{
    "title": "Sefer HeArukh",
    "language": "he",
    "versionTitle": "merged",
    "versionSource": "https://www.sefaria.org/Sefer_HeArukh",
    "text": {
        "Introduction of Musaf HeArukh": [
            "<b>בנימין צעיר מלין לצד עילאה ימלל ושפתי רננות יהלל</b>",
            "<b>ביום</b> ברא אלקים אדם שם שמות בארץ ויקרא אדם שמות לכל כשמות אשר קרא להם אב\"רם ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים שפת לשון הקדש יאמר לה אשר פי ה' יקבנה קול שדי בדברו ויקרא שמים מעל והארץ היתה קול אלקים חיים וקדוש מדבר שמע גוי בהשמע דבר המלך ודתו בהגלותך מלכנו על הר סיני קול ענות הגב\"ורה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו קול מן שמיא נפיל קול האופנים לעומתם ושיח סוד שרפי קדש קול בעל כנפים המלאך הדובר יגיד דברי אלקים בשמך לבן אנוש ותחשבהו. זאת היתה דברת בני אדם וכל שיח תבל ויושבי בה הן עם אחד ושפה אחת לכלם תרי קלי לא משתמעי טרם יהיה בארץ פלג כי בימיו בלל ה' שפת כל הארץ קול העם ברעה בנסעם מקדם שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ נוסדו יחד על ה' נתנו עליו בקולם על כן שנאם בלע ה' פלג לשונם אז ידבר עם ועם כלשונו להיות כל איש סורר ומן היום ההוא והלאה בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו. אז יחלק העם לא נשאר רק היושב בארץ עבר הנהר שומר פיו ולשונו אל ירא בפלגות לשונות הגוים ומוצא שפתיו לא ישגה לישניה קמא לישניה בתרא חדא ולא פליגי. אחד היה אברהם וירש את הארץ לו נתנה ארשת שפת כנען למורשה ויתן אברהם את קול אשר לו ליצחק ויאמר יצחק אל יעקב הקול קול יעקב ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך קלא דלא פסיק לעדה שמשיחה בלשונו של אל. מצרים ירד עמי ולא שינו את לשונם היא העולה עם העלות הגולה אל הארץ אשר יצאה משם. בני ישראל יושבים על אדמתם אדמת קודש כעבד כאדוניו כשפחה כגברתה מגדולם ועד קטנם מכירים לדבר יהודית. בא הראשון מלך אשור והאחרון מלך בבל ויגל ישראל מעל אדמתו ובאו בהפריצים עם מאוסף מגוים מבבל ומכותה עמים רבים עמקי ולעגי שפה ובלשון אחרת ידברו ויתערבו זרע קודש בעמי הארצות וילמדו לשונם דבר מכל לשונות הגוים זה אומר בכה וזה אומר בכה ויצא עתק מפיהם וכל פה דובר נבל' בשפתיו ינכר. בשוב ה' את שיבת ציון ושבו בנים לגבולם כרשיון כרש מלך פרס עליהם הוציאו את הנדה לשון נכריה מן הקדש ושבה לאיתנה שפת יתר אשר דברתי בימים קדמונים וקול התורה נשמע בארצנו. והנה שר יון בא ונתן כסאו פתח שערי ירושלים חלקו מחמאות פיו קל מליא רברבתא ממללא ויהי שמעו בכל הארץ ואמרתם ביום ההוא כשמעכם את הקול אנשי לשון מושלי העם הזה אשר בירושלים מה נמרצו אמרי יושר וכי\"ונים הגה נהג' והיה מטיף העם הזה לשון תורה לחוד ולשון יונים לחוד ניב שפתים פי שנים. אחרי כן באו הרומיים נשיאים מקצה הארץ הלוקחים לשונם וינאמו נאם פימו דברו בגאות ויפתו בפיהם בני ציון היקרים לבטא בשפתים שיחה עמוקה פי זרות קול ברומה נשמע על פי שלשה עדי\"ם יקום דבר בין איש ובין אחיו ובין גרו בשעריך ירושלים אחת דבר אלקים שתים זו שמעתי שפת יון לשון דומיה שיחות אשר לא כתורתך הן הנה היו לבני ישראל בדברי בלע למסר מעל בשפה ברורה נעימה קדושה. ויהי כי ארכו הימים וישכח ישראל את מקראי קדש אלה הדברים אשר נקבו בשמות ובילדי נכרים ישפיק די מחסורו אשר יחסר לו הנם כתובים על מדרש ספר סיפרא סיפרי גם היום מגיד משנה משיב לך דברים הרבה לא מבני ישראל המה. יושב ירושלים ואיש יהודה הנשאר בציון והנותר על הרי ישראל אשר היו לחרבה הנה יביעין בפיהם בארץ ישראל לשון סורסי שפת לשון כשדום והעיר שושן נבוכה בקול שכני הרעים הנוגעים בנחלה קול הנמצא כתוב בספר התורה הזאת התורגם ארמית ובגמרא דבני מערבא הבת ירושלים. ואיש ישראל יושב בבל מדבר בלשון עמה הלא היא כתובה על ספר סופר מהיר בתורת משה תרגום אנקלוס הגר ואת כל הערב אשר בתוכה קבצת כסף ונחושת אמרת ה' צרופה ולהג הרבה מכל לשונות הגוים אשר בכל מדינות פרס ומדי נאם שומעי אמרי אל ויודעי דעת עליון קול דודים הנה זה בא בספר כתב רב אשי ורבינא והם לא ידעו ולא יבינו קול המונה של רומי ולשון מדברת גדולות בני היונים למען התרחקם מעל גבולם. בא העת הגיע היום ובאו עמים רבים ויעבירו קול ביהודה קול דברים חדשים מקרוב באו המה ישאו קולם וגם בא עליה על בבל שודד ואבד ממנה קול גדול ושרו חכימיא וסיפריא למהוי כעמא דארעא אזלי ונדלדלי ישוטטו לבקש את פשר דבר הקשה ולא ימצאו וכל חכם לב מגמנם בלישניה הוה אין ולא ירפי בידי' ותהי האמת נעדרת וחכמת סופרי' תסרח לולי ה' צבאות הותיר לנו שרידים אשר ה' קורא להלל גאוני כל צבא כל נכבדי ארץ המה הגאונים אשר מעולם אנשי השם אשר נתן ה' חכמה ותבונה בהמה לדעת אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ודעת קדושים ימצאו לאמת יוציאו משפט לשון סתר. ובחמלת ה' על עמו העיר את רוח האדם שטוב לפניו רבינו נתן גאון עולם משוש דור ודור לסדר סדר המערכה משמא דגמרא ואליבא דרבוותא הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ואת החתום בספר הגלוי הזה וכתבה דלא רשים לא יערכנו פטדת כוש. האיש הלזה האדם הגדול ידבר נפלאות ועשה והצליח עד בא עתו כי לקח אותו אלקים כן יתן לידידו שנא וישכב עם אבותיו בעל החבור ישלם ה' פעלו עד לא עשה כל מלאכתו והשתכחת חסירא. ואחריו כל אדם ימשוך לתקן את אשר עותו מגרעות נת\"ן מורה צדק וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ונגרע דבר מערכך וילאו למצוא פתח לשון למודי' ודעת לעות את יעף דבר להוציא את הכני\"ם ולא יכלו ולא כהלין פשר מלתא להחויה וקטרין למשרא. דברי פי יון ורומה חדלו להשכיל חדלו פירושם בישראל חדלו עד שקמתי בינותי בספרים חיצונים משום עת לעשות לה' לא שקטתי ולא נחתי ותדד שינתי מעיני כאשר הייתי בימי חרפי מנעורי ועד הנה וגם עד זקנה על מצפה רעיוני אנכי עומד תמיד יומם על משמרתי אנכי נצב כל הלילות למצוא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת אך עשרתי מצאתי און לי הון יקר ונעים הון יוסיף חכמה וטוב אל השמועה הלכה והגדה. ויהיו דברי אלה אשר התחננתי קרובים אל הדברים אשר דבר נת\"ן סמוכים לעד לעולם איש באחיהו ידובקו וקרב זה אל זה והיו לאחדים ואומר לדבק טוב מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד במגילת ספר כתוב ויקרא שמו בישראל <small>מוסף ערוךְ</small> כי הערוך מאתמול כל שהוא עיקר ועמו טפלה אשר טפחתי ורביתי וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני ולמען ספר את כנוי שמי בכל הארץ. זה חלקי מכל עמלי יפרד והיה לשלשה ראשים הראש האחד ראש חדשים מלין יכביר וחדשות אני מגיד אני אעביר כל טובי לפניך וקראתי בשם תבענה שפתי תהלה מערכה לקראת מערכה מחלקת לשון נכריה והקול נשמע עד למרחוק וחין ערכו. והראש האחד יפנה דרך ישר לפני איש אני לפניך אלך והדורם אישר עיניך לנכח יביעו דבריך טובים ונכוחים לא נסתרו מלפני אשר העלה על ספר איש חי ר\"ב ונעלם ממנו טוב טעם ודעת פשר דבר והוא לא ידע ואשים דברי בפיך להודיעך קשט אמרי אמת ושום שכל מפרש. והראש האחד הוא ראש השלישי והוא עורר רוב שנו\"ים יודיעו חכמה הלא הם כתובים על ספר לא ראי זה כראי זה כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים אגיד לך את הרשום בכתב אמת על התמורה לקיים כל דבר והיה הוא ותמורתו יהיה קדש ואם מעיני העדה נעשתה לשגגה שוא תהיה תמורתו לא תקום ולא תהיה. הלא כתבתי לך שלשה אלה במועצות ודעת יתנו עדיהם ויצדקו ועל ספרך כולם יכתבו ושמתי בהם אות פס ידא מורה באצבע חרושה על לוח למען תהיה לי לעדה <small>בנימין</small> כי פי המדבר עליכם. ושבתי אני ואראה בספר הזה מראות נגעים שנים שהם ארבע חבלים נפלו לי בנעימים כי גמר חסיד ה' נת\"ן וה' לקח הצדיק אב\"ד בעוד ידו נטויה לקיים את אגרת הפירושים הזאת את אשר החל לעשות ואת אשר כתב והוא לא ידע כי חסר יבואנו כי לא במותו יקח הכל במהדורא קמא הן חסר הן יתר. והנה מהרה קל יבא עט סופר מהיר לרחק המקורבים ויבתר אותם בתוך ובתוך אחים יחלק. שנייה לה בא לקרב המרוחקים וקרב אותם אחד אל אחד ושם להם ראש אחד. זאת ועוד אחרת מגיד מראשית אחרית ושרשיו מתחת האותיות לאחור קורא את המגלה למפרע קראה סירוגין ולא סדרים קרא ולא דקדק באותיותיה ולא יצא ידי חובתו. תחת שלש אלה רגזה ארשת ותחת ארבע לא תוכל שאת הלא את שרשיה ינתק והוציא אותה מבית לסדרו\"ת וישנה דין כל בוני ענין אם זך ואם ישר פעלו ועודרי המערכה בלבב שלם. ולא זו בלבד אלא כל מה שאמר החכם וכתוב יושר זכרון בספר ירדו מחוקקים ומכתבי' עמל כתבו יפרצוהו פרץ על פני פרץ עד שהפרוץ מרובה על העומד שגו בראה פקו פליליה ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ספר הישר. ואני אמרתי בחפשי כל הדברים האלה עת לכל חפץ ועת לחבוק רחוק מה שהיה ולשוות את המחלוקת ונגש איש באיש ואיש ברעהו יחדיו יהיו תמים. ועת לרחוק מחבק ולחלוק עלינו את השווין כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים. עת לטעת עיקרים כסדרן ומוספין כהלכתן. ועת לעקור נטוע ושורש דבר נמצא בו מעוות יוכל לתקון. עת לבנות גדר הדחויה ואלה תולדות פרץ אני שמרתי ארחות פריץ לכל אשר ימצא שם בדק ואני עמדי למחזיק וגדרתי את פרציהן. ופניתי אני בעמל שעמלתי לעשות ולבי שמח מכל עמלי מגלה עמוקות מני חשך ומטמוני מסתרים מגיד לאדם מה שיחו ודעת שפתי ברור מללו. אמנם ידעתי כי כן כל האדם כוזב לו שוגג ומשנה לכן אתה אנוש בערכ\"י קורא בצדק אלופי ומיודעי וכל עדתך הנועדים אליכם אישים אקרא רבנן ותלמידיהון דעסקין באוריתא קדישתא די באתרא הדין זאת העיר שיאמרו מרבה ישיבה מרבה חכמה וקולי אל בני אדם תופשי התורה לא ידעוני הקרובים והרחוקים די בכל אתר ואתר רואים את הקולות בספר ויחקו אתם ראו אם תדברנה שפתי עולה ומלה כדבה ושיחתה הוריני ומה שגיתי הבינו לי הן הוחלתי לדבריכם כל חסירא דאיכא ברשותי דלא חזיתיה ודלא בערתיה יהא בטיל אל נא תכחדו ממני דבר אם יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כי עוד אשוב אם אמצא חן בעיני ה' אוסיף עוד וכתבתי את כל הדברים כלם נכוחים למבין ואין בהם נפתל ועקש אשר היו על הלוחות הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד דבר בשם אומרו ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב:",
            "אלה הדברים אשר דבר <b>בנימין בר עמנואל</b> המכונה מוספיא"
        ],
        "Letter Alef": [
            "<b>אות אלף</b>",
            "<b><big>אא</big></b>   [דאס איזט דאס ווארט וואס דיא געריכטסדינהר פפלעגן דאמיט אנצופאנגן ווען זיא האבן עטוואס אויסגערופן]:",
            "<b><big>בשבת</big></b>   פרק הבונה (דף קנ) אא דאאזרך איכא בינייהו ת\"ק סבר לא מיחייב ור\"ש סבר כיון דאיתיה בגלטורין בעלמא מחייב פי' שתי אותיות שהן שם אחד א\"ב דת\"ק אינו מחייב ור\"ש מחייב אי הכי היינו רבי יהודה דהוא כמו ת\"ק דר' שמעון מחייב כה\"ג וכ\"ת אה\"נ הא רבי יהודה אינו מחייב אלא בשתי אותיות שהן מלה ידועה כגון שש שהוא מן לשון ששה וכל דמיונו אבל אא שאין מהן מלה ידיעה כלל אם נתכוון לכתוב אאזרך וכתב אא רבי יהודה לא מחייב בהכי כיון דלא משכחת מינייהו שם ולא מלה ידועה ורבי שמעון אמר לך כיון דאיכא כתיב כי האי גוונא בגלטורין ומתקיימין כשאר כתיבה שהיא מלאכה מתקיימת אני קורא בה וחייב פי' גלטורין קמיעין שכותבים בהן אותיות כגון אא וכיוצא בהן פ\"א כותבין אא במקום אמן אמן: (<small>א\"ב</small> פי' קלטורין בלשון יוני שלוחי ב\"ד וכרוזים והם להקהיל העם ולעוררם לשמוע קוראים בתחלת דבריהם בקול גדול אא ובאה בלשון חכמים אות ג' תמורת אות ק' במלות נכריות הרבה):",
            "<b><big>אארא</big></b>   [איין רייהע ציגל אודר האלץ]. (ביצה דף לב ודף לז ובעירובין לד) נתנו במגדל אארא דליבני פי' לבנים סדורים אחד על גבי חבירו ואינן בנויין וכל דבר שסדור זה אצל זה או זה ע\"ג זה בל' פרסי קורין אארא:",
            "<b><big>אב</big></b>   [פאטר, הויפט]. (בשבת נז) ולא בטטפת פי' רב יוסף טטפת חומרתא דקטיפתא יש מי שאומר כי הוא ממיני מרגליות שתולות הנשים בצואריהן משום עין רעה ונדחו דבריו ואיתוקמ' מאי טטפת אבזייני כלומר אב שיש בו מינין הרבה כי מינין תרגומו זני כדכתיב וכל זני זמרא פירושו מיני זמר והיא נקראת טטפת מפני שנתנה למעלה מן המצח במקום הטטפת כדתניא יוצאה אשה בסבכה המוזהב' ובטטפת ובסרבוטין ואוקמה רבי אבהו טטפת המקפת מאזן לאזן סרבוטין המגיעין לה עד לחזה ויש מפרשין חומרתא דקטיפתא קשר שתולה בצוארה לקטף את העין שלא תשלוט בה וכיון דמשום הצלה היא תיהוי כקמיע מומח' ותשתרי. (<small>א\"ב</small> פי' קשר של מיני שרף חלבנה וחלתית ויוצאות בו כדי שלא תכפינה מחולאי הרחם כמו שיוצאות מי שריחן רע בחומרתא דפילון ועיין ערך אפזייני) אבזייני שניתן על המצח באותן הקבועין היא יוצאה משום דלא שלפא ומחויא אבל בשאינן תפורין אינה יוצאה הואיל ונאין הן דלמא שלפא ומחויא. האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף ובשטר ובביאה (בכתובות מו) פי' אע\"פ שמקדש אותה השטר ובביאה לא יתן אביה אותה לו עד שיקח ממנו הכסף ולמדנו שהן לאביה מדכתיב והיתה אבוהון דכולהו דם (בשבת כב) פירוש כל המצות מדם לומדות שלא יהי בזויות. אב הטומאה מד\"ס ספקו טמא (בפ\"ד דטהרות קו) אב הטומאה דרבנן הוא דתניא בספרא בני ישראל מטמאין בזיבה ואין הגוים מטמאין בזיבה אבל גזרו עליהן שיהו כזבין לכל דבריהם (ובנדה טו) מעת לעת דרבנן וכתמי' מדרבנן ודם תבוסה מדרבנן ואותן (דכלי' טו) כולהו אבות הטומאה דאורייתא ומפר' טומאתן (מקוואות קלד) פי' אבות הטומאה עיקר הטומאות כגון שנא' אבי כל תופש כנור וסדר טהרות היה לו לקרותו סדר טמאות או דין הטמאות אלא כינה סדר טהרות. אבות מלאכות ארבעים חסר אחת (ירושלמי) מנין לאבות מלאכות מן התורה כנגד מ' חסר אחת מלאכה שכתוב בתורה ר' יוסי בר בון בשם רב שמואל ב\"ר נחמני אמר כנגד מ' חסר אחת עבודה ומלאכה שכתוב במשכן ר' יוסי ב\"ר חנינא אמר זה הדבר אין כתוב כאן אלא אלה הדברים דבר דברי דברים מכאן לאבות ותולדות רב חנינא דציפורי בשם ר' אבהו אמר אלה א' חד ל' תלתין ה' חמשה דבא חד דברים תרי מכאן לארבעים אבות מלאכות חסר אחת שכתוב בתורה רבנן דקיסרי אמרי מן אתרם לא חסר' כלום א' אחד ל' תלתין ח' שמונה היינו ל\"ש ארי לא מתמנעין רבנן דרשי בין ה' לח' ושם מפורש באותה ההלכה אב הטומאה לטמא הכל וכו':",
            "<b><big>אבא</big></b>   [פאטר] קיים אמר ליה אימא קיימת פי' בלשון תימה השיבו כלומר ואימא קיימת כלומר נח נפשהון דתרווייהו רבי' חננאל פי' שאל רבי חייא לרב בן אחיו ובן אחותו כשעלה לארץ ישראל שאלו אבא קיים כלומר אבי חי הוא לא ביקש רב לומר כי מת א\"ל אבי שלי חי הוא כלומר אביך אינו חי וכן השיב לו על אמו בלשון הזה ומסתברא שלא היה שונה כמו שכתוב בספרינו אלא כך אמר לו אבא קיים אמר לו אבא קיים אימא קיימת אמר לו אימא קיימת. פי' אחד מן חסידי מגנצא שאלו על איבו ועל מרתא שהיו אחיו ואחותו. כדגרסינן (סנהדרין ה) איבו וחנה ושילת ומרתא ורבי חייא כלהו אחי הוו זה ג\"כ (בפסחים ד ובמ\"ק כ ובחולין כד) אבא ממשפחת בריאין הוה. (ובחולין קלז) מאן ריש סדרא בבבל אבא אריכא. (ובברכות מח) ארדיליא לי וגוזליא לאבא (ובחולין מה) אי הכי אמר אבא לא ידע בטריפות כלום פי' אבא אריכא הוא רב ולמה קראו ארוך בדורו כמפורש במסכת נדה (מ\"ה). אבותיכם איה הם (סנהדרין ק\"ה בגמרא דג' מלכים בחלק) אמר רב תשובה נצחת השיבתו כנסת ישראל לנביא אומר להן נביא לישראל אבותיכם שחטאו איה הם אמרו לו והנביאים הלעולם יחיו. בר אבהן ובר אוריין (מנחות כג):",
            "<b><big>אב</big></b>   [פרוכט]. קישות שהתליעה באיביה (בגמרא דנשתברו רגליה (בחולין בפ' א\"ט ובסוף גמרא דפרק כל הכלים) שקשורה באיביה פי' בקרקע מקום שמתגדלת:",
            "<b><big>אוב</big></b>   [צויברער]. ובעל אוב והמחלל את השבת (כריתות ב ובסנהדרין נג) במשנה ובעל אוב זה הפיתום והמדבר משחיו וידעוני המדבר בפיו ובגמ' ת\"ר בעל אוב זה המדבר מן הפרקים ומבין אצילי ידיו וידעוני זה המניח עצם חיה ששמה ידוע בפיו והוא מדבר מאליו. (א\"ב פי' פיתון בלשון יוני מין רוח טומאה והוא אוב מגיד דברים נעלמים לבעל אוב ומכשף אשר הוא כאיש נבוב ומבולבל וקול הרוח נשמע כיוצא דרך אבריו):",
            "<b><big>אובא</big></b>   טמיא [זא האט גהייסן איין געצן בילד]. (בשבת קנב ובברכות ס) פירש ר\"ח ז\"ל אובא טמיא שם ע\"ז והיה שם שד והשד עונה לו ולשד היו עובדין כדכתיב יזבחו לשדים לא אלוה והשדים משיחין כדמפורש (בחגיגה טז) ו' דברים נאמרו בשדים וכו' ומצאנו סיוע לדבריו (כריתות ג) עולא אמר בעל אוב דקתני במקטר לשד. דרשו אל האובות ואל הידענים בארי נתנבא פסוק זה (בהגדת ילמדנו בכי תשא):",
            "<b><big>אבא</big></b>   [וואלד] כשלניא (במ\"ק יב) פי' יער שנכשלין בו בני אדם ויש שקורין בשילניא פי' שם עיר כלומר יער היה לו באותו מקום:",
            "<b><big>אבא</big></b>   [בוים]. אגודא דנהר' (במציעא קו) פי' ר\"ח ז\"ל אילן של ערבה:",
            "<b><big>אבא</big></b>   [וואלד] זרדתא ופירא (כתובות עט) פי' יער של עצים:",
            "<b><big>אבוב</big></b>   [ארגל]. נתנוהו לאבוב ואבוב היה מנוקב (מנחות סו) אבוב של קליות (במשנ' דכלי' כלי עץ וכלי עור ובספרי בפרשת ואם תקריב) אבוב של קליות פירו' כלי חרש כמין טיגן שקולין בו כמו שנא' אשר קלם מלך בבל וכך אמר בכל מקום קליות ואגוזים והיה מנוקב כדי שתהא האור שולטת בכולו כדתנן במנחות ויש אומרים אביב של קלאים דמות קנה מן ברזל להדליק בו האש לא היה מכה באבוב של נחשת ולא באבוב של ברזל אלא באביב של קנה מפני שקולו ערב. במשנה (ערכין י) ובגמרא פתח בחליל וסיים באבוב אמר רב פפא היינו חליל היינו אבוב ואמאי קרי ליה חליל דחלי קליה. ת\"ר אבוב היה במקדש חלק היה ודק קטן היה ושל קנה היה ומימות משה היה והיה קולו ערב וצוה המלך וצפוהו זהב ולא היה קולו ערב נטלו את צפויו והי' קולו ערב כמו שהיה (ובסוכ' נ' פ' החליל חמש' וששה) גמרינן מאבוב דמשה ומר סבר אין דנין אפשר משאי אפשר כלו' אבוב אי אפשר לעשות' ממתכת כמו שאמרנו אביב לחראי זמר לגרדאן ולא קבלוה (יומא כא) פי' כמו משל הוא אבוב שהיה לשרים גדולים וזמרו ביה אנשים פחותים ואינו ערב להן אלא מחזירין עליו. כנור ועוגב תרגום בבלי וירושלמי כינורא ואבובא: כחלילים יהמה תרגומו כזמר אבובין דוי:",
            "<b><big>אביב</big></b>   [זאנג דער. פריהלינגס מאנט דאס איז חודש ניסן]. פירות האילן ותקופה ואביב. בגמרא דרבן שמעון בן גמליאל (בסנהדרין יא):",
            "<b><big>אביבית</big></b>   [ציטערניש] (בב\"ר פ' יט) והנחש הי' ערום שמעת מימיך אומר חמור זה יוצא חמה עלי' אבבית עליה והיכן ייסורין מצויין על בני אדם קור וחום חמה ואבבית ס\"א ועועית (ובפר' כ\"ג) ויקח לחם וחמת מים נכנסה בו חמה ועבעבית:",
            "<b><big>אבוב רועה</big></b>   [אין קאלמוס צווייג]. (שבת קט) ושותה את אבוב רועה פי' עשב הוא ונקרא אבוב אלראעי בלשון ישמעאל ופי' בגמרא חוטרא דרעיא ומפרשין אותו ענף שגדל יחידי שאין לו ענפים אילך ואילך:",
            "<b><big>אבנינוס</big></b>   (בריש מדרש ויקרא רבה) הבן יקיר רבי יהושע בר נחמן אמר אבגינוס פי' בל' יוני איש מיוחס ובעל הערוך גרס אוגנוסטטו עיין שם):",
            "<b><big>אבר</big></b>   [פרלורן זיין]. חבל על דאבדין ולא משתכחין (סנהדרין קיא סמוך לאנשי עיר הנדח' בחלק) פי' ווי לאבידה שלא נמצאת כמותה אחר שנאבדה כלומר שלא נמצא כאבות:",
            "<b><big>אבדומה</big></b>   [איין פיש פון דעס נילוס]. דרש רב יהודה בר אלעאי אבדומה שריא (סוכה יא) פי' דג שמניחין אותו בחמה עד שמבאיש ועושין צחנתו אבדומה והוא טרית פי' אחר אבדומה הוא דג שמו ידוע ובלשון יוני אבדומין: (<small>א\"ב</small> נראה שתתכן גרסת אברמין באות ר' כי כן נקר' מין דג רחב גדל בבריכות מים בלשון יוני):",
            "<b><big>אבדן</big></b>   [זא האט גהייסין איין אמורא]. אמר אבדן פעם אחת נתקשרו שמים בעבים (ברכות כח) פי' אבא ודן שמו ולישנא קלילא קרי ליה אבדן.",
            "<b><big>אבלוקוס</big></b>   (ירושלמי דמגלה פרק שלישי) שלח רבי אבהו וכתב להו כבר פייסנו לשלשה ליטורין לטוב ילד לטוב למד ותרשיש אבדוקוס אבמוסוס ותלסיוס פי' בלשון יוני אבדוקוס טוב ילד אבמוסוס טוב למד תלסיוס דבר של ים ואבן טובה אשר אינה כעין ים וכן תרגום תרשיש כרום ימא ורבי אבהו כתב בלשון חכמה שאם תבא האגרת ליד נכרים לא תובן כוונתו והתלמוד פירש שמותם:",
            "<b><big>אבחונוס</big></b>   (ירושלמי דכלאי' פרק שמיני) מאי אבוהונוס חמר סלק כן גרס בעל הערוך בערך לובדקס וגרסת נוסחאות שלנו אבחטוס ובלשון יוני חמור נקר' הונוס ופי' אבהונוס חמור של ציה ומדבר חרב והוא הנקר' חמר סלק או סרק שהו' חמור יערי):",
            "<b><big>אבו</big></b>   תרגום בבלי של והאנפה למינה ואבו לזנה תרגום ירושלמי של והדאה והאיה וותא וית אבו):",
            "<b><big>אבזקת</big></b>   [איין קליין ווערמל]. מאי הבריקה רבי אבא אמר אבזקת (מציעא מח) פי' אבזקת תולעת הנקרא עש ואוכל הבגדים שהן מילתא ויש מפרשים אבזקת רקב בעצמות מולאות שהן פרדות כגון מולאות של בית רבי (<small>א\"ב</small> ברק ובזה שמות נרדפים הם אם כן הבריקה אבזקת):",
            "<b><big>אבזר</big></b>   [נעבן זאכן]. עולה וכל אביזרהא (מנחות עג) אינהו וכל אבזרייהו (סנהדרין עד) פי' כל מידי דשייך לאותן ז' מצות דבל' ישמעאלים קורין אבזאה והוא תבלין של קדרה (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן עול' וכל חבירתה וגרסינן אינהו וכל אברזייהו): <small>אבחטוס</small> עיין ערך אבהוניס:",
            "<b><big>אבט</big></b>   [וואן צום באדן]. אבטאות של כרכים (שבת ח) פי' כריכות שעושין בבית המרחץ וי\"א עביט של מימי רגלים ר\"א אשטוב\"א וכן פי' שמא באבטי עברה כששאלו את בן זומא (חגיגה מו):",
            "<b><big>(א\"ב</big></b>   בנוסחאות דידן כתוב אמבטאות ופי' מלה זו בלשון יוני כלי גדולל טבול ולרחוץ בתוכה):",
            "<b><big>אבטליות</big></b>   [צענדר]. בשני אבטליות כגון שולנמו ופטורי בגמ' דמעשר בהמ' מצטרף (בבכורו' כה) אבטלאות פ' כרכים גדולים דכמקום שיש שם גשר דמי דאין שם מים ביניהן ומצו למיזל הני להני:",
            "<b><big>אבטינס</big></b>   [זא האט מען גרופן דאס הויז וואס מען האט דרינן גמאכט דאס קטורת. ווייל דער ערשטר קינסטלר צים קטורת האט זא גהייסן]. הוליכוהו לעליית בית אבטינס (יומא יא ובריש תמיד כח) פי' מוליכין אותו לבית אחד נקרא בית אבטינס שהיו ממונים על מעשה הקטרת כדי שילמדוהו חפינה וכן אמר תנא ללמדו חפינה:",
            "<b><big>אבטיונס</big></b>   (ירושלמי דשבת פרק במה אשה) רבי אלעזר על לפוניה אתא אבטיונס דרומאי ואוקמיה מאחריו פירוש בלשון רומי שר שומרי העיר ופקיד על הצופים): אבטומטוס (מדרש תהלים מזמור ראשון) ולב כסילי' לא כן אלו המינים האומרים אבטומטוס הוא העולם פירוש בלשון יוני מניע עצמו בלתי מניע חצוני וגם מלה זו מורה על דבר בא במקרה זולת כוונת פועל):",
            "<b><big>אביי</big></b>   [מיין פאטר]. שאל מר רב יעקב החבר בן מר רב נסים אשר ממדינת קריוא\"ן לבית דין הגדול של אדונינו שרירא ראש ישיבת גאון יעקב ולבית דין הגדול של אדונינו האי אב ב\"ד ישיבת גאון יעקב זו השאלה והשיבו כך וששאלתם אית בפירושי דגבן כל רב מבבל כל רבי מארץ ישראל מאי טעמא מקצת תנאי ואמוראי בשמא גרידא כגון שמעון הצדיק אנטיגנוס איש סוכו יוסי בן יוחנן רב ושמואל אביי ורבא ומקצתהון בשם רבי כגון רבי עקיבא רבי יוסי רבי שמעון ומקצתהון בשם מר כגון מר עוקבא מר ינוקא ומקצתהון בשם רב כגון רב הונא ורב יהודה ומקצתהון בשם רבן כגון רבן גמליאל ורבן יוחנן בן זכאי ודאי כמו ששמעת כי ר' מחכמי ארץ ישראל הסמוכין שם בסנהדרין שלהן דאמרינן לענין סמיכת זקנים דסמכין ליה וקרי ליה רבי ויהבין ליה רשותא למידן דיני קנסות ורב מחכמי בבל הסמוכין בישיבות שלהן והדורות הראשונים שהיו גדולים מאד לא היו צריכים לרברבם לא ברבן ולא ברבי ולא ברב לא לחכמי בבל ולא לחכמי ארץ ישראל שהרי הלל עלה מבבל ולא נאמרה רבנות בשמו ובנביאים היו חשובין שאמר חגי הנביא לא עלה עזרא מבבל ואין מרברבין אותן עם הזכרת שמותיהן ולא שמענו כי התחילה זו אלא בנשיאים מרבן גמליאל הזקן ורבן שמעון בנו שנהרג בחרבן בית שני ורבן יוחנן בן זכאי כולן נשיאים ואף רבי התחיל מסמוכים מאותה שעה רבי צדוק ורבי אליעזר בן יעקב ופשט הדבר מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי ולהלן וסדור בפי הכל גדול מרב רבי וגדול מרבי רבן וגדול מרבן שמו ולא מצאנו אדם שנקרא רבן חוץ מן הנשיאים ואע\"פ שמפורש בסוף מסכת עדיות תוס' בלשון הזה מי שיש לו תלמידים ותלמידיו תלמידים קורין אותו רבי נשתבחו תלמידיו קורין אותו רבן נשתבחו אלו ואלו קורין אותו בשמו אעפ\"כ לא מצתנו רבן אלא נשיאים רבן גמליאל רבן שמעון רבן יוחנן בן זכאי רבינו הקדוש ואעפ\"י שנקרא ר' יהודה הנשיא ולא נקרא רבן בל' הזה אלא רבינו ואעפ\"כ כינה שמו וכן אמר רבי אומר ויש בתנאי' שקוראין רב במקומות ידועין כגון רבי חמא אמר בשבת רב אבא אמר בהודאה תחילה וסוף בברכות רב אבא אמר שאלתי את סומכוס בכתובות אבל מר אחת משני דרכים או מי שזה עיקר שמו כגון מר בר אמימר מר בר רב אשי או מי שזה חלק משמו כגון מר קשיש' ומר ינוקא בני רב חסדא אלו דרך אחד ודרך שנייה ראשי גליות שבבבל והנשיאים המעותדים לנשיאות מבית דור כגון מר עוקבא מר יוחנן מר יהודה ומר זוטרא ויש בהן שמאחרין את מר אחר שמותיהן כגון הונא מר יהודה מר בר מרי מר אמי מר אלא רבינו שמואל שתלמידיו אמרו מר שמואל ומבית דוד שקורין אותו רבנא נחמיה ורבנא עוקבא בני ברתי' דרב ואמרי' אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש אבל רב שכתבת כי הוא בקרואין בשמותיהן לא רב שמו אלא אבא שמו ומפורש בכמה מקומות מן התלמוד דקאמ' שמואל לא ידע אבא וסבר אבא וכיוצא באלו ואמרי' (בחולין דף קלז) כי סליק אסי בר הונא א\"ל ר' יוחנן מאן ריש סדרא בבבל א\"ל אבא אריכא א\"ל אבא אריכא קרית ליה נהירנא כד הוה יתיבנא אחוריה שבסרי שורן אחוריה דרב ורב קמיה דר' ונפקין זיקוקין דניר מפומי' דרב לפומי' דר' ומפומי' דרבי לפומיה דרב ולית אנא ידענא מה אינון אמרין ואת אבא אריכא קרית ליה אבל שמואל ודאי כיון דהוא רישא דאמוראי ליקריה ומשום דכולהו שמעיה לא קריוהו רב ולא אסתמיך התם דליקרי רבי הלכך רב הוו מכנ' ליה לשמיה הכי ושמואל מכני אריוך ושבור אבל כינוי של רבנית לא ואביי ורבא שכתבת אין אנו מפרשין לך דאביי נחמני שמו ומפרשא בכמה דוכתי מגמ' ונקיטי רבנן דבר אחוה דרבה בר נחמני הוה ותלמידים וכיון דהוה שמיה נחמני בשם אבוהו דרבה לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביי אלא הוה קרי ליה אביי בלשון ארמית כארם שקורא אבי סלק ליה אביי וכיון שהיה מן האבות והגדולים קריוה רבנן הכי ורבה ורבא אבא ואבא שמותיהן כאשר הוא ברור דאמר רב נחמן דנייח ליה לאבא וזה רי\"ש שבראש המילה סימן היא לרב ולישנא קלילא וכן ראמי בר חמא אמי שמו ומפורש תלמוד בכמה מקומות היינו דשמעינן ליה לאמי ראבין אבין שמו אבין תכלא אבין דסמכ' אבון אחי הרבה כן בתלמוד רב בון אבון שמו רבינא אבינא שמו אשי ואבינא סוף הורא' (פסחים פט) מאה פפי ולא חד אבינא וכן כל כיוצא באלו כגון רחבה רב אהבה הוא וכגון רפרם ויש בתלמוד רבים דמפרש בפסחים אמר רחבה אמר רב יהודה הר הבי' סטיו כפול היה ושבח דאסתפק' ליה רב יהודה אמרה או רבי יהודה אמרה ואמר הכי ואית לן נמי חד דזוטר מינייהו:",
            "<b><big>אביון</big></b>   [איין פארשמאכטעטער ארמר מאן]. כי שומע אל אביונים ה' ואת אסיריו לא בזה (בבראשית רבה פרשת ע\"א) אמר רבי בנימין בן לוי לא ראשו של פסוק זה סופו ולא סופו ראשו וכו' אביון לא כסיף למתבעי (במציעא פ' המקבל קיא) בגמ' דאמר שכר את האדם פירוש אביון דחוק יותר מן העני (ובויקרא רבה בפרשת בהר סיני) דל ז' שמות נקראו לו עני אביון מסכן דל מך רש דך עני כמשמעו אביון שהוא רואה דבר ואינו אוכל רואה דבר ואינו שותה ותאב לכל מסכן שהוא בזוי לפני כל היך כמה דאת אמר וחכמת המסכן בזויה דל שהוא מדולדל מנכסיו דך שהוא מדוכדך רש שהוא מתרושש מך שהוא בפני כל מך עשוי כאסופה התחתונה:",
            "<b><big>אביונות</big></b>   [קאפערן]. תמרות אביונות וקפריסין (במעשרות בפ' הכובש סד ובגמרא דחוץ מן היין בברכות לז ובערובין פ' בכל מערבין) פירו' אביונות פרי עצמו קפריס היינו שומר הפרי והוא נץ של אביונות שנקראין ביטוח' כמו הנץ לרימון:",
            "<b><big>אבויין</big></b>   [שנייד מעסר]. וכתתו חרבותם לאתים תרגומו לאבויין (בבמה אשה ירושלמי):",
            "<b><big>אבל</big></b>   [ווארהאפטיג] אמר להן אבל (ערובין ל) פי' אבל אמת ותרגום אבל שרה אשתך בקושט':",
            "<b><big>אבל</big></b>   (מדרש בראשית רבה פרשת וירא יעקב כי יש שבר) אבל אשמים אנחנו רבי אבא בר כהנא אמר לשון דרומי הוא אבל ברם ובכל התלמוד כן פירוש מלה זו:",
            "<b><big>אבל</big></b>   [טרויער]. האבלתי כסיתי עליו את תהום (ב\"ר פ' ל\"ג) אמר רב יהודה הובלתי כתי' אין עושין כסוי לגיגית לא מכסף ולא מזהב אלא מן החרס ממינה וכו' מאבולא ועד סיכר' (בכתובות יז ובגמ' דעוד אמר ר' יהודה במגילה כט ובמ\"ק כב ובב\"ב ס') פי' מאבול' ועד סיכרא מבית האבל ועד הקבר שסוכרין בו המת אבל רבתי בגמ' דהקובר את מתו באלו מגלחין פי' מסכתא היא ויש בה הל' אבלות ורוב הלכות אלו מגלחין בה שנויות ושתים הן אחת גדולה ואחת קטנה:",
            "<b><big>אבל</big></b>   [איין קארב מיט לוג. אדר דער שטיין ווס דער וועשר שלאגט דרויף דיא וועש] אובלא דקצרי (שבת קכג ובסנהדרין צב ובגמ' דג' מלכים קד) פירו' כלי של ברזל הוא וברייתו כעציץ של קנקן ושיעורו כחצי קנקן של יין ומנוקב נקבין דקין וכשמתגפרין הכלים כופין אותו ומניחין תחתיו גפרית על הגחלים ופורסין על אותו אובלא הבגדים ומתגפרין ומתלבנים. פ\"א של ר\"ח ז\"ל אבן גדולה שנותן הכובס עליה הבגדים והיריעה שרוצה ללבנה והיא שרויה במים ומכה עליה במזור מכה ומהפך ומכה ועוד שורה ומכה ואחר שישלים שוטחה ומיבש' ועוד חוזר ושורה ומיבש פעם אחר פעם עד שתתלבן היטב פ\"א ערבה של כובסין שהיא מנוקבת ויוצאין המים ומשיירין הבגדים כמו שעושות הנשים שלנו שמכבסות הבגדים. ויש אומרים כלי של כובסין שהוא מנוקב ומזלפין בו מים על הבגדים ומסתברא דמנוקב הוא כמפורש בריש חלק מנקבין אותו ככברה אמר אביי כי אובלא דקצרי ובית קיבול יש לו מדגרסי' בענין אחז (סנהדרין קד) אובלא דקצרי סחוף על רישיה:",
            "<b><big>אבלא</big></b>   [דעקל]. אמר רב חסדא אבי חתן ואבי כלה מעידין זה לזה ולא דמו להדדי אלא כי אובלא לדנא (סנהדרין פ' זה בורר) פי' אובלא כסוי החבית שאין בהן דיבוק אלא הנחה בלבד:",
            "<b><big>אבולי</big></b>   (מסכ' ב\"ב פ' מי שמת) אאבולי ואאסטרטיגי פי' בולי בל' יוני בעלי עצה ואות א' (נוספח):",
            "<b><big>אבולאי</big></b>   [טואר. טיר] דמחוזא (ערובין ו') בעושין פסין לביראות פי' אובלא תקר' של מבואות לחיזוק מפני כובד הכובי שעושין אותה הכובי עליה דירה לשומר המבואות ולא משום צורת פתח ובלשון יון אנבו\"לי ובל' ישמעאל אלד\"רוב (יומא יא) אמר ליה אביי לרב ספרא הני אבולי דמחוזא מ\"ט לא עבדי וכו' (בנדה סו) אתקין רבא במחוזא משום אבולאי פי' שהיו סוגרין המבואות בלילה ולא היו יכולות לצאת בלילה בבית הטבילה התקין להם שיהו טובלות ביום ח' פתחו מאבוסיה תרגומו פתחו אבולהא: (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יון תקרה גדר שור וחומה תרגום ירושלמי עד רדת חומותיך הגבוהות והבצורות די יחתון אבוליכון רמיא ותליליא):",
            "<b><big>אבלינא</big></b>   [נוסבוים האלץ]. מעות של אבלינא (בבהעלותך בהגדת ילמדנו): (<small>א\"ב</small> פי' בל\"י כלים עשויים ממין ברוש לא ירקב):",
            "<b><big>אבלוסמוס</big></b>   [איינגזעצטע שטיקר]. ומי לא עסיקי' בכלי אבלוסמוס (בגמרא דאחד הבגד זבחים צד) פירוש כלים של עור קשים ועבין: (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן אכסלגוס ולא יתכן כי אכסלגוס בל\"י מין עץ ופי' אמבוליסמוס בל\"י כלים עשויים מחתיכות עורות או בגדים):",
            "<b><big>אבמוסוס</big></b>   עיין ערך אבדוקים]:",
            "<b><big>אבן</big></b>   תקומה [איין טייאר שטיינדל וואס דיא ווייבר טראגן עס אוף דעם האלז. דאמיט זייא זאלן ניכט מפיל זיין]. (שבת סו) פי' יש אבן ידועה כשתהיה תלויה על אשה הרה אינה מפלת ומותר לצאת בה בשבת וגם המשקל שכנגד אותה אבן תקומה מועלת ומותר לצאת בה בשבת אבל משקל דמשקל עלת' בתיקו וכל תיקו דאיסורא לחומרא ואין יוצאין בה:",
            "<b><big>אבן</big></b>   שואבת [מאגנעס שטיין. וואס עס ציהט דאס אייזן צו זיך]. תלה לה לחטאת ירבעם (סנהדרי' קו ובסוטה מז) פירש אבן ששואבת הברזל ומושכתו אצלה שם לנגדו של עגל ירבעם ושאב את העגל והעמידו באויר:",
            "<b><big>אבן</big></b>   מסמא [רוה שטיין איין שטיין אוף דעם איין געצן בילד איזט. איין שטיין דאס ליגט אוף איין אומריינו זאך. איין גאנץ גרויסר שטיין] (בפרק קמא דמסכת כלים שבת עב נדה עז) פירוש כל היכא דמסיט ליה זב לכלי חרס אפילו על גב אבן מסמא הרי הוא טמא מחמת הסיטו ותניא בספרא מנין לעשרה מרכבות זה על גב זה אפילו על גב אבן מסמא ת\"ל כל המרכב פירוש אפילו שמו אבן על עשרה מרכבות ורכב הזב על גב האבן כל המרכבות שתחת האבן טמאות זה פי' אבן מסמא וכיון שאם רכב הזב עליהן טימאן על גב אבן מסמא הכי נמי טהור אם רכב עליהו על גב אבן מסמא נטמא דתנן באבות הטמאות למעלה מהן מרכב שהוא מטמא תחת אבן מסמא ותניא בסיפרא והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב מקום שהזב יושב ומטמא ישב הטהור ויטמא זה פי' רב ניסים זצ\"ל. ורב האי גאון ז\"ל פירש בפרק אמר רבי עקיבא לענין ע\"ז אבן מסמא כמו אבן שומ' על מושב ועל האבן ע\"ז וניטלה ע\"ז וניטלה האבן ובא אדם וישב על אותו המושב והאי הוא דכתיב והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב ותני עלה אפילו ישב על עשרה מצעו' זה על גבי זה אפילו על גבי אבן מסמא אף על גב דהא בזב אמור' נדה נמי ומושב נדה מטמ' כאבן מסמ' וקאמר רבה דקסבר רבי עקיבא עבודה זרה כנד'. פירוש אחר אבן מסמא כדכתיב ושומת על פום גובא שאם יש אבן על משכב זב או זבה וישב אדם על האבן אף על פי שלא נגע אדם במשכב שהאבן חוצצת טמא אף על פי שהאבן אינה מקבלת טומאה כדתני' אפילו ישב על עשר מצעות זה על גב זה ואפילו על אבן מסמא. פירוש אחר אבן מסמא דריש פרק דם הנדה אבן גדולה שאינ' מטלטלת דכתיב ושומת על פום גובא והנדה יושבת עליה מה שתחת האבן טמא (<small>א\"ב</small> וכן פי' מכסימא בל\"י גדול' מאוד. ובית אבן היתה נקראת (בפ\"ג דפרה צה) ופי' בריש יומא למה נקרא שמה לשכת בית אבן לפי שכל מעשיה בכלי גללי' ובכלי אבני' וכלי אדמה ויש מפרשים כמו משם רועה אבן ישראל):",
            "<b><big>אבן שעות</big></b>   [זייגער. זין זייגער]. (עדיות פ' כל המטמאין באהל כ ובכלים בפ' י\"ב כח) בטבעות טבעת אבן פי' אבן שעות צל המעלות תרגומו טולא אבן שעיא וארולוגין בל' חכמי' בפיסק' דהחדש וכן בלשון יון ויש מפרשין מאזנים שיודעין בהן בחמה כמה שעות הלכו מן היום:",
            "<b><big>אבן טועין</big></b>   [דער שטיין פון דיא פעראירטע]. (תענית יט ובב\"מ בפ' אלו מציאות כח)פי' אם נמחית מלשון וימח את כל היקום כלו' אם כסוה המים כאלו נמחית מן העולם בירושלמי מפרש כשם שאי אפשר לאבן הזאת להמחו' כך אי אפשר להתפלל על הגשמים שילכו ואבן טועין אבן גדולה היתה בירושלם כדגרסינן באלו מציאות (בגמרא עד מתי חייב להכריז) תנו רבנן אבן טועין היתה בירושלם כל מי שאבדה לו אבידה נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה נפנה לשם זה עומד ומכריז וזה ותן סימניה ונוטלה וזו היא ששנינו צאו וראו אם נמחית אבן הטועין:",
            "<b><big>אבן המנוגעת</big></b>   [קרעציגר שטיין]. (פר' אחרון דזבין קמז). אבן הברד במים בפרק יש במקואות קלא). אבן כתף (בשביעית ל\"ח) ומפרש אלו הן אבני כתף כל שאינה יכולה לינטל ביד אחת דברי רבי מאיר ר' יוסי אומר אבני כתף כשמן כל שהן ניטלות שתים ושלש על הכתף והיינו אבני דאכפי דגרסינן (בב\"ב ס\"ט) אבני כתף שהן גדולים ואין אדם יכול לנשאם ביד אלא בכתף ונותנין אותן על העומרים כדי שלא יפזרם הרוח ויש מפרשים אכפי עמרים כדגרסינן (פסחים מ) להנהו דמהפכי כפי. אבני שיש טהור (חגיגה יד) ת\"ר ארבעה נכנסו לפרדס זהו המפו' בהיכלות רבתי ובהיכלו' זוטרתי שהיו עושין מעשים ומתפללים תפלות בטהרה ומשתמשין בכתר וצופין בהיכלות ורואין היאך משמרות המלאכים במעמדם והיאך היכל אחר היכל ולפנים מהיכל וקאמר להו רבי עקיבא כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים פירוש כי מי שהוא מגיע בצפייתו לאותו מקום נראין לו שם מים רבים ואין שם מים כל עיקר אלא דמות בעולם נראה לו ואם אמר הרי אלו מים נהדף לפי כי שקר הוא אומר וכן מפורש בהיכלות רבתי בלשון הזה מפני ששומרי פתח היכל שיש מטילין אלף אלפי גלי מים ואין שם אפילו טיפה אחת אמר רבי עקיבא נראה כמי שיש בו גלי מים ואין בו אפילו טיפה אחת אלא אויר זיו אבני שיש טהור שהן כלונות בהיכל שהיה זיו פניהם דומה למים ואם אמר מים הללו מה טיבן וכו' ברייתא ולא שהן עולין למרום אלא בחדרי לבן רואין וצופין כאדם הרואה וצופה בעיניו דבר ברור ושומעין ואומרין ומדברין כעין הסוכה ברוח הקדש זה פירוש רב האי גאון ז\"ל:",
            "<b><big>אבני</big></b>   בית קוליס (אלו מציאות דף כה) פירוש בערך מרקוליס:",
            "<b><big>אבניתא</big></b>   תרגום ירושלמי והאנפה למינה ואבניתא:",
            "<b><big>אבס</big></b>   [שטאפן]. אין אובסין את הגמל (שבת קכה) פי' אובסי' מפטמין כדכתיב וברבורי' אבוסים והוא שמאכיל את הגמל הרבה. אבוס שלפני פועלים (נדרים מא) פי' כך קורין לכלי שאוכלין בו פועלין:",
            "<b><big>אבסקנטיה</big></b>   (ירושלמי דע\"ז פרקא קמא) מי אמר אבסקנטיה לא אמר אלא ברוך שככה לו פירוש בלשון רומי דברים המורים על חלוק כבוד):",
            "<b><big>אבע</big></b>   [אונטר זוכונגס צייט]. שלש אבעיות ביום (פיאה ו בפרק הפאה ניתנה) פי' אבעיות עתים וי\"א אבעיות חפישות כדכתיב נבעו מצפוניו בשחר ובחצות מפני התינוקות ובמנחה מפני הנמושות שנכנס בה בעל הבית באלו ג' זמנים ומחפשה שמא ילקטו התינוקות והנמושות לא אמרו ג' אלא שלא יפחתו הא אם רצה להוסיף מוסיף לא אמרו אלא שלא יוסיפו שאין מטריחין אותו להוסיף הא אם רצה לפחות פוחת וכן בירושלמי מהו אבעיות אמר רבי אבון כמה דאת אמר איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו בשחר ובחצות ובמנחה וכו':",
            "<b><big>אבץ</big></b>   [צין]. את הבדיל ואת העופרת תרגום ית אבצא וית אברא:",
            "<b><big>אבק</big></b>   [שטויב] שעל רגליו (ברכות נג ובמקואות ט) לא יטבול אדם באבק שעל רגליו פי' שמא ישרה במים ונעשה טיט וחוצץ לא יטמננה בחול ובאבק דרכים (שבת לח) כתב במשקין ובמי פירות ובאבק דרכים ובאבק סופרים (שבת קד) פי' הכותב באצבעו בתוך אבק דרכים ובאבק סופרים ועושה שם אותיות פי' אבק סופרים אם הסופר מכתש סממני הדיו ועף מהן אבק על הקלף וכתב באצבעו על האבק. פי' אחר אבק סופרים שמשימין על הכתיבה להשאיר': (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי לוח שכותבים עלי' לא בדיו כ\"א בעט מתכת ואינו מתקיים) עלה בה אבק פסולה (מנחות פה) מאבקין מעשנין (שביעית לה). אין מאבקין (מ\"ק ג) פי' מסיר האבק מעליהן. בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית (קדושין כ ובערכין פ' המוכר את שדהו בגמ' יתיר' עליו אמה העבריה בסוכה מ) פי' אבקה כמו ריח אסור שביעי' שעיקר אסור שביעית האוצר פירות שביעית עד שמינית וסחורה אינה עיקר אסור אלא מדרשא לאכלה ולא לסחורה כמו אבק רבית שאינו רבית גמור:",
            "<b><big>אבק</big></b>   (עטליכע ליכטר צוזאמן גפלאכטן]. אבוקה בשנים וירא בשלשה. (ברכות מה):",
            "<b><big>אביק</big></b>   [קאנאל. רין]. באביק של מרחץ (במקואות בפ' וכל המעורב דף סג) פירוש כמו ביב שהמים נמשכין לתוכו ויורדין מן האמבטי לאביק שהוא ביב וי\"מ האביק הוא האמה שהמים חמים וקרים נמשכין בה ויורדין אל האמבטי:",
            "<b><big>אבקתא</big></b>   (לאך. שלייף]. (נדרים נו בגמרא מותר בדרגש). דרגש אעולי ואפוקי באבקתא. (בעירובין דף כו בגמ' אם יש לו ובמנחות ל\"ג בגמ' ב' פרשיות) מאי הכר ציר אמר רב אויא אבקתא. (<small>א\"ב</small> בנוסחאות שלנו גרסינן אמר רב אדא) פי' חלול המשקוף שמכניסין בו ציר הדלת שכל דבר שהוא נקוב להכניס בו דבר אחר קורין אותו אבקאת' וכן לענין רצועה של מלקות אבקאת' אית בה מקום שמכניסין את הרצועה כי בעו מרפו לה מפקי לה לגבי אריכה וכי בעו מלקטי לה לפום גבא קציר':",
            "<b><big>אבר</big></b>   [בלייא]. כתבו באבר בשיחור (שבת קד) פתילה של אבר (בסנהדרין נב) דאבר' שאיב קליה (ביומא סט) פי' אבר עופרת כדמתרגמי' ואת העופרת וית אברא. וכמו כן האבר שבצד צוארי בהמה בפ' כלי מתכות (בפרק י\"ד דכלים דף יד):",
            "<b><big>אבר</big></b>   [גליד. שטיק]. כיצד מאברין את הערים (ערובין נב) פי' שבולטין מן החומה אבר אבר כאבריו של אדם שבולטין מן האדם מאן דתני מעברין כאשה עוברה שבולט כריסה מטה מטמאת איברים ומטהרת איברים (בכלים דף יח בפרק השידה) פי' אע\"פ שהוא פרודה איברים ופרוקה. מה נדה אינה לאיברים אף ע\"ז אינה לאיברים (בריש גמרא דפרק אמר רבי עקיבא דף פב) פי' אם נחתך אבר מן הנדה אינו מטמא כנדה אף ע\"ז אבר ממנה אינו מטמא: אבר אחד יש בו באדם בגמ' דארבעה הדיוטות (סנהדרין קז) פירוש ויקם דוד מעל משכבו שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום שהיה משמש מטתו אפילו ביום שיהא שבע מאותו מעשה כדי שלא יתאוה לאשה אחרת נתעלמם ממנו הא דרבי יוחנן דא\"ר אבר אחד יש באדם משביעו רעב ומרעיבו שבע כלומר כל זמן שאין אדם מונע עצמו מתשמיש המטה והשביע האבר הוא רעב ולהוט אחריו ביותר ואם מרעיבו שאינו משביעו ביותר הוא שבע ואינו להוט אחר אותו מעשה. אברי' דרבי ישמעאל (מציעא פד):",
            "<b><big>אבר</big></b>   תרגום עור תחת עור אברא מטיל אברא את הנתחים ית אבריא שומר כל עצמותיו נטיר לכלהון אבריא:",
            "<b><big>אברא</big></b>   [גוויס ווארהפטיג]. את הוית (בב\"ב קפח) אברא בעי רחמי (חולין נט): (<small>א\"ב</small> פי' באמת וודאי. מלה זו מל' ברי):",
            "<b><big>אביר</big></b>   [העלד. שטארקר]. שבאבירים (ר\"ה דף כה):",
            "<b><big>אברוארי</big></b>   [פעסטונג. מויאר]. אבל בקשקי ואברוארי לית לן בה. במימרות דרבה בר מחסיא (שבת יא) פי' אברוארי חומת העיר בלשון פרסי הוא קשקי בל' ישמעאל הוא אל גואסק ולאחד יקרא גוסק ובלשון תורה יקר' מגדל. מגדל עוז תרגום קושקא עשינא:",
            "<b><big>אבורגני</big></b>   [געזאנדטע]. (עירובין סב) בריאה במורהקי ואבורגני פירש רב האי גאון בלשון פרסי שלוחים:",
            "<b><big>אברהם</big></b>   עודנו עומד לפני ה' (בבראשית רבה פר' מט) אמר רבי סימון תיקון סופרי' זהו שכינה היתה ממתנת לאברהם ובויקרא רבה בריש ויהי ביום השמיני:",
            "<b><big>אברוורי</big></b>   [לעדרני קאן]. באברוורי הוו יתבי (בב\"ב כד) פי' אי אשתכח רברבי וזוטרי כולהו שרי אימור דהני זוטרי לתקונ' טעינ' אגבא דחמרא הוו יתבי כגון דהוו הני זיקי חד רב וחד זעיר והוו מטרטן יהב האי זיק' זוטר' בהדי זיקא זעירא לשויי בינייהו וזהו פיר' באברוורי הוו יתבי זה פי' ר\"ח ז\"ל:",
            "<b><big>אברויי</big></b>   [מיסטיגן] אילני (סוכה מד ובמ\"ק ג) ובע\"ז כ) פירוש אברויי אילני מניחין זבל תחת האילנות להברותן מזבלין. האילנות שהן ביריה להן כלומר מאכל כמו להברות את דוד לסתומי פילי פלחי כדכתיב כמו פולח ובוקע בארץ:",
            "<b><big>אברז</big></b>   אנהו וכל אברזייהו עיין ערך אבזר:",
            "<b><big>אברזין</big></b>   [פיין גאלד]. ומפז רב תרג' אבריזין סגי: (<small>א\"ב</small> כן בל\"י ורומי קוראים לזהב אופיר ואולי נעתק השם להם ממלת אופיר והחליפו אות פ' לאות ב' כי הם ממוצא אחד):",
            "<b><big>אברזין</big></b>   [לעדרנר זאטל]. מעיקרא משכא והשתא אברזין (ב\"ק ס\"ב) פי' והלא עוצבא שנו כאן דתנן (בפרק כ\"ו דכלים לט) כל מקום שיש חסרון מלאכ' כלו' שעדיין חסירה מעשה ואחרי כן תתקיים מלאכ' אין המחשבה מטמאתן אלא העוצבא שאע\"פ שחסיר' מלאכ' מחשבה מטמאתה ועוצבא היא מכס' המרכבה שהוא בלשון משנה טפיטן של סוס ועוד נותנין אותה על המטה ונותנין עליה כסתות ואינה צריכ' קיצוע כיון שהוא עשוי למכסה אינו חושש לקיצוע ואחריה שנינו זו המשנה שהקשה ממנה אביי על רב יוסף ועמדה זו הקושיא על רב יוסף כ\"ב שנים כמו שעמד עליו דין נ' כסף שלא זכתה התורה לאב אלא משעת נתינ' והוא מפורש בכתובות פרק נערה ומפירש בכאן אף על פי שלא עשה בה מעשה קנאה זו העוצב' בשינוי השם כי בעת הגזיל' היתה נקראת משכ' עשאה עוצב' נקרא אברזין והוא מכסה טפיטן של סוס ובלשון פרסי נקרא אברזין (זבחים נד) בגמ' ניתז על העור עוצב' שחישב עליה לקצות איכ' בינייהו:",
            "<b><big>אברך</big></b>   [יונג אונ קלוג]. ויקראו לפניו אברך (בבראשית רבה) אב בחכמה ורך בשנים:",
            "<b><big>אברנים</big></b>   [האלב גבראטן]. כדאמרי פרסאי אברנים (פסחים מא) פירוש אברנים היינו נא כגון שנצלה מעט:",
            "<b><big>אברקין</big></b>   דשבת פ' כתבי הקדש שני סבריקין ושני אברקין בל' רומי מכנסי' עיין ברקין תרגום ירושלמי ומכנסי בד אברסקין דבוץ ויש נוסחאות שכתוב בהם אוורסקין:",
            "<b><big>אברושי</big></b>   [איין שטרודל אויס מעהל'. האניג אונ בומל]: אברישי שמו בגמ' דועל הירקות (ברכות מ) (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסי אברוטי והוא זית אגורי):",
            "<b><big>אברושך</big></b>   אברושך (בגמ' דחוץ מן היין בכיצד מברכין) פי' אברושך הוא חביץ קידר' ומפורש במקומו דהוא קימח' ודובש' ומשח' (<small>א\"ב</small> כן פירש\"י חביץ קדרה אבל אני לא מצאתי מלת אברושך בגמ'):",
            "<b><big>אברתא</big></b>   [גריכיש קרויט]. בר המג בגמ' דאזוב יון (שבת קט) אזוב אברתא בגמ' דחבילי קש במפנין נתרי ואברת' (ע\"ז קכח) בגמ' דמתרפאין:",
            "<b><big>אבשונא</big></b>   [גטרוקנטע גערשטן קערנער] לא לימחי איניש קימח' דאבשונ' (בהגדה דמגיל') פי' נוטלין שעורין שלא הביאו שליש ונותנין אותן לתנור ליבש וכיון שיבשו מוללין אותן בין ידיהן ומלבנין בו הקדירה וי\"א שבלי דשערי רטיבתא:",
            "<b><big>אבש</big></b>   [זויארע ווינטרובין]. הענבים והאובשין משיבאישו (בריש מעשרות ירושלמי דף ס\"א) תפוחין קטני' הן י\"מ משיקראו באושא ועוד אמר והוא שתהא חרצינ' שלהן נראית מבחוץ ומסתברא הענבים הבאושים משיעשו חרצן וס\"ל שהן באושים שכתוב במקרא ויעש באושים:",
            "<b><big>אג</big></b>   [גערבר בוים. קארנעל בוים]. האוג והחרובין (בפ\"ק דפיאה) והאוג והחומץ והכסבר (בפ\"ק דדמאי) האוג והתותים משיאדימו (בפ\"ק דמעשרות) מפני שהיא בקבלת את האוג (בכלים פכ\"ו) סנדל עמקי פירוש אוג אילן ושמו בלשון ישמעאל אלסומק ובעליו מתקנין העורות לבנים, שקורין קורט\"ביש ואילן העולה מאליו ביער הוא ופריו דומה לשני תולעת ומבשלין אותו וחמוץ הוא ומאדים התבשיל והוא כמו זרע קנבוס:",
            "<b><big>אגא</big></b>   [אילן פרעמדי שפראכע]. אבא שאול אמר אף ההוגה את השם באותיותיו תנא בגבולין ובל' אגא (סנהדרין נ) פירוש בגבולין חוץ לירושלם בלשון עגא בלשון ליעוג שאינו צריך לכך ויש אומר אגא כל לשון שאינו עברי הוא אגא והוא הדין בירושלם אבל משום הכי בגבול שבירושלם לא מישתעו בלשון אגא (<small>א\"ב</small> פי' אגא בל\"י לפעמים הוא ענין טומאה ולפעמי' ענין קדושה וחשיבות ויצדק שבשום ענין מהשנים אין חלק להוגה השם בגבולים):",
            "<b><big>אגוגא</big></b>   [וואסר פאס]. דמיא (במגילת איכה מי יתן ראשי מים) (<small>א\"ב</small> פי' בל' יון צנור ואמת מים):",
            "<b><big>אגאה</big></b>   [ציגן פעל]. (בבראשית רבה בסוף פ\"ב) כתנות עור שדבקים לעור רבי אלעזר אמר איגיאה: (<small>א\"ב</small> פי' אגיאה בל\"י עור עזים):",
            "<b><big>אגבאסטס</big></b>   [אויגוסטוס. דאס דאס איז גוועזן דער עהרענטיטל פון אלע רעמישע קייזרס]. במדינה ממונה אגבאסטס בבראשית רבה אלה תולדות השמי' וכולי: (<small>א\"ב</small> בניסחאות דידן גרסי' אווגוסטוס עי' ערך אגוסטלא):",
            "<b><big>אוגבין</big></b>   תרגום ירושלמי ואת גביעי גביע הכסף וית אוגביני אוגבין דכספא):",
            "<b><big>אגד</big></b>   [בינדן]. באגידי השום ואגודת השום (בפיא' בפ\"ו דף ט) ואגודתו על ארץ יסדה (כריתות ו) כל האגודות של בית השווקי' טמאות בהמעלה (פ\"ו במכשירין קמ) פירוש אגודות שנמכרין בשוק טמאין שמנהג החנווני לזרוק מים על הירק. הותר אוגדו באגוד' של ירק בגמר' רואין ממעטין ביום טוב (סוכה לג) הותר איגודו ביום טוב שוזר שני קציות של הוצא ונועצו בהושענ' עצמה כדי שלא יתפזרו וכן דרך אוגדי הירק אבל יוצא הוא באגד שעל גבי המכ' (שבת נג) פי' אגודת כתיתים שעל גבי המכה. לא נתנו לאגד יתירא קא מיפלני (ב\"ק פה) פי' צריך לקשר המכה אבל לא קשירה חזקה ויתירה רבי יהודה סבר אם עבר הנחבל ועשה אותו אגד יתיר' פטור החובל. אוגדת בה שערה (שבת ס) בגמרא ולא במחט נקיב':",
            "<b><big>אגד</big></b>   תרגום ומחזיק בפלך ומתקיף באגיד):",
            "<b><big>אגדגא</big></b>   צתרי ואברתא (בע\"ז בפרק אין מעמידין) בגמרא דמתרפאין: (<small>א\"ב</small> תרגום ואחריתו מרה כלענה וסופיה מריר כאגדנא דמותא):",
            "<b><big>אגוז</big></b>   [נוס] (בתוספת שבת) בפרק שני בראש רבן שמעון בן גמליאל אמר אף האגוז של ספינה:",
            "<b><big>אגיא</big></b>   [וועג] ליהוי הדין אגיא פיאה (נדרים ו) כי כסלי לאגי' פירוש כתלמים לשדה. ויש אומרי' החורש שדה ועושה אותה מקומות גבוהים שהזרע לצדדיהם ומקומות עמוקים שהמים הולכים בהם הגבוהים נקראים כסלי והעמוקים נקראים אגיא ועל השדים אומרים כי הם רבים במספרם מבני אדם וסובבים אותם ככסלי שסובבים לאגיא. (<small>א\"ב</small> פי' אגיא בל\"י שביל בשדה אשר בי ילכו ואת מקום לנטות ימין ושמאל כי בצדיו תקיעים עצים והם נקראים בל\"י כסלא עיין ערך כסלי):",
            "<b><big>אגל</big></b>   [טראפן]. ועליית אגלים (חגיגה יב):",
            "<b><big>אגומין</big></b>   [לאזט אונז געבן]. אמר תעלא אנא ידע מתלין ואנא מפייס יתיה אמרין ליה אגומין (ב\"ר פ\"ח בוישא יעקב את עיניו וירא והנה עשו) פירוש בלשון יון אגומים לכי לך:",
            "<b><big>אגם</big></b>   [שילף ראהר]. מאי משמע דהאי אגם לישנ' דבוצלה הוא אמר ר' אלעזר מאי קראה הלכוף כאגמון ראשו פירוש כגון אגמון אין לו ראש זקוף וכן פירוש בוצלה שהוא בצל ולא ראה את החמה ופירש אבל באגם דלא הובט ולא הוכר שהרי אין בידו כלום זה (בגמ' קדושין סב):",
            "<b><big>אגמא</big></b>   [טרוריגקייט]. מקרעין לקטן מפני אגמת נפש כדי להעגים נפשות הגדול ולא מפני שהוא אבל (מ\"ק יד) (<small>א\"ב</small> פי' בל\"י קריעה ושבר תרגום דלפה נפשי אגימת נפשי ולי נראה שהוא מלשון עגמה נפשי לאביון עיין ערך עגם):",
            "<b><big>אגמא</big></b>   [זומפף]. דיוקרא (סנהדרין לח) להגיד גדולתו לפי שהעגבות שם הנקבים שמוציאים המיאוס לפי' בראן מאגמ' דיוקרא שאינו מקום יפה וראשו שהוא מלך מארץ ישראל שהיא משובחת:",
            "<b><big>אגן</big></b>   [פאלקס, פעסט]. נעשה במדינה (בהגדת ילמדנו בולקחתם לכם ביום הראשון) (<small>א\"ב</small> פי' בל\"י שמחה וצחוק גדול נעשה ביום נציחת אויבים וכבוש מדינות או ביום חג):",
            "<b><big>אגן</big></b>   [דאס אוער פון איין גפעס]. אוגני כלים (יומא לז), הכא במאי עסקינן דאית ליה אוגנים (ערובין פז) בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים (שם פז) מחוס' כאן או אזן או אוגן (חולין כה) טהור בכלי עץ בין מלמטה בין מתוך אוגנו (נדה כה) אוגנו ואזנו. בראש גמר' דחומר בקודש. הא דאית ליה אוגנים לצנ' (מציעא כא) בגמ' דואלו חייבין להכריז מאוגני כלים (כלים יח) פי\"א כלי מתכות ויש ששונין הוגנים פי' כמו אזנים יש לכלי אלא שהאזן יוצא מגוף הכלי והוגן הוא דבר שאינו מן הכלי אלא מסובב עליו ויצא פי' מן מחולו' דמתרגמינן חינגין ויש הרבה דברים הפוכי' והוא גג הכלי שהאזני' קבועין בו ויש מפרשים הוגניהן שפתותיהן וי\"מ מסגר' של כלי וכולן ענין אחד הן:",
            "<b><big>אגן</big></b>   [בעקן]. שוחט הוא לתוך אגן של מים (חולין מא) אסיפתא דאגנא (פסחים מה) פי' ספל שלשין בו מל' וישם באגנות (בויקרא רבה בפ' אל תהי עד חנם) והוא עד רב הונא בשם רבי אבין אמר לא זה גדול מזה וזה לא גדול מזה אלא חצי הדם זרק על העם וחצי הדם זרק על המזבח:",
            "<b><big>אגנינה</big></b>   (ב\"ר פ' ויאמר האלהי' אל הנחש) ר' איבו אומר אגנינה פי' בלשון רומי עור כבש בעודו צמרו עליו):",
            "<b><big>אגם</big></b>   [באר]. האגסים והקרוסטמלין (בראש כלאי' ומעשרות סא) ועוקצי' פי' אגסים בלשון לע\"ז פיר\"א ובלשון ישמעאל אגן (<small>א\"ב</small> לדעתי הוא הפרי הנק' בלשון ישמעאל אגס והוא רך מלא מיץ ובתוכו גרעין ארוך וכשהוא יבש וצמוק מועיל לשלשל עיין ערך פריש):",
            "<b><big>אגסטון</big></b>   [פעכטר ' פאסעסאר]. יכול לומר אגסטוון אני לתוכה (בסנהדרין דף כו בגמ' דאמר ר\"ש) פי' אגסטון אנגרי' פי' אחד אמר להן כהן וחריש כלו' כמדומה אני שזה החורש כהן הוא כי הכהנים חשודים על השביעית אמר לו יכול לומר אגסטוון אני בתוכה כלומר שדה של נכרי היא ואני אריס בתוכה:",
            "<b><big>אגוסטלא</big></b>   [דאס איז גוועזן דער עהרענטיטל פון אלע רעמישע קייזרס]. (בריש בראשית רבה) וענותך תרבני בשר ודם מזכיר שמו ואחר כן קטיזמא שלו ס\"א שבחו פלן אגוסטלא פלן פרוטאטא אבל הקב\"ה אינו כן אלא משברא צרכי עולמו הזכיר שמו בראשי' ברא ואחר כך אלהים מלך בשר ודם אין נקרא בשמו קיסר אגוסטא ואם נקרא בשמו ממיתין אותו והקב\"ה קרא שמו למשה שנאמר ראה נתתיך אלהים לפרעה (בהגדת ילמדנו ראה נתתיך אלהי') ביום שנעשה אגוסטס בו ביום הקים את המשכן: (<small>א\"ב</small> הרומיים קראו לשלטון שלהם קיסר על שם המושל ראשון כי כן שמו ולמושל שני קראו אוגוסטוס וטעם המלה מוסיף ומגדל ועל שמו קראו כן לבאים אחריו ולאשת הקיסר קראו אויגוסטא (במדרש תהלים מזמור למה ה' תעמוד ברחוק) יתומה אחת נשתיירה לו זו ושתי עשיתה אגוסטא במלכות שאינה שלה):",
            "<b><big>אגסטריון</big></b>   (מדרש תהלים מזמור מה ידידו' משכנותיך ומזמור הטה ה' אזנך) א\"ר לוי אגסטריון זה נתן משה ליהודה פירוש בלשון יוני ברכת הנפטר לדרכו ונתינת שלום לחבירו אבל במזמור תפלה לעני כי יעטוף כתב איסטורין והוא טעות):",
            "<b><big>אגף</big></b>   [שלאס, ריגל]. מן האגף ולפנים (במשנת נדרי' פרק הנודר מן הירק ובפ' כיצד צולין בפסחי' פה) פי' מלשון יגיפו (<small>א\"ב</small> פי' מקום סגירת הדלתות עי' ערך גף שני):",
            "<b><big>אגף</big></b>   [פליגל]. והקיף להם ראשי אגפיים (בנגעים פר' אחרון) בעופא מאי ר' ינאי אמר עד בין אגפיים (בחולין בפ' אלו טריפות) עולת העוף שנמצאות בין אגפיים (בסוכה בסוף גמ' דלולב הגזול מב): (<small>א\"ב</small> מלשון מקרא וכל אגפיו אזרה תרגום שחורות כעורב אוכמין כאגפי עורבא). נושאות אותה באגפיה (בגמר' דמיילדין בשבת בפ' מפנין קכט) דלוסקמא הנטלת באגפיים בפ' דואלו מגלחין(בגמרא דר' אליעזר) באגפיה להחליף (בערובין פ' כיצד משתתפין דף פ\"ז) להכשיר אגפיה לזרים (במ\"ק בפ' משקין בגמ' דר' אליעזר בן עזריה דף ד') אמה מכאן ואמה מכאן אגפיה (בב\"ב דף צ\"ט) בגמרא דמי שיש לו גינה פירוש אגפיה גדותיה כדכתיב והירדן מלא על כל גדותיו אגפיים ראשונים בעופות ושניים באדם ושלישים בנהר ופתרון אחד להן:",
            "<b><big>אגר</big></b>   [בלוהנונג פערדיהנסט]. אגרא דפירק' ריהט' (בברכות דף ו) פי' כדי שישמע מתחיל' אגרא דכל' דוחקא שכר ישיבת החבור' דוחקא אגרא דבי טמיא שתיקות' שכר האבל שתיקות ולקבל באהבה אגרא דהספדא דלויי שמגביה קולו בהספד שנאמר וישא קולו ויבך. אגרא ופגרא (בב\"מ פ' איזהו נשך סט בגמ' ששמין) פי' אגרא שכירותא פגר' פחיתותא כלומר נוטל שכירותא ואם נשברה נוטל כל הדמים שפחתה ופגרה כמו ששוה בשעת שכירותא דלא במתניתא והוא מלשון אשר פגרו (<small>א\"ב</small> תרגום שכר שכיר אגרא דאגירא):",
            "<b><big>אגר</big></b>   [זאמלן, פערזאמלונגס ארט]. אגורי שמו (בברכות דף מ) בפ' כ\"מ בגמרא דועל הירקות אלא בינוני זה אגורי (בכלים בפי\"ז בגמרא דכיצד מברכין) למה נקרא שמו אגורי ששמנו אגור בתוכו. ירושלמי ולמה נקרא שמו אגורי שאוגר שמנו בתוכו וכל הזתים מאבדין שמנן אמר ר' חנינא למה נקרא שמו אגורי כל הזתים היורדים עליהם גשמים פולטים שמנן וזה גשמים יורדים עליו ואוגר שמנו לתוכו. אגוריאות של נכרים (בסוף גיטין דף פח) (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני רחוב ומקום וועד) אגור בן יקא (בהגדת ילמדנו בראש פרשת וארא) למה נקרא שמו אגור שאגר החכמה והתורה יקא שהקיאה נאם הגבר לאתיאל שהיה אומר אתי אל ואוכל שארבה נשים ולא יסור לבבי:",
            "<b><big>אגור</big></b>   [אלטאר, אפפר שטוהל]. ויקרא על המזבח תרגומו וקרא על אגורא ויעשו גל תרגום ירושלמי ועבדו אוגר:",
            "<b><big>אוגורי</big></b>   [דינגן]. אגיר לה (בב\"ק דף צט בגמרא דהמוכר כליו) פי' מכרו לו בארבעה זוזי קמאי דהוה מסיק בי' והוה לי' גנב ופרע בחובו תרגום שכיר אגירא:",
            "<b><big>אוגרת</big></b>   [שפאלט]. פסולה (בחולין דף יז) בגמרא דחוץ ממגל קציר ומפורש משני צדדים היא האוגרת:",
            "<b><big>אגורא</big></b>   [פעסטונג]. בנצא ואגורא (בריש גמרא דערובין) שהוא בנין חזק ואמיץ:",
            "<b><big>אגריאון</big></b>   [ווילד]. כלב אגריאון וארי אומירון (בב\"ר ויותר יעקב לבדו פרשה עז) פי' אגריאון בלע\"ז סלבטיקו אומירון פי' בהמה ביער שאין לה אדון וזה בפסיקתא דחדש (<small>א\"ב</small> אגריון פירוש בלשון יוני יערי ולמוד מדבר אימירון בייתיי ומורגל בין אנשים):",
            "<b><big>איגר</big></b>   [דאך]. חומה ולא שור איגר (בסוף ערכין לב ובריש מגילה) פי' שלא יהא בחומות העיר גג כלומר שאם יש כותל של בית חומה לעיר לא חשיב חומה. פי' אחר שור איגר שעושין גגין לצריף עד שמגיעין לקרקע ואם בענין זה יש חומה לעיר לא חשיב חומה וי\"מ איגר חומה שמתקבצת מעט מכאן ומעט מכאן ואינה מסבבת כל העיר מלשון אוגר (<small>א\"ב</small> תרגום גג המגדל איגרא מגדלא):",
            "<b><big>אגרטון</big></b>   [ריינר וויין]. (מדרש קהלת פסקא כי ברב חכמה) ושתה יין ישן ומיני אגרטון פירוש אקרטון בלשון יוני כל יין חי בא בקנוח סעודה ובאה אות גימ\"ל תמורת אות קו\"ף):",
            "<b><big>אגרדמין</big></b>   [מארקריכטר] מעמידין ארגדמין למדות ולשערים (ב\"ב פ\"ט) ויש גורסין בסמ\"ך אגרדסין גוי שקדח במינקת (בפ' ר' ישמעאל בע\"ז נח) בגמרא דלוקחין גת ובפרק הגוזל עצים בגמרא דגזל מטבע. אגרדמין שיצא לשער המידות (בפסיקתא דעשר תעשר ובהגדת ילמדנו בקח את המטה) פירוש אגרדמין שוטר ממונה לתקן המדות איפה והין וכיוצא בהן ולתת בהן חותם במטבע ולצוות שלא יהא אדם רשאי למכור ולקנות אלא בהם ואם יעבור אדם על גזירתו יעשה בו כפי מה שיראה אם לעונש אם למכות ולא יהיה מי שימחה בידו. ואין מעמידין אגרדמין על השערים פירוש לפסוק שער שבשוק לגזור שתמכר האיפה כך וכך או ההין בכך וכך ואסיקנא אפילו לשערים מפני הרמאים וכדאשכחן (ביומא ט') שהיו מעמידין פרהדרין שהיו מכין בעלי חנויות והיו אומרים להן מכרו בזול:",
            "<b><big>אגירייסין</big></b>   [ווילד] סוסים מזויינים תרגום סוסון אגירייסין מסתב' סוסים שאינן בני תרבות כמו שפירש למעלה כלב אגריאון וכן קורין לשדה בלשון לעז אגר\"ו:",
            "<b><big>אגרמי</big></b>   [שטייער. איין נעמר]. (בריש ויקרא רבה) רבי לוי אמר הלך ונטל אוגרמי ממצרי' אמר אי יכלת ליה הא טיבות' ואי לא אנא אמרי ליה איתי מכס ומן גו כן אנא קטיל ליה. (בב\"ר וישלח יעקב) מסתבר פי' רשות להיות מוכס (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני המון אנשים מקבלים מס לחיל המלך):",
            "<b><big>אגרנימון</big></b>   [מארקריכטר] של מדינה (בריש ויקרא רבה ויקרא אל משה) למה הדבר דומה למלך שנכנס למדינה עם מי מדבר תחילה לא עם אגרנימון של מדינה למה שהוא מתעסק בחייה של מדינה כך משה מתעסק בטורחתן של ישראל אמר להם זה אכלו וזה לא תאכלו את זה תאכלו מכל אשר במים אך את זה לא תאכלו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני פקיד ממונה על דברי מאכל ועל שער השוק):",
            "<b><big>אגרוף</big></b>   [פויסט]. אוי לי מאגרופן (פסחים נז סנהדרין כ\"א) אגרופן של בית דוד בגמ' ולא ירבה לו נשים (קדושין עו) בגמר' דמוכתב. אגרופא של חנופא (בסוף גמרא דואלו נאמרין בכל לשון) ענין זרוע וכח חמה. אגרוף גדול זה אגרופי של בן בטיח (בכל כלי בעלי בתים פרק קמא דכלים) פי' אדם גבור היה בבעלי משנה והאגרוף שלו היה גדול וישנו כראש גדול של אדם. מודה רבי יהודה במלא אגרוף (סוכה כ\"א) פי' פס יד כפופה בטפח בלא בוהן ועשויין בני אדם להכות כדקאמרינן בעלי אגרופין וכתיב ולהכות באגרוף רשע:",
            "<b><big>אגריפס</big></b>   [ניכט גשריבן]. (בויקרא רבה בריש אם בחוקותי תלכו) אמר רבי אליעזר בסיליאוס בר סילאוס נימוס אגריפס יש מפרשים בסיליאוס מלך שיליאוס שוטר נומס דת אגריפס סופר והכל לשון יון הן כלומר מלך בשר ודם כותב וגוזר גזירות ואינו מקיים אבל הקב\"ה אינו כן וכו' (<small>א\"ב</small> בירושלמי (דראש השנ' פרקא קמא) גרסי' פרא בסיליאוס נומוס ארגפוס פירוש המלות בלשון יוני אצל המלכי' דת לא נכתבת כלומר המלכי' עוברים על הדת שהם גזרו):",
            "<b><big>אגריקום</big></b>   [פויאר, לאנדמאן]. במדינה ממונה על בית שלו (בבראשית רבה) (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני פרזי ואיש שדה):",
            "<b><big>אגרת</big></b>   [קונדמאכנג]. אלא א\"כ עשו איגרת בקורת פי' כתב הכרזה שכותבין ומכריזין שדה עומד למכור בכך וכך ממון כל מי שירצ' ליתן יותר יבא ויתן:",
            "<b><big>אגרות</big></b>   [פרשרייבונג] שום ואגרות מזון ואגרות של רשות (במ\"ק י\"ח) פי' אגרות שום שום היתומין אגרות מזון מזונות אלמנה אגרות של רשות שאילת שלום:",
            "<b><big>אגרת</big></b>   [טייוול]. (פסחים קיא בגמ' דלא יפחתו לו) ואגרת אזלת אוסיא בלוסיא מין לחש ושמות של שדים:",
            "<b><big>אגשתון</big></b>   [פרעך טראציג זיין] (במגילת איכה) אגשתון אפיכון שמעו כי נאנחה אני פי' החצפתם ס\"א אקישתון אפיכון. אגישת אפך (בפסיקתא דאנכי אנכי הוא מנחמכם):",
            "<b><big>אד</big></b>   [ווארפן, שליידרן]. המוציא שלהבת לרשות הרבים פטור היכי משכחת לה דאדייה אדויי (ביצה לט) בגמ' דהגחל' כרגלי הבעלים פי' המוציא שלהבת לרשות הרבים כגון שנפח בפיו וכיוצא בזה ודחף השלהבת מרשות היחיד לרשות הרבים פטור וזה פירוש דאדייה אדויי. (ובבבא קמא יט) מתני' דאדייה אדויי (ושם כב) אמר לך ריש לקיש הכא במאי עסקינן דאדייה אדויי. (ושם צח) גזל מטבע ובמים צלולין לא אמרן אלא דאדייה אדויי אבל מטא לידיה מגזלא גזליה והמשכה בעינן פי' שגלגלו ולא הגביהו אבל הגביהו קנאו וכן לענין תרנגול שדידה את הכלי בדליל שברגלו וכן הכלב לא שהגביה החררה אלא בדרך דידוי הביאה:",
            "<b><big>אד</big></b>   [נעפל. וואלקן]. (בבראשית רבה פרשה יב) ה' שמות נקראו לו אד ענן נשיא חזיז עב: אד ואד יעלה מן הארץ שהוא שובר לבעלי שערים. עב שהוא מעבב את פני הרקיע שנא' עבי שחקים. ענן שהוא עושה בריוח עניים אלו לאלו וכתיב וארו עם ענני שמיא: נשיאים מעלה נשיאים אלו על אלו. חזיז ודרך לחזיז קולות שעושה חזיזיות ברקיע ומשרה רוח הקודש על הבריות היך כמה דאתי אמר חזון ישעיהו בן אמוץ:",
            "<b><big>אוד</big></b>   [פייאר שטעקלי, שויפל]. שנשבר אסור להסיקו ביו\"ט (ביצה לג) בגמ' דאין מנהיגין את הבהמה פי' אוד כלי שגורפין בו תנור:",
            "<b><big>איד</big></b>   [פייאר טאג]. (משנה קמא דע\"ז) לפני אידיהן של עכו\"ם פירוש כנוי לחגי העכו\"ם ותרגום על פסוק בשנת שלש למלכו ואית דאמרין יומא דאידא הוה ליה:",
            "<b><big>אידא</big></b>   [וועלכר]. תרגום באיזה דרך הלך באידא אורח' אזיל איזה יכשר אידין מנהון יתבחר ובל' תלמוד אידי ואידי פירוש זה וזה):",
            "<b><big>אבעא</big></b>   [פינגר]. תרגום כתובים באצבע כתיבין באדבעא):",
            "<b><big>אודדא</big></b>   [פעדר]. מבי סדיא נפק (ברכות נח) בחלומוא דרבא פי' הנוצה היוצאה מן הכסת נשלך. (ובשבת מא) רב חסדא שרא לאהדורי אודדא בשבתא (ובב\"ב נח) ההוא דאמר להו חביתא דעפר' לחד ברא וחביתא דגרמא לחד ברא וחביתא דאודודי לחד ברא פי' רבי בנאה אודדי מצעות הן כגון כרים וכסתות וכיוצא בהן ועפרא הוא קרקע שלו וגרמי הן עבדים ושפחות ובהמות וחיות וכיוצא בהן. (ובב\"מ כו) בגמ' דמצא בגל מתני' באודדא ונסכא (ובגיטין סט) וליתו אודדא דעמרא. (ובמנחות מב) קלינן לאודדא. (ובע\"ז כח) דמתרפאין אודדא דנדא דלא משקף פי' בתשובות חתיכה של צמר שאינו מנופץ והוא צבוע. קול עלה נדף תרגום קל טרפא דשקיף. אל ידפנו אלהא ישקפיניה (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן אודרא):",
            "<b><big>אדדא</big></b>   [גראט פון איין פיש]. ולאדדא לימא הכי (בסוף במה אשה סז) פי' שני עצמות יש בצוארו של דג ועקומין הן ושני צידי ראשיהן דקין ואם חס ושלום נכנס לתוך פיו של אדם אינו נמשך עם האוכלים מפני עקמומיות שבו אלא ינעץ בגרונו והיכא דננעץ נימא הכי ננעצ' כמחט ננעל' כתריס שהשי' שיאת ס\"א שוה שיאה (<small>א\"ב</small> בנוסחא דידן גרסינן אדרא):",
            "<b><big>אדוותא</big></b>   [וואסר קוועלן]. דמיא (בסוכ' כ) בגמ' דהחליל חמשה וששה. ובריש השותפין (בב\"ב ד) פי' אדוות כגלי הים שהן כגוון תכלת כמו הרקיע בטהרתו מן העבים וכל השדמות עד נחל קדרון תרגום וכל אדוותא ויש אומרים כענין הזה בדיוודני נפל (בנדה סז):",
            "<b><big>אדין</big></b>   [דעמאלט]. בדניאל ובתרגום כמו אז בלשון עברי:",
            "<b><big>אדך</big></b>   [פערלעשן]. אתו כולי עלמא לאדכי' (קדושין בסוף גמ' דעשר' יוחסין) פי' לכבותו כמו דעכו כפשתה כבו (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן לאתכא):",
            "<b><big>אידך</big></b>   [אויף איין אנדר ארט]. בכל התלמוד תניא אידך פירושו אחר ולי נראה שמלה זו מחוברת מן אי ודך:",
            "<b><big>אדכי</big></b>   [הויפן שטיינר אדר האנץ]. אמר שמואל האי סכינא ביני אדכי יש גורסין ארכי (בשבת נ) דר' אלעזר בן עזריה אומר סכין שנועלין אותה בין נדבכי הבנין כדי לשומרה ביגזרייתא דקני שכיר דמי שאם יש בין נדבכי הבנין קנים או שהיה בנין בקנים מותר לטלטלם לכתחלה שאין עושין גומא בקנים (וברי' ב\"ב פ' השותפין) טפח יתירה לביני אדכי פי' בין שתי שורות שורה של אריח מכאן ושורה של אריח כנגדה וטפח חלל באמצע:",
            "<b><big>אדילי</big></b>   [וואל פיש] דימא (בריש המוכר את הספינה עד) פי' זה לויתן: (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן ארזילי):",
            "<b><big>אדם</big></b>   [מע\"ש]. על שם אדמה שלוקח ממנה בפרשה י\"ב בברייתא דרבי אלעזר. אדם אפר דם מרה (סוטה כד) אדם דאית ליה מזלא בגמ' דבמה בהמה (בבא קמא ב) והמה כאדם עברו ברית כאדם הראשון וכז' (בבראשית רבה בסוף פרשה י\"ט) על כרם אדם חסר לב זו חוה אמר רב הונא היכן מצינו שנקראת אשה אדם דכתיב כתפארת אדם לשבת בית ומתרגמינן כתושבחתא דאתתא דיתבא בביתא (בבראשית רבה פרשה כ\"ב) אמר רשב\"ג ד' שמות נקראו כנגד ד' תקופות ארץ תבל ארקא אדמה:",
            "<b><big>אדם</big></b>   [רוט]. בכוורי דאדימי ופירי דכבישי כגון שנתנן בדבש וכיוצא בו ופירי דכבישי בירקא פ\"א דגים לאלתר שניצודין הם לבנים ומיום שני הם מתחילין להתאדם ופירי דכבישי שנכמשו דודאי לאו בני יומן נינהו:",
            "<b><big>אדמדמני</big></b>   [צינובר]. וטשין מוחיה דלא ליכלוניה יתושיא (בבראשית רבה בסוף פרשה לח) צא מן התיבה. פירוש אותה העיר אוירה רע וכד מתייליד שם ינוק' גבלין אדמדמני שהן סממנין וסכין מוחו שלא יאכלוהו היתושין:",
            "<b><big>אדן</big></b>   [ווילדר מענש]. ואדני השדה חיה (בכלאים בפ\"ח) פירוש בני אדם הגדלים ביערים וי\"א חיה דומה לבני אדם. ירושלמי אדני השדה. חיה ייסי ערקעי בר נש דטור הוא והוא חי מן טיבוריה אי פסיק טיבוריה לא חיי וכל אשר יגע על פני השדה כגדל על פני השדה:",
            "<b><big>אדן</big></b>   [גצעלט, גשטעל]. ונטה את שפרירו תרגום ויגוד ית אודניה (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן ית אפדניה) על גבי כסא או על גבי אודייניה [במ\"ק כא] (ובפ' מי שמת קמד) בגמ' דהניח בנים גדולים וקטנים שני אודייני דלנטורא הוא דעבידא פי' ר\"ח ז\"ל אודייני שהיא מכתשת עשויה מעצמה לשכירות ואין בה משבח ממון אביהן ורבינו גרשום זצ\"ל פי' אפי' לא הניח להם אביהם אלא אודיינו בור וכיסויו השכר לאמצע והא אודייני מחמת עצמן הוא שצריכין תדיר לנקות הבור ולכסותו שלא יפול בו זבל כדי שיקנו בני אדם מים נקיים ואף על פי שאין הגדולים טורחין בו השכר לאמצע שאני אודיינו דמשום הכי השכר לאמצע דאפילו קטן מצי לנטוריה ולכסותו ומצי למימר ליה מלאכה כזאת אנו יכולין לעשותה:",
            "<b><big>אדן</big></b>   [אוער] תרגום על תנוך אוזן על רום אודנא):",
            "<b><big>אידן</big></b>   [וויידן בוים], משנת שבת פ' במה מדליקין ולא בפתילת האידן פירוש כמין צמר המתהוה במין ממיני העץ):",
            "<b><big>אורגא</big></b>   [בעקן, וואן], דמיא (בכתובות כג) דרבי יהודה ובסוף (קנז דשבת) פירוש אודנא אמבטי של מים ויש ספרים שכתוב בהן אוונא דמיא:",
            "<b><big>אדני</big></b>   [אין בלומע וואס דיא בלעטר בייגן זיך בשטענדיג צו דר זייט פון דר זון], בסוף גמרא דבמה מדליקין אי נמי אדני בעל הערוך גרס הדני עיין שם:",
            "<b><big>אדק</big></b>   [הייבר], מעלין בדיופי ומטיפין באדק גורס הרב בדיופי ומטיפין מאדק בסוף גמרא (דערובין קד) פי' אדק פירשנו עם דיופי (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן ארק):",
            "<b><big>אדק</big></b>   [פעסט האלטן], שנים אדוקין בטופס ושנים אדוקין בתורף (בבבא מציעא ז) צפד עורם על עצמם תרגום אדיק משכיהון על גרמיהון:",
            "<b><big>אדק</big></b>   [בליקן, זעהן] אודיק בדשה (בחולין צה) בגמרא דשולח אדם וישקף על פני סדום ועמורה תרגום ירושלמי ואודיק וכן וישקיפו על פני סדום השקיפה ממעון קדשך ותמצא מהן בלא אל\"ף כמפורש בערך דק:",
            "<b><big>אדנדקו</big></b>   [הערשר, פערוואלטר] זיל כתוב אדנדק באגדתך (בחולין ס) בגמרא דאחוזת הדם פירוש ענין אדונים הוא ושמעתי מפי רבי משה הדרשן ז\"ל מעיר נרבונא זיל כתיב אדנדקי בהגדה שלך שכן דרך לכתוב בהגדות תיבות קשות ויש ששונין באגרתא שכן דרך לכתוב באגרת תיבות חמורות (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן אדונקי):",
            "<b><big>אדר</big></b>   [צעדר בוים], בר\"ה בריש גמרא (דאם אין מכירין כ\"ג) ד' מיני ארזים הן ארז קתרוס עץ שמן וברוש מאי קתרוס אמר רב אדרא דבי ר' שילא אמרי זבליגא ואמרי לה גולמיש. ס\"א בולמיש. (ובחלק קח) בגמרא דדור המבול עשה לך תיבת עצי גפר מאי גפר רב אמר אדרא דבי רבי שילא אמרי זבליגא (ס\"א זמליגא) ואמרי לה גולמיש ותרגום גפר קתרוס. טרף אדרא (בגיטין סט) ברפואות דמי שאחזו יטע בהן אדר אדרא כשמה. (בביצה טו) פי' אדיר במרום ה' יעשה מהן צדקה שהיא חשובה לפני ה' במרום כדכתיב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף פי' אדרא כשמה הוא מאילני סרק והוא גדול ומשלח פארות וענפים הרבה ואם מסייג בו הכרם אין חיה יכולה ליכנס בתוכו ומשתמר לעולם (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני מין ארץ ואות אלף נוספת ופריו מאכל חזירים תרגום על פסוק ויאמר חרבונא אדרא אמר יצטלב ברישי):",
            "<b><big>אדרא</big></b>   [זעגל בוים]. בב\"ב עג. מאי נס אדרא וכן הוא אומר שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס והוא הקלע של ספינה:",
            "<b><big>אדיר</big></b>   [מעכטיג שטארק]. מנחות נג. יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים יבא אדיר זה הקדוש ברוך הוא וכו':",
            "<b><big>אדר</big></b>   [שפרינגן]. בע\"ז נט. בסוף פ' רבי ישמעאל ההיא חביתא דאשתקיל ברזא אדרי עכו\"ם נקטה ההיא חביתא דאסתדיק לארכה אדרי עכו\"ם חבקה פי' קפץ:",
            "<b><big>אדר</big></b>   [פעל, לעדר] דתבן ואדר דעליה תבן בחלומות דמגילת איכה. ובשבועות כט. בסוף פ' שלישי ובגמרא בפ\"ד דנדרים כ\"ה אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד ולא והא ההוא דהוה בשני דשבור מלכא דאחזק תליסר אודרייתא תבנא פי' אודרייתא עורות פי' זה המעשה בילמדנו בפרשת ויסע משה מעשה בשבור מלכא שהיה עובר במדבר בוב שהוא מ' פרסה על ת' פרסה ועברו קרונין שלו ראשון ובלעה וכן שנייה וכן שלישית אמרו לו חכמיו הבא עורות של בהמות מלאות תבן ויסבור הנחש שהן בהמות ויבלע וינפח כריסו ויבקע וכן עשו ועו' מפורש בערך תחלץ (<small>א\"ב</small> בנסחאות דידן גרסינן אורוותא ופירש\"י אצטבלאות מלאות תבן מלשון ארוות. יביא אדורה לבית דין (בפ\"א דבבא קמא יא) פי' יביא הנבלה לבית דין לשומה לניזק בתשלומין שמע מינה שכל מה שפחת' הנבלה בין מיתה לתשלומין על המזיק יש מפרשין עיקר הנבלה עורה על כן קראה אדורה וביש מביאין פרק ח' (באהלות נד) ועדר בהמה טהורה וטמאה ויש ששונין ארורה בשני רישין ועל כן קראה ארורה שמתה בלא ברכה. (<small>א\"ב</small> בנסחאות דידן גרסינן עדודה לפירש\"י מן יאכל עד כלומר שלולה מחיים בלא שחיטה ואית דגרסי עדורה לדעת תוספות. כמו אחת מהנה לא נעדרה ולדעת בעל הערוך מין עור ולפי פירוש זה גרסת אדורה תצדק כי בלשון יוני קוראים לעור דורה ואות אלף נוספת):",
            "<b><big>אדרינטים</big></b>   [גרוסי שטוב, זאל] אני עושה אותה (בבראשית רבה פ' ח) נעשה אדם בצלמנו ובילמדנו פ' אלה פקודי מתוך שאני מפיל את הבתים האדריונטים נופל פי' ענין היכל הוא. (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני צלם וצורת אדם ומשפט המלה אנדריאנטוס וגם בנקודות אחרות בלשון יוני ענין היכל ואז משפט המלה אנדרוניטיס.",
            "<b><big>אדר</big></b>   [פעדר] בפרק הרואה אודרא מבי סדיא נפק בעל הערוך גרס אודדא עי' שם:",
            "<b><big>אדר</big></b>   [גראט פון איין פיש] בסוף גמרא דבמה אשה ולאדרא לימא הכי בעל הערוך גרס אדדא עיין שם:",
            "<b><big>אדר</big></b>   [שייאר] תרגום כתבואת גרן כעללת אדרא:",
            "<b><big>אדר</big></b>   [שטוהל] מדרש שיר השירים אגן הסהר אדרא דאזהר' פי' בלשון יוני כסא ובית מושב:",
            "<b><big>אדרבא</big></b>   [אקארט פרקעהרט]. בשבת קכב. אדרבא בשבת מוכני' על גבי אביהם פירוש מכח רב וגדול יתכן דבר אחר:",
            "<b><big>אדריבא</big></b>   [איין מעסטל] בגמ' דהשוכר את הפועלים אדריבא לעירבא בעל הערוך גריס ארדב עיין שם:",
            "<b><big>אדרגזיא</big></b>   [אבער ריכטר] בדניאל אדרגזיא דתבריא תפתיא פירוש שרים ומדרגת' זו למעל' מזו.",
            "<b><big>אדרזרא</big></b>   [גשווינד] בעזרא תעביד אדרזדא פירוש בזריזות נחוצה:",
            "<b><big>אדרכתא</big></b>   [פענדונג, עקזעקוציאן] אנכסיה. בריש הגוזל ומאכיל קיב. ובריש המפקיד אצל חבירו ל\"ה. אדרכתא אמטלטלי בגמרא דאין הגונב. בפ' מרובה ע. ובפרק יש בכור לנחלה מח. בגמרא דאחת בכרה ובפרק שבועות העדות בגמרא דמשביע פירוש אדרכתא דהמפקיד סדר הדין מוציא המלוה שטרו בבית דין ומקיימו ומחייבין הלוה לפורעו לא פרע קורעין לו שטר חובו וכותבין למלוה אדרכתא על נכסי הלוה ומכריזין ואחר ההכרזה שמין נכסי הלוה ומחליטין למלוה לא מצא נכסין בני חורין כותבין לו טרפא ואחר שיטרוף קורעין הטרפא וכותבין אדרכתא על הנכסין הללו ואחר כך קורעין האדרכת' וכותבין לו שומא על שדה זו ומחליטין אותה למלוה אביי אמר בחתימת העדים על האדרכתא מיד זכה המלוה בשד' רבא אמר מכי שלמין יומי דאכרזתא וקיימא לן כרבא:",
            "<b><big>אדרמלך</big></b>   וענמלך אלהי ספרוים. בסנהדרין סג. בפ\"ד מיתות נמסרו לבית דין בגמר' דהנודר בשמו אדרמלך זה פרד דאדר ליה למריה בטעוניה שנושא לרבו כל טעונותיו ומשאותיו אדר כמו דרי טובא ירוש' בפ' כל הצלמי' אדרמלך וענמלך טווסא ופסיוני:",
            "<b><big>אדרון</big></b>   [קאמר] תרגום ויבא החדרה לאדרון בית משכביה בחדר המקרה באדרון בית קייטא ובלשון יוני קורים לחדר אנדרון וכן (מנחות לג) אכסדרה דבי רב כאנדרונא מעלייתא היא:",
            "<b><big>אדרע</big></b>   [ארם] תרגום זרוע עיין דרע:",
            "<b><big>אדרופיקום</big></b>   [וואסר זיכטיג] ויקרא רבה פ' אדם יהיה בעור בשרו פעמים שהמי' רבים על הדם ונעשה אידרופיקוס פי' בלשון יוני ורומי בעל חולי המים):",
            "<b><big>אידרורוסטון</big></b>   [רוזן, וואסר] אסיר. ירושלמי בפ' כלל גדול דשביעית פירוש בלשון יוני משקה עשוי מוורדים ודבש עם מים ויש תקונים שונים כפי דעת הרופאים.",
            "<b><big>אהב</big></b>   [גליבטר] ואהביו כצאת השמש בגבורתו. בתרא ח. בפ' השותפין פירוש תלמידי חכמי' עתידין להיות כצאת השמש בגבורתו גבורתו העתידה להיות שמ\"ג חלקים יתר על אורו המאיר עכשיו כדמתרגם ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבע' הימים על חד שמ\"ג פי' שבעתים ז' פעמים ז' הרי מ\"ט עתיד להוסיף בכל יום באורו על מה שהוא עכשיו מ\"ט חלקים ואור של צדיקים הוא עתיד להיות כאור שבעת הימים ז' פעמים מ\"ט הרי שמ\"ג כמו שהוא עכשיו מאהבה ומיראה (כריתות ג)",
            "<b><big>אהובה</big></b>   [גליבטע] אהובה בנישואיה (ביבמות כג) מי שיש לו אח אמר רבא חייבי לאוין תפשי בהו קדושין דכתיב כי תהיין וגו' עד שנואה שנואה בנישואיה ואמר רחמנ' כי תהיין ואזו זו זו חייבי לאוין. ומי אוהב בהמון למי נאה להלל בהמון מי שכל תבואה שלו וכו' (מכות י):",
            "<b><big>אהל</big></b>   [איין גאטונג זייף] (בתענית יג) (ובמ\"ק יז) (ובנדה סו) לא בנתר ולא באהל (בב\"ק פה) רפוי אוהל' קורא וקלבא (שבת ק\"י) וג' קפיזי אהלא תולענא פי' אדום כתולעת שני (בפרק אין מעמידין כה) בגמר' אין מתרפאין בשבת מאי בורית אוהלא והא תני' הבורית והאהל תרי גווני אוהלא והזיכותי בבור כפי תרגומו ודכיית באהלא ידי ש\"מ אוהלא ענין בורית וענין נתר הוא והזיכותי בבור כפי בבורית מבעי ליה וזה בורית ונתר מכבסין בו בגדים ורוחצין בו ידים ושמעתי כי עיקרו מין עשב. הנהו אהלויי דכל יומא הוה אפי חד מינייהו בפרק השוכר את האומנין בגמרא דכל האומנין ובסוף גמרא (דנדרים צא) אמר להן אם כן חד מן גוים אהלויי פירוש הגוים המוכרין בושם מור ואהלות ובלשון יון אקסילאלוא ותרגום מירא דכיא ואקסילאלואין:",
            "<b><big>אהל</big></b>   [גצעלט] (בחגיגה כה) ובסוף פרק כהן גדול ונזיר אהל זרוק הוי אהל פירוש הוא שידה תיבה ומגדל שהרי נושאין את האדם כשהוא בתוכן ר' מטמא סבר שמיה אהל וכמו שהאהיל עליו ועל הקבר דמי ורבי יוסי מטהר סבר לא שמיה אהל ולא האהיל על הקבר ואית' בפרק (בכל מערבין לח) אמר רבא כגון שנכנס בשידה תיבה ומגדל ובא חברו ופרע עליו את המעזיבה דטומאה וביאה בהדי הדדי קא אתו. (בסוף לא יחפור כז) תנא מפני אהל טומאה פי' שלא יבא עוף ובפיו כזית בשר מת וישב על אותו ענף שנוטה לרשות הרבים ויבא אדם תחתיו ויאהיל עליו. ויתגל בתוך אהלו אהלה כתיב כשיצא נח מן התיבה הכישו ארי ושברו ובא לשמש מטתו ונתפזר זרעו ונתבזה. (בבראשית רבה פרשה לו) בסוף פרשת ויט אהלו אמר רבי חוניא אהלה כתיב שנטה אהל שרה ואחר כך נטה אהלו:",
            "<b><big>אהן</big></b>   [אומצייטיגי פרוכט]. (בעירובין כח) בריש בכל מערבין (ופסחים נג) אהיני דטובינא (בע\"ז פ' אין מעמידין לג) בגמ' השלקות הני אהיני שליקי. (ובסוכה לח) ניטלה פטמתו (ובחולין לה) הריאה שניקבה כאהינא סומקא. (ובב\"ב ה) קיבורת דאהיני פי' מכבדות של תמרה ופי' אהיני פרי של תמרים שאינן מבושלין וכל בוסר בלשון תלמוד אהיני. (ובפרק המקבל קיג) בגמרא דהמלוה מאן דאכיל אהינא מרירא אליבא ריקנא פי' האוכל פני תמרה קודם שיטעום כלום:",
            "<b><big>אהן</big></b>   [ענדער]. בבא מציעא דירושלמי פרק אלו מציאות דזבן הות מר קיקילתא זבנית סימא לא זבנית פי' זה ולפעמים פירושו הוא):",
            "<b><big>אהרי</big></b>   [גפלאכטנר קארב]. (במ\"ק יא) בסוף גמרא דמשקין למגדל אוהרי. (ובגיטין ס) אוזלי ואוהרי פי' כמו אוחרי הן עשויין מן חריות של דקל כדכתיב סלי חורי והם רחבים מלמטה וצרין מלמעלה ועשוין כמין מסגרת בפיהם וכשמתנדנדים הדגים או העופות בתוכן נסגרים וכיון שהם כלים קנאום בעלים ויש בהן גזל:",
            "<b><big>אהרן</big></b>   בספר דברי הימים של משה ותקרא את שמו אהרן כי בימי הורתה החל פרעה לשפוך דמי זכוריהם ארצה ומהן להשליך אל יאור:",
            "<b><big>אהוריירי</big></b>   [שטאל מייסטר]. (בשבת קיג. ובמציעא פה) אהורייריה דרבי עתיר משבור מלכ'. בהגדת (מגילה יב) בר אהורייריה דאבא פי' שומר ארוות הסוסים וחמור אבוס בעליו תרגום וחמרא אוריה דמריה:",
            "<b><big>או</big></b>   [גליסטונג]. בפסחים (בפרק ערבי פסחים לט) כדי שיכנס לשבת כשהוא תאו (ובאבות בפרק בן זומא) הקנאה והתאוה:",
            "<b><big>אוגנסטטו</big></b>   [עדלמאן]. בריש ויקרא רבה הבן יקיר כן בלשון יון מיוחס הרבה אוגנסטטו הרבה (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן אבגינוס):",
            "<b><big>אווז</big></b>   [גאנז, קאטשקי]. אווז בר אווז (בב\"ק נה. ובבכורות ח) דדג טמא ובגמ' מפ' מאי טעמא: (<small>א\"ב</small> עוף ידוע ובשרו נאכל אך יגבר המרה השחור' בר אווז מין עוף אחר דומה לראשון אבל קטן ממנו ושט בנהרות תרגום אסתר על פסוק ישנו עם אחד בתשעה ביה נכסין חיוין ואווזין ואכלין):",
            "<b><big>אוול</big></b>   [אנפאנג, ערשט]. ויועציך כבתחלה ומילכי מילכיא כד מן אוולא. מי הגיד מראש תרגומו מאן חוי מן אוולא. וקדמוניות אל תתבוננו ודמן אוולא לא תסתכלון:",
            "<b><big>אום</big></b>   [ווארצל. שטאם] בפרק זתים דטהרות ואם היה נוגע באום בעל הערוך גרס אוס ע\"ש):",
            "<b><big>אוון</big></b>   [גאסטהויז, ווירטסהויז] (במציעא צא) שכרו מאוונ' לאוונא בגמר' או שנעשית ובסוף גמרא דפרק קמא דנזיר וליהוי כל אוונא ואוונא פי' מקום ששם שומרי הדרכים ומוכרי חפצים. אוונא דמיא כבר פירש' בערך אודנ' (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני חדד תרגום על פסוק עוד היום בנוב לעמוד ועבד תלת אונין):",
            "<b><big>און</big></b>   (בשבת קיו) בריש גמרא דכל כתבי:",
            "<b><big>אונא</big></b>   (בקדושין עא) בריש גמ' די' יוחסין עד אכבדא ואונא פירוש מקומות הן:",
            "<b><big>אונכרי</big></b>   [קאמיסער]. (בסוכה ל) אמר להו רבא להנהו אונכרי פירוש בלשון פרסי עושי מלאכת הנשיא:",
            "<b><big>אוס</big></b>   [ווארצל]. בריש טהרות (בפרק זתים ואם היה נוגע באוס פירוש עיקר הזתים שהן בקרקע המעטן ונדבקו ונעשו אחת כדתניא היתה לו אוס של זתים ועתיד להפכה כיון שתקע בה יתד אף ע\"פ שיש בה גושין הרבה ועוד אמרינן גרגרי' שנשרו במים ונעשו אחת. או שהלכה האוס (בנגעים פרק מראות נגעים) ובפ' (יש בשער לבן) פי' האוס עיקר להמכה ושרש' (<small>א\"ב</small> בלשון רומי פה וכל דבר שהוא פתוח כפה וכן קוראים מה שנראה תוך שפתי הנגע ובגרסאות שלנו כתוב אום):",
            "<b><big>אווקי</big></b>   [גלאנץ]. במדרש שיר השירים זאת קומתך ר\"ש אומר כמין אווקי פירוש אווגי בלשון יוני אור זהר ונהרה והוחלפה אות ג' לאות ק':",
            "<b><big>אויר</big></b>   [לופט]. כלי חרס באויר בריש (מסכת כלים ד) דירה שתשמישה לאויר בגמר' דרבי יוסי אמר רחבן ג' טפחים בפרק קמא דערובין י'. ובסוכה כה) דהעושה סוכתו בין האילנות אוירה של חצר בסוף (אהלות עא) פי' אויר תרביצא והוא מילוסא של חצר. אויר מגדל משכח את התלמוד (בחלק קט) במעשה דדור הפלגה פירוש במגדל שעשה נמרוד קאמרי' כיון שמרדו בהקב\"ה ובנו אותו להכעיס מי שישן באוירו משכח תלמודו. מגדל הפורח באויר (בחגיגה ט) ובגמ' דד' הדיוטות (בחלק קו) פירוש כיון שיצאו דואג ואחיתופל לתרבות רעה לא אדכרינהו רבנן לבעייהו ולא פירשו לטעמייהו: (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי רוח כי כל חלל מלא רוח תרגום על פני רקיע השמים על אפי אויר רקיע):",
            "<b><big>אוריא</big></b>   [מערב זייט]. מאי אוריא אויר יה (בב\"ב כה) שהרי באוריא פירוש בלשון פרסי שם המערב אוריא:",
            "<b><big>אוורי</big></b>   [פוילר]. ואמברי יזיפתא יזיף בסוף (משקין כח) פי' ראשונים כשהיה אדם אצל מת ואין לו תכריכין מקוננות עליו זה אוורי כדאמרי' ברישא עביד אוורי שלא טרח בחייו ועשה לו תכריכין ואמברי במעברתו מן העולם הזה לבית עולמו הוצרך יזיפתא למיזף וליקח לו תכריכין. פ\"א רהיט ונפיל בי אוורי ואמברי יזיפתא יזיף פי' רץ ונפל בין האוברים ועל המעברות מלוה לוה כמו משל הוא כלו' אע\"פ שאדם רץ בכל כחו כל ימיו כשנופל בין האוברים הן עוברים דרכים או כשיגיע לעבור הנהר מתחנן למי שיעברוהו ואם אין לו נוטל בהלואה כדי שינצל וכל שכן מי שהולך לבית עולמו שמבקש לתת את כל אשר לו וליטול בהלואה ואינו מוצא:",
            "<b><big>אורשנא</big></b>   [איין פויגל וואס לעבט אייביג. ער הייסט פעניקס]. אשכחיה אבא בגמרא דדור המבול (בסנהדרין פ' חלק קח). עוף ושמו חול ומרבה ימים:",
            "<b><big>אווש</big></b>   [רושן. לארם מאכן]. אוושי כולי עלמא (בברכות נא) בגמ' דאמר ר' עקיבא. אווש ביני קני בהגדה (במציעא סט) פי' קול הברה של רבים. ובעניינו אוושי קרא בסוף (ר\"ה לח). ריאה דאוושא (בחולין מו) אלו טריפות בגמ' דהריאה פי' בעת שנופח הטבח זו הריאה כגון נשיבת הרוח מנשבת ויוצא ממנה:",
            "<b><big>אותיא</big></b>   [וואסר גאנז]. תרגום ירושלמי תנשמת ואת התנשמת ואת הקאת ואת הכוס ואת הינשוף ואת התנשמת (<small>א\"ב</small> כן נקרא מין עוף טמא בלשון יוני ויש לדקדק כי תרגום ירושלמי של ואת התנשמת ואת הקאת הוא וית אותיא וית קקא אבל תרגום ואת הכוס ואת הינשוף ואת התנשמת הוא וית חיפופא וית שלינונא מן ימא וית צדיא והמדקדק יבין שגרסא זאת אינה נכונה כי יש לגרוס וית צדיא וית קיפופא וית אותיא וקקא וית שרקרקא וית שלינונא דוק ותשכח):",
            "<b><big>אוותיאוס</big></b>   [אוף דער שטעל]. בריש (כריתות יז ובנדה יד) פי' לשון יוני הוא והוא לאלתר מיד בעונתו והמשל שלו בגמרא תנו רבנן אי זהו שיעור אוותיאוס משל לשמש עד שעומדין בצד השקוף עם יציאת השמש נכנס עד הרי אוותיאוס שאמר לקינוח ולא לבדיקה פירוש השמש אברו של אדם שמשמש בו תשמיש המטה עד סמרטוט שמקנח בו באותו מקום:",
            "<b><big>אוותנטי</big></b>   [הערשאפט]. של נהרות בבראשית רבה והנהר הרביעי הוא פרת אוותנטיאו שלו בבראשית רבה מן האדמה אשר אררה ה' פי' אומות אוותנטיא בפסיקתא דכי תשא ובריש ויקרא רבה (<small>א\"ב</small> פי' אוותנטיא בלשון יוני מלכות ושררה ופירוש אוותנטין מלך ומנהיג:",
            "<b><big>אוותניא</big></b>   [הערשר]. תרגום עוזרי רהב דייתין אותניא דמסייען בסוגעא פירוש בלשון יוני שרים והוא כמו אוותנטין):",
            "<b><big>אז</big></b>   (אז ישיר משה וכו' לשעבר אז יבקע כשחר וכו' לעתיד בהגדת ילמדנו ובמכילתא:",
            "<b><big>אזא</big></b>   [דער שווארצער אדלר]. ת\"י עזניה:",
            "<b><big>אזא</big></b>   [איין האלבר צענטן]. אוזיא ופלגו אוזיא (בביצה כט) פירוש אוזיא ששית הבהמה ופלגו ששית חולקא חמישית ריבעא רביעית סריטה שלישית סבירא לי חולקא חצייה אוזיא חומשא ורבי חננאל ז\"ל פירש היכי עביד בסוריא אמרו כי תרטא כו' נותן לזה כי תרטא והוא דבר ידוע באותו מקום ולזה פלגו תרטא ובנרש אמר כי חילקא ופלגא חילקא וכן אוזיא וכן ריבעא כולם שם אותו כלי הידוע במקומם:",
            "<b><big>אזא</big></b>   [איין הייצן]. תרגום כתנור בערה מאופה כתנורא דאזי ליה נחתומא):",
            "<b><big>אזביון</big></b>   [גריכיש קרוט ' עס הייסט איזאפ]. אין אוכלין אזביון בשבת בפרק שמנה שרצים (דף קט) ובפ' קמא דסוכה (דף יג) בגמרא דחבילי קש (דף קה) ובפ' י\"א בפרה בסוף נגעים (דף צא) פירו' אזביון שומשוק בלשון רבנן כדאמרי רבי יוסף אמר אזוב אברתא בר המג אזביון אברתא בר הנג עולא אמר מריא חיורא ומסקנא רב פפי אמר שמשוק א\"ר ירמיה כוותיה דרב פפי מסתברא וכולי בשמנה שרצים:",
            "<b><big>אזגא</big></b>   [גלאז] פרק המדיר דכתובות אמר אביי פילא ולדנא וגירדא דאזגא פירש בעל הערוך בערך לדנא חתיכות זכיכות ולפי דעתו אזגא וזגגא אחד הם ורש\"י גרס וגירדא דאגוזא ופירש קליפי עץ אגוז:",
            "<b><big>איזגדין</big></b>   [גשיקטר]. תרגום וציר אמונים ואיזגדא מהימנא:",
            "<b><big>איזגדין</big></b>   [קליינע בערגליך]. ב\"ר פרשת שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך מתלא אמר בחקלא דאית ביה אזגדין לא תימר מילי דמסתרין פירוש גלים:",
            "<b><big>אזדא</big></b>   [אוים געהן]. נפק אזדא (דף מ) במעילה בגמרא דסוף פרק קדשי המזבח פי' יצא והלך כמו מלתא מיני אזדא וכל בכל מקום שיאמר אזדא פלוני לטעמיה:",
            "<b><big>אזדרבויי</big></b>   [אויסרינן]. מאי טעמא משום דאתי לאזדרבויי בגמרא דאסור באכילה (דף עח) ביומא בפרק יום הכפורים פי' משום דמיזדרבי כשמתנענים הכלים נתזים המים שבתוכן ונופלין על בשרו של אדם המצטנן בהן. פ\"א שמא יעלו המים ויצאו לחוץ לפי שכלי כסף שיעין:",
            "<b><big>אזדקור</big></b>   [שפרינגן]. ואכול ושתו בהגדה דהנזקין דף נז) בגיטין ענין ריקוד וקפוץ הוא כמו כדי שיזדקר הגדי בבת ראש:",
            "<b><big>איזייא</big></b>   (ירושלמי דמעשר שני פרק המוליך פירות את מייתי איזייא המפרש פירש קוצים ולי נראה מדורות אש מערך אזא):",
            "<b><big>אזכיר</big></b>   (איך וועל מאכן גדענקן]. את שמי צריך אדם שיתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה מאי טעמא בכל מקום אשר תזכיר לא נאמר אלא אזכיר:",
            "<b><big>אזל</big></b>   [נעץ]. מרימר פסק ליה לסורא באזלי בריש גמרא (דף ח) דערובין פי' כגון שהוי מבואות שמפסיק ביניהן לשון הנהר אי נמי בין רשות הרבים והמבוי והיו פורסין לשם איזלי שהן מצודות עשיות מן חוטין של טוי תרגום מטוה אזלן וחשב מרימר הלשון של נהר שמפסיק בין המבואות כמחיצה החולקת בין ב' מבואות אי נמי בין המבוי ובין רשות הרבים ומתיר אותו מבוי בלחי וקורה ואינו חושבו כמפולש אלא כסתום ולא חשש שמא יעלה שירטון ויתערב עם רשות הרבים ויעשה כמפולש:",
            "<b><big>אזלי</big></b>   [שפינן, וועבן] בחולין (דף יא)מקרבי קטרי באלו טרפות בגמרא דנפלה מן הגג. אזלי וגיפי בסוף גמרא דמשקין (דף כד) קיבורי דאזלי בי אזלויי באלו מציאות (דף כט) פי' פקעיות של חוטין עבים טווים במקום מטוויין. כמלוא איזולתא דאיברי ואמרי לה כמלא מהולתא בעירובין בריש גמרא (דבכל מערבין כח) פי' איסורייתא והן חבילות של הוצין הוצין שקושרין אותה האכרין הן עובדי אדמה:",
            "<b><big>אזמל</big></b>   [מעסר] של רהיטני (בשבת נח) ברזל שהוא דבוק בעץ ושפים בו נגרים כלים ומיישרים בו לוחות החביות ובלע\"ז קורין אותה דריטורא. המעצד והאיזמל במשנה כלים בפרק הסייף והסכין ובפ\"ב (בשחיטת חולין כח) תרגום חרבות צורים איזמלין חריפון יקרענה בתער הסופר תרגומו באיזמל ספרא יעשהו במקצועות תרגומו באזמילא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני תער וסכין קטן וחרב הרצענים):",
            "<b><big>אזמרגדין</big></b>   [זמאראקד, איין גרינער עדל שטיין] קבע בה בפרשת כי תשא ובריש ויקרא רבה וכן תרגום נפך ספיר ויהלום ויש ספרים שכתוב בהן זמרגדין (<small>א\"ב</small> בלשון יוני ורומי מין אבן יקרה והיא ירוקה):",
            "<b><big>אזן,</big></b>   [גויעהר]. אשפתו כקבר פתוח תרגו' בית אזיניה (<small>א\"ב</small> ל' מקרא הוא זה ויתד תהיה לך על אזנך):",
            "<b><big>אזן,</big></b>   [וואגשאל]. מעלים אזנים בשבת פי' בערך מעל:",
            "<b><big>אוזינקא,</big></b>   [אוסגאבן]. אמר ליה שקול אוזינקא ועבדיה את (בהשותפין ז) בגמרא דכותל חצר פי' הוצאת בנין הכותל:",
            "<b><big>איזקפא</big></b>   [קליין שיפל] תוספתא דב\"ב פ' המוכר את הספינה ולא את האיזקפא ולא את הבצית פי' בל' יוני ורומי ספינה קטנה:",
            "<b><big>אזור</big></b>   [גארטל] ואזורו מוכיח עליו במועד קטן יד) (ובחולין קט) פירוש מי שאין לו אלא חלוק אחד פושטו ומתעטף במקטורן שלו וחוגרו באזורו ומכבס חלוקו ומודיע לכל שאין לו אלא חלוק אחד זה פי' מבגי מגנצ\"א. ור\"ח פיר' כלומר היה עומד ערום ואזורו במתניו ורוחץ היה אזורו מוכיח עליו שאין לו אלא חלוק אחד:",
            "<b><big>אח</big></b>   [פערבינדן. צומאכן]. אלו קרעין שאין מתאחין (במ\"ק בו) פירש בגמרא אמר רב חסדא אבל לא לאחותן איחוי אלכסנדרי שהוא כמין אריגה ת\"ר רשאי להופכו למטה ולעשות לו איחוי פירוש להפוך החלוק לחתכו ולעשות בית צואר שלו שולי החלוק והשולים יעשה בית שפה ובב\"ר בריש לך לך רבי ברכיה פתח אחות לנו קטנה זה אברהם שאיחה את כל העולם כולה. בר קפרא אמר כזה שמאחה את הקרע. (<small>א\"ב</small> תרגום ועת לתפור ועדן בחיר לאחאה). אח נפשע מקרית עוז זה לוט (בב\"ר נג) ויסע משם אברהם וגם אמנה אחותי בת אבי הוא אך לא בת אמי כשטותן השיבן שבת אב מותרת להם ובת אם אינה מותרת לפיכך השיבן כמנהגן בב\"ר באותה פרשה:",
            "<b><big>אח</big></b>   [ברודר, פריינד] ולאחותו מת\"ל (בנזיר מח) (ובמגלה ג') (ובברכות כ) פירוש ולאחותו מה תלמוד לומר בנזיר כלומר לאחיו אינו מטמא לאחותו לא כל שכן אם כן מה ת\"ל ולאחותו הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו שבשתיהן אע\"פ שהן מ\"ע שהוא חייב עליהן כרת כדתנן בכריתות הפסח והמילה מ\"ע והן בכרת דכתיב וערל זכר אשר לא ימול וגו' וכתיב וחדל לעשות הפסח ונכרתה וגו' ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא דייקינן מדכתיב והאיש אשר הוא טהור וגו' ומן וערל זכר אשר לא ימול כלום אינו רשאי להטמא למתו ולבטל המצוה יכול אף למת מצוה לא יטמא שאם נטמא נמצא בטל מן המצוה ת\"ל ולאחותו הנה הנזיר מצווה שלא להטמאות וכתיב ולאחותו מופנה ללמד ממנה לאחותו אינו מטמא אבל מטמא למת מצוה אע\"פ שמבטל העבודה ע\"א ולאחותו מה ת\"ל מופנה הוא דלא הוה צריך ליה ומה אם לאביו ולאמו ולאחיו אינו מטמא לאחותו לא כ\"ש למה בא לומר לך הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ושמע שמת לו מת יכול יטמא אמרת לא יטמא כשם שאינו מטמא הנזיר בימי נזרו שהוא מוזהר בהן בלי ליטמאות שאם יטמא נמצא נגרע מלעשות פסח או מתעכב למול את בנו ביום שמיני לפיכך יתעכב במצוה ואל יטמא למתו כמו הנזיר שמשמר טהרתו ואינו מטמא לאחותו יכול כשם שאינו מטמא למתו כך אינו מטמא למת מצוה ת\"ל ולאחותו לאחותו אינו מטמא אבל מטמא למת מצוה. אחותו הגדולה (בחולין קיד) פירוש אחותו הגדולה בת שנה אחת ומה אמה שנכנסה עמה לדיר להתעשר כלל גדייה עם בניה כדגרסינן (בבכורות כו) תנו רבנן גדייה שילדה שלשה בנות ובנותיה ג' ג' נכנסות לדיר להתעשר ובלבד שיהיו כולן בני שנה אחת. כדכתיב ואחותו (ובחולין סט) פירוש היו תואמים בבטנה זכר ונקבה ונתברכה הנקבה בזכר והוציאתו הנקבה והוא פטר הרחם ואם יצא ראש הנקבה תחילה פטרה. מעשה באחד שהיה מצטער על אחת (בסוף כתובות) פירוש על אשה אחת שבחוצה לארץ כיון ששמע דיעקב מפחד ממחילות לא יצא:",
            "<b><big>אח</big></b>   [פייער טאפ]. ואת האח לפניו מבוערת בסוף (פ\"ק דשבת כ) מאי אח אמר רב אחוונא פירוש כי ההוא דאמר מאן דבעי אחוונא ואשתכח ערבנא וערבתא של לולב כדאמרינן צפצפה ערבה ערבה צפצפה ונתנו חכמים שיעור סימן של ערבה שהיא אחוונא קנה שלה לבן עלה שלה עגול ופיה דומה למגל ושמואל אמר עצים שנדלקין באחוה פירוש עצים שדולקין מעצמן בלא טורח ובלא נפיחה ויש מפרשים עצים שאין נשרפים אלא ביחד שנים או שלשה:",
            "<b><big>אח</big></b>   [גרינע ווארצלין]. כי הוא בן אחים יפריא יבא קדים רוח ה' וגו' (גיטין לא):",
            "<b><big>אחאב</big></b>   אח לשמים ואב לע\"ז (בסנהדרין קב) פי' אח ל' צרה כאדם שאומר האח על צרה כמו כל הזוכרו אח לראשו ואב לע\"ז שהיה מרחם עליה כאב על בן:",
            "<b><big>אחב</big></b>   [פעטר] תרגום דוד אהרן אחבוהי דאהרן כמו אח של אב:",
            "<b><big>אחד</big></b>   [איין נעמן, בצווינגן] אחידת מגדל שד בריש (מגילה ו) פי' אחזנו מגדל ששורין בו לפנים שדים פ\"א מגדל שהוא מוחזק בשד (<small>א\"ב</small> תרגום ולכוד לא ילכוד ומיחד לא אחיד):",
            "<b><big>אחד</big></b>   [אייגנטוס, בעזיץ] תרגום אחזת נחלה אחידת אחסנתא:",
            "<b><big>אחוונא</big></b>   [גראז, הייא] ברכות דירושלמי כיצד מברכין הב אחוונא לתוריא יש בו משום הפסק ברכה (פי' אחו בלשון עברי):",
            "<b><big>אחז</big></b>   [פרהאלטן] אחיזת דם (בחולין נח) בכור שאחזו דם (בבכורות לג) פירוש חולי יש לה שאם לא יקיזו ממנה דם מתה:",
            "<b><big>אחז</big></b>   בסוף ויקרא רבה מפני מה לא מנו את אחז על ידי שנתייסר בבנו בכורו:",
            "<b><big>אחיה</big></b>   יבנה המזבח חנניה ינגן בכנור (ברכות סה) פי' יבנו מזבח בבל ויהיה זה כהן וזה לוי:",
            "<b><big>אחולי</big></b>   [היציג פיבר]. מאי אחילו אמר רבי אלעזר אש של עצמות (ברכות לג) (בגיטין מ) הממלא כריסו מכל דבר אוחזתו אחילו:",
            "<b><big>אחימן</big></b>   [איין ריז] ששי ותלמי (בסוטה לד) אחימן מיומן שבאחיו ששי שמשים את הארץ נשחתת תלמי שמשים את הארץ תלמים תלמים:",
            "<b><big>אחמרה</big></b>   [איין צאהל] ומשכח ליה לאחמריה בלפני אידיהן (ע\"ז ט) דקרטיסים (<small>א\"ב</small> בנוסחאו' דידן גרסינן חומריה ופירש רש\"י קשר כלומר סכום וחשבון:",
            "<b><big>אחמר</big></b>   [ראבין] תרגום על פסוק לחייו כערוגת הבשם ראובן גלוף על אתמר פירוש אבן יקרה הנקראת אודם:",
            "<b><big>אחמתא</big></b>   [פרשלאסנר קאסטן] בעזרא והשתכא באחמתא פי' חמת בלשון עברי:",
            "<b><big>אחר</big></b>   [נאך, אונטר] המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים (ברכות יט) פירוש אחר מיטתן לשון הטייה הוא כלומר נטה מדרך הישרה וכתנא דבי רבי ישמעאל אם ראית תלמוד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שודאי חזר בו ועשה תשובה לפיכך אסור לספר בזה ואסיקנא הני מילי בעבירת הגוף אבל בגזילת ממון עד שיחזיר לבעליו זה פר\"ח ז\"ל. ההוא דאשכח רבי אליעזר אמר להן דוגמא השקוה אחר מיטתן הוא ופי' שמספר ממנו גנאי לאחר מיתתו ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב (ברכות ד) (סנהדרין יז) אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וגו' יהוידע בן בניהו זה סנהדרין וכן באביו הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי שהיה בניהו ממונה עליהן ובנו עומד במקומו ולמה נקראו סנהדרין כרתי ופלתי כרתי שכורתין את דבריהן פלתי שמופלאין בדבריהם ואביתר אלו אורים ותומים ולמה קראו שמם אורים ותומים וכו' תנו רבנן כיצד שואלים באורים ותומים וכו' (יומא עג):",
            "<b><big>אחר</big></b>   [נאך אמאל]. אחר אחר (יומא ו) פי' עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי עקיבא דלא מטמאה את בועלה אלא אם כן נמצאת נדה בספק באחר אחר שכבר עברו שני זמנים כדי שתושיט ידה תחת הכר או תחת הכסת ותטול ותבדוק בו זהו חד אחר וכדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה זהו אחר אחר וכן מפורש בפרק שני דנדה:",
            "<b><big>אחר</big></b>   [נאך, אנדרע]. עורי נקפו זאת בבראשית רבה (בריש פ' מט) וירא אליו ה' אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק לזאת אות ומבשרי אחזה אלוה אילולי שעשיתי כן מהיכן היה נגלה עלי הקב\"ה. ואחר נדרים לבקר אם איחר אדם נדרו נתבקרה פנקסו (בבראשית רבה פרש' כב) קום עלה בית אל. אחר כבוד שלחני בילמדנו רב לכם אחרי קול רעש גדול בילמדנו שמע ישראל אחר חיתום שטרות בב\"ב קעה ובגיטין כא). אחרים אומר רבי מאיר יש אומר רבי נתן מפורש בסוף (הוריות כא) כל המעשה. מאחיך פרט לאחרים (בב\"מ קיא) בגמרא דאחד שכר אדם פרע לאשת אחרים (סנהדרין כב) פי' אשת אחרים עכו\"ם. אחרי ה' אלהיכם תלכו (סוטה יד). אחורים ותוך בתרומ' אבל לא בקדש (חגיגה כב). אם נפלו משקין טמאין באחורי כלים תוכו של כלי טהור לתרומה אבל לא לקודש. כל הכלים יש להן אחורים ותוך (פסחים יז) פי' כגון הכרים והכסתות משתמשין באחוריהן שיושבין על גבן ובתוכן נותנין הנוצה חשובין כשני כלים וכן השקין והמרצופין פעמים ישב עליהן ופעמים טוען בתוכן וכן מפורש בכלים פרק כל הכלים כל שאין לו תוך בכלי חרס אין לו אחורים (בכלים פ\"ב):",
            "<b><big>אחריות</big></b>   [הפטונג, זיכר שטעלונג] נכסים שיש להם אחריות (קדושין כו) פי' אחריות נכסי קרקע ואחריתך תאכל באש תרגום ושפר ארעך התוקד בנורא. אין אנו אחראין לרמאין (בדמאי טו):",
            "<b><big>אוחר</big></b>   [מילד זיין, בייסן]. גמל האוחר בין הגמלים (בב\"ב צג. ובסנהדרין לז. ובשבועות לד) פי' האוחר נוחר בנשיכה והורג. וי\"מ ענין מחרחר ריב ויש ששונים גמל היהיר בין הגמלים:",
            "<b><big>איטא</big></b>   [אכט, טוט]. ב\"ר פ' ג' וייצר ה' אלהים את האדם זיטא אפטא איטא אוכטו פי' בלשון יוני השחתה ואבדון עיין זיטא:",
            "<b><big>אטבא</big></b>   [צוואנג, ואגן לייטר]. כמלא אטבא דספרי (מנחות לב) פירוש עץ שאוחזין בו הקלף שלא יתהפך וקורין אותו בלשון לע\"ז מור\"דקלא. אמר רב כהנא באטיב בעגלות בהזורק פירוש אטבי הם המסגרות שמשימין למעלה בעגלות סביב כשהוא טעונה ובלע\"ז אישטרי\"טורא:",
            "<b><big>אטבח</big></b>   [איין אייגנע גאטונג אל\"ף בי\"ת] שכן באטבח קורין לסהדה מנון (סוכה נב) פ' החליל חמשה וששה פירוש כגון את בש כן אט בח גז דו יצ כפ לע מס קץ רף שן תם כת ראשונה י' י' כת שנייה מאה מאה כת שלישית אלף אלף ישארו ה' נ' ך' שאין לה זוגות סהדה בב' ההי\"ן במקום ס' מ' במקום שני ההי\"ן שני נוני\"ן במקום ד' ו':",
            "<b><big>אטד</big></b>   [דארן]. הבוטנא והאטדין יש להן שביעית (שביעית מב) פירוש אטדין הן עכביות ומיני הדס הן (<small>א\"ב</small> לשון מקרא זה ויבאו עד גרן האטד):",
            "<b><big>אטו</big></b>   [וועגן] גזרינן הא אטו הא פי' בעבור ואטו ואמטו אמטול ומטול ארבע תיבות אלו מענין אחד הם:",
            "<b><big>אטיטס</big></b>   העלה בכורות מבבל (חלה פ\"ג ובתמורה כא) פירש שם איש (<small>א\"ב</small> בנסחאות דידן כתוב במשנת חלה בן אנטינוס ובתמורה אנטיגנוס):",
            "<b><big>אטיפי</big></b>   [גריבל אין קעז] ביני אטיפי (בע\"ז לט) פיר' כיון שיש כפילות בתוך הגבינה יש לומר חלב טמא שם ומכוסה מן העין ואינו ניכר:",
            "<b><big>אטל</big></b>   [פרשטיינן] תרגום לסקול אותם באבנים לאטלא יתהון באבניא:",
            "<b><big>אטליטון</big></b>   [ריז. שטארקר מאן] כן בנסחאות שלנו הערוך גרס אתליטין עיין שם:",
            "<b><big>אטלס</big></b>   [מארק. יאטקי] (ולדעת המוסיף איין יריד וואס איז פרייא פון צאל) נמכרין באטלס (תמורה כא ובבכורות פ' כל הפסולין) עטליז' של עזה (ובע\"ז יא) דעיר שיש בה ע\"ז פ' אטלס קצבות ויש שם עצי' מתוחין וברזלין נעוצין בהן ותולין בהן הבשר בבראשית רבה פרשת ויחן את פני העיר התחיל מעמיד אטליסין ומוכר בזול הדא אמרה שאדם צריך להחזיק טובה למקום שיש לו הנאה ממנו פי' אטליסין שווקין כמו עטליזה של עזה (<small>א\"ב</small> פי' מל' יוני דבר נקי מן המכס והירידים קבועים מדי שנה בשנה במקומות רבים היו חפשים:",
            "<b><big>אטלקי</big></b>   [איטלעניש געלד] ככר דבלה של ששים מנה באיטלקי (שביעית לד) איסר האיטלקי (קדושין ב חולין מה) בפונדיון האטלקי (בכלים פרק כל כלי ב\"ב) לוג יין באיטלקי (סנהדרין ע) פי' איסר האטלקי שהיה בימי משה רבינו כמפורש בגמרא בקדושין כמה פרוטה אחד מח' באיסר האיטלקי ואמר וכי תימא הני מילי בדורו של משה ואיטלקי הוא אי\"טליא מאיי אלישא היה מכסך תרגומו ממדינת איטליא. מאיי כתיים תרגום ממדינת איטלי\"א כתים ודודנים תרגום ירושלמי איטליא וכן (בב\"ר פ' לח) וצים מיד כתים תרגום ירושלמי איטלי\"א דהיא רומי. יושבת בארץ עוץ תרגום דמתבניא באיטלי\"א:",
            "<b><big>אוטם</big></b>   [פערשטאפונג] בריאה (חולין מז) פי' מקום עמוק יבש שאין הרוח מהלכת בו קורעין אותו מקום אם יש בו שחין מחמת שחין הוא ואם לאו נותנין עליו רוק או דבר קל כגון קש וכדומה לו ונופחין אם מבצבצת כשרה ואם לאו טריפה:",
            "<b><big>אטם</big></b>   [פרשלאסן. פר שטאפט] ו' אמות (במדות בפ' ד' דף לז). פתחו של היכל רואין את הטומאה כאלו הוא אטום (באהלות בפ\"ו נב אדם וכלים) כיפה כנגד האוטם (בפרה בפ' שבעת ימים מז) פירוש אטום סתום כמו שקופים אטומים. וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה כיפין על גבי כיפין כיפה כנגד האוטם מפני קבר התהום שבו כהן גדול שורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה פירוש היה עושה כיפה אחת ועוש' לה ירך עד שיגיע להר המשחה והירך נקרא אוטם ואחר כך עושה כיפין על אלו הכיפין ולא היו מכוונין כיפין על גבי כיפין ואוטם כנגד אוטם אלא כיפה כנגד אוטם ואוטם כנגד כיפה כדי שיהא תחת כל הכבש חלול ואם היה אוטם לא היה תחתיו חלול והיתה טומאה בוקעת ועולה (<small>א\"ב</small> פירוש אוטם בלשון יוני בנין עשוי על עמודים ואולם אשר גגו סתום וצדיו פרוצים בנוי לטייל בו):",
            "<b><big>אטמא</big></b>   [זייט. ריזן] אי דדפנא אי דאטמא (במציעא כד) קם אטמא בנהר מלכא (קדושין פז) אטמהתא דשורא (עירובין ס) דאין נותנין קרפף פירוש יריכות של חומה:",
            "<b><big>אטימטון</big></b>   [טייארע זאך] בריש פ' ויאמר אלהים אל נח ואני הנני מקים ארטבן שלח לרבינו מרגליות אטימטון פירוש בלשון יון דבר אשר אין לו ערך:",
            "<b><big>אטימוס</big></b>   [פערטיג. בערייט] (פרשה מט בב\"ר בריש וירא אליו) אלהים נצב בעדת אל ר' חגי בשם ר' יצחק אמר עומד אין כתיב כאן אלא נצב איטומוס היך דאת אמר ונצבת על הצור וכן בפסיקתא דהחדש רבי חגי בשם רבי יצחק וכו' פי' איטומוס מוכן בל' יוני. תרגום גלוי לכל העמים להיות עתידים אתגלי לכל עממיא דיהוון איטומוס עבידין ליומא הדין. ומתקן לו אטימוסיאה בשלח לך בילמדנו (<small>א\"ב</small> מצאתי גרסא זו במדבר רבה אבל בילמדנו לא מצאתי):",
            "<b><big>אטן</big></b>   (שניר. שטריק). תרגום וחבלים בראשיהם ואטונין ברישיהון ובלשון מקרא אטון מצרים:",
            "<b><big>איטני</big></b>   [ריירל]. (סוטה מח) ומניחין אותן באיטני של אבר פירוש רש\"י גובתא והוא שפופרת:",
            "<b><big>אטונס</big></b>   [איין גרוסר פעטר פיש]. חולין פרק ואלו טרפות. וע\"ז פ' אין מעמידין אקינס ואפינס כספתיאס ואכספתיאס ואטונס אך בע\"ז גריס כסספטיאת פירוש טונס בל' יוני ורומי מין דג גדול ושמן נכבש בציר עיין טונס:",
            "<b><big>אטפח</big></b>   [גזונד גווארן] רבי זירא ברכות מז. פירוש קם מחליו (<small>א\"ב</small> אתפח עבד סעודת' לכלהו רבנן גרסינן בנוסחאות):",
            "<b><big>אטקטקיא</big></b>   [מענשין וואס פאלגן נישט אונ טואין אלעס נישט מיט ארדונונג] בפסיקתא דאיכה שריך סוררים בר קפרא אמר ארכי בריונם דהוון אינון איטקטקיא פי' שרים האוכלים בלא תרבות (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אנשי מלחמה בלי סדר ואינם שומעים לקול שרם):",
            "<b><big>אטרג</big></b>   [איין אתרוג] תרגום כתפוח בעצי היער אטרוגי ביני אילני סרק:",
            "<b><big>אטרון</big></b>   [הערשר. גוועלטיגר]. כפה ואגמון יום א' תרגומו שלטון ואטרון וכן תרגום ראש וזנב כפה ואגמון (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון רומי טורון איש איננו מלומד במלחמה והוא נער בה עיין ערך טירון ובנקודה אחרת טירן פירושו בלשון יוני ורומי אדון שליט עיין ערך טירון ומקצת המפרשים פירשו אגמון כמו מושל ומקצתם פירשו איש נבזה:",
            "<b><big>איטרין</big></b>   [דינר האינג קוכן]. ירושלמי דחלה פ' חמשה דברים איטרין מהו דינסבנה ותהא פטורה מן החלה פירש בל' יוני ורומי מין מאכל עשוי מן עיסה כמו חוטים ארוכים ודקים אבל הטריות דבר אחר הוא עיין שם:",
            "<b><big>אטורנגא</big></b>   [קאמר דיהנר]. כתובות פרק אף על פי חליף אזיל אטורנגא דמלכא פרש\"י מושיב המנות לפני השרים:",
            "<b><big>אי</big></b>   [ווען] אי דילמא אלא דהא. בתענית ט. ובר\"ה ג. ובגיטין צ. ובשבועות מט. פירוש כולהו צריכי דלא סגיא דלא לימא כהני לישני דאי מתרגמינן כי יקרא ארי היה משמע דצריך לחזר אחריו ואנן מפרשינן לכשיקרא לו ולא שיחזור אחריו להכי צריך לתרגם אי יערע. כי תאמר בלבבך צריך לתרגם דלמא דאי אמרינן ארי הוה משמע דמצוה להרהר זה הדבר קמ\"ל דלמא כלומר הזהר בלבך שלא תאמר זה הדבר. כי פתוח תפתח הכי נמי אי הוה אמר ארי מפתח תפתח הוה משמע כלומר היכי מיתמר הדבר הזה לא תקפוץ את ידך מאחיך מאי כי פתוח תפתח ארי מפתח אדרבה אם מפתח לא הוה קפיצה ואי קפיצה לא הוה פתיחה אלא להכי מתרגם אלא מפתח תפתח דהכי מיתמר לא תקפוץ אלא מפתח תפתח. כי גוע אהרן נמי אי הוה אמר ארי משמע דעדיין לא הוה מית אלא מיית והולך להכי אמר דהא מית אהרן שכבר נסתלקו ענני הכבוד על שכבר מת אהרן ובאלו לשונות פליגי דבית שמאי ובית הלל מתרגמין להאי כי מצא כגון כי גוע אהרן רבי עקיבא הוה מתרגם ליה כמו כי יקרא כך פי' תלמיד מגנצ\"א מפי המורה ורבינו חננאל פי' בית שמאי סברי האי כי מצא בה ערות דבר אלא אם מצא בה ערות דבר ערוה היא וב\"ה סברי האי כי אי הוא כלומר אי מצא אי לא מצא. אי שכר או כתיב בויקרא רבה בויהי ביום השמיני (<small>א\"ב</small> בלשון יוני אם):",
            "<b><big>אייבו</big></b>   [ווילדר פוגל] ודייתא תרגום ירושלמי ואת האיה ואת הדיה:",
            "<b><big>איכא</big></b>   [עס איז דא] פי' אית כא והפכה ליכא לית כא וכן איתא אית הא ליתא לית הא וגם לית היא מלה מחוברת מן לא אית:",
            "<b><big>איל</big></b>   [ווידער, היישעריק]. איל בן יומו קרוי איל בב\"ק צה. איל קמצא דכן בפסחים יו. ובע\"ז לו. ובעדיות ו. פירוש איל קמצא הוא שושיבא והיא סוסביל ממיני חגבים וראשו ארוך:",
            "<b><big>אילת</big></b>   [די שטאט איילא] מן הדרום. מעשר שני במשנת מעשר שני בפרק כרם רבעי. ובביצה ה. ובר\"ה לא. פי' שם מקום:",
            "<b><big>אילה</big></b>   [דער קלאץ אויף דער שיף וואס ער זעהט אויס וויא איין ווידער] אלא אם כן היה מומחה כאילה ביבנה. בבכורות כט. שם האיש:",
            "<b><big>אילה</big></b>   דספינתא (בנדרים כ) היה מנהג הספנים לעשות כמין איל של עץ וממלאין אותו מן הממון פעם אחת עשו כך ושכחוה גוים על שפת הים ומצאה רבי עקיבא. השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות בסוף כתובות ובילמדנו ברב לכם סוב:",
            "<b><big>איילונית</big></b>   [איינע וואס קען קיין קונדר נישט האבן] דכרניתא דלא ילדה כתובות יא. קטנה לא תתיבם שמא תמצא איילונית ונמצאו פוגעים בערו' יבמות קיט. בת כ' שנה שלא הביאה שתי שערות היא איילונית לא חולצת ולא מתייבמת. נדה מ:",
            "<b><big>אימא</big></b>   [שפין האלץ] הכוש והמקל והאימא. בכלים בפרק יא דף כ. ובפרק כא דף לג. הנוגע בצמר של האימא יש ששונין עימא פי' בל' מקרא כישור ובלשון ישמעאל לקאט\"א ובלע\"ז קונוקול\"א:",
            "<b><big>איים</big></b>   [אבשרעקן] מאיימין עליה במשקין בפרק קמא דסוטה דף ז:",
            "<b><big>איין</big></b>   [אכטונג געבן] עליו. בקידושין בריש גמרא דהאשה נקנית דף ד. ובבבא בתרא דף קטו בגמ' דסדר נחלות (<small>א\"ב</small> בנסחאות דידן כתוב עיין):",
            "<b><big>איריא</big></b>   [ווייזן. לערנן]. ע\"ז לד. וגבינות בית אונייקי מאי איריא רוב עגלים אפילו מיעוט נמי פירוש אית ראיה כלומר מה ראית לומר כן או מל' איירי כלומר מה הוראה:",
            "<b><big>איירי</big></b>   [רעדן, לערנן]. בב\"ק יו. אי אמרת בשלמא איירי בה משום הכי קתני כיצד אלא אם אמר' לא איירי בה מאי כיצד פי' הורו ופי' מיירי מורי':",
            "<b><big>איירינון</big></b>   [ווייסי וואל] מדרש אסתר חור כרפס ותכלת תרגם עקילס איירינון קרפסינון טינון עוד היום בהעתקות יונית נמצא אייריון קרבסינון יקינטינון ופירוש המלות אייריון בגד שיש לו גוון אווריי קרבסינון בגד דק עשוי מפשתן נקי יקינטינון דבר אשר לו גוון תכלת:",
            "<b><big>אישי</big></b>   [מיין הערר] כהן גדול. יומא דף יח. ובתמיד פרק החלו עולין דף לג:",
            "<b><big>אית</big></b>   [איז דא] דאית ליה תורא מרעי חד יומא דלית ליה מרעי תרי יומי (סנהדרין קיט. ובנדה סט). (<small>א\"ב</small> תרגום אולי יש חמשים צדיקים מאים אית חמשין ולית כמו לא אית:",
            "<b><big>אך</big></b>   [נאר. אבר] אכין ורקין מיעוטין הן. ר\"ה יז. פי' אך פדה תפדה כלומר מיעט בכור בהמה טמא' מפדיון רק קדשיך מיעט בעלי מומין הכי נמי עשה בתילים נונין הפוכים כדין רק ואך אך חלק בריש (פסחים ה). אכין ורקין מיעוטין ובא זה אך וחלק יום י\"ד חציו מותר וחציו אסור:",
            "<b><big>אך</big></b>   [שמערץ ' קרענקונג] גדול במציעא נט. פירו' מכה גדולה היא באותו היום שבירכו את רבי אליעזר דומיא דהוה על הוה. (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני כאב ועצב):",
            "<b><big>אכאטיס</big></b>   [איין עדל שטיין וואס הייסט אחאט] ' שמות רבה פ' וזה הדבר אשר תעשה דן כוחלין נפתלי אכאטיס פי' בלשון יוני ורומי מין אבן טובה אינה יקרה אבל יש לה סגולות ונמצאת בשינוי גוונים:",
            "<b><big>אכוזו</big></b>   (שוואנץ). תנן או עכוזו. ערובין נג. בבכורות מ. פ' על אלו מומין: (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני עגבות עיין ערך הרגוזו):",
            "<b><big>אכדין</big></b>   [ווי זא]. תרגום ואיך אמרת ואכדין אמרת מלה מורכבת איך דין ולפעמים כתוב בתרגום היכדיו איך תאמרו לנפשי היכדין תימרון לנפשי:",
            "<b><big>אכונרקי</big></b>   [גרויסר בוים]. ההוא אכורנקי דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה פירוש כורנקי נטיעה כדגרסינן אי זו נטיעה של שמחה זה הנוטע אכורנקי של מלכים. ויש מפרשים אכורנקא ובערך כף יש מהן:",
            "<b><big>אכטא</big></b>   [לעדערני קאן]. אמר רב חביבא האי אכטא דטעייא בתר תריסר ירחי שתא שרי. בע\"ז דף נד. בגמ' דהחרצנים מצאנו בתשובת גאונים אכטא טייעא בכף ופי' הכי מביאין קמח ועשבין ושורין אותן בחלב ומזלף יין נסך עליהם:",
            "<b><big>איכטו</big></b>   [אכט] פי' בל' יוני שמנה עיין ערך זיטא:",
            "<b><big>אככא</big></b>   [האהן]. תרגום זרזיר מתנים ואככא דמזדרביל בינת תרנגולי:",
            "<b><big>אכל</big></b>   [עסן]. ר\"א אומר האוכל אוכל ראשון ראשון וכו'. בפרק ב דטהרות האשה שהיתה כובשת ירק והא מתניתא מפורשת בחולין בפרק השוחט אחד בעוף. אכלו ארי אין לנו. גיטין עג. הרי זה גיטך מהיום פי' כיון דאמר אם מתי מחולי זה אף על פי שאכלו ארי ומת לא נתקיים תנאו שהרי לא מת מאותו חולי והוא הדין נפל עליו הבית או נשכו נחש אבל אם התנה אם לא יעמוד מחליו ונשכו נחש הרי נתקיים התנאי כי לא עמד לפיכך זה גט וזה אינו גט כל מצד אחד כמאכל בן דרוסאי ולא כלום הוא. במנחות נז. בגמ' דכל המנחות באות בהלכה דוחייב על לישתה:",
            "<b><big>אכלא</big></b>   [קראנקהייט] תחילת אוכלא וסוף אוכלא. בע\"ז דף כח. ובנדרים נד. פירוש תחילת אוכלא תחלת החולי מותר לכתחלה בשבת לאפוקי סוף אוכלא פי' כשעבר הכאב ונשתייר מעט שאוכל לו ופצוחי עינא היינו לבסוף לפתוח את העין לברר את המאור:",
            "<b><big>אכל</big></b>   [פערדייען אים מאגן]. כדי שיתעכל המזון בברכות נג. אמרו חכמים כמה שיעורו כל זמן שאינו רעב ואמר הכא כל זמן שהוא צמא למים ולאכילה מרובה כדי הילוך ד' מילין. (<small>א\"ב</small> בנוסחא דידן כתוב כדי שיתאכל) מן המאוכלות. תמיד כח. אכילת הגפן והקבר (בכלאים בפרק כל סאה) פירוש תפישת הגפן כמו שתופש מכל צד ויש אומרים הקפת הגפן וי\"א שורש הגפן צריך להרחיב לו בית רובע וכן הקבר צריך להניח לו בית רובע:",
            "<b><big>אכל</big></b>   [מיסט]. תרגום ואת פרשו וית אוכליה:",
            "<b><big>אכל</big></b>   [דונרן, שרייאן]. תרגום וירעם בשמים ואכלי בשמיא. שאגו צורריך אכלין מעיקיך:",
            "<b><big>אכלבאי</big></b>   [שפאחלר, מאגיזאן]. (ב\"מ פ' א\"מ) דאמר ליה חטי דקדחי באכלבאי פי' בלשון יוני כליבי אוצר:",
            "<b><big>אוכלסא</big></b>   [פיהל מענטשן]. בפסחים עב. ובמכות י וביבמות עו. תרגום ירושלמי יש לאל ידי אוכלוסין סגיאין וכן נפל ממנו רב וצים מיד כתים פי' המון עם בלשון יון אוכלוסא תנא. בברכות ס. אין אוכלסא פחותה מס' רבוא. ואי נפקא באוכלסא רבנן לאו בני מיפק באוכלסא נינהו. ס\"א אכלוזא פירוש ואי נפקי רוב המון עמי הארץ לא נפקי רבנן בהדייהו שאין דרך החכמים לצאת עם עמי הארץ ירודים ונבזים (זו השמועה ב\"מ קט ובבתרא ח):",
            "<b><big>אכלסון</big></b>   [חזיר ניס] ואוסטרובלין ומוכססי (ע\"ז יד) בגמ' דואלו דברים אסורין למכור לעכו\"ם פי' מיני פירות חשובים הן ממיני ארזין ותולין אותן לפני ע\"ז כדי שיריחו אותן. (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני פרי עץ ארז אשר הוא מאכל חזירים ופעמים מעט נאכל לאדם):",
            "<b><big>אכלושי</big></b>   [טרעגרס]. דאי לא עבדי חלשי. בב\"מ עז. ויש ספרים שכתוב בהן אלבושי בבי\"ת פי' הכתפים שהן נהוגין למשא ואם יבטלו חלשי אבל שאר פועלין אמרו להן אינו דומה הבא טעון לבא ריקן עושה מלאכה ליושב ובטל ומה שראוי להן לפי חשבון זה נותנין להן (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני סבל הטוען משא במוט ולי נראה בפט\"ו דכלים שיש לגרוס מקל הכלשין ולא מקל הבלשין כי יש לסבלים מוט ומקל אשר בה מניעים דברים הכבדים):",
            "<b><big>אכם</big></b>   [שווארץ]. אוכמי אוכמי. בחולין מו. א\"ר יוסף לא קשיא הא באוכמא הא בציריא בבכורות מ. בפ' על אלו מומין דמנא איילא. ובנדה כג. אמר רב חסדא אוכמא בחיורא לקיא חיורא באוכמא לקיא: בנזיר לא. פי' שור שחור שנמצא בין לבנים אותו שור גרוע הוא ופחות מלבן חיורא באוכמא לקיא כתם לבן שימצא בעור שחור מכה בעור שחור היתה ולפיכך נעשה שם כתם לבן. אמר רבא לא שנו אלא שלא נתאכמו. ס\"א לא שנו אלא שלא נתפחמו פי' נתאכמו מלשון אוכם נתפחמו מלשון פחם. בסוטה טו. (<small>א\"ב</small> תרגום ושער שחור ושער אוכם):",
            "<b><big>אכמוותא</big></b>   [שווארץ גראז] דארבי (בשבת כ) כשהספינות שוהין במקום אחד ימים הרבה גדל עליהן ירקרקות ויכול לעשות מהן פתילה:",
            "<b><big>אכמוותא</big></b>   [טונקל גרין, גראז] דחריצי. בשבת כ פי' אוכמוותא כשהמים שוהין בחריצין גדל עליה עשב ירוק:",
            "<b><big>אכמר</big></b>   [אן גשפיגן]. אמר ליה תיב שפיר וכו' אכמר שדא ביה קידושין ע. פי' רקק בתוך הכוס נחרו ביה גערו בו:",
            "<b><big>אכנגרי</big></b>   [סארוורס וואס בדיהנן דעם טיש]. דבי ריש גלותא (במ\"ק יב). ס\"א אברנגרי פי' מסדרי שלחנות למעבד עבידתייהו ואם נשברה רגל השלחן שרי לתקנה פירש בתשובות אבונגר הוא הממונה על שולחן המלך שולחן בלשון פרסי אבון והמלך גאר:",
            "<b><big>אכסא</big></b>   [נאר, דום] אשא כלבא אכסא תרנגולא (בגיטין סט) פירוש זקן כלב שוטה תרנגול:",
            "<b><big>אכסגרון</big></b>   [פיש יוך מיט עסיג] אנגרון מיא דסלקי אכסגרון מיא דכולהו שלקי (בברכות לז בשבועות כג) דשבוע' שלא אוכל פירוש סילקי בלע\"ז בליטין בלשון ישמעאל א\"ל שלי\"ק (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ציר מעורב בחומץ ופירוש איניגרון ציר מעורב ביין ובירושלמי גריס אוקסיגרון:",
            "<b><big>אכסדרה</big></b>   [פארהויז, קאריטאר] תבנית אולם (במנחות כט) אכסדרה לאורה נבדקת (פסחים ח) (סוכה יח) (ובב\"ב יא) אכסדרה כבקעה סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין בסוכה יא אכסדרה רבי רב אנסדרה רומיתא באותה הלכה דאין חולקין. (ובב\"ב קלה (במנחות לג) פי' אכסדרה הוא איספלידא בלשון תלמוד והוא בית שיש לו שלש דפנות ודופן רביעי שמעמידין בו דלת אינה מגופפת כל עיקר אלא ברוחבו של בית כולו ופעמים שעושין לה אמה אחת פצים מכאן ואמה אחת פצים מכאן. הן חסר הן יתר כדקאמר בהקומץ אותן פצימין חיזוק לתקרה הוא דעבידי ולא מיקרי בית ופטור מן המזוזה אכסדרה דבי רב יש לה פצימין רחבין הרבה עד שנעשה כמו בית ולכן אמרינן דבי רב אנדרונא מעליא הוא אלא אכסדרא רומיתא דאין לה אלא פצימין קטנים שיעור אמה אחת ותניא העולם הזה כמין אכסדרא הוא דומה ומצפון אינו מסוכך פירוש סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין כגון שעשה שתי דפנות אחת ברוח מערבית ואחת ברוח דרומית על פתח האכסדרה וסיכך עליהן אם יש לפתח האכסדרה פצימין נחשוב אותן פצימין כדופן שלישי וכשרה אין לה פצימין אביי אמר כשרה פי תקרה יורד וסותם שבראש אכסדרה פי' אפחיתא לה דופן אמצעית של אכסדרא. פי' סוכה זו בחצר לפני אכסדרא כגון שיש לה שתי דפנות כהלכתן אחת במערב ואחת בדרום ואכסדרה ברוח צפון ויש לאכסדרה זו פצימין ושני לחיין אותן שני לחיין נחשבין כטפח שוחק וכשרה אין לה פצימין אלא פתח אכסדרה פתוח לגמרי אביי אמר כשרה רואין פי תקרה שבראש האילן כאילו הוא יורד על הארץ והוא דופן וכשרה רבא אמר פסולה וכו' אפילו נפחת דופן האמצעי תאמר כי הוא מן החשבון וכשרה וכו' תרגום המסדרונה אכסדנה. (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אולם וחדר גדול מוכן להושיב שם כסאות):",
            "<b><big>אכסיומא</big></b>   [עהרע, עהרנשט עלע]. מדרש תהלים מזמור אל באפך תוכיחני מלך בשר ודם אחרים מקבלים אכסיומא פי' שמושיטים לו פי' בלשון יוני מעלה גדולה וכבוד):",
            "<b><big>אכסלגס</big></b>   [בוימוואל] לא שנו אלא בכלי אכסלגס (בחגיגה כו) (ובמנחות צו) פירוש עצי אכסלגס דזילי עצי מסימ' דיקירי:",
            "<b><big>אכסן</big></b>   [וועבר אייזן]. (בשבת קנא) אפילו מלא כאכסנא דגרדאי אוקומי קא מוקים פי' אפי' עושה המכחול כמנור אורגים ותרגום היתד הארג אכסן דגרדאי וכן תרגום כמנור אורגים אכסן דגרדאי (<small>א\"ב</small> וכן שמו בלשון יוני):",
            "<b><big>אכסניא</big></b>   [גאסטהויז]. לפי בני אדם מחלקין אותה (בבבא בתרא יא) פי' זבל של אכסניא כל אדם אין יכול למחות על חבירו אלא הקודם זכה אבל זבל שבחצר מתחלק לפי פתחיה (ובערכין יו) עד היכן לא ישנה אדם באכסניא רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד שיפשיל לו כליו לאחוריו וכו' עד וכל כך למה דאמר מר אכסנאי פוגם ונפגם פי' אם ישנה אדם אכסניא שלו יאמרו מכוער בעל הבית שלא היה יכול לסבלו וגם את האכסנאי יפגמו ויאמרו מכוער היה שלא סבל את בעל הבית (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני הכנסת אורחים ואכסניא נקרא המארח והמחארת תרגום דלתי לאורח אפתח דשיי לאכסנאי פתחית):",
            "<b><big>אכסנאי פרכא</big></b>   [קווארטיר מיינסטיר] ירושלמי דבבא קמא פרק המניח את הכד הדין אכסנאי פירכא עד לא ייתין רומאי שרי דיחשדיניה פי' בל' יוני פקיד המחלק בתים ומלון לאנשי הצבא:",
            "<b><big>אכספתיאת</big></b>   [איין פיש וואס ער הייסט מאקרעלע]. מין דג טהור עיין ערך אטונס):",
            "<b><big>אכסר</big></b>   [אומגמאסטן] כל זמן שהוא מוכרן אכסרה פטור בדמאי בפרק אלו דברים אין פודין מעשר שני אכסרה במעשר שני בפר' המוליך פירות. בסוף ספרי אין פודין את ההקדש אכסרה פי' דבר שאינו לא מדוד ולא שקול הוא נקרא אכסרה וי\"א הפסד ובלשון ישמעאל קורין ההפסד כסאר\"ה:",
            "<b><big>אכסוריא</big></b>   [איין אורט וואם מען פרטרייבט איינם ער זאל נאר דארט יואנין]. ויקרא רבה פ' איש כי יהיה זב מבשרו בשר ודם נותן אכסוריא והקב\"ה נותן אכסריא פי' בלשון יוני גלות ושלוח:",
            "<b><big>אכף</big></b>   [זאטל] אבל לא באוכף בגמרא יוצא במרדעת (בשבת נג) שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בגמלין באכופין בעביטין (ערובין דף טו):",
            "<b><big>אכפא</big></b>   [זאטל פון איין אייזל] מוש לגביך (בבא קמא כז) חמור בסימני אוכף (בב\"מ כז) דואף השמלה (ביבמות ק\"א ובקדושין כב) פי' אוכף של עצים נתון על המרדעת של חמור כדי למנוע חיכוך המשאוי ע\"ג החמור. (ובערובין כז) אלא מרכב גברא דאכפא דבהדי דרכיב מנח ידיה טליה. ותנן בתוספת' דכלים פרק ד' האיכוף מטמא מושב והתפוס שלו מטמא מרכב ושאר כל התפיות שבצדדין אם היו רחבות טפח טמאין יש מי שמפרש התפיות הזונות והם העצים הנתונים עליו שמאחור ושמלפנים כדכתיב והזונות רחצו והם עצי המרכב שנטפו מן הדם פי' האיכוף העץ שהוא אחורי הסרגא והתפוס העץ שלפניו שאוחז בידו בעת שעולה לרכוב זה פי' ר\"ח ז\"ל והקשינו למאן דסבר דמרכב היינו מושב דהא באוריתא כתוב מרכב וכתיב מושב דאמר מרכב לאו היינו מושב ואינו איכוף אלא גברא דאוכפא דבהדי דרכיב מחית ידיה עליה והוא הסרגא שהוא סומך בו כשהוא רוכב על הסרגא או על האיכוף ונקרא גברא דאוכפא:",
            "<b><big>אכפת</big></b>   [צייניגן, נייטן]. (ב\"מ פרק המקבל) מה איכפת לך הואיל ואני נותן את חכורך פירוש מה כפייה יש לך בדבר או מי כופה וקושר הדבר לך:",
            "<b><big>אכצן</big></b>   [מידיגקייט]. בחולה מחמת אוכצנא (בשבת קו) אוכצנא קטלה (ב\"מ לו) (ושם עב) פירוש עייפות (<small>א\"ב</small> בנסחאות דידן כתוב אובצנא):",
            "<b><big>אכר</big></b>   [בויאר, אקרסמאן]. א\"ר טרפון אקפח את בני שהלכה זו מקופחת היא ששמע השומע וטעה שהאיכר עובר ומרדע על כתיפו באהלות בפרק כל המטלטלין (בשבת יז):",
            "<b><big>אכר</big></b>   [לאנדמאן, פויאר]. אכר נותנים לו צמדו בערכין תרתי רפאתא אכריתא (בערובין פב) יש מפרש שם מקום הוא כמו שהוא מקום נהר פפיאת ויש מפרש ככרין שאוכלין הרועין כמו אכר וצמדו:",
            "<b><big>אכרוע</big></b>   [קימל]. ירושלמי פ\"ק דמעשרות המקיים מלאה של אכרוע לזרע בטלה דעתו פירוש בלשון ישמעאל כרוע מין עשב אשר היא ושרשה נאכלין וזרעה חם ויבש כמו זרע כמון:",
            "<b><big>אכתי</big></b>   [נאך, דאך]. ריש מסכת מגלה ואכתי מבעי ליה זמנו של זה לא כזמנו של זה פירוש עדיין ומלת אכתי כמו אך תו כלומר אך עוד:",
            "<b><big>אל</big></b>   [נישט]. ימנע אדם עצמו מבית המדרש (בשבת פג) ובפרק אין צדין אל בני כי לא טובה השמוע' וכו' (קדושין פא) פן ישכחו עמי (בבראשית רבה פר' לט) ויהי כל הארץ. אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמהו בשעה שמתו מוטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו בפ\"ד באבות בפרק בן זומא אל תרצה את חבירך בשעת כעסו מנין אתה למד ממשה בשעה שעשו ישראל את העגל כעס הקב\"ה ואמר למשה לך רד אמר משה שעה של כעס היא איני צריך לדבר עכשיו ירד מן ההר ודנם ובדקם בג' בדיקות כמפורש שם ואחר שהמתין כל כך שב להקב\"ה והרצה לו ואל תנחמהו בשעה שמתו מוטל לפניו מנין אתה למד מן הקב\"ה כשגלו ישראל לבבל כביכול היה כאלו מתאבל שנא' ויקרא ה' אלהים ביום ההוא וגו' בקשו המלאכים לנחמו אמר להם אל תאיצו לנחמני מהו אל תאיצו אין אלו נחומין אלא ניאוצין הן לפני ואל תשאל לו בשעת נדרו ממשה כשאמר לישראל שמעו נא המורים נשבע הקב\"ה שלא יכנס לארץ שנאמר לכן לא תביאו את הקהל הזה ואין לכן אלא שבועה שנאמר לכן נשבעתי לבית עלי אמר משה שעת שבועה היא איני מדבר עכשיו המתין מ' שנה ואח\"כ התחיל להתחנן לפניו שנ' ואתחנן אל ה' אמר לו הקב\"ה על שהמתנת עלה ראש הפסגה ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו מאדם הראשון כשאכל מן האילן ונתקלקל שנאמר וידעו כי ערומים הם באותה שעה לא נגלה להם הקב\"ה בשביל שהיו מקולקלים שנאמר ויתפרו עלה תאנה וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן:",
            "<b><big>אלא</big></b>   [נאר, אבר] (תרגום כי מי אל מבלעדי לית אלהא והמלה מורגלת בלשון התלמוד וכן ענינה בלשון יוני ובלשון ישמעאל ותרגום בלתי לה' לבדו אלהן לה' בלחודוהי מלה מורכבת מן אלא הן):",
            "<b><big>אלבן</big></b>   [ווייהרויך]. תרגום כריח לבנון כרוח אולבנין וכן נקרא בלשון יוני ורומי וכלל זה תעלה בידך רוב לשונות של בשמים בלשון עברי נעתקו אל לשונות נכרים נרד קציעה אהלות קנמון חלבנה וכן שמות מדות הין כור בת קב: וכן שמות כלי נגון כנור נבל וזה ידוע לבקיאים בלשון יוני ורומי אבל קתרוס סכרא פסנתרין וסומפוניא הנזכרים בדניאל הם כלי נגון אצל היונים ומהם נעתקו לכשדים:",
            "<b><big>אלה</big></b>   [שווערט, שפיס]. לא באלה ולא בקשת (בשבת סג). חפוי האלה והקשת בכלים פרק כל כלי עץ שנחלק פירש בגמרא דשבת מאי אלה קופל ודומה למקל והוא של ברזל והוא כאמה ומחצה וראשו עגול כמו כדור ויוצאין בו יתדות שדומות לשקדים ושמה בלשון ישמעאל דבו\"ס ובלע\"ז מצ\"א כלב\"א (<small>א\"ב</small> תרגו' על פסוק מי זאת עולה הכמא דרמי גבר אבנא באלה. עד יפלח חץ כבדו ואיך אלה דמפריח גירא בכבדיה):",
            "<b><big>אלה</big></b>   [גטריידע, קארן]. בתוספתא תרומות בפרק קמא מאימתי תורמין את הגורן משיתהפך הגורן אלה כמו עללה משתעקר האלה:",
            "<b><big>אלה</big></b>   [אייכן בוים]. לולבי האלה והבוטמ' בשבת פרק כלל גדול הוא כמו כאלה נובלת עליה:",
            "<b><big>אלה</big></b>   [קראפט, שטארקייט]. רב שביק לחובין רברבין אמר דוד ונקיתי מפשע רב את אלה רב ואלה חובין רברבין בויקרא רבה ואם הכהן המשיח (ובבראשי' רבה מו) ויתן לך האלהים ויתן לך האלהותא פירוש כח ומעוז:",
            "<b><big>אלה</big></b>   [ווארום]. דעינבי (בשבת צ) פירוש תולעת שמתליעין ענבים כשישנן בגפן (<small>א\"ב</small> וכן נקרא בלשון יוני מן תולעת):",
            "<b><big>אלו</big></b>   [נון]. בדניאל ואלו קרן אחרי פירוש הנה והוא כמו וארו).",
            "<b><big>אלו</big></b>   [ווען, ווען דאך]. תרגום לו חרמו אלו חכמו אלו חכימו ותרגום ואלו לעבדים ואלולי לעבדים תרגום לו ה' אלולי מימרא דה' ענין הראשון כמו אלו וענין השני אלולא והפרש כזה יש במלת אלמלא עיין שם תרגום לולי כעס אלולפון):",
            "<b><big>אליא</big></b>   [איין ביטר קריטיכץ עס הייסט אלווא]. ואספריכא ומרסכא (בגיטין סט) (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי מין עשב מר ובולעים אותו עשוי כמין כדורים קטנים להריק הגוף ומועיל לרפאות את הפצעים ולחניט את המתים):",
            "<b><big>אולוגלוגין</big></b>   ,[פראטאקאל, שריפטליכעס פרצייכניש]. שלו בהגדת ילמדנו ולקחתם לכם ביום הראשון ובפרשת שלח לך בפסיקתא לו מתנו בארץ מצרים הניח המלך האולוגלוגוס שלו ודנו מפיו. (ובבראשית רבה פרשה נה) אמחה את האדם אין הקב\"ה נפרע מן האומה עד שהוא קורא אולוגלוגין שלה מלמעל' ואחר כך נפרע ממנה הה\"ד לכן יכיר מעבדיהן וכו' פי' ענין שטר חוב ודין (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב אנאלוגין וכל אלו הגרסאות לפי דעתי משובשות ויש לגרוס אלוגין):",
            "<b><big>אלוגין</big></b>   [צייגניש]. מדרש שמות רבה פרשת החדש הזה הקריבו לי דורון שאם תעלו לפני לבימה אעביר אלוגין שלכם פירוש בלשון רומי ספר זכרון אשר בו ישובח או יגונה דבר וגם ספר עדות עיין ערך אולוגלוגין שלמעלה):",
            "<b><big>אלווי</big></b>   [איך העט עס גווינשט] תרגום מי יתן אלווי בקצת נסחאות כתוב הלוואי):",
            "<b><big>אלווס</big></b>   [איין טייאר האלץ וואס שמעקט גיט]. בבראשית רבה פרשה ויטע ה' אלהים גן בעדן אלונים בלוטים אלמוגים אלווס: (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני מין עץ וחשבו הקדמונים שגדל בגן עדן והוא גדל בארץ הודו ויש לו ריח טוב ומועיל לחזק הראש והלב והאסטומכא ונקרא גם אקסיל אלואין וטעם מלה זו עץ אלווס תרגום מור ואהלות מירא דכיא ואקסיל אלואין):",
            "<b><big>אלון</big></b>   [לינדן בוים, איין אנדרער]. הרמון והאלון והאגוז בכלים בפרק כל כלי בעלי בתים כמו כאלה וכאלון אלון בכות (בבראשית רבה פרשה ב) רבי שמואל בר נחמני אמר לשון יוני הוא אלון אחר ובלעז אליאו עד שמשמר אבלה של דבורה באת לו בשורתה של אמו:",
            "<b><big>אולון</big></b>   [ריין גדיזן מאסיף]. מרגלית בפסיקתא דויהי ביום כלות משה ס\"א אולון מרגליטון פי' אולון בלשון יון כולן לפי שבעולם הזה יש בהם פסולת אבל לעתיד לבא אנא חמייתה אילון כרוסין הה\"ד והנה מנורת זהב כולה בעולם הזה יש פסולת לישראל אבל לעולם הבא כולו כזהב טוב בלי פסולת פירוש כרוסין בלשון יון זהב בויקרא רבה ושם אמו שלומית. ובכי תמכרו ממכר אמר נבוכדנצר ע\"ז שלכם של כסף ושל זהב הה\"ד ויעשו להם מסכה מכספם אבל שלי אולון כרוסא פי' כולה זהב דכתיב נבוכדנצר מלכא עבד צלם דדהב:",
            "<b><big>אלותא</big></b>   [רייכר האלץ]. מפשח ויהיב לן אלוותא פשחי פשחי (בביצה לו) פירוש עצי קציעות שמעשנין בהן ואף על גב דהוו קשין חזי לקתתא דנרגי וחציני זה גמרא דרבי חננאל ולפי פירוש זה אלו ג' אלווס ואלוות' ואלווא ענין א' להן פי' אחר מפשח קוטם אלוותא חתיכות אף על גב דקשין כ\"כ דחזי לקתתא דנרגי וחציני:",
            "<b><big>אלות</big></b>   [זיילן]. אמות הסיפים תרגום אלות ספיא:",
            "<b><big>אלטין</big></b>   [טענן בוים] בהגדת ילמדנו פרשת ויקחו לי תרומה ברוש אלטין (<small>א\"ב</small> פי בלשון יוני מין ארז ועץ שמן):",
            "<b><big>אליטין</big></b>   [פייגן] (בבראשית רבה פרש' נח) והקול נשמע בית פרעה רבי יוחנן כד הוה אכיל אליטין הוה אמר לא אכלית מזון יומא דין פירות פירות גינוסר היו כמפורש (בברכות מה) (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי לולבים של דקל בעודם רכים והמלה זאת אחת ועניניה מרובי' גם בלשון תלמוד גם בלשון נכרים):",
            "<b><big>אלטיכסייא</big></b>   [וואהרהייט]. בבראשית רבה פרשת נעשה אדם בשעה שבא הקב\"ה לבראו' אדם חסד אמר יברא שהוא גומל חסדים אמת אמר אל יברא שכולו שקר ונטל הקב\"ה אמת והשליכה לארץ אמרו מלאכי השרת מה אתה מבזה אלטיכסייא שלך תעלה אמת מן הארץ הה\"ד אמת מארץ תצמח (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אליטיטכסיא אמת נדגלת):",
            "<b><big>אליאס</big></b>   [זין]. שמות רבה פרשת החדש הזה לכם ברה כחמה במלכות יון סנדריאוס איס איליאס פירוש בלשון יוני שם רחוב בעיר הנקראת אתינס אשר שם תחת השמש והשמים בלי גג ואהל היו יושבים הדיינים לשפוט בלשון יוני אוליוס הוא השמש סנדניאוס איס איליאס פירוש מקום העצה באותו רחוב):",
            "<b><big>אליו</big></b>   [צו איהם]. במגילת איכה יעיב באפו ויאמר אליו עבור בתוך העיר אלו כתיב אמר ריש לקיש למלאך הקשה שבהן זה גבריאל. ויאמרו אליו איה שרה אשתך אי\"ו נקוד כשם שאמרו לאברהם איה כך אמרו לשרה אי\"ו אברהם):",
            "<b><big>אליה</big></b>   [לעפל פון דעם אוער]. מפרי מה אזן כולה קשה ואליה רכה שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יכוף אליה לתוכה (כתובות ה):",
            "<b><big>אליהו</big></b>   אליהו משל מי רבי אליעזר אמר מבנימין רבי נהוראי אמר מגד כו' (בבראשית רבה פרשת עב) בא גד זה אליהו:",
            "<b><big>אלייה</big></b>   [קלאג ליד] מדרש אסתר וישלח ספרים לעז לומר פרסי לאלייה פי' לקינה ונהי עיין ערך אלית ובלשון יוני ורומי אומרים אלגיה):",
            "<b><big>אליון</big></b>   [נאגל דוימן] אטופרא דאליונא (בגיטין סט) פירוש ציפורן בהן (<small>א\"ב</small> תרגום ועל בהן ידו ועל אליון ידיה):",
            "<b><big>אלייסטון</big></b>   [טונקלר וויין] אין מביאין אלייסטון (במנחות מז) (ובבא בתרא צז) פירוש השמש בל' יון איליאוס אין מביאין במקדש יין שנעשה בשמש שאינו מן המובחר פי' יין שחור שיש בו טעם שמש ובפסק' דויהי הלילה ועיר שמש אליופוליס פי' אליופוליס איליו שמש פוליס עיר (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני דבר אשר השמש זורח עליו זמן ארוך הן שיהיו הענבים כדעת הרע\"ב מברטנורה הן היין כדעת הרמב\"ם ז\"ל הוא יין עשוי מענבים צמוקים בשמש):",
            "<b><big>אלייתרופוליס</big></b>   [פרייא שטאט] (בראשית רבה מב) ואת אחורי אליותרופלוס ולמה קורא אותה אליותרופוליס שבררו אותה ויצאו להן לחירות בדור הפלגה פי' בל' יון אלוית\"רו חירות פוליס עיר:",
            "<b><big>אליירין</big></b>   [טונקלי גרויאי קליידר] בכלים האוליירין הבאים ממדינת הים וכו' פירוש בגדים הן ודרכן המלובשין כגון מיני כסותא לבנים והגלימא כגון מיני דמעטפי סומקי (בשבת קיד) וכן (בנדה כ) בני אל תקברוני לא בכלים לבנים ולא בכלים שחורים אלא באוליירין הבאים ממדינת הים וכו' פירוש בגדים וכו' כדלעיל:",
            "<b><big>אליירין</big></b>   [דיא וואס בדינן אין באד] ואין עושין פחמין אפילו למוכרן לאוליירי' (בביצה לב) ובשבת קמז) לא ימסרנה לאליירין. ובפרק ז' בטהרות המניח כליו בחלון של אוליירין פירוש שמשים שמשמשין בני אדם שמן כן ופירושו לא ימסור האלונטית לאותן השמשין שהן חשודין בזמה שמא יטמאו לונטית זו בשכבת זרעם. ויש אומרין חשודין לסוחטה ונותנין אותה לאחרים. ויש ספרים שכתוב בהן דטהרות של אולרירון ופירושו חלונות מפולשות אחת לאחת כדתני' א\"ר יהודה מודה היה רבי אלעזר בן עזריה בחלונות של אורירון שהם נפתחות זו לתוך זו:",
            "<b><big>אילך</big></b>   [דיא דאזיגי] עזרא עם שבי יהודה אלך פירוש אלה:",
            "<b><big>אלכסון</big></b>   [קרום, שיעף] (מסכת ב\"ב פרק המוכר את הפירות כל אמתא בריבועא תמתא ותרי חומשי באלכסון עיין לוכסן):",
            "<b><big>אלית</big></b>   [פידל] רבי יהודה אמר הארוס טמא מושב מפני שהאלית יושבת עליו. בכלים בפרק כל כלי עץ וכל כלי עור פירוש ארוס אמרו בתלמוד סוטה מאי ארוס טבלא דחד פומא אביי אמר כובא ובלשון ישמעאל דבד\"בא ועושין כלי חרס עגול ארוך אמה והוא חלול ובפתחו האחד משימין יתרים של מעים ועל גבם מכסין עור ומכין עליו וקולו ערב ועושין אותה לחופה ולמת כמו החלילין ופירוש אלית מלשון אלי כבתולה חגורת שק והיא אשה שמלאכתה לכך לקונן ופעמים יושבת על אותו כלי. ובפרק כל כלי עץ שנחלק מרכוף של זמר ורביעית של אלית ופירושו כמו כן כלי הוא שמזמרת בו האשה העושה בכי עם חברותיה:",
            "<b><big>אלכסנדריא</big></b>   [דיא שטאט אלעקסנדריען אין מצרים] תרגום הכרתי את המון נא נתר אלכסנדרית ונתר אנטפטרית (בשבת צ) בפרק רבי עקיבא:",
            "<b><big>אלל</big></b>   [פלאגס אדר] (זבחים קט) מן הקיפה ומן האלל ובפ' קמא דטהרות העור והרוטב הקיפ' והאלל ובגמרא דחולין מאי אלל אמר רבי יוחנן מדרקא פירוש מדרקא כגון בשר מת ריש לקיש אמר בשר שפולטתו סכין מעל הכבש ונשאר בכלל העור ואמרו אליבא דמאן דאמר מדרקא כי איכא כזית מאי הוי עץ בעלמא הוא וסוגיא כריש לקיש זה פירוש ר\"ח ז\"ל. ס\"א בשר שפלטתו סכין מעט בכאן ומעט בכאן בכל העור ותרגום מרגלים אלולין שחופרין כל הארץ בכאן ובכאן ולא ינוחו במקום אחד. רופאי אליל כלכם תרגום כמאסי אלל דמודרקא דפלטיה סכינה הכדין כולכון:",
            "<b><big>אללא</big></b>   [גרוסר זאק] תלתא כורי באללא (בבא מציעא קח) בעוקצין בפרק אחרון פריצי זתים וענבים בית שמאי מטמאין וב\"ה מטהרין פי' פריצי זתים הזתים הקשים שאינן נפרכין בבית הבד בית שמאי אומרים אף עפ\"כ אוכל הן ומקבלין טומאה ובית הלל אומרים לאו אוכל הן וכמה פריצי זתים רבי אליעזר אומר ד' קבין לכור דבי רבי ינאי אמרי סאתים לכור שיעור סאתים י\"ב קבים ואמר לא פליגי הא דמעלי ג' כורי באללא והוא אתרא דרבי ינאי פירוש אללא עללא כדמתרגם והיה בתבואות ויהי באעולי עללתא ופירושו כגון שטוענין בקורה בג' כורין של זתים ויש בהם סאתים פריצי זתים שהן י\"ב קב נמצאו ד' קבין לכל כור וכור ובאתריה דרבי אליעזר מעייליה כור לקורה ואמרינן ד' קבין בקורה שאין בה אלא כור נמצאו דברי שניהן ד' קבין לכור דבי רבי ינאי אמרי סאתים לכור ולא פליגי הא דמעייל כורא חד לבית הבד ששמו אללא נמצא ביניהן ד' קבין אי מעיילי ג' כורין בבית הבד נמצא ביניהן סאתים פריצי שמגיע לכל כור ארבעה קבין:",
            "<b><big>אלם</big></b>   [פרשטומן] למנצח על יונת אלם לדוד מכתם (סוטה י') א\"ר יוחנן בשעה שנתרחקו סימניה מתמר נעשית כיונה אלמת (ובחולין פט) אמר רבי יצחק מאי דכתיב האמנם אלם צדק מה אומנתו של אדם בעולם הזה ישים עצמו כאלם וכו' פי' תולה ארץ על בלימה ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם ואנכי עפר ואפר ואנכי תולעת ולא איש. יש מפרשין תאלמנה שפתי שקר בשלשה ענינים מפורש בבראשית רבה איספרכן איתחרשן אישתקן. בילמדנו בריש פרשת אלה הדברים וכי יש כלב אלם וכלב פקח אלא א\"ר שמואל ב\"ר אמי אין לך פקח מן הכלב וכך שנו רבותינו רבי אליעזר בן יעקב מטהר משום שהוא פקח והוא אומר אלמים ומהו אלמים אלא מה טובו של כלב זה אדם משליך לו פרוסה סוכר את פיו כך היו דייני ישראל:",
            "<b><big>אלם</big></b>   [שטארק] (בבא בתרא לד) זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי אמר רב נחמן כל דאלים גבר (ובגטין ס') בגמרא דבור הקרוב לאמה אתמר בני נהרא רב אמר תתאי שתן מיא ברישא ושמואל אמר עילאי שתן מיא ברישא ואסיקנא השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר כל דאלי' גבר. (ובשבת קלד) בגמרא דאין עושין לה חלוק אמר אביי אמרה לי אם האי ינוקא דקטין ליתי לסילתא דאמיה ולשרקיה עילויה מקוטנא לאולמ' פירוש סילתא שליא ומקוטמא לאולמ' ממקום הדק לעבה (<small>א\"ב</small> תרגום חזק ואמץ תקיף ואלם):",
            "<b><big>אלמא</big></b>   [בינטל גארב] תרגום ואספתי בעמרי' ואכנוש שבלין באולמיא מל' עברי והנה קמה אלומתי):",
            "<b><big>אלמא</big></b>   [זעה איך דאך] פרק שואל דשבת דף קנ\"א אלמא מספקא שרי הכא נמי מספקא שרי פירוש למה ויש שפירושו אלא מה פסחים פרקא קמא אלמא אור יממא הוא:",
            "<b><big>אלום</big></b>   [אלוין] הריאה והחלתית והאלום. פרק ראשון דטבול יום ויש ששונים והלום פי' בושם נכתש עם המלח:",
            "<b><big>אלמוג</big></b>   [קרעל] היא של מתכת וחותמה של אלמוג (בשבת נט) טבעת של אלמוג בפרק י\"ג בכלים בהסייף והסכין אלמוגין כסותא (בר\"ה כג) פי' אלמוג כמו עצי אלמוגים ובלעז קורא\"לו:",
            "<b><big>אלמלי</big></b>   [ווען נישט, ווען נאר] תרגום לולי משה בחירו אלמלא משה בחיריה ובמסכת מגלה אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמי' וארץ פירוש אלו אם לא ויש שפירושו אלו אם לו מסכת שבת פרק כל כתבי אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות):",
            "<b><big>אלמן</big></b>   [דער האפען וויא דיא שיפן שטייאן ביים וואסר] ירושלמי דסוכה פרק הישן אלא כן אנן קיימין בנתונה באלמין הוא למן אשר פירושו חוף ים בתוספת אות אלף:",
            "<b><big>אלמנה</big></b>   [וויטיוע] והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו (בקדושין ע\"ח) ישראל שנשא גיורת מכהן אין מישראל לא הכי קאמר מכהן יקחו משאר כהנים לא יקחו. כלומר מכהנים הדיוטים יקחו האלמנה ותרגום וארמלתא דתהא ארמלתא משאר כהניא יסבון. העיד רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה (כתובות יד) וכן (בקידושין עה) רבי אליעזר אומר וודאן בוודאן מותר פי' רב האי עיסה משפחה או עיר שיש בה ספק פסול שפוסל מן הכהונ' ואין ידוע איזו היא אותה משפחה כולה או אות' עיר נקראת עיסה כלומר הדומה לעיסה של שאור שהוא מגובלת ונפל בה כלום שאין ידוע איזהו כענין שאמרו כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל ועיקר הדבר כי יחסי בבל יחסים מבוררי' וכל ממזר ונתין וחלל וגר ועבד שבהן ידועין הן מדור לדור ומאז לא עלה עזרא מבבל עד שעשא' כסלת נקייה לפיכך כל הארצות כעיס' מגובלת הן כנגדה כי הן בחוק שלה ספיקות ופי' אלמנת עיסה כל אחד ואחד מאנשי אותה משפחה ואותה העיר שנשא אשה שאינה ממשפחת עיסה ומת היא אלמנת עיסה וידוע כי אישה שבא עליה פסלה מן הכהונה כגון כהן גדול שבא על האלמנה אע\"פ שמת הוא פוסלה מן ההדיוט וכדבר הזה גרסינן (יבמות לז) ת\"ר בן ט' שני' ויום אחד גר עמוני ומואבי וכו' עד סוף הלכה וזה העיד רבי יהושע ורבי יהודא בן בתירא משנה היא (במסכת עדיות ד):",
            "<b><big>אלן</big></b>   [דיא דאזיוי] תרגום אלה תולדות אלין תולדות):",
            "<b><big>אלנטית</big></b>   [איין גטראנק צוזאמען גמישט אויס בומל וויין אונ וואסר]. (בשבת מז) במעשה שעשו אנשי טבריא תנו רבנן מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעי' בשבת (בערובין עב) מסתפג אדם באלונטי' ומניחה בחלון. (ובמנחות עב) היו מעלין שמן ואלונטית מחצר לגג. פי' בגד שמסתפגין בו לאחר שרוחצין ובלשון יון אנתון ויש מהם בערך למ\"ד:",
            "<b><big>אלנטית</big></b>   [טיכל] בריש שחיטת חולין הלוקח יין מבין הכותים לתת לתוך המורייס או לתוך אלנטית. ובתוספתא בריש מס' דמאי (ובע\"ז ל) אי זו היא אלונטית כדתני' (שבת קמ) בגמרא עושין יינומלין בשבת איזו היא אלונטי' יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדו לבי מסותא. תוספתא דמעשר שני פרק שני אין עושין את היין אלונטית ואת השמן ערב המרביץ אלנטית בתוך ביתו א\"צ לברך בסוף כיצד מברכין ירושלמי (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני שמן ויין מעורבים יחד ותערובות יין ישן ושמן אפרסמון מועיל לסוך בו האסטומכא וכל הגוף לחזקו):",
            "<b><big>אלנסתין</big></b>   [דיא גריכישע שפראכע] בסוטה ירושלמי בפרק ואלו נאמרין רבי לוי בר חזותא על לקסרין שמע לון דהוו קרו שמע אלנסתין ופירושו לשון יוני בעי לעכבינון שמע רבי יוסי איקפד אמר מי שאינו יודע לקרותה אשורית לא יקרא אלא קורא אותה בכל ל' שיודע ויוצא ידי חובתו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני שפת ולשון יון):",
            "<b><big>אלונכי</big></b>   [שפיס] מסכת גיטין פרק מי שאחזו באלונכי דפרסאי פירוש לונכי בלשון יוני רומח עיין ערך לונכי:",
            "<b><big>אלנקי</big></b>   [פאטר שטועל] מכתפו להו בשבתא דרגלא באלנקי (בביצה כה) דשחטה בשדה לא יביאנה פי' אלנקי מרדעת של כתפים. פ\"א דבר שמנהג הכתף לעשותו על כתפו עת שנוש' ומתקן בו המשוי. פ\"א אמר רבי אמי ובלבד שלא יכתף שלא יהא מניח זה ידו על כתף חבירו וחבירו על כתפו ונושאין אחר על ידיהן וזהו פי' אלנקי שאני אתתא דבעיתא דלמא נפלה להכי שרו לכתף שסומכת ידיה על ראשיהן ולא נפלה ומרימר ומר זוטרא שרו להו לכתף משו' דוחקא דצבורא דלא יכלי לאפוקינהו בכסא:",
            "<b><big>אלנגלין</big></b>   כבר פירשנו בזה הפרק למעלה (<small>א\"ב</small> לא הביאו ולא פירשו ואין כאן מקומו):",
            "<b><big>אליס</big></b>   [צו בייסן, קייאן]. אלס (בגיטין ע) בגמרא בספר ברפואות דמי שאחזו. ההוא תורא דאלס ידא דינוקא (ב\"ק פד) פירוש דאלס דלעס שכססה כגון כשב וכבש:",
            "<b><big>אלס</big></b>   [דאס לאנד נעאפל]. תרגום ירושלמי אלישה אלס (ובבראשית רבה פרשת לו) אלישה ותרשיש כתים ודודנים תרגום אלוס וטרסוס איטליא' וסרדיא':",
            "<b><big>אלסוס</big></b>   [וואלד]. מדרש קהלת פסקא מה יתרון בהדא אלסוס דטבריא פי' בלשון יוני יער:",
            "<b><big>אלוסרוקין</big></b>   [לויטר זייד]. מדרש קהלת פסקא כל הנחלים הולכים יומא דין סמיסריקון למחר אלוסריקון פי' בל' יון כלו משי ופי' סמיסריקון חציו משי:",
            "<b><big>אלעזר</big></b>   רבי אלעזר מרא דארעא דישראל מפורש (בנדה כ) אמאי קרי ליה מרא דארעא דישראל דההיא איתתא דאייתית דמא לקמיה דרבי אלעזר הוה יתיב ר' אסי קמיה אמר ליה דם חימוד הוא וטהור בתר דנפקה איטפל לה ר' אסי אמר' ליה בעלי היה בדרך וחמדתיו קרי עליה דר\"א סוד ה' ליראיו:",
            "<b><big>אלף</big></b>   [טויזנד]. (בגיטין ס) אף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה אמר ריש לקיש משום ר' ינאי באלף בית פי' מכל מלה אות אחת א' מאם ל' מלא ש' משכב והכותב רואה האות וכותב המלה כולה:",
            "<b><big>אלף</big></b>   יפול מצדך אלף בהגדת ילמדנו בותדבר מרים א\"ר אבהו מהו יפול שהקב\"ה משלים לכל אחד מישראל אלף ורבבות מלאכים שיהיו משמרין אותו כענין שנא' וממנשה נפלו אל דוד:",
            "<b><big>אלפא</big></b>   [דאס ערשטי, דאס בעסטי] לסלת (במנחות פג) פי' ראשונה כדי להביא ממנה סלת למקדש שהיא מובחרת כמו אלפא שהיא ראשונה לאותיות של יון והוא מן אלוף נעורי אלופינו מסובלים פירוש בברכות בסוף גמרא דהיה קורא בתורה (<small>א\"ב</small> ועוד אלפא בלשון יוני כבוד ויקר וסלת זה ראש ומבחר הסלתות הוא):",
            "<b><big>אלפא</big></b>   [שיף]. כאילפא דאזלא בימא (בערובין נג) כלומר שהולך בעלה כבד מלא כספינה בים כאילפא דמיטרפא בפילגוס. בויקרא רבה ויהי ביום השמיני והיית כשוכב בלב ים והשיבך ה' מצרים באניות תרגום ירוש' באילפא וכן וימצא אניה באה תרשיש:",
            "<b><big>אלפביתין</big></b>   [דער אלף בי\"ת] מדרש קהלת פסקא ונתתי את לבי הדין פייטנא כד הוא עביד אלפביתין ובפסקא טוב אחרית דבר אלין אמרין מזמורין ואלין אלפביתין פירוש בלשון יוני ורומי שיר או קינה מיוסדת על סדר אלפא ביתא):",
            "<b><big>אלפס</big></b>   [פאן, ריינדל] אין עושין ממיני אלפסין חירניות (ביצה לב) פירוש איל פסין חירניות סתומות דתניא אין פוחתין אין עושין אלפסין סתומין ביום טוב מפני שהוא כמכשיר כלי רבן שמעון בן גמליאל מתיר ויש ספרים שכתוב בהן לפס והנם בערך למ\"ד:",
            "<b><big>אלצן</big></b>   [הונגר]. לשום שפלים למרום תרגומו מטול לשואה מכיכי אולצנא לרומא לשוד ולכפן תשחק תרגום לחבל סיחון ולאולצן מדבר' תגחך. ובימי רעבון וגומר ובימי אולצנא:",
            "<b><big>אלצרין</big></b>   [איין גוויסי פרוכט פון אבוים]. ובאפיקרסין ובאיצטרובלין משיעשו קליפה התחתונה חייבין במעשר בירושלמי בפ\"ק דמעשרות וריש פ\"ב דדמאי ובריש תוספתא מעשר ראשון (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גריס במקום ובאפיקרסין אפיקטקון):",
            "<b><big>אלקטיות</big></b>   [זומר שטיביל]. הצריפים והבורגנין והאנקטיות (במעשרות פ' ג') המעביר תאנים פירוש בתים העשוים מחוץ לעיר להתקרר בהן בקיץ ותרגום בחדר המקרה בית קייטא:",
            "<b><big>אליקי</big></b>   [הילף, אונטרשטוצונג], אני תובע בה בפסיקתא דבחודש השלישי (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני עזר):",
            "<b><big>אלקפתא</big></b>   [וויצע קעניג, גובערנער מיניסטער]. (שבועות ו) מלכא ורופילא אלקפתא וריש גלותא פירוש אלקפתא ממונה על ריש גלותא וחשוב מרופילא שממונה תחת המלך הכי נמי שאת עדיף מתולדה דבהרת (<small>א\"ב</small> עיין אלקפתא תרגום משנה למלך אחשורוש אלקפתא למלכא ובקצת נוסחאות כתיב פתשגר):",
            "<b><big>אלר</big></b>   [פעדר מעסר] בטבעת אדם (בכלים פ' יב) האולר והקולמוס פירוש עץ שחותכין בו הקולמוסון ומערב בו הדיו ויש אומרים כלי הוא דומה למספרים והיא לקציצת הקולמוסין:",
            "<b><big>אלריא</big></b>   [פוס שמערצן]. המשמש מטתו מעומד אוחזתו עוית מיושב אוחזתו אלריא (בגיטין ע) פירושו מפהק ובלעז הוא אלריא:",
            "<b><big>אלריא</big></b>   [הויב] ירושלמי בבמה אשה הצניפות אולריא כמה דאת אמר הצניף הטהור וצניף בלעז אירל\"ו (<small>א\"ב</small> פירוש אוולריא בלשון יורי צניפות):",
            "<b><big>אלריא</big></b>   [פרייד, לוסטיגקייט] בפסיקתא דביום השמיני עצרת למלך שבאתה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה מטרונה מדמית לבני פלטרין עד שהמלך עסוק באלאריא שלו שאלו עסקיהן ענין שמחת הוא (<small>א\"ב</small> כן בלשון יוני ורומי ימי ששון ושמחה):",
            "<b><big>אלש</big></b>   [דער נאמן פון אשטאט אין אראביען]. ששי בנה אלוש (יומא י):",
            "<b><big>אלש</big></b>   בב\"ר בריש וירא אליו הוא מדבר סין הוא מדבר אלוש מאי זה זכות שזכו ישראל שנתן להם המן בשביל לושי ועשי עוגות:",
            "<b><big>אלת</big></b>   [שטעקן, רודר]. או לי מאלרן (בפסחים כז) פי' הוא כמו אלה כמו שפי' למעלה. מחינא ליה באליתא דחקיק עליה שם (בב\"ב עג) וגם זה כמו כן מקל ויש ששונין מחינן לה באלוותא ומפרשינן לוחות וי\"מ שהן עצים ארוכים שמנהיגין בהן את הספינה והן מורדיא דלברות:",
            "<b><big>אליתא</big></b>   [איין חיה וואס פרלעשט דאס פייאר] (סנהדרין סב קח) יש לנו מין אחד ואליתא שמו פי' מין חיה שהיא מכבה את האש וכיון שבא נסתלק (<small>א\"ב</small> בגרסאות דידן גרסינן עליתא):",
            "<b><big>אליתא</big></b>   [שפענר]. שהיו מציתין את האליתא משם (בפרק ב' בתמיד). הצתת האליתא (ביומא מה). בסיפרא ונתנו בני אהרן הכהן אש והצית את האש באליתות (בפ\"ג דפרה) פי' עצים קטנים להלהיב בהם עצי המערכה כדכתיב משני זנבות האודים העשנים האלה ואליה הוא זנב ובאותם הזנבי' הקטני' שהן אליתות מציתין את האור בעצים גדולים כאותה ששנינו לענין מערכה בין הגזירים שהיו מציתין את האליתא משם: (<small>א\"ב</small> אלתא כמו אלטין פי' לולבים רכים של דקל ור' עקיבא פליג עליה ואומר בחריות והן זמורות ישנות של דקל:",
            "<b><big>אלתר</big></b>   [אוגנבליקליך, אוף דער מנוט]. פרק קמא דר\"ה נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים פירוש תכף ומיד ואולי טעם מלה זו אל תור כלומר בלי זמן או טעמה אל אתר כלומר במקום זה בלי הפסק ובא לעולם בלמד שמושית וכן למפרע וכן לאפרש:",
            "<b><big>אלתית</big></b>   [איין פיש וואס הייסט אזו]. (מכשירין פרק ו') ר' יהודה אומר חתיכת האלתית פי' דג נצוד במקום אלתית ויש מפרשים דג קטן ששמו כן:",
            "<b><big>אם</big></b>   [פורכט, שרעק] אימת מלכות עליהן במנחות נח) בגמרא דשתי הלחם:",
            "<b><big>אם</big></b>   [ווען, ווארהפטיג]. במכילתא ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מזה ועוד שנים אם תקריב מנחת בכורים חובה כיוצא בו אם כסף תלוה את עמי חובה:",
            "<b><big>אם</big></b>   [מוטר, גרונד] יש אם למקרא ויש אם למסורת (סוכה ו) (ובמכות ז) ובגמרא דקונה את עצמה (בקדושין יח) (ובפסחים פו). פי' אם למסורת דסוכה רבנן סברי יש אם למסורת וכיון שנכתבו שני' חסרין וא' מלא נצרך לדורשן בסכת אחת בסכות שתים נמצאו ארבעה ור\"ש סבר יש אם למקרא ונצרך לדרוש ע\"פ הדבור הקרי ונקרא בסוכות בסוכות בסכות ונמצאו שש יש אם למקרא דכיצד צולין ר' יהודה אומר יש אם למסורת יאכל כתיב בבית אחד יאכל יש לו רשות לאוכל לאכלו ולאוכל קא מזהיר רחמנא שלא יאכל אותו אלא במקום אחד ולא בשנים ור\"ש סבר יש אם למקרא יאכל קורין על הפסח קא מזהיר רחמנא להאכל בחבורה אחת ולא בשתי חבורות אבל חבורה אחת בשני מקומות רשאין ועיקר הדבר ושורש הוא פי' אם כמו שאמרו זה בנין אב מבנין אב ומכתוב אחד. כאן בעלין כאן באמהות (בעירובין כט. ובפ' כיצד מעברין דף כז בגמרא) דהיו שם גדודיות. האמהות של בצלים. בפיאה ראשי בצלים גדולים ומניחן בארץ לעשות מהן זרע. ובילמדנו באם בחקותי א\"ר אחא רביעה אחת יורדת מיד האמהות עולות:",
            "<b><big>אם</big></b>   [מאס, מאסשטאב]. אמה בית השלחין אני מוכר לך (בב\"ב פט) פי' אמת המים להשקות ממנה נטעים כדכתי' שלחיך פרדס רמונים. אלו ואלו מתערבין באמה (פסחים ב). אמת המים שאינה יכולה להקצר (בפאה פ' ב') ופי' בגמ' דהמוכר פירות אמת בית השלחין אני מוכר לך נותן לו שתי אמות לתוכה ואמה מכאן ואמה מכאן לצורך אגפיה אמת בית הקילון אני מוכר לך נותן לו אמה אחת לתוכה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן לצורך אגפיה פי' אמת המים כדי להשקות ממנה בית השלחים צריכה שתהא רחבה שתי אמות ואמה מכאן ואמה מכאן לצורך אגפיה כלומר לגידודי המים שלא יצאו לחוץ ויעשה בהן גידודין גבוהין אמה בית הקילון שעוברת בחצר שרוחצין שם כלי הבית דיו בחצי אמה בית השלחין. אמה דריחים. בראש גמרא דמי שמתו פי' כל תפיסת רחים של יד קרי אמת הרחים. באמה ובסניפין בהנוגע בככר (פ\"ב בכלים) כמו ששנינו במעשה שמאי שדחפו באמת הבנין שבידו. פ\"א באמת העץ המעמיד את המגירה. (<small>א\"ב</small> אמה אשר פירושו אצבע אמצעי של יד עיין בערך אצבע):",
            "<b><big>אם</big></b>   [דאס מענליכע גליד] אוחז באמה ובולע את התרומה (בנדה קלה) המטיל טיפין עבין מתוך האמה (במקואות בפ' ח' ארץ ישראל). יד לאמה תיקצץ (בשבת קט). זב צריך בחתימת פי האמה (בפסחים פ\"ח) פי' האבר המשתין מים נקרא אמה:",
            "<b><big>אם</big></b>   [גבאהר מוטר]. ניטלה האם שלה כשרה (בחולין נה) ובגמ' תנא האם הוא טרפחת היא שלפוחית פי' אם הרחם כדתנן בבכורות אין פרה וחזירה יוצאת מאלכסנדריא של מצרים עד שחותכין האם שלה בשביל שלא תלד. אום של אשה לעולם מלא דם בויקרא רבה פרשת אשה כי תזריע:",
            "<b><big>אימא</big></b>   [איך וויל זאגן]. תימא יימא נימא בלשון בבלי אימר תימר יימר לימא כמו לאמר ואמינא כמו אמר אנא:",
            "<b><big>אמבוהא</big></b>   [פיהל מענטשין]. כי הוה חזי אמביהא בתריה בסוף גמרא דיומא ובסוף גמרא דסדר תעניות פי' המון:",
            "<b><big>אמבטי</big></b>   [וואן צום באדן]. ורוחץ עמו באמבטי גדולה (בנדרים מא) אם מקבלת את האמבטי רביעית (במקואות פרק ו) ובמכשירין רבי יהודה אומר באמבטי קטנה אם ש בה רשות רוחץ מיד באמבטי מלאה מים בבראשית רבה ויכלו השמים ובילמדנו ויאמר משה לחובב בן רעואל וים רחוקים אמר רבי ברכיה למה בים לא במעין ולא במקוה אלא האמבטי הזו האב והבן אין יכולים לרחוץ בה כאחת וכו'. אמבטי רותחת בפסיקתא דזכור פירוש אמבטי בלע\"ז סולי\"ו ואמבטי הוא אמבטי של מעלה (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני כלי גדול מיוחד לרחיצת אדם וכלים):",
            "<b><big>אמבטיס</big></b>   [ווילדר אייזל וואס לאזט אוף זיך נישט רייטן]. ירושלמי דשבת פרק במה אשה יצאה מהו אמבטוס חמר סלק פירוש בלשון יוני שאינו סובל רוכב עליו ובכלאים דירושלמי גריס אבהונות ושם פירשתיו:",
            "<b><big>אמבל</big></b>   [דאס קליינע גלעקל וואס עס קלינגט אין גלאק]. זוגין שעשה להן אמבלי מקבלין טומאה. בריש במה אשה ירושלמי פירוש הן הענבולין עין ואלף כחדא נינהו (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני כל דבר מונח ותקוע תוך ד\"א והוא המשמיע קול בזוג עיין ערך ענבל):",
            "<b><big>אמבוניא</big></b>   [איין גאנץ הוכר ארט]. כי הוה קאים איניש על אמבוניא דסדום לא הוה יכיל למחזי ארעא מן חיליהון דאילניא פי' בלע\"ז מיר\"לי כמו אמבונאה דשורא זה בויקרא רבה והוא ישקיט ובריש אחרי מות: (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מקום גבוה ונשפה ובנסחאות שלנו כתוב אילניא):",
            "<b><big>אמבר</big></b>   [שפאחלער, מאגזין] קלנהו לכולהו אמברי והוה כפנא. בהגדה דנזקין פירוש אוצרות:",
            "<b><big>אמגוזא</big></b>   [נום]. ופלגו אמגוזא בגמרא דהפעוטות פירוש אגוז ממש:",
            "<b><big>אמגושא</big></b>   [צויברער]. ההוא אמגושא דהוה מחטט שכבי (ב\"ב נח), בגמרא דהוה מעמיד בהמה פי' עכו\"ם מכשף שהיה מפשיט המתים. פרעה שהיה בימי משה אמגושי היה (במ\"ק יח) פי' אמגושי כמו אותו אמגושא (בשבת עה) דגרסינן רב ושמואל חד אמר חרשי הוא והוא מכשף שכן בלשון יון ובלע\"ז קורין למכשף מאגו להכי יוצא ליאור בשביל מכשפות וחד אמר גידופי והיינו כופר בעיקר ולהכי יוצא ליאור שאמר לי יאורי ואני עשיתיני ואמגושא הוא כמו מגושא והנם בערך מגוש:",
            "<b><big>אמד</big></b>   [אבשעצין]. הרוח שפיזרה את העמרים אומדין אותה (פיאה פ\"ה) באומד חמש סאין גדולין (בפרק שני דתמיד). אל תרבה לעשר אומדות (בפרק קמא דאבות). עמד והלך בשוק אומדין אותו (בגיטין עב) (מנחות נד) אבא אלעזר בן גמליאל אומר ונחשב לכם תרומתכם אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה פי' שנותן עיניו מצד זה של גורן ואוכל מצד אחר ויכול לאמוד בדעתו כמה סאין יש בו כך תרומת מעשר שנותן הלוי ניטלת באומד ובמחשבה הא דאמיד הא דלא אמיד (ב\"ב ח) בגמרא דכמה יהא בעיר אי אמיד כייפינן ליה (בכתובות מט) בגמרא דהאב אינו חייב. אמר ליה אי אמידא לך עשה כפירושה (ב\"ב נב) בגמרא דולא לאשה כלום אם היא עשירה דאית לה כי הני כיפי עשה כפירושה:",
            "<b><big>אמדלא</big></b>   [לייטר]. דרגא דאמדלא לא מנחיה אדיקלא (שבת קנה) פירוש סולם העשוי לעלות בו בערסל והיא שכתוב כמלונה במקשה והוא מלונה לשומרי פירות ודקדק רב אשי מזו ההלכה שאסור להניח הסולם על הדקל ולעלות בו שנמצא משתמש בצידי האילן ואסור ופירוש שאם יחקוק באילן ויניח באותה חקיקה גוזאי שהן עצים ויניח באותן העצים הסולם נמצא הסולם נתון בעצים כעין הכלכלה ביתד שרי וגם אסור להניח רגליו העולה באותו סולם בעצים הנעוצים באילן מפני מעלות הסולם והן שליבותיו שהן ודאי צדדי צדדין:",
            "<b><big>אמטול</big></b>   [וועגן]. ויסך אלוה בעדו וטליל אלהא אמטולתיה:",
            "<b><big>אמיטתא</big></b>   [נעפל]. תרגום ענן וערפל עננא ואמיטתא:",
            "<b><big>אמייגטון</big></b>   [אווייכר שטיין וואס מען ציהט אויס איהם פעדם אונוועבט דרויס אליינוואנד דיא אין פייאר גרייניגט ווירד, אונ ווירד קיינמאל ניכט פאר ברענט, דער שטיין הייסט אסבעסט]. במדרש שיר השירים בפסקא נפת תטופנה צא ולמד מן אמיינטון הזה שאינו מתגהץ אלא באור פירוש בלשון יוני ורומי מין אבן הנטוית ונארגת לבגד ובהיותה מלוכלכת מגהצים אותה באור:",
            "<b><big>אומוליגין</big></b>   [פרשרייבונג. בשטעטיגונגס שריפט]. ירושלמי דמועד קטן פרק ואלו מגלחין שוברים אומוליגין ובפרק הכותב בכתובות איתרב אימולוגיא פירוש בלשון יוני שטר הודאה והסכמה:",
            "<b><big>אמלין</big></b>   [מאנטל]. תרגום בגלומי תכלת ורקמה אמלין דזהוריתא:",
            "<b><big>אמלתרא</big></b>   [באלקן, דיא דעק פון דער שטוב]. (ערובין ג) אלא מעתה לא תהני ליה אמלתר' ובמדות בפרק המזבח חמש אמלתראות של מילת היו שם פירשו בגמרא מאי אמלתר' חמא בריה דרבה אמר קיני. פירוש קורה ועליה כמין קיני העופות לקנן עליהן כעין הא דכתיב קנים תעשה את התבה במערבא אמרי פיסקי דארזא פיר' לוח ארז רחבה ארבעה טפחים. פ\"א קיני הן לוחים שעשויין תחת הקורה ועשויין כצורת הקן עושין להם פתחים קטנים מן הגואזא כדי לנאות בהן הפתחים ופעמים שם צפרים יקננו. פיסקי דארזא קורות של ארז משוקעין בכותל ונראין בולטין ארוכין ומשוכין עד שמגיעין לצדו של פתח וכן מצדו האח' ומועילין למעט הגובה ורואין אותן במקום קורה העומדת בתוך עשרים אמה (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני מלתרא קורות גדולות מונחות באמצע התקרה):",
            "<b><big>אמם</big></b>   [פארם]. מנעל שעל גבי האמום (שבת קמא) ובפ\"ד מיתות ובכלים פר' כ\"ו הכדור והאמום בפרק כ\"ג דכלים. פירוש אמום דפוס של מנעל. אמום של גודלי מצנפות. אמום של עושי טבעות בכלים בפרק כל כלי עץ אמום פורמ\"א בלעז וגודלי מצנפת עושין להן צורת ראש אדם וגודלין עליה המצנפת כדי לראות אם היא נאה ואחר כך משימה על ראשו ואמום של עושי טבעות תיכי חלילאתא נעשין כאמום:",
            "<b><big>אמן</big></b>   (האנדווערקער, מייסטר, באלבירער). האומנין קורין בראש האילן (ברכות יז) לא יעשה עמו באומן (נדרים מא) פירוש המודר הנאה מחברו לא יעשה עמו באומנית מלאכת חפירה לבעל הבית שכשמדיר חופר ומכה בארץ מרפא את הארץ ונוחה הוא לחפור למודר שחופר אצלו ומהנהו וחכמים מתירין ברחוק שלא יהנהו בחפירתו לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנו' חבירו (מכות כד) מפני שמאמן את ידו (שבת קג) פירוש מלמד ידו אומנות וקשו בה בני רחבה עליה ונדחית ופשיט אביי ורבא שכן מרדדי טסין עושין. פירוש מאמן מרגיל ידו לאותו מלאכה שכן מנהג מרקעי פחי' כשמניחי' המס על הסדין מכים תחילה בקורנס על הסדן כשמתחיל במלאכה ולדברי רשב\"ג מלאכה גמורה ולא דמי לנוטל מגל לקצור ולא קצר ולנוטל קורנס לרדד ולא רדד אלא אותה הכאה מלאכה חשובה היא. מורייס אומן (ע\"ז לד) תנו רבנן מורייס אומן מותר רבי יהודה בן גמליאל משום רבי חנניה בן גמליאל אף חילק אומן פירוש מורייס שמן היוצא מן הדגים ומוכרין אותו ללפת בו את הפת ושל גוי אומן מותר לקנות דכיון שדרכו למכור לישראל אין מערב בו יין דמתיירא שלא יקנו ממנו. חילק אומן דגים קטנים ביותר והן טהורין וכיון שהוא אומן העשוי למכור לישראל אין מערב בו מין טמא דלא זבין ישראל מיניה. תני אבימי בריה דרבי אבהו המורייס אומן הוא תני לה והוא אמר לה פעם ראשון ושני מותר ושלישי אסור פי' פעם ראשון ושני נפיש שמנייהו של דגים ולא מערב בהו חמרא פעם שלישי דלא נפיש שמנייהו מערב בהו חמרא ואסור ויש ששונין מורייס אומן פירוש השמנונית היוצא מן הדגים הכבושים במלח שני חלקו' דגים וחלק אחד מלח ופי' מורייס אומן המתמצה מן הכלי דיוצא ראשון ושני כשהן כבושין בו מותר ששמנן של דגים ודישונן חזק מאד אבל אחרי כן מכחיש כח הדגים ומתמעט שמנן וצריך להטיל עליהן יין לחזקם. אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ אומנין בנין חרכי קטונדס בירוש' הרואה. שתלא טבחא ואומנא וספר מתא (ב\"ב כ\"א) בגמ' דחנות שבחצר (ובשבת קנ) פי' שתלא דלא ידע למישתל ויבשו נטיעותיו וכן הטבח שהגרים או הטריף הבשר וכן אומן המוהל דלא מאיץ מילה כדבעי לה כדאמרינן (בשבת קלג) אמר רב פפא האי אומנא דלא מאיץ סכנה וכן ספר מתא פירו' לבלר שכותב שטרות של כל העיר שמפסיד בכתב הני כולהו מעברינן להו מיד דפסידא דמפסדי תוב לא הדר. אחספא דאומנא (גיטין סט) קרנא דאומנא. (מכות י) פירוש קרן של מקיז דם (<small>א\"ב</small> לשון מקרא זה מעשה ידי אמן):",
            "<b><big>אמן</big></b>   אין עונים אמן יתומה (ברכות מח) קשיא ליה לרבינו ניסים ז\"ל אהא דגרסינן בהחליל כיון שהגיע לענות אמן הלה מניף בסודרין והני לא שמעי הברכה אלא בהנפת הסודרין יודעין ועונין אמן יתומה ופריק הא דתניא אין עונין אמן יתומה מפרשי בני מערבא שעל מי שחייב באותה ברכה קאמר ובענייתו אמן יצא ידי חובתו וצריך שישמע הברכה ואחר כך יענה אמן והא דעונין אמן במניפת הסודרין בקריאת ספר תורה ולא בתפלה ולא בדבר ששליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן וכך מפורש בגמ' דסוכה דבני מערבא בימה של עץ באמצע וחזן הכנסת עומד עליה ועומד אחד מהן לקרות בתורה והיה הממונה מניף בסודרין והן עונין אמן (ובברכות נה) אי זו היא אמן יתומה רב הונא אמר הן הן דמחייב לברכה ולא ידע מה הוא עני. רב כהן צדק גאון אמר חייבין הציבור לשתוק ולשמוע כל ברכה וברכה מפי החזן ואחר כך יענה אמן כי העונה אמן ולא שמע הברכה היא אמן יתומה. חטופה שחטף ואמר אמן קודם שתכלה הברכה מפי המברך. קטופה שפסק אמן לשנים:",
            "<b><big>אמן</big></b>   [עק, זייט] ונותנין פיאה מכל אומן ואומן בפאה (בפרק הפיאה ניתנית) הפועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן (בבא מציעא צא) פירוש מאומן לאומן משורה לשורה והן אציתא דהשותפין תרגום ירושלמי פאת שדך אומנים אחריא תרגום ירושלמי פאת ראשכם אומניא דרישיכון:",
            "<b><big>אמן</big></b>   [אוף ציהן]. האגוזים שאמנן (עוקצים בפרק זיתים שכבשן) פירוש אמנן קיבצם ויש ששונין האגוזים שחמרן והבצלים שעמרן ופיר' חמרן כמו חמרים עמרן כמו כי קבצם כעמיר גורנה:",
            "<b><big>אמון</big></b>   [גרוס גצוגן, אוף גצוגן]. התיטבי מנוא אמן תרגום האת טבא מאלכסנדריא רבתא. בנחום בבראשית רבה פירש אמון בד' עניינין אמון פדגוג אמון מוצנע אמון מכוסה אמון רבתי:",
            "<b><big>אמנה</big></b>   [גלויבווירדיקייט, עהייליכקייט] היו דברינו (בב\"ב מט) שטר אמנה (בכתובות יט) (ובגיטין יט) הנושא והנותן באמנה (בב\"מ נא) אמנה ביני לבינו (בכתובות פז) עושין אמנה בפירות ואין עושין אמנה בדמים (ב\"מ סג) (ובב\"ק קב) פירוש שטר אמנה כתוב לי שטר חוב על עצמך והאמן לי עד זמן פלוני ואתן לך הממון. פירוש אמנה היו דברינו מר בר רב אשי אמר אפי' מעידין עידי מודעא עדות על פה מגו דאי בעו כתבי למודעא השתא נאמנין ומרעי ליה לשטרא דמקנא מ\"ט כיון שמעידין כי אנסיה במכירה כי האי גוונא ניתן ליכתב שטר מכירה וכיון שניתן ליכתב נאמנין ולא דמי לשטר אמנה דשטר אמנה לא כתבי אנשי וכיון שלא ניתן ליכתב אף על גב דאמרי עדי השטר אמנה היו הדברים ביניהן אין נאמנין דק\"ל כוותיה. פי' הנושא ונותן באמנה וכו' באמונה כגון שאמר לו אני מאמינך הודיעני בכמה קנית חפץ זה ואני מרויחך כך וכך אמרו חכמים כגון זה אם קנה י' יריעות בי' דינרים ויש בהן שאין שוות דינר אלא פחות ויש ששוות יותר מדינר לא יחשוב הרעות באמנה ויאמר לו י' קניתי בי' דינר ויחשוב לי כל אחת בדינר והיפו' בשומתם לפי ששוות יותר מדינר אלא או כולם באמונה או כולם בשומא ואם יחשבם לו באמונה מעלה לו יתר על הריוח שנתרצה לתת לו שכר כתף ושכר חמר ושכר פונדק וכוללם בדמי הקנייה כי אלו כולם על דמי הסחורה הן חשובין אבל שכר עצמו אינו מעלה לו שכבר נתן לו שכרו משלם בעל הסחורה. עושין אמנה בפירות פי' דמוכר כשעומד באמונתו ונותן לקונה חטים כשהתנה עמו אע\"פ ששוות עכשיו יותר ויותר אבל נתן לו מעות כמו ששוה עכשיו לא יטול מפני מראית העין וזה אין עושין אמנה בדמים:",
            "<b><big>אמנה</big></b>   [דער נאמן פון אבארג אין דעם לבנון] עד הנהר ועד אמנה בפרק שלש ארצות (בשביעית) כמו תשורי מראש אמנה:",
            "<b><big>אומיניא</big></b>   [אייניגקייט] (עיין ערך הומניא):",
            "<b><big>אומנוס</big></b>   [דער נאמן פון אבארג אין ארץ ישראל]. תרגום ירושלמי מהר ההר מטוורוס אומנוס):",
            "<b><big>אמפליא</big></b>   [וואלני זאקן] חלצה באמפליא חליצתה פסולה (יבמות קא) אמפליא ופימלניא. ס\"א אנפליא (כלים פרק הבגד מטמא) פירשו בגמרא דמצות חליצה כאן באמפליא של בגד כאן באמפליא של עור והן מנעלים קטנים שחופין את רוב הרגל ורבי מצליח פירש עור הוא ועושין אותו בארץ ספרד מכניסין בו רגליהן ומגיע עד הקרסולים וכשהן מבגד צמר נקראו עדילירין בלישנא דרבנן ובלע\"ז פי\"דולי (<small>א\"ב</small> פירוש בל' רומי מנעלים של צמר שוע ופעמים מחפים הצמר בעור):",
            "<b><big>אמפולי</big></b>   [געלד בייטל] נתתיו לך. ונתתיו באמפולי שלך (שבועות מה) פירש רבי מצליח נתתיו בדמי השמיכה מלשון ותכסהו בשמיכה ובלע\"ז פרג\"לא וי\"א כלי שנותן בו החנוני מעותיו ובלע\"ז מפול\"ו. ר\"ל תיק העשוי למעות:",
            "<b><big>אמפומיות</big></b>   [פענסטר]. בברייתא דרבי אליעזר פרק מ\"ב וחלונות אמפומיות בין שביל לשביל והיו רואין אלו את אלו פי' חלונות פתוחות מצד לצד:",
            "<b><big>אמפר</big></b>   [קויפמאן]. ולטושים ולאומים תרגום אמפורין ורישי אומין וכן בב\"ר (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני סוחרים):",
            "<b><big>אמפרטור</big></b>   [קייזר]. מדרש איכה פסקא היו צריה לראש ביבי דומיני אמפרטור פי' בל' רומי תחיה אדון מושל ובל' זה היו נוהגין ליתן שלום לקיסר):",
            "<b><big>אמץ</big></b>   [צודריקן דיא אויגן]. אין מאמצין את המת וכל המאמץ עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים (שבת קנא) פירוש סותמין עיני המת לאחר המיתה כדי שלא יהו עיניו פתוחות כענין שנאמר ויוסף ישית ידו על עיניך (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב מעמץ):",
            "<b><big>אמץ</big></b>   [רוה פלייש]. בר אווזא דחזי לאומצא (שבת קכח) אי בעי למיכל באומצא שפיר דמי (חולין קיג) המעלה את העוף פי' להאכל נא. אומצא ביעי ומזירקא (בחולין צג) נוהג בשליל (בפסחים עד) פי' אומצא דאסמיק חתיכה של בשר שהאדימה חתכיה ומלחיה אפילו לבשל בקדרה מותר שפדה בשפודא מידב דייב אחתיה אגומרי מישב שייב וכן הלכתא פירוש ביעי בצים בקרמייהו חתכינהו ומלחינהו אפילו לקדרה שריין תלנהו בשפודא שרו מידב דייבן אחתינהו אגומרי מישב שייבן ושרו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני בשר נא):",
            "<b><big>אמצע</big></b>   [דיא מיט]. (פרק שבעת ימים דיומא דף י\"ו ר' יהודה אומר המזבח ממוצע ועומד באמצע העזרה פירוש בלשון יוני תוך וחצי (עיין ערך מצע):",
            "<b><big>אמקסירוס</big></b>   [האלב פערדארט]. מדרש שיר השירים פסקא אמרתי אעלה בתמר ונעשה נבוכדנצר אימקסירוס פי' בלשון יוני חציו שרוף):",
            "<b><big>אמר</big></b>   [לעמלי, ציג, שעפלי]. (ר\"ה יח) מאי כבני מרון כבני אימרנא פי' כבני כבשים העוברים על ידי מונה. כאימרא כדירים כעצים כמזבח כהיכל כירושלים (נדרים ט) (ובקדושין נד) בגמ' דהמקדש במזיד קידש פירוש הנודר בדבר ואמר הרי הוא עלי כאימרא ככבש של תמיד שהוא עולה כדירים כדיר של בהמות של קרבנות אי כעצים של מערכה או כאשים של עולות הרי זה נדר כקרבן כירושלים פליגי בה תרי תנאי אליבא דרבי יהודה יש תנא שאומר כירושלים מקודשת היא כמזבח וכיוצא בו ויש שאומרין אין קדושה לירושלים (<small>א\"ב</small> תרגום כל שה כל אימר):",
            "<b><big>אמר</big></b>   [שטאלץ ווערען]. אמראי בקתא לבקא (בחולין כח) אייקר עבידתא ואימרו פועלים דזל עבידתא ואימרי בעל הבית (בב\"מ בריש גמרא דהשוכר הפועלים): ומלשון זה מאי אימרייך בערך אמריא:",
            "<b><big>אמר</big></b>   [זוים, פראנז, שעהן קלייד]. במה שמש משה כל ימי המלואים בחלוק לבן שאין בו אימרא (בתענית יא) ובגמ' דנודות הגוים (בע\"ז לד) על פי מדותיו תרגום של אומריה דלבושיה. כל שאין יכול לכוין אימרא בשפת חלוקו בפרק משקין בגמרא דההדיוט חלוק לבן שאין בו אימרא ופי' אלו בני אדם חשובין כשתופרין את הבגד מחפין את התפר בבגד נאה בארגמן. על הגס ועל האימרא (שבת קה) פי' רב האי על הגס הוא מקום מעוקם כמין גמ\"א יונית חוט אחד לכאן וחוט אחד לכאן צבוע שנמצא כמו סימן או על האימרא או על הציור כלומר שמציירים בבגד כשהוא אורגו כמין אותיות שנמצא כמו כותב וכן פי' (חגיגה ג) את ה' האמרת חטיבה אחת בעולם ציור א' בעולם כלומר דבר הניכר שאין כמותו וכן פי' חטובות אטון מצרים מצוירין בחוטי מצרים ותרגום מיתריהם אטוניהון. בצע אמרתו בצע פורפירא במגלת איכה ובפסיקתא דאיכא פורפירא ארגמן. ובויקרא רבה והוא עד פרשה אל תהי עד חמס בצע אמרתו פשורי מפשר ר' יעקב דכפר חנן אמר בזע פורפירא. כולהו שרו ואסרי אימרא בחד זימנא בחלק בענין משיח פי' כולם מתירים הקשרין שעל מכותיהן ביחד ואח\"כ קושרין כל אחד ואחד בפני עצמו איהו שרי חד וקטר חד כלומר מתיר נגע א' וקושרו וכן לכל אחד ואחד ואינו מתיר כל הנגעין ביחד אי בעיין לי לגאולה אהיה מזומן ולא אתעכב עד שאקשרם כולם:",
            "<b><big>אמר</big></b>   [איין חיה אודר בהמה וואס איז צווישן מענשן] בב\"ר ויותר יעקב לבדו למלך שהיה לו כלב אגריאון ואריה אימורין שומע הקול אימורין, בפסקא דהחדש. לעתיד לבא עושה הקב\"ה את הבהמה ואת החיה כולן אימרי' ועושה שלום ביניהן ואין מזיקין שנא' זאב וטלה ירעו כאחד בהגדת ילמדנו בפרשת בראשית פי' אימירון ביתיי בל' יון בלע\"ז דומישטיקו:",
            "<b><big>אמרי</big></b>   [אוף פיהרונג וויא דיא היידן]. תני תנא בפ' אמוראה בבמה אשה פי' פרק הוא בתוספתא שכל משניות אלו שניות על דרך אמוריים דבר זה יש בו משום דרכי האמורי ודבר זה אין בו:",
            "<b><big>אמר</big></b>   [זאגן, רעדן] ואמר להרגך ותחס עליך ואמר ואמרתי מיבעי ליה וכו' (ברכות סד) אמרי בי רב אמרי במערבא אמוראי דפומבדיתא אמוראי דנהרדעא כולן מפורשים (סנהדרין יז) פי' קמאי נקראין תנאין ואותן של אחרי רבי נקראין אמוראין שהן בעלי מימרות לישמטוה לאמוריה מיני' (חולין עד) פי' ניפסקיה ללישניה דכל אמירות בלישנא נאמרות. פ\"א לשמטוה לאמוריה ישתקו המתורגמן שמתרגם דברים שדורש שלא כהלכה. לחד נמי תנא אמרו (בכריתות ד) אמרו לו אכלת חלב כדתנן האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך וקיימא לן דאפי' בחד (סוכה נד) בג' פרקין בשנה היו כל משמרות שוין באמורי הרגל פי' בגמר' מה שאמור ברגל פי' אמורי הרגלים בקרבנות הרגלים כגון חטאת צבור וכיוצא בהן דתנן בהן נאכלין לזכרי כהונה לפנים מן הקלעים וכן כל החובות הבאות מחמת הרגל ברגל אבל עולות דגבוה ננהו והיינו מה שאמור ברגל ולמה שמם אמורים מפורש בערך מר:",
            "<b><big>אמר</big></b>   [די קינדר פון גרוסי לייט וואס דער קעניג האלט בייא זיך פאר אזיכר הייט דאס זייערי עלטרן זאלן איהם גטרייא בלייבן] במגלת איכה בני אשפתו תרגום בני אימוריי שהן תמורות של אבותיהן (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני בני שרים נתוני' לערבון למלך שלא ימרדו בו והם נקראים בני אמרנא ובני מרון העוברים מדי זמן בזמן לפני המלך ובני אפוכי אנשים חשובים אשר נשבו במלחמ' והם נעצרים ולכודים):",
            "<b><big>אמר</big></b>   [קערקר מייסטר, וועכטר]. תרגום קול נוגש קל אמוראה:",
            "<b><big>אימרא</big></b>   [שלעכטר טאג]. ירושלמי דע\"ז פרק לפני אידיהן מלני אימרא פי' בלשון יון שחור יום כלומר יום שאירע בו צרה גדולה:",
            "<b><big>אימרא</big></b>   [שטאלץ ווערן]. אזלא לבי נשא (במציעא סט) מאי אימרייך דאימרת פי' מי הכעיסך:",
            "<b><big>אמרכל</big></b>   [פאר שטעהר]. בגמ' דכל התדיר בכהן משיח וחתניהן אמרכלין (בפסחים כז) אין פוחתין מג' גיזברין וז' אמרכלין (בשקלים ח') ובריש גמ' דתמיד. ס\"א מרכולין שומרי הסף תרגום אמרכלי ונשיא נשיאי הלוי תרגום ואמרכליא ירושלמי בפרק המצניע. בתוספת שקלים בפרק איזהו אמרכל שהוא אמר על הכל:",
            "<b><big>אמרפל</big></b>   [פארשטעהר]. בערך אספרון:",
            "<b><big>אמש</big></b>   [געסטרן. פאריגע נאכט]. בטלתם תמיד של בין הערבים (בעירובין סג) (וסנהדרין מד) (מגילה ג) פי' שלא הקים המשכן אותו הלילה ולא הקריבו תמיד ונאסרו ישראל אותו הלילה בתשמיש המטה דגמירי דכל זמן שארון ושכינה שרויים חוץ ממקומן פי' חוץ ממשכן ישראל אסורין בתשמיש המטה:",
            "<b><big>אמת</big></b>   [וואהרהייט]. אמת תפשוה להאי (בברכות טו) פירוש דומה זה כאלו שיחת אמת אמת אחזתו כדרך ששיחת המלה אוחזת השוטי' כדאמרי' במי שאחזו קורדיקוס ודילמא שיחה דלאו נקטיה אי נמי דהין הין נקטיה. באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קורין. באמת אמרו האשה החוגרת בסינר (בשבת צב) (בבא מציעא ס) כל באמת הלכה למשה מסיני (בסוף פרק הזהב בגמ') באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שמשביחו אמר רבי אלעזר הדא אמרה כל באמת הלכה היא. ובפ' קמא דירושלמי בשבת ובפרק שני בכלאים אמת מלבנן לבוני. (בשבת קד) פי' חמת רחב מלמטה כמו לבינה שקר כל אות אחדא כרעא קאי:",
            "<b><big>אמתה</big></b>   [גרונד, ווארהייט]. של תורה בסוף (מגילה יו) פירוש לכן כתיב ואמת ללמדך שצריכה שירטוט כאמיתה של תורה פי' כמזוזה שהיא אמיתה של תורה כדגרסינן (במנחות לב) אמר רב כל מזוזה שאינה משורטטת פסולה ועוד שרטוט של מזוזה הלכה למשה מסיני. ורבנן היכי אמרי אמר רבי יצחק אמר ר' אלעזר מתוך שיודעין בהקב\"ה שהוא אמת לא כזבו בו (ביומא סט) פי' ורבנן ירמיה ודניאל היכי עבוד שלא אמרו גבור ונורא לא כזבו ולא רצו לומר בו אלא אמת:",
            "<b><big>אמיתא</big></b>   [מינץ]. וכן באמיתא וכן בפיגם (בשבת קכח) ס\"א מיניתא והוא בערך מם פירוש בלע\"ז מינט\"א כמשמעו:",
            "<b><big>אמתו</big></b>   [דאס מענליכע גליד]. תשובה לרב האי וענין האוחז באמתו וששאלתם הא דאמור רבנן ברבינו הקדוש שלא הכניס ידו למטה מאבנטו היכי מפרשים בקינוח ובמילי אחריני היכי עביד בין הא ובין ההיא דר' טרפון דמתרצא הכי ר\"ט אמר כל המכניס ידו למטה מטיבורו תקצץ א\"ל לר\"ט ישב לו קוץ בכריסו לא יטלנו אמר להן לאו אמר ליה והלא כריסו נבקעת א\"ל מוטב תבקע כריסו ואל ירד לבאר שחת כבר מוקמינן שלא בשעת קינוח ובשעת קינוח בצרור ובחרס שפיר דמי אבל במים אינו צריך ליגע ועוד. שאין מכניס ידו כדי שתגע באמה אלא כשידו מלובשת מטלית עבה דתנן כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ ותנא בד\"א לענין שכב' זרע אם בא לבדוק עצמו בצרור ובחרס בודק אבל במטלית לא והתניא בודק עצמו במטלית ובכל דבר שירצה כדאמר אביי במטלית עבה הכא נמי במטלית עבה ודברים הללו מבפני' אבל מבחוץ לית לן בה וכל כך למה מפני החימום שלא יבא לידי הוצאת שכבת זרע לבטלה ועוד מוקמינן בפנוי אבל נשוי שאני שיש לו פת בסלו ולא במהרה יבא לידי חימום. כמה מדה זו שמואל ורב יהודה הוו קיימי על איגרא דבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדע' א\"ל רב יהודה צרי' אני להשתין מים א\"ל שיננא אחוז באמה והשתן לחוץ ומקשינן והיכי אמר ליה הכי והתניא אמר רבי אליעזר כל האוחז באמה ומשתין מים מבי' מבול לעולם ופרקינן בה כמה פירוקין וכולהו איתנהו בחד מינייהו איבעית אימא נשוי שאני דאמר רב נחמן ואם היה נשוי מותר. ויש אומרים כך אמר שמואל לרב יהודה שיננא בתמיהה אתה שיודע המשנה בעל פה תאמר לי כך אחוז באמה והשתן מים לחוץ כלומר אם תעשה כך תצא מן כבודך:",
            "<b><big>אמתלא</big></b>   [נעבן, אורזאך] אי זו היא אמתלא (גיטין פח) (כתובות כב) פי' בגמרא דסוף גיטין רב זביד אמר במקום אמתלא חוששין. אמתלא כלומר יש פנים לדבר שיצא עליה קול שהוא מקודשת כגון ההוא מעשה באשה אחת שהיתה גדולה בנוי וכו' (בכתובות כב) בגמרא דהאשה שאמרה אשת איש הייתי עד כיון שנתנה אמתלא לדבריה נאמנת ולא תאמר שכל אמתל' צרי' הדבר להשמע ולהאמר אלא אם כן יש לו מקום שנראה הדבר שיש שם אמתלא כגון זה המעשה וכי בעבורו יצא הקול אע\"פ שלא נשמע אמתלא בהדיא אמתלא היא ובלבד שלא יהא שם אמתלא דבעינן אמתלא להשמע בהדיא ופריק אימא ובלבד שלא יהא שם אמתלא וסייעתא דסייעיה רב כהנא לא קמא ולא דמיא לנתקדשה ואחר כך בא בעלה וכו' למקום אמתלא וכיון דמקשי ומפרק עד דרב זביד ש\"מ הלכתא כוותיה:",
            "<b><big>אמתנטין</big></b>   [שטאם פאמיליע] בילמדנו אספה לי שבעים איש למה שבעים כנגד אמתנטין של ישראל של שבעים נפש ירדו אבותינו מצרימה ס\"א אפתנטין:",
            "<b><big>אן</big></b>   [נישט] אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר (בכתובות מג) (ובקדושין ד) בכסף מנא לן שהיא לאב שנאמר ויצאה חנם אין כסף מכדי כתיב ויצאה חנם אנן ידעינן דבלא כסף משמע אין כסף דכתב רחמנא למה לי אלא ללמד אין כסף לאדון זה כשיוצאה מרשותו אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב ואסיקנא האי קרא יציאה דכוותה קא ממעט לה לזו הבת שלא תזכה בקידושיה פירוש כשם שיצאה מרשות אדון בימי הנעורים יוצאה וחוזרת לאביה כי עודה קטנה ואינה יוצאה וכשיוצאה בימי הנעורים ואין לאדוניה כסף כך כשיוצאה מרשות אביה בימי הנעורים כסף קדושיה לאביה ואקשינן והא לא דמיא יציאתה מרשות אדון היא יוצאה לגמרי לא נשארה לו ברשותו כלום ויציאתה מרשוב האב בקדושין עדיין נשאר לאב בה רשות מסירה לחופה ופרקינן מיהא מהא מלתא כבר נפקא לה לגמרי דאמר מר אין אדם מוכר בתו לשפחות אחר אישות. וי\"א מהכרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותו דתנן נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה והאי אין כסף מיבעי ליה לכדתניא ויצאה חנם אלו ימי בגרות אין כסף אלו ימי נערות ודייק רבינא מדכתב קרא אין ביוד ולא כתב אן חסר בלא יוד דרשינן ליה לאו והין לאו אין כסף לאדון זה וההין יש כסף לאדון אחר ומנו אב וכי האי תנא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת\"ל אין לה עיין עליה הנה דרש כיוצא בזה לאו והין אין לה זרע כשר יש לה זרע פסול אין לו עיין עליה אבל אם יש לה אפילו זרע פסול זה פירוש רבינו חננאל וק\"ל. אין לו מוח בקדקדו (ביבמות ט) (ובמנחות פ) בשתיהן רבי אומר לו ללוי אין מוסיפין על המדות יותר משתות (בב\"ב כ) וכן כל המימר' (במנחות טו) ה' סאין ירושלמיו' שהן ששה מדבריות ומסקנא מנה מאתן וארבעים הוו כיצד עשרים שקלים כ\"ה שקלים חמשה עשר שקלים הא ששים שקלים וכל שקל ארבעה דינרים הא מאתן וארבעין ומנה אינו אלא מאה דינר אלא שמע מינה מנה של קודש כפול היה והוא ר' דינר והסיפו עליו שתות מלבד הקרן ועולין מאתן וארבעין. אין מלכות נוגעת בחברת' כמלא נימא (בברכות נ) פירוש שהיו מדברות אליו כל כך כדי שלא יהא אצל שמואל עדיין ויקבל המלכו' לפי שעדיין לא נפסקה מלכות שמואל ולא חלה מלכות שאול תניא אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע אתה לא שמעת אלא אחת אני שמעתי ארבע אין אומרין למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד (נדה ז) (סוטה י) בגמרא דאבשלום אין לו בן בעבור הזכיר שמו ולא הוי ליה בנין והכתיב ויולדו לאבשלום ב' בנים ובת אחת אמר רב חסדא בר אבדימי שלא היה בן ראוי למלכות:",
            "<b><big>אן</big></b>   [אוער] מפיקנא לך ר' יעקב מאונך (ביבמות ס) מפיקנא לך רב חיננא מאונך (ב\"ב בר\"פ הספינה) פי' אם אינך מקשיב לדברי אלה נתלה אתה ברב חיננא משמתנא לך עד שתסיר דברי רב חיננא ולא תהיה מטה אזנך לדבריו. פירוש אחר אני מיסרך שלא תזכיר שמו לעולם (<small>א\"ב</small> מאונך כמו מאודנך ואות דל\"ת מובלעת):",
            "<b><big>אן</big></b>   [דיא לעפלך אין דר לונג] אוני דסריכן להדדי (חולין מו) פירש ר\"ח שלא כסדרן קבלה רב מפי רבי אפילו סריכי תרתי אוני באמצע ועיקרן מפרקי מהדדי טרפה וכל שכן אם דבוקות זו על גבי זו הראשונה עם השלישית דודאי טרפה והגאונים כתבו כיון דחדא צריכא על חברתא היה מרביצה ומרבעתה ולא אכפת לו בהאי פירכא דהיינו רבועיתיהו וכד איתא לבהמה בחייה אפילו בדלא סריכן דחקן אהדדי וכשרה:",
            "<b><big>אן</big></b>   [איך] אני והוא הושיעה נא (בסוכה מה) פירוש הדברים אמורים כדכתיב בכל צרתם לו צר ומפורשין במגילת איכה בסוף גדע בחרי אף אמר הקב\"ה כבר נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה בדין הוא שאהא עמהם בצרה הה\"ד השיב אחור ימינו ואמר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני ובסוף גילה לדניאל הה\"ד ותעמוד לגורלך לקץ הימין עד קץ נתתי לימיני כל זמן שימיני משועבדת בני משועבדים גאלתי ימיני גאלתי בני הוא שדוד אמר למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני:",
            "<b><big>אן</big></b>   [קויף קאנטראקט] כותבין עליו אונו ואפילו בשבת בגמרא דרבי מאיר אמר (דקדושין ו) בד\"א בשלא כתב עליו אונו וכו' זהו שחרורו. (ובב\"ב קנד) אונות ושטרות יוצאות על שמו (בבא בתרא נב) בבראשית רבה בוהארץ היתה תהו ובהו באוני אחד ובטימי אחד. בפסיקתא דר\"ה ובתרגום ירושלמי בנפתלי אילה שלוחה אוניתא דחקלא פירו' אונו שטר המכר בלשון יון נקרא שטר אונו:",
            "<b><big>אן</big></b>   [דער טרויערנער] האונן והמפקח עליו את הגל (בפסחים צ) אנינות לילה לא שמיה אנינות (בזבחי' צט) פירוש לא אכלתי באוני ממנו ראשית אונו בגמרא (דנדה כג) ומפרשינן מי שלבו דוה עליו אם ימות הרי זה בכור לאפוקי מין בהמה חיה ועוף דאין לבו דוה עליו אם ימות:",
            "<b><big>אן</big></b>   [וויא] תרגום איה שרה אן שרה:",
            "<b><big>אין</big></b>   [יא. אוב. נישט] תרגום ירושלמי של אם אין אין אין ואינו מלה מורגלת בתלמוד כמו אם הוא בתמיה או כמו לא היא:",
            "<b><big>אינא</big></b>   [יענע] תרגום של הוא שונא בצע יאריך ימים ואינא דשני טולמיא ובלשון רבים בדניאל די מלכיא איטן ובירושלמי בכורים פ' תרומה והבכורים דנון מרין פירוש דאינון אמרי ובלשון נקבה אינין:",
            "<b><big>אנבא</big></b>   [דיא ניס וואס זענן אין דיא האר] ת\"ש אנבא חיה (נזיר לט) מתתזי ליה כי אנבא (בתענית ד' כב) ס\"א נבא פי' ביצי כנים כגון הא דר\"ג דח' שרצים הטפויים וביצי כנים ופירש רב האי גאון דתעניות הגירסא כך היא כינבא והביא לו דומה אותו דנזיר ואמר שהן ביצי כנים האמורים בשמנה שרצים ויש ששונין יניבא ומפרשים תולעת כדגרסי' בכסוי הדם רבי חייא נפל ליה יניבא בכיתניה וזהו העיקר:",
            "<b><big>אנבא</big></b>   [פרוכט] בדניאל אנביה שגיא פי' פריו רב:",
            "<b><big>אנבג</big></b>   [איין קוואטירל] (בבבא בתרא נח) כתיב אפיתתא דקפוטקיא אנבג אנפק אנטל זו היא רביעית של תורה (<small>א\"ב</small> עיין ערך נבג):",
            "<b><big>אנבטאות</big></b>   [ווענט, מויערן] שמות רבה פ' הן אל ישגיב בכחו פי\"ב ירד הברד. והיה עשוי אנבטאות אנבטאות המפרש פירש כתלים ואנטיכאות בלשון יוני כתלים וחומות):",
            "<b><big>אנבל</big></b>   [דאס העמרל וואס איז אין מוטן גלאק] (בזבחים פח) מעיל כולו של תכלת ומביא ע\"ב זוגין ובהן ע\"ב אנבולין ותולה ל\"ו מצד זה ול\"ו מצד זה פי' אנבול כמו הזוג והענבול:",
            "<b><big>ארבאות</big></b>   [איין פעקל קליידר] של כלים על כתפיהן (בב\"ק קיח) ס\"א אנברקלאות תלמוד ירושלמי בהזהב המחליף אמבורקלין באמבורקלין קנה פי' כריכות של יריעות נקראות בל' יון אמבורוק\"לין וכן בלעז קורין אותו ברוק\"לי ויש שקורין טורגי\"לו:",
            "<b><big>אינגד</big></b>   [ווייניג] מסכת גיטין פ' הניזקין (דף כ\"ח) כמה כמה רחיקנא מדוכתא פלן אמר ליה אינגד פירוש מעט):",
            "<b><big>אנגלי</big></b>   [ענגל] ושמים לא זכו בעיניו תרגום ואנגלי מרומא לא זכאן קדמוהי ובני עליון כלכם תרגום היך אנגלי מרומא כלכון מי כמוך באלים ה' תרגום לית בר מינך באנגלי מרומא ה' (<small>א\"ב</small> פירו' בלשון יוני ורומי מלאכים):",
            "<b><big>אנגרא</big></b>   [אקליינע מינץ] (בבא מציעא מו) תרגמה רבי אבא בדינרא ניאקא ואנגרא חד שפסלתו מלכות וחד שפסלתו מדינה (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב אניקא):",
            "<b><big>אנגרוטינא</big></b>   [שטייער] פירוש מין מס עיין ערך פרובגרון):",
            "<b><big>אנגריא</big></b>   [שווערע ארבייט, ראבאט] (בנדרים לב) מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו ר\"י שנים מפני שעשה אנגריא בת\"ח שנאמר וירק את חניכיו. או שנעשית אנגריא (במציעא עא) (וביומא ה) מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא (ובסנהדרין קא) אמר לו דוד אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה פירוש שהיתה היא יושבת בשער ולא היה לעם מקום אחר ליכנס בעיר אלא באותו השער ומשעבדן ומביאי' לה דורון (ובסוטה י) דרש רבא מפני מה נענש אסא מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנאמר והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי מאי אין נקי אמר רב יהודה אמר רב אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה פי' וכל שכן תלמידי חכמים (<small>א\"ב</small> בלשון יוני ורומי עבודה נעשית באונס):",
            "<b><big>אנגכרטים</big></b>   [טרגער]. רבי אליעזר בן רבי שמעון יתמני אנגכרטים והוא מפיק עובדיה בפסיקת' דויהי בשלח פירוש כתף והיה סובל כל דבר על כתיפו כמו אגרטים דויקח קרח בילמדנו:",
            "<b><big>אנגרון</big></b>   [איין זופ אוס וויין אונ פיש]. אנגרון מיא דסילקא אכסיגרין מיא דכולהו שלקי (בברכות לז) (ובשבועות כג) (וביומא כג) פי' סילקי בלע\"ז בליט\"י דכולהו שילקי פירוש של כל העשבים השלוקים:",
            "<b><big>אנגרון</big></b>   [זא וויא] (ערך שלפני זה). כנגר ותורייקי (בשבת קט) פי' מים של אותו עשב הנקרא כנגר ואמרינן שכנגר הן פקועות (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני מין מרק מזוג ביין וציר והוא נאכל וגם מועיל נגד סם המות:",
            "<b><big>אנדכתרי</big></b>   [בוכשטאבן וואס מען שטעכט אוס מיט אנאדל]. אבל לא בכתב שעל גבי כיפה ואנדכתרי (בגיטין כ) פירוש אנדכתרי מביאין הוצין וצובעין אותן ומציירין בהן כתב כמו שעושין הישמעאלים במחצלאות כותבין אותיות ונקראות וכגון אם כתב ברקימה או מעשה מחט כגון זה אינו גט:",
            "<b><big>אגדיסקי</big></b>   [שטייער, איינעהמר, בפרייאט פון שטייער]. אבל אצלוה אנדיסקי סיעתא דשמיא (בבא בתרא נה) פירוש אמר אביי פרדכת מסייע מתא אדם בטל דיתיב בביתיה ולא קא עביד מידעם מסייע בכרגא ולא הזכיר קצבה אלא כל שהוא יכול לסבול וה\"מ דבני מתא אצלוה מן מלכותא דלא תבעו יתיה בכסף גולגלתיה אבל אצלוה אנדיסקי שהן בעלי המס המשרתים את עושי המלאכה כי אמרו יודעים אנו שזה בטל ואין עוסק במחיה סיעתא דשמיא היא ופטור מכלום פי' אחר אנדיסקי אם נמצאו בני אדם שאינם מבני המקום ואמרו לשלטון כי זה פרדכת עני הוא ונתרצה השלטון וכתב לו השלטון אנדיסקי שהניח לו המס שעליו אינו נותן לבני העיר כלום:",
            "<b><big>אנדיפי</big></b>   [דיא שלעף]. רבי יהודה אומר כדי לסוד כלכול רבי נחמיה אמר כדי לסוד אנדיפי (שבת עח) מאי כלכול ומאי אנדיפי אמר רב צדעא ובת צדעא פי' כלכול צידע' שקורין בלע\"ז פי\"נפלי אנדיפי בת צדעא לסוף הפדחת סדין שלא יהו שערות שיהא מצחן גדול פי' אחר צדעא הוא מקצוע הפנים מן הצד מן סוף שער של בנות עד סוף הפנים סדין אותו בסיד ונקרא כלכול וסדין מקום אחר דק כמו חוט ונקרא בת צדעא. נראין דברי רבי יהודה במוציא חבוט שהוא הדק לפיכך מרבה השער ודברי רבי נחמיה בביצת הגיר שהו' עב כאבני גיר ואי סלקא דעתך צדעא ובת צדעא אידי ואידי חבוט הוא שצדעא ובת צדעא שניהן זה בצד זה הן כמו שצריך זה חיבוט כך צריך זה חיבוט אלא אמר ר' יצחק מאי אנדיפי פירוש כל הגוף וסלקא דעתך ליטפול כולה ביחד ומתקיף לה רב כהנא וכי אדם עושה מעותיו אנפרות ומאי אנפרות להפסד והכי קאמר וכי אדם עשוי להוציא מעותיו להפסד שיודע שמתה בתו בטיכל' ומוציא מעותיו לאיבוד וטופל אותה כמו שעוש' העכו\"ם אלא אמר רב כהנא שנתות לא שסך כל גופו ביחד אלא אבר אבר כעין שנתות כדקאמרת שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל. פירוש אחר שנתות שהוא משים סמנים בכלים למדות ומצייר בתוכן בביצת הגיר רושם: פותא מצח ערעיתא צרעה מן דיליה דא ליה כלומר ממעשיו נשתלם כלומר מידו היתה זאת לו למה הכניס עצמו לדרוש במרכבה:",
            "<b><big>אנדיקין</big></b>   [בעאמטר, ריכטר]. מדרש שיר השירים פסקא אמרתי אעלה בתמר לרבות דוכסין ואנדיקין והגמונים פירוש בלשון יון שופטים:",
            "<b><big>אנדרוגינוס</big></b>   [איין צווייטר דאס הייסט ער איז איין זכר אונ איין נקבה אין איינם] בפרק קמא דבכורים טומטום ואנדרוגינוס מביאין ולא קורין (חגיגה ב) וביבמות פג) הלכתא כרבי יוסי באנדרוגינוס ובהרכבה ושמואל אמר בקושי ובקדוש ושם מפורשין רבי יוסי אומר אנדרוגינוס בריה בפני עצמו הוא ולא הכריעו בו חכמים אם זכר ואם נקבה הוא. הרכבה דתנן בשביעית ר\"י ור' שמעון אומר שתי שבתות ומפורשין בפ\"ק דר\"ה. קושי דתנן (בנדה לו) כמה הוא קושוייה וכו' עד רבי יוסי ור\"ש אומרים אין קישוי יותר משתי שבתות. קידוש דתנן בכלאים פ\"ז המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו הרי זה קידש וחייב באחריותו ר' יוסי ורבי שמעון אומרים אין אדם מקדש דבר שאינו שלו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומיי אדם שיש לו ערות זכר ונקבה:",
            "<b><big>אנדרטא</big></b>   [בילד] אלא דחזא אנדרטא וסגיד ליה (שבת עב ובסנהדרין סג) כי נח נפשיה דרבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו איתעקרו כל אנדרטיא (ובמ\"ק כה) (ובר\"ה כה) דאוקימו בה אנדרטי' פי' אנדרטא צורת איש. וכתוב בתשובות שאלות אנדרטא דכנישתא צלם היה והיו עובדין אותו הפרסיים והקשה ליה מפני מה מצוי בבית הכנסת גזר המלך שיעמידוהו על כרחם של ישראל וכשבטלה הגזרה סלקוהו ואותה מלכות עצמה בטלה (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני צלם וצורת אדם עיין אדריאנטוס תרגום בפסוק כורעים ומשתחוים להמן לאנדרטא די הקים בהדיה וסגידין ליה להמן:",
            "<b><big>אגדרולימוס</big></b>   [איין פעסט, עס גייט ארום אגעפעהרליכי קראנקהייט אונטער מענטשן]. במדבר רבה פרשת ויקח קרח משלח שם לגיונותיו ועושה בם אנדרולמוסיא פירוש בלשון יוני מגפת אנשים:",
            "<b><big>אנדרלמוסיאה</big></b>   [זא וויא ערך שלפני זה]. (בב\"ר פרשה כז) ויהי נח בן חמש מאות שנה אמר ר' שמלאי כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרולימוסיה באה לעולם והורגת את היפים ואת הרעים. ובויקרא רבה בסוף תזריע פי' אנדרולימסיה דבר כמו דרמסיות שבערך דל\"ת:",
            "<b><big>אנדרונא</big></b>   [גרוסי שטוב]. אכסדרה דבי רב כאנדרונ' מעלייתא פירשתי בערך אדרון:",
            "<b><big>אנדרפתא</big></b>   [דער נאמן פון איין גוויסן פויגל]. אמר רב שבור אנדרפתא שרי פירוז אנדרפתא אסור וסימניך פירוז רשיעא (חולין סב) פירוש כמו נקבת במטיו ראש פרזיו והן הרשעים כן זה אנדרפתא הנקרא פירוז אסור:",
            "<b><big>אנחותא</big></b>   [איין קארב]. קוצה לה הימנה חלה ומנחתה בכפישה או באנחות' (נידה ז) הוא נחות דמפורש בערך נון:",
            "<b><big>איגטיבין</big></b>   [אקרייטיכץ וואס הייסט ענדיוויע]. (כלאים דירושלמי פ\"ק) חזרת וחזרת גלים שמעון בריה דר' אבין אמר אנטובין פירוש בלשון יון ורומי מין ירק הנאכל אם לא יטמן תחת הארץ הוא מר ובלשון ישמעאל נקרא הנדיבי):",
            "<b><big>אנטגרפין</big></b>   [אבשריפט. קאפיע). (בב\"ר סא) ויחרד יצחק חרדה אמר ליה אנטיגרפון אמר ליה לא את צריך פירוש כתב הנכתב בקולמוס הנקרא בלע\"ז גרפי\"או (<small>א\"ב</small> תרגום פתשגן הכתב אנטיגרפון וכן בלשון יוני ורומי):",
            "<b><big>אנטידיקוס</big></b>   [שטאטסאונוואלט. אנקלעגר] בב\"ר וירא אלהים אל יעקב משהקב\"ה דן את האומות יושב ומדקדק בדין ומאריך ואחר כך עומד ונעשה אנטידיקוס ובפסיק' דאיכה אמר רבי לוי מעשה באשה אחת שכבדה לדיין מנורה של כסף והלך אנטידיקוס שלה וכבדו סייח של זהב וכו' עד כפה סייח את המנורה. ובפסיקתא דנחמו אמר להן יוסף לאחיו מה אני נעשה אנטידיקוס של אבא אבא מוליד ואני קובר ועוד אמר אני נעשה אנטידיקוס של הקב\"ה הקב\"ה מברך ואנא מסייף פירוש בלשון יוני בעל דין ומטה לצד חובה:",
            "<b><big>אנטוכי</big></b>   [איין שטאט אין ארץ ישראל זיא היישט אנטיאחיא] (גיטין מד) מכרתיהו לפלוני אנטוכי לא יצא לאנטכי שבאנטוכיא יצא תרגום ירושלמי תחת אנטוכיא מהר ההר תתאו לבא חמת אנטוכיא ואת החמתי וית אנטוכי:",
            "<b><big>אנטיכי</big></b>   [בעקן]. אע\"פ שגרופה אין שותין הימנה (שבת מא) ביום טוב אופין בפורני ומחמין חמין באנטיכי פי' אנטיכי בערך מוליר:",
            "<b><big>אנטל</big></b>   [איין קוואטירל] אנבג. אנפק. אנטל (בב\"ב נט) פירוש שיעור כל אחד ביצה ומחצה וכמו כן שיעור איספרגוס והוא רביעית של תורה. ובסוף ויקרא רבה בפרשת משכיל אל דל בר קפרא אמר העולם הזה דומה לגלגל דמתמלי ומתרוקן מתרוקן ומתמלי פי' גלגל שמשימין הבנאין על הבנין כשבונין בגובה ומשליכין על הגלגל חבל ארוך ושני ראשיו למטה וקושרין בשני ראשיו שני כלים ושמם אנטלין המלא עולה והריקן יורד וחוזר חלילה וכן בני העולם אחד עולה ואחד יורד (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני דלי וגם ארמנות להריק מים ממקום עמוק עשוי כוסות כוסות זה מלא וזה רק):",
            "<b><big>אנטלר</big></b>   [קוראטר. פערוואלטר]. ירושלמי בפרק כהן גדול דן ודנין אותו אמאי וימנה אנטלר הגע עצמך שנפלה שבועה ואנטלר בשבועה פי' בתימה השיבו ואנטלר הוא אפוטרופוס כלומר אפוטרופוס יכול לישבע מיהא שמעינן דיכול הנתבע למנויי אנטלר ולא תני במתניתין דנין אותו אלא היכא דאיכא עליה שבועה דאי לא הוה מתמה עליה וכי אית ליה לנתבע למנויי אנטלר אלא מדקא דחי הגע עצמך שנפלה עליו שבועה שמע מינה כדאמרינן הוא:",
            "<b><big>אנטיניא</big></b>   [אין מאנטל וואס דיא ווייבר וויקלן זיך דער מיט ארום אין באד]. ירושלמי דמועד קטן פרק אלו מגלחין מהו בלנריגש' רבנן דקסרין אמרו אנטיינייא ובפרק בתרא דכלאים גריס אנטוטיך פירוש מטפחות מיוחדות לנשים בהיותם בבית המרחץ:",
            "<b><big>אנטוס</big></b>   [ווארהאפטיג]. מהו הצדא אמר רבי אבא בר כהנא אנטוס רבי שמואל בר נחמני אמר צדו בסוף ויקרא רבה פרשת מות וחיים ביד לשון (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אמת ויציב):",
            "<b><big>אנטיפטר</big></b>   [דער נאמן פון איין שטאט אין אזיא]. נתר אלכסנדרית ולא נתר אנטיפטרין (בשבת צ) (ובנדה סב) דשבעה סממנין מעבירין על הכתם. (ובגיטין עג) היה הולך מיהודה לגליל הגיע לאנטיפרס פי' אלו שני מקומות הן אלכסנדריא של מצרים וכן תרגום נוא ואנטפטריס עיר שהית' ביהודה כמפורש בגמ' דמי שאחזו:",
            "<b><big>אנטפתא</big></b>   [גובערנער] דקיסרין. בגמרא דאפילו המלך שואל בשלומו בירוש' ובריש ואתחנן בילמדנו אשר מי אל בשמים ובארץ פי' שליט הוא אנטיפתום עושה דבר ומתיירא מן אפירכוס ואפירכוס מן המלך אבל המלך ממי מתיירא אשר מי אל בשמים ובארץ פירוש שליט הוא שתחת איפרכוס והוא שלישי למלך (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני שר ממונה על מדינה וברומי שני שרים היו נבררים מדי שנה בשנה והמשרה על שכמם והם נקראים איפתוס והמשנים שלהם הנשלחים תחתיהם למדינות נקראים אנטיפתום וכן אנטיקסר משנה לקיסר):",
            "<b><big>אנטיקיסר</big></b>   [וויצע קייזר] (בב\"ר פרשה נד) וה' פקד את שרה מלך יריחו אחד אין ת\"ל אחד אלא הוא ואנטיקיסר שלו. ובסוף פרשה מ\"ז ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו וארא בשלל אדרת שנער אחת רבי חנינא בר יצחק אמר פירפירא בבלא' ומה בבל עבדא הכא אלא כל מלך שלא היה לו שלטון בארץ ישראל אין מלכותו כלום ומלך בבל אנטיקיסר שלו היה יושב ביריחו והיה משלח זה לזה כותבות וזה לזה דוריות (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני משנה לקיסר):",
            "<b><big>אנטרון</big></b>   [שטיין פפיילד]. ירושלמי דשבת פרק כלל גדול משקע באנטרון משום בונה פירוש בלשון רומי חפירה:",
            "<b><big>אונין</big></b>   [שניר, בענדר]. (שבת יז) אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור (ושם כו) ובנגעים פ' י\"א השתי והערב מטמאין בנגעים מיד רבי יהודה אומר השתי משישלק והערב מיד והאונין של פשתן משיתלבנו פירוש אונין בלשון מקרא תקוה והוא חוטין כמו את תקות חוט השני (<small>א\"ב</small> וכן בלשון יוני):",
            "<b><big>אניצי</big></b>   [בינטל]. (ב\"מ כא) ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן (ובנדרים נט) במשנה פשתן עולה עלי מותר לכסות באניצי פשתן בפרק קמא דסוכה פירש פשתן דדייק ונפיץ העומד לטוויה:",
            "<b><big>אנייקי</big></b>   [דער נאמן פון אשטאט]. תובל זו אנייקי (יומא י) והוא דגרסינן בע\"ז גבינות בית אינייקי:",
            "<b><big>אנך</big></b>   [איין איידל שטיין ער הייסט אניקס]. וספר תורה אי זה מהן יעשה בסיס לחברו גמרא דקרטסים (ע\"ז ח) פירוש בלע\"ז כמשמעו אונכינא והוא שוהם בלשון מקרא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי אבן טובה מבהקת כצפורן):",
            "<b><big>אנלגין</big></b>   [איין טישל וואס מען לערנט דרויף). בכלים בפרק כל כלי עץ שנחלק ואנלגין של ספר ובית הנגר פירוש ספסל שמשימין עליו הספר לקרות בו. פי' אחר כמו נרתק של עור שמכניסין בו הספר (<small>א\"ב</small> יתכן פירוש ראשון וכן בלשון יוני):",
            "<b><big>אנמלין</big></b>   [וויין מיט האניג גמישט]. בפרק רבי אליעזר אומר תולין ועושין אנומלין (בשבת קלט) ס\"א יינומילין ופירש' בערך יוד:",
            "<b><big>אינמירינון</big></b>   [זיסר וויין גמישט מיט גווירץ]. מדרש שיר השירים נרד וכרכום מור אינמירינין פירוש בלשון יוני יין מעורב עם מור ובשמים:",
            "<b><big>אנונה</big></b>   [גהאלט. לעבנס מיטל] (בב\"ר פ\"ח) ויאמר אלהים אל אברהם אבל שרה אשתך א\"ר יהודה בשם רבי יודן משל לאוהבו של מלך שהיה המלך מעלה לו אנונה אמר לו המלך אני מבקש לכפול אנונה שלך. ובפר' פ\"ח ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו היתה אומרת לו אני חותכת אנונא שלך אמר לה ה' נותן לחם לרעבים. ובויקרא רבה בסוף פרשת אשרי משכיל אל דל בהר סיני ואן היא אנונא גבי מרן דוד הוציא לו ספר תלים והראהו פסוק פזר נתן לאביונים וגו' ועשרים וארבע מתנות אנונים אתנסיב אלו כ\"ד מתנות בפרשת אהבת צדק פירוש אנונ' פירנוס ובלעז קורין למאכל הסוס אנונא. ובריש ויקרא רבה יהיב אנינ' ושתיק פירוש יהיב כל מה שצומח בארץ לעניים ושותק (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי מזון וספוק):",
            "<b><big>אננקי</big></b>   [נויט. ענגשאפט]. בתרגום ירושלמי היא מוצאת שעת אננקי דעני לאננקי פירוש שעת הדחק. (ובב\"ר יג) אלה תולדות השמים בשר ודם מותח אהל אננקי על ידי שהות הוא רפה כמעט ברם הכא התרקיע עמו לשחקים ואם תאמר שהן רפין ת\"ל חזקים כראי מוצק רבי שמעון בן לקיש אמר ב\"ו מותח בולס אננקי על ידי שהות הוא מעלה חלודה ברם הכא חזקים כראי מוצק נראין כמין תרקי' וכן ישנו בריש ברכות ירושלמי (<small>א\"ב</small> פירוש בל' יוני דוחק ואונס):",
            "<b><big>אנס</big></b>   [גצוואונגן]. אין אונס. (בגטין לד) פי' כיון שנתן הגט על תנאי כך וכך כלומר אם לא אבא מכאן עד שלשים יום ונאנס ולא בא וטוען אנוס הייתי ובטל הגט אין ממש בדבר אף על פי שנאנס כיון שלא נתקיים התנאי הגט גט והגירושין גירושין גמורין שאני רבא דאנסי ליה עידניה (בשבת לג) פירשה בערך עידן (ובחולין קלג) וליפריס ידיה אנסי ליה עידניה פי' אביי היה לו חולי ולא היה לו לשהות נקביו והיה מתיירא לעבור לפני התיבה ולפרוש כפיו שמא ידחקוהו נקביו ויבוא לידי כסופא:",
            "<b><big>אינוס</big></b>   [פירשט. קעניג] דמדין. תרגום ירושלמי כהן מדין פירוש חמור של מדין דבר המתרגם בגנותו שכן בלשון יון קורין לחמור אונוס ובלשון לעז פיל\"טין והשאר קורין לו גרודין וכן שמעתי אני מפי ר' משה הנפיסי ז\"ל כי כן קורין לחמור אונוס (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון רומי כבוד):",
            "<b><big>אנפי</big></b>   [גזיכט]. (תרגום פני משיחך אנפי משיחך):",
            "<b><big>אנפליא</big></b>   [וואלני זאקן. פילץ שוך]. ופמלני' ומכנסים (בנדרים נה) (ובגיטין כה) קטן ואנפוליא פסולים שני אנפוליאות (בשבת קיט) שני אנפוליאות בבראשית רבה ולבני הפילגשים והוא כמו אמפליא שפירש למעלה:",
            "<b><big>אנפילוגוס</big></b>   [צווייפלהאפט. ניכט בשטימט] מדרש קהלת פסקא אי לך ארץ אותה שעה התחיל אנפילוגוס בחכמה פי' בלשון יוני דבר זה של ספק:",
            "<b><big>אנפלין</big></b>   [שטוב, צימר] תרגום פסוק גן נעול ובתוליך טמירן וגניזן באנפלין פירוש בלשון יוני בית וחדר:",
            "<b><big>אנפק</big></b>   [איין קוואטירל] אנבג אנטל (בבא בתרא נח) אנפקא דחמרא (בגיטין סט) אנפקא אמר ליה אשקייה ואשקיה חמרא מזוגא אנפקא חמרא חייא משמע (בחולין צד) דשולח אדם אמר ליה לישתי מר אנבג אמר ליה מי סאני ליה למר למימר אספרגוס כדאמו' רבנן או אנפק כדאמרי אינשי (בקדושין ע) פירוש כלי מחזיק רביעית:",
            "<b><big>אנפקינון</big></b>   [אייל פון אומצייטיגי איילבירטן]. (מנחות פה) אין מביאים אנפקינון ואם הביא כשר (ובמ\"ק ט) ובהגדה דמגלה (ובשבת פ) תניא רבי יהודה אומר אנפקינון שמן זית שלא הביא שליש ולמה סכין בו שמשיר את השע' ומעדן את הבש' ואני למדתי מפי רבי מצליח ז\"ל שמשחיר את השער (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני שמן עשוי מזיתים בעודם פגים):",
            "<b><big>אנפורא</big></b>   [רעכונג]. במדבר פרש' וידבר ה' אל משה ואל אהרן אם מספר למה מפקד אם מפקד למה מספר אלא עשה שני אנפריאות גדולה וקטנה פירוש בלשון יוני חשבון ומספר דבר מה:",
            "<b><big>אנפירא</big></b>   [נייא גפעס]. (ב\"מ כא) כל כלי אנפוריא אינו חייב להכריז פירוש בגמרא כלים חדשים שלא שבעתן העין (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני סחורה והם כלים חדשים):",
            "<b><big>אנפרות</big></b>   [צינז. פראצענט]. אם באנפרות פטור מלעשר (בגיטין מד) (ובחולין קלא) פירוש אנפרות דהזרוע שלקח אנס עכו\"ם באונס שלא כדין כדגרסינן (בגיטין נח) בגמ' דלקח מן הסקריקון תנו רבנן הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום סיקריקון אמר רב יוסף אין אנפרות בבבל. ובילמדנו ועתה יגדל נא כח ה' ואולם חי אני לגבות שלי לפיכך אני נוטל אנפריות מהן בכל שנה ושנה ואני מאריך להם ואינם כלים (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני פרי וריוח הקרן וגם מורה על תשלום דבר קבוע משדה ובית או תשלום מס:",
            "<b><big>אנץ</big></b>   [נאגל. דראהט]. תרגום בפסוק דברי חכמים כדרבונות דאנצין לאלפא חוכמת' להציב הדרבן ולאנצא זקת זו גרסת בעל הערוך בערך זקת אבל בנוסחאות כתוב ולאנצבא:",
            "<b><big>אנקא</big></b>   [האלז. געניק]. מסכת שבת פ' תולין דף ק\"מ אונקא דאית בה תלתא מיני בשרא פי' צואר ועורף ובלשון ישמעאל עונקא:",
            "<b><big>אנקא</big></b>   [איין אפגרופני מינץ]. בריש גמרא דהזהב בבבא מציעא בדינר אניקא ואניגרא בעל הערוך גרס ניאקא בערך אנגרא ופירש המלה מטבע שנפסל:",
            "<b><big>אנקה</big></b>   [איין בילד] תרגום בפסוק בימים ההם כשבת המלך ולקבלה אנקא דדהבא עיין ערך נקה:",
            "<b><big>אנקטמין</big></b>   [הילצרנר אייזל. שטאלצין]. טהורין ואין יוצאין בהן (בשבת סו) ס\"א לוקטמין פירוש בגמר' מאי לוקטמין חמרא דאכפא כמין חמור של עץ חלול הוא ותולה בו מיני צבעונין ומרכיבו על כתיפו ושוחק בפני רבים בשוק וגובין מהן מעות ואין תורת כלי עליו לפיכך טהורין ואין יוצאין בהן בשבת רבא בר פפא אמר קישורי ופירוש מביאין ב' עצים ארוכים דקים ה' אמות ויש מהן כארבע אמות מקום הרגלים ואמה העליונה אגודה עם שוקיו ועומד עליהן למעלה ומהלך בהן ומרקד בהן רבא בר רב הונא משמיה דעולא אמר פרמאי ופירושו חתיכה של בגד שקושרין לזקנים על פיהם למען רירם מפני ששפתותיהן מתרפטות. פ\"א חמרא דאכפא גידם שידיו קצוצות עושין לו יד של עץ ונקרא חמרא דאכפא. ירושלמי מהו אנקטמין טהורין אמר רבי אבהו אינוסקטמין חמרא דיידא ואינוס הוא חמור בלשון יון כמו שכתב' למעלה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני חמור בנוי או עשוי בידים):",
            "<b><big>אונקיא</big></b>   [איין אונץ] (ב\"ר פרשת ונח מצא חן אונקיא אחת היתה פירוש בלשון יוני ורומי שם משקל אשר משקלו שני שקלי הקדש או שמנ' דרכמון):",
            "<b><big>אונקיות</big></b>   [איין קרומע האלץ]. בכלים בפרק י\"ב טבעת אדם קנה מאזנים של סרוקות טמא מפני אונקיות של בעלי בתים אם יש בו אונקיות טמא פירוש שהאנקיות תלויות בקנה מאזנים ולפיכך כלי קיבול הוא (<small>א\"ב</small> פירוש אונקי בלשון יון ויו עקו' וכפוף לתלות בו דבר מה):",
            "<b><big>אנקל</big></b>   [זא ורא ערך שלפני זה]. אנקלי של כתפים טהורה ושל רוכלים טמאה רבי יהודה אמר של רוכלים שלפניו טמאה ושלאחריו טהורה (בכלים בפרק) טבעת פירוש אונקלי של כתפים זו צורתו כשרוצין לסבול על כתפיהן שק גדול שוקעין ראשן בשק ותופשין בידיהן מקצתו שלא יפול השק ושל רוכלים מלשון אבקת רוכל שלפניו טמאה שיש בה בית קיבול והן נוטלין בהן המשאוי ואחד מאחריו ואין בו בית קיבול ולפיכך הוא טהור. אונקלי שבכתלין קובעין אותן בכתלים ותולין בהן כל דבר ואונקלי בלע\"ז הוא אנציי\"נו וכענין הזה בכלים בפרק הסייף והסכין ובסוף טבול יום הכדומים והאשקלונים שנשברו ואונקלי שלהן קיימת הרי אלו טמאין פי' עץ גדול ארוך ויוצאין בו יחורין אילך ואילך ומנהגם לתלות באותן יחורין בקבוקים מלאים מים באויר כדי שיתקררו ומנהגינו לתלות בו קדירות ויש מפרשים כלי שצורתו כך ומעלין בו הדלי כשנופל בבור או שום כלי וזהו אונקלי והכלים עצמן נקראו כדומין. האשקלונים שהן מאשקלון וכענין זה בפרק ג' דתמיד ובפ\"ג דמדות ואונקליות של ברזל קבוע בהן ותרגום והשפתים טפח אחד ועינקלין פשך חד. התשים אגמון באפו אפשר דתשוי אונקלא בנחיריה (<small>א\"ב</small> אונקלי ואנקלי ענין אחד להם ופירוש' בלשון יוני ווים כפיפים וחדים):",
            "<b><big>אונקלי</big></b>   [אהלבר ארבל]. (בשבת קיט) בי\"ח כלים מקטורן אונקלי ופודנא פירוש בגד דקיק שלובש אדם על בשרו וכן שנינו בסוף מגילה לענין תפילין של יד צפהו זהב ונתנו על בית אונקלי שלו הרי זה דרך החיצון וכן בסנהדרין בפרק אלו הן הנשרפין בגמרא דהגונב את הקסוה שלף שננא והניחה באונקלי ובמ\"ק בפרק אלו מגלחין אמר רבא אבל מטייל באונקלי בתוך ביתו ומפרשים שהיא מצנפת כגון מצנפתו של כהן באונקלי בסוף (מנחות ק) במעשה דחוני ושמעי הלבישו באונקלי של אשתו וחגרו בצלצול ומסתברא אונקלי דחוני כאותו די\"ח כלים (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני הזרוע מן פרק האמה עד בית השחי ובית אנקלי הוא לבוש הזרוע וכן אנו אומרים בתי ידים בתי רגלים והרגילו חז\"ל לומר אנקלי לבד במקום בית אנקלי):",
            "<b><big>אנקלי</big></b>   [דאם מאגן גריבל] (ע\"ז כט) בגמ' דמתרפאין אמר רבי יהושע בן לוי מעלין אונקלי בשבת מאי אונקלי אמר רבי אבא אסטומכא דליבא (<small>א\"ב</small> אנקלי זה שייך בערך ראשון ועל פי האסטומכא יש סחוס כמו פי חרב וכופף עצמו כלפי האסטומכא ומעלין אותו על ידי רפואה עיין אסטומכא דלבא):",
            "<b><big>אנקלווסיס</big></b>   [בפעהל, אויפ רוף] ירושלמי בבא מציעא פרק השואל את הפרה עד ימלא אנקלווסיס דידיה פירוש בלשון יוני צווי):",
            "<b><big>אנקליטון</big></b>   [רעקורז] (ב\"ר פרשת נח) וה' אמר המכסה אני מאברהם אמר רבי יהודה ב\"ר סימון בשר ודם תולין לו אנקליטוס מדוכוס לאפרכוס מאפרכוס לאיסטרטוליטוס ואתה בשביל שאין לך מי יתלה לי אנקליטון לא תעשה משפט (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני קריאת מבית דין תחתון אל עליון ממנו להפוך הגזרה):",
            "<b><big>אנקלימא</big></b>   [פארדאן] דברים רבה פרשת וילך אין אדם יכול ליתן לפניו אנקליטין אין אדם יכול לומר לפניו אנקלימא פירוש בלשון יוני קריעת גזר דין):",
            "<b><big>אנקלימון</big></b>   [פער ברעכן] דברים רבה פרשת ואתחנן בשר ודם עושה לו פטרון שהוא מתקיים עליו והוא נתפס באנקלימון פי' בלשון יוני חטא ועון):",
            "<b><big>אנקלמוס</big></b>   [שטאט שרייבר, סעקרעטער] בב\"ב (בגמ' פח) דהמוכר את העיר ר' יהודה אמר סנטר מכור אנקלמוס אינו מכור פי' עבד שהוא סופר לעיר שיודע לכתוב כל שדות העיר וכל חצריה וכל המס וכל המכס:",
            "<b><big>אונקוס</big></b>   [שווערע לאסט] בהגדת ילמדנו בפרשת ויקחו לי תרומה החיות של אש הרקיע שעל ראשם מן המים והן עומדות טעונות כל אותו אינקוס של מים עביו של רקיע מהלך ת\"ק שנה ואף הן אונקוס גדול של אש (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני כובד גדול ועצום):",
            "<b><big>אנש</big></b>   [מענש] אנשי משמר ואנשי בית אב (תענית טו) פירוש כהנים נחלקים לכ\"ד חלקים וכן הלוים וכן ישראל ויודעין היו הכהנים והלוים וישראל שבכל משמר ומשמר הגיע זמן המשמר כהניו ולוייו עולין לירושלים וישראל שבאותו משמר שאינן יכולין לעלות לירושלים מתקבצין בעריהן וקורין בענין הקרבנות ובענין מעשה בראשית ובטלין ממלאכה כל אותה שבת וישראל שבמשמר נקראין אנשי משמר בשביל שעומדין בתפלה ומתענין ד' תעניות בשבת כמפורש בגמ' דעל כל משמר ומשמר (תענית כז) אנשי בית אב נקראין אותן שעובדים באותו יום שמגיעין אנשי משמר נקראין אותם שעובדים באותו שבוע ובין אנשי משמר ובין אנשי בית אב אסורין להתענות:",
            "<b><big>אנת</big></b>   [דוא]. בדניאל אנת הוא רישיה כמו אתה בלשוננו:",
            "<b><big>אנתא</big></b>   [שמאלץ טייג] (במנחות עח) בריש גמרא דהתודה היתה באה אנתא דמשחא פירוש אנתא שמן קרוש עגול כמין לחם היינו לחם שמן:",
            "<b><big>אנתיקי</big></b>   [דיא זאכן וואס דיא שיף איז דר מיט בלאדן] ולא את האנתיקי (בב\"ב עז) פי' בגמ' עיסקא דבגוה הוא הממון שבתוך הספינה ולשון לעז ממש הוא אנתיקא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני כל דבר הנוסף על דבר אחר ואינו מעצם הדבר):",
            "<b><big>אנתרופי</big></b>   [מאן, מענש] (ב\"ר י\"ט) ויבן ה' אלהים את הצלע ובריש אלה תולדות נח לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת מכאן את למד שנתנה תורה בלשון הקדש וכשם שנתנה בלה\"ק כך נברא העולם בלה\"ק שמעת מימיך אומר גיני גינייא איתא איתתא אינתרופי אינתרופיאה גברא גברתא אלא איש ואשה למה שהלשון הוא נופל על הלשון הזה. ר' יודן בשם רבי אסי אמר ישמע חכם ויוסף לקח זה משה כשנאמר לו עשה לך שרף לא נתפרש אמר אם אעשה אותו של זהב או של כסף אין הלשון הזה נופל על הלשון הזה אלא הריני עושה אותו של נחשת זה נופל על הלשון הזה נחש נחשת מכאן אתה למד שנתנה תורה בלשון הקדש וכו'. פירוש גיני איש לשון זכר גינייא לשון נקבה בלשון יון קורין לאשה ייניקא אנתרופוס איש בלשון יון ולזכר קורין אנדרו ולכן קורין למי שיש זכרות ונקבות אנדרוגינוס אנדרו זכר גינוס נקבה לנקבה אין קורין אינתרופיאה לזכר אין קורין גיניקא לנקבה קורין איתתא ולזכר קורין גברא לנקבה אין קורין גברתא אלא איש ואשה למה הלשון הזה נופל על הלשון הזה (<small>א\"ב</small> פירוש אנתרופוס בלשון יוני איש גיני אשה):",
            "<b><big>אס</big></b>   [היילן. ארצט] אמרי ליה נשי למך לאדם אסיא אסי חיגרתיך כלום פירשת מחוה הרי ק\"ל שנה אלא שלא תעמיד זרע (בב\"ר כד) ויאמר למך לנשיו. ובהגדת ילמדנו בבהעלותך בפסוק קח את הלוים משה בא להוכיח את ישראל על המילה והם רואין את בנו ערל והם אומרים לו אסיא אסי חיגרתיך אלא מיד בא המלאך לחנקו עד שלקחה צפורה צור ומלה אותו. אסיא רחיקא עינא עויר (בבא קמא) בריש גמרא דהחובל פירוש רופא שבא ממקום רחוק עד שיבא מתעוור העין (<small>א\"ב</small> תרגוס וירפא ואסי):",
            "<b><big>אס</big></b>   [נאז לעכר] אקרקפי דאריוא אוסי דגוריתא (שבת סז) (בב\"ב עג) ההוא כוורא דסליק עליה טינא אכלה באוסיה ומית יש מפרשים שנכנס לו שרץ קטן שנקרא טינא בנחיריו. (ובחולין סג) בסוף גמרא דאלו טריפות והלכתא קווקאני אסירי מינם ניים כוורא ועיילי באוסייה:",
            "<b><big>אסא</big></b>   [מירטהע דאס הייסט הדס] אסא רדא בריש גמ' דששה דברים בפסחים (ובגיטין סט) פ' הדס רענן ויש אומרים הדס לח ויש אומרים מרודד ורחב (<small>א\"ב</small> בנוסחאות גרסינן דרא תרגום תחת הסרפד יעלה הדס וחלוף אורביא יסק אסא):",
            "<b><big>אסא</big></b>   [אלטר] כלבא בעל הערוך גריס אשא עיין שם):",
            "<b><big>אסובי</big></b>   [צורעכט מאכן]. אסובי ינוקא רב נחמן אסר ורב ששת שרי (שבת קכג) גמ' דכל הכלים פירוש כשנפלה ערלת הגרון של תינוק משימה החיה אצבעה בפיו ומסלקת אותה הערלה ופעמים שמקיא התינוק על כן הקשה לו והא אין עושין אפיקטוזין:",
            "<b><big>אסבוה</big></b>   [שלאגן] כופרי. פי' הכוהו במקלות שמכין בהן (כתובות ע):",
            "<b><big>אסדה</big></b>   [איין לייכטר וואגן]. (בזבין ריש פ\"ג) הזב והטהור שישבו בספינה או באסדה (ובנגעים בפ' כל הבתים) בית בנוי בספינה או באסדה פירוש עצים מורכבים זע\"ז שתי וערב כדכתיב ואני אשים דוברות בים ומפורש עוד בערך סדה (<small>א\"ב</small> פי' אסדה בלשון רומי מין עגלה וקרון קל ותלמוד ירושלמי מפורש היא אסדא היא אסכדיה היא רפסודות ופירוש אסכדיה בלשון יוני רפסודות):",
            "<b><big>אסד</big></b>   [קאפף קישן] פטר חמור דקאי אאיסדן בחלומות דרבא בהרואה פירוש כסת שתחת מראשותיו ומפורש עוד בערך סד (<small>א\"ב</small> תרגום מראשותיו איסדוהי):",
            "<b><big>אסוט</big></b>   [פרעסר] תרגום סובא וזולל יורש דרוי ואסוט פירוש בלשון יוני גרגרן):",
            "<b><big>אסטבל</big></b>   [שטאל]. (עיין ערך אצטבל):",
            "<b><big>אסטגיות</big></b>   [דאך]. (בכלים בפרק תנור שחצצו) רבי יהודה אומר אסטגיות רבן גמליאל אומר אם יש לה ספיות. פי' אסטגיות כמו גג ולא גג ממש אלא כעין כיפה וי\"א כעין קובה פירוש אסטגיות ולזבין ושפיות כולן ענין אחד שהן שפות (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני גג):",
            "<b><big>אסטגנין</big></b>   [שטערן זעהר]. הסתכלתי באסטגנינות שלי צא מאסטגנינות שלך אין מזל לישראל בסוף (שבת קנו ובסנהדרין נח) בפרק נגמר הדין (נדרים לב) הסתכלתם במזל שלי ואין לי בן אלא אחד על ישמעאל אמר לו אברהם צא מאסטגנינות שלך אין מזל לישראל פי' ענין מזל הן. שמא יטעו אסטגניני פרעה (ברכות ד ובסוטה יב) בגמרא וכן לענין הטובה המה מי מריבה המה שראו אסטגניני פרעה וטעו בגמ' דמי לנו גדול מיוסף אל תקרי הורד אלא הוריד שהוריד אסטגניני פרעה מגדולתן פי' שביישן שלא ידעו לפתור החלום והוא ידע. (ובסוטה לו) בגמ' דששה שבטים אמרו אסטגנינין לפרעה עבד שלקחו רבו בכ' כסף תמשילהו עלינו. (בבתרא פ\"ק) איסטגניניות היתה לו לאברהם אבינו בלבו (וביומא כט) שאני אברהם דאסטגנינות גדולה היתה בלבו פי' חכמת המזלות היתה לו והיה יודע לכוון השעות אי נמי זקן ויושב בישיבה היה דאמר מר מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהן כלומר זקנים ויושבין בישיבה ושכינה ביניהן ויש ספרים שכתוב בהן אצטגניני (<small>א\"ב</small> תרגום ועצת נפתלים ומלכת אסתגננות):",
            "<b><big>אסטדיה</big></b>   [דער צירקוס דארט וויא עס איז דאס וועטרענען אונ דאס שטיר גפעכט]. אין בונין עמהן בסילקי וגרדון אסטדיה ובימה (ע\"ז יו) פי' בית השחוקות נקראת אסטדיה ואסור לבנות עמהן לפי שהן שופכי דמים כמפורש בגמרא שלה. (ובב\"ק לט) במשנה שור האסטדין אין חייב מיתה שנא' כי יגח ולא שיגיחוהו פי' שמגדלין אותו לקוביה ומלמדין אותו לנגח ויביאו שוורים אחרים וינגחו עמו המנצח את חבירו לוקח התנאי שביניהם וכיון שילמדוהו ליגח אם הרג אדם אינו חייב מיתה יש ספרים שכתוב בהן אצטדנין (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי מקומות מוכנים בנוים בהוצאה גדולה לרוץ אנשים ובהמות ולהתאבק שם בעלי זרוע לשמח העם ובעוד יום זה מכניסים שם פרים ומשסים בהם ופעמים הרבה מנגחים האנשים והורגים אותם):",
            "<b><big>אסטווה</big></b>   [אגמויארט זומר הייזל מיט אפעני ווענט] (פסחים יא) על גג האסטווה אסטווה שבמרחץ (בנדה נט) האסטוונית רשות היחיד לשבת (בטהרות בפרק ו משנה י) אבל ים ובקע' והאסטוונית והכרמלית (בריש שבת דף ו) אסטווה שלפני עמודים. האסטוונית אין בה משום מדור גוים בסוף אהלות. פירוש אסטוונית דאהלות דומה לבקעה כאותה ששנינו. אבל הים והבקעה והאסטוונית והכרמלית אינן לא רשות היחיד ולא רשות הרבים (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני בנין כמו אהל מפולש מצדיו בנוי לטייל ולמחסה מזרם ושרב עיין ערך סטיו):",
            "<b><big>אסטווה</big></b>   [גאלעריע פאר דעם הויז] ועל גבי אסטיוה (עירובין עז) אלא מעתה בנה אסטווה בי\"ט דלא קא עביד אוהלא הכי נמי דשרי ביו\"ט (ביצה לב) בגמ' דאין מקיפין. רב שרי למבני ארקפתא ולמבני אסטיוא (מועד קטן י) דמסגי אאינטבי (פסחים סה) דעבוד מעשה אסטווה (ביומא לה) בריש גמרא דהוציאו לו. היכי אזלי דמסגי אאסטבי בגמ' דכל הפסולין (בזבחים לה) פי' אסטווא שלפני עמודים מקום נר כאמה וגבוה כד' כה' טפחין ומניחין עליה פרגמטיא וכן עושים בפני כל החנויות והוא סטיו והוא אקרביטא ופעמים עושין אותה לישיבת ב\"א. פי' דעבוד מעשה אסטווה כולן עומדין בשורה כאסטווה זה מושיט לזה וזה מושיט לזה וי\"ס שכתוב בהן אצטוה (<small>א\"ב</small> תרגום והנה המלך עומד על העמוד על אסטונא):",
            "<b><big>אסטטיבה</big></b>   [שטאציאן פאר דעם מיליטער]. ב\"ר פרשת ויכולו השמים בשר ודם בשעה שהוא עושה אסטאטיבה אינו נותן דונטיבה פי' בלשון רומי בנינים מוכנים לאנשי המלחמה בזמן שהם שוקטים ופי' דונטיבה בלשון רומי מתנות:",
            "<b><big>אסטיוט</big></b>   [שרעק, ציטרניש]: (נדרים מא) מטא תותירא אסטיוט שריא פי' תותירא גשר אסטיוט לשון הסיט ולשון לע\"ז אסיי\"טרי פירוש פחד ונבהל:",
            "<b><big>אסטטיון</big></b>   [שטאנד, בשטאנד] ב\"ר פ' ויתן לך השולמית אומה שהיא משלמת אסטטיונו של עולם הן הן בעולם הזה והן הן בעולם הבא פי' משלמת עמידתו של עולם כלומר שהן קיימין בעולם הזה ולעול' הבא ובנשון לע\"ז הוא אסתצי\"או (<small>א\"ב</small> וכן בלשון רומי):",
            "<b><big>אסטכטין</big></b>   [פיינר בוימל]. ויקרא רבה פ' ואם הכהן המשיח יחטא וראשית שמנים ימשחו זה שמן אסטכטון פי' בלשון יוני שמן המור:",
            "<b><big>אסטכיון</big></b>   [טייער קלייד]. ב\"ר פי' והנחש היה ערום ויעשו להם חגורות חגור חגורי חגורות אסטכיון גליונים סדינים כשם שעושים לאיש כן עושין לאשה צלצולין קילוסין סבכין:",
            "<b><big>אסטולי</big></b>   [איין גשריבינר בפעל, שוץ בריף]. (ב\"ר פ' עה) בסמוך וישלח יעקב בשעה ששלח דוד את יואב לארם נהרים ולארם צובה פגע באדומיי' בקש לזנבן הוציאו לו אסטליאו' שלהן רב לכם סוב את ההר הזה פגע במואבים בקש לזנבן הוציאו אסטליות שלהן אל תגר את מואב. ובהגדת ילמדנו בפסקא רב לכם כתוב כל זה הענין ופ' בצר לך ועשה אסטולי וכתוב עליה אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית ה' בירושלים ויש ספרים שכתוב בהן אפסטולי והוא העיקר ולשון לע\"ז קורין לכתבים אפיש\"טולי (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי מצבת אבן נצבת לעדה וכתובים בה דברי ברית שלום או צווי המלך או ד\"א וגרסא זאת יותר נכונה מגרסת אפיסטולי):",
            "<b><big>אסטלית</big></b>   [לאנג קלייד]. (יומא סח) ואם לא באסטלית לבן משלו (בגיטין עד) אמר רשב\"ג מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אסטליתי ואבדה אסטליתו. אסטלא דמילתא (בסנהדרין מד) דנגמר הדין וארא בשלל אדרת שנער רב אסי אמר אסטלא דמילתא. כל ישראל ראויין לאותה איסטלא (בשבת קכה) בגמ' דולא את הלוף במפנין. יש ספרים שכתוב בהן אצטלא תרגום ירושלמי שמלה ויקח שם ויפת את השמלה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה אדרת שנער תרגום אצטלי בבלאה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי ויוני מין לבוש ובפרט מין מיוחד לנשים ונעתק ללבוש אנשים):",
            "<b><big>אסטמה</big></b>   [שטאהל]. שינה בעמוד השחר כאסטמה לפרזלא (ברכות סד) פי' אסטמא הוא דבר שבו מצפין את פי הקרדומות ומר ופסל כדי שיהא חד וחזק ובלע\"ז שמו אצ\"רו ולפי ששינת שחרית נעימה מאד כללוה עם דברים שמוציאין את האדם מן העולם ודאי דרך ארץ שלא ללמד אדם את עצמו בכך אבל בעמוד השחר מותר. זה פי' רב האי גאון ואותו הנשבר מהרה בלשון לע\"ז אצ\"רו ובלשון יון קורין אותו איצטוממא וי\"א ל' מקרא נקרא ברזל עשת וי\"ס שכתב בהן כאצטמא ויש שכתוב בהם כצטמא בלא א':",
            "<b><big>אסטמא</big></b>   [אהויב וואס דרינן זענן איינגפאסט פערל אונ דיאמאנטן אונ דיא ווייבר טראגן עס אויף דעם קאפף, אשטערין טיכל] ג' דברים נאמרו באסטמא אין בהן משום כלאים דלא אריג הוא אלא נעשית מצמר ופשתים ואינה מטמא בנגעים דלא שתי וערב הוא ואין יוצאין בה בשבת כיון דלא אגידא בה חיישינן דלמא נפלה ואתי לאתויי ופירוש אסטמא מין תכשיט לא של כסף ולא של זהב הוא אלא של מיני צבעונים ואבנים טובות ומרגליות קבועות בה ומטילה אותה על ראשה (שבת כז) ויש ספרים שכתוב בהן אצטמא (<small>א\"ב</small> כן נקרא תכשיט של ראש בלשון יוני):",
            "<b><big>אסטומכא</big></b>   [מאגן] דלבא. (ע\"ז כט) בגמרא דמתרפאין. ובגמרא (בחולין נ) באלו טרפות איזהו כרס הפנימית איסטומכא דכרס בלע\"ז אסטומ\"כו. ובתי הנפש תרגום עקילס אסטומכיא דבר שניתן על בית הנפש (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי פי הכרס לבדו ונעתקה מלה זו לפעמים לכל הכרס ויען כי הרופאים הקדמונים היו קוראים לפי הכרס לב כי בחליו יפוג ויתעלף הלב אמרו חכמינו לפי הכרס אסטומכא דלבא וכן אמרו חולשא דלבא ויוקרא דלבא לחלישות ולכבדות פי הכרס):",
            "<b><big>אסטממיתיה</big></b>   [זיגל רינג]. (בשבת סז) בשם מורינו ומוריפא ואסטממתיה נראים הדברים ענין חותם כמו האי סיטומתא דקניא:",
            "<b><big>אסטניס</big></b>   [קרענקליך. איידל מאן, פרצערטלט]. תרגום מאנה לנגע נפשי סריבת למקרב נפשי הינון עבדין אסטניס כמו אסתנים. עיין שם):",
            "<b><big>אסטס</big></b>   [אינדיך וואס עס פארבט בלאה]. וקוצה בשביעית (ובשבת סח) (ושם צ) (בב\"ק קא) בגמ' דנתן צמר (פסחים כו) בגמ' דששה דברים ויש ספרים שכתוב בהן סטיס פי' איסטיס אינדקו ובלשון ערבי ני\"ל ובלשון ארמי מוריקא. פ\"א הוא ורד של קורטמים ולו שם אחר בלשון הקדש חלות חריע ובלשון ארמי מוריקא ובלשון ערבי עצפו\"ר וצובעין בו בגד פשתן ובגד צמר גפנא לכלות בבית חופתן (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי מין עשב של צבעים כמו שפירש בעל הערוך בפי' ראשון כי פי' אחרון משגה הוא):",
            "<b><big>איסטיס</big></b>   [זיץ]. שמות רבה פרשת החדש הזה לכם ואחר כך התקין מרכבותיו עננים ואח\"כ האיסטיס שלו על סערה פי' בלשון יוני מושב:",
            "<b><big>אסטיסיס</big></b>   [שטרייטיגקייט, אויפרוהר], רבי יהודה אומר (מכות ה) פי' בתשובות אסטיסיס היא זו קובסיתית היא זו הללו עדים שמזימין את העדים שהעידו בהורג זה עשו עצה ועמדו באיסטויא שכל מי שיבא ויעיד בהורג זה הן מזימין אתו והקשו את לבם לעשות דבר זה ורבינו חננאל פי' לא נכון הוא זה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מחלוקת ערעור קטטה ומהומה והנשים אסטסיאנות הומיות וסוררות ואין אנו צריכין לגרסת רב אלפס שגורס אסטטית:",
            "<b><big>אסטסיאנות</big></b>   [אקריגערין] בבראשית רבה ושרי אשת אברם רבי יהושע בר נחמני אמר אף אתטסיאנית' ודברנית ובהגדת ילמדנו בפסוק ותצא דינה ובפרש' ותדבר מרים ויש ספרים שכתוב בהן סטיסאנות:",
            "<b><big>אסטפניני</big></b>   [פאסטערנאק]. לעולם והקפלוטות מן עצרת ועד חנוכה בפרק שני בדמאי ירושלמי (<small>א\"ב</small> בלשון יוני אסטפני מין עשב וריחו נודף חם ויבש במעלה שלישית והוא מתבלין של קדרה):",
            "<b><big>איסטרוביל</big></b>   [מיהל שטיין]. מכר את האיסטרוביל אבל לא את הקלת (ב\"ב סה ושם כ') בגמ' דמרחיקין ושל חמור ג' מן האיסטרוביל שהן ארבעה מן הקלת. (כתובות סט) אגבייה עישור נכסי מאיסטרובילי דריחיא. (ב\"ב סה) (ושם קמה) בסדר טהרות בזבין בפרק אמר רבי יהושע על הים ועל האיסטרוביל ובב\"ר (פ' כט) ויאמר ה' אמחה את האדם אפילו אסטרוביל של רחים נמחה ובריש אלה תולדות נח (פ' לא) פירוש איסטרוביל יש מי שאומר ריחים התחתונה הקבועה בקרקע ויש מי שאומר אמת הריחים והוא מקום בית קיבול (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני אבן הדורכת או טוחנת בגת או ברחים):",
            "<b><big>אסטרובל</big></b>   [אפרוכט וואס איז זייער גוט צו עסן]. (בע\"ז יג) אלו דברים אסור למכור לעכו\"ם אסטרובלין ובנות שוח פי' בגמרא פירי דארזא. ובילמדנו בריש כי תשא בטנך ערימת חטים אמר רבי אידי והלא ערימת של אסטרובילין יפה משל חטין וכאן הוא אומר ערימת חטים א\"ל אין העולם מתקיים על האיסטרבילון בלא חיטים לכך נאמר ערמת חיטים ויש ספרים שכתוב בהן אצטרוביל (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מין פרי ארז הנאכל ויש בו גרעינין הרבה נתונים אחד אחד במדור שלו בתוך קליפה קשה וגדולה מרמון):",
            "<b><big>אסטרטיא</big></b>   [מיליטער]. קדושין עו) במשנה אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך פי' בגמ' מאי אסטרטיא של מלך אמר רב יהודה אמר שמואל חיילות של בית דוד וכו' ובמגלת איכה יעיב באפו אל תכתבהו באסטרטי' שלך (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני צבא ואסטרטיוט איש מלחמה וחז\"ל בקצור קראוהו סרדיוטא אסטריגוס וגם אסטרטיליטיס שר צבא תרגום אחשדרפני המלך אסטרטילוסי מלכא):",
            "<b><big>אסטרט</big></b>   [שטראז]. לכל שבט ושבט בתרגום ירושלמי דואלה הדברים ובהגדת ילמדנו בויסע משם אברהם כיון שחרבה סדום בטלה אותה האסטרטה פי' דרך בל' יון אסטרטא וכן בלעז וכן פירוש סרטיא ופלטיא (<small>א\"ב</small> תרגום דרך המלך באסטרטיא דמלכא:",
            "<b><big>אסטרטיגי</big></b>   [יענראל מיניסטר]. (בב\"ב קמ\"ג) ההוא דמי כלילא דשרו בי מלכא אאבולי ואסטרטיגי פי' אבולי ואסטרטיגי עשירים ושרים כדגרסינן במרדכי והמן זה בא בפרוסבולי וזה בא בכרוסבוטי. בב\"ר ויקרא אלהים לאור יום רבי יוחנן וריש לקיש ויבדל הבדלה ממש למלך שהיו לו ב' אסטרטיגין אחד שליט ביום ואחד שליט בלילה תרגום נציב פלשתים אסטרטוגי פלשתאי וישם דוד נציבים אסטרטיגין:",
            "<b><big>איסטרטיגוס</big></b>   [פעלדמארשאל. קריגסמיניסטר]. בילמדנו והכהן הגדול מאחיו לאסטרטיגוס גבור שבקשו למנותו על אסטרטיא. ובולקחתם לכם והלך אותו אסטריוט ערום. ובסוף שור או כשב למלך בשר ודם שהיה הולך במדבר הוא ואיסטרטילוס שלו עמו. (ובב\"ר פ' מח) ק\"ב איפרכין וק\"ב איסטרטליטין. ובויקרא רבה בזאת תהיה תורת המצורע איפרכוס רואה אותי ונוטל אותי איסטרטילוס רואה אותי ונוטל אותי פי' אלו כמו איסטרטיג וכן זה שבילמדנו בואלה המשפטים אמר לו אונקלוס נתת לאסטרטולוס אנונה אלא אם נטל זיינו שלו:",
            "<b><big>אסטרוליג</big></b>   [שטערן זעהער] בריש (ב\"ר פ' פו) ויהי בעת ההיא ובפרשת (פר' פח) ותשא אשת אדוניו ווסתן של אומות העולם כיון שהיה אחד מהן לוקח לו עבד הולך אצל אסטרולוגוס ואמר לו סימנא טבא נפשא טבא. ובילמדנו בפסק' כי מראש צורים אראנו למלך שלא היה לו בן וראה באסטרולוגיא' שהוא עתיד להוליד פי' חוזים בכוכבים וכן בלשון יוני:",
            "<b><big>אסטרופומטא</big></b>   [אנגל פון דער טיהר]. (בב\"ר) פ' ויתן לך ויהי אך יצוא יצא יעקב וכו' רבנן אמרי אסטרופומטא הדלתות היו נכפלות לאחוריהן עמד לו יעקב אחר הדלת עד שנכנס עשו ויצא לו הה\"ד אך יצוא יצא יעקב אך יוצא אינו אומר אלא אך יצוא יצא נראה יוצא ואינו יוצא. פי' אסטרופומטא הוא כענין אצטרבאמוטא שבמדות פירוש פתחים של היכל רבי יהודה אומר בתוך הפתח היו הדלתות עומדות וכמין אצטרבמוטא היו נכפלות לאחוריהן אלו ב' אמות ומחצה ואלו ב' אומות ומחצה ובספר אחר מצאתי זה של מדות אסטרופוטמט' ובלשון יון קורין למהופך אסטרפו:",
            "<b><big>אסי</big></b>   [דאקטר. ארצט] (פסחים קיג) בגמ' דאפילו מן התמחוי אמר ליה לרב אסי לא תדור במתא דרישא אסי פירוש אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים כמוך למה שתלמידי חכמים אין להם אימת ממשלה ומקום שהוא מנהיגו אפילו שועלים פורצים בו כי ההיא דאמר רב תחת עכו\"ם ולא תחת חבר תחת חבר ולא תחת תלמידי חכמים וכי ההיא דתנו רבנן שבעה דברים צוה ר' עקיבא את בנו ואחד מהן אל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים:",
            "<b><big>אסיא</big></b>   [אזיען]. אבוך ברח לאסיא ואת ברח ללודקיא (במציעא פד). (ב\"ר פ' מח) אחר הדברים האלה היה דבר ה' דרמסקוס אסיא ואספמי' תרגום ירושלמי אשכנז אסיא:",
            "<b><big>אסיא</big></b>   [פעלד. גרונדשטיק]. בב\"ר וה' אמר המכסה אני מאברהם למלך שנתן אסיא לאוהבו אחר זמן ביקש המלך לקוץ מתוכה ה' אילני סרק. ובריש ויקרא רבה טוב מלא כף נחת רעותיה מתקרי מרי אסיא. ובסוף ויקרא רבה וכי ימוך אחיך רבי טרפון יהב ליה לרבי עקיבא שיתא קונטרין דכסף ואמר ליה זבין לי אסוונן דאינון לען באורייתא ואנן מתפרנסין מנהון. ובילמדנו בכי תבאו בשלח לך אנשים כל מלך שלא היה לו אסיא בארץ ישראל לא היה יפה כלום. במגילת איכה באיכה יעיב בגין דשמעינן עלך דאת בעי מיזבנא אוסיא דידך פי' אוסיא שדה בל' יוני:",
            "<b><big>אסכדיה</big></b>   [שיף] ירושלמי דברכות פ' תפלת השחר הוא אסדא הוא אסכדיה הוא רפסודות מלה יונית הוא ופירוש' רפסודות:",
            "<b><big>אסכלה</big></b>   [לייטר, טרעפ]. (בב\"ב עג) ת\"ר המוכר את הספינה מכר את האסכלה פי' אסכלה כבש כדתנן עשה עכו\"ם כבש לירד בו והוא עץ ארוך וחקוק בו חבקי' מקום נתינת פרסת הרגל ומושיטין אותו מן הספינה ליבשה ויורדין ועולין עליו ובלע\"ז אסקל\"ה אין צולין את הפסח לא בשפוד ולא באסכלה במשנת (פסחים עד) השפוד והאסכלה מלבנן באור במשנה בסוף (עבודה זרה ע\"ה) פי' אסכלה בלעז גרדי\"לא וגם זו עשויה כמין מעלות (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי סולם וכל כלי אשר לו שלבים כמו כלי מיוחד לצלות עליו מיני מאכל):",
            "<b><big>אסכולא</big></b>   [שולע וויא דיא קינדר לערנן] בפסיקא דבחדש השלישי אמר רבי לוי לבן מלכים שעמד מחליו אמר פדגוגו ילך לאסכולי אמר המלך עדיין לא בא זיוו של בני מחליו והוא הולך לאסכולי וכו'. ובילמדנו באספה לי משל למלך שהיה לו בן ועשה לו פדגוג והיה אותו הפדגוג מוליכו לאסכולי פי' כנסת שמלמדין בה הנערים קורין אותה בלע\"ז אשק\"ונא (<small>א\"ב</small> כן בלשון יוני ורומי ובמדרש שיר השירים פסקא אמרתי אעלה בתמר דתברי' אסכולסטיקי פי' בלשון יוני ורומי למדניים עיין ערך אסקולסטיקא):",
            "<b><big>אסכימא</big></b>   [געשטאלט]. תרגום שית זונה באסכימא דזנותא פי' בלשון יוני צורה ותהוי:",
            "<b><big>אסכרה</big></b>   [האלז אנצינדונג]. (ברכות ח) אכסדרה דמיא כחיזרא אגבבא דעמרא דלאחורי נשרא פירו' מין חולי הגרון המחנק ואולי מלה זאת נגזרה מלשון יסכר פי דוברי שקר או עיקרה לשון יוני ופירושה עפוש נולד בוושט ובפה ובהדיא גרסינן במסכת שבת פרק במה מדליקין מכה זו מתחלת בבני מעים וגומרה בפה עיין ערך סרנקי:",
            "<b><big>אסכופה</big></b>   [שוועל] (בשבת צא) במשנה קופה שהוא מלאה פירות ונתונה על האסקופה החיצונה. (בפסחים צג) במשנה לפיכך נקוד על ה' דרחוקה לומר לך לא מפני שהיא רחוקה ודאי אלא מאסקופת העזרה ולחוץ. (ובאהלות בפ' ארובה היתה נתונה בצד האסקופה) (בשבת יד) אסכופה משמשת שתי רשייות פי' אסכופה מפתן:",
            "<b><big>אסל</big></b>   [קלאץ]. בכלים בפרק כל כלי בעלי בתים האסל שיש בה בית קיבול מעות. ובפרה פרק חמשה שמילאו הממלא לו ולחטאת ממלא את שלו תחילה וקושרו באסל פי' אסל מוט וישאוהו במוט מתרגמינן באסלא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון רומי נסר עב וקצר כמו מוט):",
            "<b><big>אסלא</big></b>   [נאכט שטוהל] בכלים האסלא טמאה מדרס וטמא מת כסא טרסקל ואסלא (שבת קלח) עור האסלא וחלל שלו (ערובין י') בגמרא הרחב מעשר אמות. פירות אסלא דשבת הגוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור כלומר איסורא דרבנן. משמרת וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב והוא מסננת יין. גוד הוא חמת מים (סוכה מח) משכיה דההוא גברא דעבדינן ליה גודא ומלינא ביה מיא והולכי דרכים נועצין ארבעה יתידות בקרקע וקושרין חמת זה בחוטין עבים ותולין אותו באלו היתידות להצטנן מימיו. כילה שיש בגגה טפח. כסא גלין הוא של חוליות טוענין עליו קרשים ויושבין עליו כשעומדין פורקין עליו. מטה הוא מטה גיליתא והכרעים שמחזירין רפויין הן לפיכך היא מותרת כדאמרן אם היה רפוי מותר ולגובה היא עשויה ויש מי שאומר מטה שהיא עשויה במסמרים והיא זקופה ומרכינ' לישן עליה הואיל ולגובה עשויה אינה חשובה כאהל וכן כסא לישב בו וזה שאמר גורר אדם מטה כסא וספסל שלשתן טעם אחד הן. טרסקל הוא קערה פשוטה כגון שלחן קטן וכדתניא ר' יוסי ב\"ר יהודה אומר נעץ קנה ברשות הרבים והניח בראשו טרסקל וזרק ונח על גביו גם זה לגובה עשוי לאכול בו ולתת בו חפצים. פי' אסלא הוא ספסל של ברזל דתנן האסלא טמאה טמא מת פרשה היא טמאה מדרס והברזל טמא מת וספסל זה של ברזל ועליו עור נטוי לישב עליו דתנן עור האסלא וחלל שלו מצטרפין לטפח ואמ' בתחילת (עירובין י) מאי עור אסלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עור כסא של בית הכסא והוא שאמרנו ספסל של ברזל נטוי עליו עור נקוב באמצע כשיעור סיט הן חסר הן יתר ויושב עליו אדם ותחתיו גרף כדי לקבל בו הרעי לפיכך נקרא עור כסא של בית הכסא אלו כולן מותרין לנטותן לכתחילה. פי' אחד שפירש ר' ניסים בערובין בעור האסלא תנן התם עור האסלא וחלל שלו מצטרפים לטפח פי' כדי לעשות אהל לטומאה לא אשכחן במתני' כלל אלא בתוס' דכלים בפרק י\"ו מאי עור האסלא אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן עור של בית הכסא וכך שמענו כי בארץ יין יש להן כסא של ברזל ועושין לו שתי רצועות רחבות אחד מצד זה ואחד מצד זה כדי לתפוש הרגלים של ברזל שלא יפלו ויהיו מוכנים לישב ולעשות צרכיו לישב עליהן לפיכך עושין אותן כאצבעים או פחות מכן ונשאר בין שתי הרצועות שהוא אמצע הכסא מגולה ועושין עור גדול שהוא מכסה את כולו ותופרין אותו ברגל אחד של כסא ופורשין אותו על הכסא ונראה ככסא שהוא מלא ומכוסה בעור וכשרוצה לישב עליו לעשות צרכיו מגלה העור באמצע ומחזירו לרגל שתפור בו ונשארו שתי רצועות בלבד ואמצע הכסא פתוח ופנה לשם וכשהוא נפנה מחזיר העור ומכסהו ובלשון יון קורין אותו סילא ויש ספרים כתוב בהן הסלא טמאה ובלע\"ז קורין לכל כסא סי\"לא:",
            "<b><big>אסל</big></b>   [פעראבשייען] ותוכחת נאץ לבי תרגומו אסלא לבי. ושבע תועבות נפשו תרגום ובשבע אסלית נפשיה מוסר ה' בני אל תמאס מרדותי דאלהא ברי לא תסני:",
            "<b><big>אסלטין</big></b>   [וואלד]. ירושלמי דברכות פרק אין עומדין רבי ינאי ורבי יונתן הוו מטיילין באסלטין פי' סלטון בלשון רומי יער של עצים:",
            "<b><big>אסמיטא</big></b>   [שמאלער וועג]. ירושלמי ברכות פ' מי שמתו הוה אתי' באיסמיטא עיין ערך סמיטא אשר פירושה בלשון רומי שביל צר:",
            "<b><big>אסמכתא</big></b>   [ער שטעלט אוף זיך אונ האפט דאס ער ווירד עס זיכר אויספיהרן]. (ב\"ב קסח) בגמרא דמי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו במאי קא מיפלגי רבי יהודה סבר אסמכתא לא קניא ורבי יוסי סבר אסמכתא קניא ואסיקנא והלכתא אסמכתא לא קניא מאי טעמא שסומך בדעתו שיכול לפורעו עד הזמן ולא גמר להקנותו ואעפ\"כ אי קנו מיניה בבית דין חשוב בדלא אנוס קניא דהכי גרסינן (נדרים כז) בגמ' דנדרי אונסין והתנן מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו וכו' עד דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב אין הלכה כרבי יוסי דאמר אסמכתא קניא והלכתא אסמכתא קניא והוא דלא אניס והוא דקנו מיניה בבית דין חשוב:",
            "<b><big>אסימון</big></b>   [אשטיקל זילבר אדר גאלד] בפרק קמא דמעשר שני אין מחללין מעשר שני על אסימון (במציעא נד) אסימון קונה את המטבע (ובברכות מט) בגמרא דמערבין בדמאי (עירובין לא) פי' אסימון כסף שאין עליו צורה מלשון סומא שאין לו עינים ובלשון יון קורין לכסף ולכלי כסף אסימי (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני דבר שאין בו סימן וכסף או זהב אשר עדין חסר צורת המטבע ומלת אשמאי מענין זה עיין ערך אשמאי):",
            "<b><big>אסמן</big></b>   [זא וויא ערך שלפני זה] (תרגום יאתיו חשמנים ייתו בנוי דחם אסמנא דמצרים):",
            "<b><big>אסנא</big></b>   [דארן] (תרגום מתוך הסנה מגו אסנא):",
            "<b><big>אסנא</big></b>   [קערנר פון אדרן] (בע\"ז כח) בגמרא דמתרפאין ניתי קשייתא דאסנא ונינח פיקא להדי פיקא פי' גרעיני של דקל ושמו אסרי:",
            "<b><big>אסנתא</big></b>   [מערזר] מכי רמו שערי באסינתא (בכתובות ח ע\"ז ח) בגמרא דואלו הן אידיהן פי' מעת שנותנין שעורין במכתשת לפצלן לאכול בשמחת חתן. פי' אחר משעה שמתחילין לשרות שעורין באותו הכלי נקרא אסינתא לעשות שכר לצורך סעודת חתן איכא דאמרי כשרוצין לעשות חופה נותנין שעורין בעציצין עד שיצמחו ומוציאין אותו לפניהם כלומר כשם שצמחו אלו כך יפרו חתן וכלה:",
            "<b><big>אסיסנא</big></b>   [סענעס בלעטר] יבישתא בגיטין ברפואות דמי שאחזו (<small>א\"ב</small> אם פירושו סנה יש לגרוס אאסנ' יבשתא ואם הערך הוא סיסנא פירושו כמו סוסין וערך זה לא יתכן):",
            "<b><big>אסף</big></b>   [פינדל קינד]. בקידושין בפרק עשרה יוחסין בריש משנת נתיני שתוקי ואסופי אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא את אביו ולא את אמו:",
            "<b><big>אספוגית</big></b>   [אשיטר קיכל] (דף מח בשבת בפ' המוציא) כן בגמרא דהמוציא חבל פירוש דבר קטן כדכתיב ורקיקי מצות ומתרגמי' אספוגין פטירין ושיעורן כסלע) (<small>א\"ב</small> כל דבר קל מלא חורים ונקמט אם ידחק ביד נאמר אספוג על שם האספוג הגדל בים מהקצף הנקפה וכן שמו בלשון ישמעאל ואספונג בלשון יוני ורומי:",
            "<b><big>אספדיכא</big></b>   [קוועק זילבר, אפארב וואס דיא ווייבר פארבן דאס גזיכט]. ומתרכא (דף סט) בגיטין ברפואות דמי שאחזו פי' כסף חי. פי' אחר מטיפולי נשים (<small>א\"ב</small> פי' בלשון ישמעאל מין טפול הנשים ורפואה עשויה מעופרת נתוך בחומץ ונהפך לעפר לבן):",
            "<b><big>אספטי</big></b>   [שווערד] (בפסיק' דויהי בשלח פרעה רבי נחמיה אמר במקל שהכו מצרים את ישראל בו לקו באספטי שהכו מצריים את ישראל בה לקו שנא' בסאסאה בסאה סאה פי' חרב קורין בלע\"ז איספט'). (<small>א\"ב</small> אספטי ואספתי מלה אחת פירושה בלשון יוני חרב וכלי רופאים ומבשלים ואורגים להפוך ולדחק מלאכתם מדרש שיר השירים פסקא אחזו לנו שועלים משל למדינה שמגדלת אספתרין למלך פירוש אנשים מלומדי חרב):",
            "<b><big>אספטיה</big></b>   [גאסט הויז]: בבראשית רבה אחר הדברים האלה אמר רבי יודן גירות עבדות עינוי בארץ לא להם לת' שנה לאספטיה שלהן פי' אספטיה שם עיר (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי גרות והמלה היא כמו אושפיזא שענינה מנון גר ובמדרש שיר השירים פסקא עד שיפוח היום גריס לאוספיטליה והענין אחד):",
            "<b><big>אספליא</big></b>   [זיכרהייט] (דברים רבה פ' כי תבא א\"ר יהודה בר סימא אמן הזה יש בו שלשה אספליות שבועה וקבלה ואמונה לא ידעתי פירוש המלה אולי אסכלאות גרסינן ופירושה בלשון יוני דקדוקים ופירושים:",
            "<b><big>אספלידא</big></b>   [הייל, קעלר]. (ב\"ב ז) בגמ' דסמך כותל אחר הנהו בי תרי דפלגו בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא פי' אספלידא מערה פירוש אחר אכסדר'. פירוש תרביצא חצר. מפני שאול במערה תרגומו מן קדם שאול באספלידא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי מערה):",
            "<b><big>אספלנית</big></b>   [פלאסטר]. (בכלים פ' כח) שלש על שלש העושה אספלנית בין בבגד בין בעור טמאה (שבת יח) רטיה שעושין מן חלב ודונג כדאמר אביי אמרה לי אם איספלנית' דכולהו כאיבי שב מיני תרבא וחדא קירא ומנהג אלו להנתן על מטלית של בגד ואח\"כ ממרחין אותו על המכה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי מזור נפשט על בגד צר וארוך כמו צורת טחול אשר שמו אספלנין בל' יוני ותרגום בקצת ספרים בפידו להן שוע ישוו להון אספלניתא):",
            "<b><big>אספמיא</big></b>   [דאס לאנד שפאניא]. ובגלות ירושלם אשר בספרד תרגום וגלות ירושלם די באספמיא. (ב\"ר פ' מח) אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם דרמסקוס אסיא ואספמיא (<small>א\"ב</small> מחוז מערבי נקרא אספניא וספרד בו ישבו כסאות ליהודים והם היו שרים ויועצי ארץ עד כי באף ובחמה נסחנו משם:",
            "<b><big>אספנדמון</big></b>   [צעדר בוים]. בהגדת ילמדנו בויקחו לי תרומה ברוש אלטין תדהר אספונ\"דמון (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מין ארז):",
            "<b><big>אספנן</big></b>   [פון דאס לאנד שפאניא]. (שבת קמה) חוץ מן המליח הישן וקוליס האספנין. (מכשירין פרק ו') רבי יהודה אומר חתיכת אלתית ודג המצרי הבא בקופה וקוליס האספנין הרי אלו בחזקת טהרה (שבת לט) ובריש גמרא די\"ט שחל להיות בשבת פי' קוליס האספנין דג שבמקומות האספניא ושמו בלשון ערבי אלשבו\"ט ובלשון הקדש שיבוט' ובלשון רבנן כופיא כדאמר מררתא דכופיא וי\"א שהוא טוני\"נא:",
            "<b><big>אספניק</big></b>   [איין גארטל]. עשרה כסף וחגורה אחת תרגומו ואספינקי חדא והוא חגור חדשה:",
            "<b><big>אספסתא</big></b>   [הייא]. כרפת בקר דמיא בגמרא דבאמת (בב\"ב כ) אכלה תלתא פירי בתלתא ירחי (ב\"ב כ\"ח) כגון אספסתא פי' אספסתא מאכל בהמה ובלעז פריי\"נא. וכן תרגום אם יגעה שור על בלילו יגעה תורא על אספסתיה:",
            "<b><big>אספקא</big></b>   [שאהל. בעכר]. (גיטין יד) רבי אחי ברבי יאשיה הוה ליה אוספקא דכספא בנהרדעא פירוש צלוחית של כסף ותרגום ירושלמי צנצנת איספקא:",
            "<b><big>אספקלטור</big></b>   [אויף זעהר. אינשפעקטאר]. ויש ספרים שכתוב בהן ספיקלטור ומפורש בערך סמך (<small>א\"ב</small> תרגום בפסוק ויהי כראות המלך וקמו אספקלטורי דמלכא):",
            "<b><big>אספקלריא</big></b>   [שפיגל]. יש ספרים שכתוב בהן ספקלריא והוא בערך סמך (<small>א\"ב</small> תרגום זהב וזכוכית דהבא ואספקלריא):",
            "<b><big>אספיקיסין</big></b>   [דער גרעסטער]. מדרש אסתר ממוכן זה היה האיספקיסין שבכולם פי' בלשון רומי נכבד וחשוב:",
            "<b><big>אספר</big></b>   [רעגימענט]. (סנהדרין קו) וצים מיד כתים מאי צים אמר רב ליבין אספר פירוש אותו מלכות צים נקרא ליבין אספר ובתשובות פי' לא כך הוא אלא ליגון אספר מחנ' של רומיי' שבאין עד אשור והורגין מכאן ואילך משעבדין (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני מספר ידוע מאנשי מלחמה של רומיים ובלשון רומי לגיון והענין אחד במלות כפולות כמו פיילי פוטירין):",
            "<b><big>אספר</big></b>   [סאפיר]. תרגום על פסוק ידיו גלילי זהב נפתלי חקיק על אספור פי' ספיר:",
            "<b><big>אספרגוס</big></b>   [שפארגל גווייקט אין וויין]. (נדרים נג) מן הכרוב מותר באספרגוס. מן האספרגוס מותר בכרוב. ובגמ' דלא יפחתו לו (פסחים קי) אספרגוס מצטרף ואמרי לה אין מצטרף (ובברכות נא) תנו רבנן עשרה דברים נאמרו באספרגוס אין שותין אותו מזוג וכו' פירוש רב האי גאון ז\"ל אספרגוס גופו ממיני כרוב והיו שורין אותו ביין וקורין אותו אספרגוס ובלשון יון אספרגוס יין של בקר כלומר ששותהו בבקר. ואמר הגאון הני מילי דאמירן ביה משום סכנת מזיקין דהוה נהיגי ביה והשתא לא נפישי כי ההוא עידנא ושאלו בשאילתות אספרגוס שאמרו חכמים סומכו במינו והתניא סומכו בפת ומשני הא בדחמרא הא בדשיכרא הי מינייהו בדחמר' הי מינייהו בדשיכרא רק אחריו לוקה והתניא לא רק אחריו לוקה הי מינייהו בעי רקיקה אספרגוס של יין סומכו במינו ביין ושל שכר סומכו בפת אספרגוס של יין רק אחריו לוקה ושל שכר לא רק אחריו לוקה (<small>א\"ב</small> פי בלשון רומי משקה מעורב עם רפואה טחונה עד אשר דקה כעפר):",
            "<b><big>אספרגלין</big></b>   [שפארגל]. ירושלמי בריש כלאים פרישין אמר ר' יוסי אספרגילין פי' בלשון ישמעאל חבושין אך אני אומר שפרישין פרי הנקרא כן בלשון רומי ואיני כחולק על דברי תנא שאין אנו כדאים ללחוך עפר רגליו אך יש שמית של פירות שהוחלפו ענינם ופירושם ואולי אספרגילין בזמן ר' יוסי שם פרי הנקרא בלשון רומי פריש עי' ערך פריש:",
            "<b><big>אספרווה</big></b>   [מיליטער]. דידיה בשלישי אתי (כתובות ג) פי' המשואות שלו עם הפקיד שלו מקדים לפניו יום אחד:",
            "<b><big>אספרטן</big></b>   [שניר. שטריק]. בויקרא רבה פרשת זאת תהיה תורת רפאינו ה' ונרפא אשה זו טווה מעה אחת דקה ומעה אחת עבה אלו לניבין ולעינות ואלו לאספרטין (",
            "<b><big>א\"ב</big></b>   פי' בלשון רומי חבל ומיתר):",
            "<b><big>אספרי</big></b>   [אקליני מינץ]. (במעשר שני פ\"ב) רבי טרפון אומר ד' אספרי כסף (עדיות ט) פי' הכסף נחלק לח' חלקים ד' חלקים נקראו אספרי ורב האי אמר אצפרי גורסין והם חתיכות של כסף:",
            "<b><big>אספרמק</big></b>   [גוט אובסט]. (ביצה לז) דנותנין כלי תחת הדלף ההוא עכבר' דאשתכח באספרמקי דר' אשי אמר להו נקטוה בצוציתיה ואפקוה לבר' (ובמנחות מג) תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנא' ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך מאה ממש. רב חייא בריה דרב אויא טרח וממלי להו באספרמקי ומגדי פי' אספרמקי מיני בשמים הן (<small>א\"ב</small> פירוש פרמקי בלשון יוני בשמים ורפואות): אספרון [אווייסר פיש]. (ב\"ר פרשה ו) ישרצו המים מביא שני דגים אחד אספרון ואחד מורון פי' לבן בלשון יון אספרון מורן בלשון יון חשוך וכן בב\"ר אמרפל לשון חושך אמרה אפילה כמו חושך ואופל (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי מין דג טמא צורתו כמין קורנס והוא מאכל עניים ובלשון גמרא נקרא שפר נונא ומורון בלשון יוני ורומי מין דג טמא ארוך ודק עולה על שולחן מלכים):",
            "<b><big>אספרנא</big></b>   [גשווינד]. בעזרא ועבדתא דא אספרנא פירוש במהרה:",
            "<b><big>אספירס</big></b>   [דער קנעכלפון דעם פוס]. במדבר רבה פסקא פקוד כל בכור זכר שהיה דוד הופך איספירס פירוש בלשון יוני כפות רגלים:",
            "<b><big>אספריסא</big></b>   [קליינר שפיז]. במגלת איכה דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ רבנן דתמן אמרי לאספריסא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון רומי מין חנית קטן וגרסת הספרים היא כפרמא לאספריסא ופירש פרמי בלשון רומי מין צנה ומגן וטעם המאמר כי הפרמא מגינה נגד החצים אך ממכתם נקובה ונפסדת לא כן קורת ותיק החצים שאע\"פ שהחצים נתונים בתוכ' אינה נפסדת עיין כל המאמר):",
            "<b><big>אספתי</big></b>   [שווערט נאגל]. העושה מקום לקנה ולאספתי (באהלות פ' יג) בפ' העושה. ס\"א ולאסבתי פי' כגון שמניחין חור בדלת להדליק ממנו הנר ולהוציא מאותו החור קנה או עץ שדומה לקנה שהוא למנעולים ושמו אספתי וי\"א אספתי אבוקה וי\"א יתד לתלות בו כלים:",
            "<b><big>אספתין</big></b>   [זא וויא ערך שלפני זה] שמות רב' פרשת החדש הזה לכם בשר ודם שהוא קינה עבדים ואומר עשו אספתין פי' סייף עיין אספטי):",
            "<b><big>אסקטלא</big></b>   [קליינשיסלי, שאהל]. במשנה אלו מגלחין אין מוליכים לבית האבל לא בטבלא ולא באסקוטלא ולא בקנון אלא בסלים. ובסוף כלים הטבלת והאסקוטלא של זכוכית טהורין פירוש טבלא כמין שלחן בין של כסף בין של זהב בין של זכוכית. אסקוטלא כמין קערה קטנה וכן שמם בלעז טבל\"א טב\"ולא אסקוטלא איסקודי\"לא (<small>א\"ב</small> בלשון רומי כן שמו):",
            "<b><big>אסקוטלא</big></b>   [רימן קאנטשיק]. טרק לי באסקוטלא אאפותאי בסוף פרק חסידים ובע\"ז פרק אין מעמידין (דף כח) בגמר' דמתרפאין האי סימטא פרוונקא דאישתא היא מאי תקנתיה נמחייה שיתין אסקוטלי ונקרעיה שתי וערב פירוש כשכופף אדם אצבעו על בוהנו ופושט בכח ומכה בה (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני שבט ורצועה וגם נקראו כן ראשי הפרקים שביד):",
            "<b><big>אסקולוסטיכא</big></b>   [גרוסר גלעהרטר]. בבראשית רבה פרשת ויהי רעב בארץ ייעול ר' יהושע בן חנניא שהוא אסקולוסטיכא דאורייתא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי למדן ושקוד בבית המדרש ובירושלמי דברכות פ' תפלת השחר ר' תנחום בר אסקולוסטיכא אולי היה בנו של רבי יהושע:",
            "<b><big>אסקונדרי</big></b>   [דוימן. שאך שפיל]. (בפרק קמא דף כא בקדושין) בגמרא הנרצע נקנה ברציעה אמר ליה רב נחמן לרב ענן כי הויתו בי רב שמואל באסקונדרי איטללתו ויש ספרים שכתוב בהן סקונדרי בלא אלף פירש רבי חננאל בגורי כלבים הייתם שוחקים פירוש אחר שחוק ששוחקין בו תינוקות מביאין שברי חרס ועושין אותן כמין סלע עגול ועושין ממנו עד שלשים ומשחקין בהם הלכך אמר להם כשהייתם בי שמואל באסקונדרי הייתם משחקין שלא למדתם טעם שמועה זו ואמ' ששמם בלע\"ז ברינ\"י וכן פי' ההוא (נדרים כה) בגמ' דנדרי הבאי (ובשבועות כט) לאו לאפוקי דאי יהי' ליה אסקונדרי ואסיק להון שמא זוזי:",
            "<b><big>איסקפא</big></b>   [קליין שיפל] ירושלמי דב\"ב פרק המוכר את הספינה האיסקפא והביצית פי' בלשון יוני ורומי ספינה קטנה ובתוספתא גריס איוקפא עיין שם:",
            "<b><big>איסקפי</big></b>   [גדעקטר וואגן] מדרש תהלים מזמור בברחו מפני אבשלום אסקפי של בת שבע מהלכת לפני דוד פירוש בלשון יוני עגלת צב עיין ערך סקפסטי):",
            "<b><big>אסקפטי</big></b>   [דעק. מאנטל]. מדרש איכה פסקא גלתה יהודה אומות העולם שהם מהלכים באיסקפטיות שלהם אין גלות' גלות פירוש בלשון יוני כסות ולבוש:",
            "<b><big>אסקרא</big></b>   [היישרעקן]. (חולין סה) בגמרא רוב חגבים מאי זחל אמר אביי אסקרא:",
            "<b><big>אסקריטאון</big></b>   [רייארן] דדהב תרגום צנתרות הזהב:",
            "<b><big>אסקריטון</big></b>   [דינר קיכן]. וחלת המסרת בפ' קמא דחלה (בפסחים עג) בגמרא דאלו דברים. תרגום כצפיחית בדבש כאסקריטון בדבש ואמר כי בלעז שמם קורסטו\"לי (<small>א\"ב</small> בלשון יוני אסכריטין מין חלה נאפה על גחלים או במתכת בלי שמן):",
            "<b><big>אסקריא</big></b>   [זעגל בום פון דער שיף]. תלא נפשיה באסקריאה (תענית כא) (ובמציעא סט) בגמ' דשמין פרה. ספינה נעשות לה אסקריא. בית הבנוי בספינה ובאסקריא בכל הבתים פרק י\"ב (בנגעים פ\"ז). ס\"א בספינה ובאסדא (בנזיר נה) בקרון ובספינה ובאיסקריאה (וב\"ב עג) תורן אסקריא וכן הוא אומר ארז מלבנון לקחו לעשות תורן עליך (<small>א\"ב</small> אסקדיא באות דל\"ת אסכדיא פי' רפסודות אבל אסקריא באות רי\"ש הוא תורן):",
            "<b><big>אסקרטורי</big></b>   [סעקרעטער. געהיים שרייבר]. ירושלמי דכתובות פי' הנושא את האשה אליחרף ואחיה תרי אסקריטורי דשלמה פי' סקרטרי בלשון רומי סופרי סוד:",
            "<b><big>אסר</big></b>   [בינדן]. אסורייתא דחרדלא בגמרא דאין מוליכין (בביצה יב' (<small>א\"ב</small> פי' חבילות אסורות). איסור והיתר (במציעא פו) בגמ' דמעשה דהשוכר את הפועלים:",
            "<b><big>אסר</big></b>   [איין קיפר געלד אין רום] (קדושין ב) פרוטה שאמרו אחת מח' באיסר האטלקי (ובמציעא סו) בגמ' דכיצד לקח הימנו חטים ולא כאיסרו הבא לידו פי' בשעה שאמר הלוה למלוה יש לי חטים שאתן לך במה יקנה המלוה אותה העת לא נתן ללוה איסר שיאמר מעותי קנו לי והחטים לא משך לפיכך לא קנה. עד שיראה איסר שכנגד לבו (בברכות ל) פי' כשכופף אדם מתקפל טבורו בתוך מיעיו ונראה הסחוס והוא ציפוי נפש שבשילהי החזה באמציעתו בולט והוא כשיעור איסר ויש מפרשים עד שיכוף קומתו ויראה איסר מוטל בארץ כנגד לבו מפני שהאיסר מטבע קטן ואם לא ישוח ויעיין אין מביטו בארץ בעת שהוא מכוון ומוטל כנגד לבו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מין מטבע רומיית של נחשת והיה כפל המטבע הנקראת בלשון רומיית דיפונדיון וחכמינו קראוה פונדיון):",
            "<b><big>אסר</big></b>   [גפאנגן. פרבאטן]. (בסנהדרין לז) בגמרא דואלו הייתם יודעים בני יכניה אסיר בנו שאלתיאל בנו אסיר שעברתו אמו בבית האסורין שאלתיאל ששתלו אל שלא כדרך הנשתלין גמירי דאין אשה מתעברת מעומד והיא נתעברה מעומד ד\"ת שנשאל אל באלתו ומחל לו על כל עוונותיו ומה שמו נחמיה בן חכליה שמו ומפורש בויקרא רבה בפ' זאת תהיה. איסור כולל (מכות כב) בגמרא דיש חורש (שבועות כג) בגמרא דשבועה שלא אוכל ואכל אוכלין (בקדושין עז) בגמ' ישראל שנשא חללה איסור מוסיף אית ליה (ביבמות לג) בגמרא שני אחים איסור כולל ואיסור בת אחת (בכריתות יד) בגמ' דיש בא ביאה אחת (בנזיר לז) מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה מנזיר מה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו נתנה בו תורה טעם כעיקר (בפסחים מד) פי' נזיר שאין איסורו איסור עולם אלא עד מלאת ימי נזרו בלבד ואין איסורו איסור הנאה ולא התנה עליו אלא עד שתייתו בלבד דהא תנן מערבין לנזיר ביין. ויש היתר לאיסורו שאפילו זה היין בעצמו שנאסר לו בשתייה עכשיו אחר מלאות ימי נזרו מותר הוא בו ביין עצמו שנאמר ואחר ישתה הנזיר יין עשה בו משרת ענבים שאין בו אלא טעם יין כענבים עצמן כלאים שאיסורן איסור עולם שנאמר את חקתי תשמורו חוקים שחקקתי לכם כבר תשמרם באיסורן לעולם. פי' אחר כלאי הכרם שאיסורן איסור עולם שלעולם אסור לזרוע כלאים ואיסורן איסור הנאה דכתיב פן תקדש המלאה דרשינן ליה תקדש תוקד אש ואין היתר לאיסורו לעולם כי לשריפה הוא הולך והוא הדין לערלה בשתים שאיסורו איסור הנאה ואין היתר לזה האילן כולו בשני ערלה כלל לא בו ולא בפירותיו כלל אבל לאחרי כן מותרין הפירות והאילן. אסרי לגפן עירה אין לך כל גפן וגפן שבאר' ישראל שאינה צריכה עיר אחת לבצרה אין לך כל אילן סרק שבארץ ישראל שאינו עושה פרי משאוי שני בני אתונות וכו' בסוף (כתובות קיא):",
            "<b><big>אסרט</big></b>   [שטראז]. (עירובין יז) המוצא מת מוטל באסרטי' מפנהו לימין אסרטיא או לשמאלה וכן (ב\"ק פ\"א). הזורק מן הים לאתרטיא (שבת ק) בגמ' דחולית הבור ובילמדנו בריש קדושים תהיו אם מהלך את עמי באסרטא בסילקי הריני עמך ומשמרך פי' אסרט' כמו אסטר\"טא של מעלה (<small>א\"ב</small> תרגום ארחות תימא אסרטא תימא):",
            "<b><big>אסרטיון</big></b>   [גזעלשאפט. צונפט]. (ב\"ר פרשה פה) ויהי אחר הדברים הן אדני אמר מתיירא אני מאדוני אמרה אהרגהו אמר לה לא דיי שאמנה באסרטיון של נואפין אלא שאמנ' באסרטיון של רוצחין פירוש חבורה לפי הענין (<small>א\"ב</small> פירוש בל' רומי כתב קיום):",
            "<b><big>אסיתא</big></b>   [מערזר. שטאמפ] חסידתא. (בשבת עז עירובין קב) בגמ' דנגר המוצא תפילין ההיא אסיתא דהות בי מר שמואל דהוא מחזק' אדריבא והוו שקלי בה בי עשרה ושדו לה אדשא אמרו הרי תורת כלי עליה (ובמועד קטן כב) נשיאה שכיב א\"ל רב חסדא לרב נחמן בר אמי כפו ליה אסיתא בצבורא. (וכתובות מט) בגמ' דהאב אינו חייב במזונות בתו כפו אסיתא בצבורא וליקום עלה ולימא הכי עורבא בעי בני וההוא גברא לא בעי בני. (בחולין נב) בגמר' דנשתברו רוב צלעותיה אמרו התם בוכנא בלא אסית' הכא דרב כהנא ורב אסי בוכנא ואסית' (בנדה לו) בגמ' דהמקשה נדה אסיתא דנחשא פי' אסיתא חסידתא כלי שסובל המכות כחסיד הנעלב. פי' אחר אסיתא חסירה שחסירה מבפנים והוא מדוכה והיא מכתשת ובלשון לעז מור\"טרו:",
            "<b><big>אסתא</big></b>   [קריגרן]. (ב\"ר פרשה יד) לא טוב היות האדם לבדו אמרין ליה תלמידוהי שבק הדא אסיתא מינך ובויקרא רבה בוכי ימוך אחיך בסוף פרשת משכיל אל דל פירוש מכעסת לפי הענין:",
            "<b><big>אסתדירא</big></b>   [זעגל בוים פון דער שיף]. (שבת קיא) קטרא דקטרי באסתדיר' הוא אסקריא והוא תורן שקושרים בו חבל קטן והוא קשר של קיימא שהוא כמין טבעת ואינו ניתר לעולם וחבל אחד שקושרין באותו טבעת דעיילי ביה נגרי פירוש הקלע כשבאין להרימו על הספינה והוא קטרא דקטרי פי' כך היו עושין לספינה מנקבין בה ועושין לה כמין טבעת ואינו זז משם לעולם וחבל אחר ארוך פעמים קושרו בו ופעמים מתירו ואינו של קיימא:",
            "<b><big>אסתהר</big></b>   [ליכט. שטערן] תרגום אם אראה אור אין אחמי אסתהר פי' כמו אסתרא:",
            "<b><big>אסתוורא</big></b>   [שליסל ביין. שפיציג שטיק האלץ]. עד ארעא נחית (ביבמות קג) בגמ' דשתי פרשיות הא דעבידא כי אסתוורא.(ערכין יט) אמר רב פפא האי אסתוורא עד ארעא נחית פי' אסתוורא הוא עצם היורד מן השוק עד העקב עד ארעא נחית ואין בו פסוק עד סוף העקב פירוש הא דעבידא כי אסתוורא כעין השוק עד פיסת הרגל שחציה זקופה וחציה שכובה. באשורו אחזה רגלי תרגום באסתווריה אחדת רגלי (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני עץ זקוף וחד כיתד ובפרט אם בראשו עץ אחר כמו לחי וקורה):",
            "<b><big>אסתלנינית</big></b>   [גזעלשאפט]. של מלאכי חבלה ותכספית שהוא רוח רעה יושבין ושומרין לאדם מתי יעבור על אחת מאלו ויכשל בסוף גמ' דג' שאכלו:",
            "<b><big>אסתנא</big></b>   [דערצפון ווינד]. (ברכות סא) בגמ' דעל ההרים אימתי מתחזי רקיע בטהרתו אמר עולא בזמן דאתי מיטרא כולה ליליא ובצפרא אתי אסחנא ומגלי לשמיא. (בערובין פה) בהלכה דהדר עם הנכרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה צריכא הלכתא צילותא כיומא דאסתנא (במגלה כח) בגמ' ועוד אמר רבי יהודה בית הכנסת האי דקא עיילינן לבי כנישתא לאו משום מטרא אלא משום דבעיא שמעת' צילות' כיומא דאסתנא. (בשבת קיז) בגמ' דמצילין תיק הספר אי בעית אימא דמנח אפתורא דדהבא אי נמי יומא דאסתנא (בכתובות כג) עדיה בצד אסתן ותיאסר. (קידושין יב) בגמרא דבית הלל אומרים בפרוטה לאו היינו דר' חנינא דאמר עדיה בצד אסתן ותיאסר פי' עדים אלו בצד צפון ותיאסר. פי' יומא דאסתנא יום שמנשבת בו רוח צפונית ולארבע רוחות יש להן שמות רוח מזרחית שותא רוח מערבית אוריא רוח צפונית אסתנא רוח דרומית שדיא נשיב כמו משיב. מצפון זהב יאתה תרגום מן ציפונא אסתנא ייתי:",
            "<b><big>אסתניד</big></b>   [דיא האסט איהם קראנק גמאכט]. שבקן דאסתניד בקמיתא (ב\"ק מ) בגמ' דשור של פקח ויש ספרים שכתוב בהם שבקן אסתגר פי' חליתו מזאת השאלה כגון אסתניס אני שהוא בלשון יון חולה ויש שהן בין היונים לועזים והנה אביך חולה אסתנס ויש לועזים ארוסטום:",
            "<b><big>אסתנדרא</big></b>   [בהערשר. שטאט פרעזעס] דמישן. (קדושין עג) (ובגיטין פ) בגמרא היה במזרח ההוא גיטא דהוה כתיב ביה לשום אסתנדרא דבשכר פירוש שלטין של אותה העיר (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני איש ואדון העיר):",
            "<b><big>אסתנס</big></b>   [איידלמאן. שוואך. קרענקלך]. (ברכות יו) איני כשאר כל אדם אסתניס אני (ביומא ל) במשנה אם היה כהן גדול זקן או איסתני' מחמין לו חמין. (ובגמ' דמסכת תמיד) מעשה באחד ששתה מים ונתן לתלמידו ולא שפך מהן ואותו תלמיד אסתניס היה ומת בצמא באותה שעה אמרו לא ישתה אדם מים ויתן לתלמידו אלא אם כן שפך מהן. (ובב\"ב קמה) בגמ' דהשושבינות רבי ינאי אומר כל ימי עני רעים זה אסתני' וטוב לב משתה תמיד מי שדעתו יפה (ובפסחים קח) בגמ' דסמוך למנחה רב ששת אסתני' הוה. (בסוטה יא) ובגמרא דוכן לענין הטובה כלום אתה אסתני' יותר מפרעה. (בסנהדרין ק) גמרא דרבי עקיבא בחלק רבי ינאי אומר כל ימי עני רעים זה אסתני' (בב\"ר יא) ויברך אלהים מפני האסתניסי' פי' אדם שיש לו נפש רעה ואינה מקבלת כל דבר לראות דבר מאוס קורין לו אסתניס (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני איש חלש ומזגו רע):",
            "<b><big>אסתוננסין</big></b>   [מאגיסטראטס, בעאמטן] ירושלמי דמעשר שני פ' כרם רבעי. ר' הושעיא מפיק תלתא איסתוננסין ומפרק על פומון פירש המפרש מין מטבע ולא דקדק פירוש אסתונומוסין בלשון יוני ממונים על דברי העיר:",
            "<b><big>אסתקר</big></b>   [זעהן. בליקן]. (כתובות סב) בגמרא דהחמרי' דל עינה חזיתיה אסתקר פרת רוחה. ס\"א סוי לבה פרח רוחה:",
            "<b><big>אסתקטון</big></b>   [פיינר בומל וואש שמעקט זייער גוט). בריש ויקרא רבה פרשת והוא ישקיט וראשית שמנים ימשחו רב יהודה בר יחזקאל אמר זה שמן אסתקטון ס\"א אנתכתון. ס\"א סטכטון (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני שמן הנוטף מעץ של מר עיין ערך אסטכטון):",
            "<b><big>אסתרא</big></b>   [איין גילדני מינץ אין דעס ווערט פון איין שקל]. אסתירא מאה מעי מ\"מ מאה מעי אסתיר' אסתירא (ב\"מ קב) פי' מאן דאמר ליה לחבריה אסתירא מאה מעי יהבינא לך יהיב ליה מאה מעי דתפוס לשון אחרון מאה מעי אסתירא יהיב ליה אסתירא סלע קטן דהוא פלגא דזוזא. (קדושין יא בגמרא) דכסף בית שמאי אומרים בדינ' תניא התוקע לחבירו נותן לו סלע ולא תימא סלע ד' זוזי אלא מאי סלע פלגיה דזוזא דעבידי אינשי דקרו לפלגיה דזוזא אסתירא וזו הלכה כולה (בכורות מט) בגמ' דה' סלעים של בן פירוש סלע זו פלגא דזוזא וקרי אינשי לפלגא דזוזא אסתירא דהיינו סלע והאי סלע הוי אחד משמונה בסלע דאורייתא ובזו ההלכה יש אסתירא סורסיא פי' סלע של אותו מקום שהן קלים פי' אחר סורסיא הוא כסרסור שבו עושין כל סחורה (ובכתובות צג) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הותירו זווי חדתי ופחתו אסתירא דצניתא פירוש לא הותירו זוזי חדתי שלא נשכרו יותר על קרן שלהן אלא שנתחלפו מעותיהן רעים בחדשים וטובים לפיכך נוטל כל אחד לפי מעותיו שנתחלפו אבל אי משתכרי יותר על קרן שלהן חולקין לאמצע וכן פחתו שהיו מעותיהן שהטילו טובים ועשו בהן סחורה והפסידו שלא לקחו מן הסחורה אלא פשיטים רעים בחשבון הטובים שנתנו. אסתירא זוזא דצניתא מכה שיש לאדם ברגלו ומשימין עליה סלע שאינה יוצאת לרפואה כדתנן יוצאין בסלע שעל הצינית (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אסתירא מין מטבע משקלה שקל הקדש חצי אונקיא והוא סלע גדול ושוה ארבעה זוזים וסלע קטן שוה חצי זוז וסלע ואסתירא אחד הם ומשקל בקע לגלגלת שנים דרכמים כמאמר יוסיפין כי באונקי' שמונה דרכמים ובכל דרכם שלשה גרמסין יונים וזה תרגו' ירושלמי בקע שתא גרמסין והפרסיים עשו גם הם מטבע בשם אסתיר' כמו היונים):",
            "<b><big>אסתרא</big></b>   [ליכטיגר שטערן] תרגום על פסוק ויהי אומן את הדסה אתקרי שמה אסתר בשם כוכב נוגהא יונית אסתירא פי' בלשון יוני קוראים לכוכב המאיר אסתיר בעל הערוך הביא בערך סהר מימרא דהגדת מגלה ולמה נקרא שמה אסתר על שם אסתהר):",
            "<b><big>אסתרוקנית</big></b>   [איין ארט וואס מען מאכט דארט גראב זאלץ] (בב\"ב כ) בגמ' דמרחיקין מי רגלים לא קשיא כאן במלח סדומית כאן במלח איסתרוקנית. (ביצה לט) בגמ' דוכן האשה פירוש מלח סדומית ומלח איסתרוקנית מקומות הן ומלח סדומית אינו נימוח במים עד שישחק. (במנחות כא) לא תשבית מלח הכא מלח שאינה שובתת ואיזו זו זו מלח סדומית מניין שאם לא מצא מלח סדומית שמביא מלח אסתרוקנית תלמוד לומר תקריב:",
            "<b><big>אסתרתגין</big></b>   [פירשט. מיניסטר]. תרגום הפרתמים אסתרתגין עיין ערך אסטרטיגי):",
            "<b><big>אע</big></b>   [האלץ] תרגום כל כלי עץ מכל מן דאע):",
            "<b><big>אפא</big></b>   [קלאפר, שלאנג] משכא דאפא דכרא (ביומא פד) בגמ' מי שנשכו. (ב\"ק יו) צבוע זה אפא פי' מפרקיה דרב יוסף שמעינן דנפרז' וצבוע תרווייהו אפא נינהו מיהו נפרז' שם הנקבה וצבוע שם הזכר גיא הצבועים תרגומו מישר אפעים אפעה מוליד לשבעים שנה וכנגד' באילן חרוב בפ\"ק (דבכורות ח) (<small>א\"ב</small> וגם פי' המלה בלשון יוני נחש):",
            "<b><big>אף</big></b>   [אויך]. (במנחות צח) מדת בשר ודם מסית את חברו מרדכי חיים לדרכי מיתה והקב\"ה מסית את האדם מרדכי מיתה לדרכי חיים שנאמר ואף הסיתך מפי צר מגיהנם שפיה צר שיהא עשנה צבור בתוכה ושמא תאמר כשם שפיה צר כך כולה צרה ת\"ל העמיק הרחיב ושמא תאמר למלך לא הוכן ת\"ל גם היא למלך הוכן ושמא תאמר אין בה עצים ת\"ל מדורת' אש ועצים הרבה ושמא תאמר זה הוא שכרו ת\"ל ונתח שלחנך מלא דשן:",
            "<b><big>אפדנא</big></b>   [פאליץ] (ברכות נו) בחלומות דרבא דהרואה אפדניה דאביי דנפל (ובמועד קטן יב) מר זוטרא בריה דרב נחמן בנו ליה אפדנא מקבלי קיבולת. (ב\"קיב) בגמ' דחבתי בתשלומי נזקו אמר להו רב נחמן זילו אהדורו ואי לא מגבינא לכו לאפדנייכו מינייהו ובריש גמ' דהמפקיד אזל רב נחמן אגביה לאפדניה מיניה פי' אפדנא חצר (<small>א\"ב</small> והוא לשון מקר' ויטע אהלי אפדנו. ותרגום ונטה אף שפרירו ויגוד ית אפדניה אך בעל הערוך גרס אדניה עיין ערך אדן):",
            "<b><big>אפדייני</big></b>   [אגילדן צירינג וואס דיא ווייבר טראגן אוף דעם קאפף] אמר רב יהודה משמיה דאביי אפדייני כן כתוב בנוסחאות דידן ופי' רש\"י תכשיט כמו ציץ של זהב נתון במצח ובעל הערוך גרס אבזייני עיין ערך אב קמא ותימא שהוא גרס גם כן אפזייני עיין שם:",
            "<b><big>אפדת</big></b>   [איין בילד]. מסכת זהבן תפתר החקוקין על גופה רבי יעקב דכפר חנן תפתר למשתחוה לאפוד עצמו כענין שנאמר וישם אותו גדעון לאפוד בפרק אמר רבי עקיבא בירושלמי:",
            "<b><big>אפזייני</big></b>   [זא וויא ערך אפדייני למעלה). (שבת נז) כבר פירשנוהו בערך א' (<small>א\"ב</small> כאן גרס אפזייני ובערך אב גרס אבזייני ובנוסחאות דידן כתוב אפדייני עיין שם):",
            "<b><big>אפזים</big></b>   [שפרינגן. לויפן] (ב\"ר סט) ויצא יעקב עולים ויורדים בו מעלין בו מורידין בו אפזים בו קפזים בו סוטנים בו:",
            "<b><big>אפחזיהו</big></b>   [אויף גבלאזן] (פסחים נ) פרק מקום שנהגו ת\"ר המשתכר בקנים ובקנקנים אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא כיון דנפיש אפחזיהו שלטא בהו עינא פי' נפחייהו:",
            "<b><big>אפטא</big></b>   [זיבן] פי' בלשון יוני שבעה עיין ערך זיטא:",
            "<b><big>אפטיא</big></b>   [הערשאפט. רעגירונגס צייט] בפסיק' דבחדש השלישי למלך שנשבה בנו ואמ' היו מונין אפטיא לפדיון בני כך אמר הקב\"ה היו מונין אפטיא ליציאת מצרים למלך שהיה משיא את בתו ואמ' היו מונין אפטיא לנישואי בתי כך אמר הקב\"ה היו מונין אפטיא למתן תורה שנאמר ביום הזה באו מדבר סיני ובפסיקתא דבחדש כענין הזה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני שררה ושלטון של שני שרים רומיים הנבררים מדי שנה בשנה למשול בכיפה ובכל ספרי זכרונות היו כותבים בשעת שררת פלוני ופלוני לכוון הזמן ולקבוע מנינו:",
            "<b><big>אפוטניאות</big></b>   [איין שלעכטר מענש וואס מען האט איהם שון פרארטיילט צום טודט]. מדרש קהלת פסקא כל הדברים יגעים אזל ואשכחיה עבד כן איפטוניות פי' בלשון יוני רשע ושנגמר דינו ויש מפרשים שהיה מסרס ויש סמך לפירוש זה מן פוטינון עיין שם:",
            "<b><big>אפוטניתא</big></b>   [נידרלאג. מאגאזין] תרגום ירושלמי בפסוק עשה לך תבת עצי גפר וחמש אפוטניתא בימינא פי' אוצרות כמו אפוטיקין:",
            "<b><big>אפיטיקין</big></b>   [שטאל. מאגאזין]. שמות רבה ויסע משה הצאן אין מתקנין ליה אפוטיקון פי' בלשון יוני אוצר כמו אפותיקין עיין שם):",
            "<b><big>אפטרא</big></b>   [גרינדלכר בווייז]. במדבר רב' פ' מאשר יקרת בעיני נכבדת ר' יוסי עבד ליה אפטרא פי' ראיה מופתית:",
            "<b><big>אפיטרכא</big></b>   [שאף]. (בב\"ר פ' צה) והקול נשמע תזל לגב. אפוטרכא דידהון אמר להון רבהון דיהודאי אמר הדא מלה והוא תימא וכו' פירוש נשיא שלהן ובלע\"ז פטריאר\"כא:",
            "<b><big>אפיטרופוס</big></b>   [קוראטר. פאר וואלטער, פארשטעהר] בפסקתא דעשר תעשר אילין אפוטרופיא דנפקין לקריתא. (פסחים פח) יתום ששחטו עליו אפוטרופוס אין אפוטרופין לעריות (כתובות לג) פירוש אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפוטרופוס לעריות. תרגום ירושלמי יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ אפיטרופין על ארעא. אתה תהיה על ביתי פי' אפיטרופוס אבי ילדים בלשון יון פטירא פידיאה וכן בלע\"ז אב פט\"ר. (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומיי ממונה ופקיד):",
            "<b><big>אפי</big></b>   [שטיקר האלץ צווייגן]. (ברכות מו) שגרא ליה בשיתין אפי פרסיית. (גיטין סא) חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי אופי ונתרן תמרי. (ע\"ז כו) בגמ' דבת ישראל לא תיילד בע\"ז נפישא בישתא דההיא איתתא דקא משכלנא מינייהו כי אופי בנהרא פי' אופי עיקר חריות של דקל בישתא כינוי זכות היא רבות זכיות של אותה אשה שהיא הורגת מהן כי אופי בנהרא. פי' אחר בישתא רעות כלומר יהי רצון שירבו רעות לחברתה כמו שאני הורגת מהן כחתיכות של עצים השטים בנהר:",
            "<b><big>אפי</big></b>   [מיינונג. ווארט]. בפסיקתא דסוכה פנה אל תפלת הערער א\"ר ראובן אין אנו יכולין לעמוד על אופו של דוד פעמים קורא עצמו מלך ופעמים קורא עצמו עני וכו' כל זה בויקרא רבה באמור אל הכהנים בפסוק קחו מוסרי פי' אופו עיקרו ויש אומר אופי בנהרא כמו זה שורש של דקנים וכן אופתא (סוכה לב) בגמרא דרבי יהודה ואימא אופתא כפות מכלל שהוא פרוד והאי כפות ועומד הוא ובלעז צופ\"ו. (בחולין מז) ריאה דמיא לאופתא טריפה אית דאמרי פחוזה כאופתא פי' פחוזה קלה כדכתיב אנשים רקים ופוחזים אית דאמרי דנפיחה כי אופתא נפוחה מחולי אית דאמרי דשיעה חלקה כלומר אין קמט כאשר הקיר כשטוחין אותו. ובהגדת ילמדנו ומי גוי גדול א\"ר הושעיא מי כאומה זו שהיא יודעת אופו של אלהיה יודעין מה הוא מבקש והן עושין יודעין היאך מחבבן וכו' ס\"א אופו דעתו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני קול ודבור):",
            "<b><big>אפיא</big></b>   [קראפט. שטארקייט]. בחלק אמר קמיה רבון דעלמא כו' אי ענית לי ואי לא אמינא הא כל אפיא שוין ובפסיקתא דשובה אם עונה אותי הרי יפה ואם לאו הא כל אפיא שוין. ובריש מגילת איכה ראו מה היו עובדין הא חזרו כל אפיא שוין. פי' אפיא מעשה של כל אלהות שוין אפיא דעמון ומואב כל האומות שוות:",
            "<b><big>אפייטרוס</big></b>   [טיהר ארצט] מדבר רבה פ' איש איש כי תשטה אשתו חמורה חולה והוליכה אצל אפייטרוס פי' בלשון יוני רופא הסוסים והבהמות:",
            "<b><big>אפיוטות</big></b>   [דרוואקסנע קינדר]. ירושלמי דגטין פ' הניזקין על משנת הפעוטות אפיוטות פדייא פירוש בלשון רומי פוטי ובלשון יוני פדייא תינוקות גדולים:",
            "<b><big>אפיין</big></b>   [קליינר העריג. סארדעל]. (חולין סו) ת\"ר אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית והאפיין (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומיי מין דג קטן לבן ועיניו גדולות):",
            "<b><big>אופיון</big></b>   [אפיום. דאס איז איין זאפט וואס מען בנוצט איהם אונ דיא אפטייקן] ירושלמי דע\"ז פרק אין מעמידין אהן אופיון סכנה פי' בלשון יוני ורומי מיץ נפקא מזרע ועשב הפרגין ולו סגולות נפלאות ברפואה כאשר נסיתי ואם לא יותן בכמות הראוי סם המות הוא:",
            "<b><big>אפך</big></b>   [ענטלויפן]. תרגום וינס ואפך והוא לשון דמחזירי תיבין לאחוריהן ומערקין:",
            "<b><big>אפכי</big></b>   [קוויטונג]. (ב\"ר מב) ויהי בימי אמרפל ויהי כאשר נלכדה ירושלם אמר להם עוד היא שמחה שבו ביום נטלו ישראל אפכי על עונותיהם דאמר רבי שמואל בר נחמני אפכי גדולה נטלו ישראל על עונותיהם ביום שחרב בית המקדש תם עונך בת ציון וכל זה הענין במגלת איכה בפסוק תם עונך. ובויקרא רבה ויהי ביום השמיני בסמוך ולזקני ישראל וכי ימוך אחיך בפרשת אשרי משכיל אל דל אמר רבי לוי בשם רבי חמא ב\"ר חנינא כ\"ב פעמים כתוב כאן אשרי ומכולן לא נטל אפכי אלא זה בלבד ומה אפכי נטל אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה' ואין לך יום רעה אלא יום דינה של גיהנם שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך ואומר אשרי שומרי משפט עושי צדקה בכל עת פי' בלשון יון קורין להנחה אפכי כלומר מוחל להם עונותיהם (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומיי שטר פרעון כמו שובר):",
            "<b><big>אפכיות</big></b>   [שריפטליכע בשטעטוגג דאם מען איז שון נישט מעהר שולדיג]. בילמדנו בפרשת ציצית לבעל הבית שהיה שוקל בארנונות וכותב אפכיות אמר לו אביו הזהר באפכיות האלו שכל חייך נתונין בתוכן כך אמר להן הקב\"ה לישראל הזהרו במצות האלו שהן חייכם שנאמר כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ענין ספרי זכרונות (<small>א\"ב</small> גם זה מענין הקודם):",
            "<b><big>אפוכי</big></b>   [קערקר. ארעסט]. מדרש איכה בני אשפתו בני אומירי בני אפוכי פי' בלשון יוני מסגר ולכידה וטעם המלה אנשים חשובים שבוים נעצרים בבית כלא עיין ערך אמרי:",
            "<b><big>אפל</big></b>   [שפעט. שפעטצייטיג]. הא בחרפי הא באפלי (תעניות ג) באפלת' הוו בניסן בגמרא באחד באלול:",
            "<b><big>אפילו</big></b>   [ווען אויך]. תרגום אף בל נטעו אפילו יפשון ומלה זו מורגלת בלשון תלמוד והיא מורכבת מן אף אלו:",
            "<b><big>אפליון</big></b>   [פארנימר. קאריטאר]. נכנס לאפליון נכנסו אחריו (ברכות יו) בגמ' כשמת טבי עבדו פי' חדר לפנים מטרקלי' כמו עופל ובחן ויבא אל העופל:",
            "<b><big>אפליון</big></b>   [פרוויסטונג, אונטרגאנג]. בריש ילמדנו כשהקב\"ה רואה בתי ע\"ז יושבין שלוין וביתו שמם ועשוי דיש לערלים ולשועלים שנאמר שועלים הלכו בו אותה שעה מסתכל אפליון של עולם והוא מזדעזע שנאמר המביט לארץ ותרעד (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני עזרה וחצר):",
            "<b><big>אפיליון</big></b>   [איין הוט אדר אטוך וואס מען וויקלט ארום דעם קאפף]. ומעופרת (שבת קיט) בגמר' די\"ח כלים פי' מסוה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי פליון מעיל ומעטה עיין ערך פליוס):",
            "<b><big>אפיליון</big></b>   [זא וויא ערך שלפני זה] בפ' כ\"ט דכלים ואפיליון של ראש עיין ערך פליוס כי היא גרסא אמיתית:",
            "<b><big>אפליית</big></b>   [אויסלאכן, אויסשפעטן]. כדאמר ליה אנא לא אפליית בך בירושלמי בפרק ג' שאכלו). (ובב\"ר פ' צ\"ב) וירא יעקב כי יש שבר במצרים פירוש ענין שחוק וליעוג:",
            "<b><big>אפליקתא</big></b>   [אשיין גשטיקט קלייד] (מדרש שיר השירים פסקא גן נעול אחותי תרגם עקילס אפליקתא עיין ערך פליקט כי היא גרסא אמיתית):",
            "<b><big>אפמא</big></b>   [פענסטר, עפונג]. ההוא דקלא דהוה ליה לאביי והוה סליק באיפומא (בעירובין ק) בפרק המוצא תפילין (קידושין פא) נפל סיהרא באיפומא. (ובחולין נא) בגמ' דנפלה מן הגג ההוא גדיא דהוה ליה לרבינא אזא חולשא מאיפומא נפל מאיגרא לארעא פי' אפומא ארובה בתוך הבית פתוח לגג והוא לול בלשון קודש. פי' דיקלא דהוה סליק באיפומא היתה עולה אותה תמרה על הגג ובגג היה לול ויוצאת מן הלול ויוצאת באויר הגג והיו עכשיו ענפיה בפחות מג' טפחים לגג אתא לקמיהו דרבה ורב יוסף ושרו ליה לישב עליו:",
            "<b><big>אפומטא</big></b>   [לאמפ, לאמטערן] בפסיקתא דויהי בשלח כיצד היו המים עשויין לישראל כחומה דרש רבי יוחנן כאילין קנקילא ארקת סרחבת אשר ואמרת תמן הוינא ולא הוון אלא כאילין אפומטא פי' מראות:",
            "<b><big>אפמיא</big></b>   [דער נאמן פון אשטאט אין אזיען]. אריסטון הביא בכורים מאפמיא בסוף חלה. (בקדושין עא) לתתא בדיגלת עד היכא אמר רב פפא בר שמואל עד אפמיא תתאה תרתי אפמיא הויין תרגום ירושלמי שפם אפמיא וירד הגבול משפם וייחות תחומא מאפמיא:",
            "<b><big>אפימיליה</big></b>   [אגוויסי גאטיגג קרייטכצר]. (ירושלמי דנדרים פרק הנודר מן הירק מהו שיהא מותר במיני אפמילי' כגון נב\"עה ומסר\"ולה ופילו\"ליה לא יכולתי לפרש מלות אלו):",
            "<b><big>איפומנימא</big></b>   [ערקלערונג, בשטעטיגונג] (דברים רב' פרשת ואתחנן הרי איפומנימא שלו נקרית פירוש בלשון יוני ספר זכרון וגזר דבר):",
            "<b><big>אפנדה</big></b>   [בייאגארטל וואס מען האלט דרינן געלד). (ברכות נו) לא יכנס אדם להר הבית במקלו במנעלו ובאפונדתו פי' כלי לבוש שהוא חלוק קטן ויש בו הרבה מקומות תפורים ונותנין שם דבר המאורע להם וראיה (משבת צב) בין אפונדתו לחלוקו ויש ששונים פונדתו והוא מפורש בערך פ':",
            "<b><big>אפנטור</big></b>   [אטייארער איידלשטיין וואס ער איז גפינטלט] (תרגום על פסוק ידיו גלילי זהב בנימין גליף על אפנטור פי' פנטיר בלשון יוני ורומי אבן טובה מלאה חברבורות כעור נמר הנקרא פנטירא):",
            "<b><big>אפניס</big></b>   [ענגל] ושרפים ומלאכי שרת בראש השנה בסוף פרק אם אינן מכירין אותו:",
            "<b><big>אפנין</big></b>   [לינזן]. בפיאה (בפרק ג) וכן באפונין וכן בכרם ובכלאים (בפרק ג) אפונין השפין מין זרעים. אפונין הגמלונין מין ירק. (בשבת לו) ר' שמעון אומר האפונין הגמלונין כיוצא בהן. שיער של אפונין ושל עדשין ובפרק קמא דטבול יום רבי יהודה אומר אף אפונין לבנים טמאים בטבול יום פי' אפונים בלע\"ז ציציר\"י ובלשון ערבי אלפמץ פי' הגמלונים גדולים שפין קטנים וי\"מ חלקים:",
            "<b><big>אפונס</big></b>   [איין פיש] (שם דג טהור עיין ערך אקונס):",
            "<b><big>אפנקריסון</big></b>   [אגוט אובסט] (בירושלמי בריש פרק כירה והביאו לפנינו בצים קטנים כעוזרדין וטעמן יפה כאפנקריסין) (ס\"א פנקריסין):",
            "<b><big>אפנתא</big></b>   [דיא אייברשטי זייט פון דעם שיך]. (ברכות מה) בגמרא והוא אומר על המוגמ' תנו רבנן ששה דברים גנאי לתלמידי חכמים וזה אחד מהן אל יצא במנעלים המטולאים ואמר מר זוטרא בטלאי על גבי טלאי ולא אמרן אלא באפנתא אבל בגילדא לית לן בה. (תענית יב) בגמרא דסמוך ואסורין במלאכה אביי ורבא מעיילי אפנתא. (ביבמות קב) משום דהוה ליה אפנתא מנעל. ס\"א פנתא ופי' אפנתא פנים של מנעל של מעלה גילדא היא של מטה ובלעז סול\"א:",
            "<b><big>אפנתי</big></b>   [אקעגן גיין] (בילמדנו בהעלותך בא המלך ליכנס למדינה יצא אוהבו לאפנתי שלו ובואתחנן בעשרת הדברות היה הדיבור קורא מן השמים והן הולכין לאפנטי שלו והוא חוזר וקורא להן מן הארץ והן הולכין לאפנטי שלו שכן הוא אומר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו פי' ענין מחנה הוא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני לקראת פניו):",
            "<b><big>אפס</big></b>   [הער אוף, לאז גמאך] זכר ה (בב\"ב קיא) (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני עזוב):",
            "<b><big>אפיסטלי</big></b>   [ברוף] (עיין ערך פסטולי):",
            "<b><big>אפיסטיליות</big></b>   [הויפט באלקן] (ירושלמי דסוכה פ\"ק בארבעה עמודים ועליהם ארבעה איפסטיליות בל' יוני ורומי כותרות וראשי העמודים)",
            "<b><big>אפסנא</big></b>   [בעזאלדונג, דער גהאלט וואס מען גיבט דעם מיליטער]. (סנהדרין כא) וכסף וזהב לא ירבה לו מאד אלא כדי ליתן לאפסניא שלו. אין מושיבין לא מלך ולא כהן גדול בעיבור השנה מלך משום אפסניא כהן גדול משום צנה פי' ההוצאה שנותן לחיילותיו חדש בחדש והוא נוטל המס בשנה ומפזר להן בכל חדש וחדש ואם יוסיפו חדש צריך ליתן משלו לפיכך דוחה את העיבור. כ\"ג אם יעשו מרחשון תשרי מתיירא מן הצנה שתא בתר ירחא אזיל ובמרחשון לעולם הצינה מצויה אע\"פ שנקבע בשם תשרי ובלשון יון קורין להוצאה אפסניא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יון שכר אנשי מלחמה):",
            "<b><big>אפסנתין</big></b>   [ווערמוהט, ביטרער וויין]. (ע\"ז ל) בגמ' והחומץ של עכו\"ם אמר ר' יהושע בן לוי שלשה יינות אין בהם משום גלוי ואלו הן חד מר מתוק וכו' חד חמר ופלפלין מר אפסנתין מתוק מי בארג. חלי' פי' לענה בלשון יון אפסינתין:",
            "<b><big>אפסקימא</big></b>   [אשטריק אוס שאלן פון ביימר] (בחבל של אפסקימא בעל הערוך גריס אפקימא עיין שם):",
            "<b><big>אפסר</big></b>   [צוים]. (שבת נא) הגמל באפסר (קדושין כז) בגמר' נכסים שיש להן אחריות שאני שטר דאפסרא דארעא הוא פירוש אפס' רסן ובלעז קפי\"סטרו (<small>א\"ב</small> פי' אפטל בלשון יוני מתג ורסן והוחלפה אות הלמד לאות ר'):",
            "<b><big>אפסתקיתיה</big></b>   [זאטל, מאנטלזאק]. (בב\"ר פר' עא) ויהי כשמוע לבן אליעזר פסול הבית היה וכתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים זה שהוא אהובו על אחת כמה וכמה וכיון דלא חמא אפסתקותי' ויחבק לו פי' אפסקיתיה בלע\"ז אפלינצי\"יקו:",
            "<b><big>אפעה</big></b>   [קלאפר שלאנג]. מוליד לשבעים שנה בריש גמ' דבכורות:",
            "<b><big>אפיפיירות</big></b>   [איין פלאנצע וואס וואקסט ביז אנדרהאלבן קלאפטר הוך. זיא הייסט פאפיר שטיידע, אין מען פלעגט צו שרייבן אוף דיא בלעטר דער פון] (בכלאים ל) בפרק איזהו עריס המדלה את הגפן על מקצת אפיפיירות פי' אילן שעושה פירית הרבה כמו מסעף פארה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אילן שאינו עושה פירות עוד מפני הזקנה או מפני סבה אחרת ולא יתכנו דברי בעל הערוך בפי' המשנה):",
            "<b><big>אופופלסמון</big></b>   [דעם גומי די זאפט פון דעם באלסאם בום] (ב\"ר פ' כי רבה רעת האדם היה מביא איפופלסמון פירוש בלשון יוני ורומי אופובלסמון שרף נוטף מעץ בלסמון הגדל בעיר יריחו אשר נקרא שמה על שם ריח ולי נראה שמלת בלסמון אצל העמים נעתקה מלשוננו בעל שמן והעד עץ שמן אפרסמא עיין ערך אפרסמון):",
            "<b><big>אפפון</big></b>   [טאפלי שפינערייא] (מד' תהלים אפפוני חבלי מות כשהאשה אורגת בתרי חוטים כפולים הן נקראים אפפין פי' בלשון יוני מוסיף חוטים באריגה):",
            "<b><big>אפופסין</big></b>   [דעקרעט, אורטייל]. בילמדנו והנחש היה ערום פי כסיל מחיתה לו ושפתיו מוקש נפשו כל מה שהכסלים מוציאים מפיהן על עצמן הן נותנין האפופוסין אתה מוצא ארבעה שפתחו באף ונטלו את האפופוסין שלהן ואלו הן מרגלים וכו'. ובפסקא ומשה היה רועה ולא עוד אלא שנטלו אפופסין תם עונך בת ציון וגומר וידבר ה' אל משה במדבר סיני הר סיני שבו נשתנאו אומות העולם להקב\"ה ונתן להן אפופסין והגוים חרוב יחרבו אמר רבי אבא בר כהנא בשם ר' יוחנן והגוים מחורב יחרבו שנטלו אפופסין משם ובוישלח ישראל מלאכים ולא בקשה ליתן להן אפופסין וביפקוד ה' אלהי הרוחות משה נטל אפופסין בשביל בניו. ובריש אלה הדברים כשהרגת את המצרי והוציא עליך אפופסין ובויקרא רבה אל תהי עד חנם פרשת והוא עד או ראה או ידע והלא כבר נתנה תורה אפופסין אם לא יגיד ונשא עונו. ובפסקא דאחרי מות במדבר סיני וכי במדבר סיני מתו אלא מלמד שמסיני נטלו אפופסין שלהן למיתה ובפ' לדוד ה' אורי וישעי אין הרשע יוצא מן העולם עד שמוציא אפופסיות שלו לתוך פיו הה\"ד אמר אויב ארדוף אשיג פי' אפופסין גזר דין (<small>א\"ב</small> וכן בלשון יוני):",
            "<b><big>אפיפורין</big></b>   [פוסבענקלי] של בעל הבית (בכלים בפרק כל כלי עץ שנחלק ובפ' כ\"ד שלש תריסין שלשה פנקסאות הן האפיפורין טמאה מדרס). (ב\"ר פרש' יח) למלך שעשה כסא ואחר כך אפיפורין. ויסגור בשר תחתנה עשה לו מנעול ואפיפורן כבוש עליה כדי שלא יהא מצטער בשעה שיושב. ובויקרא רבה באם בחקתי בפרשה לפנים הארץ יסדת למלך שעשה כסאו משעשאו עשה אפיפורין שלו תחתיו. ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר ת\"י אפיפורין דרגלוי. פי' אפיפורין דפי\"ו דכלים עושין שתי יתדות של ברזל כל אחד מרובע והעור בינתים וכופלין אותו וכשרוצין לישב עליו פושטין אותו ויש מפרשים זה הכסא שמניחין עליו הספרים והוא עגול של עץ ומתקפל ונסגר ומתפשט ונפתח ויש שעושין ממנו שולחן ועוד יש כרסיא קטן כשיושבין מלכין בקתידרא מניחין אותו כורסי קטן תחת רגליהן ושמו במקרא הדום רגל כדכתיב והארץ הדום רגלי וכן יש לפני תיבת ספר תורה וזה שם נופל באידך פירקין שלש פינקסאות הן אפיפורין וכו' ובלשון יון קורא לכסא שתחת רגלי המלכים אפיפודין:",
            "<b><big>אפץ</big></b>   [גאל עפל וואס מאכט דרויס טונט]. בסוף (שבת קד) הא דתני רב חנינא גט שכתבו במי טריא ואפצא כשר וגם זה (בגיטין יט) בגמ' דבכל כותבין ושם בגמ' דבכל השטרות הא בעינא כתב שאינו יכול להזדייף וליכא בדאפיצן הא דאפיצן והא דלא אפיצן (במנחות לט) בגמרא דשתי פרשיות. (במגילה יט) בגמ' דעל הדיפתרא דיפתר' מליח וקמיח ולא אפיץ עפצים בלעז גלי ובלשון ערבי עפץ:",
            "<b><big>אפץ</big></b>   [שטארק צוגדעקט]. (באהלות בפ' ט) כוורת היתה פתותה ופקוקה בקש או אפוצה אי זו היא אפוצה כל שאין לה טפח במקום אחד וכו' פירוש אפוצה דחוקה כסוי בלשון ישמעאל עפאץ כלומר כסוי של כוורת דבוק בו ירושלמי בפרק כירה כאן דרפין כאן באפוצין:",
            "<b><big>אפיצטלין</big></b>   [קליין קיכל] (מדרש ש\"ה פסקא ישקני למלך שהיה אוכל אפיצטלין פירוש בלשון רומי פצטלין מין פת קטן ומין רקיק):",
            "<b><big>אפקטפיזון</big></b>   [אמיטל צום ברעכן]. (בשבת קמז) אין עושין אפיקטפיזון (בשבת יב) אין עושין אפיקטפיזון ברשות הרבים מפני הכבוד (ושם קכג) (בסוכה מ) בגמרא דהלוקח לולב לאכלה ולא לעשות ממנה אפיקטפיזון וגם זה (ב\"ק ק\"ב) בסוף גמרא ר' יהודה אומר. פי' אפיקטפיזון בלשון מקרא הוא הקיא ושמעתי שהוא שלשה מלות אפיק טפי זון הוציא עודף המזון כי כך דרך האיסטומכא כשיעדיף עליה האוכל לא תקבלנו ואז תתבלבל האיסטומכא ויקיא האדם. שורו עיבר ולא יגעיל תרגומו ולא יפקטיז (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני קיא אוכל הנבלע):",
            "<b><big>אפקלטורין</big></b>   [אשיין גשטיקט קלייד] (בריש מדרש איכה ואלבושך רקמה תרגום אונקלוס אפקלטורין פליקטא בעל הערוך גרס פוקרטון פליקטון עיין ערך פלקטון ויש במד' ש\"ה גרסא אחרא עיין ערך אפליקתא ול\"נ שיש לגרוס תרגום עקילס כי הוא תרגם כל המקרא בל' יוני ואנקלוס תרגם התורה בל' בבלי ואם לא אונקלוס ועקילס איש א' היה והוא עשה תרגום בבלי על התורה ותרגום יוני בכל המקרא:",
            "<b><big>אפקלין</big></b>   [דער וואס שלאגט מיט דעם שטעקן בייא דעם גריכט, ער הייסט שטאקמיינסטר]. בילמדנו לכה ארה לי יעקב לאשה שהכעיסה בנה וקבלה לשלטון והיתה סבורה שמא בדברים הוא מייראו שלח אפיקלין כיון שראתה אפיקלין הפליגה בדבר. ובויקרא רבה לאלמנה שקובלת על בנה לדיין חמיתיה דדאין במרזופתא ובמגלבין וחלת ואפכת מיליא מרזופתא היא מרזיפין דנפחי מסתברא אפיקולין בני אדם שבידם מרזפתא ומגלבין אפקליטין במגילת איכה:",
            "<b><big>אפקימא</big></b>   [אשטריק אויס שאהלן פון ביימר]. (עירובין נח) בגמרא דאין מודדין אמר ר' אמי אין מודדין אלא בחבל של אופקימא יש מפרש חבל שעושין אותו מן קליפת אילן של אגוז <small>(א\"ב</small> בנוסחא דידן כתוב אפסקימא):",
            "<b><big>אפיקומן</big></b>   [זיס אובסט וואס מען עסט נאך טיש עס הייסט דעסרט). (פסחים קיט) אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פי' לשון אוכלים כלומר אין עושין סילוק לאכילה ממיני מגדים כמנהג כל הסעודות כמפורש בגמרא רבי יוחנן אמר כגון תמרים קליות ואגוזים וכן מפורש בסוף תוס' פסחים <small>(א\"ב</small> פירוש בלשון יוני מיני מגדים ופירות הנאכלים בקנוח סעודה):",
            "<b><big>אפקסינון</big></b>   [אטייארער איילבוים]. מדרש ש\"ה פסקא אתי מלבנון כלה זה שמן אפקסינון פירוש בלשון יוני מין עץ אשר לא ירקב עיין ערך פקסינון ונראה שיש טעות בגירסא והנכונה היא אנפקינון ע\"ש):",
            "<b><big>אפיקורין</big></b>   [גאנץ פרייא, ערלויבט]. (עוף וגבינה נאכלין באפיקורין בחולין ריש גמר' דכל הבשר). ס\"א אפוקלי' מפורש במטלית בלא קינוח הפה ובלא נטילת ידים והני מילי ביממא אבל בליליא לא:",
            "<b><big>אפיקורוס</big></b>   [איינר וואס לייקנט אונ דער גמרא]. (סנהדרין צט) רב אמר זה המבזה תלמידי חכמים ורבי יהושע בן לוי אמר זה המבזה את חבירו בפני תלמידי חכמים, המומרין והאפיקורסין (ראש השנה ז) (בנדרים כג) שכיחי אפיקורי דמצערי רבנן (עירובין סג) פי' אפיקורותא חציפותא (<small>א\"ב</small> שם פלוסוף יוני כופר בהשארות הנפש וחכמינו העתיקו מלה זו למבזה חכמים ודבריהם הנאמרים באמת:",
            "<b><big>אפיקורוס</big></b>   [דער נאמן פון אקליין לאצד נעבן דעם ירדן]. (תרגום מעכתי):",
            "<b><big>אפיקריסין</big></b>   [אונטר קלייד]. צורר אדם מעותיו עם תפיליו באפיקרסותו (ברכות כד) בגמרא דהיה עומד בתפלה ירושלמי בריש פרקא היה קורא אפיקריסין היה לבוש מבפנים. אפקרסותו אינה מעכבת אחד האיש ואחד האשה (במועד קטן כב) רבי יוחנן אומר אפילו מלאין ואפילו אפיקרסותו לתוכו. (ובכלים בפרק כט) נומי הסדין והסדרין והטרטון והאפיליון של ראש שש אצבעות של אפקרסין עשר פי' לבוש התחתון והוא פתוח בכתפיו ושלובשו קושרו כדאמר בסוף מקואות (בפרק י) הקשר של אפיקרסותות שבכתף (ותניא אידך בדרך ארץ הנכנס למרחץ כיצד יעשה חולץ מנעליו ומסלק כובעו וטליתו ומתיר חגורו ופושט חלוקו ואחר כך מתיר אפקרסו התחתונה וכשיוצא ללבוש מניח אפקרסו התחתונה ולובש חלוקו וחוגר אזורו ומתכסה בטליתו ומניח כובעו ונועל מנעלו בריש ויקרא רבה ובפסיקת' דכי תשא:",
            "<b><big>אפקותא</big></b>   [דר שפיץ פון דעם בוים] דדיקלא בגמ' דחבילי קש (סוכה יג) (בנדה כד) בגמר' וחכמים אומרים פי' ראש הדקל שיש בו חריות הרבה פ\"א הצואר של דקל שנחתך מן הדקל והחריות עמו דבוקין תרגום ותשבר מפרקתו ואתתברת אפקותיה:",
            "<b><big>אפר</big></b>   [אש]. מניחין אפר מקלה על גבי התיבה (בתענית טו) (בב\"ב ס) מאי על ראש שמחתי זה אפר מקלה שבראשי חתנים (במכות כא) בגמר' דכתובת קעקע אמר רב מלכיו אמר רב אדא בר אהבה אסור לו לאדם שיתן אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראה ככתובת קעקע פירוש אפר שעושין גחלים הקליות הלוחשות לאחר שהן עוממות. (ובאהלות בפרק שני אפר שריפין רבי אליעזר אומר שיעורו כרובע וחכמים מטהרים פי' אפר בני אדם הנשרפין:",
            "<b><big>אפר</big></b>   [גרינע וויידע וואס דיא אקסן וויידן]. (בשבת מה) אלו הן מדבריות כל שיוצאות ורועות באפר ואינן נכנסות ביישוב (ובביצה מ) (במשנה פסחים ח) בגמרא דכל מקום שאין מכניסין בו חמץ מלמד שתהא פרתך רועה באפר פ' אפר הוא אחו ובלעז פר\"אתו תרגום ירושלמי ותשם בסוף ושויאת יתיה באפר' על כיף נהרא ותרא את התיב' בתוך הסוף וחמת ית תיבותא בגו אפרא. פ\"א בגו גומי' וכן ותרענה באחו תרגום ירושלמי והות רעיא בגו גומיא (<small>א\"ב</small> פירוש מלה בלשון יוני מקום דשא):",
            "<b><big>אפרגיאה</big></b>   [וואהלפייל ביליג]. בפסיק' דביום השמיני עצרת כתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם וכתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך אמר רבי חמא אמר רבי חנינא לשני פרגמטין שנכנסו למדינה אמ' אחד מה אם פוחתין אנו באחד אנו עושין אפרגייא במדינה. ס\"א אפרגינא במדינה אלא פתח שבתך ואני שבתי פי' ענין זול ויש לומר לשון לע\"ז דפר\"ניירי (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני זול ומעוט ריוח בסחורה):",
            "<b><big>אפרד</big></b>   [פרדארבן] (מנחות מג) ואשתני למעליותא ואפרד חזותא פי' נפסל מראיהן:",
            "<b><big>אפרודוטי</big></b>   [דער נאמן פון אגעצן בילד וואס זייא האבן גזאגט דאם עס איז גזעצט איבר דער שיינקייט, עס הייסט ווענוס]. (ע\"ז מד) מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי פי' שם ע\"ז הוא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אשת זמה נעבדת במספר הצלמים והיא מצלחת הנשואים והרומיים קראו אותה בשם ככב נגה):",
            "<b><big>אפורדכסוס</big></b>   [וואונדרבאר] (עיין ערך פרדכסוס):",
            "<b><big>אפרהנג</big></b>   [אשלעכטר מענטש וואס זוכט זיך פאלשי בשולדיגינן געגן דעם יוד]. (גיטין מד) בגמרא דהמוכר את עבדו לאפרהנג עכו\"ם יוצא לחירו' פי' עלילה כלו' עכו\"ם שיש לו עלילה על ישראל:",
            "<b><big>אפרוודין</big></b>   [דיא וואכן וואס שטייאן פאר אבלעגרטי שטאט] (תרגום ושים עליה כרים סביב אפרוודין סחור סחור). לשום כרים על שערים למנאם והפרוודין (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני פרורין שומרים וצופים שלא יצא ויבא איש לתוך עיר אשר היא במצור והגרסא תתכן אפרורין ולא אפרודין לפי פי' זה:",
            "<b><big>אפריזא</big></b>   [אויף גשטעלטי ברעטער]. וקבעתא דכשורי (בב\"ב ו) בגמ' דכותל חצר פירוש אפריזא בערך למד בלופתא:",
            "<b><big>אפורטין</big></b>   [זאארויבר וואס לופין אום אוף דעם וואסר אונ ברובן דיא שיפן). אפירטין ויקרא רבה פ' ונטעתם כל עץ מאכל מתיירא אני בדרך מפני הליסטים וביום מפני אפירטין פי' בלשון יוני ורומי' שודדי אניות בים:",
            "<b><big>אפרטוסות</big></b>   [גוועהר אונ אנדרי זאכן וואס מען ברויכט צום קריג]. (ירושלמי דכתובות פרק האשה שנתארמלה וחבלים ואווזים ותרנגולים ואפרטוכות פי' בלשון רומי דברים מוכנים למלחמה:",
            "<b><big>אפרייא</big></b>   [קראפט, גליק, שטארקייט]. (ב\"מ קיח) הבו ליה אפרייא לריש לקיש פירוש חוזק בלשון פרסי יישר כחו יישר חילו פ\"א אפרייא לריש לקיש ברכתו מלשון בן פורת כלומר יפרו וירבו חכמים ונבונים בישראל כמותו:",
            "<b><big>אפרייא</big></b>   [גוט אובסט]. (ב\"ר פ' עג) וימצא דודאים הלך בשעת הקציר בשעת בירור כל מיני אפורייא ולא הביא אלא ממה שהוא מופקר ללמדך כמה היו שמורין מן הגזל פי' אפורייא פירות ובלע\"ז פרי\"טא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני כל מיני פירות הנשמרי' בקליפה רכה כגון חבושים וענבים ותאנים):",
            "<b><big>אפריון</big></b>   [פאטר שטוהל, פאטעל] (סוטה יב) בגמר' וכן לענין הטובה הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדים לפניה פי' מטות שנושאות בהן כלות (<small>א\"ב</small> בלשון מקרא אפריון עשה לו המלך ובל' יוני פי' פריון כסא שנושאים בו נשים חשובות:",
            "<b><big>אפרכיא</big></b>   [לאנד פראווינץ, בצעריק] (ב\"ר בריש לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך זו אפרכיא שלך ובריש פסקא דנחמו ותעזבי אביך ואמך זו ע\"ז וארץ מולדתך זו אפרכיא). ובילמדינו בריש וידבר ה' אל משה במדבר סיני כתוב לך באיזו שבוע באי זו שנה באי זה חדש בכמה בחדש באיזו אפרכיא). בני יפת גומר ומגוג תרגום ירושלמי ושום אפרכיותהון:",
            "<b><big>אפרכוס</big></b>   [גובערנר]. של זה למעלה מאפרכוס של זה (שבועות ו) למה הדבר דומה למלך יוצא ואפרכוס נכנס (פסחים קג) (ב\"ר פ' ח) נעשה אדם למלך ואפרכוס שהיו בקרונין. ובילמדנו בסוף אם בחקותי מלך ששלח אפרכוס שלו מי מספיק לאפרכוס צרכי בני מדינה אמר הקב\"ה אפרכוס שלחתי והן מספיקין להם מן ובאר וענן (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני שר העיר ופ' אפרכיה ממשלת מדינה וגם נקראת כן המדינה עצמה):",
            "<b><big>אפרסמון</big></b>   [באלסאם]. (שבת כו) בגמרא דרבי ישמעאל זיל איקשט במישחא דאפרסמון לכורמים וליוגבים כורמים תני רב יוסף אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא יוגבים אלו צדי חלזון מסולמא דצור ועד חיפה. (שבת סב) בגמ' לא תצא אשה וברגליהם תעכסנה שהיו מטילות מור ואפרסמון במנעליהן. (ובשבת קמ) בגמר' דעושין יינומלין אלנטית מים צלולים ויין ישן ואפרסמון (ביומא לט) בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן עד שאמדוד לך. (בתענית כה) הדס אסא עץ שמן אפרסמא. (ברכות מד) והוא אומר על המוגמר משחא דאפרסמון מברכין עליו בורא שמן ערב. (ר\"ה כג) הדס אסא עץ שמן אפרסמא. (בב\"ב פ) בגמ' דסמוך י' אילנות (ובע\"ז ל) בגמרא דהחומץ אלנתית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון (בסנהדרין קט) בגמרא דאנשי סדום נותנין עיניהן בבעלי ממון ומפקידין אצלו אפרסמון ומניחין אותו לבית גנזיהן ולערב באין וחותרין את בתיהן והיו מריחין ככלב שנא' ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר. (וב\"ר פ' כא) רבה רעת האדם בארץ היה מביא אפיפלסמון ושף באבן ובא בלילה וחותרה פ' שמן אפרסמון הוא צרי ואילן שלו קטף שמו כדכתיב נכאת וצרי ולוט ותרגומו שעף וקטף ולטום ואמרינן צרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף כלומר שרף של קטף שהיא עף ואם מעמידו כנגד הנר אעפ\"י שמרוחק מיד עף ובא קטף ודולק בו וי\"א כרמים מין גפנים שממנו יוצאי אפרסמון (<small>א\"ב</small> מלה זו ארמית נעתקה מלשון יוני אופובלסמון עיין שם וכן מלה הרדפני נעתקה לארמית ממלת יונית רודודפני וכבר בימי דניאל הועתקו לכשדים מלות שבכא פסנתרין סומפוני' מלשון יוני):",
            "<b><big>אפרסק</big></b>   [פערישקיס]. בריש כלאים, האפרסקין והשקדים. (ובשבת מה) בגמרא דמטלטלין נר (סוכה י') בגמ' דפרס עליה תלה בה אגוזים אפרסקים שקדים. ס\"א פרסקין פי' בלשון לע\"ז פירסיקו (<small>א\"ב</small> עיין ערך פרסק):",
            "<b><big>אפרקי</big></b>   [דר טייל פון דר וועלט דאס הייסט אפריקי] (תמיד לב) בעדנא דאזיל למדינת אפריקי בני יפת גומר ומגוג תרגום ירושלמי ושם אפרכיותהון אפריקי וגירמני ומדי וכן בב\"ר וכן תרגום אניות תרשיש (<small>א\"ב</small> שליש העולם אפריקי אשר בו מדינות ברבריא מרטניא כוש וכמה ארצות):",
            "<b><big>אפרש</big></b>   [אן איין ענד] תרגום הלנצח תאכל חרב הלאפרש תאכל חרבא פי' בלשון יוני אפרש בלי תכלית ומלה זו באה לעולם באות למד שמושית וכן לאלתר וכן למפרע:",
            "<b><big>אפרת</big></b>   [סוטה יא] בגמר' דוכן לענין הטובה דוד נמי ממרים אתי דכתיב ותמת עזובה ויקח לו כלב אפרת ותלד לו את חור וכתיב ודוד בן איש אפרתי ובריש ויקרא רבה פ' הבן יקיר לי אפרים א\"ר פנחס עטרת זו נתעטר אפרים מבני יעקב בשעה שנפטר לבית עולמו אמר לו אפרים ראש השבט ראש ישיבה יפה ומעולה שבבני יהא נקרא על שמך בן תוחו בן צוף אפרתי וירבעם בן נבט אפרתי ודוד בן איש אפרתי:",
            "<b><big>אפשח</big></b>   [איינדרינגן. פאלן] נורא בי עמרם (קדושין פא) פי' נפלה אש בבית עמרם:",
            "<b><big>אפשי</big></b>   [מיין וויל. פערלאנגן]. (נזיר כח) אי אפשי באשה מנוולת פירוש רצוני:",
            "<b><big>אפשר</big></b>   [מעגליך]. תרגום היחברך כסא הוות האפשר דתתחבר עמך ויש ספרים כתוב בהם אוושר ומלה זו מורגלת בלשון חכמים:",
            "<b><big>אפתא</big></b>   [אשטוב איברגטיילט אויף צווייען מיט אוואנד אין דר מיט פון אובן ביז אראפ. אדער מיט אבאלקן אין דער מיט אונ עס איז אובן אגאניק]. (בב\"ב ס) אמר רב הונא מאי חדר שחלקו לשנים מאי עליה אפת' (ושם סא) מאי יציע הכי תרגומו אפתא רב יוסף אמר ברקא חלולה פירש רבינו חננאל ז\"ל מאי חדר שחלק חדרו לשנים מאי עליה אפתא בית שהוא פתוח לחצר השותפין חולקו לשנים וסותם ביניהם כגובה הבית שנעשה כמו אפתא. פי' אחר אפתא הוא שמקרין באמצע הבית תחת הקירוי של מעלה וטחין אותו ומשתמשין בו. פירוש ברקא חלולה כגון גזוזטרא שאחורי הכותל ופתוח לבי' והוא כגון היציע שהיה סביב בית המקדש וזה של בתים חלול מלמטה ואין משמשין אלא מלמעלה:",
            "<b><big>אפתא</big></b>   [ברוט. מעהלשפייז]. בריך מריה דהאי אפתא (ברכות מב) בגמ' דבירך על פירות האילן. ענין אחר פיתא והוא פת ממש:",
            "<b><big>אפותא</big></b>   [שטערן]. (בע\"ז כו) בגמר' בת ישראל זימנין דמנחה לה ידה אאפותי' וקטלא לי' טרק באיסקוטל' אאפותא (תענית כה) פי' בלשון חכמים פדחת ובלשון תורה מצח:",
            "<b><big>אפותא</big></b>   [שפאלט. שניט]. (חולין מז) ריאה דדמיא לאופת' טריפ' כבר פירשתי בראש זה הפרק:",
            "<b><big>אפתי</big></b>   [אבענד צייט]. ירושלמי דב\"ב פ' לא יחפור באפתי רמשא בראשית רבה ויאמר שלחני כי עלה השחר בפתי רמשא פי' לפנות ערב):",
            "<b><big>אפתיסיס</big></b>   [איברפאל. אנגרוף פון אלי זייטן]. מדרש שיר השירים פסקא לסוסתי ראו מה בים אפותיסיס נעשית לכם בים פי' בלשון יוני נפילת אויבים פתאום מ\"מ מסביב ואין מקום לנוס:",
            "<b><big>אפתק</big></b>   [שפייכלר. מאגאזין. נידרלאג. קאסטן]. (ע\"ז לט) במשנה חגבין מן הסלולה אסורין ומן האופתק מותרין. (בשבת לא) דגיזי צמר רבינא אמר משנתנו בשל אופתק כדתניא גיזי צמר של אופתק אין מטלטלין אותן ס\"א הפתק פי' אוצר העשוי לסחורה ובלשון יון דבר שמכניסו לקיום אפותיקין ואוצרות ברד תראה תרגומו ואפותיקו ברדא תחמי. ורב האי פי' כלי גדול שמשמרין בו כמו ששנינו החגבים מן הסלולה אסורין מן האופתק מותרין וחיצונה תניא הקפלוטות הבאין מן ההפתק ומן האוצר ומן הספינה מותרין והנמכרים בסלים לפני החנוני אסורין (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יון אוצר של סחורה ושל מאכל ומשקה):",
            "<b><big>אפתק</big></b>   [אשולד טאבוילרט אויף אהויז אדר אויף אפעלד]. (גיטין מ) עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים (מציעא יט) בגמ' דייתקי מצא דייתיקאות אפותקאות. (ב\"ק יא) הכא במאי עסיקינן בשעשאו רבו אפותיקי כדרבא דאמר רבא עבד שעשאו רבו אפותיקי פי' אפותיקי אפו תהא קאי כלומר שהראה לו שדה ואמר לו לא יהא לך פירעון אלא מזה. ס\"א הפתק (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני משכון ושעבוד קרקע):",
            "<b><big>אץ</big></b>   [צווינגן. צוזאמן פרעסן]. (עירובין ק) בגמ' דאילן שהיה מיסך על הארץ. אסור לו לאדם לכוף אשתו לדבר מצוה שנאמר ואץ ברגלים חוטא פי' כמו ובשליתה היוצאת מבין רגלי' וכן בין רגליה כרע כלומר כל מי שיאיץ אשתו ומכריחה שלא ברצונה חוטא וכן פי' גם בלא דעת נפש לא טוב אם יבא אדם על אשתו שלא לדעתה ולרצונה אלא על כרחה נפש היוצא מביניהן שהוא הולד לא טוב ולא יהא הגון שאני התם דאגב אילנא מזקי (ברכו' לד) דאפי' נחש כרוך על עקבו. (יבמות קכא) בגמר' נפל למים (בשבת קמד) איכא בינייהו דאתי בתר איצצא. הני מיתאכלי אגב איצצא (מ\"ק ט) (ובמציעא יא) בגמ' דסמך יוציא לו שתות ליין איבעית אימא משום אצצא דחי' אגב אצצא מזקי פי' אגב שדוחקין הנחשים זה בזה מצער שיש בהן נושכין:",
            "<b><big>אצא</big></b>   [שאדן, שלעכט] (כתובות ק) בסוף גמרא שהייה עד ריגלא אע\"ג דהוו ביה איצא מיתן זוזי חריפי פ' אע\"ג דהוו ביה איצא הפסד דבריגל' מזבני כולי עלמא שכר זוזי חריפי דברגל מצוי' הוצאה ומזונות בזול ליקח משאר ימות השנה דמה שפחת ממכירת השכר משתכר בזוזי חריפי שיקח מזונות בזול זה פי' המורה של מגנ\"צא. פ\"א איצא שמרים זוזי חריפי דמאן דאית ליה זוזי גריעי וחשיכי מפיק להו כולה שתא וזוזי טבי מצנע לרגל:",
            "<b><big>אצא</big></b>   [גראז וואס וואקסט אין וואסר] (גיטין סט) וסימניך אצא רטיבה דסכר נהרא פי' אצא עשב שגדל בנהר סכר נהרא בעלים שלו:",
            "<b><big>אצבע</big></b>   [פינגר. דאס מענליכע גליד. (עירובין נג) א' רבא ואנן כאצבע בקירא לסבר' ס\"א אוצבתא פי' כאצבע בקירא קרושה שלא יכנס בה. אמר רב אשי ולשכחה כאצבעתא בביזרא פי' כאצבע שישים אדם בתוך זרע שילך לו מהרה. ס\"א כי אצבעתא בקירא קירא רכה כשמניח אצבעו לתוכו נעשה גומא וכשמגביה מפעפע ועולה ומתמלאת הגומא כאלו לא נשקעה בתוכה אצבע ולא היתה גומא בתוכה. ולשכחה כאצבעתא בביזרא פירוש ששוקע אצבעו בזרעונים כגון חרדל וכיוצא בהן נראה כאילו עושה גומא וכאשר מרים אצבעו חוזרת ומתמלאת הגומא מיד כך אנו כשמשלימין המסכתא ומתחילין אחרת מיד שוכחין הראשונה. פי כסיכתא בגודא לגמרא כמו היתד בכותל שאינו מעלה ולא מוריד כך אנו בגמרא. פי' אחר כמו שיכולין להכניס יתד בכותל שאין בו נקב (בכורות מה) ננס לא ישא ננסת שמא יצא מהן אוצבתא פי' ולד קצר כאצבע. (נדה מד) במשנה פחות מכאן כנותן אצבע בעין פי' הבא על נערה פחותה מג' שנים אינו חייב כלום שהוא כאדם שנותן אצבעו בעין דמה עין מדמעת חוזרת ומדמע' אף זו אע\"פ שמוציא בתולין באים בתולים אחרים ולא הויא ביאתו ביאה. (כתובות ה) (מנחות יא) בגמ' מפני שאמרו הקומץ זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זו גודל. פי' זו זרת אצבע קטנה שמה זרת למדוד ממנה עד גודל למדידת החשן דכתיב ביה זרת ארכו וזרת רחבו. זו קמיצה שעד האצבע של מעלה מן הזרת היה קומץ מן המנחה. זו אמה שבאותו אצבע האמצעי היא מדת האמה ושל מעלה הימנו הוא אצבע האמור בתורה וטבל הכהן באצבעו. גודל הוא בוהן על שם בהן ידו הימנית. (בתמיד בפרק לא היו כופתין) הפריש את הריאה מן הכבד ואצבע הכבד מן הכבד פי' היא יותרת הכבד. (פסחים סו) בגמ' ואפילו מן התמחוי ואי בעית אימא באלמנה לפי שאין כל האצבעות שוות. (בנדה קיב) ותבדוק עצמה בביאה ראשונה של בעל שלישי לפי שאין כל האצבעות שוות פי' אבר של איש:",
            "<b><big>אצווא</big></b>   [דאס גריני וואס וואקסט ארוס דער רינד פון דעם בוים עס הייסט מאאס). (פסחים כו) בגמ' ואלו ירקות חרחבינא אמר ריש לקיש אצוותא אצווא דדיקלא ובעירובין סוף גמרא דעושין פסין מאי ערקבלין אמר ריש לקיש אצוות' חרזייתא דדיקלא פירוש אלו הן ירקות שיוצאין בהן בפסח והן יוצאין סביב הדקל ורב האי גאון פי' צמח עבה מאוד ויש בו כמו ראשי המחטין והוא אטן בל' ישמעאל:",
            "<b><big>אצוותא</big></b>   [גבעק. איין פילר באק אובן טייג]. בפ' ויהי בשלח פרעה ר\"א בר שמוע אזל לגבי ר\"ש בן יוחי לקוניא חמיו נכס ליה חד תור ואפה חד אצו דפיתתא ופתח ליה חד כוב דחמר פירוש אצו דפיתתא קיטורא דלחם כלומר תנור מלא אצו כמו אצתא אליתא: (<small>א\"ב</small> פי' מלה זו עריסה וכן תרגום עריסותיכם אצוותכון):",
            "<b><big>אצטבל</big></b>   [אבטיילונג. שטאל]. (עירובין כד) בגמ' דר\"א ניטל רובו הרי הוא כחצר ומותר א\"ר יהודה אמר אבימי והוא שעשויין אצטבלאו' אצטבלאו' פי' שורות שורות הרי הוא כחצר דאין מונעין ממנו דרוסת הרגל דהא יכולין להלך בין שורות האילנות אבל אם אין עושין שורות שורות אין יכולין להלך בין האילנות הוי כמו שנזרע ואסור. פי' אחר עיקר המלה אירוות סוסים הוא בלשון יון ופירושו כי נוטעין האילנות זה בצד זה כגון העמדת סוסים בתוך אורוותיהם זה בצד זה ואסיקנא אע\"ג דאינה עשויה אצטבלאות מותר כרב נחמן (בסנהדרין כא) בגמ' לא ירבה לו סוסים רב יהודה רמי כתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורוות סוסים למרכבתו וכתיב ויהי לשלמה ארבעת אלפים אורוות. סוסים למרכבתו הא כיצד אם ארבעים אלף אצטבלאות היו לו כל אחת ואחת יש בה ארבעת אלפים סוסים ואם ארבעת אלפים אצטבלאות היו לו כל אחת ואחת יש בה ארבעים אלף סוסים:",
            "<b><big>אצטגנין</big></b>   [שטערן זעהר]. אצטדין. אצטוה אצטרובל. אצטלה. אצטמא. כבר פירשנו בערך אס. פירוש אחר של אצטדין שלא פירשנו למעלה מושב ששוחקין לפני המלכים שמביאין בהמות מלומדין למלחמה כגון אריות ונמרים ונחשים ושורים ומשסין זה על זה להלחם אלו עם אלו וכולם עם אדם ואדם עם כולם. (ע\"ז יח) אין הולכין לאיצטדינין מפני שהן שופכי דמים רבי נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד על האשה להשיאה:",
            "<b><big>אצטדיי</big></b>   [אונפרוכטבאר, ניכט מעגליך קונדר צו האבן]. (יבמות יז) גמירי דבנתא דההוא דרא איצטדויי אצטדו פירוש בנות דההוא דור דחורבן הבית נעקרו נעשו עקרות ולא קבלו הריון (<small>א\"ב</small> אם זה לשון תרגום שייך לערך צדא תרגום תהו ובהו צדיא ורקניא ואם זה ל' יוני יש לגרוס אצטריאוי ברי\"ש שפירושו עקרות ושכול בנים):",
            "<b><big>אצטדינן</big></b>   [אשטיק פלאץ וואס איז ניכט פירעקיג נאר שמאל אונ קרום]. ענין אחר בריש גמרא דהאומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך באצטדינין מהו דרך עקלתון מהו פירוש אצטדינין אלכסון ויש מפרש כגון שליבות הסולם (<small>א\"ב</small> פי' איצטדין בלשון יוני ורומי מדת ארץ באורך מאה ועשרים וחמש פסיעות ובכל מיל שמונה אצטדין וטעם הבעיא אם בית כור אינו מרובע כי אם ארוך וצר עד שיתפשט ארכו לאצטדין):",
            "<b><big>אצטטיבה</big></b>   עיין ערך אסטטיבה:",
            "<b><big>איצטריכא</big></b>   [דיא זאכין וואס מען בדארף נייטיג]. (ב\"ר פ' סא) ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב וגו' רב הונא אמר קיתני רבנן אמרי קליות ואגוזים וקליות היו חביבות מן הכל אלא ללמדך שאם יוצא אדם לדרך ואין איצטרכיא עמו מסתגף פי' ואין צרכיו עמו מתענה:",
            "<b><big>אצי</big></b>   [רייהע, אבטיילונג]. (ב\"ב יב) בגמרא לא את השדה ג' אוצייתא די\"ב י\"ב גופני פירוש ג' שורות וכל שורה ושורה י\"ב גפנים (ב\"ב מא) בגמ' כל חזקה חד אמר ב' אוצייתא:",
            "<b><big>אצל</big></b>   (פסחים סב) בגמ' שחטו שלא לאוכליו בין אצל לאצל טעין ארבע מאה גמלי (דרשא) פירוש פסוק בדברי הימים הוא ותחלתו אצל וסופו אצל ואע\"פ שקרובין זה לזה הוי טעון ת' גמלי (דרשא):",
            "<b><big>אצפא</big></b>   [אטאפ מיט גרין צייג. טייטל קערן]. (גיטין פא) ההיא דנפק עלה קלא דאיתקדשא באצפא דתיחלא פי' כלי מלא שחליים. פי' אחר גרעינה של תמרה:",
            "<b><big>אציץ</big></b>   [נאכט טאפ. בעקן] (מגילה יו) שקילא אציצא דבית הכסא שדיא ליה ארישיה (וב\"ב קמה) בגמר' דאם אמרה ראו מה הניח לי רב פפא אמר אעילו אציצא דהרסנא פי' אציץ ועציץ וגסטרא אחד הן ופירושו בערך ג'):",
            "<b><big>אצר</big></b>   [מאגאזין. נידרלאג] מטה של עם הארץ דומה לאוצר בלום (ב\"ב נח) בגמ' ואלו דברים שיש להן חזקה פי' אוצר מבולבל שמניחים בו רוב מינין (בגיטין עה) דהאומר התקבלי גיטך רבי עקיבא אוצר בלום כלומר בקי במשנה בתלמוד בהלכות באגדות ובמדרש ובכל דבר ויש ששונין אוצר בלום כמו עיסה בלוסה כלומר מעורב שהיו מעורבין בו כל מיני חכמה:",
            "<b><big>אצרבמיטא</big></b>   [אנגל פון דער טיר]. כבר פירשנוהו בערך איסטרופומטא:",
            "<b><big>אקא</big></b>   [איין באק וואס מען האט איהם אוס גשניטן דיא בצים]. (בשבת קנב) בגמר' אין מאמצין איקא שליפא בתמניא זוזי פירוש כל אלו דברים סריס הן שבקש להודיעו כי השלוף ביותר יוקר מן הקרח ברחא קרחא בארבעה. עור כבש גדול בארבע כספים איקא שליפא בתמניא עור תיש נתוק הבצים בשמונה לצורך נוד של שמן ר\"א הבשר של איקא מוטב מברחא:",
            "<b><big>אקוביטון</big></b>   [פאלסטער, דיוואן]. רקרא רבה פ' זאת העולה משל למלך היה מסב על אקוביטון שלו הכניסו לו תבשיל ראשון אכל פירוש בלשון רומי מסב מוכן לאכול בו והיה מנהג קדמונים לאכול מסובים ואינם יושבים בכסא:",
            "<b><big>אקטורין</big></b>   [אפיצירס]. תרגום ירושלמי ויגד למלך מצרים ותנון אוקטריא פירוש בלשון רומי שרי מלחמה:",
            "<b><big>אקי</big></b>   [אויס דעם וועג, אוועק פון דאנן]. בילמדנו כי אם שמור תשמרון המלאכים שמסר הקב\"ה לאדם מהלכין לפניו כדרגין כשם שהטכסיס הזו של מלכות מהלכת לפניו והן מכריזין לפניו אקי שיתנו לו מזיקין כבוד שלא יעמדו לפניו ויזיקו אותו (<small>א\"ב</small> בלשון יוני התרחקו):",
            "<b><big>אוקי</big></b>   [שטעלען] מסכת מכות פרקא קמא אוקי גבר' אחזקתי' פי' אוקים וכן קאי קאים ע\"ש:",
            "<b><big>אקיוס</big></b>   [דויארט אייביג]. (ב\"ר פ' מז) ויהי אברם בן תשעים ותשע שנה אני אל שדי תרגום עקילס אקיוס ואקנוס וכן לועזין בל' יון (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני בלתי נפסד ופי' איקנוס מסופק בעצמו:",
            "<b><big>אקיגוס</big></b>   [דער גרעסטר ים ער הייסט אצעאן) וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול תרגום אוקינוס ימא רבא הוא אוקינוס (<small>א\"ב</small> וכן בלשון יוני ורומי)",
            "<b><big>אקליבוסתא</big></b>   [לענדן, קניאס] פירשתי בערך קוף:",
            "<b><big>אקלידא</big></b>   [שליסל]. ג\"כ פירשתי בערך קוף:",
            "<b><big>אקליטא</big></b>   [פיהל פאלק צוזאמן]. בילמדנו בריש ואתחנן זהו שאמר הכתוב כי עד צדק ישוב משפט משל לאיפרכוס שהיה דן את הכל כל מדינה ומדינה עולה באקליט' שלא לדון אלא לפניו ישב משה לשפוט את העם איקליטא עולה לפניו (<small>א\"ב</small> פירוש אקלסיא בל' יוני ורומי קהל אנשים):",
            "<b><big>אקלפרין</big></b>   [דער פליגל מאן וואס טראגט דיא פאהן בייא דעם מיליטער]. מדרש תהלים מזמור למנצח על שושנים לבני קרח אחר ימים ראתה אקלפרין טעונים קנטבריא של מלך פי' בל' רומי נושאים הדגל הנכבד אשר בו היה מצוייר נשר:",
            "<b><big>איקומני</big></b>   [וועלט] עיין ערך יקומוני:",
            "<b><big>אקמת</big></b>   [שפין, מאלפי] תרגום שממית בידים תתפש ואקממא דמסככא בידהא:",
            "<b><big>אקן</big></b>   [גרין ווערן, שטארק ווערן] לא צריכי דהדר אקין מהו דתימא אקנתא מילתא הוא קא משמע לן (תענית יט. גיטין ל) גמ' דהמלוה מעות פי' אקון חזרו לירקותי כלומר חזרו להיות ירוק פי' אתר אקנתא לשון חזקה:",
            "<b><big>אקן</big></b>   [נעץ צו פאנגן פיש] (בכלים פ' יב) טבעת של אקון טהורה ובפרק הכדור האקון והרטוב והכלוב טהורין ויש ששונין של עיקון פי' כלי שצדין בו דגים והרטוב ממינו ואמר שדומה לכלוב:",
            "<b><big>איקוננמנוס</big></b>   [עקאנאם, פערוואלער]. ירושלמי דב\"ב פ' המוכר את הבית המוכר את העיר מכר את הסנטר אבל לא את האיקונומוס פירוש בלשון יוני ורומי פקיד על הוצאות העיר:",
            "<b><big>איקונין</big></b>   [גשטאלט, בילד, פאטרעט] ב\"ר ויהי רעב בארץ איקונין של חוה נמסרת לראשי דורות ובויקרא רבה וכי ימוך אחיך פ' אשרי משכיל אל דל אמר להם מה אם איקונאות של מלכים וכו'. ובילמדנו פקוד כל בכור זכר אמר הקב\"ה ליעקב הרבה יקר בעיני אתה כביכול שקבעתי את איקונין שלך תחת כסא הכבוד. ובמגלת איכה באיכה יעיב אמר הקב\"ה כלום הן מכעיסיי אותי אלא בשביל איקונין של יעקב אביהן החקוק בכסאי פי' איקונין דיוקנין כמו צורה וצלם ודמות (<small>א\"ב</small> וכן בלשון יוני תרגום המסולאים בפז דמתילין איקוניהון לדהבא):",
            "<b><big>אקונס</big></b>   [איין פיש וואס ער פרליהרט דיא שופן ווען ער קומט אויס דעם וואסר]. ואטונס וכסתפייס ואפונס ואכספתייס ואטונס (בחולין סו וע\"ז מ) פירוש שמות של דגים הן וכל מי שיגיע בידו דג כבר יש בידו מסורה מקרא ומשנה אם יש בו שני קשקשים וסנפיר אחד טהור ועיקר הקשקשים לפי שיש דגים טמאים שיש להם סנפירין אבל קשקשים לא תמצא אלא בדג טהור וכל דג שעולה מן הים ועדיין לא הגיע לעשות קשקשים ולכשיגדיל יהיו לו קשקשים הוא מוחזק בכך מותר וכן הדג כשעולה מן הים יש בו קשקשים ועד כשהוא עולה משירן מותר דתנו רבנן אין לו עכשיו ועתידין לגדל לאחר זמן כגון הסלתנית והאפויין מותר יש לו ועתיד להשירן כגון אקונס וכו' ודוקא דידעינן ומכירין בהן ומוחזקין ביד דייני ישראל שמשירין קשקשותיהן בשעה שעולין מן הים:",
            "<b><big>אוקסיגרון</big></b>   [פיש יוך מיט עסיג]. ירושלמי פ' כלל גדול שני אין מחייבין אותו לשתות אינוגרין ולא אוקסיגרון עיין ערך אכסיגרון:",
            "<b><big>אקסל</big></b>   [נעגלך האלץ]. תרגום מור ואהלות מירא דכיא ואקסיל אלאון פי' בל' יוני עץ אהלות:",
            "<b><big>אקפא</big></b>   פירשתי בערך קוף:",
            "<b><big>אקופו</big></b>   [שטיקלך פעדים אדר האלץ וואס בלייבן אין דעם טיך נאך דעם וועבן]. (שבת עה) האי מאן דשקיל אקופי מגלימיה חייב משום מכה בפטיש פירוש אקופי כגון נימין הניתקין מן האריגה ונתלין בבגד או בחתיכת עצים קטנים הנסבכים בצמרן של בגדים חדשים וכשמשלים האומן מלאכתו כל ראשי נימין התלויין בו וכל קיסם וקליפה שנסתבכו בבגד נוטלן ונקראין אקופי ומנקה הבגד ודומה למנקב דתנינן בכמה מקומות ואם נשארו כגון אלו בבגד ובעל הבגד קפיד עלייהו ושקיל להו בשבת חייב משום מכה בפטיש. פי' כל דבר שהוא גמר מלאכה נקרא מכה בפטיש:",
            "<b><big>אקקיא</big></b>   [פרויכט פון אבוים וואס עס הייסט אקציע דיא זאפט דר פון בניצט מען שטארק אין דר אפטייק] (גיטין כט). לשיחתא ליתי אקקיא ואילווא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי וישמעאל פרי עץ ומיצו עב הנקרא חוח המצרי ויש דעת אומרים שהוא סנה בלשון מקרא וגדל בהר שיני ויש לו סגולות ברפואה לדחוק השלשול לעצור דם יוצא דרך מכה או דרך קיא):",
            "<b><big>אקרא</big></b>   [דער נאמן פון עטליכי שטעט, פעסטונג], (מגלה ב. כתובות קיב) אמר רבה בר חנה לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דארץ ישראל והוה כמבי מכסי ועד אקרא דתולבנקי (בבבא מציעא עג) בגמר' אין פוסקים רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשוניתא ושפכי ליה טפי כופיתא פי' בני אקרא דשוניתא דהוו זבני פירי דהנהו דערקי ושבקי ארעיהו והוו בני מצרא דידהו זבני פירא דארעא דידהו ופרעי לעסקא דארעא וטפו ליה לרבינא כופייתא כיון דלאו פירי דידהו אינון שרי או אסור ואמר כי האי גוונא בדידהו הוא דמלכא מאן דיהיב טסקא ליכול ארעא ואינהו מוזלי וזבני דידהו (מועד קטן י) רבינא הוו מסיק זוזי לבני אקרא דשוניתא אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה מהו למיזל עלייהו האידנא א\"ל כיון דביומי אחריני לא משכחת להו כפרגמטיא האבוד דמי ושרי שלחו ליה בני אקרא דאגמא לשמואל ילמדנו רבינו היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמר אביו על אחר וכו' (ב\"ב קכז) בגמרא דהאומר איש פלוני פי אקרא שם מקום. ספרים אחרים עקרא (<small>א\"ב</small> פירש בלשון יוני מגדל ומבצר):",
            "<b><big>אקרפטא</big></b>   [באנק]. רב שרי לסרוקי סוסיא ולמבני אקרפטא ולמבני אצטוה (מועד קטן י) בגמ' דמכבשין (ובקדושין ע) בריש גמרא דעשרה יוחסין ליתיב מר אקרפטא אמר ליה מי סאני ליה למר למימר ספסל:",
            "<b><big>אקרוקיתא</big></b>   [קראקאדעל, פרעש] בב\"ב אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההיא אקרוקית' דהוי כי אקרא דהגרוניא וכו' פירוש אקרוקיתא צפרדע נקבה. אקרוקא צפרדע זכר:",
            "<b><big>אקושא</big></b>   [הארט] (חולין קה) לא אמרן אלא ברכיכא אבל באקושא לית לן בה והלכתא בכל מילי הוה קינוח הפה לבד מקימחא תמכי וירקא (כתובות לט) בגמרא דסמך האונס נותן מיד רב פפא אמר אמרה לי בת רבי אבא כי נהמא אקושא בחינכי (סוטה ד) בריש גמרא ברכיכא או באקושא פירוש כמו קשה:",
            "<b><big>אר</big></b>   [ליכט] (ברכות ב) ביאת אורו מעכבתו פירוש ממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת אורו ומאי וטהר טהר היום כלומר פנה היום והוא יציאת הכוכבי' ועונ' וטהר ליום ודלמא ביאת שמשו ומאי וטהר טהר גברא ועונה וטהר לגברא ועדיין לא פנה היום:",
            "<b><big>אור</big></b>   [ליכט. פייאר]. נר בברור חיל משתה שם (סנהדרין לב) פירוש בימי השמד לא היו יכולין לעשות חופה ומילה בפרהסיא והיו עושין בצינעא וכל מי שהיו לו נרות דולקין באסקופה יודעין שבאותה חצר סעודת הכנסת כלה וקול ריחים מילה שם בחצר והכל נכנסין. ובפרק קמא דכתובות ירושלמי יש להפך אור נר בברור חיל שבוע מצות הבן קול ריחים בבורני משתה שם. אור של כבשן ושל תנור ושל כירה (ברכות נה) תני חדא אין מברכין עליו וכו' קשיין אהדדי לא קשיא כאן לכתחילה כאן לבסוף פירוש לכתחילה עד שלא אחז האור ברוב העצים דסליק קוטרא ולא ציל נהוריה אין מברכים לבסוף דציל נהוריה מברכין. אורים ותומים (ברכות ד) (סנהדרין יו) כבר פירשנו בערך אחרי אחיתופל. (באהלות פרק י\"ג) העושה מאור בתחילה שעורו מלא מקדח גדול של לשכה שירי המאור רום אצבעים על רחב גודל (ובסוף שבת קנד) פוקקין את המאור פי' מניחין בגג או בכותל מקום פתוח כגון זרת הן חסר הן יתר ליכנס ממנו אורו נקרא מאור. (חגיגה יג) בגמרא ולא במרכבה והחיות רצוא ושוב אמר רב יהודה כאור היוצא מפי הכבשן פירוש אינו מפרש שהן רצות וחוזרות אלא שנוצצות בדב' שנראה כאילו הולך וחוזר כברקים כענין שנאמר מראיהן כלפידים וברקים ירוצצו מאי כמראה הבזק א\"ר יוסי בר חנינא כאור היוצא מבין החרסים פירוש כשסותמין הכבשן בחרסים ויש ביניהן כמין נקבין ולשון האש יוצא משם זהו כמראה הבזק. (ראש השנה כב) תנו רבנן אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו ומאימתי משיאין לאור עיבורו פירוש נראה בזמנו הוא ליל ל' כלומר נולד בכ\"ט ונראה ליל ל' ונתקדש ביום ל' משיאין משואות ליל ל\"א כלומר היום שיצא ראש חדש היה והוא עיבור. (בסנהדרין ע) תנו רבנן אין עולין לעיבור החדש פחות מעשרה בני אדם ואין עולין לה אלא בפת דגן וקטנית ואין עולין לה אלא לאור עיבורו ביום שלשים ואחד:",
            "<b><big>אר</big></b>   [אבפליקן. קלויבן] כמלא אורה וסלו (בריש שביעית). (ובבא מציעא פט) בגמרא ואילו אוכלין מן התורה פועלין שהיו אורין בתאנים. (וב\"ב פב) בגמרא קנה שלשה קנה קרקע אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הרי זה קנה תחתיהם וביניהם וחוצה להן כמלא אורה וסלו. פירוש אורה שם הלוקט תאנים מן התאנה כגון קוצר בתבואה ובוצר בענבים וגודר בתמרים ומוסק בזיתים מלשון וארוה כל עוברי דרך:",
            "<b><big>אר</big></b>   [לערנן, זאגן]. מדקא איירינן גלל (בב\"ק ל) בגמרא דכל הקוד' זכה מידי איריא הא כדחית' והא כדאית'. ודקארי לה מאי קארי לה ענין קושיא (<small>א\"ב</small> עיין ערך אייר):",
            "<b><big>אר</big></b>   [פערפלוכטי] יביא ארורה לבית דין (בב\"ק יא) בגמרא דחבתי בתשלומי נזקו פירוש הנבלה שמתה בלא ברכה וכב' פירשנו בערך אדר (ובעבודה זרה נ\"א) בריש גמ' דרבי ישמעאל אילימא בדוקין שבעין השתא לבני נח חזיא לגבוה בבמא דידהו לארורה מיבעיא פירוש ארורה עבודה זרה (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתיב ע\"ז):",
            "<b><big>ארא</big></b>   [אטויבן שלאג וואס איז גמאכט צו פאנגן פרעמדי טויבן] (סנהדרין נה) בפ' זה בורר בגמ' ומפריחי יונים הכא תרגמו אי תקדמה יונך ליוני חמא בריה דרב הושעיא אמר אדא פירש רב האי גאון ארא ברי\"ש ופי' ארא שבאשי מנהג מפריחי יונים שמעמידין שובכין ופגמין ומציבין בהם יונים שבאשי שמשבשין בהן יונים של בני אדם אחרים כדי שיעמדו עם יוניהם ויצודו אותם ויהיו כגזלנים ואף על פי כי מן האויר הן נוטלין אלא שנאסר לעשות כך מפני דרכי שלום ובלע\"ז קורין למטעה איר\"טור:",
            "<b><big>ארא</big></b>   [וואל. בוימוואל] (שבת יא) בגמר' לא יצא החייט ולא גרדי באירא שבאזנו ובגמר' דעור כדי לעשות קמיע (ושם עט) בגמ' דאמר רבי עקיבא (ושם צ) הא איתמר עלה א\"ר נחמן אמר רבה בר אבוה לפי שאין אדם טורח לשרות סממנין לצבוע בהן דוגמא לאירא פירש הגאון אידא בדל\"ת ונקרא עירה בלשון ארמי אורר' והוא כמין מוך חתיכה קטנה מן הצמר ומן הפשתן או מצמר של גפנים שאורגין אותן בתוך מטפחות של מילת (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני צמר):",
            "<b><big>אראל</big></b>   [ענגל] (כתובות קד) אראלים ומצוקים אחזו בארון הקדש נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקדש:",
            "<b><big>ארב</big></b>   [מילטר] (בכלים פרק טו) כלי עץ כלי עור אריבות של נחתומין טמאות פירוש אריבות עריבות שלשין שם הלחם. ס\"א ערוכות בכ\"ף ופי' לוחות ארוכין שמקצרין עליהן הלחם. ס\"א עריכות מל' עריכות שמעריכין עליהם הלחם:",
            "<b><big>ארב</big></b>   [לאקערן] (ב\"ק פה) בגמ' דריפוי אי אמר ליה אנא מסינא לך א\"ל את דמים עלי כי אריא ארבא. (וב\"ב קכח) בגמ' רבן שמעון ב\"ג לא ניחא לי דתהוי זכותאי גבי זכותך דדמית עלי כאריא ארבא פי' כזאב ערבות שהוא בעל מריבות. פירוש אחר כארי אורב:",
            "<b><big>ארב</big></b>   [טרוקן פעסל] מר בריה דרבינא מנקטא ליה אימיה בארבי (פסחים מ) אין שורין את המורסן פירוש היתה זהירה הרבה בעקריהן והיתה משמרת אותן לשם מצה:",
            "<b><big>ארב</big></b>   [פינסטרניש, טונקלהייט] (בפסחים קיא) בגמ' ולא יפחתו לו אמר רב יוסף הני תלת מילי יהבין ארבונא בנהורא פי' מחשיך מאור העינים ענין ערב (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני חשך ואפילה):",
            "<b><big>ארב</big></b>   [וויידן בוים] אמר רב טולא דארבא טולא דארבאתא (בפסחים פרק ע\"פ) בגמרא דלא יפחתו לו (ובגיטין ו) ורב יוסף אמר מחלוקת ליוחסין אבל לגיטין עד ארבא תניינתא דגישרא (ובקדושין ע\"ב) פ' עשרה יוחסין ובסוף פרק הזורק ואי מלינהו קני ואורבי לית לן בה (ובשבת כ) רבין ואביי הוו שקלי ואזלי בפקת' דטמרוריא חזנהו להנהו ארבאתא דקיימין אמר ליה רבין לאביי היינו ארבא דתנן פירוש ערבה ממש. ארבא תניינתא דגישרא ערבה שנייה העומדת בצד הגשר. פי' אחר מקום שקושרין בו ספינה שנייה. פי' טולא דארבא צל של ספינה. טולא דארבאתא צל של ערבה ואית דאמרי סרפד ויהי אומן את הדסה תרגום תחת הסרפד יעלה הדס חלף ארבניא יסק אסא:",
            "<b><big>ארב</big></b>   [שיף] (בבתרא לד) ההיא ארבא דהוו מינצו עלה בי תרי פירוש כלי קטן של כסף דומה לערבה (ב\"מ ע\"ב) פ' איזהו נשך בגמ' אין פוסקין על הפירות בחיטי דאכלבי וארבי אכלבי אוצרות ארבי ספינות:",
            "<b><big>ארב</big></b>   [פענסטר] פ\"ק דאהלות ארובה שהיא בתוך הבית ויש בה פותח טפח וכו' ארובה לול:",
            "<b><big>ארבל</big></b>   [דער נאמן פון אשטאט אין ארץ ישראל]. כלי פשתן הגסים הבאים מארבל. בעל הערוך גרם ארכל עיין שם:",
            "<b><big>ארבלא</big></b>   [זיב] ומארבל (ב\"מ כו) בגמ' דמצא בגל כאשר ינוע בכברה (עמוס ט׳:ט׳) תרגום כמו דמחזרין בארבלא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי כברה):",
            "<b><big>ארבע</big></b>   [פיר] במשנה (ערובין יז) ד' דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים מדמאי ומלערב פי' בגמ' (שם לח) ובגמ' א\"ר הלכה כד' זקנים וכו' ד' דברים היה ר\"ע דורשן ואין אני דורש כמותן (ר\"ה יח) בגמר' דעל ששה חדשים פי' אלו ארבעה דברים מפורשין בספרי דבי רב בפ' שמע ישראל ובמסכת סוטה בתוספתא ר\"ש בן יוחי אמר ד' דברים היה ר\"ע דורשן ואף אני דורשן ודברי נראין מדבריו הוא אומר ותרא שרה את בן הגר המצרית מצחק שעבד ע\"ז ואני אומר שלא היו צרים אלא לענין שדות וכרמים שכשבאו לחלוק היה ישמעאל אומר לו אני נוטל שני חלקים שאני בכור וכן שרה אמרה לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש וגו' ורואה אני דברי מדבריו. כיוצא בו הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם וגו' שוה להם כל דברי ר\"ע ואני אומר אפי' אתה מכניס להם כל צאן ובקר שבעולם סופן לרנן אחריך השיבהו רוח הקודש עתה תראה היקרך דברי אם לא ודברי אני רואה מדבריו. כיוצא בו אתה אומר יושבי החרבות האלה על אדמת ישראל והלא דברים ק\"ו ומה אברהם שלא עבד אלא אלוה אחד ירש את הארץ אנחנו שעובדין אלוהות הרבה אינו דין שנירש את הארץ ואני אומר ומה אברהם שלא נצטווה אלא מצות ידועות ירש את הארץ אנו שנצטוינו מצות הרבה אינו דין שנירש את הארץ מה נביא משיבן על כך כה אמר ה' על הדם תאכלו ועיניכם תשאו אל גילוליכם עמדתם על חרבכם עשיתם תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו רואה אני דברי מדברי ר\"ע. כיוצא בו אתה אומר כה אמר ה' צום הרביעי וגו' זה שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר ולמה נקרא שמו רביעי שהוא חדש רביעי. צום החמישי זה ט' באב שבו חרב הבית בראשונה ובשנייה ולמה נקרא שמו חמישי שהוא חדש חמישי. צום השביעי זה שלש בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ומי הרגו ישמעאל בן נתניה ללמדך שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב\"ה כחורבן בית המקדש. צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלם שנא' ויהי דבר ה' אל ירמיהו בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל על ירושלם ואני אומר צום העשירי הוא צום החמישי אלא שביהודה מתענין על המעשה ובגולה על השמועה שנאמר ויהי בשתים עשרה שנה בעשירי בחמשה לחודש לגלותנו בא אלי הפליט וגו' ושמעו ועשו יום שמועה כיום שריפה ודברי אני רואה מדבריו. ארבעה צריכין להודות (ברכות נד) שאלו לפני רב האי ז\"ל הא דאמר רב יהודה ד' צריכין להודות מאי טעמא לא אמרינן רבנן כסידורא דקראי והשיב הכי אית לפרושי דקראי סדירין לפום דשכיח טפי להולכי דרכים ומדבריות הרבה מצויין הולכין מעיר לעיר ואחריהן מי שהיה חבוש בבית האסורין דמעיטי מנהון והרבה מצויין אפילו על אכרגא וטסקא ובתריהון מי שהיה חולה ונתרפא דמעיטין מן מאן דמיחבשן לשלטונא ושכיחין נמי טובא ובתריהון יורדי הים המעיטין מן כולהון דשמעתא סדירין לפום הקרובים לסכנה יורדי הים טפי קרובין לסכנה דבחד ריגעא אובדין ובתריהון הולכי מדבריות טועים ולא משכחו מאכל ולא משקה וקרובין למיתה יותר מן החיים ובתריהון מי שהיה חולה ונתרפא אפילו חושש בראשו ואפילו חושש בגרונו ובתריהון מי שהיה חבוש בבית האסורין דמרחיק מן הסכנה טפי מכולהון וכל חד מן הני עדיף ניסיה מדבתריה:",
            "<b><big>ארג</big></b>   [דאס בעסטי, דאס גלוסטיגסטי). תרגום כל כבודה בת מלך (תהילים מ״ה:י״ב) כל שפר ארג נכסי והוא לשון חמדה ותרגום ויתאו המלך יפיך (שם) וירגג מלכא שופרך:",
            "<b><big>ארגבל</big></b>   [מוירער, שטיין הויער]. ויפסלו בוני שלמה ובוני חירם והגבלים (מלכים יב) תרגום ופסלו ארדיכלי שלמה וארדיכלי חירם וארגובליא ולגודרים ולחוצבי האבן דשלמה ודיואש (מלכים יב) ולארגבליא ולפסלי אבניא:",
            "<b><big>ארגז</big></b>   [קאסטן]. (סנהדרין מו) איבעי ליה למימר כי קבור הוה אמר ליה דעבד ארגז וקבריה ביה אבל קבורה בקרקע לא חזינן ורב האי גאון היה שונה ארגז ופי' רב חמא סבר כי לא למצוה נאמר דבר זה שלא לעשות ההרוג ארגז עראי ולא קבעו פי' ארגז כמו כסוי שמכסין אותו אבל עפר אין במקרא זה:",
            "<b><big>ארגטיס</big></b>   [ארבייטר, האנדווערקר]. בילמדנו בריש ויקח קרח משה נטל לעצמו את המלכות ועשה אותו ארגטיס פירוש כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו פירוש כתף שהיה טוען את הארון (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני פועל ובעל מלאכה):",
            "<b><big>ארגליא</big></b>   [ווערקצייג] בילמדנו בהעלותך את הנרות בפסוק קח את הלוים מי שמכר לחבירו ספינה ולא פי' כלי ארגליא שלו מהו שיזכה בהן הלוקח כך שנו רבותי' (בב\"ב עג) מכר את התורן ואת הנס ואת האוגן פי' ארגליא כלים אלו המרגילים אותה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני כלי אומנות ופעולה):",
            "<b><big>ארגמן</big></b>   [פערפל וואל] טוב כל שהוא (בשבת צ) בגט דמיני בשמים ובכלים (פ' כז) הבגד מטמא חוץ משל ארגמן ושל זהורית ובנגעים (בפ' יא) כל הבגדים. חלוק שנראה בו נגע מציל את האמריות שבו אפי' הן ארגמן:",
            "<b><big>ארגנטין</big></b>   [אגוטר שופר הייסט ארגאנויט, אונ אויף דעם שילד פאר דעם באד פלעגט פרצייטן צו שטיין אויף גמאלט איין ארגאנויט]. (ב\"ר פ' סד) ויצא הראשון אתא הדין ארגנטין מגחיך ומרקד קימוי ועל ארגנטין ומזגא קדמיהון פירוש שר של מרחץ (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מלאך או רוח העוזר להולכים באניות אמנם אל הרוחות הוא העוזר והוא עושה מלאכיו רוחות):",
            "<b><big>ארגנטין</big></b>   דכספא (בסוף פיאה ירושלמי) ובפסקא דבחדש השלישי למלך שהיה משיא את בתו והיה לו ארגנטין ישנה אמר המלך אם אני ממתין עד שאני עושה ארגנטין חדשה הרי אני משהא שמחת בתי מה עשה צחצחה ומרקה ונתנה לה וכו'. ס\"א אגינטירין פירוש כלי חשוב שמשמשת בו בת המלך (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי כסף וכלי כסף ונעתקה מלה זו גם לכלי זהב (ירושלמי דפיאה פרק מאימתי) יומא דין בארגנטרין דהבא):",
            "<b><big>ארגסטוס</big></b>   [אווינד וואס קומט פון דער צפון אונ מערב זייע, ער הייסט נארד וועסט ווינד] (בויקרא רבה פ' צו) זובח תודה לפי שבעולם הזה בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת ובזמן שרוח דרומית מנשבת אין רוח צפונית מושבת אבל לעתיד לבא אמר הקב\"ה אני מביא רוח ארגסטוס לעולם שמשמשת בו שתי רוחות הה\"ד אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי. ס\"א ארגסטוס וכן מסתברא כלומר אגרסתו שלבט\"קו בלעז (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני רוח מערבית צפונית):",
            "<b><big>ארד</big></b>   [שוואם] (ברכות מח) (פסחים קיט) ארדיא לי וגוזליא לאבא פירוש ארדיא כמהין נראין הדברים שהיה שמואל מתאוה להן וכן גוזליא (בע\"ז לח) בגמ' דשלקות איכא בינייהו דגים קטנים וארדי ודיסא וכו'. (בכתובות סא) בגמרא ארבע יושבות בקתידרה אייתי לקמיה תבשילא דארדא:",
            "<b><big>ארד</big></b>   [וואלד אייזל] (עבודה זרה יו) בגמר' דאין מוכרין להן דובים חיה גסה מאי מלאכה עבדא אמר אביי אמר לי מר יהודה דבי רב יוחנא טחני רחיא בארודי. האי מאן דאחזיק מגוד' דערודי ולבר לא הויא חזקה (בב\"ב לו) בגמ' חזקתן שלש שנים פי' ארודי חיות כמו ומוסרות ערוד מי פתח ובאות ואוכלות הזרעים שבקצות השדה ויש עושין קירות וגדרות לשדה ומניחין קרקע מעט חוץ לקיר ומשליכים שם זרע ומה שצומח באות החיות ואוכלות ואין נכנסות לשד' ואם החזיק אדם באותו קרקע שהיא חוץ לגדר אינה חזקה דיכול למימר כיון דכל דזרע ערודי אכלי לא איכפת לי עלה:",
            "<b><big>ארדב</big></b>   [איין פערזישע מאס]. (במציעא פ) בגמר' להביא חטים והביא שעורים תרקבא לכתף ארדב לעריבה. (ערוביו קב) בגמר' דנגר הנגרר ההיא אסיתא דהוה בי מר שמואל דהות מחזקא ארדבא פי' ארדב חצי לתך (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ארטב מין מדה פרסית ובנוסח' דידן גרסינן אדריבא:",
            "<b><big>ארדכל</big></b>   [בויאמיינסטר]. (ערובין כו) האי מחיצה דארדכלי לא שמה מחיצה ובסוף גמ' דב\"מ בנאי שמסר לאדדכל ארדכל חייב (ובב\"ר פ' כח) ויתעצב אל לבו למלך שבנה פלטין על ידי אדרכל ראה אותה ולא ערבה לו על מי להתרעם על ארדכל. בוני שלמה ובוני חירם תרגומו ארדיכלי שלמה וארדיכלי חירם לחרשי העץ ולבונים: (מלכי' יב)",
            "<b><big>ארדענא</big></b>   [פרעש, אגשווילכץ אונטר דער צונג] (ירושלמי דשבת פרק שמנה שרצים) הדא אורדענא סכנה תרגום צפרדע ארדענא ויש מין חולי הנקרא צפרדע מהיונים ורומיים והוא מורסא חם הגדל תחת הלשון בין הוורידים):",
            "<b><big>ארדפני</big></b>   [דער נאמן פון אביטרן בוים] תרגום ירושלמי ויורהו ה' עץ אילן מריר דארדיפני עיין ערך הרדפני:",
            "<b><big>ארו</big></b>   [נון] בדניאל וארו ארבע חיון פי' הנה:",
            "<b><big>ארז</big></b>   [צעדרבוים, טענן בוים]. (שבת קנז) אבל לא בעצים שבמוקצה התם בארזי ואשוחי דמוקצה מחמת חסרון כיס ננהו דאפי' רבי שמעון מודה פי' ארזי ואשוחי עצי ארזים וברושים העשוין לקורות שאין דעתו של אדם להסיקן וגמר והקצה אותן:",
            "<b><big>ארזובין</big></b>   [האמר]. תרגם ומקבות והגרזן וארזובין וחלילין ובלשון תלמוד ארזפתא ויש מרזב ומרזף עיין שם):",
            "<b><big>ארזלא</big></b>   [זומר הייזל, איין אויסגשפאנט גצעלט וואס האט הינטן קיין ווענד ניכט). (ערובין כה) הכא בתאי עסקינן דעבידא כי ארזלא פירוש ערסנא כדמתרגמי' כמלונה במקשה כערסל מבתותא והוא חבלים מתוחים מאילן לאילן כמין מטה לשכב עליהן השומר בלילה ולישב תחת צלה ביום ותחתיה פתוח כולו (<small>א\"ב</small> תרגום והתנודדה כמלונה ותהי אזלא ואתיא כארזלא:",
            "<b><big>ארזלא</big></b>   [איונג וויזל טיר] (בב\"ב עג) אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא דרימא בר יומיה והוי כהר תבור וכמה הוי ד' פרסי. (זבחים קיג) בשלמא למאן דאמר לא ירד מבול לארץ ישראל רימא התם קאי אלא למאן דאמר ירד היכא קם גוריות קטנות הכניס לתיבה והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי אורזילא וכו' עופר האיילים תרגום אורזילא דאיילא כשני עופרים תאומי צביה כתרי אורזילין תאומי טביא פי' אורזילא דרימ' בר יומיה (אפרוח) ראם בן יומו ותרגום ודישן ורימא:",
            "<b><big>ארזילא</big></b>   [וואלפיש]. (בב\"ב ע\"ג) פרק המוכר את הספינה ארזילי דימא בעל הערוך גריס אדילי עיין שם:",
            "<b><big>ארזן</big></b>   [רייז]. (תענית כד) למחר אתי ארבי דארזנא פי' ספינות מליאות אורז:",
            "<b><big>ארזן</big></b>   [גרוס]. (גיטין מ) לחזוזיתא ליתי שב חיטי ארזנייאת' וניקלינהו אמרא חדתא אדנפיק משחא מינייהו ונשוף פירוש שבע חטים גדולים:",
            "<b><big>ארזף</big></b>   [האמר]. (גיטין נז) יומא חד חליף אבב' דנפחא שמע קל ארזפתא ושתיק ועוד זה (בויקרא רבה פרשת אחרי מות) בפ' ויתרון ארץ ותשם את המקבת בידה ושויא את ארזפת' דנפחי. קורנס של נפחי'. ס\"א מרזפתא ס\"א מרזנתא והנם בערך מ'. ארזפתא דהני פירי (בב\"ק מ) בריש גמ' דשור שנגח את הפרה בא באזרפתא (בב\"ב כ\"ז) בגמר' דמי רגלים ס\"א אפרזתא והוא סם המות של בהמה:",
            "<b><big>ארח</big></b>   [שטאנג]. כפיסין ארחין (ב\"ב נ) (עירובין יד) קורה שאמרו רחבה לקבל אריח והאריח חצי לבינה של ג' טפחים. (ביצה לב) דביתהו דרבי חייא נפל לה ארחא בתנורא ביומא טבא אמר לה רבי חייא חזי דאנא רפתא מעלייתא קא בעינא כלומר התיר לה להחזיר האריח למקומה. ס\"א נפל לה ארחא בתנורא כלומר נפל אריח שממקום אח' בתנור והתיר לה לגורפו ולהוציאו משם (<small>א\"ב</small> תרגום בדי עצי שטים אריחי דאעי שטין:",
            "<b><big>ארח</big></b>   [גאסט, וואנדרער]. (ברכות ס) בגמ' דמקום שנעקרה עבודה זרה אורח טוב מהו אומר וכו'. אורח בזמנו בא (נדה יז) בגמ' דכל הנשים פי' לענין דם נדה הוא אומר שבא לעת הקבוע כאורח. (כתובות סא) בגמ' דהכניסה לו שפחה משום דאמר לה קמי ארחי ופרחי מאן טרח ובגמ' דהמשרה דל תלת לארחי ופרחי פי' עוברין ושבין היורדין וחונין בבית רעיהם: פירוש אחר ארחא אורח פרחא רוכל המחזר בעיירות. בילמדנו בסמך שור או כשב או עז רוח חיים למעלה למשכיל וגו' סלק עצמך מדבר שאינך שלך אם תאמר מהו שכרי אמר הקב\"ה דייך שאתה ניצול משאול שנאמר למען סור משאול מטה:",
            "<b><big>ארטבון</big></b>   [איין איברזעהר, אונ זא האט אויך גהייסן איין פערזישר קעניג). (יומא יא) בגמרא דלשכת פרהדרין מעשה בארטבון אחד שהיה בודק מזוזות בשוק העליון של ציפורי פי' ארטבון היו קורין אותו ע\"ש עירו (<small>א\"ב</small> הוא שם אדם אצל הפרסיים והיה נקרא בשם זה מלך ובנה עיר על שמו):",
            "<b><big>ארטלאי</big></b>   [מויליטיהר]. האחשתרנים בני הרמכים תרגומא ארטלאי בני רמכים. (<small>א\"ב</small> בנוסחאו' דידן כתוב ערטילאי ובעל ספר המתורגמן גריס ארטבלאי):",
            "<b><big>ארטסים</big></b>   [אויף גבלאזן הוכמיהטיג]. (שמות רבה פרש' בא אל פרעה) מהו הכבדתי שעשה המקום את לבו ככבד הזה שהוא מתבשלת שניה וארטסיס נכנס בתוכה פי' בלשון יוני דבר נפוח מלאים רוח וזה כנוי לגאוה:",
            "<b><big>אריא</big></b>   [שטאל] (במ\"ק י) בגמר' דמכבשיה למיבני אמת דרחיא ולמיבני אוריא אוריאות והאוצרות (בעירובין נה) בגמר' דהיו שם גדודיאות (בכיצד מעברין) כבר פירשתי בערך אהורייריה:",
            "<b><big>אריא</big></b>   [שוף] ארבא בסוף גמ' דהשואל (ובב\"ק פה) כבר פירשתי בערך ארבא:",
            "<b><big>אריוך</big></b>   [העלד] אריוך מנו שמואל (שבת נג) בגמר' דחמור יוצא. (מנחות לח) אמר ליה לוי לשמואל אריוך לא תתיב אכרעך עד דמפרשת לי להא מילתא התכלת אינה מעכבת את הלבן (קדושין לט) בגמ' כל מצוה שאינה תלויה בארץ לענין ערלה אמר ליה לוי לשמואל אריוך פסק לי ואנא איכול:",
            "<b><big>אוריון</big></b>   [גרעניץ] (ב\"ר) פרשת ויבאו שני המלאכים עד שלא הגיע לבית אוריון שלו פירוש בלשון יוני גבול עיין ערך מתורין:",
            "<b><big>אריוסטו</big></b>   [אבפיהר מיטטעל] (ירושלמי דשביעית פ' כלל גדול קמא) אריוסטו שרי קטרטון שרי מורסינטון שרי רודמירון שרי אידרורוסטון אסור דיומירון אסור פירוש בלשון יוני איריוסטו רפואה משלשל' הנקרית איריא כלומר קדושה מפני תועלת' ותקנ' יוסטו הרופא פי' קטרטון שם כללי לרפואה המשלשלת פירוש מורסינטון רטייה נעשי' מהדס פי' רודומירון מין משקה עשויה בשמן ורד וכל אליו לרפואה ושרו אבל אידרורוסטון שפירושו בל' יוני מין משקה עשוי מוורדים ודבש ומים ודיימורון שפירושו מין משקה עשוי ממין תותים ודבש אסורי מפני שהם לא לרפואה לבדה כי הם משקים ערבים לחיך ואוכל אדם הם:",
            "<b><big>ארך</big></b>   [פאסינד, רעכט]. (בבא מציעא עה) הלויני מאה פלפלין במאה ועשרין ואריך (סוכה מד) אתאן בני קרייתא מקשקשין בכרמיא ואכלין זיתא אריך או לא אריך פי' כשר לי להנות מאותן הזיתים שנתקשקשו בשביעית כדכתיב לא אריך לנא למחוי ובשבת סוף גמרא דבמה מדליקיי עיילי' לבי בני והוא קא אריך ליה אבישריה כלומר עורך בשר גופו ומתקנו:",
            "<b><big>ארך</big></b>   [היילען] (בפרק קמא דכלים) בשר כדי להעלות ארוכ' ראש המשנה פירש ממנו אבר שאין עליו בשר כראוי פירוש אם נחתך יד ממנו או רגל מחמת חולי או דבר אחר אם יש על האבר החי שנשאר בשר חי אלו היה כמותו באבר הנחתך והיה דבוק בגופו היה מתרפא מטמא במגע ובמשא ובאהל ומפרש בסיפא רבי יהודה אומר אם יש במקום אחד כדי להקיפו בחוט ערב יש בו לעלות ארוכה כדכתיב כי אעלה ארוכה לך:",
            "<b><big>ארך</big></b>   [לאנג] (ראש השנה כה) פעמי' שבא בארוכה פעמים שבא בקצרה וכשבא בקצרה אינו מתכסה אלא י\"ב שעות: (תענית יו) מאי שביעית שביעית לארוכה פירוש שביעית לגואל ישראל שהיא ארוכה והיא משמנה עשרה ולא יבא התוספת אלא ששה. (ובסוף פרק קמא דברכות ירושלמי) תני צריך להאריך בגואל ישראל בתענית הא בשש שהוא מוסיף אינו מאריך. ארוכות של נחתומים בכלים (בפרק כלי עץ כלי עור ובעדיות ו) בפרק העיד רבי יהושע וכבר פירשתי למעלה בזה הפרק בערך ארב. קור' שנשברה סומכין אותה בספסל או בארוכות המטה (שבת קנא):",
            "<b><big>ארך</big></b>   [בעהערשער אובריקייט. ארכיו לייבארצט. בוימיינסטער. רייבער הויפטמאן] (ב\"ר פ' ל\"ט) ויהי בנסעם מקדם אמר ר' לוי כל מקום שאתה מוצא אכילה ושתייה ארכליסטיס מקרטע זה יצר הרע שהוא משנה את הבריות כיצד עמון ומואב עשו איסטליס וכו'. (ובב\"ר פ' ט) וירא אליו לארכיליסטיס שמרד במלך ובריש וישלח יעקב לארכיליסטיס שישן בדרך. ויותר יעקב לבדו לארכיליסטיס נדמה לו אמר לו העבר את שלי ואני אעביר את שלך פירוש שר של לסטים בב\"ר בריש ויהיו חיי שרה ועפרון יושב א\"ר יצחק ישב כתיב אותו היום מינוהו ארכוסטרטיגוס דלא יהא בר נש רב זבין מדבר נש זעיר פירוש שר השרים לשון יין שרים נקראין ארכון סטרטיגון. (ובילמדנו בפ' סוטה) אם יסתר איש במסתרים וגו' משל לארכיטיקון שעשה מדינה ובנה בתוכה מחילין מטרות וטמוניות וכו' פי' גדול האומנין שעשה קיטונות וחדרין. ובפסקא (דויהי בשלח פרעה) רבי אליעזר בר' שמעון אתמני ארכוליפורין בני אינשא דהוו חזייה קטילין פי' ארכוליפורין שר הטבחים. (בב\"ר פ' עז) ויירא יעקב מאד פלן עתיר נעבדיניה ארכונטוס. ובמגילה איכה יעיב באפו הוה בר נש מן ביתר נפק לצלותא בירושלם ואמר ליה בגין דשמעינן עלך דאת בעי מתעבדא ארכונטוס וכו'. (בב\"ב קסד) ההוא שטרא דהוי כתיב ביה בשנת פלן ארכן מנהגה של אומה זו שנה ראשונה של מלך קורין לו ארכן (ובילמדנו שתי חצוצרות כסף) ויתא ראשי עם שעם כל חבורה וחבורה הוא בא ונוטל שכר לפרנסם בפני עצמן ולארכונים בפ\"ע. איה בית נדיב תרגום אן בית ארכונא (בפסיקת' דזכור) אשר קרך בדרך רבי נחמיה אומר קראן ודאי מה עשה עמלק ירד לבית ארכוון של מצרים ונטל טימוסיהן של שבטים שהיה שמן חקוק עליהן. קרית ספר תרגומו קרית ארכי. (בפ' י' יוחסין) חתום בארכי ישנה של צפורי. פירוש ערכאות של ישראל. פי' אחר מי שהיה חתום בבית דין הקבוע בעיר ששמה ישנה והוא בצפורי דלא מוקמי דיין כי אם מיוחס. ישנה עיר שבציפורי כעין עיר חדשה שביהודה (במסכת עירובין) (<small>א\"ב</small> ארכי פירושו בל' יוני נגידות ושררה וארכיליסטיס ראש השודדים ארכיסטרטוגיס ראש ושר צבא ארכיטקטון ראש הבונים ואומרים ארכונטיס וארכון שר אבל ארכי וארכיון פירושו מקום ועד השרים והשופטים ושם נשמרים כתבי העיר):",
            "<b><big>ארך</big></b>   [פערוויילען]. תרגום וידום השמש ואוריך שמשא וייחל עוד ואוריך עוד):",
            "<b><big>ארכיאטריס</big></b>   (שמות רבה פ' פסל לך). משל לבן ארכיאטריס פי' בל' יוני ראש הרופאים:",
            "<b><big>ארכובה</big></b>   [קניא] (פ' י\"ד דכלים) כלי מתכות כמה שיעורן מפתח של ארכובה שנשברה מתוך ארכובה פי' כדגרסינן מזוזתא דבי ר' דעבידן כמין נגר ומפרש לא כנגר המוטל לגמרי אלא כאסתורא כי שקא וכרעא דאדם דדמיא לנון כפופה דמיניה כייף ומיניה זקיף וכן מפתח שמתכפל כארכובה עם השוק שמו מפתח של ארכובה:",
            "<b><big>ארכבתא</big></b>   [צוים צווישן פעלדר] (מציעא קג) אמר רב יוסף בוכרא וטופסא וארכבתא וקני דחיזרא דבעל הבית פי' היו נוהגין לעשות גבולין סביבות שדותיהן כעין חומה נותנין טיט כשיעור אמה בקרקע סביב השדה ולכשייבש מוסיפין עליה כשיעור אמה אחרת ולאחר שייבש מוסיפים אמה שלישית ראשונה קורין לה בוכרא שהיה כעין בכור שנייה טפסא שהיא אמצעית כדגרסינן לא גדושות ולא מחוקות אלא טפוסות שלישית ארכבתא שהיא על כולן ולמה אינו עושה שלשתן בבת אחת שלא היה יכול לעמוד שהוא טיט בלא אבנים קני דחיזרא פירש יתדות שנועצין בקרקע לגדור סביבותם גדר קוצים:",
            "<b><big>ארכידיקי</big></b>   [אמטס פאהרשטעהר] ב\"ר פ' ולוט ישב בשער סדם ישב כתיב אותו היום מינוהו ארכידיקי זו גרסת הערוך בערך ידק ופירש מלה בלשון יוני ראש השופטים ובלשון רומי אומרים ארכי יודקי ובקצת נוסחאות כתוב ארכיקריטיס והיא מלה יונית. והכל אחד ובקצת נוסחאות כתוב ארכי הדינים:",
            "<b><big>ארכל</big></b>   [שטאדט] בב\"ר פ' והנחש היה ערום אבל כלי פשתן מארכל' אם פיחמו אחד מהן מהו. ס\"א כלי פשתן הגסין הבאין מארכל פי' בגדים עבים שהן בזול (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב מארבל ולי נראה שהדין עם בעל הערוך כי היתה עיר נקרא ארכל על שם מלך ארכלאוס):",
            "<b><big>ארכוניס</big></b>   [בעהערשער] ירושלמי דיבמות פ' הערל אפילו כבנו של ארכוניס פי' שר וארכון וארכונטיס וארכיניס אחד הוא):",
            "<b><big>ארכיסטריס</big></b>   [טענצער] מדרש שמואל פסקא כהגלות נגלות אחד הרקים אמר רבי אבא בר כהנא כאילין ארכיסטריס פי' בלשון יוני מרקדים ומכרכרים):",
            "<b><big>ארלוגין</big></b>   [זייגער] בפסיקתא דהחדש למלך שהיה לו אורוליגין וכיון שעמד בנו מסר לו אורוליגין שלו פי' סימני השעות וכבר פרשנו באבן שעות (<small>א\"ב</small> כן פירושו בלשון יוני ורומי):",
            "<b><big>ארם</big></b>   [אראם] (מגילה כה) האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא פירוש לא תתן מזרעך באומה ידועה שמעבירין זרעם למולך כגון ארמיים שאתה גורם להעביר זרעך למולך ומכלל דבריו משמע ששאר האומות שאין מעבירין מזרעם למולך מותר לפיכך משתקין אותו בנזיפה אלא פירוש הכתוב כדתנא דבי רבי ישמעאל הבא על הכותית והוליד לע\"ז הכתוב מדבר דלא שנא מולך משאר בתי ע\"ז (ברכות ט) אמר להו רבא לבניו אל תחתכו בשר על פיסת היד ואל תשבו על מטה ארמית. (פסחים קיב) ד' דברים צוה רבינו הקדוש את בנו ואחד מהן אל תשב במטה ארמית משום מעשה דרב פפא שהיה נושה בארמאי מעות אזל למיתבעינהו כיון דעל לביתיה אמר ליה תיב על ערסא והוה ביה ינוקא מית אייתי סהדי אשכחי' לרב פפא דיתיב אערסא אמר ליה אנת קטלתיה באותה שעה אמר אל תשב במטה ארמית. ארמי אובד אבי מכאן שאמירה כמעשה כשרדף לבן ליעקב והשיגו אמר לו יש לאל ידי לעשות עמכם רע והעלה עליו הכתוב כאילו עשה וכן לענין הטובה וכו' בילמדנו ויאמר ה' אל הנחש. שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ תרגומו בארע ארמאה:",
            "<b><big>ארם</big></b>   [איין לאנד אין סוריא] בגמ' פתילת הבגד מאי לאו בפרסיאתא לא בארמייתא הואיל וחזיין אגב אמייהו ודפרסייתא אסורין פי' תמרי ארמייתא גרעינייהו רכין ונאכלין עם תמרין עצמן (בב\"ק נט) בגמרא דכיצד משלמת דיקלא ארמא דיקלא פרסא פי' הלכתא כרב דשם בששים בדיקלא ארמא דחשוב הוא דאילו שיימין באנפי נפשיה פוגם ומזיק והלכתא כריש גלית' דשם באנפי נפשיה אדיקלא פרסא שהן כפניו' מין בוסר שאינן מתבשלין דלא חשוב ולא פגים ומזיק כולי האי:",
            "<b><big>ארמלא</big></b>   [וויטווע] (תרגום שבי אלמנ' תיבי ארמל'):",
            "<b><big>ארמילוס</big></b>   [קעניג רומילוס] (תרגום וברוח שפתיו ימית רשע ארמילוס רשיעא מלך ראשון של רומי רומולוס שמו עיין ערך רמוס):",
            "<b><big>ארימון</big></b>   [איין זאמעס ארט. וויסט] (בויקרא רבה) אם בחקתי ארימון שהוא משובש בגייסות אמר המלך וכו' (<small>א\"ב</small> בריש מדרש קהלת ולמה נקרא שמו ירמיהו שבימיו נעשית ירושלים אירימיה פי' בלשון יוני נקרא מדבר שממה וחרב ארימיה וארימון ובנוסחא שלנו כתוב אדרימון והוא טעות:",
            "<b><big>ארן</big></b>   [לאדע. קאסטין] בעדיות בפרק כל המטמאין (פ\"ג) ובכלים בפרק טבעת אדם (פי\"ב) מסמר של שלחני וארון של גרוסות פי' ארון של מוכרי פולים טחונין שבתוכו טוחנין הפולים מלשון ויגרס בחצץ (שבת לב) בגמ' על ג' עבירות ויש אומרים על שקורין לארון הקודש ארנא לשון בזוי כדרך שקורין למגדל של עץ שבבתיהן (בב\"ר פ' לו) לך לך אל ארץ המוריה ובירושלמי בסוף פרק תפלת השחר הר המוריה רבי חייא רבה ורבי ינאי חד אמר שמשם הורי' יוצאה לעולם וחד אמר שמשם יראה יוצאה לעולם ארון רב חייא רבה ורבי יוחנן חד אמר שמשם אור יוצאה לעולם וחד אמר שמשם ארירה יוצאה לעולם דבור חד אמר שמשם דבר יוצא לעולם וחד אמר שמשם דברות יוצאין לעולם:",
            "<b><big>ארן</big></b>   [דורן]. (בפרה פ\"ז) העצים היו מסודרין שם עצי ארנים וברושים פי' ארנים נטע ארן וגשם יגדל. (ר\"ה כג) ארונים ערי:",
            "<b><big>ארנטם</big></b>   [ציהרינג] מדרש איכה פסקא איכה יועם זהב שהוא דומה לארנטס של זהב פי' בלשון רומי תכשיט:",
            "<b><big>ארגון</big></b>   [גלאז]. בילמדנו פקוד כל בכור זכר משל לאדם פרגמטיוטיס שהיה לו ארנון של זכוכית מוציאן לשוק ומכניסן בלא מנין וכו':",
            "<b><big>ארנון</big></b>   [שטייער, בייטראג] (פסחים ו) בעו מיניה מרבא בהמת ארנונא חייבת בבכורה או לא פי' שיש בה שותפות לנכרי פטורה מן הבכורה דכל דיד נכרי באמצע פטורה. פ\"א מי שיש לו בהמות שהמלך לוקח מהם מס חייבות בבכורה אם יש בכור ביניהן או לא כל היכא דמצי לסלוקי בזוזי למקבל המס לא מבעיא דחייבת דאמר ליה כהן הא אשתייר לך הבכור תנהו לי כי קא מבעיא ליה דלא מצו לסלוקי בזוזי מצי אמר ליה כהן שמא אחרת יקח המלך ותן לי הבכור או מצי בעל הבית אומר שמא הבכור יקח ממני (ב\"ב ח) דכופין אותו להעיד מנדה זו מנת המלך בלו זה כסף גולגלתא והלך זו ארנונא. (ובסנהדרין כו) בגמ' זה בורר אמר רבי שמעון פוקו וזרעו בשביעיתא משום ארנונא. אייתי ארנוניך אייתי דימוסיך (בפסיק' דכי תשא). פי' מנדה זו מנת המלך בלו זה כסף גולגלת המס שעל בני האדם והלך זו ארנונא ארוחת דורון לשלטון העובר ממדינה למדינה נותנין לו כל עיר שעובר בה ארוחה ופי' מלשון ויבא הלך (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מה שקובצים אנשי העיר לתת ארוחה או מתנה לשלטון ושר):",
            "<b><big>ארנוס</big></b>   [שאכטיל איין געשטאלט פון ארביזען] (שבת צא) הכא במאי עסיקינן בארנסי פי' יש בקופות הרוכלים חפצים קטנים כגון חליו' ומרגליות דציירין בצררי דדמו לאגוזים לתאנים ולחרדל זה פי' צררי ופי' ארנסי שהן דומין לקישואין ודלועין והן עצים או קנים שכורכים עליהן צמר או פשתן וקורין האחת מהן בלשון ישמעאל ערנאסה והרבה עדנים ואשה נושאה אותו בידה ומושכ' מהן חוטין לפילכה והיא קופ' הרוכלים שמלאה מהן ומוכרין לנשים והיא האימה ששנינו (בבבא מציעא דכלים) ויש מי ששונה אירוסי ומפרש קיפת הרוכלים שמלאה עצי האלוותא שהן קציעות וכיוצא בהן ודומים לקישיאין ודילועין:",
            "<b><big>ארנק</big></b>   [בייטל. שאף פעלץ] (סנהדרין ל) בגמר' דגמרו את הדבר אמר רבא מסתברא מילתיה דרב יהודה באחד אמר בארנקי לבנה ואחד אמר בארנקי שחורה פירוש בא רבא לפרש דברי רב יהודה ואמר מסתברא מילתיה בשמכחישין זה לזה עדותן עדות בזמן שאחד אומר בארנקי שחורה הלוהו מנה ואחד אמר לא אלא בארנקי לבנה הלוהו אבל במנה שניהן שוין אבל אם נחלקו במנה עצמה זה אמר במנה לבן הלוהו וזה אמר במנה שחור הלוהו כלומר ישן אין מצטרפין ואקשינן עליה דרבא והכחשה בכלים כי האי גוונא בדיני נפשות לא מצטרפין והאמ' רב חסדא אחד אמר כלים שחורים ואחד אמר כלים לבנים הרי זה נכון: פירוש אחר זה אומר מנה שהלוהו בארנקי שחורה היה מונח ואחד אומר בלבנה כיון דלאו גוף מעשה ההלואה הוא לא מסקו אדעתייהו אלא באומדן דעתן קאמרי הלכך מצטרפי אבל אם מכחשי במנה עצמה לא מצטרפי דכל גוף מעשה מדכר דכירי אינשי ושקרי נינהו אחד אומר כלים שחורים ואחד אומר כלים לבנים הרי זה נכון אלמא דעדות דומיא דארנקי שחורה בדיני נפשות כשר (ובמציעא מה) אלא אימא בכל שהוא כי היכי דאמר ליה דאי אמר ליה מארנקי חדשה יהיבנא לך אף על פי דקא יהיב ליה מארנקי ישנה דעדיפי טפי מצי אמר ליה לישנן בעינ' ליה להטמינן בקרקע ולהכי ניחא ליה בחדשות שעדיין לא נתחסרו ביושנן. ובעיי למבזעי' לארנקי דמוחא בריש גמר' דמי שמת (<small>א\"ב</small> פירוש בל' יוני עור כבש בעוד צמרו עליו ונקראו כן הכיסים הנעשים ממנו):",
            "<b><big>ארס</big></b>   [גיפט]. (שבת סב) וברגליהן תעכסנה ומכניסות בהן יצר הרע כארס בכעוס פירוש רוקו של נחש בכעס שהוא ממית כמו שאנו אומרים ארס של נחש בכעס בשיניו הוא עומד לפיכך מכיש כסייף ונחש פטור. פירוש אחר ארס בכעוס כמו שתכעוס החיה ותכה בכעס ומכתה שמשלח' ארס. חמת עכשוב תרגום אירסא דעכוביתא:",
            "<b><big>ארוס</big></b>   [ליליע רויז] והקיסום ושושנת המלך בכלאים (פרק ה') כרם שחרב. ובאהלות בפרק יש מביאין והאירוס והקיסום וירקות חמור פירוש ארוס סוסכירו והם מיני מרקחת שמשימין בתבשיל ויש אומר הוא עשב וכשמזריע מקיש הזרע כמין זוג (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי מין פרח אשר בו גוונים הרבה כעין הקשת אשר בענן ועל שמו נקרא (ובדברים רבה פ' עקב) למלך שנשא למטרונה והכניסה לו שני' אריסי' פי' בלשון יוני מין אבן טובה ובה גווני הקשת):",
            "<b><big>ארוס</big></b>   [פויקע] (סוטה מט) בכולמוס של אספיאניס גזרו על עטרות חתנים ועל הארוס. ובריש גמרא דנדה (ובכלים בפ' ט\"ו) כל כלי עץ כל כלי עור רבי יהודה אומר הארוס טמא מושב מפני שהאלית יושבת עליו פירוש אף על גב דאמר רב אלעזר טבלא דחד פומא והוא כלי שיר אפילו רכובה אסור וכל שכן יותר מזה ואינו מותר אלא אפומא דחצבא או אפומא דקפיזא ובלע\"ז טימפ\"ני ויש שקורין טנבור\"א ויש עוד פירוש אחר באלית ובטבלא:",
            "<b><big>ארוס</big></b>   [פעלד וועכטער] משנה דבכורים (פרק א קמא) האריסין והחכירות הסקריקין והגזלן ובמשנת דפיאה (פרק גדיש) שנים שקבלו את השדה באריסות פירוש אריס בלשון יוני שומר והוא המקבל את השדה ליתן חלק מהפירות לבעל השדה והשאר שלו:",
            "<b><big>ארסה</big></b>   [קעטטע] (יבמות מו) בגמרא המחזיר גרושתו רמו ליה ארוסיה בצוארי' פי' שלשלת:",
            "<b><big>ארסטוון</big></b>   [זא האט איינר גהייסן] הביא בכורים מאפמיא בסוף משנת חלה פירוש שם האיש והיה סרסור:",
            "<b><big>ארסטוון</big></b>   [מיטאג מאל] בויקרא רבה זאת החיה בפ' פנחס פתח אזן שומעת תוכחת חיים אמר רבי ברכיה ארסטון גדול עתיד הקב\"ה לעשות לצדיקי' לעתיד לבוא ובמגילת איכה שרתי במדינות בפלגיה דיומא עבד ליה אריסטון. ובסנהדרין ירושלמי (דנגמר הדין) ארסטו' עבד לבולווטיא דמלכא פירוש סעודה של יום בלשון יון אריסטון וסעודה של ערב דיפנון:",
            "<b><big>ארסקונס</big></b>   [הערשר, יענראל]. ירושלמי בפרק אין עומדין בגמרא אפילו המלך ר' יונה ורבי יוסי עיילין קומי ארסקונס באנטוכיא חמתון וקם ליה מן קומיהון אמר ליה מן קומי אילין יהודאין את קם אמר לון אפיהן דמלאכין דאילין אנא חמי בקרבא ונצחי פי' שלטון:",
            "<b><big>ארע</big></b>   [דאס אונטרשטי] (כתובות עז) מעייל ליה לביתא דשב ליבני ואריחא ונטיל ליה תלת מאה כסי ושדי ארישיה עד דרפיא ארעית' דמוחי' וקרע ליה למוחיה (<small>א\"ב</small> תרגום לארץ תחתית לארעא ארעיתא):",
            "<b><big>ארע</big></b>   [בעגעגינין] תרגום ירושלמי ויפגעו את משה וארעו ית משה ואנקלוס תרגום וערעו):",
            "<b><big>ארעא</big></b>   [ערד] תרגום את הארץ ית ארעא):",
            "<b><big>אורעיתא</big></b>   [ביהן] תרגום ירושלמי וגם את הצרעה ולחוד ית תחת אורעייתא עיין ערך ערעיתא):",
            "<b><big>ארפכס</big></b>   [איין ליקי אובן ברייט אונ הינטן שמאל] (בפ' י\"ד דכלי') כלי מתכו' ארפכס של מתכת טמאה. ובסוף כלים ואפרכס של זכוכית טהורה. (חגיגה ג) אף אתה עשה אזנך כארפכסת וקנה לך לב לשמוע (חולין פט) אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר בר' שמעון כל מקום שאתה מוצא דברים של רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה עשה אזנך כארפכסת שהיה דורש לא מרובכם וכו'. יהי רקיע הבא לי ארפכס נתן עליו טס של זהב ולא עמדו המים טס של כסף ולא עמדו המים כיון שנתן אצבעו עמדו המים. ס\"א אפרקס: ס\"א אפרכס ופירושו דלי של ריחים שהוא מכניס הרבה ומוציא קימעא ופי' ארפכס בבראשית רבה הוא ארק (ומפורש בדיופו) (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני כלי גננים אשר אם ישים אדם אצבעו על פיו אחר לא יורקו המים מצד אחר):",
            "<b><big>ארפס</big></b>   [עפנען] (בכורות לו) אמר ליה בכור זה נתן לי ישראל במומו אפרסינהו לעיניה פירוש פקח עיניו רפרם ביותר והכיר שהיה הבכור שנתן לו הוא:",
            "<b><big>ארץ</big></b>   [ערד] (כתובות לז) בגמ' הבא על בתו ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה למה לי מבעי לכדתניא מנין שאם נתערפה העגלה ואחר כך נמצא ההורג מניין שאין פוטרין אותו שנאמר ולארץ לא יכופר וגו':",
            "<b><big>ארק</big></b>   [איין ליקע מיט קליינע לעכער] מעלין בדיופי ומטיפין מארק בעל הערוך גרס אדק עיין שם):",
            "<b><big>ארקל</big></b>   [גאטס ווארט] תרגום על פסוק כשבת המלך אחשורוש ארקילין דאזל בריש כלהון ובמדרש שיר השירים ישקני מנשיקות פיהו נשקו על פיו לאורקולאון בן הדימה פי' בלשון רומי דבור רוחניי ומענה אלקי וגם בלשון יוני נקרא כן אך בשינוי נקודות ובפסקא תורי זהב גרס זו תורה שלמד אלקולאון:",
            "<b><big>ארקילוס</big></b>   [הערקוליס איין גרוסר העלד] ירושלמי דע\"ז פ' לפני אדיהן אהן ירידה דצור לגדיה דארקולס פי' בלשון רומי שם שר גבור הפליא בכחו לכבוש ענקים אריות וארצות הוא נמנה בין האלילים):",
            "<b><big>ארקפט</big></b>   [וויצע קעניג] (זבחים צו) בגמרא אחד שבישל רב יצחק בריה דרב יהודה הוה רגיל קמיה דרמי בר חמא שבקיה אזל לקמיה דרב ששת יומא חד פגע ביה אמר ליה ארקפטא נקטו ביד רוחא אתי ליה ליד משום דאזלת קמיה דרב ששת הוית לך כרב ששת. ובירושלמי כתב בפ' היה קורא בגמרא קרא וטעה מאן דעייל קדמוי דמלכא קדמוי ארקפתא פירוש אלקפתא הוא אלקפתא שפירשנו מעלה (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ראש המושלי' שברומי בכל מדינה היה מושל נשלח מרומי ואנשי המדינה לכבודו היו קוראים אותו בשם חשוב עיין ערך אנטיפטוס):",
            "<b><big>ארקתא</big></b>   [לעדערנר רימן] (יבמות קב) מאן דאמר מצות חליצה מנעל לכתחילה לא מ\"ט אילימא משום דהויה ליה פנתא מנעל וארקתא מנעל דמנעל פי' כל מנעל עור על גבי עור הוא התחתון שעל גב הרגל נקרא פנת' והעליון שעליו נקרא ערקת' נמצא ערקתא מעל אותו העו' שעל רגליו והתורה אמרה מעל רגל ולא מעל דמעל:",
            "<b><big>ארקתא</big></b>   [גירטל] (שבת נט) פי' בנסכא ובקמרא:",
            "<b><big>ארקתא</big></b>   [געלזיכט] (שבת קט) מאי יועזר פותנק למאי אכלילה לארקתא פירש רש\"י תולעים שבכבד ולי נראה שהוא חולי ירקון וכן נקרא בלשון רומי ונולד חולי זה מסתימת שלפוחית המרה אשר היא בכבד):",
            "<b><big>אררן</big></b>   [שפיז. האק] (סנהדרין ל) בגמרא זה בורר אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר בארירן הרגו פירוש כעין איזמל ויש אומרים כמין גרזן:",
            "<b><big>אריש</big></b>   [בעזיץ] (בב\"ב נה) בגמר' דבד\"א במחזיק ארישן דפרסאי עד ארבעין שנין פירוש חזקה דפרסאי בלא שטר מ' שנים:",
            "<b><big>אריש</big></b>   [גאסטמאל] (במ\"ק כב) בגמרא הקובר את אשתו הא בארישת' הא בפירענא פי' במשתה שמחת מריעות בפורענא לאלת' אבל בארישתא כלומר הוא אינו פרוע אלא מתחיל הוא לאחר ל' יום אבל על אביו ועל אמו אינו נכנס עד י\"ב חדש:",
            "<b><big>ארות</big></b>   [אקרייטיכץ וואס דער זאפט איז גזונד צו דיא אויגן עס הייסט אויגנטראסט]. (יומא יח) בגמרא כל ז' ימים לא היו מונעין ממנו מאכל ויצא האחד אל השדה ללקט אורות מאי אורות זה גרגירא ולמה קרא שמם אורות שמאירין את העינים והוא גרגירא מצראי:",
            "<b><big>ארת</big></b>   [זומפף. טייך] (בב\"ק כ) בגמר' דהחופ' בור ברשות הרבים ההוא תורא דנפל לאריתא דדלאי שחטיה מריה טרפיה רב נחמן וכו' עד אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה פירוש אמת המים שמשכה מים מן הנהר והיא עמוקה ו' טפחים דהיינו אמה ומשום הכי נקראת אמת המים ודולין ממנה מים להשקות את השדה ותרגום יאורים אריתא. אי שקיל מריה דתורא קבא דקמחא להוצאה ואזל וגמ' בבי מדרשות וכו' הוי משהי ליה להאי תורא מעת לעת דחיישינן לריסוק איברים ולא אפסדיה (חולין קז) אמר רב פפא האי אריתא דדלאי אין נוטלין הימנה לידים פי' יאורי המים שדולין להשקות הגנות אין מטבילין בהן את הידים דהוו להו שאובין ואין נוטלין ממנו לידים דלא אתו מכח גברא. פירוש אחר כיצד היו עושין דולין מן הבור וממלאין צינורות סביביו להשקות השדות והכי קאמר כשממלאין הצינורות אין נוטלין מן הצינורות ואין מטבילין בה ידים (<small>א\"ב</small> תרגום לאגם מים לאריתא דמיא:",
            "<b><big>ארתוקופיון</big></b>   [בעקר גוועלב] מדרש שמואל פסקא אל ישי בית הלחמי בית ארתוקופיון שלו פירוש בלשון יוני חנות של אופים ובית לחם:",
            "<b><big>אש</big></b>   [פייאר] אש מחתה ומנורה (יומא מה) פי' אש מחתה דכתיב ולקח מלא המחתה גחלי אש מנורה דכתיב להעלות נר תמיד והיא הדלקת נרות באש. לאשתא בת יומא לאשתא תלתא לאשתא צמירתא (שבת סז) פירוש אשתא בת יומא שאחזתו בכל יום פי' אחר שהוא יום ראשון שאחזתו אשתא תלתא שאחזתו משלישי לשלישי פירוש אחר שלשה ימים שאחזתו. אשתא צמירתא חמה שאוחזת שלשה ימים רצופין ואין נחלצת מן הביני' קשה היא הרבה נוטלין סכין שכולה ברזל והולכין למקום שיש שם סנה וליתיותיה למטה מכל ההדקים ולפסקים וליחתוך ואותן חתיכות יחתכם קרוב לארץ. אשת' דסיתוא קשה מדקייטא וסימניך תנורא קרירא (יומא כז) בריש גמר' דאמר להם הממונה פי' החמימות של סתיו אלול' שהיא חזקה לא היתה מתגברת על הקרירות שיש בעולם כמו התנור הצנון אלולא שהבעירוהו בעצים הרבה ואש חזקה אינו מתחמם. (פסחים כה) אמר האי אשת' צמירתא נמי כשעת הסכנה דמיא. (ובשבת קו) לא קשיא הא בחולה מחמת אשת' הא בחולה מחמת אובצנ' פירוש חולה מחמת אשת' יכול לרוץ מחמת אובצנ' משום עייפות אינו יכול לרוץ. פירוש אחר מחמת אשת' החולה ממש הוא דלא יכול למרהט מחמת אובצנ' שנטרח הקיבה ונצטנן רהיט. (ובנדרים י) כאימרא כדירים כאישים כבר פירשתי בערך אמר. (מנחות יב) בגמ' ואם החמיצו שיריה תנו רבנן מניין למעלה מבש' חטאת ומבש' אשם ומבש' קדשים קלים וממותר העומר ומשתי הלחם ומלחם הפנים ומשירי מנחות שהוא בלא תעשה תלמוד לומר כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' כל שהוא ממנו לאשים הרי הוא בבל תקטירו (יבמות ק) בגמרא כהנת שנתערב ולדה פי' היה יכול למימר כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו למה לי לומר לך כל שממנו לאישים שיריו הרי הן בבל תקטירו:",
            "<b><big>אש</big></b>   [גרונד] (בב\"ק ג) בגמר' החופר בור ברשות היחיד כגון אלו החופרים לאושין פי' יסודות כדכתיב ואושיא יחיטו. ותאכל יסודותיה תרגום ואכלת אושוותהא:",
            "<b><big>איש</big></b>   [מאן] בפרק י\"ב בברייתא דר' אליעזר נקרא שם אדם איש ועזר שלוקח ממנו נקרא אשה מה עשה הקב\"ה נתן שמו ביניהן אמר אם הולכין בדרכי הרי מוטב ואם לאו אני נוטל שמי מביניהן נשארו אש ואש ואש אוכלת אש נאמר כי אש היא עד אבדון תאכל (סוטה יז) דרש רבי עקיבא איש ואישה זכו שכינה ביניהן לא זכו אש אוכלתן אמר רבא ודאשה עדיף מדאיש האי מצריף והאי לא מצריף פירוש אש דאשה אין הפסק בו. איש חרבו על ירכו (בב\"ר פר' כא) אמר רשב\"א בני י\"ג שנה היו. ואיש בא מבעל שלישה וכי אלישע אוכל בכורים היה אלא לומר לך כל המביא דורון לתלמידי חכמים מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב בכורים (כתובות) בריש גמ' דשני דייני גזלות. אשה בעלה משמחה (בפ' קמא דקדושין לד) בגמר' כל מצות עשה פי' מכין הבעל כל צרכי הסעודה ואינה שמחה עליה וכאן מפורש השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וכן לדינין וכן למכות. איש מקדש את בתו ולא האשה איש מוכר את בתו ולא האשה (סוטה כג) אישה הפרם וה' יסלח לה באשה שהפר לה בעלה הכתוב מדבר שהיא צריכה כפרה וסליחה וכשהיה מגיע רבי עקיבא אצל פסוק זה היה בוכה וגו' כיוצא בדבר אתה אומר והוא לא ידע ואשם ונשא עונו ומה מי שנתכוון לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כתיב ונשא עונו וכו' (נזיר פג קדושין פ) ובפרק ג' דפרה (יומא לט) אישי כהן גדול פירוש אדוני וכן במקרא אבי אבי רכב ישראל ופרשיו (מלכים לב) איש חיל רב פעלי' חי כתיב וכי הוא איש חי וכולי עלמא בני מתי ננהו אלא בן איש חי שבמיתתו קרוי וכו' (ברכות יח). שבעה שבעה איש ואשתו אישות לבהמה מי אית לה בחלק בגמר' דדור המבול פירוש בשביל שלא באו על שאינן מינן עשה להן כבוד וכתב להן אישות כבאדם. אשת חבר הרי היא כחבר (שבועות ל) דביתהו דרב הונא הוה לה דינא לקמיה דר' נחמן אמר היכי אעביד איקום מקמה איסתתמן טענתיה דהאיך לא איקום מקמה אשת חבר הרי היא כחבר:",
            "<b><big>אשה</big></b>   [ווייב] יוצאה לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו אפשר דמשהי לה בגיטא (בגיטין מט) ויעבוד ישראל באשה ובאשה שמר אמר להן דוגמא שלכם דומה ליעקב מה יעקב עד שלא נשא אשה לא נשתעבד משנשא אשה נשתעבד אף אתם עד שלא נולד גואל לא נשתעבדתם משנולד גואל נשתעבדתם (בב\"ר פר' עא) ויבא גם אל רחל. איש אינו מיטמא באודם אלא בלובן ואשה מיטמאה באודם אבל לא בלובן (נדה לב) ובספרי וזאת תהיה טמאתו בזובו טומאתו בלובן הוא מיטמא ואינו מיטמא באודם והלא דין הוא וכו' עד טומאת האיש בלובן וטומאת האשה באודם:",
            "<b><big>אשא</big></b>   [אלטר] כלבא ארסא תרנגולא כבר פירשנו עם אכסא (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן אסא כלבא):",
            "<b><big>אשבורן</big></b>   [אטיפר גרוב מיט וואסר] באהלות (בפ' כל המיטמאין) היה אשבורן או שקרש טמא. ובטהרות בפרק הדר עם הנכרי הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והאשבורן חיבור לטומאה ולטהרה. ובפרק קמא דמקואות שוה למקוה לטהר באשבורן (פסחים מב) שופכן במקום מדרון ואין שופכן במקום האשבורן (ע\"ז עב) בגמרא נטל את המשפך תנן התם הנצוק והקטפרוס וכו' פירוש במקום הישר יש מקום עמוק שיקוו בו המים ושם אותו מקום העמוק אשבורן:",
            "<b><big>אשדת</big></b>   [אקס פון אראד] וידות האופנים (מלכים א ז) תרנום אשדת גלגליא:",
            "<b><big>אשויא</big></b>   [שפין האלץ] הנוגע בצמר שעל האימה ובאשויא טהור בכלים בפרק הנוגע בכוב' פי' צמר העץ שכורכי' עליו צמר גפן ובלעז קונוק\"ולא ובלשון רבנן אורנסי שמו בגמר'. ותני' הנוגע בצמר שעל גבי התשוייא ובטווי שעל גבי הפלך ויש שמוציאין זה הדיבור מתרגום יצועי עלה:",
            "<b><big>אשוחי</big></b>   [בוקשפאן האלץ] וארזי כבר פירשתי בארזי פירוש אחר אשוחי וארזי עצים מין אילן ששמו שוח והן יפין ומתוקנין למלאכה דומיא דארזי. פי' אחר אשוחי. ארזים נקבות ארזים זכרים:",
            "<b><big>אשחור</big></b>   [נאהמען] (סוטה יב) בגמרא וכן לענין הטובה ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה אשחור זה כלב ולמה נקרא שמו אשחור שהושחרו פניו בתענית:",
            "<b><big>אשיות</big></b>   [שטאנגן] (סנהדרין קח) בגמ' דדור המבול ואם מן הארץ הוא מביא יש לנו אשיות ברזל שאנו מחפין את הקרקע פי' כמו עששיות של ברזל והן חתיכות של ברזל:",
            "<b><big>אשך</big></b>   [גמעכטס. דיא בצים פון איין זכר) (בכורות מד) אין לו אלא ביצה אחת זהו מרוח אשך האמור בתורה ות\"י או דחסיר כוליא רבי ישמעאל אומר כל שנמרחו אשכיו פי' כמו נמחו נמעכו ביניו ר\"ע אמר כל שרוח באשכיו כלומר נתנפחו. ורבי חנינא בן אנטיגנוס אמר כל שמראיו חשוכין קסבר גורעין ומוסיפין ודורשין וקרי ביה מראו חשך והיינו כושי:",
            "<b><big>אשכבתא</big></b>   [פליישהעקר] (שבת קכג) חרבא דאישכפא וסכינא דאשכבתא פי' של קצבים שחותכין בו בשר:",
            "<b><big>אשכול</big></b>   [אגרוסער גלעהרטר וואס איז גוט אונד פרום] (סוטה מ תמורה טו) משמת יוסי בן יועזר איש צרידה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים בטלי האשכולות מאי אשכולות א\"ד יהודה אמר שמואל איש שהכל בו כלומר תורה ויראה וענוה וכיוצא בהן (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי בית הלמוד עיין ערך אסכולא):",
            "<b><big>אשכף</big></b>   [שוסטר] חרתא דאושכפי (שבת קכד) (פסחים קיג) בגמרא ואפילו מן התמחוי כגון רב חנניה ורב הושעיה דאושכפי נינהו פירוש אומנין של מנעלים:",
            "<b><big>אשכף</big></b>   [היישרעק] (בחולין סה) בגמרא ובחגבים למינהו להביא את האשכף:",
            "<b><big>אשכר</big></b>   [איין מארגע פעלד] צמדי כרם (ישעיה ה) תרגומו אשכרין דכרם (<small>א\"ב</small> תרגום על פסוק בימים ההם כשבת אשכרין ומרגלין פירש צמידים:",
            "<b><big>אשכרע</big></b>   [בראזילין האלץ] (יומא לז) ובה שני גורלות של אשכרע היו ועשאן בו גמלא של זהב (ובנגעים בפ' ב' בהרת) בני ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרע לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים (ובב\"ב פט) אבל הוא עושה המחק של זית של אגוז של שקמה של אשכרע תדהר ותאשור (ישעיה מא) תרגומו מורנין ואשכרעי פי' בלשון ערב בק\"ס ובלשון לע\"ז בוש\"ו והוא פיקסוני' עץ שהוא לא לבן ולא שחור ולא אדום אלא בינוני:",
            "<b><big>אשל</big></b>   [אשיינר בוים] (בב\"ר פ' כא) ויטע אשל רבי יודן אמר פרדס שאל מה תשאל תאנים ענבי' ורימונים ר' נחמיה אומר פונדק שאל מה תשאל קופד חמר ביעין רבי עזריה בשם רבי יודן אמר אשל סנהדרין הה\"ד ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה. (סוטה י) בגמר' דשמשון ויטע אשל בבאר שבע אמר ריש לקיש מלמד שעשה פרדס ונטע בו כל מיני מגדים ר' יהודה ורבי נחמיה חד אמר פרדס וחד אמר פונדק בשלמא למ\"ד פרדס היינו דכתיב ויטע אלא למ\"ד פונדק מאי ויטע כדכתיב ויטע אהלי אפדנו. דתליא באשלי רברבי (ביצה כז) בגמ' בכור שנפל לבור (בב\"ב לא ע\"ז ז) בגמרא וחכמים אומרים לפני אידיהן אסור פירוש אשלי רברבי חכמים גדולים כדכתיב הנה אסור ארז בלבנון (יחזקאל לד) וכדאמרן אם רצים ליחנק התלה באילן גדול:",
            "<b><big>אשל</big></b>   [שטריק] לא צריכא דבניסן מרחקי מההיא דוכתא חד אשלא וביומי תשרי תרי אשלי (במציעא עט) בגמר' דהבריקה אי נמי לאשלא יתירא (ובסוכה כג) בגמר' דהעושה סוכתו בראש האילן דמתיחא באשלי מלעיל. (גיטין סט) אשלא דפוריא עמיקא (כתובות ס') ר' פפא אמר הני שקי דאורדי' ואשלי דקימחוניא אשה גובה פרנסתה מהן. (בכתובו' פה) בגמר' הניח פירות תלושין. פי' אשלא חבל שעושין מפשתן או קנבוס ויש שעושין חבלים מן חריות של דקל ומושכין בהן את הספינה (<small>א\"ב</small> תרגום ובחבל תשקיע (איוב מ) ובאשלא תקדח):",
            "<b><big>אשלג</big></b>   [זייפען ווארצל] (שבת פט ובנדה) בפרק האשה שהיא עושה צרכיה מי רגלים נתר ובורית קמוניא ואשלג פי' בגמ' קימוניא א\"ר יהודה שלוף דוץ ועשב הוא שמייבשין אותו וטוחנין אותו ורוחצין בו את ידיהם והוא מוציא הזוהמא:",
            "<b><big>אשלג</big></b>   [פערל זאמט] (שבת צו) אמר שמואל שאלתינהו לנחותי ימא ואמרו לי שלגא שמיה ומשתכח' בנוקבא דמרגניתא ומפקי לה מרמצא דפרזלא: (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסי' שונאגא שמיה:",
            "<b><big>אשם</big></b>   [שולד אפפער] (הוריות ט) במשנה אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין ומשיח ובית דין פטורין (כריתות יז) (ושם כה) במשנה ר\"ע מחייב על ספק מעילות אשם תלוי חתיכה של חולין וחתיכה של קודש אכל את אחד מהן וכו'. ובפ' המביא אשם תלוי (דף כה) במשנה ר\"א אומר אדם מתנדב אשם תלוי בכל יום ובכל שעה שירצה והוא היה נקרא אשם חסידים אמרו עליו על בבא בן בוטא שהיה מתנדב בכל יום אשם תלוי חוץ מאחר יום הכפורים יום אחד אמר המעון הזה אילו היו מניחין לי הייתי מביא אלא אמרו לי המתן עד שתכנס לספק וחכמים אומרים אין מביאין אשם תלוי אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת. ובסוף מסכת (תמורה לד) אשם תלוי תשרף ורבי יהודה אומר יקבר חטאת העוף הבאה על הספק תשרף רבי ירמיה אומר יטילנה לאמה פי' בערך חי\"ת (<small>א\"ב</small> ר' יהודה כתוב):",
            "<b><big>אשימא</big></b>   [אבאק אן האר]. (סנהדרין סג) בגמר' דהנודר בשמו ואנשי חמת עשו את אשימא ומאי ניהו ברחא קרחא פי' ברחא תיש קרחא שאין לה צמר והוא כקרח ולכן נקרא אשימה שהוא שמם מצמר. ירושלמי בגמ' דפ' כל הצלמים אשומא אמרא כמה דתימא יכפר באיל האשם:",
            "<b><big>אשמאי</big></b>   [גמיינר מענש]. (קדושין לב) בגמר' כל מצות האב על הבן ת\"ר מפני שיבה תקום יכול אפילו מפני זקן אשמאי ת\"ל זקן איסי בן יהודה אומר מפני שיבה אפי' כל שיבה במשמע א\"ר יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני איש נבזה בלי שם):",
            "<b><big>אשן</big></b>   [הארט]. (שבת קנה) בגמ' דמתירין פקיעי עמיר מה חרובין דאשינא אף שחת דאשינא. (נדרים מט) הא ברכיכי הא באשיני. (חולין עו) גמ' בהמה שנחתכו רגליה אשוני הוו צומת הגידין רכיכי לא הוו צומת הגידין (ושם קלו) ליתיב לי' מהאי דרכיך ומהאי דאשין פי' אשין קשה:",
            "<b><big>אשן</big></b>   [שאטן פינסטרניש]. כי על כן באו בצל קורתי תרגום ירושלמי ארום ברם כדין עלו באישון שירותי. וכמו השחר עלה תרגום ירושלמי ובאישון מסקי בן לזקוניו ואשון סיבבותא. לא עת האסף המקנה לא אישון למכנש בעירא ויזרח לו השמש תרגום ירושלמי וטמעה ליה שימשא דלא באשינא: והיה בתבואות. ויהי עוד כברת הארץ: במועד שנת השמיטה: יאכלו האנשים בצהרים. בלא עת נדתה. ולפי העלות הענן (<small>א\"ב</small> בנוסחאות גרסינן עלו למיבת תחות טלל כשורא חדא דילי ודע שלפי דעת בעל הערוך התרגום שאנו בלשון המוני וקוראים לו תרגום יונתן בן עזיאל הוא תרגום ירושלמי והפסוקים שנאמרו בתרגום ירישלמי לא נאמרו מבעל תרגום אחר אלא נמצאו נוסחאות שנויות ולכן הביאום ובעל הערוך קרא לתרגום אונקלוס תרגום בבלי ולאחר קרא ירושלמי והראיה שזו היא סברת בעל הערוך שבערך זה אמר בן לזקוניו לאישון המלה זו לא נמצאת בתרגום הנקרא אצנינו ירושלמי כי אם בתרגום המתיחס אל יונתן בן עוזיאל ולפי דעתי יונתן בן עזיאל לא תרגם התורה כי מלבד אשר חז\"ל לא הזכירו דבר זה יש ראיה עצומה כי בתרגום התורה נמצא זכר עיר קוסטנטיני בפסוק וצום מיד כתים אשר לא היתה בימי יונתן בן עזיאל ונבנית אחר מותו כמה שנים ודע עוד כי בין נוסחאות שבאו לידי בעל הערוך ונוסחאות דידן יש הפרש גדול ובנוסחאות דידן תרגום ויזרח לו השמש ודנח ליה שמשא קדם זמניה ופי' אישון עת וזמן קבוע וגם מקום:",
            "<b><big>אשן</big></b>   [טונקלי שטוב] (בב\"ר פ' לד) ויזכור אלהים את נח רבינו הוה מתני שבחיה דר' חייא רבה קומי רבי ישמעאל ב\"ר יוסי אמר ליה יומא חד חמיתיה ביבנה ולא אתכנע מן קמיי אמרי ליה ולמה לא אתכנעת מן קומיי אמר ליה מסתכל הויתי באגדה דתילי' כיון דשמע כן מסר ליה תרין תלמידין והוו עלין עמיה לאשונא דלמא ישהי ותגער נפשיה פירוש לאשונא כמו באישון חשך כלומר בחדר של מרחץ שלא יהא עומד יחידי. ומעשה זה (בקדושין לג) בגמ' כל מצות האב על הבן רבי חייא הוה יתיב בי מסותא חליף ואזיל ר\"ש ב\"ר יוסי לא קם מקמיה ואיקפד ואתא וא\"ל לאבוה שני חומשין שניתי לו בספר תילים ולא עמד מפני וכו' עד א\"ל שמא בהן יושב ומהרהר:",
            "<b><big>אשף</big></b>   [מיסט] (בשביעית תחלת פ\"ג) מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות כמו אשפה מאשפות ירים אביון (תלים קיג):",
            "<b><big>אשף</big></b>   [שטערן זעהר] בדניאל לכל חרטם ואשף פירש חוזה בככבים:",
            "<b><big>אשפיז</big></b>   [גאסט. גאסט ווירט, גאסט הויז]. (יומא יב) בגמר' דלשכת פרהדרין אורח ארעא למישבק אינש גולפא ומשכא לאושפיזיה בריש תוספת' מעשר שני עורות של מוקדשין בעלי אושפיזין נוטלין אותן (<small>א\"ב</small> פי' בל' רומי בעל הבית ודאורח נקרא אושפיז והמלון אושפיזא):",
            "<b><big>אשפר</big></b>   [שניידר] (ע\"ז כ) הנהו אשפרי היכי יהבינן להו הא קא מסתכלי וקא עברינן משום ולפני עור לא תתן מכשול אי משום הא לא איריא אומן באומנתו טרוד פירוש אשפרי אומנין שמתקנין הבגדים:",
            "<b><big>אשקלון</big></b>   [אשטאט פין דיא פלשתים] בכלים בפרק יג) הסייף והסכין הכדונים האשקלונים שנשברו ואונקלי שלהן קיימת כב' פירשנו בערך אונקלי:",
            "<b><big>אשקלתא</big></b>   [קויף קאנטראקט] (בב\"ב מח) בגמר' דעדים טבי תלא ליה לפפי אכינרא וזבין חתם רבה בר רב הונא אמודעא ואאשקלתא פירוש שטר המקנה (<small>א\"ב</small> רבה בר בר חנה כתוב):",
            "<b><big>אשקוקא</big></b>   [אפרדארבן ווארט וואם האט גאר קיין זון נישט]. (נדרים י) כינוי כינויין דשבועה שבבואל שבותאל שקוקאל מאי אמר שמואל אשקוקא לא אמר כלום:",
            "<b><big>אשר</big></b>   [בקרעפטוגונג. בשטערגונג]. (כתובות י) בגמר' בתולה כתובתה מאתים תמרי משחנן משבען משלשלן מאשרן ולא מפנקן פירוש משחנן שמחממות את הגוף משלשלן שמשלשלין את המעים מאשרן שנותנין לו כח כמו חטי דשרירן ולא מפנקן שאין הבשר מתעדן בהן. (גיטין סב) רב יהודה אמר להו הוחזקו רב ששת אמר להו אשרתא פירוש אשרתא היינו הוחזקו אלא שבלשון הזה היה אומר. (ובב\"ב קסג) אמר רב לא שנו אלא בין עדים לכתב אבל בין עדים לאשרא אפילו טובא נמי כשר פי' אשרא הוא אשרתא והוא קיום השטר שמקיימין ב\"ד וכותבין אשרנוהו וקיימנוהו:",
            "<b><big>אשר</big></b>   [בארגן. גטרואין. גלויבן] (פסחים קיג) ואפי' מן התמחוי כל אשראי ספק אתי ספק לא אתי וכי אתי מעות רעות נינהו (ובמציעא סג) בגמ' לקח ממנו חטים לא צריכא דאית ליה אשראי במתא (ובגיטין לד) בגמ' המלוה מעות לכהן מיתה שכיחא עשירות לא שכיחא אמר רבה היינו דאמרי אינשי מית חבריך אשר אתעתר לא תאשר פי' האמן (שם יד) רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלא במחוזא פי' זבין סרבל באמנה במחוזא. פי' אחר חבילה של בגדים:",
            "<b><big>אשר</big></b>   [איילד, גשווינד] (ברכות נז) בגמ' דמקום שנעקרה ממנו עבודה זרה טרוף להו ידא אגבייהו אמר רהוטו צדיקי. (בשבת קיט) בגמר' כיצד נפלה דליקה אמר להו אשור הייא (בגיטין לד) בגמ' בראשונה היה עושה ב\"ד ורבא הא דקא רהיט בתרייהו וא\"ל אשור הבו ליה כי היכי דלישלם צער דההוא גברא פירוש אשור הייא מהרו מהרו:",
            "<b><big>אשר</big></b>   [דיא פיריעקגע יודשי שריפט. דיא הערליכע] (מגילה ט) ספרים נכתבת בכל לשון תפילין ומזוזות אין נכתבין אלא אשורית (זבחים סב) ואחד שהעיד על התורה שבכתב אשורית. (סנהדרין כא) בגמר' וכותב לו ס\"ת לשמו. ובתוס' סנהדרין למה נקרא שמו אשורית שעלה עמהן מאשור רבי אומר בכתב זה נתנה תורה לישראל וכו' עד למה שמו אשורית שמאושרת בכתבה. אשור זה סליק (יומא י) בגמ' דלשכת פרהדרין:",
            "<b><big>אשר</big></b>   [וואל. גוט] (בב\"ר י) ואל שדי יתן לכם רחמים א\"ר פנחס בשם רבי חנן אשרי הגבר אשר תיסרנו יה וכו' עד סוף הפרשה. ובכתובות פרק נערה שנתפתתה בגמר' האב אינו חייב אשרי שומרי משפט עושי צדקה בכל עת וכי אפשר לו לאדם שיעשה צדקה בכל עת וכו':",
            "<b><big>אשש</big></b>   [גרוסר קוכן] (פסחים לו) בגמר' ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו ת\"ר לחם עוני פרט לחלוט ולאשישה מאי משמע דהאי אשישה לישנא דחשיבותא הוא דכתיב ויחלק לכל העם ולכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת אשפר אחד מששה בפר אשישה אחד מששה באיפה כלומר מנה גדולה ולחם גדול:",
            "<b><big>אשש</big></b>   [וויין פאס] ופליגא דשמואל דאמר שמואל אשישה גרבא דחמרא דכתיב ואוהבי אשישי ענבים (בשבת דף קמא) אמר רב לא ליזרי' איניש אודרא בפומא דאשישה דלמא אתי לידי סחיטה ואוהבי אשישי ענבים (הושע ג׳:א׳) תרגום ברם אם יתובון ישתביק להון ויהון דמין לגבר דאישתלי ואמר מילה בחמריה (<small>א\"ב</small> יפה גרס בעל הערוך ולא כנוסחאות דידן אשר בהם כתוב ואמר מלה בחבריה):",
            "<b><big>אשש</big></b>   [לינזן] (נדרים נג) הנודר מן העדשים אסור באשישים רבי יוסי מתיר מן האשישים מותר בעדשים. ובילמדנו נקום נקמת ת\"ר הנודר מן העדשים מותר באשישים עדשין הן אלא שהוא שוחקן ומשנה אותן מברייתן (<small>א\"ב</small> עיין ערך אסיסי ועסיסי):",
            "<b><big>אשש</big></b>   [בפעסטיגט זיין] (בב\"ר ע\"ח) ויאמר עשו יש לי רב אמר רבי אייבו לפי שהיו מפוקפקות בידו היכן נתאששו בידו כאן אחי יהי לך אשר לך א\"ר אלעזר אין קיום הגט אלא בחותמיו פי' נתקיימו ונתחזקו כדכתיב זכרו זאת והתאוששו:",
            "<b><big>אשיש</big></b>   [טרויבן] תרגום ירושלמי וטעמו כצפיחית בדבש טעמיה כאשישן בדבש ובתרגום אחר כשפוק בדבש ובעל הערוך גרס כששיין בדבש):",
            "<b><big>אשת</big></b>   [ווייב] (סנהדרין פא) בגמרא מי שנתחייב כ' מיתות ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חברו. ואל אשה נדה לא קרב שלא נהנה מקופה של צדקה וכו'. ובערך אומנות אמרנו לא עשה לרעהו רעה שלא ירד לאומנות חברו. אשת חבר טוחנת עם אשת עם הארץ בזמן שהיא טמאה (חולין ה) פי' החטין לאשת חבר הן וחבר זה אוכל חולין בטהרה הוא וטהרת עם הארץ טמאה היא אצל חבר כדתנן בגדי עם הארץ מדרס לפרושים ואם אשת עם הארץ נדה התירו לטחון לאשת החבר שאינה נוגעת בקמח של עצמה בימי נידתה וכל שכן בקמח חבר. תורא מדישיה אכיל פי' השור אוכל מדישו שנא' לא תחסום שור בדישו:",
            "<b><big>אשת</big></b>   [מוילווארף] (מ\"ק ו) במשנה צדין את האשות ואת העכברין בשדה הלבן ובשדה אילן כדרכו בשביעית. (ובכלים בפרק הנוגע) בכובד מצודת האשות טהורה פי' בגמ' דמשקין מאי אשות א\"ר יהודה בריה שאין לה עינים מאי קראה כמו שבלול תמס יהלוך נפל אשת בל חזו שמש ושבלול הוא שרץ שכשיצא מנרתיקו והולך רירין נופלין הימנו ונימס ומת תרגום ותנשמת ואשותא:",
            "<b><big>אשיתא</big></b>   [וואנד]. (ברכות ט) חזאי אשיתא דנפל פירוש כותל:",
            "<b><big>אשתיאמא</big></b>   [זיגל בעוואהרער דאס איז דער מיניסטער וואס ער האט דעם קעניגס זיגל] (ע\"ז מא) מעיקרא סבור אשתימא בעלמא פירוש שומר חותם של מלך:",
            "<b><big>אשתידא</big></b>   [דאם דאזיגי יאהר] ירושלמי דמעשר שני אישתקד הוה דידך אישתדא דידי פי' הדא שתא שנה זאת:",
            "<b><big>אשתדור</big></b>   [רעוואלוציאן]. בעזרא ואשתדור עבדין בגוה פירוש פשע:",
            "<b><big>אשתומם</big></b>   [זין פרוזינדרן] (חולין כ) א\"ל וכי מתה עומד ומולק אשתומם כשעה חדא (<small>א\"ב</small> נקט פסוק בדניאל ורצה לומר ששתק והיה מחשב מה יענה):",
            "<b><big>אשתקד</big></b>   [דאס פאריגע יאהר]. (שקלים ט) מי שלא שקל אשתקד שוקל לשנה הבאה. (ובריש גמ' פסחים ב) אשתקד נעשו יפות פי' שנה שעברה כלומר שתא קדמיתא:",
            "<b><big>אשתיתא</big></b>   (עירובין נב) פי' שם אדם רב יהודה בר אשתיתא:",
            "<b><big>את</big></b>   [מיט]. בריש ספרי זאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אותו. אחרים מביאין אותו והלא הוא מביא את עצמו. זו אחד משלשה אתים שהיה רבי ישמעאל דורש בתורה וכו' (בב\"ר פ' פה) וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם את נקוד עליו מלמד שלא הלכו לרעות אלא עצמן. את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים אותו ואת תורתו ירושלמי בפ' הרואה בגמר' דסמך לא יקל:",
            "<b><big>את</big></b>   [גניסן]. באבות בפ' בן זומא ודאישתמש בתגא חלף הא כל הניאות מדברי תורה נוטל חייו מן העולם (בשבת מב) במשנה אין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן. (בברכות נג) במשנה אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. (ביצה טו) זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב. שהנשים נאותין בהן בגמרא דלשכת פרהדרין (יומא יא) פי' לשון הנאה. פירוש אחר יאותו לאורו שיהא להם הנאה ברשם המאור שתרגום בזאת נאות ניטפס ויאותו הכהנים לשון תפיסה וטפוס הוא אמוס. ירושלמי רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו מאן דאמר יאותו אך בזאת נאות לכם מ\"ד יעותו לעות את יעף:",
            "<b><big>את</big></b>   [קימן, ברענגן] והב. תנא שני מצורעים היו וכו' (ברכות נו) (קדושין ל) בגמ' ללמדו תורה בענין אחד אמר רבי חייא בר אבא א\"ר יוחנן אפילו אב ובנו הרב ותלמידו עסוקין בתורה בשער אחד נעשין אויבין זה לזה שנאמר על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' אמר רבא ואין זזין משם עד שנעשין אוהבין זה לזה שנא' את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסיפא:",
            "<b><big>את</big></b>   [מיט]. (סנהדרין פו) ת\"ר באש ישרפו אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן דברי רבי ישמעאל ר\"ע אומר אותו ואת שתיהן וכו' ואתה תבער הדם הנקי מקרבך למה לי מבעי ליה הוקשו שופכי דמים לעגלה ערופה מה להלן מן הצואר אף שופכי דמים מן הצואר וכו' (בכתובות לו) בגמרא דהבא על בתו כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו ויצחק היכן הוא מי שהיה אומר לעשו גזור עליו שמד ואתה שולט בו אתה מתכיפו לאבוד (בב\"ר פ' סח) והיה כאשר תריד (בשבת פט) לעתיד לבא אמר הקב\"ה לאברהם בניך חטאו אמר לפניו ימחו על קדושת שמך אמר אימא ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים וכו':",
            "<b><big>אות</big></b>   [צייכין] (חגיגה טז) ר\"ע עלה בשלום וירד בשלום ואתה מרבבות קדש אות הוא ברבבה שלו פי' שאין בכל המלאכים דומה לו והוא ראה מלאכים דומין למטטרון וידע דלאו קודשא בריך הוא. באות מי מרה (מ\"ק כה) סמוך לסימן חנן פירוש באו רוב שלישית במים ישראל נקראו שלישית ורבא שקול כרוב ישראל ובא לדגלת שהוא חדקל דבעיתו מיא באות מי מרה שסוטה נבדקה בהם שמו אותותם אותות בילמדנו והיה עקב תשמעון כי תאמר בלבבך בשעה שנכנסו שונאין לבית מקדש היו חורקין שיניהן ומחרפין והיו מנעליהן מסומרין והיו עושות רשומות ברצפה שכן הוא אומר בקרב מועדיך שמו אותותם אותות. ת\"ר אין לוקחין מן הנבע לא אותות ולא דוגמאות (בב\"ק קיט) ובסוף כלאים אותות הגרדין ואותות הכובסין אסורין משום כלאים (כלאים פ\"ט) פי' חוטין של אורגין שמשימין משום אות והגוזל צמר שמראה בו צבעי דוגמאות היינו נמי שמראה בו:",
            "<b><big>את</big></b>   [קאמען] תרגום לכה אתי אתיא עמי והוא מל' ואתה מרבבות קדש תרגום קחי קמח איתי קמחא תרגום תנו לי איש איתו לי גברא:",
            "<b><big>איתיטרון</big></b>   [טיאטר הויז] תרגום בתי אשרים מאי כתים בית חיפאה לאיתיטרון ממדינת אפיליא פי' תאטרון עיין שם:",
            "<b><big>אתליטין</big></b>   [קראפט הערר] לשני אתליטין שהיו עומדין ומתגשגשין לפני המלך אלו רצה המלך פירשן לא רצה המלך לפרשן חזק אחד על חברו ונצחו והרגו והיה צווח ואמר איבעי דיני קדם מלכא (בב\"ר פ' כג) ויותר יעקב לבדו לאתליטין שעומד ומתגשגש עם בנו של מלך תלה עיניו וראה המלך עומד על גבו והפריש עצמו לפניו. ובילמדנו בולקחתם לכם ביום הראשון תוקעין תחילה ואח\"כ האתליטין נכנסים פי' שרים (<small>א\"ב</small> פי' בל' יוני ורומי אנשים פוחזים ורקים אשר אומנותם להתאבק ערומים לשמח העם והיו נוטלים שכרם מאת בעלי השחוק והשרים):",
            "<b><big>אתכליא</big></b>   [טרויבן] (חולין צב) בגמר' ונוהג בבהמה תיבעון רחמי אותכליא על עליה ואילמלא עליה לא מיתוקמו איתכליא:",
            "<b><big>אתון</big></b>   [קאלך אובן] נוריהון דכשדאי תרגום ירושלמי על באור כשדים:",
            "<b><big>אתן</big></b>   [קראפט, גרינד] ירח האתנים ירח שנולדו בו איתני עולם הם היסודות. שמעו הרים את ריב ה' הרים מל' הורים האבות והאתני' מוסדי ארץ כלומר הם היסודות (נדה מה) בגמרא דבא סימן קדם צד שמאל לצד ימין וחזר לאיתנו:",
            "<b><big>אתנן</big></b>   [באהלער לאהן] (תמורה כט) במשנה אי זהו אתנן האומר לזונה הילך זה בשכרך אפי' מאה פעמים כולן אסורין איזהו מחיר כלב האומר לחברו הא לך טלה זה תחת כלב וכו':",
            "<b><big>אותונית</big></b>   [לייוניט] ירושלמי דסנהדרין פרק כהן גדול נפק לגביה לבוש אותוניתיה פירוש בל' יוני בגד פשתים:",
            "<b><big>אתנסיאה</big></b>   [יעני וועלט דאס אייביגי לעבן] בויקרא רבה בסוף פ' אל תרא יין כי יתאדם ובפ' אלו מגלחין בגמר' אין קורעין והוא ינהגנו על מות תרגום עקילס אתנסיאת עולם שאין בו מות פי' לשון יון תנסיאה מות:",
            "<b><big>אתר</big></b>   [ארט] (שבועות לא) בגמ' אינה נוהגת אלא בראויין להעיד רבנן סברי דון מינה ואוקי באתרה כלומר במקומם (<small>א\"ב</small> תרגום אל מקום אחד לאתר חד):",
            "<b><big>אתרוג</big></b>   [פאראדיז אפיל] תרגום הדר:",
            "<b><big>אתתא</big></b>   [ווייב] תרגום לזאת יקרא אשה לדא יתקרא אתתא:",
            "<b>סליק ערך אות האלף בסייעתא דשמיא</b>"
        ],
        "Letter Bet": [
            "<b>אות הבית</b>",
            "<b><big>בא</big></b>   (קאממען) ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה וזו היא ביאה (במכות יג וביבמות יח) (ושם סט) (מנחות מה וחולין פט) בגמרא דהשוחט ונמצאת טרפה פי' זו היא שיבה זו היא ביאה מה שיבה בא הכהן מביתו לבית המנוגע אף ביאה בא הכהן מביתו לבית המנוגע דילפינן גזרה שוה מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע כשמצאו שפשה ואינו נותץ הבית כדכתיב ושב הכהן ביום השביעי והנה פשה הנגע בקירות הבית וצוה הכהן וחלצו וגו' עד ועפר אחר יקח וטח את הבית אף ביאה נמי דכתיב ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית אע\"ג דכתיב ונתץ את הבית אינו נותצו אלא חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע וכן מפורש בתורת כהנים מה מצינו בפושה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע ובסוף שבוע שלישי אם פשה נותץ מכאן למדנו שלשה שבועים לבתים. והתורה אמרה הבא להורגך השכם להורגו בסוף גמרא דהרואה מקום. (סנהדרין עב) בגמרא הבא במחתרת פי' היכן אמרה תורה אם במחתרת ימצא הגנב והוכ' ומת אין לו דמים ופירש רבא מאי טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מימר אמר אי קאי באנפאי קטילנא ליה למריה דביתא ואת הבאין ברשותו (כתובות פו) כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך וכו' עד ועל הבאין ברשותיך פי' שמכרה או שנתנה להם וכן פירש במתניתא דבי רבי חייא אלו הן הבאין ברשותה כל שמכרה להם או נתנה להם במתנה:",
            "<b><big>באג</big></b>   [דארף. פעלד. טאהל. אקער] הני בני בי רב דדיירי בבאגא בגמרא (פסחים ח במציעא כב) באגא בארעא דיתמי לא מחזקינן פי' באגא בקעה שיש בה שדות הרבה כלומר כל הבקעה לא אסרינן בשביל שדה אחת של יתומין שיש בה. מוחזק ועומד מאי כלומר אם בודאי ידעינן אי זו היא של יתומין מאי. (בב\"ב סח) בגמרא דהמוכר את העיר מאי ביזלי אמר רבי אבא פסקי באגי פירוש פסקי דארעתא דלא הוו ט' קבין דלא חשיבין לאיזדבוני בפני עצמו אלא על גבי העיר מנטרי באגי באגי שדות הרבה כשיעור מאה כור בית זרע הן חסר הן יתיר ועומדות על מצר אחד ושוכרין שומרין לשמרן מן הבהמה וחיה שלא יאכלו כשהן זרע ומבני אדם כשנעשית קמה:",
            "<b><big>באדן</big></b>   [נאהמע איינער שטאדט, געגעגד]. בסוף ערלה אגוזי פרך ורימוני באדן (ובכלים בפרק כל כלי בעלי בתים) לא הוזכרו רימוני באדן וחצרי גבע אלא שיהיו מתעשרים ודאי בכל מקום פי' שם מקום וכן פרך מקום ופירותיהן גדולין וחשובין (ע\"ז עד ביצה ג):",
            "<b><big>באלה</big></b>   [וואלד, וויסטע] הני עוזי דבאלה כשרין נגבי מזבח פי' יער ששמו כן. ס\"א ברא תרגום חוץ ברא והן מדבריות:",
            "<b><big>בארג</big></b>   [שמאקהאפט, טרעפליך] (ע\"ז ל) בגמרא והחומץ מתוק חמר בארג פירוש בארג גופיה חמרא מבושלא בארג לשון פרסי הוא יין מבושל שעומד על שלישו כגון דשבקי להו עינבי למשרי וחליאן טפי דאע\"ג דשתי חיויא מיניה מפשר ליה חוליא למרריה דחויא ואין בו משום גלוי. פי' אחר בארג עשבים טובים שמשימין ביין וממתקין אותו:",
            "<b><big>באש</big></b>   [איבעל זיין]. (ברכות כג) בסוף הלכה דבעל קרי באישא הוה בקילעא דרבי הושעיא (שבת ל) מהו לכבויי בוצינא מן קדם באישא בשבתא פירוש חולה:",
            "<b><big>בב</big></b>   [טיהר, טאהר] (שבת לב) על ג' עבירות אבב חוטרא מילי ואבי דרי חושבנא אבב חנותא נפישי אחי ורחמי אבב בזיוני לא אחי ולא רחמי פירוש רעיא חגרא רועה פסח שאינו יכול להלוך ולרוץ ועז בורחת כשמגיע בשער גדרות צאן כדמתרגמינן חוטרין דען ובבית הדיר כדתנן הכונס צאן לדיר שם מעלה לו החשבון מבריחות שברחה ושם מכה אותה. אבב חנותא בפתח החנות של יין כל אוהביו באין ושואלין בשלום בעל החנות כדי שישתו עמו אבל אם רואין שנתפס אדם בבית המכס או בבית המושל להענש כל אוהביו בורחין ואין אחד מהן פונה אליו. פי' אבב בזיונא לפתח בזיון (נדרים פו) אמר לה תברי יתהון על רישא דבבא בבא בן בוטא הוה יתיב ליה אבבא וכו' (נדרים צא) סליק נואף איתיב בבלאי בבא פי' על גבי כיפת השער במחבא. בבלאי כמו שפי' אבולאי (<small>א\"ב</small> תרגום בפסוק ותאמר לו זרש אשתו ועל בבא דביתיה דמי ישתפך):",
            "<b><big>ביב</big></b>   [הולער רעהר] (ערובין פח) במשנה ביב שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים והן יורדין לביב. (ע\"ז מד) זו עומדת על הביב (ובריש ב\"ר) מלך בשר ודם בונה פלטין במקום הביבין והאשפה והסריות. (ובפ' יג) אלה תולדות השמים מלך בשר ודם בונה פלטין ואם נתן ביב על פתחה אינה נאה והקב\"ה ברא את האדם ונתן ביבו על פתחו והוא נאה והוא שבחו פי' בל' לע\"ז קלאויק\"א שיורדים שם כל השופכין והאדם עשוי ביבו של חוטם על הפה:",
            "<b><big>בבו</big></b>   [פיינדשאפט] תרגום וישנאו אותו ונטרו לי' בבו:",
            "<b><big>בבואה</big></b>   [שאטטענבילד ווידערשיין] (יבמות קכב) בגמ' מי שהיה מושלך בבור ודלמא שד הות אמר רב יהודה אמר שמואל כשראו לו דמות אדם אינהו נמי אדמויי מדמו דחזו ליה בביאה אינהו נמי אית להו בבואה דחזו ליה בבואה דבבואה וכו' (חולין מא) לתוך אוגן של מים נמי אמרי לבבואה קא שחיט (נדרים ט) הלכתי לשאוב מים מן הבור והסתכלתי בבבואה שלי (ע\"ז מז) בסוף הלכה דהעכו\"ם אילימא קא סגיד ואסירי אי לבבואה דידיה קא סגיד מי שרי. וב\"ר (פ' ד') יהי רקיע הבא לי מראות גדולות והביא לו אמר לו ראה בבואה שלך ראה אותה גדולה הבא לי מראות קטנות הביא לו ראה בבואה שלך ראה אותה קטנה. (ובילמדנו באחרי מות) אשר ישחט שור אין שוחטין לתוך המים ולא לתוך הנהרות למה שהוא עובד לבבואה אתה מוצא בימי גדעון שהיו עובדין את הבבואה שבאותן מים שאותן שכרעו על ברכיהם היו עובדין לבבואה פי' הצל שהיו רואים במים:",
            "<b><big>ביבי</big></b>   [איין נאמן] בר ביבי כן נקוד בפי' רבי חננאל ז\"ל בפ' ואלו הם הממונין:",
            "<b><big>ביבי</big></b>   [קייזער. פעלדהער] (מדרש איכה פסקא היו צריה לראש) ביבי דומיני אמפרטור פירשתיהו בערך אמפרטור:",
            "<b><big>בביא</big></b>   [פפאן. טיעגעל] הסיקו מבחוץ הוא ואסור (פסחים ל זבחים צה) בגמ' אחד כלי שבישל (בשבת כט) בגמ' פתילת הבגד שדא קשייתא לבוביא פי' טיגן של חרס שמסיק תחתיו ואופין עליו עוגות:",
            "<b><big>בבל</big></b>   [פערווירט פעמישט] בלולה במקרא בלולה במשנה בלולה בתלמוד (סנהדרין כד בגמרא זה בורר לו אחד):",
            "<b><big>בבר</big></b>   [טיהער, גארטין] צבי לגינה לחצר ולביברים (בשבת קו ביצה כג) פי' לשון לעז הוא פרדס שמאספין שם חיות וחפירה שמאספין בה דגים ומקום מקורה ששם עופות קורין בביר\"ו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי גדר אשר שם פרוצים חיות ובריכה אשר שם דגים מזומנים):",
            "<b><big>ביברי</big></b>   [ביבער אין טהיער] דנרש אינו מן היישוב (חולין קכז) בגמרא דעכבר כלומר אין דרין ביישוב אלא במים (<small>א\"ב</small> פי' ביבר בל' רומי מין חיה יושבת בחורים בשפת הים וזנבה במים ועורה חשוב מפני דקות השער):",
            "<b><big>בביתא</big></b>   [אויגענבילד] (גיטין סט) שברירא דפלניא בר פלניתא לימרו לכלבא בביתי דעינא פי' שחור קטן שבאמצע שחור שבלובן העין (<small>א\"ב</small> לשון מקרא כבבת עינו):",
            "<b><big>בביתא</big></b>   [פייכט מאכען] (חולין פה) בגמרא השוחט ונמצא טריפה זיל שחוט עופא על בביתא דמיא דמורח ריחא דדמא ופריש פירוש הפשתן היה במשרה בתוך המים לשם ונפל יאניכא שהוא טוני\"ולא בלע\"ז ואמר ליה שחוט על המשרה ויפרוש:",
            "<b><big>בגד</big></b>   [קלייד. גוואנד] (ערכין יז) למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין כתונת מכפרת על שפיכות דמים וכו':",
            "<b><big>בגלאי</big></b>   [שליידער] תרגום יחרדו כצפור כעופא דאתי בגלאי לפי דעתי אות בי\"ת היא שמושית):",
            "<b><big>בגין</big></b>   [וועגען] בגין כך וכך (בירושלמי) פי' בשביל ועקרו גין (בפרק האשה שהלך בעלה) ואוכלת בגינו בתרומה עיין בערך גן:",
            "<b><big>בגן</big></b>   [שרייען] (תענית יח) באו והבגינו בלילה (בב\"ק קיח) בגמ' המכיר כליו ועמד זה והבגין בלילה. ס\"א והפגין פירוש זעק:",
            "<b><big>בגר</big></b>   [מאנבאר ווערען] אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד (כתובות לט) פירוש הני ששה חדשים לא אמרינון שמואל בעידנא ידיעא ותחלת נערות דודאי היא הפרק לתינוקת לא בזמן תליא מילתא אלא בהבאת שתי שערות מאחר ביאת שנת שתים עשרה ולא מקריא נערה עד שתביא שתי שערות וקמי הכין קטנה היא ומן תחלת דצמחן שתי שערות בשיעור שאמרו אתחלא לה נערות ושתי שערות סימנא ובתר דמתחלא נערות בששה חדשים הויא בוגרת דמתיא סימני בגרות לפיכך אי בכלל שנת שתים עשרה מרישא ועד סיפא אתיא שתי שערות מן ההוא עידנא דהביאה מחשבין ששה חדשים ואי לא אתיא שתי שערות אלא בתחילת שלש עשרה מן ההוא עידנא מחשבין ששה חדשים ובתריהן הויא בוגרת. מיקש הוא דקשה לה ובגרת לה קלא (בב\"ב קמג) פירוש גדלה ובגרה ונעשה קולה עבה. שפופרת אבגורי מבגר לה (נדה סו) ספר אחר אנגורי מנגר לה כלומר איכא למיחש שמא ראש הקנה שאינו חלק יגרד הבשר ויוציא דם (<small>א\"ב</small> פי' בל' רומי ימי בחרות אשר בהם האדם בכחו ובצביונו):",
            "<b><big>בגרוגרי</big></b>   [איין שטייענדינג פעלד] (מציעא ס) ואי ארעא דמחזקי בגרונדי תרוייהו משלמי פי' ארץ ידועה בטרשין ובצירין שניהם המחזיק ביתד של מחרישה והמנהיג הפרה משלמין ששניהן פשעו (<small>א\"ב</small> במקצת נוסחאות כתוב בגונדרי ואיני יודע איך בעל הערוך סבר שאות בי\"ת שרשית היא):",
            "<b><big>בד</big></b>   [קעלטערן. פרעססען]:",
            "<b><big>בית הבד</big></b>   [פרעססע. קעלטער]:",
            "<b><big>בדד</big></b>   [פרעסער קעלטערער] (בשביעית בפרק כלל גדול שני) ואין עושין זיתים בבד ובקוטב אבל כותש הוא ומכניס לבודידה (ובפרק אחרון דטהרות) הנועל בית הבד בפני הבדדין. שמן של בדדין ומחצלת של בדדין. (שבת יט) שמן הנמשך מתחת קורת בית הבד וזב בשבת אסור באכילה ומחצלאות המוקצות למלאכת בית הבד אסור לישב עליהן כרב. פי' כרכי דזוגי מחצלות כרוכות שתים שתים זוגות זוגות והן עשיות סחורה להשתלח בספינות אסור להתירן בשבת ולישב עליהן (<small>א\"ב</small> יש נוסחאות דגרסי דזוזי וזוזי לשון זוג ויש נוסחאות דגרס' דזיווי ואומרים שהוא בלשון ארמי עצי ספינה) אמר רב נחמן עז לחלבה ורחל לגיזתה ותרנגולת לביצתה ותורי דרידיא ותמרי דעיסקא פלוגתא דר' יהודה ור' שמעון פירוש כל שהעמידן לדברים הללו ולא העמידן לאכילה עכשיו אם בקש לאכול מן התמרים הללו בשבת או העז והרחל וכיוצא בהם ביום טוב מותר וקימא לן הלכה כר' שמעון דלית ליה מוקצה אלא בגרוגרות וצמוקים בלבד. בדדין לוקחין מהן שמן (ב\"ק קיט) והשיקו היקבים תירוש ויצהר תרגומו ובדיא משחא פי' גת שמבעטין בו הזיתים שמו בית הבד והפועלין העושין שמן בדדין:",
            "<b><big>בד</big></b>   [אליין אהנע איבער געוויכט] (כריתות ה) רחמנת כתב בד בבד ואת אמרת בהכרע פירוש רחמנא כתב בד בבד מתקל במתקל דהיינו עין בעין ואת אמרת בהכרע והא אמר רב יהודה המקום יודע בהכרעות כלומר שלא היה שוקל ההכרעות לבד אלא מניחן כמו שהן והמקום יודע כמה משקלן אלמא דאית הכרע לכל שקל:",
            "<b><big>בד</big></b>   [פיינע ליינוואנד] (יומא לה) אמר רב עולא בריה דרב עילאי דאמר קרא בד בבד בד המובחר בבד (שם עא) שיתא שש כתיבי בבגדי לבן ואלו הן ושבצת את הכתונת שש ועשית מצנפת שש ויעשו את הכתנות שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר ואת האבנט שש משזר מצנפת ומגבעות אחת הן קרא חד לגופיה שיהו של בוץ והוא פשתן גמרא גמירי לה דהאי בד פשתים הוא ואתא יחזקאל אסמכיה אקרא ומכנסים פשתים. (בזבחים יח) בגדים שנאמר בהן בד צריכין שיהו של בוץ חדשים שזורין שיהא חוטן כפול ששה:",
            "<b><big>בד</big></b>   [שטאנגע] (בבא מציעא כד) בדי מחטין וצינורות פי' עצים דקים מפוצלין כענפים שהרוכלין תולין בהן מחטיהן וצינוריהן כלומר בדים של מחטין ושל צינורות אבל מצאן שתים שתים בבד חייב להחזיר:",
            "<b><big>בד</big></b>   [ליגען. ערזיננען] (בסנהדרין פט) אמר לו אברהם לשטן כך עונשו של בדאי אפילו אומר אמת אין שומעין לו. (ב\"ב עד ובסנהדרין קי) גמ' דעדת קרח ואמרי הכי משה אמת ותורתו אמת והן בדאין. (ברכות ד) למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז:",
            "<b><big>בד</big></b>   [לייטערן] (מנחות נב) בודה להן מתוכן ומחמצן פי' בודה ל' הוצאה כדכתי' החדש אשר בדא מלבו:",
            "<b><big>בדובר</big></b>   [ריקווערטס ריקזייטע] (ברכות ו) בדובר קיימת קמי מרך פי' אחורך קמי מרך ועיקרו ל' ערבי לאחורנית קורין מוסתדבר (<small>א\"ב</small> בנוסחאות שלנו כתיב כדו ופירש\"י כדו שתי בר רשות):",
            "<b><big>בדד</big></b>   [גראבען] (בכלים מג מועד קטן ד) מאי עוגיות אמר רב יהודה בדדי. תניא נמי הכי (בריש תוספתא דשביעית) אלו הן עוגיות בדידין שבעיקרי זתים ושבעיקרי גפנים פיר' בדידין בדלי\"ת והן עוגיות והן בדדין ועוד שמן ערוגות ולמה עושין עוגה כדי שתחזיק מימיה ולא יתפזרו ותרגום מערוגת מטעם עוגיות ואותו הברזל שבו חופרין סביבות האילן שמו בדיד ובלע\"ז קורין בנג\"א (ובב\"ר בריש אלה תולדות נח) בין שורותם יצהירו שהיו עושין בדידות קטנות. (ובילמדנו בפרשת שלח לך אנשים) דברי נרגן כמתלהמים וכו' עד האיך עתידין לשלוט מי יכול לראות פני אחד מהן בדידין בברזל:",
            "<b><big>בדד</big></b>   [געפלעקט, געשמאצט] (במגילת איכה ישבה) רבי ברכיה למלך שהיה לו בן כל זמן שהוא עושה רצונו היה מלבישו בגדים נאים וכל זמן שהיה כועס עליו היה מלבישו בגדים בדודין. ס\"א בגדים סמרטוטין כך ישראל כל זמן שעושין רצונו של מקום ואלבישך רקמה וכל זמן שהן מכעיסין אותו הוא מלבישן בגדי בדד איכה ישבה בדד:",
            "<b><big>בדח</big></b>   [פרייען] תרגום ויעלצו בך ויבדחין בך:",
            "<b><big>בדיא</big></b>   [מאטע. דעקע] (סוכה כ) מסככין בה פי' מחצלת של קנים דאית לה גדנפא שכופפין ארבע קצוותיה ואוגדין ותופרין והכפופה והתפורה האלה נקראים קיר וכשתהא תפורה וכפופה תהא אסורה לסכך בה וכשתהא פשוטה ואינה כפופה ותפורה כשרה לסיכוך. (ובמציעא פו) האי משכנתא באתרא דמסלקי מסלקי אפילו מתמרי דעל בודיא פירוש מן התמרים שעל המחצלות הפשוטות תחת הדקלים ליפול עליהם התמרים שגודרין מן הדקלין ובלע\"ז שמה בוד\"ה (ובכתובות כ) זילו שימו מתמרי דאבודי:",
            "<b><big>בדל</big></b>   [שיידין אבזאנדרן] (במציעא פט) הבודל בתמרים ובגרוגרות פירוש שמפריש רעות מן היפות כי תניא ההוא דפועל אוכל בהן בתוחלני שיש תמרים רעות ואינן ראויות לאכילה ואין חייבות במעשר ועושים להם סלים של כפות תמרים ומניחים אותן בתוכן ומתבשלות בהן ובאותן פועל אוכל שלא נגמרה מלאכתן למעשר. ואסירה כל בדיליך (שבת קלט) פי' כגון המינין שמבדילין בין ישראל לאביהן שבשמים. יום טוב שחל להיות באמצע השבת אומר המבדיל בין יום השביעי לששת ימי המעשה מאי טעמא סדר הבדלות הוא מונה (חולין כו):",
            "<b><big>בדיל</big></b>   [וועגען, ווייל] תרגום למען ייטב בדיל דייטיב:",
            "<b><big>בדלח</big></b>   [אין דורזיכטיגעס בוימהרץ] (ב\"ר פרשת ונהר יוצא מעדן) אמר רבי איבו את הבור כבדלח הזה של פטמים פי' בדליון מין שרף הנוטף מעץ ידוע בארץ מזרח והשרף הטוב כמראה צפורן איש ותועלתו ספרו הרופאים ומתרגמי המקרא בל' יוני ורומי תרגמו שם הבדלח בדליון ואמר רבי איבו שהוא טעות:",
            "<b><big>בדולקי</big></b>   [אראקעל. איין צויבער קאפף (מדרש שמואל פסקא ותקח מיכל את התרפים) תני בשם רבי איבו נקודים של בדולקי ובקצת נוסחאות כתוב של ברוקלי פירש נקודים ציורים וצורות מלשון נקודות הכסף ופירוש ברוקלי באות רי\"ש בלשון רומי דוברי אמת ורבי איבו משיב דברים נכוחים על קושיא עצומה איך יתכן שבבית דוד עבד ה' היו תרפים ועצבים לכן אמר אף על פי שענין תרפים הוא צלמי בני אדם יפים ובריאים עשוים בכח טומאה וחושבים עובדיהם שמגידים העתידות ודוברי אמת הם אך באמת התרפים דברו און אלו תרפים של בית דוד היו צורות דומות לתרפים עשויות להידור הבית ואולי לא היו צורות שלמות אלא עד חצי הגוף כמו שנוהגים היום לשום בהיכלי שרים וכגון אלו לא אסרה התורה:",
            "<b><big>בירין</big></b>   [אין צובערער] תרגום אוב או ידעוני בידין או זכורו:",
            "<b><big>בדם</big></b>   [מאטררץ. דעקע ליינוואנד] הבדסין והברדסין (בסוף כלאים) פי' כגון גליפקרין שמכסין את המטות וברדסין כמו כן אלא אלו כפופין ואלו עבין. פ\"א בדסין בלעז לינ\"א ברדסין בגדי צמר שאינן תפורין:",
            "<b><big>בדק</big></b>   [אונטערזאכונג] שהנוה היפה בודק (כתובות קי) פי' מי שמלומד לאכול ירק אם יחזור לאכול בשר יבא לידי חולי כדשמואל דאמר שנוי וסת תחילת חולי (אהלות פ' יח) בודקין לעושין פסח ואין בודקין לתרומה כיצד הוא בודק מביא מן העפר שהוא יכול להסיטו ונותן לתוך כברה שנקביה דקין וממחה אם נמצא שם עצם כשעורה טמא. ג' בדקו מיתה נבראו באשה ואמרי לה דבקי מיתה אלו הן נדה וחלה עששית חדא כרבי אליעזר וחדא כרבנן דאמרי יולדת דהתם מבדקי בשעת לידה מאן דאמר דבקי כרבי אליעזר דאמר ילדות דמשמע שהמיתה נדבקת בהן ומתות ילדות והיינו דבק שדובק בה המיתה ובדק שבודקין אותם אם קיימתם (שבת לב ברכות לא סנהדרין מ) היו בודקין אותן בשבע חקירות באיזה שבוע וכו'. (ובנדה מה) במשנה בת אחת עשרה שנה ויום אחד נדריה נבדקין בת י\"ב שנה ויום אחד נדריה קיימין ובודקין כל י\"ב וכו'. (ובב\"ב קנו) בודקין לגיטין ולקדושין וכו' (<small>א\"ב</small> תרגום וחקרת ודרשת ותתבע ותבדוק):",
            "<b><big>בדק</big></b>   [קנאל. פלוס. טייך. וואסר גראבן] (עירובין כא) איכא דאמרי אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב אין בורגנין ולא פסי ביראות לא בבבל ולא בחוצה לארץ פירש בורגנין כמו שובכין עשויין לשדות לאצור בהן תבואה ומקום שמצויון בדקי דמי' דזמנין דסלקי ושטפי להו לא עבדי וכן אי חיישו משום גנבי לא שבקי פירי בבורגנין הלכך בבבל דשכיחי בדקי דמיא ובחוצה לארץ דשכיחי גנבי לא עבדי בורגנין פסי ביראות נמי בבבל שכיח מיא בכל מקום לא צריכי להשקות ממימי ביראות ובחוצה לארץ נמי לא שכיחא מתיבתא ולא צריכי רבי' למיתי לפרקא במקום עולי רגלי'. (ובמציעא סו) אתא בידקא שטפא לעידי עדית פירוש נחל או אגם מים. (ובבתרא מא) רב חנן שקיל בידקא בארעי' פירוש פתח מיא בארעיה ואתמלי ההוא אתרא מיא ונפלו קירות הגנות והפרדסין. (סנהדרין ז) האי תיגרא לא דמי אלא לצינורא דבדקא כיון דרוח רוחי (חולין ט) האי דכפתי' לחברי' ואשקיל עליה בידקא (בחולין קה) יומא חד חזא צינורא דבידקא בארעיה שקליה לגלימי' כרכיה אותביה בגויה רמא קלא אתו אנשי סכרו':",
            "<b><big>בדד</big></b>   [צערשטרייען. פערשפרייטין] (בסוף ברכות ירושלמי) הלל הזקן היה אומר בשעת שמכנשין בדר ובשעת שמבדרין כנש וכך היה הלל אומר אם ראית התורה חביבה על ישראל בדר ואם לאו כנש (<small>א\"ב</small> תרגום ומשם הפיצם ומתמן בדרינין):",
            "<b><big>בהה</big></b>   [שרייען, רופין] (ב\"ר) פרשת תהו ובהו ישבה לה הארץ תוהא ובוהה פירוש בלשון יוני בעל הקורא וצורח בקול חזק):",
            "<b><big>בהל</big></b>   [איילען] (יבמות לד) בערב הפסח עסקינן דזמנה בהול (<small>א\"ב</small> תרגום בחפזון יצאת בבהילו):",
            "<b><big>בהם</big></b>   [פיכע] (פסחים עב) בהמה אינה מקבלת טומאה מחיים (סוכה יא) מה בהמה גידולי קרקע ואינה מקבלת טומאה אף בהמתן של צדיקים אין הקב\"ה מביא תקלה על ידיהן. (יבמות צט חולין ז) ושם מפורש רב פנחס בן יאיר הוה אזיל פדיון שבויים איקלע לההיא אושפיזא רמו ליה שערי לחמריה ולא אכיל וכו' (ובב\"ר ויפקח הגמלים) חמרתיה דרבי פנחס בן יאיר נסיבו יתה לסטאי עבדת גביהן ג' יומין ולא טעמא מידי וכו':",
            "<b><big>בהק</big></b>   [ווארצלין] (מגילה כד) ידיו בוהקניו' לא ישא את כפיו. (ברכות נח) הרואה את הבוהקנין אומר ברוך משנה את הבריות מיתיבי הרואה החיגר וא' הבוהקנין אומר ברוך דיין האמת לא קשיא הא ממעי אמו הא בתר דאתיליד. (נדה יט) וכי תימא כולו הפך לבן טהור הוא ההוא בוהק מיקרי. (ובפרק קמא דנגעים) המכוה והבוהק. בהרת תרגום ירושלמי בהקיתא:",
            "<b><big>בהר</big></b>   [גלאנץ. לייכטען]. (תענית ז) רבן גמליאל אומר אם ראית רקיע שנעשה בהורין בהורין רוח עברה ותטהר' פי' גדודין של עננים בשביל שלא ראו אור שהיא התורה בהרין של רקיע רוח עברה ותטהרם פירוש אחר בהורין מטולאין מלשון בהרת: (סנהדרין סח) סוף הלכה בהרת עזה כשלג. (שבועות ג) בהרת קודמת לשע' לבן (סנהדרין פ) בגמ' דזקן ממרא:",
            "<b><big>בהת</big></b>   [שעהמען] ולא יתבוששו תרגום ירושלמי ועד כדון לא הוו ידעין מה היא בהתתא:",
            "<b><big>בו ביום</big></b>   [טאגעס אורדענונג] כל בו ביום דאמרי' בו ביום נשנו (ברכות כט בפרק אחרון דידים) בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים וכו' בו ביום אמרו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרין בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית:",
            "<b><big>בואת</big></b>   [טראפפ גאנז. איין פוגיל וועלכער דורך אפפענע פענסטער פליהט אונד קינדער טעטעט] שבעופות בואת שבשרצים (בחולין סג) פי' כתיב התנשמת בעופות טמאים והיא בואת שבעופות וזו היא קיפוף כתיב התנשמת בשרצים והיא בואת שבשרצים וזו היא קלפוראי (<small>א\"ב</small> תרגום והתנשמת בעופות בותא ויש גרסי כותא):",
            "<b><big>בול</big></b>   [שטיין זאלץ] (שבת סז) תנו רבנן נותנין בול מלח לתוך הנר בשביל שתאיר ותדליק פירוש נותנין חתיכה של מלח בתוך נר של שמן העכור מערב שבת בשביל שיצלל ויאיר בשבת וליכא איסו'. (ובשבת קכח) אמר אביי מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם כדי שתזכור צערה ותרחם עליו. (ובסוכה מח) אותו היום נפגמה מקרן המזבח והביאו בול של מלת וסתמוה. (בזבחים סב) בהלכה קמא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי גוש עפר וחתיכת דבר מה ויש מין מלח גדל במחצב כמו אבן ושלשה בול אלו ענין אחד להם):",
            "<b><big>בול</big></b>   [שטיק. האנדפאל] (מציעא פט) ת\"ר פרות המרכסות בתבואה והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום לא תחסום אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין (ס\"א יבול):",
            "<b><big>בול</big></b>   [מאנהייט אייר] ירושלמי בריש גמרא וראש השנה בירח בול שבו העולם בולל והאר' עשויה בולות שבו בוללין לבהמה בתוך הבית:",
            "<b><big>בותא</big></b>   [טראפפ גאנז] (תרגום והתנשמת בעופות עיין ערך בואת):",
            "<b><big>בז</big></b>   [ברוסט] לייט ביזא דבן אוניק (בב\"ר ובירושלמי בפרק קמא דכלאים) לענין ארורה האדמה (ובפסיק' דזכו' לענין עשו פירוש ל' יון שדים ביזייאה (ובב\"ר) וירח את ריח הניחוח לאוהבו של מלך שכיבדו ביזיאה דסקוס נאה עמד בנו ולא כיבדו עמד בן בנו וכיבדו פירוש ביזיאה דורון נאה דסקיס נאה שולחן ר\"מ כיבדו שד שמן בשלחן נאה. עטיניו מלאו חלב תרגום ביזוהי איתמליאו חלבא לישנא אחרינא חדווהי: (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן אין ביזיאה כתוב) ביזוי כתוב:",
            "<b><big>בז</big></b>   [פערשעמהען. פעראכטען] יחזקאל בן בוזי הכהן תרגום ירושלמי יחזקאל נביא בר ירמיה נביא ונקרא ירמיה בוזי על שהיו מבזין אותו. ביזיונא דידיה עדיף מפי מצערה דגופה (סוטה ח) פי' רבי יהודה סבר להתבזות להסקל ערומה עדיף לה מלהצטער ביסורין דגופה כי הנסקל ערום לפי שעה יוצאה נפשו אבל הלבוש בגדים דוחים מכות האבנים ומאחרין מיתתו הלכך בוררין לה הטוב בעיניו והיינו להסקל ערומה ורבנן סברי צערא דגופה עדיף טפי לה מביזיונא הלכך סוקלין אותה בבגדיה: ביזיתו ביישתו קיללתו (סנהדרין סה) פירוש ביזיתו ביישתו אמרת שאביו נידון בגיהנם קיללתו שהוא יהא כמו כן:",
            "<b><big>בז</big></b>   [פערווערפען] (בכתובות נ) אינו חייב שמועות הללו מתמעטות והולכות וסימניך קטנים כתבו ובזבזו פי' הללו קטנים היו ג' חכמים רבי אילא ור\"ל ורבי יהודה בר חנינא הכותב נכסיו לבניו הוא ואשתו ניזונין מהן היו ב' חכמים ר' אילא ור\"ל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש היה ר' אילא לבד אלו ג' תקנות אושא נתמעטו בחכמים (<small>א\"ב</small> תרגום בפסוק וראיתי כי אין טוב למא דין אנא מבזבז ממונא) ובנוסחאות כתוב רבי אילעא:",
            "<b><big>בז</big></b>   [רויבען] (בכתובות קיב) דור שבן דוד בא קטיגורים בתלמידי חכמים כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי צירוף אחד דכתיב ועוד בה עשיריה ישבה והיתה לבע' בי רב יוסף אמרי בזוזי ובזוזי. (בסנהדרין צד) מאי ובגד בוגדים בגדו אמר רבה ואיתימא ר' יצחק עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי פי' באים שודדים על ישראל ובאים שודדים אחרים ושודדים המשודדים וישראל עמהן. הבוגדים ריקם תרגום בזוזין וסריקין:",
            "<b><big>בז</big></b>   [שפאלטען] (בב\"ב עד) (ובסנהדרין קי) אחו' ליה תרי בזי דהוה נפיק מבי חוטרא דקוטרי מבייניהו. ס\"א אזלי וחזאי ההיא ביזתא דסליק תתא מיני' (ובנדרים נו) מפה אעולי ואפוקי בביזיוני דרגא אעולי ואפוקי באבקתא פי' בזיוני נקבי העצים מכניסין החבלים באבקתא בלולאות ועונבין אותן מבפנים. (ובב\"ב לז) אמר רבי ישמעאל והוא דבזויי בזויי. פי' מבוקעות שורה בתוך שורה שנמצא אוכל בכל שנה י' מכלל השלשים אבל אם היו ג' שורות בכל שורה עשרה ואכל בכל שנה אחת אינה חזקה ואע\"פ ששאר השורות לא הוציאו פירות. (ובויקרא רבה) כי יזוב זוב דמה והכה את הבית הגדול רסיסים ואת הבית הקטן בקיעים אמר רב הונא דמי הדין ריסא להדין ביזא מן הדין ריסא לית מניה אלא רסיס מן הדין ביזא וכו' (<small>א\"ב</small> ביזא כמו בזעא ובנוסחאות דידן כתוב הדא ריסא אית מינה אלתוס והדין ביזעא לית מינה אלתוס):",
            "<b><big>בזז</big></b>   [שאמהאפט] (פסחים עב) יבמתו בזיז מינה אשתו לא בזיז מינה (ובפ\"ב דיבמות כו) לא מבעיא אביו דבזיז בניה מיניה אבל בנו דלא בזיז אביו מיניה. (נדה טו) פ' כל היד ילדה דבזיזא למטבל פי' ענין בושה:",
            "<b><big>בזבז</big></b>   [פאננע שאהלע] תרגום ירושלמי ועשית קערותיו וכפותיו (<small>א\"ב</small> גרסת בעל הערוך היא תעביד פלוגתייהו ובזבזוי אבל גרסתנו תתכן ובזיכוי עיין למטה):",
            "<b><big>בזבז</big></b>   [נאהמענס איינע טייוויל] בזבזיה מסמסיה כסכסיה שתלאי ואמרלאי אילין מלאכיא דאשתלחו מארעא דסדום בסוף גמרא דבמה אשה (<small>א\"ב</small> מין לחש זה):",
            "<b><big>בזבנא</big></b>   [שראנקען איינעמר] (בב\"ב קסז) ההוא בזבנא דאתא לקמיה דאביי. ספר אחר בובנא פי' הממונה על המכס של עוברי גשרים:",
            "<b><big>בזגא</big></b>   [בינדיל] (בחולין ע) תיבנא ועביד ביזגא חיישינן פי' חבילה:",
            "<b><big>בזה</big></b>   [אלזא] (בויקרא רבה) בסוף קדושים תהיו ושחטתם בזה ואכלתם רבנן אמרי סכין בת י\"ד אצבעות הראה להן אמר להן כסדר הזה תהיו שוחטין ב' תרי ז' שבעה ה' חמשה:",
            "<b><big>בזך</big></b>   [פפאנע. שאלע] (בתמיד פ\"ד) הששי בקרביים נתונים בבזך (בשבת סד) בזך בזיך כמך כמיך עייניך ביך עייניך ביך אחריך ביך פי' כל הלחישה ענין אחד הוא וכן הענין בכף שתעמוד יהא כפך כלומר במקום שתעמיד תעמוד שלא תרחיב יותר תרגום כף בזך כמך כמיך כמו שאת עכשיו תיהוי דלא תתחזר עייניך ביך מראי' ביך שלא תתחזר אחריך ביך שלא תרחיב מקומך. פ\"א בזך בזיך בז אתה ואיני חושש ממך כמך כמיך החבא תחביא:",
            "<b><big>בזל</big></b>   [גרעניץ. מארקשטיין] (בב\"ב סח) מאי שיריי' בזלי מאי בזלי אמר רבי אבא פיסקי באגי:",
            "<b><big>בזע</big></b>   [שפאלטען] תרגום וידקור את שניהם ויבזע ית תרויהון בקע ים בזע ימא:",
            "<b><big>בזק</big></b>   [צערשטרייען] (בחלק קט) אתייה קודשא בריך הוא לאברהם ואותביה לימיניה בזק בהון עפרא והוו חרבי בזק בהון גילי והוו גירי. (ערובין קד) בוזקין מלח על גבי הכבש כדי שלא יחליק. (ובב\"ב עג) דלינן גליא עד דחזינן לבי מרבעתיה דכוכבא זוטא והויא כי מיבזיק ארבעים גריוי דבזרא דחרדלא: (ובב\"ר פרשה כז) לא ידון רוחי באדם אמר רבי חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם לפי שבעולם הזה היא נבזקת בכל הגוף הה\"ד ואת רוחי אתן בקרבכם. (ובפ' נא) ויבאו המלאכים סדומה כמראה הבזק רבי יהודה בר סימון בשם רבי לוי בן פרטא כזה שבזק גפת בבירה פי' לשון פיזור. ויפקדם בבזק (ביומא בריש גמרא דבראשונה) בזק מאי משמע דהאי בזק לישנא דמבזק הוא ודילמא שמא דמתא הוא כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מיד מתעשר דמעיקרא כתב בבזק ולבסוף בטלאים פי' לישנא דמבדר כלו' אבנים שמשליך אדם. (ובפיסק' דכי תשא ובילמדנו בפרש' כי תשא) ויפקדם בבזק כד אינון מסכינין כאילין בזקי' כד אינון עתירין כאילין אימריא ומפורש בהגדה מהו בזק אבן נטל מכל א' ומנאן באבנים כצרות אבן במרגמה תרגום היך ביזקא דכיפא בקילעא (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב היך נקצא דטסא):",
            "<b><big>בזר</big></b>   [זייען. זאממע] (בשבת קמ) נקיט ביזרא בחדא ידיה ומרגניתא בחדא ידיה פי' כגון אבן שאין לה דמים וי\"א ביניתא ונימא של זרע שאין לה דמים ולא צורך ומפני שהסתירה מהן נתייקרה בעיניהן ופייסוהו להראותם להם (<small>א\"ב</small> בנוסחאות שלנו גרסי' וכורא בחדא דא ומפרש רש\"י לשון כור צורפין לשון אח' בור לשון בור שיחה ולפי פירושו כנוי לערות נקבה הוא ושייך יותר פי' של בעל הערוך לסוגית הגמרא) בי אוצבתא בבורא כבר פירשנו עם אוצבתא. (בריש גמרא דכיצד הרגל) דשדו בה בזרני פי' שהיו זרעונין בכלי. (במציעא עד) אריסא יהיב ביזרא. (ושם קג) פי' אפילו אמר לו בתר הכי כריבנא לה או נכישנא לה יכיל למימר ליה בזרא דנפל נפל כלומר כיון שגדלו העשבים והוקשו לזרע ונפל אותו הזרע על הארץ אפילו או תחרוש או תנכש אחר כן הוא צומח. (בסנהדרין צג) שלחי' לאיתויי בזרא דאספסתא פי' שלחו נבוכדנצר לדניאל להביא לבבל זרע אספסתא (ובע\"ז סח) בזרא דכיתנא. (בגיטין עח) בזר' גרגלא. (בקדושין לט) מערב בזרני ושרי (ובחולין ס) רב חיננא בר רב פפא הוה ליה גינתא שדא ביה בזרי ולא צמחו לאורתא בעי רחמי ואתא מיטרא וצמחו. (שם נא) עביד ביזרי חיישינן כלומר אם יש לו גבעולין קשין ובלשון ערבי קורין לזרע בזר (<small>א\"ב</small> תרגום ירושנמי מזריע זרע דבזריה מזדרע ואונקלוס תרגם בר זרעי' אם כן בזרא כמו בר זרע'):",
            "<b><big>בור</big></b>   [צערשטרייען]. (כריתות ג) תנו רבנן קטרת היו מחזירין אותה למכתשת פעמים בימות החמ' בוזרה שלא תתעפש כלומר מפזר' (<small>א\"ב</small> לשון מקרא הוא בזר עמי' (תהלים סח):",
            "<b><big>בזתה</big></b>   [נאהמען איינעס אורט] (עירובין נב) תהא שביתתי ביזתא פי' מקום שהיה בתוך התחום של שבת:",
            "<b><big>בחל</big></b>   [האלב צייטיג] (שביעית פ\"ד) ביחלו כונס לתוך ביתו. (ובריש מעשרות) מאימתי הפירות חייבות במעשרות התאנים משיבחילו פי' שנתבשלו ולא נתבשלו בטוב מל' וגם נפשם בחלה בי (זכריה י״א:ח׳) (נדה מז) משל משלו חכמים באשה פגה בוחל יצמל פגה תינוקות בוחל אלו ימי הנעורים בזו ובזו אביה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה. ובהפרת נדריה צמל כל שבגרה אין לאביה רשות בה גמ' פגה עודר תינוקת כדכתיב התאנה חנטה פגיה בוחל אלו ימי הנעורים כדתנן התאנים משיבחילו. ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן משילבינו ראשיהן ואי בעית אימא מהכא ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי. צמל כמאן דאמר יצאת מלאה ובאת ריקנית ואלו ג' סימנין בדדין:",
            "<b><big>בחנמל</big></b>   [איין ארט היישריק] (בילמדנו ויהי ברד). בברד גפנם ושקמותם בחנמל בא חן מל:",
            "<b><big>בחר</big></b>   [אויסוועלן] (ברכות כז) הלכה כר' יהודה הואיל ותנן בבחירתה כוותיה. (ובסוף גמרא דהלוקח עבד) פירוש בחירת' מסכת דעדיות שהלכותי' מובחרות מקובצות מכל המשנה ונשנית ביום שהושיבו את ר' אלעזר בן עזריה בראש שסילקו שומר פתח בית המדרש ונכנסו כל תלמידי חכמים וכל א' העיד מה ששמע מרבו:",
            "<b><big>בחרת</big></b>   [דא האסט אויסערוועהלט] מעוני (בילמדנו) אם כסף תלוה את עמי התחיל איוב צווח מי יתן ידעתי ואמצאהו אבא עד תכונתו כנגד מדת הדין אמר לו אליהו מה אתה מונה לא אתה שבחרת בנגעים יותר מעניות שנאמר השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני:",
            "<b><big>בחש</big></b>   [אויס מישען]. (ברכות לח) בוחשי' את השתות פי' מערבין את השתות במים ושותין אותו. פ\"א נותן השתות שהוא קלי בכלי ונותן בו חומץ ומערבבו שתי וערב. (גיטין מה) בחשן קידרא בכשפין פירוש כשהיתה הקדירה רותחת היו מכניסות ידיהן לתוכה וגוששות כל מה שבתוכה ונראה שמחמת צדקותן הוא ולא הוה אלא מחמת כשפים. (גיטין סט) ניבחשיה בגואזא דמרמהון (סנהדרין לט) איתיבתיה קמיה בביחושיה. (בשבת ק\"מ) ובחשי ליה בשופתא דתומא (<small>א\"ב</small> תרגום בפסוק מרסנא ממוכן הוו מרסן ובחשן ית דמא פי' מערבין):",
            "<b><big>בחש</big></b>   [זיכין] (שבת קנו) אדלא אבדן בחישנא פי' הזקן שאינו מביט מה שבפניו מתיירא שמא יכה ראשו באבן או בכיוצא בה וממשש בידיו ונראה כאלו ממשש בדבר שאבד וזהו כמין משל הזקן ממשש מה שלא אבד וי\"א מה שלא אבדתי אני מבקש שממשש במשענתו אילך ואילך בשביל שלא יכשל כאדם שמבקש אבידתו. (ב\"ק צז) דלא בחשי ואי משכחי קפדי. (ב\"מ ה) דבחישנא באגם. (ב\"מ פו) בחש בתרי' (<small>א\"ב</small> תרגום ירושלמי בפסוק ויבא הביתה לעשות מלאכתו ועל לביתא למבחש בפנקסי חושבניה פי' ענין חפוש:",
            "<b><big>בחש</big></b>   [עלינבויגען] (ע\"ז ס) כגון דהאי זב נקיט בקנה מתותי בחשיה פי' הוא קומטו הוא אצילי ידיו (<small>א\"ב</small> מימרא זו ליתא בגמרא ובערך קמט גרס קנה בקומטו של זב עיין שם):",
            "<b><big>בחש</big></b>   [גליהנדעס אש] (סנהדרין לט) אייתו לי אומצא דבשרא אייתו ליה אותבי תותי בחשא (פירש רש\"י תחת הרמץ):",
            "<b><big>בחשא</big></b>   [קאך לעפפעל] (פסחים קיא) ומחיזי בבדא דסמכא והדר ביה בחשא פירש רש\"י כף הקדרה ואולי אות בי\"ת אינה שרשית:",
            "<b><big>בט</big></b>   [אויס שפרעכן] (כריתות יוד) אלו מביאין קרבן עולה ויורד על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו והיולדת ומצורע. (הוריות ח) אין חייבין על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדם וקדשיו (בבא מציעא לו) כפירת ממון אשם ביטוי שפתים חטאת. (שבת סט) הכל מודים בשבועת ביטוי שאין חייבין עליה עד שישגוג בלאו שבה פי' שבועת ביטוי הוא שכתוב לבטא בשפתים להרע או להטיב כלומר מבטא בדבר שלא לצורך שאוכל ושלא אוכל ואינו דבר של ממון:",
            "<b><big>בט</big></b>   [אויס קוקין] (ב\"מ קיח) כאן בהגבהה כאן בהבטה פי' מציאתו לבעל הבית כגון שהגביה לו הפועל דבעידנא דמגבה לה קנאה מיד אבל אם שכרו להיות יושב ומשמר ומביט במציא' כדי שלא יבא אחר ויטול אותה כיון שלא הגביהה לו לא קנאה ואם אמר לו טול מה שעשית בשכרך שומעין לו. פ\"א יש מי שגורס חבטה מלשון חיבוט והוא נפילה על דבר המופק' שהוא חשוב כמציאה שכל המחזיק בה זכה ותנא דסבר חבטה בהפקר לא קנה סבר לה כי הא דתנן ראה המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה ותנא דסבר קנה פליגי עליה ואמר זה שהפיל עצמו על המציאה קנאה ולא קשיא דכל כי האי גוונא אמרי רב תנא הוא ופליג:",
            "<b><big>בט</big></b>   [שטאכעל טהיר] רבה בר רב הונא איקלע לאקרא דאגמא קריבו ליה צחנתא באורתא שמעיה לההוא גברא דהוה קא קארי בטי אמר מאי דקאמר בטי ולא תיכול וכו' (בעבודה זרה לט) (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מין דג טמא):",
            "<b><big>בט</big></b>   [פערפענדעט] (גיטין לז) מאי פרוזבול אמר רב חסדא פרוס בולי ובוטי בולי אלו עשירים דכתיב ושברתי את גאון עזכם ותני רב יוסף אלו בולאות שביהודה בוטי אלו עניים דכתיב העבט תעביטנו אמר ליה רבא ללועז' מאי פרוזבולא א\"ל פורס' דמילת' (<small>א\"ב</small> נראה שמלת פרוסבולי ובוטי מלה א' היא פרוסבוליבטי פירושה בלשון יוני לפני יועצים ובית דין עיין ערך פרוזבול וערך בליוט והבאים אחר רב חסדא חשבו שהן שתי מלות ואל תתמה שהאמוראים לא ידעו פי' מלות נכריות שהרי רבא שאל ללועזא):",
            "<b><big>בט</big></b>   [איינע טיפע] (בב\"ר פר' נא) ויבאו שני המלאכים סדומה ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה תני משום רבי נחמיה כל דבר שצריך ל' בתחילתו נותן לו ה' בסופו סדומה שעירה חרנה והא כתיב ישובו רשעים לשאולה רבי אבא בר זבדא אמר' לבטי התחתונה של שאול י\"מ בטי כמו אבטי שפירשנו במקומו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מקום עמוק):",
            "<b><big>בטד</big></b>   [פינגר] ארבעה בטדי בתורא בעל הערוך גריס בטרי עיין שם):",
            "<b><big>בטח</big></b>   [שוועללע רינצע] הבטח אינו מביא את הטומאה בנסריה (פי\"ב באהלות) אית דאמרי אבטח. (ובתוספתא) אבטי כמין טיחת טיט בבנין שהוא סמוך לחלון וזיז נתון עליו. ס\"א אבטח חלון של מאור מבפנים רחב ומחוץ צר פי' אבטי בנין כמו אבטי של מרחץ שהיא אוונא דמיא. בארמי' ובלע\"ז סולי\"י שנכנסים שם המים:",
            "<b><big>בטט</big></b>   [פינקלן, לייכטען] (ברכות נח) אמר מילתא אמר רב ששת ונפקי בוטיטי דנורא וכבינהו לעיניה. (ב\"מ פה) אתו תרי בוטיטי דנורא מחיוה לההוא גברא בעיניה וסמיוה פי' שני ניצוצות של אש (<small>א\"ב</small> תרגום בהיר הוא בשחקים (איוב ל״ז:כ״א) בטיט הוא בשחקיא:",
            "<b><big>בטט</big></b>   [איין הייל] (בב\"ר פר' אלה תולדות נח) אמר רב הונא עריקין הוינא מן קמיה גונתא בהדא בטיטא דטברי' והוו בידיהון נרות בשע' שכהין היינו יודעין שהוא יום ובשעה שמבהיקים היינו יודעין שהוא לילה פי' בטיטא מערה (<small>א\"ב</small> פי' בל' יוני מקום עמוק ובטי ובטיטא אחד הוא):",
            "<b><big>בטל</big></b>   [ליידיג געהען] (מגלה ה) במשנה אי זו היא עיר גדולה כל שיש בה עשרה בטלנין (ב\"ק נב) ואתא הוא ותקין ג' גברי י' פסוקין כנגד י' בטלנין (סנהדרין י\"ז) פי' עשרה בני אדם יושבין בבית הכנסת ובטלין ממלאכתן ועוסקין בצרכי צבור. ירושלמי י' בטלנין בהכנ\"ס ממלאכתן:",
            "<b><big>בטם</big></b>   [איינע פרוכט עהנליך וויא קאראלין]. (ר\"ה כג) אלמוגים בוטמי כאלה וכאלון (ישעיה ו) תרגומו כבוטמא וכבלוט. תחת האלון תרגום בוטמא:",
            "<b><big>בטן</big></b>   [האזיל ניס] (שביעי' פ\"ז) לולבי האלה והבוטנא פי' כמו בטנים ושקדים ובלעז נוצי\"לי:",
            "<b><big>בט</big></b>   [אין ארט פידיל וואס מען טראגט איהם אויף דעם בויך. גישוויליכט]. הבטנים והניקטמון והאירוס בסוף פרק כלי עור (בכלים טו) פי' כמין כנור גדול שהוא ניתן לפני הבטן וכך מזמרין בו שיש כנור שנתפס ביד ואינו ניתן לפני הבטן. כמין אזור של עור שנותנין בעל אומנות לפני בטניהן כדי שלא יתלכלכו בגדיהן. (ובויקרא רבה זאת תהיה תורת המצורע ובסוף פרשת וזכור את בוראך) מהיכן נתחייבו ישראל בזיבה וצרעת וכו' עד רבנן אמרי ממתאוננים הה\"ד עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והי' לכם לזרא ר' אבהו אמר לזירנא ובוטנא פי' נפיחא כדגרסינן איידי דצרעת מגופיה מתיילדא נפיחא לי' צרעת ומשוית ליה כך (במגלת איכה) שרתי במדינות והיא בטנא תרתין כלומר שני בנים בבטנה בטנא תרין מנהון את ידע אמר ליה חמית מרבועיתא בארעא תרתין מקום שרבצה בקרקע עשתה ב' רשומין שם. שורו עובר ולא יגעיל (איוב כ״א:י׳) תרגומו תוריה מבטין:",
            "<b><big>בטן</big></b>   [נאהמען איינעס פאהגלס]. אמר אמימר לקני ובטני שריין (חולין סג) בגמרא דסימני העוף שמות של עופות הן:",
            "<b><big>בטרי</big></b>   [פינגער. קלאען] (חולין עו) אמר אביי ד' בטרי בתורא פירוש ר\"ח בטרא טחרא מלשון טחורי זהב ואמר עוד קבלה בידינו מרבותי' בטרא ד' אצבעות (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינין בטדי):",
            "<b><big>בטש</big></b>   [אויס שלאגען] אתא חמרא לובא בטשא לשרגא (שבת קיז ושם קנו) לוי בריה דרב הונא בר חייא אשכחיה לגבלי דבי נשיאה דהוה גביל וספי לתוריה בטש ביה. (ערובין נג) ברוריה אשכחתי' לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה בטשא ביה. (ב\"ק ס\"ב) ההוא גברא דבטש בכתפתא דחבריה (ושם צט ובב\"מ קיב) הכא במאי עסקינן דאגריה לבטשיה ביטשא ביטשא במעתא פי' בעיט' שהיא רפיס' ברגל:",
            "<b><big>בטיתא</big></b>   [בעערע איינע פרוכט] (ברכות לו) הוה עובדא ושקליה לניצא דפרחא וחיי בוטיתא (<small>א\"ב</small> בנוסחאות כתוב ושקליה לפרחא דבוטיתא ואיקיים בוטיתא) (חולין כט) בגמרא אחוזת דם והמעושנת אמר רבי יוסף האי מאן דאכל י\"ו ביעין וארבעין אמגוזין ושב בוטיבא דפרחא ושתי רביעית' דדובשא בתקופת תמוז אליבא ריקנא מתעק' טליא דליביה פי' בוטיתא הוא אביונות:",
            "<b><big>בי אבא</big></b>   [גרויספאטער הויז] (יבמות כא) אמו ערוה אם אמו שנייה וגזר על אם אבי אביו משום אם אמו מאי טעמא דכולהו בי אמא רבתי קרו להו פי' לאם אביו אמא רבתי קרו לה כמו לאם אמו אם תתיר אם אביו יבא ליקח אם אמו אשת אביו ערוה אשת אבי אביו שניה וגזרו על אשת אבי אמו משום אשת אבי אביו מאי טממא כולהו דבי אבא רבתי קרו להו שקורין לאשת אבי אביו דבי אבא רבתי כך קורין לאשת אבי אביו דבי אבא רבתי אם תתיר זו יבא להתיר זו טעמא מאי כולהו דבי אחבי רבה קרו להו כמו שקורין לאשת אחי האב מן האם דבי אחבי רבה כך קורין לאשת אחי האם מן האב ואם תתיר זו יבא להתיר זו:",
            "<b><big>בי אבדן</big></b>   [איינע ביבליטעק] (ע\"ז יז) מאי טעמא לא אתית לבי אבידן אמר להו ר\"א ב\"ר פרט' זקן אני ומתירא שמא תרמסיני ברגליכם. (שבת קיו) רב לא אזיל לבי אבידן וכל שכן לבי נצרופי פי' בי אבגדן חצר ידוע' למלכים ויש בה ספרי חכמות מכל אומה ויש בה ספרי תורה נביאים וכתובים בלשון הקדש ומפני שאין ידוע מי כתבם או ישראל או זולתן על כן רפיא ביד רבי אבהו להורות עליהן להצילן ובזה בי אבידן נקבצין מכל אומה חכמים ונושאין ונותנין בדברי חכמות ובדיני כל אומה ולשון:",
            "<b><big>בי בר הבו</big></b>   [נאהמען איינס מאננעס] (ברכות נה) אביי מברך על האור דבי בר הבו. (מציעא כט) תפילין בי בר הבו שכיחי פי' תפילין בי בר הבו שכיח למזבן בכל שעה שהיה אומן ועושה אותן למוכרן (מגילה יח) בגמרא היה כותב אביי שרא להו לבי בר הבו למכתב תפילין שלא מן הכתב:",
            "<b><big>בי גזרתא</big></b>   [מיטטעל ווענדע אויס ראהר] דקני שפיר דמי (שבת נ) פי' בין אגודה של קנים וי\"א בין מחצלת של קנים אף על גב דלא דצה ושלפה לסכין מבעוד יום מותר לנועצה בשבת בתוך הקנים דסכין נכנס בין קנה לחבירו (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב בגורדיתא דקני ופרש\"י קני דדקלא:",
            "<b><big>בי דוגי</big></b>   [פיש פאננע] תותי כבדא (חולין קיא) פי' כלי לקבל דם הכבד הנצלה באש אסור (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב בי דוגי בשרא עילוי כבדא ואם תדקדק תמצא שענין אחד הוא):",
            "<b><big>בי דודי</big></b>   [איינע קאך מאשין דאס פייאר פאן הינטען אין דאס וואסר פון אויבין] בי כורי פירוש בערך מולייר:",
            "<b><big>בי כווי</big></b>   [צווישין פענסטער] לא הוי חזקה (ב\"ב ו) פי' ראובן ושמעון שכנים היו ובנו שניהן עד ארבע אמות מן הכותל ומשם ולמעלה בנהו שמעון לבדו ועכשיו נמצאו בכותל זה בין החלונות להכניס בהן ראשי הקורות מחצר ראובן אינו יכול ראובן לטעון שאלו הם חזקה שלי שחצי כותל שלי שיכול שמעון לומר לא עשיתי בכותלי כך אלא שאם תתן לי חצי ההוצאה לא אצטרך לנקוב במקבות בכותל:",
            "<b><big>בי מדרי</big></b>   [אבפאלל, איין טיף אורט] (שבת קמה) אמר רב הני בי מדרי בבבל מהדרי מיא לעין עיטם והאי כיון דלא שדר שדרו לא מצי סליק (בכורות מד) ואמר רב הני בי מדרי בבבל מהדרי מיא לעין עיטם י\"מ מדרונות של בבל אם משתין עליהן מי רגלים מהדרי לעין עיטם לנהר שבא\"י ויהיו שותין ממנו לפיכך לא ישתין אלא על מקום נמוך שיבלע שם המים:",
            "<b><big>בי מכסי</big></b>   [נהמען איינעס אורט] עד אקרא דתולבקני (מגלה ו כתובות קיב) פירוש מקומות כמו אותו (ביבמות מה) בגמרא המחזיר גרושתו שלחו ליה בני בי מכסי לרבא:",
            "<b><big>בי מפקתי</big></b>   [בייא דעס אויס גאנג] (שבת קלד) פי' אין ידוע נקב שבגיד וי\"מ מקום שמוציא הרעי (<small>א\"ב</small> בנוסחאות כתוב מפקתיה):",
            "<b><big>בי נצרפי</big></b>   [איין פערזאמלונג פאן גייסטליכע] (שבת פ') פי' בי נצרפי היה כמו בי אבידן שפירשתי למעלה מיהו בני נצרופי היה עבודה זרה כדאמרינן (ע\"ז מח) אי זו היא אשרה אמר שמואל כגון דאמר הני תמרי להוון לשיכרא דבי נצרופי:",
            "<b><big>בי סרסין</big></b>   [איינען נאהמען] (בב\"ב ל) ההוא דאמר ליה לחבריה כל נכסי דבי סרסין מזבנינא לך (ושם ק\"ס) (<small>א\"ב</small> דבי בר סיסין כתוב):",
            "<b><big>ביאה</big></b>   [גשרייא וועה] (יבמות צט) ביאה מאח דהוא אב והוא בעל והוא בר בעל (יומא סט סנהדרין סד) אמר רב יהודה ואי תימא ר' יוחנן בייא בייא היינו דאחרביה להיכלא. (ובילמדנו בסוף פרשת בראשית) אמרו החיה והעופות ובהמה ביאה עוברת עלינו שאלו חוטאין ואלו מתים. (וברגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני) ביאה אתה מעביר עלינו למה אתה נוטל את בנימין לעבד אנחנו מכרנו את אחינו לעבד לכך נתחייבו להיות עבדים אבל בנימין לא היה לו עסק בדבר זה. (ובאשה כי תזריע בפ' או בשר) אמר הקב\"ה לירמיה ראה מה עשו לי בני הביאו לי מצורע וסומא לתוך ביתי צווח אני ביאה עליה. (ובסמ' לבנים אתם) אמר להקב\"ה בייא אתה מעביר עלינו שישראל חוטאין ואנו לוקין פי' זעקות על עוות הדין: (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני בייא עול ועוות דין ובייא בלשון יוני ענין צעקה):",
            "<b><big>בייכה</big></b>   [פלוידער טאש] (בב\"ר פ\"ח) ותאמר שכבה עמי הומיה היא וסוררה בייכה היא וטעיה:",
            "<b><big>ביין</big></b>   [פאלים, צווייג, לולב] (בפסיקתא דסוכ' ובילמדנו בשור או כשב או עז) מי שנוצח נוטל ביין פירוש מסתברא ענין כידון (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני לולב וכף תמרים והיה מנהג ליתן ביד המנצח כף תמר לאות נצחון):",
            "<b><big>בין</big></b>   [געטריידע. קערנער] (שבת סז) שב ביני כמונא פי' ז' גרגרים כמון אי בבינתא לא משכחא ליה (בב\"ב יח) פי' הזרע שעל הירק בעת שנעשה קשה פי' אחר אי משום ביניתא גרעינין דחרדל ליכא למיחש דאכלי ליה דבורים דכיון שהן דקין מאד לא משכחי להו דבורים בעפר. אי בטרפא הדר פארי כלומר אם אוכלין העלין של חרדל מאי איכפת ליה חוזר וגדל. (גיטין סט) ניזדה' מביניתא דאי לא מנקב להו למעייניה פי' יזהר שלא ישתה זרע גרגילא:",
            "<b><big>בין</big></b>   [האאר] (שבת סז) שב ביני מדיקנא דכלבא פי' ז' שערות מזקן הכלב. (ובמ\"ק כח) וחכמים אומרים עד חצות (ברכות ח) כמישחל ביניתא מחלבא. וחשאי מביניתא דרישי ועד טופרא דכרעאי (שבת קח) בגמ' יינומלין. ביניתא ממזיה (יומא סט) משתמט ביניתא (מציעא פד). אריש ביניתא בעי למיקם (נזיר לט) בגמ' דסתם קולע אל השערה ולא יחטיא תרגום בבינת שערה:",
            "<b><big>בין</big></b>   [זא וואל] בין זכאי ובין תייב בשבועה לא תיעול (בויקרא רבה פרשת אל תהי עד חמס והוא עד). בין השמשות (ברכות ג') רבי יהודה סבר בין השמשות טובא הוי וכי טובלין מבעוד יום טובלין ור' מאיר סבר לה כר' יהודה דאמר בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא ואי אפשר לעמוד עליו (שבת לה) אמר רב יהודה אמר שמואל בין השמשות דר' יהודה כהנים טובלין בו למאן אילימא לר' יהודא ספיקא הוא אלא בין השמשות דר' יהודה לר' יוסי כהנים טובלין בו פשיטא מהו דתימא בין השמשות דר' יוסי מישך שייך בדרבי יהודה קא משמע לן דשלים בין השמשות דר' יהודה והדר מתחיל בין השמשות דרבי יוסי (נדה נג) הך תנא סבר שלים בין השמשות דרבי יהודה ומתחיל בין השמשות דר' יוסי והאי תנא סבר בין השמשות דר' יוסי מישך שייך בדרבי יהודה:",
            "<b><big>בינא</big></b>   [וויידע] (גיטין נב) שזרבינא ובינא ואסא דרא פירוש ערבה:",
            "<b><big>בינא</big></b>   [בלוט איגל] (שם גיטין נז) שב ביני דמיא פירוש עלוקה:",
            "<b><big>בייר</big></b>   [גרעבר] (שביעית פ\"ג) לא לבייר ולא לבלן ולא לספר ולא לספן פי' בייר חופר בורות בלן בעל המרחץ ספר גלב ספן מלח:",
            "<b><big>בירה</big></b>   [בורג פאלאסט] (פסחים עט) במשנה ושורפין לפני הבירה מעצי המערכה (יומא ב) בירה תוכיח שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים (במדות בפרק קמא) במסיבה ההולכת תחת הבירה פי' תחת המקדש (ב\"ב נ) אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המשכיר בית לחבירו בבירה גדולה. (ושם סא) דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוכר בית לחבירו בבירה גדולה (שם קמו) וזו הלכה העלה רב אחא שר הבירה לפני חכמים באושא פי' פלטורין:",
            "<b><big>בית</big></b>   [הויז] ובא אשר לו הבית מי שמייחד ביתו לו (יומא יב) פירש מי שאינו מכניס אורחין בתוך ביתו אלא ביתו מיוחס לו ולא לזולתו פירש אחר שאינו משאיל כליו לאחרים נגעין באין בביתו. ביתא בוא ואיתיב (שבת עו) ביתא מיתבי יתיב. (ב\"ב צו) (ובב\"ק כא) פירש בית שדרין בו בני אדם הוא מיושב ואינו חרב ואפילו אישתמש בתיבנא ובציבי חרב ולמאן דאמר משום שאייה היינו בית שאין משתמשין בו כלום האי כיון דאישתמש בתיבנא וציבי לא חרב אחד לתקן את הבית (נדה יד) פי' אותו מקום:",
            "<b><big>בית אב</big></b>   [שטאם, הויז פאמעילע] (יומא ו) היכא דאיכא טומאה וטהרה בההוא בית אב פי' בית אב כדתניא (בתוספ' תענית בפרק שני) ד' משמרות עלו מן הגולה וכו' עד עמדו ראשי משמרות וקבעו עצמן בבתי אבות וכו' עד משמר שיש בו ז' בתי אבות כלומר ד' משפחות כדכתיב בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחד אחוז לאיתמר כל בית אב מקריב יומו הקבוע לו משמר שיש בו שמונה מקריבים ו' בו' ימים וב' מקריבים יום אחד וכו' וכבר פירשתי בערך אנשי:",
            "<b><big>בית אבן</big></b>   כבר פירש' באבן:",
            "<b><big>בית אל</big></b>   [נאהמען איינר שטאדט] (בב\"ר) ויאמר שלחני אמר רב הונא בסוף אני אגלה לך ואם יאמר לו הקב\"ה למה גלית אומר לפניו רבון כל העולמים בניך גזרו גזירות ואין אתה מבטל גזירתן ואני יכולתי לבטל גזירתן אמר לו עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף שמך ואני עומד שם הה\"ד בבית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו עמך אין כתיב כאן אלא עמנו. וירא אלהים אל יעקב (ב\"ר פ' עג) רבי ברכיה בשם ר' לוי מי מקים דבר עבדו אין אנו יודעין שעצת מלאכיו ישלים אלא מלאך אחד שנגלה על יעקב ואמר לו עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם שנאמר בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו עמך אין כתיב כאן אלא עמנו ונגלה עליו הקב\"ה בשביל לקיים דבריו של מלאך. ירושלים שכל הנביאים מתנבאים עליה על אחת כמה וכמה:",
            "<b><big>בית האילן</big></b>   [איין פעלד וויא ביימר וואקסן] (ב\"מ קג) והוא בית השלחין או בית האילן יבש המעין נקצץ האילן:",
            "<b><big>בית אצבע</big></b>   [האנד שוחא] שוקע (כלים פ' י')ובפ' כ\"ו סנדל עמקי) כל בית אצבעות טהורו' חוץ משל קייצים מפני שהיא מקבלת את האוג נקרעה אינה מקבלת את האוג טהורה פי' בית אצבע שלה שוקע בתוכה וזה צורתו. פי' בית אצבעות דבר שעשוי מן עור בתים ומשים בהם אצבעותיו שהיא מקבלת את האוג לפי שבשעה שמקבצין מקבצים עמו האוג ועושין אותו לתוכה:",
            "<b><big>בית בלע</big></b>   [שלונד] (בריש טהרות) מטמא טומאת אוכלין בכביצה וכזית בבית הבליעה:",
            "<b><big>בית במיא</big></b>   [געטטצען טעמפל] (מגילה ו) והסירותי דמיו זה בית במיא שלהן (<small>א\"ב</small> בית מוכן לע\"ז:",
            "<b><big>בית בעל</big></b>   [פעלד אין איין טאהל] (בב\"ב כח) בית הבעל חזקתה שלש שנים (מ\"ק ב) פירוש בית הבעל שדה שהיא בעומק ומלוחלחת אין צריך להשקותה ופי' בגמ' ענין בעולה:",
            "<b><big>בית בשת</big></b>   [שאם טהייל] (תולין קכב) במשנת עור של בית הבשת פי' עור של בית הרחם:",
            "<b><big>בית גליא</big></b>   [טעמפל פאן איין אבגאט] (מגלה ו) ושיקוציו מבין שיניו זה בית גליא שלהן: (ע\"ז מו תמורה כח) בית גליא קורין אותו בית כריא. פי' בית גליא שם גבהות כמו גל מכנין לה בית כריא שתפול לשחת כמו כרו שוחה ואמרי לה גליא לשון שמחה ומכנה לה כליא שתכלה מן העולם ואמרו לה בית גליא גלויה ומפורסמת בית כליא שתכלה ולא תראה. פ\"א בית גדיא קורין אותה בית כריא פי' גדיא גדי כריא חזיר בל' יון קורין לחזיר כירי (<small>א\"ב</small> פי' אגליא בל' יוני חסד חנינה שפע וזיו ובדו הנכרים שהיא היתה בתולה ומנוה בין האלוהות הנעבדות ופי' אכריא בל' יוני דבר שאין לו חן ואינו מועיל לכלום:",
            "<b><big>בית גלגול</big></b>   [ווענדעל שטראסע] (עירובין כב ובטהרות פרק ו') ואלו הן שבילי בית גילגול כל שאין העובר יכול ליטול סאה של חטים וירוץ לפני סרדיוט איכא דאמרי כל שאין העובר ומפרשי לה מעוברי דרכים פירוש בית גלגול מקום מדרון וכשאדם טעון משאוי אין יכול לרוץ לא ממטה למעלה ולא ממעלה למטה. ס\"א בית גד גד פירוש שבילי מקום מעבר צר כדמתרגמינן במשעול הכרמי' בשביל כרמיא ופי' משעול משעולה כלומר אין יכול לכנוס עד שיצא חבירו כלומר אין מכיל המעבר שני בני אדם בית גד גד מלשון גידוד חמשה ומחצה ואמרי דבי רבי ינאי כל שאין העובר יכול ליטול סאה של חטין וירוץ לפני סרדיוט. זהו שביל בית גד גד כלומר מקום צר:",
            "<b><big>בית דבח</big></b>   [שלאכט הויז] (פסחים כו). בית מטבחים פירוש דם ומים מצוים בבית המטבחיים תמיד בית מדבחיא דם ויין ומים ושמן הדם נזרק והמים מתנסך וכן היין והשמן קרב עם הקמצים:",
            "<b><big>בית חלף</big></b>   [בעהלטניס פיר שלאכט מעסער] (יומא לו) על ירך המזבח צפונה אבל מבית החליפות ולפנים פירוש ואותן כלפי דרום נקרא בית החליפות ששם מצניעין סכיניהן והכל מודים שדרום הוא ופסול לגבי שחיטת חטאת:",
            "<b><big>בית חץ</big></b>   [פפיילען שאכטיל] בית החצים (בכלים פרק י\"ו) פי' קוקורא:",
            "<b><big>בית יד</big></b>   [האנד שוחא] (שבת כו) עשתה לו בית יד מהו פירוש בית יד שעשתה לידה כדי שתכס' אותה כדי שתדביק מוך לנדתה ולא תגע בו ולא תטנף בו בית יד אונקלי (מגלה כה) פי' אצילי ידיו (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב בית אנקלי):",
            "<b><big>בית כסא</big></b>   [לייב שטול] (ברכות כא) לא שנו אלא בית כסא קבוע פי' מקום שהוכן לבני אדם להפנות בו לגדולים וכל שכן להשתנה מדרון מקום שהמים נמשכין ויורדין ואינן נקוין ולא נבלעין במקומן. עראי מקום שנזדמן לאדם בהליכתו בדרך ונפנה או השתין מים בו. הני בתי כסא דפרסאי כסתומין דמו (שם כז) פירוש שעושין חפירות בקרקע עמוקות שיורדת צואה לתוכן:",
            "<b><big>בית כפרת</big></b>   [דאס אללער הייליגסטע וויא דיא צעהן גיבאט שטעהן] בד' מדות ואחד לאחורי בית הכפרת פי' אחר שומר היה אחורי קדש הקדשים ששם ארון וכפרת:",
            "<b><big>בית לגין</big></b>   [פלאשען שאכטל] (כלים טו) בית הלגינין ובית הכוסות אע\"פ שלא ניקב טמא מבפנים שכן מקיימין פי תיק של כלי חרש לגינין מלשון לוג שמן (<small>א\"ב</small> בלשון יוני ורומי כדי חרש:",
            "<b><big>בית מים</big></b>   [אורין הויז] (מגילה כו) וחכמי' אומרי' מוכרים אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים למרחץ ולבורסקי לטבילה ולבית המים פי' בית שמייחדן להשתין:",
            "<b><big>בית נגר</big></b>   [שליסעל בייטעל] (כלים בפרק י\"ו) בית הנגר ובית המנעול ומקום המזוזה (<small>א\"ב</small> תיק שמכניסים בו המנעול):",
            "<b><big>בית סאה</big></b>   [איין פעלד מאס] (כלאים בפ\"ב) בנופל לבית סאה. (עירובין יח) רבי יהודה אומר עד בית סאתים פירוש מקום שראוי לזרוע בו סאה נקרא בית סאה לזרוע בו סאתים נקרא בית סאתים והוי חמשה אלפי גרמידי בתבריתא דילפינן מחצר המשכן דהויא ה' אלפי גרמידי דכתיב אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים חמשים פעמים מאה הוי חמשה אלפי גרמידי:",
            "<b><big>בית שאור</big></b>   [אין גיפעס וואס מען דאס זויערטייג פארמישט] (פסחים לג) כל הכלים שנשתמש בהן חמץ בצונן משתמש בהן מצה בצונן חוץ מבית שאור הואיל וחמוצו קשה אמר רב אסי ובית חרוסת כבית שאור שחימוצו קשה דמי פירוש כל כלי עץ שנשתמש בהן בצונן חמץ משתמש בהן בצונן מצה בלא הגעלה דכיון דצונן הוא לא בלע חוץ מבית שאור כלי שעושין בו שאור לחמץ העיסה כיון דחריף היא כרותח הוא ובלע ואין משתמש בו אלא בהגעלה. ובית חרוסת כלי שעושין בו כל השנה חומץ וציר כדי ללפת בו פת ומחמת תריפות בלע הכלי ואין משתמש בו מצה אלא בהגעלה. (כלים בפרק ח) תנור בית שאור מוקף צמיד פתיל פירוש כלי חרס עשוי להניח בו שאור והוא צמיד פתיל:",
            "<b><big>בית עליה</big></b>   [אבר שטאק ווערק] (סנהדרין ז) ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו אמר רב יהודה אפילו בין בית לעליה פי' צריך הדיין להיות בקי במשפט הפסדת העליה על הבית כמה היא כדי שידין כמה יש לבעל העלי' בתחתון (ב\"מ קיז) רבי נתן אומר בעל הקרקע נוטל ב' חלקים ובעל העליה נוטל שליש קסבר כמה מפסדא עליה לבית תילתא תילתא בעי למישקל. ובין גרו אמר רב יהודה בין תנור לכירים פי' צריך להיות בקי כמה הרחקת התנור מן הכותל או מן המעזיבה שתחת התנור וכמה הרחקת הכירה וכיוצא בדינין הללו ולא יהיו בעיניו כבזויין מפני שהן בלא נשיאת ממון ובלא נתינת ממון אלא צריך להתעסק בכולן כמו שהן מפורשין בפרק לא יחפור:",
            "<b><big>בית פאגי</big></b>   [אין ארט נעבען ירושלים] (פסחים סג) דתנן השוחט את התודה בפנים לחומה וחוץ לחומה לא קדש הלחם מאי חוץ לחומה רבי יוחנן אמר חוץ לחומת בית פאגי ריש לקיש אמר חוץ לחומת עזרה. (פסחים צא) לא שנו אלא דקאי חוץ לחומת בית פאגי אבל קאי לפנים מחומת בית פאגי שוחטין עליו. (מנחות צה) ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי. (סוטה מח וסנהדרין יד) מצאן אבי פאגי והמרה עליהן פי' חומת בית פאגי היא חומת ירושלים (<small>א\"ב</small> בלשון יוני פירושו אכילה והענין מקום אשר שם הפסח והקדשים נאכלים והוא מחומת ירושלים ולפנים):",
            "<b><big>בית פך</big></b>   [דער אורט וויא דיא עהל פלאשין הינגעשטעלט ווירד] (בכלי' פרק חמישי) תנור תחילתו ארבעה (שבת מח) בית הפך ובית התבלין ובית הנר שבכירה מטמאים במגע ואין מטמאים באויר דברי רבי מאיר ורבי שמעון מטהר פי' בית הפך מקום שמשימין שם פך של שמן. בית התבלין מפורש למטה בסוף זה הפרק. בית הנר מקום עשוי בבירה לשום בו הנר להאיר הבירה:",
            "<b><big>בית פרס</big></b>   [פור הויז דעם גראבינס] (פי\"ג באהלות) החורש את הקבר הרי זה עושה בית הפרס עד כמה הוא עושה מלא המענה מאה אמה. (במ\"ק ה) והא דתניא שלשה בית הפרס הן שדה שאבד בה קבר ושנחרש בה קבר ושדה בוכים מאי שדה בוכים רב יהושע משמיה דעולא אמר שמפטירין בה מתים טומאת בית הפרס דרבנן (ברכות יט חגיגה כ פסחים צב) האונן והמצורע ובית הפרס לא העמידו דבריהן במקום כרת (<small>א\"ב</small> פי' בל' רומי חצר בית הקבר ומקום פנוי בין הדרך ובין בית הקברות):",
            "<b><big>בית צבט</big></b>   [האנדפאס] (חגיגה כב) אחורים ותוך ובית הצביטה בתרומה אבל לא בקדש פירוש רבי יוחנן מקום שנקיי הדעת שותין בו והוא אצל אוזן הכלי שאין דרך בני אדם ליגע בו כי דרך בני אדם להטות הכלי ולשתות מכנגד אזנו מפני שאוחזין אותו באזנו ונקיי הדעת משנין ואין שותין ממקום שכל אדם שותה בו אלא שותין מאצל אזנו כמו שאמרנו ושמואל פירוש מקום שצובטו מן ויצבט לה קלי כמו במקום שתופסו וכן משמע בית הצביטה מקום שאוחזו באצבעותיו:",
            "<b><big>בית צואר</big></b>   [האלז כראגען] (שבת מח) מתירין בית צואר בשבת אבל לא פותחין פירוש אם קשור בחוט שהוא יכול להתיר מתיר אבל אין פותחין לכתחילה:",
            "<b><big>בית רובע</big></b>   [קוואדראט אוס זאאט] (פיאה בפ' ג') רבי אליעזר אומר קרקע בית רובע חייב בפיאה פירוש דיליף שדך משדך מכלאים דגבי כלאים רובע בעינן כדתנן בכלאים (בפרק כל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט) רבי יהושע אומר בעושה ב' סאתים דיליף שדה שדה מושכחת עומר בשדה ותנן גבי סאתים (בפרק ו' בפיאה) קמה שיש סאתים ושכחה אינה שכחה וכן עומר נמי רבי טרפון אומר ו' על ו' טפחים שיכול לזרוע בה ה' זרעונין בערוגה זה פי' רבי דניאל ז\"ל (בית רובע בית רובע הקב) מצאנו (בתוס' כלאים) רובע הקב עשר אמות ומחצה על עשר אמו' ומחצ':",
            "<b><big>בית שער</big></b>   (עירובין עה סוטה מג) בית שער אכסדרה ומרפסת פי' יש למגדלים ב' שערי' זה לפני' מזה והריוח שבאמצע נקר' בית שער:",
            "<b><big>בית שקע</big></b>   [לאמפע רינע] (בסוף פ' ב' כלאים) ובית שקעו של נר מטמא באויר פי' כלי נחושת והוא משוקע ומניחין אותו למעלה מן הפרח של מנורה ועל אותו כלי מניחין הנר והוא לשני דברים אחד שלא יתלכלך הפרח של מנורה ואחד שיקבל השמן הנשפך מן הנר:",
            "<b><big>בית תבל</big></b>   [געווירץ האזע] (בפרק ב' בכלאים) בית תבלין של חרש פי' כלי חרס הוא ויש בו בתים הרבה כדי לשום בו תבלין לבד לבד:",
            "<b><big>ביתא</big></b>   [דער צווייטער באכשטא] משנת שקלים (פ' בשלשה פרקים) יונית כתוב בהם אלפא ביתא גמלא פי' שם אות שניה של יונים:",
            "<b><big>ביתוסין</big></b>   [אין אנפיהרער פאן איינר סעקטע] (שבת קח) שאל ביתוסי אחד את רבי יהושע הגרסי מנין שאין כותבין תפילין אלא על גבי עור בהמה טהורה. (מנחות סה) שהיו בייתוסין אומרים עצרת אחר שבת פי' בייתוסין תלמידי בייתוס ומפורש באבות דרבי נתן ב' תלמידים היו לו לאנטיגנוס איש סוכו ושמם צדוק ובייתוס ושנה להם אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס וכו' והלכו ושבו לתלמידיהם ולתלמידי תלמידיהם ולא אמרו פירושו עמדו ודקדקו אחריהן אמרו אילו היו יודעין אבותינו שתחיי' המתים ומתן שכרן של צדיקים בעולם הבא לא היו שונין כך עמדו ופירשו מן התורה ואמרו מסורת ביד פרושים לצער עצמן בעולם הזה ולעולם הבא אין להם שכר ויצא מהם שני משפחות רעות צדוקים ובייתוסין ונקראו צדוקין לשם צדוק בייתוסין לשם בייתוס:",
            "<b><big>ביתור</big></b>   [נאהמען איינער שטאדט] (בסוף חל') נתאי איש תקוע הביא חלה מביתור פי' שם מקום:",
            "<b><big>בייתות</big></b>   [הויזטהירע] (שבת מה ושם קנז ביצה מ) אבל משקין ושוחטין את הבייתות אלו הן הבייתות הלנות בעיר והמדבריות הלנות באפר:",
            "<b><big>בך</big></b>   [בשטירצט זיין ויינין] (באהלות בפרק שדה בוכי'): (מועד קטן ה) מאי שדה בוכים רב יהושע משמיה דעולא אמר שדה שמפטירין בו מתים ופירוש שדה מיוחד בין שני מקומות ומנהגם לשם מוליכים המת אנשי מקום זה ובאין הדרין במקום אחר ששם בית הקברות ונוטלין אותו מהן ומוליכין אותו וקוברין אותו במקומו ואמר עולא משום יאוש בעלים נגעי בה גזירה שמא נדלדל ממנו אבר ונפל לשם ולמה נקרא שדה בוכים שדה שמפטירין בו מתים שכן דרך כשמתוועדין אלו עם אלו כולם בוכים. ובאת להם ממול בכאים תרגומו אילניא:",
            "<b><big>במיאר</big></b>   [וועבער שיף] (שבת צו) שכן אורגי יריעות זורקין בוכיאר ביריעה ויש שגורסין בוכיאן פי' הקנה שהחוט של ערב תלוי בו שזורקו האורג לתוך היריעה לרחבה להארג בכלל היריעה ואותו מקום שנארג בו החוט נקרא נפש המסכת והוא כעין לכתא ומתנא ופי' לכתא עץ קטן כמו זרת שחקוק באמצעו מקום לאגוד בו מתנא שהוא חוט חזק. פי' אחר לכתא ומתנא קנה קשור בחוט ארוך שכשיזרקנו לא יאבד אלא מושך בחוט והוא נמשך אחריו:",
            "<b><big>בכן</big></b>   [מערזערקיילע. שטייסיל] (שבת עז) מאי בוכנא בוא ואכנה. (עירובין קב) אמר ליה בכנא קא אמרת. (ביצה יד) רב ששת שמע קל בכנא (סוכה לה) תני רב יוסף ניטלה בוכנתו. (נדה נב) אנא בוכנא דפרזנא. (חולין לו) בכנא ואסיתא פי' בכנא עלי אסיתא מכתשת וראש הצלע משופה כמין עלי ובחוליה חקוק כמין מכתשת משני צדדין ושני ראשי הצלעות נכנסין בהן: (ובב\"ק צג) ועשאן כלים בבוכני דהיינו שיפן:",
            "<b><big>בכר</big></b>   [ערשטלונג] (יבמות כד) תנו רבנן והיה הבכור מכאן שמצוה בגדול ליבם אשר תלד פרט לאילונית שאינה יולדת יקום על שם אחיו לנחלה. (תרומות פ\"ד) בג' פרקים משערין את הכלכלה בבכורות ובסייפות ובאמצע הקיץ פי' בבכורות אביבו' בסייפות אפילות:",
            "<b><big>בכרא</big></b>   [וואל. אנהעהע. פורמויער) ואטפתא וארכבתא כבר פירש בערך ארכבתא:",
            "<b><big>בכריא</big></b>   [ווילדע רארדע האזעלווארץ, איין ברעך מוטעל] (בשביעית פ\"ו) הערקבנין והחלבצין והבכרייא בלשון ישמעאל כנגר (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מין עשב ושרשו נודף כקנמון ובו היו עושים שמן ערב והעשב מנגד הכשפים):",
            "<b><big>בכושרות</big></b>   [טהרענען אונ געזאנג] (בילמדנו בריש כי תשא) מוציא אסירים בכושרות מהו בכושרות דלא בעי בכי ודבעי אמר שירה:",
            "<b><big>בל</big></b>   [מישען. מענגן] (זבחים קיב) היוצק והבולל והפותת (מנחות יח) זו בלילתה עבה וזו בלילתה רכה. (ובדמאי בפרק הלוקח מן הנחתום) בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל ס\"א בורר ונוטל (ר\"ה יג) ר\"ש שזורי סבר יש בילה: (וב\"ב פא מכות יב חולין פג) כדרבי זירא דאמר כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו פי' כל מנחה ראויה לבילה והיה עד ס' עשרונים אין בילה מעכבת בה אלא אע\"ג שלא בלל כשר וכל שאין ראוי לבילה כלומר מנחה מרובה שהיא יותר מס' עשרונים ולמעלה בילה מעכבת בה הלכך פסולה:",
            "<b><big>בל</big></b>   [ראטסהער] בולי ואיסטרטיגי כבר פירשם בערך אסטריגי ובערך בוטי. (ובויקרא רבה זאת תהיה בסוף פרשת רפאני ה') ויגל את מסך יהודה גלו בולאות גלו דוכסיא:",
            "<b><big>בולי</big></b>   [ראטהס, פערזא מלונג] (בב\"ר) בשעה שיוצא תהא בולי ודימוס יוצאין עמו פירוש חילות הם (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אנשי העצה וקריאי העדה ופי' דימוס המון העם ואלו שני ערכין מענין אחד):",
            "<b><big>בל</big></b>   [טוך. געוואנט] (חולין קה) כי סליק רבי זירא אשכחינהו לרבי אמי ורבי אסי דקא אכלי בבלאי חמתו'. (מנחות פרק ג') פי' כרכי ידייהו בחמת ישן ואכלי בלא נטילת ידים תרי גברי רברבי כרבנן ליטעו בדרב ושמואל כלומר דסבורין אתון דרב אכיל בלא נטילת ידים במפה הא קאמר ליה דעתי קצרה עלי כלומר נטלתי ידי אלא מה שאני אוכל במפה דעתאי אנינא איני יכול ליגע באוכל:",
            "<b><big>בל</big></b>   [הארץ]. (בדניאל) ועל דניאל שם בל פי' לב בחלוף אותיות:",
            "<b><big>בלבל</big></b>   [פערוויררונג] תרגום שם בלל תמן בלבל):",
            "<b><big>בלבס</big></b>   [צוויבעל, קנאבל] בולבוסין הנמכרי' בקיסרין (עיין ערך בלפסין):",
            "<b><big>בלגה</big></b>   [נאהמען איינע פרוא] לעולם חולקת בדרום (סוכה נז) פירוש בלגה שם המושמרה ומסקנא דשמעת' מפני ששהתה ולא באה בשבת במקדש לעבוד עבודתה קנסוה רבנן בחילוקה ובטבעתה ובחלונה פירוש בחילוקה שתחלוק בדרום לעולם ותצא לפיכך בלגה נראית יוצאה. לעולם טבעתה קבועה פירוש שהיה לכל משמר טבעת של ברזל קבוע בקרקע שמשימין שם ראש השור ואינו יכול לזוז משם שהטבעת רחבה מלמטה וצרה למעלה כנגד ראש השור ולא היו נטרחים לאוחזו ביד וטבעת של זו קבועה שלא כדרכה שלא היה הרחב מצד השוחטין ואינן יכולין לשום ראש השור בתוך הטבעת ולכל משמר היה לו חלון לתת בהן הסכינין ששוחטין בו ולזו סתמו חלונה שלא היה מקום שישימו הסכינים אלא בידם שיהא להם טורח וזילות:",
            "<b><big>בלדר</big></b>   [פאסטרייטע קאריר] (בב\"ר פרשת ויכלו) עבר חד בלדר ונכשל בה. (ובויקרא רבה באחרי מות פרשה ע\"ט) ויתרון ארץ עבר עלה חד בלדרין מן מלכותא ונכשל בה. אתא חד בלדר וחמאה וחמדה ונסבה. (ובכי ימוך אחיך בסוף פר' אשרי משכיל אל דל) בתר יומין עבר חד בלדרין דמלכותא וחמאה והא אינון עבדין כהדין מטכסא. ספר אחר חד מן רברבני (<small>א\"ב</small> פירוש ברדר בלשון רומי רץ וציר ובמלות נכריות אותיות למ\"ד ורי\"ש מתחלפות):",
            "<b><big>בלזם</big></b>   [טאנץ. באלל] (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני פרש' אל תרא יין) כיון שבנה שלמה בית המקדש ונשא את בת פרעה אותו הלילה שתה יין והיו שם שתי בלוזמאות אחת שמחת בית המקדש וא' שמחת בת פרעה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מחול וחברת אנשים מרקדים ושמחים):",
            "<b><big>בלט</big></b>   [איינע ארט פרוכט וואס טערעבינטהע הייסט] ויקח תרזה ואלון תרגום ונסיב תרז ובלוטי אלונים מבשן. תחת האלון תרגום בלוטין (בר\"ה כג) אלונים בלוטי. (מנחות סג) בית הלל אומרים כלי היה במקדש ומרחשת שמה ודומה כמין כלבוס עמוק וכשבצק מונח לתוכו דומה כמין תפוחי הברתיים וכמין בלוטי היונים פירוש פירי האלונים:",
            "<b><big>בלט</big></b>   [הערפארראגען. העכער זיין] (סוטה כ) פניה מוריקות ועיניה בולטות. לחיה בולט (עירובין ה) חותמה בולט (ר\"ה כד) בולט כדינרי זהב (גיטין כ) משנטל הארון הא כיצד דוחקין ובולטים ויוצאין כמין שני דדי אשה שנאמר צרור המור דודי לי בין שדי ילין (יומא עג) כיצד נעשה ר' יוחנן אומר בולטת ריש לקיש אמר מצטרפת. (ובב\"ב צט) ודילמא בולטין כתרנגולין הוו פירש ר\"ח בולטין נובעין כלומר צומחין כצמחין שצצין ויוצאין כגון כנפי התרנגולין כשפושטין אותן מתחברו' קצות כנפיהן ונראין כפיקא בולטה כמו חותמ' בולט. (חולין עו) בליטי הוי צומת הגידין:",
            "<b><big>בליוט</big></b>   [ראטהס הערר] (יומא ח) לשכת בלוטי היתה פירוש חכמי העצה ולשון יון הוא. (ובב\"ר) ויירא יעקב מאד ויצר לו פלן עתיר נעבדיניה בוליוטוס. (ובמגלת איכה יעיב) אמרו בוליוטוס של בני ירושלים דאת בעי מתעבדא ארכונטוס או בוליוטום. דרכי ציון אבילות מבלי בורגנין מבלי בוליוטוס. ובויקרא רבה ויהי ביום השמיני ויהי בימי אחשורוש החרש והמסג' אלף אלו הבוליטיס:",
            "<b><big>בליעל</big></b>   [צוכט לאזער] (סנהדרין קיא) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך פי' בגמרא בנים שפרקו עול שמים מצוארן. פ\"א בל יועילו:",
            "<b><big>בלולון</big></b>   [פענסטער] היו פתוחין בעליות בית קדש הקדשים (במדות בפ' פתחו של היכל). פירוש ארובות (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב ולילין):",
            "<b><big>בלם</big></b>   [בינדען. צשנורען פאן צוים אונד געביס]. (בכורות מג) חרום חוטמו בלום. בלם ליה אומצא (בפרק כל הבשר) בסוף הלכה העוף עולה: (נדרים סו) רבי אליעזר אומר פותחין חיטמה נאה בלום הוא: (חולין פט) תולה ארץ על בלימה אמר רבי אילעא אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שבולם עצמו בשעה מריבה. פירוש חוטמו בלום סתומין נקבי חוטמו:",
            "<b><big>בלם</big></b>   [מליל קארב, נאזענשלאס] (בפסיקת' דזכור) אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום הסוס הזה את ממתגו והוא בולם משכשכו והוא בולם וכו' פירוש מבעט:",
            "<b><big>בולמיס</big></b>   [הייס האנגר]. (יומא פג) במשנת מי שאחזו בולמוס. (ובב\"ר) וישא לוט את עיניו כל מי שלהוט אחר בולמוס של עריות סוף שמאכילין אותו מבשרו פי' בלשון יון גרונו של שור כלומר זה החולה אוכל הרבה כלחוך השור וי\"א לשון לע\"ז הוא למי שאוכל הרבה קורין לו בולימ\"ו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי פוגת נפש מפני רעב עד שידיו ורגליו של אדם קרים ופניו ירוקים וחושיו נחלשים עד כמעט לא נותרה בו נשמה ונעתקה מלה זו לחושק חזק של דברים אחרים):",
            "<b><big>בלן</big></b>   [בעדער] לא לבלן ולא לספר (בפרק ח' בשביעית כלל גדול). נתנה לבלן (מעילה כ ובב\"מ מח ובזבין בפרק רבי יהושע) רבי יוסי אומר אף על קורות הבלנים טהור פירוש אם נמצא שרץ במקום שיושב בעל המרחץ שמשמש לבני אדם ומדליק האש של מרחץ טהור (<small>א\"ב</small> תרגום בפסוק ויקח המן את הלבוש ובלאניא דאסחי יתיה פירוש בלשון יוני בעל המרחץ):",
            "<b><big>בלן</big></b>   [פפייל. ווארף שפיעל] (בכורות מג) הבילין והלפתן פירוש דומה לאובלא דדנא שהוא משופע וחד למעלה (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני חץ וכל דבר שהוא חד למעל' ולי נראה גרסת כילון יותר נכונה עיין שם):",
            "<b><big>בלן</big></b>   [פורהאנג] (כלים פרק ב') סדין שהוא טמא מדרס ועשאו בילן טהור מן המדרס. ויש הרבה וילון והנה בערך וילון ופירוש מסך ובלעז ויל\"ו (<small>א\"ב</small> כן שמו בלשון רומי):",
            "<b><big>בלן</big></b>   [זיגעלרונג] (בגיטין נז) אדליקו שרגי עד דמחזי בילוניא דגושפנא חשובי דרומאי הוו מייתי בילוני' דגושפנ' ומשמשין פי' חותם של טבעת:",
            "<b><big>בלני</big></b>   [טייטלין. אייכל פערמוגע פרוכט]. (ירושלמי דברכות פרק כיצד מברכין) כהדין דשתי חמר בתר בלני פירוש בלשון יוני שם כללי של פרי עץ ארז וגם הערמונים נקראו כן ושתיית היין אחריהם ממהרת עכול שלהם באצטומכא ולכן היין עיקר ומברכים עליו:",
            "<b><big>בלנטיא</big></b>   [בייטיל. זאק]. (ספרא פרשת בהר סיני בפסקא לא תעבד בו עבודת עבד) שלא יטול אחריך בלנטיא פירוש בלשון יוני שק ואמתחת מוליכין בו דבר מה:",
            "<b><big>בלנרי</big></b>   [באדע טוך] (ירושלמי מועד קטן) פרק אלו מגלחין בלנרי נשים פירוש מטפחות של בית המרחץ עיין ערך בלר:",
            "<b><big>בלס</big></b>   [שלעכט. געמיין. פערעכטליך] (שבת עו) שכן עני אוכל פתו עיסה בלוסה פירוש שאינה נקייה ואין מנפין אות' יפה וסובה ומורסנה מעורב בה. (ובפ\"ט דמקואות) על הנקיים חוצצין על הבלוסין אין חוצצין פירוש בלוסין כמו מלוכלכין כמו עיסה בלוסה. (ובב\"ר פר' כט) אמחה את האדם למלך שהיו לו אוצרות בלוסין והיו בני המדינה מליזין אחרי המלך כלומר עינו של מלך רעה מה עשה המלך פתח להן את המאושרים שבהן ומלאו כל המדינה סריות (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון רומי דבר נבזה):",
            "<b><big>בלס</big></b>   [זענקבלייא, פפייל, ווארף שפיז, שטערן. הוממעלגעשאס] התם בבלוסא (שבת קנד) פירוש חתיכות גדולות של זכוכית כדכתי' ברזל עשות (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן בכולסא) (וב\"ר פר' יב) אלה תולדות השמים בשר ודם מוסך בולס אננקי על ידי שהות הוא מעלה חלודה. (ובסוף פסקא דפרה אדומה) יקרות וקפאון יקיפאון כתיב דברים שהן מוכסין מכם בעולם הזה עתידין הן להיות צפון לכם כהדין בולוס הה\"ד והולכתי עורים בדרך לא ידעו בולוס מראה של זכוכית והוא תרקיי' האמור (בב\"ר) לעניין בולס אננקי. וי\"א תרקיא הוא זוהר והוא תרגום לשם שבו ואחלמה וי\"מ בולוס גל (<small>א\"ב</small> פי' בוליס בלשון יוני עופרת הנקשר בחבל ארוך לידע עומק קרקע הים וזה ענין מאמר והולכתי עורים אתן להם בוליס ועוד פירוש בילוס בלשון יוני השמים והכוכבים וזה ענין מאמר צפים לכם כהדין בילוס ועוד פי' בלוס בלשון יוני חץ וחנית וחרב וזה הענין מאמר מוסך בולס פירוש לוטש החץ ומשחו אם כן שלשה ענינים נפרדים בערך זה:",
            "<b><big>בלסטר</big></b>   [שליידער שטיינער] (חולין ס) סימני חיה קניגי היה ובלסטורי היה מכאן תשובה לאומרים אין תורה מן השמים כלומר משה לא היה לא קניגי ולא בלסטורי וידע סימנם ברוח הקדש. (ובפסיקא דויהי בחצי הלילה ובילמדנו ויהי חשך אפילה) השליך עליהם אבני בלסטרא ברד ובלעז הקשת בליסטר\"ו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני כלי מלחמה אשר בו מורים אבנים וחניתות לרדות החומות ולהרוג האויבים והאיש המורה באותו כלי נקרא בלסטרי וגם הרובה חצים להרוג בהמות):",
            "<b><big>בלסמון</big></b>   [באלזאם] (ב\"ר פרשה ח) וירא יעקב כי יש שבר ומעט צרי בלסם (ותרגום בפסוק הדודאים נתנו ריח איתבסם קדמי כריח בלסמון פי' בלשון יוני ורומי מין שמן ערב והוא ראש שמנים עיין ערך אופופלסמון):",
            "<b><big>בלספימיסון</big></b>   [גאטטעס לעסטירונג. שמעהונג] (בילמדינו ברך נבות אלקים ומלך) ברך בלספימיסון שנאמר ובוצע ברך נאץ ה'. (ובצו את בני ישראל את קרבני לחמי) שדי לא מצאנוהו שגיא כח ומי שהוא קורא פסוק זה סובר שמא יש לו בליספומיא שהוא אומר שדי לא מצאנוהו שגיא כח אינו כן אלא אינו בא על בריותיו לפי כחו אלא לפי כחן וכו' פירוש בלשון חירוף ובלעז בלספי\"מיאה (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי בלספמיסון מחרף ומגדף בלספימיאה חירוף וגידוף):",
            "<b><big>בלע ובכר</big></b>   [איין נאהמען] ואשבל מפורש (סוטה לו) בגמר' דששה שבטים:",
            "<b><big>בלע</big></b>   [שלינד] (חולין מג) איזהו ושט עצמו כל שחותכו וכווץ אמר רבי ירמיה מבלעתא פירוש בית הבליעה וכמה אמר רב אויא פחות משערת' ועדיף מחיטתא. (בסוף מגלת איכה) נפלה עטרת ראשינו בר בריה דריב\"ל הוה ליה חד בלע אתא חד ולחש ליה (<small>א\"ב</small> גרסא זאת אינה בנוסחאות שלנו אבל היא (במדרש קהלת על פסוק כשגגה היוצא מלפני השליט ובירושלמי דשבת פ' שמנה שרצים) ונראה לי שפירושו חולי בגרון מעכב מעבר המאכל והמשקה (ובמסכת שבת פרק במה אשה) מי שיש לו עצם בגרונו לימא הכי חד חד נחית בלע בלע נחית חד חד):",
            "<b><big>בלעם</big></b>   [פאלק פערשלונגר] בלע עם (בחלק) פי' שיעץ עצות לבלע עם ישראל. ד\"א בלעם בלא עם פי' שאין לו חלק עם ישראל. פ\"א בלא עם שיצא ממקומו ומעמו והלך לעם אחר אל בלק (<small>א\"ב</small> בנוסחאות שלנו כתוב שבלה עם ומפרש רש\"י שבלבל ישראל בעצתו):",
            "<b><big>בלפסין</big></b>   [צוויביל, קנאבל] (נדרים מט) רבי יהודה ורבי שמעון אייתו לקמייהו בלופסין רבי יהודה אכל ר\"ש לא אכל (ובפ' ב' במעשרות) היה עושה בבלופסין לא יאכל בבנות שבע (נדרים נ בגמ' ביצה טרומיט') תנן התם היה עושה בבלופסין מאי בלופסי' מינא דתאיני דעבדין מנהון לפירי. (ובפ' אחרון דעוקצין) ר' יוסי אומר חוץ מן הבלופסין וזה טעות שהוא מין ירקות כמפורש בלפסן. ומצאתי בספר אחר כלונסין ס\"א בלוסין ומין עכביו' הן (<small>א\"ב</small> פירוש בולבוסין בלשון יוני ורומי מין חסית כמו בצל מעורר תאות המאכל והמשגל אבל פיבלוסין בלשון יוני פירוש מין תאנים וגרוגרות וכן תוכן הגירסא ולא בלפסין ובפירוש גרסינן (בירושלמי דדמאי פ' אלו דברים) בולבוסין הנמכרי' בקיסרין ושם אומר שיש מהם אדומים ומהם לבנים וכן האמת):",
            "<b><big>בלר</big></b>   [פלעכט, האאר, לאקען] (עבודה זרה יא) יום תגלחת זקנו ובלוריתו. (סנהדרין כא) בגמ' דלא ירבה לו כולם מגדלי בלורית היו. (עבודה זרה כט מכות כא) בלורית ואפר מקלה וגבינה. תפשה בבלוריתא. (סנהדרין פב) הגונב את הקסוה פי' ציצית של שיער (<small>א\"ב</small> פי' בלורית בלשון רומי קווצות שער):",
            "<b><big>בלר</big></b>   [באדע ליינטאך] (שבת קמז) האוליירין מביאין בלרי נשים פי' סדינין לפי שהנשים אין רוחצות בלא סדינין פ\"א צניפות שעל ראשי הנשים (<small>א\"ב</small> עיין ערך בלנר):",
            "<b><big>בלר</big></b>   [טריבאט, ערטרעגניס, שטייער] (ב\"ק קיג) אמר רב בר מתא מיבעט והני מילי בבולרא וכרגא פירוש בולרא יבול הארץ כלומר מס הארץ (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן גרסינן בורלא):",
            "<b><big>בלר</big></b>   [קליינע ערדשראללען] (בב\"ר פ\"ח) נעשה אדם למלך שהיה מטייל בפתח פלטין וראה בולרין אחת מושלכת אמר מה נעשה בה וכו' (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני לבנה קטנה):",
            "<b><big>בלש</big></b>   [זוכין, פארשטין] (בפרק קמא דמדות) פשפש קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה פי' לחפש תרגום ויחפש ובלש:",
            "<b><big>בלשן</big></b>   [שפאער האלץ]:",
            "<b><big>בלשין</big></b>   [אונטערזופער בעשויער]:",
            "<b><big>בלשת</big></b>   [קונדשאפטין, לעגיאן]. שנכנסה לעיר בשעת שלום (עבודה זרה עא כתובות כז) בגמ' עיר שכבשוה כרכום. (שבת קמה) כל שלא בא בחמין אין לך כל רגל ורגל שלא באה בלש' לציפורי. (ובפ' יום טוב כא) בגמ' מביאין שלמים בלשת שבא לעיר ובקש' לחפור את העיר (ברכות מה) שדר בלושי ומייתין ליה לביתיה ענין חפוש הגדוד שמחפשי' את העיר. מקל הבלשין בכל כלי עץ בפ' ט\"ו (כלים ט\"ו כלים ד) פי' בעלי המכס יש לה שמשים שעומדין לעיין הנכנסין והבאין ובידן מקל של עץ או של מתכת לראות ולידע מה בתוך השק והוא כעין שפוד תרגום ויחפש ובלש. (ובילמדנו ויהי בעת ההיא וירד יהודה) בנוהג שבעולם בלשי מסר לפרצוף אם בורח ממנו חי. (ובפרשת לכה ארה לי) שלח עמה אפוקילין ובלשיון כבר פירשנו בערך אופוקילין:",
            "<b><big>בלתא</big></b>   [פעטצען] אייתי קירה דבק בבליתא (יבמות קכ) פי' הדביק שעוה בבלאי בגדים ושם במצחו ועבר לפניהן ולא בשקרותי' ס\"א ולא סקרוה כלומר ולא הכירוהו (קידושין מט חולין ו) בליתא דפרסא. (שבת קד) ליתי בבליתא דלית ליה שפתא פי' חתיכה של בגד בלוי:",
            "<b><big>בם</big></b>   [אין דיעזעס. אינהאלט] ולא בתפלה (יומא יט) פי' בקריאת שמע אתה קורא בקול רם אבל לא בתפלה בקול אלא בלחש בם יש לך רשות לדבר ולפסוק מן התלמוד ולא בדברים אחרים. בם עשה קבע אמר רבא המפסיק בשעה שקורא בתלמוד וסח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם בם יש לך רשות להפסיק ולקרוא קרית שמע ולא בדברים אחרים. פי' אחר ודברת בם בם ולא בתפלה שבק\"ש אתה יכול להפסיק בין פרשה לפרשה ולהחזיר שלום לכל אדם דתנן (ברכות יג) ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם (ירושלמי) ר' הונא בשם ר' יוסף ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר אבל בתפלה אי אתה יכול להפסיק בין פ' לפ' ולהחזיר שלום דתנן (ברכות לד) אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו איכא דאמרי ולא בתפלה שלא יאריך בתפלה שחיי שעה היא לבטל התורה שהיא חיי עולם:",
            "<b><big>במה</big></b>   [אלטאר]:",
            "<b><big>במה</big></b>   [רעדנערביהמע. ריכטערשטול] (מגלה ט) אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים ואוקימנא בגמרא כעין פסחים והן הקבוע להן זמן המפורש (זבחים קכ ובסוף תוספת זבחים) אלו דברים שבין במה גדולה לקטנה קרן וכבש ויסוד וריבוע וכיור וכנו בבמה גדולה ולא בקטנה חזה ושוק ועור העולה לכהנים בבמה גדולה חזה ושוק ועור העולה לבעלים בבמה קטנה אבל נותר זמן וטמא זה וזה שוין אי זו היא במה גדולה בשעת איסור במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם איזהו היא במה קטנה בשעת היתר במות עושה אדם במה על פתח חצרו ועל פתח גינתו ומקריב עליה הוא ובנו ובתו. (סוטה מא) במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה. (סוכה נא) ובימה של עץ בנויה באמצע וחזן הכנסת עומד עליה פירוש מגדל עץ. (ע\"ז י) אסטדיא ובימה פירוש מזבח לשם ע\"ז (ובילמדנו) וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרוג את משה העלה את משה לבימה להורגו פירוש מקום שדרך בו (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני בנין גבוה מוכן לדרוש ברבים או לדון או לזבח ומלה זו נעתקה ליוונים מלשון הקדש במה):",
            "<b><big>במס</big></b>   [אלטאר] (ע\"ז מז) ג' אבנים הן אבן שחצבה מתחילה לבימוס הרי זו אסורה פירוש אבן שחצבה לעשות כן לע\"ז. (פרשה נד בב\"ר) וה' פקד את שרה שהיתה שרה רואה את ישמעאל בונה בימוס וצד חגבים ומקריבין עליהן. והשמדתי את במותיכם ת\"י במוסיכן פי' מזבחות לשם ע\"ז (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מזבח:",
            "<b><big>במות</big></b>   [אלטארען] (מגלה לב) אמר שמואל הלוחות והבמות אין בהן משום קדושה. פי' הלוחות שעושין לספר תורה. הבמות עמודין של עץ שעושין לספר תורה. פירוש אחר החלק של מעלה ושל מטה פנים ואחור הם נקראין במות וריוח שבין עמוד לעמוד של ספר תורה הם הלוחות:",
            "<b><big>בן</big></b>   [איינזעהן. בגרייפין. פרשטעהן] (בע\"ז מה) אמר רבי עקיבא אני אהיה אובין לפניך פירוש לשון בינה כלומר מלמד. (בב\"ר בפ' נח) ויבן נח מזבח ויבן כתיב נתבונן ואמר מה טעם ריבה הקב\"ה בטהורין יותר מן הטמא' וגו'. (בפר' עג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו':",
            "<b><big>בן</big></b>   [זאוואהל אלס] (מנחות כא) יכול תבנינהו ת\"ל תמלח אי תמלח יכול במי מלח ת\"ל במלח ולא תשבית הבא מלח שאינה שובתת פירוש שנעשית בשבת כבחול זו מלח סדומית שהים מוציא גליו בכל יום ונעשה מלח. איסתרוקנית מין אחר שנעשה על יד בני אדם פירוש אחר סדומית מלח חזק שאינו מתפשר ומתבטל לאלתר אסתרוקנית שמתבטל כמפורש (ביצה לט) מים אין מלח לא והא תניא מים ומלח בטלין בין בעיסה בין בקדירה לא קשיא כאן במלח סדומית שהיא קשה מלח לא מלח איסתרוקנית שהוא רפה בטל. מאי תבנינהו אמר רבא בר עולא הכי קאמר יכול יתלבנו הרבה במלח כתבן בטיט יכול יעשנו כבנין שיתן על המנחה אבנים של מלח זו על גב זו ושורות קמח באמצע יכול יתן בו טעם תבונה כלומר כל דהוא מלח עד כדי להבין שיש בו טעם מלח:",
            "<b><big>בן</big></b>   [קונד. שפראססע. זאהן] (בפסק' דשוש אשיש) הניקה בנים בן אין כתיב כאן אלא בנים מלמד שהניקה בניהן של אומות. (ב\"ר פרש' נד) הניקה בנים שרה כל מי שבא לשם שמים נעשה ירא שמים:",
            "<b><big>בן</big></b>   [בויען. ערבויען] (כתובות יב סוטה לד) וחברון שבע שנים נבנתה מאי נבנתה אילימא דאיבני ממש וכו' עד אלא שהיתה על אחת משבעה בצוען. (ושם מב) וכו' ויצא איש הבינים מאי בינים אמר רב שמבונה מכל מום כלומר כל מום לא היה בו שהוא עשוי כבנין כלומר גדול כבנין מאה פפי וחד נאנא פי' שבאו מאה אנשים על אמו וכלב אחד. רבי יוסי אומר של בנאים מצד אחד חוצץ (בפ' תשיעי דמקואו' שבת קיד) פי' רבי יוחנן בנאים אלו תלמודי חכמים שעסוקין בבנינו על עולם וקפדי על רבב שבבגדיהן לכבסו ולהוציאו שלא יהו מן המשניאים לפיכך אפי' בצד אחד נראה חוצץ ולא עלתה לו טבילה אבל בגדי הבורים אם רבב עבר מצד לצד חוצץ ואם לאו אינו חוצץ וכן הלכה אמר רבי יוחנן אי זהו תלמיד חכם שמחזירין לו אבידה בטביעות עינא זה המקפיד על חלוקו להפכו:",
            "<b><big>בן אלמנה</big></b>   [וויטווען קינד ווייזע] (נדרים סו) רבי שמעון לא טעים אמר ימותו כל בני אלמנה ואל יזוז שמעון ממקומו פי' תתאלמן וימותו בניה אם לא יטעום לא אזלזל עצמי ועוד אם הייתי טועם היה מרגיל להדירה:",
            "<b><big>בן אלעשה</big></b>   [נאהמען]. חתניה דרבי הוה ועשיר גדול הוה (נדרים נא שבת ט) תספורת בן אלעשה:",
            "<b><big>בן ארזא</big></b>   [נאהמען] על הצלצל (שקלים י) פי' היה ממונה על כלי שיר מן צלצלי שמע והיה מנגן בהן כדתנן בסוף תמיד והקיש בן ארזא בצלצל:",
            "<b><big>בן בטיח</big></b>   [נאהמען] (כלים פ' י\"ו) מאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו כמלא אגרוף גדול זהו אגרופו של בן בטיח אמר רבי יוסי ישנו כראש גדול של אדם פי' מאור שלא נעשה בידי אדם אלא נפתח מעצמו שיעורו מלא אגרוף גדול של אותו אדם הנקרא בן בטיח וכבר פירשתי בערך אגרוף:",
            "<b><big>בן ברית</big></b>   [באנדעס גענאסע רעליגיאנס פערוואנדעטער] (ב\"ק ט) ונכסין שהן של בני ברית פירוש בני ברית הן ישראל לפי שאמר הכתוב כי יגח שור איש את שור רעהו ולא כותי:",
            "<b><big>בן גו</big></b>   [תיינגעוויידע] ת\"י והקרב והכרעים בני גויא:",
            "<b><big>בן דן</big></b>   [נאהמען איינער רויבר] (סוטה מז) משבא אלעזר בן דינאי ותחילה בן פריש היה נקרא. (כתובות נו) כגון אשתו של בן דינאי פי' אדם לסטים ורוצח. (כלים פ\"ה) תנור תחילתו ד' ושיריו ד' זה תנור של בן דינאי (אמר הגאון אנו שונין תנורו של בן דינאי שדנו בו דברים):",
            "<b><big>בן הנפל</big></b>   [זעעה קרעטע] (חולין קכז) בגמ\"עכבר תנו רבנן הצב זה הצב למינהו להביא הברבר ובן הנפילין וסלמנדרא פי' מין שרץ הוא. (ובפרק מומין אלו) בגמ' רוח קצרית תנא רוח בן הנפילים באה עליו פי' רוח שידה:",
            "<b><big>בן יכבד</big></b>   [אין גפהארזאמר זאהן] (סנהדרין צו) בן יכבד אב זה בלאדן מלכ' הוה ואישתני אפיה כעוקבא דכלבא פי' כדמות כלב הוה יתיב בריה על מלכותא כי הוה כתיב הוה כתיב שמיה ושמ' דאבו' ועבד אדוניו זה נבוזראדן עבד שר הטבחים ועמד לפני מלך בבל ירושלים ומי סליק נבוכדנצר לירושלים והא כתיב ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה ואמר ר' אבהו רבלתה זו אנטוכיא רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר דמות דיוקנו היתה חקוקה לו על מרכבתו וחד אמר אימה יתירה היתה לו ממנו ודומה כמי שעומד לפניו תמיד:",
            "<b><big>בן כוברי</big></b>   [נאהמען] (בריש שקלים) אמר רבי יהודה העיד בן כובדי ביבנה פי' שם אדם (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב בן בוכרי):",
            "<b><big>בן מרון</big></b>   [לאאם, שאאף] (ר\"ה יז) כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון כבר פי' בערך אמר:",
            "<b><big>בן נח</big></b>   [אללע שטאממען אויסער איזראליטען] נהרג על פחות משוה פרוטה ולא נתן להשבון (בריש גמרא דהדר. עבודה זרה עא) אמר מאי לא נתן אינו בתורת השבון פירוש דלא מהניא ליה השבת הגזילה לבעלים כלום אלא נהרג שכבר נתחייב הריגה משעה הגזילה:",
            "<b><big>בן נצר</big></b>   [נאהמען איינר רויבר] (כתובות נא) בגמ' אם תשתבאי ליסטים אליסטים לא קשיא הא בבן נצר הא בלסטים דעלמא:",
            "<b><big>בן סטדא</big></b>   [נאהמע]. (שבת קד) בן סטדא הוציא כשפי' ממצרים בסריטה שעל בשרו וכו':",
            "<b><big>בן עוף</big></b>   [געפליגעל] (כתובות ה) פי' כיון שידע שיבעול במוצאי שבת טריד בסעודה שצריך לעשות באחד בשבת וחיישינן שמא ישחוט בן עוף קודם שיחשיך מפני הטירוד ולמה אמר בן עוף שדרך התורה לומר בני יונה ולא יונים:",
            "<b><big>בן עזאי</big></b>   [זאהן דעס עזאי]. (סוטה מה) בגמר' נמצא טמון בגל אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא. (ובפ\"ק דקדושין) בגמר' עבד עברי בסמוך לסימן עבד בית (ערכין ל) בפ' המוכר שדהו בגמרא מכרה לראשון אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריא אמר ליה ההוא מרבנן לאביי מכדי הני קראי איכא למדרשינהו לקולא וכו' אמר אביי הריני ידוע ומפורסם בפי' שמועה זו כמו שהיה בן עזאי ידוע ומפורסם בשוקי טבריא שאין בחכמי דורו כמוהו וטבריא היתה מדינתו:",
            "<b><big>בן ערל</big></b>   [אונבעזיננענער]. (חולין קלד) פי' אמר לו ריש לקיש לרבי יוחנן אלו שנית אתה בלשון איש ערל שפתים ויש מי ששונה עדל בדלית והיה אדם שלא היה מדקדק בשמועותיו וכן אמר לו אם שונה אתה בן עדל דליכא חשש שמא טעות הוא דהא קאמר טעמא ואבא מורי ז\"ל היה שונה בלשון בן גדל ופירושו תן דעתך לומר כלומר תן דעתך בדבריו דהא קאמר טעמא (<small>א\"ב</small> כתוב בנוסחאו' שלנו בן תדל ופירש רש\"י שוטה שבעולם ששמו בן תדל):",
            "<b><big>בן פניו</big></b>   [אנגעזיכט] למטה. בת פניה למעלה (סוטה יא) בגמרא וכן לענין הטובה (נדה לא) פי' טעמא דמילתא דזכר פניו למטה כדרך תשמישו נקבה פניה למעלה כדרך תשמישה:",
            "<b><big>בן פקועה</big></b>   [פרוכט דער געשלאכטעטר] הבא על הבהמה (חולין סט) פי' בן פקועה כגון בהמה שנשחטה ובקעו כריסה ומצאו בתוכה ולד כדתנן השוחט את הבהמה ומצא בה בן ח' חי או בן ט' מת קורעו ומוציא את דמו מצא בן ט' חי וכו' עד וחכמים אומרים שחיטת אמו מטהרתו:",
            "<b><big>בן ציון</big></b>   [נאהמע]. (קידושין סט) וריחקה בן ציון בזרוע מפני שפסולין היו ועוד אחרת היתה שם וקירבה שהיו כשרין פירוש בן ציון שם אדם חשוב הוא:",
            "<b><big>בן קצמר</big></b>   [נאהמע איינער קאליגראפע]. לא רצה ללמד על מעשה הכתב (יומא נח) פירוש בין ה' אצבעותיו היה נוטל ארבעה קולמוסין והיה כותב השם בבת אחת שאסור לספר משעה שמתחיל השם עד שגומרו:",
            "<b><big>בן תמליון</big></b>   [נאהמע איין גייסטער] צא כיון דקרו ליה נפק (במעילה י\"ד) פירוש שד:",
            "<b><big>בוניא</big></b>   [רויב פויגיל]. פרווא אסור. בעל הערוך גריס כניא עיין שם:",
            "<b><big>בנה</big></b>   [באאד]. (שבת לג) עייליה לבי בני תרגום ירושלמי ועניתם את נפשותיכם ותסגפון ית נפשותיכון מן מיכלא ומשתיה מבי בני ותרגום כנסתי לי גם כסף וזהב ובנוואן נוסחא אחרת ובי בנוון:",
            "<b><big>בנכי</big></b>   [גראבן] (מועד קטן ג) מאי עוגיות אמר רב יהודה בנכי כבר פירשנו בערך בדד:",
            "<b><big>בנני</big></b>   [מיטטלער מיטטעלדינג] כל האומות היה כבינוניות (ובריש גמרא דסוכה ו. מנחות פז ובפ' י\"ו כלים) כל כלי בעלי בתים שיעורן האמה שאמרו באמה הבינונית ומפרש שם כי האמה של משה היתה קטנה ואחרת היתה יתירה עליה חצי אצבע ואחרת היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת האמה שהיא בת ו' טפחים וחצי אצבע היא הבינונית פי' אחר אמה בינונית היא היתה של משה והיא ו' טפחים וגדולה יתירה על של משה אצבע והקטנה היתה בת ה' טפחים וזה הפי' עיקר שאחר משה עשו האמות יתירות:",
            "<b><big>בנס</big></b>   [צירנען וויטהעען] תרגום ירושלמי ויקצוף פרעה ובנס פרעה):",
            "<b><big>בנפיקין</big></b>   [געפעלליגקייט]. משל לשושבינה של בת מלך שביקש בנפיקין (בעל הערוך הביאו בערך נפק ולא דקדק עיין שם):",
            "<b><big>בנרי</big></b>   [באדמאנטיל] דליות ובנריות נתנה למרחץ (עי' ערך כנר כי כן גרס בעל הערוך):",
            "<b><big>בנרסאי</big></b>   [פיינקליידער]. (כלאים דירושלמי פרק בתרא) אלבישוני בנרסאי ויהבון מסנא ברגלי המפרש פי' מין לבושים חשובים (ובמדרש רבה פרשת דעו כי ה' גריס דרדסאי):",
            "<b><big>בנות שבע</big></b>   [איינע ארט פייגין]. (בפרק שני דמעשרות בכורות ה) ויתפרו עלה תאנה מה היתה אותה תאנה אמר רבי אבין ברת שבע דאייתיאת שבעת יומיא דאבלי לעלמא פי' בנות שוח תאנים לבנות כדאמרי' בגמרא דברכות. (עבודה זרה יד) לענין דברים האסורים למכור לגוים בנות שוח בפטוטרותיהן אמר רבה בר בר חנה תאיני חיורת' ובנות שבע ופלופסין כולן מיני תאנים הן ובנות שוח בשביעית שלהן בשנה שנייה של שמיטה שמה שחונטין בשמיטה אחר ט\"ו בשבט נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנייה של שבוע כי מתאחרין שלשה שנים באילן אבל מה שחנטו קודם ט\"ו בשבט בשביעית מן הששית חשובין ומותרין בשנה אחת של שביעית וכן דרכן ששנה אחת חונטין והן פגין ובשניה בוחל ובשלישית נגמרין והן צמל ובכל שנה הן חונטין וכן סידורן מה שחונטין בשנה ראשונה של שבוע נגמרין בשלישית ומה שחנטו בשני' נגמרין בד' ומה שחנטו בג' נגמרין בחמישית ונוהגין בה מעשר עני דקיימא לן אילן בתר חנט' אזיל ואלו שנגמרו בחמישית בשלישית חנטו לפיכך הן פירות שלישית ושחנטו ברביעית נגמרו בששית ושחנטו בחמישית אף על פי שנגמרין בשנה של שמטה מותרין הן כי פירות חמישית הן ושחנטו בששית נגמרין בשמינית ונוהגין בהן מעשר עני ושחנטו בשנת השמט' בשביעית נגמרין בשנה התשיעית שהיא שנה שנייה של שבוע ונוהגין בהן דין שביעית כי בשביעית היתה חניטתן וכן דרך סידורו לעולם כל הפירות שחונטין בשביעית נוהגין בהן דין שביעית בשנה שנייה של שבוע והיא שנת גמירת הפרי הנחנט בשביעית עצמו נמצאין בכל שנה שלשה פירות בזה האילן מקצתן צמל והן שחנטו מקודם לכן בשנתים ומקצתן בוחל והן שחנטו מאשתקד ומקצתן פגין והן שחנטו בזו השנה וכענין שפירשנו הן מפורשין (בתלמוד ארץ ישראל) בגמ' דהא מתניתין מהו בנות שוח פיטוריאה ופי' בלשון יון מין תאנים כאשר אמרנו ואמרם בכל שנה הן עושין או אחת לשלשה שנים ופירשו בכל שנה עושות אלא שאין פירותיהן נגמרין אלא עד שלש שנים כיצד יודע כלומר איך פירות של כל שנה ושנה רבי יונה אמר קושרן בחוט פירוש אלו בחוט לבן ואלו בחוט שחור ואלו בחוט אדום תני שמואל תוחב בהן קיסמין גם זה כענין הראשון וכו' תני רבן שמעון בן גמליאל אמר מהוצאת העלין עד חנטת הפגים שלשים יום ומן הפגים ועד השיתין הנובלות חמשים יום ומין השיתין עד התאנים נ' יום ליקט תאנה ואינו יודע מתי חנטה אמר רבי יונה מונה מאה יום למפרע אם חל בתוכו ט\"ו בשבט הוא יודע מתי חנטה אמר לו והא עמי הוא בטבריה ועושות לשנה אחת אמר להן והלא עמי בצפורי ועושות לג' שנים:",
            "<b><big>בנות שוח</big></b>   [איינע ארט פייגין]. (ובריש דמאי עבודה זרה. ובשביעית פ\"ה) בנות שוח שביעית שלהן שנייה שהן עושות לשלש שנים. ובפרק קמא (דראש השנה בגמר' באחד לאדם (ברכות לט) בגמרא דנובלות (<small>א\"ב</small> מין תאנים לבנים מדבריים מתבשלין באילן אחר שלש שנים וכתבו התוספות (בפרק אין מעמידין דע\"ז) שהם ובנות שבע מין אחד והראיה הא דאמרי' (בבראשית רבה) תאנים שאכל אדם הראשון איכא דקרו להו בנות שוח לפי שגרמו שוח לאדם ואיכא דקרו להו בנות שבע שגרמו שבע אבילות לאדם:",
            "<b><big>בנות שקמה</big></b>   [פעלד פייגין] (בריש דמאי ברכות מ) בריש גמ' דנובלות פירוש בלעז ציל\"צי (<small>א\"ב</small> מין תאנים מדבריים):",
            "<b><big>בניתא</big></b>   [ארט פיש] (ביצה כה) הנהו שב בניתא דאתיין לבי רבי. (ובב\"ק יט) בגמר' כיצד השן חמרא דאכיל ביניתא משלם נזק שלם. (ב\"מ עט) בגמרא או שנעשית אנגריא בינתא אכריסא תקלא פירוש כובד האשה בבטנה כלומר אם יאמר אדם לחבירו ביניתא אני מוכר לך צריך לתת לו ביניתא ותקלא כריסה (מכות יז) בגמרא דאכל נבילות ההוא דאכל ביניתא דבי כרבא נגדיה רב יהודה. פירוש בשאילתות גדולות (בויהי ביום השמיני) מי שאוכל דג שנמצא כשחורש הארץ לא מיחייב אלא חד מלקות מההיא דר' יהודה וכן הלכה (גיטין סח) לייתי ביניתא וניטויה (<small>א\"ב</small> פירוש דג אבל ביניתא שהוא גרעין עיין בערך בין):",
            "<b><big>בינתא</big></b>   [האר] כמשחל בינתא. מבינתא דרישיה כבר פירשה בערך בין:",
            "<b><big>בס</big></b>   [געשיער, וואזע] (מנחות ז): בגמרא אחד מנחת חוטא רב עמרם אמר כגון שהחזירו לביסא גדושה ביסה טפופה כלומר כלי שרת שמקדשין בו המנחה ובלע\"ז קורין לכלי באס\"ו פירוש גאון ביסא ביסאה אל\"ף מובלעת. (ובמגילת איכה) ותזנח משלום נפשי שתה מן כל ביסי וביסי (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון רומי כלי):",
            "<b><big>בס</big></b>   [איינע ארט קרויט] (שבת עז) מאי טעמא גמלא זוטרא גנובתיה משום דאכלא ביסי כי היכי דלא נסתרכו ביה פי' בשאלתות ביסי עשבים שיש בהן קוצים ביותר ואי אפשר לאוחזן ביד והן מאכל גמלים לכך אין זנבה ארוכה שאם היתה ארוכה היתה מגעת להן והיו אוחזין אותה ולא היתה יכולה לזוז ממקומה:",
            "<b><big>כסטיה</big></b>   [קליידונג] (במדבר רבה) פ' וישלחו מן המחנה מלך בו\"ד מחלק כלים ובסטיא לאיסטרטיאות פירוש בל' רומי מלבושים:",
            "<b><big>בסיא</big></b>   [גאנג] (בב\"ק קיו) אבדה בבסיא אין מעמידין אותה פי' בסיא פשיעה:",
            "<b><big>בסיליאוס</big></b>   [קעניג] (ב\"ר צד) וישמני לאב לפרעה לפטרון בסיליון לאדון לריבון מושל שולט (ובויקרא רבה בריש אם בחקתי) בסליאוס נומוס אגרפיס. (בירושלמי בפרק הרואה) אל אלהים ה' שלשתן שם אחד הן כדאמרי אנשי בסיליאוס אגוסטוס קיסר (<small>א\"ב</small> פי' בל' יוני מלך):",
            "<b><big>בסילקי</big></b>   [קעניגליכעס געביידע] אין בונין עמהן בסילקי (ע\"ז י ובטהרות פ\"ו) בסילקי רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה (סוכה נח) כמין בסילקי גדולה היתה (יומא כד) לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה. פירוש פלטין גדולה בלע\"ז בסילק\"א (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ורומי היכל מלך ובית גדול מוכן לקהלת דיינים ושרים (ובירושלמי דסנהדרין פרק כהן גדול) מלכא יתיב על בסיליון דידיה ופירושו בל' יוני היכל מלך:",
            "<b><big>כסס</big></b>   [בערוישט זיין] (בב\"ב ע\"ג) כמאן דמבסמי וגנו. (מגלה ז) איבסום קם רבא שחטיה לרבי זירא ענין שכרות:",
            "<b><big>כסס</big></b>   [זיסקייעען] (מגלה ז) רווחא לבסומי שכיח. (סוכה נא) ועל ידי כלי דוד מלך ישראל נמי לבסומי קלא ענין מתיקות. וימתקו המים תרגום ובסימו מיא:",
            "<b><big>בסם</big></b>   [שפעצירייא וואהרען]. תרגום קח לך סמים קח לך בוסמין:",
            "<b><big>בסס</big></b>   [גרונדלאגע] (בפרק י\"א בכלים) המתחיל כלי מתכות קני מנורה טהורה הפרח והבסיס. (ובפרק כד) המתחיל ג' תריסין ג' בסיסאות שלפני המטה ושלפני סופרין טמאה מדרס ושל דלפקי טמאה טמא מת ושל מגדל טהורה מכלום פי' ספסל הוא כמו מגדל עץ של דלפקי שלחן של עץ הוא ועורכין עליו הכוסות וכלי יין (שבת קמ\"ב) בגמרא דהאבן חבית כולה בסיס לדבר האסור פי' נעשית החבית כן לאבן ואסור להטות החבית כלל. ירכה וקנה תרגום ירש' בסיס דידה וקנה ואת המכונות תרגום וית בסיסיא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ורומי כן ומכון ורגל עמוד שלחן או דבר אחר אשר עליו נשען:",
            "<b><big>בסס</big></b>   [צישטויסין] (בפרקא קמא דעוקצין) בגמרא דחבילי קש כל ידות האוכלין שבססן בגורן טהורים אית דאמרי פססן. ובשאלות הראשונות הביאו ראיה מאותה דע\"ז קטע ראש אזנה ספה והוא פססה אבל לא צרכנו בכך שבסיסה ופסיסה אחד הוא דכתיב בוססו את חלקתי ומתרגמינן דושישו (<small>א\"ב</small> בנוסחאות גרסי' פחסה וכן גרס הערוך בערך פסס):",
            "<b><big>בסר</big></b>   [אונרייפע ווייגבער] (בפרק ד' דשביעית) המתחיל בראשונה הבוסר משהביא מים. (גיטין לא) בג' פרקים בודקין את היין בקדי' של מוצאי החג ובהוצאת סמדר ובשעת כניסת מים לבוסר: (ובסוף עוקצין) הפגין והבוסר רבי עקיבא מטמאן טומאת אוכלים (ברכות לח) בגמרא חוץ מן היין (פסחים נג) בגמרא כיוצא בו אמר רבי אסי הוא בוסר הוא גירוע ושיעורו כפול הלבן. כי השעורה אביב תרגום ירושלמי ארום שעריא הוו בסיר:",
            "<b><big>בסר</big></b>   [פערקינדיגונג] (כתובות יו) כוס של בסורת ופי' מאי כיס של בסורת כוס יין של תרומה מעבירין לפניה כלו' זו ראשית כתרומ' שהיא ראשית:",
            "<b><big>בשר</big></b>   [פלייש] (בפ\"ק דמעשר שני) הלוקח בהמה לזבחי שלמים וחיה לבש' תאוה (בפסחים מט) מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר הקדש. (נדרים יד) אמר הרי עלי כבשר מליח וכיין נסך (סוטה ה) בשר בושה סרוחה רימה אית דאמרי בושת שאול רימה דכתי' בשי\"ן (<small>א\"ב</small> תרגום בשר בסרא):",
            "<b><big>בסר</big></b>   [גערינג שעטצי] תרגום דבר ה' בזה פתגמא דה' בסר:",
            "<b><big>בסר</big></b>   [פערקינדיגונג] תרגום ובשרת ביום אחר ותבסם ביומא אוחרן):",
            "<b><big>בסתן</big></b>   [גארטין] (עירובין כה) ההוא אבורנק' דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה (במציעא כב) אמימר ומר זוטרא ורב אשי איקלע לבוסתנא דמרי בר איסק (ובב\"ב ס\"א) ואי א\"ל כל ארעתא דאית לי לבר מבוסתני ופרדסי פי' ואי א\"ל מזבנינא לך כל ארעת' דאית לי זבין ליה שהן בני זריעה לבר מבוסתני גינה של אילנות ופרדסי גינה של ירק ואי אמר ליה זיהרא מזבנינא לך משמע כל נחלות שלו מכר לו ואפילו בוסתני ופרדסי דנחלות נינהו בר מבתי ועבדי דנכסים נינהו (<small>א\"ב</small> תרגום בפסוק ישנו עם אחד ונפקין לבוסתננא):",
            "<b><big>בסתק</big></b>   [ביען שטאק] (חולין מט) בגמרא ניקבה הקיבה מנימין קנדוקאה איגלי ליה בוסתקא דדובשא פי' כלי של דבש:",
            "<b><big>בסתרקי</big></b>   [הויסראט, אלס טיש שטילין לייכטרען אנד אנדערע גערעט' שאפטין] (תענית כא) אכלינהו אשקינהו ומאיך ליה בסתרקי (ובב\"ב נח) בגמרא אלו דברים שיש להם חזקה חביתא דאודרא לחד ברי אית לכו בוסתרקי (יבמות סג) זבין ולא תדויל והני מילי בוסתרקי אבל גלימא לא דלא איתרמי ליה פי' זבין ולא תדוויל מכור תשמישי ביתך ולא תהיה עני וה\"מ בסתרקי שיכול לשהות עד דאיתרמי אחריני וזבין אבל גלימא לא ימכור משום דצריך לה תדיר וכי צריך דלמא לא מתרמיא ליה. פ\"א זבין ולא תדויל קנה מצעות ולא תטוה ותארוג כמו דוולא בשוקא והני מילי בכלי מצע אבל בכלי מלבוש לא דלמא לא מתרמי ליה כמדתו. (סנהדרין צה) בענין סנחריב כי מטא ליה אשרו ליה ביסתרקי פירוש כרים וכסתות:",
            "<b><big>בע</big></b>   [פרייען] בקדוש ישראל יגילו תרגום במימר קדישא דישראל יבעון. ותגל ערבה אף גילת ורנן רני ושימחי. תרגום בועי וחדי:",
            "<b><big>בע</big></b>   [פערלאנגין, פיהלען, עמפפינדען] מהר מיכיהו בן ימלא תרגומו אבע מיכה. אל תאיצו לנחמני תרגומו לא תתבעיתו לנחמותי וחש עתידות למו תרגום ומבע דעתיד להון:",
            "<b><big>בע</big></b>   [זוכען] כמלונה במקשה תרגום כערסל מבתותא במקשיא בתר דאבעהי. אין לו שחר תרגום דשחר ומבעהי (<small>א\"ב</small> פי' אחר שבקשוהו ואולי מזה הל' שלש אבעיות ביום (במשנה דפאה) וזהו דעת רש\"י בפי' פסוק כמלונה במקשה ותרגום מה אתה מבקש מה את בעי ובלשון מקרא אם תבעיון בעיו):",
            "<b><big>בע</big></b>   [געשוועלסט] לא שביק ליה לבריה למפתח בועתא (בריש גמרא דפרק אלו הן הלוקין. חולין מו) אין מקיפין בבועי. חבורות פצע תרגום שיחני ובועתתא. פירוש למפתח ליה בועתא לפתוח לו מורסא דלמא מרחיב לה וקא עביד חבורה לאביו שהיא שגגת חנק חבירו שגגת לאו לא יוסיף פן יוסיף:",
            "<b><big>בע</big></b>   [קאטה] (בבא קמא ב) מאי מבעה רב אמר זה אדם ושמואל אמר זה השן ופירושו בערך גלל:",
            "<b><big>ביע</big></b>   [אייא] תרגום אפרוחים או ביצים אפרוחים או ביעין:",
            "<b><big>בעבוע</big></b>   [וואסער בלאזע] שבחבית שניקב מבפנים ומבחוץ זה כנגד זה טמא (בפ\"ב דטבול יום) פי' כלי היוצרים כשאינם שועין ושופין את החבית מבפנים ומבחוץ יפה יפה או שהיה כחומר צרור יוצא מן החבית מבחוץ קליפות כמין אלו בעבועין שעושה המטר כשימטיר הרבה עיקר זה הדבר מן שחין אבעבועות (ובסוף מקואות) בגדים שהטבילו מכובסין עד שיבעבעו הטבילן נגובין עד שיבעבעו וינוחו מבעבוען פי' עד שיבעבעו המטביל בגד רחוץ צריך להמתינו במים עד שעולה למעלה וינוחו מבעבועין פירוש עד שינוחו המים מאותן אבעבועין שעולין עליו כי כשמטביל אדם בגדים במים עושה הבגד כמין בעבועין כמו שעושה המטר כשימטיר הרבה:",
            "<b><big>בעד</big></b>   [זיגנאל פייער איין שיפע צייכן] כתורן על ראש ההר תרגום כבועדא על רישי טורי:",
            "<b><big>בעט</big></b>   [שטאמפפין, אויס שלאגין] (מנחות עו) שיפה ובעיטה בחטים רבי יוסי אומר בבצק פירוש שיפה שיעמול ביד ותרגום ואכות ושפית. בעיטה שיעמול ברגל. וי\"מ שתיהן ביד (ובפרק ג') במדות המזבח וכלונסות של ארז היו קבועין מכותל של היכל לכותלו של אול' כדי שלא יבעט פי' כדי שלא יטה:",
            "<b><big>בעיא</big></b>   [איין נאהמען]. (סנהדרין מד) ואם איני יודע ובההיא מעשה דבעיא ההוא מוכסא. (ובגמרא) אמר להן רבי אליעזר והלא שמעון בן שטר תלה שמונים נשים באשקלון מפורש המעשה:",
            "<b><big>בעל</big></b>   [הער] (ריש פי\"ו דכלים) כל כלי בעלי בתים שיעורן ברימונין (שבת צה) נקב במוציא רמון טהור מכלום (עירובין ד סוכה ו) רמון דתנן כל כלי ב\"ב שיעורן ברימונים וכן (ברכות מא) פי' כל כלי ב\"ב כלים שיש להם בית קיבול (סוטה לה) כי חזק הוא ממנו מנו לא נאמר אלא ממנו כביכול אפי' בעל הבית אינו יכול להוציא את כליו משם. פירוש ממנו משמע מדידן דממנו דגש משמע כלפי למעלה כביכול אילמלא שאי אפשר לומר דבר זה כלפי שכינה:",
            "<b><big>בעל</big></b>   [גאטטע מאן]:",
            "<b><big>בעל גבר</big></b>   [לאנג גלידיגער]:",
            "<b><big>בעל דלדולין</big></b>   [ווארציגער, ווארצלין]:",
            "<b><big>בעל זמורה</big></b>   [זענגער, שואשפילער]:",
            "<b><big>בעל כיסין</big></b>   [קאפיטאליסט]:",
            "<b><big>בעל נפש</big></b>   [בעהערצטער פראם געמוטהליך]: (בב\"ר פר' נג) והוא בעולת בעל א\"ר אחא בעלה נתעטר בה והיא לא נתעטרה בבעלה רבנין אמרין מרתא דבעלה בכל מקום האיש גוזר ברם הכא כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (בכורות מז) המאושכן ובעל גבר פירוש שארוך ביותר הגיד עד הארכובה כמו שמפורש בגמר' (ובויקרא רבה קדושים תהיו) גדלי בשר בעלי גברים היו רבי אליעזר אומר אף בעלי הדלדולין פסול באדם פ' בלע\"ז פו\"רי שיוצאין בידי אדם (בשבת קמה) אין לך כל רגל ורגל שלא בא לטבריה הגמון וקומון ובעלי זמורה פי' בעלי זמורה שוטרים וי\"א ליצנים כגון זמר. כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמ' ובאו ובאו (בסוטה כח) כשם שהמים בודקין. ירוש' המאררים כנגד רמ\"ח אברים שבאיש ושבאשה. (מנחות פז) מירוח עכו\"ם אינו פוטר גלגול עכו\"ם אינו פוטר מדרבנן גזירה משום בעלי כיסים פירוש בני אדם עשירים שלוקחים תבואה מעכו\"ם ומישראל ואי אמרת דהאי דזבין מעכו\"ם ליפטר דמרוח העכו\"ם פוטר דזימנין דזבין מישראל ואמ' מעכו\"ם זבין או תבואה שגדלה בשדהו ואמ' מעכו\"ם זבנה כדי ליבטל עצמו מן המעשר. (חולין ו) רבי שמעון בן אלעזר שדריה רבי מאיר לאתויי חמרא מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא אמר ליה ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה כלומר אם אתה גרגרן לשתות מיין הכותיים מוטב לך לשום סכין בלועיך פשטיה דקרא במאי כתיב בתלמיד היושב לפני רבו דתניא כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין שאל לו ועשה לו קושיות ואם לאו תבין את אשר לפניך מה שיאמר לך ומדעתך ואל תלבין פניו ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה דדעתך ללמוד פרוש ממנו לדבר אחר (נדה יו) אמר רבי זירא מדברי כולן נלמוד בעל נפש לא יבעול וישנה רבא אמר בועל ושונה ואין בכך כלום כי תניא ההיא לטהרות. אמר ליה רבי אבא לרב אשי אלא מעתה בעל נפש לא יגמור ביאתו. (פסחים מ) בעל נפש לא ילתות פירוש חסיד המתרחק מריח עבירה המדקדק על עצמו. וי\"מ בעל נפש דכל שעה שאין לו אנינות הדעת שיכול לאכול כל פת. מכאן לבעל הקורה שנכנס בעוביה של קורה כלומר יעקב שהוליד בנים הרבה והכל בניו ובני בניו הוא מבקש רחמים יותר מאבותיו שלא הולידו אלא מעט:",
            "<b><big>בעמדם</big></b>   תרפינה כנפיהם (בב\"ר פ' סה) הקול קול יעקב מהו בעמדם בא עם דם בשעה שישראל אומרים שמע שותקין:",
            "<b><big>בעץ</big></b>   [צין ווערג געמישט עסמעטאהל] (בב\"ב פט) ת\"ר אין עושין משקלות לא של עץ ולא של אבר (ראש השנה כד) בגמרא דדמות צורות לבנות. (ע\"ז מג) בגמר' דהמוציא כלים (מנחות כח) רבי יוסי בר יהודה אמר של עץ לא יעשה כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי אמר משם ראי' שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ. (ובסוף כלים) נקבן ועשאן בין בבעץ ובין בזפת טהורים ת\"י את הבדיל בעצא ותרגום שלנו אבצעא:",
            "<b><big>בער</big></b>   [וועקשאפפונג, וועקריימונג] (נדה נא) כל שיש לו ביעור יש לו שביעית ויש שיש לו שביעית ואין לו ביעור (בפר' אחרון דמעשר שני) ערב י\"ט הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור כיצד היה ביעור וכו':",
            "<b><big>בעש</big></b>   [שטונקען איבערלייכין] תרגום ירושלמי נתן תתן לו ולא ירע לבבך לא יבעש באפיכון פי' כמו לא יבאש:",
            "<b><big>בץ</big></b>   [העפאר דרונגין] היה חמץ מבצבץ ויוצא (בגמ' דפסחים דפרק קמא) (סוטה יא) בגמרא וכן בענין הטובה ולאחר שהולכין מבצבצין ויוצאין כעשבי השדה שנא' רבבה כצמח השדה (כתובות קיא) אמר רבי חייא עתידין צדיקים שמבצבצין ועולין לירושלים שנא' ויציצו מעיר כעשב הארץ. (חולין מו) מותבינן על גדפא או גילא או רוקא אי מבצבצא טריפה (ושם מה) אתמר רב ושמואל ולוי דאמרי מכניס ידו לתוך מוחו ובודק אי מבצבץ ועולה טריפה ואם לאו כשרה כמו אדם המפיס מורסא ורואה אם מבצבץ ועולה ויוצא מן המוח טרפה:",
            "<b><big>בץ</big></b>   [איי מאסא] (שבת פ) נראין דברי רבי נחמיה בביצת הגיר. (ביצה טו) תניא רבי יהודה אוסר בלבן מפני שצריך ביצת הגיר פירוש הוא סיד ועשוי כמו ביצה והוא חזק ועוד פירוש בגיר. ביצת התרנגול (פרק במה אשה) ופי' בחרגול. (ובפ' י\"ז בכלים) כל כלי בעלי בתים ביצת הנעמית המחופה פי' היא בת היענה כדמתרגמינן בת נעמיתא ומצופה במתכת. (שבת קיז) והאמר מר יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים. (ע\"ז ג) שלישית יושב וזן את כל העולם כולו מקרני ראמים ועד ביצי כינים פי' בערך אנבא. (בב\"מ עד) על הביצים של יוצר. (בפרק ה' דפרה) המביא כלי חרש ביצת היוצרים כשרה פי' כל כלי שמתחילין עושי כלי חרש לעשותו תחילה עושין החומר עגול כצורת ביצה ואחר כך פותחה כאותה ששנינו לענין רבית באיזהו נשך:",
            "<b><big>בץ</big></b>   [געפייכטען] (בפ' ח' דפרה) שנים שהיו מי קרמיון ומי פיגה פסולין מפני שהן מי בצים. (סנהדרין ה) תלמיד אחד בא לכאן והורה לנו מי בצים אין מכשירין ולא פי' כי מי ביצים החלמון שלהן הוא והשומעין חשבו כי מי בצים הן כדכתיב היגאה גומא בלא ביצה וטעו בהא דתנן מי קרמיון ומי פיגה פסולין לגבי חטאת מפני שהן מי בצים אינהו סבור וכו' (<small>א\"ב</small> וכן נקרא בל' יוני גיא מלא מים ואולי ביצים כמו ביצעי מים והעי\"ן מובלעת):",
            "<b><big>בץ</big></b>   [גיטן לאן] (ע\"ז עה) העקלין של נצרין ושל בצבוץ מנגבן. (נדה סה) מפרש בצבוץ פשתן מלשון בוץ:",
            "<b><big>ביץ</big></b>   [איינעמינצע] (ירושלמי דקדושין פרק האשה נקנית) שלשה דרוסים מעה שני ביצים דרוסה פירוש בלשון רומי מין מטבע ושוויו שתי שלישיות של איסר:",
            "<b><big>בץ</big></b>   [פורשטין] תרגום וחופש כל חדרי בטן ובציא כלהון גויא דכריסא:",
            "<b><big>בצין</big></b>   [ליכט יונגעהארביזע] מקיניה ידיע (ברכות נא) בגמרא נשים ועבדים וקטנים פי' כשיוצאין הקשואין נראין לאלתר אי שפירי הוו אי לא (נדרים סו) אמר לה אייתי לי תרי בוצינין פי' קשואין תרגומו ית בוציניא איתיאה ליה תרי שרגין דסברא נרות אמר לה ותרגום נרות בוצינא (סוכה ע) בוצינא טב מקרא (כתובות פה) (ובפ' קמא דתמורה ט) בסוף הלכה א\"ר יוחנן בן נורי פ' בערך דל:",
            "<b><big>בצין</big></b>   [אנגיל] (פסחים לד) מתקיף לה רב אחא בר יעקב דלמא כבוצינא דריחיא פי' אפילו תימא גלגל חוזר והא דמעולם לא מצי עקרב בצפון לא קשיא משום שהוא עוד באמצע הגלגל כבוצינא דריחייא אותו חור שבאמצע הריחי' שכל מה שמתגלגל וחוזר הריחים מ\"מ הוא עומד במקומו אי נמי כצינורא דדשא פי' כמו שהדלת עומד בציר שכל מה שהדלת נפתח לכאן ולכאן מכל מקום הוא עומד במקומו:",
            "<b><big>בצית</big></b>   [באאט קאהל, קליינעס שיפעל]. (שבת קא) אמר רב הונא הני בצייתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבע אמות אמר רבה לא נצרכה אלא להתיר בוצית שביניהן. (בב\"ב עג) ר' נתן אומר המוכר את הספינה מכר את הבוצית סומכוס אומר מכר את הספינה מכר את הדוגית אמר רבא בוצית היינו דוגית רבי נתן בבלאה הוה קרי ליה בוצית כדאמרי אינשי הני בוציתא דמישן פי' בציתא ספינות קטנות שמהלכות לפני הגדולות במקום מים מועטין שאין הגדולות יכולות ללכת שם ונכנסין בקטנה ויוצאין ליבשה והיא קלה ומהלכת אפילו בביצה ולכן נקראה בוציא ומישן קורין ישמעלים מייסן והיא כקנה גדל במקום אגמי מים ובמקום ביצה יש גומא וקנין ועושין להן ספינות קטנות קלות ויש שעושין לספינות גדולות ספינה קלה שיש לה דפנות שהן מחיצות ובארעית החלל שהיא עשויה מן נסרים שתי וערב והמים נכנסין בה ולא תטבע לעולם ופי' זה כמו פי' סרה. ופירוש אחר בערך גד:",
            "<b><big>בצל</big></b>   [צוויבל] בצלים הסריסים (בפרק ב' דשביעית ר\"ה יב) ולירקות פי' בצלים שנחתך זרעם ולא יעשה זרעונים כמו הסריס שאינו עושה זרע. (ירוש') מהו בצלים הסריסים אמר ליה בצלייא קפרא דלא עבדין זרעא. פי' אחר שמיעך זרעם קודם שהוקשו כדי לגדל ראשם. בצלים הקצונים פי' בערך קייץ. בצל של רכפא פי' בערך רכף. הבצל והבצלצול (בראש כלאים) בירושלמי בצלצול פגלגלה לשון ערבי צנון פיגלא וי\"מ בצלצול בצל של יער:",
            "<b><big>בצע</big></b>   [פערטהיילן, פערגלייכען] (סנהדרין ו) אי זהו משפט שיש עמו שלום הוי אומר הביצוע, בצע חמרתו כבר פי' בערך אמר (<small>א\"ב</small> פירוש פשרה בין בעלי דינים כי בה נחלקי' דמי התביע'):",
            "<b><big>בצע</big></b>   [ברעכין] הבוצע הוא פושט ידו תחלה (ברכות מז) (גיטין ס) אמרו עליו על רבי פנחס בן יאיר מימיו לא בצע על פרוסה שאינה שלו ולא נהנה אלא מיגיע כפיו (<small>א\"ב</small> מחלק פת שלימה אחר ברכת המוציא ליתן למסובים):",
            "<b><big>בצע</big></b>   [טייך, זומפ] (שבועות טז) אבא שאול אומר שני בצעים היו בהר המשחה העליונ' והתחתונ' (<small>א\"ב</small> במסכת סנהדרין צו) מה ביבשה כך בין בצעי המים על אחת כמה וכמה פי' פלגים ואגמים):",
            "<b><big>בצק</big></b>   [טויבער טייג] החרש (פסחים מה) במשנה פי' שלא נחמץ וסימנו תכהו ביד ולא תשמע ממנו קול:",
            "<b><big>בצק</big></b>   [נעגעל קאטה] שתחת הצפורן (באלו חוצצין פרק ט במקואות) פירוש חצוי שתחת הצפורן בין צפורן לבשר שהוא לח כמו בצק:",
            "<b><big>בצר</big></b>   [אויף געהויפט] מן הצד ונעשות מבוצרת (בפ' קמא דנגעים) פי' מגוברת סביבות המכה כעיר בצורה. (ובפרק י' נגעים) מבוצר ושלא מבוצר:",
            "<b><big>בצר</big></b>   [אבשניידט] (בפי\"ח דאהלות) או בוצר בצור פי' בוצר באבן:",
            "<b><big>בצר</big></b>   [וועניגער מאכען] (מנחות לז) האי מאן דבצריה לגלימיה לא עבד ולא כלום פי' שחתך ממנה קרן אחד שווייה בעלת חמש כנפים (<small>א\"ב</small> (בסנהדרין פרק חלק) לא בציר משיתא ולא טפי מתריסר פי' פחות תרגום ולא תגרעו ממנו ולא תבצרון מיניה):",
            "<b><big>בצר</big></b>   [אומצייטונג] והגזרה והבנייה וקירותיה תרגו' ובצירתא ובניינא וכותליא:",
            "<b><big>בק</big></b>   [אנשליסען] מיבק הוא דאביק בה (ע\"ז יד) בגמ' ואלו דברים (מנחות יב) אביק להו מיבק פירוש ענין דבוק כלומר היה עונבן ומדבקן סמוך לכנף:",
            "<b><big>בק</big></b>   [אונטערזוכען] זיל בקי מאי דיניה (בריש גמ' דפסחים גיטין סט) ואי לא ליבקי שכיבא דשכיב בשבתא פירש ענין חיפוש (<small>א\"ב</small> בקי כמו בדקי' לי' ליבקי כמו ליבדקיה ואות דל\"ת מובלעת):",
            "<b><big>בק</big></b>   [אין מיק] (חולין נח) אימרא בקתא לבקא לית בקא בר יומא (שבת עז) מאי טעמא תורא אריכא גנובתיה משום דדייר באגמא ובעי לכרכושי בקי (סוכה כו) חולין משום בקי פירש י\"א פשפש בלשון ערבי בק ונמצאות במטות ובמחצלאו' ששוכבין בהן בני אדם ובספינות וככל מקומות. וי\"מ זבובים קטנים:",
            "<b><big>בק</big></b>   [געמיינעס עדרירין גישיהר] לא תיתלי בוקי סריקי ברב נחמן הכי אמר רב נחמן הרי היא כמתנת בריא והויא קנין (בתרא קנא ע\"ז לז) בסמוך לשלקות אמר להו רבא לא אמינא לכו לא תיתלו בוקי סריקי ברב נחמן הכי אמר רב נחמן ספק טומאה ברשות הרבים התיר להם. (חולין נ) בסמוך לכרס הפנימית אמר להו רבא לא אמינא לכו לא תיתלו בוקי סרוקי ברב נחמן הכי אמר רב נחמן מקום הדבק אפילו ניטל כולו כשר פי' כלים דקים כמו בקבוק כלומר דברים שאין בהן ממש (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מין כלי):",
            "<b><big>בקא</big></b>   [היפט ביין] (חולין מב ושם נד) האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טרפה. פירש בוכנא דהיא באסיתא של ירך שזז ונמשך ממקומו שף מלשון שפיפון עלי אורח שהוא נחש זז ודולג תמיד:",
            "<b><big>בקי</big></b>   [ערפאהרענער מאן] (סנהדרין פ' ארבעה מיתות) שלא היה ב\"ד של אותה שעה בקי תרגום ירושלמי בפסוק חכלילי עינים בקיין בהלכה ממיכל בהון חמסין:",
            "<b><big>בקיא</big></b>   [נאהמען איינעס ארטעס] (יבמות פד) חבר עליו תלמידיו כתרנגולין של בית בוקיא פירוש תרנגולין של אותו מקום חריפין ואין מניחין לתרנגול אחר להיות עמהן:",
            "<b><big>ביקיא</big></b>   [איינע ארט קרויט] (ירושלמי דמעשרות) פ' העוקר שתלים וזרע ביקיא הביקי' עצמה לא פי' בלשון יוני רומי וישמעאל מין עשב וקטנים אשר זרעו שחור דומה לעדשה והזרע עם העשב מאכל בהמה:",
            "<b><big>בקיון</big></b>   (ע\"ז יח) תנו רבנן ההולך לאצטדינין ולכרקום וראה הנחשים ואת החברין כגון בוקיון ומוקיון מולין ולוליון סגרלון וסגלוריון הרי זה מושב לצים פירש כולם ענייני ליצנות הם:",
            "<b><big>בקינוס</big></b>   [טראמפעט] (בפסיקתא דראש השנה) המתחלת לעולם ה' (ובויקרא רבה אמור אל הכהנים) פרשת לעולם ה' דברך ר' יאשי' פתח אשרי העם יודעי תרועה וכי אומות העולם אינן יודעים להריע כמה קרנות יש להן כמה בוקיינוס יש להן כמה ספרפיות להם ענין חצוצרות ושופרות המה (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני ובלשון רומי קרנות וחצוצרות ושופרות ובנוסחאות דידן כתוב כמה סלפינגס במקום כמה ספרפיות וכן נראה שגרס בעל הערוך בערך סלפידוס):",
            "<b><big>בקלס</big></b>   [שטאב. שטעקין] (בב\"ר בסוף פרשת אלה תולדות נח) קם נסיב בקלסה ותברון ויהב ההוא בוקלסה בידוהי דרבה דבהון ענין כלי שמכה בו הוא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי מקל ושבט):",
            "<b><big>בקע</big></b>   [טאהל] (פסחים י) ספק עאל ספק לא עאל היינו בקעה דתנן (בפרק ו דטהרות) נכנס לבקעה בימות הגשמים והטומאה בשדה פלוני וכו' (ובב\"ב סא) מוכר שדה לחבירו בבקעה גדולה וכו' פי' בקעה יש בה שדות הרבה. (שבת יד) ובקעה אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד והא תנן (בפרק ו בטהרות) בקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ור\"הר לטומאה בימות הגשמים רשות היחיד לכך ולכך פירוש לפי שמלאה מים ואין אדם נכנס בה לכך רשות היחיד לזה ולזה. פ\"א בימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן לפי שיש בה תבואה ואין רגל אדם מצויה שם ויש פי' בגמ' דשבת:",
            "<b><big>בקע</big></b>   [שפאלטע. ריס, רינע] (מועד קטן ח) ולא נברכת הכובסין (בב\"ב יט) ופירש ר\"ח שם אין חופרין כגון בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מן הכותל ג' טפחים אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו ג' טפחים אלא מן הבקיע ששורין הבגדים לתוכה ומחמצין אותן במים ובמיני נתר כדי לכבסם אבל מן הנברכת העשויה למנדיאן פי' להטיל בתוכה הבגדים לכבסם בנדנוד בהולכה ובהובאה ברגלים או בכלי עץ כדרך שהכובסי' עושין ומנתזין ניצוצות טיפות של מים על הכותל לא סגי ליה שלשה טפחים אלא צריכה להרחיק ד' אמות. ר' חייא בר אויא מתני לה בהדי' ולא נברכת של כובסין אלא אם כן הרחיק משפת מנדיאן ולכותל ג' טפחים וסד בסיד ומפורש (מ\"ק ח) ועושין נברכת במועד ואמר מאי נברכת אמר רב זה בקיע פי' בקיע אבן של כובסין והתניא מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע אמר אביי ואיתימא רב כהנא גוהה ובר גוהה פי' גוהה דוכתא דמתקנא לחבוט בו בגדים אתרא רויחא ומינה ולכותל ד' אמות ומתקני ובסופה דמנדיאן דוכתא לחוורי בה מאני ומקריא שפת מנדיאן והיא בר גוהה ומשפת אותו מקום ולכותל ג' טפחים ומסתייע זה הפירוש מתלמוד ארץ ישראל דגרסינן (בפרק משקין) ועושין נברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע (<small>א\"ב</small> בנוסחאות שלנו כתוב משפת מחמצן ולכותל שלשה טפחים כלומר שמרחיקין משפת הבקיע ג' טפחים אבל לפי גרסת הערוך גרסינן שפת מנדיאן כי המנדיאן הוא גוהא שפת מנדיאן הוא בר גוהא והיא מובדל מן המנדיאן:",
            "<b><big>בקע</big></b>   [שפאלטין] (בפרק יג בכלים) הסייף והסכין קרדום שניטל עושפו טמא מפני בית בקועו וזה צורתו (ושם יד) קרדום של ביקוע של עדור ששה פירוש קרדום שמבקעין בו העצים מן ויבקע עצי עולה. ואפילו אוכלת בקעיות. (חולין לו) בגמ' השוחט את המסוכנת פי' חתיכות של עצים. אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אמר להם לכשיבקע הנוד (גיטין כו) פי' לכשיבקע הנוד ונשפך היין ואין שם יין בנוד שיאמר זה התרומה והמעשר אם באותה שעה ישתה הן טבלים אבל קודם שישפוך הנוד לא. (מציעא צט) בגמ' השואל את הפרה ושילחה לו. (קדושין מז) בגמר' האומר לה התקדשי לי בתמרה זו אמר רב הונא השואל קרדום מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו:",
            "<b><big>בקר</big></b>   [אונטערזוכען] (חולין ט) ר' שמעון אומר אם שהה כדי ביקור ובגמרא כדי ביקור טבח חכם פירוש בדיקת סכין:",
            "<b><big>בקר</big></b>   [פרייא געבין] (בפרק קמא דפיאה) נותן משום הבקר (<small>א\"ב</small> בנוסחאות שלנו כתוב הפקר): תשמטנה ונטשתה תרגום ירושלמי תשמטון יתה ותבקרון יתה. אני ידעתי את זדונך תרגום ית בקרנותך. וישכור בהם אבימלך אנשים רקים ופוחזים תרגום ואגר בהון אבימלך גברין סריקין ובקרין:",
            "<b><big>בקר</big></b>   [רינד העטרדע רינדשטאל] (מ\"ק יב) ושאר כל הבהמות מכניסין אותן לבקרות. (ובב\"ר) הרבה ארב' עצבונך והרונך והא בקורת של אנטונינוס היתה רובעת והרביעו ממנה בקורת של רבי. והיה למשלח שור תרגום ויהי לבית ארבע בקרן דתורין. ואל הבקר רץ אברהם תרגום ולבקרותא רהט אברהם. שגר אלפיך תרגום ירושלמי בקרת תוריכין ותרגום שלנו בקרי תורך פי' מקום ששם עומדין השוורין. (מציעא פז) הוה עיילא בקרא דתורי בין חד לחד פירוש צמד בקר. (ושם מב) בקרא שומר שכר דיתמי הוא. (כתובות פד) ההוא בקרא דיתמי. (סוטה מח) בגמ' עד פטיש אמר רב הונא זמרא דבקרי ודנגדי שרי ודגלדאי אסור פירש נגדי מושכי הספינות בקרי מושכי המשואות עם הבקר והם מזמרין בשביל שתהא עזר למושכן ועיין בהון רב הונא ולא הוה בהן גדופין והתיר דגלדאי שהן עבדנין היה בהן גדופין ואסר:",
            "<b><big>בקר</big></b>   [צכטיגען. שטראפען] (כריתות יא) ת\"ר בקרת תהיה מלמד שהיא לוקה יכול שניהן לוקין ת\"ל תהיה היא לוקה והוא אינו לוקה מאי משמע דהאי בקורת לישנא דמלקות תהא בקראי כדתנן גדול שבדיינין מקרא וכו':",
            "<b><big>בקת</big></b>   [נאכבארשפט נעהע] (יבמות פד) אלא משום בקתא פירוש משום זו הסמוכה לה במשנה והוא חלל שנשא כשרה ואיידי דתצא בבת בקתא נשא תנא סיפא נמי נשא. (כתובות נד) תני רב יוסף בביתי ולא בביקתי פי' בהרויח בביתי ולא בעקתי בדוחקי. (ושם קג) בגמרא אלמנה שאמר' אי אפשי. (מנחות כד) בסוף הלכה שתי מנחות אביי אמר אפי' מטמא אחד מהן נמי שניהן מצטרפין מאי טעמא כולהו נמי בני בקתא דהדדי ננהו. (מעילה יו) רב אשי אמר ראשון ושני לגבי שלישי בני חדא בקתא אינון. (שבת עו) בקתא בי עקתא פירש בית קטן שאינו אלא ד' אמות על ד' אמות ואינו גבוה למעלה אלא כג' אמות לפיכך קורא אותה בי עקתא כלומר מקום צר הוא ושני ענינים לבקתא יש לשון שכינו' ויש לשון בית:",
            "<b><big>בר</big></b>   [פרייהייט] (סוכה מד ובחלק) בענין משיח הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר פירש ששמענו החשובין הנכנסין בלא רשות המלאכים העומדין לפני השכינה מועטין אבל אותם שאין נכנסין עד שימלכו בשכינה המלאכים הרבה הן וי\"א הצדיקים העולין בגן עדן בבניהן כלומר שיהא צדיק ובנו כמותו כמו ר' שמעון ובנו מועטין וזה שאמר מועטין בדור הזה:",
            "<b><big>בר</big></b>   [אבזאנדערן. אויסוועהלען] (בכלאים בפ' שני ובב\"ב צד) הרי זה מקבל עליו רובע טינופות לסאה וכל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט ר' יוסי אומר יבור ומפורש היינו טעמא דרבי יוסי משום דמחזי כמקיים כלאים. (ובפ\"ב במעשרות) האומר לחברו הילך איסר זה בב' תאנים שאבור לי בורר ואוכל וכו'. (שבת עד) ת\"ר היו לפניו ב' מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח (ביצה יד) הבורר קטנית בי\"ט ב\"ש אומר בורר ואוכל וכו' תניא רבן גמליאל אומר מחלוקת כשהפסולת מרובה על האוכל וכו' פירש בורר נוטל פסולת מן האוכל ומשליכה או נוטל האוכל ומניח הפסולת. (ב\"מ כ) מאי שטרי בירורין הכא תרגו' שטרי בירורין שטרי טענת' שימוש בית דין רבי ירמיה אומר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד. (בב\"ב קסז) שטרי בירורין וכל מעשה בית דין אינו אלא מדעת שניהן ושניהן נותנין שכר פי' שטרי טענתא בית דין שקיבלו טענות בעלי דינין וכתבום בשטר. (כריתות כד) מנחת קנאות לאו לכפרה קא אתיא אלא לברר עון. פי' אחר לגרר (סנהדרין ז) אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו פירש אם ברור לך הדין כמו שברור לך הבקר שהיא שעה אחת של יום בלא ספק. אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך מן התורה פי' כאחותך שיצאה ממעי אמך שהיא אסורה לך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו. (ב\"ב קנט) אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה זיל ברור אכילתך פירוש ברר דבריך כי אכלת שני חזקה. (בב\"ב קמו) ת\"ר שלשה דברים צוה אחיתופל לבניו וכו' תניא אבא שאול אמר י\"ט של עצרת ברור סימן יפה לכל השנה ועיקר הדבר מפורש (בתחילת מסכת ערכין) כי כך היה יום נתינת התורה צח וברור. (נדה יט) וכקרן כרכום בברור שבו פירוש כרכום דרכו לצמוח שלשה שערות בכל שורה והשער האמצעי הוא המובחר והברור. ברור לך יום מיתה יפה כבר פי' בערך בו:",
            "<b><big>בר</big></b>   [ניכט פרזייעט פעלד] (מציעא קט) ומשזכה בה הבירה. אם אוביר ולא אעביד פירוש שדה שלא נזרעה. תרגום לא תשם לא תבור כלומר לא יעלו בה קוצים. לשמיר ולשית יהיה תרגום להובאי ובור יהא. (ושם קא) אמר רבי יוחנן כדי שתהא בורה בידו פי' ופרקינן לעולם יש קנין לגוי בא\"י להפקיע מיד מעשר ומקבל לאו כהובר הוא הובר חייב שפורע חוב שעליו מן הפירות הללו אבל מקבל שלו נוטל ובשדה אבותיו ממש קאמר רבי יהודה וקניסא היא דקניס ליה דלא ליזיל וליטפי עלה איידי דחביבה דמשתכח ליה גרים לגוים דלגזלו ארעתא דישראל אחריני אלא לישבק דתהוי בורה אצלו. (ב\"ב קסז) אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות פשיטא לא צריכא בשדה שהיתה בורה מזמן גדול מהו דתימא ריוח דהנותן הוא שמתקן שדהו חריבה והוא יתן קמ\"לן דלא (ושם כט) אמר רבי חייא ומודה רב הונא באתרא דמוברי באגי פירוש במקום שמנהגם לזרעה שנה ולהובירה שנה אחרת (ושם צה) ת\"ש המקבל שדה מחברו ליטע בשכר הרי זה מקבל עליו י' בוראות למאה יותר על כן מגלגלין עליו את הכל פירוש המקבל שדה מחברו ליטע בשכר הרי זה מקבל עליו בעל השדה עשר בוראות למאה אילנות דאי מכר הנוטע אילנות בין מאה אעפ\"כ מגלגלין עליו את הכל אפילו עשר בוראות:",
            "<b><big>בר</big></b>   [אויסווערטס אויסען] (מציעא ט) אלא הא דרבי אבוה ברותא הוא (ושם ד) אלא דרב אשי ברותא היא (מנחות סח) אלא דרב אשי ברותא הוא (בב\"ב קא) והא רב הונא בר רב יהושע ברותא הוא התם שלפניו ומיהת משתמר פי' במקום שטעו חכמים ולא דברו בהלכה לא רצו לגנותם ולומר טעו אלא אמר ברותא כלומר דעת חיצונית היא. (ושם מ) היכי דמי מתנתא טמירתא אמר רב יוסף דאמר להו לסהדי זילו איטמורו וכתובו ליה ואיכא דאמרי אמר רב יוסף דלא אמר להו לסהדי תיתבו בבריתא ובשוקא ותכתבו ליה מאי בינייהו איכא בינייהו סתמא דלא פריש לא איטמרי לא תיתבי בשוקא ובבריתא. ואר\"ח דהוה קשה הא לישנא טובא דהא תרי לישני דרב יוסף מיחזי סתמא כשרה היא ואמר דפריש לה אביו ז\"ל הכי להאי לישנא דאמר זילו איטמורו מתחזי דבהאי לישנא אי פריש הכי מיפסלא ואי לא פריש אלא אקני לה סתמא כשרה ולהאי לישנא דפריש לא תיתבו בשוקא ובבריתא ותכתבו לה מכלל דכל מתנתא צריך למיתב בשוקא ובבריתא למיכתב ליה ואי לא כתיב בה הכי פסולה אישתכח ללישנא קמא דרב יוסף סתמא כשרה וללישנא בתרא דרב יוסף סתמא פסולה. (סנהדרין כה) בגמרא זה בורר אחד בגמרא סוחרי שביעית בהמה בת הכי היא אין בשור הבר דתנן (בכלאים בסוף פ\"ח) שור הבר מין בהמה ר' יוסי אומר מין חיה (מנחות לה) החליף פרשיותיה פסולה אמר אביי לא אמרן אלא גווייתא לברייתא וברייתא לגווייתא אבל וכו'. (חולין מג) עוזי ברייתא קוצי אכלן. (ושם מז) ההיא דביני ביני דאתי לקמיה דרב אשי סבר למטרפה א\"ל הונא מר בר רב אויא לרב אשי כל הני עוזי ברייתא הכי אית להו. (ושם מג) אמר עולא ישב לה קוץ בושט אין חוששין לה שמא הבריא פירוש הבריא יצא לחוץ כדמתרגם חוץ ברא. (ושם ק) ונוהג בשליל אצדדין אי דץ ביה מידי דמברי ליה שרי ואי לא אסור (<small>א\"ב</small> תרגום חית השדה חיות ברא):",
            "<b><big>בר</big></b>   [געזונד] קטופל את הבריא טהור ואת הרעוע טמא (בכלים בפ' ג') פירוש כלי חרש שלם אם טופל עליו רעי של בקר אם נגע אדם טמא באותו הרעי לא נטמא הכלי ואת הרעוע הנסדק ולא נתפרד. (ושם פרק כ\"ז בכלים) שלש על ג' באשפות בריא וצורר מלח בבית או בריא או צורר מלח ולא תשבר פי' בגד מושלך באשפה ויש בו ג' על ג' והיא שלימה ויתכן להיות צרור בה מלח ולא תשבר טמאה ואם היא שלמה וידוע שאם צרר בה מלת מקבלת טומאה ואם היתה בתוך הבית והיא שלמה אע\"פ שאינה מחזקת לצרור בה מלח טמאה (<small>א\"ב</small> בנוסחאות שלנו חסרו מלות ולא תשבר) (ובירושלמי פ' ח' במקואות) בעל קרי שטבל ולא הטיל מים כשיטיל מים טמא רבי יוסי אומר בחולה ובזקן טמא בילד ובבריא טהור פי' אם טבל בעל קרי ולא השתין קודם טבילה יהא טהור עד שישתין ובשעה שישתין נטמא כבתחלה וצריך לטבול שנית וזה הדבר בזקנים ובחולים שלא תצא מהן שכבת זרע בכח אבל הבחור אינו כן שאם טבל קודם שישתין נטהר פי' בריא שאינו חולה ולא שכיב מרע (ובגמ' דשחיטת חולין כד) נתנו חכמים שיעור לחולה לזקן ולילד דאמר ר' יוסי בילד עד כמה כל זמן שעומד על רגלו אחת ונועל מנעלו ובזקן עד שירתת עד אימת אמר רבי חנינא כל זמן שעומד על רגלו אחת וחולץ מנעל ונועל מנעל. (ובכלים בפרק כ\"ד) ג' תריסין מטלית מהוהא שטלייה על הבריאה פי' בגד בלוי שתפרו על בגד חדש הולכין אחר הבריא. (קידושין עב) בבל בריאה כולם מיוחסין מישון מיתה כלו' כולם פסולין כממזירי ונתיני מדי חולין כלומר רובן כשרים שרוב חולי לחיים עילם גוססת שרובן פסולין שרוב גוססין למית':",
            "<b><big>בר</big></b>   [שעפפען פורשטן גרינדען] (במקואות פ\"ז) כל שהוא מבריית מים טהור פירוש דגים וכדומה להם. (ובויקרא רבה) זאת החיה תחלת פרשת וזכור את בוראך תנינן עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים וכו' שלשתן דרש עקביא בן מהללאל מתוך תיבה אחת בורך בארך בוראך וכו' פירוש הפסוקין אלו שבקהלת. וכן (בשבת בגמרא בפרק שואל אדם). (ובפסיקא ולקחתם לכם ביום הראשון תכתב זאת לדור אחרון) זה דורו של מרדכי ואסתר שהיה נטוי למיתה שנאמר ועם נברא יהלל יה שבראן הקב\"ה בריה חדשה וכו':",
            "<b><big>בר</big></b>   [איין גרוב. ציסטערנע ברונן] (שבת קג) החורש כל שהוא למאי חזי לבורא דקרא פי' לגומא של דלעת (<small>א\"ב</small> בנוסחאות שלנו כתיב לביזרא ומפרש רש\"י לזרוע בתוכו נימא של דלעת): (ביצה כה) וצפרים שקננו בטפיחים ובבורות חייב אית דאמרי שקננו בבירה. (ב\"ק ו) הצד השוה שבהן רב' אמר לאיתויי בור המתגלגל פי' אבן המתגלגל ברגלי אדם וברגלי בהמה היכי דמי אי בהדי דקא מתגלגל קא מזקי כחו הוא דההוא שמתגלגל ברגליו הוא חייב ולא בעל האבן ולא דמי לבור דבור מעשיו גרמו לו ובהאי אבן לא נעשה מעשה שור יוכיח שאין מעשיו גרמו לו אף אני אביא את האבן (ובב\"ב פג) בגמ' קנה שלשה ובפרק (האומר לחברו) בעי רב אשי בור מהו שתפסיק (סנהדרין מט) וישובו אתו מבור הסיר' אמר ר' אבא בר כהנא בור וסירה גרמו לו לאבנר שיהרג מפורש בתלמוד ירושלמי (בפיאה פ\"א ובסוט' פ\"א) שרצה שאול להשיב את דוד מפני שאמר הנה בעת שלקח הצפחת והחנית והיה יכול להרגני וכיון שלא הרגני צדיק הוא ואין לרדפו אמר לו אבנר לא כי אלא הצפחת והחנית הנערים הלכו להביא מים מן הבור ושכחום שם ומצאם דוד ולקחתם מן הבור אמר לו הצפחת והחנית כבר נשארו בבור כנף מעילי מה תאמר בו אמר לו כנף מעילך בסירה הודעת כלומר נסבך בקוצים ונחתך ומצאו דוד ולקחו משם וכיון שלא הניחו אבנר להתפייס לדוד נענש עליהם וזהו בור וסירה גרמו לו לאבנר שיהרג:",
            "<b><big>בר</big></b>   [ערהייטערען] (מ\"ק כד) לא חולצין ולא מברין פי' כמו ויבא כל העם להברות את דוד:",
            "<b><big>בר אביו</big></b>   [בלאס האן, איין פויגל] (יבמות קג) אמר רב אשי למאי דקא אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתי דכרעיה לא לחלוץ לאו בר אביו חליץ ולאו בר קפיו חליץ (מ\"ק כה) בגמ' אין קורעין אתהפך כרעייהו דבר אביו ובר קפיו ההוא יומא לא ספד' לרב אשי והיינו דאמר רב אשי לאו בר אביו וכו' (<small>א\"ב</small> ביבמות בר אובא ובר קיפוף ובמ\"ק בר אביו ובר קפוק כתיב):",
            "<b><big>בר אדא</big></b>   [שנעע פינק. איין ארט פויגל]. שרי (שבת נ) פי' עפר לבינת' בר אדא אסיר. (חולין סב) בגמרא סימני העוף א\"ר יהודה צררא שרי בר אדא אסור וסימניך בר מיניה:",
            "<b><big>בר אמוראי</big></b>   [שווים מיינסטער] פי' בערך מד:",
            "<b><big>בר אושפרתי</big></b>   [נאהמן איינער פרוי] (תענית כד) רב פפא גזר תעניתא חלש ליביה טעים מידי בעא רחמי ולא אתא מיטרא א\"ל רב נחמן בר אושפרתי פי' הוא שם אמו של רב פפא:",
            "<b><big>בר בטני</big></b>   [לייבעס פרוכט] (סנהדרין ע ובילמדנו בריש ואלה שמות) דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו מהו אשר יסרתו אמו מלמד שכפתתו בת שבע על העמוד ומכה אותו ואמרה לו לאו מאל שאלתיך מה ברי הכל יודעין שאביך ירא שמים ואם יהא בך דופי יאמרו אמו גרמה מה בר בטני כל נשים של בית אביך כיון שמתעברות לא היו רואות פני אביך ואני סיכנתי בעצמי ודחקתי ונכנסתי וכל כך למה כדי שיהא לי בן מלובן ומזורז וכו':",
            "<b><big>בר גזא</big></b>   [דער שווארצער אדלער] תרגום ירושלמי את הפרס ואת העזני' ואת הנשר (ית נשרא וית עוזא וית בר גזא):",
            "<b><big>בר הדיא</big></b>   [דער ווירגע, איין פאגעל] (חולין סג) הנץ זה הנץ למינהו להביא את בר הדיא מאי בר הדיא אמר אביי שורינקא (ובפרשת ויקרא רבה) פרשת והוא ישקיט (ובריש אחרי מות) ר' לוי בשם רבי יוחנן בר שחינא הדין בר הדיא צופה מאכלו בי\"ט מיל (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב בר חיריא):",
            "<b><big>בר המדורי</big></b>   [אין קעסעל ווארמער] (יומא פז) יש מפרשים בר מיחם דודי דאבא דודי הם הם הסירות:",
            "<b><big>בר יוכני</big></b>   [אין ארט היישערעק] (יומא עח) ונימא ביעתא דבר יוכני. (סוכה ה) ואימא אפילו דבר יוכני. (בכורות נז) פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ס' כרכים ושיברה שלש מאות ארזים (<small>א\"ב</small> עוף גדול מאוד אולי משל הוא כי איננו בישוב):",
            "<b><big>בר יומיה</big></b>   [פאן קארצעי דויער] (שבת מח) איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן פירוש דבאותו יום נכנס לשורה. פירוש אחר רב אידי הוה וקורין אותו בר יומיה כדמפורש (חגיגה ה) רב אידי אבוה דרבי יעקב. בר אידי הוה רגיל דהוה אתי תלתא ירחא באורחא והוה חד יומא באושפיזא והדר אתי והוו קרי ליה בר בי רב דחד יומא:",
            "<b><big>בר לועא</big></b>   [איינע וואנד אוף דעם האלז פאן איין פיהע] (שבת נד) מתניתין ולא בסולם שבצוארה אמר רב הונא בר לועא פי' כשיש מכה לבהמה קושרין לה דף בצוארה אצל לחיי' כדי שלא תחזיר ראשה לחכך במכה:",
            "<b><big>בר מחווניתא</big></b>   [אין שטאדט היטער] (בב\"ב סח) עבדא דמרי מתא שעומד בעיר ויודע כל שדות העיר בסימניהן ובמצריהן וכל שדה ושדה ביד מי הוא ומי עדים שלה והכל יודע לחוות:",
            "<b><big>בר מחים תנורא</big></b>   [אבען הייצטער] בר מך רבע בר מרקד בי כובי בר מלחיך פילכי (פסחים מט) (<small>א\"ב</small> כל אלו כנוים של זולל וסובא מחמם תנורי' מקפל לבושו תחתיו ורובץ מרקד בין החביות מלחך קערות ובנוסחאות שלנו בר מך רבע כתוב אחרון):",
            "<b><big>בר נפחא</big></b>   [זאהן דען שמועדעס]. (סנהדרין צו) אמר רבי יוחנן אותו מלאך שנזדמן לו לאברהם לילה שמו שנאמר והלילה אמר הורה גבר רבי יצחק אמר שי' שנאמר מן שמים נלחמו הכוכבים ממסילותם אמר ריש לקיש טבא דנפחא מדבר נפחא פי' מסתבר טעמא דרבי יצחק נפחא מטעמ' דרבי יוחנן דהוו קרו לי' בר נפחא:",
            "<b><big>בר נפחא</big></b>   [בלאס פון איין פויגיל] (חולין סב) בגמ' סימני העוף פי' שם עוף שהוא ספק:",
            "<b><big>בר נפלי</big></b>   [זאהן דעס איישטארצעס אויף שטעללער]. (משיח) (סנהדרין צו) אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי פירוש משיח שיקים סוכת דוד הנופלת:",
            "<b><big>בר נירא</big></b>   [קליינעס יאד] (שבת נד) מתני' אין העגל יוצא בגימון אמר רב הונא בר נירא פירוש עושין לו ניר קטן כדי שילמוד לשאת העול:",
            "<b><big>בר סיסי</big></b>   [איין טרוירוגער מאן]. (תמורה יו) אם עושה לו כן מוטב ואם לאו הוא יורד ברסיסי לשאול פי' זעוף לשאול לקבר כמו והנם זועפים ומתרגם נסיסין:",
            "<b><big>בר סיסין</big></b>   [נאהמע דעס בעזיטצערס] בעל הערוך גריס סרסין בערך בי סרסין עיין שם:",
            "<b><big>בר פחתי</big></b>   [פירשט]. (ברכות מד) פי' בר רברבני כדכתיב והפחות הראשונים איכא דאמרי בר פאתי כדכתיב ומחץ פאתי מואב. (ושם יד) בר פחת' בשעה שמעביר ידיו על גבי עיניו פי' רב האי מפני רבנן שלא יראו עיניו כשהוא מסביבן ומתגנה: פ\"א ששמענו מין היה באותו היום לפניו וחשש שלא ילעיג כשהוא מסיב עיניו בד' רוחות. פי' אחר היה מכס' עיניו שלא יביט הנה והנה ויהרהר אחר מעשים אחרים. ור\"ח פי' בעת שהיה מעביר ידיו על עיניו לרחצן במים. ומפ' (בירושלמי) כד תחמיניה לרבי יהיב ידוי על אפוי ההיא שעתא מקבל עליה מלכות שמים:",
            "<b><big>בר פיילי</big></b>   [נאהמע]. הוה קאים קמיה דשמואל (חולין צז) פירוש שם איש:",
            "<b><big>בר קשא</big></b>   [שטאדט פעכטער. שטאדט ראטה]. דפומבדיתא דטרקי' חיויא (שבת קט) בגמרא אבוב רועה. (ב\"ב קי) ואי לא מאי לירות בר קשא דמתא לירות פי' בר קשא מוכס העיר וי\"א ממונה על העיר:",
            "<b><big>בר שאן</big></b>   [וואהנזיננעג] ויפול ערום דשאול תרגום ונפל בר שאן:",
            "<b><big>בר שטיא</big></b>   [בלונדנזינגער] (יבמות לא) בגמ' וכולן שאין להן קדושין (כתובות כ) בגמרא העדים שאמרו כתב ידינו זה מידי דהוה אנכסי דבר שטיא זבין נכסי אתו תרי אמרי כשהוא שוטה זבין:",
            "<b><big>בר שניא</big></b>   [אבשאס. וועגריקען טאנץ]. (גיטין כז) הנהו בני הרמך דאזיל בדו בר שניא וכו'. פי' בר שניא בלשון ישמעאל מחול. ופי' דבר המועתק ממקום למקום כי משנין את מי הנהר מללכת נגדם ומסיבין אותן או את רובן ממקום שהיו הולכין בו אל מקום אחר אותו המקום המשונה אם לכל מי הנהר נעשה נקרא שניא ואם למקצת מי הנהר נעשה נקרא בר שניא ובי הרמך זו עיר היא אצל פומבדיתא ושם מימי פרת מתחלקי' לכמה חלקים באו בני הרמך ופתחו נהר אל אחד חלקי פרת שמכניס קצת מימיו וסובב בשלשה ובד' פרסאות וחוזר ומטיל את המים אל סוף הנהר העיקר והעליונים הם בני המקום אשר תחת השניא ולמעלה ממקום חזירת המים וכן הוא כיון שעשו כן באו בני המקום שהסבו המים ממנו וצעקו לפני אביי אמרו לו הרי הנהר אשר לפני ארצינו מתקין תיקנא. ופירושו שקרקעיתו עולה למעלה ואין המים עולין אליו אלא נשפכין כולן אל בר שניא אמר להן לבני בי הרמך לכו וסייעו את בני המקום הזה בכרותם את הנהר כדי שיורידו בו מעט למען יבואו שם ולא ישפכו כולם לבר שניא אמרו לו הרי השדה אובדת והפירות מתיבשין אמר להם אם כן צאו מן המקום דהכין דינא כל דאלים גבר זה פי' רב האי גאון:",
            "<b><big>בר שורא</big></b>   [קליינע מויער] (פסחים פו) שורא ובר שורא פי' בר שורא חומה קטנה שבנויה סביב העזרה והיינו חיל והיתה שוה עם קרקע העזרה והחומה שחוץ ממנה גבוה והיא שורה וזה נקראת חיל וזו נקראת חומה:",
            "<b><big>בר ספינה</big></b>   [שיפסוואססר בעהעלטער] אלכסנדרית (פרק ט\"ו בכלים ובאהלות בפרק מביאין) (שבת לד) פירוש הוא כלי עץ גדול וממלאין אותו מים בספינות גדולות של אלכסנדריא (ובמעשרות בפרק הכובש) המקפה לתבשיל פטור ולקדרה חייב מפני שהוא כבור קטן פי' הלוקח ענבים מן הגת כדי לבשל בהן כלומר בתבשיל לערב עמו בקערה פטור בור קטן כמשמעו לפי ששנינו למעלה שמן גמרו למעשר משירד לבור. ירושלמי אשכול שסחטו לכוס וטבל לתמחוי לא נטבל בלא כך אין האור טובל תיפתר בתבשיל צונן לקדירה חייב אמר רבי אליעזר בקדירה ריקנית היא מתניתא לא כך אמרה אלא המקפה לתבשיל פטור לקדרה חייב מפני שהוא כבור קטן. בייר כבר פירשנו בערך בייר (עירובין קד) ממלאין מבור הגולה בגלגל בשבת ומבאר הקר ביום טוב פי' תנן (בסוף מדות) לשכת הגולה שם היה בור הגולה והגלגל נתון עליו ומשם היו מספיקין מים לכל העזרה והגלגל הזה יש מפרשים אותו אופן ובלע\"ז קינוקו\"לא ויש מפרשים עץ גדול ארוך נתון על עץ מפוצל ובראשו הא' של אותו עץ גדול תלוי חבל עם הדלי על גבי הבור וכשממלאין בו מוציא קול גדול כדתנן בתמיד מירי היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור וזה לא התירו אלא במקדש פירש בגמ' מאי בור הקר אמר רב יהודה אמר שמואל בור שהקרו על הנביאים והתירוה כלומר דקדקו על הבורות והקרו ולא מצאו בהן צד איסור כדי לגזור עליהן והתירום ואותבינן לשמואל מדקתני לא כל בורות הקירות התירו אלא זה בלבד ואי סלקא דעתך בור שהקרו עליה והתירוה מאי שנא זו בלבד מכל בורות הקורות כל בורות הקורות נמי נשתרו ולא קמא דשמואל אמר רב נחמן בר יצחק בור מים חיים וכן הוא אומר כהקיר בור מימיה וזה בלבד שניא משאר בורות מים חיים כמפורש בהלכה אלא זו בלבד וחמא דרב נחמן בר יצחק (בב\"ב סד) לא את הבור ולא את הדות ומפרש בגמ' שהבור בחפירה והדות בבנין. (ושם סג) האומר תנו חלק לפנוני בבור וכו' פירוש פשיטא אם אמר חד שכיב מרע יחלוק פלוני בנכסי פלגא ודאי יהבינן ליה אבל אי אמר בהאי לישנא תנו חלק לפלוני בנכסי מהו תא שמע האומר לחברו תנו חלק לפלוני בבור סומכוס אמר אין פחות מרביע סומכוס לטעמיה דאמר ממון המוטל בספק חולקין הלכך מקבל מתנה טוען חצי הוא שלי וחצי הוא שלך ויורש טוען החצי שתודה שהוא שלי אקחנו והחצי שתטעון שהוא שלך אינו כן דלא פירש המוריש תנו לו חצי הבור אלא תנו לו חלק קאמר וכן אעשה אתן לך חלק כל שהוא והוה ליה זה החצי ממון המוטל בספק וחולקין אותו ונותנין לו רביע הבור והכי נמי בכולהו נכסיו יהבינן ליה רביע כי אמר תנו חלק לפלוני מנכסי סתם פירוש בחבית אין פחות משמנה לפי ששתי חביות יש בבור וכשנותן לו רביע החבית יבוא שמינית הבור. בקדירה אין פחות משנים עשר לפי ששלש קדירות יש בבור וכשנותן לו רביע הקדירה יבוא אחד מי\"ב בבור בטפיח אין פחות מי\"ו לפי שארבע טפיחים יש בבור וכשנותן לו רביע הטפוח יבוא אחד מי\"ו בבור וכולן שיעור אחד הוא נותן והרבה פירושים ראינו בזו הברייתא וזה שקרוב לנו. (באלו חוצצין פרק תשיעי במקואות) איזהו טיט היון זה טיט הבורות שנא' ויעלני מבור שאון מטיט היון. (שבת עז) בור זינקא בור זה נקי פי' נקי שאין מים. (בויקרא רבה) בריש צו מתחלת הספר ע\"כ כתיב והקריבו בני אהרן ונתנו בני אהרן וערכו בני אהרן והקטירו בני אהרן אמר משה לפני הקב\"ה בור שנוי ומימיה חביבין לעצים חלקת כבוד בשביל בניהן כדתנן כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ומשל גפן לאהרן אי אתה חולק כבוד בשביל בניו וכו':",
            "<b><big>ברבל</big></b>   [פערמישט] (בכורות מד) אבל מברבלתא לא כתב רחמנא תבלול פירוש שמבולבל לבן בשחור:",
            "<b><big>ברבריא</big></b>   [איין לאנד] (יבמות סג) בגוי נבל אכעיסם אלו בני ברבריא ובני מרטניא שהולכין ערומין בשוק שאין לך משוקץ מתועב ומבוזה לפני המקום יותר ממי שהולך ערום בשוק. מעם לועז תרגום מעמא ברבראי תורגמה תרגום ירושלמי ברבריא. (ובהגדת ילמדנו) כי אם שמור תשמרון כל זמן שהקמיע הזה בידך הברברין רואין אותו ובורחין ממך (בויקרא רבה) בכי ימוך אחיך בפ' אשרי משכיל מהו וברבורים אבוסים רבי יהודה אומר מיני ביברים רבנן אמרי עוף טהור הוא ומעול' הוא והיה בא מברבריא והיה עולה על שלחן שלמה בכל יום. (<small>א\"ב</small> ברבריא היא מדינה באפריקי ומוריטניא מדינה אחרת סמוכה לה):",
            "<b><big>ברגן</big></b>   [בורג. קאסטעל. פעסטונג] (בפרק ג' במעשרות) הצריפין והבורגנין ואלקטיות. (עירובין כא) אין בורגנין בבבל (ובשבת קנב) שאם יש שם בורגנין הולך. (ובסוף פסקא דאת קרבני לחמי) למלך שהיה מהלך בדרך הגיע לבורגן הראשון ואכל שם ושתה שם הגיע לבורגן השני וכו'. בורגנין כבר פירשנו בערך בדק פי' אחר בתים שעושין מחוץ לעיר בפחות פחות מע' אמה ושירים ושם מוכרים מזונות לעוברים ושבים ובלעז בור\"גו. (עירובין עג) האחין הרועין והקייצין והבורגנין (סוכה ח) סוכת רועים קייצין בורגנין שומרי פירות. (ובמגילת איכה) מבלי באי מועד מבלי בורגנין ומבלי בליוטין פי' בני אדם הדרים בבורגנין:",
            "<b><big>ברגר</big></b>   [בויער] (בב\"ר רחל נח איש האדמה) בורגר לשם בורגורתא פי' נקרא איש האדמה על שם שעובד את האדמה:",
            "<b><big>ברדל</big></b>   [שטאקשטרייך]. (בפסיקא ויהי בשלח) או סריות אתה אוכל או מאה ברדלין אתה לוקה או ממון אתה נותן לשון רומי קורי' לגורדילן בורדילו (<small>א\"ב</small> פי' מכות ובלשון המוני של יון קוראים לשוט ורצועה בורדלו):",
            "<b><big>ברדלס</big></b>   [רויבטהיר] (פסחים ט) כ\"מ שחולדה וברדלס מצויין שם (ב\"ק יו) הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס הרי אלו מועדין (ובב\"מ צג) הרי אלו אונסין (נדה יו) מפני שחולדה וברדלס מצויין שם פי' בגמ' ברדלס זו אפא וז' שנים הראשונים שהוא זכר נקרא צבוע וכשמתהפך לנקבה נקראת נפרזא ורעה היא יותר מן הזכר וכבר פי' בערך אפא: (<small>א\"ב</small> פי' פרדליס בלשון יוני ורומי נקבה של מין חיה אורבת וטורפת כמו נמר ולא יכולתי להבין מאמר ברדלא זו אפא כי אפא הוא אפעה ונחש):",
            "<b><big>ברדניקוס</big></b>   [איין הויך אוסגעוואקסינער מענש] (ברכות ס) מקום הגיחור והלובקן והברדניקוס. פי' גאון פתרו הראשונים ברדניקוס שהוא איש שקומתו ארוכה יותר משאר בני אדם (<small>א\"ב </small>פי' ברטניקוס בלשון רומי איש אי ברטניא הגדולה נגד צרפת ואנשיה בעלי קומה):",
            "<b><big>ברדס</big></b>   [ראהר שטארקע אבווייכען] (נדרים מא) אמר רבי יוחנן ברדס אין מבקרין ואין מזכירין אותו מ\"ט מפני שהוא כמעין הנובע פי' בורדס חולי מעים שמשלשל כמעין הנובע:",
            "<b><big>ברדס</big></b>   [מאטראץ] (בסוף כלאים) הבדסין והברדסון ובמדרש פנים אחרים של וישלחו לענין ציצית וכבר פירשנו בערך בדס:",
            "<b><big>ברדק</big></b>   [איין ריגיל]. (תרגום ירושלמי) ויעש את הבריח התיכון לברוח ועבד ית ניגריא מציעא לברדוק:",
            "<b><big>בורדקאי</big></b>   [בעקער] (פסחים מ) רב פפי שרי ליה לבורדקאי דריש גלותא למימחת קדירה בחסיסי פי' רש\"י נחתומים:",
            "<b><big>בורידקיא</big></b>   [גרין גיוואנט] (ירושלמי דכלאים פ' אינו אסור) אלבשוני ברידקיא לא חיוורין ולא אוכמין פי' בלשון רומי בגדים צבועים בגוון ירוק פכרתי (בב\"ר פרשת ויחי ופרשת דעו כי ה' גריס דבריקא):",
            "<b><big>ברז</big></b>   [לאך עפפענונג שטאך] (שבת קיז) לא צריכא דשקיל ליה בברזי פי' ברזי נקבים והכי קאמר מאן דבזע ליה לעור כשהוא מפשיטו מוכחא מילתא דלא בעי לעור ואין לו הנאה ממנו ולא דמי לפסיק רישיה ולא ימות (ב\"מ מ) בגמ' דיוציא לו שתות ליין איכא טירחא ודמי ברזניתיה פי' טורחי' שמוכר לקונה לזה עכשיו ולזה למחר ומתבטל ממלאכתו והדמים למי שנוקב נקבים בחבית להוציא היין (ובב\"ב צח) בגמ' המוכ' יין לחברו והחמיץ ולא אמרן אלא דלא תני ליה בברזא אבל שני ליה בברזא לא אמר רבא האי מאן דזבין חבית' דחמרא לחנוני אדעתא לזבינא ולמיהב ליה דמי ותקיף אפלגא או אתילתא דינא הוא לאהדורה למוכר והני מילי דלא שני בברזיה אבל שני לא יכיל לאהדורה ליה דיכול מוכר למימר ליה ללוקח אנת הוא דאפסדתה כששנית הברזא נעכר היין והחמיץ ולא אמרן דינא הוא דמהדרה ליה אלא אכתי יומא לזבינ' לא מטא אבל מטה ולא זבנה לא יכול לאהדורה דלא הוה ליה לשהויה. (סנהדרין עו) והני מילי דברזי מברז. אכה בדוד ובקיר תרגום ואברזיניה בכותלא (ע\"ז נט) דעד ברזא אסיר ואידך שרי (חולין ח) ליבן שפוד והכהו בו נידון משום מכות אש אלמא חבטא קדים התם נמי דברזי מברז פי' ברזא נקב:",
            "<b><big>ברזא</big></b>   [רימען צום] (חגיגה ט) נאה עניותא ליהודא כברזא סומקא לסוסיא חיוורא פי' רצועה כדאמרן מעיקר' משכא והשתא אברזין (<small>א\"ב</small> ובערך אברזין פי' מכסה טפייטן של סוס):",
            "<b><big>בריז</big></b>   [בייט אין גארטען] תרגום הלך דבש בריז דובשא פי' ערוגה ושורה:",
            "<b><big>ברזל</big></b>   [בעהערשער] תרגום בפסוק אם לא תדעי לך עלפים ברזילהא (פי' מנהיגיה):",
            "<b><big>ברזל</big></b>   [פורט בעוועגען] (שבת סו) ליחתמיה בשתין גושפנקי ולברזיליה ולידרי' (פי' רש\"י ינענעו וישאנו):",
            "<b><big>ברזינא</big></b>   [קליינעס בעכער. איינע געוויססע מאס] (שבת צ) מי רגלים בן ארבעים יום ברזינא לזיבורא פי' נשכו זיבורא ישתה אחד מח' ברביעית:",
            "<b><big>ברזית</big></b>   [עהל גזעלבטער] (בב\"ר) בא גד הוא אבי ברזית שהיו בנותיהן נאות והיו נשואות למלכים ולכהנים שנמשחו בשמן זית:",
            "<b><big>ברחא</big></b>   [באק, ציגע] קרחא (שבת קנד) כלומר עז זכר שהוא קרח והוא שעיר עזים וי\"א איל אתא ברחא דמרי ביתא (ב\"ק ריש גמ' דפרק שור שנגח את הפרה) וממכלאותיך עתודים תרגום ומן עדרייך ברחי, ודם עתודים אשת' תרגום ודמא דברחי:",
            "<b><big>בריח</big></b>   [מיהל שטיין] (במגלת איכה) בחורים טחון נשאו לא היו ריחים בבבל וכיון שעלה נבוכדנצר לארץ ישראל היה תופס הבחורים ומטעינן ריחים להוליכן לבבל באותה שעה אמר הקב\"ה כבר נשבעתי לבני עמו אנכי בצרה בדין שאהיה עמהן בכל צרה הה\"ד כה אמר ה' גואלכם קדוש ישראל למענכם שולחתי בבלה והורדתי בריחים ברחים כתיב וכשדי' באניות רנתם הוון רכבין זמרין קדמהון ואינון טעונין ומהלכין על ארעא על כרחיהון דלא בטיבותהון:",
            "<b><big>ברטיא</big></b>   [לאנסע שפיעס] (שבת קמו) בעו מיניה מרב ששת מהו למיברז חביתא בבורטיא בשבתא (סנהדרין כ\"ז) אמר רבי שמעון חד אמר קמי דידי גנב כקבא דחושלא וחד אמר קמי דידי גנב קתא דבורטיא פי' מקדח וי\"א רומח:",
            "<b><big>בריוני</big></b>   [פרייא רויטער שלעכטע מענטשן] (גיטין נז) אבא סקרא ריש בריוני דירושלים בר אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי הוה. (ובילמדנו ויבא עמלק) ואת יואש עשו שפטים אל תקרי שפטים אלא שפוטים עמדו עליו בירניו' קשים שלא ידעו במשכב אשה ועינו אותו במשכב זכור שנא' וענה גאון ישראל בפניו (ובפסיקא ודי זהב) תבעו אותם הבריונים ונתן להם פי' לסטים (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אלמים עושקים ואנשי מלחמה):",
            "<b><big>ברך</big></b>   [זעגענען בענטשען] (פסחים קה) חוץ מברכ' המצות וברכת הפירות שפותח בהן בברוך ואין חותם בהם בברון ברכת הפירות פירות ממש ברכת המצות תפילין ומזוזה וציצית ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אקב\"ו להתעטף בציצית. (סוכה מו) תני תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי רבי וחכמים אומרים אין מברכין עליהן אלא שחרית בלבד אתמר אביי אמר הלכה כר' רבא אמר הל' כחכמים אמר רב מרי ברה דבת שמואל חזינא לרבא דלא עביד כשמעתיה אלא כל אימת דמנח להו מברך וכן הלכתא. תנן (פסחים קכא) בירך ברכת הפסח פטר את של זבח וכו' תניא בתוספתא דסוף פסחים איזו היא ברכת הפסח אומר בא\"י אקב\"ו לאכול הפסח איזו ברכת הזבח בא\"י אקב\"ו לאכול הזבח. (זבחים ל\"ו) מנין לניתנין בזריק' שנתנן בשפיכ' יצא ת\"ל ודם זבחיך ישפך סבר לה כר\"ע דאמר לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה דתנן בירך ברכת הפסח פטר את של זבח וכו' (פסחים קכ\"א) כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה לדברי ר\"ע לא זריקה בכלל שפיכה ולא שפיכה בכלל זריקה פי' קיימא לן הפסח דמו בשפיכה כדתנן כהן הקרב אצל המזבח זורק זריקה אחת כנגד היסוד והזבח כגון השלמים וכיוצא בהן דמן בזריקה ואמרי כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל דאמר ברכת הפסח פוטר את של זבח ואינו צריך לברך על הזבח ברכה בפני עצמה אבל ברכת הזבח אינה פוטרת של פסח זריקה בכלל שפיכה כלו' הטעון זריקה אם תזרקהו בכלל שפיכה יצא אבל אין שפיכה בכלל זריקה והטעון שפיכה אם יזרקהו לא יצא אלא טעון שפיכה לדברי ר' עקיבא לא זו פוטר את זו (ברכות מב) בירך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון. פי' אח' שישלים סעודתו ונטל ידיו לברך ברכת המזון אם ביקש לשתות יין קודם ברכת המזון אינו צריך לברך בפה\"ג וה\"מ בשבתות ובימים טובים ובעת שיצא מן המרחץ ובשעת הקזת הדם וכיוצא בהם שאדם קובע סעודתו על היין ובדעתו לשתות אחר סעודתו וכי מברך בתחלה דעתו על כל מה שישתה אבל בשאר ימות השנה ברכת היין שלפני המזון אינה פוטרת היין שלאחר המזון אבל היין שלאחר ברכת המזון בין בזה ובין בזה צריך לברך וברכת המזון ודאי מפסק' וכיון דמפסקא איתסר ליה למשתי ולא שתי עד דבריך כדרבה בר מרי דבריך על היין שלפני המזון ואחר ברכת המזון. (ראש השנה כט) תני אהבה בריה דר' זירא כל הברכות כולן אע\"פ שיצא מוציא חוץ מברכת הלחם המוציא לחם מן הארץ ברכת היין בורא פרי הגפן שאם לא יצא מוציא ואם יצא אינו מוצי' (ירושלמי בברכות בפרק מי שמתו' תני כל מצות שאדם פטור אדם מוציא את הרבים ידי חובתן חוץ מברכת המזון והא תנינן כל שאינו מחוייב בדב' אינו מוציא את הרבים ידי חובתן הא מחוייב אע\"פ שיצא מוציא א\"ר אילא שאני ברכת המזון דכתיב ואכלת ושבעת וברכת מי שאכל הוא יברך בעי רחבה ברכת הלחם של מצה שצריך לברך המוציא ועל אכילת מצה וברכת יין של קדוש היום שצריך לברך ברכת היין וברכת קדוש היום מהו מי אמרינן כיון דחובה הוא מפיק או דילמא ברכה לאו חובה ופשטינן ליה מההיא דאמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי הוה מקדש וכי הוה אתו אריסי מדברא הוה מקדש להו שמעינן מינה שאף על פי שיצא מוציא והוא הדין לברכת הלחם. כל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא (ברכות לד. סוטה לח) ברכת הבית ברובה (כתובות קג) פי' ברכת הבית כגון הא דאמר נר לאחד נר למאה כל כי האי גוונא אין נותנין אלא כגון פת וכיוצא בה נותנין לה ואפילו בבית אביה (מגילה כב) אין אומרין ברכת אבלים וחתנים ואין מזמנין על המזון בשם פחות מי'. ברכת אבלים ברכת רחבה וא\"ר יצחק א\"ר יוחנן ברכת חתנים בעשרה וחתנים מן המנין ברכת אבלים בי' ואין אבלים מן המנין. (כתובות ז) אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן מברכין ברכת חתנים בי' וחתנים מן המנין וכו. ואמר רבי יוחנן ברחבה ואסיק ברכ' רחבה כל ז' מי איכא משכחת לה בפנים חדשות כי הא דרב חייא בר אשי מקרי בריה דר\"ל היה ואמרי לה מתני בריה דר\"ל הוה וכו'. פי' רב האי גאון ברכת רחבה מאי דבריך יהודה מתורגמני' דר\"ל ואית ביה נפישי מילי כגון צדוק הדין וחותם דילה בא\"י מחיה המתים. ומנהגא דילה הכי הוה אחר שקוברין את המת נקבצין ועומדין במעמד והוא שדה שמפטירין בה מתים ועומדין מעומד ומיושב אחורי קבורה יש להם מקום קבוע מוכן ברחבה ומכריזים ואומרים שבו יקרים שבו ויושבין וממתינין כמעט ומכריזים עמדו יקרים עמודו ועומדים למקום אחר ומכריזים שבו יקרים שבו ובאותה עמידה ובאותה ישיבה מנחמין את האבל בין שאבלין עוברין וכל העם עומדין ובין שאבלין עומדין וכל העם עוברין במקום שרגילים לעמוד בשורה ובין שיושבין ואין מנחמין בעמידה אלא בישיבה כמנהגנו עכשיו כשאר העם אבל בראשונים מנהג לעמוד בשורה ואבלין עוברין ומקודם ישיבה ראשונה מאחרי הקבורה לאלתר מברכין ברכת רחבה קודם עטיפת ראש האבל ומאלתר עוטפין את ראשו לומר שחלה עליו אבילות וי\"ל ברכת רחבה כמה שערים בצידוק הדין וכל אחד מוסיף מחכמתו ואין מנהג ברכת רחבה בבבל. תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ויקרא יעבץ אל ה' ויאמר אם ברך תברכני. (תמורה טו) מברך רעהו בקול גדול בבקר השכם קללה תחשב לו. (בגמ' דפרק יש בערכי') ברוך שחלק מכבודו למלכי'. (בילמדנו ראה החילותי) הרואה את המלך כך חייב לברך. ברכת לבנה בא\"י אשר במאמרו ברא שחקים וכו'. (סנהדרין מ\"ב) בסוף גמ' דפרק היו בודקין מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת מפני שהיא תחלת ברייתה רבי הונא בשם רבי יוחנן אמר אף מוצאי יום הכפורים מברכין מפני ששבת האו' כל היום (וב\"ר פרש' יא ויב ובסוף פר' כג ובברכות ירושלמי) בפ' אלו דברים בגמ' בית שמאי אומרים שברא מאור האש:",
            "<b><big>ברך</big></b>   [איינזעטציג איין געוויכס צור פארטפפלאנצוג] (פ' ז' בכלאים) המבריך את הגפן בארץ פי' חופר בארץ ומבריך היחור וטומנו בעפר ומוציא ראש היחור במקום אחר ובלעז פורפיינ\"י. (ובריש ערלה) אילן שנעקר ובו בריכה פרח מן האילן טמון בארץ מלשון הבריך:",
            "<b><big>ברך</big></b>   [פפלוג שאר אוך דאס האלץ ווארין דיא פפלאגשר איין געשטעיט איזט] (תענית כו) ת\"ר עד היכן גשמים יורדין והצבור פוסקין ומתענין רבי מאיר אומר כמלא ברך המחרישה. (ובפרק י\"ז באהלות) עד ברך המחרישה פי' כשיעור חפירת האת בקרקע. בחרישה ובבורך ובביצול טמא (בפ' כ\"א בכלי') אית דאמרי ובכרך. פי' בוכרא בארמית והוא עץ של מחרישה שכשחורשין הצמד בארץ אחר כך מביאין מחרישה אחרת שיש לה את קטן ובריש החרב תבואה שכשתלך המחרישה בארץ בורך החרב החלול כמן מרזב תרד התבואה מעט ותזרע בארץ והוא כמעשה המחרישה שאינם לזריעה אלא שהחרב שלה שהיא מחרישה של זריעה חלול. פ\"א עץ המחרישה שיש בו הברזל ונמשך בארץ:",
            "<b><big>ברך</big></b>   [ערשטע פאר יונגע טויבן] (ביצה י) בגמ' ב\"ש אומרים לא יטול אלא אם כן נענע אמר רב חנן מחלוקת בבריכה ראשונה פירוש אפרוחים חדשים שלא הולידו בזה השובך אלא בריכה אחת (ר\"ה טו) בד\"א באילן שעושה ב' בריכות בשנה שתי בריכות סלקא דעתך. פיק וכי יונים הם שעושין שתי בריכות אלא שעושין פירות ב' פעמים בשנה כמו יונים שעושין ב' בריכות והוא דיופרין שטוען פירות ב' פעמים בשנה כגון תאנה שעושה פירות בקיץ ובחורף:",
            "<b><big>ברך</big></b>   [לעהרהייט] (כתובות סד) אמר רבא האי בורכא א\"ל רב נחמן בר יצחק מאי בורכתא אנא אמריתה ניהליה. (ובפ' קמא. דשבועות יד חולין פח) ועל זדון טומאת (ובסוף גמרא דכסוי הדם). פי' האי בורכתא כלו' דבר בורות הוא ובור הוא מי שאומר דבר זה:",
            "<b><big>ברך</big></b>   [וואסער בעהעלטער] עושין נברכת במועד (במשנה בפ' קמא דמ\"ק ח ובב\"ב מז) ולא נברכת של כובסין כבר פי' בבקיע ובכל המעורב (בפ' ו' במקואות) כמה יהא בנקב ויהיה בו שלשת לוגין אחד משלש מאות ועשרים לבריכה פי' בריכה שיעורה במקוה מ' סאה והסאה כ\"ד לוגין יעלה תתק\"ס לוגין יבא ג' לוגין מש\"כ בריכות עגובאי תרגום חצר התיכון אשר על גבול חורון:",
            "<b><big>ברך</big></b>   [איבעברפלוס] (ב\"ר פרשת ויאמר שלחני כי עלה השחר) אמרי ליה אית במאתן ברכאן (ובסוף פרקא בתרא דברכות בירושלמי) כל ברכיא טבין וברכיא דאורייתא בישין ענין ספוק כלומר אין אדם רשאי לומר יש לי ספוק בלמודי אלא צריך ללמו' ולהוסיף תמיד):",
            "<b><big>ברכייר</big></b>   [ארם שמאח קניא לעדר]. הזון והברכייר טמאים (בכלים בפ' כ\"ו) סנדל עמקי פי' עור שמשים האומן בין עקביו. ס\"א עושי המלאכה שצריכין לעמוד כרועין על ברכיהן (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי לבוש הזרועות):",
            "<b><big>ברכסין</big></b>   [רעגען] (ירושלמי דשבועות פ' שבועות שתים) מאן דחמא מטרא נחית ואמר קירי פולי בריכסון (ובנדרים פ' ארבעה נדרים) דהין דחמא מטרא נחית ואמר פולי קירי בריקסון פי' בל' יוני מטר ופי' פולי הרבה ופי' קירי אדון הוא שבועה האלקים המטר הרבה:",
            "<b><big>בורלא</big></b>   [עדעאל שטיין] תרגום אבני שהם אבני בורלא מין אבן טובה כן שמה בל' יוני ורומי):",
            "<b><big>בורלא</big></b>   [שטייער] והני מילי בבורלא וכרגא בעל הערוך גרס בולרא עיין שם:",
            "<b><big>ברמא</big></b>   [פאנצער] (מדרש איכה) פסקא דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ כברמא לאיספריסא פי' בלשון רומי מין צנה עיין ערך איספריסא:",
            "<b><big>ברן</big></b>   [פאלאסט בורג]. ויחרגו ממסגרותיהם תרגום ויזועון מברנייתהון שכיות החמדה תרגום בירניות שפירן וכן תרגום ארמנות בן הדד וענה איים באלמנותיו תרגום וינצפן חתולין בבורנייתהון בלע כל ארמנותיה תרגום שיצי כל בירנייתהא. פי' אחר כל פלטורהא:",
            "<b><big>ברן</big></b>   [קליינע שיף] (יומא עז) יכול יעבירנו בברני קטנה. (ראש השנה כג פ' אם אינן מכירין) וצי אדיר לא יעברנו אמר רב יהודה אמר רב זו בורני גדולה ותרגום וצי אדיר ובורני רבתי לא תגוזיניה. והשיבך ה' מצרים באניות תרגום יונתן בורניא ואלפיא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני ספינה):",
            "<b><big>ברן</big></b>   [פרעמדע] (בויקרא רבה) ואשה כי יזוב זוב דמה ריב\"ל אמר על ידי שהושיב יהויקים נשים בורניות בירושלים מהו בירניות בורן צריין שהיה הורג בעליהן ומכניס ממונם לטימיון הה\"ד וידע אלמנותיו ועריה החריב ותשם ארץ ומלואה מקול שאגת וכו'. ברוני סכרוני סבוני מאבוי (בפסיקא דויהי בשלח פרעה) (<small>א\"ב</small> בירן פי' כמו שדה בור שאינו נזרע. צריין פי' צרורות ומעוגנות):",
            "<b><big>ברנט</big></b>   [קעך גישיהר, באדע וואנע]. (במגלת איכה) טומאתה בשוליה מטרונה שאמר לה אוהבה עשי לי חמין נטלה ברנטין של מלך ועשאת חמין ס\"א נטלה טורתוק אחד של מלך פי' קומקום (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב לורטייא עיין שם):",
            "<b><big>ברנק</big></b>   [ווייסעספרוען טוך]. המטפחת והחריטים תרגום ברנקיא ומחטיא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון רומי מין לבוש ובגרסאות שלנו כתוב לבורנקיא ומחכיא):",
            "<b><big>ברסי</big></b>   [גערבער]. (קדושין פב) הגרע והבלן והברסי. (כתובות עז) והיה לו אח בורסי פי' אומן המעבד עורות. (שבת ט) ולא לבורסקי פי' מקום שמעבדין בו עורות (<small>א\"ב</small> וכן בל' יוני):",
            "<b><big>ברסם</big></b>   [איינע קראנקהייט] (גיטין סט) לברסם ליתי כי פסתקא דנשדור. (חולין קה) אמר אביי מריש הוה אמינא האי דלא שתי אופיא משום מאיסותא אמר לי מר משום דקשה לברסם משתיא קשי לברסם לברסם דחמרא שכרא מעבר ליה דשיכרא מיא מעבר ליה דמיא לית ליה תקנתא היינו דאמרי אנשי בתר עניא אזלא עניותא פי' ברסם פלוריטקי (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתיב כרסם):",
            "<b><big>ברסיף</big></b>   [שטאדט אין בבל]. בבל בבל ברסיף (שבת לו בסוכה לד סנהדרין קט) בגמ' דדור המבול אמר רב אויא מגדל משכח את התלמוד א\"ר יוחנן בבל ובורסיף סימן רע בתורה מאי בורסיף בור שפת (ובב\"ר) ויפץ ה' אותם אמר ליה מן הדין אתר את אמר ליה מן בורסיף אמר לי' לא כן אלא בולסיף: כי שם בלל ה' שפת פי' בערך חצוצרות:",
            "<b><big>ברץ</big></b>   [אויף היפין איבער גיין] (מנחות יא) החסר והיתר פסול איזה יתר שקמצו מבורץ חסר שקומצו בראשי אצבעותיו כיצד יעשה פושט אצבעותיו על פיסת ידו. (ושם צ) מדת הלח בירוציהן קודש מדות היבש בירוציהן חול פי' היוצא מהן וירוץ לחוץ והלח יורד בתוך הכלי ויוצא לחוץ וקידשו הכלי על כן קודש ובירוץ היבש אינו נכנס בכלי קודש על כן חול (יומא מז) תנו רבנן מלא קימצו יכול מבורץ (ע\"ז ס) נקטוה לידיה כי היכי דלא לישכשיך ובירציה עד דשפי פי' עשו נקב בצד החבית והוציאו את היין עד שיגיע ממקום שיד הגוי מגעת:",
            "<b><big>ברץ</big></b>   [בוידען איינעס געפעס]. (ע\"ז עד) סחיף להו אפומייהו וחתים להו אבורצייהו ס\"א וחתים להו אשולייהו:",
            "<b><big>ברצוץ</big></b>   [קאפף פוטץ] תרגום ירושלמי ואת פארי המגבעות וית ברצוץ כובעיא:",
            "<b><big>ברק</big></b>   [אויגען שטאאר] (שבת עח) דם כדי לכחול עין אחת שכן כוחלין לברקית. (פסחים קיא) בגמ' דלא יפחתו לו בסוף הלכ' מן שתי מיא בצעי קשה לברקתי (גיטין לח) לברקתי ליתו עקרב' דשב חומרי וכו' (בכורות לח) לבן צף הרי זה מום השוקע אינו מום וסימנא בורקא. (מציעא עח) השוכר את החמור והבריקה גמ' מאי הבריקה הכא תרגומו נהריתא פי' שעיניה יפים ואינה רואה על ידי רוח יבא זה החולי וכן פי' קשה לבורקתי רוח שאוחזת את העינים:",
            "<b><big>ברק</big></b>   [בליצען, פינקלען] (ברכות נד) על הברקים ועל הרעמים פי' הברק הזה מאש שלמעלה הוא יוצא ומבהיק העולם שנא' ודמות החיות מראיהן כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים (יומא כח ובתמיד בפ' ג' מנחות ק) פי' ברקי שהאי' השחר עניין ברקים ורעמים וי\"א ענין פטדה וברקת:",
            "<b><big>ברק</big></b>   [ווייסער וויין, אודער שטארקר וויין] יין כושי יין בורק וי\"א בודק שהוא קשה ובודק את כל הגוף:",
            "<b><big>ברקא</big></b>   [ווייס פערד] (סנהדרין צה) בענין משיח א\"ל שבור מלכא לשמואל אמריתון משיח על חמרא אתי אשדר ליה אנא סוסיא ברקא פי' סוס משובח. ס\"א סוסיא בארג: ל\"א סוסיא בדקא ר\"ל בדוק לרוץ:",
            "<b><big>ברקא</big></b>   [איין שטריק אויס האאר] (גיטין סט) לשברירא דליליא ליתא שודרא ברקא פי' חבל של שיער. (ע\"ז כח בגמ' דמתרפאין. בפרק במה אשה בגמ') דהבנים נירא ברקא פירוש ליצ\"ו של שיער:",
            "<b><big>ברקא</big></b>   [פאר הויז] (ב\"ב סא) מאי יציע הכא תרגומו אפת' רב יוסף אמר ברקא חלילא כבר פי' בערך אפתא (עירובין טו) בסוף הלכה רבי יוסי אמר רחבן ג' טפחים ההוא ברקא דהוה בי בר חבו פי' בנין כמין תא דהוה בי בר חבו על פני המבוי וחלקו בו אביי ורב' כל שנות' ומפור' בהמוכ' את הבית:",
            "<b><big>ברקין</big></b>   [איינע ארט הויזען] (ריש ילמדנו פסקא הן האדם) פטשיהון אלו ברקין הנתונות על ירכותיהן (בירושלמי דשבת פ' כתבי הקדש) שני סבריקין ושני אברקין פי' בלשון רומי מכנסים:",
            "<b><big>ברור</big></b>   [איינע שטאדט] חיל כבר פירשתי בערך אור:",
            "<b><big>בררי</big></b>   [אבשפרוך]. (פסחים קיב) ואפילו מן התמחוי. (ע\"ז יב) לימא איהו לנפשיה פלניא פלניא אמר לי אמי איזדהר משברירי ברירי רירי ירי רי דשברירי ברירי בכסי חיורי שכיחי פי' לחישה היא בתחילה פוחת ש' מן התיבה ואח\"כ ב' ואח\"כ ר' כדי שתהא התיבה מתחסרת והולכת:",
            "<b><big>ברת</big></b>   [אומצייטאגע פייגין]. (ב\"ר פרש' טו) ויטע ובסוף רני עקרה ויתפרו עלה תאנה ומה היתה אותה תאנה רבי אבין אמר ברת שבע דאייטיאת שבעת יומיא דאבלא לעלמא רבי יהושע בשם רבי לוי אמר ברת אלי דאייטיאת אליתא ובכיתא לעלמא:",
            "<b><big>ברת</big></b>   [טענין ביימר]. (ראש השנה כג ב\"ב פ) זתים לקוץ ברוש ברתא. כארזים עלי מים תרגום ירושלמי דמיין ומנטלין בברייתא. בכל עצי ברושים ובכינורות תרגום בירתן ובכינרין בצלעות ברושים. ברוש תדהר ותאשור:",
            "<b><big>ברית</big></b>   [בונד] (ברכות ה) נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין וכו' פי' ברית במלח ברית מלת עולם הוא לפני ה' ברית ביסורין והבאתי אתכם במסורת הברית וי\"א אלה דברי הברי' (בסוף תוכחות) והיה כי תבא (ושם מח) פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו ניתנה בג' בריתות וזו ניתנה בי\"ג פי' בג' בריתות דתורה בלוחות שניות הנה אנכי כורת ברית כרתי אתך ברית ואת ישראל במכתב הראשון אלה דברי הברית י\"ג בריתות דמילה מפורש בפ' ויהי אברהם (פסחים לח) בגמ' חלות תודה ברית הן הן הדברים שנאמרו למשה בסיני. א\"ד בתמיהה ואית דאמרי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני בניחותא פי' ללישנא קמא נראין הדברים כי רבי אליעזר אמר לו לרבי אלעאי ברית הן הן הדברים שנאמרו לו למשה בסיני כלומר בתמיהה. ללישנא בתרא כי רבי יהושע עצמו הוא שאמר לו ברית הן הן הדברים כלומר ודאי ברית בשבועה נשבע לו כי הן הן הדברים שנאמרו למשה בסיני ואף על פי שהן הלכה למשה מסיני לאו טעמא בעיא ש\"מ שכל הדברים המפורשים במשנה הלכה למשה מסיני אע\"פ שהן שנויין סתמא:",
            "<b><big>ברית</big></b>   [קעטע] טהורה ויוצאין בה (שבת סג) פי' זו שלשלת שמטילין בין כבל לכבל דאמר במסקנא הטיל שלשלת ביניהן וזו היא ברית וכך סלק' שמעתת':",
            "<b><big>ברית</big></b>   [זייף] (שבת פט) מי רגלים נתר ובורי'. (נדה סב כריתות ז) בורית כרשינא ט' קבין כבר פי' בערך אהל ואצרוף כבור סיגיך תרגום ואברור כמה דמנקן בבוריתא:",
            "<b><big>ברתירא</big></b>   [טראג זעסעל] (מדרש שיר השירי') פסק' אתי מלבנון כלה כאילין סביא דלית אינון יכלין מטענין בכלקדיקא ואינון מטענין לי' בבורתידא פי' מין כסא מיוחד להוליך בה אדם ממקום למקום:",
            "<b><big>בש</big></b>   [שלעכט. איבעל, בייז] תרגום בין טוב לרע בין טב לביש והעיקר ביש או באש:",
            "<b><big>בשל</big></b>   [געזאטנע לעדער] (שבת עט) התם בבושלא פי' העור שנעזב כמו שהוא בלא מלח ונתבשל ונפסד כשמלבישין אותו על משקל או על זולתו יבש וקש' מאד ודרך חנוני לצרור משקל של אבן שלא יחסיר:",
            "<b><big>בשלי כומרא</big></b>   [אומצייטיגע פייגען ווס מען מיז זייא אוס ווארמען. קאכען] (ברכו' מב) ועל הנובלות פי' בערך כומרא (חולין צח). ולקח הכהן הזרוע בשלה מן האיל אין בשלה אלא שלמה רבי שמעון בן יוחאי אומר אין בשלה אלא שנתבשל עם האיל דכולי עלמא בהדי איל מבשל ליה רבי שמעון בן יוחאי סבר מבשל והדר חתיך לי' ומר סבר חתיך ליה והדר מבשל בגמ' דירך שנתבשל בה:",
            "<b><big>בשן</big></b>   [שלעכטע איילביהרטן] (בפיאה פ\"ז) שפכני או ביישני פי' בערך שפך:",
            "<b><big>בשן</big></b>   [איין שטאדט] (מגילה כד) אמר רב חפני ובשני לא ישא את כפיו תניא נמי הכי אין מורידין לפני התיבה לא אנשי חיפה ולא אנשי בית שאן וכו':",
            "<b><big>בשקר</big></b>   [אמערקענטליך. אונטערזוכען] (עירובין יט) בר מאן דבעיל כותית ומשיך ליה ערלתיה ולא מבשקר ליה פי' ולא ניכר הברית. (יבמות קכב) אבא בר מניומי הוו מסקי ביה דבי ריש גלותא וכו' חליף קמייהו ולא בשקרוהו. ס\"א ולא אישתמודעיהו. ולבקר בהיכלו תרגום ולבשקרא בהיכליה:",
            "<b><big>בשר</big></b>   [פלייש. אונאנעהמליך] (פסחים טז) הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו פירוש הוא שרץ ואמאי כתב בכנף בגדו ולא בידו משום דתנן (בערובין קד) שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו כמו כן הוציאו בבגדו ונגע בכנפו במקצתו של שרץ. היקדש. היטמא כמו פן תקדש (באהלות בפ' קמא) אבר שיש עליו בשר כראוי פי' נשאר על האבר בשר במקום שיתכן להדבק ולהתרפאות וכבר פירשנו בערך ארך. (ובבראשית רבה לה) צא מן התיבה ברוך שנתן חן מקום על יושביו ונתתי לכם לב בשר לב ביסר בחלקו של חבירו:",
            "<b><big>בשש</big></b>   [זוימען, צושפייז] (ברכות מ) בגמ' על הירקות לית דין צריך בשש. היאכל תפל מבלי מלח תרגום כמה דלא מתאכל מידי בשש בלא מילחא פי' כל דבר שיאכל עם הפת בשש שמו לפתן בלשון משנה ובלישנא דרבנן שמו בשש ועוד בארץ ישראל נותנין חמאה בקדירה ובצים ופלפלין ומבשלין אותו וקורין אותו תבשיל בשש. פ\"א אין צריך המברך להתבושש ולחזר על לפתן אלא מברך לאלתר מפני שיש בו מלח. פ\"א מפני שהוא לחם יפה ואין צריך לא מלח ולא לפתן:",
            "<b><big>בשת</big></b>   [שעהמהאפט] עור בית הבשת כבר פי' בערך בי\"ת:",
            "<b><big>בשות</big></b>   [צורונג] חזייה לרבי אליעזר בבישות (בסוף גמ' דפרק ב בכתובות) פי' החזיר ריש לקיש פניו והביט בר' אליעזר בפנים זעומות: עיין ההערה בערך <b>בר נפחא</b>:",
            "<b><big>בת</big></b>   [טאכטער] אחותו (גיטין יז) בגמרא נכתב ביום אתמר מפני מה תקנו זמן בגטין פי' כיון שאין טורפין בזמנו של גט לא ממשעבדי ולא מבני חורי למה למכתב ביה זמן רבי יוחנן אמר משום בת אחותו זימנין דזניא ומחפה עלה. (ירו') מעשה באחד שהיה נשוי בת אחותו וזינתה עד שהיא אשת איש ועמד וגירשה והקדים זמן הגט אמר מוטב תידון כפנוי' ואל תדון כאשת איש זה המעשה בירושלמי (בפרק השולח גט לאשתו סנהדרין עו) ת\"ר האוהב את שכיניו והמקרב את קרוביו והנושא את בת אחותו וכו'. בת (כתובות נב) בגמ' בנין דכרין בשלמא בנו בידו אלא בתו בידו היא פירוש ומתמהינן וכי בתו בידו הוא לתתה לאנשים וכי נקבה תסובב גבר המשיא בתו לזקן והמשיא אשה לבנו קטן והמחזיר אבידה לעכו\"ם עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה את הצמאה:",
            "<b><big>בת</big></b>   [דאך] (ע\"ז נ ובשביעית פ\"ב) מזהמין את הנטיעות וכורכין אותן וקוטמין אותן ועושין בתים עד ראש השנה. ירושלמי עושה להן בתים לצל והיא גדלה מחמתו: (<small>א\"ב</small> בית הוא הערך):",
            "<b><big>בת</big></b>   [שנעלל, געך אין איין מאהל] (יומא לא) היה כותבה בבת אחת פי' בפעם אחת:",
            "<b><big>בת ארעא</big></b>   [אינע בלאזע אויף דער פערשט] (שבת סה) בסלע שעל הצינית מאי צינית בת ארעא פי' בת ארעא מכה מתחת הרגל מאי שנא שמשימין סלע של כסף עליה אילימא דאקישא מעלי לה כלו' כל דבר שהוא קשה מועיל לה ליעביד לה חספא כלומר טס של חרש שקשה אלא משום שוכתא כלומ' שהוא כסף מלשון נסכא נעביד לה טס של כסף אלא משום צורתא נעביד לה פולסא כלומר מטבע של נחשת שכן בלשון ישמעאל קורין למטבע פלוס אמר אביי שמע מינה כולהו מעלי לה ולא משכחת לה מילת' דאית בה כולהו אלא סלע דאקישא וצורתא ושוכתא ויש אומרים שוכתא חלודה כמו דאישתוך טפי:",
            "<b><big>בת ברתא</big></b>   [קליינע בריננע] (חולין קה) כי פליגי דפסיקינהו בבת בירתא פי' כגון שלל אגפיה (<small>א\"ב</small> ענין מלה זו בת בור כלומ' בור קטן ובעל הערוך כוון למימרא דרבי יוחנן מאי שלולית אמת המים המחלקת שלל לאגפיה):",
            "<b><big>בת דינא</big></b>   [אובער נעכטיגען] בטל דינא (סנהד' צה) במעשה דסנחריב פי' לן הדין. בת טות (פסחים קז) פי' לן בתענית (<small>א\"ב</small> בת טות פסוק בדניאל ו' תרגום לן בלילה ההוא והוא בת בליליא ההוא) בת בקלנבו (סנהדרין סג) (<small>א\"ב</small> בעיר קלנבו ושמה על שם ע\"ז):",
            "<b><big>בת חורין</big></b>   [פרייא] היא זו ומקפדת עד ג' פעמים (שבת קט) בגמ' אין עושים הילמי פי' רוח רעה ששורה על גב העין יש לה כבוד ברוחות כבן חורין בבני אדם ואינה עוברת עד ג' פעמים וגם היא נקראת בת מלך ופוך מעבירה:",
            "<b><big>בת מזגא</big></b>   [רעב האהן] חמרא שריא (חולין סג) בגמ' סימני העוף פי' שם עוף:",
            "<b><big>בת גירא</big></b>   [וועבערפאדען] (שבת קה) מאי בנירים אמר אביי תרתי בבת נירא וחדא בנירא פי' כד אזלא נירא תרי זמני סחור סחור נקיט חד זמנא מאותו חוט עבה שהולך בעבר על הנירא:",
            "<b><big>בת עינא</big></b>   [לאך] (מ\"ק י) מאי מכבשין רב יחיאל אמר בת עינא פי' נקב שבאמצע ריחים:",
            "<b><big>בת צידעא</big></b>   [שטערען לאקין] (שבת פ) מאי כלכול ומאי אנדיפי אמר רב צדעא ובת צדעא ובתשובות כתב בת צידעא פי' כשהאשה קולעת שערה כולן משיירת ממנו דבר מועט בין אזניה לפדחת' כנגד צדעיה ומביאה סיד טרוף כשהוא חבוט וטחה אותו שער ואינה קולעת אותו אלא מטילה אותן כנגד פנים זה עושה בת עניים אבל עשירה סורקתו בבשמים בשמן טוב שיתחברו שערות זו בזו ולא תהיינה כאבילו' ויתייפו. תרגו' <b>ברקתו</b> (שופטי' ד') <b>בצדעיה</b>",
            "<b><big>בת קברייא</big></b>   [איין פויגל] (מדרש אסתר פסקא בהראותו את עושר) בין מדידיה בין לא מדידיה מתגלגלת בת קברייא עיין ערך צרצרא):",
            "<b><big>בת קול</big></b>   [ווידער שטוממע] (בפ\"ק דברכות ירושלמי) קודם שיוצאת בת קול הרוצה לעשות כבית הילל בקוליהון ובחומריהון עוש' כבית שמאי עושה לאחר בת קול העובר על דברי ב\"ה חייב מיתה היכן יוצאת בת קול רב ביבי בשם רבי יוחנן אמר ביבנה:",
            "<b><big>בת תיהא</big></b>   [ציטרונען בלאט] פירשתי בערוך תיהא:",
            "<b><big>בתא</big></b>   [גשווילסט] למפתח ליה בותא כבר פירשנו בערך בועתא:",
            "<b><big>בתוותא</big></b>   [מיט פון דער בייט] (שבת קי) ואי לא ליתי כרתי מכבתותא דמישרי. ס\"א מבוותא מאמצע ערוגה:",
            "<b><big>בתול</big></b>   [יונגפרויליך] (בפ' ג' בתוספת שביעית) שלש' בתולות הן בתולת אדם בתולת אדמה בתולת אילן וכו'. עד שהוא מגיע לסלע או לבתולה (בפ' ט\"ז באהלות) פי' ארץ שלא נחרשה מעולם. בתולת שקמ' (בשביעית פ\"ב. תענית כה וב\"ב פ) בגמ' זתים לקוץ פי' כל שלא החליפה. (במגילת איכה) נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה נבוכדנצר הרשע כונס את כל חיילותיו ואמר להן אלהיה של אומה זו שונא את הזנות הזהרו שלא תגעו באשת איש וכיון ששמעו אלמנותיהן של ישראל עמדו והשיאו עצמן לאנשי' והיו אומרות לשכיניהן לחמנו נאכל ושמלתינו נלבש רק יקר' שמך עלינו אסוף חרפתינו בר מן תלת דאיתעצלן ולא עבדין ונתקיימה עליהן הגזירה נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה בתולת כתיב:",
            "<b><big>בתול</big></b>   [ראזע קנאספע] (שבת צ) בתולת הוורד אחת פי' שושן סתום רב האי גאון היה שונה פתילת הוורד שעושין מצמר גפן צבוע כמין וורד וקורין אותו וורד: וכן וטווה בשוק וורד כנגד פניה פירש הגאון צמר אדום הצבוע בלכ\"א וכיוצא בו כי הגוון האדום קורין אותו וורד ובלשון ארמי צמר אדום קורין אותו ורדא וזו האשה אם טווה וורד בשוק שהוא צמר אדום כדי להראות פניה כנגדו שנופל זיהורו על פניה הרי זה עזות מצח ופריצות:",
            "<b><big>בתולות</big></b>   [צווילינג, צווייא קליינע ברעטר] (בב\"ב סז) אמר רבי יוחנן כלונסות של ארז והן מוטות כדכתי' וישאוהו במוט בשנים (ר\"ה כב) מביאין כלונסות שהן עצים עבים ארוכים:",
            "<b><big>בתר</big></b>   [דערנאך] תרגום אחר הדברים האלה בתר פתגמיא אילין:",
            "<b><big>בתרא</big></b>   [טרויבין שטענגל]. תרגום יחמס כגפן בסרו יתיר היך גופנא בוסריה וכן נקרא בלשון יוני אשכול ענבים:",
            "<b>נשלם אות הבית</b>"
        ],
        "Letter Gimel": [
            "<b>אות הגימל</b>",
            "<b><big>גא</big></b>   [אשטאלץ] (חולין סז) ר' יוסי בן דרומסקית אומר לויתן דג טהור הוא שנא' גאו' אפיקי מגינים שלו קשקשים שבו תחתיו חדודי חרש אלו סנפירין שפורח בהן למה הוצרך לומר שהוא טהור מפני הוקש לנחש דכתיב לויתן נחש בריח ס\"ד אמינא הואיל והוקש לדבר טמא טמא הוא קמ\"ל דלא: (<small>א\"ב</small> אחר רבנן סבוראי נקראו החכמים הגדולים ובפרט ראשי ישיבות ואבות ובתי דינים גאונים וגאון הוא שם דבר ואינו שם תואר אולי נקראו כן מפני שהם גאון ופאר הדור או על שם ישיבת גאון יעקב אשר שם ישבו כסאות למשפט כסאות לגאונים כמבואר בערך אביי או הישיבה נקראת על שמותם):",
            "<b><big>גא</big></b>   [טאהל] (פ' ג' בשביעית) אין בונין מדרגות על פי גאיות פי' גומות מל' כל גיא ינשא:",
            "<b><big>גאובאי</big></b>   [אין זעע האפין אין פערסיע] טפ שא (ברכות יח) פי' גוים רשעים ונקראים על שם מקומם:",
            "<b><big>גואל</big></b>   [ערלעזער] (בפסק' דסליחות ומגלת איכה) ר' יהודה ברבי סימון בשם רבי לוי בן פריטא כל זמן שישראל עושין רצונו של מקום הם מוסיפין כח וגבורה כמה דאת אמר באלהים נעשה חיל ואם לאו כביכול וילכו בלא כח לפני רודף א\"ר אחא רודף מלא כשם שגלו ברודף מלא כך נגאלין בגואל מלא הה\"ד ובא לציון גואל מלא. (ובילמדנו בריש וירא בלק) אמר הכתוב כה אמר ה' גואלך ויוצרך מבטן אפשר לומר כך יוצרך וגואלך נ\"ל אלא אין מדותיו של הקב\"ה כמדת בשר ודם בו\"ד מכה ואחר כך מרפא והקב\"ה מרפא עד שלא יכה שנאמר כרפאי לישראל ואחר כך ונגלה עון אפרים וכו':",
            "<b><big>גאל</big></b>   [בפלעקט] (קדושין עה) ויגואלו מן הכהונה פי' געולים כלומר חללים:",
            "<b><big>גאלק</big></b>   [זאק] (תענית כג) הבו לי גואלקא ואיזיל ואיזבון רוזינקא (סוכה כ) של שק ושל ספירה הויין לגואילקי ומזבלי (ובשבת דף קנב) גמ' דפרק מי שהחשיך לו בדרך מאי לאו בחבר גואלקי פי' שקים:",
            "<b><big>גב</big></b>   [טרוקין] (חגיגה כ) אוכלין נגובין בידים מסואבות (ע\"ז סט) במשנה ויסתום ויגוב ויגוף ותיגוב מנגבה והיא טהורה ושל עץ ר' אומר ינגב פי' לשון יבישות. וירא והנה חרבו תרגום נגובו (<small>א\"ב</small> העיקר נגב):",
            "<b><big>גב</big></b>   [אויף, מיט, פאן] (ביצה יז) תנו רבנן כיצד מגב לגב הרוצה לעשות גיתו על גב בדו עושה בדו על גב גיתו עושה פי' אם כשהטביל כליו לבדו לעשות שמן רוצה לשמרם באותה טבילה עד זמן גיתו יכול לעשות יינו באותן כלים על אותה טבילה וכל זה בחול הלכך ביום טוב אם אמר אף על פי שהטבלתי כלי לבדי רוצה אני להטבילם לגיתי יכול לעשות דלאו כלום קא עביד דהא אין צריכין טבילה היה אוכל בחבורה זו הטביל כליו לשם אותה חבורה ועכשיו רוצה לטבול בחבורה אחרת אינו צריך להטביל כליו לשם חבורה אחרת ואם רצה להטביל לשם חבורה אחרת ביום טוב יטביל דלאו כלום קא עביד דלא הוה מתקן מנא. ירושלמי כיצד מגב לגב רצה לעשות עיסתו על גיתו או גיתו על גב עיסתו מטביל כליו מחבורה לחבורה היה אוכל בחבורה זו ובקש לאכול בחבורה אחרת טובל:",
            "<b><big>גב</big></b>   [בוך, רוקין וועלבונג] (בב\"ק ע ובב\"ב נו סנהדרין ל נדה נב) שתי שערות שאמרו אחת בגבה ואחת בכריסה פי' אמרינן לענין זכר אמר רב יהודה אמר שמואל שתי שערות שאמרו אפילו אחת על הכף ואפילו אחת על הביצים תניא נמי הכי שתי שערות שאמרו אפילו בגבה אפילו בכריסה פי' כף זה מקום יש למעלה מן הגיד ונקרא כף כמו כף האשה במקום ערותה כדגרסי' צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף מאי כף אמר רב הונא מקום תפוח יש באשה למעלה מאותו מקום ונקרא כף וכיון שמתגדלת מתמעך והולך ומפני שהוא מקום תפוח קורין אותו על גבה כלומר הוא מקום גבוה וזהו על גבה וכריסה הוא מקום שערי הערוה ושתיהן במקום אחד כי הגב והכרס שניהן במקום אחד הן הלא תראה דאמרינן בדיני ממונות זוטא וכן שבבן ושבבת היכי דמי אילימא אחד אומר אחת בגבה וא' אומר אחת בכריסה האי חצי עדות הוא אלא אחד אומר ב' בגבה ואחד אומר כו' (ובבתרא נו) הכי נמי בתינוק יש לו מקום למעלה מן הגיד ונקרא כף ונמצא כף למטה מן הביצים ושניהן בית הערוה וכן הלכ' כרבנן וכשמואל. זה פי' רבינו חננאל בבא סימן:",
            "<b><big>גב</big></b>   [איינקאסורין] (במציעא נח) תורמין על הגבוי ועל האבוד פירוש על הגבוי אף על פי שלא הגיע לידם:",
            "<b><big>גב</big></b>   [קלויבען שטרויא] (בשביעית בפ\"ה הפיגם) המגבב ביבש עד שתרד רביעה שנייה. (ביצה לג) מגבב מן החצר ומדליק. (יומא עו) עד מתי אתה מגבב ומביא עלינו. פירוש לקושש קש תרגום לגבבא גילי (שבת לו) כירה שהסיקוה בקש או בגבבא (ובפרה בפרק ד') שרפה שלא בעצים או בכלי עצים אפילו בקש או בגבבא (ובכלים פ\"ז) כל כלי בעלי בתים בתבן ושל דגים בגבבה פירוש סילתי של דגים כמו קש:",
            "<b><big>גב</big></b>   [בינדל] (ברכות ח) אסכרה דומה לחיזרא דשלפ' לה מגבבא דעמרא פי' חיזרא קוץ כלו' כמו צמר שנסתבך בקוץ ובא לשלפו מגביה קוץ שאינו יכול לשלפו אלא בשבירת צמחי הקוץ כך מיתת אסכרה אבל מיתת נשיקה היא סתימת הפה בלא צער כמו (איוב) ותישק ידי לפי מאי בין תכלת ללבן אילימא בין גבא דעמרא חיורא לגבא עמרא דתכלתא. (גיטין סח) וסתמינהו בגבבי דעמרא פי' גיזי צמר:",
            "<b><big>גב</big></b>   [הוך מיטהעג] (סנהדרין ה) אבוה דההוא גברא גבה עינים הוה ונתן עיניו בגרושה וחללו. פי' אחר בשרירות לבו היה הולך (סוטה ה) גבוה רואה את הגבוה פירוש אדם גדול חולק כבוד למי שהוא גדול כמותו:",
            "<b><big>גב</big></b>   [אובער פלעכט] אין מטמאין מגביהן בכל כלי עץ (פ' ב' דכלים). אין חולקין את הגביין בכל הכלים (פכ\"ה). פי' מגביהן כמו על גבי חרשו חורשים:",
            "<b><big>גב</big></b>   [שטיק גשפאלטין] (שבת קט) בגמ' אבוב רואה ונפיק מיניה גובי גובי. (שם קנו) אשכח בת חויא דפסיק שדי בתרי גובי (ובב\"ק צ\"ו) דיקלא ופסקיה בגובי גובי נמי לא קני מאי טעמא השתא נמי גובי דדיקלא מיקרו פי' חתיכות:",
            "<b><big>גב</big></b>   [דאס באקין גריבל] (במ\"ק כד פרק ואלו מגלחין) כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה עד כמה אמר רב נחמן עד גובי דיקנא פי' רב שרירא גאון עד גובי דיקנא ואינו עד גובי דיקנא וגובי דיקנא הוא שער שעל השפתות והרי עטיפה זו למעלה מן החוטם היא ועדיין ישמעאלים מחזירין קצת המצנפת שלהן על פיהן ועל ראש החוטם ועיקר' דכתיב לא תעטה על שפם (נדה כג) וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת אדם אינו ולד המצח והגבינים והעינים והלסתות וגבות הזקן פי' גבות הזקן היינו הפנים מקום הזקן עד שיהיו כל אלו כאחד שוין לצורת אדם זה פי' רבינו גרשום:",
            "<b><big>גב</big></b>   [טייך, זומפע] (בריש מקוואות) שש מעלות במקוה זו למעלה מזו וזו למעלה מזו מי גבים שתה טמא (סנהדרין צד) בענין סנחריב כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה אף ממונן של ישראל כיון שנפל ליד עכו\"ם טהר כדרב פפא דאמר עמון ומואב טהרו בסיחון ובהמקדש (פ\"ו דפרה) המפנה את המעיין לתוך הגת או לתוך הגבים פי' עשה מן הנחל הזה גבים גבים והוא פציד והן רקקין שיש בהן מים:",
            "<b><big>גב</big></b>   [צוג, היישריק] (ברכות נט) על החומץ ועל הגובאי ועל הנובלות אומר שהכל. גובאי מין חגבים והוא בלעז ברוכ\"י והוא ארבה כשר:",
            "<b><big>גב</big></b>   [אויס וואקס] עורת או שבור או יבלת או גרב תרגום ירושלמי דסמי ודתביר או דגביא או נסיס:",
            "<b><big>גב</big></b>   [ביי, מיט] תרגום ירושלמי עמו גבי עמך גבך עמו גביה:",
            "<b><big>גב</big></b>   [לייבען גריב] אריותא (בדניאל ו) פי' בור:",
            "<b><big>גב</big></b>   [צודריקין] (פסחים מב) שלשה גובבין את הקומה כלומר כופפין את הקומה:",
            "<b><big>גב</big></b>   [הויקער] תרגום בפסוק (תהלים סט) הר גבנונים אתעבד להון גבבא פירוש חטוטרות כמו גביעא:",
            "<b><big>גבה</big></b>   [לאנג הויך] (בכורות מה) כיפח תני רב זביד גיבח פי' בעל קומה ומסקנא אמר רב פפא באריכא שמוטא סניא פי' ארוך ודק ופרצופו בולט לחוץ שנוי הוא לראות. ויש מפרשים ארוך וגחון כלומר כיפח כפוף אמר ריש לקיש גבח לא ישא גבחת שמא יצא מביניהן תורן:",
            "<b><big>גבח</big></b>   [הויקער] אין לי אלא הבא ואין לו גבחת הבא ויש לו גבחת (חולין סה) פי' גבחת גבחות יש בשדרה שלו כעין הגמל ארבה אין לו גבחת ואין לו זנב סלעם יש לו גבחת ויש לו זנב:",
            "<b><big>גבח</big></b>   [גלאט אין פערדער קאפף] (נגעים פרק ג') הקרחת והגבחת מטמאות בשני שבועות (ושם פ\"י) מפורש איזהו הקרחת מן הקדקד השופע לאחוריו עד פיקה של צואר ואי זו היא גבחת מן הקדקד השופע לפניו כנגד שיער מלמעלה. (ובתורת כהנים) מקדקד שופע לאחוריו זו היא קרחת מקדקד שופע לפניו זו היא גבחת:",
            "<b><big>גביא</big></b>   [אוסערוועלט] תרגום (משלי יב) מכסף נבחר מן סגיא גביא תרגום מחשבות חרוץ מחשבתא דגבין:",
            "<b><big>גבל</big></b>   [קנעטען, טרעטען, איינווייכען]. (פסחים מו חולין קכב) אמר רב אבהו אמר ריש לקיש לגבל ולתפילה ולנטילת ידים ארבעה מילין פי' אם יש גבל העושה עיסתו בטהרה ברחוק ארבעה מילין ימתין עד שיגיע לאותו גבל או אם יש ברחוק ארבעה מילין לפניו מים ימתין עד שיגיע למים ויגבל עיסתו בטהרה וכן לא יתפלל ולא יאכל עד שיגיע למים ויטול ידיו והני מילי דבעינן ארבעה מילין לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אחד אין מטריחין אותו לחזור אלא עושה עיסתו כמו שמזדמן לו ויקנח ידיו בעפר ויתפלל כמפורש (ברכות טו) אמר רבי יהושע בן קרחה מי שאין לו מים ליטול ידיו מקנח ידיו בצרור או בעפר וכו'. וגם אוכל בבלאי חמתות בלא נטילה כמפורש בערך בל וכן עבודת העור בהילוך ארבעה מילין נקרת עבודה ונטהר (שבת קנה) אבל לא גובלין ונגבול בהדי קיטמא ונגבול בדבשא ונגבול בנטפא (גיטין סט שבת כג) כל השמנין יפה לדיו ושמן זית מן המובחר בין לגבל בין לעשן פירוש לשרותו בשמן כדרך שאנו עושין במים לעשן שמעשנין כלי זכוכית בעשן השמן עד שנשחרין ומגרדים אותה שחרורית ומשימין בדיו. גביל לתורי (ברכות מ) פי' אם בירך אדם המוציא לחם ובצע וקודם שיאכל אמר לא' טול פרוסה של המוציא לא הפסיד הברכה ואין צריך לחזור ולברך ברכה אחרת וכן אמר הבא מלח הבת לפתן אפילו אם אמר גבל לתורי הני כולהו לצורך הסעודה הן ואין צריך לברך ברכה דקיימא לן כל מידי דהוה מחמת הסעודה לאו הפסקה היא דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיטעום וכו'. (ב\"מ סט) דאמר גביל לתורי כלומר לפטם שור בין השוורים אין לו טורח:",
            "<b><big>גבל</big></b>   [גרעניץ] (שבת כ) במשנה ובגבולין משיצית האור ברובן (סוכה מד) דאיתיה מן התורה בגבילין מנא לן דכתיב ולקחתם לכם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד פי' כל ארץ ישראל קרוי גבולין לבד מירושלים: (ובפ' ג' בכלאים) היה לו גובל גבוה טפח פי' גובל הוא דריסת האדם סביב הערוגה לשון גבול הוא:",
            "<b><big>גבל</big></b>   [נאהמע איינעס אורט] תרגום ירושלמי שעיר גבלא. בהררם שעיר ארצה שעיר:",
            "<b><big>גבלית</big></b>   [קארען בעהעלטנוש] (באהלות ריש פרק י\"ד) הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא והגזרה והגבלית בפותח טפח. גבלית פירוש אוצר. תניא בתוספתא אי זו היא גבלית כל המעותם מכאן ומכאן ומשייר מן האמצע:",
            "<b><big>גבן</big></b>   [קעזמאכען גערינען] (שבת צה) מגבן משום מאי מחייב פי' המקפה גבינה ומקבץ פתיתי החלב הקפוי לעשותם חביץ של גבינה:",
            "<b><big>גבן</big></b>   [אויגען ברעמען] (ב\"ק קיז) ר\"י גברא סבא הוה והוו מסרחי גביניה. (נדה כד) וחכ\"א כל שאין בו מצורת האדם המצח והגבין והעין (בכורות מג) אין לו גבינין אין לו אלא גבין אחד זהו גבן האמור בתורה פירוש גבות עינים רבי דוסא אומר כל שגביניו שוכבין פי' שהן גדולות ותלולות על עיניו. תרגום ירושלמי מפרש גבן ג' פי' או גבן או דגבינוי חפין עיניו או דלית ליה שיער בגבינוי או דגביח. ס\"א או דגביע ותנומ' לעפעפיך תרגו' ונימת' לגביניך' ועל תקחך בעפעפיה בגבינהא:",
            "<b><big>גבן</big></b>   [ריקן. הויקער]. (ושם מג) כל שיש ב' גבין ושני שדרות: (חולין נט)בגמרא סימני חיה. (נדה כד) וחכמים אומרים כל שאין בו מצורת האדם השסועה בריה שיש לה שני גבין ושני שדרות רב סבר בריה בעלמא ליכא וכו' (בהמפלת):",
            "<b><big>גבן מהול</big></b>   [גבערגס וואנער] (ע\"ז כז) בגמר' בת ישראל לא תניק: (יבמות עא) פירוש בני קטורה הדרים בהרי גבנונים כדגרסינן (סנהדרין נט) אלא מעתה בני קטורה לא ליחייבו אמר רבי יוסי בר אבין ואיתימא בר זבידא את בריתי הפר לרבות בני קטורה:",
            "<b><big>גביני כרוז</big></b>   [נאהמען איינער אויסרופער] (בפרק ג' בתמיד) פי' שם אדם שהיה מכריז בשחר (יומא כ) גביני כרוז מה היה אומר עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם והיה קולו נשמע לג' פרסאות:",
            "<b><big>גביע</big></b>   [הויקער] תרגום ירושלמי או גבן. (ב\"ר פ\"ב) ולבני הפלגשים אמר גביעא בן קיסם אני הולך ודן עמהן. (סנהדרין צא) גביעא בן פסיסא פי' חכם היה והיה גבן דהכי קאמרינן אי קאמינא ובעיטנא בך פשיטנא לעקממותך מינך אמר ליה אם אתה עושה כן רופא אומן ובקי תקרא ושכר גדול תיטול:",
            "<b><big>גבעל</big></b>   [שטראנג] (בפרה פרק י\"א) מצות אזוב בשלשה קלחים ובהן ג' גבעולים (יומא יד) בגמרא כל שבעת הימים כמה יהו ויהא בהן כדי הזאה כדי שיטבול ראשי גבעולין ויזה פירוש כמו והפשתה גבעול:",
            "<b><big>גבר</big></b>   [העלד] גברא דמוכס אנא גברא דפרע אנא פי' איש שלא יעכב המכס אני ורגילנא לשלם מכסאי שיהא או דמאחר ליה ולא דחיק ליה כמו כן גברא דפרע אנא שמראה לבעל חוב שני כשירצה ללות השטר הפרוע שיכיר שנאמן הוא וילוונו בעין יפה. גברא דנשי קטלו' (בב\"מ צז) פירש גברא דנשי קטלוה ללישנא דחבור עליה כלומר העכברין לפני שונרא כנשים במלחמה לפני אנשים הן חשובין וזו מפני שראוה תשושת כח הרגוה וזה מחמת מלאכה הוא לפיכך פטור. פירוש ללישנא אחרינא אבל עכברי אי חבל ומית כגון ראובן ששאל משמעון עבדו לבוא על שפחותיו לתת להן הוריון ומרוב ביאתו כחש גופו ומת וכן זה המשל גברא דביאת נשי קטלי' לא דינא ליה עלייהו דאיהו הוא קטיל נפשיה דלא הוה ליה להריק עצמו בביאות כל כך וכך השונרא לא היתה לה לאכול הרבה:",
            "<b><big>גבר</big></b>   [מאן] פום דין חי (עירובין נג) פירש אושפזינא תרגום איש גבר ותרגום פי פום ותרגום זה דין ותרגום אל תאכלו ממנו נא חי מה טובו יש בפשוטו (בריש פסק' דותאמר ציון) מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו אמר רב הונא יעמוד כגבור ויתודה על חטאיו ולא יתאונן וכו'. (בנדרים לח) אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ועניו וכולן ממשה וכו': (ובויקרא רבה פר' וצדקתך אלהים עד מרום באמור אל הכהנים) עיר גבורים עלה חכם רבי יהושע בן לוי אמר גברים כתיב עיר שכולה גברים ואין בה נשים:",
            "<b><big>גבר</big></b>   [האן] (תמיד כו יומא כ) בכל יום תורמין את המזבח מקריא' הגבר רב אמר קרא גברא רבי שילא אמר קרא תרנגולא. ויסעו מעציון גבר תרגום ירושלמי ונטלי מכרך תרנגולא:",
            "<b><big>גבשוש</big></b>   [בערגיל, היגעל] (שבת עג) אמר רב ששת היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש וכו' פי' גבשושית תל קטן של עפר אם היה בביתו ונטלו חייב משום בונה שהוא משוה את ביתו כענין הלא אם שוה פניה ובשדה משום חורש והכי פירשה רב האי גאון כל חפירה וחריץ ונעיצה לייפות בקרקע שהוא צריך לה בשדה בכלל חורש הוא ואם בבית בכלל בונה וכל השוואת פני קרקע בשדה משום חורש כגון המדייר והמעדר והמכבד שהוא משוה גומות המפעפע גושים והממלא נקעים שתחת הזיתים ועושה עוגיות לגפנים כל אלו המפורשים בתלמוד ארץ ישראל חייב משום חורש. שגלשו מן הגלעד תרגום בבניו דיעקב דלקטו אבנין ועבדו גבשושיתא בטור גלעד. ס\"א גלשושיתא. (ושם קנא) מגבוה ייראו שאפילו גבשושית קטנה דומה עליו כהרי אררט:",
            "<b><big>גבתא</big></b>   [רעהער] (שם סו) ולישדייה בגובתא דנחש' (יומא פד) מי שנשכו כלב שוטה לא לישתי מים אלא בגובתא דנחשא. (שבת צ) ופלגיה דשמאלא רמי ליה בגובתא דנחשא. (ברכות יח) ואימא לה לאימא תשדר ליה גובתא דכוחלא. (יבמות קב) ההוא עובדא דהוה בפומבדיתא אוסתתם גובתא דשכבת זרע ואפיק במקום קטנים. (שבת נח) דאי בעי מנח ליה בגובתא דקניא. (חולין נח) ההוא גובתא דהוה נפקא מבי כסי להובלילא ההיא גובתא דהוה נפיק מבי כסי לכריסה (שבת קמו) בגמרא אין נוקבין גובתא רב אסר ושמואל שרי וכו'. פי' גובתא היא שפופרת של קנה או של עצים שנותנין אותו בנקב של חבית או ביד הנוד של יין להיות מושכין ממנו יין מן החבית אומן הנוד רב אסר ושמואל שרי ואוקימנא לפלוגתייהו בשפופרת חתוכה ואינה מתוקנת להכניסה לנקב אבל לחתוך דברי הכל אסור ואם היתה חתוכה ומתוקנת דברי הכל מותר להחזירה בנקב החבית אז בנוד למשוך יין ממנו. פי' גובתא דנחשא (דפ' יום הכיפורים) יניח קנה של נחשת ארוך ראש אחד בכוס וראש אחד בפיו והוא שלא כנגד הכוס ושותה דילמא אי שתי בכוס או כנגד הכוס חזי בבואה דיליה ומסתכן (<small>א\"ב</small> פירש בלשון רומי כלי כמו קערה):",
            "<b><big>גג</big></b>   [דאך, אויבערפלעכע] (בב\"ק פב) ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא מגגות הצריפין ושתי הלחם מעין הסוכר. גגה קדש וגגה חול. (בפ\"ב דמעשר שני בתוספתא). (מנחות סד) ת\"ר כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה וכו' עד עומד לא חזו מהיכא איתויי אכריז ההוא חרשא אותי' חדא ידיה אאיגר' וחדא ידיה אצריפא אמר להו רב מרדכי מי איכא דוכתא דשמיה גגות צריפין או צריפין גגות בדוק ואשכח:",
            "<b><big>גגמי</big></b>   [אונגענוסבארע ערבסין] (הוריות יג) מפני מה חתולים מושלים בעכבר אמר להם מפני שסורן רע מאי היא אמר רב אפילו גגמי גייצי רב פפא אמר אפילו שפתא דמרא גייצי פי' גוגמי יש בקטניות שזונין כמו זונין בחטין כך יוצא בתוך הפולים קטניות אטומים וקשים שאין נכנסין בשיני אדם וכן עופות ובהמות אין אוכלין אותן כי אטומין הן וקשין כמו אבן ונקראין בל' ארמי גוגמי. פירוש גייצי וכיסי לשון אחד הוא כאמרך הכוסס את החטה ובודאי העכברים כוססין ומקרטמין דברים שאין אדם ולא עוף ולא בהמה כוססין אותן וי\"מ מפני מה חתול מושל בעכבר מפני שסורן רע מאי הוא שאפילו גלימי גייצי כלומר שכל כך הן רשעים שאפילו גלימא בוססין ומשברין דבר שאין להם הנאה ממנו אלא כדי לעשות הפסד לאנשים בעלי הכסות:",
            "<b><big>גגית</big></b>   [וואננע, קעסל, פאס] (שבת קנז) אמר רב יהוד' אמר רב הילקטי קטנה הית' בין שני בתים וגיגית סדוקה היתה מונחת על גבן לידע אם יש בגיגית פותח טפח פי' כמין כלי פתיא סדוק או כמין כפישה מפולשת והיה קבוע בכותל חליל פתוח. (שבת יא) גיגית נר וקדרה ושפוד אמאי שרו בית שמאי דמפקר להו אפקורי פי' גיגית כלי שנותנין לתוכו שעורין לעשות שכר מבעוד יום ונישרין בשבת נר שמדליקין מבעוד יום ודולק בשבת קדירה ששמין אותו בכירה בע\"ש ומתבשלת בשבת וכן בשפוד (שבת קט) יד לגיגית תיקצץ פי' כלי שעושין בו שכר ומשום הכי תיקצץ שמנהיג עצמו לשתות ולא יהיה לו ריוח בסחורתו. (בב\"ר פ' לג:א) אין עושין כיסוי לגיגית לא מכסף ולא מזהב וכו' כדכתיב בערך אבל. וכן (בילמדנו ויהי חשך. ובפסי' ונהפכו לדם) אמר רבי אבן הלוי ממכת דם העשירו ישראל כיצד המצרי וישראל בבית אחד והגיגית מלאה מים ממלא הקיתון מתוכ' ומוציא' מלאה דם וכו'. (סוכה מה) מניחין אותה בגיגית של זהב:",
            "<b><big>גגית</big></b>   [זיפף] (שבת פח) (ע\"ז ב) מלמד שכפה הקב\"ה על ישראל ההר כגיגית ואמר להו אם אתם מקבלין את התודה מוטב (סנהדרין עז) איתמר כפה עליו גיגית ופרע עליו את המעזיבה פי' כלי עשוי מן חריות והוא חורי' חורין וי\"מ שהוא מערך של מעלה:",
            "<b><big>גד</big></b>   [גליק] גדי וסינוק לא (שבת סז) פירש התמזל מזלי כלומר התגבר מזלי וסינוק לא אל תייגע כמו גדי מסנקן אושבי ובושקי שיכול בשיכול כלומר בכח בלא יכולת. (ובמ\"ק כז) בגמרא ואין מברין. (סנהדרין כ) בגמ' וכשמברין אותו. (נדרים נו) מאי דרגש אמר עולא ערסא דגדא פי' מטה עשויה לכבוד שר הבית ואין אדם ישן עליה. (חולין מ) השוחט לשם הרים הא דאמר להר הא דאמר לגדא דהר פי' לשר ההר כגון ערסא דגדא מטה עשויה לשר שבבית כגון מזל או כוכב. (בב\"ר פ' עב) בגד אתא גד דביתא אתא גדא דעלמא. (ת\"י) בא גד אתא גדא טבא (ובפרשה ס\"ו) אמר הקב\"ה לעשו אתה אמרת יקום אבי גדא דע\"ז דאת קאי. אף אני בו בלשון אפרע לך יקום אלהים יפוצו אויביו:",
            "<b><big>גד</big></b>   [אנציהען, לייטען, פיהרען] מכריז רבי אמי מלא כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו (ב\"מ קז) פי' כשאין הרוח להלך הספינות בקלע קושרין בקצה הספינה אשלי ויוצאין המלחין על שפת הנהר מפה ומפה ומושכין אותם בתוך הנהר לפי' מלא כתפי המושכין בחבלים קוצו מן האילנות שלא יעכבום. נגוד ללבוד ולדופן עקומ'. (עירובין ד סוכה ד) גוד אסיק מחיצתא וגוד אחית מחיצתא. ללבוד כל פחות מג' כלבוד דמי. דופן עקומ' בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל לסיכוך ד' אמות פסולה ופי' גוד אסיק מחיצה כלומר הבן כל כך כאלו חתכת והעליות מחיצות מזה העמוד תרגום וימשכו ונגדו. (עירובין ט) אי גוד אמרינן אי חבוט אמרינן גוד וחבוט לא אמרינן קא משמע לן כמשוך דמי. גוד אחית מחיצתא (שבת ק) אמר רב הונא הני בצייתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בד' אמות וכו' פירוש בצייתא כבר פי' במקומו. פ\"א בצייתא הן אניות קטנות רחבות מלמעלה וקצרות מלמטה וגבוהות י' טפחים וכיון דאינון רחבות למטה ד' על ד' אינן רשות היחיד גמורה דבעינן דומיא דחריץ גבוה עשרה ורחב ד' והילכך ככרמלית דמי' ואין מטלטלין בהן אלא בד' אמות ולא אמרן אלא שאין בתחתיתו בפחות מג' טפחים גובה ד' טפחים רוחב אבל יש בפחות מג' וד' לית לן בה וכל פחות מג' כלבוד דמי ונחשוב שהיא רחבה עד למטה ארבעה טפחים ומותר לטלטל בכולה וכי אין בפחות מג' ארבעה איתמלנהו אותן ג' טפחים קני ואורבני כיון דאין נראה לעינים אותו הקצר לית לן בה דמותר לטלטל בכולה מתקיף לה רב נחמן לרבי יצחק ואפילו לא מלינהו קני ואורבני לימא גוד אחית מחיצתא ונראה כאלו הן רחבות המחיצות למטה כמו מלמעלה מי לא תניא רבי יוסי בר יהודה אומר וכולי אמר ליה אביי לרב יוסף אתה שהבאת ראיה מחכמים פוטרין לא תסבר דאמרינן גוד אחית מחיצתא וכי תימא מאי שנא עומד מקנה דחכמים פוטרין התם גבי קנה אם תאמר גוד אחית מחיצתא נראית לעינים שהגדיים בוקעין בה ואינה מחיצה הכא גבי עמוד אם נאמר גוד אחית מחיצתא נראית כמחיצ' שאין הקצר אלא ג' טפחים ואין הגדיים בוקעין בה. נגודו לי גלימא (עירובין בס\"פ כל גגות) פי' משכו לי טלית. גוד גרמא מככא ונמטי מיא לאנטוכיא פי' חתוך המאכל מן השינים יגיע אמת המים באנטכי כלו' כיון שנחתך המאכל מפי החולה בוער' בו חמות ומחממת מי רגליו כחמות אנטיכי דתנן אנטיכי אע\"פ שהיא גרופה אין שותין הימנה. פירוש אחר טול עצם מן השינים שהיה לועס פת ואותם מים שהיה שותה לאחר פתו יוליכם לאנטוכיא זה (מ\"ק כח בתרא יג) רב יהודה אית ליה דינא דגוד או אגוד רב נחמן לית ליה דינא דגוד או אגוד פי' לשון גוד או אגוד משך או המשך שאומר לו קנה או מכור. (ובב\"ב קיא) אמר ליה לשמעיה גוד לית דין צבי דיליף. פי' משוך אותו ועבור אין זה רוצה ללמוד. (בפסי' דויהי בשלח פרעה) א\"ל נקיתה בשוק פלן אמר ליה אין אפיקה לך מיתא מן בתרך אמר ליה גוד חמי לי פי' לך הראה לי (עירובין כא) ועל פתחינו כל מגדים אלו בחורות ישראל שמגידות פתחיה לבעליהן (פסחים פז) בנותינו כזויות מחוטבות אלו בחורות ישראל שמגידות וכו' כלומר שמושכות בתוליהן עד שבאות לבעליהן וכן הוא אומר ומלאו כמזרק כזויות מזבח כלומר שמליאות דם בתולים יש ששונין אותו דעירובין מנידות ומפרש שאומרת לבעליהן מתי הן נידות:",
            "<b><big>גד</big></b>   [איין שטעקין] (שבת קמח ביצה ל) אתקין רבא דדרו בדוחקא נדרו בריגלא דדרו בריגלא נדרו באגדא דדרו באגדא נדרו באכפא דדרי באכפא נפרוש סודרא עליה. פי' דדרו בדוחקא שמי שהיו רגילין לשאת משא בדוחק בטורח בין ידיהם כלומר מי שנהוג להוליך הכד בידיו לישני בי\"ט להקל הטורח בריגלא בעץ שיש לו ענפין בראשו באגדא במוט באכפא על הכתף דדרי באכפא ליכא להקל המשאוי אלא לפרוש סודרא עליה ואי לא אפשר ליפרוש סודרא עליה משום סחיטה שרי בלא שינוי (וב\"מ פג) אתקין רב חייא בר יוסף בסיכרא דדרו באגדא נישלם פלגא נפיש לחד וזוטר לתרי דמי לאונס ולא דמי לאונס פי' תקן בהני אבלושי דטעני חביתא במוט ואיתבר משלם פלגא מאי טעמא נפיש לחד וזוטר לתרי וקרוב לאונס וקרוב לפשיעה הוא ומתרץ רבא אליבא דרבי מאיר ש\"מ הלכה כותיה: (תענית ו ובב\"מ כא) מאי נמושות רבי יוחנן אמר סבי דאזלי אתיגדא פירוש זקנים דמהלכים במשענת. שבתך ומשענתך תרגום תיגדאך תריצא ואוריתך:",
            "<b><big>גד</big></b>   [שניידען, ברעכין, נעהען] (שבת קנ) מי משכחת לה למיגד ליה גלימא פי' לחתוך וי\"א לתפור (ביצה ו) אפילו למיגד ליה גלימא ואפילו למיגז ליה אסא (בב\"ב לו) אבל חכמים אמרו עד שיגדוד שלש גדידות וימסוק שלש מסיקות. (ובב\"מ פט) ואלו אוכלין מן התורה פועלין שהיו אורין בתאנין גודדין בתמרים בוצרין בענבים מוסקין בזיתים הרי אלו אוכלין שהתורה זכתה להן (<small>א\"ב</small> גודרין כתיב). (כתובות יא) זה מדרש סוף סוף העומד ליגדד כגדוד דמי (ובב\"ר) בא גד בא מי שעתיד לגדד משתיתן של אומות. פירוש כגון גודו אילנא. (עירובין ק) והאיכא קינסי בגידודא ופי' בערך גדד:",
            "<b><big>גד</big></b>   [מויער, וואנד, צוים] (עירובין ו) הכא איכא גדודי התם ליכא גדודי פי' התם כשנפרץ מצידו כלפי ראשו איכא גדודי כשנפרץ הכותל חתיכות חתיכות ונשארו מן הכותל חתיכות קטנות עומדין כמין יתידות דרכים ולא ניחא ליה להלוכי ביה (שבת מא) הא דאית ליה גידודי (עירובין צג) דריש מרימר גידוד ה' ומחיצה חמשה מצטרפין והלכתא גידוד חמשה ומחיצה חמשה מצטרפין. (גיטין טו) אמר רב חסדא גידוד ה' ומחיצה ה' אין מצטרפין פירוש כגון גבשושית גבוה ה' טפחים והוסיף בנין ה' טפחים. (עירובין נב) היו שם גדודיות גבוהות י' טפחים. פי' חתיכות מן הכותל. גמרא מאי גדודיות אמר ר' יהודה ג' מחיצות שאין עליהן תקרה. והרכסים לבקעה תרגום ובית גידודיה. (בב\"ב ב) סברוה מאי מחוצה גודא פירוש קיר. למה פרצת גדריה (תהילים פ׳:י״ג) תרגום למה תקפתא גודהא:",
            "<b><big>גד</big></b>   [ברעט, לאטע] (חגיגה טו) ולא במרכבה רב אחא בר יעקב אמר בגודא דגמלא. פירוש בשני נסריה של גשר שמונחין זה בצד זה שיש ביניהן ריוח כמעט כך יש הפרש בין מים למים. (סנהדרין י) אביי קשישא אמר דמי לגודא דגמלא כיון דקם קם פי' נסרים של גשר העשוי מחדש אין אדם ממהר לעבור עליו אלא עקב בצד גודל כיון דקם קם כיון שמתחיל להלך על הגשר מתחזק יותר ואין אדם מתפחד לעבור עליו:",
            "<b><big>גד</big></b>   [אפער בורטין] (גיטין עד) רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע זבין שומשמי אגוד' דנהר מלכא. (יומא עו) רב יהודה ורב שמואל בר יהודה הוו קיימי אגודא דנהר פרת פירוש כמו על כל גדותיו (יהושע ג) והן גפי הנהרות:",
            "<b><big>גד</big></b>   [קאריאנדער] (שם עה) והוא כזרע גד לבן אמר רבי אסי עגול כגידא ולבן כמרגלית. פירוש הוא כסבר ובלשון ישמעאל כוסבר ובלעז קול\"יינדרו:",
            "<b><big>גד</big></b>   [ווערמוט] (שבת פו) דכתיב ויגד דברים שהן קשים כגידין פי' הדל\"ת דגוש והוא לענה. הנני מאכיל את העם הזה לענה תרגום מרר כגידין ההופכים ללענה משפט. ואחריתה מרה כלענה מרירא היך גידי:",
            "<b><big>גד</big></b>   [וואסער לאגיל] (סוכה מח) שני ספלים של כסף משכיה דההוא גברא דמשוינן ליה גודא ומלינן ביה מיא (שבת קלח) הגוד והמשמרת כבר פירשתי בערך אסלא פירוש חמת מים:",
            "<b><big>גד</big></b>   [טעמפל] (בפ\"ק דזבין) ראה אחת מרובה כשלש שהוא כמין גד יון לשילוח וכו'. פי' מקום בבית המקדש שעשו אותו יונים קבוע לע\"ז כאותה ששנינו בה גנזו בית תשמונאי את אבני המזבח ששיקצו מלכי יון לע\"ז ומשם לשילוח קרוב הוא ומנין שגד ע\"ז הוא דאמרינן (סנהדרין סג) מותיב רב משרשיא ראה אחת מרובה כשלש וכו' אמר רבינא גד נמי מיכתב כתיבא דכתיב העורכים לגד שלחן:",
            "<b><big>גד</big></b>   [צערהויען, צערהאקען] (בפ\"ק דאהלות) אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו אפילו מגויד ואפילו גוסס (יבמות קך) ראוהו מגויד וצלוב על הצליבה וחיה אוכלת בו אין מעידין עד שתצא נפשו פירוש מחותך הגידים (סנהדרין סז) לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקליה לספסירא וגידיה לגמליה. (ובויקרא רבה פרשה אל תהי עד חמס) מעשה בשלטון שהיה בקסרין שהיה מגייד את הגנבים והורג את הקבלנים. ס\"א מנגיד:",
            "<b><big>גיד</big></b>   [אדער. מענליכעס גליד] (בריש מעשרות) הפרסקין משיטילו גידים פירוש חוטים שעל הגרגר (ירושלמי) משיטילו גידים אדומים. (סנהדרין סח) עד שיקיף זקן התחתון ולא העליון תני ר' חייא עד שתקיף עטרה כי אתא רב דימי אמר הקפת גיד ולא הקפת בצים. (קדושין כה) וחכמים אומרים סירוס דמאן אילימא סירוס דגיד היינו סירוס הגויה אלא לאו סירוס דבצים ר' יוסי אומר מעוך וכתות אף בבצים ונתוק וכרות בגיד אין בבצים לא פי' הוא האבר:",
            "<b><big>גד</big></b>   [ציקילע] (חולין קד) רבי עקיבא אומר חיה ועוף אינן מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה. (ושם קיג) בשר בהמה טהורה בחלב אמר שמואל גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה גדי לרבות את השליל גדי להוציא את הדם גדי להוציא את השליא גדי להוציא את הטמאה. בחלב אמו ולא בחלב זכר בחלב אמו ולא בחלב שחוטה וכו':",
            "<b><big>גדיאן</big></b>   [היישעריק] חגב גדיאן כן כתוב בנוסחאותנו ובעל הערוך גרס נדיין ע\"ש (ועי' ערך נדונא):",
            "<b><big>גדבר</big></b>   [שאצמיינסטער] תרגום בפסוק ובני בית היו לי וגדברן די ממנן על מזונא דביתי:",
            "<b><big>גדיגוד</big></b>   [שטייג] (בילמדינו נקום נקמת בני ישראל) הרי נכנס הזאב לגדיגוד פי' הוא הכלוב שנותנין שם פריצי חיות הארי והזאב וזה כמו אותו (שבת קו) הצד ארי בשבת אינו חייב עד שיכניסו לגדודקי שלו (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב גורזקי. והוא בית משמר עשוי כמין תיבה כפי' רש\"י שם):",
            "<b><big>גדגדגיות</big></b>   [צאטעען בלומע. קירשין] (ברכות נט) ת\"ר ג' נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן ואלו הן גדגדניות כפניות ופגי תמרה. (עירובין כח) בפעפועין ובחלגלגות ובגדגדניות והתניא גדגדניות מרובי בנים לא יאכלו חשוכי בנים לא יאכלו ואם הוקשו לזרע אפי' מרובי בנים לא יאכלו ומסקנא כי קאמר רב בהנדקוקי מדאי פירוש גדגדניות הן הינדקוקי וחשוכי בנים לא יאכלו שהן ממעטין את הזרע ואם הוקשו לזרע אפילו מרובי בנים לא יאכלו. (ובסוף פאה ירושלמי) גדגדניות הינדקוקי ול' ישמעאל הן והן עשב שאוכלין הגמלים ולא יאכל אדם אותם אלא על ידי הדחק י\"מ קוליינ\"דרו כמו כזרע גד (<small>א\"ב</small> פי' הנדקוקי בלשון ישמעאל מין עשב נקרא שלשה עלים של מצרים ומזרעו נעצר השמן המועיל לחולי הגידים ובארץ מצרים מזה הזרע שהוא כמו דוחן עושים לחם):",
            "<b><big>גודיזין</big></b>   [שטיקער] דתכלתא תרגום של בגלומי תכלת (יחזקאל כז):",
            "<b><big>גדל</big></b>   [דוים, גרויס, ריהמלך] (כתובות ה מנחות יא) מפני שאמרו הקומץ זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זו גודל כבר פירוש בערך אצבע. (בקדושין מ) גדול תלמוד שהתלמוד מביא את האדם לידי מעשה תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר גדול תלמוד שהתלמוד קודם לחלה מ' שנה וכו' (בבא קמא יז) רבי יוחנן אמר קיים אמרינן לימד לא אמרינן ולא אמרינן והא אמר מר גדול התלמוד שהתלמוד מביא לידי מעשה ופרקינן ולא קשיא הא למגמר הא לאגמורי פי' למיגמר הוא תלמוד גדול שהתלמוד מביאו לידי מעשה לאגמורי הוא לאחריני מעשה גדול ש\"מ דלמיגמר הוא ולאיעסוקי קמיה רביה טפי עדיף וקדים על לאגמורי הוא לאחריני. (נדרים סב) רבי אלעזר בר צדוק אומר עשה דברים לפועלן ודבר בהן לשמן ואל תעשם עטרה להתגדל בהם וכו' (בב\"ב קנה) חזקה אין העדים חותמין על השטר אלא אם כן נעשה גדול פי' אלא אם נעשה המוכר גדול:",
            "<b><big>גדל</big></b>   [הערשטעלין] (מ\"ק יא) למגדל תנורי למגדל מהולתא למגדל אוהרי (בב\"ב נז):",
            "<b><big>גדיל</big></b>   [פלעכט ווערק, טישטיך] שלחן של תלמידי חכמים כיצד שני שלישי גדיל ושליש גלוי פירוש הני מילי דיחיד אבל דרבים לא אפשר דצריך לאותובי מאכל לפני כל אחד ואחד ודקא מקשינן טבעתו מבפנים והתניא מבחוץ לא קשיא טבעתו מבחוץ בדאיכא ינוקא דלא נתיק ביה אי נמי דלא ממשמש ביה טבעתו מבפנים בדליכא ינוקא אי נמי בדאיכא שמעא נקיט ליה מבחוץ ואי ליכא שמעא והוא דבעי לטלטולי נקיט ליה מבפנים אי נמי ביממא לטבעתו עביד ליה מבפנים ובליליא דלא מתחזיא דמכסיא בנהמא עביד ליה מבחוץ פירוש אחר ב' שלישי גדיל מכוסה במפה מדבר שהוא עשוי הגדיל ארוג מקום שמשים הלחם עליו שליש גלוי בלא מפה שעליו מניחין קערות וירק שלא תתלכלך המפה ויקלקל הסעודה וטבעתו של שלחן שתולים אותו בו תהא קבועה מבחוץ שלא באותו צד שהוא יושב אלא מצד האחר והא תניא מבפנים לא קשיא הא דאיכא ינוקא שיושב אצלו יחזיר השלחן שיהא טבעת מבחוץ שמא יחזיק התינוק בטבעת ויהפוך השלחן איכא שמעא שעומד לפני השלחן ומשמשו יחזיר הטבעת מבפנים שלא יזיק לשמש הא ביממא יכול להחזירו שיהא הטבעת מבחוץ לפי שרואה ויכול לשמור שלא יגע בו. גדיל שנים גדילים ארבעה (יבמות ד). בעינן גדיל גדילים בגלימא (מנחות לט) פירש בערך שעטנז (גיטין סט) נגדול פתילתא ולטמיש בחלא. ע\"מ שיש לי שפחה גודלת ואין לו (קידושין מט) מי סברת מאי גדלת גדולה ממש לא מאי גדלת גודלת. פירוש גודלת שער של נשים שגודלת השיער שלהן: פירוש אחר גודלת דברנית כדכתיב ויגדילו עלי פיהם. הגודלת הכוחלת הפוקסת (שבת צד) פירוש הגודלת מעשה עבות תרגום עובד גדילין. גודלת משום אורגת כוחלת משום כותבת פוקסת משום טווה וכו' עד כוחלת משום כותבת גודלת ופוקסת משום בונה (כלים) ר' יהודה אומר אף של גודלת טמא מושב מפני שהבנות יושבות בו וגודלת (בפרק ט\"ו בכלים) פירוש המגדלת שיער נשים יש לה צורת נפה שתשב עליה הכלה ומקשטת אות'. אזיל נסיב בת גדיל כלילי דינאי מלכא (בבא בתרא קלג) (<small>א\"ב</small> תרגום ותגלח את שבע מחלפות ראשו (שופטים ט״ז:י״ט) וגדע ית שבע גדילת רישיה):",
            "<b><big>גדם</big></b>   [פערשטיממעלט] (תענית כא) מה גדם בשתי ידיו. (סנהדרין כא) עדים גדמין:",
            "<b><big>גדם</big></b>   [צווייג] (שבת קי) גזר רב יצחק בר ביסנא דליכא דלימטי אסא וגודמי גבי הלולא. (מכות ח) כגון דשדא פסא ומחייה לגודמא ואזל גודמא ומחייה לכבשא. (גיטין לז) רב אשי מקני ליה גדמא בדיק ליה וכתיב עליה פרוזבול פי' ענף:",
            "<b><big>גדין</big></b>   [צובער פארמעל] דקסמין חתימין ת\"י של וקסמים בידם (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב ומגדין:",
            "<b><big>גדן</big></b>   [ברונגען. גרייכען]. לקראת צמא התיו מים (ישעיהו כ״א:י״ד) תרגום גדונין דמיא:",
            "<b><big>גדנף</big></b>   [לייסט. שלאס]. (סוכה כ) הא דאית ליה גדנפא הא דלית ליה גדנפא פירש' בערך בדיא והוא מסגרת שנעשה לה בית קיבול (ע\"ז ע\"ו) רב עוקבא זבן דודא מגוי עבד לה גדנפא דלישא ומליא מיא וארתחיה: והגבול סביב לה (יחזקאל מג) תרגום גדנפא מקף לה. ותרגום מסגרת גדנפא:",
            "<b><big>גדף</big></b>   [לעסטערן] (כריתות ז) ת\"ר את ה' הוא מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את הקערה וחסרת קא סבר מגדף היינו מברך את ה' פירוש כגון גודף קערה וחסר מן הקערה עצמה קא סבר מגדף היינו מברך את השם כלומר שפושט יד וכופר בעיקר גדפת הקערה ולא חסרת דקסבר מגדף גודף קערה שכופר בעיקר ולא חסרה שלא פשט ידיו לעיקר (שבת עה) מאי אמגושתא רב אמר חרשי ושמואל אמר גידופי פי' שמחרף כלפי מעלה וכבר פירשתי בערך אמגוש. (פסחים צג) קסבר מגדף היינו מברך את ה' מגדף בה רבי אבהו אלא מעתה דכתב לכן עתה יגלו בראש גולים וכו'. (שבת סב) בגמ' ולא בכוחל' (סנהדרין מ קדושין עא) מגדף בה ר' אבהו ואימא לאתויי חקירות. פי' רב שרירא גאון מגדף מראה תימה בידו כאדם שגודף מן הקערה (פסחים מב) בפי' רבינו חננאל אשה לא תלוש לא במים גדופים. ויש מפרשים כמו לייטי עלה במערבא:",
            "<b><big>גדר</big></b>   [גראסדענקען. זיך ערהעבען] (ברכות יז) כשם שאינו מתגדר במלאכתו כך אני איני מתגדר במלאכתי פי' ענין מתגדל ואין שררה במלאכתו אף אני איני מתגדל במלאכתי ויש מפ' מה הוא אינו מתגדר בשלי שאינו עוסק בתורה כלום אף אני איני מתגדר בשלו שאיני רוצה לבטל מדברי תורה (יומא עח) דבר זה הניחו להן לבית ר' להתגדר בו. מאי כיון דלהתגדר בו צריך ליטול רשות (נדרים פא) מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לצאת מבניהן תלמידי חכמים שלא יאמרו תורה ירושה היא להם רבי שישא בריה דרב אידי אמר כדי שלא יתגדרו על הציבור מר זוטרא אמר מפני שהן מתגדרין על הצבור רב אשי אמר משום דקרו לאנשי חמרי. (חולין י) אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו. ירושלמי בדמאי בפרק שני היו הכל מליזין עליו אמר להם בואו ונדיין כתיב וכתת נחש נחשת וכי לא עמד צדיק ממשה עד חזקיה להעבירו אלא העטרה הניח לו הקב\"ה להתגדר בה:",
            "<b><big>גדר</big></b>   [קליינע פיעך] (בב\"מ סט) אין מושיבין חנווני בגודרות עשרים וארבע חדש (בב\"ב לו) חזקתן ג' שנים. (כתובות פד) אמר ריש לקיש הגודרות אין להן חזקה פי' כל דבר המהלך בדרכים ושווקים שיתכן לומר מעצמו נכנס או אתה הנכנסתו לביתך והחזקת בו אין לו חזקה:",
            "<b><big>גדר</big></b>   [צוים, צוימען] (בב\"ב צא) המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו (ד\"ה א ו) ישיבו שם גדרה אלו סנהדר' שגדרו פרצותיהן של ישראל וכו'. (ובב\"ר יא) גדרה על שם אשר שמתי תול גבול לים וכו'. (במקואות פרק ה') ומודים שהוא גודר כלים וטובל בהן ואותן הכלים שגדרו בהן לא הוטבלו פי' בגדים וכיוצא בהן שסתם בהן מקום שיוצאין המים ממנו:",
            "<b><big>גדר</big></b>   [שניידען, ברעכן] גודרין בתמרים עיין ערך גדר כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>גדרון</big></b>   [עזעל]. (נדרים מא) רבה בר רב שילא אמרי ליה כלדאי שכיב גברא מגובתא הוה רכיב גידרונא זוטרא מטא תיתור' איסטיוט שדיה הוה קא שכיב קרי אנפשיה למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך פי' גידרונא עייר תיתורא גשר איסטיוט נזדעזע מסתברא גידרונא מערך גיידור שלמעלה ובלשון יון קורין לחמור גיידרו (<small>א\"ב</small> במקצת נוסחאות כתוב גרדונא בנוסחאות אחרות גינדרונא ויש גורסין גונדיתא וגדרין וגיידור א' הם עיין שם):",
            "<b><big>גדש</big></b>   [הויפען. גארב] (בפאה פרק ו' ובעדיות פרק ד') העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש (בב\"מ עב) פוסק עמו על הגדיש. (סוטה לד) מלמד שהי' המים נגדשין ועולין. (במנחות צ) במשנה כל המדות שהיו במקדש היו נגדשות פי' תוספת שעולה למעלה מן המדה כמו גדיש:",
            "<b><big>גדש</big></b>   [פיהרען] (בויקרא רבה אחרי מות פרשת ויתרון ארץ) עובדא הוה בתרין גברין דהוו עיילין לטבריא חד סמי וחד פתיח והוה ההיא פתיח גדיש ליה יתבון למקרטא באורחא לקטן עשבא ואכלין דין דהוה פתיח איסמי ודין דהוה סמיא איפתח ולא עלון מתמן עד זמן דגדיש ההוא סמיא לההוא פתיחא (<small>א\"ב</small> פי' מנהיג):",
            "<b><big>גה</big></b>   [הערויסריקען הערפארשטעהן] (מ\"ק ו) בגמ' ומקרין את הפרצה כותל הגוהה ברשות הרבים סותרו ובונה כדרכו מפני הסכנה פי' גוחן (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב גוחה):",
            "<b><big>גה</big></b>   [פעהלער אויסבעסערן] (מגלה יז) היה כותב דורשה ומגיהה. ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא. (כתובות יב) אמר רבי אמי ספר שאינו מוגה עד ל' יום מותר לשהותו. (שם מ) אמר רבה בר חנה א\"ר יוחנן מגיהי ספרים שבירושלים היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה (ברכות יג) גמרא בקורא להגיה שאינו קורא בניקודה אלא בכתיבתה כגון מקרא קורהו מקרא כגון חסר יוד בענין זה קורא' להגיה וזה שצריך לכוין את לבו. פי' אחר שבתחילה היה קורהו להגיהו ולא היה קורא אלא לדילוגין וכיון זה לבו וקורא שלא לדילוגין יצא:",
            "<b><big>גהא</big></b>   [קלאגען] גוהא גוהא מבעי ליה (ברכות נט) וכל הזועו' פיר' אוביא טמיא כי בעת שרואה הקב\"ה צער לישראל שמצערין אותן האומות ביותר מחשב להביא מבול זוכר ברית ומוריד כמין שני דמעות ח\"ו דמעה ממש אלא מעין טיפות כעין דמעות ומתנחם הקב\"ה שלא לאבד עולמו ומתגלגלות ויורדות לים הגדול וקולן הולך מסוף העולם ועד סופו וזהו גוהא והשיב רב קטינא אובא טמיא כמו שהוא שקר שהוא אלוה כך הם שקר כל דבריו שאינן דמעות אלא כמו ספיקות כפים גוזר הקב\"ה למלאך וסופק כפים כדכתיב וגם אני אכה כפי אל כפי (יחזקאל כ״א:כ״ב) ויוצא זעזוע מביניהם וזהו גוהא וזה שא\"ר נתן מתאנח חס ושלום שיש שם אנחה אלא גוזר על מלאך שיתאנח וזה שאמר דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד גוזר למלאך לדחוק את רגליו ורבנן אמרי אומר למלאך ובועט ברקיע שנאמר הידד כדורכים יענה וזה דבר ידוע הוא כדכתיב ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני פועל הצועק וצווח ואולי מלה זה נעתקה מלשון עברי געה אל לשון היונים):",
            "<b><big>גוהא ובר גוהא</big></b>   [ריננע] (במ\"ק ח) ועושין נברכת פי' גוהא בריכה גדולה שעושין בחצר שיכנסו בה כל השופכין בר גוהא בקיע והיא נברכת קטנה שעושין סמוך לגדולה כדי שיכנסו בה המים היוצאין מן הגדולה לקטנה כשהוא מלאה ובערך בקיע הוא מפורש (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני מכרה בור וחפירה):",
            "<b><big>גיהיא</big></b>   [רויט] מסכת בכורות בסוף פרק מומין אלו כדאמרי אנשי סימקא גיהיא לבקן חיוורא פירוש אדום:",
            "<b><big>גהיט</big></b>   [אויס גישטראכען] מתפילך בעל הערוך גריס גחיט עיין שם:",
            "<b><big>גהץ</big></b>   [בלייכען] (פסחים קט) אפילו עני שבישראל בבגדי פשתן המגוהצין. (תענית כט) שבת שחל ט' באב להיות וגיהוץ שלנו ככיבום שלהם. וכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ. (כתובות י) גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם ואי אמר' ליעביד גיהוץ מעברא ליה חומרתא. פי' גיהוץ שלנו ככיבוס שלהם לפי שכלי פשתן שלהם דקין הן ביותר ובכיבוס הראשון מתלבנין כבגיהוץ שלנו. חומרתא אבן שמחליקין בה בגדי פשתן נקראת בלעז ליש\"א:",
            "<b><big>גהץ</big></b>   [פרייען] (בב\"ר פרש' ויאמר ה' אל אברם) ואם תאמר גהץ ושמח למה לא יצא שעדיין לא הורש' אבל משהורשה וילך אברם כאשר דבר אליו ה' וילך אתו לוט (<small>א\"ב</small> פי' שמח):",
            "<b><big>גהק</big></b>   [רילפזען] (ברכות כה) היה עומד בתפלה גיהק ופיהק פי' רוטר\"י (<small>א\"ב</small> פי' ענין נפיחה מן הפה):",
            "<b><big>גיהר</big></b>   [עדעלשטיין] תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב זבולון גליף על גיהר פירוש אבן יהלום):",
            "<b><big>גהרק</big></b>   [טרהאן. רייטוואגן] (תענית כ) ביומא דעיבא מפקי לי' בגורהקא דדהבא. (ובמציעא עג). בגמרא אין פוסקין רב סעורים אחוה דרבא הוה תקיף אנשי דלא מעלו ומעיל להו בגוהרק' דרבא (ושם פה) בגוהרקי דכולהו הסתכל לבר מגוהרקיה דרבי חייא דלא תסתכל אמר ליה מאי סימניה אמר ליה כולהו יתב' בגוהרקי דדהבא ואסקי להו מלאכי לבר מגוהרקיה דרבי חייא ומנפשיה נחית (גיטין לא) חליף ואזיל רב אחא בר יעקב כי יתיב בגוהרק' דדהבא ופריס עליה סרבלא דכרתי פי' כסא של זהב:",
            "<b><big>גו</big></b>   [אין מיטטע]. (כתובות טו) ואמרי דבי ר' ינאי פרט לזורק אבן לגו פי' הענין שם כלומר בא וארב לו לפטור את הזורק במעמד בני אדם הרבה והרג אחד שפטור (ושם קיח) וישבע יוסף את בני ישראל וגו' אמר רבי חנינא דברים בגו ידע יוסף בעצמו שצדיק גמור הוא וכו' (קידושין מד) אמר שמואל צריכה גט וצריכה מיאון אמר קרנא דברים בגו אם גט למה מיאון ואם מיאון למה גט פי' כלומר דברים יש לומר ולהקשות בדבר זה (<small>א\"ב</small> תרגום בתוך העיר בגו קרתא):",
            "<b><big>גואז</big></b>   [פערשניטענער] שאל ר\"ע את ר\"ח הגדול במה הארכת ימים אתו גוזאי קא מחו ליה (בקדושין לג) רבא משדר שלוחי רב נאמן משדר גוזאי (שבת קנב) אמר ליה ההוא גואזא לרבי יהושע בן קרחה פי' גואזא חתוך הערוה והוא סריס. ויקרא מלך ישראל אל סריס א' (מ\"ב ח) תרגום לגואזא חד. ויתן לה המלך סריס אחד. (שם כג) לקח סריס אחד תרגום גואזא:",
            "<b><big>גזיה</big></b>   (לייב קערפער]. (עירובין כט) מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס. (כריתות י\"ג) כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס בכדי אכילת פרס כיצד אכל וחזר ואכל אם יש מתחילת אכילה ראשונה ועד סוף אכילה אחרונה כדי אכילת פרס מצטרפי' יותר מכן אין מצטרפין לא התירו לו לאכול פחות מכשיעור לירד ולטבול ירד וטבל ועלה והשלימו מצטרף וכו'. (כתובות סד) רבי שמעון אומר ב' ידות לככר מג' ככרות לקב חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה ובריש מסכת טהרות ובחצי פרס לפסול את הגויה ובסוף מקואות כל האוכלים מצטרפי' לפסול את הגויה בכחצי פרס כל המשקות מצטרפי' לפסול את הגויה ברביעית וכו'. (מעילה י\"ז) כל האוכלים מצטרפין כחצי פרס לפסול את הגויה במזון שתי סעודות בעירוב כביצה לטמא טומאת אוכלין כגרוגרת להוצאת שבת ככותבת ליום הכפורים כל המשקין מצטרפין לפסול את הגויה ברביעית. (עירובין פב) חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה גמ' תנא וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין פי' לר\"ש שתי ידות לככר הן ב' סעודות וכל ככר ח' בצים שהקב כ\"ד בצים וחצי הככר שהוא ד' בצים הוא הפרס ששנינו הנכנס לבית המנוגע הוא טמא מיד והן טהורים עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטים כו' וחצי חציו שהוא חצי פרס הוא ב' בצים לפסול את הגויה שהאוכל כשיעור הזה אוכלין טמאין נפסל גופו מלאכול בתרומה עד שיטבל ויש שפי' שאם נגע בה פסולה והוא ששנינו כל האוכלין מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין בכביצה: (יומא פ) אמר ליה רב פפא הנח לטומאת גויה דלאו דאורייתא פירוש פרס חצי חלה שהוא כל האוכלין מצטרפין לפסול הגויה בכחצי פרם כלומר אם אכל מעט לחם טמא ומעט בשר טמא אם יש בשניהם שיעור חצי פרס נטמא גופו מלאכול בתרומה וזו היא טומאת גויות ועל זה התקין רבינא אם שהה מתחלת אכילת נותר או פגול שאיסורו כזית ואכל במעט מעט עד שהשלימו לכזית כשיעור פרס נצטרפו כל האכילות וחייב ואם שהה יותר מזה אין מצטרפין אלא בטל המעט במיעוטו ואכילת אוכלין טמאין חצי פרס מעט מעט כשיעור שהיית אכילת פרס מצטרפין ונטמא הגוף ואם הוא שיעור שיהוי יותר מזה בטלו האוכלין ובשיעור אחד לכזית שיעור א' לחצי פרס ופריק לה רב פפא הנח לטומאת גויות דמדרבנן היא לפיכך מקילין בהיזה פי' ר\"ח ז\"ל. ורבינו ניסים זצ\"ל פי' טומאת גויות לאו דאורייתא מי שאכל אוכלין טמאין ושתה משקין טמאין שפוסל את התרומה ומי\"ח דברים שגזרו בו ביום הוא דתנן ואלו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון ואוכל שני והשותה משקין טמאין (שבת יד) אוכל ראשון ואוכל שני מאי טעמא גזרו בו רבנן טומאה וכו' ושניא מטומאה דאורייתא דאלו טומאה דאוריתא טמא לתרומה טומאת ערב ובעי הערב שמש והאי כיון דטבל טהור ולא בעי הערב שמש דתניא בסיפר' אין האוכל אוכלין טמאין ולא השותה משקין טמאין טמא טומאת ערב:",
            "<b><big>גויה</big></b>   [שאהם גליד]. (נדרים לב) אמר רמי בר חמא כתיב אברם וכתיב אברהם בתחלה המליכהו הקב\"ה לאברהם על רמ\"ג איברים ולבסוף המליכו על רמ\"ח ואלו הן שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה (פ\"ו בנגעים) כ\"ד ראשי אברים שבאדם אין מטמאין. משום מחיה ראשי אצבעות ידים ורגלים ראשי אזנים ראש החוטם וראש הגויה פי' הוא ראש האמה שכן מפורש (קדושין כה) וכולן עבד יוצא בהן לחירות והוינן בה סירוס דמאי אי סירוס דגיד היינו ראש הגויה מיהא הויא גמרינן דראש הגויה הוא ראש האמה שהוא הגיד (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אבר ואבר כנוי לגיד):",
            "<b><big>גויל</big></b>   [אום געהוטער שטיינער]. (בתרא ב) מקום שנהגו לבנות גויל ומפרש בגמ' גויל אבני דלא משפיין כלומר אבנים שאינן מגורדות שיש להן כמין קרנות בולטות היינו מרשא דקרנאתא (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אבנים מרובעות):",
            "<b><big>גול</big></b>   [געפלעכט, געווערבט] תרגום קפדתי כאורג חיי (ישעיה לח) אתקפלו כגול גרדאין חיי אולי יש לגרס כנול באות נון פירושו אריגת):",
            "<b><big>גוון</big></b>   [פארבע] (עירובין נג) מה גוון טליתך כתדרין עלי אדמה פי' כאיזה מראה טלית שלך כתרדין עלי אדמה שירוקין הרבה. (שבת קמ) תני יעקב קרחה לפי שאין עושין אותן אלא לגוון פ' לצבעו להתראות בו גוונא של ביצה ס\"א לגוון התבשיל שיהא לבן ולא צריכי לאכול הביצה דליהוי כבורר (<small>א\"ב</small> תרגום חור כרפס גוון חוור וענין אחר קרוב לזה תרגום כדמות חמת נחש (תהילים נ״ח:ה׳) כגון אירסא דחוויא ובלשון תלמוד כגון פירושו כעין (בב\"ק פו) דמרקיד בו כובי דבעי אחויי גווני ארישיה ולא שני מחוי מהנהו קרטופני (<small>א\"ב</small> נענועים וענינים שונים תרגום ענין רע (קהלת א) גוון ביש):",
            "<b><big>גז</big></b>   [ארטע פויגעל] (חולין מב) דריסת הגז בעוף הגס. פי' יש אומרים שהוא הינשוף ויש שקורין אותו בלעז פאלקו\"ן (<small>א\"ב</small> תרגום ירושלמי את הנשר ואת הפרס ואת העזניה ית נישרא וית עוזא וית בר גזא):",
            "<b><big>גז</big></b>   [שאטצע] (שבת סג) ומשתכחא בי גזא דצמצמא מלכא. (יומא נא) שאני בי גזא דאהרן דאפקורי אפקריה רחמנ' לגבי אחיו הכהנים (הוריות ט) אמר ליה דידך או דגזא. (חולין קלט) ושמואל כל היכא דאיתנהו בי גזא דרחמנא קיימי דכתיב לה' הארץ ומלואה ס\"א בגנזא (מעילה יז) אמר להו שאילו כל מאי דאית לכי ועולו לבי גזא ושקלו כל מאי דבעיתו. (גיטין סח) מאי טעמא כי חזיתא לההוא קיסתא אחיכת דהוה יתיב אבי גזא לקסום מאי דאיכא תותי (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני אוצר של דברים חשובים והוא מלה פרסית אשר הועתקה ללשון יוני וכן אנגריא):",
            "<b><big>גז</big></b>   [שניידען] (פסחים כ) גוז משקין דרישא. (שבת קנ) משכחת לה דמחשיך למיזגא ליה אסא. (נדרים סט) שמע מניה דבית שמאי מיגז גייז. (נזיר כא) איבעיא להו בעל מיעקר עקר או מיגז גייז פי' מיעקר עקר מעיקרא או מיחתך חתיך מהשתא ומזה הערך אתו גוזאי וקא מחיה ליה שהוא בערך שלפני זה:",
            "<b><big>גז</big></b>   [דורך געהן]. (בב\"ר פרשה י) וכל צבאם רבי אחא הוי משתעי הדין עובדא חד בר נש הוה קאים על כיף נהרא חמא חד עורדעי טענה חד ערקבא ומגיזא יתיה נהרא כיון דעבד שליחותיה אהדרתיה (ובויקרא רבה ויהי ביום השמיני) פרשת אל תרא יין א\"ל כדון גזון נטוריא מהכא פי' עכשיו יעברו שומרי העיר. דרך לעבור גאולים (ישעיהו נ״א:י׳) תרגום למיגז משיזביא. כסוס שוטף במלחמה (ירמיה ט) תרגום כסוסיא דגזיא בקרבא):",
            "<b><big>גז</big></b>   [קרימער וועג] (פסחים יט) וסיפא לאפוקי גזייתא פירוש שבילים עקומים שאינן מיוחדין לעליה ולא לירידה (מציעא צט) לא צריכא דאיכא גזיאתה פי' דרך עקלתון. (פסחים קיא) למאי נפקא מינה לגזויי לה אזל גזי לה פי' עיקל הדרך. (שם קיא) הא קא חזינן דאיכא עלך גזייתא נינהו דשמטי סוסייהו ואתי דברי להו פי' שמהלכין במדבר ולא בישוב וכשבאין לשבילין שהם ממדבר לישוב בורחין סוסיהן דרך אותן שבילין והולכין אחריהם ומנהיגין אותן ובענין אחר אינן מצויין ורב האי פי' לאפוקי גזייתא מקום העבר' כדמתרגמי' עברו גזו וכתיב ונגוזו ועבר כלומר אותו מקום שאין ידוע הלהוריד הוא שם או להעלות מחמירין בו ודנין אותו בדרך ירידה. (שם קיג) אמר ההוא גזניחא הא כלומר עוברת בעלמא היא:",
            "<b><big>גז</big></b>   [פערגלייכען, אוסגליוכען] (בפסיקת' דזכור) הוו זהירין למגזי טבא טבתיה לא תתעב אדומי כי אחיך הוא וגו' למגזי בישא בישתיה זכור את אשר עשה לך עמלק פי' לשלם:",
            "<b><big>גז</big></b>   [קערקיר מיינסטר] (שבת קלט סנהדרין צח) אי בטלי דייני בטלי גאזי דפאטי דכתיב הסיר ה' משפטיך פנה אוביך פי' שוטרי' שחובשין בני אדם ולוקחין ממונן. (תענית כ) גמ' דפרק סדר תעניות אלו וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים אמר רב יהודה אמר רב לברכה דלא מוקמן מינן לא רישי נהרי ולא גזי דפטי ולא רישי כרכי (<small>א\"ב</small> כבר פירשתי שבלשון יוני איפטי הם שרים ובערך גאז פי' בעל הערוך שהוא שוטר וסריס אם כן גאזי דפאטי פי' סריסי ושוטרי השרים ובנוסחאות גרסינן גזרפתין):",
            "<b><big>גז</big></b>   [ביענן וועספער] (בכורות ו) דבש הגזין והצרעין טהור ומותר באכילה. (שבת קו) הצד חגבין הגזין. (נדה יז) רבה בר הונא מקרקש גזי פי' ממיני דבורין וצרעין הן (<small>א\"ב</small> בגרסאות שלנו כתוב זגי דכילתא ופי' רש\"י מקשקש הפעמונים וגרסת בעל הערוך הוא נכונה כמו שכתבו התוספת בשם ר\"ת כי אין ענין לפעמוני' עם זבובים ויתושים הנזכרים בגמ'):",
            "<b><big>גז</big></b>   [שעהמען] (ושם טו) מי אמר רבי יוחנן אפילו ביולדת דגזיזא למטבל. ס\"א דכזיזא והוא העיקר ופי' בערך כף:",
            "<b><big>גז</big></b>   [מעסער גיוועהר שטיקער] (ב\"ק ה וד' מב') הא תבריא ר' עקיבא לגזיזיה פי' שיבר כלי זיינם שלוחמין בהן (סנהדרין ז) גברא דרחיצנא עליה אדייה לגזיזיה וקם פי' הרים כלי זיינו עלי. (ברכות יח) והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג דתבר גזיזי דברדא וטבל פירוש חתיכות חזקות של ברד. (שם סא) רב אחא בר יעקב אמר מיטרא בענני מימסא מס ובריק ברקא תקיפא דברק בעננא ומיתבר גזיזיה דברדא ומפשר ליה פי' מימסא מסי מלשון המס ימס כלומר מחמם הברק גזיזי השלג והן נמסין ויורדין בענני'. פ\"א ממסא מסי קפוי הוא. בב\"ר טיפה של מסי ובריק ברקא ומחממו ומתפשר:",
            "<b><big>גז</big></b>   (צווייג] (שם מ) אלא היכא דכי שקלת ליה לפירא איתיה לגזא. (ע\"ז לה) עד כאן לא פליגי רבי יהושע עליה דרבי אליעזר אלא בקטפא דגזא. (נדה ח) עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בקטפא דגזא פי' שרף של גוף העץ של אילן מלשון גואזות של הקדש. (נדרים ב) זמנא חדא טבעה ספינת' דכולה עסקא הות מחת בההיא גזיזא ואישתכח בההוא זמנא (חולין ח) כגון דפסק ביה גוזא לע\"ז. (שבת קכד) התם מגוזא פרסיכנא. פי' נטיעים שטוחים אילך ואילך פרוסים כעין דלת. פי' אחר מחיצה אחת שבאילן בשדה לאו דחק באילן וסיכך על גביו ולא דכייפי' אלא מענפיו היוצאין לחוץ ומעובי שבו עשה מחיצה שלישית לסוכה דיכול לינטל האילן ועומדת הסוכה ומשום הכי מותר אבל נדדין ליכא למשמע מיהא. ובסוף הלכה אלא לינחיה אגואזי וכי סליק לא לינח כרעיה אגואזי אלא אקנה. בלשון ערבי קורין לקורות גוזאין ועוד פי' מזה בערך אמדלא. (גיטין סט) לברסם וליבחשיה בגיאזי למרמהון וכי בשיל גואזא דמרמהון בשיל ליה כוליה דמסר ליה גואזא סילת' ושרגא. (בבא קמא כה) פי' גואזא עצים יבשים סילתא עצים קטנים שרגא נר (<small>א\"ב</small> גאזא כמו זאזא עיין שם):",
            "<b><big>גזב</big></b>   [נאהמע איינער שטאדט] (פ\"ק דדמאי) מן גזיב ולהלן פטור מן הדמאי. (שביעית פ' ו') שלש ארצות לשביעית כל שהחזיקו עולי בבל מארץ ישראל ועד גזיב (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב כזיב):",
            "<b><big>גזבר</big></b>   [שאץ מיינסטער] בפ\"ק דפיאה עד שימרח הגזבר (ובפ' ג' דמעילה יד) הגזברין שלקחו את העצים מועלין (<small>א\"ב</small> בעזרא לשון פסוק לכל גזבריא די בעבר נהרא פי' ממונים על אוצרות המלכים):",
            "<b><big>גזוזטר</big></b>   [גאניק. גאליריא]. (סוכה נא) מתקני' שם תיקון גדול א\"ר אלעזר כאותה ששנינו (מדו' בפ' שני) וחלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא פי' חלקה כמו גבעה היו באין לידי קלות ראש שהיו נכנסין בין הנשים ועשו גזוזטרא סביב לחצר יוצאת מן הקיר וקירוי על גבה והיו הנשים עומדות מלמעל' על הגזוזטרא ואנשים מלמטה בחצר ותנא בראשונה כשהיו רואין שמחת בית השואבה היו אנשים מבפנים ונשים מבחוץ הרואות והיו באין לידי קלות ראש התקינו שלש גזוזטראות בעזרה כנגד שלש רוחות להיות נשים רואות מלמעלה (שבת צו) כיצד שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים. (עירובין ע\"ח) וכן שתי גזוזטראות מלמעלה זו כנגד זו. (ב\"ב ס') אין מוציאין זיזין וגזוזטראות זו כנגד זו ברשות הרבים. (ובפרק ח' באהלות) הזיזין והגזוזטראות. (ובזבין פ\"ר יהושע) זב שהקיש על גזוזטראות פי' גזוזטרא כדכתיב והגזירה והבניה וקירותיה תרגום וגוזזטרא ובנייתא ועוד מפורש בערך זוז יש מקומות כתיב גזוזטראות ויש גזוזטריות ויש כסוסריות ויש גסיסטריות ויש גצוצריות ויש גצוצטריות ויש כצוצטראות (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני בנין בולט מקיר הבתים חוצה עשוי לישב שם לראות):",
            "<b><big>גזל</big></b>   [רויבען] (חולין קלד) דאמר רב חסדא גזל ולא נתיאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה וכו' לא דכולי עלמא אית להו דרב חסדא פי' מדאמר תרווייהו אית להו דרב חסדא שמע מינה הלכתא כוותיה (ובב\"ר והוכיח אברהם) איזהו גזלן רבי אלעזר בר קפרא אמר זה שגוזל בפרהסיא היך דאת אמר ויגזלו כל אשר יעבור עליהם בדרך מה דרך בפרהסיא אף גזלן בפרהסיא רבי שמעון בן יוחי מייתי לה מהכא והבאתם גזול את הפסח מה פסח מום שבגלוי אף גזלן בגלוי וכו' (ובויקרא רבה פרשה ויתרון ארץ באחרי מות) רבי יוחנן אמר כל הגוזל את חברו שוה פרוטה מעלה עליו הכתוב כאלו הרגו ואית ליה קריין סגיאין כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח. ומחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם. וילמד לטרוף טרף אדם אכל כאדם אכל. שוחט השור מכה איש כמכה איש. האיש אשר כילנו ואשר דימה לנו וכי הוא הרגן והוא דימה להן אלא על ידי שהחריב נוב עיר הכהנים שהיו מספקי' להן מזונות מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן. (עירובין פח) יש גזל בשבת בחורבה מחזיר לבעלים פי' הא גופה קשיא אמרת יש גזל בשבת אלמא מאן דגזל רשותא דחברי' ואחזיק בה ובנאה קנאה בשינוי ושרי ליה לטלטולי בשבת בגוה דהוה לה כולה רשותיה והדר אמרת דחורבה יחזיר לבעלים כלומר יחזיר רשותו של חברו שגזל כמות שהוא בעינם אלמא לא קנה ופרקינן הכי קאמר יש דין גזל בשבת כיצד דין גזל בזמן שהכניסו גזלן לרשותו אבל אם הניחו בחורבה של נגזל בחורבה יחזיר לבעלים כלומר אם גזל מחברו חורבתו ולא בנאה לא קנאה בחזקה אלא היא עדיין חורבה יחזיר לבעלים כמות שהיא בעינה דהא לא קנאה אבל בנה בה והחזיק קנאה אמר רבה ומותבינן על זו השמועה איני שהבונה ברשות חברו בגזילה והחזיק בגזילה קנאה והא תנן וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה מחיצה למעלה ולמטה עוד עשו לה מחיצה עשרה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות והא העליונה החזיקה מעבר על גבי התחתונה בגזילה ואם כן הוא שיש דין גזל בשבת וקנה הגזלה אמאי אסירה הלא יש מחיצות למעלה למטה נהי דתחתונה אסורה דרגל העליונה דורסתה. אלא העליונה אמאי אסורה הרי יש מחיצות ורשות. התחתונה שעוברה עליה הרי קנאתה בחזקה אלא מדקתני שתיהן אסורות עד שיערבו ש\"מ שאין גזל בשבת וכי כל אחת אוסרת על חברתה ופריק רב ששת כגון שעשו מחיצה בשותפות שגלו דעתן דלא מכת גזילה קא אתו ונעשו כאלו שנים בתים בחצ' אחת שצריכות עירוב. ומקשינן אי הכי כי עשו לתחתונה נמי מחיצות למעלה ביניהן ועוד עשו למטה תהיינה אסורות עד שיערבו דהא אמרת נעשו כשני בתים בחצ' אחת ופרקינן וכיון דחזרו ועשו לתחתונה מחיצה למטה סליקו נפשייהו מן העליונה דגליא דעתא דלא ניחא ליה שותפות בהדה ומחיצות הויין חלוקה ביניהן וכל אחת זכתה לעצמו לפיכך שתיהן מותרות:",
            "<b><big>גוזמא</big></b>   [איבער רייבונג] (עירובין ב) בשלמא לבר קפרא גוזמא. (ביצה ד) אפרוח וקליפתו גוזמא (חולין צ'. בפרק ב' דתמיד) החלו מעלין באפר על גבי התפוח וחפוח היה באמצע המזבח פעמים עליו ש' כור אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא אמר רבי אמי דברה תורה בלשון הבאי ערים גדולות ובצורות בשמים בשמים ס\"ד אלא גוזמא דברו הנביאים לשון הבאי ותבקע הארץ לקולם ותבקע סלקא דעתך אלא גוזמא אמר רבי יצחק אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים לשון הבאי תפוח גפן ופרכת לאפוקי מדרבא דאמר כוס של זהב גוזמא קא משמע לן הני אין אבל התם אין עניות במקום עשירות. ופי' גוזמא לשון הבאי ודברי הבאי אחד הוא והוא כאדם שמגדל את הדבר הרבה ומוסיף בגידולו והוא כענין ערים גדולות ובצורות בשמים שהוא משל כשם שהשמים אתה מגביה ראשך בכל יכולת עד שתראה המקום שלמעלה הימנו כך ערים האלה אי אתה רואה את ראש המבצר עד שתגביה ראשך ותשא עיניך בכל יכולתך ואם במנין אתה תמה איך יאמר מנין שאין הדבר בקצבה ההיא כל שכן שאמר ותבקע מעשה שהיה ראוי לתימהון והנה במנין לשון הבאי הרבה באמרן ואילו חיה אלף שנים פעמים ואין זה מצוי באנוש ולמך ע' ושבעה לא קצב' מדוקדקת היא מהכות כסיל מאה אלף גפן בחלף כסף לקבל אלפא חמרא שתי הרי זה מנין שאי אפשר להיות כמשמעו שישתה אחד כנגד אלף אלא לשון הבאי הוא הוא נקרא גוזמא כי הוסיף בעילויו של דבר כלומר אילו היה בן אדם יכול לשתות כך היה זה שותה אף כך הוסיף בעלוי תפוח כי פעמים עליו ש' כור ובפרוכת ש' כהנים מטבילין אותה כלומר כי לא נראה כמה הן והיו נראין לעינים כאשר יראו כורין הרבה והמטבילין נראין כאשר יראה קהל גדול נמשל בעלמא וכן גפן וכיוצא בו וכיון שחקרו אנשי התלמוד וראו כי לא בדקדוק נאמרו משניות הללו אלא הבאי גילו כי כן הם ואשר אמרת מאי שנא הרי מדדמי להו כי באלה פורש בו כך וכל שפורש בו כך או שנודע שהוא כך כענין מגדל הפורח באוי' וכיוצא בו הרי הוא כמותו וכל מה שלא נגלה בו כך אין לומר בו כן שאף במקרא יש לומר כן מאי שנא כי ה' אלהיך אש אוכלה מן כי ה' אלקיך הוא האלהים אלא שאין לך להוציא דבר ממשמעו אלא בראיה אף כן דברי חכמים וכל דברי בני אדם כך זאת תשובת רב שרירא ורב האי בנו הגאונים (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני הפלגה בדבר מה):",
            "<b><big>גזם</big></b>   [אבשניידען] (ע\"ז כ) סכין שמן לגזום בין במועד בין בשביעית פי' שאם נקצץ קודם שביעית סכין שמן בשביעית ובמועד במקום הקצץ:",
            "<b><big>גזם</big></b>   [דראהען, אבשרעקען] (שבועות מו) מאי טעמא עביד איניש דגזים ולא עביד הכא נמי עביד איניש דגזים ולא עביד פי' שמחרף ואינו עושה. מפני אויב ומתנקם (תהלים ח) תרגום בעיל דבבא וגיזומא:",
            "<b><big>גזע</big></b>   [שטאמם ווארציל]. (בתרא פא) העולה מן הגזע שלו מן השרשים של בעל פי' גזע כל גוף האילן מן הארץ ולמעלה הנראה לעין וחמה זורחת עליו זהו גזע וכל האמירין העולין ממנו הן ללוקח וזהו שכתוב ויצא חוטר מגזע ישי (ישעיהו י״א:א׳) וכל שטמון בארץ ואין חמה עובר' עליו הוא שורש כדכתיב ונצר משרשיו יפרה. (עירובין ק) כאן שגזעו מחליף כאן בשאין גזעו מחליף:",
            "<b><big>גזף</big></b>   [צארן]. (בע\"ז נה) דכי מגזף בעלמא ולא אתי מטרא פי' כי איכא ריתחא בעלמא (<small>א\"ב</small> אולי דכי מנזף בעלמא היא גירסא נכונה אבל בגרסאות שלנו כתוב דכי מצטריך עלמא למיטרא):",
            "<b><big>גזר</big></b>   [אנשיט] (שבת נד) ולא ברצועה שברגלו דעבדי לה לגיזרא פי' בהמה המזקת רגל אחת בחברתה עושין לה רצוע' שלא יזיק. פי' אחר אם תהיה פרסה של בהמה סדוקה קושרין אותה ברצועה להתרפא:",
            "<b><big>גזר</big></b>   [שייטיל, האלץ שניט] שני גזרי עצים לרבות את העצים (יומא כד שקלים ט' ובסיפרא בפרשת קרבן מנחה) האומר הרי עלי עצים לא יפחות משני גזרי עצים. (תמיד כט) החלו מעלין בגזירין פי' גזרי עצים חתיכות עצים שהיה מנהגם בכל יום עורכין המערכה ואח\"כ נכנסין שני כהנים בשני גזרי עצים ומשימין אותן על המערכה דאמר הכתוב ונתנו עצים על האש וכן היו עושין כשמקריבין תמיד של בין הערבים (יומא כח) וסידור שני גזירי עצים וכו' ושם (זבחים לג) גזירים שעשה משה ארכם אמה ורחבן אמה ועוביין כמחק גדיש של סאה אמר רבי ירמיה באמה גדומה אמר רב יוסף אי הכי היינו דכתיב על העצים אשר על האש אשר על המזבח שלא יהו עצים יוצאים מן המזבח כלום. (שבת קל) אמר רבי אושעיא שאילית את רבי יהודה הגוזר פי' המוהל (בב\"ק פא) אי לאו יהודה בן נקוסא את גזרית לשקיך בגיזרא דפרזלא פי' הייתי מקשה לך עד שהייתי משבר שוקיך ויש מפרשים כלי ברזל ממש כענין ומגזרות הברזל. (סנהדרין פא) פרחי כהונה מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגזירין וגם זה כלי ברזל ויש מפרשים בגזירין של עצים:",
            "<b><big>גזירה</big></b>   [ענטשיידיגינג, אויס שפרויך] (ובמ\"ק יט) גזירות בית דין פי' פסקי דינין ופתיחין. (שם) שלשה ימים קודם הרגל וכו' גזירות בטלו ימים לא בטלו פי' נדחו גזירת האבילות גבי הרגל שיש לו לגלח וזולתי זה מגזירות האבלות ואם לא גילח ערב הרגל אסור לגלח אחר הרגל. (שבת צו) גזרה לא גמיר פי' לא גמיר רבי עקיבא גזירה שוה אלא הוא דרש לעצמו ומזאת אתה נמד דכל גזרה שוה דלא גמיר' היא ליכא למיסמך עלה (פסחים סו) נהי דגזרה שוה לא גמירא לנו דאין אדם דן גזירה שוה מעצמו אלא א\"כ קבלה מרבותיו אבל היה לכם לדון קל וחומר דאדם דן ק\"ו מעצמו:",
            "<b><big>גזר</big></b>   [קליין] כשני חשיפי עזים (מ\"א כ') כתרין גזרי עזין:",
            "<b><big>גזרפיתין</big></b>   [קערקער מיינסטער] בטלי גזירפתי בעל הערוך גריס גאזי רפטי עיין שם:",
            "<b><big>גזת</big></b>   [בעהויען אבגעזונדערט] (בב\"ב ב) במשנה מקום שנהגו לבנות גזית (ובב\"מ קיח) אבל בגזית אין שומעין לו. (ובסוף מדות) לשכת הגזית שם היתה סנהדרין יושבת ודנה את הכהונה. (תמיד פ\"ב) במשנה ירדו ובאו ללשכת הגזית פי' בנויה היתה הלשכה באבנים מפוסלו' שוות. תרגום לא תבנה אתהן גזית לא תבני יתהון פסילין. ויש מפרשים בדולה היתה הלשכה מן הלשכות האחרות ולא היתה נראית עד שיבא אדם לתוכה מן ויגז שלוים):",
            "<b><big>גח</big></b>   [בעשעפטיגען, פערזוימען] (נדה סה) שאני כתובה דמגחי בה טפי כלומר נושאין ונותנין בה טובא ומאחרין עד חצי הלילה. (ובשאלתות דרב אחאי דנשא) והאידנא דקא סלקי כהניא בתענית' במנח' כיון דמגיחי ברחמי עד זמן נעיל' דיומ' דכפי' הויא לה כתפלת נעילה ולא מחלפא פי' כיון דמתעסקי ברחמי ומאחרין עד זמן נעילה כנעילה דמיא:",
            "<b><big>גח</big></b>   [איינשטירצין] הגוחה ברשות הרבים בעל הערוך גריס הגוהה עיין שם:",
            "<b><big>גח</big></b>   [שטרייטין] תרגום וילחם בישראל ואגיח קרבא:",
            "<b><big>גחט</big></b>   [אויסשטרייכען] (ברכות נו) פטר חמור גחיט מתפילך. (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב גהיט מתפילך):",
            "<b><big>גחך</big></b>   [לאכען, שפאטען] (נדה כג) עד שהביאו רבי ירמיה לרבי זירא לידי גיחוך ולא גיחך (סנהד' יו) גחכן הוא דקאמר ליה יחזקאל שכב על צדך הימנית ושכבת על צדך השמאלית. ת\"י צחקת שרה גחכת שרה. ויהי כמצחק והוה כמגחך:",
            "<b><big>גחילנא</big></b>   [איין ארט פייגל] ובר נפחא (חולין סב) פי' עופות שהן ספק אם טמאים הן אם טהורין כמפורש בגמרא (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב גוחילנא):",
            "<b><big>גחן</big></b>   [ביקקען] תרגום ויגהר ארצה וגחין לארעא המה כרעו אינון גחיני):",
            "<b><big>גחר</big></b>   [רויט] (ברכו' נח) ראה את הכושי ואת הגיחור. (שם סא) והאי דגחירי משום דדיירי בבתי אפלי (בכורות מה) הכושי והגיחור והלבן. פי' בגמרא גיחור סומקא כדאמרי אנשי סומקא גהיא פי' אדום ביותר:",
            "<b><big>גחר</big></b>   [לעכיר] (ביש מביאין פ\"ח באהלות) הסלעים והגחרים פי' מין חורים שמשם בא האור ובלשון ישמעאל אגחאר וי\"א מערות וחוחים:",
            "<b><big>גט</big></b>   [שיידע בריף] (גיטין עז) הזורק גט לאשתו והוא בתוך ביתה או בתוך חצרה הרי זו מגורשת (שם ע\"ח) היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת וכו' פי' ר\"ח קיבלנו מרבותינו אפילו זרקו לה בחצרה לא משתריא לעלמא עד דמטי גיטא לידה דגרסי' בירי' המחוור מכול' עד שיתננו לידה (ב\"ב ס) גט פשוט עדיו מתוכו ומקושר מאחוריו פי' גט פשוט שטר פשוט כגון שטרות שלנו והאי גט אפילו בשאר שטרות מיירי דכל שטרות איקרי גט כדאמרן וגט חוב שאין בו אחריות פי' עדיו מתוכו במקום כתיבה תחת הכתיבה פי' מקושר הוא עשוי כקישורין ותפירות וכך היו רגילין לעשות בראש הקלף היו כותבין שיטה אחת זכרון עדות שהיתה בפנינו ואחר כך היו מניחין חלק כשיעור שיטה אחת והיו מקפלים שיטה הכתובה על שאינה כתובה ותופרין אותה ואחר כך כותבין בשיטה שלישית בירח פלוני בכך וכך בו ומניחין שיטה ד' חלק וחוזרין ומקפלין שיטה הכתובה על החלק ותופרין אותן ביחד ושוב כותבין בשיטה השנית כך וכך לבריאת עולם ומניחין שיטה ו' חלק ומקפלין ותופרין הכתוב על החלק ובין אלו הקשרים משלימין כל הזמן ושאר כל השטר כותבין פשוט כשאר כל השטרות וזהו פשוט שבמקושר. והמפורש בגמרא טעמא מאי עבדו מקושר אתר' דכהני הוה ודינו של מקושר שיהיו עדיו חתומין מאחוריו מאחרי הכתיבה בין הקשרי' כדמפורש בגמרא מפני שיכול לעשותו פשוט שיקרע התפירות ויתפשט כל הכתב ואותן ג' שורות העליונות שיש בין שורה לשורה ריוח שורה אחת לא חיישינן (<small>א\"ב</small> תרגום ספר כריתות גט פטורין) (שבת פא) איזהו גט קרח כל שקשריו מרובין מעדיו (סנהד' צא) אב שכ' לגטון לבניו פי' שטר צווא' (ובב\"ר פרש' פב) ויוסף אברהם והיאך הוא לוקטור אמר לו ולבני הפלגשי' (<small>א\"ב</small> לגטון בלשון רומי מתנת שכיב מרע ולקטור מצוה מחמת מיתה לתת מתנה):",
            "<b><big>גטש</big></b>   [אומפלוהט] תרג' ירושלמי והסיר את מראתו בנצתה ויעבר ית קרקבנה בגטשא:",
            "<b><big>גיא</big></b>   [טאהל] בן הנס (בילמדנו בסוף פרשת קדושים תהיו ובמגלת איכה טומאתה בשוליה) אמרו רבותינו אעפ\"י שהיו כל בתי ע\"ז בירושלם המולך חוץ לירושלם היה והיה עשוי צלם והיו לו ז' קנקלים והוא לפנים מהן והיו פניו של עגל וידיו פשוטו' כאדם שפותח ידיו לקבל מחברו והיו מסיקין אותו באש והכומרי' נוטלין התינוק ונותנין לתוך ידיו של מולך והתינוק מוציא נפשו ולמה נקרא שמו תפת והנם שהיו מתופפים ומנהמי' בתופים שלא ישמע אביו קול הנער וירחם עליו. ד\"א הנם שהיה תינוק מנהם וקול נהמותיו עולה. דבר אחר הנם שהיו הכומרים אומרין יענה לך יערב לך יתבסם לך וכו':",
            "<b><big>ביב</big></b>   [אנעווארטען] (ירושלמי בריש הוריות) ולמה לא אגיבתוניה (סנהדרין פ' כהן גדול) אפשר כל מאן דלא שאיל ליה הוא מגיב ליה פי' נותן תשובה:",
            "<b><big>גיידר</big></b>   [עזעל] (ירושלמי בפ' השוכר את האומנין) אם יש בנבלה כדי ליקח גיידור קטן אין חייב להעמיד לו חמור פי' חמור בלשון יון גידרו (<small>א\"ב</small> עיין ערך גדרון):",
            "<b><big>גייס</big></b>   [העער] (פסחים מט) ולהציל מן הגייס. (יבמות קכב) אתה יודע שהמדינה הזאת משובשת בגייסות פי' חיילות:",
            "<b><big>גויף</big></b>   [זיך קערפעליך פערמנגען] (שבת קד) אחס בטע גיף אחוס עליהם מפני שבעטו בגיף פי' שלא ניאפו (בריש ויקרא רבה פ' מלא כף נחת ובריש פיסק' דעשר תעשר) מתלא אמר גיפה בחזורין ומפלגא לבישייא ס\"א גירא (<small>א\"ב</small> תרגום הנואף והנואפת גייפא וגייפתא פי' נואפת בשכר תפוחים ומחלקתם לחולים):",
            "<b><big>גיית</big></b>   [טאהל] (ב\"ר פ' לד) ויזכר אלהים את נח על העני קרא משפטיך תהום רבה הן דמחיית גיית. (ובויקרא רבה פ' צדקתך כהררי אל ובפסיקתא דשור או כשב) הן דמחיית דקדקת:",
            "<b><big>גל</big></b>   [האלם. דער קאפף פון דער שטרויא איין שוואכע שטיהל] (שבת מז) בי רב חמא הוה ההיא מיטה גיליתא דהוו מהדרי לה ביומא טבא. (שבת קלח) הנוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור. פי' כסא גלין ומטה גיליתא מלשון לגבבא גילי כלומר שהן רפויין על הרגלים ונוחין לתקון ולפרק כקש על כן בי\"ט ובשבת מותר להחזיר המטה לכתחילה אבל כסא גלין יש לו יותר עסק מעט על כן פטור אבל אסור וכיצד הוא עשוי עושין שני עצים כל עץ ארכו מעט יותר מרוחב הלוח ולכל עץ רגלים ומשים אותן העצים תחת מראשותי הלוח ועוד מפורש בערך אסל (סוכה יד) חבילי קש חזיא לכי סתר לה למינקט בגיליהו פי' קש:",
            "<b><big>גל</big></b>   [טויער, פפארטע] (שבת פא) עצם כדי לעשות תרוד ושל גל אף פי שחיברן וקבען במסמרין טהורין פי' דלת כמו טרוקו גלי דלת ליתו עבדי דרבן גמליאל (ברכות כח. ובב\"ק קיב) בר חמוה דרבי ירמיה טרוק גלי באפיה דרבי ירמיה. (ע\"ז נח) א\"ל רבא לרב אליקים שמעיה טרוק גלי דלא ליתי איש וליטרוד. (ב\"מ קח) המקבל שדה מחברו זורעה (ב\"ב ח) כופין אותו לבנות אמר רב יהודה הכל לאיגל' אגפא ואפילו מיתמי פי' ר\"ח אגפא סגירא מלשון יגיפו הדלתות אגלי שערים כמו טרוקי גלי כלומר לעשות שערים לעיר:",
            "<b><big>גל</big></b>   [גלייכהייט] (ב\"מ כז) אף השמלה בשומא מצויה בבן גילו קא מפלגי. (יבמות קכא נדרים לט) בעישוריתא דבי רבי ובבני גילוי פי' בבן מזלו:",
            "<b><big>גל</big></b>   [וועללע פאן וואססער] (יבמות קכא) נפל למים וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי מכאן אמרו חכמים אם באו רשעים על אדם ינענע להם ראשו. (ובפרק ה' במקואות) גל שנתלש ובו מ' סאה:",
            "<b><big>גל</big></b>   [הויפין] (סוטה מד) במשנה נמצא טמון בגל. (ב\"מ כה) מצא בגל או בכותל ישן. (פרק טו באהלות) בית שמלאהו עפר או צרורות ביטלו וכן כרי של תבואה או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן אפילו טומאה בצד הכלים טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. (נדה כא) לגל טמא שנתערב עם שני גלין טהורין:",
            "<b><big>גל</big></b>   [קלייד] גילתא גלי ותיב (שבת עז) פי' גלה אותו למעלה ושב על האבן או על העץ ולא חשב עליה. בר נש דאתי לקובלנא הוא יאה וגולתיה יאה (ב\"ב קיא) פי' בן אדם הבא לנגדנו הוא נאה וכסותו נאה. (ביצה ל\"ח) אוחיכי עליה אמר להו גולייתכו שקלי. (ב\"מ פה) וגולתא דדהבא פרסי עליך: (ב\"ר פ' ויעשו להם חגורות) אסטריון גוליון סדינין. (ובפ' ל\"ז) כפיתו בסרבליהון ר' יודן אומר בגיליהון רבי יהודה אמר במוקסיהון. בגד ת\"י גלתא על כנפי בגדיהם ת\"י גוליהון. גדילים תעשה לך וכו':",
            "<b><big>גל</big></b>   [וואנדרן הערום וועלצען] (סנהדרין צד) בענין סנחריב אם חוזר בו מוטב ואם לאו אני אעשה אותו גלילא בגויה פי' גלילא שיגלה בגוים. פ\"א כמו כגללו לנצח יאבד (איוב כ׳:ז׳) (מגלה יא ערכין ז) מי סברת ג' גליות היו ב' גליות היו גלו בז' לכיבוש יהויקים שהיא ח' לנבוכדנצר גלו בי\"ח לכיבוש יהויקים שהוא י\"ט לנבוכדנצר דאמר מר שנה ראשונה כבש נינוה שניה כבש יהויקים פי' נבוכדנצר מלך בשנת ד' ליהויקים דכתיב הדבר אשר היה אל ירמיהו ואל כל עם יהודה בשנה הד' ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשונה לנבוכדנצר מלך בבל ותניא בסדר עולם שנה ראשונה שמלך נבוכדנצר כיבש נינוה שניה כיבש יהויקים וכתיב במלכים בימיו עלה נבוכדנצר מלך בבל ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו וכתיב (בריש דניאל) בשנת שלש למלכות יהויקים מלך יהודה ויתן ה' בידו את יהויקים וגו'. ותניא בסדר עולם אפשר לומר כן והלא לא מלך עד שנת ד' ליהויקים אלא מה ת\"ל בשנת ג' למרדו ה' שנים היה יהויקים במלכו כשנכבש ושלש שעבד ושלש שמרד הנה י\"א שמלך וכן כתיב (בסוף דברי הימים) בן כ' וחמש שנה יהויקים במלכו וי\"א שנה מלך בירושלים עלה עליו נבוכדנצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להוליכו בבלה ולא הוליכו דתניא בסדר עולם מיד מת כשנאסר לקיים מה שנאמר קבורת חמור יקבר נמצא שגלו בשנת ז' לכיבוש יהויקים שהיא שנת ח' לנבוכדנצר ועוד כתיב (בסוף מלכים) ביהויכין ויקח אותו מלך בבל בשנת שמנה למלכו ויהויקים ויהויכין בשנה אחת גלו ולא היה ביניהן אלא שלש חדשים וכתיב (בסוף ירמיה) זה העם אשר הגלה נבוכדנצר בשנת שבע ותניא מה ת\"ל שבע ומה ת\"ל שמנה שהיא שנת שבע לכיבוש יהויקים שנת שמנה לכשמלך פי' גלו בי\"ח גלו בי\"ט וכתיב (בסוף מלכים) בחדש החמישי בז' לחדש היא שנת י\"ט למלך נבוכדנצר וכתיב (בסוף ירמיה) בשנת י\"ח לנבוכדנצר הא כיצד י\"ח לכיבוש יהויקים שהיא שנת י\"ט לכשמלך. תרגום ואת העם העביר אותו לערים דלא יהוון מונין לבנוי דיעקב ואמרין להון אכסנאי גלולאי. (ובריש פסוק דדברי ירמיה) בת גלי' בת גולים ברתהון דגלואי אברהם יצחק ויעקב. (ובילמדנו ובויקרא רבה אם הכהן המשיח פרשת והוא ישקיט ומי ירשיע) מה לך פה ומי לך פה גלוייא בר גלוייא אי זה כותל בנית כאן ואי זה עמוד העמדת כאן ואי זה מסמר קבעת כאן אמר רבי אליעזר צריך אדם שיהא לו מסמר או יתד קבוע בבית הכנסת כדי שיזכה ויקבר באותו מקום:",
            "<b><big>גל</big></b>   [אפען זיכטבאר] (גיטין לד) גלויי דעתא בגיטא לאו מלתא היא:",
            "<b><big>גיל</big></b>   [דאס אינרין פאן דעם גלאק] (ויקרא רבה פ' שור או כשב) דומה לפעמון של זהב והגיל שלו של מרגלית פירש הזוג שמקיש ומתגלגל בתוכו:",
            "<b><big>גלל</big></b>   [דעק] (עירובין טו) מטמא משום גולל ר' מאיר מטהר. (נזיר לד) במשנ' הגולל והדופק ורביעית דם. (סוכה כד בפ' הישן) בגמרא בראש האילן שהיה רבי מאיר אומר כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו וכו' עד ולא גולל לקבר. (חולין קכו) קולית המתגולל ודופק מטמא במגע ובאהל ואינו מטמא במשא (ושם עא) ר' עקיבא אומר לרבות גולל ודופק הלכתא גמירי לה: (כתובות ד) אמר רבי יהושע עד שיסתום הגולל פי' גולל כסוי הקבר. דופק אבנים מכאן ומכאן כמו כתלים והמת נתון באמנע והגולל עליהם (אהלות פ' שני) הגולל והדופק מטמאים במגע ובאהל ואין מטמאין במשא רבי אליעזר אומר מטמאין במשא רבי יהושע אומר אם יש ביניהן עפר הקברות מטמאין במשא ואם לאו אין מטמאין במשא איזהו דופק את שהגולל נשען עליו אבל דופק דופקין טהור פי' דופק דופקין הסמך שמסמיך הדופק (<small>א\"ב</small> במקצת נוסחאות תרגום בפסוק אך בשרו עליו יכאב (איוב י״ד:כ״ב) ברם בסריה עד דלא יסתתם גוללא עלוהי כאב):",
            "<b><big>גלל</big></b>   [מרמאר שטיין] (ע\"ז כב) מכתבא גללא בזע ורגלא בחבריה ידע כלומר כשם שעט ברזל הנגר נוקב ובוקע באבן והוא אבן גלל כך רגלא בחבריה ידע פי' אדם ממונה על המכס ומחזר על הנכנסים ויוצאין מרגיש בגונבי המכס וכדגרסינן בפסחים והוא דרגש ביה רגלא זה פי' ר\"ח. (גיטין מז) המוכר את עצמו שקל בהדיה חיתא וגללא (חולין סג) אתא גללא ופסקיה למוחיה פי' מרמ\"ורו (ב\"ק ב) ובער זה השן וכן הוא אומר כאשר יבער הגלל עד תומו (מ\"א יד) פי' השן שהוא דומה לאבן גלל פי' אחר למה נקרא שן גלל שפעמים נכסה ופעמים נגלה. פי' אחר היינו שן שלועס המאכל ומביאו לידי גללים והפי' הראשון הוא עיקר כלומר מה אבן גלל מכלה כל דבר שמכה בו כמו הלודאי והעוף שאמרנו (בהשולח גט ובאלו טרפות) כן השן מבער כל דבר (<small>א\"ב</small> לשון פסוק בעזרא אבן גלל) (עזרא ה):",
            "<b><big>גלל</big></b>   [קאטה] (כלים פרק כח) חבית שנתרועעה וטפלה בגללים אף על פי שהוא נוטל את הגללים וכו'. (פרק ט' בכלים) אלו כלים מצילין בצמיד פתיל כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה (פרק ה' בפרה) בכל הכלים מקדשין אפילו בכלי גללים וכלי אבנים בכלי אדמה שלא הוסקו בכבשן שאינן מקבלין טומאה לפי שאינן כלי חרס. (ב\"ק כ) ההופך את הגלל פי' זבל כדכתיב והוא כגללי צואת האדם:",
            "<b><big>גלל</big></b>   [קאגיל גרידע] (חולין קיב) עד דמייתי תרי תלת גללי מלחא ושדי לה בי דוגיה רב דימי מנהרדעא מלח ליה במילחא גללניתא ומנפץ ליה (קדושין סב) לחמא אקושא דשערי ומלחא גללניתא פירוש חזק כאבן (<small>א\"ב</small> עיין ערך גלל שני):",
            "<b><big>גלילה</big></b>   [איין לאנד] (שבת עח) אמר אביי בדגלילא שנו פי' מי גליל שהן ידועין כי מועילין לעין בקילור כמו מי דקלים שהן ידועין שמועילין להרקה:",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [העראם דרעהען] (שבת לח) אין נותנין ביצה תחת המיחם בשביל שתתגלגל. (ובפרק ב' בעוקצין) ביצה מגולגלת עד שיגום (ברכות מד) כי אתא רב דימי אמר טבא ביעתא מגולגלתא משיתא אוקיי סולתא פי' צליית הביצה נקרא גלגול שיתא אוקיי' ו' אונקיות של סולת הכי גרסינן ואמר רבי זירא טבא ביעתא מגולגלתא משיתא מטויתא מד' שליקתא כדרבי ינאי פי' טבא ביעתא מגולגלתא מו' אונקיות סולת מטויתא מארבע אונקיות סלת שליקתא היא טובה מכל דבר כמשקלה כרבי ינאי (<small>א\"ב</small> פי' מאמר רבי זירא לפי דעתי שטובה ביצה צלויה רכה הנקראת טורמיט' בלשון משנה משש צלויות קשות ומארבע שלוקות במים ופירש גלגול בביצה הוא התחלת הצליה ונוהגים בכל יום לגלגל את הביצה לראות אם היא כבר צלויה):",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [זיסע אליווען] (בעדיות פ' ד') חבית של זתים מגולגלין (ע\"ז לט) זיתי גלוסטרא המגולגלין פי' זיתים הנמתקין לאכילה נקראין מגולגלין:",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [איין אוסגיקנעטין טייג] (בפ' שלישי בחלה) אוכלין עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטין ותטמטם בשעורים הקדישה עיסתה עד שלא גלגלה ופדאתה חייבת משגלגלה ופדאתה פטורה זו המשנה בגרירה (מנחות סז. פסחים ז) הכא בתלמיד היושב לפני רבו עסקינן ונזכר שיש לו עיסה מגולגלת בתוך ביתו ומתירא שמא תחמיץ. (נדה ו) כיצד דייה שעתה (בפרק ג' דחלה) נולד לו ספק טומאה עד שלא גלגלה תעשה בטומאה וכולי מפורשת כאן. (ובפרק ה' דפיאה) אין מגלגלין בטופח פירש עיסה שנגמרה לישתה נקראת מגולגלת:",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [ראד וואלץ] (פסחים צד) חכמי ישראל אמרו גלגל קבוע ומזלות חוזרין (ב\"ב עה) האי גלגלא דרקיעא הוא דהדר. (שבת קנא) כי בגלל הדבר הזה תנא דבי רבי ישמעאל גלגל הוא שחוזר בעולם. (ויקרא רבה פ' אשרי משכיל אל דל) אמר רבי איבו כתיב נתון תתן לו וכתיב כי בגלל הדבר הזה גלגל הוא והוא עובר על הכל עולם הזה דומה לגלגל אנטליא וכבר פירשנו אותו בערך אנטל. (בבא קמא צב) עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון. (בתרא סז) לא את הגלגל ולא את הקורה ומפרש בגמ' גלגל חומרתא פירוש אבן גדולה ויש בה נקב על כן נקרא חומרתא שהיא כעין טבעת כדגרסינן חומרתא דמריש פטור אבל אסור בר חומרתא ומכניס אותה בראש הקורה השוכבת על הזיתים כדי שתכבד (עירובין קד) וממלאין מבור הגולה בגלגל בשבת. (סנהדרין קח) תניא רבי יוסי בן דרומסקית אומר אנשי דור המבול לא נתגאו אלא בגלגל העין שדומה למים כלומר הלכו אחר עיניהן (ובסוף מדות) לשכת הגולה שם היתה בור הגולה והגלגל נתון עליו וכבר פירשנו בערך בר ויש מדמים זה הגלגל לגלגל דבית הבד ואומר שזה מכביד על הקורה שעל בית הבד:",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [אויג אפפעל] עינו עגול כשל אדם (בכורות ח) כלומר שעין של אדם עגול. (תמיד לב) יהבו ליה חד גילגלא דעינא. המוריד את הגלגלין בשק (בפ\"ג דמכשירין) פירוש האופנים של עגלה. תרגום אופן מרכבותיו גלגליו (קדושין כז) אמר עולא מניין לגלגול שבועה מן התורה שנא' ואמרה האשה אמן אמן ותנן אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה וכו' (<small>א\"ב</small> תרגום כבבת עינו כגלגלי עינוהי):",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [ווענדעל שטראסע אין ארט] (עירובין כב) רבי יהודה אומר אם היתה שבילי בית גלגול קא אמרת. (פרק ו' בטהרות) אמר רבי יהודה לא הוזכרו שבילי בית גלגול אלא שהן רשות היחיד לכך ולכך פי' מקום עקום עולה ויורד והגאון אמר אנו קורין גדגד והוא מקום ידוע וכבר פירשנו בערך בית גלגול:",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [קאפף געלד. שעדעל ווירבעל] (בפסיקתא דכי תשא) איתי גולגולתיך. (ובב\"ב ח) בלו זו כסף גולגלתא כבר פירשנו בערך ארנון. (בפרק ב' באהלות) השדר' והגולגולת שחסרו כמה יהא חסרונן וכו'. (סנהדרין סה) בעל אוב מעלה בזכורו ונשאל בגולגולת היינו דורש אל המתים:",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [שפינדעל] (פ\"ג בעדיות) כל הקליעות טהורות חוץ משל גלגלין דברי רבי דוסא וחכמים אומרים כולן טמאין חוץ משל צמרין. (פרק י\"א בנגעים) כל הראוי ליטמא טמא מת אף על פי שאינו ראוי ליטמא מדרס מטמא בנגעים כגון קלע של ספינה וילון ושביס של שבכא ומטפחות סופרין וגלגוליון פי' מיזר ויש אומרים חוטין של משי והן גדילות (<small>א\"ב</small> פי' גרגל בלשון רומי הוא שם כלי אשר בו החוטים מתגלגלים): (ובויקרא רבה באמור אל הכהנים פרשת אמרות ה' אמרות טהורות. ובפסיקא דפרה) ע\"י שלא המתין לשאול להתפייס מדוד דכתיב ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי וגו' אמר ליה אבנר מה את בעי מן גילגלוי דדין בסירה הועדת פי' ציצית:",
            "<b><big>גלגל</big></b>   [ווידער קראפט] (נזיר כא) מלא תרווד רקב שני מתים שנקברין זה עם זה נעשו גלגלים זה לזה גזו שערו וקברו עמו נעשה לו גלגלין. (נדה כז) שליא בבית מה תחלתו דבר אחר נעש' לו גלגלין אף סופו וכו' דתניא איזהו מת שיש לו רקב וכו' פי' דבר הנגלל עמו כמו תכריכין ונעשה גלל למת והן תכריכין ודחו תכריכין את הרקב אף סופו כיון שנגלל עפר עם הרקב ונעשו גל אחד נדחית תורת רקב (<small>א\"ב</small> בנוסחאות דידן כתוב גנגילין ובעל הערוך הביא נוסחא זו בערך גנגילון:",
            "<b><big>גלאקסינון</big></b>   [צאבל] (בב\"ר פרק כא) כתנות עור ריש לקיש אמר גלאקסינן ובהם היו בכורות משתמשין (<small>א\"ב</small> פי' בלשון יוני עור בעוד שערו עליו של מין חולדה יקרה וחשובה הנגדלת במדינות צפון ואולי היא חולדת הסנאים הנזכרת במשנת דכלאים פירוש גלא חולדה פי' כסנאי דבר נחמד בא מארץ אחרת בלשון יוני (ירושלמי דשבת פ' במה מדליקין) ועורות תחשים ר' נחמיה אומר גלקסינון:",
            "<b><big>גלב</big></b>   [איינע ארט פרוכט] (פסחים לה. מנחות ע) החיטין והשעורים כוסתא גולבא שיפון דישרא:",
            "<b><big>גלבטון</big></b>   [גראווירט] (בילמדנו פרשת ואתם הדבקים) פטירי ציצים גליבטון. פתוחי חותם תרגום גליפן (<small>א\"ב</small> בלשון יוני פתוח וחקוק וכן גליפן):",
            "<b><big>גלבק</big></b>   [קרייטער. אויגין מיטעל] (בספר' בפרשת שבועות הפקדון) מיגלבקיא בשמן פירוש עשב הנקרא אירבאלוצא (<small>א\"ב</small> פירוש בלשון יוני מין עשב ריחו רע וטעמו מר ויש לו גרעין וזרע אשר עינו כעין כרכם וממנו עוצרים מיץ לרפואת חולי עינים ורמאים מזייפים זה המיץ הנקרא מי גלבקיא בשמן או אותו מיץ הוא השמן ומזייפים אותו במי העשב):",
            "<b><big>גלג</big></b>   [ערצעהלען בערוהמען]. (בב\"ר פר' לו) ויהיו בני נח זיל גליג לאמך דקרא תרנגולא אלמלא דקרא תרנגולא הוינא מחי יתך וקטלך אמר ליה זיל את גליג לאמיך דלא קטעת אימא שוררי ואלו קטעת אימא שוררי הוינא מחי יתך וקטלך וכל המעשה (בויקרא רבה בפרשת והוא ישקיט ומי ירשיע. ובקדושים תהיו פר' עץ חיים היא) אמר להו פנו יתהון מיניה ומלו יתהון ליה דינרין אתעביד ליה כן אזל גליג לבני ביתיה. (ובפסיק' דעניה סוערה) אמר ליה סבא סבא כל מה דאת יכול למגלגלא גליג פיר' למשתבחא שבח:",
            "<b><big>גלוגדקא</big></b>   [זעססעל] (בביצה כח) זקן אחד היה בשכונתינו והיה יוצא בגלוגדקא שלו. ולא זכר הדום רגליו ביום אפו (איכה ב׳:א׳) תרגום ולא דכר בית מקדשיה דהוא גלוגדקא דרגלוי ולא חס עלוהי ביום תקוף רוגזיה. כמלך עתיד לכידור (איוב) תרגום היך מלך דאיטימוס לגלוגדיקא (<small>א\"ב</small> בלשון רומי קוראים לקטקא למין כסא שהוא כמו עגלה לשאת אנשים חשובים בכתף וגירסת מלה זו על אופני' שונים לפעמים כתוב גלגטיקא פעמים כלקדיקא):",
            "<b><big>גלגס</big></b>   [שפיס העלם] (במגילת איכה זנח ה') ועושין רושם במסמרות הגולגסיים בקרקע ביהמ\"ק פי' רמחים (<small>א\"ב</small> פי' גלוכיס בלשון יוני להב רומח חנית וחרב עיין ערך גלך ובנוסחאות שלנו כתיב גלאסין פי' בל' רומי כובע ברזל והוא הנקרא קסדא:",
            "<b><big>גולגיקון</big></b>   [ערמעל האנדשוך] (ירושלמי דביצה פרק בתרא) לא זכינן לאוריתא אלא בגין דחמינן אצבעתיה דרבי מן גולגיקון דידיה פי' המפרש בית יד:",
            "<b><big>גלד</big></b>   [הויט אבגישיילט] (שבת י) מגרד אדם גילדי צואה וגילדי מכה שעל בשרו. (ובפ\"ט במקואות) אלו חוצצין לפלוף שהוא חוץ לעין וגלד שחוץ למכה והרטייה שעליה ושרף היבש וגלדי צוא' שעל בשרו פי' אדם שהיתה לו זיעה גדולה ועלה הלכלוך והצואה עליו ונעשה כמו גלד על עורו (חולין נה כתובות עו) הוגלד פי' המכה בידוע שג' ימים קודם שחיטה פי' עור דק שעלה על המכה כמו שק תפרתי עלי גלדי (איוב ט״ז:ט״ו) אמר איוב מנהגו של עולם מי שהיתה לו מכה ונתרפא והעלת' גלד נותן בה דברים רכים כמו צמר גפן או סרק של פשתן בריכוך השמן אבל אני השק שאינו רך אלא קשה תפרתי עלי גלדי. (חולין נד) הגלודה ר\"מ הכשיר. (סוכה לה) אמר רבא האי אתרוגא דאגליד כאהינא סומקא כשרה. (חולין מו) אמר רבא האי ריאה דאיגליד כאהינא סומקא כשרה פי' נקלפה הריאה כגון שניטל קרום העליון כמו התמרה האדומה שנקלפה עורה כשרה שהקרום התחתון מגין (חולין מח) אמר רבא כי הוינן אזלינן בתריה דרב נחמן בשוקא דגילדאי ואמרי לה בשוקא דרבנן. (ובב\"מ כד) ר\"ש אומר כל כלי אנפוריא רבא הוה שקיל ואזיל בתריה דרב נחמן בשוקא דרבנן. (במ\"ק כז סנהדרין כ) מת לו מת כי אתא רבין אמר אמר לי ההוא מרבנן ורב תחליפא בר מערבא שמיה דהוה שכיח בשוקא דגילדאי האי דרגש ערסא דצלא. (חולין מו) אמר רבא האי ריאה דקיימא גילדי גילדי (ר\"ה כו) והאי דפרה כיון דקאי גילדי גילדי כב' וג' שופרו' דמו (שם כ\"ז) גרדו והעמידו על גלדו כשר (יומא מג) בכל יום הית' כביד' והיום הית' קלה תנא בכל יום היתה גילדה עבה והיום דקה. (וביקרא רבה בפ' צו פרשת שנאה תעורר מדנים) אם תאמר דהוה גליד תני רבי הושעי' כעובי דינר גרדיון הוה בו:",
            "<b><big>גלד</big></b>   [אייז]. (פ' ה' באהלות) השלג והכפור והגליד (ובפ\"ז במקואות) אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד פי' המים כשיקפו מרוב הקור כדכתיב קפאו תהומות שם אותו הקפוי גליד דכתיב לא יהיה תור יקרות וקפאון ומתרגם רב יוסף עדי וגליד ובלשון ישמעאל גליד <small>(א\"ב בלשון רומי מים נקפאים)</small>:",
            "<b><big>גלדן</big></b>   [איינע ארט פיש]. (בב\"ב עד) ההיא גילדנא דימא היא דאית לה תרי שיצי. (ברכות מד) פ' כל נפש משיבה נפש א\"ר פפא אפי' גילדנא דבי גילי. (כריתות ו) טב גילדנא סריא למיכל מכותחא דרמי כיפי (כתובות קה) אייתו ליה כנתא דגלדני פירוש סל של דגים גדולים פי' גילדנא דבי גילי דג שגדל באשפה שבים זהו צוראף (בחלק ק) בגמ' ר\"ע אומר אף הקורא לא תשלח גילדנא מאוניה דלא ליזיל משכיה לחבלה כו'. ס\"א גיללדנא מאוניה פי' לא תפשוט העור מן האוזן של בהמה שאותו העור לחבלה היא ולא יצלח למלאכה אלא צלי יתיה באש ואיכול ביה תרי גריצן שתוכל לצלותו עם עורו ולאכול בו ב' עוגות:",
            "<b><big>גלודקיא</big></b>   [זעסעל]. (ביצה כה). (ס\"א גלוגדיקא וכבר פירשנו למעלה בזה הפרק):",
            "<b><big>גלה</big></b>   [גלאנץ העל]. (פסחים יג) ר\"מ אומר אוכלין כל ארבע והאי דקאמר בתוך הנץ החמה הוה קאי בגלוהי. (תענית ג) למעוטי בגלוהי דליליא פי' לשון נוגה:",
            "<b><big>גלחי</big></b>   [איין שטאט אין סדום] (נדה ע) אמר רבא דינא דלאו דינא דדייני בגלחי פי' עיר שבארץ סדום ששמה כן דנין בה כן דאית ליה תורא נרעי חד יומא שורי וכל השורים שבעיר:",
            "<b><big>גלטורי</big></b>   [אויסריפין] כבר פירשנו בראש הערוך:",
            "<b><big>גליא</big></b>   [פראנקרייך] (יבמות סג) אפילו ספינות באות מגליא לאספמיא (ובילמדנו פרשת ויצא) מארץ שבים מגליא ומאספניא ומחברותיה פי' שם מדינה גדולה בלשון רומי והיא הנקראה לנו צרפת וממנה היו המאורות הגדולים רש\"י ובעלי תוספות:",
            "<b><big>גליא</big></b>   [איין שענדלעכן נאהמען] (ירושלמי דשבת פרק תמר רבי עקיבא) את שקורין אותו פני אריה קורין אותו פני עין כוס עין קוץ גדיא גליא עי' ערך בית גליא:",
            "<b><big>גליון</big></b>   [דאס לעהרע פאפיר וואס בייא איין ספר] (שבת קיו) הגליונים של מעלה וכו' פי' שלמעלה ושלמטה בדף שבתחילה ושבסוף קודם שמתחיל בראשית ושאחר כל היד החזקה מקום דלא כתיב ביה מידעם (בידים פ\"ג) הגליון שבספר שלמעלה ושלמטה שבתחלה ושבסוף מטמא את הידים ותיפוק ליה משום גיליון דידיה מקום כתב לא קא מיבעיא לי דכי קדוש אגב כתב הוא דקדוש וכבר פירשנו בערך גליון:",
            "<b><big>גליור</big></b>   [דאס שלאפסטי מיליטער] (ברכות נו) גדול העונה אמן יותר מן המברך אמר רבי נהוראי השמים כן הוא תדע שהרי הגיליורין מתגרין במלחמה והגבורים נוצחים (נזיר סו ובילמדנו באלה המשפטים) אם רואה גליור אחד אין עומדין מלפניו (בב\"ר פרשה סד) ואלה תולדות יצחק לא תבזין לא ברומי זעיר ולא בגליור זעיר (ובפסק' דהחדש) רבי יוחנן אמר אף הסרסור הרגיש בעבירה מלכי צבאות ידודון ידודון רבי יודן בשם רבי איבו אמר מלאכי צבאות אין כתיב כאן אלא מלכי צבאות מלכיהון דמלכיא אפי' מיכאל וגבריאל לא היו יכולין להסתכל בפניו של משה וכיון שחטאו אפילו פני הגליורין לא היה משה יכול להסתכל בם שנא' כי יגורתי מפני האף והחמה פי' גיליורין חלשין פי' אף וחמה שני מלאכי חבלה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני משרתים של אנשי המלחמה תרגום בפסוק וישב מרדכי אל שער העיר וגוליר דהוה נגיד סוסיא)</small>:",
            "<b><big>גלית</big></b>   [אומפערשעהמט] (סוטה מב) גלית שבא בגלוי פנים ואמר ברו לכם איש:",
            "<b><big>גלד</big></b>   [קלייד שפיז] ושריון קשקשים הוא לבוש תרגום ושריין גלכים <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני להב וחוד חנית ומסמר והיו בבריון חודים נוטים חוצה עיין ערך גלגס)</small>:",
            "<b><big>גלם</big></b>   [אומפערטיגע זאך]. (שבת נו) הא תירגמא אביי אליבא דרבא בגלמי. (חולין כה) בגמרא הטהור בכלי עץ גולמי כלי עץ טמאין פשוטיהן טהורין גולמי כלי מתכות טהורין פשוטיהן טמאין כו'. (ובפרק ג' בעדיות פרק י\"ב בכלים) ד' דברים רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין כסוי טני של מתכת ושל בעלי בתים ותלוי המגרדות וגולמי כלי מתכות וכו' פי' כל כלי שהוא מוכן להתחיל להעשות ועדיין לא נעשה שמו גולם כדאמרינן כל העומד נשוף וכן אדם עד שלא נזרקה בו נשמה שמו גולם מלשון גלמו ראו עיניך וכן זה כלי מחט שאין לה ראש חד ולא נקב ומשום כן לא מטמא גלימא שנעשה כגולם (שבת עז) פי' כשיושב עטוף נראה כאדם שאינו יודע לעשות כלום כמו וחילופיהן בגולם שבסוף אבות. פי' אחר נראה כמו שאין לו לא יד ולא רגל כמו גולמי כלי מתכות (בב\"ק קיד) יכול יגלום עליו ת\"ל וחשב עם קונהו ידקדק עם קונהו פירוש יכול יגלום החשבון ויטעהו ת\"ל וחשב:",
            "<b><big>גלם</big></b>   [הוגל בארג] בפסיקתא (בויהי בשלח פרעה) ארכביה הוה מסיק לי' טורין ומחית ליה גלמן. ומגבעות אשורנו תרגום ירושלמי גלימתא. על ההרים הרמים ועל הגבעות תרגום ירושלמי על טוריא רמיא ועל כל גלימתא. וממגד גבעות עולם ובזכות ארבעת אימהתא דמתילן בגלימתא:",
            "<b><big>גלם</big></b>   [טהאל]. תרגום יחפרו בעמק. (איוב לט) מחפשין בגלימא:",
            "<b><big>גלם</big></b>   [מאטטע, דעק]. תרגום ותכריך בוץ וגלימא דבוץ (תענית כג פרק סדר תעניות אלו) וגלימא אחד כתפיה אמר להו טלית שאולה היתה פירוש לבוש העליון:",
            "<b><big>גלם</big></b>   [שלאכט גיוועהר]. תרגום מכת חרב והרג קטילת סייפא גולמין גולפין פי' כלי מלחמה):",
            "<b><big>גלמודה</big></b>   [ענטווטהנד אלליין] גמולה דא מבעלה (סוטה מב) פירוש מועתקה מלשון ביום הגמל את יצחק:",
            "<b><big>גלמהרג</big></b>   [שטיק מויער]. (סנהדרין צה) למחר כל חד וחד מינייכו ניתי לו גולמהרג טינא מינה פי' גלם חותם שבטבעת הרג הוא סיד של חומה מינה מן החומה כלומר דהכי אמר להם למחר אלו לא תהיו עושים אלא כל אחד מכם יביא לי מסיד החומה כמלוא טבעתו שיהא החומה נהרסת. (בהלכות גדולות בסוף שבת) הני גולמהרג אסור לטלטלינהו בשבת' טבעי דטינ' <small>(א\"ב בנוסחאות שתי תבות כתובות גולמו הרג ופירש רש\"י חתיכה של חומה בלשון פרסי)</small>:",
            "<b><big>גלמיש</big></b>   [צעדער טענין בום] (ר\"ה כג) מאי קתרוס אמר רב אדרא ואמרי לה גולמש <small>(א\"ב הרגום בחור כארזים חסין כגלמושין)</small>:",
            "<b><big>גליני</big></b>   [איין שטילעס מעער]. (ירושלמי דשבת פ' מי שהוציאוהו) אם היה גלוני על דעתיהון דחבריא אסור פי' בלשון יוני ים שקט בלא גלים:",
            "<b><big>גלסטר</big></b>   [קאפף ריגיל שלאס]. (עירובין קכ) נגר שיש בראשו גלוסטרא. (שבת קכ\"ג פרק כל הכלי') אמר רבי אלעזר קני' ומקלות וגלוסטרא. ס\"א קלוסטרא ופיר' בערך קוף <small>(א\"ב פי' קלוסטר בלשון רומיי ויוני בריח ומנעול עיין ערך קלסטרא)</small>.",
            "<b><big>גלסק</big></b>   [רונדער קיכין] (ברכות ס) כמה מיני גלוסקאות הביא לפני (פ' י' בדמאי) קח לי גלוסקין אחת. (שבת ל) המכב' את הנר (כתובות קיא) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת שנאמר יהי פסת בר בארץ (עירובין לז) בגמ' ר' יהודה אומר אם היה אחד מהן רבו או גלוסקא אחת. (פסחים ו) גזירה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה ודעתיה עילוה. (ושם מא) ואין עושין סריקין כמין גלוסקאות (ובפרק קמא דידים) המים שהנחתום מטביל בהן את הגלוסקין פסולין. (ב\"ר פ' פט) חטאו משקה מלך מצרים והאופה ולשר האופה נמצא צרור בגלוסקין שלו פי' ככרות לחם: ס\"א קלוסקין <small>(א\"ב פי' קלקס בלשון יוני עוגה ופת עגול קטן עיין ערך קלסק)</small>:",
            "<b><big>גלסקם</big></b>   [זארג געלד טאשע]. (ב\"מ כא) מצא בחפיס' או בגלוסקמא (גטין כז) מצאו בחפיסה או בגלוסקמא אם מכירו כשר (מעילה כא) הבא לי מן החלון או מגלוסקמא. (מגילה כו) גלוסקמי ספרים תפילין ומזוזות. (במ\"ק כד) רבי אליעזר אומר משחרב ב\"ה בן שלשים יוצא בגלוסקמא רבי יהודה אומר גלוסקמ' הניטלת באגפים ולא הניטלת על הכתף (קידושין נ) ובכולם אע\"פ שאמרה הבא לי מן החלוי והביא לו מן הגלוסקמא. ויישם בארון תרגום ירושלמי ושוון יתיה בגלוסקמא (ב\"מ כא) (גיטין ח) מאי גלוסקמא אמר רבה בר שמואל טליקא דסבי ובלשון יון תיבה גלוסקום:",
            "<b><big>גלע</big></b>   [ענטבלעזע בענעצען]. (נדה כד) אם יש בה מכה והיה יכולה להגלע ולהוציא דם הרי זו תולה בה פי' להרהר כדכתיב ולפני התגלע הריב נטוש. פירוש אחר אם יש בה מכה והיא יכולה להתגלות כפי' חכמים עד שלא יתגלה לך הריב וזהו עיקר וכן הוא בלשון ישמעאל:",
            "<b><big>גלעד</big></b>   [אורטס נאהמע] (בחלק) דורשי רשומות אמרו לי גלעד ולי מנשה גלעד זה אחאב שנפל ברמות גלעד וכו'. (בילמדנו ויזכור אלהים את רחל) אליהו מתושבי גלעד מעיד על תחיית המתים מנשה מעיד שמקבל את השבים ואפרים מבני בניה של רחל מעיד על פקידת עקרות יהודה מעיד שהקב\"ה הציל את תמר מן האש כשאמר הוציאוה ותשרף וכן חנניה וחביריו שהוא מבני יהודה:",
            "<b><big>גלען</big></b>   [פרוכט קערין] (פ' ז' בשביעית) קליפי רמון הנץ שלו קליפי אגוזין והגלעינין שלהן יש להן שביעית. (ובפ' אחרון דתרומות) גלעיני תרומה בזמן שהוא מכניסן אסורות (שבת עו) חוץ מקליפיהן וגלעיניהן (יומא עג טי\"ח דכלי') האוכל ביום הכפורי' ככותב' הגסה כמוה וכגלעינתה. (ובפרק ב' בעוקצין) כל הגלעינות מיטמאות ומטמאות ולא מצטרפות יש ספרים כתוב גרעינים ופירשתי בערך גרע:",
            "<b><big>גלף</big></b>   [פאם, ערדענער קרוג] (יומא יב) בסוף הלכה דלשכת פרהדרין. (מגילה כז) אמר אביי שמע מינה אורח ארעא למשבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה. (בב\"מ מ) יוציא לו שתות איכא גולפיה ושמריה. (עבודה זרה לב) וחרס הדרייני ורמו ליה לחבריה בגולפי חיוורי. (נדרים מט) רב יהודה כי אזיל לבי מדרשא שקל גולפא על כתפיה ומוליכה לבית המדרש ויושב עליה אמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה (תגיגה כה) אמר אביי שמע מינה דינא הוא למטרח אגלופו שבעין יומין מקמי מעצרתא פירוש קנקני וגולפי חביות וכדים אחד הן והן של חרס:",
            "<b><big>גלף</big></b>   [שטעכען, גראבן, שניצצען] חיזו ביעין תרגום מקלעת פקעיה וכן פתיחי מקלעות ועשוי כרובי' ותימורות (בב\"ר פ' מח) וברכתי אותה עיקר מטרון לא היה לה וגלף לה הקב\"ה עיקר טמרון <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פעל הפותח פתוחי מקלעות)</small>:",
            "<b><big>גלפקר</big></b>   [קעאטץ, גראב וואללען קלייד] (שבת נא) נוטל את הסדינין ומניח את הגלופקרון או נוטל הגליפקרין ומניח את הסדינין. (גיטין לה) ולא קבילת מן כתובת' אלא גלופקרין אחד פי' כסות עבה של צמר והן הן גישפנקי וישנין תחתיהן בחורף ויש בהן ציציות כדי שיחממו האנשים:",
            "<b><big>גלש</big></b>   [זידען, הייסמאכן] (פסחים לז) המעשה קמח על גבי מי גלשים החלטה מי גלשים על הקמח פירוש גלשים מים רותחין הרבה:",
            "<b><big>גלש</big></b>   [קאהל קעפפיג] תרגום גבח הוא גלוש הוא:",
            "<b><big>גלתא</big></b>   [היללע קלייד] גלי ותיב כבר פירשנו למעלה בגל:",
            "<b><big>גם</big></b>   [אבשניידען, טרענען] (בפ\"י דשביעית) אילן שנגמם והוציא חליפין (ובפ' ד') ב\"ש אומר יגום ב\"ה אומר ישרש ומודין במחליק עד שיגום פי' כורתו ומניח השורש בארץ. (ובפ' ב' בכלאים) אם רצה גומם עד פחות מטפח. (ובפ' ט' בתרומות) ואסורין מלאכל עד שיגום. (בכורות לא) במשנה על אלו מומין חוטין החיצונות שנפגמו ושנגממו. (פ' י\"ז בכלים) נפרצו שיעורין כזתים נגממו שיעורן במה שהן. (חולין צב) רב אסי גיים ליה פי' רבינו חננאל מניחו על הבשר כד עבד בר פיילי בגיד הנשה דהוה גיים ליה ואמר ליה שמואל חות ביה טפי מעשה דבר פיילי בגמרא הנוטל גיד הנשה פי' בר פיילי היה מנקר ירך של בהמה הוא קא גיים בגיד הגשה כלומר מניח שמנו בבשר ולא היה מדקדק עליו ליטול כולו כדרב אסי בלובן. כוליא דהוה גיים ליה חזיה שמואל א\"ל חות טפי כלומר חטט אחריו אי לאו דחזיתך הוות ספית לן איסורא אירתת נפל סכינא מידיה א\"ל דאורי לך כרבי יהודה אורי לך דאמר יקיים בו מצות נטילה כלומר אינו צריך לדקדק אחריו וכן עשה רב יהודה בקרום של טחול רבי יהודה אומר גוממו עם השופי פי' חותכו. (חולין מד) לא קשיא הא דאיתעקור איתעקורי הא דאיגום איגומי פירוש נתעכלו כדאמר גיממו עם השופי. ובגמרא דניקבה הריאה אתגום שרי. מצא בהמה שפיה גמום. (ושם ע) המבכרת וגממו כותלי בית הרחם מהו פי' נתעכלו שפתי בית הרחם כדאמר בענין נפל לחי התחתון דאיגום איגומ'. (בכורות מד) הא דאיתעקור איתעקורי הא דאיגום איגומי ודאיגום איגומי מי מפסלה והא תנן פרה שקרניה וטלפיה שחורים יגום תירגמא זעירי לעיל מדכרותיהו (ובפ' ד' בשביעות ובב\"ב פ') זיתים לקוץ קוצץ למעלה מעשרה או גומם מעל הארץ כשרוצה לומר ישמעאל ירדו אומר גוממו:",
            "<b><big>גם</big></b>   [גרוב] (בפ' ג' בכלאים) נוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת פי' גומא בור כדכתיב חופר גומץ בו יפול. (נדה צב) רב מלכיו א\"ר אדא בר אהבה גומות אע\"פ שאין שערות פי' גומא עומק שצומח בו שיער כמו שאמרו בהשותפין בשביל איוב בחגיגה בסוף גמ' דאין דורשין (חגיגה יט) שלש גממיות בנחל פירוש שלשה חפירות בנחל <small>(א\"ב תרגום יגמא ארץ יעביד גומתא בארעא)</small>:",
            "<b><big>גם</big></b>   [דריטער בוכשטאב דער גריקען אלף בית] (עירובין נה) היתה עשויה כמין קשת או כמין גם. (פסחים ח) ורבי יוחנן אמר שורה תחת כמין גם תניא כותיה דר' יוחנן ב\"ש אומר שתי שורות על פני כל המרתף חיצונה רואה את הפתח ועליונה רואה את הקורה פי' כל אותן שלפני הפתח שורה אחת וכל אותן שתחת הקורה שורה אחת ויבאו כמין ד' הפוך. (זבחים נג) היכי עביד רב ושמואל חד אמר נותן וחוזר ונותן וחד אמר מתנה אחת כמין גם. (שם סא) כשעלו בני הגולה הוסיפו עליהן ד' אמות מן הצפון וד' אמות מן המערב כמין גם מאי טעמא וכולי. (ב\"מ כח) מדת ארכו ומדת רחבו ומדת גמיו פי' אחד אמר כך ארכו וכך רחבו ואחד אומר מדת גמיו אני יודע שבין האורך ובין הרוחב יש לו י' אמות היינו גמיו מדת שני צדדין ינתן למדת ארכו ורחבו דידע בדוקא כמה וכמה ארכו יותר על רחבו. (ב\"ב סב) איבעיא להו סיים להן את הקרנות מהו או כמין גמא או כסירוגין פי' מצר הקרנות של שדה בלבד ושאר כל השדה לא מצר לו או מצר לו מזרחה צפוני והוא כמין גמא ועלתה בעיא זו בתיקו וקיימא לן כל תיקו דממונא לקולא ויד הקונה על התחתונה ואינו לוקח אלא בפחות שכך הדין שלא להוציא ממון מיד מחזיקו בספק ויש אומר חולקין מפני שהוא ספק וכל ספיקא דממונא חולקין ולת נתברר לנו להכריע הלכה למעשה. זה פי' רבינו חננאל (שבת קה) על הנס ועל האימרא כבר פירשני בערך אמר (ובכלי מתכות פי\"ד בכלים) ושל גם שנשבר מתוך גומו טהור פי' מפתח שהוא בשוק עם הרגל שאינו נפשט. (ובשלש על שלש פרק כ\"ח בכלים) עשאה כמין גם רבי עקיבא מטמא (מגילה כט) בשלמא למאן דאמר כי תשא היינו דמתרמי בההוא גמא ויש ששונין בההוא גונא <small>(א\"ב גמא אות שלישית יונית (במשנה שקלים פרק בשלשה פרקים) יונית כתוב בהן אלפא ביתא גמא וצורתה כמין דלת הפוכה)</small>:",
            "<b><big>גם</big></b>   [טרינקען, זיפין] (שבת עז) איבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה א\"ר נחמן בר יצחק הגמיאני נא מעט מים החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ. (תולין קיא) רב בר סבא איקלע לבי רב נחמן קריבו ליה כבדא שלוקא ולא אכל פי' אף על גב דרב נחמן חלטי לי' ברותחין ואכיל כד איקלע רב בר שבא לגביה קריבו ליה כבדא שליקא דהוה חלטיה ברותחין ולא אכל אמר רב בר שבא רבה לא אכיל וכיון דחזייה רב נחמן דלא אכיל אמר גמו לשבא פי' מקולקל במיעיו הוא דרך הקאה הגיעו ואין בו כח לאכול ומתירא שמא יקיא לפיכך נמנע מלאכול זה הכבד כלומר היא על שם האיש ששמו בר שבא כמו אכילה גסה ואע\"פ שמראים הדברים כי אם יקרע הכבד שתי וערב והסמפונות ויהיה חתיכו לתחת שרי הא מעשים בכל יום ולא שרו אלא אחרי צלייתו באש אם ירצה אחרי כן לשלקו מותר אבל בלא צלייה אסור ואם היא מתובלת אוסרת ונאסרת זה פי' ר\"ח. פ\"א גמו לשבא האכילוהו על כרחו:",
            "<b><big>גם</big></b>   [טראסטינע] (כלאים פ\"ו) סיפקה בחבל או בגמי (שבת עח) גמי כדי לעשות תלאי לנפה. קנה וסוף תרגום קני וגמא:",
            "<b><big>גמגם</big></b>   [שטאמלען] עיין ערך מגמגם:",
            "<b><big>גמד</big></b>   [צוזאממען ציהן, איינשרימפען] (פסחי' קיא) גמוד מסאני ולקי כרעי פי' נדחקו ונקמטו: ס\"א גמור ברי\"ש פי' נשתברו \" (גיטין נ\"ז) אף ארץ ישראל בזמן שיושביה עליה רווחא אין יושביה עליה גמדא. (חולין מג) ושט דאכלה ביה ופעיא ביה גמדא ליה ומתחא ליה פי' מכויץ ליה ופשיט ליה. (יומא סט) האי נמטא גמדא דנרש שריא פי' לבד כווץ וקמוט והוא קשה והוא כמו כמט בחילוף אותיות:",
            "<b><big>גמד</big></b>   [שפאננע, איין גילינקטטר] (בב\"ב צט) מי שיש לו גינא שני גומדין ומחצה יבנו. (פ' כ\"ט בכלים) כפה של זקנה והגומדיין של ערביין פי' בגד שהוא אמה על אמה ונותנין אותו ערביין על פיהן ועל אפיהן ואינם נושאין אותו אלא במדבר ערוב הקור וגמד פי' אמה כדכתיב ולה שני פיות גמד ארכה ומתרגם רב יוסף גרמידא וכן פי' שני גומדין ומחצה אמתים וחצי וי\"א גמד הוא שיעור אמה בלא אצבעות כלומר פחותה ודומה לענין של מעלה אין יושביה עליה גמדא. איש אטר יד ימינו תרגום גבר גמיד בידיה:",
            "<b><big>גמד</big></b>   [עללע אששויפעל] (ערכין יא) תנא היה אמה וגמדה אמה וקת' יוצאה עמנה פי' מגריפה כלי שבה חותין את האפר על המזבח תרגום ויעיו ומגרופיתיה ואמה היא ארכה וגמדה אמה וגבוהה אמה וי' נקבים היה בקתה שחלולה היתה:",
            "<b><big>גמדא</big></b>   [איין נאהמען איינעס ראבינר] רבי חייא בר גמדא (תמיד לב כתובות סג). רב גמדא (בבבא קמא עב):",
            "<b><big>גמז</big></b>   [קנאספע] (פסחים נה) ומתירין גמוזיות של הקדש (מנחות עו) פי' הפרחי' שעונין סביב האילן של הקדש הגאון היה קורא גואזיות ופי' הם נצרים הפורחים משרשי אילנות והם קשקושי אילנות וענפיהן <small>(א\"ב פי' בלשון רומי נצי האילנות ולולבי הגפן הנאכלים)</small>:",
            "<b><big>גמז</big></b>   [איין פרוכט עהנליך וויא פייגין] (במגילת איכה היו שריה לראש) א\"ל ומה חיליה אמר ליה דהוה אכיל חד גמזין ופשיט עליה מאה פרקין פי' פרי הוא ודומה לתאנים ובל' ישמעאל קורין אותו גומיז <small>(א\"ב גמזוז כתוב)</small>:",
            "<b><big>גמזו</big></b>   [איין שטאדט אין פערסיע] (תענית כא) נחום איש גם זו י\"מ שם מקום ואמר בדברי הימים יש שם אחת מן העיירים גמזו שמה:",
            "<b><big>גמטריא</big></b>   [מעסט קונסט] באבות תקופות וגמטריאו' פרפראות לחכמה פי' במקום אחד כותבין א' במקום מאה כותבין ק' <small>(א\"ב בל' יוני ורומי פי\" חכמה מדת הארץ וחז\"ל קראו כן לחכמת החשבון אשר שניהן מיני חכמות הנדת ובידיעתה יוכל אדם להשיג חכמת התקופות ומהלך שמים והכרת דברים אלו מכינים להבין חכמות אחרות לכן אפלטון מונע תלמידיו מחכמות אחרות בלי הקדמת השגת גמטריא וחשבון וזה טעם פרפראות לחכמה פי' בלשון יוני עגולים כי החכמות נתונות כמרכז בתוך עגולה הגמטרי' ואין זה מקום להאריך)</small>:",
            "<b><big>גמל</big></b>   [איין אונגענעהמעס ווארט] (במגילה כה) האי מאן דסני שומעניה שרי לבזוייה בגימל ושין פירוש בערך סן:",
            "<b><big>גמל</big></b>   [קאממעל] (ברכות נז) נפל עליה גמלא פרצה פ' גמל שהיה נושך איתפרק ליה אשיתא שנפל כותל אחד ועל להתם (מכות ה') מהו דתימא ניחוש לגמלא פרחא קמ\"ל (סנהדרין קו) גמלא דאזל למיבעיא קרני אודני דהוו ליה גזוהי מיניה. (יבמות מה) גמלא במדי אקבא דקראי. (א\"ה נוסחאותינו רקדא):",
            "<b><big>גמל</big></b>   [בריק] (שבת ק) דזרק ונח אגודא דגמלא מיחייב (מ\"ק ז) והוא דליכא מברא פי' גשר של נסרים (ב\"מ כא) ואי איכא גמלא לא ממעטינן. (סנהדרין סז) כי מטא לאשקויי מייא פשר וקם טגמלא דטוסקנית' פי' על לוחות של גשר קטן:",
            "<b><big>גמל</big></b>   [יאך געשפאן] (מ\"ק יג) מריון דבי בר אבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא הוו להו גמלא בהדי הדדי פי' צמד בקר <small>(א\"ב פי' בלשון רומי זוג וצמד)</small>:",
            "<b><big>גמלן</big></b>   [גרויס] (שביעית פ\"א) הגמלונים (שבת כו) שומשמנא גלמנא (ע\"ז כח) חיפושתא גמלניתא פירש גדול בלשון יוני קוראים לגדול מגלון:",
            "<b><big>גמן</big></b>   [מוילקארב] (שבת נה) העגל יוצא בגימון פי' תולין לוח בפיו שלא יוכל לשתות החלב. פי' אחר עץ קטן כמו עול גמר' א\"ר הונא בר נורא אמר רבי אלעזר מאי משמע דהאי גימון לישנא דמיכף הוא דכתיב הלכוף כאגמון ראשו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני רסן ובגד נתון בפה בהמה וכל דבר קושר ומעכב)</small>:",
            "<b><big>גמן</big></b>   [פאדען] (סוכה לו) אוגדין את לולביהן בגימונים של זהב פי' חוטין של זהב ועיקרו מלשון גמי:",
            "<b><big>גמס</big></b>   [עהע קאנטראקט] (בב\"ר פרשת כו ובויקרא רבה בסוף אחרי מות) רב הונא בשם רב יוסף אמר דור המבול לא נמחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות לזכר ולבהמה (ובילמדנו בסוף פרשת בראשית) אמר הונא בר אבין לא נתחתם גזר דינם של דור המבול עד שכתבו גמיסקון לזכר ולנקבה ובפסיקתא דהחדש למלך שנשא נשים הרבה ולא כתב להן גמיסקון פי' כתובה ולשון יון הוא <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני נשיאים)</small>:",
            "<b><big>גמע</big></b>   [פערשלונקען] תרגום יעלעו דם (איוב לט) גמען אידמא:",
            "<b><big>גמר</big></b>   [בעשליסען. מאללענדען רויכגווערץ]. (ברכות מד) והוא אומר על המוגמר אע\"פ שחין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה. (ביצה כב) ומניחין את המוגמר ביום טוב: (שבת יח) ומניחין את המוגמר תחת הכלים ומתגמרין והולכין כל השבת. (מ\"ק כז) ואין מניחין לא את המוגמר ולא את הבשמים בבית האבל פי' מוגמר בלשון לעז ספומי\"י <small>(א\"ב תרגום מקטרת מור ולבנה מתגמרא מן קטורת בוסמין ונקרא הקטרת מוגמר מפני שניתן על גבי גחלים תרגום גחלי אש גומרא דאשא וגם נקרא מוגמר שכלו נגמר ונאכל תרגום וכליל על מזבחך וגמיר לרעוא על מדבחך)</small>:",
            "<b><big>גמר</big></b>   [לערנען] (שבת קו) גמ' גמור זמורתא תהא (שם קיג ביצה כד ע\"ז לב) פי' רב האי גמרא גמור זמורתא תהא פי' אמר ליה רב יוסף אם תמצא לומר גמירי הא גמרת לך הלכה כמותו ואי לא פליגי הא לא פליגי:",
            "<b><big>גמר</big></b>   [איבערליפערונג] (יומא יד שם לג) אביי מסדר מערכה משמא דגמרא פירוש לא אמרה מטי חכם אלא סתם <small>(א\"ב תרגום קח נא מפיו תורה גמר כדין מפומיה אורייתא)</small>:",
            "<b><big>גמר</big></b>   [בעפרידען דיא וואלאסט] (פסחים פז) וילך ויקח את גמר בת דבלים גמר שהכל גומרין בה <small>(א\"ב באים עליה ומערין וגומרים)</small> דבלים דבה רעה בת דבה רעה ד\"א שהכל דשין בה כדבילה כו':",
            "<b><big>גמר</big></b>   [גארפונקיל] ושעריך לאבני אקדח תרגומו לאבני גמר:",
            "<b><big>גמר</big></b>   [פאלקוממען. פרעכטיג] לבושי תכלת תרגום לבושי גמיר פתות וסגנין לבושי מכלול תרגום לבושי גמר. המה רוכליך במכלוליך בגמר כל מיני תושבחתא:",
            "<b><big>גמש</big></b>   [ביקען. בייגען] (יומא סז) זמנין דגמיש ליה לרישיה ולאו אדעתיה פירוש דכייף:",
            "<b><big> גן</big></b>   [גארטין] (עירובין כג) הגנה והקרפף שהוא ע' אמה ושירי' על ע' אמה ושיריים. (שם כח) כי קאמר רב בדגנוניתא. (ב\"ב סח). המוכר את העיר ומי סברת מאי שלחין באגי לא מאי שלחין גנונייתא. דכתיב שלחיך פרדס רמונים: (ע\"ז ו) השבת מתעשר זרע וירק וזירין התם בדגנוניית' פ' גן ממש:",
            "<b><big>גן</big></b>   [רוהען] (בתרא נח) א\"ל מאי קא עביד אברהם אבינו גני בכנפיה דשרה פי' שוכב <small>(א\"ב תרגום תחת צאלים ישכב תחות צללי יגני)</small>:",
            "<b><big>גן</big></b>   [וועגן, דערווייל] (יבמות צ) יורשה ומטמא לה ואוכלת בגינו תרומה. על כן בא אלינו תרגום בגין דין:",
            "<b><big>גן</big></b>   [שענדן, שעמהען] (פסחים קיז) מתחיל בגנות ומסיים בשבח (ברכות מה) העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח והתניא הרי זה מגונה פי' ר\"ח אוקימנא בשאר ברכות אבל בבונה ירושלים וכיוצא בהן שהן סוף ברכות הרי זה משובח: ומפרש בתלמוד ארץ ישראל כאן לכתחילה כאן לבסוף ורב אשי דהוה בתראה הוה עונה אמן דבונה ירושלים בלחישה כי היכי דלא לימרו סליקא ברכת מזון ואתו לזלזולי בברכ' הטוב והמטיב ש\"מ דמשום שהיא ברכה אחרונה וכיוצא בה כל ברכה אחרונה עונין אחרים אמן <small>(א\"ב תרגום בפסוק בימים ההם כשבת שבת לחורין גנאי למסכנין ופי' מלה זו בלשון יוני פעמים דבר משובח ופעמים הפכו דבר מכוער)</small>:",
            "<b><big>גן</big></b>   [ווייב, גאטטין] גיני גינייא (בב\"ר) כבר פירשנו בערך אנתרופי:",
            "<b><big>גן</big></b>   [אבטהיילונג, גארטענבעט] (בילמדנו והיה עקב תשמעון פרשת ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך) היושבת בגנים חברים כשהחברין יושבים גנוניות גנוניות ועוסקים בתורה אני יורד אצלם ואני מקשיב לקולם ושומע שנאמר לקולך השמיעני:",
            "<b><big>גנאך</big></b>   [גארטין] תרגום הזובחים בגנות דדבחין בגינאך טעוותא והמטהרים אל הגנות ודמדכין לגינאך טעוותא:",
            "<b><big>גנב</big></b>   [שטאהלען] (תענית כו) ובני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות פי' גונבי עלי גונבי דעת יושבי פרדסאות באומרם להם כי התאנים הבכורות הללו אנו הולכין לכתוש אותן במכתש שלפנינו בעלי שעל כתפינו לעשותן קציעות של דבילה פי' עלי יד המכתש כדכתיב אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי:",
            "<b><big>גנב</big></b>   [שווייף, שוואנץ] (שבת עז) מאי טעמא גמלא זוטרא גנובתיה מאי טעמא תורא אריכא גנובתיה. (מ\"ק יז) אמר רב יוסף שדי שמתא אגנובתא דכלבא והיא דידה עבדא (חולין ס) סימן חיה שור כרסתן פרסתן רב רישיה רבה גנובתיה רבן פסיעתיה וחילופיהן בחמרא נפקא מינה למקח וממכר (שם עט) רבן אודניה וזוטר גנובתיה פי' זנב. יחפוז זנבו תרגום כאיף גנובתיה:",
            "<b><big>גנבא</big></b>   [דעקע] ותכסהו בשמיכם תרגומו וכסיתיהו בגונבא וכי תרגום ויקח המכבר ויטבול במים:",
            "<b><big>גנבר</big></b>   [אינגבור] (גיטין עו) מאי אסותיה אמר אביי גונברא ומרתכא ובריתא פי' זנגביל ובלשון לע\"ז זינזיברי <small>(א\"ב פי' יונברא בלשון רומי מין אילי אשר עלהו לא יבול ולקליפתה ריח טוב והיא נבקעת מעצמה ונוטף שרף וריחו טוב אשר לו וגם לגרעיני האילן יש סגולות ברפואה וואכהולדר בל\"א)</small>:",
            "<b><big>גנג</big></b>   [יעגער] (חולין ס) כי משה רבינו גניגי היה או בליסטורי היה כבר פירשנו בערך בלסטרי ספר אחר קניגי והנם בערך ק':",
            "<b><big>גנגידיון</big></b>   [איין בוטער קרייטיכץ] (ירושלמי דפסחים פרק כל שעה) ובתמכה גנגידיון פירוש בלשון יוני ורומי מן ירק גדל בסוריא הוא מר ושרשו מר ונאכל חי מבושל וכבוש:",
            "<b><big>גנגיליון</big></b>   [ווידערקראפט] ס\"א גלגיליון וכבר פירשנו במקומו:",
            "<b><big>גנגן</big></b>   [בעטעל זאק] (פרק י\"ו בכלים) ורביעית של אלית וגנוגנת העני פי' תרמילו של עני:",
            "<b><big>גנד</big></b>   [ראבינשים שווארצעס קלייד] (שבת קיט) רב ענן לבש גונדא. (סוטה כב) דמטמרא ודמגליא מגליא בי דינא רבה ליפרע מהני דחפו גונדי האומר קרב אליך אל תגע בי כי קדשתיך פי' בגדים שחורים:",
            "<b><big>גנד</big></b>   [מיליטער וואך] (נדרים לב) ואיבעית אימא גונדא דחימה: (חולין ס) לא מצית צבתת ליה משום דנפישי גונדי. <small>(א\"ב חילוותה כתיב)</small> (ובב\"מ פו) נשב זיקא ואווש ביני קני סבר גונדא דפרשי הוה (ע\"ז יא) אונקלוס בר קלונימוס איגייר סדר קיסר גונדא דפרשי אבתריה: (גיטין נז) יומא חד הוא חליף גונדא דרומאי פי' חיל כן בל' ערבי גונד:",
            "<b><big>גנדל</big></b>   [לינק. קרום. אונרעג עלמעסיג] (גיטין פו) ותנא דידן דלמא גונדלית חתים פי' גונדלית בשמאל הרוצה לכתוב ראובן מתחיל מן השמאל ומהלך אל הימין וכותב נבואר הנה ראובן נקרא גונדלית וכן בכתב יוני אם מתחיל מן הימין וכותב והולך בשמאל בכתב יונית ביתא אלפא הנה ראובן שניהן נקראו גונדלית וחיישינן דלמא היונים התחילו מן הימין כמדומין שישלמו חתימתן כראשון ונמשך כתיבתן עד השמאל או העברים התחילו מהופך מן השמאל וכולן אחר התחלת שם העדים הולכין לפיכך את שהעדים נקראין עמו לבדו הוא כשר וזה פירוש גונדלית בין בזה ובין בזה זה פירוש ר\"ח ז\"ל. פירוש אחר של גאונים גונדלית חתמו דאקיפו סהדותם סחור סחור לקמא כדת משה וישראל ואשתכח דכולהו אקמא כתיבי משום הכי קמא כשר ובתרא פסול: פירוש אחר לגאון אחר וששאלתם גונדלית במקומינו קורין גונדליתא המשמש בשמאל קורין אותו גונדליא דלמא איטר גונדלית חתם בשמאל חתם:",
            "<b><big>גנדר</big></b>   [וועלצען. ראללען] (שבת קמא שם קמת ביצה ל) לא ליתיב איניש אפומא דריחיא דלמא מגנדא ליה חפץ (תמיד כז) אמר רב משרשיא שמע מינה אפילו מן הצד שפיר דמי ולא חיישינן דלמא מגנדר נפל עלייהו. (בבא קמא לה) וקא בעינן מיקלייה ואיגנדורי בקיטמיא. (שם נא) מתניתא דאיגנד' לינגנדורי לבור (ע\"ז כח) ליתו ענביתא בת מינא ונגנדר עלה (יבמות יז) היינו דאמרי אינשי קבא רבה וקבא זוטא מיגנדר ואזיל לשאול (גיטין עז) ההוא גברא דזרק לה גיטא לדביתהו הוה קיימא בחצר איגנדר גיטא ונפל לפוסלא פי' נתגלגל הגט ונפל בפסל היוצא והבולט מן הכותל כדגרסינן פסל היוצא מן הסוכה ואמרינן נסר ופסל מהאי גיסא. וניגנדריה ז' זמני ברפואות דמי שאחזו <small>(א\"ב תרגום וגללו את האבן ויגנדרון ית אבנא)</small>:",
            "<b><big>גנדרז</big></b>   [ציננע פערלייטין] (קידושין ע) אמר להו אנא פירתא דגונדריזנא הוא דקא עבידנא אמר ליה מי סני ליה למר למימר מעקה כדכתיב באוריתא או מחיצה כדאמור רבנן <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב גונדריתא)</small>:",
            "<b><big>גנדרפס</big></b>   [אין וויהטישע קראנקייט] (חגיגה ג) אימור גנדרפוס אחדיה פירוש חולי של שטות וכשעובר החולי הוי פיקח להכי לא חשיב ליה שוטה כי עביד הא גרידא <small>(א\"ב פירש קננדרפוס בלשון יוני חולי של שטות ובעל חולי זה לן בבית הקברות איכל בשר מתים ונושך כמו כלב עיין ערך קנטרופוס)</small>:",
            "<b><big>גונדריתא</big></b>   [צין] פורתא דגונדריתא עיין ערך גונדריזנא כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>גנז</big></b>   [פערברענגין. בוואהרען. בעהאלטען] תרגום אשר אצרו אבותיך די גנזו אהבתך:",
            "<b><big>גנח</big></b>   [שלוכצען, הוסען] (ברכות נט) גנח גוהא. (ר\"ה לג) וכתיב בה באימיה דסיסרא בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא מר סבר אימיה דסיסרא גנוחי גנח ומר סבר ילולי יליל (כתובות ס) תניא רבי מרינוס אומר גונח יונק חלב בשבת. (ב\"ק פ) מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו הרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב עז רותח משחרית לשחרית. (ובב\"ר פרשה לג). ישאר אך נח אך מיעוט אף הוא גונח דם מן הצנה פירוש מוציא קול כעין שועל ומשליך דם:",
            "<b><big>גנח</big></b>   [וואנדעלן] עובר ארחות ימים תרגום דגנח איסטרטי מיא:",
            "<b><big>גנח</big></b>   [קאסטרירען] (מציעא צ) הני מורי דגנבין ארמאי וגנחין יתהון מהו פי' מסרסין:",
            "<b><big>גנן</big></b>   [עהעבעט, טרויאצעלט, חופה] (ברכות טז) רב אחאי ורב אסי הוו קא קטרי גננא לר\"א פירוש כילה. כחתן יוצא מחופתו תרגומו כחתנא נפיק מגנוניה:",
            "<b><big>גנן</big></b>   [פליישקלומפען]. (בכורות מז כריתות ז נדה כד) במשנת המפלת שפיר מלא מים מלא דם מלא גנינים פירוש גנינים חתיכות של בשר ואינן שוין אלא יש בהן חתיכות גדולות כעדשה וקטנות כחרדל וראיה בגמרא בשלמא דם ומים ולא כלום הוא אלא גנינים אמאי אינה חוששת ניחוש שמא הוה ונימוח ומסקנא רבי אדא בר אהבה אמר גנינים תנן ופירושו גוונים הרבה ואם איתא דאיתמת כוליה בחד גוונא הוה קאי:",
            "<b><big>גנן</big></b>   [גראבע קלייען] (בפיא' ירושלמי) בגמר' דפ' כל זית שיש לו שם. (ובהגדת ילמדנו פרשת ואתה תצוה) בזמן שהיו הקרבנות היתה סאה ארבלית עושה סאה סולת סאה קמח סאה מורסן סאה סובין סאה קיבר סאה גנינים פי' מורסן עבה היוצא מן הקמח:",
            "<b><big>גנן</big></b>   [שטאמם] (סוטה לו) גניני מלכות אני רואה בו בעי הערוך גרס גניסי עיין שם:",
            "<b><big>גנוגא</big></b>   [פישהאקען הארפאן] תרגום ובצלצל דגים ובגנונא דנוניא):",
            "<b><big>גנס</big></b>   [שטאם, געשלעכט] (ע\"ז ח) ויום גנוסיא של מלכים. יום הולדת את פרעה תרגומו יום גנוסיא דפרעה. (ובפסיקתא דנחמו) אמר להם יוסף לאחיו עד שלא ירדתם לכאן היו נוהגין המצריים בי כעבד משירדתם לכאן הודעתם גנוסיא שלי פירוש בלשון יון יום גנוסיא יום הולדת המלכים. (סוטה לו) אמר להם גניסי מלכות אני רואה בו פירוש טכסיסי מלכות. ובוז משפחות תרגום ובסיר גניסתא לישנא אחרינא ורטיש יחוסיא <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני מולד ויחוס ובנוסחאות דידן כתוב גניני)</small>:",
            "<b><big>גנסר</big></b>   [פירשטין גארטין] (פסחים ח) מפני מה אין פירו' גינוסר בירושלים וכו' (פ\"ד דמעשרות) סוכת גינוסר אף על פי שיש בה ריחים ותרנגולין פטורה י\"מ מקום קרוב לטבריא ויש בו גנות ופרדסים ים כנרת תרגום ימא דגנוסר. (ובילמדנו בפרשת שלח לך אנשים) כי תבאו אמרו רבותינו למה גנוסר גניסרים אלו המלכים שיהיו להם גנות בתוכה ורבי יהודה ברבי סימון אמר ליה גינוסר שהיה לנפתלי חלק בתוכה שנאמר ומנפתלי שרים אלף. (ובילמדנו בפרשת לאל' תחלק הארץ וכן נפתלי נמי גבולו גינוסר).",
            "<b><big>גנת</big></b>   [אין פריווינץ] (בילמדנו כאהלים נטע ה' כגנות) כיון שיצא נח מן התיבה העמיד הקדוש ברוך הוא ממנו שבעים אומות יחלק להם את הארצות ונתן גנתים לגנתים ומצרים למצרים ומחלק והולך ובחר לו הקב\"ה ארץ ישראל והושיב לתוכה י\"ב שבטים <small>(א\"ב עיין ערך גרממיא)</small>:",
            "<b><big>גנתא</big></b>   [הערר. מיליטער] (בב\"ר פרשת לו) צהר תעשה לתיבה עריקין הוינן מן קדמוי גינותא בהדה בטיטה דטבריא <small>(א\"ב פי' כמו גונדא חיל וצבא ובנוסחאות דידן כתוב גונדא)</small>:",
            "<b><big>גס</big></b>   [גרויס] (דמאי ספ\"ב) וכל המשפיעין במדה גסה רשאין למכור דמאי פי' כי מדה גסה הוא לו והלוקח משתכר הלוקח מפריש אבל המוכר מדה דקה כגון החנוני הואיל והוא משתכר הוא מפריש לפיכך אינו רשאי למכור דמאי אלא א\"כ מתקנו ביבש שלש קבי' ובלח דינר נתנו שיעור ליבש ונתנו דמים ללח ותנא דבי ר' חייא נתן דמי ליבש ושיעור ללח דהכי אמרו הין מדה גסה מן הין ולמטה מדה דקה שומן מדה דקה משומן ולמעלה מדה גסה (פ\"ד דשביעית) מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו את הגס הגס הכי סוגיא דמתניתין מלקט אדם עצים ועשבים מתוך שלו את הגס הגס כדרך שהוא מלקט מתוך של חבירו בין דקין בין גסין נחשדו להיות מלקטין את הכל והן אומרים בגסין ליקטנו התקינו שיהו וכו'. (בתלמוד ירושלמי בפרק אלו טרפות) דרוסת הארי בגסה דרוסת הגז בעוף הגס פי' עוף הגדול כמו הנשר והדומה לו. (ובפרק כסוי הדם) לא בזבל גס ולא בחול גס:",
            "<b><big>גס</big></b>   [בעקאנט. פאלבליטיג]. (בבא קמא כו) תנו רבנן ההולך לבית האבל אם היה לבו גס בו יברוהו על מטות זקופות. (סוטה ו) וכל הרוצה לראות בא ורואה חוץ מעבדים ושפחותי' מפני שלבה גס בהן. (גיטין עג כתובות פה) פי' ההוא גברא דאמר נכסאי לטוביה שכיב אתא טוביה אמר רבי יוחנן הרי בא טוביה אמר טוביה ואתא רב טוביה לטוביה אמר לרב טוביה לא אמר ואי איניש דגייס ביה הא גס ביה. (גיטין סה) מהו דתימא במערב הא לא איתיה קא משמע לן דלמא בהדי דאזיל מיגס גייס ביה. (חולין יח) ריש לקיש אכשר בחודי דכובעה קרי עליה ר' יוחנן גייסא וגייסא. (נדה ב) הכא מי איכא למימר חזאי ואתאי דילמא הגס הגס חזיתיה פי' ר\"ח הגס הגס בניחותא אתאי לפיכך לא הרגישה ביה וי\"א קרוב לבדיקה ראתה זה הדם ולא ידענא ביה כדאמרינן לבו גס בה וכן פירש גייסא גייסא דהכל שוחטין קרוב קרוב לראש מלשון לבו גס בה. ופירושו לבו קרוב לה וכן כל גס ביה בתלמוד ענין פתרון אחד להם והמשכילים יבינו:",
            "<b><big>גס הרוח</big></b>   [שטאלצר, אוף געבלאזענער]. (בסוטה ד) אזהרה לגסי הרוח מניין וכו'. כמה גדולים נמוכי רוח וכו' כל אלו קרובי ענין גס הן:",
            "<b><big>גס</big></b>   [הוך מיטהג] (ברכות יח) ומגיס דעתו כלפי למעלה. פי' שטורח להקב\"ה יותר מדאי ועובר הוא ומזלזל בדברי חכמים שאמרו לא נכון לעשות כן כההוא מעשה דרבא דפרק חסידים מי איכא דמטרח קמי שמיא כולי האי למחר אשכחיה לפורייה דמר בסדיני ועוד אתה הטרחת תאנה להוציא פירותיה בלא זמנה <small>(א\"ב פי' גס בלשון יוני מתפאר וגאה רוח ונעתק עיקר מלה זו מלשון עברי גאה כאשר יבינו יודעי לשון יוני ותרגום בגאות רשע בגסאות רשיעא)</small>:",
            "<b><big>גס</big></b>   [איין טאדעסציגן ליעגען בויכגישוויל]. (נדה סג) כמין צמרמורות ראשה כבד עליה ואיבריה כבדין עליה ורותחת וגוסה. (בפסיקתא דותאמר ציון ובמגלת איכה מה יתאונן) אבותיכם במדבר אני אמרתי לתת להם לחם קל כדרך שהמלכים אוכלים שלא יהא מהן גוסה ודלורי' אוחזתו והן מתרעמין ואמרין ונפשנו קצה בלחם הקלוקל פירוש גוסה אכילה גסה ונפיחות בטן דלוריא לשון לעז הוא דולולר\"י <small>(א\"ב נראה שהגירסא נכונה היא נווסא ודייריא פירוש נווסא בלשון רומי מין חולי אשר בו מתאפק אדם להקיא ואינו יכול וכן לפורשים בים פירוש דייריא בלשון יוני ורומי חולי השלשול)</small>:",
            "<b><big>גס</big></b>   [דורכבלאזען, דורך מישען]. (פרק ה' במכשירין) האשה שהיו ידיה טהורות ומגיסה בקדירה פי' בוחשת בקדרה בעץ פארור. (מעילה יז בפרק קדשי המזבח) רביעית דם שהגיס בה טהורה פירוש שניער או שהפך בה בשום דבר בעולם במקל או בכוש טהור אותו המגיס אף על פי שהאהיל עליו מאי טעמא כיון שהגיס בה לא סגיא דלא חסר מרביעית ממאי דדביק למקל הלכך טהור אותו דם ולא מטמא באהל:",
            "<b><big>גס</big></b>   [קראליק] תרגום שפנים עם לא עצום והגסי דעמהון לא תקיף <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב חגסי עיין שם)</small>:",
            "<b><big>גס</big></b>   [זייטע] (חולין נא) דהאי גיסא ודהאי גיסא פי' צד:",
            "<b><big>גס</big></b>   [שוואגער]:",
            "<b><big>גיסה</big></b>   [שוועגערין] (סנהדרין כז) ובעל אמו וחמיו וגיסו פי' בעל אחות אשתו:",
            "<b><big>גס</big></b>   [שאץ קאממער] (שמות רבה כי ידבר אליכם פרעה) ששה גסין היה מראה להם בכל יום פי' בלשון יוני אוצר מלכים עי' ערך גזא:",
            "<b><big>גסס</big></b>   [קליינעס געשאס] ויקח שלשה שבטים בכפו תרגום תלתא גסיסין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי כידון חנית שבט)</small>:",
            "<b><big>גסס</big></b>   [שטערבענדר] (קידושין עב) עילם גוססת כבר פי' בערך בר. (ובפרק קמא דאהלות) אפילו גוסס זוקק ליבום:",
            "<b><big>גסס</big></b>   [ברוסט זייטע] (נדה מ\"ח) מפני שנושאות את אחיהן על גססיהן. על צד תאמנה תרגום על גססיהן י\"מ גיססיהן חזה שלהן וי\"מ כסלים תרגום גססיא:",
            "<b><big>גסטר</big></b>   [איין בייכיגיס געפעס ברוך שטיק] (שבת צו נדה מט) ולא אמרו מוציא משקה אלא לענין גסטרא בלבד מאי טעמא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן לפי שאין אומרים הבא גסטרא לגסטרא פי\" חצי כד שזורעין שם העשבים וקורין בנ יון גסטרא ובלע\"ז גרשת\"א ובלשון ישמעאל קצריה ובלשון משנה גצרא ובלשון קדש עציץ ואם ניקב החצב במוציא משקה אומר הבא גסטרא והנח תחתיו כדי שיקבל מה שיזוב ממנה אבל אם הגסטרא גופה מוציאה משקה אין אומר הבא גסטרא שיקבל מה שיזוב ממנה דתנן (בכלים פרק רביעי) וכן גסטרא שנתרועעה ואינה מקבלת משקי' אף על פי שמקבל אוכלין טהורה שאין שירים לשירים פי' כי עקר גיסטרא כלי שנחלק לשנים הוא והיינו שירי כלי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין כלי אשר לו בטן גדול וגם תחתית הכלים נקרא כן)</small> (שבת קח) אין עושין מי מלח מרובין לתת לתוך הכבשין שבתוך גסטרא. (ע\"ז יג) ונשוייה גסטרא אמר קרא ונתצתם את מזבחותם לא תעשון כן לה' אלהיכם פי' חותכה לשנים חציה נופלת בכאן וחציה נופלת בכאן כלומר כאלו עושה אותה נבלה אמר קרא ונתצתם את מזבחותם וניתוץ כן הוא שמשליך את האבנים אילך ואילך ואמר קרא לא תעשון כן לה' אלהיכם כל ענין נתוץ. (חולין כב לב) אמר חזקיה עשאה גסטרא נבלה. (שם נב) נשתברו רוב צלעותיה גסטרא קא אמריתו הא נמי גסטרא קא אמר פירוש כיון שניטלה מן הבהמה צלע מכאן וצלע מכאן זה כנגד זה הרי זה גסטרא. (שם קכד) התם דגורר את הטפילה דצלקיה מיצלק הכא דעבדיה גסטרא. (סנהדרין נב) ואימא דעביד ליה גסטרא פי' שחתכו באמצע גופו ואינו מתיז ראשו אלא חולקו לשנים:",
            "<b><big>גסטר</big></b>   [פארוס] (בויקרא רבה אשה כי תזריע פרשת לרוח משקל) אין לך כל טיפה וטיפה שהוא יורדת מן הרקיע שלא ברא לה הקב\"ה גסטרא בפני עצמה ס\"א קנצטרא. (ובב\"ב יו) כל טיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה:",
            "<b><big>גסטר</big></b>   [קריגס לאגער] (ברכות לב) וכל גסטרא בראתי לו קרעטן. (שבת קכא) ובאו אנשי גסטרא של צפירי לכבותה מפני שאפוטרופוס של מלך היה. (סוטה יד) וכבר שלחה מלכות הרשעה אצל גסטרא של בית פעור הראוני היכן משה קבור ענין שולטנות המה <small>(א\"ב פירוש קסטרה בלשון רומי מחנה ומערכה מוכנת ללון שם אנשי מלחמה ואצל צפור בני הרומיים מעגל והושיבו בו אנשי חיל להחזיק תחת משמעתם כל הגליל)</small>:",
            "<b><big>גסטרון</big></b>   [צין מיטאל] (במציעא כג) מצא כלי כסף וכלי זהב וגסטרון של אבר וכל מיני מתכות (מנחות כח) עשה על עץ ושל אבר ושל גסטרון פי' גיסטרון בלעז מי\"טלו העשוי מכל מיני מתכות <small>(א\"ב פי' בלשון יוני קסטרון בדיל תרגום ירושלמי את הבדיל ית קסיטרא ונקרא עופרת לבן וקראוהו חז\"ל גסטרון של אבר תרגום עופרת אבר עיין ערך קסטרון)</small>:",
            "<b><big>גוספן</big></b>   [זעסעל שטיהל] תרגום בפסוק עוד היום בנוב ודבר עמיה ארבעין אלפין גוספנין דדהב פירוש כסאות):",
            "<b><big>גע</big></b>   [ברימען שרייען] (חולין לז) גועה בשעת שחיטה, אין זה פירכוס פי' מלשון אם יגעה שור על בלילו: (איוב ו׳:ה׳)",
            "<b><big>געגע</big></b>   [אנהענגליכקייט] (שבת סו) בן שיש לי געגועים על אביו נוטל רצועה וכו'. פי' כשיגדל עצב הבן במיתת אביו נוטל רצועה ממנעל אביו הימין וקושרו בשמאל הבן להשקיט לבו וסכנה לו אם יחליף:",
            "<b><big>געגע</big></b>   [הינשטרעבען, בעמיהען] תרגום ואשעה בחקיך תמיד (תהילים קי״ט:קי״ז) ואגעגע באוריתך תדירא):",
            "<b><big>געל</big></b>   [ווערפען אויסשפייען] (בתוספת' תרומות פר' דג טמא) גיעולי בצים מותרים באכילה מוזרות נפש היכה תאכלם:",
            "<b><big>גף</big></b>   [צוזאממען שטאסען אנשלאנגן] (סוטה מב) אל תיראו מפני הגפת תריסין פי' מלשון טרם יתנגפו רגליכם כלומר מכים התריסים זה בזה להשמיע קול. (שבת קמ ובפ' אחרון דמכשירין) אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור וזה כמו דם ניקוף מלשון יתנגפו:",
            "<b><big>גף</big></b>   [פערשלסען פערשטאפפן] (יומא י\"ח) בשכר הגפת דלתות. (עירובין צג) שנים החיצונים מגופפין והאמצעי אינו מגופף. (ובפרק ו' דפיאה) העומ' שהוא סמוך לגפה ולגדיש ולבקר ולכלים ושכחו ביח שמאי אומרים אינו שכחה ובית הלל אומרים שכחה. (ובפרק שני דכלאים) סמוך לבור לניר ולגפה. (עבודה זרה סט) כדי שיפתח ויגיף ויגוב (שבת קמו) אין נוקבין מגופה של חבית (חולין פח) פרק כסוי הדם בסיד ובחרסית ובלבנה ובמגופה שנכתשה. (ידים) אין נותנין לידים לא בדפנו' הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופ' החבית (ובפרק שני בכלים) מגופת היוצרים שהוא פותח בה טהורה פי' הטיט של עושי כלי חרם שהוא סגור (פרק ט\"ו בכלים) סריד של נחתומין טמא ושל בעלי בתים טהור גיפפו מארבע רוחותיו טמא פירוש מלשון יגיפו הדלתות ועוד כדכתיב ויחבק לו תרגום וגפיף ליה וכן הוא הסריד אם חיברו מארבע רוחותיו בצלעות או בעצים שעשה לו מחיצה (פ' י\"ג באהלות) הגיפה ולא מרקה (נדה ו) בגמ' כיצד דייה שעתה מעשה בשפחתו של רבן גמליאל שהיתה גפה חבית של יין. (ובפ' שלישי בזבין) מגיפין או סופגין. (ובפ' ג' במעשר שני) המשאיל קנקניו למעשר שני גפן לא קנה מעשר פי' גפן סתמן מלשון מגופת החבית (עירובין כה) חצר מאי טעמא מותרת דאיכא גיפופי פי' שנשאר מעט מכאן ומעט מכאן מן הכותל של חצר דחשיבי כפסין. ונעל הדלת אחריה תרגומו וגף דשא בתרהא. ועשית לו מסגרת טופח תרגום ירושלמי גיפוף פשך:",
            "<b><big>גוף</big></b>   [דער קערפער דער מענש]. <b>גף גדול</b> (נאהרוג)",
            "<b><big>גף נקי</big></b>   [ריינער קערפער]. (סנהד' צא) אמר לו אנטונינוס לר' גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין שהגוף אומר נשמה חטאת שמיום שפירשה ממני וכו'. (פסחים קיב) מצוה וגוף גדול אוכל פירות ולו שכר פי' שמלוה מעותיו ונוטל משכון שדות וכרמים ובתים בנכייתא נמצא עושה מצוה שמלוה לעניים ומקיים העבט תעביטנו וגוף גדול שמשמר ממונו מן הלסטי' שהממון נגנב ושדות וכרמי' אינן נגנבים אוכל פירות שמתעשר ואוכל פירות בלא עון ולו שכר מצוה וגוף נקי נושא אשה ולו בנים מקיים מצות קחו נשים וגו' גוף נקי שמנקה עצמו מן החטא שנושא אשה שמקיים מצות עונה ולו בנים (קדושין לו) א\"ר יהודה הכי קאמר כל מצוה שחובת הגוף. נוהגת בין בארץ ובין בחוצה לארץ חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ וכו':",
            "<b><big>גף</big></b>   [וועלט קערפער] (יבמות יג) א\"ר אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי פירוש גוף זה מקום הוא שיש בו כל נשמות שברא הקב\"ה לבני אדם שעתידין להיות בעולם עד ביאת משיח, פי' אחר פרגוד הוא ששמו גוף ובאותו פרגוד מצויירין כל נשמות משנברא העולם ועד סופו שנאמר כי רוח מלפני יעטוף וגו' היכי משמע מהאי קרא כענין שאפרש כלומר כי רוח מלפני יעטוף זהו פי' רוח כמו רצון מלפני יעטוף עיכוב והכי קאמר רצון מלפני לעכב משיח עד שיכלו ומנא לן דרוח רצון כדכתיב אל מקום אשר יהיה שמה הרוח ללכת וכו' ומתרגמינן לאתר דיהא רעוא למיזל אזלין ויעטוף לשון איחור כמו ובהעטיף הצאן הכי קאמר רצון הוא מלפני שיעכב משיח לבא עד שיכלו כל נשמות שעשיתי שעתידין להולד והאי קרא בגאולה קא מיירי:",
            "<b><big>גף</big></b>   [זיך קערפערליך פערמענגען] מפני שבעטו בגוף וכבר פירשנו בערך גוף:",
            "<b><big>גף</big></b>   [העהע אלליין פליגעל] (סנהד' לח) בתחילה על גפי ובסוף כשחטאו על כסא דהיינו מקום נמוך. פי' אחר בתחילה על גפי מרומי קרת כדכתיב אם בגפו יבא שהוא יחידי לבסוף על כסא כשהכניסו לחופה עם חוה:",
            "<b><big>גף</big></b>   [אומארעמען] (יומא סז) זיבח וקיטר בסייף גיפף ונשק במגפה. (סנהדרין י\"ט) אבל המגפף והמנשק המכבד וכו' עד עובר בלא תעשה. (שם נו) למעוטי גיפוף ונישוק שלא כדרכה. חבקו אשפתות תרגום גפיפו קילקלתן פירוש של זה שייך בערך גף השני:",
            "<b><big>גף</big></b>   [פליגעל ראנד שטראנד אוער דעם געפעס] (זבחים סח) (ובספרי בפרשת ואם מן העוף) שיבשה גפה ונסמית עינה פירוש יבש כנף שנה מן וגפין דנשר. (ס\"א שנחטטה). (באהלות פ\"ז) א\"ר יהודה אימתי בזמן שהיא ניטלת בגפים פירוש כשתומכין בידיה של אשה שהן גפיה מזה א' ומזה אחד. (ובפ\"ק דמכשירין) המעלה שק מלא פירות ונתנו על גוף הנהר <small>(א\"ב גבי כתיב בנוסחאות)</small>. (ובילמדנו בפ' קח את המטה) בנאות דשא ירביצנו הוי כשהיו חונין היתה הבאר מעלה על גפה מיני בשמים. עומד על היאור תרגום ירושלמי על גיף נהרא. על שפת נחל ארנון על גיף. גף ראשון בעופות והשני באדם והשלישי בנהר ופתרון אחד להן וכבר פירשנו באגף בענין זה ויש עוד רביעי בענין כלים דשייך לאלו (בפ\"ח בכלים) סרידה שהיא נתונה על פי התנור שוקעת לתוכו ואין לה גפיים. (ובפי\"ז) כל כלי בעלי בתים עשה לה גפים כל שהן טמאה ר' שמעון אומר כל שאינה יכולה להנטל בגפיים טהורה פי' אזנים של כלי וי\"א לולאות:",
            "<b><big>גפא</big></b>   [אין אבגאט] (פסחים עז) גפא דרומי בהא סלקינן ובהא נחתינן. (מנחות נ) אמרה לו גפא דרומי איני מניחתך עד שתאמר לי מה ראית בי פי' שם ע\"ז שנשבעין בשמה <small>(א\"ב אליל האלילים שברומי היו מכנים אותו הרומים במבטא שם ההויה וחז\"ל החליפו אות יוד לאות גימל ואות ו\"ו לאות פ\"א כי הם ממוצא אחד והבן זה)</small>:",
            "<b><big>גפא</big></b>   [גארטין לייטער] (נדרים פט) עד דתנינן הלכתא רהיט בגפא ותובליא ולא אימצי פי' לא נסיבנא איתתא עד דתנינא מקצת מן התלמוד רהיט בגרזנו וחבלו לעלות בראש דקל ללקט תמרים לעשות עבדות לשום חכם שילמדהו ולת עלתה בידו שילמוד כלום:",
            "<b><big>גפן</big></b>   [שריפט, בוכשטאבען] (מגילה ט') לא קשיא כאן בגיפן שלנו כאן בגיפן שלהן פי' גיפן שלנו כלומר בצורת האותיות שלנו ובלשון אחרת זולתי לשון הקודש לפיכך מטמאין את הידים שהאותיות בכתב אשורית הן ומתניתין השנויה במסכת ידים בגיפן של שאר לשונות שבאומות לפיכך אין מטמאין:",
            "<b><big>גפנן</big></b>   [ורלדע וויינבער] (בריש דמאי ברכות מ) ונובלת תמרה הגפנן והנצפה פי' בגמ' גופנן שילהי גפנא ובלעז קורין אותו למב\"רוסקו והוא הנראה בסוף הבציר:",
            "<b><big>גפס</big></b>   [גיפס] (פסחים עה) תניא באש ולא בסיד רותח ולא בגפסים רותחין. (חולין ח) אי זו היא מכוה לקה בגחלת ברמץ בסיד רותח בגיפסיס רותח. (פרק ח בפרה) עשאן בסיד או בגיפסיס. (פ' י' בכלים) במה מקיפין בסיד ובגיפסיס וכן קבותיי' של מורייס שגפסן עם השפ' פי' שחיברן בגיפסיס והוא בלעז גפס\"ו ויותר היא לבן מן הסיד ופירוש קבותיים קנקנים שדומין לקב <small>(א\"ב פיר' בלשון יון רומי וישמעאל מין סיד הנחפר ממטמוני ארץ ולפעמים נשרפת אבן מיוחדת לגפסיס וחכמינו בנו פועל מן השם ורן הפליג מן פלגוס)</small>:",
            "<b><big>גפת</big></b>   (עהלדרזיען דיא הייווין אודר זאץ פאן עהל] (בב\"ב יז) במשנה מרחיקין את הגפת ואת הזבל. (פרק ט' בכלים) וכן בגפת חדשה אבל בישנ' טהור פי' הגפת של זיתים החדש שואב מים. (ובסוף מעשרות) לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זוגיו. (שבת מז) איבעיא להו גפת הזיתים תנן אבל דשומשמין שפיר דמי שמעינן מינה גפת פסולת של זיתי' ושל שומשמין:",
            "<b><big>גפתית</big></b>   [עגיפטען] גפתיי'. לגיפתי' ועיברית לעברים (מגילה יח) <small>(א\"ב כן נקרא לשון מצרי בלשון יוני ורומי)</small>:",
            "<b><big>גץ</big></b>   [פאנקעל] ובני רשף יגביהו עוף תרגום היך גיצין דנתרין מן גומריא ומתגבהין היכדין יעוף. (שבת כא ב\"ק סב) גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב פי' אותן השברי' שיוצאין מתחת הפטיש כשמכה על הברזל שבסדן נקראין גיצין:",
            "<b><big>גץ</big></b>   [גרידיס פאן אויסגיטרקניס וואסער] (פרק ט' במקואות) וגץ יוני אלו יתידות דרכים שאין טובלי' בהן ולא מטבילין פירוש בתוספות מקואות ואלו הן יתידות דרכים אלו שמהלכין עליהן בימות הגשמים והן מתמעכין על הבגדים והן כגון גומות מלאות מים ושפתי הגומות נקראות יתדות כשיהו הדרכים כך יש לעוברים ולשבים להסתלק ולהלך בצידי הדרכים שהן קצות השדות הסמוכות לדרך כמפורש (בב\"ק פג) פירוש אחר חפירות שעושין הבהמות ויתמלאו מים בחורף ובקיץ מזיקין רגלי ההולך עליהן וכשהן לחין נקראין גץ יוני וכשייבשו נקראו יתדות דרכי' ע\"כ נקראו יתדות דרכי' שהן משופין כיתדות כשייבשו <small>(א\"ב פי' שם אות יונית וצורת קו ישר אשר תחתיו קו אחר קצר מן הראשון משני צדדיו ותחת השני קו שלישי שוה לראשון ובני הכפרים עושים כמו יתדות בצוראות זה מן טיט יבש לדלג מיתד ליתד ולא יטבעו בבוץ רגליהם)</small>:",
            "<b><big>גץ</big></b>   [קורץ, קליין] (בב\"מ נט] איתתך גוצא גחין ולחיש לה (יבמות קו) הוא ארוך והיא גוצא פי' קצרה <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני גבן או מי שרגליו עקומות תרגום קצר ימים גיץ ימין)</small>:",
            "<b><big>גצא</big></b>   ואגורא כבר פירשנו בערך תגר:",
            "<b><big>גצר</big></b>   [איין צערבראכען געפעס] (בפרק ב' בכלים) גצרא שנמצאת בכבשן עד שלא נגמרה מלאכתם טהורה. (ובפ\"ד) איזו היא גצטרא כל שניטלו אזניה. (ובפ\"ב במכשירין) גצריות שישראל ועכו\"ם מטילין לתוכן. (ובפ\"ו במקואות) גצרא שבמקוה והטביל בה את הכלים טהרו מטומאתן פי' כדה השבורה שהיא בתוך המקוה ונתמלא' מים יש ספרים שכתוב בהן גסטרא ויש ספרים שכתוב גיסרה וכבר פירשנו בערך גסטר:",
            "<b><big>גר</big></b>   [וואהנען. פרעמדלינג]. (שבת קד) גר דק גר בדוק תהיה פי' גר בדוק תדור בשמים כדכתיב הנוטה כדוק שמים. פי' אחר אם אתה בוש הקדוש ברוך הוא שהוא דר בדוק עושה חצוצה בינך לבין אף (תענית כה) אלעזר ברי גרו בך גירי כך היה שונה הגאון ופירוש ברכה היא וכך אומר לו לעתיד לבא עתידין גרים שיגורו בך כענין שנאמר יגורו בך נדחי (יבמות צו) מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמות וכו'. (פסחים כא) לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה פי' הוא גר שקיבל עליו שלא לעבור עבודה זרה אבל איסור אוכל (יבמות מב) מתיב רבא וכן גר וגיורת צריכות להמתין שלשה חדשים כמו שחר כל הנשים מתיב רב חנינא בכולן אני קורא בהן משום תקנת ערוה וכן בהמתנת שלשה חדשים משום תקנת ולד פי' ולכולן אני קורא בהן משום תקנת ערוה וכל היבמות אני קורא שלא יתייבמו בתוך שלשה חדשים משום תקנת ערוה כדאמרי דקא פגע באיסור אשת אח (שם מז) תנו רבנן גר שבא להתגייר אומרין לו מה ראית שבאת וכו' כותים גרי אריות הן פלוגתא דרבי ישמעאל ורבי עקיבא (בפרק עשרה יוחסין בגמרא כל האסורין. קדושין עו):",
            "<b><big>גר</big></b>   [שוים, אייברשטע הייווין] (מנחות פז) הגזבר יושב והקנה בידו זרק הגיר והקיש בקנה פי' הפקיד יושב. והקנה בידו זרק הגיר הוא הסילון הנצוק אם נתחלף היין וזרק גיר של שמרים הקיש בקנה על החבית שירגיש המוציא היין ויסתו' החבית:",
            "<b><big>גר</big></b>   [קראטצין איבער זעגען] (שבת קכ\"ב) מגירה לגור בה את הגבינה (ושם סא) היה שם כתוב על ידות הכלים ועל כרעי המטה הרי זה יגור ויגנוז (חולין קכג) מתיב רבי ירמיה מהא דתנן בתנור (פ' ח' בכלים) תנור שניטמא כיצד מטהרין אותו חולקו לשלש וגורר את הטפלה וכו' (פרק ט\"ו באהלות) אין טמא אלא עד ארבע טפחים ובזמן שהוא עתיד לגור. (בכורות מד) והא אנן תנן (בפ' שני בפרה) פרה שקרניה וטלפיה טהורים יגור פי' ינסר כמו מגוררות במגרה. (ב\"ק קיט) היוצא מתתת המקדח ומתחת הרהיטני והנגרר במגר' הרי זה שלו:",
            "<b><big>גר</big></b>   [זיך קערפלרך פערמענגען] (ע\"ז י) הויא ליה ברתא ושמה גירא עבדא איסורא שדר לי' גרגירא כלומר ניפאה גרגורא גירא בחזורין ומפלגא לבישייא ס\"א גופא ומפורש בערך גיף נואף אשה תרגום מאן דגר אתתא. לא תנאף ת\"י עמי בני ישראל לא תהוון גיורין. וכן מות יומת הנואף והנואפת:",
            "<b><big>גר</big></b>   [איין נעץ פין טיהרע פאנגין] (ביצה כד) שוחטין מן הגררין ביום טוב פי' עושין פחין לחיות שנתפסין בהן לרגליהן יש חיות בעלי כח נתפסון וגוררין הפת כמות שהוא אם נמצאו אחר כך והפח ברגליה. וידוע שהפח מאתמול נגרר אף על פי שנמצא ביום טוב שוחטין ממנו כי אי אפשר להנצל ממנו ומוכן הוא אבל מן הרשתות אף על פי שמערב י\"ט ניצודו אין נלקחין ביום טוב שאפשר שניצולין ואינם מוכנים זה טעמו של תנא קמא:",
            "<b><big>גר</big></b>   [רייטנען. אויפרעגען]. וסכסתי מצרים במצרים תרגומו ואיגרי מצראי מן אל תתגר בה:",
            "<b><big>גר</big></b>   [אין דער נאכבארשאפט וואהנען]. (נדרים כא) אלו הוית ידעת דאמרין מגירתא עלה דברתיך מן משכנתה ומגרת ביתה <small>(א\"ב תרגום ולכל שכניו ולכל מגירוהי אם כן הערך הוא מגר)</small>:",
            "<b><big>גר</big></b>   [פפייל] (שם עו) חייא בר רב שדי גירי ובדיק פירוש עד שהיה מורה בקשת היה בודק נדרים ומתירן אלמא דלא בעי ישוב הדעת כל כך להתיר נדרים: <small>(א\"ב תרגום ולא יורה שם חץ ולא יקשת תמן גיר)</small>:",
            "<b><big>גר</big></b>   [וויק לויב] (שבת קט) ומגירי דרובי אליבא ריקנא פי' לולבי גפנים פי' אחר זרע פשתן:",
            "<b><big>גר</big></b>   [ווינדען] (בב\"ר פ' סד) ואבימלך הלך אליו מגרר מלמד שעלו בו צמחים פי' פצעים וחבורות. וכענין הזה הוא סבר גרייה אמר ליה (נידה לו) <small>(א\"ב גדייה כתוב)</small>:",
            "<b><big>גר</big></b>   [יונגער לייב] (יומא סט) (סנהדרין סד) נפק גוריא דנורא מבית קדש הקדשים פי' גור אריה. (עירובין פו) נבח בך כלבא עול נבחא בך גוריתא פוק פי' שאם מנבח כלב זכר מעט שותק נבחא בך גוריתא כלבתא פוק שלעולם אינה שותקת אף הוא אם שובת אצל בתו וכועס חתנו מתפייס אבל אם שובת אצל בנו וכועסת כלתו אינה מתפייסת (כתובות סא) רשב\"ג אומר איכא בינייהו דמטללה בגורייתא קיטנייתא ונדרשיר פי' כלבתא קטנה כברייתה היא ורגליה קצרות ורגילים בני אדם לשחק בהן:",
            "<b><big>גר</big></b>   [קאליך שטיינער]. וסדת אותם בסיד ת\"י ותשיעון יתהון בגירא. עצמות מלך אדם לסיד תרגו' דאוקיד גרמי מלכא דאדום וסדינון בגיר בביתא (ובמגלת איכה כלה ה' חמתו) למלך שעשה חופה לבנו גיירה וסיידה וכיירה. (שבת פ') דברי ר' יהוד' בחבוט ודברי רב נחמיה בביצת הגיר. ס\"א בביצת הסיד שמע מינה סיד וגיר אחד הוא ואומר על גירא די כתל היכלא. (ביצה טו) תניא רבי יהודה אוסר בלבן מפני שצריך ביצת הגיר פי' כמנהג מקומו בר בשרא לעיל וצריך ביצת הגיר ללבנו. פי' אחר ביצת הגיר קורין הדבר שמשחרין בו לצחצחו ולעשותו חלק באתריה דרבי יהודה בר בשרא לתחת וכלפי שיער לחוץ והוי חלק מעצמו ואין צריך צחצוח באתריה דרבי יוסי בר בשרא לעיל ולא הוי תלק וצריך לצחצחו:",
            "<b><big>גר</big></b>   [שטיין הויפון] והיתה בבל לגלים תרגום ותהי בבל לגרים. גם מזבחותם כגלים תרגומו אף אגוריהון אסגיאו כגירין. ושמתי שומרון לעי השדה מתרגמינן ואשוי שומרון לאיגרי חקלון:",
            "<b><big>גרר</big></b>   [ברעננען זענגען] (סנהדרין צו) גררתיה לארמאה באפיה שפיר ליה פירש רש\"י אתה מחרך ובעל הערוך גרס גרעתי' לארמאה ופירוש גלחת זקנו עיין ערך גרע:",
            "<b><big>גרר</big></b>   [דיא געקייטע שפייזע] תרגום ירושלמי מעלה גרה מסיק גרארא:",
            "<b><big>גרב</big></b>   [רויבען] (ברכות סב) אמר ליה אתא גורבא הליליא וגרבה למתא פירש שודד בלילה ושדד העיר. (שבת קמח) אמר ליה זיל גרביה פי' משכיה הוא תנא דידן והא שמואל דידן ולא שמיע' לן ואת שמיע לך ולא אתית הכא למימר ומבדינא גרבאה. פי' אחר של ר\"ח ז\"ל משכהו והביאהו מלשון פרץ נחל מעם גר כלומר הכריחהו כדאמרינן (נידה לו) שילא בר אבינא עבד עובדא ברב וכו' עד אי לא צאית גרבי' הוא סבר אמר גרייה ופי' הכהו. (חגיגה ה) שדור בי שבור מלכא וגרבוה. (גיטין מה) איבעי' להו מפני תקון העולם משום דוחקא דצבורא או דלמא דלא נגרבי בהו. (שם מו) אתו קא גרבי להו:",
            "<b><big>גרב</big></b>   [פום בעקליידונג]. בהלכות גדולות ובשאלתא דיומא דכפורי מי שרי למיפק בגורבא פירוש פי\"דולי בלעז ולשון ישמעאל גורב:",
            "<b><big>גרב</big></b>   [קריג]. (שבת יג) העלו לו ג' מאות גרבי שמן וישבו בעליה ודרשו (פסחים נז) ושותה שלש מאות גרבי יין פי' גרבי חביות והיאך יתכן לאדם שישתה ג' מאות חביות לא על שלחנו שתו יין כל מאן דאתי וזה דבר גוזמא הוא פטסין כדין לגונין כלי חרס הם מהן גדולים ומהן קטנים (ובמגילת איכה יעיב) רבי שמעון הוה מפיק ש' גרבי דמרקוע בכל ערובה לאילין קיטיא פי' קפיפות של פתותי לחם בכל ערב שבת לעניים <small>(א\"ב תרגום כל נבל ימלא יין כל גרב יתמליא חמר)</small>:",
            "<b><big>גרבל</big></b>   [איינדרייען] (גיטין סט) ליתי אודרא דעמרא ונגדיל פתילתא ונטמיש בחלא דחמרא ונגרבל בההוא קטמא פי' מגלגל הפתילה באפר:",
            "<b><big>גרביתא</big></b>   [נארדווינד] תרגום רוח צפון תחולל גשם רוחא גרביתא בטנא מטרא:",
            "<b><big>גרבתן</big></b>   [לאנגע מענליכקייט] (בכורות מד) הקיק והגרבתן בעל קיק בבצים גרבתן בגיד פי' גיד שלו ארוך עד הארכובה:",
            "<b><big>גרג</big></b>   [אויף רעגען] תרגום אל תתחר לא תגרג:",
            "<b><big>גרגי</big></b>   [קארב פאן עהלבעהרטן] (ע\"ז עה) בעו מיניה מרבי אבהו הני גרגי דתרמאי טירוש עיקלין שקורין טורטי:",
            "<b><big>גורגבסין</big></b>   [קלייען] (ירושלמי דשבת פ' כלל גדול) ההן דחשר גור גבסין פי' המפרש סובין ואולי היא מלה מורכבת מן גיר וגבסין כלומר סיד של גפסוס:",
            "<b><big>גרגל</big></b>   [ווייסער זענף]. (שבת קט). אמר רב ששת גרגילא אפילו לדידי מעלילי. (עירובין כח) השתלים והגרגרין שזרען לירק מתעשרין זרע וירק. (יומא יח) המוצא גרגר בשוק וכבר פירשנו בערך אורות:",
            "<b><big>גרגלד</big></b>   [איין ארט ריבען] (ברכות לט) הני גורגלידי דליפרא פרמינהו פירמא רבה. (שם נו) חזאי תרי גורגלידי דליפתא. ס\"א תרי ראשי לפתו' <small>(א\"ב פי' גנגליד בלשון יוני לפת עגול והלפת שהוא ארוך נקרא בלשון משנה נפוס אבל העגול בלשון משנה נקרא בשם סוגיי לפת)</small>:",
            "<b><big>גרגר</big></b>   [ווייסער זטנף] (פרק ט' בשביעית) הגרגר של אפר. (ובפרק ד' במעשרות) השחלים והגרגר בלבד גרגר היינו גרגל דלעיל יש ספרים שכתוב בהן גרגר ויש ספרים שכתוב גרגל:",
            "<b><big>גרגר</big></b>   [טרויבען אבפליקען]. (פרק ו' בפיאה) שני גרגרים פרט ושלשה אינן פרט. (ובפרק ז) גרגר יחידי רבי יהודה אומר אשכול וחכמים אומרים עוללות (ובהרוטב בפרק ג' בטהרות) ואם היה זב או זבה אפילו גרגר יחידי טמא פי' ענב אחד לבדו (ובפ' ב' במעשרות) באשכול שאבור לך מגרגר ואוכל. (ובהמעביר פרק שלישי) רבי עקיבא אומר מגרגר באשכול פירוש אוכל ענב אחת. (שבת סד) בפלפל ובגרגר מלח פי' קורט מלח. (מנחות פה) אין מביאין מן הגרגרים שנשרו במים פי' אם בעיקר האילן מים או שוקת ונפל לשם מן האילן זיתים אין מביאין ממנו שמן שאינו מן המובחר (ובזה הפרק) זית הראשון מגרגרו בראש הזית וכותש ונותן לתוך הסל גמרא איבעיא להו מגרגרו תנן או מגלגלו תנן פי' בשלשה זמנים לוקט הזיתים וכל לקיטה יש בו שלשה מיני שמנים לפי שאין מתבשל כולו יחד ושאל מגרגרו תנן כלומר לוקט אחד מן המבושלים או מגלגלו תנן שעושה להן סימן שלא יתערבו באחרים ומניחם עד שיתבשלו יפה יפה ויתרככו כביצה מגולגלת תא שמע דתניא שמן זית מזיתו כלומר שיתבשל על האילן יפה וכן עושה סימן לזית השני ועוזבו עד שיתבשל יפה. (פרק ט' בטהרות) המניח זיתים לגג לגרגרן פירוש לגלגלן. (פ\"ג בשביעית) וכן גרגר של צרורות פירוש אבנים קטנות:",
            "<b><big>גרגרן</big></b>   [פיעל עסער אונד זויפער] (כתובות ס) דדרכא על דמא דחמרא הוו לה בני גרגרני (גטין פט) אכלם בשוק גירגרה בשוק. (נדה עב) בית הלל אומרים הרי זה גרגרן. (ובצלוחית פרק ט' בפרה) רבי יהושע אומר כששתה או גירגר כשר פי' שפכם בגרונו ולא שתה בשפתיו מן הכלי פי' אחר אם שפך המים בקנה ולא הגיע בפיהו כשר (פסחים פג) השותה כוסו בבת אחת הרי זה גרגרן. כי הייתי זוללה תרגום גרגרניתא:",
            "<b><big>גרגרת</big></b>   [האלז גארגעל] (חולין לב) במשנה שחט את הושט ופסק את הגרגרת פי' הוא הקנה <small>(א\"ב כן נקרא בלשון יוני ומן השם נבנה הפעל בלשון יוני ורומי גרגר וענינו הנפת משקה בפה בין החיך והקנה בהשמעת קול ובלשון ישמעאל במקום גרגר אומרים ערער עיין ערך ערער ונקרא הזולל גרגרן כי מפני פחזות הבליעה מקדים קנה לושט)</small>:",
            "<b><big>גרגרת</big></b>   [טריקענע פייגען אונד אליווען] (בפ\"קמא דמעשרות) וגרוגרות משידוש. (ובראש תוספתא דמעשרות) התורם גרוגרות ועתיד לדורסן תמרים ועתיד לדוששן. (שבת קכב) מגריפה לגרוף בה את הגרוגרות פירוש גרוגרות תאנים יבשות מפורדות. דבילה מחברת תאנים קרויין בין רטובים בין יבשין:",
            "<b><big>גרגרת</big></b>   [איין נאהמען] (שבת קח) תני יהודה גרוגרות אין עושין מי מלח עזין. (יומא עת) תרי יהודה גרוגרות אסור לישב על גבי טיט ביום הכפורים פירוש כינוי שם:",
            "<b><big>גרגשתא</big></b>   [טעפפער ליים] (שבת קיג) ההוא גברא דאכל גרגשתא ואכל תחלי וקדחי ליה לליביה ומית. (מציעא מ) איכא דאמרי משום גרגשתא האי מיצא והאי נא מיצא פי' עפר נקי שאין בו תערובת ועושין ממנו כלי חרש יש עפר שמוצץ ויש עפר שאינו מוצץ. (ובע\"ז לח) ומייתי חצבי חדתי חיורי ומלן להו מיא ותרן בהו גרגשתא. (יבמות קז) אכלה גרגשתא ורקקה ולא כלום הוא. (כתובות ס) דאכלה גרגשתא הוו לה בני מכוערי. במעבה האדמה תרגום בעובי גרגשתא:",
            "<b><big>גרגתא</big></b>   [גרוב ברינע] (ברכות נח) מקום שנעקרה ממנו ע\"ז. (ובב\"ב צא) והמתנשא לכל לראש אמר ר' חנן בר אבא אמר רב אפילו ריש גורגותא מן שמיא מנו ליה. (ובב\"ק כז) ההוא גרגותא דבי תרי דכל יומא הוה דלי חד מינייהו. (מציעא קג) אמר רב פפא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן האי גרגיתא ונפלה בני לה גרגותא סתמא ונפלה לא בני לה בי גרגותא כרי ואזיל כמה גרגותי בארעיה פי' גרגותא בור שממנו משקין אותה שדה נפל לא בני להשואל כי היכי דליהדר ולישקול מינה משום דהאי גרגותא אושליה והא אזיל ליה גרגותא סתמ' ונפלה בני לה ועביד מינה כל דבעי מקום גרגותא מקום לחפור שם בור זה פי' רבינו גרשום. (ובב\"ב נו) בד\"א במחזיק אין שם בשדה הגר לא מצר ולא חצב והיא שדה גדולה מאד והכיש ניכוש אחד בקצה שלה היא שדה אילן עד היכן קנה פירש רבי מרינוס משום רבי יוחנן כל שנקראת על שמו ופירש רב פפא כל שדולין אותה ומשקין אותה מגרגותא חדא. (בקידושין עו פרק י' יוחסין) כל שהוחזקו אבותיו בנהרדעא אפי' ריש גרגותא לא מוקמי מינייהו:",
            "<b><big>גרגתני</big></b>   [פיסטעל, קארב, האנדפאס] (ב\"ק פה) הכהו חייב לרפאותו העלת מכתו גרגותני פי' מקו' קיבול בלעז פישטו\"לא. (חגיגה כב) וגרגותני שאין בפיהם כשפופרת הנוד. (וביע\"ז נו) אמר רב הונא לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת בלעז פי' סיצפטו\"רי. (גטין נו ובויקרא רבה באחרי מות פר' ויתרון ארץ) נטל הפרוכת ועשאו כמין גרגותני ונטל כלכלי בית המקדש והניחם שם:",
            "<b><big>גרד</big></b>   [רייצען קראצען] (ברכו' לה) והא רבא הוה שתי חמרא כל מעלי יומא דפסחא כי היכי דנגרדיה ללבי' כדאשכחן (בפסחים קז שבת קח) א\"ר חסדא אנא בעניותא לא אכלי ירקא משום דגריד בעתירורא אמינא היכא דעייל ירקא ליעול בשרא וכוורי. פי' דגריד מחלישו ומרעיבו ונותן לו תאוה לאכול (שם נ) האי תנא אליבא דרבי יהוד' סבר דגריד. (שם ע\"ה) המגרד ראשי כלונסות בשבת חייב משום מחתך. (שם פא). זכוכית כדי לגרוד בה ראש הכרכר. (שם קט) ליתא גרדא דאסינתא דגריד מעילאי לתתאי פי' קליפה של סנה דאיגריד מעילאי לתראי שיקליפנו ממטה למעלה דלמא נפקי התולעים כעין הגרידה ויצאו דרך פיו (פסחים קיא) האי מאן דמפני אגירדא דדיקלא אחדא ליה רוח פלגא פי' הנפנה על הקליפה שנקלף מן הדקל פלגא כאב חצי הראש (ובראש השנה כז) גרדו והעמידו על גלדו כשר (מציעא סט) אזל לאגמא הוה יתיב אגירדא דדיקלא. (ובב\"ק צט ובב\"מ קיב) אמר רב מרי בריה דרב כהנא בגרדא דתרבנא פי' לתקן הסרבל בלעז פלו\"קרי דליכא שבחא דליקני אומן לרכוכי שיהא רך ונוח דאגריה לבטישיה לדורכו ברגל כדי שיהא עב דהתם ליכא שבחא דאכתי בעי למיגרדיה ולרכוכיה. (שבת קלד) דלמא מידבקא גירדא מיניה ואתי לידי כרות שפכה. (שם קמז) סכין וממשמשין אבל לא מתעמלק ולא מתגרדין. (ובב\"ב מה) הרחיצו סכו גרדו הלבישו פי' גירוד זה חיכוך בכלי. כי הא דתנו רבנן אין גורדין במגרדות בשבת בגוף של אדם. רשב\"ג אומר אם היו רגליו מלוכלכות בטיט ובצואה גורד כדרכו ואינו חושש רב שמואל בר יהודה עבדא ליה אימיה מגרדא דכספא להתחכך בה. (ובע\"ז כה) לאסוקי גירדא דיבלא גירדא דמסנא מה שגורדין מן המנעלין. פי' לאסוקי לרפאות את המכה להעלות בשר למקומו גירדא דיבלא מה שגורדין מן בגד בלוי פי' אחר גורדות שגורדין מעשב שנקרא חצב בלישנא דרבנן גירדא דמסנא מה שגורדין מן המנעל מן מקום בשר. ספר אחר גירדא דאסנא מה שגורדין מן הסנה. (שם לג) ת\"ר נודות הגוים חדשים גרודין מותרין. (כתובות ע\"ז) מאי אסותיה אמר אביי פילא ולונדא גירדא דאזגא גירדא דאשכפא. פירוש י\"א קליפה של אגוז גירדא דאשכפא מה שאשכפין גורדין מן העורות (מנחות ל) הטועה בשם גורד מה שכתב ותולה מה שגרד וכותב את השם על מקום הגרד. (חולין מג) ונגרדיה ונכסיה מי לא תנן דם הניתז ושעל הסכין חייב לכסות אלמ' גריד ליה ומכסי ליה (כתובות ס כריתות יב) דכותיה גבי דם מהלכי שתים בשלא כינסה מי אסיר הא תניא דם שעל גבי ככר גורדו ואוכלו של בין השינים מוצץ ובולע פי' גורד הדם ומעבירו ואחר כך אוכל הככר. (פרק י\"א בכלים) מן השוחלת מן הגורדת פי' ממה שנגרד מן הכלי כדכתיב ויקח לו חרש להתגרד בו (יבמות עט) רב חסדא אמר כקולמוס פסול כמרזב כשר מאי טעמא האי גריד והאי לא גריד פירוש עשוי כקולמוס לפי שראשו קצר וחד מגריד שכבת זרע מבית הרחם ומוציאה נחוץ אבל עשוי כמרזב שאין ראשו קצר לא גריד שכבת זרע מבית הרחם ואי משום גרידתא מידי דהוה האי דעשר כקולמוס אברזא דחביתא כשמוציאין אותה לחוץ אינה נוגעת בדופני הנקב הכא נמי אינו נוגע בדופני הרחם (ובפרק קמא דנזיר ד) בגמ' הריני כשמשון ודלמא גורדויי גרדי בהון והוא לא נגע בהון. פי' הים מבקע ראשם בראש הלחי ומושך ידו ואינו נוגע בהן:",
            "<b><big>גרד</big></b>   [טראקען] (פסחי' צה) וחכמים אומרים ביהודה שותלה במקום הטיט ואין שותלה במקום הגריד פי' הגריד מקום היבש. (ובב\"ר פרשת ויחן את פני העיר) רבי שמעון בן יוחי עשה טמון במערה י\"ג שנים הוא ובנו אוכלין חרובין של גרדינה (עירובין ק) והא לא נתרי קנסי בגרדא פי' יבש כמו אין משקין שדה גריד ס\"א גרודא פי' אילן קרח שאין לו לא אמירין ולא עלין:",
            "<b><big>גרד</big></b>   [ווארציל שטאם] (שם ט) אלא מאי גורדייתא דקני היינו אילן פי' עיקר של קנים שמחובר בקרקע ויש בו קנים הרב' המדובקין זו בזו כגון אילן:",
            "<b><big>גרד</big></b>   [צויטין פעדעם] (סוכה ט מנחות מב) אמר רב יהודה אמר רב עשאן מן הקוצין מן הגרדין מן הנימין פסולה מן הסיסין כשרה פירש מן הגרדין מן החוטין של גרדי או מן הנימין פסולה. פי' אחר מן הגרדין שמשתיירין בסוף בגד לאחר אריגתו אין ראויות לציצית נימין אותן שלוקחין מעל הבגד במספרים. קוצין הצמר שתולשין הקוצין בשע' שמהלכת הבהמה ביניהן. סיסין אלו פקעיות של שתי שנטוו לשום בגד והן קיבורייתא רב אמר כיון דלא נכנסו לבגד קורא עליהם שם ומשימן כמעשה אורג תרגום ירושלמי גירדי. יתד הארג תרגום אכסן דגירדאי. (יומא פב) בגדי השרד בגדים שגורדין אותן מברייתן ומשיירין מהן כלום כלומר מעט שאינו ארוג והיו מחטטין במחט <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אורג)</small>:",
            "<b><big>גרידא</big></b>   [אליין] (ע\"ז לז) והוה ליה כזה גיטיך אם מתי גרידא (כתובות יד) ואין הולכיין אחר רוב העיר גרידתא ולא אחר רוב סיעה גרידתא פירוש לבדה:",
            "<b><big>גרדין</big></b>   [מינצע דעם קייזרס גאדיאנוס] (בויקרא רבה) בראש תני רבי אושעיא כעובי דינר גרדיון היה בו. (ס\"א קרתיון) <small>(א\"ב על שם הקיסר גורדיין נקרא דינר זה וכן מטבע נירונית טריינא הדריינא על שם הקיסרים נירון טרינוס הדריאנוס)</small>:",
            "<b><big>גרדלקי</big></b>   [שטייג. העהלע] (שבת קו) פי' בערך גדיגר <small>(א\"ב שם גרס גדודקי ובנוסחאות דידן כתוב גורזקי)</small>:",
            "<b><big>גרדם</big></b>   [שטאפע] (שבת לב) עלה למטה ונפל יהא דומה לו כמי שהעלהו לגרדום לידון. (ע\"ז יו) במשנה אין בונין עמהן בסילקי וגרדום. (ובפסיקתת דשמעו) מה עשה לו המלך נטלו ותלאו בגרדום ה\"א בגרדון פירוש מעלות שעושין לדיינין שיושבין עליהן כשדנין כמו שעשה שלמה מעלות לכסא אשר ישפוט שם ובלע\"ז מעלה גראדי\"ן <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי מעלות וזה שם מקום מיוחד בעיר רומי אשר ממנו היו דוחפים הנהרגים והם נעשים איברים איברים)</small>:",
            "<b><big>גרדם</big></b>   [ברעכען, טייהלען] (סוכה יג) בגמ' דחבילי קש (פרה פי' י\"א) מצות אזוב ג' גבעולין שיריו שנים וגרדומיו כל שהוא. (מנחות לח) מאי שיריו ומאי גרדומיו לאו שיריו דאפסי' מינייהו גרדומיו דאיגרד' איגרדומי לא חדא קתני שירי גרדומיו כל שהוא ולימא גרדימיו שיריו למה לי הא קא משמע לן דבעינן שיריו כגרדומיו כדי לענבן (שם) אמר רב פפי גרדומי דציצית כשרות וכו' פי' כשיבלו הציצית ולא ישתייר ממנו אלא מקצת וכה\"ג באזוב <small>(א\"ב תרגום ותמס כעש חמודו מסיית היך עמר דאיתגרדים גושמיה)</small>:",
            "<b><big>גרדם</big></b>   [פארם איינעם בראט] (ב\"ר לג) ויזכור אלהים את נח אלכסנדרוס מוקדון אזל לגבי מלכא קציה לאחורין צלמי של חושך נפק טעי' ליה גרדומי דדהב בגו דסקו' דדהב פי' לחם של זהב בתוך שלחן של זהב. ס\"א גרוזמי דדהב:",
            "<b><big>גרדן</big></b>   [קאהל קאפף. קרעציג. גרינדיק] (ע\"ז כו) היינו דאמרי אנשי גרדנא דלטיא שתא בצורא משניה. ס\"א גירדינא דלא טייזן פי' שאינו עניו. (כתובות ס) דדרכה על דמא דחמרא הוו ליה בני גירדני. ס\"א גרגרני פי' גירדן אדם שנמרט שער ראשו ויש מפרשים בעל גרב:",
            "<b><big>גרדקי</big></b>   [נאהמע איינעס אורט] (בב\"ר סד) מלך פלשתים גררה לגרריקי וכן תרגום ירושלמי ויגר בגרר מלך פלשתים גררה:",
            "<b><big>גורדיתא</big></b>   [איין וואנד אוס טראסטונא] בגורדיתא דקני עיין ערך בי גורתא כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>גרה</big></b>   [גארגעל] (יומא כה תמיד כה) החזה והגרה פי' ממקום שחותך הראש עד הצלעות נקרא' גרה והוא כנגד החזה והוא אבר אחד שמוליך אדם אחד:",
            "<b><big>גריוא</big></b>   [איינע מאס] (עירובין יד) בת כמה הוי ג' סאין דכתיב מעשר הבת מן הכור דהוי להי ו' אלפי גריוי: (פסחים לב) גריוא אכל גריוא משלם: (ב\"ק צו) (מציעא טו) השתא דלית לי זוזי הב לי גריוא ביזרא דתרדלא פירוש גריוא מדה:",
            "<b><big>גרוס</big></b>   [איין ארט סאלאט] (בויקרא רבה בריש צו פרשת זבח תודה יכבדנני) אמרי רבי סימון הדא גרזמיתה באה באחרונה למה שיש בה מינין הרבה. (ובאמור אל הכהנים פרשת צדקתך כהררי אל) נפקין לאפיה בגרוזמין דדהבא ובלחם דדהב (ירושלמי בברכות פ' כיצד מברכין) בגמ' היו לפניו מינין הרבה הדא גרוזמיתא רבי ירמיה בשם רבי אמי אומר מברך על תורמוסא ובלע\"ז לופינ\"י ויש בהתורמוסין ומינין הרבה (בריש מגלת איכ') הלואי יעשו אותי בני כגרוזמי הזו שהיא באחרונה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין ירק מעורב בציר ומאכל זה היה עולה על שלחן מלכים בקינוח סעודה בזמן קדמון אבל עכשיו נשכח תקונו גרוץ בלשון יוני ציר זומוס מרק)</small>:",
            "<b><big>גרזקי</big></b>   [שטייג. קעפיג] עד שיכנסו לגורזקי שלו בעל הערוך גרס גדודקי בערך גדיגור וגרס גרדלק עיין ערך גרדלקי):",
            "<b><big>גרט</big></b>   [צבראחנע מעטאלין] (שבת קכג) מחט שניטל חורה או עוקצה זורקה לבין הגרוטאו' (פרק י\"א בכלים) משברי כלים מן הגרוטי. (מציעא יב) כמה תהא הסלע חסירה ולא יזרקנה לבין הגרוטאות. (ע\"ז כג) הלוקח גרוטאות מן העכו\"ם. (מנחות כח) תנו רבנן מנורה היתה באה מן העשת מן הזהב עשאה מן הגרוטאות פסולה פי' מסמרות שבורין ושברי ברזל אשר יתאספו ויתקבצו ולשון יון הוא ויש אומרין כל מיני מתכות בין כסף בין זהב <small>(א\"ב בל' יוני שברי כלי מתכות)</small>:",
            "<b><big>גרס</big></b>   [קנאכן ביין] (חולין קג) אמר רב הונא בגרמיתא זעירתא פי' אבר קטן שיש בני אדם שבולעין אותו. (ברכות ה בתרא קא) והאמר רבי יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר פירש י' בנים היו לו ומתו ומצער ומרוב החביבות היה נושאו ואד' קדוש כרבי יוחנן היאך היה נושא עצם המת ומיטמא בכל שעה אלא אותו עצם שן היה ושן המת אינו מטמא דתנו (פ' ג' באהלות ובנזיר נא) כל שבמת טמא חוץ מן השינים והשער והצפורן ובשעת חיבורו הכל טמת וזה תלוש היה (נדה נז) כל דבר שהוא עם אדם כשנולד ואין גזעו מחליף מטמא לאפוקי שן אף על פי שגזעו מחליף לא נולד עמו השיע' והציפורן אף על פי שנולדו עמו גזעו מחליף לפירוש אינן מטמאים אבל רמ\"ח איברין טמאין במת אפי' כשנפרשו לפי שנולדו עמו ואם תחתוך א' מהן אין גזעו מחליף. פי' אחר כשהיה הולך לבית האבל מוליכו עמו כדי לנחמם כלומר ראו מה אירע בי דין גרמא דעשיראה בירי וצערי גדול משלכם <small>(א\"ב לשון מקרא זה חמור גרם ותרגום עצם מעצמי גרמא מגרמי)</small>:",
            "<b><big>גרם</big></b>   [וועגען. זעלבסט. מיינער. דיינער] (ברכות מ) איבריך שתייה אייתו ליה כסא אחרינא ובריך רבי שמעון בן שטח דעבד לגרמיה הוא דעבד פי' הוא סב' כיון דשת' כסא הוה ליה כט' שאכלו דגן ואחד ירק ויין הרי הוא כירק פי' הוא סבר דמאי דעבד לדעתי' לחודיה עבד ולית הלכתא הכי. (שבת לח) אמר רבי אמי רבי דעבד לגרמי' הוא דעבד דאמר אבל הניחן על גבי קרקע אסור הכי אמר רבי יוחנן אפילו הניחן על גבי קרקע. (תענית יד) אמר רבי אמי מאי דעביד לגרמיה הוא דעביד (ז\"ק כ\"ה) אמר ר' אבא בריה דר' חייא ב\"ר אבא רבי אמי מאי דעביד לגרמיה הוא דעביד פי' יש מפרשין אלו שני מעשים דר' אמי כפי' הראשון לדעתי' עבד וחולקין עליו חביריו ויש מפרשין לגרמיה עבד שלא היה יכול להתענות (פי' לעצמי):",
            "<b><big>גרם</big></b>   [פעראורזאכין] (ב\"ק ק') מאן דאין דינא דגרמי רבי מאיר וסבירת לן כוותיה ומסקנ' מיהא דתנן מחיצת הכרם שנפרצה אומר לבעל הכרם כרם גדור גדרך נתייאש ולא גדרה הרי זה קידש וחייב באחריתו פי' חייב לשלם הזרע דקימא לן זה סומך לגדר וזורע וזה סומך לגדר ונוטע וכיון שנפרץ הגדר נתערבו ונאסרו תבואת הכרם והזרע ומפני שלא גדר גרם לזרע להאסר לפיכך נתחייב בעל הגדר נשלם דמי הזרע שנאסר נתברר כי אע\"פ שלא עשה מעשה בידים אלא ישב ולא גדר וגרם היזק לחבירו חייב וכן הלכה. ופי' דינא דגרמי לישנא דמגרם כמו גורם לשכינה שתסתלק מישראל גורם גלות לבניו. ותנן בזה הפ' הבנאי שקיבל עליו את הכותל לסותרו כו' עד ואם מחמת המכה נפל חייב וקיימא לן הלכה כי האי סתמא <small>(א\"ב תרגום אנכי סבותי אנא גרמית)</small>:",
            "<b><big>גרם</big></b>   [אביררען] (חולין ט) ואלו הן הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור מאי קא משמע לן כולהו תנינא פי' אלו כולן שנויות במשנתינו מה בא שמואל ללמדנו. שהייה (שם לב) נפלו כליו והגביהן השחיז הסכין ועף ובא חברו ושחט אם שהה כדי שחיטה אחרת פסולה. דרסה (שם ל) התיז את הראש בבת אחת פסולה. חלדה (שם לב) או שהחליד את הסכין תחת סימן השני ופסקו רבי ישבב אומר נבלה. הגרמה (שם יח) השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה כשרה הא לאו הכי פסולה. עיקור (שם לב) שחט את הושט ופסק את הגרגרת או שפסק את הגרגרת ואח\"כ שחט את הושט וכו'. (שם פא) השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מאותו ואת בנו (שם פה) פטור מכסוי הדם. פי' שהייה לאחר שהתחיל לשחוט בוושט אם נפל סכין מידו ושהה קודם שיחזור לגמור את השחיטה כדי שיגביה בהמה אחרת וירביצנה וישחטנה דקה לדקה וגסה לגסה ועוף לעוף בכל הענינים ששהה ביני ביני כשיעור הזה פסולה פחות מכאן כשרה אבל אם שחט במקצת מן הקנה של בהמה ושהה כשיעור הזה לא חיישינן לה ואם שחט רובו חציו ושהה כשיעור הזה פסולה ובעוף אין שהייה אלא בושט אבל בגרגרת לא דאי שחיט מקצת ושהה לאו כלום הוא ופסוקת הגרגרת ברובה פסולה במה דברים אמורים בבהמה או בעוף שלא על ידי סכין אבל אם שחט כעוף בסכין יפה אם שחט מקת ושהה לא חיישינן דאי רובו כשר ואי חציו שר דמה נפשך אי מחצה על מחצה כרוב הוא שחטיה לרובה דגרגרת וכשרה ואי מחצה על מחצה אינו כרוב הא לא עבד ולא כלום וכי שהה כדי שחיטה אחרת וגמר שחיטתו כשרה. דרסה כיצד היה שוחט והכביד ידו על הסכין וחתך את הסימנין בבת אחת ולא הוליך ולא הביא פסולה ואם הוליך והביא כשרה דרסה לשון כמו דרוסת הארי. חלדה כגון שהכניס הסכין בין העוף לסימנין או בין סימן לסימן אי נמי הוה מזיא או עמרא עילוי אפקיתא או רקעתא דמידבק בקירא או בקנדרוג או בסנדרוס ועייל סכין תותייהו ושחט פסולה פי' מזיא שיער עמרא צמר הפקותא צואר קנדרוג דבק סנדרוס עטרן רקעת' סמרטיט מאי לשון חלדה כחולדה סדר' בעיקרי בתים דמיכסיא. הגרמה משיפוי כובע ולמעלה פסולה למטה כשרה. עיקר היה שוחט ופירכסה הבהמה או שהכתה ראשה לארץ ונתעקרו הסימנין פסולה:",
            "<b><big>גרם</big></b>   [איבער וועגן. איבר מעסטן] (זבחים סב) אמר ר' ירמיה באמה גרומה (ובב\"ר פרש' יב) אלה תולדות השמים והולד יוצא אמה גרומה ממעי אמו. (בב\"ב פח) היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומיו פירוש תוספות:",
            "<b><big>גרסד</big></b>   [איין אייל] (ב\"מ סד) מאן דיהיב זוזא לגינאה אקרי וקא אזלי י' קרי בני זרתא ואמר ליה יהיבנא לך בני גרמידא. גמד ארכה תרגימו גרמידא:",
            "<b><big>גרמטיון</big></b>   [שריפט. פערשרייבונג. שולדטיין] (מדרש שמות רבה פ' החדש הזה לכם) ומאימתי כתב לו הגרמטיון מאיזה חדש בכמה בחדש פי' בלשון יוני שטר חוב:",
            "<b><big>גרממיא</big></b>   [גערמאניא. אין לאנד] (יומא י) גומר זו גרממיא מגוג זו גינתא. (מגילה ו) זממו אל תפק זו גרממיא של אדום. תרגום ירושלמי בני יפת גומר ומגוג ושום אפרכיותהון אפריקי וגרממיא. וכן (בב\"ר פרש' לח) ס\"א גרמינא מבי' תורגמ' תרגומו ממדינת גירמניא. <small>(א\"ב נקרא בלשון רומי גרמניא המחוז הנקרא לנו ארץ אשכנז ובירושלמי דמגלה פ' קמא כתיב גומר גרממיא מגוג גותיא והיא מדינה צפונית אשר ממנה יצאו מחריבי ממשלת רומי)</small>:",
            "<b><big>גרמן</big></b>   [וואג שאל] (ב\"ב כט) א\"ר פפא בגרמיני פי' מאזנים ששוקלין בהן ברזל שחוק וזכוכית שחוקה:",
            "<b><big>גרמן</big></b>   [ווייס] (פרק שני נגעים) בהרת עזה נראין כגרמני כהה והכהה ככושי עזה. (ובב\"ר פרשה כג) ויוסף הורד מצרימה בכל מקום גרמני' מוכר כושי פירוש לבן ביותר <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי איש מארץ אשכנז אשר אנשיה מופלגים בלבנות)</small>:",
            "<b><big>גרמם</big></b>   [איין פיר אונד צוואנציג טהייל אין אונץ] (בילמדנו פרש' כי תשא) לפי שחטאו בשש שעות ביום לפיכך יתנו מחצית השקל דעביד שיתא גרמסים <small>(א\"ב פי' מלשון יוני מן משקל אשר הוא חלק מד' ועשרים חלקים באונקיא אם כן משקל מחצית השקל רביע אונקיא)</small>:",
            "<b><big>גרן</big></b>   [טעננע. שייער] (סוטה י\"ג) ויבאו עד גרן האטד וכי גרן יש לאטד פי' האטד קוצין ואין להן פירות שיעשה ממנו גרן כגורן זה שמוקף לו אטד פי' הגורן יעשו סביביו אטד וקוצים כדי שישתמר:",
            "<b><big>גרס</big></b>   [געמאהלענע בויהנען. גרויפין] (סנהדרין מט) (נדה סט) שבעה סממנים מעבירין על הכתם רוק תפל ומי גריסין. (פרק י\"ז בכלים) גריס נגעים כגרים הקלקי פירוש אם יש לאדם בגופו נגע כשיעור חצי פול טמא (מ\"ק יג) והגרוסות עושין בצינעה לצורך אוכל במועד (מנחות סו) נתנוהו לריחים של גרוסות פי' הריחים שטוחנים בהן פולין (ב\"ב כא) אביי אמר אנא ענשתיה דאמר להו לרבנן עד דמגרסיתי גרמי ביה אביי אתו אכלו בשרא בי רבא <small>(א\"ב תרגום בפסוק ישנו עם אחד ואמרין אייתיאו גרוסא והוא לשון מקרא גרש כרמל)</small>",
            "<b><big>גרס</big></b>   [שטאדירין. לעזען]. תרגום בפסוק ישקנו מנשיקות ושיתא סדרי משנה ותלמוד' בגירסא ובלשון תלמוד גירסא דינקותא פי' בלשון יוני ענין קריאה:",
            "<b><big>גרסן</big></b>   [ערשפארנום פערמעגען] (יבמות קיז) דקא אכלה לגורסונא דבי נשא פי' עתידה זו לירש ממון אביה:",
            "<b><big>גרע</big></b>   [אבנעהמען ווערטלאז ווערדען טרויבען קערקער נידערלאסעען. שערען] (ב\"ב קיא) קא סבר גורעין ומוסיפין ודורשין פי' גרע ו' מנחלתו ול' מלשארו וצרף שתי אותיות הללו ונעשה מלה אחת והיה לו ודרוש הכי ונתתם את נחלת שארו לו וזהו שאמרו חכמים גורעין ומוסיפין ודורשין לא גריעה ממש דהא רבא אידחי תירוצים דאביי ואמר סכינא חריפא מיפסקא קראי ומילת' דדחי בה הדר הוא ופסיק בה אלא הכי פירוש' קסבר כל קרא דכתיב לשון קדש ומפרשי לה בלשון ארמי או זולתה אי אפשר להעתיקה כמות שהיא אלא נראה כמוסיף וגורע וכך פתרון זה ונתתם את נחלתו של מורישה לשארו כלומר הנחלה שמוריש אביה לבתו שהיא שאר בעלה כדכתיב ודבק באשתו והיו לבשר אחד ומי שהוא שארו שהוא קרוב לה אליו תעמוד הנחלה. זה פי' ר\"ח ז\"ל. (מציעא קד) אהני כתבא לגירעון פי' לעול' בין כתב לו הכי ובין לא כתב לו הכי ומשכנו המשכון כפירעון הוא מיהו אם לא כתב לו הכי ומשכנו כנגד חובו מכוון ועכשיו גרע מאות' השומא גרע למלוה וזהו אהני כתבא לגירעון ואם לא כתב לו כך ומשכנו אף על פי שבמקום פירעון עומד אם גרע עד שיחליטנו למלוה ברשות לוה גרע. (ב\"מ קו) אלא מעתה לא תעלה לו בגירוע פי' אשדה אחוזה קאמר דהיכא דהקדיש בר ישראל שדה אחוזה בשעה שהיובל נוהג אם הקדישה משנת היובל ורוצה לגאלה הוא עצמו או ישראל אחר נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף שנאמר ואם משדה אחוזתו יקדיש שדהו כערכך יקום ומהו כערכך כמו שאמר זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף ואם יותר הוא מזרע חומר שעורים או פחות נותן לפי חשבון זה שכן כתיב לפי זרעו וזה השיעור כשרוצה לפדותה ארבעים ותשע שנים שהוא יובל שלם נותן נ' סלעים אבל הקדישה אחר שנה של יובל או אחר י' או אחר כ' מחשב עד שנת היובל שיבא ונותן לפי חשבון שנאמר ואם אחר היובל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות עד שנת היובל וכמ' מגיע לכל שנה סלע ופונדיון דתנן נותן סלע ופונדיון לשנה ותניא בערכין בתוספתא נמצאת אומר תשע וארבעים שנה תשעה וארבעים סלעים ומ\"ט פונדיונין ותניא בתורת כהנים וכי מה טיבו של פונדיון זה והלא סלע של תורה אינו אלא מ\"ח פונדיוני' אלא שתהא קולבון לפרוטרוט וקולבון הוא מטבע קטן שתהא תוספת לאותו סלע הנתון חתיכות חתיכות שאם בא לגאול מ\"ט שנים נותן נ' סלעים כדכתיב זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף ואם בא לגאלה מ' שנה או ל' שנה נותן סלע ופונדיון לשנה אף על פי שאין מגיע פונדיון שלם וכך מנהג בכל מקום יש מטבעות גדולים שנושאין ונותנין עמהן ויש שברי מטבעות ט\"ו למטבע או כ' חתיכות למטבע הלוקח מקח למטבע שלם אם נותן מטבע שלם יצא ואם נותן מאותן חתיכות נותן לכל מטבע שתות קולבונו אף כאן בשביל אותו סלע אחר המשתכר נותן אותו תוספ'. דתנן (שקלים ב) האחין והשותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה וכשחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקולבון כיצד כל ישראל חייבין כל אחד מהן חצי סלע שנאמר בקע לגולגולת מחצית השקל בשקל הקודש וכשישקול חייב ליתן קולבון שלא נתן אלא חצי סלע ובמקום שיש שני אחין אם חלוקין בממון נותן זה שקל שהוא חצי סלע וזה שקל שהוא חצי סלע ונותנין שני קולבונין ואם אינן חלוקין בממון וממון אחד הוא נותנין סלע שלם ופטורים משני קולבונין ואחד הבעלים ואחד כל אדם שוין לגאולה כשיעור זה אלא שהבעלים מוסיפין חומש ואינה יוצאה מידו ביובל דכתיב ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אותו ויסף חמישית כסף ערכך עליו וקם לו ותנן אחד הבעלים ואחד כל אדם שוין לגאולה מה בין הבעלים לבין כל אדם אלא שהבעלים נותנין חומש וכל אדם אין נותנין חומש הקדישה וגאלה אינה יוצאה מידו ביובל גאלה בנו יוצאה לאביו ביובל ואם גאלה אחר אינו מוסיף חומש ויוצאה מידו ביובל וחוזרת לכהנים דכתיב והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו ואפילו עושה פירות בשנה ששוין ק' סלעים אינו נותן אלא סלע ופונדיון לשנה והיינו דאמרינן באיזהו נשך לענין פרי בנכייתא מידי דהוה אשדה אחוזה דיהיב ארבע זוזי לשדה אחוזה לשתא דהיינו סלע דהוא ארבע זוזי אף על גב דקא אכיל פירא טובא וכמו שנותן הוא סלע ופנדיון לשנה כן כשאכלה הכהן שלשה או ארבעה שנים אפילו היתה שנה שביעית לפניו קודם שנגאלה מנכה סלע ופונדיון לשנה דתניא בערכין אכלה הקדש בעשר ובחמש עשרה שנה הבעלים גורעים הימנו סלע לשנה ומזה הקשה אלא מעתה הואיל ושביעית אפעקתא דמלכא לא תעלה לו בגירוע כשהיתה לפני כהן אלמה תנן נותן סלע ופנדיון לשנה מאותה שגאלה והנהו שנים שהיתה לפני כהנים מגרע ותניא (בתורת כהנים) ונגרע מערכך מלמד שאם היתה ביד כהנים ב' או ג' שנים מגרען סלע ופונדיון לשנה השיבו שאני התם הואיל וחזי למשטח בה פירי ליבשינהו ולמהוי ליה הנאה מיניה אבל לענין המוכר שדהו לחברו שני תבואות בעינן. (ערכין כד) רב ושמואל דאמרי תרווייהו אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות מב' שנים פירוש אם הקדישה פחות מב' שנים קודם היובל ובא לגואלה אינו נותן לאותן ב' שנים ב' סלעים וב' פנדיונין אלא נותן נ' שקלים שלמים לחומר שעורין מאי טעמא משום דכתיב אם עוד רבות בשנים כלומר שעדיין כשהקדישה נשארו אפילו שני שנים לפיהן ישיב גאולתו סלע ופונדיון לשנה לכור ואם פחות מב' שנים הקדישה נותן נ' שקל לכולן (קדושין יד) וקונה את עצמו בשנים וביובל ובגירעון כסף בגמרא בגירעון כסף אמר חזקיה דאמר קרא והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאת פי' שמגרע מדמיו לפי שנים שעברו ופודה את עצמו (ובברכות לו) פרק כיצד מברכין בגמ' חוץ מן היין (פסחים נב. ובפ\"ד דשביעית יט) בית הלל אומרים החרובון משישרישו והגפנים משיגרעו אמר רבי אסי הוא בוסר הוא גירוע הוא פול הלבן פי' הא דתנן בגפנים משיגרעו בעץ שיהיה בוסר ושיעורו כפול הלבן יש לו גרעינא ואז נקרא פרי ואסור לקצצו ולהפסידו דאכלה אמר רחמנא ולא להפסד (ירושלמי סוף פ\"ד) תני רבי חיננא בר פפא חרובין שלשולן הוא חנטן גפנים משיגרעו אמר רבי יונה משיזחילו כמה דאת אמר כי יגרע נטפי מים. (שבת עז) איבעיא להו גראינין תנן או גרעינין תנן אמר רבה בר אהבה ונגרע מערכך פי' גרוע שבפרי. פי' אחר שהגרעינין גורעין את האוכלין. ס\"א גלעינין והנם בערך גלע. (קדושין פא) י' דברים נאמרו בגרע וכו'. (פ' י\"ב בכלים) מסמר הגרע טמא פי' גורע הדם והוא הספר. (ובמגילת איכה חד מן אתינס) וכו' עד אמר חד אנא מייתי ליה רישיה גריע (סנהדרין צו) גרעיתיה לארמא ושפר ליה אתלי ליה נורא בדיקניה ולא שבעת חוכא מיניה פירוש גלחת זקנו וחרפתו ושפר ליה שלא כעס אתלי ליה נורא ולא שבעת חוכא מיניה שתעשה ממנו כל מיני ליצנות <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב גרדתיה לארמאה עיין ערך גרד)</small> ותגלח את שבע מחלפות תרגומו וגרעת. וכן ויגלח את חצי זקנם תרגומו וגרע:",
            "<b><big>גרף</big></b>   [שארען. וועקשווימען] (שבת לו) פרק כירה בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף. (שם קמ) גורפין מלפני הפטם (פסחים נח) גורפין מתחת רגלי הבהמה. (ביצה לב) אין גורפין תנור וכירים. (שבת קנב) מגריפ' לגרוף בה את הגרוגרות (פסחי' מב) אשה לא תלוש במים הגרופין מושכין לדעה מן הנהר כמו נחל קישון גרפם (שם מד) אי דקא גריף ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם כלומר שאוכל הכותח בעינו שאין טובל בו שום דבר. (ב\"ק ו) פותקין ביבותיהן וגורפין מערותיהן (ובהגדת ילמדנו ויהי כל הארץ שפה אחת) הב לי אבן והוא נותן את המגרף. (ובפרק ח' בכלים) היתה גורפת והכה הקוץ ובו' פירוש אם היתה מושכת האפר מן התנור או נשרפו ידיה והן טמאות והכניסה ידה בפיה ונגעה בדבילה של תרומה נטמאת בידים מסואבות:",
            "<b><big>מגריפה</big></b>   [דיא פאננע וואס מען דאס אשעשארט] (תמיד כח) ונטלו המגריפות והצינורות (שם ל) מיריחו היו שומעין קול המגריפה (ושם לג) נטל אחד את המגריפה וזרקה בין האולם למזבח. (פרק י\"ג בכלים) מגריפה שנטלה כפה טמאה מפני שהיא כקורנס. ויעיו תרגום ומגרופייתיה:",
            "<b><big>גרף</big></b>   [נאכט געשיער] (שבת קכא) גרף של רעי. (שם קמ) וכי עושין גרף של רעי לכתחילה. פי' כלי מיוחד לצואה:",
            "<b><big>גרפית</big></b>   [יונגע צווייג] (ב\"ב צא) מניח שתי גרופיות פי' הנטיעה כשהיא קטנה נקרא גרופית. (פ' י\"ב בכלים) גרופית של זית טהורה עד שתישלק ופירושו קשרי זיתים והן כגון אמירין כדתני' זיתים לקוץ אינו רשאי לשרש כולו כאחד אלא מניח ב' גרופיות בעיקרן ונוטל השאר. פי' אחר גרפית מדם היא כגון פקק הקנים והגפנים. (ב\"ק פא) וקוטמי' נטיעה בכל מקום חוץ מגרופיות של זיתים פירש ענף של זיתים פירש רבי נחום כזית בביצה מותר. (ובב\"ר פרש' כז) על שהיה שאול גרופית של שקמה גלגלו הקב\"ה והביאו בימי דוד. (ושם בפ' לב) ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל זמורות לנטיעות יחורים לתאנים גרופיות לזיתים:",
            "<b><big>גרץ</big></b>   [רונדער קוכען] (עדיות פ\"ב ופ\"ג) אמר רבן גמליאל מימיהן של בית אבא לא היו אופין פיתין גריצין אלא רקיקין פי' תרגום חלות גריצין והוא לחם עב. (פסחים לז) אמאי קרו ליה פת עבה דנפישא בגירצא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מן חלה עגולה)</small>:",
            "<b><big>גרק</big></b>   [אונרייפע טרויבען] (שם כה) מר בר רב אשי אשכחיה לרבינא דהוה שייף ליה לברתיה גרקי דערלה (בנזיר לד) אף כל פירי מהו גורקי פירוש שלא בישל כל צורכו פירו' אחר גרגרים של ערלה:",
            "<b><big>גררתא</big></b>   [נאהמע איינעס פאגעל] (חולין סב נדה נ) דדש מרימר תרנגולא דאגמא אסורה חזיוה דדרסא ואכלה היינו גוריתא. (חולין קט) אסר לן גוריתא התיר לן לישנא דכוורא:",
            "<b><big>גרתיקין</big></b>   [פימס] (שבת נ) בכל חפין את הכלים חוץ מכלי כסף בגרתיקון פירוש כשמוצי' הצורף את הכסף מן הכור והוא משחיר ומביא קיניא ושורה אותו במים וחפין בו את הכסף והוא מתלבן לפיכך שנו חכמים בכל חפין את הכלים חוץ מכלי כסף גרתיקון שהוא מעשה אומן. פ\"א גרתיקי רסינ\"א בלעז וכשחופף הכלי בו מתלבן הרבה והוא כמתקן כלי מפני ששף ממנו ואיכא איסור בשבת <small>(א\"ב פירוש קרטיקון בלשון יוני ורומי מן אדמה נבנה אשר בה מלבנים כלי כסף עיין ערוך קרטס)</small>:",
            "<b><big>גש</big></b>   [שראללען] (טהרות פרק ה') השרץ והצפררע ברשות הרבים וכן וכזית מן המת וכזית מן הנבילה עצם מן המת ועצם מן הנבילה גוש מארץ טהורה וגוש מבית הפרס גוש מארץ טהורה וגוש מארץ העמים וכו' עד רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין פי' חתיכה של עפר שנשרה במים ונתנגבה (שבת טו) על גושה לשרוף פי' עפר כדכתיב וגוש עפר. (מציעא קא) אמר עולא אמר ר\"ל לא שנו אלא שנעקרו בגושיהון פי' בעפר שהעיקרין של אילן שתולין בו ומשוקעין בתוכו כמו בטיט (פרק ג' בטהרות) וגוש של זיתים שנפל לתנור פי' חתיכה של זיתים כתושה אבל לא הוציא שמנה (פרק ב' בטבול יום) אימתי בזמן שהן גוש בקערה אבל אם היה מפוזר במדוכ' טהור פי' מקובצי' חתיכה אחת. (ובמגלת איכה) ראה ה' כי צר לי מעי חמרמרו ר\"ש בר נחמן אמר עשאן גושין:",
            "<b><big>גש</big></b>   [עררייכען] (יבמות קז) דילמא שאני התם דגיש ליה צערא פי' שכבר גש והגיע צערה:",
            "<b><big>גש</big></b>   [שטאסען]. ואם שור נגח הוא וכי יגח שור תרגום ירושלמי וארום יגיש:",
            "<b><big>גש</big></b>   [נאהמע איינער געגענד]. (ערכין לב ובתורת כהנים פרש' כי ימכור איש בית מושב) כגון קצרה הישנה של ציפורי וחקרה של גוש חלב:",
            "<b><big>גשש</big></b>   [זוכען שפיר האלץ שינדלען דער גלידער. דיא שינדלען שטאסען שלאגען ווערפען בעשפטיגען]. (שבת קכה) ר' יוחנן אמר גשוש של ספינה פי' עץ ארוך שבו מגשש לפני הספינה (שם ק) אמר רב ספרא גשושאי אזלי קמה פי' מרגלין שגוששין את המקום ברגליהן או בעץ ארוך כמו שאמרינן לראות אם עמוק לילך שם הספינה שלא תכשל. (מציעא מב) והאידנא דשכיחי גשושאי אין להן שמירה אלא בשמי קורה פי' בני אדם שמגששין בקרקע ומגנלין המטמוניות (גיטין ז ופ\"ב דחל') עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית אמר רב יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת פי' קרקעית הספינה נוגעת בקרקע הים. (ובפרק ג' דמקואות) ועל הגשיש של מטה אית דאמרי קשיש וטועין בכך פי' כל מטה שאינה של טרסיים יש לה גשיש ומהו גשיש כל מטה שהוא לפרקי' ומתפרקת זו מזו יש לה כמין עצים ארוכ' שהן מדבקין אותה ונגששת זו עם זו ושם אותן העצים המדבקים ומגישין אותה נקראין גשישין ומניין שהיא כך דאמרינן לענין מי שנשברה זרועו או שוקו ובאין הרופאין ומביאין כמין דפין ולוחות ומניחין על תשבר ושמן גשישין כדאמרי' בתוספת' דמקואו' והאגד שעל גבי המכה וגשישין שעל גבי השבר והשירים והטבעות והקטלאות אינן חוצצין ויש אומרים שהיא בסיס למטה ויש לו רגלים כדתניא ישב על הגשיש של מטה ד' עליות שתחת רגלי גשיש טמאות ארבעתן ויש אומרים גשיש הן ארוכו' של מטה. (ובפוסק') דילמא לגבור שמתגושש באבן של מסית פי' מתעסק באבן בוחן <small>(א\"ב פי' הגשיש בלשון רומי נסרים חתוכים ושוים או עצים עגולים ואות ה\"א עיקרית)</small>:",
            "<b><big>גשם</big></b>   [לייב קערפער] ונהמת באחריתך ככלו' בשרך ושארך. תרגום ותנהום בסופך עד דיגמר בשרך וגושמיך. ועוכר שארו אכזרי ודמוביד גושמיה נוכרא' ושבט לגו כסולים ושיבט' לגושמיהון דסכלי:",
            "<b><big>גשם</big></b>   [טיהר טויער] (עירובין קא) איכא דאמר דלית לה גושמא פי' בערך דלת:",
            "<b><big>גשם</big></b>   [רעגן]. (בב\"ר פר' לה) ותבא אליו היונה רבי לוי אמר מהר המשחה הביאתו דלא טפת ארעא דישראל במבולא הוא שהקב\"ה אמר ליחזקאל אמו' לה את ארץ לא מטהר' היא ולא גושמה ביום זעם:",
            "<b><big>גשף</big></b>   [פערענדערט] (מנחו' כ) ואי אפי לה מאתמול אגשפא לה. ס\"א אינשב' לה פי' שניא צורת' ולא הויא נאה:",
            "<b><big>גשפנק</big></b>   [זיגעלרונג] (שבת סו) וליחתמיה בשיתין גושפנקי (גיטין נו) אדליקו שרגי ביד דמתחזי בילוניא דגושפנקא. חשיבי דרומאי הוו מייתי בילוניא דגושפנקא ומשמשין. (שם סח) כריא בירא ומליה מיא ומיכסיה בטינרא וחתמיה בגושפנקיה פי' חותם <small>(א\"ב תרגום ויסר המלך את טבעתו ואעדי מלכא ית גושפנקיה)</small>:",
            "<b><big>גשפק</big></b>   [דורך גיווערקטצייג] (שם ע) מאי היא אילימ' גושפק וסדיני פי' גושפקי הן גלפקרין הראויין בימות הגשמים וסדינין בימות החמה:",
            "<b><big>גשקר</big></b>   [זיידען צייג קלייען] (שבת כ) יצחק בר זעורי אמר גשקרא פי' הבינוני היוצא מן המשי ולא מן המובחר. (גיטין נו) חיוריתא ליכא גושקרא איכא פי' הבינוני שמוציאין מן הקמח ובלשון ערבי כושקר:",
            "<b><big>גשר</big></b>   [בעלקען] (שם סז) מיעסק בגשורי אמר גדולה מלאכה שמחממת את בעלה פי' כשורי וגשורא אחת הן <small>(א\"ב תרגום את כל לחותים ית כל גשרין)</small>:",
            "<b><big>גשר</big></b>   [בריק] (עירובין נג) גשרים ונפשות שיש כהן בית דירה (ברכות נט) הרואה פרת אגישרא דבבל הרואה דיגלת אגישרא דשביסתא (כתובות קה) וגההוא גברא דטבע בדיגלת ואסקו' אגשר' דשביסני (ב\"ב עג) וקיימן אתרי גושרי דרורנג <small>(א\"ב תרגום שערי הנהרות גשרי נהרתא ובנוסחאות שלנו כתוב גישרי דרוגנג)</small>:",
            "<b><big>גשתא</big></b>   [באטאפונג] (שבת קז חולין קנב) אמר רב אשי תנא דידי סבר לה כרבי יהודה דאזיל בתר גשתא פי' גשתא הוא משמוש העור ביד אם הוא רך או אשון ואמר גשתא בתנשמת אשון כגשתא דחולדה:",
            "<b><big>גשתא</big></b>   [וויין הייבער] (ע\"ז עב) שאני התם דכוליה חמרא בגשתא ובת גשתא שייך פי' עושין כמו קנה של זכוכית והיא ארוכה כמו קנקן וכופף מן ראשה בטפח אחת ומכניסה לקנקן ריקן ושואבה בפיו עד שמוציא מן היין לחוץ ואחר כך היא שואבת מאליה כל הקנקן כולו:",
            "<b><big>גת</big></b>   [קעלטער וואנע]. (שבת קנ) תרגמו ר\"נ בר אמי קמיה דרבא בין הגיתות שנו פירוש בימי הבציר שמצוי יין והבדיל וסלקא שמעתא שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ואפילו לא אמר אלא המבדיל בין קודש לחול דיו וכן אמר רב אשי דהוה בתרא' אמרינן מקודש לחול ואפיקנן סלתי כלומר מתעסקין במלאכה ובא רב אשי למעט שאין צ\"ל כל ההבדלות אבל צריך להזכיר ברכ' ושם ומלכות דלא גרע מברכת מצות וברכת פירות וכן הלכה (פיאה פ\"ז) כרם רבעי ב\"ה אומר כולו לגת. (חגיגה כה) יניחנה לגת הבאה פי' מניחה עם הארץ אצלו לשנה הבאה לשעת הגיתות שנאמן עם הארץ על התרומה (זבחים קיב) פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה. (ובפ' ד' בפרה) שרפה חוץ מגיתה או בשתי גיתות או ששרף שתים בבת אחת פסולה פי' גומא היא בקרקע צורת גת מתוקנ' לשריפת הפרה:",
            "<b><big>גת</big></b>   [שטאטדנאהמען] (בב\"ר עב) וירא ה' כי שנואה לאה אף הגיתות מאחורי הקורות סונטות בה. ס\"א אף הנשים. (סנהדרין קב) לכן תתני שלוחים על מורשת גת אמר רבי חנינא בר פפא אמר הקב\"ה לכן תתני שלוחים כלומר שנתגרשו ממלכות בית דוד שהרג את גלית ולקח העיר שלו ששמה גת והורישה לכם בתי אכזיב אתם לביתו של דוד לאכזב למלכי ישראל כלומר הכזבני' יתהפך למלכי ישראל שכולם ילכו לחבל:",
            "<b><big>גת</big></b>   [געוואלט] (ב\"ק קי\"ד) נכרי דדייני בגייתי פי' בכח בגיאות בלא טענה:",
            "<b><big>גית</big></b>   [פיחע] תרגום מקנה צאן ומקנה בקר גיתי טנא וגיתי תורא:",
            "<b>נשלם ערך אות הגימל</b>"
        ],
        "Letter Daled": [
            "<b>אות הדלת</b>",
            "<b><big>דא</big></b>   [דיז\"ע. דיזעס] תרגום של זאת ודין תרגום של זה את הגל הזה ואת המצבה הזאת ית דגורא הדין וית קמתא הדא ויש מלות עבריות שהן בלשון זכר תרגום הן בלשון נקבה וכן בהפך וכן תרגום אונקלום את העבודה הזאת ית פולחנא הדין:",
            "<b><big>דואר</big></b>   [געוואהנטע געגענד שילד קרעטע] (מדרש שמות רבה סוף פרשת החדש הזה לכם זעזע את המדבר והראהו את הדואר יש מפרשים שהוא מין צב):",
            "<b><big>דאת</big></b>   [גראז] תרגום תדשא הארץ דשא תדאית ארעא דתאה:",
            "<b><big>דב</big></b>   [פליעסען. רוננען] (פסחים עד) שפדיה בשפודא מידב דייב. (כתובות עז) דייב נחירה ואתו ליה רירא מפומיה תרגום כי יזוב זוב דמה ארי ידוב דוב דמה:",
            "<b><big>דב</big></b>   [לויערען] (שבת קו) הני בעו לד לדבויי והני לא בעו לדבויי (ביצה כד) היכי דמי מחוסר צידה ומסקינן שבאות לכלוב ולא בעיין לדבויי ופי' דבויי שאורב להן כדרך שהצייד אורב לצידו כמו שכתוב יאריב במסתר ידכה ישוח ומצפה להן מכאן ומכאן ושמא רביי ברי\"ש:",
            "<b><big>דבב</big></b>   [אנפיינדען] (בפסקא דויהי ביום כלותו) ויהי ברד ואש למלך שהיה לו שני לגיונות קשין דבובין זה לזה תרגום ואיבה אשית ודבבו אשוי <small>(א\"ב תרגום איש צר ואויב ברא מעיק ובעיל דבבא)</small>:",
            "<b><big>דבב</big></b>   [פליעסען לאנגזאם שלייכען]. (יבמות צז סנהד' צ בכורות ל ובשקלים ירושלמי בסוף גמ' דפרק מצטרפין שקלים) אגורה באהלך עולמים וכו' עד דובב שפתי ישנים ככומר של ענבים מה כומר זה כיון שמניח אדם אצבעו עליו מיד דובב אף שפתותיהן של צדיקים כיון שאומרים הלכה מפיהם שפתותיהן מרחשות עמהן בקבר. ס\"א דובבות מה הנאה יש לו בר נזירא אמר כהדין דשתי קונדיטון רבי יצחק אמר כהדין דשתי חמר עתיק דאף על גב דשתי ניה טעמי' בפומי'. גידול אומר האומר דבר בשם אומרו יראה כאלו בעל שמועה עומד לנגדו כדכתיב אך בצלם יתהלך איש חזינהו נשיפוותיה דקא דבבן:",
            "<b><big>דבב</big></b>   [פליג] ישרוק ה' לזבוב תרגום יכלי ה' לעם קיטרי משריית גיברי' דסגיאין כדבוביא:",
            "<b><big>דבב</big></b>   [פעט, פעך] היו כל ישראל מוכרי דבב ס\"א רבב והוא העיקר פירשתי בערך רי\"ש:",
            "<b><big>דבא</big></b>   [הערבייא שאפען צופלי עססען] (בויקרא רבה בריש אם בחקותי) וכימיך דבאך שיהו כל הארצות דובאות כסף ומביאות לארץ ישראל <small>(א\"ב פי' דבות וזבות)</small>:",
            "<b><big>דבדבן</big></b>   [קירשען איין ארט וויינטרובן) (ע\"ז לט) הדבש והדבדבניות אף על פי שמנטפות אין בהם משום הכש' משקה פירוש ציראס\"י הוא חב אלמלוך וי\"א מין ענבים אע\"פ שמנטפות ביד הגוים הואיל ומנטפות מעצמן מותרות ואין בהן הכשר משקה ואין משקה היוצא מן הענבי' מכשיר שום דבר:",
            "<b><big>דבח</big></b>   [שלאכטען] תרגום וזבחת עליו ותהי דבח עלוהי:",
            "<b><big>דביון</big></b>   [טויבען מיסט] (מגלה כה) רובע הקב חרייונים דביונים חרייונים קורין לגנאי כמו ישגלנה קורין ישכבנה בעפולי' קורין בטחורין חורי יונים קורין הדביונים חוריהם קורין צואת' למחראו' קורין למוצאות אלו בלשון הקדש הן גנאי גדול בלשון הזה לפי' משנין אותן שלא להוציא אדם דבר מגונה מפיו. פי' אחר ישגלנה משמע בזנות ככלבה כמו והשגל יושבת אצלו ישכבנה משמע דרך אישו' בקדושין ובחופה עפולים משמע נקבים חורי יונים משמע צואת יונים דביונים מה שביונים מחראו' צואה כדכתי' לענק ע\"ז וישימה למחראות עד היום:",
            "<b><big>דבל</big></b>   [ראנדע פייגען] (נזיר ט) הריני נזיר מן הגרוגרות ומן הדבילות (שבועות כג) (יומא טו) אכל דבילה קעילת פי' כשהתאנים לחים כותשין אותן במכתשת ומעמלין אותן בידים ועושין מהן כעיגולי פת ועוד מפורש בערך גרוגר' ותאמר להם התאנם החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה תרגום ואמרת להון תאינתא הא שבקית ית חוליי ויש דבילתי שפירת'. אספו יין וקיץ תרגומו כנשו חמרא ודבילה:",
            "<b><big>דבל</big></b>   [ווילדע פייגען] (ברכות מ) בנות שקמה אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן דובני פירוש מין תאנים מדבריים שאינן חשובים:",
            "<b><big>דבל</big></b>   [דען אומגראד] (סוכה כב) סוכה מדובללת מדולדלת ושצילתה מרובה מחמתה כשרה פירש בגמ' רב אמר מאי מדובללת מדולדלת כלומר יש לה מעט סיכוך ואע\"פ כן אם צילת' מרובה מחמת' כשרה וחדא קתני ושמואל אמר מבולבלת והיינו קנה עולה וקנה יורד:",
            "<b><big>דבק</big></b>   [אנקלעבען] ג' דבקי מיתה כבר פירשנו בערך בדק (יומא מח מנחות יא) דבקיה לקומץ בדפנא דמנא. אמר ליה רב יוסף האי דובקא דידך הוא (עירובין סז מעילה טו) כלומר אתה הוא שדבקת זו בזו אבל לא עלה על לבי. דבק כדי ליתן על הכתית (שבת עו חולין נא) דבוקא אמימר אמר רב אשי שרי בלעז וישקי\"יו לוקחין בדין דקין וטחין אותן דבק ומשימין אותן במקום שיש מאכל ובאין העופות אגב מאכל ונתפשין בדבק ואם נתפש בכנפו אחד ונפל ממקום גבוה כיון שכנפו אחר לא נתפש פורח באויר ונשען עליו ואינו נחבט ומותר ואם נתפשו שני כנפיו אין לו במה יפרח ולא להשען ונחבט בקרק' ואסו' וזהו בחד גפא שרי בתרי גפי אסירי:",
            "<b><big>דבק</big></b>   [אקסיל, שאלטער] תרגום תחת אצילות ידך. תחות מדבקי ידך אבל תרגום על כל אצילי ידיו על כל מרפקי עיין ערך מרפק:",
            "<b><big>דבר</big></b>   [ווארט, זאכע] (ברכות מא) אמר רב פפא דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה אין טעונין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן שלא מחמת הסעודה בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהן ולא לאחריהן שלא מחמת הסעודה לאחר הסעודה טעונין ברכה בין לפניהן בין לאחריהן פי' כל דבר הבא בתוך הסעודה מחמת הסעודה לאכול בהן פת כגון מירי תבשילין וכיוצא בהן דעבידי ללפת בהן אין טעונין ברכה לא לפניהן ונא לאחריהן יש מי שאומרי' ואפילו ענבים ותאנים ורמונים וכיוצא בהן שהרבה בני אדם אוכלין בהן פיתם בזמן שבאין בתוך הסעודה למלפת בהן פת הפת פוטרתן ואינן צריכין ברכה לא לפניהן ולא לאחריהן ודייסא וכיוצא בהן ואף על גב דאמרי בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמ' אם נהמא ממש היא דברי הכל פת פוטרת את הפת ואם אינה פת הרי היא תבשיל ופת לדברי הכל פוטר' כל תבשיל הבא מחמת סעודה בסעודה אבל דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה כגון מיני מתיקה חביצה ודובשא ופאלודג וכיוצא בהן שבאין למתיקה ולא ללפת טעונין ברכה לפניהן ולת לאחריהן פירוש פאלודג לשון ישמעאל הוא והוא מאכל שעושין מן בצים ושקדים ודבש. דברים הבאים שלא מחמת הסעודה לאחר הסעודה כגון אבטיחים וענבים ורימונים וכיוצא בהן שאינן באין ללפת בהן שכבר סילקו הפת מלפניהן ועדיין לא רחצו ידיהן הרי אלו טעונין ברכה בין לפניהן ובין לאחריהן שכיון שלא באו ללפת בהן אין ברכת המזון פוטרתן מלברך אחריהן הלכך צריכין ברכה לפניהן ולאחריהן זה פי' דברי רב פפא שפסק הלכה. דבר הגורם לממון כממון דמי (בב\"ק עא) סבר לה כרבי שמעון דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי דברים האמורין בפרשה (סוטה כד יבמות לו) רב אמר קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה פי' בגמר' דבני מערבא גרסי (בהבא על יבמתו) דברים האמורים בפרשה לאוסרה לאחיו ולירש נכסי המת ולהתיר צרתה לשוק רבי יוחנן אמר קנה לכל הדברים אמר רבי יצחק מה פליגין כשהערה בה אבל אם גמר את הביאה כולי עלמא מודו שקנה הוא לכל הדברים אמר רב מתנה מה פליגין כשבא עליה בבית אביה אבל אם בא עליה בבית בעלה כולי עלמא מודו שקנה לכל הדברים ש\"מ לרבי יוחנן אפי' בהערא' בבית אביה קנה לכל הדברים ואסורה לבעלה נמי כיבמה ליבם יבמה לבעל אתיא ביאה ביאה אשה לבעלה אתיא קיחה קיחה: (נדרים מז) במשנת הריני עליך חרם ואת עלי שניהן מותרין בדבר של עולי בבל כגון הר הבית והעזרות והלשכות והבור שבאמצע הדרך ואסורין בדבר של אותה העיר כגון הרחבה המרחץ ובור הכנסת התיבה והספרים. שלשה דברים נחלקו בהן שמאי והלל נדה וחלה ומקוה וארבע שחזרו ב\"ה להורות כדברי ב\"ש האשה שבאה ממדינת הים ובכתובתה ומי שחציו עבד וחציו בן חורין וכלי חרס מציל על הכל (עדיות ב) אוכלי דבר אחר פסולין לעדות (סנהד' כו) פי' מקבלי צדקה מן הגוי. אי פגע בדבר אחר קשה לדבר אחר (שבת קכט) פי' אי פגע בחזיר קשה לצרעת (פסחים עו) מר בר אשי אמר אפילו למיכלה במלחא נמי אסור משום דקשה לריחא ולדבר אחר פי' אשה לריח הפה וצרעת. דבר שאין מתכוין סבר לה כרבי שמעון. מלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כרבי יהודה (זבחים צב שבת מא ומו) הא שמעינן ליה לר' שמעון דאמר דב' שאין מתכוין מותר דתניא רבי שמעון אומר גורר אדם מטה כסא וספסל. (שם צג) אמר ריש לקיש פוטר היה רבי שמעון אף במוציא את המת לקוברו דכמלאכה שאינה צריכה לגופה היא ותנא קמא המחייב היינו רבי יהודה ומודה היה רבי שמעון במרא לחפור בו וספר תורה לקרות בו פשיט' דאיהו נמי מלאכה שאינה צריכה לגופה היא וכו' סבירא לן מיהא שמעינן עיקר פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה וכו' ור\"ח ז\"ל אמר פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון בהדיא לא אשכחן היכא פליגי אלא מדיוקייהו. (שם קה) הא רבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה הא רבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ותו הא דתנא ועל עקרב שלא תשוך וכו' ואמרינן איכא דמתני לה אהא הצד נחש בשבת ומתעסק בו שלא ישכנו פטור ואם לרפואה חייב מאן תנא אמר רב רבי שמעון היא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וכי אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת דפטור ומותר וחד מינייהו הצד נחש בשבת וממאי דפטור ומותר הוא דתנן ועל עקרב שלא תשוך שמע מינה כיפליגי במתניתין במלאכה שאינה צריכה לגופה פליגי וקשיא לן אי הכי חשיא דשמואל אדשמואל הכא אמר דפטור ומותר וטעמא מכופין קערה על גבי הנר אלמא שמואל במלאכה שאינה צריכה לגופה כרבי שמעון סבירא ליה והא קיימא לן דשמואל סבירא ליה כרבי יהודה דתנן המיחם שפינהו וכו' ואמרינן (שם מו) דשמואל כרבי יהודה סבירא ליה. (ב\"ק נד) נפל לתוכו שור פירוש כגון בהמה וחיה דכתיב בהון בהדיא דמטמאין במגע ובמשא אבל עופות דאינן מטמאין במגע ובמשא אלא כגריס בבית הבליעה בדבר שמוסר עצמו עליו (ב\"מ צב) פועל אוכל קישות פי' בדבר שמוסר נפשו עליו והוא כדי שכרו. בדבר שאין זרעו כלה (פסחים לד מנחות ע) מאי שנא מכל חטי ושערי דעלמא אמר ליה דבר שזרעו כלה בהן כגון אלו לא קא מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי דבר שאין זרעו כלה מאי תפשוט דאמר רב יצחק אמר רבי יוחנן ליטרא בצל שתקנו וכו' ש\"מ חטים ושעורים וכיוצא בהן דבר שזרעו כלה בצל וכדומה לו דבר שאין זרעו כלה (נדרים נט) ודילמא בדבר שזרעו כלה הא תניא אלו הן חסיות הלוף והשום והבצלים. דבר שאין בו דעת לישאל בין ברשות היחיד ובין ברשות הרבים ספיקו טהור (סוטה כח) מה סוטה רשות היחיד אף שרץ רשות היחיד מה סוטה דב' שיש בו דעת לישאל אף שרץ שיש בו דעת לישאל. (נדה ג פסחים כ):",
            "<b><big>דבר</big></b>   [גזעץ שפראכע] (יבמות ה) מה להצד השוה שבהן שכן ישנן לפני הדיבור פירוש שלשתן קודם מתן תורה מילה בימי אברהם פסח במצרים עולת תמיד שהקריבו במדבר. הן אמה וכובעיהן אמה ומדברין מחציין (גיטין יד) פי' נראה כמו שמדברין מחציין מפני שמראש הכובע עד פיו אמה כמו מפיו עד רגליו. (ובילמדנו בפרשת שלח לך ותשא כל העדה) כי יש דברים הרבה מרבים הבל מי שמגדל אווזין ותרנגולין וטווסין אע\"פ שהן מבקשין לאכול יש בהם מאכל אבל המגדל קוף או כלב אין בהן מאכל ועוד הן מבקשין לאכול הרי עליהן נאמר כי יש דברים הרבה מרבים הבל רבי יוחנן אמר במי שמרבה דברים הכתוב מדבר דברי נרגן כמתלהמים אמר רבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי כמת להם כאדם שיש לו מת והוא מצווח ובוכה עליו כך עשו מרגלים:",
            "<b><big>דביר</big></b>   [בוך] ולפני הדביר כבר פירשנו בערך ארן (ע\"ז כד) המהוללה בדביר וארמון אמר רבא תמן קרו פרסאי לספרא דביר מהכא ושם דביר לפנים קרית ספר:",
            "<b><big>דבר</big></b>   [פעלד]. (תענית ד) לדידן דאית לן פירי בדברא פי' בשדה:",
            "<b><big>דבר</big></b>   [הערשען] (כתובות יז) רבא דעמיה מדברנא דאומתיה פירש מנהיג אומתו <small>(א\"ב תרגום נחני ה' דברני ה')</small>:",
            "<b><big>דבר</big></b>   [פלודערען] (בילמדנו) שלומית בת דברי שהיתה דברנית ומתוך הדיבור עינה אותה המצרי שהרגו משה מכאן שהשיחה רעה לאשה. (ובויקרא רבה) שלומית רבי לוי אמר פטאטא שלם ליך שלם ליך בת דברי שהביאה דבר על בנה. (ובילמדנו) וירא איש מצרי מכה איש עברי שלומית שהיתה יפה שלימה מכל מום:",
            "<b><big>דבר</big></b>   [ערפינדען לענקען] תרגום ונבון תחבולות יקנה וסוכלתנותא מדברנותא יקנה:",
            "<b><big>דבר</big></b>   [בייטע רויב] תרגום ראש מלקוח השבי חושבן דברתא דשביא:",
            "<b><big>דבש</big></b>   [ביענען האניק] (ב\"ב פ) בפרק המוכר את הספינה בגמרא פירות כורת דבש בכוורתו אינו לא אוכל ולא משקה. (ובפרק קמא דחלה פסחים לו) הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין פי' פונטלו. ירושלמי סופגנים טריקטא דובשנין מליגאלה איסקריטין חליטין דשוק חלת המסרת חליטין דמוי אמר רבי יוחנן כל שהאור מהלך תחתיו חייב בחלה ויוצא בה בפסח. ריש לקיש אמר אינו כן אמר ליה רבי יוחנן ובלבד על ידי משקה (ב\"מ ל\"ח) המפקיד אצל חבירו פירות יין והחמיץ שמן והבאיש דבש והדביש. (שבת קלד) הגיע לחצר כשהדביש למאי חזי לכתיתא דגמלי פי' נמאס והופסד. (גיטין סט) וכי אמגוזא דחלבניתא דובשניתא פי' חלבנה מתוקה כדבש:",
            "<b><big>דבשק</big></b>   [זימפ] (שבת כא) ובדובשקי רבי פי' בצעי מים <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו כתוב דופשקי)</small>:",
            "<b><big>דג</big></b>   [פיש] (ביצה טו ע\"ז לח) שלקות אמר רב דגים קטנים מלוחין אין בהם משום בישולי נכרים פירוש כשמלחן ישראל מליחתן היא בישולן והעכו\"ם לא בשלן כי כבר מבושלים הן:",
            "<b><big>דגל</big></b>   [שטרייטען ליגנער] (שבת סו) שני תלמידי חכמים המדגילין זה את זה בהלכה הקב\"ה אוהבן שנאמר ודגלו עלי אהבה. (ע\"ז סב) מכתבא גללא בזע ודגלא בחבריה ידע פי' שני תלמידי חכמים המקשין ומכחישין זה לזה בהלכה הקב\"ה אוהבן מכתבא שהוא עט ברזל נוקב את הצור כך דגלא שהוא מכזב מכיר בכזבנות חברו יפיח כזבים עד שקר תרגום ודממליל סרבנותא סהדא דגלא הוא במשפט לא ימעל פיו תרגום לא נגדל פומיה. פי' אחר כבר פירשנו בערך גלל ורבי גרשום פירוש מכתבא שקורין גדפא דמכתב חוקק אבן של שיש ורכיל מכיר בחברו רגלא כמו וירגל בעבדך כן הרועה יודע בעכו\"ם חברו שחשוד על הרביעה. פי' אחר מכתבא גללא בזע ורגלא כולה מילתא בחבריה ידע המכתב והאבן שהיו קורעין את הנייר אותה קריעה נכרת רישומה בנייר שתחת אותו הנקרע והיינו בחבריה ידיע והרכיל נמי אם עושה רכילות בין שני אנשים אותן שני אנשים אתד מכיר בחברו שנעשה רכילות בין שניהן אף על פי שלא שמע הרכילות ביניהן כן העכו\"ם מכיר חבירו:",
            "<b><big>דגל</big></b>   [גאבעל קראמסיל] דדרו בדגלא כבר פירשנו בערך גד:",
            "<b><big>דגם</big></b>   [פראבע] (שבת צ) המצניע לזרע לדוגמא ולרפואה. (שם יא) ולא צבע בדוגמא שבאזנו (שם עו) אמר רבא הכא נמי חזי לדוגמא. (שם עט) שורה סממנין כדי לצבוע בהן דוגמא לאירא. (ב\"ק קיט) תנו רבנן אין לוקחין מן הצבע לא אותות ולא דוגמאות כבר פירשנו בערך אות ולשון לע' הוא דגמא. דוגמא השקוה (עדיות ה) (ברכות יט) ס\"א דוגמא פי' גרים שכמותה השקיה כלומר שמעיה ואבטליון שבאו מטיפת גרים הן השקו גיורת להראות שהן חשובין כישראל ונמצאו מזלזלין בכבודן פירוש ר\"ח ז\"ל (בריש פרק ואלו מגלחין ירושלמי) על כ\"ד דברים מנדין על כבוד הרב וזה אחד מהן וכל אשר לא יבא לשלשת הימים וכתוב ביה והוא יבדל מקהל הגולה אמר רבי יצחק אית סגי מנהון. (תענית כג) שלח לו שמעון בן שטח צריך אתה נידוי וכו' (ר\"ה כה) שלחו לו לרבן גמליאל כל המעכב את הרבים לעשות מצוה צריך נידוי. (פסחים נג) אלמלא תודוס אתה גוזרני עליך נידוי (עדיות ה) מי נדו אלעזר בן חנך שפקפק בנטילת ידים הדה אמר המפקפק אפילו בדבר א' מדברי סופרים צריך נידוי. דוכמא השקוה מהו דוכמא דכותה פי' גרים שכמותה השקוה כלומר גינה שמעיה ואבטליון הדה אמרה המבזה הזקן אפילו לאחר מיתה צריך נידוי. שאלו לפני רב האי האי גאון אשכחן בפירות דאית גבן דדיכמא מצבע אי הכי מפרשו רבנן מיצבע למאי טעמא אשקיוה והשיבם הכי קאמר עקביא בן מהללאל לא אשקוה מי סוטה אלא היו כמייראין אותה שמא תודה שנטמאת והראוה כאלו מי סוטה הן כדרך שאמר שלמה גזרו את הילד החי ושלא לעשות כן אלא שם דרך חקירה כדי שיתגלה הסוד: דוגמא הוא ברבבה של (חגיגה יו) כלומר מדוגם שאין כמותו בכל הרבבות והוא ראה מלאכים הדומין למטטרון על כן לא טעה וכן פירוש אות הוא ברבבה שלו. (ובב\"ר פרשה יא) ויברך אלקים את יום השביעי ממלאכת עולמו שבת ולא שבת ממלאכת הרשעים וממלאכת הצדיקים אלא פועל עם אלו ופועל עם אלו מראה לאלו מעין דגמטרין שלהן ולאלו מעין דגמטרין שלהן ומניין שפורענות הרשעים קרויה מלאכה שנאמר פתח ה' את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא ומניין שמתן שכרן של צדיקים קרויה מלאכה שנא' מהר בטובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך. (ובילמדנו באלה פקודי פרשת ויביאו את המשכן) זה שאמר הכתוב לא יגרע מצדיק עינו כן אמר הקב\"ה מונע מצדיק עינו דגמטורין שלו כאדם המבקש למכור פירות לחברו והוא אומר לו הראה לי את הבנין. נ\"א העץ הוי אומר לא יגרע מצדיק עינו תדע לך אברהם הוליד את יצחק דומה לו שנאמר ואלה תולדות יצחק בן אברהם יעקב הוליד את יוסף דומה לו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף ראובן שמעון לא אמר אלא יוסף וכן הוא אומר כי בן זקונים הוא לו זיו איקונין שלו הוי לא יגרע מצדיק עינו. <small>(א\"ב פי' דוגמא בלשון יוני תבנית סימן ודמיון וכן פי' דיגמטרין אבל פירוש דוכימא בלשון יוני בחינה וחקירה וזה טעם דוכמא השקוה)</small>:",
            "<b><big>דגן</big></b>   [געטריידע] (ברכות מז פסחים לה) האי אידגן והאי לא אידגן פי' כשנעשה כרי זהו דגן ונתחייב בתרומה ומעשר ראשון וקרינן ביה דגן שנאמר כדגן מן הגורן ראשית דגנך בשיבולים לא אידגו על כן לא נתחייב בתרומה. וכי קאמר רבי ינאי (ברכות לה מציעא פז) אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מפורש התם כי קאמר רבי ינאי בזיתים וענבים אבל חטין ושעורין גורן בהדיא כתוב בהו. ס\"א דיגון כתיב בהו. פי' אחר כי אמר רבי ינאי אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית במעשר שני ובמעשר עני אבל תרומה ומעשר ראשון חייב בגורן. (גיטין מז) מר סבר דגנך ולא דגן עכו\"ם ומר סבר דיגונך ולא דיגון עכו\"ם פי' מאן דאמר דגנך ולא דגן עכו\"ם סבר כיון שלקח פירות שנגמרו מלאכתן מן העכו\"ם דגן עכו\"ם קרינן בהו ופטור מאן דאמר דיגונך סבר מה שאתה מדגן דהוא ממרח כלו' מירוח דישראל הוה גמר מלאכה למעשר ולא מירוח עכו\"ם דלעולם חייב לעשר פירות הלקוחין מן העכו\"ם קודם שימרחו עשום דאין קרין לעכו\"ם בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר:",
            "<b><big>דגון</big></b>   [צווייא ווינקלען] (נזיר ח) הן אחת דיגון שתי' טריגון ג' טטריגון ד' פינטיגון ה' ת\"ר בית עגול דיגון טריגון פנטיגון אינו מטמא בנגעים טטרגון מטמא בנגעים. (ב\"ב קסד) ארכן דיגון קרי ליה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דיגון בעל שתי זויות טריגון בעל שלש זויות טטרגון בעל ארבע זויות פנטיגון בעל חמש זרות וזה ענין בבתים אבל בארכון ענין אחר והוא אשר ברומי היו שני ארכונים או מוחלים נבררים מדי שנה בשנה ואם לפי צורך המלחמה נמשכת הממשלה לשנה אחרת או אחר עבור שנים היה נברר פעם שנית אחד מהם למושל נקרא מושל שנית ובלשון יוני ארכון דיכון ואם נברר עוד פעם נקרא ארכון טריכין ובפעם הרביעית ארכין טטרכון ובחמישית ארכון פנטיכון וכן על זו הדרך)</small>:",
            "<b><big>דגר</big></b>   [איינעשרימפן] תרגום מעי חמרמרו מעי אדגרו:",
            "<b><big>דגר</big></b>   [העראבשפרינגען] (חולין נא) דגר נפל מאיגרא פי' קפץ ונראה לי שבעל הערוך לא גרים דגר לפיכך הביא ערך זה והראיה דבערך איפומא הביא מימרא זו חזא חולשא מאיפומ' נפל מאיגר' לארעא:)",
            "<b><big>דגית</big></b>   [פיש שיפפע] (ב\"ב עג) דגית היינו בצית וכבר פירשנו בערך בצית ובכלי גומא על פני מים תרגומו ובדגיין על אפי מיא. ואחרית כן בסירות דוגה תרגומו ובנתכון בדגיגית ציידן:",
            "<b><big>דד</big></b>   [בעקענען. דאנקין] (מציעא ז. ב\"ב קט) כי פליגי בשאינו מקויים רבי סבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו ואי מקיים ליה פליגי ואי לא מקיים ליה לא פליגי ורבן שמעון בן גמליאל סבר מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו פי' שטר שיש בו קיום ב\"ד חשוב כמו טלית ואדוקין בו מלוה ולוה ויחלוקו ושאינו מקוים אם מקיימו המלוה משוי ליה ממונא ויחלוקו דברי רבי קסבר מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו והלכה כרבן שמעון בן גמליאל דסבר אע\"פ שאין יכול המלוה לקיימו יחלוקו דממונא הוי דמאחר שמודה הלוה בשטר שכתבו אין צריך המלוה לקיימו ולא הלוה צריך שיאמר לו פרעתי ואפי' אומר פרעתי אינו נאמן אחר שהודה ואמר כי זה השטר כתבתיו עלי מקוים הוא אבל כשכופר אינו יודע בזה השטר מעולם אז צריך קיום. (כתובות יט) דא\"ר הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו: (שבת עח) והכא במודה בשטר שכתבו צריך לקיימו קא מיפלגי (ב\"מ עב) א\"ר יוסי מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו וגובה מנכסים משועבדים פי' לוה שמודה בשטר שכתבו אין צריך המלוה לקיימו ואע\"פ שטוען הלוה פרעתי אינו נאמן וגובה המלוה אפילו מנכסים משועבדים דהא מודה דשטרא מעליא הוא ובדין נכתב וזה שטוען פרעתי אינו פוסל את השטר ונמצא כטוען טענה אחרת ועליו להביא ראיה היאך פרעו. בזמן ששליח צבור אומר מודים וכו' (סוטה יו) ברכת כהנים עד על שאנו מודים לך פי' רבי משה ראש ישיבה בן מרנא יעקב משמע דקא מודן ציבור' על שליח צבור אנן סמיכין ומאי על שאנו מודים לך על הודאה דקאמר שליח ציבור וקא ענו אינון אמן. (בסוף פ\"ק דברכות ירושלמי) הכל שוחחין עם שליח צבור במודים ומלחשים ואומרין ויש שם ענייני' הרבה. כל כהן שאינו מודה בעבודה (חולין קלב) השוחט לכהן פי' כהן המתנשא ליגע בחלבין ובדם ולהצית האליתא וכיוצא בהן הא מודה אע\"פ שאינו בקי הואיל ומודה ומשמש כמו שכתוב יש לו חלק בהן. יוחנן כהן גדול העביר הודאת המעשר בסוף (מסכת מעשר שני פ\"ה. מציעא צ) והא תנן (סוטה מח) יוחנן כהן גדול העביר הודאת מעשר ובגמ' תנינא אף הוא בטל את הודאי וגזר על הדמאי ומסקנא תרתי תיקן ביטל וידוי דחברים וגזר על הדמאי דעמי הארץ פי' ביטל וידוי דחברים שהיו מתודים במנחה ביום טוב ואומר בערתי הקדש מן הבית וגו' כמו שהוא מפורש במשנ' (בסוף מעשר שני) ולמה ביטלו דרחמנא אמר תנו מעשר ראשון ללוי והן היו נותנין לכהן ואם תאמר נוודי אשאר מעשרות כל שאין מתודין על מעשר ראשון שוב אין מתודין על שאר מעשרות לפיכך ביטל הוידוי וגזר על הדמאי פי' דמאי אחד ממאה שיתן החבר לכהן לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה שלא היו עמי הארץ מפרישין אלא תרומה גדולה משום דכתיב בה מיתה שנאמר ומתו בו כי יחללוהו ועוד הוא דבר מועט שמק' סאין היו נותנין ב' ולפי' נקרא תרומה תרי ממאה וגזר על חבר הלוקח תרומה מעם הארץ שיפריש ממנה תרומת מעשר ויתננה לכהן וכמה היא תרומת מעשר א' ממאה דמאן דאית ליה ק' סאין חייב למיתן מינייהו י' סאין ללוי ולוי מפריש מאותן י' א' ויהיב לכהן וזה קרוי תרומת מעשר דכתיב (בסוף ויקח קרח) ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמותם ממנו את תרומת ה' מעשר מן המעשר אמר להם בני בואו ואומר לכם כשם שתרומה גדולה יש בה עון מיתה כך תרומת מעשר יש בה עון מיתה דכתיב (שם בפרשת תרח) ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו לכך הפרשוה ותנוה לכהן מעשר שני העלוהו ואכלוהו בירושלים שאין לכם הפסד בו מעשר ראשון ומעשר עני שהוא בלאו המוציא מחברו עליו הראיה ואי מייתי ראיה הלוים והעניים שלא הפרישם עם הארץ ליתנו להו ואי לא לא <small>(א\"ב אין זה הערך)</small>:",
            "<b><big>דד</big></b>   [געוויס] אין מעשרין את הודאי (שבת לד) פי' ספק חשיכה ספק אינו חשיכה זהו בין השמשות ואסור נעשות מלאכה מדרבנן וטבל ודאי אסור לתקנו שהיא מלאכה גמורה תיקון הטבל אבל דמאי שהוא ספק מותר לתקן כיון דספק מלאכה היא ובין השמשות אסור מדרבנן כולי האי לא גזרינן <small>(א\"ב אין זה עיקר ערך ודאי כי עקרו ידה אם הוא מלשון הודאה או עקרו ודאי אם היא מלה נכרי')</small>:",
            "<b><big>דד</big></b>   [לאמגזאם פיהרען] (שבת קכח) ומדדין עגלים וסייחים האשה מדדה את בנה (פסחים נה) ותרנגולת שברחה מדדין ומחזירין אותם למקומה. (ב\"מ כה) מצא אחר הגפה אמר רב עוקבא בר חמא במדדין אי במדדין ניחוש דלמא מעלמא אתו פי' מהלכין מעט מעט כדכתיב אדדם עד בית אלקים:",
            "<b><big>דד</big></b>   [ריננע] בן קטין עשה י\"ב דד לכיור (יומא לז) פי' כמין דדי אשה שמשם יוצאין המים ורוחצים ידיהם:",
            "<b><big>דד</big></b>   [טאפ, קעססיל] (יומא סט סנהדרין סד) שדיוה בדודא וכסיוה באברא דאברא שאיב קליה (ב\"מ ע) דמפרק האי דודא דבני מר עוקבא. (ע\"ז ע\"ו) רב עוקבא זבן דודא מגוי עבד לה גדנפא דלישא ומלייה מיא (נדה סה) ראתה ועודה בבית אביה אמר ליה עבדי חסרת דודי חסרת. תרגום על סיר הבשר על דודי בישרא:",
            "<b><big>דד</big></b>   [דיזעס] תרגום ועבד אפשי מאדוניו מן קיריס דידיה ובל' גמ' דידי דילי דידך דילן דידיה דיליה זו מלת מורכבת מן די פירושו אשר ומן דא פירושו זה כלומר אשר זה לי אשר זה לך:",
            "<b><big>דדב</big></b>   [פליג] (ברכות מה) רבי אבהו אכיל עד דהוה יתיב דודבא אפותיה ושריק. (גיטין קפו) מאי קרצית אמר אביי דדבתא דביני כיפי. (חולק נח) אמר רב ליתי בקא בת יומא וליתי דדבא בת שתא פי' זבוב כדאמרינן בתחילת ערך ד'. תרגום ישרוק ה' לזבוב. פי' דדבא אפותיה היה יוצא השמנונית על מצחו וכשיושב הזבוב על מצחו לאכול היה מחליק ומפל מרוב השמנינית. פי' דדבתא דביני כיפי זבובים שבין עומרים פוסלת אם שותה ממי חטאת מפני שמוצצת ואינה מקיאה ולא הוו כמים שאובים:",
            "<b><big>דדכאות</big></b>   [טעלעגראף] היו עושין ומניפין בסודרין פי' מצבות גדולות היו בונין בדרך מירושלים ועומדין עליהן אנשים ובידם סודרים וכשמגיע שעיר למדבר מניפין בסודרין אחד לחבירו עד שרואין אנשי ירושלים הנפת הסודרין ויודעין שהגיע שעיר למדבר ואז כהן גדול קורא בספר תורה <small>(א\"ב פי' בל' יוני ציונים ורמזים)</small>:",
            "<b><big>דדני</big></b>   [פאלקס נאהמע] (בב\"ר) ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודודנים כתוב אחד אומר דודנים וכתוב אחד אומר רודנים רבי סימון אומר דודנים שהן בני דודיהן של ישראל רודנים שבאיך ורודין אותם אמר רבי חנין בשעה שהן נתונין בעלייה אינון אמרון להון בני דודיכון ובשעה שהן בירידה באין ורודין אותן (ובילמדנו פרשה וישמנו יתרו) משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דודנים ושם מפורש:",
            "<b><big>דדנין</big></b>   [קין האלץ] (ירושלמי דר\"ה פרק אם אינם מכירין) מהו עצי שמן דדנין פי' תדן בלשון רומי מין עץ ממנו נוטף הזפת וכן קוראים ללפידי אש עשוים מן עץ זה או ממין אחר להאיר:",
            "<b><big>דהא</big></b>   [דונקל] (גיטין נז) לובן ביצה סולד מן האור שכבת זרע דיהא מן האור (שבועות ז) והא תנן (בריש נגעים) של שלג עזה של סיד דיהא הימנה: (נדה יט) שחור כחרס וכו' דיהא מכן טהור. (שם סב) עבר או שדיהא הרי זה כתם פי' דיהא עמם עינו. (יבמות מא) כל ששכבת זרעו דיהא וי\"א כל שאין מי רגליו מחמיצין פי' כדגרסינן (נדה סח) זוב דיהא ודומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע קשורה ודומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:",
            "<b><big>דהב</big></b>   [גאלד] תרגום שם הזהב תמן דהבא:",
            "<b><big>דהך</big></b>   [אויסלאכן] תרגום ילעיגו לי ידהכון לי:",
            "<b><big>דהן</big></b>   [פעט ווערען] (שבועות מז) קרב לגבי דיהנא ואידהן פי' לשמן ורד קורין דיהן ורד. הודשנה מחלב תרגומו אתדהינת מן תרבא עפרה מחלב ידושן תרגום ידהין. ושקוי לעצמותיך תרגום ודוהנא לגרמיך:",
            "<b><big>דו</big></b>   [זעהן] (שבת לה) רבא חזייה לאביי דקא דוי למזרח. (כריתות ו) וכי יתביתון קמי רביכון דוו לפומיה דרביכון דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך. (תמיד כו) אמר אביי כיון דגבי הדדי הוו קיימי סגי להו בחד שומר דוי להכא ודוי להכא פי' דוי חזי:",
            "<b><big>דו</big></b>   [טרוירען] (סנהדר' ק) רבי עקיבא אומר לא תיעול דויה על לבך דגברין גיברין קטיל דויה הא שלמה נמי אמר דאגה בלב איש ישחנה: (יבמות מד) ישראל בזמן הזה דווים דחופים (נדה כג) כי הוא ראשית אונו מי שלבו דוה עליו יצא זה שאין לבו דוה עליו. (ובאבות דפרק רבי אומר) מרבה בשר מרבה רימה מרבה נכסים מרבה דוון <small>(א\"ב דאבה כתיב)</small> (חולין צא) ואף על פי דמדוו וקיימי פי' תרגום יגון דוונא וכן ת\"י ולבי דוי:",
            "<b><big>דוד</big></b>   [קעניג דוד] מלך ישראל חי (ר\"ה כה) פי' מלכות בית דוד נמשלה כירח שנאמר כירח יכון עולם כלומר נתקיימה ראיית הלבנה בעולם: דוד העמיד תרי\"ג מצות על י\"א (מכות כד):",
            "<b><big>דוד</big></b>   [פלוס, בלוט גאנג] (נדה מא) מניין שאין האשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה שנאמר ואיש אשר ישכב את אשה:",
            "<b><big>דול</big></b>   [שעפפען] (ב\"ב ח) ודלמא לא מדרל אי מדויל מדויל ואי לא מדויל מהדרי' ליה ניהלייהו (שם יב) זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל פירוש מזה דולין ומזה אין דולין מי' שמתייבש:",
            "<b><big>דוולא</big></b>   [עמער] (שם יב) ולא את השדה פירש שמדקין אותם בדלי בענן לכל אחד ואחד שדולין לה יום אחד כרב נחמן <small>(א\"ב תרגום כמר מדלי כטיפא מדויל)</small>:",
            "<b><big>דוור</big></b>   [בריף פאסט] (ב\"ק קיד) אבל בי דוור לא. (ע\"ז כז) אמר ליה אביה יכול לומר לו קאי ברי אאיגרא אי נמי נקיט ליה זימנא לבי דוור. (שבת יט) לא קשיא הא דקביע דוור במתא הא דלא קביע דוור במתא פי' שוטר ששולח אליו האיגרות. פירוש אחר איש ידוע שכל כתב אליו יובל והוא המשכיר ומשלח כל איגרו' למי שנשתלח' לו:",
            "<b><big>דווש</big></b>   [געוואהנהייט] (ברכות יו) אבל פתח בלמען ירבו ימיכם דוושי' נקיט פי' הלוכו ומנהגו וסידורו נקט:",
            "<b><big>דות</big></b>   [ברינע, ציסטערנע] (ר\"ה כז) התוקע לתוך הבור או לתוך הדות. (בב\"ב סד) ולא את הדות (פרק ה בכלים) נתנו על פי הבור או על פי הדות (אהלות פרק יא) הדות שבבית והמנורה בתוכו במשנה כולם כתובין הדות פי' בגמרא דהמוכר היינו בור היינו דות אלא שהבור בתפירה והדות בבנין:",
            "<b><big>דח</big></b>   [אבוואשען] (תמיד לא) מדיחין אותה בבית המדיחין. (ביצה יד) מדיח ושולה (מכשירין פ\"ד) הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח הרי זה בכי יותן (מקואות פ\"ח) אם הדיח ידיו במים טהורת רבי שמעון אומר ירפה שיבאו בהן ידים פי\" אם רחץ גב ידו במים נטהרה אף על גב שלא הגיעו מים לכף ידו רבי שמעון אומר ירפה כלומר לא יטהר הכלי עד שירפה ידו ויגיע המים לתוך ידו ולכלי:",
            "<b><big>דח</big></b>   [טרייבען שטאסען] (קדושין כ ערכין ל) דתנא רבי ישמעאל הואיל והלך זה ונעשה כומר לעבודה זרה דחה אבן אחר הנופל ת\"ל גאולה תהיה לו (מ\"ק כב) על כל המתים כולן מדחה מיטתו הרי זה משובח כלומר ממהר לקוברו. (נזיר יו) מדחין בה אליבא דבר פדא ורב מתנא כלומר זה מדחה קושיא של זה וזה מדחה קושיא של זה. (סנהד' עב) איתיביה רב חסדא לרב הונא. (אהלות פ\"ז) יצא ראשו אין נוגעין בו שאין דוחין נפש מפני נפש פי' אין הורגין את הולד כדי להחיות את אמו. (ובויקרא רבה ואשה כי יזוב זוב דמה פרשת ראשו כתם פז) אתו אמרין ליהויקים נבוכדנצר בעי לך אמר להון אפשר כן אין דוחין נפש מפני נפש אתון מחיין לנפשיכון וממיתין לדידי אמרו לו לא כך עשו זקניך בשבע בן בכרי הנה ראשו מושלך אליך בעד החומה:",
            "<b><big>דחד</big></b>   [ערפרייען אנטעשטיצן] תרגום ירושלמי הענק תעניק לו מדחדא תדחדון ליה:",
            "<b><big>דחון</big></b>   [מאזיק] בדניאל ודחון לא הנעיל קדמוהי פי' כלי שמחה:",
            "<b><big>דחך</big></b>   [שפאטען] תרגום למסת נקיים ילעג ידחך ענינו כמו דהך:",
            "<b><big>דחל</big></b>   [פירכטטן] (בב\"ב כז) דילמא מייתי עורב טמאה ושדי התם וסגיא בדחלולי בענמא קא משמע לן פי' לשון יראה כמו כי ירא אלהים אתה ארי דחלא דה' את כגון שהעושין צורות של עץ ונראין כבני אדם להפחיד העופות כשמנדנדת אותם הרוח יפחדו העופות ויברחו:",
            "<b><big>דחס</big></b>   [צודריקי פרעסען] (יבמות מב) אלא משום דחסא. (שם קג) משום דחיילא דכרעא עליה דחיס. אמר אמימר האי מאן דחליץ צריך למדחסיה לכרעיה פי' להכביד רגלו בקרקע ולהדחיק (ובויקרא רבה אמור אל הכהנים) ענף עץ עבות זו לאה מה הדס זה דחוס בעלים אף לאה דחוסה בבני':",
            "<b><big>דחף</big></b>   [אנטרייבען] להדוף את אויביך תרגו' ירושלמי למדחף ית בעלי דבבך וכן תרגום ונדחה ידו בגרזן <small>(א\"ב לשון עברי היא הרצים יצאו דחופים)</small>:",
            "<b><big>דחק</big></b>   [דרונגען דריקען] (מ\"ק כח) דחיק רגליה דבר נתן פי' למהוי הוא נשיא. (מנחות צח) הא כיצד דוחקין ובולטין בפרוכת <small>(א\"ב לשון מקרא זה ואיש אחיו לא ידחקון)</small>:",
            "<b><big>דטגמא</big></b>   [בעפעהל] (בריש ויקרא רבה) מאוהל מועד לאמר משל לדיטגמא כתובה ומחותמת. (ובילמדנו בסוף ויהי מקץ) שלשה דיטגמאות פי' יוסף אחת שלא ירד עבד ייקח בר והשנית שלא יהא אדם מחמר שני חמורים והשלישית שיהא שמו ושם זקנו. והדת נתנה בשושן הבירה תרגום ודיטגמא איתפרסמת בשושן בירניתא פי' דיטגמא כתב <small>(א\"ב פיר' בלשון יוני פתגם המלך ופתשגן הדת ובתרגום שני דאסת' ויהי בהשמע דבר המלך וכדשמע מלכ' כתב בדיטגסיס פירוש בלשון יוני כמו דיטגמא)</small>:",
            "<b><big>דטולמוס</big></b>   [קיעהן פערשייטע מענשען] (בב\"ר מא) וינגע ה' את פרעה אמר ר' ברכיה עלו דטולמוסין למקרב למסנא דמטרונ' וכן בפ' כי עצור עצר ה' <small>(א\"ב פי' טולמוסין בלשון יוני חצופים ואנשי זרוע עיין ערך טלם)</small>:",
            "<b><big>די</big></b>   [געניג] (נדה כ עדיות ב) שמאי אומר כל הנשים דיין שעתן פי' האשה שבדקה עצמה והנה היא טהורה ולאחר זמן בדקה עצמה והנה היא טמאה מה שנגעה באותה שעה טמא ומכאן ואילך ולא קודם:",
            "<b><big>די</big></b>   [וועלכע] תרגום אשר:",
            "<b><big>דיאו</big></b>   [טאג] ירושלמי דע\"ז פ' לפני אידיהן כיון דחמא איממא ארך אמ' קלון דיאו פי' בלשון רומי יום עיין ערך קלנדא:",
            "<b><big>דיבא</big></b>   [וואלף] (תרגום כזאבי ערב כדיבי רמשא):",
            "<b><big>דיו</big></b>   [טינט] (שבת קד) כתב בדיו בסם ובסיקרא גמ' דיו דיותא. (ב\"ב קסג) דמדיית ליה פי' דמדיית בדיו החלק כלומר עושה נקודים של דיו בין העדים לאשרא. (חולין מ\"ז) בגמ' דהריאה בפרק אלו טריפות כדיותא טריפה פי' שחורה כדיו <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו כתוב דמטייט ליה סהדי אטיוטא הוא דחתימי לדעת הערוך גרסינן אדיותא והענין אחד מאן דגריס אדיותא מקום מחוק שהוסר ממנו הדיו ומאן דגריס אטיוט' מקום מחוק שהעבירו טיט עליו או הוא מלשון וטאטיתי' במטאטא)</small>:",
            "<b><big>דיו</big></b>   [איין ארט פיגיל] (מציעא כד) ההוא דיו דשקל בישרא (כתובות נ) מאי אסותיה מררתא דדיו חיורתי פי' עוף הנקרא דיו. (חולין סג) אמר רב יהודה חסידה זו דיה ולמה נקרא שמה חסידה שעושה חסד עם חברותיה האנפה זו דיה רוגזנית תניא נמי הכי למה נקרא שמה אנפה שמנאפת עם חברותיה. תרגום ירושלמי החסידה דיתא חיוורתא:",
            "<b><big>דיוזגי</big></b>   [דאפעלט] (סוטה יג) תאנא אותה שבת שבת של דיוזגי היתה ניטלה רשות מזה וניתנה לזה פי' דיו שנים זוגי זוגו' ב' זוגות של מנהיגין כלומר שהיתה שבת למשה ושבת ליהושע ונטלם רשות ממשה ונתנה ליהושע ודיו היינו זוג וכפל הדיבור <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חברה של שנים)</small>:",
            "<b><big>דיוטר</big></b>   [דאעפעל העהלע] (בב\"ר פרשה ויהיו חיי שרה) שם ועבר היו מהלכים לפני מיטתה וראו אי זו מקום מופנה לאברהם אבינו וקברו אותה בדיוטרין שלו: <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דיוטרין מקום שני וסמוך לראשון)</small>:",
            "<b><big>דיומד</big></b>   [דאפפעלע זיילע] (עירובין יז) ד' דיומדין נראין כח' (סוכה ד) רבי יעקב אומר דיומדי סוכה טפח פי' דיומדין ב' עמודין:",
            "<b><big>דיוסטר</big></b>   [דאפפעל זייטיג] חיבור לטומאה בשעת מלאכה (כלים פ' ך) פי' שני צדדין דיו שנים סטר צד כדכתיב ולסטר חד הקימת והוא עץ שיש לו שני צדדין והוא יד לקורדום איכא דאמרי דיסטר ומפרשי די שנים וכן דיופיטא ודיזוגי חרב פיפיות תרגום סייפא דיוסטרא. בכשיל וכלפות תרגום בקופיץ ומופסלת דיוסטרא:",
            "<b><big>דיוסק</big></b>   [דאפפעלזאק סאקוויס] (ברכות יח) תנו רבנן המוליך עצמות ממקום למקום הרי זה לא יתנם בדיוסקיא ויניחם על החמור וירכב עליהם מפני שנוהג בהן מנהג בזיון. (שבת קמב) פעם אחת שכחו דיוסקיא מלאה פירות בסטיו. (פסחים ח) בגמ' דיוסקיאה מלאה חמץ. (ובב\"ב עח) אמר עולא מחלוקת בשק דיוסקי' וכומני. (ובב\"ק קה) כגון שהיתה דיוסקיא של אביו מופקדת ביד אחר פי' שני שקים מחוברין ומונחין על החמור אחד מצד זה ואחד מצד אחר ובלשון ישמעאל אלכרג <small>(א\"ב תרגו' ירושלמי ויהי הם מריקים שקיהם והוה כד אינון מריקין דיסקייהון)</small>:",
            "<b><big>דיופי</big></b>   [הייבער] (עירובין קד) מענין בדיופי ומטיפין מאדק פי' בא להודיע שמותר להעלות יין מחבית בדיופי ופי' בדיופי כגון מינקת שיש לה שני פיות ומכניס פיו האחד בחבית ושואב בכל כחו ומעלה היין בכחו ויש פה למעלה מזה פה הדיופי הנתון בפיו כמו דד שהיין בהגעתו לדד מקלח ויוצא ומקבלו בכלי אחר עד שמריק כל היין שבחבית פי' מעיפין מאדק שמענו כי הוא כלי עשוי זלועא כמין כוז נקוב בקרקעיתו נקבין דקין ופיו צר ממלאין אותו מים וסתומים היו וכל זמן שפיו סתום אין המים שבתוכו שותתין מן הנקבין שכח הרוח מונע את המים וכשפותחין פיו ויכנס האויר דוחה את המשקה שבתוכו ומטיף טיפה אחר טיפה טיפות דקות ונותנין תחתיו כלי נחשת כגון ספל וכיוצא בו וכשנופלת טיפה על הכלי משמעת את הקול טיפה אחר טיפה כגון קול משורר ואמרינן מאי לאו מטיפין מאדק שהתירו חכמים לחולה לאו בחולה ישן ומבקשין להקיצו ועושין לפניו זה הקול כדי שיקץ לחולה בלבד התירוה משום סכנה אבל לבריא כי האי גוונא אסור שמוליד קול בשבת וקשיא לרבא דאמר לא אסרו אלא בקול של יד בלבד. ופריק לעולם בחולה נעור ורוצה לישן דמשתמעי הללו טיפי דמטיפין מאדק כי זמזומי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כלי ארוך וחלול ושני נקבים משני ראשיו)</small>:",
            "<b><big>דיופטרא</big></b>   [העמד פאן צווייא קאלירין קאבריץ פוסתעפיך] (בויקרא רבה באמור אל הכהנים ולקחתם לכם) לא אישתייר לי מכל דקפחית אלא הדין דיופוטא והדין דיפוטא מסהיד עליה פי' מעיל שיש לו שני צורות קורין בלשון יון כך. ס\"א מפיטא והוא לשון לעז ממש טפיט\"ו:",
            "<b><big>דיופלי</big></b>   [דאפפעל וואך] (תענית יט) אמר לא זזו משם עד שבאו דיופלי דרומי והכו את מוחו בגוזרין פי' שני שלוחים <small>(א\"ב פי' בלשון רומי דופלי אנשים חשובים בין אנשי הצבא אשר מפני גבורתם היו נותנים להם פי שנים ושכר כפול ומה שפירש בעל הערוך יפה פי' שבלשון יוני קוראים דיפולי לשלוחים אשר המשלח בא אחריהם)</small>:",
            "<b><big>דיופלוסטון</big></b>   [דאפפעלט פאלאסטין] (סוכה נא) תניא רבי יהודה אומר כל מי שלא ראה דיופלוסטון של אלכסנדריאה של מצרים פי' שני פלטרין זה לפנים מזה <small>(א\"ב פי' דיפלוסטואן בלשון יוני אולם ואכסדרה כפולה ובהדיא גריס ירושלמי דסוכה פרקא בתרא דיפלי אסטבא)</small>:",
            "<b><big>דיופרא</big></b>   [צווייאמאל פריכטע טראגענדע ביימע] (בריש דמאי) כל השיתין פטורין חוץ משל דיופרא. (ובפרק ט' דשביעית) אוכלין על הטפיחין ועל הדיופרא (עירובין יח) חוץ מן הדיופרא מאי דיופרא אמר עולא אילן העושה דיו פירות בשנה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אילן מוציא שני פעמים)</small>:",
            "<b><big>דיו פרצוף</big></b>   [דאפעלט געזוכט] (שם יח) אמר ר' ירמיה בן אלעזר דיו פרצוף פנים היה לו לאדם הראשון שנאמר אחור וקדם צרתני. (בב\"ר ח) נעשה אדם בצלמנו כדמותינו אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא הקב\"ה אדם הראשון דיו פרצופין בראו ונסרו ועשאו גביים לכאן וגביים לכאן. (ובריש ויקרא רבה מאהל מועד לאמר אמר סימון דיו פרצופין היה הדיבור יוצא חיים לישראל וסם המות לעו\"ג) <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שני פנים או שני ענינים ואופנים)</small>",
            "<b><big>דיוקן</big></b>   [בילד] (מ\"ק טו) דתני בר קפרא דמות דיוקני נתתי בהם ובעונותיהם הפכתיה יהפכו מיטתן עליה: (ב\"ב נח) כי מטא במערתיה דאדם הראשון יצאת בת קול ואמרה לו נסתכלת בדמות דיוקני בדיוקני עצמה לא תסתכל פירוש כי בצלם אלהים עשה את האדם (חולין צא) ע לין ומסתכלין בדמות של מעלה יורדין ומסתכלין בדמות דיוקני שלמטה (סוטה לו) ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי באת דיוקנו של אביו ונראת לו. (יומא סט) דמות דיוקנו אני רואה במלחמה ונוצח. (שבת קמט) ת\"ר כתב המהלך תחת צורה ותחת דיוקנאות פירוש צורת אדם המצויירת בכותל הכתב שתתתיו אסור לקרותו. פי' אחר מציירין כיצד נעקד יצחק ושחר מעשים (ב\"ק קד) א\"ר יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומין עליה פירש דיוקני צורה ידועה לו כגון סימן שהוא ביניהן ואפילו עדים מעידין שאמר להן הכתוב בכתב הזה כתב ידי הוא ואין העדים יודעין מה כתוב בו אלא כתבו הן למטה כי פלוני אמר לנו העידו עלי שזו הדיוקני שלי הוא. (ב\"מ קטו) אבל אתה נכנס על שכר כתף על שכר פונדק ועל שכר דיוקנאות פי' ששכרו לצור לו צורות ודיוקנאות בכותל. אך בצלם תרגום ברם בדיקנא. פירש דיוקני הוא צורה ועיקר צורת אדם המצוירת בו איקונין זו צורה המצויירת על הנייר או על הסיד כלומר דיוקני זו שנייה לזו כעין דיופי <small>(א\"ב תרגום אך בצלם ברם בדיוקנא פירוש בלשון יוני דמות תבנית צלם)</small>:",
            "<b><big>דיותק</big></b>   [פאמעליע] (ב\"מ נט) דאית לי' זקיפתא בדיותקיה לא נימא לחבריה זקיף ביניתא פי' רש\"י במשפחתו:",
            "<b><big>דייט</big></b>   [הויז. שטוב שיעדעסריכטער אמט] (שבת צו) היו שתיהן בדייטא אחת המושיט חייב והזורק פטור (עירובין פח) שתי דייטות זו כנגד זו. (ובב\"ב סג) המוכר בית לחברו ואמר לו על מנת שדייטי העליונה שלי דייטי העליונה שלו. (שם קמח) זה אומר בדייטי העליונה וא' אומר בדייטי התחתונה אמר רבי חנינא מעשה בא לפני רבי וצירף עדותן פי' עלייה (ובחלומות דמגלת איכ') חזיתי בחלמי דייטונא דבייתי מתברא. ס\"א שרית' דביתי <small>(א\"ב כן פי' מלה זו בלשון יוני ולפעמים עניינה מקום המשפט (בריש מדרש מגלת אסתר) שהוא נתון בדייטי)</small>:",
            "<b><big>דייטרוט</big></b>   [גלאז געשיער] (בב\"ר פרש' ב') ותפקחנה עיני שניהם לעירוני שהיה עובר לפני חנות הזגג והית' לפניו קופה מלאה כוסו' ודייטריטין הפשיל במקל ושברן. אמר רבי חייא לזגג שהיה בידו קופה מלאה כוסות ודייטרוטין בשעה שהיה חפץ לתלות הקופ' היה מביא יתד ותוקעה ותולה עצמו בה ואח\"כ תולה קופתו פירוש כלי זכוכית חשיבין <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני כלי עשוי באומנות פתוח במקלעות ובפטורי ציצים)</small>:",
            "<b><big>דייל</big></b>   [שטאטס דינער] (יומא יח) אי בר אחתיך דיילא נהוי חזי בשוקא קמיה לא תחליף פי' הוא הממונה על המכס חזי קמיה לא תחליף שהוא יודע כל מה שעשית ויתפשך לדין (פסחים פו) אמר רב הונא בני חבורה נכנסין בשלשה ויוצאין אפילו באחד פירוש חבורה שנמנו על הפסח ובאו מקצת מהן בעת שדרך בני אדם להכנס לאכול הפסח ושיגרו הן הדיילא שהוא כגון השמש שלהן וחיפש אחר הנשארים ולא מנאן אפילו אם לא נתקבצו מכל החבורה אלא ג' יש להן רשות להתחיל לאכול לבדם ואין עליהן להמתין להם עד שיבואו כיון שנתאחרו יותר מדרך בני אדם כול' אבל פחות מג' לא זה דין הנכנסין אבל אם היו מקובצים וראו מקצתן למקצתן ויצאו ונתאחרו יותר מן השיעור שאמרו והדר בהן דיילא ולא מצאן אפי' לא כשאר מכל בני החבורה אנא אחד כיון שהיו שם ויצאו מתחיל לאכול אפי' האחד לבדו ואינן יכולין לומר לו למה לא המתנת לנו אמר רבינא ונותן דמים אם אכל יותר על חלקו ולית הלכתא כוותיה וה\"מ דעל בעידנא כרבא והדר בהו דיילא:",
            "<b><big>דיומן</big></b>   [צוועק, ציעל] (בילמדנו כנחלים נטיו) למה כינה אותן בנחלים ביקש ליתן דיומן בישראל למה שהנחל הזה כשבני אדם ממלאין ממנו וכו' פי' ענין די כלומר דבר שיש לו קצבה שאינו נובע ויפחת:",
            "<b><big>דימורון</big></b>   [מויעלבעררען אבגאס]. עיין ערך איריוסטו:",
            "<b><big>דיין</big></b>   [ריכטער] (בב\"ר פרשה ג) והוו תרויהון מדיינין זה אומר אני אשלוט ביום וכו'. וירב בלבן תרגום ירושלמי ודיין בלבן:",
            "<b><big>דייסא</big></b>   [צוקאסט מעהלשפייז] (ביצה כו) מערבין בדייסא. (ע\"ז לח) איכא בנייהו אדרי ודייסא. (ברכות לו) בדייסא גרידא כולי עלמא לא פליגי דמברכין בורא מיני מזונו' פירוש דייסא הריפות גרידא בלא עירוב דבש ובלשון ישמעאל הריסא:",
            "<b><big>דייספק</big></b>   [פוס פאן איין טראג זעסעל] (גיטין נז) אשקא דדייספק חריב ביתר פירש רגל הכסא כגון מרכבה שנושאין אותו בני אדם ופעמים בבהמות (חולין עט) כי מעיילת לי כודנייתא בדייספק <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב ריספק)</small>:",
            "<b><big>דייציפי</big></b>   [טורקעלטויב] (שם סב) דייציפי ותורין של רחבה כשרק משום תורין ובערך צצלא מדמי לו ציצלי <small>(א\"ב דאציפי כתוב)</small>:",
            "<b><big>דייקטסא</big></b>   [וועג ווייזער] (ויקרא רבה פרשת ואם הכהן המשיח) ודייקטסא בחד עינא פיר' בלשון יוני מורה דבר מה ובפרט מורה הדרך:",
            "<b><big>דייקלריא</big></b>   [קעטע. געהנגע] (ירושלמי דברכות מי שמתו) ובלבד לא יעבד כהדין דייקלירא פירוש המפרש מיני שלשלאות שתולין בהם נטיפות ושאר תכשיטין:",
            "<b><big>דייר</big></b>   [פרעמדער גלויבענם איבר טרעטנער] (גיטין נד בכורות ל) הוא דהוה קרי לחבריה דיירא בר דיירתא פי' גר בר גיורת:",
            "<b><big>דיית</big></b>   [שוויצען] (פסחים ל) חזינא דמדייתי וכיון דמדייתי ידאי בלעי פי' מזיעין:",
            "<b><big>דיית</big></b>   [רידערבייגען] תרגום תחתיו שחחו עוזרי רהב תחותוהי דייתן רשיעיא:",
            "<b><big>דייתק</big></b>   [טעסטאמענט] (מ\"ק יח) ואלו כותבין במועד קדושי נשים גיטין ושוברין דייתיקי ומתנה. (ב\"מ יח) דייתיקי מתנה ושוברין פי' לשון יון קורין לשטר צואה דייתיקי ועיקר הדבר דא תהא למיקם ולהיות. וכל טוב אדוניו בידו תרגום ירושלמי דייתיקא דרבוניה (ובילמדנו ויהי בימי אמרפל) אמר לו כתוב דייתיקי שיהא בנו בורר לו חפץ אחד ממה שנפשו מבקשת:",
            "<b><big>דך</big></b>   [צערשטיסין] (ביצה יד) תבלין נידוכין במדוך של עץ (יומא עה) או דכו במדוכה מלמד שירד להן לישראל תכשיטי נשים עם המן דבר הנידך במדוכה פי' בשמים הנדכין במדוכה (נדרים נח) דלמא במדוכנין <small>(א\"ב תרגום דכא לארץ חיתי דכדך לארעא חיתי)</small>:",
            "<b><big>דך</big></b>   [ריין] (פסחים טז) משקי בית מטבחייא לא דיין שהן דכן אלא שאין מכשירין (חולין לה) תרגום טהור דכי:",
            "<b><big>דך</big></b>   [אורט. שטעללע] (ב\"מ צג) גובה סריא אדוכתא פלן. (ב\"ב ע) ההוא טייעא דהוה קא מזרע ארעא והוה אמר האי אורחא לדוך פלן פי' מקום <small>(א\"ב תרגום נודד ממקומו דמשני מדוכתיה)</small>:",
            "<b><big>דך</big></b>   [הערצאג] (בפרק המצניע ירושלמי) ונשיא נשיאי הלוי דוך דוכנין היה כמו דוכוס שנאמר לפנינו:",
            "<b><big>דך</big></b>   [דיזער] (עזרא) אדין ששבצר דך פי' זה תרגום הנער הלז עולמא דיכי:",
            "<b><big>דכמה</big></b>   [פריוואנג. מוסטר] השקוה פירשנו בערך דגם. השמת לבך כי אין כמוהו בארץ תרגום ארום לית דכמיה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חקירה נסיון ובחינה)</small>:",
            "<b><big>דכן</big></b>   [העהע שטאפע באנק] (במדות בפרק שני) והדוכן נתון עליה. (מגלה ג) ולוים בדוכנם פי' ל' ישמעאל שם האיצטבא דוכן ועומדין עליו הלוים. (ב\"ב כא) ואי איכא ארבעין מותבי' ריש דוכנא. פי' ממונה תחתיו שיסייעו ללמד הנערים ואין מנכין לרב משכירותו כדי לשכור אותו ריש דוכנא אלא מסייעי ליה ממתא כלומר הצבור שוכרין אותו ופי' ריש דוכנא ראש האצטוה ששם ישיבת הנערים <small>(א\"ב תרגום שאו ידיכם קודש טולו ידיכון כהניא על דוכן קודשא)</small> (כלים פ\"ז) דכון שיש בו בית קיבול קדירות טהור משום כירה וטמא משום כלי קיבול פי' דכון עושין בארץ ישמעאל מצבה מן החרש כמין איצטבא ותחתיה חלול ועושים בה מקום מלמעלן והאש דולק תחתיה כלי קבול כלומר כלי הוא הרחב שלו תוכו שהוא רחב. פירוש אחר דכון שיש בו כמין מכתשת של עץ וכירה עליו כדכתיב או דכו במדוכה:",
            "<b><big>דכן</big></b>   [בהעלטער] תרגום וגדרות לצאנכם ודכוון לענכון פי' בלשון יוני דוכיון כל מקום אשר הוא מוכן להיות בית קבול (ובב\"ר פרשת יקוי המים) רבנין אמרי דוכוס קבלונו והוא כמו דכון בלשון יוני.",
            "<b><big>דכוס</big></b>   [הערצאג העררפיהרער] (סנהד' לה) תנו לי דוכוס אחד. (ובב\"ר פ' סח) שרי מפיק דוכסין ומעייל דוכסין (ובויקרא רבה זאת תהיה) דוכסא רואה אותי ונוטל אותי (ובפסיקתא דוזאת הברכה) ויאמר המלך סוב התיצב כה ויסוב ויעמוד אמר ר' אבא בר כהנא אי הוה דוכוס איתעביד איפרכוס ואי הוה איפרכוס איתעבד איסטרטליטיס (ובילמדנו) בריש ואלה שמות משל לאחד שרגם איקינון של דוכוס פי' שר ואיפרכוס גדול ממנו ואיסטרטליטיס גדול ממנו. (ובמגלת איכה) בענין רבי אלכסנדרי פתח ויגל את מסך יהודה גלי דכסיה (ובויקרא רבה בזאת תהיה בסוף פרשת רפאני ה' וארפא) וצוה הכהן ופנו את הבית רגל את מסך יהודה גלי דוכסיה ס\"א גלי בילאות כלומר גלו השרים והעשירים <small>(א\"ב דוכוס בלשון רומי שר צבא ואיפרכוס בלשון יוני שר הפרשים ואיסטרטליטיס בלשון יוני נגיד מלחמה ובעיר רומי היו שרי צבאות הרבה אבל בעת צרה היו בוררים נגיד מלחמה על כלם ומשנהו שר המפרשים תרגום בפסוק ויספר להם המן והיה איתמני עם דוכסי מלכא)</small>:",
            "<b><big>דכסמן</big></b>   [ברינע, וואסער זאמלונג] (בילמדנו קח את המטה) על מי מנוחות ינהלני שהיתה הבאר נעשית לכל אהל ואהל דכסמני לא היה אחד מהן מצטער לילך למלאות ממקום אחר כלומר שביל היה עושה המים והולך עד אהלו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מקוה מים בבתים)</small>:",
            "<b><big>דכסן</big></b>   [דאפעלט] (בילמדנו ואברהם זקן) וכן שלמה כיון שהזקין חולי דוכסן שנאמר ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כפול וחולי כפול היה לשלמה זקנה והטיית לב)</small>:",
            "<b><big>דוכסון</big></b>   [עהרע רוהם] (ירושלמי בבא מציעא פרק אלו מציאות) לא אחית אלא למחמי בדוכסי דידכון פי' בלשון יוני כבוד גדולה וחכמה:",
            "<b><big>דוכסוסטוס</big></b>   [געשובען אוף ביידע זייטמן] (שבת עח מנחות לב) אמר רב דוכסוסטוס הרי הוא כקלף מה קלף כותבין עליו תפילין אף דוכסוסטו' כותבין עליו תפילין פי' רב האי ז\"ל מנהגא מייתי מגלתא דמעבדא בתמרי וקמחא דשערי ומתח ליה עד דיביש וקליף ליה עד דהוו תרין פיסקי ויזהר שלא ינקב וקאי קלף לחודיה ומעביר ליה לקלף דהוא אפא דמגלתא מכלפי בשר תוב בעפצא לשמה וכותב פרשיות על מקום בשר וההוא גיסא אחרינא דאקליף מיניה הוא נקרא דוכסוסטוס כורך בו פרשיות ומנח להו בקבעא דהוא שילחא דתפילין ומנהגא הכין הוא וקאמר רב כי היכי דכותבין תפילין על הקלף דהוא אפא דמגילת' הכין נמי כותבין תפילין על דוכסוסטוס דאיקלף מקליף אם כתב על זה כשר ואם כתב על זה כשר ומותבינן ליה הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף מזווה על דוכסוסטוס קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שיער. ומפרק רב שאם כתב על דוכסוסטוס יצא מיהא על הקלף מצוה ומותבינן שינה בזה ובזה פסול ומפרקינן בשבת לענין מזוזה ובמנחות לענין תפילין ואפא דמגלתא דהוא גיסא דעיקרי קלף הוא מקום שיער בודאי ומן גואי דיליה כתבינן ודקאמר במזוזה כותבין על דוכסוסטוס במקום שיער צאו במקום שיער ממש דאי סלקא דעתך אפא דמגלתא הוא מרישא בהדיא הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף והרי יצא מקום שיער גופו בכלל הקלף אלא שמע מינה מאי מקום שיער הוא מקום שנקלף הקלף משם שנמצא כנגד מקום שיער נמצא הקלף עומד לבדו ומקום השיער העיקר בו ואין כותבין שם לתפילין אלא מן אפי אחרינא ודוכסוסטוס העומד לבדו והמקום שהיה דבוק על בשר הבהמה בו אין כותבין עליו מזוזה מאותן הפנים אלא מפנים אחרות <small>(א\"ב פי' מלה בל' יוני עור בהמה מעובד ומתוקן משני עבריו וקשה לי לפי פי' הפוסקים טובא חדא דלא חזינן שהעור נחלק לתרי פסקי ועל דבר זה שאלתי עבדנים רבים והייתי כמצחק בעיניהם ואמרו לי שאם היה יכולת בידם לעשות דבר זה היה להם ריוח כפול ומכופל בעשותם מן עור אחד שנים ומן עור עב שני עורות דקים ותו קשה וכיון דמצוה לכתוב מזוזה על דוכסוסטוס למה לא מטרחי רבנן להיות דוכסוסטוס מצוי להם ואיני כחולק על דברי הפוסקים חלילה אלא באתי להתלמד ובעלי התוספות (בפרק שמונה שרצים דשבת) הביאו סמך לפירושי אף שהדיחוהו והאומר לרבינו תם שבלשון יוני קוראים לבשר סוסטוס כחש לו)</small>:",
            "<b><big>דכסוסיא</big></b>   [גיווער מאגיזין היטער] (מגילה לב) מאי דכסוסיא פרשא דמתא פירשה בערך טרזין:",
            "<b><big>דכיפת</big></b>   [ווידעהאפפי איין פויגל] דוכיפת זה שהודו כפוף (חולין סג) וזהו שהביא שמיר לבית המקדש:",
            "<b><big>דכר</big></b>   [ווידער]. (עירובין מו) הנהו דכרי דאתו למברכתא תרגום אילים חמשה דיכרי חמשא:",
            "<b><big>דכר</big></b>   [מעננליך]. תרגום זכר ונקבה דכר ונוקבא:",
            "<b><big>דכר</big></b>   [דענקען] תרגום ויזכר אלהים ודכיר ה':",
            "<b><big>דכורו</big></b>   [צויבערער]. (תרגום ירושלמי של אוב דכורו ואונקלוס תרגום זכורו):",
            "<b><big>דכרין</big></b>   [ווירמיג] (נזיר לד) ענבין דיכרין פי' רש\"י ענבים שהתליעו:",
            "<b><big>דל</big></b>   [צוויגענרייכער. רעבע] (בפרק ד' דפיאה) בדלית ובדקל בעל הבית מוריד ומחלק לעניים כן הוא משפט הפיאה שכל עני ועני מה שמגיע לידו זוכה בו שהפקר הוא ואם יש שם עניים ואומרים תשעים ותשעה נחלק את הפיאה בשוה שיכול כל אחד ואחד ממנו ליטול כשיעור המגיע לחלקו ואחד אומר לבוז לזה שומעין שאמר כהלכה כלומר נתפוש כל אחד וא' ממני כמה שיכול ומהו כהלכה כן מפורש (בתורת כהנים) תעזוב הנח לפניהן והן יבוזו אפילו צ\"ט אומרים לחלק ואחד אמר לבוז אפילו הוא בריא אפילו ידיו יפות לזה שומעין שאמר כהלכה יכול אף דלית ודקל כן תלמוד לומר אותם אפילו צ\"ט אומרים לבזבז ואחד אומר לחלק אפי' חולה אפילו מנוול לזה שומעין שאמר כהלכה ומה ראית לומר בדלית ודקל לחלק ושאר פירות לבזבז אחר שריבה הכתוב ומיעט תלמוד לומר קציר מה קציר שהקטן שולט בו כגדול יצאו דלית ודקל שאין הקטן שולט בו כגדול זה פירש רבינו משולם ברבי משה ברבי איתיאל מעיר מגנצ\"א (פ\"ז בכלאים) המדלה את הגפן (מנחות פו) אין מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות (פסחים ע) ת\"ר אוכלין בענבין עד שיכלו דליות של אבל. (ב\"מ צא) אמר רב ששת בריה דרב אידי במודלית. (שם קיא) דלית שעל גב פרסקי פי' דלית גפן גדול המודלה על גבי אילנות מן ורעו דליותיו ובלעז פירגול\"ה:",
            "<b><big>דל</big></b>   [ערהעבען טראגען] אגרא דהספידא דלויי כבר פירשנו בערך אגר. (מ\"ק כח) דדל ידלוניה ופי' כמו אגרא דהספידא דלויי. פי' אחר מי שנושא את המת אחרים ישאו אותו כדמפורש בפרק המדיר דיטען יטעוניה איכא דאמרי דלא דל ידלוניה מי שאין מגביה עצמו אחרים מגביהין אותו דנאמר כי טוב אמור לך עלה הנה וגו'. (שבת פח) שמואל וקרנא הוו יתבי וכו' חזו למיא דדלו ועכירי שאלו מלפני רב האי גאון מהיכן ידע שמואל דגברא רבה קא אתי ממערבא וחייש במיעיה והשיב חזנהו למיא דמידלן דקטפו ומוספי מידלו בתוקפא דילהון דכתיב והמים גברו עלו בתוקפהון והוה שמיע ליה לשמואל דגברא רבה קאתי ממערבא בההוא יומא וכיון דחזנהו למיא דעכירי ידע דההוא גברא דקאתי אי אפשר דלא שתי מנייהו ומנהג ידוע דמאן דשתי מהנהו מיא דעכירי חייש במעיה ומשמועתו אמר גברא רבה קאתי ומן עוכרא דמיא אמר דחייש במיעיה ופי' תהי בקנקניה חזי אי גמרי קנקניה אי לא כמאן דנקיט בת תיהא ותהי ושריף תהי מן קנקני דחמרא ופקדיה שמואל לקרנא לאוכליה אוכלין המשלשלין ומנעי' מבית הכסא דאיכוון לאסוייה מן חשש דבמעיה וכיון דמצטער רב ולא ידע דלאסיתיה איכוון לטייה דלא לקיים לי' ברא ולא איקיים ליה ברא לשמואל אלא בנתא וכיון דאתידע לרב דלאסויי איכוון ולטותיה אתקיימ' ביה חש דלא תחלוש דעתי' ואדבריה על נפשיה כמפורש בסוף פרק מרובה ולטיה נמי לקרנא ונפיק ליה קרנא דבשרא בעיניה:",
            "<b><big>דל</big></b>   [שעפפען] (ב\"ק צב) אי דלית דלינא אמר ליה דכתיב ויאמר אליה ברק וגו' כלומר אם תשאב מן הבאר אשאב עמך ואם לאו לא אשאב לבדי (יבמות צו) דלאי דדלו דולא נישל לכו סתר פתר פירוש בני אדם הדולין מים כלומר דולי חכמות עמוקות אשאל לכם פתר סתור. (שתפתרו דברי סתר). (גיטין עד) אמר רשב\"ג כולי עלמא דלו ג' דלוותא ואכלו ריבעא את דלי ד' ואכול תלתא לסוף אתא מיטרא וכו'. פי' משקין ג' פעמים ושקלי ריבעא מן הפירות דלי את ד' וטרח יותר וטול שליש שהוא יותר. (ב\"ב לה) אמר רבא אי דלי ליה איהו גופא סלא דפירי לאלתר הוי חזקה פי' אי איכא סהדי דיהב ליה לוקח למארי ארעא צנא דפירי דורון להוליכו לביתו נתברר מדידיה יהיו ליה למוכר ומיד הויא חזקה. פ\"א אי עזרו מוכר ללוקח להטעינו מפירות של אותה קרקע לאלתר הוי חזקה: (ר\"ה ו) לרבי מאיר ד' דל רגלים לרבי שמעון ד' דל מעשר בהמה (סוכה נו) דל בדל פי' משמר הנכנס והן באי השבת לדברי ר' יהודה נוטלין ז' חלות ב' יתירות על יוצאי השבת בשכר הגפת דלתות שהיוצאין פתחו והנכנסים צריכין לסגור השערים שפתחו היוצאין וזהו ששנינו הנכנס נוטל ז' ב' בשכר הגפת דלתות ואמרינן לימא משמר היוצא למשמר הנכנס נחלוק אלו י\"ב שש ושש וכן בשבת הבאה תחלוק אתה עם המשמר הנכנס וזהו פי' דל בדל ודחינן אמר אביי בוצינא טב מקרא כלומר הנאה קרובה עכשיו ואפילו היא מעוטה כגון הנאת קישות שהיא קטנה ואכלה מיד חפץ בה מאכילת דלעת שצריכה איחור עד שתתבשל כך טוב לי ב' חלות בשבת זו מיותר בשבת אחרת:",
            "<b><big>דל</big></b>   [קנוטיג צוטיג נאכהענגן] (חולין קכט) האבר והבשר המדולדלין בבהמה. (בכורות לה) מעשה בזכר של רחלים זקן. (שם מה) אלו בעלי הדלדולין פסולים באדם וכשרים בבהמה. (כריתות סו) אבר המדולדל בבהמה אבל המדולדל באדם טהור ובגופה של בהרת (נגעים פ\"ו) היבלות והדלדולין איכא דאמרי התלתולין והוא כמו תל בשר ונדלדל למטה. ובאלו חוצצין (מקואות פ\"ט) וצפורן המדולדלת. (חולין מד) אמר שמואל סימנין שנידלדלו ברובן הכא דאידלדלו אידלדולי (שם מו) ומעורה בטרפשין מה הוא פי' נדלדל נתפרק ונשאר תלוי כדתנן האבר והבשר המדולדלין:",
            "<b><big>דל</big></b>   [מאגער, שוואך, ארם] (הוריות ט) נכתביה רחמנ' או בדלות או בעשירות מאי טעמא כתיבא בדלי דלות. (כריתות י) שמיעת קול ובטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו מביאין שתי פרידין תחת כבשה ומביאין בדלי דלות עשירית האיפה שמע מינה כבשה בעשירו' תורין ובני יונה בדלות עשירית האיפה בדלי דלות (סוטה ט) תניא רבי אומר אלמלא לא נקרא שמה דלילה ראוי היתה ליקרוא דלילה שדילדלה את כחו דלדלה את לבו דלדלה את מעשיו:",
            "<b><big>דל</big></b>   [פאדום שניר], (ב\"ק יז) במשנת היה דליל קשור ברגלו פי' חבל או חוט (יבמות סג) זבין ולא תדויל <small>(א\"ב כתוב בנוסחאות זבין ולא תיזול ופירוש רש\"י מכור ואל תבא לעניות ורבינו חננאל כמו שכתבו התוספות פי' קנה ואל תארג והביא ראיה מן סתר זוללת בשוק אבל בעל הערוך גרס וסתר דוללא ולפי דעתו יהיה הפי' קנה בגד עשוי ואל תתקן הפשתן לארגו)</small> (חולין ס) דכל מאן דמינגע יהבין ליה מסתוריתא וסתר דוללא ויתיב בשוקא. וכבר פירשתי בערך ביסתרקי ובלשון ישמעאל קורין לאנוצי פשתן דליל:",
            "<b><big>דלב</big></b>   [קעסטענבוים] (ר\"ה כג) ערמונין דלובי לח ולוז וערמון תרגום ודדלוב:",
            "<b><big>דילהון</big></b>   [דיעזען] (תרגום מכרה כיום כיום דילהן ות\"י תיהי וקיים ליה):",
            "<b><big>דלה</big></b>   [פירכטען] (תרגום פחד דלוחא). אשחק בבוא פחדכם תרגום דלוחכון. (וכן בבוא כשואה פחדכם לא תירא מפחד פתאום):",
            "<b><big>דלטור</big></b>   [אנצייגע פערליימדער]. (סנהדרין מג) אמר לו וכי דלטור אני. (ובב\"ר פרש' ב) והנחש היה ערום התחיל אמר דלטוריא לבוראו. (ובפסיקתא דפרה) ענ ידי שהיה בהן דלטורין פי' רכיל בלשון רומי ובלשון לעז. חנף יבוא תרגום דילטור יעול <small>(א\"ב פי' דלטוריא בל' רומיי רכילות)</small>:",
            "<b><big>דלכון</big></b>   [דער איעריגער] (סוכה מד) דלכון אמר דלהון היא (גיטין פד) רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבי דלכון אמר שאני הכא הואיל וקנאתו ליפסל בו פי' אמר רבי יוחנן לחזקיה בנו של רבי חייא שהוא בבלי דלכון אמר כלומר רב כהנא החכם שלכם שהוא בבלי דילהון הוא מדרבנן ואינה לא הלכה ולא יסוד ושנינן כי אמר רבי יוחנן להלכה למשה מסיני ויסוד נביאים בזמן שבית המקדש קיים ובגבולין וכי אמר רב כהנא בזמן הזה מדרבנן ומעשה דרב כהנא בהדי רבי יוחנן פורק לו כל קושיא שהיה לו בהגוזל בתרא והא דאמר לחזקיה משיב ואמר לו דלכון אמר מפורש בגטין וחזקיה בנו של רבי חייא היו קורין אותו בבלי בכמה מקומות מה בבלי אומר בדבר זה ואע\"פ שחזקיה רבו של רבי יוחנן הוא אומר לו דילכון:",
            "<b><big>דלמא</big></b>   [פילייכט]. (תרגום כי תאמר בלבבך דלמא תימר בלבך תרגום לו ישטמנו דלמא יטר לנא דבבו תרגום פן דילמא):",
            "<b><big>דלמטיקיון</big></b>   [איין קאצין קלייד] ומנעלות הפינון לא ילבש בהן עד שיבדוק (בסוף כלאים) פי' בלעז קלצ\"י והן מצמר טוב ומנעלות הפינין בלע\"ז פידו\"לי והן מפסולת של צמר ויש אומ' דלמט\"יק בלע\"ז קאפ\"א וכן קורין דלמטיקא ירושלמי מעפוריין <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי מין כתונת לבנה הבאה מארץ דלמטיא)</small>:",
            "<b><big>דלניה</big></b>   [צירונג] (ירושלמי דבבא מציעא פרק אלו מציאות אבדת מלכותא דילניה דידה פי' המפרש מין תכשיט יקר):",
            "<b><big>דלס</big></b>   [בעטרוג] (פסחים נו) שמלאכתן נאה ואין בהן דלוספי' דופי (וכן בלשון רומי):",
            "<b><big>דלוסקוס</big></b>   [קאסטען] כבר פירש' בערך גלוסקוס:",
            "<b><big>דלע</big></b>   [הארביז]. (כלאי' פ\"א) דלעת יונית עם המצרית פי' קיקיון <small>(א\"ב מה לקיקיון את הדלעת)</small>:",
            "<b><big>דלף</big></b>   [אויגען טרערן] (יומא כח) שברירי דשמשא קשי משמשא וסימן דילפא.(כתובות ס) הוו לה בני דולפני פי' בנים שעיניהן דולפות דמעות תמיד (בכורות מד) דולפנות דמעות וטורדות פירוש דולפות דמע יותר מדמעות:",
            "<b><big>דלפה</big></b>   [דאך טריפע] (מדות פד) ואמתים בית דלפה יש מפרשים תרגום ויחבר ולפוף <small>(א\"ב לפי דעת בעל הערוך אות דלת שמושי' היא ונקראות כן קורות עליונות נשענות על התחתנה שעל ידן נחברים הנסרים של תקרה פי' אחר חלל אשר בו עמדו מים הנוטפים מהקרוי העליון ונקרא כן על שם הדלף)</small>:",
            "<b><big>דלפן</big></b>   [וואסערמאן] (בכורות ח) הדולפינין פרין ורבין כבני חדם מאי דולפינין אמר רב יהודה בני ימא פי' אדם של ים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי שם תנין וחיה של ים יולדת גוריה ומניקתם בדדיה וזה טעם פרים ורבים כבני אדם נזקקת לזכר פנים אל פנים ואינה יולדת בנים)</small>:",
            "<b><big>דלפק</big></b>   [טיש אויף טראנק גשיעהר] (כלים פ' כ\"ה) השולחן והדלפקי יש להן אחוריים תוך (חגיגה כו מנחות צו פ' כב דכלים) השלחן והדלפקן שנפחתו או שחיפן בשיש (ע\"ז סט) המניח לגין על השלחן ולגין על הדלפקי פי' כלי עץ שמניח בו כלים של יין כמו כוסות ואשישות <small>(א\"ב בלשון יוני ורומי שלחן מוכן לערוך עליו הכוסות)</small>:",
            "<b><big>דלק</big></b>   [ברעננען] (בסוף ערלה) מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו (מדות פא) שבדרום שער הדלק ובריש גמ' דפ\"ק דיומא:",
            "<b><big>דלר</big></b>   [איינע קראנקהייט] (גיטין ע) היא מלמעלה והוא מלמטה אוחזתו דלריא כבר פירש' בערך גם <small>(א\"ב פי' בלשון רומי כא ב)</small>:",
            "<b><big>דלת</big></b>   [טהיר] (בב\"ק פ) דלת הננעלת לא במהרה תפתח מאי היא מר זוטרא אמר לסמיכה פי' דלת הננעלת כיון שלא נענה בראשונה לא במהרה נענה כדכתיב גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי מר זוטרא אמר לסמיכ' שכל מי שחזרו עליו לסומכו פעם אחת ולא נסמך שוב לא במהרה הוא נסמך (ב\"מ פה) שמואל ירחינאה אסיא דרבי הוה הוה קא מצטער רבי למסמכי' וכו' רב אשי אמר כל המטיבין לו לא במהרה מריעין לו בכינוי אמר וכן רב אחא מדיפתי שאמר לעולם אין מריעין לו בכינוי אמר כלו' אין מטיבים לו משום מילתא דנפשיה (ב\"ב יב) קרי רב אחא מדיפתי אנפשיה כל המריעין לו לא במהרה מטיבין לו. דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בה בשבת היכי דמי דלת אלמנה איכא דאמרי דחד שיפא איכא דאמרי דחד גשמה פירש שיפא לוח אחד כדכתיב וכפיס מעץ יעננה ומתרגמינן שיפא ואמרי להדלית לה גשמה ויש שגורסין שיבא גשמה. פי' שיבא שאינה נצמדת משני צדדיה והוא מל' צמיד דתרגמינן שיבבין פי' גשמה בית קבול של ציר שהו כמלבן אלא יורדת ומשתקעת בארץ (עירובין קא) דלת שבמוקצה:",
            "<b><big>דם</big></b>   [פערדאכט] (מ\"ק יח) אמר אביי אמרה לי אם דומי מתא יומא ופנגא. (מכות כה שם נב) ההוא דחליף אבבא דבי חמוה ונגדיה רב ששת ההוא מידם הוה דיימא חמתיה מיניה (שם ע) דדיימא מעלמא פי' מרננין עליה שגם אחר בא עליה זולתי הארוס. (נדה סו) דמות עיריך עלתה ביך פי' עין שלטה ביך שחושדין אותך לפי שאת רגיל' לטבול ביותר את מרבה בתשמיש המטה לכי והבעלי לו לאלתר כשתעלי מן הנהר שטבלת בו קודם שתראה דם איכא דאמרי אמר לה לא תגלי להו לחברותיך שאת מצטערת על כך שאת רואה דם דכי היכי דתהוי עליך בחד גיסא שתמהו עליך שהיית רגילה לשמש תדיר ונתנו ביך עין נתנוהו עליך לאידך גיסא שכשיראו שאת מרבה לראות דמים הרבה יאמרו סימן יפה הוא לה שהאשה שדמיה מרובין בניה מרובין ויתנו בך עין ויפסוק הדם (פירוש רננת בנות עירך עלתה כנגדך):",
            "<b><big>דם</big></b>   [געלד] (ב\"ב סב) אלא לדמי הכא נמי לדמי אמר רבי' חננאל ז\"ל קיבלנו מרבותינו קבלה רב מפי רב כי זה לדמי פי' שמין את השדה שפירש חוץ השדה פלוני וכשיעור דמי אותה שדה שייר לעצמו המוכר בשדה שמכר ואם נשאר בשדה שפירש לו כי מכרה מתשעה קבין ולמעלה המכירה קיימת נוטל המוכר ממנה כשיעור דמי אותה שדה שאמרנו חוץ ממנה והשאר ללוקח ואם הנשאר פחות מתשעה קבין בטלה המכירה שפחות מתשעה קבין אותה נקראת שדה והוא בפי' אמר ליה שדה פלוני מכורה לך וזה כגון זו ששנינו האומר לחברו חצי שדי אני מוכר לך משמנין ביניהן ואמר ר' יוחנן ולוקח נוטל כחוש ואוקימנא לדמי. (כריתות יג) תנו רבנן ולהבדיל בין הקדש ובין החול אלו דמים וערכים פי' בערך ערך (ב\"מ סג) רבי ינאי אומר מה לי הן מה לי דמיהן פי' נתן לו תשעה כספים בשביל איפה של חטים והוקירה ועמדה בי\"ב כשם שמותר ליקח האיפה של חטים כך מותר ליקח י\"ב כספים ששוה עכשיו וכן הלכה. (שם נח) אמר אמימר עד כדי דמיהם פי' כפליים כדמיהן. (פסחים לא) פטור מדמי התשלומין ומדמי העצים פי' אל תאמר חשובה זו התרומה כאלו שרפה ונהנה הימנה וחייב לשלם כפי הנאתו אלא אפילו כעצים העומדין לשריפה אינו חייב לשלם דחמץ בפסח איסור הנאה הוא (כתובות קג) נכנס רבן גמליאל בנו אצלו מסר לו סדרי נשיאות ואמר לו נהוג נשיאותך בדמים פי' הגאון טעם הדבר שלא תראה כרץ אחר שררה אלא כאדם שמקחו גדול בעיניו ואינו מוכרו אלא דמים יקרים. פי' אחר אפי' אם תהנה מהם דמים אעפ\"כ לא תזלזל בפניהם. ס\"א נהוג נשיאותך ברמים ברי\"ש. פי' לא תזלזל נשיאותך בפני התלמידים אלא נהוג בהן ביד רמה <small>(א\"ב תרגום אקנה מאותך אזבון מינך בדמים)</small>:",
            "<b><big>דם</big></b>   [בלוט] (פסחים פא) הפסח שנזרק דמו. (מנחות כה) דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה רבינא אמר טומאתו בין בשוגג בין במזיד זריקתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ר' שילא אמר זריקתו בין במזיד בין בשוגג טומאתו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה ולרבי שילא הא קתני בין בשוגג בין במזיד הכי קאמר נטמא וכו' (סנהדרין לח) יכול לא יהא אבר מן החי נוהג בו ת\"ל אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו יכול אף בשרצים כן תלמוד לומר אך מאי תלמודא אמר ר' הונא דמו מי שדמו חלוק מבשרו יצאו שרצים שאין דמן חלוק מבשרן (כריתות ד) כל חלב וכל דם לא תאכלו רבי אומר מה חלב מיוחד שחלבו חלוק מבשרו ואין מצטרפין זה עם זה אף דם שדמו חלוק מבשרו אוציא דם שרצים הואיל ואין דמן חלוק מבשרן שמצטרפין זע\"ז והא מהכא נפקא מהתם נפקא וזה לכם הטמא לימד על דם שרץ ובשרו שמצטרפין ולא מן היקישא סד\"א הני מילי לטומאה אבל לאכילה אימא לא אשמעינן היקישא לאכילה. אמר רבינא הואיל וכך דם נחש ובשרו מצטרפין מאי קמ\"ל היקישא ס\"ד אמינא שרץ דאיתרבי לטומאה אתרבי לאכילה אבל נחש דלא איתרבי לטומאה לא אתרבי לאכילה קמ\"ל היקישא כל מילי דאין דמו חלוק מבררו משמע פי' מה חלב מיוחד שחלבו חלוק מבשרו שחלב אסור ובשר מותר ואין מצטרף זה עם זה שאם אכל חצי זית חלב וחצי זית בשר אין מצטרפין זה עם זה דכל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור ואפילו בקדשים כדתניא ר' יהושע אומר כל הזבחים שבתורה נשתייר מהן כזית בשר כזית חלב זורק את הדם כחצי זית בשר כחצי זית חלב אין זורק את הדם אף כל שדמו חלוק מבשרו אההוא חייב אוציא דם שרצים שאין דמן חלוק מבשרן דזה וזה אסורין באכילה ומצטרפין זה עם זה (מעילה יז) דם השרץ ובשרו מצטרפין בכעדשה (חולין לז) מסוכנת דשריא מהכא וחלב נבלה וחלב טרפה חלב חלב למה לי זו היא שאין חלבה חלוק מבשרה ואי זו זו זו מסוכנת פי' זו היא שאין חלבה חלוק מבשר' אלא הכל אסור הבשר וכל שכן החלב יש לך אחרת כיוצא בה חולה וסופה למות שנשחטה חלבה אסור ובשרה מותר. דם היוצא מפיו ומפי האמה טהור. (ר\"ה כב נדה נח) א\"ל מדמהרי' א\"ל דם תהא אחריתו. דמים לו בין בחול בין בשבת (סנהדרין עב) פירוש חיים לו דמיו בתוכו. (בילמדנו ויאמר משה לחובב) כי לדם אעשך ודם ירדפ' אם לא דם שנאת בשביל כך דם ירדפך וכי שונא היה עשו את הדם הרי אין מעשיו אלא שפיכות דמים שנאמר ועל חרבך תחיה ומהו אם לא דם שנאת זה דם המילה. (ובפרשת נקום נקמת) כשם שהיא שונא דם המילה ודם הקרבנות ואוהב דם להרוג נפשות שנאמר ועל חרבך תחיה כך אף דם ירדפך:",
            "<b><big>דם</big></b>   [גלייכען] (ב\"ק עח חולין לח בכורות יד) שור או כשב פרט לכלאים עז פרט לנדמה (חולין עז) ומאי נינהו נדמה הנולד מן התישה דומה לכבש או הנולד מן הכבשה ודומה לתיש:",
            "<b><big>דמא</big></b>   [דעמאן טייוויל] תרגום ויעש אפוד ותרפים ועבד אפד ודמאין פירש בלשון יוני ורומי רוחות ודמות רוחות הן רוחות טהרה הן רוחות טומאה:",
            "<b><big>דמאי</big></b>   [אומוויסיג. צווייאפעלהאפט] (ב\"מ נד) ת\"ש מהא דתנן בריש מסכת דמאי הדמאי אין לו חומש ואין לו ביעור הא קרן יש לו וכו'. (מכות יג) בג' אכל טבל כתנאי (פ\"ד דדמאי) ר' אליעזר אומר אין אדם צריך לקרות שם על מעשר עני של דמאי וחכמים אומרים קורא שם ואינו צריך להפריש וכו'. (חולין עה פ\"ד דדמאי) רבי שמעון שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכלו על פיו פירוש שואל את עם הארץ שקנה ממנו ואומר הפרשת תרומה אם יאמר לו מעושרין אוכל על פיו. ותניא (בתוספתא דמאי) יותר על כן א\"ר שמעון שזורי הפריש תרומה ומעשר וכו' עד שכשם שאימת שבת על עם הארץ כך אימת דימוע על עם הארץ ואם אמר כבר הוצאתי אני ממנו מעשר נאמן פי' כיון דידע עם הארץ עונג שבת וסעודת שבת קבע וקובעת למעשר אם לא הפריש מעשר אינו משקר שאימת שבת עליו כך יש אימת דימוע עליו וכיון שהפריש החבר תרומת מעשר מן הדמאי ואחר כך חזרה למקומה ונתערבה ואומר לעם הארץ כך וכך אירע לי שמא הפרשת ממנה תרומת מעשר אימת דימוע עליו מימר אמר כיון שהפריש ממנה ואח\"כ נדמעה חמורה היא ואינו משקר פי' דמאי כבר פירשנו בערך דד. פירוש אחר מלשון דימיתי אם יצא ממנו מעשר אם לאו. פירוש אחר דין מאי מתוקן או לא. ובגמרא דבני מערבא מפורש דמי תיקן דמי לא תיקן. (בריש דמאי) הקלין שבדמאי פי' שנהנין מהן ואין צריך להפריש מהן דמאי שבאין מההפקר <small>(א\"ב בלשון יוני דבר של המון ויש ספק אם המון העם מעשרים תבואתם)</small>:",
            "<b><big>דמדום</big></b>   [רעטהליך] (ברכות כט). (שבת קיח) א\"ר חייא בר אבא מצוה להתפלל עם דמדומי חמה א\"ר זירא מאי קראה יראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים פי' יראוך עם שמש בשחר ולפני ירח היינו דמדום ערב כלומר קודם שקיעת החמה (ובב\"ר יא) ויברך אלהים את יום השביעי אבל יעקב שכתוב ביה שמירת שבת ויחן את פני העיר נכנס עם דמדומי חמה וקבע תחומין מבעוד יום וירש את העולם שלא במדה:",
            "<b><big>דמדמניות</big></b>   [רויעטן וויין] (ירושלמי דביצה פ' אין צדק) דמדמניות שבכרם הרי אלו אסורות נראה לי שמלה זו בירושלמי כמו דבדבניות בתלמוד בבלי ואולי מלתא דמדמני מזה ענין עיין שם פירוש ענבים מנטפים מיץ מעצמן ונקראו דבדבניות שהם זבות משקה ודמדמניות שזבות דם:",
            "<b><big>דומה</big></b>   [דעמאן גייסט] (ברכות יט) דלמא דומה קדים ומכריז להו. (חגיגה ה) הדר משלימנא להו לדומה פי' שר הממונה על המתים:",
            "<b><big>דמך</big></b>   [שלאפען] (בב\"ר) אמר רבי שמעון בן יוחי לפי שזלזלה בצדיק לפיכך אינה נכנסת עמו לקבורה הה\"ד לכן ישכב עמך הלילה אמר לה עמך הוא דמיך עמי לית הוא דמיך. תרגום אם תשכב לא תפחד אם תדמיך לא תדחל:",
            "<b><big>דמינו</big></b>   [הערר] (בב\"ר) פרשת נעשה אדם בצלמנו למלך ואפרכוס שהיו בקרונין והיו בני המדינה מבקשין לומר למלך דמינו. (ובמגילת איכה) היו צריה לראש ביבי דומיני אמפרטור. ס\"א יחי אדני <small>(א\"ב פי' בלשון רומי אדון עיין ערך אמפרטור)</small>:",
            "<b><big>דימונקי</big></b>   [פייער טאפף] הני קווקי ודימונקי היכי יהבינן להו בעל הערך גרם דמונקי בערך קווק עיין שם:",
            "<b><big>דמוס</big></b>   [שיכטע שטיינער] (שבת קב) אפילו העלה והניחה על גבי דימום של אבנים חייב. (ב\"מ כו) העלוה על גבי דימום ונפלו והזיקו כולן חייבין (סנהדרין יח) תא שמע נפש שבנאו לשום חי מותר בהנאה הוסיף בו דימוס אחד לשם מת אסור. (סוטה מד) אם הוסיף בו דימום אחד חוזר פירוש נדבך <small>(א\"ב פירוש דימום בלשון יוני יסוד ובסיס הבנין וגם נקרא כן סדר לבנים ואבנים לבנות)</small>:",
            "<b><big>דמוס</big></b>   [שוואהר] פטור אתה (עבודה זרה יו) פירוש בשבועה <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני מין שבועה שהפרקליט נשבע לפטור איש חייב מיתה)</small>:",
            "<b><big>דמוס</big></b>   [הייסע וואסר קוואלין] (ע\"ז יז) אין בונין עמהן בסילקי וגרדום איצטדיא ובימה אבל בונין עמהן דימוסיות ומרחצאות (ובב\"ר) עדיין לא בנה בהן דימוסיות (ובריש פסיקתא דפרה) למחר אני פותח לכם דימוסיות ומרחצאות. (שבת קמז) אסור לעמוד בקרקעית' של דמסית מפני שמעמלת ומרפא כל ימיה של דמסית כ\"א יום ועצרת מן המנין. חמרא דפרוגיתא ומיא דדומסית קפחו עשרת שבטים מישראל (ובאבות דרבי נתן בסוף פ' ר' יוחנן בן זכאי) הוא אמר אלך לדומסית למקום נאה ומים יפים והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידי חכמים מרובין ואוהבין את התורה ונגדל שמינו בתורה הוא נתמעט שמו בתורה והן נתגדל שמן בתורה פי' מים חמין שיוצאין מן הקרקע כגון חמי טבריא:",
            "<b><big>דמס</big></b>   [שטאדעס פאלקס אנגעלעגענהייטען] (בב\"ר פרשה ח) נעשה אדם למי היה להן לשאול לא לבני המדינה שהן עסוקין בדימוסיא של מדינה. (ושם) רב הונא אמר ה' אוניות נכתבין לו מדנים למצרים ומצרים לדימוסיא ובא פוטיפר ולקחו מדימוסיא (ובריש ויקרא רבה) אין בני המדינה נענשין עד שתפרש להן בדימוסיא של מדינה:",
            "<b><big>דמס</big></b>   שטאדטס איין קופטע] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים ולקחתם לכם) חד זמן עבר חד לגיון בעי למיגבי דימוסיא מן ההיא מדינה (ובריש פסקא דכי תשא) כך עשו הרשע מתהפך אייתי דימוסיך אייתי ארנוניך (בויקרא רבה קדושים תהיו פרשת כשושנ') <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כלל העם ודברים שייכים לעם בכללות הן בנינים ורחובות הן מרחצאות כללי תרגום ותענוגות בני אדם ותפנוקי בני אנשא ודימסיא ובי בנאוון ושלשה ערכים אלו מענין אחד)</small>:",
            "<b><big>דמס</big></b>   [פעבעל פאלק] (בב\"ר פרשה ו) גוזרני עליו בשעה שיצא תהא בולי ודימום יוצאין עמו <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני המון העם)</small>:",
            "<b><big>דמס</big></b>   [פערגעבונג אמעניסטיא] (בב\"ר פרשה ויבא יעקב שלם. ובפסקא דויהי בשלח פרעה) חמא חד צייד קאי וצייד ציפרין וכד הוה שמע בבת קלא אמרה מן שמיא דימוס הוה פשגא וכד היה ספיק לא הות מיחצדא. ס\"א מן שמיא דימוס ואשתזיבת פי' דימוס הנצלי (בויקרא רבה בריש קדושים תהיו פרשת ויגבה. ובירושלמי סוף ברכות. ובילמדנו בריש אלה הדברים) מלך ב\"ו יושב ודן כשהוא נותן דימוס הכל מקלסין אותו וכשהוא נותן ספיקלא הכל מרננין אחריו למה שיש שטף בדינו וכו' (ובפיסקא דשובה) הוה נוטל דימוס הה\"ד מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם (בפסיקתא דר\"ה ובויקרא רבה באמור אל הכהנים פרשת לעולם ה') י\"א דנו י\"ב נותן לו דימוס <small>(א\"ב פי' בלשון רומי נמחל ונסלח וספיקילא בלשון רומי יסורים ועונשי הגוף)</small>:",
            "<b><big>דמס</big></b>   [פונדעמענט] (בריש מגילת איכה) עד שהביא כל כסף וזהב שהביא מירושלם וספכו דימוס על רגליו <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני חבל וכבל)</small>:",
            "<b><big>דמסן</big></b>   [הערשאפט] (סנהדרין צו) אתנטילו דימסונאי פירוש מעוררים פירוש אחר ניטלו שלטונים מיהודה ומירושלים שעד היום ההוא היו בני אפריקא שולטין ביהודה ובירושלים:",
            "<b><big>דמע</big></b>   [פערמישוניג] (בפ\"ה דתרומות) אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון דתנן (המורה יב) סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין ונדמעה וכו'. (שבת קמב) רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה פירוש מדומע תרומה שנפלה בחולין ונדמעה מעלין אותה אם יש שם מאה ואחד ואומר זו התרומה שנפלה והשאר חולין ומותרין ואקשינן אמאי והא קא מתקן טבלא ונמצא עושה מעשה בשבת ופרקינן ר' יהודה כר\"א ס\"ל דאמר תרומה בעינה מחתא פירוש תרומה שנפלה בחולין אין מחשבין אותה שנתערבה בכל החולין אלא כאלו נתונה במקום אחד היא וכשנוטל מק\"א סאין סאה אני אומר כי היא התרומה אבל שאר החולין מתוקנין היו מקודם ולא היו אסורים אלא זו הסאה שניטלה ממקום התרומה שנפלה בלב' דתנן סאה תרומה שנפלה לפחות מק' ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר רבי אליעזר אומר מדמע כתרומה ודאי פי' סאה תרומה שנפלה לתוך נ' סאין חולין ועוד נפלו מאלו הנ\"א סאין סאה אחת לס' סאה חולין רבי אליעזר סבר הכל אסור נ' הראשונים וס' האחרונים שאני אומר הסאה של תרומה עצמה היא שנפלה בס' האחרונים לפי שאין המדומע עולה אלא באחד ומאה ואין באחד מהן מאה בשעת נפילתה בהן וחכמים אומרים אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון פי' סאה שנפלה לחמשים סאין ונפלו מאלו הנ' סאים לפחות מחמשים מדמעת אבל אם נפלה סאה לששים סאין עולה לפי שאילו היתה סאה במאה סאין ואחד היתה עולה. פירוש אחר מדמע כתרומה ודאי שחשוב כמו סאה זו כולה תרומה מחתא בעינא ואין המדומע מדמע אלא לפי חשבון שאם נפל סאה תרומה לחמשים סאין חולין ועכשיו נפל מן המדומע זה לחולין אחרים לפי חשבון מדמע אם נפל ממנו סאה לא נחשוב אותה סאה לדמע אלא אחד מנ' שבה מדמע והשאר הוי חולין (בתוספת דדמאי) כשם שאימת שבת על עם הארץ כך אימת דימוע על עם הארץ (ב\"ק ה גיטין נג) המטמ' והמדמע והמנסך גמרא איתמר מנסך רב אמר מנסך ממש ושמואל אמר מערב יין נסך עם יין כשר וכו' עד אמר לך מערב היינו מדמע וכולי עד אבל מדמע דהפסד מועט שיכול למכרו לכהן בדמי תרומה חוץ מדמי אות' סאה. (בספרי בפ' ויקח קרח מכל חלבו את מקדשו ממנו) מכאן אמרו תרומה עולה בא' וק' פי' תרומת מעשר שנותן הלוי לכהן היא אחד ממאה אם חזרה לתוך אותן צ\"ט מקדשתן אבל במאה תעלה והכי מפרש קרא דכתיב ממנו אותה תרומה שהוצאם ממנו מזה הטבל אם חזרה לתוכו מקדשו ואם לק' חזרה עולה בא' ומאה:",
            "<b><big>דן</big></b>   [ריכטען שייט] (פסחים ד) דונו דייני פי' מי' שתובע אותו כלום היה אומר לו בוא עמי לדין פי' אחר שהיה מזהיר לדיינים (סנהדרין יז) דנין לפני חכמים שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא חנן המצרי וחנניה בן חכונאי וכו' דייני גולה קרנא דייני דארץ ישראל רבי אמי ורבי אסי דייני דפומבדית' רב פפא בר שמואל דנהרדעא רב אדא בר מניומי דון מינה ומינה (סנהד' עה) דינא דבר מצרא (ב\"מ קח) (ב\"ב מג) בגמ' דהאומנין האו' לחברו דין ודברים אין לי על שדה זו. דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו (קדושין מב) פי' דינא רבה דיני שמים הריגה דינא זוטא בידי שמים ולא כהורג ממש אלא כגורם להריגה (סנהדר' קח) לא ידון רוחי באדם לעולם לא דין ולא רוח כלומר לא חיין ולא נידונין. ד\"א שלא תהא נשמתן חוזרות לנדנה (בב\"ר פ' כו) אין הרוחות נדונות לפני לעולם. ד\"א בשעה שאחזיר רוח לנדנה איני מחזיר רוחן לנדניהן:",
            "<b><big>דן</big></b>   [איין שפרוך] (שבת כ) דני דני אין בו משום דרכי האמורי פי' לחש הוא יוחזקו החביות. (יומא כח) זיהא דשימשא קשי משמשא וסימניך דנא דחלא (ע\"ז ס) אמר רב פפא גוי אדנא וישראל אכובא חמרא אסור וכו':",
            "<b><big>דין</big></b>   [דיזעס] תרגום זה דין דנא דנן תרגום איזה אידין הידי תרגום מי אלו הידיין תרגום אז הידין תרגום כה כדין תרגום מדוע מדן תרגום פה בדין תרגום איך איכדין:",
            "<b><big>דנבא</big></b>   [שווייף וויידל] תרגום ויפן זנב אל זנב וקטר דנבא בריש דנבא:",
            "<b><big>דנג</big></b>   [נאהמע איינע פרויא] חשקינן דונג (קדושין ע') פי' בת רב נחמן קטנה דינג שמה:",
            "<b><big>דנדנה</big></b>   [איינע פפלאנצע] (פרק שביעי דשביעית) ועיקר הדנדנא (נדה נא) <small>(א\"ב פי' מינתא)</small>:",
            "<b><big>דנח</big></b>   [שיינען זאננע אוף געהען] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פרשת צדקתך כהררי אל) באתריכון שמשא דנחא פי' זרחה <small>(א\"ב תרגום ויזרח לו השמש ודנח ליה שמשא)</small>:",
            "<b><big>דנטיב</big></b>   [געשענקע] (בב\"ר פרשה י) הקב\"ה עשה אסטטיבא ונתן דונטיבא ללגיונות וישבות ויברך (וביקרא רבה זאת תהיה ובסוף פר' זכור) בשר ודם נותן דונטיבא הה\"ד הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (ובילמדנו בריש פרשת ואתחנן) והיו למלך תוסווריות בכל מדינה ושלח המלך לאפוטרופוס לחלק דונטיבם ללגיונות. פי' אצטטיבה עמידה לשון לעז כלומר שנח ממלאכה ונתן דוטיבה ל' לע\"ז שבירכו במזונות (ובמה אקוב) משל ללגיון שמרד במלך ושלח לו דונטיבין ולא עוד אלא עוקרו ומחריבו ואלו בשעת שמרדו לא הזיקן אלא ליוה עמהן ענני כבוד לא זזו מהן המן והבאר לא מנע מהן וכו' <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מתנות שמחלק שר צבא לחילות בעת צאתם נגד אויביהם עיין ערך אסטטיבא)</small>:",
            "<b><big>דנמס</big></b>   [פערמעגען, קראפט, מאכט] (מדרש שיר השירים פסקא אתי מלבנון כלה) אכן יש בך דנמיס פי' בלשון יון כח ויכולת:",
            "<b><big>דנסטס</big></b>   [וואכערער] (בילמדנו בסוף אשה כי תזריע) לאחד שהיה חייב לדנסטס (ובאל חצר את מואב) למי שלוה משני דנסטין כיון שעשה גרנו ירדו שניהם ותפשו אותה. (ובבצר לך) אם הנחתם ע\"ז ובאתם אצלי אני דינסטיס ליתן לכם שכר (ובסוף גמ' דפרק במה אשה) ירושלמי היושב בבית מרועע עושה מלאך דינסטיס שלו דכתיב ישיא מות עלימו כמה דתימא כי תשה ברעך משאת מאומה פי' מלוה ברבית בלשון יון דנסטס:",
            "<b><big>דנק</big></b>   [איין קליינע מינצע]: (מציעא קט) ריבע' דההוא דנקא פי' המנהג הידוע השתל נוטל החצי ומי שלא שתל אלא עובד השתילים בלבד נוטל שליש בא השתלא להסתלק דינו ליטול רביע מן הנותר אחר שיטול האריס היורד במקומו לעבוד האילנות שליש והוא כגון שדה אילן שעולה להן השנה כולה בכל שנה י\"ב זהובין חולקין אותן בעל הבית והשתלא זה נוטל ו' וזה נוטל ו' כשבא השתלא להסתלק הוריד אריס במקומו נוטל האריס ד' שהן שליש הכל ונוטל בעל השדה ו' שהן חלקו בכל שנה ושנה נשארו ב' שהן שתות לי\"ב ורביע לח' שנשארו אחר שנטל חלקו שליש וזהו פי' ריבעא של ח' הנותרי' שהן שתות לי\"ב:",
            "<b><big>דנק</big></b>   [זויפטצין] (תרגום האנק דום אידנק שתוק):",
            "<b><big>דנר</big></b>   [איינע זילבר מינצע] (בתרא קסו) א\"ר אשי רישא דכתיב ביה דינרי הן דינרי זהב סיפא דכתיב בים דינרין הן של כסף ומנא תימרא דשני לן בין דינרי לדינרין (כריתות ח מציעא מד) איסר אחד מכ\"ד בדינר של כסף דינר של כסף אחד מכ\"ה בדינר של זהב <small>(א\"ב פי' בלשון רומי יוני וישמעאל מין מטבע רומי ושויה עשרה איסרין וזה פי' מלה של דינר דבר של עשרה והעלוהו לכ\"ד איסרין כי האיסר היה מטבע של נחשת והדינר של כסף ומשקלו יותר מעט ממשקל דרכמא כי משקל שבעה דינרין באונקיא אשר משקלה שמנה דרכמין ומשקל מחצית שקל הקדש שני דרכמין אם כן הדינר משקלו כרביעית שקל הקדש ובזה תבין מאמר דירושלמי פרק מצטרפין דשקלים ובקשו לשקול דינרין קרטין פי' בלשון רומי דינרין שהם רביעית)</small>:",
            "<b><big>דסטורין</big></b>   [גערטנער אנטהייל] (ערכין כח) אבל שדה סגי ליה בדסטורין. (קידושין ס) על מנת שיש לי בית כור עפר לא צריכא דאף על גב דנקיט ליה בדסטירין פי' זו השדה היא אצלו באריסות <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב בדסתורין)</small>:",
            "<b><big>דסק</big></b>   [בריף עדיקט פאהרלאדונג) (קידושין ע) אייתו עליה דסקא דזמינותא. (ב\"ק קיב) כגון דנקיט דסקא מבית דין הגדול (גיטין צו) במאי אפקעינהו בדייסקי. (שם לה) אלא רב בדייסקי הוא דהוה חתים פירוש רב בדייסקי הוה חתם מן צד הכתב והן אגרות של רשות שאינן לראיית עדות אבל בשאר שטרות תחת הכתב היה חותם רב ולא מן הצד הלכך כל מן הצד בין גגו לגבי הכתב בין רגליו כלפי הכתב לא חיישינן להו אלא שניהן פסולין וכן אחורי הגט אם הוא גט פשוט ואם נקרין העדים בסוף אחד מהן שאינו סופו של אחד בין גגו כלפי הכתב בין רגליו כלפי הכתב הוא כשר:",
            "<b><big>דסקס</big></b>   [וואזע צום עססען] (בב\"ר פרש' יא פרשת ויכלו) לאמבטי שהיתה מלאה מים והיו בה דיסקוסי' נאים. פעם אחת זימנני אדם בלודקיא והבי' לפנינו דיוסקי' טעין בי\"ו מוטות. ס\"א טרפסין בלשון יון שלחן. (שם פרש' לד) ויזכר אלקים את נח נפיק טעין ליה גרדומי דדהב בגו דיוסקי' דדהב (בויקרא רבה בשור או כשב פרשת צדקתך. ובריש אחרי מות) למלך שהיה לו שני דסקסיס נאים. (ובילמדנו בריש אחרי מות) הכניסו לו דיסקוס מעצמן פי' לשון לע\"ז הוא <small>(א\"ב פי' דיסקוס בלשון יוני ורומי מין כלי עגול וקערה אשר בה מביאים המאכל על השלחן ופי' דיסקרין קערה קטנה)</small>",
            "<b><big>דסקופלן</big></b>   [אינטערריכט. צוכט לעהרע] (בילמדנו בסוף ויקרא) הפולח הזה יודע נימוסי ודיסקפלינא שלי פי' תורתי ומוסרי ובלעז דישיפלי\"נא <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי מוסר ולימוד)</small>:",
            "<b><big>דסקר</big></b>   [עס גישיהר] (בב\"ר פר' עט) ויאמר שלחני אתת חדא איתתא טעונא ליה חד דסקרי' וחדא סכין בגוה (ובריש ויגש אליו יהודה פרשה צד) תפוחי זהב במשכיות כסף תרגום אונקלוס חזורין דדהב בגו דסקרין דכסף. (ובריש בילמדנו) האומן הזה כשהוא מבקש לעשות דסקרי' מה הוא עושה וכו'. (בפיסקא דאחרי מות ובפיסקא דפרה ובפסיקתא דבחדש השלישי) בנוהג שבעולם אדם עושה שני דסקרין אחד לו ואחד לבן ביתו של מי הוא עושה נאה לא שלו וכו' יש ספרי' שכתוב בהן דסקטון וי\"מ דסקרין קערה:",
            "<b><big>דסקרתא</big></b>   [אורטס נאהמע] (עירובין נט) אמר רב יהודה כגון דסקרתא דריש גלותא פי' עיר של ראש גלות. דסקרתא דנתזיר פירוש שהיה סותר ואין באין רבים אלא בשבילו והויא של יחיד (מגלה יו) אמר ליה ההוא סגיא ליה בחד נהרא או בחדא דסקרתא. (גיטין מ) ההיא דסקרתא דעבד דאיזדבן לגוים:",
            "<b><big>דסתודר</big></b>   [סערוועט. שלייער] (שבת מח) חזייה דפריש דסתודר פי' סודר עיין ערך סודר:",
            "<b><big>דסתן</big></b>   [אנטהייל] (ברכות מב) היו לפניו מינים הרבה שדר להו דסתנא ריש גלותא.(שבת קנז) ואתא שקלתיה לדסתנא דיהביתו לי יהביתיה ניהליה (גיטין סו) אותיבי קמיה דסתנ' דחנקא אמותה פי' דסתנ' חלק: <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב רסתנא עיין שם)</small>:",
            "<b><big>דסתק</big></b>   [גריף] ויבא גם הנצב אח' הלהב תרגום ועל אף דסתקא בתר שננא:",
            "<b><big>דסתורין</big></b>   [צווייא זייטיג] (בעל הערוך גרס דסטורין עיין שם):",
            "<b><big>דע</big></b>   [וויססען. קעננען] (שבת ב שבועות ב): ידיעות הטומאה ב' טומאת קדש וטומאת מקדש שהן ד' קודש ומקדש. יציאות השבת ב' הוצאה דעני והוצאה דבענ הבית ד' הכנסה דעני והכנסה דבעל הבית. מראות נגעים ב' שאת ובהרת ד' שאת ותולדה בהרת ותולדה. תנן בהאי פירקא דעל הודע ולא הודע שעיר המשתלח מכפר ורמו עלה בני מערבא (כריתות כה) חייבי אשמות ודאין שעבר עליהן יום הכפורים חייבין להביא אחר יום הכפורים ומקשו והלא כיפר יום הכפורים ואוקמוה ההיא דכריתות במודר ביום הכפורים. (חולין ה) שב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו פי' כתיב אשר לא תעשינה בזדון שאם יודע לו אינו עושה אז אם חטא בשוגג חייב חטאת פרט למשומד שאינו חוטא בשוגג שאם חטא בשוגג ונודע לו ורצה להביא קרבן אין מקבלים ממנו לפי שבשעת שאכל בשוגג אם היה אדם מודיעו שחלב הוא לא היה נמנע מלאכול. (ב\"מ יא) דעת אחרת מקנה אותן שאני פי' שאני בין מידעם דאתי ממילא למידי דקא איניש דאית ביה דעת וקא מקני ליה. גדולה דיעה שניתנה בין שתי אותיות של הקב\"ה (ברכות לג). (ובסנהד' צב עירובין נד) ומודע לבינה תקרא רבא אמר עשה מודעין לתורה פירש מודעין סימנין מודעין קבע זמן לתלמוד דיעה קנית מה חסרת (בריש ויקרא רבה. ובילמדנו בריש אלה פקודי) כשנכנס אדריינוס למקדש והיה מחרף ומגדף ועליו אמר דודרבון כל העולמים העלה עליהן שאילו היו יכולים לקוץ ארזים לעשות סולמות לעלות לרקיע היו עולין שנאמר יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות: תשובה דרבי' גרשום ז\"ל כל מודעי שמסר מודעא ואמר אנוס אני על מתנה זו שאני נותן ומודעי דמודעי שאמר לעדים מסרתי מודעא ונתגלה לו ועכשיו מוסרני לפניכם שבאונס אני מבטלה ולא ברצון ומודעי דנפקי מגו מודעי כי הא דאמר רב יהודה הא מתנתא טמירתא אף על פי דלא מגבי בה הויא מודעא לחברתה כיצד ראובן שהקנה אחת משדותיו לשמעון במתנה טמירתא דאמר לעדים זילו איטמרו הוי מודעא חזר ונתן שדה אחרת ללוי בסתם דלא אמר איטמרו ולא אמר כתבוה בשוקא או בברא אזלינן בתר אומדן דעתא ואמרינן כי היכי דלשמעון במתנה טמירתא ללוי נמי במתנה טמירתא גט ומתנה יכול לבטל בלא אונס וזהו אם בתן לאחד סתם וחזר ונתנה לאחר ואמר איטמרו הוויא שניה מודעא לראשונה ולא קנו שניהן:",
            "<b><big>דעדק</big></b>   [צערמאהלען] תרגום והדוך רשעים תחתם ודעדק חייביא:",
            "<b><big>דעדק</big></b>   [דין] תרגום שער צהוב דק שער צהוב דעדק עיין ערך דק:",
            "<b><big>דעץ</big></b>   [איינשטעקין] תרגום ויצג את המקלות ודעץ ית חוטריא:",
            "<b><big>דף</big></b>   [ברעט. בלאטט] (שבת קיו ושוין דף לדף. כלים פט\"ו) דף של נחתו' שקבעו בכותל (ב\"מ כד) מכר את הדלת פי' נסר ולוח וטבלא גדולה שהיא של נחתום שנותן עליה לחם כשהן ככרות בצק עד שיחמיצו כדמתרגמינן ברושים משניר בנו לך את כל לוחותי' אלוני' מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן מטמ' מפני הדפין פירו' כמין מגדל או שידה והן עשויין ליתן בהן כלים או ספרי' והן עשויין תחתיי' שניי' ושלישים (ע\"ז עה נדה סה) הדפין והעדשין והלולבק מדיחן פי' הנסרין שמניחין על הענבים. (ב\"מ עד) והוא מחוס' מכמר עיולי לבי דפא פי' בית הבד. (סוכה לו) לא צריכה אף על גב דעבדה דפין דפין פי' מרובע כגון לוח ובכל הבגדי' (בנגעים פרק י\"א) וכן שני דפי חלוק שנראה נגע באחד מהן <small>(א\"ב תרגום הקרש דפא)</small>:",
            "<b><big>דיפטא</big></b>   [איין געשטיקטע דעקקע] (ויקרא רבה פרשת ולקחתם לכם ביום הראשון) אלא הדין דיפטא דתחותי והוא מן דידך פי' בלשון יוני ורומי מכסה מרוקם בציורים וצבעים שונים עיין ערך טפט ובעל הערוך גרס דיופטא עיין שם:",
            "<b><big>דפלימטר</big></b>   [קליינע קיסטע] מלא מרגליות (בילמדנו פרשת ויקרא יעקב אל בניו) פי' כלי כעין תיבה <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ארגז קטן וכפול)</small>:",
            "<b><big>דפלון</big></b>   [דאפפעלט] (בב\"ר פ' ס') בת בימים רבי יודן ב\"ר סימן אמר בא בדפלון פי' בשני עולמים בעולם הזה ובעולם הבא ובלע\"ז כפול דופל\"ו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דיפולין שב וישיש גם בעל הערוך דבר נכונ' כי דיפלון בלשון יוני ורומי פי' כפול (ובירושלמי פרקא קמא דעבודה זרה)</small> קנסיה בדיפלא פי' קנסו בכפל):",
            "<b><big>דפן</big></b>   [ריפ. זייט. וואנד] (בכורות יט) במשנה יוצא דופן והבא אחריו (כריתות ז) המפלת ויוצא דופן (נדה מ) יוצא דופן אין יושבין עליו ימי נידה וימי טהרה פי' אם היתה אשה מעוברת ומתה והולד חי קורעין אותה בבטנה ויוצא (פ\"ב דכלים) וחבית דפונה בשולי המחץ פי' שהיא טמונה בארץ דפונה מלשון דופן שהוא בצד היקב ובלשון ישמעאל קורין לטמון דפין. דופן עקומה (ערובין ה) כבר פירשתי בערך גד. פי' אם נפתח הבית וסיכך על גביו והיה בין כותל לסיכוך ד' אמות כשרה חזיה לדופן הבית כמאן דקריב לגבי הסכך עצמו. פי' אח' חזייה לתקרה של בית שהוא סכך הבית כשר' והיא פחות מד' אמות כמו שהוא דופן עקומה ודפנות של בית עקומות עד הסכך. (ובפרק י\"ב דאהלות) עמוד שהוא מוטל באויר אם יש לו היקף כ\"ד טפחי' טומאה תחת דפנו פי' עמוד שראשו אחד קבוע בכותל והשני באויר מביא טומאה תחת דפנו פירוש דפנו גבו:",
            "<b><big>דפן</big></b>   [שלאגען] (ב\"מ קז) אתו בני מרשוניא דפניה. (גיטין לד) והאי דאמר להו הכי משום דדפניה פי' הכוהו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מי שהוכה עד יציאת דם מן גופו)</small>:",
            "<b><big>דפן</big></b>   [לארבערבוים] (פסחים נו) אסא דרא ושיכרא דדפנא פי' שכר שעושין מפרי אילן ששמו דפנא ולשון יון קורין ללאורו דפני. (מ\"ק ז) כיצד מקרין א\"ר יוסף בהוצא ודפנא. (ב\"ב ד) הכל לאתויי מאי לאתויי היכא דנהיגי בהוצא ודפנא פי' עבדי לחיים של גדר מן הדפנא ומגדלי' אותה מהוצי הדקל. ורב האי גאון פי' הוצא גדר של קנים דפנא קנים עומדין שמחזיקין בהן מחיצת הקנים שלא תדחה אותה הרוח ויפילה:",
            "<b><big>דפני</big></b>   [נאהמע איינע פארשטאדט] בא וישב לו בדפני של אנטיוכיא (במגלת איכה ישבו לארץ ידמו ובויקרא רבה ואשה כי יזוב זוב דמה). רבלה תרגום דפני וירד הגבול משפם הרבלה <small>(א\"ב שם מגרש עיר אנטיוכיא וגם מקומות אחרי' נקראים על שם אילנות דפני הנטועות שם)</small>:",
            "<b><big>דפס</big></b>   [פארם] (פסחים לז) אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון פי' דפוס מצוייר ויקבענו בפעם אחת. (ב\"ב כד) ולכל טיפה וטיפה בראתי דפוס בפרי עצמה. (ב\"מ נו פ\"ה דדמאי) הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננ' מן הצוננת על החמה אפילו מדפוסין הרבה הלוקח מן הפלטר מעשר מכל דפוס ודפוס דברי ר\"מ. (ירושלמי) שהיה ר\"מ אומר נחתום עושה טפס אחד ופלטר משתמש בכמה נחתומין הלכה כל שיש לו טפסין הרבה הלוקח ממנו מעשר מכל אחד ואחד שמין אחד מנחתום אחד ומין אחר מנחתום אחר ור' יהודה אומר מאחד על הכל כי רבי יהודה אומר נחתום עושה כמה טפסין ופלטר משתמש מנחתום אחד (ובסוף הלכה יו) פלטר מתרי תלתא גברי זבין נחתום מחד גברא זבין <small>(א\"ב תרגום ירושלמי ובדם ענבים סותה והוא מדמי לדפוס ענבין עיין ערך טפוס)</small>:",
            "<b><big>דפק</big></b>   [דיא ווענדע פין איין גראבען] גולל ודופק כבר פירשנו בערך גלל:",
            "<b><big>דפק</big></b>   [אדער, פולסט, נערפע]. (מציעא כג) וליהוי חתיכה גופה סימן אי דדפקא אי דאטמא (פי' רש\"י צואר ויש מפרשים מקום הדפק כשהוא יגע):",
            "<b><big>דפר</big></b>   [דאפפעלגאבע] (בב\"ר פרשה יט) על כן יעזב חיש א\"ר יוחנן אשתו מגרשתו ונותנת לו דופורין. (ובב\"ר) מוהר ומתן פרא פרנון <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דיפרנין שחי נדוניות ופי' פראפרנון מה שהאשה מביאה לבית הבעל זולת הנדוניא ונעתקה מלה זו למתן הבעל)</small>:",
            "<b><big>דפתר</big></b>   [פעל, פארמיט]. (מגילה יז) על הנייר ועל הדיפתר' (גיטין כא) לא על הנייר מחוק ולא על הדיפתרא (שבת עט) עור דפתרא דמליח וקמיח יצא עפיץ (ובילמדנו בריש וארא) הוצי' דפתרא של אלהות. (ובריש ב\"ר) דפתראות ופינקסאות יש לו לידע היאך הוא עושה חדרים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני עור מתוקן לכתוב עליו וגם אחר הכתיבה נקרא כן)</small>:",
            "<b><big>דץ</big></b>   [איינשטעקין] (סוכה לח) אמר רבא לא לידוץ אינם לוליביא בהושענא פי' לא ינעוץ. (חולין ו) ונוהג בשליל רישא בכבשא אותביה אבית השחיטה דייב דמא ושרי אצדדין מקפא קפי ואסור אותביה אנחירי אי דץ ביה מידי שרי ואי לא אסור. דצייה ברישא דרומחא (בריש גמ' דהמוכר את הספינה. בכורות ח) שקל סיכתא תתי דצה לתתאי לא עאל דלי דצא לעילאי עאל (ע\"ז כח) רירא דיצא דמא ודמעתא פי' רירא היוצא מן העין דיצא שנוק' בו הצע' כמו המחט דמא דם שיש בעין <small>(א\"ב כמו דעץ ואות ע' מובלעת ובנוסחאות דידן כתוב דעציתיה בריש' דרומחא ופירושו מענין נעץ)</small>:",
            "<b><big>דץ</big></b>   [פאנצער] (פ\" כ\"ד דכלים) ודיצת הערביים טהורה מכלום פי' תריס קטן ביותר:",
            "<b><big>דץ</big></b>   [פרייען] דיצה וחדוה שישו אתה משוש תרגום דיצו עלה דציצין:",
            "<b><big>דיץ</big></b>   [געמזע] תרגום בבלי ותאו וזמר תורבלא ודיצ' וכן בירושלמי ודיצין תרגום ויעלת חן ודיצתא דחסדא:",
            "<b><big>דק</big></b>   [דין] (חולין נו) עוף הדק ניקבו הדקין פי' בני מעי' קטנים. (פ\"ב דדמאי) בגסה ומדדו בדקה טפילה דקה לגס'. (ירושלמי) הין מדה גסה מן הין ולמטה מדה דקה שומן מדה דקה מן שומן ולמעלה מדה גסה (חולין נד) תא שמע מיהא דתנן (בפרק שני בכלים) הדקים שבכלי חרס הן וקרקעותיהן ודפנותיהן יושבין שלא מסומכין פי' הכלים הקטנים אם נפחתו ונשתייר בשוליהן או בדפנותיהן שהן הצדדין שיעור שישבו במקום שלא מסומכין. ריש מעיא באמת' בעי גריד' וזהו חלב שעל הדקין (חולין צג נזיר נט) מה עביד לדקים ולא ליסריח פי' שאם יזרוק הדם קודם גילוח ראשו ויניח האמורי' להקטיר עם הזבחים שמביא לסוף שלשים אי אפשר שלא יסריחו הדקים והמעים הלכך מותר להקטירם בחציין כבן זומא: זבל דק וחול (חולין פז בפ' כסוי הדם. שם נא) כתנא דייק ונפיץ לא חיישינן דייק ולא נפיץ חיישינן דקתא חיישינן דק דקתא לא חיישינן פי' דייק ונפיץ לא חיישינן משום ריסוק איברים דרך הוא דייק ולא נפיץ קשה הוא <small>(א\"ב פי' רש\"י דייק חבוט ולי נראה שהחביטה במקל נקראת כן ואחר כך החביטה ביד נקראת נפוץ ודקת' הוא נעורת הנפרד בשעת החביטה ודק דקתא הוא נעורת דק)</small>:",
            "<b><big>דוק</big></b>   [צוקייען צושטוסען] בככיך ותשכח בנגריך (שבת קנב) פי' טחון בככי בשינים כלומר אכול כדי שיהא בך כח להלך ברגליך. המדקדק והשובט (שבת עה) פי' מדקדק על חוט הערב כדי להדחק ולהלחץ עם חבריו וזהו בכלל אריגה וכל גדוליה רוחקו בזקים (בנחום) תרגום דקדקו בשולשלן <small>(א\"ב נראה לפי פי' בעל הערוך שמלת דוק היא כמו דחוק ורש\"י פירש דוק בככיך מלשון מקר' אכלה ומדק' שהו' ענין כוסס)</small>:",
            "<b><big>דק</big></b>   [קליין]. אימריא דעדקין וגוזליא רכיכין (בסנהד' יג) ומתו גדולים וקטנים תרגום וימותון רברבין ודעדקין מקטון ועד גדול תרגום ירושלמי מדקדקיהון עד סביהון:",
            "<b><big>דק</big></b>   [מאגען] ונתן לכהן הזרוע והלחיי' והקבה תרגום ירושלמי דקיתא:",
            "<b><big>דק</big></b>   [קוקין] וישקף על פני סדום תרגום ירושלמי ואודיק ותייבב אם סיסר' תרגום ומדיקא אמיה דסיסר' (ובפסקתא דויהי בשלח פרעה) אודיקת שרה. רואיך אליך ישגיחו תרגום חזך עלך ידיקון:",
            "<b><big>דק</big></b>   [פיינהייט]. דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים (סוכה כח) <small>(א\"ב תרגום אשר בשערה ישופני דעד חוטי בינתא מדקדק עמי ומן עקר זה נגזר דווקא (יבמות עו) ומסרטינן ליה דווקא שערתא אבל פרזלא מזרף זריף פי' הדבר בדקדוק לבדו ונגזר גם (שבת קכד) דייקא נמי דקתני כלומר הוה מדקדק)</small>:",
            "<b><big>דק</big></b>   [איין הויט איבער דיא אויגין] דוקין שבעין ואליבא דרבי עקיבא דאמר אם עלו לא ירדו (זבחים פה ע\"ז ה ונא) אלימא בדוקין שבעין השתא לבני נח לגבוה חזיא בבמה דידהו לארורה מיבעיא. (בכורות לח) סח לי רבי יאשי' דמן אושא דק שחור משוקע הרי זה מום צף אינו מום לבן צף הרי מום משוקע אינו מום. (ושם מד) ואי כתב רחמנא דק משום דמחסרן פי' דק בלע\"ז מלי\"א פעמים גבוה פעמים משוקע כדמפורש בגמרא:",
            "<b><big>דקא</big></b>   [באלקין] (ברכות נו) בחלומות דהרואה אם כן קפו כשורא דוקא פי' בלשון יון קורין לקורה קפו ולעשרה דיקא <small>(א\"ב פי' דוקיא בלשון יוני קורות פי' קפא בלשון יוני עשרים והיא אות במספר כמו כף שלנו אם כן קפדוקיא עשרים קורות (ובמדרש איכה פסקא רבתי בגוים) כתוב בהדיא ומנהן יליף לה רבי יוסי קפדוקיא כפא בל' יון עשרים דוקיא בלשון יון קורות (ובבראשית רבה פרשת והנה סולם) אמר ליה זיל מני עשרין שריין בכרסיה דביתך)</small>:",
            "<b><big>דקה</big></b>   [איין ענגער איינגאנג] (עירובין ס) אם יש שם דקה אין אוסרין זה על זה פי' דקה אצטווה:",
            "<b><big>דקיון</big></b>   [שאנדי גערעכטיגקייט]. (ב\"ר פרש' ט) וכי מלכות הארץ טובה מאד אלא שהיא טובה על דקיון של בריות הרבה צבאין מינ' הקב\"ה לאדם הזה לתבוע דקיון שלו. בא נחש הקדמוני לתבוע דקיון של הבל. חמסי עליך א\"ל חד תבע דיקי רידי פי' עלבון <small>(א\"ב פי' דיקי ודקיון בלשון יוני דין ומשפט)</small>:",
            "<b><big>דקל</big></b>   [קארב] (יומא עח) רבא נפיק בדיקולי. (פסחים קיב) ריש תורא בדיקולא סליק לאיגרא ושדי דרגא מתותיך פי' אם תראה ראש שור בכלי אחד שאוכל בו ועוסק באכילתו אעפ\"כ ברח לגג. (סנהדרין ז) היא ניימא ודיקולא שפיל פירוש היא ישינה וקלתה מהלכת על פני המים כן היא כמו אשה עצלנית שישנה על שפת היאור וקלתה בצידה יבאו המים ושטפו את קלתה ונשאוה והיא ישנה ואינה יודעת ומקרא הוא ברור ובשפלי' ידים ידלוף הבית (ב\"ב כה) הנהו דקולאי דאיתי דיקולי לבבל פי' אומנים לעשות קלתות למכרם (חולין צת) ההוא כי זיתא דתרבא דנפל לדיקולא דבשרא. תשובת הגאון וששאלתם כי זיתא דתרבא דנפל לדיקולא וקשיא למר צונן או רותח ורותח היכי נפל לדיקולא מי סברת לדיקולא עצמה נפל הכי קאמר כי זיתא דתרבא שנפל ליורה גדולה שיש בה שיעור דיקולא:",
            "<b><big>דקל</big></b>   [גריטץ, גרויפען] ותשטח עליו הריפות תרגום ושטחת עלוהי דקולן:",
            "<b><big>דקל</big></b>   [טייטעל בוים] (עירובין נא) תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה. פי' דקל שסובל אחיו כגון שהיו ב' דקלים סמוכים זה לזה ונטה אחד מהן ונסמך על חבירו. דיקלא דפריק מריה מכרגא פי' דקל שפודה בעליו מכרגא כגון שטוען פירות הרבה שיספיקו דמיהן לשקול בכל כרגא שיש לשלטון על בעליו בשדה ובדקלים. (ב\"ב לו) אמר אביי דקל נערה איכא בינייהו פירוש דקל המשיר פירות קודם גמירתן מלשון גם חצני נערתי לשמואל דאמר בעינן ג' גדרות לא הויא חזקה דהא לא גדר לרב דאמר ג' שנים בעינן הרי החזיק ג' שנים והויא חזקה. י\"א דקל נעורה פירושו דקל דיופרין שעושה פעמים בשנה לשמואל דאמר בעינן ג' גדירות בשדה וחציה הוי חזקה דהא גדר שלשה גדירות לרב לא הוי חזקה עד דאכיל לה ג' שנים (חולין קכה) קולית ששפה לארכה טמאה לרחבה טהורה וסימן דיקלא כך פי' קולית ששפה לארכה טמאה שמתה חיותה כגון הדקל. כשיחתוך קליפתו כמין טבעת בכל סביבותיו ויבש האילן וכן הקולית כיון שישוף בשופינא סביביו ויבש המוח ואינו מעלה ארוכה מבחוץ <small>(א\"ב תרגום צדיק כתמר יפרח היך דקלא ילבלב)</small>:",
            "<b><big>דקל</big></b>   [וואסער שטראם] (פסחים מ) דלמא אזלא חדא בצידה דחברתה ולא סליק לה דיקלא דמיא מארבע רותחא ואתי לידי חימעה פי' רתיחה של מים אינה יכולה לעלות לחיטה מד' רוחותיה:",
            "<b><big>דקליקוס</big></b>   [אדוואקאט פערטיידיגער] (ויקרא רבה אמור אל הכהנים פרשה לעולם ה' מדריכך בדרך זו תלך) עד קנה לך דקליקוס פלוני ואת זוכה לפני בדין פי' אנוקט\"ו בלע\"ז <small>(א\"ב פירוש דיקלוגוס בלשון יוני מליץ טוב מלמד זכות. הוא סניגור הוא פרקליט הוא פטרון)</small>:",
            "<b><big>דיקומגא</big></b>   [עלצטער איבער צעהן מאן] (ב\"ר פרש' והקול נשמע בית פרעה) לשתי לגיונות של מלך דיקומנא ואווגוסטנא פיר' בל' רומי נכבדת וחשובה עשר ידות בין האחרות וגם לפעמים עשירים במנין ופי' אווגוסטנא על שם אווגוסטוס ונירון קיסר היה ראשון אשר קרא בשם לגיון אווגוסטנא:",
            "<b><big>דקן</big></b>   [בארט] (ב\"מ לט) אפיטרופא לדיקני לא מוקמינן כלומר לאדם גדול בעל זקן <small>(א\"ב תרגום בראש או בזקן בריש או בדקן)</small>:",
            "<b><big>דוקינר</big></b>   [קאמאנדירענדער איבער צווייא הונדרט] (פרקא קמא דירושלמי דע\"ז) חד דוקינר אוקיר לרבי יודן דסקוס מלא דינרין פי' בל' רומי שר מאתים:",
            "<b><big>דקר</big></b>   [שפיז שטעכען פאלמ'] (שבת קט) חוץ ממי דקרי' וכוס עיקרים בגמרא בבלית מפרש מי דקלי'. (ירושלמי בסוף כיצד מברכין) השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו חוץ ממי דקרים שהוא מברך ברוך שברא מיני רפואות אית דתנו מי דקלים ואית דתנו מי דקרים מ\"ד מי דקרים שהן דוקרין את המרה מ\"ד מי דקלים שהן יוצאין מבין שני דקלים. (ביצה ב עדיות ד) בית שמאי אומרים יחפור בדקר ויכסה. (ובפ' ה' דשביעית) אלו כלים שאין האומן רשאי למוכרם בשביעית מחרישה וכל כליה העול והמזרה והדקר. (פרק י\"ד דכלים) הקנתר של בנאי והדקר של חרש פי' אית דאמרי הדקר סיכתא בלשון חכמים כמו ששנינו יחפור בדקר ויכסה פי' אחר דקר כנגא ולשון מקרא את כדכתיב ולאתים וי\"א דקר כמין יתד וכמין נגר. (עירובין יא שם יו) היו שם שני קנים מדוקרין ועש' להן פאה מלמעלה פי' מדוקרין שדקרו ונעצו אותם בארץ מן וידקור את שניהם. (סוכה יג בגמ' דחבילי קש) קנים הדוקרין מסככין בהן פשיטא היינו יתדות אימ' קנים הדוקרנין היינו נמי דוקרני דקני פי' עיקר הקנים שנתלשו ויש בהן קנים הרבה הדבוקים בעיקר מסככין בהן דינם בדין האפקית' <small>(א\"ב פיר' דקל בלשון יוני את ומעדר והוחלפה אות למ\"ד לאות רי\"ש וכן באפסר)</small>:",
            "<b><big>דקר</big></b>   [אנצאהל פאן צעהן זאכין] (חולין ד) מצא בידו דקוריא של צפורים קוטע ראשו של אחד מהן נותן לו פי' קבוצת עופות שחוטין <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי שורש וקבוצת של דבר בפרט אם יהיה במנין עשרה)</small>:",
            "<b><big>דקר</big></b>   [איין פלוס] (ברכות נט) והאידנא דשנייה פרסאי מהאי דקורא ולעילא (בתרא כד) אימור מההיא דקירא אתאי. (קדושין עב) והיכא קיימא אמר רבי יוחנן מהאי דקירא ולעילא פי' לשון לעז קריאת של נהר <small>(א\"ב אולי נקרא שם הנהר דקר אחר שעל ידי דקירה וחפירה נעתק אל מקום אחר)</small>:",
            "<b><big>דקר</big></b>   [קארב] (ב\"מ פד) דרב פפא גופיה כי דקורי דהרפניא כן גרסינן ופי' רש\"י סלים שעושים בהרפניא ולי נראה שבעל הערוך גרס דקולי דהרפניא ולכן לא הביא ערך זה ופירש דקל סל וקלת:",
            "<b><big>דקרטיס</big></b>   [גלייך אויף גישטעלט] (בב\"ר פרש' ב) תני בשם רבי מאיר לפי גדולתו של נחש היתה מפלתו ערום מכל ארור מכל רבי אושעי' רבה אמר דיקרטיס היה עומד כקנה ורגלים היו לו <small>(א\"ב פי' דיקרטיס בלשון יוני בעל שתי רגלים ובלשון רומי דיקרטוס זקוף ישר ועומד)</small>:",
            "<b><big>דקרן</big></b>   [שטראהל, שיינען] (בב\"ר פרש' כא) כמין תרין דקרנק סלקין ומנהרין לעלמא מלשון כי קרן עור פניו:",
            "<b><big>דקרן</big></b>   [צווייא שפיצען, גאבעל] (מנחות צו) ד' סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן כמין דקרנין היו שסומכין בהן את הלחם פי' כעין קנים המתפרדין מלמעלה <small>(א\"ב פי' בל' יוני מזלו בעל שני שינים ועץ מפוצל לשנים ושני ערכים אלו אחד הם)</small>:",
            "<b><big>דוקרין</big></b>   [קליינר באליק] (ויקרא רבה פרשת יין ושכר אל תשת) הדא גופנא מסתמכא בכמה קני ובכמה דוקרין פי' בל' יוני קורה קטנה:",
            "<b><big>דר</big></b>   [פעלד מיסטיגען] (פ' ג' בשביעית) המדייר את שדהו עושה סהר בית סאתים פי' מדייר שמכניס כל בהמות לשדה אחת כדי שתזדבל שיוציאו זבל ומזבלין השדה כמו דיר של בהמה: (מ\"ק יג) תנו רבנן אין מדיירין שדה בחולו של מועד (גיטין מד בכורות לד פ\"ד דשביעית) שדה שנתקווצה בשביעית תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית (עירובין יח) דיר או סהר. (ובב\"ק קיג) א\"ר הני דמדיירי דיירי בתוך התחום אסור ליקח מהם פי' הצאן שנכנסין לדיר בתוך התחום אסור לקנות מבעלי הדיר הזבל מאי טעמא דערבן בהמות של מדינה בדיר וכגון גזל הוא זה הזבל:",
            "<b><big>דר</big></b>   [וואהענן] דיורין בעליונה (סוכה ט) חשבו כעין תדורו:",
            "<b><big>דר</big></b>   [טראגין, פוהרען, קרייזען, טרעפל] (שבת סז) שושמנא גמלא דדרו מידי ולחתמיה שיתין גושפנקי ולידייריה. (מגילה כח) אי דריית במתך דרי ע\"ז מד) ר' יוסי בר רב חנינא אמר אבן שואבת היתה בה דהות דרי ליה. רבי אליעזר אומר אבן יקרה היתה בה ששוה ככר זהב (שבת עז ב\"ב צה) כל חמרא דלא דרי על חד תלתא מיא לאו תמרא הוא. (גיטין לד) בראשונה היו אומרים דראר' אבינא לסילתיה ואזיל לגביה דרב הונא רביה (חולין קה) הנהו שקולאי דדרו תביתא (ר\"ה ט) דכולי עלמא דרור לשון חירות מאי לשון דרור א\"ר יהודה כי מדואר דריא ומוביל סחורתא בכל מדינתא פי' כשירוץ הסבל כשנושא הסחורה ומוליך הסחורה בכל מדינה לסחור ודומה למדואר שהוא ענין ריצה (יומא יז) מאי פקיע מדוורתא היא הרצועה שמלקין בו האדם (ב\"ק צב ב\"מ קז) שיתין רהוט רהטין ולא דוורוה לגברא דמצפרא כרך. ובספרים כתוב ולא אמטו ובפירוש הגאון כתיב ולא דוורוה:",
            "<b><big>דר</big></b>   [ווערפען, צערשטרייטען] (שם מד) והוא מחוסר מישרא חמה ומיבש ומידש ומידרי (שם פה) דליקא דרא לטייעא (ע\"ז מד) מאי משמע דהאי וישאם דוד לישנא דרוויי הוא כדמתרגם רב יוסף תזרם ורוח תשאם תדרינון ורוחא טלטלינין <small>(א\"ב בנוסחאו' גרסי' דזרויי ומתרגמינן תזרינין זרה הלאה ת\"י דרי להלאה. אשר זורה ברחת ובמזרה תרגום דידרא בריחתא. ואזרם במזרה תרגום וכמו דדרן במדרי' והוא לשון ישמעאל קורין למזרה מדרו)</small>:",
            "<b><big>דר</big></b>   [צאהן שמערץ. רייהע, עדעל שטיין] (שבר סה) גרגר מלח לדור שיני פי' חולי של שינים פירוש אחר עיקרן של שנים מקום ששתולות. (בפ' יום הכפורים בגמ' ועוד אמר רבי מתיא. ע\"ז כח רמי מידי בי ככיה ואתי דמא מבי דרי פי' כשנותן שום דבר בין שינים הגדולים שהן בסוף הלחי דמיקרו ככי יוצא דם משור' של שינים וקלנהו בנורא אמרא חדתא ודביק בי דרי (מגלה יב) דר וסוחרת רב אמר דרי דרי ושמואל אמר אבן טובה יש בכרכי הים ודורא שמה פי' דרי דרי שורות שורות של מרגליות. דרי דקמי הקב\"ה (סוכה מה) פי' שורה של צדיקים:",
            "<b><big>דר</big></b>   [גירטעל] (פ' יו בכלי') הקנונים הגדולים משיעש' שני דורים וכף של מאזנים משיעשה דור אחד פי' כדאמרינן בכיצד צולין אי נמי דקא גדיל ששורא ופי' מין הוצי כמין אזור עשב שהוא חום בלשון ישמעאל והיא חגורה ומתחילין ועושין דורין:",
            "<b><big>דר</big></b>   [אבטהיילונג] (קידושין פא) אביי דייר גולפי רבא דיירקנה פי' אביי היה עושה מחיצה דגולפי בינו לבין הנשים רבא בקנים:",
            "<b><big>דר</big></b>   [זיינסגלייכען] (סוטה יט). (קדושין לו. ע\"ז נא) א\"ל ר\"ת לרבי יאשיה דדריה לא תתיב אכרעך עד דמפרשת לה להא מילתא פי' בן גילו מכלל שהיה שם זקן:",
            "<b><big>דר</big></b>   [געשלעכט] אביו יקלל ואת אמו לא יברך משום דאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשן אלא אפילו דור שאביו יקלל ואת אמו לא יברך אל תלשן מנ\"ל מהושע (פסחים פז. ובב\"ר פרשה לז) ויאמר אלהים זאת אות הברית וגו' א\"ר יודן לדרת כתיב פרט לשני דורות לדורו של חזקיה ולדור אנשי כנסת הגדולה שהן צדיקים ואין צריכין אות ואין מתיראין מן המבול:",
            "<b><big>דר</big></b>   [גטריידע, ווארם] (בפרה פ\"ט) הדירה והכנה שבתבואה כשרין מפני שאין בהן ליחה פי' תולעת של חטין ומפרשי רבנן דהוא סלמנטון דת\"ר ואכלתם מן התבואה ישן בלא סלמנטות מאי בלא סלמנטו' רב נחמן אמר בלא רצעתא היא תבואה שנרקב' מלחלוחית הארץ וגבי משכן אמר קרש שנפל בו דרנא וכינה פי' תולעת וכן בלשון ישמעאל קורין לתועלת דרן:",
            "<b><big>דיר</big></b>   [קרוין] תרגום זר זהב דיר דדהב:",
            "<b><big>דרבן</big></b>   [אקער אייזען] (פ\"ט בכלים) מלמד שבלע את הדרבן פי' בערך מלמד:",
            "<b><big>דרבון</big></b>   [קלייען]. (בכורות ח) אזל אשכת דרבוני מגואי ומאבראי פי' ר' גרשום ז\"ל סובין מושלכין שם מבפנים הפתח ומבחוץ דאי חזי רושם כרעא דעיילא קטלי לשומרין דאבראי דשבקין גברא למיעל ואי חזו רושם כרעא דנפקא קטלי לשומרים דגואי פי' אחר דרבוני שומרים <small>(א\"ב תרגום ויוסורו אביר ויעדו דורבנא)</small>:",
            "<b><big>דרג</big></b>   [גארטין לייעטר] דרגא דרך גג (שבת עז) (כתובות י) דרגא דאמדלא כבר פירשנו בערך אמדלא:",
            "<b><big>דרג</big></b>   [שטאפלען, לייטער] (פ\"ג שביעית) אין בונין מדרגות על גבי גיאות מלשון בסתר המדרגה ופי' מנהג לעשות תחת סולם של אבנים חלול ונקרא מדרגה:",
            "<b><big>דרגון</big></b>   [לייבוואכע געוועהר טרעגער] (בילמדנו פרש' ותדבר מרים) אמר רבי אבהו מהו יפול מצדך אלף שהקב\"ה משלים לכל אחד מישראל אלף מלאכים שמשמרין אותו כענין שנאמר וממנשה נפלו אל דוד והן עושין לו דורגין ואחד מהן נעשה כרוז וכורז לפניו תנו כבוד לצלמו של הקב\"ה למה שכל העולם כולו מלא מזיקין (ובפרש' כי אם שמור) המלאכים שמסר הקב\"ה לאדם מהלכין לפניו כדרגין כשם שטכסיס של מלכות מהלכת לפניו ומכריזין לפניו אקי שיתנו לו מזיקין כבוד שלא יעמדו לפניו ויזיקו אותו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני נושאי כלי מלחמה לפני שר)</small>:",
            "<b><big>דרגש</big></b>   [בעטט] כבר פירשנו בערך גד. על ראש המטה ת\"י דרגשא. וישבת על מטה כבודה תרגום ורמת דרגשין. (ירושלמי ברכות פרק מי שמתו) איזוהי מטה איזוהי דרגש אמר רבי ירמיה כל שמסרגין את גופה זו היא מיטה וכל שאין מסרגין את גופה זו דרגש והתנן המטה והעריסה משישופם בעור הדג ואם מסרג הוא על גופה לאיזה דבר הוא שפה אמר ר' אלעזר תפתר באילין ערסתא קסרירתא דאית להון נקבין:",
            "<b><big>דרד</big></b>   [הייווין] (ע\"ז לב) אלא דשיכרא דארמאי אסור מאי טעמא משום דמערבה ביה דורדיא דיין נסך (תענית כב) אייתי דורדיא דחמרא שדאי ליה בשיפולא פי' דורדיא שדריא שמרים כולן אחד הן ובלשון ערבי שמו דורדי. אך שמריה תרגום ברם דורדייהא:",
            "<b><big>דרדג</big></b>   [גיסען] (כתובות טז) עבדא לך אימיך דרדוגי משחא אריש דרבנן פי' גאון יציקת השמן:",
            "<b><big>דרדסין</big></b>   [זאקען] (כלאים דירושלמי פ' ומנעלות) דפונין דרדסין פירוש ברדסין בלשון יוני מין מנעלים:",
            "<b><big>דרדק</big></b>   [קליין קונד]. (ב\"מ סו) אמר ליה דרדקי קרעוה פי' נערים <small>(א\"ב תרגום שחקו עלי צעירים מגחכין עלי דרדקין)</small>:",
            "<b><big>דרדר</big></b>   [דארן] (בפ\"ז בשביעית) ומאכל בהמה החוחין והדרדרין מל' קוץ ודרדר:",
            "<b><big>דרדור</big></b>   [פאס] (ע\"ז לב) חרם הדריני הדררורין והרוקבאו' של עכו\"ם (שם סא) עכו\"ם שהבית ענבים לגת בסלים ובדרדורין אע\"פ שהיין מזלף עליהן מותר (פרק ט\"ו דכלים) רבי יהודה אומר דרדור עגלה פי' חבית של עץ עגולה עשויה לוחות לוחות ואע\"פ שהיא גדולה כיון שהוא לעגלה מטלטלת מליאה וריקנית ובלע\"ז טרטור\"ה:",
            "<b><big>דריה</big></b>   [גשענק] (בב\"ר פרש' כד כל השומע יצחק לי (ובפסיקתא דשוש אשיש) נאמר כאן עשייה ונאמר להלן עשייה והנחה למדינות עשה מה עשייה שנאמר להלן נתן דוריה לעולם אף עשייה שנאמ' כאן נתן דוריה לעולם (ובילמדנו והכהן הגדול מאחיו) מוחל לעונות ישראל ונוטל דוריה שלימה הוי לפי שהוא מוציא דוריה לעולם יקרא גדול (ובכי תבאו אל הארץ בפרשת שלח לך) הרי אתם נכנסים לארץ הוו זהירין להיות מעלין לי דוראטא פירוש דיורין <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני משאת ומנחה עיין ערך דורון)</small>:",
            "<b><big>דרך</big></b>   [וועג, זיטטען] (שבת ו) המעביר חפץ מתחילת ד' לסוף ד' והעבירו דרך עליו פטור פירוש שהעבירו על עצמו מימינו לשמאלו פטור. אמר רבי עקיבא הוי זהיר מן היועץ לפי דרכו (סנהד' עו) כלומ' אם נתן לך עצה בשביל תקנתו. (שם לא) ירמיה אחי העביר עני את הדרך פי' שסרסו והעביר ממנו דרך תשמיש כדכתיב דרך גבר בעלמה. דרך לשון זכר ולשון נקבה (קדושין ב) דרכי לימנות (ביצה ג) פי' פליגי רבי יוחנן וריש לקיש אליבא דרבי מאיר לריש לקיש ששונה כל אפילו ביצה בכלל לפי שדרכה לימנות אחת אחת ואיכא בין רבי מאיר לרבנן טובא דרבנן אמרי ו' דברים בלבד ורבי מאיר אמר כל דבר חשוב שדרכו למנות א' א' ואפילו ביצה לר' יוחנן ששונה את שדרכו לימנות שנינו שאין בטילין ברוב ואפילו באלף אלו השנויין במשנה בלבד (פ' אחרון דערלה) א' הבגד שצבעו בקליפי וכו' ב' האורג מלא הסיט הצבוע בקליפי ערלה ג' חבילי תלתן של כלאי הכרם וכו'. ועל זה שנינו שהיה רבי מאיר אומר את שדרכו לימנות מקדש וחכמים אומרים אינו מקדש אלא ו' דברים ורבי עקיבא מוסיף אף ככרות של בעל הבית מפני שהן גדולים ואין נמנין אלא א' א' הנה י' וכן מפורש (בערלה ירושלמי) רבי יוחנן וריש לקיש חד אמר לרבי מאיר י' דברים מקדשין וחד אמר לדברי רבי מאיר כל הדברים מקדשין. דרכי האמורי כבר פירשתי בערך אמר:",
            "<b><big>דרך</big></b>   [טרעטען], (פ' ג' דתרומות) הפועלים אין להם רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמאין את הגת מיד פירוש דורכי ענבים מפני שהן מטמאין את הגת מיד כשיתחילי לדרוך לפיכך אין רשאין לתרום הענבים קודם שיתחילו לדרוך מפני הפסד כהן זה פירוש רבינו דניאל ז\"ל. דרכא ליה חמרא אגבה דכרעיה (שבת קי) פירוש דרך לו והכהו:",
            "<b><big>דרכון</big></b>   [עפרסיאנישע גאלדמינצע] (שקלים ד) מצטרפין שקלים לדרכונות. (בכורות נא) תנא חוץ מן השקלים המעשר והראיון. שקלים דתנן מצטרפין שקלים לדרכונות מפני משאוי הדרך פירוש שצריך להעלותן לירושלם ומפני משאוי הדרך התירו לצרפן לדרכונות שהן זהובין הא לאו הכי לא. (בב\"ב קסה) דרכונות דאינון ונמחקו אין פחות משנים <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי מין מטבע פרסי של זהב והיתה צורת דריוש חקוקה עליו ועל שמו נקרא ואולי הוא אדרכון שכתוב בעזרא)</small>:",
            "<b><big>דרכון</big></b>   [דראכען שלאנג] ירושלמי (כלאים פא) הרכיב תריד על גבי דרכון אע\"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן מאי נפק מנהון כורכי לבנון בנוסחא אחרת כתוב ירכון עיין שם:",
            "<b><big>דרלמוס</big></b>   [מענשען פעסט] (בב\"ר פרש' לג) ויסטר ה' בעדו אמר רבי לוי למלך שקבע דרולמוסיא שלו במדינה נטל אוהבו וחבשו בבית הסוהר ונתן אספרגוס שלו עליו זה כמו אנדרומוסיאה שפירשתי (ובפסקתא דויהי בחצי הלילה) ואחר נותן להם דורמוסיות פי' דבר כבד מאוד (ובילמדנו ויהי חושך אפילה) לא חזרו הביא עליהן דורמוסיות זה הדבר <small>(א\"ב פירוש אנדרולמוסיא בלשון יוני הרג ומגפת אנשים וזו היא הגרסא נכונה עיין שם)</small>:",
            "<b><big>דרום</big></b>   [זיד זייט] (זבחים כ) אמרו זקני דרום לא שנו אמר עולא תקע להו ריש לקיש לדרומא. (בב\"ב כה) הרוצה שיחכים ידרים ושיתעשר יצפין וסימנך שלחן בצפון ומנורה בדרום פי' ילך אצל חכמי דרום וילמד חכמה מהן ויש אומרים הרוצה שיחכים בשעה שמתפלל יכוין פניו כנגד מזרחית דרומית הרוצה להפשי' יכוין פניו כנגד מזחתית צפונית:",
            "<b><big>דרמליס</big></b>   [לויפבאהן וועטרענען] (בב\"ר פר' מט בריש וירא אליו) מקום של אברהם אבינו מפולש היה רבי יודן אמר כהדין דורמליס. (ב\"מ עב) א\"ל רבי זירא לרבי אסי א\"ר יוחנן אפי' כדורמוס הזה. (קדושין סג) האומר לאשה הרי את מקודשת ליעל מנת שאדבר עליך שחוק לפני רקוד לפני עשה לפני כדרומוס הזה פירוש רחבה גדולה לשון יון דרומוס <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מרוץ ורקוד או רחבה גדולה לרוץ שם)</small>:",
            "<b><big>דרמשק</big></b>   [דמשק אין שטאדט]. תרגום ירושלמי אשר משמאל לדמשק:",
            "<b><big>דרמסקן</big></b>   [פפלומען פין דמשק] (ברכות לט) הביאו לפניהן כרוב ודרמסקין ופרגיות (בבא קמא קיז) השוכר את הפועל להביא כרוב ודרמסקנין לחולה פי' פרונא ובל' ישמעאל אגאץ עין בקר ומברכין עליהן בורא פרי העץ <small>(א\"ב פי' דרמסקינא בלשון יוני ורומי אגסים הבאים מדמשק כי הם הטובים ויפה פירוש בעל הערוך ותרגום דמשק דרמשק)</small>:",
            "<b><big>דרן</big></b>   [ווארם] (בשבת עה) יריעה שנפל בה דרנא קורעין אותה ותופרין אותה. (שם קב) קרש שנפל בו דרנא מטיף לתוכו אבר וסותמו. (תונין סז) והתניא ואת נבלתם תשקצו לרבות דרנין שבראש בהמה פירוש תולעים שבראש הבהמה:",
            "<b><big>דורון</big></b>   [געשענק] (שמות רבה פרשת החדש) הקריבו לי דורון שאם תעלו לפני לבימה שאעביר אלוגין שלכם תרגום אשכר יקריבו דורון יקרבן פי' בלשון יוני מנחה ואשכר עיין ערך דריה:",
            "<b><big>דרינון</big></b>   [בוימוואלע פאן אייכען] (ירושלמי דשבת) לא בלכש דרינון פירוש בלשון יוני דבר וצמר של ארז:",
            "<b><big>דרס</big></b>   [דריקקען] דרסה חלדה הגרמ' ועיקו' כבר פירשנו בערך גרם (חולין כ) השוחט מן העורף מפני שהוא דורס. (שם ל) אין חוששין שמא ידריסו זה על זה פי' שמא ישענו על הסכין בכוחם הואיל והן שנים שחתכו הסימנין קודם שיוליכו ושיביאו הסכין:",
            "<b><big>דרס</big></b>   [נערטרעטען] (סנהדרין צ) כל הנותן מתנה לכהן עם הארץ כאלו נותנה לפני ארי מה תרי ספק דורס ואוכל ספק אינו דורס ואוכל וכו'. (ב\"ק יו) אמר שמואל ארי ברשות הרבים דרס ואכל פטור טרף ואכל חייב פי' דרס בהמה ואכלה נאלתר שלא המיתה בתחילה פטור דהיינו אורחיה והויא לה שן ברשות הרבים טרף ואכל שבתחילה הרג ואח\"כ אכל דלאו אורחיה והוי לה תולדה דקרן דמשונה פי' אחר דרס ואכל אם הכה זה הארי הבהמה בידיו ומתה בארס שלו ואכלה פטור שכן דרכו בעת שרוצה לאכול וקי\"ל שן ברשות הרבים פטור אבל אם טרף בפיו ובשיניו והמית הבהמה חייב ואע\"פ שאחרי כן ישב ואכל ששינה ודינו כדין הקרן ברשות הרבים דבהדיא תנינן דרך הארי לדרוס ודרך הזאב לטרוף ותני' רועה שהניח עדרו ובא זאב וטרף ארי ודרס וכו' ואקשינן על שמואל והכתיב אריה טורף בדי גורותיו ופריק בשביל גורותיו כלומר אין רצונו לאכול אלא להמית ולהאכיל לבניו וכן שאר הפסוק:",
            "<b><big>דרס</big></b>   [טרעטען שטאמפען] (ביצה יא) אין נותנין את העור לפני בית הדריסה. דריסת הרגל. (מגלה ח) בגמ' שוכר אדם בדרוסות ומופרדות. (חגיגה יח) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים פי' הפרושין חושבין את בגדי עם הארץ כאלו הם טמאים מדרס לפרושים ואין משתמשין בהן. (שבת כט) במדרסות עמוד ונעשה מלאכתינו. והתנן בשלשה תריסין (פרק כ\"ד דכלים) שלש עגלות הן העשויה כקתידרא טמאה מדרס פי' מפני שאדם סומך עליה כדאמרינן ביום טוב (שבת סו) לפיכך אם דרס טמא עליה ויש ביניהן דבר חוצץ ונפל עליה כחו אע\"פ שלא נגע בה טמאה (נדה מט) כל המטמא מדרס מטמא טמא מת וכו'. בגמ' דכל חזי למדרס מטמא טמא מת יש שהוא מטמא טמא מת ואין מטמא מדרס לאתויי סאה ותרקב דתניא והיושב על הכלי יכול כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו יכול יהא טמא תלמוד לומר והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יטמא מי שמיוחד לישיב' יצא זה שאומר לו עמוד ונעשה מלאכתינו אלו ג' דריסות ענין אחד הן אבל הראשון בסכין והשני באריה והשלישי באדם. אלו הפי' שפי' גאון אחד (פרה פ\"ח) הרי זה אומר מטמאיך לא טימאוני אתה טימאתני. המשנה הראשונה זו ששנינו במקדש מי חטאת לא ינעול סנדל שאם נפלו משקין על הסנדל נטמא וטימאתו הרי זה אומר וכו'. והמשנה השנית זו ששנינו נפלו משקין על בשרו טהור נפלו על כסותו נטמא וטימאתו הרי זה אומר מטמאין וכו' ושתי המשניות האלה יתברר פירושם בהיודע שרשן והוא שכל כלי שנפלו עליו או על מקצתו מים אפילו הן טהורים נטמא לחטאת אבל אדם שנפלו עליו מים טהורים אינו מטמא למי חטאת בנפלם על מקצתו עד שיפלו על ראשו ועל רובו ועקר הדבר שיהיה שיעורן שלשת לוגין מים שאובין ואם נגע האדם בכלי אשר נטמא לחטאת כבר נטמא האדם ההוא מפני שנגע בכלי שנטמא לחטאת ועל פי הדברים האלה שנינו שהמקדש מי חטאת לא ינעול סנדל שלא יפלו משקין על הסנדל ויטמא הסנדל ובנגעו בסנדל יטמא אותו לחטאת ואנו יודעים שהמשקים ההם שנפלו על הסנדל וטימאוהו אילו כפלו על האדם ההוא המקדש לא טימאוהו עד שיהו שלשת לוגין ויפלו על ראשו ועל רובו ואז יטמאוהו ועכשיו שנפלו על הסנדל שהוא כלי אע\"פ שאין שיעורן ג' לוגין טימאו את הסנדל וחזר הסנדל וטימא את האדם בנגעו בו והמשקין האלה אשר הזכירו בב' ההלכות האלה אינן מי נדה כי מי נדה מטמאין כל אדם וכל כלי בשיעור כדי הזיה ואולם משקין טהורין הן ומטמאין את הכלי לענין מי חטאת. ובזאת מפורש עניין המשנה השנית אשר שנינו נפלו המשקין האלו על בשרו טהור ותירוץ ההלכה ולפיכך שנינו שהוא טהור כי אילו נפלו על ראשו ועל רובו והן ג' לוגין לא היה טהור לחטאת ולפיכך אם נפלו מים מועטין על כסותו וחזרה הכסות ההיא וטימאתו ולכן יהיה כאומר לכסותו כי המשקין אשר נפלו עליך וטמאוך אילו נפלו עלי לא טמאוני ועכשיו שנפלו עליך וטמאוך חזרת את וטמאת אותי. והמשנה השלישי' היא ששנינו השורף פרה ופרים והמשלח את השעיר מטמא בגדים פרה ופרים ושעיר המשתלח עצמן אינן מטמאין בגדים הרי זה אומר מטמאיך לא טימאוני ואתה טמאתני נתחיל בפירושה ונאמר כי אלהינו צוה השורף את הפרה ואמר והשורף אותה יכבס בגדיו במים ורחץ את בשרו וגומר וכן אמר על פר ושעיר הנשרפין והשורף אותה יכבס בגדיו וגומר ועוד כתיב והמשלח את השעיר יכבס בגדיו הרי ידענו שחייבין כולם לכבס בגדיהן ואנחנו יודעין כי בגדים שאינן על השורף אותם אם יגעו בפרה ושעירים הנשרפים ובשעיר המשתלח אינם מטמאין ואינם צריכין כיבוס אבל בגדים שעל השורף צריכין כיבוס אף על גב שלא נגעו בפרה ולא בפר ושעיר ולא בשעיר המשתלח וכיון שנטמאו בגדים שעל השורף וחזרו וטימאו את השורף אילו לא היו על השורף בגדים לא היה מטמא על כן אין לתמוה ולומר אם שורש טומאה בגדי השורף היא הפרה והפר והשעיר מדוע לא יטמאו הם בגדים אחרים בנגעם כך נשיבהו ונאמר לו כי זה אשר טמא בגדי השורף לא מפני נגיעה טומאת אלא מפני שריפתם ראיה לדבר שאם נגע איש בהם ולא שרף אותם אינו מטמא לא הוא ולא בגדיו ולכן יהיה השורש כאומר לבגדיו מטמאיכם לא טימאוני וכו'. והמשנה הרביעית היא ששנינו האוכל מנבלת עוף טהור והוא בבית הבליעה מטמא בגדים ונבלה עצמה אינה מטמאה בגדי' הרי זה אומר מטמאיך לא טימאוני וכו' ופי' כי נבלת עוף טהור אינה מטמאה לא אדם ולא כלים בנגעם בה וכשאוכל אדם אותה הית מטמאה את בגדיו והן מטמאין אותו וכן אומר לבגדיו מטמאיך לא טמאוני וכו' המשנ' החמישית היא ששנינו ולד טמאות אינן מטמאין כלים אלא במשקה נטמא משקה וטימאן וכו'. ופירושה שהנוגע בזב ובזבה וביולדת ובשרץ ובנבילה נגע בכלים אינו מטמא אותם ואם נגע במים שבתוך כלים או במשקה שעל גבי הכלים טימאן בכלל כי המים הביאו את הטומאה עליהן ונעשו הכלים כאומרים למים מטמאיך לא טימאוני וכו'. המשנה השישית זו היא ששנינו אין כלי חרס מטמא את חברו אלא במשקה נטמא משקה טומאתו הרי זה אומר מטמאיך לא טימאוני וכו' ופירושה כי כלי חרש כתיב בו וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא וגו' מכל האוכל אשר יאכל וגומר ופירוש יטמא על משקה ועל הכלי שניהן לפיכך קדרה שנתונה בתנור ונפל שרץ בתנור ולא נגע בה אם הקדירה יבשה הרי היא טהורה אי לא טמאה התירה את האוכלים אשר יהיו בתוך כלי חרס ואף על פי שאמר כל תשר בתוכו יטמא הרי פירשה ואמרה מכל האוכל וגם אמרה וכל משקה אבל אם היו המים בקדרה נטמאו המים וטמאות ולכן הקדירה אומרת למים מטמאיך לא טימאוני כשהייתי יבשה ועתה כשטמאוך טמאתינו וכו'. והמשנה השביעית זו היא ששנינו כל הפוסל את התרומה מטמא משקה להיות תחלה לטמא אחד ולפסול אחד חוץ מטבול יום הרי זה אומר מטמאיך לא טימאוני וכו' ופירוש כל אדם שפוסל את התרומה כגון שאכל אוכל טמא ראשון או אוכל טמא שני או ששתה משקין טמאין ונגע בככר של תרומה וגם הככר נגע בככר אחר הרי הככר השני טהור ואם נגע במים ונפל על ככר אחר נטמא כי המים הבליעו את הטומאה בככר שני מה שלא היה יכול ככר הראשון להבליעו הרי נתכוונו פירושו שבעתן. ואנחנו יודעים כי הטהרות שני חלקים החלק הראשון היא טהרת החולין מטומאת הגוף ומטומאת מגע בין מאבות הטומאות בין מתולדותיה' והחלק השני טהרת הקדש שנאמר כי לבבו הכין לדרוש האלהים ה' אלהינו ואלהי אבותינו ולא בטהרת הקדש. וגם טהרת הקדש תחלק לארבעה חלקים. הטהרה הראשונה למעשר כי כך שנינו טבל לחולין הוחזק לחולין ואסור למעשר. הטהרה השנית לתרומה כי כן שנינו טבל למעשר הוחזק למעשר ואסור לתרומה. הטהרה השלישית לקדש כי כן שנינו טבל לתרומה הוחזק לתרומה ואסור לקדש. הטהרה הרביעית לחטאת כי כן שנינו טבל לקדש הוחזק לקדש ואסור לחטאת טבל לחמור הוחזק לקל טבל לקל לא הוחזק לחמור טבל ולא הוחזק כאלו לא טבל ויש בין תרומה לקדש י' מעלות וכן שנינו חומר בקדש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים לתרומה אבל לא לקדש אחורים ותוך ובית הצביטה לתרומה אבל לא לקדש הנושא את המדרס נושא את התרומה שהקדש מתיר ומנגיב ומטביל ואחר כך קושר ובתרומ' קושר ואחר כך מטביל ועוד שנינו כלים נגמרים בטהרה צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה הכלי מצרף מה שבתוכו לקדש אבל לא לתרומה הרביעי בקדש פסול והשלישי לתרומה. תרומה אם נטמא' אחת מידיו חברת' טהורה ולקודש מטביל את שתיהן שהיד מטמא את חברתה לקדש אבל לא לתרומה ושנינו לפי המשניות האלה נוטלין לידים לחולין למעשר ולתרומ' ולקודש מטבילין ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו. וראוי שנפרש כמה הן הטומאות שמטמאין את אחר בין אדם בין כלים במגע ולא במשא וכלי ררש מטמא באויר ופי' שאם נכנסו באויר כלי חרש אף על פי שלא נגעו בו מטמאין החרש הם ה' טומאות והיא ששנינו אבות הטומאות השרץ ושכבת זרע וטמא מת ומצורע בימי ספרו ומי חטאת שאין בהן כדי הזייה ויש ב' טומאות שהן מטמאין את האדם בלבד בלא בגדיו אם נגע בהן ואם נשא אותם בלא נגיעה מטמא הוא ובגדיו אבל כלים בנגיעה מטמאין ולא במשא כיצד כגון בגד על בגד מצע על מצע או סל על סל או כל דבר שהוא מקבל טומאה והיה אחד ע\"ג חברו והיתה נבילה על העליון הוא טמא והתחתון אינו מטמא בדין משא וכל שכן בדין מגע שלא נגע והן נבילה ומי חטאת שיש בהן כדי הזייה והוא ששנינו בהלכה שנייה למעלה מהן נבילה ומי חטאת שיש בהן כדי הזייה וחמש טומאות יוצאות מן האדם ומטמאין במגע ובמשא זובו של זב ורוקו ושכבת זרעו מפני שאי אפשר בלא צחצוחי זיבה ומימי רגליו ודם הנדה ומכל אלו אם נגע בהם אדם או נשאם אפילו כל שהוא מטמא אבל דם מגפתה ודמעת עינה וחלב האשה מטמאין טומאת משקין ופירושו שלא יטמא מהן אלא עד שלש לוגין שהן רביעית רטל שהיא ביצה ומחצה ואם חלבה לרפואה טמא כמו שאמרו שלש לוגין כולן נוגעין במים טהורין ונפלו מהן על הטהור שלשה לוגין נטמא המקיז דם לרפואה טהור אבל הליח' הסרוחה והזיעה והרעי שהיא צואה טהורין וה' מהן עושין משכב ומושב ד' מהן בטומאה חמורה וא' בטומאה קלה ואלו הן זב וזבה נדה ויולדת ובועל נדה אלו הן הדברים המטמאין כל כך נטמאו שבם נטמאו אחרים זב זבה נדה ויולדת אם נגעו או נשאו אחרים בין דברים שמקבלין טומאת משכב ומושב וכ\"ש טומאת מגע בין דברים שאינן מקבלין טומאת משכב ומושב אלא טומאת מגע בלבד. ואלו הן הדברים המקבלים טומאת משכב ומושב כלי מתכות וכלי עץ כלי עור וכלי שק ובגדים ואלו הן דברים העשוי מהן לשם משכב ומושב חלוק מגען שמשעה שהטמאין נגעו בהן טמאין אלו טמאין הן ולא מטמאין אחרים ואם עמדו או ישבו או שכבו או נתלו או נשענו עליהן נעשו משכב ומושב ומטמאין אחרים אבל כל הנוגע במשכב ומושב הוא מיטמא ואינו מטמא אחרים שהטמאים אלו עושין משכב ואין משכב עושה משכב וכיון שידענו שהטמאין אלו עושין משכב ומושב בעמידה בישיבה ובשכיבה ובתלייה ובשעינה כשם ששנינו הזב מטמא את המשכב בה' דברים לטמא אדם ולטמא בגדים עומד יושב שיכב ונתלה ונשען ומשכב את האדם בשבעה דברים עומד יושב שוכב נתלה נשען במשא ובמגע ורצו חכמים לקצר הדברים ומצאו דיבור שתחתיו עמידה ושכיבה וישיבה ותלייה ושעינה והוא מדרס בשביל שנשא רוב גופו של טמא על המשכב או רוב גופו של טהור על המרכב ומכאן למדנו שכל מקום שבמשנה טמא מדרס הוא משכב ומושב ומטמא אחרים וכל מקום שאומר טמא מת שמיטמא ואין מטמא אחרים ומניין שכן הוא דתנן כל המטמא מדרס מיטמא טמא מת ויש מטמא טמא מת ואינו מטמא מדרס ואמרו עלה לאיתויי סאה ותרקב ותניא והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכול כפה סאה וישב עליה כפה תרקב וישב עליו יכול יהא טמא ת\"ל והיושב מה שמיוחד לישיבה יצא זה שאומרי' לו עמוד ממקומך ונעשה מלאכתינו ואלו דברים מטמאין הן בטומאת מת ואינן מטמאין אחרים כדין טומאת מדרס שהוא משכב ומושב כלי זכוכית וכלי חרש וכלי נתר תנור וכירים וזרעים הבלולים במים ומוכשרים משבעת משקין כאוכלין אבל משקין לאדם אף על גב שאינן עושין משכב ומושב שהן טומאת מדרס אבל אדם מטמא בגדים אם נגעו בו טמאים ואף אם נגעו טמאין המשקין ונפלו מהן רביעית רטל שהן ביצה וחצי על אדם טהור פסלוהו לאכילת תרומה ובועל נדה שהוא חמישי עושה משכב ומושב בטומאה קלה שהיא תחתונו כעליונו של זב וזבה ונדה ויולדת שהוא טמא ואין מטמא אחרים ומניין שכן הוא דתנן והכותים מטמאים משכב תחתון כעליון אי נמי עשר מצעות אהדדי מטמא להו פשיטא דהא קא דריס לכולו אלא שיהא תחתונו של בועל נדה כעליונו של זב מה עליונו של זב אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין אף תחתונו של בועל נדה אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין ובשביל כך אמרנו שבועל נדה עושה משרב ומושב נטמא טומאה קלה ומצורע מטמא בביאה כיצד שאין נכנס אדם עמו בבית אחד כשיעור אכיל' פרס ושיעורו ט\"ו כסף וב' שלישי כסף פת חיטין ולא פת שעורים וכן אם נכנס אדם בבית המנוגע ושהה שם כשיעור מה שאמרנו מטמא חמור מכולם המת שהוא מטמא באהל מה שאין כולן מטמאין שאם אפילו עבר הטהור או הכניס ראשו באהל שבו המת או אם נכנס המת נטמא האהל וכל אשר באהל. ובזמן הזה טהרת המת אין לנו בשביל שאין לנו מי נדה ואנו שרוין בטומאה בארץ העמים עד טירחם המקום ויקיים בנו וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ומה שהבטיח ביום טהרי אתכם וגו' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ:",
            "<b><big>דרע</big></b>   [אראם] תרגום את הזרוע בשלה ית דרעא בשילא ובתוספות אות אלף בזרוע עזך בתקוף אדרע עושנך:",
            "<b><big>דרפתק</big></b>   [שראנקען צוים] (סנהדרין צט) כולה גופי דרפתקי נינהו טוביה לגופיה דגריס דיזכה והוי דרפמרי דאורייתא שנאמר כי נעים כי תשמרם בבטנך פי' דרכתק נרתק נשתק נדן אחד הוא <small>(א\"ב פי' דרופקתא בלשון יוני גדר של עצים. ויתדות ותקועים בארץ מחיצה וסייג)</small>:",
            "<b><big>דרצין</big></b>   [צימרונג] (שבת סה) זנגבילא אי נמי דרצין פי' מעצי סממנין הוא ואדום הוא ובל' לע\"ז קני\"ל ובלשון ערבי דארצין:",
            "<b><big>דרק</big></b>   [שטרייעען. שפרענגען] תרגום ויזרקו עפר ודרקון עפרא:",
            "<b><big>דרוקא</big></b>   [הערר] (כתובות סב) מאי טיילין כגון רב שמואל בר שילת דאכיל מדידיה ושתי מדידיה וגני בטולא דאפדניה ולא חליף דרוקא דמלכא אבביה פי' חיל של מלך <small>(א\"ב פריסתקא כתוב)</small>:",
            "<b><big>דרקון</big></b>   [דראכע שלאנג] (ברכות סב) אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה. (גיטין נז) על לבית הכסא אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה (ע\"ז נו) צורת חמה צורת דרקון (ב\"מ יז ב\"ב יו) ואני מזמן לה דרקון ומכישה בבית הרחם. (ובויקרא רבה זאת תהיה פרשת לעשות לרוח) וברגליהן תעכסנה רבי אסי אומר שהיתה נרה צורת דרקון במנעליה פי' עכס דרקון נחש <small>(א\"ב בלשון יוני ורומי מין נחש ארכו לפעמים עשרים אמות ולמרחוק יביטו עיניו)</small>:",
            "<b><big>דרקט</big></b>   [זאפט לאז] (כתובות י) אמרה לו ממשפחת דורקטי אני שאין להם לא דם נדה ולא דם בתולין אשריך שזכית לדורקטי מאי דורקטי תנא דור קטועי (נדה סד) ושאין בה יין דורקטי. ס\"א דור קטוע שלא תלד ויפסוק הדור ופירש דורקטי בתה כדכתיב ואשיתהו בתה <small>(א\"ב פי' בל' רומי קשה וחזק וכן הענבים אשר חרצנם וזגם קשה מאוד לא יועילו לסחוט מהם יין אך בירושלמי דכתובות פרקא קמא כתוב תמן תנינן כל גפן יש בה יין ושאין בה יין טרזקטי פי' בלשון יוי דבר שנאכל וכן הענבים אשר אינם ליין כי אם למאכל ובפרט הצמוקי' נקראים כן)</small>:",
            "<b><big>דררא</big></b>   [גרונד. הויפט זאכע] (ב\"מ ב שבועות מא) היכא דאיכא דררא דממונא כל היכא דליכא דררא דממונא לא (ובב\"ב לה) להאי אית ליה דררא דממונא (כתובות כג) בגמרא שני אנשים זה אומר כהן אני דאי תנא מודה רבי יהושע משום דאיכא דררא דממונא. (חגיגה כא) חמש קמייתא דאית להו דררא דטומאה מדאורייתא (נדה ו) אי הכי ליתנייה גבי מעלות כי קתני הכי דאית ליה דררא דטומאה פי' עיקר טומאה <small>(א\"ב תרגום ואת פרשת הכסף וית דררא דממונא עיין ערך דר חמישי)</small>:",
            "<b><big>דרריא</big></b>   [בויך שמערצען] (בויקרא רבה זאת תהיה בסוף פרשת והיה לכם לזרא) רבי אבהו אמר לזרנא לביטנא רבי אביתר אומר לדרריא. (ובפסקא ותאמר ציון ובמגלת איכה מה יתאונן אדם) ס\"א דלריא כבר פירשנו בערך גס <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי חולי השלשול)</small>:",
            "<b><big>דרור</big></b>   [איין עגיפטישער צוג פויגעל] (שבת קו ביצה כד) הכא בצפור דרור עסיקינן לפי שאינה מקבלת מרות תנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא שמה צפור דרור מפני שדרה בבית כבשדה:",
            "<b><big>דרש</big></b>   [אינטערזיכען פארשטען] (סוכה ו סנהדרין ג) דורשין תחילות <small>(א\"ב תרגום מחיל אל חיל מבית מדרשא לבית מדרשא)</small>:",
            "<b><big>דרת</big></b>   [טאהר הויף] (יומא פב) חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד (ב\"ב סו) אמר רבא אי דאמר ליה דירתא כ\"ע לא פליגי דבית משמע כי פליגי דא\"ל דרתא מר סבר תרביצא משמע ומר סבר בי דיירי אנשי <small>(א\"ב תרגום ורוחב החצר ופותיא דדרתא)</small>:",
            "<b><big>דש</big></b>   [שווייגען] (סנהדרין ז) טוביה דשמע ואדיש חלפא בישתא מאה מניה פי' אשרי מי ששומע והחריש חלפו ועברו ממנו מאה רעות כי השומע תרפתו ושותק או דברים קשים ונושא הרעה עוברת ממנו דכתיב ולפני התגלע הריב נטוש ואם מקנטר ומריב כפוטר מים הוא. (ובריש פיאה ירושלמית) סבא אכול ואדיש דכלבא אכלין ומדשין:",
            "<b><big>דש</big></b>   [זיך גוועהנן] (מגלה כד) ההוא דש בעירו הוה פי' ידוע ומפורסם (כתובות סד) הני מילי מילתא חדתי אבל הא דשנן בה פי נהגנו בה:",
            "<b><big>דש</big></b>   [דרעשען, שטאמפפען] (ב\"ק ט) מאימת מחזיק בה מכי דיש אמצרי (ב\"מ כז) וכי בעל הבית בעצמו דשן הוא פי' בעצמו הוא דש התבואה הפועלין דשין אותה (שבת עג) המעמר הדש והזור' פי' הוא המפרק מן האוכל פסולת שהיה מחוברת לו ומכין אותה לברירה בין בזריה בין בהרקדה וכן מי שהוא מפרק מן האוכל מדבר שהוא מחובר בו כדי שיהא נכון לאכילה המנפץ נופץ עפרורית מן האוכל וכן המנפט מולל שיבולין נמצא הזורה והבורר והמרקד כולן מעבירין פסולת המעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה כגון קליפה שצריכה פירוק או כגון עפרורית שצריך ניפוץ אלא מעורבת בלבד <small>(א\"ב ובמשנת מועד קטן (פ' מי שהפך) הציידין והדשושות והגרוסות פי' דשים וכותשים חטים לדייסא ונראה שבעל הערוך גרס רשושות)</small>:",
            "<b><big>דש</big></b>   [נידערטרעטען] (בויקרא רבה בשור או כשב או עז בסוף פרשת נדקתך כהררי אל ובפסיקתא שור או כשב או עז) ישראל לא ידע ולא הוו ידעי אלא שדשו בעקב ודכוותיה כי אויל עמי אותי לא ידעו ולא הוון ידעין אלא שהיו דשין בעקב ודכוותיה והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן ולא הוות ידעה אלא שדשה בעקב. (ובילמדנו בריש זאת רוקת התורה) כיון דחמא יתהון גברא דאסתכלון ביה ואידשן דאיתיהיב ביה נורא. <small>(א\"ב תרגום בוססו נחלתי דושישו ית אחסנתי)</small> פרעהו אל תעבר בו תרגומו אדיש ולא תעבר עמהון. שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו תרגום ולא תדישן. פורע מוסר מדיש מרדות':",
            "<b><big>דש</big></b>   [אויסברעכען] כהתעות שכור בקיאות תרגומו דמדשדש רויא וספק מואב בקיאו תרגומו וידשדשון מואבאי:",
            "<b><big>דשא</big></b>   [טיהר] תרגום ונעל הדלת ואגוף דשא:",
            "<b><big>דשן</big></b>   [אשע] מי מדשן (בפרק ב' ביומא כה) מן ודשנו את המזבח:",
            "<b><big>דשן</big></b>   [פראזענט] (סנהדרין צד) האי דישנא להאי פרדישנא פירוש מנחה זו דיו לשלם לזה צדיק כלומר וכי גמול זה משלמין למקיים מצות מרובין כחזקיה לפי שעשה האמת בא עליו סנחריב <small>(א\"ב בגרסאות כתוב דשנא ותתכן גרסת בעל הערוך פירוש דושן בלשון יוני מתנה אשר המלך מחלק לכל איש ואיש מהמון העם)</small>:",
            "<b><big>דשר</big></b>   [קארן] (פסחים לה מנחות ע) כוסמין גולבא שיפון דישרא שיפון אספילת\"א:",
            "<b><big>דשתנא</big></b>   [ווייבערצייט] (שבת קט) ושותה את אבוברואה ותימא ליה דשתנא היא (תענית כב) אלו אמינא ליה דשתנא היא. (ע\"ז יח) א\"ל השמיעי לי אמרה ליה דשתנא אנא. (שם כד) א\"ר ספרא כמאן קרו פרסאי לנידה דשתינא מהכא כי דרך נשים לי <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני דל מלא כאבים ורוחו קצר)</small>:",
            "<b><big>דתאה</big></b>   [יונג גראז] (מגלה כו) רב הונא אסר דיתאה פירוש עשב. <small>(א\"ב דרי מרא כתיב' תרגום דשא דיתאה. ס\"א דיתא)</small>:",
            "<b><big>דתבריא</big></b>   [ריטער] תפתיא (בדניאל) פי' מין שרים:",
            "<b>נשלם ערך הדלת</b>"
        ],
        "Letter Heh": [
            "<b>אות הא</b>",
            "<b><big>הא</big></b>   קרבן [היער איזט] עולה (נדרים יג) <small>(א\"ב הא קרבן והא עולה והא מנחה והא חטאת שאוכל לך מותר שלא נדר זה אלא בחיי חטאת תרגום הנה נתתי לכם הא יהבית לכון)</small>:",
            "<b><big>הא</big></b>   [דיעזער דיא] בלשון גמרא פירש זה הא לחמא עניא ולפעמים כתוב האי:",
            "<b><big>האידנא</big></b>   [דיזע צייט] מלה מרכבת הא עידנא כלומר בזמן הזה:",
            "<b><big>האיך</big></b>   [דער] בלשו גמר' אותו ולפעמי' כתוב הך:",
            "<b><big>האן</big></b>   [וויא] תרגום איה בית נדיבו האן בית טרכונא תרגום איפה היית ביסדי ארץ האן הוית:",
            "<b><big>הבאי</big></b>   [איבערטרייבונג] דברו נביאים לשון הבאי כבר פירשתי בערך גוזמא:",
            "<b><big>הבהב</big></b>   [זענגען ברעננען] (שבת כח) פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה. (מציעא פט) מהו שיהבהב בחור פי' שיהבהב שבלים באש כדי שיטיבו לו לאכילה. אל תאכלו ממנו נא ת\"י מהבהב. (ובסוף פיסקא דהחדש אל תאכלו ממנו נא) לא תיכלון יתיה מהבהב ענין חירוך:",
            "<b><big>הבהב</big></b>   [קאפ שיטטעלין] (ברכות לד) שנייה מהבהב פירוש נענע בראשו:",
            "<b><big>הובאי</big></b>   [דערנער] ובור תרגום לשמיר ושית קוץ שמיר תעלה:",
            "<b><big>הבטח</big></b>   [שוועלע] כבר פירש בערך בטח:",
            "<b><big>הבל</big></b>   [רויכען, דאמפף, רויך] (שבת יז) אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו פירוש כדי שיתחממו שיעלו עשן כי היכי דתיפוק הבלא ממנו (שם קיט) אין העול' מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן (יבמות פ) ר\"א אומר כל שרוחץ בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל. (ב\"ק נ) בור שחייבה עליו התורה להבלו ולא לחבטו. (מציעא קיו) הבלא דאגמא קטלה ליה <small>(א\"ב תרגום כלינו שנינו כמו הגה שיצינא יומי חיינא היך הבל פומא)</small>:",
            "<b><big>הבל</big></b>   [שנעלל געשווינד] (פסחים כ) בבית תשפך הבל בשדה תיעשה זילוף (ב\"ק קיו) זה בא בחבית של יין. פירוש לאלתר <small>(א\"ב בנוסחאות דפסחים גרסינן חבל ופי' רש\"י לשון חבילה כלומר תשפך ביחד ובב\"ק גרסינן הבל ופי' רש\"י כלה ביחד וגרסינן הפך דברי בעל הערוך בבית תיעשה זילוף ובשדה תשפך)</small>:",
            "<b><big>הבלילא</big></b>   [שכייזע רעהר מאגעמונד] בי כסי בי כסי הבלילא (שבת לו. סוכה לה חולין נח) פירשנו בערך חצוצרת:",
            "<b><big>הבר</big></b>   [ווידער טאהן] (ראש השנה כז) אם קול הברה שמע לא יצא. (גיטין פט) לא ששמע קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי רוח היום רוח דקה ונעתקה מלה זו לבת קול ואולי הברה כמו העברה ואות עין מובלעת)</small>:",
            "<b><big>הבר</big></b>   [דונקל נעבעל פינסטרניס] (פסחים קיב) אמר רב פפא לא ליעול איניש בביתא דאית ביה שונרא בהברא בלא מסני. (ס\"א בחשוכא) (תמיד לב) אייתי חמרי לובאי דפרשי בהברא. (כריתות ה) המפטם את השמן בביתי דהברא. דרך רשעים באפילה תרגומו ואורחא דרשיעי בהבירא. באישון לילה ואפילה בחשוכא דליליא והבירא <small>(א\"ב בנוסחאות תרגום דידן כתוב חכירא)</small>:",
            "<b><big>הג</big></b>   [אויסשפרעכען] (סנהדרין צ) ההוגה את השם באותיותיו. (ברכות כט סנהדרין צד) מנעו בניכם מן ההגיון פירו' מפתרון פסוק כצורתו:",
            "<b><big>הג</big></b>   [דערנער] (סוכה יג). הני היזמי והיגי מסככין בהו. (עירובין לד) האטדין וההגין מין אילן הן. (ובבתרא פג) אלא מעתה זבין ליה תלת היגי רמיתא. (בפסיקתא דויהי אומן את הדסה) תרגום נעצוץ הגתא:",
            "<b><big>הגדום</big></b>   [נאמע איינעס זענגערס] בן לוי על השיר (שקלים ו) פ' אלו הממונין. א\"ה נ\"ד בסמך:",
            "<b><big>הגמון</big></b>   [הערשער. הערשאפט] (שבת קמה) הגמון וקומן (ע\"ז יא) דוכסא להגמונא הגמונא לקומא. (גיטין ב) מהגמוניא להגמוניא. (ובילמדנו פ' וישמע יתרו) אמרו להגמוניות שעליהן עשו עמנו מדת רחמים והעבירונו על בני ישמעאל אחינו פי' שלטונין. <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פקיד וקצין ופי' הגמוניא מדינ' אשר תחת ממשלת ההגמון תרגו' בפסוק ויאמר אחשורוש לאסתר המלכה אעביד מינך הגמונין)</small>:",
            "<b><big>הגן</big></b>   [יונגעס קאמעעל]. (סנהדרין נב) נפישי גמלי סבי דטעיני משכי דהוגני פי' הוגני ינקי כלומר נשחטו הקטנים ונשארו הגדולים ונושאין עורותיהן אחריהן. בכרי מדין ועיפה תרגום הוגני מדין וחלך. (הולד כתיב) בכרה קלה תרגומו לינקא קליליא. (ובב\"ר פ' סה) גדי העזים הלבישה שני תמידין שהיו ישראל מקריבין בחג היו מרכיבין על שני הוגנים והיו רגליהן שפיפות בארץ:",
            "<b><big>הגן</big></b>   הוגני כלים כבר פירשנו בערך אגן:",
            "<b><big>הגן</big></b>   [עדעל. פאן עדלער אבקונפט] (בב\"ר פ' מט בריש וירא אליו) אמר אם אראה פני שכינה ממתנת עליהן אני יודע שהן הגונין ואם אראה חולקין כבוד זה לזה אני יודע שהן הוגנסין <small>(א\"ב &lt;לשון מקרא בפני הגדרת הגינה פי' ישרה ונכונה ופירוש הוגנסין בלשון יוני מיוחסים ונכבדים)</small>:",
            "<b><big>הגן</big></b>   [אנקער] (בתרא עג) מכר את התורן ואת הנס ואת ההיגין. ס\"א עגינין ופירש' בערך עגן. (ובבראשית רבה פרשה י\"ב אלה תולדות השמים) בשר ודם עושה ספינה בתחילה מביא קורות ואחר כך מביא חבלים ואחר כך מביא הוגגין ואחר כך מביא הנווטין אבל הקב\"ה ברא הן ומנהיגן כאחד הה\"ד כה אמר ה' בורא שמים ונוטיהם ונטהים כתיב. ואלה המלכים אמר רבי יצחק נמשלו אומות העולם לספינה מה ספינה עושין לה תורן ממקום אחד והוגין ממקום אחר כך שמלה ממשרקה שאול מרחובות הנהר:",
            "<b><big>הגר</big></b>   [נאמע] (בב\"ר פ' מט ושרי אשת אברם) אר\"ש בן יוחאי הגר בת פרעה היתה כיון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה נטל בתו ונתנה לה אמר מוטב תהא בתי שפחה בבית זה ולא תהא מטרונה בבית אחר הה\"ד ולה שפחה מצרית ושמה הגר. אמר הא אגריך:",
            "<b><big>הגרני</big></b>   [צוזאממען ציהען] (נדרים מט) הימנותא בידה דההיא מטרוניתא אי טעימנא אלא קידושא ואבדלתא וד' כסי דפסחא והוגרני צדעי מפסח ועד עצרת: יש מפרש ואומר והוגרני צדעי פי' וחוגר אני צדעי ראשי כלומר שחוששני בראשי משתיית היין כדי שלא אצטער כי כן בני אדם כאשר חוששין בראשיהן קושרין בראשם סודרין וסניפין פי' אחר והוגרני צדעי כלומר חוזק היין מסבב ראשי במחוש ראש. (ובפ' ערבי פסחים) ירושלמי ר' יונה שתי ארבע כסי דלילי פסחים וחזק רישיה עד עצרתא רבי יהודה בר אלעאי שתי וחזק רישיה עד חגא:",
            "<b><big>הגשיש</big></b>   עיין ערך גשש:",
            "<b><big>הדא</big></b>   [נאהע. מיט, בייא] (בב\"ר בהדא טבריא) פי' אצל טבריא (ע\"ז נט) כל דלהדי ברזא חמרא אסור פי' סמוך לנקב ואצלו. ועיקר פי' מלת בהדי בל' בבלי עם. (פסחים קיב) אל תהוי לך דינא בהדי תלתא. תרגו' חצי שדי עמדי (איוב ו׳:ד׳) טגרי שדי בהדי ובפרק מ\"ש (גיטין סח) כבשינהו אהדדי פי' זה עם זה וכן שם ולישלוקנהו בהדי הדדי פי' אלו עם אלו וכולם ביחד:",
            "<b><big>הדו</big></b>   [אינדיען]. מפתרוס ומכוש ומעילם תרגום מפתרוס ומהדו ומעילם לנהרי כוש. היהפוך כושי עורו תרגום האפשר דישנא הנדאה משכיה:",
            "<b><big>הדיא</big></b>   [איילען אבגעזאנדערט] תנן בהריא פירוש בלשון יוני ביחוד כלומר בפי':",
            "<b><big>הדייב</big></b>   [איין לאנד] (בבא קמא כח) רב הונא נח נפשיה פתאום הוו קא דייני רבנן תנא להו זוגא דמן הדייב לא שנו אלא שלא הגיע לגבורות אבל הגיע לגבורות זו היא מיתת נשיקה. (בתרא כז) בעא מיניה יעקב הדייבא מרב חסדא פי' שם מקום <small>(א\"ב ובערך חדייב יש מימרות אך הדייב הוא עיקר)</small>:",
            "<b><big>הדיוט</big></b>   [געמיינער אונגעלערטער] (מציעא קד) רבי מאיר הוה דריש ל' הדיוט פי' רבי מאיר דבעיא תנאי כפול וסבר נמי כל דאי לא קני בהא מתניתא היה דורש לשון הדיוט בדברי תורה שאין צריכין חיזוק ומקיים דבריהן אע\"ג דאינון אם לית בהו תנאי כפול. הדיוט תרגום נקלה. ואנכי איש רש ונקלה מסכן והדיוט <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי אחד מהמון העם)</small>:",
            "<b><big>הדיוך</big></b>   [לוסט פערגניגען] (בב\"ר פרשת ויכלו השמי') הרבה להם בדיצה והרבה להם בהדיוכין פי' טובות <small>(א\"ב פי' בל' יוני הצלחה ורצון היכול להיטיב לאחרים ומלה זו שייכא לחפץ ויכול לבדו כשהוא מטיב לבריות)</small>:",
            "<b><big>הדם</big></b>   [אין שטיקען צערשניטען] (ע\"ז לח) בגמרא ודלמא הדומי הדמי ועייליה. (קידושין עג) משלטי הדמיה אין בו משום אסופי ר\"ח כתב משלבי הדמיה כלומר אברים משולבות משלטי גדולות וישסעהו כשסע הגדי (שופטים) תרגום והדמיה כמה דמהדמין גדיא. וינתחה לעצמיה (שם יט) תרגו' והדמ':",
            "<b><big>הדוסטא</big></b>   [איין ארט שוחא] (ירושלמי דשבת פ' במה אשה לא יצא איש בסנדל מסומר) מה נפיק מן ביניהון הדוסטא פי' המפרש מין מנעל:",
            "<b><big>הדסטב</big></b>   [איין ראבינשער צייכן] (יבמות עד) אדרבה מעשר עדיפה שכן הדסט\"ב כי מעשר שני טעון הבאת מקום וידוי מעשר אסור לאונן האוכלו בטומאת עצמו נוקה וחייב בביעור והוא נוטריקון הבאה וידוי אסור טומאה ביעור:",
            "<b><big>הדפה</big></b>   [שטאסן שענהייט]. (ברכות יא) ויגש גחזי להדפה נתן ידו בהוד יופיה פי' בין דדיה:",
            "<b><big>הדק</big></b>   [צוזאממען שלאגען]. (שבת סה) הא דמהדק הא דלא מהדק. (פסחים קח) אלא הדוקי הוה מהדיק. (שבת קמא) אמר רבה לא ליהדוק איניש אודרא בפומה דאשישא דלמא אתי לידי סחיטה פי' לא ידחוק אדם מוכין שרויין בפי אשישא שמא יבא לידי סחיטה. (חולין נז) שנפחת' גולגלתה והטיל לה רופא הדוק של קרא וחייתה פי' שם באותה פחיתה חתיכת קרא והדקה וחייתה:",
            "<b><big>הדר</big></b>   [עהרען] (שבת כב) המהדרין מן המהדרין פי' מהדרי מצוה. (בבא קמא ט) א\"ר זירא ולהדור מצוה עד שליש מצוה אמרי במערבא משמיה דרבי זירא עד שליש משלו מכאן ואילך משל הב\"ה פי' אם נזדמן לולב בכסף חצי יש עליו ללוקחו עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב\"ה פי' עד שליש משלו כך הוא חובתו דכתיב זה אלי ואנוהו ונוטל שכרו בהדי שאר מצות לעתי' מכאן ואילך מה שמוסיף יותר משל הקב\"ה שהוא משלם שכר התוספת בעול' הזה: (ובריש גמ' דפיא' ירושלמי) מהו שליש לדמים היך עבידא לקח מצוה אחת וראה אחרת נאה הימנה עד כמה מטריחין עליו עד שליש נמנו באושא שיהא אדם מפריש חומש מנכסיו למצות רבן גמליאל בן חנינא בעא קומי רבי מונא מהו חומש בכל שנה לחמש שנים הוא מפסיד כולה אמר ליה בתחילה לקרן מכאן ואילך לשבח:",
            "<b><big>הדר</big></b>   [רונד].(חולין נט) סימני חיה הדורות כרוכות וחרוקות פי' הדורות עגולות כרוכות סדק על סדק דמיחזי כקרן בתוך קרן חרוקות דאינון חלוקות (ב\"ב יב) וזרעי לה בהדורי פי' בערך דרי:",
            "<b><big>הדר</big></b>   [ווידער האלען] (ברכות נה) שלחה ממהדורי מילי ומסמרטוטי קלמי פי' רוכלים המחזירים למכור בפתחי בני אדם ורובן עשויין למכור לנשים בפתחיהן מיני תכשיטין לא תמצא בהן אלא דברים הרבה כעין משלים ומבלאי בגדים שהן סמרטוטין לא תמצא בהן אלא כנים כך זה עולא בעל דברים הוא כמו הרוכלים (ובבבא בתרא קנט) מהדורא קמא דרב אשי פי' ר\"ח קבלה הוא בידינו כי כל שנה כשמתעסקין שני חדשים בתלמוד משלימין בשלשים שנה וחוזרין מתחילה ורב אשי האריך בישיבה ששים שנה שהיה מתעסק בכל שנה באלול ואדר שהן חדשי הכלה והשלים התלמוד שני פעמים ובמהדורא קמא כשהגיע בזה העניין פי' לתלמידיו ראשון קנה ובשנייה פי' יחלוקו והלכתא יחלוקו:",
            "<b><big>הדרורא</big></b>   (חולין קיג) א\"ר משרשיא אין מחזיקין דם בבנימעיא תרגומא הדורא דכנתא ומעיא וכרכשא פי' הדורא אלו הדקים כנתא שומן שקורין איצטרי' ליו פי' חכמי מגנצא בהדורא אין מחזיקין דם אבל כנתא צריך למלחה יפה ולהדיחה יפה מעיא המעים הגדולים כרכשא טבחיא. פי' אחר הדורא דכנת' המעים הדקין המסובבין זה על זה כמו המכנן את החבל <small>(א\"ב בדניאל וליקר מלכותי הדרי)</small>:",
            "<b><big>הדר</big></b>   [וואסעער] (סוכה לה) ר' אבהו אומר אל תקרא הדר אלא הדור שכן בלשון יון קורין למים הידור איזהו אילן שגדל על כל מים הוי אומר זה אתרוג:",
            "<b><big>הדראה</big></b>   [גראב ברויט] (שבת קיז) הציל פת נקיה אין מציל פת הדראה בעל הערוך גריס הרדאה עיין ערך רד:",
            "<b><big>הדריינא</big></b>   [דער רעמישער קיזר] טריינא שיפא (ע\"ז נב בכורות נ) חמש סלעים פי' דינר זהב של מטבע הדריינוס קיסר טריינ' של טוריינוס קיסר:",
            "<b><big>הדריינא</big></b>   [ליים גיקנעטין מיט וואסער אין וויין] (ע\"ז לב) וחרם הדרייני פי' בלשון יוני מים ויין והיה החרס מגובל בהם:",
            "<b><big>הדרניקוס</big></b>   כבר פירשתי בערך דרניקוס:",
            "<b><big>הדרס</big></b>   [איינע מינצע]. (קידושין יב) ו' מעה כסף דינר ב' הדריסין למעה ב' הניצין הדרס ג' שמינין להנץ ב' פרוטות לשומן <small>(א\"ב מין מטבע)</small>:",
            "<b><big>הדרקון</big></b>   [וואססער זוכט] (ברכות כו שם סד תמיד כז) רשי שמעון בן גמליאל אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרקון סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון. (עירובין מא) ג' מתים כשהן מספרין ואילו הן חיה וחולי מעים והדרקון. (יומא סו) שמח לבו בהדרקון (שבת לג) ג' מיני הדרקון הן של עבירה עבה של רעב תפוח של כשפים דק פי' עמוד החוזר עמוד של צואה שהתחיל לימשך לצאת חו'. לטבע' ונטרד ולא הפילו לחוץ אלא החזירו ועמ' והנך מביא את האדם לידי הדרקון ניפוח בטן וחולי מעים עד שימו' <small>(א\"ב פי' בלשון יוני בעל חולי המעים אשר בטנו צבה הנקרא גם כן אידרופיקוס)</small>:",
            "<b><big>הה</big></b>   [איין ווארם] דרמוני (שבת נ) פירוש תולעת שמתליעין הרימונים כשהן מחוברין לקרקע:",
            "<b><big>הוא</big></b>   [ער] (נזיר כד) איסי בן יהודה אומר והוא לא ידע ואשם ונשא עונו וע\"ד זה ידוו כל הדווים כו'. (בב\"ר פמ\"ב ובויקרא רבה ריש ויהי ביום השמיני) וישובו ויבאו אל עין משפט עין שנעשה מידת הדין לעולם בקשו לסמותה והיא קדש אמר ר' אחא הוא כתיב הוא שקידש שמו של הב\"ה בכבשן האש כיון שראו הכל כן התחילו צווחין ווי:",
            "<b><big>הויא</big></b>   [וועזען אבהאנדלונג] (סוכה כח) דבר קטן הויא דאביי ורבא פי' הקושיות שהיו נושאין ונותנין בהן אביי ורבא פשוטות וסדורות ומכוונות היו ביד רבן יוחנן בן זכאי וכך היו מתעסקין בהן:",
            "<b><big>הויה</big></b>   [באמאנט ווערען] מקיש יציאה להויה והלכה והיתה:",
            "<b><big>הווכריא</big></b>   [בערייט וויליגקייט] (ב\"ר פרשת מט) המכסה אני מאברהם רבי יודן בשם רבי אלכסנדרי זו הווכריא פי' בלשון יוני זריזות וחריצו':",
            "<b><big>הוונא</big></b>   [איינזוכט פערשטאנד] תרגום נגיד חסר תבונות שליטא חסר הוונא מלה זו כמו הבנה:",
            "<b><big>הזיו לך</big></b>   [איין ראבינישער צייכען]. האזינו זכור ירכיבהו וירא לו חכמו כי ידין <small>(א\"ב בפ' יום טוב (דראש השנה לא)</small> ומנהגינו לחלוק פרשת האזינו לששה פרקים אלו זכור ירכיבהו וירא לולי כי ידין):",
            "<b><big>הזמי</big></b>   [דיסטעל, דערנער] (סוכה יג) הני הזמי והיגי מסככין בהן. (ב\"ק פא) ומלקטין עצים משדותיהן לא אמרו אלא בהזמי והיגי (ע\"ז מז) דגדר לו בהזמי והיגי פי' הזמי סנה היגי קוצים <small>(א\"ב תרגו' ותחת שעורה באש' וחלף סעורת' הזמי)</small>:",
            "<b><big>הזמת</big></b>   [בינדעל זאנגען] (סנהד' כו) בגמ' אמר רבי אימתי חד גנב הזמת כפא ופסליה פי' הזמת היינו כפא והיא אלומה של שבולים ובלשון ערבי הזמת <small>(א\"ב בנוסחאות דידן קבא דשערי כתיב)</small>:",
            "<b><big>הזר</big></b>   [קלייען וואסער]. מיא דהיזרא ס\"א חיזרא ופי' בערך חזר <small>(א\"ב בנוסחאות דידן דחוור' כתוב)</small>:",
            "<b><big>הט</big></b>   [ליכט אויס פיצן] (ביצה לב) אמר רב מוהטין את הפתילה ביום טוב האי מוהטין עדויי חשוכא כלומר להסיר ראשו המחשיך העשוי כפחם כדי שידליק יפה <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתיב מוחטין)</small>:",
            "<b><big>הטב</big></b>   [פילץ] (נדרים מח) דביתהו דר' יהודה נקטת עמרא עבדת גלימא דהיטבי <small>(א\"ב פי' רש\"י דהיא טב)</small>:",
            "<b><big>הטליס</big></b>   [אלליין] (בב\"ר פרש' ב') ותקח מפריו ותאכל. ולאדם אמר אמר' לו מה אתה סבור שאני מתה ונבראת לך חוה אחרת אין כל חדש תחת השמש או שמא אני מתה ואתה יושב לך הטלים לא תהו ברא' לשבת יצרה. ויהי אחר הדברים האלה ותשא עכשו אני מודה לך שאני בריוח אמר לו הקב\"ה הטליס יחידי <small>(א\"ב וכן פי' מלה זו בל' יוני בדד)</small>:",
            "<b><big>הטני</big></b>   [פילץ שוחא] (יומא עח) רב יהודה נפיק בדהטני פי' יש לומר שהן עדילרין של צמר כמו גלימ' דהיטבי <small>(א\"ב פי' בל' יוני דבר עשוי מעץ ערבה ויש מנעלים לאנשי הכפרים עושים מעץ)</small>:",
            "<b><big>הטריות</big></b>   [קליינע ארביזין]. (נדרים מט) ואסור בהטריות רכות שהחולין אוכלין בהן פיתן פי' קרי קטנים פי' אחר קטניות רכות <small>(א\"ב פי' בל' יוני קמח של חטים מבושל במים או ביין או בחלב)</small>.",
            "<b><big>הייא</big></b>   [געך געשווינד] (שבת קיח) אשור הייא אשור הייא. כי היכי דלוקמן הייא. (פסחים קיב) בגמ' ואפי' מן התמחוי ניזהא דארבא הילייני הייא. סליק בשרא הייא. פי' הייא מהרה <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי מלת הטעם קום עשה)</small>:",
            "<b><big>הייא</big></b>   [זיהע דא] (ירושלמי דע\"ז פ' כל הצלמים) הייא דאהן סבא דעבדת ליה שושבתא פי' זו היא (סנהדרין עט) אהייא אלימא אסיפא פי' לאי זה ומלת לייא היא כמי להייא (פסחים ה) כלפי לייא פי' להיכן:",
            "<b><big>הידא</big></b>   [וויא דא] (תרגום על פסוק יעשו עץ גבוה חמשים אמה והידא מיתה תתעביד ליה פי' אי זה ומלה זו מורכבת הי דא)",
            "<b><big>היידי</big></b>   [איזט דא]. (ב\"ר פרש' וישב יעקב) הנה בעל התלומות היידי ליה אתי וטעין חלמיה פי' הנה הוא:",
            "<b><big>הידין</big></b>   [ווא דאן] תרגום אז אמרתי היידין אמרית תרגום איזה דרך ישכן אור הידין אורחא:",
            "<b><big>היך</big></b>   [וויא] (תרגום ואיך תנחמוני הבל והיך. תרגום ככלי יוצר היך מאן דפחר):",
            "<b><big>היכל</big></b>   [טעמפעל] ה' היכל ה' היכל ה' המה זה מקדש ראשון ומקדש ב' ומקדש שלישי שמע מינה תרי חרוב ושלישי יעמוד עד עולם (נזיר לא קידושין עא) היכלא בידינו הוא פי' בשבועה ידועות הן בידינו המשפחות אבל מה אעשה וכו':",
            "<b><big>היכדין</big></b>   [וויא דא] תרגום איך תאמרו לנפשי היכדין תימרון לנפשי מלה מורכבת מן היך דין:",
            "<b><big>היכמא</big></b>   [זא וויא]. תרגום כאשר ראיתי חורשי און היכמא דחמיתי מלה מורכבת מין היך מא:",
            "<b><big>היכנא</big></b>   [עבען זא] תרגום לא כן הרשעים לא מטול היכנא רשיעי מלה מורכבת מין היך נא:",
            "<b><big>הך</big></b>   [געהן] (תרגום ואלכה לאדוני ואיהך לרבוני):",
            "<b><big>הכא</big></b>   [היער] תרגום מי לך פה מא לך הכא:",
            "<b><big>היכדין</big></b>   [אלזא] תרגום כן ארחות כל בוצע הכדין אינון אורחתא מלה זו מורכבת מן הכי דין:",
            "<b><big>הכלום</big></b>   [איינע ארט פרוכט] (משנת תרומות פרקא י\"א) הכלוסין והחרובין של תרומה אסורין לזרים פרשתי (בערך אכלוס):",
            "<b><big>הכן</big></b>   בחוץ מלאכתך [פורברייטין] (סוטה מד):",
            "<b><big>הכר</big></b>   [אנגעל לאך] (ציר עיין בערך אבקת' ובערך ציר ומלה זו מגזרת בור כרה או מגזרת ויכירה ויאמר וטעם המלה חור המשקוף כרוי בו אשר הציר מכירו):",
            "<b><big>הל</big></b>   [בעמיהען] לא יכהה ולא ירוץ תרגום לא יהלי ולא ילאי. לא יגעו לריק תרג' לא יהלון לריקנו. ויגעו עמים בדי ריק הלאות אנשים כי תלאו תרגום מהלן ית נבייא ארי תהלון ית פיתגמי:",
            "<b><big>הל</big></b>   [זיפען] (ביצה כט) כמה מהולתא קא רקדן בנהרדעא היה קא נהלה קמחא אגבא דמהולתא (ובב\"ר בפרש' ס) קום עלה בית אל מהולתא טרשא אקיש עלה פי' בערך טרש מהולתא פי' נפה:",
            "<b><big>הלבשוש</big></b>   [וואנדע, געשוויהר] אספר כל עצמותי אחוי הלבשושי גרמי נמקו חבורותי איתמסיאו הלבשושי <small>(א\"ב פי' הלכשיש באות כ\"ף בל' יוני פצע וחבורה)</small>:",
            "<b><big>הלה</big></b>   [דער דאזיגער] (מציעא לה) כיצד הלה עושה סחורה פי' בל' יוני אחר עיין אלון ובל\"ר פי' הלה הוא:",
            "<b><big>הלואי</big></b>   [ווען דאך] תרגום לו עמי שומע לי הלוואי דעמי שמיע לי:",
            "<b><big>הלז</big></b>   [קיסטען. בעהעלטניס] (פסחים קיג) תמרי בהלוזך לבי נזייתא רהוט <small>(א\"ב בנוסחאות כתיב בחלוזך ופירושו בל' יוני תיבה וארגז)</small>:",
            "<b><big>הלטתא</big></b>   [עיידעקסע. שלאנגע] תרגום והכת והלטאה וכוחא והלטתא פי\" בל' יוני חלטתא מין שרץ:",
            "<b><big>הליוני</big></b>   [אויס געשרייא. הארייא] הייא (פסחים קיב) מן המתחוי נזהא דארבא הילוני הייא הילא הילוף פי' קול וגערת הספנים במשכם הספינה הן בחבל הן במשוט צועקים זה אל זה:",
            "<b><big>הלייסטון</big></b>   כבר פירשתי בערך אליסטון:",
            "<b><big>הלך</big></b>   [גאנג. ארט. פערכהייט. רעכט געריכטס ארדנונג] (סוטה כב) תנא התנאים מבלי עולם אמר רבי שמעון וכי מבלי עולם הן והלא מישבי עולם המתעסקים במשנה דכתיב הליכות עולם לו פי' הלכות של משנה אלא המתעסקים במשנה ואין מבררין הלכה למעשה. (מגילה כב) תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן העולם הבא שנאמר הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות (קידושין מט) התקדשי לי בכוס זה על מנת שאני שונה חזקיה אמר הלכות ורבי יוחנן אמר תורה מיתיבי אי זו היא משנה רבי מאיר אומר הלכה רבי יהודה אומר מדרש מאי מדרש מדרש דעל התורה (ברכות כג) בעל קרי שונה בהלכות דרך ארץ פי' מסכת קטנה ושמה דרך ארץ ומותר לשנות בה. (יבמות לה) הלכתא כריש לקיש בהני תלת ומפורשין שס א' החולץ למעוברת שני דתנן (בבא בתרא קכו) המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד וכו' (שם קלו. פסחים עד) בכל התורה כולה רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא כרבינא לקולא (כריתות יג) אשר דבר ה' זו הלכה ביד משה זה תלמוד. הלכה כרבי אליעזר (נדה ח) פי' הלכה דכריתות נדה בערך תלמוד. פי' הלכתא דבר שהולך ובא מקודם ועד סוף או שישראל מתהלכין בו כאשר תאמר בל' ישמעאל אל סירה. (ב\"מ צג) שומרי פירות אוכלין מהלכות מדינה אבל לא מן התורה (במגלת איכה קראתי למאהבי המה רמוני) שיתי לבך למסלה דרך הלכת אמר ר' אחא הלכתי כתיב ללמדך שכל מקום שגלו ישראל שם גלתה שכינה עמהן <small>(א\"ב תרגום כמשפט הבנות כהלכתא בנת ישראל ובל' גמ' אומרים סוגיא תרגום הלך סגי)</small>:",
            "<b><big>הלך</big></b>   [שטייער] (בעזרא יג) (מנדא בלו והלך פי' מין מס):",
            "<b><big>הלכא</big></b>   [היער] באו הנה תרגום אתו הלכא. גושו הנה תרגום איתקריבו הלכא:",
            "<b><big>הלולא</big></b>   [הויך צייט] (עירובין נד) חטוף ואישתי דעלמא דאזלינן מניה כהלולא דמי פי' חופה והענין שהיו משוררים בעת החופה הלולים לשבח החתנים וזה פי' ובתולותיו לא הוללו לא הגיעו לחופה לדעת קמחי:",
            "<b><big>הלם</big></b>   [צופאססען] (סנהד' כא) ואדוניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלוך אמר רב יהודה שביקש להולמו ולא הולמתו פי' ביקש שתמלא ראשו חלל העטרה ומתיישב חלל העטרה של מלכות על ראשו ולא הולמתו שזו עדות לבית דוד. (ע\"ז מד) אמר רבי יהודה אמר רב עדות היא לבית דוד שכל הראוי למלכות הולמתו וכל שאינו ראוי למלכות לא הולמתו <small>(א\"ב כאן גרס הראוי למלכות הולמתו ובערך חלם גרס חולמתו)</small>:",
            "<b><big>הלמה</big></b>   [איין ארט גרינצייג] (ירושלמי דכלאים פ' כרם שחרב) אלו הן מיני דשאים הקינרס ההלמה והדמוע והאטד פי' בל' יוני ורומי מין נטע ועליו נאכלים והם כעלי זית ומן נטע זה עושים גדרים וסייגים לשדות ולכרמים:",
            "<b><big>הלמי</big></b>   [זאלץ בריה] (שבת קח) אין עושין הילמי בשבת אבל עושה הוא מי מלח אמר רבי יוסי והלא הילמי בין מרובה בין מועט פי' בירושלמי כל שנותנין בתוכה ביצה ושוקעת זו היא מי מלח אינה שוקעת הילמי. וכן פי' בגמ' שלנו תני יהודה בר חביבא אין עושין מי מלח עזין מאי מי מלח עזין אבא ורב יוסף דאמרי תרויהו כל שהביצה צפה בהן וכמה אמר אביי תרי תילתי מילחא ותילתא מיא (עירובין יד) אין הלכה כרבי יוסי לא בהלמי ולא בלחיים <small>(א\"ב פי' בל' יוני מורייס בל' רומי)</small>:",
            "<b><big>הלמן</big></b>   [געליכען פין אייא] (תרומות פ' י') ביצה שנתבשלה בתבלין אסורין אפי' הלמון שלה אסור. (חולין סד בפ' אלו טריפות בגמ' סימני העוף. ע\"ז מ) הלבון מבחוץ והלמון מבפנים טהור' הלמון מבחוץ והלבון מבפנים טמא הלמון והלבון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ פי' הלמון הוא הפנימי אדום שבביצה. בריר חלמות תרגום הלבון ביעתא והלמונא <small>(א\"ב בנסחאות דידן כתוב חלמון)</small>:",
            "<b><big>הלין</big></b>   [דיעזע] (תרגום אף אלה לחכמים אף הלין לחכימיא):",
            "<b><big>הלני</big></b>   המלכה (סוכה ב):",
            "<b><big>הלקט</big></b>   [שיידעוואנד] (שבת קנד) הלקיטי קטנה היתה בין ב' בתים פי' מל' תל המתלקט והוא כמין קיר חוצץ בין שני בתים:",
            "<b><big>הלקט</big></b>   [קלויבען בייטעל] (שבת קלג) ת\"ר מהלקטין את המילה ואם לא הלקט ענוש כרת פי' מלקטין ציצין המעכבין את המילה וזה עיקר. פי' אחר מל' ילקוט שהערלה הי' כמו ילקוט שבתוכו העטרה וצריך לחתוך הילקוט כולו לגלות העטרה ואם לא חתכו כאלו לא מל. רב שרירא ורב האי בני הגאונים פי' מהלקטין עושה אותה כהלקטי כמו הלקטי קטנה היתה בין ב' בתים ופי' כמין זיז יוצא ויש בעיקר העטרה כמו זיז יוצא שעודף על שאר של אמה וכשחותך את הערלה יש שמשתיירין ציצין בעיקר עטרה שכשנוטל אותה עטרה מהלקטת ויוצא אותו הזיז כהילקטי. ואיכא נמי הריני נזיר כמנין הילקטי קיץ (נזיר ח ובתוספות דמעשר ראשון) ר\"מ אומר אף הקרקס שעוקציהן קטנים והלקטיהם מרובין פי' תרמליהון מרובין ויש בהן גרגרין הרבה דמדקרי לעוקץ הקצר מעט קרי לתרמיל הארוך מרובה ונראין הדברים שהציצין עצמן נקראים הלקטון ונטילתן אפשר דמקרי הלקוט ודברים אלו מסברא דילן אינון ולא מפי שמועה:",
            "<b><big>המס</big></b>   [פערוויהערן]. (תרגום לא תתגודדו לא תהוממון):",
            "<b><big>המם</big></b>   [אוים קערין] (תרגום וטאטאתיה במטאטא השמד ואהממינה כמא דמהממין):",
            "<b><big>המה</big></b>   [טובען. בעגירדע] (בויקרא רבה אחרי מות בפרשת ויתרון ארץ) אוהב כסף לא ישבע כסף אוהב בממון לא ישבע ממון ומי אוהב בהמון לא תבואה גם זה הבל כל מי שהומה ומהמ' אחר הממון ואין לו קרקע מה הנאה יש לו דאמר שמואל ב\"ר תנחום כתיב וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט והם על הארץ יעמודו וכי אין אנו יודעין שעל הארץ יעמודו אלא זה שהיה מפרש בים וטבעה ספינתו בים אם יש לו קרקע קרקע מעמידתו ואם לאו גם זה הבל אוהב תורה לא ישבע תורה כל מי שהומה ומהמ' אחר התור' ואין לו תלמידים מה הנאה יש לו תדע שהרי כל המצות שסיגל משה קבע לו מצוה קבועה לדורות אז יבדיל משה שלש ערים:",
            "<b><big>המיה</big></b>   [גערויש] (בסוף מגלת איכה) עלו לרומי ושמעו קול המיה של מדינה (מכות כד) שמעו קול המונה. (ובמגלת איכה) עיר הומי' קרתא מרבבתא:",
            "<b><big>המיין</big></b>   [גירטעל] (עירובין קד) שרץ שנמצא במקדש כהן מוציאו בהמיינו (סוכה נא) מבלאי מכנסי הכהנים ומהמייניהן היו מפקיעין. ואת האבנט תרגומו וית המיינא ובל' ישמעאל המאין:",
            "<b><big>המיונוס</big></b>   [מויל עזעל] (ב\"ר פרשת וירא אלהים אל יעקב) אשר מצא את הימים במדבר ר' יהודה ב\"ר סימון אמר המיונוס פי' בל' יוני פרד:",
            "<b><big>המלטא</big></b>   [טינקע. קיטט] א\"ר הונא בי כוי לא הוי חזקה אע\"ג דמנח ביה המלטא פי' זו תקרת החלון ויש אומרים חתיכות של קורות במקום הראוי בכותל להכניס בו ראשי הקורות של תקרה וי\"א ל' לעז הוא מלטא שעושין מן הסיד להניח הקורה:",
            "<b><big>המלתא</big></b>   [אינגבער] (ברכות לו) האי המלתא דאתי דבי הנדואי שריא פי' הוא זנגבילא דינה כדין פילפלי יבישתא ולא כלום וביום הכפורים פטור זנגבילא רטיבא בורא פרי האדמה וביום הכפורים חייב ואם שרה זנגביל במים אין בו משום בישולי עכו\"ם:",
            "<b><big>המינא</big></b>   [איינע מאס] (תרגום שני) על והשתי' כדת הוו אתיין לון כסא רבא דהוה לכיד ארבעא חמשא המינון והוה מתקרי שמיה פיתקא (בל' יוני ורומי מין מדה חצי ההין פי' המי חצי פי' הינא הין):",
            "<b><big>המניא</big></b>   [איינע שטאדט] (קדושין עב) כי הוה קא מנמנם רבי אומר הימוניא איכא דבבל כולה דעמונאי היא. צוה ה' ליעקב סביביו צריו אמר רבי יוחנן כגון הימוניא לפום נהרא פי' שם מקום:",
            "<b><big>המוניא</big></b>   [איין צוזאממען קונפט] (בויקרא רבה אל תונו בפרשת מות וחיים) כשהייתם בארצכם לא הייתם עושין המוניאות לעבודה זרה הה\"ד וקול המון שליו בה (ובריש מגלת איכה) וכולן עשו לישראל המוניא ועבדו אותן <small>(א\"ב פי' בל' יוני הסכמת של רבים ע' ערך אומניא)</small>:",
            "<b><big>המניכא</big></b>   [האלז שטוק] (בדניאל והמניכא דדהבא פירש ענק):",
            "<b><big>המנון</big></b>   [לאב געזאנג] (מדרש תהלים מזמור אשרי האיש) משל לחבורה של זמרין שהית' מבקשת לומר שבחו של מלך הימנון למלך פי' בל' יוני ורומי שיר של שבח:",
            "<b><big>המנק</big></b>   [גאבעל, פערמיג] (מציעא כה) הא בסכיני ובהמנק. (סוכה לב) והוא דעביד כי המנק טי' כלי של מתכת הוא שאוכלין בו פרסיים שלא יהו מכניסים ידם לפיהם והיו אוכלין בו בשר וחתיכות. ולעניין לולב שני הוצין העליונין שהן תיומת אם נפרדו זה מזה והמנק הוא כלי שישבו שני ראשים:",
            "<b><big>המיסו</big></b>   [העלפט] (ב\"ר אשר מצא את הימים במדבר) רבנן אמרי המיסו חציו חמור וחציו סוס פי' בל' יוני חצי:",
            "<b><big>הימיסיון</big></b>   [עדעל שטיין] (שמות רבה פרשת וזה הדבר אשר תעשו להם) נפתלי אכאטיס גד הימיסיון פי' מין אבי טובה:",
            "<b><big>המצא</big></b>   [דאס פעט פאן אונטערלייב] (חולין נ) בר הימצא סתים הימצא לא סתים. הי הימצא והי בר הימצא תא שמע דאמר רב נחמן אינהו מיכל אכלי להו לדידן נמי מסתם לא סתי' דאקשתא כולי עלמא לא פליגי דאסיר דאייתרא איכא דאמר וכו' אמר רבי אמי מקמצין פי' דאייתרא שעל יתר של קיבה מפני שהקיבה עומדת כקשת דרוך ויתר שלו מתוח מל' כוננו חצם על יתר ויש חלב על זה ועל זה שעל הקשת דברי הכל אסור אבל שעל היתר בארץ יכראל נוהגין בו היתר ובבבל נוהגין בו איסור וזה החלב דאקשתא קרו ליה הימצא ודאייתרא קרו ליה רבנן בר הימצא וכל החלב שעל יתר הקיבה אמר ליה רבה בר בר חנה לבריה אתה לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב חמצא)</small>:",
            "<b><big>המיצתא</big></b>   [העמד] (מ\"ק כג) רבא נפק בהמיצתא רומיתא סומקתי חדתי כרבי אלעזר בר' שמעון דאמר לא אסרו אלא כלים לבנים בלבד ואלו הן אדומים <small>(א\"ב בנוסחאות חמיצתא גרסינן ופי' רש\"י חלוק)</small>:",
            "<b><big>המר</big></b>   [טוישען] (חולין קיב) רבא אכיל ליה וקרי ליה המר בשר פי' תמורא בשר כלומר שני לבשר ויש שגורסין חמר בשר כלומר הרוטב של בשר:",
            "<b><big>המר</big></b>   [פערי] (שם קלד) דורשי חמורות אומרים הזרוע כנגד היד וכן הוא אומר ויקח רומח בידו לחיים כנגד תפלה וכן הוא אומר ויעמד פנחס ויפלל קיבה כמשמעה וכן הוא אומר את האשה אל קובתה (סוטה טו) תניא אמר להן רבן גמליאל סופרין הניחו לי ואדרשנו כמין הומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה. (קדישין כב) רבן יוחנן בן זכאי הי' דורש מקרא הזה כמין הומר מה נשתנה אזן מכל איברים שבגוף אמר הקב\"ה אזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו ירצע לפניהם פי' רב סעדיה יש גורסין חומר ומפרשין להחמיר עליו אבל אנו גורסין הומר בה\"א ופי' כמין מעשה שכן קורין המעש' בל' ארמית אי המרא וכי יפגשו זה את זה אומר לחברו מאי אהמרך כלומר מאי אגרך ומאי טובך ומה מעשיך וכן מפורש לענין סוטה כשם שמעשיה מעש' בהמה וכן מפורש לענין נרצע בין בעבור אזנו בין בעבור דלת ומזוזה וכן כיוצא בהן על שם המעש' שלהן שהוא המר והיא המרא. (פ\"א הומר והיא מרגלית):",
            "<b><big>המרוד</big></b>   [אויסערוועהלטער] (בבראשית רב' פרש' נד) אנשי דור המבול היו לוקחים ב' נשים א' לפריה ורביה וא' לתשמיש זו של פריה ורביה הית' יושבת כאלמנ' בחייה ושל תשמיש הי' משק' כוס עקרין שלא תלד והית' יושבת לפניו כזונ' הה\"ד רועה עקר' לא תלד ואלמנ' לא ייטב תדע לך שהוא כן שהרי המרוד שבהן זה למך לקח לו שתי נשים עדה וצלה עדה דיעדי מינה צלה שתהא יושבת בצלו <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו כתוב הברור כלומר המובחר)</small>:",
            "<b><big>הן</big></b>   [לאנגזאם] אתנהל' לאיטי ת\"י אדבר להוני. (ובב\"ר פרש' עט) ואני אתנהל' לאטי להורי אני מהלך המד\"א את מי השילוח ההולכים לאט (ובמגלת איכה ממרום שלח אש בעצמותי. ובויקרא רבה בסוף פרשת אמור אל הכהנים. ובריש פרשת וצדקתך אלהים עד מרום) כיון שלא עשו תשוב' בא לזרקן עליהן ולקעקע ביצתם אמר לו הקב\"ה גבריאל להונך להונך יש בהן בני אדם שעושין צדקה אלו עם אלו פי' להונך בנחת:",
            "<b><big>הן</big></b>   [צוועגען, ברינגען] פן יבולע למלך תרגום דלמא איתהני למלכא:",
            "<b><big>הן</big></b>   [איינס] (בילמדינו הן עם לבדד ישכון) חמר רבי פנחס הכהן בר חמא הן בל' יון אחד אינן מתחשבין עם אומ' אחרת תדע לך שכן הוא חשוב כל האותיות ואת מוצא כולן יש להן זוג וה\"א ונו\"ן אין להם זוג כמו שכתוב בערך אטבח. (ב\"ב קסד) הינא אחת פי' בל' יון קורין לאחת הינא ב' דיו ג' טריאה ד' טיטרא ה' פינטי וכן פינה בלשון יון גוניאה וכשרוצה לומר בית זה ג' פנות ויאמר טריאגונו פי' שלש טריאה פינה גון וכן כולם:",
            "<b><big>הן</big></b>   [דער] בלשון תלמוד פי' זה הני אלו וכן הנהו:",
            "<b><big>הנון</big></b>   [זיא] תרגום הן כמו אנון ובלשון נקבה הינין כמו אינין:",
            "<b><big>הנראה</big></b>   [נאטצען. פארטהייל] הנאתו וביעורו באין כאחת (סוכה מ) פי' דרך האכילה ללעוס ולבער המאכל וכיון שמגיע בחניכתו נהנה חכו מן המאכל ונתבער הפרי כאחת לאפוקי משרה וכביס' כגון פירות שמלבנין ומכבסין בהן משרה ששורין בו הפשתן וכביסה שאחר ביעורן מתכבסין ומתלבנין ונמצא הנאתן אחר ביעורן ואסור וכן העצים <small>(א\"ב תרגום לא יועילו לא יהנון)</small>:",
            "<b><big>הנדא</big></b>   [וויקט איינע פרוכט]. (בכורות לז) מאי כרשינא אמר רב משרשיא הנדא פי' בלשונם היו קורין לכרשינין הנדא ובלע\"ז ביצ\"י:",
            "<b><big>הנדבי</big></b>   [איינע ארט קרויט] (פסחים לט) עולשין הנדבי פירוש בלשון ישמעאל הינדיבא ובלעז סינצונ\"י:",
            "<b><big>הנדז</big></b>   [געאמטריא] (גיטין ס) מהו דתימא מצי א\"ל סכר מסכר ואשקי בהנדזא קא מ\"ל פירוש סתום בורך ואשקי בהנדזא בשוה בדוולא אתה כמו אני (ב\"ב פט) ובאתרא דלא חתמי נמי לא אמרן אלא באתרא דלא מהנדזי אבל באתרא דמהנדזי כמה דלא מהנדזי לא שקיל פי' שמשוין המדה ומודדין ועל זה נקרא ספר הנדזא ששם מכוין כל דבר והישמעאלים למי שמשוה מעשיו ומפלס דרכיו קורין לו פלוני מהנדס ז' וס' אחד הן כמו יעלוז יעלוס פי' אחר מהנדזי משערין:",
            "<b><big>הנדוי</big></b>   [אינדיע] (ברכות לז) האי המלתא דאתאי מבי הנדויי (בב\"ב עד) רב יהודה הנדואה משתעי. (ע\"ז טז) אמר רב זביד בפרזלא הנדואה וישכנו מחוילה (תרגום ירושלמי) מן הנדויין:",
            "<b><big>הנדוין</big></b>   [אינדעשעס קלייד] (יומא לד) ובין הערבים הנדוין של ת\"ת זוז פי' לשון מלבוש בלשון יון <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין מלבוש שלובשים על החלוק ויותר נכון נ\"ל לפרש מלבוש עשוי בארץ הנדיא וכן בשחר היה לובש פלוסין מלבוש עשוי בפלוסין עיר מצרים)</small>:",
            "<b><big>הנדיוסין</big></b>   [ווידערזאכע שטרייטענדע] (מדרש תהלי' מזמור שמעה ה' צדק) בנוהג שבעולם שני הנדיוסין רצין בהפרכוס מי שנוטל ובא הוא נוצח פי' בל' יוני בעלי ריב:",
            "<b><big>הנדק</big></b>   [קיכען] (ברכות לה) נהמא דהנדקא פירשתי בערך טרייתא:",
            "<b><big>הנדיקי</big></b>   מהודו ועד כוש תרגום מהנדיקי ועד כוש ס\"א חוילה ת\"י הנדיקי:",
            "<b><big>הנדיקיקי</big></b>   [דרייא בלאט] כבר פירשתי בערך גדגדניות:",
            "<b><big>הנה</big></b>   [זיהע] שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער (זבחים נד) הנה שמענוה באכרתה זה ספר יהושע דקאתי משבט אפרים מצאנוה בשדי יער זה בנימין דכתיב ביה זאב יטרף פי' בכל השבטים כתיב ועלה הגבול ותאר הגבול ובשבט בנימין ועלה הגבול כתיב ותאר הגבול לא כתיב וכתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שב\"ה גבוה מכל הארצות הלכך מספר יהושע למדנו לבנות בית המקדש בארץ בנימין שהוא זאב שדה יער:",
            "<b><big>הני</big></b>   [נאהמע איינע שטאדט] (ב\"מ עב) הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי דאי זבני ופרעי (שמות של מקומות הם):",
            "<b><big>הנביה</big></b>   [שאדען] (ירושלמי דברכות) פ' בתרא פירוש מה הנכיה פי' בלשון יוני נזק:",
            "<b><big>הנמא</big></b>   [דעקין] (כתובות טו ובב\"ב צב) שיצאת בהינומא וראשה פרוע פי' ר\"ח הינומא ל' יון הוא תורה כלומר חוק הבתולות גמ'. מאי הינומא תנורא דאסא ור' יוחנן אמר קרייתא דמנמנמא בה כלתא <small>(א\"ב מדברי רבינו חננאל נלמוד לבאר המלות שהן נכריות אף כי הפירוש נוטה קצת מדברי הגמ' לא לחלוק עליהם כי אם להוציא לאור עיקר המלה ונראה לי שפירוש הינומא בלשון יוני מסוה נתון מן הפנים ומכסה העינים וכן נהגו הבתולות לצאת בו)</small>:",
            "<b><big>הנפק</big></b>   [בעשטעטיגונג] (בבא מציעא ז) אפי' כתוב בו הנפק ומפרש ומאי ניהו דמקויים והיינו אשרתא דדייני ולמה נקרא הנפק שכתוב בו שטרא דנן נפק לקדמנא ואשרונוהי וקיימנוהי <small>(א\"ב פי' הנפק בלשון יוני מליץ ומשתדל בדברי איש אחר ופקיד עליהם ובשטרי הנפק משתדל בית דין לקיים החוב למלוה ופי' אשרתא בלשון רומי דבר מקויים)</small>:",
            "<b><big>הנץ</big></b>   [איינע מינצע] שני הניצין להדרס מטבעות הן:",
            "<b><big>הנקי</big></b>   [לעער] (קדושין סא במשנה דתנאי כפול) א\"ר תנחום הנקי כתיב פי' הנקי רוחך מגופך וישאר הגוף נקי בלא נפש וכיון שיש לדרשו לרעה הרי בפסוק עצמו כתוב קללה ואינה קללה הבאה מחמת ברכה פי' אחר והכי משמע לרבי מאיר דבעי תנאי כפול אם לא שכב איש אותך ואם לא שטית טומאה תחת אישך הנקי ומשמע הנקי עם פסוק של אחריו והכי הוא הנקי ואת כי שטית חחת אישך וכי נטמאת ושקול הוא במקראות שאין להם הכרע שאת מחר משוקדים ארור וקם פי' הנקי כמו ונקתה לארץ תשב וכמו יצא פלוני נקי מנכסיו וכן נקי כפים כפיו נקיות בלא חטא וכן נקיון שינים:",
            "<b><big>הנתובין</big></b>   [באלקין] תרגו' גבים ויספון את הבית גבים:",
            "<b><big>הסס</big></b>   [איבערלייגען] (שבת קמז) אביי הוה קאים קמיה דרב יוסף א\"ל הב לי כומתאי חזא דאיכא עלא עילוה והוה קא מהסס למיתבה ליה א\"ל נפוץ שדי אנן לא קפדינן מידי (כתובות כ) לסוף אידכר רב אשי ואסהיד ליה חזייה לרב כהנא דקא מהסס א\"ל מי סברת עליך קא סמיכנא אנא דרמאי אנפשאי ואידכרי. (בב\"מ) א\"ל זיל שקול לנפשך חזייה דהוה קא מהסס אמר ליה זיל פלוג ליה לחייא ברי פי' מדקדק על עצמו מליגע בו שמתיירא מן העון (חולין ע) שמעיה דרבי חנינא הוה קאים קמיה דר' חנינא א\"ל קמיץ והב לי דאיכול חזייה דהוה קא מהסס א\"ל בבלאה את גום שדי פי' כיון שאת מתיירא מן העבירה חתוך זה החלב דאייתרא והשליכה <small>(א\"ב חסם כתוב בנוסחאות דידן ושם הביא בעל הערוך קצת מימרות אלו)</small>:",
            "<b><big>הסת</big></b>   [בעשוועהרונג. שוואר] (בבא מציעא ה) השתא נמי ניחייביה מדרב נחמן דתנן (שבועות נו) וא\"ר נחמן משביעין אותו שבועת היסת פי' גאון לשון כבידות שהיסת כבדות שהכבידו עליו לישבע ופי' עוד מה בין שבועה דאורייתא לשבועה דרבנן ואי זו שבועה דאורייתא שבועת השומרין ובעדות עד אחד ובהודאה במקצת הטענה ושבועת היסת אנו מחייבין על כל טענות ממון אף ע\"פ שאין בה אחת מכל אלו כדרב נחמן והיכא דמחוייב שבועה דאורייתא נותנין ספר תורה בידו בשעה שנשבע דאמר לאנקוטי חפצא בידיה. ואמר נמי שבועת עם הארץ מעומד תלמיד חכם מיושב ואם היה חכם אינו נשבע ואינו מקבל חרם ות\"ת מיושב בספר תורה תלמיד חכם לכתחילה בתפילין וכן המנהג עדיין בתלמיד חכם כשמשביעין אותו חולץ את תפיליו ואוחזן בידו תחת ספר תורה ומביאין מטה שנושאין עליה מתים ומניחין אותו באמצע ונודות נפוחים שמבקעין אותן או מתירין אותן בשעת השבועה כדי שתצא הרוח ונרות דולקין שמכבין אותן בשעת השבועה ואפר מקלה מפוזר ושקים מוטלין באמצע ועומד שליח בית דין בפני הנשבע וסודר הטענה והכפירה ואומר לנשבע אתה פלוני בן פלוני אם יש עליך כלום לפלוני זה מכל הטענה שטען עליך בשמתא דישראל ליהוי ההוא גברא בחרם בית דין העליון וחרם בית דין התחתון וכל דברים האלה ותוקעין בשופר עם האלם והוא עונה אמן ומקבל על עצמו כי על דעת בית דין נשבע ולא על דעתו ועל דברים שבלב בית דין ולא על דברים שבלבו ואע\"פ שאנו אומרים לעניין שבועת הדיינין היכי משבעינן ליה א\"ר יהודה בשבועה האמורה בתורה ואשביעך בה' אלהי השמים הא אקשינן כמאן כרבי חנינא בר אידי דאמר עד דאידכר שם המיוחד ופרקינן אפילו תימא רבנן לאנקוטי חפצא בידים וגם מאז כן כתיב כי יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו וגו'. ושבועת היסת כן סדורה מוציאין ספר תורה לבית דין ומניחין על גבי הכסא כמנהג או שנושאו שליח בית דין בידו וסודר את הטענות ואומר אם יש לפלוני על פלוני זה כלום מן הטענה הזאת בשמתא דישראל להוי ושאר כל האל' והוא אומר אמן ומקבל המושב' על עצמו כי שבועתו על דעת בית דין ובזו ובזו אנו מוכיחין אותו טרם ישבע כדרך ששנו חכמים אומר' לו הוי יודע שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב\"ה לא תשא וכל דברי המשנה (המפורשים בגמרא דשבועות הדיינין) ועוד דברים אחרים מוסיפין כל אחד כפי חכמתו וכפי צורך השעה וכשם שמוכיחין את הנשבעין כך מוכיחין את המשביע שאם הוא מתאנה בטענתו כדי לפגום את בעל דינו האלם חוזרת עליו כדכתיב שבועת ה' תהיה בין שניהם אינה יוצ' מכלל שניהן על הנשבע אם הוא נשבע לשקר ועל המשביע אם הוא טוען שוא וקורין זה הפסוק הוצאתיה נאום ה' ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ואח\"כ שואלין המשביע התשבי' אותו ואם אמר הין שואלין הנשבע התשב' כמו שאמרו חכמים אמר איני נשבע פוטרין אותו מיד אמר הריני נשבע העומדין שם אומרים זה לזה סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה כלומר אחד מהן רשע או זה טוען לשוא או זה כופר באמת. ובזמן שמשביעין את האשה מצניעין אותה לפי כבודה ואין מבזין אותה בקהל כי דבר זה לא נתן אלא לענין סוטה דתנן כל הרוצה לראות יבא ויראה דכתיב ונוסרו כל הנשים וגו' ואומר לכן כה אמר ה' אלהי' העלה עליהן קהל ונתון אתהן לזעוה ולבוז אבל בשבועות ממון מצניעין אותה:",
            "<b><big>הפג</big></b>   [שפאצירען געהן] (משנת דיומא פרק קמא) עמוד והפג אחת על הרצפה (פי' בלשון יוני לך וטייל):",
            "<b><big>הפיא</big></b>   [בונדעל] (סוכה לב) א\"ר פפא נפרצו דעביד כי הפיא פי' ההוצין שבשדרה נקרא הפיא (בב\"ק צו) א\"ר האי מאן דגזל לוליבא ועבדיה הוצי קני מאי טעמא מעיקרא לוליבא והשתא הוצי הוצי ועבדינהו הפיא קני מעיקרא הוציא והשתא הפיא הפיא ועבדינהו שישור' לא קני מ\"ט דהדר סתר לי' והוי הפיא והוא כעין שבירה מעין פרצה נפרדו עליו כשר שנתפרדו ההוצין כעין פתיחת החריות ולא ניתק אחד מחברו כשר כדתנן אם היה פרוד יכפתנו מכלל שהפרוד כעין פתיחה בהוצין. פי' אחר גזל לוליבא ועבדיה הוצי שנטל עליו עלה עלה בלבד גזל הוצי ועבדיה הפיא שחילק את העלין וקרען ועשאן לטאט הבית שישירא חבל קטן. (א\"ה נ\"ד חופיא):",
            "<b><big>הפיא</big></b>   [שוים] (חולין קה) אמר אביי מריש הוה אמינ' האי דלא שתי הופיא משום מאיסותא אמר לי מר משום דקשה לברסם פי' בל' חכמים רתיחה ובל' המקרא קצף כדכתיב כקצף על פרי מים:",
            "<b><big>הפך</big></b>   [אומקערין] (יבמות לה) אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר פירוש בסוף תשמיש לאלתר מתהפכת כדי שיצא הזרע מרחמה ולא תתעבר:",
            "<b><big>הפצי</big></b>   [גאל עפפעל] (חולין נב) כל מיני קטניות לא חיישינן לבד מחמצי והפצי. פי' הפצי עפצים חמצי אפונים <small>(א\"ב אם הפצי מין קטניות לא יתכן שיהיו עפצים כי אינם מאכל ולא קטניות ולדעת רש\"י הפצי הם מין קטניות אינו חלק ואינו עגול ויש לו עוקץ הוא המין המובחר מכל הקטניות ואם אינם בכלל קטניות כפי דעתא קמא דתוס' אתיא שפיר פי' הערוך אבל לא גרסתו כי אם גירסא של נסחאות שלנו חמצי אין בו משום רסוק אברים הפצי יש בו משום רסוק איברים ובנוסחאות שלנו כתוב חפצי)</small>:",
            "<b><big>הפרכוס</big></b>   [איין ריטטער] (שמות רבה פרשת ויהי בחצי הליל אלא אתה בא אצלי ושר צבא הזה שעומד עמך וזה הפרכוס שלך פי' בלשון יוני שר הפרשים אך אפרכוס הוא שר מדינה ע\"ש. ופעמים יתחלפו שמות אלו:",
            "<b><big>הפתק</big></b>   עיין ערך אפתק:",
            "<b><big>הץ</big></b>   [צווייגען. בלאט] (שבת קמ) א\"ר חסדא האי הוצא דירקא אי חזי למאכל בהמה שרי לטלטוליה (יומא עח) אביי נפיק בדהוצי פי' סנדל העשוי מעלין של לולב. (סוכה לב) אמר רבא האי לוליבא דסליק מחד הוצא כבעל מום הוא ופסול. (ב\"ק צג) מנא הא מלתא דאמרי אינשי בהדי הוצא לקי כרבא דכתיב למה תריבו אלי כולכם וגו'. (נדרים מט) ר' יהודה ורבי יוסי חד אכיל דיסא באצבעתיה וחד אכיל בהוצא א\"ל דאכיל באצבעתיה להאי דאכיל בהוצא עד מתי אתה מאכילני רוקך א\"ל דאכיל בהוצי לדאכיל באצבעתי' עד מתי אתה מאכילני צואתך. (נדרים מט) פרטיה נואף להוצא וערק (שם צא) בהוצא ודפנא (מ\"ק י בב\"ב ד) וכבר פירשנו בערך דפן (שבת עו) הוצא חציצה פי' הוצין של דקל שעושין ממנה מחיצה. (ב\"ב סט) קני לך דקלין ותאלין הוצין וציצין:",
            "<b><big>הר</big></b>   [בארג] (חגיגה י) הלכות שבת חגיגות ומעילות כהררין התלויין בשערה פי' החופר גומא ואיך כוונתו לגומא אלא ליטול עפר ולכסות הצואה וכיוצא בה פטור עליה שנמצא מקלקל גבי הגומא ותנן כל המקלקלין פטורין והן כמו הרין התלויין בחוט השערה שאין כח בשער להחזיק ההר אלא נראה כתלוי ועומד באויר כך כל הלכות אלו דמדאורייתא כל מלאכה אסורה ובאה ההלכה ופירשה מלאכת מחשבת אינו חייב במלאכה עד שיתכוין לעשות ותהיה מלאכה. (מדות פ' שני) הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה (ובריש כלים) הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסים לשם פי' הר שהבית בנוי עליו ארכו חמש מאות אמה ורחבו חמש מאות ומסובב חומה בלא קורות. (ובמדות פרק שני) שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזיית הדם פי' הר המשחה הוא הר הזיתים (תמיד ל) אמר ר' אלעזר בן דגלי עזים הוו לאבא בהרי מכוור והיו מתעטשות מריח הקטורת (סנהדרין פא) אל ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו ועיניו לא נשא אל גילולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה ואת אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות חברו ואל אשה נדה לא קרב שלא נהנה מקופה של צדקה. (בב\"ר פ' יב) אלה תולדות השמים אמר ר' יודן הרים הגבוהים ליעלים היעלים אין כתיב כאן אלא ליעלים הרים גבוהים למה נבראו בשביל יעלים אילה זו תשה והיא מתיראה מן החיה בשעה שמבקשת לשתות הקב\"ה מכניס בה רוח חזזית ומקרקשת בקרניה וחיה שומעת ובורחת סלעים מחסה לשפנים הדין טפזא מגין תחות שקפא מפני העוף בשעת שהוא פורח שלא יאכלנו ומה בשביל דבר טמא ברא הקב\"ה את עולמו בשביל זכות אברהם אע\"ה כמה וכמה (ובילמדנו ומקנה רב היה לבני גד) מהו כי לא ממוצא וממערב לא ממה שאדם עמל ויגע ועושה סחורה הוא נעשה עשיר אפילו הוא יוצא והולך בשיירה ואפילו פורש כל המערב ואפילו הוא מחזר כל המדברות וכל ההרים אינו נעשה עשיר שנאמר כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים וכל הרים טורים חוץ מזה שהוא רוממות אין אדם מתרומם מן הדברים הללו מה הקב\"ה עושה נוטל ממונו של זה ונותן לזה שנא' כיהשם שופט זה ישפיל וזה ירים למה נקרא שמם נכסים שנכנסים מזה ונגלין לזה וכן חנה אמרה ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם מהו משפיל אף מרומם אלא באף שהות מביא על זה מרומם את זה:",
            "<b><big>הר</big></b>   [שוואנגער ווערען] (נדה לח) והאמר שמואל אין אשה מתעברת אלא לרע\"א או לרע\"ב או לרע\"ג יום דכתיב ויתן ה' לה הריון בגי' רע\"א הוו:",
            "<b><big>הרג</big></b>   [טעטטען] (נדרים מא ובב\"ק קיג) נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא ארומה אע\"פ שאינה תרומה וכו'. (כריתות כד) כגון שבא הרוג ברגליו פי' אותו האיש שמעידין עליו שנהרג בא הוא בעצמו ברגליו דליכא לספוקי שנהרג. (פסחים נ) ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן וכו' עד שני אחין דלוד פי' נמצאת בת קיסר הרוגה ובקשו להרוג כל היהודים בשבילה ואמרו הם אנו הרגנום כדי להציל כל ישראל ונתרצו הם והם שמעיה ואחיו שנהרגו בי\"ב באדר כדמפורש (תענית יח) טריינוס גופיה בטולי בטלוה הואיל ונהרגו בו שמעיה ואחיו וכ\"ה (בב\"ב י):",
            "<b><big>הרגז</big></b>   [אונטער לייב] (בכורות ח) רבי עקיבא אמר מושיבו על הרגיזו וממעך פירוש מושיבו על אליתו וזהו אכוזו שכתוב בכיצד מעברין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני הורכוז פי הטבעת)</small>:",
            "<b><big>הרגינין</big></b>   [פלאנצין ארט] והרדפנין. (פסחים נג) <small>(א\"ב פי' בלשוו יוני ורומי עשב חם ויבש במעלה שלישית והוא כמו אזוב וטעמו חד)</small>:",
            "<b><big>הרדי</big></b>   [לאטטען] (ב\"ב ו) אחזיק להורדי אחזיק לכשורי פי' אחזיק להורדי שהן קנים במקום הראויין לקורות אחזיק לכשורי ואין חברו יכול למונעו מלתת שם כשורי:",
            "<b><big>הורדולוס</big></b>   [איין ארט אורגיל] (ערכין י) מאי הורדולוס אמר אביי טבלא גורגנא מפני שקולה עב ומערבב את הנעימה. (ירושלמי בסוכה) עוגב זה ארדבלס. (ובב\"ר פ' כד) אבי כל תופש כנור ועוגב ערדבלין וכרבלין (ובפ' נ\"א ויהי כמצחק בעיני חתניו) ערדבלין וכרבלין במדינה ומדינה נהפכה <small>(א\"ב פירוש הורדוליס בלשון יוני מין עוגב ואולי יש טעות בגרסאות אשר בהם קדם אות רי\"ש לאות דל\"ת או בלשון תלמוד הוחלפו האותיות וכן היה במלות ספסל קלוסקא ואחרות ופי' כרבלוס בלשון יוני עוגב ידים וטעם הדרבליס עוגב של מים והיה כלי נגון ידוע אצלם ותופשי כלים אלו נקראים הדורלין וכרבלין)</small>:",
            "<b><big>הרדוס</big></b>   [נאהמע איינער קעניג] (סנהדרין סו) מעשה הרדוס ולאו כלום הוא פי' שבא על נערה לאחר מיתה כדמפורש (בב\"ב ג) לישנא אחרינא מעש' חדודים פי' דרך איברים בחור שבין אצילי ידיה:",
            "<b><big>הרדפה</big></b>   [פערפאלגען] (מ\"ק טו) מאי לשרשי א\"ר חייא בר ר' אבין וא\"ר יהודה הרדפה מאי הרדפה אמר שמואל מנדין לאלתר וכו':",
            "<b><big>הרדפני</big></b>   [לארבעער] (חולין נח) אחוזת דם והמעושנת ושאכלה הרדפני. (פסחים לט) בגמ' ואלו ירקות מה מצה גידולי קרקע אף מרור גדולי קרקע ואימא הרדוף כמצה מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים. (סוכה לב) ואימא הרדוף אמר אביי דרכי' דרכי נועם. (ובילמדנו) ויורהו ה' עץ ר' נתן אומר הרדפני מר היה פי' אילן הגדל על שפת הנהר ועושה פרחין דומין לשושנים והן מרין ביותר והוא סם המות של בהמה וי\"א סנגי\"גו בל' לע\"ז שמו <small>(א\"ב פי' הרדפני בל' יוני ורומי מין אילן אשר פרח שלו כמו ורד הנקרא בל' יון רודון ועלים שלו כמו עלי דפני והוא סם המות לבהמות ויש מהרופאים שכתבו שיזיק גם לאדם ואחרים כתבו שיועיל למי שנשכו נחש)</small>:",
            "<b><big>הרהן</big></b>   [פפענדען] (כתובות צו) מתיב רבא מהא דתנן (עדיות ו) העיד רבי יוסי ורבי זכרי' בן הקצב על תינוקת שהורהנה באשקלון. (פסחים נא) הכא במאי עסקינן שהורהינו אצלו. פי' הניחו ברשות גוי. משכון בל' ישמעאל רהן:",
            "<b><big>הרהן</big></b>   [אורינגעשיהר] (ב\"ר פרש' מ) מקדם לבית אל לשעבר נקראת בית אל ועכשיו נקראת בית און א\"ר אלעזר לא זכה להקרות בן העמל הרי הוא נקרא בן העמד א\"ר יצחק בר נחמני תמן קרינן לפועל' טבא עמלא ולהרהון של מימי רגלים עמדא <small>(א\"ב פי' בל' יוני עביט של מי רגלים וגם שמו בל' יוני נקרא עמידה)</small>:",
            "<b><big>הרהר</big></b>   [דענקען] (בפ\"ב דזבין) בז' דרכים בודקין את הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל במשתה במשא בקפיצה בחולי ובמראה ובהרהור פי' במראה שמא ראית בריה יפה בהרהור שמא הרהרת בלבך כלום במשא שמא סבלת כלום דבר כבד שמא נגעת חולה <small>(א\"ב תרגום אחרי לבבכם בתר הרהור לבכון)</small>:",
            "<b><big>הרזפא</big></b>   [פיינענס צין] (פסחים לט) ואימא הרזיפה כמצה מה מנה שנקח בכסף מעשר שני: (פי' הוא ארזפתא ושמו בלע\"ז פי\"לטרו):",
            "<b><big>הרזק</big></b>   [פערשליסען] (נדרים צא) ההוא גברא דהוה קא מהרזק בביתא הוא ואיתתיה (ב\"ק פה) דהרזקיה באדרונא ובטליה פי' כלאו בחדר:",
            "<b><big>הרזק</big></b>   [טיהר] (מנחות לג) אמר רחבא אמר רב יהודה בי הרזיקי חייב בשתי מזוזות מאי בי הרזיקי אמר רב פפא סבא משמיה דרב בית שער הפתוח לחצר ובתים פתוחים לבית שער:",
            "<b><big>הרי</big></b>   [שאדען, פערלוסט] (ב\"ק ב) לא הרי השור כהרי המבעה פי' בל' יוני נזק:",
            "<b><big>הרי</big></b>   [זיהא דא] (נדרים ב) הרי זה נדר בקרבן פי' הנה כמו ארו והרי מלה מורכבת הרי אני (משנת נזיר פרק מי שאמר הריני נזיר):",
            "<b><big>הרך</big></b>   [קרעמער] (פסחים קיו) כך היו תגרי הרך שבירושלים אומרים בואו וקחו לכם תבלין למצוה <small>(א\"ב חרך כתוב בנוסחאות ופי' רש\"י חנונים היושבים אצל חלונותיהם)</small>:",
            "<b><big>הרמיז</big></b>   [מערקאר אין אבגאט] (סנהד' לט סוף פרק רביעי) אמר ליה ההיא אמגושא לאמימר מפלגך לעילא דהורמיז פי' הורמיז ברא הפה המכניס הטעמים היפים והמשקין הנקיים וכיוצא בהן ואהורמיז ברא למטה הנקבין שמשמשין הרעי והשתן וכיוצא בהן:",
            "<b><big>הרמיז</big></b>   [אין גייסטער] (ב\"ב עג) אמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי הורמיז בר ליליתא פי' שידה <small>(א\"ב פי' בל' יוני שם אליל ואמרו שהיא בעל כנפים ושליח של האליל הגדול)</small>:",
            "<b><big>הרמיז</big></b>   [נאהמען איינער ריכטער] (גיטין יא) אביי אמר כגון הורמיז ואבא דיינא בר שבתי פי' שמות מובהקין אנשים חשובין ידועים שמתרחקין מדבר שקר ומקבלת שוחד כגון פלוני ופלוני שהיו באותו הזמן ודוקא בערכאות שהוא מושב קבוע לדון לשרים ולשופטים:",
            "<b><big>הרמך</big></b>   הנהו בני הרמך כבר פירשנו בערך בר שניא:",
            "<b><big>הרמן</big></b>   [ערלובניס] (מציעא פד) אמר ליה מאי אעביד הרמנא דמלכא אנא (גיטין נז) גחון שקליה כי היכי דלימרו קבל עליה הרמנא דמלכותא. (חולין נז) ודלמא מלכא הוה בהדייהו ומהרמנא דמלכא עביד (תמורה ב) היינו טעמא דלקי דעבר על הרמנא דמלכא פי' צואת המלך. ויצא השטן מאת פני ה' תרגום ונפק שטנא בהרמנא מן קדם ה' <small>(א\"ב גם כל מלות שהביא בעל הערוך בערך קהרמנא בנוסחאות שלנו גרסינן הרמנא)</small>:",
            "<b><big>הרמן</big></b>   [איין לאנד] מני ואשכנז תרגום הרמינו והדייב. והושלכתנה ההרמונה תרגום ויגלון יתכון להלא מן טורי הורמיני. (ובסוף מיכה) ולמני מצור ועד נהר תרגום ודמן הורמיני רבתא וקרוי ציירא ועד פרת:",
            "<b><big>הרנוגא</big></b>   [איין ארט גראז] (שבת קי) בגמרא ניתי הרנוגא דהיגתא רומייתא פי' מה שגדל סביב הסנה. היגתא כמו היזמי והיגי <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי מין עשב אשר סביבותיה חוחים ובראש שרביטים ראשים מלאים קוצים ושרשו נודף בריח טוב והוא חם מעט אך יבש במעלה שלישית)</small>:",
            "<b><big>הרגוגא</big></b>   [איין ארט היישעריק] (חולין סב) ח' ספיקות הן הובא סיגא והרנגול והרנוגא וכו' <small>(א\"ב בנוסחאות גרסינן חוכא הוגא סוגא והרנוגא תושלמי ומרדא ובערך תלשמי יש גרסא אחרת ובערך חובם עוד גרסא אחרת עיין שם)</small>:",
            "<b><big>הרני</big></b>   [איין רויז וואס אין דער פריא ווערט זיא גיעפנט אין בייא נאכט צוזאממען גיצוגין] (שבת לה) אי נמי הרני פי' עשב הוא ועלה שלו עגול ומצד אחד הוא פתוח ובלילה כפופה בקרקע וכשחמ' זורחת היא עומדת ופתחה למולה וכשחמ' מסבבת פניה למולה היא מתעגלת עמה עד ששוקעת החמה ואותה החריץ שהוא פתוח כנגד החמה לעולם וכשחמ' שוקעת היא נכפפת בקרקע ובלע\"ז שמה מל\"בא. ויש שגורסין ארוני פי' ירקות שדה הן בבקר מתפתחין ומתפשטין ובבין השמשות מתכווצין ונראין כסתומין <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתיב אדני)</small>:",
            "<b><big>הרסנא</big></b>   [באק פיש] (ביצה יו ע\"ז לח) ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא אסירי פי' מביאין דגים קטנים משוחים וקמח וחומץ ומבשלין אותן ואי עבדינהו גוי כסא דהרסנא אסירי פשיטא מהו דתימא גילדני עיקר קמ\"ל קמחא וחלא עיקר פי' זה בתשובות שאלות בסוף תרומות:",
            "<b><big>הרפתקי</big></b>   [צואייגניס] (ר\"ה י) כל הני הרפתקי דעדו עלה אימת. איתדון (קדושין לג) כמה הרפתקי עדו עלייהו דהני פי' זמנים רעים. נכון למועדי רגל תרגום מכוון להרפתקי. תשימון קנצי למלין תרגום תשוון הרפתקי:",
            "<b><big>הרק</big></b>   [פערטרעהטער] (כתובות סא) ותימא ליה הא עיילת לך איתתא בהריקאי. הבו לי גברא דדלי בהריקאי ואידון לכו דינא פי' אדם שעומד ומשמש במקומי <small>(א\"ב בנוסחאו' דידן גרסי' חריקאי)</small>:",
            "<b><big>הריקה</big></b>   (נדרים י) כנויי כנויים דחרם הרקיא הרכיא הרפיא (א\"ה בגמרא שלנו חרקים חרכים חרפים):",
            "<b><big>הרת</big></b>   [געבער מוטער] (ברכות מד נז ע\"ז כט) ת\"ר ששה דברים מרפאין החולה מחוליו ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב ותרדין ומי סיסין יבשה וקיבה והרת ויותרת הכבד פי' הרת הרחם של אשה או של תרנגולין תרדין בליטי\"ש סיסין פולין <small>(א\"ב ע' ערך רת)</small>:",
            "<b><big>השני</big></b>   [בונדעל] (סוכה יב) אמר רבה בב\"ח אמר רבי יוחנן סיככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן וכו' פי' לאחר שדקקו הפשתן ונפצוהו ונשר הפסולת כבר נגמר מלאכתן וכבגד חשוב ופסול לסיכוך היצני הוא שעקור מן השדה ואינו שרוי במים ולא דייק ולא נפיץ והרי הוא כהוצין וכמו שסיכך בעץ דמי וכשר הושני פשתן קא מבעיא לי' וכו':",
            "<b><big>השענא</big></b>   [וויידע, ווערבענע] (סוכה לו) אמר להו רבא להנהו דגדלי הושעני דבי ריש גלותא כי גדלותו הושעני עבידו להו בית יד. לא לידוץ איניש לוליבא בהושענא פירוש לא יכניס אדם לולב בערבה לאחר שאגד ערב' והדס דלמא בהדי דדחיק לי' נקלין עליו ועבדי חציצה אלא כי אגיד לערבה והדס אגיד נמי לולב. לא ליגוז איניש לוליבא בהושענא פי' אם ארוך הלולב ביותר לא יגוז אותו למטה לאחר שנאגד בערבה:",
            "<b><big>השתא</big></b>   [יעצט] (תרגום מעתה ועד עולם מהשתא ועד עלמא):",
            "<b><big>התליטוס</big></b>   ס\"א איתליטיס כבר פירשנו במקומו",
            "<b>נשלם אות ההא</b>"
        ],
        "Letter Vav": [
            "<b>אות הויו</b>",
            "<b><big>ואלי</big></b>   [ריכטיג. אין שטאנד איז] (נדרים ח) ש\"מ לא ואלי למישרא נדרא באתרא דרביה פי' לא ארוך <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מי שיכול ויש בידו לעשות דבר מה)</small>:",
            "<b><big>ואני</big></b>   [איינע גרויסע זעע] (קידושין עב) עד היכן היא בבל רב אמר עד נהר גנזק ושמואל אמר עד נהר ואני. (בב\"ר פרש' יו) אמר ליה עברת נהר ואלי <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב נהר בנה)</small>:",
            "<b><big>וה</big></b>   [איין טרוריגגעשרייא] (במגלת איכה היו צריה לראש) עמד ושרף את האוצרות שמע רבן יוחנן בן זכאי אמר ווי אמר ליה למה אמרת ווי אמר ליה וה אמרית בין ווי לוה נמלט רבן יוחנן פי' ווי לשון צער וה ל' שמחה (בפסיקתא דעשר תעשר ובילמדנו בסוף פ' בראשית) ויעלני מבור שאון מטיט היון ממקום שהן אומרים ווי וה כשהן משליכין אותן באש הן אומרים ווי וכשהן משליכין אותן לשלג הן אומרים (מ\"ק כח) נשי דשכנציב אמרן ווי לאזלא וויא לחבילא פי' כשהיה נפטר אדם בלא זרע מקוננות אוי לחבל דלא שבק זרעא. פי' אחר נשי דשכנציב היו חכמות והיו מענות ואומרות אוי להולך כדכתיב כי הולך האדם אל בית עולמו ואוי למי שהוא ממושכן ונתבע לשלם הפקדון שאצלו כלומר האדם מתמשכן לשלם רוחו שהיא אצלו בפקדון לבעלה פי' חבלא משכון כמו אם חבול תחבול <small>(א\"ב פי' וה בלשון רומי האח לשון שמחה פירוש ווי בלשון יוני ורומי אוי אבוי לשון צעקה תרגום אוי לך מואב ווי לכון מואבאי)</small>:",
            "<b><big>וו</big></b>   [דער זעקסטער בוכשטאב, האקען] (קדושין סו) לכן אמור הננו נותן לו את בריתי שלום ו' דשלום קטיעה ללמדך שאין הברית לכהן אלא כשהוא שלם בלא מום אבל אם חסר פסול. וו (נזיר יא) תנא משום רבי יוסי בן חוני מפני מה נקוד עלו' שבובקומה של בכירה לומר שבשכבה לא ידע ובקומה ידע מאי הוה ליה למעבד מה דהוה הוה נפקא מינה דלפניא אחרינא לא איבעי ליה למשתי חמרא. (ובילמדנו אתה עובר היום) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן מאי מאביהן אלא שמאביהן היה הדבר ראה מה כתיב ולא ידע בשכב' ובקומ' ובקומ' נקוד למה שהיה שכור מאמש אבל בלילה פג יינו והרגיש בה לפיכך ובקומה נקוד מפני כך הוא מתפרסם בכל שבת הרי הוא חייב לעצמו בוא וראה אע\"פ שעשה מה שאפשר וכו'. וו (חולין יו) א\"ל ו' דכתיבא אאופתא קאמר פירש אופת' עיקר חריות של דקל מתקרע מעט מעט קרעים ארוכין וכשכותב עליהן ו' נכנס בתוך הקרע ואינו ניכר מקומו והכי קאמר כלומר אין מדבריו כלום. פי' אחר סדקין נראין כמין ו' והן אינן ווין ואין בהן ממש:",
            "<b><big>וטיב</big></b>   [שאהמליכעס גליד] (שבועות יח) נועץ עשר אצבעות בקרקע עד שימות וטיב פי' בלעז כן שם האבר להפך:",
            "<b><big>ויל</big></b>   [פאהר האנג] (ב\"ב סז) המוכר את המרחץ לא מכר את הוילאו'. (פ' כ\"ד דכלים) ג' תריסין ג' סדינין הן העשוי לשכיבה טמא מדרס לוילון טמא מת של מצודות טהור מכלום. (פ' י\"א בנגעים) כל הראוי ליטמא טמא מת אע\"פ שאינו ראוי ליטמא מדרס מיטמא בנגעים כגון קלע של ספינ' וילון ושביס של שבכה. (שבת קלח) וילון מותר לנטותו ומותר לפרקו. (ביצ' יד) מפני מה אמרו וילון טמא מפני שהשמש מתחמם כנגדו. קלעים לחצ' תרגומו וילון לדרתא והוא מסך ובלעז קירטי\"נא. (ברכות נח) וילון הוא דמתגלגל ומיתחזי נהורא דרקיעא (חגיגה יב) וילון אינו משמש כלום נכנס ערבית ויוצא שחרית פי' וילון פרוכת והוא הרקיע שלפני כל הרקיעים כוילון לפני הפתחים <small>(א\"ב פי' בלשון רומי יריעה ומסך)</small>:",
            "<b><big>ולס</big></b>   [איין נאמע] (גיטין ע) אמר רבא בריה דרבה ואיתימא רבי הילל בריה דרבי וילס מימות משה עד רבי לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד וכו':",
            "<b><big>ווס</big></b>   [בעוידלען] (שבת עה) צובע במאי ניחא ליה דליתווס בית השחיטה דמא. (שבת סה. איתוווס מאניה טינא. (פסחים סה) והא קא מיתווסי מנייהו. (ב\"ק יח) דמתווס בלישא לשון גיעול הוא:",
            "<b><big>וסת</big></b>   [גטוואנהייט] (נדרים סו) אילו היית יודע שלמחר יהו אומרים עליך כך וסתו של פלוני לגרש נשיו. (עדיות א נדה ד) כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה. (כתובות קי סנהד' ק) דאמר שמואל שינוי וסת תחילת חולי מעים. (יבמות סב) נישואין ומלקיות כרבי ווסתות ושור המועד כרשב\"ג ושם מפורש:",
            "<b><big>ועודות</big></b>   [געוויכט ציגאבע] דרבי שדי עלייהו (עירובין פ\"ח מנחות עז) בגמ' הגירסא משנת דיאניה נמצאו י' קבין ירושלמיות שהן ו' עשרונות ועודיין:",
            "<b><big>ורד</big></b>   [רויז] (בפ' ז' דשביעית נדה ד) והתנן הוורד והכופר והקטף והלוטם יש להם שביעית ולדמיהן שביעי' רבי שמעון אומר אין לקטף שביעית מפני שאינו פרי. ורד חדש שכבשו בשמן ישן ילקט את הוורד ישן בחדש חייב בביעור. (ירושלמי) ורד חדש ורד שביעית בשמן של שביעית וישן בחדש ורד שביעית בשמן של שמינית. (פ\"ב מעשרות) א\"ר יהודה מעשה בגינת ורדים שהיתה בירושלים וכו'. (שבת קיא) בני מלכים סכין על גבי מכותיהן שמן ורד. (תולין מו) וסימנא כיתונא דורדא דמיתנא בה ריאה. (גיטין סח) ליתי ורדא חוורא דקאי בחד דרא. (מציעא פד) ונהדר ליה כלילא דורדא סומקא. בתולת הורד וטווה ורד כבר פירשתי בערך בתולה. שושנת העמקים תרגום ועובדי יאין כוורדא דבעישר גינניתא דעדן <small>(א\"ב כן נקרא' השושנה בלשון ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>ורידין</big></b>   [אדערען, נערפען] (חולין כז) ר' יהודה אומר עד שישחוט את הוורידין (ברכות כה. סנהדר' צו) הזהרו בורידין כר' יהודה (זבחים כה) צריך שיתן ורידין לתוך הכלי חוטין דקין שהן מלאין דם וסמוכים לושט:",
            "<b><big>ורדינא</big></b>   [ארטס נאמען] (סוטה י) דאתי מהאי גיסא עלייה ודאתי מהאי גיס' ירידה וכגון ורדינ' וביבארי ושוקא דנרש (עירובין מט) אלא שנקראין מאנשי ורדינא פי' מקום ואנשיה ציקנים וצרי עין ומקפידין זה על זה בין ככר גדול לככר קטן:",
            "<b><big>וורדיני</big></b>   [דארן] (ב\"ק פ) ורעיא בני וורדיני פי' רש\"י סנה. ועיין עוד (שם עב) חוץ מגינת ורדין:",
            "<b><big>ורשכי</big></b>   [פעריל הויב] (קדושין יג) ההיא אתתא דקא מזבנא ורשכי (ב\"מ נא) ההוא דהוה קא מזבין ורשכי קרי שיתא ושוי חמשה פי' ר\"ח ז\"ל מרגליות ורבי' גרשום ז\"ל פי' מצנפת שנותנין על הפדחת שקורין פרונט\"לי <small>(א\"ב פי' רושכי בלשון יוני רמוני זהב)</small>:",
            "<b><big>ושט</big></b>   [שפייזרעהר שלונד קעהלע] (חולין יב) שחט את הושט (ברכות סה) ושט מכניס כל מיני מאכל (נדה כג) ושטו אטום אמו טהורה פי' כיון דאין מכניס אוכלין ומשקין אע\"פ שפניו דומין לאדם כאבן הוא ואמו טהורה:.",
            "<b><big>ושט</big></b>   (מ\"ק כט) כפיטורי בפי ושט פירשתי בערך פיטורי:",
            "<b><big>ותא</big></b>   [ווייהע איין פוגיל] (תרגום ירושלמי הדאה ואת האיה וותא וית אבו):",
            "<b><big>וותן</big></b>   [אדערען פולס] גידי פחדיו תרגום ותניא דפחדוהי דפי' וותן הוא גיד בספר רפואות:",
            "<b><big>ותק</big></b>   [בעריהמט זיין] (ברכות ט) ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה. (ר\"ה לב) ותיקין היו משלימין בתורה פי' תלמיד ותיק <small>(א\"ב פי' אותיק בלשון יוני איש בעל מדות ומעלות טובות)</small>:",
            "<b><big>ותקא</big></b>   [צקוסט פאן מעל שפייז] (פסחים לט) ותיקא שריפי' העשויה מלחא ומשחא וקמחא שרי דמי פירות אין מחמיצין:",
            "<b><big>ותק</big></b>   [שווינר זיכטיג] (כתובות עד נדה ז) המקיז דם ושימש הווין לו בנים ותיקין (גיטין ע) אמר מר עוקבא האי דשתי טילא חיורא אוחזותו ותק פי' חלשות <small>(א\"ב פי' פתיקין בלשון יוני בעל חולי הריאה אשר בשרו ירזה ונשאר יבש כעץ לפני מותו וחולי זה בא מאבות לבנים והחולי עצמו נאמר בלשון יוני פתיקי)</small>:",
            "<b><big>ותר</big></b>   [פרלוסט אובערפלוס] (ב\"ק נ) א\"ר חנינא כל האומר הקב\"ה וותרן הוא יתותרון מעוהי וחייו. (ובב\"ר פרשה סז) כשמוע עשו וגו' א\"ר חנינא כל האומר הקב\"ה וותרן הוא יתותרון מעוהי אלא אוריך רוחיה וגבי דידייה זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו והיכן נפרע לו בשושן הבירה שנאמר ויזעק זעקה גדולה וגו'. אפילו ויתור אסור במודר הנאה (מגלה ח) פי' אפילו דברים שדרך בני אדם לוותר עליהן כגון דריסת הרגל בחצרם שאם יכנס אדם ויהלך בה אין מקפידין עליו וכיוצא בו אפילו כגון זה אסור (ב\"ק ט) איתמר שלשה אחין שחלקו ובא בעל חוב ונטל חלקו של אחד מהן רב אמר בטלה מחלוקת ושמואל אמר ויתר ורב אסי אמר נוטל רביע בקרקע ורביע במעות וכו' (בתרא קז) פי' רבינו בקרקע ורביע במעות וכו' (בתרא קז) פי' רביע בקרקע ורביע במעות כגון שהיה עזבון מורישם קרקע שוה ת\"נ דינרים כל אחד נוטל בחלקו ק\"נ דינרין בא בעל חוב ונטל חלק אחד מהן נשארו לשני אחיו ש' דינרין אם יורש נוטל מאה דינרין מן קרקע ואם הוא לוקח שלא באחריות אינו נוטל כלום הוי ממון המוטל בספק נוטל נ' ואלו נ' נוטל קרקע שוה כ\"ה דינרין דאמרי' דלמא יורש הוא נוטל כ\"ה דנרין במעות דאמרי' דלמא לוקח באחריות הוא ולוקח באחריות בהשלמת מעות סגי ליה וזה אליבא דרב אסי. (סנהד' פט) מוותר על דברי נביא גמ' כגון חבריה דמיכה <small>(א\"ב תרגום לא יועילו אוצרות רשע לא מוותרין אוצרין דרשיעי)</small>:",
            "<b><big>ותש</big></b>   [באלד] (נדה יד) נמצא על שלה ותש טמאין ת\"ר איזהו שיעור ותש. ס\"א אותיאוס וכבר פירשתיו במקומו:",
            "<b>נשלם ערך אות הויו</b>"
        ],
        "Letter Zayin": [
            "<b>אות הזיין</b>",
            "<b><big>זאזא</big></b>   [צווייג]. (שבת כ) רמי בר אבא אמר זאזא פי\" ענף של אילנו' כגון אילני תמרי' ופרישים ודורמסקין ונשברין מראש ענפיהן כשהן יבשין ומציתין בהן את האור ומתחממין בהן בימות הגשמי'. מבין עפאים תרגומו מבין זאזיא. ועשה קציר כמו נטע מרגו' ועבד זאזא היך נציב. וי\"א גזותא יבישתא דרומנא וי\"א עץ ששמו ריד\"א בלע\"ז וי\"א שגדל סביב האילן כמו שערו':",
            "<b><big>זאר</big></b>   [פעראיבערגעהן] (תרגום ולא עדה עליו שחל ולא זיאר עלוהי ליתא):",
            "<b><big>זב</big></b>   [פליססען ריננען] (חולין כז) רב יימר אמר אמר קרא וזבחת ממקום שזב חתיהו ומפרש זב ע\"י חיתוי בעינן כלומר מן הצואר בסומנין יזוב הדם. (מנחות סד) הנהו תלת נשי דאתיין ג' קינים חדא אמרה לזיבתי ותדא אמרה לימתי וחדא אמרה לעונתי ומפרש (בשקלים ירושלמי ח בגמ' פתחיה) זו שאמרה לימתי סברה למימר שופעת דם כימ' והיינו זבה ודינה אחד לחטאת וא' לעולה אמר להון רב מרדכי בימה אסתכנת ונדרה עולות זו שאמרה לעונתי סברה למימר שופעת דם כמעין דהיינו זבה אמר להון בעין אסתכנת ושתיהן עולות וזו שאמרה לזיבתי סברין למימר זבה ממש אמר לון זאב בא לטרוף את בנה ונדרה וכו'. זב מטמא בשלש ראיות ביום אחד ובשלש ראיות בשלשה ימים זבה אינה מטמאה בג' ראיות ביום א' אלא בג' ראיות לשלשה ימים (ב\"ק כד). (נדה לה) זוב דומה למי בצק של שעורים זוב בא מבשר המת שכבת זרע בא מבשר החי זוב דיהה ודומה ללובן ביצה מוזרת שכבת זרע קשורה ודומה ללובן ביצה שאינה מוזרת:",
            "<b><big>זב</big></b>   [איין ראבינער צייכין] (זבחים כח) מסתברא בנותר הוה ליה לאוקומי בכר' לאגמורי עון עון לחוץ לזמנו דדמי ליה בזב פי' האי זב סימן הוא ז' זמן ב' במה דנות' פסולו בזמי וחוץ לזמנו פסולו בזמן לאפוקי חוץ למקומו שאין פסולו בזמן אלא פסול מקום הוא נותר פסול בבמה וחוץ למקומו פסולו בבמה אבל יוצא כשר בבמה דהיינו חוץ למקומו דהכי אמרינן (שם קיג) אדרב' חוץ למקומו הוה ליה לאוקומי בכר' לאגמורי עון עון לחוץ לזמנו דדמו ליה במקדש פי' האי מקדש סימן הוא נר מחשבה ק' קצת ד' דם ש' שלישי. לישנא אחרינא שלמים חוץ לזמנו וחוץ למקומו ישנו במחשבה אבל נותר אינו במחשבה קצת אפילו לא חשב חוץ לזמנו וחוץ למקומו אלא במקצת נפסל כל הזבח כדתנן (שם כז) השוחט את הזבח לזרוק דמו לחוץ וכו' אבל נותר מה שהותיר נפסל ואינו צריך להביא קרבן אחר דם חוץ לזמנו וחוץ למקומו ישנו לפני זריקת דמים אבל נותר מה שהותיר נפסל אינו לפני זריקת דמים והני תלת מצאנו בברייתא דתניא חומר בפיגול שאין בנותר שהפיגול נוהג במחשבה ונוהג לפני זריקת דמים ואם נתפגל קצת הזבח נתפגל כולו מה שאין כן בנותר וחוץ לזמנו וחוץ למקומו שניהם פיגול חוץ לזמנו פיגול שיש בו כרת חוץ למקומו פיגול שאין בו כרת שלישי חוץ לזמנו וחוץ למקומו שלישי באכילתם אם האכול יאכל וגו' אחד בצו את אהרן ואחד בקדושים תהיו אבל נותר אין כתוב בו שלישי אלא בשריפתו. ל\"א שלמים חוץ לזמנו וחוץ למקומו אינו מפורש אלא בשלמים ואלו נותר נמי מפורש בפסח יש ספרים שכתוב בהן מסתברא בנותר הוה ליה לאוקומי וכו' דדמי ליה במקדש ומפרש מקדש ממש ומסקי הכי אדרבא חוץ למקומו וכו' דדמי ליה במחשבה וזב דלקמן בתרוצא דאיפוך אנא זב ממש ומפרש התם דכי זב וזבה שהן בחזקת טהרה כשפסקו לראות כיון שחזרו ודאי סתרי מה שלפניהן כך נותר הי' בחזקת היתר דהא קרב המותיר כמצותו וכשיגיע יום שלישי נפסל חוץ לזמנו נמי בחזקת היתר שהרי בזמנו קרוב המותיר כמצותו דאין נפסל אלא במחשבה דחוץ לזמנו לאפוקי חוץ למקומו דלא קרב המותיר כמצותו שהרי חשב עליו חוץ למקדש וראיה לדבר מהא דאמרינן לקמן אחר שהוכשר יחזור ויפסל אמר לו רבי עקיבא הן מצינו בזב וזבה וכו' ולשון הראשון עיקר <small>(א\"ב בעל הערוך גריס מותיר כלומר מניח נותר והן שיריים למזבח או לכהנים ומשעה שהמותיר נקרב חשבינן זמן לנותר להפסל אבל בנוסחאות שלנו גרסינן מתיר וכן דעת המפרשים כלומר הותרו השיריים להקרב או להאכל שעד כאן היו אסורים)</small>:",
            "<b><big>זבזגא</big></b>   [שילדקרעטע] (נדה נו) אמר רבא הני זבזגי דמחוזא כי שלדן קיימת טמאים פירוש שרצים יבשים <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב זבובי)</small>:",
            "<b><big>זבזגא</big></b>   [פערלעסיכע קויפלייטע] (מ\"ק כח) אחאנא תגרי אזבזגי מבדקי פירוש אחינו סוחרים שעל קיניהן נבדקין כלומר במקום סחורתם נבדקין הנאמנין הן אם לא כמו שאמרנו (עירובין סה) בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו בכעסו:",
            "<b><big>זבח</big></b>   [שלאכט אופפער] (מעילה ט) זבחי שלמי צבור פי' אותם המביאין בעצרת כדכתיב באמור אל הכהנים ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים:",
            "<b><big>זבל</big></b>   [מיסט] (שבת מז) לא בזבל ולא בחול. (שם פ) זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב. (מנחות פה) אין מביאין לא מבית הזבלים ולא מבית השלחין. (שביעית פרק ב) מזבלין מייבלין ומעדרין מכרקין מאבקין מעשנין מקרסמין מזרדין ומפסלין מזהמין וכורכת וקוטמין ומסקלין פירוש מזבלין ומעדרין במקשאות משליכין זבל בשדה או בעיקר האילן מעדרין חופרין. מייבלין ירושל' מעבירין את היבלת כלומר אם יש לאילן יבלת יסירה ממנו וירפא. ירושל' מפרקין בעלים כלומר משברים העלים היבשים. ירושלמי מאבקין עושה לה אבק כלומר משליכין אבק על עיקר האילן. ירושלמי מעשנין מתננין לה כלומר עושים עשן תחת האילן שימותו התולעים מסלקין מסירין האבנים מלשון סקלו מאבן. מקרסמין כמו מכרסמין שחותך הענפים שיבשו. מזרדין כורתין הפרחים העולים בשרש האילן. מפסלין שנוטל הפסולת ויש אומרים מזרדין שחותך קצת מן הענפים הלחים ומניח מקצת. מפסלין שנוטלין מן הכל כדי שתתעבה הקורה מלשון ויפסול שני לוחות אבנים. מזהמין נותנין זבל ומים בעיקרין כורכין מל' ותכריך בוץ וארגמן. קוטמין תרגום אפר קטם ויש אומרים שובר הראשים כמו נקטם ראשו. וסכין את הפגין פירות שלא נתבשלו סכין אותן שמן ומיד מתבשלין. (עבוד' זרה נ) התם פטומי פירא. (ברכות קג) עד חצות עד זבילא בתרייתא שלמא. (ב\"מ) אמר רב יוסף דוולא מרא וזבילא וזרנוקא דבעל הבית פירוש פל\"א בלע\"ז הנושאת הזבל ומשליכין על המת <small>(א\"ב תרגו' כדומן על פני השדה כזבל מבדר על אפי חקלא)</small>:",
            "<b><big>זביל</big></b>   [בהעלטניס] (מגלה לא) הני זבילי דחומשי פי' עושין סביב הספר מסגרת של עור לשמור הספר ענין מדור היא כמו יזבלני אישי:",
            "<b><big>זבלגן</big></b>   [אויגען טריפער] (שם כד) אמר רב הונא זבלגן לא ישא את כפיו. (בכורות מד) אמר רבי יוחנן הקרחנין והננסין והזבלוגין פסולין פי' מי שיש לו לפלוף בעינו איכא דאמרי שיורד רירו:",
            "<b><big>זבן</big></b>   [שאהם גליד] (שם לט) נפגם הזובן והערוה של נקבה פירוש האבר שיזוב ממנו ועוד בלשון ישמעאל קורין זובן לאבר:",
            "<b><big>זבן</big></b>   [קויפער ערווערבען] (נדרים לא) מתניתין בזבינא דרמי על אפיה פירוש סחורה שאינה עוברת אלא ע\"י הדחק (ב\"ב ל) אמר רבא עביד איניש דזבין דיניה פי' יקנה המריבות כלומר אע\"פ שהיא שלו אינו מוציאה מידו אלא במריבות ודינים אקנה אותם באלו מעות:",
            "<b><big>זביא</big></b>   [בינען] (חגיגה ה) מאי רעות וצרות אמר רב רעות שנעשו צרות זו לזו כגון זיבורא ועקרבא פירוש כגון שעקצוהו זיבורא ועקרב ביחד לעקיצת עקרב יועיל חמימי ולעקיצת זיבורא יועיל קרירי וחילופא סכנתא נמצא המועיל לאחד מזיק לאחר לכן הן צרות זו לזו (ע\"ז כח):",
            "<b><big>זבורית</big></b>   [שלעכטע פעלדער] (ב\"ק מח) כתובת אשם בזבורית (פי' הפחות שבנכסים):",
            "<b><big>זבורית</big></b>   [גריף שטיהל] (פרק אחרון דמקואות) הטבילו כדרכו דרך פיו בלא זיבורית עד שיטנו על צדו פי' הטבילו ולא הטביל בית ידו. וי\"א בלא זיבורית פי' לא עלתה לו נקיות וטהרה:",
            "<b><big>זג</big></b>   [וויינבעעהר קערין] (שבת מז) ולא בתבן ולא בזגין. (ובפ' אחרון דמעשרות) לא ימכור אדם את תבנו ואת גפתו ואת זגיו. (נזיר סה) וחייב על היין בפני עצמו ועל הענבים בפני עצמן ועל החרצנים בפני עצמן ועל הזגין בפני עצמן רבי אלעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שיאכל שני חרצנים וזגין אלו הן החרצנין ואלו הן הזגין החרצנים אלו החרצונין והזגין אלו הפנימין דברי ר' יהודה רבי יוסי או' שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג הפנימי ענבול:",
            "<b><big>זג</big></b>   [גלאק] (שבת נד) ולא בזוג אע\"פ שהוא פקוק. (שם ס) ובני מלכים בזוגין פירוש במלבושיהן משום נוי והחיצון זוג והפנימי ענבול <small>(א\"ב תרגום פעמון זהב זגא דדהבא)</small>:",
            "<b><big>זג</big></b>   [פאהריאך] (פ\"ב דפיאה) שקיבל מן הזוגות פי' הם החכמים שבפרק קמא דאבות שקיבלו את התורה מאנטיגנוס ולמטה ולפיכך קרויין זוגות שהן נזכרין זוגות שנים שנים. (סנהדרין י) זוג בא מרקת פי' שני תלמידי חכמים באו מטבריא כדאמרן במגלה רקת זו טבריא ותפשן נשר עיכבן המלך כי נשר הוא המלך כדכתיב הנשר הגדול וי\"א עיכבן המטר הנושר מן השמים ובידן דברים הנעשים בלוז הן תכלת וציצית ובזכותם יצא שלום לעולם ועמוסי יריכי נחשון כלומר נשיאי בני דוד המתייחסי' מזרע נחשון שהוא משבט יהודה ולא הניחן אדומי זה שר אדום המושל עליהם בעלי אסופות הם חכמים כדכתיב דברי חכמים כדרבונות וגו' בעלי אסופות בקשו לקבוע נציב אחד זה חדש העיבור בירח שמת בו אהרן זה חדש אב <small>(א\"ב תרגום וצמד חמורים וזווגא חמרין פי' בלשון יוני שני דברים מחוברים הן שיהיו אנשים הן בהמות הן כלים)</small>:",
            "<b><big>זג</big></b>   [שעערע] (בפ' י\"ג בכלים) הסייף והסכין הפגיון הרומח מגל יד ומגל קציר השחור והזוג של ספרים שנחלקו הרי אלו טמאין. (פ' ד' בנגעים) כדי לקרוץ בזוג. (נדה נב) ב' שערות האמורות בפרה ובנגעים כמה שיעורן כדי שיהו ניטלו' בזוג. (מציעא קיו) חבל זוג של ספרים פי' מספרים:",
            "<b><big>זג</big></b>   [שריט] ששה צעדים תרגום שיתא זוגין:",
            "<b><big>זג</big></b>   [ליגען, אן לעהנען] (כתובות נח) כי הוינן בי מר הוה זגינן אבירכי דהדדי. (שבת קכב) הני לבני דאשתיור מבניינא שרי לטלטולינהו למיזגא עלייהו (שם קיט) לא מזגינא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה פי' לא שכבתי על המטה. (סנהד\" פה) הגונב נפש ישן דזגא עלי' פי' כשהיה ישן סמך עליו והסב עליו. (מעילה יד) דלמא בעי למיזגא ואזגא עלייהו ואשתכח דקא מעיל בקדשים. (ב\"ק ט) לא צריכא דיזגא מיזגא:",
            "<b><big>זג</big></b>   [קלייד] (בב\"ר פרשה צב) הבוקר אור עובדא הוה בדרומא דהוה תמן חד פונדקי דהוה קאים לביש זגוי בליליא <small>(א\"ב (עירובין ק) זבנינא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעך פי' לבוש)</small>:",
            "<b><big>זג</big></b>   [לויטער, דורך זיכטיג] (שבת קלד) והיכא דזייג ליקרעיה בסערתא (פסחים עד) אי לאו דחזיתיה דזיג כזוזא חיורא לא אכלי (חולין עו) כיון דזיגי אף על גב דלא חוורי אמרירבואתא דלית הלכתא כמר בר רב אשי לא בהאי ולא באפוכי שבועתא וסימנך הפך לבן כלומר אפוכי שבועה וחיוורי דגידים. (נדה כד) ההי' שפירא דאתאי לקמיה דמר שמואל ומתח ליה חוט השער' מהאי גיסא וחזייה באידך גיסא אמר אם איתא דולד הוא לא הוה זיג כולי האי פי' צלול. ורחצת קרבו תרגום ירושלמי ותשזג בני גווה. רחץ במים תרגום ירושלמי שזג במיא <small>(א\"ב תרגום בפסוק כשבת המלך אחשורוש בני זוגיתא פירוש מרחץ)</small>:",
            "<b><big>זג</big></b>   [גלאז] (ברכות לא) אייתי קבא דזגוגיתא חבר קמייהו ואתעציבו. (פסחים נה) בגמרא מוליכין ומביאין כלים (מ\"ק יג) וכוס מבית הזגג. (ב\"ק לא) הקדרים והזגגים שהיו מהלכין זה אחר זה (וב\"ב צא) ושל צמרים ושל זגגין תלויה באויר טפחים. (פי' כ\"ד דכלים) של זגגים טמאה טמא מת. פי' עושין מלאכת זכוכית פי' קבא דזגוגיתא קב של זכוכית חשוב ויקר <small>(א\"ב תרגום זהב וזכוכית דהבא וזגוגיתא)</small>:",
            "<b><big>זגדוס</big></b>   [אונגלייכעס פאאר] (בכורות מד) סכי שמש והזגדוס והצירן מחוי רב הונא חדא מדידן וחדא מדידה עינו אחת דומה לשלנו ועינו אחת דומה לאותן שעיניהן משונות ועוד פי' בבריתא שגבינו אחד שחור ואחד לבן מ\"ט תנא כל זוגא דלא שוי להדדי זגדוס קרי ליה פי' זוג דוס זוג שנים דוס שנים כלו' הזוג של עינים או של גבינים בשני ענינים:",
            "<b><big>זגתא</big></b>   [איינע פעטע הין]. (ב\"מ פו) מובחר שבעופות תרנגולת אמר אמימר זגתא אוכמתי בדפטימתא דמשתכחא ביני עצרי דלא מציא פסיא קניא. פירוש תרנגולת שחורה המפוטמת המצוי' בין היקבים ואינה יכולה לפשוט הקנה מרוב שמנה (בכורות) איתו ליה תרתי ביעי הי דזגתא חיורתי הי דזגתא אוכמתי. ועיש על בניה תנחם זוגתא על אפרוחהא:",
            "<b><big>זד</big></b>   [קאכין צו ברייטען] (סוטה יא) מאי דכתיב כי בדבר אשר זדו עליהם בקדרה שבשלו בה נתבשלו מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדירה הוה דכתיב ויזד יעקב נזיד. (סנהדרין סט) דבי חזקיה תנא וכי יזיד איש אמר ליה רב מרדכי לרב אשי מאי משמע דהאי נזיד לישנא דבשלי הוא דכתיב ויזד יעקב נזיד. (חולין לד) איתיביה רב המנונא לעולא מיהא דתנן (פ' ב' דטהרות) הראשון שבחולין טמא ומטמא השני פסול ולא מטמא הג' נאכל בנזיד הדמע פי' תבשיל שיש בו שמן של תרומה כי התרומה שנתערבה בחולין נקראה דמע:",
            "<b><big>זדדיהו</big></b>   [ראבינישער צייחין] (מנחות צו) שתי הלחם אורכן ז' טפחים ורחבן ד\"ט וקרנותיהן ד' אצבעו' והיינו זד\"ד. (לחם הפנים ארכו י' טפחין ורחבו ה\"ט וקרנותיו ז' אצבעות והיינו יה\"ז):",
            "<b><big>זה</big></b>   עיין ערך מזדנדזין):",
            "<b><big>זה</big></b>   [זאנגע שטראהלען]: (יומא כח) זיהרא דשמשא קשי משמש' פי' חמות השמש אחרי שסר ועבר השמש מאותו מקום וסימניך דנא דחלא כלומר אחר שתריק החומץ ממנו ריחו חזק יותר מן החומץ עצמו <small>(א\"ב בנוסחאות זוהמא כתוב)</small>:",
            "<b><big>זה</big></b>   [זאננען שיין] (ברכות ס) זיהי הוא דעבר ומחזי כדעבר הוא נמי פי' זיוו הוא שמתראה:",
            "<b><big>זה</big></b>   [הויך מיטהוג] (סוטה מו) משרבו זהוהי הלב רבו מחלוקות בישראל. (חולין ו) ואמרי לה אין מזיהיהין אותו פי' עניין גבהות. שפכו לפניו לבבכם ת\"י שדו קומוי זהוהי לבכון <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב זחוחי)</small>:",
            "<b><big>זהב</big></b>   [גאלד רעטליך] (שם כב) מאמתי התורין כשרק משיזהיבו <small>(א\"ב פי' רש\"י שיהו כנפי גופן גדולים ואדומים ומוזהבים כזהב)</small>:",
            "<b><big>זהיין</big></b>   [וויעצליטג] (ברקרא רבה בריש אחרי מות) רב לוי פתח אמרתי להוללים למערבביא אלו שלבן מלא חולחליות רעות רבי לוי קרא יתהון זהיינ' אלו שמביאין אללי לעולם פי' שמחים בכל עת:",
            "<b><big>זהם</big></b>   [שוויים בעפלעקט] (כתובות עה) והתנן על אלו מומין הזקן והחולה והמזוהם (בסיפרא) ואם מן הצאן פרט לזקן לחולה ולמזוהם (ע\"ז כו) לא מזדהמנא באפי גברי. (יבמות קו) בשע' שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. (בכורות מו) אפילו למאן דאמר אין מזהמין ואת הולד לוי פסול מיקרי. (חולין קה) מים אחרונים אין נוטלין בחמין מפני שהחמין מפעפעון את הידים ואין מעברין הזוהמא: חלאתה בה תרגום דזיהמותא ביה. מזהמין את האילנות (בפ\"ב דשביעית ע\"ז לה) תרי זיהומי הוו חד לאוקומי אילנא ושרי וחד לאבריי אילנא ואסיר:",
            "<b><big>זהם</big></b>   [אומפלוטה] זוהמת דשמשא (בעל הערוך גרע זיהא עיין ערך זה):",
            "<b><big>זהר</big></b>   [שארלויך] (שבת נג) ולא בזהורית שבין עיניו פי' לשון של זהורית שתולין לסוס משום נוי (יומא לט) והיה לשון של זהורית מלבין (נדה כה) אם היה מרוקם ושני יריכותיו כשני חוטין של זהירות (גיטין סט) ליתי חוטא דזהורייתא דשדיה דומה. (כלים מט) חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה. (סוטה מט) מאי חופת חתנים זהורית מוזהבת:",
            "<b><big>זהר</big></b>   [גלאנץ] (פסחים יג) בגלוהא הוי קאי וזהרורא הוא דחזא (ב\"מ פד) וההוא זהרורי מעין שופריה דרבי יוחנן (קדושין פא) נפל זיהרא באיפומא:",
            "<b><big>זהר</big></b>   [מאנד] השמש והירח תרגום ירושלמי שימשא וזיהרא:",
            "<b><big>זהר</big></b>   [פאר זיכט געשיקט] (ע\"ז כ) מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר זהירות מביאה לידי זריזות מפורש בפ\"ק דשבת ירוש':",
            "<b><big>זהרא</big></b>   [טייער איין נעהמער] (ב\"ב נה) והרי זהררי דזבון ארעא לטסקא זבנינהי זביני פירוש זהרא כבר פי' בערך בסתן ופי' זהררי הממונ' מן המלכות לקבל טסקא דפרדיס' שמם כן ואם עריק מריה דפרדיסא ולא פרע טסקא ואתו זהרורי ולא משכחי ליה דינא דמלכותא למזבן ההוא פרדיס' ולאפרועי טסקא ומאן דזבין מינייהו קנה והני מילי לטסקא אבל לכרגא לא מזבני ארעיה כלו' דינא דמלכותא דכרגא אקרקף גברי מנח וזה השם לשון פרסי הוא:",
            "<b><big>זהר</big></b>   [גיפט] (ע\"ז ל) כח מוסיף זהריה קליש. (חולין נח) קמ\"ל דאינה לדרוסה אלא לבסוף דזיהריה בהדי דשקיל ליה לסיחופיה הוא דשבקיה (גיטין מה) אי מליא זיהרא שדתינהי לנהרא (נדה נז) נהי לדרוסה דזיהרא נפקא דמעתא גופה לא. נפקא פי' זיהרת ארס:",
            "<b><big>זווא</big></b>   [שעערע. דאפפעלע מעססר] (מגילה יו) איתי זוזא מביתיה וקא שקיל ליה במזייה פי' היינו זוג של ספרים:",
            "<b><big>זווא</big></b>   [נאהמע] (מ\"ק כח) תנא להו זווא דמן הדייב. (נדה כא) וכן כי אתא זווא מהדייב פי' שם אדם:",
            "<b><big>זווג</big></b>   [יאך געשפאן] (ב\"מ פג) המזווג בכלאים פי' מזווג נותן העול על צואר שור וחמור פטור. שש עגלות צב תרגום מזווגן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני עול רצועה או מתר המחבר צמד בהמות)</small>:",
            "<b><big>זוור</big></b>   [טויטען קליידע] (מ\"ק כז) חימוש ההיא אתתא זוודתא לאידך. (עירובין מא) למאי נפקא מינה למשמושי ליה זוודתא פי' תכריכין:",
            "<b><big>זווד</big></b>   [רייזע פאראטה] (כתובות סז) אמר זוודין קלילין ואורחא רחיקא פי' צידה מעוטה והדרך רחוקה <small>(א\"ב תרגום צידה לדרך זוודין לאררא)</small>:",
            "<b><big>זווד</big></b>   [זאק] (קדושין יב) ההוא גברא דקדיש בזוודא דאודרי פי' שק שמשימין בו כל דבר קורין בלשון ישמעאל מזווד:",
            "<b><big>ווו</big></b>   [אייין פאר] (ב\"מ קיו ובב\"ב נב שבועות מו) רבא אפיק זווא דסרבלי וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשוים להשאיל ולהשכיר. (ע\"ז עה) אי הכי אפי' זווא דסרבלי נמי אמר ליה רבא כלי סעודה אמורין בפרש' פי' שני סרבלים (שבת נו סוכ' ד) אתמ' רב ורבי חנינ' ורבי יוחנן ורב חביב' מתנו בכוליה סדר מועד כל כי האי זווא חלופי ר' יוחנן ועייל רבי יונתן (ברכות כג) רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי ורבי אלעזר ורבי יוסי בר' חנינא פי' נמצאו תרי זווי רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי זווא חד רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא זווא חד חד מהאי זווא וחד מהאי זווא כגון רבי יוחנן ורבי אלעזר ורבי יהושע ורבי יוסי או אפכא רבי יוחנן ורבי יוסי ורבי יהושע ור\"א (כתובות עא) אם תמצא לומר זווי זווי קתני (שבת קכט) בתלתא מאי טעמא לא משום דקאי מאדים בזווי פי' יום ג' יבא מאדים ב' פעמים בזווי בשעת ח' ובשעת כ\"ב משום הכי חיישינן לסכנה כי מאדים ממונה על הדם זה פי' ר\"ח ז\"ל:",
            "<b><big>זוז</big></b>   [איינע מינצע] (שבת סו) לאשתא בת יומא לישקול זוזא חיורא פי' זוז של כסף צרוף. רבע שקל כסף תרגום זוזא חד דכספא פי' שקל של תורה הוא סלע וכן תרגום שקל סילעא ויש בו ארבעה דינרין ודינר וזוז אחד הן שקל דרבנן הוא חצי סלע ויש בו ב' דינרין כדגרסינן (ב\"מ מה) תנן (מעשר שני פ\"ב) הפורט סלע של מעשר שני ב\"ה אומרים בכל הסלע מעות וב\"ה אומרים בשקל כסף בשקל מעות. (חגיגה ה) זוזי לעללא לא שכיח לתילותא שכיח פירוש הממציא מעות לעני בשעה שהנוגשים עליו ומלוה אותן לו ונוגשין באין ולוקחין הממון וכי מסתלקי הוא בא ונושה אותו בכל יום היינו דאמרי אנשי זוזי לקנות התבואה אינו מצוי ולמי שתולין אותו הנוגשים מצוי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שם אליל על כל האלילים וצורתו נטבעה במטבע הנקרא על שמו ולכן רבי מנחם בר סימאי בצורתא דזוזא לא הוה מסתכל (בריש פ' דר' ישמעאל במסכת ע\"ז))</small>:",
            "<b><big>זוז</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום ירושלמי לשם שבו ואחלמה זוזין ובירולין וזמרגדין:",
            "<b><big>וויי</big></b>   [שויאווינקיל] אתיק אל פני אתיק תרגום זוי לקבל זוי:",
            "<b><big>זויק</big></b>   [אנגעסוואללען] (חולין קיא) אמר להו רב מנחם זויקו ליה כחלי פי' עזבו הכחל מלא מן החלב כמו זיקים מלאים:",
            "<b><big>זוור</big></b>   [געפינטלטע אויגען] (בכורות מד) זגדוס זיוור דמזוורין עיניה פי' מנומרין עיניו:",
            "<b><big>זוית</big></b>   [ווינקל] (מ\"ק יח) אמר אביטול ספרא משמיה דרבשפה מזוית לווית הנחה כל שמעכבת פי' שפה עשויה מזוית לזוית כלו' אם צריכה כולה תיקון שרי אבל מקצתה לאו הנחה כל שהיא מעכבת פי' אם עשה שפמו והניח מקצת שאינו עשוי מותר ליטלו כי מעכבתו באכילתו וכיוצא בו ומשום זה הצער שרי:",
            "<b><big>זז</big></b>   צינדען, הייטצען] (בב\"ר פרש' סד) ויצא הראשון אדמוני אנא קלוון דתאזין בני פירוש כמו אזא יתורה <small>(א\"ב שיבער ויחם המרחץ כמו ואתונא אזה יתירא בדניאל ואין זה הערך)</small>:",
            "<b><big>זז</big></b>   [שפריצען], (שבת יב) הא לא דמיא אלא לסיפא דתנן (בפ' ד' במכשירין) נתנה תחת ארובה מים הנתזים והצפים הרי זה בכי יותן (שם פה) זרק את האבן לבור לידע אם ים בו מים הניתזין אינן בכי יותן. (חולין ל) התיז את הראש בבת אחת (סנהדרין קב) וידח ירבעם את ישראל מאחרי ה' אמר רבי יוחנן כשני מקלות המתיזות זו את זו פירוש כשני מקלות כשאדם מכה זה בזה ומתיזין למרחוק כן הדיח ירבעם את ישראל מאחרי ה' כענין הסיר החז <small>(א\"ב ערכו תזז)</small>:",
            "<b><big>זה</big></b>   [וועקריקן] (כתובות י) היינו מזיח היינו מכפר מזיח גזירות ומכפר עונות (שם סז) הבא משכון וטול כדי שתזוח דעתו עליו פי' מלשון ולא יזח החשן <small>(א\"ב תרגום וחנפי לב וזחוחי לבא פי' גבהי לב ובעל הערוך גרס זהוהי עיין שם)</small>:",
            "<b><big>זחל</big></b>   [פליסען, רינען] (עדיות פ\"ז ובמקואות פ\"ה) העיד ר' צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין כשרין. (שבת קט) כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבין ולמצורעים ולקדש בהן מי חטאת (זבחים כד ובפ\"ז בעדיות נדרים מ) העיד רבי צדוק על הזוחלין שקילחן בעלי אגוז שהן כשרין (שבת סה בכורות נה נדרים מ) ואין המים מטהרין בזוחלין אלא פרת בימי תשרי פי' בערך טף:",
            "<b><big>זחל</big></b>   [היישיריק] (חולין סה) תנו רבנן אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הזחל הזה מותר אוסף החסיל תרגום כמה דמכנשין ית זחליא כי אם מלאתי אדם כילק תרגום כזחלא יתר הגזם תרגום מותר זחלא:",
            "<b><big>זחל</big></b>   [גלענצען] (בפסיקתא דפרה) זחלין אפוי דבר פדא פירוש צהבו פניו:",
            "<b><big>זט</big></b>   [גרונד] (כלים פ' כג) החרם טמא מפני זוטו. (שם פ' ח) העושה בגד מן החרס טהור מן זוטר טמא (ובב\"מ כא) בזוטו של ים ובשלילותו של נהר אף על גב דאית ביה סימן רחמנא שרייה (ע\"ז מז) המציל מן הגייס ומן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נסר הרי אלו שלו. (ובריש מגלת איכה) ונרוץ הגלגל אל הבור זה בבל שהיא זוטו של עולם פירוש ארעותו ותחתיתו:",
            "<b><big>זיטא</big></b>   [זיעבען] (בב\"ר פרשה ד) ויצר ה' אלהים הרבה ארבה בעון קומוי רבי אבהו מנין שהנוצר לז' חי אמר להון מדידכון אנא ממטי לכון זיטא אפטא איטא אוכטון פי' זיטא יחי' אפטא שבעה ובאותיות שלהן הז' קורין אותה זיטא כלומר בן שבעה יחיה איטא ימות אוכטון שמונה ובאותיות שלהן האיטא הוא במקום הח' שלנו כלומר בן שמונה ימות (ירושלמי ברכות פרק כיצד מברכין) א\"ר מונא הדא אמרן דעטש גו מיכליה איר למימר ליה זט בגין סכנתא דנפשיה פי' שלא יקדים קנה לושט שאין בית הבליעה פנוי זט פי' יחיה <small>(א\"ב בלשון יוני אות זיטא עולה במספר שבעה ואות איטא שמנה וראיה ברורה זה שהיונים לקחו מספר האותיות מן העברים אחר אשר זיטא להם אות ששי ואיטא אות שביעי אך במספר זיטא איטא כמו זין חית ופירוש מלת זיטא תחיה מלת איטא השחתה ואבדון אם כן הנולד באפטא אשר פירושו בלשון יוני שבעה חי הנולד באוכטו אשר פירושו שמונה הולך לאבדון)</small>:",
            "<b><big>זיטויטוס</big></b>   [מאראל שטאנד] (בב\"ר פרשה לג) בא אתה. (פרשה נט) שפה אחת. הסיר קונעתו ועשאו זטויטוס ובמי שהוא מת דמו מותר ואשתו מותרת פי' קונעתו אשתו ודוגמתו (במדרש כלים ובמדרש מגלת אסתר ותלבש אסתר מלכות) ותעמוד בחצר בית המלך וגו' והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות וגומר אמר לו הקב\"ה רשע מה אתה יושב מבפנים וקונעתך מבחוץ מיד ויושט המלך את שרביט הזהב אשר בידו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דל וחסר דבר מה)</small>:",
            "<b><big>זטוטי</big></b>   [ערהאבנע מעננער] (מגילה ט) וישלח את זאטוטי בני ישראל ואל זאטוטי בני ישראל לא שלח ידו פי' רש\"י שהוא לשון חשיבות ותוספות כתבו שהוא לשון חשיבות והשפלה ולא רצו לשקר עיין ערך זעטוט:",
            "<b><big>ויטימא</big></b>   [אונטערזוכונגס פראגע] (במדבר רבה פי' פקוד כל בכור זכר) לטרפיסיטיס שנמצא אחריו דבר של זיטימא פירוש בלשון יוני חקירה ותביעה ועון):",
            "<b><big>זטר</big></b>   [קליין, יונג] (נדרים נ) ומותר בביצה טורמיטא עד דמיזוטרא כי היכי דבלע יתיה (סנהדרין צה) כי חזייה איזוטר בעיניה תרגום צעיר אנכי ונבזה זוטר אנא ובסיר:",
            "<b><big>זיידן</big></b>   [יעגער] (שבת צד) מי איכא סוס המיוחד לעופות איכא סוסיא דבי זיידן ורב האי גאון ז\"ל היה שונה סוסא דבאזיירן וכך פי' הנץ וכיוצא בו שהמלכים צדין בהן עופות קורי' אותו באז והאדם העוסק בהן קורין אותו בלשון פרסי באזיין ובזמן שהם יותר מאחד קורין אותו באזיירן ויש להן סוסים מיוחדין לשאת העופות הדורסין הנקראין באז. ודחי רבא הא דתני בן בתירא מתיר בסוס לאו בסוס העומד לבני אדם הוא דהאי לדברי הכל מותר אלא בסוס העומד לתת עליו העופות כשהולכין לצייד כדי שלא לייגען לפרות עד שיגיע למקום הציידין וכיון שמגיעין למקום מורידין אותן ומתירין ומפריחין אותן והולכין ודורסין וצדין והן העופות כגון הנץ שנקרא באז:",
            "<b><big>זיו</big></b>   [הייטערקייט, זיכט באר] (סנהדר' לא) זה בורר לדזיו ליה כבר בתיה שלם פי' לדזיו ליה כמשה רבינו דכתיב ביה כי קרן עור פניו וכתיב ביה בכל ביתי נאמן הוא וי\"א כבר בתיה בן בתיה בת פרעה מפרי שגדלתו. ירמיה אתי העביר עלי את הדרך פי' שהעביר עלי דרך בני אדם וחבל בי והכה ופצע שהן דיני קנסות פי' אחר בערך דרך (כתובות ס) בני זיותני בני בעלי זיו והדר. (ר\"ה יא) בחדש זיו ירח שבו נולדו זיותני עולם. (סוטה מט) משמת ישמעאל בן פאבי בעל זיו הכהונה. ואת הזוזים בהם תרגו' ירושלמי זיוותניא רבהון וכן בב\"ר:",
            "<b><big>זיון</big></b>   [צייחין, איבער בוכשטאבען] (שבת קה) הא דבעי זיוני הא דלא בעי זיוני (מנחות כט) אמר רבה שבעה אותיות צריכין שלש שלש זיונין שעטנ\"ז ג\"ץ <small>(א\"ב כתרי אותיות ותגים)</small>:",
            "<b><big>זיז</big></b>   [ברעט, באלקען, אנהאנגדאך] (עירובין צח) זיז שלפני החלון. (ובב\"ב נז) זיז עד טפח יש לו חזקה פירוש כגון לוח יוצא מכותל ראובן לחצר שמעון יש לראובן להשתמש באותו הזיז שיש בו טפח במה שיחפוץ ויש לו לתלות חפצים יורדים באויר חצר שמעון: (שם ו) משתמש בכותליה ובזיזיה עד ארבע פי' תרגום יציע זיזא והן הקורות היוצאין מן הכותל לחוץ כדאמרי' (בסוף גמרא דפרק מרובה) י' דברים נאמרו בירושלים אין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות משום אהל טומאה אי נמי דלא מיתזקן עולי רגלים. ותנן (אהלות פי\"ד) איזהו הזיז שפניו למטה וגזוזטרא שפניה למעלה כלומר זיז יוצאה מן הכותל וראשו כפוף למטה וגזוזטרא יוצאה מן הכותל וראשה נשואה למעלה:",
            "<b><big>זיז</big></b>   [ויארם] (חולין סז) על הארץ להוציא את הזיזין שבעדשין פירוש תולעים ששמם זיזין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין תולעת ואולי נעתקת מלה זו מלשונינו יאכלם סס)</small>:",
            "<b><big>זיו</big></b>   [איין אונגעהייערער פוגיל] (בויקרא רבה בסוף אחרי מות) וזיז שדי עמדי אמר רבי יהודה ברבי סימון הזיז הזה עוף גדול הוא ובשעה שפור' כנפיו מכהה גלגל חמה הה\"ד המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן למה נקרא שמו זיז שיש בו כל מיני טעמים מזה ומזה ומזה:",
            "<b><big>זיין</big></b>   [פערלויסט שאדען] (מנחות עז) כי היכי דלא לימטי ליה זיינא זיינא הוא דלא לימטי הא רווחא לא בעי. (וב\"ב צ) כי היכי דלא לימטי ליה פסידא (עירובין יא) אזל רב ששת קם אבבא דבי זיינא אמר ליה גדא פוק תא זה דומה לאבב בי זיינא שפירש' בערך בב:",
            "<b><big>זין</big></b>   [וואפפען] (בתרא ד) אם זיינך עלך ספרך כאן לא רכא וכו' פי' אע\"פ שכלי זיינך עלך כמלכים ומדמה אתה בעצמך שאתה מלך הרי ספר יחוסך כאן ידוע שאתה עבד בן עבד ולא רך בן רך וסוף הדברים התמיהו ואמר קלניא מתעבד ובתמיהא גרסי' הנעשה הורדוס חפשי זה פי' גאון ור\"ח ז\"ל פי' קלניא מתעבד כלו' אפקירך ואת רכושך לבני החיל כי עבד אתה. החלצו תרגום ירושלמי אזדיינו. וכן חלוצי צבא:",
            "<b><big>זין</big></b>   [איין מינצע] (ירושלמי דררומות פרק בצל) וכמה ליטרא עבדא מאה זינין פי' כמו זוז):",
            "<b><big>זייף</big></b>   [הייכלר. לוגנר] אחוה דמרנא זייפנא (ע\"ז יא) פירוש כזבן:",
            "<b><big>זיינקי</big></b>   [גאלדמינצע] (כתובות סו) שבעה אלפי דינרי זיינקי פי' מטבע טוב:",
            "<b><big>זיירי</big></b>   [פרעססא] (שבת קכג) הכל מודין בסיכי זיירי ומזורי כיון דקפיד עלייהו מיחד להו מקום פי' סיכי הן יתידות המוכנין לנער בהן משי וכדומה לו. תרגום יתידות סיכי זיירי כלי עץ כגון קרשים שכובשין בהן את הבגדים כדתנן מכבש של בעלי בתים מזורי כלי עץ שהכובש מכה בו את הבגדים על האבן בעת שמלבנם אלו כולן קפי' עליהם שלא יתעוותו או יפגמו שאם יפגמו יקרעו הבגדים והמשי לפיכך מסיח דעתו מלטלטלן ונעשו מוקצי' ועל כן אסור לטלטלן. וכן הוא מפורש בתלמוד ארץ ישראל (ריש כל הכלים) בזירא דיעצר בי במזורא דחביט ביה בבוכנא די כתיש ביה:",
            "<b><big>זך</big></b>   [איבערווינען] (ברכות יב) לא זכיתי שתאמר (פסחים כא) זכינו שאין טומאת ידים במקדש פי' שניהן ענין מציאה וי\"מ ערין זכות. (נדה נב) אמר רבא זכינהו רבי חנינא בן אנטיגנוס לרבנן וי\"מ עניין נצוח <small>(א\"ב תרגום איש צדיק גבר זכאי)</small>:",
            "<b><big>זך</big></b>   [אויסקערין] (מ\"ק י ב\"ב מו) אמר שמואל האי מאן דזכי' זכאי אדעתא דארעא קני פי' שמכבד הקרקע ומוציא ממנה עצים המכוסין בקרקע מסקל ומעזק הארץ:",
            "<b><big>זכוכית</big></b>   [גלאז געשיהר] (שבת טו) כלי זכוכית מ\"ט גזרו בהו רבנן טומאה הואיל ותחילת ברייתן מן החול שוינהו רבנן ככלי חרס:",
            "<b><big>זכר</big></b>   [דענקען] למקדש כהלל (פסחים קטו) פי' בזמן שבית המקדש קיים היה הילל מברך במצה על אכילת מצה ועל המרור על אכילת מרור וכורך מצה ומרור ואוכל בבת אחת כיון דשניהן מן התורה אין זה מבטל את זה אבל בזמן הזה דמצה דאורייתא דכתיב בערב תאכלו מצות ומרור דרבנן דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דאיכא פסח אין ליכא פסח לא כמפורש בסוף (פסחים קכ) אסור לאוכלן בבת אחת דאתי דרבנן ומבטל דאורייתא הלכך אוכל זה בעצמו וזה בעצמו ואחר כך אוכלן בבת אחת זכר כשהיה בית המקדש קיים כיון דשניהן מדאורייתא שמותר לעשות כן כהלל וכיון דכבר ברכנו וזו אכילה לזכרון בעלמא לא מברכינן עלה. (בב\"ר פ' ג) אמר רבי יצחק כל המזכיר את צדיק ואינו מברכו עובר בעשה מאי טעמא זכר צדיק לברכה וכל המזכיר את הרשע ואינו מקללו עובר בעשה מאי טעמא ושם רשעים ירקב אמר רבי שמואל בר נחמני מצינו בהקב\"ה מזכיר את ישראל ומברכן שנאמר ה' זכרנו יברך:",
            "<b><big>זכר</big></b>   [מעננליך] (חולין קכג) מסתברא ממעשר הוה ליה למילף שכן זכרים טמאים מרובים מרחם אדם פשוט לפני הדיבור פירוש הבכור זכר והמעשר וראשית הגז בין זכרים בין נקבות בכור אפילו בהמה של כהנים קדוש בבכורה אבל במעשר בהמה ובראשית הגז פטורין והבכור נוהג בין בבהמה טהורה בין בבהמה טמאה אבל המעשר וראשית הגז אין נוהגין אלא בבהמה טהורה בלבד מעשר וראשית הגז מעט והבכור מרובין כי הבכור מכל בהמה נקבה והמעשר אחד מעשר' הבכור קדושתו מרחם והמעשר וראשית הגז פשוטים לאפוקי בכור דלא פשוט הוא נתחייבו ישראל בבכור קודם מתן תורה לאפוקי מעשר וראשית הגז דלא הוזהרו בהן קודם מתן תורה ואמרינן אדרבה מבכור הוה ליה למילף שכן דומה לו כאילו יתום שלקחו בשותפות נתנו לכהן בקדושה ובמכירה פי' בהמה שמתה אמה בשעת לידה פטורה מן המעשר דיליף תחת תחת מתחת אמו לאפוקי בכור וראשית הגז שנוהגין אפילו ביתום והלקוח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה כדתנן בבכורות הלקוח והניתן במתנ' פטור לאפוקי בכור וראשית הגז שחייבים בלקוח ובניתן לו במתנה בכור וראשית הגז חייבין בבהמת השותפין כדאמרינן לעיל לאפוקי מעשר בהמה דאינו נוהג בבהמת השותפין דתנן האחין והשותפין חייבין בקולבון ופטורין ממעשר בהמ' הבכור וראשית הגז ניתנין לכהן לאפוקי מעשר בהמה דלא דתנן הבכור נאכל לכהנים והמעשר בכל העיר לכל אדם הבכור קדוש מרחם אמו וראשית הגז אין צריך לקרותו קדוש לאפוקי מעשר שצריך לקרותו קדוש כדי שיתקדש שנאמר העשירי יהיה קדש לה' ותנן היוצא עשירי סוקרו בסיקר' ואומר הרי זה מעשר במכירה כדתנן בתחלת מעשר שני הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום ושחוט וראשי' הגז נמי מוכרין אותו לאסוקי מעשר בהמה דתנן מעשר בהמה אין מוכרין אותו תמים חי ולא בעל מום שחוט הנך של מעשר בהמה ששוין זה לזה נפישן איבעית אימא המעשר פשוט וראשית הגז אפי' בפשוט נמי נוהג פשוט מפשו' עדיף ליה למילף לאפוקי בכו' דלא פשוט היא וי\"מ בקדושה כי הבכור וראשית הגז אינן מקדשין אלא הן לבדן לאפוקי מעשר שמקדש לפניו ולאחריו דגרסינן (זבחים פט) אמר רב מעשר עדיף שקדוש לפניו ולאחריו וכו'. (נדה לא) בא זכר בא שלום לעולם שנאמר שלחו כר מושל ארץ מסלע מדברה ואמר רבי יצחק דבי רבי אמי זכר זה ככרו עמו כלומר סעודתו עמו דכתיב ויכרה להם כירה גדולה נקבה נקייה באה דאין עמה כלום דהיא אומרת תן לי שנאמר נקבה שכרך עלי ואתנה. (בבא קמא נ יבמות קכא) אמר להן זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד מנהיגו פירוש זכר של רחלים אילו של יצחק וזקן אחד אברהם:",
            "<b><big>זכר</big></b>   [צובערער] (סנהד' נג) תנו רבנן (בתוס' סנהד' וספרי בפרש' שופטים) בעל אוב זה המדבר מבין הפרקים וכו' ואיתא נמי בסיפרא (בסוף קדושים תהיו) ודורש אל המתים תנו רבנן אחד המעלה בזכורו ואחר המעלה בגולגולת מה בין מעלה בזכורו לנשאל בגולגולת מעלה בזכורו אין בא כדרכו ואינו עולה בשבת נשאל בגלגולת עולה כדרכו ועולה בשבת להיכא סליק הא קמיה מנח אלא אימא עונה כדרכו ועונה בשבת (בתוספתא שבת ובסיפרי בפרשת שופטים) ת\"ר מעונן זה המעביר ז' מיני זכור על העין וחכ\"א זה האוחז את העינים ורבי עקיבא אומר זה המחשב עיתים ושעות אומר היום יפה לצאת למחר יפה ליקח (בויקרא רבה בריש אמור אל הכהנים) ג' דברים נאמרו במעלה בזכורו המעלה רואהו ולא שומעו שצריך לו שומעו ואינו רואהו שאינו צריך לו לא שומעו ולא רואהו כך שמואל אשה שהעלתהו ראתהו ולא שמעתו שאול שצריך לו שמע קולו ולא ראהו אבנר ועמשא שלא היו צריכים לו לא שמעוהו ולא ראוהו <small>(א\"ב תרגום אוב או ידעוני בידין או זכורו)</small>:",
            "<b><big>זל</big></b>   [געהען] (פסחים מ) דכל אגב מזלייהו לא מחמעין פי' אגב הילוכייהו. (א\"ה בגמרא הנוסחא מדלייהו):",
            "<b><big>זל</big></b>   [נידריג שימפף] (כתובות כו) תנא קמא סבר כיון דאחתיניה לא מסקינן ליה חיישינן לזילותא דבי דינא (ברכות סה) דרש בר קפרא זלת קפוץ קני מינה פי' סחורה שהיא בזול קפוץ קנה מינה שסופה להתעלות. (גיטין יג) עבדא בהפקירא ניחא ליה זילא לי' שכיחא ליה פריצא ליה (כתובות ס) דאכלה חרדלא הוו לה בני זלזלני <small>(א\"ב תרגום טוב נקלה ועבד לו טב הוא זליל' הן קלותי הא איזדלדלית)</small>:",
            "<b><big>זלג</big></b>   [פליסען, ריננען] (פסחים קיח) בשעה שאמר לו הקב\"ה לאדם הראשון ואכלת את עשב השדה זלגו עיניו דמעות. ודמעתה על לחייה תרגום ודמעתה זלגן על ליסתהא. עיני עיני יורדה מים תרגום תרתי עיני זלגן דמען:",
            "<b><big>זלדקן</big></b>   [דינע בארט וועניג בארט] (סנהד' ק) ר' עקיבא אומר זלדקן קורטמן עבדקן סכים פי' מי שאין שער זקנו עב אלא מפוזר רחוקין אלו מאלו הוא קורטמן כלומר ערום מי שהוא עבדקן שזקנו עבה הוא סכים פי' שוטה כדאמר כל בר בר חנא סכסא:",
            "<b><big>זלח</big></b>   [שפריצין] (חולין ס) הני כנושאי וזלוחאי דאתו קמיה הקב\"ה פי' זיקא שמכבד את המקום זילחא היינו מטר שמרביץ. (שבת צה) אמימר שרא זילחא במחוזא אמר מאי טעמא אמור רבנן דלמא אתי לאשויי גומות הכא ליכא גומות פי' אמימר התיר לזלף לרבץ במחוזא משום דאיכא טפקי בדראת' כגון רצפה של אבנים וליכא חששא לאשויי גומות. (כסוף תוספת שבת) אין מזלחין את הבית בכל מיני זלחין <small>(א\"ב תרגום יזלו מים זלחין מיא)</small>:",
            "<b><big>זולטא</big></b>   [האנדקורב] (בעל הערוך גרס זלתא עיין למטה).",
            "<b><big>זלוע</big></b>   [קריג] דדבש פי' בקבוק דבש דאשת ירבעם הלוך וקנית בקבוק:",
            "<b><big>זלף</big></b>    [שפריצין טריפין] מזלפין מלוג בשתים (פסחים כמ\"ק יא) זולף וכו' וגף כדרכו פי' נותנו על גבי בית הבד וסוחטו לגמרי כל מידי דשפיך קרי זילוף. (שבת קלד) מזלפין עליו ביד אבל לא בכלי. (פרה פ\"י) זלף את המים כיצד יעשה זולף עד שהוא מגיע לספוג <small>(א\"ב תרגום יזוקו מטר יזלפון מטרא)</small>:",
            "<b><big>זליקא</big></b>   [פינקען] (תרגום ועל שפתי' כאש צרבת ועל ספוותיה יהבא זליקין):",
            "<b><big>זלוקפא</big></b>   [דער קראפ איינעם פויגילס] (תרגום ירושלמי מראתו בנוצתה זלוקפה בלקטה):",
            "<b><big>זלושפט</big></b>   (עיין ערך לולשפט כי כן גרם בעל הערוך):",
            "<b><big>זלתא</big></b>   [קורב, קויש] (יבמות מו) בהדי דדלייה לרישיה ממיא אנחו ליה זלתא דטינא ארישי' ואמרי ליה זיל אמטי לבי מרך פי' קופה מליאה טינא <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב זולטא)</small>:",
            "<b><big>זם</big></b>   [אנשלעגע, דענקען] אבדו עשתונותיו תרגום זמיונוי:",
            "<b><big>זמם</big></b>   [זיך פאהרנעמען שעדליך צו זיין] (חגיגה יו) יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך, אין עדים זוממין נהרגין עד שיזומו שניהם (מכות ה) אין העדים נעשין זוממין עד שיזומו את עצמן פי' עד שיזומו העדים עצמן ויאמרו להם אתם הייתם עמנו במקום פלוני באותו יום שהעדתם שהרג פלוני את פלוני במקום פלוני ואז העדים חייבין מיתה אבל אם יאמרו ההורג היה עמנו או הנהרג מוכחשין הן ובטלה עדותן והרוצת פטור והן פטורין וכן מפורש במשנה כיצד מעידנו באיש פלוני שהרג את הנפש אמר לו היאך אתם מעידים וכו' גמ' מנא ה\"מ אמר רבא דאמר קרא והנה עד שקר העד עד שתשקר גופה שלעדות דבי רבי ישמעאל תנא לענות בו סרה עד שתוסר גופה של עדות:",
            "<b><big>זמם</big></b>   [צוים] (סנהד' קז) מאי זמותי בל יעבר פי פי' אמר דוד לפני הקב\"ה זממא נפלה בפומא דמאן דסני לי ולא אמרית כי האי מלתא בחנני ה' ונסני. (שבת קיא) אלא קטרא דזממא גופיה פי' נוקבין ליה לחוטמיה דגמלא ומביאין יתד וקטרין ביה אפסרא זוטא והיינו זממא וקשר של קיימא הוא ובתר הכין קטרין בההוא אפס' חבלא אריכא דמשכין ליה לגמלא ביה והוא קטרא דקטרין בזממא. ויפתח את הגמלים ת\"י ושרא זממי גמליא. ומתגי בשפתיך תרגום וזמם בשפוותך. ורסן מתעה תרגום וזמם דטעו (תרומות פ\"ט) תולה כפיפיות בצוארי בהמה ונותן לתוכה מאותו המין נמצא לא זומם את הבהמה ולא מאכיל את התרומה פי' לא חוסם:",
            "<b><big>זמבליגא</big></b>   כבר פירשנו בערך אדר:",
            "<b><big>זמה</big></b>   [אונצוכט] (יבמות לז) וכן היא שבאו עליה אנשים הרבה ואינה יודעת אי זה מהן בא עליה נמצא אב נושא בתו ואח נושא אחותו ונתמלא כל העולם ממזרות ועל זה נאמר ומלאה הארץ זימה ורבא אמר לך הכי קאמר זו מה היא. (נדרים נא) אמר ליה ומאי זימה א\"ל עיביד בענינא קמא דאימא לך עבד אמר ליה זו מה היא כלומר אין אדם יודע אותה שנושא אם מותרת אם אסורה היא לו ובספרי (בסוף קדושים תהיו) זמה זו מה היא:",
            "<b><big>זמזמי</big></b>   [פלייט. פייפע] (עירובין כד) פי' חלילין:",
            "<b><big>זמיה</big></b>   [נאזען לאך] (ב\"ב עד) ונפיץ מיא מתרתי זימיה כתרי סכרי דסורא פי' יצא מים משני נחיריו כשני נהרות של סורא:",
            "<b><big>זמיין</big></b>   [געלד שטראפע] (בפסי' דר\"ה) בפסין בגלגליות ובזמיות: (ובילמדנו בסוף אחרי מות) אלו אומרין תנו זימין ואלו אומרין תנו פסין ואלו מבקשין ארנונות ואלו מבקשין גולגליות (וביקרא רבה אל תונו פרשת מות וחיים) אם לפסק ולארנוניו' זגולגליות ולזמיות ולדימוסיות את מלכא. (ובסוף פרשת אשרי משכיל) רבן יוחנן בן זכאי חזא בחילמיה בריש שתא דבני אחתיה מזדמיין ת\"ש דינרין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מס ועונש)</small>:",
            "<b><big>זמלסטר</big></b>   [זופען לעפעל] (שבת קכג) שלש כלים נטלין בשבת מקצוע של דבילה וזמלסטרון של קדירה וסכין קטנה שעל גבי השלחן (ב\"מ לג) כגון רב סחורה דאסברן זימליסטרון. (הוריות יג) והאוכל מזומליסטרות. (כלים פרק י\"ג) זומליסטרון שניטלה כפה טמאה מפני המזלג ניטל המזלג טמאה מפני כפה (שם פרק כ\"ה) נודות יין ושמן וזומליסטרון. ס\"א זימניסטרה פי' כלי של מתכת ראשו אחת מזלג וראשו אחד כף מזלג מעלין בו בשר מן היורה וכף מעלין בו מרק פ\"א כעין תרווד כפה דפרזלא דמסקין ביה כוור דוקא ושחלין ביה בשר פי' זומליסטרון דין עביד תנין כלומר דין עביד תרין עיבידתא כדתנן ניטל כפה טמאה מפני המזלג פ\"א שמעביר הזוהמא לסטר <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כף המקבל את המרק)</small>:",
            "<b><big>זמן</big></b>   [בריאה] של צבעים (פסחים מא) הכא תרגומו מיא דחיזרא פי' מים של סובין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מרק והיה מוכן אצל היונים מרק לבן ומרק שחור לטבול בהם בשר ודגים ולבשל מיני מאכלים ואולי של צבעים פירושו של גוונים גם בלשון יוני נקרא השאור זומי והיו הצבעים נותנים שאור וסובין במי הצבע וזה הוא לפי דעתי פי' הגמרא מיא דחוורא)</small>:",
            "<b><big>זמן</big></b>   [בשטיממען] (תרגום היו נכונים היו זמינין ובפרט מלה זו מורגלת בהכנת קרואים לסעוד' תרגום בראש הקרואים בריש זמיניא וזה טעם ברכת הזמון):",
            "<b><big>זמר</big></b>   [געזאנג] (סוטה מח) אמר רב הונא זמרא דנגרי ובקרי שרי דגלדאי אסיר פירש נגרי מושכי הספינות בקרי מושכי המשואות עם הבקר והן מזמרים כדי שיהא עוזר למושכין ועיין בהו רב הונא ולא היה בהן גידופין. (גיטין ז) שלחו למר עוקבא זמרא מנא לן דאסור שרטט וכתב להו אל תשמח ישראל אל גיל בעמים ולישלח להו בשיר לא ישתו יין אי מההיא הוה אמינא הני מילי זמרא דמנא אסיר אבל זמרא דפומא שריקא משמע לן. (חגיגה טו) אחר מאי טעמא איעניש אמר ליה זמר יוני לא פסק מביתו. (סנהדרין צט) רבי עקיבא אומר זמר בכל יום זמר פי' הזמר שמזמר כל היום הזמירות אינן יוצאין מפיו אף מי שמחזיר תלמודו אינו שוכחו:",
            "<b><big>זמר</big></b>   [דען וויינשטאק אבשניידען] (שבת עג) אמר רב כהנא זומר וצריך לעצים חייב שתים פי' זומר חייב משום נוטע שהרי המטעת מתגדלת במקום מה שזימר ומתייפה בזמירה ולפי' זומר כנוטע ונוטע עצמו היינו אב אלא חייב משום זורע כי הנוטע הוא הקובע ייחור או שרביט בארץ להתגדל והזורע הוא הגוזר זרעים בארץ להצמיח שיש תולדה לתולדה וכולן חוזרין על עיקר האב ועיקר הזימור מחתך ענפים של גפן:",
            "<b><big>זמר</big></b>   [צווייג] (שבת קכה) זמורה שהיא קשורה בטפוח ממלאין בה בשבת הכא במאי עסקינן במחוברת. באביה פי' זמורה אמיר של כרם באביה בקרקע:",
            "<b><big>זמר</big></b>   [געריישבלעהונג] (בפסיקתא דזכור) לפי שלא היו ישראל יודעין מה טיבה של זמורה אלא והנם שולחים את הזמורה אל אפם וכיון שבא עמלק התחיל לזמרה להן. ספר אחר כיון שבא עמלק לימדה להן וממי למדה מעשו זקנו שנאמר הכי קרא שמו יעקב &lt;חיכחך בגרונו והוציא הזמורה פי' כיחו וניעו:",
            "<b><big>זמר</big></b>   [פויל] (סנהדרין פב) זמרי בן סלוא זמרי על שנעשה כביצה מוזרת. (ובילמדנו) למה נקרא שמו זמרי אמר רבי יצחק על שבעל אותה רשעה כמה פעמים עד שהזמיר בשרו כביצה מוזרת פי' שנעשו מראיו משונים ורעים כביצה מוזרת:",
            "<b><big>זמרגד</big></b>   [איין עדעלשטיין] כומז תרגום ירושלמי זמרגדין. וחלי כתם תרגום ומני דזמרגדי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין אבן יקרה ירוקה ככרתי ואולי נמצאת במדינת זמרגד)</small>:",
            "<b><big>זמרגד</big></b>   [איין בערג] ותפל שבא ותקחם תרגום ונפלת בתכיף לילית מלכת זמרגד הליכות שבא קוו למו מלכותא דזמרגד סברו להון:",
            "<b><big>זמית</big></b>   [יוך בריאה] (ברכות לז שם מ נדרים כה) על המליח ועל הזמית ועל הכמהין ועל הפטריות אומר שהכל נהיה בדברו. פי' זמית מרק שכן בל' יון קורין למרק זומין ויש מפרשים סליימא:",
            "<b><big>זן</big></b>   [גארטיל] (כלים פכ\"ו) הזון והבורכייר טמאין פי' אבנט ובלשון ארמית קמריא ובטיית מנתקא ובלעז צינוג\"ולו ולשון יון הוא והוא פי' והזונות רחצו ויש אומרים והזונות אלו כלי זיין. (בילמדנו בואתה תצוה ובפסיקתא דנחמו ובמגילת איכה) מה אעידך כשאמרו ישראל נעשה ונשמע ושלח הקב\"ה לכל אחד ואחד שני מלאכים אחד להלבישו עטרה ואחד לאסרו זוני פי' אזור כמה דתימא מוסר מלכים פתח ויאסור אזור במתניהם. (ובילמדנו בואתחנן) אהרן התיר זוני שלו והעמידו בבימה <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי חגורה)</small>:",
            "<b><big>זן</big></b>   [נעהרען שפייזען] (כתובות י) מזבח מזיח מזין מחבב פי' מזין מפרנס העולם (ובב\"ר פרשה צה) בר עיבור לחם כמשמעו מזון אמר רב אחא בר אילא מכאן שכל הדברים קרויין מזון: (אהלות פ' יג) לזון את עיניו ולדבר את חבירו ולתשמיש בפותח טפח:",
            "<b><big>זן</big></b>   [ארטיקלין] (ברכות לב) היינו דאמרי אינשי מלי כריסו זנא בישא פי' מי שאוכל וממלא כריסו עושה כל מיני רעות. (ב\"ק יו) וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרוקחים אמר רבי אלעזר זני זני כלומר מיני בשמים ורבי שמואל בר נחמני אמר בשמים שכל המריח בהם בא לידי זנות <small>(א\"ב תרגום עושה פרי למינו עביד פרי לזניה)</small>:",
            "<b><big>זן</big></b>   [הארע] (סנהדרין לט) והזונות רחצו א\"ר אלעזר למרק ב' חזיונות א' של מכיהו שאמר אם שוב תשוב בשלום וגומר ואחד של אליהו שאמר במקום אשר לקקו הכלבים רבא אמר זונות ממש וכו' ואיש משך בקשת לתומו מהפכין טעמן רבי אלעזר אמר לפי תומו אמר רבא לתמם שני חזיונות:",
            "<b><big>זנב</big></b>   [אבשניידען] (שביעית פ\"ד) והמזנב בגפנים פי' הקוטע מקצת גפנים להגביר כחם מלשון ויזנב ועיקרו נופל על לשון זנב שחותך זנבם ויתדותם כדי ליפות הגפנים:",
            "<b><big>זנב</big></b>   [שווייף ענדע] (עוקצין פ\"א) זנב האשכול שריקנה פירוש קנוקנה אחת של אשכול והיא עוללה דאשכול עשוי כולו קנוקנות וכל אחד מלא ענבים:",
            "<b><big>זנב</big></b>   [שפיצע אנפאנג] (שבת סד) זנב לשון (יומא מא מנחות לא) שני פרשיות לא יעשנה כזנב פי' רחב מצד אחד וקצרה מצד אחר. (מגלה יב) בא גבריאל ועשה לה זנב פי' כל דבר שהוא יתר שאינו כמדת חברו משתנה מכמות שהוא ממה שהעולם נוהג קרוי זנב וכזה נמצא הרבה: (כלאים פ\"ג) שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב חד אמר פרצוף וחד אמר זנב. (עירובין יח) כי בודאי הדבר מתברר כי לא אמר זנב ממש:",
            "<b><big>זנגבל</big></b>   [אינגבער] (ברכות לח יומא פא) זנגבילא ביומא דכפורי פטור. (פסחים מב) זנגבילי רטיבא ופלפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן מעלו לכולה גופא. (שבת סה) זנגבילא אי נמי דרצין פי' עצי סממנין הן הבאים מארץ סין וחדין בטעמם ודומין לקנמון וזנגבילא דומה לחתיכות של עצים והוא זיזייברי דרצין לשון ישמעאל הוא ודומה לקליפי אילן ואדום הוא והוא צינומו <small>(א\"ב תרגום בפסוק אפריון עשה לו המלך שלמה אלני זנגבל ולא יתכן שיהי' פי' מלה זו בתרגו' מין תבלין כי הזנגביל שהוא ממיני תבלין אינן אילן כי אם שרש עשב)</small>:",
            "<b><big>זנדוקא</big></b>   [וועכטער]. (תענית כב) אמר ליה מאי עובדך אמר ליה זנדוקא אנא ואסרנא גברי לחוד ונשי לחוד פי' שומר בית האסורים:",
            "<b><big>זנוח</big></b>   [איין ארטס נאהמע] (מנחות פג) במשנה מכמס וזנותא אלפא לסולת:",
            "<b><big>זנם</big></b>   [פערברעכער] (בויקרא רבה באחרי מות ובפסיקתא דאחרי מות) למלך שהיה משיא בתו אירע בשושבינות דבר של זינימון. ס\"א זיטימא פי' פשע של מיתה <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב במדרש רבה דבר של שמצה)</small>:",
            "<b><big>זנין</big></b>   [שלעכטר ווייץ] (בריש כלאים) החיטין והזונין אינן כלאים זה בזה. (ובריש כלאים ירושלמי) זונין מין חיטין אלא שהפירות מזנין כהדא דכתיב ולא תזנה הארץ. (ובב\"ר בסוף) בר לוליאני בר טיברי בשם רבי יצחק אמר אף הארץ זינתה היו זורעין לה חיטין ומסקא זונין. אילין זוניא מדריה דמבולא אינון. (ובפסיקתא כי אל ארצי ואל מולדתי אלך) א\"ר יצחק חיטיא דקרתך זונין מנהון זרע פי' זונין גדוז\"לו בלע\"ז ובלשון ישמעאל זואן והן זרעונים שחורים הנמצאים בין החטים: <small>(א\"ב פי' זיזנין בלשון יוני ורומי מין נטע כמו מין דגן נולד מחטים מעופשים קודם הזרעם:)</small>",
            "<b><big>זנס</big></b>   [גארטיל, ביין קליידער] (בויקרא רבה זאת תהיה פ' פנחס) רב הונא אמר התיר זונס שלהן המד\"א מוסר מלכים פתח. (ובפסיק' דהעומר) מה עבד אסר זונסתיה ועל אסחתיה ס\"א זיסיתיה פירוש מכנסים וי\"מ אזור כמו זיני של מעלה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי חגורות אך פי' זוסתיה בלשון רומי לבוש)</small>:",
            "<b><big>זנק</big></b>   [שפריצין] (זבחים כה) אמר ליה תנינא חבית שמונחת תחת הזינוק מים שבתוכה ושבחוצה לה פסולין (חולין לז) רבי אליעזר אומר דייה אם זינקה. (נדה נט) אמר שמואל במזנקתא פי' זינוק כמו קילוח מן יזנק מן הבשן:",
            "<b><big>זנר</big></b>   [געוועהר מול צוים גארטיל] וחגור נתנה לכנעני תרגומו וזינארא יהבת לכנענאה (ירושלמי בפרק במה אשה) החריטין זונרון מצויירין כמו דאת אמר ויקח מידם ויצר אותו בחרט. (בפי' ר\"ח ז\"ל בסוף גמ' נגמר הדין) אמר כתוב בירושלמי בחלק ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סובו והמיתו כהני ה' מי היו אבנר ועמשא אמרו ליה כלום אית לך עלנא אלא הדין זונארא והדין בלינרין פי' כלי זיין ורסן הסוס בלשון יון כך שמם אמר ליה הא טריפין לך כלומר אין אנו חפצין לא בעבודתך ולא במתנותיך. שלש תיבות בזה הפרק זוני וזנס וזנר כולם אחד הן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חגורה)</small>:",
            "<b><big>זוסטא</big></b>   [גירטל] (במדבר רבה סוף פרשת פקוד כל זכר) אבל בשעה שהוא עומד לבשל לובש מקורעים וזוסטא פי' זוסטא או זוסטר בלשון יוני חגירה וכתונת נתון לפני הבגדים כדי שלא יטנפו:",
            "<b><big>זע</big></b>   [דאננער, געראלל, שרעקען, וועקריקען]: (ברכות נט) על הזיקין ועל הזועות פי' זועות גוהא וכן רעדין רעד ורעש תרגום זיע (בפ' שלשה דשביעית) אבנים שזעזעתן המחרישה (ובריש ערלה) זעזעתו המחרישה או שזעזעתו ועשאו כעפר פי' נענעו והרעידו:",
            "<b><big>זע</big></b>   [שוויצין] (טהרות פ\"ט מעיל' כא) זיתים מאימתי מקבלים טומאה משיזועו זיעת מעטן אבל לא זיעת קופה (מכשירין פ\"ב) זיעת בתים שיחים ומערות טהורה (פסחים כד) משום דזיעה בעלמא הוא מי תותים ורמונים (זבחים יט) מאי לא יחגרו ביזע אמר אביי לא יחגרו במקום שמזיעים כדתניא כשהן חוגרין אין חוגרין לא למטה ממתניהם ולא למעלה מאציליהם אלא כנגד אצילי ידיהם אמר רב אשי אמר לי הונא בר נתן הוה קאמינא קמיה דיוזדיגר מלכא והוה מדלי המייניה ותתייה ניהלי ואמר לי ממלכת כהנים וגוי קדוש כתיב כי אתאי לקמיה דאמימר אמר לי קיים בך והיו מלכים אומניך:",
            "<b><big>זעטוט</big></b>   (תרגום ירושלמי ואל אצילי בני ישראל ואל זעטוטי עיין ערך זטוט):",
            "<b><big>זעף</big></b>   [שטארקער ווינד. צארען] (ברכות ס) מאי רוחות אמר אביי זעפא פי' רוח של זעף רוח קשה רוח גדולה באה מעבר המדבר תרגומו זעפא רבתא:",
            "<b><big>זעפרנא</big></b>   [זאפרען] תרגום ירושלמי בפסוק ואשה כי תהיה זבה ומוריק הי כגון זעפרנא פי' בל' ישמעאל כרכם:",
            "<b><big>זער</big></b>   [קליין וועניג פערמיידען] במיתת אבשלום כי חשך יואב את העם תרגום ארי זער יואב ית עמא <small>(א\"ב במקצת נוסחאות כתוב ארי מנע)</small>:",
            "<b><big>זף</big></b>   [לייעען, בארגען] וטלם ובעלות כל המוזיף טולמון לעני יתעלה ועשרה לחם תרגומו טולמי' דלחם עבד לוה לאיש מלוה תרגומו ועבדא יוזיפא לגברא מוזפנא:",
            "<b><big>זף</big></b>   [פערפעלשען שטאדט נאהמע איין ארט בינען] (נזיר כ סוטה מח) כל הנצוק טהור חוץ מדבש הזיפים והצפחת מאי זיפים אמר רבי יוחנן דבש שמזיפין בו פי' לפי שהוא טוב הרבה ויכולים לערב בו פסולת ריש לקיש אמר על שם מקומם כדכתיב זיף וטלם וכיוצא בדבר אתה אומר בבוא הזיפים א\"ר יוחנן בני אדם המזיפין אמר רבי אלעזר על שם מקומן כדכתיב זיף וטלם ובעלות. פ\"א זיפין אלו דומים לדבורים וד' הן דבורין וזיפין גזין וצרעין:",
            "<b><big>זיף</big></b>   [גריפעל פארם] תרגום ויצר אותו בחרט וצר יתיה בזיפא:",
            "<b><big>זיף</big></b>   [אויגין ליד] (בכורות מד) לופין דנפישי זיפיה עיין ערך לפן:",
            "<b><big>זפלא</big></b>   [איינע מינצע] תרגום בפסוק והשתיה כדת זיפלן זוזין פי' מין מטבע:",
            "<b><big>זפק</big></b>   [קראפפ] (חולין נז) ניקב הזפק (זבחים סה) תנו רבנן (בסיפרא בפרשת העוף) והסיר את מוראתו זה הזפק יכול יקוב בסכין ויטלנו תלמוד לומר בנוצתה נוטלה ונוטל את הנוצה אבא יוסי אומר נוטלה ונוטל את הקרקבן עמה דבי רבי ישמעאל תנא בנוצתה בנוץ שלה קודרה בסכין כמין ארובה. <small>(א\"ב תרגום מראתו בנוצתה זפקיה באוכליה)</small>:",
            "<b><big>זפת</big></b>   [פעך] (שבת כ) לא בזפת ולא בשעוה (שבת טו מקואות פ\"ט) אלו חוצצין בכלים הזפת והמור בכלי זכוכית. מטפחת של זפתין ושל יוצרין ושל מפסלי אילנות אין חוצצין רבי יהודה אומר אף של קייצין פי' סודר שמשימים על בגדיהן הזפתין כדי לשמרן ושל קיצים לוקטי קוצין מפרשים קייצין מקייצי פירות:",
            "<b><big>זק</big></b>   [בראנד פונק קאמעטט שטערן] (ברכות כח) על הזיקין ועל הזועות גמ' מאי זיקין כוכבא דשביט ובל' ארמית ניצוצי אש זיקוקין דינור פי' רב האי ז\"ל אש שמקדחת למעלה ונראה לה אור כענין שנאמר קודחי אש מאזרי זיקות ובזיקות בערתם והעמודים של אש שנראין למעלה חייבין לברך עליהן ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם ושביט שהוא עומד כשבט כדכתיב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל. (ובגמ' דפ' ראשית הגז) ונפקין זיקוקין דינור מפומיה דרב לפומיה דרבי:",
            "<b><big>זק</big></b>   [פעראייניגען מיטציהען] (קדושין כז) ושאין להן אחריות זוקקין את הנכסין שיש להן אחריות לישבע עליהן (בכורות ל) כל שיש בו זיקת תרומה ומעשרות אין לוקחין ממנו. (יבמות יז) אלמא קא סבר אין זיקה (מנחות כז) ד' מינים שבלולב שנים מהן עושין פירות ושני מהן אין עושין פירות העושין פירות יהו זקוקין לשאינן עושין פירות פי' ענין קשירה מל' אם אסורים בזיקים ומלכיהם נהוגים תרגום ומלכיהון זקוקין:",
            "<b><big>זק</big></b>   [וואסר לאגיל] (ע\"ז ס) רב אשי תמר זיקא בין מליא בין חסירה שרי (ובויקרא רבה ויהי ביום השמיני) נפרוק אילין זיקא בהדין משכבא. (ובפ\"ט במקואות) ועל של זיקין אינו חוצץ פי' נודות. כמו נד תרגום ירושלמי זיקא וחמת מים תרגום ירושלמי זיקין דמיין:",
            "<b><big>זק</big></b>   [שטארקר ווינד] (נדרים כח) לא צריכא כגוי דאיכא זיקא נפישא פי' רוח <small>(א\"ב תרגום לדברי רוח למולי זיקא)</small>:",
            "<b><big>זק</big></b>   [שאדען ליידען פעראורזאכען] (יומא פא) ואיש כי יאכל קדש פרט למזיק פי' כגון הכוסס שעורים של תרומה וכן האוכל תרומה אכילה גסה שמזיק ולא נהנה (סנהדרין ל) והתנא רב אידי בר אבין בניזקין דבי קרנא פי' מסכתא דנזיקין משנה חיצונה שהיה שונה אותה קרנא שם חכם ידוע ומפורש בשני דייני גזילות קרנא שקיל אסתירא ממר ואסתיר' ממר:",
            "<b><big>זקן</big></b>   [גרייז בארד] (ברכות יא) לאחד שאמרו לו זקנך מגודל אמר להם יהא כנגד המשחיתים פי' המשחיתים המגלחים ומשחיתים זקנם כנגדם זה מגדל זקנו כלומר זה חילוף מעשיהן ונמצא זה חולק עליהן כך זה הטה וזה זקף (סנהדרין מב' אומר בדירי ממונות נזדקן הדין ואין אומר בדיני נפשות נזדקן הדין אילימא קש דינא כלומר כחש כמו זקן גדול נשאנו ונתננו בדין כמה ימים עד שנעשה זקן דין כיון שלא נתברר לנו זכות נחתכהו אומרים כך בדיני ממונות ואין אומרים כך בדיני נפשות אלא כל זמן שמאחרין בדיני נפשות הרי זה משובח מאי נזדקן הדין חכם דינא כלומר נשאנו ונתננו בו עד שנתברר לאור כדכתיב בישישים חכמה (יבמות קד) ושל זקן העשוי לכבודו לא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה פסולה פי' לתכריכים שהיה מנהגם לקבור בסנדלים (מנחות מא) ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה מן הציצית מאי טעמא אשר תכסה בה והאי לא משום לאיכסויי עבידא בההיא שעתא ודאי רמינן לה משום לועג לרש חרף עושהו (סנהדרין סט) עד שיקיף זקן התחתון התחתון ולא העליון אלא שדיברו חכמים בלשון נקיה (נדה נב יבמות פ) פי' זקן התחתון אותו מקום (נדה ס) לילד ולזקן שהיו מהלכין פי' זקן הוא השמש ילד הוא הדם ניטלה אצבע מן העק דמעה ממהרה לבא פי' אצבע הוא השמש דמע הוא הדם:",
            "<b><big>זקן</big></b>   [עהרווירדיג ווייזע] זה שקנה חכמה (בפסיקתת בסוף קדושים תהיו ובבראשית רבה ובילמדנו כי בן זקונים הוא לו) שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. (בב\"ר פ' נ) זקנינו וכל יושבי ארצינו זקננו כתיב זקני אשמאי סבין דקלון כל צדיקים שנאמר בסדום צדיקים חסר כתיב שלא היו צדיקים גמורים (וביקרא בפרשת טוב מלא כף נחת) על הזקן זקן אהרן וכי שני זקנים היו לו אלא כיון שראה משה שמן המשחה שירד על זקנו של אהרן שמח כאלו על זקנו הוא יורד:",
            "<b><big>זקף</big></b>   [אויף ריכטען] (עדיות פ\"ג) אין זוקפין את המנורה ביום טוב (ביצה כג) בפרק יום טוב בגמ' הכא במנורה של חליות עסקינין דמחזי כבונה. (סוטה מד) ובעקיבו של עם היו מעמידין זקיפין לפניהן ואחרים מאחוריהן פי' עקיבו לסוף החיל זקיפין גבורין עומדין לפניהם ואחרים מאחוריהן כלומר שתי שורות היו אותן זקיפין לפני זקיפין שאם נמלט מן הפנימים יבא לאחרונים. (פסחים מ) זיקפא אסיר פי' שמתקבצין לתוך המים ומחמיצין (פסחים קי) לינקוט זיקפא דידא דימיניה בידא דשמאלי' זיקפא דידא דשמאלי' בידא דימיניה פי' יתפוש בוהן ידו הימנית בתוך ידו השמאלית ובוהן ידו השמאלית בתוך ידו הימנית ואי דחיל מעינא בישא דיליה ליחזי אטרפא דנחיריה דשמאליה פי' ואם מתיירא מעין של עצמו יביט בצד חוטמו השמאלית (גיטין יח) מאימתי כתובה משמטת רב אמר משתפגום ותזקוף ושמואל אמר פגמה אע\"פ שלא זקפה זקפה אע\"פ שלא פגמה (ב\"מ עב) אם משנתגייר זקפן עליו במלוה <small>(א\"ב פי' נתן להם קיום והעמד' בדין מלו' לעשותו בעל חוב שיגב' ממשעבדי)</small>:",
            "<b><big>זקר</big></b>   [שפרינגען, היפפען] (עירובין יו) שלא יזדקר הגדי בבת ראש (יומא סז) ר\"ש אומר המשלח את השעיר יכבס בגדיו זוקרו בבת ראש מטמא בגדיו (שם לח) עד שיהיו אחיו נזקרין בבת ראש לאחוריהן. (סוכה יד) מסככין בנסרין כדי שיזדקר הגדי בבת ראש (נדה יז) אימר איזדקרא ומעלייה אתא פי' נפלה לאחוריה ובא הדם מן העלייה. (ובויקרא רבה) אם הכהן המשיח טלטלה גבר אמר ר' שמואל בר נחמני כהדין תרנגולא דיגלי מאתר לאתר מזדקר (עירובין נב) אחרים אומרים למקום שרובו נזקר פי' הואיל וגופו בתוך התחום ורגלו אתת חוץ לתחום הוי ליה רגלו לגבי שאר גופו מיעוטו והי' טפילה לגבי גופו כי האדם למקום שהוא רובו לשם הוא נזקר: (ר\"ה יח) כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון אמר ר' יוחנן כולן נזקרין בזקירה אחת. ס\"א כולן נסקרין בסקירה אחת פי' מביט כל באי העולם בהבטה אחת ונראין הדברים שכן מפרש רב נחמן היוצר יחד לבם:",
            "<b><big>זקיתא</big></b>   [איינע טהיר] (סנהד' קח) הך זקיתא לא הוה ידע אבא מאי אכלה חד יומא תבר רומנא ונפלת תולעתה ואכלתה לסוף הוינא גבלין לה פירי ומתלעא ואכלה <small>(א\"ב לי נראה שהיא מין חיה שואפת רוח ויש כותבים שהיא נזונת מרוח תרגום רוח זיקא ובטנה מלא רוח כנוד תרגום נוד זיקא)</small>:",
            "<b><big>זקתא</big></b>   [אוקסען שטייכל] (ב\"מ צד) כאן וכאן זקתא איכא בהדין ולהציב הדרבן תרגום ולאנצא זקת דברי חכמים כדרבונות תרגום פתגמי חכימין מתילין לזקתין ולקלשנין דאנצין לאלפא חכמתא לסריקי ומנדעא היכמא מלף הזקת לתורתא:",
            "<b><big>זר</big></b>   [שטראהבינדעל צוואג] (שבת קנה) במשנה אבל לא את הזירין. זירין דארזי פירוש כשמתגדלין ומתקשין נקראין דארזי והן אחד ואחד ואינן נאגדין באגודה ואם אגדן בחזקתן עומדין (פרק ד' דמעשרו') (ע\"ז סד) זרע וירק וזירין (ב\"ק עא) לא קשיא כאן לזרוע כאן לזירין:",
            "<b><big>זר</big></b>   [צערשטרייען] (שבת עג) הזורה והבורר והמרקד פי' כולן מלאכה אחת שכולם העברת פסולת שהיא מעורבת באוכל ואינה מחוברת ואינה דומה לקליפה שצריכה פירוק או עפרורית שצריכה ניפוץ אלא כל אחת מהן יש לה דרך כל דבר שהיא משלימו להפרחת הרוח הוא חייב עליו משום זורה ואלו נטל בידו אוכל שיש בו פסולת או עפר ונפחו בפיו זהו זורה והבורר הוא שנוטל הפסולת מבין האוכל ומשליכו או שנוטל האוכל מבין הפסולת והמרקד שהוא מניח האוכל והפסולת בכלי כגון נפה וכיוצא בה כדי שיצא זה מזה אם האוכל דק יצא האוכל למטה ותשאר הפסולת למעלה ואם האוכל גס יפול הפסולת למטה וישאר האוכל. (נדה לא) ארחי ורבעי זרית מלמד שלא מכל הטיפה אדם נוצר אלא מהברור שבה משל לאדם שזורה תבואה בבית הגרנות נוטל את האוכל ומניח את הפסולת רבי אבהו רמי כתיב ותאזרני חיל וכתיב ותזרני אמר דוד לפני הקב\"ה זיריתני וזירותני:",
            "<b><big>זר</big></b>   [געשוואלסט דערווייטערין] והיה לכם נזרא נזרנא ולבוטנא פי' עניין הרחק' וכבר פירש\"י אותו בערך בטן. סורה אדני סורה אלי אל תירא תרגום זור ריבוני זור לותי:",
            "<b><big>זר</big></b>   [איינהאלטין] (ב\"מ טז) אפשיטי' דספרא זייר ליה פי' בשביל שכירות הסופר מעכבו:",
            "<b><big>זר</big></b>   [קרוין] (יומא עב) שלשה זירין הן של מזבח זכה אהרן ונטלו כלו' לקח אהרן הכהונה. ושל שלחן זכה דוד ונטלו כלומר זכה למלכות ונטלו ושל ארון היא התורה והוא הגדול. כל הרוצה ליטול יבא ויטול:",
            "<b><big>זר</big></b>   [אויס קוועטשין] (ע\"ז ס) מעצרא זיירא רב פפא שרי ורב אסי אסר פי' עכו\"ם שעוצר חרצנים של ישראל:",
            "<b><big>זרבוב</big></b>   [ריננען] (בויקרא רבה פרשת והוא ישקיט) השותים במזרקי יין רבנן אמרי בכוסות שיש להן זרבוביות <small>(א\"ב פי' מרזבים והאותיות הפוכות וכן לדעת רבים פי' הפסוק בעת יזרבו נצמתו (איוב ו יז) מים נגרים במרזב)</small>:",
            "<b><big>זרגון</big></b>   [וויין שטראנג] (כלאים דירושלמי פ\"ק) זרגון ילפת מאי נפק מנהון פטרוסלינון פירוש בעל הערוך שריג גפן בערך שזף:",
            "<b><big>זרד</big></b>   [צווייגען. ביימע] (שביעית פרק שרי) ר' יהושע אומר כזירודה וכפיסולה של חמישית כך של ששית. רבי שמעון אומר כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן רשאי אני בפיסולו פי' לפי שיש לאילן ענפין לחי' יותר מדאי חותך מקצת ומניח מקצת וזהו זירוד. (ירושלמי) כזירודה וכפיסולה של חמישית כך של ששית שהוא ערב שביעית ואפילו יותר מכן. ר' שמעון אומר כל זמן שאני רשאי בעבודת האילן רשאי אני בפיסולו עד העצרת. (שבת קג) המקרסם והמזרד. (מ\"ק ג) מניין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסלין באילן וכו'.(ע\"ז מט) כיצד מבטלה קירסמה וזירדה. (שבת קכו ובפ\"ק דסוכה) חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדין. (יומא מז) כל הנשים זרד זרדו וזרד אמי עלתה לגג פי' זרד הוא ענין עשבין כגון חבילי זרדין כלומר רבת חבילת קמחית ועלתה לגג דת\"ר (שבת קג) התולש עשבים והמזרד זרדין אם לאכילה כגרוגרת ותם לבהמה כמלא פי גדי:",
            "<b><big>זריד</big></b>   [געשטויסנען ווייץ] (ברכות לז) חילקא טרגיס סולת זריד וערסן. ומפרש בגמ' חילקא חיטי דמתברי באסיתא ב\"ב (חדא לתרתי טרגי' ג\"ג. חדא לג') זריד ד\"ד (חדא לד') ערסן ה\"ה (חדא לה'). עבדינהו בקדירה מברך עליה בורא מיני מזונות אבל היכי דשליק ליה חיטי בעינייהו דלא תברינהו כלל בורא פרי האדמה. מאי טעמא בעינייהו קיימי כדמעיקרא <small>(א\"ב בנוסחאות דידן זריז כתוב)</small> (ובירושלמי נדרים פ\"ו הל' ב' הנוסח כנוסח הערוך זריד) (מ\"ק יג) מפרש חילקא א' לב' טרגיס א' לג' טיסני א' לד':",
            "<b><big>זרד</big></b>   [לאנגע זאקין פין לעדער. האנף] (כלאים לג) ומנעל של זרד פי' מנעלי' של עור שמגיעין עד הירך <small>(א\"ב פי' זרד כמו צרדא אשר פירושו בגד עב של קנבוס. עיין ערך צרדא)</small>:",
            "<b><big>זריד</big></b>   [שיקילדיג] (בכורות מד) תנא הזריד והלופין והתמיר זויר דמזור עיניה בעל הערוך גריס זיזור בערך לפן:",
            "<b><big>זרדא</big></b>   [פאנצר] (שבת סב) ולא בשיריון בגמ' שיריון זרדא פי' שיריון העשוין מן טבעות קטנות קורין בלשון ישמעאל זרד:",
            "<b><big>זרדתא</big></b>   [שפערבר בוים] (פסחים קיא) דבי זרדתא שידי מאי זרדתא דסמיכא למתא לא פחתא משיתין שידי (כתובות עט) אבא זרדתא ופירא דכוור' פי' יזבא <small>(א\"ב רש\"י פירש יער של אילנות עוזרדין)</small>:",
            "<b><big>זרז</big></b>   [אויף מינטערען] (מכות כג) אין מזרזין אלא למזורזין. (קדושין כט) בגמרא וללמדו תורה אם הי' בנו זריז וממולא בתלמוד. למהר לשלחם תרגום למזרזא:",
            "<b><big>זרז</big></b>   [בינדל] (כלים פרק כ\"ג) אלו טמאין משום מרכב הזרז האשקלוני פי' דבר שבו חובשין החמור דכתיב ויחבוש את חמורו ומתרגמינן וזריז ית חמריה ובלע\"ז סילא והיא ארוכה של עץ ואינה מצוייה אלא באשקלון. (עירובין יח) והעלה זרזי תאנים על בשרו: (שבת ח) א\"ר יהודה האי זירזא דקני רמא וזקפ' אפי' כל היום כולו פטור. (יבמות קא) א\"ר כהנא הוה קאימנא קמיה דר' יהודה ואמר לי סק תיב לזירזא דקני למלוי לפרסומי מילתא פי' משאוי של קנים או חבילה של קנים:",
            "<b><big>זריז</big></b>   סלת זריז וערסן בעל הערוך גרס זריד (ע\"ש):",
            "<b><big>זרזיר</big></b>   [איין ארט קראה] (ב\"ק צב) לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו. (חולין סג) עורב זה עורב למינו להביא את הזרזירין <small>(א\"ב מין עורב קטן ובנוסחאות גרסינן עורב העמקי)</small>:",
            "<b><big>זרזיר</big></b>   [קעמפפנער] (תענית דירושלמי פרק טמא בנוהג שבעולם זה מבקש לנצח זרזירו וזה מבקש לנצח זרזירו פי' המפרש המתאבק עמו):",
            "<b><big>זרח</big></b>   [זין אויף געהן. צייטיגען] (שביעית פ\"ד) הפגים משהזריחו אוכל בהן פתו פירוש הן התאנים שהתחילו לבשל מלשון ויזרח לו השמש וכי השמש לו לבדו זרחה והלא לכל העולם כולו זרחה וכו': (מכות י) מאי דכתיב אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש אמר לו הקב\"ה למשה הזרח השמש לרוצחין פי' עשה להם תקנה שיחיו וינצלו מיד גואל הדם. איכא דאמרי הזרחת השמש לרוצחנין פי' התקנת להם שיחיו וינצלו מיד גואל הדם:",
            "<b><big>זרניך</big></b>   [ארט ארשיניק] (חולין פח) ויש אומרים אף הזרניך פי' בלע\"ז אורו פומינטו <small>(א\"ב כן שמו בלשון ישמעאל והוא מין אשר בו צובעים והוא סם המות)</small>:",
            "<b><big>זרנק</big></b>   [וואסער בייטעל אוס לעדר] (מציעא קג) מרא וזבילא דולא וזרנוקא דבעל הבית. (ובב\"ב ס) אמר להון זרנוקא אמר לכו. (שם קסז) כתוב בו מלמעלה מנה ואמר לה קם אזרנוקא וכתב. פי' חמת עשויה מעור למלאות בה מים מן הבור. כאובות חדשים תרגו' היך לגינין לקינין זרנוקין כי הייתי כנוד בקיטור תרגו' ארום הויתי היך זרניקא דתלי בקוטר':",
            "<b><big>זרע</big></b>   דבר שזרעו כלה כבר פירשנו בערך דבר:",
            "<b><big>זרוע</big></b>   [ארם. האנד] (חולין קלד) (בתוספת' דשבת בפ' הגוזז) מניין לזרוע שהוא יד שנאמר ותהיין העבותים אשר על זרועותיו וכתיב אסוריו מעל ידיו (ובילמדינו בריש פנחס) אתה למדת סניגוריא על בני בלשונך טול את הלחי אתה כיוונת לקיבת האשה והאיש טול את הקיבה אתה יגעת בזרועך טול את הזרוע אתה היית מטיל שלום בין אדם לחברו אתה הוי מברך את בני בשלום שנאמר ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום אמר ריש לקיש הוא פנחס הוא אליהו אמר לו הקב\"ה אתה נתת שלום ביני ובין בני ישראל בעולם הזה אף לעתיד לבא אתה הוא שעתיד ליתן שלום ביני ובין בני ישראל שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא וגומר (חגיגה יא) וסערה תלויה בזרוע פי' הכל תלוי בגבורתו של הקב\"ה והגבורה היא זרוע כדכתיב לך זרוע עם גבורה:",
            "<b><big>זרף</big></b>   [געשוואלסט ווארצל] (שבת סז) ובמסמר הצלוב דעבדי ליה לזרפא פי' צער שבא מחמת דם ואותו מקום שאוחז בו נעשה תפוח ודומה כדמות הדרקון לא כג' הדרקונין שג' הדרקונין ישנן בכל גופו וזה אינו אלא במקום שאוחז בלבד ואותן ג' עושין להן דברים חמים לרפאותו. (ירושלמי) ובמסמר הצלוב טב לעבעביתא (בב\"ר) קור וחום חמה ועבעבית יש מפרשים זרפא יבלת ובלע\"ז בירוקא:",
            "<b><big>זרף</big></b>   ענטצינדען] (שבת קלד) אבל בפרזלא לא משום דזריף (חולין עז) ומסרטו בעצם ומעלה ארוכה ודוקא עצם אבל פרזלא זריף (יבמות עו) מייתינן שערתא ומסרטינן ליה דוקא שערתא אבל פרזלא מזרף זרף (ע\"ז כה) אבל ביד לא מאי טעמא דיד מיזרף זריף פי' מכביד החולי. פ\"א נגיעת היד קשה והיא שורפת:",
            "<b><big>זרף</big></b>   [ערפאססען] (ע\"ז יח) חקקוה דמותיה דר' מאיר בפיתחא דרומי אמרי כל דחזי ליה נזרפיה פירוש נתפשנו ס\"א נטרפיד:",
            "<b><big>זרק</big></b>   [שליידערן. ווארפין] (כתובות קג) זרוק מרה בתלמידים כלומר הטל אימתך עליהם. (וב\"ר פרשה כז) זרוק חיטרא לאוירא ועל עיקריה קאי כך לפי שכתוב ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה לפיכך ויהי יוסף יפה תואר:",
            "<b><big>זרק</big></b>   [שליידער גיוועהר] כמשק גבים שוקק בו תרגומו ואזן במאני זיינא כמא דאזן בזירקתא <small>(א\"ב פי' כלי מלחמה הנזרק נגד האויב כמו חץ חנית ואבן)</small>:",
            "<b><big>זרת</big></b>   [שפאן, קליינער פינגער] זו זרת כבר פירשנו בערך אצבע. (בב\"ר ויתרוצצו הבנים ובפסיקתא דזכור) עד שהוא במעי אמו זרתה מתוח' לקיבליה פי' זרתו ואגרופו מתוח לנגדו:",
            "<b><big>זת</big></b>   [אליווען] (קידושין מז זבחים ל ברכות כא) (תענית קד סנהד' קו) זיתים שכבשן בטרפיהן פי' זו המשנה בעוקצין וראש הפרק הוא זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים לפי שלא כבשן אלא למרא' והיה אומר לתלמידיו הויות דרב ושמואל קחזינא הכא כלו' הלכ' קשה היא וצריכה יגיעה כמו הויות דרב ושמואל כולהו תנויי בנזיקין הוה פי' באותן הדורות לא היו יגעים אלא בדברים הקשים אבל השאר פשוטים הוי להם ולא היו צריכין לטרוח בהן. פי' אחר זיתי' שכבשן בטרפיהן ונגע שרץ לטרפיהן שהן חוץ לקדירה לא טימאו למה שבקדירה האשה שכובשת ירק בקדירה ותולה ממנה ירק חוץ לקדיר' ונגע בה שרץ אין מטמא למה שבקדירה. מתני' בעוקצין י\"ג מתיבתא פי' י\"ג אפי' פ\"ח מתיבתין ומפרשין עניינים <small>(א\"ב ערך זית הוא נכון)</small>:",
            "<b><big>זתא</big></b>   [זייף] (נדה סב) מי רגלים נתר ובורית גמ' מאי בורית זיתא:",
            "<b><big>זיתום</big></b>   [ביער] (ברכות לח. שבת מב) ושותין זיתום המצרי. (פסחים מב) חומץ האדומי וזיתום המצרי גמרא מאי זיתום המצרי תני רב יוסי תילתא שערי תילתא קורטמי ותילתא מלחא <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי מין שכר שעורים)</small>:",
            "<b>נשלמה ערך אות הזיין</b>"
        ],
        "Letter Chet": [
            "<b>אות החית</b>",
            "<b><big>חבב</big></b>   [ליבען] (יומא כב) חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח פי' הלא תראה כי כל השנה הצריכן הקב\"ה לכהן במקום שליח הקשת רימונים בתוך הפעמונים כי בשעה שיבא אל הקדש לובש המעיל שהוא כשניח פלוני רוצה להכנס כדכתיב והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבואו אל הקדש וכו' ועכשיו ביום הכפורים בבואו לפני לפנים לא הצריכו לזה המעיל לפיכך לא חיישינן להא דקאמר רב יהודה (מנחות יח) אמר רבי כשהלכתי להרצות מדותיו אצל רבי אלעזר בן שמוע ואמרי לה למצות מדותיו של רבי אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו והי' חביב לפניו עד לאחת פירוש להרצות יודותי לדקדק הלכות למצות מדותיו לראות ולדקדק הלכותיו והיה חביב עליו עד לאחת כל מה שהשיבו היה חביב לו עד אחת שפירש לו היה חביב צהבו פניו מרוב שמחה דנראה לו מה פירשי בפי' מגנצא כתיב עד אחת בלא ל'. (שם קב) כל העומד לישרף כשרוף דמי נותר ופרה אמאי מטמאו טומאת אוכלין עפרא בעלמא היא אמר ליה חיבת הקדש מכשרתן פי' חיבת הקדש משויא להו לשאינן מוכשרין כמוכשרין ולשאינן ראוין לאכילה כראוין לאכילה: (כתובות נז) חיבת חופה קונה או חיבת ביאה קונה:",
            "<b><big>חב</big></b>   [פערבערגען. בהעלטנישען. שויס] (שם כז) עיר שכבשה כרכום אם יש שם מחבואה אחת מצלת על כל הכהנות כולן. (פ\"ז דפיאה) משתהלך המחבא פי' שיבדוק המחבויין כדכתיב מכל המחבואים אשר יתחבא שם. (מנחות עג ובסיפרי) מה בין מחבת למרחשת שהמחרשת יש לה כסוי והמחבת אין לה כסוי דברי רבי יוסי הגלילי רבי חנינא בן גמליאל אומר מרחשת עמוקה ומעשיה רוחשין מחבת צפה ומעשיה קשין פי' מחבת צפה אין לה בית קבול אלא חלקה דכתיב על המחבת גמרא מאי טעמא אילימא מרחשת משום דאתיא ארחושי הלב כדכתיב רחש לבי דבר טוב כלומר הרהורי הלב מחבת דאתיא אמחבואי הלב כדאמרי אינשי קא מנבח נביחי כלומר שנגע בפיו הדיבור אימר איפכא מחבת דאתי אמחבואי הלב כדכתיב למה נחבאת לברוח מרחשת דאתי' ארחושי הפה כדאמרי אינשי קא מרחשת שיפוותי' פי' אחר רוחשין רותחין מעשיה קשין יש בה מים מועטין (נדה לט) אם היתה במחבת והגיע שעת וסתה ולא בדקה טהורה שחרדה מסלקת את הדמים. (סוכה מ בב\"ק קא) עלי קנים ועלי גפנים שגבבן בחיבה על פני השדה לקטן לאכילה ולמאכל בהמתו יש בהן משום קדושת שביעית שמתבערין בשביעית דאסורין לאחר שיצא שביעית לקטן לעצים לשרוף אין בהם משום קדושת שביעית ומותרין אפילו לאחר שיצא שביעית (שם פא) ושאר כל האילנות מן חובו של אילן ולא מן חודו פי' מענפין שבצדדין שמחבין האילן ולא מן חודו עיקר לבו של אילן. השב ידך אל חיקך תרגום ירושלמי אעל כען ידך בחובך. ותחבק חיק נכריה תרגום ולא תחבק חובא דאחריתא היחתה איש אש בחיקו תרגום סיים בר נשא נורא בחוביה <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב בעוביה)</small>",
            "<b><big>חב</big></b>   [זינדיגען] תרגים חטא העם חב עמא:",
            "<b><big>חביב</big></b>   [טייערער. פטער] (מציעא עו) אמר ליה רב חביבי אי לאו דאנא הואי וכו' (ב\"ב מב) אמר רב יהודה הוה קאימנא קמיה דחביבי (חולין לב) אמר להו רב לא הוה בדיחנא ביה בחביבי דאישייליה פי' דודי דוד אהרן תרגום ירושלמי חביבא דאהרן ואיש אשר ישכב את דודתו תרגום חביבאה דודתך היא <small>(א\"ב כן תרגום דוד אהרן ותרגום יוכבד דודתו חביבתיה אבל תרגום אשר ישכבאת דודתו בנוסחאות שלנו אתת אחבו. דודתך היא אתת אחבוך)</small>:",
            "<b><big>חבה</big></b>   [נאהמע. איינעס פאגלעס] (שם סב) שמנה ספיקות הן חובה סוגה והרניגה:",
            "<b><big>חבה</big></b>   [נאמעאיינע פרויא] (ב\"ק ס) אמר ליה רב אדא בר אהבה לרב הונא דידי קא מנטרא להו חובה פי' שם אשתו:",
            "<b><big>חבט</big></b>   [שלאגען, קלאפפען] (סוכה מה) חריות של דקל היו מלקטין וחובטין ע\"ג המזבח ואותו היום נקרא יום חיבוט חריות. (בריש מדות) וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות היה לו לשרוף את כסותו (ובסוף פרה) חובטין אותה במקלו' כוברין אותה בכברות. (שבת פ) נראין דברי רבי יהודה בחבוט פי' סיד טרוף. (עירובין מב) הואיל ותקרת הבית חובטא פי' ר' ניסים כגון שהבית פתוח משני צדדין וכלתה מדתו במקצת הבית תחת התקרה כגון שהבית כולו מקורה הרי הוא כד' אמות ומטלטל בכולו ואם תאמר הרי הוא פתוח לצד מערבית וכאלו פרוץ למקום האסור לו קא משמע לן רב הונא דתקרת הבית חובטת ראה כאלו תקרה יורדת וסותמת צד מערבי (ב\"ק נ) בור שחייבה עליה תורה להבלו ולא לחבטו פי' שמת מחמת הבל וחמימות שבתוך הבור ולא מחמת המכה שנפל בקרקעית הבור (חולין ח) הבלא קדים או חבטא קדים פי' חמימות קדים או פציעת המכה. (וב\"מ קיו) אי בחבטא נפל אי בחבסא נפל פי' שחבטתם הרוח והפילתם ממעלה למטה ונשתברו (ובפסיקתא דפרה) אמר ליה חבוט חבטך דהיא טבא בקולטא פי' רמי ואחבטך חיפה להלקתך בשביל פעם אחרת. וחבטא בהפקר קני (ב\"ב קיח) כבר פירשנו בערך בט. (כתובות לו) אמר רבי זירא מפני שנחבטת ע\"ג קרקע כולהו נמי מחבטא. (שם י) ההוא דאתא לקמיה דרב נחמן אמרו ליה פתח פתוח מצאתי אמר להו רב נחמן אסבוה כופרי מברכתא הביטא ליה. פי' גאון כופרי עצים לחין הנלקחין מן חריות של דקל מברכתא נברכת של כובסין ונעשה כנוי לאותו מקום וכן הוא אומר הכוהו והלקוהו בכופרי כי כבר חבט בנברכת כלומר ידע את הנשים. ס\"א מקור ונברכת אח' הן לכן כינהו מברכתא כלומר על מקור חבט עצמו:",
            "<b><big>חבט</big></b>   [רימען שלייפע] (בפרק אחרון דמקוואות) אלו שאין צריכין שיבא בהן המים קישרי העניים הנימין וחבט של סנדל פי' אזנים שיש לרצועות של סנדל:",
            "<b><big>חבט</big></b>   [בויך, אינטערלייב]. (במגילת איכה רבתי בגוים) נסיב חובטא ומעיא יהיב קדם אתתיה ס\"א נסב קרביא ומעיא <small>(א\"ב בנוסחאות כתיב נסב בני מעיא)</small>:",
            "<b><big>חבית</big></b>   [פאס] (כלים פ\"ב) הפכים הגלילים והחביונות שיעור קרקרותיהן כל שהן פי' חביות קטנות אית דאמרי והאביונות מל' כאובות חדשים. (בסוף ס\"ב במקואות) רבי אליעזר אומר היורד בפי חבית פי' המנקין הבורות והביבין מוציאין המים והטיט בחבית ומריקין לחוץ ופיה צר ושמה חבית (שבת עד) מאי דעביד חביתא חייב ז' חטאות פי' משום חופר החרסית וכששוחקו משום טוחן וכשמשליך צרורות וחרסים שבו משום בורר וכשלשו היינו הלש וכשמחתך היינו מחתך ועיקר מלאכה בניין וגמר מלאכה והשואתה מכה בפטיש:",
            "<b><big>חבל</big></b>   [פערדערבען] (שם קו ב\"ק לד) חייב תני ר' אבהו קמיה דר\"י כל המקלקלין פטורין נזוץ מחובל ומבעיר חובל בצריך הדם לכלבו מבעיר צריך לאפרו לכסות בו צואה (נדרים עד) חבל עליך בן עזאי שלא שמשת את רבי עקיבא <small>(א\"ב פי' חבל בלשון יוני ווי תרגום אללי לי חבל עלי)</small> בכלי מתכות (פרק יד בכלים) מאמתי היא טהרתו בית שמאי אומר משיחבול פי' מל' ולא חבלוני (מכות ז) סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית. ולאחד קראתי חובלים אלו תלמידי חכמים שבבבל שמחבלים זה לזה (בריש גמ' דפ' דיני ממונות זה בורר):",
            "<b><big>חבל</big></b>   [הויך] (ב\"ב יח) חבלא קשי לכותל פי' חמות תבל היינו הבל שבערך ה':",
            "<b><big>חבל</big></b>   [בינדל, מאססע, מענגע] (ב\"ק י) והאיכא מרבה בחבילות פי' מרבה חבילי עצים לחזק בהן הדליקה (ביצה ג) מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם (ב\"מ פד) הקפתנו חבילות תשובות שאין בהן ממש (שם עב) ת\"ר המוליך חבילה ממקום למקום וכו' פי' אדם שמוליך סחורה ממקום הזול למקום היוקר ברשות מוכר מותר (ושם עח) שוכר עליהן או מטען כי תניא ההיא כשבאת חבילה לידו פי' כגון שהביא הפועל חבילתו של בגדיו ושל כלי אומנתו ונתנה לבעל הבית ואמר לו הרי ערבוני עמך שאין אני חוזר בי וקבל בעל הבית את החבילה וסומכה דעתו שהוא עושה מלאכתו ופטר את הפועלין האחרים וסמך עליו ולאחר מכן חזר בו שוכר עליו עד מ' ונ' זוז (קדושין סה) שנים שבאו ממדינת הים והאשה עמהן וחבילה עמהן וכו'. (כלים פי\"ד) המטה מטמאת חבילה ומטהרת חבילה (פסחים קב) אין עושין מצות חבילות חבילות:",
            "<b><big>חבל</big></b>   [שטריק] (סוטה ח) ומביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה (ב\"ק עד) ולא עוד אלא שנטל מלא חבל בדרום (בב\"ר חלילה לך ובויקרא רבה בצו פרשת אהבת צדק) שלח תפיס חבילא בתרין רישין בעית דינא ובעית עלמא אם לית את מתיר צבחר לית עלמא יכול קאים:",
            "<b><big>חבל</big></b>   [פפענדען] (בילמדנו בפרשת אלה פקודי) למה משכן משכן שני פעמים שנתמשכן על ידיהן הוא שאנשי כנסת הגדול האמרו חבל חבלנו לך הרי שנתמשכן ב' פעמים:",
            "<b><big>חבל</big></b>   [ווכאערצינס] תרגום לא תשימון עליו נשך לא תשוון עלוהי חיבוליא:",
            "<b><big>חבס</big></b>   [צערברעכען צערטרעטען] (ב\"מ קיו) אי בחבט' נפל או בחבסא נפל פי' שנתרועע הכותל וכבדו העליונות ונשתברו התחתונות. (שם פ) אמר אביי בשחבסו לאלתר פירוש שברו מיד. (חולין צב) בגמ' נשתברו רוב צלעותיה (שם נב) הגלגולת שנחבסה ברובה טריפה פי' נכווצה ונשברה:",
            "<b><big>חבץ</big></b>   [פוטער אוס דרוקען] (שב' צה) תנו רבנן החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרות. (מציעא פט) יצא החולב והמחבץ והמגבן שאינן גידולי קרקע. (ובמגילת איכ') חד מן תינס אמ' לי' לינוק' מירושלי' זבין לי ביעין וחובצין אמ' ליה לינוק' הי ביעתא מן תרנגלת' חיורת' אמר ליה ינוק' הדין חובצא דעיזא קיוורתא פי' מחבץ מפיק חמאה מחלב כדכתיב כי מיץ חלב יוציא חמאה:",
            "<b><big>חבץ</big></b>   [מעהל קאך] (ברכות לח) חביץ קידרא הוא אברושך ומפורש במקומו בגמ' חוץ מן היין. (שם ובמנחות עה) אמר רב יוסף האי חביצא אי אית ביה פירורין כזית וכו' פי' פורר הפת בקערה ושפך המרק עליהן. (טבול יום פ\"ב) ואם חיבץ כל מקום שהלך השמן פסל פי' כשיתערב הלחם במקפה ויעש' אחד כמו חביץ קדרה:",
            "<b><big>חבץ</big></b>   [מאססע. הויפן] (מציעא צט) בגמ' דהשואל פרה מחברו ושלחה לו אמר שמואל האי מאן דגזל חיבוצ' דתמרי ואי' ביה חמשין תמרי. (כתובו' פ) חיבוצא דתמרי מאי תיקו פירו' חיביצ' של תמרים הוא עיגול של תמרי' כמו עיגול של דבילה אלו שלש חבץ א' של גבינה ב' של פת ג' של תמרים כולן לשון קבוץ.",
            "<b><big>חבק</big></b>   [גארט] (כלים פי\"ט) שיירי מזרן ד' טפחים כדי לעשות חבק לחמור פי' כלי שמשימין על משאוי החמור ומשימין בה קוצה ומגביא גילי בשביל שלא יפסדו אם יפול עליו מטר ויש אומרים שהוא כמו נמטא ועוד משימין אותו על החמור כשנוטל הסרגא ממנו והוא מזיע שלא יצטנן (שבת סד) מניין לרבות את הקילקי ואת החבק ת\"ל או שק פירשט בער' קילקי (נדה נ) מתניתין על שוקיה ועל פרסותיה מבפני' טמאה ובגמ' מבפנים ועד היכא אמרי דבי רבי ינאי עד מקום חבק פי' כשמצאת דם על שוקה ועל פרסותיה באותן הצדדין שמדבקין זה עם זה הן מבפנים וכשנוטלין האנפליא יש לה לולאות ומחברין אות' לולאות באמצע השוק פעמים מבפנים ופעמים מאחור וזהו מקום חבק. פ\"א עד מקום חבק עד ביקום שמחבק ירכה על שוקה כשכפפ' ירכה ואותו מקום חבק עצמו הוי כלפנים כנגד התורפה ואם נמצא דם במקום חבק טמא אם נמצא דם על שוקה וירכה מבפנים:",
            "<b><big>חבר</big></b>   פערבונדען געזעללשאפט געלעהרנטער] (ר\"ה לד) לא אמרו אלא בחבר עיר אבל שלא בחבר עיר לא. (מגילה כז) במה דברים אמורים בשאין שם חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תנתן לחבר עיר וכל שכן דעניי דידי ועניי דידכו עלי סמיכי (ברכות לא) אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר וכו' פירוש גדול העיר אשר יועדו עליו כל הזקנים שנאמר כל אלה חברו פי' אחר צבור מקום שמחברין בני העיר להתפלל בו רבי יהודה אומר משמו של רבי אלעזר כל מקום שיש חבר עיר שמתפללין בו תפילת המוספי' היחיד פטור אבל מקום שאין שם צבור מתפללין בו תפילת המוספין היחיד חייב להתפלל תפלת המוספין וזהו פי' יחיד שלא בחבר עיר איכא בינייהו (חגיגה כה נדה ו) והאמר עולא חבריא מדכן בגלילא פי' חברים אוכלין חוליהן בטהרה. (מנחות צג) שאחד מניף לכל החוברין ואין אחד סומך לכל החוברין. (תמורה ב) הכתיב קרבנו ההוא מיבעי ליה לרבות כל בעלי חוברין לסמיכה ורבי יהודה כל בעלי חוברין לסמיכה לית ליה. פי' אחר מניף חזה ושוק שבשלמים בשבילו ובשביל חברו. (ביצה כה) נפלין חברין ברברבתא פי' רב הונא ורב חסדא חברים של רב נחמן והיה קורא לרב הונא חברין וכן לרב חסדא ולרבה בר בר חנה בר חברין ברברבתא בקושיות גדולות. (שבת נב) בחבר טוב או בחבר רע פי' באשה טובה או באשה רעה. (סנהד' מא) חבר אינו צריך התראה פי' מפני מה מתרין שלא יאמר הרוצח לא הייתי יודע שההורג נהרג אלו הייתי יודע לא הייתי הורגו וחבר אינו צריך שלא יכול לומר לא הייתי יודע. (שבת קנד) מאי לאו בחבר גואלקי פי' אביי אשכחיה לרבא דקא משפשף לבריה אגבא דחמרא שישפוף כדאמרינן ואם בערב שפשף כלומר יוליך ויביא ידו על גופו כדי שיוסר מעליו טינוף הקרי כן רבא היה מעלה ומוריד בנו כעין שיפשוף על גב החמור מן הצד לא על גופו של חמור כעין רכיבה אלא היה מושיבו ע\"ג החמו' והתינוק מגנדר ונחית ואביו מחזיק בו ומחזירו שלא יפול לארץ א\"ל אביי משתמש מר בבעלי חיים כלומר המשתמש בבעלי חיים עובר משום הא דתנן ולא רוכבין על גבי בהמה השיבו רבא אינו על שדרו של חמור אלא בצידי החמור אני משפשף וצדדין לא גזרו רבנן מדתנן מתיר חבלים והשקים נופלים מאי לאו בחבר גואלקי ולא גזרו רבנן פי' חבר גואלקי כשטוענין הבהמה מביאין שק וטוענין אותו מצד הא' ושק האחר מצד השני ומביא חבל וקושרן ומחברן ומשרבבן בצידי הבהמה וכשמבקשין לפרק משואו מגביה השקין לרפרף קשר החבל להיות נוח להתיר ומתיר ומניח השקים והן יורדין מצידי הבהמה ונופלין לארץ נמצא מגביה ומוריד השקים בצידי החמור כאשר מגביה אני את בני על גב החמור והוא יורד בדרך שיפשוף א\"ל אביי אינו אומר מתיר החבלים בחבר גואלקי כדתנן כיצד מאברין את הערים ומפרשינן ליה מלשון אבר כן מוסיף כמו אבר בגואלקא והוא למעלה כדאמרינן (בב\"ב כד) באברורי הוי יתבי וכי' אברורי למעלה מן המשאוי כגון שהיה צד המשאוי האחד כבד והשני קל ורצונו להשוות המשאוי שלא יהא מטרטן ומוסיף על הצד הקל להשוות המשקל שלא יהא אחד מהן מכריע ועליו אמרה משנתינו מתיר חבלים וקשרים והשקים נופלים שהקשר למעלה הוא ואין צריך להגבי' שק ולא להוריד אלא כשמתיר החבל נופלין אבר גואלקי נמצאו גואלקי על צידי הבהמה ואבר זה על גואלקי נמצא אבר זה צידי צדדים אי נמי בגואלקי דגואלקי עצמן אינו קשורין בחבלים אלא כמנהג שהיה לאורחין המהלכין בדרכים שעושין בראשי השקים כמין קרסים ולולאות בין החבלים ומכניס הקרסים בלולאות אי נמי לולאות בלבד ומכניס בהן עץ ומחברן וכשרוצה לפרק מושך העץ ההוא והן נופלים ונקרא העץ ההוא לכתא ואינו מגיע לצדדין ואותו האבר נמי שמוסיפין על המשאוי הוא צידי צדדין והוא מותר אבל הצדדין אסורין. (ברכות לד) חברותא כלפי שמיא כלומר כאדם שאמר לחבירו עד השתא לא כוון ועכשיו בעי לכווני. (כלים פרק יב) מאמתי הוא טהרתו בית שמאי אמרו משיחבל וב\"ה אמרו משיחבר פי' מלשון ויחבר:",
            "<b><big>חבר</big></b>   [גייסטליכער. איין לאנד] (שבת יא) אמר רב תחת ישמעאל ולא תחת עכו\"ם תחת עכו\"ם ולא תחת חבר תחת חבר ולא תחת תלמיד חכם תחת תלמיד חכם ולא תחת יתום ואלמנה. פירוש תחת ישמעאל ולא תחת עכו\"ם תחת סתם עכו\"ם ולא תחת חבר שהיו פרסיים קורין לכומרים חברין והיו אותן חברין רעים מאד ומצירין לישראל (שם מו) מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא מקמי חברי בשבתא פי' שגזרו שצא להדליק נר שום אדם אלא לגלוליהם ביום אידם והיו ישראל מדליקין בסתר ואם יראו העכו\"ם נר חנוכה ידעו שמדליקין בתיהן. (ביצה ו) האידנא דאיכא חברי חיישינן פי' שאומר לישראל כיון שאתם קוברין המת שלכם תקברו המת שלנו ביום טוב שלכם חיישינן ומשהינן למחר. ואמרינן (יבמות סג) בגוי נבל אכעיסם רבי יוחנן אמר אלו חברים אמר ליה לרבי יוחנן אתו חברי לבבל שגא נפל מקבלי שוחדא תריץ יתיב גזרו על שלש משום שלש על בשר משום מתנות ועל המרחצאות משום טבילה קח מחטטי שכבי מפני ששמחים ביום אידם. ואמרינן (בגיטין יו) רבה בר בר חנה חלש עול לגביה רב יהודה ורבנן לשיולו ביה אדהכי אתא ההוא חברא ושקלה לשרגא מקמייהו אמר רחמנא או בטולך או בטולא דבר עשו. למימרא דרומאי מעלו מפרסאי והתני רבי חייא אלהים הבין דרכה והוא ידע וכו' ידע הקב\"ה בישראל שאינן יכולין לקבל גזירתן של רומיים עמד והגלן לבבל שהיו מאז החברים האלה במדי ופרס לפיכך אמר רב תחת עכו\"ם ולא תחת חבר ותחת חבר ולא תחת תלמיד חכם שאף על פי שחבר מיצר הרבה יש לו אימת ממשלה והליסטין ופריצי העם יראים ממנו אבל תלמיד חכם לא כמפורש בערך אסי ואעפ\"כ תלמיד חכם טפי עדיף ויש לו אימה מיתום ואלמנה <small>(א\"ב מדינה קרובה לארמניא נקראת בלשון העמים חבריא ואנשיה חברים)</small>:",
            "<b><big>חבר</big></b>   [איין צובערנער וואסער קען אללע טיהרע צוזאממען נעמין]. (סנהדרין סה כריתות ג) עולא אמר בעל אוב דקתני במקטר לשד והיינו מעשה רבה מתקיף ליה רבא אם כן היינו עובד עבודה זרה אלא במקטר לשד שלא לשום ע\"ז אלא על מנת לחברו שיבוא אליו ויקבץ שדים הרבה שיעשו רצונו ולאו היינו עובד ע\"ז אמר ליה אביי מקטר לחברייא חובר חבר הוא ואינו אלא בלאו דכתיב לא ימצא בך מעביר בנו ובתו וסמיך ליה וחובר חבר אמר ליה התורה אמרה חבר זה המקטר לשד על מנת לחבר בסקילה ודאי היינו בעל אוב דכתיב ביה רגימה ואידך חובר חבר דאינו אלא בלאו היינו שמחברו שלא על ידי הקטר אלא על ידי ניחוש כדתניא חובר חבר אחד חבר גדול שמקבץ כיתות של חיות גדולות ואחד חבר קטן שמקבץ חיות קטנות ואפי' נחשים ועקרבי' חייב על לאו דלא ימצא אמר אביי חובר אפילו למצמד זיבורא ועקרב' שידחקו זה את זה ויהרגו זה את זה אסיר ואי קא אתיין בתריה שרוצין להזיקו ומשום הכי מחברן שלא יזיקוהו שרי:",
            "<b><big>חבר</big></b>   [ווינד. ביילע] (ב\"ק פד) כויה בין אית ביה חבורה ובין לית ביה חבורה משמע וחבורה חבורה ממש וכויה בינתיים שמרחק כלל ופרט וכלל ופרט המרוחקין זה מזה קא מיפלגי וכו' לא תתגודדו תרגום ירושלמי חבורן חבורן. (שבת קז) בעא מיניה לוי מר' מנין לחבורה שאינה חוזרת שנאמר היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו אילימא הך דקאי ריקמי ריקמי האי נמי גווני מיבעי ליה אלא ככושי מה כושי שאינו חוזר אף חבורה שאינה חוזרת חבירה רלשון חברבורותיו כגון יחת מחתחתים יגל מגלגל מכלת מכלכל:",
            "<b><big>חברבר</big></b>   [בונדפארביגע שלאנג] (בב\"ר פר' פג) כלאים אימתי נבראו בימי ענה הה\"ד הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר מה עשה הביא חמורה וזיווג לה סוס ויצא ממנה פרדה אמר לו הקב\"ה אני לא בראתי דבר המזיק חייך שאני בורא לך דבר המזיק הביא חכינה וזיווג לחרדון ויצא ממנה חברבר מעולם לא נשך אדם חברבר וחיה שבעטתו פרדה חיה על מכות פרדה לבנה בגמ' בבלי (ברכות לד) וירוש' אפילו נחש אוי לו לחברבר שפגע בו רבי חנינא בן דוסא ומה עסקיה מהדין חברברא כד הוה נכית לבר נשא אי בר נשא קדי' למיא חברברא מית ואי חברברא קדים למיא בר נשא מית אמרו לו תלמידיו ר' ולא הרגש' אמר להן יבא עלי ממה שיהיה מתוך לבי מכוון בתפלה אם הרגשתי א\"ר יצחק בר רבי אלעזר ברא לו הב\"ה מעיין תחת כפות רגליו לקיים מה שנא' רצון יראיו יעשה:",
            "<b><big>חברבר</big></b>   [פערבלענדען] (תרגו' אך חשך ישופני ברם חשך מחברבר עלי ובמקצת נוסחאות תרגום ירושלמי הכו בסנורים מחי בחברברי):",
            "<b><big>חבש</big></b>   [קוויטע איינע פרוכט] (שבת מה ביצה כו) ובן אתה מוצא באפרסקין ובחבושין. (כתובות ס) אביי אמר אפילו קרא וחבושא הן חבושין ובלע\"ז קודנ\"י:",
            "<b><big>חבש</big></b>   [גיבינדען] (שם) או שהיה בעלה חבוש בבית האסורים בבית הסהר תרגום ירושלמי בבתי חבושיי (חולין נב) כללא דמלתא כל דחביש חיישינן פי' כל דבר הקשור שכשנופל עליו עומד במקומו וחיישינן. ס\"א כל דחביט חיישינן פי' כללא דמילתא כל דבר קשה דחביט חיישינן לריסוק איברי' דבר רך אי שריק לא חיישינן:",
            "<b><big>חבת</big></b>   [פפאננע] (יומא כו) במשנה הסולת והחביתים והיין. (מנחות נו) חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן בפנים פי' כהן גדול מקריב בכל יום עשירית האיפה במחבת מחציתה בבקר ומחציתה בערב דכתיב זה קרבן אהרן ובניו:",
            "<b><big>חבית</big></b>   (עיין ערך חבית למעלה):",
            "<b><big>חג</big></b>   [טאנצין, ארום דרעהען, פייערטאג] (חגיגה ב) פי' גאון לשון חג כמו ריקוד וטיפוח בשמחה ובלשון ארמי חיגא וכמוהו במקר' יחוגו וינועו כשכור ומעיקר זה אוכלין ושותין וחוגגין וקרבן חגיגה שהיו חייבין להביא ביום טוב הוא שאמר הכתוב ועשית חג שבועות לה' אלהיך מסת נדבת ידך וגו' ואמר רב האי גאון הכל חייבין בראיה שתי ראיות הן ראיית פני' דכתיב יראה כל זכורך וראיית קרבן דכתיב ולא יראו פני ריקם ומשנתינו בראיית קרבן היא אמיר' וראייה כולה לגבוה ועולה היא ובאה בי\"ט ואינה באה אלא מן החולין וחגיגה היא שלמי שמחה מן וחגותם אותו חג לה'. (חגיגה י) ממאי דהאי וחגותם אותו חג לה' זביחה הוא דלמא חוג חגא קאמר רחמנא כלומר רקדו לפני וכולי. (סוכה יא) חג הסוכות תעשה לך מקיש חגיגה לסוכה מה חגיגה דבר שאינו מקבל טומאה אף סוכה דבר שאינו מקבל טומאה אי מה חגיגה בעלי חיים אף סוכה בעלי חיים (ע\"ז יח) שאני חגתא דטייעי דלא קביעי פי' יום אידם של ערביים:",
            "<b><big>חגב</big></b>   [היישריק] חי כל שהוא (שבת צ):",
            "<b><big>חגל</big></b>   [נאמע] (בב\"ר פרש' יח) אעשה לו עזר לבתר יומין אתו יסורין עלוי והות חילת נגיד' לה בכל קרתא. ס\"א בסיפא איתייסר והוה צריא בידיה ומחזרא ליה על שקקיא דקרתא:",
            "<b><big>חגס</big></b>   [קראליק]. תרגום שפנים עם לא עצים חגסי דעמהון לא תקיף מחסה עשה לשפנים לחגסי (בעל הערוך גרים הגסי בערך גס):",
            "<b><big>חגר</big></b>   [איין לאנד] (גיטק ד) מן הרקם ומן החגר בין קדש ובין שור תרגומו בין רקם ובין חגרא:",
            "<b><big>חגר</big></b>   [וואנקין. הינקען] (זבין ט' ג) ישבו על הנסר ועל הספסל ועל הגשיש של מטה ועל הכלונס בזמן שהן מחגירין פי' כשהספסל אוס הנסר או הגשש או הכלונס יושבת מד' פיאות על גבי קרקע ואינן מטרפין ולא מתנענעין הן כהוגן ואינן מחגירין וכשהן מתנדנדין שמן מחגירין כאדם חיגר שאינו יכול להניח שתי רגליו כאחד. (חולין יח) כדי שתחגור בה את הצפורן פי' חגירה מלשון פסח שהוא חגר והוא כמו רגל המהלכת במישור כשמגעת בחריץ נחגרת וצריכה בדיקה אטופרא ואבשרא של אצבע ותלת רוחתא דסכינא שהן חידודה וצדדיה. כבד פה וכבד לשון תרגום ירושלמי חגר פום חגר ממלל ערל שפתים תרגום חגר ממלל <small>(א\"ב תרגום עור או פסח עויר או חגיר)</small>:",
            "<b><big>חגר</big></b>   [גירטעל] (עירובין כב) ולשאר עושין לה חגורה גבוה י' טפחים:",
            "<b><big>חד</big></b>   [איינם. נייעס] (בכורות ג גיטין מד) שאני עבד דלא הדר ליה על כן לא קנסינן ליה כולי האי בהמה מאי טעמא דהדרה ליה ויבוא הנאה לידו ליקנסיה י\"א דהיינו טפי חד אחד כנגד הקרן שיחזור בידו וישלם הקנס. (ברכות כח) ושל מוספין כל היום חדא הוא לך או חדת היא לך פירש רב האי שמועה זו שאמרתי לך אחת היא לך שלא שמעת אותה אלא פעם אחת ממני או מחודשת היא לך דשמעת קמי השתא והשתא איחדת לך בה טעמא אמר ליה חדתא היא לי דקמי השתא הוו אמרי לה כרבי אלעזר והשתא כרבי יוחנן:",
            "<b><big>חד</big></b>   [שארף] (שבת לב) נפל תורא חדדו סכיני (ובמגלת איכה זכרה ירושלים) בנפול עמה ביד צר ואין עוזר לה רבנן דתמן אמרי נפל תורא חדדין סכינוי. ספר אחר מחרפין סכינוי. רבנן דהכא אמרי נפל תורא סגי טבחוי (שבת סג) שני תלמידי חכמים המחדדין זה את זה בהלכה. (חולין ח) חידודה קודם לליבונה. (שם יב) ריש לקיש אכשר בחודא דכובעא פי' בחידוד הגולגולת שהיא למעלה מטבעת הגדולה. (שם סג) שני ראשיה חדי' שני ראשיה כדין ודאי טמאה. (בפ\"ב דכלים) כסוי האלפס בזמן שהוא נקוב ויש לו חדוד טהור פירוש שיוצא מן הכלי כמין קנה שיצאו ממנו המים ואף ע\"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר תחתיו חדודי חרס. (פרק ד' דכלים) החרש שאינו יכול לעמוד מפני אזנו או שהיה בו חידוד והחידוד מכריעו טהור פי' אם הכלי חד מתחתיו אינו יכול לישב כמו כן ואם יש לו אזן גדול מונעו לעמוד. (סנהדרין קו) ויחד יתרו אמר רב שהעביר חרב חדה על בשרו כלומר על עצמו ושמואל אמר שנעשה בשרו חידודין חידודין פירוש שהרעיש עצמו ונעשה קמטין מרוב הצער שטבעו מצרים. מעונן ומנחש. אל מעוננים דשופטים לא תעוננו חדודי עינין תרגום ירושלמי:",
            "<b><big>חד</big></b>   [פרייד] (ביצה טו) חדות ה' היא מעוזכם אמר הקב\"ה לישראל לוו עלי ושמחו היום וקיימו מצוות חדוה דכתיב ושמחת בחגך והאמינו שאני מזמן לכם ברכה שתפרעו. (קדושין פב) אמר ליה מאן את א\"ל אנא חדוותא דהדר ביומא:",
            "<b><big>חד</big></b>   [בריסט] (שבת יג) מנשק להו לאחתיה אבי חדייהו פי' על חזה שלהן. וחזה התנופה תרגום וחדיא דארמותא:",
            "<b><big>חדיב</big></b>   [איין לאנד] (קדושין עב) לחלת זו חילזון חבור זה חדייב (בב\"ר פרשת לח) אסייא חדייב וגרמוניא. חרן וכנה ועדן תרגום חרן ונציבין וחדייב. תרגום אשכנז חדייב. ממלכות אררט מיני ואשכנז <small>(א\"ב כן נקראת מדינה אשר מלך בה מונבז המלך והדייב שמה עיין ערך הדייב)</small>:",
            "<b><big>חדל</big></b>   [אונטערלאסען, פערמיידען] להיות לשרת (בב\"ר פר' מט) המד\"א כי תחדל לנדור פסק כמד\"א וחדל לעשות הפסח:",
            "<b><big>חדס</big></b>   [טרעטען] (ב\"ק יז) או מי שהיה מחדס ושיבר את הכלי משלם חצי נזק (ובגמרא בריש הפרק) תנו רבנן תרנגולין שהיו מחדסין על גבי עיסה או על גבי פירות וטינפו פירוש עניין דריסה כמו דיחוס שפירשנו בערך דחס <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב מהדס)</small>:",
            "<b><big>חדסר</big></b>   [עליף] תרגום לעשתי עשרה יריעות לחדסרי יריען:",
            "<b><big>חדק</big></b>   [צוזאממען ציהן] (שבת קכה) האבן שבקרויה כיון דחדקה שויה דופן קרויה. (ובפרק ג' דכלי) וכן בחידוק קרויה פירוש כמין עגול מן עץ או מן מתכת שנותנין על הטפיח שהיה קרויה ולמה נקרא חידוק מפני שהוא דוחק וצר הכלי כמו שאומר לענין ספר תורה כשהוא מחדקו. (שבת עח) כיון דחדיק במנא לא עבדי אינשי פי' כיון דחבל קשה הוא נכנס ויוצא בנקב של נפה ושל כברה אבל בנקב של עץ עד שנפרץ אבל גמי רך ואינו אוכל (עירובין קא) רבא אמר טובם כחדק שמחדקין את אומות העולם לגיהנם שנאמר קומי ודושי בת ציון חידוק זה הוא כמו הדוק שפירשנו בערך הדק:",
            "<b><big>חדק</big></b>   [טיילכען. צואזאממענגעזעצטע שטיקער] (שבת מו) מאי חליות כעין חליות דאית ביה חידקי חידקי פי' שאין יוצאין זה מזה אבל נראין כשהן פרודין ואינן פרודין ונראה המעמידה או מטלטלה כבונה הלכך החליות בין גדולה בין קטנה אסירא וכו'. (חולין נט) סימני חיה חדוקות בעינן <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב חרוקות)</small>:",
            "<b><big>חדק</big></b>   [דורן] (עירובין קא) הדלת שבמוקצה וחדקין שבפרצה (גמרא) תנו רבנן סוכי קוצים וחבילי קוצים שתיקנן בפרצה שבחצר שמע מינה חדקין שבפרצה קוצין הן ועוד מדאמר ליה ההוא מינא לרבי יוסי ב\"ר חנינא חדקאה דכתיב בכו טובם כחדק כלומ' אתה הטוב והגדול דומה לקוץ:",
            "<b><big>חדר</big></b>   [געבעהר מוטער] (נדה יז) במשנה החדר והפרוזדור והעליה:",
            "<b><big>חדרך</big></b>   [שטרענג אונד מילד] (בפסיקתא דרני עקרה) בארץ חדרך מהו חדרך זה מלך המשיח שהוא חד לאומות ורך לישראל וכו':",
            "<b><big>חדרונא</big></b>   [אין ארט שילדקרעטה] למינה תרגום ירושלמי והצב למינהו <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב חרדונא)</small>:",
            "<b><big>חדש</big></b>   [נייאמאנד] (ביצה יו) איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ר\"ה פי' אין מזכירין בר\"ה ובראשי חדשיכם לא בתפלה ולא בזולתה. פי' אחר איזהו חג שהלבנה מתכסה בו ואינה נראית הוי אומר זה ראש השנה שבכל שאר חגים נראית הלבנה וראיה בערך כס ומנא לן דלבנה נקראה חדש דתנן מי שראה את החדש ואינו יכול להלך ברגליו:",
            "<b><big>חרש</big></b>   [נייא] (כתובות כד) מאי למימרא דרבי יהודה חייש לגומלין ורבנן לא חיישי לגומלין והא אפכא שמעינן להו דתנן (דמאי פ\"ד) החמרין שנכנסו לעיר למכור תבואה ואמר אחד מהן שלי חדש ולא התירו העומר שלי אינו מתוקן פי' אינו מעושר אין נאמנין דחיישינן לגומלין שמא התנו זה עם זה שהאחד יאמר כן על חבירו במקום זה וחבירו יאמר עליו כן במקום אחר וכו' (בסיפרא באמור אל הכהנים סמוך וספרתם) שלש דברים תלויים בארץ ונוהגין בארץ ובחוצה לארץ החדש והערלה והכלאים החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים. (קדושין לט) ומה חדש שאין איסורו איסור הנאה ואין איסורו איסור עולם פי' חדש שאין איסורו איסור עולם אלא עד שיקריב העומר בלבד ואפילו קודם העומר מותר בהנאה מאי טעמא לא תאכלו כתיב באכילה אסור בהנאה מותר ויש היתר לאיסורו כי הוא עצמו החדש שאסור לאכלו קודם לעומר מותר לאוכלו לאחר העומר כלאים החמור שאיסורו איסור עולם שאין כלאים מותרים לעולם והן איסורי הנאה שנאמר פן תקדש פן תוקד אש ואין היתר לאיסור כלאים לעולם לא לזרעים ולא לכרם ואף על פי שתלש הזרעים והוא הדין לערלה בשנים שאסור בהנאה ואין היתר לאיסורו פי' לאותו פרי שטענו האילן בשני ערלה אין לו היתר אכילה אבל האילן עצמו שהיה פריו ערלה אחר שלש שנים מותר הוא ופריו: (יומא כו) פייס השלישי חדשים לקטרת בואו והפיסו פי' בגמר' תנא מעולם לא שנה אדם בה לפיכך נקראו חדשים:",
            "<b><big>חדת</big></b>   [נייא] (שם נה) תקלין חדתין ועתיקין תקלין חדתין שבכל שנה ושנה ועתיקין הוא שלא שקל אשתקד שוקל לשנה הבאה כלו' חדתין של שנה זו עתיקין של שנה שעברה זו המשנה בפרק ששי דשקלים <small>(א\"ב תרגום שיר חדש שבח חדת)</small>:",
            "<b><big>חו</big></b>   [אנצייגען] (ב\"ק קיו) ההוא גברא דאחוי אכריא דחיטי דריש גלותא אתא לקמיה דרב נחמן חייביה לשלומי ומסקנא מתני' ידענא דתנן אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחרת וקי\"ל בדאחוי אחוי אבל אם אנסוהו והראה פטור דתניא ישראל שאנסוהו עכו\"ם והראה ממון חברו פטור ואם נטל ונתן ביד חייב <small>(א\"ב פירש אחוי כמו אחזי הראה)</small>:",
            "<b><big>חוטף</big></b>   [נאהמע], אפרתי (בערוגה פ' שלישי בכלאי'):",
            "<b><big>חוי</big></b>   [איין פאלק] (שבת עה) אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ אטו כולי עלמא יושבי רקיע נינהו אלא שהיו בקיאים בישובה של ארץ. חורי שמריחין את הארץ חוי טועמים את הארץ כחויא פירוש נחש <small>(א\"ב תרגום נחש נחשת חויא דנחש)</small>:",
            "<b><big>חבק</big></b>   [שטאפע טראפען] (בבא בתרא נח) סולם המצרי אין לו חזקה היכי דמי סולם המצרי כל שאין לו ד' חווקים (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פרשת לעולם ה') שרה של בבל עולה ע' חווקים ושל מדי עולה שנים וחמשים חווקים פירוש מעלות <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב עווקים)</small>:",
            "<b><big>חוור</big></b>   [ווייס] (ברכות כח) אהדרו ליה תמני סרי חיורתא פי' שיבה (חולין צג) א\"ר יהודה אמר שמואל חיורתא דתותי מתני אסור פי' הלובן שבתוך הכוליא והן חוטי דאינון גו כליתא ושם המקום חרץ (ושם נה) והוא דמטי ליקותא במקום החרץ. ואמר רבי חננאל ז\"ל שמענו מרבותינו כי חלב שהוא בראש הכסלים הוא חיוורתא דתותי מתני וקרום מפריד בין זה חיורא ובין השומן שהוא תחת זה החיורא והעליון אסור והתחתון מותר. (שם פד) ילבש כלי פשתן כיתנא חיוריתא רומיתא כלי זכוכיתא חיורתי. (יבמות פ) מתיב רב מרי מיהא דתנן (בכורות לח) חוורור והמים קביעין אי זהו חוורור קבוע כל ששהא שמונים יום פי' סנורים ת\"י בסנורים בחיוורוריא ובלעז קטא\"רטא. (פסחים עד) באיוריתא דשריר. (גטין נו) סמידא ליכא חיוריתא איכא פי' קמח עב פסולת של סמידא. (סנהדרין צח) חיורא דבי רבי שמו פי' נגוע חלאים גדולים. חיורא נגע תרגום מצורעת כשלג חיורא כתלגא רב כלומר גדול (גיטין סח) אנא מיכל אכלי וטעמי ביה טעמא דחיורא אמר ליה חיורא לא קא עבדינן האידנא אמר להו בדקו בדוכתיה דאמר רבי חסדא חיורא באוכמא לקיא: (נזיר לא) אוכמא בחיורא לקיא חיורא באוכמא לקיא כבר פירשנו בערך אכם <small>(א\"ב תרגום כל אשר לבן בו די חור ביה)</small> וא\"ר חסדא אוכמא למשכיה סימקא לבשריה חיורא לרדיא. מחורתא כדשנין מעיקרא. (קדושין לט) אמר להו לא חיורתי כלום אינה מלובנת ומבוררת לכם. (נזיר סג פסחים פא) טומאת התהום היכא כתיבא א\"ר אלעזר אמר קרא וכי ימות מת עליו במחוורת לו <small>(א\"ב תרגום עיניך יראו זרות ויחורון עיניך בנכריתא)</small>:",
            "<b><big>חיור</big></b>   [הונדערט] (סנהד' צח) אית לך בר חיור גווני פי' רש\"י מאה גוונים:",
            "<b><big>חורא</big></b>   מיא דחורא בעל הערוך גרס דחיזרא ע\"ש:",
            "<b><big>חורולין</big></b>   [איין ארט סאלאט] (פסחים לט) ר' יהודה אומר אף חוורולין וחזרתא גלין וכיוצא בהן <small>(א\"ב בנוסחאו' דידן כתו' אף חזרת גלין מין ירק מר)</small>:",
            "<b><big>חוריתא</big></b>   [שטראך איין פויגיל] תרגום את החסידה והאנפה חוריתא ואבו:",
            "<b><big>חז</big></b>   [גרייפין] (שבת יט) ומחזין את האור במדורת בית המוקד פי' מלשון נאחז בסבך <small>(א\"ב בנוסחאו' כתיב ומאחזין)</small> (מציעא קה) היכי דמי סוכה שכוחה רע אמר ריש לקיש כל שנחבית בחיזונה פי' כשאוחז אדם מתחבא האמיר בתוך ידו כלומ' נבלע ונקף בכף ידו ואצבעותיו ונמצא גודלו נוגע באצבעו והסוכה בתוך כף ידו ואצבעותיו מובלעות:",
            "<b><big>חז</big></b>   [זעהן, געשטאלט]. (תמיד כט) סידר את המערכה הגדולה מזרחה וחזיתה מזרחה פירוש פני המערכה למזרח תרגום וירא ישראל וחזא. (ובפ' ג' דפרה) ומפתחין בה חלונות וחזיתה מערבה פי' פני המערכה של עצים ומראיתה למערב למקדש שהמקדש בהר הזיתים במערב היה (ב\"ב ב) ועושה חזית מבחוץ וכתיב מול מחזה אל מחזה. מרוח אשך תרגום ירושלמי חזוייה חשיך ומפורש בערך אשך. <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו אין גרסא זו כי אם דחסר כוליא)</small>. (פסחים קה) אנא לא חכימא אנא ולא חוזאה אנא. (חולין מו) חזוותא כשירה איכא דאמרי כחזוותא דאופתא (ב\"מ כא) א\"ר אבהו הואיל וחזותו מוכיח עליו אע\"ג דנתרי' זותי מידע ידיע דוכתא ודוכתא דאיניש ואיניש פי' שני זיתים היינו טעמא דלא הוי יאוש הואיל וחזותו מוכיח עליו כלומר מראיהן של זיתים מוכיח עליהן דיש שהן לבנות ויש אדומות ויש שחורות וידוע שדה של מי מגדלת לבנות ושל מי מגדלת שחורות הלכך לא מיאשי בעליהן דסברי כולהו מכירין את שלו ספר אחר הואיל וזיתו מוכיח עליו כלומר והזיתים של כל אדם ידועים לכל פי' כעניין שלמעלה:",
            "<b><big>חז</big></b>   [צו געאייגניט] (שבת צ) פלפלת כל שהו למאי חזי ובדניאל די חזי למיזא ותרגום יעשה עולה כמשפט יעבד עולתא כדחזי פ' בל' תרגו' כמו ראוי בל' הקדש:",
            "<b><big>חזז</big></b>   [ווארצעל, אויסוואקס, גרינד] (סוכה לד) עלתה חזזית על רובו. (בכורות מא) ובעלי יבלת ובעלי חזזית. (גיטין ע) לחזזיתא ליתי שב חיטי ארזנייא. או גרב או ילפת תרגום או גרבן או חזזן:",
            "<b><big>חזיז</big></b>   [דינע וואלקען] (תענית ט) ה' עושה חזיזין מאי חזיזין א\"ר יהודה פורחות פי' עבי' דקים נקראו חזיזין והיינו עיבא קלישתא דתותי עיבא סמיכתא ונקראו פורחות ומפורש בערך אד:",
            "<b><big>חזיז</big></b>   [איין אורט] (כלאים פ\"ו) מעשה שהלך רבי יהושע אצל ר' ישמעאל לכפר חזיז פי' שם מקום:",
            "<b><big>חזיז</big></b>   [גראז] אוכל חזיז מן התלם בעל הערוך גריס חזין עיין למטה:",
            "<b><big>חזם</big></b>   [אויס זאנדערן, בינדעל מאכען] (דמאי פ\"ג) הרוצה לחזום עלי ירק פי' לשלף העשבים הרעים ויש אומרים לעשותן אגודות בלשון ישמעאל קורין לאגודות אלחזם:",
            "<b><big>חזין</big></b>   [גראז] (תענית ה) שור כשהוא זורע הולך ובוכה ובחזירתו אוכל חזין מן התלם <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב חזיז)</small> (כתובות ס) דברים הרעים לחלב כגון מאי א\"ר כהנא כשות וחזין דגים קטנים ואדמה (ב\"ק כח) אכלה חזין רבי יוסי הגלילי אומר נדון במשוייר שבו: (בסוף ב\"ק) כשות וחזין אין בהן משום גזל. באתרא דקפדי יש בהן משום גזל. (ערובין כח) כשות וחזין מערבין בהן ומברכין עליהן בורא פרי האדמה פי' חזין דדברא דזרעי ליה אדעת' שערי דלא גמר פירי שהכל ודגגוניתא דזרעי לי' אדעתא דחזין וסוא גמר פירי בורא פרי האדמה:",
            "<b><big>חזן</big></b>   [וועכטער] (שבת יא) באמת אמרו החזן רואה מהיכן תינוקות קורין פי' הוא שליח ציבור ותרגו' רואה חוזה שהוא צריך לראות היאך יקרא והיאך קורא בני אדם לקרות בתורה. (יומא כג) דתנן (בתמיד בפ\"ה) לחזנים היו מפשיטין את בגדיהן. (ב\"מ צג) בסוף גמ' דפ' השוכר את הפועלין התם בחזכי מתא פי' שומרי מדינות שחייבין לשמור שמירתא יתירתא:",
            "<b><big>חזינא</big></b>   [האממער]. (כלים פי\"ד מקל שעשה בראשו מסמר כמין חזינא טמא פי' כל מקל שנותנין בראשו ברזל במינקת ואם מסמר נועצין בראשו שמו בלשון קודש חזינא ומינקת הוא כמו כוס של ברזל ומכניסין בתוכו מקל של עץ וקורין אותו בלע\"ז רושטול\"נו <small>(א\"ב פי' בל' יוני כשיל עיין ערך חצינא)</small>:",
            "<b><big>חזק</big></b>   [בעפעסטיגען] (קדושין כו) נכסים שיש להן תחריות נקנין בחזקה ואמרינן בגמרא דכתיב ושבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבם ישיבת שכונה כגון דירה ביום ובלילה היא החזקה. ושאין להן אחריות פי' המטלטלין אין נקנין אלא במשיכה דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד והוא המשיכה. (שבת קמו) ושוין שנוקבין בנקב שנוקבין בנקב ישן לכתחילה ואמר רב יהודה משמיה דשמואל אין מותר לפתוח נקב ישן אלא במקום העשוי לשמר פי' להוציא היין מן השמרים אבל לחזק אסור פי' היה הנקב בחבית וסתמו שלא יהא שותת נחלקו רב חסדא ורבא והלכתא כרבא דתניא מסייעתו דברי רבא רבא אמר למטה מן היין נמי זהו לשמר ומותר לפותחו והיכי דמי לחזק כגון שניקבה למטה מן השמרים דמוכחת מילתא שאין אדם עושה נקב בקרקעית' של חבית להוציא יין ולא לשמר עשאו מפני כשמפנה החבית הופכה על פיה וזה הנקב כיון שסתמו נעשה סיתום זה בגופה של חבית ובטל מלהיות נקב וחשוב נפתח בית הנסת' בפירוץ פצימיו שנסתלק ממנו דין פתח לגמרי (פסחים מה) אבל במקום שעשוי לחזק אינו חייב לבער פי' מקום שיש בו סדק או נקב ונתן זה הבצק שם לסתמו שנמצא עושה מלאכת עץ ובטל אע\"פ שהוא כזית. (סנהד' צד) חזקיה שחזקו יה:",
            "<b><big>חזר</big></b>   [צוריקגעהן] (דמאי פ\"ד חולין עה) תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה רבי שמענן שזורי אומר אף בחול שואלו ואוכל על פיו. (כתובות נה) הלכה כרבי שמעון במסוכן ובתרומות מעשר סל דמאי מסוכן דתנן רבי שמעון שזורי אומר אף המסוכן פי' החולה שאמר לעדים כתבו אף על פי שלא אמר תנו יכתבו ויתנו דאומדן דעת היא דאין אדם משטה בשעת מיתה וזה שלא אמר תנו החולי דחקו ולא השלים דבריו וכמו שאמר כתבו ותנו הוא וכן בתרומת מעשר של דמאי עם הארץ שהפריש מכרי של דמאי תרומת מעשר אחד ממאה וחזרה ונתערבה לו בכרי שהוא כלומ' נדמעה א\"ר שמעון שזורי בזה אף כחול שואל ואוכל על פיו פי' אם אמר חזרתי ותיקנתיו מותר שאילו לא רצה להוציא מתחילה לא היה מוציא תרומת מעשר אלא כיון שראינו שהוציא אומדן דעתא הוא ודאי כיון שאמר חזרתי ותקנתיו נאמן ותנינן בהדיא רבי שמעון שזורי אומר כשם שאימת שבת על עם הארץ כך אימת דימוע עליו וכבר פירשנו בערך דמאי בענין אחר.(גיטין לב) והא קיימא לן כרבי יוחנן דאמר (קידושין נט) בא אחד וקידש וחזר' בה מהו ר' יוחנן אומר חוזרת וריש לקיש אמר אינה חוזרת:",
            "<b><big>חזר</big></b>   [דארן] (שבת סג. ב\"ק פג) א\"ל שקילא טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד פי' השיבתו האשה בשורת טובתך השליכה על הקוצים כבר הרגשתי שנעתק העובר שבמעי ממקומו והוא מתנודד ליפול. (ביצה כט) דרש רבה בריה דרבי הונא זוטי מנהרדעא שונין קמח בי\"ט אמר להו רב חמא פוקו ואמרו דשקיל טיבותי' וכולי פי' שיחת דבריו הנעימים במקום קוצים וכי להוראתך אנו צריכין צא וראה כוברות סובבו' בנהרדעא כל אחת אחת כוברת בנפה ובכברה. (מציעא סג) אלא מעתה מותר ללות סאה בסאה משום דמצי אמר ליה שקילי טובותיך ושדייה אחיזרי דאמר ליה חטי דקדחי באכלבאי. (כתובות נג) כי אתא רבין אמר ריש לקיש ארוסה שמתה אין לה כתובה אמר להו אביי זילו אמרו ליה שקילא טיבותיה ושדייה אחיזרי כבר תירגמה ר' הושעיה לשמעתיה בבבל. (ביצה לג) חיזרא רב נחמן אסר ורב ששת שרי פי' קוץ קשה שיכול לצלות בו בשר כמו בשפוד של ברזל. (ברכות יב) רב ששת כרע כי חיזרא פי' רב האי גאון חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר וכריע' שלא יכרע מאמצע ממש וראשו זקוף ועומד בברייתו ואפילו בשחותו מחציו אלא צריך שיכוף את ראשו כדי שיהיה כאגמון שראשו כפוף ואשר אמרו עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה גם על העיקר הזה הוא שיכוף את ראשו ויהא צוארו מעוקם שיתפקקו חליות שבו אף יכרע עד שיתפקקו האחרות ולא שיכוף את עצמו כל כך אלא כדי שיראה איסר כנגד לבו והמיקל שאינו מהדר מנענע ראשו ויונא ואכילו המנענע כופף צוארו. אסכרא דמיא לחיזרא כבר פי' בערך גב. (מציעא קג) וקני דחיזרא. ס\"א חרזא כבר פירשנו בערך ארכבתא:",
            "<b><big>חזר</big></b>   [סאלאט] (פסחים לט) אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בעולשין (שם קיד) הביאו לפניו מטבל בחזרת (ע\"ז מח) ובחזרים לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. (ובפ\"ק דעוקצים) ושרש החזרין והצנון והנפוס. (ובפ' ב') ובחזרין מפני שהן משמרים את האוכל (ובפ\"ק דכלאים) חזרת וחזרת גלין פי' חזרת לטוגה חזרת גלין חסא מרה והיא חזרת שבשדות:",
            "<b><big>חזרא</big></b>   [קלייען] (פסחים מב) זימה של צבעים הכי תרגומו מיא דחיזרא <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב דחורא)</small> (מציעא ס) מאי אין משרבטין הכי תרגומו מיא דחיזרא פי' מים שהמחה בה. סובין ומשקין אותה ומנפחין את כריסה ונראית שמינה והיא כחושה זעירי א\"ר הונא מזקפתא פי' שמקרדין את הבהמה וזוקפין את שערה ולועזין אשטריטול\"רי:",
            "<b><big>חזור</big></b>   [קנאפף, אפפעל, גלאק] רמון גם תמר ותפוח תרגום רימונין אף דקלין וחיזורין: (בב\"ר פ' צד ויגש אליו) תפוחי זהב במשכתיות כסף תרגם אונקלוס חיזורין דדהב בגו דסקרין דכסף <small>(א\"ב תרגום ירוש' ויעשו פעמוני זהב טהור ועבדו חזורין דדהב)</small>:",
            "<b><big>חזרד</big></b>   [איין ארט אפפיל] (בריש כלאים) התפוח והחזרר אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה ובריש המשנה הפרישין והעוזרדין. (וכן בריש מעשרות) הפרישין והעוזרדין אלו הדומין לפרישין פי' חזרת מין תפוח כמו התרגום חיזור:",
            "<b><big>חח</big></b>   [דוסטעל] (גיטין ע) מאי דרדרא אמר אביי מוריקא דחוחי פי' כרכום שגדל בין החוחים:",
            "<b><big>חח</big></b>   [קעטע] (בויקרא רבה זוב דמה) ויתנהו בסוג' בחחים בחיים כתיב חי שלשלוהו אלא שהיה מעונג ומת בידם:",
            "<b><big>חט</big></b>   [פערצערטילט] (ברכות יט. תענית יט) אבל מה אעשה לך ואתה מתחטא לפני המקום כבן שמתחטא לפני אביו. כי הילדים רכים ת\"י ארום טלייא מחטיין. (ובתרגום) ונקרב את קרבן העם לפני ה' מפרנקיתא ומחטיתא. (בפיסקא דעשר תעשר) רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר בזכות ב' דברים שישראל מתחטין לפני המקום בזכות שבת ובזכות מעשרות בזכות שבת דכתיב אם תשיב משבת רגלך מה כתיב בתריה אז תתענג על ה' בזכות מעשרות דכתיב ושמחת בכל הטוב. (מגלה יב) בהט אבנים שמתחוטטות על בעליהן פירוש ענין עינוג. פ\"א של רבי גרשם שמקריבן אצלו כמו חטה. פ\"א של ר\"ח מחטיאות בעליהן כלומר מי שנמצאת בידו מתחייב למלכות שאינן ראויין להדיוט אלא למלכות בלבד וכן בעליהן כיון שנמצאת בידיהן נסים ובורחים שמתיראין מן המלכות:",
            "<b><big>חט</big></b>   [רייניגען] (יומא סא) ורבי אלעזר סבר חיטוי אחד אמרתי לך ולא שני חיטוין. (חולין כז) ושחטאת בן הבקר מקום ששח חטיהו ומאי משמע דהאי חטיה לישנא דדכויי הוא דכתיב תחטאני באזוב ואטהר:",
            "<b><big>חט</big></b>   [נעהן] (כתובות סט) ותלא לי' רב לרבי בי חטי פי' בבית התפירות כלו' מקום שתופרין קצת. היריעות הקלפין שהן עשיות במגילה כן כתב רב שאלות הרבה לפני רבי ותלא ליה בחלק שבין התפר. הוי למתפרות כסתות תרגום ווי עליכין דמחטטין רקיע חשוך. (ע\"ז עה) הני חלתא ודיקולי דארמאי דחייטי בחבלי. (מנחות לז) האי מאן דחטי לגלימיה לא עבד ולא כלום (בפ' כט דכלים) חוט משקולת י\"ב ושל חרשים י\"ח ושל בנאים נ' אמה חוט מאזנים של זהבים ושל סוקלי ארגמן טוב שלשת אצבעות חוט מאזנים של חנונים ושל בעלי בתים טפח חוט מאזנים על צמרין ושל שוקלי זכוכית טפחים. (ובבתרא פט) אמר רב מני בר פטיש כדרך שאמרו לענין איסורי' כך אמרו לענין טומאה מאי קא משמע לן תנינא חוט של חנווני ושל בעלי בתים טפח. (חולין צג) חמשא חוטי אית בחיותא שלשה משום תרבא ותרתין משום דמא וכו':",
            "<b><big>חט</big></b>   [דיא צעהנע וואס מען זוהט] (בכורות לה) אמר רב פפא אכיל ולא מיחזי מום שבשפתיו ופעי ומיחזי הוי מומא קא משמע לן (שם לט) חטין החיצונות שנפגמו או שנגממו פי' השנים החיצונות שעומדות לפני הפה שנפגמו מקצתן או נחתכו ועיקרן קיימין והפנימית שנעקרו לגמרי הוי מום נעקרו אין נפגמו או נגממו לא וכו':",
            "<b><big>חט</big></b>   [דריזען ווייטץ] (חולין יח) פגע בחיטי טריפה פי' חיטי נקודות קטנות כמין חיטי שיש למעלה מטבעת הגדולה ונקראות חיטי פי' פגע ולא נגע בהן ונשארו כמו שהן ושחט מלמטה פגע ונגע בהן חתך מהן מקצת ושייר מקצת וזהו שייר בחיטי. (ע\"ז עג) אלא טבל מ\"ט כהיתרו כך איסורו כדשמואל דאמר שמואל חיטה אתת פוטרת את הכרי וזהו שאמרו (שבת יז) כיון דאפשר להו למעבד כדשמואל (בחולין פב) לאפוקי מדר' יאשיה דאמר אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד קמ\"ל או חטה וחרצן או שעור' וחרצן. (פסחים לה) ואלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחטים ובשעורים ובכוסמין ושבולת שועל ושיפון (ירושלמי בריש חלה) כולהון מן הדין קריא ושם חטה כמשמעה שורה שהיא עשויה כשורה זו שיבולת שועל שעורה כמשמעה כסמן זה שיפון כוסמת כוסמין גבולתו עד כאן גבול של לחם וכי למדים מדברי קבלה אמר רבי סיטון מדכתיב ויסרו למשפט אלהיו יורנו כמו שהוא דבר תורה. (הוריות יד) שלחו ליה סיני עדיף הכל צריכין למרי חיטיא. (בתרא קמה) הכל צריכין למרי חיטיא:",
            "<b><big>חט</big></b>   [גראבען אויס שלאג] (סוכה טו) החוטט בגדיש לעשות לו סוכה. ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן (ובפרק ד' דמקואות) החוטט בצינור (ב\"ק יז) תרנגולין שהיו מחטטין בחבל הדלי. (יבמות סג) קא מחטטי שכבי. (חולין כה) מחוסר חטיטה טהור פשיטא לא צריכא דחט קפיזא בקבא פי' זה העץ כוונתו לחקוק בו קב וחקק בו קפיזא ורוצה להשלימו לקב כיון שאין רצונו לקפיז' אנא לקב אחר כוונתו הולכין וחטיטת קפיזא אינה חשובה חטיטה. (שם צב) מחטט אחריו פי' חותך וחופר. שנחטטה עינה בערך גף. (שבת קט) רוחצין במי טבריא ובמי משרה ובימה של סדום אעפ\"י שיש לו חטטין בראשו. (יומא עז) ואם היה חולה או שהיו לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש. (בב\"ב יט) לא היו ראויין אומות העולם שיהא בהן מעלה חטטין. (ובפרשת צנומות דקות שדופות קדים צומחות אחריהן) בעת שהשנים רעות גופן של בריות מעלה חטטין <small>(א\"ב תרגום אם בפידו להם שוע אין בחטטי ישוי להון אספלעיתא)</small>:",
            "<b><big>חט</big></b>   [זינדיגען] (נזיר יח) והתניא רבי יוסי בר רבי חנינא אומר מנין לחטאת העוף שהיא באה על הספק שאינה נאכלת תלמוד לומר והזב את זובו לזכר ולקבה מה זכר מביא קרבן על הודאי אף נקבה מביאה קרבן על הודאי וכו' פי' אדם ששגג באחד מחייבי כריתות ונודע לו חייב חטאת כשבה או שעירה ואם לא נודע לו ודאי חייב איל בכסף שקלים לאשם ואיל וכבש מין אחד הן אף נקבה כשהיא יולדת ודאי מביאה שתי תורים או שני בני יונה וכן כשהיא זבה ודאי מביאה ב' תורים או שני בני יונה א' לחטאת וא' לעולה וכשהיא ספק יולדת כגון ספק רוח הפילה או נפל הפילה או ספק זבה מביאה עוף ותנן (כריתות ב) על ל\"ו כריתות מי שעובר על אחת מהן חייב על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת ועל לא הודע לו אשם תלוי אי מה זכר מביא אשם תלוי ונאכל אף נקבה חטאת העוף שמביאה על הספק נאכל לא אם אמרת בזכר שכן איסור אחד וכו' (שם ז) אלו מביאות ואינו נאכל המפלת ואין ידוע מה הפילה ואי קשיא לך הא דגרסינן (פסחים כח) אמר לו אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק יוכיחו שהן בבל תותירו ואנו אומרים שהן בשריפה ואתה אומר בקבורה לא קשיא הא דאמר אשם תלוי אינו נאכל מיירי בנודע לו. לאחר שחיטה שחטא ודאי או שלא חטא כלל כמפורש (בסיפר' בסוף פרשת ויקרא) ותנן נמי (כריתות כג) ואם משנשחט נודע לו הדם ישפך והבשר יצא לבי' השריפה ופלוגתא דרבי יהודה ורבנן (תמורה לג) חטאת העוף הבא על הספק תשרף רבי יהודה אמר יטילנה לאמה גמרא אמר רבי יהודה יטילנה לאמה מנתח' אבר אבר וישליכנה לפני האמה ומתגלגלת ויורדת לנחל קרדון תנו רבנן אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק וחולק שנשחטו בעזרה רבי יהודה אומר יקברו רבי שמעון אומר ישרפו ואי קשיא לך הא דתנן (כריתות כה) חטאת העוף שבא על הספק אם משנמלקה נודע לו הרי זו תרק' מכלל שאם לא נודע לו לא נאכלת לעולם וזה מפורש בגמר' מתני' בנודע לה שלא ילדה ובדין הוא דמותרת בהנאה דכיון דמלקה איסור חולק שנשחטו בעזרה לית בה ומאי תקבר מדרבנן ואצטריך מתניתא לגופה לאוסרה בהנאה ולאו לאשמועינן שאם לא נודע לה שנאכלת ועוד בזו הל' כרבי יוחנן דאמר אסורה באכילה גזירה שמא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק נאכלת (נזיר כט) מי מיחייב עליה משום חולין שנשחטו בעזרה והתניא הנוחר והמעקר אין בו משום שוחט חולין בעזרת. (ר\"ה כו) חוטא בל יתגאה פי' אדם שחטא בל יתגאה. (יומא לו) וחכמים אומרים חטאתי עויתי פשעתי וכן הלכה. (בויקרא רבה פרשת לעולם ה' דברך נצב וריש גמר' דראש השנה ירושלמי) מפני מה בכל המועדים כתיב חטאת ובעצרת לא כתיב ביה חטאת אמר הקב\"ה הואיל וקבלתם את תורתי מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם עולה היא ואמר רחמנ' עביד בה מעשה חטאת. (יומא טו) בגמ' ומקטיר את הקטרת פי' כך מעש' ההזאות כל הזאה הניתנת בחודו של קרן כשתי הזאו' היא חשובה ודין העולה שתים בחודם של קרנות ונחשבות ד' והחטאת דינה ד' מתנות על ד' קרנות לפיכך אחר כך נותן ב' שהן ד' כמעשה חטאת ואע\"ג שדם חטאת נזרק למעלה מחציו ודם העולה נזרק למטה מחציו של מזבח כדתנן (ובפרק ג' במידות) חוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים:",
            "<b><big>חט</big></b>   [אברייניגען] מוחטין את הפתילה בעל הערוך גריס מוהטין עיין שם:",
            "<b><big>חטב</big></b>   [אין לובינג] (חגיגה ג) את ה' האמרת היום וה' האמירך היום אמר הקב\"ה לישראל אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם הזה אף אני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם הבא אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם הזה שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם הבא דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ <small>(א\"ב תרגום את ה' האמרת ית ה' חטבתא)</small>:",
            "<b><big>חטיטוס</big></b>   [ברוסט פאנצער] (ב\"מ נח) המוכר סוס וסייף וחטיטום במלחמה אין להן אונאה מפני שיש בהן חיי נפש פי' תריס:",
            "<b><big>חטלים</big></b>   [אין וויין געגענד](מנחות סו) מהיכן היו מביאין יין קרוחין וחטולים אלפא ליין פי' מקומות הן:",
            "<b><big>חטם</big></b>   [נאזען רינג] (שבת נא) ונאקה בחוטם פי' נוקבין חוטמה ומשימין טבעת לתוכו ונותנין רצועה בתוך הטבעת ומנהיגין אותה בו (ובסנדל פ' כו דכלים) נפסק עקיבו ניטל חוטמו או שנחלק לשנים טהור:",
            "<b><big>חטף</big></b>   [וועגשאפפען] (פסחים קט) חוטפין מצות בלילי פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו פירוש חוטפין קערה שבה המרור ומגביהין אותה ומגביהין המצות כמו שאנו עושין:",
            "<b><big>חטפא</big></b>   [גלעטונג] (כלים פ\"ד) המחוסר חטפא טמא והמחוסר לטישא טהור פי' כלים עשויין וגמר מלאכתן גרידה ואלו עדיין לא נגרדו <small>(א\"ב הרמב\"ם גרים הגפה)</small>:",
            "<b><big>חטפותא</big></b>   [איין רויב פאגעל] תרגום ירושלמי ואת התחמס ואת השחף וית חטפיתא וית ציפר שחפא:",
            "<b><big>חטר</big></b>   [ריבד שטאלל] אבב חוטרא מילי כבר פירשנו בערך בב ארחי גדר תרגום איסטרטי חטר <small>(א\"ב תרגום גדרות צאן חוטרין דען)</small>:",
            "<b><big>חטר</big></b>   חומטריא חוטרא רעיא כבר פירשנו בערך אבוברואה:",
            "<b><big>חטר</big></b>   הויקער. פלקינג] (שבת קי) ואי לא ליתי דבר אחר חוטרנא פירש חזיר מנומר. ס\"א חזיר שיש לו חטורת <small>(א\"ב חטוטרות כתוב)</small>:",
            "<b><big>חטר</big></b>   [שטעקען. שטענגעל] (ב\"ק לא) רב זביד אמר כי חוטרא דסמיותא פי' הסומא מגשש במטה שבידו הנה והנה לצדדין ולאמצע הדרך. (מנחות כט) אמר רב אשי חזינא להו לספרי דווקני דחטרי ליה לגגיה דח' ותלו ליה לכרעיה דה' פי' זוקפין מעט מעט לגגו של ח' כמקל כלו' שמראה אותו חוטם שחי היא ברום העולם ותלו ליה לכרעיה דה' הנקודה שבפנים שאינה מתאחזת לגג וכו'. דבעינא חוטרא לידה ומרה לקבורה <small>(א\"ב תרגום ויאמר מטה ואמר חוטרא)</small>:",
            "<b><big>חטר</big></b>   [הויקער]. (חולין כב) עור חטורת גמל הרכה. (בכורות מג) ובעלי חטורת רבי יהודה מכשיר וחכמים פוסלין פירוש הוא גבנון של גמל על דבשת גמלים תרגום על חטרייא גמליא:",
            "<b><big>חי</big></b>   [ראה] (שבת יח) האי קידרא חייתא שפיר דמי פי' רב האי גאון קידרא חייתא לאו חייתא ממש קרירתא שאילו צונן ממש אסורה להניחה בין השמשות כדרך שאמרו לא תמלא אשה קדרתה עססיות ותורמוסיא אלא קדרא חייתא זו היא שחמה ולא התחילה לבשל אבל אם התחילה לבשל ולא הגיעה לשיעור מאכל בן דרוסאי אסור להשהותה וזהו שאמר בשיל אסיר ואם הגיעה למאכל בן דרוסאי מותר להשהותה אף על פי שלא בשלה כל צורכה דתניא חנניא אומר כל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו ע\"ג כירה בשבת וזו היא דאמר ר' יוחנן שלא בשל כל צרכו אבל בשל כל צרכו מותר לשהותו גם כרבי יוחנן נמצא האיסור בשני פנים צונן שלא חממו כל עיקר וכשהתחילו לבשל ולא הגיעו למאכל בן דרוסאי ולא הניח בהן בשר חי והמותר שני פנים שחממו ולא בשלו כל עיקר ושבשלו כמאכל בן דרוסאי ואפי' בשלו כל צרכו:",
            "<b><big>חי</big></b>   [לעבנדיג געזינד] (פסחים פט) רבנן סברי מהיות משה מחיותיה דשה כלומר כיון שנשחט נעקר שם שה מעליו ורבי שמעון סבר מחיותיה דשה מדבר שהוא חי ואי זה זה זה הדם שהוא הנפש תניא נמי הכי נמנין ומושכין ידיהן ממנו עד שישחט. רבי שמעון אומר נמנים עד שישחט ונמשכין עד שיזרק הדם פי' אחר רבנן סברי מהיות משה מחיותיה דשה כלומ' כל זמן שחי השה יכולין למעט ורבי שמעון דאמר עד שיזרק הדם יכולין לימשך סבר מחיותיה דשה כל זמן שלא נזרק הדם היינו חיותיה יכולין לימעט ולימשך. (קדושין פח) הקורא לחברו עבד יהא בנידוי ממזר סופג את הארבעים רשע יורד עמו לחייו (ב\"מ עא) רשע יורד עמו לחייו פי' אם היה בעל מלאכה קובע חנות בצידו כמו שאמרו (בפ' לא יחפור) בר מבואה דאוקים ריחיא וכו' עד קא מפסקת לחיותא וכי קרי ליה רשע בלא דינא עסקינן דינא דמוקי' עליה ריחיא לכתחילה (בריש פסיקתא דקרבני לחמי) אמר רב יצחק כתיב את קרבני לחמי לאשי וכי יש לפניו אכילה ושתיה למוד ממשרתי אש לוהט מהיכן ניזונין ר' יודן בשם רבי יצחק אמר מזיו שכינה דכתיב באור פני מלך חיים רבי יצחק בשם רבי חגי אמר ואתה מחיה את כולם. (מציעא קי) מנין לירק חי (בסוף קינין) זהו שאמר כשהוא חי קולו אחד כשהוא מת קולו ז' כיצד קולו ז' וכו' (נדה סד) ב\"ה אומרים עד שתחיה המכה פי' תינוקת כל דם שרואה אחר יציא' הבתולים עד ד' לילות סומכין אותו לבתולין ואמרינן דם טהור הוא אחר ד' לילות טמא עד שתחיה המכה עד שתתרפא מכת הבתולים מן וישבו תחתם במחנה עד חיותם (בסוף גמ' דתמיד) מה יעביד איניש ויחיה אמרו לו ימית עצמו כלומ' על דברי תורה אמר להן מה יעביד איניש וימות אמרו לו יחיה את עצמו כלומר שיגבה עצמו על דברי תורה ומבקש שררה מתקצרין ימיו:",
            "<b><big>חיה</big></b>   [טהירע] (חולין עא) חיה בכלל בהמה מנין דכתיב זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור בהמה בכלל חיה מנין דכתי' זאת התי' אשר תאכלו וכל בהמ' מפרסת פרסה:",
            "<b><big>חיל</big></b>   [איין ארטם נאמע] (סנהדרין פח) ובשבתות ובימים טובים יושבים למדרש הגדול שבחיל. (פסחים סד) שנייה בחיל. (ובפ' קמא דכלים) הר הבית מקודש ממנו שאין זבים וזבות נדות ויולדות נכנסין לשם החיל מקודש ממנו שאין גוים וטמאי מתים נכנסין לשם עזרת הנשים מקודש ממנו פי' מקום מוקף חומה בין הר הבית לעזרת הנשים:",
            "<b><big>חיות</big></b>   [העבאממע] עיין בריש ערך פע <small>(א\"ב משנת יומא פרק בתרא והחיה תנעול את הסנדל פי' יולדת אבל בלשון ארמי חיתא מילדת והיא נקראת בל' משנה תכמה (ע' חולין פ\"ה מ\"ב) תרגום ותאמר לה המילדת ואמרת לה חייתא)</small>:",
            "<b><big>חיס</big></b>   [מיטלייד] תרגום זבח פסח דבח חיס תרגום ומשואת רשעים ומן חיסא דרשיעי במקצת נוסחאו' כחו' חיפא וכן תרגו' ושטף אף עיין ערך חף:",
            "<b><big>חך</big></b>   [אנגטל] (ב\"ק פא) ומחכין בימא של טבריה פי' שהיו כל השבטים צדין מימא של טבריא דגים בחכין כדכתיב כל משליכי ביאור חכה אבל לא ברשת. (סנהדרין פא) כדגים הנאחזים במצודה רעה מאי מצודה רעה חכה:",
            "<b><big>חך</big></b>   [לאכען] (סנהד' יז) מחכו עלה במערבא רבי יוסי ברבי חנינא. (עירובין סה) כי היכי דלא ליהוו מילי דרבנן כחוכא וטלונא. (בויקרא רבה בריש אחרי מות) לשחוק אמרתי מהולל הן דחוכא מערבב מה חדוותא עבדא. ס\"א הן דגוחכא מערבב וכו' <small>(א\"ב תרגום בשחוק שמשון בחוכא דשמשון)</small>:",
            "<b><big>חך</big></b>   [צייגען, האפפען] (נדרים ב) רבי עקיבא חוכך בזה להחמיר פי' מקוה להחמיר ואוסר אבל לא מחמיר ממש לחייבו מלקות:",
            "<b><big>חך</big></b>   [שמעקן, גלוסטען] (בילמדנו פרשת קדושים תהיו) חכו ממתקים אין חיך מתוק משל הקב\"ה שהוא מצוה את ישראל להנאתן ולטובתן ונותן להן שכר עליהן כיצד מזהיר לישראל שלא יאכלו שקצים ורמשים וכן הדם שהוא מאכל לכלבים וכן נבילות וטריפות וכו':",
            "<b><big>חך</big></b>   [שאבון, קראטצין] (תענית יד. ב\"ק פ) ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם כגון החיך והגוב זבוב וצרעה. ספר אחר חיכוך וחגב פי' שחין שמחכך אותו. (נזיר נט) מהו לחוך עצמו אגב כשיתחכך משיר השיער:",
            "<b><big>חכם</big></b>   [קליגער אונטערשיידען. רעכטען] (גיטין סז) רבי יהודה אמר חכם לכשירצה פי' לכשיפסח שפתיו הוא ראש המדברים. (ברכות ס) הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים לפי שאין דעתן דומה זו לזו ואין פרצופותיהן דומין זה לזה (נדה ע) מתים שעתידין להיות צריכין הזאה ג' וז' או לא אמר להן לכשיחיו לחכם להן. איכא דאמרי אמר להן לכשיחיו מש\"ר יחיה עמהן (בחלומות דמגלת איכה) ההוא חכים אימיה והאדם ידע את חוה אשתו ת\"י ואדם חכים ית חוה. ונדעה אותם ת\"י ונחכים. ולא הכירו ולא חכים. הכר נא חכים כען. ויצר אמר ליוצרו לא הבין תרגום ולא חכים:",
            "<b><big>חכן</big></b>   [מעער איגל. שלאנג] (ברכות יט. ב\"מ נט) וזה תנורו של חכנאי ספר אחר של עכנאי פי' שהקיפיהו תשובות כעכנא שהיא מין נחש ומקפת ראשה לזנבה פי' חתכו לתנור חליות ונתן חול בין חוליא לחוליא כדי שלא תדבק חוליא עם חברתה ויחלי' התנור ר' אליעזר מטהר כלו' מאחר שהחול בין חוליא לחוליא אינן מדובקות לעולם ורואי' אותן כאלו מפיזרות הן ואינו תנור כלל וחכמים מטמאין קסברי השתא מיהת תנור הוא וכלי הוא דהא לא איפרדו חליותיו ומשמש כדרכו וזהו תנורו של עכנאי. (ובפסיקתא דכי תשא) חסד שאומות העולם עושין הוא לה' כאריסה של חכנאי פי' ארס של נחש ובלעו וילי\"נן ובלשון ישמעאל אלסס <small>(א\"ב פי' הכינא בלשוי יונימין נחש אשר מבשרו נעשה שייקי)</small>:",
            "<b><big>חכן</big></b>   [פויל] ולחם עצלות לא תאכל תרגום ולחמא חכנינות (דשיגושא) לא אכלה דברי נרגן כמתלהמים תרגום מילוי דחכיננא מראכנן ליה. אמר עצל ארי בחוץ תרגום אמר עטלא בחכיננותיה אריא אית לברא:",
            "<b><big>חכר</big></b>   [פעכטער אויף פרוכט] (בפ\"ו דדמאי) המוכר שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו ר' יהודה אומר אף המקבל שדה אבותיו מן הגוי מעשר ונותן לו (מציעא קג) יבש המעיין נקצץ האילן אינו מנכה לו מחכורו פי' ארים הנוטע שדה חברו ויש לו חציה חוכר כמפורש (שם קא) בין עבדא ארעא בין לא עבדא ארעא חוכר נותן לבעל הקרקע כך וכך פירות קצובין וכן השוכר אלא שהשוכר פוסק עליה מעות והחוכר בפירות כל מה שעושה השדה בין רב למעט הכל לחוכר ולשוכר דתניא (דמאי פ\"ו) מה בין שוכר לחוכר השוכר במעות והחוכ' בפירות אבל המקבל אינו כן אלא המקבל שדה לזרוע ולקצור ולהעמיד כרי בעל הקרקע נוטל חלקי מן הפירות כפי תנאו רובע או חומש. (ב\"מ סח) אמר רבה לית הלכתא כטרשי דפפואני פי' הוא טרשא דרב פפא המפורש' למעלה ואם לגורן כטרשי מחוזנאי דזקפי לרווחא לי אקרנא כגון אדם שנותן לחברו קרן ק' זוז ואמר עסקא זה יעלה בה ריוח כ' זוז וכתב עליה שקבלתי מפלוני ק\"כ זוזי להתעסק בסחורה מי יימא דלהוי רווחא ולא כחכירי נרשאי דכתבי הכי משכן פלוני ארעא לפלוני והדר חכרה מיניה אימת קניא דאיקניא ליה והאידנא דכתבי הכי וקנינא מיניה ושהינן כמה מידנק והדר חכרה מיני' שפיר דמי ולאו מילתא היא:",
            "<b><big>חכר</big></b>   [פונסטער. דונקל] תרגום דרך רשעים באפילה וארחא דרשיעי חכירא בעל הערוך גרם הבירא עיין שם.",
            "<b><big>חכשרת</big></b>   [וואלקען שווענגערונג] (תענית י) דכי אתא רב יצחק בר יוסף אמר כתי' חשכת מים וכתיב חשרת מים שקיל כ\"ף ושדי ארי\"ש קרי ביה חכשרת כלומר נכשרין ומתמתקין:",
            "<b><big>חל</big></b>   [ענעויייהען. לעזען] (בפ\"ק דשביעית) עד אימת נקראו נטיעות ר\"א בן עזריה או' עד שיחילו ירושלמי מאי עד שיחילו עד שיפדו או עד שיעשו חולין מאליהן פי' עד שיפדו עד שנה רביעית דבני פדיה נינהו או עד שיעשו חולין מאליהן דהיינו שנה חמישית דאינן קדש השיב רבה בר יעקב כן היא מתניתא עד שיעשו חולין מאליהן. (בסוף דמאי) תשעה מעשר שני ומוחל ושותה. (עירובין לז יומא נז. גיטין כה חולק יד) דתניא בסוף תוספתא דמאי ומוחל ושותה דברי ר\"מ. ס\"א מתחיל ושותה מיד פי' הלוקח יין מבין הכותים אומר ב' לוגין שאני עתיד להפריש תרומה הרי הן בתחתית הנוד וכן המעשר אחריהן והוא כגון נוד שיש בו ק' לוגין יין והוא בדרך ואין אצלו כלי אחר ושאר היין שבנוד חולין. ורב האי פי' מוהל ושותה כמו סבאך מהול במים פי' לכשיבקע (פסחים כב) אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך. חולין שנשחטו בעזרה ורבי יהודה אומר חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא. (סוטה ל) והכא בחולין הטבולין לחלה כחלה דמו קא מפלגי וכו'. (נדה ו) עד שלא גילגלה העיסה בטומאת חולין ננהו ומותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל ומשגילגלה תיעשה בטהרה חולין הטבולין לחלה כחלה דמו ואסור לגרום טומאה לחלה (מכות ב) המחלל אינו מתחלל הבא לחלל ולא חילל אינו דין שלא יתחלל פי' כהן גדול שבא על אלמנה וחיללה הוח אינו מתחלל העד שבא לחלל והעיד עליו שהוא בן גרושה ונתכוון לחללו ולא חיללו אינו דין שלא יתחלל:",
            "<b><big>חל</big></b>   [זאמד] (שבת פ) זבל וחול דק וחול גס. (חולין ל פסחים קיב) אדחלא אכרעך זבינך זבין פירוש בעוד אבק על רגליך קודם שתרחצם כשבאת מן הדרך זבון:",
            "<b><big>חל</big></b>   [נאהמע איינעס פויגיל] (בב\"ר פרשה ב) ותקח מפריו ותאכל הכל שמעו לה ואכלו חוץ מעוף אחד ושמו חול הה\"ד וכחול ארבה ימים אלף שנים הוא חי בסוף אלף שנים גופו כלה וכנפיו מתמרטים ומשתייר בו כביצה וחוזר ומגדל איברים וחי. (סנהד' קח) והא רעוא דתיקוש ותינוק ולא תמות היינו דאמר איוב ואומר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו גרסינן יהא רעוא דלא תמות)</small>:",
            "<b><big>חל</big></b>   [זים, זאפטיג] (שבת קט) אבוברואה ליתי אתרוגא חליתא. (מגלה ז) אנא שדרי ליה חוליא איהו שדר לי חורפא. (ע\"ז לה) בעו מיניה מרבי אסי הני אהיני שליקי דארמאי מאי חליי לא תבעי לן דודאי אסירי. (גיטין מז) גמירי דיומא בתרא כל דבעי מינייהו עבדי ליה כי היכי דליחול אדמיה פי' כיון שעושין לו רצונו מתמתק דמו ויש להן בו טעם. פי' אחר שימחול על דמו. החדלתי את מתקי תרגום ית חליי מה מתוק מדבש תרגום מה חלי מדבשא. ותהי בפי כדבש למתוק תרגום כדבש חלי:",
            "<b><big>חל</big></b>   [פלייט] (בסוף בכורים) החליל מכה לפניהם (שבת קנא) עכו\"ם שהביא חלילין בשבת לא יספוד בהן ישראל. (סוכה נ) החליל חמשה וששה. (ב\"מ עה) חלילין למת או לכלה. (ערכין י) אין פוחתין משני חלילין ולא מוסיפין על י\"ב. (ובסוף קינין) שני שוקיו ב' חלילין (ערכין י) אמר ר\"פ היינו חליל היינו אבוב ואמאי קרי ליה חליל דחלי קליה פי' בערך אבוב:",
            "<b><big>חל</big></b>   [אנפאנגען] (ברכות לב) יכול משב' לגולה החלה פי' התחיל לעשות כן:",
            "<b><big>חל</big></b>   [בערוהג זיין בעטען] (שם לח) כדי שתחולל דעתו עליו פי' כדי שתחונן דעתו עליו פי' כדי שתחסור אימה מלבו כי בעת שעובר לפני התיבה מתבהל מפני הצבור וכשמתחיל להתפלל ולכוון לבו להתחנן סרה אותה האימה מלבו דכתיב ואתחנן ואתנפל וחד אמר כשיעור שחסור האימה מלבו ויכוין לבו לחלות פני צורו שימחול כל מה שפשע ומרד שזה יותר שיעור מן המתכוין לקבל פרס כי ענין ואתחנן כגון לקבל פרס הוא שהיה משה רבינו מתחנן אבל ענין ויחל הוא בקשת מחילה וצריך דברי בכיה בתחינה:",
            "<b><big>חל</big></b>   [קראפט] (כתובות סב) אמרו ליה רבי וכי מאחר דחילי (אין כתוב) מר כולי האי למה לי למר למסמכיה פלוני כיון שאתה גיבור כולי האי יש לאל ידי תרגום אית חילא בידי:",
            "<b><big>חל</big></b>   [קראנקהייט] (יומא כב וב\"ק כ) כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה פ' ענין חולי:",
            "<b><big>חל</big></b>   [הערום דרעהען] (סוכה כה) מי שהיה מקריב פרים היום לא היה מקריב למחר אלא חוזרין חלילה. (זבחים ה) אמר לו ר' יהושע חזרנו חלילה פי' סביב <small>(א\"ב פ' חלילה בלשון יוני זה אחר זה או הם ביניהם)</small>:",
            "<b><big>חל</big></b>   [וואשען] (חולין צה) אתא ההוא גברא קא מחליל רישא במיא. (שם קיג) הא דחליל ביה טבחא הא דלא חליל ביה טבחא פי' שרחץ הקצב. ורחצת וסכת תרגום ותחלולי במיא ותסוכי בוסמנין:",
            "<b><big>חל</big></b>   [בעיועגלוכקייטען] (שבת יא) אין מספיקין לכתוב חללה של רשות (ב\"מ מט) אי יהבינן ליה כל חללי דעלמא לא מחליף בדיבוריה (שבת נב) במתנית' תנא במחוללין פי' שלא היו הטבעות דבוקין אלא היו מרווחין שנעשו חלולין נבובין ומים נכנסים בהם ואין שם לוחות חציצה (שם נז) תיכי חלילאתא פי' כעין אזור חלול שקולעת בה שערה (שם סו) ולציירונהו בחללא דבי צוארא פי' ויקשרם באותו בגד שלוקח מבית הצואר כשפותחו ומחלחלו. (ובפרק ג' דמעשר שני) בתי הבדים שפתחן לחוץ וחללן לפנים מלשון נבוב לוחות תרגום חליל לוחין (פרק י' דכלים) מגופת החבית המחולחלת ואינה נשמטת פי' כסוי שאינו קבוע בפי הכלי בהידוק כן שמו מחילחל כדכתיב ותתחלחל המלכה מאד. (פרק ט' באהלות) בד\"א בזמן שהיא כלי מחולחלת (פרק ד' במקואות) היו צרורות מתחלחלין לתוכו פסולין פי' מתרועעין (ובריש טבול יום) קולית של מים המחולחלת. (פ' ג' במכשירין) אם פקק את הצינור או חלחל לתוכן פי' פירשם בגג ליפול עליהם מים. (ברכות נט) רב אסי אמר עכנא חולחילי מתחלחל ואתי זיקא ומנשב על פומא ודמי כזיקא על פום דנא: (חולין נ) אמר זעירי חלחולא שניקבה כשרה הואיל וירכים מעמידין אותה פי' היא כרכשא. (סוטה ז) אם יש מכה מחלחל ויורד (חולין קכט) ומי איכא שומר על גבי שומר חלחולי מחלחלא פי' העור הוא שומר הבשר ומגין עליו והשער על העור וכי יש שומר על גבי שומר ופריקו כל שערה בגומתה בוקעת ויוצאה כבשר וזה פי' חלחולי מחלחלא:",
            "<b><big>חל</big></b>   [גידאנקען] (בויקרא רבה בריש אחרי מות ובפסיקתא דאחרי מות) אמרתי להוללים אל תהולו למערבבית אלו שלבן מלא חלחליות רעות (ובפ' רפאנו ה') כזאת תהיה כי קנאתי בהוללים אלו שלבן מלא חלחליות רעות פי' מחשבות רעות:",
            "<b><big>חל</big></b>   [דערשלאגנער] (פסחים יד) א\"ר יהודה הכא בנר מתכת עסקינן דרחמנא אמר בחלל חרב חרב הרי הוא כחלל פי' מדהוה ליה למכתב בחלל כלא חרב כדכתיב וכל הנוגע בעצם או בחלל שמעי' כי לאבא בחלל חרב אלא ללמד כי החרב הרי הוא כחלל. ותניא (בסיפרא דבי רב) בחלל חרב בא הכתוב ולימד על החרב שהיא מטמאה טומאת שבעה והנוגע בה טמא טומאת ז' הא למדנו לכלים ולאדם. וגרסינן (חולין ג) האי טמא דאיטמי במאי אילימא דאיטמי במת בחלל חרב אמר רחמנא חרב הרי הוא כחלל ואב הטומאה הוא דטמייה לסכין תזיל סכין תטמייה לבשר נתברר כל כלי מתכות הנוגעין בטמא מת נעשין אבות וכשנוגעין במת עצמו נעשין אבי אבות וכל כלי מתכות שנגעו בטמא מת הרי הן כאותה טומאה עצמה:",
            "<b><big>חל</big></b>   [האממער] ומקבות והגרזן תרגומו וארזובין וחלילין היתפאר הגרזן תרגומו האפשר דישתבח חוללא:",
            "<b><big>חל</big></b>   [קוכין] (בפסיקתא דשמעו) מי גרם לי שאהא מפרשת שתי חלות בסוריא על שלא הפרשתי חלה אחת כתיקונה בארץ ישראל סבורה הייתי שאני מקבל שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אתת כך מנהג בא\"י להפריש בצק מראשית העיסה לשם חלה ולברך עליה ולשורפה ומפרישה חלה אחרת ונותנה לכהן:",
            "<b><big>חל</big></b>   [טנאל טאנץ] (עירובין ג ושם צג) דתנן (כלאים פ\"ה) איזהו מחול הכרם בין כרם לגדר אם אין שם י\"ב באמה לא יביא זרע אחר לשם (בויקרא פרשה א בויהי ביום השמיני) עתיד הקב\"ה לעשות ראש חולה לצדקים לעתיד לבוא הה\"ד שיתו לבכם לחילה לחולה כתיב הצדיקים מכאן ומכחן והקב\"ה באמצע פרוש מחול בלע\"ז רוט\"ה:",
            "<b><big>חל</big></b>   [עסיק] (פסחים עד) ומאי שנא מחלא מתמהא פי' תמד שלא החמיץ כל צרכו וכל מידי דבטיל וקאים קרי ליה ארמית מתמהא. (ב\"מ קכ) חלא בר חמרא (חולין פד) חלא דקריש <small>(א\"ב תרגום חמץ יין וחמץ שכר חל דחמר חדת וחל דחמר עתיק)</small>:",
            "<b><big>חלב</big></b>   [מיליך] (כתובות ס) יכול יהא חלב מהלכי שתים טמא ודין הוא ומה בהמה שהקל במגע' פי' בהמה טמאה שאם נגעה בחייה במת אינם מטמאה החמיר בחלבה לאוסרו דתני גמל גמל שתי פעמים אם אינו ענין לבשרה תנהו ענין לחלבה שהוא אסור כבשר מהלכי ב' כגון האדם שהחמיר במגעו שאם נגע במת נטמא ומטמא אחרים אינו דין שנחמיר בחלבו ת\"ל אך את זה זה אסור ואין חלב מהלכי שתים אסור. ד\"א בהמה טמאה שהקל במגעה וכו' פי' הנוגע בנבלת בהמה טמאה טומאתו טומאת ערב והנוגע באדם מת טומאתו טומאת שבעה נמצא מגע בהמה קל ומגע אדם חמור חלב אינו שוה בכל שהוא בנקבות ולא בזכרים והדם שוה בכל בנקבות ובזכרים. (ובסוף מכשירין ובב\"ר פ' נח בריש פרשת אלה תולדות נח) חלב הזכר טהור (שבת נח) ת\"ר החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת אתא שאיל בי מדרשא א\"ל חולב חייב משום מפרק והוא המוציא חלב מן הדד מחבץ חייב משום בורר והוא המטיל מסו בתוך החלב ומתאסף הטוב ונשאר הפסולת למטה שהוא כמו מים מגבן חייב משום בונה והוא הלוקח הקפוי ומשימו בתוך הקב:",
            "<b><big>חלב</big></b>   [פעט] (חולין קכח) חלב שחוטה בכפרים צריך מחשבה ואין צריך הכשר שכבר הוכשר בשחיטה. פי' אין מטמאין טומאת אוכלים בכפרים אלא אם כן חישב להאכילו לנכרי דבלא מחשבה אין מטמא טומאת אוכלין שאין אוכלין אותו עכ\"ם בכפרים דמתי מעט הם ואינן דחוקין מבשר לפיכך צריך מחשבה. (סוטה טו) בדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים פי' לפי שהאוכל חלב בשגגה מביא חטאת ולא האוכל חלב דוקא אלא כל העושה אחת מכל עבירות האמורות בתורה שחייבין על זדנן כרת והן ל\"ו המנויין (כריתות ב) חייבין על שגגן חטאת וחטאת אינה טעונה נסכים:",
            "<b><big>חלבון</big></b>   [ווייסיל פון אייא] מבחוץ וחלמון מבפנים בערך חלמון פי' חלבון הוא הלובן של ביצה:",
            "<b><big>חלבנה</big></b>   [גלבנה הארץ איינעס פפלאנצען] (שם עח) א\"ר שמעון חסידאה כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב מסממני קטרת אביי אמר מהכא ואגודתו על ארץ יסדה:",
            "<b><big>חלבניתא</big></b>   דובשניתא פירשנו בערך דבש:",
            "<b><big>חלבץ</big></b>   [פויגיל מילך] (פ\"ז דשביעית) הערקבלין והחלביצין פי' זרע כמין בצים ויוצאין מן פירולא איכא דאמרי ביצי נץ החלב והוא פרח לבן:",
            "<b><big>חלוגלוגות</big></b>   [איין ארט סאלאט] (יומא יח) והשם והשחלי' וחלגלוגות (סוכה לט) דתנן (בשביעית פ\"ט) הפוגם והירבוזי' השוטין וחלגלוגות (ר\"ה כו מגלה יח) לא הוו ידעי רבנן מחי חלגלוגות שמעיה לאמתיה דבי רבי דקאמר לההוא גברא דהוה קא מבדר פרפחינא עד מתי אתה מפזר חלגלוגות. (ירושלמי בפרק אחרון דפיאה) פעפועין וגודגדניות וחלגלוגות מערבין בהן בעון קומי הידן אינון אמר לון קקולי והנדקוקי ופרפחיני פירוש בלשון ערבי אלפרפחי' ובלעז פירקקלי:",
            "<b><big>חלד</big></b>   [מארדיר, וויזל מויל ווארף] (בפ' ח' בכלאים) הקופד וחולדת הסנאין חיה (ב\"ק ס) רשב\"א אומר מגדלין כלבים כופריי' וחתולות וקופים וחולדת הסנאין מפני שעשויין לנקר את הבית פירש בלעז מרטוריל\"א <small>(א\"ב כבר פרשתי בערך גלאקסינון)</small> (ירושלמי בריש פ\"ח שרצים) כתיב שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד רבי אחא אמר רבי אבהו ורבני חד אמר למה הוא מושל כל באי העולם כחולד' אלא לפי שכל מה שיש ביבשה יש בים והרבה מינין יש בים מה שאין כן ביבשה ואין חולדה בים וחרנא אמר למה הוא מושל כל באי העולם כחולדה אלא מה חולדה זו גוררת ומנחת ואינה יודע' למי מנח' כך כל באי העולם גוררין ומניחין ואינן יודעים למי מניחין יצבור ולא ידע מי אספם. (תענית ח) אמר חנינא (ר' אמי) בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה מנא לן מחולד' ובור מה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בהקב\"ה על אחת כמה וכמה. פי' מעשה בנערה שהיתה הולכת לבית אביה והיתה מקושטת בכלי כסף וזהב וגם יפת תואר ותעת בדרך והלכה בלא יישוב כיון שהגיע חצי היום צמאה ולא היה לה מים ראתה באר וחבל של דלי תלוי עליה אחזה בחבל ונשתלשלה וירדה לאחר שששתה ביקשה לעלות ולא יכלה היתה בוכה וצועקת עבר עליה אדם אחד ושמע קולה ועמד על הבאר והציץ בה ולא היה יכול להבחין אמר לה מי את מבני אדם או מבני המזיקין אמרה לו מבני אדם אני אמר לה שמא מן הרוחות את ומתנכרת עלי אמרה לו לאו אמר לה השבעי לי שמבני אדם את נשבעה לו אמר לה מה טיבך ספרה לו כל המעשה אמר לה אם אני מעליך תנשאי לי אמרה לו הין העלה כיון שהעלה ביקש להיזקק לה מיד אמרה לו מאי זה עם אתה אמר לה מישראל אני וממקום פלוני אני וכהן אמרה לו אף אני ממשפחת פלוני בני אדם ידועים ונקובי שם אמרה לו עם קדוש כמותך שבחר בך הקב\"ה וקידשך מכל ישראל אתה מבקש לעשות כבהמה בלא כתובה ובלא קידושין בוא אחרי אצל אבי ואמי ואני מתארסת לך נתנו ברית זה לזו וזו לזה אמר לה מי יהיה עד ביני וביניך והיתה חולדה אחת עוברת כנגדן אמרה לו השמים וחולדה זו ובאר זה והיו עדים שאין אנו מכזבים זה בזה הלכו כל אחד לדרכו ואותה הנערה עמדה באמונת' וכל מי שהיה תובעה היתה ממאנת עליו כיון שהחזיקו בה התחילה לנהוג עצמה נכפת ומקרעת בגדיה ובגדי כל מי שהיה נוגע בה עד שנמנעו בני אדם ממנה והיא היתה משמרת בריתה לאותו האיש והוא כיון שעבר מכנגד פניה תקפו יצרו ושכח והלך לעירו ונפנה למלאכתו ונשא אשה אחרת ונתעברה וילדה בן זכר כשהגיע לג' חדשים חנקתו חולדה ועוד נתעברה וילדה זכר ונפל לבור אמרה לו אשתו אם כדרך כל אדם היו מתים בניך הייתי אומרת צידוק הדין עכשיו שמתו מיתה משונה אין זה בלא דבר אלא ספר לי מה מעשיך גילה לה כל המעשה נתגרשה ממנו אמרה לו לך אצל חלקך שנתן לך הקב\"ה הלך ושאל בעירה אמרו לו נכפה היא כל מי שתובעה כך וכך עושה לו הלך אצל אביה פירש לו כל המעשה אמר לו אני מקבל כל מום שבה העמיד עליו עדים בא אצלה התחילה לעשות כמנהגה סיפר לה מעשה חולדה ובור אמרה לו אף אני בבריתי עמדתי מיד נתיישבה דעתה ופרו ורבו בבנים ובנכסים ועליה אמר הכתוב עיני בנאמני ארץ. או שהחליד הסכין תחת השני ופסקו (חולין לב) קסבר מאי חלדה כחולדה הדרה בעיקרי בתים דמיכסי הכא הא קא מיגלי וכבר פירשנו דין חלדה בערך גרם. (ב\"ב יט) מפני שמחלידין את הקרקע ומעלין עפר תיחוח פי' ר\"ח ז\"ל יונקין כח הקרקע כחולדה שדרה בעיקרי בתים:",
            "<b><big>חלד</big></b>   [ראסט] (בכלים פ' י\"ג) מחט שהעלתה חלודה אם מעכב' התפירה טהורה. (פ\"ג דטהרות) מחט שנמצאת מלאה חלודה או שבורה טהורה שכל הטומאות כשעת מציאתן פי' בלעז רוגינ\"י ובלשון ישמעאל צדיד והיא שעולה על הברזל לאחר זמן הרבה. (ובב\"ר ויחן את פני העיר) עד שהעלה גופן חלודה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני צואה ודבר מלוכלך)</small>:",
            "<b><big>חלז</big></b>   [אויס ציהען] (תרגום שני בפסוק בימים ההם כשבת) וחלזת חילוזא:",
            "<b><big>חלז</big></b>   תמרי בחלוזך ע' ערך הלז כי כן גרם בעל הערוך:",
            "<b><big>חלזון</big></b>   [האגעל] (בכורות לח) היה בעינו דק קבוע חלזון נחש ועינב גמרא חלזון זה מום קבוע הוא לישחט עליו וזהו נחש פי' שמנומר עינו כנחש ויש מפרשין חלזון הוא תבלול ותרגום בבלי חליו בעיניה ותרגום ירושלמי חלזונא <small>(א\"ב פי' בל יוני ברד וזה שם מורסא קטנה עגולה וזכה כמו אבן ברד בין העפעף והעין או בעין עצמו)</small>:",
            "<b><big>חלזון</big></b>   [שנעקע] (פרק יב דכליים) או שקשר חלזון בראשה טמאה פי' זה הוא צורתו ונקרא חלזון כמו החלזון שהוא מוקף <small>(א\"ב בעל הערוך צייר בספרו צורת חלזון וכן עשה בקרדום שניטל עושפו עיין ערך בקע ג')</small>:",
            "<b><big>חלזון</big></b>   [שנעק] (סנהדרין צא) עלה להר וראה שהיו' אין שם חלזון אפילו אחד ולמחר יורדין גשמין ומתמלא כל ההר כולו חלזונות (תרגום ירושלמי) יירש הצלצל חלזונא. (בפסי' דויהי בשלח פרעה) ולא היו גדלין אמר להון חלזון הזה כל זמן שהוא גדל נרתיקו גדל עמו:",
            "<b><big>חלזון</big></b>   (שבת כו) יוגבין אלו צדי חלזון מסולמא דצורי עד חיפה. (שם עה) תנו רבנן הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת. (מגלה ו) אמרו לו חייך כולן צריכין לך ע\"י חלזון (מנחות מד) תנו רבנן חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה אחת לע' שנ' ומדמו צובעין תכלת לפי' דמיו יקרים <small>(א\"ב גם זה נרתיקו גדל עמו)</small>:",
            "<b><big>חלט</big></b>   [צואייגענען] (מציעא יו) מתניתין בשטרי חלטתא ואדרכתא דלאו ברי פירעון נינהו: (מגלה ח) אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט צרעת ממארת תרגום ירושלמי צרעא מחלטא:",
            "<b><big>חלט</big></b>   [איין ארט קוכין] (בריש חלה פסחים לז) החלטה בית שמאי מחייבין ובית הלל פוטרין איזוהי המעיסה ואיזוהי החלטה המעיסה קמח על גבי מי גלשין החלטה מי גלשים על גבי קמח (שם לז) תנו רבנן הם פגנין והדובשנין ואסקריטין וחלת המסרת והמדומע פטורין מן החלה. (ובריש חלה) מאי חלת המסרת אמר יהושע בן לוי זה חלוט של בעלי בתים פי' חולטין ברותחי' ואח\"כ אופין בתנור פי' אחר חלת המסרת חלות שאינן אפויות בתנור אלא על המסרת שהוא כמין טיגון ואיפין אותן החלות על ידי שמן לפיכך נקראות חלות המסרת וזהו חלוט של בעלי בתים לביבות תרגום חליטתא. (בב\"ר מב) ויהי בימי אמרפל רבי שמעון פתח גם זו רעה חולה כל עומת שבא כן ילך אמר רבי שמואל כמה דאתא בחלוטין כך הוא אזל בחלוטין א\"ר אבין כשם שפתח בארבע מלכיות כך חתם בארבע מלכיות:",
            "<b><big>חלט</big></b>   [ציהרונג]. ובתי הנפש והלחשים תרגום קדשיא וחליטתא. ותעד נזמה וחליתה תרגום ואיתקנ' בקדשהא ובחליטא מרגליתה:",
            "<b><big>חליטין</big></b>   [קוכין]. רבי יוחנן כד הוה אכיל חליטין (בעל הערוך גרים אליטין עיין שם):",
            "<b><big>חליטר</big></b>   [קעכיר] (ירושלמי שביעית פרק כלל גדול) ר' יוסי מפקד לאילן חלטרי לא תהוון מחשבין אגריכון על משחא אלא על חטייא (פי' בלשון יוני ממונים על התבשילים ומיני מאכל המובאים על השלחן):",
            "<b><big>חלי</big></b>   [שראלען] (ברכות ג) אין הבור מתמלא מחוליתו פי' עפר שעל פי הבור איכא דאמרי מעפר שחופרין מן הבור אינו מתמלא עד שתוסיף בו עפר אחר. (שבת נט עירובין פג) חולית הבור והסלע שהן גבוהין י' טפחין פירוש עפר היוצא מן הבור מניחין אותו סביביו כדי שיהא לו כמו מעק' אם החוליא גבוהה י' ורחבה ד' הרי היא כרשות היחיד. (יומא פד) ראה תינוק שנפל לבור עוקר חוליא ומעלהו פי' עוקר חוליא משפת הבור כדי שיוכל לירד לבור (ב\"ק נא) כגון שעקרו שניהן חוליא בבת אחת והשלימוה לעשרה. חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא כבר פירשנו בערך חכן:",
            "<b><big>חלי</big></b>   [געלענג, ווירבעל ביין] (בפרק קמא דאהלות). י\"ח חוליות שבשדרה. (ברכות כח) הני י\"ח כנגד מי כנגד י\"ח חוליות שבשדרה. (בכורות לט) או שיש בשר בין חוליא לחוליא. (חולין כ) רבה ורבא דאמרי תרווייהו מקיעין בקנה אמר רב פפא לא אמרן אלא באותה חוליא אבל מחוליא לחוליא לא:",
            "<b><big>חלי</big></b>   [טהיילען גלידער] (שבת מז) אלא אמר רבה תהא בשל חוליות. (ביצה כב) הכא במנורה של חוליות עסקינן דמיחזי כבונה:",
            "<b><big>חלי</big></b>   (מנחות לט) כמה שעור חוליא תניא ר' אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש. (בתרא עד) איבעי לך למימני חוט ולממני חוליות:",
            "<b><big>חלי</big></b>   (כלים פי\"א) קטלא שחוליות שלה של מתכת. חוט של מתכת וחליות של אבנים טובות ושל מרגליות אלו ד' חליות לבד מן הראשון כולן ענין פרקין וטבעות הן:",
            "<b><big>חלי</big></b>   [אייא] (בכורות ז) הני חלי דיחמורתא סבור רבנן קמיה דרב רא למימר ביצי נינהו ואסירי באכילה אמר להו רב ספרא וכו'. פירוש חלי דיחמורת' שנמצאים ברעי שלם כעין ביצים סבור רבנן קמיה דרב ספרא למימר ביצי נינהו ואסירי באכילה דהוו כאבר מן החי דלא סתירה תורה שום ביצים אלא דעוף אבל אלו כבצים של בהמה שפורשין ממנה בחייה אמר להו רב ספרא לאו בצים ננהו אלא זרעא דאיילא דאזיל בתר איילתא למזקק לה ולא מקבלה ליה איילתא משום דרחמה צר וכיון דחזי דלא מקבלה ליה אזיל בתר יחמורתא שדומה לאילתא ועד שהוא הולך אחריה סובל שכבת זרע ומתבשל בגופו וכשיבא על היחמור' אגב דנתקרש הזרע הרבה אינו נבלע בגופה ומוציאתו לחוץ עם הרעי שלה ואותו זרע כיון שנתבשל נראה כעין בצים ואינן בצים ושרו ולאו כאבר מן החי נינהו:",
            "<b><big>חליקופרי</big></b>   [אין נאהמען] (בריש מכשירין) אמר רבי יהושע משום אבא יוסי חליקופרי איש טבעון פירש כינוי שם הוא איש טבעון ראש מקום ששמו טבעון כמו ויען איש ישראל:",
            "<b><big>חלם</big></b>   [ליים] (כלים פי\"א) וכן מן אחלמה ומן הגללים פי' טיט עבה הוא ששמה חלמה ועושין ממנה הכיורות דתניא כיורה שעשאה מן החלמה ושוליה מן הגללים טהורה ויש אומרים יש בו בו חלמונית כמו אם יש טעם בריר חלמות וכמו חלמון של ביצה:",
            "<b><big>חלם</big></b>   [מעלאנען] (בפ\"ק דכלאים) אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמית שתהא משמרתו מפני שהוא ירק בירק פי' בלע\"ז מלוו\"א ובלשון ארמי הרני <small>(א\"ב בלשון יוני נקרא מלחי בחלוף אותיות)</small>:",
            "<b><big>חלם</big></b>   [שטארק] (פסחים מח) חלום בשעת שחיטה וחולה בשעת זריקה וכו' (ר\"ה כח) והתניא עתים חלום עתים שוטה אבל כשהוא חלום הרי הוא כפיקח לכל דבריו פי' חלום בריא כדכתיב ותחלימני ותחייני. (שבת צא והא איכא מקום חלמי דאיבעי מפקע ליה ושקיל פי' מקום התפר בשולי הכיס. (ע\"ז סט) ורבנן לא מסקי אדעתין דאפיך וחזי ליה אי נמי זמנין דחלים פי' פעמים שיבוא הסיתום מבפנים שוה בשוה ויתחבר החדש עם הישן (קדושין כה) מהו דתימא זמנין דחלי' שפוותיה קא משמע לן עי' פעמים שקופץ את פיו ונמצאו שפתותיו דבוקות ואינן נראות היית אומר אינן גלוין קא משמע לן. חולין קכג) לא ישנו אלא טלית אבל עור חלים פי' לא שנו אלא טלית דכיון דנקרעת רובה קרע לה לעולה אבל עור חלים פי' מת חבר הנשא' כי ממעט ליה מה' טפחים מיהא טהור דברי הכל ואמאי לימא דחלים ופריק מתניתא במקצע סביבותיה שאין יכול לחופרו ולחלמו וכי אמינא דחלים במקצע להדיא פי' במחתך נכוחו דרך נכוחה ואפשר לו לחופרה תפירה כעין חלימה אבל המחתך בעקמומית לא חלים ואקשינן מתניתין המפשיט בבהמה ובחיה וכו' אמאי לימא דחלים תרגמא רבי אבון ראשון עושה ניפול פי' ניפול כל מה שמפשיט כאלו אפשיט ואותבינן שעל הצואר שעדיין לא נפשט והנה הוא חלים וקאי למה אמר רבי יוחנן אינו חיבור ופריק אביי בשומר העשוי לינתק מאליו פי' עור שעל הצואר עשוי כשימתח להינתק מאליו אין צריך חתיכת סכין ואקשינן מן התנור שניטמא כיצד מטהרין אותו ממעטו מבפנים מד' טפחים וכי ממעט ליה מז' טפחים בטל מתורת תנור ואמאי לימא חלים שזה ודאי כי מחבר ליה וממרח ליה בטיט חלים פי' חלים מחבר דגרסינן (ע\"ז מד) ויתנו עליו את הנזר ואת העדות עדות הוא לבית דוד כל הראוי למלכות חולמתו כולי <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב הולמתו וגם בעל הערוך הביאו בערך הלם)</small>:",
            "<b><big>חלמון</big></b>   [געליכען] אפי' חלמון שלה אסור' בעל הערוך גרס חלמון עיין שם:",
            "<b><big>חלון</big></b>   [פענטסטער] (ב\"ב נח) במשנת חלון מצרית אין לה חזקה ולצורית יש לה חזקה איזו היא חלון המצרית כל שאין ראשו של אדם יכול ליכנס בתוכה (ובפסיקתא דהחדש) הנה זה עומד אחר כתלינו אחר בתי כנסיות ואחר בתי מדרשות משגיח מן החלונות מבין כתפיהן של כהנים מציץ מן החרכים מבין אצבעותיהן של כהנים. שאלה לפני הגאונים כהן שלא התפלל ומצא צבור מתפללין מותר לעלות לדוכן או לו והבשיב לא מצינו דבר שמעכב בברכה אלא נטילת ידים דאמרינן כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנא' שאו ידיכם קדש וברכו את ה' אבל תפילה לא מצינו שמעכבת הילכך יעלה ויברך כהן שעלה לדוכן מסייעו החזן שלא יטעה אולא גם בזו לא מצינו חילוק בין אחד לשנים אלא כדאמר אביי נקטינן לב' קורא כהנים לא' אין קורא כהנים ורב חסדא אמר אפי' לאחד קורא כהנים שאין קורא אלא לשבט אבל להקרותו מקרהו וכך מנהג פשוט בכל ישראל בין אחד בין שנים החזן מקרא אותן דבר דבר והן עונין אחריו. ראינו כהנים כשהן מברכין ובאין לברך פותחין אצבעותיהם יש בהן ממש או מסורה לא מצאנו בתלמוד כל עיקר אלא שאומרים בה רבנן כמה טעמים שהוא סימן שאימת שכינה עליהן כאילו הן מתחלחלין והיא שם עוברת ואע\"פ ששנינו ברכת כהנים במקדש היו אומרים השם ככתבו ובמדינה בכנויו וזה סימן הוא כלומר שמזכירו ככתבו נאמר כאן אלא בשביל שהוא מדינה אנו מכניס ועוד לשום אותן סימן לפיסוקין כי בברכה ראשונה מניחין אצבע הסמוכה לגודל ומשהין אותה כן בשנייה מניחין האמצעות הסמוכה לאמה ומשהין אותה כן בשלישית מניחין רביעית הסמוכה לזרת והיא נקראת קמיצה כסדר הראשון:",
            "<b><big>חלון</big></b>   [פערעמדלינג] (בויקרא רבה בריש פ' קדושים תהיו) לכהן גבור שהיה מהלך בדרך ופגע בו חילוני א' פי' תרגום זר חילוני:",
            "<b><big>חלס</big></b>   [פעלדשטיינע] (בפרק קמא דמגלה) צידו אחר חולסות ומצולה (ב\"ב סז) רבי אליעזר אומר המוכר את החצר מכר לו חולסית ומצולה החזיק בחולסית קנה מצולה במצולה לא קנה חולסית (ערכין לב) חולסית ומצולה רבי מאיר אומר בבתים ורבי יהודה אומר בשדות פי' חלסית גובה דאיכא בארעא דומיא דתל מצולה דאיכא בארעא דלא מיזדרעא עם ארעא כולה. פ\"א חולסית קרקע שעפרו חול שמוציאין ממנו זכוכית מצולה קרקעית הנהר שמוציאין זהב וכסף <small>(א\"ב פי' חליקס בלשון יוני אבנים קטנים וגושים מוכנים לרצף קרקע הבית)</small>:",
            "<b><big>חלף</big></b>   [פערטרעטיר] (ברכות יח) נושאי המטה וחילופיהן וחילופי חלופיהן. (ובפרק קמא דשביעית) אילן שנגמם והוציא חליפין (בפ\"ד דמדות' הוא היה נקרא בית החלפית ששם גונזים את הסכינין (ל' מקרא קדושין כב) תנא אף בחליפין פי' הוא קנין והוא ענין חילוף שמחליף לו הדבר שמקנה לו בקרנא דגלימא (ב\"מ יא) וכי לא היה להן סודר לקנות ממנו בחליפין חליפין דרך מקח וממכר הוא:",
            "<b><big>חלף</big></b>   [מאטטע שילף] (פי\"ז בכלים) מחצלת הקנים ושל חלף טהורה. (סוטה מח) של קנים ושל חילף מותר (סוכה כ) של קנים ושל חילוף גדולה מסככין בה ארוגה מסככין בה פי' עשב הוא ועושין ממנו חבל ומחצלת ובל' ישמעאל חלפה וי\"א שהיא אותה שקורין בלע\"ז קרט\"קא וי\"א שהיא מין ערבה (שם לד) כי תניא האי בחילפא גילא אמר אביי שמע מינה האי חילפא גילא כשרה להושענא. (שבת עז) מ\"ט קרנא דקמצא רכיבא דדיירא בחליפי יאי קשיא ניידא ומתעורר:",
            "<b><big>חלף</big></b>   [דערנער] (ב\"מ כג חולין קי) יאוש בעלים הוו דקדחי בהו חילפי. (סנהד' מד) אסא בני חילפי אסא שמה ואסא קרו לה (שבת קנב) אמרי במערבא ינקותא כלילא דורדא סיבותא כלילא דחילפי פי' מיני קמשונים (ע\"ז כח) קרירי לחולפניתא וחמימי לסילוא <small>(א\"ב חספניתא כתוב)</small>:",
            "<b><big>חלף</big></b>   [איין ארט קרויט] (ביצה ג יבמות פא ובסוף ערלה) וחילפות תרדין (ובפ\"ק דעוקצין) שורשי קולסי כרוב וחילפו' תרדין פי' יש שאומרים הן העלין והצלעות של תרדין:",
            "<b><big>חלף</big></b>   [איינע פפלאנצע] (ברכות מה) הני חילפא דימא מברכין עלייהו בורא עצי בשמים (גיטין סט) לדמא דרישא ליתי שורבינא ואסא דרא וזיתא וחולפא וחילפי דימא פי' אע\"ג דרכיכי עצים מיקרו דהא פשתי העץ דרכיכי ואיקרו עץ ופירשו הראשונים הני חילפי דימא לא בריר לן ודאי מאי נינהו וקיימא כי הא מתניתא דכל שתחלת ברייתו מוציא עץ אילן הוא ועל כל שהוא כענין הזה בורא עצי בשמים מברכינן עליה ואמרו ששמו בלע\"ז רוז\"מרינו:",
            "<b><big>חלפסדרא</big></b>   [זייגער] (ב\"ר פרשה המכסה אני מאברהם) אמר לוי חלפסדרא מלאה מים פי' בלשון יוני כלי שעות מלא מים ובתחתיתו נקב קטן ובתוך שעה נשאר הכלי רק ונהגו הקדמונים שבעוד מים בכלי היה הסניגור או קטיגור מליץ לזכות או לחובה ובכלותם היה שותק וממלאים אותו הכלי מים והיה מתחיל האחר לדבר וטעם עלת חלפסדרא גונב מים ובנוסחאות יש טעות כפול הראשון פירד התבה לשתי תיבות והשני שכתוב חלף סרד' ותתכן סדרה:",
            "<b><big>חלץ</big></b>   אויס ציהען, רוסטען, רעטטען, דרענגען] (מ\"ק כה) על כל המתים רצה חולץ רצה מניח על אביו ועל אמו חולץ (ב\"ק יו) וכבוד עשו לו במותו זה חזקיהו מלך יהודה שיצאו אלף חלוצי כתף פי' מוציא ידו מתחת הקרע ונמצאת כתפו חלוצה מן החלוק כשמוציאו מבית הצואר (חולין צ) א\"ר הונא גיד הנשה של עולה חולצו לתפוח פי' שולפו מן הירך וזורקו לתפוח (יבמות קב) וחלצה נעלו מושלף הוא דכתיב וחלצו את האבנים. ועצמותיך יחליץ א\"ר אלעזר זו היא מעולה שבברכות ואמר רבא זרוזי גרמי (בויקרא רבה) וכי ימוך ועצמותיך יחליץ ישלוף יזיין ישזיב יניח ישלוף וחלצה נעלו יזיין חלוצים תעברו ישיזיב חלצני ה' יניח כי ההוא דאמרו רבותינו רצה והחליצנו (בפסי' ותאמר ציון ובמגלת איכה גדע בחרי אף) למען יחלצון ידידיך אמר דוד לפני הקב\"ה רבש\"ע למה כל אילין דרחמין לך מסכינין עבדיהון עתירין היך מה דאת אמר יחלץ עני בעניו למה כל אילין דרחמין לך תשישין עבדיהון בריאין כד\"א ועצמותיך יחליץ וכו':",
            "<b><big>חלץ</big></b>   [נאמע דר וויסטע שור] (תרגום ירושלמי) שור חלוצה מדבר שור בדרך שור וכן (בב\"ר פ' סו) בדרך שור באורחא דחלוצה:",
            "<b><big>חלק</big></b>   [גלעטטע] חלקה היתה בראשונה כבר פירוש בערך גזוזטר (כלים פ' כד) והחלקה טהורה מכלום. (עירובין קד) בוזקין מלח על גבי כבש בשביל שלא יחליק פי' שלא יחליקו רגלי הכהנים בכבש ויפלו. (בפ\"ק דמעשרות) העיגול משיחליקנו פי' לשון חלק ואנכי איש חלק וחלק משמן חכה (פיאה פרק ד) ר' שמעון אומר אף בחליקי אגוזים. פי' אף חליקי אגוזים הרי הן כדלית ודקל שפי' בתחלת ערך דל ומהו חליקי אגוזים אילן של אגוזים ולפיכך קורהו חלק שאין לולא קשרים ולא ענפים פ\"א אף בחילוק אגוזים. (ב\"ב סט) אמרו דבי רבי ינאי קנים המחלקים שמעמידין אותן תחת הגשמים פי' אותן קנים המעמידין בהן הגפנים קליפין הן הקליפות שעליהן כדי שלא יכנסו המים בין הקליפה ובין העץ ומתליע שלא יהו אותן תולעין יוצאין ומתליעין הכרם פ\"א מעמידין קנים וקושרין עליהם הזמורות של כרם כדי שיהו האשכולות של ענבים תלוים כמו בדלית ולא יהו מוטלין על הקרקע. דשקיל חלקיהו (מ\"ק יג) פי' שנוטל הקליפה שהיא חלקה. (ובפ\"ק דמעשרות) המחליק בענבים לא הוכשרו רבי יהודה אומר הוכשרו פי' מחליק משפשף פעמים שמתמצה מהן משקין ומחליקן בו משקה גמור הוא והוכשרו",
            "<b><big>חלק</big></b>   [טיילען, שטרייטען]. (שם) מחליקין בתאנים ובענבים של טבל פי' לשון חילוק הוא. (פיאה פ\"ג) המחליק בצלים לחים לשוק ומקיים יבשין לגורן פי' מחלקאת בצליו וקוצר את הלחים למוכרן בשוק ומקיים את היבשים להצניעם לעשות מהן גורן. (מכשירין פ\"ו נדרים נה מ\"ק יג) חלקא טרגיס וטיסני פירשנו בערך זריד חילק' ופלגו חילקא פירשנו בערך אזיא <small>(א\"ב פירוש הלקא בל' רומי מין תקון של חטים שמסירים קליפתם וחולטים אותם במים חמין וחוברין אותם בתוך בגד עב ומערבים עמם חול נקי ואחר זמן מסירים החול ונעשים מן החטים כדורים קטנים כעין זרע גד ותיקון זה בזמניהם היה מורגל אבל טרגיס בלשון יוני ורומי מין תקון אחר של חטים גם כן חלוטם במים חמים ופירוש פטסני בלשון יוני ורומי דגן ובפרט שעורה אשר הוסרה קליפתה אחר ששורין אותה במים)</small> תנו חלק לפלוני בכור פירשנו בערך בר. (ברכות כח) הנחלק על ישיבתו של רבו. (סנהדרין צט. שם קי) כל הנחלק על רבו כאילו נחלק על השכינה וכו'. (שביעית פ\"ד) המחלק שלשה זה בצד זה פירוש הנוטל ג' זה בצד זה הוא המחליק. (מקואות פ\"ח) ראה מים חלוקין או עכורין בתחילה טמא פ' אם היו המים חלוקין או עכורין קודם השתן טהור ואם אחריו מין קרי הוא. (ברכות פרק הרואה מקום בגמ' בנה בית בירושלמי) אל חי חלקנו צורינו צוה ידידות שארנו משחת ועיקרה בתוספת ברכות:",
            "<b><big>חלק</big></b>   [ניכטערן הייט] (נדה סב) לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש פי' חלוקת נפש שלא טעמה מאכל מבערב זה פי' רבינו חננאל ורבינו גרשם ז\"ל פי' גריס שבור כגון גרש כרמל מתרגם פירוכן לעיסת כמו לא ילעוס חטים של פול חלוקת נפש כלומר מלעיסתה אותו פול שנתבשל כל כך שמאליו הוא נחלק לשנים והאי נפש כמו מנפשיה מעצמו ועוד אמר לן חלוקת נפש שמתחלק מעצמו בתוך קליפתו דהיינו נפש שלו כמו נפש שעל גבי קבר ואמר לן משום רב האי גאון תרי טעמי עוקת נפש כלומר שכל כך הוא נלעס שכבר עומד ליבלע בתוך עוקת הגרון דהיינו נפש פי' אחר חלוקת נפש שכל כך נלעס יפה שכבר נחלק מן השינים ועומד ליכנס בנפש בגרון:",
            "<b><big>חלוק</big></b>   [העמד, קלייד] (שבת צב) בין אפונדתו לחלוקו ובשפת חלוקו (שם קכ) קנבוס של פשתן וחלוק פי' המלבוש העליון ובלעז פלודי\"לו. (שם קלג) ואין עושין לה חלוק בתחילה פ' ראש הבגד שמשימין בראש המילה (כלים פכ\"ח) חלוק של יוצאת החוץ פי' חלוק יפה הלובשת אותו כשיוצאה בשוק ולא בבית. (בריש מגילת איכה בהייתי שחוק) מכניסין את הגמל לטייטרון שלהן והחלוקין שלו עליו והן אומרין אלו לאלו על מה זה מתאבל וכו':",
            "<b><big>חלק</big></b>   [איין ארט הערונג] (ע\"ז צה) והחילק פי' מין דגים קטנים שמן חילק ואמר רב היא סולתנית יהוא דג טהור פי' ערבובי דגים טמאים מעורבין בה ועולין עמה. (ירושלמי) אמר רבי יוחנן חילק הוא טרית טרופה וקורט של חילתית. חילק אומן כבר פירשנו בערך אמן <small>(א\"ב פי' הנק בלשון יוני מין דג אשר נאכל מליח ומעושן בעודו נא וצלי ויש מהם לאלפים ולרבבות ובפרט בארצות אלו צפוניות ועושים בהם פרקמטיא עצומה וגם קראו הרומיים כן למין אכילה עשויה ממעי דגים)</small>:",
            "<b><big>חלק</big></b>   [נאהמע] (סנהד' צט) א\"ר גידל אמר רב עתידין ישראל דאכלי שני משיח א\"ל רב יוסף פשיטא מאן קא אכיל להו חלק ובלק אכיל להו פי' רבינו גרשום דייני סדום ושמותן כך. (חולין יט) א\"ל לא חלק ידענא ולא בלק ידענא פי' רב האי גאון אנשים של פחת הן ורבינו חננאל פי' כמו משל אמר לו זה שאתה שואלני כמי עשית לא כפלוני ולא כפלוני הללו שאתה מזכירם איני יודע טעמם אנא שמעתא ידענא וכו' ורבינו גרשם פי' מה דאמרת לרבנן צריך לחלק הטבעת ואין השחיטה כשרה אי שחט למעלה מן הטבעת ולרבי יוסי ברבי יהודה דאמר אע\"פ שמבלק הטבעת דשחט מקצת בטבעת ומקצת למעלה היכי דמי ששחט ושייר על פני רובו ולא ידענא בלק לשון מובלק דבר המתקלקל:",
            "<b><big>חליקוסתא</big></b>   [איינע ארט טייטלין] (שבת נ) א\"ר הונא האי חליקוסתא דצה שלפה והדר דצה שרי ס\"א סליקוסתא ופי' במקומו. (ב\"ק ל) רב אדא בר אהבה אפקר חליקוסתא:",
            "<b><big>חלש</big></b>   [ווארפיי. גורל ווארפן] (גיטין עד) תנן התם (ערכין לא) התקין הלל שיהא חולש את מעותיו ללשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס (שבת קמט) מטילין חלשים (גמ') מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורי הוא דכתיב תולש על גוים:",
            "<b><big>חלש</big></b>   [ארכיוו] תרגום השליכוהו אל היוצר כתב עובדיהון בתולש כתבא:",
            "<b><big>חלש</big></b>   [אבגעצוגין] (בב\"ר פ' כב) ויאמר קין אל הבל אחיו דין אמר חלוש ודין אמר פרוח מתוך כן ויקם קין וגו' ובריש וישלח יעקב (פרש' עה) חלש פורפרה וטלקיה קומוי. <small>(א\"ב תרגום ירושלמי והפשי' את העול' ויחליש ית עלתא)</small>. (א\"ה נ\"ד וישלח):",
            "<b><big>חלשתא</big></b>   קאמרת (ברכות לח) פירש בערך טרימה <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב חשילתא)</small>:",
            "<b><big>חלת</big></b>   [זאנדיגע ערד] (ערכין יד) אחד המקדיש בחולת המחוז פירוש מדינה שהיא חול ואינה עושה פירות:",
            "<b><big>חלת</big></b>   [ווילדע זאפרען] (בסוף עוקצין) הפלפלין וחלת חריע נלקחין בכסף מעשר. (נדה נא):",
            "<b><big>חלת</big></b>   [טאהל] תרגום ויקבור אותו בגי וקבר יחיה כחילתא:",
            "<b><big>חלתא</big></b>   [ביננו קארב] (שבת לה) תלתא בת תרי כורי שרי לטלטולה. (שם עד) מאן דעביד חלתא חייב י\"ג חטאות פי' חתך קנים חייב ב' אחת משום קוצר וכיון דהדר קדחן חייב משום נוטע ומנא לן דהכי הוא מדרב יוסף באספסתא ומדאביי בקניבי סילקא כנפינון חייב אחד משום מעמר מדאמר רבא מאן דמכניף מילחא וכו'. ואמר אביי אין עימור אלא בגידולי קרקע חריי מיהא גידולי קרקע נינהו דקדק הקנים חייב משום טוחן חתכם שיעור כגון אמה חייב משום מחתך קילפם חייב משום דש השליך קליפתם וקנים שאין ראויין למלאכה חייב משום בורר הטיל שתי חייב משום מסיך וכהמטיל הערב משום עושה שני בתי נירים וכשמכה אותן כדי לקרבן זה לזה ולהדחיק אריג זה כל זמן שעושה ארעי' הכוורת וכשכופף הקנים למעלה לארוג קירותיה בונה הוא וגמר מלאכה שישבר קרומיות היוצאין משום מכה בפטיש הרי אלו י\"א אבות ואם כפף פיה למט' ותפרה כשמותח החוט חייב משום טווה כרב דאמר המותח חוט של תפירה בשבת חייב חטאת וכשתופרה חייב משום תופר הרי אלו י\"ג חטאות. (ע\"ז עה) חלתא דדיקולי דחייטי בחבלי <small>(א\"ב פי' כוורת על שם חלות דבש שבה)</small>:",
            "<b><big>חלתית</big></b>   [לאזערקרויט. דאטערבלומע] (שבת קמ) אין שורין את החלתית בפושרין (ע\"ז לה) וציר שאין בה דגה ועלה של חלתית (ופ\"א דטבול יום) התיה והחלתית והאלום. (ובפרק ג' דעוקצין) התיה והחלתית והפלפלין. (נדה נא) פי' בלעז אס\"א פיטי\"דא ובלשון ישמעאל חלתית:",
            "<b><big>חם</big></b>   [ווארום] (שבת יא) בגמ' וכן בגת דתנן (פ\"א דמעשרות) השותין על הגת בין על החמין בין על הצונן פטור פי' וכן בגת לעניין מעשר שאם מכניס ראשו ורובו לגת פטור מן המעשר ואם לאו חייב במעשר בין על הצונן בין על החמין אם מזגו במים חמים ששוב אין מחזיר את המותר לגת בין אם מזגו בצונן שיכול להחזיר המותר. אבל ירקא אפשר בחמימי בערך מת:",
            "<b><big>חם</big></b>   [אייפער] (יבמות צז ובירושלמי בשקלים בסוף פרק מצטרפין שקלים דרכונות) אלא אימא עד שנקרע ספר תורה בחמתן פי' זה היה מושכו אצלו וזה היה מושכו אצלו עד שנקרע:",
            "<b><big>חם</big></b>   [צארן] (סנהדרין קא) אמר להם בני חמה עזה יש בעולם:",
            "<b><big>חם</big></b>   [זעהען] (שבת סז) וכי היכי דחמיתיה לחנניה מישאל ועזריה וכולי וראיתיה לזכור ברית עולם תרגום ירושלמי ואחמי. (בריש פסיקתא דאת קרבני לחמי לאשי) ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה חמתי אכל חמתי שתה פי' ראה אותי:",
            "<b><big>חם</big></b>   [בעגייסטרין] (שבת קנג) אחים לי בהספדאי דהתם קאימנא דמחמי ליה וחיים פי' ענין נעימות קול וביסום:",
            "<b><big>חם</big></b>   [נאהמע] (בב\"ר פ' לו) ויאמר ארור כנען חם חטא וכנען נתקלל לפי שכתוב ויברך אלהים את נח ואת בניו ואין קללה במקום ברכה לפיכך ארור כנען רבי נחמיה אמר כנען ראה והגיד לחם לפיכך תולין את הקללה במקלקל אתה מנעתנו מלהוליד בן רביעי אני מארר בן רביעי שלך:",
            "<b><big>חם</big></b>   [ווארום] (ע\"ז כח) חמא לחמא וסילקא לזיקא וחילופא סכנתא פי' צנון הוא יפה לחמה תרדין יפין לרוח שהיא בכריסו של אדם (פסחים קיו) קפא דחסא חמא. (גיטין סט) חומרתא לפילון ושיפא דחמימתא:",
            "<b><big>חמא</big></b>   [יוגענד פייער (בב\"ר פ' פח) מטרונה שאלה את ר' יוסי אפשר יוסף בן י\"ז שנה היה עומד בכל חומאו והיה עושה דבר הזה פירוש גם זה ענין חמימות כערך ראשון כלומר כחו כשדמו חם בבחרותו אבל זקן מצונן כדכתיב ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו:",
            "<b><big>חמי</big></b>   [פערבערגעען] תרגום ומעלים עיניו רב מארות (משלי כ״ח:כ״ז) דמחמי עיני' מן מסכנא:",
            "<b><big>חמד</big></b>   [ערווערמען] (חולין נו) נפלו לאור ונחמדו בני מעיה פי' נתחממו כמו לחם חמודות יש ששונה ונחמרו כמו חמרמרו מעי (סנה' כב) וחומדת את בני מעיו ויש ששונה וחומרות:",
            "<b><big>חמד</big></b>   [בעגעהרען] (בילמדנו לך לקראת משה המדברה) והיה כל מחמד עיניך וכי כל מה שתבע בראשונה אינו חמדה ביקש כסף וזהב והן חמדה שנאמר ובאו חמדת כל הגוים בקש נשים והן חמדה שנאמר בן אדם הנני לוקח עמך את מחמד עיניך בקש בנים והן חמדה שנאמר והמתי מחמדי בטנם ומהו כל מחמד עיניך דבר שהוא חמדה זה ספר התורה שנאמר הנחמדים מזהב ומפז רב (סנהדרין קב) מחמד עיניך מאי הוא לאו ספר תורה (נדה סו) משום דמחמדא ואגב חימוד שופעת דם:",
            "<b><big>חמה</big></b>   [זאננע] (בילמדנו בריש כי תשא ובפסיקתא דכי תשא) ויעלהי עולה על החומה החמה כתיב שהיה משתחוה לחמה מיד ויהי קצף גדול על ישראל אמר להן הקב\"ה לישראל עו\"ג אין מכירין אותי לפיכך מורדין בי ואתם מכירין אותי וכבודי ומורדין בי אמר רב מני אילילא זכות אשתו של עובדיה כבר כלו ישראל באותה שעה דסמיך ליה ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה (ברכות סא) תנו רבנן הרואה חמה בתקופתה ולבנה בתקופת' וכו' פי' חמה בתקופה בתחילת מחזור כ\"ח שנופלת התקופה של ניסן בתחילת ליל ד' בכוכב שבתאי כתחילת ברייתה פי' אחר חמה בתקופתה וכוכבים ומזלות כסדרן בימות הגשמים בעת שהיו ג' ימים מעוננין ולא נראת חמה בהן ולא כוכבים אותה העת צריכין לברך עליהן בעת שיתראו וזולתי זאת העת לא (ירושלמי) אמר רב הונא הדא דאת אמר בימות הגשמים ולאחר ג' ימים שנא' ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם:",
            "<b><big>חמט</big></b>   [שיסעל בראד] (מעשרות פ\"א) נוטל מן העקל ומן הממל ומבין הפסי' ונותן לחמיטה ולתמחוי פי' קערה ויש מפרשים לחם דק ובלע\"ז פורגנ\"א. (ובריש טבול יום) האופה חמיטה עד שלא קרמו בתנור י\"א הוא ריפתא בלשון חכמים כדרב הונא אכל תליסר ריפי ופי' ריפתא שתי ככרות דומות זו לזו ופירוש חמיטה מלה בטית ובלע\"ז קומפלי\"נא:",
            "<b><big>חמט</big></b>   [געזאלצינע ערד. זאנד] (שבת לא) קב חומטין פי' עפר מלוח מן ארץ מלחה וי\"א חול <small>(א\"ב פירוש בל' המטון חול)</small>:",
            "<b><big>חמט</big></b>   [פויעלען] (שם נד) כי היכ' דלא ליחמטן אליתייהו פי' שלא יעלה כעין עיפוש באליה ובחורי ישראל הכריע תרגו' אחמיט וברכים כורעות תאמץ תרגום ומרכובייא דחמנטן בעבידתא תחייל:",
            "<b><big>חמט</big></b>   [נעבעל] ועלטה היה תרגום ירושלמי וחומטא הוה:",
            "<b><big>חמטריא</big></b>   [איינע ארט פפלאנצע] (שבת קט) מאי אבוברואה חומטריא מאי חומטריא חוטרא יחידאה פירש רש\"י עץ הגדל יחידי בלא ענף:",
            "<b><big>חמל</big></b>   [היללע] (נדרים נה) הנודר מן הכסות מותר בשק ביריעה ובחמילה <small>(א\"ב פירש רש\"י כעין יריעה היא)</small>:",
            "<b><big>חמם</big></b>   [שמעקידיגע פפלאנצע] בסוף (עוקצין נדה נא) הקושט והחמם וראשי בשמים פי' בשאילתות זנגבילא ויש מפרשין דורצני והוא קנמון <small>(א\"ב פירוש חמים בל' יוני ורומי מין בושם נחמד ונטע נודף ולו ענפים חזקים וגוון שלו נוטה לירוק ויש לו אשכלות מלאות גרעינים)</small>:",
            "<b><big>חמס</big></b>   [רובער] (ב\"ק סב) מה בין גזלן לחמסן א\"ל גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי אי דיהיב דמי חמסן קרית ליה והאמר רב הונא תלוה וזבין זביניה זבינא לא קשיא הא דאמר רוצה אני הא דאמר לא רוצה אני. פי' אף על גב דיהיב דמי כיון דבעל כרחיה שקיל ולא אמר הנגזל רוצה אני חמסן קרית ליה (סנהדרין כה) והחומסנין מעיקרא סבור דמי קא יהבי כיון דחזן דקא חטפי שקלי בעל כרחייהו גזרו בהו אל תשת רשע עד אל תשת חמס עד אלו הגזלנין מלוה בריבית ומועלין. (בב\"ר פ' לב) בריש אלה תולדות נח החמס קם אתמהא חס ושלום אינו קם ואם קם למטה רשע לחיובו של רשע כלומר להיות לו שבט מכה (בב\"ר מז) ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך חמסני אתה בדברים רבי ברכיה אמר יבעו דיני גבך לשני בני אדם שהן חבושין וכו'. רב מנחמא אמר בשם רבי אבין חימסה פניו. (ובילמדנו ותדבר מרים ואהרן) אסטסינות שנאמר ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך מהו חמסי שחיטטה אותו וחימסה פניו כמניה. (כתובות יז סנהדרין יד) לא תסמכו לנא לא מן סרמיסי' ולא מן סרמיטין ואמרי לה לא מחמסין ולא מטרמסין כתב גאון שהוא דבר מכונה ועכשיו נתקלקל אפקעיות של מטוה בזמן שמסתכסך קורין אותו בארמית סרמוטי זה פירוש סרמוסין סרמוטין לשון סירטוט הוא וכתב מקולקל נקרא סרמוטי חמיסין לשון חטיפה טירמוסין מלשון עוגה שנטלת מן העיסה ואפויה כשהוא כמו כדור ולא השוו פניה ולא תקנוה נקרא טורמוס וכן הן אומרים אל תסמכו לנו מן המסכסכין את הדברים זה בזה כמטוה מסוכסך אלא מן שמסלסלין אותן ומעמידין דבר על אופניו ולא מן שאין טעמיהן מרורין ככתב מסורטט ולא מן שחוטפין את הדבר כחמיסין אלא מיושבין ולא מן שאין מתקנין את הדברים ומייפן אותן ומי שטעמיהן כטורמוס פ\"א סרמיסין שמסרסין את המסכתא ואין שונין ממנה אלא פרק אתד סרמיטין ששונין את המסכתא חתיכות כסמרטוטין תמיסין ששונין חומשה של מסכתא טרמיסין ששונין שתי הלכות מהמסכתא:",
            "<b><big>חמיסר</big></b>   [פינפצעהן] (תרגום ירושלמי בפסוק ואם נקבה תלד וטמאה שבעיים) ותהי מסאבה ארבסרי יומין רציפין תהי בריחוקה ובחמיסר תשתרי:",
            "<b><big>חמץ</big></b>   [עססיג] (בריש דמאי) החוג והחומץ והכוסבר פי' ענבים קטנים הקשים החמוצים. פי' אחר החומץ אין בו משום דמאי כדאמרינן (פסחים מב) הלוקח חומץ מעם הארץ אין צריך לעשר שחזקתו לא בא אלא מן התמד ואמרינן בספרילא נחשדו עמי הארץ על התמד:",
            "<b><big>חמץ</big></b>   [זייערען] מן החמצן פירשנו בערך בקע. פי' אחר נברכ' של כובסין קביעה שמחמיצין בה כלים ואין מכבסין אבל מקום שמכבסים נותנין מים והן מגיעין לכותל מזיקו צריך להרחיק ממקום כיבוס ארבע אמות. הקדש חמץ ושחרור פירשתי פי' בערך קדש. (ערלה פ\"ב) המחמץ והמתבל והמדמע פי' קמח של חולין והשאור איסור:",
            "<b><big>חמץ</big></b>   [געוואלדזאם] (יומא לט קידושין נג ובתוספתא דסוטה) מעשה באחד שחטף חלקו וחלק חברו והיו קורין אותו בן חמצן עד יום מותו מאי קראה מכף מעול וחומץ. רבא אמר אשרו חמוץ ואל תאשרו חומץ ורועה זוללים יכלי' אביו תרגומו ודמחבר נזלזולי, מחמיץ אבוי:",
            "<b><big>חמץ</big></b>   [זויער פפלאנצע] (יבמות סג) רב הוה קא מצערא ליה דביתהו כי הוה אמר לה עביד לי חומצא הוה עבדא ליה טלופחי. (חולין כב) לבר מחמצי והפצי פי' חמצי ציצר\"י הפצי גל\"א:",
            "<b><big>חמק</big></b>   [פערשטעקען] (במ\"ק יו) ר' גזר שלא ישנו לתלמידים בשוק מאי דרש חמוקי יריכיך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר כמו חלאים מעשה ידי אמן אין חלאים אלא רבנן כדגרסינן בנדרים מאן חולים רבנן והן שמתעסקין בתורה שהיא מעשה ידי אומן:",
            "<b><big>חמצא</big></b>   [פעט דאס אונטערלייביס] בר חמצא סתים חמצא לא סתים עיין ערך המצא כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>חמציתא</big></b>   [אונטערקלייד] נפק בחמיצתא רומיתא עיין ערך המיצתא כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>חסר</big></b>   [עזעל] (סנהדרין קיא) החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין. ב\"ב ח) החמרת והגזולת העוברת ממקום למקום פירוש שיירא של חמרים ושל גמלים. (עירובין לה) הרי זה חמר גמל פי' נעשה המערב שאינו יכול להלך לפניו ולא לאחריו מפני שדרך החמור בהנהגה ודרך גמל במשיכה ומי מיש לו חמור וגמל ונתן החמור מאחוריו נמישכו והגמל לפניו להנהיגו לא זה מהלך במשיכה ולא זה בהנהגה נמצא האדם שביניהן יושב בלא הליכה לפיכך עשו כמו משל זה שאין כי רשות להלך כמו חמר וגמל. (פסחים סז) מחמר כלאחר יד פי' כל העושה בשבת דבר שאין דרכו ליעשות כך נקרא כלאחר יד כגון חולב דאמרי' מפרק כלאחר יד דמי וכן המהלך אחרי גדי או טלה והביאו לעזרה והסכין תחובה בצמרו מחמר כלאחר יד נקרא ופטור כדתנן המוציא לאחר ידו ברגלו או בפיו וכו' (שבת קנג) המחמר אחר בהמתו בשבת בשוגג חייב חטאת פי' מנהיג בהמתו ועליה משאוי חייב ודמי מנהיג בהמה טעונה כנושא משאוי על כתפו דכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך הקיש בהמתו לו. החמרין שנכנסו לעיר כבר פירשנו בערך חדש:",
            "<b><big>חמרא</big></b>   [מאסקע. וענט] דאכפא כבר פירשנו בערך אנקטמין. פירוש אחר עושין דמות חמור וקושרו בין ירכותיו דומה כמי שרוכב ומהלך (בכורות כח סנהדרין לג) מעשה בפרה שניטלה האם שלה והאכילה ר\"ט לכלבים וכו' עד א\"ר טרפון הלכה חמורך טרפון כלומר הפסדת חמורך שתפרע חמורך תחת פרתו שהפסדת (נדה לא) יששכר חמור גרם חמור גרם לו ליששכר כלומר כשחזר יעקב מן השדה נהק החמור ושמע' לאה רצא' לקראתו וקראתו (בב\"ר פ' סה) ריח בגדיו מה עשו לו נתנוהו בחמור של חרשים והיו מנסרין אותו והיה נוח ווי ווי דארגזית לבוראי. (שם פ' ע) ברחל בתך אפילו אתה נותן את הרשע בחמור של חרשים אין את מועיל ממנו כלום. (ב\"ב יז) אלא הא דתניא יש לחמור שלש מן האסטרוביל שהן ד' מן הקלת פי' ריחים של חמור אין בהן טיריא שאין חמור טוען בה אלא נקראת ריחים של חמור על שם העצים שנושאין אותה כי העצים שהיא מוטלת עליהן נקראין כמו העץ שהמטה מוטלת עליו נקרא חמור כדתנן (פ' יח דכלים) נקליטי המטה וחמור וחפוי טהורים וכן העץ אשר מפוח של נפחים סומך עליו נקרא חמור דתנן (שם פ' יד) חמור של נפחים טמא וכן העץ הסובל שידה או מגדל או תיבה דתנו רבנן חמור שתחת המלבן והספסלים שתחת הרגלים טהורין וכן חמרא דאוכפא וכך היא עשויה כמין כסא ועליה הריחים וזה אצטרוביל ואדם יושב כנגדה במקום גבוה ורגליו מתוחות למטה ומסבב הגלגל ברגליו וטוחן ולית ליה טיריא כלל ואין בהדבר אלא קול בלבד אבל ריחים דמתני' אית בם נדנוד וזהו דתנן (בפ\"ד דזבין) ועל חמור של ריחים של ידו כל כלי שנסמך עליו דבר נקרא בטיית חמור:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [אנהייפען. צוזאממען נעהמען] (בפרק ב' דעוקצין) והבצלים. שתמרן פי' כדכתיב ויצברו אותם תמרים:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [שוועלע] אדני כסף ואדניהם כסף ת\"י חמרין דכסף:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [לעהם] (כלים פ\"ג) מיחם שטפלו בתמר ובחרסית הנוגע בחמר טמא ובחרסית טהור פי' מלשון ותחמרה בחמר ובזפת:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [ווין] ויין חלבון תרגום חמר חדת מבשל:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [איק מאסס] זרע חומר שעורים תרגום כור זרע כור שעורים והוא י' אפות דכתיב מעשר הבת מן הכור וכתיב והאיפה והבת תוכן אחד להם:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [איין שטירנין] מעי מפלה תרגום לכרך דחמרא עוררו ארמנותיה שמה למפלה שויוהא לדמחמר' ערער תתערער תרגום שורי בבל פתיא איתחמרא איתחמרוי וכל חומה לארץ תפול וכל שור רם לארעא יתחמר:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [שווירוגקייטען] (פסחים נד) דורשי חמורות אמרי ענה פסול היה לפיכך הביא פסולין לעולם כבר פירשנו בערך המר:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [בונדיל איינע ארט בלומען] (שבת רז) מאי טוטפת אמר רב יוסף חומרתא דקטפתא כבר פירשנו בריש הערוך (גטין סט) לרשחתא ליתי אקיקא וכו' עד חומרתא דפילון. (קידושין עג) שייף מישחא מלי כוחלא תלי קמיעא תלי חומרא תלי פיתקא אין בו משום אסופי. (שבת סב) מאי רוכלת מר רב יוסף חומרתא דפילון. פי' קשר שיש בו מיני בשמים מעורבים כדמתרגמינן בלולה דפילא: <small>(א\"ב תרגום בפסוק ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך וריחא דגלגלוי כחומרא ופי' פילון בל' יונים פרחים ועשבים של ריח טוב)</small>:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [רינג, שלייפע] (עירובין סט) ההוא דנפק בחומרתא דמדושא פי' טבעת כדגרסינן (מ\"ק יב) יהודה נשיאה נפק בחומרתא דמדושא איקפד רבי אמי אמר רבי יוסף מאי טעמא איקפד וכו'. גלגל חומרתא כבר פירשתי בערך גלגל. (שבת קיב) בדחומרתא פי' מכנף כולהו ומעיילן בחומרתא דהיא כעין טבעת כגון לונאות דכד בעי מעיק והדר קטיר מאבראי דחומרתא וכד בעי מרווח. (יבמות קב) והאי דידן אע\"ג דאית ביה חומרתא קטירנא ביה מיתנא סנדל טייעא כתב ר\"ת שמענו שהוא כגון האי דקרו בלשון ערבי תאסומה דעבידא ליה לפי מדת חיסתוורא דכרעיה ועביד ליה חומרתא ומכנף רצועות דסנדל לכולהו ומעייל להו בחומרתא וכד בעי מעיק להו והדר קטיר מאבראי וכד בעי מרווח והאי סנדל דידן קטרינן ביה מיתנא כי היכי דלידק (זבחים כא) דמפקע ליה בחומרתא כי היכי דלישמעו וליתו:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [קניפפ] (גיטין סט) לברקתי ליתי עקרבא דשב חומרי פי' כעין חליות שגופו עשוי דק ועב כעין חידקי <small>(א\"ב גם זה לשון קשר הוא וכן אומרים חכמי הטבע שיש עקרבים ובזנבם חמשה קשרים ויש אחרים והם אכזרים אשר בזנבם שבעה קשרים)</small>:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [זאנד] (שם סט) וכי משתין משתין אסיסנא יבשתא בצינרא דדשא ונעיין בחומרתא דנפקא מיניה פירוש גרגר קטן כמו אבן:",
            "<b><big>חמר</big></b>   (כתובות י) מעברא ליה לחומרתא כבר פירשתי בערך גהץ:",
            "<b><big>חמר</big></b>   [ארטיקלין] (קדושין ט) ההיא גברא דהוה מזבין חומרי פתרייתא פירוש מיני סדקות:",
            "<b><big>חמש</big></b>   [פיניף] (ב\"מ נג) איבעיא להו חומשא מלבר או חומשא מלגו פי' חפץ שדמיו שמונים כספים צריך להביא כ' מבחוץ להשלימם ק' זה חומשא מלבר דהא מחוץ הבאת חמישיתם כ' והשלמתם ק' ואם דמיו ק' והוספת עליו כ' זהו חומשא מלגו שהוא חומש הקרן ואסיקנא שיהא הוא ותומכיו ה' וזה חומשא מלבר: (שם סד) היכי דמי בכדי שהדעת טועה אמר רב אחא בריה דרב יוסף עישורייתא וחומשייתא פי' שהיה מונה ה' ה' ומצא ה' טפי אמר טעה בה' ולא מצאם והוא הדין אם מונה י' י' פי' אחר כגון שמונה י' ומניח א' כדי לידע כמה עשרות הן יש לומר חזר וכללן במנויין ושכח ואין אינן מן המנויין לפיכך חייב להחזיר והוא הדין לחומשייתא. הבגד מטמא משום ה' שמות וכו' (פ' כז בכלים) פירוש מפני שהוא כלי קיבול ומושב ואהל ומטמא משום אריג שהשתי והערב אינו מטמא אלא בצרעתו משום ג' על ג' השק משום ד' שהוא כלי קיבול ומושב ומטמא באהל ומשום אריג העור משום ג' שהוא כלי קיבול ומושב ומטמא באהל והעץ משום ב' שהיא כלי קיבול ומושב כלי חרש משום אחד שהוא כלי קיבול. (כתובות נא ב\"ק נה) חמשה גובין מן המשוחררין ואלו הן פירות ושבח והמקבל עליו לזון בן אשתו ובת אשתו וגט חוב שאין בו אחריות וכתובת אשה שאין בה אחריות האי פירות ושבת היכי דמי וכו' פי' לשון חירות כלו' לא מן המשועבדין. (בילמדנו בריש אמור אל הכהנים) ה' דברים חייבין בחלה מן המקרא וכבר פירשתי בערך חט. ה' לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה החרש והשוטה וכו' (בריש תרומות ומפורש בירושלמי ובילמדנו בריש ויקחו לי תרומה) רבי שמואל בר נחמן שמע לכולהון מן הכא דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה פרט לעכו\"ם מאת כל איש פרט לקטן אשר ידבנו לבו פרט לחרש שוטה וזאת התרומ' אשר תקחו מאתם פרט לתורם את שאינו שלו (ב\"ך עט) ה' בקר ישלם תחת השור וד' צאן תחת השה תניא א\"ר מאיר בוא וראה כמה גדולה כוחה של מלאכה שור שבטלו ממלאכתו ה' שה שלא ביטלו ממלאכתו ד'. אמר רבן יוחנן בן זכאי בוא וראה כמה גדול כבוד הבריות שור שהולך ברגליו ה' שה שהרכיבו על כתיפו ד'. ה' פעמים כתובים ישראל בפסוק אחד (בריש ויקרא רבה פרשת הבן יקיר לי אפרים. ובילמדנו בריש כי תשא ובפסיק' דכי תשא) אמר רב יודן בוא וראה כמה חיבב וכו'. ה' אצבעות שנ יד ימינו של הקב\"ה כולן לסוד הגאולות אצבע קטנה בה הראה את נח התיבה שנאמר וזה אשר תעשה אותה וכו' ה' אותיות שנכפלו מכל אותיות שבתורה כולן לסוד הגאולה כ\"כ בו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים שנאמר לך לך מ\"מ בו נגאל יצחק מארץ פלשתים שנא' לך מעמנו כי עצמת מחד נ\"נ בו נגאל יעקב מיד עשו שנאמר הצילני נא פ\"פ בו נגאלו ישראל ממצרים שנאמר פקד פקדתי צ\"צ עתיד הקב\"ה לגאול את ישראל שנא' הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח. ה' שיעורן טפח שליא שופר שדרו של לולב אזוב ודופן סוכה (נדה כו) בגמ' שליא ושם מפורשים (מנחות מה) כל האמור בחומש הפקודים קרב במדבר כל האמור בתורת כהנים אינו קרב במדבר משבאו לארץ קרבו אלו ואלו. (סוטה לו) רבי חנינא בן גמליאל אומר לא כדרך שחלוקין בחומש הפקודים חלוקין באבני אפוד אלא כדרך שחלוקין בחומש שני פי' חומש הפקודים הוא ספר וידבר חומש שני הוא ספר ואלה שמות. (הוריות יג) חמשה דברים משיבין את התלמוד האוכל פת חיטין כל שכן חיטין עצמן והאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח והרגיל ביין ובשמים והשותה מים של שירי עיסה וכו'. ה' חטאות מתות (בסיפרי בפרשת חטאת נשיא):",
            "<b><big>חמת</big></b>   [וואסער לאגיל. באטיל] (כלים פי\"ט) החמת שהבצים שלה מקבלתו עמה ונפתחו טהורות שאין מקבלות כדרכן פי' כשפושטין הבהמה לעשות ממנה נוד פושטין עור הבצים עמה ויש להן בית קיבול ומיטמאין נחתכו מן העור אע\"פ שמקבלין טהורין. (שם פ\"כ) חמת חלילין טהורה מן המדרס פי' נוד קטן שעושין הרועין לזמר בו ולקבץ הבהמות וכן עושין אותו לוקחין עור הגדי וקושרין כל נקביו לבד משתי ידיו ובנקב אחד קושרין שתי חרנות קטנות ובנקב אחד קושרין שפופרת של קנה ובאותו קנה מניח פיו ונופחו ויוצא הקול מן הקרנות כמשתי שופרות ויש נקבים קטנים בצידי הקרנות ומחליף אצבעותיו על הנקבין ומזמר בהן: (שם פכ\"ד) ג' חמתות הן וג' תרמלין ה' (שם פכ\"ח) חמת שעשא' תרמל ותרמל שעשאו חמת:",
            "<b><big>חמת</big></b>   [פייער קרויט איין פפלאנצע]. (גיטין סט) לחינכי א\"ר יוחנן חומתי וממרו פירוש בלע\"ז פילט\"רו <small>(א\"ב עשב זה נקרא חומתי כי חם הוא במעלה רביעית ולכן נקרא בל' יוני עשב של אש)</small>:",
            "<b><big>חמת</big></b>   [ווטגן] (תרגום שני) בפסוק ויאמר חרבונא מחמת דמיני נסבין חמר דנסוכין ובלשון תלמוד מחמת החולי פי' בעבור ולעולם בא באות מ\"ם כמו בעבור באות בי\"ת:",
            "<b><big>חן</big></b>   [שאאס] ובחיקו תשכב תרגום ובחייניה שכבה. (ובחיקי' כתוב) וכן ואת נשי אדניך בחיקך. ויקחהו מחיקה ובחיקו יצא:",
            "<b><big>חן</big></b>   כדי שתתחונן דעתו עליו כבר פי' בערך חל:",
            "<b><big>חן</big></b>   [מיטלייד. ליבליכקייט] (יבמות לח) דלמא כתובת אשה שאני משום חינא פי' מאי טעמא אמרי בית שמאי נוטלות כתובתן דמש\"ה תקינו רבנן כתובה לאשה מספק משום חינא דכיון שיודעת שאפי' מספק נופלת כתובתה משמשת לבעלה ויעלת חן בעיני בעלה ואנן בעינן שתהא נושאת חן בעיני בעלה. (כתובות פד) ורבי אלעזר אומר כתובת אשה משום חינא פי' דכיון דידעא איתתא דמידחי בעלי חוב ויורשין לאחר מיתה מקמה תהא משרתת לבעלה בכל כוחה מחיים ומתוך כך תמצא חן לפניו ויהיה שלום בינו לבינה. (שם צו) בשלמא מן הנישואין משום מזוני אלא מן האירוסין מ\"ט עולא אמר משום חינא פי' בשלמא אלמנה מן הנישואין משום הכי מוכרת שלא בבית דין משום דאית לה מזוני ומזוני צריכה מיד ולא לאהדורי אבי דינא אלא אלמנה מן האירוסין דלית לה מזוני אלא כתובה מנה מאתים אמאי מוכרח שלא בב\"ד לצורך כתובה הא מציא לאמתוני עד דתשכח בי דינא דזבנא על פיו משום חינא כדי שימצאו חן בעיני בעליהן דמתוך דידעי דאיתת אלמנה בין מן הנשואין בין מן האירוסין תוכל לגבות כתובתה דלא תצטרך לחזר אחר בית דין בשביל חיבה זו תהא משרתת לבעלה ומתוך כך תמצא חן לפניו אלה פי' מגנצא. ורבינו חננאל פי' משום חינא שתקח ממון ותנשא בו ארוסה דלא נפיש חן דידה פי' שאין לה אלא מנה מאתים אבל גרושה אית לה גם תוספת ומפורש בירושלמי (בפרק הכותב) כדי שיהו הכל קופצין לישאנה אבל בעל חוב אינו נפרע שלא בפני הלוה וכן הלכה (שם סא) דאכלה כוורי הוו לה בני חינני פי' יפים בעלי חן. (סוטה מז) אמר רבי חנינא ג' חינות הן חן מקום על יושביו חן אשה על בעלה חן מקח על לוקחו וכענין הזה בערך בשר. (כתובות סא סוטה מט) רב הונא אשכח תומרתא דחינוניתא פי' תמרים שיש להם ריח יפה כלומר לכן הן בעלי חן. ס\"א דהינוניתא פי' שם מקום והתמרים שגדילות שם שמינות הן הרבה ולפיכך אין משהין אותן לפני שמש שיש להך צער:",
            "<b><big>חן</big></b>   [גונסט] (ב\"מ עא) מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו אמר רב כגון שבור מלכא. (ובהגדת ילמדנו באם כסף תלוה) זה שאמר הכתוב מרבה הונו בנשך ותרבית וגו' כיצד היה ישראל צריך ללות ובא נכרי ללות ואמ' מוטב שאלוה לעכו\"ם בריבית מללות ישראל שלא בריבית והלוה לו והעשיר לפי' שלמה צווח עליו מרבה הונו בנשך ותרבית לחונן דלים יקבצנו זה עשו ועשו חונן דלים הוא עושק דלים הוא אלא שהמלכות שומעת שהוא נושה בריבית מתגרה בו ונוטלין ממנו דימוסות מרחצאו' ואסטוניות שבמדינה וצורכי עוברים ושבים הוי לחונן דלים יקבצנו. (שבת נב) אין הרחלים יוצאות חנונות פי' בגמרא. (מ\"ק נה) בעת חנינתו אבד חנינא פי' בעת חנינתו דולד אבד חנינא אביו המחננו:",
            "<b><big>חנא</big></b>   [נאמע] בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי (ב\"מ ט כתובות כז) חנן הנחבא בירושל' שהיו חכמים רוצים למנותו פרנס ולא קבל והלך ונחבא ובגמ' שלנו מפורש אמאי קרו ליה חנן הנחבא שהיה מחביא עצמו בבית הכסא יותר מכל אדם:",
            "<b><big>חנג</big></b>   [פעסט מארק] (שבת נד ביצה לג) משום דמחזי כמאן דקא אזיל לחינגא פי' חינגא מלשון חג איד חגיגת גוים:",
            "<b><big>חנג</big></b>   [געזאנג שפיעל] (פסחים קי) שמע דקא תלו חינגא וקא משרן. (גיטין נז) ובהאי גיסא הלולי וחינגי ולא הוו ידעי. בתופין ובמחולות תרגום בתופין ובחונגין:",
            "<b><big>חנט</big></b>   [ווייץ] בעזרא חנטין כורין מאה כמו חטין:",
            "<b><big>חניו</big></b>   [נאמע]. (מגילה י) שמעתי שמקריבין בבית חוניו. (מנחות קט) אם הקריבה בבית חוניו לא יצא. ובגמרא מפורש שהיה בנו של שמעון הצדיק והלך לאלכסנדריא של מצרים ובנה מזבח והעלה עליו רבי מאיר אומר לשם ע\"ז ורבי יהודה אומר לשם שמים וכו' והגאון נקד חוניי:",
            "<b><big>חנך</big></b>   [בייאנאמע] (תענית כ מגילה כח) ולא קראתי לחבירי בחניכתי ואמרי לה בחניכתו פי' חניכתי שלא כניתי לו שם ולא בחניכתו שאפילו שם שכינו לו אחרים לא קראתיו. (גיטין פז) כתב חניכתו וחניכתה כשר פי' שם לווי ולא הזכיר שמו ממש:",
            "<b><big>חנך</big></b>   [גומען] (ב\"ק צה) ההוא תורא דהוו כייבין ליה חינכי פירוש חינכי למעלה מבית הבליעה קרוב לשינים. (חולין קג) כי פליגי בשל בין החניכי' מר סבר הרי נהנה גרונו בכזית ומ\"ס אכילות מעים בעינן פי' מקום החיך שהחיך הוא הטועם לאוכל:",
            "<b><big>חנם</big></b>   [זאננע בילד] תרגום של חמן והכרתי את חמניכם ואיקצץ ית חניסנסיכון:",
            "<b><big>חנם</big></b>   [שלייער] תרגום של רעל הנטיפות והשרות והרעלות:",
            "<b><big>חנף</big></b>   [שמייכלער]. (סוטה מב) כת לצים כת חנפים כת שקרים כת מספרי לשון הרע וכו':",
            "<b><big>חנק</big></b>   [ווירגען] (שבת נז) בקטלא עסקינן האשה חונקת את עצמה כדי שתראה כבעלת בשר. התפתחי מוסרי צוארך תרגום איתפסקי חנקי צואריכון. (שם סז) מותר ליחנק בשבת פי' מי שחש בכריסו אוחזין אותו בעקבו וורידי' שלו למעל' מכתפיו בעיקר צוארו וכובשין עד שיבלטו עיניו ויבטל שעה אחת ודומה לחנוק ומתרפא פי' אחר מי שיש לו כאב בראשו ממשמין בוורידים שלו ונראה כמו שיחנק. פי' אחר מי שנפל לו עצם בגרונו אוחז אותו אדם אחד ברגליו ואחד אוחזו בלחייו ומתיחין אותו עד שישוב העצם למקומו פי' אחר מכניסין אצבע לתוך פיו ודוליהו (פסחים קיב) אם בקשת להחנק התלה באילן גדול פי' אם רצית לשאול בדבר איסור כלומר שאתה צריך לדון דין חמור בדין נפשות שאל לחכם גדול ועשה כהוראתו:",
            "<b><big>חנות</big></b>   [גיוועלב] (גיטין סז) ר\"ש חנות מיוזנת פי' חנות מקושטת מכל מיני סחורה אף הוא היה מלא מכל מיני חכמה ספר אחר מזוינת ופירוש נאה (שבת סו ע\"ז ח) בחניות למאי הילכתא וכו' עד אמרו מוטב ניקים ונגלי ממקום דכתיב ביה ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום מלמר שהמקום גורם פי' מקום חוץ מלשכת הגזית היה בהר הבית ושמו חניות כדגרסינן (ר\"ה לא) וכנגדן גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחניות ומחניות לירושלים ומירושלים ליבנה:",
            "<b><big>חס</big></b>   [לאטיך] (פסחים לט) בחזרת ובעולשין חזרת חסא מאי חסא דחס רחמנא עלן ולמה נמשלה מצרים כמרור לומר לך מה מרור זה תחילתו רך וסופו קשה שמע מינה חזרת חסא ומרור אחד הן. התורה חסה על ממונן של ישראל שנאמר והשקית את העדה ואת בעירם:",
            "<b><big>חסד</big></b>   [גנאדע, ליעבעי פרום] (סוטה כא) הוא היה אומר חסיד שוטה וכו' היכי דמי חסיד שוטה כגון דטבעה איתתא בנהרא ואמר לאו אורח ארעא לאסתכולי בה ואצילה. (ירושלמי) ראה תינוק שטבע בנהר אמר אחלוץ תפילי ואצילנו עד שחלץ תפיליו מת התינוק (בב\"ר פרשת פז) ויקנהו פוטיפר לא יעזוב את חסידיו חסידו כתיב ואיזה זה יוסף. (ובילמדנו פרשת כי ימוך) ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל וכי עם כל בני ישראל עשה והלא לא עשה ד אלא עם משה בלבד שנאמר קראן לו ויאכל לחם אלא כל העושה עם אחד מגדולי ישראל חסד כאילו עושה עם כל ישראל. (כתובות יז) ובית הלל אומרים כלה נאה וחסידה:",
            "<b><big>חסד</big></b>   [אדער לאס]. (שבת כח) יד לחסידה תיקצץ פי' מקום שהקיז דם:",
            "<b><big>חסחוס</big></b>   [אויער לעפפעל] (תרגום ירושלמי) ונתתה על תנוך אזן ותתן על חסחיס תרגום בדל אזן חסחיס דאודן ובעל הערוך גרס סחוס עיין שם:",
            "<b><big>חסיין</big></b>   [מאגער] תרגום ירושלמי דקות בשר וחסיין בבשריהון:",
            "<b><big>חסית</big></b>   [צוויבעל געוועקסע] (בפרק ט דתרומות) המנכש עם הנכרי בחסיות. (ובפ' י) חסית של תרומה. (נדרים נח) המנכש עם הנכרי בחסיות אוכל מהן עראי ומעשרן ודאי פירוש בערך דבר. (ובמגלת איכה) כלו בדמעות עיני ששה דמעות הן שלשה יפות לעין דמעה חסית קטנ' ס\"א שום דמעת הקילורי' ודמעת החרדל ושל שחוק יפה מכולם ושלש רעות הן לעין דמעת הקבר ודמעות הבכיה ושל תשחור קשה מכולם מעשה באשה אחת שהיה לה בן תשחורת וכו':",
            "<b><big>חסך</big></b>   [צירוקה אלטין, שפארען]. (דמאי פ\"א) רבי שמעון בן גמליאל אומר לא יחסוך מפני שממעט ממלאכתו של בעל הבית פירש רבינו דניאל ב\"ר יחיאל לא יפחות גרוגרת מאכילתו ליתנה. תרומת מעשר מפני שממעט מלאכתו של בעל הבית שאין לו כח לעשות מלאכה כשאינו אוכל הרבה ותניא לא ישכי' אדם עצמו וירעיב עצמו מפני שממעט במלאכתו של בעל הבית וכן מפורש בירושלמי (בריש כלים) וחסוכי כלים וחסוכי בגדים במגע. (עירובין כח) חסוכי בנים לא יאכלו פי' לשון חיסור כמו לא חשכת את בנך (פסחים מח) אמר רב פפא ש\"מ גריען חיטי חסיכתא וכולי פי' דקות ורעות כדמתרגמינן חסיכתא ובישתא. (מציעא סט) קא מקבלי עלייהו חסכא דנחשא פי' דכמה דמקלי נחשא בצרי דמיה. (מנחות קט) עשר מנורות עשה שלמה וכל אחת ואחת הביא לה אלף ככר זהב והכניסוהו אלף פעמים לכור והעמידוהו על ככר אחד ומי תסיך כולי האי וכו'. כמעט קט תרגומו חסוך הוה תוביך:",
            "<b><big>חסל</big></b>   [ענטוועהנען] עד יגמל הנער עד דאיתחסיל עד גמלך עד גמלה:",
            "<b><big>חסל</big></b>   [פאלענדען, אויף צעהרעו] (תרגום ירושלמי) ויתם הכסף וחסיל כספא תרגום עד תמם עד זמן דחסילו והוא לשון מקרא יחסלנו הארבה ותרגומו יחסליניה גובא:",
            "<b><big>חסס</big></b>   [פערשליססען. געשטערקט] (שבת נג) ולא פרה בחסום שבפיה. (ב\"מ צב) מת נפשך אם חסמת פטור אף פועל אם חסמת פטור פירוש מה נפשך כשאתה עומד בכרמך אם אי אתה אוכל פטור אף פועל אם עשית עמו תנאי על מנת כן אני משכירך ואתן לך כך וכך שלא תאכל פטור. (פרק י\"ו דכלים) המלקוט של בקר והחסוס שלו פי' כמו מצודה קטנה של תבלים שחוסמין בה פי הסור והגמל. הסלים של עץ כשיחסום ויקנב פי' מלשון לא תחסום כיון שגומר אדם הקופה או הסל וגומר שפתו היא חסמה וכן פירש (פ\"ד בכלים) חומר בשירי כלי נצרים מבתחילתן תחילתן אין מקבלין טומאה עד שיתחסמו (פ' י\"ג בכלים) המעצד והאזמל והמפסלת והמקדח שנפגמו טמאין ניטל חסומן טהורין פי' בפי החרב ובפי הסכין ובפי הקרדום ובחודו של מקדת נותנין ברזל טוב ששמו צר בלשון קודש וחוסמין פיהן בו שיהא חד לחתוך יפה ובלעז נקרא אצר\"ו ובלשון ישמעאל טבר והוא איצטמא לפרזלא דגרסינן (ביצה לג) אין מלבנין את הרעפים מאי קא עביד ברעפים חדשים עסקינן מפני שצריך לחסמן פירוש לסתום נקביהן. (בויקרא רכה אחרי מות פרשת כשושנה) רבי אלעזר חסמא אזל לחד אתר אמרון ליה חכים ר' למפרס על שמע חכים רבי למיקרב אמר לאו אמרו ליה על מגן קרון לך רבי נתכרכמו פניו והלך אצל רבי עקיבא אמר לו מה לך פניך חלניות תני ליה עובדא אמר ליה צבי רבי דייליף אמר ליה אין תיב אזל לתמן אמרון ליה חכים רבי למיפרס על שמע אמר להון אין חכים רבי למיקרב אמר להון אין אמרון הא חסים אלעזר והוה קרו ליה אלעזר חסמא (בב\"ר פרשת ג) והשקה את כל פני האדמה אמר ר' אלעזר ב\"ר שמעון אין הארץ שותה אלא לפי חסימה חזיה דהוה קא מחסם כבר פי' בערך הסס:",
            "<b><big>חסן</big></b>   [אונפערטיגטער פלאקס] (שבת כ) לא בחוסן ולא בכלך פי' פשתן שתינו מתוקן ולכך נקרא חוסן שהוא קשה כמו חסין מל' והיה החסון לנעורת:",
            "<b><big>חסן</big></b>   [גרוסער קארב] נהרסו ממגורות תרגום איתפגרו חסניא. (פ' יו בכלים) פטיליא טמאה וחסינה טהורה פי' קופה גדולה שנותנין בה דגן ועשויה מן הוצי וחוסניא לשון רבים וחסינה לשון יחיד ובל' ישמעאל הודי:",
            "<b><big>חסן</big></b>   [ערווערבען] תרגום צדיקים ירשו ארץ צדיקיא יחסנון ארעא בהנחל עליון גוים באחסנא עלאה פממיא:",
            "<b><big>חסס</big></b>   [איין ארט ארביס] (פסחים מא) רב פפי שרא בי ריש גלותא למימת בחסיסי היינו קמחא דאבשונא. וי\"מ מיני עדשין <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו גרסינן שרי ליה לבורדקאי דריש גלותא)</small> (נדרים מט) רבא אכיל ליה בחסיסי:",
            "<b><big>חסף</big></b>   [קרעציג ווערדען] (שבת קלג) אמר שמואל האי מאן דמשי אפיה ולת מנגב נקטא ליה חספניתא פי' כעין קרום הצומת בעור הפנים ותתקלף:",
            "<b><big>חסף</big></b>   [טעפפער ווערק] (בדניאל) די חסף תרגום כלי חרש מן דחסף:",
            "<b><big>חסר</big></b>   [פעהלבאהר] מחוסר כפורים פירוש שטבל והעריב שמשו ועדיין לא הביא קרבן כפרת מחוסר בגדים פי' כהן גדול שמחוסר מח' בגדים והדיוט שמחוסר מד' בגדים מחוסר זמן כבש שפחות מבן ח' ימים ושור או שה ששחט את האם הבן מחוסר זמן ואסור לשוחטו עד למחר:",
            "<b><big>חף</big></b>   [צעהנע] (עדיות פ\"א כלים פכ\"ב) כסא של כלה שניטלו חפוייו בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין (שם פכ\"ב) על כסא שניטלו ב' מחפוייו זה בצד זה שר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרים. (שם פי\"ג) פותחת של עץ וחפון שלה של מתכת טמאה. (ובפ' יד) היו בו חפון ונקבים טמא. (שבת פא) רבי יהודה אומר כדי לעשות חף אמר עולא חפי פותחת פי' שינים של עצם ויש של עץ ויש של מתכת ויש חפין בנגר שהן תלויים ועומדין כקבורים בתוך העץ שהוא בית הנגר ובעץ שהוא הנגר נקבים מוכנים להם שמתכוונין נגדם נופלין ונכנסין בהן ואלה הן של גל ובהם נסגר והמפתח יש בו חפין בולטין מכוונין כנגדן מכניסין אותו בחלל שבנגר וחפין מעלין את חפין של גל והוא נפתח שבדלת טהורין לעולם מפני שהן מחוברין בקרקע ושבמפתח טהורין עד שיפקעו ואז הוויין מכלל הכלי <small>(א\"ב תרגום וחשריהם הכל מוצק וחיפיהון)</small>:",
            "<b><big>חף</big></b>   [שיידע איבערצאג] (בסוף כלים פי\"ו) חפוי האלה והקשת והרומח הרי אלו טהורין זה הכלל העשוי לתיק טמא ולחפוי טהור (כלים פי\"ח) נקליטי המטה וחמור וחפוי טהורין. (כלים פרק כ\"ו) עור שעשאו חפיו לכלים תרגום מכסה חופאה ולמשקלות טהור אם עשאו כדי לכסות בו המשקולות טהור. (מועד קטן ג) (מכות כא) המנכש והמחפה בכלאים לוקה פי' המכסה הזרעים בעפר לוקה משום לא תזרע כרמך כלאים. (חולין נט) וכנפיו חופין את רובו פי' מכסין. באפר יתפלשו תרגום בקיטמת יהון חפיפין. (סוטה כב) חפו גרדי (מ\"ק י\"ג) בשלמא כיתנא חזי לחפיפא פי' לכסות נזייתא דשיכרא לצורך המועד (מעשר שני פ\"ב) כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה פי' כסוי שלה. (במגילת איכה) נביאיך חזו לך שוא ותפל דהוון מסיין על חפוי:",
            "<b><big>חף</big></b>   [טרויא היממעל] (סוטה מט) תנא אף על חופת חתנים גזרו מאי חופת חתנים זהורית מוזהבת. (כתובות יז) מישחא דחפופתא קאמר מר פי' שמן של בשמים שמתוקן לחופות:",
            "<b><big>חף</big></b>   [טרויר] (זבחים נד מגלה כו) והיה בנימן הצדיק תצטער עליה שנא' חופף כל היום פי' חופף ל' צער כדתרגמינן יהא מגין עלוהי. וכתיב תתן להם מגנת לב תרגומו חפיפות ליבא:",
            "<b><big>חף</big></b>   [קראצין] (שבת לא) היה הלל חופף את ראשו (סנהד' צה) אבישי בן צרויה הוה חייף רישיה. (ב\"ק פב) ושתהא אשה חופפ' וטובל' (שבת נ) חופף ומפספס אבל לא סורק (ביצה לה) נזי' לא יחוף באדמה מפני שמשרת את השער. (נדה סו) לא תחוף בנתר. (שבת ו) אימר דאמר רבי אליעזר צידי רשות הרבים כרשות הרבים דמו היכ' דליכא חיפופי היכא דאיכא חיפופי מי אמר פי' מי שבונה כותל סמוך לרשות הרבים כדי שלא יזיקו גמלים ושוורים ובני אדם את הכותל מביאין אבנים שיש להם קרנים וקובעין אותן בכותל ומוציאים את ראשיהן מעט לרשות הרבים כדי שלא יזיקו גמלים ושוורים ובני אדם את הכותל שלא יתחככו בכותל ויהרסוהו ולדברי הכל לאו כרשות הרבים דמו ועיקרו מן חיכוך כמו שאמרינן בסוטה הני דחייפי גונדי ובזה הפי' משמש גונדי כמו גידודי וכן כאן במקום העשוי להתחכך בו ויש שקובעין בצד כותליהן עמוד או קונדס (כתובות כד) משום חיפופי רשות הרבים פי' שמא עוברי דרכים נתחככו בהן וטימאו החיצונות (ע\"ז לט) רבי עקיבא איקלע לגינזק אייתי לקמיה ההוא מינא דהוה דמי לחיפושא חפייה בדיקולא חזא ביה קילפי ושרייה. (יומא פד) ר' הונא בריה דרב יהושע הוה קאיה בשוקא חף ביה ושלח שדנהו למניה קמיה: (גיטין סח) כי נקיט ליה ואתי מטא דיקלא חף ביה שדייה. וליתליה בסיפי בבא דכי עייל חייף ביה וכי נפיק חייף ביה. (שבת עז) ונחש לחפפית פי' אחת ממיני שחין ותמיד צריך בעלה לחכך אותם ולחפף אותה כמו ששנינו ויקח לו חרש להתגרד בו ורפואתה בנחש שמרתיחין אותו בשמן זית ושפין אותה ומן הטינוף מתכנס על העור:",
            "<b><big>חף</big></b>   [אבשווענקען] תרגום ושטף חף וחפא:",
            "<b><big>חפה</big></b>   [פעל הויט] דמליח וקמיח (שם עז גיטין כב) שלש עורות הן מצה חופה רפתא מצה כמשמעו מה מצה דלית בה שאור ולא שום דבר אלא קמת עצמו אף האי עור נמי חופה דמליח ולא קמיח ולא עפוץ וכו':",
            "<b><big>חפה</big></b>   [וועבר קאמם] (שבת צו) ודילמא גבי הדדי הוו יתבי ומטו תהדדי כחופה פי' מגיעין זה לזה כמסרק שמכה בו על היריעה:",
            "<b><big>חפאטיקין</big></b>   [קונסאל] (בילמדנו בריש ואלה תולדות יצחק) שני גיים שני גאים עשו משלח חפאטיקון ויעקב משלח קתדרין: <small>(א\"ב פי' חפאטיקון בלשון יוני איש רומיי מעולה במדרגת הממשלה עיין ערך איפטיא)</small>:",
            "<b><big>חפן</big></b>   [פויסט. האנדפאל] (מעשר שני פ\"ב) אם בלל וחפן לפי חשבון פי' תפש מלא ידו:",
            "<b><big>חפס</big></b>   [קליינער זאק] (גיטין כז ב\"מ כ) מצא בחפיסה או בגלוסקמא (גמרא) מאי חפיסא אמר רבה בר בר חנה חמת קטנה:",
            "<b><big>חפס</big></b>   [זיכטען] תרגום ויחפשוהו ממטמונים וחפסין ליה מן טומעיא:",
            "<b><big>חפץ</big></b>   [וואנטש, געפאללען] (בב\"ר לו זאת אות הברית) כתוב אחד או' וכל חפצים לא ישוו בה כתוב אחד אומר וכל חפציך לא ישוו בה חפצים אלו מצות ומעשים טובים חפציך אלו אבנים טובות ומרגליות. (ירושלמי בפרק קמא דפיאה) חפצים אלו אבנים טובות ומרגליות חפציך אלו מצות ומעשים טובים שנאמר כי באלה חפצתי:",
            "<b><big>חפץ</big></b>   לבד מחמצי וחפצי עיין ערך הפץ כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>חפר</big></b>   [קארטאפעל] (ב\"ב קכד בכורות נב) חפורה והוו שיבלי שלופפי והוי תמרי פי' כגון שחח ונעשה שבלים וכיוצא בו שופפי והוי תמרי. (יבמות סג) אמר רבא מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה פי' מי שיש לו במאה זוזי חיטי נזרעין בקרקע אינו מרויח שיאכל אלא מלח וירק. (בסוף פסיקתא דעשר תעשר) אם נתת לי מן התפוריות ומן הקטניות אף אני יש לי ליתן לך מן החפוריות ומן הקוטניות. יתן יי את מסר ארצך אבק ועפר בא לוי אצלך וכו':",
            "<b><big>חפר</big></b>   [גראבען בערגווערג] (כתובות עט) גפרית מחפורת של צריף רבי מאיר אומר קרן וחכמים אומרים פירי אמר רב שר שלום יש חכמים ששמעו מפי הראשונים יורות של אבנים שנפסלים מההר שאין להם טהרה עד שנכנסין לכבשן ויש חכמים ששמעו כלים הבאים מן הזרניך וכן פי' (ע\"ז לג) יורות כלי נתר אין להן טהרה עולמית מאי כלי נחר אמר רבי יוסי ב\"ר אבין כלי מחפורת של צריף. למלח נתנו תרגומו למחפורין דמלח יהין:",
            "<b><big>חפרע</big></b>   [פרעה קעניג פאן עגיפטען] (בילמדנו וארא אל אברהם) מד' בני אדם שעשו עצמן אלוהות ונבעלו כנשים תירם ונבוכדנצר ויואש ופרעה וכו' פרעה מניין שנאמר פרעה חפרע מהו חפרע שהיה זכר ופרע עצמו כנקבה וכן הנביא מקנטרו ביום ההוא יהיה פרעה מלך מצרים כנשים:",
            "<b><big>חפש</big></b>   [ענטלעדיגען] ויתחפש שאול בשי\"ן כתוב שיצא חפשי מן המלכות ולבש בגדים אחרים (בויקרא רבה בריש אמור אל הכהנים):",
            "<b><big>חפש</big></b>   [פראכט. הערליכקייט] בבגדי חופש לרכבה תרגום בלבוש דיקר לרתיכין:",
            "<b><big>חפש</big></b>   [פרייא] (נדה עו) במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המלות <small>(א\"ב אלו שלשה ערכים ענין אחד להם)</small>:",
            "<b><big>חפושית</big></b>   [קעפפר] (ע\"ז כח) ניתי תרבא דחיפושיתא גמלניתא. (חולין סז) הולך על ארבע זה עקרב כל לרבות את החפושית ואת הדומה לחפושית. (פרה פ\"ט) חפושית בין כך ובין כך פוסלת פי' היא התולעת השחורה ובלע\"ז סקרווייו ובלשון ישמעאל כנפוסא ויש אומרים בלטולא:",
            "<b><big>חפושית</big></b>   [פיש אהנע שיפען אין פלוס פעדערן] (ע\"ז כח) רבי עקיבא איקלע לגירזק אייתו לקמיה ההוא מינא דהוה דמי לחיפושה פי' דג טמא:",
            "<b><big>חפשית</big></b>   [שוים] (במגילת איכה) סי' אשר תלאתה בה יורה דחפשושיתא לגוויה <small>(א\"ב פי' זוהמא)</small>:",
            "<b><big>חפת</big></b>   [זוים ערמער] (שבת צב) בין פונדתו לחלוקו ובחפת חלוקו <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב ובשפת חלוקו)</small> (יומא עו) ובלבד שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו (שקלים פ\"ג יבמות קב) ותנן נמי אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל. (ובב\"ד. פרשה עה) עם לבן גרתי דהוה רבהון דרמאי יהיבתיה בחיפתי לההוא גברא לא כל שכן. (בפ' פא) מקניהם וקניינם וגו' סכרין למיחפת ואתחפון פי' הוא בית יד של חלוק שעל זרועו בלשון ישמעאל גי\"ב:",
            "<b><big>חץ</big></b>   [שיידע וואנד] (עירובין כז) ר' יהודה אומר אף בבית הקברות מפני שיכול לחוץ ולאכול (גמרא) תנא מפני שיכול לחוץ בשידה תיבה ומגדל. (שביעית פ\"ג) אבל עושהו חייץ פי' מחיצה (מכשירין פ\"ג) המוריד את הגללים ואת כלי הבקר בשעת הקדים למים בשביל שיחוצו פי' לעשות מחיצה בפני המים כדי להתקבץ. (אהלות פט\"ו) חצצו מארצו פי' עשה לו מחיצה מלמטה כלומר מקרקעית הבית. (ובסוף מקואות) תפלה של ראש בזמן שהיא חוצה פי' חוצצת המים להכנס לתוכה:",
            "<b><big>חץ</big></b>   [טהיילען] (ב\"ק לד) וגם את המת יחצון פחת שפחתתו מיתה מחצין בחי פי' כל מה שנפסד השור במיתתו ונחתת מדמיו תצי ההפסד משלם לו מן החי. (ב\"ב טו) מאי וסר מרע א\"ר אבא בר שמואל מנהגו של עולם חצי פרוטה חנוכי איוב מדנפשיה יהיב. ס\"א איוב ויתרה משלו פי' כששוקל התגר מעותיו למוכר ונמצאו מכריעות חצי פרוטה הולכין אצל חנוני ולוקחין פירות בפרוטה ומחלקין אותן ביניהם ואיוב היה מוותרה ומניחה למוכר (פסחים כב קדושין נו) ולהך תנא דמפקי ליה להאי קרא ובעל השור נקי לדרשא אחרינא לחצי כופר ולדמי ולדות (ב\"ק מא) ת\"ר ובעל השור נקי ר\"א אומר נקי מחצי כופר וכו'. (נדרים פג) אלא אמר אביי אין כזירות לחצאין ואין קרבן לחצאין.",
            "<b><big>חץ</big></b>   [דרויסען] (יומא נה זבחים כז) חוץ ופנים בחדא זימנא גמר:",
            "<b><big>חץ</big></b>   [פייל] (סוטה ט) חצי אכלה בם חצי כלין והן אינן כלין:",
            "<b><big>חץ</big></b>   [גראבען] תרגום יקרוה עורבי נחל נחצוניה עורבי דנחלא:",
            "<b><big>חצב</big></b>   [אויסהוען דרייא פיס] (עירובין פה) מי סברת דעבידא כשורה לא דעבידא כי חצובה פי' כשורה כסדר כחצובה דעבידא כמין כ' יוני והאמצעית היא בין שתי חצרות ושתים החיצונות נמשכות ויוצאות מחוץ לחצרות ואין משתמשות החצרות הללו בתוך שני החרבות הללו אלא על ידי זריק' מיהו זריק' מן החצר על החרבה תבוא מלמעלה למטה וזריקה מן החרבה לחצר היא ממטה למעלה לפיכך זריקה של חצר היא בנחת וקרובה היא לשלשול לפיכך נותנין לה וזריקה של חרבה בקושי היא פי' כחצובה כג' רגלי קנקן כשורה עומדת על הסדר אחת עם אחת (מציעא כה) בעי רבי ירמיה כשיר מהו וכו' פי' כשיר עגול כצמידין כשורה זה בצד זה כחצובה זה למעלה מזה במקום מורד כסולם נתונין כסדר בארץ והפרש ביניהן פי' אחר כחצובה נעוצין על דופנן וזקופין על הארץ כדלי שחוצבין בו מים מן הנהר כסולם שמונחין מקצת זה על זה ויוצאין זה מזה בשליבות ובמעלות הוי דרך הינוח או דרך נפילה (ב\"ב פג) כיצד הן עומדין רב אמר כשורה ושמואל ואיתימא רבי יוחנן אמר כחצובה פי' שהן משולשין שנים זה כנגד זה והג' יוצא זנב כמו שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב. פי' אחר כמו בקבוק שהוא עגול כן הן עומדים בעגול ושני הפירושים ענין אחד הן:",
            "<b><big>חצב</big></b>   [וואססר קריג] (ברכות ס) חצבי חיוורי דמליין סריקתא פי' כדים לבנים מלאים יתושים. ס\"א חצבי חיוורי דמליין קיטמא כך אלו התלמידים שהוסיפו אין מעשיהן כלום (פסחים קג) רב שישא בריה דרב אידי קפיד אחצבא פגימא (שם קיא) צעא אחצבא קשה לעניותא. (סוכה כט) חצבא ושחיל בר ממטלליתא. חצבי לנהרא פי' בערך כגני. (ברכות כב) רב נחמן תקן חצבא בת ט' קבין. (כלים פ\"ג) מלחמיות ועד חצבים גדולים כלוג פי' כדים גדולים <small>(א\"ב פי' חצב בלשון יוני מין כלי וכוס ובפרט של אנשים כפריים ובנקודות אחרות בלשון יוני גביע)</small>:",
            "<b><big>חצב</big></b>   [איין גראז ווחס אין די טיף וואקסט] (שבת קכח) ת\"ר מטלטלין את החצב מפני שהוא מאכל לצבאים. (ובב\"ר פ' לב) ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל הכניס זמורות לפילין חצובה לצבאים זכוכית לנעמיות (כלאים פ\"ח) אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצב שתהא מקירו פי' מקירו שיהא לו צל. יש מפורשין לשון קור (ב\"ב נו) חצובה בנכסי הגר מאי חצובה א\"ר יהודה אמר רב שבו תיחם יהושע לישראל את הארץ. (ביצה כה) חצובה מקטעה רגליהון דרשיעיא פי' עשב הוא שיורדין שרשיו בארץ אמות הרבה ולא ינעו הנה והנה מלשון לחצוב להם בורות ונקרא אדר\"א אם יגזול אחד משדה חבירו חופרין עד שימצאו וזה החצובה ומתפרסם זה הגזלן הנכנס לשדה חבירו פי' לפיכך רגליהון דרשיעייא כלומר זה העשב לא נזהר במצוות ויורד בכחו ואינו נוטה אילך ואילך והרשעים נצטוו ומפירין ומניחין דרך הישרה ומעקמין וחומסין ונקרא בלשון ארמי יבלא:",
            "<b><big>חצב</big></b>   [שטיין ברוך] (ב\"מ קי) תנו רבנן החצב שמסר לסתת הסתת חייב. (ובתורת כהנים) והכהן הגדול מאחיו ושגדלוהו משל אחיו וכו' ומצאוהו חוצב ומלאו עליו המחצב דינרי זהב. לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו. (שביעית פ\"ג) שיעור הגדר י' טפחים פחות מכן מחצב אינו נקרא גדר אלא מחצב כלומר גדר בינוני. לא תבנה אתהן גזית תרגום ירושלמי חציבין <small>(א\"ב לשון פסוק זה ובורות חצוביה אשר לא חצבת)</small>:",
            "<b><big>חצב</big></b>   [ציקער ראהר] (ע\"ז יג) ר\"מ אומר אף דקל טב חצב ונקלווס פי\"בגמ' חצב קשבא פירוש קנה שעושין ממנה הסיכ\"ר והוא מתוק:",
            "<b><big>חצד</big></b>   [געטריידע שניידען] תרגום זרעו קציר זרעא וחצדא:",
            "<b><big>חצדד</big></b>   [ארטם נאמע] (יומא עז) הוו קיימי אגודא דנהר פפא אמעברא דחצדד פי' מקום שמו חצדד והמי' היו שם קלים שהיו יכולי' לעבור ברגל משם:",
            "<b><big>חצל</big></b>   [מאטטע] (סוכה כ) תנן (עדיות פ\"ג) כל החוצלת טמאות טמא מת דברי ר' דוסא הן מחצלות ממש וכבר פירשנו בערך בודיא:",
            "<b><big>חצן</big></b>   [בינדל] חוצני פשתן כבר פי' בערך בודיא:",
            "<b><big>חצן</big></b>   [טשאגען] (שבת קכג) אמר אביי חרבא דאושכפי וסכינא דאשכבתא וחצינא דנגרי ביתד של מחרישה דמו. (עירובין לה) לא צריכא דבעי מרא וחצינא. (יומא נט) מוליכו בקתחא דנגרי וחצינא. חרש ברזל מעצד תרגומו נפחא מברזלא חצינא וכן תרגום מעשה ידי חרש במעצד <small>(א\"ב כן נקרא בלשון יוני עיין ערך חזינא)</small>:",
            "<b><big>חצן</big></b>   [פרייאגייסט] (מגילה כד) הרי זה דרך החיצוני' כלומר לא עבד כשורה:",
            "<b><big>חצן</big></b>   [דער לוירינדער] הכינו האורבים תרגום אתקינו חיצניא:",
            "<b><big>חצף</big></b>   [שטרענג פרעך] אפם כי עז העם תרגום ירושלמי חציפין קשי פנים תרגום חציפי אפין. ועז פניו ישונה תרגום וחציף אפין מתחלפין ארחתיה מטב לביש (בפסיקתא דשובה) חציפא נצח לבישא פי' חצוף נוצח לרע:",
            "<b><big>חציצא</big></b>   [איין האממער] (בתרא עג) חציצא דבר נגרא פירוש רש\"י גרזן או מעצד ולפי דעתי חצינא גרסינן לפיכך לא הביאו בעל הערוך:",
            "<b><big>חצר</big></b>   [פארע לויך] (כלים פרק י\"ז) א\"ר יהודה לא הוזכרו רמוני בדן וחצירי גבע אלא שיהיו מתעשרין ודאי בכל מקום פי' כרישי' ממקום שנקרא גבע והן מקומות בין הכותים כדתניא לא הוזכרו רמוני בדן וחצירי גבע של בין הכותים אלא שמתעשרין ודאי בכ\"מ הקונה אותם ואלו חצירי גבע מתעשרין ודאי בכ\"מ הקונה אותם אם במקומם אם במקום אחר מעשר ודאי עשר ממאה מקום שהכותים מודיעים מעם הארץ שהן וודאי לא עישרו והלוקח מעם הארץ ספק הוא ומעשר דמאי אחד מכל מאה כמו תרומת מעשר וזה כמו ואת החציר ואת הבצלים:",
            "<b><big>חצר</big></b>   [פארהויף] (כלים פ\"ז) חצר הכירה בזמן שהיא גבוה שלשה אצבעות וכו' (ב\"ק יב) והא דתניא קנה בעודן עליו וכי עודן עליו מאי הוי חצר מהלכת הוא וחצר מהלכת לא קנה וכו'. (גיטין כא) ואמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכו' מאי טעמא דערים בצורות ביהודה דלא ניידי. (נדה מז) וחד מתני חצר צורית דתנן (פ\"ג במעשרות) ואי זו היא חצר שחייבת במעשר רבי ישמעאל אומר חצר צורית שהכלים נשמרים בתוכה מאי חצר צורית אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שכן בצור מושיבין שומר על החצר. (מנחות כח) לא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה כנגד אולם חצר כנגד עזרה. (ברכותיח) אזלבתריה לחצר מות פי' בית הקברות חצר שהמתים מוטלין בה (יומא פד) מי שנשכו כלב שוטה מאכילין אותו מחצר כבד שלו <small>(א\"ב תרגום ואת יותרת הכבד וית חצר כבדא)</small>:",
            "<b><big>חצצרת</big></b>   [הארן טראמפעט] (שבת לו סוכה לד) ערבה גזולה חצוצרתא שיפורא וכו' פי' עכשיו חצוצרות כשרה ואותו שקורין שיפורא פסול וכן הקרוים צפצפה עכשיו כשרה ללולב וערבה פסולה פתורא בתחילה קורין לקטנה בזמן הזה קורין כן לגדולה בזמן הזה קורין לבית הכוסות הובלילא ואם נמצא מחט בהובלילא טריפה ואם בא גט אשה מאותו מקום שקורין בולסיף אין צ\"ל בפני נכתב ובפני נחתם שהיא בבל (ובב\"ר) בולסיף בלל שפת. ס\"א בורסיף פי' בורסיף בור מן הספר שהעומד באוירו של מגדל משכח את התלמוד:",
            "<b><big>חצצתא</big></b>   [פרידהויף] (בב\"ב קלג) דיירי דחצצתא היכי דייני פי' בית הקברות וקרא עליה בעתה אחישנא כלומר עדיין לא הגעת להוראה בעתה תמצאנה:",
            "<b><big>חק</big></b>   [בעשטוממונג. שפייז] (עירובין נד) א\"ל רב לרב המנונא ברי אם יש לך אוטיב לך כי אין בשאול תענוג ולמות יתמהמה וחם תאמר מה אניח לבני ולבנותי חק בשאול מי יודה לך פי' חוקם ועסקם בקבר מי יגיד לך שתדע היאך עמידתם פי' אחר מזון אם יהיה להן מי יגיד לך כמו לחם חקי:",
            "<b><big>חק</big></b>   [ארט. ווייזע. געברויך] (חולין מא)",
            "<b><big>חק</big></b>   [איינגרייבען] (שבת קג) זה הכלל לאתויי מאי לאתויי דחק קפיזא בקבא פי' שעשה חקיקה סימן לידע היכא דוכתא דקפיזא כמו שנתות הין בהין. יוחנן חקוקה (פסחים ג) פי' סופר כמו הוי החוקקים. (ישעיה י) וי\"מ על שם חוקוקה נקרא שהיה משם דכתיב ויצא משם חוקוקה. פתוחי חותם ת\"י גלף חקיין. כתובת קעקע ת\"י חקיין. (פכ\"ב בכלים) וחכמים מטהרין עד שיחוק בו פירש' בערך כופת:",
            "<b><big>חק</big></b>   [גרונדלאגע] (ריש עירובין ובזבחים פ' ק\"ק) (מנחות צז) חיק האמה זה יסוד אמה רוחב זה סובב וכו':",
            "<b><big>חקל</big></b>   [פעלד] (שבת יב) אבל דחקלייתא מידע ידיעי פי' הדיוטות הדרים בשדה (תרגום שדה העיר חקל קרתא):",
            "<b><big>חקר</big></b>   [פורשטין] (סנהד' מ) מנא ה\"מ דבעינן שבע חקירות פי' מנה הכתוב ז' מדות ודרשת א' וחקרת ב' ושאלת ג' והוגד לך ד' ושמעת ה' ודרשת ו' ודרשו השופטים ז' ומקשינן כי ז' אלו בג' פרשיות ג' בעיר הנדחת וג' בעבודה זרה ואח' בעדים זוממין ולמה לא תאמר כל פרשה יש לה חקירות כמניין מה שכתוב בה שהרי היה לו לכותבן כולן כאחת ומפרקינן כיון דדמיין להדדי מהדדי ילפן לפיכך כתב בכל אחת מקצת ואקשינן נמי הא לא דמיין להדדי אלא כל אחת לחודיה סי' פצט סוף והתראה והאיך תאמר ילפן מהדדי ופרקינן בהיטב היטב ילפן מהדדי בדיקות במה הרגו בסייף הרגו או בארירן הרגו בדיקות אמר אחד איני יודע ואפי' ב' אומרים אין אנו יודעין עדותן בטילה מאי שנא פי' חקירות כי אמרי ליה באי זה יום וקאמר איני יודע עדותן בטילה דאיכא למימר להכי אומר איני יודע דשקרי נינהו ומסתפי דלא ליתו סהדי ומזימי להו ואמרי והלא ביום פלוני עמנו הייתם והשתא הואיל דאמרי איני יודע במאי מצי איניש להזימן הויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה הלכך לא הויא עדות. בדיקות כי אמר אחד איני יודע להכי עדותן קיימת דהוה ליה עדות שאתה יכול להזימה דאע\"ג דאמרי אין אנו יודעין אם בסייף הרגו אם בארירן הרגו הא מכל מקום מסהדי יום קטלא ואכתי מצי סהדי למימר להו ביום פלוני עמנו הייתם הלכך הויא עדות שאתה יכול להזימה ועדותן קיימת:",
            "<b><big>חקרה</big></b>   [ארטס נאמע] (ערכין לג) חקרה של גוש חלב מצודת ציון תרגום חקרה דציון. ודוד אז במצודה תרגום ודוד אז בחקרה <small>(א\"ב כמו אקרא עיין שם)</small>:",
            "<b><big>חד</big></b>   [לאך] (פיאה פ\"ד חולין קלב) חורי הנמלים שבתוך הקמה הרי הן של בעל הבית פי' ולא חשוב שכחה ושלאחר הקוצרים העליונים לעניים דאמרינן נפלו בשעת קצירה והתחתונים של בעל הבית דאמרינן חורי נמלים הן. (ירושלמי) רבי יהודה בשם רבי שמואל העליונים לעניים בלבנים והתחתונים לבעל הבית בירוקים פירוש לבנים הן המבושלים ואיכא למימר בשעת קצירה נפלו ירוקין שאינן מבושלים דודאי מקודם לכן נפלו ותנן איזה לקט הנושר בשעת בצירה וספק לקט לקט מנין שנאמר עני ורש הצדיקו עד ובמתנותיו לא תטה וכו'. (גיטין מה קידושין נו ערכין ל) לא עכברא גנב אלא חורא גנב אי לאו עכברא חורא מנא ליה וכו'. (פרק ו' במקואות) כל המעורב למקוה כמקוה חורי",
            "<b><big>חד</big></b>   המערה וסדקי המערה מטבילין בהן כמו שהן:",
            "<b><big>חר</big></b>   [קוכען] (ביצה כא פרק ג' דעדיות) להיות אופין פתין גרוצות וחרי. (ירושלמי) אלא שמתוך שאתה מייגעו אף הוא אינו אופה אלא צרכו וחרי רבי אחא שמע לה מן הדה מה חרי האף הגדול הזה כלומר לעשות חררות גדולות אף הוא פירוש אחר חררות אפויות גדולות רבנין שמעין לה מהדה והנה שלשה סלי חרי כלומר חררות גדולות הראויות למלך. (ב\"ק כא) כלב שנטל את החררה פי' עושין חור בארץ ומחמין אותו באש ואופין בו לחם ונקראת חררה על שם החור שאפויה בו. עוגות מצות תרגום ירושלמי חררן פטירן. ועוגת שעורים תרגום חררה (נדה סז) (בכורות כא) בהמה גסה ששפעה חררת דם פי' חתיכה מלשון חררה. (פ' י\"א דכלים) העושה כלי מן העשת מן החררה פי' עושין מן הברזל ומן הנחשת כמין עוגה מפני שמבקשים לעשות כלי ממנה והיא תחילת הכלי. (פיאה פרק ה) המעמר לכובעות ולכומסאות ולחררת (ירושלמי) חררה גלגל וי\"א הנשדף מן הזרע:",
            "<b><big>חד</big></b>   [פייער אויס שאהרען] (חגיגה ד) נקיטא מתוארא ומחריא תנורא. (ע\"ז לח) אי נמי שיגר גוי ואפה גוי ואתא ישראל חריי חרורי שפיר דמי פי' מחתה בגחלים:",
            "<b><big>חד</big></b>   [קאטה] (גיטין ע) קורטמי דחרי. <small>(א\"ב פי' רש\"י כרכם הגדל בקרקע מזובל בזבל צאן)</small>:",
            "<b><big>חד</big></b>   [איין פאלק וואש וואהנען אין דיא העלען] (שבת פה) תרי שמריחין את הארץ:",
            "<b><big>חר</big></b>   [צארן] ויחר אף שאול ביהונתן (ערכין יו):",
            "<b><big>חר</big></b>   [וויס. געלכערט] חור כרפס ותכלת מאי חור רב אמר חרי חרי פי' יריעות שהיו מנוקבין כדי שיראו אלו את אלו פ\"א בגדים נאים הראויין לבני חורין ממילת לבנה הציע להם פי' צמר נקי וחוור:",
            "<b><big>חר</big></b>   [אונפלוטה] (פסחים קיא) חרי חמימי בדיקולי חדתי פי' רעי רותח בסל חדש שלכם בזען לפומייכו נשי חרשייתא יבקע לפומייכו אותן חרי נשים כשפניות קרח קרחייכו יקרח קרח שלכם פרח פרחייכי יפרח פרח שלכם שאתם מכשפין בו איבדור תבלונייכו יהא מפוזר תבלין שלכם שאתם מכשפין בו למוריקא חדתי שמכשפין בנו אדחננכי וחנני לא אחיתי לגו עד שירחם עלי הקדוש ברוך הוא ועליכם לא באתי ביניכם וקרחננכי וחנני יקרח קרח שלכם ויחונני שדי ס\"א קרקרייכו ופי' דלעותיכם פרפרייכו פירוש פירורין תבלונייכו פי' תבלין קרחננכי יקרר חסדכם חן הוא חסד. לאכל את חוריהם כבר פירשנו בערך דביון. (תענית י) נהילא דבתר מיטרא פסק מיטרא וסימניך חריא דעיזי פי' מטר דקה של אחר המטר חריא דעיזי שמוציא רעי לבסוף דק מהולתא נפה שבתחלה מוציא קמח דק ובסוף עבה. ויש אומרים רדיא דעזי פי' כיון שאינו בא בקילוח אלא כעין שותת טיפה טיפה לא נשאר בו כלום חלב:",
            "<b><big>חר</big></b>   [פרייא] חמשה גובין מן המחוררין כבר פי' בערך חמש (גיטין פו) ופטיר מן חרורי ומן עלולי:",
            "<b><big>חרב</big></b>   [יאהניס בראד בוים] (בריש מעשרות) החרובין משינקדו וכל השחורים משינקדו. (ירושלמי) תנא רבי חנינא בר פפא חרובין שלשולן הוא חנטן וכל השחורין כגון ענבי הדס וענבי סנה משינקדו תנא רבי חנינא משיעשו נקודות נקודות שחורות. ויש מפרשים משינקדו זרע שבתוך. (ערכין י) דתנן (ב\"ב עא) המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה:",
            "<b><big>חרב</big></b>   [שווערד] (פ' ח' דשביעית) אבל קוצה היא בחורבה. (כלים פכ\"א) בחרב ובבורך ובביצול טמא פי' חרב בלשון ישמעאל סייף והוא העץ שתופס בו האיש החורש ידו נכנס בתוך העץ וכו' שנים עצים שהן לחים והוא דבוק בסיכת פנדא שהוא את ומנין שהוא כן דתניא החרב שפרשה עם יתדות המחרישה הרי זה טמא מפני שהוא מנקב חוליות של באר והוא דומה לברזל שנוקבין בו אבן שעל הבור העץ שנכנס בתוך האת שמו בלשון ישמעאל סכתא פנדא. חרב הרי הוא כחלל כבר פי' בערך חל חרבא דאושכפא (שבת קכג) קנה של זתים פי' אזמל של אשכף כמו תרגום חרבות צורים אזמילוון והוא שמגרדין בהן העורות:",
            "<b><big>חרב</big></b>   [איין וויסטע געביידע] חרבה מחזרת לבמליה כבר פירשתי בערך גזל. (סנהד' עא) מקום היה בתחום עזה והיו קורין אותו חרבהא סגירתא פירוש חורבה של בית המנוגע:",
            "<b><big>חרב</big></b>   [גרינדינג] בגרב ובחרס תרגו' ירושלמי בחרבונא ובחרסונא <small>(א\"ב ובנוסחאו' דידן יש גרסא אחרת)</small>:",
            "<b><big>חרברין</big></b>   [פערבלענדען] במקצת נוסחאות תרגום ירושלמי בסנורי' בחרבריה בנוסחאו' אחרות כתו' חברברין ובאחרות חיוורוריא וזו היא גרסת בעל הערוך בערך חור:",
            "<b><big>חרנא</big></b>   [זאננען שטויב] (יומא כ) והאי חרגא לא שמיה והיינו דאמר נבוכדנצר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין (נדרים ח) אמר אביי שמע מינה האי חרגא דיומא מסי פירוש מה שמתנסר מן הרקיע שנראה בחמה:",
            "<b><big>חרגול</big></b>   [איין היישיריק] (שבת סז) בביצת החרגול גמ' דעבידי לה לשיחלא פי' כאב האן (ירושלמי) טב לאודנא וחרגל מין חגב הוא כדכתיב ואת החרגול למינהו:",
            "<b><big>חרד</big></b>   [שרעק] (נדה לט) שחרדה מסלקת את הדמים:",
            "<b><big>חרדל</big></b>   [זענף] וחרדל מצרי (בפסחי' כח כלאים פ\"א):",
            "<b><big>חרדלות</big></b>   [וואסער גראבען] (עדיות פ\"ה) מטבילין בחרדלית כדברי בית שמאי ובית הלל אומרין אין מטבילין (וכן בפ\"ה במקואות). (חגיגה) וחרדלית של גשמים עובר' ביניהן פי' נחל שיורד ממעלה למטה ויש בו ג' גממיות שהן חפירות כל אחת למטה מחברתה וגומא' העליונה והתחתונה של מ' סאה ואמצעית של מ' סאה הוצרך לומר והאמצעית של מ' כדי להכשיר חרדלית של גשמים שעוברת ביניהן ומצטרפין שכל מקום שהוא פחות ממ' סאה מי גשמים פוסלין אותו. תניא בתוספת מקואות (בפ' ד') איזהו חרדלי' מי גשמים הבאין מן המדרון פי' מדרון הוא קטפרס והוא מורד ההר כדכתיב והם במורד בית חורון ועיקר הדיבור חרדלות שגדלו מן מורד ההר לתוך שוקת קטנה שהיא חפירה. (חולין לא) מהו דתימא נגזור משום חרדלית של גשמים. פי' אחר כיון שעולה הים בזעפו מנתק מים ביבשה ומתקבצים במקום אחד ונקרא חרדלית וכן כשמתקבצין מי גשמים נקרא חרדלית של גשמים והוא כשלולית זו ששנינו הנחל והשלולית. (ב\"ק סה) מאי שלולית מקום שמי גשמים שוללין רבי יוחנן אומר שמחלקין שלל לאגפיה <small>(א\"ב פי' חרדרא בלשון יוני זרם מים שיורד ממקום שפוע למקום מדרון והוחלף אות רי\"ש באות למ\"ד והפכו באפסר ודקר)</small>:",
            "<b><big>חרדון</big></b>   בערך חברבר:",
            "<b><big>חרז</big></b>   [דורך באהרען] (חולין צד) אמר רב חריזים הרי הן סימן פי' דץ ביה קוץ או מידי אחרינא בשנים או בשלשה מקומות כדאמרינן (ב\"מ קיו) קני דחירזא זה סימן. (יבמות עה) ההוא גברא דסליק לדיקלא וחרזיה סילוא בבצים. (גיטין פט) סתם בדידיה קיימא דאיבעי מחריז נפשיה בסילוא ולא ניים פי' מכה עצמו בקוץ שלא יישן: חרז [אויף ציללען] (מציעא כא) ומחרוזות של דגים אני מחרז דברי תורה לנביאים (בויקרא רבה) <small>(א\"ב פי' דבר מתוקן בסדר מלשון צוארך בחרוזים שהן מרגליו' סמוכות בסדר ומענין זה שיר חרוזי)</small>:",
            "<b><big>חרחבן</big></b>   [איין ביטער קרייטיכטץ] (פסחים לט) בתמכא ובחרחבינה ובמרור (ובגמרא) בחרחבינין פי' מין עשב מר:",
            "<b><big>חרחלין</big></b>   (עיין עיקר שלפניו ופירושו מין עשב מר):",
            "<b><big>חרחר</big></b>   [גראבייזען] (כלים פי\"ג) חרחור שנפגם טמא עד שינטל רובו פי' בלשון מקרא מעדר פ\"א שופת' דמרא בלשון חכמים וחותך מב' צדדים (שם פכ\"ה) משבעה לחרחור ומארבעה לדרבן. פי' אם היה ארכו שבעה טפחים יעשה ממנו בית יד לקרדום ואם היה ארבעה טפחים יעשה ממנו דרבן. (שם פכ\"ט) שירי חרחור מלמטן שבעה י\"מ העץ שמנהגין בו הבהמה:",
            "<b><big>חרחר</big></b>   [פערזענקט] (בריש טבול יום) והחרחור יותר מכאצבע פי' מקים שיחר וישרף הלחם שמו חרחור:",
            "<b><big>חרחר</big></b>   [אינטעררייכערן] (בסוף עוקצין) בית שמאי אומרים משיחרחר איכא דאמרי משיהרהר פי' משיביא עשן ויעשן להבריח הדבורים כאילו מחרחר ריב עם הדבורים מן לחרחר ריב ופירוש משיהרהר משיחשוב מחשבה לרדות הדבש:",
            "<b><big>חרחר</big></b>   (שבת סו) חרחר נחית בלע נחית חרחר פי' תתבלע ותרד כמו בחור <small>(א\"ב חד חד גריס)</small>:",
            "<b><big>חרט</big></b>   [בערייען] תרגום בפסוק דודי שלח ידו מן החור לא צבן למחרט ולמתב ליתיה ענין נוחם וחרטה:",
            "<b><big>חרטום</big></b>   [פליגעל שנאבעל] (פ' ד' בתמיד) הראש בימינו וחרטומו כלפי זרועו. (חולין קכא) תנן התם (בריש טהרות) החרטום והצפרנים וכו'. (ובמגילת איכה) חרטומא דסנדלא פי' פיו של עוף ושל בהמה ושל סנדל נקרא חרטום בל' ישמעאל כרטום:",
            "<b><big>חרית</big></b>   [צווייג] (שבת קכו) חריות של דקל שגרדן לעצים. (פסחים כב) איכא בינייהו קני וחריתא <small>(א\"ב פי' ענפים של דקל עיין ערך אלטין)</small>:",
            "<b><big>חרך</big></b>   [אבזענגען] (שם כא) לא צריכא שחרכו קודם זמנו (ובסוף הפרק' לא נחרוך איניש תרתי שבלי בהדי הדדי (יומא סח) אמר רבא דשויוה חרוכא איכא בינייהו. (ב\"מ פד) יומא חד יהבו ביה רבנן עינייהו חרכו שקיה קרו ליה רבנן קטינא חריך שקיה (ע\"ז לח) האי גוי דחריך רישא <small>(א\"ב לשון מקרא הוא לא יחרך רמיה צידו)</small>:",
            "<b><big>חרך</big></b>   (תגרי חרך שבירושלים בעל הערוך גריס הרך עיין שם):",
            "<b><big>חרם</big></b>   [קריגצייטען] (ב\"ב לח) דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמי. וכן (כתובות יח) מוד' ר\"י פי' סיכסוך איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר (נדרים כז) נודרין להרגין לחרמין ולמוכסין (ע\"ז כה) חרם עכו\"ם שהושיט יד לחבית:",
            "<b><big>חרם</big></b>   [נעץ] (נדרים כ) נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים. החרם טמא מפרי זוטו (פ' כג בכלים שם פ' כח) מן החרם טהור פי' שיח' בלישנא דרבנן והוא מצודה כדכתיב האשה אשר היא מצודים וחרמים וכתיב משטח חרמים. (ב\"ק פא) מלא חבל חרם בדרום פי' חבל של רשת:",
            "<b><big>חרם</big></b>   [גראבען] (עירובין מז) תני רבי חייא חרם שבין תחומי שבת פי' חריץ:",
            "<b><big>חרם</big></b>   [הייליגען] (נדרים יח) אם חרם של שמיים נדר אסור ואם של כהנים מותר. (ערבין כח) תנו רבנן חרמי כהנים אין להן פדיון וניתנין לכהן ביון שהן חרמים כל זמן שהן בבית הבעלים הרי הן כהקדש לכל דבר שנא' כל חרם קדש קדשים הוא נתנן לכהן הרי אלו כחולין לכל דבריהם שנאמר לך יהיה. וכן (בתוספת ערכים) ג' חרמים הן אך כל חרם אשר יחרים איש לה' אלו חרמי כהנים כל חרם קדש קדשים הוא לה' אלו חרמי גבוה כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה אלו חייבי מיתות בית דין. (כתובות לז) כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה למה לי מיבעי ליה לכדתניא מניין ליוצא ליהרג ואמר אחד ערכו עלי שלא אמר כלום שנא' כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה וכו' אף קודם שגגמר דינו תלמוד לומר מן האדם ולא כל אדם רבי יוחנן בן ברוקה אומר נערך וכו':",
            "<b><big>חרם</big></b>   [אהנע נאזע] (בכורות מג) איזהו חרום כל הכוחל שתי עיניו כאחת פי' חוטמו שוקע בין עיניו ויכול לכחול שתי עיניו כאחת ויש מפרשים מלשון חרם כלומר אבוד החוטם:",
            "<b><big>חרמן</big></b>   [שלאנג] פתן תרגום פתן חרש חורמנא חרשא תרגום בבלי נחש עלי דרך כחיוי חורמן ישרי על אורחא:",
            "<b><big>חרס</big></b>   [שערבען, ציגעלערד]. (ב\"ק סט) תנן (במעשר שני פ\"ה) מציינין אותו בקזוזות אדמה פירוש סימניה כאדמה מה אדמה איכא הנאה מינה אף האי נמי כי פרקיה שרי לאתהנויי מיניה ושל ערל' בחרסית עי' סימניה כחרסית מה חרסית לית בה הנאה אף האי לית בה הנאה ושל קברות בסיד וסימניה דחוור כעצמות וממחה ושופך כי היכי דניחוור טפי. (שבת עח) חרסית כדי לעשות פי כור. (חולין פח) מכסין בזבל דק ובחול דק ובסיד ובחרסית. (פ\"י בכלי') בחמר ובחרסית ובכל דבר שהוא מתמרח פי' חמר כמו החמר היה להם לחומר. חרסית מין סיד הוא שחופרת אותו מן הקרקע וי\"א חרסית שמכתשין אותו ועושין אותו טיט שמו חרסית ובלע\"ז טישטוס\"א. (ובילמדנו בריש שלח לך) היו מסתכלים באבנים ובצורות של ארץ ישראל אם של צנומה הן פירותיה שמנים ואם של חרסית פירותיה רזין. שנים אנשים מרגלים חרש לאמר אל תקרא חרש אלא חרם שעשו עצמן קדרים כדי שלא יכירום בני אדם ויאמרו אלו מרגלים. כאור היוצא מבין החרסית כבר פירשנו בערך אור (ע\"ז פח) וחרם הדרייני פי' בגמ':",
            "<b><big>חרם</big></b>   [זאננע] (מנחות קי) מאי עיר החרס כדמתרגם רב יוסף קרתא דבית שמשא מאי משמע דהאי חרס לישנא דשמשא הוא דכתי' האומר לחרס ולא יזרח:",
            "<b><big>חרספתין</big></b>   [שיפפען] תרגום אשר אין לו סנפיר וקשקשת דלית ליה ציצין וחרספתין:",
            "<b><big>חרסת</big></b>   [מאנדע לברייא] (פסחים מ) אין נותנין את הקמת לתוך חרוסת. (שם קיד) הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ואע\"פ שאין חרוסת מצוה רבי אליעזר ברבי צדוק אמר מצוה מאי מצוה רבי יוחנן אמר זכר לטיט על כן עושין אותה מכל מיני מתוקין ומרורין וחומץ כמו הטיט שיש בו כל דבר:",
            "<b><big>חריע</big></b>   [זאפערען] (כלאים פ\"ב) אין סומכין לשדה תבואה חרדל וחריע. (ירושלמי) מהו חריע מוריקא (נדה נב ובסוף עוקצין) הפלפלין וחלת חריע נלקחין בכסף מעשר י\"א שזה חלת חריע פחות ממוריקה שהוא דק וזה רחב כאצבע והוא זול והנשים שפין ממנו פניהם:",
            "<b><big>חרף</big></b>   (נדרים י) חרק חרך חרף הרי אלו כנויין לחרם פירו' שמן הכ' או מן הק' או יין הפ' יכול לעשות חרם נזיח נזיק פזיח כינויין לנזירות שאם גורדין תוכו של ק' או תוכו של ח' או תוכו של פ' הוי נזיר וכן האחר:",
            "<b><big>חרף</big></b>   [פריאה צייטיג] (תענית ג) הא בחרפי הא באפלי פי חרפי אין נעצרין אפלי נעצרין משום דמעלי רוחות נמי רוח מצוי' לא מיעצר' רוח גדולה שאינה מצויה בכל עת נעצרת. חרפי ראשונים כמו בימי חרפי אפלי כמו כי אפילות הנה (נדה כד) איכא בינייהו חרפי ואפלי. (ר\"ה ח) בחרפתא דהוויין: (סנהדרין ע) כדא' להו רב חייא בר רבי אבא לבניה אחריפו עולו אחריפו פוקו אחריפו עולו שיהו מקדמין ועולין לעיבור החדש קודם שתחשך אחריפו פוקו כלומר שיצאו למחר לאלתר קודם החמה כדי שיהו הכל שומעין עיבורו והא דקתני אין עולין להן אלא ביום היינו דקאמר אחריפו עולו קודם שתחשך והא דתני בלילה היינו נמי כי האי ולהכי קרי ליה לילה דלגבי שאר היום לילה הוא דסמוך לחשיכה ותרוויהו חדא מילתא ננהו:",
            "<b><big>חרף</big></b>   [שארף זיינניג שטיטצעג] (שם יו) חריפי דפומבדיתא עיפה ואבימי בני רחבה. (הוריות יד) רבי זירא חריף ומקשי. (ב\"מ צו) אמר רבא לפום חרפא שבשתא פי' לפי חידודו לא עיין שאלתי. חרבות צורים תרגום איזמילוון חריפין אף תשיב צור חרבו תרגום ברם תתיב לאחור' חריפא סייפיה. (קדושין עג) חריפתא דנהרא אין בו משום אסופי פשרא יש בו משום אסופי. פי' חריפתא שפת הנהר פשרא כמו עקולי ופשורי פ\"א חריפתא מקום ששולל הנהר בכח אין נטבע לשם פישרא מים שאינן חיים יש בו משום אסופי דרוצה אמו שטובע דאי לאו דאסיפי הוה אלא מחמת רעבון שדיא ליה חסה עליה ולא שדיא ליה במקום מיתה ואית דאמרי איפכא חריפתא ישבו משום אסופי פשרא אין בו משום אסופי:",
            "<b><big>חרף</big></b>   [דיא הארע ניכט געצויגגען] (נדרים כ חרפופתא דרישא מתיא לידי עוירא דמני מתיא לידי שעמומית דגופא מתיא לידי שיחנא וכיבי: ס\"א ערבובתא פי' שמניע להתערבב שער ראשו שמתקבץ בו טיט וכנים ואינו רוחצו ואינו סורקו מכחיש מאור עיניו ומתיא לידי עוירא וערבובתא דמני שאינו מכבס בגדיו דגופא שאינו רוחץ גופו:",
            "<b><big>חרף</big></b>   [פריא צייטיג] תרגום שבע כבשות שבע חורפן):",
            "<b><big>חרפתא</big></b>   [שוואלב] תרגום ירושלמי והעטלף וחרפתא:",
            "<b><big>חרץ</big></b>   [גראבען] (בפ\"ח דכלאים) חריץ שהוא עובר בכרם. (ב\"ק נ) אחד התופר בורות שיחין ומערוה חריצים ונעיצים פי' בגמ' בור עגול שיח ארוך וצר חריץ רחב מלמטה וצר מלמעלה נעוץ צר מלמטה ורחב מלמעלה ומרווח מערה מרובעה ומסוככה (שבת צח) תנו רבנן חרוצים היו קרשים וחלולים היו אדנים (מנחות לד) ואם אין חרצן ניכר פסולות פי' היינו הפסיקן וצריך שיגיע חרץ למקום התפר פי' שיגיע חרץ למקום התפר אותו חרץ שבין בית לבית והתפר היא הגשה:",
            "<b><big>חרץ</big></b>   [אויגען ברעמען] (גיטין נו בגמ' לא היה סיקריקון) בחרוץ שבעין דוכתא דלדידן הוי מומא. (בכורות לט) חריץ של עין שניקב (בגמ') מאי חריץ אמר רב פפא תורא ברח בעיניה פי' שורה שחוץ מן העין שמכסה את העין וזהו בת עין:",
            "<b><big>חרץ</big></b>   [זאלץ וואסער גראבען] (ביהושע) משרפות מים תרגום חרצי מיא:",
            "<b><big>חרץ</big></b>   [מעכטיג ווערדן] אז תחרץ תרגומו בכן תיתקף:",
            "<b><big>חרץ</big></b>   [איין קליינעם טירכין מיט קארצע פיסע] (ב\"ק פ) מאי חולדת הסנאין אמר רב יהודה שרצא וחרצא איכא דאמרי חרזא וקטיני שקי ורעי' ביני ורדיני מאי שירצא דמחתאי שקיה <small>(א\"ב קטיני שקי פי' ששוקיה דקים דמתתאי שקיה פי' ששוקיה קצרים ושפלים אצל הארץ)</small>:",
            "<b><big>חרץ</big></b>   [לענדען] וישק שם במתניו תרגום ואסר שקא בחרציה:",
            "<b><big>חרצב</big></b>   [בונד] (שבת לא) כי אין חרצובות למותם ובריא אולם לא דיין להם לרשעים שאין חרדין ועצבין מיום מיתה וכו' (ובויקרא רבה בצו) כי אין חרצובות למותם לא ערערתם בחלאים ולא ציביתם בעונות אלא בריא אולם <small>(א\"ב פרשת כי תבואו אל הארץ ולא צביתים בעונות פי' לא קשרתים במתרים דקים כלומ' אפילו ביסורים דקים לא יסרתים וזה פי' לציבין לעונות עיין שם)</small>:",
            "<b><big>חרצן</big></b>   [טרויבען קערען]. וזג כבר פירשנו בערך זג:",
            "<b><big>חרק</big></b>   [מיט דיא ציין קריטצען] רבי יוחנן בן נורי אומר אף החרוקות (בסוף פרה) פי' כמו חרק עלי שינימו. ויחרקו שן. ויש לומר שאותו היד של כלי הוא של פרקים ויכפול אותו לאחוריו כדגרסינן (שבת מו) לענין מנורה של חליות דאית בה חירקי <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב דאית בה חידקי)</small> (גיטין מז) כל חד וחד כד מחייה חד חיתא חרקינהו לשיניה:",
            "<b><big>חרק</big></b>   כינוי חרם (נדרים י):",
            "<b><big>חרק</big></b>   [פערטרעטער] גברא דדני בחריקאי בעל הערוך גריס הרקאי עיין שם:",
            "<b><big>חרר</big></b>   [ארטס נאהמע] (יומא סח) ג' מילין היו מירישלים ועד בית חרורו (גמ') שמע מינה בית חרורו במדבר קאי <small>(א\"ב בנוסחאות חדודו כתוב)</small>:",
            "<b><big>חרר</big></b>   [לאך] (כלים פי\"ג) מחט שניטל חרירה או עוקצה טהורה פי' מחט יש לה ב' ראשים ראש אחד לתפירה שמו חרירה שעושה בה חורים בבגד וראש אחד להכנס בה החוט הוא עוקצה כמו עוקץ של אתרוג ויש אומרים אפכא חרירה מקום שמשימין בו החוט מלשון ויחוב חור בדלתו שהוא נקב:",
            "<b><big>חרש</big></b>   [צויבערן] (מנחות כט) (חיילין פד) א\"ר יוחנן כס דחרשי' ולא כס דפושרין וכו' פי' תרגום ומכשפה חרשא כלומר מוטב כוס שיש בו מיני מכשפות מכוס דפושרין שלא הוחמו כל צורכן:",
            "<b><big>חרש</big></b>   [אקערן] (מכות כא) יש חורש תלם אחד וחייב עליו משום ח' לאוין וכר פירוש חורש בשור ובחמור אחד (פסחים מז) שנאמר לא תחרוש בשור ובחמור ואלו שור וחמור מוקדשים חייב בשור אחד ובחמור אחד כל אחד בפני עצמו כלאים בכרם שנים שביעית ויום טוב שנים כהן ונזיר בבית הטומאה שנים הרי שמונה לאוין (בריש גמר' דמשקין ובירושלמי בריש משקין ובריש פרק שמיני במעשר שני) היה חורש בינתים:",
            "<b><big>חרש</big></b>   [וואלד] (שבועות ו) א\"ל רב פפא לרבא הי חשיב אמר ליה בחורשיה קא אכיל בתמיה כלומר מי נהוג לאכול ביער במקום שאין בני אדם מצויין שאין אתה מכיר גדולתו ודאי קיסר עדיף. ורב האי גאון פי' בחורשא מכת עיין בלשון ארמי נקרא חורשא וכשהיה מקום בגופו של אדם שתוחבו וצריך חפיפה אמר קא אכיל ליה והכי קאמר רבא על רב פפא כששאלו איזהו חשוב מלך פרס או מלך רומי בחורשה קא אכיל ליה כלומ' שמי שעומד במקום מלך פרס ושואל איזהו חשוב הוא איש מלחמתו מכח עין תוחבו וכאלו תובע עיניו להתעוור כי היה מנהג מלכי פרס כל מי שמיקל מלכותן מעוורין עיניו פשיטא שבור מלכא ומחוי ליה ותיכול כל ארעא ותדושינה ותדוקינה פי' הראה לו בידו קיסר עדיף דכתיב ביה ותיכול כל ארעא אבל אי אפשר לומר בגלוי. (ב\"ק פא) ושיהו מרעין בחרשין פי' ביערים וכן תרגום יער חורשא <small>(א\"ב תרגום על גל יסבכו די על איגר שרשוי חרשין בנוסחאו' שלנו (בב\"ר) לחרישת קנים גרסינן ובעל הערוך גרס רחישת עיין שם)</small>:",
            "<b><big>חרש</big></b>   [שטילל] (גיטין לא' רוח קדים חרישית מאי חרישית אמר רב יהודה בשעה שמנשבת עושה תלמים בים כמו לא תחרוש א\"ל אי הכי היינו דכתיב ותך השמש על ראש יונה פי' אי הכי דאמר' דקשה וצונן הוא ומאי ותך השמש אלא ש\"מ חם הוא מאי חרישי' שמשתק' כמו והחריש יעקב. וחם הוא שמשתקת שאר רוחות הצוננין: (שם פא) החרש והמסגר אלף בשעה שפותחין נעשו חרשים והמסג' כיון שסוגרין שוב אין אחרים פותחין:",
            "<b><big>חרש</big></b>   [מיינסטער] (בפסיקתא דכי תשא) אם תכחוש את האויל במכתש של חרשין אין את מועיל ממנו כלום פי' אומנים:",
            "<b><big>חרש</big></b>   [ערדערן געפפס] (פ\"ט דכלים) חרשין שנשתמש בהן משקין טמאים ונפלו לאויר התנור והוסק התנור טמא שסוף משקה לצאת פי' כלי חרש שנשתמשו במים טמאים ושאבו מהן:",
            "<b><big>חרת</big></b>   [טינט] (שבת קד מגלה יח גיטין יט) קנקנתום אמר רבא בר שמואל חרתא דאושכפי (נדה יט) איזהו האדום כדם המכה והשחור כחרת פי' חרת הצביעה שצובעין בה העורות. פי' אחר חרת דיו דהכי גרסינן בגמרא אמר רבה בר בר חנה חרת שאמרו דיו תניא נמי הכי שחור כחרת וחרת שאמרו דיו וכו' על כן אמרו כחרת כשחור שבו <small>(א\"ב עיין ערך קנקנתום ופי' חרתא דאושכפי דיו הרצענים וכן שם קנקנתים בלשון רומי)</small>:",
            "<b><big>חרת</big></b>   [איינשניידען] חרושה על לוח לבם תרגום תריתין על לוח ליבהון:",
            "<b><big>חרת</big></b>   [טייטעל צווייג] (סוכה לב) חרות פסול דומה לחרות כשר (ובגמ' רבי יהודה אומר יאגדנו) אימא חרותא בעינא כפות וליכא טי' חרות הוא חרותא והן חריות של דקל. (ב\"ב קסא גיטין לו) רב צייר כוורא ורבי חנינא צייר חרותא פי' צייר חריות של דקל. (גיטין פז ב\"ב קא) דעביד להו כי חרותא תי' עביד הכוכין כחריות של דקל שגדילין באלכסון ואינן גדילין שוין:",
            "<b><big>חרותא</big></b>   [לינג פערהערטונג] בידי שמים כשרה (חולין נה) פי' בידי שמים ראתה הברק או שמעה הרעם ופחדה ונתיבשה הריאה כשרה אבל ראתה בהמה אחרת שנשחטה וכיוצא בזה ופחדה ויבשה הריאה שלה טריפה:",
            "<b><big>חרתא</big></b>   [ארטסנאמע] דארגיז עיר הסמוכה לבגדד כרחוק פרסה:",
            "<b><big>חש</big></b>   [שטילן] (פ\"ה דשקלים) לשכת חשאים היתה במקדש יראי חטא מתנין לתוכה בחשאי ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי. (יומא מד פרכין יו) הקטרת מכפר על לשון הרע יבא דבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי. עתים חשות (חגיגה יב) <small>(א\"ב תרגום דממה וקול אשמע חשאי וקל סוגאין אשמע)</small>:",
            "<b><big>חש</big></b>   [שמערצען, ליידען] (עירובין נד) חש בראשו יעסוק בתורה שנא' כי לוית חן הם לראשך וגו' כי יתחמץ לבבי תרגום ארום יחוש לבי. (שבת קמ) אשקיין חד כסא וחשאי בנפשי מבינתא דרישי עד טופרא דכרעאי פי' נצטננתי מסתפינא דילמא מנכו לי מזכוותאי שמאד הייתי מצטנן ועושין לי נס שאנצל ומנכין לי מזכיותי. פי' אחר חשאי בנפשי נהניתי מאד ומר עוקבת' דדש ביה ולא הוה ליה הנאה כל כך:",
            "<b><big>חש</big></b>   [אורט וויא טראסטינס וואקסען] (פסחים מ) ההיא ארבא דחיטי דטבעי בחישתא פי' טבעה במקום קנים והיהבו מים.(ב\"ב קמג) הנית בנים כחושק של קנים. והר הבית לבמות יער (דירמיה ודמיכה) תרגום לחישת חורשא. בחיטי מנית תרגום בחיטי דיחוש. מה הדם דחוש בעלים כך היתה אמנו לאה רחושי בבנים ס\"א דחוסה וכבר כתבנו בערך דחס ומסתברא דהוא העיקר:",
            "<b><big>חשאי</big></b>   [פפלאנץ ארט] (שבת קכח) קורנית חשאי פירוש בלעז סטוריי\"א <small>(א\"ב צתרי הוא שטוריאה והוא עשב הנקרא בלשון ישמעאל צעתר אבל חשאי זה שמו בל' ישמעאל עיין ערך קורנית)</small>:",
            "<b><big>חשב</big></b>   [דענקען] (כלים פכ\"ב) רבי יוסי אומר אינו צריך מחשבה וכן הדולפקי פי' אם נשברו ב' רגלי השלחן נעשה טרסקל ומקבל טומאה ואף על פי שלא חשב בדעתו לעשותו טרסקל. (שבת נח) כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה פי' היה לו עור וחשב לעשותו שטוח אף על פי שלא נעשה מקבל טומאה כדין שהוא עשוי אבל אם היתה קטבניא וחישב לעשותו עור אינה יוצאה מתורת כלי במחשבה עד שיעשה בה מעשה כדתנן (כלים פכ\"ב) שלחן שניטלה אחת מרגליו וכו'. (בפרק קמא דפיאה ירושלמי) מחשבה טובה הקב\"ה מצרפה למעשה דכתי' אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וכו' מחשבה רעה אין הקב\"ה מצרפה דכתיב און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' הדא דתימא בישראל אבל בגוים חילופי' וכו':",
            "<b><big>חשב</big></b>   [רעכנען] (שבת קנ) חשבונות של מילך פי' מילך אורחים כדכתיב ויבא הלך כלומר מותר אדם לחשב אורחיו הקרואים כדתנן מונה אדם אורחיו ואת פרפרותיו. (מה לך כתוב) חשבונות של מה בכך כגון חשבונות של חיילות של מלך כך וכך הוצאות המלך אלף יכיוצא בו אמר לו מה בכך כלומר מה הנאה יש לך וזהו חשבונות שאינן צריכין. פי' אחר חשבונות של מלך כך וכך הוצאות המלך כך וכך שאמר אדם לחבירו מה הוצאות בכך כלומר בזה הבנין ולטעמיך תקשי לך היא גופה אמרת של מה בכך מותר והדר אמרת אסור אלא לא קשיא הא דאית אגרא דאגירא גביה אסיר למימר כך הוצאתי ליכא אגרא דאגירא גביה מותר:",
            "<b><big>חשד</big></b>   [פערדעכטיג זיין] (פסחים פה פ' כיצד צולין) הפגול והנותר מטמאים הידים רב הונא ורב חסדא חד אמר משום חשדי כהונה פי' שלא יחשדו הנוגע בו כי לאכלו נגע בו הלכך גזרו בו טומאה שלא יבא ליגע בו וחד מתני אנותר מפני שנתעצלו והניחוהו לעשות נותר חד מתני כזית מטמא הידים כאיסיר אכילתו מה איסור אכילתו בכזית אף איסור נגיעתו בכזית וחד אמר כביצה כטומאת אוכלין. פי' אחר משום חשדי כהונה שאם מטלטלין אותו אומרים הכל סוף שיהו אוכלין אותו ועצלות ליכא דפיגול לאו כעצלות הוי מאן דמתני אנותר משום עצלי כהונה וליכא חשד משום פיגול דאי הוה להו למיכל לא היו ממתינים עד עכשיו אלא משום שנתעצלו הוי נותר משום הכי קנסינן ביה טומאה שלא יבא להתעצל:",
            "<b><big>חשך</big></b>   [נעטיג האבען] (בדניאל) לא חשחין:",
            "<b><big>חשך</big></b>   [דונקעל] (בילמדנו בקח את המטה) ביום הראשון נברא מלאך המות שנאמר וחשך על פני תהום הוא מלאך המות שמתשיך עיניהן של בריות. מדוע אתה ככה דל בן המלך תרגום חשיך בר מלכא דלת עם הארץ חשיכי עמא דארעא (במגלת איכה זכור תזכור ותשוח עלי נפשי) מתלא אמר עד דשמינא חשיך חשיכא מיית. ספר אחר עד דשמינא כחיש כחישנא מיית. (תמיד כז) חשיך תקין נפש' קדים תקין נפשך כי היכי דלא תתרחק פי' למד עצמך שתהא רגיל להקדים בשחרית להפנות עד שבני אדם ישנים וכן נמי חשיך לערב יצא בשעה שאין בני אדם מצויין חוצה שאם לא תעשה כן תצטרך להתרחק מבני אדם עד כדי שלא יראו פירועך וכשאתה מקדים ומחשיך תוכל להפנות באיזה מקום שתרצה ולא תצטרך להתרחק. (ברכות סב) השכב ושב כדי שלא תתרחק וי\"מ שילמד את עצמו בבית הכסא שחרית וערבית וטוב לו להשכים כדי שלא יתרחק מצרכיו. (בכורות סב) כל שמראיו חשוכין פי' מי שיש לו מרוח לעולם פניו חשוכין. פי' אחר והוא בערך אשך:",
            "<b><big>חשך</big></b>   (תרגו' למתפרות כסתות דמחטטן רקיעי חשוך):",
            "<b><big>חשל</big></b>   [ברייא אויס גערשטען] (יומא מד) שעורה לחה שיבולת קרו לה שלא בקליפתה חושלא קרו לה (חולין כא) חזא חושלא באיפומא דאיגרא. (ב\"ק ל) רב הונא אפקר חושלי הני עיזי דאכלי חישלי בנהרדעא (בב\"ב לז. סנהדרין כז) כפא דחושלא:",
            "<b><big>חשל</big></b>   [צודריקט] (חולין נג) הני ביעי חשילתא שריין ואת לא תיכול פי' ביע. בהמה שנתמסמסו כדכתיב מהדק וחשל. (כתובות עז) והמצרף נחשת אמר רב חשלי דודי פי' חרש שעושה יורות גדולות מכה אותן ומרדדן:",
            "<b><big>חשל</big></b>   [דענקען] הלא יתעו חורשי רע תרגום וחלשן בישתא. לב חורש מחשבות תרגום ליבא דחשיל:",
            "<b><big>חשילתא</big></b>   קאמרת בעל הערוך גרס חלשתא ע\"ש:",
            "<b><big>חשמל</big></b>   [נאמע] (חגיגה יג) מאי חשמל במתניתא תנא חיות עתים חשות עתים ממללות פי' חש מל שתי מלין הן כשהדבור יוצא מלפני הקב\"ה הם חשות ועתים ממללות שיר בעוז שנ' עוז וחדוה במקומו",
            "<b><big>חשק</big></b>   [צוזאממען העפטען] (ע\"ז ל\"ה) אחי חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיבני פי' דבק כמו וחשק אותם רוכבי אתונות צחורות תרגום דחשקן במיני ציורין. תמורים חבושין אתנן חבושין. אחבשה לי החמור. אחשוק לי חמרא:",
            "<b><big>חשר</big></b>   [דורך זיפפען] (ב\"ר פ' וכל שיח השדה) וחושרין אותן כמין כברה ואין טיפה נוגעת בחברתה דכתיב חשרת מים (תענית ט) ומחשרות מים על גבי קרקע פי' רש\"י משירין המים לארץ (ובירושלמי דשביעית פ' כלל) ההן דחשר גרגבסין פי' מרקד בכברה:",
            "<b><big>חת</big></b>   [קאהלען אנגריפען] (שבת פב) לחתות בו את הטור. (יומא מג) בכל יום חותה בשל ד' קבין (תמיד מה) וחותה מן המאוכלות הפנימיות ויורד:",
            "<b><big>חת</big></b>   [שרעקען] (ר\"ה יח) אשר נתנו חתיתם בארץ החיים אמר רב חסדא זה פרנס המטיל אימה יתירה על הצבור שלא לשם שמים. (שבת קנב) וחתחתים בדרך בשעה שמהלך בדרך נעשה לבו תוהים תוהים כמו תוה וקם בהתבהלה ויחרד תרגום ותוה:",
            "<b><big>חת</big></b>   [בייטעל] (ב\"ק ט כתובות צג) חייתא דקטרי סברית וקבלית פי' נוד קשור מלא ולא תדע אם מים או יין או שמן יש בו וקנית אותו במה שיש בו ונמצא מים כן זה (גיטין מה) ההוא טייעא דאייתי חייתא דתפילי (שם מז) שקל בהדיה חייתא וגללתא פי' נוד ובתוכו אבן גלל. (חולין מה) חייתא דמתנח בי' מוח':",
            "<b><big>חתך</big></b>   [שניידען] (ביצה ל) חותכה באור בפי שתי נרות פי' פתילה ארוכה מכניס קצת הפתילה בפי הנר וקצתה בפי הנר האחר ומדליקה באמצע ומתנתקת ונמצאו שתי נרות דולקות. (כנים פ' כ\"ב) רבי יהודה אמר מקום הנחת תתיכות פי' הי' בשלחנם מקומות קבועים להשים בהם הבשר לפני כל אדם:",
            "<b><big>חתל</big></b>   [קארב] (שבת קמו) חותלות של תמרים ושל גרוגרות. (כלים פ' י\"ו) חותל שהוא נותן לתוכו כלי פי' שעושין אותו מחריות של דקל וממלאים אותו תמרים לחין ואוכלין אותן לפי שעה כדאמרינן (מציעא פט) כי תניא ההיא בתוחלני מפני שקורין אותו בלשון ארמי תוחלא תמרים יבישות כובשין אותם באותן חותלות וכובשים אותם כדי שלא ירקבו ואוכלין אותן בימי החורף וחתיכ' מאותן חותלות קורין חיבוצא ואלו חותלות ממלאין זבל וזרעין בו זירעונים וקורין אותו פרפיסא חותל לישנא דרבנן פרפיסא וחותלא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין כלי)</small>:",
            "<b><big>חתול</big></b>   [קאטצע] וענה איים באלמנותיו תרגום חתולין בבירנייתהון וכן ופגשו ציים את איים תרגומו ויערעון תמוון בחתולין:",
            "<b><big>חתם</big></b>   [פערזיגלען, בעשליסען] (עוקצין פ\"ב) חותם של יבישה מצטרף ושל רוטב אינו מצטרף פי' כל הפירות יש להן עוקץ בלא חותם וגרגר של ענבים ושל תמרים יש להם חותם ובראש החותם עוקץ (כדאמרינן בתוספתא) נפל ממנו גרגר יחידי אם יש לו חותם טהור אין לו חותם טמא. (שבת פ) אדמה כחותם המרצופים פי' חותם שעושין לשקין שהוא גדול וחכמים אומרים כחותם האיגרות שהוא קטן. חותם שבכסותו פירשנו בערך סרבל. (נדה כב) והלא הוא עצמו אין מטמא אלא בחתימת פי האמה. (שם מג) אמר שמואל זב צריך בחתימת פי אמה שנא' או החתי' בשרו. (ברכות סג) כל חותם הברכות שהיו חותמין במקדש היו אומרים מן העולם פי' היו הכהנים בתחילה עונים אחר כל ברכה ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם שלא היו עונין במקדש אמן וכששמעו המינים אמרו אין עולם אלא אחד וכשראו הכהנים שבשביל כן נתמעטה האמונה של עולם הבא התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם כלומ' מן העולם הזה ועד העולם הבא ובשביל כבוד המקום הפרו התיקון שהי' והוסיפו ועד העולם כלומ' שיש עולם אחר. (ב\"ב קעה) ערב היוצא אחר חיתום שטרות גובה מנכסין בני חורין:",
            "<b><big>חתן</big></b>   [ברייטיגאם, רעגען טראפפען] (תענית ו' ברכות נט) מאמתי מברכין על הגשמים משיצא חתן לקראת כלה פי' כשתרד טיפה על הקרקע שכבר ירד בו מטר מעלת כמין אבעובות לפי ירידת הגשמים שהגשמים נקראין חתן. ואבעבועות כלה. פי' אחר משיצא חתן אבעוע ממבוי זה ואבעבוע ממבוי זה ויפגעו זה בזה אלו ב' אבעבועין נקראין חתן וכלה. פי' אחר שהשווקים מלאין מים ושופכין משוק זה לשוק זה ופוגעין זה לזה כמו שיצא חתן לקראת כלה חתן שבא לקרות בתורה פותח ורואה בעניינו של יום ומברך וקורא ג' פסוקים וגולל ספר תורה וקורא מאברהם זקן שלשה פסוקים על פה ואחר כך מברר כדרך שעושה כהן גדול בי\"ה שנוטל ספר תורה ומברך וקורא בו אחרי מות ואך בעשור וגולל ס\"ת וקורא על פה ובעשור שבחומש הפקודים ואחר כך מברך כמפו' (יומא ע סוטה מא) וא\"ת יגלול ויקרא בספר ואברהם זקן קיימא לן אין גוללין ס\"ת בצבור וא\"ת יקרא על פה קודם קיי\"ל אין מברך אלא אם כן רואה דגרסיני בסוף גמ' (דפ' בני העיר) א\"ר זירא אמר רב מתנא אמר שמואל הלכתא פותא ורואה מברך וקורא:",
            "<b><big>חתר</big></b>   [דורך ברעכען] (קדושין כד) חתור לי שיני והפילה שיחק באדון ויצא לחירות <small>(א\"ב בנוסחאות גרסינן לחתור שינו פי' לנקור לגרר סביב מושבה והוא מלשון ויחתרו האנשים)</small>:",
            "<b>נשלמה ערך אות החית</b>"
        ],
        "Letter Tet": [
            "<b>אות הטית</b>",
            "<b><big>טא</big></b>   [אוסקערען] בפרק ראוהו ב\"ד (ר\"ה כז) שמעוה לאמתא דבי רבי דאמרה לחברתה שקול טאטיתא וטאטי ביתא פי' מכבד שמכב' בו הבית:",
            "<b><big>טאטרון</big></b>   (עיין יורך תאטרון):",
            "<b><big>טארגא</big></b>   [שילד איין ארט פאנצער] (מזמור ראשון דמדרש תהלים) מגן זה תריס טארגא פרסאה פירוש בלשון ישמעאל מגן:",
            "<b><big>טב</big></b>   [גוט] (מנחות כג) יבא טוב ויקבל טובה מטוב לטובים וכו' (מגלה כה ברכות לג) על טוב יזכר שמך פי' מודה לך ה' על כל טובה וטובה שאתה עושה עמי נמצא מודה על הטובה ולא על הרעה. ותנן חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה כי הרעות שמביא הקב\"ה על האדם לטובתו הן שהן כפרה לעונותיו כאדם שמצער עצמו בהקזת הדם ורפואתו היא וחייב לברך. (פסחים קיא) הודה למי שגובה חובתו של אדם בטובתו פי' בטובה שלו כלומר בממונו מכל אדם כפי השגת ידו עשיר בשורו עני בשיו וכו'. (בכורות יד) השתא רע בטוב אמרת לא טוב ברע מיבעיא אמר לך טוב מעיקרו עושה תמורה וכו'. (תמורה ל) בגמ' ממירין על הבקר אמר אביי נכתוב קרא טוב ברע או רע מאי בטוב הכי קאמר טוב מעיקרו עושה תמורה וכו'. (ובסיפרא) טוב ברע תמים בבעל מום שלא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום. (פסחים מז קדושין נט) טובת הנאה אינה ממון פי' אותה הנאה שיש לו לישראל לתת חלתו לכהן ויבחר כהן שיחזיק לו טובה מר סבר אינה ממון ומר סבר ממון. פירוש אחר דבר מועט שיתן ישראל לחבירו בשביל שיתן בכור שלו לבן בתו כהן וכך מפורש (ערכין כח) הבכור ביו טמא ובין בעל מום מחרימין אותו כיצד פודין אותו אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה וליתנו לבן בתו או לבן אחותו. (יומא יד) ומטיב את הנרות פי' מכבה את הנר ומקנחה מכל פסולת שיש בה מן הלילה ומשים לשם הפתילה (שם כו) א\"ר כר' אלעזר קרי רב עליה דר\"א טובינא דחכימי. (חולין פד) מאי דכתיב טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט לעולם יאכל אדם וישתה וכו'. (גיטין יד) טב טב רמו ליה פי' בטוב טוב הכוהו. (בב\"ר פרש' כו' כי טובות הנה א\"ר יודן טבת כתיב משהיו מטיבין אותה לבעלה היה גדול נכנס ובועלה תחלה הה\"ד כי טובות הנה אלו הבתולות ויקחו להם נשים אלו הנשואות מכל אשר בחרו זה בכור ובהמה (בריש ויקרא רבה פר' ג) רבי יצחק פתח טוב מלא כף נחת טוב מי שיש לו זהובים ונושא ונותן בהן ומתפרנס מהן ממי שהולך ולוה בריבית במתלא אמרין מאבד את דיליה ודלא דיליה אלא ורעות רוח רעותיה מתקרי פרגמטוטי'. (ובאם בחקתי פרשה לו) ר' יצחק פתח טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם ר\"מ אומר טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר רבי יהודה אומר טוב מזה ומזה שנודר ומשלם. (שביעית פ\"ו) שנטייבה או שנדיירה (ירושלמי) איזהו טייב כל העם חורשין פעם אחת והוא חורש שני פעמים. טוביה חטא וזיגוד מינגד (מכות יא) פי' העיד זיגוד על טוביה שחטא ומפני שהיה עד אחד נתחייב מלקות ונעשה כמו משל בפי הכל אחד חוטא וזה לוקה:",
            "<b><big>טב</big></b>   [פערליימדען] דבת הארץ תרגום ירוש' טיבא בישא מטיבתן של קרובין אתה למד של רחוקין (בגמ' דהשלישי בדיני ממונות):",
            "<b><big>טיב</big></b>   [ארט אייגענשאפט] תרגום בפסוק שובי שובי השולמית מה טיבכון נביאי שקרא פי' מנהגכם ודרככם וכן טיב של שחיטה דרך שחיטה וטיב כמו טבע):",
            "<b><big>טיב</big></b>   [פאנדה]. תרגום ואת ערבתם תקח וית טובהון תייתי:",
            "<b><big>טבאג</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב גד גליף על טבאג מיי אבן טובה:",
            "<b><big>טבאי</big></b>   [פערזינקען] (ב\"ב קנג) א\"ל טבאי (ליטבע) ארביה אטעויי קא מטעית לי' פי' קללתו יהי רצון שתטבע בספינה. (תענית י) עתידה בבל דחצדה בלא מיטרא פי' שקוצרת בלא מטר כלומר שאינה צריכה למטר שיושבת בין בצעי המים ל\"א דחצדא כלומר תשם. נקטינן טובעני ולא יובשני כלומר מוטב שיהיה מטר הרבה מהיות חורב בלא מטר:",
            "<b><big>טבהק</big></b>   [געבראטען פלייש] (עירובין כט) בני פרסאי אכלי טבהק בלא נהמא פי' בשר צלי:",
            "<b><big>טבח</big></b>   [שלאכטען] (חולין נא) בית המטבחיים אין בו משום ריסוק איברים פי' הבהמה שמשליכין אותה בבית המטבחיים לשוחטה. משקה בית מטבחיא כבר פירשנו בערך דבח. (ביצה כה) ר\"ע אומר אפי' כזית חי מבית טביחתה (גמ') מאי לאו מבית טביחת' ממש כלו' מבית השחיט' שיכול לאכול קודם שנשחטה ונבדקה לא במקום שטובחת אכילתה שמעכלת את המאכל היינו בבני מעים שנבדקה כבר:",
            "<b><big>טבי</big></b>   [געבראטען. הירש] (ב\"ק יט) חיה בשר אורחיה היא בטווי בצלי שאין דרכה לאכול צלי אי נמי בטביא פי' צבי שאין דרכו לאכול בשר <small>(א\"ב תרגום כצבי וכאיל כבשר טביא ואילא)</small>:",
            "<b><big>טבל</big></b>   [איינטינקען] (ביצה יח) ומי אית ליה לרב אחא הואיל והתנן (שבת קיא) החושש בשיניו לא יגמע בהן החומץ ורמינן עלה והתניא לא יגמע וכו' עד לא קשיא כאן קודם טיבול כאן לאחר טיבול פי' קודם שטבל פתו בחומץ מגמע ובולע דלא מיחזי כרפואה אלא כשותה אבל לאחר שהטביל פתו בחומץ לא יגמע ובולע דמחזי כרפואה כיון דטביל ביה מאיס לשתייה. פ\"א רבא אמר אפילו תימא מגמע ובולע הא דתניא שרי לפני טיבול כלומר קודם אכילה שרי ומתניתין דאסר לגמע ולבלוע לאחר טיבול והוא לאחר אכילה וממאי דטיבול לשון אכיל' הוא דתנן הביאו לפניו מטבל בחזרת ותוב אבל מטבל במיני תרגומא תניא נמי הכי השמש מטבל בבני מעים וטעמא מאי שחומץ קודם אכילה אינו מרפא אבל לאחר אכילה מרפא ומפורש בירושלמי מודין חכמים לרבי במגמע חומץ של תרומה אחר טיבולו שמשלם קרן וחומש שהחומץ מישב את הנפש ודברי רבי וחכמים מפורשים ביום הכפורים. (פסחים קיד) רבי יצחק מטבל בירקי פי' היה אוכל ירקות מן המנחה ולמעלה. (סוכה לו) רבי חנינא מטביל בה ונפק בה פי' חותך חתיכה מן האתרוג ואוכלה והיה יוצא ידי חובתו בנשאר:",
            "<b><big>טבלא</big></b>   [איין שפיעל אונסטרימענט] דחד פומא כבר פירשנו בערך ארוס ובערך אליית. טבלא גירגנ' בערך הרדולוס בלעז אור\"גנו קול עבה ומערבב את הנעימה. (ברכות נז) והני מילי דתלה ליה טבלא א\"ר אשי אנא עיילי לאגמא יתלו לי טבלא בחילמי וניבחיה ביה נבוחי פי' טבלא קמפנא מעין הטבלא שמכניסין בו ת\"ח לביא המדרש נבחי שתוקע אני בו. (ב\"ב קמה) שמע קל טבלא איבעי ליה למיתי. (שבת קי) אסא וגודמי להלולא בטבלא. (סנהדרין סז) וטריף ליה בטבלא וקם פי' קשקש ליה בזוג. (מ\"ק ט) אמרי אנשי בת שיתין כבת שית לקל טבלא ריהטא (בתרגום פסיקתא דשיר השירים) ושמחת לבב כהולך בחליל וחדוות ליבא דעמא דאזלין לאיתחזא' קדם ה' תלת זימנין בשתא במינין זמר וקל טבלא. מאיש שומע שיר כסולים תרגום מגבר דאזל למשמע קל טבלא דשטיין <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי מין כלי זמר רומי כגון חליל וחצוצרה וכן בנקודות אחרות בל' ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>טבל</big></b>   [אין וואסר אונטרטונקן] (בסוף מקואות) אין מטבילין חמין בצונן פי' דין מים טמאין משימין בכלי אבן שאינו מקבל טומאה ומשקען במקוה עד שיגיעו המים במי מקוה ונטהרו. טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים (יבמות עד) אמר רבא א\"ר חסדא שלשה קראי כתיבי כתיב לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ בשרו טהור וכתיב ובא השמש וטהר וכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה וטהרה מכלל שהיה טמאה הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים. טבול יום פי' שהיה טמא וטבל אבל לא בא השמש עליו. טבילת אדם בשבת פלוגתא דב\"ש ודב\"ה (ביצה יז) חל להיות אחר השבת בש\"א מטבילין את הכל מלפני השבת ובה\"א כלים מלפני השבת ואדם בשבת (בגמ' בסוף הלכה) תניא כל חייבי טבילות טובלים כדרכן בין בט' באב בין ביה\"כ (נדה ל) ש\"מ טבילה בזמנה מצוה ר' יוסי אומר כרבי יהודה דיה לטבילה באחרונ' ולא אמרי' טבילה בזמנ':",
            "<b><big>טבל</big></b>   (מעשרות פרק ד) המטבל בשדה פטור פי' הטובל זית במלח כדי לאוכלו <small>(א\"ב גם זה מענין שקדם)</small>:",
            "<b><big>טבלא</big></b>   [ברעט]. (ברכות י) בטבלאות של זהב. (פסחים כו) בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה וכו'. (מנחות לה) כל זמן שפני הטבלא קיימת פי' היינו כל זמן שלא נקרע עור הבתים העשוין כטבלא מרובעת. (עירובין קנג) ועושין אותה כטבלא מרובעת פי' בלע\"ז קורין לנסר טבולת (ברכות מה) אכל טבל ומעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו פי' אכל תבואה שלא נתקנה בודאי פי' כטבלא כעץ שאין אדם יכול לאכול ממנה והטבל עון מיתה כדקא מפרש. (סנהדרין פג עירובין לו) תנן התם (בפ\"ד בטבול יום) לגין שהוא טבול יום ומלאה מן החבית מעשר טבל פי' הוא מעשר ראשון שלא נלקח ממנו תרומת מעשר כדכתיב ואל הלוים תדבר וגו' והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר והן בעוי מיתה עד שיצא ממנו תרומת מעשר. אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית כבר פירשתי בערך דגן <small>(א\"ב וכן בלשון רומי נסר ושלחן)</small>:",
            "<b><big>טבלרא</big></b>   [באטטע]. תרגום ומחסורך כאיש מי. כגברא טבלרא פי' בל' רומי רץ וציר ההולך במרוצה):",
            "<b><big>טכוסה</big></b>   [איין ארטציהרונג] (שבת ירושלמי פי' במה אשה) לא כבול טבוסה פי' שם תכשיט:",
            "<b><big>טבע</big></b>   [פערזונקען] (ב\"ב קמה) ר\"מ סבר קדושין נטיבועין ניתנו פי' והלכתא בהא כרבי מאיר והלכך אפילו נתן לה בשעה שקדש. אלף זהובים ואמר לה הרי את מקודשת לי באלו וקבלתם מידו כגון זה אמרו לטיבועין ניתנו בין מת הוא ובין מתה היא בין חזר בו הוא ובין חזרה בה היא בין היא קדשה עצמה ובין קדשה אביה או אחיה כל שתפסו לה קדושין באותו ממון אין לו להחזיר ממנו כלום וקי\"ל כאמימר דאמר לעולם קדושי לא הדרי והא דרב אשי לא קמה הלכך כרבי מאיר וכאמימר עבדינן <small>(א\"ב פי' לדבר טבוע בים שהבעלים מתיאשים ממנו והענין כמו איבוד שהמקדש אבד מה שנתן לשם קדושין)</small>:",
            "<b><big>טבע</big></b>   [מינצע] (בפ\"ב דשקלים) שכשעלו בני הגולה היו שוקלים דרכונות חזרו לשקול סלעים חזרו לשקול טבעים ביקשו לשקול דינרין (ירושלמי) דרכונות דינרין סלעים כמשמען טבעים פלגות סלעים ביקשו נשקול דינרין קורטין ולא קבלו עליהן מן הדא והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה יד כולן שוה שיעור כולן שוה כלומר יש שוקל שקלו בפעם אחד ויש ששוקל בב' וג' פעמים <small>(א\"ב תרגום ירושלמי בקע משקלו טבע מתקליה ופעמים הוא שם כללי תרגום ירושלמי בשקל הקודש בסילעא דטיבעא דקודשא)</small>:",
            "<b><big>טבע</big></b>   [מינצע שלאגן] (סנהדרין לז) שאדם טובע כמה מטבעות בחות' אחד (ירושלמי ברכות פרק כיצד מברכין) כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים לא יצא ידי חוב' (גיטין כז) משום טביעות עינא כל אילו ענין דבר מחוקק ומודפס ולכן המפרשים קראו לחכמת התולד' חכמת הטבע כי לכל דברים מתנענעים ישחוק לא יעברוהו:",
            "<b><big>טבעת</big></b>   [רינגען] (יומא סב) תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שנייה ששם חמה זורחת בשתר ושל בין הערבים על קרן מזרחית דרומית ששם חמה זורחת בערב (בהמזבח פרק ג' במדות) וטבעות היו לצפונו של מזבח ו' סדרי של ד' ד' ויש אומר ד' שלו' ו' שעליהן שוחטין את הקדשים. (סוטה מט) עמד והתקין לו טבעת בקרקע. (סוף סוכה) וטבעתה קבוע' ותלונה סתומה כבר פירש' בערך בלגה. פ\"א לכל ממשמר היתה טבעת קבועה בארץ כדי לקשור השור בחבל ומכניסין ראש החבל בטבעת ומושכין עד שהשור נופ'. (שבת נז) ולא בעבעת שאין עליה חותם. (פ\"ב דכלים) עבעת אדם טמאה טבעת בהמה והכלים ושאר כל הטבעות טהורות פי' טבעת בהמה העושין ברגלי הבהמות ובצואריהן וטבעת הכלים התלוין בהן טהורין (שבת קת) יד לפי הטבעת תקצץ:",
            "<b><big>טבור</big></b>   [נאפיל] (נדה יג) רבי טרפון אומר תיקצץ ידו על טיבורו פי' כל המכניס ידו למעה מן כבורו יהי רצון מלפני השמים שתיקצץ:",
            "<b><big>טבריה</big></b>   [שטאדטנאמע] (בסוף מכשירין) והשוחה מי טבריה אע\"פ שיוצאין נקיים פי' יש בטבריה מים משלשלין אם שותה אותה אדם יוצאין ממנו כמו ששתם אעפ\"כ אינן מטמאין ואינן מכשירין <small>(א\"ב (במדרש ב\"ר פרשת קראו בשמותם עלי אדמות) טבריה על שם טבריוס וכן האמת כי הוא היה קיסר שלישי ברומי ומה שאמרו עוד בטיבורה של ארץ או שטובה ראייתה זכר לדבר)</small>:",
            "<b><big>טברירי</big></b>   [יאגר, צוזעהר] (בפסיקתא דביום השמיני עצרת) תהא מן הרואים ולא מן הנראים תהא מטברירי ולא מקנוגיא תהא מאותן שכתוב בהן ויצאו וראו בפגרי האנשים ונא מאותן שכתוב בהן נדי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:",
            "<b><big>טג</big></b>   [איין רעמים קלייד] (במדרש פנים אחרים של וישלחו) טגיות אינן חייבין בציצית <small>(א\"ב פי' מין מלבוש בלשון רומי כמו מעיל והוא מיוחד לאנשים חשובים ברומי)</small>:",
            "<b><big>טגן</big></b>   [איין פפאנע, באקען] (עירובין כח) שלקן או טיגנן איכא בייניהו. (סנהדרין כא) ותקח את המשרת ותצוק לפניו אמר רבי יהודה אמר שמואל מלמד שעשתה לו מיני טיגון. (מנחות נ) אתמר חביתי כ\"ג כיצד עושין אותן רבי חייא בר אבא אמר רבי חנינא אופה ואח\"כ מטגנה רבי אסי אמר רבי חנינא מטגנה ואח\"כ אופה וכו'. (שם קד) א\"ר יצחק מה נשתנה מנחה שנאמר בה נפש אמר הקב\"ה מי דרכו להביא מנתה עני מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו לפני ואו' עד א\"ל עשה לי מן ה' מיני טיגון פי' סלת מחבת מרחשת חלות ורקיקים. (קידושין מד) א\"ל רבי אבין דסמכה הוא א\"ל אין כמימי לטוגני פי' זכרון הוא דראוי לסמוך עליו אמר לו כמימי לטיגני היה כלומר כששמעה לאלתר אמרה לי ולא היה רחוק זמן בין שמיעה לאמירה אלא כאדם שמוציא דג מן הים ומטגני. (בירושלמי בפרק מי שמת) ר' זעירא ור' יעקב חמון צלג (צואתא) קם ר' יעקב זרק עליו רוקא אמרו לו חביריו מן ימא לטיגני'. פ\"א שם מקום הוא ימי וטיגני קרובין להדדי כלומר אין אדם משקר דסבר כיון דמקום קרוב הוא אתי איניש ומכחישו <small>(א\"ב פי' בל' יוני מרחשת ומחבת ומן השם נבנה הפועל גם בנ' חז\"ל גם בלשון יוני)</small>:",
            "<b><big>טגרוס</big></b>   [טיגער]. (חולין נט' טגרוס אריא דבי עילאי פי' ארי של אותו יער שנקרא עילאי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין חיה רעה אכזרית וקלה לרוץ כמו חץ ובלשון מדי קוראים לחץ טיגריס וכן נקרא בלשון יוני נהר חדקל טיגריס אשר מימיו חדים וקלים)</small>:",
            "<b><big>טדי</big></b>   [נאהמע איינעס טאהר] (בריש מדות) ה' שערים היו לו להר הבית וכו' עד טדי מן הצפון. במסיבה ההולכת תחת החיל יונא והולך לו בטדי פי' שער הצפני נקרא טדי:",
            "<b><big>טהר</big></b>   [ריין] (חגיגה כו) משעבר הרגל היו מעבירין על טהרת עזרה פי' מטבילין את הכלים שהיו כמקדש. (ר\"ה יו) אמר רבי יצחק חייב אדם לטהר עצמו ברגל שנאמר ובנבלתם לא תגעו וכו'. (פ\"ו מקואות) המטהרת שבמרחץ פי' הוא ענין רהטים ובלע\"ז נקרא סולי\"ו ומלא מים קרים ומנהג בארץ ישמעאל לאחר שרוחצין בחמין שוטפין ומטהרין עצמן בצונן כדאמו' רבנן (בסוף זבין) אלו פוסלין את התרומ' וכו' עד וטהור שנפלו על ראשו וכו' פירוש של זו המשנה (שבת יד):",
            "<b><big>טהר</big></b>   [לויטער] (יומא יד זבחים לח) והא תנן (יומא נח) הזה על טהרו של מזבח ז' פעמים מאי לאו אפלגי' דמזבח כדאמרי אינשי טהר טיהרא והוי פלגא דיומא כלומר כמו שקורים ב\"א חציו של יום טיהרא כך קורין לחציו של מזבח טיהרא תרגום והיית ממשש בצהרים בטיהרא אמר רבה ב\"ר שילא לא אגילויא דמזבח דכתיב וכעצם השמים לטוהר פי' מקום נקי שנראה ונתגלה זהבו שאין שם עיכולי קטרת בשמים נקיים ואין בהן עבים. (יבמות פ) אמר אביי כל המטיל מים ואין עושה כיפה ממאי הוי דאפיא אימיה בטיהרא ושתיה שכרא מרחא. (נזיר לא) אביי אמר מאי סלקא דעתיך דקאים בצפרא לא הכא במאי עסיקנן דקאים בטיהרא (חולין ס) שרגא בטיהרא למאי מהניא. רוח צח שפיים תרגום רוח טיהרין (מנחות נז) התחתונה אינה צריכה כל עיקר שמונח' על טהרו של שלחן:",
            "<b><big>טו</big></b>   [שפיננען]. וטווה ורד כנגד פניה כבר פירשנו בערך בחול:",
            "<b><big>טו</big></b>   [בראטען] בשר אורחה היא בטווי פירשנו בערך טבי <small>(א\"ב תרגום צלי אש טוי נורא)</small>:",
            "<b><big>טוזיג</big></b>   [גאסט מאהל] (ע\"ז יד) תירגמה רב יצחק בריה דרב משרשיה בטוזיג פי' משתה בעלמא שלא לשום נשואין ולא לשום ע\"ז פ\"א שגובין מכל איש מטבע חסר או יתר ואוכלין ושותין וקורין אותו טוזיג והוא סיבולת:",
            "<b><big>[פפויא]</big></b>   (שבת קל חולין קיז) לוי איקלע לבי יוסף רישבא קריבו ליה רישא דטווסא בחלבה לא אכיל. (ב\"ק כט) אמר ריש לקיש כאן שנה רבי תרנגול ופסיוני וטוום כלאים זה בזה: (ב\"ר כט) הכל קלקלו מעשיהן בדור המבול הכלב עם הזאב תרנגול עם הטווס הה\"ד כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ (ובפ\"ז) ואת כל עוף כנף למינהו זה הטווס. וקופים ותוכיים תרגום וכופין וטווסין. קרנות שן והבנים תרגום ושן דפיל וטווסין <small>(א\"ב פי' בל' יוני מין עוף אשר זנבה נעלם מלא עינים מגוונים שוני')</small>:",
            "<b><big>טויס</big></b>   [פעסט פייערטאג] (מדרש שמות רבה פרשת החדש הזה לכם) אלו הטויסין שלהם פי' בלשון יוני זבח וחג וימי חג:",
            "<b><big>טות</big></b>   [פאסטען] (ברכות נה) כל חלום ולא טות פי' כל חלום יש בו שום ממשות אבל חלום שהוא רואה כשהוא צם אין בו ממשות וממאי דטות לישנא דצם הוא דכתיב ובת טות:",
            "<b><big>טח</big></b>   [שמירען] (שבת קיט) קריבו ליה ג' סאוי טחיי טי' ג' סאים פת שהיו פניו טחין מלמעלה דבר תנור דטחו ביה טחיי פי' טחו את התנור בשומן של בשר. (מ\"ק יז) ומהניא ביה כי טחייא לתנור' כלו' אינה יוצאה משם לעולם. (נדה כג) היינו גוף אטום היינו פניו טוחות. (בנגעים פרק יג) חולץ וקוצה וטח (גיטין סט) ואלו נטחייה ביני ארבי דביתא חדתא. (תענית ו) ת\"ר מורה שמורה את הבריות להטיח גגותיהן. (ביצה ט) בגמרא אין מוליכין את הסולם הרואה אומר להטיח גג הוא צריך. (ב\"מ קא) ולהטיח גגו:",
            "<b><big>טח</big></b>   [שליידערן, שפיריצין] ולא נתן תפלה לאלהים תרגום ולא סדר מילי מטחא. (תענית כה) לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי. (סנהדרין מו) שוב מעשה באחד שהטיח באשתו תחת התאנה. (ב\"ב קלד) דטיח עלי בן עוזיאל. (פי\"ז באהלות) היה חורש הטיח בסלע או בגדר או שניער את המחרישה עד שם הוא עושה בית הפרס <small>(א\"ב ענין הדרה והדפה וכן בלשון ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>טחב</big></b>   [פייכט קאלט] (בתורת כהנים בריש אחרי מות) לחולה הנכנס אצל הרופא אמר אל תשתה צונן ואל תשכב בטחב פי' קור:",
            "<b><big>טחל</big></b>   [מילץ] (סנהדרין כא ע\"ז מד) כולם נטולי טחול ותרגום בפסוק בני הרמכים דאיתנטלו טחוליהון פי' מעי כמו בשר הנתון בצד שמאל כמו כבד הנתון בצד ימין בבעלי חיים:",
            "<b><big>טחן</big></b>   [מאהלען, בעשלאפען] (סוטה י) ויהי טוחן בבית האסורים אין טחינה אלא לשון עבירה שנאמר תטחן לאחר אשתי (גיטין עה) טוחן הרבה ומוציא קמעא תנא מה שמוציא אינו מוניא אלא סובין:",
            "<b><big>טחף</big></b>   [שווארץ] (חולין קלו) היו לו שני מינין טחופות ולבנות פי' שחורות ולבנות <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב שתופות)</small>:",
            "<b><big>טחר</big></b>   [דרענגען] (שבת פב) לא ליטחר טפי פי' לא יעצם עצמו מאד לצאת:",
            "<b><big>טט</big></b>   [צובייגען] (כתובות ו) לא כהללו בבליי' שאין בקיאי' בהטייה הללו בקיאים בהטייה פי' יש בכי אדם בקיאים שיבעלו בהטייה כלומ' יש מן המקום למטה כמעט ויבעלו בנא פתיחת פתח ובלא חבורה וכיון שתתכן לבעילה בלא פתיחת פתח ובלא חבורה נמצא הפתח והחבורה כבעילה שלא בכוונה ושרי. (ברכות לג) אתמר רב יצחק בר אבדימי משום רבי אמר הלכה ואמרי לה מטין רבי יוחנן אמר מורין אתמר רב אסי אמר הלכה רבי חייא בר אבא אמר נראין דברי רבי יוסי ב\"ר חנינא דאמר מטין פי' מאן דאמר מורין סבר דברי הכל היא בלא חלוקה מאן דאמר הלכה סבר פליגי ופסקו הלכה מאן דאמר מטין סבר שיקול הדעת ולא הכריעו כאחד מאן דאמר נראין כבר שקלו חכמים דבריהן ובררו שנראין דברי זה. (עירובין מו כתובות פד ב\"ב קכג) קא סבר מטין אתמר פי' הא דאמרינן הלכתא כרבי מחברו ולא מחבריו מטין אתמר כלו' מטין לו שלא לעשות כרבי ואם עשה עשוי שהרי לא נתברר שאין הלכה כמותו כשרבים חולקין עליו. (בפסיקתא דדברי ירמיהו) אמר רבי שמואל בר נחמני ד' הן שהן ממשפחה נטויה ואלו הן פנחס ואוריה יחזקאל וירמיה פי' ממשפחה פחותה <small>(א\"ב שייך לערך נטה)</small>:",
            "<b><big>טט</big></b>   [צוייא] (סנהדרין ד) טט בגדפי שתים:",
            "<b><big>טט</big></b>   [טאן דעס הארנס] (מ\"ק יו) טוט אסר טוט שרי פי' תקיעת השופר היא השמתא והקול המכריז בתקיעת השופר הוא האוסר הוא המתיר כלומ' אין צריך ימים לחול עליו השמתא זה פי' רבינו חננאל ורבינו גרשם ז\"ל:",
            "<b><big>טיט</big></b>   [לעהם] (מקואות פ\"ז סוכה כ) טוט הנרוק יוכיח שמצטרף לארבעים סאה והטובל בו לא עלתה לו טבילה פי' כגון מקום שיש בו ארבעים סאה מכוונות ומימיו עכורין ואינן זכין ואלו רוצין להפריד מים זכין לבדם היו כל' סאין והשאר יהיה טיט הוא הנקרא טיט הנרוק כיון שמריקין את המים יורק הטיט עמהם ויוצא עם המים מפני שהוא מעורב במים. הטובל במ' סאה מכוונות שיש בהן הטיט הזה תעלה לו טבילה ויטהר ואלו היו מ' סאה כולן טיט הזה לא היה כשר לטבול בו והטובל בו לבדו לא עלתה לו טבילה. (מקואות פ\"ט) איזהי טיט היון זה טיט הבורות שנאמר ויעלני מבור שאון מטיט היון. טיט יוצרין כמשמעו פי' עישי כלי חרס:",
            "<b><big>טוטלא</big></b>   [טרויבן אב קלויבען] תרגום ירושלמי לא תעולל לא תבערון טוטלוותהון:",
            "<b><big>טטפראות</big></b>   [וויינלויבע. בורג] לשון יוני הוא ומצינו (בכלאים ירושלמי) אמר רב אבא בר ממל טטפראות שבכרם אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף התקרה ונראה שהן זיזין שהן עשויין כסנפירין וכנפים לקורות אחד מפה ואחד מפה. ועוד לשון טט שנים כפתרון טט בגדפי פראות סנפירין וכנפים בלשון פרסי ויש מקום שקורין לעירות שילות ואת העיר שילה וכן אני אומר ושני שילי טטפראות אלף ליצוי ברניו' לינוי לשון מליצה כמו באר היטב וכן תירוץ הדברים כי טטף אלף מגדלים יקפל אלף שנים טטפראות אלף ושנים בירניות ליצוי ומליצה אלף עתיד הב\"ה להוסיף על ירושלם במהרה בימינו (בהגדה דתילים) ספרו מגדליה כמה גוניות עתידין להיות בירושלם אלף קפ\"ד גוניות וכמה מגדנין עתידין להיות בירושלם אלף תפ\"ח מגדלים וכמה טטראפילות עתידין להיות בירושלם אלף רצ\"ו וכמה נימסאות עתידין להיות בירושלים אלפים ותע\"ז והיאך המים עולים על תתק\"צ דיבואות:",
            "<b><big>טטפת</big></b>   [שטטרין ציהרוג] (שבת נז) ולא בטפטת בסרביטין פי' טטפת וסרביטין כך שמן בלשון הקדש ואפזיינו היא טוטפת ואמאי קרי ליה טוטפת שמונחת במקום תפילין וכבר פי' ר' אבהו טוטפת המגעת מאזן לאזן ולעולם במקום טוטפת סרביטין המגיעיו עד לחיים וסרביטין הן כמין שלשלאות של זהב קבועים בטוטפת ותלויין מצדעיה ועד לחייה ובסופם רמונים של זהב פי' אחר בערך אבזייני. פארך חבוש עליך תרגומו טוטפתך:",
            "<b><big>טטראמולין</big></b>   [פיער געשפאן] (מדרש שמות רבם פרשת לך רד) ואני חוזה בטטראמולין שלי פי' מרכבה ומלה זו מורכבת טטרא בלשון יוני ארבע מולין בלשון רומי פרדות:",
            "<b><big>טטרגין</big></b>   כבר פירשנו בערך דגון:",
            "<b><big>טטרג</big></b>   [שלאגען] (עירובין סא) טטרוגי מטטרגי להו בני גרד לבני חמתן פי' מכין היו בני גרד לבני תמתן:",
            "<b><big>טטרטון</big></b>   [פירטעל מאס] (ירושלמי פסחים ט' ערבי פסחים) כמה הוא שיעורן של כוסות רבי מנא אמר טטרטון פירוש בלשון יוני רביעית:",
            "<b><big>טטרוגא</big></b>   [דורך געלעכערט] (מדרש שיר השירים ידיו גלילי זהב) משני עבריהם מזה ומזה טטרונא פי' בלשון יוני מנוקב משני צדיו:",
            "<b><big>טטרס</big></b>   [איין געשיר הינטען קליינע לעכער] (בפרק ב' בכלים) טוטרס ר' אלעזר ב\"ר צדוק מטהר ור' יוסי מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות פי' הוא כלי של מתכת מנוקב מלמטה נקבים כמלא נקב מחט ומלמעלה נקב אחד כמלא כוש. ואם הוא מלא מים ומשום אצבעו על הנקב של מעלה כדי שלא ישלוט בו הרוח עומדין המים ואינן יורדין וכשמסיר אצבעו שולט בו הרוח ויורדין המים כמוציא פרוטות טיפה אחר טיפה וכעין פי' זה פי' אדק בערך דיופי:",
            "<b><big>טטרפליות</big></b>   (עיין ערך טטפראות):",
            "<b><big>טייזן</big></b>   [נידריג האלטען] (ע\"ז כו) גרדנא דלא טייזן שתא בציר משניה פי' רש\"י עניו עיין ערך גרדן:",
            "<b><big>טייט</big></b>   [איבער טינקען] דמטיט ליה ספר אחר דמדיית ליה וכבר פירשנו בערך דיו:",
            "<b><big>טיטויא</big></b>   [אין פערבורגניס] (בויקרא רבה קדושים תהיו) מי שת בטוחות חכמה בטיטויא ולחם סתרים ינעם תרגום ולחמא דטיטויא בסימא:",
            "<b><big>טייל</big></b>   [געהן] (שבת מ) אבטאות כל כרכים מטייל בהן כדרכו פי' מהלך. (סוכה כח תענית כ) ומטייל על שפת הים והוה מטייל אחריו (סנהד' קב) ואני ואתה נטייל בג\"ע וחוג שמים יתהלך תרגום ותקוף רומא דשמייא יטייל:",
            "<b><big>טייל</big></b>   [אין שאטטען רוהען] (כתובות סב) הטיילין בכל יום מאי טיילין אמר רבה בני פירקי כלומר תלמידי חכמים שבכל יום הולכין ללמוד תורה וחוזרין ולנין בביתם עונה שלהם בכל יום הואיל ושכיחי בביתם אמר ליה אביי וכו' עד שמנדדות שינה מעיניהן כלו' לעשות מלאכה ולזון בעליהן ואת אמרת שמתעסקין באלו הדברים בכל יום אלא אמר אביי וכו' עד וגני בטולא דאפדניה ועל כן נקרא טייל שלן בצל אפדנו איכפל תנא לאשמועינן טייל ופועל פי' איכפל בית הלל דאמרי המדיר את אשתו שבת אחד לאשמועי' טייל ופועל שאין בכל החשובין במשנה שחייבין בעונה בכל שבת ושבת אלא הטייל בכל יום והפועל פעם אחת בשבת או שנים אם עושים בעירם אבל האחרים שאינן חייבין בעונה בכל שבת אמאי יוציא אפילו לאהדורה אינו חייב לה פרקיה לה ממתניתין דקתני המדיר אכולהו ואקשינן והא ספנין לששה חדשים קתני:",
            "<b><big>טיינון</big></b>   [איין ארט טיהרע] ירושלמי דשבת פרק במה מדליקין) ועורות תחשים רבי יודא אומר טיינון כבר פירשתי בערך איירינון שצבען של תכלת נקרא בל' יוני יקניטינון ואם לא נפל טעות בנוסחאות אחזו חכמים לשון קצר ואמרו טינון והעורות אלו אולי היה גוונם כגוון תכלת:",
            "<b><big>טייע</big></b>   [אראבער] (יבמות קב. שבת קיב) סנדל אסנדל לא קשיא הא דקתני חייב בדטייעי דקטרי אושכפי פטור אבל אסיר בדחומרתא כבר פירשנו בערך המר (פסחים סה) אמר רב עיליש טייעות פי' כדרך שהערביי' מפשילין כלים לאחוריהם. (ב\"ב עד) ועל טייעא תותי כורכיה כי רכיב גמלא וזקיפא רומחיה ולא נגע ביה (גיטין מה) ההיא טייעתא דאתי' חייתא דתפילי פי' ערביתא (חולק לט) הנהו טייעי דאתו לצווקניא יהבו דיכרי לטבחי ישראל פי' גוים שהביאו אילים למקום פלוני:",
            "<b><big>טייר</big></b>   [פויגל] (בפסיקתא דפרה) מה היתה חכמתם של בני קדם שהיו יודעין במזל וערומים בטייר מאי בטייר אסטרולוגין. טייר (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פרשת סביב רשעים יתהלכון) כי עוף השמים יוליך את הקול אמר רבי אלעזר זה העורב בחכמת טיירין פי' בלשון ישמעאל קורין לטוף טייר והואיוליך את הקול כמעשה דרב עיליש (גיטין מה) אתא יונה קא קריא אמר ליה מאי קאמר א\"ל עיליש ברח עיליש ברח <small>(א\"ב תרגום ירושלמי נחש ינחש בו מטיירא מטייר ביה)</small>:",
            "<b><big>טכטך</big></b>   [שטיעל] (כתובות עז) ר' שמעון בן יוחי דהוה יתיב אתלסרי טכטכי פיזא פי' ספסלים של פז <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב תכטכי)</small>:",
            "<b><big>טכני</big></b>   [בעטרוג] (בילמדנו בריש שלח לך אנשים) מפני שנכנסו עליו בטכני פי' לשון יון ערמנות ותחבולה ומרמה:",
            "<b><big>טכסא</big></b>   [מויער בורג] (בב\"ר סד) ויצא הראשון נסאתון ואוקימון על טכסא דמדינתא <small>(א\"ב מטכסא כתוב בנוסחאות ופי' מלה בלשון יוני תוך ובין האמצע אבל פי' טכסא בלשון יוני קיר וחיל וחומת עיר (איכה רבתי פסקא היו צריה)</small> פליג ארבע טכסייא לארבע דוכסייא:",
            "<b><big>טכס</big></b>   [אורדנונג] (שבת לא) טכסיסי מלכות פי' אנשי' בקיאים בעבודת המלך (בסוף פסיקתא דויהי בחצי הלילה) בטכסיס מלכים בא עליהם וכו':",
            "<b><big>טכסטסיס</big></b>   [פפליכט] (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני פרשת אל תרא יין כי יתאדם) ונעביד ליה טכסטסיס עבדיה ליה תקנה פי' טכסטסיס היינו תקנה <small>(א\"ב פי' טכסיס בלשון יוני סדר וגם צבא או אנשי' נועדים ללוות שר או מלך)</small>:",
            "<b><big>טל</big></b>   [ווערפען] (שם ס) גדול המלוה יותר מן העושה ומטיל לכיס יותר מכולם (ברכות יח) אע\"פ שאינו לפניו ממש אלא הלך לצורך המת או החזיר את פניו או היה בבית אחר כמוטל לפניו דמי:",
            "<b><big>טל</big></b>   [נאטען] (סוכה יז) וראוי לטלאי על גבי חמור (מנחות לב) הניחה בפצים או שטלא עליה מלבן. (שם לד) ב' תפילין של ראש שטלא עור על אחת מהן ומניחה (שם לד גיטין מב) או שטלא עור עליהן וכו' פי' מלשון בלות ומטולאות (מעילה יח) שכן עומד וטולא פי' ראו' אותו משהו בגד לאורגים שכשהוא מחליק את המטוה של אריגה בסובין או בכלום דבר כדי לחזקו כורך משהו בגד על האצבע ומחלי' את הטווי ואותו סמרטוט שעל אצבעו משמר אצבעו שאינו מחתכו החוט ואותו שכורך באצבעו נקרא טוליא וראוי נמי לקוצצי תאנים אותם שמבקעים את התאנים המולחין אותן כורכין משהו על אצבען שלא יגע בשומן התאנים (חולין קכג) אזן חמור שטלאה לקופתו טהורה פי' שהיתה קופתו נקובה ותפרה כנגד הנקב (פ\"ט דכלים) טלא עליו המטלת פי' תפר עליו בגד אחד מן מטולאות (שם פ' כז) מטלת שטלאה על השפה פי' חתיכת בגד שתפרה על השפה סביב הצואר (שם פ' כח) מטלת שטלאה על הקופה:",
            "<b><big>טל</big></b>   [שאטטטן] (פסחים קיא) ה' טולי קשי הוו טולא דדיקלא יחידאה וכו'. בצל קורתי תרגום בטלל שירותי:",
            "<b><big>טל</big></b>   [טויא] עודיהו הטל עליהן ושמח (מכשירין פ\"ג) המלקט עשבים כשהטל עליהם ואם נתכוון לכך הרי זה בכי יותן פי' שאי איפשר שלא לשמוח:",
            "<b><big>טל</big></b>   [אויף העבען] שא נא עיניך תרגום ירושלמי טול כען עינך:",
            "<b><big>טל</big></b>   [ויאנדלען] (כתובות כח) טלטולא דגברא קשי מן דאתתא הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר:",
            "<b><big>טלאי</big></b>   [פאלקס נאמע] (קדושין ע) טלאי דנאי בלאי זגני כולם לפסול פי' מקומות הן ויש אומרים על שם מלאכתן נקראו:",
            "<b><big>טלא</big></b>   [שלעכטער וויין] (ע\"ז כה) מאי אסיתיה כרפסא בטיליא (ובגמרא) והחומץ חד טולא חריפא דמצרי זיקא. (וברפואות דמי שאחזו) מאן דשתי טילא חיורא אוחזתו ויתק אמר רב חסדא ט' מיני חמרא הוו מעליא דכולהו סימקא רותחנא גריעא דכולהו טילא חיורא:",
            "<b><big>טליא</big></b>   [איין קאליכדיג געשיהר] (כתובות סח) במה אתה סועד בטני כסף או בטלי זהב (ב\"מ עח) ההוא דאמר ליה אבזק במילתא דמלכ' אמר ליה במאי בטלי כסף או בטלי זהב פי' טלי כסף בגדי פשתן כלומר טליתות לבנות ככסף שאין דרכן להרקב וקטלוה מפני שבפשיטה אירע לו ואיכא דאמר בטליתות של צמר דהן אדומות כזהב ודרכן להרקב ולא פשע ושבקוהו פי' אחר אחד שהתנה עם חברו אני אקלקל משי של מלך ותן לי כך וכך עשה כן שאלוהו עבדי המלך בכמה דמים אמרת זה הדבר אמר להן בטלי כסף שהן קערות כסף אמר הואיל ובדבר מועט זילזל משי של מלך חייב מיתה וקטלוה איכא דאמרי בטלי דדהב בקערות של זהב שהן דבר יקר ושבקוהו <small>(א\"ב פי' בל' יוני כלי עגול כמו קערה)</small>:",
            "<b><big>טלי</big></b>   [מעדכען] (ב\"ב קמב) בג' אית חולק לטליא במקום בניא פי' טליא תינוק גדול כדאמרינן מטללי טליא וטליתא בשוקא כבר י\"ו וי\"ז ולא חטאן. רע מנעוריו תרגום ירושלמי ביש מן טליותיה והנער איננו אתי. ותחיין את הילדים (כולם מתורגמין כן) אבינה בבנות תרגום איתכלית בטלאי:",
            "<b><big>טלל</big></b>   [שפאט] (ערובין סח) כחוכא וטלולא (סוכה נג) לוי מטלל קמי רבי בתמניא סכיני מטללי טליא וטליתא. הטבעות ונזמי האף תרגום עזקתא וטלוליא:",
            "<b><big>טלל</big></b>   [דאך] (ברכות יט) ונפל קניא מטללא פירש\"יי גג ופי' נכון סכוך תרגום יצפנני בסכה יטשני בטלליה תרגום חג הסכות חגא דמטליא:",
            "<b><big>טלם</big></b>   [לייבל בראד] ועשרת להם תרגום טילמין דלחם:",
            "<b><big>טלם</big></b>   [שלאגען] (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני פרשת אל תרא יין) הלמוני בל ידעתי טלמין ליה ולא ידע פי' מכין אותו <small>(א\"ב פי' בל' יוני פועל עקירת בער ראש והעוקץ והעורק את האדם)</small>:",
            "<b><big>טלם</big></b>   [שלעכטער מענטש] אדם בליעל איש און תרגום בר נשא טלומא גבר עוילא. איש בליעל כורה רעם תרג' גברא טלומא שונא בצע יאריך ימים דאסני טולמיא ניגדון יומוי. חרדת אדם יתן מוקש תרגום טלמיא דבר נשא עבדא ליה תיקולתא <small>(א\"ב פירוש בל' יוני עזות פנים ועושק)</small>:",
            "<b><big>טלן</big></b>   [גייסטער] תרגום מפחד בלילות מן מזיקיא וטלני דתזלין בליליא פי' טלני שדים של צל. צפרירי שדים של בקר טיהרי שדים של צהרים.",
            "<b><big>טלסר</big></b>   [שטאדט נתמע]. תרגום ירושלמי ואת רסן:",
            "<b><big>טלע</big></b>   [הינקען] (יבמות נט) ואם לאו איטלע לך ריגלא ימינא ואטלע ליה רגלא דימינא. שלף אית נעלו תרגום טלע גבר ית נרתק ימיניה ואושיט ביה קנין לחבריה. ויאמר הגואל לבועז קנה לך תרגומו ואמר פריקא לבועז אושיט ית ידך נקניינא וקנה לך וטלע בועז ית נרתן יד ימיניה וקנא מיניה:",
            "<b><big>טלף</big></b>   [קלאען] (חולין קיג) הקרנים והטלפים מצטרפין (פ\"ב דפרה) שקרניה וטלפיה שחורים יגוד (נדה נ) כל שיש לו קרנים יש לו טלפים. (חולין נט) ת\"ר אלו הן סימני חיה כל יש לה קרנים וטלפים. (בכורות מד) נטלו קרנים וטלפים וזכרותן עמהן פסולין (ב\"ב עה קדושין כב) כיצד במסיר' אחזה בטנפה בשער' ובאוכף שעליה ושוסעת שסע פרסות תרגומו ומטילפן טילפין פרסתא. כל מפרסת פרסה ת\"י דמטילפא טילפין:",
            "<b><big>טלפח</big></b>   [לינזען] (ב\"ב סז) מכר את הים (גמרא) ים טלפחא פי' מביאין טיט ומערבין בו תבן ונעורת של פשתן ועושין כמין ריחים גדול' ונותנין על הזיתים בבית הבד כדי שיוכתשו ויצא שמנן ונקראת טלפתא מפני שתחילת בריאתה כעדשה ועדשה בלשון ארמית טלפחא ומניחין אותן על הזגין ואותו יין שיוציא מהן נקרא תמד והן העיגולין דקאמר עיגולי הגת והן העדשין דקאמרינן הדפין והלולבין והעדשין מדיחן (ע\"ז לח) בטלפחי וחלא כולי עלמא לא פליגי דאסיר <small>(א\"ב הרומיים קוראים בלשונם למין נסר או כלי עגול ובפרט אם הוא של שמן עדשה תרגום ונזיד עדשים ותבשיל דטלפחין)</small>:",
            "<b><big>טלק</big></b>   [קיסטע] (גיטין כז) (ב\"מ כ) אובגלוסקמא מאי גלוסקמא אמר רב בר שמואל טליקא דסבי כבר פירשנו בערך גלסקים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני תיבה וארגז וכיסי גלוסקומא מלה יונית היא)</small>:",
            "<b><big>טלק</big></b>   [ווערפען] (בב\"ר פרשה עז פרשת וישלח יעקב) חלץ פירפירא וטלקיה קומו'. ותשלך את הילד תרגם וטלקת ית טליא ונשליכהו באחד הבורות תרגום ירושלמי ונטלק. השליך משמים ארץ תרגום טניק מן שמיא לארעא (בפסיקתא דויהי בשלח) ומקצץ ומטלק בשוקא וכו':",
            "<b><big>טלר</big></b>   [שוחע]. ובנעלו אשר ברגליו תרגום ובטלריתא דבריגלוהי <small>(א\"ב פי' בלשון רומיי מין מנעל)</small>:",
            "<b><big>טלש</big></b>   [שפירלינג]. (ברכות מ) ונובלות עוזרדין טולשי:",
            "<b><big>טלת</big></b>   [בעדעקקונג] (שבת צג) אף אנן נמי תנינא (בפ' דזבין) היה יושב על גבי המטה וארבט טליות תחת רגלי המטה וכו'. (שבת קלח) תני רמי בר יחזקאל טלית כפולה לא יעשה וכי' פי' אדם שכפל טלית וקשרה בין שני כתלין והרכין קצת הטלית בארץ ונכנס לישן תחתיה בגגה באמצע ושופעת ויורדת למטה בארץ כמלא קומת אדם ברחב אהל ארעי הוא ומפני שאין בגגה טפת ולא בפחות מג' לפיכך פטור אבל אסור ואם היו עליה חוטין מאתמול ונטה אותן היום מותר. (שם נח) היוצא בטלית מקופלת פי' כעין סוחרי כסות פי' רבי מצליח ז\"ל טלית הוא רדוד ולמה נקרא שמו טלית שהוא למעלה מכל הבגדים כמו שאמר התרגום וישאו אותו בניו ונטלו יתיה בנוהי. ועוד טלל שהוא סיכוך למעלה טלית לשון יחיד טליות לשון רבים. (שם לט) הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי מטליות (שם כט) רב המנונא אמר הכא בפחות וכו':",
            "<b><big>טם</big></b>   [לייד טרעגער]. (ברכות ו) אגרא דבי טמיא שתיקותא פירושו אבל ויוציא באטב\"ח ובאלב\"ם:",
            "<b><big>טם</big></b>   [פערשטאפען] בטפחו וסלק אבני מהו (ב\"ק נא) פי' טמם אותו טפח בצרורות או באבנים (מ\"ק ד) שרא למיכרא נהרא טמימא פי' לפנות מקור המעיין שנסת'. (מגילה כח) אמר ליה יהא רעוא דתיטום בשיראי. (יבמות סד) טום ולא תשפיץ פי' סתום חורי הקיר ולא תבנה בהן ואם הם נקבים וחורים הרבה שפץ ולא תהרוס כל הקיר. טומטום ואנדרוגינוס (בריש חגיגה) טומטום שאין לו צורת זכר ולא צורת נקבה כמי אטום ואמרינן טומטום שנקרע ונמצא זכר ופירוש אנדרוגינוס בערך אנתרופי. (חלה פ\"ג) עד שתתגלגל בחטים ותטמטם בשעורים פירוש דרך החטים ללוש ולגלגל יפה אבל השעורים כשילוש אותו עיסתו מתפרד ואינו יכול לגלגלו יפה על כן מטמטמו ביד ועוזבו <small>(א\"ב תרגום ויסגור החלב וטימטם שומנא ולזה שקורים טומטום קוראים לו בלשון יוני אטמיטום פי' מי שאינו מחותך)</small>:",
            "<b><big>טם</big></b>   [וועהרט פרייז] (בבראשית רבה פרשה כ) שניהם באוני אחת ובטימי אחת. (ובפרשה אחד עשר) ויברך אלהים הדין מסיק לה בטימי פירוש בדמים <small>(א\"ב תרגום אין שוה להניחם לית טימי מנהין פירוש בלשון יוני מתיר ושווי)</small>:",
            "<b><big>טמא</big></b>   [אונריין] (בסיפרא בפרשת זבה) תניא כטומאת נדתה ולא כימי נדתה והלא דין הוא ומה במקום שלא עשה טומאת המטמא וכו' פירוש מדקאמר כטומאת נדתה ילפינן דמשכב זבה טמא טומאת ערב כטומאת נדה שהרי נדה דאורייתא שאפילו רואה יום ז' טובלת ליל ח' וטהורה וכן נמי כל מי שנוגע בה טמא טומאת ערב ואיתקש משכב זבה למשכב נדה שיהא טמא טומאת ערב ולא הוקש לימי טומאתה שהן ז' ימים שיהא טמא טומאת ז' ומה במקום שהקל ולא עשה תחתונו של בועלה כתחתון שלה שהתחתון שלה מטמא אדם וכלים ותחתון של בועל נדה אוכלין ומשקין מטמא אדם ובגדים לא מטמא החמיר בימי טומאתו וכתיב ביה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים ועשה ימי בועלה שהוא המיטמא כמות' ואפילו בא עליה ביום ז' שלה יטמא ז' ימים כאן במשכבה שעשאו כמותה שמטמא אדם ובגדים והחמיר בו אינו דין שנחמיר גם בימי טומאתו ולדונו בדינה שיהא משכבה טמא טומאת שבעה ת\"ל כטומאת נדתה ולא כימי נדתה טומאת ערב הוא מיטמא ואינו מיטמא כימי נדת טומאתה טומאת שבע. טומאת גוויות טומאת הקדשות (בסיפרא) וזה לכם הטמא טומאת הגוויות הן השרץ והבבלה והמת וזב וזבה ונדה וכיוצא בהן וטומאת הקדשות השורף את הפרה ואת הפרים והמשלח את השעיר ומפורש בתוספתא (דמסכת שבועות) וכל דבר טמא לרבות כל הטמאין שבתורה רבי נתן אומר טומאת גוויות ולא טומאת הקדשות יצא השורף את הפרה וכו' וטומאת הגוויות (בגמרא דיום הכיפורים) לענין אוכל אוכלין טמאין ושותה משקין טמאין שהוא פוסל את התרומה ומי\"ח דברים שגזרו בו ביום הוא דתנן ואלו פוסלין התרומה האוכל אוכל ראשון ואוכל שני וכו'. (בסוף סיפרי) ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה וגומר יכול בבהמה טמאה הכתוב מדבר כשהוא אומ' למטה ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמורה הא אינו מדבר אלא בבהמת מוקדשין וכו' טומאת שרץ מרובה (שבת סד) פי' מרובה שהיא כשמונה שרצים והיא קלה שהיא טומאת ערב טימאת מת מועטת שאינה אלא במת בלבד והיא חמורה שהיא כטומאת שבעה. (בריש מכילתא) הואיל וטומאה מעכבת ואביב מעכב מה טומאה אין פחות משלשים יום אף אביב אין פחות מל' יום. פי' רבינו ניסים ז\"ל מה טומאה נדחה מי\"ד בניסן לי\"ד באייר שהן ל' יום אף אביב נמי שאם לא ימצא מעכב הפסח ומעברין בשבילו שלשים יום. (ובריש כלים) טמא מת אב הטומאה מכלל דמת עצמו אבי אבות (בכורות כג) בר פדא אמר טומאה חמורה עד לגר טומאה קלה עד לכלב. (ע\"ז ס) ור\"ש מ\"ט דתניא לא תאכלו כל נבילה וגומר נבילה הראויה וכו' סנהד' כג) ואלו שהן במיתה האוכל את הטבל וכהן טמא שאכל תרומה טהורה וכו' ומפורש שם אמר שמואל משום רבי אליעזר בן יעקב מניין לכהן טמא שאכל תרומה טמאה שאינו במיתה שנאמר ומתו בו כייחלנוהו וכו'. (נדרים צ) האומרת טמאה אני לך פי' כגון אשת כהן שאימרת נאנסתי ולך אני אסורה וכו'. (זבחים י) טמא שאכל בין קדש טמא בין קדש טהור חייב ר\"י הגלילי אומר טמא שהכל טהור חייב וטמא שאכל טמא פטור וכו'. (בכורות לג) בית הלל אומרים בכור מאכילין אותו לנדות מ\"ט דאמר קרא הטמא והטהור יאכלנו:",
            "<b><big>טמיא</big></b>   [טאדען ביינמר] (אהלות פרק יז) החורש מלא טמיא. (בפסיקתא דדברי ירמיהו) חמון זה עביד ליה פלוני שחיק טמיא פי' שחיק עצמות:",
            "<b><big>טמיון</big></b>   [שאטצקאממר] (סוכה כט) בשביל ד' דברים נכסי בעלי בתים יורדין לטמיון. (ובב\"ר פרש' כ) זה ניזון מטמיון ואני ביגיעתי. (ובפרש' ויהי בימי אמרפל ובויקרא רבה בריש ויהי ביום השמיני) שלח המלך גבאי טמיון לגבותה. (ובפרש' נ\"ב וה' המטיר על סדום ועל עמורה ובילמדנו) לב' מדינות שמרדו במנך אמר המלך תשרף אחת משלה ואחת תשרף מטמיון דלהלן ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרי' ברם הכא וה' המטיר על סדום. (ובפרשה ס\"ב ולבני הפילגשים) ולא הגיעו למאה שנה עד שנמצאת ארץ מצרים לטמיון. (ובילמדנו וכי ימוך אתיך) ורשע לא יכין דרכו זה עשו הרשע שהיה מכניס ממונו של אדם לטמיון והורגו (ובויקרא רבה ואשה כי יזוב זוב דמה) שהיה הורג בעליהן מכניס ממונן לטמיון. (ובפרש' קחו מוסרי ואל כסף) שלח המלך גבאי טמיין לגבותה פי' גבאי ממונה על אוצר של מלך <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אוצר הן של מלכים הן של מזון)</small>:",
            "<b><big>טמן</big></b>   [אויף בעוואהרען] (מציעא סא ב\"ב פט) במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח תנא מפני שהן חסרון כלומר כח המלח יונק ומכחיש כח השקל ומוכר לאחרים:",
            "<b><big>טמס</big></b>   [בוך] (שבת קטו) נפל טומוס של ברכות (ובפסיקא דזכור) נטל טומוסיהן של שבטים וכו'. (ובריש ויקרא רבה פרשה והוא ישקיט) אע\"פ שנתן אחר יותר ממך לך כתבנו בריש טומוס פי' קלף שעושין מן קליפה של עץ ובלע\"ז נקרא טומ\"ו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי ספר כלו או קצתו)</small>:",
            "<b><big>טמע</big></b>   [פערזינקען] (בב\"ר פרשה ז) יהי מאורות עד כדו לית לה אלא י\"ו מטמועין (ובפרשה ס\"ד בריש ואלה תולדות יצחק) עם מטמועי שמשא. (ובת\"י) כי בא השמש טמעת שמשא. ותרגום ויחפרוהו ממטמוני' וחפסין ליה מן טומעיא. <small>(א\"ב תרגו' טבעו בארץ פתחיה. א\"ה לפנינו הנוסתא שעריה. טמעו בארעא תרעהא ומזה הלשון תינוק שנטמע בין הגוים)</small>:",
            "<b><big>טמיקון</big></b>   [עהרען פאלל] (בפרשת ויהי ביום כלות) שש עגלות צב כנגד ו' רקיעים ולא י' הן א\"ר אבין הן דמלכא שרא טמיקון פי' מכובד פ\"ח כסא של מלך:",
            "<b><big>טמר</big></b>   [פערגראבען] תרגום ויטמון אותם וטמר יתהון",
            "<b><big>טמש</big></b>   [איין געטינקט] (סוכה י) עבדי' דרב אשי איטמישא ליה כותנתיה במיא (ב\"ב עד סנהדרין קי) אייתו גבבא דעמרא וטמשיה במיא וטבלת פתך בחומץ תרגומו וטמישי סעדיך בתבשיל' דאיתבשל בחל':",
            "<b><big>טן</big></b>   [פייכט] (מכשירין פ' שלישי) נתן בו חטים וטננו. (מ\"ק ו) א\"ר הונא אם היתה שדה מטוננת מותר פי' לחה:",
            "<b><big>טן</big></b>   [קאטה] (יומא כט) וסימניך טינא בר טינא (ב\"מ קיו) אי נמי בטינא דמעבדא. רפש וטיט תרגומו סין וטין. יגאלוהו חשך וצלמות תרגום יטניני':",
            "<b><big>טן</big></b>   [אייפער זיכטיג] (חגיגה טו) טינא היתה בלבם (סנהדרין עה) מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבבו טינא <small>(א\"ב פי' קנאה ושייך למטה)</small>:",
            "<b><big>טן</big></b>   [לאסט] (ברכות ו ושם סא) ולא דרי טונא. (מציעא עח) לא צריכא דאפרקי' לטוניה בגויה (ב\"ב ק) הבו ליה כי היכי דדרי טונא דשבשתא פי' כשיעור שיהא אדם נושא חבילה של זמורות על כתיפו והולך באותו השביל וחוזר עם אותה החבילה <small>(א\"ב תרגום ואכפי עליך לא יכבד וטוני עלך לא יתיקר פי' כמו טענא תרגום רובץ תחת משאו רביע תחות טועניה)</small>:",
            "<b><big>טן</big></b>   [בעוויים. גרונד] (חולין קלב) אמר רבי מטונך אהרן ובניו כתובים בפרש' פי' מן הראיה שתביא משם תשובה עליך אהרן ובניו כתובין בפרשה <small>(א\"ב כמו מטענך ואות עין מובלעת)</small>:",
            "<b><big>טן</big></b>   [ראכע טהייל] אל תקנא באיש חמס תרגום לא תטן בגברא חטופא. כי קנאה חמת גבר תרגום מטול דטננא חמתיה דגברא. אל יקנא לבך בחטאים תרגום לא ייטן לבך בחטאי בתרגום אם מצאתי חן בעיני המלך ותוב אידמי טננא בי אחשורוש להמן. כי אין הצר שוה בנזק המלך תרגום ארום לית בעיל דבבא שוי בטננא דמלכא:",
            "<b><big>טן</big></b>   [קארב]. (פרק יב דכלים) ד' דברים רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין כסוי טני של מתכת וכו'. (ובסוף גמרא דסוטה) ומניחין השמיר בטני של אבר מלאה בסיבין של שעורין. (תמיד פ\"ג) ונוטל את הטני הטני דומה לתרקב גדול של זהב מחזיק קביים וחצי פי' מן ושמת בטנא:",
            "<b><big>טנדו</big></b>   [געפארט] (ב\"ק קיא יבמות קיח כתובות עה קידושין מא שם ז) טב למיתב טנדו מלמיתב ארמלו פי' ר\"ח טוב לאשה לישב באישות ואפי' בעלה כעור ופעוט מלמיתב ארמלו פ\"א טן גוף דו ב' בדי שאול תרדנה תרגום טנדו לבי קבורתא מחתן:",
            "<b><big>טנדס</big></b>   [צעלט] (בבריית' דרבי אליעזר בפרק ארבעים ואחד) משה היו רגליו עומדת בהר וכולו בשמים כטנדס שהיא פרוסה ובני אדם עומדין בתוכה ורגליהן בחוץ פי' טנדס אהל ובלעז טינד\"א:",
            "<b><big>טנס</big></b>   [פישהויט]. (חולין כה) להטיח בטונס פי' שטוחין אותו להיות אדום <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב באטינס ופי' רש\"י דג ושפין בעורו כלי עץ להחליקן כדאמרינן משישופם בעור הדג)</small>:",
            "<b><big>טנס</big></b>   [ארטס נאהמע] כהן און תרגום ירושלמי רבא דטנס. צוען מצרים טנס <small>(א\"ב וכן נקרא בלשון יוני ורומי)</small>:",
            "<b><big>טונס</big></b>   [פומס] (תרגום ירושלמי) ותקח לו תיבת גמא ונסיבת ליה תיבותא דטונס:",
            "<b><big>טנף</big></b>   [בעשמוצט, דינגער] (ב\"ב צג) הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה פי' רובע הקב שהוא חלק אחד מארבע ועשרים לסאה. טנופת הוא עפרורית. (בכורות כ) בבהמה דקה טינוף פי' דם ומים ומיאוס. (בב\"ק ג) טינפה פירות להנאתה פי' לולי שעשתה צרכיה היתה מצטערת לפיכך חייב שנהנית:",
            "<b><big>טנר</big></b>   [שטיין פערהערטונג]. (גיטין סח) כרא ליה בירא ומלייה מיא ומכסיה אטינרא. (חולין מח) חזנהו דהוו קיימי טינרי טינרי פי' בהלכות גדולות צמחים קטנים כנדי גדולים טינרי רברבן מן כנדי וכולהו צמחים בועי אינון וכנדי בדלית גרסינן וכנדי בועי נפיחתא רבות דהוויין בריאה טינרי בועי עקישתא דדמיין לטינרא דכתיב מצור החלמיש ומתרגמינן מטינרא תקיפא אלא מהו לאו אבנא דהוי בריאה:",
            "<b><big>טס</big></b>   [בלעך] (שבת ס) הציץ היה כמין טס של זהב. (שם צד) לעשות לו טס. (כלים פרק יג) השן שבטס שבו פותחת המפתח טמאה בפני עצמה (שם פ' יא) והסובב של גלגל ומן הטסים (שם פ' יב) והטסים והציפויים פי' טסין הן רדודים ופחים כדכתי' וירקעו את פחי הזהב תרגום ורדידו טסי דדהבא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני רקיע פח)</small>:",
            "<b><big>טס</big></b>   [פליעהן] כל צפור כל כנף (תרגום ירושלמי) כל דטייס. וירד העיט (תרגום ירושלמי) טייסא. אשר תעוף בשמים (תרגום ירושלמי) דטייסא:",
            "<b><big>טסבר</big></b>   [שאטץ] תרגום וסגולת מלכים וטסברי מלכים (פירוש בלשון יוני ורומי סגולה ואוצר עיין תסוור):",
            "<b><big>טסורא</big></b>   [שאטץ מיינסטער] (כתובות דירושלמי פרק אלמנה נזונת) ואזלת ונסבת לטסורא דקרתא פי' יוני ורומי פקיד על האוצרות:",
            "<b><big>טסן</big></b>   [געשטאמפטעס געטריידע] חלקא טרגיס וטסני כבר פירשנו בערך זרד <small>(א\"ב פי' פטיסני בלשון יוני ורומי שם כללי לדגן בלא קליפה ובפרט שעורה עיין ערך חליקא)</small>:",
            "<b><big>טסקא</big></b>   [באטיל, סאקווע] (מגילה ז) מלא טסקא קשבא מלא טסקא זנגבילא. (גיטין עח) כל דבר שהוא בקלתא לאתויי מאי לאתויי טסקא דאכלא בה תמרי פי' כלי כעין קלת ובלע\"ז טסקא:",
            "<b><big>טסקא</big></b>   [גרונד שטייער] (ב\"מ עג) ארעא לטסקא משעבדא. (וב\"ב נד) דאנהו גופייהו לא הוו יהבי טסקא. (בב\"מ קי) המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות טסקא וכרי כריא. (נדרים מז) דמקבל בטסקא. פי' מס שנותנין מן הקרקע:",
            "<b><big>טע</big></b>   [אירדען] (כתובות פד) מר סבר טעם ולא הזכיר של שבת אומר ברוך שנתן מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית ברוך מקדש השבת טעה ולא הזכיר של יום טוב אומר ברוך שנתן ימים טובים לעמו ישראל וכו' טעה ולא הזכיר של ראש חדש אומר ברוך וכו' (ברכות מט נדה נו) מפני שהן גריס טועין <small>(א\"ב תרגום והנה תעה בשדה והא טעי בחקלא והוא לשון מקרא הטעו את עמי וענין אחר קרוב לזה תרגום ואל תטוש תורת אמך ולא תטעי נמוסא דאמך ואת ברית אלהיה שכחה וקיימא דאלהא שכחת וענין אחר קרוב לזה תרגום אשר הם זונים אחריהם דאנון טען בתריהון והזנו את בניך ויטעון ית בנך)</small>:",
            "<b><big>טעם</big></b>   [שפרוך] (גיטין סט) טעם דלי במי כסף טעם דלי במי פיגס לחש הוא:",
            "<b><big>טעם</big></b>   [געשמאק זינן] (פסחים קיט) מאי ולמכסה עתיק זה המכסה דברים שגילה עתיק יומין ומאי נינהו סתרי תורה איכא דאמרי טעמי תורה:",
            "<b><big>טען</big></b>   [בעדירפען בעלאדען] (בכורים פ\"ב. וחגיגה יח ב\"מ נג) ואסורין לזרים והן נכסי כהן ועולים באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים ורגלים והערב השמש הרי אלו בתרומה ובכורים משא\"כ במעשר. (ירושלמי) כתיב ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי בשתי תרומות הכתוב מדבר התרומה והבכורים תרומה דכתיב ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללוהו הבכורים דכתיב והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם ואת תרומת ידכם אנו הבכורים דכתיב ולקח הכהן הטנא מידך וגו' פי' מניין שזה שנאמר בו ומתו בו כי יחללוהו בתרומה הכתוב מדבר דכתיב למעלה ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ואמרינן טבל ועלה אוכל במעשר כדמפורש בערך טבל. ותניא (בתוספת תרומות ובירושלמי בביכורים) אוכלי תרומה בזרים טהור שאכל את הטהור וטהור שאכל את הטמא טמא שאכל את הטמא וטמא שאכל את הטהור כולן במיתה אוכלי תרומה בכהנים טהור שאכל את הטהור כמצותו טהור שאכל את הטמא בעשה טמא שאכל טהור במיתה וטמא שאכל את הטמא בלא תעשה מי חמית מימר טהור שאכל טמא בעשה אמר רבא בר מימר ואחר יאכל מן הקדשים מן הטהורים ולא מן הטמאין וכללא תעשה שהוא בא מכח עשה עשה הוא וחומש האוכלו בשוגג משלם קרן וחומש דכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמישיתו עליו וגרסינן בת\"כ נאמר כאן קודש ונאמר להלן קדש מה להלן קדשי הגבול אף כאן קדשי הגבול ואסורין לזרים. (ירושלמי) פתר להם פחות מכשיעור פי' אחר ואסורין לזרים אפי' ע\"י פדייה ועולים באחד ומאה כדפרישית בערך דמע וטעונין רחיצת ידים כדמפרש בגמרא ואפילו בנגיעה אבל מעשר באכילה אין בנגיעה לא (שבת יד) פי' אחר הפירות של תרומה וביכורים כשבא לאוכלן טעונין רחיצת ידים משא\"כ במעשר וחולין דאמר ר' יוחנן הנוטל ידיו לפירות אינו אלא מגסי הרוח כדמפורש (חגיגה יח) פי' אחר וטעונין רחיצת ידים עד הפרק שני מה שאין כן במעשר וחולין שאין טעונין רחיצת ידים אלא עד הפרק הראשון שהוא בסוף האצבעות כדמפורש (חולין קו) והערב שמש כדפרישית בערך טבל והן נכסי כהן. רב אבא בר חייא בשם ר' יוחנן לך נתתיו ותנן (בסוף ביכורים) ולמה אמרו הביכורים נכסי כהן שהוא קונה מהן עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובעל חוב נוטלן בחובו והאשה בכתובתה וספר תורה. (חלה פ\"א) החלה והתרומה חייבין עליהן וכו' עד וטעונין רחיצת ידים. (מנחות ס) יש טעונות הגשה ואין טעונות תנופה תנופה ולא הגשה הגשה ותנופה לא תנופה ולא הגשה ואלו טעונין הגשה וכו' (תענית כז) אמר רבי זריקה אמר רבי אלעזר אפי' מקופלין ומונחין בקופסא פי' כל הכלים המשאילות זו לזו טעונין טבילה שמא דנדה היו. (מ\"ק יא) אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופה ולא ליטעון פוריא פי' לאחר אכילתו מהלך קודם שישן ולא ישן לאלתר <small>(א\"ב ענין צורך)</small>:",
            "<b><big>טען</big></b>   [בינדל]. ותטמנם בפשתי העץ תרגום ואטמרתינון בטעוני כיתנא:",
            "<b><big>טען</big></b>   [ענטגעגענשטעללען] (גיטין נח) פי' טוענין ליורש וטוענין ללוק' טוענין ב\"ד בעבור לוקח שני אומר לבעלים מכרתם ללוקח ראשון לפיכך את לך על לוקח שני כלל (ומפורש בלא יחפור) א\"ר פפא זאת אומרת טוענין ליורש וטוענין ללוקח <small>(א\"ב פי' טענה בלשון חכמים כמו טעם בלשון מקרא)</small>:",
            "<b><big>טען</big></b>   [דורך שטעכען] אשת אוריה לדוד ויאנש תרגום ואיטען. ומדוקרים בחוצותיה תרגום ומטענין בשוקהא <small>(א\"ב לשון מקרא זה מטועני חרב)</small>:",
            "<b><big>טעק</big></b>   [ענק] תרגום לא יצר צעדך לא תטעק אורחך:",
            "<b><big>טף</big></b>   [טריפין רעגענוואסער]. (שבת סה) דאמר רב מטרא במערבא סהדא רבא פרת שמא ירבו נוטפין על הזוחלין והוו להו מי גשמים פי' מש\"ה אבוה דשמואל עביד לבנתיה מקוה ביומי ניסן ולא היה מניחן לטבול בפרת מפני שרוב מימיו בניסן מי מטר הן כדרב דאמר מטרא במערבא סהדא רבא פרת כלומר כיון שתראה שרבו מי פרת עדות שהוגשמה ארץ המערב וסבר אבוה דשמואל שמא ירבו מי גשמים דהן נוטפין מן הגנות ונעשו שאובים על מי פרת שהן זוחלין כדתנן (מקואות סג) הזוחלין במעיין והנוטפין במקוה. העיד רבי צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שכשרין פי' זוחלין נובעין נוטפין מי גשמים אחזיק לנטפי לא אחזיק לשפכי פי' בערך שפך. (שבת ל) כל תלמוד היושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מור תכוינה אל תקרי שושנים אלא ששונים כלומר התלמידים שיושבין ללמוד צריכין להטיף ולהזיל אמרתו של רב באימה ובמרירות ואם יעבור שלא יעשה כן יכוה ויבער. (פסחים מ) א\"ר פפא והוא דעביד טיף טיף דלהדי טיף טיף פירוש שאין ריוח בין דלף לדלף וכל זמן שמטפטף אינו מחמץ. (שם קיא) א\"ר יוסף ג' מילי יהבן ארבונא לנהורא מאן דשתי טיף טיף ומאן דסריק רישיה יבש ודסיים מסאניה אדמתונה כרעיה. (ע\"ז ל) א\"ר חייא בר אשי אמר שמואל מי טיף אין בו משום גילוי א\"ר פפא והוא דעביד טיף טיף דלהדי טיף טיף. (כתובות ס) בגמרא מניקה דאכלה מוניני הוו לה בני מטיפי עינא פי' נוטפי עינים. (בכורות מד) חוטמו נוטף מניין ת\"ל או חרום:",
            "<b><big>טף</big></b>   [טראפפן] (מקואות פ\"ח) המטיל טיפים עבות מתוך האמה טמא פי' המשתין טיפות גדולות. (נדה כה) אם היה מרוקם ושתי חוטמיו כשתי טיפי של זבוב <small>(א\"ב תרגום כמר מדלי כטפא מדול)</small>:",
            "<b><big>טף</big></b>   [שויען] (ב\"ק צב מגלה יא) שפיל ואזיל בר אווזא ועיניה מיטייפי כלומר מעיינת לפניה אם רואה מאכל אוכלת אגב חדא תרתי הולכת ואוכלת:",
            "<b><big>טף</big></b>   [שווימען] (בפרק שני באבות סוכה נג) על דאטפת אטפוך וסוף מטיפייך יטופון פי' על שהצפת גולגלת של אדם אחר בנהר הציפו אותך וסוף שהציפוך יצפוהו אותו אחרים <small>(א\"ב תרגום אשר הציף די אטיף)</small>:",
            "<b><big>טף</big></b>   [פיל מעהר] (בכורות ג) ליקנסיה טפי חד כבר פירשתי בערך חד. (תמורה כד) ונשחטין באיטליס ונשקלין בליטרא אלמא כיון דשרית ליה דמרגיל טפי ופריק הכא נמי כיון דשרית ליה דמרגיל טפי ופריק. ס\"א מוסיף ופריק:",
            "<b><big>טף</big></b>   [פארלעשען] דועכו כפשתה כבו תרגום דעיכו כבוצנייא עמו וטפו:",
            "<b><big>טפז</big></b>   [היפפען] עד רקוד תרגום עידן בחיר לטפזא בחלילא ויתר ממקומו תרגום ויטפז מן אתריה לישנא אחרי' וישוור מן אתריה:",
            "<b><big>טפז</big></b>   [שפרינגהאהן] תרגום ואת השפן וית טפזא (אולי נקרא כן כי הוא מנתר ממקום למקום):",
            "<b><big>טפח</big></b>   [ברייטע] (יומאנה) תנא כשהוא מזה אינו מזה על הכפרת אלא כנגד טיפחה של כפרת פי' הוא עוביה והוא מצחה כדאמרינן כפרת טפח <small>(א\"ב כנגד עביה כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>טפח</big></b>   [בעפייכטען] (יומא עח) תני יהודה בר גרוגרות אסור לישב על גבי טינא בי\"ה אמר ריב\"ל ובטינא המטפחת אמר אביי ובטופח על מנת להטפיח. (ברכות כה) כל זמן שמטפיחין. (שבת יד) משקה טופח עליהן. (כלים פ\"ח) ומשקה טופח. (ע\"ז ס) אי איכא טופח להטפיח בעי הדחה ובעי ניגוב. פי' משקין ששפכן לארץ או על גבי כלי ולא נבלעו יפה יפה אם יש בהן ממש שאם יניח ידו עליהן נדבקין בידו ונעשת לחה שיעור כשיניח ידו על הבגד או על הכלי אם לא יודע הנחת מקום ידו זהו משקה טופח ואם יודע מקום הנחת ידו זהו טופח על מנת להטפיח (עדיות פ\"ד) רבי יהודה אומר משום בית הלל טופח ומטפיח. (טהרות פ\"ח) ומשקה טופח מלמטן. (גיטין יו) (ע\"ז עב) והתנן (בפ' ח' דטהרות) הנצוק והקטפרס ומשקה טופח. (פיאה פ\"ה) אין מגלגלין בטופח פי' רבי דניאל ז\"ל שלא ירבץ שדהו כל כך שתהא טופח על מנת להטפיח מפני שמזיק לעניי ירושלים המרבץ שדהו עד שלא ירד העני לתוכה אם היזקו מרובה על של עני מותר ואם היזיקו של עני מרובה על שלו אסור רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מניחו על הגדר והעני בא ונוטל את שלו:",
            "<b><big>טפח</big></b>   [צוזאממען נעמין] (בסוף תרומות) להיות יושב ומטפח (שבת קמה) ולא יטפח בשמן פי' טובל ידו בשמן הנשפך עליו ומאסף השמן:",
            "<b><big>טפח</big></b>   [אין דיא הענדען שלאגען] (חולין פו) דתנן (טהרות פ\"ג) תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ר' מאיר מטהר וחכמים מטמאין מפני שדרכו של תינוק לטפח פי' דרכו של תינוק להכות בידו על העיסה. (ב\"ק כג) דלא טפח באפיה כלומר שלא הכה בידו על פניו למונעו שלא ילך לחצר אחרת. (שם לב) טפח ליה רבא בסנדליה (ב\"מ מב) והאידנא דשכיחי טפוחאי אין להם שמירה אלא בטפח הסמוך לקרקע פי' שנוקשין בטפח שלהן ומרגישין אם יש בכותל כספים או זולתם. (מ\"ק כז) טיפוח ביד קילוס ברגל ותנן (ביצה לו) אין מטפחין ואין מספקין פירשנו בערך ספק טפח בכף ידוי תרגום ויספוק את כפיו. טפח בריגליה בתרגום ירושלמי דאדני שאל. ספקתי על ירך תרגום טפחנא על ירכנא. ואחריב בכף פעמי תרגום וטפחית בפרסת רגלי עמא. את הולם פעם תרגום עד דמטפח בקורנסא. הכה בכפך ורקע ברגלך:",
            "<b><big>טפח</big></b>   [איין ארט ארביס] (פ\"א דטבול יום) אף של טופח פי' ממיני קטניות הוא כדאמרינן (בריש כלאים) הפורקדן והטופח. ותניא (בסוף מכשירין) בראשונה היה גריס של פול ושל טופח ושל צפורי טמא מפני ששורין וכו'. (פ\"ו דפיאה) אפי' היא של טופח רואין וכו' לשון ישמעאל שמם גולבאן והן דקים <small>(א\"ב פי' טופח בלשון יוני מין דגן אשר בגבעוליו אין קשרים כמו גמא וגרעיניו קטנים)</small>:",
            "<b><big>טפיח</big></b>   [קרוג]. (ביצה כד) וציפורים שקננו בטפיחים ובבורות. (חולין קלט שביעית פרק ט) אוכלים על הטפיחים פי' אחי רבי דניאל ז\"ל על מה שמשימין העופות בטפיחן שהן כלי חרס הבנויין בכותלים לקני בהן העופות. ויש מפרשין אוכלין על הטפיחין על מה שבין העשבים. (שבת קכה) זמורה שהיא קשורה בטפיח (שבת קנז) ופקקו את המאור בטפיח (יומא ל) והטפיח מחזר על האורחין. (בכורות מה) שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהם טפיח פי' כמין דלי שחור טפוח אין פחות מי\"ו פי' אל תתנו לו אלא כדי שישאב וישתה לצמאון שלו ואין פחות מי\"ו ועוד אמרו שמא יצא מהן טפיח וזהו פירוש פתי' אוכמא ודומה לקרויה והוא נמל בלשון חכמים והוא דלי ועוד פי' לטפיח אין פחות מי\"ו בערך בור:",
            "<b><big>טפי</big></b>   [קרוג] (כלים פ\"ב) וטפי שהתקינו לענבים (שם פ\"ג) הפך והטפין שיעורן כשמן. (נגעים פי\"ב) על מה חסה תורה על כלי חרס על פכיו ועל טפיו. (פרה פ\"ו) המקדש בשוקת והטפי בתוכה אע\"פ שפיו צר כל שהוא המים שבתוכה מקודשין פי' טפי דומה לפך אלא שהפך פיו רחב וטפי פיו צר שיצא ממנו השמן טפה אחר טפה כדתנן והטפי בתוכה אע\"פ שפיו צר כל שהוא ויש שאומרים טפי וטפיח אחד הוא:",
            "<b><big>טפיט</big></b>   [קאבריץ] (כלים פרק כג) טפיטן של סוס (בב\"ר פ' לג) ויזכר אלהים את נח חזא תמן עמודיא מיכסיי' בטפיטין (ובריש מגילת איכה) הציע טפיטיות מפתח בתיהן ועד קברי בית דוד (בפסיקתא ולקחתם לכם) טפיטא דידי פי' בלעז הוא טפיט\"ו יושבין עליו בני אדם ועושין אותן לסוס ברדיל\"א <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מכסה מרוקם ויש לו גוונים שונים עשוי לכסות הכתלים או למכסה סוסים)</small>:",
            "<b><big>טפל</big></b>   [בעשמירען. זאלבען] (כלים פ\"ג) הטופל כלי חרס הבריא רבי מאיר ורבי שמעון מטמאין וחכמים אומרים הטופל את הבריא טהור וכו' וששאלתם הטופל כלי חרס והידוק קירויה דפליגי רבנן בין בריא לרעוע לענין טומאה וטהרה כיצד היה הבריא טהור הרעוע טמא ובכל מקום הבריא טמא והרעוע טהור הוי יודעין שעל הטפילה נאמר דבר זה ולא על הכלי עצמו כי הכלי רעוע צריך לו טפילתו וטפילתו העמידתו לפיכך חיבור הוא לו וכמקצתו חשובה ולפיכך הנוגעים בטפלה של כלים רעועי' הרי הן טמאין אבל הכלים הבריאים אינן צריכין לפיכך הנוגעין בטפילתן לא נטמאו וכן שנו אחריה יבלת שטופלים בה פטסי' הנוגע בה טמא מגופת חבית אינה חיבור הנוגע בטיפול של תנור טמא ולענין כלים בריאים שטפלן רבי מאיר ורבי שמעון מטמאין הרי שינוי מבואר מודין חכמים לרבי מאיר ורבי שמעון במיחם שטפלו עד מקום שהאור שולט בו. (חולין קכד כלים פ\"ה) וגורר את הטפילה פי' תנור זה עין חרם הוא וכעין תנורי פסחים הוא ואומן עשאו עגול ומפולש ומסיקו בכבשן ככלי חרס אחרים ובעל הבית משים אבנים בקרקע והתנור עציהם וטופל טיט סביביו כדי שיתחזק עכשיו כשנטמא ורוצה לטהרו חולק תנור עצמו לג' וגורר את הטפילה אשר סביבו ומסיר האבנים שתחתיו עד שיעמוד התנור בארץ ממעטו מבפנים ד' טפחים פי' מעמידו על פחות מד' טפחים צריך להסיעו פי' להסירו ממקומו. בנות עניים טופלות אותן בסיד (שבת פ פסחים מג מ\"ק ט) רבי יהודה אומר אשה לא תסיד פי' בנות שהגיעו לפרקן שכבר צמח שער שלהן ולא הגיעו לי\"ג שנים ואין דין שיהא להן שיער והן קטנות ובושות העניות סדין אותן בסיד להסיר השיער. פי' אחר שהגיעו לשנים שהאשה בוגרת ולא בגרה ולא גדלה בשר עניים טחים בשר בנות בסיד ומה צורך לכך כדי שיסתתמו נקבים קטנים וגומות שער שבעור ויכנס הבל לפנים ויחם קרבה ותבגור ותגדל בשר. ובנות עשירים טופלין אותן בסולת ובנות מלכים בשמן המור וריחו טוב וממיני שרף הוא זהו מר דרור ומי שטופל כל בשרה פעם אחת כל הבל שלה נכנס לפנים והיא מתחממת ומתה כדרך שאירע את בת העכו\"ם טפלה אבר אבר (שבת פ מ\"ק ט) כבר פירשנו בערך אנדיפי. אין טופלין אותו בחרסית (ביצה לד) <small>(א\"ב תרגום במלט מלבן בטפיל בנינא)</small>:",
            "<b><big>טפל</big></b>   [פערבינדען]. (חגיגה ח) עולא בטופל טופלין בהמה לבהמה פי' טופלין בהמה של חגיגה עם בהמות אחרות של מעשר שני או של נדרים ונדבות טופלים מעות למעות מוסיפין על מעות של חגיגה מעות של נדרים או ממעות מעשר שני ומביא בהמה שמינה או פר גדול. (ביצה יב) איכא בינייהו טפילה. פי' רבי יהודה מתיר טפילה להוליך אותם של אמש עם אותם של היום. (פסחים צא) אי הכי אפילו בטפילה נמי. (שם עד) רבין סבא טפל ליה בר גוזלא לרב פי' הדביק הגוזל בין שתי בציקות. (חולין צא) האמר מר (ע\"ז כה) ישראל שנטפל לו עכו\"מז בדרך טופלו לימינו רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר בסייף טופלו לימינו במקל טופלו לשמאלו פירוש אם יש סייף לעכו\"מז טופלו לימינו לפי שהסייף חגור בשמאלו של עכו\"מז ואם יראם ישראל שהעכו\"מז רוצה לשלוף חרבו הרי ימינו של ישראל אצל החרב ואוחז בה ישראל במקל טופלו לשמאלו אם יש עקל ביד עכו\"מז טופלו לשמאלו שאם ירצה להכותו במקל שיאחז ביד ימינו שהוא בצידו:",
            "<b><big>טפל</big></b>   [מיהע] (מציעא סט) מפני שטיפונה מרובה פי' טורחה מרובה מפני ששיניה דקות ואינה יכולה ללעוס וצריך להלעיטה:",
            "<b><big>טפל</big></b>   [קינדער] (ב\"ב קיח) להוציא את הטפלים (קדושין לד) ואנא אמינא טפלים. (חולין יח) דתלי ביה טופלי פי' יש לו טף ותלוי' עליו לזונם ועיינו במילתיה לאהדורי' בלחוד אבל לשמותיה לאכרוזי אבישריה אע\"פ דנמצאת סכינו יפה עבדינן ביה <small>(א\"ב תרגום לחם לפי הטף לחמא לפום טפלא)</small>:",
            "<b><big>טפס</big></b>   [אבדרוק] (ב\"ב מד) ודלא כטופסי דשטרי (גיטין כו) צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן וכו' זהו תורף והשאר טופס (ב\"מ ז) אחד אדוק בטופס ואחד אדוק בתורף זה נוטל תורף וזה נוטל טופס. משכחת לה בשטרי ארץ אדום שכותבין הזמן בריש השטר בכתובות וגיטין שלנו שנמצא האחד תופס בראש השטר שיש בו מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי ספר או צורה אשר מהם מעתיקים אחרים או דמות ותמונת דבר אם כן ערך ראשון ורביעי לא יפרדו)</small>:",
            "<b><big>טפס</big></b>   [איבער איינשטוממען] אך בזאת נאות לכם תרגום ברם בדא ניטפס לכון בני אם יפתוך חטאים אל תאבה תרגום לא תטפיס:",
            "<b><big>טפס</big></b>   [פעטצען]. בלוי סחבות תרגום בנאי טפסן:",
            "<b><big>טפס</big></b>   [פארם]. ויצר אותו בחרט ת\"י ורמא יתיה בטפסא פי' טפסא כלי שיש לפני הזגגין ובו ב' וג' דפוסין ומצויירין בתוכן יש ציור בולט ויש ציור משוקע וכשנופח הזגג בזכוכית משקעו באיזה כלי שירצה ויעשה צורתו כמו זה הזגג שנעשה מלאכתו בזריזות כן נעשה העגל בזריזות (מנחות צד) ובטפוס היה עושה אותן. וכמין דפוס היה בתנור וכשהוא רודה נותנה לדפוס כדי שלא תתקלקל (כלים פ' י\"ו) וטפוס של תפילה פי' טפוס פירמה בלע\"ז ובו יעשו ד' בתים דפוס וטפוס אחד הן:",
            "<b><big>טפס</big></b>   [היפפען]. (מנחות כא) מטפס ועולה מטפס ויורד (עירובין ק) מטפס ועולה מטפס ויורד. (ב\"ב יא) בעא מיניה רבי יוחנן מרבי ינאי לול של תרנגולין יש לו ארבע אמות או לא אמר ליה מידי הוא טעמא אלא לפרק משא מטפס ועולה מטפס ויורד. פירוש כגון מקפץ ומנתר. וי\"א מסתרך מלשון שממית בידים תתפש. <small>(א\"ב אולי כמו תפש בלשון עברי או כמו טפז בלשון ארמי)</small>:",
            "<b><big>טפף</big></b>   [גלייך מאכען]. (יומא מח) אלא טפופות. (מנחות ז) כגון שהחזירו לביסה טפיפה. (ב\"ב עה) אמר ריש לקיש עתיד הקב\"ה להוסיף על ירושלם אלף טפף גינאות וכו'. פי' אלוף גנות טפיפות שבנויות בנין משוה שאין תוספת ולא גירעון זה מזה כי כן ל' טפופה הלוך וטפוף בדברי רבותינו המידה שאינה גדושה ולא מחוקה נקרא' טפופה כמו קו המדה ביושר שאינו נכנס ולא יוצא אלף קפל עמודים הן חזקים עשויין למגדלי' ולבנין גבוה שכן (באגדת ויקרא קפלאות של ברזל ואגדת חזית) בר קפרא אמר מה עמודים הללו קפלאות מלמעלה ובסיסאות מלמטה והן באמצע כך פרשיות של תורה נדרשות לפניהן ולאחריהן:",
            "<b><big>טפקא</big></b>   [ציגעל קוכין] (שבת קכה) בעושין מעשה טפקא פירוש מעשה מאכל שעושים על רעפים לבנים:",
            "<b><big>טפר</big></b>   [נעגעל פון דיא פינגער] אבישרא אטופרא צפורן תרגום טופרא <small>(א\"ב תרגום נטף ושחלת נטפתא וטופרא והוא מין בשם הנקרא צפורן בפטום הקטרת)</small>:",
            "<b><big>טפר</big></b>   [קלאפן]. (בויקר' רב' וכי תמכרו ממכר פרשת מות וחיים) כשהייתם בארצכם כו' עד טופרין של ע\"ז הדא דכתיב צלמי כשדים חקוקים בששר:",
            "<b><big>טפש</big></b>   [פעט זיין] השמן לב העם הזה תרגום טפיש ליביה <small>(א\"ב לשון פסוק זה טפש כחלב לבם)</small>:",
            "<b><big>טפתא</big></b>   [גראבען בייא איין מויער]. וארכבתא וקני דחיזרא כבר פירשנו בערך ארכבתא:",
            "<b><big>טצדק</big></b>   [ליסט] (ב\"ק נז) כל טצדקי דאית לה פירוש ערמה:",
            "<b><big>טצהר</big></b>   [דרייא יעריג] (גיטין פז) עבדא דנן מוצדק לעבדו פי' עבד זה פסול לעבדות ופטור ועטיר פטור מן חרורי שאין בו צד חירות ומן עלולי שאין בו עילא ומן עררי מלכא ומלכתא שאין עליו מנהג המלך כבן חורין ורשום אינש לא אית עלוהי שאין אדם יכול לערער עליו לומר שלי הוא ומנוקה מכל מום כמשמעו ומן שחין דנפיק עד טצהר דעתיק שחין ישן שהיה בו קודם היום ומן היום עד ג' שנים אני מקבל עלי אחריות טצהר לשון פרסי הוא דמשמע ג' שנים ויש ששונין ומן ערורית מלכא פי' ולא ערעור של שום אדם לא של מלך ולא של מלכה:",
            "<b><big>טקס</big></b>   [אורדנונג] ומדדו את תכנית ותכונתו תרגום וטיקוסיה <small>(א\"ב פירוש טקסים בלשון יוני סדר ותכונה)</small>:",
            "<b><big>טקס</big></b>   [וואנד] (במגלת איכה היו צריה לראש) מן דכבשה פליג ארבע טיקסיא לארבע דוכסיא פי' כותלים של בית המקדש. ס\"א ארבע שוריא פי' חומות מלשון ושוריא שכלילו <small>(א\"ב כתוב בנוסחאות טכסיא וכבר פירשתי בערך טכס שפירושו כותלים)</small>:",
            "<b><big>טקס</big></b>   [פאניר] (תרגום דגל מחנה טיקס משרית):",
            "<b><big>טקסיוטי</big></b>   [בויגען שיעצע] (עירובין דירושלמי פר' בכל מערבין) מאן דאמר במזרח באילין טוקסיוטי מאן דאמר במערב רומאי פי' בלשון יון רומי קשת והפרסיים עם אנשי מלחמה שבמזרח היו רובי קשת אבל הרומיים בחנית ובחרב היו לוחמים:",
            "<b><big>טר</big></b>   [הארען ווארטען] יש לי כיתות שאני נותן לך בגמרא דשבת (פ' הבונה קד) תרגום שמור את חדש האביב טרית ירחא דאביבא כלומר המתן לי:",
            "<b><big>טר</big></b>   [געבן האנדלען]. (שבת קח) א\"ל מה למיטרא (למימשי) מהני מיא בשבתא א\"ל שפיר דמי מהו למימץ ומיפתח פי' ליתן בפניו (בסוף גמרא דמסכת תמיד) שקל מהנהו מיא טרא באפיה. (מציעא סב) ואי איניש דאתא מעלמא דלא שקיל וטרי בהדיה פי' אדם שלא נשא ונתן מעולם עמו. כולם אחוזי חרב תרגום וכהנאי וליואי וכל שבטיא דישראל כולהון אחידן בפיתגמי אוריתא דמתילן לחרבא ושקלן וטרן בהון כגיברין מאלפי קרבא. (מכות יא סוטה ז) בגמרא ואומר לה דברים שאינן כדי לא הוה ידע למישקל ומיטר' בהדי רבנן ידיו רב לו כלומר יש לו כח לישא וליתן:",
            "<b><big>טר</big></b>   [בארג]. (שבת קנב) טור תלג פי' ההר כיסהו שלג דימה ראשו של אדם להר כלומר כסה ראשו השיבה סוחרנוהי גלידין סביבותיו שהן הלחיים נעשו גלידין והוא הקרח שנקרא גליד כלומר הלבין הזקן כקרח כלבוהי לא נבחין הגרון והלשון אין מרימין קול טחנוהי לא טחנין ככי שהן השיני' אינן טוחנין המאכל. (גיטין ח) מטורי יסמנים ולפנים ארץ ישראל מטורי יסמנים ולחוץ חוצה לארץ. מהר ההר תתאו לבוא חמת תרגום ירושלמי מטורי יסמנים. הר חרמון ת\"י טור תלגא. הר שריון ירושלמי טור דבסרו פירוי. ועבר צינים תרגום ירושלמי טור פרזלא:",
            "<b><big>טר</big></b>   [היים וואסער פאטער פאן דעם קוואל] (ירושלמי בפרק כירה) רבי אחא בר יצחק על למסחא עם רבי אבא בר ממל בטרים פי' מרחץ בלשון יון לוטרו <small>(א\"ב פי' טרם בלשון יוני ורומי מים חמין כמי טבריא נובעים עיין ערך תרמוסר)</small>:",
            "<b><big>טר</big></b>   [באוועגן שאקלען] (חולין מה) לוי הוה קאי בי מסות' חזייה לההוא גברא דטרייה לרישיה פי' נפל למרחץ והכה ראשו בכותל או בקרקע ונתנדנד מוחו כההיא דגרסינן (ב\"ב יח) הא קא משמע לן דטריא קשי לכותל. (שם כב) מאי טעמא אילימא משום טיריא והוא הנדנוד אי הכי הא דתניא ושל חמור שלשה מן האיצטרובל וכו' התם מאי טירי' איכא אלא משום קלא מיהא שמעינן שהטירי הוא הנידנוד:",
            "<b><big>טר</big></b>   [שלאס טארם] (ערכין לג מכות י) לא טורין גדולין ולא כרכים קטנים אלא עיירות בינוניו' פי' כרכים קטנים וחזקים. תרגום בחצריהם ובטירותם בפצחיהון ובכרכיהון <small>(א\"ב בלשון רומי מגדל ועופל)</small>:",
            "<b><big>טרא</big></b>   [איינע פפלאנצע] (פסחים לט) רבי מאיר אמר אף עסווס וטורא ומר ירוא' אמר לו רבי יוסי עסווס וטורא חד הוא ומר זה היא ירואר:",
            "<b><big>טרבן</big></b>   [דרעש אייזען] (בסוף פרה) הסלים שבקנתל ומטה של טרבן. (זבחים קיו ע\"ז כד מנחות כב) מאי מוריגים אמר עולא מקל של טרבל פי' כמין עץ של ברזל שדשין בו התבואה כמפורש מאי מטה של טרבל אמר רבי יהודה עיזא דקירקסא דדישא דישתא <small>(א\"ב פי' טריבל אמר בלשון יוני ורומי כמין עגלה עשויה לדוש את התבואה)</small>:",
            "<b><big>טרבינוס</big></b>   [קאמענדירענדער] (מדרש אסתר פסקתא אחר הדברים האלה גדל המלך) עשה אותו טריבונוס פי' בלשון רומי שר אלף:",
            "<b><big>טרגיס</big></b>   וטיסני כבר פירשנו בערך זרד <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין חטה חלוטה כאשר פרשתי בערך חליקא וגרסת מלה זו טרגיס)</small>:",
            "<b><big>טרגימא</big></b>   [נאשרייען] אם השלים במיני טרגימא יצא. ס\"א תרגימא ופירשנו בערך ת' <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מגדים ומיני פירות מובאים בקנוח סעודה)</small>:",
            "<b><big>טרגון</big></b>   [דרייא ווינקלען] (פ' ב' דנגעים ב\"ב קסד נזיר ח) בית עגול דיגון טריגון טטרגון פיינטיגון וכו' פי' בית שיש לו שני כתלים שמו דיגון ג' כתלים שמו טריגון ה' כתלים שמו פינדיגון ד' כמנהג הבתים שמו טטרגון <small>(א\"ב בעל שלש זויות בלשון יוני עיין ערך דיגון)</small>:",
            "<b><big>טרד</big></b>   [פערשטאסען] (שבת קלט) טורד אדם חבית ביינה ושמריה פי' מערבה ומבלבלה. (ב\"ב קסח) הוו קא טרדי ליה פי' מפצירין אותו ומבלבלין אותו. (בכורות מד) דומעות דולפות וטורדות פי' דולפות יותר מדומעות טורדות יותר מדולפות טורדות שאינו יכול לעצם עיניו אלא בטורח פי' אחר פותח וסוגר עיניו ואינו דומם אלא בטרדה. וישלחהו ה' אלהים מגן עדן תרגום ירושלמי טרד יתיה. גרש יגרש אתכם תרגום ירושלמי מיטרד יטרד. גרש האמה תרגום ירושלמי טרוד. והדלת סגר אחריו ת\"י טרד בתריה (בויקר' רבה בצו זובח תודה יכבדנני) טרדיה מן ביתיה (ובזאת תהיה בסוף פרש' וזכור את בוראך) והקב\"ה גוזר טרודין הה\"ד רשלחו מן המחנה. עצור עצר תרגום ירושלמי מיטרד טריד:",
            "<b><big>טרז</big></b>   [קירביז] (שבת קט) כל מיני קישות שרו לבר מטריזא פי' מיני הקישות המונחין לזרע ולענין אכילה נאמר שאסור משום מוקצה:",
            "<b><big>טרז</big></b>   [העמד קראגען] (שם צח) דשפי להו עד דטריז פירש הגאון טירוז לשון פרסי הוא והוא חתיכה מחלוק של אדם שנתפר תחת בית ידו ובשיפולו החלוק הוא רחב והוא נשפע ומתקצר והולך למעלה ונקרא בלשון פרסי טירוז ובלע\"ז גיד\"א וכן קרשי המקצעות של משכן משפע רחבן לכלות עד באמצע:",
            "<b><big>טרזיא</big></b>   [קליידר היטער] (ברכות נו) יתיב אפיתחא דריש טרזיא דמלכא פירוש שומר המעילים <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני מין מלבוש מיוסד לפרסיים אשר בלשון פרסי כן שמו)</small>:",
            "<b><big>טרזין</big></b>   [אויף זעהר דעם צייג הויז] (עירובין פ) ההוא טורזינ' דהוה בשיבבותיה דרבי יהודה פי' שומר כלי זיין. (ב\"ב ח) לפרשא לשור' ולטורזינ' פי' לשורא לחזק החומה לפרשא שקונין סוסים לפרשין כדי שיצא חוץ לעיר לעיין אם יבואו גייסות לטורזינ' לצורך קנין כלי זיין שנושאין אותן שומרי חומות העיר:",
            "<b><big>טרח</big></b>   [פערזוימען] (ב\"ק פ) אמרו מאן נטרח נטרח שמואל ונטרח רב או רב אסי. ס\"א מאן נתרח ופירש' בערך ח':",
            "<b><big>טרח</big></b>   [בעמיהען] (חולין נא) טרח טריח לההוא גברא ענין טרחא הוא:",
            "<b><big>טרטימר</big></b>   [דריטטהייל] (סנהדרין ע) מפרש בגמ' חצי מנה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חלק שלישי של מנה וחכמי הגמ' אמרו שהוא חצי מנה כי אולי שני מנים יונים היו שלשה של ארץ ישראל)</small>:",
            "<b><big>טרטן</big></b>   [אובערקלייד] (פרק כט דכלים) והטרטן פי' כמין כובעין ויש אומרים הוא הבגד שמשליכין הנשים על ראשיהם בעת יציאתן לחוץ <small>(א\"ב פי' בל' יוני מין בגד)</small>:",
            "<b><big>טרטן</big></b>   [וואגע] (שבת פא) וכי טרטני יכניס (ב\"ב קיט) בזמן שהן יושבין והטורטני לפניהם. (ב\"ב נא) ושל טורטני תלויה. (נדה יד) החמרין מהן רשעין ומהן צדיקין הא דמיכף אותן שעשימין אוכף ויושבין על גביו צדיקין שהאוכף קשה ואינו מחמם דמטרטן שרוכב כדרך זכר ירך אחד מכאן וירך אחד מכאן רשע שבא לידי חימו' אבל אם יושב כדרך אשה שני שוקיו לצד אחד אינו בא לידי חימום מטרטן כמו טורטני יכניס שמשקל א' מכאן ומשקל א' מכאן. (מנחות פז פ\"ב דמדות) חביתי כ\"ג במה מחלק' לחלות ביד או בכלי פשיטא דביד דאי בכלי טורטני יכניס ויכניס כיון דבקללה כתיב ואכלתם לחמכם במשקל לאו אורח ארעא. (סוטה לד) אמר רבי בלשון הקדש אמר רבי יצחק טורטני וטורטני דטורטני פי' טורטני בלשון יון קנה של מאזנים וכיצד נשאוהו הביאו שנים עמודים של עצים וסורגים בחבלים ונתנו האשכול על גבי החבלים ונתנו מוטות בקצת העמודים המסורגים מוט בחבלים א' מן הקצה מזה הראש וכיוצא בו בראש הקצה האח' נמצא שני מוטות בראשי העמודים המסורגים בחבלים והאשכול נתון על גבי החבלים ועל כל מוט מאלו המוטות ב' מוטות פחותים מהם מוט בראש זה ומוט בראש זה נמצאו ארבע מוטות בראש שני מוטות הנתונים בראש העמודים וכל מוט מאלו ד' מוטות היו סובלין אותו ב' אנשים נמצאו ח' סובלים האשכול וזה פי' טורטני וטורטני דטורטני כלו' מוטות ומוטות על המוטות <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי פלס וידוע כי בהתרחק המשקל מן המוט יכריע כמה פעמים כמות משקלו ויש מעשה ערמנות לסבול ולהניע אדם אחד משא אנשים רבים בדרך פלס וזה אמרם טרטני וטרטני דטרטני להורות כובד האשכול)</small>:",
            "<b><big>טריטון</big></b>   [דריטעל] (ירושלמי דפסחים פרק ואלו עוברין) הורי לטחוניא מיתן טרטון דמוי בגין מודיה פי' בלשון יוני שליש:",
            "<b><big>טרטקל</big></b>   [שווארצע קיזל] תרגום פחם לגחלים טרטקל לגומרי:",
            "<b><big>טרטות</big></b>   [לענגיכדיק]. (שבת לא) מפני מה עיניהן של תרמודיים טרוטות מפני שדרים בין החולות. (נדרים סו) שמא עיניה יפות טרוטות הן (סנהדרין קז סוטה מז) עיניה טרוטות. (בכורות מז) טרוטות דמרמצן עיניה פי' שעפעפיו סגורות ואינן פתוחות אלא מעט (במכילתא וישיבו ויחנו לפני פי החירות) מה חירות הללו לא היו טרוטות אלא מוקפות כחצי גורן עגולה. ס\"א תרוטות בערך ת' <small>(א\"ב פי' בלשון רומי עגולים ובפרט אם נוטים קצת לאורך)</small>:",
            "<b><big>טריא</big></b>   [פרוכט] (שבת קד גיטין יט) במי טריא פי' פרי ששמו כך:",
            "<b><big>טרייאקונטא</big></b>   [דרייסיג]. (סנהדרין דירושלמי פרק גט פשוט) ומר עם טרייאקונטא פי' בלשון יוני שלושים:",
            "<b><big>טריח</big></b>   [דרייא] (ב\"ר פ' אקרא לאלקים עליון) וימצא לחי חמור טריה מהו טריה בר תלתא יומין כן פי' בלשון יוני ורומי שלשה:",
            "<b><big>טריון</big></b>   [היעמעלבלויא] (מדרש ב\"ר פרשת ויבא יעקב שלם) במאה קשיטה א\"ר סימון קוף קמליא סמך סלעים טית טריון פי' בל' יוני ורומי גוון תכלת:",
            "<b><big>טריינא</big></b>   [קארב] (פסחים פח) עולא אקלע לפומבדיתא קריבו ליה טוריינא דתמרי פירוש היא צנה כלכלה:",
            "<b><big>טרינא</big></b>   הדריינא טרינא שיפא כבר פירשנו בערך הדריינא:",
            "<b><big>טרכן</big></b>   [אונארדענונג] ופה חלק יעשה מדחה תרגום ופימא דפליט יעביד טרכנות' <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מהומם ובלבול)</small>:",
            "<b><big>טרכונא</big></b>   [ארטס נאמע] תרגום כל חבל ארגוב כל בית פלך טרכונא פי' שם מחוז בלשון יוני:",
            "<b><big>טרכסיד</big></b>   [פיינער קאליך] (שבת פ ב\"ב ס) מפני שהוא טרכסיד פי' מין אחד ממין סיד ומעולה ממנו וטחין אותו למעלה מן הסיד ובל' ערבי ספידן אלפדאג:",
            "<b><big>טרכסמון</big></b>   [עסבארע פרוכטע] (ברכות לה גיטין פא) דורות הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרכסמון כדי לחייבן במעשר והיו פירותיהן מתברכין פי' דרך שערי גגות ופרדסים ודרך הרבים שכך מתחייבין במעשרות ולא היו מערימין עליהן. (ובריש ויקרא רבה פרשת טוב מלא כף נחת) הושיט לו אגודה של טרקסומא דאלמא טרקסימא ירק הוא וטרכסימון דרך פירות וזה מעש' הוא מעשר שני שנא' בו ביערתי הקדש מן הבית וגם מעשר שני כמו כן אבל מעשר ראשון חייב בגורן. (ירושלמי בריש כלאים) עולשין טרוסקימון (בחלומות דמגילת איכה) חד מסרא דטרוכסימון <small>(א\"ב בל' יוני שם כללי לדב' מוכן לאכיל' ובפרט נאמר כן ירק עולשין והנדבי)</small>:",
            "<b><big>טרימא</big></b>   [צו זאממען געריבן] (ברכות לו) טרימא מה היא פי' טרימא דקורטמי מבבלין הכרכום במים דשומשמין מבשלין השומשמין במי' ואוכלין אותו דפורצני שורין הזגין של ענבים במים ויש בו טעם יין ושותין אותו. (בפ\"ב בתוספתא דמעשר שני) אבל שוחקן ועושה אותן טרימא של תמרים לוקחין גופ' של תמרים כמו' שהן שאין טורפין אותן ומוציאין גרעיניהן ולשין בהן שומשמין וכיוצא בהן והן חשילתא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דבר מעורב וטרוף יחד הן לאכול הן לשתות ונקרא בשם זה מין רקיק)</small>:",
            "<b><big>טרמיטא</big></b>   [לוס געבראטען איי] (נדרים מט) ומותר בביצה טרומיטא פי' בגמ' <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ביצה מגולגלת וצלויה והיא רכה)</small>:",
            "<b><big>טורמיות</big></b>   [טראפפע]. (ירושלמי דסוטה פ' משוח מלחמה) עברו כנגד טורמיות שלהם פי' בלשון רומי כת של פרשים:",
            "<b><big>טרמנטן</big></b>   [געשיטץ] (ירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמ') וגחלי כנגד טרמנטן שלהם פי' בלשון רומי כלי מלחמה לירות אבנים חצים ואש:",
            "<b><big>טרמס</big></b>   לא מחמיסין ולא מטרמיסין כבר פירשנו בערך חמס:",
            "<b><big>טרימיס</big></b>   [איינע רעמישע מינצע] (מדרש איכה פסקא רבתי בגוים) א\"ל לאומנא סב לך טרימיסא הדין פי' מין מטבע רומי שוה שלשה חלקי' של איסר:",
            "<b><big>טרן</big></b>   [גרויזאם האנדלען] (ע\"ז ג) לפי שאין הקב\"ה בא בטרוני' עם בריותיו. (בפסיקתא דהחדש) אמר רבי ברכיה גאלת בזרוע עמד בטרוניא פי' בכח ובעלילה <small>(א\"ב פי' טירנין בלשון יוני ורומי שרים ומושלים פי' טורניא ממשלה ואחר אשר בעול ועושק היו מולכים המלכים קראו לממשלת המעשקת את אנשיה טירניא וערך קמא ובתרא ענין אחד להם)</small>:",
            "<b><big>טרן</big></b>   [אנפענגער]. (ב\"ר מב) ותדעל מלך גוים. (פ' ע\"א) ונאספו שמה כל העדרים (פ' עט) ובסל העליון שכותבת טירוניא מכל האומות (בילמדנו בריש כי תשא) באין לעסק טירונין ענין מס הוא <small>(א\"ב (מדרש שמות רבה פ' ויאמר אנכי אלהי אביך) בשעה שנגלה הקב\"ה למשה טירון היה משה לנבוא' פי' בל' רומי שם כללי לאנשים אשר לא נסו במלאכת מה ובפרט בחורים אשר לא חונכו במלחמה אשר היו לוקחים אותם מדי שנה בשנה ללמדם מלחמה ונאמר ענין זה אצל הרומיים כתיבת טירנין)</small>:",
            "<b><big>טרן</big></b>   [בהערשער] סרני פלשתים תרגו' טורני פלשתאי (ירושלמי בערובין בריש פרק כיצד מעברין) והלא אליהו טירונין של נביאים היה. (בריש מגילת איכה) לשום כרים על שערים טירונין ענין שרי' הן:",
            "<b><big>טרסי</big></b>   [קופפערשמיד] (שבת מז) המחזר מטה של טרסיים בשבת. (סוכה נא) וטרסיים בפני עצמן. (מגילה כו) בבית הכנסת של טרסיים. (חולין נז) מטלית של טרסיים פי' מוציאי הנחשת מעיקרו יש להן מטלית של עור בפניהם בשביל הנחשת שלא ישחרו בגדיהם והוא בכל עת חם ופורשה על התרנגולת וחיימה מן המטלית וגדלה כנפים. (נזיר נב) שהביא קופה מלא עצמות מכפר טביא לבית הכנסת של טרסיים ומסתב' הפי' שכתבנו מפני שמנרפי נחשת מזוהמין כבורסי ועל כן היה להם בית הכנסת לבדם. (ע\"ז יז) רבן של טרסיים אני אייתו ליה תרין קיבורי הי דשיתא הי דערבא עכשיו משמע הטורסי הוא גרדי וקשיא לן אותו דפרק החליל:",
            "<b><big>טרסי</big></b>   [ארטס נאהמע] (מגילה יג) ב' טרסיים היו והיו מספרין בלשון טורסי:",
            "<b><big>טרס</big></b>   [אויף זוכן] (בסוף ויקרא רבה) אם את אכיל מן אתרוגין דיהודאי את מיתסי טרסון בשוקא ולא אשכחו. ס\"א פשפשון בשוקא:",
            "<b><big>טרסית</big></b>   [איינע מינצע] (שבועות מ) כסף טריסי פונדיון ופרוטה חייב שכל מין מטבע אחד וכו' (מציעא מו) יפה דינר וטריסית פירש ר\"ת ז\"ל ואני אעלה לך יפה דינר וטריסי' דינר זה זולתי טריסית הוא דתנינן בתוספתא אוכל פועל קישות אפילו בדינר כותבות אפילו בטריסית רבינו גרשום ז\"ל פי' וטריסית מעה קטנה היא ואם אין מטבע נעשה חליפין הוה ליה הלואה ואסור משנה שביעית משמע דטריסית פחות מדינר <small>(א\"ב פירש טריסית מטבע רומי ושוויו שלשה איסרין)</small>:",
            "<b><big>טורסקי</big></b>   [נאהמע איינע פייערטאג] (ע\"ז יא פ' לפני אידהן) ודפרסאי מאי מיטרד' וטוריסקי מוהרנקי ומוהדין פי' שמות ימי איד של פרסיים:",
            "<b><big>טרסקל</big></b>   [קארב] (כלים פ' כב) טרסקל שחיפוי על עור טמא טמא מת פי' העור טמא מדרס והטרסקל טהור מכלום. (שבת ה) בטרסקל שבידו פי' כלי שעושין אותן מערבה קלופה ואוכלין עליו לחם ורחב אמה א' ויש שרחב ב' אמות ובלשון הקדש טסקא ולשון ארמי טיריינא ויש לו מכסה עור <small>(א\"ב פי' בל' יוני שלחן של שלש רגלים ורש\"י לא חש לפי' המלה במסכת שבת פרק רבי אליעזר דחולין אבל מטה וכסא טרסקל ואסלא פי' שהוא מין כסא וכסא אדם נוטה יושב על ארבע רגלים)</small>:",
            "<b><big>טרסוס</big></b>   [ארטס נאהמע] אניות תרשיש תרגום אילפיא דטורסוס:",
            "<b><big>טרף</big></b>   [פערמישט ווערין] (ברכות לד) לא יענה אמן אחר הכהנים מפני הטירוף פי' לשון בילבול. (כלאים פ\"ט) צמר גמלים וצמר רחלים שטרפן זה בזה (תענית יט) ועל הספינה המטרפת בים. (נדה יג) שנטרפה דעתו. (שבת פ כלים פ\"ה) ביצה קלה שבבצים טרופה ונתונה באילפס. (עדיות פ\"ב) ביצה טרופה שהיא נתונה על גבי ירק (שבת קמז) מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפנה בצונן. טרף בקלפי פי' ערבבם. (סוכה לז) כל העם מטרפין בלולביהן. בגמ' דסימן העוף (חולין סד) בפרק אלו טרפות אין מוכרין ביצה לעכו\"ם אלא אם כן טורפה בקערה (שבת קלט) אם לא טרף יין ושמן <small>(א\"ב תרגום ותפעם רוחו ומטרפא רוחיה)</small>:",
            "<b><big>טרף</big></b>   [שלאגען] (חולין נו) דרסה או טרפה בכותל פי' הכה אותה (שם קמא) זיל טרוף אקן דליאגבהו וקנינהו. (ברכות ה) טורפין לו תפילתו בפניו שנא' טורף נפשו באפו פירו' קיימא לן בתפלת ערבית ומפני המזיקין דבר אחר מפני שגר' לשכינה להסתלק לפיכך טורפין לו תפילתו לזה שיצא והניח לחברו שהשכינה שרויה אפי' בשנים שנא' אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וכשיצא גרם לשכינה להסתלק ועל זה טורפין לו תפלתו שנא' הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו כלומר את גרמת להסתלק שכינה שלא יכתב זכותו כדמפרש לקמן פי' אחר הלמענך תעזב ארץ בתמיה כלו' לא יעזבנו הקב\"ה אלא שכינתו שורה עמו:",
            "<b><big>טרף</big></b>   [צורשטיקעלט] (שם לד) ואם לאו יודע אני שהוא מטורף פי' מלשון י\"ח טרפות. (שבת לח) פולין ובשר טרוף אסור פי' שמחתכין אותו חתיכות קטנות ומסרקין אותו עד שנטרף במקפה או בטיסני שכל מין שמצטמק יוצא שמנו ומתערב עם הבישול. (זבחים נג) וקרן דרומית מזרחית לא היה לה יסוד מ\"ט אמר רבי אלעזר לפי שהיה בחלקו של טורף:",
            "<b><big>טרף</big></b>   [קוויט איבר אין פפענדונג] (ב\"ק י ב\"מ יד) אחוי לי טירפך ואשלם לך פי' אפילו באחריות נמי כיון שהחזיק בה אינו יכול לחזור בו דאמר ליה עדיין בעל חוב לא טרפה ממך אחוי לי טרפך שעשו לך ב\"ד שמחמת חובי טרפה ממך ואשלם לך:",
            "<b><big>טרף</big></b>   [געפלעקט. געצייכנעט זיין] (שבועות כט נדרים כה) אמר שמואל בטרוף פירש רב שרירא גאון פי' טרוף משווה וכך אמר ראיתי נחש גדול כקורת בית הבד אינן דברי הבאי אבל ראיתי נחש טרוף כקורת בית הבד שאין נמצא טרוף כקורת בית הבד. וטרוף זה שפניו משווין דוגמת הכתוב הלא אם שווה פניה כי משווין פני קורת בית הבד כדי שתרחי' על מה שתחתיה ואין מניחין פניה עגולות ומשופעות וכן הקשו כל הנחשים מיטרף טריפי כי כריסן כולן משוות ועל גחונן ילכו נמצאו בשווי בטן כקורת בית הבד ואיך יהא זה דברי הבא ופרקו גבו טרוף קאמר ובודאי לא נמצא נחש שגבו טרוף ומשום מרובע אלא גבות גבינים ומשופעים לפי' האומר ראיתי נחש שגבו טרוף כקורת בית הבד הרי אלו דברי הבאי שאין נמצא זה ולפי דרכנו למדנו שהמוכר קורת בית הבד לחברו הרי נותן לו גופה טרוטה שמשוין ומרובעין פניה וזהו שאמר אגב אורחה קא משמע לן למקח וממכר לומר המוכר קורת בית הבד לחברו אם גבו טרוף אין ואי לא לא. (מכשירין פ\"ב) הטורף את גגו פי' הטח את גגו טיט או סיד והשווהו. (בכורות מה) פרסותיו רחבות כמו של אווז אמר רב לא תימא דטריפא ולא סדיקא אלא כיון דטריפא אף על גב דסדיקא פי' רחבה ומשוה. (ברכות נט) מתחזיא כדטרופא מיטרף פי' כמו שמכה בפטיש של ברזל להרחיבו ולהשוותו:",
            "<b><big>טרף</big></b>   [בלאט] (שבת קכט) רבא מהדר אחמרא בר תלתא טרפי כלומר בן ג' שנים שעשה הכרם ג' עלין (ושם קמו) האי טרפא דאסא אסור פירוש לשון עלה של הדם בנקב של יין במקום השפופרת אסור משום מרזב שעשוי העלה כמרזב. והנה עלה זית תרגומו והא טרף זיתא:",
            "<b><big>טרף</big></b>   [ערציהען] (מדרש איכה פסקא האמונים עלי תולע) טריפין בקיקלא פי' בלשון יוני אמונים ונגדלים בבגדי תולעת:",
            "<b><big>טרפיז</big></b>   [טיש] (בב\"ר פרק יא) ויברך אלקים אמר רבי חייא בר אבא פעם אחת זמנני בלדקיא והביא לפנינו טרפיזין טעון בי\"ו מוטות (ובפ' ס\"ח) הושיבו לוליאנוס ופפוס טרפיזין פי' כך קורין לשלחן טרפיזין בלשון יון:",
            "<b><big>טרפחת</big></b>   [געבעהר מוטר] תנא היא האום היא טרפחת היא שלפוחית כבר פירשנו בערך אם:",
            "<b><big>טרפסיטיס</big></b>   [געלד וועקסלער] (מדרש רבה במדבר פ' פקוד כל בכור זכר) לטרפסיטיס של מדינה פירוש בלשון יוני שלחני:",
            "<b><big>טרפעיק</big></b>   [איינעמינצע] (יומא נה) אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה משתכר בטרפעיקא (גיטין מה) גט מתעלין בדמיהן עד כדי טרפעיקין מאי טרפעיקין אמר רב ששת אסתירא (כתובות סד) מאי טרפעיקין אמר רב ששת אסתירא וכמה איסתירא פלגו דזוזא תניא נמי הכי רבי יהודה אומר ג' טרפעיקין שהן ט' מעין מעה וחצי לכל יום:",
            "<b><big>טרפירא</big></b>   [שוואלבע] תרגום ירושלמי ואת העטלף וית טרפרא אבל תרגום והעטלף וערפרא ובנוסחא אחרינא חרפתא:",
            "<b><big>טרפש</big></b>   [נעץ] (חולין מט) תירגומה דכרכשא ודטרפשא דליבא (שם מו) נדלדלה כבד ומעורה בטרפישא מהו פי' היא טרפשא דכבדא וכגון טרפשא דליבא רטפש בשרו תרגום איתקליש בשריה פי' כמו טרפשא ומלה הפוכה היא כלו' דק <small>(א\"ב פי' קרום ודוק ויש קרום חצון ללב ולכבד נקרא גם כן חצר הכבד והוא הנקרא יותרת הכבד)</small>:",
            "<b><big>טרפיתא</big></b>   [רויב פויגיל] תרגום ואת הדאה ואת האיה ודיתא וטרפיתא:",
            "<b><big>טרק</big></b>   [פערמישען] (שבת קט) אבובארא ליתי אגנא דתחלי וחמרא ריחנא וליתיב התם ולטרוקינהו בהדי הדדי (ב\"ק קטו) לא שנו אלא שלא טרקו אבל טרקו אסור פירוש עברו:",
            "<b><big>טרק</big></b>   [בייסען, שטערען] (שבת קי) האי מאן דטרקיה חיויא ליתי עובר דחמרא חיורתי דילמא חיויא דרבנן טרקיה (ב\"ק כו) והא איהו נמי חיויא טרקיה (שבת קנו) ההיא יומא דעיילא לגננא טריק ליה חיויא ומתה (כתובות נ) בר שית דטרק ליה עקרבא בר שתא דטרק לה זיבורתא (נדרים מא) שמואל חזייה לההיא עקרבא דיתבא על אקרוקתא ועברא נהרא טרקא גברא ומתקרי עליה למשפטיך עמדו היום פי' לשון נשיכה <small>(א\"ב תרגום אם ישוך הנחש כד מתגרן חיוון קלן לטרקא ולנזקא)</small>:",
            "<b><big>טרק</big></b>   [פערשליסען] (ברכות כט) טרוקו גני (ב\"ק קיב) טרק גלי באפי' (ב\"מ פ\"ה) וטרק לבבא באפיה (ערובין קב) אמר דין לא נטרוק (ע\"ז נח) טרוק גלי דלא ניתי. גדר בעדי ולא אצא תרגומו סגר בתראי בגין דלא איפוק מן טריקא פי' ענין סגירה.",
            "<b><big>טרק</big></b>   [שלאגען] (תענית כה) טריק ליה באסקוטלא אפתאי פי' הכהו מלאך באצבעו במצחו ואמר לו איגרן בך גיראי כלומר הכוך החיצים שלי. פ\"א בערך גר:",
            "<b><big>טרקארין</big></b>   [איין מיטטעל געגען גיפט] (מדרש רבה שמות פרשת הנני ממטיר לכם לחם מן השמים) בשר ודם עושה לו טרקאירין פי' בל' יוני רפואה של שלשה דברים נעשית מאגוזים נגד סם המות אך קשה שהמדרש אומר ונותן כל מיני משקין ואין ברפואה זו משקה:",
            "<b><big>טרוקטא</big></b>   [צושפייז] (חלה דירושלמי פרק חמשה דברים) הסיפגנין טרוקטא פי' בל' יוני שם כללי לדברים הנאכלים ובפרט בקנוח סעודה:",
            "<b><big>טרקי</big></b>   [איין לאנד] (יומא י) ותירס זו טרקי:",
            "<b><big>טריקא</big></b>   [עדעלשטיין] תרגום לשם שבו ואחלמה קנכרי טרקיא ועין עגלא פי' בלשון יוני ורומי מין אבן טובה הבאה מארץ טרקי:",
            "<b><big>טרקלין</big></b>   [שפייזע צוממער] (עירובין י) ה' חבורות ששבתו בטרקלין א' (ב\"ב מא) ולא את הטרקלין (ובפ' בן זומא) התקן עצמך לפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין (מדות פ\"א) ד' לשכות היו בבית הקיטונות פתוחות לטרקלין וזה (יומא פא ב\"ב טו) טריקלין י' על י' רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו פי' חצי ארכו ה' וחצי רחבו ה' צריך להיות רומו עשרה ראיה לדבר כבנין היכל פי' בנין ההיכל ארכו מ' אמה ורחבו עשרים שנ' והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו כו' מהן קדש הקדשים וההיכל מ' שנאמר ומ' באמה היה הבית היא ההיכל לפני נמצא ההיכל ארכו מ' ורחבו כ' הכל ס' חצים שלשים וכך רומו דכתיב ושלשים אמה קומתו כתוב אחד אומר ל' אמה קומתו וכתוב אחד אומר לפני הדביר כ' אמה ארך וכ' אמה קומתו אמר להו כי קא חשיב משפת כרובים ולמעלה שהכרובים קומתן י' שנא' ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן י' אמות קומתו וקמ\"ל האי קרא דהני י' אמות שהכרובים עומדין בהן כמו הכתוב של מעלה מה העשרים כולן חלל ואין בהן דבר כך גם העשרה והכרובים בנס היו עומדין וכן הארון בנס היה עומד שמקומו אינו מן המדה (גמרא) מאי טרקלין בי ורדי פי' ר' גרשום קובת בי ורדי כעין שפורסין אהלים ועגול הוא מלמעלה כקובה ומוקף הוא מכל דפניו ופורסין שושנים לשם כדי שיהא ריחם נודף ושוכבים בתוכו שרים (ובויקרא רבה זאת תהיה) רבי ינאי הוה יתיב ודריש בטרקלוניא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי חדר גדול ובפרט המוכן למסבה)</small>:",
            "<b><big>טרקליל</big></b>   [ביינשיבער] מצחת נחשת על רגליו תרגום וטרקלילין דנחש (ובסוף תוספת שבת) טרקלילין שהסיקן בערב שבת:",
            "<b><big>טרקלר</big></b>   [געפעס] (בילמדנו בקח את המטה) א\"ר סימון טרקלרין אם יהיה ביד אדם וכו' פי' כלי הוא:",
            "<b><big>טרקנין</big></b>   [אש קוכין] (ברכות לז) א\"ר יוחנן טרקונין חייבת בחלה מאי טרקונין א\"ר יוסף כובא דארעא פי' היא גובלה שאופין על הארץ ולא בתנור:",
            "<b><big>טרקסין</big></b>   [צוויא שיידע. וווענד] (מדות פ\"ד יומא נא) בגמ' היה מהלך בהיכל אמה טרקסין וב' אמה לבית קדש הקדשים (ב\"ב ג) במקדש שני מאי טעמא לא עביד אמה טרקסין טרקסין לשון יון פנים וחוץ כלומר מספקא להו אי כלפנים אי כלחוץ וכך מפורש בירושלמי:",
            "<b><big>טרש</big></b>   [גלאט מאכען] (ב\"ק צח) והני מילי דמחייה בקורנסא וטרשיה. ס\"א וטרסיה פירוש מחה בליטת היריכות של אותיות המצויירות במטבע:",
            "<b><big>טרש</big></b>   [בעפעסטיגען] (חולין מז) בקרירי לא דמטרשי פירוש מחזיקין (כתובות קיב סוטה לד) אין לך טרשין בכל ארץ ישראל יותר מחברון (קידושין נט) א\"ר יצחק טרשין שאמרו בית ד' קבין כלומר סלעים דתנן גבוהין שלשה טפחים בית ד' קבין (ערכין יד) א\"ר פפא הקדיש טרשון פודן בשוויהן פי' בלשון ישמעאל קורין לאבנים חדים וקשים טריש <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חורב ויובש)</small>:",
            "<b><big>טרש</big></b>   [טויב ווערען] (בילמדנו בסוף אם בחקתי ובפ' וישב ממנו שבי) א\"ר לוי מהולתך טרשא אקיש עלה אמר לו הקב\"ה ליעקב יעקב שכחת נדרך. פי' בלשון ערבי קורין לחרש טרוש מהולתך טרשא כלומר הנפה נתחרשה ואין יורד הקמח אקיש עלה הכה עליה בכח בטבעות של ברזל שכך מנהג הערביים שמסלתין הסלת ויש להן באצבעות צרורות טבעות ומכין הנפה בהן מכאן ומכאן ויורד הקמח:",
            "<b><big>טרש</big></b>   [איבערביין קונפט] (ב\"מ סה) א\"ר פפא טרשא דידי ודאי שרי פירוש נותן הפירות במרחשון ומתנה לפורעו הדמים באייר בשער אייר שהיא ביוקר וכתב בערך הבר:",
            "<b><big>טרת</big></b>   [פאהרגעמויער] (כלים פ\"ה) טרת התנור בזמן שהוא גבוה ד' טפחים מטמאה פי' כמין חצר לפני התנור ושמה טירה מל' בחצריה' ובטירותם ויצר חצר אדר ת\"י טורת אדריא:",
            "<b><big>טרתא</big></b>   [קיכען] (ברכות לז) אמר אביי טריתא פטורה מן החלה מאי טריתא איכא דאמרי מרתח גביל והוא קמח שנותנין אותו לתוך מים רותחין לאו עיסה היא ואין חייב בחלה איכא דאמרי לחמא דהידוקא יש מפרשים גלוטוני ולא סבירא לן איכא דאמרי לחם העשוי לכותח אם עשאו כעכין כמין חלות חייבין בחלה שכן קורין בל' ערבי לחלה גדולה כעך כלימודין פי' כגון עמודין ארוכין כדגרסינן בתנור עשה לו לימודים להעמידו גלי דעתיה כיון דעשאו כלימודים לשוחקו בעי ליה ולאו לאכילה מיכוון הלכך פטור מן החלה וי\"מ כעכין עגולות כחלות חייבין שהן כשאר פת כלימודין דלא קפיד אי הוי עגול או ארוך כאדם הלמד עכשיו מלאכה פטור:",
            "<b><big>טרית</big></b>   [איין ארט פיש] (נדרים נא) מותר בטרית טרופה ובציר (ע\"ז לה) ואלו מותרין באכילה וכו' עד וטרית שאינה טרופה וציר שיש בו דגה פי' חתיכי דג גדול הוא ונקרא בלע\"ז תונ\"יך (מגלה ו) תני רב יוסף שפוני זו חלזון טמוני זו טרית חול זו זכוכית לבנה. (ברכות מד) עיר אחת היתה בארץ ישראל והיו מוציאין ממנה ששים רבוא ספלי טרית פי' בערך ספל <small>(א\"ב פי' בל' רומי מין דג גדול ממיני אטונם)</small>:",
            "<b><big>טש</big></b>   [פערבערגען] (שבת לג) אזלו וטשו במערת' (פסחים קיד) דאכיל אליתא טשי בעיליתא (ב\"מ ע) גוי טשא כי היכי דטשינא אנא הכי טשא ישראל אחוראי וקא חזי לי. נצפנה לנקי חנם תרגום נטשי לזכאי במגן:",
            "<b><big>טש</big></b>   [שמירען] ושמן לא תסוך תרגום ירושלמי לא תטושון אחרי הטוח את הבית תרגום ירושלמי דאיתטוש ית ביתא (בויקרא רבה קדושים תהיו) טאיש להון באפיה:",
            "<b><big>טשטק</big></b>   [ערדענעס געפעס] (נדה סח) אטו עבדי חסרת טשטקי חסרת דודי חסרת כלומר והלא יש לך עבדים הרבה וקדירות הרבה ויורות הרבה שיכולין להביא מים עכשיו בלילה ולחמם לך המים ותחוף <small>(א\"ב פי' בלשון רומי שם כללי לכלי חרש)</small>:",
            "<b><big>טשטוש</big></b>   [אבגעמעקט] (שבת פא) ירדו עליהן גשמים ונטשטשו מהו פירש הגאון שאם נראו לו אבנים מקורזלות דבוקות עם הקרקע בירידת גשמים ונטשטש העפר מעליהן ונמחק מהו לטלטלן וזהו טשטוש דתניא התם נטשטשו וכו' פ\"א נטשטשו שאינו ניכר שנתקנח בו כבר (תענית כב) על כל צרה מטשטשין את הארץ ואינה מוציאה פירות. מטיט היון תרגום מסין טשטושא. יהמו יחמרו מימיו תרגום משתבשין ומטשטשין. (מגילה יח) חיוב אותיות מטושטשות או מקורעות אם רשומן ניכר כשרה. (ב\"ב קסח) נמח או נטשטש אם רישומו ניכר כשר:",
            "<b>נשלם ערד הטית</b>"
        ],
        "Letter Yod": [
            "<b>אות היוד</b>",
            "<b><big>יאו</big></b>   [ארטס נאמע]. (חולין י) ר' זירא ור' אסי איקלעו לפונדקא דיאו פי' שם מקום:",
            "<b><big>יאי</big></b>   [אנשטענדנג]. תרגום נאוה תהלה יאי שבחתא:",
            "<b><big>יאור</big></b>   [קאנאל] (ב\"מ קג) אריסא עביד ביה יאורי פירוש עושה חריצין בקרקע שהולכין המים על פני השדה:",
            "<b><big>יאוש</big></b>   שלא מדעת פירשנו בערך יע\"ל קג\"ם:",
            "<b><big>יאת</big></b>   [געניסען] (ברכות נא) אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו (שבת מב) אין נאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן פי' ענין הנאה:",
            "<b><big>יבב</big></b>   [קלאגען] (ר\"ה לג) שיעור תרועה שלש יבבות <small>(א\"ב תרגום והרעותם יביבו ותיבבון)</small>:",
            "<b><big>יבדה</big></b>   [פערלירען] (בפסיקת' דויהי בשלח פרעה) אמר ציפור מבלעדי שמיא לא יבדה פי' לא מתאבדה:",
            "<b><big>יבחוש</big></b>   [ווירמע]. (נדה כא) המפלת כמין קליפה כמין יבחושין אדומים פי' תולעים כדאמרינן (חולין סז) ואת נבלתם תשקצו לרבות יבחושין וכדאמרי' (זבחים כב) למעוטי יבחושין אדומין אפילו בעינייהו נמי דהא תנן אמר רבן שמעון בן גמליאל כל שתחילת ברייתו מן המים מטבילין בו:",
            "<b><big>יבל</big></b>   [איין ארט גראז] (כלים פ\"ג) יבלית שטופלין בה את הפדסים. ס\"א פטסים פי' עשב ששמו יבלא. ובלשון קודש חצובה (גיטין סח) וחילפי דימא ויבלא (חולין קה) כרך ריפתא איובלא ותנן (שביעית פ\"ב) מפרקין ומייבלין פי' מסירין עשבים הרעים ועוד פי' בערך זבל:",
            "<b><big>יבלת</big></b>   [ווארצל] (עירובין קג) חותכין יבלת במקדש. (פסחים סה) וחתיכת יבלתו אין דוחין פי חרוץ או יבלת בלע\"ז קורין אותו ברו\"קא וי\"א פור\"ו:",
            "<b><big>יבם</big></b>   [פפליכט עהע] (יבמות לט) פי' ר\"ח השתא קיימא לן כרבא דאוקמה למתניתין לרבנן דאמרי על איזה דרך כונסה קיים מצות ייבום ואף על פי שאין הלכה כאבא שאול עדיף לעשות כמותו כדגרסינן (שם קט) לעולם ידבק אדם בשלשה דברים וחד מינייהו בחליצה כאבא שאול:",
            "<b><big>יברוח</big></b>   [איין ארט פפלאנצע]. (סנהדרין צט) מאי דודאים אמר רב יברוחי (בב\"ר) דהוא לשון ישמעאל יברוח <small>(א\"ב תרגום דודאים בשדה יברוחין בחקלא)</small>:",
            "<b><big>יגל</big></b>   [ראבינישער צייכען] דנין יגל מיגל עיין בערך תבט\"ש:",
            "<b><big>יד</big></b>   [גלייך, זאריס] (בריש עדיות ב ובריש נדה ב) מעת נעת ממעט' על יד וכו' ומפורש בגמ' הא דתניא בריש תוספת נדה כיצד בדקה עצמה באחד בשבת ומצאתה טהורה וישבה לה ב' וג' ולא בדקה ובד' בדקה ומצאתה טמא' אין אומרין תטמא מפקידה לפקידה אלא מעת לעת וממעטת וכו' ומפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת וכו' <small>(א\"ב תרגום אל תהרגם לא תקטלינון מיד פירוש כמו מן יד תכף לאלתר)</small>:",
            "<b><big>יד</big></b>   [האנד] (שם יג) כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת באנשים תיקצץ פי' לבדוק בכל שעה מפני הנידות ובאנשים תיקצץ שאם בדק האיש בכל עת באבר מביא שכבת זרע וזה הדבר אסור. (בריש עוקצים חולין קיח) כל שהוא יד ולא שומר מיטמא ומטמא ומצטרף פי' ידות כגון קנה של שבולת ועוקץ פסיגת האשכול שהוא היוצא מן הגרגרים וכיוצא בהן שדרך בני אדם לתפשם בידם ולאכול מהן או לתלותן בהן או להפכן ממקום למקום וכיוצא בדברים הללו נקראו ידות כדרך שנקרא בית תפישת יד בכלים ידות הכלים ומה שהוא עשוי להגן כגון העור בבשר וקליפי אגוזים וקליפי רימונים וכיוצא בהן נקרא שומר (מנחות לו) רב אשי אמר ידכה יד כהה יד שמאל מדכתיב כהה בלשון נקבה כלומר באותה יד שהיא חלשת כנקבה היינו שמאל (בילמדנו) ידכה ה' יתירה הרי חמשה ד' טטפות בראש וטוטפות אחד ביד. (שבת יג פסחים יט ובסוף זבין) אלו פוסלין את התרומה וכו' עד והספר והידים (ובפ\"ג בילמדנו יפקוד ה') אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה וסמכת את ידך עליו יד אחת מה עשה משה סמך שתי ידיו עליו וכולי (ובריש והיה עקב תשמעון) מהו יד ליד לא ינקה רע אמר הקב\"ה לישראל לא תלמדו את התורה על מנת ליטול שכרה מיד לא תעשה את המצות ותבקש שכרה מיד ליד ואם עשה כן נקרא רע שלא הניח לניניו כלום וכו' (סוטה ד) אמר רב כל הבא על אשת איש אפילו הקנהו הקב\"ה שמים וארץ כאברהם אבינו וכו' אמר רבי חייא בר אשי אמר רב מים הראשונים צריך להגביה ידיו למעלה שמא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. אחרונים צריך להשפיל ידיו למטה:",
            "<b><big>ידיד</big></b>   [געליבטער. פריינד] אשר קידש ידיד מבטן פי' רב שרירא זה יעקב אבינו דכתיב ביה ואהב את יעקב והוא המקודש מן הבטן ועודנו במעי אמו שנאמר ורב יעבוד צעיר כלו' שקדושת זרעו של אברהם אבינו בו תמצא וכבר הוזכר להכניסו בבריתו של אברהם אבינו וכשבאנו לברך אל קדושת השאר וחתימת צאצאיו באות ברית קודש לא תמצא זה לא באברהם ולא ביצחק אלא ביעקב. (מנחות נג) יבא ידיד בן ידיד ויבנה לידיד בחלקו של ידיד ויתכפרו בו ידידים:",
            "<b><big>ידעוני</big></b>   בעל אוב וידעוני כבר פירשנו בערך אוב:",
            "<b><big>ידפת</big></b>   [ארטס נאמע] ישנה וגדור וחדיד ואונו וירושלם מיהודה (בסוף גמ' דערכין) פירוש עיירות הן <small>(א\"ב עיר בצורה היתה בגליל ובכבושה נתפש יוסיפון יום ארבעים אחר עמדה במצור)</small>:",
            "<b><big>ידקי</big></b>   [פרעזעדענט] (בב\"ר פר' נ) ולוט יושב בשער סדום ישב כתיב אותו היום מינוהו ארקי יודקו פי' ראש סדיינים לעז הוא <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו כתיב ארכי דיינים ואמת דבר בעל הערוך בלשון רומי יודיקי ראש הדיינים ובלשון יוני אומרים ארשידיקי)</small>:",
            "<b><big>ידקרת</big></b>   [שטאדט עטוואספערגרעסערט] (קדושין יו) אמר רב יוסף יודקרת קא חזינא הכא פי' דבר שהוא מחזיק מקום מועט כמו יוד שהיא קטנה נעשה לעיר גדולה כגון קרתא הכא נמי מברייתא קטנה ריבה דברים שלא לצורך הלא איצטריך למיכתב ענק עבד עברי לעצמו לאביי איצטריך דהא עני תוטאי הוא. פירש גאון דיקרת שם חכם הוא. א\"ל אביי הכי אמר רב יוסף הא מני תוטאי הוא (תענית כד) איכא רבי יוסי דמן ידקרת:",
            "<b><big>יי</big></b>   [גאטט] מלמעלה קודש מלמטה. (שבת סג) פירוש כך היה נכתב קדש לה' כדי שיהא השם למעלם ונקרא כראוי:",
            "<b><big>יה</big></b>   [געשרייא] (ב\"ר פר' ואל שדי יתן לכם רחמים) כזה שהוא נדון לפני הדיין צועק ומצטער ואומר יה יה פי' בלשון יוני ענין צעקה וצווחה:",
            "<b><big>יהב</big></b>   [לאסט] (ר\"ה כו מגלה יח) שקל יהביך ושדי אגמלאי כלומר טעונך:",
            "<b><big>יהט</big></b>   [צווייג] כנצר נתעב תרגום כיהט טמיר:",
            "<b><big>יהר</big></b>   [פעריל] אדמו עצם מפנינים תרגום סמקו חיזו יתיר מן יוהרין:",
            "<b><big>יהיר</big></b>   [שטאלץ] (ברכות יח) חייש ליהורא. (שבת קלט סנהדרין צח) אי בטלי יהירי בטלי אמגושי פירוש יהירי גסי הרוח אמגושי מכשפין סיגיך כסף מעורב כן הוא בן תורה אם יש בו גסות בדיליך מכשף שהוא בדול מן היראה ומוסר עצמו לשדים גזיפטרי רשעים (סוטה מז ב\"ב צח) האי מאן דמייהר אפילו אאינשי ביתיה לא מיקבל שנאמר גבר יהיר לא ינוה לא ינוה בנוה שלו. (סוכה לז) מעשה ביהירי ירושלם:",
            "<b><big>יון</big></b>   [טויב] (ברכות נג שבת מט) מהיונה זו כנפיה מגינות עליה אף ישראל מצות מגינות עליהן מאי שנא יונה שכנפיה מגינות עליה יותר משאר עופות פי' (בב\"ר בריש ויאמר ה' אל אברם ואומר מי יתן לי אבר כיונה) למה כיונה רבי עזריה בשם רבי יודן בר סימון אומר לפי שכל העופות בשעה שיגעין הן נחין על גבי סלע או על גבי אילן ונתפשין אבל היונה בשעה שיגיעה היא קופצת אחת מאגפיה ופורחת באחת והיא נצולת ואינה נתפסת. (חולין קלח) וכן יונים דורסיות פטור מלשלח גמ' מאן דתני הורדוסיות על שם הורדוס פי' הורדוס המלך הביא יונים מן המדבר וגידל אותם בישוב ונעשו תרבות ונקראו על שמו הורדסיות ומאן דתני דורסיות על שם המקום שהביא' משם:",
            "<b><big>יון</big></b>   [גריכיש] (מגילה ט) אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית (גמ') אמר קרא יפת אלהים ליפת מיפותו של יפת כלומר ממבחר בניו והוא כתיבת יון שהיא מובחרת יהיו באהלי שם שהם בני ישראל:",
            "<b><big>יוחני</big></b>   [נאמע] (מנחות פה) א\"ל יוחני וממרא למשה תבן אתה מכניס לעפריים אמר להו אמרי אינשי למתא ירקא ירקא שקול פי' רב שריר' כך היא השמועה ומשל הוא שהרבה אומרין אותו בני אדם ופירושו לעיר של ירק שרוב ירק מצויה לתוכה תדיר לא תאמר עיר פלוני הרבה ירק יש בה היאך אוליך אליה ירק אלא הולך לשם שפעמים שחסר מה שבמקומם ואין אחרים נושאין אליהן ואתה תמכור ביותר. וכן עיר שבארץ ישראל ששמה עפריים היה מרבה תבואה למאד וכן שנינו (שם פג) וכולן אין באין אלא מן המובחר ואיזה המובחר שלהן מכמס וזנוחה אלפא לסולת שנייה לה עפריים בבקעה ופירו' אלפא ראשונ' מן גימטריא כמה ששנינו אלפא ביטה גמא וכן כשבא משה למצרים באותות שנתן לו הקב\"ה אמרו לו יוחני וממרא ראשי החרטומים של פרעה זו היא מלאכתנו ואנו יכולין לעשות כן בלהטינו ואתה דומה כמי שמביא תבן לעפריים שהיא עיר תבואה וממנה שבה למקומות הרבה ואיך יביא אדם אליה תבן אמר להון אמרי אינשי למתא ירקא ירקא שקול היא שפירשנו והרי הבאתי אליכם האותות האלה פעמים שאין אתם יכולין לעשות כיוצא בהן וחוזרין בני אדם אל שלי מהתל היה בהן עד שבררו לו מן השמים ויבלע מטה אהרן:",
            "<b><big>יוחני</big></b>   [פרויען נאמע] (סוטה כב) כי קא אמרינן כגון יוחני בת רטיבי פי' יוחני בדרך כשפנות היתה אוסרת הנשים המעוברות שלא תלדנה ובהגעת לידתן היו מצטערת והיא מראה עצמה צדקת והיו באין אצלה ואומרים לה אולי תבקשי רחמים על פלונית שתלד והיא מתרת הכשפנות ומיד יולד עד שנתגלה שהיתה רעה ומכשפת והרגוה:",
            "<b><big>יוחנא</big></b>   [איין ארט היישירק] (חולין סה) למינהו למינהו למינהו למינהו ארבעה פעמים האלה להביא צפורת כרמים. ויוחנא ירושלמית והערציביא והזרבונית שהן חגבין טהורין:",
            "<b><big>יורה</big></b>   [קעססעל] (ע\"ז עו) כיצד מגעילין א\"ר הונא יורה קטנה לתוך יורה גדולה איבעיא להו יורה גדולה מאי תא שמע דרב עוקבא זבן דודא מגוי עבד ליה גדנפא דלישא ומליא מיא וארתח' אמר רבא וכו' (כלים פ\"ח) יורות של ערביים שהוא חופר בארץ וטח בטינא וכו' פי' הערביים חופרים בארץ ובונין שם קדירות ומניחים חלול תחת הקדרות ומדליקין שם האש ומבשלין תחת הארץ:",
            "<b><big>יחיד</big></b>   [איינציג] (יומא כג) ויחידים מוציאין שתים פי' רבנן (תענית י) התחילו היחידים מתענין ואמרינן מאן יחידין אמר רב הוא רבנן ומה שאמרו כאן בבריא כאן בחולה חולים היינו רבנן (נדרים מט) רבא אמר מאן חולים רבנן רבא לטעמיה דאמר כמאן מצלינן האידנא אקצירי ואמריעי כי האי תנא קצירי קצירי ממש מריעי רבנן. ויש ששונים יהירים (סוכה לז) מעשה ביהירי ירושלם ופי' אנשים בעלי גאות אינו טוב להן לעשות כמעשה שעושים אחרים שגנאי הוא להן (בסיפרא בפרשת כהן משיח) לא ישוה קרבנו לכל מצות לקרבנו למצות יחידות פירוש ע\"ז שהיא כתובה בפני עצמה בפרשת שלח לך אנשים ואם כל עדת ישראל ישנו:",
            "<b><big>יחי</big></b>   [איילין] תרגום ימהר יחישה יוחי ויגלי:",
            "<b><big>יחט</big></b>   [פרפיהרער] תרגום יגער ה' בך השטן יזוף ה' בך יחטא:",
            "<b><big>יחול</big></b>   [האפפען] (ברכות טז) ונמצא יחול לבבינו פי' תאות לבבינו ולא נתבייש מאבותינו פי' יותר מאבותינו מדין קשה פי' שיכולין אנו לדון שלא בקושי קרן אורה כלומר שיהא לנו אורה:",
            "<b><big>יחניף</big></b>   [איין צוזאממען געזעטצעס ווארט פון יחון אף] (בוישלחו בסוף פ' אלה מסעי) כי הדם הוא יחניף את הארץ רבי יאשיה היה אומר בו לשון נוטריקון כי הדם הוא יחון אף על הארץ. (ובתענית ירושלמי) בעון שפיכות דמים גשמים נעצרים שנאמר יחניף יחון אף על הארץ:",
            "<b><big>יחס</big></b>   [געשלעכט] ממשפחת אלימלך תרגום דמן ייחס אלימלך. על האבן השנית כתולדותם תרגום ירושלמי יחוסיהן <small>(א\"ב לשון מקרא זה ואמצא ספר היחס)</small>:",
            "<b><big>יחף</big></b>   [בארפוס] (יומא עז) יחף מאי מנעי רגלך מיחף מנעי עצמך מחטא כדי שלא תבוא רגלך לידי יחוף. (מכשירין פ\"ג) בשעת הדייש והיחף לעולם טמא פי' אם היה שעת הקציר רוצה הוא לרחוץ רגליו בשביל שיהו נקיים לדוש התבואה:",
            "<b><big>יחור</big></b>   [צווייג] (פ\"ק דכלאים) אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצוב שתהא מקירו פירש ייחור נצר כדכתיב ונצר משרשיו יפרה:",
            "<b><big>יטור</big></b>   [וואלקען זיילע]. משאת העשן עמוד עשן תרגום יטור דתנן ועתר ענן הקטרת תרגום יטור ותימרות עשן תרגום ויטורין דתנן:",
            "<b><big>יי</big></b>   [טרויר געשרייא] מה בריומה בר בטני תרגום יי ברי ויי בר כרסי ויי בר נדרי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מלה מורה על הכאב ועצבון)</small>:",
            "<b><big>ייבא</big></b>   [קאפף בינדעל]. (ב\"ב קמו) בגמ' השולת סבלונות תרגום רבא בייכא וסבתכא פירוש בקישוריה ובכפה שעל ראשה דלאו דבר חשוב הוא ובמתנה יהיב לה:",
            "<b><big>יילי</big></b>   [בליטזויגער] (ב\"ב ד) אהדר ליה כלילא דיילי (שבת נד) כי היכי דלא לימצוה יילי תרגום והאנקה והכח ויילא וכוחא ובלע\"ז סנג\"י סו\"קא ובל' ישמעאל עלקא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין תולעים מרבים רגלים ובעלי' שער)</small>:",
            "<b><big>יימים</big></b>   [דיא פארכט בארען] (חולין ז) אמר רבי יהושע למה נקרא שמם ימים שאימתן מוטלת על הבריות:",
            "<b><big>יין</big></b>   [וויין] (שבת סב) בפת עמילה בבעולה או בפת שאינה עמילה בבתולה ביין גרדלי או ביין חרדלי באשה יפה או באשה שאינה יפה במיסב רחב או במיסב קצר באשה גדולה או באשה קטנה בחבר טוב או בחבר רע באשה טובה או באשה רעה (עירובין סה) אמר רבי חייא בר אשי אמר רב כל שדעתו מיושבת עליו ביינו יש בו מדעת של ע' זקנים יין ניתן בע' אותיות וסוד ניתן בע' אותיות נכנס יין יצא סוד פי' מנין יין ע' ומנין סוד ע':",
            "<b><big>יינמילין</big></b>   [פערבעסטער וויין] (תרומות פי\"א) עושין את היין יינומלין (שבת קלט) ועושין יינמלין בשבת פי' יין מילי ובגמ' מפרש יין דבש ופלפלין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני יין מזוג עם דבש והיה משקה ידוע אצל הרופאים ולפעמים מערבים בו מיני בשמים)</small>:",
            "<b><big>ייניס</big></b>   [באקסבוים] (שבת קכט) רב יהודה צלחו ליה פתורא דיינים (דיונה כתוב) פירוש שלחן של ברושים:",
            "<b><big>ייס</big></b>   [געזונדהייט] (ברכות דירו' פי' כיצד מברכין) מהן דעטיש גו מיכלא אסור למימר ייס פי' בלשון יוני יהיה לרפואה ובעל הערוך גרם זטי עיין שם:",
            "<b><big>ילד</big></b>   [יונגע פפלאנצע] (נדרים נז) ילדה שסיבכ' בזקינה ובה פירות אף על פי שהוסיפה מאתים אסור פי' ילדה נטיעה של ערלה שהיו בה פירות ערלה שסבכה בזקינה שהרכיבה בתוך אילן זקן של היתר אף על פי שהוסיפה שוב שהורכבה בזקינה מאתים ממה שהיתה בשעת הרכבה אף על גב דשאר ערלה בטלה במאתים אסור. (סוטה מג) ילדה שסיבכה בזקנה בטלה פי' בטלה מדין ערלה וכיון דבטלה לא הוי נטיעה ולא ישוב עליו מעורכי מלחמה:",
            "<b><big>יולין</big></b>   חזרת יולין בעל הערוך גרם חוורלין עיין שם:",
            "<b><big>ילתא</big></b>   [פרויען נאמע] (גיטין סז) שמעה ביה ילתא ועיילה לבי מסותא דביתהו דרב נחמן הות:",
            "<b><big>ים</big></b>   [איין רינדע זאך] (ב\"ב סז) המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל פי' בגמרא ים טלופתא יש אומרים עיגולין עצמן ויש אומרים עדשה והיא אבן עשויה בעיגולין לסחוט עליה זיתים או ענבים:",
            "<b><big>ים</big></b>   [איין מעהל זיפ] (כלים פט\"ו) ים נפה של סלת טמאה פי' נפה ארוגה ואותו ארג השיער שמוציא הקמח בלא סובין נקראת ים למה לפי שסביבותיה זיר של עץ כמו סביבות הים יבשה:",
            "<b><big>ימי</big></b>   [ארטס נאמע] (עירובין יב) כי סליק רבי אבא מימי פירשה אמר ליה אין כמימי לטיגני פי' מקומות וכבר פירשנו בערך טגן:",
            "<b><big>ים</big></b>   [טאג] (ברכות נא) ב\"ש אומר מברך על היום ואחר כך על היין פי' על היום קידוש היין בורא פרי הגפן. (מנחות ק) שאפי' על השלחן ימים אין בכך כלום פי' אם נשארו על השלחן שנה תמימה אין אנו חייבין עליה כלום:",
            "<b><big>ימי</big></b>   [שווערען] (תרגום השבע השביע אומא' אומי):",
            "<b><big>יומחרא</big></b>   [מארגען] (תרגום ירושלמי ויהי ממחרת והוה מיומחרא):",
            "<b><big>ימין</big></b>   [דיא רעכטע] (במגלת איכה השיב אחור ימינו) לקץ הימין קץ נתתי לימיני כל זמן שימיני משועבדת בני משועבדין גאלתי ימיני גאלתי בני הוא שדוד אמר למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני ובריש גמרא דחלק פי' לקץ כעתיד הקב\"ה להחזיר ימינו לפניו:",
            "<b><big>יגיבא</big></b>   [ווארם] (חולין כח) מאי לאו בעוף דקא בעי לדמיה ליניבא לא בחיה דקא בעי לדמיה ללכא (שם פה) רבי חייה נפל ליה יניבא בכיתניה פי' דם העוף שעושין אותו להמית התולעת שגדל בפשתן ויש מפרשים התולעת הזה כשירית דם העוף בורח מן הפשתן ודם החיה עושים אותו לצבע לכא סם שניו לכ\"א ודם מחיה מחזק אותו הגוון ועוד מפורש בערך אנבא:",
            "<b><big>ינובריס</big></b>   [מאנאטס נאמע] (ירושלמי דע\"ז פרק לפני אידיהן) בגין כן צווחין לי קלנדס ינובריי' פי' בלשון רומי ראש השנה פי' קלנדס ראש חדש פי' ינבריוס חדש ראשון שלהם עיין ערך קלנדס:",
            "<b><big>ינון</big></b>   [געשפראצט] (בבריתא דרבי אליעזר פ' לב) לפני שמש ינון שמו שהוא עתיד לינון ישיני עפר לפיכך נקרא שמו ינון <small>(א\"ב פי' להוציד ולהחיות ישיני עפר נין בלשון עברי ילד)</small>:",
            "<b><big>יסכה</big></b>   [זעהען] (סנהד' סט) יסכה זו שרה ולמה נקרא שמה יסכה שסכתה ברוח הקודש דבר אחר יסכה שהכל סכין ביופיה:",
            "<b><big>יסמין</big></b>   [איין ארט בלומען] כוספא דיסמין פי' בערך כסף <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי וישמעאל מין פרח לבן ולו ריח ערב טוב)</small>:",
            "<b><big>יעא</big></b>   [בליהן] תרגום ירושלמי והנה פרח מטה אהרן והא יעא חטר אהרן:",
            "<b><big>יעבץ</big></b>   [נאמע] (תמורה יו) תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו עתניאל שענהו אל יעבץ שיעץ וריבץ תורה בישראל:",
            "<b><big>יעידה</big></b>   [בעשטוממונג] מה לבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולשד' אחוזה (ובסוף תורת כהנים) מרבה אני את הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולעבד עברי:",
            "<b><big>יעט</big></b>   [ראטהען] (בדניאל) ושבעה יעטוהי פי' יועצין תרגום בפסוק רשי הוליד את דוד עטיו דיהב חויא לחוה אתת אדם וזה מה שאמרו חז\"ל עטיו של נחש:",
            "<b><big>יעל</big></b>   [ראבינשער צייכען] קג\"ם י' יאוש שלא מדעת (ב\"ני כא) ע' עד זומם אביי אמר למפרע הוא נפסל (סנהד' כז ב\"ק עב) ל' לחי העומד מאליו (עירובין יב) ק' קדושין שאין מסורין לביאה (קידושין נא). ג' גידול בר דעילאי שדר גיטא לדביתהו (גיטין לד) אמר אביי ברוך הטוב והמטיב ולא בטל הגט דגלויי דעתא בגיטא לאו מילתא היא עד שיאמר בפי' בטל יהא הגט הזה ואי הדר שליח ויהיב לה ההוא גיטא מיגרשא ביה. מ' מומר אוכל נבילות לתאבון (סנהדרין כז):",
            "<b><big>יעל</big></b>   [שטיין באק] (ר\"ה כו)שוכר של ר\"ה של יעל פשוט פי' יעל כשבה נקבה ולעולם הוא פשוט ובתעניות בשל זכרים כפופים פי' של אילים שהן גדולים וכפופים קרנות שן והבנים תרגום קרנין דיעלין שן דפילין וטווסין:",
            "<b><big>יעק</big></b>   [עיקעל האפע] תרגום ויקצו מפני בני ישראל ואתיעקו מצראי בחייהון:",
            "<b><big>ייערשיה</big></b>   [נאמע] (ב\"ר פ' עה) בגד ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם בשעה שמרעיש עולמו אליהו מזכיר זכות אבות בני ירוחם הקב\"ה מתמלא רחמים על עולמו:",
            "<b><big>יף</big></b>   [שעהן] (פסחים פט) הרי שהיו ידים של אחד מהן יפות כלומר אוכל הרבה:",
            "<b><big>יפגענו</big></b>   [באגעגענען] (בהגדת ילמדנו) פן יפגענו בדבר או בחרב יפגעך צריך לכתוב אלא נהגו כבוד למלכות:",
            "<b><big>יפנה</big></b>   [נאמע] (תמורה יו) וכלב בן קנז והוא כתב וכלב בן יפנה אמאי קרי ליה בן יפנה שפנה מעצת מרגלים:",
            "<b><big>יצהר</big></b>   [עהל] (סנהדרין כד) אלה בני היצהר אילו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שנוחין זה לזה בהלכה כשמן:",
            "<b><big>יציב</big></b>   [היימיש געוויס] (יומא סז) יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא פי' משל הוא כלומר האזרח למטה והגר למעלה הגחלים בימין והקטרת בשמאל וכן פי' יציב (עירובין ה' אם הוא פתוח לכרמלית דלית ביה חיוב חטאת אסור להשתמש בתוכו עד שיעשה לו לחי להתירו ואם פתוח לרשות הרבים דחיישינן לחיובו חטאת יהא מותר בלא לחי כלו' איך יהא דין כרמלית חמור מרשות הרבים <small>(א\"ב תרגום כל האזרח כל יציבא)</small>. יציב בדניאל מן יציב ידע פירו' אמת ויציב:",
            "<b><big>יצול</big></b>   [דאס קרימע האלץ פאן אקער]. (כלים פכ\"א) ובבורך וביצול טמא יש מפרשין בת ידא בארמי' עץ של מחרישה שתופס אותו האיש החורש בידו ומטה המחרישה מצלי ליה להכא ולהכא ומתרגמינן לא תטה משפט לא תצלי דין:",
            "<b><big>יציע</big></b>   [פאהר הויז] (עירובין קב) של בור ושל דות ושל יציע לא יחזיר (ב\"ב סא) לא מכר את היציע (גמרא) מאי יציע הכא תרגומו אפתא תני רב יוסף ג' שמות יש לו יציע וצלע ותא כבר פירשנו בערך אפתא. פי' היציע התחתונה אלו לשכות שהיו בנויות חוץ לכותל בית המקדש והיו תחתיים ושניים ושלישים זו על זו וכי האי גוונא היו בנויות דקיימא לן כותל ההיכל עוביו ששה אמות מלמטה של יציע התחתונה והיציע היתה ה' באמה רחבה וכנס אמה מן כותל ההיכל כנגד תקרה של יציע התחתון ועל אותה כניסה שוכבין ראשי קורותיו של יציע וממנו ולמעלה עד היציע התחתונה היה עוביו של כותל ההיכל ה' אמה וכנגד תקרה של תיכונה כנס אמה בכותל ההיכל שעל אותה כניסה ראשי קורות התיכונ' שוכבות ולהכי היתה התיכונה ששה אמות רחבה ומן היציע התיכונה ועד הג' היה עובי כותל ההיכל ד' אמות וכנס עוד אמה מקום שקירותיו שוכבות ולהכי כתבו והשלישית ו' באמה רחבה נמצא מן התקרה השלישי ולמעלה עוביו של כותל ג' אמה והיינו כי מגרעות כניסות לבלתי אחוז בקירות הבית כדי שלא יהו צריכין לנקוב הכותל בשביל הנחת הקורות שלא יהא הכותל רעוע והצלעות צלע אל צלע ולא יהיו אחוזים בקירות הבית אלא כדאמרן במגרעות והתא היינו יציע בין התאים ה' אמות כלומר בין תא לתא ה' אמות ואיבעית אימא מהכא מצית יליף דתא היינו יציע של אחר הבית דקא חשיב במדות כותל ההיכל ששה עוביו והתא ששה והיינו יציע:",
            "<b><big>יצף</big></b>   [פערזארגטזיין] תרגו' את מי דאגת ית מן יצפתא:",
            "<b><big>יצר</big></b>   [ליידן שאפט. בעשחפפענהייט] (סנהדרין צא) אמר לו אנטונינוס לר' יצר הרע אימתי שולט באדם משעת יציאה או משעת יציר' אמר לו משעת יצירה אמר לו א\"כ היה בועט באמו הורגה ויוצא אלא הוי אומר משע' יציאה אמר רבי דבר זה לימדני אנטונינוס ומקרא מסייעו לפתח חטאת רובץ. (ובבראשית רבה פרשה לד) וירח ה' את ריח הניחוח אמר לו אם כן היה חוטט בני מעיה ויצא אלא משיצא והודה לו רבי שהשוה לדעת המקרא כי יצר לב האדם רע מנעוריו רבי יודן אמר מנעריו כתיב משעה שניעור לעולם:",
            "<b><big>יקב</big></b>   [קארב וואס מען פרעסט אין זייא דעם וויין] (ב\"ב סז) המוכר בית הבד מכר את הנסרים ואת היקבים פי' הנסרים הן הקרשין שמשכיבים על הזיתים לעצרן היקבים הן הסלים שמביאין בהן הזיתי' מן השדה לבית הבד:",
            "<b><big>יקטן</big></b>   [נאמע] (ב\"ר בסוף פ' לח) למה נקרא שמו יקטן שהיה מקטין עסקיו ומה זכה זכה להעמיד י\"ג משפחות ומה אם הקטן וכולי:",
            "<b><big>יקמין</big></b>   [באדע מאנטיל] (ב\"ב סז) המוכר את המרחץ מכר את הנסרים ואת בית היקמין פי' יקמין אלו בגדים שמעטפין ראשיהן במרחץ מפני החום שלא יזיק להם:",
            "<b><big>יקומיני</big></b>   [דיא בעייאהנטע ערדע] (ב\"ר בא אתה וכל ביתך ומחיתי את היקום רב אבין אמר יקומיני פי' בלשון יוני כל ארץ נושבת):",
            "<b><big>יקנמין</big></b>   [עדעל שטיין] (בילמדנו והיה עקב תשמעון פרשת פסל לך) אתה מביא את המרגליות ודיקניטין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין אבן טובה ירוקה ובתוכה לפעמים כמו עפרות זהב ועוד בשם זה נקרא פרח אשר לו גוון של תכלת וזה פי' חור כרפס ותכלת (באסתר רבתי) תרגום עקילס איריון קרפסינון ויקינטינון כי זו היא גרסה נכונה ועד היום מעתיקים יונים ורומיים העתיקו כן עיין ערך איירינן (ב\"ר בסוף פרש' ויבא יעקב שלם) אלו חליות ויהקינתא כי זו היא גרסא נכונה לפי זה משיב יפה על השאלה י\"ה מאי עבדית הכא)</small>:",
            "<b><big>יקר</big></b>   [ווירדיג] (יומא סז) מיקירי ירושלים היו מלוין אותו. (סנהדרין מג) נשים יקרות בירושלם היו מתנדבות פי' נשים יקרות תרגום כבוד יקר <small>(א\"ב לשון מקרא הוא וששון ויקר)</small>:",
            "<b><big>יקר</big></b>   [שווער] (שבת קיז) למאי עבדי ליה ליוקרא דליבא כבד תרגום יקיר:",
            "<b><big>ירואר</big></b>   כבר פירשנו בערך טורא:",
            "<b><big>ירבוז</big></b>   [שפארגול] (שביעית פ\"ט סוכה לט) הפיגם והירבוזין השוטים והחלגלוגות פי' ירבוזין אספר\"יגי של גנות שוטין אספרי\"גי של שדות ויט אומרים פי\"נוקלי:",
            "<b><big>ירוד</big></b>   [איין הויט אויף דיא אויגען] (שבת עח) דם כדי לכחול בו עין אח' שכך כוחלין לירוד פי' שעלתה קרמית על גב עינו:",
            "<b><big>ירוד</big></b>   [דראכע. שלאנגע] (כתובות מט) אמר להו ירוד ילדה ואברי מתא שדיה. (סנהדרין נט) אמר ליה ירוד נאלא הא אמרי ליה אין דבר טמא יורד מן השמים פי' ירוד תנין נאלא שוטה. ותנין בהכלי עונג תרגום וירודין בבית משתהון. והיתה נוה תנים ירודין. (במגילת איכה) גם תנים אילין ירודתא איתנהון מסוון על אפיהון כדי אינון מינקן בניהון דלא יהויין חמיין יתהון סימוקן ואכלן להון:",
            "<b><big>ירדן</big></b>   [איין פלוס] (פ\"ח דפרה) מי ירדן ומי ירמוך פסולי' מפני שהן מי תערובות (ברכות סג) אמר רבי יוחנן למה נקרא שמו ירדן שיורד מדן א\"ל רבא לרב אשי אתון מהכא מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה ויקראו ללשם דן בשם דן אביהם אמר רבי יצחק לשם זו פמייס ותניא ירדן יוצא ממערת פמייס:",
            "<b><big>ירדינון</big></b>   (מדרש שמות רבה פרשת אז ישיר משה) ויורהו ה' עץ איזה היה ר' נתן אומר ירדינון פירוש הרדפני:",
            "<b><big>ירח</big></b>   [מאנד] (ב\"מ פה) שמואל ירחינאה פי' שהיה בקי בסוד העיבו':",
            "<b><big>יריד</big></b>   [יאהרמארקט] (ע\"ז יג) הולכין ליריד של גוים פירוש שוק ידוע שהולכין הסוחרין והתגרים: ירך (גיטין כ) הא דחק תוכות הא דחק יריכות פירש בערך תך:",
            "<b><big>ירמיה</big></b>   [נאהמע] (בפסקא דדברי ירמיהו) י' רם י\"ה עשרה מסעות נסעה שכינה וכו'. דבר אחר ירמיה שבימיו נעשה בית המקדש אירימון פי' שדה בלשון רומי קורין אירימון וכתיב ציון שדה תחרש. בן חלקיה א\"ר יהודה מאותו השבט שכתוב בו אני חלקך ונחלתך <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מדבר שמם ארץ ישימון)</small>:",
            "<b><big>ירינון</big></b>   [בלוממן עהל] (מסכת דמאי דירוש' פ' הקלין שבדמאי) בשמן ורד ירינון פי' בלשון יוני שמן ערב נעשה משרש הנטע אשר פרחו כעין קשת הנראה בענן ונקרא אירום בלשון משנה ומרקחו ידוע אצל הרופאים:",
            "<b><big>ירק</big></b>   [גרין] (עדיות פ\"ה) ודם הירוק (נדה יט) דם הירוק עקביא בן מהללאל מטמא. (נגעים פ\"ג) הבתים מיטמאין בג' שבועות ובג' סימנין בירקרק ובאדמדם ובפשיון. (ברכות כה תמיד סב) סילון החוזר מביא האדם לידי ירקון פי' סילון החוזר אדם שהתחיל להשתין ונטרד ולא גמר השתן מביא אותו לידי ירקון חולי שמראהו כירק (שבת קי) ליורקנא תרין בשיכרא ומיעקר (בכורות ז) דשתו אינשי ומעלו לירקונא. (ר\"ה כ) אמר עולא משום ירקיא פי' בערך מת ולא בירוקה שעל פני המים פי' בערך אכמוותא:",
            "<b><big>ירק</big></b>   [קורבס] (אהלות פ\"ח) ויריקת החמור פירש קישואים והם מרים והן פקועות שדה <small>(א\"ב וכן נקראים בלשון ישמעאל קשאי חמור)</small>:",
            "<b><big>ירק</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום אודם פטדה סמקן ירקן: אמר [נאמע איינער גייסטער] (פסחים קיח) אמר ירקומי שר הברד לפני הקדוש ב\"ה רבונו של עולם ארד ואצנן הכבשן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שמש משרת בדברי קדושה ואולי שר הברד הוא מהפחותים בין שרי מעלה)</small>:",
            "<b><big>ירקריקא</big></b>   [איין פויגל]. תרגום ואת הקאת ואת הרחם וית קתא וית ירקריקא:",
            "<b><big>ירושלם</big></b>   [שטאדט נאמע]. (שבת נט) מאי עיר של זהב ירושלם דדהבא כדעבד לה ר' עקיבא לדביתהו (נדרים נ) רמינא לך ירושלים דדהבא פי' כתר ועליו צורת ירושלם. (ב\"ר פ' נו) שם המקום ההוא ה' יראה אברהם קרא אותו יראה שם קרא אותו שלם ומלכי צדק מלך שלם אמר הקב\"ה אם אני קורא אותו יראה שם אדם צדיק מתרעם ואם אני קורא אותו שלם אברהם אדם צדיק מתרעם אלא הריני קוראו כמו שקראו אותו שניהם ירושלם יראה שלם במגילת איכה הבת ירושלם הבת יריאה ומושלמ' לי אמר ר' יצחק אמר הקב\"ה כשאת יריאה את מושלמ' לי:",
            "<b><big>ירת</big></b>   [ערבען] תרגום יורש אותו ירית יתי:",
            "<b><big>ישב</big></b>   [זוטצין] (זבחים יו) אתיא בקל וחומר מיושב ומה יושב שאוכל קדשים אם עבד חילל זר שאינו אוכל אינו דין שאם עבד חילל מה ליושב שכן פסול לעדות מיושב תלמידי חכמים מה לשם יושב שכן פסול לעדות שם יושב לא פריך. (ב\"ר נ) ולוט ישב בשער סדום ישב כתיב אותו היום מינוהו ארכי יודקו. (שם נח) ועפרן ישב רבי יצחק אמר ישב כתיב אותו היום מינוהו ארכיס טרטיגוס דלא יהא בר נש רב זבון מבר נש זעיר. (עירובין פו) רבי יהודה אמר ישב עולם לפני אלהים כדדרש רב בר מרי פי' אמת ישב עולם לפני אלהים בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו כלומר בזמן שיש עשירים שנותנין צדקה וגומלי חסד העולם מתישב והואיל וכך יש להן כבוד לפני הקב\"ה אנו מכבדין אותן פי' אחר לולי חסד ואמת שהן עושין לא היה עושרם נצור לפי' ראוי לכבדן:",
            "<b><big>ישע</big></b>   [ערלעזונג] (ב\"ק פ) איקלעו לבי ישוע הבן פירוש לפדיון הבן ישוע תרגום פורקן וכן תרגום פדיון:",
            "<b><big>ישר</big></b>   [גראדע] ורגליהן רגל ישרה טלפי החיות מהלך תקט\"ו שנה מנין ישרה (בריש גמרא דפרק הרואה בירושלמי) כי ישרים דרכי ה' וגו' מסקנא משל ללוט ושתי בנותיו הן נתכוונו לשם מצוה צדיקים ילכו בם הוא שנתכוון לשום עבירה ופושעים יכשלו בם:",
            "<b><big>ית</big></b>   [דער] תרגום את. יתי תרגום אותי:",
            "<b><big>יתב</big></b>   [זיטצין]. תרגום והוא יושב והוא יתיב:",
            "<b><big>יתד</big></b>   [נאגיל]. (שבת קכג) יתד של מחרישה (כלים פי\"ד) יתדות אהלים ויתדות המשוחות טמאין פירוש יתדות המודדין של מודדי הארץ תרגום מדה משחתא שלשלת המשוחות כמו גץ יווני אילו יתדות דרכים כבר פירשנו בערך גץ:",
            "<b><big>יתיכים</big></b>   [צוואנג] (שם יב) היתוכים טמאים פי' תניא אילו הן יתיכים שהחנווני מנער בהן את הקדרה והן כמו זומא לסטרון ויש אומרים ענין בית יד מלשון כהיתוך כסף ענין מלקחיים שנוטלין בו הכלי שמתיך הכסף ומריקין למקום ארר:",
            "<b><big>יתום</big></b>   [ווייזע] (קדושין עו) כגון שנעשו בה מעשה יתומה בחיי האב והחזירה שאסורה ליבם מפני שגירושיה גירושין גמורים ואין חזרתה חזרה גמורה כלומר כיון שהשיאה אביה אין לו בה רשות וכיון שנתגרשה אף על פי שהאב קיים היא יתומה בחיי האב והיא אינה בוגרת שתקבל קדושין גמורין (יבמות קי) שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והיא אינה אסורה ליבם. אמן יתומה כבר פי' בערך אמן:",
            "<b><big>יתר</big></b>   [בויגין שניר] דאיתרא איה אמר רב מקמצין פי' קיבה של בהמה עגולה כמין קשת ומחובר בה חלב משני צדדיה חלב של מעלה שהוא מרובה שהוא על גב הקשת אסור מן התורה ונהגו בו איסור בכל מקום וחלב שעל צד זה של קיבה שהוא על היתר אנחנו אוסרין וכהנים נהגו בו היתר. ולמה נקרא שמו דייתרא שהוא על יתר הקיבה:",
            "<b><big>יתר</big></b>   [איבער פלום] (קדושין כה) היתה בו יותרת (כתובות עו) הכא במאי עסקינן ביתירות יתירות מה ראיה מייתי כלומר מה ראיה יכול האב להביא שאחר שנתקדשה נולדו בה איברים יתרים כגון אצבעות ידים ורגלים ודאי כן נולדה מייתי האב ראיה דראה הבעל המומין קודם שקידשה ונתפייס:",
            "<b><big>יתרא</big></b>   [נאמע] (יבמות עו) ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי וכתיב יתר הישמעאלי אמר רבא שחגר חרבו כישמעאל אמר כל שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב כך מקובל אני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית:",
            "<b><big>יתוש</big></b>   [וואסר פליג] (שבת עז) אימת יתוש על הפיל פי' רחש הוא שגדל במים נכנס לו בטיבורו ומפחידו:",
            "<b>נשלמה ערך יוד</b>"
        ],
        "Letter Kaf": [
            "<b>אות הכף</b>",
            "<b><big>כא</big></b>   [דא היער] תרגום נלכה עד כה ניזיל עד כא. והלכא כמו אל כה ובלשון גמרא אומרים כאן.",
            "<b><big>כאור</big></b>   [דעם שיינע נאך] (בכתובות נ\"ד) לכאורה כשמואל ריהטא כי מעיינת בה הלכתא כוותיה דרב פי' כשאתה פותח בה קודם שתעיין בה מעלה על דעתך שהיא כשמואל וכאורה לשון ארמי הוא:",
            "<b><big>כאמי</big></b>   [אויף דער ערדע] (מדרש שיר השירים רבה פסקא כמעט שעברתי) א\"ר חוניא כך אמרה ירושלים לבת בבל פגי פלאי קקיס כאמי מחי נראה לי שתתכן הגרסא פרני פליאה קתיסו כאמי מחי פי' בלשון יוני פירני (זונה) פליאה (זקנה) קתיסו (שביל) כאמי (לארץ) מחי (זני). ואם נניח הגרסא כמו שהיא פי' קקיס בלשון יוני רשעה כלומר זונה זקנה ורשעה בארץ זני.",
            "<b><big>כאר</big></b>   [עזעל] (בסנהדרין ק) בעניין משיח: מי אית לך כאר הזר גונא פי' יש מקום שקורין לחמור כאר וקורין לאלף הזר והכי אמר לו יש לך חמור מאלף גוונים <small>(א\"ב בר חיור כתיב)</small>:",
            "<b><big>כאור</big></b>   [שענדליך] (בב\"ק ק') צבעו כאור. (ובפ' ב' בערכין יד) הנאה שבעבדים ואת הכאור שבעבדים. ס\"א כעור פי' משונה:",
            "<b><big>כבא</big></b>   [קופע] (בשבת מח) חזא דפריס דסתודר אפומ' דכובא. (ובב\"מ כה) הא בכובא וכסי לא יגע דמצנעי בסכיני ובהמנק נוטל ומכריז. (ובב\"ק פו) דמרקיד בי כובי. (ובע\"א כט) א\"ר יהודה הני כובי דארמאי דבר שאין מיכנסי לקיום הוא משכשכן במים ומותרין. (ושם ס) אכובא חמרא אסור. (בכתובות ס\"א) אביי מנחא ליה אפומא דכובא פי' כלי של יין <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין כלי גדול אשר בו מריקים היין)</small>:",
            "<b><big>כבא</big></b>   [דערנער] (בריש ב\"ר) אפיקת כוביא. כובי מדברא תרגום את קוצי המדבר:",
            "<b><big>כבא</big></b>   [היץ. שמערצען]. (שבת סו) לכיבא לימא הכי. (ע\"ז כח) דלא כייבי ליה טובא שפיר דמי אמרי דלמא תנא היכי דכייבי ליה טובא נמי חושש פי' ענין מכאוב <small>(א\"ב תרגום כאב כיב ויש כיבא כמו מכוה. תרגום כי תחת יופי חלופי שופרא כיבא)</small>:",
            "<b><big>כבא</big></b>   [בראטען] (עירובין כט) ליתי בשרא דאטמא ימינא דדיכרא וליתי סוגייני דערבתא וניכבביה וניכול פי' יצלה הבשר שעליו ויאכל (סנהדרין ע) כבשר כיבי דאכלי גנבא פי' בשר שאינו נצלה כל צרכו כדאכלי גנבא כמאכל בן דרוסאי:",
            "<b><big>כבד</big></b>   [עהרע] כבוד תלמידך חביב עליך ככבוד חבירך מפורש באבות דר' נתן (בפ' ר' יוסי אומר). כבוד תלמידך. ממשה רבינו שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים ולא אמר לי עשאו כמותו. כבוד חבירך כמורא רבך מאהרן שאמר למשה בי אדוני אע\"פ שחבירו היה עשאו רבו. מורא רבך כמורא שמים מיהושע שאמר למשה אדוני משה כלאם שקלו כנגד השכינה. (ובמכילתא בפ' וישא עמלק ובב\"ק טז) משום כבוד אביו ומשום כדי חייו ופי' הוא בתוספתא (במסכתא נדרים ומפורש בירושלמי בפ\" אע\"פ) מה שאירש מאבא היום מכור לך בלוה לתכריכי אביו מפני שהיה גוסס. מה שתעלה מצודתי היום מכור לך דבריו קיימין משום חיי שאין לו מה יאכל. כבודם בקלון אמיר. ועמי המיר כבודו בלא יועיל. וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב. תיקון סופרים י\"ח הן. ומפורש בילמדנו (בפיסקא וברוב גאונך. בפיסקא ראה החילותי תת לפניך) כי הנוגע בהם כנוגע בבבת עינו בספרים הראשונים הוא כתוב בבבת עיני. (יומא כא) מאי דכתיב וארצה בו ואכבד וקרינן ואכבדה מאי שנא דמחוסר ה' אלו ה' דברים שמחוסר מקדש שני ממקדש ראשון. ואלו הן ארון כפרת וכרוב אחד. שכינה שני. רוח הקדש שהוא נבואה שלישי. אורים ותומים רביעי. אש מן השמים חמישי. (עירובין סג) שאני התם דאתחיל בכבודו פי' כשלקח ר\"א הסכין לראותה אמר לו בר תחליפא לא ליחוש מר לסבא שהוא רב אחא בר יעקב והואיל והזכירו נראה דלא חש בכבודו. (סוטה מט) משמת רבי גמליאל הזקן בטל כבוד התורה פי' בטלו בני אדם שמכבדין בעלי תורה פ\"א (מגילה כא) ת\"ר מימות משה ועד רבן גמליאל הזקן היו למדין תורה מעומד משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין מיושב והיינו דתנן משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה (ע\"א מב) על המכובדין אסורין מפורש בגמרא בחיצונה אלו הן המכובדין שעל שירין נזמין וטבעות:",
            "<b><big>כבד</big></b>   [אויסקעהרען, אויסרייניגען] (ברכות נא) בית שמאי אומר מכבדין את הבית פירוש מטאטין היה אומר התנא אלא בשביל שלשון פורענות הוא לפיכך אמר מכבדין (ביצה כב) מכבדין בין המטות. (ב\"ק נח) המכבד כרמו של חבירו סמדר פי' טיאט הכרם והשיר פריו עודנו סמדר בארץ ישראל. (פ\"ח במקואות) האשה ששמשה את ביתה וירדה וטבלה ולא כבדה את הבית פי' לשון נקייה כלומר שלא קינחה אותו מקום וכמו כן דברו חכמים לשון נקייה מדיחה פניה. (בריש מגילת איכה) והאחרון הכביד המיחם במטאטא:",
            "<b><big>כבד</big></b>   [שוועהר] (מגילה כה) כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו ולכבודו כי גלה ממנו. אל תקרא כבודו אלא כבידו פי' אבל עליו עמו שהיו מגילים על כבידו כלומר שלקה בכבידו וחלה וגלה הכבד שלו וניטל כולו בדרך ליצנות כיון שאינו יכול להועיל ניטל כבידו. פ\"א עגבותיו כבדים לו נפלו פירוש מלט משא שאינו יכול לסבול צואתו: (ב\"מ קד) ההוא לנידון בכבודו הוא דאתא מה ערכין נידון בכבידו אף הקדש נידון בכבידו פי' מה ערכין האומר ערך כבידי עלי נותן ערך כולו כדתנן (בערכין כ) ערך ראשי וערך כבידי עלי. נותן ערך כולו. זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו. כך בהקדש האומר דמי כבידי עלי הקדש נותן דמי כולו כדתנן דמי חציי עלי נותן דמי כולו זה הכלל דבר וכו':",
            "<b><big>כבד</big></b>   [וועבערבוים] (פ\"ק בכלים) הנוגע בכבד העליון בכבד התחתון. ובכל הבגדים (פ' יא בנגעים) ומן הכבד העליונה לכבד התחתונה (בשבת קג) בעא מיניה רבי יוחנן מרבי יהודה בר ליואי כלי קוואי כגון כובד העליון וכובד התחתון מהו לטלטלן בשבת פי' שני קנים יש לאורג אחד למעלה ואחד למטה זה שאורגין העומדין. אבל האורגין כשיושבין בחפירה מניחין רגליהן על לוח אחת ומורידין על לוח אחת ומעלין ותלוי אבן בשביל שיכביד על השתי וימתח:",
            "<b><big>כבד</big></b>   [שווערע] (ברכות ל) אלא מתוך כובד ראש פי' כפיפת ראש שיכוף ראשו ויכוין תפלתו כאדם שיש לו צער (חגיגה כב) מפני שכבדו של כלי חוצץ פי' ישב בכובד בקרקעית הכלי החיצון ואין טבילה עולה לו. (נזיר ה בגמ' הריני כשמשון) האי גזירה משום כובד גמירי לה ושני ימים לא איכא כובד. פי' האי גזירה שוה דילפינן הכא ימים דאבשלום מימים דבתי ערי חומה ואמינא י\"ב חדש משום דאבשלום כתיב כי כבד עליו וגלחו הלכך לא מצינן למימר שני ימים דבשני ימים ליכא כובד:",
            "<b><big>כבוי</big></b>   [רינד, קאטה] (עירובין כט) ליתי ליה כבויי דרעייתא פי' רש\"י צפיעי בקר:",
            "<b><big>כבכב</big></b>   [שטארץ] (כלים פ\"ב) כבכב שעשאו לסל פי' כלי שמכסין בו את הסל של פת והוא של חרס ויש ששונין וכפכף ויפה הן שונין מלשון כפה עליו את הכלי:",
            "<b><big>כבל</big></b>   [פוס אייזען קעטטע] (שבת נב) והרחלות יוצאות שחוזות כבולות פי' בגמ' מאי כבולות שכובלין אליה שלהן למטה כדי שלא יעלו עליהן זכרים. ויקרא להן ארץ כבול ארץ שאינו עושה פירות. רב נחמן בר יצחק אמר ארץ חומטון היתה אמאי קרי לה כבול דמשתקעא כרעא בגווה כי כבלא פי' שרגליו של אדם משתקעות בה מחמת החול כאילו הן כובלין לכך אינה עושה פירות. ספר אחר עד כבלא בלע\"ז גבול\"א. פ\"א משתקעות רגליו של אדם מחמת תיחוח עד מקום שמשימין הכבלים. (שבת נז) ולא בכבול לרשות הרבים (גמ') א\"ר ינאי כבול זה איני יודע מהו אי כבלא דעבדא תנן והוא חותם שבצוארו כדאמר שמואל ופי' טבעת שתולין בצואר העבד שרגיל בקוטלאות כנשים פי' אחר חותם שעושין על צווארי העבדים של מיני מתכות. כבלים טמאין כבר פירשנו בערך ברית:",
            "<b><big>כובלת</big></b>   ולא בכובלת בעל הערוך גריס כובלת עיין שם:",
            "<b><big>כבן</big></b>   [פערבונדען] (שבת נח) כבולות וכבונות (גמ') מאי כבונות שמכבנין אותן למילת כדתנן (בריש נגעים) שאת כצמר לבן וגרסינן (בריש שבועות ו) אמר רב ביבי אמר רב אסי כצמר נקי רך בן יומו שמכבנין אותו למילת פי' מכבנין עור הטלה מלידתו עד ח' ימים וזהו צמר רך הנק' מילתא וצמר צחר תרגום ועמר מילת כבונת <small>(א\"ב מילת שם אי בלשון יון ורומי ויש בה צמר חשוב מאוד לכן על שם האי נקרא כן הצמר צחרונקי ודק)</small> (עיין ערך מלת):",
            "<b><big>כבינת</big></b>   [שטערינבינדל] (ב\"ב קנו ובגיטין יד) מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חויה ואמרה תנתן כבינתי לבתי. והצניפות והרדידים תרגום וכתריא וכבינתיא:",
            "<b><big>כבס</big></b>   [טייטעל צווייג] (שבת סז) כמאן תלינן כבסא בדיקלא (מכות ח) ומחייא לכבסא ואתר תמרי פי' סנסני תמרים:",
            "<b><big>כבס</big></b>   [טאשע] (ב\"מ קא ובשבועות מא) ליקטה בכובסיה כי היכי דלישבקיה גלימיה הוא פי' יחזיקנו במלבושיו כדי שיניח לו גלימא שלו אף כאן כשמרבה לו בדמים אין לך הוצאה גדולה מזו כלומר מלבוש המתכבס <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ילקוט כיס ופונדה)</small> אל מסלת שדה כובס (בסנהדרין קג) למה לא מנו אחז שהיה לו בשת פנים מישעיה שנאמר שדה כובס. כובש כתיב. דכבשינהו לאפיה. (ובויקרא רבה באם בחקתי פ' לפנים הארץ יסדת) שהיה כובש פניו לארץ בשעה שהנביא בא לקנתרו והיה בורח למקום הטומאה כלומר שאין השכינה שורה במקום הטומאה וכו':",
            "<b><big>כבע</big></b>   [העלם היטטע] (בפיאה פה) המעמר לכובעות ולכומסות (ירושל') פי' כובעות מן לעיל כמא דתימא וכובע נחושת על ראשו. לכומסות מן לרע כמא דתימא הלא הוא כמוס עמדי חתום פירוש כובעות ראשי שבלים הן כומסות תחתון של שבלים וי\"א לכובעות אגודות הקשורות למעלה כנגד ראשיהן. כומסות אגודות הקשורות מתחת:",
            "<b><big>כבר</big></b>   [זיפפען] (שבת קח) אין כוברין את התבן בכברה (בריש מעשרות) הקטניות משיכביר ואם אינו כובר (כלים פט\"ו) ותלוי כברת גורנות. ובפ' אחרון (באהלות פי\"ח וכוברו בשתי כברות: (בפ\"ג בפרה) וכוברין אותה בכברות פי' כברה כלי שכוברין בו החטין ומוציאין את המוץ והוא עגול כאמה על אמה ולכן דימה בארה של מרים לכברה שכיון שעגול הוא דומה לפי הבאר (ולשון עברי היא כאשר ינוע בכברה (עמוס ט'. ט'):",
            "<b><big>כבר</big></b>   [רייכערן מיט שוועבעל] (ברכות כז) לכברויי סלי פי' לעשן הסלים של נצרים בגפרית כדי ללבנן. פ\"א מניחין הבגדים בסלים והיו מעשנין תחת הסלים ללבן הבגדים (ב\"ק צ\"ג) הא דאחוורי אחווריה הא דכברי כברויי. (גיטין פו) גינברא ומרתחא וכבריתא. (נדה סב) בורית כבריתא פי' כבריתא גפרית <small>(א\"ב תרגום ירושלמי אש וגפרית דאשתא וכובריתא)</small>:",
            "<b><big>כבש</big></b>   [שאף. לאם] (בסיפרא אם כבש יביא קרבנו) כבשים קודמים לעזים וכו' עד ת\"ל ואם כבש וכבר קדם והביא שעירת עזים:",
            "<b><big>כבש</big></b>   [איין ווייקען] (שביעית פ\"ט פסחים נב) הכובש שלשה כבשים בחבית אחת. (פ\"ב דטהרות) האשה שהיתה כובשת ירק פי' והוא טבולת יום (מקואות פ\"ז) מי כבשין ומי שלקות (פסחים לט) לא כבושין ולא שלוקין פי' כבושין בלע\"ז קומפו\"שטא שמונחין בחומץ או במלח שלא ירקבו. (שבת קח) (בגמרא) אין עושין הילמי לתת לתוך הכבשין בגסטרא. (שם קמה) כבשין שסחטן. האשה שכובשת ירק בקדרה. זתים שכבשן בטרפיהן פי' בערך זית. משחת כבישא פירושו בערך כשרתא (חולין יז שם ניא) דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח כבוש הרי הוא כמבושל:",
            "<b><big>כבש</big></b>   [טרעטן] (פ\"ח במקואות) מפני הכבישה פי' מפני המסלול של בני אדם גבר במסלתו ילכן תרגום גבר בכבשיה אזלין. במסלה נעלה תרגום באורח כבישא ניסק:",
            "<b><big>כבש</big></b>   [צופרעססען. בעדעקען, אויף האלטען] (עירובין לד) פוקו כבשי באגמא פי' היה קרוב למקומם אגם שיש בו קנים צומחים אמר להם צאו וכופו הקנים בקרקע ושימו עליהם אבנים גדולות שכובשין אותן בקרקע ולמחר נשב עליהן. כבש את האבן על גבי הטלית (אהלות פ\"ח) פי' שם אבן על גבי הטלית שלא יתנופף. כבשים ללבושך. דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לשונך (חגיגה יג) אמר ליה בהדי כבישי דקב\"ה למה לך (ברכות י) מה שמכבש וגוזר המקום (מכות כג) יצתה בת קול ואמרה ממני היו הדברים כבושים פי' יהודה ותמר שנכבשו זה את זו בשעה ששכב עמה הלך אותו הבן ונכבש על השפחה (יבמות סט) ר\"א אמר כובש שנאמר ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו. רבי יוסי בר חנינא אומר נושא שנאמר נושא עון (בפ\"ק בר\"ה יז בגמרא) א\"ר יהודה אלמלא צדקתך כהררי אל מי יוכל לעמוד על משפטיך תהום רבה. רבא אמר אע\"פ שצדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה במאי קא מיפלגי בדרבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא דאיתמר ר\"א אומר כובש וכו' פי' אלמלא צדקתך שהיא גדולה כהררי אל. כשיש בו באדם מחצה עונות ומחצה זכיות נושא עון אחד מן הכף מאזנים ומעבירו ומוחלו כדי שיכריעו הזכיות שאלמלא כן שאם לא יהא נוטל עון ומעביר ראשון ראשון ומניח להכריע החובות מי יוכל לעמוד מפני משפטיך שיורדין עד תהום רבה. רבא אמר צדקתך כהררי אל שאתה נוטל עון מן הכף וכובשו וגונזו שאם לא יחטא שוב אתה מוחלו ואם חטא אתה מצרפו עם שאר עונות ודנו מפני שמשפטיך יורדין עד תהום רבה כשאינו חוזר בו. רבא אמר כר\"א דאמר כובש כדאמרן (שבת קיא) מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין. לא יכבשם שם בשבת כלומר לא יקפלם ויניחם שם ויקשרם וזה שמשיר להתיר המכבש של בעל הבית לצורך שבת אבל כובש שאין דרכו להחזיר הבגדים בשבת לא יגע בהן. (גיטין מז) בסוריא וקא סבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש פי' סוריא שכיבשה דוד מלך ישראל יחיד הוא. כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת (ביצה כג) פי' כובש הקרקע ואינו עושה חריץ (שם לב) אין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין (סנהדרין פט) אבל הכובש נבואתו והמוותר על דברי הנביא (גמרא) כובש נבואתו כגון יונה בן אמתי. והמוותר על דברי הנביא כגון חבריה דמיכה וכו' (ב\"ב סז) כבשי הם הקורות שכובשין בהן הזתים. בעכו\"ם שכיבשתו (פסחים ה) השוכבים על מטות שן תרגומו דמכבשין בשן דפיל (נדה לט) תרנגולא דרמיא יומא וכבשא יומא. (בפסקא וזאת הברכה) זאת וזאת לפי שהוא מקנתרן וכו' וערפל תחת רגליו תרגום וענן אמיטתא כיבש קדמוהי והיה המקדש בתוכו תרגום ויהי כיבש מקדשא בגויה והיתה העיר בתוכו תרגום ותהי כיבש קרתא בגויה. כבשים בני שנה (בפסקא את קרבני לחמי) בית שמאי אומרים כבשים שהן כובשי עונותיהם של ישראל כמה דתימא יכבוש עונותינו ב\"ה אומרים כל דבר שהוא נכבש סופו לצוף אלא כבשים שהן מכבסין עונותיהן של ישראל כשלג כמה דתימא כשלג ילבינו. בן עזאי אומר כבשים בני שנה שהן מכבסין עונותיהן של ישראל ועושין אותן כתינוק בן שנה שאין לו עון (בילמדנו פ' את קרבני לחמי) בית שמאי אומרים כבשים שהן כובשין את העונות ויום הכפורים בא ומכפר אמר להן בית הלל אע\"פ שכתוב ש' ס' אנו קוראין כבסים שהן מלבינין עונותיהן של ישראל כשלג שנאמר כבסי מרעה לבך:",
            "<b><big>כבש</big></b>   [טרעפען. שוועל] (יומא כב) רצין ועולין בכבש (שבת קכב) עשה עכו\"ם כבש לירד בו וירדו בו הזקנים (זבין פ\"ג) על הכבש ועל הקורה פי' כמין עץ גדול יש לבעלי הספינות כשבאין לירד באותו עץ יורדין מן הספינה לארץ כדי שלא יטבלו כפות רגליהן במים ושם אותו עץ כבש (זבחים סג) א\"ר יהודה שני כבשים קטנים יוצאין מן הכבש שבהן הולכין ליסוד ולסובב ומובדלין מן המזבח מלא נימא שנא' סביב אמר רמי בר חמא כל כבשי כבשים ג' אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלשה אמות ומחצה וחצי טפח ואצבע ושליש אצבע בזוטרתי. (ירושלמי בערובין בפ' חלון) שגובה המזבח עשרה אמות וכבשו ל\"ב אמות וכל תל המתלקט עשרה טפחים מתוך חמש אמות הן שליש. (בסיפרא על ירך המזבח צפונה לפני ה') שהירך בצפון וכו' עד הא למדנו שהכבש בדרום אילו הן ג' כבשין קרובי ענין הן:",
            "<b><big>כבש</big></b>   [אויס הויען] (מ\"ק י) אין מכבשין את הרחים מאי מכבשין רב יהודה אמר מנקרין את הריחים פי' בברזל חד מנקר הריחים כשהיא חלקה כדי שתטחון החטים כמו השינים:",
            "<b><big>כבש</big></b>   [באק וואס מען צערשטויסט דיא מויער פון איין פעסטונג] (בפסיקתא ויהי בחצי הלילה) הביא עליה כבשין הרבה (בריש מגלת איכה) ולבנות דייק כבשין <small>(א\"ב שם מין כלי מלחמה עשוי לרדות חומות ולו ראש כמו איל וכבש מנגח וכן קוראים לו היונים ורומיים בלשונם)</small>",
            "<b><big>כבשן</big></b>   [ברענאויבען] (סוכה ח) סוכה העשייה ככבשן פי' עגולה ככבשן. (כלים פ\"ח) כבשן של סיידים ושל זגגים פי' כבשי של עושי הסיד:",
            "<b><big>כבשן</big></b>   [טארקעל טויב] (חולין סב) א\"ר יהודה הרי כובשני דצוצייני כשרים הם לגבי מזבח והן הן תורין של רחבה <small>(א\"ב כופשני כתיב בנוסחאות דידן)</small>:",
            "<b><big>כבתא</big></b>   אימור כוביתא בעלמא בעל הערוך גרס כוביתא (עיין שם).",
            "<b><big>כגני</big></b>   [צערבראכען געפעס] (ברכות נח בגמרא מקום שנעקרה) חצבי לנהרא כגני ליא פי' ר\"ח משל משל לו אותו המין לרב ששת שהוא מאור עינים ויוצא עם היוצאין לראות את המלך הכדים הנקראים חצבי ההולכים אל הנהר לשאוב בהן מים אבל כגני כלים והם נקראים כגני העשוים לישב הכלים בתוכם ליא כלומר לאי מקום הולכין להיכן הולכין פי' ליא לאי ויש מפרשים כגני כלים שבורים:",
            "<b><big>כד</big></b>   [רונד, עממער, קרוג] (ע\"ז מ חולין סד) ואלו הן סימני בצים כל שכודרת ועגולגלת ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהורה שני ראשיה כדין וכו' (מנחות פז) תנא חביות כדיות לודיות בינוניות פי' חביות כדיות של לוד שהן בינוניות (חולין נז) הני תמרי דכדה בתר תריסר ירחי שתא פי' תמרים שהתליעו בכד בתרי\"ב חדש משתלשם מן האילן שריין דאמרינן שאם התליעו קודם שתלשם כבר מתו בתוך י\"ב כדאמרינן כל שאין בו עצם אינו מתקיים שנים עשר חדש והני תולעים דהשתא לא השריצו על הארץ אלא מן הפירות רבותייהו ויש ששונין דכרה ברי\"ש כמי כי כרי לשומשמי (ב\"ק כז) פתח בכד וסיים בחבית וכו' א\"ר פפא היינו כד היינו חבית קיימא לן הכד קטן מן החבית שבו שואבין מים שנאמר וכדה על שכמה וחבית גדולה ממנה. (יבמות ע) הריני כפרת בן בתי כוזא ממזר שמאכילני בתרומה ואיני כפרת בן בתי כדה כהן גדול שפוסלני מן התרומה פירוש מברכת בן בתה ממזר שמאכילה בתרומה כדתנן ממזר מאכיל כך פי' המורה של מגנצא כל מקום שהוא אמר הריני כפרת זהו פירושו הריני במקומו לסבול עונותיו כלומר שעונותיו אני מקבל עלי להתכפר ואיני כפרת בן בתי כדה שפוסלני מן התרומ' כלומר איני מברכת בן בתי כהן גדול שפוסלני מן התרומה. כוזא כלי קטן משום ממזר שהוא פחות וכדה משמע כלי גדול משום כהן גדול:",
            "<b><big>כד</big></b>   [וויא. ווען] תרגום שש עגלות צב שית עגלן כד מחפיין פי' כאשר תרגום השוד והשבר והרעב והחרב כד ארבע ייתון עלך (ירושלמי פאה פ\"א) כדו נפק בית וועדה (ובפרקא קמא דחלה) כידו אתי למיתב בידוי פי' כד הוא:",
            "<b><big>כדב</big></b>   [ליעגען] תרגום כחש לו כדב ליה:",
            "<b><big>כדה</big></b>   [פערקיהלונג] (ע\"ז כ\"ט) לכודא בשיכרא וסימנך וכדה על שכמה פי' רוח הוא שאוחז האשה לאחר לידתה ונקרא כידה:",
            "<b><big>כדי</big></b>   [אומזונסט] (ר\"ה ה) א\"ר חסדא פסח כדי נסבא פי' שטפא בעלמא הוא בפי' ר\"ח כתיב ופריק רב חסדא פיסוק ניביה כלומר חתוך זכרו מזו הברייתא (ב\"מ כז) תנא תובעין אצטריכא ליה סימנין כדי נסבא כלומר גררה הזכירה משנתינו מסימנין ולאו דווקא הן. (סנהדרין כט) הכי אמרינן משמיה דרבא כל מילי דכדי לא דכירי אנשי (בכורות ח) אמר ליה אימא לי מילי דכדי אמר להו הוה לן כודנתא ואולידא והוה תלי לה פיתקא וכתי' בה דמסיק בה אבא מאה אלפא זוזי וכודנתא מי ילדה הי ניהו מיני דכדי <small>(א\"ב דבדאי כתיב בנוסחאות דידן)</small>:",
            "<b><big>כדי</big></b>   [גענוג] (גיטין נט) א\"ר יוחנן משום כדי חייו <small>(א\"ב לשון פסוק זה די מחסורו ואין זה עיקר הערך)</small>:",
            "<b><big>כדיי</big></b>   [אונשטענדונג] (יבמות מז) אם אמר יודע אני ואיני כדיי מקבלין אותו מיד (נדה ט בגמרא ר\"א אומר כל אשה) אמר כדיי הוא ר\"א לסמוך עליו בשעת הדחק <small>(א\"ב בלשון יוני פי' ראוי)</small>:",
            "<b><big>כדכד</big></b>   [עדעל שטיין] (בפסקא דענייה סוערה ושמתי כדכד שמשותיך) רבי אבא אמר כדין וכדין ר' לוי אמר כדכדיינון רבי יהושע בן לוי אמר אבני כדכדייה. נפך ספיר תרגום ירושלמי כדכודינא וספרינא:",
            "<b><big>כדם</big></b>   [ווירמיגע טרויבען]. (נזיר לד) אף כל הפסולת פרי מהו אמר רב כהנא לאתויי ענבי דכדום ובאמצע הפרק והא שייר ענבי דכדום (ב\"מ קו) מודה רב אשי בעינבי דכדום ושדה שלקתה בעומריה פי' ענבים שלקו בגפן קודם בצירה:",
            "<b><big>כדם</big></b>   [שטאמפף אייזן צו דוא אליווען]. (כלים פי\"ב) הכידים והכן והכנה טמאים. ס\"א כירים ומפרש עכירים כדגרסינן (ב\"ב סז) מאי עכירין כבשי וכו':",
            "<b><big>כדום</big></b>   [האקען] (כלים פרק י\"ג טבול יום פ\"ד) הכדומים האשקלונים שנשברו פי' זר של נחשת או של ברזל כאותו שתולין בו הנרות לפני הארון ובו קובעין אונקליות ותולין בהן בימות הקיץ כלי חרש מלאין מים כדי להתקרר וכבר פירשנו בערך אנקלי:",
            "<b><big>כדן</big></b>   [דיענען שוועהרע ארבייט פערריכטען]. (בויקרא רבה זאת תהיה ובמגלת איכה סורו טמא) ושפח ה' קדקוד בנות ציון עשאן שפחות מכודנות מהו מכודנות אמהן משעבדן (בריש פיאה ירושלמי) יש כודנו לאביו בריחים ויורש גן עדן כיצד וכו':",
            "<b><big>כדון</big></b>   [שפיז]. (כלים פי\"ב) הכידון והניקון והמגפיים והשיריון טמאין פי' כדכתיב וכידון נחשת:",
            "<b><big>כדון</big></b>   [ארטס נאמע] (סוטה לה) ויבואו עד גורן כידון כתיב כידון וכתיב נכון. א\"ר יוחנן בתחילה כידון לשון דין וי\"א לשון רצח כשמא עזא ולבסוף כשבא למקומו נכון פ\"א בתחילה כשנעלם מהם כידון ולבסוף נכון:",
            "<b><big>כדון</big></b>   [יעטצט] תרגום ירושלמי עתה ועתה הנה אשתך ועתה כבואי תרגומו כדין:",
            "<b><big>כדן</big></b>   [מרל טיר] איש על פרדו תרגום גבר על כונדתיה על הפרדה אשר לי וכודניתא מי ילדה (בכורות ח ב\"ב צא) כידניא עקרה במאי פרע לי:",
            "<b><big>כדור</big></b>   [באלל, רונדע זאך]. (סנהדרין סז) הכדור והאמום. (מקואות פ\"י כלים פ\"ג ופכ\"ח) פי' כדור עגול כמו כדיר אל ארץ וכן כמלך עתיד לכידור פי' כמלך העומד בתוך המחנה והחיל סביב לו כדכתיב ושאול יושב במעגל והעם חונים סביבותיו:",
            "<b><big>כה</big></b>   [אלזא] (מכות יא) א\"ר אבהו קללת חכם אפילו על תנאי היא באה מנא לן מעלי דקא א\"ל לשמואל כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף:",
            "<b><big>כה</big></b>   [דינקעל] (נגעים פי\"א) הכהה בראשון יכבס ויסגיר הכהה בשני קורעו ושורף מה שקרע:",
            "<b><big>כה</big></b>   [נאך קלעהרען] (שם פי\"ד נדם יט כתובות עה נזיר סה) מאי כיהה אמר רבא כיהה וטיהר דלמא כיהה וטימא וכו'. ס\"א קיהה פי' אם שיער לבן קודם לבהרת שהיה זקי ושערו לבן פי' כיהה וטיהר כלומר כאדם הממאן החזיק בדבריו וטיהר. פ\"א בערך קה:",
            "<b><big>כה</big></b>   [שלאגען] (יומא סט סנהדרין סד) כהיינהו לעייניה (שם קי\"ג) א\"ל ריש גלותא לרב אבא בר יעקב פוק עיין אי ודאי קטל לכהיי' פי' יכו אותו בממונו וכן פירשו רוב הגאונים קונסין אותו ונוטלין את כחו ואת רוחו ומקצת הגאונים פירשו יכו את עיניו וי\"מ מלשון ותכהין עיניו מראות:",
            "<b><big>כהחלונות</big></b>   [פענסטער] (בפס' דקומי אורי) חלונות אין כתיב כאן אלא כהחלונות כיהות היו קטנות מבפנים ומרחיבות מבחוץ כדי להוציא אורה לעולם:",
            "<b><big>כהיל</big></b>   [אויס האלטען]. בדניאל האיתך כהיל פי' יכול:",
            "<b><big>כהן</big></b>   [פריסטער] (יומא מג) וכבס בגדיו הכהן בכיהונו פי' בלא מום ובלא טומאה בכיהונו בטכסיס הכהונה בבגדים שהוא מתוקן לעבודה. (סוטה לח) כשמברכין הכהנים את העם בגבולין נושאין כפיהן כנגד כתפיהן ובמקדש נושאין כפיהן על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול וכו' (שם) בפי' ר\"ח אמר אביי נקטינן לשנים קורא החזן כהנים שנאמר אמור להם לשנים ולא לאחד והלכתא כוותיה אבל הא דא\"ר חסדא נקטינן כהן קורא כהנים ואין ישראל קורא כהנים שנאמר אמור להם אמירה להם תהא לית הלכה כוותיה. (ברכות לד) רב נחמן בר יצחק אמר אם כהן אחד אומר כהן אם שנים קורא כהנים (ירושלמי) א\"ר חסדא אפילו לכהן א' קורא כהנים שאינו קורא אלא לשבטו ובלבד שיהא חזן ישראל.",
            "<b><big>כהותא</big></b>   [צאנקען]. תרגום לחרחר ריב מחרחר כהותא.",
            "<b><big>כו</big></b>   [ברענען] (ב\"ק פג) צער כואו בשפוד או במסמר (נגעים פ\"א) השחין ומכוה ענין הבער ואין שפתותיו נוטפות מור תכוינה ענין כיווי כבר פירשנו בערך טף:",
            "<b><big>כוא</big></b>   [פענסטער]. (שבת לד) פנים המאדימים את המזרח וסימנך כותא פי' אם יהיה נר דלוק בבית ובו חלון פתוח למערב מתראה אור הנר כנגד פתח החלון במזרח (מ\"ק יא) אמר רבינא כמאן מדלינן האידנא כוותא דדשא בחולי דמועדא פי' כשיוצאין המסמרים של עץ של קורה שעל הפתח בחול של מועד לחוץ ונופלת הקורה מחזירין אותה ותוקעין המסמרים בחורין <small>(א\"ב בדניאל וכוין פתיחן ותרגום קול ישורר בחלון קל עופא דמצרף בכוא ותרגום את חלון התיבה ית כות תיבותא)</small>:",
            "<b><big>כואנגר</big></b>   [קענגליכער קאך]. (כתובות סא) הוה חלף ואזיל כואנגר דמלכא. ס\"א כונדקא דמלכא. פירוש תבשיל של מלך:",
            "<b><big>כוי</big></b>   [באק הירש] (חולין פג) ונוהג בכוי מפני שהוא ספק פי' כוי זרע תיש ונולד מצביה:",
            "<b><big>כוון</big></b>   [פעסטשטעלען] (יומא כח) דלמא כתלי בית המקדש בשש ומחצה משחרי משום דמכווני. פי' בירושלמי (בפ' כיצד מערבין) א\"ר יוסי מי שאינו יודע לכוין הרוחות יראה מקום שהחמה זורחת באחד בתקופת תמוז עד מקום שהיא זורחת באחר בתקופת טבת אילו פני מזרח עד כמה יגעו הנביאים הראשונים לעשות שער המזרחי שתהא החמה מצומצמת בו בתקופת טבת ובתקופת תמוז. ז' שמות נקראו לו שער סור ששם הטמאין פורשין הה\"ד סורו טמא. שער היסוד ששם היו מיסדים ההלכה. שער החרסית שהוא מכוון כנגד זריחה החמה כדכתיב האומר לחרס ולא יזרח. שער האיתון שמשמש כניסה ויציאה. שער התווך שהוא ממוצע בין שנ' שערים. שער החדש ששם חידשו הסופרים הלכה. שער העליון שהוא למעלה מן העזרה. (מכות יט) ומכוונות להם דרכים מזו לזו שנאמר תכין לך הדרך <small>(א\"ב תרגום והנה אמת נכון והא קושטא כיוון)</small>:",
            "<b><big>כוון</big></b>   [ווענדען]. ויפנו משם האנשים ת\"י וכוונו מתמן גבריא פנו לכם ת\"י כווינו לכון:",
            "<b><big>כוון</big></b>   [געשווינד] (ב\"מ לג) שמואל קרע מאניה על ההיא מרבנן דאסבריה הא מתני' דתנן (תמיד כט) ושני מפתחות אחת יורדת לאמת שחי מהו יורדת לאמת שחי שהיה שוחה שלא יפתח ואחת פותחת כיון פי' פותחת לאלת' כמו אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון (פסחים לו) פירוש במהרה:",
            "<b><big>כווץ</big></b>   [איינשרומפפפן]. (שבת כ) ותנא דידן צמר מיכווץ כוץ (נדה ג) מוך נמי אגב זיעה מיכווץ כויץ (חולין מז) בקרירי לא דכווצי פירוש צומתין <small>(א\"ב פי' בלשון יון נפתל עקש נצמת)</small>:",
            "<b><big>כוור</big></b>   [פיש] (מ\"ק יא) כוורא טוייה באחוה פירוש המלח והדג אחים שניהם מן הים נבראו ימלחנו הרבה ולאחר צלייתו יתננו במי' צוננין שהוא אביו היינו אסקיה באבוה אכליה בבריה מטבילו בציר היוצא ממנו ושותף עליו אביו המים וזהו שכתוב בספרא כוורא תחלי וחלבא מיא ולא חמרא אמר הגאון רב שרירא אני לא כך למדונו רבותינו כוורא מיא ולא חמרא חמרא ולא שכרא וזה קודם שיתעכל אבל לאחר שיתעכל טוב לשתות עליו מן היין ומן השכר וכל אדם ראוי לעשות כטוב לגופו וזה שאמר כוורא תחלי וחלבא לטעון גופא ולא ליטעון פוריא שהן יפין לגוף והוא סובלן אלא שמרבין הזרע לפיכך אין המצע סובלן מיכליה בבריה פי' מורייס של דגים מביאין דגים קטנים שאין בהן שמנונית ומולחין אותן כדי שייבשו ועושין מהן מורייס ומשלחין מהן מנות איש לרעהו וכשיאכל בו הדג מטיב את טעמו והוא לו כבן. (ב\"ב קסו גיטין פו) רב צייר כוורא פי' צורת דג <small>(א\"ב תרגום צפור שמים ודגי הים צפרי שמיא וכוורי ימא)</small>:",
            "<b><big>כורדק</big></b>   [קעכערס] (פסחים מ) רב פפא שרי לכורדקי דבי ריש גלותא פי' נחתומים המבשלים ויש כזה בערך זמלסטר <small>(א\"ב בורדקאי כתיב בנוסחאות דידן עיין שם)</small>:",
            "<b><big>כוורנק</big></b>   [לוסט גארטין] (תענית יד) איזהו נטיעה של שמחה זה הנוטע כוורנקי של מלכים (מגילה ה) ואי זו הוא נטיעה של שמחה זה הנוטע כוורנקי של מלכות. (ערובין כה) ההוא כוורנק דהוה ליה לריש גלותא בבוסתנא פי' אילן ששותלין כשנולד באדם לצרכו בבוסתנא <small>(א\"ב בנוסחאות אכוורנקא כתוב)</small>:",
            "<b><big>כוורת</big></b>   [ביענען קארב] (שבת ח) זרק כוורת לרשות הרבים (ב\"ב סה) דתנן (בסוף שביעית) כוורת דבורים רבי אלעזר אומר הרי הוא כקרקע <small>(א\"ב פי' כלי עשוי מקש או קנים להכניס בתוכו נחיל של דבורים ואחר הכנסן לתוכו נקרא כוורת סתם ויש פעמים שעושין כלי כמין כוורת ומכניסים לתוכו דברים אחדים)</small>:",
            "<b><big>כוז</big></b>   [בעכער] (שבת קלז) אלא מעתה תלא כוזא בסיכתא הכי נמי דמיחייב פי' תולין חצבא על היתד דהוה אהל עראי (שבת עו) כוזא כלומר כזה כלי קטן (מ\"ק יב) זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא פי' מדקאמר זופתין חביתא חייש לפסידא ובחביתא איכא פסידא יתירה אי לא זייפת לה משום דפיש בו יינה ובכוזא ליכא פסידא יתירה מדאמר זופתין לכוזא חייש לטירחא ובכוזא ליכא טירחא יתירה ובחבית' איכא טרחא יתירה (חולין קז) אתקין רב אשי בהוצל כוזא בת רביעתא. (תמיד כט) כוזא דומה לקיתון גדול של זהב <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כלי מוכן ליתן מים לנטילת ידים גם מין כלי מוכן ליתן בו מים למזוג היין ואולי נעתק שם זה ליונים מן לשון עברי כוס. תרגום בפסוק ומרדכי יושב חיוויא חורמנא בכוזא דדהבא)</small>:",
            "<b><big>כוך</big></b>   [גראבען] (מ\"ק ח) אין חופרין כוכין וקברות במועד (בגמרא) מאי כוכין אמר רבי יהודה כוכין בחפירה וקברות בבנין בכלח אלי קבר תרגומו בשלמות שנייך בכוכא לבית קבורתא:",
            "<b><big>כונת</big></b>   [שפעלט] (מ\"ק יג) כי אתא רב דימי אמר כונת פי' כוסמת תרגומו כונתא שלותתין אותה היינו חילקא:",
            "<b><big>כוות</big></b>   [וויא] תרגום אין כמוני לית דכוותי):",
            "<b><big>כז</big></b>   [שעהמען] (פסחים עב) יבמתו כזיז מינה אשתי לא כזיז מינה (יבמות כו) לא מיבעיא אביו דכזיז בניה מיניה אבל בנו דלא כזיז אביו מיניה אימא לא קמ\"ל (שם קיב) אבל באשת אחיו מיכז כזיז מיניה פי' מתבייש ממנה לפשוט בה יד לאלתר <small>(א\"ב בכלהו כתוב בנוסחאות דידן בזיז)</small>.",
            "<b><big>כוב</big></b>   [טיישען]. (פרה פ\"ח) אלו הן המכזבין המכזבין באחד בשבוע המכזבין בפולמוסיות ובשני בצורת <small>(א\"ב זה לשון מקרא הוא אשר לא יכזבו מימיו פי' לא יחדלון מימיו)</small>:",
            "<b><big>כזב</big></b>   [ארטס נאהמע] (ב\"ק צג) איתיביה רבא לרב נחמן מיהא דתניא בריש תוספתא דמעשר שני כיצד היו לו מעות כוזביות ומעות ירושלמיות (ירושלמי בריש מעשר שני) מטבע שמרד בו כגון בן כוזבא אינו מחלל:",
            "<b><big>כזית</big></b>   [נאהמע] (ב\"ר פ' כד) ותקרא את שמו שת לאמר וכו' רבי תנחומא בשם רבי שמואל כוזית אומר נסתכלה אותו זרע שקם ממקום אחר איזהו זה מלך המשיח (ובפ' נב) ונחיה מאבינו זרע רבי תנחומא בשם רבי שמואל כוזית אמר בן אין כתיב כאן אלא זרע אותו זרע שהוא בא ממקום אחר ואיזה זה זה מלך המשיח פי' כינוי שם היא <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו מלת כוזית חסרה)</small>:",
            "<b><big>כח</big></b>   [קראפט] (חולין נח) כח דהיתרא עדיף ליה (ב\"ק יח) כח כחו מהו פי' כגון שהיתה פרה מהלכת וניתזה צרור מתחת רגליה ושיברה כלים זה כחה אבל אם נתז שבר מן הכלי ונפל על כלי אחר ושברו זה כח כחו:",
            "<b><big>כח</big></b>   [שליים] (ב\"ק ג) אלא אכיחו וניעו כיחו רוק עבה שיוצא בכח וניעו רוק רך שיצא בניענוע. (עירובין צט) אמר ריש לקיש כיחה בפני רבו חייב מיתה וכו'. (חגיגה ה) מאי על כל נעלם אמר רב יהודה אמר רב זה ההורג כינה בפני חבירו ונמאס ושמואל אמר זה שרק בפני חבירו ונמאס <small>(א\"ב פי' ליחות הנגר בכח)</small>:",
            "<b><big>כח</big></b>   [צורעכט ווייזען] (ערכין ו) עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ור' יוחנן אמר עד נזיפה ושלשתן מקרא אחד דרשו וכו':",
            "<b><big>כחל</big></b>   [אויגען פארב] (שבת עח) כחול כדי לכחול עין אחת (גמרא) עין אחת הא לא כחלי אמר רב הונא שכן צנועות כוחלת עין אחת פי' כוחלות עין אחת של שמאל ומכסה פניה כולו ואין נראה מפנים אלא אותו עין ויוצאה לשוק וקרא מסייעני לבבתיני באחת מעיניך זה פי' ר' מצליח ז\"ל כי נותנת כחול בעיניה שנראין יפין (שם צד) וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת (גמרא) כוחלת משום כותבת. (כתובות יו סנהדרין יד) לא כחל ולא סרק ולא פירכס ויעלת חן (חולין פח) תנא השחור והכוחל ונקרת הפסלים ויש אומרי' אף הזרניך (שם צה) אמר רבא אמאי כי כוחלא כשרה פי' כגון הכוחל כשרה אבל שחורה כדיו טרפה ככבדא כשרה שגוון הכבד קרוב הוא לגוון הכוחל כביעתא טרפה פי' לבנה כביצה ויש מי שאומר כחלמון של ביצה והדעת נוטה שהיא כמו חלמון <small>(א\"ב תרגום ותשם בפוך עיניה וכחלת בצרידא עינהא)</small>:",
            "<b><big>כחל</big></b>   [טיהר ברוסט] (שם קח) הכחל קורעו ומוציא את חלבו (שם צז בגמרא ירק בסוף וכחל מן המנין) היכא דלא קרעיה ובשליה בהדיה בישרא אמר רב יצחק בריה דרב משרשיא וכחל עצמו אסור למאי נפקא מינה דאי נפל לתוך קדירה אוסר ונאסר פי' הוא הדד של בהמה:",
            "<b><big>כחל</big></b>   [פארב] (סוכה יג) אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כחלי פי' אזוב שיש בו צבע כמו כחל:",
            "<b><big>כחל</big></b>   [שווארצער מארמאר] (ב\"ב ד סוכה נא) במאי בנייה באבני שישא כוחלא ומרמרא (קדושין יב) ההוא דקדיש באבני' דכוחלא פי' אבנים שדמותן כעין כוחל:",
            "<b><big>כוחילנא</big></b>   [שווארץ פעך] ובר נפחא בעל הערוך גרס גוחילנא עיין שם):",
            "<b><big>כחש</big></b>   [ליגענט]. [ב\"ק עד) עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו פי' כגון דאתי בי תרי דאמרי פלוני הרג את הנפש והוכחשו דאתו אחריני ואמרי לא הרג מהשתא הוו להו תרווייהו כיתות מוכחשות דבהכחשה לא אזלינן בתר עדות בתרא כדאמרי' תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני ואח\"כ הוזמו דאתו אחריני ואמרי והלא עמנו הייתם וכו' נהרגין ולא אמרי' כיון דהוכחשו בטלה העדות וכשהוזמו על עדות בטלה הוזמו אלא הכחשה היינו תחילת הזמה אלא שלא נגמר והשתא הוא דנגמר כשהוזמו (כתובות כ) אין מזימין את העדים אלא בפניהם ומכחישין את העדים שלא בפניהם והזמה שלא בפניהם נהי דהזמה לא הויא הכחשה מיהת הויא. ובערך זה יש מזה הענין (ב\"מ ד) מה לפיו שכן אינו בהכחשה והזמה פי' אם יודה שלויתי מפלוני מנה ביום פלוני במקום פלוני ויבאו עדים ויעידו כי שם היינו בו ביום באותו מקום שאמרת ולא לויתה אחר היה שלוה או אם יאמרו לו אותו היום עמנו היית במקום פלוני רחוק מזה המקום יותר ממהלך יום והוא מכחישם אמר הודאת בעל דין כמאה עדים ואין העדים יכולין להכחישו ולא להזימו:",
            "<b><big>כחש</big></b>   [מאגער] (ב\"ק נט) איכא בינייהו כחש גפנא ולא מסיימו פי' אלו היה סמדר זה נשאר בגפן עד שיגמר ענבים ליבצר היה מכחיש ויונק לחלוחית העץ וכשאכלו סמדר נשאר כח העץ במקומו:",
            "<b><big>כי</big></b>   [איין גריכישער בוכשטאב] (מנחות מד) כיצד מושחן כמין כי (כלים פ\"א) מחצלת שעשה לה קנים לאורכה טהורה וחכמים אומרים עד שיעשה כמין כי (כריתות ה' ובב\"ר) כיצד מושחין את המלכים כמין נזר והכהנים כמין כי מאי כמין כי אמר רב מנשיא בר גדא כמין כי יווני' פי' יצק שמן על ראש אהרן וירד אילך ואילך כמין שתי טיפי מרגליות על זקנו <small>(א\"ב אות יונית שנים ועשרים בסדר האותיות וצורתה שני קוים באלכסן בוקעים אחד לאחד בתוך)</small>:",
            "<b><big>כי</big></b>   כי משמש בד' לשונות כבר פי' בערך אי:",
            "<b><big>כי</big></b>   [וויא יענר] (ברכות דירושלמי פרק מי שמתו) כיי דמר ר' זעירא פי' כהאי):",
            "<b><big>כייר</big></b>   [מאלען. צייכענען]. (ע\"ז מז) שלשה אבנים הן סיידה וכיירה לשום ע\"ז וחידש נוטל מה שחידש (ב\"ק נא) ובא אחד וסייד וכייר אחרון חייב (ב\"ב נד) המוציא פלטורין בנכסי הגר וסד בהן סייר אחד או כייור אחד קנאו פי' סיוד בסיד כיור שצייר בה צייור אחד בכותל מן הסיד או על שמי קורה כמו שעושין בפלטין ואנכי יושב בבית ארזים תרגומו כיורי ארזים ספון בארץ תרגומו ומטלל בכיורי ארזיא בבתיכם ספונים תרגומו בבתיא דמטלנן בכיורי ארזא <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב כייד:</small>",
            "<b><big>כיס</big></b>   כיסי בבלייתא עיין ערך כש כי כן גרס בעל הערך):",
            "<b><big>כיצד</big></b>   [וואס פיר איין ארט]. (פי' כאיזה צד) כלומר באיזה אופן:",
            "<b><big>ככא</big></b>   [גרוב] (ברכות לט) מאי טרקונין אמר רב יוסף כוכא דארעא פי' עושה גומא בכירה כמו שפירשנו בענין יורות הערביים מערב קמח ומים בתוכה ומשליך באותה גומא:",
            "<b><big>ככא</big></b>   [באק ציין]. (פסחים קיג) לא תעקר וככה זה המכתש שבפה הנקרא בלשון ישמעאל אלצרים אלטאחון כדכתיב ובטלו הטוחנות אם יכאיבך גלגל עמו עד שינוח ואל תעקרנו ואל תיקני בחיוי' אם נגלה לך שיש נחש בחור מחורי חצירך אל תקנא בו ותהי משתדל להורגו כי בראותו אותך שאתה מחכם לו ומסבב עליו שמא ישופך פתאום וכן הכותי. אשא בשרי בשיני תרגומו אטור בשרי בככאי (סנהדרין לט) זיל מני כיכך ושיניך כמה הוו (מנחות נז שבת מט) חזי לככא דאקלידא. (ב\"ב קסז) ההוא שטרא דהוה כתיב ביה תולתא בפרדיסא אזל איהו מחקיה לככיה דבית ושוויי ופרדיסא פי' מתק השינים של ב' של מעלה ושל מטה:",
            "<b><big>ככא</big></b>   [היטטע]. (תענית כב) לא נצרכה אלא לבי כוכא דאגמא. (גיטין סח) מטא לכוכא דההיא ארמלתא (פי' רש\"י צריף קטן):",
            "<b><big>ככב</big></b>   [שטערן] (ברכות נח) מאי זיקים אמר שמואל כוכבא דשביט פי' הכוכב הנראה בשמים ינתר ממקום למקום כמו שובט בשבט ומוריד השבט על המקום שמכה בו לפיכך נקרא שביט וזה הכוכב שמו זיקים דגרסינן בתלמוד ירושלמי אמר שמואל אי עבר זיקא בכסיל מחריב את העולם והאי דמיתחמי עבר לא עבר אלא לעיל מיניה או לרע מיניה פי' אחר בערך זק:",
            "<b><big>ככב</big></b>   [טאפ] (ב\"מ פו) בתי הניפי עלי במניפיך ואתן לך ככבין דנרד פי' בלשון יון קורין לקדירה ככבו (וכן בלשון רומי ובנוסחאות כתוב ככרין):",
            "<b><big>ככדיתא</big></b>   [האניק] כי נפת תטפנה תרגומו מטול דככדיתא מנטפן סיפוות' דנוכריתא נפש שבעה תבוס נפת תרגומו נפשא דשבעא דיישא ככדיתא (כבריתא כתוב):",
            "<b><big>ככיי</big></b>   [ראהר מאריח]. (כלים פי\"ז) ושפופרת הקנה שחתכה לקבלה טהור עד שיוציא כל הככי פי' יש בתוך הקנה קליפות ושנין ככיי (אהלות פי\"ג) ולא ככיי שאין בהן ממש יש אומרים מזה פי' אחר קורי עכביש <small>(א\"ב פי' בלשון רומי קליפה דקה מאד כקליפה המכסה גרעיני הרמון וכן קליפה התיכונה אשר בקנה)</small>:",
            "<b><big>כביא</big></b>   [וועבער שיפכיין] (סוכה נב סנהדרין צט) אמר ר' אמי יצר הרע דומה לחוט של כוכיא פי' הכלי שמשליך האורג בנפש המסכת עליו הערב כרוך נקרא כוכיא בלע\"ז דרוג\"ולא:",
            "<b><big>כבלא</big></b>   [שטאדס קלייד] (בילמדנו) שני גוים אל תקרי שני גוים אלא שני גאים זה מתגאה וזה מתגאה עשו מלובש ככלא ויעקב מלובש ציצית עשו מלובש כלמוס ויעקב מלובש טלית <small>(א\"ב פי' בלשון יוני תכלת ובנקודות אחרות פירושו מין מלבוש עגול ופי' כלמיס בלשון יוני ורומי מלבוש מיוחד לפרשים ערוכים למלחמה)</small>:",
            "<b><big>ככלי</big></b>   [איין ארט פויגל] (יומא עה) ד' מיני שליו הן שיכלי כיכלי ופסיוני ושליו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין עוף טוב למאכל ופי' שיכלי מין עוף אחר אוכל תאנים ופי' פסיוני מין עוף אחר חשוב עולה על שלחן מלכים ובנוסחאות שלנו כתוב קבלי)</small>.",
            "<b><big>כבליאר</big></b>   [קאפף שלייער] (שבת סב) ולא בכוכלייא פי' מכבנתא ודומה למכחול וראשו אחד דומה לסירה שאורגת בה התכשיטין הנותנת כנגד פניה וכמעשה דר' עקיבא (שם קנו) שקלתה למכבנתא ואיתרמיא בעינא. ויש אומרים תכשיט שמעגל על ראשה כדגרסינן (יומא כה) הכהנים מקיפין ועומדין כמין כוכליאר <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דבר עגול ומסובב כמו לול)</small>:",
            "<b><big>ככלת</big></b>   [ביזעם ביקסעל] (שבת נז) ולא בכוכלת פירשנו בערך חמר <small>(א\"ב כובלת כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>ככר</big></b>   [צענטען] (שם קיח עירובין פב כלים פי\"ז) ככר בפונדיון מארבע סאין בסלע פי' מ\"ח פונדיונין בסלע ובארבע סאין יש כ\"ד קבין יבוא חצי קב שהוא י\"ב בצים בפינדיון אחד מניין שמ\"ח פונדיונין לסלע דתניא בתוספתא דבבא בתרא פרוטה שאמרו אחד משמונה לאיסר איסר אחד מכ\"ד לדינר שש מעה כסף דינר מעה שני פינדיונין פונדיון שני איסרין הנה יעלו שנים עשר פונדיונין לדינר וארבע דינרין לסלע יעלו מ\"ח פונדיונין סאה ששה קבין לארבע סאין יעלו כ\"ד קבין:",
            "<b><big>כוכיתא</big></b>   [דוסט נעבעל] (ר\"ה כד) אימור כוכיתא בעלמא הוא דחזי פי' חתיכה של ענן ראו שהיה דומה ללבנה <small>(א\"ב פי' בלשון יון קיטור ואיד יעלה מן הארץ ובנוסחאות גרים כוביתא)</small>:",
            "<b><big>כל</big></b>   [אלצעס] (סוטה ה) ככל יקפצון כאברהם יצחק ויעקב דכתיב בהו בכל מכל כל וכו'. (עירובין כח) מאי טעמא דמאן דמרבי בעופות סבר לה דכללא בתרא דוקא וכו'. (פסחים ו) הניחא למאן דאמר כלל ופרט המרוחקים זה מזה אין דנין אותו בכלל ופרט שפיר אלא למאן דאמר דנין מאי איכא למימר. (ב\"ק פד) צער כואו כויה תחת כויה כלל אפילו שאין בו חבורה ופרט שהכויה יש בה חבורה ופצע הפריש ביניהן וחלוקה בין רבי ובין בן עזאי (סנהדרין מה) רבנן דרשי כללי ופרטי והימת ותלית אותו על עץ כלל ופסוק של אחריו פרט כי קללת אלהים תלוי (נדה ל) ותהי נידתה עליו כלל וכל המשכב פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט וכו'. (מנחות נה) ואימא לא תעשה כלל לא תעשה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אפייה אין מידי אחרינא לא. אמר רבי אפוטריקי משום דהוה כלל ופרט המרוחקין זה מזה אין דנין אותו בכלל ופרט:",
            "<b><big>כל</big></b>   [פערמיידען] (מדות פ\"ד) ואמה כלה עורב (שבת צט מנחות קז) תניא האומר הרי עלי ברזל אחרים אומרים לא יפחות מאמה על אמה למאי חזי אמר רב יוסף לכלה עורב. (שבת נז) לא בכבול מאי איצטמא א\"ר אבהו בזייני מאי בזייני אמר אביי כליא פרוחי. ס\"א כליא דידבי. פי' איצטמי היא ביזייני כלומר חוטין הרבה ממיני צבעונין ותולין אותן בפני הכלה שלא יצערוה הזבובים שמתביישת להסיר הזבובים מעליה וחולק זה בפניה ונקראת כליא דידבי והוא כגון אותו ששנינו אמה כלה עורב לפי שבמקדש ראשון שהיתה קדושתו בכל הקהל והיתה השכינה שרויה בו לא היו עופות פורחות עליו אבל במקדש שרי פחדו שמא אין קדושתו כקדוש' הראשון ושמא יפרחו העופות על המקדש וישליכו שם דבר טומאה וע\"י צורה להפריח העופות מגג ההיכל וקראו אותה כלה עורב כלומר זו מונעת העורבים מלפרות על גג ההיכל וזו צידה כדרך שעושין עכשיו שומרי הזרעים (ב\"ב ה) אמר ליה עיזא בעלמא לאו אכלויי מכלינא בה (קדושין פב) אביי מכלי להו מכולה דברא (נדה יז) אביי כלי דודבי רב פפא כלי פרוחי פי' מגרש העופות ומגרש הזבובים <small>(א\"ב מלשון לא תכלא רחמיך ממני)</small>:",
            "<b><big>כל</big></b>   [שרייען] עליו ישאגו כפירים תרגום עלוהי יכלין קרא בגרון תרגום אכלי ויקרא בקול גדול יהודית תרגום ואכלי בקל רב. ושרק לו מקצה הארץ ויכלי ליה וכן תרגום וינהום עליו:",
            "<b><big>כל</big></b>   [צירדע. ברויט. פארטאג] (ברכות ח) רב בובי בר אביי סבר לאשלומינהו לכולהו פרשייתא דכלה במעלי יומא דכיפורי. פי' הן ח' פרשיות שקורין בד' שבתות שבאלול ובד' שבתות שבאדר ומפני שהיה רב ביבי מרוד בחדש הכלה במסכתא דכלה ולא מצא פנאי להשלים כל פרשה בשבתה סבר לאשלומינהו להני ח' פרשיות בערב יום הכפורים ואסיקנא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר (תענית י קדושין מט) על מנת שאני חכם אין אומרים לו כחכמי יבנה כגון רבי עקיבא וחביריו אלא כל ששואלין אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה. על מנת שאני תלמיד אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן זומא אלא כל ששואלין דבר בתלמודו ואומרו אפילו במסכת כלה פי' ר\"ח ז\"ל בכל מקום בכלום מקום כלומר בכל מקום מן התלמוד ואפילו במסכת כלה שמתעסקין בה כל תלמידי חכמים שרוצין לדרוש בכלה של אלול בכלה של אדר. (חולין מט בסוף הלכה הריאה) אמר שמואל בריה דרב אבהו אבא מרישי כלי דרפרם הוה:",
            "<b><big>כלה</big></b>   [ברויט בעט] (סוכה יא) מותר לישן בכילה בסוכה. (ב\"מ קא) כלליה לבריה חזינן אי הוה אפשר לאודועיה איבעי ליה לאודועיה פי' עשה בה תופת בנו (בפסקא ויהי ביום כלות משה) כלת כתיב ביומא דעלת כלתא לגמניא:",
            "<b><big>כלא</big></b>   [מעסטען]. עשרון אחד תרגום ירושלמי מכילתא חדא ובתרגום ירושלמי דהיא מוצאת במכילתא דאיניש מיכול בה מיתכיל. בתים לאשרה תרגומו מכילין לאשירתא:",
            "<b><big>כלי</big></b>   [געפעס] (זבחים פג) המזבח מקדש את הראוי לו כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו כך הכבש מקדש את הראוי לו כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן כך הכלים מקדשין כלי הלח מקדש את הלח מידות היבש מקדשין את היבש וכו' יורדין לידי טומאתן במחשבה פי' בערך חשב (נדרים מ) כלי גולה זה נר קערה ושטיח:",
            "<b><big>כלאב</big></b>   [נאמע] (בילמדנו בריש ואלה תולדות יצחק) כתיב דניאל לאביגיל וכתיב ומשנהו כלאב דניאל היה שמו ומהו כלאב אלא מי שהיה רואה אותו אומר כאילו אביו:",
            "<b><big>כלאים</big></b>   [צווייאערליא] (ברייתא דרבי אליעזר פ' כ\"א) קין הקריב מותר מאכלו קליות וזרע פשתן רבי יהושע אומר אמר הקב\"ה לא יתערבו מנחת קין ומנחת הבל לעולם אפילו בארג בגד שנאמר ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך:",
            "<b><big>כלב</big></b>   [הונד] (כלאים פ\"א) כלב כפרי והשועל (שם פ\"ח) הכלב מין חיה ובסוף תוספת' דכלאים מפורש מאי נפקא לן אי מין חיה אי מין בהמה (מ\"ק י) והאומן מכלב פי' בגמרא מפצע כלומר מפזר התפירה ולהכי קרי מכלב שדומין תחובי המחט לשיני הכלב המפוזרים. כלבתא שאינו תופר מיושר והכי שיני הכלב אחד חוץ ואחד פנים ואינם מיושרין (כתובות סב גיטין נו) הוו בה הנהו תלתא עתירי נקדימון בן גוריון שנקדמה לו חמה. בן כלבא שבוע שכל הנכנס לביתו שהוא רעב ככלב יוצא כשהוא שבע. בן ציצת הכסת שהיה ציציתו נגררת על גבי כרים וכסתות כלבוהי לא נבחין כבר פירשנו בערך טר:",
            "<b><big>כלב</big></b>   [שטייג] (ביצה כד) כולהו נמי בעו דבויי דבאות לכלובן לערב קאמרינן ובעו לדבויי פי' דבעו דבויי שמדקדקין ומתחבאין עד שלוקחין אותן וצדין אותן ישנו על שני פנים בזמן שהן חוץ מכלובן כולהו בעו דבויי אלא בזמן שנכנסין ונעשין בתוך כלובן יוני' הדרסיות ואווזין לא בעו דבויי אלא בזמן שנכנסין ויוני שובך ויוני עליה בעו דבויי ולפיכך פטור וחייב:",
            "<b><big>כלב</big></b>   [צוואנג] (ב\"ר פ' מ\"ט) ונבלה שם שפתם א\"ר אבא משפתם אעשה נבלה אמר חד לחבריה אייטי לי כולב ומייטי ליה מגרופי הוה מחי ליה ופצע מוחיה בלשון ערבי קורים לצבת כולאב וכן פי' כולבוס <small>(א\"ב תרגום ואת קרדמו וית כולביה ובעל הערוך גריס כולכיה)</small>:",
            "<b><big>כולבא</big></b>   [שים גיוועהר] תלא ליה זיינא כלבאי רעיא קילחיה תלא (בעל הערוך גרס קולבאי ע\"ש):",
            "<b><big>כלבוס</big></b>   [האקע] (סוטה יט) רבי יהודה אומר כמין כלבוס של ברזל מטילין לתוך פיה שאם נמחקה המגלה ואמרה איני שותה מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה (שבת ס) עשאן כמין כלבוס מותר פי' רב שלום ז\"ל כלבוס גופו נועץ בו מסמרים מבפנים ומוציאן לחוץ שעקם אותן כשיני שפוד ודומות לאצבעות כפופות ויש כלים שעושין בהן ברזל ואותן פיות שלהן תופס בהן ברזל כשיוצא מן הכור עקומין ויש אומרים הן צבת של ברזל שאוחז ברזל ומכניסו לכור <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מסמר)</small>:",
            "<b><big>כלבוס</big></b>   [איין פאן מיט דרייא פיס] (מנחות סג) ובית הלל אומרים כלי היה במקדש ומרחשת שמה ודומה כמין כלבוס עמוק וכו' <small>(א\"ב פירוש כיליבס בלשון יוני כלי של שלשה רגלים ומין מחבת)</small>:",
            "<b><big>כלבוס</big></b>   [ניכט גראד] (ב\"ק ק) צבעו כעור מאי כעור אמר רבה בר אבוה כלבס מאי כלבס א\"ר פפא בר שמואל כפרא דודי פירוש כלבוס כפרא דודי והוא כעור ופירושו דרכים דרכים דרך צבוע אדום מראהו עמוק ודרך אדום אינו עמוק כל כך והוא כמו מטלניות שמקנחין בהן יורות של צבעים שהן עשוי כולן דרכים כמו שאמרנו:",
            "<b><big>כליד</big></b>   [בעכער] (תרגום ואת גביעי וית כלידי):",
            "<b><big>כלדאי</big></b>   [שטערען זעהר] (שבת קיט) א\"ל כלדאי כולהו נכסיך יוסף מוקיר שבי אכיל להו (שם קנו) רבי עקיבא הוה ליה ברתא א\"ל כלדא וכו'. (פסחים קיג) מנין שאין שואלין לכלדאין שנא תמים תהיה עם ה' אלהיך פי' חוזים בכוכבים <small>(א\"ב בלשון יוני ורומי פי' כשדים וזה טעם וידברו הכשדי כי הם היו בקיאים בחכמת הכוכבים)</small>:",
            "<b><big>כלידון</big></b>   [שוים] (ירושלמי דפסחים פרק ואלו עוברין) ונותן בקדרה היא עביד כלידון פירוש בלשון יוני זוהמא):",
            "<b><big>כלדר</big></b>   [ציהרונג האנטשוהא] (ב\"ר בריש ויהי מקץ) נער שוטה עברי שונא עבד שכך היה מוכתב בסקרידין של פרעה שאין עבד מולך ולא לובש כלידרין לא ירים איש את ידו ואת רגלו כלידרים ובערך זיין פירש זונרא וכלינרין <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין תכשיט ובנוסחאות כתוב כלי ידים)</small>:",
            "<b><big>כולטיתא</big></b>   [פויל] תרגום לעץ רקבון לקיסא כולטיתא):",
            "<b><big>כילי</big></b>   [שילדקרעטה] (ב\"ר בריש המטיר על סדום ועל עמרה) כהדין כילי סילי לימצא פי' בלשון יוני מין שרץ):",
            "<b><big>כליא</big></b>   [בויך] (ב\"ב יז) ובתנור שלשה מן הכליא שהן ארבעה מן השפה פירש כליא בלשון יון בטן והוא אמצעית התנור שבולט ויוצא כבטנו של אדם כששבע:",
            "<b><big>כליל</big></b>   [קרוין] (שבת נט) כלילא רב אסר ושמואל שרי פירושו בערך נסכא. (ב\"ב ח) ההוא דמי כלילא דשדו אעבריא פירוש נגנב נזר המלך אמר המלך הואיל ופשעו היהודים בשמירת העיר ישלמו דמי הנזר (שם יו) איכא דאמרי אילני הוו להו ואיכא דאמרי כלילי הוו להו פירוש ג' אילנות הוו לכל חד בפרדס וכל חד מנייהו נטוע לשום חד וכשהיה מתיבש אחד מהן היו יודעים שאינו שרוי בטובה איכא דאמרי לכל תד וחד מנהון הוה כתר וחקוקין עליו ג' פרצופין של ג' חבירין וכשרואין שמשתנה הצורה היו יודעין שאינו שרוי בטובה. (גיטין ו) כלילא מנא לך דאסיר אמר ליה דתנן גזרו על עטרות חתנים רב חסדא אמר קרא כתיב הסר המצנפת והרם העטרה וכו' מה ענין מצנפת אצל עטרה וכו'. הפארים והצעדות תרגומו כליליא ושירי <small>(א\"ב תרגום עטרת מלכם כלילא מלכיהון)</small>:",
            "<b><big>כליל</big></b>   [איין ארט פפלאנצע] (כתובות עז) גירדא דחספה וכליל מלכא פירוש יורדא. וי\"א בסיליקון. (שבת קט) ליתי חמשא כלילי <small>(א\"ב שם מין עשב בלשון ישמעאל ובכל ענף שלו שלשה עלים וריחו נודף כמו כרכום ומן העשב עושים עטרות ויש לו סגולות ברפואה)</small>:",
            "<b><big>כליון</big></b>   [הארער] (במגילת איכה בתולותיה נוגות) אילו הכיליונין שהיו נאים כבתולות ונעשו נוגות <small>(א\"ב פי' בלשון יוני בחורים להוטים אחר המשגל אבל בנוסחאות שלנו כתוב בולווטין)</small>:",
            "<b><big>כילירכין</big></b>   [הערר איבער טויזינד זאלדאטין] (מדרש קהלת פסקא וישוב העפר) לשום כרים כילירכין (פי' בלשון יוני שרי אלפים):",
            "<b><big>כלך</big></b>   [אבפאלל פאן דער זייד] (כלאים פ\"ט) השיראין והכלך אין בהם משום כלאים (שבת כ) לא בחוסן ולא בכלך פי' כלך גושקרא מטכסא השיראין והסיריקון כולן ממין שירא פרדנא הן אלא משונין באריגתן יש מהן דקים ויש מהן עבין יש מהן בניר אחד ויש מהן בב' נירין ויותר יש שיש בהן צורה ויש שאין בהן צורה כדאמרינן ברוקם וחושב ויש מפרשים כלך פסולת של משי אותן קליפות שנשארו מן המשי שמוציאין התולעין ואין נוחין לטוות:",
            "<b><big>כלך</big></b>   [שפייכלער] (גיטין נז) אמר רב כלכא דחיטי בעיא שיתין כלכי ציבי. (ב\"מ סג) דאמר ליה חיטי באכלכי. (תענית כד) אזל זבן ביה חיטי ואסיק שדייה בכלכא פירוש אוצר של חטים <small>(א\"ב בנוסחאות דידן בכולו גריס אכלבא עיין שם)</small>:",
            "<b><big>כלך</big></b>   [איין ארט האק] ויקח אבימלך את הקרדומות תרגום ית כולכיא את אתו את קרדומו <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ית כולביה עיין ערך כלב)</small>:",
            "<b><big>כלכה</big></b>   [שראנג] (מ\"ק כז) עשירים בדרגש ועניים בכלוכה (בריש מגלת איכה) נטלו הכרובים ונתנום בכליכה:",
            "<b><big>כלכית</big></b>   [איין קלי נעס פיש] (שבת עו) אימת כלכית על לויתן פי' דג קטן טמא נכנס בפיו של לויתן:",
            "<b><big>כלכול</big></b>   [דיא הארר צו וואקסען] כדי לעשות כלכול כבר פירשנו בערך אנדיפי. (נדה נב) בן שלקית אומר עד שתכלכל כשבאתי אצל רבי עקיבא אמר לי כלכול זה איני יודע בן שלקית איני מכיר עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות (נזיר ב) הריני מכלכל (גמרא) ממאי דהדין כלכול שערא הוא כדתנן ר' יהודה אומר סיד כדי לעשות כלכול:",
            "<b><big>כלכל</big></b>   [קארב] (בסוף דמאי) היו לפניו שתי כלכלות של טבל (עדיות פ\"ד) כלכלת שבת בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין ועוד זו המשנה (במעשרות פ\"ד) בגמרא תפתר בתאנה המיוחדת לשבת וכו' פי' כמין קרטליתא שהוא כקופה ומכלת הרבה:",
            "<b><big>כלם</big></b>   [געלענדער] (ב\"מ קג) כללא דמילתא כל עיקר כלמי דבעל הבית פי' סייג לסתום הפרצות:",
            "<b><big>כלום</big></b>   [עטוואס]. (נדרים סג) כלום אמרת אלא מפני כבודי פי' כל מאומה בלשון מקרא:",
            "<b><big>כלמי</big></b>   [לייז] (ברכות כא) ממהדורי מילי ומסמרטיטי כלמי פי' רש\"י מהמחזרי' בעיירות ירבו הדברי' ומבגדים בלאים הכנים וכלמי כמו קלמי בתרגום:",
            "<b><big>כלימך</big></b>   [קלימא. זאננען שטאפע] (ב\"ר פ' החדש הזה לכם) ראה השמש וכלימך פי' בלשון יוני מעלות השמש וזו נסחא אמיתית ולא כל ההמך):",
            "<b><big>כלמיס</big></b>   [אובער קלייד דער זאלדאטען] (בילמדנו פרשת שני גוים) עשו מלובש כלמוס ויעקב מלובש ציצית פי' בלשון יוני ורומי מין לבוש מיוחד לפרש ערוך למלחמה:",
            "<b><big>כלן</big></b>   [וואלינער מאנטיל] תרגום ירושלמי כאדרת שער ככלן דשער פי' בלשון יוני מין לבוש עב כמו אדרת למחסה ממטר וקור):",
            "<b><big>כילון</big></b>   [שפיץ קאפף] (בכורות מג) הכילון והלפתן פי' בלשון רומי איש אשר לו ראש ארוך וצר משתי צידיו עד שמצחו בולט לחוץ ובעל הערוך גרס בילן:",
            "<b><big>כלנס</big></b>   [צוים] (בילמדנו וישם ה' דבר בפי בלעם) נתן לו המקום כלנוס וכלמו. שוב באבות דרבי נתן (בפרק אלישע בן אבויה) אדם שיש בו מעשים טובים ולמד תורה למה היא דומה לסוס שיש לו כלנוס כיון שרוכב עליו זוקרו בפס ראש <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חלק הרסן אשר בו בולמיס עדי הסוס והפרד)</small>:",
            "<b><big>כלנס</big></b>   [האלץ. שטאק] (שבת עה) המגרר ראשי כלונסות בשבת חייב משום מחתך (ר\"ה כב) מביאין כלונסות של ארז (זבין פ\"ג) על הגשיש של מטה ועל הכלונס. (כלים פ\"ב) כסא שקבעו בכלונס טמא פי' עץ ארוך כמין קנה של רומח וכמו כן כלונסאות של ארז וכך תרגם ושקופים שלשה טורים וכלונסא תלת סידרין. (חולין צ) דתנן גפן של זהב היתה עומדת על פתחה של היכל ומודלה על גבי כלונסות (ב\"ב פז) את הממל ואת הבתולות (גמ') בתולות א\"ר יוחנן כלונסאות של ארז שמעמידין בהן את הקורה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מקל וחטר)</small>.",
            "<b><big>כוליקוס</big></b>   [גאלפיכטיג] (ירושלמי דתרומות פ' חמשה לא יתרומו) המקרע את כסותו קוליקוס פי' בלשון יון בעל חמה וגוברת עליו מראה אדומה מביאה לידי שטות עד שמקרע האדם בגדיו ורודף אחר בני אדם להכותם ולהרגם):",
            "<b><big>כלינדון</big></b>   [צוים] (ירושלמי דסנהדרין פ' חלק) הדין זינארא והדין כלנרין עיין זנארא כי שם פי' בעל הערוך מלשון כלנס ורסן:",
            "<b><big>כלניתא</big></b>   (פסחים לה) עיין ערך שצניתא:",
            "<b><big>כלס</big></b>   [שוויינען ניססע] (בסוף תרומות ובריש עוקצים) עוקצי תאנים וגרוגרות הכליסין והחרובין (חולין סז) את היתושין שבכליסין <small>(א\"ב פי' הכילוס בלשון יוני מין פרי ארז אשר היא מאכל חזירים אך לפעמים האדם אוכל אותו עיין ערך אכלוס)</small>:",
            "<b><big>כלפי</big></b>   [ווידערגעגען] (שבת צג) המוציא ככר כלפי אליה אלת אימא חייבין ורבי שמעון פוטר (פסחים ה) כלפי אליה אמר אביי איפוך פירוש דברים מהופכין הן כמו שהאליה היפוך מן הראש כי המהלך כסדר ראשו לפנים והמהופך הולך זנבו לפנים. (שם ח) כל מקום כלפי שאמרה תורה ולא יחמוד איש את ארצך <small>(א\"ב תרגום וסתר פנים ישים וטמר אפיא ישוי כלפי לעיל פי' כלאפי ולפעמים פי' כלפי כמו לפי)</small>:",
            "<b><big>כלת</big></b>   [עהעג עשפאץ] (יבמות כא) כגון כלתא דבי בר ציתאי פי' כל הזכורים בהלכה בעלי בתים גדולים היו יהיו כלות הבנות מצויינות בבתיהם כמו כלות הבנים:.",
            "<b><big>כלת</big></b>   [צארן] חמת אחיך תרגום ירושלמי כליתיה דאחיך וכן באפו ובחמתו <small>(א\"ב פי' כולי בלשון יוני חמה)</small>:",
            "<b><big>כמה</big></b>   [איין נאהמען פאן איין שטערן] (ברכות נח) מאי כימה אמר שמואל כמאה כוכבים אמרי לה דמיכנפן ואמרי לה דמבדרן (ב\"מ קו) עד דאתי אריסי מדברא וקיימא להו כימה להדי רישא באמצע הרקיע דהיינו בניסן דעד ההיא זמנא הוי זמן רביעה (ר\"ה יא) יום שמזל כימה שוקע פירוש כימה היינו שור והיינו סידורא דמזלות טלה בניסן ושור באייר וכן כולן וכל י\"ב מזלות משמשין כולם בכל יום ויום וכל לילה ולילה שנים עשר לשתים עשר שעות אלא משום הכי חושב כל אחד ואחד לחדשו שבחדשו הוא קודם והאחרים שוב אחריו כדרך שאנו עושים לחנכ\"ל שנ\"ם ומשום הכי כשמגיע למרחשון עקרב משמש בתחילת היום ושור לשעה שביעית והיינו שוקע ביום כשהחמה מתחלת לנטות במערב שי\"ב מזלות קבועין בגלגל והגלגל חציו ברקיע וחציו תחת הרקיע ולכך לעולם ששה מהמזלו' מכוסין וששה מהן מגולין שהמזל עולה מצד אחד במזרח ושוקע מזל אחר כנגדו במערב היום עולה עקרב בתחלת היום ושוקע שור כנגדו ונוטל שני כוכבים מכימה היינו שתי ארובות ומעיינות מתמעטים מחמת הצנה והרוח יום שמזל כימה עולה ששעה ראשונה משמש בזמן שחמה עולה היינו דכתיב שני דהוי ב' לניסן שהוא ראשון לחדשים ב' לדין תשרי היינו דשינה דהיה שוקע ועשאהו עולה מאי שינה הא לא שינה המזל:",
            "<b><big>כמהין</big></b>   [שוואמען] (ברכות לט) על הכמהין ועל הפטריות אומר שהכל נהיה בדברו. (עירובין כז נדה נ) וגידולו מן הארץ למעוטי כמהין ופטריות הוא לשון ישמעאל שכך קורין לכמהין כמא\"ה ולפטריות פק\"ע <small>(א\"ב יפה פירש וכמהין גדלים תוך הארץ ואחר חפירתה נראין אבל הפטריות גדלים על הארץ)</small>:",
            "<b><big>כמז</big></b>   [בענאס גירטל] (שבת סד) כמו זה דפוס של בית הרחם וכו' עד כומז כאן מקום זמה:",
            "<b><big>כמוך</big></b>   [גלייך דיר] (בפסקא דדברי ירמיהו) כתיב נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך וכתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה ואתה אמרת כמוך אלא מאי כמוך כמוך בתוכחות אתה מוצא כל שכתוב במשה כתיב בירמיה וכו':",
            "<b><big>כמך</big></b>   [איינע ארט זופפע] (נדה נא) לא תימא בשבת העשויה לכמך הא סתמא לקדירה אלא סתם שבת לכמך עשויה דתנן וכו' פירוש לכותח דהתם לאו לטעמא גרידא עביד אלא אפי' לאכילה עביד ומשתנה טעם בקדירה שנתנוה בקדירה להטעים אין בה שוב בשבת גופא משום תרומה ואינה מטמאה דהא תו הויא עץ בעלמא הא קודם שנתנה טעם בקדירה יש בה אמאי כיון דסתמא לקדירה קאי לטעם ולא למאכל אמינא יש בה משום תרומה אלא שמע מינה להכי יש בה משום תרומה עד שלא נתנה טעם בקדירה דסתם שבת לכמך עשויה לאכילה שמע מינה. (פסחים ל) דלמא אתי למיכליה בכמכא (שם עד חולין קט) ההוא בר יונה דנפל לכדא דכמכא שרייא רב חיננא וכו' (גיטין סט) לפירחא דליבא ליתי תלת קרישותא דשערי ונישתרינהו בכמכא (ע\"ז לה) אי לא דקא בעי ליה לגבינה הכי נמי הכא במאי עסקינן דקא בעי ליה לכמכא:",
            "<b><big>כמון</big></b>   [קיממעל] (פ\"ב דדמאי) האורז והכמון (ובפ' י' דתרומות) תנור שהסיקו בכמון של תרומה שאינו טעם כמון אלא ריח כמון (ע\"ז כח) אמר אביי ניתי כרויא וכמונא. ואופן עגלה על כמון יוסב:",
            "<b><big>כמן</big></b>   [לויקערין] (סנהדרין ס) אלא מכמינין לאחורי הגדר וארב לו תרגומו ויכמון ליה. (בבראשית רבה פרשה ל\"ד) ותנח התיבה ובנה עליה מצודים גדולים עקמן וכמנן:",
            "<b><big>כמן</big></b>   [פרויען רייטוואגען] (ב\"ב עח) אבל לא דיסקיא וכומני מאי כומני אמר רב פפא ב\"ר שמואל מרכבתא דנשי:",
            "<b><big>כמס</big></b>   [איין גראב גטריידע] לכובעות ולכומסות כבר פירשנו בערך כבע <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אגודת עמרים אשר שמוה בעלי הגרנות במפתן הבית לסימן טוב)</small>:",
            "<b><big>כמס</big></b>   [אויף הייפין] (בפסקא דשובה) ואחר כך הוא נותן להם כמס שנאמר צרור עון אפרים צפונה חטאתו ואחר כך הוא נותן להם פרקולא שנא' תאשם שמרון כי מרתה באלהיה:",
            "<b><big>כמץ</big></b>   [גרוב]. פחד ופחת ופת תרגום דחלא וכומצא ומיצרא:",
            "<b><big>כמר</big></b>   [ווארם מאכען]. (פ\"ד דמעשרות) הכובש השולק המולח בשדה חייב המכמיר באדמה פטור (ב\"מ פט) תא שמע לא יהבהב באור ויאכל ולא יכמר באדמה ויאכל פירוש טומן הזתים באדמה כדי שיתחממו ויתבשלו <small>(א\"ב אולי מלה זו נגזרת מלשון מקרא כי נכמרו רחמיו אל אחיו)</small> (פסחים נח) במאי קא מיפלגי במכמר בשרא פירוש כעין כימוס כמו מכמר. (ב\"מ עד) על המעטן של זתים (גמרא) והוא מחוסר מכמר ועיולי לבי דפא כענבים מכמר ועיולי לבי מעצרתא כגון כמישא וריכוך שהוא נח לדרוך כיוצא בו בושלי כומרא (ברכות מב) ועל הנובלות שהן תמרין פגין שאין נכשרין לאכילה כלל וכומרין אותו בעפר להתבשל ועיקרו מלשון מכמור' ועוד בלשון ישמעאל אלכמאר:",
            "<b><big>כסר</big></b>   [פריסטער] (ב\"ר פכ\"ז) וייראו בני האלהי' כומריא גנבין אלהיא בגמימי. רק אדמת הכהנים תרגומו לחוד ארע כומריא:",
            "<b><big>כמרוסא</big></b>   [גוועלבט]. (במדבר רבה ויהי ביום כלות משה) כמין כמרוסא היו כיפין עשויות פי' בל' יוני דבר מקומר כמין קובה (עיין ערך קמרא):",
            "<b><big>כמש</big></b>   [איין געשרומפען] (פסחים לט) בין לחים בין יבשין תנא אין יוצאין בהן כמושין (פי' נקמטי'):",
            "<b><big>כמתא</big></b>   [מוטצע]. (שבת קמז) אביי הוה קאים קמיה דרב יוסף א\"ל הב לי כומתאי (עירובין פ\"ד) דלמא כשרבים מכתפין עליו בכומתא וסודרא. (שם צא) הוא מותיב לה והוא מפרק לה בכומתא וסודרא. (מ\"ק טו) דבר שהוא חוץ מגופו בראש מאי איהו לאו תפילין א\"ר פפא לא כומתא וסודרא פי' כומתא מגבעת רכה שהיא כמלא הראש ואין עולה למעלה מן הראש וכגון זה (גיטין לט) שקל ההוא גברא כומתא ושדא לאמתא אמר לה קני הא וקני נפשיך כלומר קני נפשיך בחליפין:",
            "<b><big>כן</big></b>   [געשטעלל אורשפרונג] (יומא כג) יצא והניחו על כן הזהב שהיה בהיכל (כלים פ' י\"א) מכני כלים מהוגני כלים (ירוש') הן בסוסים כדכתיב ואת כנו ומתרגמינן וית בסיסיה. (יבמות עז) כי אם בתולה מעמיו יקח אשה להביא גיורת מכנה פירוש מכנה שתהיה אמה שהוא כן העובר שבמעיה היא תהיה גיורת פי' כגון שנתגיירה אמה והיתה הורתה של זו הבת בקדושה (כריתות ג) מי דמי שבת וע\"ז תנא יתהון בכנהיהון פי' כל אחד שנא במסכתא שלו כל הלכותיו וכל דיניו הלכך גבי כריתות הכא דאיריא הוא כלומר באגב גררא דצריך לה להזכירה משום הכי משני שם שבת קתני ולא טרח לפרשה שמפורש במקומה אבל הכא גבי המעלה ומי תנא יתהון בכנהיהון כלומר יש מסכתא ששמה מסכתא העלאות שמפורשין שם דלישני הכי דשם העלאה קתני אלא כיון שאין לה מסכתא היה צריך לפרש כאן מעלה והמעלה ולהכי קשיא ליה לרב ביבי <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב בינכיהון ופי' רש\"י במקומותם וגרסת בעל הערוך נראית לי יותר נכונה)</small>:",
            "<b><big>כן</big></b>   [ליניע]. (כלים פ' יב) הכן והכנא טמאים פי' האמה שמסרגלין בה הספרים והלוח שתחתיה וי\"מ הכן הוא עץ גדול וישקלו עליו הכספין והכנא הם המאזנים שקורין בלע\"ז אישתדי\"רא <small>(א\"ב כן נקראת האמה שמסרגלין בה בלשון יוני וגם קו ברזל אשר בתוך המאזנים אשר בהיותו באמצע יהיה השקל כמשפטו)</small>:",
            "<b><big>כן</big></b>   [איין האנד פאלל] (שבת קי) ליתי כונא דכמונא וכונא דמוריקא וכינא דשבלוליתא (גיטין סט) ליתי ז' כוני פירמא דסילקא וכולי פירוש כונא חופן (עירובין כט) אמר אביי תרין כוני דפומבדיתא. (כתובות צט מעילה כא) באתרא דכיילי בכני כנא כנא בפרוטה פי' מדה <small>(א\"ב בונא כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>כן</big></b>   [צונאהמען] (תמיד לג) במקדש אומר את השם ככתבו ובמדינה בכינויו (ב\"מ נח) ג' יורדין לגיהנם המכנה שם לחברו והמלבין פני חבירו ברבים והבא על אשת איש היינו מכנה היינו מלבין אע\"ג דדש ביה בשמיה (מגלה כה) המכנה בעריות משתקין אותו פי' הקורא פסוק ערות אביו ואמו לא תגלה וכן כל העריות משתקין אותו ואומרים לו קרא הפסוק כמו שכתוב וכי אתה מברר מילין מה שלא בירר משה רבינו. כנה הוא עיקרו כדכתיב ובשם ישראל יכנה כי לא ידעתי אכנה (סנהדרין ט) בכל יום דנין את העדים בכינוי יכה יוסי את יוסה (גמרא) א\"ר אחא בר יעקב אינו חייב עד שיברך את השם בן ד' אותיות לאפוקי בן שתי אותיות דלא וכו' פי' חכמים הקדושים כינו השם וקראו יוסה לפי שיוסה ארבע אותיות וג' אותיות מהם הן אותיות של שם לפיכך כינו אותו ביוסה שהוא ד' אותיות לאפוקי בן ב' אותיות כגון יה. פ\"א שלש אותיות של יוסי בגימטריא כ\"ו וכן השם:",
            "<b><big>כן</big></b>   [אלזא] (בירושלמי) כיני מתניתא פירוש כן הוא מתניתא:",
            "<b><big>כנן</big></b>   [ארום דרייען, בונדען]. (חולין נו) הוא עשך ויכננך מלמד שברא הקב\"ה כונניות באדם כיון שנהפך אחד מהן אינו יכול לחיות. (בויקרא רבה פ' אשה כי תזריע) א\"ר סימון מעיה של אשה עשויין כינים כינים פיקין פיקין חבילין חבילין. (מכשירין פ\"ד) ובחבל על יד על יד כשר פי' המסבב את החבל על ידו כטבעת וכורכו על יד על יד מעט מעט. הדורא דכנתא כבר פירשנו בערך הדר:",
            "<b><big>כנן</big></b>   [קורב שיסעל] (שבת מז ביצה כא) מטלטלינן כנונא אגב קיטמיה פי' מחתה שעושין בה המוגמר אגב קיטמיה דחזיא לכסות בה צואה וכן בלשון ישמעאל כאנון <small>(א\"ב פי' בלשון יוני סל קערה ודיסקוס)</small>:",
            "<b><big>כנגר</big></b>   [איין ארט פפלאנצע] (שבת קט) א\"ר יוחנן אנגרון כנגר ותירייקי מעלו בין לגילויא בין לכשפים. פי' בתשובות יש במקומינו דבר שיוצא מאיליו ויש שקורין אותו כנגר חרזוק לאילי והוא מר ובלשון ערבי חנטל וכששותין אותו מתיר כריסו והן הן פקועות <small>(א\"ב פי' בלשון יוני זרע מין עשב נמנא כמעט בכל הגנות וריחו טוב ויש לו סגולות ברפואה ועשנו מנגד הכשפים ומבריח הנחשים)</small>:",
            "<b><big>כנדי</big></b>   דקיימי כנדי כנדי (חולין מח) כבר פירשנו בערך טנר:",
            "<b><big>כנדי</big></b>   [געוואנט] (מ\"ק כד) אמר ליה לשמואל נח נפשיה דרב קרע עליה תליסר כנדי מאני <small>(א\"ב מלה זו בגרסאות שלנו איננה ופירוש' בלשון יוני מין לבוש פרסי)</small>:",
            "<b><big>כנדי</big></b>   [יואסער קרוג]. (פסחים ל) דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי אשוו וזבינו פירוש אגני דפחרא:",
            "<b><big>כנדי</big></b>   רימין כנדי כן כתוב בנוסחאות בעל הערוך גריס כנרי עיין שם):",
            "<b><big>כנדוקא</big></b>   [עם געשיהר הענדלר]. (חולין מט). מניומין כנדוקא איגלי ליה כנדוקא דדובשא פי' רש\"י מוכר כדים ואולי גרסינן פנדוקא כמו פונדקי או כוורדקא שפירושו מבשל):",
            "<b><big>כנה</big></b>   [מעהל ווארם]. הדירה והכנה (פרה פ\"ט) כבר פירשט בערך דרא:",
            "<b><big>כניא</big></b>   [איין רויב פויגל]. (חולין סב) אמר רב כהנא כניא פרווא אסיר וסימנך פרוה מגושה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב בוניא)</small>:",
            "<b><big>כנמא</big></b>   [פרוכט ווירמע] (חולין יג) הא אמרה רבי יוחק חדא זימנא דתנן (מכשירין פ\"ו) המעלה פירותיו לגג מפני הכנימא פירוש תולעים שבפירות ושמה רצינתא כדאמרינן בסלמנטון. פי' אחר כנים כדכתיב ותהי הכנם באדם ובבהמה:",
            "<b><big>כנמא</big></b>   [זא. ארף דיעזער ווייזע]. בעזרא וכנמא פתגמא כנמא אמכנא פי' כן וענין כנמא כמו כן מה פי' אחר כמו שנאמר:",
            "<b><big>כנס</big></b>   [פערזאממלען] (מגלה ב) מקדימין ליום הכניסה פי' יום שני ויום חמישי נקראו יום הכניסה מפני שנכנסין בצי הכפרים בכרכים כדי שיתפללו בצבור ויקראו בספר תורה (כלים פ\"י) היו בכונס משקה השרץ בעליונה כולן טמאות (שבת צו) ניקב בכונס משקה טהור מלקדש מי חטאת. פי' נותן מים בספל ומשקע הכלי בתוכן ממקום הנקב אם יכנס המים בתוכו זהו נקב בכונס משקה (ב\"מ קה) כל שאין כונס שלו רואה פני חמה פי' כונס שלו אמרינן כדי שתעמוד בו הרחת והוא כגון נעיצת חנית בארץ כך זה כשנועץ הרחת בכרי של תבואה אם הוא גדוש ועולה עומדת הרחת ואם הוא מעט נופלת לפיכך באנו לדקדק איזה צד של רחת נועץ בכרי הצד שהוא יד של רחת והוא דק או הצד הרחב שיש בה כמין מסגרת קטנה משני צדדיה שזורה בה תבואה וקיבול הרחת של גרנות נקרא בית כינוס כדתנן (כלים פ' י\"ח) זה הכלל העשוי לקבלה טמאה לכינוס טהור. (ב\"מ פג) אמר ריש לקיש פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל בעל הבית פי' פועל של תורה משיזרח השמש עד הערב כדכתיב תזרח השמש יאספון ואל מעונותם ירבצון יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב וזה הפועל שמשכים בבקר ועושה מלאכת בעל הבית קודם זריחת השמש חסד עושה עמו ומוסיף משלו לבעל הבית וזה שמניח בעל הבית הפועל מבעוד יום קודם הערב חסד עושה עמו ומניח משלו וכן מפורש בב\"ר (פ' ע\"ג) ויבא יעקב מן השדה בערב (ברכות סג) מפורש אית דמכנסין פזר וכו':",
            "<b><big>כנף</big></b>   [שאהם. ליפפע. פליגעל זייטע]. (יבמות ד) כנף שראה אביו לא יגלה פי' אביו שאנס אשה וראה כנפיה לא יגלה אותה בנו. (פסחים קיג) מאה קרי בזוזא תותי כנפיך פי' ק' קרי בזוזא במתא ונזדמן לך קרא בשדה הביאהו בידך. פירוש אחר כשנותנין הוצאה מיד קח אותה. פי' אחר כשנזדמן לך הוצאה בזול ותקנה אותה שים אותה תחת כנפיך שלא יראה אותה אחר ויהיה לך עין רעה (חולין מה) כל הצואר כולו כשר לשחיטה מטבעת גדולה ועד כנף הריאה התחתונה פי' קצה הריאה כדכתיב מכנף הארץ. (פרה פי\"ב) היה טהור אוחז בקרדום טמא בכנפו פי' כדכתיב בכנף בגדו הטהור אוחז הוא בקרדום הטמא במקצתו ומזה עליו (כלים פי\"א) סומפינא אם יש בה בית קיבול כנפיים בין כך ובין כך טמאה (שם פ' י\"ד) העול של מתכת והקטרב והכנפיים המקבלות את הרצועות פי' ראשי העול יש בהם שני חורין ובשני הנקבים שני עצים ובראש כל נקב עץ מכניסין לשם הרצועות שמושכין הבקר (בכורות ל) ואח\"כ מקבלין לטהרות ובתוספות דמאי (בפרק האורז) פי' לנטילת ידים אם קיבל עליו להזהר שלא לאכול בלא נטילת ידים ובכל דבר שצריך נטילת ידים אח\"כ מקבלין אותו לטהרות לאכול חולין בטהרה יונה כנפיה מגינות עליה כבר פי' בערך יון:",
            "<b><big>כנופיא</big></b>   [פעארזאממלונג. פעסט] (שבת ס) מאי טעמא דאיכא כינופיא. (יומא נא) אי משום דאתי בכינופיא פי' בבא כל ישראל לחוג (ר\"ה כז) אי בעית אימא כל כינופיא דכסף שנאמר עשה לך שתי חצוצרות כסף (גיטין יא) רבינא סבר לאכשורי בכינופיא דארמאי אמר ליה רפרם ערכאו' תנן שמתקבצין לצלותא בעלמא לאו מושב בית דין <small>(א\"ב תרגום יקבוץ און לו יכנוף עלא ליה והוא לשון מקרא לפי דעת קצת המפרשים ולא יכנף עוד את מוריך)</small>:",
            "<b><big>כנר</big></b>   [ארטס נאמע] (פסחים קיא) ה' טולי קשי ההוא טולא דדיקלא יחידאה וטולא דכינרא (ב\"ב נו בגמרא עדים אין להם חזקה) טבי תלי לפפי אכינרא פי' שם האילן (ברכות מ) רימין כנרי פירשנו בערך רימין (מגילה ו) כנרת זו גנוסר ולמה נקרא שמה כנרת דמתיקי פירי ככינרא פי' כפרי של כנרת. פי' אחר כי קלא דכינרא דמיהני למאן דמשמע קליה <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב רימין כנדי ובלשון יוני ורומי כונר מין אילן עושה פרי)</small>.",
            "<b><big>כנור</big></b>   [פידעל] (ברכות ג) כנור היה תלוי למעלה ממטתו של דוד כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו שבאותו הלילה שיצאו ישראל ממצרים נשבה רוח צפונית בחצי הלילה וכך מנהגה לנשב בכל חצי הלילה (יבמות עב) כל אותן מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא היה יום שלא נשבה בו רוח צפונית בחצי הלילה איכא דאמרי שהקדוש ברוך הוא מטייל בגן עדן עד חצי הלילה ואחר חצי הלילה הולך לו ורוח צפונית מנשבת מיד בכל העולם איכא דאמרי בכל לילה מחצות לילה ועד שחרית מנשבת רוח צפונית לפי שד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח מערבית מתחיל' הלילה ועד חציה ורוח צפונית מחצות לילה ועד שחרית ורוח מזרחית מתחילת היום ועד חציו רוח דרומית מחצי היום ועד ערבית (ב\"ב כה) אמר רבי חנן בר אבא ד' רוחות מנשבות בכל יום ויום והיה לדוד חלון פתוח מרות צפונית על מטתו וכיון שמגיע חצות לילה היה מנשב מצפון הרוח בשערות הכנור ומנגן מאליו:",
            "<b><big>כנר</big></b>   [באדעמאנטיל] (בב\"ר פרשת מו) ותעניה שרי דלייה וכנריות נתנה למרחץ <small>(א\"ב בגרסאות שלנו כתוב בנריות ויהיה הפירוש כמו בלנריות ויהיה בנריות ובלרי ובלנרי הכל אחד אשר ענינם מטפחות מיוחדות בבית המרחץ לנשים)</small>:",
            "<b><big>כנש</big></b>   [צוזאממען קערען] כנשאי וזלוחאי כבר פירשנו בערך זלח. (ב\"מ כא) הכא בכנישתא דבי דרי עסיקינן דאבידה מדעת היא פירו' בכיבוד הגרנות כשמכבדין הגורן בשע' שמפנין התבואה מן הגרן:",
            "<b><big>כנשר</big></b>   [שפיננראקען] ידיה שלחה בכישור תרגומו ידהא פשטה בכינשרא:",
            "<b><big>כנשר</big></b>   [נאבעל] תרגום רפאות תהי לשרך אסותא תהי לכונשרך:",
            "<b><big>כנתא</big></b>   [קארב] (כתובות קה) רב ענן אייתי ליה ההוא גברא כנתא דגילדאי. (סוכה כ) חזו לכנתא דפירי פירוש חוצלות של שעם ושל גמי חזו לתפרן ולעשות מהן כנתא שהיא כלכלה דפירי <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני סל וטנא)</small>:",
            "<b><big>כנת</big></b>   כונתא דגן מעליא הוא כבר פירשנו בערך כונת:",
            "<b><big>כנתא</big></b>   הדורא דכנתא עיין ערך הדר:",
            "<b><big>כָנָת</big></b>   [איין צעך] ובעזרא ישאר כנותיו פי' חבורה:",
            "<b><big>כס</big></b>   [זעססעל] (זבין פ\"ד) על שני כסיות פי' לשון רבים כסיות כדכתיב הקים מכסאותם לשון יחיד כסא. (שבת סז) כסא וסמוכות שלו פירושו בערך סמך. מטה וכסא גלין כבר פירשנו בערך אסל ובערך גל:",
            "<b><big>כס</big></b>   [פערדעקען] (בסוף פרה) כסוי המיחם שקבעו בשלשלת (בברייתא דרבי אליעזר בסוף פרק ז' בסוכה) בכסה ביום שמתכסה כולו שנאמר תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגינו. (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פרשת לעולם ה') תקעו בחדש שופר והא כל חדשים אינם חדש אלא בכסא והא כל חדשים אינן נכסין אלא יום חגינו והלא ניסן חדש ונתכסה ויש בו חג אלא שחגו בפני עצמו ואין לך חדש שהוא נכסה ויש בו חג וחגו בן יומו אלא תשרי:",
            "<b><big>כס</big></b>   [שטראפען] אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך תרגומו לא תיכוס לממקנא דלא ניסכיך אכיס לחכימא דירחמיך. ועוזב תוכחת מתעה תרגומו ודשביק מכסנותא תעי:",
            "<b><big>כס</big></b>   [בעכער] (תמיד פ\"ג) השקו את התמיד בכוס של זהב למה שיהא נוח העור להתפשט מן הבשר כמפורש (ביצה מ) אבל משקין ושוחטין את הבייתות משום סירכא דמשכא ויש מפרשים שאם היו סרכות בריאה מחמת הצמאה שמדבקת בלב ובצלעות נפרדת כששותה. (ברכות כט] יומא בכסא דמנקרא ותיתבר פי' מי שמשתמש בכלי מעולה יום אחד ונשבר לא איכפת ליה (שם לב) אייתי כסא דמנקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואיעציבו. פי' אחר דמנקרא מלשון בנקרת הצור כלומר כוס זכוכית חקוקות צורות שהוא יקר מאוד (מנחות כח) גביעים למה הן דומין כמין כוסות אלכסנדריים. (שבת קס) חמשה כוסתהא. (בילמדנו ויהי ביום השמיני) כי יתן בכוס בכיס כתיב אתה נותן עיניך בכוס והחנוני נותן עיניו בכיס שלך אם יש בו מעות הרבה אם לאו:",
            "<b><big>כס</big></b>   [האר גרובל] (פרה פ\"א) רבי יהודה אומר בתוך כוס א' היו או בתוך שני כוסות פי' גומא שצומת בה שיער נקראת כוס:",
            "<b><big>כס</big></b>   [בייטעל] (ב\"ק קיג) אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאים (כתובות צג) בגמ' ב' נשים וכן שלשה שהטילו לכיס פי' עשו שותפות. (עירובין סה) א\"ר אילעא בג' דברים אדם ניכר בכוסו בכיסו ובכעסו פי' בכוסו בשעה שמתגבר יינו עליו אם יכול לכבשו אם לאו בכיסו בשע' שמתעשר אם אין דעתו זהה עליו ובכעסו אם מושל בכעסו לבלתי הסיתו. (שבת קה) ומשום דקבעי למיתני הקורע על מנת לתפור ב' תפירות תנא התופר שתי תפירות היכי משכחת לה דעביד בכיסתא פי' שאין התפירה שוה אלא מצד אחד גבוה וקורעה על מנת לתופרה ולהשוותה תנא מיניה מ' זמנין ודמיא כמאן דמנחיה ליה בכיסתיה (שם פז) לכיסא לימא הכי פי' בלע\"ז אנפו\"לא:",
            "<b><big>כס</big></b>   [קייאען] (ברכות לט) הכוסס מן החטה. (כתובות עז) אכסוה שערי לאלעזר פירוש האכילוהו שעורים:",
            "<b><big>כס</big></b>   [שאכטען] (פסחים סא) ד\"א לשון סורסי הוא כאדם שאומר לחברו כוס לי טלה זה. (חולין נז) נבלה וטרפה לא אכלתי שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם פי' מהר שחוט אותה קודם שתמות והיינו מסוכנת דאין צדין כגון גוססת. ואמרתם זבח פסח הוא לה' תרגום ירושלמי מיכס פיסחא הוא:",
            "<b><big>כס</big></b>   [ווילדע האפפען] (ב\"מ מג) רב אשי א\"ר יוסי ומשלם ליה דמי כיסי פי' רב שר שלום כיסי כשות שאינה מנוקה ויש בה עשבים רעים כמשטילין אותם בתמרים ועושין ממנו שכר אותו שכר נפסד. פי' אחר כשות שאינה מתוקנת שעדיין צריכה ריכוך ותיקון:",
            "<b><big>כסבר</big></b>   [קאריאנדער] (בריש דמאי) האוג והחומץ והכסבר: (בריש כלאים פסחים לט) כסבר כסבר שדה. (שביעית פ\"ט סוכה לט) והכוסבר של הרים. (ע\"ז י) שלח ליה כוסברתא בהלכה יום גניסיא. והמן כזרע גד תרגום ירושלמי כסבר חיור וכך שמו בלשון ישמעאל כסבר פירוש כולי\"נדרו בלע\"ז:",
            "<b><big>כסח</big></b>   [אבשניידען] (כלאים פ\"ב) אם ניכש או כיסח. לא תזמור תרגומו לא תכסח יש מפרש כיסוח בעשבים שחותך הרעים מן הטובים ולא היינו ניכוש שניכוש עוקר מן העיקר כיסוח מחתך מלמעלה:",
            "<b><big>כסך</big></b>   [שנור] הגוד בכסכיו כבר פירשנו בערך אסל כילה וכסכיה פי' חוטין ומשיחות שעליה שבהן מטין אותה ולא הר כמשוי דבטלין לגבי בגד:",
            "<b><big>כסכס</big></b>   [אוים ווינדען] (מ\"ק י) רבא שרא לכסכוסי קרמי. (נדה סב) צריך לכסכס ג' פעמים על כל דבר ודבר (זבחים צד) אמר רבא כל כיבוס דלית ליה כיסכוס לאו כיבוס הוא. (שבת קמ) לכסכוסי כיתניתא פי' לרככי קא מיכוין ושרי או דלמא לאולודי וכו' פי' לקבץ מקצת הבגד של פשתן בתוך ידו לשופו מפני שרוחצין הבגד ומתייבש בשמש או ברוח עומד אשון פירוש קשה ורוצה לרככו נותן הבגד לתוך ידו ומוליך ומביא ידיו עד שיעשה הבגד ההוא כמו קפולים קטנים כמין קמטים (שם קמז) מאי מרזב כגון כוסי בבלייתא דמיתחזי כמרזב. וכי הא דתנן (נדה סב) שהיא עושה צרכיה צריכא לכסכס שלשה פעמים על כל דבר ודבר ואמרינן בגמרא בעי רבי ירמיה אמטויי חד ואיתויי חד או דלמא אמטויי ואיתויי תרי תיקו וכן עוד מפורש בתלמוד א\"י. בענין מוליך ומביא שבלולב מיהא שמעינן דכיסכוס כעין שפשוף הוא ומתקווץ הבגד פי' מתכמש ונראה קמטין קמטין וכשלובשו מתפשט. וכדאמר רב כהנא ואיתימא רב יהודה טיט שעל בגדו מכסכסו מבפנים ומדקרי להאי כיתניתא שמעינן מיניה דסודרא ליתה כותינתא ולא יתכן לומר שהוא צמר שאם היה צמר איך אומר לו היה לך ללמוד פשתים מצמר והדבר רחוק ביניהן ואינה אלא צמר גפן שזה קרוב לזה ופשט רב חסדא דלרכוכי מיכוין ושרי:",
            "<b><big>כסל</big></b>   [לענדין, טאהרהייט] (שבת לא) זה דרכם כסל למו יודעים רשעים שדרכם למיתה ויש להן חלב על הכסלים ושמא תאמר שכוח מהן תלמוד לומר ואחריהם בפיהם ירצו סלה (בילמדנו בריש שלח לך אנשים) מהו וישימו באלהים כסלם פליגי תנאי בהא מילתא חד אמר כסלם זה מחשבות' שנאמר אשר על הכסלים וחד אמר טפשותן שנאמר הכסיל חובק את ידיו וחד אמר בטחונם שנאמר אם שמתי זהב כסלי. (בכורות ח) תנן השחול והכסול אי זהו שחול שנשמעה יריכו כסול שיריכו אחד גבוהה (גמרא) כסול שרגלו אחת בתוך הכסל ורגלו אחת על הכסל פי' כסול שרגלו אחת נכנעת בתוך הכסלים ורגלו אחת על גבי הכסל לסוף הכסל כדרכו:",
            "<b><big>כסלא</big></b>   [היגעל] כי כסלא לאגיא פירשנו בערך אגיא:",
            "<b><big>כסיל</big></b>   [נאמע איינעס שטערן] (ברכות נח) שמואל רמי כתיב עושה עש כסיל וכימה וכתיב עושה כימה וכסיל פי' כסיל יש בו חמות גדול וכימה יש בו צנה גדולה וצינת זה שוברת חמות של זה וחמות זה שוברת צינת זה וגמירי אי לא דיתיב עקוסא דעקרב בנהר דינור כל מאן דהוה טרקא ליה עקרב לא הוו חיי נראין הדברים שעוקץ עקרב מכוכבי כימה הוא שהן ממונין בצנה. התקשר מעדנות כימה דמקטרא לפירי או מושכות כסיל תפתח דמכבשא לפירי אגב אורחיה קא משמע לן קררא קמיט חמאנה מרפי:",
            "<b><big>כסילתא</big></b>   [בלוט לאססען] והיה ליה לבושא דאית בה ביזעי ביזעי באפי כוסילתא (מ\"ק כח) כריבדא דכוסילתא (מכות כא) רב ביבי בר אביי קפיד אפילו אריבדא דכוסילתא (שבת קכט) רב יוסף שתי עד דנפיק מריבדא דכוסילתא. (סנהדרין צג) ילדים אשר אין בהם כל מום ריבדא דכוסילתא לא הוה בהן (ע\"ז כז) ואפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינן מינייהו פי' ריבדא דכוסילתא (מ\"ק י) כמו סריטא שסורט האומן בצואר למצץ דמו כגון אותו הצער היה לו ביציאת נשמה מן הגוף:",
            "<b><big>כסן</big></b>   [מאנדעל קוחין] (ברכות מב) פת הבאה בכיסנין פירש רב האיי גאון הם כעכי והיא פת בין מתובלת ובין שאינה מתובלת שעושין אותה כעכין יבשין וכוססין אותה בבי' המשתה ושלא בבית המשתה ומנהג בני אדם שאוכלין ממנו קמעא וכשאכל רב הונא הרבה א\"ר נחמן עדי כפנא זה רעב ולרעבונו אכל לשבוע ממנה ולא בתורת כיסנין וצריך לברך אחריה ור\"ח פי' זה הפת עשויה כמין כיסנין מלאים סוכ\"ר ושקדין ואגוזין כמין כעכין ולועסין אותן בבתי משתאות תני בתוספתא הביאו לפניו מיני תרגימא מברך עליהן בורא מיני כיסנין וראיה לדברי הגאון וכל לחם נידם יבש היה נקודים תרגום וכל לחם זוודהון יביש הוה כיסנין:",
            "<b><big>כסן</big></b>   [איין ארט שפייזע] (עירובין כח) הני כיסני מעלי לליבא. (כתובות יז) ארמלתא לית לה כיסנין פי' עושין לבתולה בשעת נישואים ולא לאלמנה רגילין לבשל חיטין ופולים ולעשות אותן ולתת בהן צימוקים וקרויין כיסני והן שאמר ר' חסדא הני כיסני מעלו ליבא פ\"א אלמנה לית לה כיסנין שאין משליכין לפניה קליות ואגוזים:",
            "<b><big>כססטאות</big></b>   [איינע מאס] (ב\"ר פ' יהי רקיע) המי' העליונים יתירים על התחתונים כשלשים כססטאות פי' שם מדה בל' יוני מחזקת הין עיין ערך קסט:",
            "<b><big>כססטר</big></b>   [געלענדער] חלקה היתה בראשונ' והקיפוה כסוססטרא פי' בערך גזונטר:",
            "<b><big>כסף</big></b>   [בלייך ווערדען] (פסחים מח) כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו (שם לט) ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין פי' פני הירק מכסיף מחמת המרירות. (נדה מז) משיכסיף ראש החוטם פי' משיתחיל להלבין ראש הדד (שבת לד) הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון זהו בין השמשות (בריש גמרא דברכות ירושלמי) הכסיפו זהו בין השמשות השחירו נעשה העליון שוה לתחתון זהו לילה <small>(א\"ב ענין כסף כלומר שהלבינו כמוכסף)</small>:",
            "<b><big>כסף</big></b>   [זיך שעהמען] (ב\"ב קיא) דא\"ר הונא אמר רב הלכה כר' זכרי' בן הקצב א\"ל אשלח ליה אכסיף (כתובות קד) מאי טעמא אמור רבנן כל זמן שהיא בבית בעלה וכו' עד מחמת כיסופא הוה דלא תבעי. תלקט ולא תכלימוה תרגום צבירא ולא תכספונה:",
            "<b><big>כסף</big></b>   [פערדערבען] (שם פ) מאי טעמא אמר אביי חיישינן שמא תכסיף ורבא אמר משום רווח ביתא מאי בינייהו איכא בינייהו ארעא דמקרבא למתא לאביי דאמר שמא תכסי' פי' שמא יפסיד הלוקח קרקע ליכא למיחש כיון דמקרבא למתא מחזא חזי לה ולא שבקי ליה לאפסודא למאן דאמר משום ריוח ביתא כיון דזבין פירי ליכא ריוח ביתא אי נמי בעל עדים דלוקח למאן דאמר שמא תכסיף ליכא למיחש דהא בעל גופא עדים הוא למאן דאמר משום ריוח ביתא ליכא ריוח ביתא כדמעיקרא דלית ליה אלא למחצה לשליש ולרביע אי נמי זוזי דשקל מן ארעא עביד בהו עיסקא למאן דאמר שמא תכסיף איכא למיחש למאן דאמר משום רווח ביתא כיון דקא עביד בהו עיסקא וקא רווח הרי רווח ביתא (שם צג) הכא חיישינן שמא תכסיף קא מפלגי פי' אפי' בן ננס מה שגבה לא גבה ואמאי נשבעת דסברה כיון דבלא שבועה יהבין לי משום הכי דדעתייהו לאפוקה מינאי אם תמצא לומר אחת שלהן גזולה ותכסיף השדה דלא סמכה דעתה עלה אבל אי נותנין לה בשבועה סמכה דעתה ולא תכסיף ותנא קמא סבר לא חיישינן שמא תכסוף ולא משבעינן לה (ערכין ל) בשעת היובל מכרה במאתים והכסיפה ועמדה במנה וכו':",
            "<b><big>כסף</big></b>   [זילבער מינצע] (זבחים קב) כל האשמות שבתורה באין בני שתי' פי' בני שתי שנים ובתין בכסף שקלים פי' שקנוי בשתי סלעים חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע שהן באין בני שנתן ואינן באין בכסף שקלים. (בפסקא דכי תשא) כסף נבחר לשון צדיק זה עידוא הנביא שאמר ועצמות אדם ישרפו עליך מלמד שחלק כבוד למלכות ולא אמר ועצמות ירבעם ישרפו עליך. (ב\"ק סה) ההוא דבטש בכסיפתא דחבריה (חולין קלג) הכא במאי עסקינן דיתי' גו אכסיפת' פי' ארגז שמשימין שם הכספין:",
            "<b><big>כספא</big></b>   [איין געפעס] (תענית כה) אכיספא דתמרי דקא מזדבן פי' לשון לע\"ז הוא כוספא של תמרים (מין כלי):",
            "<b><big>כספן</big></b>   (אבפעל פאן אויס געדרוקטען מאהן]. (ע\"ז לח) הכוספן של עכו\"ם שהוחמו חמין. (שבת נ) סוספא דיסמין שרי פי' פסולת שומשמין שכובשין אותן בוורד של יסמין ומייבשין אותן ושוחקין אותן ורוחצין בהן ידים מזוהמו' הכוספן של עכו\"ם שהוחמו חמין ויסמין והוא סימלק (ברכות מג) כוספא דיסמין גפת שומשמין והיינו הפסולת שבפירוש של מעלה:",
            "<b><big>כספתיאס</big></b>   [איין ארט פיש] כגון אקונס ואטונס וכספתיאס פירשנו בערך אקונס <small>(א\"ב פי' כוסספוס בלשון יוני מין דג טהור ויש מין אחר נקרא בלשון יוני כספיאס)</small>:",
            "<b><big>כסוריא</big></b>   [פערווייזונג אויס דעם לאנד] (בויקרא רבה זאת תהיה) בשר ודם נותן כסוריא והקב\"ה נותן כסוריא הה\"ד בדד ישב <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני גירוש ושלוח חוץ לגבול)</small>:",
            "<b><big>כסת</big></b>   [פאלסטער. קישען] (ברכות נא) ובית הלל אומרים על הכסת. (כלים פכ\"ח) כסת הסבלים טמאה מדרס פי' אילו הסבלים ששמן בטיית חמאלין והן סובלין על כתפיהן ופעמים בראשיהן ויש להן כמין כסת שנותנין על כתפיהן ומקצתו על ראשיהן כדי שיהא נוח לסבול (מקואות פ\"י) כסת עגולה הכדור והאמום פירו' כסת עגולה וקטנה שעושין השרים תחת מראשותיהם ובארץ ישמעאל סומכין עליו כשהן אוכלין:",
            "<b><big>כסת</big></b>   [גראס פערשטיק] (בכורות מה) תנא בעל הפיקן והשופנר. א\"ר יוחנן בעל הפיקן יש לו כסתות שופנר שאין לו כסתות כל עיקר פי' מי שעקיבו ופיסת רגלו בולטין לחוץ כעין כסתות וביניהן עמוק הרבה והוא בעל הפוקן ומי שאין לו כל עיקר ורגלו שוה מלמטה זהו שופנר עיקר פי' הפיקו מן וצא השדה תרגום פוק לחקלא ועיקר השופנר מן שפיר:",
            "<b><big>כסיתא</big></b>   [קראלע] (ר\"ה כג) אלמוגים כסיתא. (כתובות כח) ההוא גברא דאפקידו גביה כסותא דיתמי פי' הוא אלמוג ובלע\"ז קור\"לו:",
            "<b><big>כסת</big></b>   [פוטטער] תרגום תבן ומספא לגמלים תבנא וכסתא לגמליא):",
            "<b><big>כעך</big></b>   [קאחען] (ברכות מב) רב הונא אכל תריסר ריפי כעכי בני תלתא לקבא ולא בריך פי' שלא היה שבע דסבר אין מברכין ברכת המזון אלא על השובע דכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו מלת כעכי איננה)</small> (שם לח) עשאה כעכין חייבת כלימודים פטורה. (פסחים מט) לא שנו אלא ככרות של בבל שנושכות זו את זו אבל כעכין לא פי' ככרות שנושכות זו את זו נראות כאילו נכנסות זו בתוך זו פי' כעכין חלות חלוקות שאין נושכות זו את זו הסל מצרפן לחלה פי' אחר ריפי כעכי. ספר אחר ככי והוא כעכי כי הרבה מבליעין בלשון ארמית ח' וע' וכעכי היא פת הבאה בכיסנין שפי' בערך כסן:",
            "<b><big>כעכע</big></b>   [זיך לאססען הערען] (בויקרא רבה פ' אחרי מות) מה אם בשר ודם שנכנס לבית חברו כמוהו צריך לכעכע כה\"ג שנכנס לבית קדש הקדשים על אחת כמה וכמה על שום ונשמע קולו בבאו אל הקדש <small>(א\"ב נראה לי שענין מלה זו כמו כיחה בפני רבו שמוציא קול בגרון להשליך הרוק עיין ערך כח)</small>.",
            "<b><big>כען</big></b>   [יעצט] בדניאל וכען הודעתני תרגום עתה כען:",
            "<b><big>כער</big></b>   [העסליך] (כתובות ס) דאכלו גרגושתא היו ליה בני מכוערי תרגום ושמתיך ברואי ואשוינן מכרערא עיין ערך כאר:",
            "<b><big>כף</big></b>   (לעפעל פפאנע] (שבת פ) חול כדי ליתן על מלא כף סיד (גמ') תנא כדי ליתן על מלא כך של סיידין (מדות פ\"ג) ולא היו סדין אותו בכפין של ברזל וכו' פי' אותו ברזל של סייד שעשוי כמין כף. (פסחים כח) כפא דחט נגריה בגויה נשרוף חרדלא' פי' כף שחקק האומן באותו הכף עצמו שורף פיו בחרדל חזק כלומר משל דרבי יהודה קשיא ליה השתא מה שאמר הוא בקבורה חטט וחקק אחד הוא. (כלים פי\"ג) קולי גריפין שניטלה כפה שמאה מפני שינה פירושו בערך ק'. מכחול שניטל הכף טמא מפני הזכ' פירשנו בערך מ'. (שם פכ\"ו) כף לוקטי קוצים טהורה פי' המלקטין קוצין יש להן כמין כף והוא יד מעור כדי שלא יחבלו ידיו וראיה לדבר ובליעל כקוץ מונד כלהם כי לא ביד יקחו. מנח כפא אכיפי ומטלטל (שבת קמב) פי' מניח אדם תרווד אכיפי הן כגון כיפה של צמר. פ\"א מניח תרווד על עומרין. מהלכי כפים בחיה טומאתי לך. (חולין ע) פי' עובר טמא שהוא ממהלכי כפים שאין פרסותיו סדוקות בחיה טימאתי לך כלומר אף שהאם חיה טימאתי לך. (שבת קיב) סנדל שנפסקה אחת מאזניו או אחת מתרסיותיו שניטל כל הכף טמא שני אזניו או שני תרסיותיו או שניטל רוב הכף טהור (חולין נד) מודה בה רב מכפא דמוחא ועד אטמא פי' מכף הקדקד ועד הירך:",
            "<b><big>כף</big></b>   [אפער. גרונד] נהרא מכיפיה מבריך (שבת פה נדרים לט בכורות נה) פי' הנהר מסלע היוצא ממנו משם ברכת מלאתו. ולא ממימי המטר ועביד מפצי לבנתיה שהיה מסתירם מבני אדם שעל הנהר וטובלת בפרת כי דברי הכל בתשרי זוחלין הן ולמה הוא במפצי דלית להו טהרה במקוה אבל בניסן הוה עביד להו מקוה דסבר פרת לא סליק להו ביה טבילה בניסן דרוביה שאובין ננהו ואע\"ג דנדה וזבה לא בעו מיים חיים אבוה דשמואל חייש משום מים שאובין: ומנא לן דנדה וזבה לא בעו מים חיים דתנא במגלה אין בין זב לזבה וכו' עד אלא שהזב טעון ביאת מים חיים וזבה אינה טעונה ביאת מים חיים פ\"א מכיפיה מבריך מגדותיו מתברך שאינו מתגדל ממי הגשמים אלא מעצמו והיינו פליגא דרב דאיהו אמר סהדא רבא פרת כלומר שמגשמים מתגדל ומפצי ביומי תשרי ומניחן בקרקעית הנהר לפי שהנהרות מתמעטין ביומי תשרי מן רוב החום שהיה ויש טיט בקרקעית המים בעיקר הנהר והיה משים המפצים כדי שלא ישקעו רגליהן בטיט ולהוי חציצה לטבילה וההיא דאמר שמואל לעיל נהרא מכיפיה מיבריך הוי פליגי אהא דאמר שמואל אין המים מיטהרין בזוחלין כלומר אין המים מיטהרין שאין שם נוטפין אלא זוחלין בלבד אלא פרת ביומי תשרי לפי שכבר נתמעטו מימי הגשמים שנטפו בו אלמא ממי גשמים מתגדל ביומי ניסן כשמתפשרין השלגי' והמטר ואיהו אמר שאינו מתגדל אלא מכיפיה זה פי' רבינו גרשם והראשון של רבי' חננאל (נדה סז) אבוה דשמואל עביד לברתיה מקוה וכו' אכיף ימא אסיסנא בירתא (פסחים ד) פי' על חוף הים אייסד בירה. והלך על כל גדותיו והירדן מלא על כל גדותיו תרגום על כל כפוהי:",
            "<b><big>כף</big></b>   [צווייג] (שבת קנה) מפספסין את הכפי' פי' א\"ר הונא פקיעין הן הן כפין פקיעין תרי פי' בשתי מקומות מקושר. כפין תלתא בשלשה מקומות מקושר (ב\"ב סט) הכא תרגומו אבני דאכפי (סנהדרין כ) חד גנב כפא ופסליה פי' אלומה קטנה כמו אבנא דאכפי והן אבנים המוכנים לתת על האולמות. ס\"א חזמת כפא וכבר פירשנו בערך חזם:",
            "<b><big>כף</big></b>   [צווייג]. (פסחים נג) רבן גמליאל אומר אוכלין על של בין הכיפין ואין אוכלין על של בין השיצין פי' בין הכיפין הוא עיקר חריות של דקל מקום שדבוקות בדקל מאכילין מן הבית נשרו של בין הכיפים או שאכלום עופות ויש בין השיצים מכלין ומבערין מן הבית וכפים הם האמורים וי\"א הן כפות תמרים שיצים הן קוצין:",
            "<b><big>כף</big></b>   [אקסיל] (ב\"ב צו) ושמואל אמר חמרא אכפא דגברי שואר. אטו בפרחי כהונה בכפה תלו ליה (שם לד) לכפא תילתא דטעוניה הוי דדרו אגדא נדרו אכפא כבר פירשנו בערך גד. (תענית כג) אכפא וגלימא על חד כפיה פי' כתף:",
            "<b><big>כף</big></b>   [צווינגען, דריקען] (ר\"ה כח) שכפאו שד או שכפאוהו פרסיים (בכורות מד) נכפה אפילו אחד לימים הרבה (יבמות סד) לא ישא אדם אשה לא ממשפחת נכפין ולא ממשפחת מצורעין (כתובות ס) דמשמשי בי ריחיא הוו להו בני נכפי פי' שגעון שנופל לארץ:",
            "<b><big>כף</big></b>   [שטירצען דעקקען] (סנהדרין עז) כופה עליו גיגית (ע\"ז ב) מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית <small>(א\"ב לשון מקרא זה מתן בסתר יכפה אף ענין כסוי)</small> כופין על מדת סדום (ב\"ב יב כתובות קו) פי' כל שזה נהנה ולא חיסר ומונעו זו מדת סדום שאומר שלי שלי ושלך שלך. (שבת קז מנחות לה) מחוי כפוף פי' כפוף מעיקר גודל ועד ראש אצבע כשהן דבוקות זו בזו פי' פשוט מראש גודל ועד ראש אצבע כשהן פשוטות ואעפ\"כ אינן הוות זרת. פ\"א כפוף כמו שיכול לפשוט אצבע שהוא זרת גודל מאמה פשוט כמו שיכול להרחיק אצבע מגודל שהוא טפי ולהכי קרי ליה פשוט (בויקרא רבה אחרי מות פרשת לדוד) כפה סיח את המנורה <small>(א\"ב זה ענין אחד מלשון זוקף כפופים)</small>:",
            "<b><big>כף</big></b>   [קאטה] (שבת קי) ליתי שערתא דמשתכח בכפותא דכודנתא. (ב\"ב מד) אפיק כפותא וסכריה לירדנא. (ערובין כט) כפוי דרעיא בניסן ויש שגורסין כבויי והן זבלים של שור של מרעה:",
            "<b><big>כף</big></b>   [אינטער בייגען] הא דמיכף הא דלא מיכף כבר פירשנו בערך טרטן והיינו אוכף המפורש בערך אוכף:",
            "<b><big>כף</big></b>   [געוועלבט] (עירובין יא יומא יא) כופה ר\"מ מחייב במזוזה פי' זו כיפה האמורה כאן פתוחה מארבע רוחותיה אלא מסוכתה כפופה כמו קשת ועומדת על ד' רגלים ר\"מ מחייבה במזוזה שאומר שהיא כמו בית וראויה לדירה וחכמים פוטרין שאינה ראויה לדירה ושוין שאם יש ברגלה שלשה טפחים הואיל וגבוה כל כך ראויה לדירה וחייבת במזוזה אמר אביי הכל מודים כל היכא דהכופה רחבה ד' טפחים ואין ברגלה ג' ולא כלום דכל הפחות מג' כלבוד דמי ואפי' אויר ליכא הכא יש כרגלה ג' ואין רחבה ארבע טפחים ולא כלום דכל פחות מד' לא הוי מקום כי פליגי דיש ברגליה ג' ורחבה ד' ואינה גבוה י' ויש בה לחוק ולהשלימה לי' ר\"מ סבר הואיל ויכול לחוק רואין כמה שחקוק ומשלם ליה ונחשוב הרגלים אע\"פ שאינם מגיעים לי' כמו שמגיעין לי' דמו והוי כמו שיש ברגליה י' חייבת ורבנן סברי אין חוקקין להשלים עד כאן לא פליגי אלא דמר סבר רואין ומ\"ס אין רואין אבל יש בעלות כפיפת הכיפה ממנה ולמטה י' טפחים לכולי עלמא אע\"פ שאין ברגליה אלא ג' נחשבת כמו שהן י' וחייבת זה פי' הגאון בערובין כפים על גבי כפים כיפה כנגד האוטם כבר פירשנו בערך אוטם. (מ\"ק כה) כי נח נפשיה דרבה ורב יוסף נשוק כיפי דפרת אהדדי דאביי ורבא נשוק כיפי דדיגלא אהדדי פי' כיפאות של גשרים נשתברו ונשקה כיפה זו את זו (מגלה יא) המולך מהודו ועד כוש ת\"ר ג' מלכו בכיפה פי' בכל העולם כולו כלומר תחת השמים שעשוי ככיפה. (עירובין קב) א\"ר אסי הני כיפי דארבא בזמן שיש בהן טפח וכו' פי' יש לספנים לוחות שקושרין אותן בטבעות שבספינה וכופפין אותן על גבי הספינה ובימות החמה כשתקדיר עליהן החמה פורשין ע\"ג הלוחות מחצלות ומסככין על עצמן (חגיגה יט חולין לא) מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין פירוש שני ראשי הגל המחוברין במי הים כפי' אמצעית הגל העשוי ככיפ' לפי שאין מטבילין באויר (קידושין ט) אמר אביי בחטאת מלמד שכונסה לכיפה ומתה מאיליה. (סנהדרין פא) מי שלקה ושינה כונסין אותו לכיפה (גמ') מאי כיפה אמר רבי יהודה מלא קומתו (ע\"ז טז) הגיעו לכיפה שמעמידין בה וכו' פי' היו בונים מרחצאות ומנהגם לעשות בו בנין ועושין בה צורה אסור לבר ישראל לבנותה. (ב\"ב כה) וכיון שחמה נוגעת לקרן מערבית צפונית מקפת וחוזרת אחורי כיפה. (סוטה לב) מלמד שהיו המים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין:",
            "<b><big>כף</big></b>   [שטיק] (מ\"ק כה) דרבי חייא נחיתו כיפי דברדא מן רקיעא דרב המנונא נחיתו כיפי דנורא מרקיעא פי' אבנים (אהלות פ\"ח) כיפת הברד פי' חתיכת הברד כמו כיפת שאור שיחדה לישיבה פי' אחר כמין כפה שפירשו חכמים קובה העשויה מן הברד או מן הכפור כענין ויבא אחר איש ישראל אל הקובה וכן כיפה שניהן אל קובה (כריתות ו) מכותחא דרמי כיפי פי' מוטב דג סרוח לאכול מכותח הקשה שמשבר הסלעים <small>(א\"ב תרגום סלע עיטם כיף עיטם)</small>:",
            "<b><big>כפא</big></b>   [צוואנציג] (איכה רבתי פסקא רבתי בגוים) ומנהן יליף לה רבי יוסי קפדוקיא כפא בלשון יון עשרים דוקיא בלשון יון קורות וכן הדבר כי אות עשירית באלפא ביתא נקראת כפא ועולה במספר עשרים:",
            "<b><big>כפה</big></b>   [הויב. קאפפעל] (גיטין כ) אבל לא בכתב שעל כיפה ואנדוכתרי פי' כיפה של צמר ארוגה אם רקם באריגה גט אשה או גט חירות אינו גט. (שבת נז) אבל כיפה של צמר שפיר דמי פירוש בגד שמשימה על ראשה האשה בשיער ומקבלת הזוהמה ועל כפה ששבכה והיא קופ\"לה בלע\"ז כמשמעה ולא שלפה ומחויא לפי שתראה השער מדתני ר' שמעון בן אלעזר דכבול למטה מסבכה ש\"מ כיפה של צמר הוא. פ\"א כיפה של צמר חוטי דעמרא דגדילין מעשה עבות ורוחב שתי אצבעות שיעור ציץ כדאמר (חולין קלת) כפה של צמר מונח בראש כ\"ג ועליו ציץ שנא' ושמת אותו על פתיל תכלת וכו' וכיצד היה מונח ומצנפת בראשו ובתחלת פדחתו סמוכה לשערו ומניח את הציץ ואמרו חכמים שערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח התפילין. (סנהדרין מח כלים פכ\"ח) כפה שהוא טמא מדרס ונתנו על הספר טהור מן המדרס וכו'. (זבין פ\"ד) רבי יהושע אומר נדה שישבה עם הטהורה במטה כפה שבראשה טמא מדרס (ב\"ק קי\"ט) אבא שאול אומר מוכרת אשה בד' וה' דינרים כדי לעשות כפה לראשה:",
            "<b><big>כפח</big></b>   [קליינער באקאפען] (שבת לח) כופח שהסיקוה בקש ובגבבה וכו' (מנחות ז) הרי עלי בתנור לא יביא מאפה כופח (כלים פ\"ח) הכופח שעשאו לאפייה שיעורו כתנור (שם פ\"ו) עליה ועל הכופח טמאה פי' בגמרא היכי דמי כופת היכי דמי כירה. א\"ר יוסי בר' חנינא כופח מקום שפיתת קדירה אחת כירה מקום שפיתת שני קדירות:",
            "<b><big>כפח</big></b>   (בכורות מה) הכיפח והננס הוא גבת וכבר פירשנו במקומו:",
            "<b><big>כפי</big></b>   [אורגעהענגע] (עירובין צז) אמר רבה משום דתני אהבה כיפי תלא ליה. (כתובות פא) אטו רבי חנינא בר פפי כיפי תלא לה שלחוה פי' כיפי נזמים כלומר קישט זו השמועה ככלה שנקבלה ממנו. (ב\"מ לה) ההוא גברא דאפקיר כיפי גבי חבריה אמר ליה הב לי כיפאי אמר ליה לא ידענא היכא אותבינהו אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה כל לא ידענא פשיעותא היא זיל שלים. (ב\"ב נב) דביתהו דרבה בר בר חנא כי קא שכבה אמר הני כיפי דמרתא ובני ברה אתא לקמיה דרב אמר ליה אי מהימנא לך דביתיך עשה כפירוש' ואי לאו עשה פי' לפירושה (ב\"מ כא) ההוא גברא דהוה נקט כיפי וכו' יקרה היא מפנינים תרגום יקירא היא מן כיפי טבאתא <small>(א\"ב פירוש כיפי בלשון יוני מיני תכשיטין כמו ענקים ונזמים)</small>:",
            "<b><big>כפי</big></b>   [בינדל]. (פסחים מ) אמר להן רבא להנהו מהפכי כיפי כי מהפכיתו הפיכו לשום מצה פי' כיפי קערות כלומר הפיכו הקערות עם החטים בשקים שכשטוחן אדם חטים בשביל הפסח צריך לשומרן בשעת הרקדה מתחילה ועד סוף <small>(א\"ב פי' רש\"י עומרים והוא פי' יותר מתישב ואם לא כן מימרא דנדרים לא שייכא בערך זה (נדרים מח) ההוא גברא דהוה ליה ברא דהוה שבוט כיפי דכינתא פי' תלמידי חכמים ממגנצא שהיה כל עסק שלו לקנות פשתן והיה שומט ומוציא ממנו מקצת ומוכר הנשאר בקרן שלו והיה עוסק בכך ולא היה עוסק בתורה. לשון אחר אמר לן ר' שהיה גוזל וחוטף פשתן מבני אדם ומוכרו וקמייתא עיקר)</small>:",
            "<b><big>כפל</big></b>   [בירגיג] והיה העקוב למישור תרגום ויהי כפלא למישרא ומעקשים למישור תרגו' וכפלא למישר':",
            "<b><big>כפל</big></b>   [דאפפעלט] (כלים פכ\"ד) חלוק של קטן ר\"א אומר כל שהוא וחכמים אומרים עד שיהא בו כשיעור ונמדד בפול פי' עד שיהא באורך החלוק שראוי ללבוש נער ונמדד כפול (חולין צג) חמשה חוטין אית בהו בכפלי פי' בלע\"ז אלייט\"ן. שהבשר כפול. ויעש פימה עלי כסל תרגומו ועבד רוטבא עילוי כפלא:",
            "<b><big>כפן</big></b>   [הונגער] (ברכות סב) אדכפנת אכול פי' גאון עודך רעב אכול כשם שהרעב אם אוכל בשעה שהוא רעב או אחרי כן כמעט הרי הוא אוכל בתאוה ונהנה במאכלו ואם מעכב הרבה המרה הירוקה גוברת עליו וכחו כחש וכשבא לאכול אינו יכול לאכול הרבה כך בעסקי העולם הזה והעולם הבא כענין שכתוב כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה ופתרונו בזמן שכחו עליו כדתניא ר\"ש בן אלעזר אומר עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודן בידך ואם תניח צרכי היום וחובותיו למחר דיו ליום שני לעמוד בצרכיו וחובותיו ואיך יעמוד בשל תמול וכשם שהרעב בערב ודוחה אכילתו לערב שני אינו יכול לאכול בערב אפילו אכילה של עת אחד וכל שכן של כמה עתים כן פתרון אדכפנת אכול ואדצחית שתה דברי חכמה יפים במשל שמצוי תמיד וידוע לכל. אדרתחא קדרך שפוך בזמן שיש בידך עושר שאתה יכול לעשות חסדים שנמצא מה שבידך כמים רותחין בקדירה ונשפכים לחוץ כי הקדירה לא תכילם לפיכך מה שניטל מן הקדירה באותה שעה הרי היא נשמר ויכולין בעליו לעשות בו חפצם ולהאכיל מהם עניים אם נוטלין ממנו ומחסרין את הקדירה בדעת ואם מעלימין עין הרי הוא נשפך ארצה כי אין הקדירה מכילה אותן ואבד מבעליו וכן משלשל ממון:",
            "<b><big>כפנת</big></b>   [טייטלען] (ערלה פ\"א) בכפניות של ערלה (ב\"ב קו בכורות יח) אדאכלת כפנייתא בבבל. (עירובין כח בריש תוספתא מעשר שני) כפניות נלקחות בכסף מעשר ומטמאות טומאת אוכלין. (פסחים נב) כיוצא בו כפנייתא דשביעית (ברכות נז) שלשה דברים נכנסין בגוף וכפניות ופגי תמרא פי' פרי של תמר שאינו מתבשל לעולם ועוד מפורש בערך נסן.",
            "<b><big>כפס</big></b>   [באלקען שפאן] (ב\"ב ב) גויל גזית כפיסין. (ב\"מ קיז) בכפיסין אין שומעין לו (גמרא) כפיסין ארחי פירוש שהן חצי לבינה הלבינה יש בה שלשה טפחים כדתנן האריח חצי לבינה של ג' טפחים <small>(א\"ב אולי וכפיס מעץ יעננה שהוא לשון מקרא מענין זה ופירושו חתיכת עץ כמו כפיס זה שהיא חתיכת לבנה והתרגום מוכח כן)</small>:",
            "<b><big>כפס</big></b>   [זיילען] תרגום בפסוק ועמודי שש כפיסן עלוי עמודי מרמרין:",
            "<b><big>כפע</big></b>   [שפאלטען] (בסוף ב\"ר) התחיל לשבר בקנים ומכפיע בחיצאות ומקרע כיליות פי' כעניין פקע:",
            "<b><big>כפפה</big></b>   [קארב] (תרומות פ\"ט) תולה כפיפות בצוארי בהמות. (סוטה יד) היה מביא את מנחתה בכפיפה מצרית. (כתובות פב) אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת פירוש קופית שעושין מן הגומא ומכל הנסרים וכגון מיני ערבה ויש עוד קפיפה בק' ואחד הן:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [דארף] (כלים פ\"ה) מעשה שנפלה דליקה בתנורי כפר סיגנא (תרומות פ\"ב) תורמין בצלים מן בני מדינה על הכופרים (נדרים סו) והלא הכופרים יפין ללב פי' בצלים של כפרים. (בריש כלאים) כלב כופרי והשועל פי' כלב קטן שצווח בלילה במדברות מן כפרים כגון בצל כופרי. (מגילה ב) כפרים ועיירות גדולות וילכד את בנותיה תרגום וכבש ית כפרנהא תרגום ירושלמי בחצריהם ובטירותם כפרניהון:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [אומצייטיגע דייטלען] (ברכות לו) שומר לפרי אימת הוי בכופרי (ב\"ק נט) האי דקץ כופרא מאי משלם אמר ליה דמי כופרא והא הוו תמרי אמר ליה דמי תמרי אמר להו והא לאו תמרי שקל פי' כל זמן שהפרי רך ולא נגמר נקרא כופרי ויש מפרשין כפניות בענין זה:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [צווייג] (פסחים נב) מנחי כופרא דכרא לנוקבתא פי' רב אחא אמר לא היו זורקין בו כלום ולא היו מנקבין אותו אלא מנחי כופרא ענף דדיכרא לנקבותה שבנקב שמוציא בו ענף ונותן בו ענף אחר הנעוץ קרי זכר והנקב נקרא נקבה פ\"א בערך נסן אסבוה כופדי כבר פי' בערך חבט:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [נעלקען] (נדה ח) והתנן (שביעית פ\"ז)הוורד והכופר פירוש גרו\"פלי לשון ישמעאל קרנפל <small>(א\"ב לשון מקרא זה אשכול הכופר)</small>:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [אייז] (מקואות פ\"ז) השלג והברד והכפור והגליד מלשון כפור כאפר יפזר:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [פערזעהנען] הריני כפרת בן בתי כוזה ממזר ואין אני כפרת בן בתי כדה כבר פי' בערך כד (סוכה ב) הריני כפרת רבי חייא ובניו (סנהדרין יח) כל העם אומר אנו כפרתך (נגעים פ\"ב) בית ישראל אני כפרתן הרי הן כאשכרוע לא לבנים ולא שחורים אלא בינוניים. (יומא כג) אמר להן הרי הוא כפרתכם (קידושין לא) כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו. (בריש כלים) עזרת ישראל מקודשת ממנה שאין מחוסר כיפורים נכנס לשם פירשנו בערך חסר:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [ליעגען] (ע\"ז מו פסחים סט) א\"ר אליעזר אל תכפרני בשעת הדין פירוש אל תחשדני בכופר על מה שלימדתני אתה לימדתני הזאה שבות ואינו דוחה את השבת פ\"א אי אתה יכול להכזיבני בשעה שאני דן לפניך דהזאה אינו דוחה את השבת שכך מקובל אני ממך. (ב\"ב קנד) א\"ר זירא אם יכפור רבי יוחנן ברבי אלעזר תלמידו (מ\"ק יח) אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה. פירוש כפרת באמונה דאמרת לא מסתייעא צלותא כלום הואיל דלא מיזדמנא לי דעד השתא צלינא עלה ולא אסתייעא מלתא אמר אי לא מינסבא או היא תמות מקמאי דלא אחזי כד מינסבא לאחר ומצער בה או איהו עצמו ימות מקמי דתינסבא איהו לאידך ולהכי מארס במועד שלא יקדמנו אחר ברחמים שתמות היא (ב\"ק קה) נתן לו את הקרן אין משלמין חומש על שבועת כפירת שעבוד קרקעות. פי' כגון שאין גזילה קיימת וכיון שהניח קרקע ובא הנגזל לטרפו להפרע דמי גזלה שגזלו אביו ודחה היורש וכפר ונשבע בה נמצאת שבועתו שכפר שנשבע על הקרקע שהניח מורישו (ב\"מ ד) מה לצד השוה שבהם שכן לא הוחזק כפרן שנא' לא יקום עד אחד באיש וגו' וכן אם כפר והודה לא הוחזק כפרן. פירוש אם כפר הלוה והעיד עליו עד אחד לא הוחזק כפרן. כדרבא דאמר רבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות כשם שאם יטעון לחברו שדה לי בידך והלה כופר במקצתה אין חייב עליה שבועה בכפירתו כך הטוען על חברו בשעבוד קרקעות והלה כופר במקצת אין חייב בשבועה על כפירתו. (ב\"מ לו) כפירת ממון אשם פי' אם כפר ממון ונשבע עליו לשקר חייב להביא אשם כדכתיב וכחש בעמיתו בפקדון וגו'. ואת אשמו יביא לה' אין שם כפירת ממון אלא ביטוי שפתים כלומר נשבע לשקר על דבר שאין בה הנאת ממון חייב חטאת. כדכתיב או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וגו'. והביא את אשמו וגו'. <small>(א\"ב תרגום פן אשבע וכחשתי דלמא אשבע ואכפר)</small>:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [פעך] (שבת סז) ושבעה כופרי משבעה ארבי פי' שבעה חתיכות זפת מז' ספינות. (שם עד) האי מאן דארתח כופרא חייב משום מבשל פי' שהרתיח אח הזפת. (ב\"מ כג) ההוא דאשכח כופרא בי מעצרתא. (גיטין סט) תלת ניטופייתא מישחא דכופרי פירוש שלשה טיפין של פסולת זפת והוא העיטרן. (ערכין יט) באתרא דתקלי כופרא פטר נפשיה אפילו בכופרא <small>(א\"ב לשון מקרא הוא וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר ובלשון יוני כפורא)</small>:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [אבווישען. בעקען] (גיטין נו) אמר נירון הקב\"ה ניחא ליה לאחרובי ביתיה וכפורי ידיה בההוא גברא. (זבחים יז) במאי מקנח ליה אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב כפורי זהב (שם נג מנחות ז) אלא לא גמר מקנח אצבעו בפנים במאי עקנח ליה אמר אביי בשפת מזרק דכתיב כפורי זהב פי' על שם כך נקרא המזרק כפור שהיה מקנת בו אצבעו על גבו משום השירים. (יבמות קטו) אי איתא דפנינהו מכפר הוה כפר ליה פי' היה מוחק לההוא כתב. כפרא דודי כבר פירשנו בערך כלבוס. אכלה ומחתה פיה תרגומו אכלה ומכפרה פומהא:",
            "<b><big>כפר</big></b>   [איבער ציהען] (יומא נה תמורה יב) והתנן (בפ\"ו בשקלים) י\"ג שופרות היו במקדש וכו' עד וזהב לכפורת. פירש בתוספת שקלים האומר הרי עלי זהב מביא דמי דינר זהב ונותן לשופר. כהנים מחלקין איתן ולוקחין בהן זהב ועושין אותן ריקועי זהב צפוי לבית קדש הקדשים. והכי משמע זהב לכפורת זהב לבית קדש הקדשים שנקרא בית הכפרת ותניא בתוספתא תמורה (בפרק הנרבע) נתן לה זהב רבי יוסי ברבי יהודה אמר אין עושין ריקועין אפילו אחורי בית הכפורת פ\"א כמו וכפרת שאם היה צורך בצפוי הבית היו נותנין מאותו השופר וזו המשנה כולה מפורשת בתוספת שקלים:",
            "<b><big>כפש</big></b>   [איינדריקען, בעהעלטניס] (אהלות פ\"ח) כפישה שהיא נתונה על יתדות מבחוץ טומאה תתתיה כלים שבכפישה טהורין (שם פי\"א) כלים שבין שפתי כפישה לבין שפתי החדוד אפילו עד תהום טהורין. (נדה ו) והתנן (פ' ד' בטבול יום) אשה טבולת יום לשה את העיסה וקוצה הימנה חלתה ומנחתה בכפישה א' באנחות'. (גיטין סד) אבל עושין חולין בטהרה ונוטל הימנה כדי חלה ומניחה בכפישה או באנחותא. (חולין קז) חמת וכפישה שתיקנן נוטלין מהן לידים פירוש בלאי חמתות מקורעין שטהרו מלקבל טומאה פ\"א כפישה דאהלות היא קרטליתא והיא קפיזא בלישנא דרבנן והוא כעין סל גדול שכובשין בו זיתים לכומרן (טהרות פ\"ו) המניח זיתים בכופש וכו'. ונותן בו ענבים כדתנן ונותן לתוך הכפישה ומוליכ' לגת ובית מושבה רחב. ותניא הבור והדות בחצר וכפישה נתונה עליו טהור ואנחותא נמי כלי הוא. כיוצא בו (יבמות קז). פישון הגמל במדה כפישה מדד לפיכך מדדו במדה כפושה. פי' הוא היה מודד פירות נכסיה ומוכרם במדה כפישה כלומר היה מפסידם לפיכך מדדו לו במדה כפושה והודו למאן דאמר אשתו שלא בפניו. בירושלמי מקשו כמעשה דפישון הגמל ומתמהי וקשיא אילו העושה דבר שלא כשורה מתירין ערוה שלו. ופריק רב חסדא הדא אמרה עבדה ומיאנה מן הנשואין ושלא בפניו על דעת בית שמאי מיאוני' מיאונין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי כלי עשוי לקבל בתוכו כלי אחרים כמו תיבה סל ותיק)</small>:",
            "<b><big>כפשני</big></b>   [טויבען] (חולין סב) הני כפשני ציצייני באתרייהו סתמא קרי להו פירש תורים עיין ערך כבשני:",
            "<b><big>כפת</big></b>   [קארב] (ב\"מ עג) רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשנוותא ושפכו ליה טפי כופיתא. (גיטין לב) אפילו קניא בכופתא רפיא פירוש קנה שבסל כדאמרינן (שבת עז) כופתא כוף תיב פירוש כל שיש בו בית קיבול הפוך הכלי מאחוריו ושב <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני כלי עשוי לשמור דבר מה)</small>:",
            "<b><big>כפת</big></b>   [שוים] (כריתות ה) רבי נתן אומר אף כפת הירדן כל שהוא פירוש בושם שגדל על שפת הירדן וי\"א רעי של דג הגדל בירדן והוא עמבר\"א בלע\"ז <small>(א\"ב בירדן היה גדל כמו זפת והוא כמו נפט אשר בהגיעו לאש נדלק ומעלה להב אלא הפרש יש בין שהנפט כמו שמן נגר וכיפת עב וקשה אבל בעודו בירדן הוא נתך וצף על פני המים ויש לכיפת סגולות ברפואה)</small>:",
            "<b><big>כפת</big></b>   [בונדען, קניפפפן] (תמיד לא) לא היו כופתין את הטלה. (פרה פ\"ג) כפתוה בחבל של מגג פי' קשרוה כדכתיב לגו אתון נורא מכפתין (טהרות פ\"ז) אפילו מובל ואפילו כפות הכל טמא:",
            "<b><big>כפת</big></b>   [בראד מילטער] (פסחים מה) כפת שאור שייחדה לישיבה ביטלה פי' הוא קמח שעורין שלשין אותו ועושין אותו עיגולין עיגולין ומייבשין אותו ולאחר שייבש ומצטמק עושין ממנו כותח הבבלי ואמרינן מכחשת הגוף משום קומניתא דאימא:",
            "<b><big>כפת</big></b>   [באלקען] (כלים פ\"כ) כופת שקבעו בנדבך קבעו ולא בנה עליו טהור בנה עליו ולא קבעו טמא פי' עץ הוא בנוי בדימוס כדי לחזקו והוא מלשון כפיתו בסרבליהון. פ\"א עץ עב מן תמרא כדתניא א\"ר מאיר מעשה באחד שכופת שנים כיפים מן תמרא וכו'. ועוד תניא כופת בין חקוק בין שאינו חקוק מטלטלין אותו בשבת לא אמרו חקוק אלא לענין טומאה. (שם פכ\"ב) כופת שסירקו וכירכמו ועשאו פנים רבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין עד שיחוק בו פי' עץ שקבעו בכותל כדי לחזקו שסירקו שצבעו שכרכמו בצעפרן בשביל נוי עד שיחוק בו אינו מטמא עד שחופר בו מקום לישיבת הנר שהוא פנס (אהלות פרק י\"א) סגוס עבה וכופת עבה אין מביאין את הטומאה פי' גאון קורה היא <small>(א\"ב פ\"א בערך קפל)</small>:",
            "<b><big>כפת</big></b>   [פפאהל] ויתן אותו אל המהפכת תרגומי ויהב יתיה לכופתא כל אילו כפת קרובי עניין אחד הם חוץ מן הראשון:",
            "<b><big>כפת</big></b>   [קנאספען]. תרגום ויגמול שקדים וכפית שיגדין:",
            "<b><big>כפתור</big></b>   [נאהמע איינעס פאלק] (ב\"ר פ' ל\"ח) א\"ר אבא בר כהנא פתרוסים וכסלוחים היו מעמידין הטליסים והיו אלו גונבין נשותיהן של אלו ואלו גונבין נשותיהן של אלו מה יצא מהם פלשתים וכפתורים פלשתים גבורים כפתורים ננסים:",
            "<b><big>כפתור</big></b>   [קנאפף] (בויקרא רבה אל תונו פ' מות וחיים) הך הכפתור זה יאשיהו וירעשו הסיפים אילו סנקליטין שלו ובצעם בראש כולם א\"ר שמעון בן אבא בשם רבי יוחנן סאה מלאה עונות ומי מקטרג בכולן זה גזל:",
            "<b><big>כיצד</big></b>   [וויא זא]. פי' באיזה צד כלומר באיזה אופן:",
            "<b><big>כצוצרה</big></b>   [געלענדער]. פי' מי שיש לו בית על שפת הנהר מוציא מן הכותל לנהר שתי קורות עד שעומדין כנגד המים ובין זו לזו כג' או כד' אמות ומקרה על אותה שתי קורות ועושה בקירויו ארובות ומשלשל דלי וממלא זה לענין עירובין ובזה יעשו על גבי רשות הרבים וכבר פירשנו בערך גזזנטר:",
            "<b><big>כר</big></b>   [פאלסטער] (בסוף כלאים) הכרים והכסתות אין בהם משום כלאים (מגילה יב) כרפס א\"ר יוסי בר' חנינא כרים של פסים פי' כסת הוא קטן שמשים תחת מראשותיו כר הוא ששוכב עליו כדאמרינן (גיטין מז) אמרה ליה ברתיה לא בעית מידי למזגא אמר לה כרסי כרי:",
            "<b><big>כר</big></b>   [פפאננע] (שבת קלח) כירה שנשמטה אחת מירכותיה פי' כירה זו כלי מתכות הוא וכל זמן שתורת כלי עליה מותר לטלטלה לצורך מקומה לפיכך אם אחת מירכותיה נשמטת עדיין היא כלי שיכולה לעעוד בשלש אבל אם נטלו שתים בטלה מתורת כלי שאינה יכולה לעמוד בשתים רב אמר אפילו אחת ניטלה אסור לטלטלה גזירה שמא יתקע והלכתא כרב (כלים פ\"ו) כירת נזירים בירושלים פי' ששם היו הנזירים מבשלין השלמים ומשלחין תחת הדוד. כירה שהסיקוה כבר פירשנו בערך כפת:",
            "<b><big>כר</big></b>   [שמעלץ טיגעל] (שם פ\"ח) כור שיש בו בית שפיתה טמא פי' יש בו מקום שמחזיק קדירה הרי הוא ככלי ומקבל טומאה לעשות פי כור של צורפי זהב פירשנו בערך פי:",
            "<b><big>כר</big></b>   [קארץ, ענג] וקצר רוח תרגומו מאן דכריה רוחיה <small>(א\"ב עיין ערך כרה רביעי)</small>:",
            "<b><big>כר</big></b>   [איין מאס]. (ב\"מ קה) ד' קבים לכור:",
            "<b><big>כר</big></b>   [קנעכט] (עירובין נג) כירי תפלה הוית לי פי' רצתה לומר קירי אדני תפלה הוה לי כלומר קורה היה לי ואמר כירי עבדי קורה היתה לי וגנבוה מין וכדו הוית כלומר כל כך היתה גדולה כד מטו לך עילויה כלומר אם היו מטין אותך עליה לא היו רגליך מגיעין לארץ <small>(א\"ב כירי בלשון יוני עבד פי' קירי בלשון יוני אדון)</small>:",
            "<b><big>כר</big></b>   [וועבער האלץ] תרתי בבת נירא וחדא בבת נירא פירשנו בערך נירא:",
            "<b><big>כר</big></b>   [פערקויפען] (ר\"ה כו) תניא א\"ר כשהלכתי לכרכי הים היו קורין למכירה כירה למאי נפקא מינה לפרושי בקברי אשר כריתי (סוטה יג) נהי דזבין בכרותיה פשיטותיה מי זבן אין דכתיב בקברי אשר כריתי לי וא\"ר יוחנן משום רבי בן יהוצדק אין כירה אלא לשון מכירה:",
            "<b><big>כר</big></b>   [פריידע] (בב\"ר בריש ויהי מקץ) ותרענה באחו אהבה אחוה בעולם בשעה שהשנים יפות וכן הוא אומר ירעה מקנך ביום ההוא כר נרחב כירי כירי מרבה בעולם וכן הוא אומר ישאו הרים שלום לעם א\"ר אחא ישאו הרים משאתן שלום לעם <small>(א\"ב פי' כר בלשון יוני טובה ששון חן ויש גרס' אחרת בנוסחאו' והיא לא ישרה בעיני)</small>:",
            "<b><big>כר</big></b>   בית גליא קורין אותו בית כריא כבר פירשנו בערך בית גליא:",
            "<b><big>כר</big></b>   [גראבען] (ב\"ב ת) רב פפא רמא כריא חדתא איתמי פי' הטיל חפירת הנהר על היתומין הכל לכריא דפתיא ואפי' מרבנן פי' לחפור ברחבה ולהשוותה לתקן העיר להסיר הרכסים שלא יכשלו בהן העוברים והשבים ואי נפקי באוכלוזא כבר פירשנו בערך אכלוסא. פ\"א של גאון כריא דפתיא נהר של מדינה שרגילין לשתות ממנו מסייעין רבנן לתקנו למיפק בכילוזא כאלוז ממש מלשון ישמעאל כגון שרגילין להקבץ אנשי אותה העיר ולצאת גדודים גדודים לשמירת אותו מקום לצעוק ולהודיע להם:",
            "<b><big>כר</big></b>   [הרפען] (נזיר יג) רבי יהודה דכרי הוא דאמר ספק נזירות להקל (נדרים יט) הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור והלך ומצאו שנגנב או שאבר רבי יהודה מתיר:",
            "<b><big>כר</big></b>   [איין ארט עדעקסען] (חולין סב) אמר ר' יהודה הני כראזי דבי חילפי שרו דבי כירי אסירי איכא דאמרי דבי חילפי פי' שרצים שהן מתגדלין באגמים עקום שיש סוף וגומא. דבי נירי פי' תילי עפר חמרים חמרים תרגום ירושלמי כרוון כרוון <small>(א\"ב דבי כרבי כתוב)</small>:",
            "<b><big>כירי</big></b>   [פריינדשאפט] (ילמדנו פ' ויהי מקץ) אמר ליה קירי כירי פי' בלשון יוני שלום עליך:",
            "<b><big>כרב</big></b>   [איין ארט קרויט] (תרומות פ\"י) כרוב של שקיא עם כרוב של בעל פי' של שדה הנשקית ביד כלומר כרוב הגדל בשדה שלחין של חולין נשלק עם כרוב של בעל של תרומה אסור אותו של חולין מפני שהוא בולע. (ברכות לח) כל שתחילתו שהכל נהיה בדברו שלקי בורא פרי האדמה משכחת לה בסילקא אקרא וכרובא (ע\"ז כט) ת\"ר ו' דברים מרפאין את החולה ורפואתן רפואה ואלו הן כרוב זתרדין ומי סיסין יבשין וקיבה והרת ויותרת הכבד וי\"א אף דגים קטנים (פי' מין ירק):",
            "<b><big>כרב</big></b>   [אקקער] ביניתא דבי כרבא כבר פירשנו בערך ביניתא. אי יימא זרעא תרי יומא כרבא לא הוי פירשנו בערך רד. (יומא מא) בהלכה קשר לשון של זהורית (נדה סה) לא מפקי מינה אלא כדמסיק תעלא מבי כרבא פי' לא הוו מסקי מינה שום טעמא להיתירא יותר מבעילה ראשונה כמה דמסיק תעלא מבי כרבא כלומר כשם שהשועל אינו מוציא כלום מזון משדה חרושה שהוא אינו אוכל לא זרעים ולא עשבים. תרגום כברת ארץ כרוב ארעא:",
            "<b><big>כרביז</big></b>   [ארטס נאמע] (חולין כט) ההוא עיזא דכרביז פי' מקום:",
            "<b><big>כרבל</big></b>   [בדעקען. האן קאמם] (ברכות ו סנהדרין קב ע\"ז ד) כי חוורא כרבלתא דתרנגולא. (שבת קי) הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתו ומסתרס מאליו. (ברכות כ) כרבלתא בשוקא פי' בגד אדום כגון כרבלתא דתרנגולא שאין דרך בנות ישראל להתכסות בו שהוא פריצות ומביא לדבר עבירה. (בילמדנו פ' הן האדם) כרבלתהון אלו הקסרין שבראשיהן כמין כובעין וי\"א אילו הטליות שהן עטופין (א\"ר פי' בלשון יוני מין מעטפת של ראש וגם נקרא כן תכשיט זהב אשר משימין אותו על שער הראש גם קשרי שער מתוקנין מן המצח ועד הקדקד כמו כרבלתא דתרנגולא וזה אומרם הקסרין שבראשיהן פי' בלשון רומי תלתלי שער:",
            "<b><big>כרבל</big></b>   [זופפען] (בילמדנו פרש' את עוץ בכורו) והכברה בידו והיה מודד עפר ומכרבל <small>(א\"ב פי' כרבר בלשון רומי מרקד בכברה)</small>:",
            "<b><big>כרבלין</big></b>   במדינה עיין ערך הרדולוס:",
            "<b><big>כרבק</big></b>   [פפייפען]. תרגום וישרק עליו ממקומו ויכרבק ענוהי מן אתריה:",
            "<b><big>כרבת</big></b>   [גלאק] תרגום על מצהלות הסוס על כרובת סוסיא:",
            "<b><big>כרג</big></b>   [קאפף שטייער] (כתובות פז שם ק גיטין נב ב\"מ קח) תבואה לא יזרענה קיטנית דאמרי נהרדעי לכרגא למזוני ולקבורה מזבינן בלא אכרזתא פי' לפרוע אכרגא דעליה למלכא או למזונותיו או למזונות יתומים ואלמנות או לצרכי קבורת מת וכרגא הוא מס הגולגלת היתה למס תרגומו הות לכרגא ספר אחר ולמיתן להון כרגא בתר דנן ורמיה היתה למס תרגומו ורמאי יהון למראתא <small>(א\"ב גם בלשון יוני כרגא מין מס היא)</small>:",
            "<b><big>כרדו</big></b>   [ארטס נאהמע] (ב\"ב צא) א\"ר חנן בר רבא אמר רב עשרה שנים נחבש אברהם אבינו שלשה בכותא ושבעה בכרדו:",
            "<b><big>כרדט</big></b>   [אפפער קוחין] לעשות כוונים תרגומו למעבד כרדוטין. וכן תרגום עשינו לה כוונים:",
            "<b><big>כרדוט</big></b>   [איין קלייד] חגור אפוד בר דשמואל ודוד תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים תרגומו כרדוטין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מעיל עם בתי ידים)</small>:",
            "<b><big>כרה</big></b>   [ערמידען. קראנק זיין] (שבת י') כריהותא (טריחותא כתוב) למיסר המיינא (שבת כא) ובענפוהי נייחי כל כרנהי דמערבא תרגום ירושלמי והסיר ה' ממך כל חולי כל כהרא רוח אש יכלכל מחלהו תרגומו רוחיה דגברא תסובר כורהניה <small>(א\"ב עיין ערך כר שלישי בגרסאות כתוב בתרגום כרח באות חית וכן הביא המתורגמן)</small>:",
            "<b><big>כרויא</big></b>   [איין ארט קוממעל] (ע\"ז כט) מאז אסותא מייתא כמונא כרוי פירוש בלשון יון ורומיי וישמעאל מין אחר מהזרעים חמים כמו כמון:",
            "<b><big>כרו</big></b>   [אויסרופען] (ב\"מ יז) רב פפא אמר עד דמתחלן אכרזתא (ב\"מ לה) רבא אמר מכי שלימא אכרזתא כבר פירשנו בערך אדרכתא. (חולין נד) היכי מכרזינן אמר רבי יצחק בר יוסף נפל בישרא לבני חילא <small>(א\"ב תרגום ויקרא ויאמר ואכריז ואמיר)</small>.",
            "<b><big>כרוי</big></b>   דבי חילפי כבר פירשנו למעלה בזה הפרק בעניין כר:",
            "<b><big>כרוז</big></b>   [נאכט געשיהר] (בויקרא רבה בצו פרשת אהבת צדק) ככלי אין חפץ בו רבי חמא ברבי חמא אמר כי כרוז של מימי רגלים רבי ישמעאל בר נחמן אמר כי כרוז של מקיז דם <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין כלי מיוחד לבלנים ולמי רגלים ולהקזה)</small>:",
            "<b><big>כרזוב</big></b>   [האגעל. היישריק] ושקמותם בחנמל תרגום בכרזיבא:",
            "<b><big>כרזים</big></b>   [ארטס נאהמע] (מנחות פה) אין מביאין חיטי לא מבית הזבלין רבי יוסי אומר אף לא מבית כרזים וכפר אחים פירוש מקימות הן:",
            "<b><big>כרזול</big></b>   [אבערהירט] (ב\"ק כו) הניחה בחמה למימסר בכורזליה פי' הרועה הגדול מקבל מבני אדם ויש לו אחרים תחת ידו שמוסר להן הבהמות ויוצאין ומרעין אותו ביער וכרזלא לרועה כמו ראש דוכנא למלמדי תינוקות:",
            "<b><big>כרטיס</big></b>   [קארטע בלאט.] (כתובות דירושלמי פרק הכותב לאשתו) דבר נש מימר אבד כרטיס עבד חורן פירוש בלשון יוני ורומיי אגרת ושטר:",
            "<b><big>כרך</big></b>   [אומהולער] (בסוף כלאים) תכריכי המת ומרדעת של חמור אין בה משום כלאים. (ירושלמי) במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות. (ברכות ל) אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקביו לא יפסיק. (בילמדנו בריש וארא) מה ראו חכמים להקיש כריכת נחש למלכות מצרית אמר רבי שמעון בן פזי קולה כנחש ילך מה נחש מלחש והורג אף המלכות מצרית מלחשת והורגת. ד\"א מה הנחש הולך מעוקם אף המלכות מצרית מעקם את דרכיה:",
            "<b><big>כרך</big></b>   [בינדעל] כרכי דזוזי כבר פירשנו בערך כר בג' תריסין (כלים פכ\"ד) תכריך נבלי בני לוי פי' עור שמכריכין בו כלי השיר של לוים ושל תכריך הכלים פירוש לשמור בו את הכלים כגון הסכין והמספריי' והמחט. (ב\"ב יג) דכריך מניה פורתא וכריך מלעיל פי' לאחר שהיה כרוך כולו חוזר וכורך מסופו לבדו כרך מעט כשיעור שיכניס וישב בריוח באותן שני טפחים (ב\"מ כא) כריכות ברשות הרבים פי' כריכות הן אלומות קטנות והאלומות נוטל ומכריז פי' הן גדולות. (שם כב) כרכתא מאי א\"ל אסירן פי' כגון שאם בעל התמרים עושה גידור פסיפס ברשות הרבים תחת דקלין הנוטין כדי שיפלו התמרים שמשיר הרוח בתוכו מאי אע\"פ שברשות הרבים היא כיון דהקיפו מחיצה בשביל תמרים הנושרין אסור דגלי דעתיה דלא הפקירן ולא מחל. פ\"א אם היו דקלים מוחזקים ליתמי דלאו בני יאוש נינהו או דקלין בכרכין דלא שכיחי בהו שקצים נמי כלינהו אסירי. פ\"א דקלים הרבה שעוקפות גדר הדורות כרוכות וחדוקות כבר פירשנו בערך הדר (סנהדרין סז) אמר רב אשי חזינא ליה לאבוה דקרנא דנפיץ שדי כריכי דשיראי מנחירי והנה אנחנו מאלמים אלומים תרגום ירושלמי מכרכין כרכון:",
            "<b><big>כרך</big></b>   [פעסטונג] (ברכות נד) הנכנס לכרך (מגלה ב) כרכין המוקפין חומה. ערים גדולות ובצורות תרגום קירוין רברבן וכריכן <small>(א\"ב פירוש יוני עיר מוקפת חומה)</small>:",
            "<b><big>כרך</big></b>   [עססאן] (ברכות כב) כרכו ריפתא בהדי הדדי פי' אכלו לחם ביחד:",
            "<b><big>כרך</big></b>   לבנון מה נפיק מנהון כרכי לבנון נוסחא משובשת היא עיין ערך קרסולכנון):",
            "<b><big>כרכב</big></b>   [איין פאססונג] (זבחים ס) איזהו כרכב רבי מאיר אומר זה כיור ר' יוסי בר יהודה אומר זה סובב:",
            "<b><big>כרכד</big></b>   [וועבערלאדע] (שבת פא) זכוכית כדי לגרור בה ראש הכרכד ובסיפרא בפ' חטאת חלב של יחיד ב' אוחזין בכרכד ושובטין פי' כרכד יש לאורגי' עץ או עצם בראשו חד ונקרא כרכד ודומה למחט של שקאין וכך שמו בלשון יון כורכידי מעבירו על השתי כשהוא מתוח לפניו ושובט בין החוטין ומקרב המבדילין בין שני חוטין העליונים והתחתוני' ומיד נוחים להתפרק העליונים והתחתונים ונפתחת נפש המסכת לירות בתוכה חוט הערב ואין זה אב אלא הרי הוא בכלל מסיך ומדקדק הוא המדקדק על חוט הערב כדי להידבק ולהלחץ עם חבורו וזהו בכלל אריגה:",
            "<b><big>כרכרון</big></b>   [עדעל שטיין] (שמות רבה פ' וזה הדבר אשר תעשה) לוי יקינטון יהודה כרכדון פי' בלשון רומי מין אבן טובה:",
            "<b><big>כרוכה</big></b>   [געדמרמע]. (בריש ויקרא רבה פ' טוב מלא כף נחת) מכריסה לכנת מעיא ומכנת לכרוכיא קטינא ומכרוכא קטינא לכרוכא עביא <small>(א\"ב אלו דקין של בני מעים והם כרוכים ונבדלים אצל הרופאים לעבים ולדקים)</small>:",
            "<b><big>כרוכא</big></b>   [היישריק] ואת החגב למינהו תרגום ירוש' כרוכה (כרזובא כתוב):",
            "<b><big>כורכיא</big></b>   [ראבע] (קדושין מד) קם ריש לקיש צוות כי כורכי' ויצאה והיתה וליכא דמשגח ביה וסוס עגור תרגום וכורכיא <small>(א\"ב כן בלשון יוני והוא עוף כמו עורב)</small>:",
            "<b><big>כרכום</big></b>   [זאפארן] כורכמא רישקא בערך רשק סירקן או כרכמן בערך סרק (חולין קמ) לשבץ ולגרר ולכרכם ולהטיח. שיבולת נרד וכרכום (כריתות ז):",
            "<b><big>כרכום</big></b>   [שאנצין] תרגום ובנית מצור ותבני כרכומין (עיין ערך כרקום):",
            "<b><big>כרכום</big></b>   [קופפער] תרגום יצוק נחושה יתיך כרכומא פי' כרכומא בלשון יוני נחושה:",
            "<b><big>כרכמיש</big></b>   [בלייא] בעט ברזל ועופרת תרגומו בקלמוס פרזלא וכרמישא:",
            "<b><big>כרכס</big></b>   [בעוועגען] (בילמדנו ויקח קרח פ' קח את המחתה) והוא מכרכס פניו כנגדן ונשבע שאינו מוציא להם אלא מאיזה שהוא מבקש <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני פועל הנעת הראש כמו כרכש)</small>:",
            "<b><big>כרכר</big></b>   [שפרינגען] (ב\"ר פ' כ' אל האשה אמר ובפ' מ\"ו והוא יהיה פרא אדם ובפ' ס\"ד שני גוים בבטנך) רבי אבא בר כהנא בשם רבי כירי כמה כירכירין כרכר להשיח עמה שנאמר ויאמר לא כי צחקת <small>(א\"ב לשון מקרא זה מכרכר ומפזז)</small>:",
            "<b><big>כרכש</big></b>   [בעוועגען] (שבת עז) ובעי לכרכושי בקי (ברכות כב נדה מב) זיל לגבי דרבי אבין דאסברתא ניהליה וכרכיש בה רישיה בי מדרשא. (עירובין סה) יתיב רבה ורב יוסף בשילהי פירקיה דרב ששת ויתיב רב ששת וקאמר כמאן אמרה רב לשמעתיה כרבי מאיר כרכיש ביה רישיה כלו' ערבו לו דברי רב ששת והודה לו <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני פועל הנעת הראש להודות דבר מה או למאנו)</small>:",
            "<b><big>כרכשתא</big></b>   [מאסטדארס] (ברכות סב) שמטיה לכרכשיה. (גיטין נז) דהאי כרכשא אתלת שיני יתיב. (שבת נב) דכרכשא ודטרפשא דליבא (חולין מט) כרכשא ביני דיני (שם קיד) הדורא דכנתא ומעיא וכרכשא פי' הוא המעי הדבוק בפי הטבעת <small>(א\"ב פי' בלשון יוני זנב וגם פירושו טבעת שהוא סוף המעי הנדבק בפי הטבעת (ובמדרש אסתר פסקא ביום השביעי) וכרכס ר' שמואל בר נחמן אמר כרכם לשון יוני הוא)</small>:",
            "<b><big>כרכשתא</big></b>   [פעלדמויז] (מגילה יד) חד שמה זיבורתא וחד שמה כרכושתא (ב\"מ פה) הוו שרו בני כרכושתא הוה קא מכליא להו. (סנהדרין קב) כרכושתא ושונרא עבדו יומא טבא מתרבא דביש גד. החלד והעכבר תרגום ירושלמי כרכושתא ועכברא <small>(א\"ב פי' כרכוש בלשון יוני חלד ועכבר שדה)</small>:",
            "<b><big>כרכשתא</big></b>   [פאסטיך גלאק] (ב\"ק נב) מאי משכוכי' כרכשתא פי' כבש גדול שתלוי זוג בצוארו והולך בראש העדר. (ירושלמי בריש גמרא דפר\"ק דקדושין) מאי משכוכית חוטרא ואיכא דאמרי שרקוקית' ואיכא דאמרי נגדתא. (ירושלמי בריש גמ' דפ' חזקת הבתים) מאי משכוכית איכא דאמרי חיטרא ואיכא דאמרי כנדורא ואית דאמרי תיישא רבא <small>(א\"ב בנוסחאות גריס קרקשתא ופי' רש\"י זוג שמקרקש בו לפני העדר)</small>:",
            "<b><big>כרכשתא</big></b>   [פאדים] (ב\"מ ו) מתניתין דתפיסי בכרכשתא פי' נימין שבקצותיה ובלע\"ז ציר\"י <small>(א\"ב כרוכיש פי' בלשון יוני חוט ונימא)</small>.",
            "<b><big>כרם</big></b>   [צו זעממען זאממלין] (שבת פח) בכרמי עין גדי מי שהכל שלו ספר לי על עון גדי שכרמתי לי מאי משמע דהאי כרם לישנא דמיכבש הוא אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן כדתנן (כלים פכ\"ג) כסא של כובס שכורם עליו את הכלים פי' מקפל את הכלים ומניחן עליו ומשים מכבדות מלמעלה:",
            "<b><big>כרם</big></b>   [וויין גארטין] (ב\"ב קלא כתובות מט) זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה. (יבמות מב) אי הדר ביה ממתניתא דכרמא הדר ביה. דתניא א\"ר ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כולן צריכות להמתין שלשה חדשים פי' משום מתניתא דכרמא הדר ביה ואמר אין הלכה כרבי יהודה. וכן פי' רב אחא דמן שבחא בשאילתות (בוירא אליו). (ירושלמי בסוף הלכה קמא דפ' תפלת השחר) וכי כרם היה שם אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשויין שורות שורות ככרם. (פ\"ה דכלאים) הרי זה נקרא כרם כל כרם שהוא נטוע ערבוביא כרם רבעי פי' כרם של שנה רביעית שנטע: כרם [ארטס נאמע] (יבמות קכא) ההוא גברא דאיטבע בכרמא ואסקוא אבי חיורי פי' אילו שני מקומות על שפת נהר אחד:",
            "<b><big>כרם</big></b>   [פארב] (ברכות ו) מאי כרום זלות דברים שעומדין ברומו של עילם בני אדם מזלזלין בהן פי' התורה והמצוות שהמקיימים אותן עומדין ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן רבי יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרווייהו כיון שנצרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום מאי כרום כי אתא רב דימי אמר עוף א' יש בכרכי הים וכרום שמו וכיון שחמה זורחת מתהפך לכמה גוונים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני צבע וגוון)</small>:",
            "<b><big>כרם</big></b>   [גפארבט] (בב\"ר פרשת כ\"א ויאמר ה' אל הנחש) נתכרכמו פני רבן גמליאל ולא יכול להשיבו (ובפ' ל\"ד) נתכרכמו פני רבי (ובפ' מ\"ו) ונתכרכמו פניה (בפסקא דפרה אדומה) באותה שעה נתכרכמו פניו של משה הה\"ד ועוז פניו ישונה (בילמדנו ויחי יעקב) יצאו שמעון ולוי פניה' מכורמין ופני כולם קבצו פארור דנחום תרגומו ואפי כולהון אתחפיאו אכרום אוכמין כקידרא קדרתא שמה החזיקתני תרגום איתחפיאו אפי אכרום אוכמין כקידרא אישתממו אחדתני ושעריה אומללו קדרו לארץ כל פנים קבצו פארור:",
            "<b><big>כרום</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום תרשיש ושהם כרום ימא ובורלא פי' בלשון יוני מין אבן טובה נקראת כרומא ואבן הים:",
            "<b><big>כורמיזא</big></b>   [שליידער] תרגום באבן או באגרוף באבנא או בכורמיזא פי' בלשון יוני אבן מוכנת לירות בה:",
            "<b><big>כרמל</big></b>   [קערן פאלל] (מנחות סו ובסוף פר' ואם תקריב) כרמל רך ומל. דבי רבי ישמעאל תני כרמל כר מלא פי' שמלא הדגן בראש השיבולת ככר שהוא מלא נוצה כלומר שהוא נתגדל כולו:",
            "<b><big>כרמלית</big></b>   [פרייער פלאטץ] ומקום פטור (שבת ו) ירושלמי תני רבי חייא כרמל רך מל לא לח ולא יבש אלא בינוני הכא אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים אלא כרמלית:",
            "<b><big>כרומנקיא</big></b>   [קעטען, שטריק] (בפסק' דשובה) וילכדו את מנשה בחחים מהו בחחים א\"ר אבא בר כהנא בכרומנקיא פי' הנחשת בל' יון כרקומא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כבלי וזקי ידים)</small>:",
            "<b><big>כרמשא</big></b>   [איין ארט פפלאנצע] (פסחים קי) אמרה ליה שידתין לבריה איזדהר. מכרומשא פי' תרמוס סלבאטיק\"ו <small>(א\"ב לא מצאתי מימרא זו בגמ')</small>:",
            "<b><big>כרן</big></b>   [צייט] תרגום בעצם היום הזה בכרן יומא דין ופי' כרון בלשון יוני עת וזמן:",
            "<b><big>כרנבי</big></b>   [חיין ארט קרוט] (מדרש איכה פסקא נחנו פשענו ומרינו) אית כרנבי מרירן פי' בלשון יוני כרוב ובעל הערוך גרס עליתא עיין שם:",
            "<b><big>כרנכאות</big></b>   למה שאנו קורין בלשון לע\"ז בשיל\"י בלשון ישמעאל קורין כרנכאות (בסיפרא בפר'  אלה ראשי המטות):",
            "<b><big>כרס</big></b>   [בויך] (חולין מב' הכרס הפנימית שניקבה או שנקרע רוב החיצונה פי' הכרס הפנימית הוא הכרס עצמה החיצונה הוא הבשר ממש וי\"א הוא ראש הכרס ובגמרא (דסימני חיה בחולין) אמר רב יהודה שור כרסתן פרסתן פי' כשתבא לקנות השור בדוק אם יש לו כרס גדולה ורגלים גדולים וראשו גדול וצעדיו רחבין קנהו שהוא טוב למלאכה וחילופיו בחמור כלומר החמור טוב כריסו דקה ורגליו קטנית וכן ראשו וכן זנבו וכן פסיעותיו לא יהיו פתוחות. המכסה את הקרב ת\"י כריסא (שבת קמ' בגמרא אין שורין אמר רב קטינא זה עומר באמצע המטה כאילו עומד בכריסה של אשה עוברה ולאו מלתא היא שתי שערות שאמרו אחת בגבה ואחת בכריסה כבר פירשנו בערך גב <small>(א\"ב לשון מקרא זה כרשו מעדני)</small>:",
            "<b><big>כרס</big></b>   [איין מיטטען] (בב\"ר פ' ס\"ט ויחלם והנה סולם) א\"ל זיל מני עשר שריין בכרסיה דביתך ואת משכח ליה <small>(א\"ב פי' בקרב ביתך ורש\"י פ' בזוית ביתך)</small>:",
            "<b><big>כרס</big></b>   [זעססעל] (מגילה כו) אמר רבא מריש הוה חמינא הא. כורסי' דספ' תורה תשמיש דתשמיש היא ושרי לאישתמושי ביה פי' שלחן מניחין עליו ספר תורה כשקורין בו כיון דחזאי דזימנין דמניחין ספר תורה עילויה פי' מניחין ספר תורה על הכסא בלא מטפחת אמינא תשמיש קדושה הוא ובעי גניזה (יבמות פג) מאי עביד ליה ר' יהודה לטומטום דבירי דאותביה אבי כורסיה ונקרע ואוליד שב בני (שם קט) עובדא הוה ברנש ואיקדשה כשהיא קטנה גדלה ואותביה אבי כורסיה ואהדרוה ואתא אחרינא חטפה מיניה פירוש הושיבה בחופה והקיפוה בני אדם שישבו סביבותיה. פ\"א ואהדרוה שהחזירוה לבית בעלה <small>(א\"ב תרגום יושב על הכסא יתיב על כורסיא)</small>:",
            "<b><big>כרס</big></b>   אולון כרוסון כבר פי' בערך אלון:",
            "<b><big>כריסו</big></b>   [ווען] ארגירא (מסכת קמא דירושלמי פ' המניח את הכד) אהן כריסו ארגירא עד דלא ייתי אהן כריסו ארגירא שרי מימר פלן עביד עבדתי לא השגתי עד עתה פי' אמתי:",
            "<b><big>כרסט</big></b>   [וואגע] (במגילת איכה היו צריה לראש) כרסטייתא. פ\" חושבניא דמתקלי וחושבנא דאצבעי פי' בלשון ערבי קורין לטורטני קרסטון ובלע\"ז איסתד\"ירא:",
            "<b><big>כרספד</big></b>   [זוים ראנד] תרגום על ציצית הכנף כרוספדא דכנפא גדילים תעשה לך כרספדין תעביד לך פי' בלשון יוני שפת הבגד:",
            "<b><big>כרע</big></b>   [בייגען, טריט, פוס] (ברכות ו) לצפרא חזי ככרעי דתרנגולת פי' רגלי המזיקין דומין לרגלי התרנגולין. (כלים פ' י\"ח) בשידה קצרה ושתי כרעים טמאה ארוכה ושתי כרעים טהורה ר' נחמיה מטמא כרע שהיתה טמאה מדרס פי' רגלי המטה (תמיד לא) חתך את הכרעים ונתנן למי שזכה בהן:",
            "<b><big>כרע</big></b>   [איבר וועגען, ענטשיידען] (פסחים יג) ונימא מר הלכה כרבן גמליאל דהוה ליה מכריע ר\"ג לאו מכריע הוא (ב\"ק קט\"ו) בית שמאי אומר תשפך הכל וכו' עד אמרינן ליה אין הכרעה שלישית מכרעת (שבת לט שם קי\"ו) כל מקום שאתה מוצא שנים חולקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע (נזיר נג חולין קלז) והאמר מר אין הכרעת שלישית מכרעת אמר רבי יוחנן מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי פי' בזמן ששנים חולקין ואחד מכריע אין הלכה כאחד מהם שנמצאו שנים ואחד והלכה כרבים אבל בזמן שאומר חצי דברי זה וחצי דברי זה אין זה מכריע טעם שלישי הוא פ\"א שפירש רבינו תננאל ז\"ל (ב\"ק קיד) הכרעה כגון ב' חכמים חולקין ובא בן זוגם שהוא שקול כמותם והכריע הלכה כדברי המכריע אבל אם הוא הבא להכריע קטן מהן כגון ר' ישמעאל ברבי יוסי משום אביו וכו' (חולין קלז) ומצאנו שרבי יוסי תלמיד ר' עקיבא ור' עקיבא תלמיד ר\"א ורבי אליעזר תלמיד ר\"י בן זכאי ורבן יוחנן בן זכאי תלמיד הלל וזו אינה מחלוקת הלל עצמו ושמאי אלא תלמידי שמאי והלל הם נקראין בית הלל ור' ישמעאל משום דרבי יוסי אביו בא להן שלישי לפיכך אין הכרעת שלישית מכרעת (קדושין כ) המכריעין לפני חכמים אומרים נראין דברי רבי טרפון בשן ועין שהתורה זכתה לו וכו' (ב\"ב פט) ת\"ר מניין שאין מעיינין במקו' שמכריעין וכו' ת\"ל אבן שלימה (בפיסקא דויהי בשלח) באכרעתא דאכרעון איתכרע להון:",
            "<b><big>כרף</big></b>   [געוומרץ הענדלער] (מ\"ק יג) רב יהודה שרא להנך כרופייתא דפומבדיתא למיזל ולזבוניה בשוקא כאורחייהו פי' מוכרי בשמים:",
            "<b><big>כרף</big></b>   [אויף שוועללען. ערשלאפען] (נדה מח) אמר לו הקב\"ה לכנסת ישראל איכרפית דדיך ולא הדרת ביך פי' איכרפית מלשון רפיה כלומר רפו ונטו ונתקשקשו ואשתרות מלשון שרירן כלומר נתקשו מלחלוחית שבהן:",
            "<b><big>כרפס</big></b>   [פעטערזיילע] (סוכה לט פ' ט' דשביעית) כרפס שבנהרות וגרגר שבאפר (ירושלמי) מהו כרפס שבנהרות רבי חנינא אומר פיטרוסילי\"נון (כתובות סא) דאכלה כרפסתא הוו לה בני זיותני וי\"א כרפס בלשון לעז אפי\"ו ובלשון ישמעאל כרפס:",
            "<b><big>כרץ</big></b>   [געדערם ווירמע]. (גיטין סט) לכרצא אנפקא דחמרא פי' שרץ בני מעיים:",
            "<b><big>כרקום</big></b>   [בעלעגערט מיט שאנצען] (כתובות כו) עיר שכבשוה כרקום כל כהנות (גיטין כח) על עיר שהקיפוה כרקום (ירושלמי בפ' כל גט) איזהו כרקום כגון זוגין ושלשאות וכלבים וארזין תרנגולין ואטריטאות מקיפין את העיר ויבא המעגלה תרגום ואתא לכרכומא וכן תרגום ושאול שוכב במעגל <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מצור שבונים על העיר ללכדה וכן מעגל שבונים אנשי המחנה שלא יפול עליהם הארב פתאום)</small>.",
            "<b><big>כורקמא</big></b>   [זאפערן] תרגום מר אהלים וקנמון מורא וכוקרקמא וקונמא פי' בלשון יוני מין בשם כמו זנגביל ועינו כעין כרכם אבל אין זה אהלים כי אם הבשם הנקרא אקסיל אלואי בלשון יוני עיין שם:",
            "<b><big>כרקום</big></b>   [וויין בוים אינטרהאלטר] (מדרש ב\"ר פ' אסרי לגפן עירה) ר' יהודה אומר גפן שכחה רע אוסרין לה כרקום אחד פי' בלשון יוני עץ ויתד שסומכים בו הגפן):",
            "<b><big>כרש</big></b>   [פארע, לויך] (פסחים לט ובריש כלאים) כרישים וכרישי שדה כסבר וכסבר שדה. (שביעית פ\"ז) העולשין והכרישין (שבת ס) וחכמים אומרים כדי לזבל כרישים (בסוף עוקצים) חוץ מכרישי שדה והרגילה כרישין בלע\"ז פור\"י ובלשון ישמעאל כיאת:",
            "<b><big>כרש</big></b>   [איין פיס] (ב\"ב עד) והוה הדר ליה מינא דכוורא דשמיה כרישא:",
            "<b><big>כרשן</big></b>   [וויקקע איין פפלאנצע] (בסוף תרומות) כרשיני תרומה מאכילין אותן לבהמה וכו' וישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה (שבת יז) בית שמאי אומרים אין שורין דיו סממנים וכרשינין (חולין ו) כרשינין לעשות מהן טחינין פי' בלע\"ז בי\"צא (ב\"מ צ) מביא כרשינין ותולה לה מפני שהכרשינין יפין מן הכל. (בתוספת שבת בפ' אין עוקרין) גוזזין לו כרשינין ואין צריך לעשר:",
            "<b><big>כרשן</big></b>   [שראללען] (שבת פא) (מאי פייס א\"ר זירא כרשיני בבלייתא פי' חגבים עיין ערך פייס).",
            "<b><big>כרושייתא</big></b>   [קוחין] (גיטין סה) ליתי תלת כרושייתא דחיטי תלת כרושייתא דשערי פי' ג' חלות:",
            "<b><big>כרשתינא</big></b>   [שוואלבע] (שבת ע) ומאי ניהו דמא דכרשתינא פי' עטלף. פ\"א תרנגולא דביתא שמצוי ביישוב וכוחלין ממנו ליארוד חולי שבעין שאינו בולט וסימניך גוא לגוא:",
            "<b><big>כרת</big></b>   [פארדע] (ברכות ט) ר\"א אומר בין תכלת לכרתן ויש ששונין בין תכלת לכרתה (סוכה לד) והירוק ככרתן פי' מין צבע ירקרק תרגום כרישין כרתי בשביל שהן ירוקין ובלע\"ז פור\"ו (גיטין לא) ופרוס עליה סרבלא דכרתי (בילמדנו ויקרא יעקב אל בניו) כדי שיכיר אדם בין תכלת לצבע כריתינון בתוך ד' אמות. (ע\"ז י) שדר ליה גרגירא פירוש גרגירא בלע\"ז אור\"יגא רמז לו דבתו היתה שמה גירא שזינתה ומשום הכי שדר ליה גרגיר כלומר דבתו נגררת אחר הזנות שדר ליה איהו כוסברתא כלומר כסה עליה הוא סבר שאמר לו לשוחטה לשון תכוסו שדר ליה כרתי בתמיהא כלומר מצוה אתה להכריתה שלח ליה לא אלא חסא חפה עליה. פ\"א שדר ליה כוסברתא כלומר הרוג בתך שדר לי' כרתי כלומר אם יהרגנה יכרת זרעי שדר ליה חסא כלומר חוס עליה <small>(א\"ב תרגום ואת החציר ואת הבצלים וכרתי ובוצלי)</small>:",
            "<b><big>כרת</big></b>   [איינשניידען] (סנהדרין ס) אתרו ביה קטלא ולא אתרו ביה כרת (יבמות קיט) מימינו בכסף שתינו פי' התורה נמשלה במים. בכסף שתינו אותה מאי היא בשעת הסכנה נשאלה שאילה זו וכו' עד זו לא צריכה לאיסור אשת איש שהוא כרת היתרתה לאיסור לאו שהוא מחזיר גרושתו משנשאת לא כ\"ש (ב\"ר פ' כט) א\"ר חנין נעשה בכרכי הים מה שלא נעשה בדור המבול הוי יושבי חבל הים גוי כרתים שהוא ראוי כרת ובאיזה זכות עומד וכו' עד פתר לה לשבח היינו דאת אמ' כורתי בריתי עלי זבח כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת למען יכרתו אין כתיב כאן אלא למען יכרת כאיניש דיימר ימחוק שמיה דפלן דאפיק ברי לתרבות בישא (חולין לא) לאיסור כרת היתרת לאיסור לאו לא כ\"ש פי' ר\"ח ז\"ל שניהן בידי שמים עון מיתה פחות מעון כרת כי הכרת הוא ובניו והמיתה הוא ולא בניו ומצאנו סיוע לדבריו (יבמות נה) ואנו עתידין לפרשו בעזרת העוזר בערך ער. כרתי ופלתי כבר פי' בערך אחר:",
            "<b><big>כרתית</big></b>   [זאק] (כלים פ\"ב) התרמל ה' קבים וכרתית סאה פי' שק של עור יכיל סאה שהוא שליש איפה והוא ב' הינין והיא כ\"ד לוגין והוא נ\"ו רביעיות והוא קמ\"ד בצים כדאמרינן בעירובין סאה מדברית קמ\"ד בצים:",
            "<b><big>כש</big></b>   [בינדל] (שבת קמ) א\"ר חסדא האי בר בי רב דזבין ירקא ליזבין ארעא אריכא כישא ואריכא ממילא (ב\"ב קמו) הדרא בה איהי אפי' כישא דירקא הדרא. (קידושין מה) בכישא דירקא בשוקא פירוש אגודה של ירק:",
            "<b><big>כש</big></b>   [שווארץ] (סוכה לב) אתרוג הכושי פסול פי' כושי אוכמא והוא שחור כוש בן ימיני על אודות האשה הכושית עבד מלך הכושי הלא כבני כושיי' אתם לי וכי כושיים שמם אלא מה כוש משונה בעורו אף ישראל משונים במעשיהם מכל אומה ולשון (מ\"ק יו):",
            "<b><big>כש</big></b>   [שפינדעל] (שבת קכג) ואת הכוש ואת הכרכר. (כלים פ\"ט) כוש שבלע את הצינורא פירוש כוש שטוות בו הנשים פשתן או צמר והוא הפלך אם נשקע הברזל שבראשו בתוך העץ ובלשון ישמעאל שמה צינורה ובלע\"ז מוסק\"ולא. כוש בלע\"ז פוס\"ו ובלשון ישמעאל מגזל. והוא קרוב לתרגם ירושלמי טוו גזלן <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב עזלן גם בבבלי גם בירושלמי)</small> (בסוף פרה) כוש של אורבן לא יזה על הכוש ולא על הפיקא פירוש כוש שטוין בו אורבני והוא גמי הצומח במים והן עושין ממנו מחצלאות:",
            "<b><big>כש</big></b>   [בעוועגען] (ביצה כ) כישכש לה בזנבה (חולין לח)או עד שתכשכש בזנבה (ובגמרא) כשכשה באזניה הרי זה פירכוס. (בפסקא דזכור) מכשכשו והוא בולס פירוש מחככו והוא בועט:",
            "<b><big>כש</big></b>   [קלינגען] (ב\"מ פה) בלב נבון תנוח חכמה זה תלמיד חכם בן תלמיד חכם ובקרב כסילים תוודע זה תלמיד חכם בן עם הארץ אמר עולא היינו דאמרי אינשי איסתירא בלגינא כיש כיש קריא פירוש בלשון ערבי לדבר שמשמיע קול קורין אותו כיש כיש:",
            "<b><big>כש</big></b>   [שלאגען] (ב\"ב כד) כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה כולה כיון שחפר בה חפירה אחת (ב\"ב פח) הכישה נתחייב בה פירוש הכה אותה ועקרה (ב\"מ ל) אמר הכישה נתחייב בה:",
            "<b><big>כש</big></b>   [בייטל] (שבת קמז) מאי מרזב א\"ר זירא כישי בבלייתא פי' שמלקטין הבגדים במתניים שקורין בלע\"ז גיר\"ונש וכשמלקטן נראין כמרזב ויש אומר בלע\"ז גיי\"רא והינו טיריו שפירשנו במקומו ועל כן נקראו כישי בבלייתא שמנהג הבבליים לאוגדן ועיקרו מן כישא דירקא <small>(א\"ב כיסי כתוב בנוסחאות ופירש רש\"י כמין כיס וענין אחד הוא)</small>:",
            "<b><big>כשט</big></b>   [איינזעהן]. ואז תשכיל תרגומו ובכן תכשיט:",
            "<b><big>כשל</big></b>   [שאווך] (כתובות פד) ר\"ט אומר ינתנו לכושל שבהן (גמר') לכושל שבראייה (ירושלמי) כגון מלוה בשטר ומלוה בעדים יתנו למלוה בעדים שאין יכול לחזור בכל מקום ובכל עת עם עדיו בבתי דינין פי' כושל עני כדכתיב ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל:",
            "<b><big>כשיל</big></b>   [האק] (ב\"ק קיט) ובכשיל הרי של בעל הבית (סוטה מד) וכשילין של ברזל בידיהן ובקרדומות באו לה תרגום וכמה דעילין בכשלין:",
            "<b><big>כשף</big></b>   [קיסטין] תרגום כשפין דוורדא המה רכליך במכלולי <small>(א\"ב בגלומי תכלת ורקמה תרגום וכושפין דוורדא בנוסחאות כתוב דארזה והמתורגמן בספרו גריס דיורדא)</small>:",
            "<b><big>כשף</big></b>   [פפלוימען בוים] (שבת כג) ושרף כשף יפה מכולם שמענו ששמו בלע\"ז פור\"ונגו. לפנינו הנוסחא קטף:",
            "<b><big>כשר</big></b>   [רעכט זיין] (יבמות ו) מה ללאו דמחמר שכן הכשר מצוה פירוש לפיכך לא דחי דאין מצות כיבוד אלא אכילה וכיוצא בה אבל שאמר לו אביו הבא לי פי' על החמור בשבת לאו מצוה גמורה הוא אלא הכשר מצוה. (קידושין נד כריתות כז חולין קח) תנא דבי רבי ישמעאל נאמר מכשיר ומכפר בפני' ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ וכו' פי' מכשיר ומכפר בפנים אשם מצורע וחטאתו האשם מכשירו שנאמר ולקח הכהן מדם האשם כלומר מטהרו ומכשירו לשוב לביתו כראשונה החטאת מכפר עליו שנאמר ועשה הכהן את החטאת וכפר עליו מכשיר בחוץ צפור משולחת של מצורע שמזה עליו מדמה חוץ למחנה מכפר עגלה ערופה שנאמר כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר ששניהן קדשי קדשים ואסורין לזרים דכתיב כחטאת כאשם הוא לכהן אף מכשיר האמור בחוץ עשה בו מכשיר להיות אסור לכל אדם כמכפר. (סנהדרין מב) מפרים הנשרפין הוה ליה למילף שכן הוציא אל מחוץ למחנה מכשיר ומכפר פי' נסקלין הוי הכשר מצוה ודין הוא שמקיים בו מצות ובערת הרע מקרבך ומכפר דמיתתו מכפרת לו כדכתיב ולארץ לא יכופר וגו' ופרים הוי הכשר מצוה ודין הוא שיהיו נשרפין ומכפר דאתו לכפרה אבל שוחט בחוץ אינו מכשיר ומכפר אלא עובר עבירה הוא. פ\"א פר כהן משיח הוא הנשרף וכשחטא כהן משיח אסור לו להקריב קרבן על אחרים עד שיקרב קרבנו קודם ויוכשר. הלא תראה ביום הכיפורים מקריב חטאתו ואח\"כ חטאת העם הלכך פר כהן משיח מכשיר ומכפר עליו ומקלל מיתתו מכפרת עליו ומכשירו וי\"א סמיכה ומכשירי מצוה ובמקלל כתיב וסמכו כל השומעים ובפר העדה סמיכה (ברכות מג) האי כשרתא מברכין עלה בורא עצי בשמים פי' עיקרו שמן ומערבין בו כמה מינין מעצי בשמים שמכשירין אותו מעשה רוקח מפוטם כגון זה מברכין עליו בורא עצי בשמים משחא כבישא פירשו רבותינו שכובשין שומשמין וורד ועצי בשמים זמן הרבה וקולט השומשמין הריח של בשמים וטוחנין אותו ויש בו ריח של בשמים פי' משחא טחינא קרוב לטחינתן נתן עליהם עצי בשם מהו דתימא כיון דקרוב לטחינתן נתנן בהן לא לקטן קמ\"ל דבין כשרתא בין משחא כבישא בין משחא טחינא כלהו מברכין עלייהו בורא עצי בשמים:",
            "<b><big>כשר</big></b>   [באלקען] (ב\"ק צו) כשורי רברבי ועבדינהו זוטרי לא קני (שם צח כתובות פו) כפייה רפרם לרב אשי ואגבי מיניה כי כשורא לצלמי פי' כמין משל לראיה כלומר דן ואפיק מן המעולה שבקורות פירש גאון קורה שמניחין אותה משקוף לפתחים ורגילין לפתח בה פתוחי צלמים וצורות להיות נאה ואין כשר לצלמי אלא קורה חזקה מעץ טוב ומשל מצוי שמושלין בה כל דבר חזק ואמיץ <small>(א\"ב תרגום קורות בתינו ארזים דכשרוהי יהוין מן ארזין דעדן)</small>:",
            "<b><big>כשר</big></b>   [שטיקער] (שבת קח) במערבא מלחי כשרי כשרי. ספר אחר כישי כישי פירוש חתיכות חתיכות:",
            "<b><big>כשות</big></b>   [אין פפלאנצע] (מקואות פ\"ט) כשות של קטן לא מיטמא ולא מטמא. (עוקצין פ\"ב) כשות של קישות והנץ שלה טהור פי' כשם שיש לקישות כשות שהן הקישואין קטנים שיש להן כמו שער קטן כן יש לקטן והוא הכשות פי' כשות של קישות בלשון ישמעאל זגב אלנואר. פי' זגב הוא כמין ציצין שהן על צלעות הקישות כשהן קטנים דומה לשער אלנואר הוא פרח הקישות כמו ויוצא פרח (שבת קו) האי מאן דתלש כשותא מהיזמי והיגי חייב משום עוקר דבר מגידולו פירוש שכן מפורש (עירובין כח) דחזינן דקטלין היזמיתא ויבשא כשותא והגאון רב האי אמר כמו כן נקרא בל' ישמעאל כשות והוא כמין חוטין ירקרוקין כגון של ברקת שעיקרן בארץ ופריו על קיצין הנקראין היזמי ועוד פי' צמח כדמות זהב נמשך בחוטין למעלה מהקוצים (שבת קט) אבוב רועה רב שימי גופיה בלע חויא אתא אליהו אידמי לה כפרשא אכליה כשותא במלחא וכו' (שם קלט) כשותא בכרכמא עירובא ויש מהן בערך חזין (חולין מו) ריאה כעין כשותא כעין מוריקא כעין ביעתא טרפ' <small>(א\"ב וכן נקרא בלשון יוני ורומי ועיקר מלה זו ארמי ויפה פי' הגאון כי אין שרש ולא ענף לעשב זה ומסתבך בקוצים וגם במיני נטעים אחרים ויש לו סוגלות נפלאות ברפואה)</small>:",
            "<b><big>כשת</big></b>   [גווירץ] הכשת והחמס. ס\"א קישט פירש' בערך ק' <small>(א\"ב תרגום ירושלמי נטף ושחלת קטף וכשת)</small>:",
            "<b><big>כת</big></b>   [פעראייניגונג] (חגיגה יד) אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנין לכת שלישית <small>(א\"ב תרגום ויבואו בני האלהים ואתו כיתי מלאכי פירוש כיתי בלשון רומי וועד או חברת אנשים)</small>:",
            "<b><big>כת</big></b>   [נאך וואקס אום גזייעט] את ספיח קצירך ית כתי חצדך ספיח סחיש תרגום כתין כתבתין:",
            "<b><big>כתא</big></b>   [מעהל שפייז] (ערובין סה) אמר אביי אמרה לי אם קריב לי כותא <small>(א\"ב כותח כתוב)</small> (שבת קמה) רבי יוחנן דייק מכותא דבבלאי פירוש היינו כותח.",
            "<b><big>כתב</big></b>   [שריפט] (אבות פ\"ב פסחים נד) עשרה דברים נבראו וכו' עד והכתב והמכתב פירוש כתב צורת אותיות מכתב צירוף האותיות להיות תיבה להיקרות במלה. ד\"א כתב אלו כ\"ב אותיות כתב הקודש שאנו כותבין בו ומשתמשין בו מכתב הוא הנקרא טטרגונא שנראה ונקרא מכל צד מד' צדדים והוא הכתוב על הלוחות והוא שפי' הכתוב והמכתב מכתב אלהים הוא חרות וגו'. (סנהדרין כא)בתחילה נתנה התורה בכתב עברי ובלשון הקודש וביררו להן ישראל כתב אשורי ולשון הקודש והניחו להדיוטות כתב עברי ולשון ארמי מאי הדיוטות אמר רב חסדא כותאי מאי כתב עברי כתבא ליבונאה. (תמיד לג) במקדש אומרים את השם ככתבו ובמדינה בכינויו (נדרים לז) כתבן ולא קריין קריין ולא כתבן הלכה למשה מסיני וכו':",
            "<b><big>כתובה</big></b>   [פערשרייבונג] (כתובות נה) אתמר כתובת בנין דכרין וכו' (שם צא) היה שם יותר דינר אחד אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן:",
            "<b><big>כתבת</big></b>   (מכות כא) הכותב כתובת קעקע קעקע ולא כתב כתב ולא קעקע (גיטין כ) לרמי בר חמא נמי לא קשיא בכתובת קעקע:",
            "<b><big>כתבת</big></b>   [דייטל] (יומא פג) האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה פי' רבינו ניסי' זצ\"ל כמה שני קא קשיא לי והוה מצטערנא עלה דאי נקטת פשטא דמתניתא וקא מצרכת ככותבת הגסה וכגרעינתא הא בכולי גמרא לא מדכר אלא ככותבת ביום הכפורים ולענין שיעורי אמרינן דבש ככותבת ביום הכפורים ולא מדכר גרעינתה. ונמי אי לתרי שיעורי קא בעי נימא כביצה גדולה אי נמי מידי אחרינא דהוה שיעוריה ככותבת וכגרעינתה ולא נצטרך למיתלא מילתא בתרי שיעורי וכמה קושיי קשו לי עלה עד דאשכחנא פירוקא בגמרא דבני מערבא והכי גרסי' התם א\"ר יוסי זאת אומרת שהוא צריך למעך את חללה דלכן לא מתני כמוה וכגרעינתה וכחללה והכין בירורה דמילתא כי הכותב' הגסה אינה דבוקה בגרעינתה אלא יש בין גופה ובין גרעינה חלל. ולהכי איצטריך למיתנא ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה לחומרא דלא תיטעי ותשער כמו השלמה דנפיש שיעורה דהוי לקולא ולא מחייבת ליה עד דאכיל כהאי שיעורא אלא מכי אכיל כמוה וכגרעינתה בלחוד בלא חללה מיחייב והיינו דאמר ר' יוסי זאת אומרת צריך למעך חללה כדי שידבק גופה של כותבת בגרעינתה ולא ישאר בה חלל ובתר הכין משערינן בה אכילה של יום הכפורים ומשום הכי אצטריך למיתנא כמוה וכגרעינתה למעוטי חללה:",
            "<b><big>כתח</big></b>   [איין בריהיע מיט מעהל] (פסחים מב) ואילו עוברין בפסח כותח הבבלי מפו' בגמ' יש בו קומניתא דאימא ומלחא ונסיובי דחלבא (ערובין סב ב\"מ לב) אפילו ביעתא בכותתא לא לישרי איניש במקום רביה פי' לא אצטריך מביצה שנולדה אלא אפילו אותה שמוציא במעי אמה כדאמרינן (ביצה ז) השוחט את התרנגולת ומצא בה בצים גמורות מותרות לאוכלן בחלב דלאו כגופה דתרנגולת דמיין ורב חסדא לא פשט בשני דרב הונא רבו כיון שיש בכותת חלב וביצת שחיטה נראית כבשר אף על פי שמותר בבירור לא רצה להתיר:",
            "<b><big>כתי</big></b>   [איין פלאקס נאמע] (ברכות נא) אין עונין אמן אחר כותי המברך פירו' הם השומרונים הדרים בשומרון אשר באו מכותה:",
            "<b><big>כתם</big></b>   [פלעק] (נדה יד) מודים חכמים לר' עקיבא ברואה כתם (יבמות טו ב\"ק לח) כל הכתמים הבאים מרקם טהורים ור' יהודה מטמא מפני גרים וטעו כתמים הבאים מן הגוים פי' שאין כתמי גוים מיטמאין כתם בלע\"ז מק\"לא:",
            "<b><big>כתן</big></b>   [אונטער קלייד] (שבת קמ) א\"ר חסדא האי כתניתא משלפיה מקניא שרי קניא מיניה אסור פירוש למשוך הבגד ששטחו בקנה להינגב ונעשה נגוב וישא' הקנה במקומו ולא יטלטלנו מותר. אבל למשוך הקנה מן הבגד ולטלטלו בשבת אסור שהקנה אינו כלי ומותר להטלטל בחצר (חולין פד ב\"מ כט) וילבש כלי פשתן כיתנא רומאה (ר\"ה כז) לא תימא דהפכיה כי כיתונא פי' לא תאמר שהפכו כבגד פשתן שמבפנים לחוץ. (חולין מו) וסימניך כיתונא דוורדא דמיתנח בה ריאה כלומר דאדום הפנימי כוורד ותתאה כאהינא סומקא (כלים פכ\"ו) עור הכתן ועור הכתף פי' עור הכתן שמשימין אותו אומני פשתן בפניהן וקושרין אותו במתניהן שלא יסתבך עליו הניפוץ עור הכתף שמשים בכתיפו תחת משאו שלא יזיקו המשוי. המחלצות והמעטפות תרגום כיתוניא ושושיפיא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין מלבוש פנימי כמו חלוק לפעמים גם מין מלבוש חיצוני ומלה זאת נעתקה מלשון עברי כתנת וכן נקרא בלשון יוני כיסוי וקרום כבד וריאה ותרגום והפשתה והשעורה וכתנא ושערי)</small>:",
            "<b><big>כתף</big></b>   [שולטער]. (ב\"מ סח) ת\"ר מקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות מעלין פירות אם היו פירות בעל המעות נתונין בחצר המקבל אותן בתורת עיסקא מעלה לו הפירות כשער שבשוק ומעלה עליהן שכר כתף שהיה מביאן מביתו של בעל המעות לביתו של זה. (ב\"ק לא) מאי לאו שעמד לכתף דאורחיה הוא לא כשעמד לפוש פי' בערך פש (יומא פז סנהדרין ח) מר זוטרא חסידא כי הוו מכתפי ליה בשבתא בריגלא אמר הכי כי לא לעולם חוסן וכו' ובלבד שלא יכתף כבר פירשנו בערך אלנקי. (שבת קיט) רב נחמן בר יצחק מכתיף עייל מכתיף נפיק. שבח המגיע לכתפים פירושו בערך שבח. (פיאה פ\"ז) איזו היא עוללת כל שאין לה לא כתף ולא נטף. (ירושלמי) כתף פסיגין זו על גבי זו נטף תלויות בשידרא ויורדות וי\"א נטף קרסול וי\"א נטף כפוף כתף זקוף (תוספתא) אי זהו כתף סיגין המחוברות בשדרה זו על גבי זו איזהו נטף ענבים המחוברות בשדרה ויורדות:",
            "<b><big>כתר</big></b>   [קראנע פערסיאנישע טארבאן] (עירובין נג) נתיעץ במכתיר והנגיב למפיבושת פי' רבי יוחנן שהיה סומך לתלמידים ומכתירם והנגיב למפיבשת הלך אצל חכמים שבדרום ללמוד תורה על שם מפיבושת בן שאול שהיה חכם קורא לכל תלמידי חכמים מפיבושת שהיה מבייש פני רבו בהלכה מרדכי מוכתר בנימוסו פירושו בערך נימוס והצניפות והרדידים תרגימו וכתריא וכבינתיא ואל איל תימורים תרגום ועל איליא כותרתא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני צניף ונעתקה מלה זאת מלשון עברי כתר ללשון פרסי ומל' פרסי ללשון יוני ונקרא כן בראשונה צניף של מלך והושאל שם זה לכל הצניפים)</small>:",
            "<b><big>כתר</big></b>   [ווארטען] ולתורתו איים ייחלו תרגום ולאורייתיה נגיון יכתרון ואל זרועי ייחלון <small>(א\"ב לשון מקרא זה כתר לי זעיר ואחוך)</small>:",
            "<b><big>כתש</big></b>   [שטאסען] [שביעית פ\"ד) כותש וסך בשדה (תרומות פ\"ד) זיתים הנכתשים מלשון כתישה אם תכתוש את האויל במכתש. (שבת סז) אמרו בשבת כותש פי' שהוא כותש ומסיר קליפות החטים מעליהן לטחון אותם להוציא סולת או לעשות דייסא או טיסני וגם זה מפריש פסולת מן האוכל:",
            "<b><big>כתש</big></b>   [אויף שטאסען, שטרייטען] (שבועות ל) בצורבא מרבנן מכתשינן בעם הארץ לא מכתשינן (בריש וירא אליו בב\"ר) אתתיה דרבי יוסי הוות מכתשא עם אמתה. (ובויקרא רבה בצו) לא חמית תרין דמכתשין דין עם דין ולא יהבית שלמא ביניהון (ובסוף אחרי מות) חמית תרין פשישין מכתש דא עם דא פי' חולקות זו עם זו:",
            "<b><big>כתש</big></b>   [שטאס פלאגע] (תרגום נגע אחד מכתש חד):",
            "<b><big>כתית</big></b>   [פעטצען] (שבת עו) דבש כדי ליתן על פי כתית. (שם קנו) כשהדביש למאי חזי לכותיתא דגמלי פי' כתית מורסא:",
            "<b><big>כתית</big></b>   [פעטצען] (שם סו) אם יש לו בית קיבול כתיתין טמא פי' חקוק בתוך הקב חקיקה להיות שם הכתיתין ומוגלא הזבה מרגלי זבים ומתקבצים באותה החקיקה ולא יהיו מנערים אותו בארכובותיו. (יומא עג) בגמרא ותשמיש המטה (יבמות קב) אמר אביי התם דאית ביה כתיתים ומשום תענוג (פירוש חתיכות בגדים דקים ורכים):",
            "<b><big>כתית</big></b>   [ענטמאנהייט] ומעוך וכתות כבר פירשה בערך גד:",
            "<b>נשלם ערך כף</b>"
        ],
        "Letter Lamed": [
            "<b>אחל ערך אות הלמד</b>",
            "<b><big>לא</big></b>   [ניכט] (מגלה ג) גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה פי' כגון זקן שאין כבודו להנהיג בהמה אם ראה בהמת חבירו נדחה אינו חייב להשיבה נמצא כבוד זקן דוחה לא תוכל להתעלם. ל\"ת שניתק לעשה (יומא פו חולין קמא) מפורש על הנוטל אם על הבנים רבי יהודה אומר לוקה ואינו משלח משום דקסבר לאו שניתק לעשה לוקין עליו וכו' גנב וגזלן לאו שניתק לעשה דרחמנא אמר לא תגזול והשיב את הגזלה אשר גזל לא תשוב לקחתו ושב ולקח לא תכלה פאת שדך לעני ולגר וכו' לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר זה יש לו דין אחר שבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו (תמורה ג) מפרש והרי מימר שהכתוב נתקו לעשה וכתיב לא יחליפנו ולא ימיר וכו' לא תגנוב קרא יתירא הוא דהא כתיב לא תגזול. (בשאילתא דאלה תולדות נח מפורש) (ב\"מ ס\"א) לא תגנוב דכתב רחמנא למה לי פ\"א שכתוב לא תגזול גזילה היינו גניבה לכדתניא לא תגנוב על מנת למיקט וכו' (תמורה ג) כל לא תעשה האמור בתורה יש בו מעשה לוקין עליו אין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר והמברך את חבירו בשם וכו' (שבועות ד) שבועה שאוכל ככר זו היום ועבר היום ולא אכלה אמר ר' יוחנן אינו לוקה משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו וכו' לאו שבכללות אין לוקין עליו (פסחים מא) לאו דחרצן וזג לאו דנא ומבושל (מנחות נח) המעלה משאור ודבש על גבי המזבח אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות מה ללאו דהקפה שאינו שוה בכל (יבמות ד) פי' שאינו נוהג בנשים לפיכך קל מה ללאו דמחמר דהא לאו גרידה שנאמר אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך שמעינן מינה כי מחמר בבהמה קא אסר רחמנא וכבר פירשנו בערך חמר במחלוקת ראשון לא יהיה כלי גבר על אשה מפורש (נזיר כט) שלא יתקן איש כתיקונו אשה המעביר שער בית השחי ובית הערוה לוקה משום לא יהיה כלי גבר על אשה לא ישפך אדם מי בורו ואחרים צריכין להן (יבמות מד) לא תסגיר עבד אל אדוניו רבי אומר בלוקח עבד על מנת לשחררו הכתוב מדבר (גיטין מה) לא תבשל גדי בחלב אמו (קדושין נז) וכבר פירשנו בערך גד (חולין פט) לא מרובכם מכל העמים אמר הקב\"ה חושק אני בכם שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטים עצמכם וכו'. לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי (ערכין טו) פירוש כשהייתי אומר דבר על שום אדם לא הוצרכתי לחזור ראשי לאחור ולראות שלא יהא שם בעל הדבר שאפילו יהיה שם לא הייתי חושש שאני משקר ואיני אמרו בלשון הרע. לא הלך זרזיר אחר עורב אלא שהוא מינו (בב\"ר פ' ס\"ו ויהי עשו):",
            "<b><big>לא</big></b>   [מיד] ואתה עיף ויגע תרגום את משלהי ולאי:",
            "<b><big>לאט</big></b>   [לייזע]. (בפסקא את קרבני לחמי) יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט ר' שמעון בן לקיש אמר חזרני על כל המקרא ולא מצינו מקום ששמו לאט אלא זה חזקיה מלך יהודה שהיה מטהר את ישראל כמקוה שיש בו מ' סאה מניין לא\"ט:",
            "<b><big>לאיי</big></b>   [נין מיין זאהן] אפנויי מפני (שבת סד. כריתות יב) לאיי הכי נמי מתריץ דבוריה לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי פ' לאיי לא בני יי בלשון יון בן:",
            "<b><big>לאכסן</big></b>   [גלייך. באנד] (בויקרא רבה ולקחתם לכם) אמר ליה לאכיסן לא אשתיק לי מכל דקפתית פירוש לאלתר <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אוכסן במהרה)</small>:",
            "<b><big>לב</big></b>   [הערץ] ב\"ד מתנה עליהם (זבחים ד' כתובות קו מנחות ע\"ט שביעית יא ב\"ר פרשה מט) וסעדו לבבכם אין כתיב כאן אלא וסעדו לבכם שאין יצר הרע שולט במלאכים היא דעתי' דרבי חייא דאמר שיתו לבבכם לחילה אין כתיב כאן אלא שיתו לבכם הדא אמרת שאין יצר הרע שולט לעתיד לבא (ברכות סא) בכל לבבך בשני יצרים ביצר טוב וביצר הרע <small>(א\"ב פי' אליבא מלה מורגלת בגמרא לדעת כמו ללב)</small> הזכרים יוצאין לבובין (שבת כב ע\"ז ל\"ב) ת\"ר איזהו עור לבוב וכו':",
            "<b><big>לב</big></b>   [בעהערצט] (בפסקא דסליחות) אמר לו יפה כוחך לשב כח בגבורה כד\"א ועתה יגדל נא כח ה':",
            "<b><big>לב</big></b>   [אויף בלאזען] (בילמדנו בלבת אש מתוך הסנה) למה בלבת אש כדי ללבנו בסיני ויראה אותן אישות ולא יתיירא מהן. (ב\"ק נח) בא אחד וליבא המלבה חייב (גמ') מאן דתני ליבא לא משתבש דכתיב בלבת אש ומאן דתני ניבא לא משתבש דכתיב בורא ניב שפתים (שם ט) לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבא אבל מסר לו שלהבת וליבא חייב:",
            "<b><big>לב</big></b>   [איין ארט עזעל] (בכורות ו) אין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו לו נ' חמורים לובים:",
            "<b><big>לבא</big></b>   [פיטעער, פעט] חמאה וחלב תרגום ירושלמי לבא וחלבא <small>(א\"ב פי' ליפא בלשון יוני שומן וכל דבר שמן כמו חמאה ושמן)</small>:",
            "<b><big>לבא</big></b>   [איין אורט] (מ\"ק יא) פומבדיתא לבאי כוורו פי' עשו דרך לנהר שיצאו המים ונשתיירו הדגים ודבר זה בחולו של מועד פומבדיתא שהוא פי הנהר. (קדושין עב) דאקפי פירא דכוורי לבא. ס\"א בריתא לבאי אזל כולי עצמא צוד אייתו כוורי שרא להו רבא למימלח מינייהו <small>(א\"ב בנוסחאות מלה לבא איננו וכתוב בודיתא ולא בריתא ופרש\"י שם נהר)</small>:",
            "<b><big>לבד</big></b>   [פערבונדען] לגוד וללבוד ולדופן עקומה פי' בערך גד:",
            "<b><big>לבד</big></b>   [פילץ] (בסוף כלאים) הלבדין אסורין מפני שהן שועין פירוש קורין בלשון ישמעאל לבד ובלע\"ז פיל\"טרו:",
            "<b><big>לבד</big></b>   [באנד] (בגמרא דפרק היה קורא בירושלמי ובמגילת איכה כי רחק ממני מנחם) אזיל זבין תורי וזבין קנקנוי ואתעביד מזבין ליבדין למינוקיא. (ובפרק במה אשה ירושלמי) רב הונא הורי לאתתיה דריש גלותא מיתן ליבדה דדהבת על קפלות' <small>(א\"ב פי' פסקיא בגד או תכשיט ארוך וצר מרובע)</small>:",
            "<b><big>לבדקם</big></b>   [איין ארט עזעל] (כלאים פ\"ח) ולא את הלבדקס בגמלים (שבת נא) ולא את הלבדקס בפרומביא (גמ') חמרא לובא בפגי דפרזלא (ירושלמי) אית דתני ניבדקוס מ\"ד לבדקס על שם לובין וכושים במצעדיו ומ\"ד ניבדקיס אבהנוס מהו אבהנוס חמר סלק. ר' יונה אמר רבי אושעיה גרים הבאים מליבו מהו להמתין להן שלשה דורות א\"ר יונה בן צריה מה דאנן חמיין ההן פולא מצריי כד הוא רטיב אינון צווחין לובי כד הוא נניב אינון צווחין ליה פול מצריי הדה אמר גר מלובי צריך להמתין שלשה דורות האי לובי הוא מצרים. ועיירים עשרה תרגום ירושלמי לבדקין עשרה:",
            "<b><big>לבך</big></b>   [גרייפען]. תרגום תמכו פלך לבכין מעזלא:",
            "<b><big>לבלב</big></b>   [בלאמע] ויוצא פרח ואפיק לבלבין:",
            "<b><big>לבלר</big></b>   [שרייבער] (גיטין כד) אמר ללבלר כתוב ואיזו שארצה אגרש בו פסול. (סנהדרין טז) רופא אומן ולבלר ומלמד תינוקות (שבת עב) באמת האשה חוגרת בסינר תנא שכן ללברי מלכות עושין כן פי' לבלרי מלכות חוגרין בסינר ותולין פיתקין במתניהן פעמים שבאין לפנים ופעמים שבאין לאחור ואן אכפת להן <small>(א\"ב תרגום בפסוק ויקראו סופרי המלך ואיתקרא' לבלרין דמלכא)</small>:",
            "<b><big>לבן</big></b>   [ווייס] (שביעית פ\"ב) עד אימתי חורשין בשדה הלבן פי' שדה תבואה שהיא לבנה ואין בה אילן שיעשה צל. (שבת עג) המלבנו והמנפצו. (יומא לט) למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהם של ישראל הה\"ד אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. רב טביומי אמר על שם שכל לבבות שמחים בו הה\"ד יפה נוף משוש כל הארץ רבנן אמרי על שם והיו עיני ולבי שם כל הימים (ובריש ויקרא רבה) כמו כן יער הלבנון מה יער מלבלב וכו'. (זבין פ\"ב) ומטמאין באודם כאשה ובלובן כאיש וטומאתן בספק פירוש לובן מטמא באיש ולא באשה ואודם מטמא באשה ולא באיש כמפו' (נדה לד ובסיפרא בפ' זבין) וטומטום ואנדרוגינוס שראו לובן או אודם אין חייבין על ביאת מקדש ואין שורפין עליהן את התרומה מפני שטומאתן בספק וכן מפורש לענין בנות כותים (נדה לד. בויקרא רבה אשה כי תזריע) אין הקב\"ה צר את האדם אלא מטיפה של לבונית שבו. (פ\"ח דמקואות) לבנים ונמשכים טמא רבי יוסי אומר לבנים כעכורים. (פ\"ד דנגעים) עיקרן מלבין וראשן משחיר טמאה כמה יהא בלבנונית פי' במקום לבן כלומר השיער שמקצתו לבן ומקצתו שחור כמה יהא אורך הלבן שבשיער:",
            "<b><big>לבן</big></b>   [ווייס, ריין] (שבת יח) בימי ליבוניך מהו אצליך פי' כשפוסקת מן הדם וסופרת ז' נקיים:",
            "<b><big>לבן</big></b>   [גליהענד מאכען] (ביצה לג) ואין מלבנים את הרעפים פי' מצרפין הקדירות באש ומתכוין לבודקן אם נגמרה מלאכתן ומקבלין האור ולא יתבקעו. ליבן סכין באור ושחט בה (חולין ח) פי' הרתיחה באור ונעשית כגחלת ושחט בה שחיטתו כשירה. חידודה קודם לליבונה פי' חדודה מקדים לחתוך קודם מכוה ליבונה:",
            "<b><big>לבן</big></b>   [ציגעל] (ב\"ב ב) כפיסין ארחי לבנים בונים. אמת מלבנן לבוני כבר פירשנו בע' אמת (פ' כט דכלי') לבינה שבלעה את הטבעת פירוש היה מנהגם לעשות סימן בטבעת על כל לבינה אם נפקעה הטבעת בלבינה אינה ניצולת מטומאת אהל. (פ\"ה דאהלות) העושה מקום לבינה בשבלים פירוש נותנין אבן על השבולים שמא סובלתן הרוח:",
            "<b><big>לבן</big></b>   [וואריך] (כריתות ו) החלבנה והלבונה:",
            "<b><big>לבן</big></b>   [איין ארט טענין בוים] לבנה ואלה כי טוב צלה תרגום לבן ובוטמא:",
            "<b><big>ליבונהא</big></b>   [איין ארט שריפט מיט גרוסע בוכשטאבען]. (סנהדרין כא) כתב ליבונאה פרש\"י אותיות גדולות כעין אותן שכותבין בקמיעות ובמזוזות ור\"ת פי' שהוא כתב משונה ונקרא כן על שם מקום:",
            "<b><big>לבס</big></b>   [גרוסער קעססעל] (פי\"ד דכלים) הלבס כדי לקבל קיתונות ס\"א הלפס פירוש לבס קומקום גדול ופיו רחב ביותר והוא צר משוליו ומחמין בו חמים ומכניסים בו הכלים כגון קיתונות ודומה להם להדיחם במים חמים <small>(א\"ב פי' בלשון יון ורומי יורה גדולה)</small>:",
            "<b><big>לברגיא</big></b>   [קליינע שיף] (תרגום ירושלמי) והשיבך ה' מצרים באניות ויחזור אתכם מימרא די\"י למצריים בלברניא פי' בלשון יון ורומי ספינה קלה בנוייה לשדד יורדי הים:",
            "<b><big>לבש</big></b>   [אנקליידען] (שקלים פ\"ה). פנחס המלביש (ירושלמי) שהיה מלביש בגדי כהונה פי' לכהן גדול (בריש עוקצים) השיורה של שבולת והלבוש שלה פירוש הקלף שעל החטים בשבולת הוא הלבוש שלה לבושא לא בושא (שבת עז) פירוש מאחר שלבוש אין לו בושה:",
            "<b><big>לג</big></b>   [איין מאס אויף פליסינדע זאכען]. בלוג היה מנסך כל שבעה בפ' לולב וערבה:",
            "<b><big>לגא</big></b>   [האזע] (בב\"ר פ' כ\"א) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם רבי יהושע אומר לגא <small>(א\"ב פי' לגיא בלשון יוני עור ארנבת)</small>:",
            "<b><big>לגז</big></b>   [גאבל] (שבת קכב) את הרחת ואת המלגז פי' כמו מזלג שלש השינים והוא עתר להפוך בו קש בגורן עיין ערך מלגז:",
            "<b><big>לגטון</big></b>   [פערשרייבונג] (סנהדרין צא) אב שכתב לגטון לבנו פירוש בלשון רומי מתנת שכיב מרע ובעל הערוך הביא זה ערך חוץ למקומו בערך גט ופירשו כהוגן:",
            "<b><big>לגיון</big></b>   [רעגימענט] (ברכות לא) על כל לגיון ולגיון. (פכ\"ט דכלים) יד המעצד של לגיונות טפחיים פי' יש להם ללגיונות שהולכין במלחמה כמין מעצד חד להכות בו כמו בחרב. (חולין קכג) ת\"ר לגיון העובר ממקום למקום פי' מחנה (בויקרא רבה אמור אל הכהנים) ולקחתם לכם עבר חד לגיון דמלכא שמע ההוא לגיונא אמר אית בר נש ידע לך זכו אמר לגיון פלן <small>(א\"ב תרגום מלאכי מלפני בצים אזדגדין קדמי בלגיוגין פי' בלשון רומי ויון צבא של רומיים במספר אנשי מלחמה ידוע אצלם)</small>:",
            "<b><big>לגין</big></b>   [קרוג] (תרומה פ\"ט) מאה לגנה של תרומה ואחת של חולין (שבת קלט) ביום טוב בלגין (ע\"ז סב) אע\"פ שהניח לגינו עליה שכרה מותר (בסוף כלים) לגינים גדולים פי' כדים גדולים. (ערובין לו) תנן התם לגין טבול יום שמילאהו פי' לגין טמא שהטבילו ועדיין לא העריב שמשו נקרא טבול יום <small>(א\"ב תרגום הטי נא כדך ואשתה ארכיני כדון לגיניך ואשתי)</small>:",
            "<b><big>לגין</big></b>   [איין ווירדיג העמד] (ירושלמי סנהדרין פכ\"ג) ולבוש לגין פי' המפרש כתונת חשוב:",
            "<b><big>לגלג</big></b>   [שפעטטען] (שבת ל) ליגלג עליו אותו תלמיד (ב\"ב עה) ליגלג עליו ההוא אפיקורס אמר השתא כי ביעתא דצוצילתא לא אשכחן. בתרגום ירושלמי) ויאמרו הכזונה יעשה את אחותינו מלגלג בנפשיה פירוש ענין לעג <small>(א\"ב פי' ללג בלשון יוני פועל הצועק על דברי חבירו וקורץ בשפתיו ולועג עליהם)</small>:",
            "<b><big>ליגלוג</big></b>   [בלומע] (ב\"ב כה) מפני שבאות ואוכלות לגלוגי חרדלאי פירוש גרגרים <small>(א\"ב פירוש זה לא יתכן כי הדבורים אינן אוכלות גרגרים כי אם פרחים וכן דעת רש\"י שפי' פרחים)</small>:",
            "<b><big>לגלוגות</big></b>   ס\"א חלגלוגות וכבר פירשנו בערך ח':",
            "<b><big>לגם</big></b>   [שלוג]. (פסחים קז) המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא. (יומא עג) והשותה מלא לוגמיו חייב. (סנהדרין קב) גדולה לגימה שריחקה ב' משפחות מישראל וכו' (שם צב) בשביל חנופה שהחניפו לו לקרח על עסקי לגימה חרק עליהן שר של גיהנם שיניו (בכורות לה בגמ' כל המומין) רועה ישראל כי כהנים נאמנין ללגומא לא חיישינן פי' לגומא טעימה מלא לוגמיו מלא פיו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני לחיכה ויהיה פי' מלא לוגמיו שעור מה שאדם יכול לתת לתוך פיו בלחיכה אחד)</small>:",
            "<b><big>לגמיא</big></b>   [פערברעכען] (מדרש במדבר רבה) בסוף פ' וידבר ה' אל משה ואל אהרן משל למלך שהיא משיא את בתו ונמצא בשושבין שלה דבר של לוגמיא פירוש בלשון יוני דבר אשר לא ישבח:",
            "<b><big>לגנין</big></b>   [בייט] תרגום ושם חטה שורה חטין על לגנין:",
            "<b><big>לגס</big></b>   [פערהיען] (חגיגה טו) בענין אחר ההוא ינוקא לגס בלישניה הוה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב הוה מגמגם בלישניה)</small>:",
            "<b><big>לגש</big></b>   [איין שטרויא ארט] (שבת כ) לא בלגש ולא בחסן פי' קליפה של עץ ארז דבר רך כעין צמר רך <small>(א\"ב פירוש בלשון יון מין עץ אשר עלהו דומה לערבה ומקליו נכפפים כאגמון ובנבול הפרח יצא כמו צמר וגם בלשון יוני נקרא כן כל מין גמא אשר בו בני כפר קושרים מלאכתם ויש גמא שעושין ממנו פתילות)</small>:",
            "<b><big>לד</big></b>   [געבוירן] (ביצה ו) הוה ליה נולד ואסור פי' כל דבר שלא היה מאתמול ונעשה היום נקרא נולד:",
            "<b><big>לד</big></b>   [איין פלאקס נאהמע] (שם יד) לעשות מהן לודיות פירוש מבשלין החיטה בלוד ומערבין עמה אגוזין ורימונין ואוכלין אותן בקנוח סעודה:",
            "<b><big>לד</big></b>   (שבת י) כת שנייה מאכל לודים. (גיטין מז) ריש לקיש זבין נפשיה ללודאי פי' אומה שאוכלין בני אדם:",
            "<b><big>לד</big></b>   (כלים פ\"ב) מקדירות ועד חביות לודיות ברביעית פירוש חביות מן לוד:",
            "<b><big>לדגא</big></b>   [איינע גומע] (כתובות ע) אמר אביי פילא ולודנא וגירדא דאזגא וגירדא דאשפה פירוש לידנא לאודנו גירדא דאזגא חתיכות זכוכית <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב גירדנא דאגוזא ופירש רש\"י קליפת עץ אגוז ופירוש לדנא בלשון יוני ורומי הוא כמו שאמר בעל הערוך והוא מין נקפא הנוטף מנטע הנקרא קסטוס והוא חם במדרגה שנייה מרכך המורסאות קשות ומחזיק הבשר)</small>:",
            "<b><big>לדגה</big></b>   [שייד] וישלפה מתערה תרגום מלדנה:",
            "<b><big>לדיק</big></b>   [ארטס נאמע] (כלים כ' כ\"ו) סנדל לדיקי פי' על שם מקומו לדיקיא:",
            "<b><big>לדה</big></b>   [איין פערשייטהער מענש] (שמות רבה פרשת ואלה המשפטים) הלך ושאל ללודר אמר מתי פילוטומיא נעשית פי' בלשון יוני איש מגדף ומחרף פירוש אחר לודר כמו לטר עיין שם:",
            "<b><big>לה</big></b>   [צו איהר] (סוטה ג) ולאחותו הבתולה לה יטמא רשות דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר חובה:",
            "<b><big>לה</big></b>   [מידע] הוגעתם ה' בדבריכם תרגומו אלהיתון קדם ה':",
            "<b><big>לה</big></b>   [וויטעט] ותלה ארץ כמתהלהלה היורה זיקים פירוש ענין שגעון:",
            "<b><big>להב</big></b>   [פלאממע] להבת שלהבת:",
            "<b><big>להג</big></b>   [פרעדיגען] הרבה יגיעת בשר:",
            "<b><big>להט</big></b>   [צובער, קונסט] (בהגדת ילמדנו) א\"ר יוחנן בלטיהם מעשה שדים בלהטיהם מעשה כשפים לפי שאין השד יכול לעשות פחות מכשעורה:",
            "<b><big>להט</big></b>   [פלאממען] החרב המתהפכת (בב\"ר פרשה כב) להט החרב על שם משרתיו אש לוהט המתהפכת שהם מתהפכין פעמים אנשים פעמי' נשים פעמים רוחות פעמים מלאכים:",
            "<b><big>להם</big></b>   [פערשלינגען] כמתלהמים:",
            "<b><big>להן</big></b>   [דעסהאלב] בדניאל להן לאלהיהון:",
            "<b><big>להק</big></b>   [פערזממלען] להקת נביאים:",
            "<b><big>לו</big></b>   [לייען] (ב\"ב קמ\"ח) שכיב מרע שאמר הלואתי לפלוני ואע\"ג דליתא בבריא פירוש הלואתי לפלוני אותיותי שהן השטרות שכתוב בהן ההלואה וקיימא לן דאין אותיות נקנות אלא בשטר ובמסירה ולגבי שכיב מרע אמר רב דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ושמואל אמר לא ידענא מה אידון בה זה שקנו מידו וסתם קניין לכתיבה עומד שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר:",
            "<b><big>לו</big></b>   [בעגלייטען], (כתובות עב) דלוואי ילווניה פי' מי שמלוה את המת אחרים ילוו אותו:",
            "<b><big>לווי</big></b>   [ביינאהמע] (נגעים פ' אחרון פרה פ' י\"א) אזוב שיש לו שם לווי פסול פי' שם לווי כדאמרינן (נדרים נג) הנודר מן היין מותר ביין תפוחים ואמרינן בסיפא מן הירק מותר בירקות שדה שהוא שם לווי כלומר שאין זה סתם וכשאתה מוסיף תפוחים הוא לווי וכך אזוב סתם כשר אזוב רומי הוא שם לווי שנלווה רומיי על אזוב:",
            "<b><big>לווי</big></b>   [ווען דאך] הן לו יהי כדברך תרגום ברם לווי יהי כפתגמך:",
            "<b><big>לוואי</big></b>   [פיטער] תרגום ירושלמי ויקח חמאה וחלב ונסיב לוואי וחלבא פי' כמו לבא עיין שם:",
            "<b><big>לוית</big></b>   [טרוירין] (ירושלמי בפרק משקין) לא תעורר אשה לויתה כמה דאת אמר העתידים עורר לויתן:",
            "<b><big>לוז</big></b>   [שטאדט נאמע] (סוטה מו) ויקרא שמה לוז תנא היא לוז שצובעין בה תכלת ואף מלאך המות אין לו רשות בה. (בב\"ר) פ' רבא יעקב לוזה למה נקרא שמה לוזה לוז היה עומד על פתח המערה והיה חלול ונכנסין דרך הלוז למערה ודרך המערה לעיר הה\"ד ויראו השומרים איש יוצא מן העיר:",
            "<b><big>לוז</big></b>   [מאנדל בוס] (בב\"ר פרשה צ\"ב) בטנים ושקדים משח דבטנים ומשח דלוזים וכן בתרגום ירושלמי. (בכורות ג') ת\"ר תרנגולת בכ\"א יום וכנגדה באילן לוז:",
            "<b><big>לוז</big></b>   [ווירבעל ביין] (בויקרא רבה) זאת תהיה פ' וזכור את בוראך ונץ השקד זה הלוז מהיכן אדם מציץ לעתיד לבא מלוז של שדרה הביא לוז אחד נתנו במים ולא נמחה באור ולא נשרף ברחים ולא נטחן וכו' פי' חוליא קטנה שבסוף י\"ח חוליות וכל גופו של אדם נרקב חוץ מאותה חוליא ודומה לשקד:",
            "<b><big>לווטין</big></b>   [געשענק] (בילמדנו וישא משלו) מבקש נקבוע לו לווטין <small>(א\"ב פי' בל' יוני תשורה שלוחה למלאכי מלך ומדינה אחרת)</small>:",
            "<b><big>לווטס</big></b>   [איין מערדער] (ב\"ר פרשה כ\"א) והוא ימשל בך מעשה באשה אחת משל בית טברינוס שהיתה נשואה ללוטס אחד <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ללוסטיס)</small>:",
            "<b><big>לול</big></b>   [הינער שטייק] (שבת קב) העושה נקב בליל של תרנגולים (שם קכב) ולול של תרנגולים נוטלין ולא מחזירין. (שם קמו) דבר תורה כל פתח שאינו עשו להכניס ולהוציא אינו פתח ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולין דעביד לעיולי אוירא ולאפוקי הבלא פירוש נקב חלול עשוי להכניס הריח ולהוציא החמות ולול הוא בית התרנגולין שהוא עשוי בנין חלול לקנן בו התרנגולין כדכתיב ובלולים יעלו שהן חלולים כגון ארובה להיות עולין ויורדין בתוכם. (פסחים ח) ורפת ולולין ומתבן:",
            "<b><big>לול</big></b>   [גראטע]. (שם כו) לולין היו פתוחות בעליית בית קדש הקדשים פי' ארובה בעניית בית קדש הקדשים כמו ובלולים יעלו (מנחות לד) אתמר לול פתוח מן הבית לעליה. (נדה יז) לול פתוח מעלייה לפרוזדור. (פסחים לד) בהלכתא האוכל תרומת חמץ לול קטן היה בין כבש למזבח:",
            "<b><big>לול</big></b>   [איין שפרוך] (פסחים קיב) לול שפן אניגרון אנדיפון ביני כוכבי יתיבנא בי בלועי שמני <small>(א\"ב לחש זה)</small>:",
            "<b><big>לוויי</big></b>   [פערווירען] (תרגום ירושלמי) בפסוק ה' ילחם לכם כתא דהוה אמר נלוולוי לקבציינן:",
            "<b><big>לולב</big></b>   [בלומע]. (ברכות נח) י' דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות האוכל עלי קנים ועלי גפנים ולולבי גפנים וכו'. (יומא עז.) והשותה לולבי גפנים ככותבת. (שביעית פ' ז') ובסוף עוקצין לולבי זרדין. (ב\"ק נט) כשאכלה לולבי גפנים וייחורי תאנים (נדרים מט) לוליבא דקרא בסילקא לוליבא דכיתנא בכותחא פירוש לולבין הפרחים שעולין בשורש האילן וי\"א לב האילן:",
            "<b><big>לולב</big></b>   [קעלטער בעזם] (ע\"ז עה נדה סה) והלולבין והעדשין פי' רבינו גרשם ז\"ל הדפין הנסרים שמניחין על גבי הענבים עדשים היינו הגת עצמו הים שבו דורכים הענבים והלולבין הן שתי קורות המתאימות שעומדין מכאן ומכאן לקורה הגדולה ובהן נועלין אותה הקורה הגדולה כל אלו מדיחן במים והן טהורין בלא טבילה משום דהדפין והלולבין הוו פשוטי כלי עץ והעדשים הים אע\"פ שהוא כלי כיון דהוי מחובר לקרקע לא צריך טבילה והעקלים של נצרים היינו לאחר שמילאו כל הגת מן הענבים או מן זתים מפנין סביב ועושין שביל ליין שילך ויפול אל הבור ולפי שלא יתפזרו הענבים ויפלו אל השביל מביאין נצרים של דקלים וכורכין סביב לענבים כמין סייג קטן כדי שלא יתפזרו ולהכי נקרין עקלין שעוקלין ועוקמין אותן וכורכין אותן סביב כשעקל בית הבד כרוך עליה פי' הבד שנסדקה וקשורה ומהודקת כמין עריגה בזמורות שהן כגון חבלים לבלתי הפרד שבריה אמר לן רבי דרב האי גאון אמר מביאין כמין קופה גדולה נמוכה נקובה ומשימין סביב והינו עקלין של נצרין ואח\"כ משימין הדפין עליהן וטוענין הקורה ויש שעושין אותן עקלין של בצבוץ מן נצרים של פשתן ארוך שקורין קנב\"ץ ואותן צריך לנגבן כדאמרינן (ע\"ז עה) באפר ומים ואפר לפי שהן בולעין היין אבל אם הן הנצרים של השיפה ושל גמי גם צריך לישנן לפי שהן בולעין היין הרבה ואין מתבטל מהן היין לא על ידי הדחה ולא על ידי ניגוב:",
            "<b><big>לוליון</big></b>   [שפעטר] (ע\"ז יד) מוליון לוליון סגלריון פי' מיני ליצנות <small>(א\"ב פי' לליון בלשון יוני לועג ולץ מדבר דברי מהתלות וצחוק)</small>:",
            "<b><big>לוליינית</big></b>   [שטאפלין, איין נאמן]. (סנהדרין כב נדרים נא) תנא כעין לוליינת מאי לוליינות אמר רבי יהודה תספורתא יחידתא היכי דמי אמר רבא ראשו של זה בצד עיקרו של זה פי' שתהיה הראש מכוסה בשיער כיצד ראש זה השיער מגיע בעיקר השיער שלמעלה הימנו <small>(א\"ב נגזרת עלה זו ממלת לול שהתספורת היה כמין סלם פ\"א על שם איש נקרא לוליון)</small>:",
            "<b><big>לוליתא</big></b>   [שטערן שוס]. (גיטין סח) לגירה ליתי גירא דלוליתא פי' אבן עשוי כחץ הנופל עם הברד ומהפכה השטן למטה:",
            "<b><big>לילשפט</big></b>   [ארטס נאמע] (ב\"מ עג) אין פוסקין משלם ליה כדקא אזיל אפרוותא דזולשפט (ב\"ב צח) בגמ' המוכר יין האי מאן דמקבל חמרא מחבריה דמעטי ליה לפרויתא דלולשפט פירוש קיבל ממנו מעות לקנות לו מן השוק הידוע להמכר בו יין ואם לא קנה לו יתן לו יין כמו הנמכר באותו השוק בעת ההיא <small>(א\"ב זול שפט כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>לוף</big></b>   [איין ארט צוויביל] (פ\"ו דפיאה) כל הטמונים בארץ כגון הלוף והשום והבצלים. (תרומה פ\"ט) איזהו דבר שאין זרעו כלה כגון הלוף והבצלים והשום. (נדרים נח) אלו הן חסיות כגון הלוף והבצלים והשום. (שביעית פ\"ז) עלה הלוף השוטה וכו' עד שיש להן שביעית ולדמיהן שביעית ויש להן ביעור ולדמיהן ביעור פי' ירק כמין סילקא ועליו רחבים. וי\"א הוא שורש ויש לו עלים ארוכים כשני זרתות ורחבים כשני זרתות השורש שלו נאכל עם הבשר ורבי דניאל ז\"ל פי' קאו\"לו קאסו ואמר לעליו יש שביעית שאין עושין בהן סחורה בשביעית ויש להן ביעור לאחר שכלו מן השדה מבערו מן הבית אבל לעיקר אין ביעור שאינו כלה שעומד תחת הארץ כדתנן (פיאה פ' ז') כל הטמונין בארץ כגון הלוף והשום והבצלים. בספרי' של ארץ ישראל לשפט ובלשון ישמעאל קאלקס ולא מסתברא דתניא בהדיא הלוף והקאלקס דאלמא לוף לחוד וקאלקס לחוד עיין בגמ' דברי מערבא (בגמ') המוכר יין בפיאה (בפרק כלל גדול) בפיאה קולקס (ירושלמי) בכלל גדול אמרו בפיאה קולקס לירק למעשרות לשביעית ולפיאה וללוף השוטה דומה ללוף אחר וממינו הוא אבל עליו רחבים יותר כדגרסינן לענין הדס שוטה <small>(א\"ב כתבו המדברים על הנטעים שיש נטע הנקרא לוף בלשון סורסי ועליהו מתואר כמו לב והוא עב כמו עלי קיסוס ובו חברברות לבנות ונטע זה יצמח בחרף ובשרב ייבש ושרשו לבן והוא עב ולו טעם חריף ויאכל וגם העלים כבושים יאכלו)</small>:",
            "<b><big>לווקן</big></b>   [וויים]. (ברכות נד) דסמך על הזיקין הגיחור והלווקן גמרא לווקן והברדניקוס. (בכורות מה) הכושי והגיחור והלווקן (גמ') לווקן חיוורא כי ההוא דאמר להו מאן בעי לווקני ואשתכח חיוורי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני לבן ובפרט בזה השם נקראו אנשים אשר בהרות בהרות לבנות בפניהם או שנהפך עור הבשר ללבן נגד הטבע והדבר זה ידוע אצל הרופאים)</small>:",
            "<b><big>לוות</big></b>   [בייא. ציא]. תרגום ויבא אל האדם ואייתיה לוות האדם:",
            "<b><big>לז</big></b>   [פערדרייט] (בסוף כלאים) נליז ומליז את אביו שבשמים עליו מפורש בערך שעטנז:",
            "<b><big>לז</big></b>   [נאך רעדען] (בפסיקתא) את קרבני לחמי לאשי צדיק אוכל לשובע נפשו זה חזקיה מלך יהודה שלא היה עולה על שלחנו בכל יום אלא ב' אגודות של ירק וליטרא בשר והיו ישראל מליזין עליו ואומרים זה מלך. פי' מלשון לזות שפתים:",
            "<b><big>לזבז</big></b>   [הענקל האנד צום אננעמען] (פ' ב' דכלים) יש לו ליזבז עודף (שם פ' יח) ועובי ליזבזין נמדד (פסחים מו) בעי רבי ירמיה טבלה שאין לה לזביז מהו פי' מסגרת <small>(א\"ב פי' לביז בלשון יוני בית יד ואזן הכלי או מסגרתו עשוי להחזיק בו הכלי לשון חכמים אמרו לזביז וכן מן לג אמרי לגלג)</small>:",
            "<b><big>לח</big></b>   [אייטר. פייכטיקייט. זאפט] (בסוף מכשירין) אלו לא מטמאין ולא מכשירין הזיעה והליחה סרוחה (נדה נה) ט' משקין הן הזב זיעה ליחה סרוחה והריעי טהורין מכלום דמעת עינו ודם מגפתו וחלב שבאשה מטמאין טומאת משקין ברביעית אבל זובו ורוקו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה בכזית פירוש ליחה סרוחה ליחה דבמורתה דם מגפתו אנבר\"דורא בלע\"ז (סנהדרין מט) ואחרי אבשלום לא נטה מאי טעמא אמר עדיין לחלוחית של בית דוד קיימת כלומר עדיין היה דוד בליחותו וכוחו:",
            "<b><big>לח</big></b>   [טאפעל. פלעכע. לאטע] הקרש האחד תרגום לוחא חדא הלוח והבמות כבר פירשנו בערך בם. (שבת מז) לוחיים של סקבם פי' סקבם ארק\"ו בליש\"טרו בלע\"ז ולוחיים הן כעין דף קטן שמשימין בתוך העץ כדי לזרוק החץ ואם החזיר אותו דף לא יחברנו במסמרים. פ\"א מטרא שיורין בה חצים לוחי וקוקרי (שם יח) פי' הללו לוחי וקוקרי אינם כלים אלא חופרים בקרקע ונותנין בה חוטין וטתנים על פי החפירה לוח נוטה על החפירה וסומך הלוח ההוא בקיסם דק נשען על החטים וכשיכנס העוף בחפירה וימשוך החוטה שהקיסם נשען עליו מיד נופל הקיסם והלוח אחריו על שפת החפירה ונשאר העוף בחפירה וכיוצא בזה קוקרי:",
            "<b><big>לחד</big></b>   [זעהר] תרגום והנה טוב מאד והא טב לחדא:",
            "<b><big>לחוד</big></b>   [אללין] תרגום רק רע לחוד ביש ותרגום חמש היריעות לבד חמש היריעות לחוד תרגום (ירושלמי) וגם ללוט ולחוד ללוט:",
            "<b><big>לחי</big></b>   [מויל אייזען. ברעט] (כלים פ' יא) כלי מתכות קסידה טמחה ולחיים טהורים פירוש הברזל שעושין בלחי הסוס (שם פכ\"א) רבי יהודה מטהר בלחיים פי' ב' עצים שבנקבי העול. לחי וקורה (עירובין ב):",
            "<b><big>לחית</big></b>   [ארטם נאמע] מערוער אשר על שפת נחל ארנון תרגום ירושלמי מלחית עד גוף נחל:",
            "<b><big>לחך</big></b>   [אבווידען] (ב\"מ ו') לאיתויי ליחכה נירו וסיכסכה אבניו פירוש השדה שהיתה נירה וחרושה:",
            "<b><big>לחם</big></b>   [בראט] (מנחות צה) הכי קאמר ליה ליכא לחם כי אם לחם הפנים המוסרים אמר להו לא מיבעיא האי דכיון דנפק ליה ממעילה דרך חול היא גבייכו אלא אפילו היאך נמי דהיום יקדש בכלי הבו ליה וליכול דמסוכן הוא:",
            "<b><big>לחם</big></b>   [פלייש] (מעילה ז) אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים לא ירדו נעשה לחמו של מזבח לחם אשה ולחומם בגללים פי' בשר קורין בל' ישמעאל לחם:",
            "<b><big>לחם</big></b>   [ארטס נאמע] (כלים פ' ב) מלודיות ועד לחמיות כחצי לוג פ' על שם מקומן שהן מבית לחם לשון זכר ישי הלחמי לשון רבים לחמיים לשון נקבה לשון יחיד לחמית לשון רבים לחמיות:",
            "<b><big>לחמניות</big></b>   [דינע קיכליך] מערבין בהן ומברכין עלייהו המוציא לחם מן הארץ פירוש הן כגון פת הבאה בכיסנין (ברכות מב):",
            "<b><big>לחנת</big></b>   [קייבס ווייב] תרגום את פלגש אביו ית לחינותא דאבוהי:",
            "<b><big>לחץ</big></b>   [דריקען] (קדושין יט) והבאתה מלמד שלא ילחצנה במלחמה:",
            "<b><big>לחוש</big></b>   [שווארץ] וכל תום בכשבים תרגום ירושלמי וכל לחוש באימריא.",
            "<b><big>לחש</big></b>   [גליהן]. (פסחים עה) הא כיצד מביא מן הלוחשות פי' שעדיין שלהבת מהבהבת בהן:",
            "<b><big>לחש</big></b>   [אין אהר רומען]. (ברכות ח. מגלה ו) אם לחשך אדם לומר בני אל תתחר במרעים. (ברכות כב) נחום איש גם זו לחשה ליה לרבי עקיבא פי' אמרה לו דרך סוד. (סוטה מו) משרבו לוחשי לחישות בדין. (פסחים נז) אוי לי מלחישתן פירוש שהיו רכילין. (חגיגה יג) ונבון לחש זה שמוסרין לו דברי תורה שניתנו בלחש פי' שהתורה ניתנה בחשאי מפני השטן:",
            "<b><big>לחת</big></b>   [קרום] (יבמות קג) אמר אמימר האי מאן דמסגי על לוחתא דכרעיה לא ליחלוץ פירוש רגליו הפוכות גביהן למטה ותחתיהן למעלה ולא יכיל למידחסיה לכולי כרעיה אארעא:",
            "<b><big>לחת</big></b>   [בונדס טאפעל] (בילמדנו) שני לוחות אמר רב חנינא לחת כתיב לא זה גדול מזה ולא זה גדול מזה:",
            "<b><big>לחת</big></b>   [נידער בייגען] ויגהר עליו תרגום ואלחת עלוהי <small>(א\"ב מדרש ויקרא רבה פרשה זאת החיה אשר תאכלו הטעין לחמורו חמשה סאין ולכלבו שתי סאין והיה החמור והכלב מלחית פי' המפרש רובץ)</small>:",
            "<b><big>לט</big></b>   [איין ארט געווירץ] (בב\"ר פצ\"ב) נכאת ולוט נכאת שעוה ולוט מסת\"יכי:",
            "<b><big>לט</big></b>   [שעלטען] קילל דמיו בו תרגום לט קטלא חייב:",
            "<b><big>לט</big></b>   [צויבערער] (סנהדרין סז) לטיהם אלו מעשה כשפים. להטיהם אלו מעשה שדים וכן הוא אומר ואת להט החרב המתהפכת פי' סימנא בעלמא שהשד מתהפך לכמה גוונים והכי מסתבר אע\"ג דכתיב בספרים להפך ובילמדנו כדאמרי בערך להט:",
            "<b><big>לטאה</big></b>   [איידעקסע] בריש אהלות כגון זנב של לטאה שהיא מפרכסת.",
            "<b><big>לטס</big></b>   [איין ארט קעסטען] (נדה ז) והתנן פ' ז' שביעית הוורד והכופר והקטף והלוטס פירוש בלע\"ז גלנד\"א ובלשון ישמעאל בלוט <small>(א\"ב תרגום וצרי ולוט וקטף ולוטוס פי' בלשון יוני ורומי מין עץ גבוה ופריו כמו פול טוב למאכל ולחזק הבטן ואינו גדל בכל הארצות ויש נטע נקרא בשם זה ובגבעוליו שלשה עלין זה כנגד זה ובראש הגבעולים פורחים נצנים קטנים ודקים או לבנים או ירוקים וריחם ערב ונראה לי שהמשנה מדברת על נטע זה בתוך הנטעים אשר ריחם טוב)</small>:",
            "<b><big>לטר</big></b>   [פונט]. (תרומות) בגמרא דבני מערבא וכמה לטורי עבדא מאה זינין פי' הוא זין הוא דינר הוא זוז <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני משקל מאה דרכמון והוא משקל מנה אשר משקלו ושוויו מאה זוזים ודע שמשקל דרכמא ומשקל זוז אחד הוא ותרגום רבע שקל כסף זוזא חד דכספא וכבר ידעת שהשקל ארבעה דרכמין ולא ידעתי על מה סמך הרמב\"ם בפרק שלישי מהלכות חובל ומזיק ואחריו הריב\"ם באמרם שבליטרא שלשים וחמשה דינרים והלא משקל דינר וזוז כמעט אחד הם שמשקל שבעה דינרין כמשקל שמונה דרכמין וזה דעת ירושלמי בפי' ולא חשש לעשות הפרש בין דינרים לזוזים)</small>:",
            "<b><big>ליטור</big></b>   [פראפעסאר] (ירושלמי ברכות פ' מי שמתו) ואפי' ליטור יוצא ועורר עליה ללמוד תורה פירוש בלשון רומי לקטור מלמד:",
            "<b><big>לוטריא</big></b>   [וואש בעקען] (מדרש איכה פסקא טמאתה בשוליה) למטרונה שאמרה לה אוהבה עשו לי חמין ונטלה לוטריא של מלך פירוש בלשון יוני ספל ולכלי מיוחד לרחוץ בו ובעל הערוך גרס ברנטין עיין שם:",
            "<b><big>לטריס</big></b>   [דיא וואס היטען דעם קאפף טון דעם קייזער] (בפסקא וזאת הברכה) מהו וירגז המלך אמר ר' יצחק רמז לטירים ודקרו אותו <small>(א\"ב פי' בלשון רומיי עבדי המלך המלוים אותו בצאתו ובבאו חלוצים)</small>:",
            "<b><big>לטש</big></b>   [בעשפריצען] (פסחים מה) תפח תלטוש בצונן זו גמרא של רב האי גאון פירוש תפח כמו בשר שתפח מלשון לצבות בטן תרגום לאפחא מעין כלומר אם נשתנה כמו שדרך הבצק לתפוח תלטוש בו צונן ופירוש תלטוש תוריק בו מים פי' אחר אם מתנפחת היא בתוך התנור מכה בידו כשהיא שרויה על העוגה לפי שהעוגה כשמתנפחת עולה למעלה מן המצה ולידי חמץ לא באה לפי' חייבונו ללוטשה בצונן כדי להמעיט כח הנפיחה וחוזרת כמו שהיתה:",
            "<b><big>לטש</big></b>   [שערפען פאלירען] (כלים פרק י\"ד) מחוסר נטישא טהור פי' כמו לטש כל חרש נחשת וברזל וכתב ללטש איש את מחרשתו ותרגום לחרפא גבר ית פרשיה:",
            "<b><big>ליא</big></b>   כגני ליא כבר פירשנו בערך כגני:",
            "<b><big>ליל</big></b>   [נאהמע אינער ענגעל] (נדה טז) מלאך שממונה על ההריון לילה שמו נוטל את הטיפה ומעמידה לפני הקב\"ה ואומר לפניו רבונו של עולם טפה זו מה תהא גבור או חלש חכם או טיפש עני או עשיר אבל צדיק או רשע לא אמר וכו':",
            "<b><big>לילית</big></b>   [גייסטער] (ערובין ק) במתניתא תנא ומגדלת שיער כלילית פי' כמו אך שם הרגיעה לילית (נדה כד) אמר שמואל המפלת דמות לילית אמו טמאה ולד הוא אלא שיש לו כנפים:",
            "<b><big>לינא</big></b>   [ניכט איך] (בתלמוד ירושלמי) לית אנא לינן לית אנן:",
            "<b><big>לית</big></b>   [נישט דא] תרגום ואדם אין ואנש לית:",
            "<b><big>לית</big></b>   [לעווין] תרגום כאריה וכלביא כאריה וכליתא:",
            "<b><big>לך</big></b>   [געהען] (בספרא בצו וכל דם לא תאכלו) יכול אף דם מהלכי שתים וכו' (ביכורים פ' ב') ודם מהלכי שתים שוה לדם בהמה להכשיר את הזרעים פי' בני אדם שמהלכין על שני רגלים שאין לך בהמה שיש לה שתי רגלים <small>(א\"ב העיקר הלך)</small>:",
            "<b><big>לך</big></b>   [מיעען] (שבת קלג) התם לא בעי ליכא הכא בעי ליכא הכא נמי נעביד ולא לילך פירוש עירוב יין ושמן להוליך השמן בתוך היין על ידי ערבוב:",
            "<b><big>לכא</big></b>   [זיגעללאק] דבעי לדמיה ללכא כבר פירשנו בערך יניבא <small>(א\"ב פי' בלשון ישמעאל ורומי מין צבע אדום הגדל כמין שרף דבק במקנות המובא מארץ מזרח ובשרף הזה חותמים הכתבים)</small>:",
            "<b><big>לכלוך</big></b>   [פייכטיגקייט] (בויקרא רבה בסוף אחרי מות ובפסקא את קרבני לחמי) רבנן אמרי כל מה שהירדן מכניס לי\"ב חדש הוא עושה גמיאה אחת מאי טעמא כי יגיח ירדן אל פיהו ואין בהן אלא כדי לכלוך פה פירוש שריית פה. (בפסקא דויהי בשלח פרעה) ולא היה ריחן קשה מריח הזיעה א\"ל מתלככלין היו בראשי הבאר. וריח שלמותיך כריח לבנון (ב\"ר פ' ס\"ב) ויוסף אברהם ויונקתו לא תחדל זו ליכלוכית שלו (ובפ' ע\"ט) ויבא יעקב שלם תבא בכל' אלי קבר ר' יצחק אמר תבא ליכלוכית אלי קבר פירוש כולן ענין לחלוחית הן:",
            "<b><big>לכלוך</big></b>   [בעשמוצט] (מקואות פ\"ט) לכלוכי צואה שעל בשרו כדאמרי' היה מלוכלך בטיט ובצואה (ענין טנופת):",
            "<b><big>לכין</big></b>   אספר כבר פירשנו בערך אשפר:",
            "<b><big>לכיס</big></b>   [ווייס] (בב\"ר פ\"ז) ישרצו המים מביא שני דגים אחד חמר ואחד לכים כבר פירשנו בערך אספרון <small>(א\"ב לא הביאו בערך אספריון ולא מצאתיו במדרש אבל מצאתיהו בירושלמי (מסכת כלאים פרקא קמא) מייתי חוט וקטר באודנא דלכיסה ובאודניה דיריקא)</small>:",
            "<b><big>לכסן</big></b>   [שיעף] בסוף דמאי שתי שורות לוכסן בהשידה (כלים פי\"ח) גדר שתי שלחנות לוכסן גדר שתי כרעים טפח על טפח לוכסן פי' לוכסן הוא אלכסון ובלשון חכמים קרנזול גדר שני כרעים טפח על טפח לוכסן קיטע שני רגלים טפח על טפח בשוה או שמיעטם מטפח וקיטעם והניחם פחות מטפח <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דבר עקום וחז\"ל אמרו כן לקו העובר מזוית אל זוית שכנגדו)</small>:",
            "<b><big>לכתא</big></b>   [וואגע מיט דיא שניער] (שבת קב) לכתא ומתנא אוגדו ביד והוא פי' משקולת והחבל שלו. (פ\"א בערך בוכיאר אי נמי בליכאתא כבר פירשנו בערך חבר גואלקי):",
            "<b><big>לם</big></b>   [איינע מינצע] (ע\"ז לד) קוסטא דמורייסא בלומא קיסטא דחמרא בד' לומי פי' מטבע:",
            "<b><big>למד</big></b>   [לערנען] (שבת סג) הניחא למאן דאמר מופנה מצד א' למדין ואין משיבין וכו' (נדה כג) אמר שמואל משום ר' ישמעאל כל גזירה שוה שאינה מופנה כל עיקר אין למדין הימנה מופנה מצד אחד לרבי ישמעאל למדין ואין משיבין לרבנן למדין ומשיבין מופנה משני צדדין לדברי הכל למדין ואין משיבין פי' למדין ומשיבין למדין הימנה ואם יכולים לעשות עליה תיובתא עושה (סנהדרין טז) הלמדין לפני חכמים לוי מר' (מנחות פ) למדין בפני רבי וניתי לחם (סנהדרין נח) לימידי ערבי שביעית חטים יפות פירוש נוהגים ורגילים לומר ערבי שביעית חטים יפות לזורעם עקורי קטניות מהיות רעות פי' אם יעקור אדם מקצת מן הקטנית בתחילה וישליכם לאיבוד הנשארים לא יהו רעות. (בילמדנו בריש אמור אל הכהנים) למדנה בנותיכם נהי מה ראו הקינים והנהיות להנתן לנשים בשביל שהביאו מות לעולם:",
            "<b><big>למד</big></b>   [ברעט] (ברכות לח) כלימודין פטורה פירוש כגון עמודים ארוכים כדגרסינן (כלים פ\"ח) תנור שבא מחותך מבית האומן ועשה לו לימודין ויש מפרשים לימודין דתנור ענין שיפוץ <small>(א\"ב פירוש בלשון יון אות אחת עשר במספר האותיות וצורתה קוים שנים מחוברים בראשם והולכים ונפרדים ונרחקים עד סופם ועל שם צורה זו קראו למדים חז\"ל לנסרים או עצים מחוברים נוגעים בראשם להגן על דבר מה עשוים כמו אהל)</small>:",
            "<b><big>למד</big></b>   [נאך דענקען] (שבת קכה) צאו ולמדים פירש רבי חננאל זה שאמר רבי צאו ולמדו עשו להם לימודים יש מי שאומר עיינו בהן כלומר לימוד בענין בלא מעשה ויש אומר לימודים כגון זו ששנינו (מ\"ק יב) עושה לו לימודים בשביל שלא יחמיץ והן כסויין עצים ועליהן טיט צריכים מעשים (שבת נ) מני רבה בר הונא קמיה דרב חריות של דקל שגדרם לעצים ונסמך עליהם וכו' <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב תני רבה בר בר חנא קמיה דרב חריות של דקל שגדרם לעצים ונמלך עליהם לישיבה צריך לקשור)</small>:",
            "<b><big>למה</big></b>   [וואראם] (זבחים פח) א\"ר עניני בר ששון למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות וכו':",
            "<b><big>למה</big></b>   [וואצו] (בילמדנו) למה משה ואהרן אתם למה ודבריכם למה. [ב\"ר ב') והארץ היתה תהו ובהו זה אדם הראשון ללמה ולא כלום כי תהו המה תרגום למה. וילכו אחרי ההבל ויהבלו תרגום והיו ללמה במה נחשב הוא:",
            "<b><big>למן</big></b>   [שיפס בורטין] (עירובין מא) פעם אחת לא נכנסו ללמן עד שחשכה למן הוא נמל הוא מחוז <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חוף ים ומושב הספינות)</small>:",
            "<b><big>למס</big></b>   [הונט] (בשבת סג) שכן בלשון יוני קורין לכלב למס:",
            "<b><big>למען</big></b>   [וועגען ווייל] (ברכות ז) למען אדני למענך מיבעי ליה אלא למען אברהם שקראך אדון. (קדושין לט) בכיבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ובשלוח הקן הוא אומר למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות עלה לבירה שלח את האם ונטל את הבנים בחזרתו נפל ומת היכן טובו של זה והיכן אריכות ימיו אלא למען ייטב לך בעולם שכולו טוב והארכת ימים בעולם שכולו ארוך:",
            "<b><big>למפדס</big></b>   [לאמפע] (ירושלמי דיומא פ' אמר להם הממונה) תרגום עקילס לקבל נברשתא לקבל למפרס פי' בלשון יוני ורומי עששיות ונרות:",
            "<b><big>לן</big></b>   [איבערנעכטיגען] (ערובין פב) מקום לינה גורם (אבות פ\"ה יומא כא) צר לי המקום שאלין בירושלים פי' לא אמר אדם אין לי מקום ללון בירושלים שהמקום צר:",
            "<b><big>לנטית</big></b>   [ליינטוך] (שבת קמז) מסתפגין בלונטות אחת לונטית הוא אלנטות וכבר פירשתי במקומו <small>(א\"ב פי' לנטון בלשון רומי מטפחת)</small>:",
            "<b><big>לנך</big></b>   [לאנצע. שפיז] (גיטין סט) אמר שמואל האי מאן דמחו ליה בלונכי פרסאי. (סנהדרין יד ע\"ז ח) וקרטיסי' אמר לא זזו משם עד שנעצו בו ש' לונכיו' של ברזל (ב\"ב ע\"ד סנהדרין קי) שקל גבבא דעמרא ואמשיתיה במיא וכרכתיה עילוי לונכא. (ס\"א עילוי רומחא פי' לשון לע\"ז לנצ\"ר רומח) <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו כתוב לולניאות והוא טעות ופי' לונכי בלשון יוני רומח)</small>:",
            "<b><big>לסוטה</big></b>   [שלייער] (ירושלמי בפ' במה אשה) הרדידי' לסוטה כמה דתימא נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות:",
            "<b><big>לסטים</big></b>   [רובער] מזוין <small>(א\"ב תרגום ושאף צמים ויבוזון לסטין פי' בלשון יוני שודד ואורב בפרשת דרכים (ובירושלמי מסכת הוריות פרק כהן משוח) מיכן ואילך בליסטים היו נוטלים אותה פירוט בלשון יוני בגניבה וחטיפה)</small>:",
            "<b><big>לסת</big></b>   [קין באק]. (שבת קנב) והככבים אלו הלסתות. ויכה את מכיהו על הלחי תרגומו על ליסתיה:",
            "<b><big>לע</big></b>   [בעמידען] לו חכמו ישכילו זאת תרגום ירושלמי לעיין באורייתא. כי כל דרכיו משפט תרגום ירושלמי תלת שעי לעי באורייתא. (ב\"ר פ' יד) דאי לא לעי לא נגוס נתנני ה' בידי לא אוכל קום לעיין ביממא ובליליא ולא מטי. ואתה עיף ויגע תרגום לעיין ומשלהין. פרי אדמתך וכל יגיעך תרגום ירושלמי וכל לעותכון. (בויקרא רבה) ויצא בן אשה הוא מחי ליה כולי' יומא ואמר לעי טבות כלומר יגע בטוב במלאכה. ובכי ימוך אחיך פרשת אשרי משכיל לית את אזיל לעי ונגיס פירוש אין אתה הולך ומתייגע במלאכה ואוכל. נבל תבל תרגום ירושלמי מילעא תילעי. ועצביך בבית נכרי תרגום ולעותך מעייל לביתא דאחריני יגענו ולא הונח לנו תרגום לעינא ולא הוות נייחא לנא. נפש עמל עמלה לו תרגום נפשא דלעיא לעוותא תסובר:",
            "<b><big>לע</big></b>   [קינבאקען] (תרגום לחי חמור לועא דחמרא):",
            "<b><big>לעב</big></b>   [שפאטען] כלה לעג לי תרגום לעב. ולקלס כל היום וללעב כל יומא והיה לשחוק גם הוא כי ענבים בפיהם:",
            "<b><big>לעז</big></b>   [פרעמדע שפראכע] (מגילה יז) אבל קורין אותה ללועזות בלע\"ז כי תניא ההיא בלע\"ז יוונית <small>(א\"ב לשון מקרא הוא בית יעקב מעם לועז וענינו מי שאינו מדבר בלשון עברי)</small>:",
            "<b><big>לעז</big></b>   [שפאטען] (פסחים נא) ולעזה עליהם כל המדינה (פי' ענין רנון ולעג):",
            "<b><big>לעט</big></b>   [שטאפען]. (שבת קנה) אין ממרין את העגלים אבל מלעיטין (גמ') אמר רב יהודה המראה למקום שאינה יכול להחזיר הלעטה למקום שיכולה להחזיר:",
            "<b><big>לעט</big></b>   [ראבינער, צייחין] (ברכות נא) לע\"ט יפה רע\"ת קשה פי' לע\"ט לב עיין טחול פי' רמ\"ת ראש מעים תחתוניות:",
            "<b><big>לעין</big></b>   [איינע פפלאנצע]. (בריש כלאים) התרידין והלעינין פי' תרדין בלע\"ז בלי\"טי ובלשון ישמעאל אל מלק. לעינין אטריג\"פי בירושלמי המעויין:",
            "<b><big>לעס</big></b>   [עססען, קייען] (פסחים לט) לא ילעוס חטים (נדה סב) לעיסת גריסין של פול של עוקת נפש פי' כשילעוס אדם גריסין יפה יפה כשילעוס בהכנסת בית הבליעה שדומה לעוקה של בית הבד ולעוקת המים ומערה מים של אותן גריסין יפים להוציא הכתם <small>(א\"ב תרגום ובטלו הטוחנות יתבטלון שני פומך עד דלא יכלון למלעס)</small>:",
            "<b><big>לעס</big></b>   [בסשטעכונג] (בילמדנו בריש ואלה הדברים) היה אותו הנדון לפניו בר מן ארום הדין לעיסה דקומו עיניך ארים הדין זכותא דבין עיניך מזכירו השוחד והחמס שהיה נותן:",
            "<b><big>לף</big></b>   [איינוויקלען] (שבת סו) לפופי ינוקי בשבתא שפיר דמי פי' תינוק מבן חדש ועד בן שנה אמו מרחצתו בחמין וסכתו בשמן ומולחתו בהדס יבש שחוק ומלפפתו בפסיקיא מכריסו ועד רגליו וזהו לפופי ינוקא שמחברין איבריו כמו ויחבר דתרגומו ולפיף ועיקר זו המימרא דר' יוחנן (שם קלט) והחתל לא חתלת מיכן שמלפפין את הוולד בשבת. עוללי טפוחים תרגום עולימא רגיניא דהוו מתלפפין בסדינין דמילתי אשר טיפחתי וריביתי תרגום דלפפית בסדינין ודרביתי בתפנוקי מלכין. (ב\"ב ד) אתי חבריה לייף ביה. ליפופא מידע ידיע (ב\"מ עד) בגמ' פוסק עמו והוא מחוסר לפופי ויבושי. (שם ק) כדאמר רב פפא בדיילפי הכא נמי בדיילפי פי' מחוברין כמו על שני קצותיו חובר תרגום מלפף:",
            "<b><big>לף</big></b>   [גיוואנהנט] (כתובות סב) אבל הא דתנן בה היינו דאמרי אינשי דמלפא תכלי לא בהתא (פי' למד):",
            "<b><big>לפדא</big></b>   [פייגען קאך, טאפ] (שבת לז) לפדר דייסא ותמרי מצטמק ורע להן. פי' תבשיל של תאנים (ב\"מ פד) עבדו ליה שיתין מיני לפידא (נדרים מט) מאי בלופסין מיני תאנין דעבדין מנהון לפדי. ההוא גברא דיהב עבידא לחבריה לאגמוריה אלפא מיני לפדי <small>(א\"ב תרגום ובשצו בפרור מבשלין יתיה בלפדיא פי' בלשון יוני פרור ומרחשת)</small>:",
            "<b><big>לפד</big></b>   [פאקעל] (כלים פרק שני) הלפוד טמא. פ\"א הלפיד פירוש אבוקה כדכתיב ויחזיקו ביד שמאלם בלפידים פי' הלפידים מנהג בארץ ישמעאל שמוליכין הכלה מבית אביה לבית בעלה קודם הכנסתה לחופה מוליכין לפניה כעשר קונדסין של עץ ובראש הקונדס כעין קערה של נחשת ובתוכה חתיכת בגד ושמן ועיטרן ומדליקין אותן ומאירין לפניה ועוד לפני שומר העיר מוליכין מהן לפניהן:",
            "<b><big>לפד</big></b>   [אויף קלעהרער] (בב\"ר בריש ואלה תולדות נח) לפיד בוז אמר רבי אבא אמר הקב\"ה כרוז אחד עמד לי בדור המבול זה נח תמן אמרי כריז ליה לפד ליה:",
            "<b><big>לפי</big></b>   [דארום, ווייל] (שבת כא) מה טעם אין מדליקין לפי שאין מדליקין. (גיטין ס) א\"ל אין כותבין ומה טעם לפי שאין כותבין פי' בעא מיניה טעם ולא נתן לו אלא אמר לו כי אין כותבין כלומר קבלה היה לבני אדם לכתוב הכי:",
            "<b><big>לפי</big></b>   [אינטער צונדען] תרגום ירושלמי ובער עליה הכהן עצים וילפי עליה כהנא אעין:",
            "<b><big>לפלוף</big></b>   [אויגען קאטה] (מקואות פ\"ט) לפלוף שבעין וגלד המכה (נדה סז) אמר מר עוקבא לפלוף שבעין לח אינו חוצץ יבש חוצץ פי' צואת העין:",
            "<b><big>לפן</big></b>   [אויגען טריפונג] (בכורות מה) תנא הזיזור והלופין והתימין לופין דנפישי זיפיה פי' שריסי עיניו גדולות <small>(א\"ב פי' בלשון רומי בעל חולי עינים שהם מלאים ליחות וריר טב ומזאת מלה נגזר לפלוף שבעין בכפל האותיות על דרך הרהור דקדוק)</small>:",
            "<b><big>לפסן</big></b>   [איין ארט קרויט] (בריש כלאים) החרדל והלפסן פי' עשב הוא ונקרא בלשון ישמעאל לכסאן ובלע\"ז מרובי\"ו וסבירא לן זה שכתוב (עוקצים פ\"ג) רבי יוסי אומר חוץ מן הבולובסין לפסן הוא כמו זה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין כרוב מדברי אשר עלהו כמו עלים של לפוס ונאכל מבושל אבל בולבוסין הוא מין אחר כמו שפירשתי)</small>:",
            "<b><big>לפס</big></b>   [קעססעל] (בסוף פיאה יד) שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו פי' כשיש לבעל הבית ירק מועט מתקנו ומעשרו מן האילפס לפיכך נאמן העני כשיש לו ירק מועט מבושל לומר של מעשר עני הוא. (חולין פד) עשרה מנה יקח לפסו ליטרא דגים פי' אילפס (עדיות פ\"ב) ועל לפסין עירניות שהן טהורות באהל המת כבר פירשנו בערך אילפס <small>(א\"ב פי' בלשון יוני סיר וקדרה ומחבת)</small>:",
            "<b><big>ליפס</big></b>   [שטייער] (שמות רבה פ' החדש הזה לכם) משל לדוכוס שזרקו לו הגליונות פורפירה מה עושה פונה ליפס ושורף את הבשר פי' בלשון יוני מלקוח:",
            "<b><big>לופר</big></b>   [געריכטס דינער] (במדבר רבה פרשת איש או אשה כי יפליא) בא הלופר ותפשם ומסרם למלכות עיין ערך ארכי ליפורין:",
            "<b><big>לפת</big></b>   [ריבען] (כלאים פ\"א שבת נא) הטומן לפת וצנון תחת הגפן אם היו מקצת עליו מגולין פי' רב האי טעות הוא זה שאם האימהות טמונין והעלין מגולין הרי זו זריעה מעולה אלא דוקא אם היו מקצתן מגולין אינו חושש משום כלאים דלאו ירק באילן נינהו ולא משום שביעית דלאו זריעה נינהו ולאו משום מעשר דאי איכא התם דראשי לפתות ולא מצטרפי הני לתייבינהו להנך במעשר ונוטלין בשבת נמצא תיובתא דשמואל ורב הונא דלא קאמצריך למשלפינן ומדמצינן במחט (כלים פ' ט) ותן תתיכה של לפת ושל גמי פירוש אם נפלו במים טמאים ושתו ואח\"כ נפלו לתנור הלפתן והמקבן ושראשו שקוע. (בכורות מג) לפתן דדמיא רישיה לגרגלידא דליפתא פירוש שראשו דומה ללפת שרחב למעלה מכל צדדיו:",
            "<b><big>לפתא</big></b>   [צוזאמען, פואגונג] (ב\"ב ה) ומודה רב הונא בלופתא ובקרן זויות ומודה רב נחמן באפריזא ובבקעתא דכשורי פי' רבינו חננאל לופתא כגון שלא בנה כותל כנגד כותל המחיצה אלא היה לו כותל בנוי קודם לכן ועכשיו חיבר אליו והאריכו כנגד כותל המחיצה או שעשה לו קרן זויות או שהיה קטן והרחיבו בקרנות דבהני כולהי אינו חייב אלא כשיעור שסמך ומודה רב נחמן שאפילו לא בנה עכשיו כותל אלא היה לו כותל כנגד זה הכותל של מחיצה ועמד עכשיו ועשה על אותו הכותל הישן שהיה לו בחצרו אפריזא שהן קרשים מוכנים לתת עליהם קורות התיקרה או קבעתא דכשורי שהן כמו חלונות להכניס בהן ראשי הקורות נתברר שבדעתו לתת התיקרה על זה הכותל ועל הכותל של מחיצה וחייב לתת חצי הוצאת כותל של מחיצה ואע\"פ שאינו כנגד כל הכותל ואפילו לא בנה כותל כנגדו אלא היה לו כותל בחצירו ועשה בו עכשיו אפריזא או קבעתא דכשירי חייב בכל. פי' אחר ומודה רב הונא בלופתא שאם ליפף סיד באותו חצי כותל שבנה וסדו בסיד מצידו שאין בדעתו להשלימו או עשה קרן זויות כגון שהכותל שבנה היה מצד מערב כנגד כותל חצר שבמזרח שבינו לבין חבירו הזה חצי כותל מצד מערב שבנה הוא בראשו מצידו בצפון בנה בנין אחד או מעט או הרבה גלי דעתיה דשוב לא ישלימו ולמאי דלא סמך לא סמך ומודה רב נחמן באפריזא כגון גידודי שעושין לכותל כשרוצין להוסיף עליו ובבקעתא דכשורי עשה לכותל מערבי שבנה מקום לשום שם קורה אחת או שתים בצידו של כותל שילך כנגד כל הכותל שבין שתיהם ובראש אחד של קורה ישים סמוכות גלי דעתיה שיקרה בין כותל המחיצה לכותל שעשה והקורה שהולכת בצד מערבי:",
            "<b><big>לפתן</big></b>   [צושפייז] (סוכה ו) דתנן (חולין עא נגעים פי\"ג) מיסב ואוכלה בלפתן לפתן כבר פי' בערך בשש. שמענו אלו השיעורין לחומרא נאמרו פת חטין יותר נאכל בזריזות מפת שעורין ואם הוא מיסב כהוגן יותר אוכל בזריזות ממי שאינו מיסב וכן מי שיש לו לפתן ממי שאין לו לפתן <small>(א\"ב פי' אלפתון בלשון יוני מעשה קדרה נעשה עם קמח עב מעורב ביין או בדבש או במין אחר וחז\"ל אמרו כן לכל מעשה קדרה)</small>:",
            "<b><big>לץ</big></b>   [שפעטער] (ב\"ר פ' לח) ר' יהודה אומר התכנסו כל אומות העולם לידע איזו בקעה מחזקת להם ובסוף מצאו א\"ר נחמיה וימצאו בקעה. אם ללצים הוא יליץ (יומא לג) בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו שנאמר אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן. (ע\"ז יא) כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם:",
            "<b><big>לץ</big></b>   [לעהרשפרויך] להבין משל ומליצה:",
            "<b><big>לצוי</big></b>   [שיף]. בירניות כבר פירשנו בערך טפף:",
            "<b><big>לק</big></b>   [ווייך, דין] (יבמות פ) ר\"א אומר כל שאין לו זקן ושערו לקוי ובשרו מחליק פי' שערו רך ובשרו חלק יתר משאר בני אדם. (נגעים פ\"י) ושער דק לקוי קצר (שבת כח) ושלקה ביד כהן פי' כגון בהחזיק בעור לבודקו ועודנו לקה בצרעת לאלתר <small>(א\"ב תרגום ויכו שוטרי ישראל ולקו סרכי)</small>:",
            "<b><big>לק</big></b>   [לעקען] (בילמדנו בריש אחרי מות) אמר הקב\"ה לגדעון בשש מאות המלקקים בידם אושיע אתכם שאותם שכרעו על ברכיהם לשתות היו עובדים לבבואה:",
            "<b><big>לקט</big></b>   [זאממלען. קלויבען]. למוללן וללוקטן פי' אינו תופר כדרכו אלא כאדם המלקט מכאן ומכאן ואינו מלקט כסדר שספק לקט לקט כבר פירשנו בערך חר (ב\"מ עב) עד שיצא השער ללקוט ולמכור פי' עני המלקט לקט שכחה ופיאה נקרא לקוט כלומר לא חרש ולא זרע ולא קצר וכי לא זכה בפירות הללו שבידו אלא בלקיטה בלבד (כתובות נד) אמר רבי חייא בר אבין וחילופה בלקוט פי' חכירו ולקיטו אם הלבישו בגדים כשיצא ופשטו אותו ואח\"כ יצא (חולין עז) א\"ל רבינא לרבא מתלקט מהו פי' כגון שהיה הבשר מפוזר מעט הנה ומעט הנה אם תקבצנו יהיה הרבה <small>(א\"ב תרגום חוטבי עצים לקטי אעין)</small>:",
            "<b><big>לקט</big></b>   [פעדער] מראתו בנוצתה (תרגום ירושלמי ונפקקה בלקטה):",
            "<b><big>לוקטא</big></b>   [קליין. וועניג] (מדרש איכה פסקא העיר רבתי עם) לא יהבת לי לוקטא כן כתוב בגרסאות אבל בעל הערוך גרס קטלפתא ויפה גרס עיין שם:",
            "<b><big>לקטיות</big></b>   [זוממער וואהנונג] (מעשרות פ\"ג ובסוף אהלות לו) הצריפין והבורגנית והלקטיות ספר אחר והאלקטיות וכבר פירשנו בערך א':",
            "<b><big>לוקוטננטיס</big></b>   [וויצע שטאטהאלטער] (מדרש תהלים מזמור הללויה שירו לה' שיר חדש) דוכוס יש לו לוקוטננטיס פי' בלשון רומי הוא המשנה אשר הדוכוס נשען על ידו ולפי דעתו מלה זאת אינה מדברי המדרש אבל אחד מהסופרים הוסיפה לפרש מלת אפרכוס כי מלה זו חדשה היא ואינה נמצאת בלשון הקדמונים:",
            "<b><big>לקטיקא</big></b>   [איין וואגען אהנע רעדר] (מדרש ילקוט פ' שש שנים יעבד) ולא יטלו לו בפוריון ולא מכסא ולא בלקטיקא פי' בלשון רומי מין עגלה בלי אופנים:",
            "<b><big>לקן</big></b>   [בעקען] (שבת יח) שדי להו ללקונא דמיא (ב\"ר פ' יג) ואדם אין מימי אוקינוס מה הן אמר לו מים בולעין אמר לו וחזון לי מלא ליקונין מיא מלא הספל מים תרגום לקונא <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ספל)</small>:",
            "<b><big>לקן</big></b>   [אין קליינע מינצע] (ירושלמי דמעשר שני פ' המוליך פירות) היך עבדא דינרא הכא בתרין אלפין ובארבאל בתרין אלפין ולקן פירוש המפרש מין מטבע קטן: לתני ובטני שריין כבר פירשנו בערך בטן:",
            "<b><big>לקוס</big></b>   [וואלף] ליקוס עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל פי' זאב לשון יון ליקוס:",
            "<b><big>לקש</big></b>   [שפעט] (סנהדרין יח) אי בכיר ולקיש כחדא יינץ דין הוא אדר <small>(א\"ב לשון מקרא זה יורה ומלקוש)</small>:",
            "<b><big>לורטיא</big></b>   [באד וואנע] (מדרש איכה פסקא טומאתה בשוליה) ונטלה לורטיא של מלך ועשה לו חמין בעל הערוך גרס ברנטיא ואני אומר שהגרסא תהיה לוטריא פי' בלשון יוני כלי מיוחד לרחוץ הגוף סף עיין ערך לטריא:",
            "<b><big>לש</big></b>   [קנעטען] (שבת עג) הלש והאופה.",
            "<b><big>לשכת</big></b>   [נעבען ציממער] (תמיד כט) ואחד לשכת החותמות פי' הרוצה להקריב נסך נותן דמיו לכהן שהוא ממונה על החותמות ונותן לו החותם ומוליכו לממונה על היין ונותן לו החותם והוא נותן לו צרכו מן היין:",
            "<b><big>לשלשת</big></b>   [הינער קאטה] (זבחים צד) ועור בר כיבוס הוא והתנן (שבת קמב) היתה עליו לשלשת מקנחה בסמרטוט פי' צואת תרנגולין:",
            "<b><big>לשם</big></b>   [שטאדט נאמע] (מגילה ו בכורות נה) ויקראו ללשם דן בשם דן אביהם אמר רבי יצחק לשם זה פמיאס:",
            "<b><big>לשון</big></b>   [צונג. שפראכע] (שבת טו) אידך דתאני בריש עדיות הלל אמר מלא הין מים שאובין פוסלין את המקוה שחייב אדם לומר בשם רבו פי' לא אמר שיעור קבין ולא אמר שיעור לוגין אלא מלא הין מים כמו שהתורה משערת בהין וחצי הין ורבו היינו משה רבינו ע\"ה. פ\"א כמו שקיבל מרבו ממש (ע\"ז טז בגמרא) ויום גנוסיא הנה קטן נתתיך בגוים שאין מעמידין מלך בן מלך בזוי אתה מאד שאין להם לא כתב ולא לשון (גיטין פ בגמ') כתב לשם מלכות שאינה הוגנת מאי מלכות שאינה הוגנת זו שאין להם לא כתב ולא לשון. פי' היאך מלכות רומי מלכות שאינה הוגנת ואין להם כתב והלא אמר זו מלכות רומי שטבעה יצאת בכל העולם כולו וחזינן דאית ליה שני כתיבות הכי מסתבר דמלכות רומי נתחלקה לשני מלכיות אחת גדולה וטיבע' יוצאה בכל העולם כולו ויש לה כתב והיא הוגנת ואחת קטנה נקראין אלבני\"זי ואינה הוגנת ואין לה כתב וגזרה הגדולה שיכתבו רבנן הגט לשמה ומשום שלומה תקנו מלכות בגיטין וגזרו שלא לכתוב הגט לשום שאינה הוגנת שמולכת עמה ביחד ולא לשום מלכות מדי ומלכות יון ולא לבנין הבית ולא לחרבנו כדמפרש טעמא (בכורות מ) ושנטל רוב המדבר של לשונו פי' היינו רוב הלשון שנפרד מן החיך התחתון שיכול לכפוף למעלה (קדושין כט) ר' אומר רוב המדבר שבלשונו (חולין קלז) רבי דוסא מתני ליה לבריה רחילין א\"ל אתנייה רחילות א\"ל כדכתיב רחלים מאתים אמר לו לשון תורה לעצמו ולשון חכמים לעצמו (ערכין טז) במערבא אמרי לישן תליתאי קטל תליתאי הורג למספרו ולמקבלו ולמספרין עליו היכי דמי לישנא בישא וכו' (בויקרא רבה בריש אמור אל הכהנים) למה נקרא שמו שלישי וכו' עד בימי שאול הרג וכו'. (בירושלמי בפ\"ק דפיאה ובפסיקתא דפרה) אשכבה לוהטים זה דואג ואחיתופל שהיו להוטים אחר לשון הרע וכו' (נדה סא) האי לישנא בישא אע\"ג דלקבולי לא ליבעי למיאש ליה ליבעי בעלי חצים לא תלך רכיל תרגום ירושלמי לישן תליתאי:",
            "<b><big>לשון</big></b>   [בינדעל] (ב\"מ כא) ואניצי פשתן ולשונות של ארגמן (ב\"ב יט) וכי דרכן של בני אדם להטמין בלשונות של ארגמן דתניא (שבת מט) טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין אגודות של צמר הטווי והצבוע. (עירובין צו) המוציא תכלת בשוק לשונות פסולה חוטין כשירין מאי שנא לשונות דפסולה דאמרינן אדעתא דגלימא צבעינהו:",
            "<b><big>לתא</big></b>   [גליק] (ב\"מ קו) אמר ליה משום לתך הוא ואמאי הכא נמי נימא אי משום לתאי הוא <small>(א\"ב פירש\"י בשביל מזלי)</small>:",
            "<b><big>לתך</big></b>   [איין מאס] (שבועות מא) כור תבואה לי בידך אין לך בידי אלא לתך קטנית פטור (ב\"מ קד) בית כור אני מוכר לך אע\"פ שאינו אלא לתך הגיעו פי' הוא חצי כור וזהו חמשה עשר סאין והוא חמש איפות <small>(א\"ב לשון מקרא זה ולתך שעורים)</small>:",
            "<b><big>לתת</big></b>   [איין ווייקען] (פסחים ל\"ו) אי הכי מילתא נמי לתות פי' לשון שרייה:",
            "<b>נשלם ערך למד</b>"
        ],
        "Letter Mem": [
            "<b>אות המם</b>",
            "<b><big>מא</big></b>   [וואס] תרגו' של מה זאת עשיתם מא דא עבדתון למא תרגו' של למה ובלשון (גמ') מאי פי' למה מהו פי' מה הוא מאים בתרגום כמו מה אם מדין כמו מה דין:",
            "<b><big>מאד</big></b>   [פערמעגען] (ברכות סא) בכל מאודך בכל ממונך. ד\"א בכל מאודך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו מאד מאד:",
            "<b><big>מאה</big></b>   [הונדרט] (ברכות ס) מאה ברכות חייב אדם נברך בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה. וי\"א שכל הפסוק הזה עולה למנין מאה אותיות. בפסוק ותאמר ציון ומצאוהו רעות רבות וצרות אלו מאה חסר ב' קללות שבתורה. רמ\"ח איברים שבאדם מפורשים (בראש אהלות) רמ\"ח תיבות יש בקריאת שמע משמרות רמ\"ח אברים שבאדם. (בילמדנו פ' כי אם שמר תשמרון):",
            "<b><big>מאכלת</big></b>   [עססען, אינסטערמענט] (ב\"ר פ' כ\"ז) למה נקרא שמה מאכלת שמכשרת את האוכל ורבנן אמרי כל אכילות שישראל אוכלין בעולם הזה אוכלין בזכות אותה המאכלת:",
            "<b><big>מאכולת</big></b>   [לויז] (נדה יד) נחוש דלמא דם מאכולת הוא פי' דם כינה:",
            "<b><big>מאים</big></b>   [פולייכט] תרגום אולי אבנה מאים אתבני.",
            "<b><big>מאס</big></b>   [פעראכטען] (מדרש איכה) סחי ומאוס מאסיא פסיליא פי' בלשון יוני תועבה ופי' פסילי דבר בזו קטן ושפל:",
            "<b><big>מארת</big></b>   [לייכטען] (במגילת איכה על אלה) ברביעי היו מתענין על התינוקות שלא תעלה אסכרה בפיהן. יהי מאורות מארת כתיב (בפסוק דהחדש) לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד שנאמר יהי מאורות מארת כתיב:",
            "<b><big>מארופות</big></b>   [לאפוטע] (שביעית פ\"ח) ב\"ש אומר עוקרין אותה במארופות של עץ הן כעין מרא של עץ:",
            "<b><big>מבגאי</big></b>   [אקער מאן] (ב\"ר פ' וישמעו אל חמור שכם) נסיב ומבגאי קטע. (מכות יא) כלומר בשביל שכם שבקש לישא דינה העיר כולה נמולים. מבגאי מלשון בגא כלומר עובדי אדמה כמשל כן זה הדבר כלומר זה הרג וכהן גדול מתחייב:",
            "<b><big>מבגאי</big></b>   [איין נאמע]. (ערובין סד) מבגאי קח גלוסקין הללו ובראש תוספתא בפסחים שם אדם:",
            "<b><big>מבוי</big></b>   [פארטעאלע] (שם ב) מבוי שהוא גבוה פי' מקום שנכנסין ממנו לחצירות ולבתים:",
            "<b><big>מבל</big></b>   [פערשטוממעלטער דער געפיהרט ווערען מוס] (טהרות פ\"ז) אפי' מובל ואפי' כפות פי' גידם <small>(א\"ב פי' מי שאינו יכול לילך ברגליו ואחרים מובילים אותו)</small>:",
            "<b><big>מבל</big></b>   [לאכט] (ב\"ר פ' פ\"א) הוה חד מנהון עליל טעין מובלתיה פי' טעון משאו:",
            "<b><big>מבן</big></b>   [בעזעם] (ב\"ר פ' ויקן את חלקת) אשאיל לי מבאניך אשאיל לי מטאטיך וטאטיתיה במטאטי השמד תרגומו ואהממינה כמה דמהממין במבינה.",
            "<b><big>מבססין</big></b>   כבר פי' בערך אלכסון <small>(א\"ב לא דקדק בעל הערוך כי משפט מלה מוכססין באות כף עיין למטה וגם לא תתכן גרסת אלכסון כי אם אלכסין ראה שם)</small>:",
            "<b><big>מברכתא</big></b>   [דארפס נאמע] (עירובין מז) הנהו דיכרו דאתו למברכתא פירוש שם כפר (שם סא):",
            "<b><big>מבת</big></b>   [גענוא] בסיפרא בסוף פ' נגעים (נגעים פ\"ו) א\"ר שמעון אימתי בזמן שהיא כעדשה מובת פי' כעדשה מכוונת <small>(א\"ב מובאת כתוב)</small>.",
            "<b><big>מג</big></b>   [אויף לעזען]. (ב\"ר בפ' ושמתי את זרעך כעפר הארץ) מה עפר עשוי דיש כך בניך עשויין דיש לעובדי כוכבים הה\"ד ושמתיה ביד מוגיך אלו דממגיק מחתך אע\"פ לטובתך משקשקין ליך מן חוביך כמה דתימא כרביבים תתמוגגנה.",
            "<b><big>מגב</big></b>   [האנדשוהא] (בסוף טבול יום) המעדר והמזרה והמגיב כן מסרק של ראש שניטלה אחת משוניה פי' מגיב כלי עור שלובש אדם על ידו. (פ\"א) כלי שדומה ליד של אדם ויש לו אצבעות והוא לנגב בו תבואה המחולחלת והמזרה עור דומה ליד אדם ויש לו אצבעות כדכתיב ברחת ובמזרה ונקרא על שם זריית החטים:",
            "<b><big>מגביא</big></b>   [איין ארט פרוכט] (שבת קי) מיתקל זוזא מגביא גילאי\"מ בלע\"ז אלומ\"י והוא אלשב <small>(א\"ב פי' הרמב\"ם בהלכות תכלת תבן מענין לגבבא גילי (א\"ה והוא ת\"א של לקשש קש ושגגה היא ושם פי' שבלילתא מענין שבלול והוא תלתן)</small>:",
            "<b><big>מגביתא</big></b>   [אום שטורץ] והמכשלה הזאת תרגומו ומגביתא.",
            "<b><big>מגג</big></b>   [שילף]. (פרה פ\"ג) כפתוה בחבל של מגג. (עירובין נה) אין מודדין בחבל של מגג ושל נצרים ושל פשתן של מנג לפרה דתנן כפתוה בחבל המגג פי' מין גומא הוא ועושין ממנו חבל דומה לגמי והשיפה וחלפה.",
            "<b><big>מגג</big></b>   [מאשינען]. (פסחים קז) לוי סדר ליה לרבי שיכרא בר תליסר מגגי. ס\"א מגגאי פירוש בתשובות במקומות כך עושין שכר יש להן שלשה גיגיות ביום אחד נותנין באחת תמרים וכשות ומים ולמחר נותנין תמרים וכשות בגיגית אחרת ומטילין אותן המים שהטילו בגיגית ראשונה ביום ראשון עליהם ונותנין על הראשונה מים אחרים יום שלישי נותנין תמרים וכשות בגיגית שלשה ומטילין אותן מים שהטילו שני פעמים בגיגית ג' ובר י\"ג מגגי שכר שמוטל י\"ג פעמים מגיגית לגיגית. פ\"א שכר מסונן בי\"ג מסננות כלומר הורק מכלי אל כלי <small>(א\"ב מגני כתוב)</small>.",
            "<b><big>מגד</big></b>   [פרוכט] (שבת קכז) של כל מיני מגדים פי' מיני פירות.",
            "<b><big>מגד</big></b>   [וואנדהאקע] (פסחים כו. ב\"מ ל) מצא כסות לא ישטחנה לא על גבי מטה ולא על גבי מגוד לצורכו פירוש דבר שמזומן לשטוח עליו כלי כביסה. (פ\"א גודא ממש).",
            "<b><big>מגדל</big></b>   [טאהרם] (שבת קו ביצה כד) הצד צפור למגדל פירוש מגדל זה של עץ הוא והוא ככלוב גדול אם פתח שער המגדל ועשה תחבולות להיכנס שם צפור וסגרו חייב (חגיגה טו סנהדרין צא) בעיי בעיין דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר פירוש משנה ידועה היא (פ\"ד אהלות) מגדל שהוא עומד באויר ופי' תיבה ארוכה כמגדל תלויה בחבליה. (פ\"א ראשו של למד כלומר עליון של למד למה גבוה מכל האותיות):",
            "<b><big>מגדל</big></b>   [אייינע שטאדט] (פ\"ז שקלים) בהמה שנמצאת בירושלם ועד מגדל עדר:",
            "<b><big>מגזיין</big></b>   [איין שפיעל אינסטרעמענט] (ירושלמי בבמה אשה) וחניתותיהם למזמרות למגזיין <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי מין כלי זמר ואומרים שצורתו מרובעת ויש לו שני יתרים)</small>:",
            "<b><big>מגל</big></b>   [סערב] (כלים פ\"י) מגל יד ומגל קציר (גמ') בשלמא מגל יד וכו'. (ביצה לא) אין מבקעין לא במגל ולא במגירה. (מ\"ק יא) הא במעגלי הא בחציצי פי' מגל יד עשוי לשבר עצמות ועצים והוא חלק מגל קציר עשוי שינים שינים ומגל דמשקין הוא מגל קציר שעשוי כמסר כדכתיב אם יתגדל המשור:",
            "<b><big>מגל</big></b>   [אייטער] (יבמות מז) ונפק מיניה מוגלא (חולין מח שם נו) אי מליא מוגלא טריפה פירוש ליחה סרוחה:",
            "<b><big>מגל</big></b>   [ראללע] (שבת צז) מצאתי מגלת סתרים פי' מגלה שיש בה הלכות פסוקות כעין ספר הלכות שאין בתלמוד שמצוי אצל כל אדם. (מגילה ה) מגלה בזמנה ביחיד כלומר בי\"ד קורין אותה אפילו ביחיד שלא בזמנה שמקדימין ליום הכניסה אין קורין אותה אלא ביו\"ד פי' ר\"ח הילכתא כרב דהא רבי יוחנן אמר (שם יט) בפ' הקורא במגלה הכתובה בין הכתובים לא יצא לא אמרו אלא בציבור לאו מכלל דסבירא ליה שקורין אותה ביחיד ואע\"ג דחש ליה רב להא דרב אסי קיימא לן הלכתא כרב. רב צמח גאון כתב בשליח צבור הקורא את המגלה שקורא וכורך כספר תורה לא חזא לנא:",
            "<b><big>מגלב</big></b>   [צוים] (ב\"ר פ' מ\"א וינגע ה' את פרעה ובפ' נ\"ג ויקח אבימלך) היה מלאך עומד ומגלב בידו. (בויקרא רבה פ' אמור אל הכהנים) חמתיה דדיין הדיין במרזובות ובמגלובין (בילמדנו ויהי חשך) חמשין מגלבין שוט לסוס ומסג לחמור תרגומו שוטא לסוסיא ומגלבא לחמרא:",
            "<b><big>מגלון</big></b>   [גרויס] (פסחים מח) קבא מגלונאה לפסחא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני גדולה ובנוסחאות כתוב מלוגנאה ופירש\"י שם מקום)</small>:",
            "<b><big>מגלס</big></b>   [שלאס] והפותות לדלתות תרגומו ומוגלסי' <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מנעול ומסגר הדלת וברית ברזל להסגירה)</small>:",
            "<b><big>מגמגם</big></b>   [שטאממלען] (מגילה לא) מגמגם וקרא בארורי <small>(א\"ב פי' בלשון ישמעאל מי שאינו מבטא המלה בפעם אחד אלא הוא עמוס בלשונו ואולי נאמר כן מאות גמא יונית כי העלגים חוזרים ואומרים אות גמל פעם אחר פעם עיין ערך גמגם)</small>:",
            "<b><big>מגמר</big></b>   [רויך ווערק] (ברכות מב) והוא אומר על המגמר פי' מיני ריחנים שמעשנין בהם הבית וי\"מ מחתה והוא כלי שנותנין עליו גחלים ונותנים עליו בשמים ובלשון ישמעאל מחתה מגמרה על שם גחלים ושמם אלגמר ובלשון תרגום גומרין וגמר העיקר עיין שם:",
            "<b><big>מגן</big></b>   [אומזאנסט] תרגום ועבדתני חנם ותפלחני מגן וכן בלשון ישמעאל:",
            "<b><big>מגן</big></b>   [איין ארט שטרויא] בר תליסר מגני בעל הערוך גרס מגגי ע\"ש:",
            "<b><big>מגניה</big></b>   [ארטס נאהמע] (כלאים פרק ה') והעלהו משם לבית מגניא פירוש שם מקום:",
            "<b><big>מגנון</big></b>   [בעטריגערייא] (ב\"ר פ' מ\"ד) אשר מגן צריך שהיפך מגנון שלך על צריך. ר' יודן אמר כמה מגניות עשיתי להביאן תחת ידיך (ובפ' פ\"ט) קצף פרעה מגנון עשו לו לחנקן. ס\"א מנגנון ומפורש למטה בערך מנגנון <small>(א\"ב פי' בלשון יוני תחבולה ומלאכת ערמנות ומגנון ומנגנון מלה אחת היא כמו שיודעים הבקיאים בלשון יוני)</small>:",
            "<b><big>מגס</big></b>   [שיססעל] (פסחים סד יומא סז) נתנן במגס והקטירן על גבי המזבח (כלים פי\"ג) רבי יהודה אומר אף המגס וקוד הבבלי תרגום קערה מגוסתא <small>(א\"ב וכן פי' מלה זו בלשון יוני ורומי קער')</small>:",
            "<b><big>מגס</big></b>   [איין פארים אויסטייג] כפתותי לחם תרגום מגוסין דלחם <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פרור לחם הן יבש הן במעשה קדדה)</small>:",
            "<b><big>מגסטרון</big></b>   [מיינסטער, הערר]. האחשדרפנים והפחות תרגום מגוסטרני ורבראניא. ס\"א מכיצטרכי <small>(א\"ב פי' בלשון רומי פקיד שר וראש)</small> (מדרש שמות רבה פ' ואלה המשפטים) קרב קיסים למגסטר (ובמדרש ויקרא רבה פ' והבאתם את עומר ראשית קצירכם) מגיסטר פלטין ראש על היכל של מלך ובנוסחאות כתוב ומסטרני ורברביא והוא טעות:",
            "<b><big>מגסת</big></b>   [נאמע] (יבמות עט) העיד רבי יהושע בן בתירה על בן מגוסת שהיה בירושלם אדם סריס:",
            "<b><big>מגסתא</big></b>   [דיא גרוסע מאגאנאטין] (ב\"ק קיד) לא אמרן אלא בדינא דמגוסתא (ב\"מ ל) אי זו אבידה אטו דינא דמגוסטא פירו' דין של כותים של הדיוטות שדנין בגסות כדאמרינן בגמרא (ב\"ק קט\"ז) נטלו מוכסין לא שנו אלא בלסטי' גוי דדייני בגיתי פי' כותים שדנין בשמא ובשחד ובאונס ובגאוה ולא מיאש אבל בלסטים ישראל כיון דכי מייתי ליה לבית דין אומר בית דין מי יימר דהאי לסטים הוא ומי יאמר שזה חמורך איושי מיאש דאמר מי יימר דמחייבי ליה ביה דינא וכיון דמיאש מותר ליקח מליסטים גוים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני גדולים וראשי העם וחז\"ל קראו כן לדייני האומות והרומים אומרים להם מגיסתרת ובב\"מ מגוזתא כתוב)</small>:",
            "<b><big>מגפיים</big></b>   [אייזערנע זאקען] (שבת ס) לא בקסדה ולא במגפיים. גמרא אמר רבה בר בר חנה פיזמקי פירוש רב שר שלום מסאני דליבדא דנמטא דעמרא או דעיזי הינו דגרסי שלופי פוזמקייכו וחותו לדינא (כלים פי\"א) הכידון והניקון והמגפיים פירום כולן מנעלין של נחשת או של ברזל שנותנין אנשי מלחמה לפני שוקיהן שכשירוצו לא יחפי כדכתיב ומצחת נחשת על רגליו ומתרגמינן וטרקלילין:",
            "<b><big>מגור</big></b>   [מאגיצין] (תרומה פ\"ד) מי שהיו פירותיו במגורה. (ב\"ב סז) לא מכר אה המוגרות פי' בריכות של מים כמו נהרסו ממגורות. (כלים פרק ט') מגורות שלה טמאות פירוש חדרים קטנים של תיבה ובלע\"ז עודרי. (ערובין ע) ישראל ועכו\"ם   ששבתו במגורה. (פסחים ט נדה יד ע\"ז מא) חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות פירוש מקום שמכניסין בו התבואה כמו העוד הזרע במגורה מסתברא גר העיקר כדכתיב יגורהו בחרמו ויאספהו במכמרתו:",
            "<b><big>מגר</big></b>   [שטירזען] וחציך מיד ימינך אפיל תרגום וגירך מיד ימינך אגמר ויפל רכבו אחור וימגר רוכביהון לאחורא:",
            "<b><big>מגרס</big></b>   [קעכין] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פר' מה יתרון) אזל עבד ליה מגיר' אחוריה א\"ל מאי עבדית לך דסרחת מגירסי א\"ל למגרסך אנא צריך (לא כן בנוסחאות ובפסחים את קרבני לחמי) משל למלך שהיו לו שני מגרוסין בישל הראשון לו תבשיל ואכלו ובפסקא אומר מגרוסך אנא לית את יהיב לי מתבשיליך. (במגילת איכה שרתי במדינות) בפלגא דיומא עבד מגרוס. ס\"א אריסטון תקרא כיום מועד מגורי מהו מגורי מגרוסי בני אדם שהיו קוסיטרפיזין הבאתם עלי. ותזנח משלום נפשי מעשה באשה אחת שהוליכה את בנה אצל המגרוס. (בילמדנו בראש אם בחקתי) הרי המגרוסין עד שלא יבשלו בחצי היום הן מבשלין של ערב. והשיג לכם דיש את בציר פירוש בלשון יון קורין למבשל מגרוס <small>(א\"ב בירושלמי דביצה (פ' משילין פירות) קבלין בגו מגיריון דידן פירוש בלשון יוני בית הבשול)</small>:",
            "<b><big>מגרף</big></b>   [שויפעל] (בילמדנו ויך את המצרי) במה הכהו י\"א מגריפה של טיט נטל והוציא מוחו (ב\"ר פ' י\"ו) בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת. (ובפ' לט) הבה נרדה אייטו לי כולב ומייטי ליה מגרופי (בויקרא רבה בריש קדשים תהיו) מאן דאית ליה פסא או מכוש או מגרופין (ב\"מ ל) מגריפות וקרדומות ישתמש ברך אבל בקשה לא מפני שמפחיתן. (זבחים ע\"א מגילה כ) עודהו הסל על ראשו ומגריפה בתוכו (ובסוף שקלים) חוץ מן הסל והמגריפה והמריצה המיוחדין לקבור (ב\"ר פ' מד) עד שאורין אותם בסלים ובמגריפות פירוש לוקטי תאנים יש להם מגריפה שקורין בלע\"ז רי\"שלו ותופס בו יחור של תאנה והורידו לארץ ולוקטן ומניחן בסל. (כלים פ' כט) יד מגריפה של בעלי בתים בית שמאי אומרים ז' ובית הלל אומרים ח' ושל סיידים בית שמאי אומרים ט' ובית הלל אומרים י' (ערכין יא) מגריפה היתה במקדש וי' נקבים היו בה כשמזמרין בה יוצאין ממנה ק' נעימות אין דומות זו לזו. (כלים פ' י\"ג) מגריפה שנוטלה כפה טמאה מפני שהיא כקורנס. פירוש כפה שבוחשין בה ומגיסין בה הקדירה. וכן מגריפה שגורפין בה הטיט בלע\"ז קצ\"ה וזו של טיט משמע שהיא קרויה פ\"לא בלע\"ז וכבר פירשתי מגריפה בערך גמר ובערך גרף:",
            "<b><big>מגוש</big></b>   [צובערער] (יומא לד) פרוה מגושה פירש בערך פרוה (שבת עד) הלומד דבר מן המגוש חייב מיתה פירש רב האי אמגושתא היא הנודעה בלשון ישמעאל זמומה שהמגושין בשעת סעודתן שותקין ואין מוציאין דבר בפיהם אלא מוציאין קול שאינו מחותך בנעימות והנעימות בלבן. פ\"א מגוש בלשון יון מכשף גידופי כופר בעיקר ראטין מגושא פירש בערך רטן <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי מכשף)</small>:",
            "<b><big>מד</big></b>   [מאס מעסטען] (ב\"מ לג) העוסק במקרא מדה שאינה מדה פירוש העוסק במקרא בלבד מדה שאינה מדה שהרי לא נתעסק בפתרון המצות. במשנה מדה ונוטלין ממנה שכר פירוש המתעסק בפתרון המשנה שיש בה הרבה מן המצות שהן קבלה והן תלויות במשניות החיצונות וכשהוא מתעסק במשנה צריך לעיין באותן הבריתות כולן ופתרוני החכמים יש לו בזה שכר מצוה אבל המתעסק בתלמוד ומורה ומבאר המצות כתיקנן ומגיד הלכה למעשה אין לך מדה גדולה מזו כי בתלמוד פתרון התורה והמשנה והמצות שהן בקבלה הלכה למשה מסיני (שם סא) במדה זו מדידת קרקע שלא ימדוד לאחד בימות החמה ולאחד בימות הגשמים פי' באותו חבל עצמו לפי שבימות הגשמים החבל לח ומתפשט ובימות החמה החבל יבש ונכווץ ויבא לו פחות. פ\"א בימות החמה הקרקע מתבקע ומתרווח בפתיחתא בימות הגשמים מתדבקים הרגבים ימתכווץ שנמצא בימות הגשמים המידה מוספת וזו הברייתא (ב\"ב פט שבת קנ) שבתה מדהבה אומה שהיתה אומרת בעולם הזה מדוד והבא מדוד והבא ואמרי לה הכי מאד מאד הבא בלא מדה (בויקרא רבה זאת תהיה) שבתה מדהבה מלכות שאומרת מוד והבא מוד והבא. ר' אבהו אמר מלכות שהיא מדהבת פניו של אדם בשעה שהוא בא אצלה. רב טביומי אמר על שום פומא דדהבא רבנן אמרי על שום רישא דדהבא (חלק צח) אין בן דוד בא עד שיהו כל המדית שוות פי' מדות אמת כל בני אדם מוכרין במדה שוה. (בסוף מקואות) מטבילין במקום המדה פירוש עד מקום שחישב לחתכו משם (גיטין סז) א\"ר שמעון לתלמידיו בני שנו מדותי שהן תרומות מתרומות מדותיו של רבי עקיבא (בריש ויקרא רבה) טוב מלא כף נחת טוב מי שהוא שונה הלכות ומדה ורגיל ממי ששונה הלכות ומדה ותלמוד ואינו רגיל. פי' טוב מי ששונה משניות ומכילתות כלומר מדרשות כעין מכילתא ומרגילין בפיו:",
            "<b><big>מד</big></b>   [שוויממער] (ר\"ה כג) ונחית בר אמודאי וקטר אטוני דכיתנא בכסיתא (ב\"ב עג) ונחית בר אמודאי לאיתויי (גיטין פט) ולינחות במיא ולימוד ולותיב פי' אדם שיודע לשוט במים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני איש בקי לצלול במים אדירים עד הגיעו אל חול אשר בקרקע הים כמו אוספי מרגליות בלב ים)</small> (א\"ה גרסתנו אמוראי בריש):",
            "<b><big>מד</big></b>   [פריסטער קלייד] (ברכות כח) מאן דלביש מדא פירוש מלך שלובש הכתר מזה בן מזה פי' כהן בן כהן <small>(א\"ב אולי מדא הוא כהן שהיה לבוש מדו בד והענין כפול)</small>:",
            "<b><big>מדבלל</big></b>   [פערמישט] (בכורות כה) הצמר המדובלל בבשר פירוש מעורבב ואינו מתוקן. סוכה מדובללת כבר פירשנו בערך דבל:",
            "<b><big>מדבר</big></b>   [וויסטנייא] (ביצה מ) שוחטין את המדריות פירוש מלשון מדבר:",
            "<b><big>מדבר</big></b>   [פלאקער] (מ\"ק יב) כיון דבעי מדבורי דנור' פי' אבוקות <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב מדוכרי)</small>:",
            "<b><big>מדי</big></b>   [איין לאנדס נאמע] (שבת סה) מדיות פרופות פירוש נשים מדיות פרופות בגדיהן ופירוש פורפת על אגוז ועל מטבע דרכן לצאת במקטורן ומשימות אגוז או אבן כנגד בית הצואר וקושרין אותה ברצועה. (כלים פרק כג) מדוכה המדית פי' מלשון או דכו במדוכה והיא ממדי ופרס ועל שם מקומה נקראת והיא מכתשת שדוכין בה:",
            "<b><big>מדי</big></b>   (יומא י) שער המדי כך נקוד בפי' ר\"ח ז\"ל והיא כיפה שהיא בלשון יון קמרא והוא שער קמרי דפליגי ביה רבי מאיר ורבנן:",
            "<b><big>מדך</big></b>   [שטייסיל] (שבת מא) ואם לאו בהכרע מדוכה קטנה של בשמים פי' ראשו של בוכנא שדכין בו והוא מקום שמעבירין בתוך המדוכה לשחוק בו. ובירושלמי מלא רגל מדוכה קטנה של בשם. (שבת קכג) מדוכה אם יש בה שום מטלטלין אותה ופי' מהם בערך דך:",
            "<b><big>מדין</big></b>   [ווארעם] תרגום מדוע לא אכלתם את החטאת מדין לא אכלתון ית חטאתא מלה מורכבת היא מא דין:",
            "<b><big>מדל</big></b>   [אויס ברעכין] (פיאה פ' ג) המדל נותן מן המשואר על מה ששייר פי' מדל שלופי. כדגרסינן (מ\"ק ד) מי סברת מאי מדלין מדלין ממש כלומר שדולין מים ומשקין השדה מאי מדלין שלופי. כדתנן (פאה פ\"ז) המדל בגפנים כשם שמדל בשלו כך מדל בשל עניים. ותנן (שביעית פ\"ד) איזהו מדל אחד או שנים המחליק שלשה זה בצד זה ירושלמי תנא דבי רבי מדל נוטל אחד ומניח שנים וכך מנהג בזמן שהבצלים זרועים רצופים מוציא מהם מבנתיים שיתגדלו בריוח ויעשו גדולים אותם שעוקר משם נהרויח הנשארים אינן נחשבין לקצירה לפי שתקנת הנשארים הוא הלכך נותן פיאה מן הנשאר לבד ומן הנעקר לבד. המחליק באחת יד פי' בענין אחד או כולן לגורן או כולן לשוק. פ\"א באחת יד בפעם אחת:",
            "<b><big>מדל</big></b>   [פערמעגען] (במגלת איכה רבתי בגוים) אפקיד מדלי גבי ההוא גברא. ס\"א פועלה. ס\"א מה דילי'. (ירושלמי בשקלים) הלכה מותר שירי הלשכה. בר ימינא אתפקד גביה מידל דיתמין. כל הון ביתו יתן תרגום כוליה מידלא דביתיה:",
            "<b><big>מדן</big></b>   [בינדל] (שבת לג) חזא ההוא סבא דהוה נקיט תרין מדני אסא (סוכה יב) חבילי קש הני צריפי דאורבני כיון שהותרו ראשי מדנין שלהן כשרין. פירוש מדן ע' מובלע והוא מעדן כדכתיב התקשר מעדנות כימה ואלו הקשרין אינן עשויין להטלטל בהו. ותנן (כלים פ\"ב) וכן המתי' ראשי מעדנים טהורה נחלקה לאורכה ונשתיירו בם ג' מעדנים שלשה טפחים טמאה:",
            "<b><big>מדן</big></b>   [וואגשאל] תרגום ירושלמי על פסוק ויאמר מלך מצרים למילדות קיימא בכף מודנא פי' בכף מאזנים ובתוספת אות אלף תרגום מאזני צדק מאדנין דקשוט:",
            "<b><big>מדוע</big></b>   [ווארום] לא אכלתם את החטאת (זבחים קח) מפורש בהלכה שנייה:",
            "<b><big>מדעא</big></b>   [בעקענטניס] כבר פי' בערך דע:",
            "<b><big>מדעם</big></b>   [עטוואם] תרגום אל תעש לו מאומה לא תעביד ליה מדעם ובהבלעת אות עין מידם תרגום כל מר מתוק כל מידם דמריר חלי לה:",
            "<b><big>מדעית</big></b>   [ארטס נאמע] (חגיגה כה) מן המודעית ולפנים נאמנין על כלי חרס. (פסחים צג) אי זו היא דרך רחוקה מן המודעית ולחוץ. גמרא אמר עולא מן המודעית לירושלים ט\"ו מילין הוי פי' שם מקום:",
            "<b><big>מדף</big></b>   [בינען שייכע. פויגל פאלל] (נדה ו) ככר שנתונה על הדף ומדף טמא מונח תחתיה אע\"פ שאם נפלה אי אפשר לה אלא א\"כ נגע טהורה וכו'. עד הכא בטומאה דרבנן דקתני מדף כדכתיב קול עלה נדף פירוש טומאה קלה מדרבנן ומדף משמע קל כדכתיב קול עלה נדף לפיכך קתני טהורה (כלים פי\"ו) והמדף של דבורים והמנפא טהורין פי' מדף זה נחיל של דבורים שהן כמין קערות של עץ. פ\"א כלי שמשימין בו אש וגללי בקר ומעשנין בו בשביל שיפרחו הנחילין מן הכוורת ויקח הדבש מלשון אשר תדפנו רוח. פ\"א כמין דף וקרש ולוח שהוא נתון לפני כוורת דבורים כשיבואו הדבורים מן המרעה ינוחו במדף קודם ואח\"כ יכנסו בכוורת. (כלים פרק כג) הרשתות והמכמורות המדף והפלצור פירוש לוח של ציידים שצדין בו העופות כיצד מביאין לוח של אבן או של עץ ומעמידין אותו מוטה והמקום נמוך וסומכין אותו בעץ ומניחין תחת העץ מזון או פתיתין ויבא העוף לאכול ונופל העץ והמדף עליו ונתפש העוף. (עדיות פו) שהחי עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם לטמא בגדים ועל גביו מדף לטמא אוכלין ומשקין מה שאין המת מטמא. (זבין פ\"ד) שהזב עושה משכב ומושב מתחתיו לטמא אדם ולטמא בגדים ועל גבו מדף מטמא אוכלין ומשקין מה שאין המת מטמא. פי' המצע והבגדים שתחת הזב שמו מושב ובגד שהוא כסוי לזב שמו מדף כשהוא מושם למעלה מן הטמא ומתנענע מכחו ואין זה הדין אלא באוכלין ומשקין ולא זה אלא בזב בלבד. (פרה פרק י') כל הראוי לטמא מדרס לחטאת. (טהרות פ\"ט) אם אינה חוצצת טמאה מדף. (זבין פ\"ה) האוכלין והמשקין והמשכב והמושב והמדף מלמעלה מטמאין וכו' עד האוכלין והמשקין והמדף מלמטה טהורין:",
            "<b><big>מדר</big></b>   [שייטערהויפין] (עירובין קא ביצה לג) א\"ר יהודה האי מדורתה מלמעלה למטה שרי. פי' דרך בנין אסיר כגון שנתן עצים בארץ ואחרים על גבן. אבל אם אחז העץ למעלה ונתן אחר תחתיו ועוד אחר תחתיו עד שמגיע בקרקע למטה כיון שאינם דרך בנין מותר וכן אם מבקש לצלות בצים כענין הזה הוא עושה אוחז העליונה ונותן אחרים תחתיה וכן פוריא אוחז הקרשים ומניח את הרגלים וכן חביתא כדים של יין שמשימין שורות שורות אוחז העליונה ומניח אחרת תחתיה:",
            "<b><big>מדר</big></b>   [אבפאלל] (פסחים מב) שופכן במקום מדרון (ב\"מ פג) תינח במקום מדרון. (במיכה) כמים המוגרים במורד תרגומו כמים דאשדין במדרון (ב\"ב כב) א\"ר זביד בממדיר את בותלו פירוש לא אמרינן בטפח בלחוד סגי אלא במשפע ויורד כותלו כמו מדרון שאין אדם יכול לעמוד בו שמחליק ונופל. ויש ששונין במרדד את כותלו:",
            "<b><big>מדר</big></b>   [ערד שראלל] (בתורת כהנים) ועפר אחר יקח ועפר לרבות כל עפר במשמע אפילו מדר ואפי' חרסית פי' בלשון ישמעאל קורין לקוזזות אדמה מדר <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני חלק וקרח לכן חלקי אבנים נאמרו כן)</small>:",
            "<b><big>מדרגה</big></b>   [שטאפע] כבר פירשנו בערך דרג:",
            "<b><big>מדרוכיתא</big></b>   [דורן] תרגום סנה ושם האחד סנה:",
            "<b><big>מדרס</big></b>   [טרעטען] כבר פירשנו בערך דרס:",
            "<b><big>מדרקה</big></b>   [פלאקסאדערען] כבר פי' בערך אלל:",
            "<b><big>מה</big></b>   [וואס, וויא, ווארום] (כתובות כח בכורות לו) כיון דאיכא עדים דאיכא מיא מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן (בילמדנו במתאונני') מהו מה יתאונן אדם חי אלח משאדם מת הוא מתאונן. אלא א\"ר שמואל מה יתאונן אדם על חי העולמים ועל מי יתאונן אדם גבר על חטאיו. אמר שלמה אולת אדם תסלף דרכו וכו':",
            "<b><big>מהה</big></b>   [פערפולען, פערזינקען] וכן מטלת המהוהא פירוש ר\"ח שחרכה האש ונשארה כגון קורי עכביש. וי\"מ בגד בלה. (כלים פכ\"ד) ג' קופות הן מהוהא שטליה על ברייה פירוש בגד בלה שתפרו על בגד חדש הולכין אחר הברייה דנין אותו כדין ברייה. (שם פרק כ\"ז) שלש על שלש שנימהה ממנה חוט אחד:",
            "<b><big>מהה</big></b>   [אבוואשען, אבווישען] (ב\"ק סט מעשר שני פ\"ח) ושל קברות בסיד ממהה ושופך פירוש ממהה החתיכות של אדמה במים ושופך מסתברא אלו שני חלקים מלשון וימח (אהלות פי\"ח) נותן לתוך כברה שנקביה דקים וממהה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ממחה ופי' ר' שמשון מלשון המחה החלב וגמעו והענין כמו ממחה בקערה שפירושו ממרק ויעשהו דק מאוד)</small>:",
            "<b><big>מהט</big></b>   [שנייצען, פיטצען] (שבת צ) צינורא קטנה של נחשת למאי חזייא אמר אביי שמוהטין בה את הפתילות. (ביצה לב) מוהטין את הפתילה בי\"ט מאי מוהטין עדויי חשוכא פירוש המתעבה בקצה הפתילה כמין גחלת ומעכב האורה מותר לחותכה:",
            "<b><big>מהל</big></b>   [בעשניידען] תרגום חתן דמים למולות בדמא דמהולתא הדין:",
            "<b><big>מהלוהא</big></b>   [זיפף] כבר פירשנו בערך הל:",
            "<b><big>מהם</big></b>   [פערטיממלען] (נדה פ) מתוך שמהומה לביתא אין מכניסתו לחורים. לסדקים פי' שלהוטה אחר בעלה לתשמיש:",
            "<b><big>מהם</big></b>   [פערהעלען] ומעלים עיניו רב מארות תרגום ודמהמי עיניה מן משכינא סגיאן לווטתיה:",
            "<b><big>מהסם</big></b>   כבר פירשנו בערך הסם:",
            "<b><big>מהר</big></b>   [מיהד, פויל] (בויקרא רבה זוב דמה) אמרו למנהרי לב רבי אושעיא רבה אמר למפגרי לבא:",
            "<b><big>מהרק</big></b>   [מעבעל, הויזגערעטה] (עירובין סב) בריאה במוהרקי ואבריגני פי' ר\"ח כגון בניין. ורבינו גרשם ז\"ל פירש כלי הבית ורבינו ניסים פי' אבריגני שלוחים מוהרקי כתיבה וחתימה (ב\"מ עג) מוהרקייהו דהני בספטא דמלכא מנח והוא הכתב שיש בו כרגא שעל כל אחד ואחד. ויש (יבמות מו) מוהרקייהו דהני בספטא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לישתעבד למאן דיהיב כרגא כלומר כאילו מכורין הן וצריכין גט חירות:",
            "<b><big>מוועי</big></b>   [העפטיג שרייען] יפיח כזבים תרגום ודמוועי כדבותא. יביע אומר תרגום ומוועי מימרא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פועל המדבר בקול רם ופועל המפיח ושואף רוח)</small>:",
            "<b><big>מוורן</big></b>   כבר פירשנו בערך אספרון:",
            "<b><big>מז</big></b>   [האארע] (מגילה יח) לא הוי ידעו רבנן מאי סלסליה ותרוממך עד דהוה קא מהפך במזייה אמר עד מתי אתה מסלסל בשערך. (ע\"ז עה) הני ריקי דמזייא דארמאי מדיחן פירוש שקין של שמרים של שיער:",
            "<b><big>מז</big></b>   [צערפליעסען, וואקלען] (חולין מה) הומרך פסול נתמסמס פסול נתמזמז כשר. הומרך נשפך כקיתון כלומר נמס כדונג בתוך האש נתמסמס כלומר אינו יכול לעמוד אלא נכפף. נתמזמז פירוש נתנדנד ונתקרקש ואינו מוליד. הרפאים יחוללו תרגום אפשר דגובריא מתמזמזין:",
            "<b><big>מזא</big></b>   [קאפף] (קידושין נב) ההוא גינאה דשקיל מוזא דירקא מוזא דשמכי. פירוש ראשי בצלים שהיו בשותפות בלא חלוקה וקדש בהן ואמרו אינה מקודשת:",
            "<b><big>מז</big></b>   [שפרייא) וכמוץ גנבתו סופה תרגום וכמוזא דיטלטליניה עלעולא:",
            "<b><big>מזבח</big></b>   [אלטאר] (בילמדנו ויקחו לי תרומה) מזבח מ' מחילה ז' זכות ב' ברכה ח' חיים מזבח הפנימי הוא מזבח הזהב הוא מזבח הקטרת:",
            "<b><big>מזבלי</big></b>   [מאטטע] (סוכה כ) מאי חוצלות מזבלי פי' עושין כמין יריעות ואח\"כ תופרין אותן ועושין מהן כפיפות וכסויין:",
            "<b><big>מזג</big></b>   [געמישטער וויין] (סנהדרין יד) אילימא לדבר הרשות מי נפקו אל יחסר המזג כתיב פירוש כשם שיין מזוג שני חלקים מים ואחד יין כך אי אפשר שתהא לשכת סנהדרין בלא שלישית סנהדרין וכמה כ\"ג כנגד סנהדרין קטנה. (בילמדנו בריש כי תשא אל יחסר המזג) שאם הוצרך אחד מהם לצאת לצורכו רואין אם יש שם כ\"ג יוצא ואם לאו אינו יוצא. (סנהדרין יד) אל יחסר המזג וכו'. (נדה יט) וכמזוג שני חלקי מים ואחד יין מן היין השרוני. ובריש נגעים כיין המזוג בשלג כדם המזוג בחלב כיין המזוג במים. (יומא פא) לשנה אייתו כולי עלמא מזוג ושתו אימור דאמרי אנא חייא מזוגא מי אמרי. (פסחים קח) אחד חי ואחד מזוג. ממולח טהור קודש תרגום ירושלמי ממזג דכי קודשא (ברכות נא) מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים. (פסחים פו) כשהשמש עומד למזוג את הכוס. (יומא לה) אמר אביי כי חמרא במזגא. ואם אמר לו הוי מוזג ושותה. משקה מלך מצרים תרגום ירושלמי מזוגא דמלכא (ע\"ז סט) ושתו ביין מסכתי תרגום ואשתו בחמרא דמזגית:",
            "<b><big>מזד</big></b>   הרבצל ומזור עיין ערך מזור:",
            "<b><big>מזדנדזין</big></b>   [שטאממלען] (חולין מח) אמר ליה אף אני אומר כן אלא שהתלמידים מזדנדזין בדבר <small>(א\"ב מזדנזין כתוב בנוסחאות ופירש רש\"י מגמגמים)</small>:",
            "<b><big>מזחל</big></b>   [ריננע]. (עירובין צט) קולט אדם מן המזחילה פי' מקום מדרון שעושין סמוך לכותל שזוחלין בו המים ויורדין לארץ ופעמים שתהא של בנין ועושין בנין מדרון הזוחלין בו המים ולהכי נקרית מזחילה שכל דבר שמהלך על הארץ ועל הכותל נקרא זוחלין ועיקרו מן הכתוב עם חמת זוחלי עפר כי הנחש לעולם על הארץ מתהלך ומהכי שנינו מים זוחלין והמזחילה יש לה חזקה ואוקימנה במזחילה של בנין. (ב\"ב כב) מרחיקים הכותל מן המזחילה ד\"א הכא במזחילה משופעת עסקינן. פי' שמגיע לחצי גובה הכותל כעין זיזין והוא בנין כנגד כותל כולו שנמצא בראש הכותל עודף ומצא בנין מחוץ לעובי הכותל כמה שהמים של הגג עוברין עליו וזו היא מזחילה משופעת של בנין (ב\"ב כח) המזחילה יש לה חזקה פי' כגון לוח קבוע בכותל בעל העלייה למטה מן הגג שיעור אמה ברוח מזרחית כולה כנגד גג העלייה כולה משוך מן הצפון לדרום על פני כל המזרח ורחבו של לוח כשיעור אמה והמים זוחלין ושותתין מגגו של זה לתוך חצירו של זה:",
            "<b><big>מזלג</big></b>   [גאבעל]. (כלים פ' י\"ב) ניטל המזלג טמאה:",
            "<b><big>מזמוט</big></b>   [פריידען פעסט]. (חגיגה יד) מבני אדם שמתקבצין לראות במזמוטי חתן וכלה פירוש זמירות שאומרין לפני חתן וכלה כדי לשמחן <small>(א\"ב תרגום ושנותיהם בנעימים ושניהן במזמוטין)</small>:",
            "<b><big>מזקף</big></b>   (ב\"מ ס) מזקפתא כבר פי' בערך חזרא:",
            "<b><big>מזקת</big></b>   [קאנאל] ויעש תעלה תרגום מזיקתא:",
            "<b><big>מזר</big></b>   [קאלפ האלץ] זיירי ומזרי כבר פי' בערך זייר:",
            "<b><big>מזר</big></b>   [ווארף שויפעל] המזרה והמגוב פי' בערך מגב:",
            "<b><big>מזור</big></b>   [ראנצע] (כלים פ\"ב) רבי יהודה אומר אף הרבצל והמזרה פי' כיס שנותנין בו צידה לדרך. וי\"א נוד צבוע ופתוח לשום בו לחם וצידה לדרך וכן תרגום צידה זוודין והכי הוא זה והמזרה ובלשון ישמעאל שם הכלי מזור <small>(א\"ב מזודא כתוב בנוסחאות והשתא אתו שפיר שהוא ענין צידה)</small>:",
            "<b><big>מזור</big></b>   [שפיננען] (סוטה לא) משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. (שם ו) ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. אמר לו רבי יוחנן בן נורי וכו' פירוש כשנשים מתקבצות לטוות באור הלבנה משיחות פלונית מעשיה כך וכך ואם יזכירוה בדבר ערוה תצא. רבי יוחנן בן נורי אומר בדבר ברור וכן הלכה:",
            "<b><big>מזר</big></b>   [פויל, אוסגעריננען] (חולין קמ) או בצים מוזרות פטור מלשלח. זמרי שנעשה כביצה מוזרות כבר פירשנו בערך זמר:",
            "<b><big>מזריון</big></b>   [איינע פפלאנצע]. (פסחים קז) אישתי מזריון ולא אישתי שכרא בעל הערוך גרס מי זריון בערך מי בשתי תיבות וגם רש\"י פירש מי משרת פשתן אך נראה לי שהיא תיבה אחת ופירושה גרעין וזרע של מין עשב אשר לו סגולה להריק וכן נקרא בלשון ישמעאל וטעם הענין כי השכר עוכר הגוף ומשלשל יותר ממה שעושה משקה ההרקה עשוי בגרעין זה:",
            "<b><big>מזרן</big></b>   [קאבריץ] (כלים פרק י\"ט) המזרן היוצא מן המטה כל שהוא פירוש בגד צמר שנותנין בני אדם הגדולים החשובין על מטותיהם תחת כל המצעות ובלשון לע\"ז טפי\"טא ועיקרו ישמעאל בלשון מיזר:",
            "<b><big>מזרק</big></b>   [נערפע, אדערן] אומצא ביעי ומזרקי כבר פירשנו בערך אמץ:",
            "<b><big>מזרק</big></b>   [גאצעללע איינע טהיר] תרגום כתוא מכמר כמזרקי מצדן:",
            "<b><big>מח</big></b>   [לעכערן] (פסחים סה) מיחוי קרביו רב הונא אמר מנקבן בסכין פי' להוציא הרעי:",
            "<b><big>מח</big></b>   [ערווייכען] (שבת קמ) חרדל שלשו מערב שבת ממחו ביד ואין ממחו בכלי <small>(א\"ב פי' ממרקין ועושין אותו דק במים או ביין עיין ערך מהה)</small>:",
            "<b><big>מח</big></b>   [שלאגען] (מגלה כה) ומחינא ליה באזרפתא ומחו לה אמוחא. פי' (גמ') שמכה שמועה זו על קדקדה כלומר מפני שלא תקרע היריעה היא ולא משום קדושה <small>(א\"ב לשון מקרא זה נהרות ימחאו כף ועיין גרסת הגמ' כי הוא אחרת)</small>:",
            "<b><big>מח</big></b>   [אבווישען] (ב\"ב פח) החנווני מקנח מדותיו פעמים בשבת וממחה משקלותיו פעם א' בשבת פי' מדות הלח מקנח בספוג או בבגד שמא הוקרש השמן או היין בתוכם ויבא הפסד לקונה. ומשקלות ששוקל בהן ממחה בסכין או בעץ שמא נדבק שום דבר על המשקל וכשיקנה בהם יפסיד המוכר. (בפסוק את קרבני לחמי ובויקרא רבה בפ' צו) הכניסו לו תבשיל ואכלו וערב לו והתחיל ממחה בקערה. הה\"ד עולות מחים אעלה לך:",
            "<b><big>מח</big></b>   [איבערגעבען] (ב\"מ קיא) המחהו אצל חנווני או אצל שלחני אינו עובר. (שבת נז) דכי סלקן מנהרא מחית ליה ברישייהו <small>(א\"ב ענין שימה ונתינם וכן בעזרא וזקיף יתמחי עלוהי)</small>:",
            "<b><big>מח</big></b>   [וועבען] (שבת נח) הב\"ע דמחי ממחא. וכדרב הונא בריה דרב יהושע דאמר כל שהוא אריג לא גזרו. (ברכות כד שבת קמ) כולהו חדא מחיתא מחתינהו. פי' מעשה אורג תרגומו עובד מחי:",
            "<b><big>מח</big></b>   [מעהל] (שם לו) כל דאית ביה מוחא מצטמק ויפה לו. (ברכות לט) ריהטא דחקלאי דמפשי ביה מוחא בורא מיני מזונות פי' קמחא. (פסחים מ) למימח בחסיסי <small>(א\"ב בנוסחאות כתיב למימח קמחא בחסיסי)</small>:",
            "<b><big>מח</big></b>   [זאפט, געהירען] מוח בקדקדו:",
            "<b><big>מח</big></b>   [וועהרען, אבהאלטען] בדניאל די ימחא בידיה פי' לשון מניעה ועכוב:",
            "<b><big>מחבת</big></b>   כבר פירשנו בערך חב:",
            "<b><big>מחג</big></b>   [ווינקען]. (ברכות מו) פרסאי במחוגא משתעו. (חגיגה ה) מחו במחוג קמי מלכא פירוש מורין באצבעות כלומר כל דבריהן ברמז הן ומרגישין זה דברי זה וזה דברי זה:",
            "<b><big>מחגר</big></b>   [האלץ, קעטטע] (כלים פי\"ד) הסומך והמחגר פי' הוא החבל שקושרין תחת צואר השור ובלע\"ז שמו פליר\"א:",
            "<b><big>מחט</big></b>   [פעהלגע בעהרען] (בילמדנו בפ' בראשית) שוורים ופרות שלהם מתעברות ויולדות בלא צער ולא היתה אחת מהן מוחטת שנאמר שורו עיבר ולא יגעיל תפלט פרתו ולא תשכל:",
            "<b><big>מחיה</big></b>   [צייכען] (בראש נגעים) מחיה או שיער לבן:",
            "<b><big>מחך</big></b>   [דריקקען] תרגום וטבעת וכומז ועזקן ומחוך תרגום והמטפחת והחריטים לבורנקי' ומחכיא:",
            "<b><big>מחל</big></b>   [זאפט] (טהרות פ\"ט) א\"ר שמעון לא נחלקו על המיחל היוצא מן הזתים שהוא טהור על מה נחלקו על היוצא מן הבור שר\"א מטהר וחכמים מטמאין. (שבת קמז) תנן התם (מקואות פ\"ז) נפל לתוכו יין ומיחל ושינו את מראיו (מכשירין פ\"ז) מי החלב כחלב והמיחל כשמן שאין המיחל יוצא ידי שמן דברי רבי שמעון. ר\"מ אומר אע\"פ שאין בו שמן. פי' מיחל המים היוצאין מעקל בית הבד עד שנותן קורות בית הבד על זיתים הטחונים והוא מי זיתים ויש בהן צחצוחי שמן:",
            "<b><big>מחל</big></b>   [פערגעבען]. (יומא ע. סוטה מא) ועל מחילת העון:",
            "<b><big>מחל</big></b>   [העלע גראבען] (פסחים פו) מחילות לא נתקדשו (יבמות קא) נכנס אחד מהן למחילה של דגים <small>(א\"ב לשון מקרא ובמחולות עפר ענין חפירות ומערות)</small>:",
            "<b><big>מחל</big></b>   [קרייז, טאנץ] (כלאים פ\"ד) מחול הכרם פי' סביב הכרם כמו מחולות (תענית לא) עתיד הקב\"ה לעשות מחול לצדיקים בגן עדן <small>(א\"ב לשון מקרא ויצאת במחול משחקים)</small>:",
            "<b><big>מחל</big></b>   [בינדעל] (ב\"ר פ' ע\"ח) ויותר יעקב אשכחן חדא מחיילא דמיטכסין <small>(א\"ב נראה שפירש מלה זו אגודה)</small>:",
            "<b><big>מחלץ</big></b>   [מויער קעלענע]. (מ\"ק יא) אבל לא במחלציים פירוש בלע\"ז קצו\"לה <small>(א\"ב לשון מקרא זה והלבש אותך מחלצות)</small>:",
            "<b><big>מיחם</big></b>   [ווארם קעססעל] (שבת מא) מיחם שפינהו לא יתן לתוכו צוננין בשביל שיחמו. (פסחים פו) והמיחם באמצע. (ובסוף פרה) הוזה המיחם לא הוזה הכסוי. (כלים פי\"ד) קומקום כדי לחום בו מיחם כדי לקבל בו סלעים. פי' מיחם שניקב ממלאין אותו סלעים אם לא יצאו ממנו הרי הוא כלי ומקבל טומאה:",
            "<b><big>מחס</big></b>   [צאנק, שטרייט] חמסי גיליך תרגום ירושלמי מחוסי ושירוי צערי. וכיעסתה צרתה גם כעס תרגומו ומרגזא לה פנינה ארתח ומחסא לה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מלחמה וקרב אך בנוסחאות שלנו לא נמצא)</small>:",
            "<b><big>מחספס</big></b>   [בעדעקט] (יומא עה) טל מלמעלה וטל מלמטה ודומה כמי שמונח בחפיסה ד\"א דבר שנמוח בפיסת היד. ד\"א שנבלע ברמ\"ח אברים. רמ\"ח מנין מחספס:",
            "<b><big>מחפז</big></b>   [ראבינער צייכען] (שבת צה. יבמות עג) מי\"תה חו\"מש אין לה פדיון ואסור לז\"רים:",
            "<b><big>מחץ</big></b>   [קופע] (פרה פ\"ד) לא בשולי המחץ ולא במגופת החבית. (סוף טהרות) היה זולף במחץ. פי' שולי המחץ תחתונו של מחץ ומחץ זה דומה לגת כמו שאמר לענין יין נסך. (ע\"ז עד) הגת והמחץ והמשפך רבי מתיר בניגוב וחכמים אוסרים וכלים של חרס הן:",
            "<b><big>מחצל</big></b>   [מויער קעללע] (מ\"ק כה) אשתעו כל צלמניא והיו למחצלייא. פירוש נמחו כל הפרצופין והוו חלקים כמחצליים. (ירושלמי בראש גמ' דפ' כל הצלמין) כד דמך רבי מנחם בר סימאי חפון איקונתא מחצלין אמר כמו דלא חמתון בחייו לא יחמין בדמיכותיה וחכמין אינון כלום. אמר ריש לקיש אין בינינו ולצדיקים אלא דיבור פה לבד וכו' עד למה נקרא שמו איש קדש קדשים שלא הביט בצורת מטבע מימיו. (פסחים קד) מאי ניהו בנן של קדשים רבי מנחם ברבי סימאי. עד שישמט מחצלו מידו. ס\"א מחלצו כמו מחלצים שלמעלה דמשקין. וי\"א מחלציים אגפיים של מעגילה וכך מפרש שפין את הסדקין במעגילה בלא מחלציים אבל על המחלציים אסור:",
            "<b><big>מחצלת</big></b>   [מאטטע, דעקקע] (סוכה יט) מחצלת קנים מחצלת גדולה (כתובות סד) נותן לה מטה ומפץ אם אין לו מפץ מחצלת. (אהלות פ\"ח) סדין ומפץ ומחצלת:",
            "<b><big>מחק</big></b>   [אבמעקען] (שבת עג) המעבדו המוחקו פי' משיר השיער (מגילה יט) נייר מחקא הוא חיפה. (כלים פי\"ג) מכתב שניטל הכותב טמא מפרי המחק. פי' קולמוס נחשת ראשו האחד דק עשוי לכתיבה ואחד עב עשוי למחיקה ואין כותבין בו אלא על הדונג או על האבק. (שם פי\"ז) קנה מאזנים והמחוק (ב\"ב קסג) שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר. (יומא מח) מלא חפניו שאמר מחוקות או גדושות. (ב\"ב פח) למחוק לא יגדוש לגדוש לא ימחוק. (גמרא) ת\"ר מניין שאין מוחקין במקום שגודשין ת\"ר אין עושין את המחק לא של דלעת וכו'. (ב\"מ ע) תרגום אביי במחוקתא פי' להביא לתך חטים שהן ט\"ו סאה והביא י\"ו סאה שעורים פטור ומשני י\"ו שעורים מחוקות הן שהן גדושות לתך (כריתות עו) תנן התם בריש מכשירין הממחק את הכרישה פי' מדחק ידו על הכרישה להסיר ממנה הטל (שבת קנג) תניא ר\"א אומר בו ביום גדשו סאה פי' בו ביום שהושיבו את ר\"א בן עזריה בראש גדשו סאה כלומר מידת הם אהו' קבים והיא מחוקה והוסיפו מדבריהם רבותינו כמה דברים כגון הגדישה שהיא יתירה על העיקר והדברים שהוסיפו מהן להיתר ומהן לאיסור והכל להיות העיקר שמור ומוזהר והוא כגון זה ששנינו נותן כיסו התירו לו לתתו לנכרי שלא יביאהו בעצמו ויחלל שבת זה וכיוצא בו להיתר ולאיסור. כל גזירות שגזרו מקצת מן המותר לעשות גדר לנשאר שהוא אסור מן התורה ור' יהושע אומר בו ביום מחקו סאה פי' העמידו כל דבר על עיקרו לא פחתו ולא הוסיפו אלא התירו העיקר המותר מן התורה ואסרו העיקר שהוא אסור מן התירה שאלו באו להוסיף על דבריהם חוששין שמא יפסדו גם דברי תורה שהן העיקר שיבא אדם להרהר ולומר כשם שזה אינו מן התורה אלא מדרבנן כך זולתי זה יש מן המצוות האחרות מדרבנן כמותי ובאו לגדור ונמצחו פורצין (ירושלמי בריש שבת) ר\"א אומר בו ביום גדשו סאה לחבית שמליאה אגוזים כל מה שאתה נותן בהן שומשמין מחזקת פי' הוסיפו גזירות לגדור גדירות רבי יהושע אומר בו ביום מחקו סאה לא הוסיפו ולא גרעו אלא התירו המותר ואסרו האסור לחבית מליאה שמן אם יתן לתוכה מים מקיאה השמן:",
            "<b><big>מחקק</big></b>   [געזענוץ] (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) כל השותה יין הרבה סוף שהוא שוכח ברמ\"ח איברים שבו. הה\"ד פן ישתה וישכח מחוקק מחקק כתיב והיינו רמ\"ח:",
            "<b><big>מחיר</big></b>   [פערבייטען] (תמורה ל) איזהו מחיר כלב האומר לחבירו הא לך טלה זה תחת כלב זה וכו':",
            "<b><big>מחר</big></b>   [מארגען] (במכילתא והיה כי ישאלך בנך מחר) יש מחר עכשיו ויש מחר לאחר זמן וכו':",
            "<b><big>מחראות</big></b>   כבר פירשנו בערך דביון:",
            "<b><big>מחרש</big></b>   [קאמם] (ב\"מ קיג) אלא מחרישה למאי חזיא אמר רבה בריה דרבא מחרישה דכספא פי' כמין מסרק היא ומחכך בה בשרו במרחץ:",
            "<b><big>מחת</big></b>   [זארג] תרגום ולב רשעים כמעט ולבא דרשיעי מחתא:",
            "<b><big>מחתה</big></b>   [פייער בעקע] (כלים פ\"ב) ומחתה פרוצה פי' מלשון קח את המחתה:",
            "<b><big>מט</big></b>   [שטאנגע] (ביצה כה) לא יביאנה במוט פירוש יתד <small>(א\"ב לשון מקרא זה במוט בשנים)</small>:",
            "<b><big>מט</big></b>   [בעוועגען] (זבין פ\"ג) כל שאינו יכולה להמיט בה אדם. פי' כשיעלה אדם בספינה אם גדולה היא אינה מתמוטטת. (ובפסוק ויהי בשלח פרעה) במטה דאמיטון אמיטלהון. פי' במה שרצו להמיט נתמוטטו. ויש מפ' במטה שרצו להכות בו הוכו:",
            "<b><big>מט</big></b>   [ערגרייעכען] תרגום הגיע היום מטא עדן (חגיגה ה פ' הכל חייבין) מנקיט תאיני שביק הנך דמטו ושקיל הנך דלא מטו פירוש הגיע זמק כלומר נתבשלו:",
            "<b><big>מט</big></b>   [ביטטען] תרגום ירושלמי בי אדני במטו מנך רבוני תרגום על פסוק כי יציל אביון משוע דבעי מטו כלומר מבקש בקשה:",
            "<b><big>מטבע</big></b>   [ראף] תרגום ושמעו הולך בכל המדינות ומטבעיה נפיק:",
            "<b><big>מטה</big></b>   מטה גליתא כבר פי' בערך גל מטל של טורבל בערך טרבן מטה של טרסים בערך טרם:",
            "<b><big>מטח</big></b>   [היפט ביין] (גיטין מט) לשיגדונא ליתי פתיאה דמינונא וניגרריה שיתין זמנין אהא מטחאתא וס' זמנין אהא מטחאתא. פי' פתיא כלי חרס מלא ציר של דגים ומגלגל אותו ס' פעמים אהא ירך וס' פעמים אהא ירך. מטחאתא היא אטמא ובלע\"ז אנק\"א:",
            "<b><big>מטוטלת</big></b>   [דעקע. בלייא וואנגע] (כלאים פ\"ו) רואין אותו כאלו מטוטלת תלויה בו (שבת נד) לא יצא הגמל במטוטלת. (גמרא) תנא לא יצא הגמל במטוטלת הקשורה לה בזנבה ובחוטרתה אבל יוצאה היא במטוטלת הקשורה לה בשלייתה. פי' חתיכה של בגד שקושרין בשלייתה בשביל שלא תצטנן ועיקרו מן טלת. (תמיד פ\"ה) וכיסוי היה לו וכמין מטוטלת נתונה עליו מלמעלה. פי' כסוי זהב דומה לחתיכת בגד שאין לה שפה כטבעה. (כלים פרק י\"ב) המטוטלת והמשקולת פי' הבנאין שרוצין שלא יבא הכותל עקום מביאין חבל ובראשו ברזל ומכניס ראש החבל בתוך עץ ותופסו הבנאי בידו ושוקל בו הכותל ואותו ברזל שמו מטוטלת וי\"א זהו הברזל שהוא לטורטני והוא ממיני מתכות והוא מטוטלת ושמה בטיית רומאן שהוא עגול כרמון ומשקלו זוז ושנים ומאה ואלף במאזנים שמם משקולות ושמו בלע\"ז פודור\"ני משקולת החוט של בנאין ששוקלין בו הבנין והיא ענין כובד ועיקרו מן כובד אבן ונטל החול:",
            "<b><big>מטמר</big></b>   [קוואטור מאכער] (בילמדנו בסוף כי תשא) אני הולך לפניהם מטטור. וה' הולך לפניהם יומם. וישמע בלק כי בא בלעם ששלחו מיטטור לפניו. ראה החילותי אי איכפת לך אני מטטור שלך ולא תתמה עליהן ולא עתיד אני לעשות מיטעוד. לפני אדם ערל לפני כורש שנאמר אני לפניך אלך והדורים איישר. לפני אשה אני עתיד לקדם לפני דבורה וברק שנא' הלא ה' יצא לפניך נראה שעניין הקדמה הוא. ויש לומר ענין שמירה וישמר משמרתי תרגום ונטר מטרת מימרי <small>(א\"ב פי' בלשון רומי ממונה הולך לפני הצבא לתור לאנשי המלחמה מנוחה ובית מלון)</small>. (א\"ה ואולי מזה נגזר שם המלאך מט\"ט וכן מצאתי שהאריך בזה רמ\"ל):",
            "<b><big>מטכס</big></b>   [זייד] (ב\"ק קיז) ההוא גברא דאחר מטכס' דר' אבא (ובב\"ר פרשת ויותר יעקב) מחיילה דמטכסין פי' משי מובחר הוא ובלשון יוני מיטכס:",
            "<b><big>מטכסא</big></b>   [מיטטע] (ב\"ר פ' ויבא הראשון) אוקימון על מטכסא דמדינתא פי' בלשון יוני תוך ואמצע ובעל הערוך גרס טכסא ופי' בלשון יוני קיר וחומת עיר:",
            "<b><big>מטול</big></b>   [וועגען, ווייל] תרגום כי יודע יי' מטול דגליקדם יי' ובא בתוספת אל\"ף תרגום עור בעד עור אברא אמטול אברא:",
            "<b><big>מטליא</big></b>   (בתוספתא מעשרות פ\"ג ע\"ז לח) בגמרא והשלקות תנא היא ניטליא היא פסיליא היא שעיתא. אמר רבה בר בר חנה וכו':",
            "<b><big>מטליות</big></b>   כבר פירשנו בערך טל ובטלת:",
            "<b><big>מטליות</big></b>   [שטיקער]. (בריש מגילת איכה) לנתחיה הוציאוה מטליות מטליות היו גולין כלומר חתיכות חתיכות גלו לא גלו כולן ביחד. (ובפסיקתא דדברי ירמיה) ז' שנים נתקיים בארץ ישראל גפרית ומלח. כותים מה היו עושין מטליות מטליות והיא נשרפת זורעין כאן היא נשרפת זורעין כאן והיא נשרפת ודומין למטליות שאין בהן שלש על שלש:",
            "<b><big>מטלון</big></b>   [בערג ווערק] (במדבר רבה פ' וישלחו מן המחנה) מלך בשר ודם יש לו מטלון של טירודין פי' בלשון יוני ורומי מקום מחצב המתכות אשר לשם היו גולים האנשים הפושעים ועונשים אותם לחפור ולחפוש המטמונים:",
            "<b><big>מטמטם</big></b>   [זיך איבער לאדען דורך גענוס] איסורי קא מטמטם פי' לא עביד לוותורי נפשיה טעם עבירות בעי למיטעם:",
            "<b><big>מטמע</big></b>   כבר פירשנו בערך טמע:",
            "<b><big>מטפחת</big></b>   [האנדטוך, סערוועט] (מגילה כה) תיבה לוקחין מטפחות (ובסוף כלאים) מטפחת הידים וכו' פי' מטפחות הספוג שעשוי לקנח בה. (כלים פכ\"ד) שלש מטפחות הן של ידים טמאה מדרס ושל ספרים טמאה טמא מת ושל תכריך בני לוי טהורה:",
            "<b><big>מטר</big></b>   [געבעהר מוטטער] (בב\"ר פ' מח) וברכתי אותה כי עקרה היא עיקר מיטרין לא היה לה וגלף לה הקב\"ה עיקר מיטרין. (ובפסקא דזכור) כשהוא יוצא ממעי אמו חותך מיטרין שלה שלא תלד. הה\"ד על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו פי' בלשון יוני רחם מי\"טרא:",
            "<b><big>מוטרדי</big></b>   עיין ערך מסרדי כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>מטרונא</big></b>   [מאטרונא] תרגום שומר הפילגשים נטיר מטרוניתא:",
            "<b><big>מטרפלין</big></b>   [הויפט שטאדט] (מגילה ו) עקרן תעקר זו קיסרי בת אדום שהיא היתה מטרפולין של מלכים. (בילמדנו זאת תהיה) הפסולת של ארץ ישראל טובה ממטריפולין של מצרים. ויצא לקראתו אל עיר מואב למטריפולין שלהן פי' אם של עיירות. אם בלע\"ז מטר\"י פולין בלשון יון עיר <small>(א\"ב בלשון יון מטרופולין שרתי במדינות)</small>:",
            "<b><big>מטרפס</big></b>   [לאאז] (פסחים כז בסוף כריתות) בריך רחמנא דשקליה יששכר איש כפר ברקאי למטורפסיה בהאי עלמא (סנהדרין כא) לא ירבה לו נשים שקלתה למטורפסה. (יבמות קה) א\"ר יוסף שקליה רבי למטורפסיה פי' גבה דינו ממנו וי\"א מטורפסיה לשון ארמי הוא. ופי' נטל חלקו וגורלו מן העונש כנגד חובתו:",
            "<b><big>מטרקא</big></b>   [בייטש] (יומא כג) מטרקא קטילא דטייע דפסיק רישיה פי' פקיע מדוורתא והיא מטרקא והיא כמין חבל מפתיל תלוי במקל כגון הרצועה שמכין בית דין בה ופירשנו בערך דר (שם עז) ודילמא מסוסיא ומטרקא:",
            "<b><big>מטרתא</big></b>   [סאקוויס] (ע\"ז י) שלח ליה דהבא פריכא במטרתא. (כתובות קי) הפיכי מטרתא למה ליה פי' מטרתא הן שליפין של שק שנושאין בהן תבואה וכל מיני קטנית על גבי שוורים. זה מחזיק עשרה סאין וזה מחזיק עשרה סאין למה לנו להפוך משאוי של זה לזה ושל זה על זה יעמוד כל אחד במשאו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מדה מחזקת שני בתים ועשרה בתים הם כור)</small>:",
            "<b><big>מי</big></b>   [וואסר, זאפט] (סוטה ד) מים הראשונים צריך להגביה ידיו למעלה שמא יצאו המים לזרועו שלא נטל אותו במים שהוא חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים. מים אחרונים צריך להשפיל ידיו למטה שמא יצאו מים מידים מזוהמות וילכלכו את זרועיו. (עירובין כו) בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח (ירושלמי) א\"ר יוסי שאין הגוף ניזון מהן א\"ר לוי שהן מין קללה פי' המים שהן על דור המבול והמלח בסדום. (ערלה פ\"א) העלים והלולבים ומי גפנים פי' היוצא מן הגפנים כשזומרין אותן (פסחים קז) א\"ר אשי אישתי מי זריון ולא אישתי שכרא:",
            "<b><big>מיי</big></b>   [פאן דא] (ירוש' שבת פרק המוציא יין) מיי כדון העיד רבי יהושע פי' מהאי וכן כיי פי' כהאי:",
            "<b><big>מאימוס</big></b>   [איין קאמיקער] (ברבה מגילת איכה) ומכניסין את המאימוס לתיאטרון שלהן וראשו מגולה וכו' <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי לץ אשר עושה עצמו כאחד ללעוג עליו)</small>:",
            "<b><big>מידי</big></b>   [עטוואס] תרגום היאכל תפל מבלי מלח כמא דלא מתאכל מידי בשש פי' כמו מדעם ומידם יכולם ענין מאומה (חולין יט) מידי דהוה חצי קנה פגום (זבחים קד) מידי אריא סיפא בשר רישא אמורים:",
            "<b><big>מידם</big></b>   [עטוואס] תרגום כל מר מתוק כל מידם דמרור חלי לה כמו מידעם:",
            "<b><big>מיהא</big></b>   [פאן דא]. (גיטין פ' השולח) זיל השתא מיהא ואתי למחר פי' מן הכא (ע\"ז יד) קתני מיהת מלו ולא טבלו אין פי' מן התם:",
            "<b><big>מיהו</big></b>   [וועניגסטענס] (שם מא) הוא מיהו דזיל באפיה כולי עלמא פי' על כל פנים או לפחות:",
            "<b><big>מיל</big></b>   [מיילע] (יומא פ\"ב) הולכים מיל וחוזרים מיל ושונים כדי מיל פי' בלשון רומי ויוני מדת ארץ של אלף פסיעות ולכל פסיעה שתים אמות כי אלפים אמה לכל מיל:",
            "<b><big>מילת</big></b>   עיין ערך מל כי שם הביאו בעל הערוך:",
            "<b><big>מיימיס</big></b>   [היילונג] (בפ' מ\"ו ותאמר שרי) מיימיס היא צריכה פי' קמיע היא צריכה כלומר רפואה מל' מחי ומסי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אומנות המילדת)</small>:",
            "<b><big>מיירי</big></b>   [רעדען] תרגום ירושלמי עד אילון מורה עד מישר דהוה מיירי ובלשון גמ' קמיירי פי' קא מיירי מורים ואומרים עיין ערך אייר וערך אר:",
            "<b><big>מייש</big></b>   [נאהמע איינען בוים] (תמיד נח) ר\"א מוסיף אף של מייש ושל אלון (ב\"ר פ' ע\"ג) וימצא דודאים ר' יודא ברבי סימון אמר מיישין פי' פרי של אילן ששמו מייש:",
            "<b><big>מיית</big></b>   [ברענגען] תרגום ינופף ידו מוביל ומייתי בידיה:",
            "<b><big>מך</big></b>   [אונברייטען] (ב\"מ פד) מייכי ליה ס' נמטי (ברכות סא תענית ו) מטרא במפתח בבי בר חמרא מוך שקיך וגצי פי' פשוט וערוך שוקיך והצע בקרקע ושכב. רפדתי יצועי תרגומו מאכית שיוויי. משכב ושפות תרגום מככין. וישבת על מטה כבודה ורמת דרגשין מככין דיקר. (יומא פד) אע\"ג דקא מכיך מכוכי:",
            "<b><big>מך</big></b>   [צערדריקען] (סנהדרין קא) מיכה שנתמכמך בבנין פי' שנתמעך בבנין של פרעה שהיו ישראל בונין והיו נוטלין המצרים בני ישראל כשהן קטנים ומניחין אותן במקום האבן אמר משה לפני הקב\"ה רבש\"ע כך עושין לבני אברהם אמר לו הקב\"ה אלו הקטנים אם מניחין אותן ויתקיימו בעולם יהיו רשעים ואם אי אתה מאמין קח אחד מהם ותראה מה יהיו מעשיו ולקח מיכה. (שבת קכט) לישקול זוזא מכא וליזיל לז' תנאותא. (ב\"ק לז) הוה נקיט זוזא מכא בהדיה פי' זוז מעוך שנתמעך מטבע הצורה ונראה כאסימון:",
            "<b><big>מך</big></b>   [נידריג] (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) הדא חיותא כד סלקא מן ימא היא מכיא מן תורשא לית היא מכיא פי' ענין נמיכות <small>(א\"ב תרגום שפל מן העור מכיך מן משכא)</small>:",
            "<b><big>מך</big></b>   [בוימוואל] (שבת מז) לא במוכין (שם סד) ובמוך שבאזנה ובמוך שבסנדלה ובמוך שהתקינה לנידתה (ב\"ק קיט) מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו. (שבת קלד) במוך שעל גבי מכה (יבמות יב) שלש נשים משמשות במוך פירוש הפשתן המסורק המובחר קורין בלשון ישמעאל אלמך. פ\"א מוכים שגורדין מן הבגדים (נגעים פי\"א) עד שיראה באריג ובמוכים ואם קיצץ הבגד קצצים קטנים נקרא מוכין כדתנן בזה הפרק קיצצו ועשאו מוכין טהור:",
            "<b><big>מך</big></b>   [לעפליך] (מקואות פ\"א) ולמעלה מהן מים המוכין שהן מטהרין בזוחלין בשנים. (פרה פ\"ח) מים המוכין פסולין ואלו הן מים המוכין המלוחין והפושרין <small>(א\"ב מלשון ויך את המים)</small>:",
            "<b><big>מכבד</big></b>   [בעזעם]. (פסחים נו) מכבדות דברי הכל אסור גזרה שמא יעלה ויתלוש. (סוכה יג) מכבדות ובהם תמרים (בריש עוקצים יד) המכבד של תמרה ד' טפחים פי' פצעילי תמרה והוא האשכול שתלויים בו התמרים ומפני שני דברים נקראת מכבדת חד משום הפרי שהוא תלוי עליה היא כבידה וניתלית למטה וחד שהיא לכבד את הבית ופירשנו מכבדת של תמרה ריכבא דהוצי:",
            "<b><big>מכבנתא</big></b>   [איין ארט ציהרונג] פי' היא בת הנפש ועגולה כמו כוכליאר דיומא ויש בה מחט שתופשת עמה בגדיה ואותו מחט נכנס בעינו של נחש כדאמר שקלתה למכבנתה ואיתרמיא בעינה. פ\"א בערך כוכלייר:",
            "<b><big>מכבר</big></b>   [ארטס נאמע] תרגום ירושלמי את ארץ יעזר מכבר. (תמיד כו יומא לט) עזים היו לאבא בהרי מכבר והיו מתעטשות מריח הקטרת:",
            "<b><big>מכבר</big></b>   [ערביטערונג]. תרגום כעס לאביו מכביר לאבוי:",
            "<b><big>מכבש</big></b>   [פרעססע] (כלים פ' י\"ו) המכבש של חרש. (שם פכ\"א) במכבש של חרש ובקשטנית פירוש כל דבר שהיא לכיבוש דבר אחר באמצעו שמו מכבש. וכל חרש לפי מלאכתו יש לו מקום שכובש ועוצם העץ עד שיתקנו למלאכתו. וכן מכבש של כובס יש לכובס שני דפין אחר שיכבסם מקפלה ומניחן ביניהן ועוצרן ונראין יפין כדתנן (בשבת) מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין וכן פי' בערך כבש (זבין פ\"ד) ועל המכבש של כובס כלים שתחתיו טהורין. ת\"ר כל שלשים יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים היוצאין מתחת המכבש:",
            "<b><big>מכחל</big></b>   [אוגען פענזעל, אוהר לעפיל] (ב\"ק קיז) הוו מדלו ליה במכחלא דכספא (כלים פ\"ו) מכחל שניטל הכף טמא מפני הזכר ניטל הזכר טמא מפני הכף פי' מכחל צורת כרכד הוא מברזל או מנחשת וראשו אחד כוחלין בו העין וזהו חד ונקרא זכר ואחד מנקין בו האוזן מן הרעי והוא רחב ונקרא כף וזהו צורתו. (ב\"מ צא) אמר שמואל במנאפים משיראו מנאפין ובכלאים עד שיכניס כמכחול בשפופרת (מכות ז) ראיתם כמכחול בשפופרת ורבנן היכי דייני לשמואל דאמר משיראו מנאפין. (סנהדרין סח) ולא חסרוני תלמידי כמכחול בשפופרת:",
            "<b><big>מכלא</big></b>   [לעהר זאטץ] (גיטין מד) פוק עיין במכילתיך אימור אהדר ליה במכילתא אחריתי. (בריש ויקרא רבה פ' טוב מלא כף נחת) ריעותיה מיתקרי בר מכילאן פי' מכילתא ברייתא שהיו בה טעמי התנאים רבינו ניסים זצ\"ל פי' מכילתא מגילתא גי\"מל בכ\"ף מתחלפין כמו מכורותיך מגירותיך. פ\"א מכילתא מידה כדמתרגמינן משורה מכילתא וגרסי בני מערבא (במסכת שבועות ובפרק אחרון) א\"ר יוסי חד בר נש דתני חדא מכלא מסכתא אחת דהינו מכילתא. אי נמי דהיינו מידת חכמה אחת מהחכמות דהיינו מכילתא:",
            "<b><big>מכל</big></b>   [פאלקאמען. גאנץ] (מנחות כח) מאי מכלות זהב א\"ר יוחנן שכילתו לכל זהב סגור של שלמה מלך ישראל:",
            "<b><big>מכילתא</big></b>   [אפער שאלע] תרגום ואת המנקיות וית מכילתא:",
            "<b><big>מכמס</big></b>   [ארטס נאמע] וזנוחא אלפא לסלת (מנחות פג) פי' מקומות הן:",
            "<b><big>מכמר</big></b>   [נעץ] (יבמות קכא) שני בני אדם שהיו מכמירין מכמורת בירדן. (כלים פכ\"ג) הרשתות והמכמורות. (מכשירין פרק ה) במצודות וברשתות ובמכמורות פירוש מיני חכין הן כדכתיב ופורשי מכמורת:",
            "<b><big>מכן</big></b>   [מאשונע]. (יומא לז) אף הוא עשה מוכני לכיור שלא יהיו מימיו נפסלין בלינה. (גמרא) מאי מוכני אמר רבא גלגלא דהוו משקיעין ביה פירוש מוכני גלגל הוא. (עירובין קד) וממלאין מבור הגילה בגלגל בשבת ודייקינן בשבת אין במדינה לא דאולודי קלא בשבת אסור וזה יש לו קול. (תמיד כח) עד שיהיו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. והן אומר הגיע. ומפורש (זבחים יח) והוא שהיה מושך ומסלק הכיור מלא מים מתוך הים שעשה שלמה שהיה משוקע בו כל הלילה שלא יפסלו מימיו בלינה וגרסינן בירושלמי הים הזה בית טבילה לכהנים היה שנאמר והים לרחצה לכהנים בו ואקשינן ולאו כלי הוא ופרקינן כההיא דא\"ר יהושע בן לוי אמת המים היתה מושכת לו מעין עיטם (שבת מו) ותנן (אהלות פ\"ח) מוכני שלה בזמן שהיא נשמטת פי' גם זה גלגל הוא הוא כגון גלגל של עגלה. אינמי גלגל של בור שתולין אותו על פיו ומעלין בו דלי כדכתיב ונרוץ הגלגל אל הבור. ויש אומרים מוכני מלשון ואת כנו. (חולין טז) השוחט במוכני שחיטתו כשירה. פי' במוכני דבר המתגלגל בעיגול כדאמרינן אף הוא עשה מוכני ומפרש בגמרא גלגלא. ומוכני זה לשון יון והוא כגון סולם ששליבותיו עולות בנין שגלגל סביבותיו כמין כבש ומשתפע ועולה בעיגולא. ויש כענין הזה סכין מובלעת בתוך יד הסכין ואינה נראית הסכין אלא זנבה יוצאת מן הקצה התחתונה של יד הסכין וכשמחזיר בגילגול זנב הסכין ראשה יוצאת מן הקצה האחר וכל זמן שמתגלגל הזנב בגלגול הריחים הסכין יוצאת כענין הזה אם היתה בהמה רבוצה ונתן יד סכין זה בצוארה וסיבב זנב הסכין ויצא הסכין ושחטה כיון שמכח בן אדם נמשך הסכין ושחטה שחיטתו כשירה אבל אם היו מים מסבבין את זנב הסכין כעין סדנא דפחרא שהוא כגון גלגל של יוצרים ואם מכח המים יצא הסכין ושחט כיון דלאו מכח אדם שחטה שחיטתו פסולה (שם לא) נפלה הסכין ושחטה ואע\"פ ששחטה כדרכה שחיטתו פסולה ואם מכח בן אדם נפלה הסכין ושחטה שחיטתו כשרה זה פירוש מוכני וסדנא דפחרא וסדנא דמיא סדנא דפחרא הוא גלגל היוצר שגלגלו ע\"י אדם וסדנא דמיא כגון הריחים של מים. פי' כח ראשון אתי מכח אדם. וכדרב פפא הא דרב פפא (סנהדרין עז) זה פירוש רבינו חננאל זצ\"ל <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי מעשה ערמנות עוזר לעשות דבר מה בקלות ובפרט להניע כובד גדול תרגום שני בפסוק בימים ההם כשבת כורסא במוכנא אזל)</small>:",
            "<b><big>מכן</big></b>   [איין לאגער פאן ווילדע טהירע] (אהלות פ\"ה) מכונות חיה ועוף ששכן והעושה מקום לבנה בשבלים פירוש מקום ששוכנים החיות והעופות ונותן אבן על השבלים שלא יפזרם הרוח ענין אחר העושה מקום לבנה שעשה לה חיה בית מקום לבנה שלקח מן השבלים:",
            "<b><big>מכס</big></b>   [צאלל]. (שבת עח) המוציא קשר של מוכסין חייב (גמרא) כמה שיעור קשר מוכסים שתי אותיות (נדרים כז) נודרין להרגין ולחרמין מוכס שאין לו קצבה מוכס העומד מאיליו (סנהדרין כד) ואלו הן הפסולין הרואין והגבאין והמוכסין. אמר גאון ז\"ל הני מוכסין לאו משום דשקלי טפי ממאי דקייץ להו פסלינהו רבנן דאי הכי היינו גבאין אלא בזמן שהמלך מטיל מס לגבותו מן היהודים מכל אחד לפי ממונו הני מוכסין המעריכין נושאין פנים למקצתן ומקילין ולאחרים מכבידין יותר מן הראוי נמצאו גזלנים:",
            "<b><big>מכס</big></b>   [בעטראג]. (ערכין יז) מה תלמוד לומר לפי שנאמר זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף יכול אף שדה מקנה כן תלמוד לומר מכסת הערכך:",
            "<b><big>מוכססין</big></b>   [איינע ארט בירען] (ע\"ז פרק קמא) אלכסון אצטרובילין ומוכססין פי' בלשון יוני מין פרי כמו אגסים אשר בתוכו גרעין קשה והפרי גדל באשכולות והוא ידוע אצל הרופאים לקרר החמימות ולחולאי החזה ובעל הערוך גריס מובססין בבי\"ת:",
            "<b><big>מכסר</big></b>   [שאדען] (בילמדנו מי מנה) אמר לו הקב\"ה חייך משתטול את שלך ותעשה המכסורין סופך להודות לי ענין אכסר שפירשנו:",
            "<b><big>מכר</big></b>   [פערקויפען] (ב\"ב קכג) בהלכות בנות צלפחד אמרי במכרי כהונה ולויה פי' כל כהן ידוע כל פלוני ופלוני כל תרומותיו וכל מתנותיו לזה הכהן נותנין אותן וכיון שנשחטה זו הבהמה בחיי אביהן נתברר שהמתנות לו הן ואע\"פ שלא הורמו בחזקתן הן עומדין שאינו רשאי לתתם לכהן אחר זולתו הלכך מוחזקין הן. (גיטין ל) ואע\"ג דלא אתא לידיה אמר רב במכרי כהונה ולויה פי' אוקמא רב למתניתין במכרי כהונה ולויה כדכתיב לבד ממכריו על האבות מה מכרו אבות זה לזה אתה בשבתך ואני בשבתי וכן כל אדם הידוע שנותן כל מתנותיו לפלוני כהן אין לכהן אחר חלק בהן אלא הן בחזקת אותו כהן אע\"פ שלא הגיעו לידו עדיין. וכן מעשר ראשון ללוי וכן מעשר עני לעני:",
            "<b><big>מכר</big></b>   ר\"ע סבר מוכר בעין יפה מוכר (ב\"ב סד):",
            "<b><big>מכר</big></b>   [שווערד] (ב\"ר פ' פ\"ט) פרעה קצף רב אמר בגתן ותרש קונדא מכיראה נתנו במנעליהן (בילמדנו) מכרותיהם לשון יוני שקורין לחרבות מכירין (בברייתא דר\"א פ' ל\"ח) ועוד שקילל חרבם בל' יוני שנא' שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם:",
            "<b><big>מכש</big></b>   [האמער] (ב\"ב צד) כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה כולה. (ע\"ז יח) אימת הוי' במכש אחרון לית בה שוה פרוטה (ב\"ר פ' מה) וירד העיט א\"ר אסי נסב אברם מכושה והוה מכש להון ולא הוו מכתשין. (בויקרא רבה בריש קדושים תהיו) מאן דאית ליה פסא או מכוש. (ובסוף קדושים תהיו) יטעון מכושיה ויחצוב בטורא ס\"א יסב פסא <small>(א\"ב יש שענינו פטיש ויש שענינו מגרופי עיין ערך כש)</small>:",
            "<b><big>מכתא</big></b>   [שיף] רבה בר רב הונא צייר מכותא. פי' ספינה ורב חסדא היה כותב בגט ס' מחסדא. ורב הושעיה היה כותב ע' מהושעיה ומכירין חתימות ידייהו ומקומן זכור בערך חרותא:",
            "<b><big>מכתב</big></b>   [שרייב פעדער] מכתבא גללא בזע כבר פי' בערך גלגל ובערך דגל. מכתב שניטל הכותב טמא מפני המוחק כבר פי' בערך מחק:",
            "<b><big>מכתם</big></b>   [נידריג האלטען] (סוטה י) לדוד מכתם שיצא ממנה דוד שהיה מך ותם. ד\"א שהיתה מכתו תמה שנולד מהול ד\"א כשם שבקטנותו הקטין וכו':",
            "<b><big>מכתש</big></b>   [מערזער] (ב\"ב סה) מכר את המכתש הקבועה אבל לא את המיטלטלת (תענית כח) במכתשת שלפנינו בעלי שעל כתפינו (ערכין י) מכתשת היתה במקדש כבר פי' בערך אסייתא:",
            "<b><big>מל</big></b>   [רייבען. שניידען] (מעשרות פ\"ד ביצה יג) המולל מלילות של חטים מלשון וקטפת מלילות:",
            "<b><big>מל</big></b>   [דורך מעהלען] (פסחים מ) ת\"ר אין מוללין את הקדירה בפסח והרוצה שימלול נותן את הקמח וכו' <small>(א\"ב פי' רש\"י נותנים קמח לתבשיל)</small>:",
            "<b><big>מל</big></b>   [צו זאממען פאלטען] (בסוף כלאים) מפני שהוא מולל (מ\"ק כו) למוללן וללוקטן <small>(א\"ב פי' רש\"י לקפל בגד בתפירה)</small>:",
            "<b><big>מל</big></b>   [פראנזין] (שבת כט) לענין טומאה וכן תנן (כלים פכ\"ח) שלש על שלש שאמרו חוץ מן המלל. פי' מלל מה שמשייר האורג בראש הבגד ובסוף הבגד שיעור שתי אצבעות והוא ענף של בגד וכיון ששתי לבדו הוא ואין בו ערב אינו מצטרף לארג ושמו מלל. ובלשון רבנן כמו כרכשתא והוא כרוספדין בלשון יון ובלע\"ז ציר\"י:",
            "<b><big>מל</big></b>   [נידריג. געמיין] (סנהדרין סו) לא תקלל חרש במיללין שבעמך הכתוב מדבר פירוש שפלים והדיוטות:",
            "<b><big>מל</big></b>   [בעשניידען] (שבת כד) לבדו ולא מילה שלא בזמנה דאתיא בקל וחומר פי' ומה אוכל נפש שאע\"פ שהוא באזהרת שמחה אינה דוחה יו\"ט מילה שאע\"פ שלא בזמנה מצוה היא שנכרתו עליה י\"ג בריתות וחייב עליה כרת אם לא ימול אינו דין שידחה יו\"ט. ת\"ל לבדו ולא מילה שלא בזמנה ומה אם מילה שלא בזמנה אינו דוחה יו\"ט כל שכן עשה של נותר שלא ידחה יו\"ט שאפילו בטלו לגמרי אינו ענוש כרת. (בילמדנו ויצא בן אשה) ופקדתי על כל מול בערלה מהו מיל בערלה שהיו מולין ומשכו להן ערלה וחמשה היו על מצרים שהיו מולין בימי יוסף וכשמת יוסף משכו להן ערלה. ועל יהודה זה יהויקים מלך יהודה ועל אדום זה עשו ועל בני עמון אלו שילדו בנות לוט ועל כל קצוצי פיאה זה חירם מלך צור ויש אומרים אלו הישמעאלים:",
            "<b><big>מל</big></b>   [שניידען. רעדען] (ב\"מ קט) אמר רב פפא משום דאתו ממולאי אמריתו מילי ממולייתא פי' גאון זה נאמר על אדם גדול מפני שהוא גדול מדבר גדולות. פי' אחר משום שאתם מבית עלי שהן חתוכי שנים תאמרו דברים חתוכים שאין להם ראש ואין להם טעם:",
            "<b><big>מל</big></b>   [ווארט. רעדע] (ע\"ז כה) א\"ר אשי אמר לי חנינא מילין ואמרי לה במילין פי' מילין דברי' בעלמא נינהו ולא היה מעשה מעולם ואמרי לה במילין שעושין דבר זה ע\"י לחישה דכשפים (חולין קלט) אמר רב אשי אמר לי רבי חנינא מילין מילין סלקא דעתך אלא במילין פי' מילין לא היו דברים מעולם דליהוו משתעו אותם יונים מילין סלקא דעתך הוא. אמר לדידי חזי לי במילין כלומר במכשפות היו עושין לדבר היונים אלו מפירושי מגנצא. ור\"ח פי' במילין בשיחתן של עופות כלומר אלו שמע רב כהנא מהן שאומרים קירי קירי ששיחתן הוא יודע שיחת העופות כאשר הוא מפורש (גיטין מה) שהיה רב עיליש יודע שיחת העופות ובאת יונה וצפצפה לפניו עיליש ברח עיליש ברח קם וערק ואיתרחיש ניסא ואישתזיב. (מגילה יח ובויקרא רבה זאת תהיה) מרים בפיה חטאת וכל איבריהו לקו. אמר רב יאשיה סמא דמילתא משתוקא א\"ר אושעיא מילה בסלע ומשתוקא באבן טבא וכו' (בתוספתא דפסחים בפרק הפסח) יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לטפשין וכן הוא אומר גם אויל מחריש חכם יחשב אינו צריך לומר חכם מחריש אוטם שפתיו נבון <small>(א\"ב (יומא מב) ומשמע ממילא פי' מן המלה עצמה ונעתקה לכל דבר שנעשה מעצמו תרגום בפסוק בלילה ההוא נדדה ואתגלגלו פצימה ממילהן פירוש מאליהן)</small>:",
            "<b><big>מל</big></b>   [קאהלען] (שבת קי) ולותבא במללי דנורא וליכלה. (ע\"ז כח) ונותבה על מללא דנורא פירוש גחלים לוחשות:",
            "<b><big>מל</big></b>   [גלאד] (כתובות סז) הב\"ע בדהבא פריכא פי' זהב שבור כיון שאינו פוחת בכלים חשוב רב אשי אמר בממלא פי' זהב ממלא זהב הנלקט מן הארץ ממוצאו הנקרא בלשון ישמעאל אלתבר:",
            "<b><big>מל</big></b>   [הויך שטארק] (ערובין נ\"ו) הני מוליאתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון. (מ\"ק וב\"ב נד) מליא במליא ונוציא בנוציא. ס\"א נצא בנצא פי' מליא גבוה נצא נמוך. וי\"א מוליא מקום חזק. וי\"א מקום גבשושית נצא מקום רפה ונמוך:",
            "<b><big>מל</big></b>   [פאלל ווערדען] (פסחים עד) הא מלייתא שרייא פי' עוף או כבש מלא בשר בתוכו ונצלה כשם שבולע מן הבשר שבתוך העוף ושבתוך הכבש כך פולטו בולע מבפנים ופולט מבחוץ. פ\"א כל דבר שממלא מבשר וצולהו היינו מולייתא כגון פשדי\"דא (מקואות פ\"ג) עד שיצא מלואו של מקוה כיצד היה המקוה מ' סאה חסר ג' לוגין ומלאו בשלשה לוגין שאובין פסול עד שיצאו ממנו אותן שלשה לוגין שמילאו אותו ועוד מעט מלאהו בקרובין כשר. (ב\"ב קסב) היה בין כתב לעדים חלק שתי שיטין ומילא החלק בקרובין כשר (סוטה מח) אבנים הללו אין כותבין עליהן בדיו משום שנאמר פתוחי חותם ואין משרטין עליהן באיזמיל משום שנאמר במילאותם אבל כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ הן נבקעות מאליהם כתאנה שנבקעת בימות החמה ואינה חסרה כלום (זבחים סג) קרנות המזבח חלולות היו שנאמר ומלאו במזרק כזיות מזבח אבנים שלימות תבנה אמר רחמנא אלא דמנח מידי ושקיל (גיטין ע) א\"ל אליהו לרבי נתן אכול שליש ושתה שליש ולכשתכעוס תעמוד על מליאה כלומר לא תמלא כריסך ממאכל לכשתכעוס ימלא כריסך מכעס ולא יבקע. (תמורה ד) מלאתך אלו הבכורים כלומר שניטלין בתחלה כשעדיין הכל מלא שלא ניטל ממנו כלום. ודמעך זו התרומה שניטלת מן הדימוע מאחר שיש בהן חולין של בכורים עם הטבל של תרומה:",
            "<b><big>מל</big></b>   [גאללעפפעל בוים] (עירובין ג מדות לו) ה' אמלתראות של מילת היו על גביו פי' אמלתראות קורות לאחיזת הקיר כגון וטור כריתות ארזים ובלישנא דרבנן למיסר בנינא מילה שם האילן ופירותיו נקראים מילין כדגרסינן אין מי מלין על גבי מלין והשונה של מי מילת טועה הוא (גיטין יט) שאין מי מלין על גבי מלין פירוש ר' אבהו אמר אם הקלף שהגט כתוב עליו היה מעובד בעפצא רושם לו מי שיודע לכתוב במי עפצא ושאינו יודע לכתוב כותב על הרושם דקיימא לן אין מי מלין שהוא עפצא על גבי מלין רב פפא אמר רושם לו ברוק. (פסחים ע) סימן להרים מלין פירוש עפצים גדולים בהרים ודקלין אין גדילתן אלא בעמקים נפקא מינה דאין דקלים טובים אלא בעמקים ומהן ראוי להביא בכורים <small>(א\"ב חמש אמלתראות של מילה מלה זו אינה ממנין מלין כי פירוש מיליא בלשון יוני מין עץ סרק ארוך מאוד וגזעו ישר ועגול אשר ממנו נעשות קורות ארוכות וישרות עד מאוד ואין זה העץ המגדל עפצים כי אם מינים של ארז הם המגדלים העפצים)</small>:",
            "<b><big>מל</big></b>   [וואלע] (שבת י) מילתא אלבשייהו יקירא (מגילה יג) מילת לבנה. (חולין נב) מקום שאין בו שאין בו מילת פי' אותו דבר שמן הכרס לאחר שמרתיחין אותה דומה לצמר נקי (גיטין נט) סובני וחומס סובני סלסלה ומלמלה פי' בערך סובני. (מעילה יח) בלבושא מציעא ומלמלה פירוש בלבוש הלבוש בין זה לזה שאינו פוגם עד זמן מרובה מלמלה בגד של צמר דק כדגרסינן בגיטין שנמתח ונמלל דהוי כאמגוזא שכל כך דק שכורכין אותו ואינו גדול יותר מאגוז וכיון דדמיו יקרים אינו לובשו אלא פעם ופעמים בשנה ומשמרו הרבה שלא יפגם ואינו פוגם עד זמן מרובה. (שבועות כו) מאי כצמר לבן כצמר נקי בן יומו שמכבנין אותו למילת. (קדושין כא) אמר רבי אלעזר יודן ברבי היה דורש כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילת פירוש הרך שבאזן אותו שלמטה (נדה יז) בית שמאי אומרים בודקין מיטותיהן במילא פרהבא גם זה מלשון צמר נקי שכובשין אותו למילת. צמרי ופשתי שמני תרגומו כסות מילא ובוץ משח <small>(א\"ב שם אי נקרא מילת בל' זני ורומי והיא קרובה למחוז איטליא והיה שם צמר דק ונקי מאוד וממנו עושים בגדים אשר יצא שמותם בכל הארץ)</small>:",
            "<b><big>מלאי</big></b>   [ווארע ערטראג] (פסחים לא) חנות של ישראל ומלאי של ישראל (שבת נו) מלאי הטילו על בעלי בתים. (סוטה מט) משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים רבה השחד והוטה המשפט ופסקה הטובה (פסחים נג) מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים לשום שמים ולא היה לוקח מן הריוח <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מתנות טובות אף פירוש אחר מלאי כמו מדלי שענינו הון ורכוש ופירוש מלה זו סחורה נתונה לאחר לישא וליתן בה אם להיות הריוח לנושא ונותן אם ליתנו לבעל הסחורה)</small>:",
            "<b><big>מלאכה</big></b>   [ארבייט] שאינה צריכה לגופה פטור עליה כבר פי' בערך דבר (חגיגה י) מלאכת מחשבת אסרה תורה ומלאכת מחשבת לא כתיבא פי' הלכות מרובות כהרים גבוהים ומקר' מועט תלויות בו שדומה לחוט השערה כדכתיב אל השער' ובשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה סתם ולא כתיב בה מחשבה אלא דסמכינן אמשכן דכתיב ביה כל מלאכת מחשבת (כתובות סז) בעי רבינא עשתה ג' וד' מלאכות בבת אחת מהו פי' מניק' וטוה הם ב' בבת אחת דורכת גת ברגליה ושומרה גן בעיניה ועושה בפלך בידיה ומלמדת תינוקות מיני זמר או קינות וכיוצא בהן בפיה ובלשונה ובכולן נוטלת שכר יש לבעל לומר כשדוחקת עצמה כל כך יגיע לך חולי ולאו כל כמיניה להפיל עצמה למדת חולי ותקום עלי לרפאותה אלא אם כן השכר שלי:",
            "<b><big>מליאות</big></b>   [מויל עזעל] (שבת נב) מולאות של בית ר' יוצאין באפסריהן פי' הן כודנתא והן יימים והן בלע\"ז כמשמען (בפסיקא דשובה) ויאסרהו בנחשתים עשה לו כמין מולא של נחשת ועשה בו נקבים ונתנו לתוכה והסיק תחתיו אש <small>(א\"ב פי' בלשון רומי פרד ובפי' איתמר בירושלמי דברכות (פרק אלו דברים) אין בעיתון מיזבן מולין תהין זבנין אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור)</small>:",
            "<b><big>מלבד</big></b>   [אויסער, אויסטרארטען] (במגילת איכה ויחמם כגן סכי) וכי אפשר שהקב\"ה משכח שבתותיהם ומועדיהם של ישראל חס ושלום אלא שבתות וימים טובים שבדה ירבעם מלבו מלבד כתיב ההד\"א מלבד שבתות ה':",
            "<b><big>מלבז</big></b>   [נאמע] (יומא לד) מונבז המלך עשה כל ידות הכלים פי' מולבז המלך בלע\"ז מינבז תנא בגמ' <small>(א\"ב שמו מונבז היה וכן כתוב בספר יוסיפון לרומיים והוא היה מלך הדייב)</small>:",
            "<b><big>מלבן</big></b>   [בייט פיערעקיג ציגעל שטיין ציגעל פארם פיערעקיג בעטט]. (פאה פ\"ג) מלבנות התבואה שבין הזיתים פי' כגון שיש לו תבואה זרועה בין זית לזית ומלבנות הן ערוגות הואיל ועומדות הערוגות פסקי פסקי ואין מתערבות זו עם זו אומרים בית שמאי פיאה מכל אחת ואחת ואם מתערבות ראשי השורות מודין בית שמאי לבית הלל שנותן פיאה אחת על הכל. (חולין קלח נדה נ פאה פ\"ג) מלבנות הבצלים שבין הירק רבי יוסי אומר פיאה מכל אחת ואחת פי' הואיל והירק פטור מן הפיאה וכל ערוגה לבדה אין מצטרפות (תרומות פ' ד') המלבנין מעלין את העיגולין פירוש חתוכי תאנים מרובעות דומין ללבנין המרובעות וכן דרך הערוגות להיות מרובעות. (כלים פכ\"א) אף הנוגע במלבן של מסר הגדול טהור פירוש שני צדדיו (שם פי\"ח) מלבן שנתנו על לשונות פי' יש עץ ארוך ברחבו של מטה ונקוב ב' נקבין בשני צדדים ונכנסין באותן כקבין כרעי המטה ונקליטי המטה ופעמים מוציאין אותן מלבנין ותוקעין באותן נקבין ב' עצים ועושין בו לשון של זהורית ובני לוי תולין באותן מלבנין כנורות ומצלתים פ\"א מנהג ארץ ישראל עושין מטות וזו צורת' אם נפרד זה מן המטה והתקינו לישב עליו לרחוץ המשי היתה פליגא בין חכמים אמרו מה נאמר בשביל שהעמיד אותו לזה הדבר ועשה בו נקבים לתיקון המשי הרי הוא כלי ומקבל טומאה או כשנפרד מן המטה אינו כלי ואינו מקבל טומאה וי\"א זו המטה היא כמו שעושין בארץ אדום החבלים שנמדדין בה נקראין לשונות זה פי' ר' מצליח (ב\"ב סט) מלבנות של פתחים פירוש מלבנות של חלונות מלבנות של כרעי המטה פי' כגון מלבנות המטה כן מלבנות הפתחים שתי ארוכות הן המזוזות ושתי קצרות הן המשקוף והמפתן ועושין כמותן בחלונות והן לנוי ולחיזוק פי' מלבנות של כרעי המטה כגון נקליטי המטה וכיוצא בהן שאין מטלטלין עמה. פ\"א מלבנות של כרעי המטה אלו לבנים שמשימין תחת כרעי המטה שלא יתליעו וירקבו מן לחלוחית הקרקע.",
            "<b><big>מלג</big></b>   [אבבריהען. מעלקען] (ביצה לד) ת\"ר מולגין את הראש ואת הרגלים פירוש מרתיחין אותן בחמין להעביר השער מעליהן ומהבהבין אותן באור אבל אין טופלין אותן בחרסית (יבמות סו) אלו הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה אם הותירו הותירו לה (ב\"ק צ) האשה שמכרה נכסי מלוג פירוש מלוג כענין מליגת הראש שתולשין השער ועוזבין הראש כך הבעל אוכל הפירות ומניח הקרן ואין לו רשות בהם. פ\"א נכסים שקבל עליו בדבור בלא אחריות כשכנסה או לאחר שכנסה נפלו לה בירושה או במתנה שכן לג בלשון יון דבר אלה הדברים בלשון יון טוטה\"לוגה (בב\"ר פ' מ\"ו) ולה שפחה מצרית שפחת מלוג היתה והיה חייב במזונותיה ולא היה רשאי למוכרה בעון קומי ריש לקיש מהו דתנינן עבדי מלוג אמר להן מה דאת מליג מליג זה סיוע לפירוש הראשון <small>(א\"ב פי' בלשון יון ורומי פעל המחלב דדי בהמה ונעתקה מלה זו להסרת דבר אחר ובפרט להסרת פירות מן האילן)</small>:",
            "<b><big>מלגא</big></b>   [לעדערנער בייטל] (כתובות פה ב\"ב קנא) אימיה דרב עמרם חסידא הוה לה מלוגה דשטרי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שק של עור)</small>:",
            "<b><big>מלגז</big></b>   [גאבעל] (שבת קכב) את הרחת ואת המלגז (ובסיפרא בפרק חטאת חלב של יחיד) שנים אוחזין במלגז ולוגזין פירוש כלי עשוי כשיני מסרק לטלטל תבן <small>(א\"ב עיין ערך לגז פירוש מזלג בחלוף אותיות על דרך כבש כשב שמלה שלמה)</small>:",
            "<b><big>מליגלה</big></b>   [האניק קיכיל] (פרקא קמא דחלה בירוש') דובשין מליגלה פירוש בלשון יוני רקיקים עשוים בדבש וחלב מלי בלשון יוני דבש גלה בלשון יוני חלב):",
            "<b><big>מלגמה</big></b>   [פלאסטר] (שביעית פ\"ח) כלל גדול אמרו בשביעית כל המיוחד למאכל אדם אין עושין ממנו מלוגמה. (כלים פכ\"ח) מלוגמה בבגד טהורה (סוכה מ ב\"ק קא) ומוציא אני את המלוגמה שאינה שוה בכל אדם פירוש רפואה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי רטיה ומזור)</small>:",
            "<b><big>מלזמה</big></b>   [איין מינצע] (ברכות נג) כדי שיכיר בין מלוזמה של טבריה פי' מטבע וזהו שאמר עולא שיעור אותו דתנן במתניתין ירושלמי ר' יאשיה ענתוניה כדי שיבחין בין מטבע למטבע:",
            "<b><big>מלח</big></b>   [זאלץ] (סוכה כ אהלות פ\"ג) או שאכלתו מלחת פי' חפירה שתהא בארץ ויהיה באותה חפירה כמין עפר לבן דומה למלח כדכתיב ארץ מלחה לא תשב ותחתך הכותל מצד לצד ויתאכל העפר וימלח עד שיעשה בה כמין חור כדכתיב כי שמים כעשן נמלחו. (ברכות מד) הביאו לו מליח פירוש דג מליח כדתנן הנודר מן המליח אינו אסור אלא במליח של דגים ואוכלי פירות גינוסר כמו תאנים שרף התאנים קשה לשפתים ואוכלין המליח דג או ציר והן עיקר והפת טפילה (ברכות מה) אמר רב כל סעודה שאין בה מליח אינה סעודה כלומר שלא שבעו שאין יכולין לאכול אלא מליח אינה סעודה שלא שבעו (שבת קמה) חוץ מן המליח הישן וקונייס האספנין (קדושין סו) אבותינו היה אוכלין מלוחין בזמן וכו' פי' ינאי המלך היה מבני חשמונאי וכשחזר מן המדבר הביא עמו ירקות ושמם מלוחים והם חרולין כדמתרגמינן ממשק חרול ומכרה מלח משמע חרול ומחפרין דמלח אמר לחכמים אבותינו כשעשוי המשכן היו במדבר אוכלין מלוחין ועושין המשכן פי' מלוחין כדכתיב הקוטפים מלוח עלי שיח (כתובות סה) מלח ממון חסד ואמרי לה חסר פי' כל דבר צריך מלח למלחו שלא יסרח וממון צריך למלחו שלא יכלה ובמה מולחו בגמילות חסד ואמרי לה חסר שצריך לחסרו לצדקה ולמצות ולכבוד תורה. (חולין קיג) מליח הרי היא כרותח (שבת סז) ליזיל למלחתא וליתקול מתקלא מלחא פי' למקום שעושין מלח:",
            "<b><big>מלח</big></b>   [שיף קאפוטאן] (כתובות מד) רב פפא ממלח מלוחי פירוש מנהיג הספינה במשוט כמו המלחים:",
            "<b><big>מלח</big></b>   [צוזאממען העפטען] (בריש ויקרא רבה) טוב מלא כף נחת כאדם שמלחים שני נסרים ומדביקם זה בזה כאדם שהוא מלחים שני כרעי המטה פי' המדביק שני חתיכות בין של מתכת בין של עץ שמו בלשון ישמעאל לחאם:",
            "<b><big>מלטמייא</big></b>   [לייכנאהם] (אהלות פי\"ז) פי' פרפיסא של עצמות כדאמרינן שחיק טמיא בערך טמיא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני נתוח אברי המת)</small>:",
            "<b><big>מלטמיא</big></b>   [האניק שפייז] (בפסוק את קרבני לחמי) ל' כור סלת וס' כור קמח אילו מיני מליטמיא (בב\"ר וירא אליו) ג' סאין קמח סלת ט' סאין איפה ג' עוגה וג' חביץ וג' מיני מליטמיא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מאכל מתוקן בדבש)</small>:",
            "<b><big>מלטס</big></b>   [איין באליק וואס דיא באלקיס ליגען דארויף] (ב\"ק סז) צלעות הבית אלו המלטוסין והעובים אילו המרישות פי' המלטוסין הנדבך של עץ שמניחין על הקיר להניח עליו ראשי הקורות המרישות אילו הקורות שמשימין על המלטוסין אלמא דבבנין נמי נמי איקרי מרישות <small>(א\"ב עיין ערך המלטא)</small>:",
            "<b><big>מלטיתא</big></b>   [ביינער ווארם] תרגום וכרקב בעצמותיך היך מלטיסא בקיסא:",
            "<b><big>מליאתא</big></b>   [וואלל] (עירובין ט) היו שם גדודיות הני מוליאתא דבי בירי ודבי נרש אזקנון פי' רכסים גבוהים:",
            "<b><big>מליון</big></b>   (ע\"ז יח) פי' בערך בקיון <small>(א\"ב פי' בלשון רומי נוהג פרדים)</small>:",
            "<b><big>מלייר</big></b>   [איין סאמווער] (שבת מא) מלייר הגרוף פי' כלי של חרס ויש לו ב' גגות ומים בגג התחתון בין גג לגג ואינן נראין והיינו מים מבפנים וגחלים בגג עליון שנראין והיינו מבחוץ והואיל וגחלין למעלה והוא גרוף ואינו חם כל כך מותר. פירוש אנטיכי בי דודי והוא כלי של נחשת כמו הדוד של נחושת ומשימין מים בעליון שהוא מבחוץ וגחלים בתחתון ומשום הכי אסורה שלא יצא ממנה החום אף על פי שגרופה ועוד נחושתה מחממתה. בי כירי כירה עשויה מחרס בניין שאינו נשמט כמין מולייר וגחלים בתחתון ומים בעליון ואע\"פ שהוא של חרס הואיל ועושין בו תמיד אש מתחמם מאד מ\"ה אמר כ\"ש בי כירי אבל בי דודי הנשמט ואינו שם תמיד כיון דגרוף לית ליה חמימות כל כך. (בילמדנו מי מנה) מנגנון נתן בפיו כמלייר הזה כשהוא מבקש הוא נועל וכשהוא מבקש הוא פותח <small>(א\"ב פירוש בלשון רומיי ויוני דוד נחשת גבוה וצר מוכן לחמם בו מים בימי חורף)</small>:",
            "<b><big>מלך</big></b>   [קעניג] בשלשים מעלות המלכות פי' מפורש (סנהדרין יח) ואלו הן מלך לא דן ולא דנין אותו ולא מעיד ולא מעידין אותו לא חולץ ולא חולצין לאשתו לא מיבם ולא מיבמין אשתו ולא נושאין אלמנתו מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו וכשמברין אותו כל העם מיסב על הארץ והוא מיסב על הדרגש ויוצא למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים וא' ופורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו דרך המלך אין לו שיעור וכל העם בוזזין ונותנין לפניו ונוטל חלק בראש לא ירבה לו נשים אלא י\"ח ולא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו וכסף וזהב לא ירבה לו אלא כדי ליתן אפסניא שלו. וכותב לו ספר תורה לשמו יוצא למלחמה והוא עמו. נכנס והוא עמו. יושב בדין והוא עמו. מיסב והוא עמו אין רוכבין על סוסו ואין יושבין על כסאו ואין משתמשין בשרביטו ואין רואין אותו ערום. ולא כשהוא מסתפר. ולא בבית המרחץ הרי אלו שלשים מעלות. (כתובות קה) מלך במשפט יעמיד ארץ וגו' אם דומה דיין למלך שאינו צריך כלום יעמיד ארץ ואם דומה לכהן שמחזר בבית הגרנות יהרסנה את ה' האמרת היום ת\"י ית יי' אמלכתון:",
            "<b><big>מלכיא</big></b>   [קראנקהייט] (דברים רבה פ' כי תצא) לתלמידו של רופא שעלה מלכיא לראותו פי' בלשון יוני איש חולה:",
            "<b><big>מלכניקי</big></b>   [איין הייל מיטטעל פפלאנצע] (ירושלמי בפרק במה אשה) רבי אבהו צריך אגוד מלכניקי סבר אגוד מלכניקי מן המוכן הוא <small>(א\"ב פי' מלכי מלשון יוני שם עשב אשר לו סגולות ברפואה מרפא הכאבים והמורסאות)</small>:",
            "<b><big>מלמד</big></b>   [קיילע קנינטעל] (כלים פ\"ט) מלמד שבלע את הדרבן פי' פרשא בלשון דרבן והוא מלמד הבקר והדרבן כמו מחט עבה נעוץ בראש המלמד כדכתיב דברי חכמים כדרבונות (ובפסיקתא דראש השנה) ג' שמות נקרא לו מלמד שמלמד הפרה לחרוש ליתן חיים לבעליה מרדע מורה דיעה לפרה דרבן שמדיר בינו לפרה:",
            "<b><big>מלמל</big></b>   [מארמעלען] (מדרש קהלת פסקא אין אדם שליט ברוח) אותו הדור היו ממלמלין בפיהם ומפריזין באצבעותיהם פי' עושי' רמזים של ליצנות):",
            "<b><big>מלימלה</big></b>   [איין ארט זיסע עפעל]. (ירושלמי דמעשרות פרק כלל) תפוחים מלימלה בין גדולים בין קטנים חייבים פי' בלשון יוני מין תפוחים מתוקים מאוד:",
            "<b><big>מלמלן</big></b>   [שמאצקערנער] (מקואות מ\"ח) המלמולין וטיט היון פי' אדם שידיו מלוכלכות בטיט או בבצק או בזיעה ומולל ידו אחת על חברתה ונעשה על ידיו כמין גרגרין של שעורין והעיקר מן וקטפת מלילות:",
            "<b><big>מלן</big></b>   [שווארצע טינט] (ב\"ר) טלו מילנין וקלמין וקונדילין פירוש מילנין דיו קלמין קסת כמו קלמרין קונדילין קולמוס. (בילמדנו) מלן וקלמין מראש צורים שחורה היא כמליניה כלומר כדיו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דיו שחורה ופי' קונדלין בלשון רומי טבעת לחתום)</small> (ירושלמי ע\"ז פרק לפני אידהן) מלני אימרא פי' בלשון יוני יום שחור עיין ערך אימרא:",
            "<b><big>מלס</big></b>   [רוים] (ב\"ב סו) המוכר את החצר לא מכר אלא מילוסא של חצר פי' רווחא דחצר וכי הא דקאמר במתניתין לא מכר אלא אוירא של חצר:",
            "<b><big>מלס</big></b>   [טאפ] תרגום ירושלמי ובשלו בפרור ובשלו במילסא:",
            "<b><big>מלען</big></b>   [בארד] (בריש עוקצין חולין קיט) מלעין של שבלים מיטמאין ומטמאין ומצטרפין. ס\"א מלאין פי' הוא שיער השבולת שהיא זקן השבולת כמו והלחיים דמתרגמינן ולועא לפיכך יש ששונין מלעין והן כמו שיער עבה דמיא לססא כדאמרינן סכינא חריפא דמיא לססא כשירה ואמר מלאי מאי חזי אמר רבי אלעאי שבין המלאין כלומר נימא שבין הנימין שמגינין ושומרין:",
            "<b><big>מלפן</big></b>   [לעהרער] (יבמות כא) אמר לי כלדאי מלפנא הויתי כמו מלפנו מבהמות ארץ:",
            "<b><big>מלפפון</big></b>   [מעלאנען] (בריש כלאי') הקישו' והמלפפין אינן כלאים זה בזה פירוש בירושלמי אדם נוטל מעה אחת מפטמ' של אבטיח ומעה של קישות ונוטען והוא נעשה מלפפון רבי יהודה אומר כלאים דקא סבר עיקרן כלאים אדם נוטל מעה אחת מפיטמ' של אבטיח ומעה מפיטמה של תפוח ונותנן בתוך גומא אחת והן נתאחין ונעשין כלאים לפום כן צווחין ליה מלפפון בלשון יוני. (תרומות פ\"ב) הקישות והמלפפון מין אחד רבי יהודה אומר שני מינין. (שם פ\"ו חולין קי) שלשה משקין אסורין משום גלוי וכו' עד הקשואין והדלועין והאבטיחים והמלפפונות (סנהדרין קי) כי מלפפנא. (בילמדנו וישמע יתרו) אפילו צנון בתמוז ומלפפון בניסן לא היה שלחנו של שלמה חסר ולמה אמר את הכל עשה יפה בעתו מפני שהטעם משתנה: <small>(א\"ב היונים קראו מלופפון למין פרי האדמה ערב למאכל ומלא מיץ מתוק והוא הנקרא בלשון הקדש אבטיח ותרגום ירושלמי ואת האבטוחים וית מלפניא ולפעמים היונים קראו כן למין אחר שהוא גם כן נאכל והוא מלא דדים בולטים ובפרט בקטנותו והוא כמו מין קשאים ונראה כי כן שמו מלופפין בלשון משנה כי הרופאים מנו ארבעה אלו וקראו לזרעים שבמעותם ארבעה זרעים קרים ולכן אמרו שהקישות והמלפפון אינם כלאים כי זרע של שניהם דומה ודוק שבמשנה ובמקומות אחרים נזכרו שלשה מינים לבדם ולא נזכר המלפפון בתוכם כי כללוהו תחת קשאים במאמר הירושלמי לא יכולתי להולמו בדברי רבי יהודה כי מעה של אבטיח לא מתאחי' עם מעה של תפוח ואמת הוא שבלשון יוני קוראים למונים אלו פפון כלומר פרי מבושל ומלא מיץ ראוי למאכל אבל מלון לא נקרא התפוח לבדו כי אם כל הפירות אשר קליפתם רכה ודקה והם רכים ובתוכם פטמא למעט שקדים לוזים ערמונים וזולתם הנקראים בלני בשם סוגיי)</small>:",
            "<b><big>מלק</big></b>   [אבקנייפען] (זבחים עה) מלק חוץ למקומו (חולין כא) כיצד מולק חטאת העוף חותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר הגיע לוושט או לקנה חותך סימן אחד או רובו ורוב בשר עמו ובעולה שנים או רוב שנים (בספרא בפ' והנותרת מן המנחה) קדש קדשים להתיר מליקת ישראל:",
            "<b><big>מלק</big></b>   [לעקען] (פרה פט) חוץ מן החולדה מפני שהיא מלקת פירוש לוקקת:",
            "<b><big>מלקט</big></b>   [האאר צווענגעל] (כלים פרק י\"ג יבמות מג) ניטלו ממנו שתים ועשאן למלקט טמאות פי' היא מכלי הספר והגרע והיא לוקטת השער (מכות כא) ר' אליעזר אומר אפילו ליקטן במלקט וברהיטני חיוב וכן (נזיר מ) מלקחיה ומחתותיה ר\"י מלקטתהא ומחתיתהא ומלקחיה דמדבר סיני תרגום ומלקטהא:",
            "<b><big>מלקט</big></b>   [לעדערנר זאק] (כלים פי\"ו) המלקוט של בקר פי' עור שמשימין בעיני הפרה לסבב בדישה:",
            "<b><big>מלקות</big></b>   [שלעגע] סמכו רבנן שהן ל\"ט הכאות דכתיב ונקלה אחיך לעיניך אחיך בגימטרי' הכי הוו:",
            "<b><big>מלוש</big></b>   [טאפ] (ירושלמי דגיטין פרק הזורק) בתוך מלוש שלה פירש המפרש מלה זו כמו מילסא שפירשו קדרה ופרור:",
            "<b><big>מלתא</big></b>   [אדער לאס]. (חולין קיא) שמואל עבדי ליה תבשילא דטחלי ביומא דעביד מילתא פי' יום הקזה:",
            "<b><big>מלתא</big></b>   [וואלל] תרגום סוללא מליתא:",
            "<b><big>מלתח</big></b>   [לעדער רענצעל] (גיטין פ) מאי מלתחה דבר הנמלל ונמתח כגון אמתחת העשויה מעור או מבגד שנמול ונמתח זה פי' ר\"ח ז\"ל:",
            "<b><big>מם</big></b>   [שוואר] (ב\"מ סד) הא מומי עזובה דא פי' בשבועה עזבתי זה הדרך הרע וי\"א בשבועה עזבתי זו האשה שהייתי רגיל לילך אצלה תרגום לא תשא לא תמי. (פסחים קיג) וכי ימיין בחייהון דרבנן קדישי ארעא:",
            "<b><big>ממזר</big></b>   [אוים לענדער] (קדושין עב) מאי וישב ממזר באשדוד כדמתרגם רב יוסף ויתבון בני ישראל לרוחצן בארעהון דהוון דמיין בה לנוכראין:",
            "<b><big>ממחה</big></b>   [ערפראבט, קינסטלער] (שבת ס) ולא בקמיע בזמן שאינו מן המומחה (בכורות כח) כל המומחה לבית דין פטור מלשלם פי' בקי ומדקדק:",
            "<b><big>ממהה</big></b>   [עבענע באהן] (עירובין נח) אין מודדין אלא מן המומחה וכו' פירוש מקום מיושר מלשון ומחה על כתף ים כנרת <small>(א\"ב זה פי' הביא התוספות בשם רבינו חננאל ורש\"י גרס אלא מומחה ופירש בקי ולא נהירא דאם כן היה לו לומר אין מודד אלא מומחה)</small>:",
            "<b><big>ממל</big></b>   [אליווען שטאמפף] (פ\"ק דמעשרות) נוטל מן העקל ומן הממל (ב\"ב סז) המוכר בית הבד מכר את הים ואת הממל (גמרא) ממל אמר רבי אבא בר ממל מפרכתא פי' אבנא דחקיק בה בחלון ומביאין עץ גדול ומכניסין צידו אחד באבן וצידו אחד בקורה וטוחנין בו זיתים וקורין אותו מפרכתא ושמו בלשון ישמעאל ואד ובלשון ארמי מצרא זיירא וי\"א אבן שמשימין על הזתים ומשברו וי\"א הבור העליון שכותשים בו הזיתים:",
            "<b><big>ממלא</big></b>   [ארטס נאמע] (בב\"ר פ' כט ואברהם) ר\"מ אזל לממלא ראה אותן כולן שחורי ראש אמר להן מאיזו משפחה אתם שמא מעלי אתם וכו' פי' ממלא שם עיר ומסתברא דלהכי אקרי דבית עלי ממלאי על שם ממלא:",
            "<b><big>ממון</big></b>   [רייכטוהם] ת\"י רכוש את לוט ואת רכושו.",
            "<b><big>ממנו</big></b>   לכדרבא א\"ר יצחק פירוש (יבמות עא) אמר רבא אמר רבי יצחק תלתא ממנו כתיבי בפסח חד לגופיה וחד לאפנוי וכו':",
            "<b><big>ממס</big></b>   [איין ליסטיג עאכער] (ב\"ר פ' ותצא דינה בת לאה) שהם מביאים מומסין לבתי טרטיאות פי' בלשון יוני ורומי לץ עושה עצמו כאחר ולפעמים נותן פרצוף עשוי על פניו עיין ערך מיאומס:",
            "<b><big>ממק</big></b>   [ליסטיג מאכער] יסר לץ תרגו' וירדי ממיקנ' ולצים לצון חמדו להם וממיקני ממיקניתא אל תוכח לץ לא תיכוס לממיקנא. לצת לבדך תשא ואין תהוי ממיק <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי לץ)</small>:",
            "<b><big>מומר</big></b>   [רעליגאנס אבערעטער]. אוכל נבילות לתיאבון (סנהדרין כז):",
            "<b><big>ממרו</big></b>   [באלזאם אפעעל] (גיטין סט) לחינכי א\"ר יוחנן חומתי וממרו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין שורש ואומרים שהוא קטן ודק ולבן בפנים ונוטה לגוון ירוק מחוץ חם ויבש במעלה שלישי' מנגד סם המות)</small>:",
            "<b><big>ממש</big></b>   [פעסטיקייט] (שבת קנב) גשיי' חזייה דאית ביה ממש' <small>(א\"ב תרגום ירושלמי והידים ידי עשו ממוש ידוי דעשו ולשון מקרא זה גשה נא ואמשך ומלת ממש על משקל וממר ליולדתו)</small>:",
            "<b><big>מן</big></b>   [שפייז] (סוכה לט) בכדי מן שנו מאי משמע דהאי מן לישנא דמזוני הוא דכתיב וימן להם המלך פירוש כדי מזונותיו כלומר כדי שימכור אלו ויקנה בדמיהן פת ובשר כדי אכילתו:",
            "<b><big>מן</big></b>   [צעהלען] (בסוף תרומו') לא מנו חכמים ז' משקין כמוני פיטמין פי' כרוכל המוכר בשמים ומונה והולך ומשייר אלא מנו ז' משקין בלבד טמאין ואין מוסיפין עליהן כלום ואלו הן הטל והמים והיין והשמן והדם והחלב ודבש דבורי' (בכורות נט ב\"מ ז) מניין הראוי פוטר פי' כגון שהיו לו עשר צאן בדיר שהן ראויין לעשר והוציאן בפתח אחד והוא מונה למי שיצא תחילה קראו אחד והיוצא אחריו מנאו שני ואחריו שלישי וכן כולם עד שיצאו התשעה אע\"פ שלא יצא אחריהן העשירי אלא מת או קפץ מתוך הדיר קודם שיסקרו בסיקרא ונתערב עם המנויין נפטרו במנין הראוי. (ובילמדנו והיה עקב פרשה כי הארץ) מהו חיטי מינית שהיתה אשה מונה חיטה חיטה שהיו גסות. (במגילת איכה ותזנח משלום) רבי אחא אמר חיטי מינית חיטין דמניין. (נזיר כ) במערבא אמרו אין הכחשה במונה (פסחים פט) נמנין ומושכין ידיהן ממנו עד שישחט (בגמ' הממנה אחרים) בממנה על פסחו ורבי היא פירוש ממנה לזונה על פסחו בשביל אתננה <small>(א\"ב לשון מקרא זה מי מנה עפר יעקב)</small>:",
            "<b><big>מן</big></b>   [בעפעהלען] (בדניאל) דימניה יתהון והוא לשון וימן ה' דג גדול ובלשון משנה ואלו הן הממונים פירוש פקידים זה ענין קרוב לשקדם:",
            "<b><big>מן</big></b>   [ארט גאטונג] (זבחים כה) אמר רבא אמר רבא בטעמא ואמור רבנן ברובה ואמור רבנן בחזותא מין בשאינו מינו בטעמא וכו' (חולין צז) אמר רבא אמור רבנן בטעמא ואמור רבנן בקפילא וכו'. (בכורות נג) מה מעשר דגן ממין על שאינו מינו לא וכו' <small>(א\"ב לשון מקרא זה עץ פרי למינו)</small>:",
            "<b><big>מן</big></b>   [פאן דאפאן] (ב\"ק יח) דקא אזיל מיניה עיני' פי' התרנגול מנקר בנישא שבחבל ומגלגל הדלי ממנו והקישו לאבן ונשבר הדלי ונפסק החבל בחיטוטו כי האי גוונא משלם נזק שלם כי בגופם הזיק הדלי ולא בכוחם. וכן פי' מיניה מיניה דגרסינן (ע\"ז סא) וכן פי' מיניה מיניה (ב\"ק מד). כגון שנתחכך בכותל להנאתו ולא נתכוון להזיק וכגון שנפל הכותל מחיכוכו והשור עמו ונפלו על האדם:",
            "<b><big>מן</big></b>   [דער שטיפטער איינער סעקטע] (ר\"ה יז) אבל המינים (גיטין מח) ספר תורה שכתבו מין פי' עובד אלילים <small>(א\"ב נראה לי שטעם מלה זו שהנוטי' מן הדת היו קוראים לעצמם מאמינים וחז\"ל קטעו המלה וקראום מיני' כי יש ביניהם מיני' ממינים שוני')</small>:",
            "<b><big>מן</big></b>   [געפעס ווערקצייג] (ב\"מ פ') דנקיט מנא משלם פירוש אותו שהולך אחר המחרישה עץ המחרישה של אחריה בידו ומכבידו בקרקע כדי שיעמיק חרישתו <small>(א\"ב תרגום כלי פחות מן פתוח)</small>:",
            "<b><big>מן</big></b>   [געוויכט] (בכורות לא) שוקלין מנה כנגד מנה בבכור פירוש אע\"פ שאסור לשקול בשר בכור בליטרא מפני שהנייתו לבעלים והואיל ואין הנאתו להקדש שאין מזלזלין בו חלק כנגד חלק מותר:",
            "<b><big>מן</big></b>   [איינע מינצע] (ב\"ק צ) איבעיא להו מנה צורי תנן או מנה מדינה תנן פירוש מנה מדינה אחד משמנה במנה צורי מנה מונח ומנה מוטל (בתוספתא דמעשר שני בפרק המוציא. תענית כא) מנה בן מנה פירוש חכם בן חכם מנה בן פרס חכם בן מי שלא היה אביו חכם <small>(א\"ב לשון מקרא זה המנה יהיה לכם ונאמר בלשון יוני ורומי משקל מאה דרכמין ובהיות למטבע זוז משקל דרכמא אמרו למאה זוז מנה ואלו שני ערכין א' הם)</small>:",
            "<b><big>מן</big></b>   [איינע מינצע] תרגום ירושלמי עשרים גרה השקל עשרין מנין סלעא פירוש מעין (ובמדרש אסתר פסקא מהר קח את הלבוש) אמרין ליה סגיין בעשרה מנין:",
            "<b><big>מן</big></b>   [ווער] ינצרהו (בילמדנו אם כסף תלוה) אמר דוד לפני הקב\"ה רבש\"ע ישב עולמך בשווה העניים ועשירים אמר לו אם כן חסד ואמת מן ינצרוהו. פ\"א בערך ישב <small>(א\"ב תרגום מי מן ולפעמים מאן ובגמרא מנו פירוש מן הוא מני פירוש מאן היא)</small>:",
            "<b><big>מנובית</big></b>   [הייז העלטערין] (ב\"ב צא) עד לא שכיב שיכבא קימא מנוביתיה פי' המזומנת לביתו וי\"א מקוננת <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו שתי תבות הן הן מנו ביתיה ופירש רש\"י ממונה על ביתו)</small>:",
            "<b><big>מנגנון</big></b>   [ליסט. קינסט] (בפיסקא ויהי בשלח פרעה) מה נורא מעשיך מה דחילין אינון מנגניא דידך הנהרגין הורגין את הורגיהן וכו' (בילמדנו והיה עקב תשמעון) וימררו את חייהם הפך הקב\"ה עליו מנגנון שנאמר וניער פרעה וחילו ובמי מנה מנגנון נתן בפי בלעם כמולייר הזה (בריש פיס' דאחרי מות ובויקרא רבה בריש אחרי מות) כיון שביקש פרעה לישב על כסא שלמה לא היה יודע מנגנון שלי הכישו נחש ושברו ארי פירוש ערמטת ובלע\"ז הוא אינג\"ניאו <small>(א\"ב פירשתי בערך מגנון ותרגום בפסוק בימים ההם כשבת די במגנון הוו סלקין)</small>:",
            "<b><big>מנד</big></b>   [ערשטיטערונג] (שבת קג). מכאן שניתנה תורה במנוד פירוש בענוה וברתת כמו מניד ברישיה:",
            "<b><big>מנדה</big></b>   [שטייער] בלו והלך (ב\"ב ח). כבר פירשנו בערך ארנון:",
            "<b><big>מנדעם</big></b>   [עטוואס] (תרגום ירושלמי ולא תעשה לו מאומה ולא תעביד ליה מנדעם כמו מדעם):",
            "<b><big>מנהרותא</big></b>   [דינסט] (נדרים מח) עבדיו ושפחותיו דמנהרותא עבידן פירוש לצורך עבדות עשויין ולא להתפטם ולאו הנאה היא לו.",
            "<b><big>מנוולין</big></b>   [מיטצע] (בב\"ר בריש פר' ד' ובריש פ' כט) שואלין בשלום המלך ברמיזה ובאצבע ובמנוולין ובמגילת איכה ובסודרין:",
            "<b><big>מנח</big></b>   [אפפערגאבע] (תמורה יד) מנחתם ונסכיהם בלולה ואף למחר אמר רב פפא נזדמנו לו נסכים הבאים בפני עצמן מקדישן ומקריבן בלילה רבי יהושע בן לוי אמר מניין לנסכים הבאין מן הזבח שאין קריבין אלא ביום ת\"ל לנסכיכם ולשלמיכם מקיש נסכים לשלמים וכו':",
            "<b><big>מניט</big></b>   [ציטטערן] לאין מחריד ת\"י ולית דמניט:",
            "<b><big>מניט</big></b>   [רוף] (ב\"ר פ' לז) ארור כנען א\"ר לוי לא' שקבע מוניטין שלו בתוך היכלו של מלך אמר המלך גוזר אני שיתפחמו פניו ויפסל מטבעו. (ובריש לך לך) ד' הן שיצא להן מוניטין בעולם וכו' <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מטבע)</small>:",
            "<b><big>מנטר</big></b>   [שיצץ געוואנט) תרגם ירושלמי ועשית את מעיל האפוד ותעביד יד מנטר מעילא אם זו מלה ארמות שרשה נטר שהמעיל שומר גוף האדם ואולי יונית היא וכן נקרא הלבוש המגין על האדם כמו כובע שריון ומגפים:",
            "<b><big>מנטרומין</big></b>   [פורכט באר] (ב\"ר פ' ויהי נח בן חמש מאות שנה) זמזומים א\"ר יוסי מנטרומין מגיסטי מלחמה פי' טרמין בלשון יוני ורומי חרדים א\"כ מנטרמין מחרידים ומטילים אימה:",
            "<b><big>מנין</big></b>   [ווא הער] בגמ' מלה מורכבת מן אין וכן מק כמו מן אן וכן מנלן כמו מן הא לן:",
            "<b><big>מניק</big></b>   [קעטטע] (בילמדנו והכהן הגדול מאחיו) הכרוז לפניו והמונייק בידו אמר לו אילו זכותה היה המונייק הזה שלך <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שרשרת והוא של זהב כי כירונמיק כבל של ברזל לאסור את הידים עיין שם)</small>:",
            "<b><big>מנך</big></b>   [האלז באנד]. תרגום רביד הזהב מניכא דדהבא:",
            "<b><big>מנמכוס</big></b>   [אלליין שטרייטער] (בילמדנו ויקרא יעקב אל בניו) למה לא קרא עשו לבניו שאין מנמכוס עושה דייתיקי שכן עשאו אביו מנמכיס שנא' ועל חרבך תחיה לשון יון מונו יחיד מכוס לוחם:",
            "<b><big>מנמנמי</big></b>   [פאהרשטעהר] הוא דתן ואבירם קרואי העדה תרגום מנמנמי כנישתא <small>(א\"ב פי' בלשון יון פרנסים)</small>:",
            "<b><big>מנומר</big></b>   [געפלעקילט] (סוכה לה). מנומר ופסול. (גיטין נד) אבל דכוליה ספר לא משום דמיחזי כמנומר. (ב\"ק קיט). אבל לוקחין מהן בגד מנומר פי' נקודות:",
            "<b><big>מנון</big></b>   [שטארק] (סוכה נה). שכן באט ב\"ח קורין לסהדה מנון כבר פירשנו באט ב\"ח. (ב\"ר פ\" כג) הלא אם תטיב שאת א\"ר אבין כל מי שמפנק את יצרו בנערותו סופו להיות מנון עליו בזקנותו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חזקה כח ואיום)</small>:",
            "<b><big>מנן</big></b>   [וואהער] תרגום אי מזה אתה מנן את מלה מורכבת מן אן:",
            "<b><big>מנוני</big></b>   [פיש לאגער] (שבת קי). ניתי מוניני דקמצי פי' ציר של ארבה ניתי מוניני דנקירי פי' שאין בצור שום ארבה כלומר מנוקרים. (סנהד' מח) ויואב יחיה את שער העיר א\"ר יהודה אפילו מוניני וצחנתא טעים ופריס להו (ע\"ז כט) חלא לסיבורי ומנוני לתעניתא פירוש מוניני ציר של דגים קטנים טעים ופריש להו כלומר כל שהיה אוכל דבר מועט היה מחלק יואב לעניים שהיה חסיד גמור:",
            "<b><big>מנעל</big></b>   [וואל שטרימפפע] (בסוף כלאים) ומנעלות הפינון ומנעל של זרד פי' במקומם (ירושלמי) מנעל של זרב אית אתרא דזרבין עמרא מלגיו כהדא דרב עקיבא:",
            "<b><big>מנעל</big></b>   [ריגעל שלאס] (יבמות קב) ברזל ונחשת מנעליך עיבר דדשא דארץ ישראל היא. (מ\"ק פ\"א) המנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד (פ\"ד דזבין) הקיש על הדלת ועל הנגר ועל המנעול (ב\"ב סה) ת\"ר המוכר את הבית מכר את הדלת ואת הנגר ואת המנעול פירוש מסגר כמו ברזל ונחשת מנעליך ובלע\"ז קלבדור\"א:",
            "<b><big>מנפא</big></b>   [פאכער] (כלים פי\"ו) המדף של דבורים והמנפא (ב\"מ פו) בתי הניפי לי במניפייך פירוש כלי המביא את הרוח מלשון ינופף ידו בלישנא דרבנן מרווחתא ובלשון ערבי מרוח ובלע\"ז בי\"טנלו:",
            "<b><big>מנפול</big></b>   [אלליין האנדעל] (דמאי פ\"ה) ומודה רבי יהודה בלוקח מן המנפול שקונה הפת מן הפלטר ומוכרו לאחרים ובלשון יון קורין מנפולים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני הקונה סחורה מסוחרים רבים למכרה הוא לבדו)</small>:",
            "<b><big>מניקא</big></b>   [זויג אממע]. (ע\"ז מג) אף דמות מניקא וסרפס מניקא על שם חוה שהניקה את העולם כולו (כלים פ\"ט) מניקת לתוכה (ובפ' י\"ד) עשה בראשו מניקת (ע\"ז כח) עכו\"ם שקדח במניקת פירוש הוא גשתא שפירש' ועוד שמה אדק אלא זו מזכוכית ומינקת יש מקנה ויש מכלי חרס:",
            "<b><big>מנקטא</big></b>   [איין ארט ציהרינג] (שבת נט) ולא בקטלא (גמ') מא' קטלא מנקטא פארי פירוש לשון ארמי הוא והוא התכשיט המפורש בערך קטלא <small>(א\"ב עיין ערך פארי)</small>:",
            "<b><big>מנשה</big></b>   [נאמע] (סנהדרין קב) מנשה שנשה יה:",
            "<b><big>מנשתפא</big></b>   [פערקוילערן] (ב\"מ כא) כריכות בר\"ה הרי אלו שלו משום דמנשתפא פירוש מתגלגלין ועיקרו מן נשפת ברוחך כלומר הרוח מנשבת בהן ומתגלגלין.",
            "<b><big>מנת</big></b>   המלך כבר פירשנו בערך ארנונא.",
            "<b><big>מנת</big></b>   [דעס וועגען] (ב\"ב קעה) הנח לו ואני נותן לך פטור שלא על מנתו הלוהו פירוש רבי גרשם ז\"ל שלא על מנתו של ערב הלוהו כלומר לא אמר לו ערב בשעת מתן מעות הלוהו על מנת שאני אפרע לך ויש ששונים ומפרשים אמונתו ממש.",
            "<b><big>מנתא</big></b>   [מענטע איינע פלאנצע] (עוקצין פ\"א) שרשי המניתא והפיגם פי' בלשון ישמעאל נענע בלע\"ז מינתא ממש (ירושלמי בכלל גדול אמרו בשבת) ההן דגזו כסבר כרתין כרפס גרגר טרוקסמים וכשותין נענע חייב משום קוצר <small>(א\"ב וכן נקרא בלשון יוני ורומי)</small>.",
            "<b><big>מם</big></b>   [היילען] (שבת עז) כל שוקיינו מסו ומטללי בר ממיא דמסו ולא מטללי פי' מסו מתרפאין:",
            "<b><big>מס</big></b>   [ווייך ווערען]. (בריש מעשרות) הרימונים משימסו (ירושלמי) רבי זעירא בשם רבי יסא משיתמעך האוכל תחת ידיו נראה שהוא מלשון וחם השמש ונמס. ועוד פירוש משיכנסו מחצה ר' יונה בעי דילמא מן דרבנן דאגדתא הוא שמע לה אחינו המסו את לבבנו פלגון לבבינו (א\"ה ת\"א פייגון) ונראה שהוא לשון לעז חצי מיסו ומצינו במגלת איכה קפץ במיסון דחנותא (ובריש ילמדנו) אמר לרקיע בא ועמוד באמצע במיסון <small>(א\"ב פ' בלשון יוני תוך ואמצע)</small>.",
            "<b><big>מסא</big></b>   [שויפעל] (תענית כה). אמרה להם פלניתא אייתי מסא דחרוכא ריפתיך תנא אף היא להביא מרדא נכנסה. (בכורות כז). ואי ליכא כהן קטן שקלה לה בריש מסא ושדי ליה בתנורא פירוש מסא היינו מרדא שרודה את הפת מן התנור:",
            "<b><big>מסא</big></b>   [גערעכטץ] (בריש וידבר בילמדנו) כותב על גבי הסגמוס כמה מיסא יש פי' בלע\"ז קורין לתבשיל מיסא <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי מיני תבשילים שונים)</small>.",
            "<b><big>מסאסא</big></b>   [אקסען שטאכעל] (בריש פסקות מהו מלמדך להועיל) מסקר לך כגון הדין מסאסא מסקר להדין פרתא פי' מלמד שמנהיג את הפרה:",
            "<b><big>מסבלין</big></b>   [קראנץ] (ב\"ב עד). במסובלי דתומי פי' מחרוזות של שומין שאין נותנין בכלי.",
            "<b><big>מסובין</big></b>   [גרויסע מעננער] (בריש פיסקא דרני עקרה) עיקר מסובין של לאה היו אלא שהן עושין רחל עיקר פי' הגדולים:",
            "<b><big>מסו</big></b>   [לאב וואס מען מאכט כעז] (ב\"ר פ' יהי רקיע). כיון שירד לתוכו טיפה אחת של מסו מיד הוא קופה פי' בלשון יוני טמיסו קיבה המעמדת את החלב עיין ערך מסס:",
            "<b><big>מסוי</big></b>   [קיקין] (כתובות ס). הוה קא מסוי ליה לאפה <small>(א\"ב פי' רש\"י מביט)</small>:",
            "<b><big>מסחף</big></b>   [שפיז]. וכידון נחשת תרגום מסחפא דנחש:",
            "<b><big>מסחתא</big></b>   [פלייש באנק] (ב\"ק כג). תא תיב חמסחתא וקביל זוזך (שבועות מב). אחורי יהבת לי ואתית יהבית אמסחתא וקבילת זוזי (חולין קלג). הני מילי היכי דלא קבע מסחת' פי' השלחן שמוכרין עליה הבשר פ\"א טורטני במאזנים ישאו יחד תרגומו במסחתא יעלון כחדא:",
            "<b><big>מסטיכי</big></b>   [איין ארט גומע] (ב\"ר פ' וירא יעקב כי יש שבר) נכאת שעוה ולוט מסטיכי פי' בלשון יון רומי וישמעאל מין שרף הנוטף ממין עץ ויש לו תועלת ברפואה ויש נוסחאות כתוב בהם מצטיכא:",
            "<b><big>מסטר</big></b>   [געהיימליכקייט] (בבראשית רבה פ' נ\"א). כי משחיתים אנחנו (ובריש ויצא יעקב) מלאכי השרת על ידי שגילו מסטירין של הקב\"ה פי' עניין סתר (בויקרא רבה ויצא בן אשה ישראלית) ויטמנהו בחול במסטורין של בני ישראל קברו הה\"ד והיה מספר בני ישראל כחול הים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי סוד וסתר)</small>:",
            "<b><big>מסטור</big></b>   [אויס פארשער] (ב\"ר ויבאו שני המלאכים סדמה) חמשה ראשי דיינים היו בסדום קץ שקר ורב שקר ורב מסטורין פירוש בלשון יוני חוקר:",
            "<b><big>מסטרני</big></b>   עיין ערך מגסטרן:",
            "<b><big>מסיא</big></b>   [לאנדס נאהמע] (יומא י): משך זו מוסיא וכן ת\"י ומשך ותירס:",
            "<b><big>מסך</big></b>   מוסך בולוס אננקי בערך אננקי ובערך בולוס (כלים פכ\"ח) בנפש המסכת ובשתי העומד (אהלות פ\"ח). מסכת הפרוס' פי' מסכת שלפני האשה כשאורג לעולם פרוס לפניה:",
            "<b><big>מסך</big></b>   [לעהר זאטץ] ואפילו במסכתא דכלה כבר פי' בערך כלה. (ב\"מ כג). בהני ג' מילי משנו רבנן במיליהו במסכתא בפוריא ובאושפיזא מסכתא שקראה ואמר איני יודע כי לא קראתיה לא מחזקינ' ליה בשקרי דעביד כרבנן דאמר למד לשונך לומר איני יודע וכן אם יאמר לא שימשתי מטתי וכן אם שינה האורח שכבדו בעל הבית מפני כי פחד שלא ירגישו בני אדם וילכו לביתו כדכתיב מברך רעהו בקול גדול וכו' (עיין מסכת):",
            "<b><big>מסך</big></b>   [מישען] (ע\"ז כח). בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן יין נסך שמסכו עכו\"ם מהו א\"ל אימא מזגו אנא כדכתיב קאמינא מסכה יינה אמר ליה לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד.",
            "<b><big>מסכן</big></b>   [געפעהרליכער] (ירושלמי בפ' התקבלי גט) מה בין חולה למסוכן חולה בדרך ארץ מסוכן שקפץ עליו החולי (סוטה יא). ערי מסכנות רב ושמואל חד אמר שמסכנות את בעליהן כלומר פעמים נופל הוא מן הבנין ומת ופעמים נופל הבנין על האנשים והורגן. וחד אמר שממסכנות את בעליהן דאמר מר כל העוסק בבנין מתמסכן:",
            "<b><big>מסכן</big></b>   [ארמער] (בילמדנו מה טובו אהליך יעקב) וחכמת המסכן בזויה וכי כל החכמים עשירים הם שנשמעים דבריהן שגוזרין גזירה על הצבור והן מקיימין אלא זהו שמסכן מדברי תורה שמלמד לאחרים והוא אינו מקיים לפיכך דבריו אינן נשמעין:",
            "<b><big>מסכין</big></b>   עיין ערך מסקין כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>מסכסכת</big></b>   [זעגע ארטיג] (חולין יז). מסכסכת מצד אחד <small>(א\"ב מלשון וסכסכתי מצרים לשון בלבול. וכן היא הפגימה שהיא מצד אחד מקלקלת הנוגע בה כי מצד האחר אינו מרגישה)</small>.",
            "<b><big>מסכתא</big></b>   [לעהר זאץ] (תענית מט קדושין נג). אלא כל ששואלין דבר בתלמודו ואומרו ואפילו במסכת כלה פי' מסכת שמועה מלשון הסכת ושמע ישראל כי דברי תורה שבעל פה היו מקובלים משמועה אל שמועה וזה ענין שמעתא (עירובין נג). דוד גלי מסכתא שאול לא גלי מסכתא פירוש אומר שמועות ומורה הוראות:",
            "<b><big>מסמא</big></b>   עיין ערך אבן מסמא).",
            "<b><big>מסמס</big></b>   [איינע מינצע] (קדושין יב) ובית הלל אומרים בפרוטה מסימס שני קונדריקין פי' מטבעות הן <small>(א\"ב נקרא בלשון רומי סמיסיס)</small>:",
            "<b><big>מסמס</big></b>   כלי מסימס כבר פי' בערך אכסלגוס:",
            "<b><big>מסמס</big></b>   [שטערקען] (יבמות סב) דידיה ממסמסא ליה בחלב. ובבצים. (ב\"ר פ' סג). מהו ותאמר לה המילדת אל תיראי אמר לו כך ממסמסין נפשה של חיה אומר לה בשעת הלידה אל תיראי כי בן זכר ילדת:",
            "<b><big>מסמס</big></b>   [צוזאממען דריקען]. (חולין ד). ודלמא סימנא הוה ליה בגויה אמר רב משרשיא דמסמסי ליה מסמוסי פי' מלכלכו שלא ישאר בו סימן. (שם כח). ההוא בר אווזא דהוה בי רב אשי על לביני קני אתא כי ממסמס קיעיה דמא נתמסמס הבשר רואין אותו כאלו אינו היכי דמי נתמסמס כל שהרופא גורדו מעמידו על בשר חי. (שם עה). הומרך פסול נתמסמס פסול כבר פירשנו בערך מז. (נדה כד). איתמר המפלת שפניו מוסמסין. פי' שבשר פניו נימוק תחת העור. פ\"א כגון כלי מתכות שנצרף:",
            "<b><big>מסמסתא</big></b>   [פארהויז] מהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה תרגומו ממסמסתא זעירתא ועד מסמסתא רבתא <small>(א\"ב מסמתא כתוב)</small>:",
            "<b><big>מסמר</big></b>   [נאגעל] (שבת סז). ובמסמר הצלוב משום רפואה פי' שכן דרך מי שנתחייב לתלות ממיתין אותו תחילה ואח\"כ פושטין אותו וקובעין לו מסמר בעץ ותולין אותו באותו מסמר. (כלים פי\"ב). מסמר שהתקינו להיות פותח ונועל בו טמא והעשוי לשמירה טהור פי' אם המסמר עשוי כדי לפתוח בו את הדלת הרי הוא כלי ומקבל טומאה ואם שמו בדלת כדי לשמור המסמר שלא יאבד טהור עד שיצטרפנו מערבו עם כלי אחר ויהיה כלי. מסמר של שולחני שקובע בו הטבלות שלפניו כל זמן שמושיבה לפניו כדי שלא תפול (בריש טבול יום) מסמר שאחר הככר פי' בצק שיוצא מן הככר כמו מסמר ויש מפרש סימן הככר שעושין אחורי הלחם דומה למסמר:",
            "<b><big>מסון</big></b>   עיין ערך מס:",
            "<b><big>מסנא</big></b>   [שוחא] תרגום שרוך נעל ערקת מסנא:",
            "<b><big>מסס</big></b>   [רינדס דארם]. (חולין מב). המסס ובית הכוסות פי' אסטומכא לפי שמעכלת המאכל נקרא המסס כמו והיה כמסוס מסס ויש מפרשים הקיבה שבה המסו. (ב\"ר פ\"ד). לקערה שהיא מלאה חלב עד שלא נתן לתוכו מסו החלב רופף משנתן לתוכה מסו החלב קופה. הוא שאמר איוב הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני <small>(א\"ב פירוש הומסוס בלשון רומי אחד מן קרבי הבהמות המעלות גרה וכלל זה יעלה בידך כל הבהמות הטהורות יש להן שלשה כרסים ולריאה שלהן יש אונות גם לכבד שלהן יש אונות והכליות שלהם מחותכות לא כן הבהמות הטמאות כי כרס אחד להן והריאה וכן הכבד והכליות חתיכה אחת כל אחת מהם וכנגד השלשה כרסים שיש לבהמות הטהורות יש גם כרסים שלשה לעופות טהורות זפק וקרקבן וכרס אחר קטן גם לדגים הטהורים יש כרסים)</small>:",
            "<b><big>מסוסטלא</big></b>   [האלב זיילע] (מסכת שבועות דירושלמי פרק שבועות שתים) חמית משך דחווי עיבוד על תמניא מסוסטלא פי' בלשון יוני חצי עמוד:",
            "<b><big>מסיפם</big></b>   [דורך בראכען] (עירובין עב) אמר רב נחמן מחלוקת במסיפס וכו' (ב\"ב ב) מאי לאו כותל לא במסיפס בעלמא (ע\"ז סא) חצר שחלקו במסיפס טהרותיו טמאין פי' הגאון מסיפס כותל חלול שיש בו חלונות חלונות <small>(א\"ב פי' בלשון יוני דבר חלול באמצע)</small>:",
            "<b><big>מספוטמיא</big></b>   [ארטס נאמע] (ב\"ר פ' מ\"ה אל תירא אברם) אשר החזקתיך מקצות הארץ ממספוטמיא ומחברותיה (בפ' ס\"א) אשר הלך חשכים ממספוטמיא ומחברותיה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי ארם נהרים שהיא יושבת תוך שני נהרים מסו פי' תוך פוטמו נהר בל' יוני)</small>:",
            "<b><big>מסק</big></b>   [אליווען לעזען] (נגעים פ\"ב). האיש נראה כעודר וכמוסק פירוש המצורע כשבא להראות לכהן את נגעו מגביה ידו כמוסק זתים מגביה ידו עד שיראו שחיו והאשה כאורגת בעומדין פי' כאורגת המסכת העומד שדרכה להגביה יד הימנית ונראה שהיה כטווה בפשתן לשמאלית פי' הטווה בפשתן דרכה להגביה ידה שמאלית ומראה שחיה ולא יראנה הכהן וכאלו עניינין נראין בית הסתרים וכבר פי' מוסק בערך אר:",
            "<b><big>מסק</big></b>   [רויבען]. (ב\"ק קיו): הגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין (גמרא) מאן דתני מציקין לא משתבש דכתיב במצור ובמצוק ומאי דתני מסיקין לא משתבש דכתיב יירש הצלצל מתרגמינן יחסניניה סקאה:",
            "<b><big>מסק</big></b>   [איין ריכענדעס גווירץ] (ירושלמי בסוף כיצד מברכין) על הדין מוסקין מברך אשר נתן רית טוב בבשמים <small>(א\"ב פי' בלשון יון רומי וישמעאל מין שם בשם עיין ערך משק ובנוסחאות שלנו כתוב מוסכין)</small>:",
            "<b><big>מסקיד</big></b>   [צו רעכט ווייזען] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים) ובראש פסקות מלמדו להועיל) מסקדנא לך כהדין מססא דמסקיד בתורתא פירש' בראש הפרק <small>(א\"ב יש נוסחאות כתוב בהם בדל\"ת ויש ברי\"ש ותרגום כי כאשר ייסר איש את בנו היכמה דמסקר גבר ית בריה)</small>:",
            "<b><big>מסר</big></b>   [זעגע] (שבת קכ\"ג) חוץ ממסר הגדול וישם במגר' תרגומו ומסר יתהון במסרין.",
            "<b><big>מסר</big></b>   [איבערגעבען] (ב\"ק ה כריתות ב) למעוטי מפגל ומסור פי' המוסר בשקר חברו לעכו\"ם ונענש ממון על ידו או מסר ממון חברו לעכו\"ם אם יש עדים חייב לשלם:",
            "<b><big>מסר</big></b>   [צוים] קפל עליה את המוסרה פי' אמר רבי חלבו אמר רב הונא הלוקח מוסרה מחברו קנה במציאה ובנכסי הגר לא קנה מאי טעמא אמר רבה בר אידי אסברה לי מאי לשון מוסרה כאדם שמוסר דבר לחברו והוא חבל שקשורה בו הבהמה ונמשכת ופעמים משליכין בקפול אותו חבל על הבהמה ואם עשה כן בפרה פסולה משום שנא' אשר לא עלה עליה עול מוסרה כגון פרומביא ושיר ואפשר כל בהמה בראוי לה:",
            "<b><big>מסרדי</big></b>   [אבגאטס נאמע] וטורייסקי מוהרקני ומירון. (ע\"ז יא). שמות עבודה זרה של גוים הם <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב מוטרדי)</small>.",
            "<b><big>מסרק</big></b>   [קאמם]. (כלים פ' יג. יבמות מג). והתנן מסרק של פשתן שניטלו שיניו פי' שמסרקין בו הפשתן. (בסוף טבול יום) מסרק של ראש פי' שמסרק בו אדם שער ראשו. (עוקצין פ\"ב). רבי אליעזר אמר המסרק טהור פי' ראשו של רמון שממנו הנץ יש בו שינים ודומה למסרק ושלשה דברים יש בו ושם לכל אחד ואחד העמוד שבאמצע שמו פיטמא וסביב הפיטמא שמו שיער כדתנן רבי אליעזר אומר הנוגע בעמוד טמא בשיער ובמסרק טהור:",
            "<b><big>מסרת</big></b>   [איבער ליפערונג] יש אם למסורת כבר פירשנו בערך אם:",
            "<b><big>מסרת</big></b>   [טיגעל פפאנע] תרגום ותקח את המשרת ית מסריתא:",
            "<b><big>מסת</big></b>   [גענוג]. (ברכות נה) חלמא בישא מסיית עציבותיה. (א\"ה נוסחא דידן מסתייה) די מחסורו תרגום במיסת חוסרניה. וכן בעברי מסת נדבת ידך:",
            "<b><big>מסת</big></b>   [בייאטראג] (חגיגה ח) מאי משמע דהאי מסת לישנא דחולי' הוא א\"ר משרשיא דאמר קרא וישם המלך אחשורוש מס:",
            "<b><big>מסת</big></b>   (בב\"ר בסוף אלה תולדות פ' ל\"ט) לאחד שהיה לו מרתף של יין פתח חבית אחת ומצאה חומץ וכן ב' וכן ג' אמר האי מסתו דכולה בישא <small>(א\"ב משפו כתוב)</small>:",
            "<b><big>מסותא</big></b>   [באד]. (ב\"מ ו). ההיא מסותא דהוו מינצו עלה בי תרי. (שם מא). אמר רבי יוחנן מאן דמתרגם לי חבית אליבא דחד תנא אובילנא מאניה לבי מסותא מסותא מסחותא ח' מובלע' והוא המרחץ:",
            "<b><big>מסתק</big></b>   [צערבראכען פאס]. (ביצה לג). כי תניא ההיא במוסתק פי' קציעות מהודקין בתוך החבית. פ\"א חבית רעועה דהוי כמו שנשברה מערב יו\"ט:",
            "<b><big>מסתורין</big></b>   עיין ערך מסטוורין:",
            "<b><big>מע</big></b>   [מינצע]. (ב\"מ מז). אסימון קונה את המטבע מעות ניתנות בסימן לבית המרחץ פי' מעות ידועות שרשום בהן שם בעליהן וכל עת שיכנס לבית המרחץ נותן לבלן אחת טהן כדי שידע כמה פעמים נכנס למרחץ ובאחרונה מוציא הבלן המעות הרעות ומחזירם לבעליהן ומקבל השכר. (קדושין יב). בית הלל אומרין בפרוטה שמעה כסף דינר מעה שני פונדיונין (בכורות יג). דבר תורה מעות קונות. (חגיגה ו'). בית הלל אומרין הראיה מעה כסף אלו מעות של כסף יפות <small>(א\"ב עיין ערך אסימון ומעה שם כללי ושם פרטי וכן דינר וכן טבוע)</small>:",
            "<b><big>מע</big></b>   [דאס אייננערע] (עדיות ב') מעי אבטיח וקניבת ירק. פי' הוא הפנימי שלו: (תענית י'). קסבר משום מעיינא פי' שאם אוכל הרבה מתכבד במעיות ואין יכול לילך. פי' אחר אם יאכל הרבה יקחהו שלשול ויבא להתאחר מן השיירא. <small>(א\"ב נקרא חולי השלשול מעיין בלשון חז\"ל וזה אמרם ברדס אין מזכירין ואין מבקרין אותו מאי טעמא מפני שהוא כמעיין הנובע עיין ערך ברדס)</small>:",
            "<b><big>מע</big></b>   [פאדען] (ויקרא רבה פ' ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם) האשה זו טווה מעה אחת דקה מעה אחת עבה פי' לפי הענין חוט ומטוה:",
            "<b><big>מעבר</big></b>   [בריק]: (חולין צ\"ה) רב בדיק במעברתא פי' היה מנחש אם ימצא בשפת הנהר מעברתא שהיא כגון בוצית ודוגית שהן ספינות קטנות שעוברין בהן בני אדם בנהר ונקראות מעברות אם יעבירוהו מיד ואין צריך להמתין ידע שמצליח (מנחות ל\"ה) אמר אביי הא מעברתא דתפילי הלכה למשה מסיני פי' מעברתא דתפילי היא תיתורא וכן גשריא נקראין מעברתא ונקראין תיתורא בתפילין הוא מקום שמכניסין בו הרצועה ונקרא מעברתא דתפילין:",
            "<b><big>מעברתא</big></b>   [געטיילטע בארד]: (סנהד' ק) דאית ליה מעברתא בדקניה פי' היכירא בזקנו כגון שחור ולבן כולי עלמא לא יכלי ליה דהוי ערום גדול <small>(א\"ב יפה פי' רש\"י שזקנו מפוצל ומחולק ויש בין שני שבולות כמין מעבר ובעלי חכמת הפרצוף הסכימו שזה סימן לערום)</small>:",
            "<b><big>מעגל</big></b>   [וואלצע] (מ\"ק יא) ומעגילין אותו במעגילה (מכות ז) היה מעגל במעגלה פי' עץ עגול כבד ארוך כשתי אמות משאוי אדם ומעגילין אותו על הטיט או על הסיד שבעליה להשוות הסדקין:",
            "<b><big>מעד</big></b>   [פייערטאג] (פסחים י) לא בדק בי\"ד יבדוק בתוך המועד פי' ר' יהודה סבר אם לא בדק באור י\"ד יבדוק בשחרית ואם לא בדק בשחרית יבדוק בשעת הביעור אבל מכאן ואילך לא יבדוק ורבנן סברי אם לא בדק בי\"ד יבדוק בתוך המועד וישבות מפני שהוא אסור בהנאה ואם לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד שחמץ שעבר עליו הפסח אסור בהנאה ובהא פליגי דרבי יהודה סבר לאחר הביעור לא יבדוק גזרינן דלמא אתי למיכל מיניה ורבנן סברי לא גזרינן הוא מחזר עליו לשורפו לא מיכל קא אכיל מיניה והא דתנן בסיפא מה שמשייר יניחנו בצנעה לא אהדר אתוך המועד ולאחר המועד שהוא תוך הפסח ולאחר הפסח אלא סליקא ליה פלוגתא דרבי יהודה וחכמים והדר' לה מימרא לסתם מתניתין דאור י\"ד וקתני מה שמשייר אחר שבדק באור י\"ד יניחנו בצנעה ודבר זה אפשר כגון שהיה במדינת הים וחזר בתוך המועד או לאחר המועד (ירושלמי) שעת הביעור שעה ה':",
            "<b><big>מעדן</big></b>   [בונדען] (כלים פ\"ב) וכן המתיר ראשי מעדני' טהורה פי' מנהג עושי מחצלאות כשמשלימין המחצלת נשאר כמין מלל וגודלין אותו בכל שתי טפחים גדול אחד וקושרו שלא יסתר האורג ואם ניתר עומד לסתירה ונתבטל תורת כלי וטהורה וכבר פירשנו למעלה בערך מדן.",
            "<b><big>מעדר</big></b>   [גארטין שויפיל] (שם) המעדר והמזרה והמגוב איכא דאמרי המעבר איכא דאמרי המעדר פי' מן וכל ההרים אשר במעדר יעדרון והוא כמו רחת אלא שהרחת רחב בפה וזה שינים שינים כדי להעביר התבן ממקום למקום. ודומה ליד של בני אדם כדתנן שניטלה אחת משיני' וזה צורתו:",
            "<b><big>מעוי</big></b>   [אטעהמאן] (שבת קלד) האי ינוקא דלא מעוי פי' שאין מוציא הבל מחוטמו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פועל הנושף ושואף רוח)</small>:",
            "<b><big>מעזב</big></b>   [געסטריך] (ב\"מ קיז) התחתון נותן את התקרה והעליון נותן את המעזיבה (גמרא) מאי מעזיבה רבי יוסי ברבי חנינא אמר קנים וסנאין וטינא (וסטיני כתוב) ר\"ל אמר ליחאי. ולא פליגי מר כי אתריה מנהגם לשום על הקורות קנים וקוצים וחרסי' וצרורות ושמו מליטה בלשון ארמית מן וטמנתם במלט במלבן. ושמו מעזובו מן ויעזבו את ירושלים ובאתריה דמר משימין לוחות על הקורות ונקראין מעזיבה (ב\"ב כ) צריך שיהא תחת מעזיבה שלשה טפחים:",
            "<b><big>מעט</big></b>   [וועניג] (יבמות קיט נדה לט) קטן וקטנה לא חולצין ולא מיבמין מאי טעמא אין מיבמין קטן שמא ימצא סריס. קטנה שמא תמצא אילונית דאזיל בתר מיעוטא:",
            "<b><big>מעטן</big></b>   [קופע] (מעשרות פ\"ד) הנוטל זיתים מן המעטן (בפ' איזהו. ב\"מ עד) על המעטן של זתים פי' כלי שנותנין בו זיתים מלשון עטיניו מלאו חלב:",
            "<b><big>מעין</big></b>   [קוועללע] (בב\"ר וישלח יעקב) מעין נרפש ומקור משחת כשם שאי אפשר למעין להרפש ולמקור להשחת כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע:",
            "<b><big>מעך</big></b>   [צעדריקען] (נדה מז) צמל מלמעלה בידוע שנתמעך הכף מאי כף וכו' כבר פירשנו בערך גב. מעוך וכתות כבר פירשנו בערך גד (יבמות לד) תמר באצבעה מעכה באותו מקום והוציאה בתוליה (פסחים סד) ונתמעך שם זקן אחד והיו קורין אותו פסח מעוכין:",
            "<b><big>מעוכא</big></b>   [איין ארט ציהרונג] תרגום ירושלמי בפסוק ונקרב את קרבן יי ומעוכא מבית חדיהון כמו מחוך עיין שם:",
            "<b><big>מעל</big></b>   [פערזינדיגען]. (מעילה ב) קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן פירוש אע\"פ שדינן לישחט בצפון ושינה ושחט בדרום לא יצאו מקדושתן ומי שנהנה מהן בשוה פרוטה חייב להביא קרבן מעילה אשם בכסף שקלים.",
            "<b><big>מעל</big></b>   (יבמות קב) שני דברים המתירין מעלין זה בלא זה פירוש חליצה ורקיקה שני דברים המתירין את היבמה מעלין זה בלא זה שאם רקקה ולא חלצה נפסלה על האחין (פסחים יג) ועוד א\"ר יהודה שני דברים המתירים מעלין זה בלא זה פי' שחיטה וזריקה שמתירין חלבים למזבח והבשר לאכילה מעלין זה בלא זה כלומר מקדש האחד בלא חבירו והנהנה ממנו נהנה מן ההקדש שחייב קרבן מעילה:",
            "<b><big>מעל</big></b>   [פעראורזאכען]. (סנהדרין כו) אמר עולא מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה פירוש מחשבה שאדם מחשב מכל דבר מועלת לבטל תורתו אפילו אם מחשב כל זה אני שונה היום שנאמר מפר מחשבות ערומים:",
            "<b><big>מעל</big></b>   [אויף ברענגען] (ע\"ז כט) א\"ר חנינא מעלין אזנים בשבת פי' גידין ס\"א אונקלי המחוברין באזן וכשסורחין למטה ומשתנין ממקומן אדם מצטער ומי שבקי להעלותן מעלה אותן אפילו בשבת מפני הסכנה <small>(א\"ב העיקר עלה)</small>:",
            "<b><big>מעל</big></b>   [פאהרטהייל] (יומא מד) בגמ' שחטן וקיבל דמו במזרק מעלות דאורייתא והכי גמירי לה פי' כגון עשר קדושות ששנינו (בריש כלים) וקדושת כל אחת יש לה מעלה מן האחרת ומעלת ההיכל זולתי מעלת בין האולם ולמזבח מעלה עשן פירוש בערך עשן:",
            "<b><big>מעלל</big></b>   [בלעסע] כי ערות הארץ באתם תרגומו מעללי ארעא <small>(א\"ב אין בנוסחאות תרגום זה)</small>:",
            "<b><big>מעון</big></b>   [הייליג טוהם] (ב\"ב קסו כריתות ה) המעון הזה לא אלין הלילה פי' נשבע שבועה במקדש:",
            "<b><big>מענה</big></b>   [יאך] (אהלות פי\"ז) חצי מענה <small>(א\"ב לשון מקרא זה כבחצי מענה צמד שדה)</small>:",
            "<b><big>מעס</big></b>   [איין מעהל קאך] (ירושלמי בפרק קמא דחלה) איזהו המעסה הנותן חמין לתוך הקמח חליטה קמח לתוך חמין וכבר פירשנו בערך חלט:",
            "<b><big>מעפרת</big></b>   [קאפף טוך]. (כלים פכ\"ט) הפונדא והמעפרת והפרגוד. (שבת ט) משינית מעפורת של ספרים בין ברכיו (חולין קכד) אפילו שייר בה כדי מעפורת. (בריש ויקרא רבה) אדני זקן מכל מעפראות שיש לך אי אתה מצוה אותי אלא על זו אמר לו שאותה לבשתי ביום שנתמניתי זקן. ויתחפש באפר תרגומו וכריך במעפורא פי' בגד צמר שמתעטפין בו בארץ פלשתים וי\"א סודר שמעטף ראשו וכשמגלח מניחו על ברכיו שיפול שם שערו. ובעלי מקרא מפרשין אפר ממיני עסויות הוא מה שמכסים הראש עם הפנים והכל מכוסה זולתי העינים לבדהן:",
            "<b><big>מעצד</big></b>   [היביל] (שבת קב) המכה בפטיש ובמעצד (ב\"ק קיט) מה שחרש מוציא במעצד והנפסל במגירה (ערכין כג) ונותנים לו שני מעצדין ושני מגורות פי' מעצד קופיץ קטן ומשוה בו הנסרים וקוצן בו חתיכות קטנות מעשה ידי חרש במעצד:",
            "<b><big>מעצרתא</big></b>   [קעלטער] (עירובין ס). רמי ליה רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי רב חנינא יקב תרגומו מעצרתא:",
            "<b><big>מעקה</big></b>   [גאטיר צו איין דאך] (מ\"ק יא) ועושה מעקה לגג ולמרפסת:",
            "<b><big>מערוך</big></b>   [וואלגער האלץ] (כלים פט\"ו) וכן המערוך טמא פי' עץ ארכו כאמה ומרדדין בו הרקיחין ושמו בלע\"ז ספלנטור\"ו:",
            "<b><big>מעש</big></b>   [טהאט] (יבמות ע) מעשים כרותים בדבר העבד פי' מעשים מחוסר מעשה בגופו שנא' ונמלתם את בשר ערלתכם. כרת וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה. בדבר מצות מילה קודם דיבור מתן תורה מאברהם העברי מילת זכריו ועבדיו מעכבת זה פירוש הסימן:",
            "<b><big>מעשר</big></b>   [דער צעהנטע] (תרומה פ\"ב) בן לוי שהיה לו מעשר טבל פי' בערך טבל:",
            "<b><big>מפה</big></b>   [האנדטאך סערוועט] (ברכות נא) מקנח ידיו במפה פי' בלשון לע\"ז הוא מפה ממש ובתלמוד פורס מפה ומקדש <small>(א\"ב פי' בלשון רומי המטפחת שפורסים על השלחן וגם המטפחת אשר בו מקנחים הידים)</small>:",
            "<b><big>מפגיע</big></b>   [איין קליינע טהיר וואס ראשט איבער דעם לייב] (שבת עז) אימת מפגיע על ארי פי' חיה קטנה שהיא מהלכת בין רגלי הארי וצועקת בקול גדול וכששומע הארי את קולה מתפחד:",
            "<b><big>מפוחה</big></b>   [וואססער לאעגעל] (חגיגה י) למפוחא דמלי זיקא פי' נוד מלא רוח:",
            "<b><big>מפלס</big></b>   [שטארק] (ביצה כד) עכו\"ם שהביא דגים מפולמים (חגיגה יב) בוהו אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום (זבחים נד) מביא חלקי אבנים מפולמות גדולות וקטנות פי' בריאים לחים וחזקים <small>(א\"ב תרגום אבל חשך וצלמות מפלמין דמתמן נפק חשוך)</small>:",
            "<b><big>מפלצת</big></b>   [מענליכקייט] (ע\"ז מד) מאי מפלצתה א\"ר יהודה מפליא ליצנותא תני רב יוסף כמין זכרות עשתה לו והיתה נבעלת לו בכל יום:",
            "<b><big>מפלוש</big></b>   [אויסגעריפענער] (ב\"ר פ' ע\"ה אל תירא אברם) מאציליה קראתיך ממפולשים שבה זימנתיך <small>(א\"ב פי' ממפורסמים ועיקר מלה זו בערך פלש ע\"ש)</small>:",
            "<b><big>מפיס</big></b>   [אב רייבען] (שבת ג') המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה וכו' (פסחים קז) בליליא צעריה אמר מיסרן ומפיס פי' מסיר הדעת כמו המסית שבא בדברים רכים הוא מתוק ומפתה בני אדם לשתותו ואח\"כ מצערו מלשון המפיס מורסא (מפייס כתוב):",
            "<b><big>מפיס</big></b>   [לאאז] (שבת כג). שמואל חש ביה אמר רבש\"ע מי מפיס. (שם כד) אבל מי מפיס שזו ליבש וזו לחלב פי' מי מבחין <small>(א\"ב לשון פייס שהוא גורל)</small>:",
            "<b><big>מפיס</big></b>   [איין הויפשטאט אין עגיפטען] נשאו שרי נוף תרגומו טעו אנשי מפיס <small>(א\"ב כן נקרא בלשון יוני ורומי ממפיס)</small>:",
            "<b><big>מפס</big></b>   [פעראומהייליגען] יתה מתקטלא תרגום מחלליה מות יומת זה מערך פס <small>(א\"ב בנוס' כתוב דיפסנה אתקטלא אתקטל)</small>:",
            "<b><big>מפץ</big></b>   [מאטטע, דעקקע] (מעילה יח) העור והמפץ מצטרפין זה עם זה פי' כמין מחצלת עשויה מן חילף ומן כיוצא בה מפצי ביומי תשרי כבר פירשנו בערך כף:",
            "<b><big>מפרכתא</big></b>   כבר פירשנו בערך ממל:",
            "<b><big>מפריס</big></b>   [געטהיילט צערפאללען] (ב\"ר פ' כ\"ג) ויצא קין יצא כמפריס כמרמה בוראו (בסוף פ' עח) וישכם לבן א\"ר איבו דויים וכפויים ולא היו מפריסים אלא בפה <small>(א\"ב אולי פי' כמפריס הוא כמחלק כי פרס הוא חלק ובערך פרן גרס בעל הערוך מפרינים אלא בפה ופי' מפייסים)</small>:",
            "<b><big>מפרקת</big></b>   [געניק] פי' עצם של צואר כדכתיב ותשבר מפרקתו:",
            "<b><big>מפת</big></b>   [וואנדער אוסצייכונג] (חולין קג) אמר ליה מופת הדור כלומר אדם חשוב:",
            "<b><big>מפתח</big></b>   של ארכובה כבר פירשנו בערך ארכובה:",
            "<b><big>מץ</big></b>   [אויסדרוקין, אויסזויגען] למצות מדותי כבר פי' בערך חב (שבת קלג). מולין ופורעין ומוצצין (כתובות ס) בני מציצי עיינא פי' קטני עיני (פרה פ\"ט). כל העופות פוסלין חוץ מן היונה מפני שהיא מוצצת. (בריש מקואות) למעלה מהן מי תמציות שלא פסקו מפורש בתוספתא אלו הן מי תמציות כל זמן שהגשמים יורדין וההרים בוצצין כלומר שיתמצו המים ומבצבצים ומבעבעים כדאמרינן לענין טריפות אי מבצבצה טריפה:",
            "<b><big>מצביתא</big></b>   [וועבער פאדען] (שבת קה). בנירים ובקירוס (גמרא) מאי בקירוס אמר רבי יהודה מצוביתא (סוכה כט). וקא מבלבל מצוביתא פירשנו בערך קירוס:",
            "<b><big>מצג</big></b>   [וויין צווייג] תרגום ירושלמי שלשה שריגים תלתא מצוגיא:",
            "<b><big>מצה</big></b>   [הויט לעדער] חיפא דיפתרא כבר פירשנו בערך חפה:",
            "<b><big>מצה</big></b>   [אונגעזייערט בראד] (פסחים קטז). מצה צריך להגביהה פירוש וכשאומר מצה זו שאנו אוכלין על שום מה וכן מרור צריך להגביהו כשאומר מרור זה אבל בשר לא. (יבמות מ) (בסיפרא בריש צו) מצות תאכל מצוה:",
            "<b><big>מצה</big></b>   [איינע פלאנצע] (כלים פ\"ט) מגופת החבית שניקבה שיעורה מלא מוצה שנייה של שיפון פי' קשר שני של קנה שהוא דק ואינו עבה כראשון פ\"א הקש שעל גבי שיפון שדומה לירק ובתלמוד מוזא כדגרסינן (קדושין נב) מוזא דירקא והוא פסולת של ירק ועיקר הדבר פירושו וכל חסדו כציץ השדה כמוצא דחקלא:",
            "<b><big>מצוה</big></b>   [בעפעהל] (כתובות ע). מצוה לקיים דברי המת פי' אסיקנא בסוף הלכה אלא גדולה מן הארוסין איכא בינייהו דבקטנה דברי הכל בין מן הארוסין בין מן הנשואין יעשה מה שהושלש בידו בגדולה מן הנשואין דברי הכל הרשות בידה בגדולה מן הארוסין ר\"מ סבר מצוה לקיים דברי המת זה עיקרו (כתובות פד). מצוה על היתומים לפרוע חובת אביהן:",
            "<b><big>מצוי</big></b>   [צו פינדען זיין, שרייען] (חולין נג) הוא מצוי ואנהו קא מקרקרן (א\"ה לפנינו הנוסחא שתיק). (ב\"מ כד). לא אמרן אלא דלא מצויין אבל מצויין לית לן בה (ב\"ר פ' ס\"ו). הקול קול יעקב בזמן שיעקב מצויין בבתי כנסיות אין ידים לעשו. ס\"א מצפצף (בויקרא רבה זאת תהיה) אינין ציפריא מציצין. ס\"א קלנין:",
            "<b><big>מצטרא</big></b>   [לעפעל] (בויקרא רבה אל תונו ריש פ' מות וחיים) תרגום עקילס מצטרא מכירין פי' לשון יון תרויד מצטרא סכין מכירין:",
            "<b><big>מצטרו</big></b>   [צערברעכען צערשפרינגען] (שבת קנד). מצטרו זיקי פי' הנודות מתבקעין כדכתיב וילכו ויצטיירו:",
            "<b><big>מצל</big></b>   [גאבל] תרגום ולשלש קלשון ולמצלת קצדיא פי' כמו משליתא שהוא תרגום מזלג:",
            "<b><big>מצולה</big></b>   [טיפע] חולסית ומצולה פי' בערך חלס. (ברכות ט) כמצולה שאין בה דגים. פירוש במקום שהמים עמוקים שאין הדגים מצויין שם דלא רבו בלא קרקע כמצודה שאין בה דגן פי' כקריה זו לברות שם שאין שם דגן כלומר כך לא הניחו שם שום ממון ויש מפרשים כרשת בלא דגים:",
            "<b><big>מצליף</big></b>   [אויף העבען איין ארונטער לאססען]. (יומא טו זבחים נג) אחת למעלה ושבע למטה כמצליף (גמרא) מאי כמצליף מחוי ר' יהודה כמנגדא פי' המכה שמרים ידו ואינו מכה עד שיוריד. (ירושלמי) כמצליף כמטבריר פירוש שמטה ידו עד טיבורו:",
            "<b><big>מצע</big></b>   [לאגער. פאלסטער] (ב\"ב נג) הציע מצעות בנכסי הגר קנה פי' היינו כר <small>(א\"ב מקרא זה קצר המצע)</small>:",
            "<b><big>מצע</big></b>   [מיטטע] תרגום בתוך המים במציעות מיא:",
            "<b><big>מצף</big></b>   [אויסגיססען] (נדה יט) מבקעת בית הכרם מצף מים פי' שופך מים:",
            "<b><big>מציק</big></b>   [בעדרענגער. טיראן] (פסחים ט) מעשה בשפחתו של מציק א' ברימון פי' אנס (לשון חמת המציק):",
            "<b><big>מצר</big></b>   [קליינע ברייקקע] (ביצה ז) ואי איכא מצרא עברא (קדושין פא). נקט במצרא וקא עבר במערבא והוא דליכה גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא אחדית ידי אמיצרא פי' גשר של נסר קטן מגמלא. (א\"ה לפנינו הנוסחא אנחת ידי).",
            "<b><big>מצר</big></b>   [אויסשטרעקען] (ב\"ב ה ע\"ז עא) אמצירי קא ממצרנא פי' כדכתיב ויזורר הנער והוא פשוט עצמות ואם הם הגגות משוות זו לזו יכול למימר ליה הכי. אבל אם יש ביניהן מעקה גבוה אפי' עשרה טפחים אין יכול לומר כך אלא נתפש עליו כגנב:",
            "<b><big>מצר</big></b>   [פרעסססן] מצרא זיירא כבר פירשנו בערך זר:",
            "<b><big>מצר</big></b>   [געפלעכטען אויס רייזערן] (סוטה ט) מביא חבל המצרי וקושרו למעלה מדדיה (שם יד) היה מביא את מנחתה בכפיפה מצרית. פי' חבל עשוי מנצרים של אילן וכן הכפיפה:",
            "<b><big>מצר</big></b>   [שטעג] (ב\"ב נה) המצר והחצר פי' מצר כגון משעול הכרמים שעוברין בו בני אדם הולכין ושבין משדה לשדה:",
            "<b><big>מצורע</big></b>   [אויס זעציגער] (סוטה טז) כדתניא בא לו להקיף את המצורע מעביר תער על כל בשרו:",
            "<b><big>מק</big></b>   [צערפליעסען פערפוילען] (בכורים פ\"א) הפריש בכורים נימוקו נבוזו (נדה סט) עד שימוק הבשר פי' עד שימס הבשר (שבת סב) תחת בושם מק מקום שהיו מתבשמות בו נעשה נמקים נמקים (שם צ) מקק מטפחות פי' תולעת שמתליעין הספרים והמטפחות:",
            "<b><big>מק</big></b>   [ניאסען] ויזורר הנער תרגום אתמקק רביא:",
            "<b><big>מק</big></b>   [פאנטאפפעל] (גיטין סט) במוקיה קא אתי (יבמות קב) במוק ובסמיכת הרגלים פי' אלמיק בלשון ישמעאל ועץ למטה ובלע\"ז פיינו\"לי:",
            "<b><big>מק</big></b>   [שייטעל פון דיא געהירען] (סנהדרין צה) א\"ל עלם הב לי פילכאי פתקית בריש מוקיה ומחייה ברישיה וקטליה <small>(א\"ב כמו מוקדיה שהוא תרגום קדקדו ונבלעה אות דל\"ת)</small>:",
            "<b><big>מקב</big></b>   [שפיטץ האממער] (כלים פכ\"ט) יד מקבת של סאתים ששה יד מקבת של מפתחי אבנים טפח פירוש כמו ותשם את המקבת. מפתחי אברים כמו פתוחי חותם (בכורות מג) המקבן ושראשו שקוע (גמרא) מקבן אמר רבה בר רב שילא דדמי רישיה למקבא פירוש שבולט הפדחות הרבה לחוץ וכן העורף מאחריו ולצדדיו שוה ראשו ודומה לפטיש שיוצא לפניו ומאחריו דהיינו מקבת. (פרה פרק ג') רבי ישמעאל אמר במקבות היתה נעשית:",
            "<b><big>מקד</big></b>   [שייטעל פון דיא געהירען] תרגום מכף רגלו ועד קדקדו מפרסת רגליה ועד מוקדיה:",
            "<b><big>מקדון</big></b>   [מאצעדאנען] (יומא י) מדי זו מקדוניא וכן תרגום ירושלמי (ב\"ר פ' לח) יון מקדוניא <small>(א\"ב שם מדינה בלשון יוני ורומיי אשר בה מלך אלכסנדרוס וממנה יצא וכבש הפרסיים)</small>:",
            "<b><big>מקדקדין</big></b>   תרגום ירושלמי כדודים:",
            "<b><big>מקטור</big></b>   [אובערקלייד] (ע\"ז נח) אתא לקמיה דרב יוחנן אמר ליה אדמקטורך עלך זיל הדר (שבת קיט) ואלו הן י\"ח כלים מקטורין ואונקלי פירוש כמו מעיל ובלשון ישמעאל בר\"נוס שיש לו בית ראש ועוטף בו הלובשו ויש בו לולאות וקרסים שמחברין והוא כמו מלבוש:",
            "<b><big>מוקי</big></b>   [בעשטאנד] בלשון תלמוד כמו מוקים עיין ערך קאי וערך תיקו:",
            "<b><big>מקיון</big></b>   [שפאז מאכער] (ע\"ז יז) <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני לץ הצוחק בפני ההמון)</small>:",
            "<b><big>מקל</big></b>   [שטעקען] מקל הלבשיים כבר פי' בערך בלש (כלים פי\"ז) מקל שיש לו בית קיבול מזוזה ומרגלית הרי אלו טמאין פי' אם יש בו עובי כדי לעשות נרתק למזוזה או למרגלית (שבת סו) מקל של זקנים טהורה פי' דרך הזקנים שאין יכולין להלך בלא מקל כדאמרינן טבן תרתי מתלת טהורה מכלום שפשוטי כלי עץ אין מקבלין טומאה לתרוצי סוגיא פי' לתקן הילוכו עביד:",
            "<b><big>מקולין</big></b>   [פליישבאנק] (מנחות נט) אמר לו חזור לאחוריך ראה שחותכין בשרו במקולין (חולין צה) ואחת שאין שוקלין בשר המת במקולין (ב\"ר פ' פ\"ז ויוסף הורד מצרימה) לפרה שהיו מושכין אותה למקולין ולא היתה נמשכת. פי' בלשון רומיי קורין מקולין לבית המטבחים ובלע\"ז מקי\"לו:",
            "<b><big>מקלס</big></b>   [בעוואפענט] (פסחים עד) תניא ר' ישמעאל קורהו תוך בר רבי טרפון קורהו גדי מקולס פי' תולין חוצה לו כדרך שתולה אדם המגן כלומר מזויין. וכובע נחשת תרגומו וקולסא דנחש:",
            "<b><big>מקום</big></b>   [ארט]. (ב\"ר פ' סט) ויפגע במקום אמר רב הונא משום רב אמי למה מכנין שמו של הקב\"ה וקורין אותו מקום שהוא מקומו של עולמו א\"ר יוסי ברבי חלפתא אין אנו יודעין אם הקב\"ה מקום עולמו או אם עולמו מקומו ממה דכתיב הנה מקום אתי הוי הקדוש ברוך הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו (בילמדנו) הנה מקום אתי אמר רבי יוסי בר חלפתא הנה אנכי במקום הזה לא נאמר אלא הנה מקום אתי מקומי טפילה לי ואין אני טפל למקומי. (בברייתא דר\"א פרק ל\"ה) הגיע להר המוריה בחצי היום ופגע בו הקב\"ה שנאמר ויפגע במקום ולמה נקרא שמו של הקב\"ה מקום שבכל מקום שהצדיקים שם הוא נמצא עמהם שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך:",
            "<b><big>מקמק</big></b>   [זיך אויף לעזען] תרגום וגבר ימות ויחלש וגברא ימות ויתמקמק:",
            "<b><big>מקמתא</big></b>   [ארבייט]. (ב\"ר פ' עד). מן אכל הדין מקמתא ברך (בויקרא רבה וסמכו זקני העדה את ידיהם פ' והוא ישקיט) אית לך מקימה פלוני תיתנין לי מלאכת רעהו ת\"י מקמתא דחבריה:",
            "<b><big>מקס</big></b>   [טורבן. איין טירקישע מיטצע]. (ב\"ר פ' לח) ויקח שם ויפת כפיתו בסרבליהון רבי יודן אמר בגוליהון רב הונא אמר במוקסיהון <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כובע ומצנפת של ראש)</small>:",
            "<b><big>מקפה</big></b>   [ברייא] (טבול יום פ\"ב) המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין (חולין מח) שברי עריבה לצוק לתוכו מקפה פי' מרק של פולין והוא גריס (ב\"ב פט) לא צריכה דאמר ליה למקפה פי' לציקי קדרה שהוא יין יפה הרבה שמבשם הקדרה:",
            "<b><big>מקצה</big></b>   [הינטער הויף]. (עירובין קא). הדלת שבמוקצה פירוש האי מוקצה מקום כמו דיר וסהר הוא (שם כב). כלל אמר רשב\"א כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר ומוקצה:",
            "<b><big>מקצה</big></b>   [אבגעזאנדערט]. (תמורה כח) המוקצה והנעבד איזהו מוקצה מוקצה לע\"א פי' העומד לשם ע\"א שהקצהו לשמה להקריבו (נדה מא) להוציא את המוקצה לע\"א. אין מוקצה לרבי שמעון אלא גרוגרות וצמוקים בלבד פי' בירושלמי א\"ר שמואל בר ססרטי מפני שמסריחות בנתים (שבת קכב) מעמיד אדם את בהמתו על גבי עשבים בשבת אבל לא על גבי מוקצה. (ביצה לד) עומד אדם על המוקצה ערב שבת בשביעית פירש גאון זצ\"ל המוקצה הוא המקום המוכן להקצות בו פירות כדי ליבשן כדי שתגמר מלאכת' וכן פי' המעביר תאנים בחצירו לקצות לגמר את מלאכתן. פ\"א פירות שלא נגמר מלאכתן קרי מוקצה כדתנן עומד אדם על המוקצה. המעמיד תאנים בחצירו לקצות ליבש. פ\"א לקצות לעשות מהן קציעות שקציעתן זו היא גמר מלאכתן והואיל ועדיין לא עשאן קציעות אוכלין מהן עראי ופטורין:",
            "<b><big>מקצה</big></b>   [צוזאמען געהויפט] (בריש מעשרות) אבטיח משישלק אם אינו נשלק עד שיעשה מוקצה פי' משעה שמגדשין אותו למכור בשוק:",
            "<b><big>מקצה</big></b>   [פייגען מעסעער] (שביעית פ\"ח) תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל קוצה הוא בחרבה פי' מוקצה הוא כלי ברזל שדרך לחתוך בו התאנים. חרבה סכין:",
            "<b><big>מקצוע</big></b>   [פייגען מעססר] (שבת קכג) ג' כלים ניטלין בשבת מקצוע של דבילה וכו' פי' כלי ברזל שחותכין בו דבילה העשויה עיגול ודומה זה למוקצה שלפניו:",
            "<b><big>מקצוע</big></b>   [שנייד ווערקצייג] (מנחות נה) פירוש כלי שעושין בו הגרוגרות והמקצוע יבא כמו מוקצה שפי' הגאון:",
            "<b><big>מקצוע</big></b>   [ווינקעל] (ברכות ס. ב\"ב קעו) יעסוק בדיני ממונות שאין מקצוע בתורה גדול מהן <small>(א\"ב לשון מקרא זה והנה חצר במקצוע החצר פירוש זויות)</small>:",
            "<b><big>מקר</big></b>   [מארך] (ברכות נו) חזאי מוחאי דאדים ונטל מוקריה (חולין צג) דביעי ודמוקרי משום דמא פי' מוח שבקדקד ומוח עצמותיו ישוקה תרגום ומוקרא דגרמוהי פטים:",
            "<b><big>מקר</big></b>   [קוועללע] (נדה יז) שחזקתו מן המקור פי' ממקור הנידות:",
            "<b><big>מקר</big></b>   [שפיץ האממר. דער מוהלע] (כלים פכ\"ט) יד המקום טפחיים פי' כמין קורנס חד שמנקרין בו הריחיים כדגרסינן מאי מכבשין רב יהודה אמר נקירתא דריחי ושם הקורנס מקור על שם מקורו.",
            "<b><big>מקורזלות</big></b>   [ווייכע שטיינער] (שבת מג) באבנים מקורזלות דחזיין לבית הכסא פירוש מתוקנות ואין בהן חידודין פי' שראשיהן חד. פ\"א אבנים רכות:",
            "<b><big>מקדולפרוס</big></b>   [לאנג אונד שנעלל]. (ב\"ר פ' ס\"ו). בנו הגדול והיה לה בן ננס והיתה קוראה אותו מקרולפרוס פי' ארוך וקל בלשון יון מקרולפרוס:",
            "<b><big>מקרצות</big></b>   בערך קרץ:",
            "<b><big>מקשה</big></b>   [הארטע שוויין האאר]. (שבת צ'). מקשה של חזיר אחת פי' נימין הקשות בצואר חזיר שבין כתיפיו שהן קשות ומשונות מכל שערו שבהן תופרין הרצענין:",
            "<b><big>מר</big></b>   [פרייזען. לויבען] את ה' צבאות אותו תקדישו תרגום יתיה תימרון קדיש ענין הלול הוא <small>(א\"ב מלשון את ה' האמרת היום)</small>:",
            "<b><big>מר</big></b>   [הערר. געביטער]. (פסחים כה). אמר לי מרי דוראי פי' שלטון של כפר שלי מאי חזית דדמך סומק טפי כלומר אתה בעל חיים להציל נפשך בנפש פלוני אמר אביי כל מילי דמר עביד כרב פי' מר רבה בר נחמני רביה. (שבת לו). ורב נחמן בר יצחק מרי דעובדא הוה (חולין קי). רבי יצחק נפחא מרי דעובדא הוא (זבחים מג). א\"ר חסדא מרי דכי מזבח מקום טהרה הוא. ס\"א מרי ורבי (הוריות יד) הכל צריכין למרי חטיא. (סוטה מט). כל תלמיד חכם העוסק בתורה מפני הדחק וכו' עד משביעין אותו מזיו שכינה שנא' והיו עיניך רואות את מוריך ואין הפרגוד ננעל בפניו שנא' ולא יכנף עוד מוריך למה נקראו החלבים אימורים שהן מורים ואדונים על כל האברים ועולים על גבי המזבח לחלק אדון העולם. צפור דרור שאינה מקבלת מרות פי' שאינה מצוין. ביישוב שלא יתפשנה אדם ואם יתפשנה חונקת עצמה. מרי חלמא לשנאך (בילמדנו פרשת ואלה המשפטים) שונאו של נבוכדנצר מי הוא ישראל וכי תעלה על דעתך שדניאל מקלל את ישראל אלא תלה דניאל את עיניו למעלה ואמר מרי רבוני החלום ופתרונו יתקיים בנבוכדנצר שנאך וערך:",
            "<b><big>מר</big></b>   [פליסענדער באלזום]. (בילמדנו בנים אתם) מקוטרת מר ולבונה מר זה אברהם ולבונה זה יצחק מכל אבקת רוכל זה יעקב. (כריתות ב). מר וקציעה מור ואהלות בלשון יון מוסקו. (מקואות פ\"ט) ואלו חוצצין בכלים הזפת והמר בכלי זכוכית. איכא דאמרי חמר כמו והחמר היה להם לחומר. איכא דאמרי המור כמו מור ואהלות מור מסתי\"כו כדאמרינן בתוספתא המור והקומוס <small>(א\"ב שמות הבשמים נעתקו מלשון עברי אל לשונות יון רומי וישמעאל והעד מר חלבנה לבנה אהלות קציעה קנמון נרד כרכם כי כן שמותם עד היום אצלם והמר הוא מין שרף הנוטף ממין עץ והמעולה במינו שהוא שמן כמו בלסמון נקרא בלשון עברי צרי ובלשון העמים אסטקטון פי' דבר הנזל וכן אמרו חז\"ל הצרי אינו אלא שרף ואמרו עוד שמן המור אשטקטון)</small>:",
            "<b><big>מר</big></b>   [אבריכטען]. (סנהדרין כה). מפריחי יונים אלו שממרין את היונים פי' מלשון מורה כלומר מלמדין אותן לפרוח להקדים ליונים אחרים:",
            "<b><big>מר</big></b>   [אנשטאפען פיטערען] (שבת קנה) אין ממרין את העגלים פי' שמלעיטין בידו לגרונן למקום שאינה יכולה להחזירו להשליכו לחוץ מלשון שור ומריא ותרגומו פטימא:",
            "<b><big>מר</big></b>   [גיפט, גאלל ביטטער] (תרומה פ\"ח). שיעור המים המגולה כדי שתאבד בהן המרה פי' ארס של נחש. (פסחים לט) ובחרחבינה ובמרור (גמרא) מרור. מרריתא פי' חזרת יער שהיא מרה אימא מררתא דכופיא פי' מרה של דג ששמו כופיא והוא שיבוטא והוא קולייס האספנין (שבת קט) עולא אמר אזוב יון מרוא חיורא פי' בלעז מרוז\"י <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין עשב אשר ריחו טוב ועליו לבנים. ואין שפתותיו נוטפות מור תכוינה כבר פי' בערך טף)</small>:",
            "<b><big>מר</big></b>   [האק] (ב\"מ פב) ואף אבא שאול לא אמר אלא במרא ופסל וקרדום (עירובין עז). לא צריכא דבעי מרא וחצינא <small>(א\"ב פי' בלשון רומי כלי כעין קרדום וי\"א שלשון מקרא הוא קראן לי מרא)</small>. \"א\"ה נפל כאן טעות בפי' י\"א ואולי שייך לאות הקדום:",
            "<b><big>מר</big></b>   [דום] (בפסקיתא דשמעו נא המורים) מהו לישנא דמורה א\"ר ראובן כהדין לישנא יוונית צווחין לשטיא מורום (בריש מגלת איכה) הוי מוראה ונגאלה וכו':",
            "<b><big>מר</big></b>   [אינפערמישט]. וכעסים דמם ישכרון תרגומו וכמא דמתרוון מחמר מרית <small>(א\"ב פי' מר בל' רומי יין חי או פי' מרית כמו מרוה)</small>:",
            "<b><big>מר</big></b>   [אויס טושען] (תולין צד). תרנגולת טרפה הואי ויהבה ניהליה במר דשחוטה. (בכורות צד). ההוא טבחא דהוה חשיד לזבוני תרבא דאטמא במר דכנתא פי' בתמורת וחלוף:",
            "<b><big>מרראה</big></b>   [מעטאלל, שפיעגעל] (כלים פי\"ד). מראה שנשברה אם אינה מראה את רוב הפנים טהורה:",
            "<b><big>מראה</big></b>   [קראפף] (זבחים סד). בא לו לגוף והסיר את המוראה ואת הנוצה ואת בני מעים היוצאים עמה (גמ') ת\"ר והסיר את מראתו זה הזפק.",
            "<b><big>מראנה</big></b>   [מאדע ווארם] (חולין מט). מראנה פליגי בה אבא יוסיבן דוסתאי ורבנן פי' תולעת של בהמה שנמצאת חיה במעיה: (שם סז) מראנה דבשרא אסירן דכוורי שריין פי' תולעין שהתליעו הבשר אסור בדגים שרו. (ע\"ז כו). ת\"ר ישראל מל את הנכרי לשום גר לאפוקי לשום מוראנא דלא. לבש בשרי רמה תרגומו לבש בשרי מורני:",
            "<b><big>מרבג</big></b>   של אבנים בערך רבג:",
            "<b><big>מריבג</big></b>   [שמארגאד] תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב יוסף הוה גליף על מריבג:",
            "<b><big>מרביות</big></b>   [הויפען שטיינער] (שביעית פ\"ג). עד שיהו בו שלש מורביות שהן שלש על שלש על רום שלש שיעורן כ\"ז אבנים (ירושלמי) איך עבידא תלתא זמנין מן תלתא תשע תשע זמנין מן תלת עשרין ושבע פי' מרביות נדבכין:",
            "<b><big>מרביות</big></b>   [צווייגען] (תמיד כח) באלו רגילין במרביות של תאנה. (סוכה מה). מרביות של ערבה פי' ענפים גדולים של ערבה:",
            "<b><big>מרביינת</big></b>   [זויג אממע]. (קדושין לא). והאמר אביי אמרה לי אם מרבנייתא הוא מינקת רבקה תרגום ירושלמי מרבנייתא דרבקה:",
            "<b><big>מרג</big></b>   [גימען] (ברכות סו). עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות וכו'. עד ומוריגי בהמה פי' חיך בהמה דבק לשון יונק אל חכי בצמא תרגומו אידבק לשון עולמי' למוריגיה בצחותא ופריו מתוק לחכי תרגו' ופיתגמי אורייתא בסימן על מוריגי:",
            "<b><big>מרג</big></b>   [דרעש מאשיען] (תמורה יח). תשא ובאת שמה אפילו ממוריגייהו פי' אמר לך תשא ובאת להכי אתא דכיון דהגיע הרגל אי אתה רשאי לעכב מלהביא קדשיך ונדריך מיד אלא תיטול אותם אפילו מן מוריגייהו כלומר שאפילו נכנסו מעצמן על הגורן ועל התבואה ועל המוריגים ודשים תקח אותם משם ותביאם לבית הבחירה מאי מוריגים אמר עולה מטה של טורבי כבר פירש' בערך טרבן כי שמטו הבקר תרגום מרגוהי תוריא כי לא בחרוץ ובחריצי הברזל תרגום מוריגי פרזלא:",
            "<b><big>מרגל</big></b>   [עדעל שטיין] קשיטה ת\"י מרגל. וישפה תרגום ירושלמי מרגליתא אולון מרגליטון בערך אולון <small>(א\"ב פי' מרגריתא בל' יוני ורומי כל מין אבן יקרה ובפרט הנולדת במעי הרמש בלב ים)</small>:",
            "<b><big>מרגל</big></b>   [געוואהנען] (ברכות יו). מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה וכו'. פי' לשון רגילות החכמים כולן מפורשין כאן. אע\"פ שהן יסודי עולם אין מחזיקין טובה לעצמן בהחזיקם בתורה אומרים כבעלי אומנות אנו אני בריה והאומן בריה הוא מתעסק במלאכתו לחרוש לזרוע ולקצור ולטחן ולאפות ואני מתעסק במלאכתי ללמוד וללמד. (זבחים לו) מרגלא בפומיה דרב דימי בר חיננא וכו':",
            "<b><big>מרגן</big></b>   [בייטשען] איסר אתכם בעקרבים תרגומו ארדה יתכון במרגנין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שוטים אכזרים)</small>:",
            "<b><big>מרד</big></b>   [ענצינדען, טריפען. פערפאלג ווערדען]. (נגעים פ\"ו). השחין והמכוה והקרח והמורדין אינן מטמאין. (שם פ\"ח) אבל לא בראש ובזקן ובשחין ובמכוה ובקרח ובמורדין פי' כמו עין שמרדה וכן בתורת כהנים שאין יכול מורד תלמוד לומר ונרפא מכלל שמורד כשמכה פתוחה והבשר המוכה נראה בלא עור. (שם פ\"ט). היו מורדים טהורים פי' מתחריין ויש אומרים מוררין מן רר בשרו את זובו. (ע\"ז כח). עין שמררה מותר לכוחלה. (שבת קט ברכות מד). ר\"ל אכיל עד דמריד פי' שיצא מדעתו. (ב\"ב לח). בורח מחמת וורדין פי' נתבע תביעת נפשות (שבת מ): לוקה מכת מרדות מדרבנן פ' מלקות דאורייתא הוא על חייבי לאוין באומד ובהתראה ובעינן מכה משולשת כדכתיב ארבעים יכנו ואמרו חכמים מנין הסמוך לארבעים אבל מי שעובר על מ\"ע שאמר לו עשה סוכה עשה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נשמתו בלא אומד ולא מכה משולשת. וכן מי שעובר על דברי חכמים מכין אותו בלא מספר ובלא מניין ובלא אומד ולמה קורין אותו מכת מרדות שמרד בדברי תורה ובדברי סופרים <small>(א\"ב תרגום ובנגעי בני אדם ובמעדות בני אינשא פי' מוסר. תרגום ואני איסר ואנא ארדה)</small>:",
            "<b><big>מרד</big></b>   [צווייג] תרגום בסעיפיה פוריה בסוכה מרדא:",
            "<b><big>מרדה</big></b>   [ארט פויגל] (חולין סב). בגמ' סימני העוף פי' מין עוף:",
            "<b><big>מרדה</big></b>   [שויפיל] להביא מרדה נכנסה ברחת ובמזרה תרגומו מרדה:",
            "<b><big>מרדיא</big></b>   [רידער פון איין שיף] (ב\"מ פז) צריכא ו' כי מורדי' דלברות פי' לברות שם הנהר והוא אגם כלומר צריכה ו' כמו המשוט של מלחים שמנהיגים הדוגית בנהר הנקרא לברות:",
            "<b><big>מרדפיתיה</big></b>   [שטאב] תרגום ירושלמי על משענתו ונקה המכה. <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב על מורניתיה ופי' מלה זו שבט בלשון יוני (עיין ערך מרן)</small>:",
            "<b><big>מרדע</big></b>   [אקער אייזען] (ב\"ב כז). קוצץ מלא המרדע פי' כשיבא לחרוש ומרים המרדע להכות הבהמה שחורש בה לא יהו ענפי האילן מעכבין אותו מרדע פי' בערך מלמד:",
            "<b><big>מרדעת</big></b>   [זאטטעל]. (שבת נב). חמור יוצא במרדעת:",
            "<b><big>מרה</big></b>   [ארטס נאמע]. (סנהד' נו). עשר מצוות נצטוו במרה ז' שקבלו בני נח הוסיפו עליהן דינין דכתיב שם שם לו חק ומשפט ושבת וכיבוד אב ואם דכתיב כאשר צוך ואמ\"ר יהודה כאשר צוך במרה:",
            "<b><big>מרזב</big></b>   [קנאל. ריננע] (ב\"ב נח). המרזב אין לו חזקה כקולמוס פסול כמרזב כשר (יבמות עה) כבר פי' בערך גרד. (שבת קמז). אסור לעשות מרזב בשבת פי' כשיעטוף אדם טליתו ויקבל שני קצותיה כמין כרך קפול ויניחנה על כתיפו השמאלי ויחזור ויקפל שאר הטלית המשולשל בצידו הימין ויניחנה בכתיפו הימין נמצאת טליתו מקופלת מהנה ומהנה מופשלת על כתיפו וחלל כנגד השדרה ונראה כמין מרזב וכזה הוא קשר כישי בבלייתא שהיו קושרין שתי כריכות וקורין אותה כישא וכיסכוסי מאני:",
            "<b><big>מרזב</big></b>   [האממער] (ברכות לד. מגילה כה). מחינן ליה במרזבתא דנפחי עד דמכוין דעתיה. (בילמדנו בהעלותך) טול ככר זהב והחלד לאור ונעשית היא וכפתריה ופרחיה וקניה את הוי מקיש במרזובתא מגרמ' היא מתעבדא פי' בלשון ישמעאל קורין למקבת מרזב'. ס\"א מרזפתא ויש מהן בערך ארזפת' בכשיל וכלפו' יהלומון תרגומו מחיין במרזופין:",
            "<b><big>מרזבני</big></b>   [פירשט] (שם טו). ותלת מאה ושיתין ושיתא מרזבני איכא ברומי פי' אדונים:",
            "<b><big>מוזו</big></b>   [שווער מאכען] (יבמות קיט). \"א\"ה בערוך ישן נרשם פרק החולץ \" שני מיא דמרזו מכה פי' ממרסין פי המכה והכויה ואינה מועלת רפואה שכבר שאבה המים והן מכבין הכויה:",
            "<b><big>מרזח</big></b>   [אויס גישרייא פיר פריידע אונד שמערצע] (מ\"ק כח). מרזח נעשה שר לסרוחים. (כתובות סט). מאי מרזח אבל דכתיב כה אמר ה' אל תבא בית מרזח כלומר האבל הניזח במרירות ומזדעזע מלשון ולא יזח החשן כמו מזיז ומזיח. (שם י). ישב בראש כמו שר פי' סרוחים לנשארים מלשון וסרח העודף:",
            "<b><big>מרזמא</big></b>   [לאנג אונד ראטה] (חולין סג). שיקטנאי אריכי שקי וסומקי שריין וסימן מורזמא פי' לשון פרסי הוא שכל דבר שהוא ארוך ואדום נקרא מורזמא ואם שוקיה ננסין נקראין קיזי ואית דאמר גוצי:",
            "<b><big>מרזף</big></b>   [האק] תרגום ישוב עמו הלום ימחונון במרזופין פי' מקבות עיין ערך מרזב:",
            "<b><big>מרח</big></b>   [בשטרייכען] (פאה פ\"א). לעולם הוא נותן משום פיאה ופטור מן המעשרות עד שימרח. (שבת קמו). אם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח. (בבא קמא צד. תמורה י). לא הפריש מן העומרין יפריש מן הכרי עד שלא מרחו ונותן לו פי' שמטהרין התבואה מן הקש ומן התבן ועושהו גורן שלם שכן מנהג שמתללין התבואה ועושין אותה רחבה מלמטה וקצרה מלמעלה כעין כובע ולוקח לוח ומושח עמו כל הגורן ולשון סיכה היא כמו וימרחו על השחין. סיכה משיחה טיחה מריחה שיעה עניין אחד הוא. (מנחות סו). מירוח הקדש אינו פוטר אע\"ג דמירחו כשהוא הקדש לכשיפדה אינו פטור מן המעשר לפיכך חייב בתרומה. (בכורות יא). הלוקח טבלים מרוחים מן הגוי מעשרן:",
            "<b><big>מרח</big></b>   [שטאלץ, קעק, פרען] תרגום זד יהיר מטיקנת מריחא:",
            "<b><big>מרחשון</big></b>   [מאנאטם נאמע] תרגום ירושלמי בפסוק יערף כמטר לקחי בירח מרחשון והוא הנקרא בלשון עברי ירח בול:",
            "<b><big>מרט</big></b>   [אויס פליקקען] (שבת עד). ת\"ר התולש את הכנף הקומטו והמורטו. (נדה נו): אם איתא דמיא נפל עליה אימרטוטי הוא מימרטט. (ב\"מ סא). ואת הרחלים מפני שגזוזות ושוטפות ומורטות. (שבת מט). ממרטא דביני אטמי פי' הצמר שבין היריכות של בהמה כיון שתמיד השתנה שותת ביו יריכותיה יש בו לחלוחית ואינו מתנגב לעולם ואפילו עושה מאותו הצמר כסות יש בו לחלוחית. <small>(א\"ב ל' מקרא הוא ואמרטה משער ראשי)</small>. (חולין צח). רבא ממרטט ליה כלומר מרטט אחריו וחותכו יפה. <small>(א\"ב תרגום וע\"י רשעים ירטני וע\"י רשיעי ממרט יתי נוסחא אחרינא ממרטט יתי)</small>:",
            "<b><big>מרטיטא</big></b>   [פעטצען] תרגום מעדה בגד דשקל מרטוט פי' סמרטוט:",
            "<b><big>מרטסא</big></b>   [גזאלצינע היישעריקין] (ירושלמי דע\"ז בפ' אין מעמידין) מרטוסא אין בו משום בשולי נכרים ויוצאים בו משום ערובי תבשילין:",
            "<b><big>מרקטא</big></b>   עיין ערך מטרקא:",
            "<b><big>מריא</big></b>   [מאסט קאלב] (סוטה לה). ויזבח שור ומריא על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא פי' בובלות.",
            "<b><big>מריא</big></b>   [גייסטער] (ב\"ר פ' ז'). אלו המריאים שברא הקב\"ה את נפשותם ובא לבראות גופם וקדש היום ולא בראן. (ובפ' י\"א) בששי ברא שש ברא אדם וחוה ורמש בהמה וחיה ומריאים פי' שידין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שדים)</small>:",
            "<b><big>מריא</big></b>   [בעלעהרן]. (גיטין סח). מוריא ואמרה בר בי רב ליכול חמימא ואנא איכול קרירא פי' מורה הוראה לעצמה כאילו לזכות אומרת אחליפנו לחבר החמה שלי בצוננת שלו שיאכל הוא הטוב. <small>(א\"ב העיקר אינו זה כי אם ירה)</small>:",
            "<b><big>מריה</big></b>   כבר פירשנו הר המוריה בערך ארן:",
            "<b><big>מריולא</big></b>   [איין ביטער קרייטכץ]. (פסחים לט). אף סווס וטורא ומריולא אמר ליה רבי יוסי סווס וטורא אחד הוא ומר זה הוא יולא וסמך לזה ר' יהודה אומר אף חזרת יולין פי' מין ירק מר ובעל הערוך גרס עסיס וטורא ומר ירואר בערך עסיס:",
            "<b><big>מריס</big></b>   [זאלץ בריאה] (חולין ו). לתת לתוך המוריס כבר פי' מוריס בערך אמן <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מלח נתך במים לכבוש דברי מאכל ובפרט נקרא כן מין ליר עשוי מדג כבוש הנקרא אטונס ובלשון יוני קוראים למוריס הלמי)</small>:",
            "<b><big>מרך</big></b>   [ווייך ווערדען] (שם מה) נתמרך פסול נתמסמס פסול איזוהי המרכה ואיזוהי המסמסה המרכה כל שנשפך כקיתון ופירש\"י לשון מורך מל' מקרא והבאתי מורך בלבבם א\"כ בנו חז\"ל הפעל באות מ\"ם משרתת וכן עשו בבנין משכן:",
            "<b><big>מרכוות</big></b>   [טרענקירען] תרגום ירושלמי שוקת ותמהר ותער כדה אל השקת מרכוותא ברהטים בשקתות המים תרגומו מרכוותא:",
            "<b><big>מרכז</big></b>   [מיעטעלפונקט] מלה זו מורגלת אצל בעלי חכמת הנדס ופירושה נקודה אמצעית בכידור:",
            "<b><big>מרכנתא</big></b>   [איין ארט פעט פון דיא געדערמע]: (בכורות ל). ישב ההוא טבחא דהות חשיד לזביני תרבא דאטמא במרכנתא פירוש מחכמי מגנצא היה מוכר חלב של ירך והיה אומר שהוא טהור של הדורה דכנת' טהור כמו דכי ואמ' לן ר' דאמר משמיה דר' יצחק האורניני ז\"ל דהוא אמר דאקשתא ואיתרא דאמרינן בחולין בחלב של קיבה הוו אבל הדורה דכנתא כוליה טהור ולדבריהם מדכנתא בדלת <small>(א\"ב בנוסחאות כתובות שתי תיבות מר כנתא כלומר תמורת דכנתא)</small>:",
            "<b><big>מרכוף</big></b>   [איין הילצערניס פפערד] (כלים פט\"ו). המרכוף טהור פי' אמרו שמצאו תללים כלים בארץ רוחה ומצאו בו פי' זה הדיבור סוסיא דבר גניתא ודומה לאותה שגרסנו בלאתה דבי בר ציתאי ויש אומר שזה מרכוף הוא כלי מארז שעושין לזמר כדכתיב ושדרות ארזים ומתרגמ' וסידריא דריכפת רישיה שריית ארזיא. (שם פי\"ו). המרכוב של זמר פי' מרכב של זמר והוא שאמר שיש לזמרים כמו סוס מן ארז ויש ששונין המרכוב טהור ומפרש העץ שבכנור שכורכין עליו החוט ומרכיבין אותו עליו והמרכוב של זמר פי' בית יד של מגל מלשון לא תזמר:",
            "<b><big>מרמהון</big></b>   [איין ארט בוים] (גיטין סט). וכי בשיל ליה גוזא דמרמהון פי' עץ של אילן שקורין מרמהון שהוא קשה ודאי בשיל ליה כוליה אחרינא:",
            "<b><big>מרמטא</big></b>   [שטארקער שלאף. איין מארמאר שטיין] (ב\"ר פ' יח). ויפל ה' אלהים תרדמה (ובפ' ע\"ד). ותרדמה נפלה על אברם רב אמר ג' תרדמות הן וכולם עד תרדימת מרמטא אין רואה ואין מקיץ כי תרדמת ה' נפלה עליהם פי' בלשון לעז מרמורו כדכתיב ידמו כאבן. (ב\"ב ד'). באבני שישא כוחלא מרמרא <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב מרמטא ונראה לי שבעל הערוך גרס מרמרא אע\"פ שבספרים כתובים ונדפסים הערוך הוא מרמטא ופי' מרמרא בלשון יוני ורומי מין אבן שיש תרגום בהט ושש קרוסטלנין ומרמרין ועמודי שש ועמודי מרמרין)</small>:",
            "<b><big>מרן</big></b>   [ליסט הויז] (ב\"ב יא). לא את המורן ולא את השובך פי' מגדל קטן הוא שבונין בגנות:",
            "<b><big>מרן</big></b>   [שטאטס נאהמע] (בפסיקתא דויהי בשלח פרעה) איתגלי רבי שמעון בן יוחי על מרוניא. (ב\"מ פד). שדרינהו רבנן לבני מריון ואסקוה:",
            "<b><big>מרן</big></b>   [שפיז] חרב וחנית ביד כל העם תרגומו חרבא ומורנייתא. וחניתו מעוכה (בפסקתא דויהי בשלח) נפקין בתריהון גש חלביא בחוטרניא ובמורנייתא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שבט)</small>:",
            "<b><big>מרן</big></b>   [איין ארט מירטע] תרגום תדהר ותאשור מורנין ואשכרעין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין הדס והוא תדהר)</small>:",
            "<b><big>מרון</big></b>   [שאף, לאמם] (ר\"ה טז). כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון עיין ערך ארמנא:",
            "<b><big>מרוס</big></b>   [נאמע איינער דיכטער] (ידים פ\"ד) וספרי המירוס אין מטמאין את הידים (חולין ס): אמר ריש לקיש הרבה מקראות יש שראוין להישרף כספרי מרוס פי' ספרי הכופרים בבוראם ומפורש (שבת קי) פ\"א מין היה ושמו מרוס. פ\"א ספרים החיצונים של חכמת יוונית שמם בלשונם המירום <small>(א\"ב ראש הפייטנים היונים שמו הומירוס וספריו עד היום חשובים בין העמים ויש בהם שיחות וקטטות אלילים בהדיא כתוב בירושלמי (בפרק חלק) דסנהדרין אבל ספרי הומירוס הקורא בהם כקורא באגרת)</small>:",
            "<b><big>מרס</big></b>   [ערווייכען מישען] (מגילה יב). מרס מרסנא כלום מרסו בדם כלום מרסו במנחות (יומא כג) נטל את הדם ממי שהוא ממרס בו פי' כגון בוחש כדאמר שבוחשין את השתית. (גיטין סט) ליתי תומא יחידאה וממרטיה במשחא ומלחא. (שבועות פ\"ב) ממרסין באורז בשביעית פי' ממתקין ומערבבין <small>(א\"ב תרגום מרוח אשך מרים פחדין)</small>:",
            "<b><big>מורסא</big></b>   [בלאטער] (שבת ג). ומפיס מורסא פי' בועא כלומר עוצר הבועא להוציא ממנה המוגלא והליחה:",
            "<b><big>מורסן</big></b>   [קלייען] ושאורן וסובן ומורסנן פי' פסולת דק של הקמח נקרא סובין ופסולת הגס מורסן:",
            "<b><big>מורסינטון</big></b>   עיין ערך איריוסטו:",
            "<b><big>מרע</big></b>   [קראנק] (תרגום חלה את חליו מרע ית מרעי'):",
            "<b><big>מרעל</big></b>   [קארב] (בויקרא רבה בריש קדושים) קרץ בליליא ומלא מרעלא וטען על חמרא פי' כלים שמשיאין על החמור ושמה ביסט\"י בלע\"ז:",
            "<b><big>מרפט</big></b>   [צערשניטטען, צערשפרינגען] (יבמות קג) מנעל המרופט פי' רפוי שמשתרבב מן הרגל ונופל ממנו כמו (שבת קנב) אם יטעום עבדך את אשר אוכל ואת אשר אשתה מכאן ששפתותיהן של זקנים מתרפטות ואינו יכול לקפוץ שפתותיו לטעום החיך המאכל ומשתרבבות ומתרופפות:",
            "<b><big>מרפסת</big></b>   [גאללעריא] (עירובין סג) הנותן עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת פי' כגון אויר מסובב ובו פתח פתוח ובאותו האויר המסובב קורות יש בתוכו בתים פתוחים בו ומעלות עולות בעליות אין אומר ינתן לכל בית ד' אמות בחצר אלא נותנין לפתח המרפסת ד' אמות בלבד:",
            "<b><big>מרפק</big></b>   [אקסעל] (שבת צב) המוציא בפיו ובמרפקו (ערכין יט) ממלא את החבית מים ומכניסה עד מרפקו (אהלות פ\"א). במרפק. (ב\"ר פ' מ\"ת) אל תירא אברם (ובפ' ס\"ו גשה נא ואמשך) והיו אוחזין במרפקו כדי שלא יפול. על כל אצילי ידיו תרגומו על כל מרפקי ידיו פי' שחי ובלע\"ז עיטי\"לו:",
            "<b><big>מרצף</big></b>   [זאק] (שבת פא) אדמה כחותם המרצופין. (ב\"ב עג) לא מכר את העבדים ואת המרצופים (כלים פ\"ב) הכרים והכסתות והשקים והמרצופין. (אהלות פי\"ו) מצטרפין כחותם המרצופין פי' שקין גדולים שנותנין בהם הסחורות של ספינות <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי אמתחת וכיס)</small>:",
            "<b><big>מרק</big></b>   [פאללענדען] (יומא לב. חולין כט) קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו למה לי למרק מצוה למרק פירוש מצוה להשלים בשחיטה מיעוט סימנים שנשארו שלא ישאר כלום (ברכות ה) יסורין הממרקין כל גופו של אדם על אחת כמה וכמה. פי' מריקין דמו ומכלין כחו מלשון המתחיל במצוה אומר לו מרוק כולה והשלם המצוה. (תמיד לא) מירק את ההפשט. (אהלות פי\"ג) שייר בה החרש מלמטה או מלמעלה הגיפה ולא מירקה פי' שייר האומן הגיפה סגר הדלת אבל לא השלים הסגירה (מקואות פ\"י) או שהכניסן כדרכן ולא מירקן פי' לא גמר מלאכתן:",
            "<b><big>מרק</big></b>   [ענטהיטצען] (שבת לג) כל הממרק עצמו לעבירה פצועות וחבורות יוצאות בו שנאמר חבורות פצע תמרוק ברע פי' המהבהב כמו מרקו הרמחים ענין חידוד (ב\"מ טו) אנא אוקים ואידכי ואמריק ואישפי זביני אילין. (זבחים סה) טעונין מריקה ושטיפה (בסיפרא בצו בפ' חטאת) תנו רבנן מריקה ושטיפה בצונן דברי רבי מריקה כמריקת הכוס ושטיפה כשטיפת הכוס וחכ\"א מריקה בחמין ושטיפה בצונן הומרק סירו פי' בערך סד:",
            "<b><big>מרק</big></b>   [קיטט] (מקואות פ\"ט) רבי יוסי מטהר בשל יוצרים ומטמא בשל מרקא פי' טיט שמערבין בו דברים אחרים לחזקו כדכתיב תמרוק ברע ובתמרוקי הנשים והוא שער של צאן ויש אומרין טיט מתוקן לעושי כלי חרס שרוי בלובן ביצה לתקן בו כלים שנסדקו ואין המים ממחהו:",
            "<b><big>מרקא</big></b>   [אונפערמישט] (יבמות פ) ממאי הוי דאפיא אמיה בטיהר' ושתיא שכר' מרקא פי' מזוג במים. פ\"א השוקט על שמריו כדכתיב ולא הורק מכלי אל כלי. פ\"א יין המורק וצלול <small>(א\"ב פי' בל' רומי חי בלתי מזוג)</small>:",
            "<b><big>מרקא</big></b>   [דאטטעלקערנער]. (ב\"מ מז) קונין במוריקא פי' גרעינה של תמרה שמחליקין בה תפר הנייר:",
            "<b><big>מרקא</big></b>   [זאפערן] (ביצה יד) אי נמי במוריקא. (ע\"ז כב) הנהו מוריקאי נרד וכרכום תרגום רשק ומוריקא:",
            "<b><big>מרקוליס</big></b>   [אבגאט]. (סנהדרין ס) הזורק אבן למרקוליס זו היא עבודתו. (ב\"מ כה) באבני בית קוליס מהו פי' בית ע\"א שמה מרקוליס עבודתה רגימת אבנים ועיקרה כדתניא (ע\"ז נ) אלו הן אבני בית מרקוליס אחת מיכן ואחת מיכן ואחת על גביהן <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מרקוריס שם אליל ממונה על עוברי דרכים והיו מקימים פסל זה בפרשת דרכים עשר מאבן ובידו נטויה היה מורה הדרך אשר ילכו בה וגם היו מקימים אבן אחת על שתי אחרות בפרקי הדרך והאורחים בעברם לכבוד האליל משליכים שם אבן)</small>:",
            "<b><big>מרקפא</big></b>   [אנפאכין] (בריש ויקרא רבה פ' והוא ישקיט) דידעא למישאל אזלא לגבי מגירתא תרעא מרקפא ליה פירוש מקשת בפתח ודופקת ומבעבעת:",
            "<b><big>מרש</big></b>   [באלקאן בוים האלץ]. (תענית טז) אפילו גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו (סוכה לא) האי כשורא דמטללתא עבדו בה תקנתא משום תקנת מריש. כדתנן (גיטין נה) על המריש הגזול שבנאו בבירה שיתן את דמיו (ב\"ק סו) והרי מריש דאיכא שינוי השם דמעיקרא קרוי לה כשורה והשתא טללא ותנן על מריש הגזול שבנאו בבירה שנוטל דמיו מפני תקנת השבים אמר רב יוסף מריש שמו עליו דתניא צלעות הבית אלו המלטוסין והעובים אלו המרישות וכבר פי' בערך מלטס (זבין פ\"ד) הקיש על המריש ועל המלבן וכפים מעץ יעננה תרגום ושיפא מגו מרישא עני לה:",
            "<b><big>מרשניא</big></b>   [ארטס נאמע] אתו בני מרושניא דפניה פירוש שם מקום (מרושניא):",
            "<b><big>מרושתא</big></b>   [וואסער וואס ברעטער שנייד] (ירושלמי פ' לא יחפור דב\"ב) מרחקת אילן מרשותא מכותלו ד' אמות פי' המפרש ריחים שמנסרין בו נסרים:",
            "<b><big>מרת</big></b>   [מאסט]. תרגום יטפו ההרים עסים ידבון טוריא חמר מרת עיין ערך מר תשיעי:",
            "<b><big>מרתכא</big></b>   [גאלד אין זילבער זאץ] (גיטין סט) מרתכא וחומרתא דפילון. מרתכא וכבריתא פי' אבן שקורין לה ליתרגירו <small>(א\"ב פי' בלשון ישמעאל סיג כסף וזהב הנתך בכבשן ונהפך לאבן כאשר יזוקק הכסף והזהב במקום מוצאה ויפה פי' בעל הערוך)</small>:",
            "<b><big>מרתק</big></b>   [פויסט] (ב\"ר פ' נב) מאת ה' מן השמים כמרתק מן גבר תרגום ירושלמי באבן או באגרוף מרתוק. (ירושלמי בסוף משקין) נחית מן חמרא ויהב לי מרתוקא גו לביה:",
            "<b><big>מש</big></b>   [אן גרייטען] (מ\"ק כח) תימוש ההיא איתתא זוודתא לאידך <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב צבית זוודתא לאידך תימוש זוודתא לנפשך כלומר התקן)</small>:",
            "<b><big>מש</big></b>   [וואשען] (פסחים קיב) דמסובר ולא משי ידיה פי' נטל ידיו (א\"ה לפנינו הגירסא דמסוכר):",
            "<b><big>משא</big></b>   [ארטס נאמע] (ב\"ר בפ' ל\"ח) ויהי מושבם ממשא משא מית' מדי חולה עילם גוססת בבל בריאה כבר פי' בערך בר:",
            "<b><big>משבזג</big></b>   [לעדערנע זעססעל] (חולין קנד) הב\"ע דקא בעי למשבזג פי' לתקן כסא של עור שקורין בלע\"ז פלינשטי\"רון יד דצריך לצורך אותו כסא ה' טפחים ואי פחות לא הוי חשיב <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב למושב זב ולא נהירא עיין הסוגי')</small>:",
            "<b><big>משבר</big></b>   [געבעהר שטיהל] (כלים פכ\"ג) כסא של כלה ומשבר של חיה פי' אבנים כדכתיב וראיתן על האבנים ותרגומו ותחזיין על מתברא <small>(א\"ב וזה לשון מקרא כי באו בנים עד משבר)</small>:",
            "<b><big>משגש</big></b>   [פערווירען] (ב\"ב ט) עולא משגש אורחתא דאמיה פי' לפי שהצריכה להוציא דדיה לפניו ואמרה לו עשה בשביל כבוד דדים שינקת מהן לפיכך קרו ליה עולא משגש אורחתא דאמיה <small>(א\"ב בעל הערוך הביא מלה זו בערך שגש ורש\"י פירוש לשון מהומהושגעון)</small>:",
            "<b><big>משה</big></b>   [נאמע] (קדושין לח) תנו רבנן בז' באדר מת משה וכו':",
            "<b><big>משה</big></b>   [זעלבער]. (מגילה ט) אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים פי' כהן גדול שהיה בבית ראשון היה משוח שהיה להם שמן המשחה. בבית שני שלא היה להן שמן היה מתמנה כ\"ג בלבישות ח' בגדים שכל זמן שהיה הדיוט היה משמש בד' בגדים נתרבה בח' נעשה כ\"ג (הוריות ז) משוח שעבר כגון שאירע פסול לכ\"ג ונתמנה אחר תחתיו ואח\"כ חוזר ראשון לעבודתו אותו ששימש כשאירע פסול לכ\"ג נקרא משוח שעבר. (סוטה מב) משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש (גמרא) אותם אלו סנהדרין פנחס זה משוח מלחמה כלי הקודש אלו ארון ולוחות (יומא עב) בגדים שכ\"ג משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן וכו' ושם מפורש תורת כהן משוח ומרובה בגדים ומשוח מלחמה. משחא כבישא משחא טחינא כבר פירשנו בערך כשר. (ע\"ז לח) האי משחא שליקא דארמאי שרי למאי ניחוש ליה אי משום בישולי גוים נאכל כמות שהוא חי ואי משום גיעולי גוים נותן טעם לפגם מותר אי משום תערובת מיסר אסירי (ירושלמי בריש גמ' דפ\"ב דבכורים) לך נתתיו למשחה לגדולה למשחה לסיכה למשחה להדלקה:",
            "<b><big>משח</big></b>   [מעסט קינסטלער] (עירובין כב) שאין המשוחות ממצין את המדות (ב\"מ קז) א\"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה פי' מודד הארץ לחלקה <small>(א\"ב תרגום מדד ארכו משח אורכיה)</small>:",
            "<b><big>משח</big></b>   [שטריק פאדעם] (סוכה לז) ר\"מ אומר אפי' במשיחה (כלים פכ\"א) בחוט ובמשיחה (שבת נ) בזמן שצבען בשמן וכרכן במשיחה (גיטין עח) גט בידה ומשיחה בידו פי' יתר (בסוף כלאים) משיחית של ארגמן פי' לשונות של ארגמן:",
            "<b><big>משחז</big></b>   [שלייף שטיין] (כלים פי\"ז) משחז שיש בה בית קיבול שמן טמאה <small>(א\"ב זה משחז של עץ)</small> (ביצה כח) אין משחיזין את הסכין (ע\"ז טו) אין משחיזין להן את הזין פי' אין מחדדין ושם האבן שמחדדין בה שמה משחז:",
            "<b><big>משחן</big></b>   [קין האלץ] עצים דמשחן בערך שחן:",
            "<b><big>משחתא</big></b>   [גילדנע אדער] (גיטין סט) למשחתא ליתי אקקי' (בעל הערוך גריס לשיחתא עיין שם):",
            "<b><big>משוט</big></b>   [שיף רידער]. (ב\"ב עג) כל המנהיגין אותה א\"ר אבא אלו המשוטות אלוני' מבשן עשו משוטייך:",
            "<b><big>משטה</big></b>   [שפאססען, שערצען] (ב\"ק קיז יבמות קז) טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו א\"ל משטה אני בך (גיטין עח) מהו דתימא מצי א\"ל משטה אני בך. (ב\"ב קעה) אדם משטה בשעת מיתה או לא (פי' מצחק):",
            "<b><big>משטח</big></b>   [אויס ברייטען] (בסוף טהרות) משטח של אדמה פי' מקום מוכן לשטוח הענבי' נקרא משטח כדכתיב וישטחו להם שטוח (בילמדנו ויהי ביום כלות משה) ממלא את הכלכלה אח\"כ ממלא את הסל אחר כך ממלא משטחו לפי העניין כלי גדול הוא:",
            "<b><big>משך</big></b>   [ציעהן גרייפען] (במכילתא) משכו וקחו לכם משכו מי שיש לו וקחו מי שאין לו וכו' רבי יצחק אמר בא הכתוב ללמדך על בהמה דקה שתהא נקנית במשיכה (ב\"מ מט) כדרך שתיקנו משיכה במוכרין כך תיקנו משיכה בלקוחות פי' שלאחר שמשך הקונה אינו יכול לחזור המוכר לאחר שמשך הוא וכשנתן המעות ולא משך הפירות כשם שהמוכר חוזר כך לוקח חוזר. (יומא נט זבחים נג) תנא דבי רבי ישמעאל בר\"ש בן יוחאי זה וזה יסוד דרומי ומשכוה גברי לגברא (שם קיט) תנא דבי רבי ישמעאל בר\"ש בן יוחאי זו וזו ירושלם ומשכוה גברי לגברא. (שם ו שבועות יב) קרבנות צבור סכין מושכתן למה שהן פי' מה שהן אם תמידים ואם מוספין סכין מושכתן להיות כן טרם ימשכו לסכין אין לומר איזה תמיד ואיזה מוסף אלא תלויין ועומדין אתנאי לב ב\"ד שכן מתנה עליהן לב ב\"ד ואע\"פ שאמרו עליהן כי הן תמידין אם ירצו להקריבן לשום זבח אחר רשאין לפי שבזמן שמשך זה הסכין של תמיד הרי הוא תמיד ובזמן שמשך זה לסכין של מוסף הרי הוא מוסף וזה סיוע לרבי יוחנן שאם לא הוצרכו להן נפדין תמימין שלא משכתן סכין לעולם (יבמות עב) משך צריך שימול פי' מעך במקום חתיכת הערלה ונמשך הבשר ונראה כערל (ב\"ק קיג) מניין לגזל גוי שאסור שנאמר אחרי נמכר גאולה תהיה לו שלא ימשכנו ויצא פי' לא ימשוך עבד עברי מביתו אל גוי בכח:",
            "<b><big>משכוכית</big></b>   [דיא שאף וואס גייט צו ערשטען מיט דעם גלאק] מאי משכוכית הכא תרגומו כרכושתא רבי יעקב אמר עיזא דאזלא ברישא פי' המהלכת בראש העדר שתולין לה זוג בצוארה והצאן נמשכין אחריה כיון שהחזיק במשכוכית ומשך שאר העדר קנה הצאן במשיכה עיין בערך כרכושתא:",
            "<b><big>משכל</big></b>   [גרויסער בעקען] (מ\"ק יח) דמפסקי לה משיכלי דמאני דכיתנא בחולא דמועדא. (ב\"מ פה) נגדי מתותיה שיתין משיכלי דמיא. (ע\"ז נא) דסחיפא ליה משכילתא ארישיה. (גיטין סט) ולותבינהו בתרתי משיכלי (שבת עו) משיכלא משיכול' פי' ספל גדול שרוחצין בו הכל משיכלא פי' ספל קטן שרוחצין בו הכלה לבדה:",
            "<b><big>משכן</big></b>   [פפאנד] (בילמדנו אם כסף ובויהי ביום כלות משה) אמר להן לעשות משכן שאם יחטאו יהא הוא מתמשכן על ידיהן ובערך אבל יש מענין זה <small>(א\"ב תרגום אם תתן ערבון אם תתן משכנא וחז\"ל עשו אות מ\"ם שרשות בפעלים וכן בתיו של תרומה)</small>:",
            "<b><big>משל</big></b>   [הערשען] (בסוף ידים) כותבין את המושל עם השם בדף פי' שם הקב\"ה עם שם פרעה. על כן יאמרו המושלים אלו המושלים ביצרם בואו חשבון בואו ונחשב חשבונו של עולם וכו':",
            "<b><big>משל</big></b>   [גלייכניס פאבל] (סוכה נח. ב\"ב קלד) משלות כובסין משלות שועלים (סנהדרין לח) ש' משלות שועלים היו לו לר' מאיר ואנו לא באו לידינו אלא אבות יאכלו בסר ואמרי לה מאזני צדק (מכות י) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע וגו' במה הכתוב מדבר בשני בני אדם שהרגו אחד בשוגג ואחד במזיד וכו':",
            "<b><big>משליתיה</big></b>   [גאבעל] ומחתיתיה תרגום מזלגותיו ומחתותיו:",
            "<b><big>משמהיג</big></b>   [שיף האפען] (יומא עז) והבו ליה עשרין וחד מלכי ופרוותא דמשמהיג <small>(א\"ב (ר\"ה כג) מסכן מרגניתא ומיקרייא פרוותא דמשמהיג פירש רש\"י נמל של מלוכה)</small>:",
            "<b><big>משמוט</big></b>   [דיעב] (ע\"ז טו) הכא במאי עסקינן במשמוטא בעלמא פי' לא ליסטים החשוד על הרציחה אלא גזלן בעלמא שעומד במקום צנועה ושומט הבגדים מבני אדם ובורח:",
            "<b><big>משמע</big></b>   [בעדייטונג] (יומא ס ב\"מ כז סנהדרין עה) משמעות דורשין איכא בינייהו פי' רבי ישמעאל דורש אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן שכך בלשון יוני קורין לאחת הן כלומר אחת נשרפת מי שביאתו עליה באיסור או אם אשתו או בת אשתו להוציא אשתו שאין עליה כלום ורבי עקיבא דריש שתיהן ממש חמותו ואם חמותו ויש מפרשין אותו ואת אחת מהן היינו חמותו לאפוקי אם חמותו דאינה בפרשה. (שבועות יט) משמעות דורשין איכא ביניהו פי' זה אומר כך פי' זה הפסוק וזה אומר כך פירוש זה הפסוק. (יומא פ) הואיל ושינה הכתוב במשמעו ושנו חכמים בשיעורו (סוטה טז) וכי עפר הוא והלא אפר הוא הכתוב כמשמעו וכו' (יומא מב) כל הפרשה כולה משמע מוליא מיד משמע ומשמע ממילא.",
            "<b><big>משמש</big></b>   [בעדיהנען]. (שבת פא) אסור למשמש בצרור בשבת פירוש משמש להחליק מקום חידודו שלא יסרט בשרו שנמצא בה לידי כתישה או לידי טחינה (שם קמז) סכין וממשמשין בבני מעים:",
            "<b><big>משנה</big></b>   [לעהרנען] (כריתות יד) יכול אפילו משנה ת\"ל להורותם פי' בערך תלמוד פירוש למה נקראת משנה בשביל שהיא שנייה לתורה שהתורה ששמעו כל ישראל בהר סיני היא תורה שבכתב ומשה רבינו שמע המשנה מפי הגבורה פעם שנייה והוא תורה שבעל פה ונתברר הדבר שהיא שנייה לראשונה כמו ויאמר שנו וישנו פ\"א הוא לשון שינון כמו ושננתם ובלשון רבותינו שנה פרק א' כלו' קרא פרק א':",
            "<b><big>משניתא</big></b>   [היגעל] (ערובין ק) רמו במשוניתא הנך דסליקי לעילאי אסירי פי' שאם יצאו מן האילן שרשין הרבה שהן מושלכין על הארץ כנשר זו על גבי זו מה שעולה למעלה מג' הוא כאילן ואסור למטה מג' מותר. יש גורסין דמו בד'. ויש שגורסין רמו בר' (תענית כג) אהדריה משוניתא לחוני המעגל (ב\"מ קח) ואי מפסקא משוניתא או ריכבא דדיקלי פי' מקום גבוה מפסיק בין שני שדות כגון איזהו שונית מקום שהים עולה מזעפו וי\"א כמין גומא ויש אומר כגון אילני סרק <small>(א\"ב פירוש מושון בלשון יוני גדר או חומה או מקום גבוה של עצים ומלת שונית עיין בערך שונות)</small>:",
            "<b><big>משפו</big></b>   דכולא בישא כבר פי' בערך מסתו:",
            "<b><big>משפחה</big></b>   [פאמעליא] (שבועות לט) כל עבירות שבתורה נפרעין ממנו וכאן נפרעין ממנו וממשפחתו וכו' עד אין לך משפחה שיש בה לסטים שאין כולה לסטים וכו'. משפחת בית נבלט היתה בירושלים והיתה מתיחס משל ארנון היבוסי פעם פסקו להן שש מאות ככרי זהב שלא להוציאם חוץ וכו'. (בסוף פיאה ירושלמי):",
            "<b><big>משפל</big></b>   [מיסט קארב] (שביעית פג) של עשר עשר משפלות (כלים פי\"ט) משפלת שנפחתה רבי מאיר מטמא וחכמים מטהרין (שם פכ\"ד) שלשה משפלות הן של זבל טמאה מדרס וכו' (תהלות פ\"ה) אלו חוצצין ולא מביאין מסכת פרושה וחבלי מטה והמשפלית (בויקרא רבה זאת תהיה פרשה ראשונה) א\"ר חנין דכיפרין תלולית זו של עפר מה הטיפש אומר מי יכול לסיפה אבל הפיקח אומר ולא אחד צברה אף אני קוצה שני משפלות היום ושני למחר עד שאני מסיפה פי' קופות שמוציאין בהן זבלין ובלשון ישמעאל נקראת אלמשפל:",
            "<b><big>משק</big></b>   [ביזאם] (כתובות עה) זיעה גבי כהנים אפשר לעברה במקוה דחמרא ומור' ומושקון (ברכות מג) המגמרות כולן מברכין עליהן בורא עצי בשמים חוץ ממוש\"ק שמן חיה הוא ומברכין עליו בורא מיני בשמים ועוד כתב בערך מסקי' פי' יש אומר רעי של חיה וכן אלנעבר שהוא מן הדגה כיוצא במ\"ושק בורא מיני בשמים מושק מושק\"טו בלע\"ז ס\"א מושך בלשון ישמעאל אלמסך <small>(א\"ב פירוש בלשון יון ורומי ישמעאל מין בשם הבא מארץ מזרח וכתבי שהבשם זה עשוי מחיה קטנה מוכה בשבט עד רסוק אבריה ומתה או מדמה או ממורסא הגדל בה אבל אלנעבר הוא מן חמר וכפר הגדל בים ונבלע מהתנינים הגדולים לכן נמצא בבטנה והוא המובחר והיקר שבבשמים)</small>:",
            "<b><big>משקלת</big></b>   [מויער וואגע] (ב\"ב כד) החרוב והשקמ' כנגד המשקולת (כלים פרק כט) חוט המשקולת יתארהו בשרד תרגום מסר לה במשקלתה פי' חוט המשקולת והוא חוט ובראשו אבר שהוא עופרת והוא ביד הבנאין שבו שוקלין הכותל שלא יבא עקום כדכתיב ואת משקולת בית אחאב:",
            "<b><big>משקר</big></b>   [געשפאלטען] (ע\"ז כח) ואי לא נייתי משקרי חזלוני נחות פי' צפרדעין שהן נסדקין וצפרדע יוצא מהן <small>(א\"ב חלזוני אינם צפרדעי' כי אם שקץ המים הנשמר בקליפות קשות כמו לולי' שביבשה)</small>:",
            "<b><big>משר</big></b>   [בייט]. (כלאים פ\"ב) הרוצה לעשות שדהו משר מכל מין (קדושין לט) רב זרע לה לגינתא דבי רב משרי משרי פירוש ערוגות טרוגית וי\"א מין משרת ענבים כלומר מחזיק מים:",
            "<b><big>משתיתא</big></b>   [אינטערהאלטס מאהלצייט] בראשונה היו אומרים במסכת שביעית בגמ' דבני מערבא דאכיל פרוטגמיא אכיל משתיתא פי' דאכיל סחורות בעולם הזה כגון פרקמטיא אכל משתה שלו שהיה מזומן לו לעתיד לבא כלומר לא נשתייר לו מה לאכול לעתיד לבא <small>(א\"ב לא יתכן פי' זה עיין ערך פרטגם)</small>:",
            "<b><big>מת</big></b>   [שטאדט] (מנחות פה) אמרי אינשי למתא ירקא ירקא שקול כבר פי' בערך יוחנן:",
            "<b><big>מת</big></b>   [טאדט] (סנהדרין נה) בקושי לא משכחת לה כי משכחת לה במשמש מת (יבמות נה) שכבת זרע דאשת איש פרט למשמש מת הניחא למאן דאמר משמש מת בעריות פטור אלא למאן דאמר חייב מאי איכא למימר אלא פרט למשמש מתה וכו' פי' גיד בלא קושי נקרא מת וכן מפורש (שבועות יח) נועץ ציפורניו בקרקע עד שימות הגיד (כתובות לז) לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להן שנאמר וגם בעניו יומת אם כופר יושת עליו יכול אף בידי אדם כן תלמוד לומר חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה אין לו אלא מיתות חמורות שלא נתנה שגגתן לכפרה פי' דרך עליה לא נתנה שגגתה לכפרה שפטור מגלות דלא סגי ליה מיתות קלות היכא דהרגו דרך ירידה דניתנה שגגתה לכפרה וחייב גלות וגלות מכפרת עליו (מכות ט סוטה מד) מת תופש ארבע אמות לטומאה (ר\"ה כ) מאי טיבותא אמר עולא משום ירקיא רבי אחא ברבי חנינא אמר משום מיתיא פי' דהיכא דאיקלע יום הכפורים בששי בשבת או באחד בשבת אם ישאר המת שני ימים יסריח אבל ירקא אפשר בחמימי פי' אע\"ג דחיימין ירקיא אפשר למיכל מינייהו וי\"א למשקלינהו ולבשולינהו ולמישבקינהו בחמימי דאכיל להון במוצאי יום הכפורים. בעממי שיקברום גוים (מעילה טז) מיתת פרה וחיי גמל אין מצטרפין. פי' תלש חצי זית מפרה מתה וחצי זית מגמל חי אין מצטרפין לטומאה. (מ\"ק כח) למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת פרה וכו' למה נסמכה מיתת אהרן לשיבור לוחות וכו' (בויקרא רבה אחרי מות) למה נסמכה מיתת מרים לאפר פרה וכו' למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה וכו'. באחד בניסן מתו בני אהרן מזכיר מיתתן ביום הכפורים וכו' (בילמדנו זאת חקת התורה) מה ראה לסמוך פרשת פרה אדומה לפרשת מיתת מרים פרשת פרה היתה בשנה השנית ומיתת מרים היתה בסוף ארבעי' שנה וכו' (בויקרא רבה בצו) למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות וכו' וישנה בערך למה. (שם כח) מותא כי מותא ומרעין חיבולא פי' המות של זה כמיתת כל אדם אריכות חוליו תוספת כריבית על המלוה:",
            "<b><big>מתיבאתא</big></b>   [לעהר הויז] בגירסייהו טרידן (גיטין ו) כלו' חכמי בתי מדרשות מתני' (בעוקצין יג) מתיאבתא <small>(א\"ב מתיבתא תרגום של ישיבות. תרגום של ישב יתב)</small>:",
            "<b><big>מתג</big></b>   [צוים] האמה מיד פלשתים (בברייתא דרבי אליעזר פרק ל\"ו):",
            "<b><big>מתה</big></b>   [געוועבע] (כלים פי\"ג) אם התקינה למיתה טמאה של מיתון בין כך ובין כך טמאה התקינה לנר ולמיתוח טמאה (בריש ערלה) ר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא אומר כמחט של מיתון. (יבמות מג) התקינה לנר או למיתוח טמאה יש ספרים שכתב בהן מיתה ויש מתוח ויש מיתוי ויש מיתון והעיקר מן וימתחם כאהל לשבת וכך מנהג האורגים יש להן עץ ארוך ברוחב היריעה ובראשיו שני מחטים שבורים ונועצה ברוחב היריעה מכאן ומכאן כדי למושכה ולמותחה ומכלי אורגים הוא <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני חוט של ערב ויהיה פי' מחט של מיתון כלי אורגים בו נותנים תקות חוט ערב ומניעים אותו מצד זה לצד אחר לארוג הבגד)</small>:",
            "<b><big>מתח</big></b>   [אויסציהן] (כלאים פ\"ו) המותח זמור' מאילן לאילן כמו וימתחם כאהל לשבת:",
            "<b><big>מתחל</big></b>   [שאלע פאן דייטלען] (ברכות לו)הני מתחלי דערלה אסירי הואיל ונעשו שומר לפירי פי' קליפי כפניות שהן שומרין לכפניות שהן כופרי וכשיוצאות הכפניות ונעשין תמרים נפלי הני מתחלי ולא מתקמו עד שעת גמר תמרים (כתובות עו) כליל מלכא ומתחלי דערלא סומקא:",
            "<b><big>מתי</big></b>   [ווען] (ריש ברכו') מתי קורין את שמע בערבית פי' ר' מצליח האל\"ף אינו עיקר והוא כמו מתי אבא ואראה פני אלהים. מתי אעשה גם אנכי לביתי ויש ששונין מאימתי ואל\"ף תוספת כמו א' דאזרוע זרוע ותרגום מתי אימתי והשונה מאמתי אינו משובח שהוא כמו וכאמתים על פני הארץ:",
            "<b><big>מתכא</big></b>   [געגאסען געשמאלצען] ואבן משכית ת\"י ואבן מתכא:",
            "<b><big>מתכלתא</big></b>   [צושפייז לייטער] (פסחים נ) אמר להו איכא מידי דמיכלא ביה רפתא. ס\"א אמר להו קריבו לו מתוכליתא פי' לפתן (שבת עז) מתוכליתא אימתי תכילתא דדא פי' מאחר שתכלה הליפתן מה אוכל פ\"א סולם. פ\"א שפי' רב האי פישור כלי מטוה וכן מנהג בני אדם כשמתחילין לעשות המלאכה לומר מתי תכלה זו המלאכה:",
            "<b><big>מתל</big></b>   [בייא שפיל]. תרגום ומשול משל ומתיל מתלא:",
            "<b><big>מתמהא</big></b>   [פערניכטעט] ומאי שנא מחלא מתמהא עיין ערך חל בתרא:",
            "<b><big>מתן</big></b>   [פייכטען] (שבת קמט) מטילין אותו על החול בשביל שימתין (בפ' אחרון דמכשירין) ואת השום לגג בשביל שימתינו (טהרות פ\"ט) המניח זיתים בכותש שימתינו שיהו נוחין לכתוש וכו' פי' לשון רפיון וי\"א לשון ליחלות וכן פי' שימתינו דמכשירין שיתלחלחו במי המטר וכן פירוש שימתין דהשואל שיתלחלח המת בחול ולא יסריח וכן פי' הא דגרסינן (ב\"ב יח) מתונא קשי לכותל וכן הא דגרסינן (פסחים מז) טינא בר זריעא הוא במתונא:",
            "<b><big>מתן</big></b>   [ווארטען] (חולין לב) והמתין לה עד שמתה (ברכות כ) היינו דאמרי אנשי מתון מתון ארבע מאה זוזי שוי פירוש הממתין ואינו ממהר מרויח ת' זוזי. (הוריות יד) מתון ואסיק. כתיב ויקרב משה את משפטן מתון זריז אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו תרגומו דין יומא דהוינן מתינן אשכחנא חזינא ואליהו חכה ואליהו מתן:",
            "<b><big>מתן</big></b>   [הופטע] (חולין נא) אמתנייהו שרי לו פירוש משלשלין אותן עד מתניהם ומורידין אותן מעט מעט שלא ישברו כדי שיוכלו לרוץ. חיורא דתותי מתני כבר פירשנו בערך חיור:",
            "<b><big>מתן</big></b>   [שטריק] (שבת נא) במתנא בעלמא סגי לה (עירובין לד) אי דאיכא מתנא וכוותא לכתא ומתנא כבר פי' בערך לכתא (ב\"מ קיג) מאן דאסר מתנא דכיתנא אחרציה (ב\"ב עד) אנא נמי במתנא קאמינא פי' חבל קטן.",
            "<b><big>מתן</big></b>   [געשאנק] (נדרים נה) לא תיתיב אכרעיך עד דמיפרשת לי מאי דכתיב וממתנה נחליאל (ב\"מ מט) האומר לחברו מתנה אני וכו' לחזור בו ואפי' מתנ' מועטת אם חזר בו אין לו עליו אלא תרעומת:",
            "<b><big>מתנונה</big></b>   [הינשווינדען] (סוטה כו) אמר רב הונא במתנונה פירוש מתחלשת ומתכחשת מתדלדלת והולכת במתנונה דרך איברים פי' שהתחיל ממנה אצבע לימוק מעט מעט (ב\"ק צא) אמדוהו והוה מתנונה והולך:",
            "<b><big>מתניתא</big></b>   [לעהר זאץ] (ב\"ק צא זבחים צו) רב ששת כי בעינא מיניה פשוט לי ממתניתא כי משכחנא נמי מתניתא דפרכא מתניתא ומתניתא היא (תרגום משנה):",
            "<b><big>מתק</big></b>   [צייטיג ווערדען] (שביעית פ\"ג) רבי יהודה אומר משייבש המתוק פירוש שייבש המבושל (ירושלמי) משייבש המתוק פקוע' פי' אחי רבי דניאל זכרונו לברכה כמו פקועות שדה דלועין הן קרא האי דכתיב מות בסור פי' דלועין מרין (עוקצין פ\"ג) לולבי זרדין ושל עדל ועלי הלוף אינן מטמאין טומאת אהלים עד שימתקו פי' שיתבשלו ושימתקו ר' שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהן. מתוקה שנת העובד (בילמדנו בריש כי תשא) מתיקה מרגלת לשון תורה (בפסיקתא דדברי ירמיהו ובמגילת איכה):",
            "<b><big>מתקהא</big></b>   [איילען] (בפסיקתא ויהי ביום כלות) מהו מתלקחת א\"ר יהודה ברבי סימון מיתה מתקהא לעשות שליחותיה:",
            "<b><big>מתרא</big></b>   [בראנד] (חגיגה ד) הות נקיטא מתוארה וכו' ומחריא תנורא פי' אוד:",
            "<b><big>מתרא</big></b>   [טיש] (גיטין סט) וניתי מתורא ומנח עליה פי' דף <small>(א\"ב פתורא כתוב בנוסחאות דידן)</small>:",
            "<b><big>מתרין</big></b>   [גרעניץ] (ב\"ר פ' נא) ויבאו שני המלאכים לאחד שנטל הגמוניא מן המלך עד שלא הגיע למיתורין שלו מהלך כפגן כיון שהגיע למיתורין שלו מהלך כקלמון <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני גבול ותחום מקום הממשלה)</small>:",
            "<b>סליק אות המם</b>"
        ],
        "Letter Nun": [
            "<b>אות הנו\"ן</b>",
            "<b><big>נא</big></b>   מאי נא אברנים בערך אברנים:",
            "<b><big>נאב</big></b>   [בעכער] (נזיר ירושלמי פ\"א ב\"ר פ' איש או אשה כי יפליא) רועה הייתי בעירי והלכתי למלאות את הניאוב מן המעיין פי' מין חמת או כוס:",
            "<b><big>נאלא</big></b>   [וואהנזין, נאר הייט] (בכורות מה) קצרית באה עליו (גמרא) מאי ניהו נאלא פי' רוח שטות נאלא מערך ידוע נואלו שרי צוען:",
            "<b><big>נאלא</big></b>   [יאך] אשר לא משכה בעול תרגום ירושלמי דלא סליק בנאלא שעבוד דניר <small>(א\"ב אין גרסא זו בנוסחאות דידן)</small>:",
            "<b><big>נאמן</big></b>   [יונגער שיללער] (שם קד) נאמן כפוף נאמן פשוט פי' תלמיד ענו ושאינו ענו:",
            "<b><big>נאתא</big></b>   כרביתא ע' ערך נעתא כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>נב</big></b>   [שפרייא] (עירובין עט) וכן אתה אומר בניב של תבן פי' תבן מעובה כמו חבילות שבין שני תחומי שבת דין ניב זה ודין מתבן שבין שתי חצירות אחד הוא:",
            "<b><big>נב</big></b>   [אדערען] (חולין נז) וה\"מ דאיתכול לניביה פירוש הגידים:",
            "<b><big>נב</big></b>   [בליהטע] צמח בלי יעשה קמח תרגום נוב לא יעביד. פרי בעל יעשון תרגום נוב לא יעבדו (ע\"ז מח) אמר רב יוסף אף לא ירקות בימות הגשמים מפני שהנבייה נושרת והוות להן זבל (מעילה יד) מועלין בעצים ואין מועלין לא בשיפוי ולא בנבייה פי' פרח:",
            "<b><big>נב</big></b>   [רינדער מויל] (חולין קכח) כוליא וניב שפתים איכא בינייהו פי' אין עושין חליפין אע\"פ שחין הבהמה מתה ממנו אם חתך הכליות וגמם פי הבהמה כדגרסינן מצא בהמה שגמום פיה וכן ניטלו הכליות כשירה:",
            "<b><big>נב</big></b>   [צעהנע] (שבת סד) שקלי ניביה ושקילי טופריה (ב\"ק כג) אפקיה לניביה וסרטיה פי' כגון דמפקיה לניביה שיני הכלב שהן ניבים גדולים יוצאין מפיו ולחון והכה בהן ולא הכניס ידו לתוך פיו. ומתלעות לביא לו תרגום וניבוהי כבר אריון. (חולין נט) גמל ניבי הוא דאית ליה (ב\"ר פרשה פז) ויהי איש מצליח אמר לון אתון מסתכלון מה דעליה ואנא מסתכל מה בנביה:",
            "<b><big>נביא</big></b>   [פראהפעט] (בפסיקתא דנחמו ובמגילת איכה) מה אעידך כמה נביאים העידותי בכם אחד בשחרית ואחד בין הערבים שנאמר ביד כל נביאי כל חוזה נביאו כתיב (סנהדרין פט) ונביא אחד זקן יושב בבית אל (ירוש') זה אמציהו כ\"ג:",
            "<b><big>נבא</big></b>   (נזיר לט) ת\"ש מנבא חייא כבר פי' בערך אנבא ובערך יניבא:",
            "<b><big>נבוב</big></b>   [האהל] (ב\"ב יב) כל הרגיל ביין אפילו לבו אטום כבתולה מפקחתו שנא' ותירוש ינובב בתולות. נבוב לוחות תרגום חליל לוחין:",
            "<b><big>נבג</big></b>   [בעכער] (ברכות נא) כולא נבגא דברכתא היא פי' ההיא מהדורא דכסא עד ששותין כל המסובין אחר הברכה ורגילין העם לקרות מחזור כל כוס ברכה ויש מי שאומר נטלי דמעטר בהן נקראין נבגא דברכתא <small>(א\"ב כמו אנבג שהוא מין כוס ע\"ש)</small>:",
            "<b><big>נבג</big></b>   [אויס געהן] (סוכה נג) והא קא חזינן דאינרו פירטא וקא נבגי מיא פי' מפכים המים ועולין <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב וקא נפקי)</small> (סנהדרין פב) קברה והדר נבוג פירוש יצאה לחוץ:",
            "<b><big>נבג</big></b>   [צווייג] (פסחים עד) מיתי נבגא בר שתא דלית ביה קיטרי פי' נצר חוטר:",
            "<b><big>נבז</big></b>   [גאבע] בדניאל ונבזבה ויקר פי' מתנה ומנחה:",
            "<b><big>נבח</big></b>   [הונדע ביללען] נבח בך כלבא כבר פי' בערך גר נבחי ביה נבוחי כבר פי' בערך טבלא:",
            "<b><big>נבט</big></b>   [דאס שטייניגע אראביע] ערב וכל נשיאי קדר תרגום ערב וכל רברבי נבט <small>(א\"ב ארץ ערב נחלקת לשלשה גלילות גליל ראשון סמוך לא\"י נקרא בלשון העמים נבט מן לשון עברי אילי נביות גליל שני נקרא בלשון עברי קדר ובלשון העמים מדבר ערב והגליל אחרון נקרא בלשון העמים ערב מצליח מפני שכלה משקה כגן אבל בתרגו' מצינו שמתרגם קדר נבט)</small>:",
            "<b><big>נבט</big></b>   [הערפאר שפראצען] (תענית ד) האי צורבא מרבנן דמי לפרצידא דתותי קלת דכיון דנבט נבט פי' בערך פרציד (מ\"ק יח) ולא אמרו אלא דלא הדר נביט כלומר דלא יצא:",
            "<b><big>נבט</big></b>   [זעהן] (סנהד' קא) בן נבט שניבט ולא ראה ראה אש שיצא מאמתו הוא סבר דאיהו מליך ולא היה אלא ירבעם דנפק מיניה פירוש שניבט בחלום ולא ראה מה שהיה סבור תנא הוא נבט הוא מיכה הוא שבע בן בכרי <small>(א\"ב זה לשון הבטה)</small>:",
            "<b><big>נבוכדנצר</big></b>   [נאמע] (ב\"ר פ' מ\"ו) פרא אדם לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדנצר נבוכדרצר כתיב שעצרן במדבר והרגן (ובויקרא רבה אל תונו פ' דסמוך אשרי משכיל) נבוכדנצר את ונבוכדנצר שמך את וכלב שוין כאחד ההוא גברא נבח ככלבא נבח בקולתא כצרצורא:",
            "<b><big>נבל</big></b>   [איין שפיל אינסטרעמנט] (ערכין יא) בנבל וכנור פי' נבל נוד שמזמרין בו ויש מפרשים נבל היינו עץ עשוי כמין נפה עגול ופורס עליה מיכן ומיכן כרס של כבש כדתנן (תמיד לא) מעיו לנבלים היינו הכרס בני מעיו לכנורות היינו הדקין (כלים פרק ט\"ו) נבלי השרה נבלי בני לוי. פי' נבל של שרים ושרות נבלי בני לוי שהיו מזמרין בהן:",
            "<b><big>נבל</big></b>   [אבגעפאללענע אונרייפע פריכט] (ברכות מ) ועל הנובלות מאי נובלות רבי אילעא ורבי זירא חד אמר בושלי כומרא כבר פי' בערך כמר וחד אמר תמרי דזיקא פי' הנושר מן הרוח ולא ילקטוהו ביד כדכתיב כנבול עלה מגפן וגו':",
            "<b><big>נבל</big></b>   [אאס] (ביצה לח בכורות כג מנחות כג) נבלה בטלה בשחוטה לפי שא\"א לשחוטה שתיעשה נבילה פי' חתיכת בשר נבלה שנתערבה בחתיכות בשר שחוטה בטלה טומאת הנבילה מן החתיכות כולן ואינה מטמאה במגע אפי' אחת מהן כי לעולם לא יתכן להיות השחוטה כנבלה לטמת במגע ובמשא ושחוטה אינה בטלה בנבלה לפי שא\"א לנבילה שתיעשה שחוטה מאי היא דלכי מסרחא פרחא לה טומאתה מינה ומפורש (ע\"ז סח) תניא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה נבלה הראויה לגר קרויה נבלה ושאינה ראויה לגר אינה קרויה נבלה ואינה מטמאה כנבלה ומי שאכלה אינו חייב עליה מלקות (פסחים קיא) שרא דעניותא נביל שמיה. פי' מי שמנבל ומזלזל בפת ומשליך הפירורין לארץ ונדרסין ברגלי בני אדם משתרר עליו שר של עריות. ומי שמנקר אותם ויצניעם משתרר עליו שר של מזונות כדמפורש (חולין קה) ההוא גברא דהוה מהדר אבתריה שרא דעניותא וכו' (ב\"ר פ' סב) ובירושלמי בפ' מצות חליצה אם נבלת בהתנשא מי גרם לך להתנבל בדברי תורה על ידי שנשאת עצמך בהן (ובפ' פז) ויהי כהיום הזה יום ניבול נילוס היה והלכו הכל לראות פי' כנה חג המצריים בשם נבול:",
            "<b><big>נבר</big></b>   [פארפלען] (ב\"ק יז) חזיר שהיה נובר באשפה והתיז. יכרסמנה חזיר תרגומו ינוברינה:",
            "<b><big>נבר</big></b>   [שייליכטץ פין איין צווייג]. (שבת כ) כלי מילת נברא בר קורא פי' דקל בראש ענף שלו יש בו חריות סביביו בין חריות לחריות יש לו סביב כמו בגד עבה ודומה לארג וקרוב לשתי וערב ועושין מהן מוסרות לשוורי' למעלה מהן כל נברא שקרוב לבו של דקל מתעלה יותר מחברו עד שמגיע נקורא. כדאמרינן (בררות לו) קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה. ונברא הוא קליפתו של קורא וכרוך עליו והעליונים שבהם רכים כקורא משום הכי קרו ליה בר קורא ודומיא דיליה כלי מילת זה פי' (שבת צ) ומשתכחא בדיקלא דחד נברא. (עירובין נח) מאי נרגילא אמר רב יעקב דיקלא דחד נברא יש מפרשים דקל שאין לו אלא ענף אחד. (חולין נח) נברא חיישינן פירוש ר\"ח ז\"ל עיקר הדקל:",
            "<b><big>נברא</big></b>   ס\"א נפרזא כבר פירשנו בערך אפא:",
            "<b><big>נברש</big></b>   [לייכטער] (יומא לז) הלני אמו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל. פי' נר כדמתרגמינן אחפש את ירושלם בנרות. אפקיד בלושין ויבלשון ית ירוש' כמא דמבלשון בנברשתא וי\"א מנורת זהב כדכתיב לקבל נברשתא:",
            "<b><big>נגאן</big></b>   [גראבען] (ב\"ב קג) הנהו נגאני דארעא מקרו פי' מקום אשבורן מלשון שררך אגן הסהר וישם באגנות סלעים כמשמען. (ב\"ק סא) אבל מי גשמים לא מפסקי הנהו נגאני דארעא מיקרו:",
            "<b><big>נגב</big></b>   [טראקען] (חגיגה כ) מתיר מטביל ומנגיב. (ב\"מ כד) דמשי ידיה ונגיב אגלימא דחבריה פי' מייבש. והנה חרבו תרגום והא נגיבו:",
            "<b><big>נגד</big></b>   [געלען] (ב\"ב י) שאלו את שלמה איזהו בן העולם הבא אמר להם כל שכנגד זקניו כבוד כי הא דיוסף בריה דרבי יהושע חלש ואינגיד פי' נראה כאלו פרחה נשמתו וחזרה ואמר לאביו ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה בעלי העושר והשררה שהיו עליונים בעולם הוא מושפלים למטה והשפלים ראיתי שם עליונים עליהם. אמד לו אביו מה שראית הוא הברור כי שם העיקר והגאונים פי' כי קבלה בידם עולם הפוך ראיתי שמואל ראה דהנה יתיב קמיה דרב יהודה תלמידיה משום דמיחה בו ואמר לו אוטס אזנו מזעקת דל כמפורש (שבת נה) הרוגי לוד כבר פי' בערך הרג:",
            "<b><big>נגד</big></b>   [שלאגן] (פסחים נב) שמתי' א\"ל ניגדיניה מר נגודי א\"ל דעדיפא מיניה עבדי' לי' כלומר השמתא עדיפא מן המלקות דבמערבא מימנו אנגדא דבי רב ולא מימנו אשמתא פי' מתקבצין אצל הרב ואין מלקין עד שיסכימו בהכאתו ולא מימנו אשמתא למה שלא תהיה שמתא אלא על דבר חמור ובדבר חמור אין חולקין כבוד לרב לפיכך השמתא עדיפא. א\"ד נגדי כולי א\"ל דטבא ליה עבדי ליה המלקות קלה היא מן השמתא. (יומא טו) מחוי רב יהודה כמנגדנא פי' ר\"ח ז\"ל במכה שמעלה ידו ומורידה וכל הכאה במקום אחד הוא ואני קבלתי מר' משה הדרשן מעיר נבורנא כך ואקשינן ולא מצינו דמים חציין למעלה וחציין למטה. והתנן (זבחים לח) הזה ממנו מדם הפר אחד למעלה וז' למטה ושנינן כמצליף מאי כמצליף מחוי רב יהודה כמנגדנא וכך הם שבע למטה שראש הרצועה מגיע תחלה למטה ואח\"כ למעלה כך זה שבע הזאות של מטה מזה מלמטה ועולה למעלה וא' של מעלה מזה מלמעלה למטה וכולן במקום א' הן. (ברכות נה) חלמא בישא קשי מנגדנא פי' ממלקות כלו' יותר שובר לבו. (כתובות לג) דאמר מר אלמלא נגדוהי לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא. (יבמות נב) (קדושין יג) רב מנגד מאן דמקדש בשוקא ומאן דמקדש בביאה וכו':",
            "<b><big>נגד</big></b>   [ריכט פירשט] (ב\"ק נב) כד רגיז רעיא על עניה עביד נגידא סמיתא פירוש משל הוא לענין פרנס לפי הדור כלומר מסמא את המנהיג להטעות הצאן אחריו וגם אל שפטיהם תרגום ואף אל מנגידיהון:",
            "<b><big>נגד</big></b>   [אויס פלוס]. שאי עיניך על שפיים תרגום על נגדין. ועל יובל ישלח שרשיו תרגום על נגדין ישלח שרשוהי:",
            "<b><big>נגד</big></b>   [אבגעצעהרט] (ב\"ק סז) יכול ישלם תחתיו חמשה נגידים איחליש ואינגיד (ב\"ב י) פי' עניין ויגוע ויאסף תרגום ואיתנגיד ואתכניש (ובאבות) נגד שמא אבד שמיה פירוש אחר שורים כחושים שאין עליהם אלא עצמות וגידים:",
            "<b><big>נגד</big></b>   [אויסברייטען] (אבות) פ\"א נגד שמא אבד שמיה. (ב\"מ עד) והא מחוסר עיילי לבי דפא מידש ומינגיד פירוש ענין משיכה נגד העיקר כמו גוד אסיק מחיצתא <small>(א\"ב תרגום משך בקשת נגד בקשתא)</small>:",
            "<b><big>נגה</big></b>   [לייכטען] (פסחים ב) רב הונא אומר נגהי פי' כנוי הוא כמו שקורין לסומא סגי נהור והעיקר גה ולא יגה שביב אשו:",
            "<b><big>נגה</big></b>   [זוימען] (יומא כח) אי הכי נגהא ליה פי' הרבה נתאחר לעשות התמיד כשהעם יוצאין למלאכה ופרקינן לשכור פועלים קאמרינן דהיינו קודם היום (תענית כד) נגה עד דמייתי להו רפתא פי' נתאחר להביא להן פת בשעת האוכל:",
            "<b><big>נגהקיהו</big></b>   [מיטגעבראכט] (ב\"ב סח) הא דנקהקיהו לגאו פי' הא דמעלינהו בבית הבד נמכרין בסתם עם בית הבד עד שיפרש כלומר בית שער פתוח לעיר היינו לגאו:",
            "<b><big>נגוות</big></b>   [אינזעל] ומאיי הים תרגום ומנגוות ימא. החרישו אלי איים תרגום אציתי למימרי נגוון:",
            "<b><big>נגט</big></b>   [בעכר] (ע\"ז לח) אשקיוה נגוטא דחלא ומית פי' כוס של חומץ:",
            "<b><big>נגם</big></b>   [קייען, לעקקען] (טבול יום פ\"ג) טהור שנגס מן האוכל פי' כמו ליעוס דאי לא לעי לא נגיס כבר פי' בערך לע <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פעל האוכל וטועם)</small>:",
            "<b><big>נגסטר</big></b>   [בריטווע] (נדה יז) ולא אמרן אלא דלא שקל בנגוסטרי. (מ\"ק י\"ח) אמר רב ובנגוסטרי אסור פי' גאון מלקט ורהיטני מספרים זוג ונגוסטר מלקט ידוע הוא וצורתו חתיכת ברזל אורכה כארבע או חמש אצבעות ורחבה כחצי אצבע וראשה חד הרבה מניחין אותה על נימת השיער והגודל מצד אחד ומורטין רהיטני צוציפתא בלשון ארמי ובל' ישמעאל מאנקיש שני שוקים יש לה פעמים שעשויה כלי אחד מחובר מעיקרו ופעמים נעשית של פרקים שמפרקין ומחברין אותה זוג שעשוי לכסימת שער ונקרא בל' ישמעאל אל גלם והוא שני שוקים של פרחים באחד נקבות באחד זכרות מכניסין זה בזה ונוטלין את השיער נגוסטר שקול טופרי בל' ארמי ופי' נוטל ציפורנים כן שמו בל' ארמי ובלשון ישמעאל קורין אלמקץ ואלמקראץ וגם לחייטים יש נגוסטר אבל תער ומספרים משונים מעט זה מזה ויש שינוי בין לשון תורה ובין לשון חכמים כי תער של תורה בל' חכמים מספרים וכן מתרגמינן אותו והוא אלמוס שעשוי לגלוח ולהשחתה ואשר אינו משחית לגמרי נקרא בלשון חכמים תער וקשיא לן על פירוש הגאון הא דגרסינן (נזיר כח) אמר רב מיקל אדם כל גופו בתער מיתיבי המעביר בית השחי הרי זה לוקה הא בתער הא במספרים הא רב נמי בתער קאמר כעין תער <small>(א\"ב גנוסטר כתוב בנוסחאות וכן נהירא פי' קניסטיר בלשון יוני מין תער)</small>:",
            "<b><big>נגפס</big></b>   [פערהארטווטע ערד] (מקואות פ\"ד) ירד לתוכו אפר ונגפס פי' ייבש העפר בקרקע המרזב והמים הולכים עליו ולא על הכלי כשר ואינו כדין מים שאובין <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב עפר ונכבש והענין אחד ופי' שהיא דבק ומהודק כמו גפסים וסיד)</small>:",
            "<b><big>נגר</big></b>   [ריגעל] (עירובין קב) נגר הנגרר נועלין בו במקדש. (ב\"מ קא) בנגר ובמנעול (תמיד לא) המעביר את הנגר (ב\"ב קא) דעביד להו כמין נגר פי' כמין נגר הננעץ בארץ ועומד והנקבר בהן אינו נראה שוכב אלא עומד ואינן נמשכין בחצר ודחינן כי האי גוונא קבורת חמורים היא שנשלכים בבורות. בריחי עצי שטים תרגום נגרי אעין דשיטין (מנחות לג) עשאה כמין נגר פסולה פי' נגר שמשים אחר הדלת ברוחב ונקרא נגר לפי שהוא נגרר מקצה הדלת לקצה הדלת ויש מפרשים נגר היתד הנעוץ אחורי הדלת בנקב שבאסקופה:",
            "<b><big>נגר</big></b>   [טריט] (שבת לא) למימרא דנגרי דחמריא שערי דוק בככיך ותשכח בנגריך. (שם קנג) (ברכות מא) מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך פי' רגלים חזקים כברזל שנוכל לרוץ ולשמשך בכח. (ב\"ק נז) בבעלי חיים מודינא הואיל ואנקטה נגרא ברייתא. (שם קיח) אמר רבא מאי טעמא דרב חסדא משום דאנקטה נגרא ברייתא. (ב\"ב פח) אימור דאמר רבא בעלי חיים דאנקטינהו נגרא ברייתא פי' לימד אותה להלך ברגליה חוץ לדיר. (פסחים קיא) ולא חליף עלייהו שיתין ניגרי:",
            "<b><big>נגר</big></b>   [מיינסטער] (שם קח) אפילו עני כי תניא ההיא בשוליא דנגרי (ע\"ז נ) לית נגר בר נגר דיפרקיניה כלומר חכם בן חכם החרש והמסגר תרגום חרש נגר (פסחים כח) נגרא בסודנא יתיב פי' בערך סדן \"א\"ה לפנינו הנוסחא נגרא בגומה:",
            "<b><big>נגר</big></b>   [לייכנאהם] (שבת קנב) אובא טמיא היכי אסקיה לשמואל בנגירא. (גיטין נז) אסקיה לבלעם בנגירא אסקיה לטיטוס בנגירא פי' בכישוף \"א\"ה לפנינו איתא בדל\"ת \" <small>(א\"ב פירוש נגר בל' יוני מת ורוח המת ונקרא כן מין כשוף אשר בו שואלים המתים)</small>:",
            "<b><big>נגר</big></b>   [פלוס] (פסחים קיג) לא תשוור נגרא. (ב\"מ קז) ד' גרמידי דאניגרא דבני ניגרי. (ב\"ב יב) תרי ארעתא אתרי נגרין פי' נחל כדכתיב פרץ נחל מעם גר נהרא נהר נובע ממעיין:",
            "<b><big>נגר</big></b>   [אוהר האן] טורא תרגום הדוכיפת והעטלף נגר טורא:",
            "<b><big>נד</big></b>   [וואנקען בעוועגען] (ב\"ב יט) מן הנדיין ומן המחמצן כבר פי' בערך בקע (ב\"ב כד) הוו קא דייקי שושמי הוא נידא אפדניה. (נדרים טז) רב אשי נאדי מן טעמיה דאביי פירוש נודד וסר מן טעם דאביי. (סוטה מה) גופא בדוכתיה נפיל רישא הוא דנאדי נפל (קדושין מט) ואזלא נדיא בי קמי שיבבתי כלומר מנדנדת אותי ומגלה דברי כמפורש בערך גדול. (פסחים נ) ובכל מקום שיש נידנוד לעבירה פי' אפילו דומה לדומה לעבירה. (בויקרא רבה זאת תהיה פרשת וזכור) נד קציר נדדתם עליכם קצירן של מלכות קצירו של מלאך המות וקצירן של יסורין:",
            "<b><big>נדא</big></b>   [שפריטצען] (תרגום זיז מדמה ונדה מדמיה):",
            "<b><big>נדבך</big></b>   [שיכטע וואנד] (ברכות טז) בראש האילן או בראש הנדבך (שבת קטו) שקעוהו תחת הנדבך פי' נדבכין די אבן גלל וטור סביב בהן תרגום ונדבכין עבידין להון ובתלמוד שמו דומוס והוא שורת בניין החומה:",
            "<b><big>נדה</big></b>   [ווייבליכער בלוטפליס] (ב\"ר פ' יח) מפני מה ניתן לאשה נדה וחלה ונר של שבת וכו': נדיין [היישיריק] (חולין סו) חגב נדיין <small>(א\"ב בנוסחאות כתיב גדיאן ולא נהירא כי תרגום ירושלמי ואת החגב למינהו וית כרזבא דהיא נדונא לזניה)</small>:",
            "<b><big>נדל</big></b>   [טויזינדפוס] (שם סה) מרבה רגלים זה נדל (ערובין ח) מבוי העשוי כנדל. (מקואות פ' ה) מעיין שהוא מושך כנדל פי' כדאמרינן בתורת כהנים מרבה רגלים זה נדל והוא שרץ שיש לו משני צדדין רגלים הרבה וכן מבוי העשוי כנדל שהיו בו משני צדדין שבילים שבילים:",
            "<b><big>נדוניא</big></b>   [מיטגאבע צו דער האכצייט] (ב\"מ עד) נדוניא דבי חמוה פי' לקנות תכשיטין הראוין לנדוניא <small>(א\"ב פי' מה שתכניס אשה לבעלה הן מעות הן מטלטלין מל' מקרא ואת נתת את נדניך)</small>:",
            "<b><big>נדף</big></b>   [דופטען] תרגום וריח שמניך מכל בשמים ושום טב דצדיקך נדיף מכל בושמין:",
            "<b><big>נדר</big></b>   [געליבדער] (גיטין לה) אפילו למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה וכו' (ב\"ר פ' ע\"א) וידר יעקב נדר לאמר נדר לאביר יעקב לאביר יצחק אינו אומר אלא לאביר יעקב תלה הנדר במי שפתח בו תחילה:",
            "<b><big>נהג</big></b>   [איין בעשטימטע אויפפיהרונג] (תענית כו) מפורש מאן דאמר הלכה דרשינן לה בפירקא מאן דאמר מנהג מדרש לא דרשינן כי אתו לקמן מורינן להו מאן דאמר נהגו העם אפילו אורויי לא מורינן להו ואי עבוד לא מהדרינן להו. (יבמות קב מנחות לב). אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל פי' ר\"ח ז\"ל (בריש פ' מצות חליצה ובריש פ' השוכר את הפועלים ירושל') אמר רבי אושעיא זאת אומרת מנהג מבטל את ההלכה ועוד פי' (ב\"מ קג) א\"ר נחמן הכל הולך אחר מנהג המדינה ומוקמינן לה כמנהג המקום והטוען זולתי המנהג עליו הראיה וקיימא לן כוותיה ועוד (בריש פרק מקום שנהגו ירושלמי) רבי אלעזר בשם רבי בון כל דבר שאינו יודע שהיא מותר וטועה בו באסור נשאל ומתירין לו וכל דבר שיודע שמותר ונוהג בו באסור נשאל ואין מתירין לו כל הדברים תלו אותן במנהג. נשיא דלא למעבד עובדא ביומא דירחא מנהג ודלא למעבד עובדא באפוקי שבתא עד דתתפני סדרא ובשני ובחמישי עד דתתפני תעניתא מנהגא:",
            "<b><big>נהג</big></b>   [פיהרען לייטען] (ב\"ב עג) ואת כל המנהיגין פי' הם המשוטות שהמלחים מנהגין בהם הספינות. (ב\"מ ח) אמר רבי יהודה נחזי אנן דתנן (בפ\"ח בכלאים) המנהיג סופג את הארבעים פי' המנהיג בשור ובחמור ודש או חרש סופג את הארבעי':",
            "<b><big>נהל</big></b>   [זיפפען] (ברכות ל) נייתי קיטמא נהילא פי' אפר הנעבר בנפה (תענית ט) נהילא מקמי מיטרא אתי מיטרא פי' המטר היורד דק כמו הקמח אם הם תחילת ירידת המטר ירד מטר הרבה וסימן נפה שכיון שמתחלת לפלוט הדק פולטת סלת וצריד וכיוצא בו אבל אם זו נהילא באחרית המטר דע דפסק מטרא וזהו תמצית מטר וסימניך חריא דעיזי. ס\"א רדיא וכבר פירשנו בערך חר. (חולין נא) קיטמא נהילא חיישינן פי' כיון שנעבר האפר בכברה ודאי לא משריק וחיישינן לריסוק איברים:",
            "<b><big>נהם</big></b>   [בראד] (ב\"ק צז) א\"ר נחמן עבדא נהמא כריסיה לא שוי. (ביצה יו) בבלאי טפשאי אכלי נהמא בנהמא פי' הדייסא פת היא ואין דרכה להאכל עם הפת. לעניין ברכה כבר פירשנו בערך דבר. (כתובות לט) כי נהמא אקושי בחינכי פי' הבולע פת יבשה וכואב לו בית הבליעה וכשבולע פוצעתו:",
            "<b><big>נהר</big></b>   [ערלייכטען] (תענית ט) חשוך ענני זעירין מוהי נהור ענני סגיאין מוהי (שבת קמז) תאנא לא רבי נהוראי שמו אלא רבי נחמיה שמו ואמרי לה רבי אלעזר בן ערך שמו ולמה נקרא שמו רבי נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה הכי תרגומו נהריתא כבר פי' בערך ברק:",
            "<b><big>נהר</big></b>   [פלוס] (חולין יח) נהרא נהרא ופשטיה פי' לפי שרב נחמן היה בנהרדעא ורב יוסף בפומבדיתא וכך אמר לו רב יוסף בני נהר נהר ומה שנפשט בו ומה שנהגו בו שם נהגו בו היתר וכאן נהגו בו איסור נהר פקוד כבר פירשנו בערך מח:",
            "<b><big>נהר</big></b>   [ארט נאמע] (שבת קלד) ניזבון מכיתנא דנהר אבא פי' שם מקום:",
            "<b><big>נהר</big></b>   [מיט גוטעס געדעכטניס] (שם קנד) נהיר וחכים פי' זכרן וחכם (ב\"ב צא) נהירנא כד הוו קיימין ד' סאין בסלע (באלו טרפות) נהירא ליה. (חולין צג) נהירנא כד הוו אמרין בבי מדרשא בהמה בחייה פרוקי מפרקא. (ברכות נח) נהירין לי שבילי דרקיע פי' יודע אני דרכי הכוכבים ברקיע כמו שאני יודע נתיבות מדינתי (ב\"ר פ' ותנח התיבה) ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא אמר הקב\"ה אין לית אתון מנהרין ליה אנא מנהר ליה ויזכר אלהים את נח:",
            "<b><big>נהר בלאי</big></b>   [שטאדטס נאמע] (סנהדרין יז) נהר בלאי מתנו רמי בר ברוכי:",
            "<b><big>נהרדעא</big></b>   [ארטס נאמע] אמוראי דנהרדעא רב חמא:",
            "<b><big>נו</big></b>   [שעהן] (ערכין יג) אחד שהעריך את נוה בישראל ואת הכעור שבישראל נותן ג' סלעים (נדרים סו) בנות נות הן אלא שעניות מנוולתן. ס\"א נאות:",
            "<b><big>נווט</big></b>   [ארטם נאמע] (ב\"ר בריש וירא אליו) אחד נדמה לו בדמות שרקי ואחד בדמות נווטי הי' שם מקום ואחד בדמות ערבי <small>(א\"ב פי' נבטי איש מארץ נבט)</small>:",
            "<b><big>נווטי</big></b>   [שיפפער] (מדרש קהלת פסקא עת לבקש) שמע קלהון דנווטיא פי בל' יון ורומי מלח וספן:",
            "<b><big>נוול</big></b>   [שמאטציג, אונריין] שעניות מנוולתן (סוטה מז) מלכותא אזלא ונוולא. (תענית ט) טבא שתא דטבת מנוולתא כלומר בעת שיהו בני אדם מטונפין ברגליהן ובגדיהן בטיט בזה החדש טובת השנה <small>(א\"ב בדניאל ובתיכון נולי יתשמון)</small>:",
            "<b><big>נוול</big></b>   [וועבען] (גיטין לב) אזל שליח אשכחה דיתבא ונוולא פי' אורגת. (ב\"ב ח) וחדא נוולא בסתרקי:",
            "<b><big>נוולא</big></b>   (ער זעלבסט זיא זעלבסט] (ב\"מ סז) אמר לי את ונוולא אחי פי' אתה והקונה בעלת המעות שאני שלוחה קריבות אחוה ביניכם אם תביא המעות תחזירנה לך:",
            "<b><big>נון</big></b>   [פיש] (בב\"ר פ' י\"א) מה הוית בעית דניתי לך חד נון בי\"ב דנרין תרגום דג נון:",
            "<b><big>נווסין</big></b>   [שיפפאהרט] (בב\"ר פ' י\"ו) בשלשה דברים קדמה מלכות יון למלכות בנווסין ובפניקסין ובלשון <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חכמת הנהגת הספינות ובנוסחאות כתוב בנמוסין ובפנקסין וגרסת בעל הערוך היא עיקר)</small>:",
            "<b><big>נורתק</big></b>   כבר פי' בערך ברנט:",
            "<b><big>נוות</big></b>   [ארטס נאמע] (שבת יח) אזל אבימי ניותאה והרגו נוותי אחר פי' שם מקום כדכתיב ניות ברמה ובזה הענין נווטי שבראש זה הפרק:",
            "<b><big>נז</big></b>   [פערבונדען, פערוועבט] (בויקרא רבה פ' צו אהבת צדק) לבן מלכים שנזו לבו עליו שוע טווי ונוז פי' בערך שע <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב שנתגאה ופי' ניז בלשון יוני תופר)</small>:",
            "<b><big>נזה</big></b>   [שרייען] (שבת מח) נזהיה רבא (פסחים קי בגמ') נזהא דארבא פי' גערה אם יגעה שור על בלילו תרגום אם ינזה תורא. (סנהדרין עא) מנזיותיה דמר לא אמרינן ביה ולא חדא פי' מגערתו:",
            "<b><big>נזיו</big></b>   [ציבראכען] (יומא עח) כי הא דרבא זבן מאני דפחר' נזיזי ויהבינהו לבריה ותברינהו פי' שבורין <small>(א\"ב גזיזי כתוב)</small>:",
            "<b><big>נזיי</big></b>   [קערנער] (מ\"ק יב) שומשמין למאי חזו חזו לנזיי דאית בהו פי' גרעינין דאית בהו שומשמין דחזו למשחא:",
            "<b><big>נזייתא</big></b>   [דעקעל] (פסחים כ) וסימניך נזייתא פי' כשעושין שכר בתחילה מביאין כלי שעושין בו השכר ואח\"כ השעורים שהן אוכלים ואח\"כ המים שהן משקין (שם קיא) תמרי בהילוזך לבי נזייתא רהיט (סוכה כ) חזו לנזייתא פי' כיסוי קנקנים של יין. (ב\"ק לה) על ופתקיה לנזייתא ושתה שיכרא ואיתסי פי' פתח הקנקן נזייתא כד וחבית וקנקן אחד הן:",
            "<b><big>נזף</big></b>   [הארט אנפאהרען] (חולין קלג) וליקרויה לרבא נזוף הוה פ' אותו מעשה המפורש (תענית כד) תרגום ויגער בו אביו ונזף ביה אבוהי:",
            "<b><big>נזיק</big></b>   נזיח פזיח כבר פי' בערך חרף:",
            "<b><big>נח</big></b>   [געלאססען געפעלליג] בפ' עקביא בן מהללאל ונוח לשתחורת:",
            "<b><big>נח</big></b>   [נאמע] בפ' הבונה (שבת קג) נח מנחור:",
            "<b><big>נחבי</big></b>   [נאמע] בן ופסי (סוטה לד) נחבי שהחביא דבריו של הקדוש ברוך הוא ופסי שפיסע על מדותיו של הקב\"ה:",
            "<b><big>נחל</big></b>   [באך] (ברכות עז) למה נסמכו אהלים לנחלים אלא לומר לך מה נחלים מעלים את האדם מטומאה לטהרה אף אהלים מביאין את האדם מכף חובה לכף זכות:",
            "<b><big>נחיל</big></b>   [בין שטאק] (ב\"ב קיד) וכן נחיל של דבורים אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו. (שם פא) וקוצץ סוכו של חבירו להציל נחילו פי' לקיבוץ דבורים המתקבצים בתוך כוורת לעשות דבש וקורין להן בל' ישמעאל נחיל:",
            "<b><big>נחם</big></b>   [טרעסטען] (חגיגה טז שבועות לד) אמר שמעון בן שטח אראה בנחמה:",
            "<b><big>נחמני</big></b>   [נאמע] הוא אביי כמפורש בערך אביי:",
            "<b><big>נחר</big></b>   [דורך באהרען] (חולין פא) הנוחר והמעקר פטור משום אותו ואת בנו. (שם פה) הנוחר והמעקר פטור מלכסות (כריתות כ) דם נחירה דם עיקור דם הקזה שהנפש יוצאות בו חייבין עליו. (פסחים מט) עם הארץ מותר לנחרו ביום הכפורים שחל להיות בשבת <small>(א\"ב פי' דקירת הצואר כלומר עושה בו חור עד שתצא הנפש וכן בלשון ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>נחר</big></b>   [פליסען] (נדה סב) א\"ר כל זמן שהוא נוחרת וכו' עד כל זמן שהרוק מצוי בתוך הפה מחמת תשמיש פי' חכמי מגנצא כל זמן שהדם מצוי לה באותו מקום מחמת תשמיש בידוע שלא חית' המכה ואמר לן ר' דאית מפרשי האי רוק שכבת זרע ולא מסתבר ליה נחירא דאמר רב היכי דמי עומדת ורואה יושבת ואינה רואה מחמת שאותו מקום הוא נדחק כשהיא עומדת ונוגעין הצדדין ביחד וכשהיא יושבת שאינו נדחק אינה רואה או כשהיא יושבת על גבי קרקע שקשה היא ונדחקת רואה וכשהיא יושבת על גבי כרים שהן רכים אינה רואה בידוע שלא חיתה המכה ודם בתולים הוא ומותרת:",
            "<b><big>נחר</big></b>   [ריישפערן, ווינקען] (ב\"ק צו) נחיר בהו גברא (ר\"ה לד) כי נחירנא לך תקע לי (ברכות סב תמיד כח) רב ספרא הוה יתיב בבית הכסא אתא רבי אבא נחר (גיטין סח) נחר ליה רב חסדא (קדושין פא) נחרו ביה נפל נקט נפשיה כשיכבא פי' נהים <small>(א\"ב עשיית סימן לרמוז דבר מה או לגעור ורש\"י גרס נחרו ביה שקא ומית)</small>:",
            "<b><big>נחר</big></b>   [נאזען לאך] ויפח באפיו תרגום ירושלמי ונפח בנחירוי <small>(א\"ב לשון מקרא הוד נחרו אימה)</small>:",
            "<b><big>נחש</big></b>   [דעם מיטעלע פון צוויבל] (עירובין כח) ת\"ר לא יאכל אדם בצל מפני נחש שבו פי' רב שרירא גאון ז\"ל שמענו שזה הנחש הוא קנה כגון המקל שישנו באמצע הבצל כשיגדל ויטה ליבש והוא גבעול שלו ויש לאותו קנה ראש כראשו של נחש ויחם הוא מאד מפני שממנו יצא הזרע וכל זרע חם הוא כך שמענו שזה הוא הנחש שאמרו לא יאכלנו ואף לא יאכל את הבצל ששייר בארץ להוציא ממנו זרע ועמוד בו הנחש הזה מפני שיצא מתורת מאכל ונהיה כמין סם אבל שאר בצלים שלא נשתהו בקרקע להוציא מהן זרע או שנשתהו אלא שלא נתקשו והגיעו לזאת אין נמנעין מהן:",
            "<b><big>נחש</big></b>   [שלאנג] (סנהדרין יט) והוא אומר להם התנחמו אימת אילימא כי מנחמו ליה לדידיה נחש קא רמי לה פי' שיהא להם צער ויהיו צריכין להתנחם אלא כי מנחם איהו לדידהו ובזה פי' אראה בנחמה שאמרנו בזה הפרק:",
            "<b><big>נחשול</big></b>   [שטארם]. (יומא ל\"ח) עמד נחשול שבים לטובעו אמר טיטוס כמדומה אני וכו'. (גיטין נו). ואף רבן גמליאל היה מהלך בספינה עמד עליו נחשול שבים לטובעו ויהי סער גדול בים תרגום והוה נחשול רבה בימא:",
            "<b><big>נחשרכן</big></b>   [יעגער] תרגום איש יודע ציד גבר נחשירכן יש גורסינן נחשדכן באות דל\"ת וחולקים לשתי תיבות נח שדכן וכן דעת המתורגמן ופי' אדם שקט:",
            "<b><big>נחשת</big></b>   [גרונד, באדען] (כלים פ\"ח) חבית שהיא מלאה משקין טהורין נתונין למטה מנחושתו של תנור פי' תחתית של תנור כדכתיב לענין ערות קלון אשה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך והוא תחתון של אשה:",
            "<b><big>נחשת</big></b>   [קופפער] (יומא לח) וי\"א נחשת מצהבת רבי אליעזר בן יעקב אמר נחשת קלניתא:",
            "<b><big>נחת</big></b>   [פעסטיגען] (חגיגה כו) כלי עץ העשוי לנחת (יבמות קג). חלצה סנדל של נחת אלילים פי' דבר שינוח ולא יזוז ממקומו <small>(א\"ב מלה זו איננה  בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>נחותה</big></b>   [שפאן לאטטע] בכפישה או בנחותה פי' בערך כפש פי' אחר חתיכה של לוח שנופל  מן הנגרים:",
            "<b><big>נחתום</big></b>   [בעקער] (דמאי פ\"ב. יומא ח) נחתומים לא חייבו אותן חכמים להפריש תרגום אופה נחתומא:",
            "<b><big>נטל</big></b>   [וועקנעהמען]. (סנהדרין כא) תנא כולם נטולי טחול וחקוקי כפות הרגלים פי' שלא היה להם בשר כלל בכף רגליהם שהיו חותכים אותו עד לעצם כדי שיהו יכולים לרוץ על הקוצים ועל הברקנים וע\"י סם היו חותכים הבשר ונוטלין מהן הטחול. (נדרים צ) נטולה אני מן היהודים פי' נדרה הנאה מן היהודים יפר הבעל חלקו ומשמשתו ותהא נטולה מן היהודים <small>(א\"ב תרגום נשא את הארבה נטל ית גובא תרגום נסעו מזה נטלו מכא)</small>:",
            "<b><big>נטל</big></b>   [וואשען דיא הענד] (סוטה ד) כל המזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם פי' רחיצה תרגום ירוש' ורחצו אהרן ובניו ממנו ויסבון מניה בנטילא דכיא פי' כלי מיוחד לנטילה ועל שמו נאמרת רחיצת ידים נטילה:",
            "<b><big>נטע</big></b>   [פפלאנצען]. (ביצה כו) נטיעה מקטע רגליהון דקצביא ודבועלי נידות פי' מוציא אדם כמה הוצאות ונוטע כרם וכיוצא בו וממתין שני ערלה ושני רבעי לקיים המצוה ומי שאשתו נדה אינו ממתין לה עד שתטהר אלא בועלה נדה ואינו לוקח מוסר מנטיעה וכן הקצב אינו ממתין עד שתכשר הבהמה אלא אוכל קודם בדיקתה:",
            "<b><big>נטף</big></b>   [איין שמעקעדעס גומא]. (כריתות ה) ת\"ר פיטום הקטורת הצרי והצפורן וכו' דבי רבי ישמעאל תנא סמים כלל נטף ושחלת וחלבנה פרט פי' צרי זה נטף ולמה נקרא נטף שנוטף מעצי הקטף כדאמר רשב\"ג הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף הצפורן זו שחלת כדתרגמינן נטופא וטופרא קציעה זו קדה שיבולת נרד בלע\"ז אישפיקא:",
            "<b><big>נטף</big></b>   [שטאדטס נאמע] (פאה פ\"ז) אפילו כזית הנטופה בשעתו פי' שם עיר ושמה טופה. (ירושלמי) נטופא נוטף שמן מעשיו שהוא עושה הרבה שהוא עושה זתים הרבה מסתברא נטל נטע נטף אין הנו\"ן עיקר:",
            "<b><big>נטף</big></b>   [איין ארט אליווען] (פיאה פ\"ו) עוללת כל שאין לה לא כתף ולא נטף (עיין ערך כתף):",
            "<b><big>ניטרון</big></b>   [ארט זאלטץ, קריידע] (ירושלמי דשבת פ' א\"ר עקיבא) נתר ניטרון פי' שם מין מלח בל' יוני ורומי (עיין ערך נתר):",
            "<b><big>נטרין</big></b>   [געשווינדשרייבען] (סוטה לה) היאך למדו אומות העולם תורה אמר להם בינה יתירה נתן להם הקב\"ה ושיגרו נוטרין שלהן וקילפו את הסיד וכתבוה פ' בל' יון ובל' לע\"ז קורין לסופרין נוטרין:",
            "<b><big>נוטריקון</big></b>   [אבגעקורצטע שריפט] (שבת קה) מניין לשון נוטריקון שהוא מן התורה שנאמר כי אב המון גוים נתתיך וכו' פי' אות אחת שנעשית סימן לכל דבר כמו שמפורש אב המון <small>(א\"ב סופרי ב\"ד או מדינה בהיותם נחפזים היו כותבים ראשי דברים וכתיבה זו נקראת בלשון רומי נוטריקון (במדרש רבה פ' אם כסף תלוה) משל למי שרצח והביאוהו לפני השלטון כיון שקרא נוטריא שלו אמר עד עכשיו הוא חי פי' דברים נכתבים נגדו)</small>:",
            "<b><big>נטש</big></b>   [אויף גדעקט] (סנהדרין צה) בענין סנחריב אמר לו הקב\"ה לגבריאל גבריאל כלום מגלך נטושה אמר לפניו רבש\"ע כבר נטושה היא ועומדת מששת ימי בראשית שנאמר מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה:",
            "<b><big>נטש</big></b>   [דיא הויט אבציהען] (ב\"ב קי) נטוש נבלתא בשוקא ושקול אגרא (סנהדרין קי) לא תנטוש גלדנא מאודניה פי' ענין פשיטה ובעל הערוך גרס נשוט עיין שם:",
            "<b><big>ניהליה</big></b>   [בייא] ניהלי ניהלן בלשון גמרא ענינם אצלו אצלי אצלם):",
            "<b><big>ניות</big></b>   [וואהנונגען] (זבחים נד) וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה וכי מה ענין ניות אצל רמה אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בנויו של עולם (מנחות לה) א\"ר נחמן בר יצחק ונוייהן לבר פי' נויי הקשר יפנה לחוץ אותו צד שיראה כעין ד':",
            "<b><big>נייקא</big></b>   (ב\"מ מו) נייקא ואנגרא כבר פי' בערך אנגרא:",
            "<b><big>נייר</big></b>   [פאפיר] (שבת עח) נייר כדי לכתוב עליו קשר מוכסין (ביצה לב) אין חותכין את הנייר (מגילה יז) על הנייר ועל הדפתרא פי' הוא חיפה והוא מחקה וכבר פי' בערך חיפא:",
            "<b><big>נייר</big></b>   [שטאדס נאמע] (כלים פ\"ב) חביות ניירות טהורים פי' כלי חרס ואין להן שפה ויש מפ' שהכסוי מן ניירא ויש מפ' שעל שם מקומן נקראו:",
            "<b><big>נך</big></b>   [אבשלאגען] (ב\"ב קו) פחות משתות הגיעו עד שתות ינכה. (ב\"מ סב) רבינא אכיל בנכיתא. (כתובות צח) ההוא דמשכיר ליה פרדיסא לחבריה ליו\"ד שנים בנכיתא כלומר בכך וכך וקש לה' שנין פי' זקן ובטל מלעשות פרי והיינו אישתדוף וכתבו ליה טרפא למי שהיה בידו הפרדס משכון דליגביה מלקוחות שקנו אחריו מה שפיחת לו הפרדס דקש אלמא אישתדיף בבי חרי טריף ממשעבדי התם איהו הלוקח שלקח הפרדס אחר שמשכן את הפרדס דאפסיד אנפשיה דלא איבעי ליה וכו' <small>(א\"ב ענין גירוע המעות)</small>:",
            "<b><big>נך</big></b>   [שלאגען] (בויקרא רבה אל תונו) א\"ר סימון מה היורה אינה מעמידה אלא נכה כך אמר להן הקב\"ה לישראל הריני מנככם ביסורין בעולם הזה בשביל לזכותכם בעוה\"ב <small>(א\"ב ענין הכאה)</small>:",
            "<b><big>נך</big></b>   (כריתות ג) תנא יתהון בנכהון (עיין ערך נך קמא):",
            "<b><big>נכאת</big></b>   [וואקס] ולוט (בבראשית רבה) נכאת שעוה:",
            "<b><big>נכס</big></b>   [שאטץ רייכטום]. (יבמות לח) ובית הילל אמרו נכסין בחזקתן וכתובה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסים והיוצאין עמה בחזקת יורשי האב וכמו זה (ב\"ב קנח) לענין נפל הבית עליו ועל אשתו פי' נכסי צאן ברזל הם ששנו בית הלל בחזקתן סתם ופירשו כתובת מנה מאתים בחזקת יורשי הבעל ונכסי מלוג הנכנסים והיוצאין עמה בחזקת יורשי אשה ואמרינן (בגמ') הא דאמרי ב\"ה בנכסי צאן ברזל שהן בחזקתן בחזקת מי נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש והלכתא כבר קפרא דתני יחנוקו ופי' נכסים הנכנסים והיוצאין עמה הם שנפלו לה אחר שנשאת ונקראין נכסי מלוג שיוצאין עמה אם הם בעינייהו:",
            "<b><big>נכס</big></b>   [שלאכטען] תרגום שחט ברבלה נכס ברבלתה וענין קרוב לזה כל איש זובח זבח כל גבר (דנכיס נכסתא):",
            "<b><big>נכר</big></b>   [מיידע בארבאר] (בילמדנו בריש ואלה שמות) שנינו בת ישראל לא תניק בנה של כושית אבל נכרית מניקה בנה של ישראלית ברשותה מאי ברשותה אוכלת מתחת ידה ומניקתו:",
            "<b><big>נכש</big></b>   [שלעכט קרייטער אויס רייסין] (כלאים פ\"ב) אם ניכש או כיסח אומר לו עקור את הכל (שבת קג) החורש כל שהוא המנכש והמקרסם והמזרד זרדים כל שהוא. (מ\"ק ב) המנכש והמחפה בכלאים לוקה פי' תולש עשבים רעים מתוך טובים. (ב\"מ פט) יצא המנכש בשומים ובבצלים הואיל שאינו גמר מלאכה אין פועל אוכל בו (שם קה) המקבל שדה ולא רצה לנכש:",
            "<b><big>נכת</big></b>   [בייסין] (ברכות נו) והא חזינן דנכתא ובטשא פי' נושכת ובועטת ואמר רבנן לא תשיך לאחיך לא תינכתיניה איתור' לחב' (ב\"מ ס) נשך איכא דקא נכית וקא שקיל מיניה <small>(א\"ב תרגום וינשכו העם ונכיתו ית עמא)</small>:",
            "<b><big>נכתם</big></b>   [דעקיל] (ביצה ל) וניכסייה נכתמה זימנין דנפיל ואתי לאתויי. (ב\"ב כו) כד נייד נכתמא אפומא דחצבא פי' כסוי שעל הכד:",
            "<b><big>נילוס</big></b>   [ניל פלום] דמצרים תרגום ירושלמי נחלא דמצרים וכן הנהר הגדול נהר פרת:",
            "<b><big>נס</big></b>   [שפרעכען] (זבחים לח) נומי ר' שמעון בדבר שדרכו להיאכל (יבמות קכב) ממיתי לו כן הדברים (גיטין סו) א\"ר יוסי נמינו לשליח אף אנו מקובלים וכו' <small>(א\"ב ענין אמר ונאם. ואות אלף מובלעת ובעזרא לארתחששתא מלכא כנמא פירוש כאשר נאמר)</small>:",
            "<b><big>נם</big></b>   [ענטשלוממערו] (פסחים קב) א\"ר יוסי נתנמנמו יאכלו (גמ') ה\"ד מתנמנם א\"ר אשי נים ולא נים תיר ולא תיר וכו' היא נימא ודיקולא שפיל כבר פי' בערך דקל (מ\"ק כח) חזייה דקא מנמנם (קידושין עב) כי הוה קא מנמנם ר' פי' כי שכיב להיפטר מן העולם <small>(א\"ב לשון מקרא הנה לא ינום)</small>:",
            "<b><big>נם</big></b>   [פאדען] (ערובין קב) קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה (יומא לח) ומניח אצבעו בין הנימין מן הנימין פסולה כבר פי' בערך גרד (כלים פ' כט) נימי סדין והסודרין פי' הן הנימין שעל הסודרין ובלשון ישמעאל אלקמל ובלע\"ז וויל\"ו ושם אלו החוטין בלשון ארמי איתקא וג' פירושים לנומי אלו חיטין ונומי שעל רגלו כמין יבלת ונומי שבנהר עלקא דנהרא ואית דאמר ערקא דנהרא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חוט יתר כלי הניגון תרגום חצם על יתר גירהון על נימא תרגום על השמינית על כנורא דתמניא נימין)</small>:",
            "<b><big>נם</big></b>   [געשוויר] (ע\"ז י) מי שעשתה לו נמי ברגלו יקטענה ויחיה (ובב\"ר פ' מז) המל ימול כיון שהרגישה אמם הלכה ואמרה לאביהם בניך עלתה נמי בבשרם וגזר הרופא שימולו אמר וימולו <small>(א\"ב בל' יוני מין נגע ומורסא הפושה ואכל הבשר)</small>:",
            "<b><big>נם</big></b>   [איגעל] (שם יב) הבולע נימה של מים מותר להחם לו חמין בשבת <small>(א\"ב פי' אנמה בל' יוני עלוקה של מים והבולע נימה רק דם ורפואה זו היא שיכניס אדם כל גופו במים חמים וימלא פיו מים קרים כדי שהעלוקה תברח מן החמימות לקרה)</small>:",
            "<b><big>נמי</big></b>   [אויך] בלשון גמ' פי' גם ופי' אינמי כמו או גם ואולי מענין נם כלומר כן נאמר ואינמי או נאמר):",
            "<b><big>נמיה</big></b>   [מארדיר] (ב\"ב כב) כדי שלא תקפוץ הנמיה. (חולין נב) דרוסת הזאב ונמייה בגדיים וטלאים (בב\"ר פ' מו) חמסה פניה כנמייה פי' חיה קטנה כגון חתול וכיוצא בו:",
            "<b><big>נמך</big></b>   [נידריק] (כלאים פ\"ד) גדר שהוא נמוך <small>(א\"ב פי' שפל)</small>:",
            "<b><big>נמל</big></b>   [האפען]. (יומא לח) כיון שהגיע לנמלה של עכו <small>(א\"ב פי' חוף כמו למין)</small>:",
            "<b><big>נמס</big></b>   [צייכען]. (גיטין מג) כיון שעשה לו עכו\"ם נימוסו יצא לחירות מאי נמוסו א\"ר הונא בר יהודה נשקי והוא סימן בגופו של עבד כלומר שכבר קנאו והוא עבדו של עכו\"ם ורב ששת אמר נימוס זמן כגון שקבע לו זמן אם לא אפרענו עד הזמן יהיה העבד קנוי לעכו\"ם:",
            "<b><big>נמס</big></b>   [געזעטץ. פארם]. (גיטין סה) עשו לו כנימוס עשו לו כראוי. (בב\"ר בריש וירא אליו) עלת לקרתא הלך בנימוסה. וישא עיניו עד וישתחו ארצה וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו ארצה תרגום בנימוס ארעא. לא ימכרו ממכרת עבד תרגום בנימוסי עבדא (בירושלמי) ומשפט הכהנים בני עלי משפט המלך אשר ימלוך עליכם מה משפט האיש ושפטוך במשפטיהם. (בויקרא רבה בריש צו) נומוס הוא וקילוסין הוא שכל המתגאה לפני הקב\"ה אין נידון אלא באש (ובריש אם בחקתי) נימוס אגריפס כבר פי' בערך אגריפס (מגילה יב) מרדכי מוכתר בנימוס הוה כעדי פי' מצויין בדתי כל התורה היה כעדי שהיה ידוע בדורו וזהיר במצות ורבה בר רב הונא עדיף מיניה בענוותנות דהא אמר רבא ג' מילי בעי מן שמיא חכמתיה דרב הונא וכו' ועותריה דרב חסדא יהבו ליה ענוותנותיה דרבה בר רב הונא לא יהבו ליה <small>(א\"ב פי' בל' יוני חוק ומשפט)</small>:",
            "<b><big>נמפה</big></b>   [ברויט] (ב\"ר פ' עב) בנפתולי אלהים נמפה הוה לי לעשות לפני אחותי. אתי מלבנון כלה תרגום אמר ה' במימריה עמי תהא יתבא כנישתא דישראל דדמיא לנמפי דהיא צניעא וכן תרגום מה יפו דודיך אחותי כלה (ר\"ה כו) היו קורין לכלה נינפי מאי קראה יפה נוף משוש כל הארץ <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי כלה וארוסה)</small>:",
            "<b><big>נמפיון</big></b>   [וואסער פלוס] (אם כסף תלוה את עמי בילמדנו) חכמה טובה לבעליה זה יהושע שנא' ויהושע בן נון מלא רוח חכמה למה הוא דומה למנפיון המשקה את כל המדינה והיו הכל משבחין אותו אמר להן אחד שבחו למעיין שמספיק לו <small>(א\"ב פי' בל' יוני בור וברכה)</small>:",
            "<b><big>נמק</big></b>   [רעכט קונדיג] (עירובין יד) מאי טעמא קא הדר ביה משום דרבי יוסי נמוקו עמו פי' כל תורתו סדורה בפיו כלומר כל תורתו ברורה גמרא מסודרת בידו <small>(א\"ב פי' נומיקין בל' יוני חכמת הדיינים)</small>:",
            "<b><big>נמר</big></b>   [שטאדטס נאמע] (פיאה פ\"ד) של בית נמר מלקטין אותו על החבל ונותנין פאה מכל אומן ואומן פי' שם איש היו מלקטין על החבל צ\"ט חבלים להם וחבל אחד לעניים ועל דבר זה מזכירין אותן לגנאי שהיו פוחתין מס' ומזכירין אותן לשבח שהיו נותנין מכל אומן ואומן:",
            "<b><big>נמר</big></b>   [פלעקינג] (מנחות עא) דתנן (פאה פ\"ג) המנמר שדהו ושייר קלחים לחים פי' הזורע שדהו מינין הרבה וי\"א קוצר מקום ומניח מקום כמו עור הנמר שיש בו גוונים הרבה (ירושלמי) כהדין נומרא ונמר חברבורותיו כבר פי' בערך חבר:",
            "<b><big>נמר</big></b>   של נמר ונמורי כרכין הן כמו שפירש' בערך אבטליאות:",
            "<b><big>נומרקין</big></b>   [דעקע] (מדרש קהלת פסקא מה יתרון העושה) אית דאייתי טפיטין אית דאייתי פסתיין ואית דאייתי סטרומטין ואית דאייתי נמורקין פי' מיני מצעות:",
            "<b><big>נמש</big></b>   [נאך לעזען צום צווייטען מאהל] (פאה פ\"ח) מאימתי כל אדם מותרין בלקט משילכו הנמושות (ירושלמי) א\"ר יוחנן למה נקרא שמן נמושות שהן באות בסוף אית תנא תני משושות שהן ממשמשין ובאין (גמ' בבלית) ר' יוחנן אמר סבי דאזלי אתיגרא פי' זקנים תשושי כח שהולכין במשענת בידם דכיון שאין בהן כח לילך הרבה משדה שיכנסו בה ללקט לא יניחו אחריהם כלום ומפורש בערך גד ריש לקיש אמר לקוטי בתר לקוטי פי' עניים הבאים ללקט בפעם שנייה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני הנמשת ענין האוכל וחוזר האכילה לתוך פיו ואוכלה פעם אחר פעם כמו שעושים הזקנים והם המלקטים בתר מלקטים ולפי פירוש זה אמת ה\"א שרשית היא)</small>:",
            "<b><big>נן</big></b>   [וויר] (בתלמוד ירושלמי כמו אנן ננהו בתלמוד בבלי הם):",
            "<b><big>ננג</big></b>   [דענק בוך] (ע\"ז מ) אבקש בנינגי שלהם פי' בספר זכיותם וא\"ד ס' הזכרונות <small>(א\"ב פירוש נונקיא בלשון רומי שמועות וזכרונות)</small>:",
            "<b><big>נניא</big></b>   [מינצע] (שם כח) ונניא אגדנא צתרי ואברתא פי' נניא מנתא בלע\"ז אגדנא לענה כמפורש בערך גד. אברתא אזוב. צתרי שדורי\"א. (שבת קמ) מאי אמיתא נניא אמר אביי ש\"מ האי נניא מעליא לתחלי (ברפואות דמי שאחזו) לצידתא דליבא ליכול ג' ביעי בנניא וכמונא ושומשמי <small>(א\"ב בל' ישמעאל נקרא נענע עיין שם ובל' יוני ורומי מינתא עיין במקומו)</small>:",
            "<b><big>נניא</big></b>   [שטריק] (ב\"ר פ' סה) הביא קורה ונעצה בארץ ועשה סביבה גדר וקשר בה נינהא ונחנק: (ובריש ויגש אליו) בא אחד וקשר חבל בחבל נניא בנניא ודלה ממנה בשבת ושתה <small>(א\"ב נימא כתוב)</small>:",
            "<b><big>נני</big></b>   [הונד] (סוטה עב) בר מאה פפי וחד נני פירשנו בערך בן:",
            "<b><big>ננס</big></b>   [צווערג, קארליג] (מדות פ\"ג) ועליו ח' עמודים ננסים (יומא יב) מן השלחנות לננסים ארבע פירוש עמודים קצרים. (פרה פ\"ב) הננסת כשרה פי' קצרה ודקה <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי איש קצר קומה ודברים קצרים תרגום ירושלמי או דק או ננס)</small>:",
            "<b><big>נס</big></b>   [דיא ליינייאד וואס פיהרט דיא שיף] (ב\"ב עג) מכר את התורן ואת הנס פי' בערך אדר:",
            "<b><big>נס</big></b>   [אינזל] (גיטין ח) והנסין שבים רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהם איי הגוים תרגום נסי אומיא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני איי הים)</small>:",
            "<b><big>נס</big></b>   [בעדריקקען] ולא יונו עוד נשיאי את עמי תרגום ולא יניסון. להונותם מאחוזתם תרגום למינסהון מאחסנתהון:",
            "<b><big>נסב</big></b>   [נעהמען] תרגום קח לך סב לך ולפעמים נבלעת אות בי\"ת (ירושלמי דב\"מ פרקא קמא) אשכח גוזלין ונסתון כמו ונסבתן (עיין ערך נסת):",
            "<b><big>נסח</big></b>   [אויס רייסען פארטשאפען] וירדהו אל כפיו תרגום ונסחיה בידיה. (במגילת איכה) ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה ונסחה <small>(א\"ב ל' מקרא זה ונסחתם ומן העקר זה נוסחא ונוסח כמו העתקה מן ויעתק עיין ערך רד)</small>:",
            "<b><big>נסח</big></b>   (תרגום ובאחריתו יהיה מנון ובסופיה יהא מנסח):",
            "<b><big>נסיב</big></b>   [אבגאבע] (תרגום ירושלמי נדבה תעשה אתו לפלא נדר או בנדבה מלבד כל נדבתיכם) <small>(א\"ב תרגום ויהי המכס והוה נסיבא)</small>:",
            "<b><big>נסיובי</big></b>   [מאלקען] (פסחים מב) משום נסיובי דחלבא (ב\"מ ע) כי פליגי בנסיובי ותותרי (ע\"ז לה). איכא נסיובי דלא קיימי פי' מי החלב המתמצה מקפאון הגבינה:",
            "<b><big>נסך</big></b>   [גאלד זילבער פלאטטען פאדן] (שבת נט) דאנסכא כ\"ע לא פליגי פי' נסכא חוטין מלשון מסכת רוקתא מטלת קמרא חגור שבמתני' מדקאמרה ליה תרי המייני קאמרת ש\"מ דקמרא המיינא הוא פירוש כלילא וקמרא חתיכות חתיכות של זהב נקובות ובהן מרגליות ומעמידן בחוטין שמכניסין בנקבין נמצא דאנסכא כגון מלאכת אבנט של מלכים כן מלאכתן להעשות בחוטין רוקתא מטלת שנמצאין בין כלילא בין קמרא חתיכות של זהב נקובות ומרגליות קבועות במטלת שנמצאת מלאכתן כגון מלאכת טלית מוזהבת. ריסקא פירוש חגור של עור. מפרחייתא חתיכות שהן כזרת זרת יוצאת ממנו לשמאלו ולימינו ולאחריו תכשיט הוא ושרי ואי לא אינו מלאכת תכשיט ואסור לצאת בו בשבת כי אינו כלי וזה שאמר רבי נחמיא בטבעת הלך אחר חותמה לענין טומאה קאמר דכל כלי וכלי הלך אחר עיקר שלו וטבעת שאין עליה חותם מה צורך יש בה הלכך הלך אחר חותמה ובן בעול ובסולא ובעדשה. (שם צו) והא איגודו בידו בניסכא בתרא פירוש חוט הערב שבסוף שאין איגודו בידי האורג: נסך (שם צב). והא איכא מקום חלאמא דאי בעי מיפקע ושקיל בניסכא (ב\"ק צו): האי מאן דגזל נסכא מחבריה ועבדיה זוזי לא קני. (כתובות קי): ואימא נסכא א\"ר אלעזר שכתוב בו מטבע. (נזיר כו). אבל ניסכא לא. (ב\"ב לג). סבור רבנן קמי דאביי למימר היינו ניסכא דרבי אבא: (שבועות לב). דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה. (ב\"ב קכח). רב פפא אמר אפילו נסכא אפשר דמכוין שקלותיו. (מנחות קו) ודילמא נסכא א\"ר אלעזר דאמר מטבע (פירוש חתיכות ובפרט של כסף או זהב):",
            "<b><big>נסך</big></b>   [טראנקאופפער] (שם טו). הזבח מפגל את הנסכים והלא אדם מביא זבחו היום ונסכים מיכן ועד ה' יום:",
            "<b><big>נסן</big></b>   [איין ארט פרוכט. מאנאטה ניסן] (עירובין כח) כי תניא ההיא בר ניסני (פסחים כג) רבי אילא בר ניסני קץ פירש בהלכות גדולות כפניות דניסני דקרי להו נופרי מברכין עליהן בורא פרי העץ וכיון דלא עבדי פירא אחרינא היינו פיריהו וסיוע להדיא פי' הא (שם נב) רבי אילא קץ כפנייתא דשביעתא ואסקינן רבי אילא בר ניסני קץ דעלמא הן גמר פריו ולא כלה קרינן ביה פ\"א כפנייתא הם פרי של דקל זכר וכשהן קטנים נאכלין ויש בה טעם תמרים אבל לא כתמרים שהן מתוקין אלא טעם אכילה בלבד ולכשיגדילו לזמן מועט יופסדו מלאכול אבל מהנים לדרך אחרת כיצד יתברך שם בורא כל העולם כרצונו כך ברא את הדקלים זכר ונקבה ובלעדי השני האחד לא יצליח והיאך הוא מעשיהן בהגיע זמן הדקל הנקבה ומשלח' המכבדות שלה עם תמריה ועדיין התמרין הן כעדשין מביאין הכפניות ומסביבין בעוקץ ידה מהן ומזהמין אותן וכורכין לה אגד והמכבדות של תמרה מצליחות ומוציאה פירות נאין ובלבד שלא תאחר זמנן אפילו יום אחד שאם תשהא הרכבת דקל יום אחד יפסדו פירות הדקל ואותן התמרים שאיחרו בלא הרכבה לא יצליחו ואם יצטרכו הדקלים הרכבה יום י\"ד בניסן על שהקב\"ה חס על ממונן של ישראל והדבר ידוע שצריכין הרכבה באותו יום י\"ד וידוע שאם יעבור זמן אפילו יום אחד יופסדו לפיכך אלופינו הורונו במאירת עינים מרכיבין דקלים כל היום שמקצתו מותר ומקצתו אסור וזהו טעמו בתוספת זבחים מרכיבין דקלים בערבי פסחים כל היום <small>(א\"ב נסחני כתוב)</small>:",
            "<b><big>נסים</big></b>   [טרויריג] סר וזעף תרגום נסים ודוי פן יעצב דיהונתן תרגום נסים:",
            "<b><big>נסיס</big></b>   [ווארצעל] תרגום ירושלמי יבלת או חרוץ או יבלת:",
            "<b><big>נסק</big></b>   תרגום ואש נשקה ביעקב ואישתא איסתקת ביעקב:",
            "<b><big>נסר</big></b>   [האנץ אבשניטצין] (ב\"ק קיט) אף הנסורת של בעל הבית פי' אותו הדק שמוציא החרש במגירה <small>(א\"ב תרגום מגוררות במגרה ממסרן במסרין)</small>:",
            "<b><big>נסר</big></b>   [ברעט] (ב\"ב סז) המוכר את המרחץ לא מכר את הנסרים (כלים פ' כ\"ב) נסרים שבמרחץ ששיגמן פי' לוחות עץ שמשימין על גבי שיש שבמרחץ מרוב החום (שבת צח) דלא ליתו דניסרא פירוש שלא יביא שני נסרים של חמש אמות ויעשה מהן קרש של י' אמות פ\"א סרוקות נסורות במסיר:",
            "<b><big>נסתיה</big></b>   [נעהמען] (ב\"ר פ' סח) נסתיה לשליחא ואעליה לגו פרדיסא. (ובריש וישלח יעקב) נסתה וקראה וקרעה פירוש נסתבא לקחה ב' מובלעת <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב נסבת לשליחא וכתוב נסבה וקראה ואני הבאתי ראיה אחרת בערך נסב עיין שם)</small>:",
            "<b><big>נע</big></b>   [ראטץ] (נדה נו) הנוע והרוק (ב\"ק ג) כיחו וניעו פי' הליחה היורדת מן האף הוא החוטם פ\"א בערך כח:",
            "<b><big>נע</big></b>   [בעוועגען. שיטטעלען] (סוכה לז) והיכן היו מנענעין פי' ניענוע זה זולתי מוליך ומביא מעלה ומוריד ששנינו (מנחות סא) בענין שתי הלחם וכבשי עצרת ואמר רבה התם וכן ללולב אלמא צריך לנענע בהולכה ובהובאה שלשה פעמים זולתי מוליך ומביא מעלה ומוריד ועיקר דבר זה מתלמוד א\"י דגרסינן התם רבי חייא בר אשי בשם רב המשכים ללכת בדרך נוטל לולב ומנענע שופר ותוקע וכשמגיע זמן ק\"ש קורא ומתפלל תניא צריך לנענע ג' פעמים על כל דבר ודבר בעי רב זירא הכין חד והכין חד או הכין והכין חד פי' כבר אמר צריך ניענוע ג\"פ בעי ר' זירא ההולכה תחשב פעם אחת וההובאה פעם אחרת או ההולכה וההובאה פעם אחת נחשבים וצריך להוליך ולהביא ג\"פ בכל אחד ואחד: תמן תנינן (נדה סב) שבעה מעבירין על הכתם וצריך לכסכס ג\"פ על כל אחת ואחת רבי זעירא בעי הכין חד והכין חד או הכין והכין חד ולא אפשוט וכיון דלא אפשוט עבדינן לחומרא ג\"פ על כל אחד ואחד. (ברכות כח) רבי נחוניא אומר כיון שנענע ראשו שוב א\"צ. ס\"א כיון שהרכין פי' כיון שהרכין ראשו ומתראה ככורע דיו והלכתא כוותיה מיהו מאן דטרח וכרע טובא טפי עדיף דהא רב חסדא כרע כי חזרא שהוא דק ונכפף הרבה וכי זקיף כחויא שזוקף הראש לכתחילה. (מ\"ק כח) א\"ר יוחנן אבל כיון שהרכין ראשו שוב אין מנחמין רשאין לישב אצלו פי' שמא צריך לגדולים או לקטנים אם באו רשעים על אדם ינענע להם ראשו בערך גל <small>(א\"ב ל' מקרא זה נוע תנוע ארץ וחז\"ל כפלו האותיות)</small>:",
            "<b><big>נע</big></b>   [בליעהען] (תרגום מטהו יפרח חוטריה ינעי):",
            "<b><big>נעא</big></b>   [ברוסט] דאנפותא תרגום ירושלמי חזה התנופה והיה החזה:",
            "<b><big>נעו</big></b>   [קעלטער] (ע\"ז עד) דרש רבא נעוה ארתחו והשיקו היקבים תירוש ויצהר תרגום ויטפון נעווייא:",
            "<b><big>נעל</big></b>   [שוחא] מנעל לבן פי' בערך גד:",
            "<b><big>נעלא</big></b>   [היישריק] למינה תרגום ירושלמי ואת החרגול למינהו <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ניפולא וכן נהירא דאמרינן (חולין סה) חרגול זה ניפול עיין במקומו)</small>:",
            "<b><big>נעמה</big></b>   [שטרויס] ואת בת היענה תרגום וית בת נעמיתא בנות יענה תרגום וית בנת נעמין (שבת קכח) זכוכית לנעמיות (בפסי' דזכור) היה מחתך מבשרו זתים ומאכיל לנעמיות:",
            "<b><big>נענע</big></b>   [באלזאם מינצע] (ירושלמי) פי' בערוך מנתא:",
            "<b><big>נעוץ</big></b>   [איין שטעקען] (ערובין לד) בזמן שהוא תלוש ונעוץ (ב\"ק פב. מנחות סד) נעץ רגליו בחומה (ביצה ז) מכסייה בדקר נעוץ. סולם מוצב תרגום והא סולמא נעיץ בארעא וחנית מעוכה בארץ תרגום נעיצא:",
            "<b><big>נעיץ</big></b>   [גראבען] (מקואות פ\"ט) בחריצין ונעיצין כבר פי' בערך חריץ ויש מפרשים על כן נקראין נעיצין שהיה שם מוצב עמוד או דקל ונעקר ממקומו ונשאר מקומו כגון חפירה ושם אותו חפירה נעיץ כדאמרינן דקר נעוץ:",
            "<b><big>נער</big></b>   [אויס שיטטלען] (שבת קמג) מסלק את הטבלא כולה ומנערה (שם קמב) ולינערינהו נעורי (שבת קמז) המנער טליתו בשבת (ב\"מ כט) מצא כסות מנערה פי' כמו גם חצני נערתי התנערי מעפר. (בריש מכשירין) הנוער אגודה של ירק פי' הוא המנפץ אגודה של ירק להשליך ממנה המים (שבת נט כלים פכ\"ח) מטלית פחות מג' על ג' שהתקינו לפקוק בו את המרחץ ולנער בו הקדירה פי' אוחז בה קדירה כשהיא חמה ומנערה:",
            "<b><big>נער</big></b>   [דורך מישען] (טהרות פ\"ב) היתה טבולת יום מנערת הקדירה (חולין קח) א\"ר נראין דברי רבי יהודה בשלא ניער ושלא כיסה פי' לא ביחש ולא עירבב:",
            "<b><big>נער</big></b>   [ערוועקען] מצא מין את מינו וניעור פירשנו בערך ער:",
            "<b><big>נער</big></b>   [טרייבען] (מ\"ק יב) ת\"ר אין מדיירין שדה בחולו של מועד ואם באו מאליהן מותר פירוש גוים בבהמות ואין מסייעין אותן ואין מוסרין להן שומר לנער צאנם אם היה שכיר יום שכר שבת וכו' פי' אם היו אלו הרועים שכורים לעכו\"ם אחרים יום או שנה ודאי לא יעמדו בכאן ולא באו אלא אקראי בעלמא מותר לסייע אותן ומוסרין להן שומר לנער את צאנן (ירושלמי בפ\"ג בשביעית) תני השוכר את הצאן אסור לנערה מהו לנערה מובילה ממקום למקום:",
            "<b><big>נער</big></b>   [בריללען געשרייא] (יבמות קב) ההוא טייעא דשקל ספסירא וגיידיה לגמליה ולא אפסקיה לנערותיה פי' מלשון חמור נוער כלומר חתכו בסייף ולא הספיק לגמור צהלתו עד שמת כמו בצאן פעייה ובשור געייה כן בגמל נעריתה <small>(א\"ב בלשון מקרא נערו כגורי אריות)</small>:",
            "<b><big>נער</big></b>   [ערוועקען] (ירושלמי בפ' מי שמתו) תניא קטן שיכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו ומימי רגליו ד\"א. בעון קומי רבי אבהו מפני מה פורשין מצואתו ד\"א אמר לון מפני שמחשבותיו רעות א\"ל ולאו קטן הוא אמר לון ולא כן כתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו א\"ר יודן מנערו כתיב משעה שננעור לעולם וזה עוד בב\"ר כמפורש בערך יצר:",
            "<b><big>נער</big></b>   [קנאבען] (חולין ה) והעורבים מביאין לו לחם עורבים ממש ודילמא שני גברי דשמייהו עורבים וכו' עד וישבו מא\"י נערה קטנה וקשיא לן קרי לה קטנה וקרי לה נערה א\"ר פדת קטנה דמן נערן (סוטה מו) מאי נערים קטנים א\"ר אלעזר נערים שמנוערים מן המצות קטנים שהם קטני אמנה במתניתא נערים וביזו עצמן כקטנים מתקיף לה רב יוסף ודלמא על שם מקומן כדכתיב נערה קטנה וכו' קיימא לן מבת י\"ב שנים ויום אחד ולמעלה משתביא שתי שערות הרי היא נערה עד ששה חדשים ומששה חדשים ולמעלה היא בוגרת ומפורש (קדושין טז) סימנין אין להן קצבה למעלה מי\"ב שנים ויום א' לבת איזו עת שתביא שתי שערות סימן הוא אבל פחות מיכן שומא. (כתובות כט) משתביא שתי שערות עד ו' חדשים נקראת נערה מיכן ואילך נקראת בוגרת דקיימא לן אין בין תחילת נערות לתחילת בוגרת אלא ששה חדשים בלבד כעין זה הפירוש יש בערך בגר מן הגאון:",
            "<b><big>נעתא</big></b>   [ווילד פלייש] (ב\"ק פה) מאי גרגותני אמר אביי נעתא כרביתא פירוש בשר המת שבחי <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב נאתא)</small>:",
            "<b><big>נף</big></b>   [בעוועגען. אויף העבען]. (סוכה מא מנחות סח ר\"ה ל) התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור פי' יום הנפת העומר והוא י\"ו בניסן תסור לאכול מן החדש (מעשרות פ\"ד) מנפה מיד ליד ואוכל פירוש מנענע מיד ליד שילך הקליפה מלשון נפה וי\"א מנפח בפיו שילך הקליפה מלשון ויפח באפיו (אהלות פ\"ח) טלית המנפפת פירוש טלית תלויה ברוח והרוח מנשב בה ומנפנף אותה כל אלו לא מביאין הטומאה ולא חוצצין שאינן מקויימין (יבמות סג) אי במנפה תתנופפי הפוכי בעיסקת טב מינך. פירוש חזא לשבולי דהוו קא נייפי כלומר היתה הרוח מנשבת בשבולים והיו מתנופפין והולכין ובאין אמר להו רבא תניפא איתנופפי הפוכי בסחורה יתר הנאה ממך ויש ששונים אי במנפה תתנופפי פי' כמו הנפה שהולכת ובאה כן תתנופפו (סוכה כ) חזיין לפרסי ונפוותא פי' יכולין להבר בלא רוח לכבור בכברה ולהסיר התבן מן הבר (ב\"ב צד) אמר רב הונא אם בא לנפות מנפה את כולו פירוש אם מצא הקונה בפירות יותר מכדי רובע לסאה אין יכול המוכר לומר כבר הגיעך מה שהוא עפרורית יותר מזה השיעור אחליפנו לך ואתן לך פירות כנגדו אלא חייב לנפות לו הכל. (יבמות קיד) אפשר בההוא פורתא דנפיתא דשבקת הוה חיי פי' בההוא קמח מעט שהנחת לו בנפה היה יכול לחיות א\"ל מר נמי ידע גם אתה יודע שלא היה יכול לחיות מיד הבין רבא דבדמי אמרה:",
            "<b><big>נף</big></b>   [צווייג] (מעשר פ\"ג) הכל הולך אחר הנוף <small>(א\"ב תרגום ועשה פרי למעלה ומרים נופיה לעילא)</small>:",
            "<b><big>נפח</big></b>   [געשוואלען אנבלאזען] (ב\"ק מב) נפחה מאי פי' שבח שהיתה נפוחה ונראית בעלת בשר אותו שבח למי. (ב\"מ פ) מפני שהנפח קשה כמשאוי (גמרא) אביי אמר קשה כמשאוי תנן ניפחא כי תקלא פי' אם פסק בהדיה לתך חטים והביא לתך שעורים כלתך חטים דמי דנפח שעורים קשה ליה כמשאוי של חטים ואם הוסיף על לתך שעורים שלשה קבין חייב ומתניתין הכי שמעינן תבואה והביא תבן חייב ואם הוסיף תיקלא כי תיקלא פי' לא מיחייב עד דמייתי עלה כולי האי דליהוי בהו משקל לתך חטים ונפח קא חשיב תוספת <small>(א\"ב תרגום לצבות בטן לאפחא מעין)</small>.",
            "<b><big>נפח</big></b>   [שמיד] תרגום חרש ברזל נפחא מפרזלא:",
            "<b><big>נפט</big></b>   [שטיין עהל] (שבת כד) בעטרן ובנפט (יומא לח) בא למדוד נפט (נדרים צח) חד מן הלין עכו\"ם נפטויי פירוש מוכרי נפט ובלע\"ז פיטרולי\"או <small>(א\"ב פי' שמן הנוטף מבין הסלעים תרגום בפסוק ביעים ההם כשבת מתיב ואמר לה נפט וכן שמו בלשון יוני ורומי)</small>:",
            "<b><big>נפך</big></b>   [אניק, איין עדעל שטיין] (קדושין מח) כגון שהוסיף לה נופך משלו פי' נופך ספיר ויהלום:",
            "<b><big>נפל</big></b>   [איין ארט היישעריק]. (חולין סה) חרגול זה ניפול:",
            "<b><big>נפל</big></b>   [נעבעל, שטערען] עשה כימה וכסיל תרגום דעבד עש ניפלא. או מושכות כסיל תרגום או אשלי דנגהין ניפלי <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ענן עב ונקראו כן כוכבים אשר הם חשוכים וכמעט לא יאורו אורם)</small>:",
            "<b><big>נפס</big></b>   [ריבען] (בריש כלאים) הלפת והנפוס והכרוב והתרובתור (בריש עוקצין) שרשי החזרת והצנון והנפוס. (ירושלמי) נפוץ ופירוש רבי דניאל ז\"ל בלע\"ז רדי\"קי וי\"א פשטינקי (יבמות קיח כתובות עה) דנפסא גברא תיקריא בסיפי בבא וליתיב דקלסא גברא טלפתי לקידרא לא בעיא פי' שומרי ירקות כגון נפוס וקולסי כרוב כלומר אפילו בעלים שלהן מבוזין יותר כבוד יש להן מליישב באלמנות. ור\"ח ז\"ל פירוש קולסא בדי תרדין ובדי כרוב שמהן יוצאין עליהן ונקראין נפוס קולסי כרוב וקולסי תרדין אפי' בעלה של אשה קולסא היה ממתק את הקדרה ולא היתה צריכה למתק אותם בעדשים כל אלה להראות כי אפי' איש פחות אשה רוצה בו. נפסא כגון נפיא שמנפי' בה את התבואה וכל דבר ארוך ורחב ויש לו ציצין ופרחין קוראין אותו נפיסא כאשר שנינו הצנון והנפוס והוא שמרובין עליו וכן הוא אומר אפילו נפוסא בעלה של אשה היתה יכולה לתלות על פתחה כאמלתרא ומועיל לה יותר מלישב בדד. פ\"א לדבר מאוס קורין בל' יון נפס וקולסא כעין לעג וקלס כלומר מי שבעלה מאוס ונבזה מאד <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין לפת ודומה לו בפרח וזרע ואינו כלאים בלפת ודומה לצנון בעלים ושרש והוא כלאים עם הצנון כי בכלאים הולכים אחר הזרע ונראה לי פי' דנפסא גברא שהאבר שלו עב וקצר כמו לפת ואינו נכנס באותו מקום ונשאר כמו תקרה בסף הבית דקלסא גברא פי' שהאבר שלו דק וארוך כמו קולס שהוא בד הירקות ועשבים אומרת האשה שאינה מבקשת דף ומכסה לקדרה כי אם דבר שיכנס בה וטלפחא הוא דף ונסר של גת והאומרות כך זנות תחת בעליהן ובנוסחאות כתוב דנפצא ופי' רש\"י מנפץ צמר)</small>:",
            "<b><big>נפס</big></b>   [שיטטען, צו שטרייען]. (שבת קה) המלבן והמנפס (ברכות נז) ניפס וטוה. (שבת עג) המלבנו והמנפסו ויש ששונין כולן בצד\"י ופירוש כמו דייק ונפיץ (ב\"ק צג) הא דנפסיה נפוסי הא דסרקי סירוקי <small>(א\"ב פי' מפריד ומנער הצמר ביד)</small>:",
            "<b><big>נפץ</big></b>   [אוים שיטטלען] (שבת קמ) חזא רבנן דקא מנפצי גלימייהו (ע\"ז ז) קטיפו קטופי אי נמי נפיצי נפוצי (חולין עב) הוה חד שני מחברי' נפצי תשכחיה תרי <small>(א\"ב פירוש ענין נעירה ונפס ונפץ ענין אחד הוא תרגום בפסוק להביא את ושתי ומנפצן עמר וכתן)</small>:",
            "<b><big>נפיץ</big></b>   תרגום חרש עצים נטה קו נגרא אעין נפיץ בחיטא:",
            "<b><big>נפק</big></b>   [עפפנוג]. (עירובין פז) כגון קעבד לה ארבעה נפקי אפומה פי' גיפופי דהויין בד' מחיצות על פי האמה דהוי אותו מקום שנחלק במחיצות רשות היחיד:",
            "<b><big>נפק</big></b>   [אויס גאנג] (גיטין סט) נפקא דכלבא חיורא פירוש צואת כלב לבן ונפקא לא ניכול משום דמפריש פי' דמעקיר <small>(א\"ב תרגום אשר יצאת משם דנפקתא מתמן)</small>:",
            "<b><big>נפק</big></b>   [וואהלטאהט] (בילמדנו בריש ויקח קרח) משל לשושבינה של בת מלך שביקש בניפקין אמר אם אינך תובע בניפקין שלי אף אני אומר שלא מצאתי לבתך בתולים <small>(א\"ב אות בי\"ת שרשית היא פי' בניפקין בלשון רומי תולעת הן בממון הן בכבוד)</small>:",
            "<b><big>נפר</big></b>   [שטאדטס נאמע] (יומא י) כלנה זו ניפר:",
            "<b><big>נפר</big></b>   [פרייא הערר] (ע\"ז יא) ניפרא נקיט נורא קמי אפיפיורא אפיפיורא קמי דוכסא פירוש שלטונים זה על זה:",
            "<b><big>נפרזא</big></b>   (עיין ערך נברא):",
            "<b><big>נפש</big></b>   [הואך. אטהעם. לעבען. זעעלע] (ברכות מד) כל הקרוב לנפש משיב את הנפש פירוש חתיכה של בשר הקרובה לבית השחיטה ששם מחית הנפש אם יאכלנה החולה מחזקתו וכאלו משיבה לו נפשו והוא עונקא שמברכין עליו על השחיטה לפיכך נקרא בי ברוך. (ביצה יו) וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש פירוש נשמה יתיר' נותן הקב\"ה באדם בערב שבת שנאמר כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וגו' כלומר כל מה שנבראו בעולם הזה להתענג בהם נשמתו ביום השביעי נבראו ומתגדלת ומתרווחת בשבת וכיון ששבת וי אבדה נפש כלומר נתמעטה הנשמה. (במגילת איכה ותזנח משלום נפשי) אכל מכל תבשיל חד פס א\"ל לא כן אמרת אכלי' ופסקי' א\"ל ומה שמה נפשא דהיא נופשת. (ב\"ר פ' י\"ד) ויפח באפיו ה' שמות נקראו לה נפש נשמה חיה רוח יחידה. נפש זה הדם שנאמר כי הדם הוא הנפש. רוח שהיא עולה ויורדת שנאמר מי יודע רוח בני האדם העולה. נשמה זו האופה דברייתא אומרת האופיתא טבא. חיה שכל האיברין מתין והוא חיה בגוף. יחידה שכל האיברין שנים שנים בגוף והיא יחידה (ב\"מ נ) ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה (גמרא) האי מאן דמוקים אזוזי מיקרי נפש רעה פי' שמדקדק בכספים ואינו רוצה בכספון. (סנהדרין עג) ואילו שמצילין אותן בנפש הרודף אחר חבירו להורגו וכו' פי' מצילין הנרדף מיד הרודף בנפשו של רודף שהורגין אותו. (נזיר מב) נפשות לאתויי רביעית דם שיצא משני מתים שמטמא באהל שנאמר ועל כל נפשות מת לא יבא (סנהדרין עב) יצא ראשו אין נוגעין בו לפי שאין דוחין נפש מפני נפש. נפש מאזנים תלויה באויר שלשה טפחים (ב\"ב פט) פי' נפש היינו הלשון שבתוך הצבת כמו הנפש בתוך הגוף ואותו הצבת שאוחזין בו צריך להיות ארוך ג' טפחים והיינו תלויה באויר שבאותו צבת תלוין המאזנים וצריך להגביה כפות המאזנים ששוקלין בהן מן הארץ שלשה טפחים שלא יבעט הכף שבה המשקל לארץ בכח ויחזיר מהרה למעלה ונראה הכף האחר מכריע ויאמר הרי כבר שקול וקנה היינו הברזל הארוך שתולין בו הכפות צריך להיות ארוך י\"ב טפחים ומתנה היינו הרצועות שתולין בהן הכפות י\"ב טפחים של חנווני ושל בעל הבית שמוכרין בהן חפצים. טורטני משקלות ששוקלין בהן כסף וזהב כגון זה נפש המסכת. (כלים פכ\"א) פי' חוטי הערב שהולכים בתוך המסכת כנפש בתוך הגוף:",
            "<b><big>נפש</big></b>   [רוים. לעער] (ב\"ב קכא נדרים עא) רב אסי בר נתן קשיא ליה הא מתניתא אתא לקמיה דרב ששת לנהרדעא נפיש הוה אתי אבתריה למחוזא פי' לא מצאו בביתו אלא מצא הבית ריקם ונתנחש לומר לא מצאתיו בביתו ואמר מלא היה בביתו הלך למחוזא ומצאו ושאלו הא דתניא:",
            "<b><big>נפש</big></b>   [דענק צייכען] (עירובין נג) גשרין ונפשות (שקלים פ\"ב) בונין לו נפש על קברו פירוש בנין כעין שבונין על הקבר ובלשון מקרא שמו ציון (ירושלמי) תניא רשב\"ג אומר אין עושין נפשות לצדיקי' דבריהן הן זכרונן:",
            "<b><big>נפש</big></b>   [לעער] <small>(א\"ב תרגום ירושלמי ורוח תשימו וניפש תשיון)</small>:",
            "<b><big>נפת</big></b>   (סוטה מט) משחרב בית המקדש בטל השמיר ונפת צופים מאי נפת צופים סלת נפה על גבי נפה ודומה לעיסה שנילושה בדבש בשמן:",
            "<b><big>נפתחאה</big></b>   [פאלקס נאמע] קני קניזי קדמוני נפתחאה ערבאה ושלמאה (ב\"ב נו) <small>(א\"ב אולי הם נפתוחים מבני מצרים)</small>:",
            "<b><big>נץ</big></b>   [בליעהן. זאנגע אויף גאנג] (ברכות ב) עד הנץ החמה פי' יציאת חמה כמו הנצו הרמונים (בב\"ר פ' כט) אמחה מהיכן הקב\"ה מנץ את האדם לעתיד לבא אמר לו מנץ שדרה היא חוליה קטנה שבסוף שמונה עשר חוליות שבאדם (ברכות לו. חולין קיט עוקצין פ\"ב) הפטמא של רימון מצטרף והנץ שלו אינו מצטרף פי' נץ הוא פרח שעל הפיטמא של רמון והוא השיער שפי' בערך מסרק:",
            "<b><big>נץ</big></b>   [בלומע] החלב (שביעית פ\"ז) פי' פרחים לבנים וי\"א עשב כשתחתוך יוציא חלב:",
            "<b><big>נץ</big></b>   [פעדער] (חולין נז) אם נטלה הנוצה פסולה פירוש נוצת הכנפים הקטנים שדומין לשער כדתנן אין מכסין לא בתבן ולא בקש לא בגבבה ולא בנוצה ולא בכנפי יונה:",
            "<b><big>נץ</big></b>   [איין פויגעל]. (חולין מב) דרוסת הנץ בלע\"ז אשטורי:",
            "<b><big>נץ</big></b>   [זאנגע. אודער פויגל]. (גיטין לא. ב\"ב כה) ואלמלא בן נץ מעמידה מחריב כל העולם שנאמר המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן פירוש שמעמידה לאותו רוח:",
            "<b><big>נציב</big></b>   [פאר געזעטצטער] בקשו לקבוע נציב אחד כבר פירשנו בערך זוג:",
            "<b><big>נצב</big></b>   [פפלאנצע] נטע שעשועיו תרגום נצבא דחדותיה נטעי נעמנים תרגום נציבא נציבא בחירא:",
            "<b><big>נציבן</big></b>   [שטאדט] (סנהדרין לב) צדק צדק תרדוף הלך אחר בית דין יפה אמר רבי יהודה בן בתירא לנציבין. חרן וכלנה ועדן תרגום חרן ונציבין וחדייב וכן תרגום ירושלמי ואכד וכלנה וכן (בב\"ר) אכד ונציבין:",
            "<b><big>נצה</big></b>   [בעצווינגען] (סוטה לג) נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא. נצחוני בני (ב\"מ נט) פירוש כגון ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ וכו' והוא מלשון למנצח מזמור לדוד:",
            "<b><big>נציא</big></b>   בנציא כבר פירשנו בערך מל:",
            "<b><big>נצל</big></b>   [געריננען, פייכטיגקייט] (נזיר נ) על כזית נצל פי' בגמ' איזהו נצל בשר המת שקרש ומוהל שהרתיח ומקשינן היכי דמי אי נימא דידעינן דמת הוא אע\"ג דלא קריש ואי דלא ידעינן כי קריש נמי מאי הוי משנינן א\"ר ירמיה בסתם דלא ידעינן אי מוהל הוא אי כיחו וניעו קריש ודאי מוהל הוא לא קריש דלמא כיחו וניעו. (תוספתא) בשר המת שקרש פי' נפל שקרש בשרו ולא נתחזק (בירושלמי) איזהו ניצל בשר המת שנצל והמוחל שקרש:",
            "<b><big>נצל</big></b>   [געשוועכעט]. (ב\"ר פ' סח) הלא אצלת לי ברכה מן הנצולות (בפרשה ע\"ה) ויצל אלהים את מקנה שמציל מן הנצולות פי' החסוכים:",
            "<b><big>נצל</big></b>   [איין טיפע] (ברכות ט) כמצולה שאין בה דגה. ס\"א מצודה כבר פירשנו בערך ויצל:",
            "<b><big>נצנץ</big></b>   [פונקלען] תרגום ונוצצים כעין נחשת ומנננצן כעין נחש:",
            "<b><big>נצף</big></b>   [צוויטטערן] תרגו' המצפצפי' והמנהגים דמנצפן:",
            "<b><big>נצפה</big></b>   [קאפפערן] (ברכות מ) דתנן ריש דמאי הקלין שבדמאי הגופנין והנצפה (שם לו) על מיני נצפה על העלים ועל התמרות פי' קפרא ויאכלו עם החומץ והוא צלף ובלשון ארמי פרחא:",
            "<b><big>נצוץ</big></b>   [פונק, בראנד] (שבת מז) לקבל ניצוצות (יומ' לז) ניצוצות יוצאות ממנו. ופועלו לניצוץ כמו גץ. (ע\"ז עו) מה בולעו בניצוצית וכו' פי' היינו רתיחה. שער הניצוץ (מדות פ\"א):",
            "<b><big>נצצא</big></b>   [איין פויגל] (ירושלמי) ואת הנץ למינה. וית בר נצצא לזניה:",
            "<b><big>נצר</big></b>   [צווייג] (בסוף בכורים) והעניים בסלי נצרים של ערבה (ע\"ז עה נדה סה) העקלין של נצרים (עירובין נח) של נצרים לסוטה (כלים פ\"ב) וחומר בשירי כלי נצרים מבתחילתן פי' שוטים כמו נצר משרשיו יפרהו (שבת נ) צורי דקל שתים:",
            "<b><big>נצר</big></b>   (תענית כז) בראשון אין מתענין פי' יום טוב שלהם הוא:",
            "<b><big>נצר</big></b>   [צירקעל] תרגום ובמחוגה יתארהו ובנצורין מאחיד ליה נוסחא אחרינא ובניצמין:",
            "<b><big>נק</big></b>   [זייגען] (ביצה לז) הא ינקא תחומין מהדדי פי' הבהמה איבריה יונקים האבר מגבול זה האבר ואי אפשר שלא נשאר מזה החצי אל זה החצי ומזה אל זה:",
            "<b><big>נקבה</big></b>   [פרויא] נקייה באה כבר פי' בערך זכר:",
            "<b><big>נקד</big></b>   [רונד, פוהע בעזיצטער]. (בריש פרה) בן עזאי קורהו נוקד פי' הות פלגס דכתיב ומישע מלך מואב היה נוקד וכתיב דברי עמוס אשר היה בנוקדים ומתרגמינן מרי גיתין תרגום מקניהם גיתיהון (בפסקא דכי תשא ובילמדנו בריש כי תשא) מלך מואב היה נוקד מאי נוקד רועה:",
            "<b><big>נקד</big></b>   [ריינליכקייט] שרא דמזוני נקיד שמיה בערך נבל. (ב\"מ קג) בעינא דתינקד ארעאי (ע\"ז ל) נהי דאגלי לא קפדי אמנקדותא קפדי (חולין קה) האי דכנשי נשורא משום מנקדותא הוא וכו'. מוניני נקידי פי' בערך מוניני (גיטין סט) חמרא נקידא <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב דתינקר ארעאי וכתיב אמנקרותא קפדי ופירושם ענין נקיות וכן חמרא נקירא צלול ונקי)</small>:",
            "<b><big>נקד</big></b>   [פוקנט]. (בריש מעשרות) החרובים משינקדו וכל השחורין משינקדו (ירושלמי) וכל השחורים כגון ענבי הדס וענבי סנה משינקדו תנא ר' חננא ב\"ר פפא משיעשה נקודות נקודות שחורות. י' נקודות בתורה מפורשות באבות דרבי נתן בפרק י' נסים נעשו לאבותינו במצרים. ובהגדת משלי בפסוק בשפתיו ינכר שונא (באבות) למה נקוד על לנו ולבנינו ועל ע' שבעד אלא כך אמר עזרא אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת אלו אומר לו כבר נקדתי עליהן ואם יאמר לי יפה כתבת אותם אסלק נקודותיה' מעליהן. (ובהגדת משלי) מלמד שאמרו ישראל לפני הקב\"ה רבונו של עולם על מה שבגלוי אנו מצווין ולא על מה שבסתר אמר להן הקב\"ה אף על שבגלוי אין אתם יכולין לעמוד (סנהדרין מג) למה נקוד על לנו ולבנינו ועל ע' שבעד מלמד שלא ענש הכתוב עד שעברו את הירדן דברי רבי יהודה אמר לו ר' נחמיה וכי ענש הכתוב על הנסתרות לעולם והלא כבר נאמר עד עולם אלא כשם שלא ענש על הנסתרות כך לא ענש על עונשין שבגלוי (פסחים צג) למה נקוד על ה' שברחוקה (מנחות פז) א\"ר יוסי למה נקוד על ו' שבאמצע עשרון עשרון של יו\"ט הראשון של חג שלא ימוד לא בשל שלשה לפר ובשל ב' לאיל:",
            "<b><big>נקד</big></b>   [פערשימלט בראד] (בכורות כב). והא תנן (תרומות פ\"ה) סאה תרומה וכו' עד יאכלו ניקודים או קליות פי' לחם שיש בו זרעונים שהיה מנהגם לעשות לחם במיני זרעונים וי\"א מעיפש והיה בו העיפוש כמו ניקודים וי\"א יבשה הרבה נגובה בלא שום הכשר ואחי רבי דניאל ז\"ל פירוש ויאכלו הכהנים חצי ביצה כדי שלא יהא כביצה במקום אחד:",
            "<b><big>נקה</big></b>   [ווייבליכעש קעממעל] (שבת נא) נקה בחטם (כלים פכ\"ג) אבל אכוף של נקה טמא (מגילת איכה שרתי במדינות) אית קומינן חדא נקא והיא סמיא. ס\"א גמלא פי' לגמל ג' שמות בלשון ערבי כשנולד קורין לו אלקעוט וכשגדל קורין לזכר בכור ולנקבה בכרה כשראוי' למשאוי קורין לזכר גמל ולנקבה נאקה ופירוש נאקא חיורתי גמלא חיורא בתורה:",
            "<b><big>נקט</big></b>   [זיך פערזאממלען]. (ב\"מ פג) וליחזי היכי נהיגי בנקוטאי ס\"א בלקוטאי פירוש אנשים שמתלקטים ובאים ממקומות הרבה ללקוט ולהשכיר את עצמן ועומדין בשער העיר וכל מי שרוצה לשכור פועלין יפנה לשם. פ\"א שהיתה עיר חדשה ונתקבצו לה בני אדם שנים מעיר זו ושנים מעיר זו שאין להם מנהג שוה כדכתיב ויתלקטו אל יפתח:",
            "<b><big>נקט</big></b>   [זוגען] (ב\"ר פ' כל צבאם ובמגלת איכה) כיון שהגיע לרומי יצאו לקראתו וקילסו אותו נקיטא ברברון פי' נצחת עם לועז שהוא ברברו (פי' בלשון יוני נצחת):",
            "<b><big>נקט</big></b>   [בעטריבט] תרגום עד אנה תוגיון נפשי עד אימת תנקטון נפשי:",
            "<b><big>נקטמון</big></b>   (כלים פט\"ו). הבטנון והנקטמון פי' הוא אנקטמון שפירשנו בערך א':",
            "<b><big>נקי</big></b>   [לעער] (פסחים כב ב\"ק מא). יצא פלוני נקי מנכסיו:",
            "<b><big>נקלוגוס</big></b>   [פערטיידיגער] (בפסיקתא דר\"ה) אם אתם מבקש לזכות בדין מנה לך ניקלוגוס כולן הפי' אב\"וקטו <small>(א\"ב וכן בל' יוני הוא סניגור הוא פרקליט הוא פטרון הוא דקלוגוס עיין ערך דיקליקוס)</small>:",
            "<b><big>נקלווס</big></b>   [נאמע] (ע\"ז יג) ר' מאיר אמר אף דקל טב חצב ונקלווס פי' בערך קילוון (ירושלמי בפ' כיצד מברכין) ר' חנינא בר סוסיי הוון אלין דנשייא משלחין ליה נקלווסי והוה שביק לון בתר מזוניה ובריך עליהון תחילה וסוף <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין תמרים חשובים ונקראו על שם איש חכם שהיה בימי הורדוס שמו נקלווס מדמשק אשר הוא היה שולח מסורי' לרומי התמרים האלו לאבגוסטוס קיסר)</small>:",
            "<b><big>נקלט</big></b>   [שטאנגען] (סוכה י) נקליטין שנים קינופות ארבעה פי' עמוד א' בראש המטה וא' בסוף המטה ומשימין יתד ארוך מזה לזה ומשליכין סדין עליו ונעשה אהל בלא גג. פי' קינופות ד' ד' עמודים בד' קצות המטה ועליהן מלמעלה ד' עמודים ברוחב ופורשין עליהן סדיני' (כלים פי\"ב). ושל נקליטין טהורה. (שם פי\"ח) נקליטי המטה וחמור וחיפוי טהורים ויש עוד מהן בערך גד <small>(א\"ב תרגום בפסוק חור כרפס על דגרשין דנקליטהון דדהבא)</small>:",
            "<b><big>נקלי</big></b>   [איין ארט מאנטיל] (ירושלמי דשבת פ' כל כתבי הקדש) מקטורן וניקלי ופונדה פירוש בתלמוד בבלי מקטורן ואונקלי:",
            "<b><big>נקם</big></b>   [בליט ראכע] (סנהדרין נב). נקם ינקם זו איני יודע מה הוא כשהוא אומר חרב נוקמת נקם ברית הוי אומר נקמה זו חרב.",
            "<b><big>נקמז</big></b>   [איינפאלצען] (עירובין קב) נקמז מותר נשמט אסור רבי' נסים ז\"ל פי' נקמז כן כתב אדונינו האי ז\"ל מאי נכסט יינקבץ מתלמא יתגער נקמז הוא מתל נקמץ ואצלה מלשון קמיצה והוא פי' גאון והרבה הוא מצוי אצלינו הנגר שעושין בו חריץ ומכניסין העץ ועושין מסמר בנגר ובעץ וכשנועל מעמיק אותו העץ שבתוך החריץ שבנגר והוא נסגר וכשפותח מפילו והנגר נופל ופותח הדלת ואל נגארין מנדנא יסמוה אל גארו. א\"ר יוסף מאי תבעי ליה לרבי זירא הלא בהדיא קתני בברייתא נקמז מותר נשמט אסור ואמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בנקמז דאלמא אסור הוא וטעמא מאי אביי אמר משום דמיחזי כשמעמיד אותו העץ בתוך הנגר כאילו בונה משוס הכי אסור לנעול בו:",
            "<b><big>נקן</big></b>   [איין קריגס געוועהר] (כלים פי\"א) הכידון והניקון והמגפיים פי' הוא קינו הפך כדכתיב ומשקל קינו תרגומו שיפיניה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כלי מלחמה מפרק ומפיל החומות וטעם מלה זו מנצח כלומר שאין דבר עומד נגדו)</small>:",
            "<b><big>נוקניקא</big></b>   [פלייש ווארשט] (ירוש' דשקלים פ' מעות שנמצאו) נוקניקא אשתכח בכנשתא פי' בל' רומי לוקניקא דקים מלאים בשר מתוקן בבשמים:",
            "<b><big>ניקנור</big></b>   [נתהמע] נעשו נסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח (יומא לז. סוטה ו). בשערי המזרח ובשערי ניקנור:",
            "<b><big>נקע</big></b>   [גראבען] (ב\"ב קב) היו שם נקעים י' טפחים (סוכה כה) ובין הנקע שהוא עמוק י' טפחים. (מ\"ק ג) ולא ימלא נקעים מים פירוש בקיעות של שדות כעין גומות:",
            "<b><big>נקף</big></b>   [שלאגען] (ברכות ז. מגילה ו). מי שלבו נוקפו. (כריתות כג) משום דלא גם דעתיה דלבו נוקפו. (נדה ג). ותבדוק ומה בכך אם כן לבו נוקפו ופורש פי' כיון שרואה הבעל את אשתו בודקת עצמה אומר אלו לא הרגישה בעצמה לא היתה בודקת עצמה לבו נוקפו שיש שם הרגשת דם ופורש <small>(א\"ב פי' נוגפו מכה אותו)</small>:",
            "<b><big>נקף</big></b>   [וואנדע. אבשלאגען] (שבת סב) נעשה נמקים נמקים נעשה נקפים נקפים פי' כעין נקוף ומתמקמק. (יומא נג) הוה אזיל לאחוריה עד דהוה מינקפן כרעיה <small>(א\"ב בנוסחאות כתיב דהוה מינגפן כרעיה תרגום לדחות פעמי לנקוף אסתוורי)</small> (חולין ז) דם ניקוף מרצה כדם עולה. (בסוף מעשר שני סוטה מז) אף הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין פי' היה מכין לפר בין קרניו כשבאין לשוחטו כדי שיפול (בסוף פיאה) אין נאמנין עליו לומר של זיתי ניקוף הוא פי' הנשאר באילן אחר שנמסקו הזיתים אותם הזיתים נקראין זיתי ניקוף והן של עניים דכתיב כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך. (ירושלמי) מקום שנהגו להיות דורכין את העוללות יהא העני נאמן לומר יין זה של עוללות הוא ודכוותיה מקום שנהגו להיות מוסקין זיתי ניקוף יהא העני נאמן לומר שמן זה של זיתי ניקוף הוא (חלה פ\"ג) זיתי מסק שנתערבו עם זיתי ניקוף ענבי בציר עם ענבי עוללות פי' המסיק המרעיד את האילן כדי שיפלו הזיתים והוא עומד על הארץ והנשאר באילן הן של עני ועולה עליו ולוקטן אחת אחת ונקרא ניקוף <small>(א\"ב תרגום וערפתו ותנקפיה תרגום עורף כלב דנקיף כלבא ובלשון פסוק ונקף סבכי היער)</small>:",
            "<b><big>נקצא</big></b>   [שליידער שטיין] תרגום כצורר אבן במרגמה היאך נתצא דטסא בקליעא בעל הערוך גרס היך ביזקת דכיפא בקליעא ונראה לי גרסתו:",
            "<b><big>נקר</big></b>   [באהרען, שטעכען, גראבען] (תרומה פ\"ח). ניקורי תאנים וענבים וכו' עד כל שיש לו לחה אסור פי' חיישינן שמא ניקרם נחש (ע\"ז לו). אי אית ביה ניקורי חיישינן פי' כמו תרנגולין שמנקרין דחיישינן שמח הנחשין עשו אילו הניקורין (שם לה) גזירה משום ניקור נחש שחוששין לגלוי חלב ושותה בו נחש והקיא בו ארס (חולין נז) לא חייש אבא לנקורי פי' לנשיכת נחש (טהרות פ\"ג) נקרת תרנגולין בפ' היו מנקרין בהן על הארץ פירוש היו הכלב והחולדה מנקרין מן הנבילה ואוכלין ולא זזו ממקומן (ברכות מט) הנקרנין תופשין אותו על כך פי' המדקדק שלא בדבר צורך ובלשון ערבי קורין אותו אלמנקאר כגון תרנגול המנקר באשפה <small>(א\"ב נקדנין כתוב בנוסחאות דידן ופי' רש\"י דווקנין)</small> (ירושלמי) ובאש לרבי זעירא כגון דצווח ר' יעקב ברבי אחא לרבי חייא בר אבא נוקרנא. (בריש ילמדנו) שלא ימצאו הנוקרנין ידיהם (ובפסיקת' ויקהלו משה ואהרן) ואין דור שאין בו ליצנים והיו הנוקרנים אומרים אין אתם יודעים וכו'. (קדושין פ\"א) הסרוקין והנקורות והגרדיים פי' בערך סרק מאי מכבשין מנקר ריחיא כבר פי' בערך כבש. (חולין נז) ההוא צנא דנקירי פי' חתוכים רגלי' בדקיה בצומת הגידי' מקום שהגידי' צומתים ומצא הגידים שלמים קיימים ואכשר:",
            "<b><big>נקר</big></b>   [פעטצען] (ע\"ז כח) ליתי נקרא מקיקולתא (שבת קלד) שמע מינה האי ניקרא מסי פי' כתיתין והן סמרטוטין:",
            "<b><big>נקראין</big></b>   [זינד זעלבס געלעזען ווארדען] (בברייתא דר' אליעזר פ' נ') בני המן קוראי ספרים של מלך היו ולא היו רוצים לקרות זכות מרדכי והיו הכתובים נקראין מאליהן לפיכך אין כתיב ויהיו קוראים אותם לפני המלך אלא ויהיו נקראים:",
            "<b><big>נקש</big></b>   [שלאגען, שטאסען] בדניאל דא לדא נקשן ורש\"י סובר שהוא לשון עברי עיין ערך קש:",
            "<b><big>נקש</big></b>   חמץ נוקשה עיין ערך קש:",
            "<b><big>נר</big></b>   [ליכט. לייכטער] שאלה נר של זכוכית מטילין בו מים יין ושמן וכיון שכלה שמן בשבת מגיע אש אצל המים ונכבה ושאלת יש בו גרם כיבוי או לא תשובה דבר זה היתר גמור הוא שאין גרם כיבוי אלא כמו ששנינו (שבת מז) נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוכו מים וכו'. וכי דקתני (שם קב) רבי יוסי אוסר בכלי חרש חדשים וכו' אבל נרות של זכוכית מותר להדליק בהן ופניסין שמן ואין לערער בהן ואין לחוש בהן כלום וכך אני נוהגין להדליק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובבית רבי שבבבל ובבתי ישיבות (קידושין עח) נר אלהים טרם יכבה ושמואל שוכב וכי שמואל שוכב בהיכל ה' והלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד אלא הכי קאמר ונר אלהים טרם יכבה בהיכל ה' ושמואל שוכב במקומו (ערכין יא) נר ישראל ששכינה שרויה בישראל כך היה (מנחות פו ובסיפרא במקומו) מחוץ לפרכת העדות עדות היא לכל באי העולם ששכינה שרויה בישראל מאי עדותה אמר רבה זה נר מערבי שניתן בו שמן כמדת חברותיו וממנו היה מדליק ובו היה מסיים (תמיד לג) נכנס ומצא שני נרות המזרחים דולקין מדשן את המזרחי ומניח המערבי:",
            "<b><big>נר</big></b>   [פייער] (נדרים סב) עבדא דנורא אנא פי' באותו מקום שעובדין לאש וכל העובדין אין נותנין מס יכול לומר אף הוא עבדו של אש אני זבניה לבי נורא לאותן כומרין שעובדין לאש <small>(א\"ב בדניאל אתון נור' יקידתא)</small>:",
            "<b><big>נר</big></b>   [אקקער] (פיאה פ\"ב) הבור והניר והזרע אחר (ערכין כח) נירה או חכירה פי' חרישה כמו נירו לכם ניר (שביעית פ\"ד) חוכר נירין פירוש מקבלי שדות חרישות בחכירות:",
            "<b><big>נר</big></b>   [איין קאלירטעס וואסר] אודדא דנרא דלא משקף כבר פי' בערך אדדא פ\"א צמר הצבוע בתכלת ואינו מנופץ (גיטין יט) בדקינן ליה במיא דנרא פי' מי צבע של תכלת שצובעין בו צמר ובגדים ור\"ח פי' אמר שמואל נתן לה נייר חלק ואמר לה הרי זה גיטך אם היה כהן אסורה לו חיישינן במי מילין כתבו שהוא עפץ וכו' עד דבדקינן ליה במיא דנרא והוא מי קליפת רימון. מגיהין את הכתב בעפץ ירושלמי גברא דבעי מיכתב כתב מסטוריקון לחבריה כתיב ליה במי מילין והדין דמקביל ליה שפיך עליה דיו שאין בו עפצא והוא קולט מקום הכתב ומתראה. ועוד פי' מעברין עליו מי רימונים ואם כתוב עליו במי מילין מראה בו כתב במיא דנרא ואי פליט כגון דיו אמרינן כתב הוה ביה וכי פליט מנא לן דגט הוה ביה דלמא עניינא אחרינא הוה ביה והוא הוה דפליט ופרקינן שמואל נמי חיישינן קאמר:",
            "<b><big>נר</big></b>   [וועבער פאדען] נורא ברקא כבר פי' בערך ברקא (ב\"ק קיט) ת\"ר אין לוקחין מן הגרדי לא נירין ולא עירין ולא פונקין ולא שורי פקעיות פי' עירין צמר שנותנין בראש הקנה שמוליכין בו את הערב שלא יצא הערב מן הקנה אלא על יד על יד פ\"א בערך אר' נירין ליצון שתרג' פונקין ערב פקעיות. גלומרא בגד מנומר של מינין כדאמר' שחור על גבי לבן תרתי בבת נירא וחדא בנירא כבר פירשנו בערך בת נירא פ\"א העושה שני בתי נירין מכניס את חוטי השתי בנירים שיעלה זה וירד זה ויבא הערב ויחזור השתי יעלה התחתון וירד העליון ויבא הערב (כלים פכ\"א) בנירים ובקירוס יש מפרשים כלי אריגה הן (בסוף שקלים) על שבעים ושנים נירין נארגת וכו':",
            "<b><big>ניר</big></b>   [יאך] תרגום עלה עליה עול סליק עלה נירא:",
            "<b><big>נורא</big></b>   [ווינדער] (בילמדנו ויאמר משה לחובב ובריש ואתחנן) נוראות בצדק תענינו אמר לו ישראל ניסים וגבורות שאתה עושה לנו לא בשביל שיש בידינו מעשים אלא צדקה אתה עושה לנו וכו':",
            "<b><big>נרגא</big></b>   [האק] (ברכות נד) שקל נרגא דהוה עשר אמות (ר\"ה יג) שדא ביה נרגא פירוש חתכו כחתיכת אילן בגרזן (כתובות י) תמרי מקמי נהמא כי נרגא לדיקלא <small>(א\"ב תרגום לקש נחשבו תותח היך גילי אתחשבו ליה נרגיא)</small>:",
            "<b><big>נרגל</big></b>   [איין אבגאט פאן איין האלץ האן] (סנהדרין סג) עשו את נרגל ומאי ניהו תרנגולא ברא (ירושלמי בריש גמ' דפ' כל הצלמים) עשו את נרגל רגליה דיעקב ורגליה דיוסף נחשתי ויברכני ה' בגללך ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף:",
            "<b><big>נרדנון</big></b>   [נעגליך עהל] (מדרש שיר השירים פסקא נרד) נרדיונון פי' בלשון יוני ורומי שמן משחה עשוי מורד ובשמים:",
            "<b><big>נרדשיר</big></b>   [ברעט, שפיל שאך] (כתובות סא) דמטללא בגוריתא קטנייתא ונירדשיר פירוש בלשון ערבי קורין לרדי אלנרד:",
            "<b><big>נרווד</big></b>   [טויטען בעט] (בתוספתא אהלות פ\"ז) נושאין את הנרווד פי' מטה שנושאין בה המת וי\"א כמו ארון של מת שנושאין במוטות כדאמרן ואין במוטות כעובי המרדע טומאה תחתיו (נדבך כתוב):",
            "<b><big>נרווד</big></b>   [ארטס נאמע] (נגעים פ\"ז) הולכין לנרווד בתוך הסגירו פי' מקום הוא <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב גדווד)</small>:",
            "<b><big>נרמק</big></b>   [לעדערנע זאקען] (יבמות קב) רב יהודה דנפק בה' זיגי נרמקי פי' מנעלים עורותיהן רכים רכים והן כמו מוקי <small>(א\"ב בנוס' כתוב מוקי)</small>:",
            "<b><big>נרון</big></b>   [דער קייזר] (ב\"מ כה) שלי הוא נירונית היא פי' מטבע של נירון קיסר:",
            "<b><big>נרוק</big></b>   טיט הנרוק יוכיח פי' בערך טט:",
            "<b><big>נרקם</big></b>   [רויז] (ברכות מג) האי נרקם דגינתא בורא עצי בשמים דדברא בורא עשבי בשמים פי' חבצלת השרון אני חבצת השרון תרגום אנא מתילא לנרקם רטיב דמן גינתא דעדן <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי מין פרח לבן ויש במינו אשר הוא ירוק ולו ריח טוב)</small>:",
            "<b><big>נרתק</big></b>   [שאכטיל] (יומא נד) משניטל הארון בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהן (גיטין עז) לכשתצא חמה מנרתקה פי' מנושתקה דתנן בכל יום לא היה לה נושתיק <small>(א\"ב פי' בלשון יוני בית הרפואות ולפעמים שם כללי לכל תיק תרגום וישלוף נעלו וטלע בועז ית נרתק יד ימיניה)</small>:",
            "<b><big>נריתא</big></b>   [אדערן] (חולין סז) עיקרא דנוריתא <small>(א\"ב בנוסחאות אינו כתוב אך פי' בלשון יוני שם כללי לגידים)</small>:",
            "<b><big>נש</big></b>   [סאלאמאנדער עהל]. (נזיר מ) מהו דתימא משום עבורי שיער ואפילו סכא נשא (נגעים פי\"ג) אכל נשם סך נשם מכה שאינה ראויה לגדל שיער פי' נשא הוא נשם וסם הוא והאוכל והסך ממנו אינו צומח שיער בגופו:",
            "<b><big>נש</big></b>   [מענש] תרגום מה אנוש כי תזכרנו מה בר נשא:",
            "<b><big>נשא</big></b>   [שוויגער פאטר] (ב\"ב יב) ההוא גברא דזבן ארעא אניצרא דבי נשא פי' סמוך לשדה של חמיו ולא היה לו לחמיו בנים כי אם בנות (יבמות לה) אם היו כהנות נשואות לישראל נפסלו מן התרומה דבי נשייהו פי' מתרומה דבית אביהן <small>(א\"ב פירוש בית הנשכח כי הנשים נשואות שוכחות בית אביהם מלשון נשני אלהים את כל עמלי פ\"א בית אבי האשה כי הבעל קורא אותו כן כלו' בית אשתי)</small>:",
            "<b><big>נשב</big></b>   [נעטץ] (ב\"ק עט) אין פורסין נישבין ליונים (בכתובות) גדילנא נישבי פי' רשתות. הנצל כצבי מיד תרגום דתיתפיצא היך טביא מין נישבא:",
            "<b><big>נשכז</big></b>   [ראבינר צייעכן] (סנהד' סב) הבא על הכותית חייב עליה משום נשכ\"ז נדה שפחה כותית זונה:",
            "<b><big>נשדוד</big></b>   [איין ארטפרוכט] (גיטין סט) כי פיסתקא דנישדור פי' פיסתקא גרעינ' של פרי שקורין גלדנא שהן מאכל חיות נשדו אמונ\"ייק וי\"א אמיי\"נטו:",
            "<b><big>נשוור</big></b>   [בראד אן ברעקלין] נשוורא בבית' קשה לעניותא כבר פי' בערך נבל:",
            "<b><big>נשט</big></b>   [אבציהען]. (פסחים קיג. ב\"ב קי) נשוט נבילתא בשוקא. ושקול אגרא פי' עניין גישוש וביחוש לא תינשוט גילדנה מאוניה כבר פי' בערך גילדן <small>(א\"ב בעל הערוך בערך גילדנא גרס לא תישלח גלדנא ובנוסחאות כתוב לא תינטוש. ובפסחים כתיב בנוסח פשוט נבלתא ובב\"ב נשוט נבלתא ועיין מה שכתבו שם בעלי התוספות)</small>:",
            "<b><big>נשך</big></b>   שך העיקר ושם הפירוש:",
            "<b><big>נשם</big></b>   [אטהעם] (סוכה כו) וכמה שינת הסוס ס' נשמי (סנהד' צא ב\"ר פ' לה) שאל אנטונינוס לרבי מאימתי נשמה ניתנת באדם אמר לו משיצא ממעי אמו אמר לו שים בשר בלא מלח ג' ימים הלא יסריח אלא משנפקד והודה לו רבינו כי גם זה הפסוק מסייעו ורוח אלוה באפי ופקודתך שמרה רוחי מאימתי נתת הנשמה בי משפקדתני (בפ' ל\"ד) א\"ל רבי חייא לרבי מה שינך עבד א\"ל מן ענתה דיהבת ידך עלה אינשמת (ובויקרא רבה בצו) רוקי באפיה ז' זמנין והיא מתנשמא (במגילת איכה נפלה עטרת) לחש ליה שום ואינשים פירוש חזרה נשמתו כלומר נתרפא:",
            "<b><big>נשים</big></b>   [ווייבער] (בילמדנו ותכחש שרה) מיכן פסלו רבותינו את הנשים לעדות:",
            "<b><big>נשף</big></b>   [דעממערונג] (ברכות ג) תרי נשפי הוו נשף ליליא ואתא יממא נשף יממא ואתא ליליא פי' ענין חשך ושפו עצמותיו תרגום וקבילו גרמוהי:",
            "<b><big>נשף</big></b>   [פערבלאזען] (ב\"ב צד). מקבל עליו רובע נישופות לסאה פירוש כגון אבק וקש שנשוף וזז ממקומו וכגון זה דמינשתפא שפירשנו בערך מנשתפא וכגון זה ואי לא לנשוף מדוכתיה ד' אמות (מגילה ג) <small>(א\"ב נישבות כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>נשק</big></b>   [בעוואפען] מאי נימוסיה אמר רב הונא בר יהודה נשקי פי' שתלה לו אדונו כלי זיין על שום לקנותו כמו על פיך ישק כל עמי תרגום יתזן כל עמי ועוד נשק ברזל נושקי רומי קשת פי' בערך נמס:",
            "<b><big>נשק</big></b>   [בענעטצען] (סוטה כו) נשיקה ולא כלום הוא שק העיקר:",
            "<b><big>נשר</big></b>   [אבפאלל] (סוכה י) או תחתיה מפני הנשר שר העיקר:",
            "<b><big>נשר</big></b>   [אדלער] (סנהדרין י) זוג בא מרקת ותפשו נשר כבר פירשנו בערך זוג:",
            "<b><big>נשר</big></b>   [ארס געהויעטער אדלער] (ע\"ז יא) נשרא שבערביא פי' גאון יש בערביא בית ובית עבודת אלילים היא ואית בה אבן וחקיק עלה וסגדין לה:",
            "<b><big>נשר</big></b>   [אדלער] (עירובין נג) יבעון נשריא לקיניהון פי' בערך עלת:",
            "<b><big>נשר</big></b>   [אברייסען] (ברכות ח) מגבב' דעמרא דלאחורי נשרא בערך גב כתבנו פי' ר\"ח ואין שם דלאחורי נשרא. ובפי' רבינו גרשם ובספרינו כתוב ויש לפרש נשרא העשב שבין הקוצים כמו או תחתיה מפני הנשר ומסתבך הצמר בקוץ ובעשב וכשמשלף הצמר מאחרי הקוץ והעשב אינו משתלף בלא שבירה:",
            "<b><big>נשתון</big></b>   [בריף] בעזרא כתב הנשתון:",
            "<b><big>נשתק</big></b>   [דעק, פאטעראל] (יומא מד) תנא בכל יום לא היה לה נושתק היום היה לה נושתק פי' כסוי כדאמרי' (ב\"ר פ\"ו) נע\"ל הקב\"ה מערטלו מנושתקו:",
            "<b><big>נתב</big></b>   [וועהען] תרגום ישב רוחו יזלו מים ינתב רוחיה זלחין מיא:",
            "<b><big>נתברא</big></b>   [איין געטצע] שבעכו שבעין בכי (ע\"ז יא) פי' עבודת אלילים הן:",
            "<b><big>נתזה</big></b>   [ארטס נאמע] (סנהדרין עד) נמנו וגמרו בעלית בית נתזה בלוד פי' אדם גדול היה ובעלייתו היה בית המדרש:",
            "<b><big>נתח</big></b>   [וועקריקען. וועקנעהמען] (ב\"מ קיג) אמר שמואל שליח ב\"ד נתח נתוחי פירוש שליח ב\"ד שומט ונותן מידיו של לוה בתורת עבוט כלי' וכיוצא בהן אבל ליכנס לביתו של לוה ולמשכנו אינו רשאי (ביצ' י) גוזלין מנתחי אהדדי כיסין לא מנתחי אהדדי. (גיטין נא) שוורים מנתחי אהדדי כיסין לא מנתחי אהדדי:",
            "<b><big>נתך</big></b>   [שמעלצן] תרגו' לצקת אדני הקדש לאתכא סמכי קודשא ומענין זה נקראו מתכות שהם נצוקים:",
            "<b><big>נתן</big></b>   [נאמע] (שבת נו) והיינו נתן דצוציתא פי' על שם מלאך דהוי נצוצין דנור דפשיט ידיה וקבליה בתשובה פ\"א למה קורין אותו נתן דצוציתא שהיה לו חלוק של שיער של עזים ששורטין את בשרו שיהא לו כפרה שהיה בעל תשובה:",
            "<b><big>נתן</big></b>   [טעמפמלס דינער] (יבמות עב) ממזרים ונתינין הן הגבעונין ואמאי איקרו נתינין דכתיב ויתנם יהושע ביו' ההוא <small>(א\"ב בעזרא זמריא תרעיא נתיניא)</small>:",
            "<b><big>נתק</big></b>   [אברייסען] לא תעשה שניתק לעשה פי' בערך לא. נתוק וכרות כבר פירשנו בערך גד:",
            "<b><big>נתק</big></b>   [גרינד] (גיטין ס) הנתק והבובייה פי' נתק צרעת:",
            "<b><big>נתר</big></b>   [קרייד] (שבת פט) מי רגלים נתר ובורית (נדה סא כלים פ\"י) כלי חרס וכלי נתר (זבחים פא) נתגעלו אין מכבסין אותן לא בנתר ולא בחול מאי כלי נתר א\"ר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף כבר פי' בערך חפר. פ\"א כלים המדובקים במגביא והוא כמו אבנים ושורין אותו במים ונימוח ובלע\"ז אלומי וי\"א כלי עשוי מן מגביא ענמה וי\"מ נתר בלשון ישמעאל אנטרוך והוא כמו אבן מתלחלח במים חמים ורוחצין בו במרחץ ראשן בארץ מערב (ירושלמי בפרק א\"ר עקיבא) מניין לעבודת אלילים נתר ניטרין <small>(א\"ב כן נקרא בלשון יוני ורומי)</small> בורית נוריתא קימוניא קלייה <small>(א\"ב פירוש קלי בלשון ישמעאל מין עשב אשר מאפרו עושים זכוכית וגם מערבין אותו בשמן ועושים בורית לכבס הבגדים)</small>:",
            "<b><big>נתר</big></b>   [אבפאללען] בדניאל אתרו עפייה ותרגום נבל ציץ נתר ציצא וענין קרוב לזה ימרט שער ראשו יתר שער רישיה:",
            "<b><big>נתש</big></b>   [אויס ראססען] (תרגום כי אמילס ארום אתושינון):",
            "<b><big>נותרת</big></b>   [אומניצבאר] (ב\"ר פ' ע\"ד) ויעקב ראה את צאן לבן הנותרות נתרת כתיב מנהון בישין מנהון עקרון מנהון קווסרין:",
            "<b>סליק ערך נון</b>"
        ],
        "Letter Samekh": [
            "<b>אחל ערך הסמך</b>",
            "<b><big>סא</big></b>   [פעררוקען] (ע\"ז כט) הסיאו לדבר אחר (ערובין פו) שכבר הסיאה מלבו פי' הסיעה כלומר העתיקה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב הסיע)</small>:",
            "<b><big>סא</big></b>   [לאסט] (שבת צב) על כתיפו חייב שכן משא בני קהת (גמרא) המוציא משאוי למעלה מי' טפחים חייב שכן משא בני קהת:",
            "<b><big>סא</big></b>   [טראגען, עססען] (ב\"מ נג) מניין למעשר שנטמא שפודין אותו אפי' בירושלים שנ' כי לא תוכל שאתו ואין שאתו אלא אכילה שנ' וישא משאת מאת פניו:",
            "<b><big>סא</big></b>   [אין מאס] (מנחות עו) התודה היתה באה ח' סאין ירושלמיות שהן ו' מדבריות (עירובין פג) תנו רבנן סאה ירושלמית עודפת על של מדברית שתות <small>(א\"ב לשון מקרא שלש סאים קמח)</small>:",
            "<b><big>סאה</big></b>   [איין ארט פפלאנצע] (שביעית פ\"ח עוקצין פ' ב' שבת קכח נדה נא) סיאה אזוב וקירני' (גמ') סיאה צתרי אזוב אברתא קורנית חשאי. פי' סיאה פוליאו וי\"א סוסימברו. אזוב איסופו. קורנית אוריגנו וי\"א סטורניא וכולן מיני אזוב הן:",
            "<b><big>סאב</big></b>   [פעראונרייניגט] (חלה פ' ב) ונאכלת בידים מסואבות פי' בידים טמאות <small>(א\"ב תרגום כי טמא את דינה ארי סאיב ית דינה)</small>:",
            "<b><big>סאב</big></b>   [אונניצבאר ווערען] (פסחים צו) ירעה עד שיסתאב (יבמות ק) ובכורי יהא רועה עד שיסתאב (תמורה ח) אמר ר' יוחנן ותני עלה בכורן ירעה עד שיסתאב וימכר ויאכל במומו לבעלים ש\"מ עד שיסתאב עד שיפול בו מום הוא ועוד פירשו ואי בבעל מום ירעו עד שיסתאבו הא סואבין וקיימין ועוד מפורש (שם נב) אם קודם שכיפרו בעלים תראה עד שתסתאב ואי בעלת מום הא מסאבא וקיימא ועיקר בתורת כהנים בסופו דתניא ואם כל בהמה טמאה יכול בטמאה הכתוב מדבר כשהוא אומר למטה בפרשה אחרת ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמורה הא אינו מדבר אלא בפיסולי המוקדשין שיפדו יכול יפדו על מום עובר ת\"ל אשר לא יקריבו ממנו קרבן לה' יצא מום עובר שהוא כשר ליקרב למחר:",
            "<b><big>סאמא</big></b>   [איין שאץ] תרגום כסף עיין ערך סימא:",
            "<b><big>סאור</big></b>   [זויער טייג] (חלה פ\"ב) ה' רביעית קמח חייבין בחלה הן וסיאורן ומורסנן פי' השאור שנותן לתוך העיסה לחמץ:",
            "<b><big>סאור</big></b>   [אבגעשמקהייט] ואל ישובו לכסלה תרגומו ולא יחזרון לסיאורא:",
            "<b><big>סאור</big></b>   [זייערליך] (בריש מעשרות) התמרים משיטילו סאור פי' כשמתבשלין התמרים מתנפחין ונסדקין כמו השאור. פ\"א שישליכו ליחלוח לבן כמו שאור כדרך הפגין. (ירוש') משיטילו שאור ר' חייא בר זירא אמר משיתמלא החרץ ר' יונה בעי מה אנן קיימין אם כשיתמלא החרץ נובלת היא אם משתפרוש גרעינה מתוך האוכל בשלה היא כל צורכה רבנן דקיסרין אמרי משישטחם ויהיו יפות לאכילה:",
            "<b><big>סואר</big></b>   [באלקאן] של קורות עיין ערך סוור כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>סב</big></b>   [נעהמען] תרגום קא סב:",
            "<b><big>סבין</big></b>   [קלייען] (כתובות קיב) סאה סלת סאה סובין <small>(א\"ב פסולת דק של קמח עיין ערך מורסן)</small>:",
            "<b><big>סב</big></b>   [ראד] (כלים פי\"א וי\"ד) הסובב של גלגל פי' אופן הגלגל שמושכין העגלות מסבבין אותן מברזל כדי שלא יסדקו:",
            "<b><big>סב</big></b>   [מאאס בלעטטער] (פסחים קטו) כרכן בסיב ובלען אף ידי מצה נמי לא יצא (סוטה יח) בעי רבה השקה בסיב מהו פירוש נתן הסיב במים ובלע הסיב למים כמין ספוג ונותן הסיב בפיה ומוצצת למים. (סוכה לז) אמר רבת אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא אמר רבא מנא אמינא דסיב ועיקרא דדיקלא מינא דלוליבא הוא. (בב\"ר פ' מא) וינגע ה' את פרעה חריות לסיכוך סיבים לחבלים (בויקרא רבה אחרי מות) אפילו דברים שאתה רואה אותן כאילו הן מיותרין בעולם כגון סיבא למעבד חבלים (אהלות פרק יח) אוחז את המגל בסיב איכא דאמרי ציב פירוש צבתא בארמית לוף. וי\"א כומתא כאותה ששנינו הנוגע בציב היוצא ממנו. וכתוב והוצב גולתא הועלתא ומתרגמינן ומלכתא יתבא ציבא. והביאו בניך בחוצן תרגומו וייתון בנך בציבין ויש אומרים קלף והוא קרטס בטיית וקרטא בלע\"ז או עור כדתניא ככר תרומה כרוך בסיב בציבין או בנייר ונתון על גבי אבן מנוגעת. ויש אומרים קתא דמגלא כדכתיב ויבא גם הנצב אחר הלהב ויש מפרש כאותה ששנינו כורכה בסיב ובולעה והוא עלי ירקות (בריש עוקצין) שורש צנון גדול מצטרף והסיב שלו אינו מצטרף פירוש יש לצנון כמו חוטין בראשו שהוא נטוע בארץ ושמו סיב כדאמר בתוספתא בסיב ובשער טהור:",
            "<b><big>סב</big></b>   [פייכט וויין הענדלער] (נדה כג). השותה יין חי עצמותיו שרופין פי' אותו שהייתי מכירו שהיה רגיל לשתות יין חי תדיר היו עצמותיו שרופין כלומר יבשים שחורין כעין שרופין מזוג במים יותר מדי סבואין מלוחלחין הרבה כמו סובא מזוג כראוי משוחים חלקים יפים <small>(א\"ב בנוסחא' כתוב יותר מדאי סכוין)</small> (ע\"ז ע): אמר להו רב להנהו סבואתה כי זבינתו חמרא. (שם מא). ההיא מסוביתא פי' חנוני מוכר יין:",
            "<b><big>סב</big></b>   [זיטצען. אנלעהנען] במיסב רחב או במיסב קצר כבר פירשנו בערך יין (ברכות מב) היסבו אחד מברך לכולם פירוש היסבו ישבו סביבות הפת היו יושבין כגון שכל אחד ואחד יושב לעצמו: פ\"א היו יושבין לעסק אחר ונזדמן להם לאכול כל אחד מברך לעצמו אבל הסבו כלומר ישבו לאכול ולא לעסק אחר אחד מברך לכולם:",
            "<b><big>סב</big></b>   [גרייז] (סנהדרין יז) סבי דסורא רב הונא ורב חסדאי דפום בדיתא רב יהודה ורב עינא (בכורות ה). סבי דבי אתונא <small>(א\"ב תרגום ואדוני זקן וריבוני סיב)</small>:",
            "<b><big>סבהלום</big></b>   [עדעלשטיין] (תרגום ספיר ויהלום שבזיז וסבהלום):",
            "<b><big>סיבטא</big></b>   [נאגעל] (סנהד' קיב) דתלי בסיבטא פי' ביתד כמו סיכתא ואולי בנוסחאות של בעל הערוך היה כתוב סיכתא ולכן לא הביאו:",
            "<b><big>סבך</big></b>   [פערפלעכטען, פערוויקלען] (פאה פ\"ז). הוסבך בעלין פי' נקשר בעלין (חולין מח) אמר רבינא והוא דסביך בבישרא (שביעית פ\"ג) לא יסבוך בעפר:",
            "<b><big>סבך</big></b>   [טשייך] (חולין קלד) ועד סובך של רגל פי' עד רחש השופי בשר שקורין פולפ\"א:",
            "<b><big>סבך</big></b>   [פרדעכטען] (פרה פ\"ג) מקל או מסבך מל' נאחז בסבך <small>(א\"ב גם זה שייך לערך קמא)</small>:",
            "<b><big>סבכא</big></b>   [נעטץ, פערמיגע הויב] (שבת קיג) חוטי סבכה של פסיקיא פי' קושרת אשה מפתחי חלוק היינו הקרסים והלולאות שמדבקת הבגד בצוארה ופעמים שאין לה קרסים אלא ציצין יוצאין מבגד עצמו וקושרת אותן וסבכ' שבראשה חוטין יוצאין ממנה וקושרת אותם לאחוריה והכי משמע וחוטים של פסיקיא שהוא חוגרת שקושרות במתניה וחוטין יוצאין משני ראשיה שקושרת אותן. (שם סה) כל שהוא למטה מן הסבכה יוצאה בו. (שם פט) בגד קטן כסבכה. (ב\"ב קמו) בייבא וסבכתא כבר פי' בערך ייבא. (כלים פכ\"ד) ג' סבכות הן של ילדה טמאה מדרס של זקנה טמאה טמא מת של יוצאות החוץ טהורה מכלום פי' בל' ישמעאל וקאיאת ובלע\"ז קי\"ולה ושל יוצאות החוץ היינו הסודר שמשימות הנשים כשיוצאות לשוק (כלים פרק כח) סבכה שנקרע' אם אינה יכולה לקבל את רוב השער טהורה. פי' אם אינה מכסה רוב שיער האשה (ערובין עה) א\"ר יהודה הסבך פי' גדיל סבכות. השביסים והשהרנים תרגום שביסיא וסיבכיא:",
            "<b><big>סבל</big></b>   [געזעלנשאפטס אינטערהאלט] (פסחים פט) אפי' סיבולת דלצוותא בעלמא פי' בני חבורה ההולכים ממקום למקום ואוכלין יחד <small>(א\"ב פי' סנבילי בל' יוני חבורה ואנשים נותנים סך ידוע לעשות משתה או לדבר אחר עיין ערך סנבול)</small>:",
            "<b><big>סבלונות</big></b>   [גשענק] (קידושין נ) אע\"פ ששולת סבלונות (ב\"ב קמו) השולח סבלונות לבית חמיו (גמרא) מהו שישלש בסבלונות פי' אם שלח סבלונות במאה מנה ואכל בבית חמיו בחצי דינר מי אמרינן אלו אכל בדינר זכי בבית חמיה בכל הסבלונות השתא דאכל בחצי דינר יזכו בחצי הסבלונות והוא הדין בשליש וברביע <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי סינבול מין מתנה)</small>:",
            "<b><big>סבן</big></b>   [ארט פיינעטע וועב] (גיטין נח) שיגר לו בן ננס לרבי סובני וחומס סובני סלסלה ומלמלה. סובני וחומס סובני כאמגוזא ופלגו אמגוזא. סלסלה ומלמלא כפיסתקא ופלגו פיסתקא מאי מלמלה דבר הנמלל ונמתח אמר הגאון הכין לישנא דגמרא (ערובין פז) בן ננס איקלע לקמיה דרבי ואמר דהאי לשון אחרת הוא ולאו לשון חכמים הוא ופי' סובני בגד דק מאד שמקפלין אותו ומכניסין אותו בקליפת אגוז וחומס סובני בגד שמקפלין אותו ומכניסין אותו בחצי קליפת אגוז ודומה כי סובני שם האגוז בלשון זה וחומס חצי בל' זה וכן סלסלה שמו של פיסתקא והוא בל' ערבי פיסתקא. וכן שיגר לו קליפת אגוז שיש בה בגד וחצי קליפ' אגוז שיש בה בגד ופיסתקא שיש בה בגד. ומלמלה הוא מל' מלתחה שאם נמלל יהא קטן ואם נמתח יהא גדול ור\"ח פי' סובני הוא לשון יון כגון סבניתא שמתעטף בה כשיוצא מהמרחץ כל אדם לפי כבודו וז\"ש סלסלה ומלמלה כי אמגוזא ופלגי אמגוזא כי פיסתקא ופלגו פיסתקא יתכן שיהו בגדים דקים נתונים בקליפת אגוז הבאים מהינדי שהן גדולים ורבי' גרשם פי' לישנא דגמרא שיגר לו בונייס בן בונייס לרבי סובני וחומס סלסלה ומלמלה פי' סדינין דקין הרבה לצורך מלבושין וקורין הכי לשמות אותן סדינים סבני וכל כך דק שמקופל הוא שיעור אגוז ומלבוש ששמו חומס היה דק ממנו שקיפולו אינו אלא כחצי אגוז סלסלה ומלמלה היו כמו כן תכשיטין דקין שקיפול סלסלה כשיעור פוסתקא גרעיני פרי שקורין גלדנש. ומלמלה מחזיק קיפולו חצי פיסתקא דבר הנמלל ונמתח שהיה מפשתן טוב ודק וכשטווה אותו נמתח החוט כמו מאליו (שבת קמו) סבניתא אמר רבי יוחנן צריך לקשור שני ראשיה למטה פי' סדין שמתעטפין בה צריך לקשר שני ראשיה למטה שמא תפול ואתי לאיתויי למטה מכתפים צריך להתעטף ולקשר דאי לא מיחזי כמשאוי ובלע\"ז סנדנ\"י (בפסיקתא ויהי בשלח פרעה) אפי' סבניתא לא הוה יכול. (ירושלמי בפ' במה אשה) המטפחות סבניי' רברבן <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי מין בגד)</small>:",
            "<b><big>סביס</big></b>   [לוטעס בלאט] (סנהדרין נט) מאי דודאים אמר רב יברוחי לוי אמר סיגלי רבי יונתן אמר סביס <small>(א\"ב בנוסחא כתיב סיבסוך)</small>:",
            "<b><big>סבסטי</big></b>   (עיין ערך סיוסטי):",
            "<b><big>סבע</big></b>   [זעטוגען]. (תרגום ישבעו לחם יסבעון לחמא):",
            "<b><big>סבקין</big></b>   [וואקס לעכט] (שמות רבה פ' ואתה תצוה) מה הנר הזה כשהוא דולק אפי' אלף אלפים קרינן וסבקין מדליקים הימנו פי' בל' רומי אבוקה עשויה מחלב פי' קורין בלשון יוני ורומי אבוקה של שעוה:",
            "<b><big>סבר</big></b>   [האפפנונג] (ערובין כא) שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויים תלמוד לומר הדודאים נתנו רוח. (יומא עב) עצי שיטים עומדים שמא תאמר אבד סברם ובטל סכויים תלמוד לומר עומדים לעולם ולעולמי עולמים סבר שאנו סוברים שהקב\"ה מחזירן לנו תלמוד לומר עומדים שוודאי יעמדו לעולם. ונתתי להם אחרית ותקוה סוף וסיבור ישכן בטח תרגום ישרי בסברא <small>(א\"ב ל' מקרא זה שברו על יי)</small>:",
            "<b><big>סבר</big></b>   [ערהאלטען] ואת החולה אחזק תרגום ולמרעיא אסובר והוא כלכל המלך והוא סובר. ויכלכלם ואליהם לא בא ואת העורבים צויתי לכלכלך שם הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך תרגום הא שמיא ושמי שמיא לא יסוברונך כולם קרובי ענין אחד הן:",
            "<b><big>סבר</big></b>   [ברעננען] ובערו והשיקו בנשק תרגום שגרין ומסתוברין:",
            "<b><big>סבר</big></b>   [אדער לאססען] (פסחים קיא) האי מאן דמסובר ולא משא ידיה פי' המקיז דם ולא נטל ידיו מפחד ז' ימים (ע\"ז כט) חלא לסיבורי פי' חומץ יפה להקזת דם ומינוני לתעניתא ומי דגים קטנים מלוחים ליושב בתענית אם טובל בהם פתו יפה לו (יבמות עב) האי יומא דעיבא ויומא דשות' לא מהלינן ביה ולא מסוברינן ביה והאידנא דדשו ביה רבים שומר פתאים ה' (נדרים נד מעילה כ) סבר ואכל ציפרי פרח ליביה כצפרא <small>(א\"ב מלות אלו בנוסח' כתובות באות כ\"ף ולא באות בי\"ת)</small>:",
            "<b><big>סבר</big></b>   [פער שטאפען] (שבת קיא כתובות ו' בכורות כה) והאמר רב שימי ברבי חייא משמיה דרב האי מסוברייא דנזייתא אסור להדוקיה ביומא טבא פי' הגאון בשבת נזייתא כד של יין או של שכר ומסובריא הוא הנקב שעשוי להוציא בו יין בזמן שהיין יוצא משם אם בא לסתמו ולהדקו ואמר למנוע שפיכות יין אני מחכווין ובא לסתום הפתח קאמר רב דבהא מודה ר' שמעון וכן פי' ר\"ח בסוף הפ' ולמעלה מזה הפ' (כתובות ו) פי' מגופת החבית העשויה ממטלת או ממוך וכיוצא בו אמר רב אסור לאמץ סתימתו דאתי לידי סחיטה והכא אע\"פ שאינו מתכוין לסחיטה אלא למיגף פי החבית בלבד כיון שסחט אסור דלא כרבי שמעון לדברי שניהן האי נקב למעלה מן הכד הוא ועל כן אסרו חכמים להדוקיה אלא לשומו רפה למאן דאסר משום סתימת הפתח כגון שמהדקו נראה כמחבר למאן דאסר משום סחיטה ניחא ליה שיזוב היין בתוך הכד הלכך אסור אבל בנקב מן הצד כמו שיש לחביות שלנו לא אסרו להדוקי ביומא טבא ליאבד היין ואפילו אם יסחוט כיון שילך לאיבוד לא ניחא ובערך פסיק מפורש לענין דבר שאין מתכוין בגמ' דעביד בארעא דלאו דידיה דכיון דלא מטי ליה הנאה שרו:",
            "<b><big>סבר</big></b>   [מיינען גלויבען] בדניאל ויסבר להשניה זמנין ובגמ' מר סבר פי' חשב:",
            "<b><big>סבר</big></b>   [אנזעהן] אפי תרגום את פני לבן ית סבר אפי' דלבן (אבות פ\"א). והוי מקבל את כל אדם בסבר פנים יפות:",
            "<b><big>סג</big></b>   [צוים] (ערלה פ\"א) הנוטע לסייג ולקורות פי' לסייג לעשות גדר סביב כרמו ולקורות מגדל אותה נטיעה לעשות ממנה קורות (אבות פ\"ג) מסורת סייג לתורה נדרים וכו' פי' הן סימנין שעשו חכמים לסדר התורה בפיהם מעשרות סייג לעושר כדגרסינן עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר נדרים סייג לפרישות התורה אמרה קרבן לה' וחכמים תיקנו כינוי נדרים קונם קונח קונס כדי שיהא פורש שלא לזכור ה' וי\"א מעשרות סייג לתורה התורה אמרה מעשר דגנך תירושך ויצהרך וחכמים עשו סייג לתורה ליתן מעשר מן הירק. (בויקרא רבה בריש פ' ויתרון ארץ באחרי מות) סיגא למסג גנין במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה ת\"י סייגי כרמא סייג מן הכא וסייג מן הכא <small>(א\"ב ל' מקרא זה סוגה בשושנים)</small>:",
            "<b><big>סג</big></b>   [שמוץ שטויב] (בריש עוקצין) רבי אליעזר אומר אף הסיג של רצפית פי' העפר שעל שרשי הירק מצטרף שהוא שומר כדתניא עלה בתוספת' רבי אליעזר אומר הסיג של אשכול ושל רצפית מצטרף מפני שמשמר את האוכל:",
            "<b><big>סג</big></b>   [קופע] (דמאי פ\"ה) אפי' מאותו הסוג (כלים פי\"ו) הסיגים הגדולים פי' כלים שמכניסין בהן התבואה והן קופות גדולות שקורין סאין ואמר בבבא קמא סוי מקצתו בפנים ומקצתו בחוץ:",
            "<b><big>סג</big></b>   [גאנג ארט] (שבת סו). לתרוצי סוגיא עבידא (תענית כה). מחיות ולא סגייה (שם י) סגיין מוהי (כתובות סב). לא מצי ההוא עכו\"ם לסגויי בהדי ישראל (סנהדרין ס). סוגיא דשמעתא כחד מינייהו. פי' הליכת שמעתא כחד מינייהו כלומר מקשי ומפרקי אליבא דחד מינייהו ואזל הוא ופסק דינא כאידך דלא סוגיא דשמעתא כוותיה היינו טעה בשיקול הדעת ומה שעשה עשוי וישלם מביתו כולו שב במרצתם תרגומו כולהון מסגן ברעות נפשיהון:",
            "<b><big>סג</big></b>   [מעגליך] (כתובות נה). איבעיא להו ניזונת תנן כאנשי גליל דלא סגיא דלא יהבי לה (סוף סוכה) כיון דהני לא סגי דלא מאחרי והני לא סגי דלא קדמי פי' לא סגי אי אפשר <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב כיון דהני מקדמי והני מאחרי)</small>:",
            "<b><big>סג</big></b>   (בכורות י). תני רב יוסף שלא יביא סיג לעזרה פי' כסף סיגים מעורב בשאר מתכות (בויקרא רבה זאת תהיה) ביום נטעך תשגשני ביום שנטעתי אתכם לי לאומה נעשיתם פסולת תסגסגי סגיסתון אפיא כד\"א הגו סיגים מכסף כסף סגים מצופה על חרש תסגסגי שגישתון בי ויפתוהו בפיהם <small>(א\"ב הנוסחא קצת משונה)</small>:",
            "<b><big>סג</big></b>   [מעהרען] תרגום פרו ורבו פושו וסגו:",
            "<b><big>סגה</big></b>   [נאהמען איינעם פאגעל] (חולין סג). שמנה ספיקות הן חובה סוגא:",
            "<b><big>סגייגי</big></b>   [ווערבענע בלעטער] דערבתא ניסביב וניכול. (עירובין כט). פי' עלין של עץ ערבה:",
            "<b><big>סגל</big></b>   [איין בלומע] (שבת נ). תולתא סיגלי. (ברכות מג) סיגלי מברכין עלייהו בורא עשבי בשמים (סנהדרין צט) מאי דודאים לוי אמר סיגלי <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי מין פרח ולו ריח טוב ולפי דעת רבים הוא הנקרא נרקס)</small>:",
            "<b><big>סגל</big></b>   [שאץ] (ב\"ב נב). קיבל מן הקטן יעשה לו סגולה מאי סגולה רב חסדא אמר ספר תורה רבה בר רב הונא אמר דיקלא:",
            "<b><big>סגל</big></b>   [וויינטרויבען] ויבואו עד נחל אשכל תרגום ירושלמי ואתו עד נחל סגולה הבשילו אשכלותיה ענבים בשלו סגולייא:",
            "<b><big>סגלגל</big></b>   [רונד] (שבת לא). מפני מה ראשן של בבליים סגלגל (נדרים סו). סגלגל הוא הדלת האחת גלילין תרגומו דדשא חדא סגלגלין. עגול סביב תרגום סגלגל סחור סחור ככף רגל עגל תרגום כפרסת רגלין סגלגלין:",
            "<b><big>סגלרון</big></b>   וסגלריין פירשנו בערך בקיון:",
            "<b><big>סגמטין</big></b>   [דעקע] (בריש מדבר רבה) והרבצתי אתכם בסיגמטין (ובמדרש ילמדנו) יש מסחא זאת ונוסחא אחרת בסבסטין פי' סיגמטין בלשון יוני מיני מצעות ופי' סבסטין בלשון יוני שלטונים ופי' מלה ויסב מלמד שהרביצם כדרך שהמלכים מסובין על מטותיהם:",
            "<b><big>סגמוס</big></b>   [טאפעל] (בילמדנו בריש וידבר) כותב על גבי אסגמוס כמה מיסא יש:",
            "<b><big>סגן</big></b>   [פאהרשטעהר] (סנהדרין קו) במעשה בלעם מסגני ושליטי אייזן לגברי נגרי פי' זונה שהיתה לסגנים ולבסוף לנגרים כך בלעם בתחילה נביא ולבסוף קוסם נגרים חרשים. ויש אומרים נגדים מושכי הספינה (יומא מח) סגן ומשיח שעבד (שם לז) סגן מימינו וראש בית אב משמאלו. (ירושלמי) חמשה דברים היה סגן משמש אחד הסגן מימינו שני הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ג' בתמיד אחז הסגן בימינו והעלהו ארבעה הניף הסגן בסודרים חמשה לא היה מתמנה בכהונה גדולה עד שהוא נעשה סגן ואת כהני המשנה דיאשיהו תרגומו סגן כהניא <small>(א\"ב ל' מקרא זה ויד השרים והסגנין היתה במעל)</small>:",
            "<b><big>סגנס</big></b>   [צייכען, פאהנע, זיגעל]. (בב\"ר בסוף פ' ו). ספר משנה תורה היה סיגנוס של יהושע פי' דגל סגנס (בילמדנו שתי חצוצרות) לגיון שמרד במלך מה עשו הסניגורים נטלו סגנים וברחו כך משה ראה שכפרו ישראל ועשו העגל נטל אהלו וברח ומשה יקח את האהל. פי' בל' רומי נס ודגל:",
            "<b><big>סיגנון</big></b>   [צייכען]. (סנהד' פט) אין סיגנון אחד עולה לכמה נביאים כלומר דבר אחד לכולן וכולן מתנבאין בסיגנון אחד כדכתיב עלה ויתן ה' ביד המלך שמע מיניה אינה כהוגן זה פי' שאין שני נביאים עולין בסיגנון אחד. סגניות (בילמדנו ותן שמה מלא העומר מן) ויהם הממם עירבבם נטל סיגניות שלהן ולא היו יודעין מה היו עושין מסתבר ענין חכמה ודעת כמו סגנון שאמרנו <small>(א\"ב פי' בל' רומי סימן רושם ואופן וגם פירשנו נס ודגל)</small>:",
            "<b><big>סגניות</big></b>   [קארב] של עלין טהורות. (כלים פי\"ו) פי' עושין כמין קלת קטן מן עלין ומכניסין בה פירות ואינן אלא כלי עראי וסגנית עיקרו נס סוגה בשושנים:",
            "<b><big>סגוס</big></b>   [גראבער מאנטעל]. (שם פ' כט). ממי הסגוס (אהלות פי\"א. שם פט\"ו). סגוס עבה וכופת עבה בכל הבגדים (נגעים פי\"א). סגוס שנראה בו נגע פי' סגוס בל' ישמעאל ברניס ובל' לע\"ז כפה ושל צמר היא וכולה ציצית כמו עור בהמה כמפורש באותו דנגעים רבי אליעזר בן יעקב אומר עד שיראה באריג ובמוכין ומוכין בל' ישמעאל איתקא וי\"א סגוס הכסות שעל גבי המטה ובלע\"ז קיצ\"ו <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי אדרת שער)</small>:",
            "<b><big>סגע</big></b>   [פיעל] מהמון רשעים רבים תרגומו סגעא הון יוסיף ריעים רבים תרגומו מזלא מוסיף חברים סגיעי רבים יחלו פני נדיב תרגומו סגיעי דמשמשין קדם רבה זה ע' במקום א' <small>(א\"ב אולי מדלא גרסינן שתרגום הון מדל)</small>:",
            "<b><big>סגף</big></b>   [פייניגען] (ב\"ר פס\"א) אין היחיד רשאי לסגף עצמו אין איצטרכיא עמו מסתגף כבר פירש' בערך א' <small>(א\"ב תרגום לענות נפשו לסגפא נפשיה)</small>:",
            "<b><big>סגר</big></b>   [פער שליסען אויס זאטץ] מצורע מוסגר מן והסגירו הכהן <small>(א\"ב תרגום נגע צרעת מכחש סגירו)</small>:",
            "<b><big>סגר</big></b>   [איין ארט צוים] (שבת נא) חיה יוצאה בסוגר פי' אפסר:",
            "<b><big>סגרון</big></b>   [זיך פערבינדען מיט איין שוואסר] (מדבר רבה פ' איש או אשה כי יעשו מכל חטאת) כל מי שכותב את עצמו סגרון למלך פי' בל' רומי סקרון איש מלחמה הנשבע לעשות כפי יכלתו צווי השררה וכל אנשי צבאות רומי היו נשבעים שבוע' זאת:",
            "<b><big>סד</big></b>   [געהיימניס] סוד העיבור מפני מה נקרא סוד העיבור מפני שב\"ד לא היו מגלין אותו אלא למזומנין לעיין בדבר זה:",
            "<b><big>סד</big></b>   [זאלבע]. (שבת עח). סיד כדי לסוד קטנה שבבנות פי' סיד עושין אותו מן שמרים תולין בתוך החבית העופרת ומתלבן ובלע\"ז יירוסא ופסולת הסיד מערבים בו מלח ומניחין אותו באור בלא מים ימים רבים ונעשה אדום ונקרא מיניאו:",
            "<b><big>סד</big></b>   [פלאסטער] (שם קכד) רב מרי הוה ליה הנהו בי סדוותא בשמשא (כתובות סא) אביי מנחא ליה אפומא דכובא רבא אבי סדיא (ברכות נו) פטר חמור דקאי אאיסדן כבר פי' בערך אסד:",
            "<b><big>סדה</big></b>   [פרוס] (ברכות נח) היה יושב בספינה או בסדה פי' משיבין עצים שתי וערב על המים עד שיעשו מגדל ויעלו עליו בעלי המלחמה וי\"א כשיש להם עצים גדולים ולא יחזיקום הספינות יאסרו אותם חבילות גדולות וישימו נס עליהם ויוליכום ברוח עד המחוז כמו דובר ורפסד (ירושלמי) היא",
            "<b><big>אסדה</big></b>   היא אסכדיא היא רפסודות ונביאם לך רפסודו' עד ים יפו ויש מהן בערך אסד:",
            "<b><big>סדום</big></b>   [שטאדטס נאמע] (ב\"ב יב) תרתי ארעתא אחדי ניגרא אמר רב יוסף כגון זה כופין על מדת סדום והלכתא כרב יוסף בסדום ענין ומחצה עי' סדום הא דאמרן. ענין (שם קלז) עד מתי חוזר רבא אמר כל זמן שיושבין רב יוסף אמר כל זמן שעסוקין באותו ענין. מחצה (שם קמג) ההוא דאמר לדביתהו נכסי לך ולבניך אמר ר' יוסף קנתה מחצה:",
            "<b><big>סדן</big></b>   [שטאמם ווארצל] (בריש כלאים) אין נוטעין ירקות בתוך סדן של שקמה (ערכין יד). דתנן (ב\"ב עא) ר\"ש אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה ובפרק המוכר את הספינה (ב\"ב כ) בתולת שקמה שלשה טפחים וסדן השקמה שני טפחים פי' שרש שקמה (ב\"ק יב) התם סדנא דארעא חד הוא הכא מפסקי (קדושין כז) התם גופין מוחלקין הכא סדנא דארעא חד הוא פי' גוף הקרקע כגון סדן השקמה (פסחים כח) נגרא בסדניה יתיב מדוויל ידיה משתלים פירוש אומן שחוקק העץ שהוא סדן לעשות כבלים ברגל לסוף משימין אותו ברגליו ויש ששונין סדאה מל' יושב בספינה או באסדא ומפרש שניהן כמין כבלים שנותנין ברגלי הכלואים בבית הכלא:",
            "<b><big>סדן</big></b>   [אמבאם] (ב\"ר פ' כ\"ט ויאמר ה' אמחה את האדם ובויקרא רבה זאת תהיה פרשת וזכור את בוראך) נתנו על הסדן והכהו בפטיש נחלק הסדן (שבת קב) אף המכה בקורנס על הסדן פי' חתיכת ברזל גדולה שמרדדין עליה ברזל וכל כלי מתכו' ובלע\"ז אנקודנ\"י <small>(א\"ב פי' בל' יוני עץ עב וחזק תקוע בארץ)</small>:",
            "<b><big>סדן</big></b>   [ראד] (סוטה יא) אמר להן מה יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע עושה מלאכה על האבנים תרגום על סדנא (חולין טז) לא קשיא הא בסדנא דמיא הא בסדנא דפחרא כבר פי' בערך מיכני. (פסחים צד). ודלמא כסדנא דריחים אי נמי כצינורא דדשא פי' כמו הסדן הזה אע\"פ שסובב הגלגל קבוע בו עולה ויורד ב' קצוות הסדן במקומן נראים לעולם אין הדרומי נראה בצפון ולא הצפוני בדרום א\"נ בצינורא דדשא והדבר אחד זה פי' ר\"ת ז\"ל. ס\"א בבוצינא דריחים וכבר פי' במקומו מפי רבי גרשם ז\"ל:",
            "<b><big>סדן</big></b>   [ברייאהויז, מיהלע] (שם קיג) תמרי בהילוזך לבי סדנא רהיט פי' בכליך תמרים רוץ ושים אותם בכלי שעושין בו שכר כלומר עשה מהן שכר מאי סדנא סודנא וגמילות חסדים פי' סוד נאם כלומר ריוח יפה ויכול לעשות חסד וליתן לעניים לשתות. ס\"א סועדנא כלומר עוזר יעשה לבעליו להתעשר:",
            "<b><big>סדן</big></b>   [ביערברייער, ווייזר] (ברכות מד) אמר ליה אביי לרב פפא סודני אנן תברינן ליה בחמרא ובבשרא. (מנחות עא) א\"ל סודני בשדה כתיב (נדה יב). א\"ל סודני לא מיגניא באפיה פי' ירא שמים כדכתיב סוד ה' ליריאיו:",
            "<b><big>סדן</big></b>   [פיינע אינדישע ליינוואנד]. (מנחות מא) א\"ל קטינא סדינא בקייטא סרבלא בסתוא ציצית מה תהא עליה תשובת הגאונים ושפירשתם מצאנו בתשוב' דעבדי תקנתא לאחותי חוטי דכיתנא במאני דעמרא חס ושלום לא התירו לעולם כך ולא תעשו כך והא דרבא דאמר צמר ופשתים פוטרין במינן ושלא במינן ליתא מן קושייתא דמלאכא אשכחיה לרב קטינא דמיכסי בסדינא ואי סלקא דעתך אפשר למירמי חוטי דכיתנא רב קטינא מאי טעמא לא רמא חוטי דכיתנא ומלאכא אמאי לא א\"ל רמי הלכך לא אפשר (נדה סא) הביאו לו סדינין שראן במים ופרשן עליהן מקום טומאה ניגב מקום טהרה לא בדקו ומצאו בור גדול מלא עצמות:",
            "<b><big>סדק</big></b>   [שפאנטן]. (פסחים מה) ויקרעה לשנים עשר קרעים תרגום וסדקה לתרין עשר סידקין: (ערובין נג) אנן כמלא מחט סידקית פי' מחט דקה דמאחין בה הנקבין שבבגד והסדקין:",
            "<b><big>סדקי</big></b>   [גטטריידע. מארק] (בריש מדרש רות והרי שפחתו עומדת בסידקי וקופתה בידה פירוש סידקי בל' יון אוצר של תבואה):",
            "<b><big>סדר</big></b>   [שלייער] בילמדנו בפ' אם בחקתי כיון שיעלו הסידורין ויעטפו אותן הן נעשין שוין הן נדין ואומר לו שירה יתרועעו אף ישירו:",
            "<b><big>סדר</big></b>   [שווייסטוך] (שבת מט) חזייה דפריס דיסתודרי (שם עז). סידרא סוד ה' ליריאיו פי' יראי ה' יוצאין בו כדגרסינן (פסחים קי) סודריה דמר כדרבנן ויתן על פניו מסוה תרגום ירושלמי סודר <small>(א\"ב פי' בל' רומי מטפחת מיוחדת להעביר הזיעה גם למין מסוה וצעיף אומרים כן)</small>:",
            "<b><big>סדר</big></b>   [ארדענען איינריכטען]. סדר אליהו רבה וסדר אליהו זוטא (כתובות קו) פי' משניות חיצונות הן ורבה הוי ג' בבי ול' פירקין וזוטא יב פירקי ודאמרי בגמ' תני דבי אליהו כלהון בגווייהו. (פסחים קה) סדרנא אנא פי' מסדר הלכות (סוטה יד) מפורש סדר מנחות כיצד אדם מביא מנחה וכו' (ב\"מ קיד) כדרך שמסדרין בערכין כך מסדרין בבעל חוב פי' מעריכין נכסי הלוה ואם הוא עני אע\"פ שאינו נשלם החוב כולו אין נוטלין כל מה שיש לו אלא משיירין לו לפי כבודו כגון מפץ לעני ומצע לעשיר כך מסדרין בערכין כשאמר ערכי עלי ואינו עשיר שיתן כמה שכתוב בתורה עומד לפני הכהן ומעריכו כדכתיב ואם מך הוא מערכך וגו' ע\"פ אשר תשיג יד הנודר ואם מסרב ליתן מה שמעריכו הולך שליח ב\"ד וממשכן אותו דתנן בערכין חייבי ערכין ממשכנין אותן וכשהוא ממשכנו אינו נוטל כל מה שיש לו דתנן אע\"פ שאמרו ממשכנין אותו נותנין לו מזון ל' יום וכסות י\"ב חדש ומיטה מוצעת וסנדליו ותפילין לו אבל לא לאשתו ולבניו עיקר סידור בערכין כתיב דכתיב ואם מך הוא מערכך מפרש בגמרא החייהו מערכך ויש ששונין מסרדין פי' משיירין כגון ובשרידים אשר ה' קורא (נדרים סה) ש\"מ אין מסדרין בבעל חוב:",
            "<b><big>סהר</big></b>   [צוים]. (שביעית פ\"ג) המדייר את שדהו עושה סהר (ערובין יח) דיר או סהר או חצר פי' כמו סהר לשון היקף והוא חצר שאין לה. תקרה:",
            "<b><big>סהר</big></b>   [מאנד]. (מגלה יג)הדסה שמה ולמה נקרא שמה אסתר ע\"ש איסתהר כלומר יפה כלבנה ירח תרגומו סיהרא <small>(א\"ב עיין ערך אסתיר)</small>:",
            "<b><big>סהרון</big></b>   [שטוק אין פארם איינם מאנדעס] בירושלמי דשבת פ' במה אשה השביסים והשהרונים מיינקיה כמד\"א ואת השהרונים אשר בצוארי גמליהם והם מניכא דדהבא <small>(א\"ב בנסחאות כתוב עונקייה מל' וענקים לגרגרותיך)</small>:",
            "<b><big>סווח</big></b>   [שוויממער] (יומא עז) קורין לשייטא סוותי <small>(א\"ב בנוסחא כתוב סייחא)</small>:",
            "<b><big>סוון</big></b>   [קאטה] כטיט חוצות תרגום כסוון שוקין לשומו מרמס כחומר חוצות דמיכה ודזכריה <small>(א\"ב עיין ערך סן)</small>:",
            "<b><big>סווסטי</big></b>   [ארטעם נאמע] (ערכין יד) בפרדסות סווסטי פי' מקום ידוע הוא בארץ ישראל שהוא יפה ביותר <small>(א\"ב הורדוס המלך בנה עיר שומרון החרבה ויקרא לה סווסטי או סבסטי לכבוד קיסר אבגוסטוס אשר היונים קוראים לו סווסטוס וטעם מלה זו איש נכבד ראוי שישתחוו אחרים לו)</small>:",
            "<b><big>סוור</big></b>   [צוזאממען שטעללען] (אהלות פ\"ג סוכה כז) וכן נדבך של אבנים וכן סוור של קורות (ביצה לא) אין מבקעין עצים מן הסוור של קורות פי' מוכרי העצים והקורות מתקנין אותן א' על א' סדורים שלא יתעקמו. ס\"א צבר של קורות פי' קורות צבורות זו על זו. <small>(א\"ב בנוסחא כתוב סואר)</small>:",
            "<b><big>סוורק</big></b>   [האנדשוחא] (כלים פכ\"ט) שני סוורקים חלוק אחד פי' עדילרין (שבת קב) שני סוואריקון ס\"א ספרוקין ופירשנו במקומו:",
            "<b><big>סוי</big></b>   [זעהן]. (כתובות סב) סוי לבה ופרח רוחה פי' רש\"י ראה לבה ולי נראה מענין מסוה כלומר שנכסה ונדחק לבה:",
            "<b><big>סח</big></b>   [רעדן] (אבות דר\"נ פכ\"א) שיחת הילדים גמ' שיחת הילדים כיצד מלמד שלא יתכוין אדם להיות יושב ושונה בתוך ביתו שמשיח עם בניו ועם בני ביתו ונמצא בטל מן התורה וכתיב לא ימוש ספר התורה וגו' וישיבת כניסיות של עמי הארץ שלא יתכוון לישב עם יושבי קרנות בשוק שכ\"ז שיושב עמהן נמצא בטל מן התורה שנא' אשרי האיש אשר לא הלך וגו'. שיחת דקלים פי' בתשובות יום שאין בו נשיבת רוח במקום שבנ\"א בקיאים פורסין סדן בין הדקלים ואין מתנענע ועומדים בין ב' דקלים הקרובים זה לזה ורואין איך ינועו חריותיהם זה אצל זה יש בו סימנין שמכירין בהן הבקיאין כמה דברים ואמרו ממר אברהם גאון שהיה בשנת אלף ק\"מ לשטרות שהיה מכיר בשיחת דקלים (ברכות נא) אין מסיחין על כוס של ברכה פי' כי שקיל ליה לאלתר מברך ברכת המזון (סוכה כא. ע\"ז יט) מניין שאפ' שיחת חכמים צריכה תלמוד ת\"ל ועלהו לא יבול פי' עלי האילן נקראים שיחים דכתיב תחת אחד השיחים כמו שנקראו ד\"ת שיחים דכתיב והקיצות היא תשיחך:",
            "<b><big>סח</big></b>   [אומפלוטה] ולחומם כגללים תרגום ונבלתהון כסיחתא <small>(א\"ב פי' בל' יוני צואה)</small>:",
            "<b><big>סח</big></b>   במגילת איכה סלה כל אבירי א\"ר אבא בר כהנא בבורגיא צווחין לסחותא סולתא <small>(א\"ב בנסחאות כתוב בבר גמזא צווחין לטאתא סרקי וכל הנוסחא מלאה טעיות)</small>:",
            "<b><big>סח</big></b>   [וואשען] (תרגום כי אם רחץ בשרו במים אלהן אסחי בשריה במיא):",
            "<b><big>סח</big></b>   [אומפערהאנטי, אויס רייסען] (סנהד' צז) שלשה באים בהסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב כל' מקרא זה בית גאים יסח ה' ענין עקירה:",
            "<b><big>סחט</big></b>   [אויספרעסן] (מעשרות פ\"ז) הסוחט זיתים <small>(א\"ב ל' מקרא הוא ואשחט אותם אל כוס פרעה)</small>:",
            "<b><big>סחם</big></b>   [קנארפעל] (פסחים פד) ראשי כנפים והסחוסין (בכורות לז) שוחטין את הבכור נפגמה אזנו הן הסחוס פי' אותו של מעלה מן האזן או בדל אזן תרגום או הסחוסים דאודן <small>(א\"ב פי' חלק החי קשה וארציי אך לא כעצם ויש סחוסים בחי קטן אשר יתקשו לעצם כשיתגדל כידוע לרופאים ופי' ראשי כנפים הם סופי הבשרים נקבצים מבשר וגידים לעשות התנועה וגם הקשרים אשר הם סביב הפרקים ובנוסחאו' דידן כתוב תסחוס)</small>:",
            "<b><big>סחן</big></b>   [בוים] (ב\"ב עח) מקרית סיחון מקרית הצדיקים שנקראו שיחים פי' סיחון מל' סיחין והוא אילן כדכתיב תחת אחד השיחים וכתיב וכל שיח השדה ונמשלו הצדיקים באילנות שנא' צדיק כתמר יפרח וגו' וכתיב והוא עומד בין ההדסים א\"ר יוחנן אין הדסים אלא צדיקים כדכתיב ויהי אומן את הדסה וכתיב אחזה בסנסיניו ואמור רבנן אני אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסיניו ולא עלתה בידי אלא סנסן א' ומנו דניאל חנניה מישאל ועזריה ועל זה המדרש אמר מקרית סיחון מקרית צדיקים שנקראו סיחין:",
            "<b><big>סחף</big></b>   [איבער שטירצען] (שבת סו) סחופי כסא אטיבורא בשבתא שפיר דמי פי' מי שבלט טיבורו חוץ ממעיו או ניקב מניחין כוס קטן על טיבורו כדי שלא יבלוט ויתבקע ומניחין אותו עד שיתרפא. פ\"א כופין פי הכוס על טיבורו למי שחש במעיו (שם קי) ליסחוף דיקולא ארישיה וליהדקיה פי' ישלשל דיקולא בראשו למטה בגופו עד שיעלה הנחש על הדיקולא (שם קכא) הוה שרי חיספא קמי ריש גלותא איתו מנא סיחפו עילויה (פסחים מ) חצבא דאבשונא סיחפא שרי פי' אם מטה הקדירה לצידה מותר (ביצה כג) סחופי כסא אשיראי פי' מהפך כוס שיש בו ריח על בגדי משי (סנהדרין קד) אובלא דקצרי סחף רישיה ליה (ע\"ז עו) סחיף ליה אפומייהו (שם נא) מצא בראשו דסחיפא ליה משיכלתא ארישיה (נדרים נא) שקל דיקולא רבה חפייה כופרא וסחפיה ארישיה (חגיגה טז) כתרי גלימי דסחיפי אהדדי ואמרי לה כתרי כסי דסחיפו אהדדי פי' שמפורשין זה מעל גבי זה ואעפ\"כ אינן מודבקין (חולין ח) לא ניסחוף איניש כפלי עילוי בשרא פי' לא יניח ויש מפורשים לא ימשוך כעין סיכוך כסלים על גבי בשר שמא יזוב מן לחלוחית הלב שעל הכסלי' ויבלעהו הבשר ומקשינן אם אתה חושש לזה יהא בשר שעל הכסלים אסור לעולם כי זה מן החלב ובולעים אותם הכסלים ופרקינן קרמא מפסיק בין החלב לבשר:",
            "<b><big>סחף</big></b>   [פערלארן ווערדן] (כתובות יב) ונסתפחה שדך מן מדוע נסחף אביריך כלומר נפסדה ונאבדה למזלך:",
            "<b><big>סחף</big></b>   [שלאג] (ע\"ז טו) בשלמא כלי זין דקטיל בסחופיה פי' דרך מרוצתו מכה בידו מחמת כחו והורג (חולין נב) ומחייה לדשא בסיחופיה פי' הכתה הדלת מחמת כחה בצפורניה:",
            "<b><big>סחף</big></b>   [שפיז] תרגום וכידון נחשת ומסחפא דנחש:",
            "<b><big>סחק</big></b>   [אפען] (ערובין ד) הללו שוחקות והללו עציבות פי' שמודדין בטפח שאצבעותיו פתוחות כי היכי דטפיאן פורתא (סוכה ה) עושה לה טפח סוחק. (ערובין פג) רבי יוסי אומר שתי בצים סוחקת פי' האצבעות סדוקות מרווחות כדרך השוחק שפוסק שפתיו והעצב מדביקן <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב שחק בכלהו ולא סחק)</small>:",
            "<b><big>סחר</big></b>   [האנדלס מאן] (שקלים פ\"ח) מעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה (סנהדרין קז). למה דוד דומה לסוחר כותי פי' שמוכר פרקמטיא שלו ומחזר על הלוקח להוסיף לו פרוטה כך דוד בתחילה שגיאות ולבסוף מנסתרות ואח\"כ גם מזדים במדרש תלים הכותים הללו יודעים לסבב על הפתחים ואומרים רבוני הב לי בצלא יהיב ליה אומר לו בצלא בלא פיתא נסיב ליבא יהיב ליה פתא וכו':",
            "<b><big>סחר</big></b>   [רינד העראם] סביב תרגומו סחור סחור <small>(א\"ב וקרוב לענין זה תרגום וישבו לאכל לחם ואסחרו למיכל לחמא כי המסובי' יושבים סביב לשלחן)</small>:",
            "<b><big>סט</big></b>   [בעוועגן] (חולין כד) שני חצאי זתים שהן תחובין בקיסא והסיטן (ב\"ב ט) כמה יהא הסיט נבלה יוכיח דמטמא בגדים ואין מטמא אדם (זבין פ\"ה) המסיט את הזב או שהזב מסיטו והנושא תרגום ירושלמי דייסיט. פי' הסיט כדאמר ר\"ל קנה בקומטו של טהור ונגע בזב טמא וזהו הסט משא\"כ במת והסט גופו נדנוד בל' הקדש ומי שנשא כלום כבר הסיטו שהנושאה מסיטה לפי שמתנדנדת בכחו ועיקרו בל' לע\"ז אסטיי\"רי:",
            "<b><big>סט</big></b>   [שפאננע] בסוף ערלה הצובע מלא הסיט (שבת קה) הצובע והטווה שיערו כמלא רוחב הסיט כפול גמרא רב יוסף מחוי כפוף וכבר פי' בערך כף. פ\"א סיט פשוט שני חלקים של זרת סיט כפוף ד' אצבעות בגודל והוא אוליינא שית בזוטרתי:",
            "<b><big>סטדא</big></b>   [צו נאמע] (שם קד). (סנהדרין סז):",
            "<b><big>סטיו</big></b>   [גאללעריא] (שבת ו) העבירו דרך סטיו הר הבית סטיו כפול היה סטיו לפנים מסטיו (פסחים יג. סוכה מה. שם נג) פי' זו היא איצטוות שפירושו במקומו. פ\"א סטיו עצמו ברחבה שיש בה עמודים הוא ועומד בר\"ה ובכרמלית הוא דקאמר אבל ים ובקעה ואסטוונית והכרמלית ר\"מ איסטוונית מקום ספינות המלך שכך קורין לספינות המלך בל' ישמעאל איסטין: (שבת קמב) שכחו דיסקיא מליאה מעות <small>(א\"ב פי' סטואה בל' יוני בנין עשוי לטייל תחתיו למחסה מזרם ומשרב)</small>: סטטיאה כבר פי' בערך דונטיבה:",
            "<b><big>סטטיונר</big></b>   [פוסטען. אויף זעהר] (ב\"ר פ' כ\"ז). ויהי נח בן חמש מאות שנה אבל לעתיד לבא עושה מלאך המות סטטיונר שלהן (ובילמדנו פ' שלח לך פ' עד אנה) אמר הקב\"ה אם יבא מלאך ויאמר לי על חנם בראת אותי בעולם אני אומר סטטיונר בראתי אותך על אומות העולם אבל על בני אין אתה שולט פי' שליט הוא לפי עניינו <small>(א\"ב פי' בל' רומי צופה עומד על מצפה)</small>:",
            "<b><big>סטכטין</big></b>   [האאר זאלבע] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פ' מה יתרון) א\"ל לא אנא חכים לך ולאבוך מכפר קרינוס דהוא ספר ובלנאי והוא עביד סטכטון והדין זוגא דיליה פירוש תמרוק שמשימות הנשים להשיר את השיער הוא היה עושה אותו ועיקרו סטכת כדאמרינן ביה סכין אותו שמשיר את השיער <small>(א\"ב פי' בל' יוני מי אפר להשיר ולנקות את השער ובנוסחאות דידן נשמטו מלות והוא עביד סטכטון)</small>:",
            "<b><big>סטכת</big></b>   [פיינער עהל] (שבת פ. מגילה יג. מ\"ק ט מנחות פו) מאי שמן המור רב הונא אמר סטכת פי' מירא דכיא <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי צרי הנוטף מעצי המור וגם שמן המור היוצא מן המכבש. תרגום ששה חדשים בשמן המור שתא ירחי בטכסתי והוא טעות או הוחלפו האותיות כמו שהוחלפו בספסל ובעל המתורגמן לא דקדק)</small>:",
            "<b><big>סטלא</big></b>   [וואסר קרוג] ירושלמי בפ' כירה רבי יצחק רובה על מיסחי עם ר' א\"ל מהו ליתן צלוחיתא גו עגלתא א\"ל תנה גו סטלא פי' עגלתא אגן סטלא קורין בל' ישמעאל לספל <small>(א\"ב בל' רומי כד ודלי)</small>:",
            "<b><big>סטמתא</big></b>   [פעראברערעדנס, צייכן] (ב\"מ עד) האי סיטומתא קניא פי' חותם שטובעין בו הסוחרים על העיסקא <small>(א\"ב פי' סיטומתא בל' יוני כל מין סיען ובפרט העשוי מדעת שניהם)</small>",
            "<b><big>סטן</big></b>   [געטריידע קויפער] (דמאי פ\"ב) הסיטונות ומוכרי תבואה (בכורות כה ב\"ב פח) הסיטון מקנח מידותיו (כלים פרק יב) שלשלת של סיטונות טמאה (ב\"מ מא) נתנה לסיטון מעל פי' סיטונות מוכרי קטניות ושמן פ\"א בעלי חנויות פ\"א חנווני המוכר חיטים וכך בלשון יון סיטון:",
            "<b><big>סיטון</big></b>   [פאנצער] תרגום בפסוק ויקרא אריה על מצפה קל משריין אתיין בסטוניהון:",
            "<b><big>סטוני</big></b>   (ב\"מ קיז) וסטיני אמר רבי שמעון בן לקיש לא נהירא לי גרסא זו עיין ערך קר:",
            "<b><big>סטסימה</big></b>   [פערשידענע שפייזען] (בילמדנו בריש וישב יעקב) אמר דוד אפילו יהו לי פטומות וסיטיסימה בחוצה לארץ לא יהא לי סיפוף של חרובין בחרתי הסתופף בבית אלהי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ספוק מאכל)</small>:",
            "<b><big>סטף</big></b>   [אויף שפרינגען] (דמאי פ\"א). חוץ מן המוסטפות פי' שנבשלו באילן עד שנתבקע מאליהן:",
            "<b><big>סטיפה</big></b>   [בלוט. פלוס] ירושלמי דשבת פ' ר\"ע שכך אשה סטיפה מושחת ממנה והיא מתרפאה נראה שהיא אשה שוטפת דם:",
            "<b><big>סטר</big></b>   [אהרפייגען] (ב\"ק צו) סטרו נותן לו ר' זוז (סנהדרין נט) אמר ר' חנינא בסוטר לועו של ישראל (ע\"ז מג) מצא גוי גדול אמר לו בטלה ולא ביטלה סטרו וביטלה (נדה כה) משל לאדם שסיטר את חבירו והחזיר פניו לאחוריו (שם ל) ליום ארבעים בא מלאך וסטרו על פיו (בילמדנו בפרש' ואלה המשפטים) ת\"ד לא תשנא את אחיך בלבבך יכל לא תסטרנו ולא תקללו ת\"ל בלבבך פי' הכאה ביד על הלחי:",
            "<b><big>סטר</big></b>   [זוים] (שבת קלד) נהפכינהו לסטריה אבראי פי' שפת חתיכה של בגד (נדה נו) בסיטרא נמי בדיק בסיטרא זמנין דלא מתכבס פי' שפת החלוק לפי שהוא כפול אינו מתכבס יפה ואומר קודם כיבוס היה זה הכתם:",
            "<b><big>סטר</big></b>   [זייטע] (שבועות מב) הנהו סטראי ננהו פירוש מצד אחר הוי אילן זוזי <small>(א\"ב תרגום מצד ההר מזה מסטר טורא מכא ובדניאל ולסטר חד הקימת)</small>:",
            "<b><big>סטר</big></b>   [לוהן] וכשכיר יקוה פעלו תרגום והיך אגירא דמוריק סועריה:",
            "<b><big>סטרטיוטין</big></b>   [קריגם העטר] מדרש שמות רבה פ' החדש הזה לכם בשר ודם מכתיב לו סטרטיוטין כדי ללבוש קסדה ושריון פי' בלשון יוני אנשי מלחמה עיין ערך אסטרטיא:",
            "<b><big>סטרומסין</big></b>   [בעט דעקען] מדרש קהלת פסקא מה יתרון ואית דאייתי סטרומסין פירוש בלשון יוני מצעות:",
            "<b><big>סטריליא</big></b>   [נאמען איינער פייערטאג] (ע\"ז ח) קלדנא וסטרנליא פירוש בירוש' שנאה טמונה שונא נוקם נוטר היך מה דאת אמר וישטום עשו א\"ר יצחק בר\"א וכו' <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי יום אידם בסוף השנה היו עושים חג לאליל שבתאי ואז היו שולחים מנות איש לרעהו)</small>:",
            "<b><big>סיב</big></b>   [בעשליסען] (ב\"ר פ' ויאמר שלחני כי עלה השחר) שיצת סיבת לא אשלחך פירוש סיימת כלומר דברת כבר:",
            "<b><big>סייבא</big></b>   [שווארץ] (נדה כ) עולא אמר כלבוש סייבא. ס\"א סיוהא פי' כל אותו מקום שהוא כחרת <small>(א\"ב עיין ערך סיינא)</small>:",
            "<b><big>סייח</big></b>   [מויל עזעל] (שבת קכ) ומדדין עגלים וסייחים (ב\"ב עח) מכר החמור מכר את הסייח (גמ') אמאי קרו ליה סייח שמהלך אחר סיחה נאה (ע\"ז יד) אין מוכרין להן בהמה גסה עגלים וסייחין (ר\"ה ג) הוא סיחון הוא ערד סיחון שדומה לסייח שבמדבר פירוש שהוא קל ברגליו וסייח הוא ערוד ופירושו במקומו:",
            "<b><big>סיוט</big></b>   [שרעק] (יומא כב) חזא רב נחמן סיוטא בחלמיה (ב\"ק לז) מהו דתימא האי שופר קמא סיוטא בעלמא הוא דנקיט ליה פירוש פחד:",
            "<b><big>סייט</big></b>   [רויב פויגל] תרגום ירושלמי וירד העיט וכד נחת סייטא:",
            "<b><big>סיים</big></b>   [ערגענצען] (ב\"מ עו) לא סיימוה קמיה (ב\"ב עג) ור' אמי סיומיה הוא דלא סיימיה קמיה פי' לא השלימוה לפניו כלומר אמרו לפניו שקיבלם ולא ביררו לפניו שפיזרם לגוים:",
            "<b><big>סיים</big></b>   [בלינדמאכען] (תרגום בפסוק מצאוני השומרים וסימו ית עינוהי פירוש עוורו מלשון סומא עיין ערך סם):",
            "<b><big>סיים</big></b>   [אנלעגען. בעקליידען] (תענית כב) חזא לההוא גברא דהוה סיים מסאניה אוכמי פי' מנעלים שחורים:",
            "<b><big>סיים</big></b>   [בעצייכענען] (ב\"ר) וסיימן אותם ועמדו חכמים גדולים בישראל פי' ענין סימן:",
            "<b><big>סיים</big></b>   [אנלעגען] תרגום היחתה איש אש בחיקו דלמא סיים בר נשא נורא בעוביה:",
            "<b><big>סיין</big></b>   [העלם] (שבת קיט) זבנינהו לכוליה נכסיה וזבן בהו מרגינתא אותבה בסיינא (שם קלח) סיינא שרי והמניא אסור פי' סיינא כובע שמשימין בני אדם בראשיהן יוצא כמין פסל מן הראש כשיעור טפח הן חסר הן יתר ומאהיל על הפנים שלא יכם השמש וכשהוא מהודק ביותר ואינו נכפף בבגד חשוב הוא כאהל ואסור אפיק בגלימיה טפח שנתעטף בטליתו והוציא מראשו על פניו טפח:",
            "<b><big>סייגא</big></b>   [שווארץ] (נדה כ) בלבושא סיינא פי' לבושא אוכמא זה פי' רבינו חננאל ז\"ל וזו גמ' שלי וגמרא שלנו סייבא וכבר פי' הפרק מפי ר' גרשום ז\"ל <small>(א\"ה וגמרא שלנו סיוא)</small>:",
            "<b><big>סיינק</big></b>   [איינע מינצע] (כתובות סז) שבעה אלפי דינרי סיינקי פירוש מטבע פלוני כגון סלע נרונית:",
            "<b><big>סייע</big></b>   [העלפען] תרגום וה' עזרני וה' סייעני:",
            "<b><big>סייף</big></b>   [שווערד, דעגען] (שבת סג) ולא בסייף אי סייפך עלך ספרא כאן ס\"א זיינך וכבר פירש במקומו (כלים פי\"ג) הסייף והסכין תליך וקשתך תרגו' סייפך וקשתך. (בספרי בוהיה עקב תשמעון בפיסקא ארץ אשר ה' אלהיך נותן לך) עט וסייף ירדו מן השמים ואומר להן אם אתם מקיימין התורה בזה אתם ניצולין מזה ואם לאו אתם לוקין בזה והיכן פירושו ויגרש האדם כיוצא בו רבי שמעון בן יוחאי אומר ככר ומקל ירדו כרוכין זה בזה מן השמים ואומר אם אתם עשיתם התורה הרי ככר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו והיכן פירושו של דבר דכתיב אם תאבו ושמעתם טוב הארן תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו והיינו דאמר (ע\"ז י) אי ספרא לא סייפא אי סייפא לא ספרא:",
            "<b><big>סך</big></b>   [שמירען, זאלבען] (בריש דמאי) שמן לסוך בו את הכלים מן וסוך לא סכתי:",
            "<b><big>סך</big></b>   [נאהטדורפט, פערריכטען] (יומא כח) כל המסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים מן ויבא שאול להסך את רגליו פירוש יציאת הגדולים הוא ובעלי מקרא פירשו שפיכה יציקה ומער:",
            "<b><big>סך</big></b>   [צווייג] (ב\"ק קיד) אבל לא יקוץ את סוכו (סוכה יג) סוכי תאנים ובהם תאנים פירוש אמירי תאנים וכן פי' סוכה שריחה רע (ב\"מ קה) כדכתיב באבימלך ויכרות סוכת עצים:",
            "<b><big>סך</big></b>   [היטטע] (מעשרות פ\"ג) סוכת גינוסר סוכת היוצרין פירוש סוכת עושי כלי חרס (נזיר כד) אבל הסככות והפרעות מפרש בגמ' ובריש מביאים (אהלות פ\"ח) אלו הן הסככות אילן המיסך על הארץ פרעות אבנים היוצאות מן הגדר. (סנהדרין סד) הנודר בשמו סכות בנות ומאי ניהו תרנגולת פירוש תרנגולת שמסוככת על בניה ירושלמי (ע\"ז פד) סכות בנות תרנגולתא ואפרוחיה:",
            "<b><big>סך</big></b>   [אויס זיכט] (סוכה מג) שמא תאמר אבד סברן ובטל סוכויין ויש מהן בערך סכר. רב עוד יוסף בני חי תרגום ירושלמי סכיית למיחמי ראה פניך לא פללתי לישועתך קויתי ה' הבט דרך ים ויעל ויבט תרגום וסליק וסכא בריש ויקרא רבה אבי סוכו זה היה אבי של כל הנביאים שהיו סוכין ברוח הקדש בערביא צווחין לנביא סכיא:",
            "<b><big>סך</big></b>   [בלינד זיכטיג] (בכורות מה) סכי שמש והזגדום גמרא תני סכי שמש פירוש שאינו יכול להסתכל בשמש:",
            "<b><big>סך</big></b>   [וועבען] (שבת עג) הצובעו והטווה והמסיך מן שבע מחלפות ראשי עם המסכת:",
            "<b><big>סך</big></b>   [סוממע. צאהל] (ע\"ז יט) סך קרי פלסתר פי' חשבון של יעקב האדון פלסתר כזב. אחוה דמרנא זייפנא אחיו של עשו אדונינו כזבן ברמאות שלקח הברכה ברמאות מאי אהני ליה לרמאה ברמיותיה מ\"מ המלכות שלנו היא דחמא חמא כלומר מי שרואה השחוק פעם אחת רואה ואם לא יראה באותו פעם שוב לא יראהו לפי שאין עושין אותו שחוק אלא פעם אחת לע' שנה (ב\"ב קסז) אסוכי מסכי להו בזוזא פירוש החרוטות בסכום מצרפין אותן ומשוי להו זוז בשטרא ולא כתבי פרטי סכום למניינא ובירושלמי (בריש שקלים) כל העובר על הפקודים כל דעבר על סכומייא <small>(א\"ב פקודייא כתוב)</small>:",
            "<b><big>סך</big></b>   [נעגעל] סיכי זיירי ומזורי כבר פי' בערך זיירי (ביצה לו) לא צריכה דנקיט בסיכי פי' תפס ביתדות (ב\"ב סט) כי תבעי לך דנקיט בסיכי פי' אחוזת בפתחים ובחלונות ובית ידות (מנחות מא) ושוין בטלית שכפלה ותפרה שחייבת תפרה פשיטא לא צריכה דנקיטה בסיכי (גיטין לז) לא צריכה דמקנה אסיכי (שבת עד ע\"ז לח) מאן דשדא סכתא לאתונא חייב משום מבשל פי' הנותן יתדות לחין בכבשן כדי לייבשן לנעצם בספינות וכיוצא בהם. פירוש לשרורי לחזק ויש מי שאמר סוכתא הן גלל בהמה דקיקין הטילם לכבשן מה שחייב משום מבעיר ה\"ז חייב ועוד חייב משום מבשל וזה שנצרך לומר כן דלא תימא אין המפחר כלי חרס מבשל מפני שמחזק הכלי אשמעינן דמרפה רפה כשהן טיט ומתבשלין ואח\"כ מתחזקין כשיצטרפו ויתפחרו <small>(א\"ב מפרשים סיכתא כמו סיחתא)</small> (ערובין כג) אנן כי סיכתא בגודא פי' כמה שיכולין להכניס יתד בכותל שאין בו חור (גיטין לב) אפילו סיכתא בדפנא רפיא פירוש יתד הנעוצה בכותל מתחלחלת <small>(א\"ב תרגום ויתד תהיה לך וסיכא תהוי לך)</small>.",
            "<b><big>סך</big></b>   [שפיטץ] (יבמות עט) רב נחמן סיכי דדיקנא הוו ליה <small>(א\"ב פי' יתדות זקן כלומר שהיה לו שער בזקנו א\"כ טעם שני הערכים אחד הוא)</small>:",
            "<b><big>סך</big></b>   [געדעמפעט] (במגילת איכה ויחמם כגן סוכו) א\"ר אבהו שוכו כתיב כיון שגלו ישראל שככה חמתו של הקב\"ה:",
            "<b><big>סך</big></b>   [שטעמפעל] (ב\"ק צט) במאי טעו בסיכתא פי' ברזל שבו צורת המטבע ונעשית בו צורה חדשה והאי דינר נפק מתותי ההיא סיכתא עתיקא וטעו ביה:",
            "<b><big>סך</big></b>   [פייגען] ירושלמי דבכורים פי' יש מביאין תאנים סוכות מנוקבות פי' בלשון יוני תאנים ובפרט מין אחר שאינו ערב לחיך:",
            "<b><big>סכוי</big></b>   [האן] (ר\"ה כז) אמר ריש לקיש כשהלכתי לתחום קן נשריר הוו קורין לכלה נינפי ולתרנגול סכוי ירושלמי בפ' הרואה בגמ' מקום ברומי צווחין לתרנגולא סכוויא או מי נתן לשכוי בינה <small>(א\"ב בלשון רומי מכניס בשם סכווי לתרנגול פירוש צופה שהתרנגול בקריאתו מבדיל האשמורות וצופה בלילה)</small>:",
            "<b><big>סכל</big></b>   [שויען] (מגילה ב) הואיל ומסתכלין האביונים בקריאת המגילה כי בעת קריאת המגילה מחלקין מעות פורים לעניים ומשלחין להם מתנות אין קורין אותה אלא בזמנה בי\"ד והגאון זצ\"ל פי' כך אנו שונין ומסתכלין בה ופי' אם השנים כתיקון שיכולין ישראל להעמיד דתותיהן ואין עליהן סכנה אין קורין אותה אלא בזמנה <small>(א\"ב תרגום משמים הביט משמיא אסתכל)</small>:",
            "<b><big>סכל</big></b>   [נאאר] (ב\"ב קכו) דהוו קרו ליה בוכרא סכלא כלומר בכור שוטה ודלמא בוכרא דאימיה הוא שאינו כל כך בכור אלא מן האם ולפיכך קרו ליה סכלא דלאו בכור ממש הוא ואינו נוטל פי שנים:",
            "<b><big>סכם</big></b>   [אנצאהל] (ביצה כט) ובלבד שלא יזכור לו סכום מקח פי' לא יאמר לו יש לך עלי כסף תן לי עתה בכסף אחר נעשה לך עלי ב' כספים. סכום מניין יאמר לו יש לך עלי נ' אגוזים תן לי עכשיו נ' אחרים הרי יש לך עלי מאה זה מערך סך השמיני <small>(א\"ב תרגום ותוכן לבנים וסכום לבנים)</small>:",
            "<b><big>סכם</big></b>   [איבער איין שטיממען] תרגום בפסוק היושבת בגנים ואהי מסכים לכל מה דאת עבדת ומל' זה נאמרו הסכמות ענינים ודברים אשר עליהם נמנו וגמרו.",
            "<b><big>סכין</big></b>   [מעססער] (שבת קכג) אמר אביי חרבא דאושכפי וסכינא דאשכבתא וחצינא דנגרי כיתד של מחרישה דמו (ב\"מ קיז) ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחברא פירוש סכין המיוחדת לשחיטה והוא החלפה. ס\"א סכינא דאשכפתא פי' סכין של אשכף שמקצע בה העורות ומסתברא דהיא החלפה דאמרינן כיון דמיפגמה ואין הפגימה פוסלת אלא בשחיטה ועוד היא נקראת חרבא פ' ר\"ח זצ\"ל סכין של שחיטה צריך להיות ארוך כמלא צואר של בהמה וחוץ לצואר כמלא צואר והא דתנן אפילו כל שהוא ואפי' כאיזמל בעוף שצוארו דק אבל בהמה לא <small>(א\"ב לשון מקרת זה ושמת סכין בלועיך)</small>:",
            "<b><big>סכין</big></b>   [דארען] לשיכים בעיניכם ת\"י לסיכין בעיניכון:",
            "<b><big>סכן</big></b>   [געפעהרליך זיין] (ברכות י) סיכנתי בעצמי (ב\"ב קמז) רב ששת אמר רבי שמעון שזורי היא דתנן (גיטין סז) רש\"א אף המסוכן כבר פי' בערך חזר פי' מסוכן חולה הקרוב למיתה כדתנן (חולין לז) השוחט את המסוכנת ר\"ג אומר עד שתפרכס ביד <small>(א\"ב תרגום בנפשינו נביא לחמינו בסכנת נפשנא נייתי לחמנא)</small>:",
            "<b><big>סכים</big></b>   [שפעטטיש] (ב\"ב עג) כל בר בר חנה סיכתא כבר פי' בערך זלדקן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני איש אשר איננו מקובל לאנשים ואיש לץ)</small>:",
            "<b><big>סכום</big></b>   [גראב גיוואנט] (נדרים נה) יוצאין בשק עבה ובסכוס עבה. ס\"א סגוס עבה מפו' במקומו:",
            "<b><big>סכסך</big></b>   [אנצינדען] (ב\"ק י) לאתויי ליחכה נירו וסיכסכה אבניו. (שם כב) מסכסכת כל הבירה פי' שהדליק הגמל הבירה בסכסוך כעין חכיך שנמצא הדלקת כל הבירה כגון מקום גחלת בגדיש דלדברי הכל נזק שלם <small>(א\"ב לשון מקרא זה וסכסכתי מצרים במצרים)</small>:",
            "<b><big>סכף</big></b>   [אויס הינגרען] (ב\"מ צג) סכפה ומתה אינו אונס ס\"א סגפה כלומר הרעיבה:",
            "<b><big>סכף</big></b>   [פערדערבען] (במגילת איכה והיתה תאניה ותניה) סכופי סכופים ובאיכה יעיב לא תסעדינן לא תסכיפנן ענין השחתה:",
            "<b><big>סכר</big></b>   [נראבען, פערשטאפען] (שבת סז) ושבעה עפרי מן שבעי סוכרי פי' קברים. ס\"א סוכרי דבבא פי' מקום שהציר סובב ויש בו עפר. פ\"א נקב שנקבין בכותל מקום שמנעול של דלת נכנס לתוכו ושמו של אותו נקב סיכרא וקב שקיל עפרא מז' נקבים של ז' מנעולים של ז' דלתות. (שם קי) נסכרינון לנקבים (כלים פכ\"ג) מצודות הסכרים פי' שסוכרין הנהר וצדין בו דגים כדכתיב כל עושי שכר אגמי נפש. (יבמות עב) האי מאן דמסוכר ולא מסכרינן ביה עיין ערך סבר כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>סכרא</big></b>   [שטאדס נאמע] (ב\"מ מב פסחים לא) אמר רפרם מסיכרא טפח. (חולין יח) (נדה לו) א\"ל רבינא לרב אשי אמר ליה רב שמן לרב מסיכרא איקלע מר זוטרא לאתרין ודרש (ב\"מ פג) אתקין רב חייא בר יוסף בסיכרא פי' מקום:",
            "<b><big>סל</big></b>   [ערהעבן] (סנהדרין פב) זמרי בן סלוא על שהסליא עונות משפחתו פי' שהגביה כמו לא תסולה בכתם אופיר:",
            "<b><big>סל</big></b>   [קארב] (כלים פכ\"ב) הסל והכלכלה שמלאן תבן (ע\"ז לח) חגבים מן הסלילה אסורין פי' חגבים שמונחין לפניו בסל (נדה סו) אסילתא נמי בעיתא <small>(א\"ב שייך בערך סלת ורש\"י פי' בקעת עבה ופי' סלילא בלשון רומי כלי חרס הניתן בשולחן של עניים ובפרט אם דבר מליח בו)</small>:",
            "<b><big>סל</big></b>   [שטוהל] כסא טרסקל וסלא כבר פי' בערך אסל <small>(א\"ב פי' בלשון רומי כסא מיוחד לאנשי שם להובילם בתוך העיר)</small>:",
            "<b><big>סל</big></b>   [דארן] (כתובות צא) (ב\"מ קא) מחינא לך בסילויא דלא מבע דמא (קדושין כא שבועות ד בכורות כא) מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירה וכו' (סנהדרין פד) רב פפא לא שביק ליה לבריה למישקל ליה סילויא (ע\"ז כט) דחרזייה סילויא (חולין מז) מייתינן סילויא ובזעינן לה (שם צה) אייתי סילתא שדא אסיק תרין (יומא עה) רשעים דומה להם כסלוים (יבמות סג) דאמרי אנשי מחייה בחברתא ולא בסילתא:",
            "<b><big>סל</big></b>   [שלאקקען] תרגום הגו סיגים מכסף גבו סולאנא מן סימא:",
            "<b><big>סלל</big></b>   [רייבען] (שבת סה) נשים המסוללות זו בזו פסולות מן הכהונה (סנהדרין סט) תנו רבנן המסללת בבנה קטן והערה בה פי' המשחקת ומחככת בנה עליה:",
            "<b><big>סליל</big></b>   [איין רעדל, איין שפין מאשין] (נגעים פרק י\"א) המעלה מן הבקעת לחברתה ומן הסליל לחבירו פי' סליל בלע\"ז אנינ\"ו שסולל ומתגלגל והוא מסתוריתא בארמית וי\"א מניין שהסליל קני המדה הם דתניא אלו הן קני המדה זה הסליל וי\"א מסתוריתא מסתרו:",
            "<b><big>סלסל</big></b>   [דיא האאר קרייזלען] (נזיר ב) הריני מסלסל הריני נזיר (גמ') ממאי דהאי סילסול שערא הוא כדאמרו ליה אמתא דבי רבי לההוא גברא עד מתי אתה מסלסל בשערך מפורש בערך חלגלוגות פי' סלסליה הפוך בה והפוך בה כלומר התעסק בתורה תמיד. מסלסל בשערו מהפך במזייה <small>(א\"ב מדרש איכה פסקא סלה כל אבירי בערביא צוחין למפרוקא סלסלה פי' שהיו סורקים בשרם במסרקות של ברזל כדרך שמסלסלין השער במסרק ודעת מאמר הראשון סלה סתר קומיהון כלומר סתר תלתלי שער שלהם ומלת סתר נמצאת בשער. וכן (סוטה ז) אם היה שערה נאה לא היה סותרו הפך ויבן אלהים את הצלע וקוראים סתרא לסרק אבל בעל הערוך גרס בערך סח שלישי באופן אחר ע\"ש)</small>:",
            "<b><big>סלסל</big></b>   [ערהעבונג] (קידושין מח) נהגו הכהנים סלסול בעצמן להיות עושין כר\"א (בכורות ל) ישראל חייבין בבכור נהגו הכהנים סילסול בעצמן שאין מוסרין טהרות לכל אדם. ענין שררות:",
            "<b><big>סלסלה</big></b>   סלסלה ומלמלה עיין בערך סבן:",
            "<b><big>סלבון</big></b>   [געווירקט] (ירושלמי דשבת פ' במה אשה יוצאה) השביסים סלביניה פי' בלשון יוני שביסים וגדילים מעשה רוקם במלבוש ובבגדים:",
            "<b><big>סלג</big></b>   [בראד קארב] (ב\"ר פ' סו) לא דמי ההוא דחמר סולגיתא פניא וכפין פי' סל כמו אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו וזה סולגיתא הוא הסיג השלישי שפי' בערך סג:",
            "<b><big>סלד</big></b>   [צריקציהען] (שבת מ) יד סולדת בהן אסור היכי דמי יד סולדת בהן אמר רחבא כל שכריסו של תינוק נכוית הימנו (גיטין נז) לובן ביצה סולד מן האור ש\"ז דיהה מן האור (חולין קה) לא שנו אלא שאין היד סולדת בהן (נזיר נ) תנן התם (מכשירין פ\"ה) כל הנצוק טהור וכו' עד מפני שהן סולדין לאחוריהן פי' חוזרין לאחוריהן לפי שהדבש הזיפי' והצפחת הוא עב וכשיציק אותו מכלי אל כלי כשיפסוק העמוד שאינו רוצה לצוק יותר מה שבשפת הכלי חוזר לכדה שנשפך ממנה וכן פי' חוטמו סלד (בכורות מד) שנכווץ ראש חוטמו למעלה. פ\"א בירושלמי שהיד סולדת בהן סולדת היא שולטת (ב\"ר פ' נ\"ב) וה' המטיר ובפסקא דבחדש השלישי א\"ר יונתן למה אדם מריח ריח גפרית ונפשו סולדת לאחוריה שיודעת שנדונית בה מאי טעמא ימטר על רשעים פחים אש וגפרית:",
            "<b><big>סליון</big></b>   (בתוספתא דמעשרות ובגמ' דבני מערבא בסוף מעשרות) כיני מתניתי זרע אסצין של לוף פי' זרע שוטה של לוף כלומר זרע היוצא ממנו לוף השוטה פטור ובלשון יונים לשוטה קורין סלי <small>(א\"ב במשנה כתוב זרע לוף העליון)</small>:",
            "<b><big>סלייס</big></b>   [פאנטאפעל] (כלים פכ\"ו) סולייס שנפסק מ\"מ טהור (יבמות קכג קידושין יד) נעלו הראוי לו פרט לסולייס שאין לו עקב. בכיפורים ירושלמי רבי יצחק סליק לגבי ריב\"ל בליל צומא רבא נפיק לגביה לביש סוליתיה א\"ל איסתניס אני פירוש בלע\"ז אסקרפיטי והוא כמלא פסת יד <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי מין מנעל שאין לו עקב ואין לו אנפסון כ\"א גילדא ולמעלה נקשר בשרוך ורצועה)</small>:",
            "<b><big>סולם</big></b>   [לייטער] (שבת נד) סולם שבצוארו כבר פי' בערך בר לועה. סולם המצרי כבר פי' בערך חוזק (בב\"ר ויחלום והנה סולם מוצב ארצה) סלם זה סיני חושבניה דדין כחושבניה דדין בריש וירא רבה פירוש ועוד ראיתי שמואל אמר כסולם (סילן כתוב) רטיב והפוך היוצא מן הוושט:",
            "<b><big>סלמנדרא</big></b>   [פייער גליג] (חגיגה כז) ומה לסלמנדרי שתולדת אש היא הסך מדמה אין האור שולטת בו תלמידי חכמים שכל גופן אש על אחת כמו וכמה וכו' (סנהדרין סג) אף חזקיהו מלך יהודה ביקש להעבירו אביו באש אלא שסכתו אמו סלמנדרא (חולין קכז) ת\"ר הצב זה הצב למינהו להביא ערוד ובן הנפילים וסלמנדרא עד יש לך בריות גדולות באור וגדילות באויר. החלד והעכבר תרגום ירושלמי ית כרכושא וית סלמנדרא. פי' כשמבערין אש שבעה שנים במקום אחד נבראת מתוכו דמות עכבר ונקראת סלמנדרא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין שרץ ותנשמת הקדמונים אמרו מה שאמרו אך האמת כי מפני לחותו וקרירותו אינו נכוה באש כי אם אחר זמן רב)</small>:",
            "<b><big>סלמנטון</big></b>   [קארן ווארם] (ב\"ב צד) ואכלתם מן התבואה ישן בלא סלמנטון כבר פי' בערוך דרא בלא שדיפה שדיפה כמו שדפון:",
            "<b><big>סלן</big></b>   [ריננע] (כלאים פ\"ז) הבריכה בדלעת או בסילון (שבת לח) הביאו סילון של צונן. (כלאים פ\"ב) סילונות אעפ\"י שהן כפופין פירוש צינור מרזב וסילון אחד הן (בכורות מד) סילון החוזר כבר פירש בערך ירקון <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני צנור ומרזב)</small>:",
            "<b><big>סלון</big></b>   [זעססעל] (ויקרא רבה פ' ונטעתם כל עץ מאכל) קלוונין אנא תתנון סילון דדהבא ייתוב ליה פי' סלן בלשון רומי מין כסא עיין ערך סלא:",
            "<b><big>סלע</big></b>   [פעלזן שטיין] (ב\"ב יז) סלע הבא בידים פי' סלע מרופף שא\"צ כלי ברזל לחצוב בו אלא אדם בידים חופר בו:",
            "<b><big>סלע</big></b>   [מינצע] שעל הצינית פי' בערך בת ארעא (כלים פי\"ז) ובסלע נרונית בפ' תוספות (מעשר שני פ\"ד) סלע ד' איסרות ודינר איסר וכו' (ב\"ק לו) אר\"י כל כסף האמור בתורה כסף צורי כגון שלשים של עבד ונ' של אונס ושל מפתה וק' של מוציא שם רע כולם כסף צורי והוא שקל הקדש שמשקלו ד' דינרין ושל דבריהן כגון זה הסלע וכגון ר' כתובת אשה בתולה וכיוצא בהם כולם כסף מדינה ח' כספים דרבנן כסף של תורה רביע שקל ופירשו בשמועה זו כי זה הסלע ששנויה לשלם התוקע היא פלגא דזוזא ודייקינן מינה מדקתני שהסלע פלגא דזוזא וכל סלע ד' זוזים נמצאו ב' סלעים זוז דאורייתא והוא דינר מכלל ב' דנרים שבה' שקלים של בכור זה פי' ר\"ח זצ\"ל פ\"א של דבריהם כגון קנסות דרבנן בסיפרא בדגים שקץ הוא לכם לאסור את עירוביהן כמה יהא בו ויהא אסור משקל י' זוז ביהודה שהן ה' סלעים בגליל <small>(א\"ב תרגום מחצית השקל בשקל הקדש פלגות סלעא בסלעי דקודשא)</small>:",
            "<b><big>סלעם</big></b>   [היישריק] (יומא עז) מעין היוצא מבית קודש הקדשים בתחילה דומה כמין קרני סלעם פי' חגב <small>(א\"ב לשון מקרא זה את הסלעם)</small>:",
            "<b><big>סלעם</big></b>   [פערשלינגן]. ומאושריו מבולעים תרגום רברבנוהי מסתלעמין ועצתו אבלע תרגום וחכימיהון אסלעת:",
            "<b><big>סלפדם</big></b>   [טראמפעט] (בריש מגילת איכה) להרים קול בתרועה סלפידם. ס\"א סלפינגס פי' כן תרועה בלשון יון ועוד מפורש בערך בקיינוס <small>(א\"ב כן נקרא סלפינגת החצוצרה והתרועה בלשון יוני)</small>:",
            "<b><big>סלק</big></b>   [וועקריימען] (שבת קיז) ומסלקין לצדדין מפני הרעי תרגום ויעתק ואיסתלק <small>(א\"ב וקרוב לענין זה תרגום עלה קיטור הארץ סליק תננא דארעא)</small>:",
            "<b><big>סלק</big></b>   [שווייגען] תרגום ויאמר הס ויאמר סליק:",
            "<b><big>סלק</big></b>   [איינע פרוכט] (ב\"מ קט) מאי לאו שמין לו שקמה לא ירקא וסילקא (ע\"ז כח) חמה לחמה וסילקא לצינה וחילופא סכנתא (פסחים קיד) מאי שני תבשילין סילקא וארוזא פי' בערך אניגרון:",
            "<b><big>סלק</big></b>   [צו זוטטען] (שם לט) בסליקתא ומאיסתא (גיטין סט) וניסלוקינהו בהדי הדדי. מיא דכולהו סילקי (ברכות מג) סילקי היינו שילקי (שלק כתוב):",
            "<b><big>סלק</big></b>   [וואלד] ירושלמי דכלאים פרק כלאי הכרם מאי אבהונוס חמר סלק אולי כמו סרק פי' יערי:",
            "<b><big>סליק</big></b>   [שטאדס נאמע] (כתובות י) ותני רב יוסף אשור זו סליק (מכות י) א\"ר יוסף תרתי קדש הוו א\"ר אשי כגון סליקות ואקר' דסליקוס סלכה ואדרעי תרגום ירושלמי סליוקא ואדרעא <small>(א\"ב עיר ואם בארם אשר בנאה סליקוס המלך ועל שמו נקראת ואינה רחוקה מבבל אך סלכה אשר היא במדינת בשן רחוקה ממנה וי\"א כי שלש ערים נקראו בשם זה)</small>:",
            "<b><big>סלקנדית</big></b>   [געווירצטעס זאלץ] (ע\"ז לה) ומלח סלקנדית גמ' מאי מלח סלקנדית מלח שכל סלוקתי רומי אוכלים בה בפי' רבי גרשם כתיב כל שלקי רומי פי' כל מה ששולקין ברומי אוכלין באותו מלח <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין מלח מעורב במיני בשמים ליתן טעם במאכל או מתוקן לרפואה)</small>:",
            "<b><big>סלקוסתא</big></b>   [בינדעל פין זעלכע בלומען וואש הייסן נרקום] (שבת נ) אמר ר\"ה האי סליקוסתא ס\"א חליקוסת' פי' אגוד' של נרקום כדאמרינן (ברכות מב) שורין טיט עבה וקובעין האגודה בטיט כדי שלא תיבש וכשרוצה להריח בה בה בשבת אם נעצה ושלפה ונעצה מערב שבת היא כמונחת בכלי או בגומא ואי לא נעשית כמחובר בטיט ואסור לעוקרה.",
            "<b><big>סלרין</big></b>   [ארבייט לאהן]. (בויקרא רבה וכי ימוך) מעלין לו סלרין <small>(א\"ב פי' בלשון רומי שכר פועל ואומן)</small>:",
            "<b><big>סלת</big></b>   [זעגען. שפאלטען] (שבת מד) האי מאן דסלית סילתי חייב משום טוחן פי' אלו עצי דקלים שהן עומדים שיכי שיכי כעין נימין וכשמפרק הנימין הללו יוצא מביניהן כמין קמח דק לפיכך המנפצ' חייב משום טוחן ואי קפיד אמשחתא כגון שהוא צריך עץ שעבה פחות מטפח והוא ממעטו כדי להתכוון לצרכו חייב גם משום מחתך. פ\"א דסלית סילתי שמבקע עצים ואי קפיד אמשחתא שיהו כל החתיכות במד' א' בפירו' ראשון השווהו לסלת חטים ובפירו' שני השיוהו להאי דגרסינן (ב\"ר קיג) רבינא זבין דיקלא לסלותי. ס\"א לצלוחי פי' זבן דקל הוא ועכו\"ם ביחד לקצצו חתיכות ולחלקן א\"ל לשמעיה אייתי לי מעיקר של דקל מאצל השרשים ששם עביו דעכו\"ם מניינא ידע ובמניינא קא מיפייס. גואזא סילתא ושרגא כבר פי' בערך גז ואפכינן סילתין כבר פי' בערך גת (ביצה יט) השתא סלותי מסלתינן בחולו של מועד פי' מחתכינן חתיכות העצים ור\"ח זצ\"ל פי' כלומר עושה אדם מלאכה כגון סלין וכיוצא בה ואני אומר שאסור לעשות מלאכה בחולו של מועד אבל לבקע עצים לצורך אכילה שרי פי' בתשובות ואפכינן סילתי חתיכות עצים ובארץ משך קורין להו סילתא:",
            "<b><big>סלת</big></b>   [דאס ריינסטע מעהל] (קדושין עב) לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסלת נקייה (תרומות פי\"א) המסלת קב או קביים פי' שעושה סולת מחטים כלומר שהוא בוחרן:",
            "<b><big>סלית</big></b>   [געזאלצינעש] (ירושלמי דברכות פרק כיצד מברכין) אהן אכל גריזמי וסלית אע\"ג דהוא מברך על גרוזמתה בסופה לא פטר סליתא פי' בל' רומי דבר מליח:",
            "<b><big>סליתא</big></b>   [קארב] (ב\"ב עג) ואנחי סילתאי בכוותא פי' הנחתי הסל שלי בחלון (פסחים קיג) תלא סלתיה תלא מזוניה פי' מי שתולה בקורה אי ביתד או בכותל מחרוזות של ככרות קשה לעניותא אי נמי תולה סל או קופה ביתד בכותל או בקורה ומצניע בהן פיתו ממופתי עניות הוא צא וראה כי כך בני אדם אומרים התולה סלו מזונותיו תלויים:",
            "<b><big>סלתא</big></b>   [נאך געבורט]. (ברכות ו) ליתי סילתא דשונרתא אוכמתא (שבת קלד) ליתא לסולתא דאימיה פי' שיליא <small>(א\"ה בפנים איתא שילייתא)</small>: סלתנית והעפיין בערך אקונס:",
            "<b><big>סם</big></b>   [ארזעניק. וואהל גערוך. ווייסע ערד] (שבת קד) בסם ובסיקרא גמרא סם סמא פירוש ארס אל זרניך אורפימי\"נטו משני סמיונות כגון דיו וסיקרא (נדה ל) סמא דנפצתא אשקינהו פי' משקה לשלשל הבטן השקו השפחות שאם היו מעוברות היו מפילות ואח\"כ נבעלו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין אדמה לבנה ולפי שבאי סמוס היתה נמצאת קראוה על שמו ויש מין אדמה לבנה אחרת הנקראת בלשון יוני סקירא ובאלו אדמות היו רושמים וכותבים. ואדמת סם נחלקת לשני מינים ולאחד מהם שהוא מועיל לחולי עינים קראו קילורית עיין שם. אבל סמא דנידה הוא סם ודבר רפואה להרע או להיטיב)</small>:",
            "<b><big>סם</big></b>   [שאטץ] (ב\"ר פ' ל\"ד ויזכור אלהים) ואשכחית בה סימתא. בילמדנו בריש ויקהל בחלק פלן איכא סומתא ומטמני מסתרים תרגום וסימא דמטמרן <small>(א\"ב ענין קרוב לזה תרגום כצרוף כסף כמתוך סימא)</small>:",
            "<b><big>סם</big></b>   [בלינד] תרגום ירושלמי איש עור גבר סמי:",
            "<b><big>סמד</big></b>   [מעהל] (פסחים עד) בסמידא דמיפרר פי' ר\"ח ז\"ל מל' פירורין ואנו שונין דאיפרד בד' מל' ויפרדו:",
            "<b><big>סמדר</big></b>   [אונרייפע, וויינבליטע] (ערלה פ\"א) ר' יוסי אומר סמדר אסור מפני שהוא פרי פי' סמדר בין לבלוב לבוסר:",
            "<b><big>סמדרקום</big></b>   [געשוואלענער מאן]. (שמות רבה פ' מז) משל לבן ארכי אטרו' שפגע בסמדרקוס פי' אדם נוטה לחולי הדרקון ונפוח בטן: פי' סמי בל' רומי חצי פי' הדרקוס בל' יוני בעל הדרקון:",
            "<b><big>סמידתא</big></b>   [בליט] (גיטין סט) <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב חומרתא דכשותא ופירוש רש\"י פרח שבכשות)</small>:",
            "<b><big>סממא</big></b>   [גרונד אויסשלאג] (שבת סז) לסמטא לימא הכי (ע\"ז כח) סימטא ובי בני סכנתא פי' שחין ובלע\"ז בונ\"ו:",
            "<b><big>סמטא</big></b>   [שמאלער וועג] (פסחים נ) סמטא ומגדל בהמה דקה (כתובות פד) והוא שצבורין ומונחין ברשות הרבים אבל בסימטא לא פי' שביל של יחיד והוא ל' לעז ממש סימ\"יטא <small>(א\"ב פי' בל' רומי שביל צר מאוד ובירושלמי מסכת ברכות פ' מי שמתו הוה אתי באיסמטא בלילה)</small>:",
            "<b><big>סמך</big></b>   [רינג, איין יאך] (כלים פי\"ד) הסומך והמחגר פי' יש באמצע העול כמין טבעת גדולה בין ממתכת בין מעץ בין מעור בין מחבל ובו נכנס ראש המחרישה וראשה בעגלה ומושכין אותו השוורין או שאר הבהמות ושם אותו טברת בל' קודש סומך וראש העגלה שמשים באותו טבעת שמו בלע\"ז טמונ\"י (שבת סז) סמוכות שלו טמאים מדרס פי' סמוכות של קב טמאין מדרס שהוא כמנעל שהולכין עליו כך הולך על זה ויוצאין בהן בשבת דאין יכול להלך אלא בהן ולא הוי משוי ונכנסין בהן לעזרה דאינו מנעל כסא וסמוכות שלו פי' מי שנקטעו שתי רגליו עושין לו כעין כסא שמהלך עליו ועושין לו סמוכות שמגינין על השוקים שלא יגרר לארץ והני נמי טמאים מדרס לפי שסומך עליהן ואין יוצאין בהן בשבת לפי שיכול להלך בלא אותן סמוכות ואין נכנסין בהן לעזרה דהואיל ומגינין על הרגל כמנעל הרי הן כמנעל ואסור ליכנס בה לעזרה פי' גאון אם יש לקב בית קיבול כתיתין כגון שיש ברכובות הקיטע חתיכה בולטת ונחסר לה בקב מקום קיבול שמניחה בו טמא הקב הסמוכות שלו טמאין במדרס הזב ויוצאין בהן בשבת שאינו משא ונכנסין בהן בעזרה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד והסמוכות אין מגינות אבל כסא סמוכות טמא מדרס שהוא כלי ואין יוצאין בה בשבת שאינה תכשיט ואין נכנסין בה לעזרה שנמצא כרוכב ואינו עומד שהיא מגעת לארץ. יושבין שלא מסומכין כבר פי' בערך דק (חולין נה) בקולסי' אבל בסומכיה טריפה (ביצה כא) (חולין קכד) אני היום סמכוני באשישות פי' אותו היום סמכוהו בישיבה והושיבוהו בראש (פסחים מט) נסיב כהנתא ונפקי מיניה תרי בני סמיכי סמוכות המטה (כלים פי\"ו) שהן סמוכות למטה שלא תפול וייף בגדלו תרגום ואיתנצא בסומכותיה ותשברנה פארותיו תרגום ואיתברו סומכותיה:",
            "<b><big>סמך</big></b>   [שוועל] (תרגום ככר לאדן ככרא לסמכא):",
            "<b><big>סמך</big></b>   [דיא גרעב] תרגום ועביו טפח וסומכיה פושכא:",
            "<b><big>סמך</big></b>   [מאהל צייט] תרגום בפסוק בהראותו את עושר עבידו להון סמכא חורונא ענין סעודה:",
            "<b><big>סמליון</big></b>   [נאהמע] (סוטה יג) פי' שם חכם ואית דאמרי שם מלאך:",
            "<b><big>סמלון</big></b>   [יאך רימען] (שבת נט) בעול הלך אחר סמלוניו פי' עול של חרישה בתחלה פשוטי כלי עץ הוא ואינו מקבל טומאה כיון שנוקבין בו ב' נקבין מצד זה וב' נקבין מצד זה ובהן מכניסין יתידות שיהו השני צידי צואר שור אילך ואילך והן הן סמלוניו נעשה כלי ומקבל טומאה: פ\"א רצועות שהן בעול דתנינן בתורת כהנים שבר העול וקיצץ סמלונים כדכתיב ה' הצדיק קיצץ עבות רשעים:",
            "<b><big>סמלק</big></b>   כבר פי' בערך כספן:",
            "<b><big>סמם</big></b>   [פארבין] תרגום ומשוח בששר ומצויר בסממנין:",
            "<b><big>סממית</big></b>   [איידעקסע] (שבת עו) אימת סממית על עקרב (סנהדרין קג) אמון העלה סממית י\"מ דניי\"טלא כלומר ביטל העבודה והיה חרב ועלו עליו שממיות ויש מפרש לוצירטא הלטאה תרגום סממיתא:",
            "<b><big>סמן</big></b>   [צייכן] (קדושיו נט). זבוני לא מזבנונא לך דארעא קמייתת היא ולא מסמנא פי' שדה זו תחלת מקנתו היא ואין סימן יפה למוכרה (ב\"מ כב) סי' העשוי לידרס לא הוי סימן פירוש כגון קשירות הכריכות וכיוצא בהן שאם ידרסו יותרו הקשרים (גיטין כז) סימנין דאורייתא: (ב\"ב קע\"ג) אם היו משולשין יכתבו סי' פי' כיצד יעשו כששמות שניהן יוסף בן שמעון ישלשו יכתוב כל אחד שמו ושם אביו ושם זקנו ובכך יתנכר הדבר ואם היו משולשין ששמות זקניהן שוין יכתוב סימן המשפחה ואם היה סימנן שוה יכתוב כהן אם אחד מהן כהן. פ\"א יכתוב סי' אם יש באחד מהן סי' אחד או ארוך או גוץ או לבן או שחור דברים שיש בזה ואין בזה יכתוב אותו סי' (נדה מח) בא סימן התחתון עד שלא בא העליון פי' התחתון שער של אותו מקום העליון דדים (יבמות פ) ת\"ר איזהו סריס תמה כל שהוא בן כ' וכו' עד ואלו הן הסימנין וכו' <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אות ורושם תרגום אראה נס אחזי סמן)</small>:",
            "<b><big>סמנטר</big></b>   [סטעמפאל, זיעגל] בפסיקתא דויהי בשלח פרעה ובויקרא רבה הוצא את המקלל כל אחת ואחת נוטלת חותם של בעלה וסימניטורין של בעלה ירושלמי בפרק קמא בברכות בגמרא א\"ר טרפון נביא וזקן למה הן דומין למלך ששלח ב' פולמנטורון שלו למדינה על אחד מהן כתב אם אינו מראה חותם שלי וסימנטירין שלי אל האמינו לו וכו' פי' מצנפת <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חותם ובהדיא במדרש שמות רבה פ' זאת חקת הפסח אמר המלך אם אין סמנטרי על כל המסיבין אל יכנס אחד מהם לכאן כך האלהים עשה משתה להם צלי אש על מצות ומרורים מפני שגאלן מן הצרה אמר להם אם אין חותמו של אברהם בבשרכם לא תטעמו ממנו)</small>:",
            "<b><big>סמניא</big></b>   [וואסר טראסטנע] (חולין טו) א\"ר פפא בסימוניא דאגמא פי' גאון סימוניא דאגמא קניא שככה שמו ומהלך במים על הארץ וקרומיתו משונה וחדה ואינה מתפגמת ומתחככת כשאר הקנים לפיכך השוחט בה שחיטתו כשרה. פ\"א בסימוניא דאגמא כלומר ברוחב עלה שגדל באגמא כלומר דומה ללישקא בלע\"ז:",
            "<b><big>סמניס</big></b>   [ארטס נאמע] (גיטין ו) מטורי סמנים ולפנים א\"י פי' הם טורי אמונים כדתנן חלה פ\"ד. מכזיב עד הנהר ועד אמונים שתי חלות אחת לאור ואחת לכהן <small>(א\"ב תרגום ירושלמי הר ההר טוורוס אומנוס (נוסחאות כתוב ועד הנהר ועד אמנה והוא ל' פסוק תשורי מראש אמנה תרגומו דיתבין על נהר דאמנה כדכתיב הלא טוב אמנה ופרפר)</small>:",
            "<b><big>סמוסרקין</big></b>   עיין ערך אולוסרקון:",
            "<b><big>סמפון</big></b>   [איבער איין שטימונג] (ב\"מ כ) אם יש עמהן סמפון יעשה מה שבסמפון (סנהד' לא) סמפון שיש עליו עדים יתקיים בחותמיו פי' שובר או תנאים. בפ' מי שאחזו קורדייקוס בגמ' דבני מערבא א\"ר אבהו בשם רבי יוחנן סדר סימפון כך הוא אנא פלוני בר פלוני מקדש ליך אנת פלונית בת פלן על מנת מיתן ליך מקמת פלן ומכנסיך ליום פלן דאי אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי עלך כלום <small>(א\"ב פי' בל' יוני תנאי והסכמה)</small>:",
            "<b><big>סמפון</big></b>   [פעהלער] (כתובות כח) קמייתא משום סמפון סמפון בעבדים ליכא (קידושין י ביצה ח) ובן בג בג סמפון בעבדים ליכא פי' קמייתא משום סמפון שאם ימצא בה מום ויניחנה ונמצאת בשעה שאכלה בתרומה כי זרה היתה:",
            "<b><big>סמפון</big></b>   [רעהרע, שפיעל אונסטרעמענט] (סוכה לד) והוא דקיימי סימפונהא פי' הקנים החלולים שבתוך הריאה שיכנס מהן הרוח מן פסנתרין וסומפוניא (כלים פי\"א) וסומפוניא וחליל של מתכת (ובפי\"ו) תיק סומפוניא פי' כלי זמר הם כמו פסנתרין וסומפוניא:",
            "<b><big>סמפר</big></b>   [שעהרע] בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק תרגום מלא סומפורין תקטל בעממיא <small>(א\"ב פי' בל' יוני בעתה והשחתה)</small>:",
            "<b><big>סמפרינון</big></b>   [סאפיר עדעל שטיין] בילמדנו לך עלה מזה הלוחות משקל מ' סאה היו ושל סמפרינון היו. ובפיסקא דעניה סוערה ובהגדה דתלים יסודתו בהררי קדש ויסדתיך בספירים בסמפירינון. מעשה באחד שלקח אבן אחת של סמפרינון אמר לו תנה לנו שנבדוק אותה נטלה והיה מכה עליה בפטיש נחלק הפטיש ונשבר הסדן והאבן של סמפרינון לא נשברה <small>(א\"ב תרגום ירושלמי נופך ספיר כדכדונא סמפורייא)</small>:",
            "<b><big>סמק</big></b>   [רויט] (גיטין סט) ליתי שבעה סומקי מגוויא דחיותא פי' המורה של מגנצא ז' חתיכות בשר כתוש מתוך הבהמה פי' טחלי (ב\"מ נח) חזינא דאזל סומקא ואתי חיורא פי' כיון שמקפידו מת הדם שבלבו והולך האדמימות ומלבינין הפנים כגון גוון המת <small>(א\"ב תרגום אלים מאדמים דכרי מסמקי וענין קרוב לזה תרגום אדם פטדה וברקת סמקן ירקן וברקן)</small>:",
            "<b><big>סמוקרי</big></b>   [רויט] (תרגום ירושלמי ויצא הראשון אדמוני ונפק קדמאה סמוקרי):",
            "<b><big>סמר</big></b>   [איין אכט נעהמען, היטען] (תרגום השמר לך אסתמר לך):",
            "<b><big>סמרטוט</big></b>   [פעטצען] (שבת קמב) מקנח בסמרטוט פי' חתיכת בגד בלוי:",
            "<b><big>סמרטין</big></b>   [דאס לאנד פאהלן]. בקח את הלוים בילמדנו אפילו סמרטין אפילו ברבריים פי' אומות בזויין הן כמפורש בערך ברבר <small>(א\"ב פי' סרקטין בל' יוני ורומי אנשי מחוז הנקרא פולוניא והיום גרים בה לאלפים ולרבבות מאחינו נכתרים בתורה ובמצות ובעונותינו נהרגו מהם בשנים שעברו כמה קהלות על קדושת ה' באכזריות אף וחימה ה' יגן עליהם ועלינו)</small>:",
            "<b><big>סמרון</big></b>   [היינט] (בכתובות ירושלמי פ\"ב) אתמול אמרה טמאה אני סמרון טהורה פי' היום בל' יון:",
            "<b><big>סמתר</big></b>   [זאלבע, פלאסטער] (ב\"מ קו) התם נמי אי לאו זיקא הוו עבדי לה סמתר וחיי (ב\"ב פ\"ד) כגון הנך עשבי סמתרי הוו <small>(א\"ב בנסחאות כתוב עבדי לה סם וחיי ורש\"י בפי' הנך עשבי סמתרי הוו מביא ראיה מההיא דמקבל א\"כ גרס סמתר ותרגו' את תמרוקיה ית סמתר רבותהא)</small>:",
            "<b><big>סן</big></b>   [פיינד. גרייליך] (מגלה כה) האי מאן דסני שומעניה שרי לבזוייה בג' וש' פי' כגון השותה בד' מיני זמר וכיוצא בהן כמו שמצינו באלישע אחר שהוציאוהו אלו הדברים לתרבות רעה ומפורש (חגיגה טו) שכן בדבר שהוא יתר מזו שרי לבזוייה בג' וש' כלומר מי ששמע ורע מצוה לבזותו בן זונה דגיירא דגיירתי ונגלו שוליו ונחמסו עקביו ופי' בן שפחה בן גוי כדגרסינן (סנהדרין כט) כמאן קרינן לרשיעא בר צדיקא רשיעא בר רשיעא כי האי תנא וכו' (מ\"ק יו) ההוא צורבא מרבנן דהוו סני שומעניה דעבד כרבי אלעאי דתניא רבי אלעאי הזקן אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו פי' מבקש לשתות במיני זמר ולשמוח בשמחה המרגילה לידי עבירה כגון זה ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתכסה שחורים ויעשה מה שלבו חפץ לא התיר אלא אכילה ושתיה במיני זמר וכיוצא בהן. אבל דבר עבירה שיש בה דין אדם או דין שמים ואפי' חייבי לאוין או חייבי עשה וכל שכן למעלה שאיסורן איסור עולם חס ושלום שהתיר ר' אלעאי ואפי' בסתר אלא כגון הדרך שפירשנו הוא שאמר לעשות ואפי' דברים הללו לא התירן אלא אמר כמשיא עצה לעשות כך כדי להבטיח את יצרו להשלים תאותו וכיון שיראה את עצמו לבוש שחורים ועטוף שחורים משתבר יצרו ונמנע ואינו עושה וזה צורבא מרבנן עשה כרבי אלעאי ולבש שחורים ונתעטף שחורים ואחר זה כולו חזר לשתות במיני זמר כמו שהיה עושה ולפיכך שמתיה רב יהודה פי' ד' מיני זמר כנור ונבל ותוף וחליל כמפורש (סוטה עט נזיר סג) קסבר משום סניות מלתא הוא דקאמר הדין גברא (נדרים סג) (תענית ט) אי הוו סנו טפי הוו גמירי (ב\"ב קלא) אילימא שופרא וסוניא פי' בין שדה טובה ורעה (שבת פט) ה' שמות יש לו מדבר צין שנצטוו ישראל עליו מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו מדבר קדמות שניתנה קדומה עליו מדבר פארן שפרו ורבו ישראל עליו מדבר סיני שירדה שנאה לאומות העולם עליו ומה שמו חורב (חולין מז) סניא דיבי פי' ששונאין אותו הזאבין ולא יוכלו למיכל מיניה. פ\"א סניא כעין מסננת דיבי ל' זיבה:",
            "<b><big>סן</big></b>   [קאטה]רפש וטיט תרגום סיין וטין:",
            "<b><big>סן</big></b>   [בארג סיני] (הוריות יד ובסוף ברכות) סיני ועוקר הרים פי' בידו גמר התלמוד בהלכה למשה מסיני (קדושין טז) דרשינהו רב נחמן בר יצחק להני קראי כי סיני פי' כהלכה למשה מסיני:",
            "<b><big>סן</big></b>   קנין וסנאין וטינא כבר פי' בערך מעזב:",
            "<b><big>סן</big></b>   [האלץ נאגעל] (כלים פ\"א) עשאן כסנים או כשגמים כמעשה משכן הסינין יוצאין מן הקרשים פי' כמין סיכין שיוצאין מן הקרשים שנים מכאן ושנים מכאן ומשליכין אותן בהן:",
            "<b><big>סן</big></b>   [שוחא] תרגום של נעלך שרי סינך כמו מסאנך:",
            "<b><big>סנוארתא</big></b>   [אייזערנם העלם] (שבת סב) ולא בקסדא גמרא אמר רב סנוארתא פי' כובע של ברזל:",
            "<b><big>ססגבוטין</big></b>   כבר פירשנו בערך אב:",
            "<b><big>סינבול</big></b>   [געזעללען שאפט] ירושלמי דפסחים פ' האשה אפי' עשו סינבול רשאין לומר לו טול חלקך ואוכל לעצמך פי' חבורה ואנשיה נותנים חלק בחלק לשום דבר ע' ערך סבלת:",
            "<b><big>סניגור</big></b>   [פערטיידיגער] (קדושין ה) כסף מכניס כסף מוציא סניגור יעשה קטיגור (שבועות ל) ת\"ר מניין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו שנא' מדבר שקר תרחק פי' כיון שראה זכות לאחד ואח\"כ ראה לו חוב לא יהא מטעים דבריו הראשונים כדי להעמיד דבריו אע\"ג דאיכא למימר דשפיר מצי לקיים דבריו הראשונים הואיל ועושה כדי להעמיד דבריו כמשקר דמי <small>(א\"ב פי' בל' יון מליץ מלמד זכות קטיגור מלמד חובה ולהכרעת לכף זכות אומרים היונים סנגורים)</small>:",
            "<b><big>סנידיא</big></b>   [רייזע געזעללשאפט] בילמדנו פקוד כל בכור זכר כביכול אני ומלאכי נעשים סינודיא שלך פי' בל' יון שיירה סינודא:",
            "<b><big>סנדל</big></b>   [שוחא מוט האלץ זאהלע] (עדיות פ\"ב על הסנדל של סיידים שהוא טמא מדרס פי' לאחר גמר בניין סדין את הכותל בסיד בלוח שהוא כשיעור סנדל ויש בו רצועות שאוחזין בהן ומעבירו על הסיד כמה פעמים עד שנעשה שעיע פ\"א כלי שיש לבנאים שדומה לסנדל ויש שעושין של ברזל ויש שעושין של עץ ובשעת שטחין הבית מחליקין בו וכגון זה כף של סיידים שפירשנו בערך כף. פ\"א פועלין המסיידין בתים עושין להן סנדלים בשביל הסיד שהוא חם וקשה לרגל או למנעל. (אהלות פי\"א) סנדל של עריסה שפחתו פי' כשרגלי המטה אינן שוין משים חתיכת לוח תחת רגל הגבוה ואותה חתיכה מצד אחת עבה ומצד אחת דקה ואותו לוח נקרא סנדל (כלים פי\"ד) סנדל בהמה של מתכת טמאים (שבת נט) פי' למאי חזי א\"ר לשתות בו מים במלחמה וכו'. (פרה פ\"ב) עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק פי' פרסותיה של פרה הן סדוקות וכשהיא הולכת בחלקלקות נופלת לפיכך עושין לה סנדל שלא תחליק (נגעים פי\"ג) סנדליו וטבעותיו בידיו (שבת ס') אבל לא בסנדל מסומר גמ' מאי טעמא גזרו ביה רבנן משום מעשה שהיה כמפורש (שם. יבמות קב) סנדל התפור בפשתן אין חולצין בו (בכורות מ כריתות ז) (נדה כד) המפלת סנדל או שליא פי' חתיכה של בשר כצורת סנדל (יבמות קג) סנדל של נחת של עבודת אלילים לא תחלוץ פי' סנדל שאלילים נחה עליו לא תחלוץ כמו כן לכתחילה (אבות פ\"ד) רבי יוחנן הסנדלר פי' עושה סנדלים <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי מין מנעל והאומן העושה מנעלים אלו נקרא סנדלר תרגום ירושלמי ועד שרוך נעל ועד רצועא דסנדלא)</small>:",
            "<b><big>סנדלכין</big></b>   [עדעל שטיין] (סנהד' נח) ואחד משגרו לדרום להביא לו סנדלכין טובים פי' מרגליות ראמות וגביש תרגום סנדלכין ובירוצין:",
            "<b><big>סנדיקוס</big></b>   [ביישטייער] הביא מלה זו בעל הילקוט במזמור ריבה ה' את יריבי אני עושה סינדוקוס בשעת מילה ופריעה פי' בל' יוני ורומי פטרון ופרקליט:",
            "<b><big>סנהדרין</big></b>   [פער, זאממלונגס רעהטער]. (סנהד' לו) סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה פי' בל' יוני מקום ועד היועצים והם עצמם נקראו כן תרגום ובמושב זקנים ובסנהדרין דחכימיא:",
            "<b><big>סנחריב</big></b>   [נאמע] ששיחתו ריב בחלק בסנהדרין:",
            "<b><big>סנט</big></b>   [אויס לאכען] (בב\"ר פרשת ס\"ט) אופזים בו קופזים בו סונטים בו ובפרשת ע\"א וירא ה' כי שנואה לאה והכל היו סונטים בה מפרשי ימים מהלכי דרכים אף הנשים מאחורי קוריים היו סונטית בה והיו אומרים לאה זו אין סתרה כגילויה וכו' <small>(א\"ב פי' מצחקין ומליזים)</small>:",
            "<b><big>סנטמא</big></b>   [פערטראג] בויקרא רבה ויהי ביום השמיני פי' רבי עזריה קבע סונטמא בגו צירא דתרעא והוא מפני מלגיו והיא שתי מלבר <small>(א\"ב בנוסח' לא נזכר רבי עזריה ובעל הערוך הזכירו גם בערך פלח אשר לא כנסחא והגרסא שלנו הב לי מיניה בהדי נוקבא את מפני מלגיו ואנא שתי מלבר)</small>:",
            "<b><big>סנטומוס</big></b>   [קארץ. הויפט זאך] (מדרש שיר השירים פסקא עד שהמלך במסבו ופסקא הנה מטתו שלשלמה ובמדבר רבה פ' כה תברכו סנטומוס כל ערל לא יאכל בו פי' בלשון יוני כללו של דבר):",
            "<b><big>סנטר</big></b>   [וועכטער] (ב\"ב סח) לא מכר את הסנטר (גיטין פ) סנטר שבעיר (ב\"ר פ' יח) עזר כנגדו אסנסיבא לסנטרא דקרתא בויקרא רבה אמור אל הכהנים פרשת מה יתרון ובפיסקא דעומר סנטרך אנא לית את יהיב סנטרותי בפסקא דאיכה אייתו לן נטירי קרתא והוו מייתין להון ראש מטרתא וסנטרא והוון אמרי' להן אילין אינון חרובי קרתא והלין אינון נטורי קרתא אלו סופרים ומשנים פי' שומר <small>(א\"ב וכן פירושו בלשון יוני שומר)</small>:",
            "<b><big>סנטר</big></b>   [קיעי] (ברכות כד) ולא יניח ידו על סנטרו ולא יניח ידו על צדו סנטרו כמו סטרו כמו צלע נון יתירה כמו קינסא שהוא קיסם חנגא חג והן כסליו שנראה כעומד בקלות ראש <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב וכשהוא מפהק היה מניח ידו על סנטרו פי' רש\"י מנטון שלא תראה פתיחת פיו אם כן הוא פרק לחי התחתון בזקן והפשט הזה תפשו כל הפוסקים בענין פיאות הזקן)</small>:",
            "<b><big>סנטר</big></b>   [ראטה] (ב\"ר פ' סא) וישטום עשו אמר רבי אלעזר ברבי יוסי נעשה לו שונא נוקם ונוטר עד כדון קראין סנטורי דרומי ובסוף ב\"ר גרסינן (נפק כתוב) לגביה לביש סנטורוי מהו סנטורוי מאנין דלא בזיעין <small>(א\"ב פי' בלשון רומי בעל העצה שר ומנהיג ונקראו סנטוריא לבושים המיוחדים להם וזה ענין מאמר ירושלמי מאנין דלא חפיתין פרקא בתרא דמועד קטן)</small>:",
            "<b><big>סנן</big></b>   [דורך זייען]. (שבת קלט) מסננין את היין בסודרין ובכפיפה מצרית נותנין ביצה במסננת של חרדל (כלים פי\"א) מסננת של חרדל שנפרצו בה שלשה נקבים (חולין סז) ואת נבלתם תשקצו לרבות יבחושין שסיננן פי' בגד שצוללין בו מה שירצו אמרת ה' צרפתהו תרגומו מימרא דה' סנן יתיה:",
            "<b><big>סנונית</big></b>   [שוואלבע]. (חולין סה) למינהו להביא סנונית לבנה (שבת עז) אימת סנונית על הנשר פי' פורח בין כנפי הנשר ומפחידו עגור תרגומו סנוניתא ותור וסוס ועגור:",
            "<b><big>סנף</big></b>   [צוזאממען העפטן צווייגען] (מנחות צו) וארבע' סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהן (תענית כה) וי\"א סניפין עשאום פירוש פלימו אמר כל כך נתארכו שהותירו אמה לכאן ואמה לכאן וי\"א כל כך נתארכו שחתכו מהם ועשו מן החתיכות סניפין בין הקורות העליונות לקורות התחתונות פ\"א שהיו הקורות מסונפין זה עם זה ונתחברו (כלים פכ\"א) בחוט ובמשיחה באמה ובסניפין פי' אלו הסניפין ראשי המגירה הנעשין מן מן העץ וי\"א כמו סניפין אחרים (הוריות יג) אף בבית המשתה עושה אותן סניפין פי' שמושיבין אותן בצד הזקנים מפני כבוד אביהן דהויין סניפין לזקנים כסניף זה שעושין לקורה גדולה אמר רבא ובחיי אביהן הוא דעושין אותן סניפין מפני כבוד אביהן. (ברכות מז) אבל עושין אותו סניף לעשרה פי' דאי הוו תשע וקטן מברכין עמו נברך אלהינו (ב\"מ פ) והיה בו מום אחד וסנפו בין המומין פי' חברו בין המומין אלו שלא היו בה שמערים ואמר איני משבח אותה נגחנית נשכנית היא ובדק ולא מצא בה מומין אלו סבור כשם שאין אלו כך אין זה ולבסוף נמצאת בה הרי זה מקח טעות מום זה ומום אחר שפירש לו ומום שהיה בה בראשונה ואמר מום זה בה ומום פלוני ופלוני אף על פי דסנפו ההוא הוה ליה למבדק בריש וסביר וקביל (ב\"ב ד') סניפי דיכי לבר פי' מוציא ראשי הקנים ודפנא שהוא הקנים העומדים לחיזוק המחיצה לחוץ. פ\"א דלכי גדיל להוציא ליכוין דלהוו רישייהו דהוצי כייפי לבר לאותו צד של חברו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חבור ודבוק)</small>:",
            "<b><big>סנפיר</big></b>   [פליס פעדרען] (חולין נט) ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת:",
            "<b><big>סנק</big></b>   [פערזאמלען, שפריצען, מיד] (מקואות פ\"ב) המסנק את הטיט לצדדין פירוש הממלא וכן פי' כגדי מסנקן דגרסינן (פסחים ג) שהוא מלא מבצים ותבלין ואוכל ממנו אכילה גסה כמו כן הא דתנן (תמיד פ\"ב) האיברים והפדרין שלא נתאכלו מבערב סונקין אותן בצידי המזבח פ\"א כגדי מסנקן כגדי שמנגח עם חבירו ועומד עייף כך כשהיו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה עומדין עייפים כמו גד גדי וסינוק לא עייפות לא וכבר פירשנו בערך גד <small>(א\"ב פי' סנג בלשון יוני פעל המחבר דברים מפוזרים ומכניסם למקום אחד)</small>:",
            "<b><big>סנקליט</big></b>   [מיניסטורים] (בב\"ר פ' יח) נעשה אדם במלאכת שמים וארץ נמלך. למלך שהיו לו שני סנקליטין ולא היה עושה דבר חוץ מדעתם וביקרא רבה בסוף ויהי ביום השמיני ובהגדה דתהילים יכרסמנה חזיר מיער. מעשה בשלטון אחד בקיסרי שדן ביום אחד כשפין ונואפין ורוצחנין ואמר לסנקליטון שלו שלשתן עשיתי בזה הלילה. ס\"א סונקונתיום. באשה כי יזוב זוב פרשה ראשונה שמעו כל סנקליטין שלו ויצאו לקראתו, ובאמור אל הכהנים לעולם ה' דברך נצב בפסיקתא דר\"ה מניח סנקליטון שלי ויורד וכו'. בפיסקא ביום כלות משה הרי אני מניח סנקליטין שלי ויורד ומצמצם שכינתי ביניכם למטן. באל תונו פרשת הך הכפתור וירעשו הסיפים הך הכפתור זה ישעיהו וירעשו הסיפים אלו סנקליטין שלו פי' ביתדין שלו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני סנקליטוס בית דין ובמדרש שמות רבה פרשת ומשה עלה לך קרא לפלוני סינקליטיקוס פי' יועץ אחד מבית דין)</small>:",
            "<b><big>סנוקרת</big></b>   [פויסט שלאג] (ב\"ק כז) לרכיבה שלשה לבעיטה חמשה לסנוקרת י\"ג פי' לרכיבה ג' מפני שמכה בשלשה פרקים סוף הירך וראש השוק ועצם קטן שבינתים לבעיטה ה' מפני שמכה בה' אצבעות שברגלו לסנוקרת י\"ג סלעים כנגד י\"ב חוליות שבד' אצבעות וחוליה ראשונה שבהן שהיא כנגד חוליה ג' שבאצבע שבצידו ופי' סנוקרת מאחורי היד הכהו בפניו ויש אומרים הכאה באגרוף תחת היד:",
            "<b><big>סנקתדרון</big></b>   [שטאדס רחטה] (בב\"ר פ' ח) במעשה כל יום ויום נמלך למלך שהיו לו סקנתדרון ולא היה עושה דבר חוץ מדעתו ובפ\"ג למלך שהיה לו סנקתדרון וכו' עד אמר המלך כלום עשיתי סנקתדרון אלא שלא לעשות חוץ מדעתו אמר רבי יודן כך אמר הקב\"ה כלום קראתי אותו איש עצתי וכו' בפ' ע\"ט ויאמר שלחני כי עלה השחר אמ' ליה סונקתדרון דידי' והדין ירדנא דהלך וכו'. בילמדנו בואלה המשפטים אמר לו סונקתדרון שלו עתידין אלו ששימשת שיהו מלכים עומדין מפניהם פי' שרים שיושבין עמו תדיר בקתדריות ומייעצים את המלך <small>(א\"ב פי' בלשון יוני יועץ למלך יושב לשפוט)</small>:",
            "<b><big>סנר</big></b>   [גירטעל] (שבת צב) באמת אמרו האשה החוגרת בסונר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר פי' האשה החוגרת בסינר ומחתה ביה מדעם אפילו נתכוונה לפניה ובא לאחוריה חייבת שכן ראוי להיות חוזר שלא תראה כגבשושית בשיפולי מעיה וכל באמת הלכה היא. (שבת יג) סינר מפסיק בינו לבינה פי' מכנסים קטנים. (ב\"ק פב) אשה חוגרת בסינר (יבמות כד) בגמרא הנטען על אשת איש רוכל יוצא ואשה חוגרת בסינר <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חגורה עיין ערך זנר)</small>:",
            "<b><big>סנר</big></b>   [איינע פפלאנצע] (שביעית פ\"ט) אוכלין ברגילה עד שיכלו סנריות פי' קרדי דומישת\"קי בלע\"ז:",
            "<b><big>סנתא</big></b>   [געוואנהייט] (בב\"ר פנ\"א) ומצות אפה א\"ל אוף הדא סניתא בישתא את בעי מלפא הכא פי' בלשון יון מנהג סיניתיאה:",
            "<b><big>סם</big></b>   מן הסיסין כשירין כבר פירשנו בערך גרד:",
            "<b><big>ססא</big></b>   [שפיץ זאנגע] (חולין יז) דמיא לססא כשרה (סוטה ה) מאי וכראש שבולת ימלו חד אמר כססא דשיבלתא פי' הענף שבראש השבולת הנראין כמו מחטין ארוכין עומדין ואינן חלקים אלא בולטות מהן כעין שינים דקות מאוד ונקראין מלעין וכבר פירשנו במקומו:",
            "<b><big>ססבל</big></b>   [היישעריק] (ע\"ז לז) מאי איל קמצא עולא אמר סוסבל כבר פירשנו בערך איל:",
            "<b><big>ססגון</big></b>   [פארבען לוסט] (שבת כח) היינו דמתרגמינן תחש ססגונא שסס בגוונים הרבה פי' שמצוייר בגוונים הרבה ודומה לו הא דגרסינן (יבמות סד) רב אחא בר הונא אחדתיה ססגוניתא פירוש שנצטייר בשרו גוונים מן החולי. פ\"א ססגונא שמח משה רבינו שהיו לה גוונים הרבה:",
            "<b><big>סיססא</big></b>   [צייכין] מדרש שמואל פסקא ירעם אל בקולו אלולי שעשו סיסמא ביניהם פירוש בלשון יון סימן:",
            "<b><big>ססמגוד</big></b>   [טענין בוים] (יומא ט) אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף פי' אם עלו כולן היו כחומה ולא היו נמאסין כדכתיב הן אל כביר ולא ימאס והיו נבנין בטירת כסף והיתה רוח הקודש שורה בהן ואם דלת היא כיון שעלו בדלתות נסתלקה מהן רוח הקודש ודברי הנבואה באין להן כמלוח ארז שהן ברז כלומר בת קול לבדה. פי' ססמגור ארז מגור מן דסס שאין שולט הרקב בכל עץ כמו בארז:",
            "<b><big>ססין</big></b>   [איין קרויט] מי סיסין יבישה וקיבה והרת כבר פירשנו בערך הרת <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין עשב ולו זרע שחור וארוך כמו זרע כרפס והוא גדל בסוריא והזרע חם בסוף מעלה שלישית ומועיל לטחול אטום ולמניעת ההשתנה ולקבוע וסת הנשים)</small>:",
            "<b><big>ססני</big></b>   [געפעס] (ב\"מ נו) ואי אגבהינהו בסיסניה קננהי פי' כלים:",
            "<b><big>ססרנון</big></b>   [פעלץ] (ב\"ר פ' פא) כתנות עור ר' יוסי בר' חנינא אמר סיסרנון <small>(א\"ב פי' בלשון יוני לבוש של עור בעוד הצמר עליו)</small>:",
            "<b><big>סע</big></b>   [בעדינגען], איבר זעטצע] (ב\"ב ח) כמה יהא בעיר רשאין בני העיר להתנות על השערין ועל המדות ועל שכר פועלין ולהסיע על קיצתן פי' להתנות על המדות למחוק או לגדוש או להוסיף ולגרוע ועל השערים פי' כור של חטים בכך וכך מעות וכן כל דבר שיש לו שער כיוצא בו. ועל שכר פועלים להתנות ביניהן תנאין על מה שיסכימו ויתרצו ולהציע על קיצתם. פי' לשנות פעם אחר פעם כאשר יראו והני מילי היכא דליכא אדם חשוב בעיר אבל איכא אין להם להתנות אלא ברשותו ואם לא עשו כן לא עשו כלום. (כלים פ\"ה) ר' שמעון אומר צריך להסיעו פי' להסיעו ממקומו למקום אחר. (סוטה לג) ת\"ר כיצד עברו ישראל את הירדן בכל יום ארון נוסע אחר ב' דגלים והיום נוסע תחילה <small>(א\"ב נסע הוא עיקר)</small>:",
            "<b><big>סע</big></b>   [בונדסעקטע] (גיטין עו) ולא הודו לו כל סייעתו פי' בני מדרשו ואמרי לה כל שעתו פירוש כל החכמים שנמצאו שם באותה שעה <small>(א\"ב תרגום לאגודה אחת לסיע חד תרגום פה אחד סיע חד)</small>:",
            "<b><big>סעד</big></b>   [אינטער שטיטצען] (אבות פ\"ג) והכל מתוקן לסעודה אלו משניות פי' ר' משולם בר' קלונימוס ז\"ל ויהיו עניים בני ביתך שיהיו בני ביתך עושין מלאכתך ולא אחר מאי ניהו כדקאמרינן ההוא עניא סבא דאזל צבעיה לרישיה ולדיקניה באוכמא אתא לקמיה דרב א\"ל זבנן א\"ל ויהיו עניים בני ביתך א\"ל זיינא לך כעניא אבל לא זביננא לך אזל קמיה דרב פפא בר שמואל זבניה וכו' (ב\"מ ס) הכל צפוי ואית דאמרי הכל צפון מלמד שכל מעשיהם של בני אדם צפונין הן אצל הקב\"ה כדכתיב הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי והרשות נתונה מלמד שניתנה רשות לבני אדם לטוב ולרע. ועוד כתיב ובחרת בחיים אין אומרים לו לאדם בחור אלא בדבר שיש לו רשות לבחור אלמא הרשות בידו ובטוב העולם נידון מלמד שהקב\"ה מפרנס וזן עולמו בטובו אבל לא לפי מעשיה מניין אנו למדין מברייתו של עולם עד שניתנה התורה כדקאמרינן הני כ\"ו חסדו בהודו בתלים כנגד מי כנגד כ\"ו דורות מאדם עד שניתנה התורה שלא היה להן מעשים טובים וזן אותם בחסדו הוא היה אומר הכל נתון בערבון מלמד שהאדם ע\"י ערב משנולד שנאמר כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך וכתיב והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו ללמדך ששני מלאכין מהלכין עמו ביום ושני מלאכין אחרין מהלכין עמו בלילה אותן שמהלכין עמו ביום כותבין בלילה מה שהוא עושה ביום ואותן שמהלכין עמו בלילה כותבין ביום מה שהוא עושה בלילה ובאין ומעידין לפני הקב\"ה. ומצודה פרוסה על כל החיים זו מצודתו של מלאך המות שנאמר כי גם לא ידע האדם את עתו ואומר אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח החמת פתוחה זה דרך הטוב והרע שהן נפתחין לבני אדם שנאמר ראה נתתי לפניך היום וגו' ועוד אמרו חכמים בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו והחנווני מקיף זה יצר הרע שמקיפו לאדם מעט מעט עד שימלא ספקו וכיון שנתמלא ספקו אבד ובטל מן העולם שנאמר במלאת ספקו יצר לו הפנקס פתוחה והיד כותבת זה פינקסו שנכתב כל מה שעשה שם זה שאמר הכתוב גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו ימים יוצרו ולא אחד בהם וכתיב ביד כל אדם יחתום ואמרו חכמים אע\"פ שכל מעשיהן של בני אדם גלוים וידועים לפני הקב\"ה נכתבין הן משעה שנוצר אדם כולם כתובין לא נאמר אלא יכתבו והגבאין מחזירין תדיר בכל יום וגו'. אלו פירות מעשיהן של רשעים שהן עושין בעולם הזה והקב\"ה פורע מהן שנא' אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו וא\"ת עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנא' אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו. כבר פירשנו עבירה שעושה פירות יש לה פירות אבל קרן כולו קיים ליום הדין ויש להן על מה שיסמכו אלו טעמים שאמרו על כל אחת ואחת והדין דין אמת כמשמעו והכל מתוקן לסעודה זה כינוי של מיתה מלמד שהכל מתוקן למות שנאמר הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע ולמה נקראת מיתה סעודה ללמדך כשנקראין בני אדם לסעודה הכל נכנסין בפתח אחד אבל כשיושבין אין יושבין אלא כל אחד ואחד לפי כבודו אף בשעת פטירתו מקרה אחד לצדיק ולרשע ולעניין כבוד כל אחד לפי מעשיו <small>(א\"ב זה מלשון ולחם לבב אנוש יסעד)</small>:",
            "<b><big>סעד</big></b>   [אנטערשטישצען] (שבת קכח) אבל בשבת מסעדין גמ' כיצד מסעדין אוחז בוולד שלא יפול לארץ <small>(א\"ב לשון מקרא זה וימינך תסעדני)</small>:",
            "<b><big>סעד</big></b>   [געפעסטיגן] מצור לראות את הערים תרגום למסעדית קירויא:",
            "<b><big>סער</big></b>   [פערוועהען, שטירמען] (כלאים פ\"ה) הזורע סוערתו הרוח לאחוריו ענין רוח סערה בהגדה דתלים יסודתו בהררי קודש עניה סוערה עניה ממעשים טובים סוערה שטילטלתי אותה בעולם הזה כענין דכתיב ויהי סער גדול בים:",
            "<b><big>סער</big></b>   [הארא] (שבת קמג) שיער של אפונין ושל עדשים הנופות הן התיקים והזמורות והתבן והעוץ של תבואה ושל קטנית כולן נקראין שיער (ב\"ב פב) דתנן (כלאים פ\"ד). מעשה בצלמון כו' עד היה הופך את השיער במקום הזרע וזורע את הבור פי' אדם נטע כרמו שורות והרחיק זמורות שורה זו מזמורות שורה זו י\"ו אמה והיה הופך את הזמורות של שורה המזרחית בתוך י\"ו אמה שהן מופנות בלא זמורות כנגד השורה שהיא לה מערבית וזמורות של השורה שאמרנו שהיא לה מערבית הן מתוחות ובכלל י\"ו אמה שבינה ובין השורה שהיא לה מזרחית וכענין הזה כל הכרס נמצאו זמורות בשורות מתוחות בכלל י\"ו אמה שביניהן ואחוריהן קרקע פנוי י\"ו אמה בלא זמורות והיה זורע זה הקרקע הפנוי תבואה כלומר אינו כרם והתירו לו חכמים. (פיאה פ\"ב) הכל מפסיק. לזרעים ואינו מפסיק לאילן אלא גדר ואם היה שיער כותש אינו מפסיק פי' אם היו הנופות כותשין זה את זה על גבי הגדר ומתערבין אילן זה עם אילן זה נותן פיאה אחת לכל. (כלאים פ\"ה) שומרה שבכרם גבוהה י' ורחבה ד' זורעין בתוכה פי' מין אחד וסביבותיה מין אחר ואם היה שיער כותש כלומר אם הנופות כותשין זה על זה ומתערבין זה על זה אסור (ב\"ר פ' סד) כלו כאדרת שער כולו אדרי פי' כשער אדרי והוא המוץ שבגורן הה\"ד באדין דקו כחדא פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט אמר רבי חנינא בר יצחק מי גרם לעשות להן כעור מן אדרי קיט על שפשטו ידיהם באדירים (ברכות כד) היה שער יוצא לו בבגדו מהו קורא או לא קרי עליה שיער שיער פי' השיער שיער הוא ולא בשר כשבשרם מכוסה ושערה יוצא מתוך בגדה כיוצא בו קרי עליה נכרי נכרי (חולין מד) עד שישעיר וושט פ' עד אותו מקום שמולגין הכרס מפני השער שמגרדין וושט עד ולא עד בכלל פ\"א ישעיר כויץ רונצי\"ר בלע\"ז:",
            "<b><big>שעיר</big></b>   [ארטס נאמע] (ברכות סב) (תמיד נח) אכתי לא עיילת לשעיר גמרת מילי דשעיר פי' כשעלה רב ספרא לא\"י היה יושב בבית הכסא בא רבי אבא ונחר על בבא דבית הכסא שמע רב ספרא ואמר לו הכנס למה שוהה אתה השיבו רבי אבא עד כאן לא באת לארץ שעיר למדת מדרכיהם היאך אתה אומר לי להיכנס כבני שעיר והלא שנינו (תמיד כח) מצאו לבית הכסא שבעזרה נעול וכו' ופירשו רבותינו רב ספרא לא מדרכי שעיר אמר לו לרבי אבא להיכנס אלא כיון דשמעיה דנחר סבר מסוכן הוא ומחולחל ואם ישהה עצמו מסתכן כדתניא רשב\"ג אומר וכו' פ\"א כיון דשמעיה דנחר סבר מסוכן ומשולשל ואינו יכול להשהות וניקום רב ספרא ויצא ויכנס רבי אבא משום סכנה כדתניא ר\"ש וכו':",
            "<b><big>סער</big></b>   [נאך זיכען] תרגום פוקד עון אבות מסער חובי:",
            "<b><big>סעותיה</big></b>   בפיסקא דעשר תעשר איבעית מייתון לי קינטרי דכסף מן סעותיה דביתך את יכיל יהב לי. ס\"א חרותיה פי' זבל <small>(א\"ב כמו סחותיה ע' ערך סח שני)</small>:",
            "<b><big>סף</big></b>   [עססען געבען] ספו לי באליה (ב\"ב כא) (כתובות מט) מכאן קביל וספי ליה כי תורא (חולין קז) ספת ליה לבראי ולא משת ידך (שם צה) לא הוי ספאי לך משור של פטם (כתובות סא) ספי מכל מינא (יבמות קיד) מאי לאו דאמרי להו לא תאכלו לא דלא ליספו להו בידים פי' שלא יאכיל הקטן בידים (מעשרות פ\"ב) באבטיח שאבור לי סופף ואוכל פי' ענין שואב <small>(א\"ב סופת כתיב ור\"ש גרס כופף)</small>:",
            "<b><big>סף</big></b>   [מעהרען] מאן דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף יסיף פי' בערך תבר מגל (כלים פ\"ז עדיות ח) מוסיף יורה של שולקי זיתים טמא של צבעים טהור פי' ענין תוספת:",
            "<b><big>סף</big></b>   [ראנד] (כלים פ\"ד) כלי חרס שיש לו ג' ספאיות פי' שפתות (מקואות פ\"ז) העבירו על גבי שפה פי' העביר את המעיין על שפת השוקת מבחוץ:",
            "<b><big>סף</big></b>   [שיכטע] (ב\"ב ה) שאני התם דכל ספא וספא זימניה הוא פי' כל נדבך ונדבך זימניה הוא:",
            "<b><big>סף</big></b>   [איבער בלייבען] (פסחיס ה) והא תנן סופי תאנים ומשמר שדהו מפני ענבים סופי ענבים ומשמר שדהו מפני מקשאות ומדלעות פי' שכבר אספו התאנים ונשתיירו בסופה שתי' שלש והסיח דעתו מהן ואינו שומר אלא הענבים (ב\"ר פ' כג) ויבא קין מפרי האדמה מן הפסולת משל לאריס רע שהיה אוכל את הביכורות ומכבד למלך את הסייפות. ובקטן כלה תרגום ירושלמי ובקליל סייף. בבכורות ובסייפות כבר פי' בערך בכר:",
            "<b><big>סף</big></b>   [פארכט] (מ\"ק י) אזל ליה ההוא גברא דהוה מסתפינא מיניה על כן זחלתי ואירא תרגום מטול הכנא איסתפיתי ודחילית:",
            "<b><big>סף</big></b>   [שוועללע, בעקען] במכילתא ולקחו מן הדם ונתנו שומע אני בין ביד בין בכלי ת\"ל אשר בסף מגיד הכתוב שעוקר חוקק בצד האסקופה ושוחט בתוכה אין סף אלא אסקופה שנא' בתתם סיפם את סיפי וגו' וכתיב וינועו אמות הסיפים דברי רבי ישמעאל ר\"ע אומר אין סף אלא כלי שנאמר והסיפים והמזמרות:",
            "<b><big>ספג</big></b>   [שוואמע] (שבת קמג) ספוג אם יש לו עור בית אחוזה (אבות פ\"ה) שהוא סופג את הכל (כלים פ\"ט) ספוג שבלע משקין (פרה פ\"ו) זולף עד שהוא מגיע לספוג (מקואות פ\"ו) הספוג והדלי שיש בהן שלשה ליגין (שבת קלד) מוך יבש וספוג יבש (ב\"ק קטו) ארס של נחש דומה לספוג פי' ספוג הוא על ראש דג אחד גדול שבים ובשעה שמרים ראשו להסתכל בעולם יורד אותו הספוג על עיניו ואינו רואה כלום ובחכמה בראו הקב\"ה יתברך ויתרומם לעד כדי שלא לאבד את עולמו שלא היתה ספינה ניצולת מפניו וכמו כן עשה מפני המזיקין מסוה ונקרא פורמא שאם ח\"ו יראו בני אדם מיד משתטה ובערך פורמא מפורש ויש ספוג מצמר (שבת קכח) בנות עשירין בספוגין של צמר (ע\"ז יח) הביאו ספוג של צמר ושראום במים. ומטפחות הספוג אין בהם משום כלאים (בסוף כלאים) פי' מפה שמנגבין בה. (יומא ע) ירד וטבל עלה ונסתפג. (שבת קמג) ובלבד שלא יספג בראש זבין. כדי טבילה וסיפוג (זבחים סד) ספגו במלח וזרקו על גבי אישים. (שבת קמה) לסופגם במלח לא הוכשר:",
            "<b><big>ספג</big></b>   [שלאגען] (כלאים פ\"ח) המנהיג סופג את הארבעים (יבמות צט) ואם נטמא אינו סופג את הארבעים. (תמורה ב) אלא שאם המיר מומר וסופג את הארבעים פי' כמו עלה ונסתפג סופגו במלח כלומר שואב את הארבעים ויש מפרש סופג כמו סופק ויספוק את כפיו ג' וק' מתחלפין <small>(א\"ב כן נקרא בל' יוני ורומי וישמעאל והוא גדל על פני הים מקצף הנקפא רך ומלא נקבים ושואב כל דבר לח וקראו חז\"ל כן לכל דבר שהוא שואב דבר אחר ונעתקה מלה זו לכל דבר קל מלא חורים כמו רקיקים תרגום ורקיק אחד ואיספוג חד)</small>:",
            "<b><big>ספגן</big></b>   [שוואממע] (עוקצין פ\"ב) פת ספוגנית משערת בכמות שהיא אם יש בה חלל ממעך את חללה פי' ספונזוני העשויין בטיגן ובל' ישמעאל קורין אותו ספנג והיא עיסה שלשוה ועשאוה כמין ספוג הסופגני' והדובשני' והאיסקריטין פי' בערך א' ובערך ד':",
            "<b><big>ספד</big></b>   [קלאגען] (תענית מו) כל הכתוב במגילת תענית די לא למיספד (יבמות עח) אמר דוד שאול נפקו ליה י\"ב חדש ולאו דרכיה למיספדיה (ברכות סב) כשם שנפרעין מן המת כך נפרעין מן הסופדנין ומן העונה אחריהן פי' כשם שנפרעין מן המת אם הוא חוטא כך נפרעין מן הסופדנין שאומרים עליו שהיא צדיק:",
            "<b><big>ספח</big></b>   [נאך וואקס] (פסחים נא) אמר רבה בר בר חנה סח לי רבי יוחנן ב\"א ראיתי את רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא שנטל ספיחי כרוב ואכל ונטל ונתן לי ואמר אני שראיתי את רבי שמעון בן יוחי שאכל ספיחי כרוב בשביעית כדאי הוא לסמוך עליו בפניו ושלא בפניו אתה בפני אכול ושלא בפני לא תאכל וסלקא פליגא דידיה אדידיה פי' לענין אייתירא אמר אתה לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני מכלל שהבא ממקום אחר שיראה מי שעשה מעשה אע\"פ שהוא עושה מעשה כמותו אחרים אין סומכין עליו בפניו וכל שכן שלא בפניו ולענין ספיח אמר בפני אכול אע\"ג דבא מכח אחר. מאי רבי שמעון דתנן (שביעית פ\"ט). ר\"ש אמר כל הספיחים אסורים חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהן בירקות שדה וחכמים אומרים כל הספיחין אסורין ר\"ש וחכמים לית להו דר\"ע דתניא הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו אר\"ע מאחר שאין זורעין מהיכן אוספין מיכן שהספיחין אסורין פי' הן לא נזרע מי שאינו זורע ודאי שאינו אוסף אלא אפי' הספיחים לא נאסוף אותם מיכן לספיחין שאסור לאספן בשביעית וכולי עלמא הספיחים אסורים ובספיחי כרוב פליגי רבנן סברי גזרינן ספיחי כרוב אטו שאר ספיחים חיישינן אם נתיר ספיחי כרוב שמא יתירו הם שאר ספיחים ואמרי מאי שנא כל ספיחי חדא היא ורבי שמעון סבר לא גזרינן דהא אין כיוצא בהן בירקות שדה דחיישינן לאיחלופי הני בהני הלכך לא גזרינן (פסחים נא) רבי שמעון אומר כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב מכלל שאסור שאין כיוצא בהן בירקות שדה וגרסינן בגמ' רבי חמא בר' עוקבא בשם רבי יוסי ברבי חנינא מפני שדרכן לגדל אימהות וכי מפני שדרכן לגדל אימהות יהו אסורין. א\"ר שמואל כל ירק אתה יכול לעמוד עליו בין חדש בין ישן ברם הכא שלא ילך ויביא מן האיסור ויאכל מן האימהות הבאתי לכאורה רבי שמעון אמר כל הספיחין מותרין במשמע. ותו גרסינן רבי שמעון בן יוחי הוה עבר בשמיטתא חמא חד מלקט שביעית א\"ל אסור א\"ל ספיחי אינון ולית את דשרי א\"ל ולאו חבירי חולקים עלי קרא עליה ופורץ גדר ישכנו נחש ואע\"ג דאיכא לשנויי כי הספיחים הללו דהוה מלקט ספיחי כרוב הוו מיהו כי מעיינת בה בקצירת ספיחים חלקו כדתניא ספיחי שביעית אין תולשין אותן ביד אבל תולש כדרכו ובהמה רועה כדרכה מר סבר גזרינן ומר סבר לא גזרינן:",
            "<b><big>ספט</big></b>   [קאסטין] (ב\"מ פג) מוהרקיהו דהני בספטא דמלכא מנח פי' ספטא קמטרא בלשון משנה ובלשון ישמעאל ספט <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב בטפסא דמלכא פי' ארגז)</small>:",
            "<b><big>ספל</big></b>   [שאאלע. בעקען] (סוכה מח) ושני ספלים של כסף היו שם (שבת קכט) בספלין של שמן (זבחים עח) ויין תקריב לנסך לספלים או אינו אלא לאישים אמרת לא יכבה (ב\"ב קסו) כתוב בו ספל מלמעלה וקפל מלמטה פי' שמות של כלים. פ\"א ספל סאה ופלגא קפל קב ופלגא. פ\"א קפל דבר המקופל וכפול כמו מקטורן שהוא מכוסה מן הבגד מבחוץ או שאר בגד קפול. וישם באגנות ת\"י ספנים (מזרקיא כתוב) (ברכות מד) ספלי טרית פי' ספלים מלאים טרית והיא המליח שאוכלין אחר שאוכלין בפירות גינוסר הרבה למרק האכילה שבמעיו אי נמי דנגרריה לליביה <small>(א\"ב לשון מקרא זה מלוא הספל מים)</small>.",
            "<b><big>ספלי</big></b>   [קערנער]. (גיטין סט). תלת גריוי סופלי (ביצה כא) אנן סופלי לחיותא היכי שדינן פי' גרעינין מטלטלין אותן ומשליכין לפני בהמות ביום טוב והלא אמר לכם ולא לכלבים. פירא דסופלי פירשנו במקומו:",
            "<b><big>ספליני</big></b>   [פלאסטער] (ירושלמי סוף דמסכת כלאים) יהב ספליני דמרטוט דעמר על חדא וספליני דמרטוט דכיתן על חדא עיין ערך אספלנית:",
            "<b><big>ספן</big></b>   [שיפפער]. (שביעית פ\"ה). לא לספר ולא לספן (שבת קיב) ובקשר הספנים. (ב\"מ פד) עיילו ליה ספונאי שיתין ארנקי (שבת פג) מנין לספינה שהיא טהורה פי' שאינה מקבלת טומאה כל אניות הים ומלחיהם תרגומו כל נחותי ספיני ימא וספניהון <small>(א\"ב לשון מקרא זה ירד אל ירכתי הספינה)</small>:",
            "<b><big>ספן</big></b>   [רייבען אן דער ערד] (ביצה ז חולין סד) בגמרא נשתברו רגליה בדספנא מארעא פי' כשאין לה תרנגול ומתעפרת בעפר ויולדתו ומאותן הבצים לא יצא מהן אפרוח. (כתובות עב) שלא תלך לבית האבל. ואין כל בריה סופנה פירוש אין קוברה בעפר:",
            "<b><big>ספן</big></b>   [שעטצען. עהרען] (מ\"ק כח) מאן חשיב. מאן ספין מאן רקיע פי' כיון שנמסר אדם ביד מלאך המות אין שם חשיבות. (בילמדנו קח את המטה):",
            "<b><big>ספן</big></b>   [זייף] (ב\"ק צג) יכול להעבירו ע\"י ספון (נדה עא) ספון מעבר ליה ס\"א צפון פירוש בלע\"ז ספו\"ני ובלשון ישמעאל צבעון <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי בורית)</small>:",
            "<b><big>ספן</big></b>   [ווארף שפיז] ומשקל קינו תרגום ומתקל סופיניה <small>(א\"ב פ' סביני בלשון יוני עץ החנית)</small>:",
            "<b><big>ספן</big></b>   שפוני זו חלזון בערך טרית:",
            "<b><big>ספסטה</big></b>   [אדוואקאט. מיניסטער] בגמרא דבני מערבא במסכת שביעית בהפיגם א\"ל ספיסטא פי' יועץ של מלך <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי איש חכם ומליץ טוב)</small>:",
            "<b><big>ספסל</big></b>   [זעססעל] (פסחים נא) יושבין על ספסלי עכו\"ם (שבת קנא) קורה שנשברה סומכין אותה בספסל (מקואות פ\"ה) ובלבד שלא יטבול על גבי ספסל שהוא בתוך המעיין שהוא כאילו טבל בכלי <small>(א\"ב פי' ספסל בלשון יוני כסא נמוך וחז\"ל החליפו האותיות וכן עשו במלות אחרות תרגום ירושלמי בפסוק ויהי השמש באה די ספסלין אסתדרו)</small>:",
            "<b><big>ספסף</big></b>   [אויס רייסען] (נזיר לט) או שסיפסף כל שהוא חייב גמ' תלש מרט סיפסף. פי' תלש מעיקרו. סיפסף תלש מקצת השיער והניח מקצה מרט שהעביר את השיער ע\"י סיכה שמסרת השיער זוג מספרים תער איזמל חופף ומפספס חופף מתחכך מפספס מפריד את השיער:",
            "<b><big>ספסקא</big></b>   [פערשיממעלט בראד] (פסחים מב) פת קיבר ריפתא סיפוסקא (גיטין נז) יומא קמא אשקיוה מיא דפארי למחר מיא דסיפוסקא למחר מיא דקמחא פי' פסולת הסולת והוא פת קיבר:",
            "<b><big>ספסד</big></b>   [שווערד] (ב\"ב כא) שקל ספסיר' למקטליה (סנהד' ז) כי הוה רחימתין עזוזא אפותיא דספסירא שכיבן פי' גאון אפותיא דסיפא פי' כשהיתה אהבתנו עזה היינו שוכבין על סף השער ודי לן עכשיו שאין אהבתנו עזה מצע של ס' אמה אינו מספיק לנו פי' ספסירא סייף וחרב <small>(א\"ב תרגום דור חרבות שניו דרא דספסרי אינון ככוי)</small>:",
            "<b><big>ספסר</big></b>   [שפעקאלאנט] (ב\"מ נא) אמר רב נחמן בתגר ספסר שנינו. פי' דזבין מהכא ומזבין להכא ואזולי מוזולי מדעתו כדי שיהו לו מעות מצויין בידו והשתא מיהת כשאינו מוצא סחורה יפה כאותה שמכר קא הדר ביה ובעי טעין אונאה כיון דמדעתיה זבן ומזבין לא מצי טעין ולא איצטריכו וכו':",
            "<b><big>ספף</big></b>   [איין ארט שפייז. שאטטען] בילמדנו בריש וישב יעקב ולא יהיה לי סיפוף של חרובין בארץ ישראל <small>(א\"ב ענין מאכל ע' ערך סף קמא)</small>:",
            "<b><big>ספק</big></b>   [ציזאממען שלאגן דיא הענדע] (ביצה לו) (מ\"ק ל) אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין פי' מספקין סיפוק שבא מחמתו כדכתיב ויחר אף בלק אל בלעם ויספוק את כפיו טיפוח לרצונו (ירושלמי במשילין) ריקוד עוקר רגלו אחת ומניח אחת קיפוץ שתי רגליו כאחד",
            "<b><big>ספק</big></b>   [צוויפעל] חטאת העוף הבאה על הספק כבר פי' בערך חטא <small>(א\"ב תרגום בפסוק אמותינו כאלמנות אמהתנא כארמלן די אזלו גבריהון בכרכי ימא ומספקא להון אם אנון קיימין)</small>:",
            "<b><big>ספק</big></b>   [בינדען, קניפפען] (כלאים פ\"ו) סיפקה בחבל או בגמי פי' סיפק את הזמורה בחבל או בגמי מאילן לאילן (ב\"מ קג) ושניהן מספקין את הקנין פי' עץ שמשים בתוך האילן (פרה פי\"ב) מספקו בחוט ובכוש פי' האזוב הקצר קושרו עם חוט בכוש כדי שיגיע למים שמו סיפוק כדמתרגמינן סיפק לך צרכך איכא דאמרי קושרו בחוט או בכוש עד שמגיע למי נדה שבצלוחית <small>(א\"ב פי' בל' יוני פעל הקושר)</small>:",
            "<b><big>ספק</big></b>   [אונטער נעהמען לו ליווערין, איבער פלוס] (מדות פ\"ב) בגמרא מדות הלח (ב\"מ נז) כדתנן (שקלים פ\"ב) המקבל עליו לספק סלתות מד' ועמדו מג' יספק מד' פי' המקבל מעות מן הגזבר ספק סלתות למנחות למקדש בכל השנה כולה ד' סאין בסלע ונתייקרו ועמדו ג' נותן ד' קיבל עליו לספק סלתות מג' והוזלו ועמדו ד' נותן ד' שיד הקדש על העליונה <small>(א\"ב תרגום אם יש\"ק עפר שומרון אם יספק עפרא דשומרון ל' ספוק)</small>:",
            "<b><big>ספקל</big></b>   [ארטהייל] (בילמדנו בריש אחרי מות) אבל אלו שהכניסו שלא ברשותן הכניסו מה עשה נתן להם ספק ולא ויש מהן בערך דמם <small>(א\"ב פי' בל' רומי יסורים ומקל השוטר ומיתת בית דין)</small>:",
            "<b><big>ספקילא</big></b>   [הויך אורט] ירושלמי דשבת פרקא קמא אפילו נתון בספיקולא פי' בל' רומי מקום גבוה מקום מצפה:",
            "<b><big>ספקלטור</big></b>   [שארף ריכטער] (שבת קח) ואחד הרגו ספקלטור שר הטבחים תרגום רב ספקלטוריא בריש מגלת איכה לפתוח פה ברצח ספקלטורין בילמדנו ואלה שמות ספקלטורין טורין וברח משה <small>(א\"ב פי' בל' רומי ממונה להרוג מחוייבי מיתה למלכות)</small>:",
            "<b><big>ספקלר</big></b>   [דורך זיכטיג]. בסוף כלים ספקלריא טהורה ותמחוי שעשאו אספקלריא טמא (סוכה מו) הא דמסתכלי באספקלריא המאירה הא דמסתכלי באספקלריא שאינה מאירה. (יבמות מט) כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה משה רבינו נסתכל באספקלריא המאירה פי' כיון דאמר ליה משה רבך אמר כי לא יראני האדם וחי ואתה אמרת ואראה את ה' חילוף דבריו אמר ידענא ביה דלא מקבל הוה בעי למימר ליה והלא אותן העומדין עם משה נאמר בהן ויראו את אלהי ישראל וגו' וכתיב כי לא יראני האדם וחי וכתיב כי לא ראיתם כל תמונה אלא כבודו ראו גם כבודו ראיתי אני ויש כבוד למעל' מכבוד והכבוד שהוא ההוד הגדול הקרוב לשכינה לא ראהו אדם ועליו נאמר כי לא יראני האדם וחי ומקצת ממנו בקש משה רבינו שנא' הראני נא את כבודך והשיב לו כי לא יראני האדם וחי וזהו שאמרו בשמועה זו מכל מקום קשו קראי אהדדי ופי' בעניין זה הפירוש ואמרו תנאי היא. וי\"ס שאין כתוב בהן תנאי היא אלא קשו קראו אהדדי כדתניא כל הנביאים נסתכלו בספקלריא שאינה מאירה ומשה רבינו נסתכל בספקלריא המאירה. פי' כי לא יראני האדם וחי על הוד שכינה נאמר שהוא הוד בוהק ואין בריה יכולה להסתכל בו וכל המסתכל מת מיד וכל הנביאים ראו כבודו מתוך ספקלריא שאינה מאירה כאור כחוש ונדמה להן שראו מראה וזהו כאדם זקן שאורו כחוש ורואה הנמוך כאילו גבוה והאחד כשנים וכן כיוצא בהן ואינו כך וזהו שאמר הכתוב וביד הנביאים אדמה. כלומר מראה שרואין דמיון ולא עיקר ומשה רבינו נסתכל בכבוד ובהוד השכינה בספקלריא המאירה מאחורי הוד השכינה וביקש יותר מראה מן ההוד ולא ניתן לו. וכענין הזה מפורש בריש ויקרא רבה מה בין משה רבינו לכל הנביאים רבי יהודה ברבי אלעאי אומר כל הנביאים ראו מתוך ט' אספקלריות מראה וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי על נהר כבר ואראה ומשה רבינו ראה מתוך ספקלריא אחת שנא' במראה ולא בחידות. ורבנן אמרי כל הנביאים ראו מתוך ספקלריא מלוכלכת הדא היא דכתיב וביד הנביאים אדמה ומשה רבינו ראה מתוך אספקלריא מצוחצחת שנא' ותמונת ה' יביט הרי רבי יהודה ברבי אלעי ורבנן כולן שוין שראה משה רבינו שלא כראיית כל הנביאים הנה בין למאן דגריס תנאי הוא והוא רבי יהודה ברבי אלעאי ורבנן ובין מאן דגריס בלא תנאי נתברר פי' שמועה זו ומכל מקום אין שם דבר מבורר ראיית דמות ידועה שהרי יחזקאל שפי' במרכבה ולא הזכיר אלא רוח גדולה וענן גדול ואש מתלקחת ומתוכה כעין החשמל מתוך האש אבל דברי הכל ההוד והכבוד הגדול הוא כבוד השכינה לא ניתנה רשות להסתכל בו לכל בריה וכל שהוא חכם מבין מדעתו. אבל לפרש יותר מזה בהוד השכינה לא ניתנה רשות <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי מראות ורקועי זכוכית)</small>:",
            "<b><big>ספיקריא</big></b>   [העהלע] פרק הרואה דברכות ירושלמי היה יושב בבית הכסא אי בבית ספיקריא פי' בל' רומי מערה:",
            "<b><big>ספר</big></b>   [שערער] (שביעית פ\"ח) לא לספר ולא לספן פי' ספר גלב. (כלים פי\"ג) זוג של ספרים שנחלקה פי' בערך זג (שבת נח) מספורת של פרקים פי' בערך נגוסטר בכל כלי עץ שנחלק (כלים פי\"ז) תיק מספרת ומספרים והתער (סוכה כ) של שק ושל ספירה פי' השיער שמספר מזנב הסוס ומן הצואר <small>(א\"ב תרגום ויגלח ויחלף שמלותיו וספר ושני כסותיה)</small>:",
            "<b><big>ספר</big></b>   [בוך. ראללע] (כלים פ' טו) כל הספרים מטמאין את הידים חוץ מספר עזרא פ' מפני שהכהנים זריזין הן ולא יבא להצניע ספר אצל תרומה שבשביל כן גזרו עליו טומאה כמפורש (שבת טו) בסוף ידים וספרי המירוס שאינן חביבין אינן מטמאין את הידים. (פסחים קיב) וכשאתה מלמד את בנך למדהו בספר מוגה פי' ספר מבואר שלא יהא מטושטש בספר מדוקדק. ירושלמי בפרק קמא במגלה ובפי' ר\"ח ובפרק הניזקין הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות בדיו מסורגל וכרוכין בשיער וטולין במטלית ודבוקין בדבק ותופרן בגידין וצריך שיהא כותב על הגויל במקום השיער ועל הקלף במקום הבשר ואם שינה פסול ולא יהא כותב חציו של עור וחציו של קלף ועוד מפורש בערך דוכסוסטוס (ברכות ח) רבן גמליאל אומר מאי דכתיב ועוזבי ה' יכלו זהו שמניח ספר תורה ויוצא (ע\"ז ט) וקרסיט' וסימנ' תנא תוספא ספרא בצירא פי' מנהג הכותב מקרא לכתוב בחיסור כגון משה בלא ו' לאמר בלא ו' אבל התנא מנהגו לכתוב התיבה מלא בלא חיסור ספרא וספרי פי' ספרא נקרא תורת כהנים שהוא ספר ויקרא לבדו ספרי הוא וישלחו שהן שני חומשין. ספר מתא כבר פי' בערך אמן:",
            "<b><big>ספר</big></b>   [צעהלען. שרייבין. געלעהרטער] (ברכות מה חולין קו) שנים שאכלו מצוה ליחלק בד\"א כששניהם סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא. (קדושין ל) לפי' נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל אותיות שבתורה שהיו אומרים ו' דגחון חצי אותיות של תורה דרש דרש חציין של תיבות והתגלח בפסוקין וכו' (בריש כלים) ומצורע בימי ספרו פי' דין המצורע לאלתר כשיתרפא מביא שתי צפרים ויושב ז' יעים מחוץ לאהלו ואלו ימים נקראו ימי ספרו וביום השמיני מביא ג' קרבנות וטהור לגמרי כמפורש בריש פרשת זאת תהיה (קדושין כה) והיא שנספרת על גב היד פי' נספרת בסדר האצבעות (נדה לז) מה ימי נדה אין ראוין לזיבה ואין ספירת שבעה עולה בהן פי' כימי נדת דוותה לא צריך דהא כתיב וטמאה שבעת ימים אלא לדרשה אתא דכימי נדתה כך ימי לידתה מה ימי נדתה אין ראוין לזיבה דאין בהן נעשית זבה ומאחר שאין ראוין לזיבה אין ספירת ז' עולה בהן דכיון דאין זיבה אין ספירה אף ימי לידתה אותו יום שהיא יולדת בו ואין ראוי לזיבה כדאמרן מחמת עצמה ולא מחמת ולד ואין ספירת שבעה עולה מהן אלמא דאינה סופרת ואינה עולה למנין שבעה נקיים (שם נד) זאת אומרת ימי נדתה שאינה רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה. פ\"א מה ימי נדתה אין ראוין לזיבה שאפי' כל ז' רואה דם אינה נקבעת זבה ואם היתה זבה קודם אין ספירת ז' עולה בימי נדתה דכיון דהגיע זמן נדתה וראתה דם אפילו ספרה מקצת נקיים סתרה ולא סלקא:",
            "<b><big>ספר</big></b>   [האפען. גרעניץ]. (יבמות מח). ובעיר הסמוכה לספר אי. משהין אותו כל עיקר שמא ישמע דבר וילך ויגיד לחבירו גוי (סוטה מב) אחת בספר ואחת במלחמה (עירובין מה). (ב\"ק פב) בבל כעיר הסמוכה לספר דמיא (בילמדנו שלח לך) עמלק יושב מה ראה עמלק לישב בארץ הנגב על הספר על דרך כניסתן של ארץ ישראל פי' ספר ארץ העמים הסמוכה לארץ ישראל ועיר הסמוכה לים נקראת ספר כמו כדמתרגמינן זבולון לחוף ימים ישכון על ספר ימא:",
            "<b><big>ספיר</big></b>   [הילזען פרוכט] הפול והספיר בערך פול:",
            "<b><big>ספרגס</big></b>   [זיגעל] (ב\"ר פ\"ג) בפרשת נטל אוהבו וחבשו ונתנו בבית הסהר ונתן ספרגוס שלו עליו כך ויסגור ה' בעדו פי' חותם <small>(א\"ב פי' בל' יון חותם ונקרא גם כן סימנטרין)</small>:",
            "<b><big>ספרכיתא</big></b>   [שלעכטער. רעדנער] תרגום מאיש מדבר תהפוכות מן גברא דממליא ספרכותא פירוש בל' רומי דבר מכוער ומלוכלך:",
            "<b><big>ספירינון</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום ירושלמי נפך ספיר כמעשה לבנת הספיר:",
            "<b><big>ספרק</big></b>   [גאטטין. הנדשוחא] (שבת קב) מעפורת ושני ספרקין יש שגורסין סובריקי' והן בל' יון המכנסים והגאון פי' כלים שמלבשין בהן הידים עד האציל ויש בהן בתי אצבעות <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כל דבר עגול ואולי נקרא כן מין מלבוש עגול)</small>:",
            "<b><big>ספת</big></b>   [אבשניידען. איינטינקען] (שם קכד) ולא יספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי פי' לא יספות לא יחתוך כדתנן סופת באדמה פי' אחר לא יחבר שני שברים לכסות (ב\"מ צח) וסופת במלח ואוכל פי' מטבל ומחבר במלת ואע\"פ שערב לו ואוכל הרבה כיון שקצץ מותר:",
            "<b><big>ספתק</big></b>   [שטארקער עססיג] (ב\"ב צו) כגון דאשתכח חלא סיפתקא פי' חומץ חזק <small>(א\"ב פי' בל' יון חומץ חזק מאד)</small>:",
            "<b><big>סק</big></b>   [אנצינדען] (שבת לז) כירה שהסיקוה (פסחים כא) לא יסיק בו תנור (מכשירין פ\"ד) ולא יסיקן אלא בידים טהורות כדכתיב אף ישיק ואפה לחם ובערו והשיקו:",
            "<b><big>סק</big></b>   [זאק נאדל] (כלים פי\"ג) ושל סקאין שניטל חידודה פי' מחט גדולה שתופרין בה השקין (בויקרא רבה אם בחקתי פ' לפני') הא סקא הא סלעא הא סאתא קום אכל וכו':",
            "<b><big>סק</big></b>   [אויף ברינגען] (גיטין סט) לאסוקי ליתי אפרא פי' להעלות ולסלק החולי (יבמות קו) לא חפצתי לקחתה בבת אחת ורבא אמר אסוקי מלתא היא <small>(א\"ב בנסחאות כתוב אפסוקי ותרגום עלה נעלה מיסק ניסק (יומא לח) אר\"א רקבובות תעלה בשמותן דלא מסקינן בשמייהו פי' על דרך ובל אשא את שמותם על שפתי ומסקנא דמלתא הוא כלל העולה)</small>:",
            "<b><big>סקא</big></b>   [היישריק] (תעניתו) ומעלה סקאין פי' מין ארבה יירש הצלצל תרגום יחסניניה סקאה:",
            "<b><big>סקב</big></b>   [קרעטצע] (ב\"מ כז) אוכף לא שאולי אנשי משום דמסקבל חמריהו פי' פעמים תהיה בהמת בעל האוכף רזה ובהמת השואל שמנה וכשנותנין עליה האוכף מתפתח וכשמחזירו המשאיל על בהמתו מסקב' פי' עושה בה חבורה כדאמרי' (קדושין ס) אמר אביי סקבא דשתא ריגלא פי' חבורה של כל השנה הרגל כלומר כיון שאוכלין ושותין ובטילין ממלאכתן מתייחדין ובאין לידי עבירה (סנהדרין צח) בענין משיח ויתיב בין סקבי דרומי פי' בעלי חבורות <small>(א\"ב פי' בל' רומי פעל המשרט בצפורנים או בדבר אחר על הבשר עד שיעשה חבורה ואומרים כן לשחין)</small>:",
            "<b><big>סקבטר</big></b>   [שריפט] (בפיסקא דאחרי מות ובויקרא רבה באחרי מות) ר' לוי אמר בסקבטרין שכתבת לי <small>(א\"ב פי' סקריפטרין בל' יוני כתיבה ע' ערך סקריפטור)</small>:",
            "<b><big>סקבם</big></b>   לוחים של סקבם כבר פירשנו בערך לח:",
            "<b><big>סקר</big></b>   כגון הדין מססא דמסקיר פי' בערך מסאסא ובערך מסקיר:",
            "<b><big>סקווסתו</big></b>   [איין לאנד] גווייתא וסקווסתן ברייתא (יומא י) <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי מחוז צפוני נבדל מנהר גדול חציו באסיא וחציו בשליש עולם אחר ואנשים גבורים יושבים באהלים ונקראים היום טטר)</small>:",
            "<b><big>סקל</big></b>   [שלאג] תרגום ירושלמי וקראהו אסון פן יקראט אסון סקל <small>(א\"ב אין גרסא זו בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>סקל</big></b>   [ענטשטיינען] (שביעית פ\"ב). מסלקין עד ר\"ה פי' משליכין האבנים כמו סקלו מאבן <small>(א\"ב פי' בל' יוני פעל חפירת הארץ אצל הנטעים לאבד העשבים הרעים בכלי מיוחד כי התולש ביד נקרא לנו נוכש)</small>:",
            "<b><big>סקל</big></b>   [מיינסטער] (ב\"מ) נייתו כסא דכספא מבי סיקלי פי' מבית האומן:",
            "<b><big>סקלא</big></b>   [לייטער] (תוספתא דשבת פ' אע\"פ) באותה שעה עשה עכו\"ם סקלא לירד בו פי' בל' רומי כבש כמו אסכלא:",
            "<b><big>סקלט</big></b>   [פאלסט] (בפ' ויקהל) ובא לסקליטין שלה פי' חצר שלה אי נמי פלטירין שלה:",
            "<b><big>סמקיון</big></b>   [איין גשרימפען] (תענית יט) נעשו גשמים סמיקין בעולם פי' מבדרין ומבחינין אם הדור זכאי ואם חייב קודם שיחרב בית המקדש בל' של זהורית ובדברים הרבה <small>(א\"ב בנסחאות כתוב צימוקין ופי' רש\"י שיורדים בקושי מלשון ושדים צומקים)</small>:",
            "<b><big>סקונדרי</big></b>   כבר פי' בערך אסקונדרי:",
            "<b><big>סקס</big></b>   [מאסס וואגע, פייגע ארטיקעס גיוועקסע] (ב\"ר פ' י' ויכלו השמים) לכל יש סקוסיס חוץ מן התור' שאין לה סקוסיס (ובפ' מ\"א וינגע ה') מה תמרה וארז אין בהם לא עומקים ולא סיקוסיס (ובויקרא רבה ויהי ביום השמיני) פ' רבי עזריה א\"ר סימון לקרבנות נתתי סקוסים לעצמך אין אתה נותן סיקוסיס <small>(א\"ב פי' בל' יוני משקל ומדה ומענין זה לכל יש סקוסיס לקרבנות נתתי סיקוסיס ויש בל' יוני סיקוסיס אשר פירושו מין מים הן באדם הן בעץ והוא שאת אשר צורתו כמו תאנה נולד מן לחלוחית מעופש ומענין זה לא עומקין ולא סיקוסיס ובנוסחאות שלנו כתוב לא עמוקים ויש לדקדק הפרש הגרסא של בעל הערוך לגרסאות שלנו כי בפ' יין ושכר אל תשת של ויהי ביום השמיני לא נזכר רבי עזריה ובעל הערוך הזכירו כאן ובערך שפרפרא ועוד כי מימרא לקרבנות נתתי סקוסיס הביא בעל הערוך בשם ר' סימון ובנוסחאות שלנו הובאה בשם ר' פנחס)</small>:",
            "<b><big>סקף</big></b>   [שוועלע] אל מפתן הבית תרגום סקופת בית מקדשא:",
            "<b><big>סקף</big></b>   [פארווארף] תרגום עלילות דברים תסקיפי מלין:",
            "<b><big>סקפט</big></b>   [קליידונג] במגלת איכה גלתה יהודה אומות העולם כשהן גולין בסקפטיות שלהן אין גלותן גלו' אבל ישראל כשהן גולין יחיפון גלותן גלו' פי' סקפי\"טי בלע\"ז <small>(א\"ב פי' סקפטי בלשון יוני כסות ולבוש)</small>:",
            "<b><big>סקפטס</big></b>   [בעדעקט] (בפסקא דבחדש השלישי) בתוך נתיבות משפט א\"ר הונא לסקיפסטי של מטרונה שהיתה עוברת בשוק (בויקרא רבה אשה כי תזריע) בהמה הולכת רבוצה והוולד נתון לתוך מעיה כמין סקיפסטי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני עגלה וצב מכוסה להגן מן הרוח גשם ושרב)</small>.",
            "<b><big>סקפסר</big></b>   [אונשפעקטער] (בפסק' דהחדש הזה) הקב\"ה אמר למלאכי השרת העמידו בימה העמידו סניגורין ויעמדו סקיפטורון פי' פקידים:",
            "<b><big>סקר</big></b>   [רייטל] (שבת קד מגלה יז) בסם ובסיקרא (מדות פ\"ג חגיגה ח) וא\"א לעשורי ביום טוב משום סקרתא (נזיר לט) סקרתא דעמרא דרפי מלתחת (בפיסקא ותאמר ציון) ומסקרות עינים רבי דוסא דקסרין אמר שהיו מסקרות עיניהן בסיקרא פי' צביעא <small>(א\"ב בלשון יוני מין אדמה עיין ערך סם)</small>:",
            "<b><big>סקר</big></b>   [ווינקען] (ב\"ר פ' יט) ולא מין העין שלא תהא סוקרנית והיא סוקרנית ומסקרות עינים פירוש ענין ראיה וכדאמרינן ולא מן האזן שלא תהא צייתנית והרי היא שנאמר ושרה שומעת עין שזפתו תרגומו עינא דסקרתיה:",
            "<b><big>סקר</big></b>   [שפרינגען] (ב\"ק כב) כלבא בסירכא וגדיא בסיקרא פי' דרך הגדי בסיקרא כדאמרינן כדי שיזדקר הגדי בבת ראש והכלב בסירכא כדאמרינן דלמא אתי למיסרך ואפיכו מנהגם <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב כלב בזקירא וגדיא בסריכא)</small>:",
            "<b><big>סקר</big></b>   [רייבער] (גיטין נה) לא היה סקריקון ביהודה (מכשירין פ\"א). מעשה באנשי ירושלים שטמנו דבילתן במים מפני הסיקרין פי' כשהיו מציקין אונסין את האדם היה אומר לו שא קרקעי והניחני <small>(א\"ב פי' בל' רומי רצחן)</small>:",
            "<b><big>סקרדין</big></b>   [געהיימע פאטענטען] (ב\"ר פ' ע\"ב) שכן מוכתב בסקרדין של פרעה שאין עבד מולך נראין הדברים שזה סקרדין וסקבטרין של מעלה אחד הן <small>(א\"ב פי' סקרטין בל' רומי כתבי סגולה של מלכים ושרים)</small>:",
            "<b><big>סקרדק</big></b>   [שוחארימען] (ב\"ר פ' מ\"ו) ותענה שרי רבי ברכיה אומר נפתחה סקורדקין על פניה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב טפחתה בקורדיקייסין ופירושו מנעל)</small>:",
            "<b><big>סקורטיא</big></b>   [קלייד אוים לעדער] (כלים פ' י\"ו) תיק טבלא וסקורטיא (שם פכ\"ו). עור סקורטיא עור קטבליא פי' חלוק של עור שלובשין אותן העבדנין בשעת מלאכתן (אהלות פ\"ח) ויריעה וסקורטיא וקטבליא (נדרים נה). תניא הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה ואסור בפונדא ובפסיקיא ובסקורטיא ובקטבליא מאי אסקורטיא אמר רבה בר חנא כיתונא דצלא <small>(א\"ב פי' בל' רומי לבוש או כסות או דבר אחר העשוי מעור עב וחזק)</small>.",
            "<b><big>סקוריא</big></b>   [בייל. האק] תרגום ירושלמי גרזן ונדחה בגרזן <small>(א\"ב פי' בלשון רומי גרזן)</small>:",
            "<b><big>סקריפטור</big></b>   [שרייבער] (מדרש קהלת פסקא טובה חכמה ושבנא הסופר סקריפטור פירוש בל' רומי סופר):",
            "<b><big>סיקריקין</big></b>   [צוקער ווערק] (ירושלמי דביצה פרקא קמא שחק הוא מרק קונדיטון ביומא טבא אמר ליה אין וכל מיני סיקרין פי' בלשון יוני ורומי מיני מתוקים ודברים מתובלים עם דבש של קנה הנקרא סוקר):",
            "<b><big>סר</big></b>   [אבשניטץ] (שבת מט) בנסורת של חרשין (שם קכג) חוץ מן המסר הגדול פי' מסר היא המגיר' ומה שיצא מתחת המסר נקרה נסורות:",
            "<b><big>סר</big></b>   [נאך זעהן אונטער זאכען] (עירובין סג) רבינא סר סכינא בבבל (בבא מציעא עו) הא דסיירא לארעיה מאורתא (שם צז) ולמיסר טעוניה הוא דנפק (חולין קה) מאן דסאיר נכסיה כל יומא מרווחא אסתירא (שבת יב) מניין שהקב\"ה סר את החולה שנאמר ה' יסעדנו קרי ביה יסערנו פירוש סר סער בהבלעת עין תרגם פוקד מסער וכן דרך ל' ארמי להבליע ח' וע' כגון שודא דדייני שהוא שוחד וכגון מסותא שהוא מסחותא תרגום רחיצה ושיתא שיחתא טבעו גוים בשחת עשו: שוחיה דמר לא גמירנא שעותיה ביעי דפייא בועי דפעיא כיולדה אפעה איביא להו איבעיא להו וטובא הכין בגמ' ופי' למיסר טעוני לפקוד המשאוי וכן פי' סייר נכסיה פוקד נכסיו כמה בדק הבית מל' בודק ומעיין מה צריכין (גיטין לח) בהני תלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסייהו דסיירי בשבתא וכו'. פי' מחשבין כמה תקנות וכמה בנינים יעשו בהן למחר (ב\"ב כא) שאני דגים דיהבי סיירא פי' נותנין הדגים ביניהם סימן ומודיעין שיש בזה המקום מרעה ומתקבצין כולן שם וכל דגים שהן הולכין בים בפחות מפרסה מן המקום שהרשתות פרוסות שם כולן באותן הולכין וכל צייד שצד מהן כאילו מתוך הרשתות צדה אותן זה פי' ר\"ח ז\"ל ורבי גרשם פי' כי מסיר לו דבר שבא כבר למצודת חברו במאכל שמשים במצודתו לפי שכשמעיינין ורואין מאכל אחר בורחין ממצודתו של זה והולכין לשם וגוזל במים דבר שכבר בא למצודת חברו אבל ברחוק פרסה אינו יכול להביט המאכל אבל גבי רוח דליכא למימר הכי דבר הבא לידו אתה מסיר ממנו שעדיין לא בא לידי כלום מידי דמצי לאוקמינהו במבוי:",
            "<b><big>סר</big></b>   [אויפוואאלונג] (סנהדרין צב) ששה ניסים נעשו לאבותינו באותו היום צף הכבשן ונימק סורו ונפרש הכבשן פי' רב שר שלום יש חכמים אומרים שלהביות שהיו סרות ויוצאות נמקו ודועכו. ספר אחר הומרק סירו. יש מפרשים רבות וגבוהות של אש ושלהביות כעין סררות של אדם נימוקו ודועכו. ספר אחר הומרק סירו פי' צף הכבשן שהיה משוקע בארץ ועלה למעלה שיראוהו כל האומות נפרץ הכבשן שפירש הכסוי מן הקרקע ונצטנן. הומרק סירו שנימק הסיר:",
            "<b><big>סר</big></b>   [ליידען שאפט] (קדושין פא) כל שעסקו עם הנשים סורו רע פי' ענין שאור כלומר חמוצו רע כדאמרי' חזר לסורו <small>(א\"ב כמו שאורו ויש לתמוה על מאמר רבי אליה מזרחי בפירושו על רש\"י בפסוק וגר לא תלחץ הזהירה התורה על הגר מפני שסירו רע ומפרש כמו צורו רוצה לומר אלוהו ומה יעשה עם מי שעסקו עם הנשים)</small>:",
            "<b><big>סר</big></b>   [פאטראן] (חולין קה) דהוה אזיל בתריה שרא דעניות פי' שר הממונה על עניות:",
            "<b><big>סר</big></b>   [שוואך. קרענקליך] (סנהד' כב) חד סרי ולא גנב נפשיה בשלמני נקט פי' אח' שתשש כחו ואין בו כח לגנוב ואחר חזרתי בתשובה כך אתה זקנת ואין בך כח לתשמיש אשה מפני כך תאמר אסירא לי ספר אחר חסריה לגנבא נפשיה בשלמני' נקיט כלומר כשיש לגנב חסרון גניבה שאין לו מה לגנוב אמר שלום לנפשו שלא יגנוב עוד כך אתה זקנת וכו':",
            "<b><big>סר</big></b>   [זינדיגער] (ב\"מ צג) אשכחיה ואמר ליה גנבא סריא בדוכתא פלן שרינן וכך וכך גברי איכא בהדן. פי' אשכחיה רועה לגנב ואמר ליה גנב רשע בדוכתא פלן שרינן כך וכך גברא כו' זוקסא מקלות ואיכא דאמרי אבנים והלסטים אזל ואחתי גברי בהדיה ושקיל מיניה:",
            "<b><big>סר</big></b>   [שראנקען] (ב\"ר פ' מא) וינגע ה' את פרעה (ובפ' כג) כי עצר עצר אברהם יצא בהבטחה ואני יצאתי באמונה אברהם חוץ לסירה ואני נתונה בסיר' (ובפר' מ\"ב) ויקחו את לוט נתנוהו בסירה (ובסוף ויגש אליו יהודה) י' בני אדם שנמצא אחד בגניבה אין כולה בסירה פי' ענין סגירה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מסגר וכבל ברזל)</small>:",
            "<b><big>סר</big></b>   [פערפוילען] תרגום ולא הבאיש ולא סרי:",
            "<b><big>סרב</big></b>   [ווייגערן] (ברכות לב) ולא יהא סרבן באותה שעה. פי' ממאן ולא יצריך שיפצירו בו חבירו מאד תרגום וימאן וסרב ואמר רבי שלשה רובן רע ומיעוטן יפה השאור והמלח והסירוב.",
            "<b><big>סרביטין</big></b>   [ארט ציהרינג] (שבת נג) ולא בסרביטין בזמן שאינן תפורין מפרש בגמ' מין תכשיט המגיע עד הלחיים:",
            "<b><big>סרבל</big></b>   [שאריווריע] (שם כח) כולהו רבנן לא ליפקו בסרבלי חתימי פי' דת המלך היתה באותה העת כל הקונה סרבל מייתי ליה גבי מוכס ויהיב ליה מכסא וחתי' עלה במטבע של אינך כדי לידע שניטל מיכסא וכל טלית שנמצא בלא חותם אינך בכנפיה נתפש לובשא עליה כגונב המכס הלכך מתיירא כל אדם לצאת בטלית שתלוי עליה חותם זה חיישינן שמא יפסק החותם ומפני פחדו מן המוכס יסירה מעליו ויקפלה וישאיה על כתיפו כמשאוי. לפיכך אסרו לכל אדם לצאת בטלית שיש עליה חותם אבל רב חנינא בר שילא שיש לו נשיאות פנים ואינו חושש מן המוכס מותר לו לצאת בטלית שיש לה חותם שאם יחתך החותם אינו חושש שאינו מתיירא לא מן המוכס ולא מזולתו (גיטין צו) אפי' קשורות בחוט הסרבל (חולין עו) אמר שמואל צומת הגידים שאמרו אפילו לא נשתייר בה אלא כחוט הסרבל כשירה פירוש חוט כפול ועב מן כפיתו בסרבליהון. סרבלא בסיתוא כבר פי' בערך סדן. סרבלא דכרתי בערך כרת. סרבלא צריפא בערך צרף. בריש ילמדנו הן האדם ובאתם הדבקים כפיתו בסרבליהון אלו הסרבלין שברגליהון אין לך דבר נוח לישרף מן העור כיון שמריח מן האש מיד כווץ ואלו נכנסו לכבשן והעור עמהם ולא ניזוקו לפיכך כתיב וסרבליהון לא שנו ורבותינו שבבבל אמרו אלו הטליות שבהן. והברושים הרעלו תרגום ורברבני רתיכיהון מסרבלין בצבעונין. (שבת קלז) קטן המסורבל בבשר פירוש מסובך בבשר כדכתיב כפיתו בסרבליהון (מגילה יא קידושין פב ע\"ז ג) דמיא לדוב אלו הפרסיין המסורבלים כדוב גדלי בשר תורגום מסרבלי בשרא <small>(א\"ב אמרו היונים שסרבל הזה מן לבוש פרסי כמו מכנסים או בתי שוקים)</small>:",
            "<b><big>סרבק</big></b>   [פארבין] ומסקרות עינים תרגום ומסרבקן עיינין:",
            "<b><big>סרג</big></b>   [איבער געהיפט] (מגילה יז) קראה סירוגין ומתנמנם יצא סירוסין לא יצא פי' סירוגין פיסקי פיסקי כגון שקרא ומפסיק ביני וביני חוזר ומתחיל ממקום שפסק סירוגין לא פי' בתלמודינו אבל בירושלמי סירוסין קטועין סירוגין חדא חדא פי' אחר זולתי אחד כגון שקרא פסוק ומניח פסוק וקורא פסוק ג' וחוזר וקורא פסוק שני שהניח. לא הוו ידעי רבנן מאי סירוגין פירשנו בערך חלג (יומא לז גיטין ס) מה כתיב בטבלא אם שכב ואם לא שכב הכא במאי עסקינן בסירוגין פירוש כותב מקצת מן הפסוק ומשייר מקצת (ב\"ב סב) איבעיא להו סיים את הקרנות מהו כמין גמא מהו כסירוגין מהו פירוש כגון שהיו עומדין על המצרים ראובן שמעון לוי על רוח מזרחית יהודה יששכר וזבולון על רוח דרומית בנימין דן ונפתלי על רוח מערבית גד ואשר ויוסף על רוח צפונית ובין הני מצרים מכר לו שדה וכתב לו מצר ראובן ולא כתב לו מצר שמעון וכתב לו מצר לוי וכן לכל רוח דילג מצר האמצעי מהו מי אמרינן הואיל דמכר לו מצרים לכל רוח קנה כולה או דלמא לא קנה אלא כנגד המצרים דמאי דמצר לו קנה ומאי דלא מצר לו לא קנה תיקו כבר פירשנו בערך גם:",
            "<b><big>סרג</big></b>   [פערוועבען] (מ\"ק י) ומסרגין את המטות גמרא מסרגין שתי וערב ממתחין שתי בלא ערב (כלים פי\"ו) המטה משיסרג בו ג' בתים (שם פכ\"ב) סירגן בגמי או במשיחה טמאין. מטה מסרגין אותה על גבה בערך גד (אהלות פ\"ח) הסריגו' והרפפות מצטרפות כמלא מקדח (חולין קכה) דתניא רבי יוסי אומר חבילי המטה וסריגי חלונות פירוש שאין בהן פותח טפח חוצצין מן הבית לעליה כפי' סריגי המטה כן פי' סריגי החלונות פי' כמו עמודי ברזל דקין מורכבין זה על זה שתי וערב כדי שיהא החלון סרוג וסגור. השבכה אחת תרגום סריגתא חדא ויפל אחזיה בעד השבכה ילכד בפח:",
            "<b><big>סרג</big></b>   [פלעכטען] (ברכות כז) לא קשיא הא דמסורג הא דלא מסורג פירוש שיש עליו הכסא (ב\"ב עד) סרגו ליה תרתי חיותא וקיימין אתרי גישרי דדורנג ושוור מהאי להאי (כלים פכ\"ד) ושל סרגין טהורה מכלום פי' עושה המרכבות:",
            "<b><big>סרג</big></b>   [נעטץ, פערמיגגע מויער] (מדות פ\"ב) לפנים ממנו סורג גבוה י' טפחים פי' כותל בין חומת הבית ובין החיל והחיל כותל גבוה יותר מן הסורג:",
            "<b><big>סרגל</big></b>   [ליניע] (ב\"ר פ' כה) זה ספר אפילו סירגול הסופר אדם הראשון למדו (בויקר' רבה פ' זאת תהיה) ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים זה הסירגול ס\"א זה השירטוט בלשון ערב קורין לשרטוט סרגל:",
            "<b><big>סרגלא</big></b>   [לאסט וואגען] (מדרש שמות רבה פ' החודש הזה לכם) מלך בשר ודם עושה סרגלא שלו חזקה פי' לפי שענין עגלה וקרון של משא:",
            "<b><big>סרד</big></b>   [באק טרויג] (כלים פ\"ח) סרידה שהיא נתונה על פי התנור שוקעת לתוכו ואין לה גפים פי' כמין עריבה שהוא לתשמיש הנחתום ללוש בה כדכתיב ואת בגדי השרד ומתרגמינן לבושי שימושא פ\"א תרגום ועשית לו מכבר ותעביד ליה סרדא שוקעת לתוכו אם תהיה הסרידה לתוך התנור מל' אישתקעו כאברא. (וא\"ה) תרגום של צללו כעפרת גפים הם אזנים וי\"א לולאות. (אהלות פ' י\"ב) סרידה שהיא נתונה ע\"פ התנור כתנור (שם פ\"ח) סרידה שאין לה דפוס. (כלים ט' ט\"ו) סריד של נחתומים טמא:",
            "<b><big>סרד</big></b>   [שילד] מגן עזרך ואשר חרב גאותך ת\"י מגן סעדיכון ותרים חיליכון וסריד זיניכון <small>(א\"ב וסריד סיף כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>סרד</big></b>   [נעטץ. זיפף] בת מטרד תרגום ירושלמי סדרא דהוה ליה במטרדא <small>(א\"ב הנוסחא משונה קצת)</small>:",
            "<b><big>סרד</big></b>   [זיף מאכער] לוי הסרד פי' גאון י\"א שהיה עושה בגדי סרד לפיכך נקרא סרד או שהיה עושה כלי שרד כגון המצודות <small>(א\"ב בילמדנו פ' ויהי בשלח פסקא ויסע משה וימלאו סרידות תבן פי' מצעות מלאים תבן)</small>:",
            "<b><big>סרדיוט</big></b>   [ריכטער] (שבת לב) דומה כמי שנמסר לסרדיוט (סוכה נו) מרים בת בלגה שנשאת לסרדיוט (ב\"ק לח) שלחה מלכות שני סרדיוטאות אצל חכמי ישראל פי' שרים ממונים לעשות דין מהדיוטות <small>(א\"ב מלה זו היא כמו סטרטיוט ופירושה בל' יוני איש מלחמה וכן סרטיא כמו אסטרטא)</small>:",
            "<b><big>סרה</big></b>   [שווארצע אפפעל אין אויג]. (בכורות לה) לבן הפוסק בסירה פירוש הוא כמו חוט שסובב השחור:",
            "<b><big>סרה</big></b>   [פאנצר] כפי תחר' תרגו' ירושלמי כפוס סירה:",
            "<b><big>סרה</big></b>   [זעג] (כריתות טו) ותוחבו בסירה פירשו המפרשים בקוץ מל' מקרא ולי נראה שפירושו מגרה ומסר הנקרא בל' רומי סירא אשר בו הרופא חותך האבר:",
            "<b><big>סרהב</big></b>   [איילפערטיג מאכן] (ברכות מז) הוה קא מסרהב ואכיל (שבת ו) והוה קא מסרהב וימהרו לשפך דם תרגום ומסרהבין למשפך דמא. רגלים ממהרות תרגום רגלין דמסרהבין ויאמר המלך להמן מהר תרגומו ואמר מלכא להמן סרהב:",
            "<b><big>סרח</big></b>   [איינשניידען] (סוף כלים) מפני שהיא סורחת את היד תניא מכחול שניטל הזכר שלו אע\"פ שהיה המקבל שלו מלא חלודה טמא ניטל המקבל שלו אם היה הזכר שלו מלא חלודה טהור מפני שהוא סורח את העין ביטמא בארמית ופי' בטיית. ומניין שכן שנינו בתוספתא הכוסות והצידונין החתוכים טהורים מפני שסורחין את הפה וזה ח' כמקום כ' כאשר נאמר סורכא <small>(א\"ב ענין שרטת)</small>:",
            "<b><big>סרח</big></b>   [זינדיגעך] תרגום ואנכי העויתי ואנא סרחית:",
            "<b><big>סרט</big></b>   [פלעכטע] (בסוף כלאים). לא יקשור סרט של צמר בשל פשתן פי' עבותות של צער <small>(א\"ב פי' סירד בל' יוני חבל דק וקצר)</small>:",
            "<b><big>סרט</big></b>   [ריססע מאכען אין לייב]. (שבת קד) המשרט על בשרו (קדושין צח) סריטה וגרידה אחת הוא (חולין סב) עוף המסרט כשר לטהר בו את המצורע <small>(א\"ב ל' מקרא זה לא ישרטו שרטת ותרגום ויתו על דלתות השער וסרט על דשי תרעא)</small>:",
            "<b><big>סרט</big></b>   [ברייטער פלאץ] (שבת ו) סרטיא ופלטיא פי' סרטיא בלעז איסטר\"טא מקום שהולכין שם רבים תדיר והוא דרך המלך פלטיא שוק גדול של מקח וממכר ובלע\"ז פלטיא\"ה והיינו אסטרט ואסרט שכבר כתבנו בערך א'. (שם קנא) אמר עולא בעומד באסרטיא פי' שאין דרך לקבור במסילה <small>(א\"ב וכן נקרא בל' יוני ורומי)</small>:",
            "<b><big>סרטנא</big></b>   [שטאב]. (בילמדנו פ' קח את המטה) עכשיו אתה רואה סרטנא ואתה אומר לו לגמול חסד הן באין:",
            "<b><big>סריא</big></b>   [סיריע איין לאנד]. (דמאי פ\"ו) המוסר פירות בסוריא (ע\"ז כא) ובסוריא משכירין בתים (בסוף אהלות) דקונה שדה בסוריא סמוכה לא\"י פי' מדמשק ועד צובה קורין לו רז\"ל סוריא והן הנקראין כיבוש יחיד (וכן נקראת בל' העמים):",
            "<b><big>סרך</big></b>   [גירטיל] (שבת נד) ובלבד שלא יקשור לו מסרכו פי' בלעז פיטור\"ל ויש מפרשים חגורו:",
            "<b><big>סרך</big></b>   [פערדרעהען] גדיא בסירכא בערך סקר (ביצה יא) סרוכי סרוך וסליקו פי' כמו תפיסה כדכתיב שממית בידים תתפש (חולין קיא) חלבא סריך <small>(א\"ב תרגום ראית יי' עותתי חזית יי' סרוך די סריכו לי)</small>:",
            "<b><big>סרך</big></b>   [הערר] (שופטים ושוטרים) ת\"י דיינין וסרכין ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגשים בעם ואת שטריו לאמר תרגום שלטוני עמא וסרכוהי <small>(א\"ב פי' בל' יוני שר ונגיד כמו ארכון)</small>:",
            "<b><big>סרכא</big></b>   [ארט פייגען] (בריש מדרש שיר השירים) סרכא דאקים תאניתא אולי מין תאנה הוא:",
            "<b><big>סרמט</big></b>   סרמיטין וסרמוסין כבר פי' בערך חמס:",
            "<b><big>סרמיסין</big></b>   [אין פינף טהייל]. (ירושלמי דגיטין פ' הניזקין) קרקע דינר אגרמא רביע מעות סרמיסין פי' אם לקח מיד סקריקון קרקע בשלשה נותן לבעל אחד דרך משל אם לקח בדינר נותן לבעל גרמא שהוא שליש דינר שהוא רביע מעות וטריסין בלשון רומי הוא גרמא בלשון יוני:",
            "<b><big>סורין</big></b>   [שלעפפען] (מדרש ויקרא רבה) פ' זאת תהיה תורת המצורע רמ\"א סורין סורין לשון יוני הוא סחוב והשלך:",
            "<b><big>סרנג</big></b>   [ארט נאהמע]. (בויקרא רבה) אחרי מות פ' ויתרון ארץ דבי כנישת' עתיק' דסרונגית:",
            "<b><big>סרני</big></b>   [וואפסער טהיר] ספרא פ' שמיני בדגים חית זו חית הים הנפש להביא את הסרני ובקצת נוסחאות כתוב סולנית והוא טעות פי' בלשון יוני ורומי מין חית הים מחציה ולמעלה אשה מחציה ולמטה דג והגידו לי שמלך גליל הצפוני המולך בדינמרקא ונורוויגא בעברו בספינה אצל מלכות נורוויגא ראה חיה זו יושבת כחום היום על שרטון שבים ואני קודם עשרה שנים בעמדי אצלו שאילתיהו על זה והמלך שתק והבנתי שהוא היה ספק אם החיה שראה היתה סרני או חיה אחרת מפני מרחק המראה וגם החיה בשמעה קול השר הקורא אל המלך היושב בירכתי הספינה ופניו לצד אחר אדוני המלך הפוך פניך ותראה פלא גדול תכף ומיד צללה בתוך הים אמנם השר והספנים העידו שהיתה סרני ושראו אותה ובדו הפייטנים שהסרני מרננת בקול ערב ואולי קראוה סרני מל' שירה:",
            "<b><big>סרנך</big></b>   [איין קראנקהייט וואס דער שטיקט] (יומא עד) ועוד א\"ר מתיא מקיזין דם לסרונכי בשבת פי' אסכרה (כתובות ל) (סוטה כ) (סנהד' לו) שנתחייב חניקה או טובע בנהר או מת בסרונכי ותבחר מחנק נפשי תרגומו ובחרת סרנכא נפשי <small>(א\"ב פי' בל' יוני מין חולי אשר בו שואף החולה הרוח בחוטם בכח גדול כי גרונו אטום תרגום כי יסכר פי ארום יסרנק)</small>:",
            "<b><big>סרס</big></b>   [פערשניטטענער] (זבין פ\"ב) סריס אדם וסריס חמה פי' סריס אדם חתוך בירי אדם סריס חמה שנסתרס ע\"י קדחת סימני סריס חמה וסימני אילונים מפורשין (יבמות פ) (סנהדרין צג) והיו סריסים בהיכל מלך בבל רב אמר סריסים ממש ורבי יוחנן אמר שנסתרסה ע\"ז בימיהם פי' ידעו הכל שאין בה ממש (נדה כח) יצא מחותך ומסורס פ' יצא מחותך כדרך ברייתו הראש בעצמו ואחריו הכתפים והחזה והשדרה והיריכות והשוקים והרגלים פי' מסורס שלא כסידורו כדתנן (מגלה יז) קראה סירוסין (ב\"ב פ) נוטל שלשה נחילין ומסרס פי' רבי יוחנן נוטל ג' נחילין ומסרס והוא שנוטל אחד ומניח אחד וכן פי' בירושלמי במגלה קראה סירוסין וכבר ביארנוהו בזה הפרק בסרג:",
            "<b><big>סרס</big></b>   [ארטס נאמע] (סוטה מט ב\"ק פג) אמר רבי בארץ ישראל לשון סורסי למה או לשון קודש או יוני (ב\"ר פ' עה) אל יהי לשון סורסי קל בעיניך שבתורה בנביאים ובכתובים הקב\"ה חלק לו כבוד בתורה יגר שהדותא בנביאים כדנה תימרון להון בכתובים וידברו הכשדים למלך ארמית פי' לשון סורסי הוא לשון ארם צובה ושאר הארצות שכבשם דוד והיה הנקרא ארץ סוריא ונקרא לשונם לשון סורסי כמו יון יוני פרס לשון פרסי:",
            "<b><big>סרס</big></b>   [קנעכט]. (ב\"מ מב) נימא ליה לסרסיא (בכורות לא) רב אידי סרסיא דבי רב ששת הוה פי' שמש:",
            "<b><big>סרסור</big></b>   [מעקלער] (ב\"ר פ') נעשה אדם למלך שעשה סחורה ע\"י סרסור והפסיד על מי לו להתרעם לא על הסרסור פי' סרסור הוא ספסר:",
            "<b><big>סרף</big></b>   [פייכטיגקייט] (מקואות פ\"ט) סרף היבש וגילדי צואה סרף הלח ולכלוכי צואה (נדה ח) המעמיד בסרף העלין בסרף העיקרין מותר בסרף הפגין אסור מפני שהוא פרי זו המשנה (ערלה פ\"א) פי' סרף הוא קומום והרבה מהן כתיבין שרף בש' והנה בערך ש':",
            "<b><big>סראפיס</big></b>   [געטצען בילד] (ע\"ז מג) רבי יהודה מוסיף אף דמות מניק' וסראפיס אמרו הכותבים כי המצריים לאחד ממלכיהם אשר שמו סרפיס עשו לאליל:",
            "<b><big>סרק</big></b>   [לעער] (כלאים פ\"ו) איזה הוא אילן סרק כל שאינו עושה פירות וכו' (ב\"ב פו) כל אילן סרק כנגד המשקולת. בוקי סריקי כבר פי' בערך בק (סנהדרין ע) אינו חייב עד שיאכל בחבורה שכולה סריקין אנשים רקים ופוחזים תרגומו גברין סריקין (תענית כא) סרקינהו לספטי ומלנהו עפרא:",
            "<b><big>סרק</big></b>   [קעממען] (דמאי פ\"א) ושהסורק נותן בצמר פטור מן הדמאי פי' בלשון לעז קרדו\"רי שעושה בקוצים וי\"א הסורק שסורק הצמר במסרק (נדה כ) סריקיתא מקטלא קלמי (ב\"ק צג) הא דנפציה נפוצי הא דסרקיה סרוקי פי' נפצי קרמנאי סרקי במסרק היכא דנפציה והדר לבניה ההוא ליבון לא הוי שינוי דאינו מתלבן כל צרכו אבל היכא דסרקי' והדר לבניה הוה שינוי דקא מתלבן כל צרכו (קדושין פב) הצרובין והסרוקין פירוש צרובין היינו נפחין שעושין מלאכת זהב וכסף דשכיחי נשים גבייהו לצורך תכשיטיהן סרוקין שסורקין פשתן דשכיחי נשים גבייהו לסרוק פשתן. והנקורות שמנקרין בריחים דאתו לטחון והגרדיים דשכיחי נשים גבייהו לארוג בגדיהם הספרים לגלח בניהם (מ\"ק י) רבא שרא לסרוקי סוסיא פי' להסריק את הסוס במסרק של ברזל (כלים פי\"ב) קנה מאזנים של סרוקית טמא פי' מוכרי פשתן סרוק במגלת איכה סלה כל אבירי ה' סרקון א\"ר לוי בערביא צווחין למסרקא מסלסלא כדאמרינן לא הוו ידעי רבנן מאי סלסליה ותרוממך <small>(א\"ב תרגום עובדי פשתים שריקות פלחי כתנא דסריקין)</small>:",
            "<b><big>סרק</big></b>   [צייכענן] (פסחים לז) והביאו לפנינו סריקין המצויירין בפסח רבי יוסי אומר עושין סריקין מן רקיקין ואין עושין סריקין מגלוסקאות פי' סריקין היינו מצויירין:",
            "<b><big>סרק</big></b>   [זייר] (חגיגה יו) יצאו עמו פי' תלמידים לובשי סריקין של זהב (קדושין לא) פעם אחת הי' לובש סריקין של זהב פי' גם זה מלבוש מצויר של זהב:",
            "<b><big>סרק</big></b>   [זייד] (שבת כ) הכלך והסיריקון פי' הוא סיר\"קי בלע\"ז <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי משי ונראה לי שסריקון של זהב בערך שקד' הוא בגד משי עם זהב ובמדרש שיר השירים פסקא כרם היה מוליכו אצל סראקאריס פי' אורג בגדי משי)</small>:",
            "<b><big>סרק</big></b>   [רייטעל] (כלים פט\"ו) סירקן או כירכמן טמאות (שם פרק כב) כיפה שסירקו וכירכמו פירוש בלשון ישמעאל זרקון שמו אם ייפס בסירקון טמאות והוא הששר כדכתיב חקוקים בששר ומשוח בששר ובלע\"ז מיני\"א <small>(א\"ב וכן שמו בלשון יוני והוא צבע אדום עשוי מעופרת שרוף ע' ערך אספדיכא)</small>:",
            "<b><big>סרק</big></b>   [טורק] (ב\"ר) בריש וירא אליו אחד נדמה בדמות סרקי (בילמדנו' כאהלים נטע ה' בקש לעשותן כאהלים של סרקין שהן מטלטלין ונטקרין ממקומן מיד הישמעאלים תרגום ירושלמי דסרקאי ארחת ישמעאלים תרגום ירושלמי סיעא דסרקאין <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי איש ישמעאל וטעם המילה אמרו הכותבים שאומרים בני ישמעאל הנקראים הגרים כי הם בני הגבירה שרה ועל שמה קראו לעצמם סרקים ואחרים כתבו שיש עד היום במחוזם מדינה הנקראת סרק)</small>:",
            "<b><big>סרר</big></b>   [שטאאר] הכו בסנורים תרגום ירושלמי מחו בסרוריא <small>(א\"ב בערך חוור גרס בחוורוריא ובנוסחאות דידן יש גרסאות תחרות ע' ערך חברבר)</small>:",
            "<b><big>סת</big></b>   [רייצען פערפיהרען] (סנהדרין סו) המסית והמדיח והמכשף ירושל' מסית בקול נמוך ובל' הדיוט מדיח בקול גבוה ובל' הקודש (יומא כה) מעשה דאוריה ודהסאה פי' כשמנה את ישראל דכתיב ויסת את דוד בהם:",
            "<b><big>סתו</big></b>   [ווינטער] (שביעית פ\"ט) אבל לא על הסתוניות פי' רבי דניאל ז\"ל ענבים שבימות הסתיו אין אוכלין עליהן ואם ביכרו קודם שיכלה הקיץ מותר כדברי רבי יהודה (תרומות פי\"א) ולא חומץ סיתוניות (נדרים נג) מן הסיתוניות מותר בחומץ סיתוניות (ברכות לח) כמאן כי האי תנא דתנן דבש תמרים דין תפוחים וחומץ סתוניות וכו' פי' ענבים שמניחין בגפנים עד הסתיו ומשקה היוצא מהן הוי חומץ:",
            "<b><big>סתם</big></b>   [פאלשטענדיג] (סנהד' פו) סתם מתניתין רבי מאיר סתם אוספתא רבי נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא (מגילה ב) סתם זו דברי רבי עקיבא סתימתאה (שם בו) זו דברי רבי מנחם ברבי יוסי סתימתאה פי' פלוני סתימתאה זו המשנה אע\"פ שהיא סתם משנה אינה לרבי מאיר כדקיימא לן סתם משנה רבי מאיר אלא לר' עקיבא היא או לרבי מנחם ברבי יוסי היא זו המשנה והיא שנויה סתם ולא כל דברי חכמים הללו סתימים הן אלא המשנית שהוזכירום בלבד:",
            "<b><big>סתק</big></b>   [שפיליטטער] (סוטה מ) אחד מוכר אבנים טובות מרגליות ואחד מוכר מיני סתקית. ספר אחר סידקית והיינו מחט סידקית שפירשנו בערך סדק. ושפעת שסע תרגום ירושלמי סתיקת סיתקתא <small>(א\"ב פי' בל' יוני דבר המיוחד למזון ובפרט דבר של דגן)</small>:",
            "<b><big>סתר</big></b>   [היימליכקייטען] (פסחים קיט) מאי ולמכסה עתיק זה המכסה דברים שגילה עתיק יומין ומאי ניהו סתרי תורה. ספר אחר טעמי תורה (מגילהיא) בסתרי עריות פי' כגון העראה ונשיקה ואזהרה ועונש לזכר הנשכב וכיוצא בו (ירושלמי מקואות פ\"ח) בית הסתרי' ובית הקמטים אינן צריכין שיבא בהן המים פי' הפה והאוזן והחטם הראוין לבוא בהן מים אבל אם סתמן לא עלתה לו טבילה (פסחים פה) טומאת בית הסתרים אינה מטמאה פי' שאם נטמא מקצת האבר אין יכול לטמא את קצת האחר שהרי אין ניכר מקום נגיעתו הכי נמי להכי אין מטמא יוצא לאותו שבפנים דטומאת הסתרים אינה מטמאה חיבורי אוכלין לאו חיבור הוא הא דטומאה סתרים דמחברי אוכלין להדדי לא חשיב טומאת סתרים (חולין עב) ואמאי טומאת בית הסתרים היא וטומאת בית הסתרים לא מטמאה פי' דאין חולקין כשאר טמאות דנוגע טמא לטהור אלא מחוברין הן אמאי הבשר מגע נבילה:",
            "<b><big>סתר</big></b>   [צערשטערן] (ב\"ק נז) (ב\"מ סד) ניחא ליה דלא ניסתרי עבדי פי' ניחא להו לבעלים שלא ישב העבד בטל ויסיח עצמו מן המלאכה ולא ישב לעשות מלאכה כבתחילה והעקר מן עת לסתור:",
            "<b><big>סתר</big></b>   [שפינדעל] (חולין ס) איתי מסתוריתא סתר דוולא בשוקא פי' מסתוריתא ל' מעזלה <small>(א\"ב בעוד חוט הנטוה בכוש נאמר דוללא ואחרי כן סותרים ומגלגלי' אותו במסתוריתא לעשותו אגודות וחבילות)</small>:",
            "<b><big>סתת</big></b>   [שטיין מעצטער] (שבת קב) המסתת והמכה בפטיש (כלים פכ\"ב) ישיבת הסתת טמאה מדרס פי' חתיכת עץ גדולה שיושב הסתת עליה (שם פכ\"ט) יד מקבת של סתתים ששה (ב\"ק צג) אבנים וסיתתן (ב\"מ קיט) החצב שמסר לסתת פי' חוצב אבנים הפוסל אבני גזית שיהו אבני גויל:",
            "<b>סליק ערך הסמך</b>"
        ],
        "Letter Ayin": [
            "<b>אחל ערך העין</b>",
            "<b><big>עב</big></b>   [וואלקען נעפעל] (יומא טז) יומא דעיבא כוליה שמשא פי' הואיל וביום המעונן שהשמש מפציע לכאן וכאן יכול לשטוח עורות ממקום שלא זרח השמש למקום שזורחת ומתייבשין (תענית ג) העבים והרוחות שניות למטר פי' מטרא בתריה זיקא בניחותא או עיבא מעלו כאילו מטרא תניינא:",
            "<b><big>עב</big></b>   [דיקע] (שבת טז) (אהלות פ' יו) כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע (סוכה מח) אחד מעובה ואחד דק פי' ספל אחד קילוחו עבה שמוציא הרבה ואחד דק שמוציא מעט מעט (חולין מט) מאי שנא ממחט שנמצאת בעובי בית הכוסות (כלים פ\"ט) עב כסות ותכריך כסות מדרס עב ארגמן ותכריך ארגמן פי' לבד שעושין ממנו כסות והוא עב כסות פי' עב ארגמן לבד חשוב צבוע ארגמן תכריך כסות בגד עב ואין ראוי לעשותו מלבוש ועושה ממנו בגד שלא כמנהג העולם (שם פכ\"ח) העבים הרכים אין בהם משום ג' על ג' תוספתא אלו הן העבים כגון הסגוסים והלבדים הרכים הברסין הברדסין והפומלאות של ראש <small>(א\"ב פי' פילימא בלשון יוני כובע של ראש עשוי מצמר שוע וכן נראה לי הגרסא ולא פומלאות)</small> (מ\"ק יג) רבי יהודה אמר אף מעבים רבי חייא ורבי אסי ח\"א מחפין אקלושי מעבין אסמכי וכו':",
            "<b><big>עב</big></b>   [דיקעס האלץ פאן אקקער] (כלים פכ\"א) הנוגע בעול ובקטרב בעין ובעבותות פי' הרצועה הקבועה בכלי ותופשה הרוכב בידו פי' כעין אלו שחורשין עם החמור או סוס או פרד יביאו בגדים של צמר או של עור או של שק ויעשו מהן כמין כליל ודומה לעין ונותנין איתו לצוארו ועליו העול וכן בריחים. ויש מפרשים שיש מחרישות שהעץ נכנס בתוך המוכתא ויש החרישה שהיא נדבקת עם העץ ועין שהיא טבעת ונתון על גביהן ומדביקן ומניין שכן דתניא העין במעצד והעין שבמחריש' ושמו בטיית חלקה פי' בעבות ומנין שהעין והעבות בגדי' הם או עור או שק דתניא בתורת כהני' או יכול שאני מרבה את העין ואת העבות ת\"ל אשר יעשה מלאכה בהם ולא העושה מלאכה באחרים עץ הארוך של מחרישה שהוא נכנס בתוך העול שמו מ\"ישאנא בלישנא דרבנן והוא עץ עב כמו שפירשנו והעבים אלו המחרישות <small>(א\"ב מרישות כתוב בנוסחאות ובעל הערוך עצמו גרים כן בערך מרים)</small>:",
            "<b><big>עב</big></b>   [וועהטהיען בעשולדיגען] (במגילת איכה) ר' חמא בר' חנינא אמר איך עייב ברוגזיה ה' ית בת ציון אית אתרא דצווחין לחייבא עייבא ר' שמואל בר נחמני אמר איך כאיב ברוגזיה ית בת ציון:",
            "<b><big>עבא</big></b>   [שאם] תרגום חיק נכריה עובא דאחרייתא ובעל הערוך גרס חובא בערך חב בתרא:",
            "<b><big>עבד</big></b>   [בעארבייטען. דינער] (כלאים פ\"ג) היתה שדהו זרועה תבואה וביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין נותנין לה עבודתה ו' טפחים ר' יוסי אומר נותנין לה עבודתה ד' אמות (שם פ\"ז) חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד' נותנין לו עבודתו ד' אמות וכמה היא עבודת הכרם ו' טפחים לכל רוח רבי עקיבא אומר שלשה. (ב\"ב סג) בגמ' קנה שלשה ותני עלה ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם. עבדא דנורא כבר פירשנו בערך נר (תמורה כח) המוקצה והנעבד איזהו נעבד כל שעובדין אותו הוא ומה שעליו אסור וזה וזה מותרין באכילה פי' בהמה נעבדת ונעשית עבודה (ב\"ק קט) נותנה לכהן שבאותו משמר עבודתה ועורה שלו פי' עבודתה מתנותיה שנאמר עבודת מתנה (ב\"ר פרשת נז) אמר לשני נעריו רואין אתם מה שאני רואה אמרו לו לא אמר הואיל ואינכם רואין כחמור שנאמר שבו לכם פה עם החמור שאתם דומין לחמור מיכן שהעבדים דומין לחמור (בילמדנו) פרשת ושרי אשת אברם למדונו רבותינו בשם ר' ירמיה שאמר בשם רב העבד עולה למנין ז' בשעה שישראל קורין בתורה בשבת. (קדושין כב) כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים. (ערכין כה) עבד עברי מהאי פירכא הוא דקיימא ליה לתנא כלום יש ייבום אלא במקום שאין בן:",
            "<b><big>עבד</big></b>   [ווירקען. מאכען] (ב\"מ קז) עבד מאי דעבד אמרי צ\"ט בעין ואחד בדרך ארץ פי' עשה כגון שאלת חלום ואמרו לו בחלומו צ\"ט מתו בעין ואחד בדרך ארץ וי\"א נטע אילנות על הקברים והשביען שלא ישרשו ושלא יפרחו אלא אותן הנטועין על המתים שמתו בזמנן ולא יצאו אלא אחד למאה (שבת לד) עבד מאי דעבד כל היכא דהוה קמיט טהריה פי' הביא סדינין ושראן במים כמעשה (נדה יב) שפירשנו בערך סדן. ספר אחר כאן ריצץ בן עזאי תורמוסי תרומה אזל איהו ועבד הכי נמי אייתי תורמוסין רציץ פי' הביא תורמוסין ונעץ בכל מקום שהיה שם קבר היה רפה והיה יורד ובמקום שלא היה שם קבר היה חזק והיה יודע שלא היה שם קבר (ב\"ר פ' פ) א\"ל בריה כל הדא טבחא עבדת לן טבריה ולית אנן מדכיין יתה מן קטוליא מה עבד נסב תרמוסין והוא קציץ תירמוס ושרי קצצתיה וקטילא סליק (בויקרא רבה) פרשת והוא ישקיט אפיה טבין אזל לגבי מריה דעבידתא. לרגל המלאכה תרגום ירושלמי עבידתא דבידי:",
            "<b><big>עבד</big></b>   [בעארבייטען, דינען, ווירקען, גערבען] (שבת יט) אין נותנין עורות לעבדן (שם עג) המולחו והמעבדו <small>(א\"ב בל' גמ' בורסי)</small>:",
            "<b><big>עבדקן</big></b>   [דיקבארט] כבר פירשנו בערך זלדקן:",
            "<b><big>עבט</big></b>   [פפאנד] (ב\"ק קיד) זיל שדי עביטיך פי' א\"ל רב הונא לההוא שגנב לו תן הדמים ופדה המשכון שלך מכלל דסבר עשו בו תקנת השוק מן לעבוט עבוטו:",
            "<b><big>עבט</big></b>   [קאפע זאטטעל] (ב\"מ עב) ועל העביט של ענבים פי' כגון עריבה גדולה (סוף טהרות) מן העבט ומן המשטח של עלין (כלים פכ\"ג) והעביט של גמל (ערובין יו) בעבוטין פי' כמו בכר הגמל ותרגומו בעביטא דגמלא:",
            "<b><big>עבט</big></b>   [נאכט גישעהר] (ב\"ב פט) ואפילו עביט של מימי רגלים פי' פעמים שרוחצו ומעביר טינופו ומודד בו:",
            "<b><big>עבוף</big></b>   [גרין פיהל בלעטער] (תרגום עץ רענן אילן עבוף ואולי טעות הוא כי תרגום תחת כל אלה עבותה כל בוטמא מעפיא עיין ערך עף בתרא):",
            "<b><big>עבץ</big></b>   [פערטרוירען] ופניהם אל יחפרו תרגומו ואפיהון לא עבצו:",
            "<b><big>עבר</big></b>   [ריעגעל] (עירובין קב) חזייה לההוא דהוה תלי בעברא דדשא (פסחים סח) רב ששת כל שלשים יום מהדר תלמודיה ותלי בעברא דדשא ואמר חדי נפשי (סוכה נב) תלא נפשיה בעברא דדשא והוה מצער טובא (ביצה מ) איתלי ליה בישרא בעברא דדשא (חגיגה טו) אשכחיה שמואל לרב יהודה דהוה קא תלי בעברא פירוש בבריח הדלת (גיטין לב) רבינא אשכחיה לרבא בר יצחק דתלי וקאי בעברא דדשא (שם פט) התם דדמו כי עברא פירוש עורות הללו כמין בריח מבריח מזה לזה ואין נגן כלפי אחד מהן <small>(א\"ב תרגום והבריח התיכון ועבראה מציעאה)</small>:",
            "<b><big>עבר</big></b>   [איבערפאהרען, איבערטרעטען, פערניכטען] (ב\"ב צא) עברא זעירא דכותי זהו אור כשדים פי' אותו מעבר קטן שבכותה (ברכות כח) כל פרשת העיבור יהיו צרכיהן מלפניך פירוש בתלמוד אפילו כשישראל עוברין על דברי תורה יהיו צרכיהן <small>(א\"ב תרגום ערות דבר עברת פתגמא)</small> ואיכא דאמרי אפילו כשאתה מלא עליהם עברה יהיו צרכיהן לפניך (יומא לג) עבורי דרעא אטוטפתא אסור פי' להעביר תפילין שביד קודם תפילין של ראש אסור למה כי כשיבא להוציאן יעלו בידו תפילין של ראש ואסור להניחן קודם תפילין של יד כמפורש (מנחות לו) תנא כשהוא מניח מניח של יד ואח\"כ של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואח\"כ של יד ומפרש שם מאי טעמא והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים של תפילין למטה ואח\"כ חולץ של יד ומניח בכיס הלכך חולץ בתחילה של ראש כמצוותה ומניח בכיס למעלה וכשיבא ללבוש לוקח תחילה של זרוע שהן למעלה ומניחה לאלתר ואינו עובר על המצות ואח\"כ נוטל הטוטפת שהיא למטה בכיס ומקיים כל זמן שבין עיניך יהו שתים (חולין ס) ואת העם העביר אותו לערים מאי נפקא מינה כי היכי דלא לקרו לאחוהי גלותא בני גלותא (ברכות ד) וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה (זבחים עח) תעובר צרתו ויצא לבית השריפה. (פסחים לד) בדם ובבעלים תעובר צורתו ויצא לבית השריפה פי' פסולו בגופו כגון פגול בדם ובבעלים שאירע בו פסול מחמת הדם שנשפך או מחמת הבעלים שמתו דפסול טומאה הוי משום הכי בעי צורה וממתין עד שתעובר צורתו ואח\"כ מוציאו לבית השריפה:",
            "<b><big>עבר</big></b>   [יענער זייטץ. עבראעיר] (בב\"ר פ' מב) ויגד לאברם העברי רבי יהודה אומר כל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחר רבנן אמרי שהוא מעבר הנהר ומשיח בלשון עברי (שבת קטו) עיברית עלמית פי' לשון דעבר הנהר:",
            "<b><big>עבר</big></b>   [צו פארקאממען] (פסחים ז סוכה לט נדה סג) מאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דכתיב וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי כלומר רץ אחימעץ והקדים את הכושי:",
            "<b><big>עבר</big></b>   [פערמעהרען. שוואנגער]. (פסחים ג) מאימתי משיאין משואות לאור עיבורו כבר פי' בערך אור (עירובין נה) כיצד מעברין כבר פי' בערך אבר (בילמדנו) בריש וידבר השובת במדינה אפי' היא גדולה כאנטוכיא מהלך את כולה ועיבורה וחוץ לעיבורה אלפים אמה ומהו עיבורה החניות ופונדקין שחוץ למדינה שעל הדרך ומערת צדקיהו שהיו בה י\"ח מיל מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה סביב (בב\"ר פ' נא) ועברתו לא כן בדיו לא כן עשו תחילת עיבורו של מואב לא היתה לשם זנות אלא לשם שמים בדיו לא כן עשו אלא לשם זנות וישב ישראל בשטים. רבי סימון אמר מתחילת עיבורו של מואב לא היה לשם שמים אלא לשם זנות בדיו לא כן עשו ותרד הגרן וכו':",
            "<b><big>עבר</big></b>   [צווייג] מצמרת הארז תרגומו עברתא דארזא רמא. ויך שרשיו כלבנון תרגומו ויתבון על תקוף ארעיהון כאילו ליבנן דמשלח עוברתיה. כי תאמר אלי שאהו בחקך תרגום ירושלמי ארום תימר לי טיל יתהון כעיבר <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב סבול יתהון בחובך וגרסת בעל הערוך לא תתכן ויש לגרוס בחובך או בעובך עיין ערך חב וערך עב)</small>:",
            "<b><big>עבר</big></b>   [ראכע] (ב\"ר פ' סח) עד אשר תשוב חמת אחיך והוא לא עשה כן ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח ריש לקיש אמר עוברתיה ונחרתיה לא זעיא מפומיה:",
            "<b><big>עג</big></b>   [איין קרייז מאכען] (תענית כו) עג עוגה ועמד בתוכה פי' השים הקפה בארץ (מ\"ק ב) ואין עושין עוגיות לגפנים כבר פי' בערך בדד <small>(א\"ב תרגום ערוגת צמחה עוגית נצבתה)</small>:",
            "<b><big>עג</big></b>   [נאהמע] (ב\"ר) ויבא הפליט הוא עוג ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברהם יושב ועוסק במצות עוגות:",
            "<b><big>עגה</big></b>   [שטומפונג] בגבולין ובלשון עגה כבר פירש בערך אגא:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [רינדע זאך] העיגול משיחליקנו כבר פירשנו בערך חלק (ב\"מ כא) מצא עיגול ובתוכו חרס פי' עיגול של דבילה (ביצה ג) ואין יודע באיזה עיגול דרסה כבר פי' בערך דרס (קדושין ח) עגל זה בחמש סלעין לפדיון בני בנו פדוי <small>(א\"ב כן נקרא בשביל שהוא עגול כדאמרינן במשנה דתרומה העגולים מעלים את המלבנית שעושים פלס דבלה עגול או בצורת מלבן רבוע גם יש ככרות וכלים של גת ומגינים עגולים אם כן כל הענינים קרובים זה לזה. (ב\"ר פ' נא))</small> כי ידעתיו חד עיגולא דפיתא בעשרה פולרין. במגילת איכה ותזנח משלום נפשי תמנין עיגולין דפיתא פיתא מן פיתא <small>(א\"ב תמנין פטליקין כתוב בנוסחאות)</small> (סוטה יב) ומלקט להן ב' עיגולין אחד של שמן ואחד של דבש:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [רייף] (שבת יז) בקורת בית הבד ובעיגולי הגת (בסוף טהרות) בין העיגולין ולזגין רשות הרבים כבר פי' בערך טלפח:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [צירקעל פערמוגע] (נזיר ח ב\"ב קסד) בית עיגול דיגון פירוש סגלגל ככבשין שאין לו פינות:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [ברוסט שניר] (שבת סז) עגול זה דפוס של דדין ירושלמי עגול קדשיא כמה דתימא ועגילים על אזניך:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [שילד. אוערגעהענק] ערכו מגן וצנה תרגום סדרו עגולין ותריסין צנה ומגן וכובע ישימו עליך:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [בעקקען] שוחט הוא לתוך עוגל של מים. ספר אחר לתוך אוגן וכבר פי' בערך אגן:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [וואגען] (שבת סו ביצה כג) עגלה של קטן טמאה מדרס מאי טעמא דקא דריס עילויה וכל מידי דסמכין עליה מטמא מדרס שלש עגלות הן כבר פי' בערך דרס. של אבנים טהורה מכלום פי' עגלה של אבנים עצים מסובכין שתי וערב עשויין חלונות חלונות מניחין שם אבנים ומושכין אותן ואם אותן החלונות דבוקות שמקבלות רימונין ואין נופלין משם טמאה ואם לאו טהורה אלו עגלות קרובי עניין הם ודברים עגולין מסובכין (עירובין כג) היו שם גדודיות (פסחים צד) עגלה בצפון ועקרב בדרום:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [קאלב] עגלא תילמא בערך תלת:",
            "<b><big>עגל</big></b>   [באלד, שנעלל] (סנהדרין כב) מצות הנשרפין היכי דלישתריף לעגל פי' הוא עגל הוא הייא הוא מהרה כי רננת רשעים מקרוב תרגום ארום בזעת רשיעי שצייא בעגל:",
            "<b><big>עגם</big></b>   [טרוררגי בעקיממערט זיין] (מגילה כח) לא יתלוש מפני עגמת נפש <small>(א\"ב מלשון עגמה נפשי לאביון עיין ערך אגם)</small>:",
            "<b><big>עגן</big></b>   [אנקערס] (ב\"ב עג) מכר את הנס ואת העוגין תני רבי חייא אילו עגינין שלה וכן הוא אומר הלהן תעגנה פי' הן הברזלים הגדולים שקושרין אותן בחבלים ומשליכין אותן לים להעמיד הספינה וסגרו על מסגר תרגום ויעגנון על עגנא ובבתי כלאים החבאו תרגום ובבתי ייסורין עגנהון לאשר בחשך הגלות רגו' לדעגינין:",
            "<b><big>עגעג</big></b>   [איין געטינקט] ובדם ענבים סותה תרגום ירושלמי מעגעגין בדמא (בויקרא רבה) בריש אחרי מות ובפיסקא דאחרי מות ואפרוחיו יעלעו דם חמי גוזליה מעגעגין בדמא ושתיק:",
            "<b><big>עגש</big></b>   [שטאסען] (ב\"ר פ' פא) ותצא דינה לית תורא עגישא עד דברחא בעיטא <small>(א\"ב פי' נוגחת ויש גורסים נגישה ומפרשים ג\"כ נוגחת)</small>:",
            "<b><big>עד</big></b>   [טוך צום רייניגען] (נדה ב) המשמשת בעדים (שם נח) עד שהוא נתון תחת הכר ונמצא עליו דם פירוש מטלית וסמרטוט של בגד שהאשה בודקת עצמה בהן לאחר תשמיש ואם היתה נדה בשעת תשמיש נראה בהן דם ואע\"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכבגד עדים כל צדקותינו ויש ששונים המשמשת בעדים (שבת מא) צרור אבן אם יש עליה עד מותר פי' גאון כגון סמרטוט או פקולין כדתנן המשמשת בעדים והן הן תיקוניה ועיוותיה והכי קאמר אע\"פ שנתקנח בה כבר הרי הוא מותר לטלטלה ולהתקנח בה. ס\"א אם יש עליה עד שניכר שכבר נתקנח בה מותר להתקנח בה בשבת:",
            "<b><big>עד</big></b>   [רויב אאס] (ב\"ק יא) יביאהו עד עודה לב\"ד ס\"א ארורה כברפי' בערך אדר וי\"א עדודה ופירושו מלשון יאכל עד:",
            "<b><big>עד</big></b>   זומם [איבערווייזען פאלשע עדות] (שם עב) אביי אמר למפרע הוא נפסל פי' ראובן שהוציא שטר על שמעון בניסן בשנת תשצ\"ח שלוה ממנו כן וכן ממון וזמן השטר באחד בניסן שנת תשצ\"ז ועדים הכתובים בשטר לוי ויהודה ובאו בניסן שנת תשצ\"ח וקיימו חתימתן ובאו עדים באלול שנת תשצ\"ח והזימום נפסלין למפרע משעה שהעידו בב\"ד ולא מזמן כתיבת השטר שאפשר שבו ביום שהעידו נכתב הזיוף וקודם כשרים הוו זה פי' ר\"ח זצ\"ל (מכות כד) ובסוף מגלת איכה ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו וכי מה ענין אוריה אצל זכריה וכו'. (ב\"ר פ' נב) ותהרין שתי בנות לוט מאביהן א\"ר תנחומא שלטו בעצמן והוציאו עדותן ועיברו כמביאה שנייה (ובפ' ס\"א) לפי שיש בנות שמשמרות עצמן ממקום עדותן וממקום אחר מפקירות וכו' עדותן היינו בתולים <small>(א\"ב ערותן כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>עד</big></b>   [דיעזעם דיעזער] (פסחים נג) עדא תהא פי' הדא כדגרסינן (גיטין לד) עדי גברין נהרדעאי גברין כלו' אלה אנשים ואלה אנשים כדגרסינן (שם כט) עדי מסורא דדייקי קראי פי' א\"ר אחא בר יעקב הני וודאי מסורא נינהו דדייקי קראי וכן פי' עדי כפנא בערך כפן ובערך כעך (מנחות לד) ב' פרשיות א\"ר אמי האי פיתחא דאקרנאי חייב במזוזה א\"ל רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין א\"ר עדי פצימיו פי' פיתחא דאקרנא פתח העומד בזויות הבית והא לית ליה פצימין כשאר פתחים א\"ל עדי פצימיו כלומר אע\"פ שמשונין הן נחשבין פנימין:",
            "<b><big>עד</big></b>   [ביז] (חולין קז) עד כאן לחולין פי' היה מראה רב לתלמידו עד הפרק לחולין והן אצבעותיו זולתי הכף עד כאן לתרומה הכף של יד והאצבעות מקום הזרוע המחובר בכף היד (ברכות יג) עד על לבבך בעמידה פי' בירושלמי צריך לקבל מלכות שמים מעומד כיצד היה מהלך בדרך והגיע זמן ק\"ש לא יקרא כשהוא מהלך בדרך אלא יעמוד ויכוון לבו כהוגן ויקבל עליו עול מלכות שמים ואח\"כ יחזור לדרך אבל האומר שאם היה יושב יעמוד טעות הוא בידו:",
            "<b><big>עד</big></b>   [רויב] היו לבז ואין מציל תרגומו הוו לעדי מי נתן למשסה יעקב תרגום מאן מסר לעדי יעקב בבקר יאכל עד:",
            "<b><big>עד</big></b>   [שוואנגער ווערדען] עצבונך והרונך תרגום צערייכי ועדוייכי ת\"י ועידונייכי (ב\"ר פ' מט) אחרי בלותי היתה לי עדנה אמרה האשה כל זמן שהיא ילדה יש לה תכשיטין ואני אחרי בלותי היתה לי עדנה תכשיטין הה\"ד ואעדך עדי כל זמן שהאשה ילדה יש לה ווסת ואני אחרי בלותי היתה לי עדנם תרגום ירושלמי עידיין:",
            "<b><big>עד</big></b>   [פאראיבער געהן] וכחיץ לעוברים תרגומו כשוק לעדן <small>(א\"ב ענין קרוב לזה תרגום לא יסורו ממנו לא יעידון מניה)</small>:",
            "<b><big>עד</big></b>   [בינדעל] (סוטה מו) (ע\"ז כג) הניח עליה עודה של שקין פסולה פי' בתשובות מאחר שמניחין אוכף על הפר' אוגדין אותה באגד שלה ושמו בלשון ערבי חזאם ומניחין שקין של משאוי עליה מביאין כמות חיזוק אחד וארוך הרבה ואוגדין השקין עם הפרה וכן פי' גאון מר למה קורין אותה עודה של שקין על שם מעודד עמים ה' ואפילו הניח על פרה אדומה עודה בלא שקי' פסולה ואיני קורא בה אשר לא עלה עליה עול שאפילו בזה קרוי עול:",
            "<b><big>עדב</big></b>   [לאאז] (תרגום גורל אחד עדבא חד):",
            "<b><big>עדי</big></b>   [נאמע] מרדכי מוכתר בנימוסו היה כעדי כבר פירשנו בערך נמס. (מנחות סט) כדעדי טייעא נחתא דוסנין קב חיטי בתלתא פרסי. ס\"א ריזינק' וחיטי בפי' מגנצא כתוב רוסינכא חיטי (רום כיזבא) ופירש טפח גובה על הארץ בארץ ג' פרסאות שם אדם:",
            "<b><big>עדיא</big></b>   [געשוואלסט] תרגום שאת או ספחת עמקא או עדיא:",
            "<b><big>עדל</big></b>   [ארט צווויבעל] בסוף עוקצים לולבי זרדים ושל עדל פי' עדל דומה לצנון וי\"א שהיא שדוריא <small>(א\"ב פי' רומי מין חסית כמו בצל ונקרא בולבוס עדל)</small>:",
            "<b><big>עדלר</big></b>   [זאקען] (ביצה יו) עדילרין אין בהן משום כלאים פי' כלים של צמר כגון מנעלין ונועלין אותן תחת מנעלין ושמן בלשון ערבי גורב בלעז פי\"דאלי <small>(א\"ב ערדלין כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>עדן</big></b>   [צארט] (מ\"ק טז) עדינו העצני בשעה שעוסק בתורה מעדן עצמו כתולעת פירוש כשהיה מתעסק בתורה מעדן עצמו עד שמתרכך בשרו כתולעת שתהא דעתו מיושבת עליו וכשיוצא למלחמה מתקשה כעץ כל מידה עושה בשעת הצורך:",
            "<b><big>עדן</big></b>   [צייט] (פסחים ד) צורבא מרבנן לא ליפתח בעידנא (ברכות נג) אבל קביע ליה עידנא מידע ידיע דלעידנא קא אזיל (שבת לג) שאני רבא דאנסו ליה עידניה בעל כרחו (חולין קלג) ולפרוס ידיה אנסו ליה עידניה פי' לא היו מניחין אותו לעמוד לפי שהיה לומדם (גיטין ס) רב שימי בר אשי אתא לקמיה דאביי אמר ליה לותבן מר בעידנא אמר ליה אית לי עידנא לדידי פי' עת ללמד כמו קבעת עתים לתורה (נדה יב)וזהו עידן של צנועות <small>(א\"ב בדניאל שבע עדנין ענין עת וזמן)</small>:",
            "<b><big>עדף</big></b>   [איבריג] (ב\"ק פג) לא נצרכה אלא להעדפה פי' כל מה שישאר מדמי החבלה אחרי סיפוק מזונותיה היא שנוטל האב:",
            "<b><big>עדק</big></b>   [וואל שוואעם] (שבת נד) טומנין לה עדק בשמן טומנין לה ספוג בשמן עשיתה מר עוקבא שהוא עשיר ולא עושין דבר יקר כזה לבהמה <small>(א\"ב בנוסחאות עזק כתוב)</small>:",
            "<b><big>עדר</big></b>   [גערטנר] (נדה סז) אשה לא תטבול אלא דרך גדילתה כדתנן (נגעים פ\"ב) האיש נראה כעודר וכמוסק זתים פי' ריש לקיש מצריכה שתטבול דרך גדילתה עומדת והא לא בעינן אלא לטהרות כדתנן גבי כהן שרואה נגעי אדם האיש עומד ערום לפני כהן ומחזיר פניו לכהן ומגביה זרועותיו למעלה כדרך שמגביה המעדר בשעה שעודר בשדה כדי שיראה בית השחי שלו ובטנו שלפניו והופך גבו לכהן וכופף קומתו כדרך שכופף בשעה שמוסק זתים כשמפילן מן הזית ולוקטן מן הארץ ומה שיכול לראות בכך מבית הסתרים רואה יותר על כן אינו צריך וכן האשה כשרואה נגעה נראית כאורגת שפושטת זרועותיה למעלה ומכה הערב וחוזרת גבה וכופפת קומתה כאותה שמניקה את בנה ששוכב על הארץ וכי היכי דבעינן דרך גדילתה כשהיא בודקת לטהרה מנגעה הכי בעינן שתטבול דרך גדילתה לטהרות אבל לבעלה לא צריכה ועוד פי' זה בערך מסק (יבמות נב) הא לא דמי אלא לעודר בנכסי הגר הזה וכסבור של גר אחר הן דקני. (פאה פרק ב) וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (ב\"ק קיט). זרעין ועודרי ירקות פי' חופרי ירקות:",
            "<b><big>עדר</big></b>   [הערדע] (יומא סא) וכי עדרו משלח פי' כל השעירים הללו אם נשפך הדם יביא אחר ואם הן ג' וד' כולן נשרפין בבית הדשן הנשחטין כשהן המשתלחין כנגד הנשחטין כמה מהן משלח אמר לו וכי עדרו משלח כלומר אינו משלח אלא אחרון אמר לו וכי עדרו שורף שאמרת ששורף את כולן:",
            "<b><big>עדר</big></b>   [וואללע] ירושלמי דשבת בפרק במה אשה נפל עודריה דאודניה פי' המוך שבאזן כמו אודרא עיין שם:",
            "<b><big>עדש</big></b>   [וואגע] (שבת ס) בעדשה הלך אחר שלשלותיו פי' בלעז אישתדי\"רא בסוף תוספת עירובין אין ממלאין בעדשה בשבת <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב בערסה)</small>:",
            "<b><big>עדש</big></b>   העדשין והלולבין כבר פירשנו בערך טלפחא בערך לולב:",
            "<b><big>עדש</big></b>   [ווארס פלאש] (ב\"ר פ' פא) בהיותם כואבים ולא יטול עדשה מלאה חמין ויתן על גבי כרסו בשבת <small>(א\"ב פי' שס כלי צירתו כעדשה וכן בלשון רומי כלי אשר היא בצורת עדשה נקרא כמו שנקראת עדשה בלשונם ובנוסחאות דידן כתוב לא יטול עריבה)</small>:",
            "<b><big>עדש</big></b>   [לינזן] (בסוף מעשרות) העדשין המצריות פירוש הבאין ממצרים כעדשה מובת פי' קצוב ומצומצם שאינו חסר ולא יתר מקום הגריס ט' עדשות מקום עדשה ד' שעורות נמצאו ל\"ו שעורות (בב\"ר פ' סב) ונזיד עדשים מה עדשה זו עשויה כגלגל כך העולם עשוי כגלגל עדשה זו אין לה פה אף אבל אין לו פה אבל אסור לדבר:",
            "<b><big>עשתרות</big></b>   [הערדע] צאנך תרגום עדרי ענך:",
            "<b><big>עדית</big></b>   [וואנהינג טעמפעל] את כל נאות יעקב תרגום ית כל עידית בית יעקב נאות אלהים תרגום עידית אלהים <small>(א\"ב פירוש בלשין ורומי מקדש ומקום מיוחד לכהנים לבדם)</small>:",
            "<b><big>עו</big></b>   [זינדיג] בויקרא רבה כי תזריע הן בעוון חוללתי בעוון מלא אפילו חסיד שבחסידים אי אפשר שלא יהא בו צד של תועבה:",
            "<b><big>עווה</big></b>   [שרייען] האי ינוקא דלא מעוי עיין ערך ערך מעוי:",
            "<b><big>עויל</big></b>   [יונגע] (ב\"ר פ' לז) ובריש (ויקרא רבה) פ' והוא ישקיט ישלחו כצאן עויליהם אמר ר' לוי בערביא קורין למינוקא עוילא:",
            "<b><big>עוים</big></b>   [פאלקס נאמע. קרום] (חולין ס) והעקרונים והעוים עוים מתימן באו ולמה נקראו שמם עוים שעיוו את מקומן. דבר אחר שעיוו לאלהות הרבה דבר אחר שכל הרואה אותן אוחזתן עוית (ב\"ר פ' סז) עוים שהצדו את העולם והוצדו מן העולם וגרמו לעולם שיציד הד\"א עוה עוה אשימנ' רבי אליעזר ברבי שמעון אמר שהיו בקיאין בעפרות כנחש בגלילא צווחין לחויא עוויא וכן פירוש בחוי (גיטין סט) ת\"ר המשמש מטתו מעומד אוחזתו עוית (ברכות יד) א\"ר יהושע רב שלוחיה הוא דעוית פי' השליח לא הלך בדרך ישר ואיחר והביא תפילין לאחר שקרא ק\"ש:",
            "<b><big>עויק</big></b>   [קריממען] (גיטין עח) דעויק ליה בחרציה ושקלתיה פי' שעקם מתניו ומצלוי ליתן לה הגט והיא שולפתו ממתניו דכיון דמדעתיה הוא ונתן קרינא ביה בפי' חננאל ז\"ל כתיב דאדיק ליה חרציה ופי' כגון שהיה הגט דבוק במתניו בחוזק וצמצם מתניו ונתחלחלו כאילו הוא נותנו לה לפיכך הרי זה גט <small>(א\"ב דעדיק כתוב בנוסחאות דידן)</small>:",
            "<b><big>עור</big></b>   [בלינד] בברייתא דר' אליעז' (פרשה ל\"ז) אמרו אנשי יבוס לאברהם כרות עמנו ברית שאין זרעך יורש את עיר היבוסי ואנו מוכרין לך מערת המכפלה ועשה כן ואנשי יבוס עשוי צלמי נחשת והעמידו ברחוב וכתוב עליהם ברית שבועת אברהם וכשבאו ישראל לארץ לא יכלו להיכנס שם מפני השבועה שנאמר ואת היבוסי יושבי ירושלים לא יכלו בני יהודה להורישם וכשמלך דוד רצה להיכנס שם ולא הניחוהו שנאמר ויאמרו אנשי יבוס אל דוד לא תבא הנה אמרו אין אתה יכול להיכנס שם עד שתסיר צלמים הללו שכתוב בהם ברית השבועה שנאמר כי אם הסירך העורים והפסחים ואלו הם הצלמים שעינים להם ולא יראו רגלים להם ולא יהלכו שנואי נפש דוד שונא מלשמוע ומלעבוד עבודת אלילים:",
            "<b><big>עור</big></b>   [שפרייא] בדניאל כעור מן אדרי קיט פירושו מוץ:",
            "<b><big>עז</big></b>   [ציגע] (בכורות יט) עז בת שנתה ודאי לכהן פי' אם יש לעז שנה וילדה אותו הוולד בכור ודאי שעדיין לא ילדה אחר ואם עברה שנתה תמימה ספק אס הוא בכור אם לאו פרה וחמור בני ג' ודאי לכהן שקודם ג' לא יולידי (ב\"ק כג) הני עיזי דשוקא פי' העומדים לטביחה (חולין פ) הני עיזי דבאלא כשרות לגבי מזבח פי' של בר הנמצאות במדבר ס\"א דברא. עיזא דקרקסא כבר פי' בערך טרבן <small>(א\"ב פי' באלא יער וכן תורבלא שור יערי)</small>:",
            "<b><big>עז</big></b>   [איין פאגעל] (כלים פי\"ז). חוץ מכנף העז פי' עז עזניה וי\"א אווז <small>(א\"ב תרגום ירושלמי ואת העזניה וית עזה)</small>:",
            "<b><big>עז</big></b>   [שטארק]. כד הוה רחימתין עזיזא כרב פי' בערך ספסר (בריש נגעים) בהרת עזה כשלג פי' לבנה בתוקף כשלג (ברכות טז) שתצילני מעזי פנים ומעזות פנים פי' עזי פנים שלא יקניטני אדם שיש בו עזות פנים ומעזות פנים שלא יהא בי עזות פנים:",
            "<b><big>עזא</big></b>   [עזא] (יומא עב). בא לכפר מעשה עזא ועזאל בברייתא דרבי אליעזר (פרק מ\"ו) לפיכך היו נותנין שוחד ביום הכפורים לסמאל שלא יבטל קרבנם שנאמר גורל אחד לה' לקרבן וגורלו של עזאזל שעיר חטאת כל עומתיהם של ישראל עליו:",
            "<b><big>עזב</big></b>   [אונקייש זיין] (נדרים כב) אי לא חמת בה מילין דעזיבה פי' דבר זימה:",
            "<b><big>עזגד</big></b>   [באטהע] קליל תרגום ירושלמי אילה שלוחה <small>(א\"ב כמו אזגד שפירושו שליח ומלאך)</small>:",
            "<b><big>עזל</big></b>   [גישפינט] ויביאו מטוה תרגום ומייתן כד עזיל וכפיה תמכו פלך תרגומו וידהא לכבין מעזלא:",
            "<b><big>עזם</big></b>   [אבקנייפען] ומלק את ראשו ממול ערפו תרגום ויעזים ית רישיה <small>(א\"ב כן כתוב בקצת נוסחאות ויש אחרות שכתוב בהם ויחזום)</small>:",
            "<b><big>עזק</big></b>   [אומגראבען] (יבמות קכב) פירות הללו של ערלה הן של עזקה הן פי' אינם מנטע בחור שהן כחושין אלא כבר הן של שנה שלישית שהן יפין ושמנין כדי להשביחן של עזקה פירות שביעית שנחרשו בשביעית כלומר לא תהא סבור דבשדה בור גדלו אלא נתחרש יפה ונעזק כמו שנאמר ויעזקהו ויסקלהו של נטע רבעי דהן מובחרות ואף על פי שכל אלו אסורין לא אמר כלום ולא חיישינן לדבריו דלהשביח מקחו אמר (מנחות פה) הלך בשדה ומצא יושב ועוזק תחת הזיתים פי' חופר ומשליך את האבנים (ר\"ה כג) ובית יעזק היתה נקראת איבעי' להו בית יעזק תנן לישנא מעליא דכתיב ויעזקהו ויסקלהו או דלמא בית יזק תנן לישנא דצערא דכתיב והוא אסור בזיקים. (בסוף אהלות) אף העוזק בית הפרס טהור פי' משליך אבנים ר\"מ שעשה לו גדר מן האבנים מן ויעזקהו ויסקלהו ומפרש ויעזקהו מסביב וגדר כטבעת תרגום טבעת עיזקא:",
            "<b><big>עזק</big></b>   [קעטטע. רונג] והוא אסור בזיקים תרגום בעקיא:",
            "<b><big>עזק</big></b>   [וואללע] טומנין לה עזק בשמן (בעל הערוך גרס עדק ע' שם):",
            "<b><big>עזר</big></b>   [העלפען] (תענית יד) תנאי היא דתנן (שם כב) על אלו מתריעין בשבת וכו' עד רבי יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה פי' לעזרה כל אחד מהן מתפלל לפני עצמו אבל אין עושין כינופיא פי' אח' לצעקה אין אומרים ענינו כל הצבור ביחד בקול. פי' אחר לעזרה מתפללים להקב\"ה כדי לעזרן ולהצילן אבל לא לצעקה אין מתפללין להקב\"ה שלא להראותן צרה כמו שראו אנשי אותה ספינה פי' אחר לעזרה מתריעין שיבא להן עזרה:",
            "<b><big>עורד</big></b>   [שפיירלונג] (בריש דמאי) העוזרדין (בריש כלאים) הפרישים והעוזרדים (שבת קמד) סוחטין בפגעין ובעוזרדין (ברכות מ) עוזרדין עולשי פי' עולשי פירות אילן ובל' ערבי גינרי ואדומין הן וי\"א אלזערוד ובלע\"ז שורב\"א וי\"א אליביסרי (שבת לט) בצי' מצומקות כעוזרדין (עירובין לד) כאן בעזרדין כאן כשאינן עזרדין פי' מתניתא בקנים עזרדין שהן חזקים מין אילן ואם יבא להשתמש בהן כיון שהן חזקין ואין יכול לנטותן וליטול העירוב שעל ראשו גזירה שמא יקטום כי קאמינא בקנים דקים שאינן עזרדין שהן כמין ירק ונוחין להרכיבם ולנטותן ולא אתי לקטמן דהני לאו מין אילן הוא ולא גזרו בהו רבנן:",
            "<b><big>עזרה</big></b>   [פארהאף דעם טעמפעל] עזרת הכהנים י\"מ בשביל כן נקראת עזרה מן עזרה בצרות כלומר ששם מתפללין לאל ושומען ועוזרן <small>(א\"ב ל' פסוק העזרה התחתונה)</small>:",
            "<b><big>עט</big></b>   [ראטה. פעדער] (שבת כה) (בב\"ב יז) ד' מתו בעטיו של נחש פי' קולמוסו שנכת' בו המות כמו עט סופר פי' אחר בעצתו כמו עטה וטעם ועובד הוליד את ישי תרגום חיה יומין סגיאין עד דאידכר קדם ה' עיטה דיהב חויא לחוה:",
            "<b><big>עטל</big></b>   [פוילער] (תרגום עד מתי עצל לאימת עטלא):",
            "<b><big>עטלז</big></b>   [שלאכט באנק] עטליזה של עזה היינו אטלס שכבר פירשנו:",
            "<b><big>עטם</big></b>   [פערשטאפונג] עטמתא דשורה כבר פירשנו בערך אטם:",
            "<b><big>עטן</big></b>   [זעטצען. וויין גישעהר] (מנחות פו) הזית השלישי עוטנו בבית הבד עד שילקה פי' לוקט אותן שתחת הזית לפי שאין השמש זורח עליהן הרבה ואינן מתבשלין יפה משום הכי עוטנו בבית הבד כלומר משימו בבית הבד בכלי המעטן עד שילקה עד שירכך קליפתה וישתנה מראיהן ומעלן ומנגבן בראש הגג לפי שכשהיו ביחד בכלי אגב הדחק יצא מהן מוהל ונשרו ונתעפשו <small>(א\"ב הכלי נקרא מעטן מל' עטיניו מלאו חלב)</small>:",
            "<b><big>עטף</big></b>   [שאאס] הבא נא ידך בחיקך תרגום אעיל כען ידך בעיטפך שאתי בחיקי כל רבים עמים תרגום סוברית על עטפי כל גידופיהון דסגיאין עמין:",
            "<b><big>עטף</big></b>   על דעטפת עטפיך כבר פירשנו בערך טף:",
            "<b><big>עטף</big></b>   [בעדעקען] (מ\"ק כד) כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאל פי' מכסה שפמו זקנו וחוטמו במצנפתו או בטליתו ועוד מפורש בערך גבי עטוף וכסו טורו דבר רברבי ובר רומי הוה (מ\"ק כח) פי' כאדם האומר להרים התעטפו והתכסו במלבושים הנאים כי זה האיש הבא להקבר אצלכם בן גדולים הוא ויש אומרים לבני אדם אמר התעטפו והתכסו במלבושיכם הנאים ועמדו על ההרים וכסו אותם בשעת קבורתו כי בן גדולים ורמים הוא. פי' אחר טורי הם השרים ותכס בצעיף ותתעלף תרגום ירושלמי ואתכסיאת ברדידא ואיתעטפת <small>(א\"ב ל' מקרא זה ועמקים יעטפו בר)</small>:",
            "<b><big>עטף</big></b>   [זיימען. אוף האלטען. פערשמאכטען] כי רוח מלפני יעטוף פי' ל' איחור וכבר פירשנו בערך גף פ\"א ל' לאות (בב\"ר פרשת זה ספ' תואוות אדם) כי רוח מלפני יעטוף אמר רב הונא הרוח הזו בשעה שיוצאת בעולם מכשל' בהרים ומשברה בגבעות ואומר לה הזהרי שלא תזיקי לבריות מה טעם כי רוח מלפני יעטוף מהו יעטוף משלהי היך דאת אמר בהתעטף עלי נפשי:",
            "<b><big>עטר</big></b>   [קראנע, ראנד] (ברכות נא) עיטור ועיטוף פירשנו בערך עטר. (כלים פ\"ה). עטרת כירה טהורה פי' בנין שסביב הכירה כדי שלא תצא האש (אהלות פ' יד) העטרות והפיתוחין פי' בנין למעלה מן החלון ויש בו חורין עגולים כמין עטרות כדכתיב והעטרות תהיינה (מדות פ' ג) עולין ורואין את העטרות שבחלונות שנאמר והעטרות תהיינה (שבת קלז) בשר החופה את העטרה פי' מקום שמל את הערלה נשאר הבשר כעטרה סביב לגיד (נדה יד) גבול יש לה מעטרה ולמטה מותר מעטרה ולמעלה אסור פי' למטה מן הברית בצד הגוף מותר לאחוז (סנהד' סח) תני רבי חייא עד שתקיף העטרה כי אתי ר' דימי אמר הקפת גיד ולא הקפת בצים (נדה מו) ר' יוסי אומר משתקיף עטרה פי' שיער. (סוטה מח) בפולמוס של אספסינוס גזרו על עטרות של חתנים גמ' אמר רב לא שנו אלא של מלח ושל גפרית פי' ר' גרשם זכרונו לברכה מזהב היתה אותה העטרה ורחצו אותה במלח וגפרית שתהא יפה אבל של וורד ושל הדם שהעטרה עצמה של וורד ושל הדם ור\"ח ז\"ל פי' קיימא לן בין מלח ובין גפרית בין הדם ובין וורד ובין קנים ובין חילית אסור והני מילי דגברי אבל דנשי שרי חדא דבהדיא אמרו רבותי מהלכתא כלילא שרי ותו זו דגרסינן (בגיטין ז) רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דגדיל כלילא לברתיה וכו' עד דומיא דכהן גדול בגברי אבל בנשי שרי וקיימ' לן הלכתא כמר בר רב אשי בכולא תלמוד' בר ממיפך שבועה וחיורא תניא אי זו היא עטרות כלות עיר של זהב אבל עושה הוא כיפה של מלח פי' לא אמרן אלא לכלות אבל לשאר נשים לא. דהא ר\"ע עבד לדביתהו עיר של זהב (יומא סט) למה נקרא שמם אנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה ליושנה:",
            "<b><big>עטר</big></b>   [וועקריימען]. (נדרים לז). עיטור סופרים פי' לשון עטירה הוא תרגום לא סרו לא עטרו וכן הא (גיטין פו) בגמרא גופו של גט ופטור ועטיר כלומר פטור ומסולק ונראין הדברים שבתחלה אנשי כפרים לא הוו דייקי במקרא והוו קרי וסעדו לבכם ואחר תעברו. קדמו שרים ואחר נוגנים צדקתך כהררי אל ומשפטיך תהום רבה והוו משתבשי באלו מילי בההוא זמן וסברי דהכי דקדוק משום דהכי מסתבר ואתו סופרים וסלקו להני ווי והוו קרי אחר תעברו אחר נוגנים משפטיך תהום רבה וכד חזו סופרים קא עטרי להו להלין ווי הוו קרי להו להלין מילי עיטור סופרים ואתא ר' יצחק ואורי דקבלה אינון הלכה למשה מסיני ועד דורות קרובים להשתא הוו משתבשי וקראו ולא ישמע על פיך וסופרי מגמרי דלא מקרי בוי\"ו:",
            "<b><big>עטר</big></b>   [קאנטראקט] (ב\"מ לה). בגמ' רשב\"ג (ב\"ב כט) הני מילי דלא עביד עטרא אבל עביד עטרא קלא אית לה פי' שטרא:",
            "<b><big>עטר</big></b>   [רויכען] תרגום ירושלמי והר סיני עשן כולו עטר כוליה ואולי נגזר ממלה זו עטרן כי מלא עשן הוא ומעלה עשן הרבה:",
            "<b><big>עטרן</big></b>   [פעך] (שבת כ) אין מדליקין בעטרן מפ' בריש גמ' דפ' עטרנא פסולתא דזיפתא שעוה פסולתא דדובשא:",
            "<b><big>עטש</big></b>   [ניעסען] (ברכות כד) עיטוש אעיטוש לא קשיא הא מלמעלה הא מלמטה פי' מלמעלה יפה הוא כגון זה דגרסינן (ברכות נז) עיטוש יפה לחולה דכתיב עטישותיו תהל אור והוא מחוטמו ובפיו ובלע\"ז אישטר\"נוטרי (נדה סג) אלו הן הווסתות מפהקת ומעטשת מלמטה כגון זה דגרסי' (ברכות נז) ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין חברו שומעו. (בילמדנו ויהי כי זקן יצחק) עד ימי יעקב היה אדם עוטש ומת תדע לך שכך הוא אדם עוטש והוא אומר לו חיים טובים מכלל שהיה מת מעיקרא עמד לו יעקב ובקש עליה רחמים וכו':",
            "<b><big>עויל</big></b>   [שטויב] תרגום וכשחק מאזנים וכעויל מאזניא:",
            "<b><big>עין</big></b>   [אויג. בעאויבארטען] (יבמות כב) ובן אין לו עיין עליו (קדושין ד) מפורש מדכתיב קרא אין מלא ביוד ולא כתיב אן חסר דרשינן ליה לאו והין לאו אין כסף לאדון זה וכי האי תנא דתניא וזרע אין לה אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת\"ל וזרע אין לה עיין עליה. הנה דרש כיוצא בו לאו והן אין לה זרע כשר אם יש לה אפי' זרע פסול זה פי' ר\"ח ז\"ל (ב\"ב קטו) תנו רבנן בן אין לו אין לי אלא דלהוי קודם לנחלה בן הבן דלהוי קודם לאבי אביו והכי נמי בת הבן ובן בת הבת של בן שיהא יורש אבי אבי אמו מנין ת\"ל אין לו כלומר מהאי אמר דאין עשה בו עין כלומר עיין עליו ומכל צדדין הבאים מכח כחו לו ירושתו והכי נמי דרשינן בת והוא הדין נמי לכל הני דקודמין לנחלה צריך לפשפש ולחקור ולעיין אחריהם אם יש להם יורשין הבאים מכח כחן וליתן להן ירושתו זה פי' רבי גרשם ז\"ל <small>(א\"ב ובערך איין הביא מימרות אלו וגרס אין ותרגום בית אבנים יחזה בית אבניא יעוין)</small> ת\"ר מנין שאין מעיינין במקום שמכריעין פי' גבי משקל אין מוכרין עין בעין כלומר שוה בשוה במקום שמנהג ליתן הכרע. (שם קסד) ג' עבירת אין אדם נצול מהם בכל יום קיר נטוי הרהור עבירה ועיון תפלה כלומר שמחשב בדעתו אכוין דעתי בתפלתי כדי שיעשו לי רצוני והיינו שדומה כמו מנטה לבוראו עין תלעג לאב (בפ' קמא בפיאה ירושלמי) עין תלעג על כיבוד אב וביזת על לא תקח האם על הבנים יבוא עורב שהוא אכזר ויקרנה ואל יהנה ממנה ויבא נשר שהוא רחמני ויאכלנה ויהנה ממנה (כלים פ\"ח) שרץ שנמצא בעין של תנור בעין של כירה בעין של כופה פי' חלון של מטה עם הקרקע בתנור ליכנס בו הרוח כדי שיוסק שמו עין ולמה לא מפני שתמיד פתוח אלא פעמים סתום פעמים פתוח (שם פכ\"א) בעין ובעבות פי' טבעת של עץ בעול דתניא העין שבעץ והעין שבמחרישה ובעבות כמה וכעבות העגלה חטאה כבר פירשנו פ\"א בערך עב. ועוד (שם פכ\"א) ובעין של מתכת פי' טבעת יש בה החבל שמושך הבהמה (חגיגה כה) ושייר קופה אחת יתננה לעיני הכהן פי' שמראה לו שלא נסחטו ואינן מקבלין טומאה אבל אם נסחטו אין נאמנין לומר טהורים אלמא דבשעת הגתות אין נאמנין הא דתני יתננה לעיני הכהן באפלי דהיינו בשאר ימות השנה אבל מתניתין דתני נאמנין בחרפי דבזמנן (כתובות סא) והוו ליה בני עינני פי' בנים גדולי עינים (מנחות סד) מעשה שבא עומר מגגות צריפין ושתי הלחם מבקעת עין סוכר ומפרש בגמ' שם (ב\"ק פב) ועל אותה שעה שנינו מעשה שבא עומר מגגות צריפין וכו' (ברכות כח) רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה פי' מזכיר ג' ראשונות כסדרן ואומר ברכה רביעית חננו מאתך דיעה ובינה והשכל בא\"י חונן הדעת. החזירנו בתשובה שלימה ברוך הרוצה בתשובה מחול לנו כי פשענו ברוך חנון המרבה לסלוח וגאלנו מלכנו למען שמך ברוך גואל ישראל וכן כל ברכה וברכה עד מלא רחמים רבים אתה בא\"י שומע תפלה ואומר שלש אחרונות כתקנן אלו דברי רב ושמואל אמר הביננו פי' אומר ג' ברכות ראשונות כתקנן ואומר הביננו וכו' עד ברוך אתה ה' שומע תפלה ושלש האחרונות כתקנן ומצאנו טעם רב ושמואל מפורש בירושלמי בזה הענין שכתבנו רב אמר סוף כל ברכה וברכה ושמואל אמר ראש כל ברכה אית תנא תני ז' מעין י\"ח ואית תנא תני י\"ח מעין י\"ח מאן דתני ז' מעין י\"ח מסייע ליה לשמואל ג' ראשונות וג' אחרונות הרי שש הביננו ברכה אחרת שחתם בה בא\"י שומע תפלה הרי ז' מעין י\"ח מאן דתני י\"ח מעין י\"ח מסייע ליה לרב דאמר חתימה מעין כל ברכה וברכה כאשר פי' למעלה (סוטה י) ותשב בפתח עינים א\"ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה בפתח אברהם אבינו שכל עינים מצפות לראותו שכל אורח ושב באין אצל פתח אברהם רבי חנין אמר מקום ששמו עינים כדכתיב תפוח והעינם ר' שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה וכו'.",
            "<b><big>עין</big></b>   כל עין קוץ בערך בית גליא:",
            "<b><big>עין</big></b>   [עדעל שטיין] עגלא (תרגום שבו ואחלמה טרקיא ועין עגלא מן אבן טובה):",
            "<b><big>עכב</big></b>   [הינדרן] (מנחות כז) הקומץ מיעוטו מעכב את רובו פי' אם נחסר ממנו כל שהוא בין קמיצה להקטרה פסול וכן אם נחסר מן העשרון כל שהוא קודם הקטרה פסול וכן כולם ומפו' בגמ' מאי טעמא:",
            "<b><big>עכביות</big></b>   [ביטערע קרייטער] (בפ' אחרון בעוקצין) ר' שמעון אומר חוץ מן העכביות (ביצה לד) אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות פי' ירקות שהן מרין וצריך למתקן על ידי האור ברותחין דאע\"פ שקודם שמתקן אינן ראויין לאכילה יכול לטלטלן כדי למתקן לאכילה (בב\"ר פ' כא) קוץ זו עכביות דרדר זו קונדס שהיא עשויה דרים דרים והיה כערער בערבה תרגום ויהא כעכובתי' במישרא ויש לומר עכביות בלע\"ז רוסי שהן ממין מטאטא קונדס בלעז קר\"די:",
            "<b><big>עכבר</big></b>   [דארף] (ב\"מ פד) לא שבקו ליה בני עכבריא (בויקרא רבה זאת תהיה) על לההיא עכברא והוה מכריז מאן בעי למיזבן סמא דחיי פי' שכונה:",
            "<b><big>עכבר</big></b>   [מאויז] (סנהדרין ל) ההוא דהוו קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי כלומר כעכבר זה שגונז דינרים כל שמוצא בחורים ושוכב עליהו כך זה עצרן אינו נותן מכל נכסיו כלום לעניים:",
            "<b><big>עכוביתא</big></b>   [שפין]. (תרגום וקורי עכביש ובקוין דעכוביתא):",
            "<b><big>עכוזו</big></b>   [אינטער לייב] (בכורות מ) מושיבו על עכוזו וממעך פי' בל' יוני כוזו עגבות (ע' ערך הרגוזו):",
            "<b><big>עכל</big></b>   [איין מאאס] (ערובין כט) ליטרא ירק בעוכלא תבלין (בב\"ב צ) מפורש כמה עוכלא אחד מחמשה ברובע הקב והקב ששה ביצים והוא ביצה וחומשא דביצה (סוטה ט) מניין לרבות תרקב וחצי תרקב קב וחצי קב רובע וחצי רובע תומן וחצי תומן ואפי' עוכלא ת\"ל כי כל סאון סואן ברעש. (ב\"ב פה) אמאי פשטת ליה מהאי דמחויי מאה עוכלי בעוכלא פי' כמה מדות מדדו כאן כלומר תמהו עליה ותרצו אותה. תירוצין הרבה (כתובות נג) ואע\"ג דאיכא למימר זוזי אנסוה דאמינא כמאן דמחי ליה מאה עוכלי בעוכלא פי' מאה מכות <small>(א\"ב פי' רש\"י בההיא דכתובות רצועה שבראשה ברזל כמין משקולת קטנה ששמה עוכלא ובשנוי מעט פי' רשב\"ם בההיא דב\"ב ולא נהירא כי עוכלא שם מדה ולא שם משקל הוא אלא משל היה מורגל בזמנם כלומר הכוהו מאה מדות תחת מדה אחת)</small>:",
            "<b><big>עכל</big></b>   [פערצעהרען]. (יומא מה זבחים עו) אשר תאכל האש את העולה על המזבח עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי חטאת (חולין צ) עיכולי בשר אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי גידים ועצמות פי' כמו כדי שיתאכל ודבר מכוער הוא ולא לגמרי:",
            "<b><big>עכן</big></b>   [שלאנג] זהו תנורו של עכנאי שהקיפוהו הלכות כעכנא זו וברכוהו על אשר חלק על דברי רבים שנמצא כאלו זלזלם ואסיקנא ר' יהושע לא בעי לשון נידוי מפורש במשנתינו אלא מדמי מלתא למלתא ומשכח כ\"ד ר' אליעזר לא מדמי אלא בעי נידוי מפורש במשנתינו ולא אשכח אלא תלתא ועוד מפורש בערך חכן. (ב\"ק קח ב\"מ פד) עכנא עכנא פתח פיך ויכנס בן אצל אביו (סנהדרין מד) וחד אמר זמרי שמו ולמה נקרא שמו עכן שעיכן עונותיהן של ישראל כעכנא שמסבבת ומעקמת שהיו כל ישראל בכלל החטא <small>(א\"ב פי' בל' יוני נחש ואפעה אך לי נראה שפירושו כאן בל' יוני ורומי מין חיה אשר שמה קפוד ולפעמים מסבבת עצמה ככידור ויזרה קוציה לחוץ כמו חצים)</small>:",
            "<b><big>עכס</big></b>   [ארט שוחא] (בפ' במה אשה ירושלמי) עכסיסי קורדוקיא כמה דתימא וברגליהם תעכסנה <small>(א\"ב מין מנעלים ע' ערך קרדקיים)</small>:",
            "<b><big>עכסה</big></b>   [צירנען, גיפטען] (תמורה יז) מאי עכסה א\"ר יוחנן כל הרואה אותה כועס על אשתו בשביל שלא היתה יפה כמותה:",
            "<b><big>עכר</big></b>   [טריב איינשרומפען] (מנחות צ) אלא שהלח נעכר והיבש אינו נעכר פי' שהלח נעכר מלמטה ומתערב ומתבלבל ואינו צלול וממה שנתקרש בכלי יוצא לחוץ בגמ' כתיב נעקר בק' דלת נעקר ומגויה דמנא קא אתי כלומר מתוך הכלי צפין הבירוצין ועולין למעלה והיבש אינו נעקר מתוך הכלי הבירוץ ואינו צף ולא נכנס בתוך הכלי לפי חול (ברכות כה) וי\"א עוכרן ברגליו (חולין מא) אמר רבא בעכורין שנו. (נדה יא) אימר שמש עכרן. (ב\"ק צט) אמר ליה ליעכר מוחך פי' קללו כלומר יתבלבל מוחו. ס\"א לעכל מוחך ובגמ' דגזל מטבע הני מילי בצלולין דקא חזו ליה אבל בעכירין דלא קא חזו ליה לא:",
            "<b><big>עכר</big></b>   [פרעס ברעט] (בב\"ב סז) לא מכר את העכירין ולא את הגלגל פי' בתשובות עכירין בנון תנן והן כבשי שכובשין את הזתים בבית הבד והיא קורה פ\"א מכירין הן העגילין דתנן (כלים פ' יא) הכירים ופי' כבשי והם גלגלי אבנים נקובות באמצע וטוחנין וכובשין בהן הזתים:",
            "<b><big>עכשיו</big></b>   [אצונד] משנה אבות פרקא קמא ואם לא עכשיו אימתי פי' עתה:",
            "<b><big>על</big></b>   [ערהרען] (תמורה לב) ומקדשין אותן הקדש עילוי. פי' א' קדשי מזבח וא' קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה קלה לקדושה חמורה כגון שלמים לעולה ומקדישין אותן קדשי מזבח הקדש עילוי לשם קדשי בדק הבית ואותו עילוי נותן לבדק הבית כדאמרינן (ערכין כח) מחרים אדם את קדשיו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים אם נדר נותן דמיהן פי' שאמר שור זה עלי לעולה שחייב באחריותו כיון דלא סגי דלא מקריב ליה נותן דמיו לבדק הבית ואם נדבה הוא אותן קדשי מזבת שהקדיש לעילוי כיון דנדבה לא אמר עלי אלא אמר הרי זו עולה דאינו חייב באחריותה אינו נותן לבדק הבית אלא דמי טובת הנאתה ומה הוא טובתה אמר כמה אדם כהן אחד ממשמר העובד באותו זמן רוצה ליתן לבעל השור שימתין לו עד זמן משמרתו ויתנהו לו כדי שיזכה לו בעורו שאינו רשאי זה כהן להעלותו אלא בזמן משמרתו כמה שאותו כהן רוצה ליתן כן הוא חייב ליתן לבדק הבית היינו עילוי ומחרימין אותו קדשי מזבח יכול לומר יהו חרם ואם אמר כן אם נדר הן נותן את דמיהן לכהנים ואם נדבה נותן את טובתן כדאמרינן (ערכין כז) הבעלים נותנין ל' שאין מוסיפין חומש על עילויו של זה (בכורות טו) הרי הן כחולין לכל דבריהן אין לך בהם אלא מצות עילוי לבד פי' חומרא דבעו פדייה. והיה ערכך תרגום ירושלמי והיה עילוייך (קדושין מב) במקרקעי נמי לא אמרן אלא דפלוג בעילויא פי' בשומא דשופרא וסניא ואוקומינהו בדמי אבל אפלוג במשחתא פי' במדה כל שהוא חוזר (יבמות ד) ואי כתב רחמנא לא יעלה הוה אמינא כל העלאה קא אסר רחמנא פי' שנושאין הכלאים בידיכן להראותן קמ\"ל לא תלבש. (יבמות עא) אני שונה עיגול בעיגול עולה פי' מעלה אחד ממאה והשאר מותרין ולולי שהתרומה בזמן הזה דרבנן לא היה התנא שונה עולה אלא מדמע הכל (כתובות מח) עולה עמו ואינה יורדת עמו בעלת בעל בעלייתו של בעל ולא בירידתו פי' אם היה עשיר או ממשפחה חשובה ממשפחתה עולה עמו כמנהג מעלתו ואם היתה היא עשירה והוא עני או פחות ממשפחתה אינה יורדת עמו ממעלתה. (חולין יז) סכין עולה ויורד מותר לשחוט בו פי' שקצותיה רחבות ואמצעיתה צר זו היא עולה ויורד והוא שפיו חלק ואין בו פגימה כלל (מנחות סא) נותן שתי הלחם על שני כבשים ומניח שתי ידיו למטה מוליך ומביא מעלה ומוריד א\"ר יוחנן מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו מוליך ומביא למי שהרוחות שלו וכו' עד וכן ללולב (שבת קכו) והכי משני א\"ר חסדא על יד על יד פי' מעט מעט (כתובות ק) איכא דניחא ליה באשה דשקלא על יד על יד (שבועות ב) ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בנתים הרי זה בעולה ויורד. (כריתות ו) אלו מביאין קרבן עולה ויורד פי' אם היה עשיר מביא קרבן עשיר עני מביא קרבן עני. (בילמדנו מלאכי אלהים עולים ויורדים בו) יורדים ועולים מיבעי ליה אלא שהמלאכי' שמסורין לו בארץ ישראל עולין ואותן שירדו היו משמרין אותו בחוצה לארץ. (ברכות כא ב\"ב קיח סוטה לו) אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין אל תקרי עלי עין אלא עולי עין פי' כל מה שמעיינין להן בעין רע לא יזיקום אלא מועיל להן ומעלין ביותר. רבי גרשם זצ\"ל פי' שהן עולין על העין כדבר שיושב למעלה מן העין ואין עין שולט עליו ורבינו חננאל ז\"ל היה שונה עלי עין כלומר בואי העין במקום אחר ואל תזיקני (תענית ג) וסימניך עילאי בעו מיא תתאי לא בעו מיא פי' שמואל בנהרדעא ורב בסורא ותרוייהו על פרת ונהרדעא לעיל מן סורא טפי מן ב' בית פרסה שמואל ונהרדעא בעו מיא ורב וסוראי תתאי לא בעו מיא דכיון שהם תחתיים נקיום המים עליהן ומתקיימין אצלם והלכך יום ס' כלאחר ס' (יבמות כא) וזעירי מוסיף אף אשת אבי אמו וסימניך דעילאי דרב פי' רב אמר אשת אחי האם וזעירי אמר אף אשת אבי האם האב שהוא למעלה ורב מאי טעמא לא תני לה משום דמחלפא באשת אבי אביו אם תאמר אשת אבי האם יש לה הפסק אתי למימר אשת אבי אביו נמי יש לה הפסק וזעירי אמר לגבי אשת אבי אביו שכיח דאזיל ולפיכך אין לה הפסק אבל לגבי אשת אבי אמו לא שכיח דאזיל ולפיכך יש לה הפסק פ\"א לגבי משפחת אביו שכיח דאזיל משום דאתי ליה ירושה מהתם וידע דאית ליה קורבא להתם ולא אתי למיסב מהתם גבי משפחת אמו לא שכיח דאזיל. (סוכה מה) ראיתי בני עלייה והן מועטין פי' ראיתי ברוח הקדש בראיית חלום כי הצדיקים שבדור הזה הראוין לעלות לגן עדן מועטין (ב\"ק יו) מועד משלם נזק שלם מן העלייה גמרא מאי עלייה מעולה שבנכסים. אצל מעולין שבמשפחה ומאי נינהו דוד ושלמה (כתובות לה) בין דרך ירידה בין דרך עלייה כדכתיב יודע כמביא למעלה בסבך כשהגרזן ביד אדם ומעלהו למעלה ממנו להורידו להכות על העץ או על זולתו כיוצא בו (פיאה פ\"ו) אל תסג גבול עולים: ירושלמי רב ירמיה ורב יוסף חד אמר אלו עולי מצרים וחד אמר אלו שירדו מנכסיהם. לסמיא צווחין סגי נהורא וכזה הענין קראו אחריך מלא ריקם היה לו לומר אלא שכינה הכתוב לא שכחו בע\"ה דכתיב קצירך ושכחת לא ששכחוהו פועלין דכתיב כי תקצר ושכחת:",
            "<b><big>על</big></b>   [בלאט] (שבת קח) אמר שמואל עלין אין בהן משום רפואה פי' עלי ירק לצנן בהן העין אין בהן משום רפואה ושרי:",
            "<b><big>על</big></b>   [אורזאך, פארוואנד] (ב\"ק יג) כל שכן שעילה מצא פי' עלילה <small>(א\"ב בדניאל הוו בעין עלה)</small> (כתובות כ) והאמר ריש לקיש (נזיר כ) עילה מצאו וטיהרו כל ארץ ישראל. (ס\"א עלעא פי' צלע מצאו ואמר הטומאה שהיו מחזיקים זו הצלע היתה וטיהרו כל ארץ ישראל <small>(א\"ב בדניאל ותלת עלעין בפומה)</small>. <small>(א\"ב לא יצטדק שיהיה פי' עלה צלע)</small>:",
            "<b><big>על</big></b>   [יאך] (כלאים פ\"ב). וב\"ה אומר מלא העול השרוני:",
            "<b><big>עלי</big></b>   [מערזר, קיילע] (ביצה יא) אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר פי' עלי בוכנא שכותש בה הדייס' והפואה וכיוצא בה באסיתא מלאכת החול ואינו עומד לכתוש בו מיני מאכל לפיכך זה עלי דבר שמלאכתו לאיסור <small>(א\"ב ל' מקרא זה בתוך הריפות בעלי)</small>:",
            "<b><big>על</big></b>   [יונגע עזעל] (שבת קנה) בגמרא מתירין אספסתא בעלי זוטרי. ועירים עשרה תרגום ועילי עשרא:",
            "<b><big>על</big></b>   [קאממאן, פרוכט] תרגום באלפני על קדמי תרגום תבואת השדה עללת חקלא:",
            "<b><big>עלל</big></b>   [עפענטליך] (ר\"ה כא) בין שנראה בעליל גמרא מאי משמע דהאי עליל לישנא דמגלי הוא דכתיב בעליל לארץ. (סנהדרין יח) שאפילו נמצא בעליל קרוב לעיר מצוה לעסוק במדידה (בב\"ר פ' ד' בעליות):",
            "<b><big>עליל</big></b>   [געאייגניט] (פסחים יח) יטמא לטמא את המשקין שהן עלולין לקבל טומאה. מן חרורין ומן עלולי כבר פי' בערך טצהר. זה מערך על שלישי:",
            "<b><big>עליל</big></b>   [טרויבען] (פיאה פ\"ז) כרם שכולו עוללות:",
            "<b><big>עלעל</big></b>   [אומהערטרייבען, ברעכן] (כלאים פ\"ז). הרוח שעלעלה את הגפן על גבי תבואה פי' סיערה תרגום רוח סערה רוח עלעולא (חולין כב) מאימתי בני יונה כשרין משיעלעלו הוא תני לה והוא אמר לה ואפרוחיו יעלעו דם אימתי אמר אביי מכי שמיט גדפא ואתי מיניה דמא:",
            "<b><big>עלב</big></b>   [שעמהען. פלאגען, שפאססן] (תענית טז) צדיק ורשע עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי (גיטין לז) האי פרוזבל עולבנא דדייני הוא פי' חוצפא דדייני דמפקעי שמיטה, עלובה בלה שמזנה בתוך חופתה פי' חצופה כלה. ת\"ר הנעלבים ואינם עולבין שומעין חרפתן וכו' ואביונים מאדם תרגום ולעליבין מבני אנשא. אם היום תהיה עבד תרגום תתעלב (בצפניה) עם עני ודל תרגום עם ענותן ומקבל עולבן. (בפר' והוא ישקיט בויקרא רבה וכהן משיח יחטא) אמר רבי לוי עלובה מדינתא דאסיא פטגריטוס <small>(א\"ב פי' לב בל' יוני פועל מלבין פני חברו מחרפו ומבזהו)</small>:",
            "<b><big>עלם</big></b>   [וועלט] (ברכות יז) עולמך תראה בחייך פי' מעין טובות שעתיד הקב\"ה לשלם לך לעולם הבא תראה כשאתה בחיים (סנהד' צד) בענין סנחריב כי מטו עלמין אמרי בעלמין פי' מקום ששמו עלמין כלומר ירושלים שהיא בית העולמים. (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) הוא ינהגנו עלמות עלמות בעולמות עלמות בזריזות עלמות כאילין עולמתא הד\"א בתוך עלמות תופפות עלמות ת\"ע אתנסיאה עלמות בשני עולמות:",
            "<b><big>עלם</big></b>   [שטארק] חזק ואמץ תרגומו תקף ועלם <small>(א\"ב כמו אלם)</small>:",
            "<b><big>עלס</big></b>   [פריילך] כנף רננים נעלסה נושא עולה (מנחות פו, בכורות נז). ע' בערך שא <small>(א\"ב שם לא הביא ואולי נשמט)</small>:",
            "<b><big>עלף</big></b>   [אנמעכטיג זיין] (חולין ג) שמא יתעלף (שבת ט) ולכתחילה אמאי לא גזירה שמא יתעלף פי' ל' עייפות כמו על ראש יונה ויתעלף:",
            "<b><big>עלץ</big></b>   [פרייען] (ערובין נג) הצפיננו היכן ר' אלעא צפון אמר להן עלץ בנערה אהרונית פי' הצפיננו הראה לנו ענין צופה ורואה צפון ענין צפנת פענח כלומר היכן טמון עלץ בנערה יש מי שאומר שמא נשא אשה כהנת מזרע אהרן והיא אחרונית עירנית מבנות הכפרים כדגרסינן (ביצה לב) כדי יין מאי חירנת א\"ר יהודה עירנית אמר אביי צעי חקלייתא אחורנית היא אשתו אחרונה שכבר נשא אחרת וי\"א שמש ששנה מסכתא מתורת כהנים כגון שחיטת קדשים וכיוצא בהן עירנית כלומר משנה חיצונה אחורנית שגרסה באחרית ימיו.",
            "<b><big>עלש</big></b>   [ענדיווי איין פרויכט] (בריש כלאים) עולשין ועולשי שדה ירושלמי עולשין טרקסימון ועולשי שדה עולתי כרשין כרתין כרישי שדה קפלוטין פי' עולשין שבפרדס דמישטיקי עולשי שדה שבשדות פורשטקי ובלע\"ז סינצ\"וני ר\"א כריספנ\"יו <small>(א\"ב תרגום בפסוק דומה דודי לצבי על תמכה ועולשין ופטירין ופי' טרוקסימון בל' יוני עשב הנקרא הנדיבי בל' ישמעאל ואינטובין גם בל' יוני ורומי ופי' קפלוטק בל' יוני כרשים שיש להם ראש (ע' כל אחד בערך שלו))</small>:",
            "<b><big>עלת</big></b>   (במגלת איכה נחנו פשענו) אין דעולתיא מרירן בסימא חמיע עולשי שדה עולתי <small>(א\"ב כרנבי כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>עלת</big></b>   [בעכער] (ערובין נג) עלת נקפת בכד פי' עלת אנטל שמעלה בו היין נקפת כמו דם ניקוף מכה לכד כלומר הגיע לשולי הכד שאין בו יין. ובעון נשרייא ספר אחר ידאון פי' ילכו התלמידים לביתם או תעדי כתר היינו מגופה של חבית כלומר פותחין כד אחרת לשתות התלמידים (שבת קיט) אשכח ביה מרגניתא זבנה בי\"ג עיליתא דדינרי (ב\"ב קלג) אזל זבין בוניתא קרעה אשכח בה מרגניתא כו' עד שמוה ניהליה בי\"ג עיליתא דדינרי פי' כלי קטן כמו אנטל:",
            "<b><big>עליתא</big></b>   (סנהדרין קט) יש לנו מין אחד ועיליתא שמו בעל הערוך גרס אליתא ע\"ש:",
            "<b><big>עם</big></b>   [פערדונקען] (ברכות נג) איבעיא להו אוממות או עוממות ארזים לא עממוהו פי' עממוהו כהה אורם תרגום כהה הנגע עמיא מכתשא וכהתה כל רוח תרגומו ויתעמי כל רוחא:",
            "<b><big>עמד</big></b>   [שאפירי זיילע] (תמיד פ\"ה) ראש המעמד היה מעמיד את טמאים פי' היו עומדין ישראל על הקרבנות בירושלים. ויש להם ראש להעמידם לתפלה ורואין התמיד כדתנן (תענית כו) אלו הן המעמדות וכבר פי' בערך אנש. (כתובות כח) מעמד ומושב היה לפלוני במקום הזה (ב\"ק ק) ת\"ר אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כנגד הבל הבלים וכבר פי' בערך ברך (ב\"ר פ' פו) ויהי בהקשותה כתוב אחד אומר נצב לריב ה' ועומד לדין עמים וכתוב אחד אומר כי שם אשב לשפוט את כל הגוים כשדן את ישראל מעומד מקצר הדין ומפשר הדין ולאומות דן מיושב מאריך ומדקדק בו (יבמות קו) ישיבתה זו היא עמידתה פי' ישיבתם בלא יבום זו היא עמידתה וכן תתקיים יפה אמר לה והא ידעה כלום יודעת זו כלום שאינו מתכוין לשם יבום (נגעים פ\"א) להסגיר את העומד בסוף שבוע ראשון כדכתיב ואם בעיניו עמד הנגע (זבחים עד) נפילה נמי ניבדקה קסבר עמדה צריכה מעל\"ע הלכך צריכה בדיקה. עמוד החוזר פי' הרעי היוצא משפת החלחולת ולח ובהיותו יבש יוצא כמין עמוד סילון הוא קלוח השתן שיוצא כמו הסילון כבר פי' בערך הדרוקן וירקון (ברכות כח) נר ישראל עמוד סימיני פי' שני עמודים היו במקדש ועליהן כל הבנין (ערלה פ\"א) המעמיד בשרף העלין פי' המדבק שברי כלים בקומום של ערלה וי\"א המעמיד בו חלב ומקפהו <small>(א\"ב לא דקדק המפרש מדבק שברי כלים כי בפי' איתמר (ע\"ז לה) מפני מה אסרו גבינות של עכו\"ם רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמעמידין אותה בשרף של ערלה)</small> (ידים פ\"ב) ר' יהודה אומר שבסוף אינו מטמא עד שיעשה עמוד (בריש עוקצים) העמוד שהוא מכוון כנגד האוכל פי' כשיזקינו הכרישים והקפלוטות והבצלים יעשו באמצעיתם מין עמוד ובראשו תרמל ובו הזרע:",
            "<b><big>עמד</big></b>   [וואהלשטאנד] ירושלמי בפ' א\"ר עקיבא לא רצה לקרות עמידה וקורין אותה עמידה (ובב\"ר) עמלא ככתוב בערך הרהון <small>(א\"ב פי' בל' יוני עביט של מי רגלים)</small>:",
            "<b><big>עמה</big></b>   בצמר שעל גבי העימה ס\"א אימא וכבר פי' במקומו:",
            "<b><big>עמל</big></b>   [זיך ערמידען] (שבת קמז) אבל לא מתעמלין פי' פושטין ומקפלין זרועותיהן לפניהם ולאחריהם וכן רגליהן על גבי יריכותיהן ומתחממין ומזיעין והוא כמין מעשה רפואה ואסור (פסחים) אם אמרו בפת עמילה יאמרו בפת שאינה עמילה פי' פת עמלה לחם הפנים שהיו בה ש' דחיפות ביד ות\"ק בעיטות ברגל פת עמילה (שבת סב) כבר פי' בערך יין:",
            "<b><big>עמל</big></b>   [אונקאסטען] (ב\"מ יד) אינון ועמליהון ושבחיהון פי' אינון דמיהן עמליהון הוצאותיהן ושבחיהון מה שמשביחין:",
            "<b><big>עמל</big></b>   [שטארץ אויס טייג] (פסחים מב) ועמילן של טבחים (ב\"מ פו) מעשה הללו לעמילן של טבחים פי' הפת שעושין לשאוב הזוהמה של קדירה <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי חטה או מין דגן השרוי במים עד היותו רך ונכתש עד הפרד המורסן וסנו על פני המים וכאשר יושפכו המים והוסר המורסן יושם בכלי חרס חדשים הדגן תחת השמש עד יבושת כל הליחות ועושים המבשלים ממנו מאכלים שונים אבל בירושלמי א\"ר חייא בר אבא לעמילן מביא מלילות שלא הביאו שליש וכותשן פי' עמלן בל' יוני באופן אחר מלילות או עומר שבלים ובזה תדע כי הלכו חז\"ל בפי' מלות הרבה אחר ל' יוני)</small>:",
            "<b><big>עמל</big></b>   [איינקיפטען] (כתובות סט) (ב\"ב סו) מגבינן מעמלא דבתי פי' משכירות הבתים:",
            "<b><big>עמלק</big></b>   [נאמע] בפסקא דזכור עם ילק פרח כהדין זחלא עם לק שבא ללוק דמן של ישראל.",
            "<b><big>עממי</big></b>   [היידען] אפשר בעממי כבר פי' בערך מת:",
            "<b><big>עמון</big></b>   [פאלקס נאמע] (יבמות יו) שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר ג' דברים צרת הבת אסורה עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית (חגיגה ג) הלכה למשה מסיני עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית כרי שיהו עניים סומכין עליהן שיהו מתפרנסין מהן פי' קדושה ראשונה מה שקדשו עולי מצרים שיהא בה קדושת שביעית קדשוה לשעתה כל זמן שדרו ישראל בה ולא קדשוה לעתיד לבא לאחר שנתחרבה ועולי בבל כשעלו לא קדשוה והניחום שלא יהא בהן קדושת שביעית:",
            "<b><big>עמוס</big></b>   [שטימפיג רעדען] (בויקרא רבה פ' צו) אהבת צדק שלחתי את עמוס היו קורין אותו פסילוסא אמרין הקב\"ה לא הוה ליה לאשרויי שכינתיה אלא על הדין פסולוסא פי' קטיע לישנא דא\"ר פנחס למה נקרא שמו עמוס על שם שהיה עמוס בלשונו <small>(א\"ב פסולום בל' יוני נלעק לשון)</small>:",
            "<b><big>עמעם</big></b>   [פערזעהען] ירושלמי בפ\"ק בשבת עמעמו עליה והתירו פת של גוים במקום שאין פת ישראל מצוי מפני חיי נפש <small>(א\"ב תרגום ועיניו השע ועינוהי עמעם)</small>:",
            "<b><big>עמץ</big></b>   [פערשליסען] (סנדה' קי) כל דחמי לה דהוא שלחה ערטיל עמיץ עינוי ואזיל פי' כמו עוצם עיניו <small>(א\"ב ומזה ענין אין מעמצין את המת (שבת קנא) ובעל הערוך גרס מאמצין בערך אמץ ובנוסחאות נשמטה כל הגרסא)</small>:",
            "<b><big>עמק</big></b>   [טאהל] (ב\"ר פ' מב' עמק השדים ג' שמות נקראו לו. עמק שדים שהיה מגדל סדנין שהיה עשוי שדים שדים שמניק את בניו כשדים עמק שוה ששם הושוו כל אומות העולם וקצצו ארזים ועשו לו בימה גדולה והושיבוהו למעלה ממנה והיו מקלסין לפניו ואומר שמענו אדני סוכות שהיה מסוכך באילנות וכו'. (ובפ' פ\"א וישלחהו מעמק חברון) והלא אין חברון אלא בהר ואתה אמרת מעמק אמר רבי אחא הלך להשלים העצה העמוקה שנתן הקב\"ה בינו ובין חבירו הנאה הקבור בחברון ועבדום וענו אותם וגו' (סוטה י) את מצבת אשר בעמק המלך בעצה עמוקה של מלכו של עולם שנאמר הנני מקים עלך רעה מביתך כיוצא בדבר אתה אומר וישלחהו מעמק חברון וכו' בילמדנו וה' הולך לפניהם יומם וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי אתם על ע\"ז ועל ג\"ע ועל שפיכות דמים לא כתיב אלא על עמי ונחלתי ישראל:",
            "<b><big>עמק</big></b>   [טיף] (חולין סג) את כל עורב למינו זה עורב העמקי והוא עורב לבן וכן הוא אומר ומראהו עמוק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל:",
            "<b><big>עמק</big></b>   [ארטם נאמע] (כלים פ\"ט) סנדל עמקי פי' על שם מקומו כדכתיב שארית עמקם גרסינן (תענית כא) עיר המוציא ת\"ק רגלי כגון כפר עמקי:",
            "<b><big>עמק</big></b>   [טיף] תרגום שאת או ספחת עמקא או עדיא:",
            "<b><big>עומקין</big></b>   [דעהנען] על ערסתהון תרגום וסרוחים על ערסותם:",
            "<b><big>עמר</big></b>   [וואל] (שבת כ) עמרניתא דביני ביני פי' מר שיש בין קליפה ובין האילן רך כעין צמר בארז שמו לכש עמרניתא דערבא שמו פתילת האילן (חגיגה טו) כל עמר דנחית ליורה סליק פי' כל אותו צמר הנותנין ליורה גדולה לצבוע עולה בכולה הצבע יפה א\"ל דעל גב אימיה נקי כלומר כל אותו הצמר שהוא נקי ואינו מלוכלך בטיט קולט הצבע יפה כך ר' עקיבא מתחילה היה יפה עלה בשלום וירד בשלום אחר שמתחלה לא היה הגון לא ירד בשלום <small>(א\"ב תרגום בבגד צמר בלבוש עמר)</small>:",
            "<b><big>עמר</big></b>   [גארב] (שבת עו) עמיר כמלא פי טלה כמו וכעמיר מאחרי הקוצר (ובתורת כהנים בפרשת קדושים תהיו) תעזוב הנח לפניהם. תבואה בקשיה תלתן בעמיר תמרים במכבדות מכלל דעמיר קש של תלתן ופי' התבואה בקשיה כלומר הנח לפניהם התבואה עם הקש שלא תשיר הפרי מן הקש שלו ותתן לו הפרי ותטול לעצמך הקש:",
            "<b><big>עמר</big></b>   [שלאקווש, בעהאנדלען] הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו ברשותו וישתמש בו שנאמר והתעמר בו ומכרו פי' ענין שימוש:",
            "<b><big>עמר</big></b>   [גארב] רבי ישמעאל אומר העומר היה בא בשבת משלש סאין:",
            "<b><big>ען</big></b>   [אנטווארטען] (ב\"ק מט) עני מרי וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך (סנהד' כו) ואמר רב נחמן החשוד כשר לעדות א\"ל רב ששת עני מרי ארבעין בכתפיה וכשר (מנחות פא) א\"ל רב נחמן עני מרי ארבעין בכתפיה וכשר פי' עני אדוני הוא חייב מלקות אף על גב דלא ידעינן אי בעל ודאי נקיטינן מלקין על לא טובה השמועה (מנחות יז) א\"ל עני מרי משמיה דרבי. ס\"א ענה מרי פי' א\"ל אביי לרב מנשיא אימא לי מרי אי אמרה רב חסדא משמיה דרבי:",
            "<b><big>ען</big></b>   [שטראפען] (שבת לג] על עינוי הדין פי' הדיינין שמענין את הדין לאחר שיודעין הדין מאחרין אותו. עיוות הדין הדיינין שמעוותין הדין קלקול הדין בעלי הדין שמקלקלין את הדין:",
            "<b><big>ען</big></b>   [צופיהל גערעד] נעניתי לך שאול בן קיש מלך ישראל (כתובות סז) נעניתי לך קום אכול אלו ב' עניינים שייכי (פי' דברתי יותר מדאי):",
            "<b><big>ען</big></b>   [קלאגען] (מ\"ק כח) נשים במועד מענות אבל לא מטפחות וכו' עד עינוי שעונות כולן כאחת קינה אחת אומרת וכולן עונות שנאמר ואשה רעותה קינה תרגום ואתתא לחברתה עינויא:",
            "<b><big>ען</big></b>   [מאנגעל אן איינזיכט] (יבמות צב) ושמואל אמר בעניותינו צריכה גט פי' עניות חכמה שאין בנו כח לברר הספק:",
            "<b><big>ען</big></b>   [צייט] (מקואות פ\"ח) (שבת פט) רבי ישמעאל אומר פעמים שהם ד' עונות כמה הוי עונה אמר רבי יוחנן או יום או לילה וכו' (נדה עו) כל שעברו עליה ג' עונות דייה שעתה (פאה פרק ד) המקדיש פירותיו עד שלא באו לעונת המעשרות (ב\"ר פרש' ל\"ד) מן ענתה דיהבת ידך עלה אינשמית פי' זמן ועת (יבמות מד) עצה טובה קא משמע לן ד' אין טפי לא כי היכי דנימטינהו עונה בחדש פי' ר\"ח ז\"ל אדם הראשון בערב שבת שימש תחילה (בפרק אף על פי) עונה של תלמידי חכמים אימת מערב שבת לערב שבת אשר פריו יתן בעתו זה המשמש מטתו מערב שבת לערב שבת וגם על זה פירש שבו נברא אדם הראשון וקשיא הא דתנן (כתובות סד) ואוכלת עמו מערב שבת לערב שבת ומפרש רבי יוסי ברבי חנינא אמר תשמיש:",
            "<b><big>ען</big></b>   [רינדער] תרגום צאן ובקר ען ותורין:",
            "<b><big>ענב</big></b>   [טרויבען] (סוכה לב) היו ענביו מרובין מעליו פי' פרצידין:",
            "<b><big>ענב</big></b>   [קארען] (פיאה פרק ו) רואין אותה כאלו היא ענבה של שעורים פי' קמה של שעורים דאמרינן בסנהדרין ירושלמי בפרק כהן גדול רבי עקיבא דכפר חנן אומר עדשים היו אלא שהיתה ענבה שלהן כשל שעורין יפה וכו':",
            "<b><big>ענב</big></b>   [בלאטער] (ע\"ז כח)האי עינבתא פרוונקא דמיתותא פי' מורסא אי הכי ליתי ענבתא בת מינה פי' ענבים שהיו מראיהן כאותה מורסא אם היא לבנה יעביר ענבים לבנים ואם היא שחורה יעביר עליה שחורים (בכורות לח) חלזון נחש וענב פי' שיש בעינו כענבה:",
            "<b><big>ענב</big></b>   [שלייף] (פסחים יא) עניבה קשירה מעלייתא היא וירכסו את החשן תרגום ירושלמי ויענבון:",
            "<b><big>ענבל</big></b>   [קלעפפעל] (כלים פרק י\"ד) העינבול והצינורא (שבת נח) מתיב רבא מהא דתנן (בסוף פרה) הזוג והעינבול חיבור פי' הברזל שבתוך הזוג המקיש בדפני הזוג ומשמיע הקול ועוד מפורש בערך זוג <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שם כולל לדבר הנתון תוך ד\"א ובפרט בעגלה נקרא כן גם בלשון רומי מין מסמר הקבוע אצל האופנים שלא ימוטו ויפלו לארץ)</small>:",
            "<b><big>ענג</big></b>   (לוסט] באבות דרבי נתן בפרק רבי נתן אומר אין לך אהבה כאהבה של תורה רבי יהודה אומר כל המקבל עליו תענוג העולם הזה (אין) נותנין לו תענוג העולם הבא:",
            "<b><big>ענג</big></b>   [זיך פערשפעטן] (ב\"ק פ) ובלבד שלא ישהא את הענוגה שבהן שלשים יום פי' אחרונה כמו הלהן תעגנה כלומר תתאחרו:",
            "<b><big>עגה</big></b>   [נאהמע]. (ב\"ב קטו) מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה. פי' לפי שאמר לו הצדוקי ומה בת בנו הבאה מכח כחו תירשנו בתו הבאה מכחו לא כל שכן והיו הצדוקין בשטותן אומרים כי הממזר אינו יורש במקום בת אביו וביקש רבן יוחנן בן זכאי להשיבו מתוך דבריו ולא רצה להתמשל בראובן ושמעון ונתמשל בצבעון וענה וכך אמר לו מה אתה מוצא בצבעון שמת והניח בן איה בנו שהוא בן כשר אלא נמצא בן בנו שהוא כשר הלא נמצא בן איה שהוא מכח כחו יורש אותו וענה עצמו שהוא בא מכחו אינו יורש אותו מתוך שהותרה אגודה זו בצד זה נתפרדה החבילה זו בצד זו זה פי' רב סעדיה גאון ז\"ל פ\"א של ר\"ח ז\"ל בא וראה שאע\"פ שענה בן בנו של שעיר קראו בנו של שעיר כמו לוטן ושובל וצבעון ללמדך שבן הבן הרי הוא כבן וכולן כחו הן ואין הפרש ביניהן לומר שזה כחו וזה כח כחו השיבו הצדוקי אין לך ראייה אלא זו ובכך אתה פוטרני השיבו לא יהא מקרא שהבאתי מן התורה כשיחה שלכם כלומר אינכם באים מכח קבלה ולא מכח הלכה אלא דברים מדעתכם שהיא כשיחה בטילה ורבינו גרשם ז\"ל פי' כרב סעדיה ולא תהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלכם א\"ל אותו קל וחומר שאתם אומרים מופרך הוא דומה לבת בנו שכן ייפה כחו וכו':",
            "<b><big>ענו</big></b>   [דעהמיטיג] עם עני ודל (בצפניה) תרגום עם ענוותן עני ורוכב על חמור ענוותן רכיב על חמור עניי הצאן:",
            "<b><big>ענוה</big></b>   [קארן] (בריש פיאה) ולפי הענוה פי' קמה כדפרשינן לעיל בענב פ\"א קשירת הדבר הפרוד בלשון הקדש קרוי עניבת תרגום לולאות ענובין וכמו עניבה בקשירה ותנא שאמר הענוה בוא\"ו שוה במקום ב' וי\"א לפי ענוותו של בעל השדה מן וענותך תרבני פי' לפי גודל השדה ולפי רוב העניים שדהו מרובה ועניים מעוטין נותן לפי שדהו שדהו מעוטה ועניים מרובין נותן לפי עניים:",
            "<b><big>ענו</big></b>   [לאגע] שכבת הטל תרגום ירושלמי ענות טלא:",
            "<b><big>ענטב</big></b>   [ארטס נאמע] (ר\"ה כח) זיל לענטב וקדשיה לירחא פי' מקום <small>(א\"ב בנוסחאות עין טב כתוב)</small>:",
            "<b><big>עני</big></b>   [ארימער] (קדושין נט) עני המהפך בחררה ובא חבירו ונטלה מהו אמר ליה נקרא רשע:",
            "<b><big>ענמלך</big></b>   [נאהמע] (מדות פרק ב' מנחות צב) ענמלך דעני למריה בקרבא פי' סוס שעונה לרבו כלומר שמסייע לו ורץ כשרוצה לברוח:",
            "<b><big>ענניתא</big></b>   [לונגען, הייטיכען] (חולין מד) ההיא דביני ביני דאתו לקמיה דרב אשי סבר למטרפא א\"ל הונא מר כל הני עיזי (חיוי כתיב) ברייתא הכי אית להו וקרו להו טבחי ענינוניתא דוורדא:",
            "<b><big>ענץ</big></b>   [בונדל] עניצי פשתן כבר פי' בערך השני <small>(א\"ב עיין ערך אנץ)</small>:",
            "<b><big>עגק</big></b>   [האלזשטיק] (ברכות מד שבת קח)במימרות דרב חסדא האי בר בי רב דזבין בשרא לזבן עונקא דאית ביה תלתא מיני בשרא פי' מן הצואר בל' ערבי קורין לצואר ענק והוא מקום שחיטה ויש בו שלשה מיני בשר שמן וכחוש ולבן. נחר גרוני תרגום אתחרחר עונקין רוממות אל בגרונם תושבחן דאלהא בעונקהון עוקיא ושירי ידא תרגום הנטיפות והשירות:",
            "<b><big>ענקלין</big></b>   [האקען] תרגום והשפתים טפח אחד וענקלין נפקין פשך חד (ראה ערך אנקל):",
            "<b><big>ענקמון</big></b>   [שטארקר מענש] (ב\"ר פ' סו) ויקרא את עשו למדינה שהיתה מכתבת ענקמון למלך <small>(א\"ב פי' בלשון יוני איש חזק ובריא)</small>:",
            "<b><big>ענקוקלות</big></b>   [אונרייפע טרויבען] והחרצנין והזגין (ערלה פ\"א) פי' הרכים שבראשי הגפנים כמו שפי' רב אחא משבח' בשאילתות והי נינהו קנוקנתא כדאמר קנוקנות גפנים:",
            "<b><big>ענתה</big></b>   [צייט] (מסכת ברכות דירושלמי פי' מי שמתו) אתת ענתא דנשיאות כפים ולא שאלון ליה אתת ענתא דמיכלא ושאלון ליה פי' עת וי\"מ ענש עבר נהרא וכענת מענין זה:",
            "<b><big>עסה</big></b>   [טייג שפייז] (ברכות מב) אף לא מעשה קדרה (נדרים דף מט) הנודר ממעשה קדרה אינו אסור ממעשה רותחת (גמרא) אמר אביי תנא כל מידי דמתבשלא ביה רפתא תבשיל קרי ליה. פי' חטים מבושלים ואלו הן חילקא טרגיס זריד ערסן:",
            "<b><big>עסה</big></b>   [טייג] (קדושין עא) כל הארצות עסה לארץ ישראל (כתובות קיא) דאמר מר כל הארצות עסה לארץ ישראל שהן חולין לגבי ארץ ישראל וארץ ישראל חולין היא לגבי בבל. אלמנת עסה כבר פי' בערך אלמן (מכשירין פ\"ב) אם היתה פת עיסה פי' לחם נקי (מעשר שני פ\"ב) כרשיני מעשר שני יאכלו צמחונים ונכנסין לירושלים ויוצאין נטמאו ר' טרפון אומר יתחלקו לעסיות פי' חטין המבושלין נקראין עסיות <small>(א\"ב לעסות כתיב בנוסחאות ופירשו המפרשים לעסות טהורות שישימו בכל עסה ועסה מן הכרשינים טמאים פחות מכביצה)</small>:",
            "<b><big>עסה</big></b>   [קנירשען] תרגום חרק עלי שנימו מעסן עלי ככיהון:",
            "<b><big>עסוס</big></b>   [ביטער קרייטיכעץ] וטורא ומר ירואד (פסחים לט) <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב סווס וטורא ומר יולא והם מיני ירקות מרים)</small>:",
            "<b><big>עססיות</big></b>   [הילזען פרוכט] (שבת יח) לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמוסין פי' בתשובות אחד ממיני קטנית שגדלין בארץ ישראל ובבבל אין מצויין לא עססיות ולא תורמוסין <small>(א\"ב יש אשישים ויש אסיסי' ויש עססיות ולא ידעתי אם כלם מן קטנית או מן קטנית אחד או מינים שונים)</small>:",
            "<b><big>עסק</big></b>   [שטרייט] (ב\"ק ח כתובות צב) ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין. (שבועות לא) ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש לה עסיקין פי' ערעורין <small>(א\"ב לשון מקרא תרגום כי התעשקו עמו ארי אתעסקו עמיה)</small>:",
            "<b><big>עסק</big></b>   [בעשעפטיגען] (פסחים מא) לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן שאין מתעסק כמתעסק שאם נתכוון להגביה את התלוש וחתך מן המחובר שפטור תאמר במעילה וכו' (סנהדרין נה) המתעסק בחלבים ובעריו' חייב שכן נהנה והמתעסק בשבת פטור מאי טעמא מלאכת מחשבת אסרה תורה פי' חלבים שלא נתכוון לאכול אלא קא סבר רוק הוא ובלעו עריות לא נתכוון לביאה אלא להטיח בכותל ובא על הערוה (שבת עב) כדאמרן נתכוון להגבים את התלוש וכו' (שבא קנז) א\"ל מתעסק בעלמא אנא (כריתות יט) א\"כ למה נאמר אשר חטא בה פרט למתעסק (שם) מתעסק בחלבים ובעריות חייב שכן נהנה מתעסק בשבת פטור מאי טעמא מלאכת מחשבת אסרה תורה (סוטה מד) מר קרי ליה מצוה ומר קרי ליה רשות נפקא מיניה לעוסק במצוה שפטור מן המצוה עת לכל חפץ תרגום עידן לכל עיסקא <small>(א\"ב פי' בל' יוני פעל המשתדל לעשות דבר מה)</small>. (מ\"ק כב) רצה ממעט בעסקו לא רצה אינו ממעט פי' לישא וליתן בסחורתו כל היום אם רצה בשאר המתים הרשות בידו אבל על אביו ועל אמו ממעט בעסקו ואפילו על ידי אחרים (ב\"מ קד) האי עסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון עבדו להו רבנן מילתא דניחא לתרוויהו פי' ניחא למלוה דאי נאנסה כולה למפרע מיהא פלגא דהיא מלוה על המתעסק בעיסקא ואי מטי ביה רווחא שקיל פלגא דפקדון ברשותא דמריה קאי ולא מתחזי כריבית ושומר שכר הוא עלה דהא שקיל אגר טרחיה וניחא ליה ללוה דאי מתניסא משלם פלגא המלוה שעליו בלבד ואי מטא רווחא שקיל מיהא פלגא (ב\"ב ע) עד דאמרי נהרדעי האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא וכו' (כתובות סו) תנא עיסקא רבה וקתני עיסקא זוטא (קדושין ל) איכא בינייהו לאגמורי עיסקא:",
            "<b><big>עשר</big></b>   [צעהן] (ברכות כא) עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה וכו' הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ בחי כרב אשי דאמר על הארץ ובברכת על הארץ מוזגין עליו מים מפני כי הוא יין חי דקיימא לן בברכת הארץ נותנין לתוכו מים אם הוא חי דהא אמרינן מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה שאין מברכים עליו עד שיתן לתוכו מים מלא כמשמעו עיטור בתלמידים רב חסדא מעטר בנטלי פי' היה נותן ליושב לימין המברך וליושב לשמאלו כוסות וכשאמר המברך ברכת הארץ מוסיף מאחד מאלו הכוסות בכוס שביד המברך עכשיו כל יין ששותין מזוג הוא במים. עיטוף דמעטף או פרים סודרא ארישיה מקבלו בשתי ידיו ואוחזו בימינו ור' יוחנן אפי' לסייע בשמאלו ומגביהו מן הקרקע טפח פי' בתלמוד ארץ ישראל צריך להגביהו מן השולחן טפח ונותן עיניו בו שלא יסיח דעתו ממנו (ר\"ה יב) שנה שאין בה אלא מעשר אחד פי' תורת מעשרות כך היא שנה ראשונה של שבוע מפריש מעשר ראשון ללוי כדכתיב ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל לנחלה ועוד מפריש מעשר שני ומעלהו ואוכלו בירושלים וכן בשנה שנייה אבל בשנה שלישית מפריש מעשר ראשון ותמורת מעשר שני מפריש מעשר עני ונותנו לעניים והיינו דכתיב בשנה השלישית שנת המעשר שנה שאין בה אלא מעשר אחד והיינו מעשר ראשון לפי שמעשר עני אין בו שום קדושה לפי שזר אוכלו בכל מקום בלא פדייה ובלא קדושה וכמו כן מפריש בשנה ד' ה' ו' מעשר ראשון ואסור לזרים. (יבמות פו) האוכל טבל שנשאר שלא הופרש ממנו שום דבר אפי' מעשר עני חייבין עליהן מיתה וחומש דתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על הטבל שלא מורם ממנו כל עיקר וכו'. אבל מעשר ראשון עצמו לאחר שהופרש ונתנו לכהן אם הכהן נותנו במכירה או במתנה מותר לו ואפי' קודם שנתנו לכהן לרבי מאיר שאוסרו לזר אין חייבין עליו מיתה וחומש. (זבחים מד) הבכור והמעשר והפסח קדשים קלי' וכו' עד הבכור נאכל לכהנים והמעשר לכל אדם (בבורות נג) והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם וגו' בשתי מעשרות הכתוב מדבר אחד מעשר בהמה ואחד מעשר דגן וכו'. תוספת' במסכת שחיטת קדשים יפה כח כהנים מכח ישראל בקדשי קדשים ובבכור שאין לישראל בהן כלום ויפה כח ישראל מכח כהנים בפסח ובמעשר בהמה שאין לכהנים בהן כלום. עשרה תנאים התנה יהושע עשר תקנות תיקן עזרא עשרה דברים נאמרו בירושלים וכולם מפורשים בסוף גמרא דפרק מרובה. (שבת פז) ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן תנא עשר עטרות נטל אותו היום וכו' עשר נטיעיות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. (סוכה מד מ\"ק ד תענית ג) פי' עשר נטיעות כדתנן (שביעית פ\"א) עשר נטיעות המפוזרות בתוך בית סאה חורשין כל בית סאה בשבילן עד ר\"ה ואע\"ג דאסור לחרוש קודם ראש השנה דשביעית שדה הלבן ושדה האילן מפסח ועד עצרת כמפורש בריש (שביעית פ\"ב) ר' שמעון אומר וכו'. אלו נטיעות שהן ילדות מותר לחרוש בשבילן עד ר\"ה כדגרסינן בריש משקין אתאי הלכתא למשרי ילדה. (כתובות נב) בגמרא לא כתב ועד כמה אביי ורבא דאמרי תרווייהי עד עישור נכסי. עשורייתא דבי רבי ובבני גילו דתניא רבי אומר הבת ניזונת מנכסי אחי' ונוטלת עישור נכסים אומר לו לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אחד וכו'. (ב\"ר פ' נב) מניין לעשרה נאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה עד מתי לעדה מה עדה שנאמרה כאן וכו' (ב\"ק קי חולין קלג) עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו וכולן ניתנו בכלל ופרט וברית מלח וכו'. כולן מנויין בתוספתא חלה פי' בכלל וברית מלח שנאמר כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל לה' נתתי לך ולבניך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני ה' לך ולזרעך אתך בפרט חטאת שנאמר כל זכר בכהנים יאכל אותה קודש קדשים היא חטאת העוף אשם תלוי ואשם ודאי שנאמר כחטאת כאשם תורה אתת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה זבחי שלמי ציבור שנאמר על שני כבשים קדש יהיו לה' לכהן. לוג שמן של מצורע שנאמר ולקח הכהן את כבש האשם ואת לוג השמן וגו' הקיש לוג שמן לאשם מותר העומר שנאמר ואם תקריב מנחת בכורים לה' זו מנחת העומר וכתיב וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו וכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן. שתי הלחם שנאמר והניף הכהן אותם על לחם הביכורים תנופה לפני ה' על שני כבשים קדש יהיו לה' לכהן שירי מנחות דכתיב והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו ארבע בירושלים בכורה שנאמר כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו לה' באדם ובבהמה יהיה לך ביכורים שנא' ביכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה והמורם מן התודה ואיל נזיר שנא' והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן וגו'. איל נזיר שנא' והניף אותם הכהן תנופה לפני ה' קודש הוא לה' על חזה התנופה. עורות קדשים שנאמר עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה עשר בגבולין תרומה וראשית הגז שנא' ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו תרומת מעשר שנא' ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן חלה שנא' ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אותה ותרומת גרן לכהן היא פדיון הבן לכהן שנאמר ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת וגו' ונתת הכסף לאהרן ולבניו פדויי העודפים בהם פטר חמור שנאמר ופטר חמור תפדה בשה וגו' שדה אחיזה ושדה החרם שנא' והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו וכתיב כל חרם בישראל לך יהיה גזל הגר שנאמר האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכיפורים וגו' אלו כ\"ד מתנות כהונה כל המקיימן כאלו קיים כלל ופרט וברית מלח וכו'. (חלה פ\"ב) שיעור החלה אחד מכ\"ד וכו' עד ונחתום אחד ממ\"ח ירושלמי נחתום עיסתו מרובה ויש בה כדי מתנה לכהן ובעל הבית עיסתו מעוטה ואין בה כדי מתנה לכהן (ב\"ב צח) כתיב שלשים אמה קומתו וכתיב עשרים אמה קומתו ומשרי כי קא חשיב משפת כרובים ולמעלה פי' אלו כ' אמות מראשי כרובים עד שמי קורה כי הכרובים קומתן עשר אמות שנא' ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו וקמ\"ל האי קרא דהני עשר אמות שהכרובים עומדין בהן כמו הכרובים של מעלה מה הכרובים כולן חלל ואין בהן דבר כך גם השאר והכרובים בנס היו עומדין עשרין ותרתי שביקא להו בריש גמ' דתעניות פי' הלא הם מפורשין מהדין קרא ולקמיה כ\"ד ואמאי חשיב ב' ושביק כ\"ב ואילו הן א' אותי עזבו ב' לחצוב להם ג' עזבך את ה' אלהיך ד' רעתך ה' ומשובותיך ו' ולא פחדתי ז' ולא אעבור ח' צועה ט' זונה י' נהפכת י\"א נכתם עונך י\"ב לא נטמאתי י\"ג דרכך בגיא י\"ד כי אהבתי זרים ט\"ו ואחריהם אלך י\"ו הובישו י\"ז מלכיהם י\"ח שריהם י\"ט כהניהם כ' נביאים כ\"א אומרים לעץ אבי אתה כ\"ב ולאבן את ילדתני כ\"ג כי פנו אלי עורף כ\"ד כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ואמרינן נמי דהני דאמרינן הכא כ\"ד רעות דכתיב בעניין התשפט התשפט ודמי דהכי הוא בודאי ואלו הן א' עיר שופכת דם ב' ועשתה גילולים ג' טמאת השם ד' רבת המהומה ה' איש לזרועו היו בך למען שפך דם ו' ז' אב ואם הקלו בך ח' לגר עשו בעושק ט' יתום י' ואלמנה י\"א קדשי בזית י\"ב ואת שבתותי חללת י\"ג אנשי רכיל י\"ד אל ההרים אכלו בך ט\"ו זמה עשו בתוכן י\"ו ערות אב גלה בך י\"ז טמאת הנדה ענו בך י\"ח ואיש את אשת רעהו י\"ט ואיש את כלתו כ' ואיש את אחותו כ\"א שחד לקחו בך כ\"ב נשך ותרבית כ\"ג ותבצעי כ\"ד ואותי שכחת הרי אלו כ\"ד בספר אחד כתיב ותרתי הויין והא כ\"ד הויין. ס\"א תרתי הוא דעביד כ\"ד שביקא א\"ל הכי א\"ר יוחנן כל אחת ואחת שקולה כשתים שנא' כי שתים רעות עשה עמי וגו' בתרה שמעתא אחריתי כי עברו וגו' ותו לא וגו' זאת אגדה היא ויש שאומרים בפירושה דהני כ\"ד דקאמר לאו דווקא האי מניינא אלא לרעות נפשיה קא מכוין דקאמר כ\"ד בלשון הבאי וגוזמא כדכתיב מהכות כסיל מאה כי שבע יפול צדיק וקם כי שבע תועבות בלבו ולמך שבעים ושבעה וכיוצא בהם ואי אמרת היכי כ\"ד אמרי רגילי רבנן במאי דנפישי למימר כ\"ד כי ההיא דהשוכר את הפועלים א\"ל דין כבר לקישא דאי הוה כבר לקישא הוה מקשי לי כ\"ד קושיי ומפריקנא ליה כ\"ד פירוקי וממילא רווחא שמעתתא וכן אמרינן (כתובות עז) כ\"ד מוכי שחין היו בירושלים כל אלו פירושים מן רב האי גאון ומנין של יחזקאל היא העיקר בענינו שכן מצינו מפורש (ובויקרא רבה אל תונו פרשת מות וחיים) ר' יודן בשם ר' יוחנן כ\"ד חטאות סדר יחזקאל ומכולן לא חתם אלא על הגזל עשר קדושות הן א\"י מקודשת מכל הארצות שאלו מרב האי גאון י' קדושות שנינו בריש כלים כשתחשוב אותן יבואו י\"א והשיב כך א\"י אינה חשובה מן הקדושות לפי שבשאר הקדושות יש בהן כבוד למקום שמונעין ממנו מקצת טומאה או שמונעין מקצת בני אדם להיכנס אליו ואין בסתם א\"י קדושה זו והבאת ביכורים ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים אינן בקדושות הללו וי' קדושות בא\"י הן וסדר אחד הן כל אחת כתורתה:",
            "<b><big>עף</big></b>   [ווען פליהען] (שבת כו) אין מדליקין בצרי מפני שהוא עף (סוטה מה) בגמ' נמצא טמון עפו עמריו לתוך שדה חברו פי' כמו ויעף אלי שהפריחם הרוח ונתלו באילן:",
            "<b><big>עף</big></b>   [ערמידען] (סנהדרין צד) כי לא מועף לאשר מוצק לה אין עם עייף בתורה נמסר ביד המציק לו כעת הראשון הקל לא כראשונים שהקלו מעליהן עול תורה אבל האחרונים הכבידו עליהם עול תורה וראויין לעשית להם נס כדורכי הים וכעוברי הירדן אם אינו חוזר בו אעשה אותו גלילא בגוים (חגיגה טו) אין למעלה לא עורף ולא עיפו ענין עייפות:",
            "<b><big>עף</big></b>   [פערדאפפלען] (ערובין סא). מגילה עפה תרגום כפול עיף (כתובות סז) אמרה מפנק כולי ההי עיפינהו ניהליה ושדר ליה (חולין נז) גלימא עיף מיעף:",
            "<b><big>עף</big></b>   [איף בלאזן] עוגות רצפים תרגו' חררא מעפפא:",
            "<b><big>עף</big></b>   [שמידדען] וכתתו חרבותם לאתים תרגום ויעפון סייפיהון בריש ישעיה ומיכה:",
            "<b><big>עף</big></b>   [פיהל בלעטער] תחת כל אלה עבותה תרגום תחות כל בוטמא מעפיא:",
            "<b><big>עיפא</big></b>   [שלייער] תרגום ותקח הצעיף ותתכס ונסיבת עיפת ואתכסיאת:",
            "<b><big>עפיין</big></b>   הסנתנית והעפיין כבר פי' בערך אקונס <small>(א\"ב כבר הביאו בעל הערוך בערך אפיין)</small>:",
            "<b><big>עפל</big></b>   טחורים עפולים כבר פי' בערך דביין:",
            "<b><big>עפץ</big></b>   [גאלל עפפעל] (שבועות מב) מאה קבי עפצי דקיימו בשיתא שיתא פי' היינו אפץ שפירשנו:",
            "<b><big>עפר</big></b>   [שטויב] (שבת נ) עפר לבונתא שרי פירוש עפרורית של לבונה תרגום לבונה זכה לבונתא דכיתא ורגילין להטיל עפר זה באהלא לרחוץ ידים מזוהמות ואהילא גופיה כדאמרינן (נדה סז) דרש רבא אשה לא תחוף לא בנתר ולא באהל ועשוי לכבס בו את הכלים וכשמערבין בו אסא שהוא הדם וסיגלי קורין אותו ברדא וסיגלא עצמן עיקרין של עשבים הן וריחס יפה והוא אחד מג' דברים שפירשו חכמים בדודאים ובלשון ערבי שמן שערי וי\"מ עפר שעושין ממנו לבנים מותר לחוף ראשו בו עפר פלפלי מותר לשוף ידיו (חולין סח) מאן יהיב לן מעפריה דרב ושמואל ומלינן עיינין כלומר מרוב החביבות היינו ממנאים עינינו מעפר קברן אבל מזה הדבר לר' יוחנן אנו שומעין:",
            "<b><big>עפר</big></b>   [יונג] (בילמדנו מימנה עפר יעקב) מימנה עפרים שיש בהן שהגיע ולעונת אשה וכובשין את יצרן ואין עוברין עבירה פי' בחורים:",
            "<b><big>עפרן</big></b>   [נאמע] (ב\"ר פ' נט) וישמע אברהם לעפרן וישקול אברהם לעפרן בפסקא דעשר תעשר עפרן תניינא חסר וי\"ו בשביל שהכנים עין רע בממון של אברהם חסרו וי\"ו כדכתיב נבהל להון איש רע עין וגו':",
            "<b><big>עפרן</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב לוי גליף על ברקן ועפרן מין אבן טובה:",
            "<b><big>עפש</big></b>   [פערשיממעלט] (פסחים מה) הפת שעיפש' <small>(א\"ב מענין עבשו פרודות ואות בי\"ת נחלפת לאות פ\"א)</small>:",
            "<b><big>עץ</big></b>   [האלץ, בוים] (מ\"ק ח) עצים ואבנים בעלמא לא מטמו והכא מטמו פי' מטומאה דביתו לא ילפינן דהוי חידוש וכל היכא דאיכא חידוש אין לך אלא חידושו דהא עצים פשוטי כלי עץ לא מקבלי טומאה (חולין קכט) למה לי הבשר הרי מטמא טומאה חמורה על גבי אביו כלומר שהאבר מטמא במשא והבשר אעפ\"י דלעצמו הוא טהור הרי מטמא ביישא על גב האבר וא\"ל כששימש כלומר כיון דהבשר בלא אבר אינו מטמא דהאי אבר משמש הבשר לא חשבינן ליה אלא כמו שמונח הבשר על גבי עץ והאבר מטמא במשא אבל לא הבשר. כיפת שאור שיחדה לישיבה בטלה פירוש כיפת שאור שהיא קשה ויחדה לישיבה בטילה מתורת האוכלין ומטמאה במושב הזב כשאר מושב כששימש מעשה עץ שימש. פי' לא יאמרו מצינו לאוכלין שמטמאין טומאה חמורה דזה שאור אינו חשוב אלא כחתיכה של עץ וחתיכה של עץ שישב עליו הזב מטמא מושב (תמיד פ\"ב) כל העצים כשרים חוץ משל זית וכו' עד ושל עץ שמן פי' לשון ישמעאל גנס מן אלצנובר והן איצטרובילין ובלע\"ז פיני\"י (פסחים לא) עץ פרור מגעילו ברותחין פי' כף של עץ ששופכין בו המרק מן הקדירה ומנער בו הקדירה (סוטה מב) כתי' חץ חניתו וקרינן עץ חניתו עדיין לא הגיעו לחצי שבחו מיכן שאסור לספר בשבחן של רשעי' אי הכי לא לפתח ביה כלל לאודועי שבחיה דדוד:",
            "<b><big>עצב</big></b>   [דיא גלידער רעכט מאכען] (שבת קמז) אין מעצבין את הקטן פי' מיישבין איבריו של קטן מיישב בידו חוליות של שדרה אחת על חברתה וזה עיצוב מלשון עצבון (ברכות ל) חזייה דקא בדח טובא אמר ליה בכל עצב יהיה מותר פי' בכל שמחה העצב יהיה מותר. (בילמדנו) אספה לי שבעים איש אספו לי חסידי לעתיד לבא אמר הקב\"ה אספו לי דורו של שמד היאך היו עושין מעמידין ישראל לפני הדיין ואומר לו כפור באלהיך ואומר איני כופר לעולם מיד מרבין עליו צערין. שנאמר ירבו עצבותם אחר מהרו ואעפ\"כ אינו שומע וממהרין עוד להוסיף אחר שנאמר אחר מהרו אומר לו נסך והוא אומר בל אסיך נסכיהם מדם אומר לו השבע באלילים ואתה נפנה ואומר ובל אשא את שמותם על שפתי הללו סוחקות והללו עצבות פירשנו בערך סחק:",
            "<b><big>עצב</big></b>   [דעקע] עוצבא אינה צריכה קיצוע (ב\"ק סו) כבר פירשנו בערך אברזין:",
            "<b><big>עצב</big></b>   [דארן] (ב\"ר פ' סד) ויגדלו הנערים משל להדם ועצבונית שהיו גדלים זה על גבי זה וכו' מיני קוצים הם:",
            "<b><big>עצה</big></b>   [שטראה] כמלא פי גמל. (שבת עו) בסוף אהלות ושורף את הקש ואת העצה גמ' מאי עצה אמר רב יהודה תבן של מיני קטנית:",
            "<b><big>עצה</big></b>   [בעדריקען] תרגום ירושלמי או עצה יח חבריה על פסוק או עשק את עמיתו:",
            "<b><big>עצוה</big></b>   [טייג] תרגום עריסה כמו אצוה:",
            "<b><big>עצל</big></b>   [פויעל] וחד אמר משום עצלי כהונה כבר פירשנו בערך חשד:",
            "<b><big>עצם</big></b>   [זעלבסט] (כתובות עז) עשה בשביל כבוד עצמך פי' דלא מנחי לך ואזלי:",
            "<b><big>עציץ</big></b>   [מילטער] (פסחים כה) מתיב רב שמעיה בר זירא מהא דתנן (כלאים פ\"ז) המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף במאתים אסור (כתובות לט) אונס שותה בעציצו פיר' גסטרא בל' ישמעאל נקרא אציץ וכבר פי' בערך גסטר <small>(א\"ב תרגום בפסוק ותלבש אסתר מלכות הוה מקלקלא בריע עציצא)</small>:",
            "<b><big>עצר</big></b>   [אויס דריקען] (גיטין סט) נטופייתא עצרא דכרתי פי' טיפין מעציר' הכרישין דמשתכחא בי עצרי כבר פירשנו בערך זגתא (ב\"ב כה) הוו הנך עצרי בשבבותיה דכי הוו דייקו שומשמי הויא ניידא אפדנא:",
            "<b><big>עק</big></b>   [שמערץ] (סנהד' יב) דא עקא תרגום צרה:",
            "<b><big>עקב</big></b>   [פערשטע] (יבמות קא) בסנדל שיש לו עקב כשר (כלים פכ\"ו) סנדל שנפסקה אחת מאזניו וכו' עד נפסק עקבו (נזיר נא) בעי ר' ירמיה רקב הבא מן העקב פי' ממתני' ולמטה מחציו של צד העקב. (נדרים כ) המסתכל בעקיבה של אשה הווין ליה בנים שאינן מהוגנין. אמר רב יוסף ובאשתו נדה אמר ריש לקיש עקיבה דקתני מקום התורף שהוא מכוון כנגד העקב. (בויקרא רבה פרש' י\"ד) למאחרים על היין אילין דעללין לחנות' קדמין ונפקין עקבין. ס\"א ויוצאין אחרונים אזהרה לעוקב אחר מנאף מניין לא תנאף קרי ביה לא תנאיף פי' שמרדף והולך על עקביו ומזמן לחבירו ניאוף. פי' אחר מכין לו מקום ונשים לניאוף מניין שחייב ת\"ל לא תנאף לא תגרום ניאוף:",
            "<b><big>עקב</big></b>   [בעטריגעריש] (מכות י) מאי עקובה מדם א\"ר אלעזר שהיו עוקבין להרוג נפשות פי' מערימין ועוקב אחר מנאף נראה כענין זה. (סוטה טז) בג' מקומות עוקבת מקרא פי' מל' ויעקבני זה פעמים כלומר עוקרת לשון אחר עוקמת ל' אחר עוקפת. (ע\"ז עב) אם יש עקבת יין אסור. ס\"א עכבת פי' בתוך המשפך יש מקום שמעכב את היין ואינו יורד כולו:",
            "<b><big>עקוב</big></b>   [שוואם] (סנהדרין קח) יש לנו מין אחד ועקוב שמו ואמרי לה עקוש שמו פי' שהוא מין ספוג ושואב את המים ואנו מניחין אותו על ראשינו לבלוע המים פי' אחר עקוב שמו שמעקב את הגשמים:",
            "<b><big>עקובה</big></b>   [קלאע] כעקובה דכלבא פי' בערך בן יכבד אב:",
            "<b><big>עקיבא</big></b>   [נאמע]. (קדושין כה) עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ועישור אחר נתון לעקיבא פי' רבי יהושע היה לוי ורבי עקיבא פרנס לעניים ומקומו של אותו מעשר מושכר לו:",
            "<b><big>עקד</big></b>   [בינדן] (שבת צד) לא עקוד ולא רגול (תמיד פ\"ד) לא היו כופתין את הטלה אלא מעקידין אותו גמ' אמר רב יהודה עקוד עקידת יד ורגל רגול שלא יכוף ידו על זרועו ויקשור וכולי <small>(א\"ב תרגום עקודים נקודים רגולין נמורין אם כן לדעת תתרגום עקוד ורגול אחד הוא לא כן בל' תלמוד)</small>:",
            "<b><big>עקד</big></b>   [זיך נייגען] ואקוד ואשתחוה לה' ותרגום ירושלמי ועקדית ואודית ושבחית:",
            "<b><big>עקה</big></b>   [גרוב]. (מעשרות פ\"א) השמן משירד לעוקה פי' גומא שמתכנס שם השמן (ערובין פח) מקצתן עשו עוקה (מקואות פ\"ו) עוקת המערה אין מטבילין בה פי' גם אלה חפורה להתקבץ בהן המים:",
            "<b><big>עקל</big></b>   [נעטץ פערמיגער זאק וואס דיא אליווען געפרעסט ווערדען] (שבת קמד) מוחל היוצא מעקל בית הבד טמא פי' עקל שם הכפיפה שעוצרין בה הזיתים והיא עשויה כמין קופה ואינה כולה גדולה אלא מסורגת כמעשה מצודה ושבכה ואחר שעוצרין הזיתים ונשאר הגפת שהן הגרעינין של זתים מכניסין אותן באותו עקל ונסחט מן הגפת כל שמן שנשאר בו ונותנין על העקל ממל שהוא מפרכתא ועוד מפורש בערך לולב:",
            "<b><big>עקול</big></b>   [אינטערשטער ארוים דעם שיפעם]. (מכשירין פ\"ה) המים העולין בספינה ובעוקל פיר' רגל הספינה ויש אומרים החבל שתופס הספינה:",
            "<b><big>עקל</big></b>   [קריממינג]. (כתובות צז). איגלאי מילתא דארבי בעקולי הוו. (ע\"ז לד). אמר ליה התם עקולי ופשורי איכא פי' עקולי מקומות שיש בשפת הנהר עקמומיות ופשורי מקומות גבוהין ונמוכין שהחבית אינה נמשכת בהו בהדיא (ב\"ב כד) אם איתא דמהאי דקורא אתאי עקולי ופשורי טבעוה. (שם ק) בנותן להן דרך עקלתון פי' דרך עקמומיות (בכורות מה) ובעל פיקם והעיקול אי זהו עיקול כל שהוא מקיף פרסותיו ואין ארכבותיו נושקות:",
            "<b><big>עקל</big></b>   [רינג] תרגום ירושלמי טבעת עגול וכומז ועזקיא מאצבעתא ועיקליא מאדרעין עקול כמו עגול:",
            "<b><big>עקם</big></b>   [פפרדרעהען מיט דעם מינד] (ב\"מ צ) (סנהד' סה) רבי יוחנן אמר חייב עקימת פיו הוי מעשה (בכריתות ג) (כתובות מ) וזה מקימת שפתיו גרמו לו פי' שמעקם שפתיו ומנענע (ב\"ר פ' לד) ותנח התיבה ובנה עליה מצודים גדולים עקמן וכמנן:",
            "<b><big>עקס</big></b>   [שווייף שפיטצע] (ברכות לה) וגמירי אי לא עסוקא דעקרבא דמנח בנהר דינור פי' נראין הדברים שעוקץ עקרב מכוכבי כימה הוא שהן ממונין בצנה עש הוא זנב טלה. (ערובין ק) הא דאית ליה עוקסא פי' יש למנעל לסופו עוקץ חד ושובר את העשבים <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב עוקצא)</small>:",
            "<b><big>עקם</big></b>   [ווינקל] (שבת קו) (ביצה כד) כל היכא דאית ליה אוקצי עוקסי ביבר גדול פי' זויות שבורחות לשם ואין יכול לתופסם אלא בטורת <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב עוקצי עוקצי)</small>:",
            "<b><big>עקס</big></b>   [ביס] (בכורות לא) א\"ר ששת מאן דעקם עקסתיה עקרבא פי' שנשכנו ישכנו נחש כמו עקיצתן עקיצת עקרב <small>(א\"ב דעקיץ כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>עקף</big></b>   [בעטרוג] (ב\"ק קיג) ר\"ע אומר אין באין עליו בעקיפין פי' בערמנות <small>(א\"ב פי' בל' יוני עכוב ודבר מונע)</small>:",
            "<b><big>עקץ</big></b>   [שטיעל. שפיטצע] (שבת עו) חוץ מקליפותן וגרעיניהן ועוקציהן (סנהד' ט) מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים פי' כמין זנב יש לתאנה שבו היא תלויה באילן ונקרא עוקץ מחט שניטל   חררה או עוקצה כבר פי' בערך חרר (נדה מז) כדי שיהא נותן על העוקץ פי' החידוד של דד והוא ראשו (יומא כה) העוקץ והרגל פי' העוקץ הוא העצה כדכתיב לעומת העצה. (חולין צג) א\"ר יהודה חוטין שבעוקץ אסורין באילו שתי תיבות עקם ועקץ א' וע' אחד הם ס' וצ' אחד הם:",
            "<b><big>עקץ</big></b>   [אוים רייסען] (פאה פ\"ז) עקץ את האשכול (סנהד' מא) כגון שעקץ תאנה בשבת דעלה מקטל פי' עקר:",
            "<b><big>עקיק</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב שמעון גליף על עקיק פי' מין אבן טובה:",
            "<b><big>עקר</big></b>   [אונפרוכטבאר] עקורי קטניות מחיות רעות כבר פי' בערך נקר (יבמות מב) או שהיתה עקרה זקנה קטנה וכו' עד כולן צריכות להמתין ג' חדשים דברי ר\"מ ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד ותנן (יבמות סא) לא יבטל אדם מפריה ורביה אא\"כ יש לו בנים וכו':",
            "<b><big>עקרב</big></b>   [שטאכעל געביס] (כלים פי\"א) עקרב של פרומביא טמאה פי' הברזל של כלינוס שהוא מתג והוא רסן והוא פרומביא ונכנס בתוך פי הבהמה כגון חמור או סוס ושם אותו ברזל עקרב:",
            "<b><big>עקרב</big></b>   [איין געקרימטס אייזען] (שם פי\"ב) עקרב בית הבד טמאה בל' ישמעאל מעקרבה ובל' יון אלופוס איליאו טריביאו:",
            "<b><big>עקרבת</big></b>   [ארטס נאמע] מן הצפון פי' מקום ע' בערך אילת:",
            "<b><big>ער</big></b>   [ערוואכען] בסוף מעשר שני (סוטה מז) אף הוא ביטל את המעוררין ואת הטקפין מפורש (ערובין מד) (בכורות כב) מצא מין את מינו וניעור פי' פתוח לכרמלית שהוא דומה לו נתערב בין לחיים עם הכרמלית ונעשו רשות אחת כמו מין שמצא את מינו והקיצו להשתתף עמו ואסור לשמש בין הלחיים עד שיעשה לחי שחוצץ בינו לבינה ומפליגו ממנו וכשאין לחיים פתוח לר\"ה שאינה ממונה אינה מתערבת עמה. (זבחים קב) (ובויקרא רבה בצו) פ' זובח עורי צפון ובואי תימן עורי צפון זו עולה שנשחטה בצפון ולמה קורא אותה עורי דבר שהיה ישן ונתעורר וכו' (תענית ד) עורו פילי <small>(א\"ב כאן פי' בעל הערוך מעורר פילי שהם גומות בערך פל פי' מערער ומשבר)</small>.",
            "<b><big>ער</big></b>   [אוס לערען] (יומא נג) עירה דם הפר לתוך דם השעיר (נדה עד) היושבת על דם טוהר היתה מערה מים לפסח פי' היולדת בימי טהרתה מותרת לעבוד בקדשים ושופכת מים על קרבן פסח שהיו שוחטין בעזרה ורוחצין וצולין אותו בבתיהן ואינה נוגעות בגופו של פסח מן ותער כדה:",
            "<b><big>ער</big></b>   [ענטבנעסען] (כריתות י) כל העריות עשה בהן את המערה כגומר (יבמות נה) א\"ר יוחנן הערה זו הכנסת עטרה גמר ביאה גמר ביאה ממש מכאן ואינך אינו אלא כנשיקה ופטור (חולין כט) ודלמא טעמא דרבי שמעון התם הואיל ומערה בבעלי חיים דתני איחור של תאנה שנפלה ומעירה אפילו בקליפתה (טבול יום פ\"ג) אוכל שנפרס ומעורה במקצת (בסוף עוקצין) יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפתה. תבואה שנעקרה ומעורה ואפי' בשרש קטן (חולין מז) נידלדלה הכבד ומעורה בטרפשין מהו פי' מעורה דבוקה כדגרסינן (יומא נד) מאי כמער איש ולויות אמר רבה בר רב שילא כאיש המעורה בלוייה שלו. וכתיב ודבק באשתו ש\"מ שהמיעור היא הדבוק. (גיטין כ) בעי רב פפא ה\"ז גיטיך והנייר בין שיטה לשיטה מהו וכו' עד לא צריכא דמערה פי' כגון הלמ\"ד של מטה מגעת לשיטה של מעלה וכן הנונין לשיטה של מטה. (ביצה ז) רבי יעקב אומר אם היו מעורין בגידין אסורות פי' גאון מאי איריא דקרי לה לשון עירוב כדאמרינן בטבול יום ונשא מעורה ויש מהן הרבה בתלמוד ובמשנה והרבה בל' ארמי מחליפין א' בע' כלומר מידי דמערבא:",
            "<b><big>ער</big></b>   [קינדער לאז] (יבמות נה) ערירים יהיו יש לו בנים קוברן ערירין ימותו אין לו בנים הולך בלא בנים. (שבת נו) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה אם ת\"ח היא לא יהא לו ער בחכמים ועונה בתלמידים ושייך זה לחלק ראשון:",
            "<b><big>ער</big></b>   [אקער האממער] (כלים פכ\"א) בלחיים ובעריים טמא פי' עריים דומה לכלי הסתת ובו משבר גושים של עפר כדכתיב ערו ערו עד היסוד בה ואומר ערער תתערער וי\"א שאת של מחרישה ראשו חד ונכנס בארץ לחופרה ועולה ומרחיב כמין לחיים ומרחיב המענה כדתניא כל כלי הסתת טמאין והערערין עמהן:",
            "<b><big>ער</big></b>   [ברעכען] (ברכות לה) לא יערערנו בשמן זית תחילה (סוטה כ) נמחקה המגלה אמרה איני שותה מערערין אותה פי' גם זה ל' שיבור <small>(א\"ב כמו גרגר ע\"ש ובל' ישמעאל ערער)</small>:",
            "<b><big>ער</big></b>   [לארבער בוים] (ר\"ה כב) (ב\"ב פא) ערונים ערי (גיטין סט) טרפא דערא פי' בלע\"ז לאור\"ו <small>(א\"ב האילן זה נקרא דפני ע\"ש)</small>:",
            "<b><big>ער</big></b>   [שטאדט] (עדיות פ\"ב) יוצאה אשה בעיר של זהב כבר פי' בערך ירושלם (נדרים לב) עיר קטנה זה הגוף ואנשים בה מעט אילו האיברים וכו':",
            "<b><big>ער</big></b>   [שטרייטען] ופטיר ועטיר מן חרורי ומן עלולי ומן ערורי מלכא כבר פירשנו בערך טצהר:",
            "<b><big>ער</big></b>   [וואללע] (כלים פכ\"א) ובעירה שאינו עתיד להחזירה פי' הוא חוט עבה והוא למעשה חושב ורוקם פעמים מוציאו ופעמים מחזירו ופעמים מוציאו ואין מחזירו (ב\"ק קיט) ת\"ר אין לוקחין מן הגרדי לא עירין וכו' <small>(א\"ב פי' בל' יוני צמר ע' ערך ארא)</small>:",
            "<b><big>ער</big></b>   [הויט] (כלים פכ\"ו) עור החמר ועור החמור פי' עור החמור שמשים על החמור עור החמר שמשים על בגדיו עור הכתן שלובש אומן של פשתן. עור הרופא שמשים רופא החבורות מפני הלכלוך. ועור העריסה שמשים על עריתה של קטן עור הלב של קטן היה מנהגם לחגור על מתני הקטנים עור שמא יכהו החתול על לבו וימות. עור הכר והכסת כל מטה. עור הסרוק שמשימין אומני המסריקות במתניהם. עור הסרק אומן של פשתן (חולין עו) ונימא מר עור משלים לבשר לחומרא פי' כגון הבשר חופה חצי העצם והעור משלימו לרוב ולא תאמר עור מצטרף לבשר ואפילו חצי בחצי:",
            "<b><big>עיר</big></b>   [ענגעל] (פסחים לג) בגזירת עירין פתגמא פי' גזרה ואמר שוין הן עירין וקדישין שוין הן פתגמא שאלתא שוין הן:",
            "<b><big>ער</big></b>   [מעער אדלער] תרגום ואת הפרס ואת העזניה וער ועזיא:",
            "<b><big>ער</big></b>   [ציפעלליג] (חלה פ\"ג) אוכלים עראי מן העיסה פי' דרך מקרה תרגום קרה ערע ולפעמים ארע עיין שם:",
            "<b><big>ערב</big></b>   [פערמישט] (כלאים פ\"ה) כרם שהוא נטוע ערבוביא פי'. מבולבל (סנהדרין ב) עירוב פרשיות כתוב כאן פי' אילו הלואות דכתיב בהו אם כסף תלוה את עמי כל מה שכתוב בפרשת ואלה המשפטים מעורבין הן וכי כתיב אלהים אכלהו כתיב ואפילו הודאות והלואות צריכיו ג' מומחין (ר\"ה יו) כדי לערבב את השטן פי' כמו שמצינו שיש מלאך מליץ פודה מרדת שחת כך יש מלאך משטין ומכוונין ישראל ואומרים בכל לבם שאם יעמוד משטין עליהן לדקדק במצות ומאחר שרואה המשטין שמחבבין את המנות מיושב ומעומד כאילו מתעכב מלהסטין פ\"א כתוב בירושלמי בלע המות לנצח וכתיב והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' וכי שמע שטן קל שופרא זימנא חדא בהיל ולא בהיל וכד תניין ליה אמר ודאי ההוא שופר דיתקע בשופר הגדול מטא זמנא למתבלע ומרתיע ומתבלבל ולית ליה פנאי למעבד קטיגוריא ומכאן אנו למדין דבעינן ל' בעמידה כמו ל' בישיבה והני דמחמרי ועבדי ל' כדיתבי ול' בלחש ול' על הסדר כנגד מאה פועיות דפעתא אימיה דסיסרא ואלו י' אינון כשגומרים כל התפלה קל תקועייא דיחידאה מתבעי למהוי י' תשר\"ת תש\"ת תר\"ת והן ק' (עירובין מו) א\"ר יהודה בד\"א בעירובי תחומין אבל בעירובי חצירות בין מדעתו בין שלא מדעתו גמ' אמר שמואל הלכה כר' יהודה אמר ליה רב חנא בגדתאה אפי' במבוי שנטלו קורותיו או לחייו א\"ל בעירובין אמרתי ולא במחיצות וישנו (ערובין צה יומא סה) עירוב הוצאה לשבת ואין עירוב הוצאה ליום הכפורים (ביצה יב) ולא את הלולב מר סבר עירוב הוצאה לשבת ועירוב הוצאה ליו\"ט פי' יו\"ט לדברים שאינן צורך אוכל כשבת מה שבת אין מוציאין מרשות לרשות אלא ע\"י עירוב כך ביו\"ט (שבת קלט) כשותא בכרמא עירובא פי' כלאים (בריש כלים) כדי להקיפו בחוט ערב פי' חוט העבה שהולך ומתערב בתוך השתי שמו ערב. ערבובתא ברישא כבר פירשנו בערך חרב <small>(א\"ב תרגום אספסוף ערברבין)</small>:",
            "<b><big>ערב</big></b>   [בירגען, גיטשטייער] (סוטה לו) איכא בינייהו ערבא וערבא דערבא פי' אסיקנא דלישנא קמא דרבי שמעון נכרתו על כל אחד ואחד מישראל מ\"ח כריתות לתרי\"ג מצות שאם יעבור על אחת מהן ילקה בעונו וגם עירב כל ישראל שאם יעבור אחד מהן ויראהו חברו ולא יקח הדין ממנו ילקה בעונו נמצאו כל ישראל ערבים זה לזה וללישנא דתני ר' מוסיף ערבא דערבא כלומר אם תשמע שפלוני עבר עבירה וראהו פלוני ולא מיחה בידו תהיה אתה מחוייב בדרך ערב ליקח הדין גם מזה האדם הערב שראה ולא מיחה בו ואם לא תעשה כך תהא נתפש בעוונם וזהו פי' ערבא וערבא דערבא כל מקום ששנה רשב\"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה פי' ערב (ב\"ב קעו) המלוה את חבירו על ידי ערב וכו' עד רשב\"ג אומר אם יש נכסים ללוה בין כך ובין כך לא יפרע מן הערב. צידן (גיטין עד) אמר רשב\"ג מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי אסטליתי ואבדה אסטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה. ראיה אחרונה (סנהד' לא) אמר לו הבא עדים אמר לו אין לי הבא ראיה אמר אין לי ראיה שהוא חייב וכו' בזו ראיה אין הלכה כמותו אבל בראיה ראשונה הלכה כמותו (ב\"ב קעג) ערב היוצא לאחר חיתום שטרות פי' אחר חתימת עדים כתב ופלוני ערב:",
            "<b><big>ערב</big></b>   [ראב] עורבא פרח ע' בערך סמך פי' שחור כעורב פי' לשון גנאי ופחיתות הוא כלומר דעת נערים ששוחקין כעורבים קווצותיו תלתלים שחורות כעורב מפורש (עירובין כא) (ובויקרא רבה) זאת תהיה פרשת ראשו (כתובות מט) עורבא בעי בני וההוא גברא לא בעי בני וכו' (חולין ה) והעורבין מביאין לו לחם ובשר וכו':",
            "<b><big>ערב</big></b>   [אראבער] (ע\"ז כז יבמות עא) ערבי מהול וגבעוני מהול בסוף אהלות אהלי הערביים (שבת סה) ערביות רעולות פי' נשים ערביות יוצאות ברעלות כדכתיב השרות והרעלות משימות בגד על ראש ומכסות כל הפנים שאין נראה אלא העינים וקושרות למטה (ירושלמי) רעלות כלוניריאה (שבת קמו שם קנא) מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חושש אני לו מחטאת חצרים תשב קדר תרגומו פצחין דיתבין במדבר ערבאי (בב\"ר פרש' צא) ותחילנה בשלשה ארצות בפניקיא ובערביא ובפלסטיני:",
            "<b><big>ערב</big></b>   [אבענסדמירינג] (פרה פ\"ג) מטמאין היו הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקין שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית סמכו ידיהן עליו פי' היאך מטמאין אותו בזו הסמיכה שסומכין עליו דקיימא לן לאחר שטבל אין נוגעין בו כדגרסינן (יומא ד) אין בין כהן גדול ביום הכפורים לכהן השורף את הפרה אלא שזה פרישתו לטהרה הכהן השורף את הפרה ואין אדם נוגע בו וכהן גדול ביום הכפורים פרישתו לקדושה וכהנים הטהורים נוגעין בו ולאחר שנטמא מן הסמיכה טובל ועוסק בפרה לאלתר בלא הערב שמש:",
            "<b><big>ערב</big></b>   [מילטער]. (כלים פט\"ו). ועריבת העבדנין פי' כלי עץ כמין ספינה והיא לעבודת הבורסי ובלע\"ז מטר\"א (שם פ\"ב) עריבה הפסיונות. פי' יש לבנאים ספינה קטנה שקורין בלע\"ז טנט\"ר ומביאין בה אבנים קטנים ליתן בין הנדבכין ושמן בל' הקודש פיסי. פירוש אחר עריבה שעושין בה הבנאים הטיט (שם פכ\"ד) (ידים פ\"ד) בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגלים. שהיא מב' לוגין ועד ט' קבין כמין קערה לרחיצת הרגלים:",
            "<b><big>ערב</big></b>   [וויידע] (סוכה מד) ערבה יסוד נביאים פי' הנביאים הורו אותם לעשות כך מנהג נביאים בלא הוראה ובלא תיקון שכחוה וחזרו הנביאים והורו להם ההלכה ויסדוה להם כלומר יסדוה כי הלכה למשה מסיני היא:",
            "<b><big>ערבלא</big></b>   [פערווירט] (תרגום כאשר ינוע בכברה כמה דמחזרין בערבלא ע' ערך ארבלא כי כן גרס בעל הערוך וענין קרוב לזה תרגום נבוכים הם בארץ מערבלין אינון):",
            "<b><big>ערג</big></b>   [בייט] (שבת פד) מניין לערוגה שהיא ששה על ששה פי' בערך בדד. (חולין נ). לא אמרו אלא באותה ערוגה פי' אומה דריאה:",
            "<b><big>ערגל</big></b>   [וועלצען] (תרגום וגולל אבן ודמערגל כפא):",
            "<b><big>ערוד</big></b>   [שלאנגע] היה שם ערוד והיה מזיק. ס\"א חברבר וכבר פירשנו במקומו:",
            "<b><big>ערוד</big></b>   [ווילדער עזעל] (כלאים פ\"ח) הערוד מין חיה (ר\"ה ג). ערד שדומה לערוד שבמדבר פי' כדכתיב פרא למוד מדבר והוא חמור מדברי פרא אדם תרגום ירושלמי מדמי לערוד (בב\"ר פ' כד) ערד עורדן אני מן העולם מחויאל מוחן מתושאל מתישן:",
            "<b><big>ערדבלין</big></b>   וסרבלין כבר פירשנו בערך הרדולין:",
            "<b><big>ערדילין</big></b>   (ע' ערך עדרילין כי כן גרס בעל הערוך):",
            "<b><big>ערדסיא</big></b>   [לאנדעם נאמע] אסיא ואספמיא (ב\"ב נו) <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ערדסקיס פי' שם מחוז)</small>:",
            "<b><big>ערדסק</big></b>   [רויך פאס] (ביצה כב). מביאין ערדסקאות של ברזל פי' כלי של ברזל מנוקב:",
            "<b><big>עורדען</big></b>   [פרעש] (תרגום ותעל הצפרדע וסליקו עורדעניא):",
            "<b><big>ערוה</big></b>   [בלעסע] (מכות ה). איש אשר יקח את אחותו בת אביו וגו' ערות בת אביו בת אמו מניין ת\"ל ערות אחותו גלה ללמד שאין עונשין מן הדין:",
            "<b><big>ערטל</big></b>   [נאקיט] (תרגום כי ערום אתה ארי ערטילאי את):",
            "<b><big>ערטל</big></b>   [לייכט שנעלל] תרגום רוכבי הרכש האחשתרנים דרכיבי על רכסא ערטלייני):",
            "<b><big>ערך</big></b>   [שעטצונג] (ערכין ב) (חולין ג) הכל מעריכין ונערכין פי' כל ישראל יעריכו עצמן ואומרים ערכי עלי הוא שאמר הכתוב והיה ערכך ונערכין אומר ערך פלוני עלי נודרין דמי עלי נידרין דמי פלוני עלי ערך קצוב בתורה נדר שמין אותו כעבד.",
            "<b><big>ערכאות</big></b>   [געריכטס ארט] של נכרים כבר פירשה בערך הרמיז (עירובין מז) (גיטין מד) כותב ומעלה נערכאין מפני שהוא כמציל מידן (בפ\"ק דאבות אל תעש עצמך כעורכי הדיינין) פי' ליתומים ולבני אדם שאינן יודעין לטעון משימין כי אפוטרופוס שיטעון בשבילו והדיין עצמו להיות הוא טוען לסדר טענות מצד אחד אינו ראוי. (כתובות נב) א\"ר יוחנן עשינו עצמינו כעורכי הדיינין ירושלמי חדא איתתא אתת לגבי רבן יוחנן אמר לה קצץ הוא אסייך א\"ל לא הכן אריב\"ל אל תעש עצמך כעורכי הדיינין שלא לגלות ליחיד דינו ידע בה שהיא כשירה (שם פו) א\"ר נחמן עשינו עצמינו כעורכי הדיינין (סנהד' כג). כדאמר רבי יוחנן בערכאות שבסוריאה פי' שאינן מומחין <small>(א\"ב פי' בל' יוני מקום ועד השופטים ושם נפקדים כתבי העיר ע' ערך ארכי)</small>:",
            "<b><big>ערד</big></b>   [איינטהיילונג לאנדקארט] (נדרים כב) מפני שערכה של א\"י היא פי' ערך חלקו של כל שבט ושבט כתוב בו ולא סגיא בלאו הכי ולפי שכעס וחטאו נוסף עליהן רוב חכמה:",
            "<b><big>ערך</big></b>   [דינע קיכין] רקיקי מצות תרגום ירושלמי עריכין פטירין רקיק אחד תרגום ירושלמי עריך חד:",
            "<b><big>ערל</big></b>   [אומבעשניטטען] (סנהד' כב) (זבחים יח) ת\"ר בן נכר יכול בן נכר ממש ת\"ל ערל לב א\"כ מה ת\"ל בן נכר בן שנתנכרו מעשיו לשמים פי' היינו כותי אין לי אלא ערל לב ערל בשר מניין תלמוד לומר ערל בשר פי' היינו ישראל שמתו אחיו מחמת מילה. וצריכא דאי כתב רחמנא בן נכר משום דאין לבו לשמים אבל ערל בשר משום דלבו לשמים אימא לא ואי כתב רחמנא ערל בשר משום דמאיס אבל בן נכר דלא מאיס אימא לא צריכא ערל לב וערל בשר תרגום רשיעי ליבא וערלי בישרא (חולין ד) ערל שמתו אחיו מחמת מילה ישראל מעליא הוא פי' שלא נצטוו ישראל לקיים המצות במקום שיש מיתה שנא' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם אלא פשיטא שכפר במילה ולא ביקש למול לו משך לעצמו ערלה כמו שפי' בערך משך (פסחים צב) ערל הזאה ואיזמל וכו' פירוש ערל נכרי שמל בערב הפסח ראוי הוא שיטבול ויאכל הפסח לערב (פסחים מח) מכאן לערלה שבטלה במאתים:",
            "<b><big>ערם</big></b>   [ערזינגען] (שבת סה) תבעי למאן דאמר מערימין בדליקה פירש ר\"ח בפרק כל כתבי בגמרא ולובש כל מה שיכול ללבוש ואפי' יותר מי\"ח כלים וכן הלכה וקמ\"ל דמותר להערים ירושלמי תני אין מערימין רבי יוסי ב\"ר בון אמר מערימין ועל זו אמרינן דפורפת תבעי למ\"ד מערימין תבעי למ\"ד אין מערימין:",
            "<b><big>ערם</big></b>   [נאקיט] (דמאיפ\"א) ומפרישין אותו ערום בין השמשות פי' מפרישין אותו ערום שאינו טעון ברכה שאם היה טעון ברכה לא היו מפרישין שאסור להזכיר את השם כשהוא ערום בין השמשות חדא היא דתניא ספק חשיכה ספק לא חשיכה וכו' עד אבל מעשרין את הדמאי תנא חלפתא בן שאול אומר מחללין דמאי במרחץ שאינו טעון ברכה הא ודאי טעון ברכה רבי מנא בעא קמי רבי יודן כיצד הוא מברך א\"ל אם היו פירות על פדיון מעשר שני אם היו מעות על חילול מעשר שני:",
            "<b><big>ערמון</big></b>   [קעסטין] ערמונים דולבי עיין בערך דלב:",
            "<b><big>ערמון</big></b>   [שלאנג] שפיפון עלי אורח תרגום ירושלמי ערמונא דכימין בפרשת ארחתא נחש עלי דרך תרגום בבלי כחיוו חורמן ישרי על אורחא. נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח שוין הן <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב חורמנא דכמין עיין ערך חרמון)</small>:",
            "<b><big>ערן</big></b>   [שטעטישער] (ביצה לג) מאי עירניות אמר אביי צעי חקליית' (שבת פ) כי תניא הכי בעירניות פי' בנות כפר שאינן רגילות לצאת לשוק שאין שוק לצאת בו וי\"א בנות כפר שאינן צנועות (ב\"ר פ' כא) למדינה שהיו לה ב' פטרונין אחד בן מדינה ואחד עירני:",
            "<b><big>ערס</big></b>   [קינדער בעט] (כלים פי\"ז) המטה והעריסה מלשון הנה ערשו ערש ברזל <small>(א\"ב תרגום על ראש המטה על ריש ערסא)</small>:",
            "<b><big>ערס</big></b>   [זיך פערמישען אין איין אנדער וואקסן] (כלאים פ\"ד) רבי יהודה אומר אם עירסו מלמעלה הרי אלו מצטרפין פי' התקין הסריגין על העצים ורצפן ועירבן וכמו כן (שם פ\"ו) עריס היוצא מן הכותל לשון עירוב פיסקי ערים שמפסיק העירוב הפרת היוצא מן הערים פי' מתוך ערבובית פ\"א ערסן מלמעלן עושין מקנים כמין ערם למעלה ומדלין עליה שריגי גפן ושמן בלשון ישמעאל ערס <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שם כללי לכל מה שהודלה ונשא מן הארץ ונתלה במקום גבוה)</small>:",
            "<b><big>ערס</big></b>   [פערמישען] (ברכות לז מנחות עח) הכא במאי עסקינן בשערסן פי' מלשון עריסותיכם דכיון שעירבן נעשו אח' ויש בו כזית שייך זה בפרק הראשון של מעלה. סלת זריד וערסן כבר פירשנו בערך זרד (יומא מז) אית דאמרי בערסן וכדרבה בר יהונתן דאמר רבה בר יהונתן אמר רב יחיאל (נדרים מ) ערסן יפה לחולה לרפאותו מאי ערסן אמר רבי יונתן חושלא דשערי עתיקתא רב יוסף אמר סמידא דשערי עתיקתא דריש נפיא אמר אביי ובעיין בישולתא כבשרא דתורא פי' מפני שהיו בניה של קמחית בעלי כח שגדלם בערסן שמאמץ כח החולים וכ\"ש הבריאים ויש אומרים בשכבת זרע כמו שהיתה עושה בת שבע אם שלמה כמפירש בערך בר בטני וכדכתיב ותאזרני חיל למלחמה כלומר זריתני כדכתיב זורה את גורן השעורים וזירזתני אימצתני כל העולם כולו נוצרין מברור של טיפה של שכבת זרע ואני מן הברור שבברור:",
            "<b><big>ערס</big></b>   [פעלדער פעכטער] (ב\"ב מב) בעריסי בתי אבות פי' עריס ידוע לאותה משפתה ומנהגם להשלים הכל בידו והוא הנותן לבעל השדה חלקו וכל מי שהוא בענין הזה ואפילו נתן חלק שאר העריסין ולקח הוא חלק בעל הבית אין לו חזקה אמרי הרמנא שויה פי' אפוטרופא מורשה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שומר עיין ערך ארס)</small>:",
            "<b><big>ערס</big></b>   [ציילע פאן הייזער] (עירובין כו) מעריב לכולה מחוזה ערסתא פי' שכינות שכינות ולא לכולם ביחד. וישנו (שם ס) כל שאינה עשויה לנחת אינה מחיצה פי' מחיצתא חזקתא שרירתא דקביען וקיימין ועשויות לנחת (גיטין ו) רבה בר אבוה מצריך מערסא לערסא ורב ששת משכונה לשכונה ורבה באותה שכונה פי' בלע\"ז ערסא רי\"וני והיא גדולה מן השכונה ושכונה בלע\"ז קונט\"רדא:",
            "<b><big>ערס</big></b>   [וואגע] בערסא הלך אחר שלשלותיו עיין ערך עדשה כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>ערסל</big></b>   [לאגער היטטע] כמלונה במקשה תרגום כערסל מבתותא במקשיא והתנודדה כמלונה:",
            "<b><big>ערסל</big></b>   [פערזענגן, אבריהען] (ב\"ר פ') שלשים הגבורים היו נותנין רגליהם על התהום וסותמין אותו והיה כבואו ליכנס לתיבה והיו רגליו מתערסלות במים הה\"ד הרפאים יחוללו וגו' <small>(א\"ב פירשו המפרשים מלשון כויה)</small>:",
            "<b><big>ערע</big></b>   [ארט, בין] ונפק ערעיתא מן כותלא עיין בערך אנדיפי <small>(א\"ב תרגום ושלחתי את הצרעה ואשלח ית ערעיתא)</small>:",
            "<b><big>ערע</big></b>   [בעגעעגענען] תרגום ויפיע במקום וערע: באתרא:",
            "<b><big>ערף</big></b>   [געניק, טריפען] (חולין יט) המולק מן העורף פי' ר\"ח ז\"ל עורף הוא קצה הגלגלת שעל הצואר והן נקראין פני הגלגלת הפנים ואחרי הגלגלת נקרא העורף ושניהם בגלגלת פי' ממול ערפו ממול הרואה את העורף והוא אחורי הצואר שכנגד העורף (בב\"ב כה) יערוף כמטר לקחי זה רוח מערבית שבאה מעורפו של עולם זה פי' רבי גרשם ז\"ל יערף כמטר לקחי זה העוסק בתורה לשמה ומרכין אזנו לשמוע לקחי עושה טובה לעולם כמטר הזה שהוא מרוח מערבי שהיא באה מערפו של עולם וברוח מערבי ערפו של שכינה דכתיב צפון וימין אתה בראתם דמשמע דימינו של שכינה בדרום ושמאלו בצפון ופניו במזרח וערפו במערב אלמא דשכינה במערב. תזל כטל אמרתי היינו מי שמזלזל בתורה שעוסק בה שלא לשמה מביא רעה לעולם כרוח צפונית שמנשבת ומביאה רעה לעולם עד שמזלה הזהב שנותנים בני אדם כספם וזהבם בזול לקנות התבואה. כשעירים עלי דשא זה העוסק בתורה שלא לשמה כשעיר כשד וכל העוסק בתורה לשמה מביא טובה לעולם כרביבים הללו שיורדים בנחת.",
            "<b><big>ערפד</big></b>   [שוואלבע] (בבא קמא טז) עטלף לאתר ששה שנים נעשה ערפד עטלף תרגום ירושלמי ערפדא:",
            "<b><big>ערפה</big></b>   [נאהמע] (סוטה מב) כתיב ערפה וכתיב הרפה וכו' עד ערפה שהכל עורפין אותה מאחוריה הרפה שהכל דשין אותה כהריפות:",
            "<b><big>עורפילא</big></b>   [דינער רעגין] פירוש גשם דק עיין ערך פל:",
            "<b><big>ערצביא</big></b>   [היישיריק] (חולין סה) למיניהו ארבע פעמים להביא צפורת כרמים ויוחנא ירושלמית והערצוביא והזרבונית <small>(א\"ב פי' רש\"י מין חרגול דיש לו זנב)</small>:",
            "<b><big>ערק</big></b>   [קליינע קרפע] (כלים יו) והערק משיעשה בו ציפורה אתת פי' נפוחה בלשון חכמים:",
            "<b><big>ערק</big></b>   [שטאנגע בלעך] ברזל עשות קדה וקנה תרגומו ערקן דברזל:",
            "<b><big>ערק</big></b>   [ענטלויפען] (תרגום אשר נס שמה די ערק תמן):",
            "<b><big>ערק</big></b>   דעריק ליה בחרציה בעל הערוך גרים עויק עיין שם:",
            "<b><big>ערקא</big></b>   [בלוט, איגעל] (ע\"ז יג) לא ישתה אדם מים מן הנהרות לא בפיו ולא בידו מפני סכנת ערקא מאי סכנת ערקא מסייע ליה לרבי חנינא דאמר הבולע נימא של מים מותר להחם לו חמין בשבת פי' תולעת ארוכה ומצויה במים וכשנופלת על הבשר נתלית בו ומוצצת את הדם וכל זמן שהיא מוצצת היא נתמלאת מן הליחה שמוצצת ומתנפחה עד שתהא כמו חבית וכשאדם בולעה מתוך המים מוצצת ליחה שבמעיו ומתגדלת במעיו ונמצאת כריסו צבה ומקשינן עלה (בכורות מד) ותיפוק ליה משום סכנת ערקא אהא קיימא דתניא מעשה באחד שביקש להשתין מים ולא השתין ונמצאת כריסו צבה ומקשינן עלה מפני מה אמרו שזה שכריסו צבה מפני שלא השתין דילמא ערקא בלע וצבתה כריסו ופרקינן שהיה אותו האיש שותת והבולע ערקא כל לחלוחית שבמעיו מוצצות ערקא מכאן ידעינן מפני שביקש להשתין ולא השתין נמצאת כריסו צבה. ס\"א עלקא כרום זלות תרגומו כעלקא דמצצא דמהון דבני אינשי (שבת קח) מאי יועזר פוטנג למאי אכלי לערקתא פי' גם זה תולעת שבכבד כמו אותו שפירשנו אבל זה נברא מאותו מאכל שמפרש בגמ' <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ארקתא וערקא נקרא בלשון מקרא עלוקה וכן בלשון ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>ערקא</big></b>   [בינדיל] (סנהדרין עד) מאי מצוה קלה אמר רבה בר רב יצחק אמר רב אפילו לשינוי ערקתא דמסאנא פי' ישראל קושרין שחורה משום דמאבלי אירושלים כדאמרינן מאי טעמא סיימת מסאני אוכמי אמר דמאבלנא אירושלים וגזרו הגוים לשויה לבנה. (בויקרא רבה זאת תהיה) פ' רבי פנחס וריש אם בחקתי ובפסקא דשמעו יאי מסכנותא ליהודאי כערקתא סומקא בקדליה דסוסיא חיורא ספר אחר על לבלביה <small>(א\"ב תרגום ועד שרוך נעל ועד ערקת מסנא)</small>:",
            "<b><big>ערקא</big></b>   [טריקען גראז] תרגום אתו בלי מים ערקא בלי מיא:",
            "<b><big>ערקב</big></b>   [קניא בויגען] (בכורות מ) זנב העגל שאינה מגעת לערקוב (תמיד פ\"ד) נוקבו מתוך ערקובו פי' בלשון ישמעאל קורין לסובך של רגל ערקוב והוא למעלה מן העקב. ויש מפרשין מקום כף הירך והיינו קפץ העליון פרק העליון ובלע\"ז אינצ\"ינו:",
            "<b><big>ערקבל</big></b>   [איין ארט קרויט] (שביעית פ\"ז) הערקבלין והחלביצין והביכריא כבר פי' בערך אצוה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב עקרבלין)</small>:",
            "<b><big>ערקל</big></b>   [שנעלל] תרגום איש אץ בדבריו גברא דמערקלין מלוי:",
            "<b><big>ערקמא</big></b>   [זומפף, שלאסביין] דמיא ביומא דפסיזא (מגילה כח) ריש לקיש הוה אזיל באורחא מטא ערקומא דמיא אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה (קדושין ע) וקא מעבר ליה ערקומא (חולין עו) ואלו הן צומת הגידין אמר רב אשי דעילוי ערקומ' <small>(א\"ב פי' ערגמא בלשון יוני שחת בור ובין השוק והירך יש כמו חפירה בצד הפנימי ורש\"י פי' עצם קטן מחבר את הפרקים)</small>:",
            "<b><big>עש</big></b>   (ברכות נח) מאי עש אמר רב יהודה זנב טלה:",
            "<b><big>עש</big></b>   [מאכין] (פסחים קיג) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות פי' עשה שבתך במאכל ומשתה ומלבושים כמו ימי החול ואל תצטרך לבריות. עשה דברים לפועלן ודבר בהן לשמן (נדרים סג) פירוש לפועלם לשמו של מקום (יבמות מח) ת\"ר וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה רבי אליעזר אומר תקוץ ורבי עקיבא אומר תגדיל וכו' (ב\"ר פ' יב) אלה תולדות השמים את אשר כבר עשהו אין כתיב כאן אלא עשורו כביכול הקב\"ה ובית דינו ממונים על כל אבר ואבר <small>(א\"ב כבר בערך עסה הביא מזה הענין)</small>:",
            "<b><big>עשן</big></b>   [רייכערן] מעשנין עד ראש השנה פי' בערך זבל (ביצה כג) לעולם לעשן מידי דהוה אבישרא אגומרי פי' לעשן פירות שהוא מכשירי אוכל נפש. פ\"א להניח בשמים על גחלים לעשן שום דבר שיהא לו ריח טוב אסור מפני שמכבה גחלים בשעה שנותן בשמים עליהם ונימא מותר מפני שמבעיר. דהבערה בי\"ט שרי. על גבי חרש מותר פי' שליבן לבינה ונתן עליה בשמים מותר דאינה מכבה כלל (יומא לח) מעלה עשן ראיתי כנגדי פי' הסם שנותנין בקטורת ומעלה עשנה כמקל שאינה מפצעת לכאן ולכאן (יבמות קטו) עישנו עלינו בית עישנו עלינו מערה פי' אנשי חיל כשהולכין לכבוש עיר ורואין מערות ומדמין שיש שם בני אדם ומתיראין ליכנס שמא כלי זיין בידם והורגין אותם מה עושים מציתין בהן את האור על פתח המערות שתמלא מערה עשן ואם יוצאין אליהן מוטב ואם לאו נחנקין ופעמים יש חורין במערה ונמלטין מהן (חולין נח) אחוזת דם והמעושנת (מנחות פו) אין מביאין לא מתוק ולא מבושל ולא מעושן:",
            "<b><big>עשן</big></b>   [שטארק. פעסט) תרגום נכבדי עשיני באין מעינות נכבדי מים בעזוז עינות תהום תרגום וכד אעשין עייני תהומא. הון עשיר קרית עשן תרגום קניינא דעתירא כרכא דעושניה. ועריצים יתמכו עשר תרגומו ועשיני רהטין בתר עותרא. מגדל עוז שם ה' תרגומו מגדלא דעושנא שמיה דאלהא:",
            "<b><big>עשר</big></b>   [פפלוג שאר] (כלים פי\"ג) קרדום שניטל עשפו טמא מפני בית ביקועו פי' צד אחד של חצינא דומה למחרישה תרגום ואת מחרשתו ית עושפי' וכן תרגום דמחרישות:",
            "<b><big>עשק</big></b>   [רויב. ערפרעססינג] (ב\"מ קיא) אמר אביי לא שכרתיך מעולם זהו עושק יש לך בידי ואיני נותן לך זהו גזל. רבא אמר היינו עושק היינו גזל להכי אפקיה רחמנא בתרי לישני לעבור עליו בב' לאוין:",
            "<b><big>עשק</big></b>   [טייער] (שם נב) עשיק לגביך ושוי לכריסך פי' כשאתה קונה מלבוש אם תקנה ביוקר לא תחוש אבל מאכל לא תקנה אלא בשוה (שם עד) באתריה דאמימר עשיק עפרא פי' היה יקר:",
            "<b><big>עשר</big></b>   [רייך] (כתובות מח) ר' יהודה אומר האומר אם מת לא תקברוהו מנכסי אין שומעין לו לא כל הימנו שיעשיר את בניו ויפיל עצמו על הצבור:",
            "<b><big>עששית</big></b>   [גלאז לאמפע] שהיתה דולקת והולכת כל היום למוצאי שבת מכבה ומדליקה זו (ברכות נג) עששית (שם כה) צואה בעששית מותר לקרות ק\"ש כנגדה פי' כגון שיש מחיצה של זכוכית בין הקורא ק\"ש לרעי (שבת קנד) הית' בהמתו טעונה טבל ועששית (ר\"ה כד) ראינוהו בעבים ראינוהו בעששית (בילמדנו ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד) כהדין עששיתא דמיא ומשחא מתערבא כחדא ומרא דליק מן גוויהון <small>(א\"ב תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב נהרין כעששית)</small>:",
            "<b><big>עשת</big></b>   [פלאטע, צאנקען] (יומא לד) תניא רבי יהוד' אמר עששיות של ברזל היו מחמין מערב יום הכפורים (ע\"ז יו) אין מוכרין להן עששיות של ברזל (ב\"ר פ' צג) בריש ויגש אליו כשהיה מעלה חימה היו שערות לבו בוקעות כליו ויוצאות והנה נותן עששיות של ברזל בתוך פיו ומוציאן כאבק (כלים פ' יא) העושה כלים מן העשת ומן החררה (מנחות כה) ת\"ר המנורה היתה באה מן העשת ומן הזהב עי' חתיכה גדולה של ברזל או של זהב כדכתיב ברזל עשות ומתרגמינן ערקין דפרזלא:",
            "<b><big>עשתרות</big></b>   [הערדע] (חולין פד) הרוצה שיעשיר יעסוק בבהמה דקה וא\"ר חסדא מאי דכתיב ועשתרות צאנך שמעשירות את בעליהן:",
            "<b><big>עשתרות</big></b>   [ארטם נאמע] (סוכה ב) אלא מעתה העושה סוכתו בעשתרות קרנים פירוש מקום שאין חמה זורחת שם:",
            "<b><big>עת</big></b>   [צייט] (שבת לא) והיה אמונת עתך אמונת זה סדר זרעים שבאמונת תלוי המעשר שיעשר פירותיו כהלכה. עתך זה סדר מועד ששם שמירת זמנים ושבתות וימים טובים. חוסן זה סדר נשים שצריך תוקף שלא ישלוט בו יצר הרעי ישועות זה סדר נזיקין שדנין בנ אדם ונוטלין מזה ונותנין לזה ומושיעו מיד הגזלנין פי' אחר חוסן סדר נשים לשון אחסנא דהוויין לו בנים ונוחלין. בסוף ברכות רבי נתן אומר הפרו תורתך עת לעשות לה' פי' התקינו שיהא אדם שואל לחבירו בשם כמו שאמר ה' עמכם ה' עמך וזה הוא התיקון הוא שלום עליכם ושלום משמותיו של הקב\"ה שנא' יצר סמוך תצור שלום שלום ואומר אל תבוז כי זקנה אמך אמרו למעלה שהתקינו שיהא אדם שואל שלום חברו בשם אמרו רבנן אם אתה רואה שנארך הזמן ונמשך הגלות אל תאמר שזו התקנה היתה בימות הראשונים ובעת מלכותם עכשיו אנחנו נבזים וכשהזקין הדבר אין אנו מאמינים וחייבין בתקנה זו היו הכהנים בתחלה עונים אחר כל ברכה וברכה ברוך ה' אלהי ישראל מן העולם וכשמעו האפיקורסים אמרו אין עולם אלא אחד וכשראו הכהנים שבשביל כן נתמעטה האמונה של עולם הבא התקינו שיהא אומרים מן העולם ועד העולם כלומר מן העולם הזה ועד העולם הבא ובשביל כבוד המקום הפרו התיקון שהיה והוסיפו ועד העולם (יומא סט) איבעית אימא עת לעשות לה' הפרו תורתך כלומר עת סכנה היא ואין למדין הימנה (תמורה יד) מעיינין בספר אגדתא בשבתא אמרו עת לעשות לה' הפרו תורתך (נדה מז) שנה האמורה בקידושין והאמורה בבתי ערי חומה ושתי שנים שבשדה אחוזה שש בעבד עברי שבבן ושבבת כולן מעת לעת ושם מפורשים כולם:",
            "<b><big>עתא</big></b>   [אום רעכט] לא יאונה לצדיק כל און תרגו' לא שפיר לצדיקיא כל מידעם דתא. ולץ לא שמע גערה וברא ממיקנא לא מקביל עתא וכן תרגום ורש לא שמע גערה. ומהומה בו תרגומו ועתא ביה וכן תרגום און והות מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הוות:",
            "<b><big>עתד</big></b>   [בערייט] אנכי עומד בין התרגום ירושלמי אנא הוינא מעתד <small>(א\"ב לשון מקרא זה כמלך עתיד לכידור)</small>:",
            "<b><big>עתניאל</big></b>   [נאמע] (תמורה יז) תנא הוא עתניאל הוא יעבץ ומה שמו יהודה אחי שמעון שמו עתניאל שענהו אל יעבץ שעיבץ וריבץ תור' בישראל:",
            "<b><big>עתר</big></b>   [רייך] (ב\"ב קמה) עתיר נכסין עתיר פומבי פי' עשיר בסחורות שיש בהן נפח כגון צמר גפן וכיוצא בו <small>(א\"ב תרגו' העשרתי את אברם עתרית)</small>:",
            "<b><big>עתר</big></b>   [שויפיל] (סוכה יד) הואיל וראויות להפכן בעתר (ב\"ר פ' סד) ויעתר יצחק ריש לקיש אמר שהפך הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דהפוך אדרא (יבמות סד) מפני מה נמשלה תפלתן של צדיקים כעתר לומר לך מה עתר מהפך וכו':",
            "<b><big>עתר</big></b>   [בערייט האלטן] (ב\"ר פ' מו) מפני שרי גברתי מתלא אמר אין אמר לך חד אודניך דחמר לא תחמיין תריין עתר לך פרובי וכו' <small>(א\"ב במקצת נוסחאות כתוב עביד ואולי יש לגרוס עתד באות דל\"ת פי' הכן ול' מקרא הוא הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך)</small>:",
            "<b>נשלם ערך אות עין</b>"
        ],
        "Letter Peh": [
            "<b>אות הפא</b>",
            "<b><big>פאה</big></b>   (שבת סד) בכבול ובפאה נכרית לחצר (נזיר כח) ת\"ק סבר אפשר בפאה נכרית ורבי סבר פאה נכרית איידי דזהמא לי' (ערכין ו) אמר רבא בפיאה נכרית טעמא דאמר תנו הא לא אמר תנו גופא הוא ומתסר והא מיבעיא בעי ליה ר' יוסי בר' חנינא (סנהדרין קיב) שיער נשים צדקניות מהו וכו' עד לא צריכא דתלו בסיכתא פי' אשה שאין לה רוב שיער לוקחת שיער מנשים אחרות ומשימ' על ראשה שנראה כמו שהוא שער:",
            "<b><big>פאה</big></b>   [עקעע, קאנטע] (ערובין יא) מעשה באדם אחד שנעץ ד' קונדסון בד' פאות השדה ומתח זמורה על גביהן והתירו לו לענין כלאים אבל לא לשבת בתוספת דכלאים בפ' ר\"ג ובסוף הפרה כגון שיירא היו שם קנים המדוקרין ועשה להן פאה מלמעל' אפי' ביותר מי' מותר פי' כל מידי דמקיף ולא מגין ומכסיא כולה קרו לה פאה דדמיא לפאה שהשדה כולה קרחת ומגולה אלא נשתייר בה כמעט והיא נקרית פא' וכן פא' נכרית דמקפת הראש ולא מכסיא:",
            "<b><big>פאה</big></b>   (שבת סו) הבנים יוצאים בקשרים מאי קשרים א\"ר יהודה קשרי פאה פי' לא של פאה נכרית אלא פאה זו זרעונין כדאמרינן בספיחי אסטיס וקוצה וזרע שלו צובעין בו אדום ושמו בל' ארמי פותא ובלשון ערבי פואה והכי קאמר ג' קשרים מן הקש שלו מוקמי שלא יעלה חולי ה' מסו ו' אפי' לכשפים מעלו פי' נפל פואה בבירה פי' ימצאנה כענין הזה ולא ראה כל אלו הדברים ועוד מאי אריא בנים (שם פט) אסטיס ופואה כדי לצבוע בה בגד קטן בסבכה (שביעית פ\"ה) פאה של עידית וכו' עד ומודין בפאה של צלעות פירוש עדית צלעות מקומות ירושלמי פאה פטדה <small>(א\"ב כפי דעת הערוך קוצה ופואה א' הוא וכן פי' בערך קצה)</small>:",
            "<b><big>פאפי</big></b>   [פאטער] פאפי וחד נאני פי' בערך בן:",
            "<b><big>פאר</big></b>   [שענהייט] (חולין קלא) לא תפאר אחריך תנא דבי רבי ישמעאל שלא תטול תפארתו ממנו כלומר פאה שלו:",
            "<b><big>פאר</big></b>   [קאפף שמוק] ירושלמי בפרק במה אשה הפארים והצעדות פארים כליליא כמה דתימא ופארכם על ראשיכם: פאר [סטריניס צום פידיל] (ע\"ז מז) בני מעים מהו לפארות פרש\"י נימין של כנור ואולי מזה הענין מנקטא פארי פי' שרשרת הלוקט ומחבר הנימין שבראש או של סבכה או של חלוק:",
            "<b><big>פארי</big></b>   [קלייען] (פסחים קיא) פארי בבית קשי לעניותא (ב\"ק מט ב\"מ קיח ב\"ב צב) ממרי רשותיך פארי אפרע (גיטין נו) יומא קמא אשקיוה מיא דפארי (שם סט) לבשולי ליתי פארי דריש נפיא (בכורות ז) אפשילולי הבלא דפארי (והא דעכירי הבליה דבשרא כתוב) פי' לשון לעז הוא פרפ\"רי:",
            "<b><big>פארי</big></b>   מנקטא פארי עיין בערך מנקטא ובערך קטלא:",
            "<b><big>פג</big></b>   [ערשלאפפען] (יומא לא) מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפוג צינתן (פסחים מא) מים שאין מפיגין טעמן אסור שאר משקין שמפיגין טעמן לא כל שכן (שבת מ) האשה ממלתה קיתון של מים ומניחתו כנגד המדורה ולא בשביל שיתמו אלא כדי שתפוג צינתן (ביצה יד) כל התבלין מפיגין טעמן מלח אינו מפיג טעמו (ב\"ב י) פחד קשה יין מפיגו (תענית יז סנהדרין כב עירובין סד) אמר רמי בר חמא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגה את היין. הסירי את יינך מעליך תרגום הלא תפיגי ית חמריך מיניך וריחו לא נמר תרגומו וריחיה לא פג (מגלה כה) ניחוש דלמא פייגא דעתייהו דצבורא (כריתות ד) בימות הגשמים צוברה כדי שלא תפיג ריחה (ביצה לד) אין מפיגין אותן בצונן כדי לחסמן <small>(א\"ב לשון מקרא זה עיני נגרה ולא תפוג)</small>:",
            "<b><big>פג</big></b>   [קוועללן] (ב\"ר פ' טו) ויטע ה' לפיגי שהיא נותנה בגנה ומשקה את הגנה שתים עשרה עינות מים תרגום ירושלמי פיגין דמיין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מעין)</small>:",
            "<b><big>פג</big></b>   [איבר געהן אונטערהאלטין] (יומא יט) עמוד והפג אחת על הרצפה (בויקר' רבה אמור אל הכהנים) בסוף פ' צדקתך כהררי אל ובפסק' דשור או כבש לא בעי אלא לאיתפוגגא עם בנוי פ' לעלוץ <small>(א\"ב פי' הפג בלשון יוני לך וטייל עיין ערך הפג)</small>:",
            "<b><big>פג</big></b>   [אינרייפע פייגען] הפגים משיזריחו פי' בערך זרח פגה בחל וצמל פי' בערך בחל (פסחים נג) פגי ביה תווני ואהוני דטובניא פי' מקומות <small>(א\"ב פגי בית היני כתוב בנוסחאות)</small> (סנהדרין קו) ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה כלומר באה אצלו קודם זמן בישולה באיסור' (שבת קכד) ת\"ר בסוף תוספתא שבת פגה שטמנה בתבן פי' פגה כדכתיב התאנה חנטה פגיה והן פירות שלא נתבשלו באילן וטמנן בתבן להתבשל בחמות התבן להיכשר לאכילה:",
            "<b><big>פג</big></b>   [קיען געביסי צוים] (פסחים קיב) ידא לפגא דרכא לפחדא פי' מנהג בני אדם כשיש להן פחד לשום ידו על לחייו ודרך בני אדם כשישן ידו על פדחתו (שבת נא) חמרא לובא בפגי דפרזלא (ב\"מ ט) זה קנה חמור ובי פגיה פי' רצועות של מוסרה הנתונות על לחיה ועל פדחתה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני רסן ומתג ובנוסחאות כתוב ידא לאוסיא דרגא לפחדא)</small>:",
            "<b><big>פגי</big></b>   [ארט נאמע] חומת בית פאגי שם מקום חוץ לירושלים. פ\"א בערך בית פאגי:",
            "<b><big>פגה</big></b>   [איין פלוס] מי קרמיון ומי פיגה פי' קרמיון ופיגה וירמוך ופנייס שם נהרות הם (ב\"ב עד) מאי דכתי' כי הוא על ימי' יסדה ועל נהרו' יכוננה אלו ד' נהרות וז' ימים שמקיפין א\"י וכו' עיין בערך בץ:",
            "<b><big>פגז</big></b>   [מויער ברעכן] ומחי קבלו תרגומו ומחת פגיזוהי:",
            "<b><big>פגיון</big></b>   [קארצר דעגען דאלח] (ב\"מ מד כלים פי\"ג) הסייף והסכין והפגיון (בכורות לה) נטל פגיון וצירם באזנו פי' סכין בשתי פיות וי\"מ איספלי\"אורו <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין חרב קטן)</small>:",
            "<b><big>פגל</big></b>   [אונריין] (פסחים סח) דלא מיקבע פיגול אלא בזריקה פי' מי ששוחט הזבח ובשעת שחיטה או בשעת קבלת הדם או בשעת הולכת הדם או חישב בזריקה לאכול הבשר למחר או אפילו כזית מבשר או מעור האליה למחר או חישב לזרוק מקצת דם למחר או להקטיר מקצת אמורין למחר פגול הוא וזה חוץ לזמנו ואסור ליקרב על גבי מזבח ואם עבר והקריבו ולא עירב בו מחשבת חוץ למקומו ואם אכל ממנו חייב עליו כרת וזה שקרב המתיר כמצותו שלא עירב בו מחשבת חוץ למקומו ואם חשב לזרוק מן הדם בחוץ או להקטיר אימורין בחוץ או לאכול בשר בחוץ על גבי המזבח ואם עבר והקריבו ואכל ממנו אח\"כ זהו חוץ למקומו ואין חייבין עליו כרת והכל מפורש (זבחים כח במשנה ובגמרא) פיגול טעון צורה (פסחים עח) כלומר אינו נשרף אלא עד שתעובר צורתו:",
            "<b><big>פגלא</big></b>   [רעטיך] (ברכות לז ערובין כח) צנון נטעי אנשי אדעתא דפוגלא (שבת קכג שם קמא) האי פוגלא ממעלה למטה שרי פי' פוגלא צנון אם יש לאדם פוגלא טמונה בתבן או אפילו בעפר תחוח עומדת כעין נטועה ראשה ועליה מגולין כשבא ליטלה אם אוחז בעלים ומושך הראש ומסלקה זהו ממעלה למטה אע\"פ כשמגביה התבן משתרבב ויורד שם אבל לאחוז קצה הראש הטמונה ולהגביהה ממטה למעלה לא (ב\"ר פ' סח) הנה משמני הארץ מן שמיניא דארעא שרי עקר פוגלין רברבין ושתל דקיקין:",
            "<b><big>פללגלה</big></b>   [איין ארט צוויביל] (ריש כלאי' דירושלמי) הבצל והבצלצול פללגולה פי' מין בצל):",
            "<b><big>פגם</big></b>   [איינע געווירץ פפלאנצע] (בריש כלאים) אין מרכיבין פגם ע\"ג קידה לבנה מפני שהוא ירק (שביעי' פ\"ג) הפיגם והירבוזין (בריש עוקצין) שורשי המי\"נתא והפיגם ירקות שדה (שבת קכח) וכן באמיתא וכן בפיגם פי' פיגם בלע\"ז רוט\"א ובלשון ישמעאל פיגאל <small>(א\"ב נקרא פיגן בלשון יוני)</small>:",
            "<b><big>פגם</big></b>   [איין געביידע וואס מען פייגעל פאגגט] (עירובין נב) כיצד מעברין את הערי' בית נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא פי' העקר פיגם והוא כגון שובך העשוי לעופות ואינו אלא בקנים כדגרסי' (סנהד' סח) מפריחי יונים אימתי חזרתם משישברו את פיגמן והם כלים שצדין בהן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין בנין עשוי להראות אל העם דבר גדול ואין כאן מקום להאריך בפירושו אבל ענין משישברו את פיגמן אחר הוא וטעמו בלשון יון פגי מין כלי של ציידים פח ורשת)</small>:",
            "<b><big>פגם</big></b>   [פערדערבן] (ע\"ז סו) מדברי כולן נלמד נותן טעם לפגם מותר (פסחים מד נזיר לו) נותן טעם לפגם מותר דגמרינן מנבלה כמו שפי' בערך נבל (בכורות לז) על אלו מומין שוחטין את הבכור נפגמה אזנו (מעילה יח) הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש אע\"פ שלא פגם מעל (מדות פ\"ג) שהברזל פוסל בנגיעה ובפגימה בכל דבר (כתובות פז) הפוגמת כתובתה כיצד וכו' (ר\"ה כג) פגימתה לפני החמה או לאחר החמה <small>(א\"ב פי' ענין השחתה וחסרון תרגום והיתה הפצירה פיס והוא להון שופינא לחרפא בית פגימת כל מאן דפרזל)</small>:",
            "<b><big>פגן</big></b>   [יאממערין. ווייא קלאגען] (ר\"ה כא) הפגינו בלילה מזעקת מושל בכסילים תרגום מקבלת קל גברא רשיעת דהוה שליט על שטיין דפגין ולא מקבל אני קהלת הייתי מלך תרגום בכא ופגן וכן אמר אנא קהלת דהוה שמי מתקרי שלמה ס\"א והבגינו וכבר פי' בערך בגן. פ\"א פגין פגען ע' מובלעת (ב\"ר) ופגעו לי פגעוני ושועתי אליך תבוא תרגום ופגינתי קדמך תיעול:",
            "<b><big>פגן</big></b>   [לאנדמאן] (ב\"ר פ' נא ובויקרא רבה בריש אמר אל הכהנים) פ' רבי תנחום לאחד שנטל הגמוניא מן המלך עד שלא הגיע לבית אוריאון שלו ס\"א למיתודין שלו. ס\"א עד שלא הגיע למדינה היה מהלך כפגן משהגיע למדינה מהלך כקלמין וכו'. (בילמדנו בסוף ויקרא נפש כי תחטא) לפולח ופגן שהכעיסו את המלך וכו' עד הפולח הזה יודע נימוסי והכעיס אותו לכן הרגתיו אבל הפגן הדיוט הוא ואינו יודע נימוסי: (ירושלמי בפ' הזורק) בולבטיא ופגניא והקמות את המשכן כמשפטו <small>(א\"ב פי' בלשון רומי פרזי ואיש כפר (מדרש שמואל פ' וילבש בגדים אחרים מאנין פגניקא פי' בלשון רומי של פרזי)</small>:",
            "<b><big>פגן</big></b>   [שאלע] תרגום ירושלמי זג מחרצנים ועד זג <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ועד זגין)</small>:",
            "<b><big>פגן</big></b>   [רויז] (ע\"ז כח) או פיגנא בדובשא פי' הוא הפיגם שפירשנו <small>(א\"ב טיגנא כתוב בנוסחאות ורש\"י פיזרודא ונראה שהוא גריס פיגנא)</small>:",
            "<b><big>פגע</big></b>   [פפלומע] (שבת קמד) סוחטין בפגעין ובפרישין פי' בלע\"ז פרונ\"גא:",
            "<b><big>פגר</big></b>   [ערמידעט זיין. צערשטערען] (שם קכט) יומא דמפגרי רבנן אמרי האידנא יומא דשפמי פי' יום שהיו מתחלשי' יגיעין ועייפין ולא יכלי למיגרס כדכתיב אשר פגרו היו קוראים אותו יומא דשפמי כלומר יום ביטול בלא ריוח דהכי אמר מכריז רב ק' רישי בזוזא ק' קרנא בזוזא ק' שפמי ולא כלום פי' היה מנהג המגלח מאה רישי כלומר מאה בני אדם נוטל שכרו זוז וכן המשים ק' קרני של זכוכית על בני אדם להקיז נוטל זוז והיא ריבדא דכוסילתא ובלשון ישמעאל אל מגומה אבל לתקן הזקן וליטול השפ' ולתקנו לא היה מנהג ליקח האומן כלום אלא אותם בני אדם שמגלח ראשם או עושה להם ריבדא דכוסילתא נוטל שכרו כאשר אמר ותקן שפמם בחנם וכן היה הדין ויום שהיה עשה האומן השפמות לא היה נוטל שכר והיה הולך לביתו ריקן על כן היה נמשל כל מי שהיה יגע ולא היה עולה בידו שכר היה קורא אותו יומא דשפמי אי אגרא לא פגרא כבר פירש בערך אגר (בפסקא דזכור ובפסקא דעניה סוערה) ערו ערו פגרו פגרו ונתץ את הבית תרגום ירושלמי ופגר ית ביתא:",
            "<b><big>פגש</big></b>   [ברייטע פפיילען] (כלים פי\"ו) בית החצים ובית הפגושות פי' חצים רחבות וי\"א הפוגיות תרגום ומחי קבלו ומחת פגוזוהי:",
            "<b><big>פגש</big></b>   [קעמפען] (בילמדנו) והנה אביך חולה לבן רודפו ומתפגש עם המלאך <small>(א\"ב פי' מתאבק ובנוסחאות נשמטו דברים אלו)</small>:",
            "<b><big>פגשו</big></b>   [אויס ארטען] תרגום ירושלמי שמנת עבית כשית <small>(א\"ב תרגום ירושלמי וישמן ישורון ויבעט ועתרו בית ישראל ופחזו אולי בנוסחאות אחרות היה כתוב ופגשו וחסר תרגום שמנת מבית כשית וזו ראיה כי יש שבוש בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>פד</big></b>   [אויס קויכען] (יומא מא כריתות כז ובספרא פ' שמיעת הקול) אין פדיון לעוף (בסוף ספרא) ומעמיד את הבהמה לפני הכהן הבהמה נפדת ואין העופות והלבונה וכלי שרת נפדין אין פודין הקדשים להאכילן לכלבים מפורש (תמורה לא) ת\"ר תזבח ולא גיזה ואכלת ולא לכלבך בשר ולא חלב מכאן שאין פודין הקדשים להאכילן לכלבין אית דאמרי תזבח ואכלת ואין לך בהן היתר אכילה אלא משעת זביחה ואילך דקסבר פודין את הקדשים להאכילן לכלבים פי' בשר ולא חלב דאסור לחלוב הקדשים דהיינו עבודה:",
            "<b><big>פד</big></b>   [שנאבעל] (ע\"ז ד) כפיד של תרנגולין שמנקרין באשפה <small>(א\"ב פי' נקור שמנקרין בחרטום)</small>:",
            "<b><big>פדא</big></b>   [גריף](ב\"ק כז) לפדא דמר' לקופינא דמרא מאי פיר' פדא קתא שהוא עץ המרא שחופ' בה קופינא היינו הברזל ולא מחודו אלא מגבו ששם החור ששמו קופינא כדאמרינן קופא דמחטא:",
            "<b><big>פדאסי</big></b>   [שלייער. מאסקע] (שבת סו) רבה בר רב הונא משמיה דעולא אמר פדאמי כבר פי' בערך אנקטמין פ\"א עושין מסוה של עור ומניחין על פניהם ואין נראין אלא העיני' ומשחקין בהן פי' דומה לעטרה של מלכים והיא של נחשת ומניחה אחד בראשו ומביא כמין סוס של עץ ורוכב עליו ומשתק בו:",
            "<b><big>פדגוג</big></b>   [ערציהער. לעהרער] (ב\"ר) אמן פדגוג המד\"א כאשר ישא האומן את היונק ותרגום ירושלמי פדגוגא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי אומן המגדל התינוק)</small>:",
            "<b><big>פדגרא</big></b>   [פוסגיכט] (סוטה י) אסא ברגליו דכתיב חלה את רגליו אמר רב שאחזתו פדגרא לשון לע\"ז ממש פודגרא <small>(א\"ב בלשון יוני ורומי חולי רגלי')</small> (ובמדרש ויקרא רבה בפרשת כהן משיח) חטא עלובה מדינתא דאסייה פודגריס פי' בעל חולי רגלים:",
            "<b><big>פדחת</big></b>   [שטערין] (בכורות מז יבמות קב) ת\"ר פדחת בלא פרצוף פנים פרצוף פנים בלא פדחת אין מעידין עד שיהיו שניהם עם החוטם פי' מצח:",
            "<b><big>פדיא</big></b>   [קינדער] (ירושלמי פרק הניזקין) פעוטות פידיא פי' בלשון יוני בנים ונערים קטנים:",
            "<b><big>פדן</big></b>   [פאאר] (ב\"ק טו בגמ' כל הגזלנין) ההוא גברא דגזל פדנא דתורי מחבריה (במגלת איכה) כבש ידיה על פדנא ויקח צמד בקר תרגום פדן תורא שנים עשר צמדים לפניו תרגום פדנין:",
            "<b><big>פדן</big></b>   [האקע]. תרגום ואת איתו וית סוכת פדניה:",
            "<b><big>פדס</big></b>   [גרויסע פעסער] (כלים פ\"ג) יבלית שטופלין בה את הפדיסין ספר גאון פטסן והוא כדגרסינן הללו בעלי פטסין ופי' בערך טפל:",
            "<b><big>פדע</big></b>   [וואנדע] (ע\"ז כט) אמר שמואל האי פדעתא כמכה של חליל דמיא פי' מכה של ברזל <small>(א\"ב תרגום פצע תחת פצע פדעא תחות פדעא)</small>:",
            "<b><big>פדיעא</big></b>   [האממער] תרגום מפיץ וחרב וחץ שנון היך פדיעא וסיפא וגירא שנינא:",
            "<b><big>פדר</big></b>   [פעט] (תמיד פ\"ד) נטל את הפדר ונתנו על בית שחיטה הראש מלמעלה (חולין כז) אחד חופה את הפדר על בית השחיטה ומעלהו וזהו דרך כבוד של מעלה:",
            "<b><big>פדרא</big></b>   [מארמר] (נדה כח) כגון ששרפו על גבי פידרא באפידרא פי' בתשובות מקום שמעמידין בו צאן בימות הגשמים ומטילות זבל הרבה שם ונופלין עליו גשמים ומימי רגליהם ודשות אותו יום אחר יום והוא נדבק ונעשה עבה ונתמלאת כל החצר ממנו וכיון שבא קיץ מחתכין ממנו במרא ובקרדמות כב' אמות על ב' אמות ומכסין בו תנור וכיר' ודבר שהוא רחב מן התנור ואין נימוח בימות הגשמים ומטלטל בכלי וקורין אותו בלשון ארמית פדרא ונראין דברי הגאון שאמר ששורפו על גבי פררא בשתי רש\"ין ואין שם באפדרא. נ\"א הפודרא שלחן של שיש:",
            "<b><big>פדרת</big></b>   [שפאטטען] (במגילת איכ' ישבו לארץ) לך הוית יאיא מלכותא אף היא פדרת ליה ואמר חמיתיה דאכיל בישרא דארנבתא <small>(א\"ב כתוב בנוסחאו' מפרת פי' מגנה ומהתל)</small>:",
            "<b><big>פה</big></b>   [מונד. עפנונג] (שבת קד) פה פתוח פה סתום פי' יש שעה שראוי לשתוק בדברי תורה ויש שעה שראוי לדבר כענין אית דמפזרין כנש ואית דמכנשין בדר (מנחות צח סנהדרין ק) ועלהו לתרופה חד אמר להתיר פה שלמעלה וחד אמר להתיר הפה של מטה פה של מעלה כגון שמשים אדם בפיו מעלהו פותח לבו למאכל וחד אמר להתיר פה של מטה שמשלשל להתיר פה של עקרות שעקרה שאוכלת ממנו הרה. לתרופיון פי' לרפואה לכל חולי לתואר פנים שיהא מראהו נאה:",
            "<b><big>פח</big></b>   [פייגען מאדען] (שבת צ) דתאיני פה פירוש תולעת שמתליעין התאנים כשהן מחוברין בקרקע:",
            "<b><big>פה</big></b>   [זיך טרענען] לתאוה יבקש נפרד תרגם לריגתא בעי פהייא כי אם בהתגלות לבו תרגם אלא בשטיותא פהי ליביה:",
            "<b><big>פהק</big></b>   [געניצען] (נדה סג) מפהקת ומעטשת (ברכות כד) גוהק ופוהק (שבת קלו) כי פליגי בשפיהק ומת פירוש פותח פיו בכל כחו ובלעז אר\"לי אשטרי\"ציקלרי <small>(א\"ב פי' רש\"י פותח חיך מלקוחיו להוניא רוח הפה)</small>:",
            "<b><big>פול</big></b>   [באהנען] (בריש כלאים) הפול והספור והפורקדן והטופח (ירושלמי) פול פולא ספיר פישונא פורקדן גילבונא ובטיית ציצי\"רקלי גולבאן. טופח מיליתא פול הלבן ספרווה שעועית פסילתא אמר רבי יונה למה נקרא שמה שעועית שהיא משעשעת את הלב ומהלכת את בני מעים לשון יון אספרון הלבן פי' פול פאב\"א ספיר ציצרק\"לא מין שחור פרקדן פיס\"י מין לבן טופח נערבו\"לא פול לבן פאב\"א אלבליק\"א. שעועית ביצ\"ה פול המצרי פסולי פול המצרי והחרוב אינן כלאים זה בזה (ירושלמי) והחרוב אמר רבי יונה כמין פול מצרי פרסי הוא פי' והתרמילין שלו כולן דומה לחרובין שהן רקין ועקומין ואינן עגולין ופשוטין כתרמילין של פולין וקצצוי דמיין לחרובא ולפיכך אינן כלאים זה בזה <small>(א\"ב לפי דעתי פול הלבן הוא מין קטנית כפול וצורתו ככוליא והוא לבן ויש גם שהוא אדום והשעועית הוא מין פול לבן אבל הוא מצוייר בגוונים משוני' ונקרא בירושלמי פסילתא כי היונים והרומיים קוראי' לפול הלבן פסילוס והוא מהלכת את בני מעים ופישון שם קטנית בלשון יוני ורומי עגול)</small>:",
            "<b><big>פווסרוס</big></b>   [שנעקען גאנג] (ירושלמי בפרק הרואה בגמרא מקום שנעקרה) וכי יש דרכו של רבן גמליאל להביט בנשים אלא דרך עקמומית היתה כמו אהן פווסרוס והביט בה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מי שהולך ופתאום מביט אז נשמט לאחוריו)</small>:",
            "<b><big>פוות</big></b>   [שוועבטן] הליך וטפוף תלכנה תרגום פותהון מקפן.",
            "<b><big>פז</big></b>   [גערייניגטעס גאלד] (ע\"ז יא) מייתו מתקל ארבע זוזי פוזי ותלו ליהבצואריה (גיטין נח). מאי מסלאים בפז אילימא דהוה מחפן בפזא וכו' עד אלא שהיו מגנין את הפז ביופין:",
            "<b><big>פז</big></b>   [איילען, פערשפריטנען]. (שבת סז). פזתה חבתה פירוש פזתא שכבת זרע כמו ויפזו זרועי ידיו:",
            "<b><big>פזז</big></b>   [אייניג זיין] (שם פח. כתובות יב) עמא פזיזא דקדים פומיה לחודניה אכתי בפזיזותייכו קיימיתו כלומר עם קשה וסכל:",
            "<b><big>פזמא</big></b>   [פרייגעבונג] (בפסקא דבחדש השלישי) יחלצני כי חפץ בי אמר ר' יוחנן פזמא דידיה היא סלקת ביה במיתן לי אוריתא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פזורות ונדיבות)</small>:",
            "<b><big>פזמק</big></b>   [זאקען] (שבת י) נקיט פזמקי ומצלי ולא במגפיים אמר רבה בר בר חנה פזמקי כבר פירשנו בערך מגפים:",
            "<b><big>פזר קשב</big></b>   [ראבינער צייכען] (יומא ג. סוכה מח. ר\"ה ד) פירוש פייס כדתנן בשמיני חוזרין לפייס ברגלים ז' זמן שהחיינו ר' רגל לחשוב אותו ז' ימים לעניין אבלות כמפורש (מ\"ק כד) אמר רבינא הלכך יום אחד לפני החג והחג שמיני שלו הרי כאן כ\"א לעניין שלשים ק' קרבן בכל הימים פרים ובשמיני פר אחד ש' שיר בפני עצמו ב' ברכת המזון ותפלה:",
            "<b><big>פזר</big></b>   [ריט] (ב\"ק כח. ב\"ב ק). לנקיט פזרא וליתיב פי' שבט וכן קורין לניקוד שזקוף כשבט פזר:",
            "<b><big>פח</big></b>   [בלאזען]. מנפח אדם בית הפרס (פסחים צב). פי' שמנפת העפר למקום שרוצה לילך בו כגון זורה ברחת וכיון שאינו רואה עצם אדם אפי' כשעורה עובר ואינו חושש. ביתה פרס שנידש ברגלי העוברים והשבים טהור לעושי פסח (שבת עה) המנפח בכלי זכוכית חייב משום מכה בפטיש פי' למה חייב משום מכה בפטיש דבפשיט מרדדין כלי מתכות כדי שירויח וניפוח בכלי זכוכית כן הוא בראש מכשירין הנופח בעדשים כדי לבדקן פירוש הנוטל עדשין בכפו ונופחן לבודקן:",
            "<b><big>פח</big></b>   [אייער וואס קענין הינער אויס פיהרע]. (ביצה ז). ביעי דפחיא למאן פי' חייא כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ופתי בהרוגים <small>(א\"ב פי' פעיא שהתרנגולת בהוליד הבצים פועה וצועק)</small>:",
            "<b><big>פח</big></b>   [איינען ווינד לאססען] (שבת מט שם קל) תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים שלא יפיח בהן ושלא יישן בהן פי' שלא יתעטש בהך מלמטה <small>(א\"ב תרגום עוכר ביתו ינחל רוח עכיר ביתיה ירית פחתא)</small>:",
            "<b><big>פח</big></b>   [אוים שפאלירען]. (ב\"ב ס). אין מכיירין ואין מפייחין בזמן הזה פי' אין מלבינין הבית לאחר שמסוייד בזמן הזה מפני איבול בית המקדש:",
            "<b><big>פח</big></b>   [אויס קלעבען] (נדרים נא), שקל דיקולא רבה פחייה כופרא פי' כמו וכפרת אותה מבית ומחוץ עניין חיפוי:",
            "<b><big>פחה</big></b>   [נאקט] (מגלה כד). פיחה פורס על שמע פי' לבוש בגד קרוע ואין בבגדיו בתי ידים אלא ידיו ערומות כדמתרגמינן כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף כמה דהליך עבדי ישעיה פחה ויחף. \"א\"ה בנוסחא דידן פוחח בחיתי\"ן:",
            "<b><big>פחז</big></b>   [איבער איילן] (נדרים ט) נסתכלתי בבואה שלי ופחז עלי יצרי פי' קפץ יצרו עליו משום דמות נאה והרהר לעבירה <small>(א\"ב לשון מקרא זה פחז כמים אל תותר)</small>:",
            "<b><big>פחז</big></b>   [גאנג] (סנהדרין כו). המגדף ואידך אפחזייהו דקא מגלי פי' אורחיהו דקא מגלי דהכי והכי עבוד וליכא למישמע שאסר להם כלום:",
            "<b><big>פחלץ</big></b>   [מיססט קארב] (כלים פכ\"ד). הפוחלץ של גמלים טהור מכלום פי' כלי שמשליכין בו זבל. פ\"א כדאמרינן בשבועות (ירושלמי) חויא דשבור מלכא בלע גמלין בלע כרוכין כד בעון מקטלונין אייתון פוחלץ של גמלים ומליינון תבן ויהבנון ביה גומרין ובלעון ומית וכזו הלכה (נדרים כד) אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד וכבר פירשנו בערך אדר:",
            "<b><big>פחם</big></b>   [קוילען שווארץ] (ברכוח כח) מכתלי ביתך ניכר שפחמי אתה פי' ר\"ח ז\"ל עשה מעשה מחט שמלאכתן בפחמין (מקואות פט) לא יטבול את הקומקום בפחמין פי' שחרות שעל הקומקום חוצץ (ב\"ר פ' יט) על כן יעזוב בשעה שעלה נחמיה מן הגולה נתפחמו פני הנשים מן השמש והניחו אותן ונשאו נשים נכריות והיו מקיפות המזבח ובוכות הוא שמלאכי אומר וזאת שנית תעשו שנית לשטים וכו' ובפרשת בכלי פשתן הדקין הבאין מבית שאן אם מתפחמין כמעט הן אובדין (ובפ' ל\"ז) חם וכלב שמשו בתיבה לפי' יצא חם מפוחם וכלב מפורסם בתשמישו (בילמדנו וישמע הכנעני) אמרו הכל מטרונה מפני שנתפחמו ידיה לשעה הוציאה המלך אתה שכולה מפוחמת כושית אומרת לי המלך נטול:",
            "<b><big>פחם</big></b>   [פערגלייכען] תרגום כל חפציך לא ישוו בה כל מדעם לא פחים ליה:",
            "<b><big>פחס</big></b>   [צוזאממען דריקען] (ע\"ז נג) פחסה אף על פי שלא חסרה ביטלה פי' לא ששיברה בשברים אלא מעכה שנמחקה הצורה:",
            "<b><big>פחס</big></b>   [איבער געהן] (שם נו) כדתני רבי חייא שפחסתו צלוחיתו הכא נמי שפחסתו בורו פי' נתעלא צלוחיתו והקיאתו לחוץ הכא נמי שפחסתו בורו ועלה לגרגרני ופחסתו גופו הקאה הוא:",
            "<b><big>פחר</big></b>   [טעפפער] תרגום כחומר ביד היוצר כמא דטינא ביד פחרא:",
            "<b><big>פחש</big></b>   [צוזאממען דריקען] (ב\"ר פ' נב) מתנתו מה היא לא שפופה אי יהיב אנא אצבעי פחיש אנא לה או חרום או שרוע תרגום ירושלמי או פחיש או פסיע <small>(א\"ב כמו פחס דבערך קמא)</small>:",
            "<b><big>פחת</big></b>   [פערמונדערן] (נדה מד) פחות מכן כנותן אצבע בעין פי' הבא על נערה שהיא פחות מג' שנים ויום אחד אינו חייב כלו' שהוא כאדם שנותן אצבעו בעינו ובנגיעתו יחוס עליה שמא ישחיתנה וחסיונו עליה יותר מתאותו ופוסל אינו מאכיל (ביצה לא) בית שהוא מלא פירות סתום ונפחת נוטל ממקום הפחת אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי כי כרו שוחה תרגום ארי כרו פחית (בויקרא רבה אמר אל הכהנים) הדין גברא זבין לי חד פחית. ס\"א חד חורבה (ב\"ר פ' לז) וחם הוא אבי כנען אבוי דפחתא:",
            "<b><big>פט</big></b>   [הינלענגליך זיין] (שבת קמ) דמפטיא ליה י\"ב ירחי שתא פי' אני ערב שמספיק לו י\"ב חדש:",
            "<b><big>פט</big></b>   [ליכט. לייכטער] (בילמדנו ויאמר משה לחובב) פוטיאל שהאיר במעשים טובים שאת אומר ביוונית פוטיא פי' נר:",
            "<b><big>פט</big></b>   [פלודערן]. (ערכין יז). הוא עושה מעשה פטיט לפי' אמרה תורה יביא קרבן פטיט פי' פטפט והשמיע קולו בלשון הרע לפי' יביא קרבן פטיט לפרים שמשמיעין קול בכל שעה (ב\"ר פ' עא) ויאמר להם השלום ביניכ' לבינו ויאמרו שלום ואין פטטין את בעי הנה רחל בתו באה הדא אמרה שהדיבור מנוי בנשים (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) למי מדינים למי שיח למאן דיונין למאן פטטין (ובפ' סביב שלומית בת דברי) דהוו פטטא שלם ליך שלם עליכון (בסוף ברכות ירושלמי) כל פטטיא בישין ופטטיא דאורייתא טבין (בב\"ב קי) חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ומה בת בנו הבאה מכח כחו וכו' (מנחות סה) חוץ מזקן אחר שהיה מפטפט כנגדו ואמר משה רבינו אהב ישראל ויודע שעצרת יום אחד וכו' (סוטה מג ב\"ב קט) לקח לו מבנות פוטיאל לאו דאתי מיתרו שפיטם עגלים לאלילים לא דאתי מיוסף שפיטפט ביצרו וכו' עד דאתי מבנות פוטיאל תרי משמע כלומר משנים שפיטמו קאתי פנחס (גיטין נז) וכשמת אמרה להן ספדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף:",
            "<b><big>פוטאלום</big></b>   [שטאדטס נאמע]. (מכות כד). ושמעו קול המור של רומי מפלטי' שם עיר קרובה לרומי פוטאולוס ובתחומה נובעים מים חיים כמו חמי טבריא (ובסוף מדרש איכה כתוב) פטלילום וטעות זה וזה שהגרסא נכונה פוטאלוס:",
            "<b><big>פטפוט</big></b>   [דרייס. טיגעל]. (שבת עח). רבי יהודה אומר כדי לעשות פטפוט (כלים פ' ו) העושה ג' פטפוטין בארץ וחיברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדירה פי' גבשוש העולה מן הכירה שהיא עשוי לסמיכת הקדירה כדאמרינן (שבת קב) כל שהיא למאי חזי שכן עושין פטפוטי כירה קטנה לשפות עליהן קדירה ג' פטפוטין עושין בכירה ושופתין עליהן את הקדירה ויש שסומכין פטפוט לכותלא ומניחין עליו את הקדירה וסומכין אותה לכותל:",
            "<b><big>פטגרטוס</big></b>   עיין בערך עלב:",
            "<b><big>פטטר</big></b>   [אויבס שטיהל] (ע\"ז יג) ובנות שוח ופטוטרו' (גמרא) אמר רבי יוחנן בפטוטרותיהן שנינו פירוש תאנים לבטת בעוקציהן שלא יתלום לפני אלילים:",
            "<b><big>פטטרכה</big></b>   [מאסט דארם] (בריש ויקרא רבה פ' טוב מלא כף נחת) מסניא דיבא לפטטרכא ומפטטרכא לכורא <small>(א\"ב פי' אפופטרכה בלשון יוני אחד מהדקין הסמוך לפי הטבעת)</small>:",
            "<b><big>פטיליא</big></b>   [פייגען קארב] (כלים פ' יו) פי' קופה של גרוגרות כדתניא חותל של תמרה ופטיליא של גרוגרות מקטע ואוכל. (בירושלמי בסוף כלל גדול) תני רבי אושעיא חותל של תמרים ובלע\"ז אספורט\"א. ויש בדברי חכמים פטילי ששמן בלשון ישמעאל בינגיר ובלע\"ז טיינ\"א <small>(א\"ב פי' בל' יוני מין סלים גדולים)</small>:",
            "<b><big>פטלן</big></b>   [גאלד פלאטטע] לא תסולה בכתם אופיר תרגום לא תשתלחף בפטלון בכתם טהור לא תסולה תרגום בפיטלון דכי לא תשתלחף <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי טס ופח של זהב צרוף ונקי מכל סיג)</small>:",
            "<b><big>פטיליקין</big></b>   [חאלב שיסעל] (ב\"ר פ' עד) הלא נכריות נחשבנו לו אפשר כן אלא אין הווה חמי קווקי טבא הוה נסיב פטליקין טב הוה נסיב <small>(א\"ב פי' פטלון בלשון יוני עגל ובנוסחאות כתוב פטיקלין (ובמדרש איכה פסקא ויגרם בחלץ שני)</small> תמנין פטליקין אכל מכל פטליק חד פת ובעל הערוך גרס תמנין עיגולין דפיתא עיין ערך עגל: ",
            "<b><big>פטם</big></b>   [ווירצען, פעטט, מאכען מעסטען] (כריתות ב) המפטם את השמן המפטם את הקטרת פי' המבשם והממלח כל הבשמים לעשות הקטרת רקח מרקחת מעשה רקח תרגום ירושלמי הפטם איש בריא גבר פטים (ערובין קא) מעשה בשוק של פטמים פי' מוכרי עופות כדאמרינן (ביצה כט) אצל פטם הרגיל אצלו ואמר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד פי' כולן לשון משמן המה:",
            "<b><big>פטם</big></b>   [נערפע] (ירושלמי דתענית פרק בשלשה פרקים) חמי לי פיטומיה פי' המפרש גיד:",
            "<b><big>פטם</big></b>   [קראנע שפיטצע ווארצעל] (נדה מו) בן עזאי אומר משתשחיר הפטומת פי' ראש הדד וחודו. פטמא של רמון עיין בערך נץ פי' גם הוא חודו של רמון וכן חודו של בצלים ושל כרישין. פיטמא (סוכה לד) ניטלה פיטמתו פי' ר\"ח ז\"ל נראין הדברים שהוא דד החוטם כפיטמא של דד כדתנן פיטמא של רמון אבל הא דאמר רבי יצחק ניטלה בוכנתו הוא קצה העץ הנתון באתרוג כאותו דשחיטת חולין האי בוכנא דשף מדוכתיה טריפה ושם המדוך עוד בוכנא ואסיתא. ובאתרוג עץ שהיא תלוי בו באילן כמין בוכנא ובעיקר האתרוג חקוק כמו אסיתא והעץ נתוו בה וקיימא לן שאם נעקרה הבוכנא מן האסיתא חיישינן שמא ניטל מגופו של אתרוג עמה וחס' האתרוג ופסול אבל אם הבוכנא באתרוג קיימת בתוך האסיתא ונחתך העץ למעלה ממנה כשר שהרי העיקר קיים וזהו ניטל עוקצו כשר רבי גרשם ז\"ל פי' בוכנתו שהפיטמא נכנסת באתרוג כהאי בוכנא באסיתא ואם ניטלה הפיטמא כולם שנשתרש' מן האתרוג היינו ניטלה פיטמתו דתני במתניתין וזה הפירוש סבירא לן שזה הפיטמא לא יקשה על שאר הפיטמא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני תחתית הפרי ונקרא כן הטבור. ואצלינו נאמר כן טבור או תחתית הדד ובו העוקץ אצל הפטמא לא כן בפירות אשר יתפרדו מן קצה אל הקצה)</small>:",
            "<b><big>פטמא</big></b>   [געווירצטע פפלאנצע] (מדרש שמות רבה פ' הנני ממטיר לכם) אלולי היה לי פטמא אחד לאכול מיד נעשה לתוך פיו טעם פיטמא פי' בל' יוני שם כללי לנטע ודשא):",
            "<b><big>פטנג</big></b>   [איינע פפלאנצע] (שבת קי) מאי יועזר פוטנג (ירוש') פוליטריכון בלע\"ז פולי\"ו <small>(א\"ב לא דקדק בעל הערוך כי הוא עשב ידוע בל' יוני ורומיי וטעם המלה שערות רבות כי יש סגולה לו ליפות ולהגדיל שער אם ירחץ במימיו)</small>:",
            "<b><big>פטינון</big></b>   [מענליכעס קראפט אבגענומען] (ב\"ר פ' פ\"ז) כיון שירד הפר לשם נעשה פוטימן סריס פרעה שנסתרס בגופו <small>(א\"ב אולי מלשון זה מה שהובא במדרש קהלת פרשת כל הדברים יגעים עבד בן אפטניות פירוש היה עושה תריסים ועיין פ\"א במקומו)</small>:",
            "<b><big>פטס</big></b>   [פאס] (ב\"ב צג) קנקנים בשרוץ מקבל עליו עשר פטסות למאה פי' פטסאת בלשון יוני כדים וחביות וקנקנים דשחלי. והן השואבות היין ומזיעות אותו בחוץ ונראות מגויירות נאות ומגופרות פי' כשמבשלן נותן בהן גופרית ומלחכתן האור בגפרית מבושלות נאות (ביצה טז) הללו בעלי פטסין פי' פטסין הם דני ודומין לקנקנים אלא שהקנקנים ארוכים ואילו עגולין (ר\"ה כז) התוקע לתוך הבור או לתוך הפיטס בעלי פיטסין הם בעלי חביות גדולות כלומר יש להן יין הרבה ומשכימין לשתייה בעלי כדים פחות מהם לגינין פחות מן הכדים כוס פחות מן הלגין כת ששית בעלי מאירה אין להם כלום לא קיימו שמחת יו\"ט ולא מצות בית המדרש שכבר יצאו:",
            "<b><big>פטקא</big></b>   [בריף] תרגום ספר ואגרת עיין ערך פתקא:",
            "<b><big>פטר</big></b>   [פרייא מאכען] (סוכה מה) יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין וכו' פי' ר\"ש בן יוחאי היה במערה י\"ג שנים ונראה לו אלהים בדרך גודל כבודו והיה אומר יכול אני לפטור את העולם כגון האמור בסדום אם אמצא שם כד וכך צדיקים ונשאתי. מיום שנבראתי ועד עכשיו כלומר בזכותו יתקיים העולם ולא ישחיתהו האלהים ואפי' אם אין שם צדיק אחר ואם בני עמי זכותינו מגנת משנברא העולם ועד עכשיו. ואם יותם בן עוזיהו עמנו מגינים על כל באי העולם שלא תהא כלייה כגון המבול. ומאי שנא אילו שלשה שנתברר אצלו שכל הצדיקים קבלו בעולם הזה מעין השמור לעולם הבא ואילו לא קבלו כלום לכך זכותם גדולה משאר הצדיקים. (קדושין מ) אין תחילת דינו של אדם נידון אלא על דברי תורה שנאמר פוטר מים ראשית מדון פי' התורה נמשלת כמים שנאמר הוי כל צמא לכו למים ראשית הדין. פטיר ועטיר עיין בערך טצהר. (ירושלמי בפרק אין מעמידין) אליהו לא נפטר מאלישע אלא מתוך דבר של תורה שנאמר ויהי המה הולכים הלוך ודבר במה היו עוסקין בק\"ש הה\"ד ודברת בם וכו' (גיטין סה) פטרוה פרנסוה ושלח רצוצים חפשים תרגום פטרו דהוו אניסין בני חורין:",
            "<b><big>פטר</big></b>   [ערשט געבירט] (שם סט) וכנגדן כנתא פטירתא פי' כנתא אינטריל כגון הדורא דכנת' פטירתא שלעולם לא היה לה ולד כגון פטר רחם:",
            "<b><big>פטר</big></b>   [שוואם] (שבת קמ) האי מאן דתלש פיטרא מאונא דחצבא חייב משום עוקר דבר מגידולו פירוש פיטרא מאונא דחצבא כעשב בעציץ שאינו נקוב דמי (עוקצים פ\"א) כל ירקות השדה ושמרקעין ופטריות (נדרי' נה) על הכמהין ועל הפטריות יאמר שהכל נהיה בדברו ויש מהן בערך כמהין פירוש כמהין טיראט\"ופלי. פטריות פונג\"י <small>(א\"ב וכן בלשון ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>פטר</big></b>   [פאטער. ראטהם פארשטעהר] (ב\"ר פ' כ) למדינה שהיו לה ב' פטרונית (ובפ' צד וישמני לאב) ולפטרון בסיליאון לאדון לרבו מושל שליט (בויקרא רבה שור או כשבאו עז בסמך מה יתרון ובפסקא דשור או כשב) לעתיד לבא גוג בא ואומר שוטין היו כל אילו שהן באין ומזדווגין להן לישראל ולא היו יודעין שיש להן פטרון ופטרונן מתקיים עליהם וכו' עד על ה' תחלה ואח\"כ על משיחו (ירושלמי בריש פיאה) לכו שאלו את דמה בן נתינה ראש פטרבולי היה פעם א' היתה מסטרתו לפני כל בולי שלו <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מגין בעד אדם הן בדברי דין כמו פרקליט הן בענין אחר ופי' פטרבולי בלשון יוני אבות העצה)</small>:",
            "<b><big>פטר</big></b>   [בעכער] (ב\"ר פ' י' וכל צבאם ובויקר' רבה אחרי מות פ' ויתרון ארץ) הכניסוהו למרחץ כיון שיצא מזגו לו פיילין פוטירין אחד כשהיה שותהו זימן לו הקב\"ה יתוש באותו הכוס ונכנס בחוטמו וניקר במוחו שבעה שנים. (ובפ' נב וה' המטיר) מנת כוסם ר' ישמעאל בר נחמן בשם ר' יונתן כפיילין של פוטירי אחר המרחץ (ובפ' פט חטאו משקה) זבוב נמצא לשר המשקים בפוטירין שלו ולשר האופים צרור בגלוסקין שלו פי' כוס בל' ירושלמי פיילי ובלשון רומי פוטירי <small>(א\"ב פירוש פוטירין בלשון יוני ורומי כוס וגביע מיוחד לשתות ופי' פיילי בלשונם כוס וצלוחית וטעם הכפל כוס אשר בו שותים)</small>:",
            "<b><big>פטר</big></b>   [אומגעזויערט טייג] תרגום מצה תהיה פטיר תהי:",
            "<b><big>פטר</big></b>   [ליים אן שטרויא] תרגום והנה טחים אותו תפל ושעעי ליה טין פטיר דלא תבן:",
            "<b><big>פטרא</big></b>   [שטיין] (בילמדנו) מוצא למטה פטרא בכי מראש צורים אראנו <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי אבן חלמיש (במדרש שמות רבה החדש הזה לכם)</small> שמא אצל מרחץ אמרה לי או שמא בצד פטרון):",
            "<b><big>פטרוזא</big></b>   [יונגעס לאם] (ב\"מ ס) מה ודאי פטרוזא בר דנקא אף ספקו פטרוזא בר דנקא פי' כבש ששוה שתות דינר כדאמרינן חטאת בר דנקא:",
            "<b><big>פטריקין</big></b>   [ערבליך] (ב\"ר פ' נ וה' אמר) ואילו מפטריקין שלו הייתי מבקש לא היה מעכב כלום (בילמדנו וישמע הכנעני) אמרו יודעין אנו שיש להן מאבותיהן פטריקא שהיה אומר הקול קול יעקב וכו' וישלח משה מלאכים מקדש אפי' יש לך כמה כלי זיין קול אחד אנו צווחין קמיה הקב\"ה ומפיל לך ולחיילותיך לפנינו למה שהיא פטריקון שלנו שנ' הקול קול יעקב אמר להם אתם בוטחין על קולכם אף אני בוטח על פטריקון שלי שנאמ' ועל חרבך תחיה פי' פטריקון היינו פטרון שאמר למעלה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ירושה ונחלת אבות)</small>:",
            "<b><big>פטרושלונון</big></b>   [פעטערזייל] (ירושלמי ריש דכלאים) נפיק מנהון פטרושלינון (ובמס' שביעית פ' הפיגם) מהו כרפס שבנהרות ר' יוסי בר חנינא אומר פטרוסלינון פי' בל\"י ורומי מין כרפס:",
            "<b><big>פטיפר</big></b>   [נאמע] (סוטה יג) ויקנהו פוטיפר אמר רב שקנהו לעצמו בא גבריאל וסירסו ובא גבריאל ופירעו מעיקרא כתוב פוטיפר ולבסוף פוטיפרע פי' שקנהו לעצמו למשכב זכר וסירסו לבצים ופירעו לגיד (ב\"ר פ' פז פוטיפר הוא) פוטיפר הוא פוטיפרע פוטיפר שהיה מפטם פרים לאלילים פוטיפרע שהיה פורע עצמו לאלילים וכו':",
            "<b><big>פטש</big></b>   [האממער] (ברכות כח) פטיש החזק פי' כשם שמתפזרות ניצוצות מתחת הפטיש כך הלכותיו מתפזרות בכל העולם (בסוף מעשר שני סוטה מז) כל ימיו היה פטיש מכה בירושלים פי' היו עושין מלאכה בחולו של מועד הנפחין המכין בפטיש על הסדן (מ\"ק יא) הציר והצינור והקורה והמנעל והמפתח שנשברו מתקנן במועד ע\"י פטיש עמד יוחנן כהן גדול ובטלו (כלים פכ\"ט) יד של בן פטיש ה' ושל פטיש ו' פי' פטיש קטן ופטיש גדול:",
            "<b><big>פטש</big></b>   [ביין קליידער] (בריש ילמדנו הן האדם) פטשיהון אילו ברקין הנתונות על ירכותיהן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין לבוש ירכים ושוקים פי' ברקין בלשון רומי מכנסים)</small>:",
            "<b><big>פטתא</big></b>   [איין פיש] (ערובין כח פסחים כד מכות יז) אכל פוטיתא לוקה ד' וסימניך תאל\"ת. פי' ת' תאכלו ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו זה הפסוק בדגים וכתיב בשרצים אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם הוו להו תרי א' אל תשקצו ב' לא תטמאו וכתיב השרץ השורץ סתם לא שנא דים ולא שלא דיבשה הני שלשה דויקרא בסוף ויהי ביום השמיני וא' במשנה תורה בפרשת ראה אנכי וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו פי' פוטיתא דג טמא והוא גוריתא נמלה לוקה חמש כולם בפ' אחרונה דויהי ביום השמיני ואלה הם לא יאכלו לא תאכלום לא תשקצו לא תטמאו ולא תטמאו:",
            "<b><big>פי טבעת</big></b>   [אפטער] (ב\"ק צב) שלש באיש שכבת זרע וקטנים ופי טבעת (שבת קח) יד לפי טבעת תקצץ פי' הוצאת הרעי:",
            "<b><big>פי טורי</big></b>   [שטריק] (ברכות ח מ\"ק כט) כפי טורי בפי הוושט. (בריש ויקרא רבה פ' ועוד ראיתי) כפיטורין היוצאין מן הוושט ר' חנינא אמר כציפורין היוצאין מן הוושט פי' כאדם שרוצה להוציא חבל שיש בו קשר בחור של תורן ויש בו טורח גדול <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב כפיטורי מלה אחת ופרש\"י חבלים דמתרגמינן ופטורי ציצים ואטונין ובל' יוני פי' פטורין דבר מעופש ופי' צפרין דבר כבר הבאיש וריחו רע)</small>:",
            "<b><big>פי כריסה</big></b>   [נאבעל] (נדה סג) חוששת פי כריסה ושיפולי מעיה מקום התורפה שופע מפורש בגמ' צמרמורת חמימות כמו אשתא צמירתא אמר רב האי גאון דומה לו סמר מפחדך בשרי:",
            "<b><big>פי כור</big></b>   [לוך דעם שמעלץ טיגעלס] (שבת עח) חרסית כדי לעשות פי כור של צורפי זהב רבי יהודה אמר כדי לעשות פטפוט פירוש פטפוט גבשושית קטן שעושין אותו בתוך כור של צורפי זהב ושופתי' עליו הקדרה שמבשלים בה זהב סובין כדי ליתן על פי הכור של צורפי זהב ששוחקין הפחם ונותנין לתוך הזהב כדי שיתבשל הזהב ופעמים שנותנים הסובין לתוך הזהב כדי שיתבשל:",
            "<b><big>פי כוש</big></b>   [שפינדעל שפיץ] (שם עח) טיט כדי לעשות פי כוש פי' פי כוש קורין אותו בל' ארמי ריש פילכא שעושין על פי הכוש כמו כדור אצל הצינורא שיכבד הכוש ויסוב ועושים אותו מן העצה ויש שעושין אותן מן העץ ויש שעושין אותן מן הטיט:",
            "<b><big>פי</big></b>   רשע [פוימס האלץ] (בתוספת' בטבעת פי\"ב דכלים) וכל גולמי כלי עץ טמאים חוץ משל פי רשע פי' עץ ארץ והוא עצי גפר עץ שדומה לאשכרוע ובלע\"ז פוסקינון וי\"א בוע\"ו <small>(א\"ב במשנה תנן בהדיא חוץ משל אשכרוע)</small>:",
            "<b><big>פי תקרה</big></b>   [שערפע דעם באלקענס] (סוכה יח) אביי אמר כשירה אמרינן פי תקרה יורד וסותם פי' במחשבת הדעת ולא בעיקר המעשה:",
            "<b><big>פייט</big></b>   [דיכטר] (בויקר' רבה אמור אל הכהנים פ' קחו מוסרי ובפס' דסוכה) מהו אבקת רוכל דהוה קרי ותני קרוב ופייטם <small>(א\"ב פי' בלשון רומי משורר ופייטן)</small>:",
            "<b><big>פיל</big></b>   [עלפאנד] (כלאים פ\"ח) הערוד מין חיה הפיל והקוף מין חיה ואדם מותר עם כולן לחרוש ולמשוך (ב\"ב נב) פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי מהו פי' לאו לסלוקי טומאה בעא מיניה שאם היפה טמאה ובלעה הפיל וחזר והקיאה הרי היא בטומאתה אלא כמפורש (מנחות כט) פיל שבלע הוצין והקיאן דרך בית הרעי ועבדינהו כפיפה מי הוי עיכול והוו להו ככלי גללי דלא מקבלי טומאה או דלמא לא הוו עיכול ובלע\"ז אליפנד\"ו:",
            "<b><big>פייל</big></b>   [בעקען] (סוטה טו) היה מביא פיילי של חרש חדשה (נגעים פי\"ד) כיצד מטהרין את המצורע היה מביא פיילי של חרש חדשה בספל אדירים תרגומו פיילי גיברא קובעת כוס התרעלה תרגום פיילי כסא דלווטא כוס בל' יון פיילי ובלע\"ז פטר\"ה. השותים במזרקי יין תרגומו דשתיין בפיילי חמר ועשית קערותיו תרגום ירושלמי פילוואת ובנשא קערת כסף אחת ובויקהל את קערותיו ואת כפותיו:",
            "<b><big>פייס</big></b>   [שראללע] (סנהדרין סד) שקל פיסא שדא ביה א\"ל מרקוליס הוא (מכות ח) האי מאן דשדא פיסא ואתר תמרי (שבת פא) מאי פייס אמר רבי זירא כרשיני בבלייתא <small>(א\"ב פאייס כתוב בנוסחאות)</small> פי' פייס חתיכי אדמה שמשתברות מן הכותל ומטיט של נהר ומכרית בור ובלשון ארמי כרשיני ושיעורן כתפוח כרמון פי' גאון אחר פייס האמור (שם פא) צרורות הן והן קלא דאמרינן (פסחים סב) שקל קלא פתק ביה והן הן כרשיני בבלייתא ולמה בבלייתא מפני שכרשיני בבל רכות הן ונוחות הן לפי' הטבעת נמשך בהן פי' אחר טיט שיבש ונעשה כאבן:",
            "<b><big>פיף</big></b>   [גירעל] (בסוף כלאים) פיף של צמר בשל פשתן אסור פי' צלצול של צמר <small>(א\"ב פירוש אפיף בל' יוני כל מה שנתן בתוך הבגד באריגתו (בירושלמי דכלאים פרק אינו אסור) דלא מוקמא נבל דעמר מקמה נבל דכיתן בגיץ פיפה)</small>:",
            "<b><big>פיקס</big></b>   [איין ווארם. פפלאנצע] (בתורת כהנים בראש פרשה זאת תהיה שני) יכול פיקס ת\"ל תולעת אי תולעת יכול אחת מן הצבעים תלמוד לומר שני הא כיצד זו זהורית טובה ופי' פיקס צמר אדום מברייתו ולא אדום על ידי צביעה תלמוד לומר תולעת פירוש צבוע בידי אדם אי תולעת דהיינו צבוע בידי אדם יכול אחד מן הצבעים תלמוד לומר שני <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי מין עשב ובו צובעים הצמר בגוון אדום)</small>:",
            "<b><big>פך</big></b>   [עהל פלאש] (כלים פ\"ב) הפכין הגלילין פי' כלי שמן מגליל מלשון פך השמן (שבת פד ב\"ק כה) בהלכה דדיו דרבי טרפון ומה פכין קטנים שטהורין בזב וטמאין במת פי' כלי חרש עגולין שאין בהן לא ישיבה ולא שכיבה פ\"א לפי שנקב שלהן מאד צר ולא יכול הזב להכניס אצבעו לשש לטמאו לפי שאין מטמא אלא באויר טמא מת דכל כלי חרש שאין צמיד פתיל עליו טמא במת (נגעים פרק יב) על מה חסה תורה על כלי חרשו ועל פכו ועל טפיו:",
            "<b><big>פך</big></b>   [אומקערען] (כלאים פ\"ב) לא יאמר נוטע ואח\"כ אופך אלא אופך ואח\"כ נוטע מלשון ויהפכו (מ\"ק יא) מי שהפך את זיתיו פי' שהזמינן על גבי בית הבד להוציא מהן שמן (נגעים פרק ד) המחיה מטמא בקרחת וגבחת הפוכה ושלא הפוכה פי' מלשון והיא הפכה שער לבן (כתובות לו) אשה מזנה מתהפכת כדי שלא תתעבר (אבות פ\"ה) הפוך בה והפוך בה. (פסחים קיב) ואפילו הפכי לך בשמעתא (ע\"ז לו) דכיון דקא אפרי כולי עלמא מירתת אמרי השתא אתו מרכולי ישראל. פירוש דאפכי כולי עלמא דישראל מחזירין בכפרים לקנות היין ומירתת הכותי ואמר השתא אתו מרכולי ישראל וחזו כי נגע כותי ולא מזבני מיני <small>(א\"ב בנוסחאות אין כתוב מרכולי ישראל והערך הוא הפך בלשון עברי אפך בלשון ארמי)</small>:",
            "<b><big>פוך</big></b>   [פארב צו דיא אויגין] (שבת קח) פיך מעביר בת מלך פוך פי' כוחל כדאמרינן (ב\"ב טז) מא קרן הפך כוחלא רישקא פי' שהוא שחור הרבי ומבהיק מאד והוא משובח במינו ככורכמא רישקא משובח במינו שקורין אותו קרוקו אוריינטל\"ו מה אותו צבע יפה הרבה במינו כך היתה יפה משאר הנשים <small>(א\"ב לשון מקרא זה ותשם בפוך עיניה)</small>",
            "<b><big>פכח</big></b>   [שוועכען] (נדה כ) אי אמר דיו הוה אמינא כי פכחותא דדיותא פי' שהוא צלול ואדמדם כמעט קמ\"ל להכי אמר כחרתא דשחור הרבה (שם כיון דחזא דכל כמה דנגה יומא אשתני אמר הא טמא הוא ופכוחי הוא דפכחי ואזיל כלומר שדיה והולך (תענית יג) מאי שנא מבישרא וחמרא התם לפכוחי פחדא (ב\"מ סו) אשכחיה דקא שתי חמרא וכו' עד דילמא לפכוחי פחדיה (ב\"ב י) פחד קשה יין מפיגו יין קשה שינה מפכחתו (מגלה יב) נימא ליה קטלא למחר מפכח ליה חמריה. ס\"א אזיל ליה חמרא <small>(א\"ב ענין קטנות ופחיתות)</small>:",
            "<b><big>פכסמין</big></b>   [סאחארעס] (מדבר רבה פ' נשא את בני גרשון) ויושבין ואוכלין פכסמין פירוש בלשון יוני ורומי לחם נאפה שני פעמים והוא יבש מוכן לצידת הדרך:",
            "<b><big>פכר</big></b>   [צו זאממען פאלטען] (שבת י) פכר ידיה ומצלי אמר כעבדא קמיה מריה ובחבלי חטאתו יתמך תרגום ובחבלי דחטוי יתפכר:",
            "<b><big>פכר</big></b>   [צערשטערען] (ב\"ר פ' כד) לבית אילנות הסמוכין פכרה רוח אחד ונפל על חברו ופכרה כך תחת הבל כי הרגו קין (ובפרשה סח) היך תרעך פכור ומקולקל (שם פ' פז) לדוב שהיתה משכלת בבני אדניה אמר פכרון ניביה (במגלת איכה זכור ה') ערו ערו פכרו פכרו מאן דאמר פכרו פכרו אפילו יסודיה ארימון המד\"א חומת בבל הרחב ערער תתערער. פרקי נזמי הזהב תרגו' ירושלמי פכרו קדשיא. עת לפרוץ ועת לבנות תרגום עידן לפכורא בניינא ועידן בחיר למיבני חורבנא:",
            "<b><big>פל</big></b>   [בעטן ריכטען] (שבת נה) פיללת חלת פירוש עשית פלילות שתבעת עלבון אמך חלת התפללת כמו ויחל משה האי תנא סבר לא שכב עמה:",
            "<b><big>פל</big></b>   [אונטערזוכען] (שבת יא) לא יפלה את כליו (נדה כ) פלי קורטא דדיותא. ס\"א פלי קורטא דגרגושתא פי' הי' מגלה ומשבר חתיכה מאותה אדמה בלא מים (חולין י) דלמא פלו לה ובדיק לה פי' פתח העצם וראה המוח שאין בו נקב וכן פי' הא דגרסינן (ב\"ב קס) פלייה וחזייה פתח הגט יפשטו וראה הזמן שלי ומנין שהוא לשון בדיקה דכתוב לא תפאר אחריך ומתרגמינן לא תפלי בתרך (נדה כג) אלא לאו דפלאי פלואי איכא בינייהו פי' נפתח החתיכה פ\"א אם נתפלחה ונתבקעה כמו פולח ובוקע בארץ עד יפלח חץ כבודו ועדיין לא הגיע להיות כחרש. זה פי' מהא דגרסינן (ברכות כה) א\"ל זיל עיין אי מתפלליי אפלויי <small>(א\"ב פי' בל' יוני פעל המשבר והפותח ומגלה הדברים)</small>:",
            "<b><big>פל</big></b>   [ריץ. שפאלטען] (שבת לג) חזיה דהוה ליה פילי בגביה. (פסחים עד) ולא אמרן אלא דלית ליה פילי אבל אית ליה פילי כוליה אסור ועוד ישנו (חולין קיב ב\"ב נד) האי מאן דשדא ליפתא בפילי דארעא דגר לא קנה (בריש תענית) מאי ערפילא טורי פילי פי' טפה היורדת בכח ומערערת הגימות פילי היינו פלחי כדפרשינן בערך שלפני זה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני טיט ואדמה וצרורות עפר מעורבים במים)</small>:",
            "<b><big>פל</big></b>   [טאהר] (ירושלמי בפרק במה אשה) מאן דמטון מפילא א\"ל זהו פתח חצירך (בפסקא ויהי בשלח) זהו יוכבד שנולדה על פילי מצרים (בריש חלומות במגלת איכה) אתא ויתיב ליה על תרע פילי פירוש פילי תרע שער פתח כולן שוין <small>(א\"ב פירוש בל' יון שער תרגום ירושלמי בשער סדום בפילי דסדום)</small>:",
            "<b><big>פל</big></b>   [אבפאללען] (חולין קכ) מה נפשך אי מיתה עושה ניפול ליטמא משום אבר מן החי פי' אם דלדול האבר חשוב כמת כיון שנדלדל כאילו נופל ליטמא משום אבר מן החי אם אין מיתת האבר חשובה ניפול ליטמא משום אבר מן הנבלה (שם קכג) תירגמה רבי אבין ראשון ראשון עושה ניפול (פיאה פ\"ה. ב\"מ קה) כדי נפילה (ירושלמי) א\"ר אבהו בנופל לה כדי לזורעה וכההיא אמר הכן נפילה מה שזרע בה מפולת יד שאין לו שוורים לחרוש ומנכש בידו וזורע או למפולת שורים בחרישת שורים פ\"א כדי נפילה דהמקבל כדי זריעתה כדי נפילה דפיאה שיעור לקט שרגיל להיות בשאר שדות לכור זרע או לכור תבואה פי' לכל כור וכור שזרע נותן ד' קבין או לכל כור וכור שליקט ממנה ואם תימצי לומר לכור זרע למפולת יד שזורעין ביד או למפולת שורים מתקנין במחרישה מקום ונותנין שם תבואה וכשהיה שור חורש את תלם היתה תבואה יורדת על יד על יד לתוך התלם וכענין הזה אינן יכולין לזורעה כי אם בחטין הרבה (ב\"ב כג) ניפול שנמצא לתוך נ' אמות פי' גוזל שאינו פורח אלא מדדה ברגליו ונמצא נופל בארץ (ע\"ז עב ובירושלמי בסוף פ' המקבל בדמאי) לא יאמר אדם לגוי פול תחתי לעוצר פ' הפל עצמך לפייס את העוצר השלטון כמו זה יעצור בעמי לפי שיש לחוש שמפייסו ביין נסך וכשזה מתן דמים לגוי שמפייסו נותן לו דמי יין נסך פול תחתי קאמר כיון דאמרי תחתי והוא היה רגיל להאכילו ולהשקותו וזו שנופל תחתיו ומשקהו יין נסך אסור הא לא דמיא אלא להא דמותר לומר לו מלטני מן העוצר (ב\"ב קמד) האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות נפל לאמצע (גמרא) תנא לאומנות המלך פירוש האחין השותפין שנפל אחד מהן לאומנות שלא חלקו ירושת אביהם ונפל אחד מהן לאומנות המלך מה שמרוויח באותה האומנות יחלוק לאמצע עם אחיו זהו אומנות המלך שהיו מתחילין מבית שבראש המבוי למנות בעל הבית גבאי מנת המלך מבני העיר ומה שמרוויח באותו ממון הוא שלו בשכר שמקבצו והקרן נותן לאוצר המלך. וחדש או שנה יהיה זה גבאי וחדש האחר שכינו הסמוך לו וכן הולכין כסדר הבתים לכל בעל הבית חדשו וכשהגיע לבית של אחין הללו ומינו אחד מהן השכר לאמצע (ב\"ק צט ב\"ב צג) המוליך חטין לטחון ולעשותן סלת ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן קמח לנחתום ועשאו פת ניפולין פירוש ולא לתתן כעין שלותתין אותן להסיר הקליפה שעל החטים ומן הגרעינין גופן בלא קליפה עושין סלת סובין אותן הקליפין שנקלפין מעל החיטין מורסן הוא הדק פת ניפולין שנופל מאליו ונתמקמק:",
            "<b><big>פל</big></b>   [ווארף שפיז] תרגום כאש פלדות הרכב כאשתא פילי רתיכהון זמינין פי' בלשון רומי מין רומח עשוי כמו חץ):",
            "<b><big>פל</big></b>   [געזאנדעטער] תרגום ירושלמי וישלח משה לקרא ושדר משה פולין לזמנא לבי דינא תרגום ירושלמי וקראת אליה לשלום ותשדרון לוותה פולין למקרי ליה לשלם:",
            "<b><big>פל</big></b>   [מישען] תרגום וכל מנחה בלולה בשמן ותרבה כל מנחתא דפילא במשח ודלא פילא:",
            "<b><big>פל</big></b>   [פאבעל]. תרגום להבין משל ומליצה למתבינא מתלא ופלאתא:",
            "<b><big>פלא</big></b>   [אוסצייכענען] (סנהד' פז) ת\"ר כי יפלא ממך במופלא שבב\"ד שנעשה זקן ממרא הכתוב מדבר (הוריות ד) או שלא היה מופלא של ב\"ד שם (גמ') לא היה מופלא של ב\"ד שם פטורין שהיה להם ללמד ממנו שהוא הרב שבכולם ולא למדו (נזיר כט) במופלא הסמוך לאיש קאי מיפלגי פירוש היינו בן י\"ג שנה דנדריו נבדקין אי הוה מופלא דיודע לשום מי נדר נדריו קיימין:",
            "<b><big>פלא</big></b>   [שפאטטען] (ב\"ר בסוף אלה תולדות נח) מה את מפלא בי וידעין אינון פי' מפני מה אתה מלעיג עלי:",
            "<b><big>פלאה</big></b>   [פעראלטעט] (בויקרא רבה אל תונו פ' מות וחיים) אמר לבלה ניאופים תירגמה עקילם פליאה פורני דהוה מפליא גיירא פי' בלשון יון לבלה קורין פליאו לזונה פורני:",
            "<b><big>פליברוכסין</big></b>   [פיהל רעגען] (ירושלמי פ' שבועות שתים) אהן דחמי מטרא נחית אמר קיריפלי ברוכסין פי' בלשון יוני מטר רב ופי' קיר אדון ולשון שבועה הוא כמו האלהים:",
            "<b><big>פלג</big></b>   [טהיילען, שטרייטען] (ברכות כו) רבי יהודה אומר עד פלג המנחה פי' מנחה גדולה מו' שעות ומחצה ולמעלה כנגד תמיד של בין הערבים דתנן ערב שבת נשחט בו' ומחצה מנחה קטנה מט' ומחצה ולמעלה כנגד קריבתו כשהוא מתאחד כדתנן (פסחים נט) תמיד נשחט בח' ומחצה וקרב בט' ומחצה פלג מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה נשארו ה' שעות ומחצה חלקם זו פלג מנחה גדולה פלג מנחה קטנה מט' שעות ומחצה ולמעלה נשארו ב' שעות ומחצה חלקם זו היא פלג מנחה קטנה ויבא בי\"א שעות פחות רביע (ב\"ק טו כתובות מא) מר סבר פלגא נזקא קנסא ומ\"ס פלגא נזקא ממונא (ב\"ב סב) פלגא דאית לי בארעא פלגא פלגא בארעא דאית לי ריבעא פי' לראובן ושמעון שדה בשותפות ומכר ראובן ללוי ואמר לו בלשון הזה החצי שיש לי בשדה זו מכרתי לך ודאי חלקו המגיעו והוא חצי השדה אבל אם אמר לו החצי בשדה זו שיש לי עם שמעון מכרתי לך לא מכר לו אלא חצי חלקו שהוא רביע השדה ואמר רבא מכר מצר ארעה דמינה פלגא פלגא פי' מצר לו שדה ואמר לו חלקה ממנה נתתי לך קנה החצי אבל אמר לו בל' הוה חתיכה ממנה נתתי לך קנה בפחות שבשדות והוא ט' קבין (גיטין פט) עדיין לא הגיע לפלגות ראובן פי' שהיו בהם חכמים גדולים חקרי לב והן היו יודעין אם הגיע זה הקטן הנראה כגדול בכל דרכיו כשאר גדולים וליחשבו גדול להיות קידושיו קידושין אבל אני אין בי כח להבחין בין קטן הנראה כגדול ולהיות קידושיו קידושין ובין קטן זולתו ואין לנו אלא הלכה בודקין לגיטין ולקדושין הלכך בעינן י\"ג שנה ויום א' למעלה והוא דאייתי ב' שערות ובלבד שלא תהא שם אמתלא. פ\"א ההוא דאיקדשה לקטן הנראה כגדול כלומר קטן בשנים ובעל קומה ועדיין לא הגיע לפלגות ראובן וקטן הוא עדיין אינו יודע לחלוק דעתו לחקור בין דבר ודבר כדכתיב לפלגות ראובן גדולים חקרי לב (עירובין סא) א\"ל רבא פלגאה בעירובין לית דחש לה דר\"ע (גיטין לא) א\"ל מקמי פלגאה ניקום כלומר על כל דבר חולק ומפליג (ברכות מג) ולא הוה חד מנייהו מופלג מחבריה פי' לא היה אחד מופלג ומעולה בחכמה אלא כולן שוין (עירובין סג) שאני רב אחא בר יעקב דמופלג פירוש חלוק היה מחכמי דורו וגדול מהן בחכמה (גיטין כח) המביא גט והניחו זקן כיון דאפליג אפלוגי פי' ר\"ח כמו פלגס כלומר כיון שעברו פ' שנה והוא גבול הגבורות והפליג עד קרוב לק' שנה מזקין הרבה והוא דמופלג בחכמה והוא דמופלג בזקנה פי' מופלג בחכמה שאין חכם למעלה ממנו מופלג בזקנה שאין זקן למעלה הימנו. (ב\"ב קכא בגמרא בנות צלפחד) רוח פלגא עיין בערך גדר (יומא פג) אהדרוה פלוג וצעי פירוש חתיכות של פת. מן הצאן ולא מן הפלגס (פסחים מז בריש פרה) ר\"ט קורה ופלגס כיקר כרים תרגום היך יקר פלגיסין פי' פלגס בינוני שהוא בן י\"ג חודש יצא מכלל כבש ולכלל איל לא בא כלומר פלג ממוצע בין זה לזה ואינו כשר לא לזה ולא לזה:",
            "<b><big>פלג</big></b>   [אנטהייל] (בילמדנו אם כסף) כל המוכיח את חברו לשם שמים זוכה לפלגו של הקב\"ה שנאמר מוכיח אדם אחרי ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד שנאמר חן ימצא <small>(א\"ב פי' בלשון רועי למחוזו ולמחיצתו)</small>:",
            "<b><big>פלגוג</big></b>   [לוסט] (בילמדנו בדברות אחרונות) אלפים שנה קודם בריאתו של עולם היה הקב\"ה פלגוגין בה ואהיה שעשועים יום יום פי' כדאמרינן בערך פג לאתפוגגה עם בנוי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שעשועים ואותות אהבה)</small>:",
            "<b><big>פלגס</big></b>   [ציעל] לשלח לי למטרה תרגום לפלגסא דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ תרגום כפלגיסא לגירא:",
            "<b><big>פלגוס</big></b>   [מיטטע] קפאו תהומות בלב ים תרגום ירושלמי בגו פלגוס דים רבה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי לב ימים)</small>:",
            "<b><big>פלגס</big></b>   [מיטטעלאלטער] (פרה פ\"א) אינו כשר לא לאיל ולא לכבש ר\"ט קורהו פלגס פי' בלשון יוני נער יצא מימי הילדות ולא בא עדיין לימי הבחרות תרגום כיקר כרים היך יקר פלגיסין:",
            "<b><big>פלגס</big></b>   [זייד] (ירושלמי תענית פ\"ג) א\"ר יוחנן שמונים חניות של אורגי פלגס פי' המפרה מין משי:",
            "<b><big>פלדס</big></b>   [ליינטיכער] שלשים סדינין תרגום תלתין פלדיסין ככרים כסף בשני חריטין תרגום בתרין פולדיסין:",
            "<b><big>פלז</big></b>   [פאלשע זאך] (ב\"ק קיג) שמואל זבן לקנא דדהבא בכלל דפליזא פי' ספל של זהב בכלל של נחשת מוצהב ואבלע ליה חד זוזא ונתן לו ה' בד' להתראות כמו שטעה וימהר הגוי לילך <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב במר דפרזילא ואולי פלזא הוא לשון רומי אשר פירושו דבר מזויף)</small>:",
            "<b><big>פלח</big></b>   [שטיק] (דמאי פ\"ה) וכן העני שנתנו לו ב' פרוסות פת או דבילה חייב פירוש חתיכות תאנים <small>(א\"ב לשון מקרא זו ויתנו לו פלח דבלה)</small>:",
            "<b><big>פלח</big></b>   [וועכטער] פולח ופגן עיין בערך פגן (בילמדנו והיה עקב פ' כי תאמר) דרכן של פולחין לובשין סנדלין החומרין (ופ' כי יכרית) היו מוסרין לכל א' ואחד מישראל שני פולחין שישמרו אותו שלא יחטא <small>(א\"ב פי' פולח בלשון יוני שומר)</small>:",
            "<b><big>פלח</big></b>   [שפינדעל] (ב\"ר פ' נז וישב אברהם) לאשה שהעשירה מפילחה אמרה הואיל ומן הפלח הזה נתעשרתי אינו זז מתחת ידי פי' פלחא כמו פלך:",
            "<b><big>פלח</big></b>   [מאס] (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני פ' ר' עזריה) אם שתי פלחיה חמר יתרמן פלחיה חמר <small>(א\"ב בנוסחאות לא נזכר רבי עזריה לא נמצאו כתובים דברי בעל הערוך כמו שכתבתי בערך סנטמא)</small>:",
            "<b><big>פלח</big></b>   [דיענען] תרגום ויעבד יעקב ברחל ופלח. ובדניאל די את פלח ליה בתדירא:",
            "<b><big>פלט</big></b>   [ארם שפייען] (ברכות כב) ונדה שפלטה ש\"ז (מקואות פ\"ח) נכרית שפלטה ש\"ז טמאה וכו'. (נדרים מט) כל מידעם לא תפלוט קמי רבך פי' דאמרינן הרק לפני רבו חייב מיתה חוץ מן קרא ודייסא לאחד שאכל קרא ודייסא אם אינו רק אחריהן מזיקין לו ששורפין גופו כפתילה של אבר ולא תקיא הארץ תרגום ירושלמי ולא תפלוט ארעא:",
            "<b><big>פלט</big></b>   [זיך פפליכטען] (נדה סא) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי וא\"ר יוחנן זה עוג שפלט מדור המבול ועוד מפרש בערך עג (בברייתא דר\"א פ' כ\"ו) ויבא הפליט ויגד מיכאל היה מגיד שנאמר ובעל כנפים יגיד דבר ולמה נקרא שמו פליט בשעה שהפיל הקב\"ה סמאל וכח שלו ממקום קדושתו אחז בכנפו וביקש להורידו עמו ופלטו הקב\"ה מידו לפיכך נקרא פליט ועליו אמר יחזקאל בא אלי הפליט נפילת סמאל בפ' י\"ג ובפ' י\"ד:",
            "<b><big>פלט</big></b>   [פאלאסט] (ב\"ר פ\"ב) מלך בו\"ד בונה פלטין (סנהד' כ) מת לו מת אינו יוצא מתחת פלטין שלו (ב\"ב נג) הבונה פלטין גדולים בנכסי הגר. (סנהדר' צט) כל העוסק בתורה לשמה כאלו בנה פלטורין של מעלה ושל מטה שנאמר לנטוע שמים ליסוד ארץ בית פרעה תרגום ירושלמי פלטור דפרעה וכן הבא האנשים הביתה (ב\"ר פ' עב) יירש את גגי פלטריות מה שלא ירש ארצות. פי' פלטין פלצי\"אה <small>(א\"ב פי' בלשון רומי היכל וארמון ובני היכל מלך נקראו פלטיני (ריש מדרש מדבר רבה) שבטו של לוי פלטינין היו ובנוסחאות כתובה גרסא אחרת)</small>. פלט (בילמדנו וישא משלו) פעם אחת הרגיש שהיו הפולטות ומיניו מבקשין לקבוע לו לווטין <small>(א\"ב חסרה גירסא זו בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>פלטיא</big></b>   [שטראסע. פלאטץ, גאססע] (שבת ו) סרטיא ופלטיא גדולה (ב\"ר פ' ל) שתי פלטיות של ד' אמות ויבן את נינוה ואת רחובות עיר תרגום ירושלמי פלטיותא. בעיר בשוקים וברחובות תרגום ירושלמי בקרוין ובפלטייתא ובפתואן פירוש בלע\"ז פלצ\"א <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי רחוב תרגום ורחב מים במוצק ופלטיות מיא)</small>:",
            "<b><big>פלטיא</big></b>   [דינסט] (בפסקא דהחדש) עבדות וגירות בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה אפילו על פלטיא שלהם. ס\"א אספלטי' פי' מנוחה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני עבודה ושירות לא כמו שהעבדים משרתים אלא כמו השכירים)</small>:",
            "<b><big>פלטיא</big></b>   [שטאדס נאמע] שם עיר עיין ערך פוטאולוס:",
            "<b><big>פילוטומיא</big></b>   [פריי געביגקייט] (מדרש שמות רבה סוף אלה המשפטים) משל לאדם שנכנס למדינה ושמע פילוטומיא נעשית פי' בלשון יוני מתנה הנתנת מן המלך לכל איש ואיש מהעם נדיבות וכבוד:",
            "<b><big>פוליטומונון</big></b>   [בעהערשער] (מדרש מדבר רבה פ' ויהי המקריב ביום הראשון משל לבן פוליטומנון שגנב במרחץ פי' בלשון יוני שר ודיין):",
            "<b><big>פלטנוס</big></b>   [בארג] (ב\"ר פ' לג והמים גברו. ובפ' פב) סלק מצליא בירושלים עבר בהדין פלטנוס וחמתיה חד שמריי וכו' פי' הר:",
            "<b><big>פולטק</big></b>   [שטאטטסמאן] (תרומה פ\"ב) מפני שהוא מאכל פוליטיקין פירוש מאכל של בני פלטין ויש אומרים מטעמי מלכים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי שם כללי לדבר של בני עיר כלומר דבר שאין נוהגים בני כפר לאכול כי אם אנשים חשובים)</small>:",
            "<b><big>פלטר</big></b>   [פערקויפער] (ע\"ז נה) אבל מוליכין עמו פת לפלטר (שם כב) א\"ר אין כאן פלטר כסבורין העם לומר פלטר גוי ולא אמר אלא פלטר ישראל (מנחות קג ובירושלמי בשקלים בפרק כל הרוקין) ולא תאמין בחייך זה הלוקח פת מן הפלטר ואנן אפלטר קא סמכינן הלוקח מן הפלטר עיין בערך דפוס <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מוכר פת נקי של חטים)</small>:",
            "<b><big>פלטר</big></b>   [שטאדם פאהרשטעהר] תרגום ועדית עדי וענית פלטורין:",
            "<b><big>פוליטיר</big></b>   [מארקט] (ירושלמי שביעית פ\"ח) ובלבד שלא יעשו פולי טיר פי' בל\"י מקום מוכן למכור דבר מה:",
            "<b><big>פליטדיכון</big></b>   [פיעל האר] (ירושלמי שבת פי\"ד) יועזר פוליטריכון עיין ערך פוטנג:",
            "<b><big>פליא</big></b>   [ווינדר באר] (בילמדנו ויקחו אליך פרה) וכל שעה היא חזיא ומפליא בעינא:",
            "<b><big>פלייה</big></b>   [וויין פויגל]. (שבת צ) מאי צפורת כרמים אמר רב פלייה בארי פי' זו צפורת כרמים ששמה כן ואמר אביי ומיקריא ציפרתא דדיקלא ומישתכחא בדקלא דחד נברא שכל הדקלין יש להן ב' וג' נברי שמקיפין אותן בראשי חריות שלהן ויש מין אחד שלא יהא בו אלא נברא א' שעולה עם כולו: פליית [איין ארט שלאנג] (בילמדנו כי התעללת בי) ראה פליית חיוא והאנקה תרגום ירושלמי ופליית חיוא. ס\"א ופיילת חיוא:",
            "<b><big>פלייטון</big></b>   [בלעטטטר זאלבע]. (שבת סב). ולא בצלוחית של פלייטון (גמרא) וראשית שמנים ימשחו אמר רב זה פלייטון רבי אליעזר פוטר בכוכלת ובצלוחית של פלייטון בד\"א בשיש בה בושם כו' (בילמדנו) כאהלים נטע ה' כאהלים של פלייטון אמר הקב\"ה הוא מכנה אותן בגנות של בצלים שריחן רע ואני מכנה אותן באהלים של פלייטון שאין ריח יפה ממנו שנאמר מור ואהלות למה נקרא שמן אהלים שהוא בא דרך אהלים (ב\"ר פ' לד) והנה עלה זית לא היה להביא דבר משובח או קנמון או פלייטון. ס\"א אופבלסמון יש מפרשין פלייטון דבמה אשה בשמים מעורבין משובחין מוסק וענבר ושמו בלשון ערבי אגליה <small>(א\"ב פי' בלשון רומי ויוני מין שמן מרחקת מוורדים ובשמים ומה שהביא מילמדנו כאהלים של פלייטון טעות הוא ויש לגרום אספלטון והוא מין עץ ריחו נודף בלשון יוני ורומי)</small>:",
            "<b><big>פליוס</big></b>   [מאנטעל] (כלים פכ\"ט) נומי סדין והסודרין והטרטין והפליוס של ראש (נדה נז) וכן בפליוס פי' מטפחת שמתכסה בו ובלע\"ז בליו\"ני <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי כובע של ראש אך פליוס דנדה בלשון רומי מעיל ומעטה עיין ערך אפיליון)</small>:",
            "<b><big>פלך</big></b>   [שפינדעל] (כתובות פז) אפילו על פלכה ועל עסתה. (ב\"ב יג) וחדא ידעה פלכא ועבדא סתרקי (סנהדרין צה כתובות עב) עולם הב לי פילכאי פי' כמו וכפיה תמכו פלך (בב\"ר פרשת ע\"ב) תפשה לאה פלך הודאה הפעם אודה את ה' ועמדו כל בניה בעלי הודאה יהודה דכתיב ויכר יהודה וכו':",
            "<b><big>פלך</big></b>   [בעצירק. קרייז] (ב\"ב כא) שהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל פלך ופלך. (מכות ז) בשעריך אתה מושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אבל בחוצה לארץ בכל פלך ופלך אתה מושיב ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר (שם יב זבחים עז) בן לוי שהרג גולה מפלך לפלך ואם גלה לפלכו פלכו קולטו (סנהדרין נו) כשם שנזדווגו כל ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך וכו' ובנפות דור מים תרגום ובפלכי דור מערבא התעו את מצרים פנת שבטיה תרגם רבני פלכהא פי' ה' או ו' עיירות שהן מקובצות במקום אחד נקראים פלך <small>(א\"ב לשון מקרא זה שר פלך בית הכרם)</small>:",
            "<b><big>פלך</big></b>   [שטאב]. (שם מה). מחזק בפלך מאסא דכתיב רק לעת זקנתו חלה את רגליו אמר רב יהודה אמר רב שאחזתו פודגר\"ח:",
            "<b><big>פלכין</big></b>   [האק] (בילמדנו ויהי ברד) ושקמות' בחנמל מהו בחנמל יורד בפלכין וקוצץ האילנות פי' יוונים קורין לגרזן פלכין:",
            "<b><big>פלוליא</big></b>   [פפלאנצע] (ירושלמי נדרים פ\"ז) מהו שיהא מותר במיני אפימיליא כגון נבעה ומסרולה ופילוליא וקולוקסייא לא יכולתי להבין מלות אלו:",
            "<b><big>פלולינא</big></b>   [צערפאללען בראד] (ירושלמי פסחים פ\"ג) הורי ר' יוסי באלין פלולינא צריך לבער פי' המפרש פת ניפול מאליו לפרורין:",
            "<b><big>פלם</big></b>   [טהאל] (שבת קמו) אין יורדין לפילומא פיר' פילומא בקעה ויש בו מים ותחתיו טיט כמו טפל ואם יבקע ויטבע בו אינו יכול לעלות אלא עד שמתקבצין הרבה בני אדם ומעלין אותו משם ויש מי שאמר הרוחץ באותה בקעה מצטנן ואותן המים משלשלין מעיו וזה פיר' ביקה פי' אחר אין יורדין בפילומא משום ביקה לשוך לע\"ז ממש הנהר פלומי'. ביקה בקעה עי\"ן מובלעת שמא יבקע הטיט שבתוך המים ויטבע לשם ואינו יכול לעלות משם אלא אם כן מעלין אותו אחרים בטורח. ס\"א אין יורדין לקורימא (גמר') אין יורדין לקורימא משום ביקה וכן פי' קורימא נהר כמו קרמיון ופוגה פ\"א קורימא כמו קרמי דאגמא אין יורדין לתוכו בשבת שמא יטבע בטיט שבאגם וכולן טעם אחד <small>(א\"ב פי' בלשון יוני טיט היון ובצה פ\"א בלשון יוני נהר מתגבר בשופי)</small>:",
            "<b><big>פלם</big></b>   [שטארק]. אבנים מפולמות עיין ערך מפלס:",
            "<b><big>פלמוד</big></b>   [שיפן] (ע\"ז מ) ובדגים כל שישבו סנפיר וקשקשת אמר אביי כי תניא ההיא בפדא ופלמודא דדמי רישייהו לטמאים <small>(א\"ב פי' בל' יוו\"ר מין דג כמו אטונס ר\"א שדג אטונס בהיותו קטן קוד' שנתו נקרא כן ובנוסחאו' כתוב בארא ופלמודא)</small>:",
            "<b><big>פלומה</big></b>   [פעדר]. (בריש מדרש שיר השירים) כמטה וכפלומה פי' בל\"ר מטה מלאה בנוצת עוף:",
            "<b><big>פלמטוס</big></b>   [שטרייטער] (ב\"ב קמד) ת\"ר אחד מן האחים שמינוהו פלמיטוס (מנחות פו) פעם אחת נצטרכו אנשי לודיקיא לשמן ומינו להן פלמיטום אחד <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב פולימיסטים ופי' רשב\"ם בההיא דב\"ב בשם רבינו חננאל לוחם מלחמת בלשון יון ויפה פי')</small>:",
            "<b><big>פלמגטר</big></b>   [קריגם שרייבער] (בריש ואתחנן בילמדנו) משה היה פלמנטרו של הקב\"ה למלך ששלח שני פלמיטורין וכולי בערך סמנטר <small>(א\"ב מלה זו חציה יונית וחציה רומיית פי' פולמו בלשון יוני צבא ופי' נוטרין בלשון רומי סופר כלומר סופר ממונה על אנשי הצבא)</small>:",
            "<b><big>פולמוס</big></b>   [קריגס העער] (בסוף סוטה) בפולמוס של אספסייניס (בשנים שהיו פרה פ\"ח) המכזבין בפולמסיות ובשני בצרון. (ע\"ז ע) ההוא פולמוסת דאזל וסלק לנהרדעא (חולין נה) ההיא. פולמוסא דאתא לפום בדיתא פי' חיל <small>(א\"ב תרגום ואל מצינים יקחהו ופולמוסין במאני זיינא ידבריניה פי' בלשון יוני חיל)</small>:",
            "<b><big>פלמדכוס</big></b>   [יענעראל קרינס מיניסטער].(במגילת איכה) לשום כרים פולימרכוס (בפסקא דשובה) שלח המלך פולימרכוס אחד להחריבה וארבע מאות איש עמו תרגום ירושלמי וארבע מאה גברין פולמרכין עמיה ותרגו' ויאמר המלך אחשורוש אעביר מיניך הגמונין ופולימרכין פי' שלשה אלו עניין אחד הן שלטונין ושרי חיילים <small>(א\"ב פי' בל\"י שר צבא)</small>:",
            "<b><big>פלן</big></b>   [דער געוויסער. אונגענאנטער] (יומא סו) שאלו את ר' אליעזר פלוני מהו לעולם הבא פירוש אבשלום שבא על פלגשי אביו מהו לעולם הבא מי סבירא לן הא דאמ' רב נשים בקדושין וכתוב' ופילגשים בלא קדושין ובלא כתובה אמר להן לא שאלתוני אלא על פלוני פי' על שלמה ושלמה מהו לעולם הבא כלומר עוד שאלוהו על שלמה על שלמה מי סבירא לן כר' יונתן דאמר כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה וכו'. כדכתיב (שבת נו) מהו להציל הרועה מיד הארי פי' להציל אוריה מיד דוד מי סבירא לן חולקין כבוד לתלמיד יואב במקום הרב שהוא דוד ומפני שאמר ואדוני יואב אינו מורד במלכות וניתן להצילו או דלמא אין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב ומורד במלכות הוא אמר להם דומה שלא שאלתוני אלא על הכבשה אמרו לו ואת הכבשה מהו להציל פי' בת שבע מיד דודמי סבירא לן הא דאמר רבי יונתן (שם) כל היוצא למנחמת בית דוד גט כריתות נותן לאשתו ואוריה נתן גט לבת שבע זה בריש תוספת יבמות:",
            "<b><big>פלן</big></b>   חומרתא דפילון כבר פי' בערך חמר:",
            "<b><big>פלן</big></b>   [פאהר זאל] (ב\"ר בריש וירא אליו) פלונו של אברהם אבינו מפולש היה פי' מקומו (ובפ' ס\"ו ויהי כאשר כלה יצחק) פלונו של אבינו יצחק מפולש היה (בפס' ולקחתם לכם) תודיעני אורח חיים אמר דוד לפני הקב\"ה רבון כל העולמים הודיעני איזה פילון מפולש לעתיד לבא (ב\"ר פ' סא) בא בימים בפילון מפולש לחיי העולם הבא כלו' מקום מפולש ואורח ישר <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אולם חצר ושער)</small>:",
            "<b><big>פלן</big></b>   [טאהר] (בויקרא רבה זאת תהיה פ' וזכור) כי הולך האדם אל בית עולמו אע\"פ שכולן נכנסין בפילון אחד שורה לפי כבודו ס\"א פילא אחת היינו פילי של ראש הפרק והוא שער:",
            "<b><big>פלן</big></b>   [בלטער] (בספרא בפ' שבועת הפקדון) על גפנים בפילון <small>(א\"ב פי' בל' יוני שם כללי של עלה ובפרט קראו כן לעלה של בשם יקר ונחמד והיו מזייפים אותו בעלה גפן)</small>:",
            "<b><big>פלניא</big></b>   [ביין קליידער] (נדרים נה) אנפלי' ופלניא מכנסים (נדה יג) מכנסי כהנים למה הן דומין כמין פלניא של פרשין ס\"א פמלניא של פרשין למעלה עד מתנים למטה עד ירכים ויש להן שנצין <small>(א\"ב יש לגרוס פנימליא ופי' המלה בלשון רומי מכנסים)</small>:",
            "<b><big>פלנן</big></b>   [קליינעס העמד] (במגי' איכה יעיב פסקא בלע ה') ש' חנייות של מוכרי פילינון היה במגדלא פי' פידולי <small>(א\"ב יש גרסא אחרת בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>פלוניס</big></b>   ירושלמי (נדרים פו) מהו להתיר בפלונס (פי' בלשון יוני מין כתונת קטן):",
            "<b><big>פלנם</big></b>   [פלאנעטען] (מדרש שיר השירים פסקא זאת קומתך) כיצד נעשה להם האור רבי אליעזר אומ' כמין פלניס פי' בלשון יוני שם כללי לכוכבי לכת ורבי שמעון אומר כמין אווגי טי' בלשון יוני אור זך ובהיר כאור שמש וזו גרסא נכונ' היא וכן בילמדנו (פרשת צו) כתו' בהדיא פלני והכוכבים מאירים ואינם שורפים לכן לא שרף האור ורבי שמעון מוסיף טעם לשריפת המטילים אותם לתנור כי חצי שמש למרחוק יבעירו:",
            "<b><big>פלנק</big></b>   [צאנקעריי] (בילמדנו כי ידבר אליכם פרעה) כל הקורא פסוק זה סבור שמא פילונקייא יש למעלה עצתי תקים וכל חפצי אעשה פי' לשון יון מחלוקת פילונקיא:",
            "<b><big>פלס</big></b>   [אבוועגען וואגע] (מ\"ק ט) כתוב אחד אומר פלס מעגל רגליך וכתוב אחד אומר אורח חיים פן תפלס פי' פלס מעגל שקול המצוות וראה אי זו מצו' גדולה ועשה אותה וכתב אורח חיים פן תפלע כלו' לא תשקול ותניח הקטנה מפני הגדולה לא קשיא אפשר לעשות קטנה על ידי אחרים הנח הקטנה ועשה הגדולה ואם לאו עשה הראשונה הבאה לידך. (ב\"ר בריש וישב יעקב) פלס ומאזני משפט לה' אמר לו הקב\"ה אתה אמרת חשודין על אבר מן החי אפילו בשעת הקלקלה שוחטין וישחטו שעיר עזים אמרת מזלזלין בבני השפחות וקורין. אותן עבדי' לעבד נמכר יוסף אמרת תולין עיניהם בבנות הארץ אני מגרה בך את הדוב ותשא אשת אדוניו וכו' על תלתיהון נלכד פלס ומאזני וכיס:",
            "<b><big>פלס</big></b>   [נאמע איינעס מינצע] (ב\"מ מז) מאי אסימון פילסא עיין בערך אסימון עשרים שקל ליום תרגומו עשרין פילסי ליומא <small>(א\"ב פי' בלשון יורי שקל אשר בו חקיקה צורת פלס בעלת החכמ' אצל היונים)</small>.",
            "<b><big>פלס</big></b>   [צערברעכן] (ב\"ק יט) ההוא חמרא דאכל נהמא ופלסיה לסלא פי' שיבר הסל:",
            "<b><big>פלס</big></b>   [שלאגע] (ב\"מ פה) אתיוה לאליהו ומחיוה שיתין פולסי דנורא. (יומא עז) הוציאוה לגבריאל מאחורי הפרגוד ומחיוה שיתין פולסי דנורא פירוש פילסי כגון השוטין שמכין בהן השלטונין פי' הגאון ח\"ו שיש עליו דין למטטרון אלא להראות לאלישע שיש לו אדון שהוא עליו (ב\"מ מז) אי הוה לוי הוי מפיק לאפך פולסי דנורא <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מכה בכח)</small>:",
            "<b><big>פלס</big></b>   [שטאדס נאמע] (יומא לד) בשחר היה לבוש פילוסין של י\"ב מנה פי' פילוסין והנדויין שניהן מלבוש בלשון יון <small>(א\"ב מלבוש הנעשה בעיר פילוסין אשר היא במצרים וכן הנדוין מלבוש עסוי בהנדיא וכל המכתבים הפליגו לשבח בוץ הגדול במחוזים אלו)</small>. פלס (ע\"ז לט) חזקתן אינן באין אלא מפולוסא ומאספמייא רעמסס תרגום ירושלמי פילוסא:",
            "<b><big>פלס</big></b>   [וועכטער] (ב\"ר פ' ס\"א) מי האיש הלזה רבנן אמרי הוא פילסונו הלזה אלון זה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שומר)</small>:",
            "<b><big>פלסטיני</big></b>   [ארץ ישראל] (ב\"ר פ' צה) ויהי רעב בכל הארצות בשלשה ארצות בפניקיא ובערביא ובפלסטיני <small>(א\"ב כן נקרא פלשת בלשון יוני וצידון נקרא פניקיא)</small>:",
            "<b><big>פלסלוס</big></b>   [ארט באהנע] (בריש כלאים) השום והשומנית הבצל והבצלצול התורמוס והפלסלוס פי' שום של פרדס ושום של מדבר בצלצול בצל של מדבר פלסלוס תורמוס של מדבר ובלע\"ז סלב\"טיקו:",
            "<b><big>פלוסופה</big></b>   [פיליזאף] (שבת קיו) ההוא פלוסופה דהוה בשבבותיה דרבן גמליאל פי' חוזה בכוכבים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי איש אוהב החכמה וחוקר סבות הדברים והמפרשים בנו פעל התפלסף)</small>:",
            "<b><big>פלסתר</big></b>   [פאלש אונרעכט] (ברכות לא) במעשה דחנה ואי אתה עושה תורתך פלסתר (סוכה כט) על כותבי פלסטר (ע\"ז יא) סך קירי פלסטר (בויקרא רבה זאת תהיה פ' ראשונה) י' שבירבה עלה ונשתטח לפני הקב\"ה אמר לפניו רבש\"ע עקרני שלמה ועשאני פלסטר (בילמדנו בריש ויקח קרח) יודעין אנו שחנון ורחום הוא שמא יתמלא רחמים על הללו ויאמרו כל באי עולם פלסטון הוא תורתו של משה <small>(א\"ב פי' פלסטון בל' יוני דבר שקר ומזויף)</small>:",
            "<b><big>פלסמון</big></b>   [ארט גווערץ] (ב\"ר פ' ויזכר אלהים את נח) מביאה דבר מעולה או קנמון או פלסמון עיין ערך בלסמון:",
            "<b><big>פלפל</big></b>   [פפעפער] (שבת סד) בפלפל ובגרגיר מלח (בילמדנו פ' ויקח קרח שם נ) פלפלת כל שהיא (פסחים מב) זנגבילא רטיבא ופילפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן מעלו לכולהו גופא (יומא פה מגילה ז חגיגה י) דשמואל ודאי לית ליה פירכא היינו דאמרי אנשי טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלא צנא דקרי פי' שהיה אמורא קטן מכולם כמו שהפלפל קטן מכל מיני תבלין וחריף מכולם כך זה האמורא חריף מכל התנאין שהפליגו עליו:",
            "<b><big>פלפל</big></b>   [צערשטערען] תרגום ועוללתי בעפר קרני ופלפלית בעפרא איקרי ותרגום ואיש לבוב ילבב ובר נש מפלפל ידייק:",
            "<b><big>פליפוס</big></b>   [איין אויסוואקס] (שבת קט) יד מעלה פוליפוס (כתובות עז) ובעל פוליפוס מאי בעל פוליפוס רב יהודה אמר שמואל ריח החוטם במתניתא תנא ריח הפה <small>(א\"ב פי' בליו\"ר חולי החוטם ומין מורסא גדל בתוכו וריחו רע ולפעמים יפשה עד הגיעו מבפנים אל החיך ולא יכול החולה לדבר במבטא ומה צדקו דברי המתניתא אשר אין כופין להוציא על כל פוליפוס כי אם על הפושה)</small>:",
            "<b><big>פלצור</big></b>   [נעטץ] (כלים פכ\"ג) המדף והפלצור פי' בלע\"ז רוט\"י והוא ארוך כמו אמה:",
            "<b><big>פלק</big></b>   [ארעסט, געפענקניס] (בויקרא רבה אמר אל הכהנים ובילמדנו ולקחתם לכם) איתציד ההוא ליסטאה ואיחבש בפילקא (בפסקא ויהי בחצי הלילה ובילמדנו ויהי חשך) ואח\"כ חבשן בפילקיות זה החשך. ס\"א לא חזרו חבשן בבית האסורין פי' בית הסהר בל' יון פילקין ובל' ישמעאל הסדן שכובלין בו רגלי האדם פלקה (גיטין סט) ואי לא הדרי עילויה ופלקו ליה פי' כענין שאמר ואוסרין אותו:",
            "<b><big>פלק</big></b>   [בייל] (מדרש שמות רבה פ' ואת כל עשב השדה הכה הברד ובמדרש תהלים מזמור הודו לה' קראו בשמו) היה יורד כפילקין פי' בל\"י גרזן עיין ערך פלכין:",
            "<b><big>פלקט</big></b>   [געשטיקט] ואלבישך רקמה רב סיסי אמר פורפירן עקילס תירגם פוקרטין פולקטין <small>(א\"ב פי' בל\"י ארוג מעשה חושב ופלקטון בל' יוני מעשה רקמה עיין ערך פיקילטון אפליקתא ואפיקלטורין וראה הגרסאות שנשתבשו)</small>:",
            "<b><big>פלקתא</big></b>   [קייבס ווייב] תרגום ירושלמי ופלגשו ושמה ראומה ופלקתיה ושמה ראומה:",
            "<b><big>פלר</big></b>   [איין קליינע מינצע] (פיאה פ\"א בירושלמי) אנא שלחית לך מלה דלית לה טימי ואת שלחת לי מלה דטבא חד פולר פי' בל\"ר מין מטבע קטן:",
            "<b><big>פלש</big></b>   [אפפען, עפענטליך] מבוי מפולש פי' פתוח משני צדדין (סנהד' פט) בית המפולש לחברו פסול פי' אי מתחילה עבדינהו ה' בתי ופליש חד בית לחבריה דהיינו ד' בתי כיון דשלא כהלכתן עבדינהו לאו תפילין דכתיבי באורייתא ננהו כלל והאי לא איגרע שהוסיף עליו אלא גרוע ועומד מעיקרא דהא פסול הוא כדר' זירא דאמר בית המפולש לחבירו פסול:",
            "<b><big>פלש</big></b>   [זין במקוממענין] (במגילת איכה) הם לא פילשו אחר מדת הדין ומדת הדין לא פילשה אחריהן ס\"א הם לא חיפשו:",
            "<b><big>פלתה</big></b>   [שיפפען] (בפסקא דפרה) רגליו דתרנגולתא דמיין לפלתא דנוני ס\"א להרפותיא דנוני פי' לקשקשת <small>(א\"ב פי' פולד בלשון יוני קשקשת)</small>:",
            "<b><big>פס</big></b>   [מונד] תרגום מה לאדם פומא לאנשא:",
            "<b><big>פמבי</big></b>   [עפענטליך] (ב\"ב קמ\"ה) תנו רבנן עשה עמו בפומבי וביקש לעשות עמו בצינעה (ע\"ז נד) לא דיין לרשעים שהן עושין סלע שלי פומבי פי' שחוטאין בפרהסיא שאני צריך לפרסם חטאת שהן חוטאין ביחוד על הערוה ואני מפרסם שאני צר את הוולד במעיה אלא שמטריחין אותי בעל כרחי להטיל בו נשמה לפי שהעולם כמנהגו נוהג שהנשים מתעברות מן האנשים אע\"פ ששוטין עושין שלא כהוגן פ\"א כגון שמערבין כסף בנחשת לעשות סלע גדולה כדגרסינן (ב\"ב קמה) עתיר נכסין עתיר פומבי דבר הנראה גדולה אלא שמטריחין אותי שנא' הוגעתם ה' בדבריכם (בילמדנו בסוף כי תשא ובוהיה עקב תשמעון פסל לך) לוחות הראשונות על ידי שנתנו בפומבי לפיכך שלטה בהן עין מוציא אסירים בכושרות תרגום דאפק בית ישראל דהוו אסירין במצרים על עובדי אבהתהון דכשרין בפומבי <small>(א\"ב פי' בל\"י תקון ועסק גדול בפני קהל)</small>:",
            "<b><big>פמוט</big></b>   [לייכטער] (שבת מד) אמר רבי זירא פמוט שהדליקו עליו באותה שבת לדברי הכל אסור לטלטלה (שבת קיח) פמוטות של בית רבי מותר לטלטלן בשבת (מנחות כח) ואימא נמי באה זהב באה קנים אינה באה זהב אינה באה קנים ההוא פמוט אקרי פי' מנורה סתם יש לה קנים כמו אותה של משה ושאין לה אלא עמוד אחד ובראשה נר אחד נקראת פמוט:",
            "<b><big>פמליא</big></b>   [פעראיין] (סנהדרין צט) כל העוסק בתורה נשמה משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה וכו' פי' חיילות <small>(א\"ב פי' בל\"ר בני בית תרגום בפסוק הנך יפה רעיתי בפמליא במלכי קדשיא)</small>:",
            "<b><big>פמלנייא</big></b>   [איין ארט גאטטין] (כלים פכ\"ו) אנפליא ופמלנייא ומכנסים (ב\"ר פ' סח) כתנת הפסים זהו פרגוד. אשר עליו זו פמלנייא זהו פילניא שבפרק שלפני זה <small>(א\"ב פמנליא בל' רומי מכנסים וכן תצדק הגרסא)</small>:",
            "<b><big>פמסקא</big></b>   [העלד] (ב\"מ צג) התם גברי דפימוסקא הוו פי' גונדא דמלכא פ\"א אנשים גבורים חזקים היו מצויין שם <small>(א\"ב בנוסחאות דידן דפרמוסקא כתוב)</small>:",
            "<b><big>פמפיא</big></b>   [רייבאייזען] (ירושלמי דמ\"ק פ\"ב) כאילין פומפיא פי' המפרש מין מגרדת לגרר בו גבינה ולחם:",
            "<b><big>פמריה</big></b>   ס\"א פורמא ומפורש בערך פורמא:",
            "<b><big>פן</big></b>   [אויס רוימען] (שבת קכה) מפנין אפי' ד' וה' קופות פי' מעתיקין התבואה ממקום למקום מל' ופנו את הבית אל תפנו אל האלילים מאי תלמודא אל תפנו אל מדעתכם פי' בזמן שאתם מסתכלין בהן אתם מפנין אל מדעתכם (בגמ' שם סד) מופנה מצד א' פי' מופנה דלא צריך בהאי קרא למכתביה (נדה כב) מפורש מאי בין מופנה מצד אחד למופנה משני צדדין ולשאינו מופנה כל עיקר. ותער כדה תרגום ירושלמי ופניאת קולתה מריקים שקיהם ת\"י פנון. (בפסקא דזכור ובפסקא דעניה סוערה) ערו ערו פנון פנון המד\"א ותער כדה (בסוף טהרות) יוצאין חוץ לפתח בית הבד ופונין לאחורי גדר פי' להפטת כלומר להעתיק הרעי מן הגוף <small>(א\"ב בל' יוני קוראים פניון למקום מוכן להטיל בו הצואה וענין אחר קרוב לזה (אבות פ\"ב)</small> לכשאפנה אשנה פי' כשיהיה לי פנאי ואהיה פנוי ונקי מעסקי. תרגום נקי יהיה לביתו פני יהי לביתיה):",
            "<b><big>פן</big></b>   [קעהרען ווענדען] (בפסקא דסוכה) פנה אל תפלת הערער הפסוק הזה לא ראשו סופו ולא סופו ראשו אם ערער תפלתו אם תפלתם ערערים אלא ערער זו תפלתו של מנשה תפלתם זו תפלתו ותפלת אבותיו:",
            "<b><big>פן</big></b>   [אנגעזיכט] (כתובות ח) מכאן ואילך אי איכא פנים חדשות מברך כולהו פי' אדם שלא היה בחופה או בסעודה בשעה שמברכין כשילך אדם שם לכתחילה קרו פנים חדשות וכן לבית האבל אי לא הלך לשם ביום ראשון כשעשו ברכת רחבה בכל יום שילך שם בתוך ז' עושין כבתחילה ברכת רחבה בשבילו וכן מפורש בזו ההלכה (שם ח) ברכת רחבה כל ז' משכחת לה בפנים חדשות כי הא דרב חייא בר אבא מקרי בריה דריש לקיש הוה שכיב ליה ינוקא יומא קמא לא אזיל גביה למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמיה ואזיל לגביה ובריך ברכת רחבה כבתחילה (ב\"ר פ' ויחן את פני העיר) חונן את הפנים של עיר התחיל לשלח להן דורניות (ופר' צב) והרעב היה על כל פני הארץ היה לכתוב על הארץ למה נכתב על כל פני הארץ. אמר שמואל בר נחמני לא התחיל הרעב תחלה אלא בעשירים בזמן שאדם עשיר יש לו פנים שמחים לראות את חבירו ובזיין שאדם עני אין לו פנים לראות מפרי שהוא מתבייש מחבירו (נדה יד) כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה פי' לשון נקייה על מקום התורף (שבת מא) א\"ר המניח ידיו כנגד פניו של מטה כאילו כופר בבריתו של אברהם אבינו פירוש כמתבייש מן הברית שבבשרו משום הכי מכסהו כי סליק מותר להניח שלא יראו ערותו בני אדם שעומדין על גב הנהר ובירידה שאין אחר רואהו אסור כי נחתי זקפי פי' יורדין כדרכן שאין רואהו אחר כי סלקי שחו שלא יראו בני אדם:",
            "<b><big>פן</big></b>   [ריגעל] (כלים פי\"א) הפין והפורני טמאים אית דאמרי חפין ופי' אלו שינים הקבועות בפותחות ונכנסין בתוך הפורני וי\"מ הפין והפורני הוא הקולוסטרא ובל' ערבי קופל ובלע\"ז קטי\"נדו והפורבי נכנס לתוכה הפין מצד אחד נעול ונסגר מצד אחר יש לפורנא נקב שמניחין בו המפתח ומדחין את הפין לחוץ ונפתח ובאותה שעה נפתח פי הפין מן הפורני ויוצא ממנה והפין בלע\"ז קרד\"ו <small>(א\"ב פי' בלשון רומי דבר חד הקבוע בדבר אחר)</small>:",
            "<b><big>פון</big></b>   תרגום כמעט שכב כזעיר פון שכיב תרגום לו יש חרב אילו פון אית חרבא מלה יתירה בלשון תרגום כמו קא בלשון תלמוד:",
            "<b><big>פנדה</big></b>   [געלד זאקע] (ברכות סב) ובפונדתו מפשלת לאחוריו (שבת קיג פסחים יא) רבי יהודה אמר כורך עליו פונדא או פסיקיא (שבת קב) אונקלי ופונדא (נדרים נה) הנודר מן הכסות אסור בפונדא ובפסיקיא (כלים פכ\"ט) הפונדא והמעפורת (שבת כו) מי לא תנן (זבין פ\"ז) זב שהיה מוטל על חמשה ספסלין או על חמשה פונדאות (שבת עא) באזנו ובשערו ובפונדתו ופיה למטה בין פונדתו לחלוקו (גמרא) המוציא מעות בפונדתו ופיה למעלה חייב. פי' פונדא ממש בלע\"ז והוא ענין פסקיא של עור שהוא תרגום חגורה <small>(א\"ב פי' בל' רומי כיס ושק מוכן למעות עשוי כרשת)</small>:",
            "<b><big>פנדיון</big></b>   [גראסע מונצע] ככר בפונדיון כבר פי' בערך ככר (ב\"מ קו) אלא מעתה לא תעלה לא בגירוע אלמה תנן (ערכין כט) נותן סלע ופנדיון בשנה כבר פי' בערך גרע (כלים פ\"ח) היתה פונדיון לתוך פיו רבי יוסי אומר אם לצמאו טמא פירוש כשיצמא אדם במקום שאין מים משים כסף טהור לתוך פיו ומקל ממנו הצמא <small>(א\"ב פי' דפונדיון בל\"ר מטבע של שני איסרין עיין ערך אסר)</small>:",
            "<b><big>פונדק</big></b>   [גאסטהויז ווירט] (יבמות קכב) לא תהא כהנת כפונדקית (דמאי פ\"ג גיטין סא) הנותן לפונדקית מעשר את שהוא מתן לה ואת שהוא נוטל הימנה פי' חנות בל' ישמעאל פונדק בית אשה זונה תרגומו פונדקיתא. מפי החירות תרגום ירושלמי מפונדקי חירתא <small>(א\"ב פי' פונדק בלשון יוני בית מלון פי' פונדקי בעל המלון)</small>:",
            "<b><big>פונדק</big></b>   [האזעל נוס] (בריש מסכת נזיר גמ' דברי מערבי) הריני נזיר מלא חבית וכו' ואח\"כ אגוזי ואחר כך פונדקין בלשון לע\"ז נוקי\"לי בלשון ישמעאל פונדק והוא שקורין גלוז <small>(א\"ב פי' פונטיקון בליו\"ר פרי לוז כי היה גדל טוב מאוד בארץ פונטוס וכן נקראין על שם מדינת פרס הפרסקין כי היו שם המובחרים וגם מפרס באו האגוזים החשובים הנאמרים קריא פרסקיא עיין שיזפין)</small>:",
            "<b><big>פנדורא</big></b>   [בלאזאינשטערומענט] (ירוש' סוף ב\"ק וב\"ב פ\"ג) מאי משכוכית אית דמרין חיטרא ואית דמרין פנדורא בלשון יוני כלי זמר כמו תוף ואולי רועי צאן בכלי זה מקבצים הצאן להוליכן לשדה ולהביאן לבית:",
            "<b><big>פנח</big></b>   [פערוואהרזעך] (יבמות קטו) אי נמי לפנחיה שבקיה פי' בתשובות לכן הניח ת' של תרומה על הכלי ולא מחקו לשמירה שאם יבא אדם ליטול הימנה ויראה אותו הסימן יאמר תרומה היא זו ומתרחק הימנה:",
            "<b><big>פנטי</big></b>   [ענטגעגען] (ירושלמי ע\"ז פ\"ב) רבי יוחנן נפק לפנט. דרבי יודן נשיאה פי' בל\"י לקראת עיין ערך אפנטי:",
            "<b><big>פטיגון</big></b>   [פונפווינקל ליכט] חמש זויות עיין בערך הין:",
            "<b><big>פנטין</big></b>   [גאנץ אונד גאר] (מדרש אסתר פסק' מהר קח את הלבוש מעבי' דומין פנטין פירוש דומין בל\"ר אדון פי' פנטון בלשון יוני הכל:",
            "<b><big>פנטוס</big></b>   [ארטס נאמע] אריוך מלך אלסר בארץ שנער תרגום ירושלמי בארעא דפיטוס <small>(א\"ב מחוז באסיא הוא ומשם יצא עקילס הגר)</small>:",
            "<b><big>פנטום</big></b>   [איבערהויפט] (ירושלמי דסנהד' פ\"ו) אלא את ופינחס אסקון נבזין ביניכון פנטוס דמתפיס חד מינכון פי' בל\"י בודאי ומכל מקום:",
            "<b><big>פנטסיא</big></b>   [פאנטאזיע] (ירושלמי ב\"ב פ\"ח) בעי ממר פנטסיא פי' בלשון יוני מחשבה וציור דבר מה:",
            "<b><big>פנטיקקיא</big></b>   [דורך אום שלעכט] (ירושלמי תענית פ\"א) פנטיקקיא צלי ואתי מטרא פי' בל\"י כלו רעות:",
            "<b><big>פניא</big></b>   [אבענד] תרגום בפסוק בבקר יאכל עד בצפרא ובפניא פי' ערב והוא לשון מקרא לפנות ערב וכן מצינו לפנות בקר:",
            "<b><big>פניים</big></b>   [ארטס נאמע] (פרה פ\"ח) באר אחאב ומערא פמיים פירוש מערה היא בראש הירדן (ב\"ר פ' סד) ויצא הראשון אדמוני אתעביד מלך נחת ויתיב לה בהדא פניים (מגילה ו) לשם זו פמייס (בילמדנו בכי תשא) ויבאו לישה זו פמייס (בברייתא דר\"א פ' כ\"ז) וירדף עד דך זו פמייס. (בתרגום דודי שלח ידו מן החור) ודבר מידהון ית עגלא מתכא דשוי ירבעם חייבא בלשם דן דמתקרייא פמייס <small>(א\"ב נראה שבעל הערוך גריס פניים ולכן הביא הערך במקום זה וכן האמת אבל חז\"ל החליפו אות נון לאות מ\"ם וכן עשו במלת אספמיא)</small>:",
            "<b><big>פנך</big></b>   [טעללער, שיסעל] (פסחיס מט) בר מלחך פינכי. ס\"א פינקי (תענית כד) אי שריף מר פינכא דדיסא (חולין קיא) ההוא פינכא דהוה בי רב אמי דמלח בה בשרא ותברה פי' זו פינכא של חרש היתה שאינה יוצאת מדי דפנו לעולם (ב\"ר פ' אלה תולדת נח) אתת ההוא אתתא טעינה חד פינך דסלת פי' קערה גדולה בלשון יון פינכי:",
            "<b><big>פנך</big></b>   [יאגען, איילען] מדהרות דהרות אביריו תרגומו פינוכא דהוה מפניך העלו סוס כילק סמר תרגומו ססוותיהן מפנכן וסוס דוהר דנחים:",
            "<b><big>פנם</big></b>   [פארשטעלונג] (ב\"מ יז) זו אינה צריכה לפנים ולא לפני פי' א\"צ לדקדק יותר:",
            "<b><big>פנון</big></b>   [גראב טוך] (בסוף כלאים) ומעלות הפינן פי' עדולרין עשוין מן הפסולת ובלעז פדל\"י <small>(א\"ב פירוש בל\"י מין בגד נבזה וכן פנון בל\"ר)</small>:",
            "<b><big>פנס</big></b>   [לאמפע] (סוכה כט) אמר לעבדו טול פנס מפניהן והושיבן בחשך פנס שיש בו בית קבול שמן פי' שנותנין בי הנר מפני הרוח שלא תכבה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני עששית ובית נר דולק)</small>:",
            "<b><big>פינוס</big></b>   [צינזען וואכער] (מדרש תהלי' מזמור השמים מספרים) ונוטלים זה מזה בפינוסין ופורעים בפינוסין פי' בל\"ר רבית ונשך:",
            "<b><big>פנק</big></b>   [פערצערטעלט] (חגיגה ד) לאתויי מפנקי מפנק מנוער עבדו בתפנוקי מלכין:",
            "<b><big>פנק</big></b>   [זוים] נירין ולא פונקין כבר פי' בערך נר <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב פונקלי פירוש בלשון רומי שולי הבגד)</small>:",
            "<b><big>פנקט</big></b>   [פאלאסט] (בריש ויקרא רבה) היו אומות העולם שומעין קול הדיבור ונתרזין מתוך פניקטהון פי' היכליהם. לך יובילו מלכים שי תרגומו מפקניטיהון לך ייתון מלכייא קרבנא (ב\"ר פ' יז) בנווסין ובפנקטין ובלשון <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב בנמוסין ובפנקסין עיין ערך נווסין)</small>:",
            "<b><big>פנקיה</big></b>   [לאנדטם נאמע] (ב\"ר פ' צא) בפנוקיא ובערביא ובפלסטיני <small>(א\"ב פי' בליו\"ר ארץ צידון)</small>:",
            "<b><big>פנקס</big></b>   [שרייבטאבעל] (שבת קג) על שני דפי פנקס (אבות פ\"ג) הפינקס פתוחה כבר פי' בערך סעד (כלים פרק כד) שלש פנקסאות הן האפיפורין טמאה מדרס פירוש לוח עשוי על אבק של עפר וכותבין בו חשבונות ושיש בה בית קיבול שעוה פירוש לוח הטוח בדונג כדי לכתוב בו וחלקה מלשון חלק (כלים פרק יו) פנקס שיש בו בית קיבול שעוה טמאה ושאין בה טהורה (ב\"ר) דיפתרות ופינקסאות יש לו (נדה ל) מונח בפנקס קסת הסופר תרגומו פנקס ספרא <small>(א\"ב פירוש בל\"י ספר קטן)</small>:",
            "<b><big>פנקרס</big></b>   [קאפירין] (ירושלמי שבת פרק א) פינקריסק וקוטיות וקוליות וחמין שלהם הרי אלו מותרוח והם קפריסין כדגרסינן (ע\"ז לח) תנו רבנן בתוספתא דעבודה זרה הקפרין והקפלוטאות והקליות והחמין שלהן הרי אלו מותרין:",
            "<b><big>פנר</big></b>   [שלערטער קאראקטער] (ירושלמי סנהדרין פרק י') שלשה כפרו בנבואתן מפני פינירא פי' בל' יון רשע ועולה:",
            "<b><big>פנר</big></b>   [פפורטא] תרגום על פסוק בשנת שלש למלכו ובליעת אנון פנרתא ברייתא דבית מקדשא ויש נוסחאות כתוב בהם פרותא פירוש פורתא בל\"ר דלת:",
            "<b><big>פנתא</big></b>   [אובערטהייל דער שוחא] מנעל. ס\"א אפנתא וכבר פירשנו במקומו:",
            "<b><big>פונתק</big></b>   [איין פפלאנצע] מאי יועזר פונתק כן כתוב בנוסחאות ובעל הערוך גרס פוטנג ע\"ש:",
            "<b><big>פותר</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום ושהם וישפה בורלא ופנתירא עיין ערך אפנטיר ונקראת כן אבן זאת שהיא מלאה תברבורות:",
            "<b><big>פנתירין</big></b>   [איין טיהר] (מדרש תהלים מזמור משכיל לאסף האזינה עמי תורתי) מין חיה הוא שמו פנתרין פי' בל\"י ורומי מין חיה כמו פרדליס אכזר מאוד ויש בעורו חברבורות:",
            "<b><big>פס</big></b>   [שטאנגע זייל] (ב\"ב ח) כמה יהא בעיר שנים עשר לפסי העיר. פי' קרשי עץ לחזק שערי העיר כמו עושין פסין לבריאות <small>(א\"ב אות יונית קודמת לאחרונה נקראת פסי וצורתה קו אשר מאמצעי ולמעלה יוצאים שני קוים כמו קני המנורה וכן עושין כמו צורה זו יתדות וקרשים בדרכים כדי שלא תעבורנה הבהמות דרך שם)</small>:",
            "<b><big>פס</big></b>   [לאאזמן, גורל ווארפין] (יומא כב) ארבע פייסות היו שם (שבת קמח) מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו פי׳ לשון פייס שמפייסין למי יבא חלק זה ובלבד שיהו החלקין שוין אבל מנה גדולה כנגד מנה קטנה כלומר למי יבא הפייס יטול הגדול אסור משום קוביא והיינו דומיא דמשחקין בקוביא דהוי אסמכתא ולא קניא ור״ח ז״ל פי׳ מלשון פיס כי ההיא דאמר מי מפיס וכמו שאמרנו על השכר מיסרו ומפיס וכבר פירשנו בערך מפיס (תמיד פ״א) אמר להס מי שטבל יבוא ויפיש הפיסו זכה מי שזכה גורלך תפיל בתוכינו תרגום פייסך ארמא בינתנא (א\"ב בנוסחאות כתוב ניסך והוא טעות):",
            "<b><big>פס</big></b>   [אויס גלייכען, בערעדען] (ע\"ז עב) אומר אדם לגוי צא והפס עלי מנת המלך פירוש לשון פיוס ופריעה (בב\"ר פ' יח) העשה לו עזר (ובויקרא רבה כי ימוך אחיך) אנן פסון לה פירקה ושיבקה. ס\"א אנן יהבינן לה. פורנא: ספר אחר משופי פורנא <small>(א\"ב תרגום להתחנן לו לפייסא ליה)</small>:",
            "<b><big>פס</big></b>   [שויפיל גאבען] (בויקרא רבה בריש קדושים) איזיל ואכריז בקרתא מאן דאית ליה פסא או מכוש פי' בל\"י קורין למרא שחופרין בה פס וכן בלשון יסמעאל (במגלת איכה ותזנח משלום) אכל מכל תבשיל חד פס יש לומר כגון הלפס והקדרה וי\"ל שהוא עמו פס ידא:",
            "<b><big>פס</big></b>   [ענטווייהן] מחלליה מות יומת תרגום ירושלמי מפס יתה מתקטלה וחללת את שם אלהיך תרגום ירושלמי לא תפסון וכן תרגום את בריתי הפר כי את קדש ה' חלל להפרכם את בריתי באלה מסעי. (ובריש אמור אל הכהנים) לחלל גאון כל צבי ואחלל שרי קדש חלל ממלכה ושריה תרגום אפיס רברבנהא (בבראשית רבה בריש וישב יעקב) למה וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם פסים פסים:",
            "<b><big>פס</big></b>   [זיך אליסברייטערן] (בריש נגעים) את שנולד לו פסיון. (חולין ח) בשני סמנים והם שער לבן ופסיון פירוש אם פשה תפשה (ב\"ר פ' טו) ויצמח ה' אלהים מן האדמה כל עץ תני עץ שהוא פוסה על פני כל החיים:",
            "<b><big>פס</big></b>   (בבא מציעא פו) דלא מציא פסיא קניא פירוש בערך זגתא:",
            "<b><big>פס</big></b>   [האהל] קטנה ככף איש עולה מים תרגומו כפיסתא ידא. (ובריש אהלות) שלשים בפיסת יד ושלשים בפיסת הרגל:",
            "<b><big>פס</big></b>   [שטיק] (בכורות עג) אילו תנא שקוט מלפניו פי' שראשו בולט הרבה לפניו סיקפס מאחריו פירוש שדומה כמי שנחתך ממנו חתיכה מאחריו והיינו שקל פסיא:",
            "<b><big>פס</big></b>   [גראבען] (ב\"ר פ' ל) ויש שמחליפין העליונים לזבלים כיצד הוא עושה אלא כמין קטרקטון היה לו והיה פוססן מן הצד <small>(א\"ב פי' בלשון רומי פועל החופר)</small>:",
            "<b><big>פסג</big></b>   [דוירך שניידער] (בריש עוקצין) פסיגה של אשכול שריקנה טהורה פירוש אותו שמלא ענבים שמו אשכול ואם נפסג ממנו מקצת. האשכול ונתפצל ממנו ויש לו כתף ונטף שמו פסיגה. (פרה פי\"א) אזוב שיש לו שלשה קלחים מפסגו ואוגדו וכו'. ויבתר אותם בתוך תרגום ירושלמי ופסג יתהון. תנתח לנתחיו תרגום ירושלמי תפסג לפסגוי. (ב\"ק קיט) תנו רבנן מפסגי אילנות ומפסקי גפנים. (שם פא) התועה בין הכרמים מפסג ועולה מפסג רורד פי' מפסג הכרמים והשדות ומהלך בתוכם אע\"פ שאין שם דרך. (מ\"ק ג). אין מודדין ואין מפסגין יש מפרשים מפסגון זה סומכין האילן שהוא רענן יותר מדאי:",
            "<b><big>פסד</big></b>   [צו שאדען קאממען] (ב\"מ קיז) כמה מפסדא עליה בהאי ביתא תולתא הלכך אית ליה תולתא פי' קסבר רבי נתן דעליה חבסתיה לבית ודקתיה דאי הוה בית בלא עליה הוה קאי שיתין שנין השתא דאתבני עליה עליה קם ליה ארבעין שנין ונפל אשתכח ליהדא פסדא ליה עליה לבית תולתא ושקיל בעל עליה תולתא דלבני וכשורי ושקיל תתאי תרי תולתי וכן כי זבני תרוייהו אדעת' דהכי זבנין דתחתאה יהיב תרין חולקין ודרי בתחתאה בעל עליה יהיב תולת' ודרי בעליה ותחתאה לית ליה רשותא לאשתמושי בעליה וכי היכי דיהבין בדמי מעיקרא הם הכין פלגי לבסוף דכי נפל לית בידיהון חילא למיבני. זה פי' רב עמרם <small>(א\"ב תרגום תרע לאמים ותשלחם תברתא אומיא ופסדתיכון)</small>:",
            "<b><big>פסדיות</big></b>   [בעט צייג] (בילמדנו בריש ויצא יעקב) כיון שיצא יעקב לא יצא עמו דבר בעולם ואף לא פסדיות שנאמר ויקח מאבני המקום ואם היו לו פסדיות לא היה נותן אבנים תחת ראשו פי' כסתות ושמא פסדיות הן:",
            "<b><big>פסטל</big></b>   [איין שריפט] (בילמדנו רב לכם) כשהלך דוד לעשות מלחמה באדום הוציא לנשתוון קורין בלע\"ז פישטו\"לי <small>(א\"ב פי' אפיסטולי בל' יוני ורומי כתב ואגרת עיין ערך אפיסטולי)</small>:",
            "<b><big>פסטולי</big></b>   [באלקען] (ירושלמי כלאים פי\"ט) אתא עובדא קומי רבי ירמיה בארבעה עמודין ועליהם פסטוליות פי' אפיסטולי בלשון יוני ורומי קורות על גב העמודים:",
            "<b><big>פסטם</big></b>   [פערזיכערונג] (בויקרא רבה בצו פר' זובח) אמ' א' לחבירו מה דחיל הדין שליטא אמר ליה תהא פסטמא דילך טבא ולית את דחיל מיניה פי' הדיבור שלך יהא טוב כלומר התעסק בתורה ואי אתה מתירא ממנו כמו הנשים סונטות בה <small>(א\"ב פי' בל\"י בטחון וכסל)</small>:",
            "<b><big>פסטן</big></b>   [אינפאנטריא] (בב\"ר פ' המול ימול) בשעה שיצא למלחמה עשו לו סיעה פסטון וירד מלאך והצילו פי' מארב לפי הענין <small>(א\"ב פי' בל\"י אנשי צבא ההולכים ברגליהם)</small>:",
            "<b><big>פסטים</big></b>   [גלייבע] (ירושלמי כתובות פב) נאמנים העדי' לומר שטר אמנה ושטר פסטים פי' ל\"י אמנה ויש בנוסחאות כתוב בהם שטר פסיס עיין ערך פסיס:",
            "<b><big>פסיון</big></b>   [ארט פויגיל] (יומא עה) שיכלי כיכלי פסיוני ושליו (קידושין לא) יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם. (ב\"ק נה) תרנגול טווס ופסיוני כלאים זה בזה. פי' בלעז פס\"נו. שאל ויבא שלו תרגומו שאילו בשרא ואייתי פדיונין <small>(א\"ב פי' בליו\"ר מין עוף טהור חשוב ועולה על שלחן מלכים)</small>:",
            "<b><big>פסך</big></b>   [אבגעגניטען] קוצים כסוחים תרגומו כובין מפסכין:",
            "<b><big>פסכתר</big></b>   [איין דעקיל] ס\"א פסקטר והנה הוא לפנינו:",
            "<b><big>פסל</big></b>   [אב שניידען] מזרדין ומפסלין כבר פירש כי בערך זבל. (כלים פי\"ג) המפסלת והמקדח פי' כלי ברזל כמין מעצד רחב שהוא פוסל בו את העץ מן ויפסל שני לוחות. (ברכות נז ב\"מ פב) מר פסל וקרדום:",
            "<b><big>פסל</big></b>   [איין זיילע] (שבת פ בב\"ב נה) אבל פיסלא לא רבא אמר אפילו פיסלא דרשות שבת כרשות גיטין דמיא. (גיטין עז) אזל גיטא נפל בפסלא אמר רב יוסף אי הוי ד' אמות על ד' אמות פלג ליה רשותא פי' פיסלא עמוד שהוא גבוה עשר ורחב ארבעה או כגון זיז היוצא למעלה מי' טפחים מן הכותל רחב ד' אמות ופי' פיסלא כגון פסל היוצא מן הסוכה <small>(א\"ב פי' בל\"י יתד נעוץ בארץ)</small>:",
            "<b><big>פסל</big></b>   [ענטווייכען] (שבת יג) מהו י\"ח דברים דתנן (זבין פ\"ה) אלו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון וכו' (פסחיס לב) האוכל תרומה פסול טומאה פי' שפסולו שנטמא מחמת ד\"א פסול הגוף פי' כבשר חזיר שאין לו היתר לעולם <small>(א\"ב תרגום ירושלמי פגול הוא פסול יהי תרגום כספך היה לסיגים כספך הוא פסולא)</small>:",
            "<b><big>פסלום</big></b>   [שטימפיג רעדין] עיין בערך עמוס <small>(א\"ב פי' בל\"י ערל שפתים מגמגם ונלעג לשון)</small>:",
            "<b><big>פסיליא</big></b>   [ארט לינזען] עיין במיטליא <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי מין קטנית וצורתו כמו כוליה ונקרא שעועית. ופסילתא עיין ערך פול)</small>:",
            "<b><big>פסיליא</big></b>   [אומריין] (מדרש איכה פסקא סתי ומאוס) מאסיא ופסיליאה פירשתיו בערך מאם",
            "<b><big>פסן</big></b>   [מילטער] (כלים פ\"כ). עריבת פסונות בית שמאי אומרים טמא מדרס פירוש לדעת הרמב\"ם עריבת הבנאין ילושו בה הגפסין ולדעת ר\"ע שמביאים בה אבנים קטנות ורגבי אדמה מלשון שקל פיסא:",
            "<b><big>פסיגמון</big></b>   [פערפראווטער וויין] (ירושלמי ע\"ז פ\"ג) ר' סימון מפרש החד קונדיטין המר פסינתון פירוש בל\"י ורומי יין מרוקח בעשב הנקרא אפסינתין והוא לענה ומועיל לאסטומכא עיין ערך אפסינטין:",
            "<b><big>פסנטר</big></b>   [אין קויפער פיר דיא קיחע] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים) פסנטירך אנא ואי את מטעים לי מן תבשילין דאידע מה אינון צריכין (בפסקא דהעומר) מגרוסך אנא וכבר פי' בערך מגרס <small>(א\"ב פי' בל\"ר קונה כל צרכי סעודה בבית ליתן למבשל ופי' מגירוס בלשון יוני מבשל)</small>:",
            "<b><big>פסנתר</big></b>   [שפיל אינסטערמענט] בדניאל קתרוס שבכא פסנתרין פי' מין כלי זמר הנקרא בל\"י פסנתרין:",
            "<b><big>פסים</big></b>   [שיין קאנטראקט] (ב\"ב קנד. כתובות עט). שטר פסים הוא זה פיר' שפייסתני בשעה שהיית רוצה לישא אשה שאכתוב לך שטר ששדה זו מכור הלך בעבור שיראו אותך ויהיו סבורים שאתה עשיר קונה נכסים ומעולם לא החזרתה לי ולא שלך היא השדה או שטר אמנה שמכרתי לך שדה זו על מנת שאאמין לך הדמים עד זמן שקבענו ומעולם לא נתת לי הדמים. ויש פ\"א בערך אמן. (ירושלמי) שטר פסים הוא זה לשון יון אמונה פיסטיא הרוצה שתבריח נכסיה מבעלה כיצד היא עושה כותבת שטר פסים לאחר פי' שפייסה לאדם אחר הריני נשאת ואין רצוני שיבאו נכסי ליד בעלי אכתבם לך במתנה ולאחר זמן אם יגרשני או שימות אטלם ממך:",
            "<b><big>פסע</big></b>   [איינטרעטען] (ב\"ק כג). רב אשי דפסע פסועי פי' כגון בצע מקום שנתחככה בהן שברה האבנים ושחקתן והפירות בדריסה טינפתם ודרסתם וכילתם כגון בצע אמרתו לשון כליה והוא תמימות והשלמות:",
            "<b><big>פסע</big></b>   [טריט] (מגלה כח) לא פסעתי על ראשי עם קדש פי' מנהגם לישב על גבי מחצלאות בקרקע וכשמהלך עומד ומפסיע על ראשה <small>(א\"ב תרגום כפשע ביני ובין המות כפסיעא ביני ובין מותא)</small>:",
            "<b><big>פסע</big></b>   תרגום ירושלמי או חרום שרוע:",
            "<b><big>פסע</big></b>   [שטאמפטן] מקול שעטת תרגומו מקל מפסועיות:",
            "<b><big>פסיפון</big></b>   [ארטהייל] (בפסקא ותאמר ציון) אמר רבי ננחומא פסיפון אינון עבדין ואנא עבדית אינון עבדין ועזבני ואנא עבדית ועזבתים פירוש חשבון לשון רומי פסיפון <small>(א\"ב גם בל\"י פירושו גזר דין כי בבית דין של יונים היו אבנים קטנות נקראות פסיפון והמחייבים היו מטילים אבן שחורה והמזכים אבן לבנה לקלפו או לפעמים היו המחייבים כותבים אות תיטא בפסיפס כי היא אות ראשונה בתיבה תנטום שענינה מיתה (ובמדרש איכה בפסקא ולא זכר)</small> והתוית תיו רבנין אמרי כתיטא בפספס וזו היא גרסא נכונה:",
            "<b><big>פספס</big></b>   [צערברעקלען] (שבת קנה) מפספסין את הכיפים פי' מפרכין כעין פתו' לרככן להיות נוח לאכילה כמו כל ידות האוכלין שבססן בגורן נזיר חופף ומפספס עיין בערך פספס (במגלת איכה איכה יעיב) רבנן אמרי חתיכה פספסן:",
            "<b><big>פספס</big></b>   [שטיין אין ברעט שפיעל. ווירפיל] (סנהדרין כה) כגון המשחק בפספסין מאמתי חזרתם משישברו את פסיפסיהן פי' לוחות מצויירים ששוחקין עליהם<small>(א\"ב פי' בל\"י אבני הצחוק והקוביא עצמם ועל שמם נקראו כן אבנים מרובעות ואבני גזית שהן כקוביא)</small>:",
            "<b><big>פספס</big></b>   [קאלירין] (נגעים פי\"א) קיטא שיש בה פספסין פי' מסך שיש בו גווני צביעה. פ\"א אבנים קטנות כחותם על הטבעת ורוצפין בהם חצרותיהן בא\"י וכדומה להן לענין בגד שיש עליו כגון דינרי דקייטי: פספס [געהויעטע שטיינער] אבני גזית תרגומו אבן פסיפס:",
            "<b><big>פסק</big></b>   [אבשניידען אויף הערן ענטשיידען] (כתובות סב) לא מר אפסיק ולא מר אפסיק פי' לא רב יוסף ולא רבה בר אבוה אכלו ערב יום הכפורים סעודה המפסקת (חולין נב) ואי מחייה פסקית פי' אם הכה הבהמה במטה לא מראשה ועד זנבה ולא מזנבה ועד ראשה לאורכה של בהמה אלא לרחבה של בהמה עומד בצדה ומכה באמצעה זו היא מכה פסקית (נגעים פי\"א) היתה פסיקות אינה מטמאה בנגעים רבי יהודהה אומר אפילו פסיקא אחת וקשרה אינה מטמאה בנגעים פי' תתיכות (מ\"ק יח קדושין ט כתובו' קב) מאי לאו אירוסין ממש לא שטרי פסקתא וכדרב גידול אמ' רב דאמ' כמה אתה נותן לבנך כך וכך כמה אתה נותן לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן דברים הנקנים באמירה. מצר ארעא דמינה פסיקא עיין בערד פלג. (סנהדרין מד) ג' שמות יש לו פסקין שפוסק דברים כלפי מעלה אטמון שאוטם עונותיהן של ישראל סגרון כיון שסוגר שוב אינו פותח והיה בכזיב בלדתה אותו תרגום והוה דפסקת מן דילידת. (סוכה לג יבמות קכ כתובות כה) מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות פי' מי שחתך ראשו של חי הכל יודעין כי בחתיכת ראשו ימות ואם אמר איני מתכוון למיתתו אלא להוציא ממנו דם לדבר צורך אין ממש בדבריו אלא הרי כמתכוון להמיתו ורוצח הוא והיכא פליג ר' שמעון כגון גרירא דאפשר דלא עביד חריץ ואפי' עביד אפשר דלא ניחה ליה וכן (שבת קב) דשקיל ליה בברזי דלא ניחא ליה (שם קלב) אמר רבי עקיבא ואי איכא אחר ליעבד אחר ולא אבי הבן וכן (סוכה לג) והוא דאית ליה הושענה אחריתי אבל פסיק רישיה ליכא לספוקא דלא ימות ובוודאי דניחא ליה דאי לא הוה ניחא ליה היכי הוה פסיק רישיה (מגילה ג נדרים לז בגמ' תורם) ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים ואמרי לה אלו המסורות (בויקרא רבה בריש זאת תהיה) ב' פסוקים נתנבא בארה ולא הי' בהן כדי ספר וניטפלו בישעיה ואלו הן וכי יאמרו אליכם וחבירו (בויקרא רבה וכי ימוך אחיך פרשת מות וחיים) כשהייתם בארצכם ולא הייתם עושים פסקאות פסקאות לאלילים הה\"ד ותפסקי את רגליך וגו'(א\"בוענין קרוב לזה תרגום משפטיך אתה חרצת דנת דינך פסקת ותרגום או חרוץ או פסיק ומזה הלשון פסק הלכה):",
            "<b><big>פסק</big></b>   [פישטייך] (מ\"ק ג) הפסיקות והבריכות חדא מילתא היא <small>(א\"ב במדרש קהלת (פסקא עשיתי לי ברכות מים) פסקינם פי' בלשון רומי ברכות מים ובפרט אם דגים שם בשופע)</small>:",
            "<b><big>פסקטר</big></b>   [שטארץ] (עירובין קד) כופין עליו פסקטר ועשית סירותיו תרגום ותעביד פסקטרותיה פי' כמין כפיפות של נחשת (תמיד פ\"ה בשבת לג) כופה עליה פסקטר כלי גדול מחזיק לתך. (בסיפא בריש צו לא תכבה) אף במסעות ומה היו עושין לה כופין עליה פסקטר <small>(א\"ב פי' בל\"י כלי כמין גביע רחב או יורה)</small>:",
            "<b><big>פסיקיא</big></b>   [גירטיל] (שבת קיג פסחים יא) כורך עליו פונדא או פסקיא חוטי סבכה של פסקיא בערך סבכה מפירש ותחת חגורה נקפה תרגום ואתרא דהוון אסרן פסיקיא <small>(א\"ב פי' בל\"ר מין בגד ארוך וצר ובו מעטפים הילדים וקושרים בחי שוקים שלא ירדו וכן נקרא אזור וחגורה רחבה)</small>:",
            "<b><big>פסקוליה</big></b>   [זעקקע] (ירושלמי פיאה פ\"א) בעו מיתון ליה בפסקוליה אחריא פירוש בלשון יוני אמתחות וכיסי עור:",
            "<b><big>פסתא</big></b>   [בראד] ירושלמי (פסחים פו) הדין דאכול חובץ ובדעתיה למיכל קופר צריך מבערה פסתא פי' לחם מלשון פסת בר:",
            "<b><big>פסתא</big></b>   [בלאט] (גטין נח) כמה ארחיקנא מדוכתא פלן אמר ליה אינגד פוסתא ופלגא פירוש רש\"י דף:",
            "<b><big>פסתיין</big></b>   (מדרש קהלת פסקא מה יתרון לאדם) אית דאייתי פסתיין עיין ערך נמרק:",
            "<b><big>פסתקא</big></b>   דנשדור כבר פירשנו בערך נשדור:",
            "<b><big>פסתקא</big></b>   [איין ארט ניס] ופנגו פסתקא פירשנו בערך סבן (ירושלמי מעשרות פ\"א) אפיסתקין ואצטרובילין (ירושלמי בפ\"ק בכלאים) אדם נוטע לוזין ובוטמין מה נפק מנהון פסתקין <small>(א\"ב פי' בלשון יון ורומי וישמעאל מין פרי גדל בסוריא ונשמר תוך קליפה)</small>:",
            "<b><big>פע</big></b>   [שרייען] (סוטה יא) פועה זו מרים ולמה נקראת פועה שפועה לולד פי' לוחשת לאשה ויוצא הוולד כמו אלו עכשיו שקורין באזני האשה (בויקרא רבה פ' צדקתך אמור אל הכהנים) ופעלכם מאפע כל ברכות טובות ונחמות שהקב\"ה מביאן על ישראל בשכר פעייה אחת שפעו בסיני כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. ד\"א ופעלכם מאפע מק' פעיות שהאשה פועה בשעה שיושבת על משבר צ\"ט למיתה ואחד לחיים ג' שמות נקראה לה חייתא מחבלתא ומתברא חייתא דהוות מתה וחיית מחבלתא דהיות ממשכנא למיתה המד\"א אם חבל תחבל מתברא דהוות תבריא למיתה. (ב\"ר פר' כג) לאחד שחטף גדי והפשילו לאחוריו בעל המרעה רץ אחריו ואמר לו מה בידך ולא כלום אמר לו והרי מפעה אחריך כך קול דמי אחיך צועקים. (ערובין עז) סתם גוי אם איתא דאוגר מפעא פעי. (חולין קלג) ואימא סתם גוי מיפעא פעי פי' צועק אל תשקול בהכרעה ומגיד שהבשר שלו כדאמרינן (סוכה לא) פעיתא היא דא (חולין מג) וושט דאכלה ביה ופעיא ביה פי' גועה.(בכורות לה) מה טעם נעקרו הוי מום משום דפעי ומחזי מלשון כיולדה אפעה:",
            "<b><big>פע</big></b>   [צערפליסען] מחצה וחלפה רקתו תרגום פעת מוחיה ואעבריה בצדעיה. וכפטיש יפוצץ סלע תרגום וכפטישא דמנפעי כיפא (שבת קח) פעפועי ביעי אסור פי' לטרוף בצים ביין (ב\"ב י) ברזל קשה אור מפעפעו (חולין צו) ירך שצלאו בחלבו אסור לאכול אפילו מראש אזנו שאני חלב דמפעפע פי' בהתחממו נימס וטבע ונבלע באיברים כולן (חולין קה) מים אחרונים ניטלין בצוק אבל בחמין לא שמפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמא פי' מפעפעין מבעבעין מלשון שחין אבעבועות:",
            "<b><big>פעפע</big></b>   [גלענצע] תרגום ותופע כמו אופל ומפעפעא היך קבל:",
            "<b><big>פעוט</big></b>   [קינדער] (גיטין נט) הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין פי' תינוקות:",
            "<b><big>פעל</big></b>   [מאכען ווירקען] (יומא לח) כל פעל ה' למענהו פי' פעל ה' ונתן חכמה לזה יותר מזה למענהו כדי שלא תהא המלאכ' אלא במי שהוא חפץ פי' זה של ר' חננאל ז\"ל. פועל בכניסתו אוכל משלו כבר פירשנו בערך כנס פ\"א בכניסתו אוכל משלו משנכנס בבתר במלאכ' ברשותו הוא ויכול לאחר מלבא במלאכתו ביצאתו משל בעל הבית כלומר ברשות בעל הבית הוא ויכול להחשיכו כמו שרוצה. תזרח תשמש יאספון החיות והדר יצא אדם לפעלו אלמא דיכול להתאחר עד זריחת השמש ולעבודתו עדי ערב עד שתחשך. (ב\"מ סח) אמר אביי כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה פי' כגון חייט שתופר כל בגד בכסף ועת שאין בידו מלאכה לעשות אלא יושב ובטל כופר בגד בב' שלישי כסף נותן לו ב' שלישי כסף בשכרו וחלקו בריוח (ב\"מ לא) נותן לו שכרו כפועל בטל של אותה מלאכה דבטיל מינה פי' כגון אדם שהוא כתף וסבל שמלאכתו בצער אם יאמר לו אדם מה אתן לך שתתבטל ממלאכתך ושב עמי אינו מבקש ממנו אלא שכר מועט בעבור שמלתכתו כבדה אבל מי שמלאכתו בנחת כגון צורף וסופר מבקש יותר אם יתבטל:",
            "<b><big>פעל</big></b>   [פערמעגען] (ב\"ר פ' סט) ויחלום והנה סולם אזיל סב פועלא דאבוך ס\"א מדלא וכבר פירשנו בערך מדל:",
            "<b><big>פעם</big></b>   [קלאפען] (ב\"ר פ' צ) הכא אמר ותפעם ולהלן ותתפעם כאן פתרון בעא מיניה ולהלן חלמא ופתרונא כאן ע\"י שהות סמוך לבקר ותפעם ולהלן ע\"י שהיה מתערב ותתפעם:",
            "<b><big>פעם</big></b>   [קלינגען] (סוטה ט) לפעמו במחנה דן מלמד שהיתה בכינה מקשקשת לפניו כזוג כתיב הכא לפעמו וכתיב התם פעמון ורמון:",
            "<b><big>פעפועין</big></b>   [ווילדע פעטערזייל] (עירובין כח) מערבין בפעפועין ובחלגלוגות (ירושלמי בסוף פיאה) פעפועין הן קקולי ויש בהן מליחות <small>(א\"ב עיין ערך קקל)</small>:",
            "<b><big>פער</big></b>   [ענטבלעזען] (סנהד' ס) הפוער עצמו לבעל פעור זו הוא עבודתו (גמרא) ואע\"ג דקא מיכוין לבזוייה:",
            "<b><big>פופי</big></b>   [צארינגע מענטשן] (ירושלמי נדרים פי\"א) אופופי ישראל לא עללה לביתי פי' בלשון יוני אופי אלילים אופופי לשון שבועה האלילים והיו אומרי' היונים כי זה שם אלקי העברים וטעם טעות' הוא כי איש יוני בראותו כתוב שם המיוחד קרא אותו פופי בחשבו כי היו האותיות יונית כי צורת אות ה\"א אשורית דומה לפ\"א יונית וכתיבתם מצד שמאל לצד ימין:",
            "<b><big>פפייר</big></b>   [פאפיר שילץ] (כלים פי\"ז) פיפירו' שעשה להם קניס ממטה למעלה לחיזוק טהורה (ב\"ר פ' לח) ואת חצר מות ר' הונא אמר מקום שהיה שמו חצר מות שהן אוכלין כרישין ולובשי' פפייר פי' עשב שהוא בלשון ערבי פפייר והוא כמו מלב\"א ועושין ממנו קליפין והיו לובשין אותן בני חצר מות וי\"א פפיירות מין אילנות כמו אפיפיירות בכלאים שפירשנו בערך א'. פ' פפיירות דכלים כלי שנעשה מעלי פפייר והוא כמין קופה גדולה העשוה כמעשה מצודה סבכה שאינה מקבלת תבואה אלא כגון תפוחין ואגסים ורמונים <small>(א\"ב פי' בלי\"ור מין עשב גדל ביאור מצרים וממנו היו עושים גליונים לכתוב)</small>:",
            "<b><big>פפייתא</big></b>   [איין פלוס] (עירובין פב) תרתי ריפתא נהר פפייתא פי' מקום ידוע:",
            "<b><big>פפיליון</big></b>   [געצעלט] (בפסק' ויהי ביום כלות) אין כבודה של בתי שאהא מדבר עמה בפרהסיא אלא עשו לה פפיליון ואהא מדבר עמה מתוך פפיליון פירו' אהל (בילמדנו אספה לי) אנו עושין לך פפיליונין ואין אדם רואה אותך <small>(א\"ב פי' בלשון רומי אהל)</small>:",
            "<b><big>פפולסמון</big></b>   [באלזאם] (ב\"ר פ' לד) קנמון פפולסמון (ובפ' ל\"ה וירח ה') מנא צלוחית של פפולסמון והלך לריחה (ובפ' מ) למה היה אבינו אברהם דומה לצלוחית של פפולסמון פי' מור אדם מתבסם בו וריחו נודף עליו מרחוק הרבה וכך היה אברהם שמעו בכל הארצות מאכיל ומשקה ומלוה ומהנה וכו' <small>(א\"ב עיין ערך אופובלסמון)</small>:",
            "<b><big>פיפגא</big></b>   [שטאדס נאמע] (ב\"ר פ' לה) החמתי פיפניא <small>(א\"ב בלשון יוני אפיפניא שם עיר אשר בנאה אנטיוכוס הרשע הנקרא אפיפניס פירוש בל\"י גדול ומהודר)</small>:",
            "<b><big>פץ</big></b>   [ווערפען, שיטטעלען] (שבת עג) אמרו הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו ספר אחר והמנפסו וכבר פירשנו בערך נפס (שם) תנא הדש והמנפץ והמנפס כולן מלאכה אחת הן פירש גאון המנפץ את האוכל מן עפרוריתו חייב משום דש וכן המנפס מולל שבולי' (יומא כ) אתגרת ליה פוץ עמריה פי' פעם אחת נשכר עני בן טובים אצל בעל הבית שלא היה מכירו נתן לו צמר לנפצו ונעצב הנשכר שהגיעו לזו הפחיתה והרגיש בעל הבית ואמר לו הניחו והשיב לו מאחר שנשכר הנח לנפץ הצמר (ב\"ב כו) רבי מריון בריה דרבין נפצי כתנא הוו (נדה סו) אמר שמואל זו ממלא דם ונופצת ואין לה תקנה ומפורש בירושלמי תמן אמרי כמעשה ער ואינן שהיו משחיתין שכבת זרע שלהן (שם לא) היינו דאמרי אנשי פוץ מלתא ושדי לכלבא כלומר אם יסיר המלח לא יצלח אלא לכלב וימץ טל מן הגיזה תרגומו ונפץ טלא מן גזתא התנערי מעפר תרגומו איתנפצי מעפרא. הציגני כלי ריק תרגומו נפצני כמו ריקן:",
            "<b><big>פץ</big></b>   [עפענען] (פסחים קיא) פצא מאי תקנתיה נפתח בלא (ע\"ז יז) ר' חנינא ור' יונתן הוו קאזלי באורחא מטו אנהו תרי דרכי חד פצי לפתחא דאלילים וחד פצי לפתח' דזונות פי' לשון הליכה <small>(א\"ב פרושו פתוח מלשון יפצה פיהו)</small>:",
            "<b><big>פץ</big></b>   [בעפרייען רעטטען] (ב\"ב מה) בר ישראל דזבין חמרא לחבריה וקא אתי עכו\"ם ואניס ליה מיניה דינא הוא דמפצי ליה מיניה (כתובות צא) אי אתיה אימיה מערערא לא מפיצנא לך להצילך מדרך רע תרגומו דתתפצי מן אורחא בישא להצילך מאשה זרה דתתפצי מן אתתא חלוניתא וכן פצני והצילני הפוצה את דוד עבדו:",
            "<b><big>פצד</big></b>   [באך. זומפ] גבים גבים תרגומו פצידין פצידין ועלה על כל אפיקיו תרגומו פצידוהי ולחשוף מים מגבא פלגים יבלי מים ולאפיקים ולגיאיות תרגומו לפצידיא ולחיליא:",
            "<b><big>פצח</big></b>   [פלאץ פלעקט] מבצריו מחתה תרגומו פצחוהי תברא <small>(א\"ב תרגו' ובתי החצרים ובתי פצחיא)</small>:",
            "<b><big>פצח</big></b>   [קלאהר, ריין] פצוחי עינא כבר פירשנו בערך אבל:",
            "<b><big>פצח</big></b>   [גלענצען] כחום צת עלי אור תרגמו כשחין פציח ברודים אמוצים תרגום פציחין קטמנין עקודים נקודים וברודים תרגומו רגולין נמורין ופציחין:",
            "<b><big>פצטלין</big></b>   [מעהל קיגעל] (מדרש שמות רבה ויתן אל משה ככלותו) אמר לו בני איני מבקש אלא מן הפצטלין שבתוך פיו פי' בלשון רומי מין פת קטן:",
            "<b><big>פצל</big></b>   [שניידען] (מנחות צו) ד' סניפין של זהב היו שם מפוצלין בראשיהן (יומא עא זבחים עא) עמרא מפצל (בכורות לט) או שהיה ראש הזנב מפצל את העצם (נדה מז) אמר רב אשי משיפצל ראש החוטם פי' משיתחיל לינקב שנראנה כמפוצל (עירובין כב) ולא אמרן אלא דלא אפצול אבל אפצול זרתא זרתא פי' אם הוציא עליו דמופצלי זרת זרת:",
            "<b><big>פצוליא</big></b>   [צוובעל]. (ירושלמי ביצה פ\"ד) באילין פצוליא הוה עובדא פי' המפרש בצלים:",
            "<b><big>פצם</big></b>   [שפאלטען] (שבת פב). חרס כדי ליתן בין פצים לחבירו פירוש בתשובות אלו שמנסרין הקורות לעשות דלתות ולוחות ונסרים ונותנין חרס בין הנסריס כדי שיכנס בהן הרוח וייבשו מפני שלחין הן ומנין שפצים לשון סדק וקרע דכתיב הרעשת ארץ פצמתה וקרע לו חלוני תרגומו ופצום ליה חרכין ויש לפרש עוד ששם הלחי והמזוזה פצימא לישנא דרבנן ויהי כקרא יהודי שלש דלתות וד' תרגומו תלת פצים (שבת קטו ב\"ב יב) בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות קבר סתום אינו מטמא כל סביביו פירוש אלו הפצימין דהשותפין שווי צדדי הפתח לפי שכשקורעין בכותל כדי לעשות פתח משוין הבנין משני צדדין והשווי ההוא נקרא פצים באשר פירשנו בתרגום וקרע לו חלוני וכשמסלקין הפתח לגמרי ומבקשין לסתמו פורצין אותו השווי ועושין צידי הפתח אבנים מדורגות כגון לולין ומעלות כדי לחבר הבנין ולא יודע שהיה בכאן פתח לפיכך אם פרץ פצימיו סילק רשותו לגמרי (סוכה יד) סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין פירוש גאון לחיים (מנחות לג) בית שאין לו אלא פצים אחד רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין מאי טעמא דרבנן דכתיב מזוזות ורבי מאיר מאי טעמא וכו'. נראין הדברים כי הלחיים והמזוזות והנסרים בשביל כן נקראו פצימין בשביל שהן משוין ומיושרין:",
            "<b><big>פצע</big></b>   [שלאגען צערקוועטשען] (תרומה פ\"ו) פצועי חולין עם שלמי תרומה (שבת קכב) נוטל אדם קורנס לפצע בו אגוזין רבי יהודה אמר פציעה בכלל דישה (יבמות עה) איזה הוא פצוע דכא (גמרא) אמר רבא היינו דקרינן פצוע ולא קרינן פציע פי' פציע בידי שמים אבל פצוע כמו פרוע כדכתיב כי פרעה אהרן והוא דבר שנעשה בידי אדם זה פר\"ח ויבקע עצי עולה תרגום יונתן ופצע קיצין לעלתא <small>(א\"ב אין תרגום זה בנוסחאות דידן)</small>:",
            "<b><big>פצע</big></b>   [הין אונד הער בעוועגען] (יומא כט) תימור של חמה מפצע לכאן ולכאן מה איילה זו קרניה מפוצלות לכאן ולכאן כך שחר מפצע לכאן ולכאן (יומא לח) לא היו יודעין להעלות עשן כמותן שהללו מתמר ועולה כמקל והללו מפצע לכאן ולכאן פירוש מפצע כמו מפצל:",
            "<b><big>פצעל</big></b>   [אונצייטיג] (שבת מה ביצה מ) בעא מיניה רבי שמעון ברבי מרבי פצעילי תמרא לרב שמעון מהו פי' בתשובות פגי תמרה שהכניסן פירות ונמתקו יפה יפה ועדיין לא בשלו ולא נעשו תמרים פוצעין אותן אחד אחד לשנים בסכין ומעלין אותן לגג ליבשן ומייבשן ומכניסן לקיום וסבירא לן דכיון דהעלן לגג לייבשן אקצינון מדעתיה ואמרינן אין מוקצה לר' שמעון אלא גרוגרות וצימוקין בלבד:",
            "<b><big>פצתא</big></b>   [לאאז] תרגום על גורל הצדיקים על פצתא דצדיקיא כמו פייס:",
            "<b><big>פק</big></b>   [פערשטאפפען] (שבת קכה) רבי אליעזר אומר פקק החלון וכו' פי' פקק כגון מסך מבגד ומזולתו העשר לסתום החלון (שם נג) פוקק לה זוג בצוארה פי' שלא תלד קול (שם כט כלים פכ\"ח) פחות מג' על ג' שהתקינו לפקוק בו את המרחץ פירוש המרחץ חלול כדי ליכנס בו האש בכולו כדי שיחם ויש בו נקבים לצאת העשן מהן ויש להן מטליות של בגד מוכנים לסתום ולפקוק בהן את הנקבים. תאלמנה שפתי שקר תרגום תתפקקן שפוותי שיקרא:",
            "<b><big>פק</big></b>   [העראויסגעהן] (ברכות כט) עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה פי' פיקוק זולתי פיקוק דקיימא לן פיקוק סתימה כדגרסינן פקק החלון. ופקפוק פתיח' כדגרסי' (סוכ' יא) מפקפק ונוטל אחד מבינתי' וכשכורע אדם וכופף קומתו מתמתחות חוליותיו ונראות כי מתפתחות החוליות מבחוץ מאחוריו ומסתמות מבפנים ודוגמא לדבר קשרי אצבעות:",
            "<b><big>פק</big></b>   [אויף לעזען] (קדושין לט) פה שהפיק מרגליות ילחך עפר פירוש שהוציא לאור טעמי תורה שהן יקרים מפנינים (ברכות מה) פוק חזי מה עמא דבר. (בויקרא רבה וכי ימוך סמוך פרשת חשבתי) ותפק לרעב נפשך אמר ריש לקיש אין לך ליתן לו נחמהו בדברים אמור לא תצא נפשי עליך שאין לי מה ליתן לך:",
            "<b><big>פק</big></b>   [הערויס געבען] (עירובין סג) כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו פירוש כל המעביר ומכסה יצרו בשעת גאוה כלומר בעת שמתגבר עליו טומן אותו שלא יתגבר סוגרין וחותמין צרות בעדו. ולשון מפיק כאפיק נחלים יעברו. ורב יוחנן אמר כל שאין מפיק אתמר כלומר כל שאינו מעביר ומכסהו אלא מגלהו ומפיק מגן לנגדו להלחם כנגדו לכבשו וזו הגאוה היא עת שכרותו של אדם רבי חנינא סבר לכבשו בשינה כדי להעבירו ולהפיגו טפי עדיף ורבי יוחנן אמר חיישינן שמא ישתקע בשינה וימנע מן התפלה אלא לגלותו כדי להתעסק בדרך וכיוצא בו כדי להפיגו ואחר כך יתפלל טפי עדיף:",
            "<b><big>פק</big></b>   [נאכלעסיג] (סוכה מג) אי הכי כל יומא נמי לידחו אותן לפקפוקי בלולב (ברכות יט עדיות פ\"ח) את מי נידו את אלעזר בן חנוך שפיקפק בנטילת ידים. (ע\"ז לה) גזירה חדשה היא ואין מפקפקין בה. (יבמות סג) כיון שנשא אשה עונותיו מתפקפקין שנאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' (ב\"ר פ' סח) לפי שהיו מפוקפקות בידו איכן נתאששו ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו וגו' (ובפ' עט) לפי שהיו מפוקפקות בידו איכן נתאששו כאן אחי יהי לך אשר לך פי' כולן קרובי ענין הן ענין זלזול היתר:",
            "<b><big>פקא</big></b>   [קוגיל] (חולין קלד) עד פיקא של גרגרת פי' היא הטבעת הגדולה (נגעים פ\"י) איזהו זקן מפרק של לחי ועד פיק של גרגרת איזהו הקרחת מן הקדקוד השופע לאחריו ועד פיקא של צואר פי' עצם היוצא מאחורי הצואר <small>(א\"ב תרגו' ותשבר מפרקתו יתתבר פקותיה)</small> (בכורות מה) פיקה יוצא מגודלו פירוש כמין חתיכת בשר יוצא מגודלו (בכלים פכ\"א) הנוגע בפיקא עד שלא פירעה טמא פירוש פיקא בלשון ישמעאל פלכה ובלע\"ז ברטציל\"ו עד שלא פירעה קודם יתירנה. בכל כלי בעלי בתים (פרק יז דכלים) נודות יין ושמן שיעורן כפיקה גדולה שלהן. (בסוף פרה) כוש של רובן לא יזה לא על הכוש ולא על הפיקה עור של עריסה שהוא מחובר לפיקות חיבור (כלים פי\"א) פיקא של מתכת רבי עקיבא מטמא (בכורות כב) תנן התם (אהלות פ\"ז) אין לנפלים פתיחת הקבר עד שיעגיל ראש כפיקא מאי כפיקא אמר רב הונא אמר רב כפיקא של צמר אמר רבי יוחנן ג' פיקות שמעתי אחת של שתי כי אתא רבין פירשה של אשה כשל שתי של בהמה כשל ערב. גיש הבא מבית הפרס ומארץ העמים שיעורו כפיקא גדולה של סקאין שהוא כחותם המרצופין וישנו בגד העליון של מגופת החבית הלחמית פירוש פיקא הוא כמו כדור כאשר פירשתי בערך פי כוש ואותו שעשוי לטוות השתי קטן ופיקא של סקאין גדולה מכולן שחוטי השק עבין וצריכין יותר כובד. וארץ העמים כבית הפרס דמי וכיון דשיעורו כפיקא גדולה חיישינן שמא יש באותו עפר עצם כשעורה פירוש הלחמיות שעושין במקום הנקרא בית לחם ואותו שיעור בצד העליון של מגופת החבית הקצר של מעלה <small>(א\"ב פירוש כמו פקעא ואות עי\"ן מובלעת וענין המלה כדור)</small>:",
            "<b><big>פקדון</big></b>   [העראויס דערמיט] (ב\"ר בריש ויגש אליו) לאו שמיה פקדון אלא פוק דין:",
            "<b><big>פקד</big></b>   [אונטער זוכען] (עדיות פ\"א) הלל אומר מפקידה לפקידה פי' בדיקה כל דבר שנגע בו מן הפעם ראשונה טמא אפילו מימים הרבה. (עדיות פ\"ח נגעים פ\"ה) שער פקודה עקביא בן מהללאל מטמא איזהו שער פקודה מי שהיתה לו בהרת ובא שער לבן והלכה הבהרת והניח שער לבן במקומו וחזרה וכו' מאמתי נשמה ניתנת באדם משעת פקידה פי' שנפקדה מבעלה שאין הוולד נוצר אלא לסוף ארבעים יום וכתיב ופקודתך שמרה רוחי והרוח זו נשמה ומשעת פקידה רוח שומר את הגוף עיין בערך יצר ובערך נשם:",
            "<b><big>פקח</big></b>   [עפענען] (פסחים צא) חוץ מן המפקח בגל (ר\"ה לב) שופר של ר\"ה אין מפקחין עליו את הגל (אהלות פי\"ו) המפקח בגל אינו אוכל בדמעו (שבת קלא) מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת (בתוספתא שבת בפ' אין עוקרין) א\"ר יוסי מניין לפיקוח נפש וכו' (כתובות ה) אמר ר' יוחנן מפקחין פיקוח נפש בשבת (סנהד' עב) לא נצרכה אלא לפקח עליו את הגל בשבת. עת להשליך אבנים תרגום עידן בחיר לפקחא דגור אבנים:",
            "<b><big>פקט</big></b>   [טריבער עהל] (ב\"מ מ) אם היה שמן לוקח מקבל עליו לוג ומחצה שמרים בלא פקטים פי' שמן עכור שהוא למעלה מן השמרים אך שמריה תרגום ברם דורדייה' ופקטייהא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שמן או יין מעוכר)</small>:",
            "<b><big>פקטז</big></b>   [אויס ווערפען] תרגום שורו עבר ולא יגעל תורייה מבטין וצא יפקטז הביאו בערך אפקטז:",
            "<b><big>פקל</big></b>   [שעלען] (מעשרות פ\"א) הבצלים מישפקל ואם אינו מפקל משיעמוד ערימה (עוקצין פ\"ב) התחיל לפרק באגוזין ולפקל בבצלים אינו חיבור ופירוש משיפקל משיסיר הקלפים מעליהן ולפקל ולקלף אתד הוא ויש מפרשין מפקיעין עליו שלהן ביחד מאה או מאתים והראשים תלויין למטה ותולין אותן ליבש:",
            "<b><big>פקל</big></b>   [בינדל בוימוואל] (נדה יז) מאן בעי פקולין דנהמא פי' פקונין פשתן נקי כלומר מי רוצה לקנות פקולין לצורך בדיקת תשמיש נהמא היינו תשמיש בלשון נקיה כדכתיב כי אם הלחם אשר הוא אוכל <small>(א\"ב תרגום ירושלמי והפשתה גבעול וכתנא עבד פוקלין פירוש בלשון יוני אגודה ואולי מענין זה הערך שקדם)</small>:",
            "<b><big>פקל</big></b>   [דיא דעקע פאן פעט] (ב\"ר פ' עט) למה נקרא שמו גיד הנשה שנשה את מקומו רב הונא אמר הדא פקוקלתא דגידא שריא וישראל קדושים נהגו בו איסור פי' כדאמרינן וקנוקנות שלו מיסר אסירן מדרבנן:",
            "<b><big>פיקיילה</big></b>   [קאפף דעקע] (ביצה ירושלמי פרק ח) אפרח רוחא פיקיילה על קדליה פי' בל\"י מצנפת וסדין של ראש:",
            "<b><big>פוקלטון</big></b>   [גיווערקט צייג] (בריש איכה רבתי) ואלבישך רקמה תרגום עקילס פוקלטון פלקטון פי' בל\"י רקמה מעשה חושב:",
            "<b><big>פקם</big></b>   [צוים] (בילמדנו וישם ה' דבר בפי בלעם) תקע בפיו ופקמו. ויקר אלהים אל בלעם וישם דבר בפיו היה פוקם את פיו כאדם שנותן כלינוס בפי הבהמה ופוקמה:",
            "<b><big>פקס</big></b>   [קעממען, שעערן] (שבת צד) וכן הגודלת וכן הפוקסת (בגמ') גודלת ופוקסת משום בונה (שם סד) והדוה בנדתה זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול ושלא תפקוס. (מ\"ק ט) ת\"ר אלו תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת וכו'. (שם כ כתובות ד) מי שמת חמיו או חמותו אינו רשאי לכוף את אשתו להיות כוחלת ופוקסת פי' פוקסת מחלקת שערה לכאן ולכאן. (שבת קנה) איזו היא המראה ואיזו היא הלעטה המראה מרביצה ופוקס את פיה ומאכילה כרשינין ומים בבת אחת פי' פותח את פיה כגון פושקת <small>(א\"ב פי' בליו\"ר מין עשב או סם בו מאדימין ומייפין הנשים את פניהם ומזה ענין כוחלת ופוקסת גם פקס בליו\"ר תקון השער במסרק ותספורת ומענין זה גודלת ופוקסת)</small>:",
            "<b><big>פקס</big></b>   [דיא בליהטען אבפאללען] (בריש מעשרות) הקשואין והדלועין משיפקסו ואם אינו מפקס משיעמיד ערמה וזו המשנה (ביצה יג ב\"מ פח) מתיב מר זוטרא איזהו גורנן למעשר בקשואין ובדלועין משיפקסו א\"ר אסי משינטל פיקס שלהן מאי לאו משיפקסו בשדה לא משיפקסו בבית פי' הקשואין והדלועין משיפקסו השע' הצומח בהם כמו נוצה כשהן קטנים וכשמתגדלין נושר ואותה נשירה נקראת פקיס:",
            "<b><big>פקס</big></b>   [אויס וואקס] בעל הפיקס ס\"א בעל הפיקן וכבר פירשנו בערך כסת:",
            "<b><big>פקס</big></b>   [טארם נאמע] ממגדל חננאל תרגו' ממגדל פקוס וכן מגדל חננאל בזכריה:",
            "<b><big>פקסן</big></b>   [טארף] (ע\"ז לג) רב יצחק זבן הנהו מאני דפקיסנא מלנהו מיא אחתינהו בשמשא פקעו פי' כלים עשוין מאדמה ומצפיעי בקר:",
            "<b><big>פקסן</big></b>   [בוקס בוים] (ב\"ר פ' טו) ויטע תאשור פקסונין למה נקרא שמו תאשור שהוא מאושר מכל מיני ארזים וכן ישנו (בילמדנו פ' ויקחו לי תרומה) <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין עץ ארז אשר עלהו לא יבול ויש לו צורת הדם ואולי הוא הנקרא אשכרוע בלשון משנה)</small>:",
            "<b><big>פקע</big></b>   [שפאלטע] (במסכת שביעית בגמרא דבני מערבא) מאימתי מוציאין זבלים משיבש המתוק ופירשו בגמ' פקועה א\"ר יוסי הדין פקועה דבקעתא והם סדקים שבבקעה כשהמטר יורד מתמלאין מים ואינן מתייבשין אלא לאחר זמן על שם מתקו לו רגבי נחל והוא אלמדר בלשון ישמעאל <small>(א\"ב פקע כמו בקע)</small>:",
            "<b><big>פקע</big></b>   [בונדעל] מתירין פקיעי עמיר לפני בהמה כבר פי' בערך כף. פ\"א פקיעי עמיר אגודות פקיעין ב' אגודות בפקיע כפין ג' אגודות בכף. (ב\"ב קיז) א\"ל אנס הושט לי פקיע זה. (ב\"מ צ) רשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר לפני בהמה כדי שלא תאכל מן הדישה:",
            "<b><big>פקע</big></b>   [בייטש] (יומא כג) ולא עוד אלא שלוקה מן הממונה בפקיע מאי פקיע אמר רב יהודה מדוורתא פי' פקיע מדוורת' והיא מטרקא והיא כמין חבל מפושל תלוי במקל כגון הרצועה שב\"ד מכין בה ופי' הממונה בפקיע הממונה להכות בזה הפקיע אמר אביי הא דתנן (שקלים פ\"ה) בן בבא מעונה על הפקיע מאי פקיע נגדא:",
            "<b><big>פקע</big></b>   [צערייסען, פלעכטען] (שבת כא סוכה נא) מבלאי מכנסי הכהני' ומהמייניהן הן מפקיעין ובהן היו מדליקין (ירוש' בסוכה) מבלאי מכנסי כהן גדול היו מדליקין נרות שבפנים מבלאי מכנסי כהן הדיוט היו מדליקין נרות שבחוץ. כתיב להעלות נר תמיד שיערו לומר אין לך דבר עושה שלהבת אלא פשתים בלבד מהו מפקיעין תרגמה ר' חגי מפשילין (ירוש מי פיאה פ\"ח) ר' יוסי על לכפרא בעא מקמא לון פרנסין ולא קבלין עליהון עלואמר קומיהון בן בבי על הפקיע ומה אם זה שנתמנה על הפתילות זכה להמנות עם גדולי הדור אתם שאתם ממונין על חיי נפשות לא כל שכן:",
            "<b><big>פקע</big></b>   [איין וויקלען] (שבת לח) לא יפקיענה בסודרין פי' מביאין סודר או מטלית ומניחין אותם בשמש עד שמתחממות יפה וכורכין הביצה בהן ושונין ומשלשין עד שתתגלגל (כלים פ\"י) הכדור והפקעת של גמי (שם פי\"ז) החמת שיעורה כפקעיות של שתי (חגיגה יב) בשעה שברא הקב\"ה את עולמו היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי (ב\"ר פ' י) ויכלו כיצד ברא הקב\"ה את עולמו נטל שתי פקעיות אחת של אש ואחת של שלג ופתכן זה בזה ובהן נברא העולם (פ' י\"ב) אלה תולדות נטל פקעיות של גמי וקשרם כנגד הפתח התחילו הכל נכנסין ויוצאין דרך הפקעת (חולין קלח) ר' אליעזר אומר כפקעיות של שתי (בסוף גמ' דב\"ק) ולא שירי פקעיות פי' קיבורא בארמית וסיסא בלישנא דרבנן וי\"א פיקא בלא עין ע' מובלעת <small>(א\"ב תרגום בפסוק בימים ההם כשבת מפקע במנגנון ענין סבוב ואולי לשון מקרא זה פקעים ופקועות כי עגולים הם וכן נקרא כדור עשוי מן מטוה או מן גמי)</small>:",
            "<b><big>פקע</big></b>   [ברעכען, דריקען] (תענית טו) אין גוזרין תענית על הצבור לכתחילה בחמישי שלא להפקיע את השערים (מגלה יז) ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע ורע ודוד כי אמרה בפ' תשיעית אמרה (שבת קמו) ושל גרוגרת מתיר מפקיע וחותך (ע\"ז כח) רבי יעקב חש בפיקעא פי' מלשון פקיעה והיא פיקא כלומר מקום שנבקע בתחתוניות של אדם פ\"א בין טבעת לטבעת בגרגרת ונינח פיקא להדי פקעא פירוש יניח סדק של גרעינה נגר חברתה פיקעה עילאה מה שיש לו בחוץ תתאה מה שיש לו בפנים בן פקועה כבר פי' בערך בן:",
            "<b><big>פקע</big></b>   [איין דרינגען] (ב\"ב קסד) מי פקיע ר' במקושר פירוש כמו בקי <small>(א\"ב בקיע כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>פקועות</big></b>   [ארט קירבסען] (שבת כד) בשמן פקועות (כלים פ' יז) רבי שמעון אומר אף של פקועות כיוצא בהן וכן בסוף עוקצין פי' הן כגון אבטיחין קטנים והן מרין ועושין מהן שמן ויש מפרשים דילועי מדבריות <small>(א\"ב לשון מקרא זה וימצא פקועות שדה)</small>:",
            "<b><big>פקקל</big></b>   [נערפען אסט] (בסיפרא בפרשת שלמים) אשר על הכסלים זה חלב שעל הפקוקלות (ובפרשת מזבח השלמים) חלבו האליה תמימה להביא את החלב הסמוך לאליה זה חלב שבין הפקוקלות:",
            "<b><big>פקר</big></b>   [אונטער רעדונג] (תענית יח) לא ליהוי פיקר בהדי יהודאי. ס\"א עסק דברים:",
            "<b><big>פקר</big></b>   [אויס געלאסען זיין] (מגלה כה) מתוך תשובה שהשיב אהרן למשה פקרו אפיקורו' (מ\"ק יו) ומנא לן דאי מתפקר בשליחא דבי דינ' הני מילי דממונא אבל לאפיקרותא עד דחיילא שמתא עליה שלשים יום (בילמדנו שלח לך אנשים) ויספרו לו הרשע הפקר שהוא בא לומר לשון הרע הוא מתחיל מן הטובה וכו' וזו אפיקורוס שפירשנו במקומו:",
            "<b><big>פקד</big></b>   [שפאלטע] (יבמות עו) נהמא חמימא דשערי ומנחינן ליה אבי פוקריה ומוקריה פי' במקום הסדק:",
            "<b><big>פקרין</big></b>   [קליינר פעלץ] (שבת מח) יוצאין בפוקרין ובציפי צמר (בב\"ר פ' עח) ויותר יעקב נטל פוקרין ונתן בצוארו פי' מה שגוזזין מן הבהמה כולה ביחד פוקרי בלשון ארמי פ\"א בערך ציפי <small>(א\"ב פי' בל\"י גזת צמר)</small>:",
            "<b><big>פקרס</big></b>   [העמד] (בריש רקרא רבה ובריש קדושים תהיו ובפסקא דכי תשא) למלך שהיו לו פקריסין הרבה וכו' עד שאני מדביקו לגופי פי' מלבוש שלובש על הבשר:",
            "<b><big>פקרס</big></b>   [בריסט לאץ] (נדה מח) בנות עשירים צד ימין ממהר לבו' מפני שנישוף בפקריסותן ספר אחר אפיקרסותן וכבר פי' בערך א':",
            "<b><big>פקרס</big></b>   [זעלטונע פרוכטען] (בפסקא דבחדש השלישי) אצל פקרוס ומילא חיקה פקריסין ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש ציר <small>(א\"ב בעל הילקוט פרשת וישמע יתרו פסקא כתפוח גריס אצל פרקרוס ומילא חיקה פרקריסין פי' המפרש מוכר מגדים עיין ערך פרקדס)</small>:",
            "<b><big>פקתא</big></b>   [טהאל] (ברכות לד) אמר רב אשי חציף עלי מאן דמצלי בפקתא פי' כמו שדה או החוב (חולין לא) דמזמין ליה לכוליה עפרא דפקתא (ברכות נד) מר בריה דרבינא הוה אזיל בפקתא דערבות כגון אתון דלא שכיחי לכו מיא משו ידיכו מצפרא ואתנו עלייהו לכוליה יומא (מ\"ק ב) אמר רב חסדא זבונו מיא בפקתא דערבות פי' ארץ ציה רחוקה מן הישוב לזבוני מים כדי פרנסתו (נזיר מג) איכא אזיל בפקתא דערבות ופסקוה גנבי לרישיה <small>(א\"ב כמו בקעה בעברי)</small>:",
            "<b><big>פר</big></b>   [שניידען טיילען] (ביצה ב) אי בתרנגולת העומד' לאכיל' אוכלא דאיפרת היא (חולין עג פסחים סה) חיבורי אוכלין כמאן דמיפרתי דמו (שבת קמג) מעבירין מעל גבי השלחן פירורין פחות מכזית (פסחים י) דרכו של תינוק לפרר (שם כא) מפרר וזורה לרוח פירוש ענין חתיכה ושבירה ופרידה ובקיעה ביצי צפעוני בקעו תרגום הא כביעי דחיון תורמנין מפרתין והזורה תבקע אפעה <small>(א\"ב פי' פרת בל\"ר פעל החותך ומפריד ופרת כמו פרד)</small>:",
            "<b><big>פר</big></b>   [פרוכטבאר זיין] (ברכות מד שם נז) דגים קטנים מפרין ומרבין כל גופו של אדם (ב\"מ סט) מפרין על שדהו אין חוששין משום ריבית <small>(א\"ב בקצת נוסחא כתוב מפריז ופי' רש\"י שהוא מלשון פרזות תשב ירושלים לשון מרחיב)</small> ובגמרא מפורש כיצד. (שבת קיח ב\"ב ט) מאי פרנסת לינה אמר רב פפא פוריא ובי סדיא (כתובות י) מאי פוריא אמר רב פפא שפרין ורבין עליה (יבמות סא) לא יבטל אדם מפריה ורביה וכו' (ב\"ב לו) פירא רבה ופירא זוטא איכא בינייהו פי' פירא רבה כגון קשואין ודלועין דגמר פירא לג' חדשים פי' פירא זוטא כגון ירק דגמר פירא דידיה בחדש בלבד:",
            "<b><big>פר</big></b>   [שטיער] (מנחות מה) הפרים וביום החדש פר בן בקר תמים וששה כבשים ואיל תמים ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימים קשו קראי אהדדי כה אמר ה' בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר לחטאת פר ראש חודש הוא וכו':",
            "<b><big>פר</big></b>   [לויפען] (במגילת איכהה השיגוה בין המצרים) פרי בתר לחברי כל רודפיה פרא לגביה (ובגדר דרכי) ערקת תורתיה ופרא בתרה (ירושלמי בסוף במה אשה) חיוי פרי בתרך פי' פרא רץ:",
            "<b><big>פרא</big></b>   ופלמודא עיין בערך פלמוד <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ארא)</small>. (עיין ערך פלמודא):",
            "<b><big>פרא</big></b>   [גראבען] (ערובין כו שם ס) רבה בר אבוה מערב לכולא מחוזא ערסתא ערסתא משום פירא דבי תורא פירוש מחוזא היה משלשה צדדים חומה ומצד רביעי לא היה לה חומה אלא חריץ שרובצין בו הבהמות ואותה פירא מחיצה העשויה לנחת היא להרביץ בה כבהמות ולא חשיב לה מחיצה (כתובות עט) פירא דכוורא אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא פירוש חפירה ששם דגים (ב\"ב יא) האי פירא דסופלי יש לו ד' אמות פי' מי שיש לו בחצר חפירה שדרכו כשמבשל התמרים ועוצרן לשוף מהן השכר זורק הסופלי שהן כגון גפת בתוך הפירא:",
            "<b><big>פרא</big></b>   [וועניג. מעהר] (מדרש בראשית רבה בסוף פרשת ויאמר ה' אלקים אל הנחש) לפום חילך אכול ופרא ממה דאת לבוש ויתר ממה דאת שרי (ובירושלמי כתובות פרק ו) תרין חילקין פרא ציבחר (ובעירובין ירושלמי פרק ב) שובעין מן שובעין הא חמשא אלפין פרא מאה פי' מעט ומכאן נגזר פורתא:",
            "<b><big>פראדרן</big></b>   [הערום שלייכען] (מדרש פרשת ויקחו לי תרומה) חתן כל זמן שלא נשא אריסתו הוא הוה פראדורן לבית חמיו פירוש בל\"י הולך לפני השער:",
            "<b><big>פרב</big></b>   [צוים] (מדרש ב\"ר פ' ושרי אשת אברם לא ילדה לו) מתלא אמר אמר לך חד אודניך דחמר לא תיחוש תרין עתיד לך פורבי פי' בלשון יוני רסן ופרומביא:",
            "<b><big>פרבגרון</big></b>   [שטייער] (בראשית רבה פ' סד) רק טוב מנדה זו מדת הארץ בלו זו פרובגרון והלך אנגרוטינה:",
            "<b><big>פרבטא</big></b>   [שאף פיעה] (בילמדנו בריש כי תשא ובפסקא את קרבני לחמי) מהו אלים רבי אבא בר כהנא אמר פרוביטא <small>(א\"ב פירוש בל\"י צאן של כבשים למעט של עזים)</small>:",
            "<b><big>פרבטאות</big></b>   [דעקרעט גביידע] (בריש ב\"ר) עדיין לא בנה לה פריבטאות. ס\"א לא נתן להם פרקיטיא (פ' שמינית נעשה אדם) מהן אמרו דימוסאות ומהן אמרו פריבטאות <small>(א\"ב פי' בל\"ר בנינים עשוים לצורך האדם ובהם יכנס פעם בפעם איש אחד לבדו כמו בית הכסא)</small>:",
            "<b><big>פרבר</big></b>   [פארשטאדט] (זבחים נה תמיד כט) היאך דפרבר חד אחרינא בצבתא היה אזיל ויתיב גביה משום דקאי אבראי מאי לפרבר אמר רבה בר רב שילא כמ\"ד כלפי בר:",
            "<b><big>פרג</big></b>   [אינטער האלטען] בחוקותיך אשתעשה תרגומו בגזירתך אתפרג <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב אתפרנק)</small>:",
            "<b><big>פרג</big></b>   [וועקסלין טוישען] לא ימיר תרגומו לא יפרג <small>(א\"ב פי' בל\"י פעל המחליף והממיר)</small>:",
            "<b><big>פרגד</big></b>   [פאהר האנג] (ברכות יח) חברתי מה שמעת מאחורי הפרגוד (ב\"מ נט) שלשה אין הפרגוד ננעל לפניהן (סנהד' פט) כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה לעולה ואין יצחק לעולה ויש מהן בערך פלס פי' וילון שיש לפני כילת חתנים ולפני פתחי המלכים:",
            "<b><big>פרגד</big></b>   [געווירקטעם קלייד] (יבמות קב) ותק נמי (שקלים פי\"ג) אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל (שבת קכ) ב' מנעלים וב' אנפליאות וב' פרגודין (כלים פכ\"ח) המעפורת והפרגוד טמאין כל שהן (ב\"ר פ' פד) כתנת הפסים זה פרגוד ות\"י פרגוד מצויר <small>(א\"ב פי' בל\"ר מין מלבוש)</small>:",
            "<b><big>פרגויות</big></b>   [שלייער] (ב\"ר פ' נז) א\"כ כל אותן הפרגזיות שעשתה אמך לישמעאל סניא דביתא ירותא פי' ענין עכסים:",
            "<b><big>פרגיות</big></b>   [קליינע פייגעל] ודורמוסקנין עיין בדורמסקן (ב\"מ כד) רבי אמי אשכח פרגיות שחוטות בין טבריא לציפורי (ב\"ר פ' יח אעשה לו עזר ובויקרא רבה פ' אשרי משכיל אל דל בסופה) אזל וגלייה אשכח פרגין פי' תרנגולין קטנים ובלשון ישמעאל קורין להם פאריג ולאחד פרגיתא וי\"א צפרים קטנים:",
            "<b><big>פרגין</big></b>   [מאהן] (שביעית פ\"ב) הפרגין והשומשמין פי' מקום בלשון כנען ובלשון ערבי כשכאש והוא ענין רמון אבל לא עגול כמוהו ומלא זרע כחרדל וכשמנענעו קורא קיש קיש וכשינקב יצא הכל מן הנקב והוא מתוק ועושין ממנו שמן כמו משומשמין:",
            "<b><big>פרגיתא</big></b>   [ארטס נאמע] חמרא דפרגיתא ומיא דדמסת פי' יין של מקום ששמו פרגיתא ומים של מקום ששמו דמסת טובין הן וערבין ונמשך לב שותה אותן ואינו רוצה להניחן ומתאחר שם ואותן מקומות אין בהן בני תורה והמתאחר שם זמן הרבה מתקפח ושוכח תלמודו עיין בערך דמסת:",
            "<b><big>פרגל</big></b>   [צירקיל] (כלים פכ\"ח) שירי יד הפרגל טפח פי' ב' עצים צדיהן האחד דבוק ומשולב זה בזה והצד השני של ברזל בראשם כב' אצבעות ונפתחין כמו הכיס לעשות בהן הצורות העגולות ובלע\"ז שמו סי\"שטו <small>(א\"ב פי' פרירא בל\"י אנך וכלי החרשים אשר בו מיישרים קוי הבנין)</small>:",
            "<b><big>פרגל</big></b>   [ריט, בייטץ] (בויקרא רבה הוצא את המקלל פ' ס') מה לך לוקה בפרגל על שעשיתי רצון אבא שבשמים הה\"ד ואמרו מה המכות האלה בין ידיך וגו' פי' בלעז גורדלו <small>(א\"ב פי' בל\"י שוט ורצועה לרדות)</small>:",
            "<b><big>פרגמטיא</big></b>   [געשעפט, האנדעל] (ברכות לד) לעושה פרגמטיא לתלמידי חכמים (ב\"ב צא) ת\"ר מתריעין על פרגמטיא ואפילו בשבת פי' אם הוזלו הסחורות מבקשין עליהם רחמים ואפילו בשבת (ב\"מ מב) לעולם ישלש אדם מעותיו שליש בקרקע שליש בפרקמטיא שליש תחת ידו עובר לסוחר תרגו' ירושלמי פרגמטיא נפקת ספר אחר פרקמטיא <small>(א\"ב פי' בל\"י סחורה (מדרש שמות רבה פ' זאת חקת הפסח) ראו הפרגמטוטיס עמד בלילה ונטל כל אשר לי ויצא לו פי' סוחר בל\"י)</small>:",
            "<b><big>פרד</big></b>   [טרענען. לאזרייסען] (בתוספת' שביעית) מפררין רימונים לעשות פרד (מעשרות פ\"א) הפרד והצמוקין פי' ענבים המתלקטין גרגר גרגר בפני עצמו ומצניעין אותן וי\"מ גרגרין של רימון מנגבין אותן כדי לבשל בהן (עוקצין פ\"ב) הרימון שפרדו חיבור פי' ששיברן והפרידו להוציא הגרעינין שלו (טהרות פ\"ט) נמצא על גבי פרודין פי' נמצא שרץ על הזתים פרודין ועדיין לא נכתשו פתח חרצובות רשע תרגומו פרדו כנשתר <small>(א\"ב ל' מקרא זה עבשו פרדות)</small>:",
            "<b><big>פרד</big></b>   [אויס געלאססען] ולא מן הרגל שלא תהא פרדנית עיין בערך איסטיסיאנית. הומיה היא וסוררת תרגום פרידתא אשת כסילות הומיה תרגומו אתתא סכלתא ופרידתא:",
            "<b><big>פרד</big></b>   [טויבען] (בסוף קינין) שלש פרידין חמש פרידין (ב\"מ פד) פרידה אחת יש לי ביניהם (בריש ספרא) והקריבו הכהן אפילו פרידה אחת (ובפ' ונפש כי תקריב) אבל מתנדבין עולה ושלמים ועוף אפילו פרידה אחת (ב\"ק לח) שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן רות המואביה ונעמה העמונית:",
            "<b><big>פרד</big></b>   [שראללען ערד] (נדה כז) אי אפשר שלא ירבו שני פרידין עפר פי' שני קרטין של עפר שמונחין על קורט אחד של רקב <small>(א\"ב תרגום ויגרס בחצץ שני וריצץ בפרידא שני)</small>:",
            "<b><big>פרדא</big></b>   [פלומען] (גיטין סט). וחמשה בוני פרידא פי' פרושת בירן <small>(א\"ב פי' פרושת בירן בלשון אשכנז הוא הפרי הנקרא שיזפין)</small>:",
            "<b><big>פרדכסוס</big></b>   [וייסער מענש] (ב\"ר פ' ס\"א) ולרבקה אח ושמו לבן רבי יצחק אמר פרדכסוס פי' לבן ביותר שהיה כמו שאמרנו בלווקן <small>(א\"ב פי' בליו\"ר דבר מופלא אשר רואיו ושומעיו יתמהו עליו)</small>:",
            "<b><big>פרדכש</big></b>   [אויבערשטער] (מגלה יב) אפילו קרחא בביתיה פרדכשא ניהוי (שבת צד) ההוא פרדכשא דרתח מלכא עליה ורהט תלת פרסי בכרעיה פירוש פקיד של מלך בפירוש הגאון כתיב פרדשכאה <small>(א\"ב פי' בל' רומי משנה הדוכוס)</small>:",
            "<b><big>פרדלס</big></b>   ס\"א ברדלס וכבר פי' במקומו <small>(א\"ב פי' בליו\"ר מין חיה כמו נמר)</small>:",
            "<b><big>פרדכת</big></b>   כבר פי' בערך אנדיסקי:",
            "<b><big>פרודומוס</big></b>   [פארהויז] (ויקרא רבה פ' איש כי יהיה זב מבשרו) ישב עליו בפרודומוס (פירוש בל\"י חצר לפני הבית):",
            "<b><big>פרדס</big></b>   [גארטין] (חגיגה יד) ד' נכנסו לפרדס פי' כינהו פרדס מענין גן עדן שהיא גנוזה לצדיקים כך אותו מקום הוא מקום בערבות שהנשמות של צדיקים צרורות בו (ב\"ב יב) פרדיסא אמר אבוה דשמואל בת ג' קבין תניא נמי הכי האומר לחבירו מנת בכרם אני מוכר לך וכו' (ב\"מ עג) פרדיסא רב אסר פי' לקנות פרדס לפירותיו של אותה שנה וקנאה קודם חנטה בזול ואחר גידול פירי שוין יותר על כן ושמואל שרי כיון דמקביל תיוהא פי' שבר כעין ברד או קרח לא מיחזי כי אגר נטר ליה דשדי זוזי בספיקא ומודה רב בתורי אם פרדס הוא שרגילין לנער ולחבוט ולטעון הפירות בשוורין מפני שמפסידין את הפירות בקמה:",
            "<b><big>פרדיסקי</big></b>   [באטטן] (ב\"ר פ' והקול נשמע בית פרעה) שדר פרדיסקי בתריה כמו פרוסתיקי עיין ערך פרסדיקי:",
            "<b><big>פרדסקן</big></b>   [גיטער, פענסטער] (אהלות פט\"ז) רואין את הפרדסקין כאילו הם אוטם פי' חלונות אטומות ויש אומרים קיר אחרי קיר:",
            "<b><big>פרדשן</big></b>   [פאראויס בעצאהלונג] (מגלה יג) שדר פרדשני לא גליא ליה פי' שלח דורונות כדכתיב ויתן משאת כיד המלך דלי כרגא כדכתיב והנחה למדינות עשה עבד משתיא כדכתיב את משתה אסתר (ע\"ז עב). תדע דמשדרי פרדשני ולא הדרא פירוש משלחין דורונות ואין חוזרין ושואלין אותן להחזירן להן לפי שקנו במשיכה האי דשנא להאי פרדשנא כבר פירשנו בערך דשן אם היינו מוציאין ספר שכתוב בו האי פרדשנא להאי דשנא הוה ניחא לן פרדשלא מנחה דשנא אדם גדול כדכתיב כל איש שמן וכל איש חיל <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מתנה ונדיבות)</small>:",
            "<b><big>פרהבא</big></b>   עיין ערך מל בתרא:",
            "<b><big>פרהגבן</big></b>   [הויפטמאן] (עירובין לו) הא בפרהגבנא הא במרי מתא פי' פרהגבן שבא לענוש בני אדם או לגבות המס הרי הוא בורח מלפניו כי משנתינו שנויה באו גוים למזרח עירובי למערב. (ירושלמי) מאן דאמר במזרח באילו קסיוטי מאן דאמר במערב רומאי (ב\"מ פג) ר\"א ברבי שמעון אשכחיה לההוא פרהגבנא דקא תפיס גנבי פי' ממונה מן המלך להרוג הגנבים וכיוצא בהן (ב\"ק קיז) קם חד מנייהו מסרה לפרהגבנא דמלכא. ס\"א פרהגמנא <small>(א\"ב פי' פרהגמון בלשון יוני שר גדול ממונה על מדינה)</small>:",
            "<b><big>פרהדיא</big></b>   [מיהלע] (ברכות נח) וטחני בך קשיאתא בפרהדיא דדהבא הרהר וחזא. ספר אחר בריחיא דדהבא:",
            "<b><big>פרהדרין</big></b>   [מארק ריכטער. ביי זיצער אין אמט]. (יומא ב) בלשכת פרהדרין פירוש לשון פרהדרין כגון אגרדמים הממונה על השווקים ולשון יון הוא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני חכמי עצה ובית דין כמו סנהדרין ולא דקדק בעל הערוך)</small>:",
            "<b><big>פרהז</big></b>   [ערמינטרן] (בשאלתות שלח לך אנשים) מיבעי ליה לפרהוזי נפשיה בלשון ערבי לזריז קורא פרהז:",
            "<b><big>פרהנג</big></b>   עיין ערך ארהפנג:",
            "<b><big>פרהסיא</big></b>   [עפענטליך] (ש\"ר פ' נטה ידך על השמים) אם אביא עליהם מכה בפרהסיא פי' בל\"י בגלוי לעיני כל:",
            "<b><big>פרוה</big></b>   [נאמע איינעס צויבערער] (יומא ל) הביאוהו לבית הפרוה (גמרא) מאי פרוה א\"ר יוסף פרוה אמגושא פי' פרוה שם אדם מגוש ויש מן החכמים שאומרים כי חפר מחילה תחת הקרקע בקודש עד שיראה עבודת כהן גדול ביום הכפורים והרגישו חכמים באותה חפירה שבאותו מקום שחפר ומצאוהו ואותה הלשכה קרויה על שמו:",
            "<b><big>פרוויים</big></b>   [פרוכטבאר] (בילמדנו ואתם הדבקים) ומנין שהיה עושה פירות שנא' והזהב זהב פרווים: פרוון [שולטער אקסעל] ובנותיך על כתף תשאנה תרגומו על פרוון יתנטלן:",
            "<b><big>פרוונקא</big></b>   [באטהע לויפר] (סוכה מח) יימא חד שבקתיך ושויתיך פרוונקא (יומא פג) קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא (סנהדרין לח) הימנותא בידך דאפילו בפרוונקא נמי לא קבליניה פי' פרוונקא שהוא כתייר לא קיבלנוהו (ע\"ז כח) האי עינבתא פרוונקא דמותיתא היא פי' יש בריה שמהלך לפני ארי וקורין אותה פרוונקא כך כשיבא זה החולי על אדם הוא פרוונקא דמלאך המות והוא שליחו ופי' פרוונקא שליח <small>(א\"ב פי' בל\"י ציר רץ ומהיר בשליחותו)</small>:",
            "<b><big>פרוור</big></b>   [בעצירק] (כתובות נד) בבל וכל פרוורהא נהוג כרב נהרדעא וכל פרוורהא נהוג כשמואל (גיטין ח) רבי מאיר אומר הקונה שדה בסוריא כקונה בפרוורי ירושלים ושדה מגרש עריהם תרגום ירושלמי פרוורי קרויהון ירעשו מגרשות תרגומו יזועין פרווריא (בב\"ר פ' סח) עולין ורואין איקונין שלו ויורדין ורואין אותו ישן למלך שהיה יושב ודן בפרוור עולין לבסילקי ורואין אותו ישן יורדין בפרוור ורואין אותו יושב ודן <small>(א\"ב פי' בל\"י מגרשי הערים וכפרים)</small>:",
            "<b><big>פרוותא</big></b>   [האפטן] דלול שפט פירשנו בערך לול שפט:",
            "<b><big>פרוותא</big></b>   דמשמהיג בערך משמהיג (חולין צה) התם פרוותא דגוים הואי דאיסורא שכיח טפי:",
            "<b><big>פרז</big></b>   [איברשרייטען] (נדה ד) ולא כדברי הלל שהפריז על מדותיו פי' שעשה הרחקה יתירה והרחיב את הדבר כמו פרזות תשב ירושלים פרוז אנדרפטא כבר פירשנו בערך אנדרכטא:",
            "<b><big>פרזבט</big></b>   [געזאנדעטע] (בילמדנו בריש וארא) ואחר באו משה ואהרן יום פרזבטיא של פרעה היה והיו המלכים כולן באין ומעטרין אותו (ובריש אלה הדברים) שבעים לשון עומדין בפתח פלטין של פרעה שאם יבואו פרזבטין של מלך יהיו משיחין עמו בלשונו <small>(א\"ב פי' שלוחים ומלאכי השרים ומלכים ופירו' פרזבטיא שליחות כלומר שהיו המלכים שולחים לבקש בשלומו)</small>:",
            "<b><big>פרוזבול</big></b>   (בסוף שביעית) פרוזבול אינו משמט זה א' מן הדברים שהתקין הלל וכו' זהו גופו של פרוזבול מוסר אני לכם איש פלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה והדיינין חותמין מלמטה או העדים ומפרש (גיטין לו) הלל התקין פרוזבול וכבר פירשנו בערך איסטרטיג ובערך בט פי' פרוז הוא פרוס תקנת הדבר כעין פורסא דמלתא כלומר תקנה למלוה שלא יאבד ממונו ותקנה לעני שימצא מי שילונו <small>(א\"ב פי' בל\"י בית דין ממונה שלא יקבל אחד מן העם נזק וירד מנכסיו וגם נאמרה כן עצה נתונה בבית דין על ענין זה)</small>:",
            "<b><big>פרזבין</big></b>   [געזאנדעטע] (בב\"ר בסמוך וישלח יעקב) לקח מאלו ומאלו ושלח פרזבין לפניו הה\"ד וישלח יעקב מלאכים <small>(א\"ב פי' בל\"י שליחות עיין ערך פרזבט (ובמדרש חזית פסקא ישקני מנשיקות) משה רבינו תעשה את פרזביין שליח בנותינו)</small>:",
            "<b><big>פרזג</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום בפסוק ידיו גלילי זהב אשר גליף על פרוזג:",
            "<b><big>פרזראות</big></b>   [טראפפען בעזעטצינג] (תענית לא ב\"ב קכא בגמ' בנות צלפחד) יום שביטל הושע בן אלה פרוזדאות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים כדי שלא יעלו ישראל לרגל (גיטין פח) כתיב ביה בהושע בן אלה ויעש הרע בעיני ה' רק לא כמלכי ישראל וכתיב עליו עלה שלמנאסר אמר ליה אותן פרוזדאות שהושיב ירבעם ובא הוא ובטלן ואעפ\"כ לא עלו ישראל לרגל אמר הקב\"ה אותן השנים שלא עלו ישראל לרגל ילכו בשבי פי' פרוזדאות שומרים <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב פרוסדאות פי' בל\"ר אנשי מלחמה נצבים בעיר על הדרך לשמרו ותרגום בפסוק את הכל עשה יפה בעתו ומני פרזדוין על שבילא)</small>:",
            "<b><big>פרזדגמא</big></b>   [בעפעהל] (בילמדנו כי תשא ויתן אל משה) מנך בו\"ד פורס פרוזדגמאות במדינה ואומר פלן קומוס וכו' (בפסקא דשור או כשב)למלך ששלח פרוזדגמא שלו למדינה נטלוה ועמדו על רגליהן ופרעו את ראשיהן וקראו אותה באימה וברתת ובזיע כך אמר הקב\"ה לישראל קרית שמע פרוסטגמא שלי (ובפסקא דבחדש השלישי) לא יהיו דברי תורה בעיניך כפרגוזדגמא ישנה פירוש איגרת <small>(א\"ב עיין ערך פרסטגמא)</small>:",
            "<b><big>פרוזדור</big></b>   [פאר האף] (נדה יז) החדר והפרוזדור והעליה פי' עליה מקום השתנת מי רגלים נמצא בפרוזדור ספיקו טמא (בפ' בן זומא) התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין פי' פרוזדור לשון יון הוא והוא בין השער לחצר המלך קודם שיכנס לפני המלך ושל אשה במקום ערוה בשפתות ערוה שמו פרוזדור. פרוזבול איכא דאמרי פרוסבול פרזדאות איכא דאמרי פרסדאות פרוזדור איכא דאמר פרסדור <small>(א\"ב פירוש בל\"י מקום לפני פתח הבית ואולם השער)</small>:",
            "<b><big>פרזל</big></b>   [אייזען] (בדניאל שקוהי די פרזל תרגו' ברזל):",
            "<b><big>פרזם</big></b>   [פרעסען] (גיטין סט) לצפרא אפרזמינהו למיא מיניה <small>(א\"ב אין גרסא זו בנוסחא שלנו)</small>:",
            "<b><big>פרזומא</big></b>   [שארץ] (סוכה יא מנחות נג) רמי תכלתא בפרוזמ' דאנשי ביתיה פי' תלה ציצית בטלית של אשתו (שבת קכה) אמר רב שירי פרוזמאות אסור לטלטלן בשבת פי' שירי טליתות (ירושלמי פ' במה אשה) המחלצות פרזומטא <small>(א\"ב פי' בל\"י מחלצת ומעיל ובלשון רבים פריזומטא)</small>:",
            "<b><big>פרוזמא</big></b>   [בעכער ביער] (פסחים קז) ומה פרוזמא בעאי מיניה מרב פירוש שכר התאנים ואסני (קידושין נב) ההוא גברא דשקל פרוזמא דשיכרא ויהב להך אתתא ואמר לה התקדשי לי בהא פי' כלי מלא שכר:",
            "<b><big>פרזק</big></b>   [פעלד הער] (ב\"מ מט) שמע דקא בעיא למנסביה דבי פרזק רופילא פי' גוי אנס:",
            "<b><big>פרח</big></b>   [בליען פערצירונגען] (מנחות כח) כפתר ופרח פרחים למה הן דומין לפרחי העמודים (כלים פי\"ב) קני מנורה טהורין הפרח והבסיס טמאין פי' הרחב של מעלה שיושב בו הנר פרח שמו והאמצעי העומד שמו קנה ואותן שלשה רגלים שהמנורה עומדת עליהן שמן בסיס. ומנין שכן דתניא מנורה בר\"ה גבוהי' טפחים ופרח שבראשה ד' טפחים נוטל הימנה מנורה שהיתה במקדש לא היתה כזה הענין שהיא היו בה ז' קנים והנרות קבועין על גבה כמפורש (שבת כא) והא הכא כיון דקביעי נרות לא סגיא דלא למשקל בקינסא ואדלוקי ופרקיה היו בקנים ובמנורה:",
            "<b><big>פרח</big></b>   [פליגעל הויבע] כליא פרוחי כבר פי' בערך כל. פ\"א בגד גדול שנותנין על כל הקשרים של ראש ומשום הכי נקרא כליא פרוחי שאוחז כל הבגדים המפריחין אילך ואילך ומשום הכי אינה יוצאה בה דכיון שהיא למעלה דלמא שלפא ומחויא ואתיא לאתוי:",
            "<b><big>פרח</big></b>   [זאגענד. הערום שטרייכער] (מדות פ\"א) ופרחי כהונה איש כסתו בארץ פי' בני כהנים הראוים לעבודה ארחי ופרחי כבר פי' בערך ארח:",
            "<b><big>פרח</big></b>   [יונגלינג] (ברכות מח) א\"ר יוחנן קטן פורח מזמנין עליו פי' ר\"ח זה שנראה עליו צמח שיער נקרא פורח וזה שאמר רב נחמן מי שהוא נכנס בכלל שנת י\"ג ולא הביא שתי שערות ידועות שהוא חשוב כקטן אע\"פ שהוא גדול אין יודע למי מברכין והוא בן י\"ג שנה מזמנין עליו פחות מזה לא והא דשבח לאביי דנפק לברא ואחוי כלפי שמיא לאו דוקא לאזמוני עליה אלא שבחיהו שיש לו בינה והוא קטן ושלשה שאכלו ירק וז' דגן דהוו להו רובא דמינכר מצטרפין לנברך לאלהינו ובלבד שיברך מי שאכל דגן ורב האי גאון ז\"ל פי' הא דאמר' דלית הל' בכל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו ועל הא סמכינן וכיון דקאמר קטן אפילו בן ח' ובן ט' בדקינן ליה וחזינן שהוא יודע למי מברכין:",
            "<b><big>פרח</big></b>   [יונגע פייגעל] (כתובות נט) הרוצה שילבין בתו יאכילנה פרחים וישקנה חלב סמוך לפרקה פי' אפרוחין כגון תורין ובני יונה:",
            "<b><big>פרח</big></b>   [אויס שטרייען] (ב\"ק ל) לא שנו אלא במפריח אבל מצמצם פטור פי' מייתר:",
            "<b><big>פרח</big></b>   [אהן מעכטיג ווערען] (גיטין סט) לפרתא דליבא כ\"ש דפרח ליביה אנא ליוקרא קאמינא פי' כולן קרובי ענין הן כגון גדול ורובוי:",
            "<b><big>פרחא</big></b>   [קאפער] (ברכות לו) דשקליה לניצא דפרחא והוי בוטיתא פי' צלף ובלעז קפר\"א:",
            "<b><big>פרחא</big></b>   [היישעריק] ויתר הילק תרגום מותר פרחא:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [איינצעלנען] (פיאה פ\"ו) ב' גרגרים פרט ג' אינן פרט (שם פ\"ז) איזהו פרט הנושר בשעת הבצירה (מעשרות פ\"ג) ברמון שאבור לי פורט ואוכל (שם פ\"ג) מגרגר באשכול ופורט ברמון. פי' אוכל פרצידי רמון אחד אחד פרטיה נואף להוצא וערק (נדרים צא) פי' שיבר (בכורות כ) פונדיון זה מה טיבו קולבון לפרוטרוט:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [איינצעל] וכלל (נזיר לד) <small>(א\"ב פי' בל\"ר חלק דבר מה)</small>:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [וועקסלען קליינע מינצע] (קדושין ב) פרוטה שאמרו אחד משמנה באיסר האיטלקי (מעשר שני פ\"ב) הפורט סלע של מעשר שני פי' המוכר סלע ולוקח בו מעות של נחשת שהן פרוטות (ב\"ב קסה) פריטי דדהבא לא עבדי אנשי (שם ח) פורטין לאחרים ואין פורטין לעצמן פי' אם יש בכיס של צדקה פרוטות של נחשת ומתיירא שמא יפסידו מחליפין לאחרי' מפני חסד (נדרים לג) דקא מהני ליה פרוטה דרב יוסף. פי' פרוטה דרב יוסף מפורשת (ב\"ק נו) שומר אבידה רבה אמר כשומר חנם דמאי הנאה קא מטיא לידיה רב יוסף אמר כשומר שכר כיון דבעל כרחו שעבדי' רחמנ' הוה ליה שומר שכר (כריתות י) מכאן אתה למד שעשירית האיפה בפרוטה:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [טראפפען] (כלים פ\"ב) רבי יוסי מטמא מפני שהוא כמוציא פרוטות פי' טיפה אחר טיפה:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [העללער אובעל] (ב\"מ מו) אידי ואידי בפרוטות שנינו פי' כגון אסימון שאין בו מטבע שקונין כדתנן מעות הרעות קונות את היפות <small>(א\"ב פרוטטות כתוב)</small>:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [טעסטאמענט] (גיטין נז סנהדרין צו) לענין נבוזראדן שדא פירטא בביתיה ואיגייר פי' שטר צואה:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [לאכען] (ב\"ק קיז) רב כהנא פריטין סיפוותיה פי' נראין שפתותיו כמשחקות בכל שעה (במגילת איכה ישבו לארץ) יתבין וקא פרטין בנבוכד נצר פירוש משחקין <small>(א\"ב מפרתין כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [שאלע] (בילמדנו ויהי ברד ובפסקא דויהי ביום כלות משה) חד אמר כפרטתא דרמונא דחרצינתיה מתחזיא מלגיו פי' כקלופה של רמון אותה שבפנים שהגרגרין נראין מתוכו:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [פארציגיליכסטט] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים) ולקחתם להם מה עשו בני המדינה רחוק עשר מיל יצאו פרטוטי לקראתו וקילסוהו פירוש שלטוני מדינה בלעז פרו\"טי (ובפסקא ולקחתם לכם) כתב פרטילי מדינה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שלטוני וגדולי המדינה)</small>:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [מויל עזעל] (כלאים פ\"ח) הפרוטיות אסורות פי' הן פרדות ובלע\"ז ויון מוומוני:",
            "<b><big>פרט</big></b>   [ערשטע] (ירושלמי יומא פ\"ג) משם מלה דשמעה פרוטי פי' בל\"י ראשון:",
            "<b><big>פרטיגם</big></b>   [ערשטע עהט] (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) פי' אותן ז' שנים הן הן פרטגמיא של צדיקים לעתיד לבוא וסימניך דאכיל פרטגמיא אכיל משתיתא <small>(א\"ב פי' בנ\"י נשואים ראשונים)</small>:",
            "<b><big>פרוטטות</big></b>   [העללער] רב אשי אמר לעולם בפרוטטות פי' רש\"י מעות של נחשת עדיין בלא צורה <small>(א\"ב עיין ערך פרט ה')</small>:",
            "<b><big>פרוטומי</big></b>   [בילד] (מש\"ר פ' החדש הזה לכם) אין אנו כורעי' בשבילו אלא בשביל פרוטומי של מלך פי' בל\"י דמות אדם עד טבורו:",
            "<b><big>פירטון</big></b>   [זעע רייבער] (מש\"ר פ' ולקחתם אגדת אזוב) למלך שבא עם בניו בים וספינות של פירטון מקיפים אותו פי' בליו\"ר שודדי הים:",
            "<b><big>פרוטיקטור</big></b>   [בעשעפטיגער] (מש\"ר פ' ואתה הקרב אליך) ועשאו פרוטיקטור שלא יהא זז מפלטין פי' בלשון רומי מגן פטרון ומנוס ביום נדה: פרטר [טיהרוועכטער](בב\"ר פ' כג)איתכלבין ברומיי ידעין למשדרא אזל יתיב קומי פרטירא ועביד גרמיה מתנמנם ומרי פרטירא מתנמנם פי' שוער ובלע\"ז פורטי\"רו <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מפתן שלפני הבתים ובנוסחאות כתוב פלטירא ופירושו בל\"י חנות שמוכרין בתוכו פת)</small>:",
            "<b><big>פרטורייני</big></b>   [לייבוואכע]. (מדרש אסתר פסקא בשנת שלש למלכו) רבי יהודה בר סימון בשם רבי אליעזר אמר יכולני ופרטורייני פי' בלשון רומי כת אנשי מלחמה השומרת את היכל הקיסר ברומי:",
            "<b><big>פוריא</big></b>   [איבער מעסוג] (ב\"מ פ\"ה דירושלמי) לית בדעתי מזבנתא כדון אלא בפוריא פי' בל\"י בשופע בהיות דבר מה מרובה:",
            "<b><big>פריומא</big></b>   [דעקטיך]. (ירושלמי כתובות פ\"ב) בהינומה רבנן דהכא אמרן פריומא פי' בל\"י מעיל קל ודק:",
            "<b><big>פוריון</big></b>   [טראג זעססעל] (מבמ\"ר פ' ויהי ביום כלות משה) אמר המלך עשו לה פוריון מוטב שתראה נוי של בתי מן פוריון פי' בל\"י כסא אשר בו נושאים איש או אשה חשובה:",
            "<b><big>פוריון</big></b>   [טראג בעט] תרגום בפסוק הנך יפה דודי ובעדן די את משרי בפוריינא חבתה פי' כמו אפריון:",
            "<b><big>פוריון</big></b>   [פרוכט] תרגום ועל גנתו יונקתו ועל פריוניה ינקותיה:",
            "<b><big>פרייפרין</big></b>   [בלאז הארן] (ב\"מ עה) פרייפרין וחלילין לכלה או למת פי' ענין אפריון <small>(א\"ב פי' בל\"י מין חצוצרה עקומה)</small>:",
            "<b><big>פריית</big></b>   [דעקיל] תרגום ירושלמי צמיד פתיל עליו פורייתא משעה עליו:",
            "<b><big>פרך</big></b>   [צערברעכען] אגוזי פרך ורמוני באדן כבר פי' בערך באדן פ\"א שאותן האגוזין חשובין ורכין שנפרכין ביד (בכורות לז) יבשה שתהא נפרכת (בבא מציעא מח) משתכח גברא דאית ליה דהבא פריכא (כתובות סז) הכא במאי עסקינן בדהבא פריכא יבש היה כעץ תרגומי הוה פריך כקיסא:",
            "<b><big>פרך</big></b>   [רייבען, קראצען] (שבת נג) סכין ומפרכין לאדם פי' מגרדין <small>(א\"ב פי' בלשון רומי פועל המגרד והיה מנהג אצל היונים והרומיים ועד היום נמשך לרחוץ ונגרד ולסוך גופם מדי זמן בזמן)</small>:",
            "<b><big>פרך</big></b>   [בינדען] (בריש ב\"ר) אתפרכן המד\"א והנה אנחנו מאלמים אלומים פי' ענין קשירה:",
            "<b><big>פרכיטא</big></b>   [בעדער] (ב\"ר פ' סד) א\"ר אבהו כהדין פרכיטא שמשטף את המרחץ ואח\"כ מרחיץ את בן המלך כך למה יצא עשו תחלה כדי שיצא וסרכתו עמו פי' פרכטא בלן <small>(א\"ב פי' בל\"י שמש הבלן זורק מים על הנרחצים)</small>:",
            "<b><big>פרכל</big></b>   [טרויבען קראנץ] (סוכה י ע\"ז נא ביצה ל) פרכילי ענבים ועטרות של שבלים (ובריש עוקצין) יד הפרכל טפח מכאן וטפח מכאן פירוש אשכולות של ענבים שהן כרותין עם זמורה שמן פרכילי <small>(א\"ב פי' פרגל בלשון רומי זמורות ענבים נסבכות מעשה אמן)</small>:",
            "<b><big>פרוכימטוס</big></b>   [אדוואקאט] (בילמדנו לכה ארה לי יעקב) למלך שהוציא כרוז למחר יוצא אני ודן את בני פרוכימטוס פי' כן קורין לאבו\"קטו בלשון יון וי\"א הנכנס בראש המלחמה <small>(א\"ב פי' פרוטימכוס בלשון יוני הנכנס בראש המלחמה)</small>:",
            "<b><big>פרכין</big></b>   [שטיקכען] (ר\"ה יג) מתוך שעשויין פרכין פרכין אזיל רבנן בתר השרשה פי' משארי משארי ומשארא זו מתמלאה ומביאה שליש ועדיין זו לא נתמלאה הכל לפי שומן המקום כיון שהשרשתם כאחת אמור רבנן חיובן במעשר בשעת השרשתם ואם בשנה שנייה שניי' ואם בשלישית שלישית לפי שזמן השרשה בקטנית כגון קליטה באילן ס\"א פרגין:",
            "<b><big>פרכין</big></b>   [קיחע פעטצען] (כלים פי\"ב) היתיכין טמאין הפרכין טהורין פירוש חתיכי בגד שמקנחין בהן את הקדירה ר\"א אבנים שהקדירה יושבת עליהן. ויש אומר הקביעים בכירים כדתניא אלו הן הפרכין הקבועין בכירים אית דאמר בקיריים:",
            "<b><big>פרכיות</big></b>   [פורהאנגע] (בברייתא דרבי אליעזר פ' מ\"א) תלה בחופת בנו פרכיות שחורות פי' יריעות שחורות כאהל קדר:",
            "<b><big>פרכס</big></b>   [פארבען] לא כחל ולא שרק ולא פרכס עיין בערך כחול (ב\"מ ס) אין מפרכסין לא את האדם (גמ') פירכוס דאדם מאי היא כי הא דההוא עבדא סבא דאזל צבעיה לרישיה ודיקניה <small>(א\"ב פי' פרכס בלשון יוני קמט מחמת זקנה ורבותינו בנו פעל ואמרו מפרכס להסר' הקמטים)</small>:",
            "<b><big>פרכס</big></b>   [צאפפלען] (חולין לז) עד שתפרכס ביד וברגל (בריש אהלות) הותזו ראשיהם אע\"פ שמפרכסין טמאים כגון הזנב של לטאה שהיא מפרכסת פי' מתנדנדין ומתנענעין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פעל המרקד ותרגום ירושלמי בפסוק וישלח אברהם את ידו דלא בשעת צעריה אתפרכס)</small>:",
            "<b><big>פרכסין</big></b>   [געשעפט] (ירושלמי ב\"מ פ\"ב) לא אתי אלא מחמי פרכסין דידכון פי' בל\"י ורומי עסק פעל ומנהג):",
            "<b><big>פרכרגמא</big></b>   [פערשלאגענעס געלד] (בריש פרה) ר' ישמעאל קורהו פרכרגמא פי' לשון יוני הוא מטבע שנפסל במלך חדש שאול היה לו מטבע בא דוד והטביע מטבע אתר ופסל של שאול הוא פרכרגמא הוא בינוני וכן עד שהיה כבש היה כשר יצא מכלל כבש ולכלל איל לא בא הוא פרכרגמא והכבש הוא כשר בן שמנה ימים ועד בן י\"ג חדש והאיל כשר בן שלשה עשר חדש ויום אחד עד כ\"ד חדש <small>(א\"ב פי' בל\"י מטבע מזויף)</small>:",
            "<b><big>פרכורין</big></b>   [בענעכבארט] (ירושלמי שביעית פרק ט) מבית חורין ועד הים מדינה אחת פרכורין פי' בל\"י מקומות קרובים לעיר:",
            "<b><big>פרכשא</big></b>   ס\"א פרדכשא וכבר פי' במקומו:",
            "<b><big>פירולין</big></b>   [פערל] תרגום ירושלמי אבני שהם מרגליין דפירולין פי' כמו בורליא בתרגו' אונקלוס וכן נקראת מין אבן טובה בלשון יוני ורומי:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [שפאלטען, טהיילען] (שבת עד) האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן פי' פרים סילקא כעין כתישה ואינו כעין חיתוך חייב משום טוחן ויש מי שאומרים מאן דפריס כמו הלא פרוס לרעב לחמך (ברכות לט) פרמינהו פורמי רברבי פי' חתכן חתיכות גדולות (מגלה ח) פריעה ופרימה תגלחת וצפרים פי' פריעה לגדל פרע שער ראשו ולכשיטהר טעון גילוח כל שערו פרימה קריעת בגדים (סוטה ז) הכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו אם נפרמו נפרמו פי' קרע בגופו של בגד שלא במקום התפר פרימה במקום התפר (ב\"מ מב) והאידנא דשכיחי פרומאי פי' מל' בגדיו יהיו פרומים (גיטין צ) ופרומה משני צדדיה (מ\"ק כח) פרים בבי ואפקוה (גיטין סח) פירמה דכרתי פירמא דסילקא פ' מלא היד חתיכות של כרישין ושל תרדין.",
            "<b><big>פרמא</big></b>   [זים ביער] (קדושין נב) ההוא גברא דשקל פירמא דשיכרא פי' שכר מתוק לקח מבית חברו בלא רשותו וקדש בו. ס\"א פרזומא וכבר כתבנוהו בזה הפרק:",
            "<b><big>פרמא</big></b>   [דאס געמישטע] (חולין קב) והקופה מאי קופה אמר רבינא פירמא פי' בשר מצומק שנמחה בקדירה ושייך לענין ראשון <small>(א\"ב פי' בל יוני שם כללי לדבר מעורב יחד הן בשר הן בצק הן דבר אחר)</small>:",
            "<b><big>פרמא</big></b>   [מאסקע לארפע] (בילמדנו הנה אנכי שולח מלאך ובכי אם שמור תשמרון ובהגדה דתילים תפלה לדוד שמעה ה' צדק) אין לך בית רובע בחללו של עולם שאין בו ט' קבין מזיקין והיאך עשויין פורמא בפניהם כגון חמרים של טוחנים וכשעונות גורמין הכסוי שבפניו נגלה והוא מסתכל בו ומשטה וכשהמלאך כורז שלום האדם שותק מיד נזוק וכו' (ובראה החילותי) הלביש הקב\"ה פומאריה על פניהם והיו רואין אלו את אלו בפניהם של ישראל פי' מסוה והוא כעין ספוג שפי' במקומו <small>(א\"ב פי' בל\"ר מין מסוה הנתון על הפנים)</small>:",
            "<b><big>פרמא</big></b>   [פאנצער] (מדרש איכה פסקא דרך קשתו) חד אמר פרמא לאספריסא (פי' בל\"ר מין מגן וצנה ופי' אספרוס מין חנית וחץ):",
            "<b><big>פרמא</big></b>   [טראג זעססעל] (מדרש שיר השירים פסקא עמודיו עשה כסף) ומהו אפריון פורימ פי' בל\"י מין כסא ועגלה לשאת בה אדם:",
            "<b><big>פרמביא</big></b>   [צוים] (שבת נא) ולא בפרומביא שבפיה פי' בלע\"ז קורק\"ומא בכפל רסנו תרגום בכופלא דפרמביא:",
            "<b><big>פרמוסקא</big></b>   עיין ערך פמוסקא כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>פרמקוס</big></b>   [צויברער] (בב\"ר פ' עט) א\"ל פרמקוס פרמקוס לית חרשין מצליחין בליליא פי' מכשף בל\"י פרמק\"וס:",
            "<b><big>פרמשתק</big></b>   [דאס מענליכע גליד] (מ\"ק יז) פרעה שהיה בימי משה הוא אמה וזקנו אמה ופרמשתקו אמה וזרת פי' הגיד שלו:",
            "<b><big>פרן</big></b>   [באקאפען] (פסחים לא) נכרי שהרהין פס פורני אצל ישראל. (ביצה לג) מסיקין ואופין בפורני ואין אופין בפורני חדשה שמא תיפחת (ע\"ז לה) הביא לפניו נכרי אחד פת פורני מאפה סאה תנור פי' לעז הוא פור\"נו <small>(א\"ב והוא לשון רומי)</small>: פרן הפין והפרנה כבר פי' בערך פן:",
            "<b><big>פרן</big></b>   [לייכט טאהרם] (טהרות פ\"ו) הפרן רשות היחיד לשבת פי' בית שהוא עומד באמצע רשות הרבים ויש מפרשין כמין מגדל ששלש רוחותיה בתוך הים ורוח אחת ליבשה כמו מגדל אלכסנדרי' של מצרים <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי מגדלים גבוהים בנוים אצל הים לשום שם פנסים גדולים להאיר לספנים בלילה ונקרא כן על שם מגדל בנוי אצל אלכסנדריא באי פרון)</small>:",
            "<b><big>פרן</big></b>   [געווין] (כתובות נד) ההוא דאמר להו נדוניא לברת אמר רב אידי בר אבין פורנא ליתמי פי' רווחה ליתמי:",
            "<b><big>פרן</big></b>   [פערמעגען וואס דיא בראט האט אויסער דער מיטגאבע] (כתובות סז) גמלים של ערביא אשה גובה פורנ' מהם פורנה רב עלי עיין בערך פס (בב\"ר פ' מא) מוהר פורנין מתן פרא פרנון תרגום ירושלמי פרן וכתובה מהור ימהרנה כמוהר הבתולות (בפ' סו) וקח לי משם הבא מפרא פרנון שלי <small>(א\"ב פי' בל\"י מוהר ופי' פרא פרנון מה שיותן לארוסה בלתי המוהר)</small>:",
            "<b><big>פרן</big></b>   [הארערייא] (בב\"ר פ' מא) ויבחר לו לוט וגו' כאיניש דבחר פורנא דאימיה פירוש ענין זנות כדאמרינן בערך פליאה תרגום עקילס פליאה פורני <small>(א\"ב פי' בל\"י זונה מנאפת (מדרש שיר השירים רבה פסקא כמעט שעברתי מהם)</small> פרני פליאה קתיסו כאמי מחי פי' בלשון יוני זונה זקנה שבי בארץ וזני ועקילס תרגם המקרא בל' יוני ולא בלשון ארמי וטעו האומרים כן עיין ערך כאמי):",
            "<b><big>פרן</big></b>   [אוים שטייערן] (בב\"ר פ' סא) ויברכו את רבקה אמר רבי אייבו דוויין ושיפויין היו ולא היו מפריעין אלא בפה פי' מפייסין בפה ולא בלב <small>(א\"ב פי' בל\"י בעל המחזק בדברים ועוזר בפה את חבירו כלומר שהיו צרי עין ונתנו ברכות לרבקה תחת הנדוניא)</small>:",
            "<b><big>פרגדא</big></b>   [פיינע, זייד] (סוטה מז) משחרב בית המקדש בטל זכוכית לבנה ושירא פרנדא (שבת כ) שירא לחוד ושירא פרנדא לחוד ותרגום בפסוק ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות שיראה פרנדן ובפסוק ויאמר המלך להמן שיראה טבא פרגינן ונראה שהוא טעות ויש לגרוס פרנדן ורש\"י פי' משי מובחר:",
            "<b><big>פרגדסין</big></b>   [שטאדטם נאמע] (עירובין מא) מעשה שבאו מפרנדסין והפליגה ספינתו בים פירוש שם מקום <small>(א\"ב עיר באיטליא ברנדסין שמה עד היום)</small>:",
            "<b><big>פרנס</big></b>   [געמיינדע הערשער] (חגיגה ה) ועל פרנס המתגאה על הציבור בחנם (כתובות כז) נותנין לבתולה י\"ב חדש משתבע בה הבעל לפרנס את עצמה (שם נ) לפרנסה שמין באב פירוש עישור נכסים שמפרנסת עצמה מהן ומוליך לבעל (בסוף פיאה) לן נותנין לו פרנסת לינה פירוש כר וכסת <small>(א\"ב פי' בל\"י טרף ומזון וחז\"ל בנו פעל תרגום לך בא אל הסכן לות פרנסא תרגום שלשת הרועים תלתא פרנסין)</small>:",
            "<b><big>פרנקא</big></b>   [שפונד פעטצען] (שבת מח) מאי שנא מפרנקא התם לא קפיד פי' חתיכה של בגד ועשויה לכסות בה מים או יין שבכלי (שם קלט) אמר רבא האי פרנקא אפלגא דכובא שרי (ע\"ז ל) פש ליה חמרא בכובא צרייה בפרנקא פי' נשאר לו יין בכלי קושר פי הכלי בסמרטוט:",
            "<b><big>פרנקיתא</big></b>   [פערצערטעלט] הרכה בך והענוגה תרגו' ירושלמי דמחטיא בכון ודמפרנקיתא בתרגום ירושלמי ונקרב את קרבן ה' והוינן חמיין תמן בנתהון דמלכיא מדיינאי ייאתא ומפרנקתא:",
            "<b><big>פרניתא</big></b>   [קערנער] (מדרש שמות רבה פ' השכם בבקר) חד אמר כפרניתא דרומנא פי' בלשון יוני גרעין:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [טהייל] (בסוף פיאה) רבי עקיבא אומר פרס פי' חצי מנה (דמאי פ\"ה) וכן העני שנתנו לו פרוסות פת (חולין קכז) ורמינהי מיהא דתנן (טבול יום פ\"ג) אוכל שנפרס ומעורה במקצת (שקלים פ\"ג) בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה בפרס הפסח ופרס עצרת ובפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי רבי עקיבא בן עזאי אומר וכו' (ירושלמי שקלים פ\"ג) כל הן דתניא פרס פלגא. ותניא (בתוס' דבכורות ובפ' ב' בתוס' שקלים) רבי יוסי ברבי יהודה אומר אין פחות מט\"ו יום קודם לרגל. ואמר בגמ' כמה פרס רבי יוסי ברבי יהודה אומר אין פרס פחות מט\"ו יום מאי משמעה א\"ר אבהו פרוסה פלגא פלגא דמאי פלגא דהלכות פסח כדתניא שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום. (חולין לז) הנח לנזיד הדמע דליכא כזית בכדי אכילת פרס פירוש נזיד הדמע תבשיל שיש בו שמן של תרומה כי התרומה שנתערבה בחולין נקראת דמע ותנן (טהרות פ\"ב) הראשון שבחולין טמא ומטמא. השני פוסל ולא מטמא והשלישי מפורש (בכורות כח) בענין המדמע בנזיד הדמע ומקשינן אי אמרית שליש של חולין שנעשו על טהרות תרומה פסלי גופיה מלאכול בתרומה היכי ספינן ליה מידי דפסיל גופיה מלאכול בתרומה הלא נזיד הדמע ישבו שמן של תרומה ופרקינן נזיד הדמע אין כזית שמן של תרומה במקפה של חולין בכדי אכילת פרס לא משכחת לה וזה מפורש (פסחים מד) דתנן מקפה של חולין השום והשמן של תרומה ונגע טבול יום במקצתו לא פסל אלא במקום מגעו מאי טעמא דאיכא כזית מן השום והשמן בכדי אכילת פרס וכו' אי הכי אמאי פליגי רבנן על רבי אליעזר בכותח הבבלי הנח לכותח הבבלי כזית בכדי אכילת פרס לא משכחת לה פיר' לא יתכן לאדם האוכל בפסח כותח כגון שטובל פתו בכותח וקא שטיר משטר האוכל כזית מקומניתא דאימא שהוא חמץ בכדי אכילת ד' בצים שהוא שיעור פרס וכל שהוא פחות פוחת דעתו אצל כל אדם והוא הדין לנזיד הדמע. מצטרפין לפסול את הגויה בכחצי פרס כבר פירשנו בערך גויה (עדיות פ\"ג חולין קלה) חמש רחלות גוזזות מנה ופרס חייבות בראשית הגז פי' ק\"נ דינר שהן ק\"נ זוזין (ר\"ה כט) לא יפרוס אדם פרוסה לאורחין אלא אם כן אוכל עמהן פי' לא יברך להן ברכת המוציא להוציאן ידי חובתן בלא טעימת כלום אבל לבניו יכול לעשות כן בלא טעימת כלום מפני שמלמד בהן <small>(א\"ב פי' בל\"י חצי וחלק וטעם פרוס הפסח ופרוס עצרת פירושו בל\"ר קודם ולפני וחז\"ל סמכו ענין מלות זרות לפי לשונם לעשות זכר לדבר ואמרו אפותיקי אפו תהא קאי וכן בקפנדריא וכאלה רבים ואמרו מאי פקדון פוק דון)</small>:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [קלאען] (חולין נה) ר' שמעון אומר אחד עור פרוסת בהמה דקה וכו' פי' אינו חשוב עור אלא כבשר. כרסתן פרסתן בערך כרס (שם עה) הפרים על גבי קרקע איכא בינייהו פי' שהלך הילוך בפרסותיו על הארץ (מקואות פ\"ה) בפרסת חמור המעורבה בבקעה פי' אם הלך החמור בטיט ונשאר בוקום פרסתו חפירה ונתמלאה מים והיתה הבקעה מלאה מים מעורב עם מקום רגל החמור ובכל ארבעים סאה טובל באותה החפירה (בב\"ר פרשת יט ויבן ובפ' מו פסקא ושרי ובילמדנו ותצא דינה) ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית ס\"א פרדנית ס\"א נפקנית:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [לאנד פערסיע] בדקלא פרסא כבר פירשנו בערך ארם מאי לאו בפרסייתא דלא חזיין אגב אימיהו לא בארמייתא פי' בפרסייתא גדולים שאינן ראויין להאכיל עיין בערך ארם. אופי פרסייתא עיין בערך אופי (שביעית פ\"ה) הפרסאות שביעית שלהן למוצאי שביעית שהן עושין לשתי שנים פירוש הן תמרי פרסייתא שהן עושות לשתי שנים פירוש אחר מין תאנים שעושין מב' שנים לב' שנים <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שם כולל לכל דבר של אשתקד וכן התאנים שגמלו בשנה אחד ומבושלים בשנה אחרת הם של שנה שעברה)</small>:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [לאהן] (בריש אבות) אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס. (ברכות לד) אמצעיות דומה לעבד שמבקש פרס מרבו (בב\"ב כה) ואימא כעבד שנוטל פרס מרבו וחוזר לאחריו פי' מתנה ותהי מואב לדוד עבדים נושאי מנחה תרגום נטלי פרס <small>(א\"ב ערך זה שייך לענין הראשון כי העבדים מדי שבוע היו מקבלים חלק המזון והטרף אבל טעם נטלי פרס פי' בל\"י מס שנותנת מדינה לשלטון)</small>:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [אויף זעהר] (יבמות מה) רב אשי אכשריה לרב מרי בר רחל ומנייה בסורסי דבבל מאי פרהדרין פורסי עיין בפרהדרין <small>(א\"ב פי' אפורוס בל\"י נגיד ומצוה ושר העצה)</small>:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [איבער פלוס] (שבת קכט) פורסא דדמא כל תלתין יומין פי' גבול הדם ותקנתו לבחור כל שלשים יום בין הפרקים הגיע לנ' שנה ימעט לב' חדשים לג' חדשים פעם אחד. עוד בין הפרקים בא בימים ימעט מו' חדשים לו' חדשים או משנה לשנה זה פי' ר\"ח ז\"ל בקבלה:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [בעדעקונג] (מגילה כו) האי פריסא תשמיש דתשמיש הוא פי' וילון שפורסין לפני התיבה הוא תשמיש לתיבה ותיבה תשמיש לס\"ת פ\"א מטפחת שמכסין בו ס\"ת הוא תשמיש לאותו בגד התחתון שמגללין בו ס\"ת (סוכה כ) חזיין לפרסי ונפוותא פי' כמו נפה וכברה <small>(א\"ב פי' בל\"י מטפחת ומעטה חצוני תרגום ויפרוש את האהל ופרס ית פרסא)</small>.",
            "<b><big>פרס</big></b>   [דען זעגען ערטיילען] (מגילה כג) אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה וכו' עד פחות מעשרה רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס על שמע מיהת שמעינן לא יפרוס על שמע לא יברך ברכת יוצר אור כי הוא יברך הזבח מתרגמינן ארי הוא יפריס נכסתא ועיקר הדבר על כן אין פורסין על שמע פחות מעשרה ופרקינן לכן צריכת כהדא דתני אין פורסין על שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו מקצתן גומרין וכן כולם השנויים במשנתינו כיוצא בהן ועל כולן הוא אומר ועוזבי ה' יכלו:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [לאנדס נאמע] (מדרש רבה פרשת האזינו) לאסטרטגין ששמש בשני מדינות פרס וקילוניא עיין ערך קולוניא:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [שעטצען] תרגום והעריך הכהן ויפריס כהנא בערכך נפשות בפורסן נפשתא:",
            "<b><big>פרס</big></b>   [איין מיילן מאס] (פסחים צד) שיתא אלפי פרסי הוי עלמא פי' מדת ארץ וכל פרסה ד' מילין:",
            "<b><big>פרסבוטיס</big></b>   [עהרבאדער פערזעהן] (במ\"ר פ' החדש הזה לכם) נכנס פרסבוטים לרחוץ הוא וכל עבדיו (מגילה טו) זה בא בפרסבולי וזה בא בפרסבוטי פי' בל\"י שר חשוב:",
            "<b><big>פרוסראות</big></b>   (עיין ערך פרוזדאות):",
            "<b><big>פרסדיקי</big></b>   [לעער געפעס] (ע\"ז סה) דמייתי פרסדיקי בהדייהו פי' רש\"י כלים רקים. פי' בל\"י כלי מוכן לקבל:",
            "<b><big>פרוסדור</big></b>   [איין גאנג צום טעמפעל] ס\"א פרוזדור ואולם המשפט תרגום פרוסדא לבי דינא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מבוא)</small>:",
            "<b><big>פרסטגי</big></b>   [בעפעהל] (שביעית פ\"ו ירושלמי) ג' פרוסטגיות שלח יהושע לא\"י פירוש כמו פרוסטגמאות:",
            "<b><big>פרסטגמא</big></b>   (ב\"ר פ' מב) למלך ששלח פרסטגמא שלו במדינה מה עשו נטלו וקרעוה (ובויקרא רבה שור או כבש בסמך בפ' מה יתרון) למלך ששלח פרסטגמא שלו במדינה וכו' עד אמר הקב\"ה פרסטגמא שלי ק\"ש וכו' (ובזאת תהיה בסמך פרשת וזכור) ג' פרסטגמאות שלח יהושע פרסטגמא היינו פרזדגמא שפירושם בזה הפרק במקומו <small>(א\"ב פי' בל\"י דת וגזרה)</small>:",
            "<b><big>פרסטיה</big></b>   [הערשאפט] (מד\"ר פ' שופטים) כל מי שנשען בבשר ודם עובר אף פרוסטיה שלו עוברת פי' פרוסטיה בל\"י שררה:",
            "<b><big>פרסטקלון</big></b>   [הויפט שמוק] (ירושלמי פ\"ו) פי' עיר של זהב פרסטקולין ס\"א פרוסטוקטלון:",
            "<b><big>פרסוף</big></b>   בלש מסר לפרסוף כבר פי' בערך בלש:",
            "<b><big>פרספיה</big></b>   [געזיכט] (בילמדנו ואתם הדבקים) וקלע כרובים פרוספיא פי' פרצוף של כרובים:",
            "<b><big>פרספא</big></b>   [מארמאר] (ב\"ר פ' סו) אדרעוי דאבנון יעקב כתרין עמודין דפרוסופא ואת אמרת הלבישה על ידיו:",
            "<b><big>פרסק</big></b>   [קעניגס ניס] פרסקין משיטילו שאור. ס\"א אפרסקין <small>(א\"ב שם פרי ואילן בל' יוני ורומי וערבי)</small>:",
            "<b><big>פרסק</big></b>   [נעץ]. (חולין קמא) אהדר ליה רבא פרסקי ותפסה פי' מצודה <small>(א\"ב כתוב בנוסחאו' פרסתקי)</small>:",
            "<b><big>פרסישמנג</big></b>   [אויבער ריכטער] (גיטין כח) א\"ר אליעזר כי מקבלי שוחדא מקמו דליחתים פורסישמנג פי' הדיין הגדול <small>(א\"ב בנוס' כתוב פורסי שנמג ופרש\"י פסק דין ואולי ל\"ר זה פרסי' דין מנג גדול)</small>:",
            "<b><big>פרסתק</big></b>   [נאך בעפעהל] (מגלה יג) ודלמא פרסתקי שדור (ב\"מ סה) פריסתקא דמלכא (גיטין נו) פרוסתקא דרומאי פי' כתב <small>(א\"ב פי' בל\"י כתב נוסף בסוף ספר)</small>:",
            "<b><big>פרוסתיקין</big></b>   (עיין ערך פרצטיקין):",
            "<b><big>פרסתיותהא</big></b>   [פארשטעהרין]. תרגום חכמות שרותיה תענינה <small>(א\"ב פירוש בל\"י אשת חיל ישרה)</small>:",
            "<b><big>פרע</big></b>   [אויף רייסען] והפרעות עיין בערך סך (חולין נ) מאי מפרעתא א\"ר אויא היכא דפרעי טבחי פי' מקום שפותחין בו הבהמה להוציא קרביה כדאמרינן שחיטה מפורעת כלומר פתוחה. (שם טו) צומת הגידים שאמרו היכא דפרעי טבחי (שם צג) והתניא חיצון הסמוך לעצם א\"ר יהודה היכא דפרע טבחי (מ\"ק כז) פריעת הראש בשבת רשות פירוש צריך לגלות חוטמו ושפמו וזקנו שהיה מכסה בימי אבלו להודיע כי אין אבלות בשבת אבל לגלות ראשו אינו צריך:",
            "<b><big>פרע</big></b>   [בעצאהלען] תרגום ואשלמה להם ואפרע להון וענין קרוב לזה נקום נקמת תרגומו אתפרע פורענות:",
            "<b><big>פרע</big></b>   [שנעלל]. תרגום סרו מהר סטו בפריע ויתכן שנגזר מזה הקורא למפרע כי הוא קורא במהרה ולא כסדר:",
            "<b><big>פרף</big></b>   [אנהעפטען] (שבת סה) פורפת על האבן (יומא נב) החיצונה פרופה מן הדרום. קרסי נחשת תרגום פורפין דנחש <small>(א\"ב פי' בל\"י קרס)</small>:",
            "<b><big>פרף</big></b>   [אונאנשטענדיג] (ב\"ר פ' פו) ויוסף הורד מצרימה אמר הקב\"ה בני בכורי ואני מורידו פרופי פי' לשון לע\"ז פורפרי\"אה כלומר אני מורידו בבזיון <small>(א\"ב פי' אפרפרי בל\"י בזיון וקלון)</small>:",
            "<b><big>פרפחין</big></b>   דהוה קא מבדר פרפרחיניה עיין בערך חלגלוגות:",
            "<b><big>פרפל</big></b>   [פעפער] (שבת קמא) א\"ר יהודה האי פרפלי מידק חדא חדא בקתא דסכינא שרי פי' ביום טוב רבא אמר כיון דמשני אפילו טובא והלכתא כרבא ביו\"ט ויש מתיר כי האי גוונא אפי' בשבת <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב פלפלין)</small>:",
            "<b><big>פרפס</big></b>   [גערטנער טאפף] (שם עא) האי פרפיסא שרי לטלטולו פירושו בערך חתל פ\"א פרפיסא פייס גדול כדאמרינן לעיל בזו ההלכה מאי פייס א\"ר זירא כרשיני בבלייתא זורעין בו בשמים וזולתם וצומחין ודומין לצרור שעלו בו עשבים ולשון פר דהכא מלשון פרסי הוא ככנפי יונה אף הזרע הצומח עליו נקרא פר וזהו פרפיסא וכיון דקאמר ר\"ל מותר לקנח בו קא משמע מינה רב פפא דשרי לטלטולה. מתקיף לה רב כהנא אם אמרו לצורך יאמרו שלא לצורך והאמר ר\"ל מותר לקנח אבל לטלטולה שלא לצורך לא שרי והלכך לא צרכינן לדרב פפא אמר אביי האי פרפוסא הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא היה מונח על גבי קרקע והניחו ע\"ג יתידות חייב משום תולש כי כשזורעין אותו עושין לו מקום כמו כן או כמו שולים שיושב עליו שיעור שינוח עליו על גבי קרקע ואפשר שהוא משרש שם ומתחבר לקרקע ובזמן שמניחו על גבי יתידות הרי הוא מעבירו ממקום שמחובר ומתחייב משום תולש אבל אם זרעו מעיקרא להניחו על גבי יתידות והיה מונח שם ולקחו והניחו על גבי קרקע הרי הכינו במקום שמתחבר לקרקע וחייב משום נוטע <small>(א\"ב פי' בליו\"ר קערה גדולה)</small>:",
            "<b><big>פרפסט</big></b>   [פאהר געזעצטער] (בילמדנו חצוצרת כסף) לדוכוס שהיה יוצא למלחמה והיו הפרופסיטין באין תחילה ואח\"כ הלגיונות כך הנשיאים באין תחילה שנא' ותקעו בהן ונועדו אליך הנשיאים ואח\"כ העדה לשון לע\"ז ממש הוא לגדול קורין פרופוסי\"טו <small>(א\"ב פי' בל\"ר שרים ונגידים)</small>:",
            "<b><big>פרפסלה</big></b>   [ארמבאנד] זו אצעדה וכן הפאריס והצעדות (בירוש' בפ' במה אשה) <small>(א\"ב פי' אצעדות ובנוסחאות כתוב כרופסלה ופירושו בל\"י אצעדות של ידים)</small>:",
            "<b><big>פרפר</big></b>   [וועלצען]. (יומא כג) בא אביו של תינוק ומצאו שהוא מפרפר בהתחננו אלינו ת\"י מפרפר קדמינן פי' מתעגל באפר <small>(א\"ב פי' בל\"י פעל המתגלגל)</small>:",
            "<b><big>פרפר</big></b>   [צערברעכען] (ביצה יז) ושוין שאם פרפר ביצה ונתן לתוך הדג שהן שני תבשילין פי' מלשון שליו הייתי ויפרפרני:",
            "<b><big>פרפורא</big></b>   [פארפעל וואל] (ב\"ר פ' מו)אדרת שנער פופריה בבלאה. (בריש ויקרא רבה פ' הבן יקיר ובריש קדושים פרשת ויגבה ה' ובפסקא דכי תשא) למלך שהיה לו פורפירא (בילמדנו בסוף ואלה המשפטים ובשלח לך אנשים כי תבאו) אדרת שנער פורפירא בבליקון שהיה מלך בבל לובש ושליט ביריחו <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי בגד תכלת)</small>:",
            "<b><big>פרפרייא</big></b>   [פראטאקאלל] (מדרש תהלים מזמור על מות לבן) מוציא פורפרייא שלו ודן אותם פירוש כתיבה:",
            "<b><big>פרפריות</big></b>   [אומפאנג] (בפרק עקביא) תקופות וגימטריאות פרפיות לחכמה <small>(א\"ב פי' בל\"י עגולה ושאר החכמות סובבות החכמה האמיתית שהוא כמרכז ונקודה תוך העגולה)</small>:",
            "<b><big>פרפרפנין</big></b>   עיין ערך דפר וערך פרן:",
            "<b><big>פרפרת</big></b>   [צושפייז] (ברכות מב) בירך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון בירך על הפת פטר את הפרפרת פירוש אחר פרפרת פת צנומה בקערה שאין בה תורת נהמא דבורא מיני מזונות וכן הלכה דבירך על הפת המוציא פטר את הפרפרת וכל מיני מאכל אבל בירך על הפרפרת לא פטר את הפת אבל מעשה קדירה כולהו פטר (שבת קמח) מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו פירוש מיני לפתן (פסחים קטו) עד שהוא מגיע לפרפרת הפת פי' הביאו לפניו השלחן מטבל בחרוסת ומברך בורא פרי האדמה ומפסיק עד שהוא מגיע לפרפרת הפת והיא עת אכילת המצה <small>(א\"ב פי' פרפרת בל\"י מיני מטעמים מובאים לפני המסובים בשלחן ובל' רומי פרפרת שם כללי לדבר מתוקן ומוכן)</small>:",
            "<b><big>פרץ</big></b>   [זיך אויס ברייטען] (שבת יז) בוא וראה כמה פרצה טהרה בישראל פי' גדולה כמו ויפרוץ האיש:",
            "<b><big>פרץ</big></b>   [אוים בראך] (ברכות יז) אין פרץ שלא תהא סיעתינו כסיעתו של שאול שיצא ממנו דואג שפרץ בנוב עיר הכהנים ואין יוצאת כסיעתו של דוד שיצא ממנו אחיתופל פירוש שהיה יועץ רע וביועץ רע כתיב ביה יציאה שנאמר ממך יצא דובר על ה' רעה יועץ בליעל ואין צוחה ברחובותינו זה גחזי שהיה מצורע וצוות כדכתיב וטמא טמא יקרא. (סוכה כו) פרצה קורא לגנב פי' כשהגנב רואה פרצה מחשב ואומר מכאן אני יכול לגנוב הכא נמי איעביד סוכה אמרי גנבי כדעייל למיכל לא מצי חזי לן ומצינן למגנב:",
            "<b><big>פרץ</big></b>   פריצי זתים וענבים כבר פי' בערך אללא:",
            "<b><big>פרצד</big></b>   [קערנער] (שבת כא). ומפרצדוהי עבדין משחא פירוש גרעינין וכל מיני מזרע הארץ ומזרע הפירות נקראת פרצידא. (תענית ד) עורפילא אפילו לפרצידא דתותי קלא מהני פירוש הפרי שתחת האבן צומח וכן תלמוד חכם דומה לפרי שתחת האבן ששואב שואב וכיון שצומח צומח בבת אחת (בבא מציעא פד) ונמלייה פרצידי דרמנוא סומקא:",
            "<b><big>פרצד</big></b>   [באך] תרגום אפיקי מגינים גיותנוח פרצידוהי:",
            "<b><big>פרצטק</big></b>   [לייפער] (ב\"ר פרשת מא) אם כן ילך ויביא לו ארבעין פרצטקין <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב פרוסתיקין ופירוש רש\"י אסופים מן השוק)</small>:",
            "<b><big>פרצם</big></b>   [מאטטער וויין] (ב\"ב צה) מודה רב יהודה בפרצימא דמזבן אקרנתא פי' יין דקא תני הכא הוא יין שהקרי' בפרצומא שהוא כגון חומץ תקיף דאחמיץ בפורצני שאינו נמכר אלא בחניות בני קרנות שהן יושבי כפרים כדאמר בכל דוכתא יושבי קרנות:",
            "<b><big>פרצן</big></b>   [קערנער] (ברכות לו) הא בדשומשמי הא בדפורצני (פסחים מב) הא בדרווקא הא בדפורצני פי' נותנין מים על החרצנים ב' וג' ימים ואח\"כ סוחטין אותן והיוצא מהן נקרא תמד דפורצני והנותן מים בשמרי יין ומסנן אותן והיוצא מהן נקרא תמד דרווקא (נזיר לד) רבי יוסי אומר כדי שלא תטעה בזוג של בהמה החיצון זוג והפנימי עינבל (גמרא) אמר רב יוסף כמאן מתרגמינן מפורצנין ועד עצורין כרבי יוסי פי' זוג היינו עצורין דזהו החיצון שמעצרין אותו כרבי יוסי דמתניא ופורצני היינו הפנימי הגרגר כמו פרצידא:",
            "<b><big>פרצוף</big></b>   [מענטש געשטאלט] (עירובין יח) ויבן ה' אלקים את הצלע חד אמר פרצוף פי' גוף <small>(א\"ב פי' בל\"י פני אדם)</small>:",
            "<b><big>פרק</big></b>   [צייט אבשניט. גליד] (ר\"ה לא) בראשון מהו אומר לה' ארץ ומלואה על שום שקנה שמים וארץ שנא' קונה שמים וארץ כי ביום הראשון נבראו והקנה אותם לו שנאמר והארץ נתן לבני אדם והוא שליט בעולם שנא' תבל ויושבי בה בשני אומרים בעיר אלהינו הר קדשו על שום שחילק מעשיו כדכתיב ויהי מבדיל בין מים למים כך חילק העולם ובחר בירושלים ונקראת עיר אלקינו בשלישי אומר אלקים נצב בעדת אל על שם שגילה ארץ בחכמתו כדכתיב ותראה היבשה והכינה לעדתו שקבלו משפטיו שנא' אם לא בריתי יומם ולילה וגו' רביעי חמישי וששי פשוטין הן הללו כולן על שם מעשיו של הקב\"ה בשביעי מזמור שיר ליום השבת ליום שעתיד להיות כולו שבת כלומר חרבן אלף שנה שהוא יומו של הקב\"ה ואח\"כ תהיה תחיית המתים אמר רבי נחמיה מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו כלומר ו' ימים על שם מעשיו ויום ז' ליום שכולו שבת אלא גם יום ז' על שם מעשיו הוכנה השירה וכך פירושה מזמור שיר ליום השבת על שם ששבת כדכתיב ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת (חולין קו) קידוש ידים ורגלים במקדש עד לפרק לחולין עד לפרק לתרומה עד לפרק פירוש פרק מקשרי אצבעותיו זולתי הכף של יד והפה הכף של יד והאצבעות מקנה הזרוע המחובר בכף היד והוא הנקרא הפרק כדתנן בכיצד צולין אבר שיצא מקצתו חותך עד שמגיע לעצם וקולף עד שמגיע לפרק וחותך מקום הפרק של יד שהוא עד מקום מרפק (ערכין יט) רבי יהודה אומר ממלא חבית מים ומכניסה עד מרפקו ושוקל בשר חמור וגידים ועצמות ונותן לתוכה עד שתמלא והוא כלל היד מן האצבעות עד המרפק הוא הנקראת יד (ידים פ\"ב) הידים מטמאות ומטהרות עד הפרק פירוש מקום שתתפרק הזרוע מן היד (חולין קלד) איזהו הזרוע מן הפרק של ארכובה עד כף של יד פירוש ממקום שמפריקין הטבחין הרגל עד הכף הנקראת בלעז אשפ\"לא (שם צג) בהמה בחייה פרוקי מפרקה פירוש זה שאנו רואין הירכות מחוברות והחלב בתוכן אחר שחיטת הבהמה נתחברו הירכות אבל בחייה פתוחות היו והחלב הזה מגולה היה וזהו תרבא דאקליבוסתא <small>(א\"ב תרגום על צוארינו נרדפנו על פריקת צוארנא)</small> (חגיגה יג) אבל מוסרים לו ראשי פרקים פירוש פותחין לו ראשי דברים שהגיעו לפרקן ולא הגיעו כבר פירוש בערך טפל:",
            "<b><big>פרק</big></b>   [ערקלעהרען טרעננען] אימוראה כבר פירשה בערך אמר הא במותיב פרקי הא במקרי שמע (עירובין לז) פירוש שיושב וקובע פרק ומלמד תורה כך שנינו בא חכם מן מזרח עירובו למזרח שרוצה ללמוד ממנו במקרי שמע שאין ממנו הנאה שיש אצלן כמה כמותו שמקרין שמע אלא שהוא מבקש מהן ממון שיתנו לו ורגיל לבא אצלן ולתבוע ממון לכן בורח ממנו (ירוש') מאן דאמר במזרח באילן חכימיא מאן דאמר במערב ברגיל. מזבלין ומפרקין כבר פירש' בערך זבל פ\"א משברין התלמין (עוקצין פ\"ב) התחיל לפרק אוכל התחיל לפרק באגוזין פי' לפרק כמו לפרש האגוזין יש להם ב' קליפות זו על גבי זו וכשעושין אותם חמרים חמרים מפרקין מהן קליפה החיצונה (שבת קנו) מהו לפרק אמר ליה מותר פירוש ליקח מלפני בהמה זו ולהניח לפני הבהמה אחרת פ\"א לפרק טעינה בשבת כגון מפרק עול שמים פ\"א לפרק להתיר פקיעים חולב חייב משום מפרק (שם צד יבמות קיד) ואבא שאול אומר נוהגין היינו שיונקין מבהמה טהורה בי\"ט וכו' עד לא צריכה דאיכא צערא וקסבר מפרק כלאחר יד הוא שבת דאיסור סקילה גזרו ביה רבנן יום טוב דאיסור לאו לא גזרו רבנן (כתובות ס) תניא ר' מרינוס אמר גונח יונק חלב בשבת מאי טעמא מפרק כלאחר יד הוא ובמקום צערא לא גזרו רבנן:",
            "<b><big>פרק</big></b>   [אויס לעזען] (כתובות מו). חייב במזונותיה ובפרקונה (גמרא) תקנו מזונותיה תחת מעשה ידיה דהא שכיח תדיר והא שכיח תדיר ופרקונה תחת פירותיה פי' פירות קרקעותיה דהא לא שכית והא לא שכיח וקבורתה תחת כתובתה דהא שכיחי פעם אחת <small>(א\"ב לשון פסוק זה ויפרקנו מצרינו)</small>:",
            "<b><big>פרק</big></b>   [יאגענדצייט] (תענית י) זקן ופרקו נאה מאי פרקו נאה אמר אביי שלא יצא עליו שם רע בילדותו:",
            "<b><big>פרקד</big></b>   [ריקלינגס]. (ברכות יג. נדה יד). פרקדן לא יקרא קרית שמע פי' השוכב על שדרו ופניו כלפי מעלה וכן פי' רב האי ז\"ל וי\"מ הישן על פניו משום דאתי לאיחמומי (ובנדה שם) מפורש שגזירת חימום הוא ודייקי אפרקדן אפו בקודה ורבי משה בר יעקב בר משה בר אבון מן נרבונא היה מפרש אפוריא קדי (מנחות צט) ולמאן דאמר מסגרתו למעלה הוא פרקודי הות מפרקדא:",
            "<b><big>פרקד</big></b>   [אוס קעהרען] (בב\"ר פ' מו) יונתי בחגוי הסלע למה עקרתי אתכם בשביל הראיני את מראיך רבי עזריה משום רבי חנינא אמר כדי שתהיינה מתפרקדות על בעליהן בנוייהן <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב מתדפקות ובמדרש חזית שלא יהו מתפרקות)</small>:",
            "<b><big>פרקדל</big></b>   [נאקין שטאס] (ירושלמי ברכות פ\"ב) פגע ביה חד ליצן ויהב ליה חד פרקדל זהו פרגל שפירשנו במקומו:",
            "<b><big>פרקדן</big></b>   והטופח עיין בערך פול <small>(א\"ב פי' פרקדן בלשון יוני מין כמו טופח עגיל וקטן מכרשינים)</small>:",
            "<b><big>פרקדס</big></b>   אצל פרקדוס אחד ומילא חיקה פורקדוסין. ס\"א פרקס וכבר פירשנוה במקומו <small>(א\"ב לא פירשו)</small>: \"א\"ה עיין ילקוט יתרו פסקא כתפוח\": פרוקטו [ווענדע קרייז] (ירושלמי ע\"ז פ\"א). אמר ר' יוחנן פרוקטו ראשה של תקופה נראה לי שיש לגרוס טרופיקו פי' בל\"י ורומי ראש מזל גדי אשר בהגיע השמש שם סיבב לצד צפון בתקופת טבת: '",
            "<b><big>פרקטן</big></b>   [טייך]. עשיתי לי בריכות מים תרגומו פרקטנין דמיא:",
            "<b><big>פרוקלא</big></b>   [פעלדס הערר נאהמע] (ירושלמי סנהדרין פ\"א). כד על פרוקלא בצפורי פי' שם שר צבא רומי הנקרא פרוקלוס ובמשנת כל הצלמים (דע\"ז) שאל פרוקלוס:",
            "<b><big>פרקלה</big></b>   [לעזע געלד] (בפסקא דשובה) ואח\"כ הוא נותן לה פרקולה תאשם שמרון כי מרתה באלהיה פי' פדיון:",
            "<b><big>פרקלט</big></b>   [בייא שטאנד ביים געריכט] (אבות פ\"ד) העושה מצוה אחת קנה לו פרקליט אחר (שבת לב) אם יש לו פרקליטין גדולים ניצול (זבחים ה) למה חטאת באה בפני עולה לפרקליט שנכנס לרצות רצה הפרקליט ונכנס דורון (ב\"ב ט) כל צדקה וחסד שישראל עושין בעולם הזה שלום גדול פרקליטין גדולים בין ישראל לאביהן שבשמים מלוצי ריעי תרגום פרקליטיי חביריי <small>(א\"ב פי' בלשון יון מליץ מלמד זכות)</small>:",
            "<b><big>פרקלמן</big></b>   [שטערן בינדל] (כלים פכ\"ו) והפרקלימין טהורין פי' דבר שמחתל בו פדחתו ויש שגורסין פרלימנין <small>(א\"ב פי' בל\"י מכסה וכל דבר עשוי להגן)</small>:",
            "<b><big>פרקלן</big></b>   [לעדער האנדשוך] (כלים פכ\"ד) ג' פרקלנין הן של צדי חיה ועוף טמאין מדרס של חגבין טמא טמא מת של קייצין טהור מכלום פי' כלי עור העשוי כצורת יד אדם ומשימו בידו ותופש העוף ששמו באז בלשון ישמעאל ובלע\"ז אסתיר\"י ובו יוצאין לצוד חיה ועוף של חגבין לתפוש חגבין של קייצין ללקט הקוצין. פרלימנין ופרקלנין נראין שענין אחד יש להן:",
            "<b><big>פרקלוס</big></b>   [נאהמע] בן פלסלוס (ע\"ז מד):",
            "<b><big>פרקמטיא</big></b>   [ווארע] (מגילה ח) אינו מועיל בפרקמטי' שלו כלום (שבת כז) שמא פרקמטיא נזדמן לו זהו פרגמטיא שכתבנו במקומו:",
            "<b><big>פרקסטורון</big></b>   [שטייער איינעהמער] (מדרש תהלים מזמור שמעה ה' צדק) אם משלח להם פרוקסטרין למדינה שיגבה מהם פי' בל\"ר ממונים לגבות המס:",
            "<b><big>פרקסין</big></b>   [געווירקט קליידער] למלך שהיה לו פרקסין הרבה. ס\"א פרקיסין וכבר כתבנוהו במקומו <small>(א\"ב פי' בלשון רומי לבושים מרוקמים)</small>:",
            "<b><big>פרקופי</big></b>   [צונאהמע] (ב\"ר פרק יב) הארץ עשת צביוני תחלה הריני נותן לה פרקופי שלא תזוז ממנה לעולם הה\"ד יסד ארץ על מכונה בל תמוט עולם ועד (ובפ' מ\"ט) אמר המלך כל מי שתופשו הריני נותן לו פרקופי והיה מתפחד איזה פרוקופי נותן לו (ובפרשה צא) על פיך ישק כל עמי שלא יהא אדם נוטל פרוקופי חוץ ממך (ובסוף פרשת צ\"ו) התחיל מחלק להן פרוקופאות (בויקרא רבה זאת תהיה בסוף פ' וזכור) בשר ודם נותן פרוקופי הקב\"ה נותן פרוקופי הה\"ד שאו את ראש (בילמדנו בציצית) עושה מהן דוכסין ואפרכין ונותן לה פרוקופי סיפר לנו ר' דניאל זצ\"ל ששאל לדיין אחד פילוסיפי גרמטיקו מהו פרחופי השיבו כבוד הוא בלשון גרמטיקו <small>(א\"ב פי' בל\"י גדולה וכבוד)</small>:",
            "<b><big>פרוד</big></b>   [קעססעל מעהל קאח] (ירושלמי ברכות פ\"ו) פיתא ופרור אומר על הפרור במקום שהן עושין את הפרור עיקר:",
            "<b><big>פרורא</big></b>   [קלייסטער] (פסחים מב) וקולן של סופרים הכי תרגומו פרורא דאושכפי ואמאי קרי ליה קולן של סופרין דסופרין נמי מדבקין בו ניירותיהן:",
            "<b><big>פריש</big></b>   [בירין]. (בריש כלאים) ובאילן האגסין והקרוסטימלין והפרישין והעוזרדין אינן כלאים זה בזה (בריש מעשרות) האגסין והקרוסטומלין הפרישין והעוזרדין (שבת קמו) סוחטין בפגעין ובפרישין ובעוזרדין (סוכה לא) לא מצא אתרוג לא יביא לא רימון ולא פריש (בירושלמי בריש כלאים ובריש מעשרות) פרישין א\"ר יוסי איספרגלין ולמה נקרא שמן פרישין שאין לך מין אילן פריש לקדירה אלא זה בלבד בן סירא קראן ספרגלין ובל' ישמעאל ספרגל <small>(א\"ב פי' בל\"ר פרי ועץ ידוע והוא מין תפוח אצל עוקצו חד והולך ומתעבה והעוזרד הנקרא כן בלשון ישמעאל הוא פרי כמו פריש אשר בלשון ישמעאל נקרא אגאץ אבל האגס נקרא בשם זה בלשון ישמעאל והוא פרי מלא מיץ ובתוכו גרעין כמו שקד קטן והקרוסטומלין נקראים בלשון יון כרסומלין פי' פרי של זהב והוא הנקרא בלשון ישמעאל ברקיק וצורתו כמו אגס ולכן חלקו אם הם כלאים ואם יהיו פירות אלו כדברי המפרשים בודאי כלאים הם ואל תתמה על דברי רבי יוסי שאומר איספרגלין אשר בלשון ישמעאל קוראים כן לחבושים כי אולי בזמנו היו קוראים כן במקום ר' יוסי לפרי הנקרא בלשון ישמעאל היום אגאץ כי שמות הפירות משתנים מלשון ללשון במקומות ובזמנים נפרדים ואינו כמקיים דברים אלו אלא דברי סברא הם וה' ינקנו משגיאות)</small>:",
            "<b><big>פרש</big></b>   [ריטטער, העלד] (שבת קט) אידמי ליה בפרשא אוכליה כשותא במילחא (יבמות קכא) חבל על פרשא זריזא דהוה בפומבדיתא דשכיב (ע\"ז יח) אזל נקט נפשיה כחד מן פרשיא אמר השמעי לון (ב\"ב פח) אתא פרשא מרמא מיניה לפרשא ולטורזינא כבר פי' בערך טרזין:",
            "<b><big>פרוש</big></b>   [זיך אבזאנדערן] (סוטה כ) אשה פרושה ומכות פרושין אשה פרושה כגון יוחני וכב' פי' במקומו (ירוש') מכות פרושין זה המשיא עצה ליתומין להבריח מזונות אלמנה. בחדא אלמנה רבי שבתי הוות מבזבזא בנכסאי אתו יתמי לרבי אלעזר אמר להון ומה נעביד לכון ואתון עמא שטיא כד נחתון אודעון לאכתובא הכי אמר לן אליעזר אמר להון הכותב אתחמון מזבני נכסיכון וכד תחזי היא דאתון מזבנין נכסיכון היא תבעת פותא ומובדה מזוני עבדון כן לרמשא אתת קבילת לרבי אלעזר אמר מכת פרושין נגעה בה פירוט שכמי העושה מעשה שכם שמלו שלא לשם מצוה פרוש נקפי המתרחק מלדחות בני אדם בדרכים ונרחק ונוקף רגליו באבנים. פרוש קיזאי כיוצאי הו' נדחק שלא להזיק העוברים והשבים ומקיז דם בכתלים. פרוש מדוכיא דמשפע כעין מדוכיא כלומר כירך בגדיו בידו ומראה עצמו מתרחק ממגע בני אדם שלא יטמא פרוש מה חובתי ואעשנה כלומר נשארה לי חובה פ\"א נקפי שהולך כפוף כאילו הוא עניו ואינו מעיין בהליכתו ומנקף רגליו ולבו רע המקיז דם בכותלים כיוצא בו מראה עצמו כאלו הוא עניו ומרוב ענוה אינו מעיין בהליכתו אלא מכה זרועו או כתיפו לכותל ויצא הימנו דם ולא לשם שמים אלא לרמות בני אדם דמשפע כמדוכה ומי שמתעטף בטלית משופע הוא כעין מכתש שהפוך הפה למטה שראשו מלמעלה קצר ורחב מלמטה כך זה שעושה לפנים שהולך וטליתו משופע סביביו קצר מלמעלה ורחב מלמטה מה חובתי ואעשנה כלומר הודיעני מה פשעי ואתקן הא מעליותא היא מה חובתי תיתי ואעשנה כלו' שאין אדם יכול להגיד עלי שום פשע. פרוש מאהבה מאהבת אדם נעשה פרוש כלומר בשביל אהבת אדם או בשביל יראת שמים שגדול העושה מאהבת שמים מיראת שמים. (ירושלמי בפ' הרואה) ואהבת את ה' אלהיך וכתיב את ה' אלהיך תירא עשה מאהבה ועשה מיראה עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא עשה מיראה שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא בועט. שבעה פרושין הן פרוש שכמי מחזי טען מצותא אכתפיה כגון עצים לעשות סוכה וכיוצא בה. פרוש נקפי אקיף לי ואנא עביד מצוה. פרוש קיזאי עבד חדא חובה וחדא מצוה ומקיז חדא לחדא. פרוש מה נכייתא מה דאית לי אנא מנכה ואנא עבד מצוה פרוש מה חובתי ואעשנה חדא חובה עבדית דנעביד חדא מצוה דכוותה. פרוש יראה כאיוב פרוש אהבה אברהם כדכתיב זרע אברהם אוהבי אין לך חביב מכולם כאברהם שהוא פרוש אהבה. (שבת יא) כיוצא בו לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ אטו זב פרוש לאו דברים טמאים אכיל (פסחים ע) ואנן טעמייהו דפרושים ניקום ונפרש כלו' מדרס פרושין הוא זה אלא טעמא דהאי קרא הכי הוא וזבחת פסח לה' אלהיך וגו' (סוטה מט) מתה מהרה ופרישות (חגיגה יח) בגדי עם הארץ מדרס לפרושין פי' הן החברין האוכלין חוליהן בטהרה כשנוגעין בבגדי עם הארץ כאלו נטמאו מדרס וצריכין טבילה לאכול חוליהן בטהרה (בסוף ידים) קובלים אנן עליכם פרושין פי' פרוש הוא שפי' עצמו מכל טומאה ומן מאכל טמא ועם הארץ שאינו מדקדק במאכל ומנין שהוא כן דקאמ' לעיל לא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ ומסקי' בהלכה שלא יהא רגיל אצלו ויאכילנו דברים טמאים בימי טהרתו. מט' קבין ופרישות פי' בערך קב (נדה ב) פרשה וראתה היא טמאה והן טהורות פי' פירשה מן מיטתה. (פסחים צב) הפורש מן הערלה כפירש מן הקבר (ברכות טו) בפרש שדי מלכים בה תשלג פי' כשאתה מפרש ומדקדק אותן אותיות ותיבות שיש בהן מלכות שמים דהיינו קריאת שמע (קדושין כג) איכא דאמרי גדול הוא זה פי' למיתה וזה פי' לחיים פי' עבד גדול היה ומתירא מר זוטרא דאי מתגייר קנה עבד נפשי' בן חורין וחזקה דמחיים ולא כלום הוא לכך החזיק בו בשעה שהיה גוסס והיינו זה פי' למיתה וזה פי' במקומו לעבדות. איכא דאמרי עבד קטן היה והחזיק בו לאחר מיתה כאבא שאול. (חולין לח) אלא פשיטא זה פי' למיתה וזה פי' לחיים. (בסוף פיאה) מי שיש לו ר' זוזים לא יטול לקט שכחה ופיאה ומעש' עני היו לו ר' חסר דינר אחד אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול (ירושלמי) חד תלמיד מן דדומא היו לו ר' חסר דינר והוה ר' יליף וכי עמיה חדא לג' שנין מעשר מסכינין עבדון ביה תלמידוי עיינא בישא ועלין ליה אתא בעי מזכי עימיה א\"ל ר' אית ליה שיעורא א\"ל זה מכת פרושין נגע בו רמז לתלמידיו ואעלוינה לקפילי' וחסרוניה חד קרט וזכה עמיה היך מה דהוה יליף:",
            "<b><big>פרש</big></b>   [מיסט אונפליהט]. (פסחים כ) נמצא בפרש כולו טהור (שבת קנא) וזריתי פרש על פניכם לאחר ג' ימים כריסו של אדם נבקעת ונופלת על פניו ואומ' לו טול מה שנתת בי (חולין קיו) מעמידין בקיבת נכרי ובקיבת שחיטת נכרי ובכשירה שינק' מן הטרפה וכ\"ש בקיבת טריפה שינקה מן הכשיר' מאי טעמא דחלב המכונס בעור קיבה פירשא בעלמ' הוא. (בכורות ו) עור הבא כנגד פניו של חמור מותר מאי טעמא פירשא בעלמא הוא פי' כשנולד החמו' יש לו עור דק על פניו כעין שליא ולאו שליא הוא ואינו דבוק נמי בפניו אלא כך הוא בריה בפני עצמה ופירשא בעלמא הוא וכן נמי יש לאדם עור דק כשנולד ואותו עור אינו לא מהאם ולא מהולד וטהור הוא משום טומאת מת (מעילה יב) הזבל והפרש שבחצר של הקדש לא נהנין ולא מועלין פי' הכא נמי נימא לא מקיימא בהמה בלא פרש שלא יהא לה מקצת פרש בבטנה ולמעול ביה אמרי לא דמי דמה לפרשה דפרש מעלמא אתי לה לבהמה מחמת מאכל אפילו אזיל האי לגמרי מגופה אתי אחרינא כשתחזור ותאכל ולא דמי לגופה:",
            "<b><big>פרש</big></b>   [אבשניט] פרשייתא דכלה כבר פי' בערך כל הרביעי:",
            "<b><big>פרשת</big></b>   העיבור כבר פי' בערך עבר:",
            "<b><big>פרש</big></b>   [אויף עויג] הלנצח תאכל חרב תרגום הלאפרש תקטל חרבא אם ישמור לנצח תרגום אתתקף עלך מחא לאפרש למה היה כאבי נצח ועברתו שמרה נצח תרגום אחד יש להן <small>(א\"ב עיין ערך אפרש)</small>.",
            "<b><big>פרש</big></b>   [אבזונדערן פערבאנען] אך כל חרם אשר יחרים איש לה' תרגום ירושלמי לחוד כל אפרשותא די יפריש גבר לשמא דה' כל חרם קדש קדשים תרגום ירושלמי כל אפרשותה קודש קודשין:",
            "<b><big>פרש</big></b>   [פלעגעל אקער אייזען] (ב\"מ פ) דנקיט פרשא משלם. במלמד הבקר תרגום פרשת תורא. איש את מחרשתו תרגום גברית פרשתוה:",
            "<b><big>פרשגן</big></b>   [אינהאלטס, פערצייכניס] בעזרא אגרתא כמו פתשגן:",
            "<b><big>פרת</big></b>   [פלוס עפראט] (יומא י) רחובות עיר זו פרת דמישון כלח זו פרת דבורסיף:",
            "<b><big>פרת</big></b>   [מיסע, קאטה] (חולין נח) היכא דלא נמצאת סכינו יפה ממסמס ליה בפרתא דאפילו נמי לגוים לא מזדבן (זבחים לח) מוריד הקרביים למטה ומדיחן היכי לעביד נקרבינהו בפרתיהו הקריבהו נא לפחתך (סנהד' סז) לבתר הכי דם מי הוא פי' מי חזית להתם דם ופרש <small>(א\"ב תרגום ירושלמי בפסוק כפר לעמך ישראל ומן יד נפקין ינחיל דמורנין מגו פרתא דעגלתא פי' פרש)</small>:",
            "<b><big>פרת</big></b>   [נאבעל] תרגום בשרירי בטנו בפרת דכריסיה והוא הטבור:",
            "<b><big>פרת</big></b>   [וועניג] (ברכות לה) טובא גריר פורתא סעיד פי' מעט עיין ערך פרא:",
            "<b><big>פרתיזמיאה</big></b>   [בעשטימטערטאג] (בפסקא דבחדש השלישי) למלך שקידש מטרונה וקבע לה פרותיזמיאה כיון שהגיע פרותיזמיאה אמרו הרי השעה שתיכנס מטרונה לחופה <small>(א\"ב פי' בל\"י מועד וזמן קבוע)</small>:",
            "<b><big>פרתונאי</big></b>   [דיא פארנעמסטע]. תרגום הפרתמים ושרי המדינות פרתונאי ורברבני מדינתא:",
            "<b><big>פש</big></b>   [אויסרוהען] (שבת ה) לפוש פטור לכתף חייב חוץ לד' אמות לפוש חייב לכתף פטור פי' כגון שיגע במשאו ומתכוון לעמוד להתרווח ולנוח כדי שיסור יגיעו זה חשוב כאלו הניח המשא שעליו אבל לכתף שכוונתו לתקן המשאוי שעל כתיפו פטור דכמהלך דמי ולא עקר ולא הניח (ב\"ק לא) מאי לאו כשעמד לכתף דאורחיה הוא לא כשעמד לפוש:",
            "<b><big>פש</big></b>   [זיך פערמעהרען] (שבת לב) תיפוש תירום אמתא חד מחטרא להוי פירוש ענין משל היא כלומר פעמים רבות תחטא ובאחת יפקד עליה הכל וי\"א וחד מחבתא להוי וענין אחד הוא <small>(א\"ב תרגום פרו ורבו פשו וסגו)</small>:",
            "<b><big>פשג</big></b>   דימוס הוה פשגה עיין בערך דמם:",
            "<b><big>פשח</big></b>   [צעררייסען שפאלטען] (שביעית פ\"ג) אילן שנפשח ובו בריכה. (בסוף עוקצין) יחור של תאנה שנפשח ומעורה בקליפה (מ\"ק י) אמר רבא האי מאן דפשח דקלא אדעתא דחיותא דשקל מחד גיסא שרי אדעתא דדיקלא כגון דשקל מהאי גיסא ומהאי גיסא אסור. (ב\"ב נד) אמ' שמואל האי מאן דפשח דקלא אדעתא דדקלא קני והיכי דמי כגון דשקל מהאי גיסא ומהאי גיסא מחד גיסא אדעתא דדקלא לא קני פירוש שזימר הדקל מן הענפים (יבמות קכב) נתלה בייחור של תאנה ופשתו פירוש סדקו ושברו וישסף שמואל את אגג תרגומו ופשח שמואל (לשון מקרא) ויפשחני:",
            "<b><big>פשט</big></b>   [אויסשטרעקען אין פאך] (עירובין יז) ד' דיומדין וד' פשוטין (שבת יז) כלי עץ כלי עור כלי עצם כלי זכוכית פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאין משנה זו (כלים פ\"ב ובפרק טו) ועל אילו המשניות ק\"ל ר' נסים ז\"ל הא דתניא בספרא בענין שרצים כלי חרש אין לי אלא כלי חרש מנין לרבות כלי נתר ת\"ל וכל כלי חרם ומנין לרבות אהלין ודין הוא ומה כלי עץ שטימא פשוטיו וטיהר אוהליו אלמא פשוטי כלי עץ טמאין ופריק דהני דחזו למדרסות קאמר כגון המטה והכסא והספסל והקתידר' שהן פשוטין ומקבלין טומא' והתם בבכורות כשהקשינו ואיו לו תוך בכלי שטף מדאורייתא בר קבולי טומאה הוא דומיא דשק בעינן דמטלטל מלא וריקם ופירקנו בהנך חזו למדרסות פי' דאלמא מקבלי טומאה מדאורייתא. והתם נמי (שבת סו) כסא סמוכות שלו טמאים מדרס ואמרנו לעיל סנדל של סיידין טמא מדרס והא לאו להילוכה עביד א\"ר אחא בר רב אויא שכן הסייד מניחו ברגלו ומטייל בו עד שמגיע לביתו וגמרת מינה דכל דעביד להלוכה טמא מדרס אבל שאר פשוטי כלי עץ דלא עבידה למדרס ולא מטלטלי מלא וריקן כלי עץ העשוי לנחת הוא וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה דבעינן דומיא דשק. (שבת קכג) קנה של זיתים אם יש קשר בראשו מקבל טומאה ואמרי' עלה בגמ' אמאי פשוטי כלי עץ ננהו וכו' (חגיגה כז) לענין שולחן אקשינן כלי עץ העשוי לנחת הוא וכו' ופרקינן מלמד שמגבי' אותו וכו' ואיתא (מנחות צז) דכוותה אמרינ' נמי (מגילה כז) והתם (ב\"ב עו) אמרינן לענין דף של נחתומין שקבעו בכותל ר\"א מטהר שאני פשוטי כלי עץ דרבנן דאלמא מדאורייתא טהורין נמצאו פשוטי כלי עץ תרי גווני מאי דחזי למדרס מקבל טומאה מדאורייתא וכל כלי עץ העשוי לנחת אינו מקבל טומאה מדאורייתא אא\"כ דרכו לטלטל מלא וריקן כדאמרינן. מחזי פשוט כבר פי' בערך כף (כתובות קח) הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל כלומר שאמר לו טול רגלי שאין לו המעות שפסק ליתן לו לשון בני אדם הוא: פ\"א אם היית תולה אותו ברגל של עץ אינו נותן לך כלום. פ\"א כאדם מתלוצץ בחברו וטופח לו ברגלו ואומר לו אפי' שתחת רגלי איני נותן לך:",
            "<b><big>פשט</big></b>   [קליינע מינצע] (ב\"מ טז) אי נמי אפשיטי דספרא זייר ליה פי' מעות קטנות שאינן נפרטות לאחרות:",
            "<b><big>פשטינא</big></b>   עיין ערך פשישנא כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>פשך</big></b>   [איין האנד ברייט פיר קווער פינגער] (סוכ' ה) משכן כמה הוה שיתין פושכי. טפח סביב (תרגום רומיה) פושכא סחור סחור:",
            "<b><big>פשל</big></b>   [אנהענגען] (מגילה כח)ואין מפשילין לתוכו חבלים (פסחים כז ובסוף כלאים) והצנועין מפשילין במקל (ביצה כט) ומוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו (ב\"ק כ) היתה קופתו מופשלת לאחוריו (מנחות פז) לאחר שהשלים מלאכתו הפשיל כליו לאחוריו:",
            "<b><big>פשון</big></b>   הגמל במידה כפושה מדד פי' בערך כפש:",
            "<b><big>פשון</big></b>   [ניל פלוס] (ב\"ר פ' טו). שם האחד פישון שהוא מגדל פשתן רב אומר שמימיו מהלכין בשופי:",
            "<b><big>פשון</big></b>   [ארט באהנע] (ירושלמי ריש כלאים) פול פולא ספיר פישונא פי' בליו\"ר מין קטנית עיין ערך פול:",
            "<b><big>פשע</big></b>   [אונבארים, הערציג שלאגען] (גיטין לו) ההוא מקרי דרדקי דאדריה רב אחא דהוה פשע בינוקי ואהדריה רבינא דלא אשכח דדייק כוותיה וישנו נמי (מכות יז) פי' שהיה מכה אותן ביותר:",
            "<b><big>פשפש</big></b>   [אונטער זוכען] (ערובין יג) נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו פי' ימשמש מעיקרא שיהא זהיר מהחטא או אם חטא יפשפש מעשיו ויחזור בתשובה לפני בוראי שיזכה לחיי עד וימשש לבן תרגום ופשפש לבן וכן ויחפש בגדול החל:",
            "<b><big>פשפש</big></b>   [וואנצע] (נדה כח) ת\"ר פשפש זה ארכו כרחבו לענין כתמים שאם הכתם גדול עד פשפש תולה בו ולא יותר דהוא הוי ארכו כרוחבו ואי הוי הכתם טפי מהאי גוונא טמא טעמו כריחו לענין תרומה דתנן (תרומות פרק ח) או שטעם טעם פשפש בתוך פיו הרי זה יפלוט אף על גב דאסור נאבד אוכלי תרומה משום דמאיס ומנא ידע דטעם פשפש בפיו משום דטעמו כריחו ואכתי מנא ידע דטעמו כריחו לפי שברית כרותה לו שכל המולל מריח בו וזה פשפש רמש הוא ויש לו דם הרבה ומצוי במשכבות ובלע\"ז צימצ\"י ובלשון ישמעאל אלבן:",
            "<b><big>פשפש</big></b>   [קליינעס טאהר] (שקלים פ\"ו) ושני פשפשין היו לו אחד בימינו ואחד בשמאלו (בפ\"ק בתמיד) נטל את המפתח ופתח את הפשפש פי' שער קטן בתוך שער גדול. (בפסקא דעניה סוערה ובהגדת תילים) יסודתו עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות שער מזרחי ושני פשפשין אבן אחת של מרגלית (גיטין נט) ודלמא דחזוניה בפשפש קשיא (זבחים עח) לא דגביהי נינהו הפשפשין שמונה מיתבי כל השערים שהיו שם גובהן עשרים ורחבן עשר פשפש שאני:",
            "<b><big>פשפש</big></b>   [שפיץ באלקען] (יומא טו) ורמינהו הא דתנן (בריש מדות) וראשי הפשפשין מבדילין בין קודש לחול. ס\"א פסופסי פי' שהיו ראשי הקורות יוצאין מן הכותל עד אותו שהיה קודש והיה יודע איזה קודש ואיזה חול כדי לאכול קדשים בקודש פ\"א ענין גמדים ובלע\"ז מרו\"לי:",
            "<b><big>פשק</big></b>   [זומפ] (שבת כא)ומפשקי רבי כן גרס רש\"י ובעל הערוך גרס דובשקי עיין שם ושניהם פירשו בצעי מים ובלשון עברי פסק ובצע מענין אחד פוסק שפתיו בצע אמרתו:",
            "<b><big>פשקצא</big></b>   [ווייבליכעס ראבע] (ב\"ב עג) אתא פשקצא ובלעיה לתנינא פי' עורב נקיבה:",
            "<b><big>פשר</big></b>   [לעפעליך מעסיגען. איין גלייך גוויכט ברינגען] (שבת מא) נותן הוא לתוכו או נותן לתוך הכוס כדי להפשירן כס דחרשין ולא כס דפושרין כבר פי' בערך חרש:",
            "<b><big>פשר</big></b>   [געשמאלנען] (ב\"ק כח) מחייב ר' מאיר אפילו נפשרה (סנהדרין סז) זבן חמרא כי מטא נחשקוייה מיא פשר פי' וחם השמש ונמס תרגום פשר:",
            "<b><big>פשר</big></b>   פישרא אין בו משום אסופי כבר פי' כערך תרף עקולי ופשורי כבר פי' בערך עקל:",
            "<b><big>פשר</big></b>   [ווידער קייען] תרגום מעלה גרה מסקא פשרא:",
            "<b><big>פשש</big></b>   [פייגעל] (בויקרא רבה אחרי מות פ' ויתרון) חמא תרין פשושין מתכתשן דא ודא קטלת חדא חברתה אזלת ואיתיתת עישבא ויהבת עלה וחיית <small>(א\"ב בנוסח' כתוב צפרין מתנציין)</small>:",
            "<b><big>פשוש</big></b>   [זאקען, קלייד] (בחלומות דמגלת איכה) חמיתי בחלמא דלית ברגלוי פשוש <small>(א\"ב פטש כתוב בנוס' ופי' פשוש ל\"י כף רגל וגם פירושו שולי כסות ובגדים ויש שני משמעות לדברים אלו אחד שברגל לא היה כף והשני והוא הפתרון שבחג לא יהיה לו כסות)</small>:",
            "<b><big>פשושנא</big></b>   [ארט גראז] (שבת קי) ליתי פשישנא ולישטרא פי' עשב שאינו גם אלא רחב <small>(א\"ב פשטינא כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>פשתיכנא</big></b>   [נאמע] דפומבדיתא קאי ליה לאדא דיילא עד חרציה (נדה כה) פי' אדם בעל קומה ששמו כך:",
            "<b><big>פת</big></b>   [בראד] (יומא יח) אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו פי' מי שיש לו פת אינו תאב למאכל כל כך דמי שאין לו לעולם רעב (ב\"ק כד) אי בעיא אימא לעולם בבהמה ופתיתה פירוש פתיתה בתוך המרק פת עמלה כבר פי' בערך יין:",
            "<b><big>פת</big></b>   [צווייא] (בריש גמרא דסנהדרין) פת באפריקי שתים:",
            "<b><big>פתא</big></b>   [דאס לאך וויא זיך דיא טיהראנגעל זיצט] (כלים פי\"א) הפותה שתחת הצייר פי' אבקתא בלשון גמרא והוא כמין כוס קטן של ברזל שתחת הציר ומוסבה הדלת עליה ומתמהר' בפתיחה וסגירה כדכתיב הדלת תסוב על צירה ויש מפרשים כמין מפתח כדכתיב והפותות לדלתות תרגום ומוגלסיא:",
            "<b><big>פת</big></b>   [ברייטער פלאץ] תרגום ברחוב אכין מושבי בפתאה אתקין מותבי:",
            "<b><big>פתגה</big></b>   [ליינוואנד, קיטטעל] סדין עשתה ותמכור תרגום פתגה עבדת וזבנת. ועל לבושי יפילו גורל תרגום ועל פתגי ירמון עדבא <small>(א\"ב פי' בל\"ר מין בגד ולבוש)</small>:",
            "<b><big>פתגותא</big></b>   [איין שטאדט] (בריש ויקרא רבה פ' והוא ישקיט) השותים במזרקי יין מפתגותא שהיה יינה מפתח את הגוף:",
            "<b><big>פתוור</big></b>   [הערונטער ווערפען] תרגום בפסוק ויאמרו עבדי המלך אסר יתי פתווריה באוצריה תהומא פי' בל\"י הורידו לעומק:",
            "<b><big>פתח</big></b>   [עפענען] (שבת קד) מאמר פתוח ומאמר סתום פי' יש דבר שאתה רשאי לדרוש ויש דבר שאין אתה רשאי לדרוש ומאי ננהו כגון מעשה מרכבה (כתובות לז) אי דקא טעין טענת פתח פתוח הכי נמי פי' טענת בתולין תרין אפין טענת דמים וטענת פתח פתוח יש דמים שהן מועטין באשה וכשבגרה מימעטי טובא ואיכא דיבשין לגמרי והאי תנא דקתני הבוגרת אין לה טענת בתולים לענין דמים קאמרינן אבל לענין פתח פתוח אע\"פ שבגרה ראוי הפתח להיות סתום כתקנו ואינו נפתח בבגר כדרך שהדמין צומקין בבגר לפיכך יש לעולם טענת פתח פתוח וכיון דאית בוגרת דיבשין דמיה לגמרי ואיכא דלא יבשין אמר רב כגון האי נותנין לה לילה אחת. (שבת סב) פתיגיל פתחין המביאין לידי גילה פי' אותו מקום פתהן יערה שעשו פתחיהן כיער פי' אותו מקום מלא שיער כיער מלא עצים (שם מח) מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין פי' כשנותנין חלוק חדש לכבסו בית הצואר שלו פתוח ולא תפור ולא תופר שמא יסתר וכורך עליו חוט ושוללו וכיון שאינו תפור בחלוק ועשוי עראי מותר לטלטלו בשבת ולהתיר בית הצואר אבל לא פותחין (עירובין כט) עוג מלך הבשן פתחו כמלואו פי' כשמת עוג אם פתח כמלואו וחושב להוציאו ממנו מטהר שאר פתחי הבית ואם לאו כל הפתחין טמאין (מנחות סה) והיינו דתנן (בפ' ה' דשקלים) פתחיה על הקינים ולמה נקרא שמו פתחיה שפותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון כולהו סנהדרין נמי ע' לשון ידעי וכו' עד דהוה כייל לישני כדאמרינן עין סוכר גנות צרופין והיינו דכתיב מרדכי בלשן. (ב\"מ לב) פתוח תפתח אין לי אלא לעניי עירך וכו' (פ\"ב דכלאים) ג' תלמים של פתח פי' מלשון פתוח תפתח:",
            "<b><big>פתח</big></b>   [פערציהרונג]. (אהלות פרק יד) והעטרות והפיתוחין מביאין את הטומאה בפותח טפח פי' ציורים:",
            "<b><big>פתיחה</big></b>   [איינגאנג] (ב\"ק קיב) שליחא דרבנן מהימן כבי תרי הני מילי לשמתא אבל לפתיחא לא מאי טעמא ממונא קא מתסר ליה פירוש דבעי למיהב לספרא פשיטי ולממונא בעינן תרי סהדי ולכך נקראת פתיחא דהיא כתבינן עליה בתחילה ואח\"כ השמתא דהיא אחרמתא והיא יותר חמורה ממנה ואח\"כ אדרכתא הרשאה למיפרע מניכסיה ודין אדרכתא כבר פירשנו במקומו:",
            "<b><big>פתחת</big></b>   [שלאס] (ב\"ב צט) זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת פי' בעל הבור ובעל הבית עושין מסגר כל אחד לעצמו על פי הבור כל אחד מפתח מסגר שלו בידו ולא יתכן לפתוח את הבור עד שיתקבצו שניהם ויפתחו:",
            "<b><big>פתיא</big></b>   [פאס] (פסחים פח מגילה יג) אמר ליה עניא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא פי' הוא טפיח כדאמרי' שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהן טפיח ואמאי קרי ליה פתיא אוכמא מפני שהוא קצר ושחור ופתיא היא קרויה כדתנן האבן שבקרויה והוא דלי כלומר עב שחור כמין משל ואחד נקרא פתיא ורבים פתיותא כדאמרינן (ע\"ז לג) אמר רב פפי הני פתיותא דבי מכסי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ואינו חושש (גיטין סט) לשגרונה ליתי פתיא דמינוני פי' לחולי הנקרא גוטא ליתי דלי מלא ציר של דגים:",
            "<b><big>פתיא</big></b>   [קינד] סנהדרין קי ובב\"ר פ' פ\"ח וארא בפתאים) אילו השבטים אמר רבי לוי בערביי' צווחין לינוקא פתיא. ס\"א פנט\"י והוא לשון לע\"ז:",
            "<b><big>פתי</big></b>   [ברייטקעפפיג] (ברכות נח) הרואה את הקטע ואת הסומא ואת פתויי הראש אומר ברוך דיין האמת פי' מי שאין ראשו סגלגלת אלא רחבה מלא רחב ארצך תרגום פתאי ארעך <small>(א\"ב פי' בל\"י פעל הדורס ודורך וטעם המלה שהראש נכתשת כאלו היתה תחת המכתש ונקרא כן דרך סלולה כי הוא דרוסה ונכתשת)</small>:",
            "<b><big>פתך</big></b>   [מישעען] (שבועות ד). אימור דשמעת ליה לרבי עקיבא בפתוך (בריש נגעים) הפתוך שבשלג כיין המזוג בשלג. (פסחים סב) שחטו שלא לאוכליו דפתיכי מולים. (בב\"ר פ' י) נטל הקב\"ה ב' פקעיות אחד של אש ואחד של שלג ופתכן זה בזה פי' עירבן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פעל המכפל והמערב תרגום בפסוק המשל ופחד עמו ופתיכין אשא ומיא)</small>:",
            "<b><big>פתכא</big></b>   [בינדעל] (ב\"מ ל) ההוא גברא דהוה דרי פתכא דאופי פי' חבילה של חריות של דקל:",
            "<b><big>פתכה</big></b>   חומרי פתכייתא עיין בערך חמר:",
            "<b><big>פתכמר</big></b>   [פריסטער, שלייער] במות טלואות תרגום במן מחפיין פתכומרי. ועושות המספחות תרגום ועבדן פתכומרין <small>(א\"ב יש מפרשים פת של כומרין וחולקים המלה לשתים)</small>:",
            "<b><big>פתכר</big></b>   [נאמע איינעס אבגאטעס] וקלל במלכו ת\"י פתכריה וטעותיה. סכות מלככם תרגום סכות פתכריכון גבן (בצפניה) והנשבעים במלכם:",
            "<b><big>פתל</big></b>   [דרעהען] (שבת כ) לא בפתילת האידן עיין בערך עמר עשהו גדיל ופתלהו מתוכו פי' בערך שעטנז (שם קו) מה לי לבשל פתילה מה לי לבשל סממנים פי' בישול פתילה של אבר שמשליכין בפיהם של מחוייבי שריפה בישול סממנים דהוה במשכן. (ב\"ק כא) כי קאמר רבי חייא בפתילה דאספסתא פי' קשירה של אספסתא שהיא ארוכה כפתילה וכי אנח מקצתה בחוץ פשע דידע כי אכלה בהמה מה שבחוץ וגוררת מה שבפנים לחוץ משום הכי כי אכלה בחוץ פטורה:",
            "<b><big>פתל</big></b>   [עראייגנען] (ב\"ר פ' כי שנואה לאה)נפתולי פותליה לא דידי הויין פי' בל\"י הולדה והזרע:",
            "<b><big>פתום</big></b>   בעל אוב זה פיתום עיין בערך אוב:",
            "<b><big>פתום</big></b>   [שטאדס נאמע] (סוטה יא) את פיתום ואת רעמסס פיתום שמה ולמה נקרא שמה רעמסס שהראשון ראשון מתמסמס וחד אמר רעמסס שמה ולמה נקרא שמה פיתום שראשון ראשון פי תהום בולעו:",
            "<b><big>פתין</big></b>   [שפיץ ווינקעל] (נגעים פי\"א) ראש ופתין פי' אותה האבן או אותו העץ שתופש מצד מערב נדבך שלו לצד מזרח נדבך של חברו שם אותו האבן או אותו העץ ראש ואותן. אבנים ועצים שבנדבך זה במערב אחד ובנדבך אחר במזרח אחד שמו פתין:",
            "<b><big>פתק</big></b>   [שריפט, אויסשפרוך] (סנהד' קא) יצא ירבעם מירושלים יצא מפתקא של ירושלים יצא מן הכתב הכתוב לצדיקים לעתיד לבא שיחיו וישמחו בירושלים כדכתיב כל הכתוב לחיים בירושלים. (סוטה יב) מוכן לנשים צדקניות שלא היו בפתקה של חוה פי' בגזירה שנכתבה על חוה בעצב תלדי בנים. (ירושלמי בפ\"ק בסנהדרין) דבר תקנה עשה משה בשעה שאמר לו הקב\"ה פקוד כל בכור זכר בבני ישראל אמר אי זה שבט מקבל עליו ליתן חמשת שקלים לגלגולת מה עשה נטל כ\"ב אלף פתקין ורע\"ג וכתב עליהן לוי ורע\"ג כתב עליהן ה' שקלים והטילן לקלפי אמר להן בואו וטלו פיתקיכון כל שעלה בידו לוי אמר לו כבר פדאך בן לוי וכל שעלה בידו חמשת שקלים אמר לו ומה תעשה ומן השמים היא מתיב תניא לחברייא הגע עצמך שעל כולן לוי א\"ל מעשה נס היה ומסורגין עלו <small>(א\"ב פי' בל\"ר כתב קטן כתוב בקלף תרגום בספר ויוחקו בפיתקא יתרשמון)</small>:",
            "<b><big>פתק</big></b>   [ווערפען. אבלאססען] (שבת יח). פותקין מים לגנה מערב שבת (תמורה יב) פותקין לגנה והן טהורין (גיטין ע. ע\"ז יז) פתקיה כתב פרסי (יבמות י) פתקיה לוי (חולין נא). דפתקי גנבין פי' שמשליכין הבהמה מן הגדר ולחוץ כמו שקל קלא פתק ביה גירא (פסחים ס):",
            "<b><big>פתק</big></b>   [פאקאל] תרגום בפסוק והשתיה כדת והוה מתקרי שמיה פתקא:",
            "<b><big>פתר</big></b>   [טיש. וועקסלער] פתורא פתורתא כבר פי' בערך חצצרות פתורא דיינים עיין בערך ייניס (חולין נד) יוחנא זורא' פי' יוחנא שולחני <small>(א\"ב תרגום ועשית שלחן ותעביד פתורא)</small>:",
            "<b><big>פתר</big></b>   [שווארצער מאנטיל] (נדה כ) הא בגלימי הא בפתורי פירוש גלימי סומקי פתורי בגדים מלובשין שהן לובשין תדיר אוכמי פ\"א פתורי בגדים מלובשים התפורים ולא גלימי:",
            "<b><big>פתר</big></b>   [אויסלעגער] (כתובות קו) א\"ל פתריתון ביה כולי האי <small>(א\"ב לשון מקרא זה ופותר אין אותו)</small>:",
            "<b><big>פתרן</big></b>   [מאגערקייט שווינדזוכט] ובשרי כחש תרגום ובישרי פתרן מלמהוי פטים. וישלח רזון בנפשם תרגום ושדר פתרנותא בנפשהון השמנה היא אם רזה תרגום ירושלמי אפתרין <small>(א\"ב מכאן ראיה שדעת בעל הערוך היא שהתרגום הנקרא היום של יונתן בן עזיאל על התורה הוא תרגום ירושלמי ופי' מגלה זו בל\"י חולי רזון ואבדון)</small>:",
            "<b><big>פתשגן</big></b>   [אבשריפט] אוריתא הדא תרגום משנה התורה הזאת והוא כמו פתשגן כתב הדת ופי' נוסחא כי הכתב הנכתב בשם המלך ונחתם על פיו נשלח ביד אחשתרנים וזהו נוסחא ושניהם דבור אחד:",
            "<b><big>פתשגר</big></b>   [וויצע קעניג] (תרגום משנה למלך אחשורוש פתשגר דמלכא):",
            "<b>נשלם ערך אות הפא</b>"
        ],
        "Letter Tzadi": [
            "<b>אות הצידי.</b>",
            "<b><big>צא</big></b>   [הערויס געהן] (קדושין כא) ת\"ר ויצא מעמך הוא ובניו עמו א\"ר שמעון אם הוא נמכר בניו נמכריו מכאן שרבו חייב במזונות בניו ואם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו אם הוא נמכר אשתו נמכרת מכאן שנתחייב במזונות אשתו וצריכא וכו' ומנין שהוצאה של שבת נקראת מלאכה שנא' ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה על יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש:",
            "<b><big>צאן</big></b>   [שאף] (יבמות סו) הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל אלו הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה ואלו הן עברי צאן ברזל אם מתו מתולו אם הותירו הותירו לו פי' כגון בר ישראל שנתן לחברו ק' צאן בק' דינר וכל הוולדות והצמר והחלב יהיו חולקין למחצה לשליש ולרביע עד ג' שנים הן חסר הן יתר ואם מתו המקבל זה הצאן חייב באחריותן אסור דהוא אגר נטר לי פ\"א צאן ברזל כל נדוניא שמכנסת אשה לבעלה ושמאה אותו בדמים עליו קיבל אחריות ונקרא להן צאן ברזל ואפילו כלה חייב לשלם (ב\"מ ע) אין מקבלין צאן ברזל מישראל מפני שהוא ריבית אבל מקבלין צ\"ב מן העכו\"ם (ב\"ק פח) אם אמרו בנכסי מלוג יאמרו בנכסי צ\"ב:",
            "<b><big>צארי</big></b>   [ווענדען] (ע\"ז ל) חזייה לההוא חוויא דהוה קא צארי ואתי להדיא פי' היה ממשמש ובא <small>(א\"ב צר כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>צארי</big></b>   [בינדען] (שם ל) פש לי' חמרא בכובא צאריה בפרנקא <small>(א\"ב וצרונהי כתוב בנוס')</small> (מנחות לז) האי מאי דצאריה לגלימיה לא עבד ולא מידי כמאן דשרי דמי פי' שהיתה טליתו ארוכה מאד וקיפל הכנף וחברו ושם בו ציצית לא עשה כלום מאי טעמא אע\"ג דצייריה שקשרו כמאן דשרי דמי וחשיב כמאן דהוי הציצית באמצע הכנף והוא צריך להניחו בסוף הכנף כמלא קשר גודל ותנן נמי כל חמתות הצרורות שנקרעו כמוציא רמון אע\"ג דצררן טהורות דחשיבי כמאן דשריין חוץ משל ערביים שהן צוררין אותן לכתחילה כשהוא חדש ואין תופרין אותו ואות הא' שבאמצע תעלה כמו צאן מן צנה ואלפים כולם שארית כל שרית ישראל <small>(א\"ב לשון מקרא צרור כספו)</small>:",
            "<b><big>צב</big></b>   [פערלאנגען. געשטאלט] (ר\"ה יא חולין ס) כל מעשה בראשית לקומתן נבראו לצביונן נבראו פי' לקומתן גדולים מלאים ולא קטנים שצריכין לגדל לדעתן נבראו ולא כדעת התינוקות. לצביונן נבראו לתוארם כלו' ביפיותן שנא' וכל צבאם ופי' לצביונן. פ\"א כל שעתיד להיות לאחר זמן נברא עמו וכשנבראת בין בהמה בין אדם הראש נברא תחילה וכשנברא הראש היו הקרנים בראש ואח\"כ נבראו הפרות היינו לקומתן לצביונן הקב\"ה שאל להן רצונכם שאברא אתכם ולא אביתם לעלות תרגום ולא צביתין ורצונו תמימי דרך תרגום ירושלמי וצבי באילין דתמימין באורחתהון:",
            "<b><big>צב</big></b>   [פעטט] (שם קכד) הנוגע בציב היוצא ממנו פי' השומן היוצא מן העור וי\"א אם הפשיט העור ונשאר עליו כזית בשר ונגע אדם בריר שהוא כמים היוצא מבשר נבלה טמא:",
            "<b><big>צב</big></b>   [ווילען] (כתובות קיא) ונתתי צבי בארץ חיים ארץ שצביוני בה מתיה חיים ודלמא הכי קאמר מייתינא עלך מלכא דקליל כטביא. בצבאות או באילות השדה אמר להן הקב\"ה אם אתם משמרים את השבועה מותר ואם לאו אני אתיר את בשרם כצבאים או כאילות השדה:",
            "<b><big>צב</big></b>   [געדעקטער וואגען] והביאו בניך בחצן תרגום וייתון ית בנך בציבין והצב גלתה העלתה תרגום ומלכתא יתבת ציביא:",
            "<b><big>צב</big></b>   [פאדען] אלו לציבין ולעונות ואלו לאספריטין ציבין ציבין של עונות <small>(א\"ב פי' חוטים דקים וכן עונות)</small>:",
            "<b><big>צב</big></b>   [געווירץ קרויט האלץ שטרויא] אבל שדא ביה ציבי לית לן בה עיין בערך חרס <small>(א\"ב לא פי' מימרא זו של (ב\"מ כט) בערך חרש ושם היה ראוי לפרשה ואולי פירשה שם ונשמט מנוסחאות שלנו)</small> פי' כגון הדס וסיאה (תענית כג) כי אתא דרא גיבי אחד כתפיה וגלימא אחד כתפיה (חולין קה) האי דשדי מיא מפומא דחצבא משום צבייתא הוא וכו' <small>(א\"ב פי' קסמין וקש)</small>:",
            "<b><big>צבחר</big></b>   [ביססעל, וועניג] הלא עוד מעט מזעיר תרגום הלא עוד זעיר ציבחר:",
            "<b><big>צבע</big></b>   [שלאנגע] צבוע זה אפא עיין בערך אפא (ב\"ר פ' ז) רב הונא בשם רבי מתניה הצבוע",
            "<b><big>זה</big></b>   מטיפה של לובן הוא יש בו שס\"ה מיני צבעונין כמנין ימות החמה:",
            "<b><big>צבע</big></b>   [דען פינגער אויף הייבען] (יומא כב תמיד כט) בזמן שהן שנים שוין הממונה אומר להן הצביעו תנא הוציאו אצבעותיכם למניין. (ירוש') מהו הצביעו הוציאו אצבעותיכם וכך היה הדבר מקיפין הכהנים ועומדין כמין כוכליאר והגדול אומר לחשוב ס' או ע' היה אומר חשבון יותר משהיו הכהנים והממונה בא ואח\"כ נוטל מצנפת מראשו של אחד מהן ויודעין שממנו פייס מתחיל והממונה לא היה יודע החשבון עדיין ואחר שנטל המצנפת מודיעין לו החשבון והוא אימר להן הוציאו אצבעותיכם ומונה והולך כל האצבעות אבל לא הגופין שאסור למנות את ישראל ובמקום שמשלים החשבון הוא הזוכה <small>(א\"ב תרגום הפיל פור צבע פיסא אולי מענין זה)</small>:",
            "<b><big>צבע</big></b>   [פערבען] (ערלה פ\"ג) בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק (שביעית פ\"ז) ממין צבעין ספיחי סטי' וקוצה (מגילה כד) אף מי שהיו ידיו צבועות אסטים לא ישא את כפיו וטבלתם בדם תרגום ירושלמי ותצבעון בדמא וכן וטבל הכהן אצבעי (סוטה כב) אלא מן הצבועין הדומין לפרושין כלומר לובשין שחורין לפנים:",
            "<b><big>צבע</big></b>   [הענקעל אויער] (כלים פכ\"ה) כלי הקודש אין להם אחוריים ותוך ואין להן בית הצביעה עיין בערך בית צבע:",
            "<b><big>צבועים</big></b>   [ארטס נאמע] (בסוף חלה ובריש בכורי') אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת פי' מקום:",
            "<b><big>צבר</big></b>   [פערזאממלין] (יומא כב) צבר את הקטרת על גבי גחלים (תמיד כז) צבר את הגחלים על גבי הרצפה (עירובין צב) ציבור בגדולה ושליח ציבור בקטנה יוצאין ידי חובתן <small>(א\"ב לשון מקרא זה שני צבורים)</small>:",
            "<b><big>צבר</big></b>   [אויס שיטטען] ולא ישפך עליה סוללה תרגו' ולא יצבר עלה מוליתא:",
            "<b><big>צבת</big></b>   [האלם שטרויא] (שבת קמ) לא ניהדק איניש צבתא (כינייתא) אפומא דכוזינתא משום דמחזי כמשמרת (חולין סז) לא לישפי איניש שיכרא בצבתא באורת' דלמא פריש מינה לצבתא וכו' פי' מוך חדש וכדומה לו הני חלתא דדיקולי דחייטי בחבלי דצרי מדיחן דצבתא וכיתנא חיישינן וי\"א לוף של דקל וכדומה לו:",
            "<b><big>צבת</big></b>   [בערייטען] (ראש השנה יז) חזייה דחליש ליה עלמא טובא אמר ליה צביתו ליה זוודתא (נדה לז) אזל בר אבינא אמר לה לדביתהו צבית ליה זוודתא פי' הכיני לי תכריכים (חולין ס) בעינא דאצבית לחמא לאלהינו:",
            "<b><big>צבת</big></b>   [גארבען בונד] (ערובין צח) מצאת צבתין או כרוכות (מנחות עא) לא יעשה אדם כריכות אבל מניחן צבתין פי' כמו שול תשולו לה מן הצבתים:",
            "<b><big>צבת</big></b>   [צוואנג] (סנהד' נב) פותחין את פיו בצבת שלא בטובתו (כתובות עז) ושקיל ליה בצבתא וקלייה בנור' (גיטין נו) מייתינן צבתא ושקלינן לדרקון וקטלינן ליה (אבות פ\"ה פסחים נד) ר' יהודה אומר אף הצבת בצבת עשויה פי' כלי הוא שתופשין בו כל כלי מתכות החמין. מלקחיה תרגומו צבתהא:",
            "<b><big>צבת</big></b>   [פעראייניגען זיך פערבינדען] (ברכות ו שבת ל) כי זה כל האדם כל העולם כולו לא נברא אלא לצבות לזה (סוכה נב) אורחא רחיקא וצבתין בסימא (פסחים פט) אפילו שבולת דלצבתא (ב\"ק ט) התם צבתא דחרש קא גרים (ב\"ב ס) אימא בברתא מצטבתא ברתא באימא לא מצטבתא פי' מתחברת יש ספרים שכתוב בהם לצוות בוא\"ו אלו ג' צבתים אחרונים קרובי ענין הם:",
            "<b><big>צד</big></b>   [זייטע בעזייטיגען] (יומא לז) דמצדד אצדיד פי' לא ילך תלמיד בצד רבו שהוא כנגדו ממש שהעושה כן הרי זה בור גם המהלך אחרי רבו הוא גם רוח אלא דמצדד אצדודי מקצתו כנגדו ומקצתו לאחוריו (יומא כה) כשהוא מזה למעלה מצדד ידו למטה פירוש נותן כף היד למטה ואצבעותיו כלפי למעלה ומזה וההזאה עולה למעלה מן הכפרת כנגד הכפרת מחוץ לכפרת חוזר ונופל למטה בקרקע וכשהוא מזה למטה מצדד ידו למעלה כלומר כף היד למעלה ואצבעותיו למטה ומזה כנגד עוביה של כפרת שהיא מצחה והיא טפחה כדאמרן ארון תשעה וכפרת טפח וההזאה יורדת ונופלת בקרקע מחוץ לארון נגדו (שבת קג) אמר שמואל המצדד את האבן פי' שמיישב אותו במקום הראוי לו תתאה בצדודי ועפרא פי' דרך הבנאין ביסוד מצדדין האבנים על העפר ומיישבין אותן (מגילה כו ב\"מ סג) צד אחד בריבית איכא בינייהו פי' אם תהיה ההלואה ב' דינרין (בגמרא) וכיוצא בו הרי זו ריבית גמורה מב' צדדין גבימלוה וגבי לוה ושניהם עוברים אבל העושה שדהו מכר על תנאי גבי לוקח הוי רבית דאי מייתי ליה זוזי מהדר ליה בעל כרחיה אבל גבי מוכר לא הוי רבית דאי בעי לא מהדר ליה לעולם ולא אתי לידי רבית ואפילו למהדר ליה לא הוי רבית אלא כשיחזיר וכן מוכח מהשתא שיחזיר דשמא לא יחזיר לעולם רבית על מנת להחזיר פי' כשיבא לו מעותיו יחזיר מה שאכל מן הפירות רבי יהודה מתיר ותנא קמא אוסר (קדושין עד) ונוקמה בבת שלש שנים ויום אחד ואפילו כרבי שמעון בן יוחאי אם כן מצדה תברה בפי' ר\"ח אם כן מצמדה תברה כלומר ממקום חיזוק זיווגה משם שבירתה שנמצא ממנה עצמה פירוכה:",
            "<b><big>צד</big></b>   [פאנגען נאך שטעללען. טרויער מאהל] (שבת קלו) בריה דרב דימי איתיליד ליה ינוקא ובגו תלתין יומין שכיב יתיב קא מאכיל עליה א\"ל אבוה צודנייתא קא בעית למיכל (מ\"ק כ) מר עוקבא שכיב ליה בר תמוה סבר למיתב עליה ז' ול' יום על אתא רב הונא אשכחיה אמר ליה צודנייתא קא בעית (עירובין נד ע\"ז יט) מאי לא יחרך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי כלומר תלמיד הלומד ברמיות שלומד ואינו חוזר ללימודו ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרך כלומר האי לא יחרך בתמיה וכי לא יחרך כלומר ודאי יחרך ישתמר בידו שלומד ברמאות שאומר לרבו אינו רוצה ללמוד עוד ואינו עושה כן אלא שרוצה לחזור לתלמודו פירוש אחר לא יחרך רמיה צידו כלומר אם לא יחרוך כנפי העוף רמייה צידו יעופו ממנו כך דברי תורה אם לא יחזיק בהם בטוב יעופו ממנו לא יחיה ולא יאריך ימים (בויקרא רבה אמור אל הכהנים ולקחתם לכם) אתציד ההוא לסטאה ואיחבש (בכי ימוך אחיך) צדינון וחבש' בפילקי (ראש השנה כב) ואם צודה להן לוקחין בידם מקלות פירוש אורב להם אדם כמו אשר לא צדה ופוחדים ממנו לוקחין בידם מקלות (בויקרא רבה בריש ויהי ביום השמיני) וצדי לי מן נטוריא:",
            "<b><big>צד</big></b>   [זיך מעגנען פערערט ווערען] בכל תושיה יתגלע תרגומו וכל מולכאנ' מצטדי וכל אויל יתגלע תרגומו וכל דשטי מצטדי נצדו עריהם מבלי איש <small>(א\"ב ותרגום תהו ובהו צדיא ורקניא)</small>:",
            "<b><big>צדיא</big></b>   [פויגעל] תרגום ירושלמי ואת הכוס ואת הינשוף ואת התנשמת וית קפופא וית שלינונא מן ימא וית צדיא:",
            "<b><big>צדד</big></b>   [פארב]. ותשם בפוך עיניה תרגומו וכחלת בצדידא מרביץ בפוך אבניך תרגומו כביש בצדידא:",
            "<b><big>צדון</big></b>   [פלאקס נאמע] (כלים פרק ד) שולי קיסים והצידונים פי' בערך קסם (חולין ס) צדונים יקראו לחרמון שריון תנא חרמון ושניר שני הרים של ארץ ישראל הם מלמד שכל אחד מאומות העולם הלך ובנה כרך גדול לעצמו והעלה לו שם על שם ארץ ישראל מרוב חביבות:",
            "<b><big>צדע</big></b>   [שלעף] צדעא ובת צדעא כבר פירשנו בערך צדעא <small>(א\"ב תרגום והיתד ברקתו וסיכתא נעיצא בצדעיה)</small>:",
            "<b><big>צדק</big></b>   [פראם. טוגענדהאפט] (שבת קג) צדיק כפוף צדיק פשוט פי' צדיק שאינו עניו ויש צדיק עניו פירוש אחר כפוף בעולם הזה פשוט וגדול לעולם הבא (יומא לח) צדיק מעצמו פירוש כשנזכר צדיק מתברך הוא בעצמו כדכתיב זכר צדיק לברכה כשנזכר רשע אחד מתקללין כל הרשעים שנאמר ושם רשעים ירקב (ר\"ה ד פסחים ח) סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה בה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור כך קבלנו מרבי משה הדרשן צדיק גמור פירוש צדקה חשובה היא אע\"פ שהזכיר שיחיו בניו זוכה לחיי עד. צדקה תרומם גוי (ב\"ב טו ובילמדנו בריש כי תשא ענין צדקה בירושלמי פיאה פ\"א ובסוף פיאה סנהדרין צב) תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקב\"ה להחיות שוב אין חוזרין לעפרן שנאמר והיה הנשאר בציון וגו' ואותן אלף שנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש עולמו עושה להן כנפים כנשרין וטסין על המים בימים שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ וגו' ושמא תאמר יש להן צער תלמוד לומר וקווי ה' יחליפו כח וגו' כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כתיב עיין בערך זקן.",
            "<b><big>צדק</big></b>   עבדא דנן מוצדק לעבדו כבר פי' בערך מצהר:",
            "<b><big>צדוק</big></b>   [נאמע] ובייתוס כבר פי' בערך ביתסין:",
            "<b><big>צדר</big></b>   [טרעדלע] (ב\"מ קא) א\"ר פפא בצדריותא אבל מאני תשמישיה דיקירי עליה לא (שם) א\"ר פפא בצדרוי דיהבי אנשי ד' לק' פי' צדרוי מוכר בגדים של בעלי בתים מנהגם להוסיף לה ד' אמות לק' שירויחו אותם (מ\"ק כז כתובות ח) והאידנא נהוג עלמא אפי' בצדרא בת זוזא <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב צרדא פי' בגד עב)</small>:",
            "<b><big>צה</big></b>   [דארשט] תרגום צמאה לך נפשי צהית לך נפשי תרגום לקראת צמא לאפי צהיא:",
            "<b><big>צהב</big></b>   [גלענצען וויא גאלד]. (חילין כב ובסיפרא בפר' ואם מן העוף) תחילת הציהוב בזה ובזה פסול פי' ציהוב מדכתיב ושער צהוב והוא קרוב לגוון הזהב (מדות פ\"ב) מפני שנאשתן מצהיב פי' מאיר ומבהיק (נגעים פ\"ג) הנתקין מטמאין בב' שבועו' בב' סימנין בשער לבן ובשער צהוב דק (ובריש הפרק) צהבו פניו של יוסף הבבלי (מנחות סח) שתק ר' טרפון צהבו פניו של ר' יהודה (חולין ז)רצונך סעוד אצלי אמר לו הין צהבו פניו של רבי (פסחים קיב) צהבו פניו של רב ספרא (נדרים מט) א\"ר טרפון היום פניך צהובים (כתובות קג) פניו צהובין סימן יפה לו פניו ירוקין סימן רע לו:",
            "<b><big>צהב</big></b>   [געפיהל ערגערונג] (מ\"ק כד' היוצא במטה רבים מצהיבין עליו פירוש מרגישין ומצטערין:",
            "<b><big>צהב</big></b>   [פיינד זעליג זיין] (סנהדרין קב) משל לב' כלבים שהיו בעדר א' והיו צוהבין זה לזה (בויקרא רבה בצו בעניו שלמים) אמרין לה מגירתא כדו אתון צהובין. (בילמדנו ויהי ברד) אש וברד צהובין זה לזה כיון שבא זמן מלחמתה של מצרים עשה הקדוש ברוך הוא שלום ביניהם וכעסתה צרתה תרגומו ומצהבא לה:",
            "<b><big>צהל</big></b>   [שרייען, קלינגען] (סוטה מב) אל ירך לבבכם מפני צהלת סוסים פי' צעקת הסוסים נקרא צהל כדכתיב מקול מצהלות אביריו ואביריו הן הסוסים היפים כדכתיב שעטת פרסית אביריו ומדהרות דהרות אביריו ובלשון ישמעאל צהל אלכיל:",
            "<b><big>צהר</big></b>   [ליכט, גלאנץ, ריין לוטער] (ביצה יד) ודלמא מאתמול עבדוה חזייה דהוה קליף צהריה פי' מקום שנקלף מגהץ דמתחזי שהיום נקלף ציהריה כמו צהר. (קדושין לז) אמר להו לא צהריתי פירוש לא נתבררה השמועה כצהרים לכם לא קיימא לן כרבי יאשיה דאמר עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד וזה לא זרע חרצן:",
            "<b><big>צו</big></b>   [געבאט, בעפעהל] (סנהדרין פג) מניין שאם אמר גוי לישראל לעבור, על אחת מכל מצות שבחורה חוץ מאלולים וגלוי עריות ושפיכות דמים יעבור ואל יהרג הדא דתימא בינו לבין עצמו אבל ברבים אפילו על מצוה קלה אל ישמע לו כגון פפוס ולוליאנוס שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבועה ולא קבלו מהן אמר לא נתכוונו משמדתיהון אלא מגבי ארנונין:",
            "<b><big>צו</big></b>   [שמוטציג] (חולין קלה) מלובן ולא צוי כדי לעשות ממנו בגד קטן (בכורות כט) ואין לוקחין ממנו צמר מלובן וצוי פי' לבן מיאוס ענין צואה:",
            "<b><big>צו</big></b>   [פערטריקענען] (פסחים נו) וכל דקאים בד' אמות ולא עבדו ליה הכי צווי (פסחים קיא) אזל חבקיה לדקלא פקע גברא וצווא דיקלא (ב\"ב כד) בשלמא מקשאיו ומדלעיו אזל יתיב בליביה ומצוי ליה פי' שורף ומייבש לחלוחיתו:",
            "<b><big>צוח</big></b>   [שרייען] (ערובין ס) א\"ל אביי זיל עריב להו וחזי דלא מצווחת עלי בבי מדרשא (ע\"ז עד) א\"ל רבי חייא לרב קום זיל וחזי דקא מצווחת עלי בבי מדרשא אמר היינו דאמר לי חביבי חזי דקא מצווחת לי עלי בבי מדרשא <small>(א\"ב לשון מקרא מראש הרים יצוחו)</small>:",
            "<b><big>צואר</big></b>   [האלז] (חולין יט) כל העורף כשר למליקה וכל הצואר כשר לשחיטה (מנחות פט) ת\"ר ידו על ראש ולא ידו על הצואר ידו על ראש ולא ידו על גביים ידו על ראש ולא ידו על החזה וצריכא אי אשמועינן כו' כתב רחמנא צואר משום דלא שוי לבהדי ראש. אבל גביים דשוי להדי ראש וכו' פי' הצואר היינו הגרון:",
            "<b><big>צוורן</big></b>   [העער] (קדושין עג) אלו הן שתוקי ומפיק מינן צוורני פי' גדודיות חיילות:",
            "<b><big>צוות</big></b>   אלא לצוות לזה עיין ערך צבת בתרא:",
            "<b><big>צח</big></b>   [אויס דריקען] (שבת קמד) לפי שאי אפשר בלא ציחצוחי שמן (ע\"ז לה) לפי שאי אפשר לה בלא צחצוחי חלב פי' לשון סחיטה המה. (בויקרא רבה וכי ימוך) והשביע בצחצחות נפשך כשתהא נפשך מצוחצחת לצאת אני מיישבה:",
            "<b><big>צח</big></b>   [רייניגען] (ר\"ה כח). אבא שאול אומר מים ויין מותר כדי לצחצחו (ב\"מ פח) מאמתי גמר מלאכתן ריש לקיש אמר משיצחצחן במים (ביצה ט) מפני שצריך לצחצחו (נדה כה) בודקין אותן בשמן שהשמן רך ומצחצחו <small>(א\"ב תרגום מרקו הרמחים צחצחו מורנייתא ענין צח וזך)</small>:",
            "<b><big>צחן</big></b>   [געשטאנק] וזרמת סוסי' זרמתם תרגומו וצחנת סוסוותא צחנתיהון (בפסקא דדברי ירמיהו) אדם אוכל צחנה פי' סרחון מלשון ותעל צחנתו:",
            "<b><big>צחן</big></b>   [פיש לאק. מארינירטע פיש] (נדרים נא) הנודר מן הצחנה אסור בטרית טרופה ומותר בצור ומורייס (תרומות פ\"י) רבי יהודה מתיר בצחנה שאינו אלא ליטול את הזוהמא פי' צחנה דגים קטנים כבושים ואם משים בצל של תרומה בתוכן משליך את הבצלים והדגים מותרין ובלבד שיהא בצל בצורתו ולא נתערב עם הדגים (סוכה כ) האי צחנתא דבב נהרא שריא (ע\"ז מ) ההיא ארבא דצחנתא דאתאי לסכרא:",
            "<b><big>צחר</big></b>   [וויים] (ברכות לא) לא ארוך ולא גוץ לא אוכם ולא צחר אי' לבן כמו צמר צחר:",
            "<b><big>צטם</big></b>   [שטאהל] שינה בעמוד השחר כצטמא לפרזלא פי' בערך אסטמא:",
            "<b><big>צטר</big></b>   [זייט] תרגום ירוש' ופתח התיבה בצדה תשים ותרעא דתיבותא בצטרא תשוי כמו סטרא:",
            "<b><big>ציון</big></b>   [צייכען] (בריש שקלים) ומציינין על הקברות (מ\"ק ה) פי' מלשון ובנה אצלו ציון כרם רבעי מציינין אותו בקוזזו' אדמה עיין בערך חרם (ברכות ח) אוהב ה' שערי ציון אוהב ה' שערום המצוינין בהלכה מכל בתי כנסיות ומדרשות (עירובין נד) הציבי לך ציונין עשי ציונין לתורה מאי משמע דהאי ציון לישנא דסימנא הוא דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון רבי אליעזר אמר מהכא ומודע לבינה תקרא וכו' (בפסקא ויהי ביום כלות משה) צב מציינות צב מטוכסות פי' מטוכסות מצויירות:",
            "<b><big>צייץ</big></b>   [יאכטצען] כס דחרשין ולא כס דפושרין וכו' אבל נייץ לית לן בה עיין בערך חרש (ריש פסקא דדברי ירמיהו) צהלי קולך צייצי בקליך (ב\"ר סו) מצאתם שם תינוקות מניצין בקולם ספר אחר מצפצפין בקולם (נדה מב) מטמאות שמעתיה דצייץ בין השמשות:",
            "<b><big>צייתור</big></b>   [גארניכטס] (במגילת איכה) היו צריה לראש א\"ל אספסיאנוס מן קומי הדין",
            "<b><big>צייתורא</big></b>   את קיים על רגליך <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב צותרא פי' בל\"י חסר כל)</small>:",
            "<b><big>צל</big></b>   [ריין לויטטר] (שבת כא) הוה מהדר מר אמשחא דזיתא אמר האי דציל נהוריה טפי (שם סו) כי היכי דציל האי משחא לציל חמרי' דפלני' בר פלניתא (שם קט) אמר זעירי נותן אדם יין צלול ומים צלולים לתוך המשמרת בשבת וכו' (פסחים קח) עד י\"ו הוה צליל לאהדורי (ב\"מ מ) בבעל הבית עסקינן דניחא ליה בצילא (ע\"ז כח) הנהו מיא דצילי מיניה (שבת קלט) נותנים מים על גבי שמרים בשביל שיצלו (יבמות קיג) דעתא צילתא הוא. <small>(א\"ב פי' זך ודבר שאינו עכור)</small>:",
            "<b><big>צל</big></b>   [בראטען] (פסחים מא) איכא בינייהו צלי קדרה פי' שצלאו בקדירה בלא מים ובנא שום משקה:",
            "<b><big>צל</big></b>   [שאטטען] (שם נ) מאי על מצולות הסוס עד שעה שהסוס רץ ומיצל פי' עד חצי היום שעושה הסוס צל נעצמו מתחתיו (בילמדנו בריש כי תשא) ישוב הצל עשר מעלות מרודך בלאדן הוה למוד לאכול בג' שעות וישן עד ט' כיון שחזר גלגל חמה בימי חזקיהו עמד ומצא שחרית וכו':",
            "<b><big>צל</big></b>   [נייגען] (ברכות לד מגלה כד) חזינא להו לאביי ורבא כי נפלי על אפייהו דמצלי אצלוי פי' לא היו טחין פניהם בהדיא בקרקע אלא מטין על הצד <small>(א\"ב תרגום לא תטה משפט לא תצלי דינא)</small>:",
            "<b><big>צל</big></b>   [בעטען] (סוטה כב) בתולה צילונית פי' מראה עודה קטנה שמתמדת יומם ולילה להתפלל <small>(א\"ב תרגום תפלה צלותא ובדניאל מצלא ומודא)</small>:",
            "<b><big>צל</big></b>   [פערזינקען] (סוף זבחים שבת קיג ברכות כז) למה נקרא שמה צולה שכל מתי עולם נצטללו שם ורבי יוחנן אמ' למה נקרא שמה שנער שכל מתי עולם ננערו לשם (ב\"ק צא) אמר רבי עקיבא צללת במים אדירים והעלית חרס בידך צללו כעופרת:",
            "<b><big>צל</big></b>   [פייגען] (ירושלמי שבת פ\"ז) אהן צלין צמוקין פי' המפרש מין תאנים:",
            "<b><big>צלא</big></b>   [הויט פעלל] (נדרים נו) מאי דרגש ערסא דגדא רב תחליפא בר מערבא שמיה דהוה שכיח בשוקא דצלעי מאי דרגש ערסא דצלא פי' צלא הוא עור נטוי וקשור בחבלים על המלבנות ומסורגות מלבנות המטה בחבלים הללו והעור בתוכם וכיון שמעמידין אותם ישנין על גבי העור (ב\"ב ה) ארבעי לצלא וארבעי לצללא פי' משל משל לו רב ספרא לרבינא מה אתה מקפיד על רוניא ליטול ממנו השדה להרבות לך נכסים צלא הוא הפועל שעושה שכירות ועומד בשרב ושמש ואוכל ארבע ככרות ובעל הבית שישן בצל ואינו עומד בשמש ובשרב אינו אוכל אלא ד' ככרות הלכך דייך במה שיש לך ועזוב השדה זו לרוניא פ\"א כי היכי דצריכי לאושכף עשיר שהוא צלא ד' ככרות למזונותיו ואנשי ביתו כך צריכין ד' לצללא לאושכף עני משל אמר לי כלומר מעשה זה בר מיצרא אינו אלא משום ועשית הישר והטוב וכיון דזה רוני' עני הוא אעפ\"כ איני יכול לחיות בלא שדה שאם לא יקח עכשיו שדה זו יפסיד מעותיו ואין לו במה להתפרנס משום הכי לא יכלת לסלוקי ואין לך ועשית הישר והטוב גדול מזה דתשביק ליה למזבן.",
            "<b><big>צלב</big></b>   [הענגען] תרגום תלוי צלב:",
            "<b><big>צלבחא</big></b>   [ארט פיש] (ע\"ז לט) כך סימני עוברי דגים מאי ניהו צלבחא פירוש שהוא דג טמא וכך קורין אותו בל' ישמעאל והוא דג דק ארוך עגול דמות נחש וכשבא אדם לתופסו מחליק בידו ונופל ואין לו תפיסה עד שיעפררו בחול ונקרא בלע\"ז אגנוי\"לה <small>(א\"ב בנוסחא דידן כתוב דהוה דמי לצלופחא)</small>:",
            "<b><big>צלהב</big></b>   [גלענצען] שער צהוב תרגום ירושלמי שיער מצלהב ויבער ביעקב כאש להבה תרגומו ואדליק ביעקב כאישתא דמצלהבא וכלהבה תלהט הרים תרגומו והיך שלהוביתא דמצלהבא כעין נחושת קלל תרגומו כעין נחש מצלהב:",
            "<b><big>צלח</big></b>   [גליקען, געלינגען] (שבת עה) כי היכי דליצלח צבעיה פי' לא ניחא ליה דתיפוק נשמה דכל כמה דאית ביה נשמה טפי מצלח צבעיה שצבעו מתעלה יפה ויהא צבעו יפה ובריא כי אז תצליח:",
            "<b><big>צלח</big></b>   [קאפף שמערץ, שפאלטען] (שם נ) עטרן כל שהוא למאי חזי לצלחתא (גיטין סט) לצלחתא ליתי תרנגולא ברא וכו' פירו' צערא דנקיט בחד גיסא דרישיה ושמו בלשון ערבי צלחתא. פ\"א מי שיש לו כאב באמצע ראשו כמו ויבקע עצי עולה תרגומו וצלח (שבת קכט) שמואל צלח תכתקא דשגא (ב\"מ עט) נצלחיה לציבי' ונזבני':",
            "<b><big>צלחית</big></b>   [פלאש] (ע\"ז עב) נטל משפך ומדד לתוך צלוחיתו (שבת סב) צלוחות של פלייטון צנצנת תרגומו צלוחיתא:",
            "<b><big>צלליבא</big></b>   [איין געוויסער בוים] (שם כא) ולצלוליב' דמי פי' בתשובות אילן סרק יש במקומינו ועושה גרעינין ועושין מהן שמן ומין סממנין וכל מי שיש בו צנה הרבה שותה משמנו ושמו בלשון ערבי אלכרוע ושמנו קורין דהן כרוע:",
            "<b><big>צלם</big></b>   [בילד מאהלען] (ב\"מ ס) רבא שרא לצלומי גירי פי' לצייר החצים למידק צדדי פי' לחבט ולמעך במקלות בגדים שחוטן עבה כדי להראות דק ולצלומי דיקולי פי' לציורי סלי נסרים דערבא ובעתיקי אסיר דמתחזי כחדתי (בילמדנו ואתה תצוה) כבוד חכמים ינחלו זה דוד ושלמה שבנו בית המקדש וכסילים מרים קלון אלו עו\"ג שהחריבוהו והקב\"ה עושה להן קלון ראה מה כתוב ה' בעיר צלמם תבזה למה בעיר המשל אומר מקום שהלסטים מקפח שם הוא נתלה:",
            "<b><big>צלמות</big></b>   [טאדעס שאטטען] (בילמדנו בסוף כי תשא) כל ימות החול הרשעים נדונין ובשבת אינן נידונין וכשהסדרין שולמים מלאך ששמו דומה הממונה על הנשמות בא ונוטל נשמתן הה\"ד ארץ עיפתה במו אופל צלמות ולא סדרים מהו צלמות צאו למות שכבר שלמו סדרים:",
            "<b><big>צלמים</big></b>   [ארטס נאמע] (כלאים פ\"ד בב\"ב פב). מעשה בצלמים באחד שנטע את כרמו (יבמות קכב). מעשה בצלמון באחד שאמר אני פלוני בן איש פלוני פירוש שם מקום <small>(א\"ב בכלם כתוב צלמון)</small>:",
            "<b><big>צלמונית</big></b>   [אליין] (ב\"ר פ' והקול נשמע) דן נכנס בצלמוניתו פי' באחדותו צול בל\"ר בדד ומונת בל\"י אחדות:",
            "<b><big>צלע</big></b>   [פאר הויז] תנא הוא יציע הוא הצלע הוא התא כבר מפורשים בערך אפתא:",
            "<b><big>צלע</big></b>   [גערבער] (נדרים נו). דהוה שכיח בשוקא דצלעי ואמר ליה מאי דרגש ערסא דצלא פי' רש\"י מוכרי עורות וצלעא כמו צלא:",
            "<b><big>צלף</big></b>   לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף כבר פירשנו בערך מצליף ובערך נגד ובערך צד יודע כמביא למעלה תרגומו יצליף בקורנסא:",
            "<b><big>צלף</big></b>   [קאפפער בוים] (שבת קי). לאתויי מאי לאתויי מי צלפי בחומץ (ביצה כה). ג' עזין הן ישראל באומות וכו' ר\"א אף צלף באילנות (שבת ל) עתידין אילני סרק שבא\"י מוציאין פירות וכו' עד נפק אתוי ליה צלף (בב\"ב כח) אכלה ג' פירות בג' ימים כגון תאנה אכלה ג' פירות ביום אחד כגון צלף הוי חזקה פי' צלף יש בו קפריסין ועלין ואביונות ואף על גב דאביונות אינון עיקר פירא הני נמי נמי כפרי תאנה הן חשובין תהוי חזקה צלף מתעשר תמרות אביונות וקפריסין עיין בערך אביונות פי' צלף הוא נפצא והוא פרחא הוא שם האילן ובלשון ישמעאל אלכבר ובלע\"ז קפר\"א תמרות הן לולבי נצפא וכשהן רכין נקראין שיתי ואוכלין אותן והן עיקר העץ שעושה הפרי ועליו ועל העלין אומר בורא פרי האדמה שהן יוצאין מן האדמה ואביונות שהן יוצאין מהן הן עקיר הפרי ומברכין עליו בורא פרי העץ וגם על הקפרס שהוא שומר אביונות נמי מברכין בורא פרי העץ שהוא שומר הפרי ונקרא נצא דפרחא ועוד נקראין אביונות בוטיתא:",
            "<b><big>צלפחא</big></b>   עיין ערך צלבחא כי כן גרם בעל הערוך:",
            "<b><big>צלצל</big></b>   [שפיעל אונסטערמענט] (פ' ה' דשקלי') בן ארזא על הצלצל (תמיד כט). מיריחו היו שומעין קול הצלצל (ערכין כט). והצלצל לבד (גמרא) מנהני מילי אמר רב אסי דאמר קרא ואסף במצלתים משמיע מצלתים תרי הוו כיון דחדא עבידתא הוו דעבד וגברא חד עביד בהו קרי להו חד פי' צלצל שני גלילי נחשת ומכין זה את זה וקורין אותן צימבלי ועוד קורין פילשט\"רי:",
            "<b><big>צלצול</big></b>   [שאטטען דאך] (בב\"ב עה). עתיד הקב\"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורן של לויתן שנא' התמלא בסוכות ע\"י לא זכה לסוכה עושין לו צלצל שנא' ובצלצל דגים ראשו כלומר צל מעל ראשו לא זכה לצלצל עושין לו קמיע פי' דבר הנקשר ותלוי בצואר שנא' ותקשרנו לנערותיך:",
            "<b><big>צלצל</big></b>   [גירטעל] (שבת סב) ותחת חגורה ניקפם מקום שהיו חוגרות בצלצל נעשה נקפים (שם קה) הא למה זה דומה לאורג צלצול קטן שני חוטין ברחב ג' בתי נירין (עירובין קג. זבחים יט). אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא לא שנו אלא גמי אבל צלצול קטן הוי יתור בגדים. (פסחים נו). אפילו צלצול קטן ואפי' סבכה קטנה (מנחות קט). הלבישו באונקלי וחגרו בצלצול (בראשית רבה פרשת כ). ויעשו להם חגורות חגורי חגורות צלצלין קולסין סבכין פי' חגור:",
            "<b><big>צלק</big></b>   [שפאלטען] (ברכות נז). עד דאצלק רישיה פי' צלחיה כלומר בקעו לשנים תרגום ויבקע וצלח (חולין קמד). התם דצלקיה מצלק הכא דעבדיה גסטרא:",
            "<b><big>צלקת</big></b>   [העפט]. (נגעים פ\"ט). חזרו וחיו אע\"פ שמקומה צלקת נידונין כעור הבשר (כתובות עה) נשכו כלב ונעשה מקומו צלקת הרי זה מום פירוש משתתרפא המכה וקרם עליה עור ולא נשאר אלא רושם המכה בלבד שמוצלקת כדאמרינן בתורת כהנים יכול עד שיעשה צלקת תלמוד לומר שחין הא כיצד נתרפא ולא נתרפא מכלל שצלקת נתרפא ממש פי' נעשה מקומו שומא לבנה (נדה נה) אמר מר בר רב בשר נעשה מקומו צלקת:",
            "<b><big>צם</big></b>   [פרשלייערען] (בפסקא דשוש אשיש) כיון שעמדו ישראל על הר סיני מצמצמין עצמן ככלה פותחין אחת וקומצין אחת פי' מקשטין:",
            "<b><big>צם</big></b>   [צוזאממען דריקען] (בריש מגלת איכה) גם מגבוה ייראו מגבוה של עולם נתיירא אמר לא בעי אלא מצמצמא יתי ומעבד לי מה דעבד לסבי ובלא האמינו מלכי ארץ:",
            "<b><big>צם</big></b>   [וואקסען לאססען] ועשתה את צפרניה תרג' ירו' ותצמי ית טופרנהא <small>(א\"ב גם זה יעיד שדעת בעל הערוך הוא כי התרגום המתירים אל יונתן היא תרגום ירושלמי)</small>:",
            "<b><big>צם</big></b>   [פאסטען] (בויקרא רבה אמר אל הכהנים סמוך לפ' לעול' ה' דברך) לא את חמי גבר צאים בשקא ובתענית פי' צם:",
            "<b><big>צמד</big></b>   [בינדען, אנהפטען] (ברכות כב). רבי יהודה אומר אצמיד חצביה דרב נחמן פי' נתחבר השבר שנשב' כלומר עלתה לה ארוכה (ב\"ב עז). מכר את הצמד לא מכר את הבק' פי' הצמד העול שצומד הבק' למושכ' (במגלת איכה גדר דרכי) נקיי ספרא דמגדלא הוה צמיד עיית קינדולי בערובות וסליק לירושל' כלומר היה מטיב את הנרות <small>(א\"ב בנוסח' דידן כתוב והאי ספרא דמגדלא הוה מסדרא קנדליה)</small> ולנשברת לא חבשתם תרגומו ולתבירא לא צמדחון:",
            "<b><big>צמח</big></b>   [בלאזע] (ב\"ק פג) עלה בו צמחים מחמת המכה חייב (סנהד' ק) נפקו ליה צמחו באנפיה (חולין מח). העלת' צמחים חוששין לה פי' אבעבועות פי' היינו בועי <small>(א\"ב (ע\"ז לט). חזו דהוה ביה צמחי פי' קשקשים קטנים)</small>:",
            "<b><big>צמח</big></b>   [וואקסען] (נגעים פ\"ט) הצומח מציל מיד שער צהוב דק (בויקרא רבה) עד מצומחיא דיומא <small>(א\"ב לשון מקרא זה ושערך צמח)</small>:",
            "<b><big>צמח</big></b>   [קליינע עורען] (בכורות מד) הצימח והצימם איזהו הצומח שאזניו קטנות צימם שאזניו דומות לספוג פי' גדולות מקובצות ביחד תנא אף הצימע מאן בעי צימע ואשתכח גדיא חזיזא פירוש שאזניו תלויות לו למטה:",
            "<b><big>צמייא</big></b>   [פריכט] (ירושלמי מעשרות פ\"א) משיבכר צמייא קייטא פי' המפרש מין פרי:",
            "<b><big>צמל</big></b>   פגה בחל וצמל כבר פי' בערך בחל:",
            "<b><big>צמם</big></b>   צמע פי' למעלה בצמח:",
            "<b><big>צמצם</big></b>   [צוזאממען דריקן] (סנהד' עו). כובש מנא לן אמר שמואל אמר קרא או באיבה לרבות את המצמצם <small>(א\"ב פי' דוחק ומכבש)</small>:",
            "<b><big>צמצם</big></b>   [פעראיינען] (יבמות כ) סבר לה כרבי יוסי הגלילי דאמר אפשר לצמצם (בכורות יז). תנן רחל שלא ביכרה וילדה ב' זכרים ויצאו ב' ראשיהן כאחת רבי יוסי הגלילי אמר שניהן לכהן שנא' הזכרים לה' (גמ') ר' יוסי הגלילי שמעינן ליה דאמר אפשר לצמצם (בפ' החולץ ביבמות בגמ' המחזיר) תרפי ליה וצמצמו ליה (סוטה מה) מאי טעמא דר\"א קא סבר אפשר לצמצם (ב\"ר פ' מו) וצמצמה פניה וראתה שפחתה והיא לא מאת' (במגלת איכ' אני הגבר) למטרונה שכעס עליה המלך נטרדה חוץ לפלטין מה עשת' הלכ' וצמצמה את פניה ועמדה לה אחורי העמוד פי' כסתה:",
            "<b><big>צמק</big></b>   [איינטראעענען] (שבת לח) מצטמק ויפה לו אסו' (שם צא). הוציא בגרוגרת לאכילה וצימקה (ביצה כו) היה אוכל ענבים והותיר והעלן לגג לעשות מהן צימוקין (חולין נה) חרותה כל שצימקה ריאה שלה (ב\"ר פ' לא) כל אשר בארץ יגוע יצמוק פי' יבש:",
            "<b><big>צמר</big></b>   [בוים וואל] (כלאים פ\"ז). ר\"מ אמר אף צמר גפן אסו' ואינו מקדש פי' מוך ובלע\"ז בנבצ\"י:",
            "<b><big>צמר</big></b>   [וואל הענדלער] (עירובין קא) רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה (כלים פכ\"ט) חוט מאזנים של צמרים ושל שוקלי זכוכי' טפחיים:",
            "<b><big>צמר</big></b>   [היטצע פיבער] (פסחים נה). משום דאכתי לא פרח צימרא מיניה פי' עדיין החמות בה והיא תחמם הביצים (ב\"ק ס) ר\"ז אמר דצמרא צמורי פי' חממא חמומי שלא נשף בשפתיו אלא פער פיו ונשף מן הגרון דהיינו רוח חם לפיכך אינו דומה לזורה ורוח מסייעתו. פ\"א שלא היה מלבה בכל כחו אלא מנשב ע\"ג האור וליבתו הרוח (ע\"ז דף כט) האי אשתא צמירתא כמכה של חלל דמיא:",
            "<b><big>צמר</big></b>   [בלאזען שטיין] (ב\"מ פד) קביל עליה שית בצמירתא פי' אבן שבמקום זכרות ואימ יכול להטיל מים אלא בצער ועל כן בעידנא דעייל רבי לבית הכסא להטיל מים היה זועק (גיטין סט) לצמרתא ליתי שלשה נטופייתא משחא וכו' עד וגעיין בחומרתא דנפקא מיניה דמעליא לכולהו צימרי פי' אותו אבן שיוצא ממנו כשיתרפא אם ישחוק אותו יפה יועיל שישתה ממנו לכל מיני אבן שבגוף וי\"א לכל מיני קדחת וכן מפורש לצמרא ברא קדחת ששורף אותו מבחוץ לצמרא גוא קדחת ששורף אותו מבפנים:",
            "<b><big>צמר</big></b>   [שמערץ, שרעק] (חולין נא) אע\"פ דמדוו וקיימי צמרא בעלמא הוא דנקיטא להו פי' כאב (נדה סג) וכמין צמרמורות אוחזין אותה וי\"מ סמרמירות מן סמר מפחדך בשרי לבי סחרחר תרגומו לבי סמרמר:",
            "<b><big>צמת</big></b>   [צו זאממען ציהן, פראיינען] (חולין עו) וכן שניטל צומת הגידים (גמ') ממקום שצומתון עד מקום שמתפשטין פי' שמתכווצין ח\"א מיצמת צמתי ליה עיין בערך אומצא פי' מצמת צמתי ליה גומרי לחתיכה ומייבשא ליה לדמה בגויה ואסיר וח\"א משב שייבי ליה גומרי לחתיכה ומייצן ליה לדמיה ושרי אלמא כל מיצמת מייבושי הוא (ב\"ק פו) צמתה ידו וסופה לחזור פי' כגון צמתו בבור חיי והוא כגון צמקה שאינו יכול לעשות בה מלאכה ואילו בא למוכרו פוחתתו בדמים וסופה לחזור (יבמות קכא) היכא דליכא מכה מיצמת צמתי (גיטין מב) היכי דמי דלא כליא קרנא כגון שהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור (שבת קט) מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש (פסחים מ) ר' יוסי אומר שורן בחומץ וחומץ צומתן פחדא צמית בעתותא מרפיא (במגלת איכה רבתי בגוים) ואצטמיתנין לבשרא ושלחת בעי ולא הוי דניתן לך ואת בעי חמר ואצטמיתנין ולא הוה לן דניתן לך ויהבינן לך מינה (סנהדרין קי) ההוא יומא דהוו מצטמתין קמיה ואשקיתיה חמרא <small>(א\"ב בנוסח' שלנו כתוב תוב דאנא מצילנא לך ואישקתיה חמרא)</small> (ב\"ר פ' כג) ועד דהומיה מצמתונין הוא משכח עיגולא ומהלך ביה (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פ' מה יתרון ובפסקא דעומ') ושאף צמים חילם ממונה של סיחון ועוג משה וכל המצומתין לו וכו' (בילמדנו ואת יהודה) מבעד לצמתך שהוא מצמתך לבתי כנסיות ושותין דברי תורה בצמאה. (בירושלמי בפרק אחרון בפיאה) ויהיו כ\"ג עד דהוא מצמת לון הוא מסכן פי' ענין יובש הדוק וחבור:",
            "<b><big>צן</big></b>   [קאלט] (דמאי פ\"ה) הלוקח מן הנחתום מעש' מן החמה על הצוננת ומן הצוננת על החמה (ב\"ב עד) הרג את הזכר וצינן את הנקבה פירוש מלשון כצנת שלג בקציר:.",
            "<b><big>צנא</big></b>   [קארב] (ב\"מ כה) הא בכובא וכיתנא הא בצנא ופירי (נדרים מט) ר\"ש שקל צנא אכתפיה ואמר גדולה מלאכה שמכבדת את בעלה פי' היה מוליכה לבית המדרש ויושב עליה ומתכבד ממנה שאינו יושב על גבי קרקע והוא כלי שדרך לשום שם פירות:",
            "<b><big>צני</big></b>   [קליינע טייטיל ביימער] (ברכות לא) משום נהרא עד צינייתא דבבל. (ב\"מ כד) ההוא דיו דשקל בשרא ושדיתיה בציני תא דבי בר מריון (סנהד' צו) ותרגמה צירייתא דבבל. (עירובין יט) תני רבה בר מרי בדבי רבן יוחנן בן זכאי שתי תמרות יש בגי בן הנם ועולה עשן מביניהן (סוכה כט) ציני הר הברזל כשרות וזו היא פתחה של גיהנם (עירובין סג) רבינא הוה יתיב קמיה דרב אשי חזייה לההוא גברא דקא קטר חמריה בצבייתא בשבתא וכו' פירוש היה קושר חמורו בדקל (ב\"ב סט) קני לך רקלין ותאלין הוצין וצינין פי' דקלין תמרים גבוהין תאלין שאר אילנות גדולים הוצין שאר אילנות קטנים צינין דקלים קטנים:",
            "<b><big>צנם</big></b>   [פעלזען שטיין] (פסחים מו) ראויות לכותשן כלאחר יד בצונמא וכו' (ב\"ב יח) הכא במאי עסיקינן בצונמא תנו רבנן אין עושין משקלית לא בשל עץ וכו' עד אבל הוא עושה של זכוכית ושל צוגמא פי' אבן חזקה וקשה מאוד (נדה ח) נמצא בה חרש אין זו בתולת קרקע צונמא הרי זו בתולת קרקע:",
            "<b><big>צנם</big></b>   [טראקן, הארט] (ברכות לט) פת הצונמא בקערה מברך עליה המוציא לחם מן הארץ פי' פרורה פתיתין בקערה ויצעק עליה פ\"א צונמא יבשה ואינו יכול לאוכלה אלא בקערה במקפה:",
            "<b><big>צנון</big></b>   [רעטיך] (כלאים פ\"א) הטומן לפת וצנונות (שבת כד) ולא בשמן צנונות (מכשירין פ\"ד) צנון שבמערה נדה מדיחתו והוא טהור פי' צנון במים שבמערה ובלישנא דרבנן שמו פוגלא ובלשון ישמעאל שמו פוגל ובלע\"ז ארמו\"רשא:",
            "<b><big>צנן</big></b>   [דין, מאגער, שפיטצע] (בילמדנו בכי תשא) צנן וחדשה ומגדל גד צנן שהיא צנה חדשה שהקב\"ה עתיד לחדשה לעתיד לבוא מגדל גד שמשם הקב\"ה יוצא ומגדד משתיתן של אומות העולם. צנינין דקיקק תרגום ירושלמי צנומות דקות <small>(א\"ב בנוסחא' שלנו תרגום ירושלמי נצן לקיין)</small>:",
            "<b><big>צנע</big></b>   [פראם געהיים] (דמאי פ\"ו) וצנועי בית הלל היו נוהגין כדברי בית שמאי (גמרא) מהו צנוע כשירי אמר רב חסדא כך שנינו שהכשר נקרא צנוע. (עירובין ק) מלפנו מבהמות ארץ זו פרדה שכורעת ומשתנת ומעוף השמים יחכמנו זה תרנגול שמפייס ואח\"כ בועל למדנו צניעות מחתול פי' שבועל בצנעה פ\"א שמכסה צואתו גזל מנמלה שהכינה לחמה בקיץ ואין נכנסין לחור שאין שלהן לגזול ולעריות מיונה כל זכר הולך אצל אשתו ולא אל אשת חברו. (בבא קמא כג) אמר ליה אביי זיל אצנעינהו פי' הזהר לבעליהן שישמרו אותן והשיבו אביי אמרו בעליהן יגדור גדר לשדהו <small>(א\"ב לשון מקרא זה ואת צנועים חכמה וענין קרוב לזה תרגום הניחו לכם הצניען לכון)</small>:",
            "<b><big>צנע</big></b>   [פערבערגען] (קדושין כה) סבי דנזוניא לא אתו לפרקיה דרב חסדא אמר ליה לרב המנונא זיל צנעינהו פי' לך געור ופגע בהן נזוניא שם עיר וקרובה לסוריא וכשאמרו לו קרנונא חס ושלום לא ביזוהו אלא אמרו לו וכי הדגים חמין הן קרים הן קרנונא ראוי לומר לך (נדה לו) כי קא ניחא נפשיה דרב אמר ליה לרב אסי זיל צנעית פירוש מונעהו מזה ואי לא צאית גדדיה כלומר אם אינו מקשיב וחוזר בו מכהו בהכאות ופצעים מלשון לא תתגודדו:",
            "<b><big>צנף</big></b>   [ציפפל] כנפיבגדיהם תרגום ירושלמי צנפת גוליהון על ארבע כנפות כסותך על ארבע כנפת גוליכון (נזיר כח) הרי עלי כבשר זבחי שלמים מהו כי מתפיש איניש בעיקרא מתפיש או דילמא בצנפא מתפיש פי' בעיקרא בשורש והיינו קדם שנזרק הדם בצנפא בענף בראש אמיר תרגום בריש צנפא והיינו לאחר שנזרק הדם. ס\"א בצננא פי' בעיקר' קודם שנזרק הדם שאסור באכילה ובהנאה וכן נמי האי בשר חולין בצננא כמו שהן בסוף לאחר זריקה דמותר באכילה אף האי נמי מותר באכילה וצננא לשון צונן הוא בדבר שהוא חם לכתחלה כלומר חם ואסור ומצטני ומותר:",
            "<b><big>צנף</big></b>   [שרייען] (ב\"ק יח) סוס שצנף וחמור שנער. (פסחים קיב) ואל תדור במתא דלא צניף בה סוסיא (חולין עט) עבי קליה בר חמרא צניף קליה בר סוסיא פי' נעים דק כמין צהל:",
            "<b><big>צנר</big></b>   [גאבעל] כוש שבלע את הצינורה כבר פירשנו בערך כוש שלישי. מחטין וצינורות (חגיגה כב) גזירה שמא יטביל בהן מחטין וצינורות בכלי שאין בפיו כשפופרת הנוד (כלים פי\"א) צינורא טהורה העשויה כמין אשכול ונפרק טהור פי' מנהג ארץ ישראל לעשות נזמי זהב באזניהם ועשויין ד' או ה' חתיכות שיהו כמו אשכול נזם כמו זה מקבל טומאה אבל אם נפל לארץ ונפרק נטהר ונזם העשוי כקדיר' מלמטה וכעדשה מלמעלה (שם פי\"ג) צינורא שפשטה טהורה חזר וכפפה טמאה פי' ברזל שעל הכוש שטוין בו היתה כפופה שיתפוש החוט ואחר כך פשטה (יומא יב) לובש שמונה ומהפך בצינורא פי' מהפך במזלג אברין של תמיד של שחר. תרגום מזלגותיו צינורייתיה ר\"ח ז\"ל פי' עצי נורא:",
            "<b><big>צנר</big></b>   [דאם לאך אין דער שוועללע] (ברכות יח) א\"ל זוזי היכא א\"ל זיל שקלינהו מתחות צינורא דדשא. (שבת קיט) ומשלם להו אצינורא דדשא (כתובות סז) מר עוקבא הוה שדי לההוא עניא ד' זוזי בצינורא דדשא (גיטין סט) ונפקינהו נהליה אצינורא דדשא דלמא בבוצינא דריחיא אי נמי בצינורא דדשא כבר פי' בערך בנין הציר והצינור והקורה והמנעול פי' בערך צר:",
            "<b><big>צנר</big></b>   [ריננע]. האי תגרא דמי לצינורא דבדק' כיון דרווח רווח עיין בבדק. פי' מרזב של מים (ב\"ב סו) ת\"ר צנור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה (חולין קה) האי צינורא דבידקא בארעיה פי' אמת המים:",
            "<b><big>צנר</big></b>   [שפייעכטץ] (שבת קכז) אמרנו שמא נתזה צינורא מפיה על בגדיו של ר' (בסוף טהרות) מי שהיה עומד ומדבר על שפת הבור ונתזה צינורא מפיו בבור (יומא מז) ספר עם ערבי ונתזה צינורא מפיו על בגדיו (חגיגה כב) ומשום צינורא דעם הארץ דנפל פי' ניצוץ של רוק:",
            "<b><big>צנית</big></b>   [גרינד, גיכט] מאי צנית בת ארעא פי' לשחין קורין בלשון ערבי אלכתר ובלשון ארמי כתארא (ירושלמי) צנית פודגרא וכבר פי' בערך בת ארעא:",
            "<b><big>צע</big></b>   [בעטטען] (שבת קיג) מציעין את המטות מלילי שבת לשבת (סנהדרין נא) כך היא הצעה של משנה זו (ברכות כא) בעל קרי שונה הוא ברגיליות ובלבד שלא יציען פי' שלת ילמד לאחרים כשהוא בעל קרי ודבר זה אנו למדין מקל וחומר מסיני אם ללמוד אסור ללמד לא כל שכן:",
            "<b><big>צע</big></b>   [שיססעל] מישתא מיא בצעא עיין בערך בדק. (מגילה ז) קריבו ליה שיתין צעי דשיתין מיני לפדא ואכלי פי' ס' קערות במיני מטעמים: צעי חקלייתא עיין בערך ערן:",
            "<b><big>צעצע</big></b>   [קינד] (ב\"ב צט) תניא אונקלוס הגר אומר כרובים מעשה צעצועים היו פי' כמו צאצאים כלומר שדומין בפניהן לנערים דלהכי נקרא שמו כרוב כלומר כרביא כילד:",
            "<b><big>צעק</big></b>   [שרייען] (ב\"ק פ) ושאר כל מיני פורעניות כגון חיכוך אגב צרעה לא היו מתריעין אלא צועקין לעזרה אבל לצעקה כבר פי' בערך עזר:",
            "<b><big>צער</big></b>   [קליין יונג]. (ערכין יג) וצעירי הלוים נקראין (גמרא) תנא וסועדי הלוים היו נקראין כלומר מסייעי הלוים בשיר ותנא דידן כיון דקטנים קולן דק והגדולים קולן עבה משום הכי קרו להו צעירי הלוים <small>(א\"ב לשון מקרא צעיר אני לימים)</small>:",
            "<b><big>צער</big></b>   [שמערץ] ובושת ורפוי שבת ונזק נזק מנלן גרסינן (ב\"ק פד) אתיא תחת תחת כתיב הכא עין תחת עין וכתיב התם תחת אשר ענה באונס מה התם ממון אף כאן ממון יליף אדם מאדם ונזקים מנזקים ריפוי ושבת מפורשין רק שבתו יתן ורפוא ירפא. צער (שם פה) פצע תחת פצע ליתן צער במקום נזק. בושת (שם כו) ושלחה ידה והחזיקה במבושיו אינו חייב על הבשת עד שיהא מתכוין (שם כז) <small>(א\"ב תרגום ארבה עצבונך אסגי צעריכי וענין אחר קרוב לזה תרגום ריש וקלון מסכנא דאית ליה צערא)</small>:",
            "<b><big>צף</big></b>   [בעאבאכטען, האפפען] הכל צפוי והרשות נתונה כבר פי' בערך סעד הנשקף על פני הישימון ונשקפה על פני הישימון תרגום ירושלמי ומצטפיא מן כל קבל (פסחים נ) המצפה לשכר אשתו וריחים פי' כדי להתפרנס ממנו מתקולתא משקל המטוה שטוה בכל יום שכר הריחים שכירותו מפני שהוא דבר מועט אינו רואה סימן ברכה בזו הדרך פ\"א מתקולתא חנונית ששוקלת במשקל ופריצות הוא שמגבהת זרועותיה ומראה אציליה לבני אדם. ריחים אגרתא משכיר ריחים שלו דכיון דעבדא אוכל נפש משום שכר אינו רואה סימן ברכה אבל עבדא מלאכה ומזבנא ליה משבח בה קרא (ברכות סא) לא אמרו אלא מן הצופים וברואה מקום שהיה על שערי ירושלים ושמה היה בו מקום לצופים וזהו דתנן (שם מט פסחים מט) מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קודש אם עבר הצופים שורפו במקומו פי' וברואה מקום שהמקדש נראה משם כמו ששינו לענין שילה קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה (בתוספתא פסחי' בגמרא בצק) איזהו צופה הרואה ואינו מפסיק:",
            "<b><big>צף</big></b>   [שוויממען] (שבת יב) נתנה תחת ארובה מים הניתזין והנצפין אינן בכי יותן (מכשירין פ\"ד) עריבה שירד הדלף לתוכה מים הניתזין והצפין והנצפין אינן בכי יותן [טבול יום פ\"ב) מקפה וחמיטה של חולין ושמן של תרומה צף על גביהן (סוטה מד) או תלוי באילן או צף על פני המים (גמרא) נופל ולא תלוי באילן בשדה ולא צף על פני המים צף הכבשן ונימק סידו עיין בערך סד שלישי (ר\"ה יז) בינוניים מצפצפין בה ועולין פי' שטין. פ\"א מתפללין בה להקב\"ה ועולין (נדה יט) וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מיצף מים פי' מבקעת בית כרם מאותו מקום שהיא אדומה ומציף עליה מים כמעט ויראה אדמימותה כקליפת השום כלומר שלא יציף עליה אלא מעט מים שלא יהו עוביין יתר מקליפת השום:",
            "<b><big>צף</big></b>   [שייען] (סוטה יב) וכן לענין המצפצפי' והמהגי' צופין ואין יודעין מה צופין מהגין ואינן יודעין מה מהגין יש אומרים ענין הגיון וי\"א עניין ראייה וענה איים תרגום וינצפון חתולין ומעפר תשח אמרתך תרגום ומעפרא ינצפון מילך ומעפר אמרתך תצפצף קולי ישורר בחלון כסוס עגור כן אצפצף:",
            "<b><big>צף</big></b>   [זארגען] ואם לא מדאגה מדבר תרגום ואם מייצפא וכן ודאג לנו דשאול. בכל עצב יהיה מותר תרגום וכל מה דאצפא לך (ב\"ר פ' נז) יציף לההוא דגער ביה מכל מקום ה' יראה לו השה <small>(א\"ב פי' יגער ויצער וידאג)</small>:",
            "<b><big>צף</big></b>   [געדרענק זיין] (אבות פ\"ה) עומדין צפופין ומשתחוין רווחין פי' דחוקים (מנחות פה) כעס א' נצטפצפו נשי לידקיא לשמן <small>(א\"ב בנוס' כתוב נצרכו אנשי לודקיא)</small> (בילמדנו בדברות אחרונות) ראו היאך עומדין המלאכים צפופין ומרתתין לפני:",
            "<b><big>צף</big></b>   [דיואן. מאטטע] (ברכות כה) הני ציכי דבי רב פירוש מחצלות שהיו יושבין עליהן והיו שולחי' זמורה ואחרים בני רב עוסקין בתורה (קידושין מד) הנהו בי תרי דהוו יתבי וקא שתי חמרא תותי ציפי דבבל שקל חד מנייהו כסא וכו'. (ב\"ב ט) מריש לא הוה יתיב מר אציפי דבי כנישתא כיון דשמעה להא דתניא ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה הוה יתיב (שבת קח) בר בי רב לא ליתיב אצפתא חדתא פי' מחצלת חדשה. (נדרים מט) דלי צפתא א\"ל לשליחא חזו מאי איכא פירוש מחצלת אחת שהיתה מונחת על גבי גומא של זהובים והראה לו לשלוחו של רבן גמליאל שהיה עשיר ולא היה צריך לטליתו אלא שלא היה רוצה ליהנות מן העולם הזה:",
            "<b><big>צף</big></b>   [קנויעל. פריקע] (שבת מח ב\"ב יט) טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר פי' ציפי צמר המנופץ שעושות הנשים כשטוות הגיזה וכורכות אותן כעין אגודה כדי שיהא נוח לטוות ועדיין לא נצבע יוצאין בפוקרין ובציפי צמר פי' אדם קרח מביא צמר וצובעו וקושרו למעלה ממצחו עם חתיכת בגד כדי שיראה כי שערו הוא ומוציא קצותיו תחת הסוד' ואמרו חכמים כיפה של צמר היה מונח בראש כהן גדול ועליו ציץ מונח שנאמר ושמת אותו על פתיל תכלת:",
            "<b><big>צף</big></b>   [איבער געצוגען] (כלים פי\"א) היתה מצופית שלה של מתכת טמאה פי' אם היתה מצופה בכסף או בזהב או בבדיל הציפוי טמא ואם היה הציפוי כלי חרש הציפוי טהור (ב\"מ נג) אמר רב הושעיה במציף פי' רשום ששם על פי החבית טיט הנזרק ורושם עליו כמין אות או שום סימן בעולם ברייתא בפתוח שלא טח בפי החבית כלום אי בפתוח אבידה מדעת היא שנשפכת לארץ ולמאי אצטריך למימר הרי אלו שלו א\"ר הושעיה במציף שמצופה פי חבית ואינה אבידה מדעת (תמורה כט) ומה אתנן ומחיר שציפייהן מותרין הן אסורין נעבד שציפויו אסור אינו דין שיהא הוא אסור:",
            "<b><big>צף</big></b>   [איבערצוג פלייש אויף דיא דייטלען] (חולין נ) כגון דקיימן תלת קשייתא בצפא בדוחקא פי' כד עיילן תלת קשייתא עם שיורי האוכל שעליו שכשאוכל התמרים אין יכול לאוכלן על הכל ונשאר על קשייתא קצת מן הפרי וזהו צפא בלא צפא ערום בלא אוכל י\"ל גם זה ענין צפוי כמו שלמעלה:",
            "<b><big>צף</big></b>   [רייהע] (נדה סא) רישא דגניין בצפא סיפא דמשלפי שלופי פי' שוכבות כולן ביחד כשורה סיפא דמשלפי שלופי פי' מתפרדות זו מזו:",
            "<b><big>צף</big></b>   [לייכטער] (ב\"ר סד) צפה הצפית סדר מנרתא אית אתרא דקרין למנרתא צפיתא:",
            "<b><big>צפרינא</big></b>   [צעהן שמערצען] (יומא פה ע\"ז כה) רבי יוחנן חש בצפדינא (ב\"מ מד) שית בצמירתא ושב בצפדינא פי' כאב שינים:",
            "<b><big>צפח</big></b>   [פרעהליכקייט] בכל שאטך בנפשך תרגום בכל ציפוח נפש בשמחת כל לבב בשאט בנפש:",
            "<b><big>צפחת</big></b>   [האניק קיחיל] הנצוק טהור חוץ מדבש הזיפים והצפחת עיין בערך זף פי' מאכל העשוי מן קמח ודבש והוא רך כל כך שיכול להציקו וראיה לדבר כצפיחית בדבש:",
            "<b><big>צפן</big></b>   [פערבערגען] הצפיננו היכן רבי אילעא צפון כבר פי' בערך עלץ. צפנת פענח (בב\"ר פ' צא) צפונות מופיע ונוחות לו לומר חזקיה אמר צפונות מופיע בדעת מניח רוח הבריות בהן וכו':",
            "<b><big>צפן</big></b>   יכול להעבירו על ידי צפון. ס\"א ספון וכבר פירשנו במקומו:",
            "<b><big>צפצף</big></b>   [איינע ארט וויידע] (סוכה לד) ת\"ר איזו היא ערבה איזו היא צפצפה וכו' <small>(א\"ב מין עץ כמו ערבה)</small>:",
            "<b><big>צפר</big></b>   [רייפע] (כלים פט\"ז) הקופה משיעשה בה שתי צפירות לרוחב שלה והערק משיעשה בה צפירה אחת פי' אלו שעושין לקופה גדילין וסופרין אותן ומסבבין אותן ומניין שזה צפירה לשון סביבה וחזרה היא שנא' ישוב ויצפור ואומר באה הצפירה <small>(א\"ב פי' בל\"ר עגולה אשר אינה מסוגרת אבל חוזרת חלילה כמו נחש עקלתון ועושים קופות מצפירות)</small>:",
            "<b><big>צפיר</big></b>   [ציעגע, באק] (יומא סו) משוך צפירה זו זעיר חובין דדרי סגיאין פי' מהר וצא שעיר זה קטן וחטאות הדור מרובין. ס\"א מה שהי לצפירא למה אתם שוהין השעי' (פסחי' מב גיטין סט) צפירת' דלא איפתח פי' שעירה שלא נפתח רחמה כלומר שלא ילדה. וי\"א עופות שמנים שלא ילדו <small>(א\"ב תרגום שעיר צפיר ובעזרא וצפירי עזין)</small>:",
            "<b><big>צפור</big></b>   [איבער דער ברוסט] (ב\"ק צ) אם על צפור נפשו הכהו פי' תחת גרונו למעלה מחזה שלו הכהו לידע אם מת מחמת המכה:",
            "<b><big>צפור</big></b>   [ארט היישעריק] (שבת צ) צפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהיא פי' ממיני חגב היא שמשחק בה קטן כדכתיב התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך (מכשירין פ\"ה) העושה צפור במים הנתזין ואת שבה אינן בכי יותן (תוספת) ואת שבו הרי הן בכי יותן. (תמורה לד) שק ניבטל ברובה כלו' ניבטול האי שיער בשק ברובה א\"ר פפא בציפרתא כגון שארג מאותו שיער נזיר בשק דמות עוף דמלאכה חשובה היא הלכך לא בטיל וידלק:",
            "<b><big>צפר</big></b>   [מארגען. פריה] תרגום בקר צפר תרגום ותוכחתי לבקרים ומכסנותי לצפריר ונקראו שדים של בקר צפרירי תרגום יומם השמש לא יככה יומם כד שליט שמשא לא ימחינך צפרירי:",
            "<b><big>צפר</big></b>   [רופין] (ירושלמי סנהדרין פ\"ו חגיגה פ\"ב) כד נא צפר לבשו מניכון וכד נא צפר תניינות עולו פירוש ענין קריאה:",
            "<b><big>ציפורי</big></b>   [שטרוק] כציפורי בפי הוושט פי' מביאין סיב של דקל של נרגילה ותופרין את הספינה בו וכשמכניסין אותו בנקב של ספינה שדומה לוושט נכנס וקולו הולך וקשה מאד וכפיטורי תבנית כציפורי ומ\"ש הללו משאר דברים שהללו קשין ביציאתן פיטורי מפורש במקומו:",
            "<b><big>צפרדע</big></b>   [פראש] (כריתות יב) יצא שרץ טמא וצפרדע טהור ששתויי יין מורין בו דזיל קרי בי רב. דשרץ טמא ולא צפרדע:",
            "<b><big>צפורן</big></b>   [נעגעליך] (שם ד) הצרי והצפורן צפורן זו שחלת כדמתרגמינן נטף ושחלת נטופא וטופרא. ובושם הוא שעשוי כצפורן של אדם <small>(א\"ב אין בושם זה כצפורן של אדם אלא כצפורן של חיה והוא גדל בים)</small> (מקואות פ\"ט) צואה מתחת הציפורן וציפורן המדולדלת פירוש צפורן שנזדעזע ממקומו ונשאר תלוי ואינו דבוק עם הבשר ויכנס לתוכו מים (ב\"ר פ' מז) בא וראה כמה בין ראשונים לאחרונים מה מנוח אמר מות נמות כי אלהים ראינו והגר שפחה ראתה המלאכים ולא נתיראה מהן א\"ר אחא צפרנן של אבות ולא כריסן של בנים:",
            "<b><big>צפורן</big></b>   [גראבשטיין] (בויקרא רבה בצו פ' אהבת צדק) לבן מלכים שנזז לבו עליו ונטל את הצפורן לחפור על אביו (בילמדנו בריש אלה פקודי) מה עשה נטל את הצפורן של ברזל והיו מכניס תחתיו אמר מתוך שאני מפיל את הבסיס האדריונטים נופל פי' בלעז סובלו\"ני והוא חד כצפורן של אדם וכן אמרנו לענין אצבעות מפני מה אצבעותיו של אדם משופין כיתדות (בתוספת' שבת בפ' בראשונה) רבי יוסי אומר אף צפורן גדולה:",
            "<b><big>צפורין</big></b>   [ארט לינזען] (תוספתא בסוף מכשירין) בראשונה היה גרים של פול ושל טופח ושל צפורין טמא מפני ששורין אותו במים פי' מין קטנית הנקרא ספיר בריש משנת כלאים:",
            "<b><big>ציץ</big></b>   [שויען] (חגיגה יב) בן עזאי הציץ ומת פירוש הוסיף להזכיר שמות כדי להביט באספיקלריא מאירה ומת:",
            "<b><big>צץ</big></b>   [שפראטצען] (עירובין נד) בני אדם דומין לעשב השדה הללו נוצצין והללו נובלין פי' נוצצין צומחין כמו ויצץ ציץ כלומר שמתעשרין נובלין צומקין כלומר מתענין (שבת קמה) יצץ ופרח לישראל תני רב יוסף אילו תלמידי חכמים שבבבל שעושין ציצין ופרחין לתורה פי' שמגדילין מדרשות:",
            "<b><big>צץ</big></b>   [קווסטען] (שבת קלו) אלו הן ציצין המעכבין את המילה תשובת רב האי גאון ואביו רב סרירא ז\"ל בשר החופה את רוב העטרה דאמריתו אמאי אפקוה בל' ציצין כך הוא כל הבשר החופה העטרה אינו נקרא ציצין אלא אם נטל מקצתו ושייר מקצתו הנה מעט והנה מעט נקראו אותן מעט הנתרים ציצין מפני שדומין לסנפירין ותרגום סנפיר ציצין <small>(א\"ב תרגום אשא כנפי שחר אזקוף ציצין דקריץ)</small> (שם פב) ציצין שפירשו רובן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור (ביצה לו) אמר להן אביי נקטוה בציצתיה ואפקוה פי' בשערו מלשון בציצת ראשי. (ע\"ז מב) כל שיש לו ציצין בין פרקיו פי' שערות כמו ציצת ראשי (כלים פי\"ז) סקורטי' משיחסום וינקב ועשה ציציתיה נתן דצוציתא כבר פי' בערך נתן. (גיטין נו ובריש ברייתא דר\"א) למה נקרא שמו בן ציצת הכסת שהיתה ציצתו נגררת על גבי כרים וכסתות פי' כל אדם כשהולך בדרך ציצתו נגררת בקרקע וזה כשהולך מביתו ועד פתח העזרה היו מונעות כרים וכסות בקרקע במקום שהולך וציצתו נגררת עליהן (ירושלמי בפ' הרואה) העושה ציצית לעצמו אומר בא\"י אמ\"ה אקב\"ו לעשות ציצית לאחר לעשות ציצית לשמו. נחעטף מברך להתעטף בציצית וכן ללולב ומזוזה וכל מצות. הני כובשני ציצייני עיין בערך כבשן פי' למה קורין אותן צוציינ' שיש להן ציצית בראשיהן כמו שכתוב ויקחני בציצת ראשי (מנחות מב) ת\"ר אין ציצת אלא ענף וכן הוא אומר ויקחני בציצת ראשי. אמר אביי וצריך לפרודה כציצאת דארמאי פי' וצריך לפרד הפתילין היוצאין מן הגדיל כקווצות שער של בלורית שדבוקה מלמעלה ופרודה מלמטה (בבא בתרא עג) האי גלא דמטבע לספינתא נפקא ליה פי צוציתא דנורא חיוורת ברישיה (תענית כז) חזייה דבכה ואחיך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה פי' אלו שנים כעין ציצית ויש לומר לענין ניצוצין דנורא:",
            "<b><big>צץ</big></b>   [פינקלען] תרגום בפסוק בימים ההם כשבת באבניא ציצא ושיישא:",
            "<b><big>צץ</big></b>   [ארט פויגעל] תרגום ואת התחמס וציצא:",
            "<b><big>צצלא</big></b>   [טויב] (ב\"ב עה סנהדרין ק) השתא כביעתא דצוצלא לא משכחינן (ובפסקא דעניה סוערה) אפילו כביעתא דשפנינא לית (שבת פ) כביעתא דצוצלתא מאי טעמא משום דזוטרא אימא דצפירתא פירוש ביצה של עוף והוא דייציפי וממין תורין הוא:",
            "<b><big>צק</big></b>   [גיסען] (זבחים לח) היוצק והבולל (סנהדרין צב) יוצק זהב רותח לתוך פיו של אותו רשע פי' משום דהוה מלך לא בעא למימר ליה בלשון גנאי אלא בלשון כבוד (בסוף ידים) אמרו צדוקין קובלין אנו עליכם פרושים שאתם מטהרין את הנצוק. כל הנצוק טהור חוץ מדבש הזיפים עיין בערך זף ובערך סלד. (ע\"ז נו) ש\"מ נצוק חבור פי' יש שני כלים א' למעלה שמציק לכלי שלמטה ושלמעלה טהור ושלמטה יש בו יין נסך ואותו יין שבין כלי לכלי קורין נצוק על שם יציקה ונצוק משעה שמתחיל להציק מכלי אל כלי אינו פוסק עד שירד כולו הנצוק והקטפרס ומשקה טופח עיין בערך טפח:",
            "<b><big>צק</big></b>   [איינגוס] (פסחים נו) משל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה (יומא עה) ובשלו בפרור מלמד שירד להם לישראל ציקי קדירה עם המן (ב\"מ פו) הללו לציקי קדירה. (ב\"ב עו) אני ראיתי ציפורי בשלוותה והיו בה ק\"פ אלף מוכרי ציקי קדירה. (כתובות סה) מעשה בכלתו של נקדימון שפסקו לה חכמים סאתים יין לציקי קדירה (חולין עז) בנבלתה ולא בעצמות ולא בגידין וכו' עד לא נצרכא אלא שעשאן ציקי קדירא פי' דבר היורד לקדירה:",
            "<b><big>צק</big></b>   [שפיטץ בארג] (יומא סו) עשר סוכות מירושלם ועד צוק (ב\"מ צג) העלה לראשי צוקין ונפלה (שם לו) אימא רישא עלתה לראשי צוקין ונפלה ה\"ז אונס. פי' בראשי ההרים הגבוהים והאבנים והצירים שלו כסכינין:",
            "<b><big>צקלג</big></b>   [ארטס נאמע] (גיטין ז) וצקלג ומדמנה וסנסנה רב אחא חתים בה מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו שוכן בסנה עושה לו דינו:",
            "<b><big>צקן</big></b>   [גייציגער] (פסחים פא) הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי המערכה פי' בני אדם צרי עין:",
            "<b><big>צר</big></b>   [שטיין, פעלז] (כלים פכ\"ו) רמ\"א צרור שעה טהורות צרור עולם טמאות רבי יוסי אומר כל חמתות צרורות טהורות פי' לשני המלכים עושין חכמי האומות צלמים ונותנים ביריהם כ\"ד אבנים ותחתיו ספל גדול של נחשת ובסוף כל שעה משליך הצלם מידו אבן אחת לתוך אותו הספל ונשמע קול הספל בכל העיר ויודעין השעות פ\"א אם היתה החמת שנאמרה בראש ההלכה קשורה בקשר ואינו מתוקן ואינו של קיימא והוא לשעה אינו מקבל טומאה ואם הוא קשר של קיימא ועומד בקשירתו לעולם מקבל טומאה ובזה אמרו צרור עולם טמאות (מקואות פ\"ד) החוטט בצינור לקבל צרורות פי' חופר בצינור שיהא רחב שאם יפלו שם צרורות ילכו הם ולא יסתמו הצינור (בריש טבול יום) צרור שבככר וגרגר מלח הגדול פי' יש מנהג בכמה מקומות שמשימין סימן בככר אבן (חולין טו) בכל שוחטין בצור ובקנה:",
            "<b><big>צר</big></b>   [בינדען] (ב\"ק מט ב\"ב עו) וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך (ב\"מ קח) הני צירי וחתימי והני שראי ושראי לית בה משום דינא דבר מיצרא. פי' ביד בר מיצר צרור הכסף צרור וחתום ואומר הניחוהו אצלי עד שיעמדו במשקלם וימסרו' לי ועכשיו יבאו (כלים פכ\"ו) צרור המרגלין טמא צרור המעות רבי אליעזר מטמא פי' בגד או עור עשוי לצור בו מרגליות או מעות (כתובות סז) רבי אבא הוה צייר זוזי בסודריה ושדי ליה לאחוריה (ע\"ז נו) והא קא מנסיך בידיה דציירנא ליה לידיה. (בב\"ב קעד) (ערכין כג) רב הונא בריה דרב יהושע אמר אימר צררי אתפסיה פי' שמא צרור של כסף התפישו הלוה למלוה קודם מיתתו שיפרע חובו מהם (שבת נב) העזים יוצאין צרורות לייבש:",
            "<b><big>צר</big></b>   [פארמע, צייכען] (שם עה) אמר ריש לקיש הצר בכלי צורה חייב משום מכה בפטיש פי' אף על גב דפליג ר' שמעון (שם קג) דתניא הצר בכלי צורה כל שהוא ר' שמעון אומר עד שיצור את כולו כלומר עד שיצור את כל הצורה יחידאה היא ואי ההיא צורה אית בה אותיות דמקרו חייב משום כותב ואי לא חייב משום מכה בפטיש (בב\"ב נג) אמר רב הצר צורה בנכסי הגר קנה (כלים פכ\"ד) ושל צורות טהור מכלום פי' בגד שיש ביד רוקמי רקם ובו מיני צורות כדי לראות בו לעשות כמותו בגד אחר (בריש צו בילמדנו) וכשנגלה הקב\"ה ליחזקאל ואמר לו הגד לבית ישראל את הבית אמר לו רבש\"ע וכי עכשיו בונין אותו שאמרת וישמרו את כל חקותיו ועשו אותו אמר לו עכשיו יהו קורין בצורות הבית ואני מעלה עליהן כאילו בבנינו הן עסוקין וכן בסדר קרבנות (מ\"ק י) אמר ליה לבריה אותן בני אדם אנשים של צורה הן (יומא נד) כרובים בצורייתא הוו קיימי פי' אע\"פ שלא היו הארון והכרובים במקדש שני כרובים מצויירים בכותלים היו שם. אפי' פיגול טעון צורה כבר פי' בערך פגל המתרגם פסוק כצורתו פי' בערך תרגום:",
            "<b><big>צר</big></b>   [ברעכען רייסען] (שבת קנד) יתיר חבלים ויפלו שקים מצטרו זיקי (ע\"ז ל) חד טילא תיורא דמצרי זיקי (שם נג) והא רוצה בקייומו הוא דלא מצטרו זיקי פירוש עניין בקיעה כדכתיב ומבוקעים ומצוררים <small>(א\"ב תרגום ויקרע מרדכי בגדיו וצרא מרדכי לבושיה)</small>:",
            "<b><big>צר</big></b>   [טיהר אנגעל שמערצען] מאי הכר ציר אמר רב אויא אבקתא עיין בערך אבקתא (בכורות מה) כשם שצירין לבית כך צירים לאשה שנאמר ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה. (מועד קטן יא) הציר והצנור והקורה והמנעול. (כלים פרק יא) והפותה שתחת הציר (עירובין קב) מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור פירוש ציר נוקבין הדלת וקובעין בו עץ חד כד. להכניסו באדן לחזור לכאן ולכאן ואם יצא מן הדלת מחזירין אותו בשבת בעיקרו שתי ידות תרגום תרין צירין ופי' הצנור הוא החור שבאדן <small>(א\"ב לשון פסוק הדלת תסוב על צירה)</small>:",
            "<b><big>צר</big></b>   [שפאלטען]. (פסחים מ) לא מיבעיא חטין דכיון דאית בהו ציריא עלא בהו מיא פי' חריץ של חטה והשעורים שיעי ואין בהם סדק (בכורות מ) מנה איילה (נדה כג) אמר רב יוסף לא קשיא הא באוכמא הא בציריא פי' אוכמא של עין דומה לשל אדם ציריא חריץ שהעין עומד בו אינו דומה לשל אדם בפי' ר\"ח ז\"ל כתיב בציהרא ופי' אוכמא שחור של עין ציהרא אדום הסובב את השחור:",
            "<b><big>צר</big></b>   [פיש לאגער] (נדרים נא) ומותר בציר ובמורייס (ע\"ז לו) וציר שיש בה דגה (עירובין כח) היו לוקחין ציר בכסף מעשר אמרו לו שמא לא שמעת אלא כשקרבי דגין מעורבין בהן אפילו תימא רבי יהודה בן גדיש לא קאמר אלא בציר בשומנא דפירי פי' כשכובשין הדגים ומאצצין ודוחקין ומצירין אותו לחלוח היוצא מהן נקרא ציר:",
            "<b><big>צר</big></b>   [שטאד טירס] (בכורות מט) חמש סלעין של בן במנה צורי שלשים של עבד חמשים של אונס ומפתה מאה של מוציא שם רע כולן בשקל הקדש במנה צירי (גמ') מאי צורי אמר רב מנה של נור אמר רב יהודה אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה וכללא הוא והרי הטענה והרי הקדש והרי מעשר וכו'. פירוש כסף צורי הוא סלע צורי הוא ד' דינר כסף מדינה הוא סלע מדינה פלגי דזוזא חצי דינר ועוד מפורש בערך סלע (בבראשית רבה פרשת סב ובילמדנו ויהי חשך אפילה ובפסקא דויהי בחצי הלילה) אמר רבי אלעזר כל צור במקרא שלם בצור המדינה הכתוב מדבר. חסר ברומי הכתוב מדבר:",
            "<b><big>צר</big></b>   חצר הצורית כבר פי' בערך חצר:",
            "<b><big>צר</big></b>   [רוטהע רייז] דצרי מדיחן (ע\"ז עה) אמר רבי עקיבא צרי דקל שתים פי' מביאין נצרי' והוצין וקורעין אותן ועושין אותן כמין חוטין ועושין מהן חבלים כדתני רב יוסף ג' חבלים הן משל מגג ושל נצרים ושל פשתן:",
            "<b><big>צרב</big></b>   [אנטצינדען]. (נגעים פ\"ו פ\"ח) השחין המכוה והקדח שנעשו צרבת פירוש מלשון צרבת השחין (כלים פרק ג) הנוגע בצרבה טמא פי' הסותם פי החבית בזפת יותר מצרבה נקרא אותו היתר צרבה כמו צרבת השחין <small>(א\"ב צרכה כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>צרב</big></b>   [הארט, שטארק] (בינה ה) משום דצריבן פירוש קשים וחזקים כדאמר צורבא מדרבנן חוזק תלמידי חכמים:",
            "<b><big>צרב</big></b>   הצרובין והסרוקין כבר פי' בערך סרק. ושבה והיתה לבער תרגום ויהון לצרבה <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב הצורפים והסריקין)</small>:",
            "<b><big>צרד</big></b>   [גרידעם, טראקען] (פסחים כ) תפשוט דבעי ריש לקיש (חולין לו) צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני (מעשר שני פ\"ב בריש עדיות) בית שמאי אומרים יאכל צריד פי' מנחה יבשה שאינה בלולה. פ\"א פסולת הסולת כגון סובין וכיוצא בו <small>(א\"ב פי' בל\"ר יבש מאוד)</small>:",
            "<b><big>צרוד</big></b>   [גראב] (ר\"ה כז) היה קולו דק או צרוד כשר פי' בלע\"ז רוק\"ו ושייך בצריד מה המורסן עב במינו אף זה עב במינו:",
            "<b><big>צרדא</big></b>   [צווייען קלייד] (ב\"מ ס) רבה שרא למידק צרדי (כתובות ח) והאידנא נהוג עלמא אפי' בצרדא בת זוזא פי' רש\"י בגד קנבוס ובעל הערוך הביא בערך צרדא:",
            "<b><big>צרדה</big></b>   [צייגעפינגער] (יומא יט). מכין לפניו באצבע צרדה (גמרא) אמר רב יהודה צרתה דדא מאי היא גודל (תוספתא) איזהו היא אצבע צרדה זו אצבע גדולה של ימין (מנחות לה) אמר ריש לקיש עד אצבע צרדה ומאי צרדה אמצעית פי' היא אצבע הארוכה:",
            "<b><big>צרדא</big></b>   [איין שלעכטער ווינד וואס פערדרייט דאם געזיכט ארינטער] (פסחים קיא) האי מאן דזגי אגירדא דדיקלא אחדה ליה רוח צרדה (חולין כה) לא שקלי מידי מפתורא כי נקיט איניש כסא בידיה משום דקשי לרוח צרדה פי' דאי הוה ההוא כוס שני מהדר פרצופיה לאחוריה כההיא דרבה בר נחמני המפורש (ב\"מ פג):",
            "<b><big>צרדא</big></b>   [ארט פויגעל] (חולין סג) אמר רב יהודה צרדא שרי פי' מין עוף:",
            "<b><big>צרח</big></b>   [הערץ שמערץ] (שבת לז ברכות מ) אבל כל יומא לא משום דקשי לצירחא דליבא (גיטין סט) לצירחא דליבא ליכול תלתא ביעי בנניא וכומנא ושומשמי פי' כאב הלב:",
            "<b><big>צרי</big></b>   [הערץ דאס באלזאם בוים] (שבת כז) אין מדליקין בצרי מפני שהוא עף (כריתות ה). הצרי והצפורן (בב\"ר פ' צא). מעט צרי קטף וכך תרגומו פי' שרף היוצא מן העץ כיצד רושמין העץ ויוצא ממנו הצרי:",
            "<b><big>צרך</big></b>   [בענעטיגען, בדירפען] (ב\"מ צז) א\"ר ירמיה כגון דא צריכה רבה פי' טעם זה שפי' ר' יוחנן פי' גדול הוא ואם לאו דפירשו ר' יוחנן שהוא רב מובהק לאו כל איניש יכיל לפרושיה אלא רב כמותו (נדה נט) האשה שהיא עושה צרכיה וראת' דם איש ואשה שעשו צרכיהן בתוך הספל <small>(א\"ב לשון מקרא זה ואנחנו נכרות עצים מן הלבנון כל צרכך)</small>:",
            "<b><big>צרם</big></b>   [אבשניידן] (זבחים כה) הצורם אזן הפר ואח\"כ קיבל דמו פסול שנא' ולקח מדם הפר וכו'. (מ\"ק יג גיטין מד) אם תמצא לומר צרם אזן בכור ומת קנסו בנו אחריו וכו' (ב\"ק צח) אמר רבא הצורם אזן פרתו של חברו פטור מ\"ט פרה כדקיימא קיימא לא עבד בה ולא מידי כולהו שוורים לאו לגבי מזבח קיימי פי' סדק אזן הבכור בידו מיעכו ועשה בו רושם. (ב\"ק צב) צרם באזנו תלש בשערו:",
            "<b><big>צרן</big></b>   [רינד אויגיג] טריף ארגינג] (בכורות מד) הזגדום והצירן (גמ') תנא עיניו טרוטות צרניות דומעות דולפות וטורדות פי' שעגול אותו מקום שהעין מונח בו:",
            "<b><big>צרע</big></b>   [בינע] (מכשירין פ\"ו) דבש צרעין טהור ומותר באכילה פי' טהור שאינו כז' משקין להכשיר ומותר באכילה כי הצרעין הן דבורים מדבריות ר\"מ צרעה היא ערעיתא וכן תרגום צרעה ערעיתא ולמה נקראת ערעיתא שעומדת ליראת אדם ומכה אותו כדכתיב אשר קרך בדרך ומתרגמינן דערעך:",
            "<b><big>צרף</big></b>   [ביידעל ארם ווערבינע] (סוכה יט) העושה סוכתו כמין צריף (שם יג) אמר רב אבא הני צריפי דאורבני כיון שהותרו ראשי מעדנין שלהן כשרין פי' מלון של שומרי שדות ואותן צריפין מסככין אותן במורביות של ערבה וקושרין את ראשי' ומשלשלין אותן מהנה ומהנה בגג וקושרין עוד קצותן שלא יפרדו מלמטה (עירובין נח) יושבי צריפין כיושבי קברות (ב\"מ מב) ההוא דאפקיד זוזי גבי חבריה אותבינהו בצריפא דאורבני ואגניבו פי' מין גמי ובעלי כפרין עושין כן <small>(א\"ב פי' בל\"י מין גמי אשר בו הכפריים מסככים בתיהם ואין להם גג שטות כי הסיכוך משופע משני צדדין להתוך המטר ארצה)</small> (בסוף גמ' דפ' במה בהמה בשבת כז) במתניתא תנא אותו היום שהעמיד ירבעם שני עגלים אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד וזו היא איטליא של יון <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני בית פחותה עשוי מעץ)</small>:",
            "<b><big>צרף</big></b>   [הארט מאכן] (כתובות קיא) צירוף אחר צירוף דכתיב ועוד בה עשיריה פי' צרה אחר צרה כדכתיב וצרפתיה כדי למרק עונות. (מכשירין פ\"ה) המוליך את הספינה לים הגדול לצרפה המוציא מסמר לגשמים לצרפו פי' כשהנפח מבקש לעשות סייף או סכין או כל כלי כיון שיחמו באור ויעשנו בפחמין נוטלו בצבת ונותנו במים זהו צירוף כמעשה דר\"ש בן לקיש הסייף והסכין והפיגיון וכו' עד מתי גמר מלאכתן רבי יוחנן אמר משיצרפן בכבשן ר\"ל אמר משיצחצחן במי' והלכת' כר\"ל דהודה לו ר' יוחנן והני מילי בכלי נחשת דצירופן במים אבל כלי חרש ודאי צירופן בכבשן דתנן (כלים פ\"ד) כלי חרש מאימתי מקבל טומאה משיצרכו בכבשן והוא גמר מלאכתו (ביצה לב) כלי חרש מאמתי מקבל טומאה משנגמר מלאכתו דברי ר\"מ ר' יהודה אמר משיצרפו בכבשן:",
            "<b><big>צרף</big></b>   [פעראייניגען] (פסחים יט חגיגה כג). א\"ר חנין א\"ק כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת הכתוב עש' לכל מה שבכף אחת אלמא צירוף דאוריית' (מעשרות פ\"ב) אוכל אחת אחת פטור ואם צירף חייב פי' אם חיבר שנים יחד. (מעשר שני פ\"ד) כמות שהשולחני פורט ולא כמות שהוא מצרף (כריתות טז) צירף את המעילה לזמן מרובה (מקואות פ\"ג) אלא שנפלו ג' לוגין מכלי אחת מב' ומג' מצטרפין מד' אין מצטרפין <small>(א\"ב תרגום ירוש' בפסוק וצים מיד כתים ויצרפון עמהון לגיונין פי' ענין חבור)</small>:",
            "<b><big>צרף</big></b>   [צערמאהלען] (חגיגה ד) המקבץ והמצרף נחשת והבורסי פטור מן הראייה (כתובות עז) מקמץ ומצרף נחשת (גמ') מצרף נחשת מאי אמר רב חושלי דודי כבר פי' בערך חשל:",
            "<b><big>צרף</big></b>   [אלויען] (שם עט) כלי מחפורת של צריף כבר פי' בערך חפר פ\"א כלים העשויין מאדמה שתופרין ממנה צריף שקורין אלומ\"י אין לו טהרה עולמית שסופג הרבה מכל משקין שנותנין לתוכו א\"ר זביד האי קוניא אוכמא וחיורא שרי ירוקא אסיר משום דמצרף פי' ירוק מעורב שבולע צריף מאותו הרבה ואי אית בהו קרטופני שהן בקעים כולהו אסירי:",
            "<b><big>צרף</big></b>   [שטארק וויים קלייד] (סנהד' מד) אדרת שנער שמואל אמר סרבלא צריפא פירוש ר\"ח ז\"ל טלית נקי לבן כדתרגמינן ותרבי לך בורית ותסגי לך צריפתא אלו הצרף כולן קרובי ענין הן <small>(א\"ב בנוסחאות שלנו כתוב ומחורי בבוריתא)</small>:",
            "<b><big>צרצר</big></b>   [פלאש, די דעק וויא אין זיפ] (כלים פ\"ב) המסרק של צרצור רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין (מקואות פ\"ג) המערה מן הצרצור מטיל למקומות הרבה פי' ראש הלגין שדומה לראש הרמון בשם ששנינו ר\"א אומר אף המסרק טהור וצרצור על פיו יש צורת רשת כדי שלא יכנס לשם דבר רע ולכן שנינו מטיל מקומות הרבה ובלשון קודש שמו בקבוק שכשאדם שותה בו או שופך בו עושה בקבוק ובל' לע\"ז ולשון ישמעאל שמו בוקא\"ל (סנהדרין קה ובילמדנו אל תצר את מואב) וצרצור יין העמוני מונח אצלה ועדיין לא נאסר יין העמוני:",
            "<b><big>צרצר</big></b>   [היישריק] (חולין סו) והלא הצרצור הזה יש לו ד' כנפים וד' רגלים:",
            "<b><big>צרצרא</big></b>   [ארט פייגעל] (מדרש אסתר פסקא גם ושתי המלכא) כהדא צרצרא דמגלגלא בדילה ובלא דילה פי' מין עוף הנקרא בת קברייא ושם (בפסק' בהראותו את עושר) בין מן דידיה ובין לא מדידיה מתגלגלת בת קברייא והוא עוף המתפאר באברה ונוצה של עופות אחרים:",
            "<b><big>צת</big></b>   [אנצינדען] (ב\"מ סט) אל תיקרי מוצאת אלא מוצת (יומא סז) עד שיצת האור ברובן מלשון ויצת אש בציון:",
            "<b><big>צת</big></b>   [פערנעהמען] (תרגום האזינו השמים אציתו שמיא):",
            "<b><big>צת</big></b>   [גאנץ הויך] תרגום ומגדל וראשו בשמים ורישיה מטי עד צית שמיא:",
            "<b><big>צותרא</big></b>   עיין ערך צייתור כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>צתרי</big></b>   [ארט קרויט] סיאה צתרי כבר פירשם. בערך סאה <small>(א\"ב פי' בל\"ר וישמעאל מין עשב כמו אזוב והוא מתבלין של קדירה מפני הריח והטעם שהם טובים)</small>.",
            "<b>נשלם ערך הצד\"י</b>"
        ],
        "Letter Kof": [
            "<b>אחל ערך הקוף</b>",
            "<b><big>קא</big></b>   [צו געזעצצעס ווארט] (כתובות כא) מאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא ואיכא בכמה דוכתי קא משמע לן מלה זו נוספת וזולתה יובן הדב' והיא נחברת עם תבות אחרות ובפרט עם מלת אמר קאמר קאמינא קאמרינן קאמריתו:",
            "<b><big>קאי</big></b>   [זיך פיספן] (ריש ברכות) תנא היכא קאי ובפרקא קמא וקאי אחד כרעא פי' כמו קאים ועומד עיין ערך אוקי וכן מוקי כמו מוקים:",
            "<b><big>קאלוחסין</big></b>   [שעהן אונד גוט] (שמות רבה פ' ויחל משה) העבד הזה שאת' מוכר קא קגריסין הוא או קאלוחסין פי' בל\"י טוב מאוד קאלו טוב חסין גם כן טוב ופי' קאקגריסין בל\"י רע מעללים:",
            "<b><big>קאת</big></b>   [קראה] (חולין סג) קאת זה הקיק רחם זה שרקרק (מ\"ק כה) קאת ותפוד הוכפלו לראות בשוד ושבר הבא משנער פי' אפילו עופות רעות באות לראות כשמתו:",
            "<b><big>קב</big></b>   [איין מאסס] (עירובין סב יבמות מט גיטין סז בכורות כג) משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי פי' מעט וברור מכל ספק שהיא כסלת נקייה. (שבת ז) אלא מעתה הדיוע שחקק קב בבקעה בשבת לרבי מאיר הכי נמי דלא מיחייב פי' לקר חתיכת קורה וחקק בה כדי שיניח בה הקיטע שוקו כדתנן (שם סה) הקיטע יוצא בקב שלו ופי' עושה דמות רגל מן עץ וחוקק בו ומשים בו שוקו כדי שלא יראה רגלו קטוע ומשים בו כתיתים כדי שלא יכאב מקום חתיכת שוקו בעץ שהיא מקיש. ועוד מפורש בערך כתית. (חגיגה ד) רגלים פרט לבעלי קבין. (ערכין פי\"ח כלים פי\"א) הקב שלה ר' טרפון מטמא גם זה פי' נרתק שלה וכלי הוא כמו קב הקטע שהיא כלי ונרתק לרגל (יבמות קב) חליצה בקב הקטע ובמוק ובסמיכת הרגלים פי' ר\"ח ז\"ל קב זה מחופה עור ובו הקטע יוצא בקב שלו בשבת (סנהדרין כט) ההוא דהוו קרו ליה קב רשו כלומר יש לו חובות מלא קב (כתובות סב סוטה כא) רוצה אשה בקב ותפלות מט' קבין ופרישות פי' כיצד המשרה את אשתו ע\"י שליש לא יפחות לה מב' קבין חטין בשבת ומשמש עמה והמודר על אשתו מתשמיש המטה מוסיפין לה על כתובתה ג' דינרין בשבת וג' דינרין עושין י\"ח קבין לפי חשבון ד' סאין בסלע כיצד הסלע ד' דינר והולכין ד' סאין בסלע הרי סאה בדינר ולג' דינרין ג' סאין וג' סאין הם י\"ח קבין הרי ימצאו כשאינו משמש עמה י\"ח קבין וכשמשמש עמה ב' קבין הרי ט' קבין לכל קב וקב זהו שאמרו רוצה אשה בקב ותפלות מט' קבין ופרישו' פי' אחר רוצה אשה שיהיה בעלה חמר יהיה מצוי אצלה בכל שבת לתת לה עונתה ולא יביא לה אלא קב חטין בלבד ולא יהא גמל שיהא הולך בדרך רחוקה ואינו נותן לה עונתה אלא אחת לשלשים יום ואע\"פ שמביא לה בשבת ט' קבין חביבה עליה העונה בכל שבת וקב אחד מט' קבין ופרישות שלשים יום. (כתובות סח) המסמא את עינו המצבה את כריסו המקב' את רגלו ואת שוקו פי' משים קב בשוקו להתראות שהוא חגר:",
            "<b><big>קב</big></b>   [דורך לעכערן] (שבת כט) לא יקוב אדם שפופרת של ביצה. (סנהד' ד יבמות צב) יקוב הדין את ההר כלומר אם יש דין לנקוב את ההר על כרחו יקבנו אע\"פ שדבר גדול הוא פ\"א יפרש הדיין את הדין כלו' יפסוק הדין בלא פשרה וההר הוא הדיין <small>(א\"ב העיקר נקב)</small>:",
            "<b><big>קבה</big></b>   [שלאף ציממער] (מנחות לב) לא יעשנה כקובה פי' קצרה מלמעלה ורחבה מלמטה כאהל (ע\"ז יו) ועל בתו שלא לישב בקובה פירוש אהל שמושיבין בו זונות כדכתיב ויבא אחר איש ישראל אל הקובה:",
            "<b><big>קבה</big></b>   [וואסר בעהעלטער] פלג אלהים מלא מים תרגום קובתא דאלהא:",
            "<b><big>קבטיות</big></b>   [קרייטער וואססער] (פסחים דירושלמי פ\"ג) תני קובטיות בורתיות צריך לבער (פי' המפרש מי עשבים שמפררין בהם פירורי לחם):",
            "<b><big>קבטין</big></b>   [פאטער זעססעל] (בויקרא רבה בריש צו ובפרשת דצו את קרבני) למלך שהיה מיסב על קובטין שלו פי' קטאק\"ומבא בלע\"ז והוא כסא שיש לו סמוכות מכל צד כמו כתלי' ואינו פתוח אלא מצד אחד <small>(א\"ב עיין ערך אקוביטון)</small>:",
            "<b><big>קבטרא</big></b>   [שטירען בינדעל] (ירושלמי שבת פ\"ו) קובטרא דבר שהוא נותן במקום טוטפת:",
            "<b><big>קבאי</big></b>   [ווירפעל שפיעל] (שבת קמח) ובלבד שלא יתכוון לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום קוביא. (ר\"ה כב) אלו הן הפסולין המשחק בקוביא פי' מתנין ביניהן תנאי אם אנצחך תתן לי כך וכך אם תנצחני אתן לך כך וכך כי האי גוונא אסמכתא היא ונמצאו כגזלגין לפיכך פסולין וישוב העולם כגון אומות ועבודת הארץ <small>(א\"ב פי' בל\"י גוף מרובע בעל ששה שטחים ועליו נקודות מן אחת עד שש עשוי לצחק וגם הצחוק עצמו נאמר כן וכל הדברים העשוים בצורת קוביא (מדרש אסתר בסוף פסקא ויהי בימי אחשורוש) ורבי אבין אמר כאפי קבאי כלומר שהארץ היא כצורת קוביא)</small>:",
            "<b><big>קבייסטס</big></b>   [ווערפעל שפילער] (חולין צא) ויאמר שלחני כי עלה השחר וכי גנב אתה או קבייסטס שאתה מתיירא משחר. (בכורות ה') וכי משה רבכם גנב היה או קבייסטוס. (קדושין יא ב\"ב לב). המוכר עבד לחברו ונמצא גנב או קביסטוס הגיעו פי' גנב גונב ממון קביסטוס גונב נפשות (בילמדנו בריש והיה עקב) אבל זה קוביוסטוס היא עכשיו הוא הולך ומאבד את כליו <small>(א\"ב עי' בל\"י זולל וסובא)</small>:",
            "<b><big>קבל</big></b>   [עמפפאנגען, פינסטער, בעשיידען, קלאגען] (שבת פד) אם יש בה בית קיבול רימונים טמאה כבר פי' בערך עגל. הבא במדה טהורה פי' העשוייה למדוד בה ככייל (מ\"ק יב) מקבלי קבולת בתוך התחום אסור פי' גוים שקיבלו שדה מישראל בדמים קצובין לתקנה כל זמן שירצו בתוך התחום בשבת וי\"ט אסור חוץ לתחום מותר (כתובות נח. קדושין יא) איכא ביניהו קיבל ומסר והלך פי' קיבל כגון שקיבל עליו הבעל בשעת ארוסין כל מומים שיש בה לעולא אפילו הכי אינה אוכלת עודה בבית אביה גזירה שמא ימזגו לה כוס של תרומה מבית חמיה ותשקה לאחיה ולאחותה לרב שמואל כיון שאינו יכול לטעון טענת מומין אוכלת וכן אם מסרה האב לשלוחי הבעל ואין עמה לא אחיה ולא אחותה אוכלת לרב שמואל אינה אוכלת שמא ימצא בה מום. והלך פירוש אם הלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל לעולא אכלה דליכ' אחיה ואחותה לרב שמואל לא אכלה משום סמפון אם הלך אחיה עמה (תענית יא) אימת מקבלת רב אמר במנחה פירוש משעה שיתכוון לתפלת המנחה ואפילו מתעסק במלאכתו אומר מחר אהא בתענית יהי רצון שתהא תפלתו ביום תעניתי מקובלת ושמואל אמר בתפלת המנחה כלומר צריך להיות כולל אלו הדברים בשומע תפלה א\"ר נסים ברבי יעקב ז\"ל ראיתי בפירושי רבותינו הגאונים ז\"ל ובתשובות שאמרו אין אומרים ענינו אלא במנחה בלבד אבל בערבית ובשחרית של תענית לא וקשיא להו הא דתני רבי הושעיא ימים שאין בהן קרבן מוסף כגון שני וחמישי של תעניות ושל מעמדות ערבית שחרית ומנחה מתפלל י\"ח כדרכו ואומר מעין המאורע בשומע תפלה דאלמא צריך המתענה שיאמר ענינו בערבית בשחרית ובמנחה ואיתא להא ברייתא (בפ' במה מדליקין ובגמרא דבני מערבא בברכות בפ\"ד ובתענית בפ\"ב) א\"ר זעירא בשם ר' ירמיה יחיד בתענית ציבור צריך להזכיר מעין המאורע והיכן אומרה בין גואל לרופא חולים מהו אומר ענינו אבינו ענינו בעת ובעונה הזאת כי בצרה גדולה אנחנו ואל תתעלם מתחינתנו כי אתה עונה בעת צרה וצוקה כאמור ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יוציאם ויושיעם בא\"י העונה בעת צרה רבי ינאי ברבי ישמעאל בשם ר' ינאי אומר אומרה בשומע תפלה רבי יונה בשם רב אומר ואפילו יחיד שגזר על עצמו תענית צריך להזכיר מעין המאורע והיכן אומרה בלילי שבת וביומו פי' ערבית ושחרית ומנחה ולקמן בהאי פירקא נמי גרסינן א\"ר שמעון מה ת\"ל בהן בהן שני פעמים אלא מלמד שהלילה מותר והיום אסור כי הא דתני להו כל אנש דייתי עלוהי ייסר בצלו א\"ר יוסי בר' בון שהוא צריך להזכירן מבערב ואתיא כדאמ' רבי זעירא בשם רב הונא אומרה בליל שבת ואיתא נמי בגמרא דמגלה דבני מערבא בפ\"ק (נזיר נו) כל שמעתתא דמתאמרא מבי תלתא קבלני קמאי ובתראי אמרינן מיצעי לא אמרינן וכו' עד שקבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני וכו' עד ואלו יהושע וכלב לא קאמר שמע מינה:",
            "<b><big>קבל</big></b>   [פינסטער] (סנהד' יד שם צב) לעולם הוי קבל וקיים א\"ר זירא אף אנן נמי תנינא בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו פי' קבל כמו חושך תרגום חשך קבלא. כלומר שיהא עני ויהי קיים:",
            "<b><big>קבל</big></b>   [געגען געגענאיבער] (סנהד' קד) לוא אליכם כל עוברי דרך אמר רבה א\"ר יוחנן מכאן לקבלנא מן התורה פי' שמרגילין העולם לומר איני אומר כנגדך הרעה שהוקרה לו דקאמר לא אליכם כלומר לא יבא אליכם כפורענותי <small>(א\"ב תרגום עזר כנגדו סמך לקבליה לנוכח אשתו לקבל איתתיה מגמת פניהם מקבל אפיהון)</small>:",
            "<b><big>קבל</big></b>   [שרייען, קלאגען] (בסוף ידים) קובלין אנו עליכון פרושין מן והיה כי יצעק אלי ומתרגמינן ארי יקבל קדמי ואקבל קבילותיה. (קדושין נט) צא וקדש לי אזל רב גידל קבלה לרבי זירא אזל רבי זירא קבלה לרבי יצחק:",
            "<b><big>קבל</big></b>   [לעהרע] (ברכות סב) אנא קבלא (גמ') מאי היא קבלא דבית הכסא צניעותא ושתיקותא פי' אם אדם צנוע ושותק בבית הכסא היא קמיעתו שיצילנו מהמזיקין קבלא דייסורי שתיקותא ומבעי רחמי כלומר מי שמיוסר קמיעתו המצילתו מאותן הייסורין לשתוק ולהתפלל:",
            "<b><big>קבל</big></b>   [אויף בעוואהרער] (בסוף ויקהל בילמדנו) והוה לה קבלנא בחיי בעלה פי' אהוב שהיה מקבל פקדונם ומשמרם:",
            "<b><big>קבנאה</big></b>   [זיילע] (ב\"ב עג) דהוה נקיטה אקובנאה דשורא דמחוזא פי' עמוד בלשון פרסי פי' אתר אקובאו' ובפאות של חומה ושמן מיי\"רולי <small>(א\"ב כי קא רהיט אקופי' כתוב בנוסחאות ופי' רש\"י שני החומה)</small>:",
            "<b><big>קבסתן</big></b>   [בעליידיגען קרענקען] (קדושין כו) א\"ל רבי יוסף קבסתן איכפל תנא לאשמועינן מחט (סנהד' נה) בעא מיניה רב אחדבוי בר אמי מרב ששת המערה בעצמו מהו אמר ליה קבסתן פי' מכעיס ר\"ח ז\"ל פי' גנבת דעתינו כדאמרינן נמצא גנב או קיבויסטוס והוא בלשון יון מטעה בני אדם בדברי מרמות כגון גנב בעצמו פ\"א בתשובות קבסתן בלשון ישמעאל גיתתנו ברפה ולא בדגש כאדם שמראה את חבירו דבר מטונף והוא אומר הפכת כל האוכלין במעי עד שהגעתני להקיא ומשל זה אומרים למי שאומר ומדבר דברים רחוקים ודחוקים כלומר היאך יוכל אדם להערה את עצמו ועיקר לשון זה האדם המרבה במאכל ואוכל אכילה גסה ומצטער ומגיע לו שלשול מלמטה וקיא מלמעלה נקרא בלשון ארמי קיבסא:",
            "<b><big>קבע</big></b>   [פעסטזעטצען בעשטיממען] (ברכות כז) תפלת הערב אין לה קבע (גמ') מאי אין לה קבע אינ' קבע כמאן דאמר תפלת ערבית רשות שהלכה כר' יהושע פי' רב האי גאון ור\"ח ז\"ל מי שלא נהג להתפלל אבל אם נהג להתפלל נעשה עליו חובה ואסור לבטלה ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנוני' (גמ') כל שתפלתו דומה עליו כמשאוי רבנן אמרי כל שאינו אומרה בלשון תחנונים. (זבחים סח כריתות כב) ורבי עקיבא מי ילפינן מצות מצות מחטאת חלב להכי הוא דילפי מה להלן בקביעה אף כאן בקביעה לאפוקי טומא' מקדש וקדשיו דעולה ויורד הוא פי' חטאת חלב ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ הוא בקביעה שלא נאמר בה ואם לא תגיע ידו אלא חייב כשבה ושעירה אבל טומאת מקדש וקדשיו נאמר בהן ואם לא תגיע ידו והן בעולה ויורד כדפרישית בערך מל וחטא' חלב מביאין על ל\"ו כריתות כדפרשינן בערך חלב (פיאה פ' ב) ושביל היחיד הקבוע פי' שדורכין אותה בקיץ שקבועה לעולם. (שבת סז) המקבעת בצים בכותל פי' לאחר שיצאו האפרוחין מן הקליפה לוקחין קליפי בצים ונוקבין אותה ונועצין אותן במקל בכותל כדי שיתקיימו האפרוחים <small>(א\"ב תרגום ויתקעה בבטני וקבעה במעוהי)</small>:",
            "<b><big>קבע</big></b>   [רויבען, בעטריגען] (ר\"ה כו) קבען פלניא פי' גזלני פלוני כדכתיב היקבע אדם אלהים:",
            "<b><big>קבץ</big></b>   [פערזאממלען] קבצאל ועדר ויגור כל המקבץ עדרים לתורה יגור במחיצת אל:",
            "<b><big>קבר</big></b>   [מוטטערשיידע] (שבת קכט) מאמתי פתיחת הקבר אמר אביי משעה שתשב על המשבר (נדה כא) באפשר לפתיחת הקבר בלא דם קא מיפלגי פי' בית הרחם:",
            "<b><big>קבר</big></b>   [גראב] (פרה פ\"ג סוכה כא) ותחתיהן חלול מפני קבר התהום פ' קבר התהום שאין אדם מכיר בו כל עקר כדתניא איזו היא טומאת התהום שלא הכיר בה אדם כלומר דבר זה כאלו משוקע בתהום ואין דרך לעמוד עליו (בפ\"ק במעשר שני) תיקבר על ידי עורה פירוש לפי שעור הבהמה המקודשת אם מתה אסורה בהנאה ותקבר בעורה שלא יפשיטנה אדם ויקח העור ויבא לידי מעילה:",
            "<b><big>קבר</big></b>   [קנויל] קיבורי דאזלי עיין בערך אזל אייתו ליה תרי קיבורי ע' בערך טרסי (חולין צה בגמ' שולח אדם) איתבר ליה קבורה דתכלתא <small>(א\"ב פי' פקעת כל מטוה)</small>:",
            "<b><big>קבר</big></b>   [צווייגען בעזעהם] (שם עח). כמאן תלינן קיבורא בדיקלא כי האי דתנא (סנהדרין כו) וחד גנב קיבורא ופסליה (שבת קנו) סליק פסק קיבורא בשינה פי' סנסרי תמרה מכבדות של תמרה:",
            "<b><big>קבר</big></b>   [שלעכט גרינג] (כתובות קיב) סאה סובין סאה קיבורא (מכשירין פ\"ב) הולכין אחר רוב אוכלי פת קיבר פי' לחם שאינו נקי <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי פת עולה על שלחן עניים)</small>:",
            "<b><big>קבר</big></b>   [איין ארט פיש] נונא שרי וסימן קברי גוים. (עבודה זרה לט) פי' שם דג <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב קבר נונא אסור עיין התוספות)</small>:",
            "<b><big>קברנט</big></b>   [גיבארנאטער שיף מיינסטער] (ב\"ב צא) ביום שנפטר אברהם אבינו ספדו לו כל אומות העולם אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבד קברניטה (בויקרא רבה אחרי מות פרשת לדוד ה' אורי ובפסקא דאחרי מות) כי בתחבולות ר' אחא פתר קריא בקברניטין היך מה דתימא ויקרא אליו רב החובל דאמר רבי יוחנן לעולם יעשה אדם את עצמו קברנט היאך לעשות מצות פי' לע\"ז ממש הוא גובה נטורי <small>(א\"ב פירוש בל\"י נוהג הספינה רב החובל)</small>:",
            "<b><big>קברנט</big></b>   [גראפט ווי דיא קעניגען ליגען] (סוטה יג) ר' נתן אומר בקברנטו של מלכים היה קבור פי' בבית הקברות של מלכים והיו שם ארונות הרבה. ולא היה יודע משה איזהו עד שנזדעזע מעצמו:",
            "<b><big>קבורת</big></b>   [דאם דיקע פלייש איבר דען עלנבויגען] (מנחות לז עירובין נה) תנא דבי מנשיא על ידכה זו קיבורת פי' על הזרוע כנגד לבו והוא גובה של יד:",
            "<b><big>קבת</big></b>   [קריג, פאם] (כלים פי\"ח) וכן קבותים של מוריים פי' קנקנים שדומין לקב <small>(א\"ב פי' בל\"י כלי כמו חבית)</small>:",
            "<b><big>קד</big></b>   [דורך באהרען] (עירובין נח) שמעתי שמקדדין בהרים פי' לא צריך לממשחי' לגוב' ההר אלא חזינא ליה כאילו קדוד ונקיב (בפרק קמא בעבודה) ועורות לבובין (גמרא) ת\"ר איזהו עור לבוב כל שקרוע כנגד הלב וקדוד כמין ארובה פי' ענין נקיבה וחתיכה וכן קודד בקופיץ וכן נמי קודד כל אזכרות שבו. (חולין נ) אמר רב אסי נקדדה כסלע טרפה פירוש נוקבה נקב עגול כסלע (שם פז) נקדד כמין טבעת מהו פירוש נפתח בעצם כמין טבעת ופשט משרטו מחתכו בעצם ומעלה ארוכה והוא דקרא אותו העצם דידה והוא לחלוחית וכשתיבש סותם הפתח ודוקא בעצם שמשרטו אבל ברזל שורף ואינו מעלה ארוכה. (קדושין כב) קודד ויורד עד שמגיע אצל דלת <small>(א\"ב בנוסחאות כל אלו כתובים קדר)</small>:",
            "<b><big>קד</big></b>   [ברעננען. אנצינדען] (סנהדרין לג) טעה בנואף ונואפת מהו א\"ל אדמוקדי קרי קוץ קרך וצלי פי' כגון שאמרו על הנואף התמירה תורה שנאמר ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לנואפת לא הזהירה מהו א\"ל אדמוקדי קרי קוץ קרך וצלי עד שהאש יוקדת לצליות קרי ראה כמו שצולין אותו ורוץ חתוך צלה גם אתה כלומר אם אינך יודע צליית קרי הנה מוקדה לצלייתם רוץ ראה ולמד כך איני יודע דין נואף ונואפת הא מקרא מלא מות יומת הנואף והנואפת ילך. וילמוד (שבת יט) ומאחיזין את האור במדורת בית המוקד פי' מקום היה בעזרה שמדליקין בו האש תמיד ומשם מוליכים אש על גבי המזבח פי' בתלמוד אף על פי שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט מן לחתות אש מיקוד <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב אדמוקדך יקיד)</small>:",
            "<b><big>קד</big></b>   [שיסעל] (כלים פי\"ו) רבי יהודה אומר אף המגיס וקוד הבבלי (גיטין סח סנהדרין כ ובויקרא רבה בריש אחרי מות) וזה היה חלקי מכל עמלי רב ושמואל חד אמר מקלו וחד אמר קודו פי' מקלו מקלו שסומך עליו והולך ממקום למקום קודו קערה של חרש שאוכל עליה בכל מקום שהולך כמו מקידה של חרש והוא מכלי גולה המפורשין בערך שטח. (שבת קנז) קשרו את המקידה בגמי. (סוטה לב) ובמה היתה שותה במקידה של חרש (שם יו) היה מביא פיילי של חרש חדשה שמע מיניה דבר אחד הן:",
            "<b><big>קדה</big></b>   [איין ארט געווירץ] (בריש כלאים) אין מרכיבין פיגם על גבי קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן וזו קידה לבנה מין אילן אבל קידה סתם מין ירק פי' קידה לבנה קושט\"ו בלע\"ז יש לו ריח טוב מן וקדה חמש מאות והיא קציעה:",
            "<b><big>קדח</big></b>   [לעכערן באהרען] (שבת קב) הקודח כל שהוא (כלים פי\"ג) המפסלת והמקדח שנפגמו טמאין (ב\"ק קיט) היוצא מתחת המקדח וכו' הסול והסירה והמקדח עיין בערך סל. (אהלות פ\"ב חולין מה) ובגולגולת ב\"ש אומר מלא מקדח באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאין דברי ר\"מ וחכמים אומרים בגדול של לשכה. (ר\"ה כז) קדחו ותקע בו יצא פשיטא כולהו נמי מקדח קדחו אמר רב אשי שקדחו בזכרותו פי' נקבו במקדח בזכרותו שבתוך הקרן. (בסוף פרה) כל ידות הכלים הקדוחות חבור פי' יש בידות הכלים שהן קדוחות במקדח ובמרצע ומנוקבות והכלי נכנס בהן ושמן קדוחות ופעמים שהנצב שהוא קתא משופע ביותר ונכנס בכלי. (מ\"ק ד) שרא לאקדוחי נהר בורצנין פי' לפנות שרטון שבאמצע הנהר ששמו בורצנין <small>(א\"ב תרגום ובחבל תשקיע לשונו ובאשלא תקדח לישניה)</small>:",
            "<b><big>קדח</big></b>   [אנברעננען] (עירובין נב) שלישית הקדיחתו במלח (ביצה כט) נחתום מודד תבלין לקדירתו שלא יקדיח תבשילו (ברכות יד) אם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחו מלח (שם יז) אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה. כבר פי' בערך פרץ ברחובותינו שלא יהא לנו בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון מנשה פי' שהיה מעמיד אלילים בשווקים וברחובות (סנהדרין קג) ונגע לא יקרב באהלך שלא יהא לך בן או תלמיד שמקדיח תבשילו ברבים כגון ירבעם (ב\"ק צו) נתן צמר לצבע והקדיחתו היורה פי' ענין השחתה הוא כמקדיח תבשילו שמשחיתו מרוב מלח שאינו נאכל מחמת מלחו: (חגיגה ח) אנחתיה אגבה דכרעה קדח פי' נשרפה רגלה ב\"ק סא) לא שנו אלא בקודחת אבל בנכפפת פי' כגון אש נוקבת ושורפת מל' קדחה באטי אבל אם היא נכפפת כמו קופצת יש ששונין קולחת ופי' עומדת כמו קלח של כרוב נכפפת הולכת ובאה (ע\"ז כח) קדחא ותחלא אוכלא:",
            "<b><big>קדח</big></b>   [שעפפין](שם נח) אגרדמים גוי שקדח במינקת והעלה פי' ענין שאיבה (זבחים לא) ואם קדח ממנו רביעית מטבילין בו מחטין וצינורות:",
            "<b><big>קדח</big></b>   [הערפארשיסען, וואקסען] (ב\"מ קט) רב פפא קביל ארעא לאספסתא קדחי בה תאלי (ב\"ב כח) היכי דמי דקדח ואכלה פי' כיון שצמחה חתך ואכל ועוד צמחה ליה י' ימים חתכה ואכלה (סנהדרין קט) נקטיה גבך עד דקדחה פי' עד שיגדילו אזניו (ב\"מ כג חולין פח) דקדחי בהו חילפי פי' צמחו בו עשבים הנקראין חילפי והם קמשונים שצומחין בכרמים כלו' ישנים היו מזמן רב:",
            "<b><big>קדיא</big></b>   [ארט פויגיל] (ברכות נז) כל מיני עופות יפין לחלום חוץ מקדיא וקיפופא (נדה כג) והרי עוף שאין עיניו הולכת לפניו כשל אדם קדיא וקיפופא דעיניהן הולכת לפניהם כשל אדם הכוס וינשוף תרגום קדיא וקיפופא פי' עיניהם לפניהם כשל אדם אבל שאר עופות עיניהם בצידי הראש. (א\"ה לפנינו קריא ברי\"ש):",
            "<b><big>קדל</big></b>   [גניק] תרגום עורף:",
            "<b><big>קדם</big></b>   [פאר פסיהר] חשוך תקון נפשך קדים תקין כבר פי' בערך חשך (ירושלמי בפ\"ק בדמאי) קדמאי בני מלכים אנן בני אנש (בכורות לא) מעשר מזדבן והא תניא במעשר נאמר לא יגאל ואינו במכר הא מלתא קשיא ליה לרב ששת באורתא ושני' בקדמיתא מברייתא במעשר בהמה של יתומה עסקיק ומשום השב אבידה ליתומין נגעו בה:",
            "<b><big>קדם</big></b>   (גיטין לא) בקדים של מוצאי החג (מכשירין פ\"ג) בשעת הקדים למים (כלים פ\"כ) בקדים ונסדקה מקבלת מדרס פי' עריבה סדוקה הניחה בגשמים ונתנפחה מחמת גשמים נתנפחה הסדק ונסתם ואח\"כ הניחה ברוח קדים ונסדקה:",
            "<b><big>קדקד</big></b>   [שייטעל, עקע] (בכורות מג) קדקדא דבשרא בעלמא הוא פי' תלתול (ב\"ר פ' סב) ואלה שני חיי ישמעאל מה ראה הכתוב לייחס שמו של רשע כאן ע\"י שבא מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו (בויקרא רבה בצו פ' זובח) אלו בני אדם שנוהגין בשפחות היתר בעולם הזה הקב\"ה תולה בקדקדי ראשיהן לעתיד לבא הה\"ד אך אלהים ימחץ ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו וכל עמא יימרון ייזיל ההוא גברא בחוביה:",
            "<b><big>קדר</big></b>   [אונראטה] נפישי קטילי קדר מנפיחי כפן (שבת לב) פי' קדר רעי שמשהין עצמן ואין נפנין:",
            "<b><big>קדר</big></b>   [ערדענער טאפף] (ב\"ק יט) קידרא דבי שותפא לא חמימא ולא קרירא פי' כל חד וחד סמיך אחבריה ולא התבשיל מתבשל ולא צונן ישאר קדרא בת יומא אי אפשר דלא פגמא פורתא עיין בערך פגם ובערך נבל (חולין עה) כמין שני פולין מונחין על פי הקדרה פו' מקום שמות מווח שם נקרא קדרה ועוד נקרא חייתא דמתנח ביה מוחא <small>(א\"ב תרגום ובשלו בפרור ובשלו בקדירה ונקרא פרור הסיר מפני תחתיתו שהוא שחור מלשין קבצו פארור ונקרא קדרה מלשון קדר הלכתי)</small>:",
            "<b><big>קדר</big></b>   (עיין קד קמא):",
            "<b><big>קדרון</big></b>   [טענין בוים] (בב\"ר בריש אלה תולדות נח) עצי גפר ר' נתן אומר אעין דקדרינן וכן ת\"י (בילמדנו ויורהו ה' עץ) רבי יהושע בן קרחה אמר קדרינון <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי שם כולל לדבר העשוי מעץ גפר שהוא עץ שטים וכן תרגום עצי גפר דאעין דקרדום)</small>:",
            "<b><big>קודרנטים</big></b>   [איין מינצע] (ירושלמי קדושין פ\"א שני קודרנטים מסימס שני פרוטות קדרנטים פי' בל\"ר מין מטבע רביעית איסר:",
            "<b><big>קדש</big></b>   [הייליגען. טרויען] (ירושלמי בפרק הרואה) כי אלהים קדושים הוא קדוש בכל מיני קדושות (בסוף גמ' דסוטה) אלא עלמא אמאי מקיים אקידושא דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא פי' החובה ק\"ש בברכותיה והתפלה מפני שמוסיפין האידנא ואומרין מזמור ארוממך אלהי המלך ובא לציון וקרא זה אל זה ועונין קדושה וגם קורין משנה או תלמיד ואומר קדיש ועונין יהא שמיה רבא על אלו שמוסיפין על החובה בהן מיקיים עלמא האידנא ופי' צלמות ולא סדרים ומפני מה הארץ צלמות לפי שאין בה סדרים כגון קידושא דסדרא ויהא שמיה רבא מכלל אי הוו בה הני סדרים ותופע כמו אור אחרי האופל אסמכתא בעלמא (יבמות מו כתובות נט נדרים פו ב\"ק פט) כדרבא דאמר רבא הקדש החמץ ושיחרור מפקיעין מיד שעבוד פירוש כגון ישראל דשעבוד חמצו של נכרי והגיע שעת הביעור לא אמרינן כיון דמשועבד ליה לנכרי והגיע שעת הביעור דנכרי הוא אלא חייל עליה איסור הקדש מידי דהוה אקדושת הגוף כההיא אתתא דעיילא אצטילא דמלתא וכו' ואמרינן רבא לטעמיה כיון דשדייה אמיתנא איתסרא בהנאה דהוה ליה כקדושת הגוף וכן אמר רב אשי קונמות קדושת הגוף הוא וכדרבא אבל הקדש מידי דלאו קדושת הגוף אלא קדושת דמים לא מפקע מידי שעבוד דהא מקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה דקא משוינן ליה הקדש טעות ושקלה כתובתה ולא מפקע הקדש לשעבוד דכתובתה. שחרור (יבמות מה) א\"ר חמא הלוקח עבד מן הנכרי וקדם וטבל לשם בן חורין קנה עצמו בן חורין וכו' קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא (מכות יט מגילה י חגיגה ג ערכין לב זבחים קיב) קדושה ראשונה שקדשה יהושע קדשה לשעתה כשהיו שם ישראל על שנחרב בימי נבוכדנצר ולא קדשה לעתיד לבא לאחר שנחרב (כתובות כה) כמה הייתם אוכלין בגולה בקדשי הגבול. עשר בגבולין כבר פי' בערך עשר (ערכין יט) ביד עד האציל ורמינהי קדוש ידים ורגלים במקדש עד הפרק וכו'. (קדושין ג) מעיקרא תני לישנא דאורייתא והיא האשה נקנית ולבסוף תני לישנא דרבנן האיש מקדש דאסר לה אכולי עלמא כהקדש ובזו ההלכה נותן הבעל קדושין ואומר הרי את מקודשת לי נתנה היא ואמרה היא הריני מקודשת לך אינה מקודשת נתן הוא ואמרה היא חוששין מדרבנן (ובגמ') בביאה כי יקח איש אשה ובעלה קדושין המסורין לביאה הוי קדושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין עוד (שם נב) עוד (שם יג) קדשה בגזל ובחמס ובגנבה או שחטף סלע מידה וקידשה מקודשת עוד (שם סה) המקדש בעד אחד אין חוששין לקדושין ואפי' שניהם מודין:",
            "<b><big>קדש</big></b>   מלמטה כבר פירשנו בערך ה' קדש וחצור ואתנן כל המקדש עצמו בדברי תורה וחוזר עליהן זוכה לפענח דברי תורה הנתונה בעשן שהוא תרגום תנן חצור כמו חזור כמו עלץ עלז (פרה טו) המקדש ונפל קידוש על ידו פי' הנותן אפר הפרה על גבי המים ומקדש למי חטאת:",
            "<b><big>קדש</big></b>   [פערברעננען] (כלאים פ\"ה) הנוטע ירק בכרם או מקיים הרי זה מקדש מ\"ה גפנים פירוש שורף פן תקדש פן תוקד אש:",
            "<b><big>קדש</big></b>   [מענליכע האר] (סנהד' נד) אזהרה לנשכב מניין ת\"ל לא יהיה קדש פי' שלא יטמא גופו שלא יהא נשכב כמו אשה ומנא לן דהאי קדש בזכור מיירי דכתיב וגם קדש היה בארץ ויליף תועבה מתועבה מן ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא מה להלן זכור אף תועבות דהכא זכור:",
            "<b><big>קדש</big></b>   [אהרינג] ובתי הנפש והלחשים תרגומו קודישיא וחלטיתא והנזמים אשר באזניהם תרגומו וקדישיא דבאודניהון:",
            "<b><big>קדש</big></b>   נונא [הייליגר פיש] (ע\"ז לט) קדש נונא אסיר:",
            "<b><big>קה</big></b>   [זויער ווערדען] (ברכות מ) קוה חמרא ברומנא (פסחים קיז) צריך להקהויה וצריך לסמוכיה (ב\"ב לו) מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא (כתובות סא) יושבת בקתידרא כללא דמלתא כל דאית ליה ריחא ואית ליה קיוהא (בויקרא רבה בסוף זאת תהיה) אמר לה הקהיתה אזל לי' חמרא <small>(א\"ב אולי מלשון ושני בנים תקהינה פי' שיש בה טעם חומץ)</small>:",
            "<b><big>קה</big></b>   [בדענקליך זיין] (יבמות קי) יתבי וקא מקהו קהייתא פי' מדקדק בשמועה זו עד אחריתא כאדם המדקדק הרבה בדבר כדגרסינן רבי יהושע אמר כיהה עיין בערך כה כלומר מיאן לחזור בו ודקדק בדבר הרבה וטיהרו כדגרסינן (ב\"מ נג) האי מאן דקהי אזוזי מקרי נפש רעה וכן הברזל כשתחתוך בו הרבה קה הברזל זה פי' ר\"ח ז\"ל <small>(א\"ב וקמקוו אקותא כתוב בנוסחאות מאן דמוקי אזוזי כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>קהל</big></b>   [געמיינדע] (ברכות ט) העיד רבי יוסי בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלם (בגמ' ביצה כז) אמר רבי משום קהלא קדישא דבירושלם ר' שמעון בן מנסיא וחביריו אמרו הלכה כר\"מ (ירוש' מעשר שני בסוף פ\"ב) עדה קדושה ר' יוסי בן משולם ור' שמעון בן מנסיא (בהגד' קהלת) ראה חיים עם אשה אשר אהבת ר' בשם עדה קדושה אמר קנה לך דברי אומנות עם דברי תורה מ\"ט כדכתיב ראה חיים עם אשה אשר אהבת ולמה קורין אותה עדה קדושה שהיו משלשין את היום שליש לתפלה שליש לתורה שליש למלאכה ר\"א שהן יגעין בתורה בימות החורף ובמלאכה בימות הקיץ:",
            "<b><big>קהרמנא</big></b>   [פערוואלטער] (ב\"ב מו) מ\"ט אימור קהרמנא שוויה פי' אפוטרופא (ערובין נט) כיון דשכיחי גבי קהרמנא מדכרי אהדדי פי' השלטון של מקום <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב הרמנא ופי' רש\"י הרמנא שוויה רשות נתנו לו אבל דשכיחי גבי הרמנא פי' מושל)</small>:",
            "<b><big>קהת</big></b>   [פעררענקען] ותקע כף ירך יעקב תרגום ירושלמי וקהת כף ירכיה דיעקב:",
            "<b><big>קהת</big></b>   [שלייפע באנד] (כלים פי\"ו) התרמל משיחסום וינקב ויעשה את קהותיו ויש שקורין קיחותיו פי' מסגרותיו ובלע\"ז שמו אסול\"י שבהן סוגרין כלי עור. אזניו כמו אזנים קטנות סביבות התרמל כאזנים של דיסקיות שיתן זו לתוך זו וסביבות השטיח מכניסין וסביבות הקטבליא ומכניסן באותן אזנים חבלים וסוגרין אותן בהן ומצין שזה קחותיו לשון סגירה שנאמר ולאסורים פקח קוח:",
            "<b><big>קו</big></b>   [ליניע, גירטיל] (חגיגה יב) תהו זה קו ירוק שמקיף את כל העולם:",
            "<b><big>קו</big></b>   [האפפען] (ברכות לב) אם ראה אדם שמתפלל ואינו נענה יחזור ויתפלל שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה:",
            "<b><big>קוואי</big></b>   [וועבער] (שבת קיג) כלי קוואי מותר לטלטלן בשבת פי' כלי אומנות האורג כגון האכסן והכבד שהיריעה תלויה בו מלמעלה והכבד שפשוטה עליו מלמטה מותר לטלטלן בשבת (שם קמ) אמר רבה ואם היה כלי קוואי מותר פי' אם היה הבגד שטוח בכלי האורג מותר וכלי האורג נקראין כלי קוואי:",
            "<b><big>קווסר</big></b>   [קערנליך] (ב\"ר פ' עד) צאן לבן הנותרות נותרות כתיב מנהון בישין מנהון עקרין מנהון קווסרן <small>(א\"ב פי' בל\"ר חלשים מפני חולי פנימי והולכים ודלים)</small>:",
            "<b><big>קווער</big></b>   [ריהען] תרגום ורשעים לא ישכנו ארץ ורשיעין לא יקווערון בארעא:",
            "<b><big>קווץ</big></b>   [איינגעשרימפען] (סוכה כג) זמנין דמיתא קווצא (כווצא) ולאו אדעתיה (שם לב) כפוף קווץ סדוק (חולין מג) איזהו וושט עצמו כל שחותכו וקווץ (וכווץ) פי' ענין צמיתה וכבר פי' ענין הזה בערך כווץ:",
            "<b><big>קווץ</big></b>   [לאקינג האריג] (נדרים ט) וקווצותיו סדורות לו תלתלים (בב\"ר פ' סד ואנכי איש חלק) ר' לוי אמר לקווץ וקרוץ מן קווצותיו תלתלים שייך זה בערך הראשון:",
            "<b><big>קווק</big></b>   [פייערצייג, פייערשטורץ](סנהד' עד) הני קוקי ורימוניקי היכי יהבינן להו פי' מיני מחתות שמוציאין בהן אש והולכים לאלילים ביום חג שלהן אלמא הנאת עצמו שאני פ\"א קווק כלי של טיט ודומה לעציץ וכשמתחמם אדם כנגד המדורה ורוצ' לישן כופה אותו על הגחלים כדי שלא תצא האש בבית. רימוניקי כלי עשוי לחתות בו גחלים ממקום למקום ובמלכות טרם היו חברין שלהן מחזרין בכל בתי ישראל ומכבין הנרות וחותין הגחלים ומוליכין לבית האור שלהן שהיא ע\"ז ולא היו עוזבין לא אש ולא גחלים שילינו בלילה חוץ לעבודה שלהן שהוא בית האור כדאמרינן (גיטין יז) אתא ההוא חברא שקלא לשרגא מן קמייהו והיו מוליכין אותן בקווקי ורימונקי דהוו להו משמשי אלילים ואע\"ג דמשמשי ע\"ז הן כיון דלא לעבודי אסורא לישראל קא מיכווני אלא להנאת עצמן מותר לנו ליתן להם:",
            "<b><big>קוק</big></b>   [העערדע] (ב\"ר פ' סא) לך מעמנו כי עצמת אמרו לו כל עצמות שעצמת לא היו אלא ממנו לשעבר הוה לך חד קוקייא כדון אית לך קוקייא סגין (ובפ' עד הלא נכריות וגו') אפשר כן אלא אם הוה חמי חד קוקייא טבא הוה נסיב. שית לבך לעדרים תרגומו שוי לבך על קווקייך <small>(א\"ב בנוס' כתוב שוי לבך על קוטין)</small>:",
            "<b><big>קוותא</big></b>   [נאגעל] (מ\"ק י) כמאן מדלינן האידנא קיותא דדשי בחולא דמועדא כמאן כרבי יוסי ס\"א כוואת. פי' כשיוצאין מסמרין דעץ של קורה שעל הפתח בחולו של מועד לחוץ ונופלות הקורה מחזירין אותה ותוקעין המסמרין בחורין דהיינו כרבי יוסי דשרי למיעבד בלא שינוי <small>(א\"ב פי' בל\"י עומק ודבר צפון בארץ)</small>:",
            "<b><big>קז</big></b>   [אדער לאססען] (בכורות לג) בכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזים לו את הדם וכו' (כריתות כ) דם הקזה שהנשמה יוצאה בו פי' בגמ' כל זמן שמקלת. פי' קיזאי כבר פי' בערך פרש:",
            "<b><big>קזא</big></b>   [בוים אייל אויס דיא קערנער פון בוים וואלל] (שבת כא) מאי שמן קיק רב יצחק בריה דרב יהודה אמר משחא דקזא פי' הוא שמן של גרעינין שיש בצמר גפן שעושים בגדים ממנו:",
            "<b><big>קזדור</big></b>   ס\"א קסדור ומפרש במקומו:",
            "<b><big>קזז</big></b>   [ראטע שטיינע] כרם רבעי מציינים אותו בקיזזות אדמה פי' עפר אדום ובלע\"ז בו\"לו וכבר פי' בערך חרש (בב\"ר מב) היה אוכל קוזזות אדמה עד שעשה פיו ריח רע (בפסקא דויהי בשלח) מקוזזי מן קדמוי מקוזזי מן בתרוי:",
            "<b><big>קזם</big></b>   [שמוק] (בילמדנו ויהי העם כמתאוננים) בתי אני הולך לעשות לך קוזמין ואת תלך לכשפים (ובוהיה עקב תשמעון פסל לך) לזהבי שאיבד חתנו קוזמין של בתו אמר לו אני נתתי קוזמין ואבדת אותן (בב\"ר פ' כ) אמר לה כל קוזמין שלי בתוכו והוא מבקש לישא אשה אחרת וליתנם לה פירוש תכשיטין ועדיים שמן בלשון יון קוזמין ובברייתא דרבי אליעזר פרק יג:",
            "<b><big>קוזמיקון</big></b>   [דורך דיא וועלט פערב ייטעט] (ב\"ר פ' כה ירושלמי בפ' הרואה בהלכה על הרוחות) אין לך קוזמיקון בהן אלא של אליהו שנא' והנה ה' עובר ורוח גדולה וכו' (ובויקרא רבה בריש זאת תהיה) פי' חזק <small>(א\"ב פי' בל\"י דבר של העולם כולו)</small>:",
            "<b><big>קזמקרטור</big></b>   [וועלט בעהערשטער] (בב\"ר פ' נח) ורדף ד' מלכים קיזמקרטורין (בפסקא דכי תשא) ג' מלכים קוזמקרטורין שולטין מסוף העולם ועד סופו פי' בל\"י קוזמו עולם קרטור תופש:",
            "<b><big>קוומריא</big></b>   [קליינער שמוק] (ירושלמי נדרים פ\"ד) אילין קוזמריא דאית עליכון אסיר מישאל לון פי' בל\"י תכשיטין קטנים:",
            "<b><big>קהה</big></b>   [רעטליך] שרקים ולבנים תרגומו קחהין וחיורין <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב קוחין)</small>:",
            "<b><big>קט</big></b>   [ערצירנען] (ב\"מ סד) לא תגנוב ע\"מ למקט פי' להכעיסו ולהקניטו ואחר כן יחזיר לו <small>(א\"ב ל' מקרא זה ארבעים שנה אקוט בדור תרגום נצו גם נעו אתקוטטו אף אתטלטלו)</small>:",
            "<b><big>קט</big></b>   [גירקען] תרגום ירושלמי את הקשאים ואת האבטיחים ית קטיא וית מלפופניא ובלשון משנה אבטיח ומלפפון שני מינים שונים:",
            "<b><big>קט</big></b>   [ארם] (בירושלמי סוף מסכת תענית) טור שמעון הוה מפיק שלש מאות גרבין דמרקוע לקטיא בכל ערובא דשבא פי' בעל הערוך בערך גרב לעניים והביא מאמר דמגילת איכה יעיב (פסקא בלע ה') והוא משונה קצת בנוסחאות:",
            "<b><big>קטב</big></b>   [פעסטווינד] (פסחים קיא) תרי קטבי הוה חד מקמי טיהר' וחד בתר טיהר' וכו' פי' רוחות הן <small>(א\"ב ל' מקרא קטב מרירי ונקראים כן שהם קוטבים וחוטבים האדם לשון קטבך שאול)</small>:",
            "<b><big>קטב</big></b>   [שפאלטין] לחטוב עצים ת\"י למקטב קיסין:",
            "<b><big>קטב</big></b>   [פרעססען] (שביעית פ\"ח) אין עושין זיתים בבד ובקטב פי' משימין עץ גדול הכבד על הזיתים שבבית הבד ונקרא קטב ובראשו תלוי אבן גדול פ\"א קפיפות שעוצרין בהן הזיתים:",
            "<b><big>קטבא</big></b>   [שטייג ארונטער] (בילמדנו פ' צו) אהי קטבך שאול לשון אלניסטי קטבך קטבאה שאול פי' בל\"י שהוא אלניסטי קטבא רד למטה:",
            "<b><big>קטבל</big></b>   [פאלסטער] (שקלים פ\"ג) תרם את הראשון וחופה בקטבליות בסנדל (כלים פכ\"ו) עור סקורטיא ועור קטבליא (אהלות פ\"ח) סקורטיא וקטבליא פורס קטבליא על גבי רישיה פירוש עור שמכסין בו בני אדם מלמעלה בל' יון שמו אנבולי ושהוא מוצע למטה קורין אותן קטבולי ובטיית שמו נטע ובלע\"ז נטה ושוכבין עליו:",
            "<b><big>קטבליטון</big></b>   [שולדיגקייט] (מדרש במדבר רבה פ' פקוד כל זכר) נמצא אותו שלחני חייב קטבליטון פי' בל\"י תשלום ופרעון:",
            "<b><big>קטיגור</big></b>   [אניוואלד אנקלאגע] (בפרק בן זומא) העובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד (ראש השנה כו) אין קטיגור נעשה סניגור פירוש מלשון רכיל (סוף כתובות) דור שבן דוד בא בו קטיגוריא בתלמידי חכמים <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני מליץ רע מלמד חובה ופירוש קטיגוריא רכילות וחובה)</small>:",
            "<b><big>קטדיק</big></b>   [פעראורטהיילונג]. (בויקרא רבה זאת תהיה) בשר ודם גובה קטדיקי והקדוש ברוך הוא גובה קטדיקי פי' בלשון יוני עונש קטדיקי (בילמדנו ויצא בן אשה ישראלית ובאל תצר את מואב) ה' שמשכו להן ערלה כמפורש בערך מל ולכולם נתתי קטדיקי על מצרים נתתי קטדיקי ויקם מלך חדש שחידש עליהם שיעבוד וליהויקים נתתי קטדיקי והגלתי אותו לבבל ועל אדום נתתי קטדיקי כי אני חשפתי את עשו ולבני עמון נתתי קטדיקי לא יבא עמוני (בסוטה ובילמדנו) ואח\"כ יצא קטדיקי על אותה מדינה:",
            "<b><big>קטדיקוס</big></b>   [פאללציהער דאס אורט היילם] (במדבר רבה פ' איש איש כי תשטה אשתו) משל לארכיטקטון קטדיקוס על אותה מדינה פי' גובה עונש ומס:",
            "<b><big>קטה</big></b>   [טורהאנג] (נגעים פי\"א) חטה שיש בה פספסין (בילמדנו בריש בהעלותך) קיטאות של בוץ קיטיות של פופירן (בספר וידבר בפנים אחרים של וישלחו לענין ציצית) פרט לפרפורין ולקוטיות (בפסקא דשור או כשב ובויקרא רבה אמור אל הכהנים פרשת צדקתך) רבי יהושע בן לוי סלק לרומי חזא עמודיא דשישא מכסן בטפיטיא מן הצנה כדי שלא יקרשו ומן השרב כדי שלא יבקעו ס\"א עמודין של שיש מכורכין בקיטיות בשרב שלא יפקעו ס\"א מכורכין במחצלות פי' היינו וילון וי\"מ קיטא ליצא:",
            "<b><big>קטו</big></b>   [שטאב] (במגלת איכה גלתה יהודה) חד פרי בתר חבריה ובידיה חד קטו בעי מימחיניה בא חמא מזיקיא פרו בתריה ובידיה חד קטו דפרזלא פי' מטה של עץ ומטה של ברזל <small>(א\"ב בנוס' כתוב קטיתא)</small>:",
            "<b><big>קטיזמא</big></b>   [דאס ערשאפפענע] (ב\"ר פ\"א) וענותך תרבני בשר ודם מזכיר שמו ואח\"כ קטיזמא שלו פלן אגיסטלא פנן פרוטאטא ס\"א ואח\"כ מזכיר שבחו <small>(א\"ב פי' בל\"י בנין ופעל)</small>:",
            "<b><big>קטל</big></b>   [שניידען]. (שבת עג) האי מאן דקטל אספסתא חייב שתים (יבמות קכא) ההוא גוי דאמר ליה לבר ישראל קטלי אספסתא ושדי ליה לחיותא בשבתא וכו' (סנהדרין לג) אטו אנן קטלי קני אגמא אנן כלומר חוטבי עצים אנו:",
            "<b><big>קטל</big></b>   [שמוק קעטטע] (שבת נז) לא בקטלא ולא בנזמים (סוטה ו) היו עליה כלי זהב קטלאות נזמים וטבעות (כלים פי\"א) כל תכשיטי האשה טמאין עיר של זהב וקטלאות ונזמים וטבעות שירי קטלא מלא צואר קטנה חח ונזם תרגום ירוש' קטלין וקדישין בתרגום יונתן ונקרב את קרבן ה' קטלין מן אדרעיהון (מעילה יח). קטלא בצוארה טבעת בידה פי' תכשיט שעושין בצואר האשה והוא רחב שחונקת עצמה ודוחקת בבשר צוארה ואין לה צער ונראת כבעלת בשר ובל' חכמים בא\"י פתיכאתא ובלע\"ז מורי\"נא ויש מפרש מלשון הן יקטלני <small>(א\" פי' בל\"ר שרשרת זהב)</small>:",
            "<b><big>קטליזה</big></b>   [פערקויף פלאץ]. (עבודה זרה לט) הנמכר לפני חנווני בקטליז אסורין פי' שוק כמו אטליסא:",
            "<b><big>קטלפטא</big></b>   [קליין, וועניג] (במגילת איכה העיר רבתי) אשכח חד חייט יתיב על פיילי אמר ליה את מזבן קטלפטא אמר ליה לא אלא כולי כחדא פירוש מעט <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני בחלקים קטנים ומעט מעט ובנוסחאות כתוב לוקטא לוקטא)</small>:",
            "<b><big>קטלת</big></b>   [העלונג, דעם היפט ביין] (אהלות פ' שלשה בקטלת פי' למעלה מן הירך <small>(א\"ב פי' קוטלא בלשון יוני אטמא של ירך אשר בו נתקע הבוקא וחבור אלו עצמות)</small>:",
            "<b><big>קטם</big></b>   [אבברעכען] (שביעית פ\"ב) וכורכין אותן וקוטמין אותן פירשנו בערך זבל (סוכה לב) נקטם ראשו אפילו שנים קטומין (ביצה לג) קוטמו ומריח בו טרף בפיה ת\"י קטים בפומה פי' ענין שבירה:",
            "<b><big>קטם</big></b>   [אש] (חולין נא) קטימא נהילא חיישינן פי' עפר מנופה פיח הכבשן תרגום ירושלמי קטם דאתון (בב\"ר פ' צא) ויקבוץ את כל אכל עירב בהן עפר וקוטמיות דברים שמעמידין את הפירות ברודים אמוצים תרגום פצחין קטמין:",
            "<b><big>קטן</big></b>   [יונגלינג] (סוטה כב) מאי קטן שלא כלו לו חדשיו זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ומקשינן והא רבה אורי פחות מכ' שנה ופרקי' שאני רבה דלית דכוותיה פירוש רבה מבני עלי הכהן היה וחיה מ' שנה ומפורש ביבמות בר\"ה וישב ראש ישיבה כ\"ב שנה נמצא שהורה מבן י\"ח שנה ולמעלה ומשנינן בדורו לא היה כמותו. קטן היודע למי מברכין מזמנין עלין כבר פירשנו בערך פרח (סוכה מב. ערכין ב) קטן היודע לנענע חייב בלולב ויודע להתעטף חייב בציצית וכו' (גיטין סה) אמר רב ג' מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים וכנגדו בקטנה מתקדשת במיאון וכו' (יבמות צח) אי זו היא קטנה מבת י\"א שנה ויום אחד עד בת י\"ב שנה ויום א' קטנות נערות ובגרות כבר פירשנו בערך בגר (גיטין כט) אמר מר בר רב אשי הא דאבא קטינותא היא פירוש זו שאמר מדעת קטנה פ\"א בימי קטניתו אמרה מקיטנא לאולמא פירשתי בערך אלם:",
            "<b><big>קטן</big></b>   [לינזע] (בסוף מעשרות) רבי יוסי אומר אף הקוטנין פטורין מן המעשר פי' ממיני קטניות הוא ושמו בל' ישמעאל נגיר אלאדנב <small>(א\"ב המפרשים כתבו שהוא מין ממיני עדשים)</small>:",
            "<b><big>קטן</big></b>   (בסוף מעשרות) רבי מאיר אומר אף הקולקס אלו שעוקציהן קטנים והלקטיהן מרובין רב יוסי אומר אף הקוטנין של מטה מהן והיינו קוטין היינו קיטנין ופירוש של מטה דאמר ר' יוסי היינו דעוקציהן יותר קטנים מעוקצי הקולקס ולכך נקראין סגיד אלאדנאב ולא נקרא הקולקס קוטנין שפירושו קטני זנב אע\"פ שעוקציהם קטנים לפי שהקוטנין למטה מהן בזנב כלומר יותר קטני זנב מהקולקס ולכך נקראין קוטנין (ביצה יד) משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות פי' הן זרעונין ובלע\"ז לגומ\"י ובלשון ערבי קטריא:",
            "<b><big>קטן</big></b>   [שוואנץ]. ואחוז בזנבו תרגום ירושלמי בקיטנא:",
            "<b><big>קטן</big></b>   [קליינעם אקקער פעלד] (ב\"ק נט) רב פפא ורב הונא בריה דרב שום דיקלא אגב קטינא דארעא (גיטין ל) ריש לקיש אמר אפילו הניח מלא מחט גובה מלא קרדום כמעשה דקטינא דאביי פי' קטינא דאביי (כתובות צא) ההוא גברא דהוו מסקו ביה מאה זוזי הוו ליה תרי קטיני וכו' אמר רב ששת בריה דרב אידי בקטיני פירוש שדות קטנות (בגמרא דסמך שום הדיינין) אלו ששה קטנין כולן קרובי ענין אחד הן:",
            "<b><big>קטן</big></b>   [שלאף געמאך] (סוכה ג) בסוכה העשויה קיטונות קיטונות (יומא טו) ורמינהי (מדות לד) ארבע לשכות היה בבית המוקד פתוחות לטרקלין. (ב\"ר פרשה כה) זה ספר לארכון טיקטונים שבנה המדינה חדרין ובובין ומערות ויבא החדרה תרגום ירושלמי ועל לקיטונה וכן ובחדר משכבך ומחדרים אימה <small>(א\"ב פי' בל\"י חדר ובפרט אשר שוכבים בתוכו אבל טקטון בלשון יוני חרש עצים ואבנים וארכיטקטון ראש האומנים והחרשים)</small>:",
            "<b><big>קטנטין</big></b>   [רויבער, מערדער] (מדרש תהלים מזמור בבא הזיפים) קטנטין שהיה רודף אחר חבירו פי' בל\"י איש דמים ורוצח:",
            "<b><big>קטספון</big></b>   [וירטס נאמע] (ב\"ר פ' לח) ארך ואכד וכלנה הדס ונציבין וקטספון וכן בתרגום ירושלמי (יומא י) רסן זה קטספון:",
            "<b><big>קטע</big></b>   [האנקען, פערשטוממלען] (שבת סה) הקטע יוצא בקב שלו וקצץ פתילים תרגום ירושלמי וקטע יתהון (ב\"ר פ' מה) היה אברהם יושב ותמיה כל היום במה אברך אמר לו הקב\"ה קטיע חד פטטיא מן כדו (ובפסקא דהחדש) פסק הדא מיליא מן לבך קטעין (בריש מעשרות) נוטל את הקטעין מן הצדדין ממה שבתוך התבן ואוכל כלומר נוטל את המשוברין מן הצדדין שבמירוח ואוכל בלא מעשר:",
            "<b><big>קטף</big></b>   [הארץ דאס וואם רינד ארוס פין דעם בוים] הכופר והקטף עיין בערך כפר פי' בלע\"ז בלסמ\"ו והוא תרגום צרי והוא אפרסמון כמו שפירשנו במקומו (ע\"ז לה) ע\"כ לא פליג רבי יהושע עילויה אלא בקיטפא דגוזא אבל בקיטפא דפירא מודה ליה דתניא אמר רבי יהושע שמעתי שמעמידין אותה בשרף העלין ובשרף העיקרין מותר בשרף הפגין אסור מפני שהוא פרי <small>(א\"ב כל המיצים העבים הנוזלים מהעצים נקראו קטף בשם כללי אבל בשם פרטי העץ שממנו נוזל הצרי נקרא כן והצרי עצמו)</small>:",
            "<b><big>קטף</big></b>   [אבברעכען] (פסחים יא) מתוך שלא התרת' לו אלא על ידי קיטוף זכור הוא פי' קודם העומר אין קוצרין החיטין במגל אלא מקטפין ביד (שם לו) וחכמים אומרים את שלשין בו מקטפין פי' האשה מקטפת מן העיסה ועורכת הלחם (ב\"מ פט) יצא הלש והמקטף והאיפה (ע\"ז עב) כי זבניתו חמרא לגוים קטיפו קטופי. אמר קטופה כבר פירשנו בערך אמן הקוטפים מלוח עלי שיח (שם ג):",
            "<b><big>קטף</big></b>   [צוזאממען קלעבען] (נדה סה) נתר מקטף מיא אהל מסרך מיא פי' קטוף וסרוח כגון דבוק השער זה עם זה ואין המים באין ביניהן:",
            "<b><big>קטף</big></b>   [טרויבען] (כתובות קיב) חזנהו להנהו קטופי דהוו קיימי כי עיגלי פי' אשכולות:",
            "<b><big>קטף</big></b>   [איין ווייך אין דין טיך] (במדרש ספר וידבר בפנים אחרים של וישלחו) קטיפות אינן חייבות בציצית פי' לשון ישמעאל קטיפה ולשון משנה סכום ובלע\"ז לצול\"ה והיא דקה ורכה:",
            "<b><big>קטפרס</big></b>   [אבלויף] (אהלות פ\"ג) נשפך באויר אם היה מקומו קטפרס הנצוק והקטפרס ומשקה טופח כבר פירשנו בערף טפח (גיטין עח) אמר רב יהודה היתה ידו עשויה קטפרס פי' כגון שהעמידה ידה משופעת ולא זקופה כמחיצה ולא פשוטה לקבל אלא עשויה כמין מדרון (מעילה יז) נשפך על הרצפה והיה מקומו קטפרס <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני מקום משופע נטוי מלמעלה למטה כמין מדרון)</small>:",
            "<b><big>קטפרס</big></b>   [שטארקע שלעק] (בפסק' ויהי בשלח) עשר קטפרס אתה לוקה אלו י' מכות. (בויקרא רבה זאת תהיה בסמוך פרשת ראשו) בשר ודם נותן קטפרס והקב\"ה נותן קטפרס הה\"ד ארבעי' יכנו לא יוסיף <small>(א\"ב פי' בל\"י מכות גדולות ועצומות)</small>:",
            "<b><big>קטפרקטוס</big></b>   [בעפאנצערט] (מדרש שיר השירים פסקא לססתי) יצא פרעה קטפרקטוס פי' בל\"י ורומי מזוין בלבוש ברזל:",
            "<b><big>קטר</big></b>   [קניפ] (פסחים עד) אית בהו קטרי פירוש מקום שצומחין ומגדלין אמירין ונצרין וכשחותכין אותן אותו החתך מפיק מיא והוה ליה כמבושל (יבמות סא) מינהו אין נתמנה לא אמר רב יוסף קטיר קא חזינא הכא כלומר קשר (בריש גמרא דראש השנה) בניסן נמי משכח שכיחי קיטרא פירוש שמתקשרין שמים בעבים וחשוב כמו ימות הגשמים ולא אגדי לשלשים יום <small>(א\"ב תרגום ותקשור על ידו וקטרת על ידיה)</small>:",
            "<b><big>קטר</big></b>   [דינפט, רייכערן] (כריתות ד) מה הפרט מפורש דבר שקוטר ועולה וריחו נודף אף כל דבר שקוטר ועולה (ביצה כג מ\"ק י) אי קטורא בידא פי' לקטר את הבושם מבית יד של חלוק כשהוא מונח על הכלי פי' אחר מכניסין ומלקטין ומכווצין בית יד של חלוקיהן ונראה כווץ ומעשה אומן היא ואסור (מנחות קי) בכל מקום מוקטר מוגש לשמי בכל מקום סלקא דעתך אלא אלו תלמידי חכמים שעוסקין בתורה בכל מקום אני מעלה עליהם כאלו מקטירין ומגישין לשמי ומנחה טהורה זה הלומד תורה בטהרה נושא אשה ואחר כך לומד תורה (בב\"ר פ' מ\"ב) ושמה קטורה שקטרה מצות ומעשים טובים אמר רבי ברכיא אע\"פ דכתיב ותלך ותתע במדבר תאמר שנחשד עליה בריה תלמוד לומר ושמה קטורה כזה שהוא חותם גנזכה ומוצאה בחותמה:",
            "<b><big>קטר</big></b>   [אונבעדעקט] (מדות ל\"ד) חצרות קטורות אלא שאינן מקורות <small>(א\"ב רבי דוד קמחי פי' קשורות ומפרשי המשנה מלשון קטורת ובעל הערוך פירש כאן מלשון ציורים וצירות)</small> (בילמדנו בריש ואלה תולדות יצחק) הרי אני צר אותו בכל קטורי' של אביו שידעו הכל שהוא בנו של אברהם (בויקרא רבה בסוף אחרי מות) וצר כל קטורין של וולד בדמות הנואף (בילמדנו אל תצר) היתה מוציאה כל קטירין של פעור מתוך פונדתה ואומרת השתחוה לזה:",
            "<b><big>קטרב</big></b>   [יאך. גאבעלשטאנגע] (כלים פי\"ד) העול של מתכת והקטרב פירוש העול שבראשי השוורים פ\"א שני עצים יש מצד זה של עול ומצד זה של עול והם נקובין ומכניסן בתוך אותו נקב שעץ ושמו קטרב וקטרין ליה שלא ישמטו הבקר בראש העול נקוב שני נקבין ושמן כנפים ומהן יצא הקטרב ונקראו כנפים מפני שהן ראשי קנה העול ולא העול לבד אלא אפילו קצה הבגד כדכתיב בכנף בגדו וי\"מ הרצועה שקושרין בה צואר הבהמה ובלע\"ז פליי\"רא ועוד מפורש בערך כנף:",
            "<b><big>קטרג</big></b>   [אנקלאגען] תרגום אם אמר איש כי יבלע אם ימלל בר נש ארוס יקטרג פירוש בל\"י פעל המנגד:",
            "<b><big>קטרטון</big></b>   [קאטאר קראנקהייט] (בויקרא רבה סמוך לפ' זאת תהיה) יום שנתנה בו רוח קטריטון נעשה רומאטיקין <small>(א\"ב קטריטון פי' בליו\"ר שם פרטי לחולי הנזילה הנוטפת מן הראש אל הפה ורומטיקון שם כללי לחולי הנזילה הנוטפת מן הראש אל האברים ופי' רוח בלשון חכמים הוא חולי והגרסא משונה בנוסחה ומשגה הוא)</small>:",
            "<b><big>קטרטון</big></b>   [אבפיהר מיטטעל] (ירושלמי דשביעית פ\"ט קטרוטן שרי מורסינטון שרי פירוש בל\"י רפואה עשויה לשלשל ולכן שרי אף שנעשה מפירות ועקריים):",
            "<b><big>קטרקטין</big></b>   [איין צוג פאלטיהר] (ב\"ר פ' ל) כיצד הוא עושה אלא כמין קטרקטין היה לו כו' <small>(א\"ב פי' בליו\"ר אשנב או דלת פתוחה מלמעלה למטה במקום משופע)</small>:",
            "<b><big>קיט</big></b>   [זאממער] (שבת קיט) בקיטא מותיב להו בשימשא <small>(א\"ב תרגום וקיץ וחורף וקיטא וסיתוא)</small>:",
            "<b><big>קיים</big></b>   [אייד. בונדעס צייכן] תחת ירך אברהם תרגום ירושלמי תחות קיימיה דאברהם ואת בריתי תרגומו דין קיימי:",
            "<b><big>קיון</big></b>   [געוועבע] קורי עכביש תרגומו ובקיון דעכובית' קוריהם לא יהיו לבגד תרגומו הא בקיון <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ובקוין דעוכבותא הא בקיון)</small>:",
            "<b><big>קיין</big></b>   [אויס וואקס] (בכורות מד) תנא מאושכן זה הקיין הגרבתן זה בעל קיק קיין בבצים גרבתן בגיד פי' מי שבציו משוכים. כן כתוב בנוסח' (אבל בעל הערוך גרם בעל קיק בבצים עיין ערך קיק):",
            "<b><big>קייסטור</big></b>   [אונטער זוכער] (במגילה איכה יעיב) ואיש אחד בתוכם לבוש בדים שלשה דברים היה אותו מלאך משמש ספקלטור וכ\"ג וקייסטור ספקלטר המד\"ת החרימם נתנ' לטבח כ\"ג המד\"א ואיש אחד בתוכם לבוש הבדים קייסטור המד\"א וקסת הסופר במתניו <small>(א\"ב פי' בל\"ר חוקר ושופט של אנשים פושעים והוא נקרא ג\"כ קסדור וקסטינר ע\"ש ובנוס' כתוב קסנטור והוא טעות)</small>:",
            "<b><big>קייף</big></b>   [נאמע] (פרה פ\"ג) עליועניי בן הקייף (א\"ב בנוס' כתוב בן הקוף):",
            "<b><big>קל</big></b>   [לייכט. לייכטזינניג, גרינג] לא יקל אדם את ראשו (ברכות נד) פי' נטיית גרון כלומר לא יהלך בהרמת ראש בקומה זקופה אלא בכפיפת קומה ובהרכנת ראש (נדרים יח) שלא ינהגו קלות ראש (בפ' עקביא) הוי קל לראש (בריש דמאי) הקלין שבדמאי פי' שהקלו חכמים על פירות הללו הזכירים במשנה זו שהלוקח אותם מעם הארץ א\"צ לעשר (מעילה יא) הדם קל בתחילתו וחמור בסופו בתחילה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון מועלין בו (ברכות כד) זה קל וחומר שאין עליו תשובה (חגיגה טו) בענין אחר (סנהדרין מז) אר\"מ בזמן שאדם מצטער מה הלשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי (גמ') מאי משמע אביי כמ\"ד קל לית כלומר שאין בו קלות בכאב ודחה רבא ואמר מי שאין בו קלות כובד יש בו כבד עלי ראשי מבעי ליה אלא רבא כמ\"ד קליל לי עלמא ופי' תששה הרוח ונעשית מעוטה כלומר רוחו של אדם נכאב בזמן שנכאב אחד מן האברים (חולין צח ערכין כג) ת\"ר ונתן את הערכך ביום ההוא שלא ישהא שאפילו מרגלית בקלים אין לך אלא מקומה ושעתה הכי כתב בתורת כהנים פי' אם הקדיש אדם מרגלית ורוצה לפדותה בזה המקום ונמכרת בזול ובמקום אחר נמכרת ביותר אין משלחין אותה לשם אלא מוכרין אותה בשוה במקומה בזול וכן אם ממתינין אותה מתייקרת אין ממתינין אותה אלא מוכרין אותה בשוויה כשעתה בזול. פ\"א ונתן את הערכך ביום ההוא שלא ישהא מרגלית לקלים פי' אם העריך עצמו והוא אדם קל וערי ויש לו מרגלית ואינה שוה בידו ובמקומו אלא שקל מחשבין אותה בשקל ונידון בהשג יד ופטור ואין אומרים ישהה עד שתמכר ביוקר ולא יהא נידון בהשג יד ת\"ל ביום ההוא:",
            "<b><big>קל</big></b>   [קורץ, וועגיג] (ב\"ק ו) האי תנא ירושלמאה הוא דתני לישנא קלילאה טוב מעט בצדקה תרגום טוב קליל בצדקתא יוקח נא מעט מים תרגום ירושלמי קליל מיא מעט צרי ומעט דבש ואכלה אותם כרגע:",
            "<b><big>קל</big></b>   [פערברעננען] (פסחים כו ב\"מ ל) נזדמנו לו אורחין לא ישטחנה לא ע\"ג מטה ולא ע\"ג מגוד בין לצורכה בין לצורכו שאני התם דקא קאלי לה אי משום גנבי אי משום עינא פי' כיון שרואין אותה האורחין באין בלילה וגונבין אותה נמצא כששוטחה כאלו שורפה באש. (סנהדרין צו) אשר קלם מלך בבל שרפם לא נאמר אלא קלם מלמד שעשאן כקליות (בכורות כט)הנוטל שכרו לדון וכו' עד לקדש מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה שאינו תשוב אפר פרה אדומה (כתובות טו) ר' יוחנן בן ברוקה אמר אף חילוק קליות ראיה (שבת קנה) אין גובנין את הקלי פי' לוקחין שעורין שלא הביאו שליש ומייבשין אותן באש וטוחנין אותו ואותו קמח גובלין אותו ואוכלין אותו כשהוא חי. אבוב של קליות כבר פירשו בערך אבוב:",
            "<b><big>קל</big></b>   [פערדערבען. צוגרינדריכטען] (שבת עח) אפילו תימא רבנן קלקולו זהו תיקונו אית ביה תרי פירושי חד דלענין שופריה דסיד קיימא ההיא ברייתא לאו לענין שרורותיה וקא סברי רבנן דסיד שעירב בו חול אע\"פ שהוא מתחזק הלך יפיו ומותר בגולה והוא משום שרירותא קאמרי חול גס כדי ליתן על מלא כף סיד. ופי' שני כיון דלא שרי למיסד ביה בגולה עד שיערה בו חול הוה ליה קלקולא דקא מקלקל הוא התיקון. והלכך משערינן חול גם כדי ליתן על מלא כף סיד דחשיב ליה כדי שיהא מותר לסוד בו (הוריות יב) בזמן ששניהן עומדין לקלקלה האיש קודם פי' האיש במשכב זכור והאשה בקובה (גיטין נז) מעשה בת' ילדים וילדות שנשבו לקלון הרגישו בעצמן למה הן מתבקשין וכו' (מכות כג) נתקלקל בין ברעי בין במים (גמ') קלה בין בראשונה בין בשניה פי' נתקלקל ברעי בין בהכאה ראשונא בין בהכאה שניה (חולין ח) סכין של ע\"א מותר לשחוט בה מקלקל הוא פי' שחיטה מפסדת הבהמה כי דמיה בחייה יותר מן השחוטה (דמאי פ\"ג חולין ו) מפני שחשודה לחלוף המתקלקל (שבת קה) כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר מתניתא רבי יהודה ברייתא ר' שמעון ובהלכה של מעלה מזו אימור דשמעת ליה לר' יהודה במתקן במקלקל מי שמעת ליה (כתובות ו)במקלקל הלכה כרבי יהודה או כרבי שמעון (פסחים עג) לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור פי' העושה חבורה בשבת מקלקל היא <small>(א\"ב תרגום ויסלף דברי צדיקים ויקלקל פתגמין תריצין)</small>:",
            "<b><big>קל</big></b>   [שטיממע] (פסחים כו) קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה פי' קול דשירה מראה דהיכל ריח דקטרת פי' מראה שבוררת חיטים לאור בית השואבה כמפורש בסוכה ובירושלמי תני יכולה אשה לבור חוטים לאור המערכה ולא היו מועלת דאמר רבי סימון ריח מראה וקול אין בהן משום מעילה ששה קולות נשמעין מיריחו וכו' (כתובות עב) ר\"ט אומר אף הקולנית (תוספ') איזו היא קולנית כל שהיא מדברת בתוך ביתה ושכניה שומעין את קולה פי' שמואל מספרת עמו בעסקי תשמיש כדרכה שלא בלחש שהשכנין שומעין ואינה ביישנית ומתניתא פירשה שבשעת תשמיש יש לה נחרה ואינה יכולה לכלוא את נשמתה מהשמע ובשביל כך מקשינן הא מילתא מומא הוא לפי שלא ברצון האשה נשימתה נשמעת כדי שתמנה עם העוברת על דת אלא מום הוא ככל המומין ומסקינן מחוורא מתניתא כשמואל (יבמות ס) אמר רבי אליעזר איזהו סריס חמה וכו' עד כל שקולו לקוי ואינו ניכר בין איש לאישה. (בויקרא רבה זאת תהיה בסוף פרשת רפאני) אילין צפריא קלנין אמר הקב\"ה יבוא הקול ויכפר על הקול (בפס' ויהי בחצי הלילה) ואח\"כ הביא עליהן קולנין צפרדעיא אמר רבי יוסי בר' חנינא קרקורן היה קשה עליהן יותר מהן:",
            "<b><big>קל</big></b>   [האלץ] (בויקרא רבה בסמוך פ' רפאני) מתלא אמר מאן דאכיל בהדא קורא ילקי בהדי קילא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני עצים ורמחי' ובעל הערוך גרס בערך קר רביעי ילקי בהדי קירא)</small>:",
            "<b><big>קל</big></b>   [קריג] (עדיות פ\"ז) העיד רבי יהושע ור' יקום איש הדר על קלל חטאת (פרה פ\"ג) ובפתח העזרה היה מתוקן קלל של חטאת (פ\"י) קלל של חטאת שנגע בשרץ טהור. (בריש טבול יום) וקולית של מים המחולחלת וכדה על שכמה תרגום וקולתה על כתפה וספות כלי יוצר תרגום קולין ומן דחסף. הספות והמזמרות דשלמה ודיהואש ואת הספים דירמיה תרגום וית קוליא <small>(א\"ב פי' קולול בלשון רומי כלי חרש מיוחד לדבר של קדושה ופי' קוליא בל\"ר נבלים ובפרט של עור)</small>:",
            "<b><big>קל</big></b>   [בעהעלטניס] (בב\"ר פ' ל) ואל אמה תכלנה מלמעלה רי\"א ש\"ל קילין היו בה הקילא עשר אמות על עשר אמות וב' פלטיות של ד\"ד קילא מכאן וקילא מכאן וב' אמות לצדדין פי' רוחב התיבה נ' אמות וד' קילין היו בה ברוחב והן מ' אמות ב' קולין שהיו באמצע אחורי הקולין היו מודבקין ולפניהן היו ב' פלטיות אחת מכאן ואחת מכאן כל אחת רחבה ד' אמות ומצד אחד של פלטיא קיל אחד וכן קיל אחד מצד פלטיא האחרת יעלו בין הקילין לפלטיות מ\"ח אמות וב' אמות לצדדין עולין נ' אמות פירנסתה רוחב התיבה אורך התיבה ש' אמות תעלה שורה אחת של שלש מאות אמה ל' קילין שהרצועה של קיטינות באורך התיבה מראשה לסופה זו בצד זו ואין ביניהן הפרש כלום כבר פירשנו ד' קילין היו ברחבה וכל שורה היתה ל' קילין ד' פעמים ל' יעלו ק\"ך קילין תחתיי' וק\"ך קילין השניים יעלו ר\"מ שלישים העליונים לא היו אלא שלש שורות שהיה מיצר ועולה ולא היה רוחב התיבה אלא מ' אמות וג' שורות עולין צ' ור\"מ הנה ש\"ל קילין לדברי רבי יהודה רבי מאיר אומר תת\"ק קילין היו בה קיל שש אמות על שש אמות וג' פלטיות של ד\"ד קיל מכאן וקיל מכאן וב' אמות לצדדין פי' רוחב התיבה נ' אמות ושש שורות של קילין היו שם וכל קיל ו' אמות עולין ל\"ו אמות וג' פלטיות של ד\"ד וב' אמות לצדדין עולין חמשים וכיצד נעשין אלו ו' קילין ברוחב התיבה ד' חדרים באמצע התיבה שני' לבד מדובקין מאחוריהן ושנים לבד מדובקין מאחוריהן וביניהן פלטיא של ד' אמות וחדר מכאן מצד הב' וביניהן פלטיא של ד' אמות וחדר מצד ב' האחרות וביניהן ד' אמות רוחב הפלטיא וב' אמות מצידי קילין היחידים פירנסתה רוחב התיבה ארך התיבה ש' אמות וכל קיל ו' אמה ו' פעמים נ' עולין ש' נמצאת השורה של קילין נ' קילין זה בצד זה מדובקים אין ביניהן הפרש והיו ו' שורות בתיבה כל אחת נ' עולים ש' וכן שניים וכן שלישים עולין תת\"ק והקשינו אליבא דר' יהודה שהיה פותח שורה מן השלישים ניחא הא דכתב אל אמה תכלנה מלמעלה רבי נחמיה אומר כמין קמרוטין היתה מלמעלה משל מטה היאך ואל אמה תכלנה מלמעלה פירוש היאך היו י\"ב חדש בתיבה המתורץ בבראשית רבה. תנן משפט. דור המבול י\"ב חדש כיצד בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש וכתיב ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה והשאר מרחשון וכסליו שנשארו מהם מ\"ב וכתיב ויגברו המים על הארץ מקצה חמשים ומאת יום הרי טבת ושבט אדר ניסן ואייר ואי אפשר להיות ה' חדשים שלמים זה בצד זה אלא מכ\"ח בכסלו מיום השלמת מ' יום של גשמים היו ק\"נ ימים ותנח התיבה בחדש השביעי בי\"ז בחדש על הרי אררט זה סיון שהוא שביעי לירידת גשמים פירוש מי\"ז במרחשון עד י\"ז בסיון שבעה חדשים מכוונין ומראש חדש סיון התחילו המים לחסר דכתיב וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב פי' הולכים ושבים ולא חסרו ולא הותירו אלא עמדו בגבורתם ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום כלומר מהשלמת ק\"נ יום שהוא סוף אייר התחילו לחסר מתחלת סיון ובסיון ותמוז חסרו המים אותן ט\"ו אמה שהיו גבוהין על ההרים שנאמר והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים זה ראש חדש אב שהוא עשירי לירידת גשמים באלו ס' יום שמראש חדש סיון עד ראש חדש אב חסרו ט\"ו אמות אמה לד' ימים טפח ומחצה לכל יום מכאן אתה למד שהתיבה היתה משוקעת במים י\"א אמה מדכתיב ותנח התיבה בחדש השביעי בי\"ז וכו' אותן ד' אמות שהיתה התיבה גבוהה על ההר פחתו בי\"ז יום ונחה התיבה על ההר ועדיין היו המים על ההר י\"א אמות גובה והתיבה משוקעת בתוכן ואלו י\"א אמה פחתו מי\"ז בסיון עד ראש חדש אב שהן מ\"ד ימים דכתיב ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה והמתין עוד ג' שבועים בשילוח העורב ובשילוח היונה פעמים הרי ס' יום נשלמו אב ואלול ויגיע החשבון עד תשרי דכתיב ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש זה ראש חדש תשרי חרבו המים מעל הארץ נעשה כמטפח ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ נעשית כגריד לא היה צריך קרא למימר אלא בששה עשר יום לחדש השני יבשה הארץ ומה ת\"ל בעשרים ושבעה לחדש השני יבשה הארץ אלו אחד עשר יום שימות החמה יתרין על ימות הלבנ'. <small>(א\"ב פי' בל\"ר שם כללי לחדר קטון ובפרט המיוחד לשמור דבר מאכל או משתה)</small>:",
            "<b><big>קלא</big></b>   [שטיין] (פסחים סב). שקל קלא פתק ביה. (ר\"ה כה תענית ד) לפרצידא דתותי קלא מהרי. (בבא קמא צב) בירא דשתית מיניה לא תשרי ביה קלא (ע\"ז יח) הנהו כלבי דאכלי אנשי שקל קלא שדא בהו פי' אבן:",
            "<b><big>קלא</big></b>   [געפענגנים קעטטע] יהי שלחנם לפניהם לפח תרגום קומיהון לקלא <small>(א\"ב פי' קליא בל\"י סהר קולר וסד אשר בו נאסר המחויב)</small>:",
            "<b><big>קלא</big></b>   אילן [קארן בלרא פארבע] (מנחות מא) טלית שכול' תכלת כל מיני צבעונין פוטרין בהן חוץ מקלא אילן (ב\"ק צד) בקלא אילן דלא הדר (ב\"מ ס\"א) וממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא פירוש אי\"נדקו <small>(א\"ב פירוש בל\"י מין צבע דומה לתכלת)</small>:",
            "<b><big>קלב</big></b>   [טראג, שטאנגע, גלאקען] (שבת ס) בקולב הלך אחר רוב מסמרותיו פי' עץ הוא וקובעין בו אונקליות של ברזל ותולין בו הקצבים הבשר. פי' אחר ממיני תכשיט הוא להשמיע קול כדורך גת ימחזקו במסמרים ומשמיעין קול. הערביים עושין תכשיטין בצוארי גמלים חתיכות של כסף או של זהב וקובעין אותן במסמרים ומשמיעין קול. (בסוף ויקרא רבה) הב ידך עמנא בחדא מצותא למזבן לחדא יתמא הדא קולב ת\"א למזבן הדא איסתביניתה להדא יתמתא <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי כתונת בלתי בתי זרועות וזה ענין למזבן לחדא יתמא הדא קולב (ובירושלמי פרק במה יוצאה דשבת) המחלצות פריזומטא המעטפות קוליבין)</small>:",
            "<b><big>קלב</big></b>   [צוואנג] (ב\"ר פ' לח) ונבלה שם שפתם אייתי לי קולב בעל הערוך גריס כולב ופי' צבת:",
            "<b><big>קלבא</big></b>   [פיטער. פעט] (שבת קלג. אם לא הביא בגמ' מוצצין) רב אמר קירא וקלבא. עיין בערך אהלא פי' חמאה <small>(א\"ב בתרגום ירושלמי לבא הוא חמאה)</small>:",
            "<b><big>קלבאי</big></b>   [פאסטיך] (ב\"מ פד). תמן אמרי באתר דמרי תלא ליה זיינא קולבאי רעיא קולתי' תלא. (סנהדרין קג. ובריש ויקרא רבה בפרשת עוד ראיתי) מאי שער התוך ששם חותכין את ההלכה במתלא אמרי זיינה הנדי תלא מרא קילבאי קולתיה פי' הדיוט רועה קולתיה תלא <small>(א\"ב כתוב בנוס' של ב\"מ כולבא רעיא (ובמדרש ויקרא רבה פ' נפש כי תחטא)</small> כתוב הן די תלא מרא זייניה כולבא רעיא תלא קולתיה:",
            "<b><big>קלבון</big></b>   [איבער וועקסעל לאהן] (ביצה לט חולין כו) (בכורות נו שקלים פ\"א). האחין והשותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה ושחייבין במעשר בהמה פטורין מן הקולבון וכמה הוא קולבון מעה כסף דברי רבי מאיר וחכמים אומרים חצי פי' האחין השותפין שחייבין בקולבון פטורין ממעשר בהמה והן שכבר חלקו כדתנן (בכורות נו) חלקו וחזרו ונשתתפו חייבין בקולבון ופטורין ממעשר בהמה פי' חייבין בקולבון דכיון דחלקו נעשו כרחוקין ותנן השוקל על ידו על יד חברו חייב בקולבון ופטורין ממעשר בהמה דכיון דחלקו נעשו כלקוחות ותנן הלוקח או שניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה ושחייבין במעשר בהמה שעדיין לא חלקו וירשו בהמה או קנו ועדיין לא חלקו חייבין במעשר בהמה דתנן קנו מתפושת הבית חייבין ואם לאו פטורין ופטורין מן הקולבון כי ממין אחד הביאו הסלע כי עדיין לא חלקו כך היתה חובת קולבון ואם היו אחין לא חלקו וקנו מתפושת הבית אם הביאו שניהם סלע פטורין מן הקולבון ואמרינן התם בבכורות בזה ובזה שחלקו בבהמה ולא חלקו בכספין ואע\"פ שחלקו בבהמה גלו דעתייהו דלמפלגי קיימו וליחייבו בקולבון קמ\"ל <small>(א\"ב פי' בל' יוני ורומי שכר הנתן לשלחני לפרוט או לצרוף או להחליף מעות)</small>:",
            "<b><big>קלבן</big></b>   [פערשטיממעלט]. (בכורות מה) הקישן והעיקלן והקלבן ת\"ל או שבר רגל <small>(א\"ב פי' בל\"י מחוסר או שבור אבר)</small>:",
            "<b><big>קליבגטירין</big></b>   [רוהע שטאהל] (ירושלמי ברכות פ\"ג) ר\"ש בן אלעזר אומר שומט קלבינטרין שלה ודיו פי' קלינטרין בל\"י מין כסא לפני המטה ובו יושב השוכב וראשו נטוי על המטה (ובירושלמי נדרים פ\"ז) גרם בהדיא שומט קלנטירין שלה ודיו:",
            "<b><big>קלבס</big></b>   [בעפעהל] (בריש מגילת איכה) מהו לא נפל עליה גורל אמר הקב\"ה בשעה שהפלתי קלבסים על אומות העולם להגליתם לא גלו ואתם למה גליתם כי דמה בתוכה היה <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ציוי כמו קלווסין)</small>:",
            "<b><big>קליבוסת</big></b>   [היפט ביין] (שבת קנב) וינץ השקד זו קליבוסת פי' קליבוסת בין הפקקלות כמו תרבא דאקליבוסתא דגרסינן (חולין צג) אמר שמואל האי תרבא דאקליבוסתא אסור וזהו חלב שעל הכסלים:",
            "<b><big>קלבקר</big></b>   [ליינטוך] (כלים פכ\"ט) טלית אחת וקלבקרין אחד פי' שמיכה ס\"א גלופקרין וכבר פירשנו בערך גלופקר:",
            "<b><big>קלגס</big></b>   [געשרייא] (סוטה מב) אל תירא מפני הגפת תריסין ושיפעת הקלגסין כמו המון החיילות <small>(א\"ב פי' בל\"י קול תרועה)</small>:",
            "<b><big>קלגרפון</big></b>   [שויפעל] (כלים פי\"ג) קליגרפון שניטלה כפה טמאה מפני שינה פי' כלי שיש לה שני ראשים האחד משימין בו הלחם בתנור ורודין בו ושמו מסא בלשון חכמים ובלע\"ז פל\"א ואחד גורפין בו הגחלים מן הפורני ושמו רישול\"ו:",
            "<b><big>קלד</big></b>   [שליסעל] (פסחים קט סנהדרין קי) וכולהו אקלידי וגופלי דגילדא. ס\"א אקלידי דקיפלי דגלדאי פי' קלידי מפתחות קופלי בלע\"ז קנטר\"ו גילדא עור. (שם קיג) מסר ליה אקלידא דמטרא (גיטין נו) כל אקלידי מסר לשמעיה לבר מדציבי. (שבת פט) אבל עצים דחזו לבבא דאקליד' (מנחות נז) לעולם במקום אחד וחזו לבבא דאקלידא (חולין צג) א\"ר כהנא אקלודי מיקלד בהו פי' מקום יש בירך שמתפצל ומתהפך פנימי על החיצון ובמקום דפרעי טבחי פי' מפתח בל\"י קלידי:",
            "<b><big>קלדהי</big></b>   [פאלקס נאמע] (בב\"ר פ' לה) אדמה וצבוים עד לשע עד קלדהי וכן תרגום ירוש' <small>(א\"ב פי' בל' הנכרים ארץ כשדים והם היו בקיאים בהבטת הכוכבים והם הוברי שמים הנקראים בדניאל כשדים ובגמ' כלדאין עיין שם)</small>:",
            "<b><big>קלוון</big></b>   [בעפעהל] (בב\"ר פ' ויצא הראשון) אנא קלוון דתאזון בני (ובפרש' ה' יקוו המים) היו אומרים אלו לאלו נלך ונעשה קלווסין של הקב\"ה (בסוף מגילת איכה על צוארינו) אדריינוס שחיק עצמו' אפיק קלווסין. ס\"א קליפסין פירוש ציווי בלשון יון <small>(א\"ב פי' קלוון בל\"י מצוה אני)</small>:",
            "<b><big>קלוון</big></b>   [דאטעל בוים] (בסוף פסקא דויהי בשלח פרעה) אעליה אחד קילוון ואותביה תחות חד אילן. ס\"א אחד דקל:",
            "<b><big>קלה</big></b>   [שטרענגעל] (פסחים לט) יוצאין בהן ובקלח שלהן (פרה פי\"א) מצות אזוב ג' קלחין ובהן ג' גבעולין פי' כשיצאו ב' וג' קנים משורש אחד שמן קלחין (נדרים כ) שמואל הוה בדיק נפשיה בקלחא פי' היה משים קלח של כרוב בפיו ובולעו ומפשפש כל מעיו (ערובין יו) בשליפין בקנים ובקלחות פי' כמו קלח של כרוב קלחים של ירקות שנתעבו ונתקשו ונעשו יבשין. (חולין קכא) בקלחא ומשום יד פירוש הקנה שלהן כגון קלח של כרוב ומשום יד של כלים שרוצה להשתמש בקלחים הללו. (יומא מא ב\"ק סא) כאן בקולחת כאן בנכפפת. ס\"א קולטת ס\"א קודחת וכבר פי' בערך קדח (חולין קלח) אמר רב חסדא רבי יהודה היא דתנן (פיאה פ\"ג) המוכר קלחי אילן בתוך שדהו נותן פאה מכל אחד ואחד אמר רבי יהודה וכו':",
            "<b><big>קלח</big></b>   [פליסן שטראם] (טהרות פ\"ח) ספק מן הקדירה נתזו וספק שהקלח נגע בידה פירוש כמו מים מקלחין (חולין לו) תנא דבי רבי ישמעאל ודם חללים ישתה פרט לדם קילוח שאינו מכשיר את הזרעים פי' אם דם הנהרג חשוב כמשקה להכשיר את הזרעים כדכתיב וכי יתן מים על זרע אלא בעת שנעשה חלל בעת יציאת נשמה כדכתיב ודם חללים ישתה אבל המקלח במרזב ועוד נשמתו בו אינו מכשיר:",
            "<b><big>קלחת</big></b>   [טאפף. קעסעל] (ב\"ב פ) כל ל' יום מהפך להו גיהנם כבשר בקלחת:",
            "<b><big>קלט</big></b>   [אננעהמען] (ר\"ה יב) דתנן (שביעית פ\"ב) ר\"י אומר כל הרכבה שאינה קולטת לג' ימים שוב אינה קולטת וכו' פי' לדברי האומר ל' צריך ל' ול'. ל' לקליטה ול' לעלות לו שנה וכן לדברי האומר ג' שלשה נקליטה ול' לעלות לו שנה וכן לדברי האומר ט\"ו. (שבת קיז בגמ' מצילין) ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט (גיטין עט) כמאן כרבי דאמר קלוטה כמו שהונח' תפוסה באויר אע\"פ שלא הונחם כמו שהונחה דמיא (עירובין צט) קולט אדם מן המזחילה פי' שחוטף בידו ושותה אבל נוטל מן המזחילה כשהוא מצרף ידו למזחילה אסור. (סוכה מט מעילה יא) אפילו תימא רבי אליעזר ברבי צדוק דאיקלט איכא דאמרי לימא מתניתא רבי אליעזר בר צדוק ודאיקלט וכו' (פסחים נב) לרבי יהודה גברא דחמרא קלטינהו פירוש לפי שהולכין למקום שכלו על גבי החמור קלטן גבו של חמור לחייבה ביעור והיא החזירן למקומו ועדיין לא כלו שם:",
            "<b><big>קלוט</big></b>   [גאנץ האפיג, דיכט פעסט] (ב\"ק עז) טהורה מטמאה מי מעברא דאעבר מקלוט דר\"ש פי' שפרסתו כולה אחת ואינה סדוקה כמו החמור (חולין סח) חד למקום חתך וחד לקלוט במעי פרה ואליבא דר\"ש ואע\"ג דאמר ר\"ש קלוט במעי פרה אסור ה\"מ היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי. (בכורות ו) ת\"ר רחל שילדה מין עז ועז שילדה מין רחל פטורה מן הבכורה ואם יש בו מקצת סימנין חייבת ר\"ש אומר עד שיהא ראשו ורובו דומה לאמו איבעיא להו לאכילה מי בעי ר\"ש ראשו ורובו או לא וכו' עד ר\"ש אומר גמל גמל שני פעמים וכו' (שם מג) לקלוט וחטין דליתנהו באדם ובבהמה נמי לא פסלי פי' חטין דאדם לא הוו בגלוי כשל בהמה ולא פסלי באדם ולא קלוט דלא בעינן באדם פרסות סדוקות:",
            "<b><big>קליטין</big></b>   [וואססער שטראם] (ב\"ר פ' יקוו המים) הבאת עד נבכי ים עד קליטין דימא פי' בל\"י מים רבים נגרים למקום מדרון:",
            "<b><big>קליטור</big></b>   [געריכטם דיענער] (ויקרא רבה פרשת והבאתם את עומר) מאן דעביד קומס קלטור פי' בל\"י שליח ב\"ד עיין ערך קומיס:",
            "<b><big>קליא</big></b>   [איין ארט גראז וואס ווערט פערמענגט אין זייף] (ערובין כט) מערבין בקליא פירוש קליא הוא עשב שורפין אותו ונותנין אותו בבורית ורוחצין ידיהם כמו קלם מלך בבל ואלו הירקות ירקות שדה הנאכלים הן ולפיכך אמרו מערבין בהן וכמה מלא היד <small>(א\"ב כן נקרא בלשון ישמעאל עיין ערך נתר)</small>:",
            "<b><big>קליא</big></b>   [וואקס] פנג ודבש ושמן תרגום קיליא ודבש <small>(א\"ב כמו קירא ופירושו שעוה)</small>:",
            "<b><big>קליאס</big></b>   [איין ארט פאגעל] (בילמדנו בסוף תשא) היה משה מהלך ברקיע כקוליאס הזה עד שעלה אצל הקב\"ה <small>(א\"ב פי' בל\"י מין עוף צועק ומצפצף י\"א שהוא סוס עגור וי\"א שהוא מין אחר)</small>:",
            "<b><big>קלינון</big></b>   [צעלט] (בפסקא ויהי ביום כלות משה) הוא דמלכ' שרא טומקין דומות לקוליינין פירוש טינדי אל הקובה תרגום ירושלמי לגוי קלא:",
            "<b><big>קוליס</big></b>   האספנין [ארט פיש]. כבר פירשנו בערך אספנן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני מין דג אשר נמלח ונכבש בציר)</small>:",
            "<b><big>קוליס</big></b>   באבני בית קוליס כבר פי' בערך מרקוליס:",
            "<b><big>קלית</big></b>   [איבער שענקעל ביין] (חולין קכה) קולית המת וקולית המוקדשין הנוגע בהן בין נקובין בין סתומין טמא קולית הנבלה וקולית השרץ הנוגע בהו סתומין טהור (ב\"ר פ' י' וכל צבאם) ראה שם קוליא אחת הוה מצנע לה והיא מתגלגלא (ובפ' כו) הנפילים היו בארץ רפאים גבורים מוח קוליתו של אחד מהן י\"ח אמה (פסחים פג) נמנין על מוח שבקולית פי' קולית העצם החלול וסתום משני צדדים הוא מלא מוח והוא עצם של ירך שיש בו מוח הרבה:",
            "<b><big>קולמוס</big></b>   [שרייב פעדער] (שבת יא) לא יצא הלבלר בקולמוסו (פסחים נז) או לי מקולמוסן פי' שהיו חוקקין חקקי און. (חולין ל) שחיטה העשויה כקולמוס פי' כגון ששחט במקום אחד ושפייה לסכין ואתא לצואר דהוה ליה כקולמוס פ\"א שחט הושט למטה ועקם הסכין שבידו וחתך העור ועלה ושחט הקנה שהוא כקולמוס הסופר (פסחים קיח) גער באומה שכל מעשיה נכתבין בקולמוס אחד פי' שלעולם אינה כותבת טוב אלא רע. פי' אחר בקולמוס אחד כמו שכותבין כך עושין שאין יכולין לעשות עמהן שום פשרה עט שקר סופרים תרגום קולמוס דשקר למזייפא (בפסקא ויהי בשלח פרעה) שהיו נותנין בדודיות של אש תחת שחיהן וקולמיות של קנה תחת צפרניהן <small>(א\"ב פי' בליו\"ר עט סופר. וגם שם כללי הוא לכל קנה)</small>:",
            "<b><big>קלמזמס</big></b>   [האאר נאדל] תרגום והקשורין קלמזמסיא הפארים והצעדות והקשורין <small>(א\"ב פירוש קלמיס בלשון יוני תכשיט השער ופי' מזיא בלשון גמרא שער)</small>:",
            "<b><big>קלמר</big></b>   [פעדער ביקסעל] (כלים פ\"ב) קלמרין המתאמת פי' לשון לעז הוא קלמר\"י. ובל' ישמעאל מחברא והיא של זכוכית ופיה שוקע לתוכה ואם תטה לצד אחד לא ישפך הדיו ואחד פה יש לה שמשים בו הדיו ואחד נקב מצדה ומנין שכן דאמר (בסוף מקואות) צלוחית שפיה שוקע אינה טהורה עד שיטנה על צדה קלמרין אינה טהורה עד שיקבנה מצדה קלמרין של יוסף הכהן היתה נקובה ועושין לה תיק של עץ ומניחין הקסת בתוכו ואותו התיק נקרא קלמרין המתאמת. (בריש ב\"ר) מילנין קלמין וקונדילין כבר פי' בערך מל <small>(א\"ב פי' בליו\"ר בית הקולמוסים וקני הכתיבה)</small>:",
            "<b><big>קלמין</big></b>   [עדעל עהרבאר] עד שלא הגיע למדינ' היה מהלך כפגן משהגיע למדינה היה מהלך כקלמין פי' אדם חשוב וכבר פי' בערך פגן <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אדם חשוב ומכובד)</small>:",
            "<b><big>קלמין</big></b>   [לויז] תרגום להוציא את הכנים לאפקא ית קלמין תרגום ותהי הכנס והות קלמתא ובל' גמ' כלמין:",
            "<b><big>קלן</big></b>   [ליים קלייסטער] (פסחים מב) וקולן של סופרים פי' מים וקמח מעורבין ומדבקין בו הסופרים ניירותיהן וכן שמה בלע\"ז קול\"א ואם אין בו אלא מי פירות קיימא לן מי פירות אין מחמיצין (ירושלמי) א\"ר מני וכולהו על ידי מנויי <small>(א\"ב פי' בליו\"ר מין דבק יש נעשה מקמח ומים ויש נעשה מעור בהמות או דגים)</small>:",
            "<b><big>קלן</big></b>   [מעמע, פיל] (בילמדנו בואתה תצוה) מהו וירם תולעים היתה קלנין של תולעים יוצאין מתוך אהליהם של דתן ואבירם ונכנסין לתוך אהליהן של ישראל הוי אומר וכסילים מרים קלון <small>(א\"ב פירוש המון הבא בבהלה ובחפזון)</small>:",
            "<b><big>קלן</big></b>   [פראש] (בילמדנו בסוף וארא) לא חזרו הביא עליהן קלנין אלו הצפרדעים כבר פי' בערך קל בריש זה הפרק:",
            "<b><big>קלן</big></b>   [שאנדע. בלעסע] (מגילה כה) תני רב יוסף בקלון אביו ובקלון אמו כבר פי' בערך בן (כתובות עא) א\"ר יהודה אמר שמואל דברים של קלון פי' דבר ערוה. וחשיפי שת ערות מצרים תרגום וגלן עריה קלן מצראי (בילמדנו ואל שדי) אמרו זה לזה נלך אצל הקולנית שמא שם נמכר. (במגילת איכה פסקא סלה). (גיטין כו) אספיינוס שחיק עצמות מלא שלש ספינות מגדולי ישראל אנשים ונשים להעמידן בקלון וכו' וכבר כתבנו מזה בקל בראש זה הפרק:",
            "<b><big>קלון</big></b>   [וואסער פאמפע] (מ\"ק ב) אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון בא\"י (מקואות פ\"ח) אפילו נתמלאו בקילון (מכשירין פרק ד') הממלא בקילון עד ג' ימים טמאים פי' כשהמים מקובצים במקום אחד ומבקשין להביא אותן אל שדה אחר עושין לו דרך שיבואו בו המים ושם אותו הדרך שנמשכין בו המים נקרא קילון. פ\"א מי קילון גומא עמוקה שיש בה מים ואינה מליאה וטרחא למדלא מינה מי גשמים אתו לידי מי קילון כלו' כי מדלו מינה נחסרת וממילא נעשת מי קילון וטריחא מילתא <small>(א\"ב פי' בל\"י עץ ארוך שואבים בו מים מן בורות עמוקים)</small>:",
            "<b><big>קלין</big></b>   [קעטטע] ופחים טמנו לרגלי תרגום קולין צלו לפרסת רגלי נביא פת יקוש על כל דרכיו תרגום לנביאיהון קולין צלן <small>(א\"ב הביאו בעל הערוך בערך קלא)</small>:",
            "<b><big>קלגיא</big></b>   [קאליניע] (סוכה מה) מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא (גמ') תניא מקום קלניא היה ותנא דידן מ\"ט קרי ליה מוצא דמפיק מאכרגא דמלכא הורודוס קלניא מתעביד כבר פי' בערך זין. (ע\"ז ו) בעינא דאתעביד טבריא קלניא פי' במדרש שלא יתנו הדרים שם מס <small>(א\"ב (דברים רבה פ' האזינו) לאסטרטגין ששמש בשתי מדינות פורום וקולוניא פי' שם כללי לערים בנויות מאנשי רומי ויושביה נחשבים כתושבי רומי ונקיים ממס אבל פורום היא עיר כמו קולוניא אשר בה היו ירידים קבועים)</small>:",
            "<b><big>קלנדא</big></b>   [נייעס יאהר טאג] (ריש ע\"ז) ואלו אידיהן קלנדא וסטורנלי' פי' בל\"ר שם כללי לראש חדש ובפרט היו אומרים כן לראש שנתם אז היו שולחים מנות איש לרעהו וראשית שנתם הוא כמו שבעת יום אחר תקופת החורף בזמן שהימים מתחילים להתארך וכן בהדיא בירוש' כיון דחמא איממא ארך אמר קלנדס קלון דיאס פי' קלון בל\"י טוב דיאס בל\"ר יום:",
            "<b><big>קלונטורין</big></b>   עיין ערך קליבנטירין:",
            "<b><big>קלניתא</big></b>   [איין מאגערער פאגעל] (ב\"ב כ) שחיט ליה בטמא זבין ליה לגוי בקלניתא (חולין קב) ומי איכא מידי דבכולה לית בה כזית בשר ובחד אבר אית בה משהו בשר גידים ועצמות א\"ר שרביא בקלניתא פירוש עוף שכולו עצמות ואין בו אלא בשר מועט:",
            "<b><big>קלניתא</big></b>   [פאלירט] (יומ' לח) ר\"א בן יעקב אמר נחשת קלניתא פירש\"י מזוקקת ומין נחשת קלל:",
            "<b><big>קלס</big></b>   דקולסא גברא (יבמות קו) כבר פי' בערך נפס חלפות תרדין וקילסי כרוב עיין בערך חלף <small>(א\"ב פי' בליו\"ר גזע ועמוד בירקות אשר ממנו העלים נפרדים ומפני שיש לכרוב גזע וקלח גדול נאמר הכרוב קולס דקולסא גברא טלפחי נקדר' לא בעיא עיין ערך נפס)</small>:",
            "<b><big>קלס</big></b>   [שטאמפפען] טיפוח ביד קילוס ברגל עיין בערך טפח:",
            "<b><big>קלס</big></b>   (זבחים קה) ר\"א הכי בעי לה כגון דנקטי לה בקולסי <small>(א\"ב בבקולסי כתוב בנוסחאות עיין ערך בקלס)</small>:",
            "<b><big>קלוס</big></b>   [שעהן ליבליך] (שבת קח) התורה אמרה לא תאכלו כל נבלה ואת אמרת יאכלו אמרו ליה קאלוס פי' יפה וכן בלשון יון:",
            "<b><big>קלס</big></b>   [לויבען: פרייזען] בתרגום ירושלמי ויקראו לפניו אברך מקלסין קומוי:",
            "<b><big>קלס</big></b>   [שעהנהייט] (ב\"ר פ' פה). ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו רבי אלעזר אומר בקילוס היה <small>(א\"ב בשבח והידור מלשון מקרא לקלס אתנן)</small>:",
            "<b><big>קלס</big></b>   [בעוואפענעט] (ברכות כ. ובפסחים נג) תודוס איש רומי הנהיג בני רומי להאכילן גדיים מקולסין. (ביצה כג) ועושין גדי מקולס בלילי פסחים. (פסחים עד) רבי טרפון קורהו גדי מקולס פירוש גדי מקולס שתולין חוצה לו כדרך שתולה המגן לאדם תנו רבנן איזהו גדי מקולס כל שצלאו כולו כאחת נחתך או בשל ממנו אבר אין זה גדי מקולס:",
            "<b><big>קלס</big></b>   [העלם] וכובע נחשת תרגום וקולס דנחש וכן והתיצבו בקובעים צנה ומגן וכובע (בב\"ר פרשה כ) צוללין קלוסין סבכין <small>(א\"ב פירוש בל\"ר מין לבוש)</small>:",
            "<b><big>קלוס</big></b>   [געדערעס אנצינדען] (ע\"ז פב) הוה ליה קולוס פירוש בל\"ר קוליס כאב דקים של בני מעים העבים:",
            "<b><big>קלסטרא</big></b>   [שארף ריכטער] (סנהד' קה) כמדומין אנו שאדונינו בן קלסטרא של מלך הוא פי' הוא קוסטינר שבערך קסר והוא שר הטבחים. (ע\"ז יח) יצתה בת קול ואמרה ר' חנניה בן תרדיון וקלסטירו מזומנין לחיי העולם הבא <small>(א\"ב פי' בל' יוני שליח בית דין ממונה להרוג ולייסר)</small>:",
            "<b><big>קלסטר</big></b>   [קארב] (כלים פ\"ב) קלסטר בת ארבעת קבין אית דאמרי קרסטל פי' כדגרסינן ולא סייחין בקרסטלין שבפיהם והוא כלי של עור ומחזיק ד' קבין שהן שני שלישי סאה בששה קבין הסאה <small>(א\"ב פי בנ\"י כלי רועים)</small>:",
            "<b><big>קלסטר</big></b>   [געזיכט, געשטאלט] (ב\"מ פז) מיד נהפך קלסטר פנים של יצחק ונדמה לאברהם (נדה לא) והקדוש ברוך הוא נותן בו רוח ונשמה וקלסטר פנים פי' תאר פנים ואור פרי לא יפילון תרגום קלסטר אפוי:",
            "<b><big>קלסטרא</big></b>   [ריגעל שלאס] (שבת קכג) קנים ומקלות וקלסטרא פירוש קלוסטרא היא משנה (כלים פרק יא) שאסר רבי יהושע לטלטלה בשבת (תוספתא בכלים בתחלת בבא מציעא) קלוסטרא רבי טרפון מטמא וחכמים מטהרין ברוריה אמרה שומטה מפתח ותולה בחבירו בשבת וכשנאמרו דבריה לפני רבי יהושע אמר יפה אמרה ברוריה פירוש קלוסטרא קטינצ\"ו בלע\"ז והוא מרובע כמעשה קסת הסופר מחופה כדאמרינן דלוסקוס הנעול וקלוסטרא הנעולה וי\"מ קלוסטרא נגרא ששנינו (בסוף עירובין) נגר שיש בראשו קלוסטרא הוא כמין יתד וראשו עגול כמו רמון וכשיש בפתח ב' דלתות עושין טבעת בדלת אחת וכן באחרת ומכניסין באותן טבעות היתד <small>(א\"ב פי' בליו\"ר שם כללי למנעול ודבר הסוגר כמו נגר ובפרט נקרא כן חלק נגר הזז ומתנועע בעת סגירה ופתיחה)</small>:",
            "<b><big>קלסק</big></b>   [איין ארט געבעקס] קלוסקא יפיפיה ס\"א גלוסקא וכבר פי' בערך ג' ויש מפרשין פת בג ויש מפרשין לחם גדול <small>(א\"ב פי' קוליקס בל\"י מין פת עגול ועוגה ובפרט מין פת קטן והוחלפו מקומות האותיות וכן בספסל)</small>:",
            "<b><big>קלסקא</big></b>   [ווייכליך] (ע\"ז לט) זיתי קלוסקא המגולגלין פי' רכין ולחין ורפויין (ירוש') הן סככות הן פרעות הן רפפות הן רעלות הן אגסטרות הן ספיות הן כוסות הן גומות היא מקום הנחת כוסות הן זיתי קלוסקא הן זתי מגולגלין והשלוקין אסורין ר' חייא בשם רבי יוחנן אמר מין זיתים הוא והן נותנין לתוכן חומץ שיהו חולצין את גרעיניהן:",
            "<b><big>קלוסקוס</big></b>   (אהלות פ\"ט). כמין קלוסקוס הנוגע בה מ\"מ טהור ס\"א גלוסקוס וכבר פי' בערך ג':",
            "<b><big>קלסרקין</big></b>   [עלדע רייזענדע] (מדרש אסתר פסקא קצף בגתן ותרש) מעביר שני קלסריקין מושיב הברברי פי' בל\"ר קלסרין אנשים אורחים נכבדי ארץ אבל בתרגים אסתר כתוב לסלקא תרין קלוסנתרין פירוש קלו בל\"י טובים פירוש סנתרין בל\"ר אנשי עצה נכבדים:",
            "<b><big>קלע</big></b>   [צעלט. פירהאנג]. (מגילה ט) קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים (זבחים פו) זבחי שלמי צבור ואשמות נאכלין לפנים מן הקלעים ומפורש (שם קה) קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים והמעשר שני בכל הרואה (גמרא) רבי אבהו אומר אמר קרא בן פרת יוסף וגו' עין שלא רצתה ליהנות ממה שאינו שלו תזכה ותאכל קדשים כמלא עיניה באו לירושלם וכו' עד קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני לפנים מן החומה. פי' חומה חומת ירושלם קלעים חומת עזרה ואמאי קרו לה קלעים שהיא במקום קלעי המשכן ועוד כשהיו בונין היו פורסין קלעים במקום חומת עזרה ואוכלין וכתיב במנחה ובחטאת במקום קדוש תאכל בחצר אהל מועד בל פרשו נס תרגומו ולא אפשר למפרס עלוהי קלע:",
            "<b><big>קלע</big></b>   [שליידערן] (יומא סז) קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה (גמרא) א\"ר יוחנן כמין קליעה פי' היה תולה במוטות כמו קלע כדכתיב ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע. (עדיות פ' ג') כל הקליעות טהורות הקלע שבית קיבול שלה אריג טמאה ויתקעהו ימה סוף תרגום ירושלמי ואקלע. (סוכה לב) ת\"ר קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדם (ברכו' סא נדה מה) קורין לקלעיתא בניתא מעשה עבות תרגום עובד קליעה:",
            "<b><big>קלע</big></b>   [צעלט] (ברכות כב) כי אתא רבין אומר באושא הוה בקילעא דרב אושעיה. (יבמות מח ע\"ז כד) יתיב רב אמי ורב חנינא בר פפי ורב יצחק נפחא אקלעא דרב יצחק נפחא (נדרים כב) אמר ליה זיל לקילעיך פירוש לך לאהלך שייך זה בקלע הראשון:",
            "<b><big>קלע</big></b>   [זיך בעגעגענען] (ברכות מב) רבא ורב זירא איקלעו לבי ריש גלותא (שבת קלו) לוי איקלע לבי יוסף רישבא פירוש נתארח ובת ענין קרוב לזה פדיון שבוים איקלע לרבנן כלומר בא לידי רבנן ועיקר זה קרוב פירושו לעיקר שקדם נכנס ובא לאהל בעל הבית:",
            "<b><big>קלעילון</big></b>   [איינע הילזען פרוכט]. (מעילה יג) הדש קלעילון בשדה הקדש מעל בפירוש מגנצא כתוב הדש מלעין ופירוש מין קטנית:",
            "<b><big>קלף</big></b>   [שאלע] קליפי אגוזין וקליפי רימונין (אהלות פ\"ו) ותחתיה כקליפת השום. (סנהדרין צה) לבושי שריון קליפה פי' באמצע כל טבעת של שריון תולה קליפה אחת של ברזל כדי שלא יכנס חץ בטבעת <small>(א\"ב פירוש בל\"י שם כללי לשומר דבר בעת גדולו כמו שומר הביצה והוא השפופרת ושומר גוף הדגים והיא הקשקשת וגם קליפה הבא בקטורת היא קליפת עץ וריחה נודף ועל דרך השאלה יש קליפות בשריון שהן שומרות הגוף וחז\"ל בנו פעל מן השם להסרת הקליפות ותרגום סנפיר וקשקשת ציצין וקליפין)</small>:",
            "<b><big>קלף</big></b>   [שעלען]. (פסחים עה) יקלוף את מקומו יקלוף את החיצון. (מעשרות פ\"ד. ביצה יג). המקלף בשעורים מקלף אחת אחת ואוכל פי' חושף הקליפה. (בסוף ביכורים). סלי נצרים של ערבה קלופה. (ע\"ז עד). יקלוף את הזפת חשוף חשופה והשליך תרגום מקלף קלפא ורמא שייך זה בקלף הראשון (ב\"ר פ' פג) כי אני חשפתי את עשו קלפית בצליא כל כך למה גיליתי מסתריו:",
            "<b><big>קלף</big></b>   [פארבעמענט. פארמיט] כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין כבר פירשה בערך דוכסוסטוס. (מנחות לה). האי קליפא צריך למבדקיה:",
            "<b><big>קלף</big></b>   [גרינד] שאת או ספחת תרגום שומא או קלפא וכן לשאת ולספחת מספחת היא <small>(א\"ב פי' בל\"י מין נגע עמוקה וקשה רפואתה)</small>:",
            "<b><big>קלפי</big></b>   [בעכער]. (יומא לט). טרף בקלפי והעלה ב' גורלות (גמרא) אמר רבא קלפי של עץ ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים <small>(א\"ב פי' בל\"י גביע וסף)</small>:",
            "<b><big>קלפה</big></b>   [ארט געווירץ] (כריתות ה) קילופה שלשה פי' ל' ישמעאל דארכסה <small>(א\"ב עיין קלף קמא)</small>:",
            "<b><big>קלף</big></b>   [פויסט שלאג] (ברכות נו) תרי קילפי בלעת (שם נח) הבו ליה קולפא וידון דינא ס\"א קופלא (מנחות ז ערכין כב) אר\"ח קולפי טבי בלעי בימי דאבימי עלה דהא שמעתא פירוש שבט שמכין בו בני אדם וראשו עב ובלשון ישמעאל היא אלמקרע (כתובות סד) נפקא אבתריה מחייה בקולפא דשיראי כלומר ומחייה בשיראי שראשו קשור <small>(א\"ב תרגום ירושלמי ואת הבהמה תהרגו וית בעירא תקטלון בקולפי ויש קולפא שענינו שבט כמו שפירוש בעל הערוך ויש קולפא שענינו המכה עצמה וכן בלשון רומי)</small>:",
            "<b><big>קלפנדר</big></b>   [זעעלען פערקייפר] (ב\"ר פרשת נא) ה' דייני סדום קושקר רב שקר רב נבל מסטה דין וקלאפנדר <small>(א\"ב פי' בל\"י גונב אדם)</small>:",
            "<b><big>קלפס</big></b>   [גרויסע אליווען] (בתוספות. תרומות פ\"ב). מודין בקולפסין שתורם על האוכלין חוץ מגרעיניהן והן זיתים גדולים ראויין לאכילה ואינן עושים שמן דתניא (בריש פר\"ג דתוספת' תרומות) אין תורמין קלופסי' על זיתי שמן ולא זיתי שמן על הקלופסי' והיינו כלופסי' דגרסינן בגמרא דבני מערבא.",
            "<b><big>קלק</big></b>   [ווערפען] (בפסקא ויהי בשלח) ומקלק בשוקא קליל גרמן ואי לא אנא מקלקלך פי' מקלק היינו מטלק שפירשנו במקומו <small>(א\"ב תרגום ירושלמי וישלך אל המים וקלק לגו מיא)</small>:",
            "<b><big>קלקי</big></b>   [גראבעס טוך] (שבת סד) ת\"ר שק אין לי אלא שק מנין לרבות את הקלקי ואת החבק (ב\"ב עח) מכר חמור מכר את המרדעת ואת הקלקי ואת החבק פי' קלקי שתחת הזנב חבק שתחת הבטן פ\"א קלקי וחבק דפ' במה אשה אומר לשון יון הוא. קיליקי בגד עשוי משער של עזים והוא קשה ועשוי להציעו תחת כרים וכסתות חבק כסוי הבהמות (כלים פכ\"ט) הגמדין של ערביים הקלקין והפונדא פי' חלוק של צמר ויש לו נימין והוא שק שלובשין אותו מבית מי שמצער עצמו ובלע\"ז כמשמעו ציליצ\"ו ופי' בלע\"ז אשתמי\"ניי\"א ועוד (מקואות פ\"ט) אלו באינן חוצצין קלקי הראש פי' הצואר שעל הראש שדבק בו השער כקלקי. (ננעים פ\"ו) גופא של שהרת כגריס הקלקי מרובע מקום הגריס ט' עדשות וכו' קלקי הלב והזקן ובית הסתרים פי' כל איש שאינו חלק ויש לו שערות כאיש שעיר בבית השחי או בלבו מודלה על גרונו ויתמאס מן הזיעה והן מתקלקלין ונעשין כקילקי שפירשנו צילי\"צי. (כלים פ' י\"ז) גריס נגעים כגריס הקילקי. (בסוף מעשר) ושום בעל בכי ובצל של רכפה והגריסין הקלקין פי' כן שמם קליקין וי\"א על שם מקומן נקראו. (ירושלמי) שום בעל בכי כל שאין לו חלא דור אחד מקיף את העמוד רשב\"ג אומר כל שאין לו אלא קליפה אחת בלבד אלו הן גריסין הקילקין אלו גריסין המרובעין רשב\"ג אומר אין לך מרובע כו' וזה בסוף (תוספתא מעשרות) אלו הן גריסין הקילקין אלו המרובעין תני רשב\"ג אין מרובע מששת ימי בראשית התיב רבי ברכיה והא תנינן גופה של בהרת כגריס הקילקי מרובע וכולי <small>(א\"ב פי' בליו\"ר מין בגד ולבוש עשוי משער תישים ועזים והיה נעשה במחוז קילוקיא ועל שם שער זה נאמרו אנשים בעלי שער עב ומסובך קיניקי ויש אנשים בעלי שער עב ומסובך בלב שהוא החזה ובזקן ובבית הסתרים ואולי במחוז קיליקיא היה גרים מיוחד הנאמר גריס הקלקי)</small>:",
            "<b><big>קלקלון</big></b>   [פיהר הענגע] (ע\"ז נא) כל שהוא לפנים מן הקלקלון אפילו מים ומלח אסור חוץ לקלקלון וכו' פי' כינוי לקלעים הוא לא רצה לומר קלעים כאותן של בית המקדש שהיה גנאי אלא כינה לשון אחר:",
            "<b><big>קלקנתום</big></b>   [קופער וואסר] (שבת קד מגילה יח) בסם בסיקרא בקימום ובקלקנתום (פרה פ\"ט) דיו וקימוס וקלקנתום (עירובין יג) דבר אחד יש לי וקלקנתוס שמו (סוטה כ) פי' בלע\"ז ויטרי\"אולו ובלשון ישמעאל אלזאג <small>(א\"ב פי' בליו\"ר מין דומם זך כמו זכוכית ויפה פירוש בעל הערוך וקראוהו הרומיים בלשונם דיו הצבעים כי בו יוצבעו עורות שחורים וזה מאמר רבא בר שמואל במס' גטין חרתא דאושכפי)</small>:",
            "<b><big>קלקס</big></b>   [ארט באהנען] בערך קרקס ובערך הלקט <small>(א\"ב פי' בליו\"ר וישמעאל שרש של מין נטע הגדל במצרים ונאכל וי\"א שהוא שרש פול המצרי ויש חולקים)</small>:",
            "<b><big>קלר</big></b>   [זאלבע] (שבת עו) מים כדי לשוף בהן את הקילורית (שם קח) טובה טיפת צונן בשחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית מכל קילורין שבעולם. (נדה כ) מעשה ותלה רבי מאיר בקילור ור' תלה בשרף של שקמה (בויקרא רבה זאת תהיה ובפסקא דותאמר ציון) ומסקרות עינים ריש לקיש אמר בקילורית אדומה פי' כחול אדום ודומה לאחד ממיני דם ומפסיק הדמע <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי שם כללי לרפואה אשר צורתה ארוכה ועגולה ובפרט אם היא מתוקנת לחולי עינים אבל קילורית בל\"י מין אדמה לבנה הבאה מאיסמיא ונקראת בלשון משנה סם ומתערבת ברפואות לעינים לכן תהיה הגרסא קילורית אדמה וזה פי' ומסקרות עינים כי בל\"י סקירא מין אדמה לבנה עיין ערך סם וערך סקירא)</small>:",
            "<b><big>קלר</big></b>   [שאטץ. פארראהטס קאממער] (בב\"ר פ' יא) ויברך וכי הקילירין של מלך חסר כלום (ובפרשת נ\"ג ויסע משם ובפ' נה) לפי שחרב מקומה של סדום ופסקו העוברים והשבים ולא חסר קילרין שלו כלום (ובפרש' ס' וה' ברך את אברהם בכל) רבי לוי אמר שלשה שהשליטו ביצרן ועשה ישמעאל תשובה ולא חיסר קילרין שלו כלום פי' אוצר בלשון יון קילרי ובלע\"ז ציליי\"רו:",
            "<b><big>קלר</big></b>   [קיחין] (בויקרא רבה בריש אחרי מות ובפסקא דאחרי מות) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו וכי קילורית עלת עמהן לסיני פי' שמעו שיש מקום שקורין לעוגה קליר על כן נקרא רבי אליעזר הקליר שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי עוגה ומין פת)</small>:",
            "<b><big>קלר</big></b>   [האלז קעטטע] (גיטין סה ובסוף טבול יום) יצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי. (פי\"ב דכלים) הקולר טמא. (סנהדרין ז) י' שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן. (יבמות קכב) מעשה בקולר של שני בני אדם. (שבת לב) חש בראשו דומה כמי שנתנוהו בקולר. נתן בניו פלטים תרגום ירושלמי שלילין בקולריא ויתנוהו בסוגר תרגום ויהבוהו בקולרין <small>(א\"ב פי' בל\"ר סוגר הנתון בצואר השבוים והחייבים ובנוסחאות כתוב כפיתין בקולריא)</small>:",
            "<b><big>קלר</big></b>   [געזעלל שאפט] (יבמות קכב) מעשר בקולר של שני בני אדם פי' רש\"י חבורה:",
            "<b><big>קלש</big></b>   [דין. שוואך] (ערובין ג) ומאי שנא בסוכה כשירה דאמרן קלוש מבוי נמי נימא קלוש פי' ראה הקורה כאלו היא קלושה ושהוא פלגא דסומכא העליון כאלו ננסר במסור ונחתך וכאילו אינו והויא קורה כולה שהיא חצי טפח דעוביה התחתון כולו בתוך עשרים ולפיכך המבוי כשר (מ\"ק יג) מחפין את הקציעות בקש ר\"י אומר אף מעבין (גמרא) מחפין אקלושי פי' מכסין בענפין מרוחקין זה מזה מעבין אסמוכי סומך הענפין זה לזה. (יבמות קיג) פשיטא דחרש דעתא קלישתא היא. (נדרים סח) בעל מיגז גייז או מיקלש קליש <small>(א\"ב תרגום רטפט בשרו איתקליש בסריה ענין חלשות ודקות)</small>:",
            "<b><big>קלת</big></b>   [אויבסט קארב] (בסוף בכורים) בקלתות של כסף ושל זהב. (ב\"ק צב) מנא הא מילתא דאמור רבנן בתר עניא אזלא עניותא דתנן עשירים מביאים בכוריהם בקלתות של כסף וכו'. (כתובות פב) עשירות עושות אותן קלתות של כסף ושל זהב. (סוטה יד) אדם מביא מנחה בתוך ביתו בקלתות של כסף ושל זהב. (כתובות עב) דאורייתא קלתה שפיר דמי דת יהודית אפילו קלתה נמי אסיר פי' אעפ\"י שבשוק כפה של ראש' לבדה שרי מדאורייתא דת יהודית אסרה בשוק עד שתתן על ראשה דבר אחר אבל בחצר בקלתה אין בה משום פריעת הראש. (ב\"מ ט) קלתה מינח נייח (גיטין עח) הזורק גט לחיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת. (פ' י\"ז דכלים) הקלתות משיחסום פי' קופות קטנות דומה לקלתה דגט. קילתיה תלא עיין בקלבאי <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי מין סל עשוי מגמא או מנצרים וגם אם הוא של כסף וזהב)</small>:",
            "<b><big>קלת</big></b>   [פוסטעמענט] (זבין פ\"ד) על המשוט ועל הקלת (כלים פ\"ז) הקלתות של בעלי בתים שנפחתה עיין בערך איסטרוביל פי' בניין סביב שהוא כמין בית קטן ובסיס הוא לכירה כמו שאמרו לענין ריחים אבל לא את הקלת ופי' קלת בסיס לריחים התחתונה:",
            "<b><big>קם</big></b>   [קעז וואססער, מאלקען] (נדרים נא) הנודר מן החלב מותר בקם פי' היינו נסיובי דחלבא שלועזין סו\"רו והוא אלטיץ רבי יוסי אוסר דקא סבר יש בהן צחצוחי חלב <small>(א\"ב חלב מקושר ונקפא ובהדיא כתוב בירושלמי מהו בקם חלבא מקטרא (ובגמרא דידן ע\"ז לה) בענין אסור גבינות הכא כיון דאוקמי קא מוקים חשיב ליה כמאן דאיתיה לאסורא בעיניה ונקרא קם החלב מקושר שהוא קם ועומד ואינו נגר בלשון גמרא נקרא קומא אבל מה שנקרא מי חלב בלשון משנה נקרא נסיובי דחלבא בלשון גמרא)</small>:",
            "<b><big>קס</big></b>   [ערהאלטען] (ב\"מ מא) שאני הכי כיון דקם קם פירוש כיון שמחמיץ כך יעמוד בחימוצו לעולם. (ב\"ב קנו) בני רוכל מקיימי קוצים היו ורבי אליעזר לטעמיה דתנן (פ' ה דכלאים) המקיים קוצים בכרם ר' אליעזר אומר קידש וחכמים אומרים לא קידש (מכות כא מ\"ק ב) המנכש והמחפה בכלאים לוקה רבי עקיבא אומר אף המקיים פי' שרואה כלאים זרוע ואינו עוקרן (מכו' טז חולין קמא) הניחא למאן דתני קיימו ולא קיימו אלא למאן דתני ביטלו ולא ביטלו כמה דלא שחטיה לא עבריה ללאויה פי' קיימו קיים עשה שבה פטור לא קיים חייב היינו דאיכא למימר לתקוניה לאויה הוא דאתי אלא למאן דתני ביטלו חייב כיון שהאכיל הנותר לכלבים הוא דחייב דהא לא אפשר למשרפיה אבל הכא אם הנותר כמו שהוא אע\"פ שלא שרפו אינו חייב מאי איכא למימר פי' התראת ספק כגון שלקח האם על הבנים ומתרין בו לא תקחנה ריש לקיש אמר כגון זו התראת ספק הוא שיתכן לומר אחרי שיקחנה ישלחנה והיכי הוי התראה ודאי כגון שבא לשוחטה והתרו בו אם תשחוט אותה תלקה ושחטה ורבי יוחנן אמר אפי' התראה בלקיחה שמה התראה. הקם להן בציץ בין עיניך (קדושין סו) צא וקדש לי פי' שים הציץ בין עיניך והעמידם שכך היו עושין כשהיה כהן גדול מניח הציץ היו עומדין הכל בעמידה מפני שם שהיה כתוב בו היינו דתנו בלשון עמידה הקם להן בציץ. במקויי' כולי עלמא לא פליגי כבר פירשנו בערך אשר ובערך הנפק. (ברכות מג קדושין לג) אסור לאדם שיהלך בקומה זקופה ד' אמות משום שנאמר מלא כל הארץ כבודו רב הונא לא מסגי ד' אמות בגלוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי (ברכות לה) קמה תוכיח פירוש קמה היא התבואה דכתיב וחרמש לא תניף על קמת רעך וחייבת בברכה לאחריה שנא' ואכלת ושבעת וברכת. פ\"א קמה היינו לחם דכתיב אשר לא במסכנות תאכל בה לחם וכתיב בתריה ואכלת ושבעת וברכת (בריש והיה עקב תשמעון חולין קלד) אמר קמה אקמה דאמר ריש לקיש לרבי יוחנן חורי נמלים וכו' עד ספק לקט לקט משום דבחזקת חיוב חייב אבל דבחזקת פטור פטורה ורמינהו גר שנתגייר והיתה לו עיסה נעשית וכו' על ספק חייב אף על גב דבחזקת פטורה קיימא מצינו דעיסה ולחם איקרי קמה:",
            "<b><big>קמא</big></b>   [צופאר] (פסחים ג) מאי דקמא פי' מאי קאמר (ב\"ב קמ) אדמון אמר בשביל שאני זכר הפסדתי מאי דקמא ס\"א מאי דקאמר (כתובות סז) אמר מאי דקאמא אמר ליה נעניתי לך קום אכול פי' מאי שנא שהביאה לו עכשיו זו התרנגולת ולא קודם <small>(א\"ב פי' לפני קודם ואות דל\"ת מובלעת (גיטין ו) ומי איכא ספיקא קמי שמיא תרגום ירושלמי בפסוק וספרתם לכם ממחרת השבת מבתר יומא קמא דפסחא כמו קדמאה)</small>:",
            "<b><big>קמא</big></b>   [גוממי] (שבת קי) מאי כוס עיקרין א\"ר יוחנן ליתי מתקל קומא אלכסנדרית קימוס קומא עיין בערך קומוס <small>(א\"ב פי' בל\"י מין שרף ואלכסנדרית מובחרת שבכולם)</small>:",
            "<b><big>קמא</big></b>   [אובערשטער] (ע\"ז יא) ויום גנוסיא קומא מינקיט קמי איניש כלומר הוא על כל השרים: קמה [מעהל] (נזיר נג) אלא דאקמח אקמוחי פי' טחנן בריחים ועשאן כקמח. (מנחות פו) ואינו מביא מפיה מפני הקמחין פי' קמחין בלע\"ז קנוט\"י כלומר לבנים כמו קמח. (פסחים עד) אמר ליה דרמא לך הא לא חש לקמחיה הדר ביה וכו' (יומא מו) אמר רבא האי מאן דלא חש לקמחיה (יבמות מב) אחד בתולות דרמא לך הא לא חש לקמחיה סתם ואח\"כ מחלוקת וכו' פירוש אכילתו להפסד הולכת שאינו מתעסק בתורה כראוי לה. וי\"א לא שימש כל צורכו ולא ידע שמועה זו ואתא לפרוקי לן ס\"א לא חש לקמחיה כלומר לא חשש לפניו הקושיא שתבא לו:",
            "<b><big>קמט</big></b>   [רינצעל. פאלט]. (נגעים פ\"ו) הקמטין שבצואר (שם פ\"ז) בקטן ונולד בקמט ונגלה (מקואות פ\"ח) בית הסתרים ובית הקמטים אינן צריכין שיבא בהן המים פי' בגברא תותי שיחיה ואתתא תותי שיחיה ותותי דדה שמן קמטין כדתנן (נדה מז) משיעלה הקמט תחת הדד (ב\"מ פז ב\"ב קב) אחר שנתבלה הבשר ורבו הקמטין נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין. (ע\"ז ס נדה מג) אמר ריש לקיש קנה בקומטו של זב והסיט בו את הטהור טהור וכו' <small>(א\"ב פי' חדודי הבשר מתכווץ וצומת והוא לשון פסוק ותקמטני לעד היה)</small>:",
            "<b><big>קמט</big></b>   [בונדען] (סנהד' צה) בענין ישבי בנוב תפשיה וקמטיה ויהביה תותי בי סדיא (חגיגה יג) אלו תתקע\"ד דורות שקומטו בעצמן ליבראות קודם שנבר' העולם (גיטין מז) בעינא מקמטינכו ואותבינכו פי' אקשור ידיכם ורגליכם עונותיו ילכדונו את הרשע תרגום חובוי דרשיעא קמטין ליה:",
            "<b><big>קומיטטון</big></b>   [קעניג זאל] (מדרש אסתר פסק' ובמלאת הימים) שושן הבירה כבית קומיטטון היה מאכל ומשתה מצוי בהפי' בל\"ר בית גדול אשר בו המלך ועבדיו יושבים תרגום ירושלמי בכל ביתי נאמן הוא בכל קומיטטון דידי מהימן הוא:",
            "<b><big>קמטר</big></b>   [הולצערנער קאסטען] (כלים פי\"ו) כסוי קמטרה טהור (אהלות פ\"ט) עשרה כמין קמטרה (ברכות כו) אמר רבא גלימא אתמטרא ככלי בתוך כלי דמי לאשר על המלתחה תרגום לדממנא על קמטריא פי' לשון ערבי רומי ואדומי:",
            "<b><big>קמי</big></b>   [הויפט. האארע] (ב\"ק סב סוטה מט) אבטול בר' ראובן התירו לו לספר קומי מפני שקרוב למלכות היה פי' כגון מלכות יון שקוצצין שער ראשיהן מלפניהן עד האוזן כלפי מצח כולו ומניחין השער שכנגד העורף נוטה ומתפזר לאחוריהן (מעיל' יז) הלך רב ראובן בן איצטרובילי וסיפר קומי והלך וישב לו ביניהן וכו'. (הוריות יב מ\"ק כב) על כל המתים רצה מבדיל קמי שפה שלו רצה אינו מבדיל על אביו ועל אמו מבדיל פי' מבדיל קמי שפה שקורע בית צואר ממש אינו מבדיל שקורע למטה משפה <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי צמה ותלתלי שער וקמי שפה כמו לפני עיין ערך קמא)</small>:",
            "<b><big>קמליא</big></b>   [ווייסע ערד] נתר ובורית קימוליא ואשלג ס\"א קימוניא כבר פי' בערך אשלג <small>(א\"ב בליו\"ר מין אדמה לבנה המובאת מאי קימוליא ובה היו מכבסים הבגדים ודע כי סם וסיקרא קימוליא וגרתקון מיני אדמה לבנה הם וקילורית מין סם)</small>:",
            "<b><big>קמליא</big></b>   [קאסטברקייטין] (ב\"ר פ' ויבא יעקב שלם) במאה קשיטה אמר רבי סימון קו\"ף קימליא (פי' בל\"י ורומי כלים חמודים ותכשיטי זהב וכסף):",
            "<b><big>קמון</big></b>   [קוימען]. (ירושלמי בריש כירה) בראשונה היו סותמין הקמין מערב שבת ורוחצין בשבת (בויקרא רבה בריש אשה כי תזריע) אם ישהה אדם בקמין שעה אחת אינו מת לשון לע\"ז הוא קמינ\"ו:",
            "<b><big>קמניא</big></b>   [שייטער האלץ] (ע\"ז י) כל דזכי למלכא אשדו ליה לקימוניא חליליא פי' חפירה מליאה אפר מנופה שמשליכין בו חייבי מיתה פי' אחר לכבשן האש <small>(א\"ב פי' בנ\"י ורומי ארובת העשן וכבשן)</small>:",
            "<b><big>קמנטריס</big></b>   [פערצייכניס] (גיטין כח) א\"ר אליעזר מקומנטריסין של אומות העולם איש פלוני נהרג פי' אע\"ג דקיימא לן גוי מסיח לפי תומו מהימן מילתא דשייכי בגוה כגון דאמרי בב\"ד שלנו נהרג לא מהימן דעבידי לאחזוקי שקרייהו <small>(א\"ב פי' בל\"ר ספר המורה הדברים בקצור וגם נאמר כן מפרש הן הספר עצמו הן בעל הספר לכן רש\"י ע\"ה עד היום נקרא בין הנכרים קומנטריס שהוא פי' המקרא ואנחנו בחסרון אות קוראים לו קונטריס)</small>:",
            "<b><big>קומניתא</big></b>   דאומא כבר פי' בערך כפת:",
            "<b><big>קומוס</big></b>   [גומע] קומוס וקלקנתו' עיין בערך קלקנתו' (גמ') קומוס קומא פי' הוא השרף כמו שאמרנו כל השרפים יפין לדיו ובלע\"ז גומ\"א:",
            "<b><big>קמוס</big></b>   [ארט פלעדערמויז] (ב\"ק יו) ערפד לאחר ז' שנים נעשה קימום <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב קימוש)</small>:",
            "<b><big>קמיס</big></b>   [מיניסטער] (בריש ויקרא רבה פרשת והוא ישקיט) רבי ברכיה אמר מן הדא סכנין היה ועלה ונתמנה קומים אספוסוריאון. (בירושלמי ובאמור אל הכהנים פ' מה יתרון) וויי ליה לההוא גברא מאן עביד קומיס קלאטור אנא עביד בלנא וספרא (ובפסקא דהעומר) וויי ליה לההוא גברא דהוה עביד קומים פנטון קוזמוקלטור עביד בלנא וספר פי' קומפלציאו של מלך (ירושלמי בפ' הרואה בגמרא על הרוחות) כיון שראה דוד שממון חביב עליו מינהו קומיס תיסברין שלו על בית המקדש שנאמר נגיד על האוצרות <small>(א\"ב פי' בליו\"ר ופירוש קומיס פנטון בל\"י נגיד על כל הדברים (ובמדרש אסתר פסקא ותמאן המלכה)</small> קומים אסטבולי פי' בל\"ר נגיד על ארוות הסוסים קומיס קלטוס פירוש בל\"י ממונה על שלוחי ב\"ד ולא תתכן גרסת קוזמו קלטור כי אם קומיזקלטור כמו שפירשתי או קוזמוקרטור פי' בל\"י אדון עולם):",
            "<b><big>קמע</big></b>   [בינדעל אויף געשריבענע שפראכן] (שבת ס) ולא בקמיע (כלים פכ\"ג) הכדור והקמיע והאמום (ע\"ז לט בכורות ל) מעשה באשה אחת שנשאת לחבר והיתה קומעת לו תפילין על ידו נישאת לעם הארץ והיתה קושרת לו קשרי מכס על ידו <small>(א\"ב פי' ענין קשר ויש רפואה נקשרת בגרון או באבר מן האברים וגם כתבים נקשרים לרפואה)</small>:",
            "<b><big>קמע</big></b>   [וועניק] (פסחים קיב) אוכל הרבה ומוציא קימעא פי' מעט:",
            "<b><big>קמפון</big></b>   [פרייא, פעלד] (כלים פכ\"ג) טפיטן של סוס טמא מושב מפני שעומדין עליו בקומפון פי' שדה ששוחקין בו המלכים שמו בל\"י קמפון וגם בל' לע\"ז והוא קמפ\"ו. (בפסקא דויהי בשלח) הוציא כרוז ואמר כל עמא יפקון לקמפון. (בויקר' רבה פ' אל תהי עד חנם והוא עד) הוצי' כרוז במדינה ואמר כל עמא יפקון לקמפון הבי' תולדות וכו' (ובאמור אל הכהנים פ' וצדקתך אלהים) כל נר שילקוט ויאכל מפני שביעית תיה' מחזירין אותו בקמפון. ס\"א קנפון <small>(א\"ב פי' בל\"ר שדה מרווח הן לטייל הן לצחוק)</small>:",
            "<b><big>קומפרומסין</big></b>   [קומפרומוס] (ירושלמי מ\"ק פ\"ג) ושטרי ברורין קומפרומסין זה בורר לו אחד כן נקראו בלשון רומי:",
            "<b><big>קמץ</big></b>   [נעמן מיט פאללער האנד] (קדושין סו) ושמואל אמר מקמצין פי' כל אחד מוציא קומץ מן החלק שהגיעו והוא שליש ממה שהגיע בידו עיין בערך ותר. קומץ אחד לעשרון אחד קומץ אחד לס' עשרון (בסיפרא והביאה אל בני אהרן) זו קמיצה וזו אצבע כבר פי' בערך אצבע:",
            "<b><big>קמץ</big></b>   [איינזאממלען] (כתובות עז) המקמץ והמצרף נחשת (גמ') מאי מקמץ א\"ר יהודה זה המקמץ צואת כלבים ותניא מקמץ זה בורסי קטן:",
            "<b><big>קמץ</big></b>   [גראבען] באחת הפחתים ארגו' בחד קומציא וכן תרגום חופר קומץ:",
            "<b><big>קמץ</big></b>   [היישעריק] (ברכות נד) שדר הקב\"ה קומצא ונקביה ונחתיה לצואריה (סוטה לה) חזינן אנשי דדמו לקמצי באילנ' פי' חגבים (יבמות קכא) ודלמא קמצא בעלמא שכיב להו דאסיקו ליה שמא פלגי <small>(א\"ב תרגום ונהי בעינינו כחגבים והוינא בעיני נפשנא כקמצין)</small>:",
            "<b><big>קמץ</big></b>   [פערפליסען] תרגום בפסיק ברח דודי ודמה לך לצבי עינא חדא קמוץ פי' סגור:",
            "<b><big>קמקום</big></b>   [קעססעל] (שבת מט) ואתנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא (כלים פ\"ג) קומקום שניקבו עשאו בזפת וכו' פי' לשון יון הוא ולשון לע\"ז קוקומ\"א ואינו יכול לקבל את החמין כצונן שמים תמים ממיסין הזפת <small>(א\"ב תרגום בפסוק והשתיה כדת והוו תמן קומקמי וכסי)</small>:",
            "<b><big>קמקמא</big></b>   [שלאנג] (ירושלמי שבת פ\"א) קמקמא מתעביד או פי' המפרש מין נחש:",
            "<b><big>קמר</big></b>   [בעדעקען] (ערובין פח) מבחוץ צריך לקמור (אהלות פ\"ג) ביב שהוא קמור תחת הבית (ובפ' ה') תנור שהוא עומד בתוך הבית ועינו קמורה לחוץ פי' סגורה:",
            "<b><big>קמר</big></b>   [געוועלבט] (כלים פי\"ו) כסא שתחת התיבה וקמרון שלה. (ובפ' יח) הקמרון שלה בזמן שהוא קבוע חיבור לה פי' הקובה של מעלה בראש התיבה שהוא כסוי שלה שמה קמרון כדאמרינן צב דומות לקמרוסתא לענין שש עגלות צב. ואמרו רבותינו שבפי' צב קמרוסתא שהוא קובה שלא ישלוט בו העין והוא בצבים (ב\"ר פ' ל) רבי נחמיה אומר כמין קמרוטין היתה <small>(א\"ב פי' בל\"ר פעל הבונה בנין מקומר כעין קובה ופי' קמרון בליו\"ר מכסה מקומר ובפרט אומרים כן היונים לעגלת צב ואומרים קמרוטון לכל דבר שהוא כמין קובה)</small>:",
            "<b><big>קמר</big></b>   [גירטעל] (הוריות יד) א\"נ רשב\"ג לרבי נתן נהי דאהני לך קמרא דאביך למהוי אב בית דין למהוי נשיא מי אהני לך פירש קמרא חגורה שחוגרין אותה באבנט אלא שהיא רחבה יותר מאבנט וקובעין עליה כסף וזהב ומשמשי מלכים לובשין אותה וזהו דגרסינן (שבת נט) א\"ר יהודה קמרא שרי א\"ד ארוקת' וא\"ר ספרא מדי דהוה אטלית מוזהבת א\"ד אנסכא וא\"ר ספרא מדי דהוה אאבנט של מלכים ופי' רוקתא מטלית שעושין מעשה אורג וקובעין עליה חתיכות של כסף ושל זהב ומדמין אותו לטלית מוזהבת ומותר בשבת ופי' נסכא חוטין שעושין אותן מעשה עבות כשרשרת וכאבנט וקובעין עליו חתיכות של כסף ושל זהב ומדמין אותו לאבנט של מלכים ומותר בשבת וזה מעשה דרשב\"ג כשביקש רבי נתן לחלוק עליו להיות נשיא שהיה רבי נתן בבלי ובכמה מקומות אמרינן רבי נתן בבלאה הוא והיה אביו ראש גולה בבבל והיו ראשי גליות רגילין ללבוש חגורות דאינון קמרי ולעמוד לפני מלכי פרסיים עד סוף מלכות פרס ועלה רבי נתן לארץ ישראל והיה אב בית דין לפיכך אמר לו אם הועילה לך חגורי של ראש גלות שלבש אביך להיות אב בית דין הלא דיי לך זאת ובקשת להיות גם נשיא זה פירוש רב שרירא גאון וכעין זה הפירוש פירשנו בערך נסך. חגרו שקים תרגום קמרו שקים על בשריהון <small>(א\"ב פירוש בל\"י, חגורה וגם מין תכשיט של נשים)</small>:",
            "<b><big>קמרין</big></b>   [פעדער ביקסעל]. (שבת פ) אות אחת בקולמוס ואות אחת בקומרון פירוש כמו קלמרין שפירשנו במקומו:",
            "<b><big>קמתין</big></b>   [ציגעבינדען] (ב\"ר פ' צד) וקרהו אסון אמר לו אעפ\"כ כולן עומדין חוץ לזיקה אבל אני מעיי קמתין עלי בחבל <small>(א\"ב בנוסחאות חסרים דברים אלו ונמצאין בפרקי ר\"א והביאם בעל הילקוט אבל כתוב קמטין עלי וכן תתכן הגרסא עיין ערך קמט שפירושו לכד)</small>:",
            "<b><big>קן</big></b>   [טאן שניט צוברייטונג] (גיטין ו) שמע קן קולמוסא יקן מגילתא פירוש אפילו שמע שאמר הבעל כתוב גט לאשתי פלונית שאני מגרשה וראה הסופר שלקח הקולמוס והמגילה לכתוב בו הגט לשמה דיו ורב האי פירש שמע קל קלמוס שמע חיתוך הקולמוס וחיתוך המגילה שחתך הסופר לכתוב בה הגט שכן בלשון ערבי חיתוך הקולמוס קורין קטע אלקנם וחיתוך המגילה שחתך הסופר לכתוב בה הגט קטע אלרק. פ\"א קן קלמוסא דשמע דא\"ל לסופר תקן קלמוסך לצורך הגט ותקן מגלתך שהוא הקלף. פ\"א שמע קול תיקון הקולמוס וקול תיקון המגילה:",
            "<b><big>קן</big></b>   [ראהר מיטטע פון לייכטער]. (שבועות לט) לאפוקי מקציא דרבא. (נדרים כה) ההוא גברא דאתא לקמיה דרבא וכו' עד אייתי קנייא ומליא הנהו זוזי וכו' (שבת מז) הקנה של סיידין לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל אסור פירוש רב שר שלום קנה של ציידים ולא של סיידין ומורידין בהן העופות מן האילנות הגבוהים בדבק כדאמרינן (חולין נא) דבקא אמימר אסר משום ריסוק איברים כשגבוה שלשים אמה או חסר או יתר אין מגיעו קנה אחד אלא או ד' או ה' ומתקנין אותן כדי שיהא נכנס עיקרו של זה בראשו של זה והעליון שבכולן מלוכלך בדבק ומלכלך בכנפיו של צפור ונדבקין זה בזה ונופל ובנין של אותן קנים קן הוא מקני המנורה אף על פי שאסור. לפיכך המחזיר קני מנורה בשבת חייב חטאת קנה של סיידין לא יחזיר ואם החזיר פטור אבל אסור ואמרינן, (שבת עח) דבק כדי ליתן בראש השפשף קנה של ציידין וי\"מ של סיידין האומנין שסדין את הבית שיהא לבן משימין קנה זה על גב זה כדי שיהו מגיעין למעלה (כלים פי\"ז) קנה של עני שיש בו בית קיבול מים פירוש קנה חלול שותה בו המים בכלי מתכות (שם פי\"א) קני מנורה טהורה (שם פי\"ב) קנה מאזנים של סרוקות טמא (עוקצין פ\"א) קנה של שיבולת שלשה טפחים (חולין פא) ג' קני הוו חד פריש לריאה וחד פריש לליבת וחד פריש לכבדא:",
            "<b><big>קן</big></b>   [נעסט] (נדרים לה) מקריב עליו קיני זבים וקיני זבות וקירי יולדת פי' זב בעל שלש ראיות חייב להקריב ב' תורין או ב' בני יונה ועל כן נקראו קינים שנוהגין לעשות ב' ב' בבריכה דכתיב כי יקרא קן צפור. (אבות פ\"ג) קינים ופתחי נדה הן הן גופי הלכות פי' מסכת קינים (נדה לט) נדה ופתחה מכ\"ז מנינן כלומר אלו הדברים הן גופי הלכות וקשין תקיפות וגימטריא' פרפראות לחכמה כלומר עדי הן לחכמה כמו פורפורא לאדם (יומא מא כריתות כח) אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן:",
            "<b><big>קן</big></b>   [בעניידען] (גיטין ז'). וקינה ודימונ' ועדעדה כל מי שיש לו קנאה על חברו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין (סוטה ב) מאי לשון קינוי דבר המטיל קנאה בינו לבין אחרי' א\"ר נחמן אין קינוי אלא ל' התראה וכן הוא אומר ויקנא ה' לארצו וגו' (מגילה י) קנאה את מעוררת עלינו פירוש כיון שתיכתב ותיקבע לדורות יהו האומות שומעים הדבר הזה ומתקנאים ואומרים נשלם גמולכם. (סנהדרין קג) מאן דפרע קנאיה מחריב קיניה פי' מי שפורע קנאתו וחמתו מחריב ביתו כמו נבות היזרעאלי שגורש ממחיצתו (ב\"ר פ' מב) ויבא הפליט אמר אברהם זה קוניון הוא כלומר קנאי (סנהדר' פא) הבועל ארמית קנאין פוגעין בו פי' מי שמקנא לשם שמים כמו פנחס דכתיב ביה בקנאו את קנאתי:",
            "<b><big>קן</big></b>   [גאלד ארבייטער]. ויתנהו לצורף תרגומו ויהביתיה לקנאה וכן וצורף בזהב ירקענו:",
            "<b><big>קן</big></b>   [בעזוטצען, ערווערבען, קויפין] סדום קנין ומקנה כבר פי' בערך סדום על שם שקנה והקנה כבר פי' בערך פרק (ב\"מ צו ב\"ב קלו גטין מו) פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש בקנין פירות כקנין הגוף ר' יוחנן אמר כקנין הגוף דמי וריש לקיש אמר לא (ב\"מ עה) והקונה אדון לעצמו ומאי ניהו זה שתולה נכסיו בגוי פי' דהשתא אתי גוי ושקיל להו מיניה וקאמר כיון דקא מודית לי דידי נינהו לא שביקנא להו לך ולא אזיל למתא אחריתי דהיינו קונה אדון לעצמו דהוי כאלו קנאו שר העיר אינו רשאי לזוז משם (קדושין טו) קניי קניין עולם פי' זה הנרצע. (גיטין מד) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו אתם קונים מהם ולא הם קונין מכם ולא הן קונין זה את זה וכו':",
            "<b><big>קינאות</big></b>   [העלם שפיטצע] (זבחים פח) וכמין קונאות של קולסות שבראשי תינוקות פי' בלשון יוני דודי הכובעים:",
            "<b><big>קנב</big></b>   [אבשניידען]. (שבת עד) האי מן דקנב סלקא חייב שתים פי' מי שחותך תרדין המחובר בקרקע (שם קיד) יוה\"כ שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק (כלים פי\"ז) כלכלה משיחסום ויקנב פי' לאחר שחוסם חסימת הכלי ונשארו קיסמין קטנים שם ופוסקן וקוטמן שמו קניבה כדגרסינן (בינה כב) קניבא שרי פי' לחתוך ראש הפתילה שנעשית גחלת ויש מי שאומר כגון אבוקה שהיא עשויה כחתיכות עצים קטנים אם ניטל בשבת מאותן העצים שלא אחזה בהם האור שרי:",
            "<b><big>קנבס</big></b>   [האנף] (כלאים פ\"ב) היתה שדהו זרועה קנבוס אולוף (ובפ' ח) הקנבס ר\"ט אומר אינו כלאים י\"מ ממיני תבלין הוא כמו כמון שמשימים בקדירה. (נגעים פי\"א) וכן הפשתן והקנבס שטרפן זה בזה פי' מין פשתן ובלע\"ז קנב\"י (שבת קב) הקנבס של פשתן פי' היא חלוק התחתון שלובשין אותו לא על בשרו אלא על אונקלי ובלע\"ז גונ\"א והוא תחת החלוק של מעלה <small>(א\"ב פ' בליו\"ר מין עשב אשר מחוטיו עושים בגדים ומיתרים עבים)</small>:",
            "<b><big>קנבק</big></b>   [פפעפער קוחין] (חלה פ\"א) תחילתה סופגנין וסופה עיסה חייבת בחלה וכן הקנבאות חייבות פי' בלע\"ז מושטצו\"לי <small>(א\"ב פי' קונביקא בל\"ר מין רקיקים עשוים כמו קערות ובתלמוד ירושלמי כתוב קנוקעות)</small>:",
            "<b><big>קגג</big></b>   [יעגער] (ב\"ב פה) עתיד גבריאל לעשות קינוגיא עם לויתן שנא' תמשוך לויתן בחכה (חולין ס) וכי משה רבכם קיניגי היה או בלסטרי היה. (ע\"ז יט) ובדרך חטאים לא עמד שלא עמד בקיניגיון פי' כשהולכין ביערים לרדוף חיות והוא שחוק להם (ב\"ר פ' לג) והבאים זכר ונקבה אמר נו קיניגי אנא א\"ל אי איכפת לך מובאין אין כתיב כאן אלא הבאים מאליהן. (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני פ' ר' פנחס) בהמות ולויתן הן קיניגין של צדיקים לעתיד לבא וכל מי שלא ראה קיניגי של אומות העולם בעולם הזה זוכה לראותן לעתיד לבא <small>(א\"ב פי' קיניגיא בל\"י צידת חיות מדבריות פי' קיניגי הצד אותם)</small>:",
            "<b><big>קניגיא</big></b>   [מאסיניסט] תרגום בפסוק בימים ההם כשבת המלך אחשורוש ואתון כל אומני עלמא וכל קניגיא למתקנא ית כרעיה דכורסא פי' חרשים:",
            "<b><big>קנדא</big></b>   [קורץ, שארף שפיטצג] קונדא מכוראה עיין בערך מכר פי' קינדא בל\"י קצור:",
            "<b><big>קנדו</big></b>   (יומא פד) מי שנשכו קנדי קנדי קלידוס:",
            "<b><big>קנדיטון</big></b>   [געווירצט] (בפסקא בחדש השלישי) דברי תורה נמשלו כקונדיטון מה קונדיטון יש בו דבש יין ופלפלין כך דברי תורה וכו' <small>(א\"ב פי' בליו\"ר יין הרקח ומבושם)</small>:",
            "<b><big>קנדיל</big></b>   [זיגעל רינג] קונדילין עיין בערך מל <small>(א\"ב מלה זו אינה נמצאת בנוסח' שלנו ופירושה בל\"י טבעת ובה חותמים האגרות)</small>:",
            "<b><big>קנדלא</big></b>   [ליכט, לייכטער] (מדבר רבה פ' ויהי ביום כלות משה) כהדא שאשיתא דקנדילא רמיא ומשחא מעורבין כחדא והיא דלקא מן גביהון פי' בל\"ר נר עיין ערך צמד:",
            "<b><big>קונדס</big></b>   עיין ערך קונטס:",
            "<b><big>קונדריקון</big></b>   בעל הערוך גרס קרדיקן ע\"ש:",
            "<b><big>קנז</big></b>   [נאמע]. (תמורה יז) אמר רבא חורגיה דקנז הוה דיקא נמי דכתיב הקנזי כלומר שנקרא על שם בעל אמו כמו שיקרא אדם על שם עירו שאינו אביו דיקא נמי דקתני אל תקרי בניה אלא בוניה פי' הוא כלב בעלה:",
            "<b><big>קנח</big></b>   [אבווישען] (ברכות נא) מקנח ידו במפה ומניחה על השלחן (כלים פכ\"ח) לקנח בו הריחים פי' בגד שמקנח בו הריחים:",
            "<b><big>קנח</big></b>   בריש (נדרים ב) קונם קונח:",
            "<b><big>קנט</big></b>   [ערצירענען] (ידים פ\"ד) שמא אקניטנו וילך וידליק גדישו של אחר ואהא חייב נשלם (ב\"ק ד) אטו עבד ואמה לאו טעמא רבה אית בהו שמא יקניטנו רבו וילך וכו' עצמו מצמיתי תרגום תקפו מקניטי <small>(א\"ב פי' בל\"י פעל עקיצה ודקירה ובענין שאלה פעל המנגד)</small>:",
            "<b><big>קינטורין</big></b>   [שלעכט גיצוגין] (ב\"ר פ' וידע קין) עד כאן בצלם ובדמות מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קינטורין פי' בליו\"ר מין אנשים בלי תרבות ובדו הפייטנים שמחציים ולמעלה היו אנשים מחציים ולמטה סוסים לרמוז שהיו כסוס כפרד אין הבין ובעל הערוך הביאו בערך קנתר:",
            "<b><big>קנטס</big></b>   [שטאנגע] (עירובין נד) נתנו בראש הקנה או בראש הקנטס (סוכה ד) נעץ ארבעה קונטסין (בפסק' ויהי ביום כלות' היה לו להביא ד' קונטסין למתוח עליהם את המשכן פי' קורות של עץ כגון עמודים הן ובלע\"ז שמו קונט\"ו ס\"א קונדס <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי עץ ארוך וראשו חד)</small>:",
            "<b><big>קנטר</big></b>   [שפיץ אייזען] (כלים פי\"ד) הקנטר של בנאים פי' כמין מטה ושבט של ברזל שהווא של בנאים לחתוך בו את הכותל <small>(א\"ב פי' בל\"י עוקץ ודרבן ודבר חד מדקר וסותר)</small>:",
            "<b><big>קנטר</big></b>   [צענטענער] (בכורות נ) א\"ר חנינא כל כסף האמור בתורה סתם סלעין דנביאים ליטרין דכתובים קינטרין חוץ מכסף עפרן וכו' (ב\"מ פז) וישקל אברהם לעפרן דלא שקל מיניה אלא קנטרי ככר זהב טהור תרגום ירושנמי קנטר דהב דכי <small>(א\"ב פי' קינטרין בל\"ר שם כללי לכל דבר שמניינו מאה כמו מאה ליטרין)</small>:",
            "<b><big>קנטרינק</big></b>   [איינע מינצע] (קדושק יב) מסמס שרי קונטרינקין מנאן זוגות קונטריסין קונטריסין ס\"א קונטירין קונטירין פי' שמנה מאה ונוטלין י' ממאה למנין שלו הוא קדוש כמו שהוא מונאן <small>(א\"ב פי' קדרנטיס בל\"ר רביעית תיסר עיין ערך קדרנטיס ועניין זוגות קנטירין שייך בערך קנטר שקדם)</small>:",
            "<b><big>קונטרקום</big></b>   [נאמע] (בכורות ה) שאל קונטרקום הגמון את רבן יוחנן בן זכאי בכללן של לוים אתה מוצא וכו':",
            "<b><big>קני</big></b>   [ארט נאמע] (בסוף אהלות) רבי ובית דינו נמנו על קיני וטהרוה פי' שם מקום:",
            "<b><big>קניא</big></b>   [פליס זאנד] (פסחים ל ע\"ז לג) בעו מיניה ממרימר מאני דקוניא מאי (בסוף כתובות) והלכתא כוותיה דרב זביד בקוניא. (חולין מח) מייתינן צעה דקוניא פי' קוניא תחילתו חרס וסופו טחין אותו בזכוכית כדגרסינן בע\"ז קוניא פליגו בה רב אחא ורבינא חד אמר בתחילתו וחד אמר בסופו חד אמר בתחילתו כלי חרס הוא ואין צריך טבילה וחד אמר בסופו זכוכית הוא וצריך טבילה:",
            "<b><big>קנכי</big></b>   [עהל געפעס] (בב\"ר פ' סא) ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב רב הונא אמר קונכי כלי מטוה שטווה בו האשה רבנן אמרין קליות ואגוזין (בילמדנו בריש בהעלותך) מנורה של ברזל קונכי של נחשת <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי שם כללי לכלי מקוער ובפרט אם הוא ארוך וצר)</small>:",
            "<b><big>קנכר</big></b>   [עדעל שטיין] תרגום לשם שבו ואחלמה קנכירא טרקיא ועין עגלא פי' בל\"י ורומי מין אבן טובה ואומרים שהיא על הרוב קטנה כמו זרע דותן ואחרים אמרו שנראין בתוך האבן נקודות כמו דוחן כי כן שמו בלשון יוני:",
            "<b><big>קנכיתר</big></b>   [מאהלען] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים פ' סביב) קרא הקב\"ה למלאך הממונה על ההריון אמר לו צא וצור את אלו בקנכיתירין של אבותיהן הה\"ד ויתילדו על משפחותם לבית אבותם <small>(א\"ב בנוסחאות הדברים אלו חסרים)</small>:",
            "<b><big>קנמיה</big></b>   [צוריק האלטונג] דמרי ביתא במגלת איכה:",
            "<b><big>קנון</big></b>   [געפלאכטענער קארב] (שבת עד ביצה יד) בקנון ובתמחוי לא יברור (מ\"ק כו) ואין מוליכין לבית האבל לא בטבלה ולא באסקטלא ולא בקנון (כלים פי\"ו) הקנונים הקטנים הקנונים הגדולי' <small>(א\"ב פי' בל\"י סל וזה ענין הקנונים הגדולים וגם פירושו קערה וזה ענין ולא בקנון אלא בסלים)</small>:",
            "<b><big>קנוניא</big></b>   [געמיינשאפט] (ב\"מ יג) דחיישינן לפירעון ולקנוניא (ב\"ב קעג ערכין כג) כיוצא בו אמר רשב\"ג הערב לאשה בכתובתה וכו' עד שמא יעשו קינוניא פי' רמאות בשביל שתקח כתובתה מן הערב וחוזרת ועושה פשרה עם בעלה <small>(א\"ב פי' בל\"י חברה ושיתוף לעשות דבר רע וכל הסכמה לעשות רמאות)</small>:",
            "<b><big>קננטרופוס</big></b>   [וואהר זינניג] (ירושלמי תרומות פ\"ה) היוצא בלילה קוננטרופוס הלן בבית הקברות פי' בל\"י חולי שטות עיין ערך גנדרופוס:",
            "<b><big>קנס</big></b>   [בעשטאדפונג] (ב\"ק טו) והלכתא פלגו ניזקא קנסא כלומר דכל ממון שאינו משתלם בראש קנס הוא (קדושין מו) אלא א\"ר נחמן בר יצחק לומר שמשלם קנס כמפותה פי' אלא אמר רב נחמן בר יצחק לעולם אימא אביה יכול למאן ולא היא כי נתקדשה שלא לדעתו ולמאי הלכתא כתיב הכא אם מאן ימאן דמשמע בין אביה בין היא לאו למיפק מיניה במיאון דילה חלא לשלם קנס כמפתה דמשלם קנס המפתה במיאון דידה לאביה כמו במיאון אביה האב עצמו והכי קתני אם מאן ימאן אין לי אלא אביה שאם מיאן אביה משלם קנס לפי שאינה אשתו מיאנה היא אע\"פ דלא הוי מיאון דהא פיתה לשם אישות והיא אשתו מנין שמשלם קנס ת\"ל מאי ימאן מ\"מ <small>(א\"ב פי' בל\"ר עונש של ממון)</small>:",
            "<b><big>קנס</big></b>   [שפאען] (שבת כב) והא הכא כיון דקביעי נרות לא אפשר דלא למשקל בקנסא ואדלוקי פי' כמו קיסם (ערוביו ק) והא קא נתרי קנסי (חולין קה) איכא בינייהו קינסא פירוש חתיכות קרשים שאינן כלים כדאמרינן (ע\"ז לד) קינסא פליגו בה רב אחא ורבינא חד אסר וחד שרי ולדברי הכל מים אחרונים על גבי קרקע לא משום רוח רעה ששורה עליהן פי' קינסא דאלילים מדליקין חתיכות עץ ונותנין בתוך הכלי להרתיח הזפת:",
            "<b><big>קנסידס</big></b>   [רייט שטיוועל] (ירושלמי יבמות פי\"ב) תמן אמרינן כגון אילין קנסידם תתכן הגרסא קנמדם פי' בל\"י מנעלים מחוברים עם בתי שוקים כמו מנעלי הפרשים:",
            "<b><big>קנע</big></b>   [ווייב] הסיר קונעתו ועשאו זיטוטוס עיין בערך זיטוטוס:",
            "<b><big>קנוף</big></b>   [איין בעט מיט דינע פירהאנגען] (סנהד' סח) נכנסו חכמים אצלו והוא בקינוף שלו ויטו לאבשלום האהל על הגג תרגומו קינופין על איגרא וכבר פי' בערך נקלט <small>(א\"ב פי' בליו\"ר וילון כמו אהל סביב המטה שלא יכנסו היתושים)</small>:",
            "<b><big>קנפון</big></b>   [פעלד] (כלים פכ\"ג) מפני שעומדין עליו בקנפון (שם פכ\"ד) ומשחקין בו בקנפין ס\"א קמפון וכבר פי' במקומו:",
            "<b><big>קנקל</big></b>   [פלעכטווערק] (בויקרא רבה בסוף זאת תהיה ובפסקא דשובה) דרך קנקלון שלשלו אותה לו (בפסקא ויהי בשלח) כיצד המים עשויין לישראל כאילין קנקליא פי' בלע\"ז קנצי\"לי פי' אבן שיש בה חלונות הרבה ותהיה קבועה בכותל להאיר הבית (כלים פכ\"ב) קנקילן שיש בה בית קבלת כסות טמאה פי' כלי שמשימין תחתיו אש וגפרית לעשן הבגדים שעליו (בפסקא דשמעו) אמר רבי לוי האוזן לגוף כקנקל לכלים מה הקנקל הזה כשהוא מלא כלים אתה מעשן תחתיו וכולן מרגישין כך הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים מכבר מעשה רשת תרגום ירושלמי קנקל עובד מצדא וכן מכבר דויקהל <small>(א\"ב פי' בליו\"ר שבכה (ובירושלמי דשבת פרק כלל גדול) קנקלטין משום עושה בתים פי' מעשה שבכה)</small>:",
            "<b><big>קנקל</big></b>   [טאפעל ציממער] (בילמדנו קדושים תהיו) המולך כיצד הוא עשוי היה צלם והיו לפנים מז' קנקלים מי שמקריב עוף היה נכנס לקנקל הראשון וכו' פי' חדרים <small>(א\"ב פי' בל\"ר חדר)</small>:",
            "<b><big>קנקן</big></b>   [קרוג, קאן] (פ\"ג דמעשר שני) המשאיל קנקניו למעשר שני (ב\"ב נג) קנקנים בשרון (בפרק בן זומא) אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו יש קנקן חדש מלא ישן וישן אפי' חדש אין בו (אהלות פ\"ו) בית שחצצו בקנקנים <small>(א\"ב בל\"ר כלי מוכן ליין או לשמן נאמר קן וחכמים כפלו המלה)</small>:",
            "<b><big>קנקן</big></b>   [אקקער שעיל] (ב\"מ פ) נשבר הקנקן פטור פי' דנקיט פרשא מרדע הואיל והוא מכוין את הפרה לתלמיה ועיות את השורה ונשבר הקנקן הוא משלם דנקיט מנא אותו שמהלך לאחר המחרישה עץ המחרישה של אחריה בידו ומכבידו בקרקע כדי שיעמיק חרישתו וקנקן הוא המנא והוא את דכתיב את אתו את קרדומו (במגילת איכה כי רחק ממני ובירוש' בפ\"ב בברכות) שרי תורך שרי קנקנך (פדנך) (ערובין קא) ורמינהי דלת הנגררת וקנקן הנגרר פי' קנקן אותו יתד שבמחרישה וסוגרין בו נמי פתחים ונועלין בהן אע\"פ שאין גבוהין מן הקרקע ומבעי מתניתא שיהו גבוהין מן הארץ <small>(א\"ב פי' בנ\"י עץ קשה ויבש)</small>:",
            "<b><big>קינוקוס</big></b>   [הונדסוויטהיג] (ירושלמי גיטין פרק ז) קינוקיס פי' בל\"י עושה עצמו ככלב והוא מין שטות:",
            "<b><big>קנוקנת</big></b>   (חולין צב) קנוקאות שבה אלו ריקנין שבא\"י פי' הן ענקיקלות שפירשנו במקומו:",
            "<b><big>קנקנות</big></b>   [דינע אדערן] (חולין צב) לא אסרה תורה אלא קנוקנות שבו ופי' רש\"י גידין דקין ההולכין באורך הירך מגיד החיצון לגיד הפנימי:",
            "<b><big>קנקנתום</big></b>   (עיין ערך קלקנתום):",
            "<b><big>קגרס</big></b>   [ארטישאקע איינע פפלאנצע] (כלאים פ\"ה) הקונרס כלאי' בכרם (עוקצין פ\"ד) עוקץ קנרס טפח עיין בערך עכביות <small>(א\"ב פי' בליו\"ר דרדרים הנזרעי' בגנות וראשם עשוי דרים דרים והם למאכל)</small>:",
            "<b><big>קנשברן</big></b>   [גישוועסטער קינדר] (בילמדנו וארבע מאות איש עמו) א\"ר ישמעאל ת' מלכים ויש אומרים ת' סנקליטין רבי ינאי אומר ת' קונשיברינין <small>(א\"ב פי' בל\"ר שם כללי לקרובים הנולדים מהאחים ובניהם)</small>:",
            "<b><big>קנישקין</big></b>   [בעכער מיט צווייא רייערן] (שבת סב) השותים במזרקי יין ר' אמי ור' אסי חד אמר קנישקין (ע\"ז עב) ריש גלותא שרא למשתי חמרא בקנישקין פי' כוס של זהב וי\"א של זכוכית או של כסף ויוצאין ממנו כשני קנים דקים משני צדי הכוס וחלולין הן ושואבין בו שנים כל היין שבכוס ואם שתו ישראל וגוי ופסק ישראל קודם וחזר עמוד של יין שנמשך בפיו של ישראל ונופל לתוך הכוס ושואבו גוי מותר:",
            "<b><big>קנת</big></b>   [שטיעל] (מכות ז) נשמט הברזל מקנתו והרג (בריש קדושים תהיו בילמדנו) עתידין ישראל להיות מדליקין בקנתות של רמחים ושל חרבות שבע שנים שנאמר ובערו והשיקו וגו' <small>(א\"ב פי' בל\"ר קנה של חץ או של רומח ובנוסחאות כתוב הברזל מקתו)</small>. <small>\"א\"ה אולי מורה הדגש לחסרון הנו\"ן</small>:",
            "<b><big>קנתל</big></b>   [פרוכט קארב] (בסוף פרה) הסלים שבקנתל פי' סלים עשויין להוליך בהן על גבי החמור פירות או זבלים והם קשורים זה בזה ולחמור קורין בל' ישמעאל נקאל <small>(א\"ב פי' בל\"י מין מרדעת אשר בשני צדיה שקים לתת כלים על החמור)</small>:",
            "<b><big>קנתנית</big></b>   [ריידערן] (ב\"ר פרשת יט ויבן ה' ובפרשת מו ותאמר שרי) ולא מן הלב והרי הוא קנתנית שנאמר ותקנא רחל:",
            "<b><big>קנתר</big></b>   [צאנק] (פסחים סו) התחיל מקנתרן בדברים (נדרים מח) אנשי גליל קנתרין הן (נזיר מט) אל יכנסו תלמידי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן פי' מכעיסין הן (בב\"ר פ' כה) עד כאן בצלם ובדמות מכאן ואילך קינן קנתורין (בפסק' דשמעי) וזה שהיה מבני המדינה היה אומר לה דברים של קנתורין פי' דברי כעס <small>(א\"ב פי' בל\"י פעל העוקץ והמפריש)</small>:",
            "<b><big>קנתנר</big></b>   [הוז פלאר] (בפסק' דשמעו ב\"ב קא) תנא קנתינר י\"ב על י\"ב מאי קנתינר תרבץ אפדניה <small>(א\"ב פי' חצר ההיכל)</small>:",
            "<b><big>קס</big></b>   [שפאן] (סנהד' צג) היינו דאמרי אנשי תרי קיסי יבישי וחד רטיבא אוקדוה יבישי לרטיבא עצי עולה תרגום ירושלמי קיסי וכן בעצים ובאבנים משיתא קייסי סולתא כבר פירשנו בערך גלגל פי' מבואר וי\"מ ששה תרוודים של עץ מלאין סלת <small>(א\"ב כאן גרס בעל הערוך קייסי סולתא ובערך גלגל גרס אוקיי סולתא)</small>:",
            "<b><big>קס</big></b>   [עסערס בייא פרעמדע] (במגלת איכה תקרא כיום מועד מגורי) בני אדם שהם קוסי טרפיזין הבאתם עלי פי' אוכלי שולחני בירושלמי כתוב הקוסם את החטה בק' <small>(א\"ב פי' בל\"י נצים אשר מדי יום ויום הולכים לאכול על שלחן אחרים)</small>:",
            "<b><big>קסד</big></b>   [העלם] (שבת ס) ולא בקסדא (כלים פי\"א) קסידא טמאה (בריש ילמדנו) הן האדם כרבלתהון י\"א אלו הקסידין שבראשיהן כמין כובעין וי\"א אלו הטליות שהן עטופין <small>(א\"ב פי' בל\"ר מין כובעין של אנשי מלחמה)</small>:",
            "<b><big>קסדור</big></b>   [הויפטמאן]. (שבת מט) ראהו קסדור אחד פי' שליש ובלע\"ז קשטלד\"ו <small>(א\"ב עיין ערך קייסטור)</small>:",
            "<b><big>קסוה</big></b>   [שאלע] (סנהד' פא) הגונב את הקסוה פי' כלי שרת כדכתיב ואת קשות הנסך:",
            "<b><big>קסט</big></b>   [שאלע. קרוג] קוסטר דמוריסא בלומא עיין בערך לם (פסחים קט) א\"ר יצחק קיסטא דמוריסא דהוות בצפורי היא הוות לוגא דמקדשא (בפסקא דאיכה) הוה אזיל למזבן קיסע דחמר (ב\"ר פ' נ) כי ידעתיו א\"ל חד קוסט דחמר ביה פולדי (כלים פט\"ו) דדרור עגלה וקסטות מלכים פי' הוא לגין ובלשון ישמעאל הוא קסט והוא עשוי מכל דבר בין מחרס בין ממתכת בין מעץ בין מזכוכית:",
            "<b><big>קסטל</big></b>   [וואסר קאסטין] (בויקרא רבה זאת תהיה פ' ראשו) א\"ר לוי לקסטל מלכים ששכרו בעליו פועלין למלאכתן מה הטפש אומר מה אני מועיל כשאני מכניס בזו ומוציא בזו <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי בריכה לפני מעין)</small>:",
            "<b><big>קסטל</big></b>   [שאננע] (ירושלמי ע\"ז פ\"ג) נפל קסטלין דטבריה פי' בל\"ר מגדל עוז:",
            "<b><big>קסטינר</big></b>   [שארף ריכטער] (בפסק' דשובה) לליסטים שהיה נדון לפני קסטינר (בריש אלם הדברים בילמדנו) לפרעה חרש ולקסטינרין פסחין <small>(א\"ב פי' בל\"ר דיין החוקר ושוטר החוקר ביסורים את המחויבים)</small>:",
            "<b><big>קסטרה</big></b>   [פעסטונג] (ב\"מ צח) היו לו מעות בקסטרה או בהר המלך או שנפל כיסו לים (בילמדנו בריש ויקחו לי ובריש ויקרא רבה) אילו היו אומות העולם יודעין מה המקדש והמשכן יפין להן היו אהילות וקסטריות אותן מקיפין פי' היינו גזוזטרא שפירשנו במקומו <small>(א\"ב פי' בל\"ר מבצר ומחנה של אנשי המלחמה (ובמדרש ויקרא רבה פ' בחקתי) הושיב בו קסטריינוס פי' אנשי מערכה ושני ערכים אלו מענין אחד תרגום ירושלמי בחצריהם ובטירותם בכפרניהון ובקסטרוותהון)</small>:",
            "<b><big>קסטר</big></b>   [צין] תרגום ירוש' את הבדיל ואת העופרת ית קסטרא וית אברא פי' בל\"י בדיל עיין ערך גסטרון:",
            "<b><big>קסיא</big></b>   [געשיהכט] (כלים פי\"ו) קסיא של זורי גרנות ושל הולכי דרכים וכו'. פי' בל\"י כירומניקא (מכשירין פרק ה) קסיא שלחנות פירוש קערות של שולחנות ויש מדמין לו קשותיו ומנקיותיו ואע\"ג דגרסינן (מנחות כח) קשותיו אלו סניפין והוא צלוחית של יין הוא כמו קשות הנסך וכתיב וקסת הסוער והוא כלי של דיו:",
            "<b><big>קסלפנס</big></b>   [גרויסער לייכטער] (בפסק' דקומי אורי) עתידה ירושלים ליעשות קסילפנס לכל אומות העולם והן הולכין לאורה מ\"ט והלכו גוים לאורך (בהגדת קהלת) מעשה ששלחה מלכות כותיים אצל רבותינו שגרו לנו קסילופנס אחד אמרו כמה נרות כמה פנסין יש מאירין למלכות רומי שאין מבקשין אלא שמאיר להם פנים בתורה שלחו להן את רבי מאיר וכו' פי' גדול שבפניסין:",
            "<b><big>קסם</big></b>   [שפאען] (שבת יא) ולא נגר בקיסם שבאזניו (שם סב) ואפי' בקיסמין שבאזניהם (ערכין יז) א\"ר טרפון תמיה אני אם יש בדור הזה שיכול להוכיח טול קיסם מבין שיניך טול קורה מבין עיניך כלומר יותר תועבות עושה השופט יותר משאר העם.",
            "<b><big>קסם</big></b>   [צויבערער] (סנהדרין פא) המקלל בקוסם (גמרא) תאני רב יוסף יכה קוסם את קיסמו פירוש מקלל בקוסם שלו שם המיוחד וכינה שם בקיסמו כמו כי מקללים להם בניו ובזה הפרק לפנינו כהן ששימש והוא מקלל בקוסם. הא תאני רב יוסף יכה קוסם את קיסמו דמחזי כמברך את השם רבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרי יכה קיסם לו ולמקנו ולקונו פירוש מחשב הקסם באלוהו ומקלל בו חברו:",
            "<b><big>קסם</big></b>   [ארטם נאמע] ועבר עצמונ' תרגום ירושלמי מזיי בקסם:",
            "<b><big>קסם</big></b>   [שטייער. צובערגייסט] ואין בקר ברפתים תרגומו ולא יגבון קיסומא בירושלם:",
            "<b><big>קסם</big></b>   [בעכער] (כלים פרק ד) שולי הקוסים הצידונין פירוש כוסות ממש הן כ' בק' מתחלפין ונקראו על שם מקומן על צידון רבה שנעשו שם ודומים לבזיכין ששנינו לא היו לבזיכין שולים שמא יניחו ויקרש הדם:",
            "<b><big>קסן</big></b>   [דארי צווייגען] (עירובין ק) והא קא נתרי קוסני פי' עלי האילן ספר אחר קינסי וכבר כתבנוהו במקומו פי' ענפים יבשים:",
            "<b><big>קסן</big></b>   [קליינר הונד] קסניתא ונרדשיר עיין בערך נרדשיר ספר אחר קסנייתא זוטרתי ופירוש כלבים קטנים כמיני שגל ששוחקין בהן:",
            "<b><big>קסס</big></b>   [שארף, זויער] (מעשר שניפ\"ד) כגון היין שקסס. (ב\"ב צג) מקבל עליו י' קסוסאות למאה (בריש אלה תולדות נח בב\"ר) לאחד שהיה לו מרתף של יין פתח חבית אחת ומצאה חומץ ב' ומצאה חומץ ג' ומצאה קוסס א\"ל קוסס הוא א\"ל אית הכא טב מיניה א\"ל לא פי' בל\"י קיוהא הוא קוסס והוא קרוב להחמיץ:",
            "<b><big>קסוס</big></b>   [פפלאנצע] (כלאים פ\"ה) הארוס וקיסוס ושושנת המלך (פ\"א דאהלות) הארוס והקיסוס וירקות החמור (סוכה יא) הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס מפרשין אותה בלע\"ז אי\"לרא <small>(א\"ב פי' בליו\"ר וערב מין נטע הנסבך בעצים ובכותל ועלהו לא יבול בחורף וזה ענין הדלה את הקיסום אבל ענין הארוס והקיסוס לפי דעתי אחר הוא והוא פרח הנקרא בלשון יון ורומי נרקיסוס ותרגום חבצלת נרקס)</small>:",
            "<b><big>קסיס</big></b>   [ריטטער העלם] (ב\"ר סדר ויחי פרשת למה תרצדון) ואלו לובשי קסים פירוש בלשון רומי כובע מיוחד לאנשי המלחמה ובפרט של ברזל עיין ערך קסד:",
            "<b><big>קסוסטבן</big></b>   [איינע מאס] (ירושלמי ב\"מ ט\"ה) מתרתין קסוסטבן או משלש קסוסטבן אין זו רבית אלא טרשא פי' מין מדה:",
            "<b><big>קסר</big></b>   [קייזער] (סנהדרין צח) עתיד הקב\"ה להקים לישראל דוד אחר וכו' עד כגון קיסר ופלגו קיסר פירוש מלך ומשנה למלך בן דוד בן ישי מלך ודוד אחר שני לו (בילמדנו ראה נתתיך אלהים לפרעה) מלך בשר ודם אינו נקראין בשמו קיסר אגוסטו וכו' <small>(א\"ב שם המושל הראשון אשר בחזקה כבש הרומיים תחת ידו ואחריו נקרא כן על שמו מושלי הרומיים ואווגוסטוס בן אחותו היה ומשל תחתיו אחר הריגתו ועל שמו נקראו המושלים אחריו וזה ענין קיסר אווגוסטוס)</small>:",
            "<b><big>קיסריון</big></b>   [ארטס נאמע] (בסוף אהלות) מזרח קסריון מערב קסריון וירדוף עד דן תרגום ירושלמי עד קסריון <small>(א\"ב שם עיר על שם קיסר)</small>:",
            "<b><big>קסרקיט</big></b>   [רעזידענט שטאדט] (במגילת איכ') קרית חנה דוד קריה שעשאה דוד לקסרקיטון שלו <small>(א\"ב פי' בל\"ר צבא וחיל ומחנה (ובמדרש שיר השירים פסקא היושבת בגנים) נטל כל קצרקיטון)</small>:",
            "<b><big>קע</big></b>   [האלז, קעלהע] (ע\"ז כט) חנא חנא יאה קועיך לזוגא (חולין כח) כי אתי ממסמס קועיה דמא (ב\"ק קיח) קם רב כהנא שמטיה לקועיה פי' גרון:",
            "<b><big>קעילה</big></b>   [שלאף ציממער] (עירובין סג) הישן בקעילם שאיש ואשתו ישנין בה פי' בקעה גלויה ויש אומרים עליה ויש אומרים קובה כגון הא דגרסינן (סנה' קו) בוא ואשיאך עצה עשה להן קעילין והושב להן זונות. ספר אחר קלעים:",
            "<b><big>קעילת</big></b>   [שטאדט נאמע] (נזיר ד סנהדרין ע בכורות מה) אכל דבילה קעילית ושתה דבש או חלב ונכנס למקדש חייב פירוש קעילה מקום כדכתיב היסגרוני בעלי קעילה:",
            "<b><big>קעקע</big></b>   [איינברעננען] (מכות כא) הכותב כתובת קעקע כתב ולא קעקע קעקע ולא כתב (גמרא) אסור לאדם שיתן אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראה כתובות קעקע פירוש מנהג היוונים שישרטו בבשרם וכותבין שם (תענית יו) כיצד מקעקע כל הבירה לקעקע ביצתן עיין בריש פרק הן פי' ענין חתוך הבירה:",
            "<b><big>קעקע</big></b>   [קרייען וויא איין האן] (קדושין לא) הטיל להן מים בספל וקעקע להן כתרנגולין: <small>(א\"ב פי' בל\"י פעל קריאת התרנגול)</small>:",
            "<b><big>קער</big></b>   [שיססעל פארם] (מנחות צו) קערותיו אלו דפוסיו:",
            "<b><big>קף</big></b>   [בארגען פערגלייכען] (שביעית פ\"י) הקפות החנות אינה משמטת (בפ' עקביא) והחנוני מקיף (ב\"ק עט) גנב והקיף גגב והחליף (קדושין לה) אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד פי' אין ממתינין לו עד שיעשה זכות כנגד אותה העבירה שיש בה חילול השם כדי לדחותה כמו הנוטל מן החנוני היום ומחר פורע (חולין מו) אקפך אנא (בב\"ר פ' מא) וילך למסעיו במסעות שהלך בהן חזר אר\"א הלך לפרוע הקפותיו פירוש לפרוע מה שנטל באשראי ובאמנה (שם מה) אין מקיפין בבועי פי' ריאה שיש בה צמחים ונמצאת אחת מהן נקובה ואין ידוע אם קודם שחיטה נקבה או אחר שחיטה אין אומרים ננקוב לזה האחרת ונראה נקב זה אם דומה לנקב זה אלא כיון שנמצאת נקובה טרפה אבל בבני מעים מקיפין אם נמצא נקב בבני מעים ואין ידוע אם ניקב קודם שחיטה או אחר שחיטה נוקבין נקב אחר בבני מעים ומדמין:",
            "<b><big>קף</big></b>   [בנאכבארען] (נדה עא) וקוצה לה חלה ומקפת וקורא לה שם (תרומות פ\"ד) רבי יהודה אומר אף לא מן המוקף (חולין ו) לא נחשדו חברים לתרום שלא מן המוקף פי' אי אפשר לחבר שיעשר מדבר שהוא בשני מקומות מזה על זה כי צריך לתרום מן המוקף מאותו דבר עצמו או מדבר שסמוך לו ומוקף כולו כאחד כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב (ביצה לב) אין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדירה פי' חבית אחת מכאן וחבית אחת מכאן נשפות עליהן את הקדיר' (ירושלמי) חייב משום בונ' (ב\"מ י) איכא בינייהו איש דאמר לה לאשה אקף לי קטן (יבמות ה) קא סבר האי תנא הקפת כל הראש שמה הקפה (נזיר כט) קסבר הקפת כל הראש מדרבנן:",
            "<b><big>קף</big></b>   [באדען, זאטץ] (חולין קכ) והקופה (גמ') מאי קופה אמר רבא פירמא וכבר פירשנו במקומו (זבחים לו) השוחט את הזבח לאכול כזית מן עור מן הרוטב ומן הקופה וכו' (נדרים נב) הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקופה (גמ') א\"ל אביי לרבא לדידך דאמרת פירמא הוא עצמו יטמא טומאת אוכלין אלא א\"ר פפא תבלין (טבול יום פ\"ב) בשר הקודש שקרש עליהן הקופה חחיכות מותרות (חולין קכ) תנן התם הקפה את החלב וגמעו פי' קרשו כגבינה כדכתיב וכגבינה תקפיאני:",
            "<b><big>קף</big></b>   [אויף שויממען] (תרומות פ\"ד) סאה תרומה שנפלה על גבי מגורה וקפאה ר\"א אומר אם יש בקיפוי תעלה באחד ומאה פי' קפאה שנטל מעל גבי מגורה כדמתרגמי' ויצף הברזל וקפא פרזלא אם יש באותו קפוי ק\"א לבד מתחתוניות תעלה סאה תרומה שנפלה על גבי מגורה פי' צבור תבואה יקיפנה פי' יטלנה מלמעלה ויאמר הרי זו תרומה שנפלה ואם כן יכול לעשות למה אמרו תרומה עולה בק\"א כשאינו יודע אם בלולות הן התרומה והחולין או שאינו יודע להיכן נפלה אבל בזו שיודע להיכן נפלה ויודע שאינן בלולות יקיפנה והשאר מותר ב' קופות וב' מגורות בזו נ' חולין ובזו נ' חולין ונפלה סאה תרומה לתוך אחת מהן ואינו יודע לאי זו מהן נפלה נוטל סאה מאחת מהן והשאר מותר אפילו הן בשתי עיירות יש להן דין זה שהיו שם מאה ושני חצאי אגודות ירק כשתחלק כל נ' של חולין והאחד שנפלה לתוכה וחציה היתה תרומה בין טהורה בין טמאה ירקבו דכיון דנפלה לפחות דמאה דמעתן וכיון דטמאה היתה הרי הטומאה לא חזיא לכהן לא בימי טהרתו ולא בימי טומאתו ואין לו בהן היתר הסק דבחטים לא התירו להסיק אלא בשמן דכתיב למשחה למשחה ואפילו להדלקה ימכרו לכהנים בדמי תרומה דדמי תרומה מועטין דבזול הן דאין לך אוכלין כל כך כמו לחולין יקרא שם לתרומת מעשר וימכר ג\"כ לכהנים בדמי תרומה יפדו וימכרו נמי יאכלו לכהנים נקודים פי' חצאי ביצה כדי שלא יהא במקום אחד כביצה דכביצה אוכל חולין טמאים אסור רבי אלעזר אומר תירום ותשרף שהוא כל הטמאין עולין בידו וחכמים אומרים תעלה ותאכל נקודים פי' שאינה אוכלה לשם תרומה והוי כמי שנולד לה ספק טומאה ואינו יכול לשורפה לאחר שהודו בית שמאי דאוסרין לבית הלל דמתירין ואמרו תעלה רבי אליעזר אומר תירום ותישרף שסאה טמאה שנפלה היא שעלתה מדמעת כתרומה ודאי שסאה תרומה שנפלה היא שעלתה אינה מדמעת אלא לפי חשבון פי' שאחד מק' שבה תרומה אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון תרומה שיש בו ואין מחמץ פי' משאור של תרומה מחמץ אלא לפי חשבון תרומה שיש בו זו המשנה (תרומה פ\"ה) איכא דאמרי כדתנן שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ וכו' עד כדי לחמץ אין מים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון כדתניא שלש לוגין מים שאובין שנפלו לתוך המקוה בין בב' וג' בין בד' וה' כלים פסלו המקוה יוסי בן חוני אמר בב' וג' פסלי בד' וה' לא פסלי והא מני ר' יוסי היא עד שתרבה תרומה לחולין שתפול שם תרומה יותר ממאה ולא הספיק להגביה עד שנפלה אחרת הרי זו אסורה ורבי שמעון מתיר רבנן סברי הרמתה מקדשתה וכיון שלא הרימה עד שנהיו שתים אסור' ורבי שמעון סבר ידיעתה מקדשתה וכיון דהוה ידיעה בינתים אע\"ג דלא הרים מותר וכשם שפחתו חולין כך פחתה תרומה מותר שקליפת אסור מצטרפת להיתר וטנופת של תרומה מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה (בריש מעשרות במשנה ובתוספתא) היין משיקפה אע\"פ שקיפה קולט מן הגת העליונה ומן הצנור ושותה (ב\"מ צב ע\"ז נו) והתני רב זביד בר רב אושעיא יין משירד לבור ויקפה רבי עקיבא אומר משיעלה בחביות פי' קפוי הנושל מן החרצנין והזגין והקיסמין וכיוצא בהן שמעלה היין ברתיחתו והן צפין על פי הבור או על פי החבית רבי עקיבא אומר משיעלה בחביות פי' גם זה קפוי הוא והוא מלשון שילוי מלשון השולה דגים ופי' משיעלה משיסיר הקצף שעל היין וחרצנין וזגין מפי החביות פ\"א משיקפה משירתיח ויקח רתיחה שלו באתרא דההוא ינגיד איהו מקפה במקום שהפועל מושך היין ויריק אותו לחביות איהו לוקח רתיחות שלו מעליו משיעלה בחביות משישאב היין מן החביות ויריק אותו מחבית לחבית (חולין קיא) דמא דבשרא שכן דמא דכבדא קפי פי' קפי צף כדגרסינן (שם כו) איידי דיקירי מיא שכני לתתאי ופירא קפי מלמעלה (חגיגה יו) אמרי להו לנשים אקפאי ידייכו פי' הקלו ידיכם (חגיגה כב) דמיא דקיפי מקפי ליה למנא (סוכה נג מכות יא) קפא תהומא בעא למשטפיה לעלמא (פסחים כ) מאי יקרות וקיפאון אור שיקר בעוה\"ז קפוי הוא לעוה\"ב פי' אור שיקר כלומר התורה כדכתיב כי נר מצוה ותורה אור וכתיב ודבר ה' היה יקר קפוי הוא מצוי הוא לעולם הבא וכל דבר מצוי ביד רבים כדכתיב והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר בזול הוא:",
            "<b><big>קף</big></b>   [פערזאממלען] (ב\"מ יב) כגון דאקפאי אגמא בכוורי פי' גדל הנהר ויצא חוץ לתחומו ובאו לאגם עם הדגים ולבסוף נתמעט הנהר ונתייבש האגם ונותרו בו הדגים (קדושין ע) דאקפי פירא דכוורא פי' שהיתה חפירה סמוך לנהר וגדל הנהר נתמלאת החפירה מים ודגים וחזרו המים למקומן בשבת ונשתיירו דגים בחפירה וצדום בשבת פירוש אחר דאקפי פירא דכוורי לבאי פי' קפיצה שקופצין הדגים ועולין ליבשה פי' פירא חפירה גדולה שקופצים בה הדגים וצדין אותם מתוכה דאקפי פירא קפאו תהומות ויש אומרים שהקיפו רשתות וצדו הדגים בשבת וכיוצא בו גרסינן בדיתא לבאי:",
            "<b><big>קף</big></b>   [שלאג] (שבת סב) ותחת חגורה נקפה מקום שהיו חוגרין בצלצול נעשה נקבים כבר פירשנו בערך נקף וגם זה הוא ביטל את המעוררין ואת הנוקפין:",
            "<b><big>קף</big></b>   [באלקען] קפא כשורא עיין בערך דיקא:",
            "<b><big>קף</big></b>   [דיק מאכען] (שבת כא) אבל להקפות מותר פי' להעבות ראש הפתילה כדי שירבה האור:",
            "<b><big>קף</big></b>   [וויין שטאק] (חולין קיא) קופא סבא הואי (ב\"מ קט) בקורת קופה סבא פלגא פי' גפן זקן כיון שהזמורות הזקינו צריך לעקרם ולשתול חדשים לפיכך נוטל פלגא:",
            "<b><big>קף</big></b>   [שוועבעל. אבהענגען] (זבחים ה יומא נ) אחיו הכהנים בקביעותא או בקפיא מתכפרי פי' אין לאחיו הכהנים (שם עא) עד שעת הקפת הוידוי וכשמתקבצין ביום הכפורים להאזין הוידוי באותה שעה מתכפרין ואם המיר קודם לכן תמורתו תמורה או לא ספר אחר כנופיא:",
            "<b><big>קף</big></b>   [צוגעהער] (חולין קיא) קריבו ליה קניא בקפיה ואכלינן פי' קריבו לו הכבד עם הריאה והקנה והלב דנשלק כולו ביחד:",
            "<b><big>קף</big></b>   [צאך] (ברכות נו) ולא פילא דעייל בקופא דמחטא (ב\"מ לח) דלמא מפומבדיתא את דמעיילי פילא בקופא דמחטא כלומר שאומרין דבר שאינו היה (חולין מח) חזינ' אי קופא לבר נקובי נקב ואתאי פי' נקב של מחט (כלים פי\"ג) נשבר מקופו טהור פי' מקום שנכנס בו הקתא והיא הנקב <small>(א\"ב פי' בל\"י נקב)</small>:",
            "<b><big>קף</big></b>   [אפפע] (ידים פ\"א) והקוף נותן לידים (יומא כט מנחות סט) נעשה כמי שסדרו הקוף (ב\"ק צז) אי נמי דצבע בהו קופא פי' כגון דאתא קוף וצבע האי צמר בהני סממנים שאין צבוע יפה ולא שבח לענין דמי וי\"א דצבע בהו קופא של נצרים שגזל סממניו וקופתן של נצרים וצבע קופתו בסממניו וקא מהדר ליה קופתו צבוע דלא שבח ענין דמי וי\"א דצבע בהו הגזלן קוף של נגזל דקוף הוה מעיקרא וקוף לבסוף ולא שבח לענין דמי רבינא אמר הכא במאי עסקינן דלא גזל כלום אלא כגון דקיימי סממנין דחד גברא וצמר דחד גברא ואתא קוף ונסב צמר דהאי וצבעיה בסממנין דהאיך (בכורות ח) הפיל והקוף והקיפוף לג' שרים וכנגדו בנות שוח (בסוף כלאים פ\"ח) הפיל והקוף מין חיה פי' בלע\"ז שימי\"א:",
            "<b><big>קף</big></b>   [שוועהר מאכען] (שבת קכח) משום דמקפיא נפשה פי' מכבדת עצמה:",
            "<b><big>קף</big></b>   [ווינד, ווירמע] (פסחים קיו בגמרא הביאו לפניו מרור) צריך לשקועיה משום קפא פי' רב האי גאון עקר קיפה בלשון ארמית מלשון קיפוי כגון נפיחה והרוח שאוחז במעיים מן המאכלות נקראת קפא מפני שמנפחת והחרוסת סם הוא שטורדת אותה הרוח ולא היה שונה מריחא דחלא מיית אלא מריחא דחלא פקע ופי' קפא דחסא חמה הרוח והניפוח שיש בחזרת פוקעת ונטרדת בצנון וקפא דחמא אסותיה כרתי הרוח שבצנון נטרדת בכרישין קפא דכרתי חמימי הרוח שבכרשין נטרדת במים חמין אדהכי והכי פירוש עד כה יעד כה עד שיביאו לו מים חטים נימא הכי קפא קפא דכירנא ליכי ולז' בנתיך ולח' כלותיך דברים אלו אין לפרשם וקבלה הם כגון לחש שאין לו פי' ובלחש ובקמיעין אתה מוצא דברים כאלו אדם מדבר אם האבן או עם הארץ וביותר רוחות שיש באוכלין כי כן רואים כי רוחות מן השדים קשורין בהן וזה הלחש וכן כל דברי לחש וקמיעין אין אנו יודעין טעמיהם ומאין נאמרו עיין בערך פס ורבי גרשם פי' משום קפא למיקטל ארס שבירקות ואבינו רבי יחיאל פי' קפא תולעת כדי שתמות הקפא שבירקות מן החומץ שבחרוסת וכן פי' ר\"ח קפא תולעת דתנא בתרומות האוכל תולעים שבעקרי אילנות ואת הקפא שבירק <small>(א\"ב פי' בל\"י נפיחה ורוח)</small>:",
            "<b><big>קף</big></b>   [ארטס נאמע] (בב\"ב כד) הנהו זיקי דחמרא דאשתכח בי קיפאי (ברכות לב) רב מרדכי אלוייה ל רב שימי בר אשי מהגרוניא עד בי קיפאי פירוש מקום ס\"א עד בי כיפי פי' גשר וי\"מ דאשתכח בי קפאי בין הגפנים כמו קיפא סבא דלעיל:",
            "<b><big>קף</big></b>   [שטאנגע] וישאוהו במוט תרגום ירוש' קופא <small>(א\"ב פי' בל\"י מין מוט כפוף)</small>:",
            "<b><big>קפד</big></b>   [פלייש] (ברכות מד) על הביעה ועל מיני קיפדא בתאלה מברך עליהן שהכל נהיה בדברו (ב\"ר פ' יט) והנחש היה ערום ח\"א אייתי קופד צלי (ובפ' שלישית וחמישית) אמר חד ליטרא דקופד בעשרה סולדין (ובפ' סד) כי צייד בפיו קופדא טבא כסא טבא לפומיה דאבא <small>(א\"ב פי' בל\"י חתיכה כמו חתיכת של בשר)</small>:",
            "<b><big>קפד</big></b>   [גאללזיכטיג זיין] (שבת לא) ולא יהא קפדן כשמאי (בפ\"ב דאבות) לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד (פ\"ט דמקואות) כל המקפיד עליו חוצץ פי' כל דבר שיש על בשרו או על בגדו ומקפיד להסירו חוצץ ואם אינו מקפיד אינו חוצץ (חולין קז) קפדיתו אמנא קפדיתו אחזותא קפדיתו אשיעורא א\"ל אין פי' קפדיתו אמנא דאי נקוב בכונס משקה לא נטלתו מיניה אחזותא שיהא להן מראה יפה אשיעורא שיהא בו רביעית:",
            "<b><big>קפד</big></b>   [בעשרענקט זיין] הקצר קצרה ידי מפדות תרגום האתקפדת איתקפדא גבורתי וכן הן לא קצרה יד ה' מהושיע:",
            "<b><big>קפד</big></b>   [איגעל] (שבת נד) ולא פרה בעור הקופד (כלאים פ\"ח) הקופד וחולדת הסנאין (ב\"ק ע) אין מגדלין חתולות וקופדין קאת וקפוד שמה קננה קפוד תרגום קיפדא בלשון ישמעאל קנפד ובלע\"ז רי\"צו:",
            "<b><big>קפודקיא</big></b>   [ארטס נאמע] (כתובות י) שמעינן ליה לרשב\"ג דאמר כתובות אשה דאורייתא (שם קי) רשב\"ג אומר נותן לה ממעות קפודקיא <small>(א\"ב שם מחוז בארץ אסיא בליו\"ר אבל בלשון ארמי נקרא קפוטקיא)</small>:",
            "<b><big>קפה</big></b>   [קיפע. בעהעלטניס] (שבת עט) קופה מטה על צדה ונוטל וכו' (בגמ') הכל מודים שאם נתקלקלה הגומא שאסור להחזיר פי' קופה מלאה נעורת של פשתן או נסורת של חרשים ועשה גומא בתוכן וטמן שם את הקדירה ואם נוטלה בשבת חיישינן שמא מתקלקל הגומא ואינו יכול להחזיר עד שיעשה גומא מתחלה בשבת (בסוף פיאה) הקופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה (ב\"ב ע) ת\"ר קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה פי' קופה שיש בה מעות של צדקה ידוע סכום כל אחד ואחד כמה יתן אבל בחילוק צריכין נחלק ונעיין לפי העני כל אחד כראוי ואינה נגבית אלא מערב שבת לערב שבת והיא לעניי העיר תמחוי הוא כגון קערה שמתקבצין בה לחם ומיני תבשיל להאכיל לעניי עולם ונגבית בכל יום בג' ומתחלקת בג' מפני שגבויה וחילוקה שווין (גיטין סז) רבי יוחנן בן נורי אומר קופת הרוכלים ר\"א בן עזריה אומר קופה של בשמים <small>(א\"ב פי' בלשון רומי שם פרטי לכלי גדול של יין ובלשון חכמים שם כללי לכל כלי גדול עשוי ליתן בתוכו דבר מה)</small>:",
            "<b><big>קפז</big></b>   [שפרינגען] (ב\"ר פ' סט) עולים ויורדים בו מעלים בו מורידין בו אופזין בו קופזין בו. (ובפ' פז ויהי איש מצליח) גבר קפוז הה\"ד וצלחו הירדן לפני המלך (ובפ' פח) וינס ויצא החוצה קפז בזכות אבות כד\"א ויוצא אותו החוצה. מדלג על ההרים תרגום וקפז על קיצא בגין זכותא דאבהתהון דמתילו לטוריא:",
            "<b><big>קפז</big></b>   [איינע מאס] (שבת קי) תלתא קפזי שמכי. (פסחים מח) הני נשיא דידן נהגו למיפא קפיזא קפיזא פי' כלי שאינו מחזיק מ\"ג ביצים שיעור שחייב בחלה (ב\"ב נ) רב פפא בר שמואל תקין קבא בר תולתא קפיזי <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי מין מדה וכלי)</small>:",
            "<b><big>קפח</big></b>   [אויס ראטטען] (שבת יז) ואידך דתנן (פי\"ז באהלות) כל המטלטלין מביאין את הטומאה בעובי המרדע א\"ר טרפון אקפח את בני שהלכה זו מקופחת (ב\"מ פה) ר' איקלע לאתריה דר\"ט אמר להן יש לו בן לאותו צדיק המקפח את בניו (שבת קיו) אקפח את בני שאם יבואו לידי אני שורף אותן ואת אזכרותיהן תרגום וערפתו ותקפיח (סוטה מד) ורשות היה לו לקפח את שוקיו (שבת קמז) קפחו י' שבטים (פסחים פז) אין לך כל נביא ונביא שלא קיפח ארבעה מלכים בימיו (שם קיא) אין הקב\"ה מקפח שכר כל בריה (ב\"ק לח) אין הקב\"ה מקפח שכר שיחה נאה דאילו בכירה וכו' (גיטין כט) אמר רבא קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן (נזיר מט קדושין נב)ולקפחנו בדבר הלכה הן באין (כריתות ה ובויקרא בצו) כיצד עשו הביאו עיקרים ושראום במים והציף עליהן שמן וקלט את הריח וקפחו. (בריש ויקרא רבה פ' ועוד ראיתי) נפש כי תחטא למה קיפח על הנפש (ב\"ר פ' כז) ויהי כי החל האדם קיפח על ראשו של נמרוד ואמר זה המרידן עליו <small>(א\"ב תרגום פשט גדוד בחוץ ובמדברא ביממא קפחין פי' ענין קפיחה מכה והרג)</small>:",
            "<b><big>קפח</big></b>   (בכורות מה) והקיפח והננס פי' בעל קומה ובעל הערוך גרס כיפח:",
            "<b><big>קפטק</big></b>   [פאלקס נאמע] וגמדים במגדלותיך תרגום קפוטקאי במגדלך כפתורים היוצאים מכפתור קפוטקאי דנפקן מקפוטקיא:",
            "<b><big>קפל</big></b>   [צוזאממען לעגען] (שבת כח) פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה לשון כפילה הוא. וכן (שם קיג) מקפלים את הכלים (שם קמז) היוצא בטלית מקופלת פי' כגון מוכרי כסות שמקפלין ומפשילין אותן על כתפיהן חייב חטאת וכו' וכן הלכה (אהלות פי\"א) קפילין זו על גב זו. ס\"א כופלין. ואחד הן וכן בפרק ט\"ו ויש ששונין כפויות ומפרש סגוס ויש לו מוכין הנקראים בל' ישמעאל איתקא ושמו ביטית ברנוס וכופת דומה לברנוס ואין לו איתקא ושמו בל\"י קפיל ומי שמונה כפויות מלשון כופת (שבת קב) כאן בבא לקפל כאן בבא להציל פי' בבא לקפל כגון שמקבץ ונוטל מתוך הבית ממקומות הרבה בכמה כלים אין לו להציל אלא שלשה סעודות בכלי אחד שנוטל כולו אפילו יש שם מאה סעודות שרי (נדרים סב) עד שיעבר הקיץ עד שיקפלו המקצועות פירוש עד שיקפלו הסכינין שקצצו בהן התאנים ומצניעין אותן. ס\"א שחורזין הקצועות בקיסמון שקורין סי\"רטי:",
            "<b><big>קפל</big></b>   [שפיטצע] אלף קפל עמודים כבר פי' בערך טפף (בויקרא רבה פ' קדושים תהיו) בסיס מלמטה וקפלון מלמעלה כך התורה נדרשת לפניה ולאחריה (בילמדנו והיה עקב פ' כי תאמר) והיה עם אנטונינוס לגיון אחד נאה כארזים ראשיהן מגיעין לקיפלין של עמודים <small>(א\"ב פי' בל\"י כותרת העמוד (ילמדנו פ' וישב) ראה רבי שמעון שם לגיון אחד נאה ומשובח ראשו מגיע לקפלידס של עמודים)</small>:",
            "<b><big>קפל</big></b>   [אבשיילען] (ב\"ב ג) קיפולא מידע ידיע (פסחים כז) ומקפל ליה לטינא (חולין מד) התם לאיקפל אקפולי פי' שניקבו ונקפלו הכא נדלדלו והן מעורין בבשר אלא דאיפרוק איפרוקי הוושט מן הקנה כדאמרן והוא דאפרוק מהדדי ועומדין:",
            "<b><big>קפל</big></b>   מאי אלה קופל כבר פי' בערך אלה:",
            "<b><big>קפל</big></b>   [קעטטע] (ב\"ר פ' מח היפלא מה') לאחד שהיו בידו ב' קופליות והוליכין אצל נפח וכו' (בויקרא רבה אחרי מות פ' לדוד ובפסק' אחרי מות) מלמד שנתן הקב\"ה רמ\"ח קופליות של ברזל על רמ\"ח אברים שבו פי' בלשון ערבי קורין לקטינד\"ו קפל:",
            "<b><big>קפל</big></b>   [גראבען] (ב\"מ צט) הנהו קפולהי דהוו קא קפלי בארעא דרב נחמן בר יצחק פי' חופרים:",
            "<b><big>קפל</big></b>   [קעכער, גאסט געבר] (חולין קי) הכא נמי לטעמיה קפילא נכרי פי' מבשל. (ב\"ר פ' יט והנחש) שני בני אדם נכנסין לקפילין פי' שם מקום ששם מבשלים ומוכרין כל תבשיל <small>(א\"ב פי' בל\"י חנוני מוכר מאכל או יין או מיני תבשיל ופירוש קפילין החנות כמו שפי' יפה בעל הערוך)</small>:",
            "<b><big>קפלא דגיא</big></b>   [רעפליק] (בילמדנו בריש ויהי ביום השמיני) אינו עשוי לקופלא דגיא הוו לא איש דברים אנכי <small>(א\"ב בנוסחאות אין דברים אלו נמצאים)</small>:",
            "<b><big>קפלט</big></b>   [פארע] (מעשר שני פ\"ב) דגים שנתבשלו עם הקפלוטות. (נדרים נג) מן הכרישין מותר בקפלוטות. (בריש עוקצין) שרשי השום והבצלים והקפלוטות פי' כרישין שיש להן ראש שמן קפלואות בלשון יון קורין לראש קיפאל <small>(א\"ב פי' בל\"י מין כרישין ולהם ראש)</small>:",
            "<b><big>קפליטא</big></b>   [הויפטשמוק] (ירושלמי שבת פ\"ו) הורי לאיתתא דריש גלותא מיתן ליבדא דדהבא על קפליטא פי' בל\"י כובע וכפה של ראש:",
            "<b><big>קפליטין</big></b>   [האאר שייטל, פריקע] (ירושלמי כתובות פ\"ז) היוצאה בקפליטין שלה אין בה משום ראשה פרוע פי' בל\"ר שער ותלתלים ופיאה נכרית:",
            "<b><big>קופון</big></b>   [שטאמפע] (ירוש' שבת פ\"ז) אהן כותניא בקופנא משום דש פי' בל\"י מקל עץ ומכבש כפוף לדחק דבר מה:",
            "<b><big>קפינא</big></b>   [לאך] (שבת קב) עייל שופתא בקופינא דמרא (ב\"ק כז) לפדא דמרא ולקופינא דמרא מאי כבר פי' בערך פדא:",
            "<b><big>קפנדר</big></b>   [אבגעקירצטער וועג] (ברכות נד) לא יעשנו קפנדריא. (מגילה כח) אין עושין אותו קפנדריא פי' בית שיש בו ב' פתחים נכנס בפתח זה ויוצא בפתח זה וכן מפורש בתלמודא דמיקפנא בהא איעול אידרי בהא ואומרים לשון יון היא <small>(א\"ב פי' בל\"ר שביל המקצר את הדרך)</small>. (בילמדנו בריש קדושים תהיו) ואם פירשת ממני לקופנדר תהא יודע שאני מניחך כענין ראשון:",
            "<b><big>קפניס</big></b>   [נאמע איינעס טהארם]. (בריש מדות) קיפונות הר הבית המערבי משמש כניסה ויציאה פי' שם שער הר הבית המערבי משמש כניסה ויציאה כלומר נכנס ויוצא ממנו:",
            "<b><big>קפיס</big></b>   עיין ערך כפים:",
            "<b><big>קפסא</big></b>   [קליינער קיסטען] (כלים פי\"ז) כסוי קפסא טמא (שבת סב) בגמ' ולא בטבעת ומנחתה בידה עד שמגעת לקופסא (מנחות מא) כלי קופסא חייבין בניצית פי' כלי שמשימין שם תכשיטין ומכסין אותו <small>(א\"ב פי' בליו\"ר ארגז ותיבה קטנה)</small>:",
            "<b><big>קפיפה</big></b>   [קארב] (שבת קלט) בסודרין ובקפיפה מצרית (כלים פרק כו) רבי יהודה אומר אף קפיפה מצרית. (מנחות סט) פיל שבלע קפיפה מצרית כבר פי' בערך פיל <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב כפיפה)</small>:",
            "<b><big>קיפוף</big></b>   [בלאסהאן] הפיל והקוף והקיפוף עיין בקוף בזה הפרק. חוץ מקדיא וקיפוף עיין בערך קדיא <small>(א\"ב פי' בל\"י מין עוף יושבת בימים והיא קלה וברוח קטן הולך סביב תרגום ואת הינשוף וית קיפופא ונקרא ינשוף מלשון נשפת ברוחך)</small>:",
            "<b><big>קפיפיות</big></b>   [רונצעל אין דער מוטטער שיידע] (בכורות כב) רבי אלעזר ברבי צדוק אומר משיראו קפופיות וכו' עד כך היו מפרש בירושלמי כפרה זו שכורעת להטיל מימיה ונראת פיקה מתוך פיקה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב טפיפיות)</small>:",
            "<b><big>קפץ</big></b>   [דאלח] (פסחים פה) ובמוקדשין קוצץ בקופיץ (ביצה כח) שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ (סוטה מה) ועורפין אותה בקופיץ מאחריה (בכורות כד) השוחט את הבכור עושה מקום לקופיץ מיכן ומיכן (פסחים ע) קופיץ נמי הח חזי לחגיגה פי' קופיץ כמו סכין גדול ורחב וחידודו בולט מאמצעיתו. בכשיל וכלפות תרגום בקופיץ ומפצלת דיוסטר <small>(א\"ב וכן בלשון יוני)</small>:",
            "<b><big>קפץ</big></b>   [צוזאממען ציהען דעם מונד] (גיטין כט) בן בתירה אומר קופץ ונקפץ. (שם לא) חרש לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו פי' חרש רומז ונרמז ביד או בעין שיכול לישא וליתן ברמיזה קופץ ונקפץ שיבול ליתן ולישא ברמיזות הפה <small>(א\"ב פירוש עקימת וסגירת שפתים והוא לשון מקרא קפצה פיה)</small>:",
            "<b><big>קפץ</big></b>   [שפרינגען] (עירובין מג יבמות קיו) אי נמי דקא אזיל בקפיצה פירוש על ידי קמיע פ\"א כדאמר (סנהדרין צה) ג' קפצה להן הדרך וזה הדבר בנס נעשה. ויש לפרש כגון אדם גבור שיכול לקפוץ למעלה מי' טפחים ויוצא חוץ לתחום בקפיצה (נדה יא) א\"ר הונא קפצה וראת קפצה וראת קבעה לה וסת. (בכורות מא) תנא קפץ העליון ולא קפץ התחתון כבר פירשנו בערך ערקוב וכנגדו בגמל ניכר ערקוב שלו לפי שהוא עב הרבה. (ב\"ר פ' סו) אין להם קפיצין קרבת על חד מן קאמיא כלו' אין להם פרקים <small>(א\"ב לשון מקרא זה מקפץ על הגבעות קפץ וקפז ענין אחד הוא)</small>:",
            "<b><big>קפוקליטור</big></b>   [פאהר שטעהר] (מדרש שיר השירים פסקא שימני כחותם) אע\"פ שמניתיך קפוקליטור קוזמוקרטור אולי יש לגרוס קומסקלטור (פי' בל\"י ממונה על שלוחי בית דין עיין ערך קומס):",
            "<b><big>קפרמסאות</big></b>   [איין פערבינדינג] (בריש ויקרא רבה פ' אל תהי עד) א\"ר יוחנן קופרמסאות נתנו ביניהן שאינו כופר בהן והן אינן כופרין בו א\"ר יוחנן המשביע לגיונותיו אינו משביען אלא בסייף לומר כל העובר על התנאים הללו תהא הסייף הזה עוב' צוארו <small>(א\"ב עיין ערך קומפרומסין)</small>:",
            "<b><big>קפרן</big></b>   [פליישיג, פעט] (בויקרא רבה וכי ימוך פ' אשרי) חמי שקין חמי כרעין חמי קפרן כלומר ראה כמה ראשו שמן <small>(א\"ב פי' בלשון רומי תלתלי שער יורדים מי הראש על הפנים ובנוס' כתוב קפדן פי' בעל בשר כמו קיפד בשר)</small>:",
            "<b><big>קפרס</big></b>   [קאפפער איין בוים] (כריתות ה) יין קפריסין עיין בערך אביונות <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ורומי וישמעאל עץ צלף ונץ שלו כמו זית או תמרה קטנה ואחר הפתחו יציץ פרח לבן ולו ריח טוב אשר שמו קפריס כשם העץ ואחר נפילת הפרח יגמול פרי מלא, גרעינין אשר שמו אביונה ולפי דעתי יין קפריסין אולי אינו נקרא על שם קפריסין הנתונים בו אע\"פ שיש להם סגולה לרכך דבר קשה אלא על שם מקום ידוע ושמו קפרוס בנאו הורדוס לכבוד אמו אשר כן שמה)</small>:",
            "<b><big>קפש</big></b>   [ערגרייפען] (חלה פ\"ב) אמרו לו מעשה יקפשה זקן זר אמר להן אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים פי' חטפה ישראל ולא כהן (ירושלמי) קלקל לעצמו דאכלה ואיענש ותיקן לאחרים דאינון אכלין ותלו ביה אית תנא תני תיקן לעצמו וקלקל לאחרים תיקן לעצמו אכלה מכל מקוה קלקל לאחרים דאינון סברי שהיא פטורה והיא חייבת:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [אבשניידען] (שביעית פ\"ח) תאנים של שביעית אין קוצין אותן במוקצה אבל קוצה הוא בחרבה (ב\"מ כא מעשרות פ\"ג). מצא קציצות בדרך אפילו צד שדה קציצות. (מעשרות פ\"ב. ב\"מ צב) לקצות בתאנים וכו' (ביצה לד מעשרות פ\"ב) זה לאכול וזה לקצות חייב כבר פי' בערך מוקצה. (מקואות פ\"ט) ר' יהודה אומר אף של קייצין כיוצא בהן פי' סודר שמשימין לפניהן קוצצי תאנים ליבשן כדי לשמור הבגדים (פרה פ\"ז) האוכל על מנת לקצות כשר ואם קצה פסול היה אוכל והותיר זורק מה שבידו לתחת התאנה או לתחת המוקצה בשביל וכו' (ב\"ב ס) כנס את קייצו (כלים פכ\"ו) וכל בית אצבעות טהורות חוץ משל קייצין:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [זאממער פריכט] (שביעית פ\"ה) וכן בצלים הקיצונים פירוש הנאכלים בקיץ. (ירושלמי) קיטנאי. קיץ וחורף תרגומו קיטא וסיתוא (נדרים סב). עד הקיץ עד שיהא הקיץ עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות (גמרא) כלכלה של תאנים ולא כלכלה של ענבים:",
            "<b><big>קץ</big></b>   (כתובות קו) מותר תרומה מה עושין בה וכו' עד ומקיצין בהן את המזבח וזהו ששנינו (שקלים פ\"ד) מותר פירות קיץ למזבח. (סוכה נו) ומקריב את הכל (גמ') לאתויי קיץ המזבח (שבועות יב) א\"ר יוחנן מקיצין בהן את המזבח תניא נמי הכי מהן מביאין מן המותרות קיץ כבנות שבע למזבח והכתיב כי כל שאור וכל דבש וכו' תאני רב חנניה בבנות שבע לאדם פירוש מקריבין אותן שלא לשם תמידין אלא כמו מיני מגדים שאינם מעיקר הסעודה אלא לקינוח סעודה כך ענין קיץ למזבח תניא נמי הכי מה הן מביאין מביאין מן המותרות קיץ למזבח כבנות שבע שהן תאני חיוארתא לאדם שאוכל אותן בקינות סעודה (מנחות צ) ואם לאו מקיצין בהם את המזבח וקיץ זה עולות בשר לשם ועורות לכהנים <small>(א\"ב פי' כמו פירות קיץ הבאים בקינוח סעודה)</small>:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [דערנער] (שביעית פ\"ד) שדה שנתקווצה תיזרע למוצאי שביעית. (בכורות לד גיטין מד) פירוש נטלו ממנה הקוצים (מ\"ק ו) ויוצאין לקווץ את הדרכים טי' לפנות הקוצים שבדרכים (ב\"ר פ' מה ויבא אל הגר) א\"ר חנינא הקוצין הללו אינן לא ניכושין ולא נזרעין ומאליהן הן מתמרין ועולין פי' הקוצין הללו אין אדם חופר הקרקע שלהן ולא זורען ומאליהן נצמחין כך הגר אבל שרה כחטה הזו וכו' מן הקוצין ומן הגרדין כבר פירשנו בערך גרד (קדושין עה) ויעשו להם מקצתם כהני במות מן הקוצים שבעם כלו' מן הרשעים (בפסקא דסליחות) שמת משה ואמר אין בישראל קוצץ בן קוצץ (ב\"מ סג) יבא בעל הכרם ויכלה את קוציו:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [קראנע דער בוכשטאבען] (מנחות כט) לא נצרכה אלא לקוצו של יו\"ד לדרוש על כל קוץ וקוץ עי' על כל כתר וכתר (בויקרא רבה זאת תהיה פ' ראשו) קוצי ר\"א ור' יהושע פי' דורשין כתרי אותיות:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [שטיקער] (מגילה לא) ואל תקוץ בתוכחתו אל תעשם קוצים קוצים פי' ענין חתיכות כלומר אל תחתרם אלא כולן ביחד (חלה פ\"ב נדה עא) האשה יושבת וקוצת לה חלתה ערומה מפני שיכולה לכסות את עצמה (חגיגה יד) אחר קיצץ בנטיעה פי' כיון שכינו המקום ההוא פרדס אמרו קיצץ בנטיעה כלומר דבר כלפי למעלה (מדות פ\"ד סנהד' נח) אמר ריש לקיש כל המגביה ידו על חברו וכו' עד רב הונא קץ ידא (מכות כג) וליחשוב נמי הקוצץ בהרתו ואזהרתיה מהכא השמר בנגע הצרעת (כתובות פח) שאכלנו בקצצה של בית פלוני כיצד קצצה וכו' מה שיבא חולץ וקוצה וטח כבר פי' בערך בא (ב\"מ סח) אלא במאי ניכול בקיצותא היכי דמיקיצות אוכו' (יומא טו) האי לשכה אקצוי מקציא פי' מוקצה היתה מקרנים ולא היה במקצוע צפונית מערבית ולא במקצוע מערבית דרומית אלא באמצע רוח מערבית מאן דאתי מצפון כיון שלא היה מוצאה בצפון מיחזיא בדרום ומאן דאתי מדרום כיון שלא מצאה בדרום מיחזיא בצפון ומסתרא אע\"פ שלא היתה בקרנים ממש ולא היתה בכוון בחצי רוח מערבי אלא יותר מקורבת למערבי דרומי ממאי מדמינן וכו' זה הפי' קבלתי מר' משה הדרשן מעיר נרבונא (כלים פי\"א) ר' יוחנן בן נורי אומר מן הקוצצות פי' מל' וקצץ פתולי' פתות אותה פתים תרגום ירושלמי מקציא תיקצי יתה קציין:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [בעשטיממטע צייט] (ע\"ז סא) ממונה הבא לקיצים פי' עתים קבועים לישראל זה הבא לשמור כגון לשחרית או לערבית או לצהרים גריעותא היא דכיון דיש לו זמן קבוע יודע לשמור את עצמו אלא שאינו בא לקיצים.",
            "<b><big>קץ</big></b>   [דיא שאלען וואס דיא באהנען ליגען דארונין] (בתוספת' שביעית בפרק מרבצין שדה) אם עשה קציצין גומרין לפרי ר\"ה פי' תרמילין (ובריש גמרא דכלאים דבני מערב) וקצצוים דמיין לה:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [ריננע] (ב\"ק צד) עבדינהו קצוציתא קני פי' שעושין ממנו צינור:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [פערציהען דעם מונד] (סנהד' סה) מאי מעשה איכא הקצת שפתיו הוי מעשה. ס\"א עקימת שפתיו הוי מעשה פירוש שמעקה ומנענע שפתיו:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [עקעלהאפט] (בכורות נז) דברים שהנפש קצה בהן יחזיר להן הדמין כגון נבלות וטריפות שקצים ורמשים דברים שהנפש אין קצה בהן בשר בכור וכו' <small>(א\"ב לשון מקרא זה ויקצו מפני בני ישראל)</small>:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [אבגעזונדרט] (ברכות כד) לא קשיא כאן ברצועה כאן בקציצה (סוכה כו) ת\"ר שכח ושימש מטתו בתפילין אינו אוחז לא ברצועה ולא בקציצה עד שיטול ידיו (כלים פי\"ח) תפילה ד' כלים התיר קציצה ראשונה ותיקנה טמאה טומאת מת וכן שנייה וכן שלישית וכו' עי' יש לתפילה של ראש ד' בתים ומכונסין לתוכה ד' פרשיות שמע והיה אם שמע קדש לי והיה כי יביאך וכל בית שמו קצוצה לפי שהיא קצוצה מחברתה פ\"א קציצה היא הטבלה (במגילת איכה יעיב גיטין נו) מ' סאה קצוצי תפילין נמצאו בראשי הרוגי ביתר:",
            "<b><big>קץ</big></b>   הדלת שבמוקצה כבר פי' בערך מוקצה:",
            "<b><big>קץ</big></b>   [שנעקקע] תרגום ירושלמי והחמט והתנשמת וקיצוצא וסלמנדרא:",
            "<b><big>קצב</big></b>   [שניידע בעשטיהמען] (גיטין צ) ר' חנינא אמר לפי שאין קצובין (ביצה יא) ב\"ש אומרים אין נוטלין את העלי לקצב עליו בשר <small>(א\"ב ונקרא קצב מוכר הבשר מפני שהוא קוצב הבשר)</small>:",
            "<b><big>קצד</big></b>   [גאבעל מיט דרייא שפיטצען] תרגום ולשלש קלשון ולתלת קצדיא:",
            "<b><big>קצה</big></b>   [איין פלאנצע] ספיחי חסטס וקיצה עיין בערך אסטים וקוצה היא פואה ומפורש במקומו ובלע\"ז רויי\"א:",
            "<b><big>קצה</big></b>   [קיממעל] (טבול יום פ\"א) הקצח השמשום והפלפל (בסוף עוקצין) הקצח ב\"ש מטמאין ובית הלל מטהרין (מנחות כג) ת\"ש טיבלה בקצח ובשומשמין ובכל מיני תבלין כשירה (ברכות לט) הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב וכו' עד ריחא קשי וטעמא מעלי הפיץ קצח וכמון יזרוק פי' קצח דומה לכמון אלא שהקצח שחור ובלע\"ז ניילו:",
            "<b><big>קצע</big></b>   [טראקענע פייגען] (מעשרות פ\"ב) על מנת שאוכל בשעת הקציעה ולאחר הקציעה פירוש תאנים שעושין מהן קציעות מניתין אותן במכתשת וכותשין אותן ועושין אותן כמין ככרות (תרומות פ\"ד) הדורס ליטרא קציעות על פי בית הבד (מ\"ק יג) ומחפין את הקציעות בקש (ביצה ג) ליטרא קציעות שדרסה על פי העיגול ובני קוצעי קציעות כבר פי' בערך גנב:",
            "<b><big>קצע</big></b>   [שניידען] (כלים פכ\"ז) המקצע מכולם טפח על טפח טמא (חולין קכג) במקצע ובא דרך סביבותיו (ב\"מ סה) הכא במאי עסקינן שקיצען פי' שחתכן:",
            "<b><big>קצע</big></b>   [אבשובען] (נגעים פי\"ב) שניהן קוצעין שניהם חולצין פי' מקפלין הסיד או הטיט שהוא טוח על הקיר שנ' יקציע הבית ומתרגמינן יקלפון מלגיו:",
            "<b><big>קצע</big></b>   [ארט צימרונג] (ב\"ב טז) קצועה שהיה ריחה נודף כקציעה (כריתות ה) מור וקציעה שבלת נרד וכרכום מר ואהלות קציעות בלשון יון קסיעה ובלשון קדש קידה (בתוספתא טבול יום) עגולי דבלה שנפל משקה על מקצתן הרי זה נוטל עובי שלש עצבעות על רוחב מלא קציעה:",
            "<b><big>קצף</big></b>   [צערנין] (מגילה יג ב\"ר פ' פט) הקציף הקב\"ה מלך על עבדיו לעשות רצון צדיק:",
            "<b><big>קצר</big></b>   [אבשניידען] (פסחים נה) קוצרין וגודשין (בסיפרא ובקצרכם את קציר ארצכם) א\"ר ורדימוס ב\"ר יוכי וכי מה ראה הכתוב ליתן באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן ור\"ה וי\"ה מכאן אלא לומר לך שכל המוציא לקט שכחה ופיאה מעשר עני מעלין עליו כאלו בית המקדש קיים והוא מקריב קרבנותיו לתוכו וכו' (בויקרא רבה זאת תהיה פ' וזכור) נד קציר נדדתם עליכם קציר של מלכיות קצירו של מלאך המות קצירן של יסורין:",
            "<b><big>קצר</big></b>   [שוואך זיין] (ברכות ס) אמר שמואל שוי אבא לכולי עלמא קצירי. (שבת יב) אזלינן בתריה דרבי אלעזר לשיולי בקצירא. ס\"א חלשא. ס\"א תפיחא. (ר\"ה טז) א\"ר יוסף כמאן מצלינן האידנא אקצירי ומריעי כמאן כר' יוסי (נדרים מט) רבא אמר מאן חולין רבנן רבא לטעמיה דאמר רבא כמאן מצלינן האידנא אקצירי ומריעי קצירי ממש מריעי רבנן <small>(א\"ב פירוש חולים וחלשים כי רוחם קצר)</small>:",
            "<b><big>קצר</big></b>   [זא איין קראנקהייט] (בכורות מד) רוח קצרית באה עליו פירוש בלע\"ז דימונ\"ס:",
            "<b><big>קצר</big></b>   [דעם קאפף זייטע פון בעט] (כלים פי\"ח) ניטלה קצרה ושתי כרעים טמאה פירוש ראשי המטה הן הקצרות ונידי המטה הן ארוכות:",
            "<b><big>קצר</big></b>   [שטאדס נאמע] (ערכין לב) כגון קצרה הישנה של ציפורי פירוש מדינה היא המוקפת חומה מימות יהושע בן נון והיא ישנה <small>(א\"ב תתכן גרסת קצטרא עיין ערך גסטר)</small>:",
            "<b><big>קצר</big></b>   [וועשערין] (שבת יט) הרי מאן דיהיב מנא לקצר' נימשח וניתיב לה נימשח ונישקול מיניה אי טפי אפסדיה דמתחיה אי בציר אפסדיה דכווציה ס\"א בצר לא גדם מיניה כלומר לא חתך ממנו מלשון גידם טפי אפסיד ביה כלומר דמתחיה והוא קרוב לישבר (מנחות מא) רב יהודה מסר ליה לקצרא פי' מסר ליה גלימיה עם התכלת לקצרא ומפייסו שיזהר שלא יקלקל מראה התכלת עביד ליה סיסא היה כורך התכלת בחוטין אחרים כדי שלא ישנה מראהו חייט מיחט תופרו בטליתו (ב\"ק קיט) קצרא שמיה וקצרא שחיל ליה פי' הני שני חוטין או שלשה שחורים שהן על גבי לבן קצרא שמיה שכן קורין להן בשביל שהן דבר קצור ומעט וקצרא שהיא כובס שקיל להו והכל עולין למנין תכלת פי' רב ענן לשלשולי התכלת בכנף הטלית כמלא קשר גודל ואמר רב יהודה ואלו חוטין דשמיהו קצרא עולין למנין מלא קשר גודל ויצחק בריה הוה קפיד ולא היה מכניסן בחשבון מלא קשר גודל זה פירוש ר\"ח ז\"ל ור' משה הדרשן מנרבונא שנה לנו בקצרא שוויה וקצרא שקיל ליה פי' הוא הכובס ששם אותן החוטין לשמור חוטי הבגד שלא יצאו והוא לוקחן אחר כביסתו והיו תוצאותיו אל עין רוגל תרגום לעין קצרא שדה כובס תרגום חקל משטח קצרא:",
            "<b><big>קצרקיטון</big></b>   עיין ערך קסרקיטון:",
            "<b><big>קק</big></b>   [וואסער גאנז] (שבת כא) ולא בשמן קיק (גמ') עוף יש בכרכי הים וקיק שמו (ירושלמי) תנא רבי ישמעאל קאת זה קיק ותרגו' ירוש' קקא (חולין סג) קאת זה הקיק ריש לקיש אמר קיקיון דיונה פי' יש לו פרי שעושין ממנו שמן <small>(א\"ב פי' קיק בל\"י מין עוף ואומרים שיושב בימים וגם קיק בלשונם מין נטע אשר מגרעיניו עוצרים שמן ונרות ולרפואה)</small>:",
            "<b><big>קק</big></b>   [גאנז] (ברכות כ) דמיין עלי כקקי חיורי פי' אווזין לבנים (כתובות פה גיטין עג) קקי חיורי משלחי גלימי דאנשי פי' אווזים לבנים כלומר אנשים קשים זקנים מלשון קש ליה שנין בעלי שיבה מפשיטין בגדי אנשים נראים הדברים שגם אלו עופות טמאין כעופות של מעלה וכלן שוין:",
            "<b><big>קק</big></b>   (בכורות מד) בעל גבר הקוק והגרבתן בעל קיק בבצים כלומר מי שביציו משוכין ביותר <small>(א\"ב בנוסחאות גרסא אחרת עיין ערך קיק)</small>:",
            "<b><big>קק</big></b>   [האלז] (תענית כד) אתו עבדי שדו ליה סודרא בקקיא <small>(א\"ב בנוסחאות דידן כתוב בצוואריה)</small>. והוו קא מצערן ליה (ב\"ק נה) דהאי אריך קיעיה והאי גוצא קועיה אלא מעתה גמלא טייעא וגמלא פרסא דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה הכי נמי דכלאים זה בזה פי' קועי והוח הצואר ור\"ח פירש שוקיו <small>(א\"ב מסתברא שבעל הערוך גרס בכל אלו קקיה דאם לא כי היה לו להביאן בערך קע)</small>:",
            "<b><big>קק</big></b>   [איין פויגיל] (חולין סג) קואי וקוקאי אסירי קוקיתא שריא:",
            "<b><big>קקבטין</big></b>   [ווארם בראד] (בפסקא את קרבני לחמי) מה לחם הפחה הונא בר יקי אמר קקביטין פי' לחם חם <small>(א\"ב תרגום ירושלמי סלי חורי סלי דרפתא קקבטון)</small>:",
            "<b><big>קקגריסין</big></b>   [שלעכטע זיטטען] (שמות רבה פ' ויחל משה) העבד הזה שאתה מורה קקגריסין פי' בל\"י איש מקלל ורע מעללים:",
            "<b><big>קקל</big></b>   [פפלאנצע] (פסחים קיד) דאכיל אליתא טשי בעיליתא דאכיל קקולי אקיקלי דמתא שכיב פירוש מי שמנהגו לקנות בשר שמן באשראי ואוכל מתחבא בעליות מפחד הקצב שתובעו זה פי' דאכיל אליתא טשי בעיליתא והנהוג לאכול קקולי שהן ירקות השדה שמביאין בלא דמים ואם קונה אותן דמיהן מועט יושב על אשפה שבשוק ואינו חושש שאין מי שנושה בו <small>(א\"ב מין ירק בל\"י ורומי ונקרא פעפועיו (ירושלמי פיאה פ\"ח) פעפועים גדגדניות חלוגלוגות קוקלין הנדקוקי פרפחיניה ועליהן כמו עלה כרפס ובראשו אגן של פרחים לבנים וירק זה נאכל לח ומבושל וכבוש)</small>:",
            "<b><big>קקל</big></b>   [מיסט. דינגער] אקיקלא דמתא שכיב (גיטין סט) וניכלינהי אקיקלי דמתא (כריתות ה) על קיקלי דמתא מחסיא תיבו ולא אפדני פומבדיתא שער החרסית תרגומו תרע קוקליתא חבקו אשפתות תרגום גפיפו קיקלתן (בפסקא דשמעו) בר תירוס קיקלא קיקלא שמה הן ארץ כשדים זה העם לא היה הלואי לא היה:",
            "<b><big>קוקלא</big></b>   [זייד ווירמע] (מדרש איכה פסק' האמונים עלי תולע) טריפין בקוקלא פי' בל\"י טריפון אמונים וגדלים קוקלא שני תולעת:",
            "<b><big>קקני</big></b>   [ווירמע] (שבת קט) למאי אכלי ליה לקוקאני (ברכו' לו) אכל קמחא דשערי כיון דקשי לקוקאני לא עבידי אינשי דשדי לפומייהו (חולין סז) א\"ר שישא בריה דרב אידי קוקיאני אסירי וכו' פי' תולעת:",
            "<b><big>קקים</big></b>   [שלעכט] (מדרש שיר השירים פסק' כמעט שעברתי) קקיס כאמי מחי עיין ערך כאמי:",
            "<b><big>קקוזדפטי</big></b>   [טויגע ניכטס] (ירושלמי ב\"ב פ\"ח) כגון אתון קקופדפטי הבו לי מה דיהבית לכון פי' בל\"י טפשים בני תרבות רעה:",
            "<b><big>קקרי</big></b>   [פישרייזע] (שבת יח גיטין ס) באיזלי ואוהרי כולי עלמא לא פליגי כי פליגי בלוחי וקיקרי פירוש מסגרות שעושין מן לוחות לתפוש הדגים ושמן בלשון ערבי קיקלא:",
            "<b><big>קקת</big></b>   [קראה] תרגום לקאת מדבר לקקתא דמדברא עיין ערך קק קמא:",
            "<b><big>קר</big></b>   [לעזען] (מגילה כט) הני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא פי' קרא או שנה אבל דמתני שמעתא לית ליה שיעורא:",
            "<b><big>קר</big></b>   [וואקס] (שבת כ) שעוא קיריתא פסולתא דדובשא (שם קי) תלתא קפיזי קירא דנשתרופי פי' שעוה שנעשת מאותו דבש שזב מן הכוורת כשהיא מלאה <small>(א\"ב פי' בליו\"ר שעוה תרגום ירושלמי בפסוק ישנו עם אחד מנהון מזבנין קירא)</small>:",
            "<b><big>קר</big></b>   [קאלט] ממלאין מבור הקר כבר פי' בערך בר (שבת סד) רישך בקרירי ורישי דרישך בחמימי:",
            "<b><big>קר</big></b>   [פאלם שטענגעל] (ברכות לו עירובין כח) קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שנ\"ב (ברכות מג) תלא ליה קורא לדבר אחר והוא לדידיה אזיל פי' תלא ליה קורא לד\"א דליכול והוא לדידיה אזיל ואכיל הצואה פי' קורא ראש הדקל כשהוא רך (בויקרא רבה זאת תהיה בסמך פרשת רפאני) מאן דאכיל בהדא קורא ילקי בהדא קורא פי' מי שאוכל קור של דקל אם אינו שומרו כראוי לוקה בקורתו של דקל <small>(א\"ב עיין ערך קל)</small>:",
            "<b><big>קר</big></b>   [בישיק] (בב\"ר פ' סה) רק טוב אתא הדין קרא מצראה דמקוריה אריך ויהיב מקוריה ואפקיה פי' עוף היא ופיו שמנקר בו ארוך ביותר:",
            "<b><big>קר</big></b>   [קירביז] (מגלה יב סוטה י) אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא יהא רגיל איניש למחזי בריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקי ותמרי סימן קרכ\"סת:",
            "<b><big>קר</big></b>   [צופאלל] (ר\"ה יו) תבואה שאירע בה קריאו אונס פי' קרי בידי שמים כמו מקרה לילה אונס בידי אדם:",
            "<b><big>קר</big></b>   [וואנד] (שם יו) שלשה דברים מזכירין עונותיו של אדם קיר נטוי פי' נטוי ליפול כלומר רעוע והולך זה ויושב תחתיו סומך בזכיותיו להנצל וכן המעיין בתפלתו שתתקבל ותבוא שאלתו וסומך בצדקתו וכן המוסר דין על חברו הוא נענש תחילה שאומר לפניו מה זכיותיו של זה שעושה כך והלא יש בידו כך וכך עון:",
            "<b><big>קר</big></b>   [אונטער שטטיצען מיט באלקען] (מ\"ק ז) ומקרין את הפרצה במועד (גמרא) כיצד מקרין רב יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט:",
            "<b><big>קר</big></b>   [געבעלקט] (ב\"מ קיז) התחתון נותן את התקרה והעליון נותן את המעזיבה פירוש הקנים או הקרשים שמקרה בהם את הבית נקראין תקרה והטיט שנותן בהן ומעגל במעגלה נקראת מעזיבה פ\"א בערך מעזב <small>(א\"ב הפי' הראשון קשה לגרסת בעל הערוך כי הוא גרס בערך מעזב מאי מעזיבה רבי יוסי בר' חנינא אמר קנים וסנאין וטינא ריש לקיש אמר לוחאי א\"כ לא לדעתא דמר ולא לדעתא דמר שייך מה שאמר הכא אבל לגירסא דידן ניחא שהיא מאי תיקרה רבי יוסי ברבי חנינא אמר קנים וסנאין וכו' והפי' אחר אתיא שפיר לגרסת בעל הערוך ונראה שהיא גרסת אמיתיית כי אין דרך הגמ' לאסברא המלות ידועות אלא המלות שאינן ידועות ומלת תקרה ידועה שהיא מלשון קורה אבל מלת מעזיבה אינה מורגלת ולכן שואל מאי מעזיבה והשתא דאתינא להכי נאמר שיפה גרס בעל הערוך קנים וסנאין וטינא ולא כגרסאות דידן וסטיני אמר ר\"ל ופרש\"י שם חכם כי לא מצינו שם זה בשיתא סדרי ולא יתכן שבשם סטיני והוא מלשון שטן יכנה תלמיד חכם ואף אם נניח הגירסא במקומה מאי תקרה רבי יוסי אמר קנים וסנאין אתיא שפיר וטינא כי יש טיט שמחבר הקנים והסנאין והוא מן התקרה ויש טיט אחר שטוחין על התקרה והוא נקרא מעזיבה (אהלות פ\"ח) מוכח בהדיא שהמעזיבה היא שעל הקורות עיין שם)</small>:",
            "<b><big>קד</big></b>   [באליק] (שבת קמא) ולמר בריה דרבינא במאי מקנחו ליה בקורה (בילמדנו בריש ואלה שמות) למה אין שוין שמותיהן של שבטים בכל מקום אלא שפעמים מקדים זה לזה וזה מקדים לזה לפי שהן תקרתו של עולם והמתקן תקרה כראוי נותן עוביה של תקרה זו בצד ראשה של זו ומניין שהן תקרה של עולם שנא' שמע אלי יעקב וישראל מקוראי:",
            "<b><big>קר</big></b>   [שאטטען. קיהלען] (כלאים פ\"א) אין נוטעין יחור של תאנה לתוך החצב שתהא מקורו פי' לשון צל וי\"א לשון קור הוא אלו ד' קר קרובי ענין הן:",
            "<b><big>קר</big></b>   [פפיילען, שייטעל] (כלים פי\"ב) קורת החצים טמאה ושל אסירים טהורה פי' מלשון מקרא כמטרה לחץ וכן במגלת איכה דרך קשתו ויציבני כמטרה לחץ רבנן דתמן אמרי לאספריסא רבנן דהכא אמרי כקורת חצים שהכל מקושטים בה והיא עומדת <small>(א\"ב פי' בל\"ר אשפה שהחצים מונחים בה ויצטדק הערוך קרת)</small>:",
            "<b><big>קר</big></b>   [צו פעלליג] (ר\"ה כט) איכא בינייהו בי דינא דאקראי פי' מקום שאין שם חכמים קבועים לב\"ד ועכשיו נזדמנו שם אורחים:",
            "<b><big>קר</big></b>   [הערר]. סך קירי פלסטר כבר פי' בערך סך. (חולין קלט) ואמרין קירי קירי כבר פירשנו בערך מל. (ע\"ז מ) מתרי ותלת קיראי שמיעא לי פירוש אדונים. (ב\"ר פ' עא) והנה שם שלשה עדרי צאן אלו ג' קרויים פי' ג' אדונים של בית הכנסת <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני אדון)</small>:",
            "<b><big>קר</big></b>   [וועהרט] (שבת קנא) עושין כל צרכי המת כל לאיתויי מאי לאיתויי הא דת\"ר מביאי לי מיקר פי' גללתא יקירתא <small>(א\"ב פרש\"י כלים שמביאים קרירות כגון זכוכית)</small>:",
            "<b><big>קר</big></b>   [איין שטוק פון וועבער מאשין] (ב\"ר פ' נ) שמותן של רשעים דומין לכלי קורייס מה כלי קורייס כל מה שאתה משתמש בהן הן עומדין הנחתם הן מתרפין (ובפ' ע\"ב) אף הנשים מאחורי קורייס היו סוטנות בה. (בפסקא ויהי בשלח) מה דין דכתיב שמלתך לא בלתה מעליך שמא כלי קורייס היו מהלכין עם ישראל במדבר (ירוש' שבת פי\"ז) מהו לטלטל כלי קורייס בשבת <small>(א\"ב פי' בל\"י חוט הערב ונקראו כן כלי אריגה עיין ערך קירוס)</small>:",
            "<b><big>קרא</big></b>   [איין ארט פייגיל] (חולין קלח) קורא זכר ר\"א מחייב <small>(א\"ב שם עוף טהור והוא לשון מקרא קורא דגר והוא עוף טהור כדמוכח בהדיא בגמ' שם הוא טהור וטהור חייב דלמא בקירא וכן פי' שם הקונטריס וכן בפירושו על המקרא כאשר ירדף הקורא מפרש שהוא העוף הנקרא פרדיץ ולכן יש לומר שיש טעות בגרסאות בפי' הקונטריס במשנה קורא זכר טמא הוא ולא נהירא אלא יש לגרוס טהור הוא אך יש לתמוה שרש\"י פי' בפסוק קורא דגר שהוא קיקו והוא עוף טמא)</small>:",
            "<b><big>קרב</big></b>   [אייננגעוויידע] (תמיד פ\"ד) נוטל את הקרבים:",
            "<b><big>קרב</big></b>   [נאהע. פערוואנדעט] (ב\"ב ז) לפי קרוב בתים הן גובין פי' החצר הסמוכה לחומת העיר נותנת יותר (מעילה י) כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בכל הקדשים הכתוב מדבר יכול יהו חייבין עליו מיד ת\"ל אשר יקרב אר\"א וכי יש נוגע שהוא חייב הא כיצד כל דבר שיש לו מתירין אינו חייב עד שיקרבו מתירין וכו'. (שבת קנב) קרובים נעשו רחוקים. (ובויקרא רבה פ' זאת תהיה פ' וזכור) רחוקות נעשו קרובות אילין עיניא דהוו חמיין מרחוק כדו את מקריב לית אינון חמיין קרובות נעשו רחוקות אילין אודניא דהוו שמעין בחד זמן כדו את מקריב במאה זימנין לית אינון שמעין (יבמות כה) אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע פי' אלו העיד על אחיו שהוא רצחן לא היה פוסלו ק\"ו על עצמו (ירושלמי בריש גמ' דפ' הרואה) אשר לו אלהים קרובים אליו קרוב בכל מיני קריבות. (סנהד' מג) וכרוז יוצא לפניו מ' יום וכו' פי' היה ידוע למלך שהיה באותה שעה אית דאמרי קרוב לינאי המלך ממש הוה:",
            "<b><big>קרוב</big></b>   [רעדנער] קריי ותניי קרוב ופייטן עיין בערך פייט פי' בעל מקרא בעל משנה דרשן ופייט <small>(א\"ב פי' בל\"י איש בקי בדינים ובעל הלכות)</small>:",
            "<b><big>קרבט</big></b>   [ריעמען] דרגש מתיר קרביטיו פי' רצועותיו עיין בערך גד:",
            "<b><big>קרבן</big></b>   [אפפער] (נדרים כ) נדר בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות מלכים. (ע\"ז סה) רב יהודה שדר קרבנא לאבידרנא ביום חגם (חולין ה) באטמי דקיימן בקרבנא פירוש בסכין של אלילים יריכות שלימות שרוצה לשלח מנחה הפסידן ומנען מלשלח ולא נהנה. (מעשר שני פ\"ד) המוצא כלי וכתוב עליו קמד\"ט\"ת ק' קרבן מ' מעשר ד' דמאי ט' טבל ת' תרומה וכו' עד רבי יוסי אומר וכולן שמות אנשים הן ק' קרח קין מ' משה ד' דוד ט' טוביה ת' תרח כלומר שלהן הן וחולין הן:",
            "<b><big>קרד</big></b>   [קראטצין] (ביצה כג עדיות פ\"ג פסחים כו) אין מקרדין את הבהמה מפני שעושה חבורה אבל מקרצפין פי' קירוד במגרדת ששיניה דקים ונכנסין בבשרה ועושין חבורה קרצוף במגרדת ששיניה עבים ואין עושה חבורה ויקח לו חרש להתגרר בו תרגום לאיתקרצפא ביה פ\"א קירוד כמין תולעין והוא רמש כגון אינבא שנושכין בבשר הבהמה והם קטנים ואין נפרדים מבהמה אלא בעשיית חבורה כגון האינבא שאין שולפין אותה מן השיער אלא בקושי והפרדת הגדולים נקראת קרצוף בלשון ערבי קורין לתולעת קרד:",
            "<b><big>קרדיינא</big></b>   [ארטס נאמע] (חולין נד) ובעא מינאי דינרא קורדיינא לשעורי ביה טריפתא פי' מאותו מקום <small>(א\"ב מין דינרים של גורדיין קיסר עיין ערך גרדיין)</small>:",
            "<b><big>קרדייקוס</big></b>   [הערץ קלאפען] (גיטין סז) מי שאחזו קרדייקוס פי' רוח הדופקת בלב נקראת קרדייקוס והוא ל\"י <small>(א\"ב ובחולי זה הלב נפוג וזיעה קשה נגרת מהגוף)</small>:",
            "<b><big>קרדום</big></b>   [האק] (ביצה לא) לא בקרדום ולא במגל <small>(א\"ב לשון מקרא זה ואת קרדמו)</small>:",
            "<b><big>קרדן</big></b>   [ארטס נאמע] (פסחים ז) המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קירדנייתא אין חוששין לקידושיו פי' חיטין שגדילין בהרים שהן קשין אע\"ג דאיכא למימר אין מחמיצין כיון דלתתן ולא שמרן בשעת לתיתתן שמא החמיצו ואינן ברשותו לקדש בו האשה:",
            "<b><big>קרדייקס</big></b>   [ארט פאנטאפעל] (פסחים נא) יוצאין בקרדקייסין בשבת ובבירי אין יוצאין (יבמות קב) לא יטייל אדם בקורדקייסין בתוך ביתו (בילמדנו והיה עקב פרשת כי יכרית) מקום שנהגו לצאת בקרדקייסים מותר מקום שלא נהגו אסור. אמר ריש לקיש נמצאו עוברין משום לא תתגודדו. (בויקרא רבה בריש זאת תהיה ובמגלת איכה סורו טמא ובפסקא ותאמר ציון) הלוך וטפוף תלכנה כשהיתה אחת מהן ארוכה היתה מביאה שתי קצרות אחת מכאן וא' מכאן כדי שתראה טפח על גביהן וכשהיתה אחת מהן קצרה היתה לובשת קורדיקין עבין שתראה ארוכה פי' בלע\"ז פטיטין וכבר פי' בערך עכס <small>(א\"ב מין סנדל)</small>:",
            "<b><big>קרדנטס</big></b>   עיין ערך קרדנטיס:",
            "<b><big>קרויה</big></b>   [קירביס] (שבת קכה) האבן שבקרויה. (פרה פ\"ה) קרויה שהטבילוה במים (חולין נז) והטיל בה הרופא הידוק של קרויה פי' אבן שבקרויה מביאין קרא יבשה ומוציאין בני מיעיה ועושין אותה חלולה ועושין אותה כעין זרנוקא לדלות בה מים מן הבור והיא קלה ואינה שוקעת במים אלא צפה ואין יכולין למלאות בה מים מן הבור וכשרוצין להכבידה נותנין בתוכה אבן מהודקת בדפנותיה שלא תהא מתנדנדת וממלאין בה מים מן הבור וכיון דאינה נופלת מתבטלת האבן והוי דופן קרויה <small>(א\"ב תרגום ירושלמי ויקח לחם וחמת מים ונסיב לחמא וקרויא דמיא)</small>:",
            "<b><big>קרונין</big></b>   עיין ערך סבקין:",
            "<b><big>קרז</big></b>   [ראפען] (ב\"ר פ' פו) וירא אדניו א\"ל מה יוסף תבן בעפרים קרוזין בכפר חנניה גוזין בדמשק חרשים במצרים באתר דחרשין אתמהא <small>(א\"ב כמו כרוז עיין שם ובנוסח' כתוב קדרים)</small>:",
            "<b><big>קרח</big></b>   [קאהל ווערדען] קרח קרחייכו כבר פירשנו בערך חר (כלאים פ\"ד עירובין ג) קרחת הכרם פי' מקום שאין בו זרע מלשון בקרחתו <small>(א\"ב גם היונים והרומיים קוראים בלשונם לכרם של גפנים מעטים ונפרדים זה מזה כרם קרח)</small> (בריש מעשרות) העוזרדין משיקרחו (ירושלמי) כל הלבנים כגון אילין מרפייתא משיקרחו רבי חנינא בר פפא אמר משיעשו קרחות קרחות לבנות. וי\"מ כשישליך הנץ שלו כעין קרח שאין לו שיער. קרחת וגבחת כבר פירשנו בערך גבח (בכורות מג) הקרח פסול איזהו קרח כל שאין לו שיטה של שיער מקפת מאזן לאזן מפורש (שם כח) אמר בן עזאי כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה ומנו ר' עקיבא בן יוסף ור' יהושע בן קרחה הוא בן ר\"ע הקרח כדגרסי' החם אמר לו ר' יהושע בנו של רבי עקיבא לר' עקיבא:",
            "<b><big>קרחיים</big></b>   [ארטס נאמע] (מנחות פה) קרחיים וחטולין אלפא ליין פי' מקומות הן:",
            "<b><big>קרט</big></b>   [גרובע, לאך] הממלאים בתיהם כסף דימליין קורטיהן סימא. הבאת אל אוצרות שלו תרגומו האפשר דעלתא לקורטי תלגא <small>(א\"ב בנוס' כתוב קורטוריהון סימא לקורטירי תלגא ופי' קורטי בל\"י חפירה תחת הארץ)</small>:",
            "<b><big>קרט</big></b>   [קערנער] (ע\"ז לה) וקורט של חלתית (שבת מז) הכא במאי עסקינן דאית ביה קרטין פי' גרגרים של לבונה שלא שלטה בהן האור (סנהד' מג) היוצא ליהרג משקין קורט של לבונה ביין שתיטרף דעתו עליו. (סוטה יד' כדתנן (בפרה ובסיפרא) והביאה אל בני אהרן קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט של לבונה פסול (ערובין יז חולין קה) ומשתכחת כי קורטא בכורא. (ע\"ז לב) אם יש עליו קורט דם אסור (חולין מג) אפכיה ובדקיה ואשכח עליה תרי קורטי דמא (שם כח) חילתית אחילתית לא קשיא כחן בעלין כאן בקורטין (שם עז) ההוא נשבר העצם ויצא לחוץ דאישתקל קרטתא מינה. (נדה כ) ר' חנינא פלי קירטא דגרגישתא ובדיק פי' קורטא מלשון קורט של לבונה:",
            "<b><big>קרט</big></b>   [קליין. קורץ] (ב\"ר פ' יו שם האחד פישון ובויקרא רבה בסוף ויהי ביום השמיני) על וכסא קרטא קטיע פושכא (במגלת איכה) דרכי ציון אבילות מעשה בכלבא אחת קורטית שעלתה לראש הסלע ושמשה עם זכרה <small>(א\"ב פי' בל\"י גבן קטן וקצר ובנוסחאות כתוב כופרית שעלתה)</small>:",
            "<b><big>קרט</big></b>   [רוהען] (מדרש ויקרא רבה פרשת אשר ישחט שור או כשב או עז) יתבין למקרטא באורחא פי' לנוח:",
            "<b><big>קרטב</big></b>   [איין קליינע מאס] (מנחות קג ר\"ה יג כתובות קד) כל מדות חכמים כן הוא בארבעים סאה הוא טובל חסר קורטוב אינו טובל (מקואות פ\"ג) מקוה שאין בו מ' סאה ונפלו בו שלשה לוגין אפי' חסר קורטוב כשר (חולין בו מכות ג) דתנן שלשה לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין ומראהו כמראה יין (ב\"ב צ) אחד משמונה בשמינית זהו קורטוב פי' אחד משמונה בשמינית בלוג:",
            "<b><big>קרטבל</big></b>   [אום פערפערטוגטער פארמיט] (שבת עט) ההוא בקרטבלא פי' עור שאינו עשוי לכתיבה והיינו קטבליא שפירשנו במקומו:",
            "<b><big>קרטל</big></b>   [קארב] (ב\"מ מב) אותבינהו בקרטליתא ואגניבו. (ב\"ב עד) מאי בעיתון בהאי קרטליתא פי' טנא בל\"י קרטילי ובלע\"ז קריטילי\"א:",
            "<b><big>קרטם</big></b>   [אברייסען] (מעשרות פ\"ג) כסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואוכל (בילמ' כלחוך השור) למה לא אמר בהמה אחרת אלא כל בהמה כשהיא רועה היא מקרטמת אחד אחד שור סופת הכל פי' מחתך כמו נקטם ראשו:",
            "<b><big>קרטם</big></b>   [וואלד זאפרן] דקורטמי קא אמרת כבר פירשנו בערך טרימא (פסחים מב) תולתא שערי תולתא קורטמי <small>(א\"ב פי' בלשון ערב ורומי מין נטע אשר פרחו כמו כרכום ונקרא כרכום יערי וזרעו כמו שעורה ויש לו סגולות ברפואה)</small>:",
            "<b><big>קרטמן</big></b>   עיין בערך זלדקן:",
            "<b><big>קרטון</big></b>   [העלד] כל גסטרא בראתי בו ל' קרטון עיין בערך גסטרא <small>(א\"ב פירוש בלשון יון גבור ומנצח)</small>:",
            "<b><big>קרטין</big></b>   [צו צייטען] (בפסקא ויהי ביום כלות משם ב\"ר עב) נתן אלהים שכרי ומבני יששכר יודעי בינה לעתים מהו לעתים ר' תנחומא אומר לקירטין ס\"א לקירסין פי' עת קירוס מועדים בל' יון גרמטיקין <small>(א\"ב פי' בל\"י עת וזמן וזה דעת בעל הערוך באמרו בלשון גרמיטיקין כי יש לשון יוני המוני ויש לשון יוני אשר בו נכתבו דברי חכמה והוא מיוסד על הדקדוק הנקרא גרמטיקין)</small>:",
            "<b><big>קרטס</big></b>   [בעפעל] (בפסקא דבחדש השלישי) למלך שהיה משיא את בתו וקבע קרטיסים בים ואמר בני רומי לא יחתין לסוריא ובני סוריא לא יסקון לרומי וכו' <small>(א\"ב פי' בל\"י גל ומצבה)</small>:",
            "<b><big>קרטיס</big></b>   [איין פעסט טאג ווען דיא רעמיר האבין דיא רעגירונג איבער גענימען] (ע\"ז ח) וסטרנליא וקרטיסים (גמרא) מאי קרטיסים אמר שמואל יום שתפשה בו רומי מלכות והוא לשון יון:",
            "<b><big>קרטיס</big></b>   [ריכטער] (ב\"ר פ' נ) ולוט היה ארכי קריטיס שלהן פי' ראש דיינים <small>(א\"ב עיין ערך ידק (ובמדרש שמות רבה פ' ואלה המשפטים) נתן קטטדיקי לקריטיס פי' בל\"י דיין)</small>:",
            "<b><big>קרטס</big></b>   [ליינטוך] הגליונים והסדינים תרגום ומחזייתא וקרטסיא:",
            "<b><big>קרטס</big></b>   [פאפיר] (בויקרא רבה וכי ימוך) אתא רבן יוחנן בן זכאי לגביהון ואמר להון כמה אפקתון אמרו ליה הא קרטסיא קדמך אזיל קרי וחשב. (ירוש' בפ' האומר לחברו צא וקדש) ק' דינרין אינון בקרטיס פי' שטר ולשון לעז ממש הוא קרטא <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומיי נייר ואגרת)</small>:",
            "<b><big>קרטס</big></b>   (גיטין סט) וקירטסא ומוריקא פי' נייר של עשב <small>(א\"ב גם זה שייך בערך שקדם)</small>:",
            "<b><big>קרטס</big></b>   [פאלירען] (בסוף כלים) קירטסן ושפן בשופין טמאין פי' תיקנם ועשאן חלקין השוליים בקרטן טמאים <small>(א\"ב פי' קרטא בל\"י מין אדמה לבנה ובה מלבנים כלי כסף ומנקים כלי זכוכית (ובירוש' ביצה פ\"ד) שפין את הכסף בקרטיקון כן נקרא בליו\"ר עיין ערך גרתיקון)</small>:",
            "<b><big>קרטע</big></b>   [שפרינגען] (חולין עה) המתקרטע איכא בינייהו. (בפסקא דרני עקרה) ולפניו תדוץ דאבה מקרטעא כהדא ריפתא. (ב\"ר פ' לח וישבו שם) א\"ר לוי בכל מקום שאתה מוצא אכילה ושתיה ארכילסטיס מקרטע (בילמדנו בריש בהעלותך) וכיון שהוא יוצא ורואה את הנר מיד הוא שמח ומקרטע פי' ענין דילוג:",
            "<b><big>קרטפן</big></b>   [שפאלטע, ביילע] (ב\"ק פו) דאית ליה קרטופני ברישיה ושקלנוהו וניחי ליה בעו אחווי גוני ארישיה ולא מצי מחווי מהנהו קרטופני הני מאני דקוניא דאית בהו קרטופני כולהו אסירי עיין בערך קוניא פי' בקעים וחבורות <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב קרטפני ברישיה וצווחי אבל לגרסת הערך נוח היה לאיש זה שלא יסורו החבורות כי הם מצילים האיש מיד חולאים פנימיים של ראש)</small>:",
            "<b><big>קריאסות</big></b>   [געשרייא] (בויקר' רבה אמור אל הכהנים פ' סביב) יש קול קריאסות לטובה וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי עד הטיבו אשר דברו. יש קול קריאסות לרעה וישמע ה' את קול דבריכם ויקצוף וישבע לאמר <small>(א\"ב פי' אקרואסים בל\"י שמועה ובנוס' כתוב קרסיות)</small>:",
            "<b><big>קרייה</big></b>   [ווארם] (סוטה ג) זנייתא בבייתא כי קריא לשומשמי פי' כמו התולעת והרקב בשומשמין שמבלין אותן בזמן קרוב כך הזנות מכלה הבית ומחרבת אותו פי' תקפא מחלוקת ואידי ואידי באיתתא מנאפת או אשה רעה <small>(א\"ב פי' בל\"ר רקב)</small>:",
            "<b><big>קריה</big></b>   [דארף] (ב\"ר פ' יח) ויביאה אל האדם א\"ר אבין טבוי לקריה דמלכא שושביניה פי' כבר בל\"י כיריאו והוא קרתני שבסוף זה הפרק:",
            "<b><big>קריה</big></b>   [גרויסע נים] פרסיקא (ירוש' בריש כלאים) מה נפיק מנהון קריה פרסיקא פי' בל\"י מין אגוזים גדולים עיין ערך שיזפין:",
            "<b><big>קריוט</big></b>   [גרויסע דייטלען] (ברכות נ) לרבנן דאמרי כי לא נתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי האדמה למאי חזי א\"ר זירא חזי לקורייטו פי' פוציני פ\"א לערבו בבשמים ולעשות טריק\"א. וי\"א גואריסן ואמרו קורייטי הוא נקלווס האמור (ע\"ז יד) כי אתא רב דימי א\"ר נחמן בר יוסף קירייטי <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי מין תמרה וכותבת חשובה גדלה בא\"י וכסוריא)</small>:",
            "<b><big>קרינא</big></b>   [געקאכטער וויין] (שסל) א\"ר לקיש קרינא אין בו משום גילוי מאי קרינא א\"ר אבהו חמרא דאתיא מבי עסיא <small>(א\"ב פי' בליו\"ר תירוש מבושל עד שיעמוד על שליש והיא בארץ עסיא מחוז הנקרא קריא ויין הגדל שם קרינא בנוסחאות כתוב חליא דאתיא מעסיא)</small>:",
            "<b><big>קריס</big></b>   [העער] (בתרגום ירושלמי דהאזינו) בכנוי דקיריס שומר נפשות חסידיו תרגום מטול דקיריס נטר נפשות חסדיו מלפני אדון כל הארץ תרגומו מן קדם קיריס <small>(א\"ב פי' בלשון יוני אדון עיין ערך קר)</small>:",
            "<b><big>קרכין</big></b>   [וואגען] (ב\"ר פ' ח) למלך ואיפרכוס שהיו בקרוכין (בויקרא רבה בריש זאת תהיה) והיתה מוציאה דם עד שמלאה את כל הקרוכין (ובאמור אל הכהנים פ' וצדקתך אלהים) למלך שהיה מהלך הוא ובנו על הקרוכין פי' לשון לע\"ז הוא קרו\"כא <small>(א\"ב פי' בל\"ר מין עגלה)</small>:",
            "<b><big>קורלין</big></b>   [קיראלען] (ירושלמי שבת פ\"ז) ההן דגזז ספוגא גומא וקולרין פי' בליו\"ר מין הגדל בים ויש אדום לבן ושחור ומן האדום עושים כדורים קטנים וחשובים והם ענקים לגרון ונקרא בל' ארמי כסיתא:",
            "<b><big>קרם</big></b>   [איבערצאגען זיין] (שבת יט) ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה רבי אליעזר אמר כדי שיקרם התחתון שלה פי' שעלה על פני הלחם קלף מחמת האש. (יבמות עו) זהו למעוטי מאי למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה ממקום אחר שלא מקום רבותא פי' אם היתה מכה בריאה ומחמת המכה עלה שם קליפה וסתם הנקב לא הועיל כלום כנקובה דמיא והני מילי על הדופן ושם מקום צר אם עלה שם קרום מחמת מכה ונסתבך בדופן כשירה. וכן מפורש (חולין מז מקואות פ\"ט) קרום שעלה מחמת מכה טמא ומטמא פי' כשתתרפא המכה מעלת קרום כדאמרינן חמשה קרמי איכא בחיותא וכתיב ויקרם עליהם עור:",
            "<b><big>קרם</big></b>   [טייער צייג] (שבת כב סוכה י) בגמ' פרס ועטרה בקרמין. שרא לכסכוסי קרמי פירוש בגדים חשובים דקים כקרום ביצה וכקרום של מעלה:",
            "<b><big>קרם</big></b>   [ברוך שטיק, אבפאלל] (שבת ח) אי אפשר לקרומיו של קנה שלא יעלו למעלה מי' טפחים פי' מה שמשתייר מן המחצלת כשמתקנין אותה. (שם קכה) אמר שמואל קרומית של מחצלת מותר לטלטלה בשבת פי' שירי מחצלות שבלו. (חולין טו קדושין נו) בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה (ירושלמי בפרק המוציא יין) ה' דברים נאמרו בקרומית של קנה וכו' עד מפני שרוח רעה שורה עליו (חולין נז) רחל היתה בשכונתנו שנקדר קנה שלה ועשו קרומית של קנה וחיתה:",
            "<b><big>קרם</big></b>   [ארט שילף] (עירובין כב) מי שלימו להו קרמי דאגמא (פסחים לה) רבי יוחנן אמר קרמית חייבת בחלה פירוש עשב כדאמרינן קרמי דאגמא <small>(א\"ב מין עשב אשר מזרעה עושים פת עיין שיצניתא)</small>:",
            "<b><big>קרומה</big></b>   [דעקע] (ירושלמי שבת פי\"ג) בקירוס קירומה פי' בלשון יוני הוא קירוס הוא קירומה עיין ערך קירוס תרגום חטובות אטון מצרים ובקרמא מצראה קרמתא:",
            "<b><big>קרמיד</big></b>   [דאך ציגעל] (ב\"ר פ' יג ובירוש' בפ' הרואה בגמ' על הגשמים) וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך רבי חייא בשם רבי יוחנן בתחילה כדי רביעית ובסוף כדי שידיחו פני הקרמיד (בסיפרא בפ' נגעים) ולקחו אבנים אחרות יכול אפי' קרמידין ואפילו לבנים פי' בלע\"ז קנלי\"קלי <small>(א\"ב פי' בל\"י רעפים של חרס לכסות הגגות)</small>:",
            "<b><big>קרמיון</big></b>   [נאהמע איינעס פליס] מי קרמיון ומי פיגה עיין בערך בץ ובערך פגי פ\"א קרמיון נהר הוא בדרך דמשק והוא אמנה פיגה הוא פרפר מי בצים מלשון בצותיו ירמוך נהר הוא בדרך דמשק:",
            "<b><big>קרמולין</big></b>   [ווילדע מינצע] (ירושלמי שביעית פי\"ג ובירושלמי נדרים פ\"ז) קרמולין פטורין מן המעשר פירוש מין דומה לירק ולא יכלתי להבין פי' אמיתי:",
            "<b><big>קרמן</big></b>   [שטאדטס נאמע] (שבת קלח) אף מטה אסורה בקרמנאי פי' הוא מטה של פרסיים דאמר (שם מז) לא יתכן להחזירה אא\"כ יתקע לפי שמלבנותיה וכרעיה דחוקין ואינן נשלבין אלא אם יתקע בהון וכיון שתוקע בהן חייב (ב\"ק כג) הרחבה קרמנאי הוו דיירי בה פי' מדקדקי ומנפצי פשתן ובלע\"ז קרמנטור\"י. (נזיר לא) כי אמר בתוראי דקרמנאי פי' הם אנשים שהיו באותן השנים בבבל בארץ קורמאן שהיא אחורי פרס והיתה מלאכתן שיש להן שוורים שמשכירין אותן לחרישה ולא היו בודקין אלא שורים לבנים שהן לבנים ביותר ולא היו בהן בהרות שחורות כי הלבן יפה לחרישה אבל לעורו השחור עדיף ולעולם אוכמא בחיורא מעלי חוץ מלחרישה בלבד:",
            "<b><big>קרן</big></b>   [הארן, בלאזהארען, האקען] (שבת מז) קרן פשוטה פטור פי' רב שר שלום קרן זו מכלי שיר היא והיא של קרן ממש והוא של חוליות ויש בהן פשוטות ויש בהן עגולות והן נדבקות זו בזו כשמזמרין בה כדכתיב קל קרנא משרוקיתא והעגולה קשה להדביקה יותר מן הפשוטה והוא כלי ויש בו מלאכה להחזירה לפיכך המחזיר קרן עגולה בשבת חייב וקרן פשוטה פטור אבל אסור ותנן (כלים פי\"א) הכוש והאימה וכו' עד קרן עגולה טמאה ופשוטה טהורה (בסוף פרה) קרן של כליבה וקרנים של יוצאי דרכים פי קרן של כליבה מטה של מתים עושין לה קרן של ברזל נקשר המת שלא יפול וקרנים של יוצאי דרכים קרני בהמה או חיה שמוליכין עמהן יוצאי דרכים למלאות בהן מים ולשתות בשביל שלא תשבר (ברכות סב) קרנא קריא ברומי בר מזבין תאני וכו' פי רגילין ברומי להכריז בקל קרנא משרוקיתא ולומר כן בן מוכר תאנים מכור תאנים כאביך ואל תשנה מאומנותו כי כן טוב לך (שבת קח) נפקא ליה קרנא בעיניה פי' קרן של בשר יצא בעינו (ב\"ב טז). קרן הפוך אמרי דבי רבי שילא קרנא דקרש פי' קרן של חיה ששמה קרש לקותא היא כלומר אינו יפה מפני שיש בו גוונים אלא כי כורכמא רישקא במיניה כלומר קרן כרכום שהוא חשוב במינו מכל שאר מיני כרכום בברור שבו כבר פי' בערך בר (בב\"ר פ' עו הצילני נא) מסתכל הוית בקרניא וארו קרן אחרי זעירא זו מלכות הכותיים ותלת מן קרניא קדמייתא אלו שלש מלכיות הראשונות וארו עיינין כעיני אינשא בקרנא דא זו מלכות הכותיים שמכנסת עין רעה בממונו של אדם וכו' שבעה שופרות היובלים תרגומו קרן דכריא:",
            "<b><big>קרן</big></b>   [קירבזס. הארן] מאה קרני בזוזא כבר פי' בערך חגר (שבת קיד) כי קאמר רב הונא בקרני דאומני דלא חזיא ליה פי' שמוצצין בו הדם ואפילו לטלטלו בשבת (מכות טז בגמ' אכל נבלות) האי מאן דשתי בקרנא דאומצא קא עבר משום אל תשקצו (נדה כ) שקלו ליה קרנא קדמייתא לאמימר חזיי' אמר אדום דתנן כי האי גוונא:",
            "<b><big>קרן</big></b>   [ווינקעל] (פסחים יב) שית בקרנתא קאי פי' בשעה ו' באמצע הרקיע עומדות חמה אינה נוטה לא למזרח ולא למערב אלא עומדת בין קרן מזרחית לקרן מערבית ואי אכיל בו' זמנין דסבר שעדיין היא נוטה למזרח וכבר נוטה למערב הוי שעה ז' (כתובות קיא) אמר אביי בבבל לא חזו חבלי דמשיח' תרגום אהוצל דבנימין וקרי ליה קרנא דשיזבותא פי' קרן זוית ששם ניצולין מחבלי של משיח (ב\"ק ל) ור' יוחנן אמר בקרן זוית פי' כגון דקיימא חבית במקצוע רשות הרבים דלא מצי לעייני ומיזל ואנוס הוא (שם פב) שיהו קורין במנחה בשבת משום יושבי קרנות (סנהד' קיב) אלא משום יושבי קרנות פי' אנשי דלא עיילי לבי מדרשא אלא רגילין שיושבין בקרנות העיר ועוסקין בדברי שיחה (ברכות כח) דמצלי רבי נחוניא ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שעמלין בדברי שיחה. ישוחו בי יושבי שער תרגום ימללון עלי יתבי תרע) בי קרנאתא ועוד יש מהן (פסחים ה) ובערך פרצם:",
            "<b><big>קרן</big></b>   [שטראהל] (שם ח) וקרנים מידו לו פי' אורה מידו של הקב\"ה לו לצדיק כמו כי קרן עור פני משה ושם חביון עוזו אעפ\"כ שם אצל המקום עוזו כלומר תוקף האור הגדול אצל הקדוש ברוך הוא יותר מאצל הצדיקים:",
            "<b><big>קרן</big></b>   [הויפט] (בריש פיאה) והקרן קיימת לו לעולם הבא ראש תרגום ירושלמי קרן והשיב את אשמו בראשו:",
            "<b><big>קרון</big></b>   [וואגען] (כלאים פ\"ח) היושב בקרון סופג את הארבעי' (כתובות טו) נבעלת בקרונות בקרונות סלקא דעתך אלא נבעלה בשעת קרונות כשרה לכהונה (גיטין נה) אלו פ' קרוני מלחמה שנכנסו לכרך ביתר (קדושין עו) ויושבין בקרונות של זהב ומהלכין בראשי גייסות פי' עגלות של זהב ובלע\"ז קר\"ו <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין עגלה)</small>:",
            "<b><big>קרונה</big></b>   [קוועללע] (מגלה ה) ורחץ בקרונה של ציפורי פי' מים נובעים וקרים <small>(א\"ב פי' בל\"י מעין נובע ומתגבר)</small>:",
            "<b><big>קרנזול</big></b>   [ווינקעל ליניע] (ב\"מ קח) פלגי לה בקרנזול (ב\"ב יב) מושך עליהן נגרא חולקין זו השדה בקרנזול פי' שדה אשר מזרחה וצפונה מושך עליהם נהר ומערבה ודרומה מושך עליהם נגרא חולקין זו השדה בקרנזול נוטל האחד חצי' מזרח' ודרומה והאחד מערבה וצפונ' נמצאת שנחלקת באלכסון לשני חצאין וכל אחד מהן טריגונא כלומר יש להן ג' זויות לכל אחד מהן ויש לכל אחד מהן נהרא ונגרא שאם ייבש הנגרא ישקה מן הנהר והאי דקאמר חד גיסא לאו כחד גיסא דשדה קאי אלא כל היכא דמשיך נהרא חד גיסא קרי ליה וכיוצא בו נגרא:",
            "<b><big>קירינטון</big></b>   [וואסע בלומע] (ירוש' דכלאי' פ\"ה) ושושנת המלך קירינטון פי' בל\"י מין פרח לבן:",
            "<b><big>קרנית</big></b>   [איינע פפלאנצע] הסאה והאזוב והקרנית עיין בערך סאה <small>(א\"ב פי' בל\"ר כתר והוא מין עשב הנקרא בל\"י אסטפני פירושו כתר כי מן העשב היו עושים עטרות לשום בראשי המסובים בבתי משתאות כי ריחו נודף ועשב זה מין ממיני תבלי קדרה ונקרא בלשון ישמעאל חשאי ובגמרא בהדיא מאי קורנית חשאי עיין ערך אסטפני)</small>:",
            "<b><big>קרנס</big></b>   [האממער] (שבת קב) אף המכה בקורנס על הסדן בשעת גמר מלאכה (שם קכב) קורנס לפצוע בו אגוזים דמחייא בקורנסא וטרסיה עיין בערך טרש פי' קורנס מקבת קטנה של ברזל פטיש גדול <small>(א\"ב פי' בל\"י קרדום ופטיש תרגום את הולם פעם דמטפח בקורנסא)</small>:",
            "<b><big>קרנס</big></b>   [הארן] (חולין נז) מאני דפרזלא תלו לבקא בקורנסיה פי' בקרנו (כלים פ\"א) שלהן לפי משהן קטנים כך כליהם קטנים וכך שנותיהן רגעין הן:",
            "<b><big>קרנסא</big></b>   [איינע אפפער אוסדרוק] (נדרי' י) קורנסא לא אמר כלום כלומר אינו כינוי לקרבן:",
            "<b><big>קרנס</big></b>   [לאאז] (ב\"ר פ' נט) בקרית ארבע שהיא עולה בקורנסין של ארבעה <small>(א\"ב פירוש קירוניס בל\"י מעלה ושררה)</small> טעמו גורל:",
            "<b><big>קרונת</big></b>   [קרונע] כרותות ארזים תרגומו קרנותיהן דארזיא והכותרות אשר על העמודים תרגומו קרונותרן <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי כותרת העמוד)</small>:",
            "<b><big>קרס</big></b>   [וועבער] (שבת קה) העושה שני בתי נירין בנירים ובקירוס (כליס פכ\"א) בנירים בקירוס ובחוט (גמ') מאי קירוס א\"ר יהודה מצובייתא פי' כלי שאורגים אותו מין הסיב או מן זולתו ומסננין בו ודומה לו דצבתא מנגבן וקורין אותו מסננת. פ\"א אומנות שעושין מן קנים דקים חלקין שבו אורגין אורגים בידים וברגלים והוא קלוט בשתי כמו המרים עצמן ודומה לו וקא מבלבל מצבייתא <small>(א\"ב פי' בל\"י חוט הערב אשר גם שמו מיתון בל\"י וקוראים כן חבור הערב עם השתי באריגה)</small>:",
            "<b><big>קרס</big></b>   [זויער] (ברכות ס ב\"ב צה) על הפת שעפשה ועל היין שהקריס ועל תבשיל שעברה צורתו אומר שהכל נהיה בדברו (ע\"ז ל) האי חמרא דאקרים ל' יום קמאי יש בו משום גילוי פירושו בערך פרצם <small>(א\"ב וכן בלשון רומי חומץ חזק אקריס)</small>:",
            "<b><big>קרס</big></b>   [ריסין] (ב\"ר פ' יב) למלך שהיה לו שני כוסות דקים אמר אם אתן בהן חמין נבקעין צונן נקרסין <small>(א\"ב תרגו' אם בשרי נחוש אין בשרי קריס כנחשא)</small>:",
            "<b><big>קרס</big></b>   [צייטען] מהו לעתים ר' תנחומא אמר לקירסין ס\"א לקילסין. ס\"א לעיבורין. ס\"א לקירטין וכבר פי' בערך קרטין <small>(א\"ב פי' בל\"י עת וזמן בנוסחאות כתוב רבי יוסי בן קוצרי אמר לעיבורין)</small>:",
            "<b><big>קרסטל</big></b>   [קארב] (שבת נג) תולין קרסטל לבהמה (ב\"מ פ) מביא פול מאותו מין ותולה לה בקרסטל שבפיה (ב\"ר פ' סא) ר' ירמיה שלח לר' זעירא חד קרסטל דתאנים היינו טרסקל פי' סל:",
            "<b><big>קרסטילין</big></b>   [קרישטאל] תרגום על רצפת בהט ושש קרוסטלינין ומרמרין פי' בליו\"ר זכוכית ואבן זכה כלבנת הקרח:",
            "<b><big>קרסטמל</big></b>   [גאלד אפפעל] (בריש כלאים ובריש מעשרות ובריש עוקצין). האגסין והקרוסטמלין פי' ג\"רוסומילי פ\"א אגסין ובלע\"ז פורימ\"ילי פי' תפוחים קטנים שדומין לעפצים הנקראים מיל\"י (<small>(א\"ב פי' כרסומלין בל\"י מין פרי ונסתפקו הכותבים בפירושו י\"א שהוא המכונה ברקיק בלשון ישמעאל והוא פרי כמו אגס)</small>:",
            "<b><big>קרסי</big></b>   [עססיג] תרגום הוות לאביו בן כסיל בר סכלא קשה הוא לאבוי היך קרסי:",
            "<b><big>קרסל</big></b>   [קנעכעל] (חולין נט) וארבע כנפים וקרסולים (בריש אהלות) עשרה בקרסול פי' גב\"ולא מן ולא מעדו קרסולי:",
            "<b><big>קרסל</big></b>   [דערנער] קמוש וחות במבצריה תרגום קרסולין וחוחין קמוש יירשם חוח באהליה':",
            "<b><big>קרסם</big></b>   [אבפרייסען]. (פיאה פ\"ב מנחות עב) קירסמוה נמלים שיברתה הרוח עיין בערך זרד פי' חותכין שבולת לבדה וישאר התבן עומד. וי\"א שנוטל הענפים שייבשו והוא כמו זימור אבל זימור לכרם וקירסום בשאר אילנות. כי יאכלנו הארבה תרגום ירושלמי ארום יקרסם יתיה גובא <small>(א\"ב כמו יכרסמנה חזיר מיער)</small>:",
            "<b><big>קרסם</big></b>   [שלעק] (ירושלמי בפ' היה קורא) דלא ילקי בר נש קורסס לא אכיל ליטרא דקופד פי' היינו ברדל שפירשנו במקומו:",
            "<b><big>קרף</big></b>   [איין ארט געשיהר] (כלים פ\"ד) שולי קירפיות פי' כלי חרם שאין להן שולים לשבת אלא יביאו כלי חרס אחר כמין גביע ומושיבין הקרף הזה עליו וי\"א כלים הן ונקראין בלשון תלמוד קורפי:",
            "<b><big>קרפדאי</big></b>   [פלעדער מויז] (חולין סג) אמר אביי בואת שבעופות קיפוף בואת שבשרצים קרפדאי ספר אחר אשכרתי:",
            "<b><big>קרפטא</big></b>   [באנק] (קדושין ע) ליתיב מר אקריפתא א\"ל מיסני ליה למר למימר ספסל כדאמור רבנן או אסטווה כדאמרי אנשי:",
            "<b><big>קרפסא</big></b>   [קערפער] (בילמדנו בריש בהעלותך) מנור' של זהב קורפסה של זהב פי' קונקי של זהב <small>(א\"ב פי' בל\"ר גוף)</small>:",
            "<b><big>קרפסינון</big></b>   עיין ערך איירינון:",
            "<b><big>קרפף</big></b>   [פערצוימטער ארט] (עירובין נז) נותנין קרפף לעיר. (ביצה לא) מן הקרפף ואפילו מן המפוזר פירוש מקום שמיקף מחיצות בלא קירוי כמו חצר:",
            "<b><big>קרץ</big></b>   [אב בייסען, אב שניידען] (יומא לב חולין כט) קרצו ומירק אחר שחיטה (גמרא) מאי קרצו אמר עולא לישנא דקטל כדכתיב קרץ מצפון בא (נדה בפרק בא סימן) שתי שערות וכו' עד רבי אליעזר אומר כדי לקרוץ בצפורן רבי עקיבא אומר כדי שיהו ניטלות בזוג פירוש ענין תפישה (מקואות פ\"ח) קירצה שפתותיה כאילו לא טבלה כדאמרינן כל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבתו אבל אם היה הפה פתוח ויכול ליכנס בו המים אינו חושש אם לא נכנס כדאמרינן כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו (פיאה פ\"ז) אם נקרצת עם האשכול פי' אם מתאחזת ומדבקת (עירובין סה) אי קרצתן כינה לא גרסינן:",
            "<b><big>קרץ</big></b>   [קאליכדיג בראד] (כלי' פ\"ח) שרץ בתוכו והקרץ בנתיים פי' ככר עגול שמו קרץ. חלות מצות תרגום גריצין פטירין (בתוספות חלה בסוף פ' ר' יוחנן) משתעשה מקרצות (בריש טהרות ובריש טבול יום) מקרצות נושכות זו בזו וככרים נושכים זה בזה והאופה חמיטה על גבי חמיטה (כלים פי\"ו) התקינו להיות קורץ עליו פירוש לערוך עליו הלחם וי\"א לחתוך עליו הבצק מלשון מחומר קורצתי:",
            "<b><big>קרץ</big></b>   [אנשווערצען] (ברכות נח) אכל קורציה בי מלכא פי' קרא עליו מלשינות וכן תרגום קרא בגרון אכלי קורצין לא תלך רכיל לא תיכול קירצין:",
            "<b><big>קרץ</big></b>   [זיך פריאה אויף מאכען] (ויקרא רבה פ' קדושים תהיו) אי קרצת לא אחשכת פי' אלו הגעת לשחר לא הגעת לערב (ובאמור אל הכהנים פ' סביב) חד זמן קרץ מגש אצל שוטר ותקם בטרם יכיר איש תרגום וקמת בקרציתא עד לא אישתמודע גבר ית חבריה ותבא אל חמותה תרגומו ואתת לות חמותה בקרציתא (במגלת איכה ספקו עליך כפים קרץ וזבניה ובגדר דרכי) לא הוה בר נש קרי' לתאנה פירוש דצפרי קדמאי מנהון:",
            "<b><big>קרץ</big></b>   [לאקען] (דברים רבה פרשת ואתחנן) מהו המספר קומי זה המספר פאת ראשו ועושה תפיסת קורצין פירוש בל\"י תלתלי שער ובפרט אצל המצח ופיאותיו:",
            "<b><big>קרצובין</big></b>   [ארט דיסטעל] תרגום כמשוכת חדק קרצובי וכובי:",
            "<b><big>קרצטיונא</big></b>   עיין ערך כרסטיותא:",
            "<b><big>קרצל</big></b>   [קניא, קנעכל]. (ב\"ב עג) דקאי עד קרציליה במיא תרגום ויעבירני במים מי אכסיס מי קרצולין:",
            "<b><big>קרצף</big></b>   [קראטצען, רייבען] אבל מקרצפין כבר פי' בערך קרד <small>(א\"ב תרגום חרש להתגרד בו פחר לאיתקרצפא ביה)</small>:",
            "<b><big>קרצית</big></b>   [פליג] (גיטין פז) מאי קרצית אביי אמר דידבתא דביני כיפי פי' בערך דדב <small>(א\"ב זבוב בין אבנים)</small>:",
            "<b><big>קרקא</big></b>   [פאנטאפעל] (יבמות קב) ההוא קורקא מקרי פי' מנעל של עור והוא עב ופעמי' יעשנו מן שרי עורות מדובקים בקולן ולמטה עור עב והוא כעין מוק תחתיו מעץ וקורקא תחתיתו עור עב:",
            "<b><big>קרקבן</big></b>   [קראפפ] (חולין נו) ניקב הקרקבן (ובגמ' סימני העוף) כולהו עופות טהורין קרקבנן נקלף (ברכות סא) קרקבן טוחן <small>(א\"ב תרגום ירוש' והסיר את מראתה ויעדי ית קורקבניה)</small>:",
            "<b><big>קרקז</big></b>   [ארטס נאמע] (נדרים נא) מאי דלעת הרמוצה אמר שמואל קרי קרקוזאי פי' דלועין עגולין:",
            "<b><big>קרקומניקין</big></b>   [קייטין] (מדרש שיר השירים פסקא אתי מלבנון) אחריך ילכו בזיקים קריקומניקין פי' בל\"י טבעות הכבלים ובמקומות אחרים כתוב כירומניקיס ע\"ש:",
            "<b><big>קרקן</big></b>   [איינגיסונג] (נדרים נא) בקורקני דאמך פי' במזיגת אמך:",
            "<b><big>קרקס</big></b>   [ארט באהנע] (בסוף מעשרות) רמ\"א אף הקרקס (ירוש') אלו הן הקרקס כל שעוקציהן מעוטין והלקטיהן מרובין מה דמי לה א\"ר יוסי כגון אילין קונייתא פירוש כמשמעו בלשון ערבי קלקס והוא ממין הלוף שפירשנו במקומו:",
            "<b><big>קרקס</big></b>   [רינג] (בריש ברייתא דר\"א) קורקסי השמים במימי אונקינוס אחוזין ועשית קרסי נחשת (ב\"ר פ' יט) אפי' קורקסין של זהב עשה לו <small>(א\"ב פי' בל\"י טבעת)</small>:",
            "<b><big>קרקס</big></b>   עינא דקורקסא כבר פירש' בערך סרבן:",
            "<b><big>קרקס</big></b>   [טעאטער] בתי קרקסאות ובתי תיאטריות פי' בערך תיאטריות <small>(א\"ב תרגום ונגינות שותי שכר וזמריהון דאזלין למשתי מרוות בבית קרקסון)</small>:",
            "<b><big>קרקס</big></b>   [קיסטען] (ירושלמי נדרים פ\"ט) אין אתון כל גמליא דערביא לא טענין קרקסייה דאפותיקי דידי פירש המפרש ארגזים ותיבות:",
            "<b><big>קרקע</big></b>   [גרונד, באדען, פעלד] (סנהדרין עד) אסתר קרקע עולם היתה פי' אסתר היתה צדקת ולא שמה דעתה לעבירה וכקרקע זו לא זזה ממקומה אלא כאבן שאין לה הופכין:",
            "<b><big>קרקף</big></b>   [קאפף] (שבת סז) אקרקף דארי ואאוסי דגוריתא פירוש אקרקף דארי אראש דארי ואאוסי דגוריתא אחוטם של כפיר במשרא דכרתי בערוגה של כרישין חבטתיה כגון חובטין בלועא דחמרא חטרתיה בלחי החמור הכיתיו כבחוטרא (ר\"ה יז) פושעי ישראל בגופן מאי ניהו אמר רב קרקפתא דלא מנח תפילין (יבמות עמ עירובין כב) קרקפתא חזיתיה לרישך ביני עמודי כי א\"ר יוחנן להא שמעתא פירוש אדם גדול ראיתי ראשך בין העמודים של בית המדרש פ\"א בעל גלגולת גדולה נקראת קרקפנא (ב\"ב נה) כרגא אקרקפא דגברי מנח:",
            "<b><big>קרקפל</big></b>   [שעדעל] (ע\"ז יא) ומניחין קרקפלו של ר' ישמעאל בראשו (חולין קכג) ואל תתמה שהרי קרקפלו של ר' ישמעאל מונח ברומי פירוש עורות שהפשיטו מן הראש של בני אדם נקראין קרקפלין בלשון יוני <small>(א\"ב פי' בלשון יוני עצם הראש אשר בתוכו המוח)</small>:",
            "<b><big>קרקר</big></b>   [קרעכטצען. שרייען] (ב\"ב פג) אפיקו ליה קורקור מהכא פי' צפצוף העורבין וזעקתם (תענית כט) מקרקר עליהן כתרנגולת שמקרקרת על בנים פי' מקרקר קיר ושוע אל ההר (חולין נג) אינהו נמי מקרקרן פי' מתרעדין וצועקין (בילמדנו ויהי חשך ובפסקא ויהי בחצי הלילה) צפרדעים קרקורן היה קשה נהן יותר מהשחתתן כלומר זעקתם <small>(א\"ב פי' בל\"י פועל הצועק וההומה)</small>.",
            "<b><big>קרקר</big></b>   [פערוויסטען] (ב\"ר פ' עה) וישב לבן למקומו חזר לדיוויו מלמד שנכנסו לסטים לביתו והיו מקרקרין כל הלילה כמו מקרקר קיר:",
            "<b><big>קרקר</big></b>   [באדען] (חולין נד) ת\"ש מהא דתנן (כלים פרק כ) הדקין שבכלי חרס קרקרותיהן ודפנותיהן יושבין שלא מסומכין שיעורן כדי סיכת קטן ועד לוג פירוש הכלים הקטנים אם נפחתו ונשתייר בשוליהן שהן קרקרותיהן והיינו קרקרותיהן או בדפנותיהן שהן הצדדים שיעור שיש בו במקום שלא מסומכין ויכולין לקבל אפילו כל שהוא עדיין מקבל טומאה ולא נאמר בפי' כמה שיעור קבלתו ושיעור של אותו כלי כשהיה שלם למטה כדי סיכת קטן, למעלה עד לוג מלוג עד סאה ברביעית פי' הכלי כשהיה שלם היה מחזיק למטה לוג למעלה עד סאה ונפחת ונשתייר ממנו כדי רביעית עדיין עומד במקומו כדי לקבל טומאה בזה נתן שיעור בכלי כשהיא שלם למטה ולמעלה ובשיור כשנשתב' וכן מסאה ועד סאתים בחצי לוג אם היה כלי שהיה מחזיק בתחלה למטה סאה למעלה עד סאתים ונשבר ונשתייר ממנו שמחזיק חצי לוג מקבל טומאה וזה שבראש המשנה יושבין שלא מסומכין ולא פי' כמה מחזיק יש לומר הואיל כשהיה שלם שיעורו כדי סיכת קטן שיורו כשנשתבר כדי סיכת אבר קטן של קטן בן יומו כמפורש (שבת ע) לענין הוצאת שבת וי\"ל וילמד סתום מן המפורש חצי לוג בסאתים חלק א' מצ\"ו חלקים בה וכך רביעית בסאה חלק אחד מצ\"ו חלקים בה גם אלו הדקין אם ישאר להן תוך והן יכולין לקבל חלק אחד מצ\"ו בלוג מקבל טומאה כדאמרינן בכל מקום סמכו ענין לו ותו אמרינן קתני בסיפא והוא הדין ברישא (כלים פכ\"ח) התחיל בה מפיה טהורה עד שיגמור את קורקרותיה (אהלות פ\"ט) קרקרתה טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת פי' קרקעיתה:",
            "<b><big>קרקש</big></b>   [שלאגען, קלינגטי] (ברכות סב) מקרקשא ליה בת רב חסדא אמגוזי בלקני (פסחים קיא) ואי לא נקרקיש נכתמא אחצבא (כתובות פה) אי פקח הוא מקרקיש ליה זוזי וכתב ליה שטרא בשמיה (גיטין מ) מוקמינן ליה אפיטרופא ומקרקיש ליה זוזי וכתב ליה גיטא דחרותא על שמיה <small>(א\"ב ענין מותר נקישה וקשקוש)</small>:",
            "<b><big>קרקשיא</big></b>   [קוואסטען, האקיל] (ירושלמי שבת פ\"ו) הקשורים קרקושיא פי' קורקוסין וקרסים:",
            "<b><big>קרר</big></b>   [קוטשער] (ב\"מ עה) השוכר את החמר ואת הקרר להביא פרייפרין פי' בל\"ר מנהיג הקרון:",
            "<b><big>קרירטון</big></b>   [קרייטער וויין] (ירוש' שבת פי\"ח) מהו מישתי קרירטון בשבתא פי' קלריטון בל\"ר יין מעורב במיני רפואות לכן משיב אם לתענוג מותר אם לרפואה אסור:",
            "<b><big>קרש</big></b>   [פערדיכטען, פערגליווירען] (פסחי' סד) שמא יניחום ויקרש הדם (טהרות פ\"ג) קרשו הרי אלו שנים חזרו ונמחו (סוכה יב) זה הכלל ואימא יין קרוש הבא משניר שדומה לעיגולי דבלה פי' הוא כדגרסינן (שבת עח) תאנא יבש כזית רבי משה כלפו מן בארי אמר יש לו ראיה בתרגום ירושלמי וקרח בלילה וקרישא בליליא:",
            "<b><big>קרש</big></b>   [איינהארן] (חולין נט) קרש טביא דבי עילאי פי' יש בחיות בריות גדולות כמו הענקים בבני אדם והם במקום פלוני <small>(א\"ב (ב\"ב טז) קרן הפוך שדומה לקרנא דקרשא (חולין נט) קרש אע\"פ שאין לו אלא קרן אחד פי' בל\"י קרן ויש חיה אשר לה קרן אחד במצחה ולקרן סגולית הרבה ברפואה)</small>:",
            "<b><big>קרשן</big></b>   קרשיני בבלייתא ס\"א כרשיני עיין בערך פייס:",
            "<b><big>קורת</big></b>   החצים הביא בעל הערוך בערך קר:",
            "<b><big>קרתן</big></b>   [לאנדמאן] (דמאי פ\"ו) קרתני שקבל שדה מירושלמי פי' בלשון ערבי קורין לכפר אלקריא:",
            "<b><big>קש</big></b>   [צוזאממען שלאגען] (בכורות מד) המקיש בקרסוליו פי' כשהולך מקיש קרסוליו זו בזו ומשמיע קול והוא הקישן שבגמרא ועיקרו מן דא לדא נקשן (זבין פ\"ד) זב שהקיש על כציצטרא פי' הכה כאותה ששנינו הקיש בקנה (מנחות פז סנהד' כה) בנקישא תליא מלתא פי' שסופק כפיו זו לזו כדי להפריח יונו ויקדים לאידך יון אמר אנא ידענא למנקש טפי ולא גמר ומקני הילכך פסול אבל תולה בדעת עצמו כגון משחק בפספסין דלאו בכח תליא מלתא פי' שסופק כפיו זו בזו אמינא גמר ומקני קמ\"ל (ב\"מ נח) במשלם שערי מן כדא נקיש ואתי תיגרא פי' בהפנות התבואה מן הכלי כלומר נשאר הבית ריקן מן המזון דופקת המריבה ובאה (מגילה יב) בן קיש בן שהקיש על דלתי רחמים ופתחו לו פי' דפק (ב\"ק נב) מהו דתימא איבעי ליה לנקושי עליה קמ\"ל פי' לדפוק (עירובין ג) ואי נקש ביה סיכת וחבריה ביה חבריה. ותתקע את היתד תרגומו ונקשת ית סיכתא וכן ותתקע ביתד דדלילה (סנהד' סה כריתות ג) הקשת זרועותיו הוי מעשה פי' שמקשקש בזרועותיו:",
            "<b><big>קש</big></b>   (סוטה ד) ברכיכא או באקושא כבר פירשנו בערך. אקש:",
            "<b><big>קש</big></b>   [פערזייערן] (פסחים מו מנחות כה) נהי דחמץ גמור לא הוי נוקשא הוי פי' נוקשא כגון עמילן של טבחין וזומן של צבעין וקולן של סופרים שנתחמץ מאליו בלי שאור:",
            "<b><big>קש</big></b>   [אלט ווערדען] (ב\"ב קסז) היא היא קשיא ובגר לה קלא (ב\"מ קט) ההוא גברא דקביל פרדיסא לעשר שנין וקש לה' שנין (כתובות צד) דההוא גברא דמשכן פרדיסא לעשר שנין וקש לה' שנין פי' זקן מלשון קשיש וישיש ואתם ישישים תרגומו ואתון קשישין קש דינא פירשנו בערך זקן:",
            "<b><big>קש</big></b>   [פערגלייכען] (סנהדרין קיא) מקיש יציאתן ממצרים לביאתן לארץ פי' מדמה ומשוה:",
            "<b><big>קשקש</big></b>   [גראבען] (סוכה מד) תרי קשקושי הוו חד אברויי אילני וחד סתומי פילי כבר פירשנו בערך אבר יש מפרשין קשקוש היינו עידור אלא שעידור בגפנים וקשקוש בזתים:",
            "<b><big>קשקש</big></b>   [קלינגען, אנשלאגן] (חולין עד) נעשה כאגוז המתקשקש בקליפתו (שם צד) תנו רבנן לא ילך אדם לבית האבל ובידו לגין המתקשקש (שם קכה) כיון דאיכא כזית מת המתקשקש:",
            "<b><big>קש</big></b>   [הארט ווערדען] (נדה מז) ת\"ר אלו הן סימני בגרות ר' אליעזר בר' צדוק אומר משיתקשקשו הדדין פי' נטו ונתקשו הדדין וגם צמחו לה שערות פ\"א נתגדלו כל כך שנוקשת זו בזו. נראים הדברים שזה וערך של מעלה והראשון שייכי בהדי הדדי:",
            "<b><big>קש</big></b>   [שטרויא] (כתובות ס) צינור שעלו בו קשקשים (בסוף תוספתא עירובין) צנור שעלו בו קוצים וקשקשיות דורסן ברגליו בצנעה כדי שיצאו המים (ב\"ב פ) כגון שזב על גבי קשקשית פי' כגון שנפל עצ גבי הקש ועל התבן דמטושטש הוא ומוקצה הוא (שבת נג) ובקשקשין שעל גבי השבר פי' עשב שמשים על גבי המכה פ\"א דפין של עץ שנותנים על השבר שלא תתחכך <small>(א\"ב ובקשישין כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>קשקש</big></b>   [שיפין] (חולין כז) עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד תדע שיש ברגליו קשקשין כדגים (שם סו) ובדגים תנן התם (נדה נו) כל שיש קשקשים ויש לו סנפיר אלו הן הקשקשים הקבועים בו וסנפירין שהוא פורח בהן (גמ') ממאי דקשקשת לבוש הוא דכתיב ושריון קשקשים הוא לבוש:",
            "<b><big>קשבא</big></b>   חצב קשבא כבר פירשנו בערך חצב:",
            "<b><big>קשב</big></b>   [ארט בוים] (ב\"ק נח) ההוא גברא דקץ קשבא מחבריה פי' קשבא ציני והוא מין דקל והוא דקלא פרסאה שמעולה ושמן ודקלא ארמאה הוא קל וכחוש. ס\"א דקץ תלתא מחבריה פירוש תלתא דקלי קץ מיניה לדידי חזו לי הנהו דקלים דקץ וג' ג' בקינא חדא הוו קיימי שהיו עומדין ג' דקלים בשרש אחד וקץ חד מהנהו תלתא:",
            "<b><big>קשב</big></b>   [מערקען] (גיטין נז) וליעלין בך תלמידך דאנהו קשבי דחייא קליל פי' ישכבון עמך חד מן תלמידך במטה דליהוי משוי משום שהם יודעין שהחי קל:",
            "<b><big>קשווה</big></b>   [געשיהר] (סוכה מר' רבי יהודה אומר שני קשוואית היו שם פירוש כלים כעין קשות שפירשנו בערך קס:",
            "<b><big>קשט</big></b>   [איין געווירץ] (כריתות ו) הקושט שנים עשר הקושט והחמם עיין בערך חמם פי' כשרתא בלישנא דרבנן ובלע\"ז קושט\"ו <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי וערבי מין בשם והוא עץ קטן וריחו טוב וטעמו מר אבל חריף מאד והלבן אשר הוא קל הוא נבחר)</small>:",
            "<b><big>קשט</big></b>   [באגען, צילען, ווערפען] (כלים פכ\"א) במכבש של חרס ובקשטנית טהור פי' כמין קשת העשוי על המשור הקטן שמו קשטנית פ\"א קשת שעל גבי כלי הנכבד וחד שבו נוקבין המלחים נסרים נקרא קשטנית (בתוספתא שבת בפ' אע\"פ) ולא יקדיח בקשטנית <small>(א\"ב (מדרש במדבר רבה) יש מזיק שהוא פורח באויר כעוף וקושט כחץ פי' מורה בקשת תרגום ירושלמי או ירה יירה או גירי דאשא יתקשטון ביה)</small>:",
            "<b><big>קשט</big></b>   [ציהרען, פוטצען] (כלים פ\"א) מה הקב\"ה מקשט כלות <small>(א\"ב תרגום וככלה תעדה כליה וככלתא דמתקשטא בתיקונהא)</small>:",
            "<b><big>קשיטה</big></b>   [איינע מונצע] (ר\"ה כו) בכרכי הים קורין למעה קשיטה (ב\"ר פ' פ) אשאל לי מרגלותיך אשאל לי קשיטיך הדא אמרתא למרעיא אפיק הדא קשיטה למרעיא ויתנו לו איש קשיטה אחת תרגום ויהבו ליה אינש מעה ואית דאמרי מרגליתא ואית דאמרי חורפא:",
            "<b><big>קשייתא</big></b>   [קערנער פאן אליוען] (יומא עט) היינו דאמרי אנשי תרי קבי תמרי תרי קבי קשייתא וסרוח (חולין מח) ההיא קשייתא דאשתכח במרירתא פי' גרעינים של תמרים או של זיתים:",
            "<b><big>קשן</big></b>   הקישן והקלבן כבר פי' בריש זה הפ':",
            "<b><big>קשק</big></b>   [שלאס, טהארם] בקשקי ואברוארי כבר פי' בערך אברוארי <small>(א\"ב קשקושי כתוב בנוסח')</small>:",
            "<b><big>קשר</big></b>   [בינדען, קוואסטען] (שבת מו) רבה בר פפא אמר קישרי כבר פי' בערך אנקטמין. קשרי פיאה כבר פי' בערך פיאה (שביעית פ\"ג) רבי יוסי אמר משיקשר פי' משיעשה קשרים קשרים שכיון שנתקשר קשר העליון מיד הוא יבש (בפ' אחרון במקואות) אלו שאינן צריכין שיבואו בהן המים קשרי העני פי' הקשרית שבבגדי העני אינו צריך להתירם בשעה שטובל הבגד פ\"א קשרים שיש לבגדי אנשי המלכות בגדים נפתחים ונסגרים ויש לנשים עדי כדכתיב התשכח בתולה עדיה כלה קשוריה וכתיב והצעדות והקשורים ומתרגמינן וקילמומסיא (נדה נב) אחת על קשרי אצבעותיה של ידו אחת על קשרי אצבעותיה של רגל (סנהד' קח) ת\"ר שלשה שימשו בתיבה וכולן לקו ואלו הן עורב וחם וכלב כלב נקשר עורב רק חם יצא ממנו כוש שלקה בעורו וישנו בערך פחם:",
            "<b><big>קשר</big></b>   [גירטעל] (בפסקא דאחרי מות ובויקרא רבה בריש אחרי מות ובכי ימוך פ' אשרי משכיל) וזה חלקי מכל עמלי איכא דאמרי קידיה איכא דאמרי קניה ואיכא דאמרי קושרתיה.",
            "<b><big>קשת</big></b>   [רעגען בויגען] (ברכות נט) על הקשת כשרואה אותו מברך בא\"י אמ\"ה זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו (קדושין מ) והא תנן כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו כאלו לא בא לעולם רבה אמר זה המסתכל בקשת פי' מהרהר בלבו שיש דמות כדכתיב כמראה הקשת וגו' והרואה בקשת אסור לו להסתכל בו היינו הבטה ביותר כדי שלא יראה דמות כבוד ה' אלא יהפוך פניו ממנו ויברך וכדכתיב בסופיה דקרא ואפול על פני וגו' (סנהד' צב) כל המסתכל בערוה קשתו ננערת שנאמר עריה תעור קשתך פי' ערוה של אשה קשת שלו ננערת אבר שלו מתחסרת להזריע שנא' עריה משמע ערוה כלומר אם מסתכל אתה בערוה נעור קשתך (יבמות יז) מתרמוד מאי טעמא לא וכו' עד שיתא אלפי קשתוי שנפנו על בנות ירושלים שנאמר נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה (בב\"ר פ' נו) ויירש זרעך את שער אויביו זה תרמוד וכו' עד בחרבן ראשון העמידה פ' אלפים קשתים וכו'. ס\"א כשטים. ס\"א קשטים. לא יורה שם חץ תרגומו לא יקשות תמן גיר:",
            "<b><big>קשתא</big></b>   [ארטס נאמע] (בב\"ב פח) ההוא גברא דדר בקשתא בעיליתא פי' קשתא שם מקום בעיליתא בעלייה:",
            "<b><big>קף</big></b>   [גראף. האנד] (פסחים ל) קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא (יומא לז) בקתהא דנרגא חציני (ביצה לג) ואע\"פ דחזו לקתהא דנרגא וחציני (ב\"מ כו) אמר רב אשי סכינא בתר קתיה (שם פב) בדשמואל קא מפלגי דאמר שמואל (שבועות מג) האי מאן דאוזפי אלפא זוזי לחבריה ואנח ליה קתא דמגלא עילויהו וכו' (ב\"מ קג) ומהדר ליה קתא פירוש יד הסכין ויד נרגא וחצינא ומגלא נקרא קתא:",
            "<b><big>קתא</big></b>   [ארט פויגיל] תרגו' קאת וקפוד קתין וקפידין:",
            "<b><big>קתדרה</big></b>   [שטיהל, זעססעל] (כתובות נט) ארבע יושבת בקתדר' (כלים פ\"ז) היתה מוטה על צדה כמין קתידרה (ובפ' כד) שלש עגלות הן העשויה כקתידרה טמאה מדרס פי' עגלה עשויה כספסל והוא כורסא והוא כסא והוא גוהרק (סוכה נא) וע\"א קתדריות היו שם כנגד ע\"א זקנים (ברכות מג) אורחין נכנסין ויושבים על גבי ספסלים ועל גבי קתדריות (ב\"ר פ' עה) ויקח לו את כל אלה על דעתיה דרבי יהודה קתדרין דדין כל קביל דדין <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי מין כסא מוכן לאדם חשוב)</small>:",
            "<b><big>קתל</big></b>   [שינקע] (מגלה יב) וישנה ואת נערותיה לטוב ושמואל אמר קותלי דחזירי (חולין יז) ובתים מלאים כל טוב קותלי דחזירי פי' בלע\"ז פכי\"ש פ\"א של גאון חתיכות של בשר שמן מבשר חזיר שעושין אותו מקמח וסולת ונקרא קתל ובטיית כותל ויש ששונין הא דמגלה קדלי דחזירי ומפרשין עורף של חזרת כלומר ראש של חסא:",
            "<b><big>קתליכוס</big></b>   [גענעראל, שאטץ מיינסטער] (בילמדנו ויקרא יעקב) למלך שעשה לאוהבו קתוליכוס שלו האמינו על אוצרות שלו (ירוש' בשקלים בפ' אלו הן הממונין) תנא משני קתולוקין <small>(א\"ב פי' בלשון יוני ורומי איש ממונה על כל דבר בית וביד לעשות מה שירצה)</small>:",
            "<b><big>קתון</big></b>   [בעכער] (יומא מג) והיות מן קיתון של זהב (סוכה כט) ושפך הקיתון על פניו (סנהד' נב) למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ בתחילה דומה לקיתון של זהב וכו' <small>(א\"ב פי' בל' יוני מין צלוחית וכוס)</small>:",
            "<b><big>קתר</big></b>   [דיסטיל. דארן] (בילמדנו) והרי הארץ מתקנת לכם קתרין ונתנה הארץ יבולה ואין הארץ מתקנת לכם קתרין ואת ארצכם כנחושה ענין קוץ ודרדר:",
            "<b><big>קתר</big></b>   [פעלז] וישימו בסלע ביתם תרגומו ועבדין להון ביתא בקתרין:",
            "<b><big>קתרוס</big></b>   [בייא נאמע פאן איין אבגאטט] אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקלמוסין עיין בערך קולמוס <small>(א\"ב פי' בל\"י אליל ואשת הזמה הנקראת גם בלשונם אפרודיטי)</small>:",
            "<b><big>קתרוס</big></b>   [עדער בוים] אדרא עיין בערך תדר <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי עץ גפר ושטים ונקראו גם בלשונם קדרוס)</small>:",
            "<b><big>קתרוס</big></b>   [שפיעל אינסטרעמענט] תוף וחליל ויין משתיהם תרגומו קתרוס ואבובא קתרום סבכא פסנתרין וסומפוניא <small>(א\"ב ארבעה אלו כלי נגון של יוני' הם ונעתקו אל הכשדי' ושמותם לעד ופסנתרין הוא פסלתרין בל\"י וקתרוס סבכא וסימפוניא כן נקראים ושרשם יוני אבל כנור ונבל נעתקו עם שמותם מן היהודים ליונים)</small>:",
            "<b>נשלם ערך הקוף</b>"
        ],
        "Letter Resh": [
            "<b>אחל אות הריש</b>",
            "<b><big>ר</big></b>   (יבמות סה) היא קים לה ביורה כחץ והוא לא קים ליה ביורה כחץ (נדרים לו) הכא נמי היא גופה אמרה נהי דבביאה ידע בעלה ביורה כחץ מי ידע משום הכי משקרא <small>(א\"ב ירה הוא העיקר והוא לשון פסוק או ירה יירה)</small>:",
            "<b><big>ר</big></b>   [דער בוכשטאב] (בויקרא רבה פ' ראשו) אם אתה עושה ר' ד' אתה מחריב את כל העולם כגון לא תשתחוה לאל אחר אם עשית ד' ר' אתה מחריב את כל העולם כגון שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד וכן אם עשית כ' ב' ב' כ' ה' ח' ח' ה':",
            "<b><big>ר</big></b>   [איין זעהען] (חולין ו) התם מוריא ואמרה בר בי רב ליכול חמימא. (עירובין סג) המורה הלכה לפני רבו חייב מיתה <small>(א\"ב למה הביאו כאן ואין זה מקום העיקר וכבר הביאו בערך מוריא וגם אין מקומו שם)</small>:",
            "<b><big>רא</big></b>   [זעהן] (בריש פיאה) הפיאה והביכורים והראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה מפורש (חגיגה ז) עד אבל אמרו חכמים הראיה מעה כסף וחגיגה ב' כסף ועוד מפורש בערך חג. מראות נגעים כבר פי' בערך דע. בשילה אוכלין קדשים קלים בכל הרואה פי' העומד בשילה כל מקום שרואה מלא עיניו אוכל קדשים קלים ומעשר שני ולמה בכל הרואה מפורש בערך קלע (כתובות נ) וראה בנים לבניך שלום על ישראל כיון שבנים לבניך שלום על ישראל דלא אתו לידי חליצה ויבום (בילמדנו בסוף פ' אלה תולדות) אמר איוב ידעתי כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה והוא אמר וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אלא ללמד לבריות שלא יאמרו עדות אא\"כ ראו שנא' והוא עד או ראה (ברכות ז) אמרה לאה ראו מה בן בני לבן חמי:",
            "<b><big>רא</big></b>   [פירכטען] (בילמדנו בפ' קדושים תהיו) ירא את ה' בני ומלך אמר הקב\"ה ירא את השם בני ואח\"כ מלך שנא' ירא את השם בני ומלך ועם שונים אל תתערב עם אותן שאומרים שני אלוהות (הם הפרסיים) הן אל תתערב ד\"א עם אותן שהם משונים במעשיהם ונעשין אפיקורסים אל תתערב:",
            "<b><big>ראיה</big></b>   [נאמע] (בילמדנו בכי תשא) ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל וראיה בן שובל הוליד את יחת ויחת הוליד את אחומי ואת להד אלה משפחות הצרעתי בצלאל שם שקראה לו אמו והקב\"ה קרא לו ה' שמות על שמושל משכן ראיה שהקב\"ה הראה לישראל שהוא מתוקן מבראשית לעשות את המשכן שיבל שהוא בא להעמידו יחת שנתן חתיתו של הקב\"ה על ישראל אחומי שאיחה ישראל להקב\"ה להד שהעמיד הוד והדר שהיה הדרן של ישראל ור' חייא בר אבא אמר להד שהדל שבשבטים נזדווג לו שנא' ואתו אהליאב:",
            "<b><big>ראמות</big></b>   [עדעל שטיין] וכדכד נתנו בעזבוניך תרגומו אבנין טבן ומרגלין:",
            "<b><big>ראש</big></b>   [אנפאנג, הויפט, שפיטצע] תני דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה פי' אדם ישר ותמים בדרכיו אם נכשל בחטא ועדיין לא בא חטא על ידו מעודו אותו החטא אין הקב\"ה כותבו עליו אלא מעבירו וכך היא מדתו של הקב\"ה שלא לחייבו מבתחילה כדכתיב הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר אמר רבא ועון עצמו אין נמחק אלא תלוי הוא ועומד עד שעת מיתתו ואם נמצאו זכיותיו מרובין עונותיו עברו ראשון ראשון והלכו להם ויהיה במחיצתן של צדיקים ואם נמצאו עומתיו מרובין מתחשב גם הראשון התלוי ועומד בכלל העונות שעשה אח\"כ וקיימא לן דהני כולהו בזמן שמת בלא תשובה אבל אם מת בתשובה הקב\"ה מוחל לו על כל עונותיו שנא' ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו פ\"א והיא המדה היא המדה השביעית בויעבר שנקראו י\"ג מדות והא ורב חסד ב\"ה אומרים מטה כלפי חסד ופי' רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון ומתרבה החסד. החמם וראשי בשמים עיין בערך חמם פי' ראשי בשמים בלע\"ז מוסקא\"טא <small>(א\"ב כמו בל' מקרא בשמים ראש ענין חשיבות)</small> (סנהד' לה) קח את כל ראשי העם והוקע אותם אם העם חטאו ראשי העם מה חטאו א\"ר יהודה אמר רב אמר לו הקב\"ה למשה חלק להם בתי דינין מ\"ט אילימא שאין דנין שנים ביום אחד והא א\"ר חסדא לא שנו אלא בשתי מיתות אבל במיתה אחת דנין אלא כדי שישוב חרון אף מישראל. ר\"ה אסור בתענית מהכא (ירוש' תענית יט) ר' עקיבא אמר מתריעין אבל לא מתענין שכן מצינו בר\"ה מתריעין אבל לא מתענין (ר\"ה יט) תיפוק לי' דהוה יום שלאחר ראש חדש בתשובות הגאון רב שר שלום כתיב בר\"ה בשני ימים אומר בין בתפלה בין בקדוש היום מועדים לשמחה וחגים וזמנים לששון (שבת פה) מי לא תנן (כלאים פ\"ג) היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה אחר מותר (כלים פי\"ח) כיצד מודדין אותו ראש תור (סוכה ו)אותו טפח היכן מעמידו רב אמר כנגד היוצא פי' סוכה זו יש לה שתי דפנות מערבית ודרומית ורוח מזרחית ורוח צפונית פנויין וזה הטפח יעמוד בקרן מזרחית כנגד היוצא מסוף דופן דרומית כדי שיהא לדופן מזרחית כצורת פתח ויהיה היכר לפתחה ויעמידנו כנגד ראש תור בזוית של רוח צפונית מערבי' כדי שימתח חוט מזוית צפונית מערבית לסוף דופן דרומית באלכסון שתק רב. פ\"א כנגד היוצא כנגד אותו קצה הדופן יוצא והוא ודאי מקום הפתח אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב דקאמרת לאוקומי בקצה כלפי חוץ במקום הפתח כדי שיהא כנגד היוצא אפשר דמוקים ליה גוואי והוא כנגד היוצא בראש תור דאע\"ג דבריבועא אינו כנגדו באלכסונא ישנו כנגדו וברירא מילת' דהכי הוי ראש תור באלכסונא עדקאמרינן (ב\"ב סב) מצר לו מצד א' ארוך ומצד א' קצר אמר רב לא קנה אלא כנגד הקצר אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור והכן אמרו לענין סוכה כד הויא דופן אריכה ודופן קצרה זו לזו כנגד ראש תור וכיון דפרושה כנגד ראש תור ולפנים וכנגד היוצא לחוץ אשתכח דרבי יהושע בן לוי לא פליג על מאן דאמר יעמידנו כנגד ראש תור אלא הכי קאמר אע\"פ שמעמידו כננד ראש תור ירחיק מן הזוית פחות משלשה לפני שהוא כלבוד דמי וכמו שישנו בזוית דמי וקא הוי בה נמי היכרא טפי ואתי מיניה הכשר סוכה דהוא ז\"ט הואיל ופחות מן שלשה הזויות וטפח שוחק שמעמידו ועד פחות משלש מאחוריו נמי כלפי הפתח כלבוד דמי נמצאו ז' טפחים <small>(א\"ב פי' תור בל\"י חד ונכנס לפנים)</small> (נגעים פי\"ג) בית הבנוי ראש ופתין כבר פי' בערך פתין.",
            "<b><big>ראתן</big></b>   [רינען כון דעם קערפער] (גיטין ע) (נדה יז) הקיזו שריהן ושימשו הוויין להן בנים בעלי ראתן (ב\"ר פ' מא וינגע ה' את פרעה ובויקרא רבה בריש זאת תהיה) אמר רשב\"ג מצאתי זקן אחד מוכה שחין בציפורי ואמר לי כ\"ד מוכי שחין הן ואין לך מכולן רע לתשמיש אלא ראתן בלבד ובו לקה פרעה הרשע <small>(א\"ב פי' בל\"י כל מין נזילה וגם זוב דם ושכבת זרעו שלשול)</small>:",
            "<b><big>רב</big></b>   [פיעל מער] (רבי) [אלס טיטעל] (ירושלמי בפ\"ב בכתובות) לא הלכו למדת הדין לממון אחר הרוב רוב המדב' שבלשונו כבר פי' בערך לשון (יומא ד) ריבוי שבעה ומשיחה שבעה פי' רבוי ז' מה שלובש כ\"ג ח' בגדים שבעה ימים משיחה ז' פי' שמושחין אותו ז' ימים משמן המשחה ואח\"כ הוא כ\"ג משוח בשמן המשחה ומרובה בגדים כבר פי' בערך משח (ב\"ב יא) אין חולקין את החצר א\"ר הונא א' מבני מבוי שביקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהן את הדרך פי' אם ביקש לסתום אותן ד\"א שיש לו בחצ' ולהקיפן בגדר בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהן הדרך ולהקיף אותו סיתום פ\"א כגון שיש לראובן חצר בסוף המבוי וביקש לסתום כנגד פתחו מכלל המבוי בני המבוי מעכבין שאומרין לו עד עכשיו כשרבין בני אדם במבוי דוחקין ונכנסין במבוי עד סופו ומעתה שסתמת הרבית עלינו רגל בני אדם הדורסין במבוי (שם ס) מ\"ט מפני שמרבה עליהן את הדרך פי' לקח אחד מן השותפין בית בחצר אחרת לא יפתח לחצר השותפין מפני שמרבה על השותפין דריסת הרגל של אותן שהיו דרין באותו בית מה שלא היה שם קודם לכן (שם קמד) מסייע ליה לרב הונא דא\"ר הונא ברכת הבית ברובה כבר פי' בערך ברך (סוכה ו) רובו ומקפיד עליו חוצץ פי' דבר תורה אם נקשר רוב שערו של טמא כל שער ושער בפני עצמו והוא מקפיד עליו להתירו חוצץ בינו לבין המים אם לא יתירו (ב\"מ ס) איזהו נשך ואיזהו תרבית (ע\"ז יט סוטה כב) כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה (תמורה יב) שהשאיבה מטהרת ברבייה ובהמשכה פי' אם רובה דהן כ\"א לא הוו שאובין אלא מי גשמים דראוין לטבילה לכל הטמאים חוץ מזבין ממלא בכתף מן השאובין י\"ט סאה ופותקן למקוה וזורקן לחוץ אצל המקוה ועושה חריץ כעין צינור והן נמשכין למקוה (בילמדנו בריש וישלח יעקב) כי רב מאד מחנהו וכי עצום עושה דברו ומי שמקיים תורתי הוא גדול מהם (בפסקא דסליחות) רב חסד מטה כלפי חסד ויש מענין זה בערך כובש ובערך ראש (מכות י) רמ\"א הוא מדבר ע\"י עצמו שנא' וזה דבר הרוצח אמרו לו הרבה שליחות עושה כלומ' יותר מועיל שני תלמידי חכמים שהן שלוחי בית דין מדברי רוצח (אהלות פ\"ב) רוב בנינו ורוב מניינו של מת אע\"פ שאין בהן רובע טמאי' וכמה רוב מניינו קכ\"ה (נזיר נב) וב\"ה אומרים מן הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין הואיל וישנן בכל פרקי ידים ורגלים (פסחים יג סוכה מה) אמר רחבא א\"נר יהודה הר הבית סטיו כפול היה פי' הוה מספקא ליה אי משום רב יהודה אי משום רבי יהודה והיה מדקדק שלא יחליף השמועות והיה שונה רבי ואמר רבינו יחי לעד אינו כן אלו היה אומר רבי ולא היה אומר לא רב ולא רבי ואינה מלה כלל ואינו אומר טעם ולא כבוד לו וכך אמר יחי לעד כי רחבא לא ראה רבי יהודה מעולם ולא ראה אלא רב יהודה וסופר טעה וכתב רבי יהודה וראו הגאונים בזמן הזה שאין באותו הדור רבי ואמר כך אילו דברי רבי חננא\"ל זצ\"ל ולפי' הראשון מצאנו סיוע (פסחים נב) כיוצא בו א\"ר ספרא נקיט דרב הונא בר איקא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה כרחבא דפומבדיתא וכו' (גיטין לט חולין קכב) רב תנא הוא ופליג פי' רב האי גאון זצ\"ל דלישנא דייקא מפומא דרבואתא מצאנו רב אבא בג' מקומות חד (ברכות מח) רב אבא אמר צריך שיאמר הודאה תחילה וסוף ואידך (כתובות סא) רב אבא אמר שאלתי את סומכוס (שבת קלב) רב אבא אמר הטבילה ואח\"כ ילדה ואבא הוא רב כאשר פי' בערך אביי. פ\"א רב תנא הוא ופליג רב הוא מכלל לוי ובר קפרא ורבי שמעון ברבי רבן גמליאל ב\"ר שהן תנאין ועוד הוא מכלל אמוראי כגון שמואל ורב הונא קמא וזולתם ואין ברייתא דוחה דבריו לפי שהוא תנא חולק עם תנא (כתובות כב) דכתיב ביה דאמר לנא רבנא אשי פי' שנשא ונתן עמהם וכיון דכתיב ביה הכי ורבנא אשי ודאי איהו לא משוי נפשיה בב\"ד חצוף (סנהד' יז) רבותינו שבבבל רב ושמואל רבותינו שבא\"י ר' אבא כגון דא צריכא רבא כבר פי' בערך צריך <small>(א\"ב ת' כי תשתרר עלינו גם השתרר ארי אתרברבתן עלנא אף אתרברבא ויקראו לפניו אברך תרגום ירושלמי רב בחכמה וזעיר בשנייא)</small>:",
            "<b><big>רב</big></b>   [יונגליג] (תמיד כה) הרובין שומרין שם (סוכה ה) שכן בבבל קורין לינוקא רביא <small>(א\"ב נאמרו רובים פרחי כהונה מורי ורובי קשת)</small> (סוטה כו) והרובא שנשא עקרה והנערה טובת מראה תרגום רביתא שפירת חיזו. בחורים טחין נשאו תרגום רוביא ריחיא נטלו:",
            "<b><big>רב</big></b>   [ליגין] דלא מקום רבותא פי' רבועת' ע' מובלעת וכבר פי' בערך קרם <small>(א\"ב ענין רביצה)</small>:",
            "<b><big>רב</big></b>   [פיעל] (גיטין ט ב\"ב קמט) דתנן (פיאה פ\"ג) חוץ מאחד מריבוא שבהן פי' אחד מריבוא אמר לאו כל כך דווקא דצריך למימר הכי אלא אפילו אמר אחד מריבוא אמר לא יצא בן חורין דמסתברא דאותו אחד מריבוא אדידיה קאי יש ששונין חוץ מאחד מרובו ופי' חוץ מדבר אחד שהוא הרוב (חולין צ תמיד כט) פרוכת דתנן (שקלים יב) ומשמנים ושתי רבוא נעשת פירוש פ\"ב כיכרין פ\"א ומשמנים ושתי רובא כלומר פ\"ב בתולות ארוגוה:",
            "<b><big>רב</big></b>   [זאלבען, ערהעבען] תרגום ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ונסיב משה ית משחא דרבותא ורבי ית משכנא:",
            "<b><big>רבב</big></b>   [פעט, פעך] (שבת כ) של זפת ושל גפת של רבב ושל גבינה (שם עח) רבב כדי לשום תחת אספוגית קטנה (שם קיד) כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו פי' רבב שומן וקירא ונפטא וזפת וכיוצא בהן אם נמצא על בגדו של חכם חשוב ממשניאי התורה שאין בני אדם דבקין בו שלא יתלכלך מלבושם ממנו פי' רבב דם יבש כמו ריבדא דכוסילתא אמר רמי בר חמא האי רובדא דכוסילתא עד ג' ימים לא חייץ מכאן ואילך חייץ ותלמיד חכם שנמצא דם על בגדו העליון הרי זה מכוער <small>(א\"ב לפי דעת התוספת רבב ורבד מענין אחד והביאו בפרק אין מעמידין דע\"ז ראיה מסוגיא זו לבריתא דנודות העכו\"ם עכו\"ם רבבן זפתן ועיבדן ובתוספתא גריס רובדן שהכל אחד ולפי הראיות צדקו דברי התוספות חדא משום גרסת התוספתא ושם אין שייך לפרש ריבדן מלשון דם ותו שריבדא אינו דם אלא שריטה הנשארת אחר הקזת דם (ב\"ב כ) אמר רב בכל עושים מחיצה חוץ ממלח ורבב (ע\"ז לג) עכו\"ם רובבן יעובדן וישראל נותן לתוכן יין פי' רובבן זופתן בזפת רובבן כמו רבב עכו\"ם רובבן וישראל נותן לתוכן יין שנותנין מעט יין בזפת כשנדלקה זפת כדי לצננו (סוטה מט) א\"ר אילעא ב\"ר ברכיה אלמלא תפלתו של דוד היו כל ישראל מוכרי רבב שנא' שיתה ה' מורה להם פי' רבב פסולת שעוה הוא ומפני שהזכיר שבטל נופת צופים בא להודיע שלא נשאר להם אלא פסולת של שעוה. פ\"א מוכרי דבר מאוס מרוב עניות. שיתה ה' מורה להם התפלל להקב\"ה שיעשירם שיראו בני אדם מהם ומאדם עשיר מתייראין)</small>:",
            "<b><big>רבובה</big></b>   [טויק] עביד ליה רבובה לברי' כבר פי' בערך ארוס <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב רכובה)</small>:",
            "<b><big>רבובה</big></b>   [פיער עקיק פענסטער] (מדות פ\"ג) וכבש היה בדרומו של מזבח ל\"ב על רוחב י\"ב ורבובה היתה במערבו ושם היו נותנין פסולי חטאת העוף <small>(א\"ב פי' גמא או מקום נבוב מרובע שהיה בכבש וטעם רבובה כמו רבוע ואולי רבובה כמו ארובה ובא אות הכפל במקום הדגש)</small>:",
            "<b><big>רבג</big></b>   [שיכטע] (אהלות פ\"ב סוכה כ) וכן מרבג של אבנים וכן סוור של קורות (שבת קכה) פעם אחת הלך רבי למקום אחד ומצא מרבג של אבנים ס\"א מרבך פי' מרבג כמו בניין של אבנים זה על גבי זה כדתניא בריש תורת כהנים לענין זריקה יכול יהא זורק ורובג ופי' שיתן אחד על אחד כמו מרבג של אבנים:",
            "<b><big>רבד</big></b>   [ריטש, איינשניט] ריבדא דכוסילתא כבר פי' בערך כסיל ובערך פגר <small>(א\"ב פי' בל' יוני שריטה עשויה בדבר מה)</small>:",
            "<b><big>רבד</big></b>   [פלאסטר] (יומא מג) על הרובד הרביעי שבהיכל (מדות פ\"א) בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובידין של אבן (ובפרק ד') התחתונה חמש ורובד שש האמצעית ו' ורובד ז' העליונה ז' (ובפ' ג') רום מעלה חצי אמה ושלחה אמה ורובד ג' אמות פי' מצבות <small>(א\"ב פי' בל\"י מין עמוד מרובע)</small>:",
            "<b><big>רוביא</big></b>   [ריאבען] (חולין נב) כל מיני קטניותא אין בהם משום רסוקי איברים לבר מן רוביא (כריתות ו הוריות יב) למחזי ריש שתא קרא ורוביא כרתי סילקא ותמרי פי' רש\"י תלתן ולא נהירא לי כי תלתן נקרא בל' תלמוד שבלוליתא ולפי דעת רש\"י יש לגרוס למיחזי בריש שתא ולא למיכל בריש שתא כמו שכתוב במקצת נוסח' כי התלתן אינו נאכל אלא בשעת הדחק:",
            "<b><big>רבך</big></b>   [גערייש, ארט געבעקס] (תמיד כט) א\"ר ירמיה לחם חמץ לרבוכה פי' מן מורבכת תביאנה (במגלת איכה בכו תבכה בלילה) למה בלילה שלא היה קולן הולך ביום מקול תרבוכות היום <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב לפי שאין קול הולך אלא בלילה)</small>:",
            "<b><big>רבל</big></b>   [דורך זיפען] (חולין מט) מירבל היא דרבלה ביה כבר פירשנו בערך ארבל:",
            "<b><big>רבע</big></b>   [פיערטהיילען] (פסחים יח) רביעי בקודש פסול פי' הן ישא איש בשר קדש בכנף בגד שנגע בו שרץ ונגע בשר בכנף בגדו של טמא ונגע עוד הבשר בלחם או בנזיד או ביין או בשמן ונגעו אלו המאכל נמצא הכנף של בגדו שנגע בשרץ ראשון והבשר שנגע בכנף ולד ב' והלחם והנזיד שנגעו בבשר ולד ג' ויין ושמן שנגעו באלו ולד ד' ושאלם היקדש כלומר היפסל פי' זה בסוף סוטה ירושלמי. פ\"א בערך בשר (שבת לא) רביעית דם נתתי בכם וכו' (סוטה ה) ומה ים שיש בו כמה רביעיות רוח קימעה עוכרתו אדם שאין בו אלא רביעית אחת עאכ\"ו פי' הוא הדם הצלול שבלב שממנו משתית הלב אין בו אלא משקל כ\"ה כספים שהוא רביעית לוג (ירושלמי בריש פ' המוציא יין) רביעית של תורה אצבעיים על אצבעיים על רום אצבע ומחצה ושליש אצבע. רביעי בקרקע ורביע במעות כבר פי' בערך ויתר (גיטין כה) ב\"ד של אחריהם אמר הלוקח מסקריקון נותן לבעלים רביע (גמ') א\"ר הונא רביעי בקרקע שהוא רביע במעות פי' כגון שקנה סקריקון שדה ארוכה ת' אמה בש' דינרין מחזיר לבעלים פ' אמה נשאר ביד הקונה ש\"כ אמה רביעים פ' אמה דמי כל פ' אמה ממנה ע\"ה דינר נמצאו פ' אמה בע\"ה דינר רביע בקרקע הנשאר בידו של קונה שהן רביע נמי במעות שקנה בהן כל השדה ושמואל אמר רביע בקרקע שהן שליש במעות פי' כשמחזיר הלוקח לבעלים ק' אמה שהם רביע של כל השדה נשארו ביד הקונה ש' אמה בש' דינר דמיהם לפי מה שקנה מאה דינר בכל מאה אמה נמצאו ק' אמה שלוקח בעל השדה דמיהן ק' דינר שהם שליש המעות שקנה בהם השדה במאי פליגי רב הונא סבר נכי חומשא זבין כלומר מוזיל ומזבין מה ששוה חמשה בארבעה אותו שהוזיל הסקרוקין מחזירו לבעליו ושמואל אמר נכי ריבעא זבין וכן הפי' אחד הוא שכבר ביארנו חשבון אחד רב הוא סבר מחזיר חומש בקרקע או רביע במעות קסבר נכי חומשא וכן פי' מה ששוה מנה קנה בפ' כשנתן לו עשרים נמצא שנותן לו רביע הפ' שקנה בהן קרקע שהן רביע הקרקע שנשאר בידו ושמואל סבר נכי ריבעא זבין פי' שקנה בע\"ה מה ששוה מנה הלכך נותן לבעל השדה כ\"ה שהן דמי רביע כל השדה שקנה ושליש המעות שנתן לסקריקון ומותבינן על שמואל זו משנה הראשונה ב\"ד של אחריהן אמרו וכו' עד ר' הושיב בית דין ונמנו שאם שהת בפני סיקריקון י\"ב חדש כל הקודם בהן זכה ונותן לבעלים רביע בקרקע ורביע במעות קשיא לשמואל שאמר שהן שליש במעות ופריק רב אשי כי תניא ההוא מתניתא רביע במעות לאחר שבאו מעות לידו של בעל השדה כגון שקנה ת' אמה בש' דינר ונתן גם לבעלים ק' דינרים נמצאו ק' דינרים רביע במעות שנתן הלוקח לסיקריקון ולבעלים דדמי שדה זו שהוא גבי דמי רביע הקרקע כל ק' אמה בק' דינרים. והלכתא כרב אשי דהוא בתרא ומתרץ מתניתא אליבא דשמואל דהוא רביע בקרקע ושליש המעות שלקח הסיקריקון (ב\"ב קסו כריתות ח) אם אלין הלילה עד שיהו בדינר וכו' עד עמדו קינין בו ביום ברבעתין פי' היינו חצי דינר כסף ולא משום הכי קרי רבעתין דליהוי רביע אלא שבלשון הברייתא ובלשונם קורין לחצי דינר רבעתין דהשתא נתזלזלו בפחות מה שאמר ולהכי נשבע ותיקן שלא יתאחרון שם היולדות ויתבטלו מפריה ורביה פ\"א רבעתים ברביעים של סלע שיבאו בדינר כמו שנשבע (עירובין כג) איכא בינייהו רביע דרבנן פי' ריבעא דרבנן דמפר' באידך פירקין עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס וחכמים אומרים מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות לר' אליעזר דאמר אם היה אורכה יותר על ב' ברחבה אפי' אמה אחת אם הוא מרובעת לא שרי לטלטולי בה דכי משחת לה באלכסונא מזרות לזוית אשתכח טפי משנים כרחבה כרבי חנינא בן אנטיגנס דאמר זה יהיה לכם גבול לזה אתה נותן פאות ואין אתה נותן פאות לשובתי שבת ואילו ר' יוסי דאמר אפי' ארכה כב' ברחבה מרובע דיליף ממשכן דהוה ארכו ק' ורחבו נ' שנמצא ארכו מרובע כב' ברחבו אע\"ג דאלכסינן טפי מן ב' ברחבה שרי כרב אחא דאמר המעביר ד' אמות ברשות הרבים אינו חייב עד שיעביר הן ואלכסונן וא\"ר פפא בדיק לן רבא עמוד ברשות הרבים גבוה י' ורחב ד' מי בעינן הן ואלכסונן או לא ופשטינא מיהא דתני רב חנציה כזה יהו כל שובתי שבת ובהא אסיקנא הלכה בר' עקיבא והלכתא כר' יוסי ותרריהו לקולא דאפילו אריך וקטין ואפילו לא יש בה לא שומרה ולא בית דירה שרי (אהלות פ\"ב) רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה (נזיר נג) חצי קב עצמות אין רובע עצמות לא היכי דמיא אילימא דאית בהו עצם כשעורה תיפוק לי' משום עצם כשעורה אלא דאקמח אקמוחי (כלים פכ\"ה) הרובע וחצי רובע בטמא הרובע לא נטמא חצי הרובע פי' חתיכת עץ יש בה שני מדות בחפירה האחד מחזיק רובע הקב והשני חצי רובע אם נטמא אחד מהם לא נטמא האחר. (ברכו' יד) רב אמי ורב אסי טעמו עד שיעור רביעתא פי' גאון טעימה זו אין בה בליעה כל עיקר אלא טועם ומשליך ואין צריך ברכה לא לפניו ולא לאחריו ודאי לא פורש בכל טעימה וטעימה כדי רביעית או ביום כולו בכמה פעמים עד כשיעור זה ומן הכלל למדנו דאכילה ושתייה הוא דקביל עליה והא לא קא אכיל ושתי אבל הנאה לא קביל עליה אע\"ג דקא מתהני אין בכך כלום הלכך טועם ואין בכך כלום ורב אמי ורב אסי דהוו טעימי עד רביעית אם תאמר כך היה מעשה שכל זמן שהן מבקשין לטעום מכניסין רביעית לתוך פיהן הרי אין צריכין לכל כך כי פחות מכך הרבה מאד בבואו אל הפה הרי הטעם נודע אלא ש\"מ שאין טועמין ביום תענית כולו מכל המינים בכמה טעימות אלא עד רביעית אבל יותר מכאן לא ואין זה מותר עד שיהא מתכוין מעיקרא לטעום שיהא נזהר מבית בליעתו שלא יכנס בו כנוס. (קדושין כו) לקח בית רובע סמוך לירושלם פי' הלך וקנה שדה בית זריעת רובע הקב:",
            "<b><big>רבע</big></b>   [ליגען, נידערשטרעקען] (ב\"ב עג) וחזינן כי מרביעתא דכוכבא וכי מרבעת דרישיה פרסא ופלגא ויברך הגמלים תרגום ירושלמי וארבע גמליא ברכות שדים ורחם תרגום ירושלמי ומעיא דרבעא בגויהן:",
            "<b><big>רבע</big></b>   [זיך בגעאטטען] (סנהד' ב) הרובע והנרבע בריש גמ' רובע בהמה זכר הבא על האשה כדכתיב ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבע' נרבע בהמה שרבעה אדם (פאה פ\"ח תענית ו ב\"מ כא) ובזיתים משתרד רביעה שניה (תענית ו) רשב\"ג או' גשמים שירדו שבעת ימים זה אחר זה ולא פסקו יש בהן כדי רביעה שנייה (נדרים סג) גשמים שירדו ז' ימים זה אחר זה אתה קורא בהן רביעה ראשונ' שנייה ושלישי כמאן כר' יוסי פי' כל הגשמים שיורדין במרחשון עד יום י\"ז נחשבין רביעה ראשונה למה אם רביעה שתרד ביום י\"ז היא ראשונה כל שכן קודם לכן מי\"ח ועד כ\"ג היא בינונית מכאן ועד ר\"ח כסליו היא אפילו עכשיו כשהתחילו הגשמים מחצי יום י\"ז נגמרו בחצי יום כ\"ד שהן שבעה ימים מיום ליום אתה מונה בהן רביעה ראשונה שנייה ושלישית אמר רבי אבהו מה לשון רביעה שרובע את הקרקע כדרב יהודה דאמר רב יהודה מטרא בעלה דארעא שנאמר כי כאשר ירד הגשם והשלג עד והולידה וגו':",
            "<b><big>רבע</big></b>   [טאפעל] (מדות פ\"ו) ורביעין של ארז על גביהן פי' לוחות של ארז:",
            "<b><big>רביעית</big></b>   [אין פירעקעדיגע אינסטערמענט]. של אליית כבר פי' בערך אילית ובנענעים ובצלצלים תרגומו וברביעין ובצלצלים:",
            "<b><big>רבץ</big></b>   [אויף שפריצען] (מכשירין פ\"ג) המרבץ את ביתו פי' הזורק מים בתוך ביתו וכן לענין שבת אשה חכמה מרבצת ביתה בשבת:",
            "<b><big>רבצל</big></b>   [געווירץ זעקעל] (כלים פ\"כ) רבי יהודה אומר אף הרבצל והמזרה כל שהן הרי אילו טמאין פי' כמין חמת קטן ביותר שיש לבשמים ליתן בו הבשמים:",
            "<b><big>רבק</big></b>   [פעטט שטאלל] (עירובין יז) וביניהן כמלא ב' ב' רבקות של ג' ג' בקר (פסחים כו ב\"מ ל) הכניסה לרבקה ודשה כשירה (גיטין נג) פרה שהכניסה לרבקה על מנת שתינק ותדוש פי' רבקה צמד בקר שעומדות ביחד ג' או ד' לדוש. פ\"א לרבקה לפטומה מלשון עגלי מרבק ודשה כשרה בשביל שתינק ותדוש פסולה הנה כיון שנתכוון לדוש פסולה ועגלים מתוך מרבק תרגום מגו רבקה:",
            "<b><big>רג</big></b>   [גליסטען] לא תתאוה תרגום לא תירוג וכל מחמדינו וכל בית ריגוגונא:",
            "<b><big>רגב</big></b>   [ארטס נאמע] (מנחות פ\"ו) שניה לה רגב בעבר הירדן:",
            "<b><big>רגיא</big></b>   [וואגע, גלייך געוויכט] (בכורות יב) עין יפה בסלע עין רעה בשקל בינונית ברגיא אמר רבא הלכתא ברגיא רגיל הכא רגיל הכא והיינו פי' רגיא דרגיל הכא ורגיל הכא כלומר קרוב לזה וקרוב לזה שג' זוזין לא נחסר מסלע אלא זוז ואינו יותר משקל אלא זוז <small>(א\"ב תרגום פלס ומאזני משפט רגיא ומסחתא דתירוצתא ופי' בינונית ברגיא במשקל פלס כלומ' אם תשים בכף מאזנים סלע ובכף אחרת שקל יכריע לצד הסלע אבל אם תסיר מהסלע זוז ותתן אותו בכף אשר שם השקל יהיה המשקל ברגיא ופלס ויהיו שלשה זוזים בכף זה ושלשה זוזים בכף אחרת)</small>:",
            "<b><big>רגל</big></b>   [געוועהנען] (ברכות כב) אבל הוא שונה ברגליות פי' דבר שהוא רגיל לשנות בו לא שנו אלא חולה לאונסו פי' שראה קרי באונס שלא בתשמיש אבל חולה המרגיל שראה קרי מחמת תשמישו אינו נטהר אלא במ' סאה של מקוה (יבמות פה) זו הוא מרגילה וזו היא מרגילתו פי' אלמנה לכ\"ג גרושה ותליצה לכהן הדיוט הואיל והוא פוסלה הוא מחזר אחריה והיא אינה מחזרת אחריו והוא מרגילה שתינשא לו לפיכך נותן לה כתובה אבל שניות מדברי סופרים הואיל והוא לא פסלה וולדה לא פסיל היא מחזרת אחריו ומרגילתו שתינשא לו לפיכך אבדה כתובתה:",
            "<b><big>רגל</big></b>   [בינדען] לא עקוד ולא רגול כבר פי' בערך עקד (חולין קכג) המרגיל כולו חיבור לטומאה פי' אם הפשיטו כדי לעשותו נוד שלם צריך להוציא רגליו מצוארו (בכורות לג תמורה יב) תנו רבנן אין מרגילין ביו\"ט כיוצא בו אין מרגילין בחול וכו' עד מה שמשביח בעור פוגם בבשרה כרעיו תרגום ירוש' רגלוי וכן תרגום והקרב והכרעים:",
            "<b><big>רגל</big></b>   [צווערגעל בוים] (פיאה פ\"ז) וברגליות משיעביר ממנה (מנחות עו) אין מביאין מן הדליות אלא מן הרגליות פי' גפנים נמוכים:",
            "<b><big>רגל</big></b>   [קראמיסלע] (ביצה ל) דדרו בדחקא לדרו בריגלא פי' מין עץ שיש בראשו כמו שרי ענפים עיין ערך גד שלישי:",
            "<b><big>רגילא</big></b>   [פורטולאק איינע פפלאנצע] (שביעית פ\"ז) הרגילה ונץ החלב (שם פרק ט') אוכלין ברגלה עד שיכלו סגריור (ובסוף עוקצין) חוץ מכרישה שדה והרגילה ונך החלב פי' עשב הנקרא פור\"קקלא ובלשון ערבי שמו רגלא:",
            "<b><big>רגל</big></b>   [אוים שפעהן אויס פארשטען] תרגום ירוש' וירגלו אותה ותרגינו יתה תרגום ויחפרו לנו את הארץ ויתרגנון לנא ית ארעא נראה שהשרש הוא תרגן:",
            "<b><big>רגף</big></b>   [ערציטערן] ותגעש ותרעש תרגום ואיתרגיפת ואיתרגשת יגוששו עם תרגום בפלגות ליליא מתרגפין מצראי:",
            "<b><big>רגש</big></b>   [פיהלען עמפפינרען] (ב\"ר פ' לג) בעצם היום הזה בא נח היום הזה נימול אברהם (פ' מ\"ז) ורגישה ליה ימליל <small>(א\"ב פי' מי שמרגיש ויודע (מגילה טו) אוני ירגיש המקום ויעשה לנו נס)</small>:",
            "<b><big>רד</big></b>   [אויסדעהנען] (עירובין קד) כשהוא מרדה מרדה בשולי הקופ' (בסוף תמיד) צבר את הגחלי' ע\"ג המזבח ורדדן בשולי המחתה. (מקואות פ\"ז) מקוה שמימיו מרודדין (אהלות פ\"ז) מקצתו מרודר על הארץ פי' שהאהל מרוקע על הארץ כדכתיב לרוקע הארץ ואומר וירד על הכרובים ותרגום וירקעו ורדידו (שבת קג) שכן מרדדי טסי משכן עושין כן (חולין קכד) כדאמר רב פפא במרודד הכא נמי במרודד פי' דק פשוט דבר שלא יצלח לגרדו מעל עור ולאוכלו כמו תרגום וירקעו ורדידו וכן פי' הא דבעי רב אשי מרידד מהו (שם נה) כלומר אם היה דקה ופשוטה אם תתחבר זו על גב זו והיה בכללה כזית ועלתה בתיקו (נדרים סא) ענבים נמי בכלל תאנים כי מירדדן מקצתן בידא פי' כשהן דקין העוקצין של אשכולות מקצצן ביד בלא סכין:",
            "<b><big>רד</big></b>   [שלייער] (כלים פכ\"ט) נומי הסגוס והרדיד פי' רדיד בלשון ישמעאל רדא והוא צעיף דק שמכסה האשה על ראשה וצעיף תרגום ירושלמי רדידא ותכס בצעיף ותתעלף ויש מדמין לו נשאו את רדידי והצניפות והרדידים תרגום ורדידיא וכבינתיא וזה פי' תנתן כבינתי לבתי:",
            "<b><big>רד</big></b>   אסא רדא עיין בערך אסא <small>(א\"ב בנוסחאות כתיב אסא דרא)</small>:",
            "<b><big>רד</big></b>   [אויסציהען] (שבת ד) הדביק פת בתנור בשבת במזיד התירו לרדותה קודם שתאפה שיבא לידי איסור סקילה שהאופה בשבת מאבות מלאכות הוא ולא אפשיטא וקשיא לן מכדי רדיית פת חכמה ואינה מלאכה (שם קיז) תנא דבי שמואל כל מלאכת עבודה לא תעשו יצא תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה וכיון שאינה מלאכה אמאי לא פשטו לה להיתירא ואמר רבי חננאל ז\"ל קבלו מרבותינו כי בעיא זו להיתר בפטור ומותר הוא לפי' לא אפשיטא וי\"א כי רדיית הפת והאפייה היא חכמה ואינה מלאכה אבל רדייתה בעודה עיסה קודם שיקרמו פניה מלאכה היא תראה הפת אפויה אפשר לרדותה בסכין וכיוצא בה אבל העיסה א\"א לרדותה אלא בידים שנמצא כמו לש ועורך ומתקן הוא ואינו מקלקל ולפיכך לא הזכירו במקום הזה הא דתנא דבי שמואל כלל ללמד שאינו דומה זה לזה (חלה פ\"ב) רא\"א אף הרודה ונותן בסל הסל מצרפין לחלה (מכשירין פ\"ג) הרודה פת חמה ונותנה ע\"פ חבית של יין וכו' (תמיד סה) והרודה דבש בשבת בשוגג חייב חטאת (בסוף שביעית ובסוף עוקצין) והרודה ממנה בשבת חייב פי' הרודה שנוסח הדבש כדכתיב כי מגוית האריה רדה הדבש ואומר וירדהו אל כפיו ומתרגמינן ונסחיה ומשום הכי קורין לספר שכותבים ממנו לספר אחר נוסחא ואמר (ב\"ב סו) אר\"א מ\"ט דר\"א דכתי' ויטבול אותה ביערת הדבש מה יער התולש ממנו בשבת חטאת אף דבש הרודה ממנו בשבת חטאת:",
            "<b><big>רד</big></b>   [ציכטיגען] (פרה פ\"ג) ר' יוסי אומר אל תתנו מקום לאפיקו' לרדות אלא הוא נוטל ומקדש (יומא מ) עלה בשמאל מהו שיחזירו לימין אמר להן אל תתנו מקום לאפיקו' לרדות פי' לרדות אותנו נמצא תשובה להשיב לנו לומר כיון שתעשו כך וכך יאמרו עזאזל רשות אחרת היא מיהו אחת גדולה לפיכך הוצרך לכבדו בימין שהיא משובחת והן אינן יודעין כי גזירת הקב\"ה היא ואין להרהר אחריו <small>(א\"ב פי' ליסר אותנו תרגום אבי יסר אתכם בשוטים אבא רדא יתכון בשרביטין תרגום מסר מרדותא ופי' מכת מרדות מכת של מוסר פ\"א לרדות לשלוט עלינו מלשון מקרא וירדו בדגת הים)</small>:",
            "<b><big>רד</big></b>   [קלייען] (שבת קיז) ת\"ר הציל פת נקיה אינו מציל פת הרדאה (פסחים לח) ת\"ר יוצאין בפת נקייה ובהרדאה פי' לחם עב ובלשון לע\"ז הוא אר\"דו <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב הדראה)</small>:",
            "<b><big>רד</big></b>   [נידרען] הקורא לחברו רשע יורד עמו לחייו עיין בערך חי (כתובות נ) האב מגלגל עם בנו עד י\"ב שנה מכאן ואילך יורד עמו לחייו פי' מגלגל אדם עם בנו ומלמדו שלא בצער מכאן ואילך מלמדו הרבה ומכה אותו בשבט עד שילמוד פ\"א למקרא מבן ו' וספי ליה כי תורא ולמתני הרבה במשנה ובתלמוד עד י\"ב שנה מכאן ואילך מקצת היום מלמדו אומנות כדי שיחיה ממנה (שבת צט) בעגלות כי היכי דלא לירדו קרשים פי' אם הן שתי אמות ומחצה אפשר שישמט הקרש וירד ולא יכון:",
            "<b><big>רד</big></b>   [שטראם וואסער] (יומא כא) ג' קולן הולך מסוף העולם ועד סופו וכו' עד וי\"א אף רדיא פי' זה דומה לרידיא דתענית (תענית כד) ושם מפורש דדמי לעגלא תולתא והיינו קול התור נשמע בארצנו ופי' תור היינו עגל שהוא עגלא תולתא בן ג' שנים <small>(א\"ב תרגום ונוזלים מתוך בארך ורדיא מן בירך ויהיה פי' רדיא זרם מים והמלאך הממונה על השקות הארץ ממטר השמים ממעל ומן התהום מתחת נקרא כן שהוא ממונה על הנוזלים ורש\"י פי' שנקרא רידיא לשון שור חורש שהיא דומה לעגלא ותרגום לא תחרוש לא תרדי)</small>:",
            "<b><big>רד</big></b>   [אקקערען] (ב\"ק לג) למה מכור לרדיא פירוש שחורש בו הלוקח כל זמן שהוא אצלו ואין מעלה שכר לניזק (שם צא) אי הכי תם נמי נידיינה דיני ממונות ברישא ונשתלם מרדיא וכו' עד זאת אומרת רדייה עליה דמרה היא כלומר כי משתלם מדדיה היינו מעליה ולא מגופו היא (ב\"ב צב) בתר רובא אזלינן ורובא לרדייא זבני ושמואל אמר כי אזלינן בתר רובא לאיסורא בממונא לא אזלינן בתר רובא (שם יב) בבבל מאי א\"ר יוסף כי רדי יומא פי' כשיעור מה שחורש הפועל ומקשינן עליה שדה שחורש בה יום אחד אין בה כשיעור זריעה ביום אחד משלים זריעתה בחצי יום מה יעשה הפועל בשאר היום ישב בטל אי יומא זרעא לא הוי ב' יומי כרבא. ופרקינן אי בעית אימא יומא זרעא והאי דאמרת לא הוי ב' יומי כרבא כרוב יומא ופלגא והדר תני וכריב עד דשלם יומי' אי בעית אימא יומא כרבא וכשיבוא לזורעם חורש ובחזירתו עוד מושך המחרישה על הקרקע וזורע וזהו פי' דזרעי לה כי רודי והוא חורש תרגום והוא רדי אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה מה היו עושים להן היו מרביצין להן בפלטיות ומכירין רודין עליהם עיין בערך מג:",
            "<b><big>רדוות</big></b>   [וואגען] תרגום ויסר את אופן מרכבותיו תרגום ירושלמי רדוותיה <small>(א\"ב פי' בלשון רומי מין עגלה)</small>:",
            "<b><big>רדם</big></b>   [מעער פאהרען] (סוטה לז) צעיר רודם אל תקרא רודם אלא רד ים שבט בנימין ירד ראשון לים:",
            "<b><big>רדס</big></b>   [ענטשליממערן] נרדמו עיין ערך נם:",
            "<b><big>רדס</big></b>   יוני רודוסיות עיין בערך יון:",
            "<b><big>רדף</big></b>   [פערפאלגען נאך יאגען] וילכו בלא כח לפני רודף עיין בערך גאל. (סנהדרין עג) אלו שמצילים בנפשם הרודף אחר חבירו להורגו וכו'. (יבמות מב) הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס מבעלה וכו' (פסחים פז כתובות עא) כאן ברדופה כאן בשאינה רדופה וכו' עד ורדופה לילך להגיד שבחה פי' כיון שנכנסה בבית בעלה ונמצאת שלמה רגל ראשון היא רדופה לילך ולהגיד שבחה בבית אביה ושאר הרגלים אינה רדופה. (ירוש') איזהו רגל רדופה א\"ר יוסי ברבי בון רגל ראשון שאביה רודפה לבית בעלה:",
            "<b><big>רדתא</big></b>   [פפאננע] תרגום מנחת מרחשת מנחת רדתא:",
            "<b><big>רהט</big></b>   [לויפען] (שבת עח) רהוטי מכסא איכא בינייהו פי' לא מוכס עצמו אלא שמש שעומד לפניו כדכתיב וחמשים איש רצים לפניו ומחפשין מי נתן המכס ומי נטל הקשר ומי שלא נתן אע\"פ שהראוהו למוכס עדיין צריך לו (מעיל' כ) מאי איריא רהיט ותני הדר בבית מערה רהיט בגפא ותובליא עיין בערך גפא <small>(א\"ב תרגום רץ אברהם רהט אברהם)</small>:",
            "<b><big>רהט</big></b>   [באלקן] (תענית יא חגיגה יו) אבני ביתו ורהיטי ביתו של אדם הן מעידין בו שנאמר כי אבן מקיר תזעק וגו' <small>(א\"ב לשון מקרא זה רהיטינו ברותים)</small>:",
            "<b><big>רהטא</big></b>   [עהל קוחין] (ברכות לט) רהטא דחקלא פירוש מאכל שעושין בקדירה משמן ודבש וקמח במחוזא שהן עשירים מרבים הדבש בחקלא שהן אנשי כפר והן עניים מרבים קמח:",
            "<b><big>רהטון</big></b>   [אנפיהדער] (ברכות לב) על כל רהטון ורהטון בו ל' ליגיון פי' ענין שרים:",
            "<b><big>רהטני</big></b>   [הוביל] (שבת לז) לפי שא\"א לר\"ה שתלקט במלקט וברהיטרי (ב\"ק קיט) והיוצא מתחת המקדח ומתחת הרהיטני פי' בלע\"ז רדי\"טורא ויש עוד מהם בערך מלקט ויש פ\"א בערך גנוסטר:",
            "<b><big>רהן</big></b>   [פפענדען] (בראש תוספות מעשר שני) ואין מרהינים אותו כיצד אין מרהינים אותו לא יאמר לו הילך מעשר זה יהא בידך ותן לי עליו חולין ויש מהן בערך הרהין ואין צריכין להכתב כאן:",
            "<b><big>רו</big></b>   [זויפען] (שבת לב) שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל <small>(א\"ב תרגום שותה שכור שתי רוויא והוא לשון מקרא למען ספות הרוה)</small>:",
            "<b><big>רוא</big></b>   [אנבליק] תרגום יפת תאר שפיר' בריוא:",
            "<b><big>רוז</big></b>   [פרייען] תרגום ותעלוזנה כליותי ונרווזן כליותי:",
            "<b><big>רוח</big></b>   [גייסט] (שם כט) מפני רוח רעה פי' שידה ר\"א מחשבות רעות שמעלה לו מרירה שחורה רוח צפונית מנשבת בחצי הלילה עיין בערך כנור (כתובות ק) אי לא טעו אמאי יכולין למחות יכולין למחות ברוחות (ב\"ב יא) נשקנו מידן ברוחות פי' קנו מידן להיות חצר זו במזרח חציל פלוני וחצי חצר זו במערב לפלוני (בילמדנו הנה אביך חולה) רוח איש יכלכל מחלהו כל ימים שאדם משומש בנערותו כלומר שמשמשין לו ועושין לו הנאות אע\"פ שמזקין ובא לו חולי אין בו כח לקבל החולי אבל אם היה מטורף בנערותו אם יזקין ובא לידי חולי יש בו כח לקבל החולי כן אתה מוצא יעקב אבינו לפי שהיה מטורף וכו':",
            "<b><big>רוח</big></b>   [וויללען] כי רוח מלפני יעטף פי' רצון וכבר פי' בערך גוף:",
            "<b><big>רווח</big></b>   [געווינען] (מ\"ק יד) כי פליגי להרויחא פי' להתעשר כלומר לסחור ולהרויח:",
            "<b><big>רוח</big></b>   [פרייער פלאטץ] תרגום למושב ולמגרש למותב ולרוח:",
            "<b><big>רווק</big></b>   [לעדיגער] (פסחים קיג) על רווק הדר בכרך ואינו חוטא (קדושין פא) ר' יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה ובחורים כשול יכשלו תרגום ורווקי רשיעיא תקלא יתקלון:",
            "<b><big>רווק</big></b>   [זייאזאק] (ע\"ז עה) הני רווקי דארמאי דמיא מדיחן פי' משמרת של יין ובלשון ישמעאל קורין למשמרת ראוק:",
            "<b><big>רוק</big></b>   [וויינהעווען] הא בדרוקא הא בדפורצני כבר פי' בערך פרצן:",
            "<b><big>רומא</big></b>   [שטאט רום] (ברכו' נג) הוריתי ברומא לאיסו':",
            "<b><big>רוס</big></b>   [איינע שטראסען מאם] (ב\"מ לג) אחד מז' ומחצה במיל זהו רוס פי' מהו רוס כמטחוי קשת ולמה נקרא מטחוי קשת לשון רוס זה הרוס חשבון הוא מאתים וששים ושש לפי שמאתים וששים ושש הוי מטחוי קשת ותמנהו ותמצאהו ז' פעמים ר' הרי אלף וארבע מאות וז' פעמים ס' הרי ת\"כ סך אלף תת\"כ וז' פעמים ו' מ\"ב וחצי רום קל\"ג סך הכל אלף תתקצ\"ה הרי אלפים פחות ה' אמה וזה חסרון הה' אל יקשה בעיניך לפי שלא היה יכול לעשות רו\"ס שהיה עולה החשבון יותר מאלפים ולכן העמידו ברום <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ריס)</small>:",
            "<b><big>רות</big></b>   [נאהמע] (ברכות ז) מאי רות א\"ר יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוה להקב\"ה בשירות ובתשבחות <small>(א\"ב מלשון כוסי רויה)</small>:",
            "<b><big>רז</big></b>   [העפטיקייט, שטרענג] (תענית כד) הא דאתיא ריחא הא דאתיא רזיאי (סנהד' מה מכות ז) כי היכי דתיתי מרזאי פי' בכח <small>(א\"ב פי' מלשון יוני דבר הבא בכח גדול ובזעף כמו זרם ושטף מים)</small>:",
            "<b><big>רז</big></b>   [געהיימניס] (ב\"ב צא) וקרי ליה רוז פפא פי' מדת רב פפא שחישב ברזי לבו. פ\"א למידה היו קורין בלשונו רוז. חרש לחמר תרגומו ברז למימר ותבא אליו בלט תרגום ועלת רות ברז:",
            "<b><big>רזבונית</big></b>   [היישעריק]. (חולין סה) הערצוביה והרזבונית פי' מין חגב:",
            "<b><big>רזניקא</big></b>   [איין גוויסע מאאס] (תענית כד) איזול ואיזבון לכו רוזינקא ס\"א איזול ואיתי בזוזא עיבורא בר עדי טייעא נחיתא ליה רוזניקא בחיטי דתלתא פרסיי כבר פי' בערך עדי:",
            "<b><big>רחב</big></b>   [ברייטער פלאטץ] ברכת רחבה כבר פי' בערך ברך:",
            "<b><big>ריחים</big></b>   [מיהלע] (ביצה כב) הריחים של פלפלין טמאין משום ג' כלים וכו' פי' כלי עץ חקוק ובאמצעיתו טס של ברזל קבוע במסמרים עומדים מלמטה והיא נקוב נקבים דקים כמין כברה והעליון משופה ליכנס בתוך התחתון ומצופה ראשו של עליון ברזל עשוי כמין פטפוטים בלוטין קטנים קטנים ונותן הפלפלין באותו ברזל המתוח באמצע החקוק לארכו הנקוב ככברה ושוחקין בעליון שראשו מצופה ברזל כמין פטפוטין קטנים גסין יותר מעט מן הנקבין ונותן הפלפלין על הברזל העשוי ככברה וטוחן בעליין וכשישחק יורד מן הנקבים למטה רש בקרקעית התחתון נקב גדול סתום כשרוצה פותח ונוטל הפלפלין השחוקין ומפורש בגמ' שלנו וגם כך פי' בירושלמי התחתון כלי קבול העליון משום כלי מתכות אמצעי משום כברה. ריחים בצוארו ועוסק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו (קדושין כט) פי' הא לן לבני בבל דאית להון נכסים ושדות וספק בידן לעשות תרווייהו נושא ואחר כן לומד הא להו לבני ארץ ישראל דלית להו שדות ומזונות מרווחים ודאי אשה ריחים בצוארה:",
            "<b><big>רחם</big></b>   [בארם הערציג] (יבמות עט) רחמנים וביישני' וגומלי חסדים:",
            "<b><big>רחץ</big></b>   [וואשען] וטעונין רחיצת ידים כבר פירשנו בערך טען:",
            "<b><big>רחץ</big></b>   [פערזעכערן] תרגום מה הבטחון הזה אשר בטחת מה רוחצנא הדין דרחצת:",
            "<b><big>רחק</big></b>   [דער וואטערן] השכם ושב כדי שלא תתרחק כבר פי' בערך חשך (בילמדנו ויאמר משה לחובב) כי הנה רחיקיך יאבדו מי שרוחק מן הקב\"ה שלא לעשות תשובה אבד מן העולם ואני קרבת אלהים לי טוב מי שמתקרב לאל אשריו תדע יתרו על ידי שנתקרב להקדוש ברוך הוא זכה להורות שנאמר ואתה תחזה מכל העם וכו':",
            "<b><big>רחש</big></b>   [אנגעציפער, ווירמע] (שבת קמו) אוסיפו בלול של תרנגולין לא אתי לאוסופי משום רחשא פי' שלא יכנס שם רחש ויאכל התרנגולין (תרומות פ\"ח חולין י) כדי שיצא הרחש ממקום קרוב וישתה תרגום שרץ ריתשא כגון הנחש והלטאה וכיוצא בהן:",
            "<b><big>רחש</big></b>   [בעוועגען] (סנהדרין סז) חזייה לאתתא דהווה קא מרחשי שפוותה מרחשת דאתיא ארחשישי הפה כבר פי' בערך חבת <small>(א\"ב ל' מקרא זה רחש לבי דבר טוב)</small>:",
            "<b><big>רחש</big></b>   [וואלד] (ב\"ר פ' יב) אלה תולדות השמים לרחישת הקנים שלא היה אדם יכול ליכנס בתוכה פי' יער תרגום חורשא ויבא דוד חורשא <small>(א\"ב בנוסחא כתוב לחרישת הקנים תרגום על גל שרשיו יסבכו די על איגר שרשיו חרשין אבל תרגום ירושלמי נאחז בסבך בקרניו אחד ברחישות' דאילנא בקרנוי)</small>: דהת [ווארף שויפעל] (שבת קכב) את הרחת ואת המזלג (כלים פט\"ו) רחת של גרוסות טמאה כדכתיב אשר זורה ברחת ויש לו שם אחר בת\"ת:",
            "<b><big>רטב</big></b>   [יואך] (פסחים עה) נטף מרוטבו הרוטבו והקופה עיין בערך קף הג' ומרק פיגולי' כליהם תרגום ורטב ס\"א ורטב פיגול במאניהו על כן מפרשין רוטב מרק נהפך לשדי תרגום איתהפיך רוטבי היך שרבא דקייט לעלמא (חולין קכ) מפרש חלב דקרוש <small>(א\"ב פי' ליחות יוצא מן הבשר מלשון רטוב הוא לפני שמש שפירושו לח)</small>:",
            "<b><big>רטב</big></b>   [פייכט] (סנהדרין קה ע\"ז ד) מ\"ט לא רכיבת אסוסיא אמר להו אשדאי ברטיבא פי' כשהעשב לח דרך להשליך שם הסוסים:",
            "<b><big>רטב</big></b>   [פריש, אונצייטונג] (טבול יום פ\"ג) תמרים רטובות כל שהוא רוצה למוץ (עוקצין פ\"ב) גרעינה של רוטב אע\"פ שיצא מצטרפ' פי' לתמרים שאינן מבושלות קורין בלשון ישמעאל רוטב:",
            "<b><big>רטב</big></b>   [פאגעל פאנגע] (כלים פכ\"ו) האקון והרטוב והכלוב פי' כלי ציידים המה:",
            "<b><big>ריטגנית</big></b>   [צארניג]. (במדבר רבה פ' ויהי ביום כלות משה) למלך שהיתה לו מטרונה רוטגנית פי' בל\"י הומיה מקללת עולבת:",
            "<b><big>רטט</big></b>   [ציטערן] תרגום קול ה' יחיל מדבר קול ה' מרטט מדברא:",
            "<b><big>רטייה</big></b>   [פלאסטער] (עירובין קב) מחזירין רטייה במקדש הלכתא מותר לצאת בה בשבת אמר מר רב אשי פי' בלע\"ז פרי\"נטא:",
            "<b><big>רטל</big></b>   [געורכט] (ירוש' כתובות פ\"ה) א\"ר מנא מנה ד' ריטלין פי' מין משקל וכן בלשון ישמעאל:",
            "<b><big>רטן</big></b>   [לויפער] (שבת קמו) הרטנין יוצאין בסודר שעל כתיפן פי' הרצים יוצאין בסודר שעל כתפיהן מקובץ ולא משולשל בשביל שלא יעכבו לרוץ:",
            "<b><big>רטן</big></b>   [צויבער שפריכע] (סוטה כב) מסתברא כרב אחא בר יעקב דאמר מי שלא שימש תלמידי חכמים הרי זה מגוש דאמר רטין מגושא ולא ידע מאי אמר פי' כמא דאמגושא רטין ולא ידיע מאי רטין תני תנא ולא ידע מאי אמר בשביל שלא שימש תלמידי חכמים ולא פי' תלמודו ולא סבר סברא וחובר חבר תרגום ורטין רטין:",
            "<b><big>רטע</big></b>   [שרייען] (בריש ילמדנו) אין צור כאלהינו עד שלא יגמור צורת הוולד יפה היא מרטפת וצווחת פי' היא כמו מקרטע שפי' בערך קרטע:",
            "<b><big>רטף</big></b>   [זופפע] תרגום ומרק פגולים ורטף פגול הביאו בעל הערוך בערך רטב:",
            "<b><big>רטש</big></b>   [פרייאוויליג. פערלאססען] (ב\"מ לח ערכין כה) נכנסו רטושין <small>(א\"ב תרגום ויטש דוד ורטיש דוד)</small>:",
            "<b><big>ריאה</big></b>   [לינגע] (חולין מב) הריאה שניקבה או שחסרה פי' מעים שבתוך החזה אשר בהם הסמפונות והם כמו מפוחים להקר חום הלב:",
            "<b><big>רך</big></b>   [ווייך] (ב\"ק פא) כדקיימא ביני עשבים מירככא לשון ריכוך ל\"א מרבבא שוטחות עצמה על גבי עשבים וגדילה באורך:",
            "<b><big>רך</big></b>   [קעניג] לא ריכא ולא בר ריכא כבר פירשנו בערך זין:",
            "<b><big>רכב</big></b>   [רייטען, פראפפען] (בריש כלים) למעלה מן המרכב מושב ששוה מגעו למשאו (שם פכ\"ג) מה בין מרכב למושב מרכב חלק מגעו ממשאו פי' שמשאו מטמא בגדים ומגעו אין מטמא בגדים ומושב לא חלק מגעו ממשאו פי' אלא אפי' מגעו מטמא בגדים והכי תניא בסיפרא והנושא אותם מה ת\"ל שיכול אין לי שמטמא במשא אלא מרכב בלבד משכב ומושב מניין ודין הוא ומה אם מרכב שאין מגעו מטמא בגדים משאו מטמא בגדים משכב ומושב שמגעו מטמא בגדים אינו דין שיהא משאן מטמא בגדים ת\"ל והנושא אותם לרבות המשכב והמושב וכדומה לו מי חטאת שחלק נמי מגען ממשאן שמי חטאת שאין בהן כדי הזייה מטמאין במגע ולא במשא כדמפרש ביומא ובנדה טומאה נמי חלק מגעה ממשאה ועשה אב הטומאה לטמא אדם ולטמא בגדים שהבהמה הטמאה הנוגע בה אינו מטמא בגדים והנושא מטמא בגדים זה פי' רבי ניסים ז\"ל (פסחים ג) בזכר קראו מרכב ובאשה קראו מושב פי' מרכב פיסוק רגלים ודרך גנאי באשה להזכירו אבל ברכיבת גמל וכיוצא בו שהוא משום פחד שמתירא שלא תפול אי אפשר שלא להזכיר רוכבת רכבת כתיב ואם תאמר לכתוב ישבת חסר ו' לא אשכחן ישבת חסר אלא למדרש או לרמוז שכל יושבת מלא יושבת בארץ עוץ יושבת תחת תומר לפיכך רכבת בלשון קצרה. (ב\"ב יז) שלשה מן השכב שהן ארבעה מן הרכב פירוש שכב רחים התחתון ויש בנין מכל סביבותיה טפח רכב העליונ' המורכבת עליה (עירובין נד) רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים שהולכין מעיר לעיר וכו' צחורות שעושין אותן כצהרים וכו'. מרכיבין דקלים כל יום כבר פי' בערך נסן (ב\"ב סב) לה אמרן אלא דאיכא עליה ריכבא דדיקלי והוי ט' קבין (שם עג שם קד) ריכבא דדיקלא מאי תיקו פירוש משימין אילן בתוך אילן פ\"א דקלים רצופין:",
            "<b><big>רכב</big></b>   [קניא] תרגו' על הברכים על רכיבין והוא כמו ארכובתיה דא לדא נקשן ובל' חכמים ארכובה:",
            "<b><big>רכב</big></b>   עבד ליה רכובא לבריה בעל הערוך גרס רבובה עיין שם:",
            "<b><big>רכל</big></b>   [געווירץ הענדלער] (מעשרות פ\"ב) הרוכלין המחזירין בעיירות. (שבת צ) המוצא קופת הרוכלין (יבמות סג) רבים היו פצעי רוכל פי' מוכר בשמים מלשון מכל אבקת רוכל:",
            "<b><big>רכן</big></b>   [נייגען אויף דיא זייטע] (בסוף תרומה) הרכינה ומיצה הרי זו תרומה נטוי על ראשיהם תרגום מרכן על רישיהון:",
            "<b><big>רכס</big></b>   [דרעשען] (ב\"מ צ) ת\"ר פרות המרכסות בתבואה בכוסמת לקלפה שאינה נידושת כשאר תבואה:",
            "<b><big>רכס</big></b>   [קליינע שטיינער] (ב\"ב ג) ה\"מ בטינא אבל ברוכסא בעיא טפי פי' בצרורות קטנים ובטיט לקשור האריחים בטיט שלא יבעטו בכותל:",
            "<b><big>רכס</big></b>   [פערלוסט געהן]. (שם יד) נכתביה באנפיה נפשיה איידי דזוטר מירכס (שם סב שם קעה) א\"ל הב לי שטרי וא\"ל אירכס לי (כתובות נו) אחתיה דרמי בר פפא הוות נסיבא לרב אויא אירכס כתובתה וכו' עד אי הכי זיל כתיב לה (יבמות קיג) ר' יצחק בר ביסנא אירכסי ליה מפתחות דבי מדרשא פי' נאבדו לו מפתחות בה\"מ בר\"ה בשבת אמר לו ר' פדת זיל דבר טלי וטליה וכו' ופי' לך הולך באותו מקום תינוקות שישחקו שם ואם ימצאו יביאום:",
            "<b><big>רכס</big></b>   [בעפעסטיגען] (בריש יצמדנו) אימתי רכס הקב\"ה עליותיו במים ביום השני פי' ענין חיזוק כמו וירכסו את החשן:",
            "<b><big>רכף</big></b>   [גערייש]. עבי שחקים תרגום מריכפת עננין קלילין. המון מים בשמים תרגום ריכפת דמיין בשמיא כי אערוץ המון רבה:",
            "<b><big>רכפה</big></b>   [איין ארט צוויבעל] (שביעית פ\"ז) וממין הצובעין הפואה והרכפה פי' בלשון ישמעאל שגד מרים והן עיקרין שחופרין מן הארץ ושולקין אותן ושותן המים ומי שיש לו תולעים בבטנו ימיתם (בסוף מעשרות תוספתא) איזהו בצל של רכפה כל שעקצו מעוך לתוכו כבר פי' בערך קילקי. וי\"מ בצל של רכפה פי' בצל קשה שהאוכלו מדמע:",
            "<b><big>רכש</big></b>   [שנעללס פפערד] (כתובות עט ב\"ב קנ) בבי רב משמיה דרב אמרי ארכביה אתרי רכשי פי' על שני סוסים הרכיבוהו כלומר ב' כוחות וחזוקין מחזקינן ליה:",
            "<b><big>רם</big></b>   [הויך, שטאלץ] אכסדרה רומיתא כבר פי' בערך אכסדרה. פ\"א אע\"ג דפתיחן ורויחן מן הצדדים הני אכסדרי רומיתא גבוהן פתחיהון ורמות הלכך יש להן ד' אמות. (ע\"ז כד ב\"ר פ' נה) רומי השיטה התנופפי ברוב הדריך פי' זה ארון שהיה מעצי שטים רומי לשון הגבהה התנופפי ל' הגבהה ס\"א רוני ל' רנה המחושקה ברקמי זהב שהיה מצופה בציורין של זהב כענין וחשק אותם בדביר ארמון בהיכל. (שבת צד) התם רוחא הוא דנקיטה להו פי' משום גסות הרוח הולכין עקב בצר גודל אבל אם מצטרך להם הרבה יכולין לרוץ (שם קיג) כיון דכל יומא לא עביד הכי והאידנא עביד הכי לא מתחזי כרמות רוחא (ע\"ז עב) והאי דלא הדרי בהו רמות רוחא הוא (שבת קי) רמות רוחא הוא דנקיטא ליה פי' מ\"ה מותר ליטול כרבלתו שממנו אינו מסתרם אלא משום הכי אינו נזקק שוב לזווג שרמות רוחא ניטלה ממנו אבל לעולם אם היה אפילו ממילא הוה אסור והא דאמר דמעיקר שמותר הוא שכבר סרוס הוא. (נדרים יח) סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת פי' ביהודה היינו ירושלים דהויא חלקו של יהודה אסור דאיכא למימר כתרומת הלשכה נדר דלשכה הוי בארץ יהודה דהוי כדבר הנדור ובגליל מותר דאם אמר הרי עלי כתרומת הלשכה הואיל ואין בגליל לשכה אלא תרומת הגורן היינו דבר אסור שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה לפי שאינה ביניהן. (יבמות עד) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא שלך תהא להסקה תחת תבשילך ואם היה שמן תרומה טמאה מדליקו בנר מכאן שמותר ליהנות מתרומה טמאה. ובזו ההלכה מפורש שהתרומה והבכורים שוין. דתנן התרומה והבכורים חייבין עליהן מיתה וחומש וכבר פי' זה המשנה בערך טען (שם צ) ת\"ש אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורין שלם חולין טמאין וכו' עד והוינן בה במזיד אמאי תשלומיו תשלומין תבוא עליו ברכה דאכל מידי דלא הוה ליה למיכל אפילו בימי טומאתו וכו' מכאן שאסור לכהן לאכול תרומה טמאה לעולם אפי' בימי טומאתו וכו' (גיטין נג) אי מטמא תרומ' משום דקא מפסיד לה לגמרי פי' דאסרה באכיל' לעולם כדאמרן אבל מטמא חולין דלא קא מפסיד לה לגמרי אימא לא פי' דמותרת בהנאה כדאמרן (תרומה פ\"ד) רא\"א תרומה עולה במאה ואחד פי' אם נפלה סאה אחת של תרומה בק' חולין לוקח מהן אחד ואומר זו היא התרומה שנפלה והשאר מותר ואם החולין פחות מק' אסור הכל. (חולין קיז) תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד פירוש מדשן אפר המערכה וקומץ ממנו בקומצו ונקרא תרומת הדשן כשם שנאמר במנחה והרים ממנו בקומצו פי' בתורת כהנים ושמו כולו שלא יתפזר וקבלה היא שנבלע במקומו (כתובות כד) בתרומה דרבנן אכיל בתרומה דאורייתא לא תיכול פי' תרומת ת\"ל ותרומת א\"י תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה כבר פי' בערך דמאי ובערך חזר:",
            "<b><big>רם</big></b>   [ווערפען] רמו קראו אהדדי פירוש משליכים ומקשים פסוקים זה על זה ורמינהי כמשליך המקשן משניות וברייתות הסותרות זו לזו ועיקר לשון הוא בלשון רמה בים:",
            "<b><big>רם</big></b>   [קאממען, געלאנגען] תרגום לך אל נמלה עצל אתרמי לשומשנא עטלא ובלשון גמרא אליעזר עבד אברהם אתרמי התם:",
            "<b><big>רמז</big></b>   [ווינקען] חרש רומז ונרמז כבר פי' בערך קפץ (ב\"ק כד) דקא מרמזי פי' דאיכא סהדי דחזו להו בהתקבצם בב\"ד מרמזי רמוזי אהדדי כלומר זאת אומרת לכת האחרת הגישו והעידו והנה אנו מעידים אחריכם. (כתובות לג) ניתרי בהו מעיקרא קודם שהתחילו העדות ונרמזינהו רמוזי בשעה שמעידין ולא מצו למימר אשתלין קורץ עין תרגום דרמיז בעיניה שלח אצבע תרגום מרמיז באצבע:",
            "<b><big>רמח</big></b>   [שפיז] לצנינים בצדיכם תרגום ירושלמי לרמחין בסטריכון:",
            "<b><big>רמי</big></b>   [בראמבעערן איין פרוכט] (ברכות מ ובריש דמאי) כל הרימין פטורין חוץ מרימי שקמונה (בריש כלאים) השופין והרימון פי' פילצאר\"אקי בלע\"ז לכן הקלו עליהם לענין דמאי דלאו פירי מעלי' ננהו:",
            "<b><big>רמך</big></b>   [שטאטטע] (כלאים פ\"ח) והרמך מותר פי' סוס כמו בני הרמכים:",
            "<b><big>רמך</big></b>   [העערדע] (תענית כג) חמרתיה הוה מעברא אולידא רמכי רמכי פי' עדרים עדרים:",
            "<b><big>רמונקי</big></b>   עיין ערך קוק וערך רמונקי:",
            "<b><big>רמס</big></b>   [נאמע] (מדרש תהלים מזמור למה ה' תעמוד ברחוק) רמוס ורומולוס מתה אמם הזאבה נזדמנה והניקתן הם היו בוני עיר רומי כמו שכותבים סופרי דברי הימים של רומי:",
            "<b><big>רמץ</big></b>   [הייס אש] (חולין ח) איזו הוא מכוה נכוה מגחלת ומרמץ (נדה מט) שופתה על גבי הרמץ אם רמץ מעמידה (בריש כלאים) דלעת יונים עם המצרית והרמוצה (נדרים מט) ומדלעת הרמוצה (גמ') רב אשי אמר דלעת הטמונה ברמץ (ירושלמי בריש כלאים) א\"ר חנינא כמין דלעת מרה והן ממתקין אותה ברמץ פי' בלע\"ז צני\"סה פי' אפר חם:",
            "<b><big>רמץ</big></b>   [נאגעל] (שבת קג) כגון דבזעיה ברמצא דפרזלא ושבקיה בגויה עיין בערך אשלג פי' חתיכה של ברזל שהוא עגיל וחד כמסמר גדול:",
            "<b><big>רמ</big></b>   [פלעכטען] תרגו' וכתונת תשבץ כתונא מרמצא:",
            "<b><big>רמש</big></b>   [אבענד] תרגום ויהי ערב והוה רמש:",
            "<b><big>רמתיקס</big></b>   [קאטאריש] עיין בערך קטריטון (ובסוף זאת תהיה) ימך המקרה נעשה ריומתוקוס <small>(א\"ב פי' בל\"י בעל חולי הנזילה)</small>:",
            "<b><big>רן</big></b>   [זינגען] (ברכות י) רני עקרה לא ילדה רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כוותייכו (שם כט) הני כ\"ד דתעניתא כנגד מי א\"ר חלבו כנגד כ\"ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קודש הקדשים (ירושלמי) כ\"ד תעניות כנגד כ\"ד פעמים שכתוב בפ' שלמה רנה תפלה תחנה (שבת ל מ\"ק ט). אמר כ\"ד רננות ולא נענה (ברכות ת) אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנא' לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם תהא תפלה פי' במקום קיבוץ עם שמשיחין ומרננין שם תהא תפלה:",
            "<b><big>רן</big></b>   [מארמעלן] (יבמות כה) ברננה לא מפקינן על שפת לשון ודבת עם תרגום ורננת עמא <small>(א\"ב וענין קרוב לזה תרגום יהגו ריק מרננין סריקותא ובתורתו יהגה ובאורייתיה מרנן וטעם המלה קלא דלא פסיק הן קול טוב הן רע)</small>:",
            "<b><big>רנגר</big></b>   [טאג לעהנער] (יבמות עז) ודילמא רונגר בעלמא (ב\"ב קכב) א\"ל רב פפא לאביי אימא רונגר בעלמא פי' לשון פרסי רון יום גר שכיר כלומר שמא שכיר יום הוא:",
            "<b><big>רנק</big></b>   [דאס געבריהטע זאפט] (כלים פ\"ב) מפני שהיא הופכת עליו את הרונקי. ס\"א רומקי פי' הירקות כשמאסף אותם לצד אחד להמצות מהם מים נקרא רומקי. איכ' דאמרי כשהן שולקין את הירקות ומוציאין אותן מן הקדירה ונותנין אותן לציר שמן רונקי:",
            "<b><big>רנק</big></b>   (כלים פי\"ג) והרונקי בפני עצמה טהורה <small>(א\"ב מביאו בערך רקן ופירשו שם)</small>:",
            "<b><big>רנק</big></b>   [מאנטעל] (בספרי במדבר סיני שהוא כעין מדרש וישלחו) אין הרונקין חייב בציצית:",
            "<b><big>רס</big></b>   [בפייכטען, בעשפרענגען] ושחקים יערפו טל תרגום וענני רס טלא <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ושמיא צעי מעליא)</small> וימנעו רביבים תרגום ואתמנע רססיא רסיסי לילה הדין ריסא לית מיניה אלא ריסיס פי' הדין ריעוע של גג לית מיניה אלא רסיסא לילה עיין בערך בז:",
            "<b><big>רס</big></b>   [צערשלאגען] (שבת פ) אם היה עב או מרוסס (בפ\"ב בעוקצין) האגוזין והשקדים חיבור משירסס (חולין עז) מתרוסס מהו פי' כמו קנה רציץ המפיס מורסא בשבת עיין בערך מפיס. (גיטין סט) למורסא אנפקא דחמרא באהלא תולענא מכה טרייה תרגום במחא מרסא:",
            "<b><big>רס</big></b>   [אויגען ברוינער] (בכורו' מד) ושנשרו ריסי עיניו פסול מפני מראית העין (שם לח) ריס של עין שניקב. ס\"א חריץ של עין שניקב פי' בגמ' תורא ברא בעיניה והיינו עור של העין (קדושין לא) אמר לו מבין ריסי עיניך אתה ניכר שבן אלמנה אתה (נגעים פ\"ח) בשתי ריסי עיניו אע\"פ שמדביקין זה לזה טהור (ב\"ב כג) עד שנשרו ריסי עיניו <small>(א\"ב תרגום ושבו העבים אחר הגשם ריסי עינך יהון זלגין דמעין כעננין)</small>:",
            "<b><big>רס</big></b>   [רייטשוהלע] עד פנת שער הסוסים מזרחה תרגו' עד זוית תרע ביה ריסא דמלכא מדינחא. הוא עמק המלך תרגום הוא בית ריסא דמלכא:",
            "<b><big>רס</big></b>   [געריססענע הילזען פרוכט] (ביצה ה חולין ו) עדשין לעשות מהן רסיסין שייך זה בערך שני:",
            "<b><big>רסן</big></b>   רוסנין קב חיטי כבר פי' בערך עדי:",
            "<b><big>רסק</big></b>   [צערברעכען, צערשטאסען] (תרומות פ\"י) תפוח שרסקו ונתנו לתוך העיסה (שבת קמג) חלות דבש שריסקן פי' כשמבקשין לרדות הדבש מן הכוורת חותכין בסכין ומוציאין חלות חלות ושמן ריסוק כזה שאמרנו תפות שריסקו (שם קנה) אין מרסקין לא את השחת (בסוף עוקצין) חלות דבש מאימתי מטמאות משקה וכו' עד שירסק (שבת נא) אין מרסקין לא את השלג (מכות טז) ריסק ט' נמלים והביאו אחד והשלימו לכזית לוקה פי' ענין כתישה וכתיתה. משליך קרחו כפתים תרגום מטלק קרחיה פליג היך ריסוקין <small>(א\"ב פי' בלשון רומי פעל החותך דבר לחתיכות קטנות)</small>:",
            "<b><big>רסק</big></b>   [גירטעל] רסוקא אית לית מפרחיתא כבר פי' בערך נסך:",
            "<b><big>רסקא</big></b>   [בעצירק] תרגום בפסוק מהר קח את הלבוש ואת הסוס מני יתיה על מדינתא חדא או על רסקא חדא פי' מחוז:",
            "<b><big>רסטנא</big></b>   עיין ערך דסתנא:",
            "<b><big>רסתק</big></b>   [מארק] (ב\"מ סג) ריסתקא דמחוזא שכיחי בה אנשי פי' שוק:",
            "<b><big>רע</big></b>   [ווילען, פערלאנגען] על אשר יהיה שמה הרוח ללכת תרגום לאתר דיהיה תמן רעוא למיזל לא חפצתי לקחתה תרגום לא רעינא למסבה <small>(א\"ב לשון פסוק זה ורעות רוח)</small>:",
            "<b><big>רע</big></b>   [פריינד] (תענית כה) תהום אמר לחברו אבע מימך קול שני רעים אני שומע פי' קול שני צינורין ניסוך המים וניסוך היין הנמשכים מנקבי הספלים שעל המזבח כדכתיב תהום אל תהום קורא לקול צנוריך:",
            "<b><big>רע</big></b>   [שעפער] (ב\"ק צד) מיתיבי הרועין והגבאין והמוכסין תשובתן קשה פי' רועי בהמה דקה: רע [צערשמעטערט] (כלים פ\"ג) חבית שנתרועעה כמו תרועם בשבט ברזל <small>(א\"ב תרגום עשוק ורצוץ עשיק ורעיע)</small>:",
            "<b><big>רע</big></b>   [מיסט] ואת פרשם תרגום ירושלמי ריעיהון וכן וקרבו ופרשו:",
            "<b><big>רע</big></b>   [אונטער] תרגום מתחת לרקיע מלרע לרקיעא פי' מלמטה כמו מלארעא:",
            "<b><big>רע</big></b>   [מיסט, דינגער] תרגום בפסוק ותלבש אסתר מלכות הות מקלקלא בריעא אציצא פי' באציץ של רעי כמו אציצא דבית הכסא נקרא בל' גמ' גרף של רעי והמתורגמן בספרו לא יכול להולמו:",
            "<b><big>רעד</big></b>   [טראפען] (פרה פי\"א) הרעדות טמאות לחטאת פי' מים שיוצאין מן הקרקע טיפה טיפה בחלישה בלא כח:",
            "<b><big>רעד</big></b>   [שיטטלען] (בריש מכשירין) המרעיד את האילן להשיר ממנו זרעים <small>(א\"ב פי' מנענע)</small>:",
            "<b><big>רעל</big></b>   [פערשלייערן] ערביות רעולות כפר פירשנו בערך ערב:",
            "<b><big>רעל</big></b>   [שלאף] וברכים כושלות תרגום ורכובין דרעלן:",
            "<b><big>רעם</big></b>   [דאננער] (ב\"ר פ' יב) ורעם גבורותיו מי יתבונן א\"ר הונא הרעם הזה בשעה שהוא יוצא בתיקונו אין כל בריה יכולין לעמוד עליו מתבונן אין כתיב כאן אלא מי יתבונן:",
            "<b><big>רעם</big></b>   [מאררען] תרגום וילן העם ואתרעם עמא:",
            "<b><big>רעם</big></b>   [ערהעבען] תרגום ירוש' ואתה הרם את מטך ואנת ערע' ית חוטרך:",
            "<b><big>רעף</big></b>   [דאך ציגעל] (ביצה לג) אין מלבנין את הרעפים (מנחות ו) מאפה כופח מאפה רעפים פי' כלי חרש שעל התקרה (ב\"ר פ' יא) זימן לו הקב\"ה שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור ובירך עליה וכו' עד מפני מה מברכין על הנר במוצאי שבת מפני שהוא תחילת ברייתו:",
            "<b><big>רעץ</big></b>   [בארבאריש] (סנהד' כב) אלא שנהפך להן לרעץ כיון שחטאו פי' צער להפך ס\"א לרעץ תרגום ויצג ודעת כלומר בקושי כמו דקר נעוץ דעוץ:",
            "<b><big>רף</big></b>   [בראד] תליסר ריפי כעכי כבר פי' בערך כעך (ברכות מה) כרכו ריפתא בהדי הדדי פירוש היינו פת והיינו נהמא:",
            "<b><big>רף</big></b>   [גראטע] (אהלות פי\"ג) הסריגות והרפפות מצטרפות פי' רפפות אלו של אלקטיות כדאמר בתוספת' סריגות אלו הן של אוצרות רפפות אלקטייות:",
            "<b><big>רף</big></b>   [זימפ] (פרה פי\"א) הרפפות טהורות לקדש ולתרומ' ולחטא' פי' מקום ביצה מים שיש בו רפש:",
            "<b><big>רף</big></b>   תרגום ועמודיה יתפלצון ועמודיה תתרופפין:",
            "<b><big>רפא</big></b>   [היילען, גענעזען] (ברכות נג) של בית רבן גמליאל לא היו אומרים מרפא בביהמ\"ד פי' לא היו אומרים למתעטש מרפא מפני ביטול ביהמ\"ד (ע\"ז כו) מתרפאין מהי רפוי ממון אבל לא רפוי נפשות מפרש בגמ' ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה וכו' עד ריפוי ממון בהמתו ריפוי נפשות גופו (נדרים מא) ומרפאהו רפואת נפש אבל לא רפואת ממון (גמ') רפואת נפש גופו רפואת ממון בהמתו:",
            "<b><big>רפידים</big></b>   [נאכלעססיגקייט] (בכורות ה) מה לשון רפידים ר' אליעזר בן יעקב אומר רפידים שמה ר' יהושע אומר על שרפן ידיהם מד\"ת וכן הוא אומר לא הפנו אבות על בנים מרפיון ידים:",
            "<b><big>רפח</big></b>   [אנגעבלאזען] ותהיין מורת רוח תרגום ירושלמי סרבנין ורפחן רוח <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ואפחת רוח)</small>:",
            "<b><big>רפט</big></b>   [צערשפאלטען] (שבת קמא) לא תצא אשה במנעל המרופט (שם קנא) שפתותיהן של צדיקים מתרפטות כבר פי' בערך מרפט (מגלה כו) האי תיבותא דאירפט פי' תיבה שנתחלחלה:",
            "<b><big>רפט</big></b>   [ווייעך געבראטען אייא] (ירוש' נדרים פרק הנודר) מותר בביצה טרומיטא רופיטון פי' בל\"י ביצה ראויה לגמוע כשהיא מגולגלת וגם קוראי' אותה טרומיטא עיין שם:",
            "<b><big>רפילא</big></b>   [פעלד הערר] אלקפטא ורופיל' כבר פי' בערך אלקפטא ויבאו שדה מואב ויהיו שם תרגום והוו תמן רופילין <small>(א\"ב פי' בלשון רומי שר החיל)</small>:",
            "<b><big>רפן</big></b>   [לופט] (ב\"ר פ' כ\"ג ובפ' ל\"ב ומחיתי את כל היקום) ר' לוי בשם ריש לקיש אומר זה קין שהיה תלוי ברפיון ובא מבול ושטפו וימח את כל היקום (בילמדנו ומטר לא נתך ארצה) תלויין ברפיון ואימתי ירדו בימי יהושע על האמורי כי' אויר בלע\"ז רי\"פא:",
            "<b><big>רפס</big></b>   [פערבערגען] (ערובין ח) דלויה לרטיבא רפסא ליה ביה דוכתי פי' מי שרואה חברו מתפש על עץ לח אומ' בדעתו שמא בדעתו להכות אותי מה עסקו לכך שואל אותו מה עסקך והוא מדקדק אחריו. פ\"א רפסא לי בי' דוכתיה שמא במקומו דבר טמון:",
            "<b><big>רפס</big></b>   [ברעכען. שאדעהאפט ווערדען] (ב\"מ עט) משום רפסתא דספינתא פי' מתרועעת הספינה בהוצאת חבילות ובהכנסת חבילות (קדושין סג) הא שמעת' דידי מרפסן איגרי פי' מרעין הגנות:",
            "<b><big>רפס</big></b>   [ווריך] (מנחות לו) מקום שמוחו של תינוק רופס (ירוש') תפילין במקום שראש התינוק רופס פי' מתרכך <small>(א\"ב תרגום ורקע ברגלך ורפסברגלך)</small>:",
            "<b><big>רפס</big></b>   [זיך בערייט פונדען צו צאהלען] (ב\"ב קעג) לך התרפס ורהב ריעך אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת ידך:",
            "<b><big>רפס</big></b>   [פעלד הערר] (שמו' רב' פ' ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך' משל לאוהבו של מלך קומים רפוסא פי' בל\"ר שר החיל כמו רופילין דלעיל:",
            "<b><big>רפע</big></b>   [דיא העכסטע בערגע] (בפסקא דרני עקרה) <small>(א\"ב (במדרש שיר השירים פסקא צוארך כמגדל) ר' זכאי רבה אמר עד שיחי ריפע עד היקבים שייקבן מלך מלכי המלכים פי' בליו\"ר שם הרים גבוהים במחוז טטר וי\"א שנקראים כן על שם ריפת בן גמר)</small>:",
            "<b><big>רפק</big></b>   [גראבען] (תענית כג) אשכחיה דקא רחיק רפקא (עירובין כה) ואתא ישראל אחרינא ורפיק ביה פי' חופר (סוטה י) קמי רפוקא גריוא דחלפי פי' בפני חופרי שדות גדישי דשאים:",
            "<b><big>רפרף</big></b>   [בעוועגען] (חולין לח) ובעוף אפי' לא ריפרף אלא בגפו. ס\"א אלא בעינו מענין כהרף עין (ב\"ר פ' כ) לפי שרפרפה בלבה ואמרה אינה נזקקת לביתי עוד לפיכך תביא קרבנה מרופרף ולקחה שתי תורים <small>(א\"ב פי' בלשון ישמעאל תנועה תמידית כמו שהתורי' והיונים עושי' והמילדת מתנענעת במחשבתה ומהרהרת אם תזקק עוד לבעלה אם לא)</small>:",
            "<b><big>רפף</big></b>   [ציטטערן] תרגום ועמודיה יתפלצון ועמודיה מתרופפין וכבר הבאתיו בערך רף וענין שני ערכים אלו אחד הוא:",
            "<b><big>רפש</big></b>   [קאטה] (ב\"ק ל) ולא יהא אלא רופשו פי' מלשון רפש וטיט:",
            "<b><big>רפש</big></b>   [אויף לוקערן] (ב\"מ צה) אע\"ג דקא מרפיש ואזיל קמח קמא פי' מרפק ומפתח הארץ לפני החורש ומתחיח הקשה כדי שיהא נוח לחרישה (ב\"ר פ' ויגש אליו) רמז למנשה ורפש חד רפיש וזעת כל פלטין ויטוש על המחנה תרגום ירושלמי רפש במשריתא:",
            "<b><big>רפת</big></b>   [פיחה שטאלל] (פסחים ח) ורפת בקר ולולין ומתבן פי' מקום דירה לבהמות:",
            "<b><big>רפת</big></b>   [בראד] תרגום ירוש' סלי חרי סלין דרפתא קקבטון פי' פת בלשון גמרא:",
            "<b><big>רץ</big></b>   [וועקסלען צעהלע] (שבת כב) אסור להרצות מעות כנגד נר של חנוכה (ב\"ב מח) וזבין זביניה זביני וכו' עד דלא ארצי זוזי (סנ' סח) הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן פי' זה אמר מטעמי תורה כלו' ספיקות יש לי ואין מי לפרשן <small>(א\"ב ענין מנין וחלף מעות שהמונה או מחלף זורק במרוצה המעות)</small>:",
            "<b><big>רץ</big></b>   [וואללען, גענייגט זיין] (שבת קמד) שהמשקין היוצאין מהן לרצון טמאין ושלא לרצון טהורין מאי לאו לרצון דניחא ליה פי' מקבלי טומאה מפרי שהן משקין והמשקין אין צריכין הכשר כדאמרינן שהן עלולין לקבל טומאה. (קדושין יד) ההוא להרצאת אדון הוא דאתא פי' להרצות על הענקים כדכתיב לא יקשה בעיניך. ס\"א להרצעת אדון הוא דאתא פי' שנרצע אינו עובד ליורש (חגיגה יד) ג' הרצאות הן חנניה בן חכינאי הרצה דברים לפני ר\"ע פי' כמו תריץ ואימא הכי אלו ארבעה רץ קרובי ענין הן:",
            "<b><big>רץ</big></b>   [צערשלאגען] (חולין נו) או שרצצתה בהמה והיא מפרכסת אם שהתה מע\"ל ושחטה כשרה פי' מן קנה רצוץ וירעצו וירוצצו (טהרו' פ\"ח)אם מסר לו תיבה מלאה בגדים בזמן שהיא רוצצת טמאה פי' דוחקת:",
            "<b><big>רצח</big></b>   [מארדען] (פסחים כה סנהד' עג) רבי אומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש וכי מה למדנו לרוצח מעתה פי' מה נלמד לרוצח מן הנערה וכי י\"ל אם יקום איש על רעהו ורצחו אין לו דין מות כמו זו הנערה שכתוב בה אין לנערה חטא מות אלא זו נער' באה ללמד לאחרים ונמצאת היא למדה והוקשה לרוצח מה רוצח יהרג ואל יעבור כך הנערה המאורסה אם יאמר לה השמיעי לי ואם לאו אני הורגך תהרג ואל תשמע לו ואם תפשה ונתחזק עליה אין לה חטא מות וזהו דשאלתות ובריש זו ההלכה אלא ניתן להצילו בנפשו מנ\"ל אתיא בק\"ו וכו' עד דבי רבי תנא הקישא הוא כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה למדנו לרוצח מעתה הר\"ז בא ללמד ונמצא למד פי' מה יליף נערה מאורסה שהיא אנוסה ופטורה מן רוצח שהוא מזיד וחייב בא ללמד הרוצח לנערה ונמצא למד ממנה מה נער' המאורס' ניתן להצילה בנפשו שהרואה מי שרודף אחריה לבועלה ואינו יכול להצילה בענין אחר אלא בנפשו של רודף יהרוג הרודף להצילה דכתיב ואין מושיע לה הא יש לה מושיע מושיע בכל מה שיכול אף רוצח ניתן להצילו לנרדף בנפשו וזה שבראש ההלכה מה למדנו לרוצח בשתי ענינים דרשו הפסוק רבי ותנא דבי רבי:",
            "<b><big>רצם</big></b>   [שטאמפף ווערדען, פערדארבען] (ביצה כח) שפוד שנרצם אסור לתקנו ביו\"ט (נדה כה) ת\"ר סנדל דומה לדג שלים ולד הוא מתחילתו אלא שנרצם פי' סנדל ולד שנתמעך ואין נכר אם זכר אם נקבה כשיעברתו אמו עיברה שוב ולד אחר ובא שני וקילקל צורת הראשון ולהכי קרוי סנדל סנואי ודל מפני שנתקלקל ואע\"ג דאין האשה מתעברת וחוזרת ומתעברת קודם שתלד הני מילי למיהוי תרווייהו בני קיימא אבל חוזרת ומתעברת ונתקלקל שני מן הראשון וכן המפלת שיליא אע\"ג דאין בה שפיר תשב לזכר ולנקבה דחיישינן שמא היה דומה לדג של ים שהוא רחב ודק וחד כלפי ראשו שנרצם שנתקלקל כגון שפוד שנרצם <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב שנרצף)</small>:",
            "<b><big>רצן</big></b>   [ווארם] (ב\"ב צא)רב נחמן אמר בלא רצינתא פי' שלא יאכלוה תולעים:",
            "<b><big>רצע</big></b>   [ריעמען] (שבת נד) ולא ברצועה שברגלה (שם נז) ולא ברצועה שבראשה:",
            "<b><big>רצע</big></b>   [שוסטער] (פסחים נה) רבי יוסי אומר אף הרצענין (שבת ס) בעא מיניה ההוא רוצענא מר' אמי פי' האושכף לפי שמלאכתו במרצע נקרא רצען וי\"א לפי שמלאכתו ברצועות של עור נקרא רצען:",
            "<b><big>רצף</big></b>   [געפלאסטערטער באדען. דורך אנאנדער] (יומא יט) עמד והפג אחת על הרצפה (שקלים פ\"ו) מעשה בכהן אחד שהיה מתעסק וראה את הרצפה משונה (בריש תמיד) הגיע לרצפה והפך פניו לצפון (מגילה כב) רצפה של אבנים הואי וכדתניא ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה עליה אי אתה משתחוה אבל אתה משתחוה על אבנים שבמקדש וכדעולא דאמר עולא לא אסרה תור' אלא רצפה של אבנים ואמר עולא לא אסרה תורה אלא פשוט ידים ורגלים ולמה נקרא שמה רצפה שהיה עשוי קרקע העזרה מאבני שיש חשובים קטנים מגוונים הרבה והיו רצופין ונראין כאחד (בפ' אחרון דאהלות) הרוצף בית הפרס באבנים שאינו יכול להסיטן פי' שוטח שם אבני שיש כדכתי' ואת הים הוריד מעל הבקר הנתשת אשר תחתיה ויתן אותו על מרצפת אבנים ואומר נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה בכל הבגדים (נגעים פי\"א) שתי אם הוה רצוף מטמא פי' לאלתר כשמסיך המסכת מאספו ומגלגלו על מנור אורגי' (נדה מג) דאשתכח מאכולת רצופה אימור שמש רצפה פי' דחקה (ב\"ב לז) אכלן רצופין אין לו חזקה מכרן רצופין אין לו קרקע פי' קרובין בטועין זה בצד זה בלי הפרש בינתים כלו' מעורבין זה לזה (שבת טז) איכא ביניייהו דרצפינהו מרצף פי' כגון שפוד שנרצף ששוקע כתלי הכלי בתוכו ונעשה כאלו נשברו כתליו לאביי דחייש שמא יקבנו בכדי טהרתו אע\"ג דרצפיה חייש ועדיין טומא' ישנה עליו לרבא פרחה טומאתו דהא רצוף ולאו כלי הוא פ\"א דרצפינהו מירצף ששיברו מהכל למאן דאמר שלא יקבנו בכדי טהרתו ליכא למחן דאמר שמא יאמרו טבילה בת יומא עולה איכא דרצפינהו כמו מאכולת רצופה (זבחים צג) פותחו והא כלי אמר רחמנא ולא כלי הוא דרציף ליה מירצף (ב\"ר פ\"ז) רצוף רצפך דהיא טבא באולפנא כלומר רבוע לך ושטח עצמך כארץ:",
            "<b><big>רציצא</big></b>   [הינדעל אין אייא] (בכורות ז) רציצה דמית בביעתא בהי נפקא רוחיה אמר להו בהיכי דעל פי' אפרוח של ביצה:",
            "<b><big>רק</big></b>   [שליים, שפייעכטץ] (יבמות כד) רוק שהוא למעלה מן הכילה אמר רבי הואיל ומכוער הדבר תצא פי' שנמצא רוק בכילה למעלה איכא למימר ששכבה פורקדנית בשעת תשמיש רקקה למעלה מן הכילה זה פי' מגנצא ואבא מרי רבינו יחיאל ז\"ל פי' רוק שהוא זרוק בכח ועלה למעלה מן הכילה שזה ודאי כח איש הוא ולא כח האשה והיה מספר במשל סוחר אחד היתה לו אשה יפה וזינתה עליו ובשעת תשמיש רק אותו האיש למעלה בשמי הקורה העליונה והיתה הקורה מצופה זהב כולה אח\"כ בא בעלה לשכב עמה ולשמוח עמה נשא עיניו למעלה וראה רוק למעלה בקורה אמר לאשתו מי רק שם ואמרה אני אמר לה עשה כן לפני ואראה זה הכח שיש ליך ולא יכלה והרגיש מה שעשתה וכן מצינו בפי' ר\"ח ז\"ל (סנהד' קא בגלי') הלוחש דוקא דחמת קא חזינא הכא פי' שידה ששמה חמת ושורה על אותו כלי של שמן שלוחשין עליו (נדה יג) ב\"ש אומרים צריכה עד שהרוק בתוך הפה נימוק והולך לו פי' עד שהלחלוחית של תשמיש בתוך הפה נימוקה אותם טיפה והלכה לה:",
            "<b><big>רק</big></b>   [געל, בלייך] (נדרי' נח) אם היו עלין שלהן שחורין אסורין הוריקו מותרין פי' אם היו העלים שחורים שמחמת בריאות שיש להן כח אין נוטין לצד שחרות אסורין דגדול מבטל העיקר הוריקו שהן כמו כמושין ומוכספין מותרין דאינן חשובין גידולין:",
            "<b><big>רק</big></b>   [זומפ] (שבת ח שם ק) אם היה רקק מים ורה\"ר מהלכת בו וכו' (חולין כז) עוף שנברא מן הרקק הכשירי בסי' אחד אמר שמואל קפוטקא' תדע שהרי עופות יש להן קשקשין ברגליהן כדגים פי' רקק מים שהיה קרובה לארץ פ\"א של ר\"ח רקק מים שאין בהם י' טפחים כדתנן (שבת ק) רקק מים פחות מעשרה טפחים ואע\"פ שיש שם מים פחות מי' טפחים הן חשובין כיבשה:",
            "<b><big>רק</big></b>   [פלודען, קוחין] (ב\"ב יט) רקיק אינו ממעט בחלון פי קיי\"ל דחלון טפח מביא את הטומא' לבית חברו כשהמת בבית אחר וחלון טפח על טפח פתוח לבית חברו מביא לשם הטומאה ומטמא כל מה שבתוכו ואם בחלון נתן רקיק שהוא כגון רקיקין וכ\"ש פת עבה הואיל וצריך ליטלו ולאכול אותו אינו ממעט בחלון מטפח אלא רואין אותו כמי שאינו אע\"פ שנילוש במי פירות כגון שמן וכיוצא בו שאין מכשירין את האוכלין וכן כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה:",
            "<b><big>רק</big></b>   [בעוואפענט] (ב\"ר פ' מג) וירק את חניכיו בכלי זיין הוריקן כדכתיב והרק חנית וסגור ריש לקיש אמר באבנים טובות ומרגליות הוריקן הה\"ד בירקרק חרוץ ילידי ביתו בעלי חניכתו שמם אברם כשמו. (נדרים לב) מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו ר\"י שנה מפני שעשה אנגריא בת\"ח שנא' וירק את חניכיו ילידי ביתו וירק את חניכיו רב ושמואל חד אמר שהריקן בתורה וחד אמר שהריקן בזהב:",
            "<b><big>רקב</big></b>   [שלייף בייטעל] (ע\"ז מג) והרוקבאות של גוים תרגום וחמת מים ורוקבא דמיא:",
            "<b><big>רקד</big></b>   [שפרינגען, טאנצען] (נדרי' נא) למחר שתינא חמרא ברקידי דאביך א\"ל לרבי לך קום רקוד (בריש מגלת איכה ושר בשירים על לב רע) כל דזמר זמרא לא עאיל באידנא דרקדא כל דזמר ברא דטפשא לא שמע <small>(א\"ב לשון מקרא זה וירקידם כמו עגל)</small>:",
            "<b><big>רקד</big></b>   [זיפען] (שבת עג) הטוחן והמרקד פי' מטיל אוכל ופסולת בכבר' אם הפסולת כמין עפרורית היא יוצא מכבר' ונשאר האוכל ואם האוכל דק והפסולת עבה כמין תבן יוצא האוכל ונשאר הפסולת:",
            "<b><big>רקד</big></b>   [קרוג] (שם קכז) הא דמשתקלי ג' ג' בקופה כרקידי דהרפנאי פי' כדות שעושין בהרפנא והן קטנות ונטלות ג' ג' בקופה (ב\"מ סד) אבריה דרב פפא גופיה כרקודי דהרפנאי <small>(א\"ב בנוסח' כתוב דקורי עיין ערך דקר)</small>:",
            "<b><big>רקם</big></b>   [ארטם נאמע] (גיטין ב) אף המביא מן הרקם ומן החגר (נדה נו) כל הכתמים הבאים מרקם טהורין פי' קדש ברנע תרגום רקם גיאה:",
            "<b><big>רקם</big></b>   [געבילדעט] (חולין סד) שאם ריקמה וניקבה תטמא בכעדשה. (שם קכו) ביצת השרץ המרוקמת טהורה ניקבה כל שהיא טמאה (נדה כד) אם היתה מרוקמת תשב לזכר ולנקב הפי' אם היתה אותה החתיכה מרוקמת מצוירת כצורת אדם ואין בה לא סימן זכר ולא סימן נקבה סופרת לזכר ולנקבה (שם לא) רקמתי בתחתיות ארץ רדתי לא נאמר אלא רקמתי פי' לא נגמרה ריקום הצורה אלא במדור התחתון שהוא תחתיות ארץ המחושקה ברקמי זהב כבר פי' בערך רם (יומא עב) רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך ב' פרצופין:",
            "<b><big>רקן</big></b>   (כלים פי\"ג) הרוקנא בפני עצמה טהורה פי' ברזל הוא בתוך העץ והוא עשוי לשוע ולהחליק הנסרים והוא מכלי הנגרים ובלשון ישמעאל שמו רוקן ובלע\"ז דריטור\"א <small>(א\"ב בל\"י כן שמו ובערך רנק כבר הביאו)</small>:",
            "<b><big>רקע</big></b>   [פלעקינג] (ב\"ק קיח) מודה רב ברוקעתא פי' מטולאים מקצתם שחורים ומקצתן לבנים <small>(א\"ב תרגום נקד וטלוא נמור ורקוע)</small>:",
            "<b><big>רקע</big></b>   [גיפליקט] (בחלומות דמגלת איכה) קמיץ שחיק אית לך ואית בה כ\"ד מרקיעין אתחיית מן הכא מתקטע מן הכא פי' חלוק בלוי יש לך ובו כ\"ד טילואין אתה תופר מצד אחד ומתקרע מצד אחר ונעלות בלות ומטולאות תרגום בלן ומרקען הוי ומתפרות כסתות תרגום דמחטטן רקעי חשוך פי' ל' ישמעאל חתיכת בגד התפורה על הקרע שמו רוקעא (ב\"ב כ) מטלניות הוו למרקע לבושא:",
            "<b><big>רקע</big></b>   גרב מרוקעין כבר פירשנו בערך גרב:",
            "<b><big>רקע</big></b>   [בלעך שייבע] (שקלים פ\"ד סוף כתובות) מותר התרומה מה היו עושין בה ריקועי זהב צפוי לבית קדש הקדשים (ע\"ז מו תמורה ל) ת\"ר בית ה' אלקיך פרט לפרה שאינה באה לבית דברי ר\"א וחכ\"א לרבות את הרקועין מאן חכמים ר' יוסי בר יהודה היא דתניא נתן לה זהב ר' יוסי בר' יהודה אומר אין עושין אותו רקועין אפי' אחורי בית הכפרת פי' אפילו אחורי בית הכפרת מבחוץ לטוח הקיר דהתם נמי קרינא בית ה':",
            "<b><big>רקע</big></b>   [ברייטמאכען. אנזעהען שאפען] (מ\"ק כח) מאן חשיב מאן רקוע מאן ספן כלומר מי יכול להתפשט ולהתגבר באותה שעה:",
            "<b><big>רקע</big></b>   [אויסדעהנען] (עירובין נג) התריגו לפחמין הרקיעו לזהבין פי' הכו הפחמין שברו אותה מנ' טטרוגי להו הרקיעו לזהבין בערו אותן להיות לוחשות כמראה הזהב ועשו לי בהן שני עופות והן שכוי נקרא כן שהן מגידין בעלטה העתות איזו עת הוא מן הלילה פ\"א התריגו האדימו כאתרוג הגחלים הרקיעו הוציאו הגחלים לחוץ ענין וירקעו:",
            "<b><big>רקת</big></b>   [אפער, ראנד] (סוכה כו) גנו ארקתא דסורא (ביצה לב) אנן ארקתא דפרת סמכינן (מגלה ו) רקת זו צפורי ולמה נקר' שמה רקת דמדליא ברקתא דנהרא פי' גבוהה בשפת הנהר פ\"א גדותיו של נהר כגון והירדן מלא על גדותיו והוא כמין טיט על שפת הנהר מקום דלא בר תשמיש הוא (ב\"מ כג) רקתא דנהרא לא הוי סי' דאמרין ליה כי היכי דאת אנחת' חברך נמי אנח <small>(א\"ב פי' בל\"י גבעת סלע וחומה)</small>:",
            "<b><big>רר</big></b>   [שפייחעל. גייפער. פייכטיגקייט]. (חולין עז) דלמא התם דקני משכא ריריה פי' במקום שנמשך בעצם ריר ומילא מקום השבר שהריר בתוך העצם חשוב כבשר אבל העצם שלא נמשך אליו ריר והוא הלחלוחית אין העור חשוב כבשר נקדר כמין טבעת וכו' בערך קד <small>(א\"ב בנוסחאות כתיב דקרי משכא דידיה ופרש\"י שהחזיק העור (עוקצין פ\"ב) בשלו עלי בצלים ובני בצלים אם יש בהן ריר פי' בני בצלים בצלים קטני' ריר כמו וירד רירו רירא דיצא כבר פי' בערך דץ (כתובות עז) ואתו ליה ריר מפומיה)</small>:",
            "<b><big>רש</big></b>   [ערבען] (ב\"ב קטז) ויאמרו ירושת פליטה לבנימין פי' התנו על שבט בנימן על עסק ירושה ואח\"כ נתנו להם פליטה וכך התנו שאותן הנשים שיחטפו כל בת שהיא יורשת אביה שלא היה לה אח לא תירש נחלת אביה אלא תשאר ליורשי אבי אביה שלא תסוב נחלה משבט אחר לשבט בנימין:",
            "<b><big>רש</big></b>   [אנפאנג, הויפט, שפיץ] (תענית יז מנחות סה) מריש ירחא דניסן עד תמני ביה איתוקם תמידא די לא למספד שהיו הצדוקין אומרין יחיד מתנדב ומביא תמיד וכו' (ב\"ב נח) בראש כל מרעין אנא דם בריש כל אסוון אנא חמר (סנהד' כו) אמר ריש נהרא אתי למתא (סוטה לה) ריש קטיעא ממלל פי' להכי קרו ליה ריש קטיעא לפי שקראו משה יהושע כלומ' ראש שמו קטוע לפי שהיו\"ד אות קטיעה היא (חולין לט) אי אניש אלמא דלא מצי מדחי לי' אסיר ואי לא א\"ל רישיך והרי פי' אם הגוי אלם שיאמר זו הבהמה מכרת לי וישראל אינו יכול לדחותו לבהמה אחרת נעשית כאילו יש לגוי שותפות בגוה ואסור אבל אם אין הגוי אלם ויכול ישראל לדחותו לבהמה אחרת מותרת (שם צג) א\"ר יהודה ריש מעיא באמתא בעי גרירה פי' הוא מעי הנמשך מן הקיבה ולמטה וי\"א המעי הנמשך מן הכרכשא ולמטה דקיימא לן כרבי עקיבא דאמר תותב וקרום ונקלף כמו החלב שעל הקרב וזהו חלב שעל הדקין רישא בכבשן תליה אבית שחיטה שרי אצדדיו אסיר אנחיריה אי דץ ביה מידי ופתחי' כדי שיזוב הדם מותר ואי לא אסיר וכן הלכה:",
            "<b><big>רש</big></b>   [ארם] (תמורה יו ובויקרא רבה וכי ימוך פ' אשרי משכיל) רש זה שרש בתורה איש תככים זה ששונה סדר אחד וכו' עשיר ורש נפגשו עשיר זהו שעשיר בתורה וכו' ד\"א רש זה שרש בנכסים איש תככים זה שהוא עושה בפועל וכו' ד\"א עשיר ורש נפגשו עשיר זהו שעשיר בנכסים וכו':",
            "<b><big>רש</big></b>   [ערלויבען, בעפיגטזיין] ורשו אינש ליה עלוהי פירוש ורשות אדם אחר אין עליו כמו אנא נטל רשותא וי\"א ענין ואל תתודע לרשות ס\"א ורשים אנש כבר פי' בערך טצהר (ב\"ב ח) רשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי:",
            "<b><big>רש</big></b>   [צינש נעהמען וואכער] תרגום בעל משה אשר ישה מרי רשו די רשי:",
            "<b><big>רשאי</big></b>   [נאמע] (חולין עט) של בית רשאי היו מגדלין מהם עדרים עדרים <small>(א\"ב בנוסחא כתוב בית דושאי שם משפחה נקרית על שם אבוה)</small>:",
            "<b><big>רשבא</big></b>   [פאמיליען הויפט] (תענית ג) מכי מעיילי ציבי דבי טבות רישבא פירוש הגאון כאשר כתוב נשיא בית אב תרגומו רב בית אבא זה ראש בית אב (ב\"ב קכו) מר זוטרא מדרישבא פלג בצנא דפלפלי בהדי דאחוה:",
            "<b><big>רשבא</big></b>   [פאגעל פענגער] (חולין קיז שבת קל) לוי איקלע לבי יוסף רישבא פירש\"י צייד עופות לשון אין פורשין רישבין ליונים ובנוסחאות כתוב פורסין נישבין ואין כתוב רישבין:",
            "<b><big>רשל</big></b>   [נאך געלאסט] (זבחים יח) ת\"ר היו מרושלין מסולקין משוחקין ועבד עבודתו כשירה כל ידים תרפינה תרגומו וכל ידיא יתרשלן וכן חזקו ידים רפות:",
            "<b><big>רשם</big></b>   [פערשטאפט. צייחין] (ב\"מ כג) מתניתין ברשום פי' מסוכרי' דנזיית' כסוי הקנקנים כשהוא מהודק וטחוי בטיט נקרא רשום כשהוא מרופרף נקרא מצוף מל' צפוי פ\"א בארך צף תשיעי הרשום בכתב אמת כבר פי' בערך נבל (ביצה לד) עד שירשום ויאמר מכאן ועד כאן (שבת קג) לא חייבו שתי אותיות אלא משום רשום. (חולין לב) והמשתתף עמהם צריך שירשום פי' שעל הרושם מכיר שהוא לכהן (ב\"ק פב) וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא דברי תורה (סנהד' קה) דורשי רשומות אמרו לי גלעד (ברכות כד) דורשי רשומות אמרו לי והיו חייך תלויים לך מנגד זה התולה תפילין פ' פסוקים הרשומים. (גיטין כ) רושמא מחרץ חרץ או כנופי מכניף פי' כגון הרושם בחותם על השעוה חורץ מקום החקיקה והמקום הבולט נשאר כמו שהיה או דוחה בחריצתו מהנה ומהנה ומקבץ כמין גבשושית וזהו הבולט המקובץ מהנה ומהנה השיבו מחרץ חריץ (סוטה יט) שאם רשומו ניכר לא עשה ולא כלום פ\"א שימחק המגלה יפה יפה ולא ישאיר בה רישום לכתיבה כל עיקר (סנהד' נב) מה מיתה האמורה בידי שמים אין בה רושם פי' שהרי כשמת אדם שלם בגופו ואין בו חבלה ותחת חגורה נקפה תרגומו רושמיי דמחא חבורה תחת חבורה ת\"י תשלומי רשם לא יקרחו קרחה והתוית תיו על מצחית האנשים הוי החוקקים חקקי און תרגום ויי דרשמין רישומין: רשון [היישריק] (חולין סה) סלעם זה רשון נדה נה) ת\"ר איזהו שפיר מרוקם אבא שאול אומר תחלת ברייתו כרשון ושתי עיניו כשתי טיפין של זבוב וכו' <small>(א\"ב בנוס' כתוב תחלת ברייתו מראשו (בויקרא רבה בריש אשה כי תזריע) בשומי ענן לבושו זה השפיר וערפל חתולתו זה השליה)</small>:",
            "<b><big>רשנא</big></b>   [אייבער צובערן] תרגום יפתה קצין ישתרגג רשאנא (פסחים קי) אמרה לי רישתינהי דנשים כשפניות פי' גברת השולטת עליהן:",
            "<b><big>רשנא</big></b>   (סנהד' צד) האי רשנא להאי פרדשנא בעי הערוך גרס דישנא ודבריו נכונים ע\"ש:",
            "<b><big>רשע</big></b>   [בעזיוויכט] (כתובות צה ב\"ב קלז שם קעד ערכין כג) איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסיו כרשב\"ג ביש נוחלין העיקר ושם מפורש דתניא נכסי לך ואחריך לפלוני וירד ראשון ומכר ואכל השני מוציא מיד הלקוחות דברי רבי רשב\"ג אומר אין לשני אלא מה ששייר ראשון (סנהד' עז) אין לך עני בישראל אלא רשע ערום וכו' עד איזהו עני ורשע ערום זה המשהא בתו בוגרת עני דאין לו ממה לשכור שפחה ורשע שמעכבה מי השיאה שמא תלך ותזנה וערום שמתפרנסת ממלאכת ידיה (שם נב) א\"ר אשי כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפי' לרשיעא בר צדיקא כמאן כי האי תנא דאמר את אביה היא מחללת שאם היו נוהגין בו קודש נוהגין בו חול כבוד נוהגין בו בזיון אומרים ארור שזה ילד ארור שזה גידל ארור שזה יצא מחלציו (כריתות טו) אר\"ע משכחת לה ברשע בן רשע וכו':",
            "<b><big>רשף</big></b>   [פלאמע. בליץ. בייזער גייסט] (ברכות ה) א\"ר יצחק כל הקורא קרית שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו דכתיב ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא דברי תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנא' מזי רעב ולחומי רשף אר\"ל כל העוסק בתורה יסורין בדלין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין רשף אלא יסורין שנאמר מזי רעב ולתמי רשף ואין עוף אלא תורה (פסחים קיא) ודבי ניגרי רשפי <small>(א\"ב בנוסח' כתב דבי איגרי פרש\"י שדים המצרם בגגות שמם רשפים וגרסת בעל ערוך נכונה שבבית נפחים יש רשפי אש)</small>:",
            "<b><big>רשק</big></b>   [נארדע איין געוורץ] (שבת קי) ומתקל זוזא כורכמא רישקא (ב\"מ קז) דכל פורתא חזי לכורכמא רישקא פי' כרכום ששוה משקלו שקל כסף רישקא אוריי\"נטלי כפרים עם נרדים תרגומו כופרין עם רשקין נרד וכרכום תרגומו רישקא ומוריקא:",
            "<b><big>רשש</big></b>   [שראללען] (נדה ח) ת\"ר איזו היא בתולת קרקע כל שמעלה רששין פי' כשחורשין אותה מעלה המחרישה חתיכות חתיכות אדמה ואין עפרה תיחוח בידוע שלא נעבדה:",
            "<b><big>רשש</big></b>   [צערשטויסען] (מ\"ק יג) רשישי חילקא טרגים וטיסני פי׳ המשברין הבואה חדא לתרתי דהיינו חילקא <small>(א״ב פי׳ כמו רסס אבל בנוסח׳ כחוב דשושי חלקא ופרש״י דשי תבואה או משברים חדא לשנים ומסייע גרסת רש״י (שם) והדשושית ומוכרי גרוסות)</small> ׃",
            "<b><big>רשות</big></b>   [מאכט האבער] (אבות פ״א) ואל תתודע לרשות (שם פ׳׳ב) הוו זהירין ברשות חללה של רשות (שבת ה) ׃",
            "<b><big>רשות</big></b>   [ערלויבניo] והרשו' נתונה כבר פי בערך סעד (עירובין מ) אנא אקרא חדתי אמינא זמן אמר ליה רשות לא קא מבעיא לי כי קא מבעיא לי חובה פי' זה שאתה מברך שהחיינו על קישות ודילוע רשות הוא ואינו חובה אני שאלתי על החובה <small>(א\"ב לשון מקרא כרשיון כרשיון כרש)</small>:",
            "<b><big>רשת</big></b>   [נעץ] (כלים פ' כג) הרשתות והמכמורות:",
            "<b><big>רת</big></b>   [געבער מוטטער] (ברכות נז) קיבה והרת ויותרת הכבד פי' קיבה לא הקיבה שבבהמה גדולה היא אלא שבבהמה קטנה שמעמידין בה את הגבינה היינו חתיכה רכה ולבנה של בשר שיש בכבשים קטנים שעדיין יונקין החלב הוויא על לובן כלפי צואר חתיכה יתירה וזו היא הרת וקורין אותה בלשון לע\"ז אנמ\"לי יותרת הכבד כמשמעה מרפאין בה את בעלי שברירין שבעין זה פי' רב האי גאון ז\"ל פ\"א בערך הרת מסתפקא לן אי ה\"א יסוד אי לא <small>(א\"ב כבר הביאו בערך הרת ופירשו רחם)</small>:",
            "<b><big>רת</big></b>   [איבער לאססען ווערטה] (בספרא הנותרים לאמר) ראויים היו לישרף אלא שריתה הכתוב לאהרן (בב\"ר פרש' עשרים) לרוח היום ועל דעתיה דזבדי ריתה עליה פי' הניח לו כדאמרינן רתוי לו פי' נוח לו (קדושין מ חגיגה יא) כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למעלה מה למטה מה לפנים ומה לאחור כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לא כאילו לא בא לעולם ספר אחר ראוי לו כי טוב ממנו הנפל שלא בא לעולם (ר\"ה כה) ראוי לו שיטול שנים עשר חדש במטה.",
            "<b><big>רת</big></b>   [ציטטערן] (סוטה ח בגמ' משקין) רותתת מי משקינן (ב\"ב קסז) דרב אחא בר אדא דרתית ידיה היכי זייפת (חולין כד) אמר ר' חנינא עד שירתת פירוש אינו יכול לעמוד בחזקה אלא ברתת וברעד אברים מלשון רתת (ערובין סז) רב ששת מרתת כוליה גופיה (א\"ה לפני' הגיר' מרתע עיי\"ש):",
            "<b><big>רת</big></b>   [גראז]. רב חיננא בר נתן הוה אסר ריתא עי' בערך תור ס\"א דיתאה וכבר פי' במקומו",
            "<b><big>רתוות</big></b>   [ראט וואגען]. תרגום ירושלמי אופן מרכבותיו גלגל ירתוותיהון ובנוסחאו' אחרו' כתוב רדוותיהון עיין ערך רדוות:",
            "<b><big>רתח</big></b>   [אויף זידען, צירנען, שויען]. אדרתחא קודרך שפוך כבר פי' בערך כפן (שבת מב) האלפס והקדרה שהעבירן מרותחין (פסחים קיג) תנו רבנן שלשה חייהן אינן חיים הרחמנין והרתחנין ואניני הדעת אמר רב יוסף וכלהו איתנהו בי ועוזב חמה תרגומו ושביק רתחא (ב\"מ סא) ובמשורה שלא ירתיח פי' מסורת קבלה בידם שהמרתיח ומודד כל דבר לח מוספת המידה שלו כשמרתיח על המדה בצונן חלק אחד משלשים וששה בלוג זה פי' רבי חננאל ויש מפרשים כשממלא המדה מדבר לח בכח עולה הקצף למעלה ונראית מלאה וכשתנוח נחסרת. (ברכות כט) לא תרתח ולא תחטי מרבכת תביאנה תרגום ירושלמי מרתח ייתינה וכן מרחשת (בריש טבול יום) רתיחת גריסין של פול ראשונה ורתיחת יין חדש פי' רתיחה בלשון משנה ותרגומו כקצף על פני מים כרתיחא על אפי מיא וכן הא דאמר במשורה שלא ירתיח ובלישנא דרבנן אופיא:",
            "<b><big>רתך</big></b>   [שמעלצען, צוזאממען לייטען]. (שבת נב) וטובלן במקומן (גמרא) אמאי והא איכא חציצה יפריק רבי אמי כשריתכן פירוש ריתכן באור ובעוד השירין כמו גחלים לוחשו' הטבילן והמים באין אליהן מכל צד וליכא חציצה ואמר רב האי פירוקא דרבי אמי דלא כרבי יצחק נפחא היא דאי אליבא דרבי יצחק נפחא טבעת של בהמה יורד לקבל טומאה אפילו אם יחשב עליה להיות טבעת של אדם וטבעת של אדם אינה עולה מידי טומאה להבטל מעליה תורת כלי אלא בשינוי מעשה כדתנן כל הכלים יורדין וכו' ואי כשריתכן הנה עשה בהן מעשה ונסתלקה תור' כלי מעליהן ואין צריכין לא הזאה ולא טבילה כי בעינן מעשה לסלק תור' כלי מעליה מעשה לקלקל כגון שבירה וכיוצא בה אבל ריתוך ותיקון שהיא חוזק לכלי מתכו' אינו מעשה לטהר ולא לבטל הטומאה מעל הטבעת לעולם פ\"א ריתכן באור והשיר קליפתן ונדקדקו ואחר כך הטבילן והמים באים אליהם מכל צד וליכא חציצה ולפי זה הפי' אפילו לאחר שמצטנן יכול להטבילו (שם יו) נטמאו כל כליה ושברתן ונתנתן לצורף וריתכן עשאן מיד כלים פי' ריתכן זה כמו התיכן וכן הא דגרסינן (ע\"ז נב) בעי רב המנונא ריתך כלי לאלילים מהו פי' שברו והתיכו ועשאו כלי לכתחילה:",
            "<b><big>רתך</big></b>   [וואגען] תרגום וראה רכב ויחזי רתך:",
            "<b><big>רתם</big></b>   [אייכען קוילען] (ב\"ב עד) עשב סמתרי הוו גומרי ריחמי הוו פי' גחלים של רותם שאינן נכבין מהרה <small>(א\"ב לשון מקרא זה גחלי רתמים)</small>:",
            "<b><big>רתע</big></b>   [צוריק בעבען] (עירובין סז) רב חסדא מרתע ממתניתיה דר' ששת ורב ששת מרתע מפלפוליה דרב חסדא (פרה פ' ג') מכה את הזכר ונרתע לאחוריו ותשב אחור תרגום ורתעת לאחור' השיבני אחור תרגומי ורתעני קדל קדם בעלי דבבי:",
            "<b><big>רתף</big></b>   [קעללער] ופסחים ב) במה אמרו שתי שורות במרתף (בתוספ' ב\"מ נג) השוכ' בית מחברו מעמיד בו ריחים של חמור אבל ריחים של יד לא ירחף על גביו יין מפני שטוען את הכתלים <small>(א\"ב פי' אוצר של יין או של שמן ובלשון יוני קוראים מרתף לאוצר של בשמים או של שמן)</small>:",
            "<b><big>רתק</big></b>   [צוים]. (שם קז) הא דעביד לה שורה וריתקה פי' שורה חומה וריתקה סייג שעל החומה:",
            "<b><big>רתק</big></b>   [פערשליסען]. (בפיסקא דאחרי מות ובויקרא רבה אחרי מות פרשה לדוד כי בתחבולות תעשה לך מלחמה) ר' בנאה אמר צריך אדם לשקע עצמו במשניות שאם ירחיק יפתחו לו ר\"א בשם רב יהושע בן לוי עמוד ברזל משנה <small>(א\"ב ענין סגירה והוא לשון מקרא רתקו בזקים)</small>:",
            "<b>נשלם ערך הריש</b>"
        ],
        "Letter Shin": [
            "<b>אחל ערך השין</b>",
            "<b><big>ש</big></b>   [פעררענקען] (חולין צא) למה נקרא שמו גיד הנשה שנשה ממקומו ועלה וכן הוא אומר נשתה גבורתם היו לנשים <small>(א\"ב אין זה עיקר)</small>:",
            "<b><big>ש</big></b>   [בוכשטאב ש'] שרי לבזוייה בג' ושי\"ן כבר פי' בערך סן שקלה לאלילים ואותבה בשי\"ן ואי\"ו די לך פירוש בשת ותחת כדכתיב וחשופי שת ערות מצרים ופירוש שת מקום השתנת מי רגלים תחת מקום הצואה:",
            "<b><big>שא</big></b>   [אנצינדען] (ר\"ה כב פסחים ב) משיאין משואות פי' לשון יקידה ולהב כדכתיב וישאם דוד ומתרגמינן ואוקדינון דוד:",
            "<b><big>שא</big></b>   [העבען] נשיאות כפים על ראשיהן חוץ מכהן גדול:",
            "<b><big>שאב</big></b>   [שעפפען, אנציהען] (שבת כט) בשביל שתהא שואבת (מקואות פ\"ו) היה השואב באמצע פי' המים השואבין באמצע המקוה:",
            "<b><big>שאג</big></b>   [ארט טענען בוים] תרגום בפסוק רהיטנו ברותים בראתיו שאגי ושורבני פי' מין עץ ארז:",
            "<b><big>שאל</big></b>   [פערלאנגען ביטטען. פראגען, בארגען] אף בחול שואלו ואוכל על פיו וכבר פי' בערך דמאי ובערך חזר (יבמות ה) מה לנזיר מצורע שכן ישנו בשאלה פי' ויתכן לו שישאל על נזירותו ויתרהו רכם ונמצא שלא יהיה נזיר לפיכך לאו שלו קל הוא לפיכך עשה דחי ליה (ב\"מ קג) אמר רב נחמן שואל בעובו לעולם פי' יש לשואל להשתמש בכלי ששאלו לעולם בטובה שהחזיק למשאיל כשהשאילו וה\"מ בתשמיש שאינו מכלה אותו הכלי ואם קנה מן משאיל שהשאילו לשואל להשתמש בו בכל מלאכה שיחפוץ יש לו להשתמש בו בכל מלאכה ואע\"פ שהוא חסר וכלה ואם לא נשאר ממנו אלא ידו של אותו הכלי וכלה וחסר כולו מחמת המלאכה שהיה משתמש בו מחזיר לו אותו היד ופטור וזהו ומהדר ליה קתיה (סנהד' קב) חזאל שושביניה דאחאב היה אזל אליהו ואתאב למשאל ליה טעמא קוסם וזקן תרגום משתאיל וסב:",
            "<b><big>שאיל</big></b>   [גראב] (ברכות טו) מאי דכתיב שאול ועוצר רחם וכו':",
            "<b><big>שאמם</big></b>   [פערטיממלען] תרגום ירושלמי ויהם את מחנה מצרים ושאמם ית משרית מצראי כמו שעמם:",
            "<b><big>שאני</big></b>   [פערשידען. אנדרזייטס] (ע\"ז כה) אדם חשוב שאני ולפעמים כתוב שני פי' ענין שנוי:",
            "<b><big>שאן</big></b>   [ביילע] תרגום חבורות פצע שאני ופעתותא נראה לי שיש לגרום ופדעתא:",
            "<b><big>שאר</big></b>   [דער שלום. דאס איבריגע] (יומא סח סוטה לב) ועל שאר תפלה מפורש בגמרא:",
            "<b><big>שאר</big></b>   [נעהרונג] (כתובות מז) שארה אלו מזונות וכן הוא אומר ואשר אכלו שאר עמי:",
            "<b><big>שאת</big></b>   [שפייזע] (פסחים לו) כי לא תוכל שאתו ואין שאתו אלא אכילה וכו':",
            "<b><big>שב</big></b>   [ווייעהען. בלאזען] (אבות פ\"ג) ואפילו כל הרוחות באות ונושבות בו פי' כמו משיב הרוח:",
            "<b><big>שב</big></b>   [זיטצען' וואהנען] (במכילתא בא על פרעה) תושב ושכיר לא יאכלבו תושב זה גר שכיר זה הגוי (בספרי אמור אל הכהנים) וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש תושב זה קנוי קנין עולם שכיר זה קנוי קנין שנים ואלו ישראל ומפורש (יבמות ע ברכות סב) משמש ושב ואל תשב ותמשמש פי' כשאדם רוצה לעשות צרכיו ומשמש תחילה באותו מקום אם יש בו צרור או טינופת יסירנה ואחר ישב ואל ישב במקום ואח\"כ ימשמש תחתיו וגמירי דהא מילתא מהניא בכשפים על כל מושב שב חוץ מן הקורה גם זו מפי השמועה אמרוה שהישיבה על הקורה והשכיבה על הקרקע בזמן שאין שם מחצלת ולא מצע חוצץ יש בה דבר רע ואמר הגאון ולא פורש לנו מהו מי לאו דקאמרי משום זוגי שתי בצים וב' קשואין ושני אגוזים ודבר אחר הלכה למשה מסיני וגזרו רבותינו על כולהו זוגי משום ד\"א להודיעך דהני מילי דאית בהו מפי נביאים ואית בהו הלכה למשה מסיני (שם יט) שב ואל תעשה שאני פי' לא ענש הקב\"ה מטמא ובטל מלעשות פסח אלא ענש כרת לטהור ולמי שלא היה בדרך רחוקה ובטל ולא עשה פסח ולא עבר המטמא אלא מפני שגרם לבטל הפסח ויכול לעשות פסח שני וזהו שב ואל תעשה שאני כלומר קל הוא זה ומפרי כך דחאו כבוד מת מצוה אבל לאו דכלאים כיוצא בו שהוא לאו גמור אינו נדחה מפני כבוד הבריות וקיימא לן דסדין בציצית וכבשי עצרת ולולב ושופר והזאה וערל ואיזמל הני כולהו שב ואל תעשה ננהו וכן בסוף (פסחים צב יבמות צ) זה פי' ר\"ח ורב האי גאון פי' האי בריתא של הולך לשחוט את פסחו אינו מיירי בנזיר אלא בשאר אדם והוה ליה פסח מצות עשה ולענין מת ממה נאמר לו שב ואל תעשה פסח ולפי שהיא מצות עשה שהיא קלה דחינן לה בשביל כבוד הבריות אבל כלאים שהיא לא תעשה לא דחינן בשביל כבוד הבריות ומפורש (שם צ) דסדין בציצית וכבשי עצרת וכו' שב ואל תעשה אינון ולא קשין על מצות לא תעשה פי' מגנצא שב ואל תעשה שאני להכי יכול נבטל מצות פסח משום כבוד מת מצוה דלאו איסור גמור דעביד בידים הוא דלא עביד כלום אלא יושב ומתבטל ממצות עשה דפסח אבל כלאים דעביד בידים אין דוחין אותו משום כבודו (ב\"ק כ) רבי חייא בר אבא נתיישב בדבר פי' ישב ועיין בדבר ולא עמד על בירור אמר עדיין צריך עיון:",
            "<b><big>שב</big></b>   [ווידער קעהרען] זו היא שיבה זו היא ביאה כבר פי' בערך בא בתחלתו שב מידיעתו כבר פי' בערך דע. (ב\"ר פ' סו ויתן לך) שובי השולמית ד' פעמים כת' שובי כנגד ד' מלכיות שישראל נכנסין בתוכן בשלום ויוצאין בשלום:",
            "<b><big>שב</big></b>   [צערברעכען. שטיק] (שבת סו (וישב משה דברים שמשבבין דעתו של אדם פי' ששוברין לבו של אדם ונפיק. מכי שבבים יהיה (שם) ושבעה שיבי משבעה כשורי. (סנה' ה' הוריות יא) רב הונא בדינא מכניף רבנן ורב אשי בטריפתא מכניף לכולהו טבחי אמר כי היכי דלימטיין שיבא מכשורא פי' חתיכה קטנה מן הקורה (יומא ס) ואף על גב דקא מתבר ליה בשיבי (ב\"ב לו) מימר אמר כל שיבא ושיבא דכרבא ליעול בה פי' שורה של מחרישה יכנס בה (פסחים עד) וניתי דקל כיון דאית ביה שיבי מפיק מיא פי' חריות כמו שורות שבעץ:",
            "<b><big>שב</big></b>   [נאכבאהר] (שבת קט) ולישלוקה לשיכרא בי שבבי פי' בין השמשות פ\"א בין שכניו תרגום משכנתה משבבתה ס\"א בי שיכבי פי' בבית הקברות:",
            "<b><big>שב</big></b>   [שעפען] אחתיה אגומרי מישב סייבן עיין בערך אמץ. (שם קכח) אתי זיקא ושייב מיניה פי' ענין שאיבה:",
            "<b><big>שב</big></b>   [זיעבען] (זבחים עג) עשרים ושב ביעי תרגום ירושלמי שבע שבתות שבין שבתות:",
            "<b><big>שב</big></b>   [געפאנגען, נעהמען] (ב\"ב ח) מאי מצוה רבה פדיון שבויים. (ב\"מ צג) אזל שבאי שמטיה מיניה:",
            "<b><big>שב</big></b>   [הערום שטרייכערן] (סוטה כב) אלמנה שבבית פי' שהולכת שובבת בדרכי לבה שאינה צנועה בבית אלא הולכת בשוקים וברחובות (ירושלמי) אלמנה שבבית משום דנסבת שום ביש פ\"א שאומרת חזרתי בתשובה שאינה נשאת לעולם אלא השאלתי נפשי כל ימי חיי לה' דבר שאינה יכולה לעמוד וכשיכבד עליה תערים לחטוא הרבה:",
            "<b><big>שב</big></b>   [פלאממע. פונקע] (זבחים עא) שביבי הוה משדרה והוא לשון מקרא בדניאל כורסיה שביבין דינור:",
            "<b><big>שב</big></b>   [ארום באנד] תרגום אצעדה וצמיד שבין ושבבין כן גרס המתורגמן ונראה שהגרסא נכונה היא שבכין כמו סבכין תרגום השביסים והשהרונים שבסיא וסיבכיא עיין ערך סבך:",
            "<b><big>שבהר</big></b>   [ריהמען. פערהערליכען] עטרת תפארת שיבה תרגום כלילא דשבהורא שיבותא תפארת בנים אבותם תרגום ושבהרותיהון דבניא אבהתהון ותפארתו עבור על פשע תרגום ושבהוריה דנעבר על חובה. אל תתהלל ביום מחר תרגום לא תשתבהר ביומא דלמחר:",
            "<b><big>שבזיז</big></b>   [עדעל שטיין] ספיר גזרתם תרגום ושבזיזא פרצופיהון נפך ספיר ת\"י אזמרגדין ושבזיז:",
            "<b><big>שבח</big></b>   [גענאס] (ב\"ק צב) האי פירות ושבח פירות היכי דמי (שם צה ב\"מ טו ב\"מ מב) שבת המגיע לכתפים פי' מגיע לכתפים כגון ענבים והגיע ליבצר ולישאם על כתפיו:",
            "<b><big>שבט</big></b>   [אויס שלאגען דיא וואלע] (שבת עה) המדקדק והשובט פי' ראשונים שובט זה המנפס בקשת פ\"א יש לו לאורג עץ שראשו חד ושמו כדכד ודומה לקוץ מעבירו על גבי השתי בשעה שמתוח לפריו ושובט בו את החוטין ומקרב את הקנים שמבדילין בין שני חלקי חוטין העליונין והתחתונין ומיד נוחים להתפרק העליונים מן התחתונים ונפתח שער לירות ביניהן את חוט הערב ואין זה אב אלא בכלל מסוך הוא:",
            "<b><big>שבט</big></b>   [צווייגען] (ב\"ר פ' לד והנה עלה זית ובויקרא רבה אמור אל הכהנים פ' וצדקתך) רבי אבא אמר משבטוטין שבארץ ישראל הביאתו <small>(א\"ב פי' שבטים ובנוסחאות כתוב משבשושין וענין אחד הוא עיין ערך שבש)</small> (בילמדנו אל תירא אברם) ואת האחד נתן בדן ואע\"פ כך עשו השבטים ביניהן שכל מי שעושה אלילים יוצא מחלקו שנאמר ויצא גורל בני דן וכן הוא אומר שבט הדני מבקש לו נחלה כי לא נפלה לו נחלה כתיב ויעל גורל בני דן וכתיב כי לא נפלה לו נחלה אלא שהוציאוהו מחלקו:",
            "<b><big>שבטא</big></b>   [ארט פיש] (שבת קיט קידושין מא) רבא מלח שיבוטא (ב\"ק נה סנהדרין נט) הנהיג בעיזא ושיבוטא מהו פי' שיבוטא דג גדול כענין בהמה גדולה בים (חולין קט) חזיר מוחא דשיבוטא:",
            "<b><big>שבך</big></b>   [טויבען שלאג] (פסחים נה) מושיבין שובכין לתרנגולין (אהלות פ\"ח) הזיזין והגיזריות והשובכות והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת תרגום הוה כיונה דשבקה פום שבכא. וכיונה מארץ אשור וכיונה דיתבה לגו שבכא פי' מגדלים של יונים (בר\"ג דפ' משוח מלחמה) כתי' שובך וכתי' שופך רב ושמואל חד אמר שופך שמו ולמה נקרא שמו שובך שעשוי כשובך וחד אמר שובך שמו ולמה נקרא שמו שופך שכל הרואה אותו נשפך כקיתון:",
            "<b><big>שבך</big></b>   [ארום באנד] תרגום אצעדה וצמיד שרין ושבכין עיין ערך שבבתרא:",
            "<b><big>שבך</big></b>   [שפיעל אינסרימענט] בדניאל שבכא פסנתרין מין כלי זמר:",
            "<b><big>שביל</big></b>   [וועג] (ערובין כב) שביל הרבים ושביל היחיד ושבילי בית גילגול עיין בערך גילגול (ב\"ק פא) מהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שנייה פי' שבילין שהן רשות לבני אדם כלומר אינן מופקרין לרבים אלא יש להן בעלין אמר רב פפא השבילין שלנו אפילו טל קשי ליה ומשימה חלקלקות וכל שכן מטר פי' אחר כמו ויפקדם בטלאים (נזיר ח) הריני נזיר כמנין הילקטי קייץ ומניין שבילי שמיטה פי' הלקטי היינו קציעות כלומר כשמפרשין התאנים בשדה ליבשן בחמה הם הרבה ועושין להן שבילין הרבה שהולך בהן כדי להפכן ואין חשבון לאותן שבילי קייץ וכן נמי אם אמר כמנין שבילי שמטה אין חשבון לאותן שבילין לפי שבשנת שמטה אדם פורץ גדר שדהו וכרמו ועושה אותו הפקר וכל אדם נכנס בהם וכל צד שרוצה עושה שביל ונכנס:",
            "<b><big>שבל</big></b>   [פלוס, לוף] (מכשירין פ\"א) הנותן פירותיו לשבולת הנהר להביאם פי' עקרו מן שביל של מים מן שבלת מים שטפתני:",
            "<b><big>שבל</big></b>   [נעלקען, זאנגע]. (כריתות ה) שבולת נרד וכרכום. ושחלת וחלבנה תרגום ירושלמי שיבלא מריא פי' ממין סמין הוא וקורין אותו שפי\"קא נר\"דו:",
            "<b><big>שבל</big></b>   [האבער] (בריש כלאים) השעורים ושבולת שועל (פסחים לה) בכוסמין ובשבולת שועל פי' סי\"קאלא וי\"א ווי\"נא העשויה כזנב שועל:",
            "<b><big>שבל</big></b>   [יועגען] תרגום בעבור בשביל:",
            "<b><big>שבלול</big></b>   [שנעקקע] (שבת עז) שבלול לכתית כמו שבלול תמס יהלך כבר פי' בערך אשת:",
            "<b><big>שבלול</big></b>   [באקסהארען] כונא דשבלוליתא פי' בערך כן (ע\"ז לח) כור שבלוליתא פי' זרע תלתן:",
            "<b><big>שביס</big></b>   [קוואסטע] (נגעים פי\"א) ושביס של שבכה פי' כדכתיב והשביסים והשהרונים. (ירושלמי בפ' במה אשה) השביסים שרטטיא כמו דתימא שביס של שבכה <small>(א\"ב בנוסחא' כתוב השביסים שלטוניה)</small>:",
            "<b><big>שבע</big></b>   [זיעבען] (ב\"ק פ ב\"ב ם) שבוע הבן פי' לבית המיל' ישוע הבן פי' יום לידת הבן כדכתי' והמליטה זכר ישוע ומילוט אחד הוא והיה מנהגם ליכנס לכבד אבי הבן בבשורת בן זכר זה פי' ר\"ח ז\"ל פ\"א בערך ישע. (נזיר לב) אמר אביי לא ידעינן לאימתי והכתיב שבועים שבעים נחתך על עמך פי' חשוב מגלות בבל עד גלות טיטוס ע' של גלות בבל. ות\"כ של בנין בית שני הרי ת\"צ שנים שבעה פעמים שבעים שנחתך ונגזר על ירושלם להחרב ולכלה מקום מזבח שהיו מביאים חטאות ואשמות לכפר עונם ולהשלים בניין ירושלם שהיא בנין בית עולמים כמו עד כי יבא שילה ומלמשוח קדש קדשים שלא היה שם שום משיחה בעולם. ומחרבן ראשון היתה גזירה גזורה לחורבן שני והיינו דכתיב שבועים שבעים ומכאן יכלו לידע אימתי חרבן שני וכאן הוא אומר והיו ימיו מאה ועשרים ואומר בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו' מלמד שהיתה גזירה גזורה קודם המבול ק\"נ שנה וכן הוא אומר ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם ואומר בשנת ארבע לאחז א\"א לומר כן אלא שהיתה הגזירה גזורה מימי עמוס שנתים לפני הרעש וישראל גלה יגלה מעל אדמתו ותדע ותשכל מן מוצא דבר להשיב גלות ולבנות ירושל' עד משיח נגד שבועים שבעה אלו שעשו בגולה ועלו ושבועים ששים ושנים שעשו בארץ ושבוע אחד מקצתו בארץ ומקצתו בחוצה לארץ והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצה שוממות. פ\"א ותדע ותשכל ממוצא דבר כשתוצא ממספרך כ\"א שנה שטעית עדיין לא הלכו מע' שנה של גלות אלא שבועים שבעה שהם מ\"ט שנים ונותרו כ\"א להשלים לע' עד שיבא משיח נגיד והוא כורש שנאמר כה אמר ה' למשיחו לכורש ועתה כבר עברו שבעה שבועים משבועי' שבעים שנחתך על עמך חשוב מעתה ששים ושנים שבועים ושבעה שעברו הרי ששים ותשעה שבועים ועד תכלית ס\"ב שבועים תתיישב ירושלים ותבנה רחובותיה שהן כלה ונחרצה ואותן של בית שני במצור ובמצוק היו ישראל שעשו מלחמות הרבה כמו שכתוב בספר יוסף בן גוריון ולאחר השבועים ס\"ב יכרת משיח שתחרב ירושלם וישחיתה נגיד הבא זה טיטוס שישטוף הכל עד קץ מלחמת גוג ומגוג תהיה נחרצת שוממות והשבוע האחד שנחסר שלא נשלמו ע' שבועים לפי שבתחלת שבוע האחרון הגביר טיטוס ברית עם אומות אחרות לבוא על ירושלים חצי השבוע צר עליהם ולא יכול להם ובחצי השבוע היה בירושלים רעב גדול עד שאכלו שקצים ורמשים ואז תפשה והחריבה ונשבח זבח ומנחה ולפי שבא לירושלם בתחלת השבוע נחשב כאלו נחרב מיד (בכורות ה ובבראשית רבה פ' כ) נחש מוליד לשבע שנים שנאמר ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה אם מהבהמה נתקלל מחיה לא כל שכן אלא לומר לך כשם שבהמה מחיה אחד לשבעה ומאי ניהו חמור מחתול כך נתקלל הוא מן הבהמה אחד לשבעה דהוו להו ז' שנים חתול לנ\"ב יום בהמה טמאה לי\"ב חדש (כתובות סג) המורדת על בעלה פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת (ב\"ר פ' נ\"ב) למה ז' דינרים מפני שהיא מתחייבת לעשות ז' מלאכות טוחנת ואופה מכבסת ומבשלת ומניקה את בנה ומצעת המטה וטוות וכן המורד על אשתו מוסיפין לה על כתובתה ג' דינרים בשבת למה ג' מפני שהוא חייב לה ג' שארה כסותה ועונתה (סנהדרין נו ב\"ר פ' ט\"ז. רצו ה' אלהים על האדם לאמר) צוהו על שבע מצות וכו' (שקלים פ\"ז) א\"ר שמעון ז' דברים התקינו ב\"ד וזה אחד מהן עכו\"ם ששילח עולתו וכו' (זבין פ\"ב) בשבעה דרכים בודקין תת הזב עד שלא נזקק לזיבה במאכל ובמשתה וכו' (בסוף מכשירין) ז' משקין הן הטל והמים והיין והשמן והדם והחלב והדבש:",
            "<b><big>שבע</big></b>   [שוואהר] בתשובת רב שלום משמי' דרב יהודאי גאון אמר הנשבע בעשרת הדברים ובספר התורה אין לו הפרה לעולם:",
            "<b><big>שבע</big></b>   [זאט זיין] (סנהדרין כג) אדם עשוי שלא להשביע א\"ע פי' שלא להראות א\"ע עשיר בפני אחרים:",
            "<b><big>שבץ</big></b>   [פלעכטען] (חולין כה) לשבץ לגדר לכרכם להטיח בטונם פי' ענין ושבצת:",
            "<b><big>שבק</big></b>   [פערלאססען] (תמיד כו) שבקיה לקרא דהוא דחוק ומוקים נפשיה פי' שבקיה לקרא כיון דלית ליה דרשא אחרינא הוה דחוק ומוקים נפשיה (ב\"מ פ) הרי יתמי דאכלי דלאו דידהו ליזלו בתר שבקיהו. פי' יתומין שאוכלין ממון שאינו שלהם ילכו אחרי אביהם וימותו. גרושה תרגום ירושלמי משבקא וכן ונדר אלמנה וגרושה תרגום אשר לא עזב די לא שבק:",
            "<b><big>שבר</big></b>   [איינפאלט] (ב\"ב יד מנחות נט) אשר שברת ושמתם בארון תני רב יוסף מלמד שהלוחות ושברי הלוחות מונחים בארון מכאן לתלמוד ששכח תלמודו מחמת אונסו שאין נוהגין בו מנהג בזיון. אמר ריש לקיש פעמים שביטול תורה זו היא יסודה דכתיב אשר שברת יישר כוחך ששברת פי' ג' שברים ג' יבבות זו אחר זו שברים בניחותא והפסק בינתים <small>(א\"ב יש שטר הנקרא שטר שובר והוא שטר פרעון שהוא שובר וסותר שטר המלוה)</small>:",
            "<b><big>שבור</big></b>   [שבור קעניג איין פערסיען] (ב\"ב קיד. פסחים צד) אמר רבא אמינא מילתא דלא אמרה שבור מלכא ומנו שמואל א\"ק הוא ענה דמעיקרא פי' חשוב שמואל בין ישראל כשבור מלכא בין האומות שהוא מלך:",
            "<b><big>שבר</big></b>   [איינפאלע] פתיות ובל ידעה מה תרגום שברתא ולא ידעה טבתא וארא בפתאים תרגום שברי:",
            "<b><big>שברא</big></b>   [גארטען קרויט] (שבת כ) ולא בפתילת המדבר (גמרא) פתילת המדבר שברא פי' בתשובות לתת סממנים שלו א\"א אלא ממיני זרעים היא ואינו נאכל וזרעו מין סממנים הוא וחם ביותר ושותה אותו מי שיש לו צנה ושמו בלשון ערבי חרמל ומירק שלו עושין פתילה ואני שמענו שקורין אותו בלע\"ז פי\"רולא:",
            "<b><big>שברירי</big></b>   [שטראהלען, ברעכונג, בלינדהייט] ברירי רירי כבר פי' בערך ברירי (גיטין סט) לשברירי דליליא פירוש שאינו רואה בלילה לשברירי דיממא פי' כדאמר בערך סך סכי שמשא <small>(א\"ב תרגום הכו בסנורים מחו בשבריריא)</small>:",
            "<b><big>שברר</big></b>   (יומא כח) שברירי דשמשא קשי משימשא פי' שמש הנכנס מן החור וכיוצא בו:",
            "<b><big>שבש</big></b>   [צווייגען] (ברכות ה) מ\"ט לא יהיב מר משבישא לאריסין אמר להו ומי שבקו לי כלומר הם לוקחין בלא ידיעתי לפיכך לוקח אני מהם אמרו לו וכי טוב לך לגנוב שלך אחר הגנב וזה אינו עושה אותו אלא הרוצה לטעום טעם מתיקות הגניבה כדכתיב מים גנובים ימתקו וכדאמרי אנשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעום פ\"א אם אתה גונב מגנב אותו הדבר שהיא גונב אתה טועם טעם הגניבה שהיא אסורה. (ב\"מ עג) אמר להו שמואל להנהו שבשי שבשא פי' בעלי בתים יהבין חיטי לאריסי סייעו בהדיהון בארעא דאי יהבין לכון טפי פורתא על חולקיהון להוי לההוא דקא טרחתון בהדיהון בארע' ולא מיחזי כרביתא פ\"א דזבני שבשי המקדימין פירות לבעלי הכרמים בזמורות בכך וכך משואות ובעת שזומרין הכרמים שוה המשאוי יותר אמר שמואל ללקוחות הפיכו בארעא בקרקע הכרם דניהוי כמאן דקני לכון קרקע הכרם לזמורות שבו עד שיחתכו ואי לא הוו להו הני דמי הלואה ואסיר למשקל טפי מכדי הנהו דמי (יבמות קכב) אתם יודעים שמדינה זו משובשת בגייסות <small>(א\"ב תרגום ובגפן שלשה שריגים ובגופנא תלתא שבשין תרגום הזמרה אשר היה בעצי היער שבשתא דהוה באעי תרשא)</small>:",
            "<b><big>שבש</big></b>   [איבער רעדען] (יומא פד) אפשר דיתיב בהאי גיסא ומשביש ליה באמגוזי. ס\"א ומקשקיש ליה (נדרים צא) אתא רב אחא בר הונא ושבשיה ואנסביה איתתא פי' פיתה אותו עד שנשא אשה פתיתני ה' ואפס תרגום שבישתני ה' ואשתבשות:",
            "<b><big>שבת</big></b>   [צייטפערזיימניס] (גיטין מב) נותן לו שבת גדולה הוא דמי צמיתת ידו שצמתה והיא נזק ושבת קטנה שכר בטילה. פ\"א שבת גדולה הוא הניזק כדאמרינן שמין אותו כעבד שבת קטנה כאלו שומר קישואים:",
            "<b><big>שבת</big></b>   [ראבינשע פעראורדינניג] (סוף עירובין) ר' שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך שלא התירו אלא משום שבות ומפורש (ביצה לו) אלו הן משום שבות ומפורש (פסחים מט) ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד. (ירושלמי) לשבות שביתת הרשות לשבות אצל רבו או אצל שהוא גדול ממנו גדול השלום שהוקש לב' דברים שחייבין עליהן כרת מילה ושחיטת הפסח:",
            "<b><big>שבת</big></b>   [עניס] (ברכות לט נדה לו ובסוף עוקצין) השבת משנתנה טעם בקדירה אין בה משום תרומה (מעשרות פ\"ד ע\"ז ז) ר' אליעזר אומר השבת מתעשר זרע וירק וזירין (פיאה פ\"ג) ומודין חכמים לר' עקיבא בזורע שבת או חרדל בג' מקומות פי' אני\"טו ואם זרעו בג' מקומות נותן פיאה מכל אחד לפי שדרכו לזרע ערוגות ונותן פיאה מכל אחד ואחד <small>(א\"ב וכן שמו בלשון ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>שיבתא</big></b>   [איין שלעכטער גייסט] (יומא עז חולין קז) וגזרו עליו שיאכל בשתי ידיו מ\"ט אמר אביי משום שיבתא (תענית כ) איכא דאמרי מילתא דשיבתא הוה גמיר פירוש בתשובות רוח רעם האוחזת התינוקות בצואר במפרקו בגידים שאחורי הצואר ומייבשת אותם מתנוונה והולך עד שימו' ושמה בלשון ארמית שיבתא וזמנה מבן שתי חדשים ומתירא ממנה עד ז' שנה וממה היה בשעה שאמו באה מבית הכסא או מנהר ומניקה בנה לאלתר פ\"א בהלכות גדולות ושיבתא רוחא היא דשריא על ידא דאנשי בליליא ומאן דנגע במיכלא ולא מימשי ידוהי שריא ההוא רוחא על מיכלא ומסכנא ומשום הכי שתו רבנן למימשא ומיספא ליניקא וי\"מ מילתא דשיבתא דתעניות משקה של רפואה:",
            "<b><big>שבותה</big></b>   [ארט שואהר] (נדרים י) שבותה שקוקה נדר במוהי הרי אלו כינויין לשבועה:",
            "<b><big>שביתה</big></b>   [ראסטונג] (מעשרו' פ\"ב) רמ\"א עד שמגיע למקום שביתה פירוש למקום היישוב:",
            "<b><big>שגא</big></b>   [ארט האלץ] (שבת קכט) תכתקא דשגא פי' כסא של עץ ששמו כן כדגרסינן (ר\"ה כג ב\"ב פ) תדהר שאגא ותאשור שורבינא:",
            "<b><big>שגא</big></b>   [בייגען, אונטער דרוקען] (יבמות סג) אתו חברי לבבל שגא נפל אמרו ליה מקבלי שוחדא תריץ יתיב <small>(א\"ב פירוש רש\"י כפף)</small>:",
            "<b><big>שגא</big></b>   [פעהלען] לא נפקד ממנו איש תרגום לא שגא ויפקדו מעבדי דוד תרגו' ושגו עד אחד לא נעדר:",
            "<b><big>שגד</big></b>   [מאנדיל] תרגום בטנים ושקדים בוטנין ושגדין:",
            "<b><big>שגדן</big></b>   [היפט שמערץ] (חולין צא) אמר רב יימר האי שיגדונא נקטא פי' חולי היגיעתה על הירך לפיכך מושכת כרעה בתרייתא וי\"מ בלע\"ז גוט\"א (גיטין סט) לשגדונא ליתי פתיא דמינוני <small>(א\"ב פי' בל\"י כאב הירך והוא באטמא)</small>:",
            "<b><big>שגל</big></b>   [געליבטע] ישגלנה ישכבנה כבר פי' בערך דביון (ר\"ה ד) ואיבעית אימא לעולם שגל מלכתא היא ורבה בר יימא להא גמרא גמור לה ומאי קרי לה שגל שהיתה חביבה עליו כשגל אי נמי שהושיבה במקום שגל:",
            "<b><big>שגם</big></b>   [שטוקער האלץ] (כלים פ\"י) עשאן בסלים או בשגמין פי' זמורות שמתוחין מקיר אל קיר ושוטחין עליהן בגדים וי\"א עץ כפול שהן כופלין אותו ולא ישבר והוא עץ רך ולא ישתבר בין לח בין יבש ובלשון תלמוד שעם (שם פכ\"ב) נסרים שבמרחץ ששיגמן (בב\"ר פ' כז) לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר הרי אני משגמין ביסורין א\"ר אייבו מי גרם להם שימרדו בי לא על ששיגמתי אותם ביסורין אתמהא הדלת הזה מי העמידו שגמיו ענין קישור ועינוד <small>(א\"ב פי' בל\"י חתיכה קטנה מעץ או מדבר אחר כמו העץ הנושר מן המפסלת)</small>:",
            "<b><big>שגר</big></b>   [בערייטשאפט זייל] (ברכות לד) אם שגורה תפלתו בפיו פי' אם נרדפת התפלה בפיו מל' שיגר אחריו וי\"א ענין סחיבה וריצה כמו תרגום נבלתו למאכל משגרה למיכל (ב\"ב כג) ר' יהודה אומרבית ארבעין כורין כמלא שגר היונה פי' שילוח מל' שגר בהמה וכתיב ישלחו כצאן עויליהם:",
            "<b><big>שגר</big></b>   [ענטברעננען] (יומא כט) שילהי קייטא קשי מקייטא וסימניך תנורא שגירא ובערו והשיקו בנשק תרגום ויהון שגרין ומסתוברין פי' שלהי קייטא אחרית הקיץ כלומר העולם כולו חם ואפי' תוסיף עכשיו מעט חמות שורף:",
            "<b><big>שגרא</big></b>   [דאטעל צוויג] (כתובות עט) אמר רב אבא אמרי בי רב ואפילו שגרא דתמרי פי' כובס של תמרים:",
            "<b><big>שגש</big></b>   [טאבען פערווירען] (ב\"ב מ) עולא משגש אורחתא דאמיה פי' למה נקרא שמו משגש מפני שגרם לה להתגלות לפני רב ששת ואמרה לו ראה השדים שלי שינקת מהם כלומר אני חשוב הלך להתגלות לפניך כאם מנקת <small>(א\"ב תרגום והמם מהומה גדולה וישגשגון שיגוש רב ותרגום והתהוללו הרכב וישגשגון רתיכיא)</small>:",
            "<b><big>שגש</big></b>   [לארם מאכען] ובאין נרגן ישתוק מדון תרגומו והיכא דלית שיגושא אישתק תיגר' דברי נרגן כמתלהמים תרגום מילוי דשיגושא מרבנן ליה:",
            "<b><big>שד</big></b>   [שפיננען] (ערובין כה) חוטין נמי לימא אדעתא דגלימא שדנהו בשזירין (גיטין סט) חיטי דזהורית' דשדתי' דומה בת דומה (סוכ' יז) למיתב עלה ולמישדא אשלי פי' למיתב עלה ראויה היא לישב עליה לטוות נעורת לו פשתן או קנבס לאשלא לפי שכל הנטווה צריך לישב גם הטווה על גבי מקום גבוה כדי להשפיל וירד למט' וכשזוקפין ארוכה או קצרה על שתי כרעים וסומכין אותה בכותל ויושבין עליה היא בכלי חשובה אע\"פ שאינה מטה על מתכונתה לפיכך מטמאת ומטהרת איברים. (סנהד' צה) אימיה דישבי בנוב הות קא שדיא ודן ויון מאוזל תרגום ודן ויון שדיא (שם ל) זה שמיעא לי עילוויכו דשדיתו דקלי וזקפיתו להו ס\"א רמיתו דקלי כלומר בעלי קשיות ותירוצים אתם <small>(א\"ב ת' ירה בים שדא בימא דם שפך דמא שדא)</small>:",
            "<b><big>שד</big></b>   [ברוסט] (בילמ' ותבאנה אל רעואל אביהן (וכי לא היה לו להקב\"ה לכתוב אלא שדים נכונו ושערך צמח אלא שדים זה משה ואהרן שנא' בהן שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה ושערך צמח הגיע הקץ אלא שאת ערום ועריה ממעשים טובים:",
            "<b><big>שד</big></b>   [ארט ווינד] שדיא נשוב פי' רוח קדים מנשבת כנוע עצי יער תרגום כאישדוות אילני:",
            "<b><big>שד</big></b>   [שוועכלונג] (שבת עז) המבליג שד על עז פי' שד חלש כמו ואת שדוד:",
            "<b><big>שד</big></b>   [איינזוכט] (כתובות צד) שני שטרות היוצאין ביום אחד רב אמר חולקין ושמואל אמר שודא דדייני פי' ר\"ח ז\"ל אין יכול לעשות שודא דדייני אלא דיין המומחה לרבים כגון רב נחמן בדורו דהא רב ששת גברא רבה הוה ואמר ליה רב נחמן אינך דיין ודחאו מלעשות שודא ואין דנין דין שודא אלא במקרקעי אבל במטלטלי לא ואמרינן ממון המוטל בספק חולקין (ב\"ב סב) אמרי להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא שודא דדייני (שבועות ל) אי נמי לשודא דדייני (כתובות מה) שניהם שכנים שניהם קרובין שניהם תלמידי חכמים מאי שודא דדייני (גיטין יד) וחכ\"א יחלוקו מספקא להו וכן אמר מה שרצה שליש יעשה סבר שודא דדייני עדיף כלומר נתינתו אחד מהן עדיף מחלוקה פי' למה שהוא נוטה דעתו לידע באומדנא שהוא שלו יתננו לו:",
            "<b><big>שד</big></b>   [דעמען גייסט] (בב\"ר פ' לז ויהיו בני נח ובריש ויקר' רבה פ' והוא ישקיט) מדנפיק פגע ביה שידא אשמדון רבהון דרוחתא:",
            "<b><big>שד</big></b>   [פליהען] תרגום יעוף יומם דשדי בימי. \"א\"ה הפירוש בכאן אינו מובן\":",
            "<b><big>שד</big></b>   [זייטע] תרגום על ירך המשכן על שדא דמשכנא כמו צד:",
            "<b><big>שד</big></b>   [פעלד] (בריש שביעית) שדה האילן ושדה הלבן (בסוף ספרא והיה השדה בצאתו ביובל) מלמד שהשדה קרוי על שם זכר:",
            "<b><big>שדה</big></b>   [קאסטן] (שבת קב) על גבי שידה תיבה ומגדל פי' דומה לתיבה כדכתיב שידא ושידות ואע\"ג דבגיטין לאו כי האי גוונא דגרסינן (גיטין עט) שידא ושידות הכא תרגומו שידא ושידתין קיי\"ל אין מקרא יוצא מידי פשוטו (מקואות פ\"ז) השידה והתיבה שבים פי' אם יש בים כלים כדי לרחצן ונתמלאו מים:",
            "<b><big>שדה</big></b>   [פיינע זייד] (סוטה מט) משחרב ביהמ\"ק ראשון בטלה שידה ופרידה וזכוכית לבנה <small>(א\"ב שירא פרנדא כתוב בנוס' ופירש רש\"י מין משי)</small>:",
            "<b><big>שדון</big></b>   [דאס רעכט] (בריש ואלה המשפטים בילמ') למען תדעון שדון שדין כתיב:",
            "<b><big>שדך</big></b>   [רוהען, ראסטען] וישכו המים תרגום ירושל' ושדכו מיא עד שוב אף אחיך תרגו' ירוש' עד זמן דתשדך והארץ שקטה ממלחמה תרגום וארעא שדכת (ב\"ר פ' ויחן את פני העיר) נפק ואשכח מיליא משדכן:",
            "<b><big>שדכן</big></b>   (שבת פה) שאני התם דאיכא שדכא פי' גאון שדכי עלין רחבין שאוחזין בארץ ורויחין ונכנסין אלו באלו כדגרסינן (סוף ערובין) ותני חדא אסור להלך על גבי עשבים בשבת ותני אידך מותר וכו' הא דאיכא שדכי והא דליכא שדכי (ב\"ב צה) א\"ר שישא בריה דרב אידי בשדכא פי' עלין וזמורות משוכים מכרם זה למקום שהשורש בו שהם הם:",
            "<b><big>שדך</big></b>   (ב\"ב קכה) מתני בשדכא פשיטא פירוש אדם בטל שאינו מרויח כלום מן הנכסים אבל אדם אחר שמרויח מאי דעבד עבד בשדכא פשיטא דאין מתפרנסין הואיל דלית להו הנאה מיניה לא מחלי ליה (ב\"ק צב) שייך ואזיל דיקלא בישא בהדי קינא דשדכי פי' בדקל רע מצוי קן של יונים שאינן פרין כשאר יונים בפי' מגנצא כתב דיקלא בישא לגבי גינה דסרקי פי' דקל רע מחשב אותו עם אילני סרק <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי באות רי\"ש)</small>:",
            "<b><big>שדך</big></b>   [עהע צו זאממען פאארען]. (קדושין יג) התם בדשדיך ומנא תימרא דשני לן בין שדיך ובין לא שדיך פירוש כשהאיש מדבר על אשה והיא נתרצית להנשא לו.",
            "<b><big>שדל</big></b>   [אובער רעדען] ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך תרגום ואשדלינך ואתן שירין בלוסתך. בני אם יפתוך חטאים תרגום ברי אם ישדלונך חטאים לא תטפיס ואנה עשית תרגום ולאן אשתדלת למעבד אשר עשיתי עמו תרגום דאשתדלית עמיה <small>(א\"ב תרגום ויאבק איש עמו ואשתדל גבר עמיה פירוש כלם ענין עסק)</small>:",
            "<b><big>שדף</big></b>   [בעשעפטיג זיין] תרגום כי שיח וכי שיג לו דילמא שועי ליה או אשתדפא אישתדיף:",
            "<b><big>שדר</big></b>   [זיך אנשטרענגען] (בפ' רבי אומר איזו היא) ובמקו' שאין אנשים השתדר להיות איש (ובפ' בן זומא) ואל תשתדר לראותו בשעת קלקלתו עיין בע' אל. ס\"א אל תשתדל <small>(א\"ב בדניאל הוה משתדר להצלותיה)</small>:",
            "<b><big>שדר</big></b>   [הייווין] (ב\"מ מ) איכא גולפי ושדריא פי' שמרים (א\"ה לפנים כתוב ושמריה):",
            "<b><big>שדר</big></b>   [זענדען דעהנען] (נדה מח) אשתדור דריך נמי ולא הדרת בך פי' ענין שילוח וישלח לבלעם תרגום ושדר כלומר נתארכו ונתגדלו הדרים. ס\"א אשתדלו וכבר פירשנו בערך כרף <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב אשתדו דדיך ופירש רש\"י מלשון שדים כלומר שנעשו גדולות ובעל הערוך בערך כרף נראה שגרס אשתרור מלשון שרירין וחזקים)</small>:",
            "<b><big>שדר</big></b>   [שראללע, קליינע געבירגע] (ב\"ב קג ערכין כד) הנהו שדרי דארעא מיקרו פירוש רכסי הארץ כדכתיב והרכסים לבקעה ועיקרו מלשון שדרה (חולין נט) השסועה בריה בפני עצמה היא שיש לה ב' גבין וב' שדרות (נדה כד) אתמר המפלת בריה שיש לה ב' גבין וב' שדרות פי' בערך שסע (חולין קיח) הכא נמי בשדרה ומשום שומר פי' שדרה של שבלת החטים:",
            "<b><big>שודרא</big></b>   [שטריק אוים האאר] (גיטין סט) לשברירי דליליא ניתי שודרא ברקא פירוש חבל של שיער בעל הערוך בערך ברקא גריס שריא ברקא:",
            "<b><big>שה</big></b>   [זוימען] שהייה דרסה כבר פי' בערך גרם כי לולי התמהמהנו תרגום ירושלמי ארום אילולי דאשהינא אל תאחרו אותי (חולין עה) מישהא הוה שהי ושתיק פי' משהא הוה ליה ר' שמעון בן לקיש לרבי יוחנן ושתיק עד דגמר טענתיה והדר פליג עלויה ור' אסי נפיק לברא קודם שיגמור דבריו אית דאמרי מישתא הוה שתי ר\"ל כי אמרה ר' יוחנן להא שמעתא וקודם שיגמור לשתות נפק רב אסי:",
            "<b><big>שה</big></b>   [ערמידען] (ברכות ז) הני ברכי דשהי מינייהו פי' הברכים שמתעייפין מפני המזיקין שסומכין עליהן <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ברכי דשלהי)</small>:",
            "<b><big>שה</big></b>   [פערוויסטען] תרגום גלים נצים ערים בצורות גלין דשהו קרוין כריכן:",
            "<b><big>שהד</big></b>   [וואכען] תרגום בפסוק בלילה ההוא נדדה דהוה שהיד ולא שכיב והוה שכיב ולא דמיך:",
            "<b><big>שהי</big></b>   [רוהע טאג] (מגילה יג) דמפקי לה לשתא בשהי פהי פי' מתעוללין עלילות להיבטל ממלאכת המלך ואומרים שבת היום פסח היום <small>(א\"ב תרגום בפסוק ישנו עם אחד ומפקין שתא בשהי פהי נוטריקון שהי שבת היום פהי פסח היום)</small>:",
            "<b><big>שהיא</big></b>   [לויפין] (שבת קו ביצה כד) ומטיליה בחד שיהיא פי' כגון ריצה אחת ואינו צריך לפוש ביני ביני <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב שחיא)</small>:",
            "<b><big>שו</big></b>   [לאגער] יצועי עלה תרגום לשיווי ברי סליקתא מעל משכבו תרגום מעילוי שיוויה מרבדים רבדתי ערשי תרגום בתשווייתא שוית ערסי וחיק לה אמה תרגום ותשויתא לה אמתא:",
            "<b><big>שו</big></b>   [ציטטערן. שטוינען] ויעף אלי תרגום ואשתוי לוותי וחרד על דברי תרגום ומשתוי לקביל פתגמי <small>(א\"ב ותרגום והתמהו תמהו אתרפו שוהו)</small>:",
            "<b><big>שו</big></b>   [גלייך שטעללען] תרגום שם על שכמה שוי על כתפה ובדניאל ולבביה עם חיות שוי:",
            "<b><big>שוב</big></b>   [פערנער. נאך] (נדה מז) כיון שבגרה שוב אין לאביה רשות בה פי' עוד כמו תוב בלשון תרגום ותו בלשון תלמוד:",
            "<b><big>שווה</big></b>   [הערפארשפראססען] תרגום גלה חציר ונראה דשא שווח עמירא ואתחזי דיתאה:",
            "<b><big>שווה</big></b>   [הערויס פאללען] (סוכה יב) כיון דנתרן טרפייהו שביק לה ונפיק. ס\"א עלייהו <small>(א\"ב נראה שגרסת בעל הערוך היא כיון דשווכי טרפייהו)</small>:",
            "<b><big>שוול</big></b>   [לעהר יונג] (שבת צה) בוכיאר לשווליהן פי' משרתיהן (פסחים קג) כי תניא ההיא בשווליא דנגרי (ב\"ק לב) שווליא דנפחי למקטליא קאי (גיטין נח) שנתן עיניו בתשה ושווליא דנגרי הוה פי' תלמיד:",
            "<b><big>שולנאי</big></b>   [לוסט יונגערן] (סנהדרין סב) לא כזבי שמה אלא שולנאי בת צור שמה בין קני לאורבני שולנאי מאי בעיא פי' ועל שם שולנאי שזינתה נקראו שאר זונות בשמה בין קני לאורבני שולנאי מאי בעיא כלומר במקום ייחוד לא אזלא אלא משום זנות כך היא לא באה בין ישראל אלא משום זנות בהדי קליפי דקני שולנאי גפתה לאמה בין קליפי הקנים זונה עשתה חרפה לאמה שמזנה שם פי' גאון ומשתנה בית סאה פי' שמשתנת מים ונשפכין לארץ והולכין עד בית סאה ודתני רב יוסף קבר שלה כינוי הוא לרחם שלה דא\"ר ששת מפי שמועה אמר כי כן היא שמה שולנאי ואשר אמר בין קני לאורבני שולנאי מאי בעיא שמענו במשל הקדמוני' על גדולה של זונות השם הזה דא\"ר ששת מפי שמועה היה שמה וזה אשר אמרו המושלים שולנאי לכזבי נתכוונו ופתרון המושלים כן הן אומרין בין קנה לגומא מה זונה גדולה מבקשת כלומר שלא ישבה כאן אלא אורבת לזנות כענין שנא' איפוא לא שוכבת ועל דרכים ישבת להם והאחר כך פתרונו עם קליפה של קנה נאפה שולנאי את אמה כלומר שמנאפת בפני אמה ואינה חוששת וקליפ' הקנה חשוב לה:",
            "<b><big>שום</big></b>   [נאמען. וועגען] תרגום שם אשת אברם שום איתת אברם וחז\"ל הרגילו לומר משום במקום מפני משום כבוד אשתו משום שנאמר ואין שום או לא שום כמו אין כל אין מאומה:",
            "<b><big>שוויסקי</big></b>   [געבראטענס] (פסחים צו) ודלמא שויסקי עבדינהו כלומ' צלו אותם מיני מאכל ואכלום:",
            "<b><big>שור</big></b>   [אקס] (ב\"ק סה) שור בן יומו קרוי שור דכתיב שור או כשב או עז כי יולד איל בן יומו קרוי איל שנא' ואילי צאנך לא אכלתי אלים הוא דלא אכל הא טלאים אכל אלא ש\"מ איל בן יומו קרוי איל:",
            "<b><big>שוור</big></b>   [היפפען, שפרינגען] (ברכות כד) שוור עשר אמין (שבת קו) ואי לא לשוור נגרא (פסחים קי) לא תשוור נגרא (ב\"ב צח) ושמואל אמר חמרא אכפא דגברי שוור פי' כשנושאין אותו מבית מוכר מדלג ומפיק טעמו ממנו (סנהדרין סד) רבא אמר במשוורתא דפוריא פי' א\"ר יהודה אינו חייב עד שיעבירנו העברה היכי אמר אביי שרגא דליבני ביני מיצעי נורא מהאי גיסא ונורא מהאי גיסא פי' שורה אחת של לבנים באמצע וחלקה היתה ונורא מהאי גיסא ומהאי גיסא ומעבירו על אותה שורה וחוזר ומעבירו עד שתופס בו האור ונופל לתוכו פי' משוורתא בית קפיצה כי אדם שהוא קופץ או קא משוור ואם קפץ אומר שוור ליה והקפצן שרגיל בקפיצה קורין שוורא אפי' היין בזמן שממהר להחמיץ אומר קפץ בלשון ארמי אומר משל חמרא אכפא דגברי שוור פוריא הא ימי הפורים מנהג בכל העולם כולו שבחורי' עושין צורה כדמות המן ותולין אותה על גגותיהן ד' וה' ימים ובימי הפורים עושין מדורה ומשליכין אותה צורה לתוכה ועומדין סביבה ומזמרין ויש להן טבעת תלויה בתוך האש שנתלין וקופצין מצד האש לצד האש אותה טבעת נקראת משוורתא כלומר בית קפיצה וכן נמי הטבעת שתולין בחמור ובסוס שהרוכב בה מניח רגלו וקופץ באחרת ועולה על גבי בהמה נקראת משוורתא וכן עושה זה מקפץ בני עליה וחוזר ומקפץ עד שתושש כתו של תינוק ונופל (סנהד' צו) שוור בר שוורא שוור נבוזראדן שוור דמטא זימנא (ע\"ז עא) אמר רבא חמרא שרי רוב משיורי ישראל פי' קופצין ובוזזין מקפץ על הגבעות תרגום ושוור על שעבודא ק\"צ שנין על צדקת' דאמהתא דמתילן לגבעתה:",
            "<b><big>שוש</big></b>   [ווילדער עהלבוים] (סוכה יג) הני שוושי ושווצרי מסככין בהו פי' שמות עצי השדה ושווצרי מפורש שריחם רע:",
            "<b><big>שוב</big></b>   [בעפרייען] תרגום ואת בתינו הציל וית ביתנא שזיב ובדניאל מן ידך מלכא ישזיב:",
            "<b><big>שזג</big></b>   [וואשען] ורחצת קרבו וכרעיו תרגום ירושלמי ותשזיג בני גוויא רחץ במים תרגום ירושלמי שזג במיא:",
            "<b><big>שזף</big></b>   [ארט מילגרויס] (בריש כלאי') השיזפין והרימין אע\"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה ירוש' תרי גוי שהרכיב אגוז על גבי פרסק אע\"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל ייחור ממנו ונוטל במקום אחר מה נפיק מנהון קריה פרסיקה הרכיב תריד ע\"ג דרקון אע\"פ שאין ישראל רשאי לעשות כן נוטל ממנו זרע וזורע במקום אחר מה נפק מנהון כרכי לבנון והוא לשון יון ובלע\"ז אטריפ\"צי זרגון ולפת מה נפק מנהון פיטרושילינן זרגין לשון ישמעאל ובלשון קודש שריג גפן לוזין ובוטנין מה נפק מנהון פיסתקין זתים ורמון מה נפק מנהון שיזפין <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי מין עץ ופרי אדום וצורת הפרי כזית קטן ובתוכו גרעין גדול ויש לפרי סגולות ברפואה ובפרט מועיל לחלאים חמים של ריאה וחזק וכבר פירשתי שבל\"י קריה פירסיקא מין אגוזים גדולים שבאו מפרס לארץ יון על דרך שנאמרו הלוזים פינדיקין שהובאו מארץ פונטיס לארץ יון. ומאמר תלמוד ירושלמי זר בעיני. ופי' פיטרושלינון בל\"י ורומי מין כרפס הגדל בין הסלעים ונעתק משם ויוטע בגנות וגרסא זו משובשת וגרסא אמיתית היא גרסת רבינו שמשון בפי' דמשנת כלאים הרכיב תריד על גבי ירכון אע\"פ שישראל אסור לעשות כן נוטל ממנו זרע וזורע במקום אחר מה נפק מנהון קרסולכנון זרגין ולפת מה נפק מנהון אתטפנין. שמר וכרפס מה נפיק מנהון פטרושלינון ונראה לי שגרסת הערוך היתה זאת אבל נשתבשו הנוסח' והעד כי הוא פי' זרגון שריג גפן)</small>:",
            "<b><big>שזר</big></b>   [געדרייטער פאדען] (ערובין צז) בשזורין שזירין נמי אדעתא דסיפתא דגלימא עייפינהו (בא לו כהן גדול בגמ' כ\"ג) חד לגופיה דכיתנא וחד שיהו שזורין (זבחים יב) בד שזורין בד חוטין כפול ששה הוות קא שזרה. ס\"א שדא וכבר פירשנו בערך שד <small>(א\"ב לשון מקרא זה שש משזר)</small>:",
            "<b><big>שזר</big></b>   [ריקנראד]. (חולין מב) נשברה השיזרה (תמיד לב) היה חותך וירד עד השיזרה פי' הוא היא העצה כדמתרגמינן לעמת העצה לקביל שיזרתה (בריש עוקצין) ושזרה של שבלת פי' הוא גב השבולת ושזרה היא שדרה:",
            "<b><big>שח</big></b>   [רעדען] (סוטה מד) שח בין תפלה לתפלה פי' בירך להניח תפלין ולבש תפילין של יד ושח שיחת דברים והפסיק ואחר לבש תפילין של ראש זו היא עבירה דאביי ורבא דאמרי תרוויהו לא שח בין תפילה של יד לתפילה של ראש מברך אחת שח מברך שתים כמפורש (מנחות לה) על תפילת יד אומר להניח תפילין על של ראש מצות תפילין:",
            "<b><big>שח</big></b>   [איין געביקט] (שבת ה) בהשוחה פי' כפוף כדכתיב הלכוף כאגמון ראשו (חולין כז) ממקום ששח חטהו פי' מלשון שחי ונעבורה:",
            "<b><big>שח</big></b>   [צערפליסען] (שבת סז) ננעלת כתרים שח שח פי' המס תמס <small>(א\"ב בנוסח' כתוב שיישא שיישא ופרש\"י רד רד)</small> (ב\"ר פ' נז) אל תשלח ידך וסכין היכן הוא נשלו דמעות ממלאכי השרת עליה ושחת (בוי\"ר אחרי מות פ' ויתרון ארץ) נתנוהו בקערה וכמה דהדין שיח הדין שח עד שעמד על עקרו ופרח וחם השמש תרגום ירוש' שיח גלה קציר ונראה דשא תרגום שווח עמירא ואיתחזי דיתאה <small>(א\"ב עיין ערך שווח)</small>:",
            "<b><big>שח</big></b>   [גראב] (ב\"ב כח) והבורות והשיחין והמערות כבר פי' בערך חרץ יקבי המלך תרגו' שיחי מלכא:",
            "<b><big>שח</big></b>   [פערווילדען] גלים נצים תרגום גלין דשחי:",
            "<b><big>שח</big></b>   [ענטשלאגען] (יומא עה סוטה מב) דאגה בלב איש ישחנה רב אמי ורב אסי חד אמר ישיחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים פי' כדי שיבקשו עליו רחמים <small>(א\"ב מענין היסח הדעת כלומר יסירנה מדעתו)</small>:",
            "<b><big>שחבב</big></b>   [צו גאנגען ווערדען] תרגום ונמקו כל צבא השמים יתמסון משחביב כל חילא שמיא:",
            "<b><big>שחד</big></b>   [בעשטעחונג] (כתובות קה) אמר רבא מ\"ט דשחד כיון דשקיל מיניה הוה ליה כגופיה ואין אדם רואה חובה לעצמו מאי שחד שהוא אחד. (ב\"ב י) ושחד בחיק חמה עזה פי' שחד בחיקו של עני כופה חימה עזה:",
            "<b><big>שחז</big></b>   [בינדען שערטען] (שבת נב) הרחלות יוצאות שחוזות פי' כגון שאוחזין אליה שלהן למעלה כדי שיעלו עליהן זכרים (ירושלמי) אית תני שוזות כמה דתימא שית זונה מאן דתני שחוזות כמה דתימא משחיזין את הסכין (ביצה כח) אין משחיזין את הסכין (חולין לב) השחיז את הסכין (כלים פי\"ד) הסכין משישחיזנה חרבו ילטוש תרגום סייפיה ישחיז פי' משחזת נקרא בשביל ששוחזין בהו לוטשין הסכין ובלע\"ז אקוט\"י ובל\"י אקוני:",
            "<b><big>שחט</big></b>   [שלאכטען הין אונד הער פאהרען] (חולין ל) התיז את הראש בבת אחת מנהני מילי א\"ק חץ שחוט פי' משוך כמו חוט צריך להוליך ולהביא הסכין על הצואר ואם לא יוליך ויביא זו היא דרסה ופסולה (בסיפ' בצו בפ' אשם) אין לשון שחיטה אלא לשון משיכה שנא' זה בשחוט (נדה סז) הרי שור שחוט לפניך כלומר הרי הכתם מוכיח שיש שם נדה ואינו דומה למעת לעת שבמעת לעת אין שם דם נדה אלא חשש הוא למפרע ראתה (ב\"מ קט) כי מטית שחיטת קדשים תא אקשי לי פי' אם קרית כל התלמוד וידעת דרכו אז תבא תקשי לי שכיון שקרית הכל תרגיש ותבין הטעם שאומר לך:",
            "<b><big>שחי</big></b>   [אקסל העלע] אחד יורד לאמת השחי וא' פותח כיון עיין בערך כיון פי' מוריד ידו על השחי ופותח שחי בל' ישמעאל אלאבט ובלע\"ז טי\"טילו. באורגת בעומדת לשחי כבר פי' בערך מסק ובערך עדר:",
            "<b><big>שחיא</big></b>   [בייגינג] ומטי ליה בחד שחיא עיין ערך שהיא כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>שחל</big></b>   [הרויף ציאהען] משחילין פירות דרך ארובה (גמ') מאן דתני משחילין לא משתבש דתנן (בכורות מ) השחול והכסול שחול כל שנשמטה ירכו כלומר נמשכה ממקומה (סוכה כט) חצבא ושחול (יומא עז) מ\"ט משחול שחול פי' שואבין המים ומקיאין אותו לחוץ ונמצא המצטנן רוחץ גופו במים כמשחל ביניתא מחלבא עיין בערך בין פי' כמשיכת נימא של שיער מתוך החלב (כלים פי\"א) מן המשחולת ומן הגרודת פי' מה שנשתייר והשחיל מן הכלי:",
            "<b><big>שחלא</big></b>   [קארב] (בהלכות גדולות בסוף שבת) חמרא דשפייה בשחלא דהוצי דהיינו כפיפה מצרית:",
            "<b><big>שחלא</big></b>   [איינר נעסט] (ב\"ק נה) ר\"פ אמר הא טענא חדא ביעתא בשיחלא והא טענא טובא בשיחלא פי' אווז בר טוענת חדא ביעתא ודוגרת עליה ואווז של ישוב טוענת בצים הרבה ויולדת אותם ועוד ממלאת אשכול שלה בצים טובא ויורדת ודוגרת על כולן (חולין סז) הכא במאי עסקינן בשיחלא קמא פי' הריון ראשון כלו' הביצים שנתקשרו בשליל עד שתלד כולם:",
            "<b><big>שחלא</big></b>   [אוהר פלאס] דעבדי ליה לשחליא עיין בערך חרגול פ\"א צער שאוחז באוזן ושמו בל' ארמית שחלא ודומה לחזזי' לחה ויוצ' ממנ' מי' של לחה סרוחה:",
            "<b><big>שחלים</big></b>   [ארט פפלאנצע] (מעשרות פ\"ד) השחלים והגרגר (עירובין כח) השחלים והגרגר שזרען לירק מתעשרין ירק וזרע (יומא יח) ה' דברים מביאין את האדם לידי טומאה השחלים והשום וכו' (שם מט) לשחוק ולשתות שחלים בשבת (ברכו' לז ע\"ז כח) ת\"ר ד' דברים מחזירין את החולה לחליו וכו' עד והשחלים והתגלחת (גיטין נז) כפר שחלים שהיתה פרנסתן מן השחלים <small>(א\"ב פי' מין ירק חם ויבש וטעמו חד מועיל לפתוח האברים אטומים)</small>:",
            "<b><big>שחלים</big></b>   [אינרייפע דייטלען] (ע\"ז כו) וכך היו עושין בערבי שבתות בציפורי והיו קורין אותו קדירת שחלים <small>(א\"ב פי' שהיו נותנים חומץ לתוך גריסין צוננין כמו שהיו נותנים בשחלים)</small>:",
            "<b><big>שחלנית</big></b>   [ארט היישעריק] (חולין סה) למינהו להביא את כרסנית השחלנית:",
            "<b><big>שחלת</big></b>   [זעט נאגיל איין רויך ווערק] (כריתות ה) סמים תרי נטף ושחלת וחלבנה הא חמש:",
            "<b><big>שחם</big></b>   [דונקעל רויט. שווערצליך] (ב\"ב פג) שחמתית ונמצאת לבנה (גמרא) א\"ר פפא ש\"מ האי שמשא סמוקתי היא פי' התנה לתת לו חטים אדומים שנתאדמו מחמ' החמה הזורחת עליהם ועל שם החמה קורין שחמתית וב\"ק צה). שחמיה ועבדינהו חדתי לא קני פי' אדומים ישנים. (חולין צה) אייתי משיכלי שחמי. (ע\"ז לג) אמר ר' עוירא הני חצבי שחמי דארמאי כיון דלא בלעי טובא משכשכן במים ומותרים ויש אומרים שחורים הקודרים מני קרח תרגום דשחימין מן צנתא עליהון אתחייל תלגא וכל חום תרגום דשחום <small>(א\"ב (בירושלמי דמעשר שני פרק המוליך פירות) גריס שמתית אפילו מן האגרו על השמתית פי' אגרו בל\"י לח פי' שמתית יבש וחם כמו שחמתית ואות חי\"ת מובלעת)</small>:",
            "<b><big>שחם</big></b>   [היטצע]. (ב\"ק מט) כל היכא דמטי ליה שיחמא לולד ואם הכה ביד או ברגל ויצאו ילדיה פטור:",
            "<b><big>שחן</big></b>   [ווארם ווערדען] (יומא נג) ומתפלל שתהא שנה זו שחונה וגשומה. (ב\"ק פב) ת\"ר ה' דברים נאמרו בשום משביע ומשחין ומרבה הזרע וכו' (כתובות י גיטין סט) תמרי משבעא ומשחנא משלשלא ומאשרא ולא מפקנא פי' בערך אשר (סוכה מ ב\"ב קא) והא איכא עצים דמשחן פירוש עצים שמדליקין בהן התנור לאחר שריפת העצים הנאתן לאפו' בהן את הפת והעשויין להתחמם בהם בני אדם הנאתן וביעורן שוה שהעצים והאדם מתחמם בהם (ערכין לא) ולימא ליה אנא קדים שחין נורא מקמך דידך פי' לימא אותו שקנה בט\"ו באדר ראשון לאותו שקנה באדר שני אנא קדים שחין נורא כלומר אני הסקתי אש בביתי במדורתי קודם שהסקת אתה בביתך שאני קניתי קודם מפני מה נחלט לך ביתך קודם משיחליט אותו שלי שקניתי קודם דא\"ל את נחית לעיבורא שקנית בחדש העיבור בט\"ו באדר ראשון גלית דעתך דשנת עיבור אתה רוצה לחשב הלכך לא נגמרה שנתך עד ט\"ו באדר ולא יחם לו תרגום ולא שחין ליה (ב\"ר פ' יו) משל הדיוט עבד מלך כמלך דבוק לשחון וישחין לך כחם צח תרגומו כשחין בציח:",
            "<b><big>שחן</big></b>   [לאסט] (כתובות סז) כדבעי ליה למעבד לא עבד דאמרי אנשי לפום גמלא שיחנא (סוטה יג) מי לנו גדול ממשה תנא דבי רבי ישמעאל לפום גמלא שיחנא פי' למה מנעו הקב\"ה ליכנס לארץ מפני מי מריבה מפני שהיה אדם גדול דקדק עליו (ב\"ר פ' יט) והנחש תנא רבי ישמעאל לפום גמלא שיחנא פי' שהן משאוי בלשון ישמעאל:",
            "<b><big>שחין</big></b>   [געשוויר, אויסשלאג] (בכורות מא) שחין תלתא גווני הוו דקרא יבש בין מבפנים ובין מבחוץ דמצרים לח מבחוץ ויבש מבפנים דכתיב אבעבועות דמתני' לח מבפנים ויבש מבחוץ <small>(א\"ב גרסת הנוסחאות היא אחרת)</small>:",
            "<b><big>שחף</big></b>   [הערויס ציהען] (שבת קי) וליתי שחפי דקניא ולישדי התם דכי אתי שמעי קליה פי' קליפות הקנים (נדה כה) האי סנדל מיכרך כריך ליה לולד אחרציה ומשחיף לעיל כלפי רישי' פי' אוחזו באמצעיתו ולפי שהסנדל ראשיו חדין מלמעלה ומלמטה נשמט הסנדל ועולה למעלה כשהולד אוחזו באמצעיתו <small>(א\"ב ומשחליף כתוב בנוסח')</small> (מ\"ק ג) לשחופי נהרא פי. לעקור ענפי אילנות הגדילים בנהר:",
            "<b><big>שחף</big></b>   [אבגעצעהרט] (סוטה כו) שחיף מקנין על ידו פי' ר\"ח ז\"ל שחוף הבועל כדרכו ואינו מזריע דתניא איזהו מרוח אשך זה הקליטים שנכנס רוח באשכיו דברי רבי עקיבא רבי ישמעאל אומר זה שחוף <small>(א\"ב פי' שיש לו שחפת עצמות והוא חולי שהאדם יבש כעץ)</small>:",
            "<b><big>שחף</big></b>   [קריכין] על גחונך תלך תרגום ירוש' על מעך תהא שחיף ואל מקומו שואף תרגום ולאתריה שחיף:",
            "<b><big>שחף</big></b>   [שווארץ] (חולין קלה) היו לו שני מינים שחופות ולבנות פי' שחורות ורש\"י פי' לא שחורות ולא לבנות:",
            "<b><big>שחץ</big></b>   [שטאלץ. הויך מיטהיג] (שבת סב) אנשי ירושלים אנשי שחץ הן (פסחים ג) בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול פי' פסיל משפחה כדכתיב לשמצה בקמיהם פ\"א שחץ פסול גסות הרוח והיינו ערל לב פ\"א שמץ דבר ערוה ואלילים כדכתיב לשמצה בקמיהם ושניהם פסולים לכהונה כדתנן (מנחות קט) הכהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש בירושלים וכיון דבית חוניו פסול כ\"ש לאלילים שנ' אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' שחץ גסות הרוח ולעיגות לשון כדאמרינן אנשי ירושלים אנשי שחץ היו:",
            "<b><big>שחק</big></b>   [אבגשאבטעס קלייד] (נדה יו) שתקי דכיתנא פי' בלאי בגד פשתן <small>(א\"ב תרגום בלוי הסחבות ובלוי מלחים בלאי טפסן ובלאי שחקן)</small>:",
            "<b><big>שחר</big></b>   [שווארץ] (נדרים ל) הנודר משחורי הראש שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים (יומא כח) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי פי' תפלת האבות כולם ולא הזכיר אברהם אלא מפני שהוא עיקר וכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב משעה שיכנס השמש במערבו באותה העת מתחילין הכותלים שבמזרח להשחיר וזו השיחה תפלת הצהרים כדת המסורה לו מאביו מאברהם ניקום ונגמור כלומר אברהם קיים המצות ועדיין לא נתנה תורה ואין לנו ללמוד אלא ממנהג הנביאים כגון דניאל וכיוצא בו מפני שנהגו בהלכה למשה מסיני (ב\"ק כ) משום שחורתא דאשייתא פי' כיון שמשתמשין בבית מיטנפין הקירות ונראין מושחרין כישנים והוא מבקש לגבות ממנו דמי בניין חדש לפיכך מנעו מלהשתמש בו (יבמות יב) אפי' לר\"י דאמר עד שירבה השחור על הלבן (כתובות לו) עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר עד שירבה השחור על הלבן פי' עד שיהא רוב השיער שחור פ\"א שירבה עיקר השער שהוא השחור על ראשו של שיער שהוא הלבן אלו פי' ר\"ח ז\"ל פ\"א עד שירבה שער השחור על הבשר שהוא לבן (שבת קד גיטין יט) בכל כותבין בשחור ובשיחור פי' שחור כלי ברזל כדתנן (כלים פי\"ג) השחור והזוג של מספריים שנחלקו ורושם בו את המגילה שיחור גחלים שכבו נופח באש פחם תרגום בשיחרורין ופעל בפחם תרגום ונפח נור בשיחוריין (פרה פ\"ג) שחור שיש בו אפר כותשין אותו פי' בשר שחור אם יש בקצתו אפר:",
            "<b><big>שחר</big></b>   [שווארץ. שעהרע] (ביצה לה) מאן דתני משחירין לא משתבש דתנן השחור וזוג של מספריים פי' מספריים ולמה נקרא שמן שחר שמשחירין את השיעיר והם קטנים וזו של מספריים הוא גדול מן השחור ובלע\"ז פי' רפצ\"י וי\"א אלו של נפחין הם לחתוך בהם כל מיני מתכות מספרת יביאו רדיד של ברזל ויחדו אותו משני צדדין ומכפלין אותו לצד אחד ושמו מספרת תרגום תער מספר.",
            "<b><big>שחר</big></b>   [פיינשטשיזנע ארבייט) (ב\"ב מו) הוה ממטי ליה לדידיה ולחמריה לשחוור פי' היה מוסרו לעבודת המלך כגון אנגריא כענין לא חמרא דחד מנהון שחרית (אבות פרק ג) הוי קל לראש ונוח לתשחורת:",
            "<b><big>שחררו</big></b>   [ענטלאססען. בעפרייען] תרגום ירושלמי או חפשה לא נתן לה או שטר שחרורה לא איתיהיב לה (פסחים קיג) בתך בגרה שחרר עבדך ותן לה ענין חירות:",
            "<b><big>שחת</big></b>   [גראז. פוטער] (פיאה פ\"ב) הקוצר לשחת מפסיק (ב\"ב לו) א\"ר יוסף אכלה שחת לא הויא חזקה פי' דלית להו גמר פירא שכך עושין זורעין התבואה כדי להאכילה בירק לבהמות וקוצרין אותה כשהיא לחה טרם תעשה גזי המלך תרגומו והוא צמיח דעדק בתר דאיתגזרת שחתא דמלכא (קדושין סב) שחת דבי כבשא פי' ששותה מי המטר אבל שחת דבי שקיא פי' שדה שמשקין אותו בזרניקא:",
            "<b><big>שחתא</big></b>   [גאלדנע אדער] (גיטין סט) לשחיתא ליתי אקקיא פי' תחתוניות <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב לרושחתא)</small>:",
            "<b><big>שחתא</big></b>   [גלאז] תרגום טמן עצל ידו בצלחת עטלא טמשי ידיה בשחאתא:",
            "<b><big>שט</big></b>   [שוויממען] (כלים פ\"ב) חבית של שייטין פי' עושין בני אדם חבית כדי ללמד בה לשוט על פני המים כאשר יפרש השוחה לשחות תרגום כמו דמפריס שייטא למישט:",
            "<b><big>שט</big></b>   [איבערציהן] (ביצה לד) ואין שטין אותן במטלות (ב\"מ צא) ואין שטין את התנור באליה ואם שט כל הפת כולה אסורה פי' כמו טשין ויש קורין טשין ומיהו שטין שפין:",
            "<b><big>שט</big></b>   [שטעקען] (שבת עח) שעתא שוט איתי פי' מטה שישוט אדם עמו בחוץ להביא ריוח בביתו כמו תרגום המשענת. ס\"א שוטיתא פי' ענף של הדס שמשחקין בו למשתה משום הכי נקרא שוטיתא כעין שטות. (מ\"ק יד) לשוט דברי הכל אסור פ' לשוט בעולם ולראותו שלא לצורך כמו משוט בארץ כמטייל ומשתעשע. (שם כח) אחוי ליה שוטי דנורא פי' דידע שהוא מלאך המות (כתובות יז) שהיה נוטל בד של הדם ומרקד בו לפני הכלה וכו' עד אהני ליה שוטיתא לסבא. (קדושין יב) ההוא גברא דקדיש בשוטיתא דאסא בשוקא (כתובות יז) הא בשוטי הא במילי פי' שמייסר אותו בשוטים כדכתיב אבי יסר אתכם בשוטים המשענת אשר בידי תרגום שוטיא דבידיה. קצה המטה דיהונתן:",
            "<b><big>שט</big></b>   [אויסשטרעקען, הינלאנגען] (בתוספתא דמאי) לא יושיט אדם כוס יין לנזיר <small>(א\"ב לשון מקרא זה ויושט המלך)</small>:",
            "<b><big>שט</big></b>   [ארט פפלאנצע] (שביעית פ\"ט סוכה לט) הלוקח לולב הפיגם והירבוזין השוטין והחלגלוגות פי' פינוקל\"י:",
            "<b><big>שט</big></b>   [ליניע, ציילע] (נגעים פ\"י) שני נתקים זה בצד זה ושיטה של שער מפסקת ביניהן <small>(א\"ב פי' סדר תרגום ועל ספר חקה ועל שטין דספר רשם)</small>:",
            "<b><big>שט</big></b>   [פערשעמהע]. תרגום ויבז בעיניו ושט בעינוהי:",
            "<b><big>שט</big></b>   [ארט דערנער] (ר\"ה כג) א\"ר יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו עכו\"ם מירושלים עתיד הקב\"ה להחזירן לה שנאמר אתן במדבר ארז שטה ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר ציון מדבר היתה ירושלים שממה. (בילמדנו בריש וארא) המשל אומר מן שטיא לית הנאה אלא מן קציה פי' מן עצי שיטים אין לאדם הנאה ממנו שאינו עושה פרי אלא אם יקצצו ויעשה ממנו כלים או יסיקנו כי פרעה אין ראוי אלא ללקות:",
            "<b><big>שט</big></b>   [נארהייט] (בכורות ה) מה לשון שטים ר\"א אומר שטים שמה ר' יהושע אומר על שנתעסקו בדברי שטות <small>(א\"ב תרגום והיית משוגע ותהי משתטי)</small>:",
            "<b><big>שטח</big></b>   [אויס שפרייטען] (שבת קמו) שוטחן בחמה. (חולין קכב נדה נה) גזירה שמא יעשו עורות אביו ואמו שטיחין (כלים פכ\"ד) ג' עורות הם העשוי לשטיח טמא מדרס (בפ' כ\"ח) חמת שעשאו שטיח ושטיח שעשאו חמת (שם פכ\"ו) אילו עורות טמאין מדרס עור שחושב עליו לשטיח (חולין קכג) בשטיח כדי אחיזה פי' המפשיט מן העור עד כדי אחיזה וכל שכן פחות חיבור הוא ואם ניטמא העור מן השרץ נטמא הבשר טומאת אוכלין וזהו שאמרו שומר הוא להכניס ולהוציא טומאה מכאן ואילך יתר מכדי בית אחיזה טהור המופשט ודרך המפשיט לשטוח להתחיל מאמצעית הבהמה כדרך שעושין לשוורים ולחמת כלומר אם רוצה העור לצורך חמת שמפשיט העור שלם כולו חשוב חיבור עד שיפשיט את החזה מפני שהחזה קשה להפשיט יותר מן הכל אשר בבהמה וכיון שהפשיט החזה שוב אינו חיבור לא בטומאה ולא בטהרה המרגיל כולו חיבור פי' המתחיל להפשיט למטה מרגלים כיון שחזה מפשיט לבסוף כולו חשוב חיבור ליטמא הנוגע בעור מחמת הבשר אם הוא נבלה או טמאה ואם טהורה ושחוטה ונגע שרץ בעור נטמא הבשר. (במגלת איכה ויגרס בחצץ) עשה לך כלי גולה מה היו רבי חייא רבה אמר חמת קערה ושטיח וכל חד וחד משמש שני דברים חמת ממלאה קמח ונותנה תחת ראשו קערה אוכל ושותה בה שטיח לישב עליו וישן עליו:",
            "<b><big>שטח</big></b>   [זיך ניעדערשטרעקען] ויפול אברם על פניו תרגום ירושלמי ואשתטח אברהם על אפוי:",
            "<b><big>שטף</big></b>   [ארס שווענקען] (זבין פ\"ה) הנוגע בזב או שהזב נגע בו המסיט את הזב או שהזב מסיטו מטמא אוכלין ומשקין וכלי שטף במגע ולא במשא (זבחים ג חולין כה) תוכו ולא תוך תוכו ואפי' כלי שטף מציל פי' הן כלי עץ שנאמר וכל כלי עץ ישטף במים וכמו כן כלי נחשת שנאמר ואם בכלי נחשת בשלה ומורק ושטף במים:",
            "<b><big>שטף</big></b>   [איילען] (נדה נג) והא זימנין בעאי מינך ולא אמרת לי ולא מידי דלמא אגב שיטפך אתיא לך א\"ל אין. וכזה (שבת קל) דלמא אגב שיטפך פי' דלמא אגב שחזרת תלמודך בריהטא אתיא לך גמרך ונזכרת א\"ל אין (נזיר לב) אמר ברא שטפוה רבנן לר\"א ואוקמוה בשיטתו (ב\"ר פ' פב בפסוק קום עלה בית אל) בשעת עקתי נידרי בשעת רווחי שטפי פי' בתימה כלומר בשעת צרה נודר ובשעת רווחה יסיעו מלבו כשטף מים:",
            "<b><big>שטף</big></b>   [האארע] (בויקרא רבה בזאת תהיה) מי פלג לשטף תעלה אית אתרא דקרן לשערא שיטפא:",
            "<b><big>שטר</big></b>   [בעזאלבען בעשמיהרען] (פסחים מג נזיר לו) אי דקא גריף ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם ספר אחר אי דקא שריף מישרף אלא מישטיר קא שטיר ואכיל (ב\"מ פה) אשטר לך מישטר וימרחו על השחין ויחי תרגום וישטרון על שיחנא ויתסי <small>(א\"ב בנוסח' כתוב וישרטון)</small>:",
            "<b><big>שטר</big></b>   שטרי בירורין עיין בערך בר <small>(א\"ב תרגום ואכתוב בספר וכתבית בשטרא)</small>:",
            "<b><big>שטר</big></b>   כיס היוצא עיין בערך כיס <small>(א\"ב נעלם ממני דעתו)</small>:",
            "<b><big>שטר</big></b>   מחוזנאי עיין בערך חכר <small>(א\"ב טעות הוא ובערך חכר גריס טרשי מחוזנאי)</small>:",
            "<b><big>שיול</big></b>   [העהלע, גראב] (מ\"ק כח) איצטלא דמילתא לבר חורי דשלימו זוודיה פי' אדם בעל ממון שכלה ממונו מקוננות עליו על קברו כך איצטלא דמילתא לבן חורין שכלו מזונותיו כלו' הקבורה טובה לו מן החיים שאול צעדיה יתמכו תרגומו שיול הילכתהא מתמכה בעמקי שאול קרואיה תרגום בעומקיא דשיול מזמנהא:",
            "<b><big>שייר</big></b>   [איבריג זיין] ואת היתרת מן הכבד תרגום וית מה דמתשייר:",
            "<b><big>שיירא</big></b>   [קאראוואנע איין געזעללשאפט וואס גייען צו זאממען אין דער מדבר] (עירובין טז) בשיירה דברו תרגום אורחת ישמעאלים שירת ערבאי ענין חבורה של הולכי אורח:",
            "<b><big>שית</big></b>   [גראב ארט] (ב\"ר פ' סג) שם ועבר היו מהלכין לפני מטתו של שרה וראו איזה שית מופנה לאברהם אבינו <small>(א\"ב בנוסח' כתוב איזה מקום מופנה)</small>:",
            "<b><big>שך</big></b>   [פאסינד. לאך] (כתובות י) מטר משקה מרווה מזבל ומעדן וממשיך או מושכות כסיל תפתח עיין בערך כסל משכוה גברי לגברא כדרך שתקנו משיכה במוכרין עיין בערך משך שייך ואזיל דיקלא בישא עיין בערך שדך. (ע\"ז סט) מ\"ט לא מפקדנא חמרא בי גוים משום שיכא פי' בתשובות כשסותם פי החבית ועושהו צמיד פתיל מביא כוש או בצבוץ ונוקב בתוכו שיצא הבל של יין ויכנס לו אויר וינדוף ריחו ונקרא הנקב בלשון ארמי שיכא וחוששין שמא מריח בו הגוי ויכנוס קנה קטן ויוציא בו יין. פ\"א משום שיכא משום נקב שעושין בחבית שיצא הרוח שלא תבקע החבית וי\"א אי קרינא שיכא מלשון משיך מישך שייך ואי קרינא שיבא מלשון שאיב מישאב:",
            "<b><big>שך</big></b>   [בייסען] (חלה פ\"ב) העושה עיסתו קבין ונגעו זה בזה פטור מן החלה עד שישוכו פי' עד שמתדבקין זה בזה מלשון נשיכה מקרצות נושכות זו את זו עיין בערך קרץ (שבת יז) פי' כגון שיש לקופות הללו אוגנים ונושכות בהן הענבים ופולטים משקין פ\"א שנושך אדם אשכול ונוטפין ממנו משקין מזופפית שאינן פולטות משקין ומתכוון לאותן משקין:",
            "<b><big>שך</big></b>   [מאאס] (שבת כ) מאי לכש שוכא דארזא:",
            "<b><big>שכב</big></b>   [ליעגען] ג' מן השכב שהן ד' מן הרכב עיין בערך רכב שכיבה וישיבה פי' כל משכב ומושב שאין רובו של זב נושא עליו אינו מטמא משל משכב ומושב אלא משל מגע ומה בין משכב ומושב לטומאת מגע אלא טומאת מגע אין הנוגע בו טעון כיבוס בגדים וטומאת משכב ומושב טעונה כיבוס בגדים:",
            "<b><big>שכב</big></b>   [דיא געשטארבענע] (סנהדרין מה) כגון שכבי דהרפניא פי' בהרפניא מלינין את המת ותכריכיהן עבין וקלין ביום ובלילה אורגין לו בגד ומשלימין:",
            "<b><big>שכח</big></b>   [פינדען]. תרגום לא מצא עזר כנגדו לא אשכח סמך כקבליה ובדניאל והשתכחת חסיר:",
            "<b><big>שכל</big></b>   [ארט פויגעל] שיכלי כיכלי ופסיוני ושליו (יומא עה) <small>(א\"ב פי' בל\"י שם עוף טהור אוכל תאנים ובעת התאנים הוא שמן עד מאד ועולה על שלחן מלכים)</small>:",
            "<b><big>שכלל</big></b>   [פאללשטענדיג]. כלילת יופי תרגום משכללא בשופרא:",
            "<b><big>שכם</big></b>   נסיב ומבגאי גזיר עיין בערך מבגאי:",
            "<b><big>שכן</big></b>   [בענאכבאר זיין] דמא דכבדא שכן כבר פי' בערך קף הרביעי (ב\"ב ל) אנא בשכוני גואי הוא פי' אמר לו המערער מעולם לא מכרתי אותה לך ולמה החזקת בה יותר ממני דאנא בשכוני הואי בגוי ההוא ביתא ולא חששתי למה שהיית דר בשכוני בראי יצרנהו כאישון עינו תרגום ירושלמי דשכינא נטרת בבא דעינא:",
            "<b><big>שכר</big></b>   [ביער] (פסחים מב) כותח הבבלי שכר המדי (גמ') דרמו בה שערי:",
            "<b><big>שכרבזאי</big></b>   [נעץ אונד פאלק] (סנהדרין צה) יומא חד נפק לשכר בזאי אתא שטן אידמי ליה כטביא פי' שכר רשת כדכתיב כל עושי שכר אגמי נפש ונץ בלשון ישמעאל באז כלומר לצוד חיות ועופות ברשת ונץ עיין בערך זיידן:",
            "<b><big>שכשך</big></b>   [אבוואשען] (זבחים פח) זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשכי ליה מסאניה (מנחות כג) משכשכו בשירי הלוג ומעלהו (ע\"ז לג) דבר שאין מכניסו לקיום משכשכן במים והן טהורין (שם נו) הוה חמרא בדולא שדא ביה ידיה ושכשך ביה <small>(א\"ב פי' קינוח ביד והעראת מים)</small>:",
            "<b><big>שכתא</big></b>   אלא משום שוכתא כבר פי' בערך בת ארעא: של משישלה בחבית כבר פי' בערך כף:",
            "<b><big>של</big></b>   [פראגען] (נדרים נט) שאני קונמות הואיל ואיבעי מיתשיל עליהו פי' שואל לחכם ומתיר לו נדרו:",
            "<b><big>של</big></b>   [הערראבלאססען העראוף ציהן] (ביצה לה) משילין פירות פי' משלשלין משחירין משילין משירין מנשרין כולן פי' אחד להן לשון הורדה ושלשול (שבת ה) שלשל ידו למטה מג' (עירובין פג) לזה בשלשול ולזה בשלשול היינו חריץ שבין שתי חצירות (סוכה יח) המשלשל דפנות מלמעלה למטה משלשלא מאשרא פי' בערך אשר ותורידם בחבל תרגום ושלשלתנון באטונא ושלחה מביתו תרגום וישליחה מביתיה <small>(א\"ב תרגום ומוסרות ערוד ושושלי ערודא (חולין סג) השולה דגים מן הים לשון העלאה דרך שלשול והוא הפך ירידה ותרגום ואת השלך וית שלי מנא וענין קרוב לזה (שבת יז) כסא קמא מרפא אידך משלשל פי' מוריד ומריק הרעי)</small>:",
            "<b><big>של</big></b>   [אויס ציהען] (סנהדרין מט) לדבר אתו בשלי אמר רבי יהודה אמר רב על עסקי של פי' שאלה שאלו בענין החליצה כדכתיב של נעלך גידמת במה חולצת אמר לו בשיניה אמר לו הראה לי האיך וכששחה להראות לו הכהו בחומש:",
            "<b><big>של</big></b>   [פעהלען] (סוטה לה) ויכהו שם האלקים על השל ח\"א על עוסקי שלי פי' שגגה כדכתיב ויאחז בו כי שמטו הבקר אמר לו הקב\"ה נושאיו נושא הוא עצמו לא כל שכן:",
            "<b><big>של</big></b>   [וועס] (אבות פ\"ה) האומר שלי שלך ושלך שלי בלשון גמרא מלה של באה במקום הסמך או במקום אשר:",
            "<b><big>של</big></b>   [שטאפע שטאפעל] (שבת ס) בסולם הלך אחר שליבותיו פי' אלו חווקין שעושין בו כדגרסינן. (עירובין עו) סולם ששליבותיו פורחות ומהו פורחות שמרוחקות זו מזו וקאמר אילולי שליבותיו ואותן שני עצים שבצידי הסולם לבדם מה טומאה מקבלים פשיטי כלי עץ הם אלא מיגרם להיות כלי ולקבל טומאה שליביתיו לפיכך הלך אחר שליבותיו. פ\"א בסולם הלך אחר שליבותיו אם הם ממתכת מקבל הסולם טומאה דאינון משוו ליה כלי ופשוטו כלי מתכות מקבלין טומאה (מכות ז) היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחתיו:",
            "<b><big>שלב</big></b>   [שפונד, צאפפן] (שבת קיב) דאית ליה שלבא פי' כגון דדי הכיור שמקלחין המים ואע\"ג דיכול לארוקי המרק מן השליבה מותר להתירה <small>(א\"ב בנוסחא כתוב דאית ליה שלכא)</small>:",
            "<b><big>שלבוקין</big></b>   [בלאטערן] תרגום ירושלמי אבעבעית שלבוקין ובקצת נוסחאות כתוב שלפוקין ובעל הערוך כתב כן הערך:",
            "<b><big>שלגא</big></b>   שמיה עיין בערך אשלג:",
            "<b><big>שלד</big></b>   [ריק גראד] (מ\"ק כה) כאן כששלדו קיימת כאן כשאין שלדו קיימת. (נדה כט) מת שנשרף ושלדו קיימת טמאה (שם נו) הני זבזגי דמחיזא כי שלדן קיימת טמאין פי' השדרה וצלעותיה הן שלדו (ב\"ק לא) רב פפא אמר דפסקא לאורחא בשלדא פי' כגון שפשט ידיו ורגליו לרחבה של דרך ופסקה מלעבור בה בני אדם וימטר עלימו בלחומו תרגום ויחית עליהון מטרין דפירענותא בשלדיה:",
            "<b><big>שלהב</big></b>   [פלאממען] פני להבים פניהם תרגומו פני שלהובין אפיהון:",
            "<b><big>שלהי</big></b>   [ענדע, שלום, ציעל] (ב\"מ סד) א\"ר כהנא הוה יתיבנא בשילהי פרקיה דרב נחמן פי' בסוף הפרק ובאחריתו שלהי קייטא עיין בערך שגר (ר\"ה ב) דכי מטא ליה שילהי אדר בתראה (יבמות קטו) ההוא גברא דבשילהי הלוליה איתלי ביה נורא (חולין נב) משכחת לה בשלהי כפול <small>(א\"ב פי' בסוף וקץ תרגום בפסוק עוד היום בנוב לעמוד כד ישלה עלמא קיצא)</small>:",
            "<b><big>שלהי</big></b>   [ערמידען] ונעו מים עד ים תרגום וישתלהון תתעלפנה הבתולות היפות תרגום ישתלהיין:",
            "<b><big>שלה</big></b>   [פערגעססען] תרגום ולא שכח צעקת ענוים ולא שלי קבלת ענותנין:",
            "<b><big>שלה</big></b>   [פערלאססען] תרגום זנח ה' מזבחו אשלי ה' מדבחיה:",
            "<b><big>שלווש</big></b>   [צוזאממען געפאסט] משולבות ת\"י משלוושין <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב מכוונן)</small>:",
            "<b><big>שלח</big></b>   [זענדען שיקען] (חולין כד) תנו רבנן נתמלא זקנו ראוי לעשות שליח צבור ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו (גיטין כא) שליחות לקבלה מדעתה איתא בעל כרחה ליתא וכו' (קדושין מא) שליחות מנא לן דתניא ושלח מלמד שעושה שליח ושלחה מלמד שהיא עושה שליח ושלחה מלמד שהשליח עושה שליח אשכחן בגירושין בקדושין מנא לן עד מכאן ששלוחו של אדם כמותו שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל וכי כולן שוחטין והלא אין שוחט אלא אחד אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו וכו' עד והלכתא שליח נעשה עד. (במכילתא) ויקחו להם איש שה לבית אבות וכי כולן לוקחין אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו וכן ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל (ב\"ר פ' לז) כתיב ויברכם יהושע וישלחם מה ת\"ל וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם אלא בתחילה נטלו רשות מיהושע ובירכם ושהו עוד ימים וחזרו ונטלו רשות ממנו וכן ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך מה ת\"ל ביום י\"ג לחדש השביעי שלח את העם ויברכו את המלך אלא נטלו ממנו רשות ועוד המתינו ימים ונטלו רשות ממנו פעם שנייה (ובפרשה מט) לעתיד לבא אברהם יושב על פתח גיהנם ואינו מניח אדם מהול מישראל יורד בה ואותן שחטאו יותר מדאי מעביר את הערלה מעל גבי תינוקות שמתו עד שלא מלו ונותנה עליהם ומורידן לגיהנם הה\"ד שלח ידיו בשלומיו חלל בריתו. (במגילת איכה) שלחתי בבלה שולחתי בבלה כתיב:",
            "<b><big>שלח</big></b>   [אויס ציהען] (כתובות ה) האי תנא שליח ערטל וסאיס מסאניה (סוטה ח) מהו דתימא בהכי אית בזיון טפי כדאמרי אנשי שליח ערטיל וסיים מסאניה תרגום ופשט ושלח תרגום ערום ערטילאי כלומר יותר בזיון לו לאדם שיהא ערום ומנעליו ברגליו כן הסוטה הייתי אומר נבזה אותה האשה שתהיה ערומה ועליה כלי זהב קמ\"ל היו עליה וכו' פשוטה ועורה תרגומו שלחו ואתערטלו:",
            "<b><big>שלח</big></b>   [אבגעצאגענע פעלל] (שבת מט) בשלחין פי' עורות שגלושין ניטל צמרן ועדיין לא נעבדו (בגמ') אבא שלחא פי' אומן מפשיט עורות (מכשירין פ\"ח) החובט את השלח פי' המכה העור אחר רחיצתו כדי לנערו מן המים שרחצו בם (מנחות לו) כל היכא דכי מיתלא בשילחא פי' כשאוחז בו בעור הבתים ומושכו אליו והדר חלים שחוזר העור ועומד במקומו הראשון והיינו עור ישן ואם אינו חוזר העור היינו חדתא:",
            "<b><big>שלוח</big></b>   [פלוס נאמע אין ירושלים] יען כי מאס העם הזה את מי השילוח ההולכים לאט אמר רב יוסף אילמלא תרגומא דהאי פסוקא לא ידעינן מאי קאמר דקץ עמא הדין במלכותא דבית דוד דמדברין להון בנייח כמי שילוחא דנגרין בנייח והורדתם אותו אל גיחון תרגומו לשילוחא:",
            "<b><big>שלח</big></b>   [טראקענעס פעלד] (מ\"ק ב) משקין בית השלחים במועד שדה שעומדת בהר וצריך השקותה ואם אינו משקה נפסדת (גמרא) מאי משמע דהאי בית השלחין לישנא דצחותא הוא דכתיב והוא עייף תרגומו והיא משלהי (בב\"ב סח) מאי שלחים באגי דכתיב ושולח מים על פני חוצות וכו' עד מי סברת מאי שלחין באגי לא מאי שלחים גינוניתא דכתיב שלחיך פרדס רימונים אמר שמואל אמה בית השלחים אני מוכר לך נותן לו שתי אמות לתוכה ואמה מכאן ואמה מכאן אגפיה אמה בית הקילון אני מוכר לך נותן לו אמה אחת לתוכה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן אגפיה חצי אמה:",
            "<b><big>שלח</big></b>   [ברייטע] (בפרק שני במדות) רום מעלה חצי אמה ושילחה חצי אמה פי' ורחבה חצי אמה:",
            "<b><big>שלחן</big></b>   [וועקסעל טיש] (כתובות פ) וכן לא יאמר לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השלחן פי' המעות שעל השלחן שמסעסק בהן השולחני ועצה טובה קמ\"ל דלא לימא לה הכי שמא יגנבו או יאבדו היכא דמייחד לה פי' אחר לא מייחד לה כלים שמשתמש בהן על השלחן (שם פב) תניא נמי הכי בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה פי' בלא אחריות היו מזקינין לא היו מוציאין נשים התקינו שיהו מניחין אותה בבית אביה כשהיה כועס עליה היתה קלה בעיניו להוציאה אומר לה לכי אצל כתובתיך התקינו שהיו מניחין אותה בבית חמיה עשירות עושות קלתות של כסף ושצ זהב וזה ששנינו לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השולחן ומסייע לפי' שני עד שבא שמעון בן שטח והתקין שיהא כותב לה כל נכסי אחראין לכתובתיך ואחר שנושא ונותן בכל נכסיו ואינו מיחד לה כתובתה קשה בעיניו לפרוע לה ואינה קלה להוציאה והיינו דגרסינן (שבת טז) שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה פי' אחר של רבינו חננאל ז\"ל ולא סבירא לן אמר רב יהודה בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים פי' שהיו נותנין לה כתובה קודם שתכנס לחופה ולפיכך לא היו הנשים נושאות אותן ומסתייע הדין פי' מדקאמר לקמן לא יאמר לה הרי כתובתך מונחת על השלחן אלא כל נכסי אחראין לכתובתיך (ירושל') שמעון בן שטח התקין שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו (קדושין ס) הראה על השלחן אינה מקודשת פי' על השלחן של שולחני והוא המוכר מטבעות ולפי שהשלחן לפניו תמיד ומוכר וקונה על השולחן לפיכך נקרא שולחני:",
            "<b><big>שלחף</big></b>   [פערפוילען קרייצוויזע ליגען] (שבת צז). ודלמה שלחופי הוו משלחפי פי' זה יושב באחורי זה באלכסון ממנו או זה יריעתו מתוחה למערב או זה יריעתו מתוחה לצפון (ב\"מ כה) הא משלחפי שלחופי חייב להכריז פי' אם היו המעות משלחפי שאינן מיושבות זו על גב זו אלא מקצתה עליה ומקצתה אינה עליה ויוצאה מעליה כגון כנפי הכרובין כדגרסינן (ב\"ב צט) ודלמא שלחופי הוו משלחפי ידייהו פי' שלחופי הוו משלחפי כנף אל כנף שכל את ידיו תרגום ירושלמי שלחפינון לידוי. סנדל מיכרך כריך ליה אחריה ומשלחף ליה כלפי רישיה פי' דאביק ליה עד מתניו ומשם ולמעלה כלפי ראשו מתפרד כדאמרינן גבי כרובים. ספר אחר שחיף וכבר פירשנו במקומו והחליף את משכורתי תרגום ירושלמי ושלחיף ית אגרי:",
            "<b><big>שלחת</big></b>   [ארט מאס] (כלים פרק כה) אמר להן שלחת קודמין ספר אחר שלבה קודמין פי' הבת מידת המשקין היא ומחזקת כמו האיפה שנאמר האיפה והבת תוכן אחד להן וקא מתמה ר\"ע בית הרובע קודמת היא כדי שיהא חצי הרובע אחורי לה <small>(א\"ב שלכ' כתוב)</small>:",
            "<b><big>שלט</big></b>   [שולט ארטיג] ונמר חברבורותיו תרגומו ונמרא שלטי רקמתיה:",
            "<b><big>שלט</big></b>   [איבערפאללען] תרגום גש פגע בו אזיל שליט ביה:",
            "<b><big>שלי</big></b>   [גרונד, באדען] (שבת ל מ\"ק ט) באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדרה (סוף כלים) שולי קערה ושולי האיסקוטלה פי' כמין קערה קטנה תחת הקערה והיא יושבת עליה ופעמים שנשברה הקערה ונשארו שוליה והיא עדיין כלי קבול וכמו כן שולי האסקוטלה (נדה ג) לזו יש לה שולים פי' לקופה יש לה קרקעית שוה ולא עגול ונתעכב בו השרץ מן הצד של קופה ולא יצא לחוץ ואימור משעת טהרות הראשונות היה שם להכי טמאות אבל אשה אין לה שולים לעכב דמיה (חולין קכו אהלות פי\"א) שהטומאה יוצאה דרך שוליו. (ב\"מ קב) אמר אביי מדביק כלי בשולי פרה:",
            "<b><big>שלי</big></b>   אלף שילי טטפראות עיין בערך טפף:",
            "<b><big>שליא</big></b>   [שנעל פלעצליך] בבא כשואה פחדכם תרגומו כד אתי כשליא דלוחיכון לא תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבא תרגומו לא תדחל מן דלוחיא דמן שליא ומן חיפא דרשיעי ארום ניתי פתאום יבא אידו פתע ישבר תרגומו מן שליא ניתי תבריה ומן שליא נתבר:",
            "<b><big>שליה</big></b>   [נאך געבורט] (נדה כד) סנדל או שליה (גמ') ת\"ר שליה תחילתה דומה כחוט של ערב וסופה כתורמוס חלולה כחצוצרת ואין שליה פחותה מטפח וה' שיעורן טפח שליה שופר שדרו של לולב עיין בערך חמש (חולין עז) השוחט את הבהמה ומצא בה שליה נפש היפה תאכלנה פי' כדכתיב ובשליתה היוצאת מבין רגליה:",
            "<b><big>שליל</big></b>   [דאס קינד, איין לייבע] (זבחים לב) השוחט את המוקדשין לאכול שליל או שליה בחוץ לא פיגל (חולין פט) נוהג בשליל ר' יהודה אומר אינו נוהג בשליל פי' והוא העובר טוב ממנו הנפל אמרית במימרי דטב מיניה שלילא דלא חזא עלמא הדין:",
            "<b><big>שלך</big></b>   [נאכבאהר] (עירובין נג) שלוכתי תיכליך לבוא פי' רצתה לומר שכונתי אוכליך חלבא אמר לה שלוכה תיכליך אריא:",
            "<b><big>שלל</big></b>   [נאטה צוזאממען שטעכען] (שבת מח) תנן (בפ' ב' בעוקצין) שלל הכובסין והבגד שהוא תפור בכלאים חיבור לטומאה עד שיתחיל להתיר (פרה פ\"יב) שלשלת המפתחות ושלל הכובסין והבגד שהוא תפור בכלאים חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה פי' מנהג הכובסין כשמכבס הבגדים אם הם חתיכות קטנות מחבר ד' וה' ביחד ואין תופרן בטוב אלא מכלב כדגרסינן (מ\"ק כו) על כל המתים כולו שולל:",
            "<b><big>שלל</big></b>   [אייער נעסט] (ביצה ד) האוכל מנבלת עוף טהור מן השלל של בצים פי' שלל של בצים גדולות אשכול בצים קטנות:",
            "<b><big>שלל</big></b>   [גראבען. וואססערלייטונג] (פיאה פ\"ב) ואלו מפסיקין לפאה הנחל והשלולית מפורש (ב\"ק פא) מאי שלולית אמר רב יהודה אמר שמואל מקום שמימי גשמים שוללין פי' יורדין ונקוין מלשון כי ישל זיתיך וכתיב וגם שול תשולו לה ור' יוחנן אמר אמת המים המחלקת שלל לאגפיה פי' כשתתמלא אמת המים מתמלאין גדותיה סביבותיה (ב\"מ כא) מזוטו של ים ומשלוליתו של נהר פי' מקום ריצת הנהר:",
            "<b><big>שלם</big></b>   [פריעד. פאללקאממענהייט] (גיטין סב) שלמא עלייכו מלכי שלמא עלייכו מלכי ומנין דרבנן איקרו מלכי שנאמר בי מלכים ימלכו ומנא לן דכפלינן שלמא למלכי וכו' (זבחים צב) שלמים יקריבנו כל קרבנות שהוא מביא כשהוא שלם מביא ואינו מביא כשהוא אונן (בספרא ואם זבח שלמים) שהכל שלמים בהן הדם והאימורין למזבח החזה והשוק לכהנים העור והבשר לבעלים (ב\"ר פ' סו ויתן לך) השולמית שמסיים בה שלום בכל יום שנאמר וישם לך שלום וכו' (בספרי וישם לך שלום) בכניסתך שלום וביציאתך שלום. (בויקרא רבה בצו פ' זובח) גדול שלום שכל הברכות כלולות בו שלומית בת דברי כבר פי' בערך דבר:",
            "<b><big>שלם</big></b>   [גאנץ]. (גיטין ז) רבי יהודה אומר אם שלמים וכן רבים אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה:",
            "<b><big>שלעטוש</big></b>   [וואלד] (ירושלמי ע\"ז פא) ונעץ קנה בים ונעשה שלעטוש פי' בל\"ר יער:",
            "<b><big>שלף</big></b>   [ענדע, עקקע] (שבת ס) שלפי הגזרה היו פי' שהיו נמלטין מן הגזרה (יבמות קטז) אמר שמואל שלפי קציר חטים כלומר במוצאי קציר חטים (ירושלמי) למה קציר א\"ר מונא דאנסא שכיח שאין חמה קופחת על ראשו של אדם אלא בשעת קציר כדכתיב ויצא אל אביו אל הקונרים וגו' אמר רבי יוסי בר בון סכותה לראשי ביום נשק ביום שהקיץ נושק את החורף:",
            "<b><big>שלף</big></b>   [אוים ציהען] (שבת פב חולין קה) ולא שלף לכו ירק' ואכל מכישא דאסר גינאה (עירובין יא) זיל שלוף שדינהו (שבת קנא) שליפא תוכחה פי' סריס שנשלפו ונתקו ביציו אתה מוכיחני יש אומרים הכי אמר לו סריס תוכחה אני עושה עמך ולא מצות (ב\"ק צג) שינוי דהדר למילתיה הוא דאיבעי משלף להו (ב\"מ פז) אף על גב דקא משליף קטיני מביני אלימי (יבמות קב) שלפתיה לעילאי וקאי לתתאי (גיטין לג) כל מילתא דמתעבדא בבי עשרה צריכא בי עשרה למשלפה (שם עח) דעייק לה חרציה ושלפתיה וחלצה נעלו תרגומו ותשלוף סנדליה (נדה סא) רישא דגניא בצבא סיפא דמשלפי שלופי פי' רישא במשולבות כמו מצאן צבותין סיפא כשאינן משולבות (יבמות קט) בערבי שלציון דעבדי שלוף דוץ פי' הנתק מזה והנעץ לזה כלו' עזוב הלוה ותפוש הערב:",
            "<b><big>שלף</big></b>   דוץ עיין בערך אשלג:",
            "<b><big>שלף</big></b>   [בונדעל] (קדושין כד ב\"ק יז) באוכף שעליה בשליף שעליה (ב\"ב פו שבת קנד) בשליפי זוטרי פי' טעונות קטנות שיכול לשמט הכרים מתחתיהן:",
            "<b><big>שלף</big></b>   שלופפי והיו תמרי עיין בערך חפר:",
            "<b><big>שלפוחית</big></b>   [בערמוטטער. קראפ] היא האם היא טרפחת היא שלפוחית עיין בערך אם (בפסקא דותאמר ציון ובויקרא רבה בריש זאת תהיה) תורת שלפוחית של תרנגול פי' זפק:",
            "<b><big>שלפק</big></b>   [בלאטערן] אבעבועות בכל ארץ מצרים ת\"י שלכוקין:",
            "<b><big>שלציון</big></b>   [ארטס נאמע] (ביצה כז) א\"ל רב נחמן לחמא בר אדא של ציון כי סליקת להתם פי' שליח ציון שהיה הולך תדיר לארץ ישראל:",
            "<b><big>שלציון</big></b>   בערבי שלציון דעבדי שלוף דוץ פי' מקום שמנהגם לעשות כך פ\"א שלציון היינו שלוף דוץ:",
            "<b><big>שלק</big></b>   [שטארק געזאטעען] (ברכות מד) אכל שלח והוא מזונו פי' ירקות שלוקין או זתים שלוקין מבושלין הרבה השתי משישלק עיין בערך אנין (בפ\"א בכלים) מוסף יורה של שולקי זתים פי' מנהג של שולקי זתים עושין שפה סביב היורה שיכיל יותר (ריש מעשרות) אבטיח משישלק פי' כשנגמרין הן ירוקין כעין דבר השלוק (ע\"ז לט) אלו דברים של עכו\"ם אסורים ואין איסורן איסור הנאה חלב שחלבו עכו\"ם ואין ישראל רואהו הפת והשמן שלהן והשלקות רבי ובית דינו התירו השמן (בכורות יט) פריק ליה בשלקי בשויו פירוש נותן לכהן ירקות שלוקין בשויו של בכור ופודהו <small>(א\"ב תרגום חציר גגות ושרפה כעשב אגריא דישלוק ענין בשילת פירות וירקות במים על ידי האור והחום)</small>:",
            "<b><big>שלק</big></b>   [געשפאלטען] (בכורות מה) מעשה בתלמידיו של ר' ישמעאל ששלקו זונה אחת שנתחייבה שריפה למלך נראה הפירוש מלה זו כמו שלק תתך ובקע ואולי מענין זה אבטיח משישלק כלו' משיתבקע כי האבטיח יבקע מאליו בהיותו גדול:",
            "<b><big>שלש</big></b>   [דרייא] (נדה ח) שלשה בתולות הן בתולת קרקע בתולת שקמה בתולת אדם וכו' עיין בערך בתול' (נדה יו) שלשה דברים נאמרו בצפרנים זורקן רשע שורפן חסיד קוברן צדיק פי' משום הכי נקרא חסיד אע\"ג דידע ששריפת צפרניו מזיק לגופו אפ\"ה שורפן שלא יהו בעולם למכשול קוברן צדיק שזה דינם (יבמות קיו בגמ' שני אחים) ידבק אדם בשלשה בהבאת שלום ובהפרת נדרים בחליצה ויתרחק מג' מן המיאונין ומן הערבות ומן הפקדונות (ובריש ויגש אליו בב\"ר מכות כג ובב\"ר בויחי יעקב ובסוף ברכות ירושלמי) ג' דברים עשו ב\"ד של מטה והסכימו ב\"ד של מעלה על ידם מקרא מגלה ושאילת שלום בשם והבאת שלום וכו' (זבחים מג) הני אשם שלישי ושלשה ודאי אין מלמדין (בהלכה קמא בחולין) תנן התם (בפר\"ח בתרומה) ג' משקין אסור משום גלוי המים והיין והחלב (ובילמדנו בויקח קרח פרשת קח את המטה) יש להן סמך מן התורה מים דכתיב לרוקע הארץ על המים חלב דכתיב ותפתח את נאד החלב ותשקהו ותכסהו יין וכל כלי פתוח (גיטין סה) ג' מדות בקטן צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים וכו' (ב\"ק כד) הרי אלו ג' עדיות והן עדות אחת להזמה פי' כגון דאתו תרי סהדי אסהידו בפני ב\"ד ובפני בעלים דהדין תורא נגח תורא דראובן בחד בשבא במקום פלוני ואתו אחריני ואסהידו בב\"ד בתרי בשבא נגח האי תורא דשמעון במקום פלוני ואתו אחריני ואסהידו בג' בשבא נגח תורא דלוי במקום פלוני נעשה השור מועד ומעכשיו כל מה שיגח משלם נזק שלם מן העלייה נמצאת כת אחת זוממת כגון שבאו עדים ואמרו עמנו הייתם במקום פלוני בההוא חד בשבא רחוק מן המקום שהעידו כי ראו העדות באותו מקום יותר ממהלך יום בעל השור פטור הוא מלשלם נזק שלם שהרי עדיין אין השור מועד ונמצא שלא נגח אלא שני נגיחות בלבד ועדיין תם הוא והעדים פטורין מלשלם צד המועדות כי לאחר שנתקיים העדות של ג' כיתות מתחייבי במועדות וכיון שמקצתן הוזמו ומקצתן לא הוזמו כשם שפטורין מי שלא הוזמו כך פטורין מי שהוזמו וזה דומה לשני עדים שהעידו והוזם אחד מהן והאחד לא הוזם ששניהן פטורין ולפיכך אמרו הברייתא והן עדות אחד להזמה כלומר אינן חייבין עד שיוזמו שלשתן ובענין הזה השנייה והשלישית ואף על פי שהראשונה כשהוזמה פטורה מלשלם צד המועדות שבנגיחה רביעית משלמת התמות שחייבתו לשלם לראובן עומדת וכן דין השנייה וכן דין השלישית אבל אם הוזמו אלו ג' כתות כולן משלמות ראשונה מה שחייבתו בעדות לשלם לראובן והשנייה משלמת מה שחייבתו לשלם לשמעון והשלישית מה שחייבתו לשלם ללוי ושלשתן משלמות ומשלמות צד מועדות שבנגיחה רביעית ועל זה אמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ופעמים שמשלמות גם צד התמות שברביעית היכי דמי כגון שהודה בנגיחה רביעית וקיי\"ל פלגו ניזקא קנסא ואין אדם משלם קנס על פי עצמו וכיון שהעידו הללו שהוא מועד נתחייב על עדותן (ב\"ב נו) שלשה אחין והאחד מצטרף עמהן הרי אלו ג' עדיות והן עדות אחת להזמה פי' ראובן שמעון ולוי ג' אחין וכלב נכרי העיד ראובן וכלב בראשונה ושמעון וכלב בשנייה ולוי וכלב בשלישית הרי זו חזקה נמצאו ו' אחין בחצי וכלב בחצי האחר והן עדות אחת להזמה ההוא שטרא דהוו חתימי עליה תרי שכיב חד מינייהו אתא אחוהי דקאיו חד נוכראה לאסהודי אחתימת ידי' דמיתנא והאי דקא מסהיד אחתימו' ידי' דנפשי' כה\"ג לא מקיימינן האי שטרא דהא נפיק פלגו דממונא אפומא דהאי סהדא דהוא חי ופלגו אחריתי נפיק אפומא דאחוה דהאי דהוא חי ואפומא דהאי נוכראה דמסהדי אחתימו' ידי' דמיתנא אשתכח דקא נפיק האי ממונא כוליה דכתיב בשטרא נכי ריבעא אפומא דחד והילכתא בהא כרב אשי דפסיל פ\"א הרי אלו שלש עדיות שעל מה שמעיד אח זה אינו מעיד אח זה וכשרה היא העדות והן עדות אחת הואיל וכל אחת מצטרף עם זה נכרי אם הוזם זה נמי או אחד מן האחין שמצטרף עמו בטלה כל העדות של חזקה הואיל וזה נכרי מעיד עם כולן. אין הכרעה שלישית מכרעת כבר פי' בערך כרע (בסוף נגעים) ג' טהרות במצורע וג' טהרות ביולדת ג' מגלחין ותגלחתן מצוה הנזיר והמצורע והלוי וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו כלום (בויקרא רבה בריש אחרי מות ובפרשת אחרי מות ובפסק' דפרה ובילמדנו זאת חוקת התורה פ' לוה רשע) י\"ג חופות קשר לו הקב\"ה לאדה\"ר בגן עדן הה\"ד בעדן גן אלהים היית וכו' (בריש מעשרות) התבואה והזתים משיביאו שליש (ירושלמי) א\"ר זעירא עשר תעשר את כל תבואת זרעך דבר שהוא נזרע ונצמח יצא פחות משליש שאינו נזרע ומצמיח (ב\"מ סט) מותר שליש בשכרך פי' כל שיעלה בריוח עד כנגד שליש בקרן נחלוק בינינו והמותר מן השליש יהיה לך לבד בשכרך כגון דהוי קרן ש' זוזי א\"ל כל מה דהוי טפי מן ק' זוזי הוא אגרך. עד שליש משלו כבר פי' בערך הדר (שם סט) ומגדלין אותן עד שיהו שלשין פי' עד שיהא בעגל בשליש בשור ובסייח בשליש בסוס ואח\"כ יטול השומר חצי השבח (מנחות כט) בתחיל' שליש העליון:",
            "<b><big>שלשול</big></b>   [אומקעטטען] (שביעית פ\"ד) ובית הלל אומרים החרובין משישלשלו פי' משיתחילו להכביד ולהתלות לשון שלשלת. (כתובות כז) דמהדר ליה למתא שושילתא כלבא זוגא ואווזא פי' שושילתא שהוא כעין עבות של ברזל ותולין בה זוגא שהוא תרגום פעמון ואווז וכלב קשורין לשלשלת וכשתברח אשה נכשלת בשלשלת ומתנודדת ונוקש הענבול בזוג ואווז וכלב צועקין ומתנערות המשמרות (כלים פי\"ד) שלשלת של משוחות פי' אלו שמושחין ומודדין בקרקע יש שמושחין בחבלין ויש שמושחין בשלשלאות של ברזל כדי לצאת ממה שגרסנו לא תעשו עול במדה זו מדידת קרקע <small>(א\"ב עיין ערך של שלישי)</small>:",
            "<b><big>שלשול</big></b>   [ארט שנעקע] (ר\"ה כד ע\"ז מג) אפילו שלשול קטן נמי (חולין מ) אחד לשם מיכאל השר הגדול לשם שלשול קטן שבים. (שם סז) ת\"ר הולך על גחון זה נחש כל לרבות את השלשול ואת הדומה לשלשול <small>(א\"ב פי' מין תולעת נמצא באשפה המשלשל את עצמו כשהוא זולח)</small>:",
            "<b><big>שם</big></b>   [נאמע] שואל אדם שלום חברו בשם כבר פי' בערך עת (סנהד' נה) המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם תנא עד שיברך בשם פי' עד שיברך עד שיקלל כלומר יזכיר שם (גמ') ויברך אותו השם בשם (שבת סז) הוא בשמה והיא בשמו יש בו משום דרכי האמרי פי' אם קורא איש אשתו בשמו ואשתו קוראה את בעלה בשמה. (ביצה יג) שמו טובלו לתרומת מעשר פי' כיון שנקרא מעשר ראשון חייב להפריש ממנו תרומת מעשר:",
            "<b><big>שמות</big></b>   [ראף אורזאכע נאמע] מובהקין כבר פי' בערך הרמיז (בילמדנו בריש ואלה שמות) יש בני אדם שמעשיהן כעורים ושמותיהן נאים וכו' (סנהד' צא) נתן אברהם מתנות שמסר להן שם טומאה פי' מעשה כשפנות ומעשה שדים <small>(א\"ב תרגום ולשם ולתפארת ולשום ולתושבחתא ובלשון חכמים אומרים כשם במקום כמו ויש ענין אחר קרוב לראשון (משנת מכות פרקא קמא) שלא השם המביאין לידי מכות פי' טעם כי בטעם ובסיבה יוכר הדבר כמו שנכר בשם)</small>:",
            "<b><big>שם</big></b>   [נאמע] ומלכי צדק מלך שלם ת\"י שם רבא:",
            "<b><big>שם</big></b>   [שעטצען] (ב\"מ פז) וחכ\"א משמנין ביניהן פי' מחשבין הגדול של שכירות והפחות שבשכירות וכולל זה עם זה ונותן לו חציו של שניהם וזהו בינוני (בכורות יז) ר\"ע אומר משמנין ביניהן (ב\"מ כ) אגרות שום פי' שטר שומת ב\"ד עיין בערך אגרת. (בויקרא רבה פ' זובח בצו) ושם דרך אראנו בישע אלהים בשי\"ן כתב דשאים ארחיה סגי שוי:",
            "<b><big>שם</big></b>   [ווארצעל] בשומא מצויה בבן גילו קא מיפלגי ע' בערך גל השלישי שאת או ספחת תרגום ירושלמי שומא או בהקי וכן ולשאת ולספחת ולשומא ולבהקי:",
            "<b><big>שם</big></b>   [קנאבעל] (בסוף מעשרות) שום בעל בכי פי' שום חריף כל שאוכלו מדמע (בריש כלאים) השום והשומנית (ירושלמי) תומניתא (בסוף תוספת דמעשרות) אי זהו שום בעל בכי כל שאין לו אלא דור אחד המקיף את העמוד:",
            "<b><big>שמא</big></b>   [פילייכט] (אבות פ\"ב) ואל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה פי' אולי:",
            "<b><big>שמאבר</big></b>   [נאמע איינעס קעניג] (ב\"ר) שנאב כואב ממון שמאבר שמאבר ופורח ומביא ממון:",
            "<b><big>שמאי</big></b>   [ארט בייאנאהמע] (ערובין יא מנחות לג) כי תניא ההיא כפתחי שמאי פי' אמור בל' ערבי בלר אלשאם והיא ארץ ישרה דלית לה תיקרה פי' דרך בעלמא שעושין על גבם תיקרה לשבת תחתיה במסיבה בפתחי שערים להגן מן החמה ומן הגשמים ובפתחי שמאי אין דרכן לעשות תיקרה ואחרים אומרים אין דרכם לעשות משקוף לפתחיהם:",
            "<b><big>שמאל</big></b>   [לינקס] (בילמדנו ואלה שמות) וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו וכי שמאל למעלה אלא מיימינן אלו שהן מטין לכף זכות משמאילין אלו שהן מטין לכף חובה:",
            "<b><big>שמגז</big></b>   [שטארק] (ע\"ז יב גיטין ע) נשקיוה רביעתא דחלא שמגז פירש רש\"י חזק:",
            "<b><big>שמד</big></b>   [סיסטעמס פערטיליגונג] (ביצה ד) זימנין דגזרי גזירה ואתו לאתקלקולי פירוש מאי טעמא עבדינן בגולה תרי יומי משום דשלחו מארץ ישראל הזהרו לעשות שני ימים טובי' כמנהג אבותיכם דחיישינן שמא יגזרו גזירה וישכחו חשבון הקביעות ויבאו לידי קלקול (ר\"ה ל) אמר רבי יוחנן שעת הגזירה שאני. (ירוש') תקעו בתפלת השחר והשונאין סברו שעליהם הולכין ועמדו עליהם והרגום ותקנו בתפלת המוסף מגו דחמון לון דקרו קרית שמע ומצלו וקרו בתורה והדר תוקעים אומרי' בנימוסיהון עסקין (חולין קא) אלא אמר רבא גזירה הוה ושלחו מתם דיומ' דכפורי דהא שתא שבתא פי' גזירה הוה וגזרו דלא לשדורי עיבור ושלחו להו יומא דכפורי דהא שתא בשבתא נהוי ולא בזמניה וכדאשכחינן בשני דרבא דשלחו ליה אחוה זוג בא מרקת ותפשו נשר וכו' פ\"א בעת שאמר רבי יוסי הגלילי הזיד בשבת ושגג ביום הכפורים פטור מן הקרבן בעת הגזירה שלא היו יודעים שיום הכפורים היה וקבלו איסור שבת לבדו ועשו מלאכה בזדון ואח\"כ נודע שהוא יוה\"כ בשבת זו ואמר אלו הייתי יודע שיום הכפורים היום לא הייתי עושה מלאכה ר\"ע או' חייב קרבן שהרי שגג ביוה\"כ ר' יוסי הגלילי סבר כי בעת שקיבלו עליהם השבת לא היו יודעים שהוא יום הכפורים שקיבלו עליהם ואין איסור זה וזה בבת אחת:",
            "<b><big>שמדע</big></b>   [ערקענען] תרגו' ולא הכירו ולא אשתמודעי'",
            "<b><big>שמט</big></b>   [וועק נעמען] (ב\"ב כח) משמט הוה שמיט ואכיל (ב\"מ קיד) משכנו ומת שומט מעל גביו (ב\"ב קעג) שהיו שני אחים דשמטו מהדדי (נדרים מח) דהוה שמיט כיפי דכיתנא פי' ענין חטיפה:",
            "<b><big>שמט</big></b>   [אויס דעהנען] (כתובות ס) דמשמשא על ארעא הוו לה בני שמוטי פי' ארוכים ודקים. (בכורות מג) באריכא שמיטא סניא פי' ארוך ודק השנאוי לראות:",
            "<b><big>שמט</big></b>   [היישעריק] ויתר הילק אכל החסיל תרגומו מותר פרחא אכל שמוטה:",
            "<b><big>שמיכה</big></b>   [מאטראץ] (בויקרא רבה בסוף אחרי מות) ותכסהו בשמיכה רבנן דתמן אמרין בסודרא רבנן דהכא אמרי במשיכלא אמר ריש לקיש חזרנו על המקרא ולא מצאנו כלי ששמו שמיכה מהו שמיכה בשין כתיב שמי כאן מעיד שמי על יעל שלא נגע בה סיסרא:",
            "<b><big>שמים</big></b>   [הימעל] (יבמות קיב נדרים צ) שמים ביני לבינך יעשו דרך בקשה (ירוש') כמה דשמיא רחוקין מן ארעא כן תהא אתתא איהי רחיקא מן ההוא גברא שאינו יורה כחץ יעשו דרך בקשה אמר רב הונא יעשו סעודה והן מתרגלין לבא דרך סעודה פ\"א שמים ישפטו ביני ובינך שאין שכבת זרעך יורה כחץ שארגוש בך ואתעבר יעשו דרך בקשה שמבקשין הימנה שלא תחשוש שאינ' מצווה על פריה ורביה (בריש ילמדנו) ביום א' לא ברא אלא שמי השמים שנאמר אתה הוא ה' לבדך אתה עשית את השמים ושמי השמים אינו אומר כן אלא שמי השמים הן הן שמי השמים הן הן שמים והיכן זכו ליקרות שמי השמים משנברא הרקיע הזה בשני:",
            "<b><big>שמכי</big></b>   [צוויבעל בריאה] (כתובות ס) אפי' שמכא והרסנא. (ערכין כא) באתרא דשקלו שמכי פטיר נפשיה אפילו בשמכי <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב אפי' כמכא והרסנא ופי' רש\"י כותח)</small>:",
            "<b><big>שממיתא</big></b>   [איידעקסע] תרגום ירוש' והכח והלטאה וכחא ושממיתא:",
            "<b><big>שמין</big></b>   [שאטצען] (מכות ג) כיצד שמין רב חסדא אמר בבעל פי' אם העידו על האשה שגירשה בעלה ונתן לה כתובתה והוזמו אינן משלמין אלא טובת הנאת כתובתה כדמפרש (ב\"ק פט) פי' כיצד בבעל אומדים כמה אדם רוצה ליתן לבעל אם תמות אשתו וירש בעלה כתובתה יגבנה הלוקח ממנה וזה דבר מועט הוא כיון שאין לו אלא סירכא חדא רב נתן בר הושעיא אמר באשה פי' אומדין כמה אדם רוצה ליתן לאשה שאם נתארמלה או תתגרש יגבנה הלוקח ויותר דבר יתן הלוקח מן האשה מהלוקח מן הבעל שיש לו ב' סירכות רב פפא הוסיף ודאי יתן לה יותר שיש לו ב' סירכות אלמנות וגרושין כדאמר ועוד לאלתר לוקח שטר כתובתה מידה ויש לה יותר חזקה <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי ענין ערך)</small>:",
            "<b><big>שמן</big></b>   [עהל] (שבת כג) ולא בשמן שריפה (גמרא) מאי שמן שריפה אמר רבא שמן של תרומה שנטמאת הואיל ולשריפה עומד וכבר ביארנו בערך דם (ירושלמי בפ\"ק בשבת ובעבודה) שמן רבי ובית דינו התירו רב לא אכל א\"ל שמואל אכול ואי לא אנא כתיבנא עלך זקן ממרא:",
            "<b><big>שמן</big></b>   [פעטט] (ב\"ר פ' סח) הנה משמני הארץ מן שמיניא דארעא פי' עשירים מפיק דוכסין ומטל שלהם מעייל דוכסין ונותנין לו שחד:",
            "<b><big>שמן</big></b>   [אכט] ומברך עליה שמנה ברכות עיין בערך שאר על התורה כדרך שמברכין עליה בביהכ\"נ בא\"י אשר בחר בנו וכו' וחותם הבוחר בתורה שכך פי' בירוש' על העבודה שאותך לבדך ביראה נעבוד על ההודאה הטוב לך להודות על מחילת עון מוחל לעונות עמו ישראל על המקדש הבוחר במקדש על הכהנים הבוחר בכהנות על ישראל הבוחר בישראל על ירושלים הבוחר בירושלם (בספרא ויהי ביום השמיני) אין אנו יודעין אם שמיני לחדש אם שמיני למנין כשהוא אומר כי שבעת ימים ימלא וכו' ויהי ביום השמיני הוי אומר שמיני למנין ולא שמיני לחדש אותו היום נטל עשר עטרות וכו' עד וראשון לחדשי חדשים נמצינו למדין שבשלש' ועשרי' באדר קרבו המלואים ונשלמו באחד בניסן:",
            "<b><big>שמן</big></b>   [ארט מינצע] שתי פרוטות לשמן עיין בערך הדרס פי' מטבעות הן:",
            "<b><big>שמע</big></b>   [הערען, פערנעהממן, ערפאהרען] שמועות הללו הולכות ומתמעטות עיין בערך בז (עירובין עג) אמר רב יוסף לא שמיע חלש איעקר ליה תלמודיה אהדריה אביי קמיה ובכל דוכתא היה אומר רב יוסף לא שמיעא לי הא שמעתא וא\"ל אביי את אמרת ניהלן:",
            "<b><big>שמע</big></b>   [אויסרופען] (בתחילת שקלים) באחד באדר משמיעין על השקלים (ירושלמי) מהו משמיעין רב הונא אמר מכריזין כמה דאת אמר ויתנו קול ביהודה ובירושלים:",
            "<b><big>שמע</big></b>   [בעדיהנען] (ברכות מא) מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך (שם סב) א\"ל לשמעיה פני לי דוכסא פי' כמו שמש:",
            "<b><big>שמעון</big></b>   [נאמע] (פ\"ח דטהרות) שמעון אחי עזריה אומר לא כך ולא כך:",
            "<b><big>שמץ</big></b>   פסול [וועניג עטוואס] כבר פי' בערך שחץ (מגלה כה) בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול (קדושין עא) אם ראית שתי משפחות שמתגרות זו בזו שמץ פסול יש באחת מהן (ע\"ז ל) בשלמא חמרא משום שימצא אלא שיכרא מאי טעמא שימצא דשימצא פי' שמצא משום מגע גוי שמצא דשמצא גזרה שכר אטו יין:",
            "<b><big>שמר</big></b>   [הייווין] (ב\"ב לו) ת\"ר אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברך עליהן שהכל נהיה בדברו וכן הלכה והיכא דרמו תלתא ואתו תלתא ופלגא אבל רמא תלתא ואתו ד' בפה\"ג (שבת קלו) ואין נותנין לתלויה בשבת גמרא איבעיא להו שמר מאי היכי דמי שמר כבר פי' בערך חזק:",
            "<b><big>שמר</big></b>   [היטען. היטטע] (כלאים פ\"ה) שומירה שבכרם (בבא בתרא עח) ואת השומירה שאינה עשויה בטיט פי' בית דירה שעושין לשומר השדה אם עשויה בקנים או בקש או בעצים דירת עראי היא ונמכרת עם השדה עד שיקננה בפי' (ב\"ק עט) כדרך שתיקנו משיכה בלקוחות כך תיקנו משיכה בשומרין:",
            "<b><big>שמיר</big></b>   [דיאמאנט] המוציא לך מים מצור החלמיש תרגו' ירוש' שמיר טינרא וכן ושמן מחלמיש צור:",
            "<b><big>שמר</big></b>   [ארט פפלאנצע] (ירושלמי כלאים פ\"א) שמר וכרפס מאי נפיק מנהון פיטרושלינון זו גרסת רבינו שמשון בפי' משנת כלאים ולא כגרסת הספרים שהיא משובשת ופי' שמרנון בליו\"ר מין ירק כמו כרפס ופטרושלינון מין אחר דומה לו:",
            "<b><big>שמרקע</big></b>   [ארט צוויבעל] (בסוף עוקצין) שמרקועין ופטריות פי' מין בצל:",
            "<b><big>שמש</big></b>   [בעדיהנען, בעשלאפען] שימש תלמידי חכמים כבר פי' בערך רטן (ברכות מז) אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים זהו עם הארץ אמר רב הונא הלכה כאחרים (חולין מד) כל מי שקרא ושנה ושימש תלמידי חכמים ורואה טרפה לעצמו עליו הכתוב אומר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך תרגום לשרת לשמשא. משמש מת כבר פי' בערך מת. (נדה יז) אסור לשמש מטתו ביום שנאמר והלילה אמר הורה גבר ריש לקיש אמר מהכא ובוזה דרכיו ימות <small>(א\"ב בדניאל אלף אלפין ישמשוניה)</small>:",
            "<b><big>שמש</big></b>   [זאננע] (תענית ג) שמש בשבת צדקה לעניים:",
            "<b><big>שמש</big></b>   [ענטצינדען זיין] (בויקרא רבה בראש ויהי ביום השמיני) למאן שמשמי' דעיינין למי חכלילות עינים <small>(א\"ב פי' עיניו אדומות כשמש פ\"א לפני עיני השכור נתראים כדורים כשמש)</small>:",
            "<b><big>שמש</big></b>   [פיעבער היטצע] (גיטין סט) לשמשא בת יומא פי' לקדחת תדירה יום ליום פי' באותו יום שהתחילה עליו:",
            "<b><big>שמשם</big></b>   [ארט מאהן] שמן שומשמין (ר\"ה יג כתובות קד) כביצה חסר שומשום אינו מטמא טומאת אוכלים פי' בלשון ישמעאל שמשם ובלע\"ז שושמ\"י זרעונין ירוקין הן:",
            "<b><big>שמשמנא</big></b>   [מארישקיס] תרגום לך אל נמלה עצל אתרמא לשומשמנא (מסכת יבמות פ' הערל) שומשמנא גמלא פי' נמלה גדולה עיין ערך שושמנא כי כן גרם בעל הערוך:",
            "<b><big>שמשק</big></b>   [איין שמאקהאפטע פפלאנצע] (שבת קט) רב פפי אמר שמשוק פי' הוא אזוב שכתוב בתורה <small>(א\"ב פי' בל\"י מין עשב של ריח טוב ועלהו עומד בליחותו ימים רבים וי\"א כי כן שמו גם בלשון מצרי ואדומי)</small>:",
            "<b><big>שמת</big></b>   [פערבאהנען אין חרם לייגען] (מ\"ק יו) מאי שמתא אמר רבה שם מיתה ושמואל אמר שם תהא פי' שם מיתה מיתה בה שם תהא שם תיתי כדכתיב ובאה אל בית הגנב (ב\"מ ע) ולא קיבל עליה שמתא דרבנן פירוש כגון מי שנתחייב בב\"ד וסירב ושמתוהו ב\"ד או נשא ונתן במעות ולא משך וחזר בו וקיבל עליו מי שפרע אלו וכיוצא בהן אבל הטוען על חברו בב\"ד ונתחייב שבועה ונשבע לא אמור רבנן (שבת קל) חדא דר\"א שמותי הוא פי' מבורך הוא פ\"א מתלמידי שמאי הוה והכי מסתבר' וכן מפורש במסכת שביעית (ירושלמי בפ\"ט) ר\"א אומר ינתנו לאוכל דהא ר\"א שמותי הוא דתנינן אוכלים פירות שביעית בטובה ושלא בטוב' כדברי בית שמאי וכו' <small>(א\"ב תרגו' בפסוק דודי לי ואני לו ית עמלק וית עמיה בשמתא)</small>:",
            "<b><big>שן</big></b>   [צאהן] (קדושין כד) אי כתב רחמנא שן הוה אמינא אפי' שן דחלב פי' שן תינוק שיונק החלב שחוזר מפני שמחליף שיניו שן של מעדר עיין בערך מעדר (כתובות עח) הוא נתן אצבע בין שיניה פי' משל הוא כאדם שנתן אצבע בין שיני חברו וא\"ל למה נתת אצבע בין שיני ה\"נ כיון דנדר' ולא היפר לא יוציא ויתן כתובתה דאמרה ליה אמאי לא היפרת לי. כל שבמת טמא חוץ מן השינים והציפורן עיין בערך גרם (שבת סב חולין יו) המקנח בדבר שהאור שולט בו שיניו נושרות ועשבים יבשים וקרומית של קנה אור שולט בהן במהרה:",
            "<b><big>שני</big></b>   [צווייא] שני דברים שלמד דוד מאחיתופל (בגמ' דבני מערבא בחלק) אחיתופל אדם גבור בתורה היה וכו' וירכיבו את ארון ה' א\"ל לבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ובשעה שכרה דוד שיתין לימדוהו לכתוב שם בחספא ולמשדי באפי תהומא (מנחות כז) ב' מינין שבנזיר וג' שבפרה וכו' פי' ב' מיני חלות ורקיקין ג' שבפרה עץ ארץ ואזוב ושני תולעת ד' שבתוד' חלות מצות ורקיקי מצות וסולת מרבכת וחלות לחם חמץ ד' שבמצורע שתי צפרים עץ ארז ואזוב ושני תולעת ד' שבלולב פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ אבות וערבי נחל ב' הזאות שבפרה עיין בפרה. ז' הזאות שעל בין הבדים ביוה\"כ מדם השעיר ומדם הפר. ב' פרשיות שבמזוזה שמע והיה אם שמוע ד' פרשיות שבתפלין קדש והיה כי יביאך שמע והיה אם שמוע. ב' דברים המתירין מעלין זה בלא זה כבר פי' בערך מעל. קסבר רבי יהודה שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין (סנהד' סז) (קדושין לה) כל מצות לא תעשה ר\"מ סבר ב' כתובין הבאין כאחד אין מלמדין ג' מלמדין פי' היה האחד למד מן האחד לא בא הג' אלא להוכיח שאין בזה דין אלא אלו ב' בלבד ולא ללמד מהן שאלו היה האחד היו למדין כל התורה ממנו בא השני לבטל דין זה (בילמדנו ויאמר משה לחובב) מיכן סמכו הדורות שיהו מתענין ב' וה' שכשעלה משה בה' עלה ובב' ירד רבא במ' יום והתקינו רז\"ל שיהו מתענין בעלייתו ובירידתו. ועם שונים אל תתערב עיין בערך ירא (ב\"ר פ' יט) כשעלה נחמיה מן הגולה נתפחמו וכו' עד הוא שמלאכי אומר וזאת שנית תעשו שנייה לשיטים אמר הקב\"ה קבל מהן בכי ואנחה משגזלת וחמסת ונטלת יפיה ממנ' אתה משלחה שנ' בני היצהר זה אהרן ודוד בסיפרא בצו זאת משחת אהרן:",
            "<b><big>שן</big></b>   [צוזאממען געשרימפען] (תענית יט) זרעים שצמחו וחזרו ושנו פי' כמשו שמה ושערורה תרגומו תימה ושנו וכן שערורית עשתה מאד: שן [לעהרען שארף זיניג] (חולין קלג) כל השונה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקולית (סנהד' פ) שיננא לא תימא ליה לאבוהי הכי (נדה יג) שיננא אחוז באמה והשתין מים לחוץ פי' מחודד בתלמוד מלשון חץ שנון וי\"א גדול השינים (סנהד' פב) שלף שיננא והניחה באנקלי שלו פי' ברזל המחודד ולהבת חניתו תרגום שיננא דמורניתא:",
            "<b><big>שן</big></b>   [שפיץ שטיין]. (אהלות פ\"ח) השננים והסככו' והפרעות פי' כמו שן הסלע מהעבר מזה:",
            "<b><big>שן</big></b>   [אריען] (ברכות סב) שינ' בעמוד שחר כאסטמא לפרזלא פי' השתנה מלשון מקרא את שיניהם פ\"א בערך אסטמא:",
            "<b><big>שונאגא</big></b>   שמיה בעל הערוך גרס שלגא שמיה בערך אשלג עיין שם:",
            "<b><big>שנדפין</big></b>   [עלפען ביין] תרגום ירושלמי בפסוק ויפול יוסף על פני אביו וארבע יוסף ית אביו בערס דשנדפין כמו שן דפיל:",
            "<b><big>שנער</big></b>   עיין בערך צל (ב\"ר פ' לח ובמגלת איכה) שנער שמנוערת מן המצות לא תרומה ולא מעשרות ולא שביעית שנער שמתין בתשנוק בלא נר ובלא מרחץ שנער ששריה מתים נערים שנער ששריה מביטין בתורה כשהן נערים:",
            "<b><big>שנץ</big></b>   [רימען שלייפע] (כלים פכ\"ו). סנדל עמקי וכיס של שנצית (בסוף מקואות) ושנץ של",
            "<b><big>סנדל</big></b>   (ב\"מ סז) כיסא בתר שינצי (יבמות קב) וסנדלא בתר שינצי (נדה טו). ויש להן שנצים (שבת נב) וכיון דאיכא שנצים מפיק ליה עד פומיה פי' כיס של שנצות הכיס אינו קשור אלא יש לו שנצים מלמעלה ומלמטה ומכניסין באותו שנץ חוט של משיחה ויש שמכניסין רצועות וכשנותנין בו מעות שונצהו וא\"צ לקושרו אלא מותחו לאותו החוט והוא מתקש' מאליו מתפתח מאליו ופעמים יש לכים ד' בתים וכולן נפתחין ונסגרין יחד וכן פי' הגאון (שם צב). והא איכא שנצי דאינון לולאו' דאגידי עד שוליו בהדי הדדי והיכי אמרת אי אפקיה דרך פיו הכי נמי דמחייב דאי בעי שקיל ואיסור גניבה קודם איסור שבת לא מצי למשדיה לרישיה אלא מכלפי שוליו דאלמא צריך להוציאו כולו ודחינן בדליכא שנצים אי נמי איתליה ומכרכי על פומיה ולא עקירא כלפי שוליו <small>(א\"ב פי' בליו\"ר חריץ שבין הקמטים כמו בסנדלים ישנים ובכיס לסתום פיו)</small>:",
            "<b><big>שנק</big></b>   [נידערשלאגען] את אשר התעללתי במצרים ת\"י ית מה דשניקית ית מצראי והפחתם אותו תרגומו ושנקתין בלכתך לא יצר צעדך תרגומו כד תזיל לא תשניק אורחך וכן תרגום וצוקה בבא עליכם צרה וצוקה וינער תרגומו ושניק:",
            "<b><big>שנר</big></b>   [קאצע] (ברכות נז) הרואה חתול בחלומו באתרא דקרו ליה שינרא נעשה לו שנוי רע <small>(א\"ב תרגום בפסוק ויהי בימים ההם כשבת שונרא דדהבא)</small>:",
            "<b><big>שנתות</big></b>   [צעהנע. קארב האלץ] אלא אמר רב כהנא שנתות היו בהין עד כאן לפר עד כאן לאיל פי' סימניות כגון שינים שעושין בחתיכות עץ זכרון חשבון שינים וכן שינים בולטין ויוצאין בתוך ההין:",
            "<b><big>שנית</big></b>   [וואסער פעלזען] (בסוף אהלות) בים ובשונית טהור איזו היא שונית כל מקום שמגיע לשם הים בעת הסערה (ב\"ר פ' י וכל צבאם ובויקרא רבה אחרי מות פ' ויתרון ארץ) יצחק בן אלעזר הוה מטייל בשוניתא דימא דקיסרי:",
            "<b><big>שס</big></b>   [אהן רייצען] (סנהדרין עו)שיסה בו את הכלב שיסה בו נחש פי' גירה:",
            "<b><big>שסע</big></b>   [געשפאלטען] השסועה בריה בפני עצמה היא עיין בערך שדר פי' בגמרא (נדה כד) רב אמר בבהמה אסור באכילה באשה אינו וולד וכי האי גוונא אינה מתקיימת בעולם אלא במעי בהמ' נמצאת ואסורה באכילה ושמואל סבר מתקיימת ולאויר העולם אסורה אבל במעי בהמה שריא מ\"ט כל מה שבבהמה תאכלו:",
            "<b><big>שסקי</big></b>   [פפלומע מאנדלען] (ב\"מ ס ב\"ב כא) באמת ביין התירו אנא פליגנ' אמגוזי ואת פליג שסקי פי' שקדים. פ\"א אפרסקין:",
            "<b><big>שסתג</big></b>   [שטיק טוך] (גיטין סט) ליתי ברזא גרגילא ונציירי' בשוסתג פי' חתיכה של בגד:",
            "<b><big>שסתמיה</big></b>   [פערשליססען] (שם סט) לישתרא ליה שושילתיה ושסתמיה פי' סגר השלשלת:",
            "<b><big>שע</big></b>   [אוים גיגלעט] (בסוף כלאים) אינו אסור משום כלאים אלא טווי ואריג שנאמר לא תלבש שעטנז הוא שוע הוא טווי הוא נוז פי' שעטנז כך הוא כי הכלאים הוא טווי ושוע או טווי או נוז שוע לשון שעיעות כתרגומו על חלקת נואריו שעיעות והוא שטורפין צמר ופשתן זה עם זה ועושין מהן לבדין ועושין מהן כמו לבוש ותנן הנבדין אסורין מפני שהן שועין טווי הוא ב' פנים או טורפין צמר ופשתים וטווין אותו או טווין צמר לבד ופשתים לבדו וחוזרין ושוזרין ב' חוטין זה יום זה נוז גם הוא ב' פנים או באריגה או תכיפה במחט ולא מצינו ללשון הזה עיקר אלא בהגדה של ויקרא לבן מלך שנזז לבו עליו ונטל צפורן לחתור על אביו ומפרש אותו לשון סיכוך כדבר שהוא מסתכך או מסתרך ר\"א הסיע הנו\"ן ללמ\"ד ופירושו דבר המליז את ישראל מאביהן שבשמים כלומר מרחקן מלשון אל יליזו מעיניך והדרך הראשון עיקר ואפקינהו קרא בחדא מילתא גדיל שנים גדילים ארבעה דברים ברורים הם כי חוט אחד לא יקרא גדיל ואין גדיל שהוא עבות פחות מן ב' חוטין ואין גדילין פחותין משני גדילין ונמצאו ארבעה וזו פי' עשאו גדיל ופתלהו מתוכו וגרסינן (יבמות ה נדה סא) א\"ר אחא בר יוסף משמיה דמר זוטרא האי מאן דאבד ליה חוטא דכיתנא בגלימיה דעמרא ונתקיה ולא ידיעי אי נתיק אי לא נתוק שפיר דמי וכו' עד מתקיף ליה רב אשי אימור או שוע או טווי או נוז והלכתא כמר זוטרא מדאפקינהו רחמנא בחדא מילתא פי' שוע קרמ\"נטו טווי פי\"לטו נוז טיסו\"טו (חולין מז) דשיעא דלית לה חיתוכא דאוניה (שבת פז) ומייתו שיעא דדנא פי' דבר שמלפפין בו החביות אשתעו כל צלמניא כבר פי' בערך מחצל (פסחים ל) כי תבעי לך דשועי פי' חלקין:",
            "<b><big>שע</big></b>   [ערצעהלען] את מספר החלום ואת שברו תרגום ית שועית חלמא וית פשריה את האיש ואת שיחו אמרי לה כל שעתו כבר פי' בערך סע:",
            "<b><big>שע</big></b>   [אויס קלעבען] תרגום וטח את הבית ושע ביתא איה הטיח אשר טחתם אן שיע די שעיען:",
            "<b><big>שע</big></b>   [פעלז] תרגום עלי צור עלי שוע:",
            "<b><big>שע</big></b>   [שטונדע מונוט] תרגום רגע אחד אעלה בקרבך שעה חד ובדניאל בה שעתא:",
            "<b><big>שעבד</big></b>   [דיהנען, אונטערטאהן זיין]. תרגום ורב יעבד צעיר ורבא ישתעבד לזעירא ובלשון גמרא שעבוד קרקעות ונכסים משועבדים פי' אשר הם כמו עבדים ותחת רשות אדון:",
            "<b><big>שעבז</big></b>   [גראס האדיק זיין] (בכורות מה) משועבז ובעל גבר גידי פחדיו ישורגו תרגומו גברים ושעבוזהי משבשין (גמ') תנא משועבז בבצים בעל גבר בגיד פי' שהן גדולים וארוכים עד הארכובה <small>(א\"ב בנוס' כתוב ותניא דפחדוי משבשין וכן גרם בעל הערוך בערך ותן ואולי מצא זולתה נוסחא אחרת)</small>:",
            "<b><big>שעוה</big></b>   [וואקס] לא בזפת ולא בשעוה נכאת תרגומו שעוה כדונג מפני האש תרגומו כשיעתא מן קדם נורא (ב\"ר פרשת מד) אל תשתע אל תשוע <small>(א\"ב תרגום ירושלמי של נכאת שעוה אבל אונקלוס תרגום שעף)</small>:",
            "<b><big>שעל</big></b>   [פוקס] (כתובות עא נדרים פא) שלא מצינו שועל שמת באפר עפר דמית מאי פי' כך ראינו דבר זה משל הוא אשה שנדרה שלא תגלח שיער שבאותו מקום אינו מעכב לה בעלה מפני שדבר זה אין מעכב בתשמיש המטה וחשו חכמים לאומרה בפרט מפני הגנאי ומפרי הפרוצות <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב שמת בעפר פיר)</small>:",
            "<b><big>שעם</big></b>   [קארק פאנטאפעלהאלץ] (כלים פי\"ד) סנדלי בהמה של מתכת טמאין של עם הארץ טהורין (סוכה כ) של שעם ושל גמי (יומא עז יבמות כ) סנדל שעם פי' קליפי עץ והוא שגמין שפירשנו:",
            "<b><big>שעמום</big></b>   [פערווירט] (כתובות נט) שהבטלה מביאה לידי שעמום ואת המהומה תרגום ירושלמי וית שעמומימ' ובתמהון לבב ובשעממות ליבא:",
            "<b><big>שען</big></b>   [שלאגען] ימחאו כף תרגום ירושלמי ישענו בענפהון:",
            "<b><big>שעועית</big></b>   עיין בערך פול:",
            "<b><big>שעף</big></b>   [באלזאם] עלי גלעד וקחי צרי תרגום וסבי שעף וכן קחו צרי למכאובה פנג ודבש ושמן וצרי:",
            "<b><big>שער</big></b>   [פרייז ווערטה] (מעשר שני פ\"ד) פודהו כשער מקומו פי' כששוה במקומו (ב\"מ עד) אי פסק בשע' הגבו' שקיל פי' בשער הזול שער התוך עיין בערך כלבאי:",
            "<b><big>שער</big></b>   [ציחין]. לא תשימון עליו נשך תרגום ירושלמי שערין ורבין אל תקח מאתו נשך ותרבית:",
            "<b><big>שעד</big></b>   [שאטטע לינזין] (שבת קמג) שער של אפונין עיין ערך סער כי שם הביאו בעל הערוך:",
            "<b><big>שעיתא</big></b>   עיין בערך מטליא:",
            "<b><big>שף</big></b>   [וועלצען, רייבען, אויס גלעטין] (פסחים לט) שפה היא על בשרה יבש. (מ\"ק יא) שפין את הסדקין ומעגילין אותן (מ\"ז כו) דלמא שייפא סם לדד. (שבת קמ) אין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן (עדיות ג) כרשיני תרומה ב\"ש אומרים שורין ושפין בטהרה. (ע\"ז מט) שפאה לצרכה אסור שיפה ובעיטה כבר פירשנו בערך בעט. (כלים פי' נדרים נה) המטה והעריסה משישפם בעור הדג פי' מלשון ושפית יתיה (כלים פי\"ד) הסייף מאמתי מקבל טומאה משישפנו. (ב\"ב פא) הגדילו לא ישפה. (מעילה יד) אין מועלין לא בשפוי ולא בנביה פי' לוקח הגזבר קורה של הקדש ומתקנה בנרגא ומה שנופל ממנו אם יהנה אדם ממנו אינו חייב קרבן מעילה מן ושפית יתיה וכן פי' הגדילו לא ישפה ניקוי ושיפוי מן האילן כגון זמורת הכרם וכיוצא בו. (חולין כה) כל שעתיד לשוף קולית ששפה לאורכה כבר פירשנו בערך דקל. (שבת עה) השף בין העמודים חייב משום ממחק פי' השף בין העמודים שעושה כדי להחליקן חייב משום מוחק וכן הממרח את הרטיה. (ירושלמי) מה מחיקה היתה במשכן היו שפין העור על גבי העמוד רב יהודה אומר חייב משום מוחק פי' אחר ששף את הקרקע של בין העמודים בסנדל של סיידים ומפורש בערך סנדל חייב משום מוחק. (ב\"ק כב) כגון דשף צלמי פי' כגון שהיו לו צורות מצויירין בכותל ונתחככה בהן ושפפה אותן מלשון ושפית יתיה ובערם מן הכותל לגמרי כדגרסינן (יומא סח) מבערב ישפשף כלומר יחכך בבשרו עד שיבערהו לגמרי. (מקואות פ\"ט) אא\"כ שיפשף. (יומא ל) א\"ר אשי זאת אומרת מצוה לשפשף. (שבת נ) ובשיפא דא ודא אחת היא פי' ששפאה שאין לה חלודה. (ר\"ה כד) והא כנישתא דשף יתיב בנהרדעא דהוה בי אנדרטא. (מגילה כח) רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף יתיב בנהרדעא פירות בגלות יכניה וסיעתו כד אתו לנהרדעא בני כנישתא ויסדוה באבנים ועפר דאיתיאו בהדיהו מבית המקדש והוו קריין ליה כי רצו עבדיך את אבניה וגו' וקריוה שף יתיב כלומר שנסע מקדש וישב שם והות שכינה עמהון כדאמרון בבבל היכא שריא שכינה רב אמר בכנישתא דהוצל ושמואל אמר בכנישתא דשף יתיב שף יתיב בנהרדעא וכנישתא דהוצל קרובה לבית המדרש של עזרא הסופר למטה מנהרדעא (ב\"ב ג) גזית אבני דמשפיין כדכתיב מגוררות במגרה. (בסוף כלים) שפן בשופניא טמאין (ב\"ק כח) אבל שפייא בשופינא חסורי חסריה ואכות אותו תרגום ושפיתי יתיה בשופינא הפצירה פים תרגום שופינא. (בריש ויקרא רבה ועוד ראיתי) היו לפניו שני שבילין אחד שפוי ואחד מלא קוצין וצרורות ואורח צדיקים סלולה תרגום ואורחא דתריצי שפיא:",
            "<b><big>שף</big></b>   [רוהוג זיין, זיכער שטעללען] (ב\"מ טז) אנא איקום ואשפי (שם ע) מבדקינן גברא דמשפי נכסיה. (ב\"ב קסח) לימא ליה בעל תוב שוף לי ואיקום פה פי' שוף בשופי כדגרסינן (כתובות כ) והוא שאכלם בעליהן שלש שנים ובשופי (גיטין נב) לא למכור עבדים וליקח שדות דלמא לא משפיין והנה איננו אלי תרגום ירושלמי והא ליתנון שפיין לקיבלי (שם עג) א\"ל זיל שפי ליה דהא קבילת עלך כל אונסא פי' זיל תקנה דניכליה בניחותא (נדה לז) ששפת מן הצער ולא מן הדם פי' נחה מן הצער:",
            "<b><big>שף</big></b>   [צערדריקען] (בויקרא רבה וכי ימוך) לסיפא דשתא אנא משפי לכון מה הן הוה להון לשופיא לכון אם זכיתם לרעיבי יעקב ואם לאו לשביעי עשו <small>(א\"ב אין גרסא זו בנוסחאות דידן אלא לסיפא דשתא אין מתאבדין אנא אשלם לכון)</small>:",
            "<b><big>שף</big></b>   [שעפפען, לעערען] (שבת קלט) דבי רב פפא שאפו שיכרא (ב\"ק קטו) אפשר דמיתנה מימיה אפומא דחביתא ושפי ליה (ב\"מ ס) רבי יהודה אומר השופה יין לחבירו פי' ענין הרקה שמן תורק (שבת קכה) דלמא שפי ליה אומנא ומוקי ליה ארביעתא (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני) פ' ר\"א עבדן שפין בתרע בית עלם שמעון דאנגריא פי' מוריקי יין כלומר לוקחין ומוכרין ספר אחר עבדין צבחר חמרין למיעל לההוא חרתא. (חולין סז) לא לשפי איניש שיכרא בשבתא (שם קי) עד דנייח ושפי ליה:",
            "<b><big>שף</big></b>   [ווייזע. קלוג] (גיטין כג) שפוי ונשתפה פי' חזר לדעתו <small>(א\"ב פי' בל\"י בעל דעת וחכם)</small>:",
            "<b><big>שף</big></b>   [צעדריקט] (ב\"ק פא ב\"מ קיז) כדי שיהא נישוף ברגלי אדם וברגלי בהמה זה שייך בערך שני:",
            "<b><big>שף</big></b>   [גבייקט זיין נידריג זיין] שפויין ודוויין היו ולא מפרינין אלא בפה עיין בערך פרן <small>(א\"ב בנוסח' כתוב דווים ושפופים ענין שפלות וכפיפות)</small> (ב\"ר פכ\"ו מן האדמה) לא באוכולן בימי בני אדם שפופין אלא בימי בני אדם גבורין (ובפ' נג) מתנתו מה היא לא שפופ' וגם זה שייך בערך שיני (ובפ' כג) הלא אם תטיב שאת לליסטים שפוף שהיה יושב בפרשת דרכים (סנהדרין פח) איזה בן העולם הבא ענוותן ושפל ברך שייף עייל שייף נפיק וכו' (זבחים כא) יושב דשייף מישף:",
            "<b><big>שף</big></b>   [צוריק טרעטען] (ב\"מ כד) משום דמישתפאי פי' מתגלגל (מגילה ג סנהדרין צד) לנשוף מדוכתיה ארבע אמות:",
            "<b><big>שף</big></b>   [בלאזען] (שבת קיח בממרות דרבי יוסי אומר) רבי אבהו יתיב אתכתכא דשגא ומשייף נורא (בב\"ר פר' ב) ברית כרותה למים אפילו בשעת שרב רוחא שיופא מלשון נשפת ברוחך (שבת קכא) אמר עולא ואיתימא רבה בר רב הויא בנישופין בו כמו שאפה רוח:",
            "<b><big>שף</big></b>   [שפוען. שטיקער באליק] איכא דאמרי דחד שיפא כבר פירשנו בערך דלת וכפיס מעץ יעננה תרגום ושיפא מגו מרישא:",
            "<b><big>שף</big></b>   [פערדערבען, צו גרונד געהן] (גיטין מט) מאי עידית שפאי עידית פי' נשחתה והיא פחותה מן הזיבורית <small>(א\"ב רש\"י פירש קפצה מלפניו כגון שנשדפה או שטפה נהר ולפי דעתו שייך בערך ב')</small>:",
            "<b><big>שף</big></b>   [איין מאטטע וואס מען פער דעקט דיא ציגעל] (במכשירין פרק ה) השיפה של לבנים אינן בכי יותן מים פי' מחצלת שבה מכסין הלבנים שלא יזיקם המטר והיא כמו הא דגרסינן (סוכה כ) מחצלת של שיפה ושל גמי פי' של חלף ממין גמי עיין כערך לולב:",
            "<b><big>שף</big></b>   [זאלבע] (חולין קיא) אייתו ליה שיפא ועבדו ליה בצעא פי' אייתו ליה סם ושחקוהו בקערה <small>(א\"ב פי' בלשון ישמעאל מין רפואה אשר כבר היא מתוקנת ובעת אשר משימין אותה שוחקים אותה)</small>:",
            "<b><big>שף</big></b>   [שראנקן, קיסטען] (סוטה ו ב\"ק צב מכות יא) עאל איבריה לשיפא פי' ארון (קדושין מ) מאן גרס לי לאו עניותא יהב ליה שיפא דדינרי זה הפי' למאן דגריס לא הוה מעייל איבריה לשפא פי' זרועו היה עומד חוץ לארון ואח\"כ נכנס ולמאן דגריס היו עצמותיו מגולגלין פי' חזרו איבריו למקומן כמו האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה <small>(א\"ב פי' בל\"י ארגז ותיבה)</small>:",
            "<b><big>שף</big></b>   הדריינא טוריינא שיפנא עיין בערך הדריינא:",
            "<b><big>שף</big></b>   [אויסגיגלעט] (בב\"מ מה) דשייפי וסומקי:",
            "<b><big>שף</big></b>   שפה מזוית לזוית כבר פירשנו בערך זוית:",
            "<b><big>שף</big></b>   [שפראכע] שפה אחת ודברים אחדים תרגום ירושלמי לה\"ק:",
            "<b><big>שף</big></b>   [אויף רעכט געהן] (בויקרא רבה בריש זאת תהיה) יען כי גבהו בנות ציון דהוו שיפן כרומחין ומהליכן בגסות רוח <small>(א\"ב פי' זקופים ופשוטים (ובמדרש איכה בפסקא סורו טמא) גריס שייפין ברומהון)</small>:",
            "<b><big>שף</big></b>   [שמירען] תרגום ולא תסוך שמן ולא תשוף משח' תרגום וירחץ ויסך ומשא ושף:",
            "<b><big>שפד</big></b>   [ווארצעל. שטאם] (בב\"ב לז) האי מאן דזבין דיקלא לחבריה קני ליה בשיפודי' עד תהומא פי' אע\"ג דחד דיקלא הוא ואין לו בשדה קניין קרקע שהוא עומד בו שלו הוא עד תהום ואם נקצץ יש לו ליטע אחר במקומו <small>(א\"ב בשפוליה עד תהומא כתוב בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>שפוד</big></b>   [שפיז]. שפחות וגומות רב מלכיו פי' שמועות של רב מלכיו. שפוד (ביצה כח) שפוד שנרצף אסור לתקנו בי\"ט. שפחות (כתובות נט) אפי' הכניסה לו אלף שפחות כופה ועושה בצמר. (נדה נב) גומות אע\"פ שאין שם שערות ואלו של רב מלכיה בלורית וגבינה ואפר מקלה. בלורית (ע\"ז כט) גוי המסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו וכמה אמר רב מלכיה ג' אצבעות לכל רוח. גבינה בגמרא אמר רבי יהודה שאלו את רבי יהושע מפני מה אסרו גבינת גוים רב מלכיה אמר מפני שמחליק פניה בשומן חזיר. אפר מקלה (מכות כא בגמרא הכותב כתובת קעקע) אמר רב מלכיה אסור לאדם שיתן אפר מקלתו על מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע וסימן מתניתא מלכתא שפחות בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיה שאלו ד' מתניתא הן ושפוד וגומות שמועות של רב מלכיו (בכורות מ) ופיו דומה לשל חזיר (גמר') לא תימא דשפוד ופריס פי' חד כשפוד כמו של חזיר פריס ששפתו עקומה למעלה כשל חזיר:",
            "<b><big>שפח</big></b>   [שוועללען] עשאן שפכות מכודנות עיין בערך סדן ר' יוסי ברבי חנינא אמר העלה על ראשן משפחות משפחות של כנים. (בפסקא ותאמר ציון) ושפח ה' קדקד בנות ציון אין סיפות אלא צרעת כמה דתימא ולשאת ולספחת רבי יוסי אומר ששמרו משפחותיהן שלא יתערב זרע קודש בעמי הארצות:",
            "<b><big>שפיחלא</big></b>   [פאמעליע נאמע] (קדושין עא) רב איקלע לבי שפיחלא פי' שם משפחה:",
            "<b><big>שפט</big></b>   [שופט נישט קלוג] (בבא קמא פה) בשפטני עסיקינן דלא קפדי עם נבל ולא חכם תרגום ירושלמי עמא שפטא ולא חכימא. ס\"א בשוטים:",
            "<b><big>שפט</big></b>   [ריטטע] תרגום ושבט לגיו חסר לב ושופטא לפגרא דחסר רעיונא:",
            "<b><big>שפט</big></b>   [פראצעס] (בריש מדרש קהלת) שיפוטו של ממון שיפוטו של גזל שיפוטה של תורה אולי ענין משפט:",
            "<b><big>שפוי</big></b>   [דאס דעקיל איבר דיא לופט רעהרען] (חולין יט) והלכתא משפיי כובע ולמטה כשירה פי' כמין כובע בפי הקנה ואינו בשר אלא הוא לבן כגון הסחוסין ומונח עליהם כגון עלה של הדם ומפסיק בינו לבין הוושט כשגועה:",
            "<b><big>שפי</big></b>   [העהלע דעם היפטביין] (שם צב) רבי יהודה אומר גוממו עם השופי (ע\"ז כה) השוק והעליה רבי יוחנן אומר שוק ואליה ומאי והעליה דסמיכא לאליה רבי אלעזר אומר שוק וחזה ומאי והעליה דמחית לחזה עילוי שוק כשהוא מניף רבי שמואל בר נחמני אמר שוק ושופי ומאי והעליה שופי עילויה דשוק קאי פולפ\"א בלע\"ז:",
            "<b><big>שפי</big></b>   [קרום] (סוטה י) וילך שפי בלעם חגר ברגלו אחת שמשון בשתי רגליו דכתיב שפיפון עני ארח:",
            "<b><big>שפין</big></b>   [ארט לינזען] (פ\"ג דכלאים) חרדל ואפונין השופין מין זרעים קטנים:",
            "<b><big>שפוין</big></b>   [געדונצט] תרגום ירושלמי כצפיחית בדבש כשפוין בדובשא ובעל הערוך גרס ששיין עיין שם:",
            "<b><big>שפיר</big></b>   [אונצייטונג גבירט] כבר פי' בערך רשון. וי\"מ חתיכה של בשר ויש בה צורת אדם: וי\"מ לפיכך נקרא שפיר שהיא כשפופרת של ביצה <small>(א\"ב לפי דעת קצת המפרשים לשון מקרא זה יושבת שפיר עריה בושת)</small>:",
            "<b><big>שפך</big></b>   [אויס גיסען] (ב\"ב ג) עד דתקון שפוכאי (שם ו) אחזיק לנטפי לא אחזיק לשפכי פי' תקרה שהיא מקורה ברעפים שמנטפין מן התקרה בחצר חברו ואם בא לשנות נתת מרזב בתיקרה להיות כל מימי התקרה נשפכין במרזב אין לו כח (ב\"ב יט) התם בשופכין פי' מים הנשפכין מן הכלי או מכיוצא בו אבל השתנה קיימא לן כדתניא לא ישתין אדם בצד כותלו שלחברו אא\"כ הרחיק ממנו ג' טפחים (שבת עח) מודים חכמים לרבי שמעון במוציא שופכין לרשות הרבים ששיעורן ברביעית פי' משקין מאוסין העומדין לשפיכה: (מכשירין פ\"ב) מי שפיכות שירדו עליהן מי גשמים פי' מים טמאים שנשפכו (חולין קה) האי דלא יתבי תותי מרזבא משום שופכין הוא פי' מי גשמים הנשפכין מן הגג במרזב (פיאה פ\"ז) בזמן שהוא שפכוני או ביישוני פי' זתים ששופכין שמן הרבה שזתיו מבושלין הן בטוב בישנין יבשין שאינן עושין שמן פ\"א ממקום ששמו בישאן כמו חופני ובישאני ס\"א בישני שהוא מבייש את חברו שעושה כפלים מחברו (ירושלמי) שפכוני שהוא עושה שמן הרבה בישני אית דבעי בישני ממש וכו' (ע\"ז סו) אבוה דרב אחא בריה דרב איקא הוה שפיך חמרא לגוים פי' גוים שהיו לוקחים חביות של יין מישראל והיה שופך נותן חביות לכליהם של גוים והיה מעבירן הנהר בספינה ונותנין לו שכרו כדים רקים (שם עב) אמר להו רבא להנהו שפוכאי כי שפכיתו חמר לגוים פי' משפך כלי שמשימין בפי החביות ושופכין בו היין ויורד לחבית:",
            "<b><big>שפל</big></b>   [ערנידריגען. וועגרייסען. וועגפוהרען אבהאנג זוים. ראנד] ודיקולא שפיל עיין בערך דקל שפיל ואזיל בר אווזא עיין בערך טף. (ב\"ב צט) מיא אשפלוה לאראעי. (יבמות קכא) אימור דגלי אשפלוה. (חולין נא) מיא הוא דאשפלוה (ע\"ז מז) למיא דקמיה קא סגיד וקמאי שפיל להו (ברכות י) ועוד שפיל לסיפיה דקרא שטיא שטיא שפיל לסיפיה דקרא (נדה סג) חוששת פי כריסה ושפולי מעיה. (יבמות פ) רבי אלעזר אומר כל שאין לה שיפולי מעים כנשים. (סנהדרין קב) הוית נקיט שיפולא בידך ורהוט (ערכין יא) קני ליה בשיפוליה עד תהומא פי' שוליו בסביבות שרשיו ולמטה עד תהום ספר אחר משיפודיה וכבר פי' בערך שפד. ולירכתי המשכן תרגום ירושלמי ולשיפולוי דמשכנא ביהושע תחת הר חרמון תרגום שיפולי טורא:",
            "<b><big>שפם</big></b>   מאה שפמי ולא כלום כבר פי' בערך פגר:",
            "<b><big>שפן</big></b>   [קארן] (בראש כלאים) הכוסמין והשיפין עיין בערך דשר <small>(א\"ב פי' בלשון יוני שבלת שועל אבל בלשון משנה היא מין דגן אחר אשר ממנו בכל ארצות צפון עושים פת מידי יום ביום ורגילים לאכלו יותר מפת חטים)</small>:",
            "<b><big>שפנין</big></b>   [איין ארט טהירע] ותור וסוס ועגור תרגום ושפנינא וכורכיא וסנוניתא ביעת' דשפנינא בערך צוצלא:",
            "<b><big>שפנר</big></b>   שאין לו כסתות כבר פי' בערך כסת:",
            "<b><big>שפע</big></b>   [איבער פליסען אבהענגונג אבשיסיג] (דמאי פ\"ב) אלו הן המשפיעין במדה גסה כגון הסיטונות ומוכרי תבואה פי' מן ושפעת מים תכסך. (סוטה מב) ושפעת הקלגסין (נדה סג) ושופעת שפע (שבת קלח ערובין קב) שיפועי אהלים כאהלים דמו (אהלות פ\"ז) כל שיפועי אהלים כאהלים אהל שהוא שופע ויורד וכלה עד כאצבע פי' כל שהוא יורד יוסיף רוחב ומלמעלה יצר עד כאצבע. (שבת ה) כדאמר רב בכותל משופע. (נגעים פ\"י) איזו היא קרחת מן הקדקד השופע לאחוריו עד פיקה של צואר ואיזו היא גבחת מן הקדקד השופע לפניו אשדות הפסגה תרגום ירושלמי שיפוע בית רמתא:",
            "<b><big>שפופרת</big></b>   [רעהער. אייער שאלע] (נדה כא) הרואה דם בשפופרת מהו פי' כגון שנתנ' פי השפופרת בתוך החדר במקור ויורד הדם בחלול של שפופרת ואינו נוגע בבשרה (פרה פ\"ו סוכה לז) נפל מן השפופרת לשוקת פסול (חגיגה כג ובפ\"ה בפרה) שפופרת שחתכה לחטאת פי' קנה חלול מתוקן להדליק בו אש של פרה וי\"א שיש לו פקק מצד אחד שמתוקן להשים בו אפר פרה. (כלים פי\"א) והשפופרת המשמעת את הקול (חולין צז) תרנגולת שנשמטה ירך שלה ועשו לה שפופרת של קנה וחיתה (שבת כט) לא יקוב אדם שפופרת של ביצה:",
            "<b><big>שפץ</big></b>   [בעפעסטוגן. פערבעסערן] (מגלה ד) אתא אסא ושפצינהו דייקא נמי דכתיב ויבן ערי מצורה ביהודה וכי כל הערים אסא בנאן אלא בנויות היו ושפצינהו כך יש לומר אלפעל שפצינהו. ס\"א דיקא נמי דכתיב ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה מכלל דערים בצורות הוו מעיקרא שמע מינה (בריש גמ' דפרק האשה) אמר אביי שיפוציא מאי תיקו פי' עדיין לא נפל אלא נתרעע והוא אומר אשפצנו ועלתה בתיקו. לא תשפץ <small>(א\"ב פירוש חזוק הבדקים ותקון בנין רעוע ונוסחאות שלנו משונות קצת מגרסת בעל הערוך)</small>:",
            "<b><big>שפרפר</big></b>   [עבענט פלאכע] (בויקרא רבה ויהי ביום השמיני פ' רבי עזריה יתהלך במישרים) סוף שאשתו שפרפרא אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי ואינו פורש. ד\"א יתהלך במישרים סוף שעושה ביתו שפרפר פי' משור שהוא ריקם ואין בו כלום <small>(א\"ב בנוסחאות חסרה מלת שפרפרא וגרסינן סוף שאשתו אומרת לו כשושנה אדומה ראיתי סוף דהוא עביד ביתיה חשרא)</small>:",
            "<b><big>שפרפר</big></b>   [מארגען רעטהע] אז יבקע כשחר אורך תרגום בכן יתגלי כשפרפרא נוגהך עד יצא כנוגה צדקה תרגום עד דיתגלי כשפרפרא נהורא:",
            "<b><big>שפר</big></b>   [שענהייט] (ב\"מ יד) שבח שפר ושעבוד צריך לימלך (סוטה יא) שפרה זו יוכבד ולמה נקרא שמה שפרה שמשפרת את הוולד. ד\"א שפרו ורבו ישראל בימיה פועה זו מרים שהיתה פועה לוולד ד\"א שהיתה פועה ברוח הקודש וירא אלהים את האור כי טוב תרגום ירושלמי ארום שפר ותקין:",
            "<b><big>שפר</big></b>   [פיש נאמע] (ע\"ז לט) שפר נונא אסיר וסימניך קדש לה' פי' שם דג <small>(א\"ב זה דג נקרא אספריון עיין שם)</small>:",
            "<b><big>שפר</big></b>   [גלאז בעכער] (כתובות נט) והוה משקי לי בשפר זייני פי' כוס של זכוכית ארוך שיעור טפח או יותר וקורין אותו ברזינא כאותו שבשרצים ברזינא לזיבורא אף זה קורין אותו שפר זיינא וכשהראתה חומה דהוה משקי לי' בספר זיינא הוציאה זרועותיה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב בשופרזי)</small>:",
            "<b><big>שופר</big></b>   [הארן. געלד ביקסעל] (שקלים יא) י\"ג שופרות היו במקדש פי' תיבות היו שמניחין בהן המעות. (גיטין ס) ההוא שיפורא דמעיקרא הוה בי רב יהודה פי' תיבה שנותנין בה המעות המתקבצות בישיבה וכשמת עלה רבה במקומו ראש ישיבה ונעתקה התיבה לביתו וכן כולם (עירובין לג) עד שיכלו כל מעות שבשופר פי' גם זו תיבה שנותנין בה מעות:",
            "<b><big>שפר</big></b>   [הארץ, שעהן מאכען] (בויקרא רבה אמור אל הכהנים לעולם ה') תקעו בחדש שופר חדש חדשו מעשיכם שופר שפרו מעשיכם כך אמר להם הקב\"ה בני אם שיפרתם מעשיכם אני עושה לכם כשופר שמכניס בזו ומוציא בזו. (נדה לט) שיפורא דירחא גרים פי' שמשעה שב\"ד תוקעין בשופר ומקדשין החדש והיינו התחלת החדש לכל דבר ואפילו למעוברת וכיון שתקעו בתחילת ט' דמי כמי שהושלמו כל ט' שט' השופרות כט' חדשים דמי. מדקאמר ואפילו בתחילת ט' ילדה ואין לה אלא יום אחד אלמא דבתר שופר בית דין אזלינן (כתובות יז) ושיתא אלפי שיפורי:",
            "<b><big>שפר</big></b>   המפלת שפיר עיין ערך שפיר:",
            "<b><big>שפשף</big></b>   [ליים, רוטע] (שבת עח) דבק כדי ליתן בראש השפשפה פי' בלע\"ז פיסטק\"א כיצד עושין מביאין ג' וד' קנים וקושרין אותן זה על גב זה ובראש קנה העליון מניחין כנף אחד של עוף גדול וטחין את הכנף בדבק והיינו דקאמר בראש השפשף שבראש קנה של ציידין ויש קורין שבשבה והן זמורות ומתרגמינן שבשת' ונועצן בקרקע ובראשן דבק וכשנח עליו העוף נדבק ונתפש <small>(א\"ב עיין ערר שבש)</small>:",
            "<b><big>שפת</big></b>   [שטיעל גריף]. (שבת קב) עייל שופתא בקופינא דמרא פי' מי שמכנים יד הקורדום בעשפו שופתא דמרא גייצי עיין בערך גגמי (גיטין לב) שופתא במרא רפיא פי' יד של גרזן מתייבש ומתחלחל:",
            "<b><big>שפת</big></b>   [זעטצען, שטעללן] (סוטה יא) ובאות ושופתות ב' קדירות פי' כמו שפות הסיר (חולין פד) ושפתו לו קדירה בכל יום:",
            "<b><big>שפת</big></b>   [פעלדער גרעניץ] (סיטה יב) בגמרא ומוליכות אצל בעליהן לשדה וכו' עד ונזקקות להן בין שפתים בשכר שתשכבון בין שפתים זכו לכנפי יונה:",
            "<b><big>שפת</big></b>   [שטיעל] (שבת קמג) וברשי לה בשופתא דתומא. ס\"א בברא דתומא <small>(א\"ב אולי זה מענין ערך קמא פ' יד)</small>:",
            "<b><big>שפת</big></b>   [קעז] שפות בקר תרגום גובנין דחלב תורין:",
            "<b><big>שץ</big></b>   [דארן] ואין אוכליו על של בין השיצין עיין בערך כף (מ\"ק כה) כי נח נפשיה דרב משרשיא טעון דיקלי שיצי פי' קוצים:",
            "<b><big>שץ</big></b>   [פלוס פעדער] (בב\"ב מה) ועייל אספינתא בין שיצא לשיצא דכוורא פי' בין סנפיר לסנפיר:",
            "<b><big>שץ</big></b>   [פאללענדען] (בב\"ר פ' עח ויאמר שלחני) שייצתא סייבת לא אשלחך כי אם ברכתני ויכל יעקב תרגום ושיצי יעקב:",
            "<b><big>שצינא</big></b>   [צווייג] (ב\"מ צט) אמר שמואל האי מאן דגזל שיצינא דתמרי פי' האמיר כמו מכבדות של תמרה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב שביצא דתמרי)</small>:",
            "<b><big>שצנית</big></b>   [שווינדעל האבער] (פסחים לה) צניתא דמשתכחא ביני כולנייתא פי' שיצניתא מין סירק\"ו כולניותא פאפאבי\"ר עשב הוא והוא עגול וכרוך ובתוכו זרע פ\"א שיצניתא חטה דקה כולניית מוקלי <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי זונין)</small>:",
            "<b><big>שק</big></b>   [איבערגיסין איבערפליסען] (ביצה יז) ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרם פי' ממלא כלי אבן מהם ונותנן במים החיים שיהו נוגעין מים למים ויטהרו אבל לא מטבילין כלים טמאים לטהרם על גבי מימיהן משיקין מלשון ותשק ידי לפי (פסחים נב) מי החג שנטמאו והשיקן ואח\"כ הקדישן טהורין הקדישן ואח\"כ השיקן טמאין פי' שוקען במי מקוה לטהרן אע\"פ שנכנסו תחת המים שנמצאו כזרועין במקוה לא עלתה להן טהורין שאין זריעה מטהרת בהקדש (יבמות נה) אמר שמואל העראה זו נשיקה וכו' (סוטה כד) פרט לשקינא לה בנשיקה:",
            "<b><big>שק</big></b>   [גליסטין] (עירובין ק יבמות סג) ואל אישך תשוקתך מלמד שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שיוצא לדרך. (ב\"ר פ' כא) ד' שוקין הן אין שוקה של אשה אלא על בעלה שנאמר ואל אישך תשוקתך אין שוקו של יצר הרע אלא על קין וחבריו שנא' ואליך תשוקתו אין שוקן של גשמים אלא על הארץ שנאמר פקדת הארץ ותשוקקיה אין שוקו של הקב\"ה אלא על ישראל שנאמר ועלי תשוקתו פירוש משתוקקת מתאוה מרוב חיבה שפוקדה סמוך ליציאתו (כתובות סה) שמני ושיקויי דברים שהאשה משתוקקת עליהן ומאי נינהו תכשיטין:",
            "<b><big>שק</big></b>   [בענעצען, בעשפרינגען] משקשקין ליך מן חוביך עיין בערך מג (ירושלמי סוף פ\"ב דשבת ב\"ר פ' יד) כאשה זו שמשקשקת עיסתה במים ומגבהת חלתה מבינתיים כך בתחלה ואד יעלה מן הארץ והשקה ואח\"כ וייצר ה':",
            "<b><big>שק</big></b>   [שטראסע מארקע פלאטץ] (סוף שקלים) חוץ משל שוק העליון (ב\"ר פ' יט ובויקרא רבה) וכי ימוך) חמתיין מתבזיין בגוי שקקי. (ובפרשה מה) ויוצא אותו החוצה וכי מחוץ לעולם הוציאו אלא אחוי ליה שקקי דשמיא הה\"ד עד לא עשה ארץ וחוצות. (ירושלמי בפרק הרואה בגמ' על הזיקין) אמר שמואל חכים אנא בשקקי דשמיא כשקקי דנהרדעא קרתי ברחובות תתן קולה תרגומו ובשקקי יהבא קלה:",
            "<b><big>שק</big></b>   [לענדען] (בסוף קינים) שני שוקיו כשני חלילין:",
            "<b><big>שקד</big></b>   [פלייסיג זיין וואכען] (סוטה מט) בטלו השקדנים (אבות פ\"ג) הוי שוקד ללמוד תורה. (סנהדרין יד) הוה משתקד ברבי יוחנן למסמכיה. (כתובות ב) שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל. (שם מג) שקוד מנו שמואל פירוש זה שנקרא שמואל שקיד שהיה שוקד על דלתי תורה:",
            "<b><big>שקד</big></b>   [מאנדעל] (בריש מעשרות חולין כה) החייב בשקדים המרים פטור במתוקים פי' המרים נאכלים כשהן קטנים נגדלו אינן נאכלין למען כי נתגברה מרתן ולפיכך אינן חייבין במעשר כשיגדלו:",
            "<b><big>שקט</big></b>   [טיף אנטערגעדריקט] (בכורות מג) ושראשו שקוט ושקיפם פירש בגמרא תנא שקוט מלפניו ומפרש שראשו בולט הרבה מלפניו וי\"מ שאינה בולט כלל כענין שקיפה מאחריו שאינו בולט הרבה מלפניו וי\"מ שדומה כמי שנתתך ממנו חתיכה מאחורי והיינו דשקיל פסיה וכן שצוארו שקוט ומשוקט בין כתפיו (נדרים סו) צוארה נאה שקוט הוא:",
            "<b><big>שקטנאי</big></b>   אריכי שקי עיין בערך מרמזא:",
            "<b><big>שקל</big></b>   [וועגען, גלייכן, געוויכט] (ב\"ק ג ובסיפרי בפרשת חטאת נשיא) מכדי שקול הוא ויבואו שניהם פי' מכדי דין השן והרגל שוה זה יש הנאה להיזיקו וזה היזיקו מצוי אין אחד מכריע על חברו באיזה דרך אתה יכול לרבות האחד ולמעט האחד אי אפשר לך לרבות אלא שניהם (סוטה מד סנהד' יד) אין ב\"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד אין עושין ב\"ד שקול לכתחילה פי' כגון שנים אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב כיון שאין מי שיכריע ביניהן נמצא הדבר שקול וכן ד' וכן ו' אין עושין ב\"ד זוגות אלא עד שיהא אחד מכריע שנאמר אחרי רבים להטות היכי דמי שיקול הדעת אמר רב פפא תרי תנאי ותרי אמוראי דפליגי אהדדי ולא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וסוגיין דעלמא כחד מינייהו ואזל איהו ועביד כאידך היינו שיקול הדעת (ברכות לג) מתוך ששקול' כתחיית המתים לפיכך קבעוה בתחיית המתים (ירוש') כשם שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם רבי חייא כרוזא שמע לה מן הדא יחיינו מיומים וגו' ונדעה נרדפה לדעת את ה' (זבחים עד) ויתן דוד לארנון במקום שקלי זהב משקל שש מאות וכתיב ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים הא כיצד גבה מכל שבט נ' והן ת\"ר ואכתי קשיין אהדדי התם זהב הכא כסף אלא הכי קאמר גבה כסף במשקל ת\"ר זהב רבי יוסי אומר משום אבא יוסי בן דוסא בקר ומקום מזבח בנ' וכל הבית בת\"ר רבי אלעזר בן שמוע אמר בקר ועצים ומקום מזבח בחמשים וכל הבית בו' מאות:",
            "<b><big>שקל</big></b>   [נעמין] (תענית י) דלא שקיל שודפנא. (חגיגה יג) מהיכן שקיל אמר רב יהודה אמר רב מזיען של חיות. שקל קלא עיין בערך קלא פי' ענין לקיחה:",
            "<b><big>שקל</big></b>   [לאסטטרעגער] (חולין קה) הנהו שקולאי דהוו דרו חביתא דחמרא (בבא מציעא צט) אמר רבא הני שקולאי דתברי חביתא דחמרא פי' סובלין הן אכלושי:",
            "<b><big>שקע</big></b>   [אינטער זינקען] צלוחית שפיה שוקע כבר פירשנו בערך קלמר (בכלאים בפ\"ז) מאימתי היא נקרא אנס משישקע צללו כעופרת תרגו' אשתקעו (ע\"ז ל) האי מיא בשיקעא זיל טבול (שם עה) אי משים דחזיה לגוי דדעתיה לשקועי (נדה לא) אדם מניח אצבעו לכאן שוקע לכאן ולכאן כבלע את הקדש ת\"י כדמשקע (בויקרא רבה זאת תהיה פרט' רפאני) שקערורות ישקע ביתא באילן לווטיא (בתורת כהנים) שקערורות ירקרקות או אדמדמות שוקעות ומראיהן ירקרקות או אדמדמות הירוק שבירוקים ואדום שבאדומים ומראיהן שפל מן הקיר ולא ממושן:",
            "<b><big>שקען</big></b>   [פעראורדינונגען] (בב\"ר פ' פ) אמר רבי יעקב בר אחא בכל שעה הוה ר' יוחנן ור' יונתן מפקדין חיתא ואמר להון כל שקועין דאתון עבדין בחולא עבידו בשבתא ביום שלישי שחל להיות בשבת פי' תיקונין:",
            "<b><big>שקף</big></b>   [איינגראבען] (באהלות פ\"ג סוכה כב) ומודה בשקיפין ובנקיקי הסלעים פי' הרי הן תורין דכתיב סעיפי סלעים ומתרגמינן תחות שקיפי כיפיא ונקיקין הן דומין לשקיפין אלא אחד נעשה ע\"י מטר ואחד נעשה מאיליו אי נמי חררוהו חיות השדה מיהא שניהן שלא על ידי אדם <small>(א\"ב פי' בל\"י חפירה תרגום בצור עורב בשקוף עורב ופירושו בלשון יוני חפירה)</small>:",
            "<b><big>שקף</big></b>   [איינזענקען] (נדרים נה) ולא עוד אלא ששוקפין אותו בקרקע שנאמ' ונשקף על פני פישימון <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב ששוקעים)</small> כזרם קיר תרגום כזרמות דשקפא בכותלא:",
            "<b><big>שקף</big></b>   [עראויס שלאגען]. אודרא דנרא דלא משקף עיין בערך אדרא:",
            "<b><big>שקף</big></b>   [אובער שוועללע] (חולין קכו ובפי\"א דאהלות) מכנגד השקוף ולפנים הבית טמא (סנהד' פ' הנשרפין) ואחד שבא מלאך והגביה את השקוף (בפ\"ב במדות) כל השערים שהיו שם היו להן שקופות פי' מן השקוף היו שתי אבנים מוטות זו על זו <small>(א\"ב זהנקרא משקוף בלשון עברי שהדלת בהסגרו שוקף בו וחובט בו תרגום עלה נדף טרפא דשקיף שדופות קדים שקיפן קידום פי' חביטות ברוח)</small>:",
            "<b><big>שקיפם</big></b>   עיין למעלה בערך שקט:",
            "<b><big>שקץ</big></b>   [אינגעציפער] (ירושלמי בפרק הרואה בגמ' על הזיקין) אליהו ז\"ל שאל לרבי נהוראי מפני מה ברא הקב\"ה שקצים ורמשים בעולמו אמר לו לצורך נבראו בשעה שהבריות חוטאין הקב\"ה מביט בהן ואומר מה אלו שלא נבראו לצורך הריני מקיימן אלו שנבראו לצורך על אחת כמה וכמה אמר לו עוד יש בהן צורך זבוב לצרעה פשפש לעלוקה נחש לחפפית שבלול לחזזית סממית לעקרב:",
            "<b><big>שקרר</big></b>   [אויף העטצען] (סנהד' קיט) ארבעה דייני היו בסדום שקראי ושקרוראי זייפי ומצלי דינא פי' אומרים שקר ויועצים אחרים לשקר:",
            "<b><big>שר</big></b>   [ווייקען] (שבת יז) אין שורין דיו (פסחים נט) אין שורין את המורסן לתרנגולין (בפ\"ב דמעשר שני עדיות פ\"א) בית שמאי אומרין שפין ושורין בטהרה (בב\"ב כה) מרחיקין את המשרה מן ירק (סוכה מ ב\"ק קה) לאכלה ולא למשרה ולא לכביסה פי' שריית הפשתן וכיבוס הבגדים:",
            "<b><big>שר</big></b>   [אבפאללען] (בפ' ו' דפיאה) איזהו פרט הנושר בשעת הבצירה. (פסחים נז) ואוכלין מתחת הנשירה פי' מן הפירות הנופלין מן האילן ומיחו בידם חכמים (סוכה יא) או תחתיה מפני הנשר:",
            "<b><big>שר</big></b>   [ליניע, רייע מויר] (ברכות יז) העומדין בשורה הפנימין פטורין פי' שורה הרואה את הפנים פטורין פנימין של שורה שרואין פניהן של אבלים פטורין מקריאת שמע ומן התפלה שורה דרא בהספד שנאמר ישור על אנשים מנהגם אחר שקוברין את המת עושין שלש שורות שורה אחת עומדין שם קרוביו ורעיו של מת שורה שנית אוהביו ורעיו והאבלים בין שתי השורות שורה שלישית שאר הקהל והמקום הזה מעותד לדבר ומספידין שם לפי כבוד המת ונקרא שדה בוכים וי\"מ שורה אחת כנגד האבל קרוביו ורעיו שורה שנית מי שהוא בכבודו ובאהבתו פחות מהן מעט ושלשה פחותין מן השנים ופנימית רואין את האבל שהן קרובין לו יותר מן הכל (כתובות ח) ברכה בשורה מי איכא (סנהד' יט) אין עושין שורה פחותה מן עשרה ואין אבלים מן המנין מי סברת דעבידא כשורה לא דעבידא כחצובא כשורה מהו כחצובא מהו רב אמר כשורה ושמואל אמר כחצובא כבר פי' בערך חצב הראשון (נדה נח) בעי רב ירמיה כשיר מהו כשורה מהו חומה ולא שור אגר כבר פירשנו בערך אגר לפרשא לשירא ולטורזיינא כבר פירשנו בערך טורזין שורה ובר שורה כבר פירשנו בערך בר שורה (בב\"ב ז) רמא שורה ארבנן פי' הטיל בנין החומה על רבנן:",
            "<b><big>שר</big></b>   [קעטטע באנד] כשיר מהו פי' כשירין שהן עגולין (שבת נא) וכל בעלי השיר יוצאין בשיר בתרגום ירושלמי ונקרב את קרבן ה' שירין מן ידיהון הנטיפות והשירות תרגומו ועונקיא ושירי ידיא הפארים והצעדות כליליא תרגומו ושירי רגליאך ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך תרגום ואשוי שירי בליסתך <small>(א\"ב פי' בלשון יוני כבל וקשר)</small>:",
            "<b><big>שר</big></b>   [ארט זיידע] השירים והכלך פי' שירים שש כלך מין בינוני עיין בערך כלך <small>(א\"ב (בסוף גמרא דסוטה) משחרב בית המקדש ראשון בטלה שירא פרנדא ופי' רש\"י מין משי מובחר ובעל הערוך גרם שדה עיין שם תרגום בפסוק ותלבש אסתר מלכות שיראה פרנגן ובפסוק מהר קח את הלבוש שיראה טבא פרגינן)</small>:",
            "<b><big>שר</big></b>   [איבער בלייבע, רעשט] (פרה פ\"ג יומא מז) כורכן בשירי לשון פי' כגון שנחלקו ונטל ממנו הנותר נקרא שירי לשון ופריק אימא כורכן כזנב לשון כלומר הלשון הזה הוא ארוך והקצר היוצא ממנו נקרא זנב ומחזיר וכורך בו (ר\"ה יז) לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשירים (מגילה טז) לעטרת צבי ולצפירת תפארה לעושין צביונו ולמצפין תפארתו יכול לכל ת\"ל לשאר עמו למי שמשים עצמו כשירים פי' כמו אדם טפל ולא עיקר (זבחים קיא יומא ס) שירים מעכבי:",
            "<b><big>שר</big></b>   [וואלד אקס] (כלאים פ\"ח) שור הבר מין בהמה (ר\"ה כו) שור פר שהוא מפר פי' השור הנולד מפר אמיץ בכחו לפיכך הוא חזק ושומן ומובחר שבשוורים ולא משור זקן שכבר תשש כחו (עירובין נג) עשו לי שור משפט בטור מסכן פי' שור תור משפט דין הר טור מסכן דל כלומר תרדין בחרדל:",
            "<b><big>שר</big></b>   [אויף שריידען דאס בראד] (ברכות מו) כי מטא למשרא אמר נישרי לן מר (סנהד' קב) לא ידע מהיכא בעי מישרא ריפתא וחבריא קרית לי אמר ליה ומהיכא אמר ליה מהיכא דגמר בישולא פי' המוציא:",
            "<b><big>שר</big></b>   [מאהל צייט] (ברכות לט) רבי זירא הוה בצע אכולא שירותא. (פסחים קיג) סלקת לאיגריך שירותך בכנפך ויעש להם משתה תרגום ירושלמי ועביד להון שירו וארוחתו ארוחת תמיד תרגום ושירותיה שירו תדירא:",
            "<b><big>שר</big></b>   [באליק] (ב\"ר פ' סט) ויחלום זיל מני עשרין שריין בכריסיה דבייתך איש קורה אחת תרגומו גברא שרא חדא בצל קירתי בטלל שירותי:",
            "<b><big>שר</big></b>   [אנפאנג] ראשית בכורי אדמתך תרגו' ירוש' שירוי בכרס פירי ארעך ראשית ממלכתו ת\"י שירו מלכותיה ראשית קצירכם שירי חצדכון:",
            "<b><big>שר</big></b>   [גאזאנג] (ר\"ה יג) בזמן ששיבולות אומרים שירה פי' בזמן שהתבואה גדולה ונמצאת קמה וכשהרוח מנשבת בה נשמע מתוכה קול הברה וזהו כעין שירה (שם כח) התוקע לשיר (ברכות לא) נישרי לן מר פי' ישיר לנו מר (גיטין ע) עשיתי לי שרים ושרות אלו מיני זמר ותענוגות אלו בריכות ומרחצאות:",
            "<b><big>שר</big></b>   [עפענען] (שם סט) למישרא סיסין רטיבא במיא פי' לשלשל מי שהוא עצור (ב\"מ ק) שרי שקיך ועייל בי' נהמא פי' פתח פיך ואכול לחם ואתה הנה פתחתיך תרגומו הא שריתך:",
            "<b><big>שר</big></b>   מאי שיריה ביזלי פי' בע' בזל וזה שייך בערך ששי:",
            "<b><big>שר</big></b>   [שטארק] (שבת קמה) כיון דלא שריר שדריה לא מצי סליק פי' שאינו שדרו חזק מהו דתימא לשרורי קא מיכוין כבר פירשנו בערך סך ארץ אשר אבניה ברזל תרגום ירושלמי שרירן וברירן:",
            "<b><big>שר</big></b>   [נאבל] (בילמדנו בריש כי תשא) שררך אגן הסהר שררך זה סנהדרין ולמה נקרא שרר מה השרר נתון באמצעיתו של אדם כך סנהד' יושבין בלשכת הגזית שהוא באמצע הבית וכו':",
            "<b><big>שר</big></b>   [טרונק העלד, העקסער מיינסטער] (בחלק בגמ' הלוקח) שרי שמן שרי בצים פירוש שרים ששואלים בהם בשמן ובבצים מותר לשאול בהן בחול דלח מסכני ואם השמן בכלי לוחשין עליו לרפואה דלא מסכן אבל היה ביד ולוחש בו מסתכן (נדה יו) שר הנרגל בבית המשתאות פי' שר גדול ששותה הרבה בבית המשתה והשתכר ומתבזה ואמרי לה הנרגן שעושה דברים מכוערים שמרגנין עליו אפילו בבית המשתה כמו ותרגנו באהליכם:",
            "<b><big>שר</big></b>   [ריהען] תרגום אשר שכן עליו הענן די שרא עליה עננא:",
            "<b><big>שרב</big></b>   [היטץ] (ב\"ר פ' וירא אליו כחום היום) תני ר' ישמעאל וחם השמש ונמס בד' שעות אתה אומר בד' שעות או אינו אלא בו' כשהוא אומר כחום היום הרי ו' שעות אמור או חילוף לא בד' שעות טולא קריר ושמשא שריב פי' מקום שיש בו חם ומקום שיש בו צל קריר בו' שעות טולא ושמשא שריבין פי' בו' כל מקום הוא חם בין בשמש בין בצל וזה פי' מהא דגרסינן (ברכות כז) מאן תנא להא דת\"ר וחם השמש וכו' פת חרבה תרגומו לחמא שרבתא <small>(א\"ב לשון מקרא זה ולא יכם שרב ושמש)</small>:",
            "<b><big>שרבב</big></b>   [זינקען לאססען] (שבת קמו) שרבוב להו למטה מכתפים (ביצה יא) והני אשתרבובי אשתרבוב ונחיתו (ברכות נד) אל תקרי שברת אלא שריבבת תרגום וישלחו את ירמיה בחבלים ושרבובו ית ירמיה ובלויי מלחים וישלחם:",
            "<b><big>שרבט</big></b>   [רוטה. צווייג. שטאב] (סנהד' כב) ואת משתמשין בשרביטו (עוקצין פ\"א)שרביט של תמרה שריקנו טהור פי' כמו את שרביט הזהב אף כאן ייחור של תמרה שתלויין בו התמרים מכאן ומכאן שלשה שריגי' ת\"י תלתא שרביטין כל אשר יעבר תחת השבט ת\"י תחות שרביטא וכי יכה איש את עבדו בשבט בשרביט <small>(א\"ב לשון מקרא זה שרביט הזהב)</small>:",
            "<b><big>שרבט</big></b>   [אויס דעהנען] (כתובות סא) מפני שהפשתן מסריח את הפה ומשרבט את השפתים פירוש מנפח כמו אין משרבטין את הבהמה וכבר פירשנו בערך חור:",
            "<b><big>שרבט</big></b>   [זיך הערונטער לאעסען] (שבת צד) אלא בבהמה חיה ועוף דמשרבטי נפשיהו <small>(א\"ב נכפפים ומשמטים ומכבדים את עצמם כלפי מטה כמו שרביט ומקל אשר הוא ביד)</small>:",
            "<b><big>שרבינא</big></b>   ותאשור שורבינא עיין בערך שגא <small>(א\"ב וכן בלשון ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>שרג</big></b>   [ליכט] (חולין נט) שרגא בטיהרא למאי מהניא דמסר לה גוזא סוליתא ושרגא כבר פי' בערך גז כי נר מצוה תרגומו מטול שרגא הוא פוקדנא נר רשעים ידעך שרגא דרשיעי <small>(א\"ב וכן בלשון ישמעאל)</small>:",
            "<b><big>שרג</big></b>   [גלייך שטעללען. אויף שפרינגן] (ביצה לא) שרגינהו ודאי אקצינהו שרגא דליבני במצעי כבר פי' בערך שוור (נזיר לט) כיון דלית ביה חליא שריג ואזיל (ב\"מ צג) שרג חד מינייהו (חולין קיא) כבדא עילוי בשרא שרי דמא משרג שריג פי' ענין ירידה <small>(א\"ב תרגום לנתר בהם על הארץ למשרג בהון על ארעא)</small>: (א\"ה לפנינו הנוסח' משרק שריק):",
            "<b><big>שרג</big></b>   [איבער רעדע] איש חמס מפתה רעהו תרגו' גברא חטיפא משרגג חבריה והפתית בשפתיך תרגומו ותשרגג בשפוותך ואל תקחך בעפעפיה תרגומו ולא תשרגגך בגבינהא <small>(א\"ב תרגום שומר פתאים נטיר שרגוגיא)</small>:",
            "<b><big>שרגש</big></b>   [איינע מאאס] (עירובין כט) תרי שרגושא כיסני פי' מדה ידוע שהיתה בפומבדיתא:",
            "<b><big>שרד</big></b>   [איבער בלייבען, דינסט קלייד] ואת בגדי השרד אלמלי בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט רבי שמואל בר נחמני אמר בגדים שגוררים אותם מברייתם עיין בערד גרד (מגילה ו) אוהבי שרידין יושבי רקת פי' אוהבי תלמידי חכמים יושבי בבית המדרש של טבריא:",
            "<b><big>שריד</big></b>   תרגום ירושלמי ואשר חרב גאותך ושריד סוף בעל הערוך גרים סרוד עיין שם:",
            "<b><big>שרדנגין</big></b>   [עדעלשטיין] (שמות רבה פ' וזה הדבר) אשר תעשה להם ראובן שרדנגין פי' מין אבן טובה בל\"ר:",
            "<b><big>שרוול</big></b>   [לעדער האנדשוחא] (כלים פכ\"ו) השרולין טמאין פי' בית יד של עור דחוק שמשים האומן על זרועותיו שלא יפלו בגדיו הרחבין על ידיו ויעכבוהו ובל\"ר היד שירא:",
            "<b><big>שרון</big></b>   [טהאל] (כלאים פ\"ב) מלא העול השרוני פי' בקעה מן והיה העקוב למישור בשביל ירושלים שהיא בנויה בהרים וכשתרד ממנה אל המישור כגון לוד וחברותיה שמן שרון כמו ההר הכרמל והשרון ואומר אני חבצלת השרון וי\"א מקום ידוע בא\"י:",
            "<b><big>שרח</big></b>   [טרויערן] ויהי אפרים כיונה פותה אין לב תרגום כיונתא שריחתא דאנסיבו בנהא ולית לה לב האשה המכה על מתה וגורדת ומחתכת את פניה קורין לה בלשון ישמעאל פלנית שרחת וגחה' וחתיכה של בשר שהיא עבה ורוצה לצלותה מחתכין אותה בסכין בשביל שתיצלה יפה וקורין אותה בלשון ישמעאל משרח:",
            "<b><big>שרט</big></b>   [איינקריטצען] שריטה וגרידה אחת היא כבר פירשנו בערך שרט:",
            "<b><big>שרט</big></b>   [שמירן] תרגום וימרחו על השחין ויחי וישרטון על שחנא ואתסי בעל הערוך גרס וישטרון עיין ערך שטר קמא:",
            "<b><big>שרטט</big></b>   [לינירען] (שבת עה) אפיק חדא מינייהו ועיין שרטט (יבמות לט) מר זוטרא הוה משרטט וכתיב הני קראי (יבמות קו) מר זוטרא הוה משרטט וכתיב כל הפרשה מתקיף לה מר בר רב אידי והא לא איתיהבי לאכתובי והלכתא כמר זוטרא (גיטין ו) וכתב לה בלא שרטוט וא\"ר יצחק שנים כותבין בלא שרטוט שלשה אין כותבין במתניתא תנא ארבעה אין כותבין שלשה כותבין פי' סרגול מגלה צריכה שרטוט כאמתה של תורה כבר פירשנו בערך אמת:",
            "<b><big>שרטון</big></b>   [זאנדבארג] (בכורות סא) דמסקא שרטון ומשבחה מרימר פסיק לה לסורא באיזלי אמר לא חיישינן שמא יעלה שרטון עיין בערך אזל (ערובין צג) גזרה שמא תינטל האשפה ויעלה הים שרטון (שבת פד) ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה שרטון ועליו נבנה כרך גדול של רומי (ב\"ב פה) וליחוש דלמא מסקא ארעא שרטון וקדחו בה שלשה בדי אילנות פי' ניחוש דלמא נפקו מן הגזע שלשה חוטרי ומתכנש עפרא תותי ההוא אילן ומכנסי עיקרי הנהו חוטרי ומתחזי כאלו מן הקרקע צמחו ויטעון הלוקח ויאמר שלשה אילנות קניתי ויש לי קרקע (שם כד) דיקלא ואלים ארעא ואסקא שרטון דכולי עלמא לא פליגי דשקיל פי' כגון שהיה מקום אשבורן והיו המים נקוים בתוכו ונתקבץ בתוכו עפר ונדחו המים והוכשר המקום לזריעה (תמיד לב) מייתי תאנה חיורתא ושיפי ליה בחלבא דצבתא דסדיקא ליה ביזרא וקברי לה היכא דמסיק ימא שרטון קורא עבדא פירי לא עבדא תלת ותלת בורכי מינייהו לא מחזקא להו גמנא פי' לוקחין הגרעינין של תאינה חיורתא ומושחין אותה בחלב כדי שידבקו הזרעים ביחד ונוטעין אותם באי של ים ועושין קורות ולא פירות ומצליח כל כך שגם ענפים מהן אין אדם יכול למשכן ביחד בגשר <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי מקום מלא חול בתוך הים)</small>:",
            "<b><big>שרייק</big></b>   [אדער, פאדען] (פסחים עד) רבינא אמר אע\"ג דלא אסמיק נמי חליא אסיר אי אפשר דלית ביה שוריקא דדמא (חולין מז) אי אית ביה שוריקי חיורי טרפה (שם צג) לא אזרען שריין מנא ידעינן אי אית בהו שוריקי סומקי אסירן כל שעתא אית בהו שוריקי סומקי עיין בערך כרבל <small>(א\"ב פי' גידים וחוטים בערך כרבל לא פירשו בעל הערוך ומכאן ראייה שהוא לא סיים ספרו)</small>:",
            "<b><big>שרך</big></b>   [לעער זאפטלאז] דיקלא בישא בהדי קינא דשרכי עיין ערך שדך כי כן גרס בעל הערוך:",
            "<b><big>שרכף</big></b>   [נעסט] (שם נב) ההוא שרכפא דספק דרוסה וכי ירים קנו תרגומו וארי ירים שרכיפיה ואמר עם קני אגוע ואמרי' עם תוקפי ושרכפי אתנגיד:",
            "<b><big>שרנק</big></b>   [ווירגען] תרגום ותבחר מחנק נפשי בחרת שרנקא נפשי:",
            "<b><big>שרנקא</big></b>   [דער ווירגער איין פאגעל] (שם סג) מאי בר תוריא אמר אביי שורניקא פי' מין נץ:",
            "<b><big>שרע</big></b>   [לאנג בייניג] (בתורת כהנים אמור אל הכהנים) שרוע שנשמטה ירכו קלוט שפרסת רגלו דומה לשל סוס פרסת רגלו דומה לשל חמור:",
            "<b><big>שרע</big></b>   [זימפיגער ארט] (ב\"ק כח) אמר רב אחא בריה דרב איקא משכחת לה כגון דעברא בשרעתא דנהרא פי' שפת הנהר בחלקלקות באפלה תרגום במשרועין בקבלא שם האחד בוצץ ושם האחד סנה תרגום שום חדא מדרוכיתא:",
            "<b><big>שרף</big></b>   [איינשלונקען] (ע\"ז כח) כהן שדעתו יפה שורפה חיה (תענית כד) אי שריף מר פינכא דדיסא (כריתות כב) בשעה שהנשמה יוצא משרף פי' שואב הלב מדם הבהמה ואותו דם הוי בכרת (נזיר לו) אי דקא שריף מישרף:",
            "<b><big>שרף</big></b>   [גומע. הארץ. זאפט] (פסחים מ) כל שיש לו שרף ופניו מכסיפין פי' כשתולש העשב יוצא ממנו לחה כחלב (פ\"ד דמעשרות) הפוצע זתים שיצא השרף פי' הדמע והשמרים:",
            "<b><big>שרף</big></b>   [שלוט פלוס] (נדה י) זו שירפה מצוי פי' כבר התחילה לראות דם טמא וחזקתו מן הטמא והבתולה אין שירפה מצוי (בויקרא רבה בפ' זאת תהיה תורת) והסיר ה' ממך כל חולי זו שירפה <small>(א\"ב גם זה מענין שקדם פי' ליחות ודם ודעת רש\"י הפך פי' הערוך בתולה שדמיה טהורים שרף שלה מצוי מחמת בתולים ומה שהביא בעל הערוך מויקרא רבה אין בנוסחאות)</small>:",
            "<b><big>שרף</big></b>   [ליקווער] (ברכו' מד) כל סעודה שאין בה שרף אינה סעודה פי' שרף שמפיג את המאכל שבממי':",
            "<b><big>שרף</big></b>   [פערברעננן] (ע\"ז ח) כל מיתה שיש בה שריפה יש בה ע\"ז (גמרא) שורפין על המלכים ולא מדרכי האמרי שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו' וכשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים ומה הם שורפין מטתם וכלי תשמישם:",
            "<b><big>שרפרף</big></b>   [פוס באנק] (פכ\"ב דכלים) שרפרף שניטל אחד מראשיו טמא פי' ספסל קטן וכן כסא שלפני קתידרא ספסל גדול לפני ספסל קטן (בסוף גמרא דפ' מפנין שבת קכט) רבא קלא שרשיפא (פסחים כו) אמר רמי בר חמא בשרשיפא פי' כסא או ספסל שעשה מעצי איסורא דאיתיה לאיסורא בעיניה אסור ליהנות ממנו (חגיגה יד) שרפרף להדום רגליו וישנו (בסנהדרין לח ברכות כד) מנח להו אשרשיפא מזיגת הכוס שמואל מחלפה ליה דביתהו בידא דשמאלא וכו' עד רב פפא אשרשיפא (כתובות סא) (בבא בתרא נט) זמנין דמותבינן שרשיפא תותין וקיימת וקא חזית מאני:",
            "<b><big>שרץ</big></b>   [קריכענדס] (ב\"ר פ' סא ויתן תבן) והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא בבשרו אלא מריבוי המקרא ר' שמעון בן יוחאי אומר טמא הטמא ר\"א אומר זה וזה:",
            "<b><big>שרק</big></b>   [בעשמירען] (ביצה לב) שרקין ליה תנורא פי' טחין פי התנור בטיט כאשר נותנין הפת או הצליבתוכו ארקתא דפרת סמכינן כלומר אין אנו גובלין טיט בי\"ט אלא נוטלין מן עפר המלוחלח בשפת נהר פרת שהוא כעין טיט ומכינין אותו מערב יום טוב ובו טחין פי התנור (ב\"מ צג) באתר דאיהו שריק איהו משלי. (שבת כ) בין שריק בין לא שריק (נדרים צא) אנסביה איתתא ושרקיה טינא. (ב\"ב יד) השתא נמי שרי ליה שריק ליה (ע\"ז ל) שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם (ב\"ק סא) מר זוטרא חסידא שקל ואמר ליה לשמעיה זיל שרקיה כולן עניין טיחה וסתימה:",
            "<b><big>שרק</big></b>   [אויס גלעטען] (ברכות מד). יתיב דודבא אפותי' ושריק פי' מחליק הזבוב ונופל מרוב השמנונית של פירות (זבחים עג) תנו רבנן איזהו כרכב בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים אמה והכתיב תחת כרכבו וגו' א\"ר נחמן בר יצחק ב' מקומות הוו חד לנוי וחד שלא ישתרקו רגלי כהנים (חולין סא) כל דחביט חיישינן כל דשריק לא חיישינן (ב\"ק ל) רב אשי אמר תבנו וקשו תבן דמשריק (נדה ג) מיא שרקי פירי לא שרקי (שם כו) ולד דאית ביה חיותא סריך סנדל דלית ביה חיותא שריק ונפיל:",
            "<b><big>שרק</big></b>   [פייכטיגקייט] (שבת קט) א\"ר חסדא שירקא טוויא שרי פי' מים של מעי אבטיח שמוציאין אותן במשמרת ושותין אותן לבדן ויפין לשלשול. פ\"א מותר לשרוק בשר צלי בשמן בשבת ואע\"פ דמתקן המאכל טוויא מלשון טיווי נורא (פסחים סח) ומיחוי קרביו גמ' מאי מיחוי קרביו רבי חייא בר רב אמר שרקא דמעיא פי' רב האי גאון ז\"ל שומן רך כמו מוח וקרוב להיות ריעי והשומן הדומה למוח נאמר בלשון מחים דנפיק אגב דוחקא פי' אינם מתפרקין מבני מעים אלא א\"כ יגרדם בסכין מיהא שמעינן דכתיב וחרבות מתים ומתרגם רב יוסף ונכסי רשיעיא צדיקיא יחסנון כי נקרא שירקא זו רשיעא כמו הרשעים שדוחקין ומשתרגין ואינן מתפרקין אלא בצער (חולין נ) מאי ליחה א\"ר כהנא שירקא דמעיא דנפיק אגב דוחקא וישנו (מ\"ק כב):",
            "<b><big>שרק</big></b>   [פארב] (שבת צה) אשה לא תעביר שרק על פניה מפני שצובעת פי' שרק בשי\"ן צמר גפנים שצובעין אותו בחריע ומעבירין אותו על פני כלות שתתראו אדומו'. ונקר' שרק מפני שדומה כמו שהוא טח כי הטיח בלשון ארמי משרק כדאמרן בריש זה הערך והמעביר כן בשבת צובע הוא וזהו טיפול דגרסינן (פסחים מה) ר\"א אומר אף תכשיטי נשים תכשיטי נשים ס\"ד אלא אימא אף טיפולי נשים וכו' (מ\"ק ט) ועושה אשה תכשיטיה במועד (גמ') אלו הן תכשיטי נשים כוחלת ופוקסת ומעברת שרק על פניה (בתוספתא שבת בפ' המוציא) רבי אליעזר אומר ולא תקנח אשה פניה בבגד שיש בו שרק. לא כחל ולא שרק עיין בערך כחל <small>(א\"ב עיין ערך סרקון)</small>:",
            "<b><big>שרק</big></b>   [ארט פויגיל] (חולין סב) רחם זו שרקרק א\"ר יוחנן למה נקרא שמו רחם שכיון שבא באו רחמים לעולם פי' מטר א\"ר ביבי והוא דיתיב אמידי ושריק רקרק וגמירי דאי יתיב אארעא ושריק אתי משיחא שנא' אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים <small>(א\"ב תרגום ירושלמי ואת הקאת ואת הרחם וית קקא וית שרקרקא)</small>:",
            "<b><big>שרש</big></b>   [געוויננען] (חולין קלא גיטין מד) שאני התם דקא משתרשי ליה פי' דמי המעשר עצמו חשבו לו הגוי ונפרע מחובו שנושה לפיכך חייב לתת הדמים שחשב לו הגוי במעשר לתתם ללוי (ב\"מ מב) והא קא משתרשי ליה רב סמא בריה דרבא אמר דהוה שכרא חלא (מ\"ק יב) כיון דלא שקלי אגרא שרשוי קא משרשו ולית לן בה פי' ריוח הוא דקאכלי בהדיהו לא חשיב מלאכה (ב\"ק סו) מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' מפני שנשתרש בחטא פי' כמו ותשרש שרשיה ור\"ח ז\"ל פי' נהנה כלומר אם מכירתו מכירה וכן מי שטבח כי ההוא דגרסינן (גיטין לה) נשבע על שקר על אחת כמה וכמה ומ\"ט נענשה משום דאשתרשי לה מקום דינר <small>(א\"ב ענין ריוח והנאה)</small>:",
            "<b><big>שרשר</big></b>   [קעטטע]. החרובין משישרשרו ס\"א משישלשלו ושרשרת ושלשלת ענין אחד הוא עיין בערך גרע (מדות פ\"ג) ושרשרות זהב היו קבועים בתקרות האולם:",
            "<b><big>שרתוע</big></b>   [שפיז] (ב\"ר פ' פח ויהי ה' את יוסף) עד שנתנה שרתוע של ברזל תחת צוארו (בילמדינו) שפוד של ברזל <small>(א\"ב פי' בל\"י מתג שבו מושכים הבהמה)</small>:",
            "<b><big>שש</big></b>   [מארמאר] (מדות פ\"א) וטבלא של שיש וטבעת קבועה בה (יומא לא) שערי דבית המקדש כיון דשישא נינהו באבני שישא כחלא ומרמרא עיין בערך כחל השלחן והדולפקי שנפחתו או שחיפן בשיש עיין בערך דלפק (שבת כט) גרר ספסלא בעיליתא דשישא כמו רצפת בהט ושש:",
            "<b><big>שיש</big></b>   [זעקס] (טהרות פ\"ד) על שש ספיקות שורפין את התרומה על ספק בית הפרס וכו':",
            "<b><big>שש</big></b>   [קוחין] (ב\"ב קמה) רב אשי אומר אנסביה לבריה ותלי ליה שישא דמשחא הוא אשישר שפי' במקומו:",
            "<b><big>ששיבא</big></b>   [היישריק] (שבת צ) הוה קא מעביר שושיבא אפומיה פי' מין חגב הוא והוא שמן הרבה והוא אייל קמצא כדפי' לעיל בערך אייל:",
            "<b><big>ששבן</big></b>   [ערהרען ברודער] (ב\"ב קמז) האחין שעשו מקצתן שושבינות בחיי האב וחזרה שושבינות חזרה לאמנע (גמ') ת\"ר ה' דברים נאמרו בשושבינות א\"ל מר לאו שושביניה הוא ולאמנון רע תרגום ולאמנון שושבינא <small>(א\"ב פי' שושבין בל\"י חבר שותף ורע ואות בי\"ת באה במקום אות כ\"ף וכן בהלבשוש ואבלושי)</small>:",
            "<b><big>שושיטא</big></b>   [בערען טרייבער] (ויקרא רבה פ' ה') משל לשושיטא של דוב פי' בל\"י מי שרגיל ליתן מאכל לפני אחר ולאכול עמו ביחד:",
            "<b><big>ששיין</big></b>   [גהדונצט] כצפיחית בדבש תרגום ירושלמי כששין בדבש כטעם לשד השמן <small>(א\"ב בנוסח' כתוב שפוין עיין ערך שף)</small>:",
            "<b><big>ששל</big></b>   [קעטטען] דמהדר ליה למתא שושילתא כבר פי' בערך שלשל (גיטין סט) יהב ליה שושילתא דחקיק עליה שם (שם נו) יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל פי' שלשלת יוחסין של נשיאים שרשרות זהב טהור תרגום ירושלמי שלשלן דדהב טב <small>(א\"ב תרגום ברתקות זהב שישלן דדהב)</small>:",
            "<b><big>ששמי</big></b>   [מאהן] בשושמיי קאמרת כבר פי' בערך טרימא והן הן שומשמין <small>(א\"ב כן נקרא השומשום בלשון יוני ורומי)</small>:",
            "<b><big>ששמן</big></b>   [אמייזע מארישקע] (שבת סו) וכי חזי לשושמנא גמלא דדרי מידי לישקליה (יבמות מו) מייתינן שושמנא גמלא פי' נמלה גדולה (שם קיח כתובות עה) דשושמנא גברא כורסיא בי חרתא רמו לה פי' מי שבעלה כשיעור נמלה כמו משל מושבה בין הנשים החשובות ממנה חרתא שרות כמו חורים וסגנים (נדרים כה) ודלמא הדין גברא שושמנא חזא לך אל נמלה עצל תרגום אתרמי לשושמנא עטלא <small>(א\"ב בנוסח' כתוב שומשמנא ע\"ש)</small>:",
            "<b><big>ששן</big></b>   [רויז] (ב\"ר בסמוך וישלח יעקב למנצח על שושן עדות) לעדה שמשיחה בלשונו של אל מכתם לדוד מכות ותמות לדוד כתיב אחד אומר י\"ח אלף וכתיב אחד אומר י\"ב אלף אלא ב' מלחמות היו (בילמדנו בפסקא רב לכם סב) מיד הושיב דוד סנהדרין שכן שלמה אמר בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים אלו החכמים שנא' למנצח על שושן עדות (כלאי' פ\"ח) הארוס והקיסום ושושנת המלך:",
            "<b><big>ששן</big></b>   [דיא שטאדט שושן] (בריש מדות) שער מזרחי עליו שושן הבירה צורה פי' על שער הר הבית המזרחי צורת שושן הבירה כדי שיהו ישראל רואין אותו ונזכרין הגלות שהיו בו:",
            "<b><big>ששפא</big></b>   [מאנטעל אומווארף] ופרשו השמלה תרגום ירושלמי ויפרשון שושיפא צרורות בשמלותם תרגום בשושיפהון וילט פניו באדרתו תרגום בשושיפיה תרגו' המחלצות והמעטפות כיתוניא ושושיפיא:",
            "<b><big>ששורא</big></b>   [גירטל] (ב\"ק צו) חופיא ועבדינהו שישורא פי' עשאן כמין אזור (פסחים עב) איכא ביניהו מפנקי פי' מפונק לאו בר עבודה הוא הלכך יכנס שאין שם חשד אי נמי דקא גדיל שושורא פי' אין שם ביוש שהרואה אומר במלאכתו הוא מתעסק <small>(א\"ב בנוסח' כתוב ועבדינהו שרשרא)</small>:",
            "<b><big>ששיתא</big></b>   [דיא קמיט פין לעכט] (בפסקא ויהי ביום כלות) ששיתא דקנדילא פי' פתילה של נר:",
            "<b><big>ששתרי</big></b>   [ארטס נאמע] (סנהד' צה) כי מטו לשושתרי אמר על חד תרי פי' מקום ששמו כך אמרו זה יפה שתים כארצנו:",
            "<b><big>שית</big></b>   [גרונד] (יומא נא) אבן היתה שם מימות נביאים הראשונים ושתייה נקראת (מעילה יא) הנסכים בתחילה מועלין בהן ירדו לשיתין אין מועלין בהן (סוכה מט) שיתין מחוללין ויורדין עד תהום:",
            "<b><big>שת</big></b>   [געשפרעך] (מגילה יד) בהדי שותא פלכה פי' עם שמדברת טווה (ב\"ב לט) אמר להו לא תיפוק לכו שותא כי באחת ידבר אל תרגום ארום בחדא שותא ימלל אלהא:",
            "<b><big>שת</big></b>   [ארט ווינד] (שבת לב) רבי זירא ביומא דשותא לא נפיק לביני דקלי (יבמות עב) יומא דעיבא ויומא דשותא לא מהלינן ולא מסוברינן ביה פי' בערך אסתן:",
            "<b><big>שת</big></b>   [טריפין, פליסען] (חולין לח) רעי ארעי לא קשיא כאן בשותת כאן במתרזת פי' רעי שותת יורד על ירכות של בהמה בלא כח כגון מי הגג הנמשכין ויורדין דרך הכותל:",
            "<b><big>שת</big></b>   צלף נטע איניש אדעתא דשותא כבר פי' בערך צלף:",
            "<b><big>שת</big></b>   [האלץ באלקען] (שבת קכד) איתו ליה שותא לכהנא (עירובין קב) ההיא שותא דהוה בי רבי פדת דהוה שקלי ליה בי עשרה ושדו ליה אדשא פי' שותא היינו שורתא והיא קורה כדמתרגמינן בצל קורתי בטלל שרותי <small>(א\"ב שריתא כתוב)</small>:",
            "<b><big>שת</big></b>   [נעטץ] (ב\"ק קיז) ההיא שיתא דהוו מינצו עלה בי תרי פי' שיתא שיחתא ח' מובלעת בשחתם נתפס כלומר במצודתם נתפש אם תארגי תרגום אם תשתן תרגום עם המסכת עם משתיתא <small>(א\"ב תרגומו תסכני בבטן אמי אשתית לי)</small>:",
            "<b><big>שת</big></b>   [לאמם] תרגומו ושור או שה ותורתא או שיתא:",
            "<b><big>שתא</big></b>   [יאהר] (תרגום שנה):",
            "<b><big>שתי</big></b>   [צווייא] (פסחים פז) דתנן (כלים פי\"ז) ושתי אמות היו בשושן הביר' פי' יש מי שאומר מקום היה בנוי בבית המקדש צורת שושן הביר' ועשו בניין אמה אחת כמדת משה רבינו שעשה בה כל כלי הקודש ותוספת' חצי אצבע בקרן מזרחית צפונית בנין אמה ואחת יתירה בקרן מזרחית דרומית ומכורש (מנחות צו) ויש מי שאומר מדת ב' אמות של כסף או של זהב כגון שרביט היו עשויו' ומונחות באותו מקום ובהן היו משערין ומתנין לאומנין ולוקחין (פסחים מז) לוקה שתים על אכילתו וג' על בישולו פי' אחד מבעיר אש שלא לצורך אכילה ב' מבשל גיד בי\"ט שאינו בר אכילה ג' וכן מבשל בשר ג' בבישול ב' באכילה א' אוכל גיד ב' אוכל בשר בחלב (ערובין לח) אמר רבי הל' כד' זקנים הללו ואליבא דר' אליעזר דאמר שתי קדושות הן רבן שמעון ב\"ג ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא ור' אלעזר בר' שמעון סתימתאה ור' יוסי בר' יהוד' סתימתא' (שבת עח) תנא כמה קשר מוכסין שתי אותיות בכתב יוני שהן גדולות מאותיות שלנו פי' אותו קשר שהיו מכירין אותו באותו פרק:",
            "<b><big>שתי</big></b>   [דער אויף צוג דיא קעמעע בייא דעם וועבען] (מקואות פ\"ו) כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי פי' כל מחיצה דקיר ארכו שהוא גובה שמו שתי כאורך הבגד ורחבו שמו ערב וכן כל דבר כדאמרינן בגמ' לענין מי שמוציא במדבר:",
            "<b><big>שתך</big></b>   [פערראסטעט] (שבת קב) כיון דמשתכי לא עברי הכי (ב\"מ כו) לא צריכא דאשתכי טפי פי' עלה בה סיג הרבה כלומר משנים הרבה נתנו בזה המקום לפיכך עלה בהן סיג (ב\"ב יח) סלעים היינו טעמא דלא קתני התם משום דמשתכי ליה לקדירה ס\"א דמשכרי. (תענית ח) אם ישך הנחש אם ראית דור שהשמים משותכין כנחשת מלהוריד טל ומטר פי' ישך משותך נחש נחשת כלומר שהעלו חלודה כנחשת בלא לחש שאין מי שיתפלל:",
            "<b><big>שתל</big></b>   [פלאנצען] שתלא טבחא ואומנא כבר פירוש בערך אמן:",
            "<b><big>שתם</big></b>   [וואססער אבשלאגען]. (שבת קלד) האי ינוק' דלא מנשתים פי' שאין יכול להשתין:",
            "<b><big>שתם</big></b>   [דורך דרינגען] (ע\"ז סח) כדי שישתום ויסתום ויגוב פי' שיכול לנקוב המגופה של כד העשויה בטיט או בסיד ויסתום אותו נקב ויגוב הסתימה וישתום פתיחה היא כדכתיב שתום העין ומתרגמין שפיר חזי דהיינו פתוח (במגילת איכה) כל מי שמתפלל אחר הציבור מעשיו נפרטין הה\"ד סתם תפלתי שתם כתיב:",
            "<b><big>שתי</big></b>   [ארט פייגען]. (ברכות מ) כי פליגי בנובלות תמרה דתנן (ריש דמאי) הקלין שבדמאי השיתין והרימין וכו' כי פליגי בנובלות תמרה שבדמאי עד שיתין אמר רבה בר בר חנה א\"ר יוחנן מיני תאנה <small>(א\"ב אם לא היו דברי רבי יוחנן הייתי אומר שפירושו בליו\"ר מת פרי עגול ולו ג' או ד' גרעינים קשים ואינו ראוי לאכילה בעת אשר נלקט מן העץ אבל נטמן בתבן ימים רבים עד היותו רך)</small>:",
            "<b><big>שתם</big></b>   [גרינדען] ה' בחכמה יסד ארץ תרגום אלהא בחכמ' שם שתאסיה דארעא בחוקו מוסדי ארץ תרגו' וכד שם שתאסיה דארעא וכן תרגום וצדיק יסוד עולם <small>(א\"ב פי' בל\"י קיום עמידה ויסוד)</small>:",
            "<b><big>שתף</big></b>   [זיך פעראייניגען]. (עירובין פב) כיצד משתתפין בתחומין <small>(א\"ב תרגום וחברי גנבים ושותפין גנבים)</small>:",
            "<b><big>שתף</big></b>   [זיעגל]. שתפך וחוטרך תרגום חותמך ופתילך ימטך <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב שושיפך)</small>:",
            "<b><big>שתק</big></b>   [שווייגען]. (קידושין סח) ואיזהו שתוקי כל שמכיר תת אמו ואינו מכיר את אביו (כתובות קד) א\"ל אשתיקן קאמרת או אשקיאן קאמרת א\"ל אשתיקן קאמינא פי' דכי אמרת הלכ' זו קמיה שיתקך דלא סבירא ליה הכי או אשקיאן קאמרת כלו' שהשקך כוס של כעס בשביל חביבות הטעם שנתקבל לפניו זה פי' הרב של חכמי מגנצא פ\"א אישתקיאן קאמרת דשתק ולא אמר הכי או אשקיאן קאמרת שנשאל והיה שותה ואדהכי יצאת וכשחזרת לא מצאת ולא ידעת אי אמר הכי אי לא (נדרים עז) א\"ל אשתקיין קאמרת או אשקיין קאמרת:",
            "<b><big>שתר</big></b>   [איברוג זיין] תרגום ואתמלטה בעור שני אשתתרית במשך ככאי תרגום הן לא בידם טובם לא ישתתר בידהון טובהון:",
            "<b><big>שתית</big></b>   [מעהל שפייזע] (ברכות לח) שתיתא רב אמר שהכל נהיה בדברו ושמואל אמר בורא מיני מזונות פי' לוקחין תבואה שלא הביאה שליש ומייבשין אותה בתנור ועושין מאכל מן הקמח פ\"א בערך קלי (גיטין ע) מיית ליה בונא דשתיתא דטליפחי (ע\"ז לט):",
            "<b><big>שתות</big></b>   [דער זעקסטער טהייל] (ב\"ב פ\"ה) אל ישתכר יותר משתות פי' בתשובות והקשה לכם אי באגר נטר לי אפילו פחות משתות ח\"ו אלא מיד ליד והכי אמר שמואל המוכר חפץ לחברו באמנה ואמר בכך וכך לקחתיו יש לו מן הדין ליהנות שתות ואין בו גזל ואונאה והלכתא היא מדקא עבדי בה מעשה באתריה דרבי יהודה דרמו מ\"ח בדנא כמפורש (ב\"מ מג) אבל מכר לו סתם ולא הודיעו בכמה לקחו מותר ליקח ממנו כדי דמיו משפטו כמו ששנינו (שם מט) האונא' ד' כסף וכדי שיראה לתגר או לקרובו ואם התנה עמו הוי יודע שחפץ זה שאני מוכר לך במאתים יודע אני שאינו שוה אלא מנה ע\"מ שאין לך עלי אונא' אין לו עליו אונאה <small>(א\"ב תרגום שש שנים שית שנין)</small>:",
            "<b>נשלם ערך שין</b>"
        ],
        "Letter Tav": [
            "<b>אחל ערך התיו</b>",
            "<b><big>תא</big></b>   [פאהר הויז] יציע צלא והתא כבר פי' בערך אפתא ובערך יציע. (מדות לד יומא נב) כותל ההיכל שש והתא שש וכותל התא שש:",
            "<b><big>תא</big></b>   [קאממען ברענגען] (ערובין נג) תאי דאוכליך חל באפי' בואי <small>(א\"ב העיקר הוא אתה והוא לשון פסוק ואתה מרבבות קודש)</small>:",
            "<b><big>תאטר</big></b>   [שויא פלאטץ. טעאטער] (כתובות ע) הולכין לטאטריות ולקרקסאיות לפקח על עסקי רבים בשבת. (מגלה ה) ועקרון היבוסי אלו תיאטריות וקרקסיות שלהן (ע\"ז יח) ת\"ר אין הולכין לתיאטריות ולקרקסיות (בריש מגילת איכה ובהייתי שחוק) ישיחו בייושבי שער אלו אומות העולם שהן יושבין בבתי קרקסיות ובבתי תיאטריות (ב\"ר פ' פז) ויהי כהיום הזה רבי נחמיה אומר יום תיאטרון היה והלכו הכל לראות פי' בל\"ר קורין לנבילה תיאטרן קרקסיות בתי כסאות בל' גרמטקא קורין תיאטרון למקום שיושבין בה בגובה ורואין השחוק שעושין למטה בין בבני אדם בין בחיות רעות ועד היום קורין לקוליס' או תיאטרי כי באותן המעלות היו יושבין שם בני אדם זה על גב זה ולא היו מונעין הראייה אחד מחברו והיו רואין השחוק שעושין למטה בתי קרקסיות בתי משתאות של יין בל\"י קורין ליין קרסי ונגינות שותי שכר תרגום וזמריהון דאזלין למשתי מרית בתי קרקסיהון <small>(א\"ב פי' בליו\"ר בנין מיוחד לראות צחוק הלצנים וכן קרקוס בנין עגול וגם הוא מיוחד למיני צחוק ובזמן קדמון היו בעיר רומי ג' בניינים מפוארים אשר נקראו כן)</small>:",
            "<b><big>תאל</big></b>   [יונגער דייטעל בוים] (ב\"ק צד) רב חסדא חזא תאלי דקיימי כי גופני (ב\"ב כג בגמ' מרחיקין את הסולם) רב יוסף הוה ליה הנך תאלי. קני דיקלין ותאלין הוצין וציצין עיין בערך הוצין:",
            "<b><big>תאלם</big></b>   לוקה ארבע וסימנין תאלם כבר פירשנו בערך פוטיתא:",
            "<b><big>תאם</big></b>   [דאפפעלצאהן] (בכורות מח) אין בודקין מן התאימות ולפנים פי' כגון שינים הגדולים שעומדין בסוף הלחיים ששם אינו נראה המום. (ב\"ר פ' פה) והנה תאומים בבטנ' מלא הוא ששניהם צדיקים ולהלן חסר שאחד היה צדיק ואחד רשע <small>(א\"ב שני הלחיים נראים כאלו הם כפולים לכן נקראו תאומים)</small>:",
            "<b><big>תאן</big></b>   [פייגע] (ב\"ר פ' יט) ויתפרו עלה תאנ' שהביאה תואנה לעולם (עירובין ד סוכה ו) תאנה כגרוגרת להוצאת שבת פי' שאם הוציא כגרוגרת בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת בשלא התרו בו ונסקל כשהתרו בו:",
            "<b><big>תב</big></b>   [זעטצען] (שבת סד) שן תותבת פי' שנפל מענה שן ולוקחת שן שנפל מאדם אחר ומושיבה במקומה. שן של כסף דברי הכל מותר רבי מתיר בשן של זהב וישב יעקב תרגום ויתיב:",
            "<b><big>תב</big></b>   [בעדעקען] (חולין מח) תותב וקרום ונקלף פי' תותב העשוי ככובע ומכסה כשמנה היא שמלתו לעורו תרגומו היא תותביה. (שבת קמה) במתאי שמאי בלא מתאי תותבאי. (כתובות סו) ואמר רב פפא הני תותבאי דבי מכסי פ' שמלות:",
            "<b><big>תב</big></b>   [זעטצען] (מ\"ק ב) מאי משמע דהאי בעל לישנא דמיתבותא הוא דכתיב כי יבעל בחור בתולה ומתרגמינן ארי כמא דמתותב עלם עם בתולתא יתיתבון בגויך בנייך וארצך תבעל תרגומו וארעך תתיתב זה שייך בערך ראשון:",
            "<b><big>תב</big></b>   [פערדערבען] על שמונה מאות חלל תרגומו ומתבב ע\"י חרב תרגומו ותביבינון ע\"י קטולין:",
            "<b><big>תב</big></b>   [אוים ווארף] כהתעות שכור בקיאו תרגומו כמא דטרי רוייא ומדשדש בתוביה ככלב שב על קיאו תרגומו היך כלבא דהפיך על תיוביה. (בויקרא רבה פרשת רפאני בזאת תהיה) הדר תוביה לתוביה הד\"א ככלב שב על קיאו:",
            "<b><big>תב</big></b>   [צוריק קעהרען] (סוטה י) דקריב רישיה לגבי גופיה פי' חזר ראשו לגופו:",
            "<b><big>תב</big></b>   [קיסטע. לאדע] (כתובות קה) אפ\"ה מבעית ליה פי' דעכשיו נגלה לו בדמות מלאך והיה מפחידו עבד תיבה ואיתותב בגויה כי היכי דלא ליחזי ליה ולא לבעית מיניה (מנחות צ) אתמר לחם הפנים כיצד עושין אותו רבי חנינא אמר כמין תיבה פרוצה פי' שנוטל הקיר העליון ושתי קירות של אורכה מיכן ומיכן ולא נשאר בה כי אם התחתונה ושתי קירות של רחבה כך לחם הפנים מקפלין אותו מלמעל' בראשו מכאן ומכאן ספינה רוקדת פי' שהיא חדה מלמט' וראשיה משופעין ועול' למעל' ובאמצע נמוכה:",
            "<b><big>תב</big></b>   [ווארט] (שבת קטו) תרגמה רב חסדא אליבא דרב הונא בתיבות <small>(א\"ב פי' מלות)</small>:",
            "<b><big>תבטש</big></b>   [ראבינער צייכען] (מנחות נא ובספרי בריש צו) מפורש זולתי הב' של תב\"טש בשמן להוסיף לה שמן פי' נאמר בחביתי כהן גדול (בריש צו) על מחבת בשמן ונאמר במנחת נסכים שמן (בפרשת שלח לך) והקריב המקריב קרבנו לה' מנחה סולת עשרון בלול ברביעית ההין שמן והיינו שלשה לוגין. ס\"א נאמר במנחות כבשים שמן פירוש בואתה תצוה וזה אשר תעשה על המזבח כבשים והיינו תמידין וכתי' עשרון סלת בלול בשמן כתית רבע ההין דהיינו ג' לוגין נאמר כאן שמן ונאמר במנחת נדבה שמן פי' שתי מדות בלוג היה מודד לכל המנחות (גמר') ת\"ר עשרון בלול ולוג לימד על עשרון שטעון לוג דברי חכמים וזו הבריתא בת\"כ במצורע עני דנין תב\"שט מתב\"שט פי' חביתי כהן גדול ותמיד שניהן תדירין באים חובה ודוחין טומאה ושבת דרין י\"גל מי\"גל חביתי כהן ומנחת נדבה מביאין יחיד וגלל עצמה וטעונין לבונה <small>(א\"ב תבשט כתוב)</small>:",
            "<b><big>תבל</big></b>   [ווירצען. מענגען] (חולין נט) והתנן ולמה אמרו כל המחמץ והמתבל והמדמע להחמיץ מין במינו וכו' פי' נותן תבלין במאכל של חולין כגון פלפלין או כמון או שאר מיני תבלין (שבת פט) תבלין כדי לתבל ביצה קלה ורמינהי תבלין שנים ושלשה שמות ממין אחד זו משנה בפרק שני בערלה כגון פילפל ופלפל ארוך ופלפל לבן (חולין קיא) ואי מתבל בה בתבלין כוליה אסור (פסחים קטז) בואו וקחו לכם תבלין למצוה פי' קנמון ונמצא בו זכר לתבן שבטיט (בב\"ב טז) ברא הקב\"ה יצר הרע ברא לו תורה תבלין (נדרים נא) תבל היא תבלין יש בה מי שניא הדא ביאה מכולהו ביאות פי' יש בזו טעם יותר מאחרות כלומר כל ביאות של היתר ותפשה בזו מה הנאה יש בזו משאר ביאות של היתר וכן פי' תועבה עשו שניהם תועה אתה בה הנחתה כל ביאות של היתר וכולי. (ערכין יג) לא היו אומרין לא בנבל ולא בכנור אלא בפה כדי ליתן תבלין בנעימה פי' לפי שקול הילדים הוא דק היה קולן מנעים את השיר' כמו התבלין המנעימים את המאכל:",
            "<b><big>תבל</big></b>   [זאנגע] תרגום ירושלמי והנה שבע שבלים צנומות והא שבע תובלין לקיין:",
            "<b><big>תבלול</big></b>   [בלענדונג] (בכורות לח) והרי בעינו דק תבלול חלזון (גמרא) איזהו תבלול הפוסק בסירה ונכנס בשחור ומסקנא מאי ל' תבלול שהוא מבלבל את העין:",
            "<b><big>תבליא</big></b>   [זייל. ליינע. מאטטע. קארב] רהיט בגפא ותובליא כבר פירשנו בערך גפא (שבועות לו) אמר רב נחמן האי מאן דנקיט מגלא ותובליא עיין בערך גזם (ב\"ב לו) אמר רב יהודה האי מאן דנקיט מגלא ותובליא פי' בתשובות מיהא דגרסינן (שם פא) אמר רב כל שעולין לו בחבל הוי שיור בשמכר לו שדהו היכא דאמר לו חוץ מאילנות והיו בה גדולים ובינונים וקטנים רב אמר כל אילן שהוא גבוה ואין עולין לו אלא בחבל כמו דקלים שבבבל שעולין להם בחבל ושמם תובלייא כדאמרינן האי מאי דחזיוה דנקיט מגלא ותובליא כי ההוא אילן הוי שיור אבל בינונים וקטנים לא הוי שיור ונקנין על גבי קרקע כל שעול של מחרישה כובשן שהן אילנות קטנים לא הוי שיור אבל בינונים הוי שיור וכל שכן גדולין פ\"א כלי גודרי תמרים פ\"א בלע\"ז תובליא כמשמעה תובליא שהוא בגד שפורשין תחת הדקל כדי שיפלו עליה תמרים ולא יטנפו בעפר פי' אחר מן חכמי מגנצא לפי שדקלין הן גבוהין כשרוצין ללקוט התמרים מביאין מגל ארוך ומשימין תובליא שהוא סל בראש עץ ארוך ומגביהין הסל כנגד התמרין וחותכין אותן במגל ונופלין בסל כדי שלא יפלו התמרים לארץ ויתבקעו ויתפלחו:",
            "<b><big>תבן</big></b>   [מיט שטרויא בעשטרייען] (ב\"מ קג) בעינא דתיתבן ארעאי פי' יהא לי התבן שמשתייר בה לזבל תבן אתה מכניס לעפרים עיין בערך יוחני ובערך כרז (ב\"ב יט) תבן והא חזי לבהמתו בתיבנא סריא פירוש שהובאש והפסיד ריחו:",
            "<b><big>תבן</big></b>   [עבענבילד] (סנהדרין סג) בתבונם עצבים פי' בתבניתם בדמותם דמות צלם היו עושין בדיוקני של בעל:",
            "<b><big>תבס</big></b>   [אייטער, פלוס מיט בלוט] (בפרק ב' דאהלות) רביעית דם ורביעית דם תבוסה ממת אחד רבי עקיבא אומר משני מתים (נזיר סד ובפרק טז דאהלות ב\"ב קא) נוטלו ואת תבוסתו (גמרא) מניין לתבוסה אמר רב יהודה דאמר קרא ונשאתני ממצרים ממצרים טול עמי וכמה שיעור תבוסה רבי אליעזר אומר נוטל עפר תחוח (ב\"ק קא) בבתולה ג' אצבעות (נדה סב) מקולי רביעיות שנו דם תבוסה דרבנן פי' דם מעורב בשאר משקין שבגוף אינו דם שהנפש יוצא בו (נדה עא) תנו רבנן איזהו דם תבוסה רבי אליעזר בן יהודה אומר הרוג שיצא ממנו רביעית דם וכולי רבי שמעון אומר צלוב שהיה צלוב על העץ ודמו שותת לארץ ונמצא תחתיו רביעית דם טמא <small>(א\"ב פירוש בלשון רומי דם ובשר מעופש הזב מן המתים ונבלע בקרקע)</small>:",
            "<b><big>תבע</big></b>   [פאדערן. אונטערזוכען] תרגום דרש דרש משה מתבע תבעיה משם תרגום מי בקש זאת מידכם מן תבע הא מידכון:",
            "<b><big>תבקיון</big></b>   [מאאס דער ארכי]. (בב\"ר פרשה לא) וזה אשר תעשה אותה אמר רבי יודן זה וזה עתיד אחד למוד באמתך הה\"ד אורך הבנין במדה הראשונה אמות עשרים ורחב עשרים ולמה הוא תבקיון <small>(א\"ב פי' שואל למה אומר הראשונה ומתרץ הוא תבקיון כלומר אמתו של בנין בית שלישי תהיה באמת תיבת נח ותבקיון פירושו דבר של תבה)</small>:",
            "<b><big>תבר</big></b>   [צערברעכען] (ביצה יא) מחלוקת בעלי אבל בתברא גרמי דברי הכל מותר (תענית לא) וקרו ליה יום תבר מגל פי' מעתה אין אנו צריכין מגל לחתוך בו עצים שמיום ט\"ו באב תשש כח השמש וכשכורתין עצים מן היער אינן מתיבשין ונשארת בהן לחלוחית ומדליעין וכל עץ שיש בו תולעת פסול לגבי מזבח מכאן ואילך מן ט\"ו באב כל המוסיף במשנתו לשנות מוסיף מן הלילה ליום ששונה גם בלילה יוסיף לו הקב\"ה אורך ימים ועושר וכבוד דלא מוסיף אלא ישן כל הלילה יאסף כלומר מתרשל ואינו מבקש חיים התורה כתוב בה כי היא חייך ואורך ימיך (ב\"ק מז) תברא מי ששנה זו לא שנה זו פי' רב חננאל ז\"ל שבועה היא שנשבע כדגרסינן (מ\"ק יז) מאי תברא אמר רבי צחק בריה דרב יהודה תברי בתי. פירוש אחר בוודאי שוברת זו את זו ומי ששנה זו לא שנה זו (בבראשית רבה בריש אלה תולדות נח) אף היא לא תברה פי' אינה קושיא ולמה תניאון תרגום ירושלמי ולמה כען תתברון <small>(א\"ב תרגום עץ השדה שבר אילני תקלא תבר)</small>:",
            "<b><big>תבר</big></b>   [שלייפען] (פ' כ בכלים) בית שמאי אומרים משישתבר פי' משיעשה לו ענובין ובית הלל אומרים משיקשור רבי עקיבא אומר משיקבע פירוש קובעו על הדלת (בפרק כה) ר\"מ אומר כל שיש צו תוברות פי' לולאות הן כגון שעושים למכנסים והוא בית כניסת המיין וכן יש לשקים הרבה ולמרצופין ושמם בטיית חוזה ובלע\"ז אשו\"לי כדאמרי' ביריעות ועושה בהד' תוברין ותולה אותה באונקלי ואמר הגאון אנו קורין אותן תופרות מלשון תפירה:",
            "<b><big>תג</big></b>   [קראנא] (אבות פ\"א) ודאשתמש בתגא חלף (מגילה כח) תנן התם ודאשתמש בתגא חלף אמר ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכה כלומר שהוא מוכתר בכתר של תורה והמשתמש בו ראוי להריגה (מגלה ו) מלכי קטירי תגא איכא בגרממיא של אדום (מנחות כט) מאי טעמא קטר ליה תגא אמר הקב\"ה אם עושה תשובה אני קושר לך כתר וישם כתר מלכות בראשה תרגומו ושדי תגת דמלכותא ברישה <small>(א\"ב פי' בלשון רומי כתר)</small>:",
            "<b><big>תעדא</big></b>   [צעפטער שטאב] תרגום ויושט לו המלך את שרביט הזהב ויושיט ליה מלכא ית תיגדא דדהבא באות דל\"ת ותרגום שבטך ומשענתך תגרך תריצא ואוריתך באות רי\"ש (ב\"מ כא) אזלי אתיגרא עיין ערך גד שלישי:",
            "<b><big>תגר</big></b>   [קויפמאן] אשורים ולטושים ולאומים תרגום ירושלמי תגרין ואמפורין ורישי אומין וכן בב\"ר <small>(א\"ב תרגום סוחריה שרים תגרהא רברבין)</small>:",
            "<b><big>תגר</big></b>   [שטרייט זאכע. צאנק] (נדרים סב)שרי ליה לצורבא מרבנן למימר צורבא מרבנן אנא שרי תיגראי ברישא (קדושין ע) שרי ליה תיגרא דלא לשוויך עם הארץ (סנהדרין ה) האי תיגרא דמי לצינורא דבידקא (יבמות סג) מגריא ליה ארעא ומרמיא להתיגריה פי' משכיבתו בשדה על הקרקע ומביאה לו עסקין דברי ריבות מדנים ישלח תרגומו תיגרי דמי ת' אינה יסוד ויש מהן בערך גר:",
            "<b><big>תגר</big></b>   [בעקען] (בכורות ח) הנהו מיא דאיתו מבי בלועי שדינהו בתיגרא פי' כלי כעין אגנא:",
            "<b><big>תר</big></b>   [ברוסט] ונקרב את קרבן ה' תרגום ירושלמי מעוכין מבי תדיהון על שדים סופדים תרגומו על תדין ספדין ושדים צומקים תרגומו ותדין יבשין:",
            "<b><big>תדר</big></b>   [בעשענדיג] תרגום דורש אותה תמיד תבע יתה תדירא:",
            "<b><big>תדורא</big></b>   [לאנגזאם. פויעל] (ב\"ק קה) אמר ליה תדורא עיין ערך תרדא:",
            "<b><big>תה</big></b>   [זיך פערוואנדערן] (ערובין סג) תהו בה נהרדעאי תהי בה רבי אלעזר אמר רבי זירא מאי תיוהא דרבי אלעזר (ב\"ק טו) תהי בה רבי אליעזר (שם קיב) תהי בה רבי יוחנן ומי מקבלין עדים שלא בפני בעל דין פי' תימה:",
            "<b><big>תה</big></b>   [ציטטערן. פירכטען. בערייען] (נדרים ט) היינו טעמא כשהן תוהין נודרין כשהן מטמאין ורבים עליהון ימי נזירות מתחרטין (שם כא) ההוא דאתא לקמיה דרבי אסי אמר להו כדו תהית א\"ל לא ושרייה (קדושין מ) אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות פי' מתחרט על הזכיות כדכתיב וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ תרגום ירושלמי והוה תהי מן קדם ה' נחמתי כי עשיתים והנחם על הרעה (בילמדנו בריש אחרי מות) תהות לפני הקב\"ה שמתו וכו':",
            "<b><big>תה</big></b>   [לעער שרייען] (בריש ב\"ר) תהו ובהו ישבה לה הארץ תוהא ובוהה (תענית ו) דיקא נמי דכתיב תמטר תהא מקום מטר <small>(א\"ב פי' בלשון יוני פעל הצועק בקול גדול וכן בוהא פעל הקורא בקול גדול עיין ערך בהה)</small>:",
            "<b><big>תה</big></b>   [ריכען גערוך] (כתובות קה) גזילות קרנא בטלא דמוכח הוה שקיל תהי בחמרא פי' טועם היין ויודע אם יחמיץ ואם לאו פי' גאון זיקא דמפיק אדם מפומיה ודמעייל לפומיה נקרא תיהא בל' ארמי ובת תיהא נקב הוא שנוקבין במגופ' החבית ומניחין שיהם על פי הנקב ושואפין את ריחו של יין ויודעין אם החמיץ ואם טוב הוא (ב\"כ כב) א\"ל רבא לרב אדא בר אהבה פיק תהי ליה בקנקניה והא דגרסינן (שבת קי) כבר פירשנו בערך דל:",
            "<b><big>תהב</big></b>   [איין שטעקען] (פסחים עד) כיצד צולין את הפסח שפוד של רמון ותוהבו מתוך פיו (כריתו' טו ובספרי בפ' כהן משיח) וחותכו עד שהוא מניח כשעורה ותוהבו בסירה (פסחים סו) מי שפסחו טלה תוהב לו בצמרו. (חגיגה כד) ונמצא מת תהוב בקרקעיתה של ספינה פי' דעוץ (בריש כלאים) אין תהבין זמורה של גפן לתוך האבטיח <small>(א\"ב תחב כתוב בנוסחאות בכולהו)</small>:",
            "<b><big>תהום</big></b>   [אבגרונד] (פסחים פ) ניטמא טומאת התהום הרי זה מרצה (נזיר סג) ואם טומאת התהום היא אינו סות' (גמ') מנהני מילי א\"ר אלעזר דאמר קרא וכי ימות מת עליו במחוור' עליו ורולי עד אלא הא דתנן איזו הוא טומאת התהום כל שאין מכירה אחד בסוף העולם וכו':",
            "<b><big>תו</big></b>   [גליסטען] תרגום ועלי תשוקתו ועלי מתוויה:",
            "<b><big>תוא</big></b>   [קאממער] תרגום ובין התאים ובין תויא תרגום וחלונות אטמו' אל התאום וכיון סתימן לחויא עיין ערך תוון:",
            "<b><big>תוב</big></b>   [ווידער קעהרען] תרגום לא ישוב עוד לביתו לא יתוב תוב לביתיה ובל' תלמוד תו בחסרון אות בי\"ת ובל' גמ' אומרים שוב היה מעשה פי' עוד:",
            "<b><big>תוה</big></b>   [ערשרעקען] (שבת קנב) וחתחתים בדרך בשע' שהולך בדרך נעשה לבו תוהים תוהים (בויקרא רבה פ' וזכור את בוראך) וחתחתים בדרך רבי אבא בר כהנא אמר חיתתו של דרך נפלה עליו רבי לוי אמר התתיל מתווה תווהים בדרך אמר עד אתר פלן אית ביה מהלך עד אחר פלן לית ביה מהלך (פסחים נא) מ\"ט דתהו ביה אנשי ויחרד יצחק חרדה תרגומו ותוה יצחק תיוהא:",
            "<b><big>תווי</big></b>   [איין פלוס אין בבל] (בב\"ר פ' יג) כיצד הארץ שותה רבי נחמיא אומר כמין תוביה כהדין קבריא דמרבי וקבר רבנן אמרי כמין תווי נהר הוא בבבל ושמו תווי:",
            "<b><big>תווך</big></b>   [ארטס נאמע] (ב\"ב עז שם קנ) אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אחא אגב סיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תווך פי' כי היכי דליקדום וליקבלינהו לזוזי עד דלא אתי ויחזיק בההיא אסקופה דאקני ליה דק\"ל אקני ליה מטלטלי אגב מקרקעי גבי מטלטלי כלומר כיון שגבה הקרקע זכה במטלטלין ואין יכול לחזור בו ופי' תווך כדגרסינן (נדה לח) רב פפא איקלע לתווך אמר איכא צורבא מדרבנן הכא דניזיל ניקבל אפיה רבני מגנצא שונין אגב אסיפא דבייתיה פי' אגב חצרו שהיה לו לסוף ביתו כי אתא רב שמואל נפק רב פפא לאפיה יצא לקראתו מרוב השמחה שהביא לו מעותיו עד אותו מקום:",
            "<b><big>תוון</big></b>   [געמאך] (שם ל) יהודאי בתווני דליבא פי' בחדרי הלב יושבין כלומר יודעין הנסתרות חדר בחדר תרגומו תוון בגו תוון:",
            "<b><big>תזז</big></b>   [בעזע דעמאנים] (בפסקא דפרה) רוח תזזית פירוש רוח רעה:",
            "<b><big>תזקיטא</big></b>   [לאקערן] (מדרש קהלת פסקא ומוצא אני מר ממות) נפק ליסטא ותקן תזקיטא פירשו ענין מארב:",
            "<b><big>תחב</big></b>   עיין ערך תהב כי כן גרם בעל הערוך:",
            "<b><big>תחבול</big></b>   [שלאכט פארשטעללונג] (ע\"ז יט) ובמושב לצים לא ישב שלא ישב בתחבולות פירוש שמתקבצין ויושבין ברחוב העיר ועומדין שנים שנים מהן ועושין מלחמה לשחוק דתחבולות:",
            "<b><big>תחח</big></b>   [ווייך. לאקער] (בסוף אהלות) ב\"ש אומרים אף האשפות ועפר תיחוח פי' מקום שאינו בתולה אלא כגון ארץ חרושה שעפרה מודבקת ברגלו וכשמניח רגלו עליה עושה גומא כמהלך על החול כדאמרינן אין מי רגלים כלין אלא בישיבה ובעפר תחוח אפילו בעמידה:",
            "<b><big>תחל</big></b>   [אנפאנגן] (ב\"מ נא) מה בהמ' טמא' שתחילתה הקדש וכולה לשמים (נזיר לא) מ\"ט דב\"ש דילפי תחילת הקדש מסוף הקדש מה תמורה אפי' בטעות אף הקדש אפילו בטעות (סוכה ו) בדורשין תחילו' קא מיפלגי פי' האי גרע חד דאוקימתא לגופיה:",
            "<b><big>תחל</big></b>   [אומצייטיגע דייטלען] (מ\"ק יא) כוורא תחלי וחלבא פי' תמרים שלא בישלו כל צרכן (חגיגה טו) אכיל תוחלנא ושדי קשייתא לבר פי' אכיל תמרה ושדי גרעינה (גיטין פט) אצפא דתוחלא עיין בערך אצפא (שבת קט) ליבלע תחלי חיוורתא (גיטין סט) לאפתוחי ליה לינפח ליה חבריה תחלי חיוורתא פי' שחלים לבנים (שבת קיג) ההוא גברא דאכיל גרגושתא ואכיל תחלי וקדחי ליה (כתובות ס) דאכלה תחלא הוו לה בני דילפני (ב\"מ קח) הני תחלי דבי כיתנא אין בהן משום גזל פירוש השחלים הצומחין בתוך הפשתן הזרוע המלקטן מתוך שדה פשתן מהנה הוא לפשתן לפיכך אין בהן משום גזל ואם יבשו שהגיעו להתלש ולקח הזרע שלהן לזרו' כבר מעתה אין מפסידין בפשתן לגופיה ואסורין משום גזל:",
            "<b><big>תחלס</big></b>   [ארט פפלאנצע] (במגלת איכהיעיב)ולמה קורין אותה כפר שחליים דהוו מרבין בניהון כאילין תחלסיא:",
            "<b><big>תחם</big></b>   [גרעניץ] (ב\"ק כ) א\"ל רב חסדא לרמי בר חמא לא הוית גבן באורתא בתחומא פי' בבהמ\"ד שהוא תחומה של תורה (סוטה ל) במאי קא מיפלגי ר\"ע סבר תחומין דאוריית' ור\"א סבר תחומין דרבנן ינקי תחומין מהדדי כבר פירוש בערך נק <small>(א\"ב תרגום וירד הגבול ויחות תחומא)</small>:",
            "<b><big>תחר</big></b>   [ענטצינדען רייטצען] הן לריב ומצה תרגומו הא לתחרו <small>(א\"ב ל' מקרא זה אל תתחר במרעים)</small>:",
            "<b><big>תחש</big></b>   [פאנטער קאטצע] (שבת כח) תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היתה וכו':",
            "<b><big>תחת</big></b>   [אונטער] (נדה לא) הכותין מטמאין משכב תחתון כעליון (גמ') מאי משכב תחתון כעליון אי לימא דאי איכא עשר מצעות זו על גב זו ויתיב עליהו מטמ' להו פשיט' דהא דריס לכולהו אלא שתהא תתתונו של בועל נדה כעליונו של זב מה עליונו של זב אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין אף תחתונו של בועל נדה אינו מטמא אלא אוכלין ומשקין ועליונו של זב מנא לן וכו' ולמה אמר כעליונו של זב ולא אמר כעליון הנדה והלא עליון הנדה וזב שוין שמטמא אוכלין ומשקין ולא אדם וכלים ותחתונים שוין שמטמאין אדם וכלים לכן אמר כעליונו של זב שבועל נדה וזכר למדנו דינו מן הזב שהוא זכר כמותו אבל עליונו של בועל נדה אינו מטמא והבא על הנדה עצמה מטמא אדם וכלים והכל (חולין מה) פסוקת הגרגרת תחתונ' שהיא עליונ' פי' תחתונה במעי בהמה כשהיא תלויה שהיא עליונה כשמעמידה הטבח לנפחה (כלים פי\"ז) תחתית הצורפין טמא פי' כלי שיש לצורף תחתיו כשנופל ממנו פסקא של זהב הוא נופל לתוכו ואותו כלי שמו תחתית ואותן חתיכות שמם גרוטי (סנהד' קח) תחתיים שניים ושלישים תחתיים לזבל אמצעים לבהמה עליונים לאדם (בפסקא דפרה אדומה ובויקרא רבה בריש אמור אל הכהנים) למה נענש אבנר ע\"י שהקדיש שמו לשמו של דוד הדא הוא דכתיב וישלח אבנר אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ:",
            "<b><big>תחתא</big></b>   [ארט פרגעל] (חולין סג) קיקיתא שריא במערבא מלקי עלה וקרו לה תחותא:",
            "<b><big>תיובתא</big></b>   [אבפרעגונג] דפלוני תיובת' אמרו הרבנים ז\"ל כל היכא דאמור בתלמוד תיובתא דפלוני תיובתא בטלו דברי מישהתיובתא עליו לגמרי אבל היכא דעלתה בקושיא לא בטלו דבריו דאמר לא הוה ברורה להון דבטלה שמועה זו לגמרי אלא לא אשתכח לה פירוקא בההיא שעת' ותליא וקיימא והיכא דקשיין תרוויהו אהדדי בטענה ולא מפרק קשיא עבדינן כי הא בדוכתא וכי הא בדוכתא ולא חיישינן אלא שכיחי בהו טעמא לפרוקינהו כגון הא דאמר שמואל ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה שאלו האלנות והשטרות מן הממון של אמצע הן אלא בהא מלתא עבדינן כשמואל זה פי' ר\"ח ז\"ל (ב\"ב נא יבמות קיח) פי' פעם שני אבל היכא דקתני קשיא לפלוני לא בטיל מימריה דאמרי' עיין בה דאית בה פירוקא ולא בטלה לגמרי ועלתה בקושיא <small>(א\"ב תרגום אשר לא מצאו מענה דלא אשכתא תיובתא תרגום על תשבות באנשי און מטול תיובתא באנשי שקרא ובגמ' אמרינן מתיבי פי' משיבים איתיביה השיבו ולשון תיובתא בתרגום לפעמים נופל על השב מחטאיו כמו תשובה תרגום השיבנו ה' אליך ונשובה וניתוב בתיובתא שלימתא)</small>:",
            "<b><big>תייה</big></b>   [ציטראנען בוים] והתייה וחלתית עיין בערך חלתית <small>(א\"ב פי' בל\"י מין עץ של ריח טוב אבל לא יוכלו לפרש מה הוא י\"א שהוא מין שטה ואחרים אומרים שהוא מין אחר ומדברי המשנה נראה שהוא מין בשם הנתן באוכלים)</small>:",
            "<b><big>תיוהא</big></b>   [ריץ, ברוך] (ב\"ב ג) תיוהא חזא בי' פי' רעוע:",
            "<b><big>תיים</big></b>   [דאפפעל בלאט] (סוכה לב) נחלקה התיומת פסול וישנו (ב\"ק צו) פי' תיומת גבא דהוצא דמתיים להו לשני צדי העלה ומשר להו כי כל אחת כפולה לשתיים והאומה מגבה אם נפרדו ההוצין זה מזה ועמד כל אחד ואחד כשהוא כפול לשנים והתיומת שלהן קיימת כשר ואם נחלק התיומת הרי הן כאלו נפרצו העלין ופסול (שם ל) וי\"א אף התיום ר' האי ז\"ל אמר התיום שאמרו שני פנים הם שני דבוקים בברייתן ואחד שהוא שני חצאין חלוקין מלמעלן ומחוברין מלמטן כל שהוא כך ראינו קדמונינו אומרים בראותם זה תיום:",
            "<b><big>תייקא</big></b>   [איינע פפלאנצע] (חולין נח) הלעיטה חלתית או שאכלה הרדיפני או תייקא היינו תייא שלמעלה:",
            "<b><big>תייד</big></b>   [פיהרער, שפיאן] (ב\"ק קיו) שכרו תייר לפניהם מחשבין אף לפי נפשות פי' מלשון ויתורו ארץ ומלשון מן התרים (בפסקא דאנכי ובמגלת איכה שמעו כי נאנחה אני) כי באו ישראל דרך האתרים אל תקרי האתרים אלא התרים אמרו מת התייר הגדול שהיה מהלך לפניהם (בפסקא דהחדש) תייר טוב קול התור עינים הייתי לעור תרגומו תייר הויתי למסכינא דדמי לסמיא:",
            "<b><big>תיירא</big></b>   [פאאר יאך] (ב\"ב נד) א\"ר פפא כדאזיל תיירא דתורי והדר פי' כמו שהולך צמד בקר של מחרישה בתלם אחד וחוזר ועושה תלם אחר כשיעור אותן שני תלמים קנה ולא יותר:",
            "<b><big>תך</big></b>   [צערשמעלצען] (זבחים קד) נתך הבשר אין השורף מטמא בגדים (מעילה ט) ומועלין בהן בבית הדשן עד שיותך הבשר פי' מלשון כהתוך כסף בתוך כור ויתכו כמים שאגתי (נזיר נא) נצלה שלם והתיכו נמי ליטהר (שבת פא) חלב מותך וקרבי דגים שנימוחו פי' חלב מבושל <small>(א\"ב עיקר הערך הוא נתך)</small>:",
            "<b><big>תך</big></b>   [מיטע היעניין] (פסחים עד) תני ר' ישמעאל קורהו תוך בר פי' נותן כרעיו מבחוץ לתוכו ריש ששונים תוכבר ומדמין לו וחמש צאן עשויות דמתרגמ' תכברא (גיטין כ) הא דחק תוכות הא דחק יריכות פי' האי דתני שהחקיקה כתיבה כדחקק יריכות והן מקום הדיו רשימת הכתב שמושך הלבלר עליו הדיו והא דתני שהחקיקה אינה כתיבה כשחקק מקום החלק ונשאר מקום הדיו בולט ועומד כמו שהיה ואקשינן וחקיקה תוכות אינה כתיבה ורמינהי לא היה כתבו של ציץ שקוע וי\"א פרש' סוטה אלא בולט והא דינרי זהב כשטובע אותם במטבע החלק שבתוך האות שוקע והאות בולט ופרקינן בדינרי זהב דבולטות היריכות ולא בדינרי זהב דהאי שלא היה שוקע אלא בולט שהיה מכה בטס מאחוריו ודוחה מקום הכתב ביריכות בולטות מלפניו ודינר זהב היריכות בולטות ותוכן חקוקות כללא דמילתא כל דבר שנעשה מעשה ביריכות עצמן בין בחקיקה מלפניו כגון האות מקום הדיו בין בחקיקה מאחריו ובליטה מלפניו כתיבה היא (ב\"ב קל) כל תוך כדי דיבור כדיבור דמי בר מאלילים וקידושין (נדרים פו) והלכתא תוך כדי דיבור כדיבור דמי חוץ ממגדף ועובד אלילים ומקדש ומגרש פי' לענין מיהדר קאמרי' דאיבעי למהדר בתר דקדיש איהו או איהי לא יכלין אע\"פ שעסוקין באותו עניין ואע\"ג דקיימן עדים. ותקרובת אלילים נמי כיון דאתפיש דבר לאלילים מאלתר איחייב ליה ואסור בהנאה וכן דין מברך את השם ודין הנותן גט לאשתו אע\"פ שחזר בתוך כדי ריבור אסורה לכהן (ב\"ק עג) תוך כדי דבור כדבור דמי תרי הוו חד כדי שאילת הרב לתלמיד שלום וחד כדי שאילת שלום תלמיד לרב והיינו שלום עליך רבי (נדה מו) איבעיא להו תוך זמן כלפני זמן או כלאחר זמן פי' תוך זמן שנת י\"ב לתינוקת ושנת י\"ג לתינוק (כלים פכ\"ז) כלי חרש מטמא משום כלי קיבול וכל שאין לו תוך בכלי חרש אין לו אחורים פי' כלי חרש שאין לו תוך אינו מטמא מאחוריו:",
            "<b><big>תך</big></b>   [נאכאהמע דעם טאהנס] (ברכות לט) אמר אביי והוא דיתיב אבי טפי ועביד תוך תוך פי' כשמתבשל הקדירה בטוב זועקת תוך תוך:",
            "<b><big>תך</big></b>   [שטראפען] תרגום גם ענוש לצדיק לא טוב למתך לצדיקא לא שפיר:",
            "<b><big>תכא</big></b>   [טיש זיטץ] (פסחים קי) דכולי עלמא תרי אתכא וחד בתר תכא לא מצטרפי מההוא מעשה דרבה רב נחמני פי' זה המעשה מפורש (ב\"מ פו) קריבו תכא קמיה ויהבו ליה תרי כסי ודלויה תכא מקמיה והדר פרצופיה לאחוריה (ברכו' נב) אנן אתכא דריש גלותא סמכינן (יבמות פג) היכי דמי אשה רעה אמר רב אשי מקשטא ליה תכא ומקשט' ליה פומא רב' אמר מקשטא ליה תכא ומהדרא ליה גבא פי' תכא שלחן <small>(א\"ב פי' בל\"י מושב וכסא)</small>:",
            "<b><big>תכבר</big></b>   [פאן איננען אונד אויסען] תרגום חמש צאן עשויות חמש אען תכברא פי' תוך ובר כלומר שלמות ובני מעים צלוים עמהן עיין ערך תך שני.",
            "<b><big>תכטך</big></b>   עיין ערך טכטך:",
            "<b><big>תכי</big></b>   [קעטטע] (ב\"ק קיט) מאי אריג תיכי חלילתי כבר פי' בערך חל י\"ב <small>(א\"ב תרגום שרשרות גבלות תיבין מרמנן)</small>:",
            "<b><big>תכך</big></b>   [זייד ווארם] (שבת צ) א\"ר יהודה מקק דסיפרי תכך דשיראי פי' תולעת שנוצרת מן השיראין כשהן יושבין בקופסא ימים רבים:",
            "<b><big>תכל</big></b>   [ווארם] (ברכות נו) חזאי תכלא דנפל באצבעתיה פי' תולעת:",
            "<b><big>תכל</big></b>   [קינדר לאז זיין דיא עמפפעגניס הינדערן] (פסחים עא) אמר אבין תכלא לימא כי הא מילתא (כתובות סב) אמרי אינשי דמלפא תכלא לא בהתא פי' המלומדת להיות שכולה אין לה בשת:",
            "<b><big>תכל</big></b>   [שמערץ] (ב\"ק קנג) שיתין וחד תכלא מטיוה לככא דקל חבריה שמע פירוש ס\"א מכאובות משיגין לאיש ששומע קול אכילה שחברו אוכל והוא אינו אוכל:",
            "<b><big>תכל</big></b>   [האפפען] ויבטחו בך תרגומו ויתכלון בסברותך ישכון לבטח תרגומו ישרי בתכיל <small>(א\"ב יסתכלון כתוב וישרו לרוחצן)</small>:",
            "<b><big>תכלת</big></b>   [פארפער וואלל] (ברכות יח) הוה קא גררא תכילתיה דרבי יונתן עילוי קברי (יבמות ד) תכלת עמרא הוא וממאי דתכלת עמרא הוא מדשש כיתנא תכלת עמרא (ברכות ה) תנא בין תכלת שבה ללבן שבה פי' שיש בה ו' חוטין של צמר לבן וב' חוטין של צמר הצבועין בתכלת ואחד מאותן שנים הוא שכורך על הז' ואין ניכר אלא ביום (ירוש') כיני מתני' בין תכל' שבה ללבן שבה מ\"ט דרבנן וראיתם אותו מן הסמוך לו ומאי טעמא דר\"א וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעין ותכלת וכרתן שניהן צמר צבוע בשני מינין (כלאים פ\"ט) תנן אין הכהנים לובשין לשמש בבית המקדש אלא צמר ופשתים שמע מינה תכלת וארגמן תונעת שני שלשתן צמר הן וצבוע באלו ג' מינים זה פי' רבינו חננאל ז\"ל (קדושין עא ב\"ר פ' צח) חביל ימא תכילתא בבבל פי' תכלת כלומר מה תכלת מובחר שבגלימא כך זו מובחרת של ארצות של בבל פי' אחר אחרית בבל:",
            "<b><big>תכס</big></b>   [שארען, רייבען] תרגום מולל ברגליו תכס ברגלוי:",
            "<b><big>תכסיס</big></b>   עיין ערך טכסים:",
            "<b><big>תכף</big></b>   [פערקטפען פערשנירען גלייך שנעלל] (בסוף כלאים) התוכף תכיפה אחת וישנו (יבמות ה שבת נד מנחות לט) פי' קשר הוא והקושר קשר אחד בשבת אינו חייב ולענין חיבור אינו מתחבר עד שישנה (ברכות מב) ג' תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לנטילת ידים ברכ' תכף לגאולה תפלה תכף לסמיכה שחיטה דכתיב וסמך ושחט תכף לנטילת ידים ברכה שאו ידיכם קדש וברכו את ה' תכף לגאולה תפלה יהיו לרצון אמרי פי מה כתיב בתריה יענך ה' ביום צרה וגו' (פסחים ג) תיכף לאכילה שריפה (מנחות צג מ\"ק יח) תכפוהו אבליו זא\"ז פי' קודם שישלים ימי אבל זה מת לו מת אחר וכן עוד בתוך ימי אבל זה מת לו מת אחר <small>(א\"ב תרגום בפתע פתאום בתכיף אתרגשותא ותרגום אפפו עלי רעות תכפו עלי בישן)</small>:",
            "<b><big>תכשיט</big></b>   [ציהרונג] תרגום ושמת שמלותיך ותשוי תכשיטך:",
            "<b><big>תכתק</big></b>   [זעססעל] תכתקא דשגא עיין בערך שגא (שבת קיח בסוף מימרות דרבי יוסי) רבי אבהו הוה יתיב אתכתקא דשגא ומשייף נורא (בכורות לא) שמע דקאתו קעיר להו ארבע מאה תכתקי <small>(א\"ב פי' כמו תכא דלעיל ונכפלה המלה ונקרא גם טכטך עיין שם)</small>:",
            "<b><big>תל</big></b>   [נאגעל] (שבת קמ) א\"ר חייא בר אשי האי תלא דבישרא שרי לטלטולי דכוורי אסיר פי' יתד של עץ עשוי לתלות בו בשר ופעמים שתולין בו זולתו אבל העץ שתולין בו דגים כיון שהדגים ריחן רע וקשה אין תולין בו דבר אחר ומסיחין דעתן ממנו ומוקצה מחמת מיאוס הוא ואסור תלא לחמא קשי לעניותא עיין בערך סלת (עדיות פ\"ג) טני של מתכת של בעלי בתים ותלוי המגרירות וישנו (כלים פי\"ב) פי' אלו אבנים או טסי ברזל או נחשת שהן בשביל המרחץ לאוליירין העומדין לשרת את בני אדם וגוררין בהן את רגליהן כדגרסי' (שבת עח) מגררתא דכספא גמי כדי לעשות תלוי לנפה ולכברה (כלים פט\"ו) כל התלויין טמאין חוץ התלוי נפה וכברה (גיטין לז) אמר רבא ותלי ליה עד דאמר הכי פי' מכהו ותולהו המלוה ללוה עד דאמר הכי אע\"פ (נדה ס) אין תולין מה טעם לפי שאין תולין כמו זה יש בשבת לפי שאין מדליקין וכבר פירשנו בערך לפי:",
            "<b><big>תל</big></b>   [היעגעל הויפען] (כתובות כ) תנן התם (אהלות פי\"ו) התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך פי' כמין הר קטן מן והיתה תל עולם (מנחות סט) אמר לו אדם אחד ועקיבא בן יוסף שמו עתיד לדרוש עליהם תילי תילים של הלכה ערי מסכנות תרגום ירוש' קרוין תלולין וכן תרגום ערי מבצר הבמחנים אם במבצרים ערים גדולות ובצורות ופן תשא עיניך השמים תרגום ירוש' תלתלי עיניכון קול רם קול תיל ובתבונתו נטה שמים תרגומו תלא שמיא (קדושין עא) ואלה העולין מתל מלח אלו בני אדם הדומין מעשיהם למעשיהם סדום שנהפכה לתל מלח תל חרשא זה הקורא לו אביו ואמו משתקתו ולא יכלו להגיד בית אבותם זה אסופי שנאסף מן השוק:",
            "<b><big>תל</big></b>   [שטאלציערען] (בב\"ר הלא אם תטיב שאת) אין יצה\"ר מהלך לצדדין אלא באמצע פלטיא ובשעה שרואה אדם ממשמש בעיריו מתלו בעקביו מתקן בשערו אמר הדין דילי <small>(א\"ב פי' מגביה עצמו ואינו נוגע בעקבו לארץ)</small>:",
            "<b><big>תלא</big></b>   [ארט, קאטצע] (שבת כח) ר' עקיבא אומר מכסה אחד היה ודומה כמין תלא אילן והא תלא אילן טמא הוא פירוש מתשובות חיה קטנה כדמות חתול ומרוקם הוא ויש בו גוונין הרבה וטמא הוא ושמענו שמצויין הן במקומכם שצדין בהן שפנים ובלשון ארמי שמן שפקא ובלשון ערבי זבזיב ובלשון יון תלא אילן:",
            "<b><big>תלביש</big></b>   [שטאדס נאמע] (יומא י) תלמי בנה תלביש:",
            "<b><big>תלג</big></b>   [פיעבער שנעע] (גיטין סט) לתלגא בשרא שמינא <small>(א\"ב פי' חמימות הבא אחר קור מדי יום ביומו או מדי יום שלישי או מדי יום רביעי תרגום שלג תלגא)</small>:",
            "<b><big>תולדות</big></b>   [געשלעכט פאלגע] (ב\"ר פי\"ב) אלה תולדות השמים והארץ כל תולדות שבמקר' חסר בר מן תרין אלה תולדות פרץ והדין למה אינן חסרין ו' כנגד ששה דברים שניטלו מאדם הראשון ואינם חוזרין לתיקונן עד שיבא בן פרץ לפיכך מלא ואלו הן חייו וזיוו קומתו פרי הארץ ופרי האילן ומאורות:",
            "<b><big>תלה</big></b>   [גליד שטיק] (חולין נג שם נט) מיתלהא ונפלה תילהי תילהי פי' מתרעת ונופלת איברים איברי' (מנחות צד) סניפין למה לי אגב יוקרא דלחם תלה ושסע אותו ת\"י ויתלה יתיה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב תלחי תלחי ובתרגום ויתלע יתיה)</small>:",
            "<b><big>תלם</big></b>   [בערגליך] (פ\"ב דכלאים) בית שמאי אומרים עושה שלשה תלמים של פתוח פירוש תלמים כמו בתלם עבותו פתוח כמו פתוח תפתח:",
            "<b><big>תלם</big></b>   [שטאנדהאפט] תרגום ירושלמי שמעון ולוי אחים אין תלמין גברין פי' בל\"י חצופים ומרי נפש עיין ערך טלם:",
            "<b><big>תלמוד</big></b>   [לעהרונג] (ב\"ב קיט) אין למדין הלכה לא מפי תלמוד פי' רבי חננאל ז\"ל מפי תלמוד זה שכתוב במשנה והלכה כדבריו כגון הא דתנן (נדה ז) רבי אליעזר אומר ד' נשים דיין שעתן וכו' עד אבל הלכה כדבריו ותנן עוד (שם לו) כמה תשהה ותהא זבה מעת לעת דברי ר' אליעזר והלכה כדבריו ותנן עוד זב וזבה שבדקו עצמן יום ראשון ומצאו טהור וכו' עד והלכה כדבריו א\"ר יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר בד' והני תלת עינייהו ואקשינן מאי אתא לאשמועינן בכולהו תנא בהו הלכה כדבריו במתניתין ופרקינן אין למדין הלכה מפי תלמוד ולולי שאמר שמואל הלכה כדבריו בהני תלת לא הוה מיתוקמא הלכה ממתניתין כיוצא בהן (יבמות מט) איזהו ממזר שמעון התימני אומ' כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו ולולי שאמר בתלמוד שהלכה כדבריו לא סמכינן אמאי דפסיק הלכה במתניתין (תלמוד ירושלמי בראש פיאה ירוש') אין למדין לא מהלכות ולא מהגדות ולא מתוספות אלא מן התלמוד פי' לאו דסמכא הוא אלא אם יסמכו בו אנשי התלמוד ויודו בו (יבמות מט) תנן איזהו ממזר כל שאר בשר שהוא בלא יבא דברי רבי עקיבא שמעון התימני אומר כל שחייבין עליו כרת בידי שמים והלכה כדבריו פי' רבינו חננאל ז\"ל קיי\"ל הלכה כוותיה ולא משום דתני במתניתין הלכה כדבריו דבהדיא קיימא לן אין למדין הלכה לא מפי תלמוד וזהו מפי תלמוד ולא מפי מעשה אלא משום דתני לה גבי הילכתא פסיקתא בפירקא קמא בהלכה בתרא גופא אר\"א אע\"פ שנחלקו ב\"ש וב\"ה בצרות מודין שאין ממזר וכו' ותנן (קדושין סו) כל מי שאין לה עליו קדושין אבל יש לה קדושין על אחרים הולד ממזר ואיזה זה הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה (ירושלמי בפ' החולץ) בר מנדה מ\"ט שנייה היא הנדה שאין בה בשר לפיכך אין ממזר ממנה (כריתות יג) ביד משהזה תלמוד יכול אפילו משנה ת\"ל ולהורות פי' רבי יוסף ברבי יהודה אומר יכול אפילו תלמוד ת\"ל ולהורות שמעינן מדרבי יוסי בר' יהודה שקריאת התלמוד אינה הוראה כמאן אזלא הא דתניא יצא שרץ טמא וצפרדע טהור שתויי יין מורין בהן הלכה טמא רבי יוסי ברבי יהודה היא דאמר קריאת התלמוד אינה הוראה ומקשינן עלה דרב מי אמר רב הלכה כרבי יוסי בר' יהודה דאמר קריאת התלמוד אינה הוראה והא רב לא הוה מוקי אמורא עליה מיומא טבא לחבריה פי' כיון שהיה שותה יין ביו\"ט לא הוה מוקי אמורא כלומר לא היה דורש אפילו בדברים שיעשו ביו\"ט שני וכ\"ש לזולתו מכלל דשתויי יין אסורין לקרות בתלמוד כי הוראה היא ופרקינן רב לא הוה נמנע אלא מן ההוראה ואמרינן ולוקי אמורא לאשמועי תלמוד ולא יורה ופריק כל היכא דמוקי רב אמורא לא סגי ליה בלא הוראה כלומר לא יתכן לרב להשמיע דברי תלמוד בלא הוראה (סוכה כח) מקרא ומשנה תלמוד הלכות והגדות (ב\"מ לג) הוי רץ למשנה יותר מן התלמוד (סנהדרין קא) כל ימי עני רעים אלו בעלי תלמוד וטוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה רבא אמר איפכא (סוטה לד) הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא משנה ותלמוד ועתדה בשדה לך אלו מעשים טובים אחר ובנית ביתך בא ודרוש וקבל שכר (ב\"ק קד) גזילה ועושק אבדה ופקדון יש תלמיד ישתלמון קאמר מר משמע ישתלמו מן היורשין דילפי מרישיה דקרא יש תלמוד קאמינא דנכתוב קרא והשיב את אשר גזל או את אשר עשק או את אשר הפקד אתו או את אשר מצא מדכתב רחמנא גזלה ועושק פקדון ואבידה ש\"מ שהיורשין משלמין קרן (נזיר כ) ואמר ואני א\"ל חוב לא שבקת רווחא לתלמודא:",
            "<b><big>תלמיד</big></b>   [שיהלער] (קדושין לג) כל תלמיד חכם שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע וכו':",
            "<b><big>תלמיותא</big></b>   [שטוק קונסט] (ברכות סג קדושין פח) לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה מאי היא מחטא דתלמיותא פי' מחט של סדקות שאינה של תפירה אלא שמאחין בה את הקרעים ודקה היא ביותר ונקב שלה צר והיא מחטא דתלמיותא ולמה ילמוד אותו שהיא נקיה וקלה נקיה מגזל וקלה דאין בה חסרון כיס:",
            "<b><big>תלן</big></b>   [ראטה שארלאך] (ע\"ז כח) שב ביני אהלא תולנא פי' אהלא מין עץ של בשם דומה לאהנות של מקרא ואיננו ויש באהלא שלשה מינים לבן ירוק ואדום וזה נקרא תולנא מלשון תולעת שני ויש לו סגולה להוביש הלחות:",
            "<b><big>תלסר</big></b>   [שטאדס נאמע]. (ב\"ר פ' לה) ואת רסן זו תלסר:",
            "<b><big>תלע</big></b>   [ווארס] (בילמדנו ופרעה הקריב) אל תיראי תולעת יעקב למה נמשלו ישראל בתולעת לומר לך מה תולעת זו אינה מכה את הארזים אלא בפה והיא רכה ומכה את הקשה כך ישראל אין להם אלא תפלה שהאומות נמשלו כארזים שנאמר אשור ארז בלבנון (כלאים פ\"ב) ימתין לה עד שהתליע פי' התבואה כשזורעין אותה מרקבת בתחלה ומתלעת ואח\"כ צומחה מלשון וירם תולעים:",
            "<b><big>תלע</big></b>   [שפאלטען] תרגום ירושלמי ושסע אותו בכנפיו ויתלע יתיה בכנפוי בעל הערוך גרס תלה עיין לעיל:",
            "<b><big>תלף</big></b>   תלפיות תל שכל פיות מתפללים עליו בברכות בונה ירושלים (ברכות ל) ירושלים היא ההיכל לפני ההיכל שכל הפנים פונות לו:",
            "<b><big>תלש</big></b>   [אברייסען] (נגעים פ\"ז) התולש סימני טומאה והכוה את המחיה פי' שער לבן שהפך בשאת והכוה את המחיה להעשירה ביד עובר בלא תעשה דכתיב השמר בנגע הנרעת אלמא אל תעביר' ביד <small>(א\"ב תרגום ובכל תבואתי תשרש ובכל אנבי תלשא פי' בל\"י פעל העוקר)</small>:",
            "<b><big>תלשמי</big></b>   [ארט פויגעל] (סנהד' קה) דור המבול כולן חזרו בתשובה חוץ מתושלמי פי' עוף ולא חזר בתשובה אלא רבע הכל כדגרסינן (חולין סב) ח' ספיקות חוגה חותה סוגה והרנוגה ותלשומי ומואדא <small>(א\"ב בנוסח' כתוב תשלמי עיין ערך הרנוגא)</small>:",
            "<b><big>תלת</big></b>   [דרייא] תלת מילי אשתנו שמייהו כבר פי' בערך חצוצרות (יבמות לו) הלכתא כוותיה דריש לקיש בהני תלת ושם מפורש (חולין קלז) א\"ר נחמן בר יצחק והאידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי כרבי אילעאי בראשית הגז דתניא רבי אילעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ כרבי יהודה בן בתירא בדברי תורה דתניא רבי יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה. כר' יאשיה בכלאים דתניא רבי יאשיה אומר לעולם אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד קשיא ליה לר' ניסים בר' יעקב ז\"ל מכדי חטה ושעורה שני מינין הן והזורען כאחת חייב דתנן (כלאים ת\"ק) הזורע חטה ושעורה כאחת ה\"ז כלאים ר' יהודה אומר אינו כלאים עד שיהו שני חטים ושעורה וכו' ואפי' לר' יהודה חטין ושעורה שני מינין הן ורחמנא אמר לא תזרע כרמך כלאים והואיל וחטה וחרצן כלאים ושעורה וחרצן כלאים מ\"ט א\"ר יאשיה אינו חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד ולא עוד אפי' אם זרע חטה ושעורה בכרם פטור לר' יאשיה עד שיזרע שלשתן במפולת יד כדגרסינן א\"ל לא צהריתו מי לא קיימא לן כרבי יאשיה וכו' ואני מצאתי טעם מפורש בגמרא דבני מערבא כתיב לא תזרע כרמך כלאים מלמד שאינו חייב עד שיזרע שני מינין בכרם דברי רב יונתן רבי יאשיה אמר אפילו מין חד על דעתיה דרב יונתן כתיב שדך לא תזרע כלאים לאיזה דבר נאמר לא תזרע כרמך כלאים חבריא אמרו להתראה שאם התרו בו משום שדך לוקה משום כרמך לוקה וקסבר רבי יאשיה מדכתי' קרא לא תזרע כרמך כלאים דאלמא אינו חייב עד שיזרע כרמו מעיקרא כלאים ויזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד כי היכי דנהוו שני מינין בכרם (פסחים סח) רב יוסף יומא דעצרתא עבדו ליה עגלא תולתא פי' שלישי לבטן שהוא מובחר מכל וולדות שבפרה כי הראשון כחוש הרבה והשני מובחר ממנו והשלישי מוטב מכולן (סנהד' סה בגמ' בעל אוב) איברי לההוא עיגלא תולתא פי' רך וטוב כמו עגל שלישי לבטן (קידושין עב) ותלת עילעין בפומה א\"ר יוחנן זו חלזון והדייב ונציבין פעמים בולעתן שמושלין ומשעבדין בהן פרסיים היינו בפומה ובין שינה היינו דפעמים פולטתן שאין משעבדין בם דדבר שבין שיניו עומד לפולטו (בויקר' רב' ויהי ביום השמיני פ' ר' עזריה) כל האילנות נקראו על שם פירותיהן תאנה על שם תאנה רמון על שם רמון חיזור מתקרי חזירו הדא גופנא אית ליה תלת שמהן מתקרי גופנא דנפיק מן גופנא ענבים דנפיק מן ענבים חמר לומר לך מה ענבים הללו אם אין אתה ממרסן ביד אין אתה מוציא מהן כלום כך כל השותה יין הרבה סוף שהוא מקיא כל מה שבמעיו <small>(א\"ב תרגום שלשה אלה תלתא אילין תרגום מלשני בסתר רעהו דמשתען לישן תליתאי על חבריה נקרא לה\"ר בלשון חכמים שלישי שהורג שלשה)</small>:",
            "<b><big>תלתן</big></b>   [ארט קרויט] (כלאים פ\"ב) וכן תלתן שהעלת מיני עשבים (ר\"ה יב) תנן התם בריש מעשרו' התלתן משתנמח (ירושלמי) כדי שתזרע ותצמח פי' חשוב פרי משתצמח לזרעים שאם יזרע יצמח כיצד בודק נוטל מלוא קומצו ומטיל לתוך ספל של מים שקע רובע חייבת ואוקימנא ברוב כל פרידה ופרידה כלומר כיון ששקעה יש בה עיקר פרי על כן היא כבדה התבואה והזתים משיביאו שליש פי' כגון הפרי כשיגמור יש בו משקל ג' סלעים כיון שהביא משקל סלע חייב במעשר מנלן א\"ר זירא עשר תעשר כלומר עשר מדבר שאם תזרע אותו תעשר ממנו כגון דבר שזורע וצומח פרט לעחות משליש שאינו צומח פי' תלתן חולבא בלשון ישמעאל והוא מן הזירעונין כמין עדשים והוא מר בתחילתו כששורין אותו במים נמתק <small>(א\"ב וכן שמו בל\"י תילודן ובלשון גמ' שבלוליתא)</small>:",
            "<b><big>תם</big></b>   [קנאבעל] (גיטין סט) ליתי תומא יחידאה פי' שום שאין לו בן אלא הוא יחידי <small>(א\"ב תרגום ואת הבצלים ואת השומים ובוצלי ותומי)</small>:",
            "<b><big>תם</big></b>   [טראלדען] (ב\"מ ס) למרמי תומי לסרבלא עי' ליתן רצועות לסרבל ולתקן לו ציצית ונראה יפה:",
            "<b><big>תם</big></b>   [דארט. פאלאסטינע] שלחו מתם פי' מארץ ישראל לבבל <small>(א\"ב שלחו מתם פי' משם כלומר מארץ ישראל ובעזרא די שכן שמיה חמה ותרגום אשר שם הזהב די תמן דהבא ובלשון גמרא התם וכן מן כא אמרו מהכא)</small>:",
            "<b><big>תם</big></b>   [צו ענדע געהן]. (עירובין פח) התם תיימי פחות מארבע אמו' הכא לא תיימי (ב\"מ קיז) מודה רבי יוסי בגירי דידיה פי' אע\"ג דאמר רבי יוסי על הניזק להרחיק את עצמו מודה היכא דממש עביד ליה איהו היזק דעל המזיק להרחיק את עצמו והכא נמי דכי משי האי ידיה נפלי מיא על התחתון איהו ממש עביד ליה הזיקא ועל העליון לתקן דתיימי והדר נפלי ס\"א דמפסקי והדר נפלי פי' דלא נפלי בהדיא מידו על התחתון אלא איהו משי ידיה היכא דלא אפחיתא מעזיבה ואזלי מיא עד דמטו מקום הפתח ונפלו עליה:",
            "<b><big>תמא</big></b>   [איין געוויסער פויגעל] (חולין קמא) תמא מה ואמר רבא לא ידע האי גברא דעוף טהור מיחייב לשלוחיה <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב חמה)</small>:",
            "<b><big>תמא</big></b>   [לאאז. גורל] הפיל פור הוא הגורל תרגום תמא הוא עדבא:",
            "<b><big>תמד</big></b>   [טרעסטר וויין] (בסוף מעשרות) המתמד ונתן מים במדה עיין בערך חרצן <small>(א\"ב גם זה לעד כי לא שלם ספרו בעל הערך כי בערך חרצן לא פי' מהו תמד פי' בל\"ר תמד יין ובלשון חכמים נקרא כן מין יין מחרצנים וזגים מעורבים במים)</small>:",
            "<b><big>תמה</big></b>   [פערוואנדער] (מנחות מ) המטיל תכלת לסדינו בירושלים אינו אלא מן המתמיהין פי' תמהין עליו בני אדם אותן שאין יודעין שמותר תימהה איכא איסורא ליכא:",
            "<b><big>תמה</big></b>   [וויסט] שמה ושערורה תרגומו תימה ושנו:",
            "<b><big>תמהתא</big></b>   [בלאט] (חולין נא) נפלה תמהתא חיישינן פי' עלין <small>(א\"ב בנוסח' כתוב תמחתא פי' בל' יוני חתיכות)</small>:",
            "<b><big>תמווין</big></b>   [מאדדער] תרגום ורבצו שם ציים וישרון תמן תמוון:",
            "<b><big>תמחוי</big></b>   [עם וואזע] (כלים פי\"ז) כל כלי עץ שנחלק לשנים טהור חוץ משלחן הכפול ותמחוי המזמן פי' קערה גדולה שהיא לאכילת מזון יש לבני אדם חשובין קערה גדולה ויש בגופה של קערה מגורות מגורות ודומין לקערות קטנות בתוך קערה גדולה ויש בה כל מיני מזון מינין מינין והוא זני כדכתיב וכל זר זמרא וכתיב בשמים וזנים ותרגום למינהו לזנוכי מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי תמחוי נגבת בג' ומתתלקת בג' כבר פי' בערך קפה (כלים פי\"ד) הסומך והמחגר והתמחייות פי' תמחיות כמין קערות קטנות יש לעול והוא ראש העול והוא חלק על צוארי השוורים (שבת עא כריתות ד) כגון שאכלו בשני תמחויין ורבי יהושע היא דאמר תמחויין מחלקין (שם יב ובספרי בפ' כהן משיח) א\"ר יהושע שמעתי באוכל מזבח אחד בה' תמחויין בהעלם אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת (נדרים פ\"ד) ואוכל עמו על השלחן אבל לא מן התמחוי אבל אוכל הוא מן התמחוי החוזר (גמ') א\"ר יוסי ברבי חנינא מתמחוי החוזר לבעל הבית פירוש קערה גדולה שמשימין בה מאכל לפני האורחין ואם שמו אותן לפניהן אין אוכלין בה ביחד שבשביל שניהן מרבים בה מאכל ונמצא נהנה זה מזה וזה מזה אבל מן התמחוי החוזר לבעל הבית מותר שכך היה מנהגם שאחר שסדרו לפני האורחין מביאין תמחוי אחרת לצורך בעה\"ב ובני ביתו ומחזירין אותו בשביל כבוד לפני כל אחד ואחד אם רוצה לאכול יותר ואח\"כ מחזירין אותו לפני בעל הבית ואם רוצין לאכול ביחד המודר והמדיר מאותו תמחוי יכולין לאכול שלא הושם בו בתחילה המאכל לצורכם (ביצה יב) ואפילו בקנין ואפילו בתמחוי:",
            "<b><big>תמכה</big></b>   [איין פפלאנצע] (פסחי' לט) בעולשין ובתמכה (גמ') א\"ר בר בר חנה תמכתא שמה פירוש קרד\"ו וי\"א מרוי\"ו <small>(א\"ב תרגום בפסוק דומה דודי לצבי טוי טרא על תמכאי ועולשין ופטרין)</small>:",
            "<b><big>תמליוס</big></b>   [גרונד] (ב\"ר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור) הדליק נרות ופנס לידע היאך הוא קובע תמליוס (בילמדנו כי מראש צורים) היה חופר ויורד ומבקש ליתן תמליוס פי' הן השיתין והן השתות והן היסודות <small>(א\"ב פי' בל\"י יסוד ונקרא גם תמליוסיס (ירושלמי דסוטה פ' מי שקינא) מלה דלית בה תמליוסיס)</small>:",
            "<b><big>תמן</big></b>   [אכט] (ב\"ב צ) קב וחצי קב ורובע וחצי רובע תומן ועוכלא (סוטה ח) תומן וחצי תומן ואפילו עוכלא פי' תומן קב שהיא חצי רובע שמונה תרגו' תמני:",
            "<b><big>תמן</big></b>   [אהנע ברעממע] (בכורות מד) תנא הזייור והליפן והתימן שתמו זיפיו פי' דלית ליה ריסי עינים כלל <small>(א\"ב בנוסח' כתוב והתימר)</small>:",
            "<b><big>תמנתא</big></b>   [איין מאסס] (פסחים קט) אמר רבי יוחנן תמנתא קדמיא דהות בציפורי דהות יתירא על רובע ובה משערין רביעית לפסח פי' מדה ובה משערין רביעית כלומר מה שיתר על דא הוי רביעית בפסח:",
            "<b><big>תמר</big></b>   [דייטלען] תמר מקמי נהמא כי נרגא לדקלא לבתר נהמא כעברא לדשא פי' האוכל תמרים אליבא ריקנא שוברין הגוף כגרזן לאילן והאוכלן אחר הסעודה מחזיקין הגוף כמו הבריח לדלת עיין בערך נגר תומרתא דחיננותא פי' בערך חן פי' תחילת ביכורין של כל פירות כשמתחילין לבשל פירות מהן קורין אותן בלשון ארמי חינניתא בין לתמרים בין לשאר פירות (מכות כ) מאן דאכיל תמרי בארבלא לקי פי' דרך בני אדם לאכול תמרי כשהן בארבלא ואם אוכלן אדם שם ואינם מעושרין מי שיודע שהתרה בו ויהא חייב מלקות זית שמן ודבש תרגום ירושלמי תעריא תליין בדובשא תמר תמרות אביונות וקפריסין (ברכות לו) פי' תמרות הן לולבי נצפה ואוכצין אותן כשהן רכין משום דאדעתא דהכי נטעי להו מברך עלייהו בורא פרי האדמה אבל לולבי גפנים דלאו אדעתא למיכל לולבי נטעי להו מברכין עליו שהכל וכבר פירשנו פי' מבואר בערך צלף (שביעית פ\"ב) התמרות שלהן אסורות פי' הציץ קודם שהוא פתוח דומה לתמרה כדאמרינן נקטם ראשה ועלתה בו תמרה (מעשרות פ\"ד) רג\"א תמרות של תלתן וחרדל ושל פול המצרי חייב במעשר (פרה פי\"א) אין מזין לא בינקיות ולא בתמרות פי' כמין גרגרים קטנים שיש בראש האזוב:",
            "<b><big>תמר</big></b>   [רויכען] (ברכות מג) מאימרי מברכין על המוגמר משתעלה תמרתו פי' עשנו (חולין קיב) אין מניחין כלי תחת הבשר עד שיכלה כל מראה אדמומית שבו מנא ידעינן אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא משתעלה תמרתו פי' כיון שיעלה מן הבשר עשן נצלה והולך וזה ששותת שומן הוא (יומא לח) בית אבטינס היו יודעין לפטם כמותם ולא היו יודעין להעלות עשן כמותם של הללו מתמר ועולה כמקל ושל הללו מפצע לכאן ולכאן <small>(א\"ב לשון מקרא זה כתמרות עשן)</small>:",
            "<b><big>תמר</big></b>   (יומא כח) רמ\"א אינו דומה תימור של חמה לתימור של לבנה תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל של חמה מפצע לכאן ולכאן <small>(א\"ב פירש\"י עלות השחר שנבקע נראה כתמר זקיף)</small>:",
            "<b><big>תמר</big></b>   [אויגען ווימפער] (שבת עז) מאי שנא האי תימורא דתרנגולא דמידלי לעיל משום דדאיר אבי תפי פי' גלגל עין פ\"א מפני מה עפעפים של מטה של תרנגולין עולין על העין ומכסין העין מפר שעולין בדף שעל הכירה ואלמלא עפעפם שהוא כך היה העשן מעוורם ואל יראה בעפעפי שחר תרגום בתימורי קריצתא ועל עפעפי צלמות תרגום ועל תימורי טולי מותא:",
            "<b><big>תמר</big></b>   [ברעמען לאז] (בכורות מג) תנא הזריר והלפין והתמיר שתמו זיפיו בעל הערוך גרס והתימן:",
            "<b><big>תן</big></b>   [לערנען שטידורען] (זבחים מג) א\"ל אי תניא תניא (ב\"ב י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם פי' גם בהיותם בגוים אם אראה אותם כי יתנו תנויי התלמיד עתה אקבצם ואם לא יתעסקו אלא המעט ויחלו ממשא מלך ושרים כלומר יעלו ממשא מלך ושרים פ\"א יחלו יבטלו כמו לא יחל דברו תרגום לא יבטל (סוכה יח) מקרא ומשנה במטללתא ותנויי בר ממטללתא (ב\"ב צג) כל תנא ברא לטפויי מילתא קאתי ותנא תונא פי' והתנא שנאה כלומר ששנינו במשנתינו כשמעתיה ושננתם תרגום ותתנינון ויגד לשני אחיו תרגום ירושלמי ותני וגם אתה לא הגדת לי וענתה שמה כימי נעוריה תרגום ויתנהון תמן למימרי תקראי אישי תרגום תתנהון לפולחני: תן [בעדינגען] להתנות על השערים כבר פי' בערך סע (כתובות יט) תנאי היו דברינו מהו:",
            "<b><big>תן</big></b>   [געבען] (קדישין מח) מנה לי בידך תנהו לפלוני במעמד שלשתן קנה. (ב\"ב קמד) הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא וכו' עד מנה לי בידך תנהו לפלוני:",
            "<b><big>תנן</big></b>   [פערדאפפלען] תרגום יום שני יום תנין תרגו' ויאמר שנו וישנו ואמר תנו ויתנו:",
            "<b><big>תנן</big></b>   [רויך] והר סיני עשן וטורא דסיני תנן:",
            "<b><big>תנב</big></b>   [בעטייבונג] (יומא פג) אימור תינבא בעלמא נקיט ליה וספק נפשות להקל (נדה לח) והא תונבא בעלמא הוא דנקיט להפי' כעין טרידות דעת בעלמא דנקיט לה קמ\"ל כיון דשפת מן הצער טמאה זיבה וזהמתו חיתו לחם תרגומו ומן תונבא דנקיט ליה מרחקא נשמתיה מזונא:",
            "<b><big>תניק</big></b>   [קינד] (בויקרא רבה בריש צו) אמר רבי מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כהנים ולא יתחילו להם מבראשית אמר הקב\"ה הואיל והקרבנות טהורין והתינוקות טהורין יבאו טהורין ויתעסקו בטהורין:",
            "<b><big>תנור</big></b>   [אבען] (כלים פ\"ה) תנור שהוסק מאחוריו או שהוסק שלא לדעתו פי' תנור שהסיקו בו אש מאחוריו כדי להתנגב או שהוסק שלא לדעת אדם מוסף התנור פי' תוספתן שעושין על התנור שאם ישאר מן הלחם שלא יכילו התנור אופין אותו שם:",
            "<b><big>תנייתא</big></b>   [באלקען] (בב\"ר ויהי מקץ) חמת בחלמא תנייתא דביתא פקעא וכו' <small>(א\"ב בנוסח' כתוב שריתא דביתי תברא)</small>:",
            "<b><big>תסוור</big></b>   [שאטץ] (ב\"ר פ' סא) הנה משמני הארץ כגון תסוורתא חסירון מה נעביד ונמלי יתהון (בפרש' פג) ואלוף עירם למה נקר' שמו עירם שעתיד לערם תיסווריות למלך המשיח (בילמ' בריש ואתחנן) והיו למלך תסווריות בכל מדינה (בפסקא דבחדש השלישי) פתחו ליה תסווריות וחברותיה בירקרק חריץ תרגום ותסוורהא מליין אובריוון סגין מזוינו מלאים תרגום תיסוורתא מליין <small>(א\"ב פי' בליו\"ר אוצר וסגלת מלכים עיין ערך טסבר)</small>:",
            "<b><big>תסיל</big></b>   (חולין סג) תסיל פסול בתורין וכשר בבני יונה שמע מינה מין יונה הוא (שם קמ) בעי ר' ירמיה יונה על גבי ביצי תסיל מהו (גיטין פח) כל העופות פוסלין במי חטאת חוץ מיונה ותסיל <small>(א\"ב תרגום ירושלמי בקצת נוסחאות ותור וגוזל ושפנינא ותסילא בר יון)</small>:",
            "<b><big>תיסומן</big></b>   [שאטץ מייסטער] (שמות רבה פ' כתב לך את הדברים האלה) שהיה אוהב לתיסימן לפי דעתי יש לגרוס תיסוורן פי' פקיד על האוצרות:",
            "<b><big>תסס</big></b>   [מאסירען] (תענית ל סנהדרין ע ע\"ז ל) ת\"ר יין תוסס אין בו משום גילוי וכמה תסיסותו ג' ימים (בילמ' אז יבדיל משה) אמר לו הקב\"ה היאך אתה כופר ודמו תוסס שנא' קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה (מגילה ה) והעצמות יחרו אתה מוצא בשעה שגלו ישראל היה גופן תוסס כהדא מרקחתא <small>(א\"ב פי' דבר מחמיץ ורותח)</small>:",
            "<b><big>תעב</big></b>   תועבה תועה אתה בה כבר פי' בערך תבל:",
            "<b><big>תעלא</big></b>   [פיקס] תרגום שלש מאות שועלים תלת מאה תעלין:",
            "<b><big>תף</big></b>   [שפייען] (נדה מב) אתא שייליה לרב יוסף א\"ל רואה הויא הדר אתא שייליה לרב יוסף אמר רואה הויא הדר אתא לקמיה דאביי א\"ל ברוקא דהדדי תפיתו פי' כלכם ברוקא א' תרוקו (כתובות סא) כל מיא דצערי לך תוף שדי פירוש תרוק רוקך ותשליכהו מפיך:",
            "<b><big>תפח</big></b>   [זיך אויף בלאזען] (שבת צא) הוציא חצי גרוגרת לאכילה וצמקה וחזרה ותפחה. (בפ' ג' בטהרות) הניחן בגשמים ונתפחו טמאים (בעוקצין בפ\"ב) בשר העגל שנתפח ובשר הזקנה שנתמעט פי' ענין נפיחה.",
            "<b><big>תפח</big></b>   (ב\"מ נט) אף בצק שבידי אשה תפח בירוש' לא החמיץ כדרכו אלא תפח כאילו בלא שאור נילוש כדגרסינן במצה תפח תלטוש בצונן וכבר פי' בערך לטש:",
            "<b><big>תפח</big></b>   [קראנקער] (שבת יב) כי הוינן אזלין בתריה דר' יוחנן לשיולי בתפיחה פי' חולה:",
            "<b><big>תפח</big></b>   [צוקרעפטען קאממען] (ברכות מו) איתפח ר' זירא (בפ' השוכר את הפועלין בב\"מ בגמרא בסמך עד שלא יתחילו במלאכה) עד אלישע לא הוה דאיחלש ואיתפח פי' קם מחליו (בכורות ז) דלי ברובא דקניא וכי מטת התם זיקפה דמתחזיה דקא מתפח (ב\"מ ל) ההוא גברא דקא דרי פתכא דאופי אותבינהו וקא מתפח פי' יגע והניח משאו לארץ כדי לפוש:",
            "<b><big>תפוח</big></b>   [הויפען אין פארס איינעס אפפעל] תפוח היה באמצע המזבח עיין בערך גומא (מעילה ט) אתמר הנהנה מאפר תפוח שעל גבי המזבח וכו' פי' אפר תפוח היינו לאחר שהרים הדשן ושמו אצל המזבח למטה ונשאר בדשן שעל גבי המזבח היה צוברו ביחד ועושהו עגול כמין תפוח וגבוה כעין כובע ואח\"כ פושט בגדיו ולובש בגדים גרועים מן הראשונים והיה מוציאו חוץ למחנה לבית הדשן וממנו קאמר הנהנה מאפר תפוח ורבי יוחנן סבר כיון דצריך הוצאת הדשן בגדי כהונה דכתיב ולבש בגדים אחרים אע\"פ שפחותין מן הראשונים בקדושתיה קאי ומועילין בו (ע\"ז נה) לוקחין גת בעוטה מן הנכרי אע\"פ שנוטל בידו ונותן לתוך התפוח פי' קבוץ ענבים נקרא תפוח (מנחות כה) כפתורין למה היו דומין לתפוחי הברתיים פי' כמין תפוחי הברתיים שרחבן יתר על עביין (מנחות סז) וכשהבצק נתון לתוכו דומה לתפוחי הברתיים פי' כמין תפיחי הברתיים עגול כולו חוץ מן מקום כינוס:",
            "<b><big>תפי</big></b>   על פכו ועל תפיו ספר אחר טפיו וכבר פירשנו בערך טפי:",
            "<b><big>תפי</big></b>   [פייער הער] (ברכות לט) דיתיב אבי תפי ועביד תוך תוך (שבת עז) משום דדאיר אבי תפי (בב\"ר פ יח ובויקרא רבה וכי ימוך ובילמדנו בסוף ויקהל) צפה ההיא קדירה על תפייה תנור וכירים תרגום ירושלמי תפיין שפות הסיר תרגומותפי דודא ועצמותי כמוקד נחרו תרגומו ואברי היך תפיא חררו:",
            "<b><big>תפל</big></b>   [אונגעזאלצען] (שבת קכח) ת\"ר דג מליח מותר לטלטלו דג תפל אסור לטלטלו בשר בין מליח בין חי מותר לטלטלו <small>(א\"ב לשון מקרא זה היא כל תפל מבלי מלח פי' דג תפל חי ואינו מליח כי יש דג מליח נאכל כמות שהוא חי ותרגום בפסוק בין תפל ולבן דאיתפלו על מנא פי' שאמרו שהוא תפל ואין בו טעם)</small>:",
            "<b><big>תפל</big></b>   [באהלערייא] (סוטה כא) המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תפלות (פסחים צא) נשים ועבדים משום תכלות פירוש עבירה כמו קב ותפלות:",
            "<b><big>תפל</big></b>   (שקלים פ\"ג) לא בתפלה ולא בקמיע (בסוף מקואות) ותפלה של ראש בזמן שאינו חוצה פי' תפלה היא האחת של ראש או של יד תפילין הן השתים של ראש ושל יד (מגילה כד) העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה פי' תפלתו עגולה כאגוז סכנה ואין בה מצוה פעמים שנופל על פניו ברחום וחנון וירצצו את מוחו וזו היא סכנה ואין מצותן אלא מרובעות (מנחות מז) אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה. כתב ר\"ח ז\"ל בפרק אלו נאמרין בהלכות ברכת כהנים ומצאנו שאמר רב נחשון גאון הא דאמור רבנן תפילין בראשו ספר תורה בזרועו זה ספר תורה שאמר כגון שכתב בו מן אנכי עד אשר לרעך שהן תרי\"ג אותיות כנגד תרי\"ג מצות שבתורה ורב משה גאון אמר מאן דעייל לכנישתא ואשכח צבורא דקרו פסוקי דזמרה אומר ברוך שאמר וחותם מהולל בתושבחות ואומר תהלה לדוד ארוממך ומדלג ואומר הללויה הללו אל בקדשו וחותם בישתבח וממהר ומתפלל עם הצבור אבל לומר פסוקי דזמרה אחר תפלה לא דקודם נתקנו:",
            "<b><big>תפל</big></b>   [געבעטה] (ברכות ה) תפלתי סמוך למטתי פי' שלא ישאר לי דבר מלאכה לעשות ויהא לבי טרוד עלי אלא מאחרי תפלתי אסוב על מטתי לאכול ד\"א שתהא תפלתי קודמת למטתי שאם אקדים מטתי לתפלתי אני מתיירא שמא תחטפני שינה וארדם ונמצאתי ישן בלא תפלה ד\"א שיהא מקום תפלתי סמוך למקום מטתי כדי שיהו עניים מצויים שם אגב התפלה:",
            "<b><big>תפיני</big></b>   [געבאקען] (מנחות מב בריש צו בתורת כהנים) תופיני תיאפה נא רבי אומר תאפינה רבה ר' דוסא אומר תיאפה נאה פי' תאפה נא האי נא אפוי ולא אפוי כל צרכו כלומר כשהוא מטגנה אינה אפויה כל צרכה וכשהוא מכניסה לתנור היא נא היינו תיאפה נא תאפינה רבה כלומר תיאפה הרבה אפיות איכא דאמר שעושה חלה דקה ורחבה הרבה תיאפה נאה כשהיא נאה כלומר בלא שמן שאם היה מטגנה תחילה ואח\"כ אוכה היתה שחורה מחמת השמן ולא היתה נאה:",
            "<b><big>תפס</big></b>   [טרגרייפען] (עירובין פה) רבי יהודה אומר אם יש תפיסה של יד בעל הבית אינו אוסר עליו פי' דאית ליה לבעל הבית מקצת כלי תשמיש באותן בתים דכיון דלא עקר דעתיה מנהון ההוא איניש דדר שם לא אסר מאן דאחית עירוב. (נדרים מו) אם יש לו בהן תפוסת יד אסור (גמרא) כמה תפיסת יד אמר רב נחמן למחצה לשליש ולרביע אבל בבצים מותר פי' שייר לעצמו הבצים שגובין במרחץ פי' אחר אם שייר לעצמו מקום במרחץ כדי ליבש שם בצים של יוצר והן עיגולין קטנים של אדמה שעושין מהן כלי חרס (פסחים סה) תפיסה בעלמא פי' היה מתפישו ד\"א כגון צרור וכיוצא בו כנגד הכוליא לעמוד על המנין (ב\"ב קלו) האחין שקנו אתרוג מתפוסת הבית פי' קודם שיחלוקו האחין בנכסי האב קנו אתרוג מן הערבון של אביהן קנו מתפוסת הבית חייבין כבר פירשנו בערך קלבון (ע\"ז מה) מפני מה האשרה אסורה מפני שיש בה תפיסת ידי אדם פ' בגמ' כל שיש בה תפיסת ידי אדם לאיתויי מאי לאו לאיתויי אילן שנטעו ולבסוף עבדו (סנהדרין מה) והתניא אין נקברין עמו אמר רב פפא מאי עמו עמו בתפיסתו פי' בד' אמות דיליה כדגרסינן מת תופש ד' אמות דיליה (כתובות מו) והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת פי' לא נתפשה באונס אלא ברצונה מסרה עצמה לביאה אסורה. (שבת ז) ותופשת עד עשר' פי' דעד עשר' הויא כרמלית אבל למעלה רשות היחיד וי\"מ מקום פטור הוא <small>(א\"ב לשון פסוק אבי כל תופש)</small>:",
            "<b><big>תפר</big></b>   [בעהעפטען] (בפ' ג' כלים) מפרי שהתפר מחברו <small>(א\"ב לשון מקרא ועת לתפור)</small>:",
            "<b><big>תפת</big></b>   ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנום כבר פירשם בערך גיא:",
            "<b><big>תפתה</big></b>   [אומגיאקערט פעלד] (ב\"ב לו) אמר רב נחמן תפתיחא לא הוי חזקה פי' שדה שלא חרש אותם אלא הוגשמה ונשבה הרוח וזרח השמש ונתבקעה כגון פתחי חרישה זרע בה כגון זה אינה תזקה פתח יסוד:",
            "<b><big>תפית</big></b>   [דעקע] (כלים בפ' כג) תפית של חמור שהוא יושב עליה פי' בלע\"ז בר\"דא והיא של צמר שעושין ממנו פילטור\"י ששמו בל' ישמעאל לבד ויש מפרשים עצים העשויין על גב החמור למשאוי <small>(א\"ב פי' בל\"י ורומי מכסה של סוס או חמור מצוייר או מרוקם בצורות עיין ערך טפיט)</small>:",
            "<b><big>תפת</big></b>   [העאר]. בדניאל דתבריא תפתיא ענין שרים:",
            "<b><big>תק</big></b>   [פאטעראל] (שבת קטז) מצילין תיק הספר עם הספר(כלים בפ' טז) תיק כלים וכולי שלף ויצא מגוה תרגומו שלף ונפק מן תיקא פי' נרתק כלי זמר <small>(א\"ב פי' בלשון יוני בית הכלים נדן ומכסה)</small>:",
            "<b><big>תק</big></b>   [אים בשיידעט] בסירוגין מהו תיקו פי' כמו דבר שעומד בתוך התיק ואין יודע מה בתוכו ודין תיקו כבר פי' בערך גם <small>(א\"ב לפי דעתי כמו אשתיקו ומפי הרב יעקב ששפירטש מעיר אזראן נר\"ו שמעתי פ\"א של תיקו והוא תיקום כלומר תיקום בבעיא ואני הוספתי סמך לדבריו כי בפועל קם מצינו בל' גמרא שאות מ\"ם חסרה פעמים הרבה מצינו קאי מוקי אוקי במקום קאים מוקים אוקים וזה פי' הוא נכון אבל מה שאמרו שמלת תיקו בנוטריקון תשבי יתרץ קושיות והווית סימן הוא ואינו פירוש)</small>:",
            "<b><big>תיק</big></b>   [געלענדער] תרגום ועשית מעקה ותעביד תיקא ויבן את היציע ובנא ית תיקא:",
            "<b><big>תקב</big></b>   [אוים זויגען] (כריתות יג) אמר רבה בר אבוה בתיקבה אחת פי' כגון שינק בתקיפה אחת במציצה אחת בכח ולא הניח טיפה מלוכלכת על פי הדד:",
            "<b><big>תקל</big></b>   [וועגען. נעמען] (ב\"ק קיט) שכר אשתו מתקולתא כבר פי' בערך צף רב חסדא הוה ליה אריסא דהוה תקיל ויהיב תקיל ושקיל פי' כשעור שהיה נותן לרב חסדא היה שוקל לעצמו ונוטל ואינו פוחת לעצמו כלל אע\"ג דרב חסדא מריה דארעא הוה לא היה נותן לו יותר כלום זה פי' חכמי מגנצא בפי' ר\"ח כתיב אריסיה דרב חסדא הוה תקיל יהיב תקיל שקיל והוה שקיל אגרא ופחתא סלקיה ושקל מה דאית ליה אמר ונפין לצדיק חיל חוטא (ב\"מ ע) ההוא דורא דבי מר עוקבא דהוה בי מר שמואל תקיל יהיב תקיל שקל ושקל אגרא ושקיל פחתא (כתובות קיב) רבי חנינא מתקיל מתקלא פי' היה שוקל האבנים והיה מוצאן קלות כיון ששקל ונמצאו כבדות אמר נכנסתי בגבול ארץ ישראל כדכתיב ארץ אשר אבניה ברזל תקלין חדתין תקלין עתיקין עיין בערך כפרת <small>(א\"ב בדניאל תקל ופרסין ותרגום לו שקיל ישקל כעסי מאים תקל יתקל רוגזי)</small>:",
            "<b><big>תקל</big></b>   [גלעטין. דיא ערד גלייך מאכען] (מ\"ק י ב\"ב נד) האי מאן דתקיל תיקלא פי' חופר הקרקע ומשווה פניה כדכתיב הלא אם שוה פניה:",
            "<b><big>תקל</big></b>   [שטרויכלען] (סנהדרין נ) כגון הבא על הזכור תקלה וקלון פי' תקלה מפורש במתניתין לפי שבא לאדם תקלה על ידיה שחטא ושנהרג קלון שדבר מאוס הוא וחרפה לבוא על הבהמה וכל זמן שעוברת בשוק אומרים זו היא שנסקל פלוני על ידיה בשביל כך וכך היינו קלון (חולין קמ) לא אמרה תורה שלח לתקלה <small>(א\"ב תרגום כשל בעוני כחי תקל בחובי חילי)</small>:",
            "<b><big>תקן</big></b>   [אנארדנען. פעסט זעטצן] עזרא תיקן כתובה לאשה כבר פי' בערך שולחן שלי אינו מתוקי כבר פי' בערך חדש (תענית יז סנהדרין כב) אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו פי' כיון שנתקלקלה ידיעתו בבית אב שלא הותר שאפי' יבנה הבית הינו משמש עד שישב בבית דין של כהונה ויקבעוהו באי זה יום ישמש <small>(א\"ב לשון מקרא זה מעוות לא יוכל לתקון)</small>:",
            "<b><big>תקע</big></b>   [זיך פעסטזעצען] (שבת קכג) גזירה שמא יתקע בה מסמר או יתד (יבמות נד) והאמר רבה (ב\"ק כו) נפל מראש הגג ונתקע חייב בד' דברים פי' נזדמן לו שנפל על כריסה ובא עליה חייב בד' דברים בנזק בצער בריפוי בשבת אבל בבושת אינו חייב עד שיתכוין כדבעינן למימר לקמן בזה (יבמות קכו) התוקע עצמו לדבר הלכה אין לו תורה פי' כל האומר אין לי אלא תורה שאומר אין לי עסק בכל המצות אלא בקריאת תורה בלבד אין לו תורה כלו' אפילו שכר קריאת התורה אין לו דכתיב ולמדתם ועשיתם וכו' כלומר כל המתעתק בעשיית המצות יש לו שכר המצות שכר לימוד תורה אבל המתעסק בקריאה בלבד אף על גב דמגמר לאחריני ואלו עבדי מנות איהו לית ליה אגרא (ב\"מ פה) אמר לו אצל מי אתה תוקע:",
            "<b><big>תקע</big></b>   [אנשלאגען] (ב\"ק יח קידושין כז) תני רמי בר יחזקאל תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו וכו' עד תקע באזנו וחורשו פטור אחזו ותקע באזנו וחירשו (בכורות נ ב\"ק לו שם צ) התוקע לחברו נותן לו סלע ולא תימא סלע ד' זוזי אלא פלגא דזוזא וקרו אינשי לסלע פלגא דזוזא חנין בישא תקע לההוא גברא פי' תקיעה בקול באזנו ולא בהכאת יד כדאמר המבעית את חברו פטור מדיני אדם כיצד תקע לו באזנו וחירשו פטור אחזו ותקע בו וחירשו חייב והכא כשאחזו ותקע ולא הזיקו:",
            "<b><big>תקוע</big></b>   [ארטם נעמען] אלפא לשמן עירא היאירי תרגומו עירא דמתקוע:",
            "<b><big>תקף</big></b>   [אובער וועלטיגען] (פ' עקביא בן מהללאל מנחות צט) יכול אפילו תקפה עליו משנתו (ב\"מ סד) ואי איניש תקפא הוא דלא יהיב מתנה פי' אדם חזק בציקנות שאינו מוותר לאדם בפרוטה הילך ד' זוזי אחביתא דחמרא אי תקפה פי' אם החמיצה (ב\"מ ו) בעי רבי זירא תקפה אחד בפנינו מהו <small>(א\"ב לשון מקרא זה עם שתקיף ממנו פי' ענין חזקה ותרגום למה חרה לך למא תקיף לך)</small>:",
            "<b><big>תקף</big></b>   [אומלויף] (פ' עקביא סוכה כח) גזירות שוות תקופות וגימטריאות <small>(א\"ב יקף הוא העיקר בלשון פסוק \"א\"ה ול\"נ שהוא מנע\"ו ע\"מ תשובה\")</small>:",
            "<b><big>תר</big></b>   [אוים שפעהען]. (שבועות מז) ותרגנו באהליכם תרתם וגיניתם באהלו של מקום <small>(א\"ב פירוש תרתם את הארץ וגיניתם באהלו של מקום שהשכין שכינתו בינינו)</small>:",
            "<b><big>תר</big></b>   [ענטבידען פרייא מאכען] (מגילה י) קדושת שילו יש אחריה היתר קדושת ירושלים אין אחרים היתר <small>(א\"ב מלשון התר חרצבות רשע והפכו אסור)</small>: תר המוותר על דברי נביא עיין בערך וותר:",
            "<b><big>תר</big></b>   היתה בו יתרת עיין בערך יתר:",
            "<b><big>תר</big></b>   [פראינערן ווארנען] (פסחים סג שבועות ב חולין פב) התראת ספק לאו שמה התראה פירוש אזהרה:",
            "<b><big>חר</big></b>   [איין ווייקען] (גיטין כז ב\"מ יז) אית דאמר היכא דתרו כיתנא ואף על גב דהוחזקו דלא שכיחי שיירתא. (גיטין סט) ונציירי' בשוסתג ונתריי' במים. (ע\"ז לח) ותרו בהו גרגישתא וכל משרת ענבים תרגומו וכל מתרת ענבין:",
            "<b><big>תר</big></b>   [אויף לעזען] (עירובין ח) והא קא נתרי פירי (ב\"ק ט) בור עביד לנתורי פי' יסיר העפר והקירוי ויפתח פי הבור (בפסקא ויהי בשלח פרעה) מתרתר אפרא פי' משליך עפר ונבל כעלה כולנו תרגומו ונתרנא כמיתני טרף:",
            "<b><big>תר</big></b>   [וואכען, ערוועקען] (מגלה יח) בגמ' ומתנמנם (יבמות נד פסחים קב) היכי דמי מתנמנם א\"ר אשי נים ולא נים תיר ולא תיר. (ע\"ז לד) תור מינך שעתך פי' תתעורר לך שעתך באומר בגמר זביחה היא עובדה. פ\"א תור מינך שעתך תשא אותך שעתך שמועה זו באומר בגמר זביחה היא עובדה וישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף:",
            "<b><big>תר</big></b>   [דינע צווייגע] (שבת צ) תירי דקל חד פי' בנברא בר קורא למטה ממנו יש בו כמין גדרים ותופרין בהן וראוי אחד מהן לתפור בו פי דלעת יבישה קטנה ששותין בה יין לפי ששנינו לענין הוצאת שבת תורי דקל אחת ואפילו אחת ראוייה לתפור בה פי דלעת והיינו ריתא דקאסר רב הונא בר נתן:",
            "<b><big>תר</big></b>   [אוקס] (סנהדרין יט) אי תורבצפר בתלג ימות פי' אם השור בשחר בשלג ימות מרוב הקור ובטיהרא בחצי היום בצהרים ידמוך שישן בצל התאנה מרוב החמימות עד שנמרט עורו הוא אדר גמור ואי לאו דאינו חם לכל היום הוי צנה לית דין אדר וצריך לעבר אותה שנה <small>(א\"ב תרגום שור נגח תור נגח)</small>:",
            "<b><big>תר</big></b>   [ראנד ציילע] (בכורות לח) חרוץ של עין (גמ') אר\"פ תורא ברא דעינא פי' שורה שחוץ מן העין שפתו שניקבה (גמרא) אמר רב פפא תורא ברא דשפותיה פי' עור החיצון שפה לפיו תרגומו תורא מקף לפומיה תקות חוט השני תרגום תורא דחוטא דזהוריתא <small>(א\"ב ובלשון פסוק תורי זהב)</small>:",
            "<b><big>תר</big></b>   (כלאים פ\"ג) היה ראש תור נכנס פי' בל\"י חד ונכנס לפנים עיין ערך ראש:",
            "<b><big>תר</big></b>   [צווייא] תרגום שנים תרין שתים תרתין:",
            "<b><big>תרב</big></b>   [פעטט] תרבא דאייתרא עיין בערך ספח ופירשנו בערך יתר <small>(א\"ב תרגום חלב נבלה וחלב טרפה תרב נבלה ותרב תבירא)</small>:",
            "<b><big>תרבלא</big></b>   [ווילדער אוקס]. (חולין עט) עד כאן לא פליגו רבנן ורבי יוסי אלא בשור הבר וכו' עד דרבנן סברי מדתרגמינן תורבלא מינא דבהמה הוא ורבי יוסי סבר כיון דחשיב ליה להדי חיות מינא דחיה הוא:",
            "<b><big>תוריבוס</big></b>   [אויף ריהער] (ירושלמי ע\"ז פ\"ב) ומאן דאמר תרבות תוריבוס פי' בל' יוני המון ושאון עמים ואסיפתם לרעה:",
            "<b><big>תרבץ</big></b>   [פאר האף]. (ב\"ב ז)וחד מטייה תרביצא. (שם נט בגמ' טרקלין) תנא וקנטר שנים עשר על שנים עשר מאי קנטר תרביץ אפדני. (עירובין פח) פעמים לאיסור והיכי דמי כגון דעבדא להדי תרביצא דביתיה דאמרינן לנטורי תרביצא הוא דעבד (תענית ו) טבח לשתא דטבת ארמלתא איכא דאמרי דלא ביירי ביה תרביצי פי' חצרות מפורש (ב\"ב סז) כי פליגי דא\"ל דרתא ר' אלעזר סבר תרביצא משמע שבן תרגום חצר דרתא על כן אמר לא מכר אלא אוירה של חצר וכשטבת ארמלתא שלא ירדו גשמים בטבת שהגשם בעל לארץ שנא' והולידה והצמיחה לא ביירי תרביצי כלומר אין מניחין שממה החצרות אלא שוכנין שם שלא באו גשמים כדי ליכנס לבית לא תשם תרגומו לא תבור פי' אחר דלא ביירי תרביצי כיון שיש חום יושבין באויר החצרות להתרווח לרוח לפיכך אין מניחין אויר החצר בורה בלא בני אדם אלא שוכנים בה פ\"א תרביצי מקומות שנתרבצו במים כמו המרבץ שדהו ומרבצים שדה לבן בשביעית וכשירד יורה במרחשון וכסליו והשדה מתרבצת ותתיבם בטבת חורשין אוחה וזורעין אותה אבל כשיורדין גשמים אף בטבת אין יכולין לזרוע וביירי תרביצי פי' אחר תרביצי בתי מדרשות כלומר אין חריבין בתי מדרשות שיכולין תלמידין לבא שאין מעכבין להן הגשמים ובטבת יש להן פנאי יותר מכל ימות השנה איכא דאמרי דלא שקיל שודפנא כלו' לא נסתלק החום אלא ישנים בפתחים פתוחים מפני חוזק החום (מנחות פב) בתרבינא אמרי וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש בכלה לא איתמר (חולין מג) איזהו תרבץ הוושט א\"ר זירא מבלעתא:",
            "<b><big>תרבקנא</big></b>   [ארטם נאמע] (ב\"ר פ' יז) עד מקום שהנהר הולך שם היא ארץ ישראל ואי זו זו זו תרבקנא:",
            "<b><big>תרבות</big></b>   [ערציהונג. צוכט] (ב\"ק נג) בזמן שהן בני תרבו' אינן מועדין (נדה עב) טבלה ביום של אחריו ושימשה הרי זה תרבות רעה <small>(א\"ב ל' מקרא תרבו' אנשים חטאים ענין גידול ולמד כמו אשר טפחתי ורביתי ותרגו' ישא האומן דמסובר תורבינא)</small>:",
            "<b><big>תרבתר</big></b>   [ארט קרויט] (בריש כלאים) הכרוב והתרבתר פי' מין של כרוב הוא ונקרא בלשון ישמעאל אלרקנביט ומתגדל ועושה זרעונין והוא קבוץ ואין העלין נפרדין ובתלמוד ירושלמי פי' כרוב דקיק:",
            "<b><big>תרג</big></b>   התריגו לפחמין הרקיעו לזהבין עיין בערך רקע <small>(א\"ב פירוש התרגני בל\"י מן עץ אשר גחליו משובחים כלו' תנו מן עץ זה על האש)</small>",
            "<b><big>תרג</big></b>   תרגום ירושלמי פרי עץ הדר תרוגין פי' אתרוגין:",
            "<b><big>תרגם</big></b>   [איבערזעטצער] (פסחים נ) בשלמא שכר מתרגמינן דמחזי כשכר שבת פי' הדרשנין שדורשין בשבת לציבור ועושין להן פיסקא נראה כאלו שכר שבת (קידושין מט) המתרגם פסוק כצורתו הרי זה בדאי פי' כגון ויראו את אלהי ישראל וחזו אלהא דישראל הרי זה בדאי שאין הקב\"ה נראה והמוסיף עליו ומתרגמו וחזו ית מלאכא דאלהא דישראל הרי זה מחרף ומגדף שעושה הכבוד מלאך אלא יתרגם וחזו יתיקר אלהא דישראל <small>(א\"ב פירושי ענין העתקה מלשון אל לשון וביאור הענין תרגום כי המליץ בינותם ארי מתורגמן ביניהון)</small>:",
            "<b><big>תרגימא</big></b>   [נאש ווערק] (פסחים קטו) אבל מטבל במיני תרגימא (סוכה כז) ישלים במיני תרגימא פי' מיני כיסנין דתניא בתוספתא הביאו לפניו מיני תרגימא מברך עליהם בורא מיני מזונות (יומא עה) מאי מיני תרגימא באתר' דלא שכיחי פירי ואיבעית אימא מאי מיני תרגימא פרי ננהו <small>(א\"ב עיין ערך טרגימא)</small>:",
            "<b><big>תרגם</big></b>   [שוף רודער] דוברות בים תרגומו תורגסין:",
            "<b><big>תרדא</big></b>   [לאנגזאם. פויעל] (ב\"מ כ) א\"ל תרדא שטרי חליצה ומיאונין תנן (כריתות יח פרק ספק אכל) א\"ל תרדא ופי' רש\"י שוטה ל' אחר אין לב. אבל (בב\"ק קה) א\"ל תרודא פי' תרדא בל' רומי טפש ועצל בעלה ערוך גרס תררא עיין למטה:",
            "<b><big>תרדין</big></b>   ומי סיסין עיין בערך הרת:",
            "<b><big>תרה</big></b>   [זוימען. רוהע האלטין] (שבת קלד) ליתרהו ליה עד דמבלע ביה דמיה (מ\"ק כח) איתרה לי תלתין יומין (ב\"ק פ) אמרי מאן נתרה שמואל ונתרה רב או רב אסי (ע\"ז יח) קא מתהרנא ואי אמרה ליה ומאי נפקא מינה (גיטין ע) תרהייה גביה עד דבנייה לבית מקדשא (ערכין ט) קא מתרהא סיהרא תרי יומי. ס\"א מתאחר <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב מייתרא וכלם ענין עכוב ואחיר ונראה שבעל הערוך גרס תרה באות ה\"א ובנוסחאות כתובים תרח באות חי\"ת)</small>:",
            "<b><big>תרווד</big></b>   [לעפעל] (כנים פ' יו) רש שאמרו מדה גסה מלא תרווד רקב כמלא תרווד גדול של רופאים (חולין קכז) רבי שמעון אמר ג' טמאות פורשות מן המת ב' בכל אחת והג' אין בהן ואלו הן מלוא תרווד רקב ועצם כשעורה וגולל ודופק מלא תרווד רקב מטמא במשא ובאהל ואינו מטמא במגע והיכן מגעו עם אחד מהן וכו' (נזיר מט) וסל מלא תרווד רקב כמה שיעורו חזקיה אמר מלא פסת היד ורבי יוחנן אמר מלא חפנו וכו' תנו רבנן אי זהו מת שיש לו רקב שנקבר ערום בשיש או על גבי רצפת אבנים אמר עולא אין רקב אלא הבא מן הבשר ומן הגידים ומן העצמות (בסוף כלים) תרווד שהוא נתון על שלחן (בסוף ידים) שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרוודות <small>(א\"ב פי' בל\"י כף ויש מדה מיוחדת לרופאים הנקראת כף כמו שיודעים הבקיאים בחכמת הרפוא')</small>:",
            "<b><big>תרז</big></b>   [איינען ווינד לאססען] (ב\"ק נג) אכל חטים והתריז ומת פטור (ב\"מ צ) היתה אוכלת ומתרזת מהו משום דמעיל לה והא לא מעלו לה פי' משום שדוחקת הרוחות בבטנה משלחת זמוריה (חולין לח) כאן בשותת כאן במתרזת פי' שהטילה ריעי כגון קילוח בכח הרוח (סוטה לו) ועומד בפניהן מיד נתרז פי' מיד מתחלחל ומתמלא בטנו רוח ומשלח זמורה. מתריזין מתוך פנקטיהון עיין ערך פנקט:",
            "<b><big>תרט</big></b>   ולא היו תרוטות ס\"א טרוטות ע' בערך טרט:",
            "<b><big>תרט</big></b>   [איין קליין געוויכט] תריטא ופלגו תריטא כבר פירשנו בערך אזיא. (ב\"ק צז. חולין קמד) אפילו כי תריטא אמר ליה אין אפילו כי נפיא אמר ליה אין פי' תריטא משקל רובע הקב כלומר אפילו הוסיפו על המטבע כמשקל תריטא משלם לו ואפילו עשאוהו כי נפה משלם לו <small>(א\"ב פי' בל\"י שלישית)</small>:",
            "<b><big>תרטיות</big></b>   עיין ערך תאטרון:",
            "<b><big>תרטימר</big></b>   עיין ערך טרטימר:",
            "<b><big>תרי תוך</big></b>   תוך כדי דיבור עיין בערך תך:",
            "<b><big>תריסר</big></b>   [צוועלף] (גיטין עו) ומנטרא ליבם תריסר שנין <small>(א\"ב ת\"י י\"ב נשיאים תריסר רברבין)</small>:",
            "<b><big>תריק</big></b>   [אין מעדיצין מיטעל] (שבת פט) אנגרון כנגר ותריקי פי' סממנין שמערבין אותן ומשקין אותן למי שאחזתו חמה ושם אותו סם תרייקי (נדרים מא) חד לתלתין כי תרייקא לגופא וכי חיזרא לדיקלא פי' כקוצים הגדלין סביב לדקל שיפין לו שמשמרין פירותיו כך יפין לגוף שנעשה בריא יותר <small>(א\"ב פי' בליו\"ר רפואה מתוקנת מן בשר נחש עם בשמים וסמים נגד סם המות ותיעלתי' רבו מלספור)</small>:",
            "<b><big>תרך</big></b>   [פערפאלגען] תרגום ויגר שאת האדם ותרך ית אדם תרגום בן מאה שנה יקלל בר מאה שנין יתרך:",
            "<b><big>תרכוס</big></b>   [קיסטע] (כלים פכ\"ד) שלשה תרכוסין הן פי' ענין ארגז הן מן עץ. וי\"א מן עור הם ובלע\"ז מא\"לו <small>(א\"ב פי' תרבוס בל\"ר עור בהמה בשערו כמות שהוא שלם)</small>:",
            "<b><big>תרם</big></b>   [אבשיידען] (בריש משנה דתרומות) חמשה לא יתרומו ואם תרמו אין תרומתן תרומה ענין הפרש' תרומה ומן תרומה אשר שרש המלה רום בנו חז\"ל פעל תרם:",
            "<b><big>תרם</big></b>   [באלקען טראם] תרגום קרשך עשו שן תירומה תרעך דפק דאשכרועין פי' בלשון יוני מזוזה סף ומשקוף:",
            "<b><big>תרמד</big></b>   [שפאהן קלויבער] (שבת כג) עד דכליא רגלא דתרמודאי פי' עניים שמלקטין עצים וזו היא פרנסתן והן שוהין מאד בשוק כדי לראות אם יבואו להם אנשים לקנותן. בתשובות פי' תרמודאי עניים הן שנקראין כך:",
            "<b><big>תורמיות</big></b>   עיין ערך טורמיות:",
            "<b><big>תרמל</big></b>   [זאק. טאשע. הילזע] (שם לא) גר זה שבא במקלו ותרמילו (יבמות קכב) שהוציאה להן מקלו מנעלו ותרמילו (כלים פכ\"ד) והתרמל חמשת קבין ג' תרמילין הן (ובפכ\"ח) חמת שעשאה תרמל (נגעים פי\"א) כל הבגדים והחמת והתרמל נראין כדרכן פי' כלים של עור ומוליכין בהן מיני מזונות וכל דבר. ובילקוט תרגום ובתורמיליה (שביעית פ\"ב) אפינין הגמלונין שתרמילו פי' שהקשו ועשו כמין כיס כמו תרמיל ירושלמי עבדינן קנקוליא <small>(א\"ב פי' בל\"ר כים גדול של רועים)</small>:",
            "<b><big>תרמוס</big></b>   [ביטערע באהנען] (שבת קנה) ואת התורמוס היבש מפני שהוא מאכל לעזים (ביצה כה) תרמוסא מקטע רגליהון דשונאי ישראל שנאמר ויוסיפו עוד בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' פירוש שבעה תועבות כתובות בפסוק זה אפילו כתרמוס הזה שלאחר ז' שליקות הוא יפה לא עשאוני בני אלא לאחר שבעה תועבות לא עבדותו עדיין <small>(א\"ב פירוש בלשון יוני ובלשון ישמעאל מין קטנית מר)</small>:",
            "<b><big>תורמוסר</big></b>   [בעדער] (פ\"א דמעשר שני דירושלמי) הכל מודים שאין מחללין אותו על מעות הנתונות לאולייר הדא דתימר כדרך שהן יפין אצל האולייר אבל כדרך שהן יפין על התורמוסר מחלל פי' בעל המרחץ שמלת תרמי בל\"י מרחץ של מים חמים ופי' אולייר שמש של בית המרחץ והוא אינו מקפיד על המעות הנתונות לו כמו שמקפיד בעל המרחץ על שכרו:",
            "<b><big>תרנגול</big></b>   [האהן] (ברכות כו) על התרנגול שנסקל ברושלים פי' שלא תאמר שאין מין הבהמה נסקל כשיהרוג אדם אלא שור בלבד שפרט הכתוב השור יסקל אלא כל בהמה ואפילו עוף שהרי תרנגול בירושלים הרג תינוק שנקר מוחו והרגו ונסקל (עי רובין קד) ראה ראשו רופף הלך וניקרו (גיטין עב) ילא יהיב ליה אלא לתרנגול ברא דמהימן אשבועתיה (חולין סב נדה נ) תרנגולא דאגמא אסיר תרנגולתא דאגמא שריא וסימניך עמוני ולא עמונית (שבת עו) דמא דתרנגולא ברא פי' דוכיפת כוחלין מדמו לבריקתא שהוא חולי שיש בעין ובולט וסימניך ברא לברא פי' כאב שמחוץ לעין בעציון גבר תרגום ירושלמי בכרך תרנגולא <small>(א\"ב תרגום לשכוי בינה לתרנגול ברא ביונתא)</small>:",
            "<b><big>תירוגיא</big></b>   עיין ערך טירוניא:",
            "<b><big>תרנס</big></b>   [זעסעל] (ב\"ר פ' סט) אותן אבנים שנתן יעקב אבינו תחת ראשו נעש' כמטה וכתרנוס תרגום של ג' רגלים הראה לו רבי יהושע בשם רב לוי את הוא רגל שלישי (בהגדת ילמדנו ויקחו לי תרומה) עד שלא נבנה בית המקדש היה העולם עומד על תרנום של שתי רגלים משבנה נתבסס העולם ועמד על יישובו וכו' עד ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ונטעתם לא נאמר אלא ונטעתיו לעולם פי' כסא <small>(א\"ב וכן נקרא בלשון יון)</small>:",
            "<b><big>תרניתא</big></b>   שיטה תרניתא בערך שגא (גיטין נז) דכי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא וינוקתא שתלי תורניתא (ע\"ז יד) אצטרובילין גמרא מאי איצטרובילין תורניתא:",
            "<b><big>תרנתק</big></b>   [הייל מיטטעל בהעלטנים] (כלים פ' יז) תיק מכתב ותורנתק פי' תיק ההמנק שצריך תרין תיקות <small>(א\"ב פי' בלשון יון תיק רפיאות)</small>:",
            "<b><big>תריס</big></b>   [פענסטר, טהיער] (שבת לה) ועדיין חניות פתוחות ותריסין מונחין (ביצה יא) בית שמאי אומר אין מסלקין את התריסין בי\"ט פי' קרשים שנועלין בהן פתחי החניות בלילה וביום מסלקין אותן ומניחין עליהן אוכל נפש למכור. ובית הלל מתירין לסלקם ולפתוח ולהחזירם כדי לסגור <small>(א\"ב פי' בל\"י ארובה ודלת)</small>:",
            "<b><big>תריס</big></b>   [שילד פאנצר] (בפ' בן זומא) תשובה ומע\"ט כתריס בפני הפורענות (ברכות כז בכורות לו) המתן עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש פי' בעלי תריסין כמשמעו שהיו מלכי יון מפקידין עם מלכי ישראל ונשיאיהם לעזור אותן וליתן אימתן על מי שפורץ גדריהן. פ\"א תלמידי חכמים שנושאין ונותנין במלחמת של תורה כבעל התריס הזה (כלים פ' כד) שלשה תריסין הן הכפוף טמא מדרס פי' תריס כפוף כאלו של בני אדם (יבמות קכא) לא כך היה מעשה בר' אושעי' בירושלם שהתריס עם פ\"ה קנים. מאתים צנה תרגום מאתן תריסין לאויקדמנה מגן כמי כן <small>(א\"ב פי' בל\"י מגן וצנה)</small>:",
            "<b><big>תרסית</big></b>   [לעדעררינג שלייף] (שבת ס) סנדל מסומר שתים מכאן ושתים מכאן ואח' בתרסיותיו (שם קיב) תהא משנתינו כסנדל שיש לו ד' אזנים וד' תרסיותים שלא לשבור דבריו של רבי יוחנן (יבמות קב) הוא של עור ותרסיותיו של שיער מהו פי' רצועות של סנדל הן ששמן בלשון ערבי שראך:",
            "<b><big>תרע</big></b>   [טהיער, איינגאנג] (בילמדנו בריש וישמע יתרו ובסוף ויקהל) תרעתי' שמעתים סוכתים תרעתים שהן יושבין בתרע לשכת הגזית שמעתים שהיי כל ישראל שומעין הלכה מפיהם סוכתים שנסתככו ברוה\"ק ומי הם המה הקנים הבאים מבני קיני חותן משה ד\"א תרעתים בשעה שישראל נכנסין בצרה היו מתריעין והקב\"ה שומעם שמעתים שהיו שומעין ולומדין מיושבי לשכת הגזית סוכתים שהיו מסכין להם פי' התרעה בענינו. שמעתי שיש מקומות שאומרין כל הציבור ברכת ענינו ביחד בקול לאחר שגומרה החזן והיינו התרעה פי' רבי חננאל ז\"ל קיימא לן דאית לן לאורוכי בתרועות כל מאי דבעי וכך מנהג כל ישראל עיין בערך עזר <small>(א\"ב תרגום פתח האהל תרע משכנא)</small>:",
            "<b><big>תרע</big></b>   [איינרייסען איינדרינגען] (ב\"ר פ' ע) ופרצת ימה וקדמה את הוא תרועיא דימא כמה דאת אמר עלה הפורץ לפניהם <small>(א\"ב תרגום פרץ ה' פרץ בעזא תרע ה' תריעתא)</small>:",
            "<b><big>תרע</big></b>   [אנשלאג פלאן]. תרגום דעת ומזימה ידיעתא ותרעיתא:",
            "<b><big>תרעומות</big></b>   [מאררען] (ברכות יב) ומפני מה ביטלום מפני תרעומת האפיקו' פי' שלא יאמרו אין עיקר התורה אלא עשר הדברות (ירושלמי) מפני טינת האפיקו' שלא יאמרו אלו לבדם ניתנו למשה בסיני <small>(א\"ב תרגום לא עלינו תלונותיכם לא עלנא תורעמותיכון שייך לערך רעם)</small>:",
            "<b><big>תרף</big></b>   [וויללענס מיינונג]. אחד אדוק בתורף ופחד אדוק בטופס עיין בערך טפס (נזיר י) מן הגרוגרות בית שמאי סברי תורפיה דהאי גברא פי' עיקר דעתו של זה האיש כמו תורף של כתב שהוא עיקר פי' אחר גלוי דעתו של אדם אם לא עמדה <small>(א\"ב פי' תרופי בל' יוני רצון דעת וגם שנוי והטופס בכל הכתבים אחד הוא אבל התורף משונה כרצון ודעת איש ואיש)</small>:",
            "<b><big>תרף</big></b>   [שענדליך שאהמטייל] (פסחים כ בכורות לג ובפרק ח' בתרומות) חבית של תרומה שנולד בה ספק טומאה רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום התורף יניחנה במקום המוצנע פי' מקום מבוזה שאינו מוצנע (נדה נו)הרואה כתם על בשרם כנגד בית תורפה טמאה פי' מבית ערוה ולמטה טמא שחזקתו מן המקור בא (נדרים כ) כל המסתכל בעקיבה שנ אשה וכו' אמר ר\"ל עקיבה דקתני מקום התורף שהוא מכוון כנגד העקב פי' כשהיא יושבת ולשון יוני הוא ובלע\"ז נמי לדבר שאינו הגון קורין תור\"פי (שבת סד) כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאלו מסתכל במקום התורף (ע\"ז כד) ההולכין לתרפות אסור לשאת ולתת עמהן פי' אלילים קרי ליה תרפות לשון גנאי כמו תורפה של אשה מקום הטנופת לעג וקלס תרגומו ממקנותא תרפותא (ברייתא דרבי אליעזר בפרק ל\"ו) ומה הן התרפים דברו און שוחטין אדם בכור ומולקין את ראשו ומולחין אותו במלח ובשמים וכותבין על ציץ זהב שם רוח טומאה ומניחין אותו תחת ראשו ונותנין אותו בקיר ומדליקין לפניו נרות ומשתחוין לפניו ולכן היה מדבר עמהן ומניין שמדברין שנאמר כי התרפים דברו און לפיכך גנבתם רחל שלא יגידו ללבן שברח יעקב ועוד להכרית אלילים מבית אביה. (בב\"ב יט) גרוגרות הא חזו ליה כשהתריפו פי' הרקיבו שאינן ראויות לאכילה <small>(א\"ב פי' בל' רומי מכוער נבזה ומטונף)</small>:",
            "<b><big>תרף</big></b>   [היילונג] (כתובות לט) כי תרפתא דסיכורי פי' כהקזת דם מן הצואר <small>(א\"ב פי' תרפיון בלשון יוני רפואה)</small>:",
            "<b><big>תרף</big></b>   ועלהו לתרופה כבר פירשנו בערך פה:",
            "<b><big>תרץ</big></b>   [רעכטען] (חולין ח) אי הכי כי תרצי נמי. בשלום ובמישור תרגומו בשלמא ובתרצותא. כאשר הלך דוד אביך בתם לבב וביושר תרגו' בקשיטות לבא ובתרצותא:",
            "<b><big>תרק</big></b>   נראין כמין תרקיא כבר פירשנו בערך בלם:",
            "<b><big>תרק</big></b>   [לאנדס נאמע] ומשך ותירס תרגום ירושלמי תרקא כבר פירשנו בערך טרקי תירס רבנן אמרי תרקי <small>(א\"ב כן נקרא בליו\"ר מדינת תירס ושם גדלה אבן תרקיא אשר גוונה כעין תכלת דמשנת תמיד)</small>:",
            "<b><big>תרקב</big></b>   [געטריידע מאס] (בפרק ה' דמשנת תמיד) והכף דומה לתרקב גדול (תענית ז) מתמצית בית כור שותה תרקב פי' תרי וקב הנה ג' קבין והן חצי סאה <small>(א\"ב פי' בל\"י מדה של ג' קבין)</small>:",
            "<b><big>תרקילין</big></b>   עי' ערך טרקלין:",
            "<b><big>תרקוש</big></b>   [קרוג]. (בתוספת' שבת בפ' בראשונה) תרקוש שנשבר הוא ושבריו ניטלין בשבת פי' שם כלי:",
            "<b><big>תרר</big></b>   (ב\"ק קז) אמר ליה תררא כי תניא ההיא דקאמר ליה הילך (ב\"מ כ) א\"ל תררא שטרי חליצה ומיאונין תנן. (כריתות יח) אמר ליה רבא תררא הודע ולא הודע תנן פי' שוטה מוריד ריר <small>(א\"ב בנוסחאות כתוב תרדא ע\"ש)</small>:",
            "<b><big>תרת</big></b>   [פארם געשטאלט] (בילמדנו ואתחנן) ותימורו' תוריי תמרים (ברכות לז ב\"מ לא) והא דאיכא עליה תוריתא דנהמא פי' שיש עליו תואר לחם וניכר וידוע כי לחם הוא אבל אם נימות וליכא עליה תוריתא דנהמא בורא מיני מזונות הוא שמברכין עליו ורבנן שטפי וגרסא במקום תואריתא תוריתא דנהמא ומבליעין את האל\"ף כי כן דרכם באחה\"ע להבליען במקומות הרבה:",
            "<b><big>תרתק</big></b>   [עזעל] (סנה' סג) את נבחן ואת תרתק ומאי ננהו כלב וחמור:",
            "<b><big>תש</big></b>   [שוואך] (בפסקא ויהי בשלח) ר\"א תשש פי' חלה:",
            "<b><big>תשואות</big></b>   [געשרייא, לארס] (בריש מגלת איכה) תשואות מלאה אמר רבי אליעזר בן יעקב הלשון הזה משמש ג' לשונות צרות מרוגשות אפלה:",
            "<b><big>תשע</big></b>   [ניין] (ירושלמי בפ' תפלת השחר) בתשעה באב מתפללין רחם ה' אלהינו עלינו וכו' תשעה באב אסור ברחיצה ובסיכה בנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. והגאון ז\"ל אמר יהא בנידוי כל מי שעושה אחת מכל אלו בט' באב (נדה נה) תשעה משקין הן זב וכו':",
            "<b><big>תשרי</big></b>   [מאנאטס נאמע] (בפסקא דראש השנה ובויקרא רבה אמר אל הכהנים) לעולם ה' דברך תשרי כתיב שתשרי ותשבוק לחובינן:",
            "<b><big>תת</big></b>   [איין ארט פריכט] ת\"ר נותנין קיסם של תות ושברי זכוכית בקדידה בשביל שתתבשל (שם קמד) תותים ורימונים דלאו בני סחיטה נינהו (נדרים נג) כל דבר שדרכו ליאכל ואין דרך היוצא ממנו ליאכל כגון תותים ומי תותים (בכורות ח) חתול לנ' יום וכנגדו באילן תות פי' בלע\"ז מורי:",
            "<b><big>תת</big></b>   [אונטען] (חולין צב) ורובייהו משתכחי בי כנישתא תותי אפתא פי' תחותי ח' מובלעת <small>(א\"ב (שבת סז) וכי פסק ליה ליתיתיה וליפסקיה (זבחים יט) והווה מדלי המייניה ותתייה ניהליה פי' והשפיל למטה ותרגום ירושלמי ויהי מבדיל בין מים למים ויהי מפריש ביני מוי עלאי לביני מוי תתאי)</small>:",
            "<b><big>תותב</big></b>   תרגום תושב עיין ערך תב קמא:",
            "<b><big>תותב</big></b>   תרגום שלמה עיין ערך תב שני:",
            "<b><big>תתיה</big></b>   [זוגלינג, קליין, גרינג] (ב\"ר פ' ל בריש אלה תולדות נח) ימלט אי נקי אמר רבי חנינא אין תתיה אונקיא אחת ביד נח פי' פחות מאינקיאה אחת היתה ביד נח מזכיות תתיה תחת כלומר למטה מאונקיא וח' מובלעת ורבי משה כלפו ז\"ל היה אומר אוון תתניה אונקיא אחת היתה ביד נח פי' ב' אונקיו' אוון היה ביד נח <small>(א\"ב פי' בלשון יוני יונק ועויל ופי' און אחד כלומר ימלט יונק וילד אחד ומפרש בנוטריקון אינקי אחד יונק וחוזר ומפרש אינקי מלשון אונקיא)</small>:",
            "<b><big>תתר</big></b>   [קנופפרימען] (שבת נג) זכרים יוצאין לבובין (גמרא) מאי לבובין אמר רבי הונא תותרי פי' רב האיז\"ל תותרי חמור שעושין לו חבלין וקושרין אל רגליו זו מזו כדי שיתקרבו פסיעותיו זו לזו ולא יתרחקו יבא לידי ריצה ומן הכי מפיק ליה מלשון קירוב פ\"א תותרי סמרטוטין של רקמי ושל משי שמייפין בה את הבהמה פי' אחר תותרי קשורין שנים שנים בלע\"ז אקופייט\"י:",
            "<b><big>תתר</big></b>   [שויים וואללע) (ב\"מ סח) כי פליגי בנסיובי ותותרי פי' הצמר שעל הירכים שגללי הצאן מסתבכין בו בשעה שיוצא הרעי מן החלחלית והרועין גוזזין אותו הצמר כדי שלא יהו הגללין תלויין בו:",
            "<b><big>תתר</big></b>   [נאזען פערשטאפונג] (ב\"ב קמ) מעשה באדם שאמרו לו אשתו תתרנית היא פי' חולי החוטם יש לה שאינה יכולה להריח:",
            "<b><big>תתר</big></b>   [בריקע] (בב\"ב כב) וכי איכא תיתורא ממטינן (נדרים מא) מטא תיתורא אסטיוט (מנחות לה) אמר רב חננאל אמר רב תיתורא דתפילן הלכה למשה מסיני פי' לאחר שהניח ארבע פרשיות בארבע בתים כדי שלא יפלו לחוץ עושה תפירה אחת מלמטה על פני כל הבתים כעין גשר:",
            "<b>תם ונשלם</b>"
        ]
    },
    "versions": [
        [
            "Sefer HeArukh, Lublin 1883",
            "https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002021120/NLI"
        ]
    ],
    "heTitle": "ספר הערוך",
    "categories": [
        "Reference",
        "Dictionary"
    ],
    "schema": {
        "heTitle": "ספר הערוך",
        "enTitle": "Sefer HeArukh",
        "key": "Sefer HeArukh",
        "nodes": [
            {
                "heTitle": "הקדמת מוסף הערוך",
                "enTitle": "Introduction of Musaf HeArukh"
            },
            {
                "heTitle": "אות האל\"ף",
                "enTitle": "Letter Alef"
            },
            {
                "heTitle": "אות הבי\"ת",
                "enTitle": "Letter Bet"
            },
            {
                "heTitle": "אות הגימ\"ל",
                "enTitle": "Letter Gimel"
            },
            {
                "heTitle": "אות הדלי\"ת",
                "enTitle": "Letter Daled"
            },
            {
                "heTitle": "אות הה\"א",
                "enTitle": "Letter Heh"
            },
            {
                "heTitle": "אות הו\"ו",
                "enTitle": "Letter Vav"
            },
            {
                "heTitle": "אות הזי\"ן",
                "enTitle": "Letter Zayin"
            },
            {
                "heTitle": "אות החי\"ת",
                "enTitle": "Letter Chet"
            },
            {
                "heTitle": "אות הטי\"ת",
                "enTitle": "Letter Tet"
            },
            {
                "heTitle": "אות היו\"ד",
                "enTitle": "Letter Yod"
            },
            {
                "heTitle": "אות הכ\"ף",
                "enTitle": "Letter Kaf"
            },
            {
                "heTitle": "אות הלמ\"ד",
                "enTitle": "Letter Lamed"
            },
            {
                "heTitle": "אות המ\"ם",
                "enTitle": "Letter Mem"
            },
            {
                "heTitle": "אות הנו\"ן",
                "enTitle": "Letter Nun"
            },
            {
                "heTitle": "אות הסמ\"ך",
                "enTitle": "Letter Samekh"
            },
            {
                "heTitle": "אות העי\"ן",
                "enTitle": "Letter Ayin"
            },
            {
                "heTitle": "אות הפ\"א",
                "enTitle": "Letter Peh"
            },
            {
                "heTitle": "אות הצד\"י",
                "enTitle": "Letter Tzadi"
            },
            {
                "heTitle": "אות הקו\"ף",
                "enTitle": "Letter Kof"
            },
            {
                "heTitle": "אות הרי\"ש",
                "enTitle": "Letter Resh"
            },
            {
                "heTitle": "אות השי\"ן",
                "enTitle": "Letter Shin"
            },
            {
                "heTitle": "אות התי\"ו",
                "enTitle": "Letter Tav"
            }
        ]
    }
}