[
  {
    "id": "4d77d7de",
    "source_task_id": "272105564",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "mumlazim-7566364",
    "question": "אילו תחושות עלולות להתעורר בעקבות מעבר לדיור מוגן או לבית אבות?",
    "source_text": "איך לעזור למנוע דיכאון בגיל השלישי?\n\nככל שהשנים חולפות, כך אנו עשויים להיתקל בקשיים מרובים יותר בכל תחומי החיים. הגיל השלישי מביא עמו לא מעט אתגרים בריאותיים, קוגניטיביים ותפקודיים. כל אלו מוכרים היטב בשיח הציבורי ומהווים חלק בלתי נפרד מהטיפול בקשישים\n\nעם זאת, דווקא תחום בריאות הנפש עשוי להישאר פעמים רבות תחת פני השטח. עם זאת, הירידה במצב הרוח, צמצום תחומי העניין וההפחתה ביכולת לשאוב הנאה הן תופעות נפוצות בקרב בני הגיל השלישי וכדי לשמור על איכות חייהם ורווחתם, חשוב שנפקח עין ונייעד פתרונות בזמן.\n\nמה עשוי לגרום לדיכאון בגיל השלישי?\n\nכמו בכל שכבת גיל אחרת, גם בקרב הגיל השלישי עשויים להיות מעורבים גורמים גנטיים מולדים, השפעות סביבתיות מצטברות וטראומות מן העבר. עם זאת, ישנם מאפיינים ייחודיים אשר הופכים את האוכלוסייה הזו לחשופה יותר לדיכאון.\n\n  • עזיבת הבית והמעבר לקהילת דיור מוגן או בית אבות עשויה להביא עמה תחושה של חוסר אונים ושל היקרעות מהמרחב הבטוח ביותר. חשוב שנהיה ערניים בתקופה זו לתחושות שעולות ונשוחח עליהן עם ההורים והסבים שלנו.\n  • השפעות הזמן מתחילות להיות ניכרות על הגוף ועל התפקוד הקוגניטיבי ולגרום לפגיעה בביטחון העצמי ותחושת המסוגלות.\n  • ככל שגילנו נעשה מתקדם יותר, המחשבות על היום בו ניפרד מן העולם הולכות ונעשות תכופות יותר. העיסוק במוות מביא עמו הרהורים רבים על האופן בו ניהלנו את חיינו ובחירות שקיבלנו לאורך השנים.\n  • לעתים קרובות, חייהם של בני הגיל השלישי עשויים להיות די בודדים, בעיקר בימים אלו של מגבלות הריחוק החברתי. ללא חיי חברה עשירים, תחושת הבדידות הקשה עשויה להביא עמה סימפטומים של דיכאון והתנהגות נמנעת.\n\nכיצד נזהה האם קרובינו סובלים מדיכאון?\n\nזיהוי מוקדם ואבחנה מדויקת עשויים לעשות את כל ההבדל בין פתרונות יעילים ובין תקופה ארוכה של סבל. לא תמיד קל לעשות את ההבחנה בין ירידה קוגניטיבית או צמצום בתחומי העניין עקב מגבלות הגיל ובין דיכאון. רגזנות, עצבות, בלבול וירידה בפעילות עשויים באותה המידה להיות תסמינים לירידה קוגניטיבית. לכן, חשוב שנהיה ערניים לתופעות הבאות.\n\n  • מחשבות תכופות ודומיננטיות על מוות והתעסקות אינטנסיבית בכך עשויה להצביע על דיכאון. אמירות המכילות מסר על אובדן הטעם בחיים או שעשויות לעורר את הרושם שהאדם רק ממתין למותו עשויות להדליק נורה אדומה.\n  • תלונות על כאבים וקשיים וירידה בתפקוד שאינה תואמת את המצב הרפואי עשויה להעיד על דיכאון. לכן, חשוב שנישאר עם אצבע על הדופק ונדאג לקבל את כל המידע המדרש מהצוות הרפואי המטפל כדי שנדע למה לייחס את הקשיים.\n  • גם שינויים משמעותיים באורח החיים כמו ירידה בתיאבון, נדודי שינה או שינה לאורך זמן עשויים לנבוע מדיכאון.\n\nחשוב שנזכור, מבוגרים רבים, גם בגיל מתקדם במיוחד, יכולים לחיות חיים עצמאיים ומלאים. כדי להבטיח את איכות חייהם, חשוב שנספק מענה גם לצרכיהם הרגשיים.",
    "reference_answer": "על פי המסמך, מעבר לדיור מוגן או לבית אבות עלול לעורר תחושות של חוסר אונים ושל היקרעות מהמרחב הבטוח ביותר.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "מעבר לקהילת דיור מוגן או לבית אבות עלול להביא עמו תחושת חוסר אונים ותחושת היקרעות מהמרחב הבטוח.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "• עזיבת הבית והמעבר לקהילת דיור מוגן או בית אבות עשויה להביא עמה תחושה של חוסר אונים ושל היקרעות מהמרחב הבטוח ביותר.",
            "start_char": 750,
            "end_char": 866,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "8d1bfa1f",
    "source_task_id": "272105565",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "xinux_tarbut_sport_19_ptv_274488",
    "question": "איזה איסור ספציפי מתוך נוסח החוק שהקריאה היועצת המשפטית היה עלול לפגוע בהתנהלות המקובלת בחינוך הממלכתי-דתי, אלמלא ההבהרה שביקשה מיכל חורין להוסיף לפרוטוקול?",
    "source_text": "עמרם מצנע: שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך בנושא: הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון מס' 4) (איסור הפליה מטעמי נטייה מינית וזהות מגדרית), התשע\"ג-2013. יוזם החוק הוא דב חנין ואתו עפר שלח, אורלי לוי-אבקסיס, איציק שמולי, קארין אלהרר, סתיו שפיר, מרב מיכאלי, מיקי רוזנטל, מיכל רוזין, עדי קול, תמר זנדברג ודב ליפמן. אנחנו בהכנה לקריאה שניה ושלישית. דב, בבקשה.\nדב חנין: תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק חשובה, יש לה משמעות מעשית גדולה. אני רוצה רק להביא כמה נתונים של מחקר שערך ארגון הנוער הגאה, הנתונים מראים כי: 52% מהנוער הלהט\"בי נחשפו לאלימות מילולית הומופובית, ל-84% הושמעו המילים \"המו\" או \"לסבית\" כקללות בתדירות גבוהה, 47% מהתלמידים הלהט\"בים מציינים כי המורים אינם מגיבים לאלימות מילולית הומופובית, 23% אומרים כי נחשפו להתבטאויות הומופוביות גם מצד המורים בעצמם, רבע מהנוער הלהט\"בי עבר הטרדה מינית בבית ספר, 1 מכל 10 חווה אלימות פיזית. ולכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו, ביוזמה של שורה ארוכה של חברי כנסת הצענו להוסיף לחוק זכויות התלמיד את איסור ההפליה מטעמי נטייה מינית וזהות מגדרית. החוק הזה, אדוני היושב-ראש, הוא חוק פשוט, הוא מוסיף עילה של התנגדות להפליה. אני לא חושב שיש טעם להרחיב בהסברה כאן, הדברים מדברים בעד עצמם, הנתונים מדברים בעד עצמם, התמיכה הציבורית הרחבה שיש מאחורי החוק הזה ואני מציע שנאשר אותו היום לקריאה שניה ושלישית.\nעמרם מצנע: כן, מי רוצה להתייחס לפני שאנחנו מקריאים ומאשרים? בבקשה.\n<מיכל חורין: אני פשוט רוצה לחדד: הנוסח היום מדבר טעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית, בגלל שאני לא מכירה את המינוח \"זהות מגדרית\" אני רק רוצה לוודא שלא מדובר מטעמים של מין בעצם, שזהות מגדרית זה משהו אחר, על מנת שיתאפשר לנו להמשיך להפריד בנים ובנות במוסדות של החינוך הממלכתי-דתי.\nדב חנין: זה יאמר גם בפרוטוקול של הדיון, אם יש צורך בעניין, שזו כוונת המחוקק.\n<מיכל חורין: שהפרדה מהסוג ההוא לא תיחשב הפליה.\nעמרם מצנע: אוקיי, נרשם בפרוטוקול.\n<מיכל חורין: מצוין, תודה.\nעמרם מצנע: למרות שכולנו היינו מרוצים אם היו לומדים ביחד – לא כולנו. כן, בבקשה.\n<זיו בר: אנחנו בעד, אנחנו חושבים שזה דבר חשוב. חבר הכנסת דב חנין אמר – אומרים את זה גם בכיתה ובבית הספר – מורים לפעמים לא מתייחסים. אני לא מאשים את המורים, אני גם חושב שאני בעצמי, אם הייתי שומע ברחוב, לא תמיד הייתי יודע איך להגיב לזה נכון אז זה חשוב שנעשה את התיקון. אני רק אומר פה, אולי גם ללמד לא רק את התלמידים, אפילו את עצמנו, איך נכון להגיב. שוחחתי לפני יומיים עם מורה ששמע תלמיד אחר אומר \"איזה הומו אתה\", הוא הוציא אותו החוצה והוא אמר מה זה הומו ואיך מנהלים את השיח הזה. אתה יודע מה זה עושה. לא כל כך יודעים איך לעשות על זה שיח שהוא בריא אז אני רק מעלה את זה כאיזושהי סוגיה ששווה – מורים, אנחנו, אנשים ברחוב, כולנו יודעים מתחת לפני השטח שזה דבר נורמטיבי, אנחנו הולכים לשם, אבל בסוף אתה רואה את הקללות ואתה לא באמת יודע איך להתייחס לזה.\nעמרם מצנע: זו נקודה נכונה, זה יותר עניין באמת חינוכי שצריך לאט לאט לחדור למערכות השונות שלנו, כולל מערכת החינוך. החוק הזה עוסק בהפליה, כשמקללים אחד את השני זו לא בדיוק הפליה, זה עניין יותר חינוכי. אני חושב שיש לו משמעות יותר ערכית-מוסרית לכך שבחוק הישראלי מופיעה העבירה הזאת של הפליה מטעמים שונים ונוסף לזה גם ההפליה מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית. להגיד לך שכתוצאה מכך יהיו מחר ערימות של משפטים בבתי משפט – אני מניח שלא, אבל אני חושב שזה מוסיף ליכולת גם של מורים ומחנכים לעסוק בהסברה ולציין את זה שגם החוק נתן לכך את המשמעות. זה גם בחוק זכויות התלמיד, שבדרך כלל רוב מועצות התלמידים והתלמידים די מכירים, עוסקים ומדסקסים עליו, מתקנים אותו או משנים אותו מדי פעם. נדמה לי שזאת המשמעות, אני מניח שאני צודק.\nדב חנין: נכון.\nעמרם מצנע: מי עוד?\nדב חנין: לא חייבים, אנחנו רוצים להניח את זה על שולחן המליאה היום.\n<לורן פוריס: אנחנו מברכים על זה, אנחנו פשוט מברכים על זה שהחוק הזה יעבור. מטעם ארגון ההורים, אנחנו ממש מברכים את חברי הכנסת, את השורה הארוכה והמכובדת של חברי הכנסת שעמלו והתאמצו והביאו את החוק הזה, אנחנו מקווים לראות אותו עובר בקרוב שלוש קריאות.\n<אתי בנימין: גם אנחנו, גם בהנהגת ההורים הארצית מברכים על החוק ובהחלט תומכים בו.\nעמרם מצנע: אוקיי. היועצת המשפטית של הוועדה, מירב ישראלי, אנא הקריאי את החוק הארוך והמסובך הזה.\n<מירב ישראלי: \"הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון מס' 4) (איסור הפליה מטעמי נטייה מינית וזהות מגדרית) תיקון סעיף 5 1. בחוק זכויות התלמיד התשס\"א-2000, בסעיף 5(א), ברישה, אחרי \"חברתי-כלכלי\", יבוא \"מטעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית\". \" כפי שנאמר כאן זה משתלב ברישה שאומרת: \"5 (א) רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של ארץ מוצא מטעמים של רקע חברתי-כלכלי,\" – כאן ייכנס גם הנושא של נטייה מינית או זהות מגדרית – \"או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה: (1) רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך; (2) קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך; (3) קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך; (4) זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם. \" זאת כמובן עבירה פלילית אם עוברים על כך.\nעמרם מצנע: אוקיי. מי בעד?\nדב חנין: אני מצביע במקום חבר הכנסת ברכה.\nדב חנין: בעד – פה אחד\nעמרם מצנע: אין מתנגדים, אין נמנעים. חברים, תודה רבה לכם. תודה רבה, דב.\nדב חנין: תודה רבה, אדוני היושב-ראש.\nעמרם מצנע: הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "האיסור הספציפי מתוך נוסח החוק שהיה עלול לפגוע בהתנהלות בחינוך הממלכתי-דתי הוא האיסור על \"קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך\". מיכל חורין חששה שהוספת המונח \"זהות מגדרית\" כעילה לאיסור הפליה, עלולה למנוע את המשך קיומה של ההפרדה בין בנים לבנות הנהוגה במוסדות החינוך הממלכתי-דתי. ללא ההבהרה שהפרדה זו לא תיחשב הפליה, ניתן היה לפרש את סעיף החוק האוסר על קיום כיתות נפרדות ככזה שחל גם על הפרדה זו.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "מיכל חורין ביקשה לוודא שהתיקון לחוק יאפשר להמשיך להפריד בין בנים לבנות במוסדות החינוך הממלכתי-דתי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "<מיכל חורין: אני פשוט רוצה לחדד: הנוסח היום מדבר טעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית, בגלל שאני לא מכירה את המינוח \"זהות מגדרית\" אני רק רוצה לוודא שלא מדובר מטעמים של מין בעצם, שזהות מגדרית זה משהו אחר, על מנת שיתאפשר לנו להמשיך להפריד בנים ובנות במוסדות של החינוך הממלכתי-דתי.",
            "start_char": 1326,
            "end_char": 1603,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "היא ביקשה להבהיר בפרוטוקול שהפרדה בין בנים לבנות לא תיחשב הפליה אסורה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 16,
            "source_excerpt": "<מיכל חורין: שהפרדה מהסוג ההוא לא תיחשב הפליה.",
            "start_char": 1681,
            "end_char": 1727,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "התיקון לחוק זכויות התלמיד אוסר על הפליה, בין היתר, ב\"קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 44,
            "source_excerpt": "\" כפי שנאמר כאן זה משתלב ברישה שאומרת: \"5 (א) רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של ארץ מוצא מטעמים של רקע חברתי-כלכלי,\" – כאן ייכנס גם הנושא של נטייה מינית או זהות מגדרית – \"או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה: (1) רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך; (2) קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך; (3) קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך; (4) זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם.",
            "start_char": 4068,
            "end_char": 4565,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "החשש היה שהאיסור על קיום כיתות נפרדות על רקע \"זהות מגדרית\" יפורש כאיסור על הפרדה בין בנים לבנות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "<מיכל חורין: אני פשוט רוצה לחדד: הנוסח היום מדבר טעמים של נטייה מינית או זהות מגדרית, בגלל שאני לא מכירה את המינוח \"זהות מגדרית\" אני רק רוצה לוודא שלא מדובר מטעמים של מין בעצם, שזהות מגדרית זה משהו אחר, על מנת שיתאפשר לנו להמשיך להפריד בנים ובנות במוסדות של החינוך הממלכתי-דתי.",
            "start_char": 1326,
            "end_char": 1603,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 44,
            "source_excerpt": "\" כפי שנאמר כאן זה משתלב ברישה שאומרת: \"5 (א) רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם, לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של ארץ מוצא מטעמים של רקע חברתי-כלכלי,\" – כאן ייכנס גם הנושא של נטייה מינית או זהות מגדרית – \"או מטעמים של השקפה פוליטית, בין של הילד ובין של הוריו, בכל אחד מאלה: (1) רישום תלמיד, קבלתו או הרחקתו ממוסד חינוך; (2) קביעת תכניות לימודים ומסלולי קידום נפרדים באותו מוסד חינוך; (3) קיום כיתות נפרדות באותו מוסד חינוך; (4) זכויות וחובות תלמידים לרבות כללי המשמעת והפעלתם.",
            "start_char": 4068,
            "end_char": 4565,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "c6b66d5f",
    "source_task_id": "272105566",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "gender_20_ptv_313626",
    "question": "באיזה תאריך עברה הצעת החוק המדוברת את אישורה בקריאה הראשונה?",
    "source_text": "עאידה תומא סלימאן: אני פותחת את ישיבת ועדת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. הישיבה הזו תהיה מוקדשת לאישור, אני מקווה, החלת דין רציפות על הצעת חוק שהגישה קבוצה של חברים בכנסת ה-19. ביקש חבר הכנסת יעקב מרגי להחיל דין רציפות עליה. קיבלנו תשובה מהממשלה שהחליטה לאמץ החלת דין רציפות על הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון מס' 7) (שמירת זכויות בשל אלימות בן זוג). למרות שאפשר לעשות את זה פרוצדורלית, אני חייבת לומר שאני בעצמי שמחתי מאוד עת ראיתי שביקשת, חבר הכנסת יעקב מרגי, החלת דין רציפות על ההצעה הספציפית הזו ועל כל הצעה שתהיה בעתיד שבעצם מאמצת ומבינה לעומק את הבעייתיות שנשים שעוברות אלימות עומדות בפניה. עד היום היה אפשר שאישה באמת תאבד את זכויות הרכישה שלה בדיור ציבורי בגלל שהות ממושכת במקלט לנשים או לפעמים זה ייקח לה יותר זמן לצבור את השהייה שלה שמאפשרת לה לרכוש את הדירה. אני מאוד מקווה שנצליח היום לעשות את זה. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ב-9 בדצמבר 2014, מספר כ/593, ואני מעמידה אותה היום להצבעה. חבר הכנסת מרגי, תרצה להתחיל אבל קודם ניתן ליועצת המשפטית להקריא את הצעת החוק.\n<נירה לאמעי רכלבסקי: כאמור, הצעת חוק כ/593 –\n<נירה לאמעי רכלבסקי: התשע\"ה-2014 תיקון סעיף 6 בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ\"ט-1998, בסעיף 6, אחרי פסקה (4) יבוא: \"(5) תקופות שהייה במקלט לנשים מוכות, כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי\"ד-1954. (6) תקופות מגורים מחוץ לדירה הציבורית אם עזיבת הדירה היא בשל אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור\".\nעאידה תומא סלימאן: חבר הכנסת מרגי, בבקשה.\nיעקב מרגי: בוקר טוב. אני מודה ליושבת ראש הוועדה. בעיקרון, הפרדת הרשויות, אם הממשלה לא הייתה מאשרת החלת דין רציפות, היינו מגישים את ההצעה מהתחלה. זה שהיה בחוק דבר כזה ובקריטריונים כפי שזה מוגדר ובתקנות, זה היה עיוות מוסרי. לכן היה מתבקש לערוך את התיקון. זה מאוחר מדי אבל טוב שיהיה מאוחר מאשר בכלל לא. לא אנחנו קבענו את זה כי לא יתכן כי יש בזה אמירה מאוד בעייתית, גם ננקטת כלפי בת הזוג אלימות ובזה שהיא נאלצת בגלל אלימות בן הזוג להיות במעון או במתקן כזה, ואנחנו אומרים לה שבגלל השהות הממושכת במעון, את מאבדת את הזכויות שלך בדיור הציבורי. זה חוטא יוצא נשכר. בן הזוג האלים, חוטא ויוצא נשכר, וגם כלפי האישה. המדינה רוצה לתת לה איזה מחסה, אבל מצד שני – הייתי מצייר קריקטורה, הייתי מצייר את הזאב והשועל - היא שודדת ממנה את הזכות. כמה זכויות כבר נשארו לנו בדיור הציבורי המצומק והולך ומצטמק? אני לא רוצה להאריך. אני מודה לכולם. צריך לבטל את הסעיף הפוגעני הזה ויישר כוח לוועדה החשובה הזאת.\nעאידה תומא סלימאן: תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי.\nמירב בן ארי: החוק הוא חוק חשוב מאוד. אין יותר מדי מה להוסיף. לא נראה לי שתהיה סיבה לא להחיל דין רציפות כי אין שום אדם שנפגע למעט אם לא היינו מאשרים את החוק הזה, ואז באמת היינו פוגעים באוכלוסייה שלמה.\nעאידה תומא סלימאן: האם יש למישהו הערות או התייחסות? כולם מסכימים.\n<יובל פרנקל: אני כחברה משכנת, חברת עמיגור, על פניו אני מיישמת היום את החוק הזה. זה כבר מיושם. מעון לנשים מוכות, אנחנו מכירים ברצף מגורים לצורך רכישת הדירה.\nעאידה תומא סלימאן: זה צעד מצוין שנקטתם בו ואתם הולכים לפיו, אבל טוב יותר שזה לא יהיה נוהל שאפשר ביום אחד לשנות אותו בגלל שאיזשהו מנהל או פקיד החליט שכדאי להחליף אותו. כדאי שזה יהיה מעוגן בחוק. אני שמחה שחברי הכנסת הקודמים והנוכחים חשבו לעגן את זה בחוק. אני אמרתי מהתחלה שאני מבינה שחברת הכנסת מירב בן ארי מצביעה בעד ואכן אנחנו שתינו, חברות הוועדה, מצביעות בעד החלת דין רציפות על החוק הזה. מי בעד?\nעאידה תומא סלימאן: בעד – פה אחד\nעאידה תומא סלימאן: אושר פה אחד. אנחנו נעביר את הצעת החוק ליושב ראש הכנסת. יודיעו שיש שבועיים להסתייגויות ואחר כך יביאו את זה למליאה ואני מקווה שזה יעבור חלק. תודה רבה. יום טוב.",
    "reference_answer": "הצעת החוק המדוברת עברה את אישורה בקריאה ראשונה בתאריך 9 בדצמבר 2014.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ב-9 בדצמבר 2014.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 8,
            "source_excerpt": "הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ב-9 בדצמבר 2014, מספר כ/593, ואני מעמידה אותה היום להצבעה.",
            "start_char": 834,
            "end_char": 920,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d5d743f8",
    "source_task_id": "272105567",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "celebrities-10142742",
    "question": "מי הם האנשים שאליאב מעדיף שיהיו בגמר?",
    "source_text": "אליאב: \"השתדלתי להישאר באיזון\"\n\nרגע לפני הגמר, כתבנו ערן סויסה שוחח עם חמשת הפיינליסטים של \"האח הגדול\" • אליאב רחמים: \"אם אני לא אנצח, אני חושב שמגיע לאביבית או למירב\" • על ישראל: \"אין יריבות, אנחנו רואים את הדברים בצורה אחרת\"\n\nאליאב רחמים (22) מקרית גת, סומן בתחילת העונה של \"האח הגדול\" כפייבוריט לניצחון. שמר על יחסים טובים עם רוב בני הבית ונמנע מעימותים ומריבות.\n\n\"אני פחות או יותר בן אדם עם ערכים טובים. יש לי שקט מסוים שהוא שלי, ודרכו אני מצליח להישאר באיזון. בבית השתדלתי להישאר כל הזמן באיזון. כל בן אדם שהגיע לפה הגיע עם מזוודה של ערכים, עקרונות והשקפה, ולפיהם הוא התנהל והרגיש, וגם אני ככה. אני הגעתי לכאן בלי אף אחד. עם הזמן נוצרו חברויות ויש כאלה שרק גרתי איתם במסגרת התוכנית. אם היה לי חיבור טוב, אז התחברתי ואם לא היה לי את החיבור הזה, אז זה פשוט לא קרה ולא נלחמתי בזה. עם ישראל יכולנו להעביר ערבים שלמים בלי לדבר בכלל אבל לקראת הסוף התקרבנו יותר\".\n\n<!--\n\n//-->\n\n\"ביני לבין ישראל אין יריבות. אנחנו רואים את הדברים בצורה אחרת. אנחנו חיים באותו הבית, הוא אחלה גבר ויש ביננו כבוד. הדרך שלו היא שלו וכל מי שהוא ומה שהוא ראוי להערכה.\n\n\"יכול להיות שישראל ואני נגיע לסוף ביחד, וזה ישמח אותי מאוד להגיע לסוף. זו תהיה מכת חשמל בעוצמה של 220 וולט לתוך הגוף אם זה יקרה\".\n\n\"אף אחד בבית הזה לא הפריע לי ולא נכנס בי. לא הייתי בסיטואציה שמישהו בא נגדי או התעמת מולי. כשזה נגע בי - עמדתי על שלי, אבל כשזה לא היה שייך אלי – לא נכנסתי לזה. דברים שחרו לי - באתי ואמרתי, אבל לא צעקתי. כולם פה אנשים בוגרים וכל אחד עשה את הדרך שלו. כשקרו דברים גדולים - כולם היו חלק מהם, וכשקרו דברים קטנים - הסתכלתי מהצד. אם יכולתי לתת יד – נתתי, ואם לא - אז לא. לא היתה פה אסטרטגיה, אלא פעולה מתוך הרגש נטו. אני לא מצטער על משהו שעשיתי, אבל אני כן מתחרט שבמריבה של סימה ואביבית לא התנתקתי מהסיטואציה\".\n\n\"החלום שלי הוא לצאת מפה אחרון. זה יכול לעשות טוב למשפחה שלי, וזה גם החלום שלי. אם אני לא אנצח, אני חושב שמגיע לאביבית או למירב, ובכל מקרה אני אקבל הכל באהבה\".",
    "reference_answer": "אליאב רחמים ישמח להגיע לגמר יחד עם ישראל. בנוסף, הוא סבור שאם הוא עצמו לא ינצח, הניצחון מגיע לאביבית או למירב.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "אליאב ישמח להגיע לסוף התוכנית יחד עם ישראל.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 18,
            "source_excerpt": "\"יכול להיות שישראל ואני נגיע לסוף ביחד, וזה ישמח אותי מאוד להגיע לסוף.",
            "start_char": 1043,
            "end_char": 1113,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "אם אליאב לא ינצח, הוא חושב שהניצחון מגיע לאביבית או למירב.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 1,
            "source_excerpt": "רגע לפני הגמר, כתבנו ערן סויסה שוחח עם חמשת הפיינליסטים של \"האח הגדול\" • אליאב רחמים: \"אם אני לא אנצח, אני חושב שמגיע לאביבית או למירב\" • על ישראל: \"אין יריבות, אנחנו רואים את הדברים בצורה אחרת\"",
            "start_char": 32,
            "end_char": 226,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "אם אני לא אנצח, אני חושב שמגיע לאביבית או למירב, ובכל מקרה אני אקבל הכל באהבה\".",
            "start_char": 1759,
            "end_char": 1838,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 0,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "e3605a41",
    "source_task_id": "272105568",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_001_1196898",
    "question": "אילו דוגמאות יש ליצירות ספרותיות שעוסקות במועדוני גברים?",
    "source_text": "מועדון הוא התאגדות של קבוצת אנשים שחולקים עניין משותף או מטרה משותפת. קיימים מועדונים לתחביבים, לספורט, לפעילויות חברתיות, פוליטיות או דתיות וכדומה.\n\n\n== היסטוריה ==\nהמועדונים הראשונים שהתקיימו בצורה המוכרת כיום, היו באנגליה, ושימשו להתקבצות במרווחי זמן קבועים כדי לסעוד או לשתות יחד.  האזכור המוקדם ביותר לכזה מועדון הוא של המשורר האנגלי תומאס הוקלבה (Thomas Hoccleve;‏ 1368–1426) שסיפר על \"מושב החברה הטובה\", בו היה חבר. ב-1659 כתב ג'ון אוברי (John Aubrey;‏ 1626-1697) על מועדון כזה תוך שימוש במילה מועדון (Club).\nבתקופה מאוחרת יותר, אחד המועדונים הידועים ביותר היה בלונדון ונקרא על שם רחוב ברד (Bread Street) בו נפגשו חבריו ב\"פונדק בת הים\" ביום שישי הראשון בכל חודש. ג'ון סלדן, ג'ון דאן, ג'ון פלטשר ופרנסיס בומונט ואולי גם ויליאם שייקספיר ווולטר ראלי. מועדון דומה נוסד בלונדון על ידי בן ג'ונסון ב\"פונדק השטן\".\nעם התרחבות תפוצת בתי הקפה באירופה, באמצע המאה ה-17, החלו גם המועדונים להיות נפוצים יותר. הם התקיימו בעיקר למטרות חוגים ספרותיים, פוליטיים וחוגי דיבייט. המאפיינים של המועדונים ההם היו: אי קיום קשר כספי בין החברים וכל חבר היה אחראי לשלם על ההוצאות הקשורות בו, ומאפיין נוסף היה אי החזקת מבנה לצורך המפגשים, או אף קביעת מקום קבוע, אם כי מועדונים רבים נהגו להיפגש בבית קפה או פונדק מסוימים. מועדונים ובתי קפה אלה הפכו במהרה למקלט לשערוריות שונות וב-1675 הורה צ'ארלס השני, מלך אנגליה על סגירת בתי הקפה ברחבי הממלכה בגלל פגיעתם לשלום ולשלווה ברחבי הממלכה. ההוראה לא התקבלה בעין יפה על ידי הציבור והיא בוטלה לאחר זמן לא רב. בימי שלטונה של אן, מלכת בריטניה היו מועדוני בית הקפה חלק חשוב בחיי החברה של אנגליה.\nבמאה ה-18 וה-19 התפתחו המועדונים האנגלים לשני כיוונים. סוג אחד הפך למועדון בעל מבנה קבע שירש את תחום הדיור מהפונדק הוותיק. במועדון מסוג זה התגוררו חברים קבועים, שאורח חייהם גרם להם לחיות בערים שונות רוב השנה והם חזרו לעיר המרכזית לתקופה מסוימת. חברי מועדון אלו היו בדרך כלל קציני צבא וצי, עורכי דין, שופטים, חברי פרלמנט ואנשי ממשל שנסעו בין ערי האימפריה הבריטית. אלו התפתחו למועדונים הידועים בשם הכולל \"מועדון גברים\" (Gentlemen's club) כיוון שהם היו מיועדים לגברים בלבד. המועדון היה מיועד גם למקומיים והעניק לגברים הרווקים תחליף לבית המשפחה, אם מפאת ריחוק ואם כדי להתנתק לזמן מה מהשגרה היומיומית, יתרון שמשך אליו גם גברים נשואים. הפעילות במועדונים אלו כללו מלבד מגורים, בעיקר בסיס לפעילות חברתית כגון עישון משותף, רכילות, קריאת ספרים ועיתונים, משחקי קלפים והחלפת דעות. \nבשלב מסוים הייתה חברות במועדון מעין מעמד חברתי וכל גבר שהחשיב את עצמו ג'נטלמן, שאף להתקבל למועדון כזה. כתוצאה מכך, גדל הביקוש לחברות במועדונים ונוצרו תנאי הצטרפות שיש לעמוד בהם כדי להתקבל כחבר. כך נוצרו מעמדות של מועדונים שבסופו של דבר יכל כל אדם למצוא לעצמו מקום באחד מהם, בהתאם למעמדו ולקשריו החברתיים. תופעה זו התרחבה כל כך, עד שיצרה מילה באנגלית כדי לתאר אדם שלא יכול להתקבל לשום מועדון - \"Unclubbable\", מילה שמשמשת בהוראתה הכללית לתאר אדם שאינו מקובל חברתית. כחלק מתנאי הקבלה של מועדונים מיוחדים או יוקרתיים ניתן למצוא את קריטריון הקבלה של \"המועדון הקלדוני\" בלונדון שמאפשר רק לאנשים בעלי זיקה ברורה לסקוטלנד להתקבל אליו. מועדון המטיילים בלונדון קבע שרק אנשים שנסעו מחוץ לאיים הבריטיים למרחק 500 מיל בקו ישר, יכולים להצטרף אליו. באוניברסיטאות קיימים מועדונים שחברים בהם רק תלמידים בהווה ובעבר. מועדונים אחרים שרוצים לשמור על רמת החברים בהם, נוהגים לגבות דמי חבר גבוהים או לספק ביוקר את השירותים הקיימים בהם.\nמועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר של סופרים אנגלים או כאלו העוסקים באנגלים, כגון מועדון הפיקוויקים, מסביב לעולם בשמונים יום, ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג. וודהאוס.\nהסוג השני שהתפתח באותה עת, היה מועדון חברתי שבו חברים בעלי עניין או תחביב משותף התכנסו במועדים קבועים, לא תמיד במבנה מיוחד. מועדונים כאלו היו לאתלטיקה, ספורט ובילוי, טיפוס הרים (בעיקר הרי האלפים), שחמט, יאכטות ועוד. מועדונים אחרים מסוג זה היו מועדונים ספרותיים, מוזיקאים ואמנותיים.\nהמועדון התפשט תחילה ברחבי הארצות דוברות האנגלית כדוגמת סקוטלנד שבה מרבית חברי ההשכלה הסקוטית היו חברי \"מועדון הפוקר\" שבאדינבורו. בארצות הברית נוסדו מועדונים לאחר מלחמת העצמאות, כשהראשון שבהם היה Hoboken Turtle Club, שקיים עד היום בניו ג'רזי. בהודו ובפקיסטן נקראים מועדונים אלו ג'ימאקאנה (Gymkhana). באירופה עצמה הוקמו מועדונים, בעיקר פוליטיים, במאה ה-19 באוסטריה, בגרמניה ובצרפת. בצרפת הם צברו כח רב לאחר המהפכה הצרפתית והיו למייסדיהן של תנועות כגון המועדון היעקוביני.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\n מועדונים, דף שער בספרייה הלאומית\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המסמך מציין כי מועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר ביצירות של סופרים אנגלים או כאלו העוסקות באנגלים. בין הדוגמאות ליצירות כאלה נמנים \"מועדון הפיקוויקים\", \"מסביב לעולם בשמונים יום\", ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג. וודהאוס.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "מועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר של סופרים אנגלים או כאלו העוסקים באנגלים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 30,
            "source_excerpt": "מועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר של סופרים אנגלים או כאלו העוסקים באנגלים, כגון מועדון הפיקוויקים, מסביב לעולם בשמונים יום, ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג.",
            "start_char": 3195,
            "end_char": 3359,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "דוגמאות ליצירות ספרותיות העוסקות במועדוני גברים הן \"מועדון הפיקוויקים\" ו\"מסביב לעולם בשמונים יום\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 30,
            "source_excerpt": "מועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר של סופרים אנגלים או כאלו העוסקים באנגלים, כגון מועדון הפיקוויקים, מסביב לעולם בשמונים יום, ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג.",
            "start_char": 3195,
            "end_char": 3359,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "דוגמאות נוספות ליצירות כאלה הן ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג. וודהאוס.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 30,
            "source_excerpt": "מועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר של סופרים אנגלים או כאלו העוסקים באנגלים, כגון מועדון הפיקוויקים, מסביב לעולם בשמונים יום, ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג.",
            "start_char": 3195,
            "end_char": 3359,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "ce26c4cb",
    "source_task_id": "272105569",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_048_1179718",
    "question": "לפי הפילוסוף שהשתמש בחברי המפלגה הנאצית כדוגמה, מה יקרה אם נשלול לחלוטין את קיומו של מזל מוסרי?",
    "source_text": "מזל מוסרי הוא תופעה במוסר בה אדם אחראי מוסרית לקרותם של אירועים אף בהיעדר התקיימו של מה שמכונה \"תנאי השליטה\". לפי תנאי השליטה, אדם אחראי מוסרית בתנאי שהתרחשות הדברים הייתה תחת שליטתו. היות שתנאי זה אינטואיטיבי במיוחד, טבע הפילוסוף ברנארד ויליאמס את המונח \"מזל מוסרי\" לתיאור התופעה בה אדם אחראי מוסרית (הן במובן של אשם/\"ראוי לגינוי\" והן במובן של \"ראוי לשבח\") לדברים שאינם תחת שליטתו. במאמר מ-1993, הודה ויליאמס כי \"כשהצגתי לראשונה את המונח מזל מוסרי, התכוונתי להציע אוקסימורון\".\nסביב המזל המוסרי התפתח תחום באתיקה העוסק בקשר בין מוסר לנסיבות או מזל. במסגרת התחום, דנים הפילוסופים בשאלה כיצד אירועים שאנחנו לא יכולים לשנות, משנים את מעמדנו המוסרי.\n\n\n== אחריות ואשמה ==\nהנושא של מזל מוסרי קשור בטבורו לאחד העקרונות המרכזיים בשאלות מוסריות, היא הבחירה החופשית. באופן אינטואיטיבי אנחנו מטילים אשמה ואחריות על אדם שהיה מודע למעשיו ובחר לעשות אותם. כאשר אין יכולת בחירה, במקרה הרגיל נהוג לומר כי אין אחריות מוסרית. מה שמשנה כאשר אנחנו בוחנים אשמה של אדם הוא מה שאדם בוחר לעשות, ופחות מה שקורה במבחן התוצאה. מזל מוסרי עוסק במקרים אשר אינם בשליטתנו, ועל כן עומדים במתח מול עיקרון זה.\n\n\n== שאלות מרכזיות ==\n\n\n=== הצלחה והשפעתה על מוסר ===\nפול גוגן עזב את משפחתו על מנת להמשיך את דרכו כאמן. האם עזיבה זו נשפטת רק על סמך המעשה עצמו? או שהצלחתו גרמה למעשיו להראות סבירים יותר. אם אדם אחר היה עוזב את משפחתו ולא מצליח, האם מעשיו היו נצבעים בצורה אחרת? האם אנשים שעושים מעשים יוצאי דופן מקבלים הקלות בתחום המוסרי?\n\n\n=== מקרה הנהג השיכור ===\nבדוגמה יש שני נהגים. שניהם שתו ונכנסו למכוניתם. האחד הגיע הביתה, והתנגש במכונית אחרת בעודו מנסה לחנות. השני פגע בהולך רגל שקפץ לפני רכבו. גם נהג לא שיכור היה פוגע באותו הולך רגל. כך שהשניים פעלו בצורה שגויה, הם נכנסו לרכבם ונהגו שיכורים. אך הנסיבות גרמו לכך שהתוצאות למעשיהם תהיינה שונות. האחד יקבל קנס, והשני ישלח למאסר. האם שיפוט זה מוצדק?\n\n\n== סוגים של מזל מוסרי ==\nתומאס נייגל טבע הבחנה בין ארבעה סוגים של מזל מוסרי:\n\nמזל מוסרי תוצאתי- שינויים בתפיסה מוסרית שלנו בהתאם לתוצאות (כמו במקרה הנהג השיכור)\nמזל מוסרי תלוי נסיבות- נייגל נותן את הדוגמה של חברים במפלגה הנאצית שאשמים במעשים נוראים. אילו היו במקרה עוברים לארץ אחרת הם לא היו עושים מעשים כאלה. כיצד אנחנו שופטים את מעשיהם?\nמזל מוסרי תלוי אופי- נייגל שואל כיצד האופי שלנו משפיע על האפשרות שלנו לבחירות מוסריות. תכונות אופי שקיבלו בתורשה, או שנרכשו כתוצאה מחינוך. אלה גורמים שאינם תלויים באדם עצמו. כיצד שאלות אלו משפיעות על השיפוט המוסרי.\nמזל מוסרי תלוי סביבה- זהו סוג של מזל מוסרי הכולל בעיקר את שלושת הסוגים הקודמים, והוא מעלה בכלל את שאלת השיפוט המוסרי לאור שאלות על בחירה חופשית. האם בחיים באמת יש לנו בחירה? וכיצד אנחנו יכולים לשפוט על סמך בחירות אלו?\nהבחנות אילו הן מושא לביקורת, שכן בהיעדר רציונל להבחנה דומה כי מדובר בהבחנות אד-הוקיות.\n\n\n== הטיעון מ-Agent Regret ==\nאף שמניע עיקרי באמונה בקיומו של מזל מוסרי הוא הדוגמאות ועושרן, ישנו שיקול/טיעון שמביא ברנארד ויליאמס במאמרו \"Moral Luck\". לצורך הטיעון, ויליאמס מביא דוגמה של נהג שלא התרשל (ואף יודע שאינו התרשל) אך בכל זאת הביא למותו של הולך רגל. ויליאמס טוען שבניגוד ליושב ליד הנהג או הולך רגל שהיה עד לאירוע, הנהג אמור לחוש תחושה אחרת, הנבדלת מאשמה, אותה הוא מכנה agent regret. אופייה של תחושה זו היא תחושה רעה הנובעת מעצם זה שהיה מעורב בפעולה. כלומר, ויליאמס מסביר כי הנהג לא רק יחוש תחושה רעה, אלא יחוש תחושה שונה מזו שירגיש הצופה מן הצד. אולם הטענה העיקרית של ויליאמס היא לא זו הפסיכולוגית, אלא אתית: ראוי שאותו נהג יחוש agent regret, דהיינו, עליו להרגיש רע משום ש-agency שלו הייתה מעורבת בפעולה, ואין די בצער שהיה מרגיש הצופה מן הצד.\nויליאמס מזכיר את האינטואיציה החזקה שלנו שאכן ראוי שאותו אדם יחוש agent regret, וההסבר הטוב ביותר לכך הוא שיש מזל מוסרי.\n\n\n== הטיעון מהפחתת הסוכנות ==\nטיעון נוסף לקיומו של מזל מוסרי עניינו ההשלכה של עולם ללא מזל מוסרי. על-פי הטיעון, קבלה מלאה של תנאי השליטה תביא להפחתה דרסטית בתחום הסוכנות האנושית. בבסיס הטיעון עומדת ההבנה שהתוצאות בעולם מושפעות מרשת עבותה של סיבות, ורבים מהדברים שנראים כפעולות שלנו כבני אדם אינו כולו בשליטתנו.\nתומאס נייגל מדגיש כי דחייה מלאה של מזל מוסרי תביא להפחתת הסוכנות עד כדי נקודה חסרת ממדים (\"Extenstionless Point\"). נייגל מדגיש בנקודה זו את אבחנתו של פיינברג, שאפילו רצונות וכוונות, על-פניו עניינים בגרעין הקשה של שליטת הסוכן, אינן תמיד חופשיות מגורמים סיבתיים.\n\n\n== פתרונות ==\nכאשר שואלים שאלות של מזל מוסרי אפשר ללכת לכמה כיוונים עיקריים. הגישה הראשונה טוענת שיש דבר כזה מזל מוסרי, ובו אנחנו מקבלים את ההנחה שגם אם אנשים ביצעו את אותו המעשה יכול להיות שהאחריות שלהם תהיה שונה בהתאם למזלם. המזל אכן משחק תפקיד בקביעה המוסרית. לעומת זאת הגישה המנוגדת טוענת שלאותו מעשה יש גם אותה מידת אחריות. בשיח על המזל המוסרי יש גם טיעונים מהסוג השלישי שמנסים לטעון כי שתי הגישות צודקות, וכי הפער ביניהם נובע מטעות תפיסתית שלנו. הפער הוא אשליה. סוזן וולף אימצה גישה מאוחדת. היא מפרידה בין השיפוט המוסרי של אחרים לזה של האדם עצמו, ואומרת שאף על פי שהחברה לא יכולה להאשים משהו בגלל משהו מקרי, האדם עצמו צריך לקחת אחריות על מעשיו ללא קשר למזל.\n\n\n== לקריאה נוספת ==\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "הפילוסוף שהשתמש בדוגמת חברי המפלגה הנאצית הוא תומאס נייגל. לשיטתו, שלילה מוחלטת של קיומו של מזל מוסרי תביא להפחתת הסוכנות האנושית עד כדי \"נקודה חסרת ממדים\". נייגל מסביר שאפילו רצונות וכוונות, הנחשבים בבסיס שליטתו של אדם, אינם תמיד חופשיים מגורמים סיבתיים חיצוניים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "תומאס נייגל הוא הפילוסוף הנותן את הדוגמה של חברים במפלגה הנאצית בהקשר של מזל מוסרי תלוי נסיבות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 33,
            "source_excerpt": "מזל מוסרי תלוי נסיבות- נייגל נותן את הדוגמה של חברים במפלגה הנאצית שאשמים במעשים נוראים.",
            "start_char": 1931,
            "end_char": 2019,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "לפי תומאס נייגל, דחייה מלאה של מזל מוסרי תוביל להפחתת הסוכנות האנושית עד כדי \"נקודה חסרת ממדים\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 56,
            "source_excerpt": "תומאס נייגל מדגיש כי דחייה מלאה של מזל מוסרי תביא להפחתת הסוכנות עד כדי נקודה חסרת ממדים (\"Extenstionless Point\").",
            "start_char": 3813,
            "end_char": 3927,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "נייגל מציין שאפילו רצונות וכוונות, הנמצאים בגרעין שליטת האדם, אינם תמיד חופשיים מגורמים סיבתיים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 57,
            "source_excerpt": "נייגל מדגיש בנקודה זו את אבחנתו של פיינברג, שאפילו רצונות וכוונות, על-פניו עניינים בגרעין הקשה של שליטת הסוכן, אינן תמיד חופשיות מגורמים סיבתיים.",
            "start_char": 3928,
            "end_char": 4073,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "81e00d4f",
    "source_task_id": "272105570",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_002_1511547",
    "question": "מי טבע את המונח לראשונה?",
    "source_text": "קפיטליזם מדיני הוא מערכת כלכלית שבה המדינה מתחייבת בפעילות כלכלית מסחרית (כלומר, למטרות רווחיות), כאשר אמצעי הייצור מאורגנים ומנוהלים כמפעלים עסקיים בבעלות המדינה (כולל תהליכי צבירת הון, עבודה בשכר ניהול ריכוזי), או כאשר קיימת דומיננטיות אחרת של רשויות ממשלתיות (סוכנויות המאורגנות על פי נוהלי ניהול עסקים) או של תאגידים הרשומים לציבור, בהם המדינה שולטת במניות.\nהספרות המרקסיסטית מגדירה את הקפיטליזם של המדינה כמערכת חברתית המשלבת קפיטליזם - מערכת השכר של ייצור והפקעת ערך עודף - בעלות או בשליטה על ידי מדינה; לפי הגדרה זו, מדינה קפיטליסטית ממלכתית היא מדינה שבה השלטון שולט בכלכלה, ופועל למעשה כחברה ענקית אחת, תוך הפקת ערך עודף מכוח העבודה לצורך השקעתה בהפקה נוספת. ייעוד זה חל ללא תלות במטרות המדיניות של המדינה (גם אם המדינה היא סוציאליסטית), דבר שהוביל להעלאת טיעונים לכך כי הרפובליקה העממית של סין המודרנית היא סוג של קפיטליזם ממלכתי, או לחלופין לטיעונים כי ברית המועצות נכשלה במטרה להקים סוציאליזם, אלא הקימה קפיטליזם ממלכתי.\nמונח זה שימש לעיתים קרובות לתיאור הכלכלות הנשלטות של המעצמות הגדולות בזמן מלחמת העולם הראשונה. גם הקפיטליזם המדיני מתייחס למערכת כלכלית שבה אמצעי הייצור נמצאים בבעלות פרטית, אך למדינה יש שליטה ניכרת על הקצאת האשראי וההשקעה, כמו במקרה של צרפת בתקופה של דיריגיזם לאחר מלחמת העולם השנייה. ניתן להשתמש בקפיטליזם המדיני (לעיתים בחילופין עם הקפיטליזם המונופוליסטי של המדינה) כדי לתאר מערכת שבה המדינה מתערבת במשק כדי להגן על האינטרסים של עסקים בקנה מידה גדול ולקדם אותם; נועם חומסקי, סוציאליסט, מיישם את המונח \"קפיטליזם מדיני\" לכלכלות כמו זו של ארצות הברית, שבה ארגונים גדולים הנחשבים \"גדולים מכדי להיכשל\" מקבלים מימון ממשלתי שממומן על ידי הציבור, ומפחית את הנחת הסיכון של החברות ומערער חוקי השוק, ובמקומות בהם המדינה מממנת בעיקר את הייצור הפרטי על חשבון הציבור, אך הבעלים הפרטיים מקוצרים את הרווחים.\nישנן תאוריות וביקורות שונות על הקפיטליזם של המדינה, שחלקן היו קיימות לפני מהפכת אוקטובר 1917. הנושאים המשותפים ביניהם מזהים כי העובדים אינם שולטים באופן משמעותי באמצעי הייצור ומגלים כי יחסי הסחורות וההפקה למטרות רווח עדיין מתרחשים בתוך הקפיטליזם של המדינה. ולדימיר לנין תיאר את הכלכלה של האימפריה הרוסית כקפיטליזם של המדינה. פרידריך אנגלס, בסוציאליזם: אוטופי ומדעי (1880), טען כי בעלות המדינה אינה מבטלת את הקפיטליזם כשלעצמה, אלא היא השלב הסופי של הקפיטליזם, המורכב מבעלות וניהול של ייצור ותקשורת בקנה מידה גדול בורגנית. הוא טען כי הכלים להפסקת הקפיטליזם נמצאים בקפיטליזם של המדינה.\n\n\n== מקורות ושימושים מוקדמים של המונח ==\n\nהמונח שימש לראשונה על ידי וילהלם ליבקנכט ב-1896, שאמר: \"איש לא נלחם בסוציאליזם של המדינה יותר מכפי שאנחנו הסוציאליסטים הגרמניים, אף אחד לא גילה באופן מובהק יותר ממני, כי הסוציאליזם הממלכתי הוא באמת קפיטליזם ממלכתי!\"\nיש הטוענים כי מושג הקפיטליזם הממלכתי ניתן לייחס לביקורתו של מיכאיל באקונין במהלך האינטרנציונל הראשון של הפוטנציאל שאותה ביקר כניצול של המדינה תחת הסוציאליזם בהשראת המרקסיזם, או לטיעון של יאן ווקלב מאג'אסקי ב\"אינטלקטואל וורקר\" ב-1905, כי הסוציאליזם הוא תנועה של האינטליגנציה כמעמד, וכתוצאה מכך סוג חדש של חברה הוא כינה קפיטליזם ממלכתי. עבור האנרכיסטים, הסוציאליזם הממלכתי שווה לקפיטליזם של המדינה, ומכאן דיכוי ורק מעבר מקפיטליסטים פרטיים למדינה, המעסיק היחיד והקפיטליסטי.\n\n\n== ראו גם ==\n\nכלכלה פוליטית\nאטטיזם\nקורפורטיזם\nקשרי הון-שלטון\nכלכלת ברית המועצות\nפשיזם\nחברה ממשלתית\nהלאמה\n\n\n== לקריאה נוספת ==\n\n\n== קישורים חיצוניים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, המונח 'קפיטליזם ממלכתי' שימש לראשונה את וילהלם ליבקנכט בשנת 1896.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "המונח 'קפיטליזם ממלכתי' שימש לראשונה על ידי וילהלם ליבקנכט בשנת 1896.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 13,
            "source_excerpt": "המונח שימש לראשונה על ידי וילהלם ליבקנכט ב-1896, שאמר: \"איש לא נלחם בסוציאליזם של המדינה יותר מכפי שאנחנו הסוציאליסטים הגרמניים, אף אחד לא גילה באופן מובהק יותר ממני, כי הסוציאליזם הממלכתי הוא באמת קפיטליזם ממלכתי!\"\nיש הטוענים כי מושג הקפיטליזם הממלכתי ניתן לייחס לביקורתו של מיכאיל באקונין במהלך האינטרנציונל הראשון של הפוטנציאל שאותה ביקר כניצול של המדינה תחת הסוציאליזם בהשראת המרקסיזם, או לטיעון של יאן ווקלב מאג'אסקי ב\"אינטלקטואל וורקר\" ב-1905, כי הסוציאליזם הוא תנועה של האינטליגנציה כמעמד, וכתוצאה מכך סוג חדש של חברה הוא כינה קפיטליזם ממלכתי.",
            "start_char": 2353,
            "end_char": 2903,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2d077cf1",
    "source_task_id": "272105571",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_622927",
    "question": "מה היה סכום הפרמיה שהציעה חברת \"הראל\" במסגרת המכרז החדש לביטוח החיים של נכי צה\"ל?",
    "source_text": "אפרת רייטן: אני פותחת את ישיבת וועדת העבודה והרווחה, היום ה-23 בפברואר 2022, כ\"ב באדר א' תשפ\"ב, השעה היא 10:45 בבוקר. הדיון שלנו היום הוא בנושא הצעת תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון) התשפ\"ב -2022. משרד הביטחון וצה\"ל, הילה שר נמצאת איתנו בזום. שלום הילה, רצינו לשמוע הסבר על התקנות.\nהילה שר: כן, בשמחה. אז אנחנו מבקשים היום מהוועדה הנכבדה לאשר תיקון לתקנות הנכים. הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה, שבעצם קובע שגובה הניכוי המקסימלי עבור השתתפות בביטוח החיים, שעומד כיום על 17.67 ₪ לחודש ובפועל כיום מנוכה סכום של 22.62 ₪ לאחר הצמדה, יעמוד כעת על סכום של 31 ₪. התקנות הללו מותקות מכוח סעיף 14/ב' לחוק הנכים, שמקנה לקצין התגמולים לנכות מתגמוליו של נכה בין היתר דמי השתתפות בביטוח חיים קבוצתי מטעם הארגון היציג של ארגון נכי צה\"ל ומכוח סעיף 14/ג' לחוק שמסמיך את שר הביטחון לקבוע בתקנות באישורה של וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, את הסכום המקסימלי שמותר לנכות בכל חודש מהתגמול. בנוסף, סעיף 43 לחוק הנכים וגם תקנות הנכים להשתתפות המדינה בהוצאות ביטוח חיים ובהוצאות ביטוח סיעודי, קובעות שנכה שהארגון היציג ערך לזכותו ביטוח חיים, זכאי להשתתפות המדינה בדמי הביטוח בסכום זהה לסכום שמנוכה בתגמולו. כלומר המדינה משתתפת במחצית דמי הביטוח. ההסדר הביטוחי הנוכחי אמור היה להסתיים בסוף שנת 2021 ולכן ארגון נכי צה\"ל יצא למכרז חדש, בתיאום עם אגף השיקום. ההליך המכרזי הסתיים לאחרונה ונבחרה בו חברת הפניקס, שהציע סכום פרמיה של 62 ₪ ומכאן בעצם התיקון שאנחנו מבקשים לעשות בתקנון, כך שסכום הניכוי מהתגמולים של הנכה יעמוד על כ-31 ₪ והמדינה תשתתף בסכום זהה, כפי שקבוע בתקנות הנכים \"השתתפות המדינה\". הפרמיה אמנם התייקרה, זה היה צפוי לאור התבגרות האוכלוסייה המבוטחת. יחד עם זאת התנאי החשוב והמהותי פה מבחינתנו הוא שגם מחיר הפרמיה וגם הכיסוי הביטוחי יישארו קבועים המשך חמש שנים – למעט הצמדה וזה יאפשר למעשה וודאות כלכלית גם לנכים וגם לאוצר המדינה. אני רוצה לציין שמכיוון שההליך המכרזי לא הושלם עד סוף שנת 2021, אז בעצם הפוליסה אצל המבטחת הנוכחית- חברת \"הראל\", הוארכה למשך חודשיים נוספים – ינואר ופברואר 2022 וזאת על מנת לשמור על הרצף הביטוחי והמדינה מנסה, בתוספת של שמונה שקלים לחודש עבור כל נכה ואנחנו עיגנו את זה בהוראת שעה בתקנות למשך כחודשיים, בתקנות הנכים – השתתפות המדינה וזה בעצם בתוקף עד לסוף החודש הזה. לאחר מכן תחזור ההוראה הקובעת שהשתתפות המדינה היא בסכום השווה לסכום המנוכה מהתגמולים של הנכה ולכן התיקון הנוכחי בעצם מתקנות הניכוי ייכנס לתוקף ב-1 למרץ וזה לאחר אישורכם כמובן ובמועד זה גם יפוג תוקפה של הוראת השעה בתקנות השתתפות המדינה ומכאן ואילך בעצם ינוכה מתגמולו של הנכה סכום של 31 ₪ ובאותו הסכום תשתתף גם המדינה. התקנות פורסמו לציבור, לא התקבלו הערות משמעותיות, הנוסח תואם עם משרד האוצר ועם משרד המשפטים ואנחנו כאן על מנת לבקש את אישורכם.\nאפרת רייטן: אוקיי. היועצת המשפטית?\nיעל סלנט: ארגון נכי צה\"ל? אולי כדאי שתתייחסו למה שנאמר.\nאפרת רייטן: יש לנו מישהו מארגון נכי צה\"ל? אולי רועי משולם או עידן קליימן, מי נמצא? אייל בן שושן, היועץ המשפטי, בבקשה.\nאייל בן שושן: מה שלומכם? בוקר טוב לכולכם. האמת שרציתי לשמוע מה אתם רוצים לומר מעבר? כי הילה התייחסה להכל. אנחנו מבחינתנו יצאנו לתהליך הזה באמת לאור קדם סיום תקופת החוזה ולקחנו בחשבון את המאפיינים הספציפיים של התבגרות האוכלוסייה ושמנו לנגד עינינו את הוודאות שאנחנו רוצים, כי בחמש השנים האחרונות הכיסוי הביטוחי ירד פעם אחר פעם וזה כבר הגיע למצב שגם מבחינה שיווקית זה כבר לא היה ריאלי, זהו. אם אתם רוצים לשאול משהו אנחנו נשמח לענות.\nאפרת רייטן: הנה אז שואלת יעל, היועצת המשפטית של הוועדה.\nיעל סלנט: אחרי החמש שנים אלה יש אופציה להאריך? הביטוח כמו שאמרתם, אני מבינה שהוא לחמש שנים ויש אופציה להאריך אותו?\nאייל בן שושן: נכון.\nיעל סלנט: באותם התנאים?\nאייל בן שושן: יש אופציה להארכה לחמש שנים נוספות, אבל כמובן שזו אופציה בהסכמת שני הצדדים. זו לא אופציה חד צדדית. חברות הביטוח באמת עשו פה כברת דרך, כי בעולם הביטוח לא מקובל לקחת ריזיקה של חמש שנים. תמיד יש מנגנוני הגנה. לא הייתה אפשרות לחייב במחיר קבוע לעשר שנים וזה היה כבר מעבר.\nאפרת רייטן: בסדר גמור, תודה רבה אייל.\nטליה אידלס: רק עוד דבר אחד, שלפי תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ניכוי לארגון יציג, התשנ\"ט 1999, אז הסכום המירבי שניתן לתגמול המשולם לנפגע או בן משפחה בעמם מוצמד לסכום שניתן לנקות מנכה צה\"ל. אז אני אשמח להתייחסות של - - -\nרות פרמינגר: אוקיי, אז אני אורכת דין רות פרמינגר מארגון נפגעי פעולות האיבה. קודם כל אני מברכת שהגענו למקום הזה. כמובן, אנחנו תמיד משולבים ואנחנו תמיד עוקבים צעד אחר צעד אחר ארגון נכי צה\"ל וכמובן, אנחנו כפופים וזכאים לכל ההטבות שיש להם, אבל במוסד לביטוח לאומי. עכשיו לעניין הביטוח, אנחנו – הביטוח שלנו יסתיים בחודש דצמבר 2023, אנחנו שמחים מאוד על העדכון הזה. אני חושבת שזה משהו שהוא חייב להתבצע ולהיות. כולנו יודעים שאנחנו לא רוצים להיות בתת ביטוח ובמיוחד לא לאנשים הנכים ולכן זה מאוד חשוב לנו ותודה רבה.\nטליה אידלס: השאלה היא רק, כל זמן שהפוליסה שלכם הנוכחית ממשיכה, אתם מתכוונים להעלות את דמי הביטוח או?\nרות פרמינגר: תראי, אנחנו לא מתכננים להעלות את דמי הביטוח – וודאי שלא. זה כמו שהסביר אייל, זה סכום קבוע למעט ההצמדה. אבל אנחנו כמובן, בסוף 2023 אנחנו נעמוד ואנחנו נחדש את הביטוח ואני מקווה שאנחנו ניתן את הביטוח הטיוב ביותר ובתנאים הטובים ביותר לנכים שלנו.\nאפרת רייטן: תודה רבה רותי מהמוסד לביטוח הלאומי.\nיוסף פולסקי: בוקר טוב, שמי יוסף פולסקי מהלשכה המשפטית. בעצם ממה שאמרו היועצות המשפטיות של הוועדה וממה שאמרה רותי, אז בעצם אין לנו מה להוסיף. אנחנו עוקבים בעצם אחרי נכי צה\"ל.\nאפרת רייטן: מאה אחוז, תודה רבה גם על כך. אז אם כך, אנחנו יכולים לעבור להקראה קודם ואחר כך אנחנו נעבור להצבעה.\nטליה אידלס: הצעת תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון) התשפ\"ב -2022. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14/ג' ו-48 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי\"ט – 1959, נוסח משולב. באישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אני תקין תקנות אלה: תיקון תקנה 1: בתקנות הנכים, הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה התשמ\"א – 1981:\nטליה אידלס: סעיף 2 תחילה, תחילתן של תקנות אלה ביום כ\"ח באדר א' התשפ\"ב – 1 במרץ 2022.\nאפרת רייטן: מצוין, אז אני ניגשת להצבעה. רק אני פה ואני מצביעה בעד ולכן התקנות עוברות בפה אחד.\nאפרת רייטן: אושר\nיעל סלנט: רק מילה אחרונה. כמובן בגלל שזה הסכום המקסימלי, אז נפגעי פעולות איבה כשיעדכנו יכולים לשקול להעלות את הניכוי. כרגע זה יהיה אותו הסכום לניכוי.\nאפרת רייטן: אוקיי, אז הוועדה אישרה את תקנות הנכים (הסכום המקסימלי שמותר לנכות מתגמוליו של נכה) (תיקון) התשפ\"ב -2022. אני מודה לכולכם שהגעתם ואני נועלת את הישיבה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "c55f730c",
    "source_task_id": "272105572",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_17_ptv_134130",
    "question": "לפי המסמך, כמה יהודים היו כיום בעולם אילולא גרמניה?",
    "source_text": "מיכאל נודלמן: אמרתי שעכשיו יש ועדה בין משרדית של משרד הקליטה ומשרד החינוך, והיא דנה בשיטות חדשות ללימוד עברית. זה מאוד חשוב, לא פחות חשוב מדיור ודברים אחרים. אם בן אדם לא יודע שפה הוא לא יכול לקבל עבודה בתפקיד שלו. במשך כמה שנים שבהן העברית שלו תשתפר הוא יוצא ממעגל העבודה, הוא מאבד את המומחיות שלו. זה כמו ספורט, אם לא מתאמנים כמה שנים מאבדים את היתרונות. זה נכון גם לגבי מדען, רופא או כל מקצוע אחר. אם יש שפה, שלא נרכשת תוך חמש או שבע שנים אלא תוך שנה-שנתיים, אפשר להצליח בתחום העבודה שבו אדם מתמחה. אני חייב להגיד שהיו בעיות אצלנו, היו כישלונות עם העלייה מארגנטינה. הבעיה הייתה שהעולים מארגנטינה לא היו מוכנים לעבוד לא במקצוע שלהם. זה ההבדל בינם לבין העולים מרוסיה, שהלכו לכל עבודה שהייתה זמינה והם התקדמו. העולים מארגנטינה רצו לקבל מיד עבודות שבהן עסקו בארגנטינה. ישראל היא מדינה קטנה, אין כל כך הרבה מקומות עבודה, יש תחרות גדולה על כל תפקיד. גם אני עליתי לארץ, גם מרינה, ואני יכול להגיד שזה תהליך לא כל כך קל, זה תהליך קשה מאוד. אדם צריך להיות חזק, להיות בטוח בכך שהעלייה שלו הייתה הדבר הנכון ולהיות בטוח בכוח שלו ובידע שלו במקצוע שלו. אם אדם לא בטוח, אם הוא לא יכול לעבוד באופן זמני בעבודה אחרת, אפשר לאבד את הסבלנות ואת התקווה וזה מה שקרה עם חלק מהעולים, שאני מכיר, מארגנטינה. הם חזרו לארגנטינה.\nעקיבא תור: מתרגם את דברי היו\"ר לאנגלית.\nמיכאל נודלמן: אתם לא צריכים לחשוב שהעלייה לישראל היא דבר קל, שנותנים פה עזרה, נותנים פה כסף מההתחלה, נותנים קורסים ללימוד עברית. לא מחלקים פה סוכריות; כל אחד צריך לעבוד קשה כדי לעבוד ולחיות כמו כל האזרחים. זה נמשך לא שנה-שנתיים-שלוש, אלא צריך לעבוד הרבה זמן כדי להראות לכולם שאתה שווה לכולם. יש פה תחרות. יש פה ותיקים, שגרים ועובדים פה וגם הם רוצים לעבוד. באים אנשים, אולי עם השכלה גבוהה, אבל כולם רוצים לעבוד ואף אחד לא רוצה לתת לך בחינם את מקום העבודה שלו. אתה צריך להיות חזק מאוד כדי להשתתף בתחרות הזאת.\nעקיבא תור: מתרגם את דברי היו\"ר לאנגלית.\nמיכאל נודלמן: אולי בגלל זה מדינת ישראל כל כך חזקה, בגלל שיש תחרות והחזק מתגבר.\nמרינה סולודקין: מיכאל מדגיש שצריך להתחרות, לעבוד קשה ולהיות מוכן לכל דבר, אבל עם זאת העלייה לפה היא הזדמנות מיוחדת להיות אתה עצמך. אדם שחי בתפוצות לא תמיד ממצה את עצמו, כי באיזשהו שלב עולה השאלה של היותך יהודי. כאן, במדינה שלך, אתה יכול להגיע ליותר. למשל, אני הגעתי לכנסת אחרי חמש שנים של שהות בארץ וחבר הכנסת נודלמן הגיע למועצת העיר הצפונית קריית שמונה אחרי שנתיים. זאת מדינה מאוד דמוקרטית, שמעניקה את כל ההזדמנויות והאפשרויות להיות מי שאתה. נכון, שיש גם מאבקים ומלחמות. אני חושב שאחת הטעויות של העולים מארגנטינה היא שהם לא פנו אלינו. אנחנו נלחמים למען אוכלוסיית העולים בארץ, כי ההיקלטות שלהם פה היא לא כל כך טובה.\nמלכה קפקא: אני מגיעה מפולין. פולין היום היא אחת מהתומכות החזקות של ישראל באירופה. אני עובדת באיחוד הקהילות היהודיות בפולין. אנחנו הגוף הראשון שאתו יוצרים מגע המדיה, הממשל ורשויות רבות. הם באים אלינו עם שאלות, לא לשגרירות הישראלית משום שעבורם יהודים וישראל זה אותו דבר. שואלים אותנו פעמים רבות בנושאים רבים. באופן אישי, אני לא יודעת מה לענות. אין לנו כלים, אנחנו לא נתמכים על ידי ישראל. אני לא מדברת על תמיכה פיננסית אלא על מידע, תקשורת. האם יש מדיניות לתמיכה בתפוצות כדי שיהיו שגרירים של ישראל? האנשים האלה רוצים להישאר בתפוצות.\nמרינה סולודקין: ראשית, כמו שאמרתי, אין ישראל ללא התפוצות ואין תפוצות בלי התמיכה של ישראל. זה ברור. הממשלה החדשה שלכם מוצאת בעיניי, אני אוהבת את הדברים שנאמרו לאנג'לה מרקל, שאילולא גרמניה היינו עכשיו 60 מיליון ולא 35 מיליון, כמו שאנחנו עכשיו. זה דיבור ישיר. דברים קרו באירופה, וזה חשוב לדבר. אשר לשותפות עם שגרירויות ישראל, אני לא יכולה לשמוע את אנשי המקצוע, משום שבכל מדינה יש שגרירות של ישראל, וזה תלוי מאוד מי מאייש אותה ואיך נעשית העבודה. אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא להגיע ל\"ג'רוזלם פוסט\". כמו כן, אנחנו יכולים לענות לך באי-מייל אם יש לך שאלות ספציפיות. כמובן שהסברה, מידע, צריכים להיעשות. אם לציפי לבני יש שיחות עם מחמוד עבאס, בישראל אנחנו חיים את זה, ולכן לא תמיד אנחנו טובים בהסברה של מה אנחנו עושים ומה אנחנו חושבים. לפעמים גם בכנסת אנחנו לא שומעים מדוע פועלים כך ולא פועלים אחרת. אני מציעה לכל אחד שנמצא כאן למצוא את חבר-הכנסת שלו, מכל מפלגה שהוא מעדיף, הליכוד, מפלגת העבודה או כל מפלגה אחרת. יש אנשים שכותבים אליי ממוסקבה ומבלרוס, ומיידעים אותי מה הם פועלים בקונגרס הרוסי היהודי, ואני מיד מתייחסת למה שהם עושים ומעלה שאילתות. אנחנו חיים כאן ויודעים דברים רבים, מכירים את המנטליות ולכן זאת הדרך שאני מציעה.\nעקיבא תור: אני מציע, לפני שפונים לחברי כנסת, לפנות בכל זאת לשגרירויות משום שיש להם הרבה ידע. אני מצטער שאנחנו צריכים לסיים כאן. תודה לכם מיכאל ומרינה שאירחתם אותנו כאן. תודה.\nמיכאל נודלמן: תודה לכולם, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "לפי המסמך, מרינה סולודקין מצטטת דברים שנאמרו לאנג'לה מרקל, ולפיהם אילולא גרמניה, היו כיום 60 מיליון יהודים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "מרינה סולודקין מצטטת דברים שנאמרו לאנג'לה מרקל.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 48,
            "source_excerpt": "הממשלה החדשה שלכם מוצאת בעיניי, אני אוהבת את הדברים שנאמרו לאנג'לה מרקל, שאילולא גרמניה היינו עכשיו 60 מיליון ולא 35 מיליון, כמו שאנחנו עכשיו.",
            "start_char": 3113,
            "end_char": 3255,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "לפי הדברים שצוטטו, אילולא גרמניה, היו כיום 60 מיליון יהודים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 48,
            "source_excerpt": "הממשלה החדשה שלכם מוצאת בעיניי, אני אוהבת את הדברים שנאמרו לאנג'לה מרקל, שאילולא גרמניה היינו עכשיו 60 מיליון ולא 35 מיליון, כמו שאנחנו עכשיו.",
            "start_char": 3113,
            "end_char": 3255,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "986b95ae",
    "source_task_id": "272105573",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "business-10642983",
    "question": "איפה נמצא בדרך כלל הבעלים של אקספון?",
    "source_text": "המחיר הנמוך בישראל: אקספון שוברת את שוק הסלולר\n\n29 שקלים לחודש עבור 40 ג'יגה ו-19 שקלים עבור 10 ג'יגה • ספקית האינטרנט נכנסת לשוק הסלולר\n\nחברת אקספון, המוכרת כספקית אינטרנט וקווים ביתיים, נכנסת לשוק הסלולר תחת המותג החדש \"we\" ומצטרפת כצלע שלישית לתשתית המשותפת של סלקום וגולן טלקום בדור הרביעי. אקספון מפרסמת חבילות מוזלות לסלולר בצורה משמעותית ממחיר החבילות המוצעות היום בשוק הישראלי.\n\n40 ג'יגה נראים היום כמו גלישה ללא הגבלה, ורק מעטים מגיעים לצריכה חודשית כזו. עם זאת, גם לפני שנתיים, כשמותג 012 הציע חבילה ללא הגבלה של 4 ג'יגה, זה היה נראה דמיוני. הדרישות לנפח גלישה עולות בכל חודש, וככל הנראה בתוך פחות משנתיים, גם החבילה הנדיבה הזו תיראה מגוחכת.\n\nהמחיר של החבילה השנייה, 10 ג'יגה ב-19.90 שקלים, מובטח לשנתיים. שני המחירים הם לתקופת השקה, כשבסיומה המחיר יעמוד על 49 שקלים לחודש. מחיר ה-SIM הוא 19.90 שקלים ויישלח בדואר. מחיר לשיגור באמצעות שליח יהיה 19.90 שקלים.\n\nאך אלה אינן החבילות הזולות בשוק. כבר היום מציעה 012 מובייל שני מנויים ב-25 שקלים כל אחד עם 12 ג'יגה, ושירות אפל מיוזיק במתנה לחצי שנה (בשווי 19.90 ש\"ח למנוי לחודש). אצל רמי לוי אפשר לקבל חבילה של 14 ג'יגה ב-29.90 שקלים, ובאותו מחיר אפשר לקבל בגולן טלקום חבילה של 18 ג'יגה גלישה. מותג pmobile מציע 25 ג'יגה ב-29.90 בצירוף שני מנויים.\n\nהבעלים של אקספון, חזי בצלאל, הגיע להשקה ישירות מניו יורק, שם הוא שוהה לרגל עסקיו. המסר שלו במסיבת העיתונאים היה הגינות, שקיפות, מקצוענות, הקשבה ללקוח, ובעיקר אמינות. מכיוון שהחברה היא האחרונה המצטרפת לשוק הסלולר, היא גם מתבססת על תשתית של אריקסון, בחזית הטכנולוגיה.\n\nלדברי בצלאל, המסמך שהוציאה המועצה לסחר הוגן על שוק הסלולר היה בושה לענף, \"אבל כנראה שהשוק הרוויח את זה ביושר. אני מקווה שהחברה שלנו לא תהיה אף פעם במצב כזה\".\n\nבצלאל הסביר כי זו תהיה קבוצת תקשורת, שלקוחותיה הם שותפים ולא אויבים שלה. \"בעולם אין שנאה לחברות ה והיחס אליהן הוא כמו לגוגל ולמיקרוסופט. זו חברת הייטק, וכולם נפגשים בהערכה ובאהבה. חברות התקשורת בארץ מקבלות משובים שליליים, אבל זה לא חייב להיות כך. אני בא לעשות דברים טובים בארץ הזו, שהיא יקרה לי מאוד. כל מה שעשיתי עד היום, באתי עם כל הנשמה וכל הלב. כן, אנחנו חברה עסקית, וצריכים רווחיות ומאזן, אבל לפני הכל אנו חברה של בני אדם\".\n\nעוד אמר בצלאל כי אקספון, המספקת שירותי אינטרנט ושיחות לחו\"ל, היא היום חברה רווחית מאוד. \"לא בצורה חזירית, אבל במסגרת רווחיות סבירה. רק בשנתיים האחרונות גדלנו פי ארבעה והיום יש לנו למעלה מ-200 אלף בתי אב. אנחנו רואים בסלולר פלטפורמה, שעליה נוסיף מרכיבים נוספים כמו חינוך ורפואה וכבר ביקשנו היתר לתת שירותים בתחומים פיננסיים כדי להפוך לבנק סלולרי. זה קורה בהרבה מדינות בעולם. נאפשר גם הלוואות בין אנשים, P2P אמיתי\".\n\nלדברי המנכ\"ל, יעקב נדבורני, \"כשמסתיימת החבילה לא ינתקו את המנוי מהאינטרנט, שהיום הוא עורק תקשורת חשוב כמעט לכל מטרה, אלא יאטו אותו מאוד, וניתן יהיה להגדיל את חבילת הגלישה גם באופן חד פעמי. בשירות הלקוחות יהיה מענה אנושי 24 שעות ביממה, אבל האתר של החברה יהיה הדרך המועדפת לתקשורת. כל המידע יהיה שקוף ללקוחות ולא יהיה מידע אצל אנשי השירות שלא יהיה ידוע ללקוח עצמו\".\n\nלחברה אין מוקדים לקבלת קהל וניתן להצטרף אליה דרך אתר האינטרנט שלה.",
    "reference_answer": "הבעלים של אקספון, חזי בצלאל, שוהה בניו יורק לרגל עסקיו. לפי המסמך, הוא הגיע להשקת המותג החדש של החברה ישירות מניו יורק.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הבעלים של אקספון, חזי בצלאל, הגיע להשקה ישירות מניו יורק.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "הבעלים של אקספון, חזי בצלאל, הגיע להשקה ישירות מניו יורק, שם הוא שוהה לרגל עסקיו.",
            "start_char": 1203,
            "end_char": 1284,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "חזי בצלאל שוהה בניו יורק לרגל עסקיו.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "הבעלים של אקספון, חזי בצלאל, הגיע להשקה ישירות מניו יורק, שם הוא שוהה לרגל עסקיו.",
            "start_char": 1203,
            "end_char": 1284,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "20389e81",
    "source_task_id": "272105575",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_001_1196898",
    "question": "לאילו שני סוגים התפתחו המועדונים באנגליה?",
    "source_text": "מועדון הוא התאגדות של קבוצת אנשים שחולקים עניין משותף או מטרה משותפת. קיימים מועדונים לתחביבים, לספורט, לפעילויות חברתיות, פוליטיות או דתיות וכדומה.\n\n\n== היסטוריה ==\nהמועדונים הראשונים שהתקיימו בצורה המוכרת כיום, היו באנגליה, ושימשו להתקבצות במרווחי זמן קבועים כדי לסעוד או לשתות יחד.  האזכור המוקדם ביותר לכזה מועדון הוא של המשורר האנגלי תומאס הוקלבה (Thomas Hoccleve;‏ 1368–1426) שסיפר על \"מושב החברה הטובה\", בו היה חבר. ב-1659 כתב ג'ון אוברי (John Aubrey;‏ 1626-1697) על מועדון כזה תוך שימוש במילה מועדון (Club).\nבתקופה מאוחרת יותר, אחד המועדונים הידועים ביותר היה בלונדון ונקרא על שם רחוב ברד (Bread Street) בו נפגשו חבריו ב\"פונדק בת הים\" ביום שישי הראשון בכל חודש. ג'ון סלדן, ג'ון דאן, ג'ון פלטשר ופרנסיס בומונט ואולי גם ויליאם שייקספיר ווולטר ראלי. מועדון דומה נוסד בלונדון על ידי בן ג'ונסון ב\"פונדק השטן\".\nעם התרחבות תפוצת בתי הקפה באירופה, באמצע המאה ה-17, החלו גם המועדונים להיות נפוצים יותר. הם התקיימו בעיקר למטרות חוגים ספרותיים, פוליטיים וחוגי דיבייט. המאפיינים של המועדונים ההם היו: אי קיום קשר כספי בין החברים וכל חבר היה אחראי לשלם על ההוצאות הקשורות בו, ומאפיין נוסף היה אי החזקת מבנה לצורך המפגשים, או אף קביעת מקום קבוע, אם כי מועדונים רבים נהגו להיפגש בבית קפה או פונדק מסוימים. מועדונים ובתי קפה אלה הפכו במהרה למקלט לשערוריות שונות וב-1675 הורה צ'ארלס השני, מלך אנגליה על סגירת בתי הקפה ברחבי הממלכה בגלל פגיעתם לשלום ולשלווה ברחבי הממלכה. ההוראה לא התקבלה בעין יפה על ידי הציבור והיא בוטלה לאחר זמן לא רב. בימי שלטונה של אן, מלכת בריטניה היו מועדוני בית הקפה חלק חשוב בחיי החברה של אנגליה.\nבמאה ה-18 וה-19 התפתחו המועדונים האנגלים לשני כיוונים. סוג אחד הפך למועדון בעל מבנה קבע שירש את תחום הדיור מהפונדק הוותיק. במועדון מסוג זה התגוררו חברים קבועים, שאורח חייהם גרם להם לחיות בערים שונות רוב השנה והם חזרו לעיר המרכזית לתקופה מסוימת. חברי מועדון אלו היו בדרך כלל קציני צבא וצי, עורכי דין, שופטים, חברי פרלמנט ואנשי ממשל שנסעו בין ערי האימפריה הבריטית. אלו התפתחו למועדונים הידועים בשם הכולל \"מועדון גברים\" (Gentlemen's club) כיוון שהם היו מיועדים לגברים בלבד. המועדון היה מיועד גם למקומיים והעניק לגברים הרווקים תחליף לבית המשפחה, אם מפאת ריחוק ואם כדי להתנתק לזמן מה מהשגרה היומיומית, יתרון שמשך אליו גם גברים נשואים. הפעילות במועדונים אלו כללו מלבד מגורים, בעיקר בסיס לפעילות חברתית כגון עישון משותף, רכילות, קריאת ספרים ועיתונים, משחקי קלפים והחלפת דעות. \nבשלב מסוים הייתה חברות במועדון מעין מעמד חברתי וכל גבר שהחשיב את עצמו ג'נטלמן, שאף להתקבל למועדון כזה. כתוצאה מכך, גדל הביקוש לחברות במועדונים ונוצרו תנאי הצטרפות שיש לעמוד בהם כדי להתקבל כחבר. כך נוצרו מעמדות של מועדונים שבסופו של דבר יכל כל אדם למצוא לעצמו מקום באחד מהם, בהתאם למעמדו ולקשריו החברתיים. תופעה זו התרחבה כל כך, עד שיצרה מילה באנגלית כדי לתאר אדם שלא יכול להתקבל לשום מועדון - \"Unclubbable\", מילה שמשמשת בהוראתה הכללית לתאר אדם שאינו מקובל חברתית. כחלק מתנאי הקבלה של מועדונים מיוחדים או יוקרתיים ניתן למצוא את קריטריון הקבלה של \"המועדון הקלדוני\" בלונדון שמאפשר רק לאנשים בעלי זיקה ברורה לסקוטלנד להתקבל אליו. מועדון המטיילים בלונדון קבע שרק אנשים שנסעו מחוץ לאיים הבריטיים למרחק 500 מיל בקו ישר, יכולים להצטרף אליו. באוניברסיטאות קיימים מועדונים שחברים בהם רק תלמידים בהווה ובעבר. מועדונים אחרים שרוצים לשמור על רמת החברים בהם, נוהגים לגבות דמי חבר גבוהים או לספק ביוקר את השירותים הקיימים בהם.\nמועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר של סופרים אנגלים או כאלו העוסקים באנגלים, כגון מועדון הפיקוויקים, מסביב לעולם בשמונים יום, ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג. וודהאוס.\nהסוג השני שהתפתח באותה עת, היה מועדון חברתי שבו חברים בעלי עניין או תחביב משותף התכנסו במועדים קבועים, לא תמיד במבנה מיוחד. מועדונים כאלו היו לאתלטיקה, ספורט ובילוי, טיפוס הרים (בעיקר הרי האלפים), שחמט, יאכטות ועוד. מועדונים אחרים מסוג זה היו מועדונים ספרותיים, מוזיקאים ואמנותיים.\nהמועדון התפשט תחילה ברחבי הארצות דוברות האנגלית כדוגמת סקוטלנד שבה מרבית חברי ההשכלה הסקוטית היו חברי \"מועדון הפוקר\" שבאדינבורו. בארצות הברית נוסדו מועדונים לאחר מלחמת העצמאות, כשהראשון שבהם היה Hoboken Turtle Club, שקיים עד היום בניו ג'רזי. בהודו ובפקיסטן נקראים מועדונים אלו ג'ימאקאנה (Gymkhana). באירופה עצמה הוקמו מועדונים, בעיקר פוליטיים, במאה ה-19 באוסטריה, בגרמניה ובצרפת. בצרפת הם צברו כח רב לאחר המהפכה הצרפתית והיו למייסדיהן של תנועות כגון המועדון היעקוביני.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\n מועדונים, דף שער בספרייה הלאומית\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "במאות ה-18 וה-19, המועדונים באנגליה התפתחו לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון היה מועדון בעל מבנה קבע, ששימש למגורים ופעילות חברתית, והתפתח למה שכונה \"מועדון גברים\" (Gentlemen's club). הסוג השני היה מועדון חברתי, שבו חברים בעלי תחביב או עניין משותף (כגון ספורט, שחמט או אמנות) התכנסו במועדים קבועים, לאו דווקא במבנה ייעודי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "במאות ה-18 וה-19, המועדונים האנגליים התפתחו לשני כיוונים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "במאה ה-18 וה-19 התפתחו המועדונים האנגלים לשני כיוונים.",
            "start_char": 1513,
            "end_char": 1567,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הסוג הראשון היה מועדון בעל מבנה קבע שירש את תחום הדיור מהפונדק.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 16,
            "source_excerpt": "סוג אחד הפך למועדון בעל מבנה קבע שירש את תחום הדיור מהפונדק הוותיק.",
            "start_char": 1568,
            "end_char": 1635,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "מועדונים אלו התפתחו ל\"מועדוני גברים\" (Gentlemen's club), שהיו מיועדים לגברים בלבד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "אלו התפתחו למועדונים הידועים בשם הכולל \"מועדון גברים\" (Gentlemen's club) כיוון שהם היו מיועדים לגברים בלבד.",
            "start_char": 1876,
            "end_char": 1983,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "הסוג השני היה מועדון חברתי שבו חברים עם עניין או תחביב משותף התכנסו במועדים קבועים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 33,
            "source_excerpt": "הסוג השני שהתפתח באותה עת, היה מועדון חברתי שבו חברים בעלי עניין או תחביב משותף התכנסו במועדים קבועים, לא תמיד במבנה מיוחד.",
            "start_char": 3369,
            "end_char": 3492,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "מפגשי המועדון החברתי לא התקיימו תמיד במבנה מיוחד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 33,
            "source_excerpt": "הסוג השני שהתפתח באותה עת, היה מועדון חברתי שבו חברים בעלי עניין או תחביב משותף התכנסו במועדים קבועים, לא תמיד במבנה מיוחד.",
            "start_char": 3369,
            "end_char": 3492,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 5,
        "text": "מועדונים חברתיים כאלה כללו מועדוני אתלטיקה, ספורט, שחמט, יאכטות, ספרות, מוזיקה ואמנות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 34,
            "source_excerpt": "מועדונים כאלו היו לאתלטיקה, ספורט ובילוי, טיפוס הרים (בעיקר הרי האלפים), שחמט, יאכטות ועוד.",
            "start_char": 3493,
            "end_char": 3584,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 35,
            "source_excerpt": "מועדונים אחרים מסוג זה היו מועדונים ספרותיים, מוזיקאים ואמנותיים.",
            "start_char": 3585,
            "end_char": 3650,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "1a4b44a2",
    "source_task_id": "272105576",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_096_2498043",
    "question": "מדוע הפופולריות של סוגי הרכבים השולטים כיום בשוק האמריקאי גורמת לכך שגם מעבר לרכבים חשמליים לא יפתור לחלוטין את בעיית פליטת החלקיקים הרעילים?",
    "source_text": "השמנת רכב (באנגלית: Autobesity) היא תופעה המתארת את העלייה המתמשכת בגודל ובמשקל של כלי רכב פרטיים. מגמה זו החלה בסביבות שנות ה-90 של המאה ה-20, ומזוהה במיוחד עם הגידול בנתח השוק של רכבי SUV (רכבי פנאי-שטח), קרוסאוברים וטנדרים, והיא קורית בעיקר במדינות מפותחות.\nלדוגמה, המשקל הממוצע של מכוניות שנמכרו באירופה גדל ב-21% בין 2001 ל-2022. בארצות הברית, רכבי שטח וטנדרים היוו יותר מ-75% מהמכירות החדשות בשנת 2024 לעומת 38% בשנת 2009, כאשר כלי הרכב הנמכר ביותר בצפון אמריקה בכל הזמנים, איננו מכונית נוסעים, אלא טנדר בינוני עד גדול (פורד סדרה F).\nהמונח \"Autobesity\" נטבע באנגלית כמשחק מילים על המילה \"Obesity\" (השמנת יתר), ומשמש חוקרי תחבורה, עיתונאי רכב ומתכנני ערים לציון הסתירה בין הצורך ברכבים יעילים ובטוחים ומגמת ההתעצמות הגופנית של הרכב הפרטי לבין הירידה בבטיחותם של הולכי הרגל וההשפעות העקיפות של המגמה.\n\n\n== השפעות ==\nעלייה במשקל ובגודל של כלי רכב יוצרת שורה של בעיות והשפעות שליליות:\n\nירידה בבטיחות בדרכים – לרכבים כבדים יש יותר אנרגיה קינטית בזמן פגיעה; ורכבים גבוהים יותר נוטים לפגוע בהולכי רגל באזור הראש והטורסו. בנוסף, נהגים ברכבים גבוהים מתקשים לראות ילדים קטנים שנמצאים מתחת לשדה הראייה שלהם. רכבים גדולים גם פוגעים בהולכי רגל לעיתים קרובות יותר בעת פניות בגלל שדה ראייה מוגבל. מחקרים מצביעים על כך שכלי רכב עם חזית גבוהה ורחבה מגבירים ב-45% את הסיכון למוות של הולכי רגל בהשוואה למכוניות קטנות.\nזיהום אוויר – אפילו ברכבים חשמליים. רכבים כבדים דורשים יותר אנרגיה להנעה, ושחיקת הצמיגים והבלמים שלהם גדולה יותר, ולכן הם פולטים יותר חלקיקים שאינם מגיעים מצינור הפליטה (זיהום לא מפלט ) שאמנם לא תורמים להתחממות הגלובלית, אך הם מזהמים ורעילים.\nצריכת יתר של שטח ציבורי – ממדי הרכב הגדולים יוצרים לחץ על הרחובות ועל המרחב העירוני, מעודדים פיתוח פרברי, ומגבירים את התלות ברכבים פרטיים ובאנרגיה.\nבעיות חניה – לפעמים רכבים גדולים לא נכנסים למקומות החניה הסטנדרטיים, ולעיתים תופסים חלק ממספר מקומות במקביל – דבר שמקשה על נהגים אחרים.\n\n\n== פעולות ממשלתיות נגד השמנת רכב ==\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\nהמשאיות הטיפשיות האלה הורגות אותנו ממש, על הסכנות של כלי רכב גדולים ובטיחות הולכי הרגל (סרטון YouTube מאת Not Just Bikes )\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "הפופולריות של רכבי שטח וטנדרים בשוק האמריקאי, המהווים יותר מ-75% מהמכירות החדשות, גורמת לכך שגם מעבר לרכבים חשמליים לא יפתור לחלוטין את בעיית פליטת החלקיקים הרעילים. הסיבה לכך היא שרכבים אלו הם כבדים, ורכבים כבדים דורשים יותר אנרגיה להנעה. כתוצאה מכך, שחיקת הצמיגים והבלמים שלהם גדולה יותר, והם פולטים יותר חלקיקים מזהמים ורעילים שאינם מגיעים מצינור הפליטה. תופעה זו מתרחשת גם ברכבים חשמליים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "בארצות הברית, רכבי שטח וטנדרים היוו יותר מ-75% מהמכירות החדשות בשנת 2024.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 4,
            "source_excerpt": "בארצות הברית, רכבי שטח וטנדרים היוו יותר מ-75% מהמכירות החדשות בשנת 2024 לעומת 38% בשנת 2009, כאשר כלי הרכב הנמכר ביותר בצפון אמריקה בכל הזמנים, איננו מכונית נוסעים, אלא טנדר בינוני עד גדול (פורד סדרה F).",
            "start_char": 335,
            "end_char": 539,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "זיהום אוויר קיים גם ברכבים חשמליים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 12,
            "source_excerpt": "זיהום אוויר – אפילו ברכבים חשמליים.",
            "start_char": 1305,
            "end_char": 1340,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "רכבים כבדים דורשים יותר אנרגיה להנעה וגורמים לשחיקה גדולה יותר של הצמיגים והבלמים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 13,
            "source_excerpt": "רכבים כבדים דורשים יותר אנרגיה להנעה, ושחיקת הצמיגים והבלמים שלהם גדולה יותר, ולכן הם פולטים יותר חלקיקים שאינם מגיעים מצינור הפליטה (זיהום לא מפלט ) שאמנם לא תורמים להתחממות הגלובלית, אך הם מזהמים ורעילים.",
            "start_char": 1341,
            "end_char": 1547,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "שחיקת צמיגים ובלמים גורמת לפליטת חלקיקים מזהמים ורעילים שאינם מצינור הפליטה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 13,
            "source_excerpt": "רכבים כבדים דורשים יותר אנרגיה להנעה, ושחיקת הצמיגים והבלמים שלהם גדולה יותר, ולכן הם פולטים יותר חלקיקים שאינם מגיעים מצינור הפליטה (זיהום לא מפלט ) שאמנם לא תורמים להתחממות הגלובלית, אך הם מזהמים ורעילים.",
            "start_char": 1341,
            "end_char": 1547,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "f5cf88b3",
    "source_task_id": "272105577",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_23_ptv_591733",
    "question": "מהו סכום המלגה המדויק שמועבר ישירות לחשבון הבנק האישי של הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות?",
    "source_text": "דוד ביטן: אני פותח את הישיבה, הנושא הוא שינוי נהלים במתן מלגות לעולים בודדים במהלך תקופת הקורונה.\nשלומית אבינח: ישיבת מעקב.\nדוד ביטן: איציק, בוקר טוב. מה שסיכמנו, רק אני צריך את זה לפרוטוקול.\nיצחק אוחנה: בוקר טוב. בוקר טוב, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, מכובדים. בקיצור, אני רוצה ברשותכם, כפי שסיכמנו את המתווה בהיבט של הטיפול בסטודנטים ממשיכים שבעקבות הקורונה יצאו ושוהים בחו\"ל, אז כפי שאמרנו, משרד העלייה והקליטה לסטודנטים הללו, אנחנו נאריך עד ה-13 בדצמבר את אפשרות החזרה כדי שנוכל עוד השנה מן הסתם לחייב את הכסף כי ב-15 נסגרת המערכת. אני מחלק את זה לשתי נישות. אחת, סטודנטים שהם בשליטת מוסד, מכללות וכו', שאנחנו משלמים ישירות למוסד, כדי באמת לשמר ולסייע בכל מה שאפשר לסטודנטים אז אנחנו מחייבים את הכסף עבורם וכמובן שאמורים להוציא מקדמות. מי שחוזר עד סוף דצמבר אז כמובן אנחנו מטפלים מול המוסד ומעבירים את המקדמות בהתאם. מי שחוזר בינואר, כלומר אלה שיחזרו עד סוף ינואר, הוא יגיש אלינו בקשה ואנחנו מן הסתם נעשה גם ועדות פרטניות, לא מחכים לנהלים הרגילים שעושים ועדות חריגים אלא עושים ועדות פרטניות.\nמיכל וונש: רק איך תנגישו את המידע לסטודנטים?\nדוד ביטן: תני לו לסיים.\nיצחק אוחנה: אני אגיד. אנחנו נעשה ועדות פרטניות כדי לטפל בהם. אלה שהם בשיטת פרט, שאין לנו לכאורה מתווה לשמור את התקציב כי אני מעביר את זה לחשבון הבנק האישי של הסטודנט, אלה שלומדים באוניברסיטאות, אז למעשה ברגע שהוא חוזר אנחנו מקיימים לו, כמו שאנחנו עושים, ועדה פרטנית לבחינת המשך הסיוע. זה לא אם כן או לא, אלא לבחינה שהוא הגיע והוא נמצא כאן. כל התלות שלנו זה כמובן בקיומו של תקציב כי אין לי יכולת לשמור את הכסף לפרט, אני לא יודע להעביר לו את זה לחשבון הבנק.\nדוד ביטן: טוב. אנחנו הסכמנו על המתווה הזה.\nיצחק אוחנה: לעניין איך מעדכנים. אנחנו שלחנו באי-מיילים לכתובת האישית של העולה, שלחנו אליהם הודעות. שמנו את זה באתר, מעלים את זה לאתר בימים הקרובים, שהם יידעו, גם על ההארכה ל-13 בדצמבר וגם על אופן הטיפול.\nדוד ביטן: יש לך עוד משהו להגיד, וונש?\nמיכל וונש: רק אם יש אפשרות לוודא, כיוון שהם צריכים לדעת שהם צריכים לחזור לארץ, בעצם זאת המשמעות של ה - - -\nדוד ביטן: אני מציע לך, יש 186 שיש לכם את הפרטים שלהם, תעבירו להם הודעה.\nיצחק אוחנה: העברנו. אדוני, כל ה-186 אנחנו לא הפסקנו ואנחנו שולחים מדי שבוע גם תזכורות וגם הכול. חלק אנחנו משיגים בטלפונים. אלה שניתקן את הטלפון בישראל ולא עדכנו טלפון אין לי יכולת להשיג אותם חוץ מאשר התכתבות איתם.\nדוד ביטן: אין בעיה, אלה שניתקו את הטלפון אולי בכלל לא מגיע להם כנראה.\nיצחק אוחנה: לא, אני לא שולח בנייד, אני שולח ב - - -\nמיכל וונש: לא, זה המספר הישראלי.\nדוד ביטן: סתם אני צוחק. תודה רבה על העבודה המהירה שלך ועל פתרון הבעיה.\nיצחק אוחנה: מאה אחוז.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "fb82c4f9",
    "source_task_id": "272105578",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_17_ptv_134130",
    "question": "למי מהדוברים יש קשרים בעת הנוכחית עם אנשים בארגונים יהודיים בחו״ל?",
    "source_text": "מיכאל נודלמן: אמרתי שעכשיו יש ועדה בין משרדית של משרד הקליטה ומשרד החינוך, והיא דנה בשיטות חדשות ללימוד עברית. זה מאוד חשוב, לא פחות חשוב מדיור ודברים אחרים. אם בן אדם לא יודע שפה הוא לא יכול לקבל עבודה בתפקיד שלו. במשך כמה שנים שבהן העברית שלו תשתפר הוא יוצא ממעגל העבודה, הוא מאבד את המומחיות שלו. זה כמו ספורט, אם לא מתאמנים כמה שנים מאבדים את היתרונות. זה נכון גם לגבי מדען, רופא או כל מקצוע אחר. אם יש שפה, שלא נרכשת תוך חמש או שבע שנים אלא תוך שנה-שנתיים, אפשר להצליח בתחום העבודה שבו אדם מתמחה. אני חייב להגיד שהיו בעיות אצלנו, היו כישלונות עם העלייה מארגנטינה. הבעיה הייתה שהעולים מארגנטינה לא היו מוכנים לעבוד לא במקצוע שלהם. זה ההבדל בינם לבין העולים מרוסיה, שהלכו לכל עבודה שהייתה זמינה והם התקדמו. העולים מארגנטינה רצו לקבל מיד עבודות שבהן עסקו בארגנטינה. ישראל היא מדינה קטנה, אין כל כך הרבה מקומות עבודה, יש תחרות גדולה על כל תפקיד. גם אני עליתי לארץ, גם מרינה, ואני יכול להגיד שזה תהליך לא כל כך קל, זה תהליך קשה מאוד. אדם צריך להיות חזק, להיות בטוח בכך שהעלייה שלו הייתה הדבר הנכון ולהיות בטוח בכוח שלו ובידע שלו במקצוע שלו. אם אדם לא בטוח, אם הוא לא יכול לעבוד באופן זמני בעבודה אחרת, אפשר לאבד את הסבלנות ואת התקווה וזה מה שקרה עם חלק מהעולים, שאני מכיר, מארגנטינה. הם חזרו לארגנטינה.\nעקיבא תור: מתרגם את דברי היו\"ר לאנגלית.\nמיכאל נודלמן: אתם לא צריכים לחשוב שהעלייה לישראל היא דבר קל, שנותנים פה עזרה, נותנים פה כסף מההתחלה, נותנים קורסים ללימוד עברית. לא מחלקים פה סוכריות; כל אחד צריך לעבוד קשה כדי לעבוד ולחיות כמו כל האזרחים. זה נמשך לא שנה-שנתיים-שלוש, אלא צריך לעבוד הרבה זמן כדי להראות לכולם שאתה שווה לכולם. יש פה תחרות. יש פה ותיקים, שגרים ועובדים פה וגם הם רוצים לעבוד. באים אנשים, אולי עם השכלה גבוהה, אבל כולם רוצים לעבוד ואף אחד לא רוצה לתת לך בחינם את מקום העבודה שלו. אתה צריך להיות חזק מאוד כדי להשתתף בתחרות הזאת.\nעקיבא תור: מתרגם את דברי היו\"ר לאנגלית.\nמיכאל נודלמן: אולי בגלל זה מדינת ישראל כל כך חזקה, בגלל שיש תחרות והחזק מתגבר.\nמרינה סולודקין: מיכאל מדגיש שצריך להתחרות, לעבוד קשה ולהיות מוכן לכל דבר, אבל עם זאת העלייה לפה היא הזדמנות מיוחדת להיות אתה עצמך. אדם שחי בתפוצות לא תמיד ממצה את עצמו, כי באיזשהו שלב עולה השאלה של היותך יהודי. כאן, במדינה שלך, אתה יכול להגיע ליותר. למשל, אני הגעתי לכנסת אחרי חמש שנים של שהות בארץ וחבר הכנסת נודלמן הגיע למועצת העיר הצפונית קריית שמונה אחרי שנתיים. זאת מדינה מאוד דמוקרטית, שמעניקה את כל ההזדמנויות והאפשרויות להיות מי שאתה. נכון, שיש גם מאבקים ומלחמות. אני חושב שאחת הטעויות של העולים מארגנטינה היא שהם לא פנו אלינו. אנחנו נלחמים למען אוכלוסיית העולים בארץ, כי ההיקלטות שלהם פה היא לא כל כך טובה.\nמלכה קפקא: אני מגיעה מפולין. פולין היום היא אחת מהתומכות החזקות של ישראל באירופה. אני עובדת באיחוד הקהילות היהודיות בפולין. אנחנו הגוף הראשון שאתו יוצרים מגע המדיה, הממשל ורשויות רבות. הם באים אלינו עם שאלות, לא לשגרירות הישראלית משום שעבורם יהודים וישראל זה אותו דבר. שואלים אותנו פעמים רבות בנושאים רבים. באופן אישי, אני לא יודעת מה לענות. אין לנו כלים, אנחנו לא נתמכים על ידי ישראל. אני לא מדברת על תמיכה פיננסית אלא על מידע, תקשורת. האם יש מדיניות לתמיכה בתפוצות כדי שיהיו שגרירים של ישראל? האנשים האלה רוצים להישאר בתפוצות.\nמרינה סולודקין: ראשית, כמו שאמרתי, אין ישראל ללא התפוצות ואין תפוצות בלי התמיכה של ישראל. זה ברור. הממשלה החדשה שלכם מוצאת בעיניי, אני אוהבת את הדברים שנאמרו לאנג'לה מרקל, שאילולא גרמניה היינו עכשיו 60 מיליון ולא 35 מיליון, כמו שאנחנו עכשיו. זה דיבור ישיר. דברים קרו באירופה, וזה חשוב לדבר. אשר לשותפות עם שגרירויות ישראל, אני לא יכולה לשמוע את אנשי המקצוע, משום שבכל מדינה יש שגרירות של ישראל, וזה תלוי מאוד מי מאייש אותה ואיך נעשית העבודה. אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא להגיע ל\"ג'רוזלם פוסט\". כמו כן, אנחנו יכולים לענות לך באי-מייל אם יש לך שאלות ספציפיות. כמובן שהסברה, מידע, צריכים להיעשות. אם לציפי לבני יש שיחות עם מחמוד עבאס, בישראל אנחנו חיים את זה, ולכן לא תמיד אנחנו טובים בהסברה של מה אנחנו עושים ומה אנחנו חושבים. לפעמים גם בכנסת אנחנו לא שומעים מדוע פועלים כך ולא פועלים אחרת. אני מציעה לכל אחד שנמצא כאן למצוא את חבר-הכנסת שלו, מכל מפלגה שהוא מעדיף, הליכוד, מפלגת העבודה או כל מפלגה אחרת. יש אנשים שכותבים אליי ממוסקבה ומבלרוס, ומיידעים אותי מה הם פועלים בקונגרס הרוסי היהודי, ואני מיד מתייחסת למה שהם עושים ומעלה שאילתות. אנחנו חיים כאן ויודעים דברים רבים, מכירים את המנטליות ולכן זאת הדרך שאני מציעה.\nעקיבא תור: אני מציע, לפני שפונים לחברי כנסת, לפנות בכל זאת לשגרירויות משום שיש להם הרבה ידע. אני מצטער שאנחנו צריכים לסיים כאן. תודה לכם מיכאל ומרינה שאירחתם אותנו כאן. תודה.\nמיכאל נודלמן: תודה לכולם, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "על פי המסמך, למרינה סולודקין ולמלכה קפקא יש קשרים עם אנשים בארגונים יהודיים בחו״ל. מלכה קפקא מציינת שהיא עובדת באיחוד הקהילות היהודיות בפולין. מרינה סולודקין מספרת שאנשים ממוסקבה ומבלרוס כותבים אליה ומיידעים אותה על פעילותם בקונגרס הרוסי היהודי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "מלכה קפקא עובדת באיחוד הקהילות היהודיות בפולין.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 37,
            "source_excerpt": "אני עובדת באיחוד הקהילות היהודיות בפולין.",
            "start_char": 2567,
            "end_char": 2608,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "מרינה סולודקין נמצאת בקשר עם אנשים ממוסקבה ומבלרוס, המיידעים אותה על פעילותם בקונגרס הרוסי היהודי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 58,
            "source_excerpt": "יש אנשים שכותבים אליי ממוסקבה ומבלרוס, ומיידעים אותי מה הם פועלים בקונגרס הרוסי היהודי, ואני מיד מתייחסת למה שהם עושים ומעלה שאילתות.",
            "start_char": 3918,
            "end_char": 4051,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 1
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "22745125",
    "source_task_id": "272105579",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_001_1196898",
    "question": "איך השפיעה התרחבות בתי הקפה באירופה על תפוצת המועדנים?",
    "source_text": "מועדון הוא התאגדות של קבוצת אנשים שחולקים עניין משותף או מטרה משותפת. קיימים מועדונים לתחביבים, לספורט, לפעילויות חברתיות, פוליטיות או דתיות וכדומה.\n\n\n== היסטוריה ==\nהמועדונים הראשונים שהתקיימו בצורה המוכרת כיום, היו באנגליה, ושימשו להתקבצות במרווחי זמן קבועים כדי לסעוד או לשתות יחד.  האזכור המוקדם ביותר לכזה מועדון הוא של המשורר האנגלי תומאס הוקלבה (Thomas Hoccleve;‏ 1368–1426) שסיפר על \"מושב החברה הטובה\", בו היה חבר. ב-1659 כתב ג'ון אוברי (John Aubrey;‏ 1626-1697) על מועדון כזה תוך שימוש במילה מועדון (Club).\nבתקופה מאוחרת יותר, אחד המועדונים הידועים ביותר היה בלונדון ונקרא על שם רחוב ברד (Bread Street) בו נפגשו חבריו ב\"פונדק בת הים\" ביום שישי הראשון בכל חודש. ג'ון סלדן, ג'ון דאן, ג'ון פלטשר ופרנסיס בומונט ואולי גם ויליאם שייקספיר ווולטר ראלי. מועדון דומה נוסד בלונדון על ידי בן ג'ונסון ב\"פונדק השטן\".\nעם התרחבות תפוצת בתי הקפה באירופה, באמצע המאה ה-17, החלו גם המועדונים להיות נפוצים יותר. הם התקיימו בעיקר למטרות חוגים ספרותיים, פוליטיים וחוגי דיבייט. המאפיינים של המועדונים ההם היו: אי קיום קשר כספי בין החברים וכל חבר היה אחראי לשלם על ההוצאות הקשורות בו, ומאפיין נוסף היה אי החזקת מבנה לצורך המפגשים, או אף קביעת מקום קבוע, אם כי מועדונים רבים נהגו להיפגש בבית קפה או פונדק מסוימים. מועדונים ובתי קפה אלה הפכו במהרה למקלט לשערוריות שונות וב-1675 הורה צ'ארלס השני, מלך אנגליה על סגירת בתי הקפה ברחבי הממלכה בגלל פגיעתם לשלום ולשלווה ברחבי הממלכה. ההוראה לא התקבלה בעין יפה על ידי הציבור והיא בוטלה לאחר זמן לא רב. בימי שלטונה של אן, מלכת בריטניה היו מועדוני בית הקפה חלק חשוב בחיי החברה של אנגליה.\nבמאה ה-18 וה-19 התפתחו המועדונים האנגלים לשני כיוונים. סוג אחד הפך למועדון בעל מבנה קבע שירש את תחום הדיור מהפונדק הוותיק. במועדון מסוג זה התגוררו חברים קבועים, שאורח חייהם גרם להם לחיות בערים שונות רוב השנה והם חזרו לעיר המרכזית לתקופה מסוימת. חברי מועדון אלו היו בדרך כלל קציני צבא וצי, עורכי דין, שופטים, חברי פרלמנט ואנשי ממשל שנסעו בין ערי האימפריה הבריטית. אלו התפתחו למועדונים הידועים בשם הכולל \"מועדון גברים\" (Gentlemen's club) כיוון שהם היו מיועדים לגברים בלבד. המועדון היה מיועד גם למקומיים והעניק לגברים הרווקים תחליף לבית המשפחה, אם מפאת ריחוק ואם כדי להתנתק לזמן מה מהשגרה היומיומית, יתרון שמשך אליו גם גברים נשואים. הפעילות במועדונים אלו כללו מלבד מגורים, בעיקר בסיס לפעילות חברתית כגון עישון משותף, רכילות, קריאת ספרים ועיתונים, משחקי קלפים והחלפת דעות. \nבשלב מסוים הייתה חברות במועדון מעין מעמד חברתי וכל גבר שהחשיב את עצמו ג'נטלמן, שאף להתקבל למועדון כזה. כתוצאה מכך, גדל הביקוש לחברות במועדונים ונוצרו תנאי הצטרפות שיש לעמוד בהם כדי להתקבל כחבר. כך נוצרו מעמדות של מועדונים שבסופו של דבר יכל כל אדם למצוא לעצמו מקום באחד מהם, בהתאם למעמדו ולקשריו החברתיים. תופעה זו התרחבה כל כך, עד שיצרה מילה באנגלית כדי לתאר אדם שלא יכול להתקבל לשום מועדון - \"Unclubbable\", מילה שמשמשת בהוראתה הכללית לתאר אדם שאינו מקובל חברתית. כחלק מתנאי הקבלה של מועדונים מיוחדים או יוקרתיים ניתן למצוא את קריטריון הקבלה של \"המועדון הקלדוני\" בלונדון שמאפשר רק לאנשים בעלי זיקה ברורה לסקוטלנד להתקבל אליו. מועדון המטיילים בלונדון קבע שרק אנשים שנסעו מחוץ לאיים הבריטיים למרחק 500 מיל בקו ישר, יכולים להצטרף אליו. באוניברסיטאות קיימים מועדונים שחברים בהם רק תלמידים בהווה ובעבר. מועדונים אחרים שרוצים לשמור על רמת החברים בהם, נוהגים לגבות דמי חבר גבוהים או לספק ביוקר את השירותים הקיימים בהם.\nמועדוני גברים מופיעים רבות בספרות, בעיקר של סופרים אנגלים או כאלו העוסקים באנגלים, כגון מועדון הפיקוויקים, מסביב לעולם בשמונים יום, ספרי ג'יימס בונד וספריו של פ. ג. וודהאוס.\nהסוג השני שהתפתח באותה עת, היה מועדון חברתי שבו חברים בעלי עניין או תחביב משותף התכנסו במועדים קבועים, לא תמיד במבנה מיוחד. מועדונים כאלו היו לאתלטיקה, ספורט ובילוי, טיפוס הרים (בעיקר הרי האלפים), שחמט, יאכטות ועוד. מועדונים אחרים מסוג זה היו מועדונים ספרותיים, מוזיקאים ואמנותיים.\nהמועדון התפשט תחילה ברחבי הארצות דוברות האנגלית כדוגמת סקוטלנד שבה מרבית חברי ההשכלה הסקוטית היו חברי \"מועדון הפוקר\" שבאדינבורו. בארצות הברית נוסדו מועדונים לאחר מלחמת העצמאות, כשהראשון שבהם היה Hoboken Turtle Club, שקיים עד היום בניו ג'רזי. בהודו ובפקיסטן נקראים מועדונים אלו ג'ימאקאנה (Gymkhana). באירופה עצמה הוקמו מועדונים, בעיקר פוליטיים, במאה ה-19 באוסטריה, בגרמניה ובצרפת. בצרפת הם צברו כח רב לאחר המהפכה הצרפתית והיו למייסדיהן של תנועות כגון המועדון היעקוביני.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\n מועדונים, דף שער בספרייה הלאומית\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "התרחבות תפוצת בתי הקפה באירופה באמצע המאה ה-17 גרמה לכך שהמועדונים הפכו נפוצים יותר. מועדונים אלו שימשו בעיקר כחוגים ספרותיים, פוליטיים וחוגי דיבייט, ולרוב נהגו להיפגש בבתי קפה או פונדקים מסוימים. המועדונים ובתי הקפה הפכו למקלט לשערוריות, מה שהוביל את מלך אנגליה, צ'ארלס השני, להורות על סגירתם ב-1675, אך ההוראה בוטלה כעבור זמן קצר. בהמשך, בימי המלכה אן, מועדוני בית הקפה כבר היוו חלק חשוב בחיי החברה באנגליה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "בעקבות התרחבות תפוצת בתי הקפה באירופה באמצע המאה ה-17, המועדונים הפכו נפוצים יותר.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 9,
            "source_excerpt": "עם התרחבות תפוצת בתי הקפה באירופה, באמצע המאה ה-17, החלו גם המועדונים להיות נפוצים יותר.",
            "start_char": 813,
            "end_char": 901,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "המועדונים שהפכו נפוצים יותר התקיימו בעיקר למטרות חוגים ספרותיים, פוליטיים וחוגי דיבייט.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "הם התקיימו בעיקר למטרות חוגים ספרותיים, פוליטיים וחוגי דיבייט.",
            "start_char": 902,
            "end_char": 964,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "מועדונים רבים נהגו להיפגש בבית קפה או פונדק מסוימים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 11,
            "source_excerpt": "המאפיינים של המועדונים ההם היו: אי קיום קשר כספי בין החברים וכל חבר היה אחראי לשלם על ההוצאות הקשורות בו, ומאפיין נוסף היה אי החזקת מבנה לצורך המפגשים, או אף קביעת מקום קבוע, אם כי מועדונים רבים נהגו להיפגש בבית קפה או פונדק מסוימים.",
            "start_char": 965,
            "end_char": 1198,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "מועדונים ובתי קפה אלה הפכו למקלט לשערוריות, וב-1675 הורה צ'ארלס השני, מלך אנגליה, על סגירתם.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 12,
            "source_excerpt": "מועדונים ובתי קפה אלה הפכו במהרה למקלט לשערוריות שונות וב-1675 הורה צ'ארלס השני, מלך אנגליה על סגירת בתי הקפה ברחבי הממלכה בגלל פגיעתם לשלום ולשלווה ברחבי הממלכה.",
            "start_char": 1199,
            "end_char": 1361,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "ההוראה לסגור את בתי הקפה בוטלה לאחר זמן לא רב.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 13,
            "source_excerpt": "ההוראה לא התקבלה בעין יפה על ידי הציבור והיא בוטלה לאחר זמן לא רב.",
            "start_char": 1362,
            "end_char": 1428,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 5,
        "text": "בימי שלטונה של המלכה אן, מועדוני בית הקפה היו חלק חשוב בחיי החברה של אנגליה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "בימי שלטונה של אן, מלכת בריטניה היו מועדוני בית הקפה חלק חשוב בחיי החברה של אנגליה.",
            "start_char": 1429,
            "end_char": 1512,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "411cfec1",
    "source_task_id": "272105580",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_219_2365317",
    "question": "איזו פעולה מוזכרת כדוגמה לתהליך של הומאוסטזיס המסייע בהורדת טמפרטורת הגוף?",
    "source_text": "תהליך ביולוגי הוא תהליך המתרחש במערכות ביולוגיות. תהליכים אלו מתייחסים לכל השינויים (בדרך כלל תהליכים פיזיקליים, תגובות כימיות וכו') המתרחשים במערכות ביולוגיות וכוללים את הטיפול, הצריכה, הייצור ו/או בנייה של ישויות ביולוגיות. תהליכים אלו נחוץ לאורגניזם כדי לחיות ומעצב את יכולותיו ליצירת אינטראקציה עם סביבתו. תהליכים ביולוגיים מורכבים מתגובות כימיות רבות או מאירועים אחרים המעורבים בהתמדה ובטרנספורמציה של צורות חיים.\nויסות תהליכים ביולוגיים מתרחש כאשר תהליך כלשהו מווסת בהקשר של התדירות שלו, קצבו או היקפו. תהליכים ביולוגיים מוסדרים באמצעים רבים; דוגמאות כוללות שליטה בביטוי גנים, שינוי חלבון או אינטראקציה עם חלבון או מולקולת מצע.\nתהליך ביולוגי יכול להתקיים בתוך יצור חי, או באינרטקאציה בין יצורים חיים לבין סביבתם הטבעית או עם יצורים אחרים - תהליכים אבולוציונים או תהליכים אקולוגיים - כלומר תהליכים שבהם מעורב יותר מיצור חי בודד. חלק מהתליכים יכולים לערב, להגרם או לגרום לשינויים ניכרים בסביבה האנ-אורגנית. לדוגמה פוטוסינתזה שגרמה לשינוי הרכב אטמוספירת כדור הארץ במהלך אסון החמצן.\nתהלכים ביולוגיים כוללים:\n\nהומאוסטזיס: ויסות הסביבה הפנימית כדי לשמור על מצב יציב וקבוע; למשל, הזעה לשם להורדת הטמפרטורה של הגוף.\nארגון ביולוגי: מורכבות מבנית מתא אחד או יותר - יחידות החיים הבסיסיות.\nפוטוסינתזה: תהליך המתקיים ביצורים פוטוסינתטיים (רוב הכחוליות, האצות והצמחים), שבו אנרגיית האור, בדרך כלל אור שמש, מומרת לאנרגיה הכימית הנחוצה. תהליך הפוטוסינתזה הוא הבסיס לקיומם של כמעט כל היצורים החיים כיום בכדור הארץ, הן באספקת אנרגיה ומזון (ייצור ראשוני) והן באספקת חמצן.\nמטבוליזם: הפיכת אנרגיה על ידי המרת כימיקלים ואנרגיה לרכיבים תאיים (אנבוליזם) ופירוק חומר אורגני (קטבוליזם). יצורים חיים דורשים אנרגיה, או ליתר דיוק אנרגיה חופשית, כדי לשמור על ארגון פנימי (הומאוסטזיס) וכדי לייצר את התופעות האחרות הקשורות לחיים.\nצמיחה תאית : שמירה על שיעור אנבוליזם גבוה יותר מאשר קטבוליזם. אורגניזם גדל בכל חלקיו, במקום פשוט לצבור חומר.\nתגובה לגירויים: תגובה יכולה ללבוש צורות רבות, החל מהתכווצות של אורגניזם חד-תאי ועד כימיקלים חיצוניים, ועד לתגובות מורכבות המערבות את כל החושים של אורגניזמים רב-תאיים. תגובה מתבטאת לרוב בתנועה; למשל, עלים של צמח הפונה לכיוון השמש (פוטוטרופיזם), וכימוטקסיס.\nתהליכים הקשורים ברבייה כמו פליגה רבייה אל-זוויגית, בחירת בן או בת זוג (ברבייה מינית), הפריה, נביטה, הכלאה, התפתחות עוברית ועוד.\nיחסי גומלין בין אורגניזמים. התהליכים שבהם לאורגניזם יש השפעה ניתנת לצפייה על אורגניזם אחר מאותו מין או ממין שונה.\nאבולוציה: תהליך השינוי הגנטי באוכלוסייה של אורגניזמים לאורך דורות. אבולוציה כוללת תהליכי משנה כמו היווצרות מינים, הסתגלות אבולוציונית, הכחדות מינים.\nקיימים תהליכים ביולוגים רבים נוספים: התמיינות תאית, תסיסה, נשימה, טרופיזם, מטמורפוזה, מורפוגנזה, טרנספירציה.\n\n\n== ראו גם ==\nביוכימיה\nתא\nאקולוגיה\nמערכות מורכבות\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "הפעולה המוזכרת במסמך כדוגמה לתהליך של הומאוסטזיס המסייע בהורדת טמפרטורת הגוף היא הזעה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הזעה מוזכרת כדוגמה לתהליך של הומאוסטזיס שמטרתו להוריד את טמפרטורת הגוף.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 11,
            "source_excerpt": "הומאוסטזיס: ויסות הסביבה הפנימית כדי לשמור על מצב יציב וקבוע; למשל, הזעה לשם להורדת הטמפרטורה של הגוף.",
            "start_char": 1011,
            "end_char": 1113,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "1c88671d",
    "source_task_id": "272105581",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "avoda_ravaxa_briut_18_ptv_188087",
    "question": "מהו שיעור הריבית השנתית שיתווסף להחזר הכספי החל מהחודש השלושה עשר, במקרה שהמוסד לביטוח לאומי יעכב את התשלום?",
    "source_text": "חיים כץ: בוקר טוב. היום יום שני בשבוע, י\"ג בשבט, 6 לפברואר 2012. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא הוא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134) (החזרת תשלומי יתר), התשע\"ב-2011. הביטוח הלאומי, בבקשה, בהמשך לדיון שהיה.\nרועי קרת: בוקר טוב. אני רואה שנציגי האוצר לא הגיעו. בהמשך לדיון שהיה פה בפעם הקודמת, אנחנו הבאנו את הערת היושב-ראש להכרעת מינהלת המוסד, ואני שלחתי ליועצת המשפטית. מינהלת המוסד אישרה את העיקרון הבא שאני תיכף אסקור אותו, בדומה למה שהציע אדוני היושב-ראש. בלחץ הזמנים עוד אין לנו נוסח, ומה שאנחנו מראש מבקשים זה שאחר כך - - -\nחיים כץ: כן. אם זה יאושר, תוכלו לנסח את זה עם היועצת המשפטית של הוועדה ברוח הדברים שיוסכמו.\nרועי קרת: ברוח הדברים שיסוכמו. בעיקרון, מה שמינהלת המוסד אישרה, ואני מקווה שאדוני היושב-ראש יסכים, זה ההסדר הבא. ייכתב בחוק, מה שהיום לא כתוב, שהמוסד מהיום שבו הומצאו לו כל המסמכים הדרושים לצורך החלטה שבאמת מדובר בדמי ביטוח ששולמו ביתר, יהיו לו 12 חודשים להחזיר. זאת אומרת, בתוך 12 חודשים. הוא יוכל גם להחזיר בפחות.\nחיים כץ: אולי שילמו בחסר, או לא שילמו.\nרועי קרת: ביתר. כל התיקון עוסק על תשלום ביתר שאנחנו מחזירים.\nחיים כץ: כן.\nרועי קרת: אני אזכיר. אנחנו הבאנו לפה תיקון שמדבר על הצמדה. אדוני היושב-ראש ביקש גם ריבית.\nחיים כץ: נכון.\nרועי קרת: מה שאנחנו מציעים הוא כדלקמן. ייכתב שיש 12 חודשים מיום שהומצאו המסמכים הדרושים להחזיר את תשלום היתר. בתקופה הזאת תשולם הצמדה, מהיום שבו תשלום היתר שולם. ואם המוסד לא הספיק בתוך 12 חודשים מה שלהערכתנו לא יקרה, אבל נגיד שיהיו מקרים שבהם המוסד לא הספיק להחזיר תוך 12 חודשים, מהחודש ה-13 ואילך התשלום הזה יישא גם ריבית שנתית של אחוז בנוסף להצמדה.\nחיים כץ: מצוין. ומה האוצר אומר? לפרוטוקול, מי אדוני?\nדב בארי: דב בארי, משרד האוצר. ככל שזה המתווה בסופו של דבר אז זה מוסכם עלינו. עוד לא ראיתי את הנוסח הסופי. אבל, אם זה המתווה אז כן.\nחיים כץ: מאחר והגעת גם בזמן אז שמעת גם את הדיבורים, אז הכול בסדר. כן, גברתי.\nיפית מנגל: אני רוצה רק לגלות לוועדה מה פירוש המילים \"כל המסמכים\", ומה היה עד היום. מעסיק שעמד על זכותו להחזר מלוא הסכומים לפי חישוב שהוא דרש, והביטוח הלאומי היום מחזיר תשלומי יתר משנת 97', כשמעסיק מסכים לחשב את הסכומים דרך המערכת האוטומטית שלדעתי היא בניגוד לחוק, אבל זה כרגע בבית-המשפט, הביטוח הלאומי מסתפק בהצהרה, ואולי בבדיקה של כמה תלושים מדגמיים. מעסיק שעומד על חישוב פרטני לפי הוראות החוק, וגם זה נמצא כרגע בבית המשפט, הביטוח הלאומי טוען שהוא רוצה מסמכים מיום הפגיעה. כלומר, את תשלומי השכר מיום הפגיעה של העובד עד ליום הדרישה. זאת אומרת, זה יכול להיות גם 12 שנה. הדרישה היא על פניה בלתי סבירה, וזאת כדי לחסוך - - -\nחיים כץ: מחזירים תשלומים רטרואקטיבית 12 שנה?\nיפית מנגל: כן.\nחיים כץ: 12 שנה רטרו?\nיפית מנגל: כן.\nחיים כץ: לא 7 שנים גג?\nיפית מנגל: לא, לא - רטרו. הרי הביטוח הלאומי עצר מיוזמתו ובאופן חד-צדדי את החזר תשלומי היתר כבר בשנת 2002. כל מי שביקש החזר, הדרישה שלו נגנזה במשרדי הביטוח הלאומי עד היום, והביטוח הלאומי טען שהוא מעביר את הסוגיה ל - - -\nחיים כץ: מי שהגיש בקשה. אם התברר לי היום שמשנת 2000 שילמתי תשלומי יתר ואני מגיש תביעה, אני אוכל ללכת על כל התקופה? לא.\nיפית מנגל: משנת 97' כרגע הביטוח הלאומי מחזיר בפועל, כיוון שהיתה החלטה: אל תדרשו ואל תבקשו. אנחנו מטפלים בסוגיה, נחזיר לכם. יש כאן דרישה שהיא בלתי סבירה.\nחיים כץ: מה זה נוגע לחוק הזה בכלל?\nיפית מנגל: אני אגיד לך. מה זה המסמכים?\nחיים כץ: אני מבין את הראש שלך, ואני יודע לאן את רוצה לקחת אותנו. אנחנו לא שם. אנחנו באים לפתור בעיה אחת – שמי שמחזירים לו יקבל גם ריבית. לא ניגש לדברים אחרים. זו הצעת החוק ממשלתית ובזה אנחנו גומרים. לא מעניין אותי למה את הולכת לבית משפט. כמה שתשפרי בבית משפט – אני אודה לך. זה המצב.\nיפית מנגל: השאלה היא מה המסמכים הדרושים? פה המוקש.\nחיים כץ: בסדר גמור. דיברת, נרשם לפרוטוקול. את יכולה להשתמש. אם כך, אין לנו מה להקריא.\nשמרית שקד-גיטלין: קודם כל, יש לנו ההצעה בכחול. למרות שהקראנו אותה, אולי נקריא אותה שוב כדי שיהיה ברור על מה אנחנו מצביעים, פלוס ההחלטה הנוספת.\nחיים כץ: מאה אחוז. אתם עוברים לניסוחים בעתיד הקרוב מאוד.\nרועי קרת: שבוע.\nחיים כץ: שבוע, אוקיי.\nשמרית שקד-גיטלין: \"הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 134) (החזרת תשלומי יתר), התשע\"ב-2011 תיקון סעיף 362 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ\"ה-1995 (להלן – החוק העיקרי)\" בסעיף 362(א)(2) הסיפה החל במילים \"ואולם לא תשולם\" – תימחק. תחילה ותחולה 2. תחילתו של סעיף 362(א)(2) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ב-1 בחודש שלאחר פרסומו, והוא יחול על תשלום יתר המוחזר לפי הוראות הסעיף האמור ביום התחילה ואילך. \" לגבי ההחלטה הנוספת – בהתאם לדברים שרועי אמר, ובהתאם לדברים שסיכמת, המוסד מהיום שבו הומצאו לו כל המסמכים יצטרך להחזיר בתוך 12 חודשים הצמדה מהיום שבו בוצע תשלום היתר. אם המוסד לא יחזיר תוך 12 חודשים, מהחודש ה-13 זה ריבית שנתית של 1% מעבר להצמדה.\nחיים כץ: צמוד פלוס 1.\nשמרית שקד-גיטלין: נכון. מה לגבי הוראות התחולה של התיקון הזה, התיקון השני?\nחיים כץ: מיידי, מיידי.\nרועי קרת: אנחנו מדברים שזה יחול על בקשות להחזר מיום התחילה ואילך.\nחיים כץ: כן, כן. והתחילה מיידית.\nרועי קרת: בסדר. זה נותן לנו שנה להתארגן אז נסתפק.\nחיים כץ: מי בעד ירים את ידו? תודה רבה.\nחיים כץ: בעד – פה אחד\nחיים כץ: הצעת החוק הממשלתית הזו אושרה בוועדה כהכנה לקריאה השנייה והשלישית, והיא תעלה במליאה אחרי שתנסחו ותגמרו לנסח אותה ברוח הדברים שנאמרו פה לעניין. אני מקווה שהמליאה גם תאשר אותה. תודה רבה, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "במקרה שהמוסד לביטוח לאומי מעכב את החזר תשלומי היתר מעבר ל-12 חודשים, החל מהחודש השלושה עשר יתווסף לתשלום ריבית שנתית בשיעור של 1%, וזאת בנוסף להצמדה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "אם המוסד לביטוח לאומי לא יחזיר תשלום יתר בתוך 12 חודשים, החל מהחודש ה-13 התשלום יישא ריבית שנתית.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "ואם המוסד לא הספיק בתוך 12 חודשים מה שלהערכתנו לא יקרה, אבל נגיד שיהיו מקרים שבהם המוסד לא הספיק להחזיר תוך 12 חודשים, מהחודש ה-13 ואילך התשלום הזה יישא גם ריבית שנתית של אחוז בנוסף להצמדה.",
            "start_char": 1352,
            "end_char": 1541,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 86,
            "source_excerpt": "אם המוסד לא יחזיר תוך 12 חודשים, מהחודש ה-13 זה ריבית שנתית של 1% מעבר להצמדה.",
            "start_char": 4341,
            "end_char": 4419,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "שיעור הריבית השנתית הוא אחוז אחד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "ואם המוסד לא הספיק בתוך 12 חודשים מה שלהערכתנו לא יקרה, אבל נגיד שיהיו מקרים שבהם המוסד לא הספיק להחזיר תוך 12 חודשים, מהחודש ה-13 ואילך התשלום הזה יישא גם ריבית שנתית של אחוז בנוסף להצמדה.",
            "start_char": 1352,
            "end_char": 1541,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 86,
            "source_excerpt": "אם המוסד לא יחזיר תוך 12 חודשים, מהחודש ה-13 זה ריבית שנתית של 1% מעבר להצמדה.",
            "start_char": 4341,
            "end_char": 4419,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "הריבית מתווספת בנוסף להצמדה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "ואם המוסד לא הספיק בתוך 12 חודשים מה שלהערכתנו לא יקרה, אבל נגיד שיהיו מקרים שבהם המוסד לא הספיק להחזיר תוך 12 חודשים, מהחודש ה-13 ואילך התשלום הזה יישא גם ריבית שנתית של אחוז בנוסף להצמדה.",
            "start_char": 1352,
            "end_char": 1541,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 86,
            "source_excerpt": "אם המוסד לא יחזיר תוך 12 חודשים, מהחודש ה-13 זה ריבית שנתית של 1% מעבר להצמדה.",
            "start_char": 4341,
            "end_char": 4419,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "f212940a",
    "source_task_id": "272105582",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "business-10642983",
    "question": "מה הייתה הנקודה העיקרית במסמך שהוציאה המועצה לסחר הוגן?",
    "source_text": "המחיר הנמוך בישראל: אקספון שוברת את שוק הסלולר\n\n29 שקלים לחודש עבור 40 ג'יגה ו-19 שקלים עבור 10 ג'יגה • ספקית האינטרנט נכנסת לשוק הסלולר\n\nחברת אקספון, המוכרת כספקית אינטרנט וקווים ביתיים, נכנסת לשוק הסלולר תחת המותג החדש \"we\" ומצטרפת כצלע שלישית לתשתית המשותפת של סלקום וגולן טלקום בדור הרביעי. אקספון מפרסמת חבילות מוזלות לסלולר בצורה משמעותית ממחיר החבילות המוצעות היום בשוק הישראלי.\n\n40 ג'יגה נראים היום כמו גלישה ללא הגבלה, ורק מעטים מגיעים לצריכה חודשית כזו. עם זאת, גם לפני שנתיים, כשמותג 012 הציע חבילה ללא הגבלה של 4 ג'יגה, זה היה נראה דמיוני. הדרישות לנפח גלישה עולות בכל חודש, וככל הנראה בתוך פחות משנתיים, גם החבילה הנדיבה הזו תיראה מגוחכת.\n\nהמחיר של החבילה השנייה, 10 ג'יגה ב-19.90 שקלים, מובטח לשנתיים. שני המחירים הם לתקופת השקה, כשבסיומה המחיר יעמוד על 49 שקלים לחודש. מחיר ה-SIM הוא 19.90 שקלים ויישלח בדואר. מחיר לשיגור באמצעות שליח יהיה 19.90 שקלים.\n\nאך אלה אינן החבילות הזולות בשוק. כבר היום מציעה 012 מובייל שני מנויים ב-25 שקלים כל אחד עם 12 ג'יגה, ושירות אפל מיוזיק במתנה לחצי שנה (בשווי 19.90 ש\"ח למנוי לחודש). אצל רמי לוי אפשר לקבל חבילה של 14 ג'יגה ב-29.90 שקלים, ובאותו מחיר אפשר לקבל בגולן טלקום חבילה של 18 ג'יגה גלישה. מותג pmobile מציע 25 ג'יגה ב-29.90 בצירוף שני מנויים.\n\nהבעלים של אקספון, חזי בצלאל, הגיע להשקה ישירות מניו יורק, שם הוא שוהה לרגל עסקיו. המסר שלו במסיבת העיתונאים היה הגינות, שקיפות, מקצוענות, הקשבה ללקוח, ובעיקר אמינות. מכיוון שהחברה היא האחרונה המצטרפת לשוק הסלולר, היא גם מתבססת על תשתית של אריקסון, בחזית הטכנולוגיה.\n\nלדברי בצלאל, המסמך שהוציאה המועצה לסחר הוגן על שוק הסלולר היה בושה לענף, \"אבל כנראה שהשוק הרוויח את זה ביושר. אני מקווה שהחברה שלנו לא תהיה אף פעם במצב כזה\".\n\nבצלאל הסביר כי זו תהיה קבוצת תקשורת, שלקוחותיה הם שותפים ולא אויבים שלה. \"בעולם אין שנאה לחברות ה והיחס אליהן הוא כמו לגוגל ולמיקרוסופט. זו חברת הייטק, וכולם נפגשים בהערכה ובאהבה. חברות התקשורת בארץ מקבלות משובים שליליים, אבל זה לא חייב להיות כך. אני בא לעשות דברים טובים בארץ הזו, שהיא יקרה לי מאוד. כל מה שעשיתי עד היום, באתי עם כל הנשמה וכל הלב. כן, אנחנו חברה עסקית, וצריכים רווחיות ומאזן, אבל לפני הכל אנו חברה של בני אדם\".\n\nעוד אמר בצלאל כי אקספון, המספקת שירותי אינטרנט ושיחות לחו\"ל, היא היום חברה רווחית מאוד. \"לא בצורה חזירית, אבל במסגרת רווחיות סבירה. רק בשנתיים האחרונות גדלנו פי ארבעה והיום יש לנו למעלה מ-200 אלף בתי אב. אנחנו רואים בסלולר פלטפורמה, שעליה נוסיף מרכיבים נוספים כמו חינוך ורפואה וכבר ביקשנו היתר לתת שירותים בתחומים פיננסיים כדי להפוך לבנק סלולרי. זה קורה בהרבה מדינות בעולם. נאפשר גם הלוואות בין אנשים, P2P אמיתי\".\n\nלדברי המנכ\"ל, יעקב נדבורני, \"כשמסתיימת החבילה לא ינתקו את המנוי מהאינטרנט, שהיום הוא עורק תקשורת חשוב כמעט לכל מטרה, אלא יאטו אותו מאוד, וניתן יהיה להגדיל את חבילת הגלישה גם באופן חד פעמי. בשירות הלקוחות יהיה מענה אנושי 24 שעות ביממה, אבל האתר של החברה יהיה הדרך המועדפת לתקשורת. כל המידע יהיה שקוף ללקוחות ולא יהיה מידע אצל אנשי השירות שלא יהיה ידוע ללקוח עצמו\".\n\nלחברה אין מוקדים לקבלת קהל וניתן להצטרף אליה דרך אתר האינטרנט שלה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "727bc25e",
    "source_task_id": "272105583",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "bikoret_20_ptv_514743",
    "question": "מי מכהן כיועץ המשפטי למבקר המדינה?",
    "source_text": "שלי יחימוביץ': בוקר טוב לקהל המצומצם. אנחנו דנים בבקשת מבקר המדינה להענקת סמכויות על פי סעיף 26 לחוק מבקר המדינה. ביקש מאתנו כבוד מבקר המדינה יוסף שפירא לאשר בתוקף סמכותנו החלטה שלו למנות את פרופ' יורם רבין היועץ המשפטי למבקר המדינה; את ד\"ר אסתר בן חיים מנהלת נציבות תלונות הציבור; ואת תהילה וינוגרד סגנית היועץ המשפטי למבקר המדינה להיות בעלי הסמכויות בסעיפים 8 עד 11 ו 27(ב) ו-(ד) לחוק ועדות חקירה, התשכ\"ט-1968. מינוי זה, המבקר כותב, נדרש לשם הפעלת הסמכויות האמורות בסעיפים המפורטים לעיל לחוק ועדות חקירה, המאפשרות למבקר המדינה או למי שנתמנה על ידו לחייב כל אדם למסור ידיעות ולתת עדות, כאשר סירוב לעשות כן מלווה בסנקציה, כעולה מהוראות החוק. כל מיני אנשים שראו את סדר היום נזעקו וחשבו שאנחנו ממנים ועדת חקירה ממלכתית על דבר מה עלום, אז לא כך הדבר. גלעד, בבקשה תסביר לנו מה המשמעות של הסעיפים.\nגלעד קרן: החוק כבר היום מעניק למבקר עצמו מספר סמכויות לפי חוק ועדת חקירה. מדובר בסמכויות לזימון עדים, חיוב אנשים להציג מסמכים, לבוא להעיד בפניו. הוא יכול לכפות על אדם להעיד בפניו, וכאשר יש סירוב להעיד, הוא יכול גם להטיל איזשהו קנס. סמכות נוספת היא סמכות לקבוע הוצאות ושכר לאנשים שבאים להעיד בפניו.\nשלי יחימוביץ': כל זה נכון רק לוועדות חקירה ממלכתיות, או באופן כללי אנחנו מעניקים להם סמכויות?\nגלעד קרן: לא, זאת סמכות שקיימת היום למבקר המדינה בחוק. ככל שהמבקר רוצה למנות אנשים נוספים שאין להם את הסמכויות האלה כדי שיעזרו לו בביצוע עבודתו, יש צורך באישור הוועדה, וזה בעצם ההליך שלפנינו. גם בעבר היועצת המשפטית הקודמת, מנהלת נציבות תלונות הציבור, לדעתי גם סגן היועצת המשפטית הקודמת, היו להם הסמכויות האלה. כיוון שהגורמים התחלפו כנראה, יש צורך באישור ספציפי של האנשים כרגע.\nשלי יחימוביץ': ניצב בדימוס, עמיחי שי, יועץ בכיר לתפקידים מיוחדים למבקר, כמה מילים לפרוטוקול.\nעמיחי שי: למעשה, דור הולך ודור בא, אנשים פרשו, סיימו את תפקידם, ולמעשה שלושה אנשים שהיתה להם הסמכות הזו פרשו, ולכן אנחנו נדרשים למלא את השורות בעניין הזה. נכון להיום, מעבר למבקר, למנכ\"ל מר אלי מרזל, יש הסמכות הזו, שהוקנתה לו כמובן על ידי הוועדה. אנחנו מבקשים להרחיב את זה לעוד שלושת האנשים האלה, כדי שבמידה ו-, ניתן יהיה לבוא ולפעול על פי החוק במסגרת הזו.\nשלי יחימוביץ': אני מביאה להצבעה את בקשת מבקר המדינה, כפי שפורטה כאן לעיל. מי בעד? אני. מי נגד? אף אחד.\nשלי יחימוביץ': בעד – 1\nשלי יחימוביץ': נמנעים – אין בקשת מבקר המדינה להענקת סמכויות על פי סעיף 26 לחוק מבקר המדינה נתקבלה.\nשלי יחימוביץ': הבקשה אושרה. תודה רבה, יום נעים.",
    "reference_answer": "על פי המסמך, היועץ המשפטי למבקר המדינה הוא פרופ' יורם רבין.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "פרופ' יורם רבין הוא היועץ המשפטי למבקר המדינה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "ביקש מאתנו כבוד מבקר המדינה יוסף שפירא לאשר בתוקף סמכותנו החלטה שלו למנות את פרופ' יורם רבין היועץ המשפטי למבקר המדינה; את ד\"ר אסתר בן חיים מנהלת נציבות תלונות הציבור; ואת תהילה וינוגרד סגנית היועץ המשפטי למבקר המדינה להיות בעלי הסמכויות בסעיפים 8 עד 11 ו 27(ב) ו-(ד) לחוק ועדות חקירה, התשכ\"ט-1968.",
            "start_char": 114,
            "end_char": 412,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "e7c90b3f",
    "source_task_id": "272105584",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_214_1785082",
    "question": "פי כמה שכיחה דלקת קיבה מסוג B בהשוואה לסוג A בקרב אוכלוסיית המבוגרים הלבנים?",
    "source_text": "דלקת קיבה ניוונית (באנגלית: Atrophic gastritis) היא תהליך של דלקת כרונית ברירית הקיבה בבטן. דלקת זו, מובילה לאובדן של תאי בלוטות הקיבה ולהחלפתם בסופו של דבר ברקמות סיביות, וברקמות מעיים.\n\n\n== השלכות ==\nדלקת זו יכולה להוביל לפגיעה בהפרשת הקיבה של חומרים חיוניים כמו חומצה הידרוכלורית, פפסין וחומרים חשובים אחרים, דבר אשר מוביל לבעיות עיכול. הנפוצים ביותר הם חוסר בוויטמין B12, אשר גורם לאנמיה מגלובלסטית, וחוסר ספיגת ברזל אשר מובילה לאנמיה של מחסור בברזל.דלקת זו יכולה להיווצר מזיהום מתמשך עם הליקובקטר פילורי, או שהיא יכולה להיות מחלה אוטואימונית. לאלו הסובלים מהמחלה כמחלה אוטואימונית, יש סיכוי גבוה לפתח קרצינומה בקיבה, מחלת השימוטו ואכילוהידריה.\n\n\n== סימנים ותסמינים ==\nיש אנשים הסובלים מדלקת קיבה ניוונית ללא הצגת תסמינים כלשהם. עם זאת יש גם חולים בעלי תסמינים ברורים והן בעיקר נשים. סימנים הקשורים לדלקת קיבה ניוונית הם בעיקר אלה הקשורים למחסור בברזל: עייפות, תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, ציפורניים שבירות, נשירת שיער, תפקוד חיסוני לקוי וריפוי פצעים לקוי. בנוסף ישנם עוד תסמינים כגון: התרוקנות קיבה מעוכבת (85% מהמקרים), נוירופתיה היקפית (25% מהמקרים),תסמיני רפלוקס קיבתי-ושטי (25% מהמקרים), חריגות אוטונומיות ואובדן זיכרון (פחות נפוצים, מופיעים ב-1%–2% מהמקרים). כמו כן יש דיווח על הפרעות פסיכיאטריות שונות כגון: מאניה, דיכאון ,הפרעה טורדנית-כפייתית, פסיכוזה, ולקות קוגניטיבית. דלקת קיבה מסוג A פוגעת בעיקר בגוף או בתחתית הקיבה ושכיחה יותר באנמיה ממארת. דלקת מסוג B משפיעה בעיקר על האנטרום, היא יותר שכיחה בזיהום עם הליקובקטר פלורי.\nדלקת קיבה ניוונית מופיעה בתדירות גבוהה (שכיחות, 28%) באוכלוסיות מבוגרים לבנים, כאשר סוג B שכיחה פי ארבעה בהשוואה לסוג A.\n\n\n=== תנאים קשורים ===\nאנשים עם דלקת קיבה ניוונית נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות של אדנוקרצינומה בקיבה. אסטרטגיית המעקב האנדוסקופית האופטימלית אינה ידועה, אך יש להסיר את כל הגושים והפוליפים בחולים אלה.\n\n\n== גורמים ==\nמחקרים עדכניים הראו כי דלקת קיבה ניוונית שנובעת ממחלה אוטואימונית, היא תוצאה של מערכת החיסון שתקפה את התאים הדופניים. דלקת קיבה ניוונית מטפלסטית סביבתית, נובעת מגורמים סביבתיים, כמו דיאטה וזיהום עם הליקובקטר פילורי. לרוב היא מוגבלת לגוף הקיבה. חולים עם דלקת זו, נמצאים בסיכון מוגבר לקרצינומה בקיבה.\n\n\n== פתולוגיה ==\nדלקת קיבה ניוונית אוטואימונית, היא סוג של דלקת קיבה ניוונית המאופיינת בתגובה חיסונית המכוונת לכיוון תאים דופניים, וגורמים פנימיים. נוכחות נוגדנים נגד תאים דופניים והפקטורים הפנימיים, היא סימן אופייני. לאחר מכן תגובת מחלת החיסון העצמי מביאה להרס של התאים הדופניים, מה שמוביל לאכילוהידריה עמוקה (ולרמות גסטרין גבוהות). ייצור לקוי של גורמים פנימיים מוביל לחוסר ספיגה של ויטמין B ואנמיה ממארת. דלקת זו בדרך כלל מוגבלת לגוף הקיבה או לתחתיתה. אכילוהידריה משרה היפרפלזיה של תאי G (ייצור גסטרין), דבר המוביל להיפרגסטרינמיה, הגסטרין מפעיל אפקט הזנה על תאי ECL (אשר אחראים על הפרשת היסטמין). זה אחד המנגנונים המשוערים המסבירים את ההמרה הממאירה של תאי ECL לגידולים קרצינואידים.\n\n\n== אבחון וסיווג ==\nאיתור נוגדי תאיים דופניים, נוגדן גורמים פנימיים ונוגדנים של הליקובקטר פלורי, בשילוב עם גסטרין בנסיוב יעילים למטרות אבחון.\nניתן להבחין בין שני סוגים של דלקת קיבה ניוונית, סוג A ו-B, על בסיס פיזור המחלה בבטן ותוצאות של בדיקות סרולוגיות שקשורות למחלת חיסון עצמי.\nבדלקת מסוג A, הבדיקה לנוגדן של תאים דופניים היא חיובית ורמות הגסטרין בנסיוב הן גבוהות, מה שמשקף קרום העייתי שלם שניתן להוכיח גם על ידי ביופסיה.\nבדלקת מסוג B הבדיקה לתאים דופניים היא שלילית ורמות הגסטרין בנסיוב נמוכות, מה שמשקף נזק אנטריאלי.\nבמחקרים המוקדמים הוצע הרעיון, כי ניתן לסווג דלקת קיבה ניוונית בהתאם לרמת התקדמות כ\"סוג סגור\" או \"סוג פתוח\", אולם לא קיים סיווג אוניברסלי החל משנת 2017.\n\n\n== טיפול ==\nתרופות מדכאות תגובות חיסוניות וכימותרפיה בשילוב תרופות אנטי פלסטיות, הן אפשרויות טיפול פוטנציאליות עבור דלקת קיבה ניוונית. במקרה של אבחון סרטן הקיבה, ייתכן שתדרש כריתת קיבה.\n\n\n== ראו גם ==\nדלקת רפידת הקיבה\nגסטרקטומיה\n\n\n== לקריאה נוספת ==\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nדלקת קיבה ניוונית בקרב בני גיל הזהב\nדלקת קיבה ניוונית אוטואימונית: נקודות מבט עכשוויות\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "בקרב אוכלוסיית המבוגרים הלבנים, דלקת קיבה ניוונית מסוג B שכיחה פי ארבעה בהשוואה לדלקת מסוג A.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "בקרב אוכלוסיות מבוגרים לבנים, דלקת קיבה ניוונית מסוג B שכיחה פי ארבעה בהשוואה לסוג A.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "דלקת קיבה ניוונית מופיעה בתדירות גבוהה (שכיחות, 28%) באוכלוסיות מבוגרים לבנים, כאשר סוג B שכיחה פי ארבעה בהשוואה לסוג A.",
            "start_char": 1439,
            "end_char": 1559,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "369e2008",
    "source_task_id": "272105585",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_613498",
    "question": "מה עושה סגן השרה יאיר גולן במסגרת תפקידו?",
    "source_text": "אפרת רייטן: בוקר טוב, לחברי ועדת העבודה והרווחה, אנחנו מתכבדים לפתוח את הישיבה הבוקר. היום ה-6 בדצמבר 2021, ב' בטבת, תשפ\"ב. הבוקר נדון ונצביע בהצעה להקמת ועדת משנה לעניין בטיחות בעבודה, בעיקר, בדגש בענף הבנייה. החשיבות הגדולה היא באמת להסדיר את כל מה שרלבנטי לבטיחות בעבודה ולגהות. הצעתי היא למנות את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, כיו\"ר הוועדה, וחברי הכנסת מטעם הוועדה שיכהנו בוועדת המשנה עם חבר הכנסת יצחק פינדרוס, חבר הכנסת מופיד מרעי, חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, חבר הכנסת מאזן גנאים, וחברת הכנסת מיכל רוזין.\nנעה בן שבת: הוועדה יכולה לעסוק בנושאים הקשורים לבטיחות בעבודה. לקיים פיקוח פרלמנטרי, לערוך דיונים יזומים בנושא. היא גם יכולה לדון בהצעות-לסדר יום בדיונים מהירים בנושאים אלה אם יושבת-הראש של הוועדה החליטה להעביר אותם לדיון בה. הם יועברו כמובן לוועדת העבודה והרווחה על-ידי מליאת הכנסת והנשיאות. ועדת המשנה יכולה לדון בהצעות חוק ובתקנות, או חקיקת משנה, רק אם יושבת-ראש מחליטה להעביר אותן אליה, וכמובן, האישור שלהן ייעשה במליאת הוועדה, בוועדת העבודה והרווחה.\nמופיד מרעי: בצורה פרטנית או מראש?\nנעה בן שבת: הסכמה פרטנית.\nאפרת רייטן: פרטנית. הואיל ומדובר בוועדה מאוד חשובה, אני חושבת שחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שכבר עסק בנושא, וכבר היה יו\"ר בכנסות הקודמות של הוועדה הזו – גם צבר את הניסיון. גם הנושא הזה, אני יודעת שהוא קרוב לליבך, ואתה דואג באמת בצורה מעוררת הערכה רבה לחיי אדם. גם בתוקף תפקידך כעו\"ד, מביא איתך גם עוד הרבה מאוד כישורים ויכולות נוספות שאין לי ספק שהן מסייעות לך לערוך ולקיים את התפקיד הזה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. אני באמת סומכת עליך, וכך, חברי הוועדה האחרים. המשימות הן אדירות. ראיתי הבוקר שמתחילת השנה – 457 נפגעים. ו-59 הרוגים, ומתוכם, מתוך ה-59, 33 הרוגים בענף הבנייה. אלה נתונים פשוט קשים. סגן השרה יאיר גולן, אנחנו יודעים שממונה על הנושא הזה מטעם הממשלה, ועושה כמיטב יכולתו לקדם ולשנות דברים. אבל אנחנו צריכים באמת את עבודת הכנסת שתיתן כאן את הטון, גם מבחינת הקידום, האצה של הדברים, הפיקוח. יש כאן עבודה רבה. אני יודעת שכבר יש לך ניסיון, ואני באמת שמחה להציע אותך כיו\"ר ועדה. ניגש להצבעה. מי בעד מינויו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ליו\"ר ועדת המשנה, והקמת הוועדה – שירים את ידו.\nאפרת רייטן: בעד – רוב\nאפרת רייטן: אושר\nאפרת רייטן: פה אחד – 3. אין מתנגדים ואין נמנעים. ברכות, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.\nבטיחות בעבודה): תודה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, באמת, אני מודה על הקמת הוועדה, ועל האמון ועל המלים החמות שאת אמרת בפתיח. באמת, מדובר בסוגיה שחשובה מאוד, שמתייחסת לחיי אדם, ובמקרה הזה, חיי פועלים ועובדים. לגבי המספרים, יש קצת מחלוקת – בין אם זה 64, בין אם זה 59. אבל יותר ממחציתם בענף הבניין, חוץ מאלפי נפגעים. כשמדברים על הרוגים, אז אנחנו שוכחים גם את הנפגעים, ולפעמים הנפגעים – שנינו היינו עורכי דין. כשאתה רואה פועל צעיר שהוא נכה מאה אחוז, זה גם אסון למשפחה ולאיש עצמו. בכנסת הקודמת הייתה לנו ועדה שהצטמצמה לתאונות בענף הבניין. אבל אנחנו רואים חשיבות רבה גם את, גם אני, וגם יתר חברי הוועדה, אנחנו נתייחס באופן רוחבי לכל העניין הזה של הבטיחות בעבודה בכל המקומות - אם זה בניין, בין אם זו תעשייה, ויש הרבה מאוד מה לעשות. לצערנו, התחום הזה היה מופקר בשנים האחרונות. חלק רב מהתקנות כבר פג תוקפן, ולא חודשו. למשל, כל התקנות של הפיגומים. אני יודע שמשרד העבודה וסגן השרה מתכננים רפורמה גדולה, ולכן, אנחנו חייבים פה פיקוח שהרפורמה הזאת תיכנס לתוקף, ושאנחנו ניתן את דעתנו, ושהיא תהיה רפורמה טובה. כמובן, איך שעשינו בכנסת הקודמת, בוועדה הקודמת, עם המנהלת המצוינת, ועם היועצת המשפטית. אנחנו היינו בקשר עם כל הגופים – גם ההסתדרות, וגם האיגודים המקצועיים, וגם העמותות, וגם ארגוני הקבלנים. אנחנו חייבים לשלב ידיים. אפילו אם נציל נפש של פועל אחד - אז עשינו את מלאכתנו. אבל המטרה באמת לצמצם כמה שיותר את הנתונים הזוועתיים בעניין הזה. כמובן, אני כולי מגויס לעניין הזה, ובתיאום מלא איתך, גברתי היושבת-ראש, אנחנו צריכים את העזרה שלך גם בתור יושבת-ראש. אנחנו גם נעשה ביקורים באתרי העבודה, ולראות מקרוב איך מתנהלים העניינים. ולכן, אני מודה לך. כמובן שאנחנו נפשיל שרוולים ונתחיל את העבודה מיד. אנחנו נעשה את התיקון כך שבין הוועדה הכללית לבין ועדת המשנה. תודה לך. וגם לכל החברים שיהיו חברים בוועדת המשנה ונצא לעבודה.\nאפרת רייטן: נצא לעבודה בבטיחות. תודה רבה. יושב-ראש החדש בוועדת המשנה. חבר הכנסת טיבי, הגעת לברך.\nאחמד טיבי: אני רוצה לברך על בחירתו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בחירה מצוינת. הוא היה יו\"ר ועדת המשנה בקדנציה הקודמת. הוא, כל כולו נטוע בנושא הזה שזה נושא כואב, במיוחד בחברה הערבית. רוב מוחץ של הנפגעים וההרוגים, הם ערבים. אני רוצה להודות, לך, חברת הכנסת רייטן, יו\"ר ועדת העבודה על ההחלטה ועל הבחירה. אני בטוח שאוסאמה יעשה עבודה מצוינת. חייבים לשנות את המציאות הזאת של קיפוח חיי אדם בתאונות שחייבים למנוע אותן. תודה רבה.\nאפרת רייטן: תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת מופיד מרעי. בבקשה.\nמופיד מרעי: בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, מזל טוב, אדוני היושב-ראש החדש של ועדת משנה. נעמוד לרשותך עם כל הניסיון שיש לי. אגב, אני יושב-ראש ועדת חקירה לנפגעי תאונות בצבא, כך שהרקע לבדיקה של תאונות יש. הייתי מנהל אגף בביטוח הלאומי. בכל מקרה, את הידע אני כן שם כאן לפי ההבנה. מה שחשוב כאן מעבר לברכות, ולמזל טוב, וזה מלווה אותנו גם בתאונות בדרכים, גם באלימות וגם לי - התחושה בשטח, וגם כחבר כנסת, ולפני זה בתפקידים הקודמים, שאנחנו מדברים הרבה ועושים פחות. כשאתה בא ובודק את זה כל יום בבוקר, האם יש איזה אירוע בישוב כזה או אחר. אתה אומר לעצמך, אתה יודע מה, עד מתי אנחנו נדבר? עד מתי אנחנו נתכנן, ולא נוציא לפועל? אני אבקש ממך, באמת, מכל הסיוע האפשרי, להיות פרקטיים לעשייה. אם לא נהפוך להיות פרקטיים בעשייה שלנו – לא נוריד את רמת העבודה. יש הרבה הרוגים מתאונות עבודה, כל אחד יודע. הענף הזה לא מסודר. אני תמיד מדבר על ביקורת. גם הייתי איש ביקורת, הייתי ראש צוות ביקורת במערכת. אני אומר, אם לא יהיו הכלים לאכיפה, כלים לענישה טובה, וכלים להתמודד עם הבעיה – לא נתמודד עם הבעיה. נוכל לקיים הרבה מאוד בעיות. אז לכן אנחנו צריכים להיות פרקטיים יותר מאשר להיות תיאורטיים. אני מאמין ומכיר את אוסאמה, גם בתפקידיו הקודמים, מכיר את היכולות שלו. אין ספק שהוא יעשה את זה בצורה טובה. ואני מאמין שבאמת נצליח לקדם משהו. תודה.\nאפרת רייטן: תודה רבה, חבר הכנסת מרעי. אני חושבת שאתה מקבל פה סיוע אווירי ויבשתי מכולם בוועדה הזאת. הנושא הזה הוא כל כך בלב, ובנפש של כולנו. מאוד מאחלים לך בהצלחה, ורוצים – הצלחתך זו הצלחתנו.\nבטיחות בעבודה): הצלחתי - הצלחת כולנו.\nאפרת רייטן: שתצליח בהמשך. אנחנו נקבל ממך עדכונים במהלך העבודה של הוועדה.\nאחמד טיבי: מהו השם הרשמי של הוועדה?\nאפרת רייטן: הוועדה לעניין בטיחות בעבודה.\nאפרת רייטן: בהצלחה. אני נועלת את הישיבה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "סגן השרה יאיר גולן הוא הממונה מטעם הממשלה על נושא הבטיחות בעבודה. במסגרת תפקידו הוא פועל לקדם ולשנות דברים בתחום, וכן מתכנן רפורמה גדולה יחד עם משרד העבודה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "סגן השרה יאיר גולן ממונה מטעם הממשלה על נושא הבטיחות בעבודה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 22,
            "source_excerpt": "סגן השרה יאיר גולן, אנחנו יודעים שממונה על הנושא הזה מטעם הממשלה, ועושה כמיטב יכולתו לקדם ולשנות דברים.",
            "start_char": 1614,
            "end_char": 1717,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הוא עושה כמיטב יכולתו לקדם ולשנות דברים בתחום.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 22,
            "source_excerpt": "סגן השרה יאיר גולן, אנחנו יודעים שממונה על הנושא הזה מטעם הממשלה, ועושה כמיטב יכולתו לקדם ולשנות דברים.",
            "start_char": 1614,
            "end_char": 1717,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "סגן השרה, יחד עם משרד העבודה, מתכנן רפורמה גדולה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 43,
            "source_excerpt": "אני יודע שמשרד העבודה וסגן השרה מתכננים רפורמה גדולה, ולכן, אנחנו חייבים פה פיקוח שהרפורמה הזאת תיכנס לתוקף, ושאנחנו ניתן את דעתנו, ושהיא תהיה רפורמה טובה.",
            "start_char": 2954,
            "end_char": 3109,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 0,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 1
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "bce7c84c",
    "source_task_id": "272105586",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "pnim_exut_18_ptv_189147",
    "question": "כיצד נפתרה המחלוקת סביב דרישתו המקורית של חבר הכנסת אזולאי להקטין את תקן הכליאה, באופן שאפשר לבסוף את המשך קידומה של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית?",
    "source_text": "אמנון כהן: אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הרביזיה שביקשו שני חברי כנסת – חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת דוד אזולאי – לגבי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 42). חבר הכנסת אזולאי, מדוע ביקשת רביזיה, אדוני? נמק את הרביזיה, שנדע להצביע בעד או נגד הרביזיה.\nדוד אזולאי: אדוני היושב-ראש, בבוקר עברה פה הצעת חוק שהיושב-ראש הקריא אותה. החוק כשלעצמו, אני מודה ואומר שהוא טוב. הבעיה שאנחנו כאן נמצאים בתקן כליאה גבוה מאוד. כל בקשתי היא אחת – להקטין את תקן הכליאה. ביקשתי להצמיד, להוריד את תקן הכליאה בהזדמנות שהחוק הזה נמצא כאן.\nאריה ביבי: לא להקטין. לדון.\nדוד אזולאי: לכן הגשתי רביזיה, זה על דעתו של חברי חבר הכנסת דב חנין.\nאמנון כהן: מי בעד בקשת הרביזיה שמבקש חבר הכנסת דוד אזולאי?\nאורי מקלב: מה דעת היושב-ראש? תאמר מילה בעניין הזה.\nאמנון כהן: כרגע זו רק בקשת רביזיה. צריך לפתוח או לא לפתוח את הדיון. אני לא חושב שצריך לפתוח את הדיון בנושא הזה. יש לנו סיכומים עם המשרד לביטחון פנים לגבי החוק הזה, הוא עושה איזשהו סדר בנושא תקן כליאה. המשרד לביטחון הפנים הבטיח - והוא כרגע עושה את הבדיקות שלו, לאחר שחרור שליט – הוא אומר שכרגע תקן הכליאה צריך לבוא על תיקונו, למרות שיש להם אישור לשנה. אנחנו ביקשנו שיעשו את עבודת המטה שלהם. הם הבטיחו תוך שבוע, בעזרת השם.\nדוד אזולאי: לא שמעתי תוך שבוע. אם אני שומע עכשיו שתוך שבוע ימים - -\nאמנון כהן: כן, תוך שבוע.\nדוד אזולאי: - - השר לביטחון פנים מביא תקן כליאה חדש לוועדה - - -\nאמנון כהן: הוא עובד על כך, יכול להיות שייקח לו עוד יום-יומיים.\nאורי מקלב: הוא מוכן להוריד את הרביזיה, תשמע מה אדוני אומר.\nדוד אזולאי: בהחלט, אני אומר.\nאורי מקלב: הוא מוכן להוריד – אם אתה מסכם היום שהשבוע, מקסימום בעוד שבועיים - - -\nאמנון כהן: לא אני.\nדוד אזולאי: אם מסוכם - - -\nאמנון כהן: יואל, בבקשה אדוני.\nאורי מקלב: אם יגיע תוך שבועיים, אנחנו נוריד את זה – זה גם יתאים למה שהוא רוצה וגם יתאים לכולם.\nיואל ליפשיץ: אנחנו ביקשנו משירות בתי הסוהר לעשות את הבחינה המחודשת, ולי נמסר שתוך שבועיים, בעזרת השם, אני אקבל את זה – הרי זה לא תלוי בי - - -\nאורי מקלב: טוב שאנחנו מקיימים דיון, יואל.\nאריה ביבי: עד אמצע החודש הבא.\nדוד אזולאי: לא, לא. אני מציע שבועיים, כמו שהיושב-ראש אמר.\nיואל ליפשיץ: נשתדל.\nאמנון כהן: תוך שבועיים, בסדר, ובשבוע הבא אני מבקש להביא את הנושא הזה לדיון. האם אתה מסיר את הרביזיה, אדוני?\nדוד אזולאי: אדוני היושב-ראש, אני מקבל את דברי היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, יואל ליפשיץ, שאומר – ואני מדגיש את הדברים – שתוך שבועיים יביא תקן כליאה לדיון בוועדה, אני מוכן להוריד את הרביזיה.\nאמנון כהן: אם כך, הרביזיה הוסרה, הצעת החוק מתקדמת כפי שתוכננה ותונח על שולחן הכנסת במהירות האפשרית על מנת שנעביר אותה לקריאה שנייה ושלישית במליאה, בעזרת השם. תודה רבה, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "המחלוקת נפתרה באמצעות פשרה. חבר הכנסת דוד אזולאי, שביקש רביזיה במטרה להקטין את תקן הכליאה, הסכים להסיר את בקשתו בתמורה להתחייבות. יואל ליפשיץ, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, הבטיח להביא תקן כליאה חדש לדיון בוועדה בתוך שבועיים. בעקבות התחייבות זו, אזולאי משך את בקשתו לרביזיה, וכך התאפשר המשך קידומה של הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "חבר הכנסת דוד אזולאי ביקש רביזיה על הצעת חוק במטרה להקטין את תקן הכליאה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 1,
            "source_excerpt": "אמנון כהן: אני פותח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא הרביזיה שביקשו שני חברי כנסת – חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת דוד אזולאי – לגבי הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 42).",
            "start_char": 0,
            "end_char": 178,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 7,
            "source_excerpt": "כל בקשתי היא אחת – להקטין את תקן הכליאה.",
            "start_char": 431,
            "end_char": 471,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 8,
            "source_excerpt": "ביקשתי להצמיד, להוריד את תקן הכליאה בהזדמנות שהחוק הזה נמצא כאן.",
            "start_char": 472,
            "end_char": 536,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "במהלך הדיון, יואל ליפשיץ, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, התחייב להביא תקן כליאה חדש לדיון בוועדה תוך שבועיים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 34,
            "source_excerpt": "יואל ליפשיץ: אנחנו ביקשנו משירות בתי הסוהר לעשות את הבחינה המחודשת, ולי נמסר שתוך שבועיים, בעזרת השם, אני אקבל את זה – הרי זה לא תלוי בי - - -",
            "start_char": 1725,
            "end_char": 1867,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 39,
            "source_excerpt": "יואל ליפשיץ: נשתדל.",
            "start_char": 1998,
            "end_char": 2017,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 42,
            "source_excerpt": "דוד אזולאי: אדוני היושב-ראש, אני מקבל את דברי היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, יואל ליפשיץ, שאומר – ואני מדגיש את הדברים – שתוך שבועיים יביא תקן כליאה לדיון בוועדה, אני מוכן להוריד את הרביזיה.",
            "start_char": 2126,
            "end_char": 2322,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "בתמורה להתחייבות זו, חבר הכנסת אזולאי הסכים להסיר את בקשתו לרביזיה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 42,
            "source_excerpt": "דוד אזולאי: אדוני היושב-ראש, אני מקבל את דברי היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, יואל ליפשיץ, שאומר – ואני מדגיש את הדברים – שתוך שבועיים יביא תקן כליאה לדיון בוועדה, אני מוכן להוריד את הרביזיה.",
            "start_char": 2126,
            "end_char": 2322,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "הסרת הרביזיה אפשרה את קידום הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 43,
            "source_excerpt": "אמנון כהן: אם כך, הרביזיה הוסרה, הצעת החוק מתקדמת כפי שתוכננה ותונח על שולחן הכנסת במהירות האפשרית על מנת שנעביר אותה לקריאה שנייה ושלישית במליאה, בעזרת השם.",
            "start_char": 2323,
            "end_char": 2480,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2f94ae5c",
    "source_task_id": "272105587",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_301_897870",
    "question": "לאילו מטרות מהווה יישוב הדעת תנאי או מידה חיונית?",
    "source_text": "יישוב הדעת (הנקרא גם שלוות נפש) הוא מצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשר לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים. בניגוד לסערת נפש, דחק או חרדה, שעלולים להביא לפיזור הדעת. כמה מדתות העולם הגדולות רואות ביישוב הדעת ערך חשוב, שיש לפעול ולחנך להשגתו.\n\n\n== מקור המילה ומשמעויותיה השונות ==\nבדומה ליישוב, משמעה של המילה: הִתיַשבוּת בחלק מהספרות העברית של תקופת ימי הביניים ואחריה, הוא בכתבים שונים: התבוננות, שיקול דעת, או הבנה. יישוב הדעת הוא גם קורת רוח וסיפוק.\nבנוסף משמש הביטוי כהנחת הדעת לאחר תרעומת מסוימת. כך למשל כמובא בפירוש הרי\"ף בשם התלמוד הירושלמי: ”כיון שאמר הקב\"ה לירח \"ולמשול ביום ובלילה\" ולא נתישבה דעתו, ואמר לו לך עוד וימנו בך ישראל ימים ושנים ולא נתישבה דעתו, אמר לו צדיקים יקראו על שמך ועוד לא נתישבה דעתו, אמר לו הקב\"ה הנני עושה לך כבוד שמישב דעתך...”\n\n\n== במחשבת היהדות ==\nהוגים יהודיים רבים מדגישים את החשיבות של מנוחת הנפש או יישוב הדעת, כבסיס הכרחי להתפתחות מוסרית ורוחנית. מעלה זו מודגשת במיוחד בכתביהם של רבנים כמו מנחם מנדל לפין ושמחה זיסל זיו. בתלמוד מוזכרים שלשה דברים המביאים ליישוב הדעת: \"שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול ומראה וריח\". ומנגד, \"ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן: עובדי כוכבים ורוח רעה ודקדוקי עניות\".\nבמשנה במסכת אבות: היישוב הוא אחת הדרכים שהתורה \"נקנית\" בהם. הרמב\"ם, רבי משה בן-מימון שבח את היישוב הנפשי כתנאי לקליטת דברים מורכבים ונשגבים בספרו מורה נבוכים: ”ואי אפשר היות דבריות (דברים) אמתיות, רוצה לומר המושכלות שלמות, אלא לאיש מלומד המִדות בעל נחת (שלֵו) ויִשוב”. רבי יהודה הלוי תיאר בספר הכוזרי טיפוסי בני אדם שונים, כאשר היישוב משויך אל \"המרה השחורה\" במשמעות של האיפוק, והאיזון הנשלט: ”אם יטה עם המרה האדומה עמו המהירות והקלות. ואם יטה עם המרה השחורה עמו המתון והיישוב”.\nרבנו בחיי כתב בספרו חובות הלבבות על חשבון הנפש הרוחני שהאדם צריך לערוך, ובכלל זה מיפוי הבנותיו בעניין תפיסת האלוהות באופן המניח את הדעת: ”שתחשוב עם נפשך ותתבעה על כל ענין שנתישב אצלה מעניני ידיעת האלהים ותורתו”. שבחי יישוב הדעת הנפשי בוטא על ידי רבי לוי בן גרשם, הרלב\"ג, אשר חי בפרובאנס במפנה המאות ה-13 - ה-14. בפירושו לספר משלי גינה את ”מי שהוא ממהר לעשות פעולותיו בזולת (בלעדי) חקירה והתישבות”.\nרבי נחמן מברסלב הדגיש את החשיבות של השגת יישוב הדעת על ידי התבוננות והתבודדות, באומרו כי מלבד מצב של מנוחה ורגיעה, ישוב הדעת הוא גם תחושת ביטחון ואמונה, הנקנות על ידי התבוננות בתכלית: ”מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַך\nהוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת\nוְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן\nוְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב\nמָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה”.\n\n\n== בפילוסופיה העתיקה ==\n\"יישוב הדעת\" ממלא תפקיד מרכזי בתורות פילוסופיות רבות:\n\nאצל אפלטון נזכרת יישוב הדעת (\"Sophrosyne\") כמעלה סוקרטית.\nבעוד שאפלטון משבח את ההשתאות בתור ראשית הפילוסופיה, וסימנו המובהק של כל מי ששוחר חכמת־אמת, מדגישים דמוקריט, הורציוס ואחרים שהחכם, אשר מכיר את הסיבות, איננו כבול כמו האיש הרגיל להשתאות ואיננו מתמלא פליאה למראה משהו שהוא כביכול בלתי רגיל.\nבאסכולה הסטואית, המונח אפתיה (Apatheia, \"חוסר סבל\") מתייחס למצב נפשי ללא הפרעה רגשית. המטרה בהלך רוח זה היא סילוק ההתקשרות לאירועים חיצוניים שעליהם אין לאדם שליטה, ותוך מצב זה של כניעה, להגיע לסיפוק. ביוונית, המונח אפתיה סיפק את השורש למילה אדישות (apathy), אך עם זאת, יש הבדל מהותי בין שני המושגים; אפתיה היא מידה חיובית, בעוד שאדישות היא שלילית לחלוטין.\n\n\n== בבודהיזם ==\nאחד מהרעיונות המרכזיים באימון הרוחני הבודהיסטי הוא \"אוּפֵּקְּהָ\" (upekkha) - איזון נפשי. יישוב הדעת הוא הרכיב האחרון בארבעת המצבים העילאיים \"ברהמה-וויהרה\" (brahma-vihara), אחרי האהבה, החמלה, והשמחה.\n\n\n== בנצרות ==\nד\"ר סמואל ג'ונסון הגדיר את המושג יישוב הדעת כ\"מצב איזון של המוח, לא במצב רוח מרומם ולא בדיכאון\". בפילוסופיה הנוצרית, יישוב הדעת היא מידה חיונית לשם השגת הערכים התאולוגיים של עדינות, שביעות רצון, מתינות, וצדקה.\n\n\n== ראו גם ==\nשליטה עצמית\nתפקודים ניהוליים\n\n\n== לקריאה נוספת ==\nיעקב קלצקין, הערך: יִשוּב, אוצר המונחים הפילוספיים, א-ד, ברלין: הוצאת אשכול, תרפ\"ח.\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, יישוב הדעת מהווה תנאי או מידה חיונית למספר מטרות בתחומים שונים. באופן כללי, הוא מאפשר לאדם לשמור על איזון וראייה צלולה, במיוחד במצבים קשים.\\n\\nבמחשבת היהדות, יישוב הדעת נחשב לבסיס הכרחי להתפתחות מוסרית ורוחנית, לאחת הדרכים שבהן התורה \"נקנית\", וכתנאי, לפי הרמב\"ם, לקליטת דברים מורכבים ונשגבים. בנוסף, רבי נחמן מברסלב ראה בו תנאי להתקרבות לה', והרלב\"ג הדגיש את חשיבותו לביצוע פעולות באופן שקול ולא נמהר.\\n\\nבתורות פילוסופיות אחרות, יישוב הדעת הוא מידה חיונית להשגת ערכים נוספים. באסכולה הסטואית, מצב נפשי קרוב ליישוב הדעת (אפתיה) מאפשר להגיע לסיפוק באמצעות סילוק ההתקשרות לאירועים חיצוניים. בפילוסופיה הנוצרית, הוא נחשב חיוני להשגת ערכים תאולוגיים כמו עדינות, שביעות רצון, מתינות וצדקה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "יישוב הדעת מאפשר לשמור על איזון וראייה צלולה של ההווה, בפרט במצבים קשים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 1,
            "source_excerpt": "יישוב הדעת (הנקרא גם שלוות נפש) הוא מצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשר לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.",
            "start_char": 0,
            "end_char": 136,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "במחשבת היהדות, יישוב הדעת הוא בסיס הכרחי להתפתחות מוסרית ורוחנית.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "הוגים יהודיים רבים מדגישים את החשיבות של מנוחת הנפש או יישוב הדעת, כבסיס הכרחי להתפתחות מוסרית ורוחנית.",
            "start_char": 813,
            "end_char": 916,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "על פי המשנה, היישוב הוא אחת הדרכים שבאמצעותן התורה \"נקנית\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "במשנה במסכת אבות: היישוב הוא אחת הדרכים שהתורה \"נקנית\" בהם.",
            "start_char": 1190,
            "end_char": 1249,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "הרמב\"ם קבע כי יישוב נפשי הוא תנאי לקליטת דברים מורכבים ונשגבים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "הרמב\"ם, רבי משה בן-מימון שבח את היישוב הנפשי כתנאי לקליטת דברים מורכבים ונשגבים בספרו מורה נבוכים: ”ואי אפשר היות דבריות (דברים) אמתיות, רוצה לומר המושכלות שלמות, אלא לאיש מלומד המִדות בעל נחת (שלֵו) ויִשוב”.",
            "start_char": 1250,
            "end_char": 1458,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "לפי הרלב\"ג, יש להימנע מפעולות נמהרות הנעשות ללא חקירה ויישוב הדעת.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 20,
            "source_excerpt": "בפירושו לספר משלי גינה את ”מי שהוא ממהר לעשות פעולותיו בזולת (בלעדי) חקירה והתישבות”.",
            "start_char": 1980,
            "end_char": 2065,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 5,
        "text": "רבי נחמן מברסלב טען שהיעדר יישוב הדעת הוא הסיבה לריחוק מהשם.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 21,
            "source_excerpt": "רבי נחמן מברסלב הדגיש את החשיבות של השגת יישוב הדעת על ידי התבוננות והתבודדות, באומרו כי מלבד מצב של מנוחה ורגיעה, ישוב הדעת הוא גם תחושת ביטחון ואמונה, הנקנות על ידי התבוננות בתכלית: ”מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַך",
            "start_char": 2066,
            "end_char": 2338,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 22,
            "source_excerpt": "הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת",
            "start_char": 2339,
            "end_char": 2387,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 6,
        "text": "באסכולה הסטואית, המטרה היא להגיע לסיפוק באמצעות סילוק ההתקשרות לאירועים חיצוניים שאין עליהם שליטה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "המטרה בהלך רוח זה היא סילוק ההתקשרות לאירועים חיצוניים שעליהם אין לאדם שליטה, ותוך מצב זה של כניעה, להגיע לסיפוק.",
            "start_char": 3003,
            "end_char": 3116,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 7,
        "text": "בפילוסופיה הנוצרית, יישוב הדעת הוא מידה חיונית להשגת הערכים התאולוגיים של עדינות, שביעות רצון, מתינות וצדקה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 38,
            "source_excerpt": "בפילוסופיה הנוצרית, יישוב הדעת היא מידה חיונית לשם השגת הערכים התאולוגיים של עדינות, שביעות רצון, מתינות, וצדקה.",
            "start_char": 3601,
            "end_char": 3713,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "1c0a59a1",
    "source_task_id": "272105588",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_002_1511547",
    "question": "האם הטיעונים להגדרתו של חומסקי את כלכלת ארה״ב כקפיטליזם מדיני מתאימים לתפיסה המרקסיסטית?",
    "source_text": "קפיטליזם מדיני הוא מערכת כלכלית שבה המדינה מתחייבת בפעילות כלכלית מסחרית (כלומר, למטרות רווחיות), כאשר אמצעי הייצור מאורגנים ומנוהלים כמפעלים עסקיים בבעלות המדינה (כולל תהליכי צבירת הון, עבודה בשכר ניהול ריכוזי), או כאשר קיימת דומיננטיות אחרת של רשויות ממשלתיות (סוכנויות המאורגנות על פי נוהלי ניהול עסקים) או של תאגידים הרשומים לציבור, בהם המדינה שולטת במניות.\nהספרות המרקסיסטית מגדירה את הקפיטליזם של המדינה כמערכת חברתית המשלבת קפיטליזם - מערכת השכר של ייצור והפקעת ערך עודף - בעלות או בשליטה על ידי מדינה; לפי הגדרה זו, מדינה קפיטליסטית ממלכתית היא מדינה שבה השלטון שולט בכלכלה, ופועל למעשה כחברה ענקית אחת, תוך הפקת ערך עודף מכוח העבודה לצורך השקעתה בהפקה נוספת. ייעוד זה חל ללא תלות במטרות המדיניות של המדינה (גם אם המדינה היא סוציאליסטית), דבר שהוביל להעלאת טיעונים לכך כי הרפובליקה העממית של סין המודרנית היא סוג של קפיטליזם ממלכתי, או לחלופין לטיעונים כי ברית המועצות נכשלה במטרה להקים סוציאליזם, אלא הקימה קפיטליזם ממלכתי.\nמונח זה שימש לעיתים קרובות לתיאור הכלכלות הנשלטות של המעצמות הגדולות בזמן מלחמת העולם הראשונה. גם הקפיטליזם המדיני מתייחס למערכת כלכלית שבה אמצעי הייצור נמצאים בבעלות פרטית, אך למדינה יש שליטה ניכרת על הקצאת האשראי וההשקעה, כמו במקרה של צרפת בתקופה של דיריגיזם לאחר מלחמת העולם השנייה. ניתן להשתמש בקפיטליזם המדיני (לעיתים בחילופין עם הקפיטליזם המונופוליסטי של המדינה) כדי לתאר מערכת שבה המדינה מתערבת במשק כדי להגן על האינטרסים של עסקים בקנה מידה גדול ולקדם אותם; נועם חומסקי, סוציאליסט, מיישם את המונח \"קפיטליזם מדיני\" לכלכלות כמו זו של ארצות הברית, שבה ארגונים גדולים הנחשבים \"גדולים מכדי להיכשל\" מקבלים מימון ממשלתי שממומן על ידי הציבור, ומפחית את הנחת הסיכון של החברות ומערער חוקי השוק, ובמקומות בהם המדינה מממנת בעיקר את הייצור הפרטי על חשבון הציבור, אך הבעלים הפרטיים מקוצרים את הרווחים.\nישנן תאוריות וביקורות שונות על הקפיטליזם של המדינה, שחלקן היו קיימות לפני מהפכת אוקטובר 1917. הנושאים המשותפים ביניהם מזהים כי העובדים אינם שולטים באופן משמעותי באמצעי הייצור ומגלים כי יחסי הסחורות וההפקה למטרות רווח עדיין מתרחשים בתוך הקפיטליזם של המדינה. ולדימיר לנין תיאר את הכלכלה של האימפריה הרוסית כקפיטליזם של המדינה. פרידריך אנגלס, בסוציאליזם: אוטופי ומדעי (1880), טען כי בעלות המדינה אינה מבטלת את הקפיטליזם כשלעצמה, אלא היא השלב הסופי של הקפיטליזם, המורכב מבעלות וניהול של ייצור ותקשורת בקנה מידה גדול בורגנית. הוא טען כי הכלים להפסקת הקפיטליזם נמצאים בקפיטליזם של המדינה.\n\n\n== מקורות ושימושים מוקדמים של המונח ==\n\nהמונח שימש לראשונה על ידי וילהלם ליבקנכט ב-1896, שאמר: \"איש לא נלחם בסוציאליזם של המדינה יותר מכפי שאנחנו הסוציאליסטים הגרמניים, אף אחד לא גילה באופן מובהק יותר ממני, כי הסוציאליזם הממלכתי הוא באמת קפיטליזם ממלכתי!\"\nיש הטוענים כי מושג הקפיטליזם הממלכתי ניתן לייחס לביקורתו של מיכאיל באקונין במהלך האינטרנציונל הראשון של הפוטנציאל שאותה ביקר כניצול של המדינה תחת הסוציאליזם בהשראת המרקסיזם, או לטיעון של יאן ווקלב מאג'אסקי ב\"אינטלקטואל וורקר\" ב-1905, כי הסוציאליזם הוא תנועה של האינטליגנציה כמעמד, וכתוצאה מכך סוג חדש של חברה הוא כינה קפיטליזם ממלכתי. עבור האנרכיסטים, הסוציאליזם הממלכתי שווה לקפיטליזם של המדינה, ומכאן דיכוי ורק מעבר מקפיטליסטים פרטיים למדינה, המעסיק היחיד והקפיטליסטי.\n\n\n== ראו גם ==\n\nכלכלה פוליטית\nאטטיזם\nקורפורטיזם\nקשרי הון-שלטון\nכלכלת ברית המועצות\nפשיזם\nחברה ממשלתית\nהלאמה\n\n\n== לקריאה נוספת ==\n\n\n== קישורים חיצוניים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, הטיעונים של חומסקי אינם מתאימים לתפיסה המרקסיסטית. הספרות המרקסיסטית מגדירה קפיטליזם מדיני כמערכת שבה המדינה שולטת בכלכלה ומתפקדת כחברה ענקית אחת, המפיקה ערך עודף מכוח העבודה כדי להשקיעו בייצור נוסף. לעומת זאת, חומסקי מיישם את המונח לכלכלת ארצות הברית, שבה המדינה מתערבת כדי להגן על עסקים פרטיים גדולים ולקדמם. במודל של חומסקי, המדינה מממנת ייצור פרטי על חשבון הציבור, אך הרווחים נותרים בידי הבעלים הפרטיים, בניגוד למודל המרקסיסטי שבו המדינה היא הבעלים והנהנית מהערך העודף.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הספרות המרקסיסטית מגדירה קפיטליזם מדיני כמערכת שבה המדינה שולטת בכלכלה ופועלת כחברה ענקית אחת, המפיקה ערך עודף מכוח העבודה לצורך השקעה נוספת.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 2,
            "source_excerpt": "הספרות המרקסיסטית מגדירה את הקפיטליזם של המדינה כמערכת חברתית המשלבת קפיטליזם - מערכת השכר של ייצור והפקעת ערך עודף - בעלות או בשליטה על ידי מדינה; לפי הגדרה זו, מדינה קפיטליסטית ממלכתית היא מדינה שבה השלטון שולט בכלכלה, ופועל למעשה כחברה ענקית אחת, תוך הפקת ערך עודף מכוח העבודה לצורך השקעתה בהפקה נוספת.",
            "start_char": 362,
            "end_char": 667,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "נועם חומסקי מיישם את המונח \"קפיטליזם מדיני\" לכלכלות כמו זו של ארה\"ב, שבהן המדינה מתערבת כדי להגן על עסקים פרטיים גדולים ולקדם אותם.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "ניתן להשתמש בקפיטליזם המדיני (לעיתים בחילופין עם הקפיטליזם המונופוליסטי של המדינה) כדי לתאר מערכת שבה המדינה מתערבת במשק כדי להגן על האינטרסים של עסקים בקנה מידה גדול ולקדם אותם; נועם חומסקי, סוציאליסט, מיישם את המונח \"קפיטליזם מדיני\" לכלכלות כמו זו של ארצות הברית, שבה ארגונים גדולים הנחשבים \"גדולים מכדי להיכשל\" מקבלים מימון ממשלתי שממומן על ידי הציבור, ומפחית את הנחת הסיכון של החברות ומערער חוקי השוק, ובמקומות בהם המדינה מממנת בעיקר את הייצור הפרטי על חשבון הציבור, אך הבעלים הפרטיים מקוצרים את הרווחים.",
            "start_char": 1219,
            "end_char": 1727,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "לפי חומסקי, בכלכלה האמריקאית המדינה מממנת ייצור פרטי על חשבון הציבור, אך הבעלים הפרטיים הם אלו שמקבלים את הרווחים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "ניתן להשתמש בקפיטליזם המדיני (לעיתים בחילופין עם הקפיטליזם המונופוליסטי של המדינה) כדי לתאר מערכת שבה המדינה מתערבת במשק כדי להגן על האינטרסים של עסקים בקנה מידה גדול ולקדם אותם; נועם חומסקי, סוציאליסט, מיישם את המונח \"קפיטליזם מדיני\" לכלכלות כמו זו של ארצות הברית, שבה ארגונים גדולים הנחשבים \"גדולים מכדי להיכשל\" מקבלים מימון ממשלתי שממומן על ידי הציבור, ומפחית את הנחת הסיכון של החברות ומערער חוקי השוק, ובמקומות בהם המדינה מממנת בעיקר את הייצור הפרטי על חשבון הציבור, אך הבעלים הפרטיים מקוצרים את הרווחים.",
            "start_char": 1219,
            "end_char": 1727,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "במודל של חומסקי, ארגונים גדולים מקבלים מימון ממשלתי המפחית את הסיכון שלהם ומערער את חוקי השוק.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "ניתן להשתמש בקפיטליזם המדיני (לעיתים בחילופין עם הקפיטליזם המונופוליסטי של המדינה) כדי לתאר מערכת שבה המדינה מתערבת במשק כדי להגן על האינטרסים של עסקים בקנה מידה גדול ולקדם אותם; נועם חומסקי, סוציאליסט, מיישם את המונח \"קפיטליזם מדיני\" לכלכלות כמו זו של ארצות הברית, שבה ארגונים גדולים הנחשבים \"גדולים מכדי להיכשל\" מקבלים מימון ממשלתי שממומן על ידי הציבור, ומפחית את הנחת הסיכון של החברות ומערער חוקי השוק, ובמקומות בהם המדינה מממנת בעיקר את הייצור הפרטי על חשבון הציבור, אך הבעלים הפרטיים מקוצרים את הרווחים.",
            "start_char": 1219,
            "end_char": 1727,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "9e9cd7f4",
    "source_task_id": "272105589",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_613498",
    "question": "מי הוא המשנה ליו\"ר ועדת משנה לעניין בטיחות בעבודה?",
    "source_text": "אפרת רייטן: בוקר טוב, לחברי ועדת העבודה והרווחה, אנחנו מתכבדים לפתוח את הישיבה הבוקר. היום ה-6 בדצמבר 2021, ב' בטבת, תשפ\"ב. הבוקר נדון ונצביע בהצעה להקמת ועדת משנה לעניין בטיחות בעבודה, בעיקר, בדגש בענף הבנייה. החשיבות הגדולה היא באמת להסדיר את כל מה שרלבנטי לבטיחות בעבודה ולגהות. הצעתי היא למנות את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, כיו\"ר הוועדה, וחברי הכנסת מטעם הוועדה שיכהנו בוועדת המשנה עם חבר הכנסת יצחק פינדרוס, חבר הכנסת מופיד מרעי, חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, חבר הכנסת מאזן גנאים, וחברת הכנסת מיכל רוזין.\nנעה בן שבת: הוועדה יכולה לעסוק בנושאים הקשורים לבטיחות בעבודה. לקיים פיקוח פרלמנטרי, לערוך דיונים יזומים בנושא. היא גם יכולה לדון בהצעות-לסדר יום בדיונים מהירים בנושאים אלה אם יושבת-הראש של הוועדה החליטה להעביר אותם לדיון בה. הם יועברו כמובן לוועדת העבודה והרווחה על-ידי מליאת הכנסת והנשיאות. ועדת המשנה יכולה לדון בהצעות חוק ובתקנות, או חקיקת משנה, רק אם יושבת-ראש מחליטה להעביר אותן אליה, וכמובן, האישור שלהן ייעשה במליאת הוועדה, בוועדת העבודה והרווחה.\nמופיד מרעי: בצורה פרטנית או מראש?\nנעה בן שבת: הסכמה פרטנית.\nאפרת רייטן: פרטנית. הואיל ומדובר בוועדה מאוד חשובה, אני חושבת שחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שכבר עסק בנושא, וכבר היה יו\"ר בכנסות הקודמות של הוועדה הזו – גם צבר את הניסיון. גם הנושא הזה, אני יודעת שהוא קרוב לליבך, ואתה דואג באמת בצורה מעוררת הערכה רבה לחיי אדם. גם בתוקף תפקידך כעו\"ד, מביא איתך גם עוד הרבה מאוד כישורים ויכולות נוספות שאין לי ספק שהן מסייעות לך לערוך ולקיים את התפקיד הזה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. אני באמת סומכת עליך, וכך, חברי הוועדה האחרים. המשימות הן אדירות. ראיתי הבוקר שמתחילת השנה – 457 נפגעים. ו-59 הרוגים, ומתוכם, מתוך ה-59, 33 הרוגים בענף הבנייה. אלה נתונים פשוט קשים. סגן השרה יאיר גולן, אנחנו יודעים שממונה על הנושא הזה מטעם הממשלה, ועושה כמיטב יכולתו לקדם ולשנות דברים. אבל אנחנו צריכים באמת את עבודת הכנסת שתיתן כאן את הטון, גם מבחינת הקידום, האצה של הדברים, הפיקוח. יש כאן עבודה רבה. אני יודעת שכבר יש לך ניסיון, ואני באמת שמחה להציע אותך כיו\"ר ועדה. ניגש להצבעה. מי בעד מינויו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ליו\"ר ועדת המשנה, והקמת הוועדה – שירים את ידו.\nאפרת רייטן: בעד – רוב\nאפרת רייטן: אושר\nאפרת רייטן: פה אחד – 3. אין מתנגדים ואין נמנעים. ברכות, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.\nבטיחות בעבודה): תודה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, באמת, אני מודה על הקמת הוועדה, ועל האמון ועל המלים החמות שאת אמרת בפתיח. באמת, מדובר בסוגיה שחשובה מאוד, שמתייחסת לחיי אדם, ובמקרה הזה, חיי פועלים ועובדים. לגבי המספרים, יש קצת מחלוקת – בין אם זה 64, בין אם זה 59. אבל יותר ממחציתם בענף הבניין, חוץ מאלפי נפגעים. כשמדברים על הרוגים, אז אנחנו שוכחים גם את הנפגעים, ולפעמים הנפגעים – שנינו היינו עורכי דין. כשאתה רואה פועל צעיר שהוא נכה מאה אחוז, זה גם אסון למשפחה ולאיש עצמו. בכנסת הקודמת הייתה לנו ועדה שהצטמצמה לתאונות בענף הבניין. אבל אנחנו רואים חשיבות רבה גם את, גם אני, וגם יתר חברי הוועדה, אנחנו נתייחס באופן רוחבי לכל העניין הזה של הבטיחות בעבודה בכל המקומות - אם זה בניין, בין אם זו תעשייה, ויש הרבה מאוד מה לעשות. לצערנו, התחום הזה היה מופקר בשנים האחרונות. חלק רב מהתקנות כבר פג תוקפן, ולא חודשו. למשל, כל התקנות של הפיגומים. אני יודע שמשרד העבודה וסגן השרה מתכננים רפורמה גדולה, ולכן, אנחנו חייבים פה פיקוח שהרפורמה הזאת תיכנס לתוקף, ושאנחנו ניתן את דעתנו, ושהיא תהיה רפורמה טובה. כמובן, איך שעשינו בכנסת הקודמת, בוועדה הקודמת, עם המנהלת המצוינת, ועם היועצת המשפטית. אנחנו היינו בקשר עם כל הגופים – גם ההסתדרות, וגם האיגודים המקצועיים, וגם העמותות, וגם ארגוני הקבלנים. אנחנו חייבים לשלב ידיים. אפילו אם נציל נפש של פועל אחד - אז עשינו את מלאכתנו. אבל המטרה באמת לצמצם כמה שיותר את הנתונים הזוועתיים בעניין הזה. כמובן, אני כולי מגויס לעניין הזה, ובתיאום מלא איתך, גברתי היושבת-ראש, אנחנו צריכים את העזרה שלך גם בתור יושבת-ראש. אנחנו גם נעשה ביקורים באתרי העבודה, ולראות מקרוב איך מתנהלים העניינים. ולכן, אני מודה לך. כמובן שאנחנו נפשיל שרוולים ונתחיל את העבודה מיד. אנחנו נעשה את התיקון כך שבין הוועדה הכללית לבין ועדת המשנה. תודה לך. וגם לכל החברים שיהיו חברים בוועדת המשנה ונצא לעבודה.\nאפרת רייטן: נצא לעבודה בבטיחות. תודה רבה. יושב-ראש החדש בוועדת המשנה. חבר הכנסת טיבי, הגעת לברך.\nאחמד טיבי: אני רוצה לברך על בחירתו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בחירה מצוינת. הוא היה יו\"ר ועדת המשנה בקדנציה הקודמת. הוא, כל כולו נטוע בנושא הזה שזה נושא כואב, במיוחד בחברה הערבית. רוב מוחץ של הנפגעים וההרוגים, הם ערבים. אני רוצה להודות, לך, חברת הכנסת רייטן, יו\"ר ועדת העבודה על ההחלטה ועל הבחירה. אני בטוח שאוסאמה יעשה עבודה מצוינת. חייבים לשנות את המציאות הזאת של קיפוח חיי אדם בתאונות שחייבים למנוע אותן. תודה רבה.\nאפרת רייטן: תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת מופיד מרעי. בבקשה.\nמופיד מרעי: בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, מזל טוב, אדוני היושב-ראש החדש של ועדת משנה. נעמוד לרשותך עם כל הניסיון שיש לי. אגב, אני יושב-ראש ועדת חקירה לנפגעי תאונות בצבא, כך שהרקע לבדיקה של תאונות יש. הייתי מנהל אגף בביטוח הלאומי. בכל מקרה, את הידע אני כן שם כאן לפי ההבנה. מה שחשוב כאן מעבר לברכות, ולמזל טוב, וזה מלווה אותנו גם בתאונות בדרכים, גם באלימות וגם לי - התחושה בשטח, וגם כחבר כנסת, ולפני זה בתפקידים הקודמים, שאנחנו מדברים הרבה ועושים פחות. כשאתה בא ובודק את זה כל יום בבוקר, האם יש איזה אירוע בישוב כזה או אחר. אתה אומר לעצמך, אתה יודע מה, עד מתי אנחנו נדבר? עד מתי אנחנו נתכנן, ולא נוציא לפועל? אני אבקש ממך, באמת, מכל הסיוע האפשרי, להיות פרקטיים לעשייה. אם לא נהפוך להיות פרקטיים בעשייה שלנו – לא נוריד את רמת העבודה. יש הרבה הרוגים מתאונות עבודה, כל אחד יודע. הענף הזה לא מסודר. אני תמיד מדבר על ביקורת. גם הייתי איש ביקורת, הייתי ראש צוות ביקורת במערכת. אני אומר, אם לא יהיו הכלים לאכיפה, כלים לענישה טובה, וכלים להתמודד עם הבעיה – לא נתמודד עם הבעיה. נוכל לקיים הרבה מאוד בעיות. אז לכן אנחנו צריכים להיות פרקטיים יותר מאשר להיות תיאורטיים. אני מאמין ומכיר את אוסאמה, גם בתפקידיו הקודמים, מכיר את היכולות שלו. אין ספק שהוא יעשה את זה בצורה טובה. ואני מאמין שבאמת נצליח לקדם משהו. תודה.\nאפרת רייטן: תודה רבה, חבר הכנסת מרעי. אני חושבת שאתה מקבל פה סיוע אווירי ויבשתי מכולם בוועדה הזאת. הנושא הזה הוא כל כך בלב, ובנפש של כולנו. מאוד מאחלים לך בהצלחה, ורוצים – הצלחתך זו הצלחתנו.\nבטיחות בעבודה): הצלחתי - הצלחת כולנו.\nאפרת רייטן: שתצליח בהמשך. אנחנו נקבל ממך עדכונים במהלך העבודה של הוועדה.\nאחמד טיבי: מהו השם הרשמי של הוועדה?\nאפרת רייטן: הוועדה לעניין בטיחות בעבודה.\nאפרת רייטן: בהצלחה. אני נועלת את הישיבה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך. המסמך מציין את מינויו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי ליושב-ראש ועדת המשנה ומפרט את שמות חבריה, אך אינו מזכיר מינוי של משנה ליושב-הראש.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "1f96ee88",
    "source_task_id": "272105590",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "kalkala_23_ptv_586265",
    "question": "כיצד סבר יעקב מרגי שהיה נכון לפתור את הבעיה שנוצרה בעקבות העברת הנוסח לכנסת בשעה 00:30 בלילה?",
    "source_text": "יעקב מרגי: בוקר טוב לכולם, שבוע טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת. היום 18 באוקטובר 2020, ל' בתשרי התשפ\"א. הנושא: הצעת תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון) (תיקון), התשפ\"א-2020. נעמה, היועצת המשפטית, רוצה לתת לנו רקע?\nנעמה דניאל: התיקון שהוועדה מתבקשת לאשר נובע מהתיקון לתקנות הכלליות של הגבלת הפעילות. כזכור לוועדה, בעבר הממשלה החליטה להגביל את היציאה מהארץ ולאפשר אותה רק למקרים מסוימים, רק למטרות מסוימות, רק למקרים בהם נקנו כרטיסי טיסה לפני תאריך מסוים. אנחנו דנו בוועדה באפשרות של אנשי נתב\"ג לתשאל את הבאים לנתב\"ג לגבי יציאתם מהארץ. מאחר והמגבלות בוטלו, יש צורך לתקן את חובת התשאול. מה שקרה כאן מבחינה פרוצדוראלית הוא בעייתי, ואני אסביר למה. לוועדה הועבר נוסח לפי חוק סמכויות מיוחדות ב-15 בחודש, בשעה 00:30 בלילה, כשלוועדה היו 24 שעות לאשר את הנוסח הזה. הוועדה עוד לא הספיקה לדון בנוסח וכבר הממשלה פרסמה נוסח אחר ממה שהיא הגישה לכנסת. אנחנו סבורים שמדובר בתקלה שאסור שתקרה. לא יכול להיות שמכוח החוק הזה, שגם ככה מייצר תהליך שהוא תהליך קשה שבו התקנות נכנסות לתוקף הרבה פעמים לפני שהכנסת בכלל מספיקה לאשר אותן, הממשלה תעביר משהו אחד לכנסת ותפרסם משהו אחר, אפילו בלי ליידע את הכנסת.\nיעקב מרגי: זאת תאונה חמורה. בהתנהלות, במערכת היחסים בין הכנסת לממשלה זה דבר חמור מאוד. זה חמור מאוד גם בהתנהלות אישית. חמור עוד יותר כשמדובר במשרד המשפטים שמעיז לעשות דבר כזה. אני לא מעיז לחשוב שמישהו היה נותן צ'ק ללא כיסוי. יש דברים שאי אפשר לעשות. יש פרוצדורות שהממשלה לקחה על עצמה שהכנסת לא הייתה ששה לעשות אותן אם לא משבר הקורונה, ואנחנו מלינים על כך כל פעם. המחאה הזאת צריכה להיאמר, היא צריכה להתפרסם. אני לא יודע תחת ידי מי נפלה השגגה הזאת, אבל זה דבר שלא ייעשה. לפי מה שנאמר לי, זו גם לא שגגה, מלכתחילה עשו זאת.\nרננה שחר: כמו שנעמה הסבירה, ההגבלה המהותית על יציאה מבית המגורים למטרות טיסה נדונה בתקנות הסגר על ידי ועדת חוקה. אצלנו הייתה ההוראה המשלימה, שדיברה על כך שבכניסה לנתב\"ג רש\"ת תבדוק את אותן מגבלות. המגבלות האלו, כידוע לכם, הוסרו, הן היו בתוקף עד ה-15 בחודש. בחצות בין חמישי לשישי אפשר היה להגיע לנתב\"ג לטיסה, לא משנה מה מטרת הטיסה. כמובן שאי אפשר היה שרש\"ת תמשיך לבדוק, או שתימנע כניסתם של אנשים לטרמינל הנוסעים, זה מצב משפטי לא תקין. הנוסח שאושר בממשלה והועבר אליכם אמר שחובת הבדיקה בכניסה לנתב\"ג תהיה בתוקף עד ה-15 בחודש. הבעיה שהנוסח הועבר לכנסת ב-00:30 בלילה שבין רביעי לחמישי. גם לא היה דיון של הוועדה ביום חמישי. נוצרה חצי שעה של חוסר חוקיות.\nיעקב מרגי: גם ככה אנחנו חווים תקופה של משבר אמון בכל הגזרות כמעט. לא הייתי רוצה לחשוב שידם של פקידי משרד המשפטים, שאמונים על הפרסום ברשומות, קלה על ההדק. הרבה פעמים אנחנו משנים את הרצון שלהם כאן בוועדה. אנחנו לא רוצים לשבור את האמון בין הרשויות. המחאה צריכה להיאמר ולהתבטא. הייתי מצפה לקבל דברי הסבר בכתב. על דבר כזה אני אבקש מיושב-ראש הכנסת לקבל הסבר בכתב. היה עדיף להישאר עם החצי שעה של האי חוקיות ולתת הנחיה לא לתשאל, מאשר לפגוע באמון בין הרשויות.\nרננה שחר: אדוני, אני מקבלת לגמרי את מה שאתה אומר, יכול להיות שהשיקול היה מוטעה.\nיעקב מרגי: רננה, את לא הכתובת. אני מצפה ממשרד המשפטים לתת לנו הסברים. נקריא עכשיו את התקנות.\nנעמה דניאל: התקנות האלו הוגשו לוועדה היום בבוקר. זה הנוסח המתוקן שאתם מבקשים לאשר. הוועדה דנה בהן במסגרת 24 השעות שנתונות לה לפי חוק סמכויות מיוחדות לפני הפרסום שלהן. מה שהיה בעבר זו תקלה לפתחה של הממשלה.\nרננה שחר: אני מקבלת את מה שאתם אומרים. אנחנו נקריא כרגע את הנוסח שנשלח אליכם הבוקר ופורסם ברשומות. אני מבקשת שבשאלה אם להתייחס אליו כנוסח חדש או להתייחס אליו כהמשך למה שנשלח אליכם בלילה בין רביעי לחמישי, אתם תדונו עם המחלקה החוקתית של הממשלה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אישר את התהליך. אני מבקשת שהייעוץ המשפטי של הוועדה יקיים הידברות עם הייעוץ המשפטי של הממשלה כשמוציאים את האישור לדבר הזה. תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון) (תיקון, התשפ\"א-2020 בתוקף סמכותה לפי סעיפים 4 ו-12 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש\"ף-2020, ולאחר שהתקיים האמור בסעיף 4(ד)(2)(א) לחוק האמור - או לחילופין, לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - מתקינה הממשלה תקנות אלה: בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלות על הפעלת שדות תעופה וטיסות) (תיקון), התשפ\"א-2020, תקנה 1 – בטלה.\nיעקב מרגי: במילים פשוטות, אין חובה לבדוק את מטרת הטיסה בהגעה לשדה. שאר הבדיקות שקשורות לבריאות ממשיכות כרגיל.\nרננה שחר: לגמרי.\nיעקב מרגי: מי בעד אישור התקנות?\nיעקב מרגי: אושר.\nיעקב מרגי: אין מתנגדים, אין נמנעים, זה אושר. משרד המשפטים, מה יש לכם להגיד להגנתכם?\nדורין ארטשיק: אנחנו מסכימים, הייתה פה תקלה שהיה עדיף שלא תתרחש. אם הדברים היו עוברים לפני חצות, לא היינו צריכים להיות במצב הזה בכלל. מרגע שזה עבר אחרי חצות ניסינו לחשוב על הפתרון הכי נכון. כמו שרננה אמרה, לא הייתה אפשרות לעשות איזו שהיא פעולה משפטית רטרואקטיבית. המצב שבו תקנות נכנסות לתוקף על משהו שקרה חצי שעה קודם לכן, זה לא מצב תקין.\nיעקב מרגי: התקנות אושרו ב-00:30 בלילה, נכון?\nרננה שחר: הועברו.\nיעקב מרגי: הן גם אושרו. מתי סיימה הממשלה? ב-00:30, נכון?\nדורין ארטשיק: יכול להיות שהיא סיימה קודם.\nיעקב מרגי: גם ההנחיה לרשות שדות התעופה לא עברה. דקדקו פה, אולי, דקדוקי עניות בגלל איזו שהיא טהרנות משפטית, אבל פגעו באושיות העבודה ומערכות היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. זה אירוע מכונן. אני מאמין שהדברים האלה לא רק נאמרים ונכתבים בדברי הימים של הכנסת, אני מאמין שהם גם יצאו החוצה. גם יושב-ראש הכנסת יידרש לזה. אולי תידרש עין בוחנת על כל מה שמתפרסם על ידי משרד המשפטים ברשומות. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "יעקב מרגי סבר שהיה עדיף להשלים עם \"חצי שעה של אי חוקיות\" שנוצרה, ובמהלכה לתת הנחיה לא לתשאל את הנוסעים. לדעתו, פתרון זה היה עדיף על פני הפגיעה באמון בין הרשויות (הממשלה והכנסת) שנגרמה מהתנהלות הממשלה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "יעקב מרגי סבר שהיה עדיף להישאר עם חצי שעה של אי-חוקיות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 40,
            "source_excerpt": "היה עדיף להישאר עם החצי שעה של האי חוקיות ולתת הנחיה לא לתשאל, מאשר לפגוע באמון בין הרשויות.\nרננה שחר:",
            "start_char": 2698,
            "end_char": 2800,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "במהלך זמן זה, הוא סבר שהיה צריך לתת הנחיה לא לתשאל את הנוסעים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 40,
            "source_excerpt": "היה עדיף להישאר עם החצי שעה של האי חוקיות ולתת הנחיה לא לתשאל, מאשר לפגוע באמון בין הרשויות.\nרננה שחר:",
            "start_char": 2698,
            "end_char": 2800,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "מרגי האמין שדרך פעולה זו הייתה עדיפה על פגיעה באמון בין הרשויות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 40,
            "source_excerpt": "היה עדיף להישאר עם החצי שעה של האי חוקיות ולתת הנחיה לא לתשאל, מאשר לפגוע באמון בין הרשויות.\nרננה שחר:",
            "start_char": 2698,
            "end_char": 2800,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "e0e49212",
    "source_task_id": "272105592",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_314_2079029",
    "question": "כיצד השפיע המעבר ההמוני מתעשיית הבירה לייצור קרמיקה על הכנסות העירייה ממיסים בסוף המאה ה-17?",
    "source_text": "הקרמיקה הכחולה של דלפט היא שם כולל למוצרי קרמיקה שונים המתאפיינים בעיטורים בצבע כחול על רקע לבן. השם משמש גם למוצרים שנוצרו מחוץ לדלפט, משום שזהו שם גנרי, בעל שורשים היסטוריים. במאה ה-17 פעלו סדנאות קרמיקה בערים שונות בהולנד, אך כשהסדנאות ברוב הערים נסגרו, בדלפט המשיכו חלק גדול בעבודתן, וזו הסיבה שדווקא שם זה שרד.\n\n\n== היסטוריה ==\n\nסביב שנת 1500, מספר קדרים איטלקים, מומחים בעבודות מיוליקה, העבירו את סדנאותיהם לעיר אנטוורפן. בעיר היה נמל חשוב והיא החלה להתפתח גם כמרכז תרבותי ואומנותי. על אף שבאותה התקופה רוב עבודות המיוליקה התרכזו בתחום הכלים, אומני אמטוורפן התחילו לייצר גם אריחים לריצוף ולחיפוי קירות. האריחים הפכו מיד לפריט מבוקש לקישוט בתי עשירים, ארמונות ומנזרים בפלנדריה, בצרפת ובאנגליה. רצף ההצלחות נקטע בשנת 1585, עם כיבוש העיר אנטוורפן והעברתה לשלטון ההבסבורגי של פיליפה השני, מלך ספרד, אנטוורפן איבדה את מעמדה ואומני קרמיקה רבים העבירו את סדנאותיהם לערים אחרות, וביניהן לעיר דלפט. זו התפתחה בצעדים מהירים, והחל משנת 1581 דלפט הייתה למעשה הבירה של הרפובליקה ההולנדית העצמאית ומקום מושבו של הנסיך לבית אורנג'. בדלפט היה גם נמל הבית של חברת הודו המזרחית ההולנדית. זו ייבאה כמויות גדולות של סחורות מאסיה וביניהם גם מוצרי חרסינה סינית . בתקופת שושלת מינג, חרסינה זו הייתה מצוירת ביד, בצבעי כחול על הרקע הלבן. הרקע התקבל ללא התערבות של האומן, אחרי תהליך השריפה, תודות לסוג החימר הסיני, שהיה עשיר בקאוליניט. המעטרים של הכלים הסיניים ציירו בעיקר נופים ואלמנטים מהתרבות הסינית. כדי להתחרות בכלים הסיניים, האמנים ההולנדיים אימצו את השילוב של כחול ולבן. מאחר שבאירופה לא היה קיים חימר זהה לזה הסיני, המוצרים לא התקבלו בצבע לבן בצאתם מהתנור. הרקע הלבן התקבל על ידי צביעת כל הפריט בתחמוצת בדיל. במשך הזמן האמנים ההולנדיים הוסיפו לציוריהם גם מבחר עיטורים בנושאים הולנדיים אופייניים כגון חיות, בעלי מקצוע, משחקי ילדים, חיילים, כלי שיט וסצנות מהתנ\"ך. בשנת 1644 נפלה שושלת מינג ובסין פרצה מלחמת אזרחים, אשר עצרה את יצוא מוצרי החרסינה לאירופה. מצב זה פתח את השוק בפני אומני הקרמיקה ההולנדיים.\nבמקביל לעיסוק באמנות הקרמיקה, דלפט נטלה חלק בהתארגנות לקראת מתקפה ספרדית אפשרית. בתור אומה צעירה אשר התמודדה כמעט מאה שנה כנגד השלטון הספרדי, כל עיר הולנדית חויבה להחזיק כמות אבק שריפה אשר תספיק למצור ארוך. לכן בדלפט היו מאוחסנים 30 טון אבק שריפה, בתוך מנזר נטוש. ב-12 באוקטובר שנת 1654, בשעה 11 בבוקר, אחד משומרי העיר נכנס לבדוק את המחסן. ניצוץ הצית את אבק השריפה וגרם לפיצוץ הרסני, אשר מחק חלק גדול מבתי העיר. לאחר ההתאוששות מהאבל הכבד, העיר החלה בהתארגנות מחודשת. בתי בירה רבים, ששכנו בקרבת מחסן אבק השריפה, נהרסו ולא שבו לפעול. כך התפנה שטח לסדנאות הקרמיקה, אשר התרחבו בעקבות הביקוש מכל רחבי הולנד. חלק מהסדנאות אפילו אימצו את שם מבשלת הבירה אשר עמדה באותו המקום, לפני הפיצוץ, כמו The Three Bells, The Double Tankard. בסוף המאה ה-17 דלפט הפכה ליצרן העיקרי של מוצרי קדרות בהולנד. ב -1670 רבע מתושבי העיר הועסקו בבתי היוצר לקרמיקה, על חשבון תעשיית הבירה. לפי המקורות מאותם ימים, מ-100 מבשלות בירה בתקופת השיא, נותרו 15. לעומת זאת, פעלו 28 בתי יוצר לקדרות, ולחלק גדול מהן היו שני תנורים, עובדה המעידה על היקף הייצור. בסביבות שנת 1700 היו יותר מ-30 סדנאות קרמיקה וכל אחת העסיקה 15–60 עובדים.\nהקדרות של העיר דלפט ירדה מגדולתה אחרי שנת 1708, כאשר בסקסוניה הומצא שילוב חומרים לייצור חרסינה דומה לזו הסינית. הקרמיקה של דלפט, אשר נזקקה לגלזורה הלבנה, היקרה, לא עמדה בתחרות ורוב סדנאות הקרמיקה נסגרו. נותר מפעל אחד בלבד, הפועל עד היום ושמו Royal Delftware Factory. במפעל זה מעטרים חלק מהכלים באופן ידני, בשיטות העתיקות, אך החימר הוא תערובת עדכנית של מרכיבים המיובאים מאנגליה, נורווגיה, צ'כיה וצרפת. המוצרים עוברים שרפה ראשונה בטמפרטורה של 1160 מעלות צלזיוס ושריפה שנייה ב 1200 מעלות.\n\n\n== תהליך העבודה המסורתי ==\n\nבמאה ה-17, תערובת חימר מפלנדריה, גרמניה ודלפט עורבבו היטב, נוקו, סוננו וסופקו לבתי היוצר. שם החימר עבר דריכה נמרצת ברגליהם היחפות של העובדים הייעודיים ונמסר לקדרים, אשר יצרו את הצורה של כל פריט בנפרד, באמצעות אובניים המופעלות ברגל. הכלים נטבלו באמבט של גלזורה נוזלית של בדיל, אשר סתמה את נקבוביות החימר. לאחר שלב קצר של יבוש באוויר, הכלים עברו לידי הציירים. הציורים לא בוצעו ביד חופשית, אלא באמצעות שבלונות מחוררות, עליהן עברו עם אבקת פחם, לסימון קווי המתאר של הציור. הציור עצמו בוצע בתחמוצת קובלט שחורה. הכלים המעוטרים כוסו בגלזורה על בסיס עופרת. בשלב זה, הכלים הוכנסו לתנור, אשר חומם, פעל וקורר פעם בשבוע. בשריפה עצמה גלזורת הבסיס הפכה ללבנה, תחמוצת הקובלט קיבלה צבע כחול, אבקת הפחם התאדתה וגלזורת העופרת הפכה לשקופה. כך התקבלו מוצרי הקרמיקה הכחולה של דלפט.\n\n\n== ראו גם ==\nחרסינה\nדלפט\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nDonna Rouviere Anderson, China's Export Porcelain, Hobble Creek\nגלריית תמונות - Tile studio Almaviva\nMike Stuchbery, The Delft Thunderclap, Byline Times - תמונות לפני ואחרי הפיצוץ.\nהקרמיקה הכחולה של דלפט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b4c32be8",
    "source_task_id": "272105593",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "culture-11000599",
    "question": "מה שמה של הסוכנת של השחקנית המגלמת את דמותה של מרווה?",
    "source_text": "\"פאודה\" חוזרת\n\nכמעט שלוש שנים המתנו לעונה השנייה של הסדרה המצליחה, אבל הערב זה קורה ב־yes • לקאסט הוותיק מצטרפים שחקנים חדשים, ובהם לונה מנסור (25) מעכו, שעד עכשיו בכלל היתה דוגמנית\n\nכמעט שלוש שנים נדרשו ליוצרי \"פאודה\", ליאור רז ואבי יששכרוף, להוציא לפועל את העונה השנייה של הסדרה. העונה הראשונה, שעלתה בפברואר 2015 ב־yes, היתה הצלחה מסחררת ואף נמכרה לשידור בנטפליקס. הערב ב־22:00 תעלה סוף סוף בערוץ yes edge העונה השנייה.\n\nהסדרה עוסקת ביחידת מסתערבים ונסמכת בחלקה על חוויותיו של ליאור רז, ששירת כלוחם ביחידת דובדבן. בעונה הראשונה ניהלה היחידה מרדף אחר בכיר מבוקשי חמאס, אבו אחמד. רז, שגם מככב בתפקיד הראשי בסדרה, גילם את דורון קביליו, איש היחידה שפרש לאזרחות ומחליט לחזור לצורך המרדף אחר המחבל הבכיר - מרדף שמייצר כאוס מוחלט בחייו האישיים.\n\nבעונתה השנייה מדגישה הסדרה ביתר שאת את המחיר הבלתי נסבל של הסכסוך הישראלי־פלשתיני ואת האופן שבו הוא משפיע על חייהם של רבים.\n\nבפתיחת העונה השנייה מתוודעים הצופים ליריב חדש שטורף את כל הקלפים ומשנה את מאזן הכוחות בגדה.\n\nלשחקנים הוותיקים של הסדרה, ובהם צחי הלוי, דורון בן דוד, יעקב זאדה, בועז קונפורטי, איציק כהן, יובל סגל, נטע גרטי ורונה לי שמעון, יצטרפו העונה שחקנים חדשים, ובהם המוזיקאי עידן עמדי בדמות מסתערב חדש ביחידה והדוגמנית לונה מנסור, שמגלמת את דמותה של מרווה, אשת סמיר שהוא אח של המחבל הראשי.\n\nמנסור (25) היא במקור מעכו וכעת מתגוררת בתל אביב. בקורות החיים שלה יש בעיקר עבודות דוגמנות.\n\n\"התחלתי לדגמן לפני שש שנים\", מספרת מנסור. \"עבדתי הרבה עם המצלמה והרגשתי שזה תמיד היה בי. כשאני עומדת מול מצלמה זה לא מרגש אותי או מלחיץ אותי. המצלמה יכולה לאכול אותך או שאתה טורף אותה. במקרה שלי אני טורפת אותה - וזו כנראה הסיבה שלקחו אותי לסדרה\".\n\nפשוט ניגשת לאודישן?\n\n\"כן. האודישן לא היה קל. הייתי צריכה לבכות הרבה, ואני לא בן אדם שקל לו לבכות. אבל עברתי את האודישן הראשון ואחר כך את השני ואז הודיעו לי שקיבלתי את התפקיד. אירית מילר, הסוכנת שלי, התקשרה אלי ואמרה לי 'לונה, את יושבת? מברוק, התקבלת לתפקיד'.\n\n\"צרחתי מן הסתם ומייד התקשרתי לאבא שלי לספר לו. הוא היה מופתע ומאוד גאה בי. בעונה הראשונה של 'פאודה' הוא כל הזמן אמר לי 'את צריכה להיות שם', ואני אמרתי 'אינשאללה'. זה כבוד גדול לשחק בסדרה. הרגשתי שהם לקחו איתי ממש סיכון. אף אחד לא בדק אם למדתי משחק או לא למדתי משחק, הם פשוט ראו את הכישרון שלי\".\n\nלא מלחיץ להצטרף לצוות שחקנים שכבר עשה יחד עונה אחת, ולסדרה שהצליחה בגדול?\n\n\"אין ספק שיש יותר אחריות. יש הרבה שחקנים חדשים בעונה השנייה וכל אחד מהם יותר טוב מהשני\".\n\nאת חושבת ללכת ללמוד משחק?\n\n\"בטח. החוויה הזו רק חיזקה אותי\".\n\nויש גם סרט שהצטלמת אליו שבו מככבים לא פחות מאשר הלן מירן ודונלד סאת'רלנד. איך זה קרה?\n\n\"נכון. זה תפקיד קטן בסרט שנקרא 'The Leisure Seeker' ושייצא בקרוב. נשלחתי לאודישן - וקיבלתי תשובה חיובית. ואז פגשתי במקרה את המפיק של הסרט ברחוב והוא שמע אותי מדברת עברית. הוא נעצר כי הוא יהודי, לקח את המספר שלי ונפגשנו לראות אם אפשר לעבוד יחד. ואז גיליתי שהוא המפיק של הסרט שהתקבלתי אליו.\n\n\"בצילומים לסרט הזה הבנתי שאני רוצה להתמקד במשחק. חזרתי לארץ עם רעב\".",
    "reference_answer": "הסוכנת של השחקנית לונה מנסור, המגלמת את דמותה של מרווה, היא אירית מילר.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הדוגמנית לונה מנסור מגלמת את דמותה של מרווה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 12,
            "source_excerpt": "לשחקנים הוותיקים של הסדרה, ובהם צחי הלוי, דורון בן דוד, יעקב זאדה, בועז קונפורטי, איציק כהן, יובל סגל, נטע גרטי ורונה לי שמעון, יצטרפו העונה שחקנים חדשים, ובהם המוזיקאי עידן עמדי בדמות מסתערב חדש ביחידה והדוגמנית לונה מנסור, שמגלמת את דמותה של מרווה, אשת סמיר שהוא אח של המחבל הראשי.",
            "start_char": 960,
            "end_char": 1243,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "סוכנתה של לונה מנסור היא אירית מילר.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 25,
            "source_excerpt": "אירית מילר, הסוכנת שלי, התקשרה אלי ואמרה לי 'לונה, את יושבת?",
            "start_char": 1760,
            "end_char": 1820,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "79758855",
    "source_task_id": "272105594",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_241_2394938",
    "question": "מהי הטמפרטורה שאליה עשוי להגיע פנים בית החזה של דבורת הדבש בעת מעופה?",
    "source_text": "הטרותרמיה (מיוונית ἕτερος heteros – \"אחר\" ו-θέρμη thermē – \"חום\") הוא כינוי לתרמורגולציה (ויסות חום) של בעלי חיים המשתנה בין ויסות עצמי של טמפרטורת גופם, הומיאותרמיה, לבין מתן אפשרות לסביבה הסובבת להשפיע עליו פויקילותרמיה. במילים אחרות, הם מציגים מאפיינים של שתי האסטרטגיות לוויסות חום הגוף.\n\n\n== הגדרה ==\nבעלי חיים הטרו-תרמיים הם אלה שיכולים לעבור בין אסטרטגיות פויקילותרמיות להומיאותרמיות. שינויים אלו באסטרטגיות הוויסות מתרחשים על בסיס יומי או על בסיס שנתי. בדרך כלל המשמעות היא שינוי בקצב חילוף החומרים. שניתן להבחין בכך בקרב יונקים וציפורים קטנות (למשל עטלפים ויונקי דבש), בשונה מהויסות בקרב בעלי חיים בעלי דם קר. אצל מיני עטלפים רבים, טמפרטורת הגוף וקצב חילוף החומרים עולים רק במהלך פעילות. בזמן מנוחה, בעלי חיים אלו מפחיתים את חילוף החומרים שלהם בצורה דרסטית, מה שגורם לכך שחום גופם יורד לטמפרטורה קרובה לזו של הסביבה הסובבת. זה הופך אותם להומיאותרמיים כשהם פעילים, ולפויקילותרמיים בזמן מנוחה. תופעה זו נחקרה באינטנסיביות באוגר הדג'ונגרי. במהלך עונת התרדמה, לבעל חיים זה חילוף חומרים מופחת מאוד בכל יום במהלך שלב המנוחה, בעוד הוא חוזר לחילוף חומרים אנדותרמי במהלך השלב הפעיל שלו, מה שמוביל לטמפרטורת גוף אותרמית רגילה (בסביבות 38מעלות צלזיוס).\nיונקים גדולים יותר (כגון סנאים קרקעיים) ועטלפים מראים ירידה משמעותית בפעילות ובטמפרטורה למשך תקופה ארוכה בעת תרדמת חורף (עד מספר שבועות). טמפרטורת הגוף יורדת עד למעלת צלזיוס אחת מעל טמפרטורת הסביבה וחילוף החומרים עשוי לרדת לכ-1% מקצב חילוף החומרים האנדותרמי הרגיל. אפילו בתרדמת חורף עמוקה שכזו, תקופות ההאטה הארוכות מופגות לעיתים על ידי פרקי חילוף חומרים אנדותרמיים, הנקראים עוררות (בדרך כלל נמשכים בין 4-20 שעות). עוררויות מטבוליות אלו גורמות לטמפרטורת הגוף לחזור לרמות האותרמיות 35-37 מעלות צלזיוס. רוב האנרגיה המושקעת בתרדמת החורף מושקעת בעוררות (70-80%), אך תפקידן נותר בלתי פתור.\nתבניות שינה רדודות ללא עוררות תוארו ביונקים גדולים (כמו הדוב השחור), או בנסיבות סביבתיות מיוחדות.\n\n\n== הטרותרמיה אזורית ==\nהטרותרמיה אזורית מתארת אורגניזמים המסוגלים לשמור על \"אזורי\" טמפרטורה שונים באזורים שונים בגוף. זה מתרחש בדרך כלל בגפיים, ומתאפשר באמצעות עקרון הזרימה בכוונים מנוגדים להעברת חום (counter current), כמו רשת פלאים המצוי בטונה ובציפורים מסוימות. מחליפים אלו משווים את הטמפרטורה בין דם עורקי חם שיוצא לגפיים לבין דם ורידי קר החוזר, ובכך מפחיתים את אבדן החום. פינגווינים וציפורים ארקטיות רבות משתמשים במחליפים אלה כדי לשמור על רגליהם בטמפרטורה קרובה לזו של הקרח שמסביב. זה מונע מהציפורים להיתקע על משטח קרח. בעלי חיים אחרים, כמו צב ים גלדי, משתמשים במחלפי החום כדי לאסוף, ולשמור על חום שנוצר על ידי סנפיריהם השריריים. ישנם אפילו חרקים אשר מחזיקים במנגנון זה. הדוגמה המוכרת ביותר היא דבורי בומבוס, המפגינות חילופי חום נגד זרם בנקודת ההתכווצות בין המזוזומה (\"בית החזה\") למטזומה (\"בטן\"); החום נשמר בבית החזה ואבד מהבטן. באמצעות מנגנון דומה מאוד, הטמפרטורה הפנימית של בית החזה של דבורת הדבש יכולה לעלות על 45 מעלות צלזיוס בזמן טיסה.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\nתרמוביולוגיה של עטלפים\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, הטמפרטורה הפנימית של בית החזה של דבורת הדבש יכולה לעלות על 45 מעלות צלזיוס בזמן טיסה. הדבר מתאפשר באמצעות מנגנון הדומה לזה הקיים בדבורי בומבוס.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הטמפרטורה הפנימית של בית החזה של דבורת הדבש יכולה לעלות על 45 מעלות צלזיוס בזמן טיסה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 28,
            "source_excerpt": "באמצעות מנגנון דומה מאוד, הטמפרטורה הפנימית של בית החזה של דבורת הדבש יכולה לעלות על 45 מעלות צלזיוס בזמן טיסה.",
            "start_char": 2669,
            "end_char": 2780,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הגעה לטמפרטורה זו מתאפשרת באמצעות מנגנון דומה מאוד לזה של דבורי בומבוס.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 27,
            "source_excerpt": "הדוגמה המוכרת ביותר היא דבורי בומבוס, המפגינות חילופי חום נגד זרם בנקודת ההתכווצות בין המזוזומה (\"בית החזה\") למטזומה (\"בטן\"); החום נשמר בבית החזה ואבד מהבטן.",
            "start_char": 2511,
            "end_char": 2668,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 28,
            "source_excerpt": "באמצעות מנגנון דומה מאוד, הטמפרטורה הפנימית של בית החזה של דבורת הדבש יכולה לעלות על 45 מעלות צלזיוס בזמן טיסה.",
            "start_char": 2669,
            "end_char": 2780,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "dbbda705",
    "source_task_id": "272105595",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "celebrities-10142742",
    "question": "מדוע אליאב חושב שמגיע לאביבית או למירב לנצח?",
    "source_text": "אליאב: \"השתדלתי להישאר באיזון\"\n\nרגע לפני הגמר, כתבנו ערן סויסה שוחח עם חמשת הפיינליסטים של \"האח הגדול\" • אליאב רחמים: \"אם אני לא אנצח, אני חושב שמגיע לאביבית או למירב\" • על ישראל: \"אין יריבות, אנחנו רואים את הדברים בצורה אחרת\"\n\nאליאב רחמים (22) מקרית גת, סומן בתחילת העונה של \"האח הגדול\" כפייבוריט לניצחון. שמר על יחסים טובים עם רוב בני הבית ונמנע מעימותים ומריבות.\n\n\"אני פחות או יותר בן אדם עם ערכים טובים. יש לי שקט מסוים שהוא שלי, ודרכו אני מצליח להישאר באיזון. בבית השתדלתי להישאר כל הזמן באיזון. כל בן אדם שהגיע לפה הגיע עם מזוודה של ערכים, עקרונות והשקפה, ולפיהם הוא התנהל והרגיש, וגם אני ככה. אני הגעתי לכאן בלי אף אחד. עם הזמן נוצרו חברויות ויש כאלה שרק גרתי איתם במסגרת התוכנית. אם היה לי חיבור טוב, אז התחברתי ואם לא היה לי את החיבור הזה, אז זה פשוט לא קרה ולא נלחמתי בזה. עם ישראל יכולנו להעביר ערבים שלמים בלי לדבר בכלל אבל לקראת הסוף התקרבנו יותר\".\n\n<!--\n\n//-->\n\n\"ביני לבין ישראל אין יריבות. אנחנו רואים את הדברים בצורה אחרת. אנחנו חיים באותו הבית, הוא אחלה גבר ויש ביננו כבוד. הדרך שלו היא שלו וכל מי שהוא ומה שהוא ראוי להערכה.\n\n\"יכול להיות שישראל ואני נגיע לסוף ביחד, וזה ישמח אותי מאוד להגיע לסוף. זו תהיה מכת חשמל בעוצמה של 220 וולט לתוך הגוף אם זה יקרה\".\n\n\"אף אחד בבית הזה לא הפריע לי ולא נכנס בי. לא הייתי בסיטואציה שמישהו בא נגדי או התעמת מולי. כשזה נגע בי - עמדתי על שלי, אבל כשזה לא היה שייך אלי – לא נכנסתי לזה. דברים שחרו לי - באתי ואמרתי, אבל לא צעקתי. כולם פה אנשים בוגרים וכל אחד עשה את הדרך שלו. כשקרו דברים גדולים - כולם היו חלק מהם, וכשקרו דברים קטנים - הסתכלתי מהצד. אם יכולתי לתת יד – נתתי, ואם לא - אז לא. לא היתה פה אסטרטגיה, אלא פעולה מתוך הרגש נטו. אני לא מצטער על משהו שעשיתי, אבל אני כן מתחרט שבמריבה של סימה ואביבית לא התנתקתי מהסיטואציה\".\n\n\"החלום שלי הוא לצאת מפה אחרון. זה יכול לעשות טוב למשפחה שלי, וזה גם החלום שלי. אם אני לא אנצח, אני חושב שמגיע לאביבית או למירב, ובכל מקרה אני אקבל הכל באהבה\".",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "5914e7c4",
    "source_task_id": "272105596",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "health-7223511",
    "question": "אילו קבוצות נהנו יותר מהעלייה בהוצאה הלאומית לבריאות, אף על פי שרמת הבריאות המדווחת שלהן נמוכה יותר?",
    "source_text": "מחקר: הישראלים הפכו בריאים יותר\n\nבישראל נרשמת עליה מתמדת בתוחלת החיים לאורך השנים, כלומר מספר השנים הממוצע שאנו צפויים לחיות עולה בהתמדה. מגמה זו מעלה את השאלה האם רמת הבריאות שלנו טובה יותר כעת מכפי שהתאפיינה בדורות הקודמים, או שמא אנו חיים יותר שנים עם מחלות כרוניות? ישנן מדינות המדווחות על ירידה ברמת התחלואה, בעוד שאחרות לא מצאו שיפור ואף הצביעו על החמרה. מהן המגמות המסתמנות בישראל? האם אנו עוברים מגמת שיפור או החמרה?\n\nמחקר חדש שבוצע על ידי ד\"ר ענת זיו מאוניברסיטת New Brunswick שבקנדה ופרופ' יונה סכלקנס מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית ופורסם ב-Israel Journal of Health Policy Research, ניסה לבחון זאת.\n\nהמחקר מתבסס על מדגם גדול יחסית מתוך נתוני הסקר החברתי, הנערך מידי שנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז שנת 2002. הסקר אוסף נתונים על רווחת האוכלוסייה בישראל בהתבסס על נתוני פרט ומשק ביתו, ונערך באמצעות ראיונות פנים-אל-פנים מדי שנה. המדגם כלל בסך הכול כ-96 אלף משיבים.\n\nניתוח נתוני הסקר, שביצעו החוקרים העלה מספר מסקנות: ראשית, בישראל נרשמת מגמת שיפור ברמת הבריאות המדווחת במהלך שני העשורים האחרונים (למעט חריגה בשנת 2013, לה לא נמצא הסבר). באופן ספציפי יותר, גברים נוטים לדווח על רמת בריאות גבוהה יותר בהשוואה לנשים, למרות שתוחלת החיים שלהם נמוכה יותר. בנוסף, נראה כי בכל קבוצות הגיל חל שיפור לאורך השנים ברמות הבריאות.\n\nהמשיבים הנשואים ציינו שהם בריאים יותר לעומת המשיבים הרווקים. יהודים-חרדים מהווים את הקבוצה הדתית הבריאה ביותר, ואחריה יהודים שאינם חרדים, נוצרים ומוסלמים (בסדר הזה). מובטלים היו פחות בריאים לעומת מועסקים ובעלי קריירה, ואילו משיבים בעלי תואר אקדמי נוטים להיות בריאים יותר מאלו ללא תואר אקדמי.\n\nמסקנה נוספת שעלתה מהמחקר היא שהעלייה בהוצאה הלאומית הישראלית על בריאות מתואמת בצורה משמעותית עם השיפור ברמת הבריאות. בעזרת הסקר החברתי לא ניתן היה להוכיח שהקשר הוא סיבתי, אבל לא נמצא הסבר אחר לקשר. אם הקשר אכן סיבתי, אז תוספת להוצאה הלאומית על בריאות לנפש צפויה לשפר את רמת הבריאות במדינה.\n\nבמאמרם סיכמו החוקרים: \"ארבעה ממצאים עיקריים התגלו - ראשית, לא חלה התרחבות התחלואה בשני העשורים האחרונים בישראל. שנית, פערים בהישגים חינוכיים אינם מסבירים את הירידה בתחלואה. שלישית, מגמות שינוי ברמות הבריאות שדווחו על ידי הציבור היו מתואמות עם מגמות בהוצאות הלאומיות לבריאות לנפש. ורביעית, נראה שחלק נהנו יותר מאחרים מהעלייה בהוצאות הלאומיות לבריאות לנפש, כמו נשים ואלה ללא תואר אקדמי. המודל הסטטיסטי שלנו צופה כי עלייה נוספת בהוצאה הלאומית לבריאות לנפש תשפר את רמות הבריאות עוד יותר\".\n\nהסקר באופן טבעי לא מתייחס לשנת 2020 בה פרצה מגפת הקורונה. \"אני מאמינה שנתוני הלמ\"ס על שנת 2020 יהיו מיוחדים. ייתכן ונראה במחקר המשך שינוי בדיווח העצמי לגבי רמות הבריאות בעקבות התפרצות מגפת הקורונה\", מציינת ד\"ר זיו.",
    "reference_answer": "הקבוצות שנהנו יותר מהעלייה בהוצאה הלאומית לבריאות, אף על פי שרמת בריאותן המדווחת נמוכה יותר, הן נשים ואנשים ללא תואר אקדמי. על פי המחקר, קבוצות אלו נהנו יותר מהעלייה בהוצאות הלאומיות לבריאות. במקביל, המחקר מצא כי נשים נוטות לדווח על רמת בריאות נמוכה יותר מגברים, וכי אנשים ללא תואר אקדמי נוטים להיות פחות בריאים מבעלי תואר אקדמי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "נשים ואנשים ללא תואר אקדמי נהנו יותר מאחרים מהעלייה בהוצאות הלאומיות לבריאות לנפש.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 23,
            "source_excerpt": "ורביעית, נראה שחלק נהנו יותר מאחרים מהעלייה בהוצאות הלאומיות לבריאות לנפש, כמו נשים ואלה ללא תואר אקדמי.",
            "start_char": 2121,
            "end_char": 2225,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "גברים נוטים לדווח על רמת בריאות גבוהה יותר בהשוואה לנשים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 12,
            "source_excerpt": "באופן ספציפי יותר, גברים נוטים לדווח על רמת בריאות גבוהה יותר בהשוואה לנשים, למרות שתוחלת החיים שלהם נמוכה יותר.",
            "start_char": 1076,
            "end_char": 1188,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "משיבים בעלי תואר אקדמי נוטים להיות בריאים יותר מאלו ללא תואר אקדמי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 16,
            "source_excerpt": "מובטלים היו פחות בריאים לעומת מועסקים ובעלי קריירה, ואילו משיבים בעלי תואר אקדמי נוטים להיות בריאים יותר מאלו ללא תואר אקדמי.",
            "start_char": 1423,
            "end_char": 1548,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "fb53ad1f",
    "source_task_id": "272105597",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "bikoret_20_ptv_363765",
    "question": "אילו סנקציות הופעלו נגד ראשי הערים שלא הגישו הצהרות הון בתחילת כהונתם?",
    "source_text": "קארין אלהרר: תודה רבה, אדוני יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין; מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא; מנהלת הוועדה, מנכ\"ל הכנסת, מנכ\"ל משרד מבקר המדינה, אורחים נכבדים. תראו, אני מאמינה גדולה בשלטון המקומי ובמשמעות הגדולה שיש לו כלפי האזרחים. לצערי, בשנים האחרונות, ובטח בתקופתי כיושבת ראש הוועדה, אני רואה דו\"חות קשים כנגד הרשויות המקומיות. נוצרת תחושה בציבור שמדובר בגוף בעייתי, ואני אומרת את זה בלשון המעטה. הדו\"ח המקיף והיסודי, שמוגש לנו היום על ידי מבקר המדינה, מכריח את הרשויות המקומיות לבדק בית רציני. לשמור על היותן עצמאיות - - - לטובת האזרחים, ודי מזכיר את הנקודות הבאות שעולות מתוך הדו\"ח: העובדה שהם מעסיקים יועצים חיצוניים בניגוד עניינים. נהנים ממשכורות מנופחות. קשרים אישיים עם ראשי ערים או חברי מועצה, דורש התייחסות דחופה. העובדה ש-12 מראשי הערים ו-39% מהם ומסגניהם לא הגישו הצהרות הון בתחילת כהונתם היא חמורה. הנסיעות הרבות של רבים מהם לחוץ לארץ. העובדה כי ישנם 100 חברי מועצה ב-27 רשויות שטרם שילמו את חובם, ועל חלקם כבר חלה התיישנות. הליקויים הרבים שמעורר הדו\"ח בנושא של רישוי עסקים – אחד הדברים שהם מגיעים להמון אזרחים וגם לי בכללם, הוא העובדה שרוב מבני הציבור תחת הרשויות הם מבנים לא נגישים. כשאנחנו, הרבה זמן, עשור, אחרי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. הרשות המקומית, אמר יושב ראש הכנסת, היא המענה הראשוני. זה יותר מנשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים וחברי כנסת. בסוף, העיניים נשואות למענה המיידי, האדם הבלתי אמצעי. מחובתנו ליצור מערכת שהיא שקופה ונקייה, שמאפשרת לציבור לתת בה אמון. לסמוך עליה ולדעת שהכספים שלו נמצאים בידיים נכונות ושקולות. אני, כהרגלי, מתכוונת, לכנס את הוועדה בנושא הזה, לזמן את ראשי הרשויות שעניינן נדון בדו\"ח. אני מברכת על כך שחלקם כבר התחילו בתיקון הליקויים. המטרה שלנו בוועדה נמשכת: להפוך את הדו\"ח, הבאמת חשוב הזה, לא לאבן שאין לה הופכין, אלא למציאות טובה יותר של חיי האזרחים. תודה רבה.\n<מירי רזין: צהריים טובים, אדוני יושב ראש הכנסת, גברתי יושבת ראש הוועדה, אדוני המבקר והמנכ\"ל. כפי שצוין, הדו\"ח כולל 21 נושאים מערכתיים וממוקדים, שהם בעלי חשיבות לתקינות השלטון ולמדינת ישראל ולשיפור רווחת התושבים. הושם דגש על נושאים של מינהל תקין ושמירת טוהר המידות והאתיקה הציבורית. הנושאים שגברתי, יושבת ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, הזכירה, כולם נושאים שאנחנו משייכים לקבוצה של טוהר המידות ואתיקה ציבורית. אני לא אחזור עליהם. יש גם נושאים שהם לא כל כך חשובים, שהם קשורים לנושא של איכות הסביבה, כמו הפרדה במקור של פסולת; נושאים שקשורים למתן שירות לתושב: כל הנושא של קבלת שירות באשנבים, באתרי האינטרנט. גם שם מצאנו ליקויים, ויש גם תמונות שמראות ויזואלית את מה שמוצא התושב כשהוא מגיע לרשות; נושא של חקיקת חוקי עזר, שזה בעצם עוד פן של הרשות המקומית. הפן שהוא כמחוקקת, שבעצם אמורה לסייע לרשות לטפל בנושאים של בטיחות התושבים, ביטחון, איכות הסביבה וחזות העיר. גם בנושאיים האלה מצאנו שזה לא מקודם כפי שצריך להיות מקודם. כמו תמיד, אנחנו עוסקים בנושאים של אכיפה. אז זה בא לידי ביטוי גם בנושא של רישוי עסקים. הן ברישוי עסקים במקומות שהם, נגיד רבי קהל. אבל גם בהרבה רשויות שבדקנו, נמצא שלפחות מעל ל-50%, בין 50% ל-60%, מהעסקים הם ללא רישיון, ויש לזה משמעות מאוד רבה בעצם על הביטחון והבטיחות של התושבים והבריאות שלהם. נושא נוסף זה נושא תכנון ובנייה כמובן. כל שנה אנחנו עוסקים בנושא הזה. יש כאן שתי ודעות מקומיות, וגם בהן נמצאו ליקויים בכל הנושא של התכנון והרישוי והפיקוח על הבנייה. ואכן אנחנו מקווים שנגיע לדיונים. אני רוצה רק לנצל את ההזדמנות ולהגיד תודה לכל העובדים והמנהלים במשרד שעסקו בהכנת הדו\"ח. תודה.\n<קריאות: תודה רבה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "1e024d0d",
    "source_task_id": "272105598",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_080_2506194",
    "question": "מי ניסח את הביקורת המוכרת ביותר נגד ההוכחה של גדל?",
    "source_text": "ההוכחה האונטולוגית של גדל (באנגלית: Gödel's ontological proof) היא טיעון לוגי פורמלי לקיומו של האלוהים, אשר נוסח על ידי המתמטיקאי והלוגיקן קורט גדל. הוכחה זו מהווה חוליה בשרשרת שתחילתה בטיעון האונטולוגי של אנסלם מקנטרברי (המאה ה-11), המשכה בשיפורים של רנה דקארט (המאה ה-17) והיא הורחבה משמעותית על ידי גוטפריד לייבניץ (המאה ה-18), שאת גרסתו גדל חקר וניסה להבהיר באמצעות כלים לוגיים מודרניים. גדל נמנע מלפרסם את ההוכחה במהלך חייו מחשש שיחשבו שהוא מאמין דתי אדוק, בעוד שהוא ראה בכך מחקר לוגי גרידא המבקש לבחון אם מערכת אקסיומטית קלאסית יכולה להוביל למסקנה כזו.\n\n\n== רקע היסטורי והקשר מדעי ==\nההוכחה האונטולוגית של גדל נשענת על מסורת פילוסופית ארוכה. הטיעון המקורי של אנסלם גרס כי \"אלוהים, מעצם הגדרתו כישות שאין גדולה ממנה, חייב להתקיים במציאות ולא רק בהבנה, שכן קיום במציאות גדול יותר מקיום בהבנה בלבד\". לייבניץ, במאה ה-18, זיהה חסר בטיעונים של קודמיו וטען כי עליהם להראות תחילה כי מושג ה\"ישות המושלמת ביותר\" הוא מושג עקבי ואפשרי.\nגדל, שהושפע עמוקות מלייבניץ, ביקש להפוך את הטיעון לפורמלי לחלוטין תוך שימוש בלוגיקה מודאלית מסדר גבוה. מעבר לעבודתו הלוגית-פילוסופית, גדל עסק רבות גם בפיזיקה ותורת היחסות, שם הציע מודלים קוסמולוגיים של \"יקום מסתובב\".\n\n\n=== \"ניסוי הטיל\" המחשבתי והקשר לקוסמולוגיה ===\nבהקשר של עבודתו הקוסמולוגית (ולא ישירות בתוך ההוכחה האונטולוגית הלוגית), גדל הציע מודל פיזיקלי המאפשר מסע בזמן. הוא העריך כי באמצעות \"סבב בתוך ספינת טיל (rocket ship) במסלול רחב מספיק\", ניתן להגיע לכל אזור בעבר, בהווה או בעתיד. גדל אף ביצע הערכה גסה של המהירות הנדרשת לטיל כזה ושל כמות הדלק הדרושה למסע. ניסוי מחשבתי זה נועד להראות כי מבנה הזמן והמרחב ביקום מאפשר פתרונות שבהם הזמן מאבד את כיוונו הייחודי, דבר המעניק לזמן אופי \"גאומטרי\" בדומה למרחב. אף שזהו מחקר פיזיקלי, הוא משקף את גישתו הכוללת של גדל לחיפוש אחר אמיתות אובייקטיביות במערכות פורמליות, בין אם בלוגיקה ובין אם בפיזיקה.\n\n\n== מבנה ההוכחה הפורמלית ==\nההוכחה מבוססת על הגדרת \"תכונות חיוביות\" (positive properties). גדל אינו מגדיר מהי תכונה חיובית באופן מהותי, אלא קובע מערכת אקסיומות עבורן.\n\n\n=== אקסיומות והגדרות יסוד ===\nאקסיומה 1: עבור כל תכונה, או שהיא חיובית או ששלילתה חיובית, אך לא שתיהן (כלומר \n  \n    \n      \n        P\n        (\n        ¬\n        ϕ\n        )\n        ↔\n        ¬\n        P\n        (\n        ϕ\n        )\n      \n    \n    {\\displaystyle P(\neg \\phi )\\leftrightarrow \neg P(\\phi )}\n  \n).\nאקסיומה 2: תכונה הנובעת בהכרח מתכונה חיובית היא בעצמה חיובית.\nהגדרה 1 (דמוי-אל): ישות \n  \n    \n      \n        x\n      \n    \n    {\\displaystyle x}\n  \n היא \"דמוית-אל\" (God-like) אם ורק אם היא מחזיקה בכל התכונות החיוביות.\nאקסיומה 3: התכונה של להיות דמוי-אל היא חיובית בעצמה.\nאקסיומה 4: תכונה חיובית היא חיובית באופן הכרחי.\nהגדרה 2 (מהות): תכונה \n  \n    \n      \n        ϕ\n      \n    \n    {\\displaystyle \\phi }\n  \n היא המהות (Essence) של \n  \n    \n      \n        x\n      \n    \n    {\\displaystyle x}\n  \n אם \n  \n    \n      \n        x\n      \n    \n    {\\displaystyle x}\n  \n מחזיק ב-\n  \n    \n      \n        ϕ\n      \n    \n    {\\displaystyle \\phi }\n  \n, ו-\n  \n    \n      \n        ϕ\n      \n    \n    {\\displaystyle \\phi }\n  \n גוררת בהכרח את כל שאר התכונות של \n  \n    \n      \n        x\n      \n    \n    {\\displaystyle x}\n  \n.\nהגדרה 3 (קיום הכרחי): ישות \n  \n    \n      \n        x\n      \n    \n    {\\displaystyle x}\n  \n קיימת באופן הכרחי אם כל מהות שלה ממומשת בהכרח (כלומר, קיימת בכל עולם אפשרי).\nאקסיומה 5: קיום הכרחי הוא תכונה חיובית.\n\n\n=== משפטים מרכזיים ===\nמשפט 1: כל תכונה חיובית היא עקבית לוגית (כלומר, ייתכן שיש ישות המחזיקה בה).\nמשפט 2: אם ישות היא דמוית-אל, אזי התכונה של להיות דמוית-אל היא המהות של אותה ישות.\nמשפט 3: בהכרח, קיימת ישות דמוית-אל.\n\n\n== ביקורת וניתוח לוגי ==\nהביקורת המפורסמת ביותר על ההוכחה הועלתה על ידי ג'ורדן הווארד סובל, אשר הראה כי האקסיומות של גדל חזקות מדי ומובילות למה שמכונה קריסה מודאלית (Modal Collapse).\n\n\n=== קריסה מודאלית ===\nסובל הוכיח כי במערכת של גדל, כל טענה שהיא אמת היא בהכרח אמת (\n  \n    \n      \n        p\n        ≡\n        ◻\n        p\n      \n    \n    {\\displaystyle p\\equiv \\Box p}\n  \n). המשמעות הפילוסופית של קריסה זו היא ביטול האפשרות של בחירה חופשית או מקרים של \"מקריות\" (contingency) בעולם, שכן הכל הופך להכרחי. קריסה זו נובעת מהשילוב של אקסיומה 1 (הקובעת שכל אמת היא תכונה חיובית במובן מסוים) והגדרת ה\"אל\" כמי שמחזיק בכל התכונות הללו.\n\n\n=== תיקוני אנדרסון (Emendations) ===\nהפילוסוף קרטיס אנתוני אנדרסון  הציע גרסה מתוקנת להוכחה המנסה להתחמק מהקריסה המודאלית. אנדרסון שינה את הגדרת ה\"מהות\" ואת הגדרת הישות הדמוית-אל, כך שהיא מחזיקה בתכונות חיוביות באופן הכרחי בלבד, ולא בכל תכונה חיובית שהיא. תיקונים אלו הופכים את המערכת לעקבית עם קיומן של אמיתות מקריות, ובכך \"מצילים\" את ההוכחה מהביקורת של סובל.\n\n\n== אוטומציה של ההוכחה ==\nבשנים האחרונות, התקדמות בתחום הבינה המלאכותית ומוכיחי משפטים ממוחשבים אפשרה לאמת את ההוכחה של גדל באופן אוטומטי.\nהחוקרים כריסטוף בנצמילר וברונו וולצנלוגל פלאו השתמשו במוכיחי משפטים מסדר גבוה כגון LEO-II ו-Satallax כדי לאמת את השרשרת הלוגית של גדל (בגרסת דנה סקוט). המחשב אישר כי המסקנה \"בהכרח קיים אל\" אכן נובעת מהאקסיומות, אך גם אימת את טענת הקריסה המודאלית של סובל. בנוסף, המחשב גילה כי הלוגיקה המודאלית KB מספיקה להוכחה, ואין צורך במערכת החזקה יותר S5, כפי שחשבו בעבר.\n\n\n== סיכום וחשיבות ==\nההוכחה האונטולוגית של גדל מייצגת ניסיון נועז לגשר בין מטפיזיקה לבין דיוק מתמטי קר. בעוד שהאקסיומות עצמן נותרות שנויות במחלוקת פילוסופית, המבנה הלוגי של ההוכחה נמצא תקף ואף הוכח ככזה על ידי מערכות חישוביות מודרניות. גדל עצמו ראה בעולם המושגים המתמטיים ישויות אובייקטיביות הקיימות ללא תלות בבני האדם, וגישתו זו (\"פלאטוניזם\") היא שעמדה בבסיס אמונתו כי ניתן להוכיח אמיתות רוחניות באמצעים לוגיים.\n\n\n== ראו גם ==\nהגיונות על הפילוסופיה הראשונית\nלוגיקה מודאלית\nקורט גדל\nהטיעון האונטולוגי\nיקום גדל\n\n\n== לקריאה נוספת ==\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "הביקורת המוכרת והמפורסמת ביותר נגד ההוכחה האונטולוגית של גדל נוסחה על ידי ג'ורדן הווארד סובל.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הביקורת המפורסמת ביותר על ההוכחה של גדל הועלתה על ידי ג'ורדן הווארד סובל.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 70,
            "source_excerpt": "הביקורת המפורסמת ביותר על ההוכחה הועלתה על ידי ג'ורדן הווארד סובל, אשר הראה כי האקסיומות של גדל חזקות מדי ומובילות למה שמכונה קריסה מודאלית (Modal Collapse).",
            "start_char": 3529,
            "end_char": 3686,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 1
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "8ee8844c",
    "source_task_id": "272105599",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "health-14036185",
    "question": "כמה עולה מכשיר הסי.טי החדש שהושק בארצות הברית?",
    "source_text": "המכשיר שייתן תקווה לחולי סרטן\n\nנתונים חדשים שפורסמו אודות השתלות איברים בישראל • תשתיות בתי החולים בארץ מעלות נתונים מדאיגים • מכשיר סי.טי חדש שצפוי לתת תקווה לחולי סרטן\n\nנתונים חדשים שפורסמו אודות השתלות איברים בישראל, מציירים תמונת מצב של שיפור אדיר, אך אנו צריכים להישאר מציאותיים. יש שיפור קל - הוא חשוב, אבל קטן מדי. מדובר בנתון שנוגע למספר המשפחות המסכימות לתרום את איברי יקיריהן. זהו המדד המרכזי שקובע כמה תרומות יכולות להיות.\n\nרוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק\n\nאנחנו מדברים על המצב הקשה, הטרגי, שבו אדם נמצא במצב של מוות מוחי, והצוות הרפואי ממליץ למשפחה לתרום את איבריו לחולים אחרים, כי אפסו הסיכויים להצילו. המשפחה צריכה לתת את הסכמתה, אך בישראל רק 56 אחוזים מהמשפחות מסכימות, שזו עלייה קטנה משנה שעברה, ונתון כמעט זהה לזה של לפני שנתיים. זה נתון הרבה יותר נמוך ממדינות אירופה וארה\"ב, והוא אומר שהרבה איברים שיכלו להציל חיים – לא נתרמו. בישראל מחכים כאלף בני אדם להשתלת איברים, בעיקר לכליות אבל גם ללב, כבד וריאות.\n\nבעניין תרומת איברים, ישראל ממש מפגרת מאחור. הסיבה לכך היא מודעות, חינוך והסברה. חוזרים הרבה על כך שהסיבה היא הדת והדתיים, אבל מתברר כי גם רבים שמגדירים את עצמם כחילוניים, לא מסכימים לתרומת איברים. כלומר, הבעיה היא כללית: גם בקרב הציבור, וגם בקרב הרופאים – מכיוון שיש בעיה בדרך בה הרופאים ניגשים למשפחות ברגע הקשה הזה, ואם הגישה תהיה נכונה, היא גם תביא להסכמה.\n\nבעיה חמורה במענה לאירועים מוחיים\n\nהאיגוד הנוירולוגי פרסם השבוע נתונים המצביעים על כך שהתשתיות בבתי החולים בישראל לא מספיק טובות עבור אנשים הלוקים בשבץ מוחי. מדובר בכ-15 אלף חולים בשנה, שבחלקם תוצאות האירועים המוחיים מגיעות לכדי נכות קשה ואף מוות. ברבים מבתי החולים אין תשובה לטיפול מהיר, שעשוי לקבוע את סיכויי ההצלחה, גם כאשר מדובר בצנתורי ראש, וגם בכל הנוגע למתן תרופות מדללות דם. בחלק גדול מבתי החולים, אין לכך מענה 24 שעות ביממה, וזה משהו קריטי מאוד לנפגעים מהסוג הזה. במספר בתי חולים, אין לכך מענה בכלל.\n\nראשית, חסר הדגש של משרד הבריאות שיגייס ויקדיש לכך תקציבים, ואולי אפילו יעביר כסף ממקומות אחרים. משרד הבריאות כבר ידע לבוא ולהגיד לבתי החולים בנושאים אחרים, אם לא תשתפרו – נוריד לכם תקציבים, ובעניין הזה הוא לא עושה את זה. במשרד טוענים כי הנושא נמצא בבדיקה וכי נעשים מאמצים לשיפור, אבל זה לא מספיק, כי מדובר בבעיה גדולה, שעלולה לפגוע בחייהם של הרבה מאוד אנשים.\n\nבשורה טובה מאוד לכולנו\n\nמכשיר סי.טי חדשני שהושק השבוע בארה\"ב צפוי להגיע בעוד כשנה לישראל, ולשפר ואף להאריך את חייהם של חולי סרטן. החדשנות הטכנולוגית של המכשיר תאפשר גילוי מוקדם יותר של גידולים סרטניים, כאשר גודלם קטן יותר. מדובר בהגדלה משמעותית של הסיכוי להירפא או לעכב מחלות סרטן. לא מיותר לציין את הנתון המפחיד המצביע על כ-33 אלף חולי סרטן שמתגלים מדי שנה בישראל, וכעשרת אלפים בני אדם שנפטרים מהמחלה מדי שנה. המכשור, התרופות וההתקדמות הטכנולוגית הרפואית היא בשורה טובה מאוד לכולנו.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b0204bbf",
    "source_task_id": "272105600",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_247_971820",
    "question": "באילו גורמי ייצור על הממשלה להתמקד כדי לעודד חברות להעלות את רמת הביצועים התחרותיים שלהן?",
    "source_text": "מודל היהלום הוא מודל כלכלי שהוצע על ידי מייקל פורטר בשנת 1990, שמציע הסבר לאופן שבו נוצר יתרון תחרותי של מוצרים ותעשיות מסוימות דווקא במדינות או אזורים מסוימים. המודל תורם בהשוואת מדינות או אזורים גאוגרפיים גדולים בסביבה תחרותית גלובלית. \n\n\n== יתרונות מדינות מסורתיות ==\nבגישה המסורתית, התאוריה הכלכלית מזכירה את הגורמים הבאים על היתרון היחסי של אזורים או מדינות:\n\nארץ\nמיקום\nמשאבים טבעיים (מינרלים, אנרגיה)\nכוח עבודה\nגודל האוכלוסייה המקומית\nמכיוון שחמישה גורמים אלו בקושי יכולים להיות מושפעים, הזדמנויות כלכליות לאומיות משתלבות בראייה פסיבית (נרכשים).\n\n\n== אשכולות (Clusters) ==\nלדברי פורטר, צמיחה תעשייתית מתמשכת לעולם לא נבנתה על גורמים נרכשים בסיסיים שתוארו לעיל. יתרה מזאת, שפע של גורמים אלה עשויים לערער את היתרון התחרותי. הוא מציג מושג (\"קונספט\") הנקרא \"אשכולות\" או קבוצות של חברות הדדיות, ספקים, תעשיות קשורות ומוסדות הצומחים במקומות מסוימים.\nאשכולות אלה הם ריכוזים גאוגרפיים של חברות מקושרות, ספקים מומחים, נותני שירות ומוסדות השותפים לתחום מסוים. הם גדלים במקומות שבהם קיימים די משאבים וצבר של יכולות ומשיגים סף קריטי, מספקים לו עמדת מפתח בפעילות של ענף כלכלי מסוים עם יתרון תחרותי בר קיימא מכריע על מקומות אחרים או אפילו עליונות עולמית בתחום זה. פורטר טוען כי אשכולות אלו יכולים להשפיע על התחרות בשלוש דרכים:\n\nהם יכולים להגדיל את הפרודוקטיביות של החברות באשכול.\nהם יכולים להוביל את החדשנות בתחום.\nהם יכולים לעורר עסקים חדשים בתחום.\nכמה דוגמאות ידועות של אשכולות: ארצות הברית – עמק הסיליקון (מחשבים), הולנד – רוטרדם (לוגיסטיקה), הודו – בנגאלור (מיקור חוץ של תוכנה), ארצות הברית – הוליווד (סרטים), צרפת – פריס (אופנה).\nלדברי פורטר, ככלל היתרון התחרותי של מדינות היא תוצאה של 4 גורמים מקושרים מתקדמים ופעילות תוך ובין ארגונית בין חברות באשכולות אלו. אלה יכולים להיות מושפעים בדרך פרו אקטיבית על ידי הממשלה.\n\n\n== גורמים מקושרים מתקדמים ליצירת יתרון תחרותי ==\nהאסטרטגיה, המבנה והתחרותיות של חברות. העולם נשלט על ידי תנאים דינאמיים. תחרות ישירה דוחפת חברות לפעול למען הגדלת הפריון והחדשנות.\nפקטור תנאי ביקוש מקומיים. אם הלקוחות במשק מאוד תובעניים, החברות נאלצות להתמודד מול לחץ מתמיד המשפר את התחרותיות דרך מוצרים חדשניים, דרך איכות גבוהה וכו'.\nתעשיות תומכות קשורות. קרבה מרחבית של תעשיות במעלה הזרם או במורד הזרם upstream or downstream industries)) מאפשר חילופי מידע ומקדם חילופי רעיונות וחדשנות מתמשכים.\nפקטור תנאי הון. בניגוד לחוכמה המקובלת, פורטר טוען כי גורמי מפתח של הייצור (או גורמים מיוחדים) נוצרים ולא נרכשים. גורמים מיוחדים של הייצור הם כח עבודה מיומן, תשתית והון. גורמים \"ללא מפתח\" או גורמים לשימוש כללי כמו עבודה ללא מיומנות וחומרי גלם ניתנים להשגה על ידי כל חברה, ומכאן שאינם מהווים יתרון תחרותי מתמשך. לעומת זאת, גורמים מיוחדים מערבים השקעה כבדה מתמשכת. הם קשים יותר להעתקה. פעולה זו יוצרת יתרון תחרותי, כיוון שאם חברות אחרות אינן יכולות להעתיק  בקלות גורמים אלה, הם הופכים לבעלי ערך.\n\n\n== תפקיד הממשלה במודל היהלום של פורטר ==\nתפקידה של הממשלה במודל היהלום של פורטר היא לפעול כזרז וכמאתגר, מטרתה לעודד - או אפילו לדחוף - חברות להעלות את השאיפות שלהם לעבור לרמות גבוהות יותר של ביצועים תחרותיים. הם חייבים לעודד חברות להעלות את הביצועים שלהם, לעורר דרישה מוקדמת עבור מוצרים מתקדמים, להתמקד ביצירת גורמים מיוחדים ולעורר את התחרות המקומית על ידי הגבלת שיתוף פעולה ואכיפת תקנות נוגדות אמון. \n\n\n== היתרון התחרותי של אומות ==\nפורטר הציג מודל זה בספרו: \"היתרון התחרותי של האומות\" (1990), אחרי מחקר על עשר מדינות מהמובילות במסחר. הספר היה התאוריה הראשונה של תחרותיות המבוססת על הגורמים פרודוקטיביים שבהם חברות מתחרות, במקום יתרונות השוואתיים מסורתיים, כגון משאבי הטבע וכח העבודה.[דרוש מקור]\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\nמייקל פורטר, The Competitive Advantage of Nations, 2001\nיגיל וינברג, מיתוס ההצלחה של ישראל נופץ - בגלל התחרותיות הדלה, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2011\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, על הממשלה להתמקד ביצירת \"גורמים מיוחדים\" כדי לעודד חברות להעלות את רמת הביצועים התחרותיים שלהן. גורמים אלה, בניגוד לגורמים בסיסיים כמו חומרי גלם או כוח עבודה לא מיומן, נוצרים באמצעות השקעה מתמשכת וכוללים כוח עבודה מיומן, תשתית והון.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "כדי לעודד חברות להעלות את רמת הביצועים שלהן, על הממשלה להתמקד ביצירת גורמים מיוחדים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 41,
            "source_excerpt": "הם חייבים לעודד חברות להעלות את הביצועים שלהם, לעורר דרישה מוקדמת עבור מוצרים מתקדמים, להתמקד ביצירת גורמים מיוחדים ולעורר את התחרות המקומית על ידי הגבלת שיתוף פעולה ואכיפת תקנות נוגדות אמון.",
            "start_char": 2914,
            "end_char": 3105,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "גורמים מיוחדים של הייצור הם כוח עבודה מיומן, תשתית והון.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 34,
            "source_excerpt": "גורמים מיוחדים של הייצור הם כח עבודה מיומן, תשתית והון.",
            "start_char": 2323,
            "end_char": 2378,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "גורמי מפתח של הייצור, או גורמים מיוחדים, נוצרים ואינם נרכשים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 33,
            "source_excerpt": "בניגוד לחוכמה המקובלת, פורטר טוען כי גורמי מפתח של הייצור (או גורמים מיוחדים) נוצרים ולא נרכשים.",
            "start_char": 2226,
            "end_char": 2322,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "גורמים מיוחדים דורשים השקעה כבדה ומתמשכת.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 36,
            "source_excerpt": "לעומת זאת, גורמים מיוחדים מערבים השקעה כבדה מתמשכת.",
            "start_char": 2520,
            "end_char": 2571,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "גורמים לשימוש כללי, כמו עבודה לא מיומנת וחומרי גלם, אינם מהווים יתרון תחרותי מתמשך.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 35,
            "source_excerpt": "גורמים \"ללא מפתח\" או גורמים לשימוש כללי כמו עבודה ללא מיומנות וחומרי גלם ניתנים להשגה על ידי כל חברה, ומכאן שאינם מהווים יתרון תחרותי מתמשך.",
            "start_char": 2379,
            "end_char": 2519,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 0,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "976647b4",
    "source_task_id": "272105601",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_301_897870",
    "question": "לאילו מטרות מהווה יישוב הדעת תנאי או מידה חיונית?",
    "source_text": "יישוב הדעת (הנקרא גם שלוות נפש) הוא מצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשר לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים. בניגוד לסערת נפש, דחק או חרדה, שעלולים להביא לפיזור הדעת. כמה מדתות העולם הגדולות רואות ביישוב הדעת ערך חשוב, שיש לפעול ולחנך להשגתו.\n\n\n== מקור המילה ומשמעויותיה השונות ==\nבדומה ליישוב, משמעה של המילה: הִתיַשבוּת בחלק מהספרות העברית של תקופת ימי הביניים ואחריה, הוא בכתבים שונים: התבוננות, שיקול דעת, או הבנה. יישוב הדעת הוא גם קורת רוח וסיפוק.\nבנוסף משמש הביטוי כהנחת הדעת לאחר תרעומת מסוימת. כך למשל כמובא בפירוש הרי\"ף בשם התלמוד הירושלמי: ”כיון שאמר הקב\"ה לירח \"ולמשול ביום ובלילה\" ולא נתישבה דעתו, ואמר לו לך עוד וימנו בך ישראל ימים ושנים ולא נתישבה דעתו, אמר לו צדיקים יקראו על שמך ועוד לא נתישבה דעתו, אמר לו הקב\"ה הנני עושה לך כבוד שמישב דעתך...”\n\n\n== במחשבת היהדות ==\nהוגים יהודיים רבים מדגישים את החשיבות של מנוחת הנפש או יישוב הדעת, כבסיס הכרחי להתפתחות מוסרית ורוחנית. מעלה זו מודגשת במיוחד בכתביהם של רבנים כמו מנחם מנדל לפין ושמחה זיסל זיו. בתלמוד מוזכרים שלשה דברים המביאים ליישוב הדעת: \"שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול ומראה וריח\". ומנגד, \"ג' דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן: עובדי כוכבים ורוח רעה ודקדוקי עניות\".\nבמשנה במסכת אבות: היישוב הוא אחת הדרכים שהתורה \"נקנית\" בהם. הרמב\"ם, רבי משה בן-מימון שבח את היישוב הנפשי כתנאי לקליטת דברים מורכבים ונשגבים בספרו מורה נבוכים: ”ואי אפשר היות דבריות (דברים) אמתיות, רוצה לומר המושכלות שלמות, אלא לאיש מלומד המִדות בעל נחת (שלֵו) ויִשוב”. רבי יהודה הלוי תיאר בספר הכוזרי טיפוסי בני אדם שונים, כאשר היישוב משויך אל \"המרה השחורה\" במשמעות של האיפוק, והאיזון הנשלט: ”אם יטה עם המרה האדומה עמו המהירות והקלות. ואם יטה עם המרה השחורה עמו המתון והיישוב”.\nרבנו בחיי כתב בספרו חובות הלבבות על חשבון הנפש הרוחני שהאדם צריך לערוך, ובכלל זה מיפוי הבנותיו בעניין תפיסת האלוהות באופן המניח את הדעת: ”שתחשוב עם נפשך ותתבעה על כל ענין שנתישב אצלה מעניני ידיעת האלהים ותורתו”. שבחי יישוב הדעת הנפשי בוטא על ידי רבי לוי בן גרשם, הרלב\"ג, אשר חי בפרובאנס במפנה המאות ה-13 - ה-14. בפירושו לספר משלי גינה את ”מי שהוא ממהר לעשות פעולותיו בזולת (בלעדי) חקירה והתישבות”.\nרבי נחמן מברסלב הדגיש את החשיבות של השגת יישוב הדעת על ידי התבוננות והתבודדות, באומרו כי מלבד מצב של מנוחה ורגיעה, ישוב הדעת הוא גם תחושת ביטחון ואמונה, הנקנות על ידי התבוננות בתכלית: ”מַה שֶּׁהָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְאֵינָם מִתְקָרְבִים אֵלָיו יִתְבָּרַך\nהוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת\nוְאֵינָם מְיַשְּׁבִין עַצְמָן\nוְהָעִקָּר לְהִשְׁתַּדֵּל לְיַשֵּׁב עַצְמוֹ הֵיטֵב\nמָה הַתַּכְלִית מִכָּל הַתַּאֲווֹת וּמִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה”.\n\n\n== בפילוסופיה העתיקה ==\n\"יישוב הדעת\" ממלא תפקיד מרכזי בתורות פילוסופיות רבות:\n\nאצל אפלטון נזכרת יישוב הדעת (\"Sophrosyne\") כמעלה סוקרטית.\nבעוד שאפלטון משבח את ההשתאות בתור ראשית הפילוסופיה, וסימנו המובהק של כל מי ששוחר חכמת־אמת, מדגישים דמוקריט, הורציוס ואחרים שהחכם, אשר מכיר את הסיבות, איננו כבול כמו האיש הרגיל להשתאות ואיננו מתמלא פליאה למראה משהו שהוא כביכול בלתי רגיל.\nבאסכולה הסטואית, המונח אפתיה (Apatheia, \"חוסר סבל\") מתייחס למצב נפשי ללא הפרעה רגשית. המטרה בהלך רוח זה היא סילוק ההתקשרות לאירועים חיצוניים שעליהם אין לאדם שליטה, ותוך מצב זה של כניעה, להגיע לסיפוק. ביוונית, המונח אפתיה סיפק את השורש למילה אדישות (apathy), אך עם זאת, יש הבדל מהותי בין שני המושגים; אפתיה היא מידה חיובית, בעוד שאדישות היא שלילית לחלוטין.\n\n\n== בבודהיזם ==\nאחד מהרעיונות המרכזיים באימון הרוחני הבודהיסטי הוא \"אוּפֵּקְּהָ\" (upekkha) - איזון נפשי. יישוב הדעת הוא הרכיב האחרון בארבעת המצבים העילאיים \"ברהמה-וויהרה\" (brahma-vihara), אחרי האהבה, החמלה, והשמחה.\n\n\n== בנצרות ==\nד\"ר סמואל ג'ונסון הגדיר את המושג יישוב הדעת כ\"מצב איזון של המוח, לא במצב רוח מרומם ולא בדיכאון\". בפילוסופיה הנוצרית, יישוב הדעת היא מידה חיונית לשם השגת הערכים התאולוגיים של עדינות, שביעות רצון, מתינות, וצדקה.\n\n\n== ראו גם ==\nשליטה עצמית\nתפקודים ניהוליים\n\n\n== לקריאה נוספת ==\nיעקב קלצקין, הערך: יִשוּב, אוצר המונחים הפילוספיים, א-ד, ברלין: הוצאת אשכול, תרפ\"ח.\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, יישוב הדעת מהווה תנאי או מידה חיונית למספר מטרות בתורות שונות. באופן כללי, הוא מאפשר לאדם לשמור על איזון וראייה צלולה במצבים קשים. במחשבת היהדות, הוא נחשב לבסיס הכרחי להתפתחות מוסרית ורוחנית, לאחת הדרכים שבהן התורה \"נקנית\", וכתנאי, לפי הרמב\"ם, לקליטת דברים מורכבים ונשגבים. בפילוסופיה הסטואית, הוא מהווה אמצעי להגיע לסיפוק, ובפילוסופיה הנוצרית הוא מידה חיונית להשגת ערכים תאולוגיים כמו עדינות, שביעות רצון, מתינות וצדקה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "יישוב הדעת מאפשר לשמור על איזון וראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 1,
            "source_excerpt": "יישוב הדעת (הנקרא גם שלוות נפש) הוא מצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשר לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.",
            "start_char": 0,
            "end_char": 136,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "במחשבת היהדות, יישוב הדעת מהווה בסיס הכרחי להתפתחות מוסרית ורוחנית.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "הוגים יהודיים רבים מדגישים את החשיבות של מנוחת הנפש או יישוב הדעת, כבסיס הכרחי להתפתחות מוסרית ורוחנית.",
            "start_char": 813,
            "end_char": 916,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "במשנה, יישוב הדעת הוא אחת הדרכים שבהן התורה \"נקנית\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "במשנה במסכת אבות: היישוב הוא אחת הדרכים שהתורה \"נקנית\" בהם.",
            "start_char": 1190,
            "end_char": 1249,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "לפי הרמב\"ם, יישוב נפשי הוא תנאי לקליטת דברים מורכבים ונשגבים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "הרמב\"ם, רבי משה בן-מימון שבח את היישוב הנפשי כתנאי לקליטת דברים מורכבים ונשגבים בספרו מורה נבוכים: ”ואי אפשר היות דבריות (דברים) אמתיות, רוצה לומר המושכלות שלמות, אלא לאיש מלומד המִדות בעל נחת (שלֵו) ויִשוב”.",
            "start_char": 1250,
            "end_char": 1458,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "באסכולה הסטואית, המטרה היא להגיע לסיפוק באמצעות סילוק ההתקשרות לאירועים חיצוניים שאין עליהם שליטה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "המטרה בהלך רוח זה היא סילוק ההתקשרות לאירועים חיצוניים שעליהם אין לאדם שליטה, ותוך מצב זה של כניעה, להגיע לסיפוק.",
            "start_char": 3003,
            "end_char": 3116,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 5,
        "text": "בפילוסופיה הנוצרית, יישוב הדעת הוא מידה חיונית להשגת ערכים תאולוגיים כמו עדינות, שביעות רצון, מתינות וצדקה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 38,
            "source_excerpt": "בפילוסופיה הנוצרית, יישוב הדעת היא מידה חיונית לשם השגת הערכים התאולוגיים של עדינות, שביעות רצון, מתינות, וצדקה.",
            "start_char": 3601,
            "end_char": 3713,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "571e8066",
    "source_task_id": "272105602",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "magazine-1765009",
    "question": "איזה חבר כנסת אמר שהוא בטוח שיוכל להביא את החרדים לתוך ממשלת השינוי?",
    "source_text": "\"שומר החומות\" של החרדים\n\nהעובדה שליברמן עתיד לחלוש על תקציבי הממשלה הבאה מטרידה מאוד את הפוליטיקאים החרדים • \"ב־2003 וב־2013 הדירו אותנו - אבל יצאנו מזה מחוזקים\", אומר ח\"כ יעקב מרגי מש\"ס • תוכנית מגירה להצטרפות לממשלה? לדברי החרדים אין כזו\n\nלאחרונה אמר ח\"כ זאב אלקין (תקווה חדשה) לבני שיחו כי הוא בטוח שיוכל להביא את החרדים אל תוך ממשלת השינוי. זה אמנם לא יקרה עד השבעת הממשלה, הוסיף, אבל כמה שבועות לאחר מכן, כשהעניינים יירגעו והאבק ישקע, החרדים בוא יבואו. אלקין היה כל כך בטוח בעצמו ואפילו ביקש שמפלגתו תחזיק כ\"פיקדון\" שני תיקים עבור המפלגה שתיכנס.\nהמחשבה הגיונית. אחרי הכל זו לא ממשלת שמאל באמת. היא מורכבת מנפתלי בנט, איילת שקד ומתן כהנא; מגדעון סער שמגדיר את עצמו מסורתי, מבני גנץ שנחשב בעיניהם לשותף ראוי, וגם עם מפלגת העבודה אפשר להסתדר. אבל הצטרפות של החרדים נראית רחוקה במיוחד בעיקר בגלל איש אחד - אביגדור ליברמן.\n\nיו\"ר ישראל ביתנו קיבל את המפתחות למדינה. השבוע הגדירו אותו בחדרי המשא ומתן כ\"בעל הבית בפועל של הממשלה הזאת\", עם החזקת תיק האוצר, ועדת הכספים ועוד. ליברמן התיישב על השיבר הכלכלי ועל שולחנו יש לא מעט נושאים חרדיים שבהם הוא מתכוון לטפל, וכשזה המצב החרדים מכריזים על מלחמה בכל הכלים שבידיהם.\nהרבנים, העיתונאים החרדים וכלי התקשורת החרדיים זעקו השבוע געוואלד. הרבנים פרסמו גילוי דעת שבו כתבו כי \"רב הכאב על חילול השם - כאשר מי שעומדים כבסיס מרכזי להקמת ממשלה כזו, הינם חברים בסיעה הנקראת 'ימינה', המצהירים על עצמם ומציגים עצמם כיהודים מאמינים ב־ה', שומרי תורה ומצוות\".\n\nמהפוליטיקאים לא נשמעו זעקות שבר אלא בעיקר מחשבה מפוכחת, ספקנות על הצלחת הממשלה וגם נכונות לקרב פרלמנטרי. \"אני לא חושש\", אמר השבוע ח\"כ יעקב אשר מיהדות התורה בביטחון ובחצי חיוך, \"יהיו להם כל כך הרבה שריפות בינם לבין עצמם שהם לא יספיקו להגיע אלינו. אם הם יגיעו אלינו הם ייתקלו ב'שומר החומות', אתה יכול לומר שאנחנו נערכים למבצע שומר החומות שלנו\".\n\"צריך להסתכל על הממשלה הזאת ולהבין שבינה לבין אידיאולוגיה אין כלום ושום דבר\", מוסיף ח\"כ אשר, \"יש פה בסך הכל אקזיט של נפתלי בנט, זה כמו הזוכה ב־76 מיליון ש\"ח בלוטו, פתאום משום מקום הוא זכה, עם שישה מנדטים בלבד הוא הולך להיות ראש ממשלה. דבר נוסף שקרה פה זו הנקמה של גדעון סער בנתניהו. מול שני הדברים האלה אין לנו מה לעשות. אנחנו די שלמים עם האופוזיציה. אנחנו יודעים להיות אופוזיציה חרוצה, ממוקדת, יש הרבה דברים והישגים שאפשר לעשות משם. השליחות שלנו זה לשמור על יהדותה של מדינת ישראל ועל איכות חייהם ואי־אפלייתם של האזרחים החרדים בכל ענייני החינוך והרווחה\".\n\nגם ח\"כ יעקב מרגי מש\"ס לא נשמע מדוכדך: \"מה שיקרה עכשיו זה מה שקרה ב־2003 וב־2013 כשהקימו ממשלות והדירו אותנו. אלו היו תקופות של גזירות קשות אבל יצאנו מהן מחוזקים. בכלל, הממשלה הזאת נשמעת כמו ברווז צולע, זה יחזיק שנה, שנה וקצת\".\n\nנתניהו טוב לנו\n\nח\"כ אשר אומר כי ליברמן דווקא לא מסוכן לציבור החרדי: \"אני לא פוחד ממה שהוא יעשה. אני חושב שהשותפים שלו צריכים לחשוש. הוא ירקיד אותם על כל גחמה שלו, ינהל את הממשלה הזאת לקול תרועות אנשי התקשורת. השליטה הבלתי מוגבלת שלו על השיבר תעשה להם צרות. הוא יעשה בית ספר לבנט וללפיד\".\n\nאז האם יש סיכוי שהחרדים יצטרפו בהמשך? לא באמת. \"אין לנו תוכנית מגירה כזאת\", אומר אשר, \"מעבר לזה, אנחנו לא מאמינים שהממשלה הזאת תחזיק מעמד לאורך זמן. זו ממשלה שבנויה על אמוציות, נקמנות, כבר ביום החתונה שלהם הם מבינים שהזיווג הזה לא יכול לעלות יפה. יש שם אנשים שהשקפת עולמם רחוקה אחד מהשני מאוד\".\n\nהחרדים ונתניהו זו ברית שנמשכת כבר שנים רבות, אבל לנוכח המציאות החדשה יש מי שתהה - גם מתוך המגזר - אם ההיצמדות הזו לא היתה מוגזמת. \"לא נצמדנו לנתניהו\", אומר ח\"כ יעקב אשר, \"נצמדנו לשותף בכיר שהוא הליכוד ובראשו עומד נתניהו. אנחנו מרגישים שותפות גורל והכרת הטוב ליותר ממיליון איש שברובם הגדול הם מסורתיים, שמכבדים את בני התורה, שלא רואה בחרדים עלוקות, טפילים ומפיצי מחלות\".\nלדברי ח\"כ מרגי, \"ליברמן אומר בצורה מתנשאת ופוגענית שהתנאי שלו הוא ממשלה בלי חרדים ושנוכל להיכנס רק בעוד שנה וחצי, אחרי ש'ינקה' את מה שצריך בעולם החרדי. זה לא יקרה. אנחנו ערוכים לשבת באופוזיציה, יודעים לעשות את העבודה שם. האם היתה טעות להיצמד לנתניהו? ודאי שלא. זה היה הקו שלנו, זה מה שהבטחנו לבוחרים שלנו, אנחנו כמעט המפלגה היחידה שמקיימת את ההבטחות שלה\".\n\nחוק בסטנד־ביי\n\nויש גם צד שני שעליו לא מדברים, תפוח אדמה לוהט במיוחד שיוכל סוף־סוף לרדת מסדר היום הציבורי - חוק הגיוס. במשך שנים ארוכות מתגלגל החוק בין ועדות שמגבשות אותו, ממשלות שמנסות לחוקק אותו ובג\"ץ שמתערב ופוסל אותו. בשנים האחרונות גיבשה ועדת מקצועית, א־פוליטית, חוק גיוס שהחרדים יכלו לחיות איתו.\n\nהבעיה היתה כמה נקודות קטנות לשיפוץ ובעיקר בעיית מראית עין. החרדים, שהיו חלק מהקואליציה, לא יכלו מצפונית ואידיאולוגית לתת את ידם להצבעה רשמית בכנסת על חוק שקובע שחרדי יגויס לצבא.\nחוק הגיוס לא עבר והיה בין הסיבות העיקריות לפירוק הממשלה וליציאה לבחירות הראשונות מתוך ארבע בשנתיים וחצי האחרונות.\nהחוק לא יכול לעבור כשהחרדים בקואליציה, למרות שהם היו שמחים במיוחד אם פעם אחת ולתמיד הנושא יירד מסדר היום. יכול להיות שהפעם, עם איילת שקד שהיתה מעורבת בגיבוש החוקים השונים ודאגה לציבור החרדי, מישהו יעשה עבורם את העבודה השחורה, ומאבקי הגיוס שהיו מנת חלקה של מדינת ישראל בעשרות השנים האחרונות יושהו.",
    "reference_answer": "חבר הכנסת שאמר שהוא בטוח שיוכל להביא את החרדים לתוך ממשלת השינוי הוא ח\"כ זאב אלקין ממפלגת \"תקווה חדשה\".",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "חבר הכנסת זאב אלקין (תקווה חדשה) אמר לבני שיחו שהוא בטוח שיוכל להביא את החרדים לתוך ממשלת השינוי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "לאחרונה אמר ח\"כ זאב אלקין (תקווה חדשה) לבני שיחו כי הוא בטוח שיוכל להביא את החרדים אל תוך ממשלת השינוי.",
            "start_char": 241,
            "end_char": 344,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "c76e9c44",
    "source_task_id": "272105603",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_028_115269",
    "question": "מה מטרתה של זכוכית צבעונית בבקבוקים?",
    "source_text": "בקבוק הוא כלי קיבול עם צוואר פייה צר המשמש לאחסון נוזלים ועשוי לרוב זכוכית או פלסטיק, שקוף, חצי אטום או אטום.\n\n\n== אטימולוגיה ==\nמקור המילה בקבוק הוא בספר ירמיהו והיא אונומטופיה: חיקוי הצליל 'בק-בוק' הנשמע כשנוזל נשפך מפיו הצר של הבקבוק.\nהמילה שימשה עבור כלי קיבול לנוזלים בצורות שונות ומחומרים שונים - מכדי חרס ועד נאדי עור למסעות.\n\n\n== סוגי בקבוקים על פי תכליתם או אופן השימוש בהם ==\n\nבקבוקי זכוכית מיוצרים בדרך כלל מזכוכית שקופה. הצבע ירוק בקבוק הוא גוון ירוק כהה, בו צבועים בקבוקי בירה מסוימים. בקבוקי בירה אחרים וכן בקבוקי חומץ עשויים זכוכית חומה. תפקידה של זכוכית צבעונית הוא לסנן את קרני השמש בדרכן אל תכולת הבקבוק, כדי להגן עליה משינויים כימיים.\nתחתיתו של בקבוק זכוכית עשויה בדרך כלל זכוכית עבה ומעוותת. משקפיים בעלי עדשות עבות במיוחד מכונים לעיתים \"תחתיות של בקבוק ערק\".\n\nבקבוקים מסוימים מיוצרים גם ממתכת. \"בּרְוָזָה\" (flask - \"פלסק\" באנגלית, \"באטה\" בעיראק) הוא בקבוק קטן ושטוח, שייעודו נשיאה דיסקרטית של משקה אלכוהולי. הבקבוק מעוצב באופן מעוגל מעט, כדי שייצמד לגוף (למשל בתוך כיס פנימי של מעיל) בלי לבלוט.\n\nבקבוק האכלה לתינוקות עשוי פלסטיק, בעל פטמת סיליקון ומכסה. על דפנותיו שנתות למדידת נפח הנוזל על מנת לאפשר מעקב אחר תזונת התינוק או הפעוט. בקבוק זה מנוקה באמצעות מברשת מעוגלת.\n\n\n== שימוש חוזר ומיחזור ==\n\n ערכים מורחבים – שימוש חוזר, מיחזור\n\nבשנות החמישים השישים והשבעים היה קיים שימוש חוזר בבקבוקי חלב ומשקה בישראל. הלקוחות היו משאירים בקבוקים ריקים על מפתנם, יחד עם כסף מזומן. החלבן היה עובר בשעות הבוקר המוקדמות, ומחליף את הבקבוקים הריקים בבקבוקים מלאים חלב. בבתים אמידים שנבנו בשנות השלושים של המאה העשרים בהדר הכרמל שבחיפה נבנו חלונות חלב: חלונות מיוחדים בצד הדלת, שיועדו להנחת בקבוקי חלב. בקבוקי משקה אחרים, כמו בירה לדוגמה, היו מוחזרים לחנות. הבקבוקים היו נרחצים, והיה נעשה בהם שימוש חוזר. בשיטה זו קיימת סכנה של זיהום, אם הבקבוק לא נרחץ כהלכה, ולכן השימוש החוזר בבקבוקים הופסק.\nבשנות האלפיים, מיוצרים גם בקבוקים לשימוש חד-פעמי מפלסטיק מסוג פוליאתילן טרפתאלט (PET), בעיקר עבור משקאות קלים ולאחרונה גם לבקבוקי בירה ויין זולים.\nבשלהי המאה העשרים הוחל במיחזור של בקבוקי זכוכית ופלסטיק. בשיטה זו לא נעשה שימוש חוזר בבקבוק, אלא הוא משמש כחומר גלם בתעשיית הזכוכית והפלסטיק. לקידום מיחזור זה נחקק בישראל חוק הפיקדון על מכלי משקה, שנכנס לתוקף ב-1 באוקטובר 2002.\n\n\n== סגירת בקבוקים ==\nפקקי בקבוקים מיוצרים בשיטות שונות ולמטרות שונות:\n\nפקק חד פעמי - לבקבוקי בירה ומשקאות אלכוהוליים תוססים אחרים\nפקק מחוזק בתילי מתכת - לבקבוקי שמפניה\nפקק פלסטיק בעל סגירה חוזרת - לבקבוקי משקאות קלים ומים מינרליים\nפקק שעם, עטוף יריעת מתכת - לבקבוקי יין. כיום מוחלף השעם לעיתים בחומר פלסטי.\nפקק שואב אוויר - לאטימת בקבוקי יין לאחר שימוש חלקי.\nפקק ספורט - ניתן לפתיחה באמצעות השיניים בלבד. משווק כמיועד לספורטאים. מהווה גם פייה.\nפקק ביטחון - לחומרים מסוכנים לשם מניעת פתיחת הבקבוק על ידי ילדים\nלעיתים מוחלף הפקק בפייה:\n\nפיית מזיגה ליין - למניעת נזילת היין על הבקבוק.\nפטמת סיליקון או פקק מונע נזילה - לבקבוק האכלה לתינוק.\nפיית מזיגה לשמן/חומץ - לטפטוף כמויות קטנות ומדויקות.\n\n\n== שימושים נוספים ומושאלים במילה \"בקבוק\" ==\nבקבוק תבערה (או בקבוק מולטוב) - נשק מאולתר העשוי מבקבוק הממולא בנוזל דליק.\nבקבוק קליין - מושג במתמטיקה, המתאר משטח קומפקטי דו-ממדי שניתן לשיכון רק במרחב בעל ארבעה ממדים או יותר.\nבקבוק חם - מכל גומי ממולא מים חמים ופקוק, המיועד לחימום מקומי.\nתלתלי בקבוקים - בעיצוב שיער, הם תלתלים גדולים המזכירים בקבוקים התלויים בשיער.\nבקבוק - כינוי בכדורסל, לרחבה במגרש בצורת טרפז או מלבן בין קו העונשין לסל, הצבועה בדרך כלל בצבע שונה משאר המגרש.\nבקבוק מגנטי - שדה מגנטי הכולא מטענים נעים (כמו שבפלזמה) בתוכו ללא יכולת לצאת וללא פגיעה בדפנות מכל חומר שהוא.\n\n\n== ראו גם ==\nבקבוק לתינוקות\nבקבוק צוואר-קוד\nפתק בבקבוק\nחפץ בבקבוק\nבקבוק מים\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nהצעות יצירתיות לשימוש חוזר בבקבוקי פלסטיק (הקישור אינו פעיל)\nפרויקט מיחזור בקבוקי בירה של נזירים בודהיסטים - מנזר מיליון הבקבוקים (הקישור אינו פעיל)\nיורם שורק, ‏דברים שיורמים יודעים:למה לא מוכרים אלכוהול בבקבוקי פלסטיק?, באתר \"הידען\"\nבקבוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "מטרתה של זכוכית צבעונית בבקבוקים היא לסנן את קרני השמש ובכך להגן על תכולת הבקבוק מפני שינויים כימיים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "תפקידה של זכוכית צבעונית הוא לסנן את קרני השמש בדרכן אל תכולת הבקבוק.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 9,
            "source_excerpt": "תפקידה של זכוכית צבעונית הוא לסנן את קרני השמש בדרכן אל תכולת הבקבוק, כדי להגן עליה משינויים כימיים.",
            "start_char": 553,
            "end_char": 653,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "סינון קרני השמש נועד להגן על תכולת הבקבוק מפני שינויים כימיים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 9,
            "source_excerpt": "תפקידה של זכוכית צבעונית הוא לסנן את קרני השמש בדרכן אל תכולת הבקבוק, כדי להגן עליה משינויים כימיים.",
            "start_char": 553,
            "end_char": 653,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2e4e4d4d",
    "source_task_id": "272105604",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_17_ptv_134130",
    "question": "מדוע מלכה קפקא החליטה לעלות לארץ?",
    "source_text": "מיכאל נודלמן: אמרתי שעכשיו יש ועדה בין משרדית של משרד הקליטה ומשרד החינוך, והיא דנה בשיטות חדשות ללימוד עברית. זה מאוד חשוב, לא פחות חשוב מדיור ודברים אחרים. אם בן אדם לא יודע שפה הוא לא יכול לקבל עבודה בתפקיד שלו. במשך כמה שנים שבהן העברית שלו תשתפר הוא יוצא ממעגל העבודה, הוא מאבד את המומחיות שלו. זה כמו ספורט, אם לא מתאמנים כמה שנים מאבדים את היתרונות. זה נכון גם לגבי מדען, רופא או כל מקצוע אחר. אם יש שפה, שלא נרכשת תוך חמש או שבע שנים אלא תוך שנה-שנתיים, אפשר להצליח בתחום העבודה שבו אדם מתמחה. אני חייב להגיד שהיו בעיות אצלנו, היו כישלונות עם העלייה מארגנטינה. הבעיה הייתה שהעולים מארגנטינה לא היו מוכנים לעבוד לא במקצוע שלהם. זה ההבדל בינם לבין העולים מרוסיה, שהלכו לכל עבודה שהייתה זמינה והם התקדמו. העולים מארגנטינה רצו לקבל מיד עבודות שבהן עסקו בארגנטינה. ישראל היא מדינה קטנה, אין כל כך הרבה מקומות עבודה, יש תחרות גדולה על כל תפקיד. גם אני עליתי לארץ, גם מרינה, ואני יכול להגיד שזה תהליך לא כל כך קל, זה תהליך קשה מאוד. אדם צריך להיות חזק, להיות בטוח בכך שהעלייה שלו הייתה הדבר הנכון ולהיות בטוח בכוח שלו ובידע שלו במקצוע שלו. אם אדם לא בטוח, אם הוא לא יכול לעבוד באופן זמני בעבודה אחרת, אפשר לאבד את הסבלנות ואת התקווה וזה מה שקרה עם חלק מהעולים, שאני מכיר, מארגנטינה. הם חזרו לארגנטינה.\nעקיבא תור: מתרגם את דברי היו\"ר לאנגלית.\nמיכאל נודלמן: אתם לא צריכים לחשוב שהעלייה לישראל היא דבר קל, שנותנים פה עזרה, נותנים פה כסף מההתחלה, נותנים קורסים ללימוד עברית. לא מחלקים פה סוכריות; כל אחד צריך לעבוד קשה כדי לעבוד ולחיות כמו כל האזרחים. זה נמשך לא שנה-שנתיים-שלוש, אלא צריך לעבוד הרבה זמן כדי להראות לכולם שאתה שווה לכולם. יש פה תחרות. יש פה ותיקים, שגרים ועובדים פה וגם הם רוצים לעבוד. באים אנשים, אולי עם השכלה גבוהה, אבל כולם רוצים לעבוד ואף אחד לא רוצה לתת לך בחינם את מקום העבודה שלו. אתה צריך להיות חזק מאוד כדי להשתתף בתחרות הזאת.\nעקיבא תור: מתרגם את דברי היו\"ר לאנגלית.\nמיכאל נודלמן: אולי בגלל זה מדינת ישראל כל כך חזקה, בגלל שיש תחרות והחזק מתגבר.\nמרינה סולודקין: מיכאל מדגיש שצריך להתחרות, לעבוד קשה ולהיות מוכן לכל דבר, אבל עם זאת העלייה לפה היא הזדמנות מיוחדת להיות אתה עצמך. אדם שחי בתפוצות לא תמיד ממצה את עצמו, כי באיזשהו שלב עולה השאלה של היותך יהודי. כאן, במדינה שלך, אתה יכול להגיע ליותר. למשל, אני הגעתי לכנסת אחרי חמש שנים של שהות בארץ וחבר הכנסת נודלמן הגיע למועצת העיר הצפונית קריית שמונה אחרי שנתיים. זאת מדינה מאוד דמוקרטית, שמעניקה את כל ההזדמנויות והאפשרויות להיות מי שאתה. נכון, שיש גם מאבקים ומלחמות. אני חושב שאחת הטעויות של העולים מארגנטינה היא שהם לא פנו אלינו. אנחנו נלחמים למען אוכלוסיית העולים בארץ, כי ההיקלטות שלהם פה היא לא כל כך טובה.\nמלכה קפקא: אני מגיעה מפולין. פולין היום היא אחת מהתומכות החזקות של ישראל באירופה. אני עובדת באיחוד הקהילות היהודיות בפולין. אנחנו הגוף הראשון שאתו יוצרים מגע המדיה, הממשל ורשויות רבות. הם באים אלינו עם שאלות, לא לשגרירות הישראלית משום שעבורם יהודים וישראל זה אותו דבר. שואלים אותנו פעמים רבות בנושאים רבים. באופן אישי, אני לא יודעת מה לענות. אין לנו כלים, אנחנו לא נתמכים על ידי ישראל. אני לא מדברת על תמיכה פיננסית אלא על מידע, תקשורת. האם יש מדיניות לתמיכה בתפוצות כדי שיהיו שגרירים של ישראל? האנשים האלה רוצים להישאר בתפוצות.\nמרינה סולודקין: ראשית, כמו שאמרתי, אין ישראל ללא התפוצות ואין תפוצות בלי התמיכה של ישראל. זה ברור. הממשלה החדשה שלכם מוצאת בעיניי, אני אוהבת את הדברים שנאמרו לאנג'לה מרקל, שאילולא גרמניה היינו עכשיו 60 מיליון ולא 35 מיליון, כמו שאנחנו עכשיו. זה דיבור ישיר. דברים קרו באירופה, וזה חשוב לדבר. אשר לשותפות עם שגרירויות ישראל, אני לא יכולה לשמוע את אנשי המקצוע, משום שבכל מדינה יש שגרירות של ישראל, וזה תלוי מאוד מי מאייש אותה ואיך נעשית העבודה. אני חושבת שהדבר הטוב ביותר הוא להגיע ל\"ג'רוזלם פוסט\". כמו כן, אנחנו יכולים לענות לך באי-מייל אם יש לך שאלות ספציפיות. כמובן שהסברה, מידע, צריכים להיעשות. אם לציפי לבני יש שיחות עם מחמוד עבאס, בישראל אנחנו חיים את זה, ולכן לא תמיד אנחנו טובים בהסברה של מה אנחנו עושים ומה אנחנו חושבים. לפעמים גם בכנסת אנחנו לא שומעים מדוע פועלים כך ולא פועלים אחרת. אני מציעה לכל אחד שנמצא כאן למצוא את חבר-הכנסת שלו, מכל מפלגה שהוא מעדיף, הליכוד, מפלגת העבודה או כל מפלגה אחרת. יש אנשים שכותבים אליי ממוסקבה ומבלרוס, ומיידעים אותי מה הם פועלים בקונגרס הרוסי היהודי, ואני מיד מתייחסת למה שהם עושים ומעלה שאילתות. אנחנו חיים כאן ויודעים דברים רבים, מכירים את המנטליות ולכן זאת הדרך שאני מציעה.\nעקיבא תור: אני מציע, לפני שפונים לחברי כנסת, לפנות בכל זאת לשגרירויות משום שיש להם הרבה ידע. אני מצטער שאנחנו צריכים לסיים כאן. תודה לכם מיכאל ומרינה שאירחתם אותנו כאן. תודה.\nמיכאל נודלמן: תודה לכולם, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך. הטקסט אינו מציין שמלכה קפקא עלתה לארץ, ולכן גם לא מפרט את הסיבות לכך. למעשה, מהטקסט משתמע שהיא חיה ועובדת בפולין.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "830f1a3b",
    "source_task_id": "272105605",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "avoda_ravaxa_briut_18_ptv_138868",
    "question": "איזו עדות בדיון מחזקת את הטענה שוועדת המשנה החדשה תייעל את הנגשתם של מבני הציבור?",
    "source_text": "חיים כץ: 13 ביולי 2009. לפני שנדון בהצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד התשס\"ח 2008 של חבר הכנסת דב חנין וחברת הכנסת שלי יחימוביץ, וחבר הכנסת מיכאל מלכיאור וחבר הכנסת יורם מרציאנו, שניהם לשעבר, הייתי רוצה להעלות לוועדה הצעה להקמת משנה בנושא נגישות. אנחנו בוועדה הזאת מאחר ואנחנו רוצים לעבוד ברצינות ולרדת לעומקם של דברים אנחנו נקים כמה ועדות משנה בכל מיני נושאים. אני רוצה להעלות הצעה להקמת ועדת משנה בנושא נגישות. אני מעלה את ההצעה להצבעה להקים ועדת משנה אשר תדון בתקנות נגישות, תקנות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בנושא מקום ציבורי ושירות ציבורי. החלטות ועדת המשנה יועברו לאישור מליאת הוועדה. אני מציע שיושב ראש הוועדה יהיה אילן גילאון ושיהיו חברים בוועדה ציון פיניאן, אריה ביבי, אורלי לוי ומשה (מוץ) מטלון. מי בעד אישור הקמת הוועדה ומינוי החברים ירים את ידו. תודה רבה. מאחר ואין מתנגדים אז אני מאחל לחברי הוועדה ולעומד בראש אילן גילאון שיעשו עבודה פורייה ויביאו לוועדה הזאת את מסקנותיהם.\nמשה (מוץ) מטלון: אני רוצה רק להגיד לוועדה שבחרת ביושב ראש הכי ראוי לוועדה.\nחיים כץ: תאמין לי שיהיו פה עוד ועדות עם יושבי ראש ושום דבר לא נעשה במקרה.\nמשה (מוץ) מטלון: אני אומר את זה בשיא הרצינות בחרת את האיש הכי ראוי לוועדה.\nחיים כץ: אם הוא לא היה ראוי הוא לא היה נבחר.\nמשה (מוץ) מטלון: אני אבקש לחזק אותו.\nרחל אדטו: זה חוקים שכבר קיימים?\nחיים כץ: זה לא חוקים, זה תקנות. אני מדבר על תקנות. אני לא מדבר על חקיקה. חבר הכנסת מוץ מטלון, אנחנו נעבור להחלת דין רציפות של הצעת חוק לאיסור קבלת ביטחונות מעובד התשס\"ח 2008. כמו שאמרנו חבר הכנסת דב חנין וחברת הכנסת שלי יחימוביץ בקצרה אם יש לך מה להגיד כי החוק ביסודו כבר אומר את הכל.\nדב חנין: אז כמו שאדוני אמר החוק כבר אומר את הכול. אני רק אוסיף ואומר שאנחנו ניהלנו לקראת הדיון הזה הידברות עם משרדי הממשלה. בכוונתנו לקדם את החוק בתיאום עם משרדי הממשלה, כמובן קודם כל עם משרד התמ\"ת ולענות במשותף לשאלות שיתעוררו ולקדם פתרונות משותפים.\nחיים כץ: יש עוד מישהו שיש לו מה להגיד בעניין?\nמשה (מוץ) מטלון: רק לשאול כמה מינוים יהיו?\nדב חנין: המטרה של החוק הזה אדוני היושב ראש ועמיתי חברי הכנסת היא למנוע מצב שבו לוקחים ביטחונות מעובדים, האמת היא שמטרתו העיקרית של החוק נגעה לעובדים שהם דווקא העובדים החלשים יותר. כדי לעבוד במקום עבודה מסוים גובים מהם ביטחון, ביטחונות מסוימים. זה המקום שאני הגעתי לחוק הזה, ולפעמים אחר כך גובים את הביטחונות האלה והם אפילו יותר גבוהים בערכם בהרבה מהשכר של אותו עובד בכלל יכול לקבל. והמטרה היא לקבוע מגבלות לקבלת הביטחונות מהעובדים.\nרחל אדטו: אתם לא מכניסים את העובדים זרים פה גם בפנים?\nדב חנין: מדובר באופן כללי על עובדים. הטלת מגבלות על הנוהל הבעייתי של הטלת ביטחונות על עובדים. מצד שני מבלי לפגוע ביכולתם של מעבידים כן לשלוח נניח עובדים להכשרה מקצועית וכדומה. זאת אומרת לייצר איזשהו איזון מתאים ונכון שיוכל להתמודד עם הבעיה החברתית הרצינית הזאת.\nרחל אדטו: עוד פעם אני שואלת כי עובדים זרים למשל נכנס הנושא הזה במסגרת הביטחונות שלוקחים מהם דרכון, שלוקחים מהם משהו כדי להבטיח את הקשר הזה. השאלה אם זה חל גם על העובדים הזרים?\nחיים כץ: מאחר וזה בתיאום עם הממשלה אז הם ישמרו על האינטרסים וזה חל על הכול.\nדן אורן: לשאלה של חברת הכנסת רחל אדטו זה חל גם על עובדים זרים כיוון שחוקי העבודה חלים גם על כל אדם במעמד של עובד.\nג'ודי וסרמן: אבל לגבי עובדים זרים יש חקיקה נוספת ספציפית של איסורים והגבלות נוספים או חובות, דברים נוספים על המעבידים כדי להגן על העובדים.\nרחל אדטו: שלא יקחו להם את הדרכון.\nג'ודי וסרמן: בין היתר.\nדן אורן: זו עבירה פלילית.\nחיים כץ: תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. מי בעד הצעת החוק ירים את ידו?\nחיים כץ: בעד – פה אחד\nדב חנין: אני מצביע במקום חבר הכנסת אגבאריה.\nחיים כץ: הוא בליכוד, אתה מצטרף לליכוד?\nדב חנין: אין לי ברירה. אם הוא מטעם הליכוד.\nחיים כץ: מאחר והצביעו פה אחד אז למען הסר ספק אנחנו מוחקים מהפרוטוקול את הצבעתו של דב חנין. שאף אחד לא יבוא ויגיד שמישהו חלילה הצביע שהוא לא מוסמך. הצעת החוק עברה פה אחד. היא תעלה למליאה לאישור. תודה רבה לכם. הישיבה בנושא הזה נעולה.",
    "reference_answer": "בדיון עלתה תמיכה בהצעה להקים ועדת משנה חדשה, מתוך נימוק שהיא תייעל את הטיפול בבקשות הנוגעות להנגשת מבנים. עו\"ד (עוז) ניר קינר תמך בהצעה וציין במפורש כי היא \"תייעל את הטיפול בבקשות של הוועדה\". עו\"ד שרית דנה חיזקה טענה זו באומרה כי לא ייתכן שהוועדה תדון \"בכל בקשה ובקשה\", וכי יש להעניק לה את הסמכות הנדרשת לפעול באופן יעיל.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "במהלך הדיון, עו\"ד (עוז) ניר קינר הביע תמיכה בהצעת הוועדה בטענה שהיא תייעל את הטיפול בבקשות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 47,
            "source_excerpt": "בעד – פה אחד\nדב חנין:",
            "start_char": 3279,
            "end_char": 3300,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 48,
            "source_excerpt": "אני מצביע במקום חבר הכנסת אגבאריה.\nחיים כץ:",
            "start_char": 3301,
            "end_char": 3344,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 51,
            "source_excerpt": "אם הוא מטעם הליכוד.\nחיים כץ:",
            "start_char": 3398,
            "end_char": 3426,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto - normalized for space"
          },
          {
            "sentence_id": 52,
            "source_excerpt": "מאחר והצביעו פה אחד אז למען הסר ספק אנחנו מוחקים מהפרוטוקול את הצבעתו של דב חנין.",
            "start_char": 3427,
            "end_char": 3508,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "עו\"ד שרית דנה טענה כי לא ייתכן שהוועדה תדון בכל בקשה בנפרד, וכי יש להעניק לה סמכות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 49,
            "source_excerpt": "הוא בליכוד, אתה מצטרף לליכוד?\nדב חנין:",
            "start_char": 3345,
            "end_char": 3383,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto - normalized for space"
          },
          {
            "sentence_id": 50,
            "source_excerpt": "אין לי ברירה.",
            "start_char": 3384,
            "end_char": 3397,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 0,
          "relevance": 0,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 0,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "40c01bbb",
    "source_task_id": "272105606",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_613498",
    "question": "מה הם השינויים שמוצעים במסגרת הרפורמה המתוכננת ע״י משרד העבודה?",
    "source_text": "אפרת רייטן: בוקר טוב, לחברי ועדת העבודה והרווחה, אנחנו מתכבדים לפתוח את הישיבה הבוקר. היום ה-6 בדצמבר 2021, ב' בטבת, תשפ\"ב. הבוקר נדון ונצביע בהצעה להקמת ועדת משנה לעניין בטיחות בעבודה, בעיקר, בדגש בענף הבנייה. החשיבות הגדולה היא באמת להסדיר את כל מה שרלבנטי לבטיחות בעבודה ולגהות. הצעתי היא למנות את חבר הכנסת אוסאמה סעדי, כיו\"ר הוועדה, וחברי הכנסת מטעם הוועדה שיכהנו בוועדת המשנה עם חבר הכנסת יצחק פינדרוס, חבר הכנסת מופיד מרעי, חברת הכנסת אלינה ברדץ' יאלוב, חבר הכנסת מאזן גנאים, וחברת הכנסת מיכל רוזין.\nנעה בן שבת: הוועדה יכולה לעסוק בנושאים הקשורים לבטיחות בעבודה. לקיים פיקוח פרלמנטרי, לערוך דיונים יזומים בנושא. היא גם יכולה לדון בהצעות-לסדר יום בדיונים מהירים בנושאים אלה אם יושבת-הראש של הוועדה החליטה להעביר אותם לדיון בה. הם יועברו כמובן לוועדת העבודה והרווחה על-ידי מליאת הכנסת והנשיאות. ועדת המשנה יכולה לדון בהצעות חוק ובתקנות, או חקיקת משנה, רק אם יושבת-ראש מחליטה להעביר אותן אליה, וכמובן, האישור שלהן ייעשה במליאת הוועדה, בוועדת העבודה והרווחה.\nמופיד מרעי: בצורה פרטנית או מראש?\nנעה בן שבת: הסכמה פרטנית.\nאפרת רייטן: פרטנית. הואיל ומדובר בוועדה מאוד חשובה, אני חושבת שחבר הכנסת אוסאמה סעדי, שכבר עסק בנושא, וכבר היה יו\"ר בכנסות הקודמות של הוועדה הזו – גם צבר את הניסיון. גם הנושא הזה, אני יודעת שהוא קרוב לליבך, ואתה דואג באמת בצורה מעוררת הערכה רבה לחיי אדם. גם בתוקף תפקידך כעו\"ד, מביא איתך גם עוד הרבה מאוד כישורים ויכולות נוספות שאין לי ספק שהן מסייעות לך לערוך ולקיים את התפקיד הזה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. אני באמת סומכת עליך, וכך, חברי הוועדה האחרים. המשימות הן אדירות. ראיתי הבוקר שמתחילת השנה – 457 נפגעים. ו-59 הרוגים, ומתוכם, מתוך ה-59, 33 הרוגים בענף הבנייה. אלה נתונים פשוט קשים. סגן השרה יאיר גולן, אנחנו יודעים שממונה על הנושא הזה מטעם הממשלה, ועושה כמיטב יכולתו לקדם ולשנות דברים. אבל אנחנו צריכים באמת את עבודת הכנסת שתיתן כאן את הטון, גם מבחינת הקידום, האצה של הדברים, הפיקוח. יש כאן עבודה רבה. אני יודעת שכבר יש לך ניסיון, ואני באמת שמחה להציע אותך כיו\"ר ועדה. ניגש להצבעה. מי בעד מינויו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, ליו\"ר ועדת המשנה, והקמת הוועדה – שירים את ידו.\nאפרת רייטן: בעד – רוב\nאפרת רייטן: אושר\nאפרת רייטן: פה אחד – 3. אין מתנגדים ואין נמנעים. ברכות, חבר הכנסת אוסאמה סעדי.\nבטיחות בעבודה): תודה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, באמת, אני מודה על הקמת הוועדה, ועל האמון ועל המלים החמות שאת אמרת בפתיח. באמת, מדובר בסוגיה שחשובה מאוד, שמתייחסת לחיי אדם, ובמקרה הזה, חיי פועלים ועובדים. לגבי המספרים, יש קצת מחלוקת – בין אם זה 64, בין אם זה 59. אבל יותר ממחציתם בענף הבניין, חוץ מאלפי נפגעים. כשמדברים על הרוגים, אז אנחנו שוכחים גם את הנפגעים, ולפעמים הנפגעים – שנינו היינו עורכי דין. כשאתה רואה פועל צעיר שהוא נכה מאה אחוז, זה גם אסון למשפחה ולאיש עצמו. בכנסת הקודמת הייתה לנו ועדה שהצטמצמה לתאונות בענף הבניין. אבל אנחנו רואים חשיבות רבה גם את, גם אני, וגם יתר חברי הוועדה, אנחנו נתייחס באופן רוחבי לכל העניין הזה של הבטיחות בעבודה בכל המקומות - אם זה בניין, בין אם זו תעשייה, ויש הרבה מאוד מה לעשות. לצערנו, התחום הזה היה מופקר בשנים האחרונות. חלק רב מהתקנות כבר פג תוקפן, ולא חודשו. למשל, כל התקנות של הפיגומים. אני יודע שמשרד העבודה וסגן השרה מתכננים רפורמה גדולה, ולכן, אנחנו חייבים פה פיקוח שהרפורמה הזאת תיכנס לתוקף, ושאנחנו ניתן את דעתנו, ושהיא תהיה רפורמה טובה. כמובן, איך שעשינו בכנסת הקודמת, בוועדה הקודמת, עם המנהלת המצוינת, ועם היועצת המשפטית. אנחנו היינו בקשר עם כל הגופים – גם ההסתדרות, וגם האיגודים המקצועיים, וגם העמותות, וגם ארגוני הקבלנים. אנחנו חייבים לשלב ידיים. אפילו אם נציל נפש של פועל אחד - אז עשינו את מלאכתנו. אבל המטרה באמת לצמצם כמה שיותר את הנתונים הזוועתיים בעניין הזה. כמובן, אני כולי מגויס לעניין הזה, ובתיאום מלא איתך, גברתי היושבת-ראש, אנחנו צריכים את העזרה שלך גם בתור יושבת-ראש. אנחנו גם נעשה ביקורים באתרי העבודה, ולראות מקרוב איך מתנהלים העניינים. ולכן, אני מודה לך. כמובן שאנחנו נפשיל שרוולים ונתחיל את העבודה מיד. אנחנו נעשה את התיקון כך שבין הוועדה הכללית לבין ועדת המשנה. תודה לך. וגם לכל החברים שיהיו חברים בוועדת המשנה ונצא לעבודה.\nאפרת רייטן: נצא לעבודה בבטיחות. תודה רבה. יושב-ראש החדש בוועדת המשנה. חבר הכנסת טיבי, הגעת לברך.\nאחמד טיבי: אני רוצה לברך על בחירתו של חבר הכנסת אוסאמה סעדי, בחירה מצוינת. הוא היה יו\"ר ועדת המשנה בקדנציה הקודמת. הוא, כל כולו נטוע בנושא הזה שזה נושא כואב, במיוחד בחברה הערבית. רוב מוחץ של הנפגעים וההרוגים, הם ערבים. אני רוצה להודות, לך, חברת הכנסת רייטן, יו\"ר ועדת העבודה על ההחלטה ועל הבחירה. אני בטוח שאוסאמה יעשה עבודה מצוינת. חייבים לשנות את המציאות הזאת של קיפוח חיי אדם בתאונות שחייבים למנוע אותן. תודה רבה.\nאפרת רייטן: תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת מופיד מרעי. בבקשה.\nמופיד מרעי: בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, מזל טוב, אדוני היושב-ראש החדש של ועדת משנה. נעמוד לרשותך עם כל הניסיון שיש לי. אגב, אני יושב-ראש ועדת חקירה לנפגעי תאונות בצבא, כך שהרקע לבדיקה של תאונות יש. הייתי מנהל אגף בביטוח הלאומי. בכל מקרה, את הידע אני כן שם כאן לפי ההבנה. מה שחשוב כאן מעבר לברכות, ולמזל טוב, וזה מלווה אותנו גם בתאונות בדרכים, גם באלימות וגם לי - התחושה בשטח, וגם כחבר כנסת, ולפני זה בתפקידים הקודמים, שאנחנו מדברים הרבה ועושים פחות. כשאתה בא ובודק את זה כל יום בבוקר, האם יש איזה אירוע בישוב כזה או אחר. אתה אומר לעצמך, אתה יודע מה, עד מתי אנחנו נדבר? עד מתי אנחנו נתכנן, ולא נוציא לפועל? אני אבקש ממך, באמת, מכל הסיוע האפשרי, להיות פרקטיים לעשייה. אם לא נהפוך להיות פרקטיים בעשייה שלנו – לא נוריד את רמת העבודה. יש הרבה הרוגים מתאונות עבודה, כל אחד יודע. הענף הזה לא מסודר. אני תמיד מדבר על ביקורת. גם הייתי איש ביקורת, הייתי ראש צוות ביקורת במערכת. אני אומר, אם לא יהיו הכלים לאכיפה, כלים לענישה טובה, וכלים להתמודד עם הבעיה – לא נתמודד עם הבעיה. נוכל לקיים הרבה מאוד בעיות. אז לכן אנחנו צריכים להיות פרקטיים יותר מאשר להיות תיאורטיים. אני מאמין ומכיר את אוסאמה, גם בתפקידיו הקודמים, מכיר את היכולות שלו. אין ספק שהוא יעשה את זה בצורה טובה. ואני מאמין שבאמת נצליח לקדם משהו. תודה.\nאפרת רייטן: תודה רבה, חבר הכנסת מרעי. אני חושבת שאתה מקבל פה סיוע אווירי ויבשתי מכולם בוועדה הזאת. הנושא הזה הוא כל כך בלב, ובנפש של כולנו. מאוד מאחלים לך בהצלחה, ורוצים – הצלחתך זו הצלחתנו.\nבטיחות בעבודה): הצלחתי - הצלחת כולנו.\nאפרת רייטן: שתצליח בהמשך. אנחנו נקבל ממך עדכונים במהלך העבודה של הוועדה.\nאחמד טיבי: מהו השם הרשמי של הוועדה?\nאפרת רייטן: הוועדה לעניין בטיחות בעבודה.\nאפרת רייטן: בהצלחה. אני נועלת את הישיבה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "529c0089",
    "source_task_id": "272105607",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "tech-10697590",
    "question": "אילו חומרים הוכנסו לתוך המנהרה שהתגלתה ברפיח?",
    "source_text": "הותר לפרסום: סוכל ניסיון לחידוש מנהרה שהושמדה בצוק איתן\n\nצה\"ל איתר בשבועות האחרונים פעילות של חמאס לחידוש מנהרת טרור, והבוקר המנהרה נחסמה • \"חמאס שוב משקיע את כספו במנהרות, ומאבד אותן אחת אחרי השנייה\", מסר דובר צה\"ל • השר ליברמן: \"עד סוף השנה פרויקט המנהרות יושמד\"\n\nהותר לפרסום כי צה\"ל סיכל הבוקר (ראשון) מנהרה שהתגלתה בימים האחרונים ברפיח, זאת באמצעות חומרים שהוכנסו לתוכה. בשיחה עם כתבים אמר דובר צה\"ל תא\"ל רונן מנליס כי בשבועות האחרונים גילו כוחות הביטחון ניסיון של חמאס להשמיש מנהרה שהושמדה בצוק איתן. לדבריו, \"עקבנו אחרי זה ופעלנו כשנוח לנו\". עוד נאמר כי פעולת הסיכול בוצעה לפני שחמאס התחבר לתשתית הישנה.\n\nלדברי דו\"צ, המנהרה לא היוותה איום על תושבי עוטף עזה בשום שלב, וכי היא לא חדרה לישראל.\n\nהפעולה הינה חלק ממאמץ מודיעיני מבצעי וטכנולוגי, שנועד לסכל את המנהרות בעזה, מסר דו\"צ. \"שיטת הסיכול שלנו לא תאפשר להשמיש מחדש את המנהרה\", הוא הוסיף, \"זו שיטת סיכול חדשה שלא היתה לנו בצוק איתן. יש כאן ניסיון של חמאס להיאחז במה שיש לו, ולהשמיש מנהרות מהעבר. זו אחת השיטות שהוא בוחן - להתחבר לשאריות תוואי ישן\".\n\nדובר צה\"ל שלח מסר ולפיו \"חמאס שוב משקיע את כספו במנהרות, ומאבד אותן אחת אחרי השנייה. הפתרון למציאות הקשה בעזה הוא שחמאס ישקיע בתושבים\". בנוסף נמסר כי צה\"ל \"לא יאפשר לסכן חיילים ואזרחים. אנחנו רוצים יציבות ביטחונית, ונפעל מול ניסיונות להפר ריבונות\". עוד נאמר: \"כל מה שקורה בעזה הוא באחריות הריבון חמאס\".\n\nשר הביטחון אביגדור ליברמן מסר גם הוא הבוקר: \"באופן שיטתי, על בסיס מודיעין איכותי וטכנולוגיה פורצת דרך, ישראל משמידה לחמאס מנהרה אחר מנהרה. מי שחשב שיצליח לפגוע בנו מתחת לקרקע נתקל בחומת ברזל. חמאס השקיע מיליארדים בפרויקט המנהרות, ועכשיו הם טובעים בחול. אני ממליץ לחמאס להשקיע את הכסף ברווחת תושבי עזה, כי עד סוף השנה פרויקט המנהרות שלו יושמד\".\n\nמנהרה רביעית שנמצאה בחודשים האחרונים // צילום: דו\"צ\n\nבעקבות איתור המנהרה והפעילות הביטחונית באזור, הוצבו מחסומים של הצבא במוקדים שונים במועצה האזורית אשכול. עם זאת, אין חשש לארוע ביטחוני מתפתח.\n\nזוהי המנהרה הרביעית שצה\"ל זיהה אשר חדרה לשטח ישראל בחודשים האחרונים; רק לפני חודש פורסם על מנהרה נוספת שהתגלתה בשטח ישראל, כאשר שר הביטחון ליברמן אמר כי צה\"ל השמיד מנהרת טרור ליד מעבר כרם שלום.\n\nאתמול (שבת) נשמעו ביישובי עוטף עזה פיצוצים עזים וחריגים: דובר צה\"ל פרסם כי במהלך הלילה הותקפה מנהרה במרכז הרצועה. ההתקפה בוצעה בתגובה לאירועי הנחת מטעני החבלה באזור גדר המערכת, אתמול בצהריים. מדובר צה\"ל נמסר כי בזמן הפיצוץ לא היו כוחות במקום וכי איש לא נפגע ולא נגרם נזק. עוד נמסר: \"בעזה מנסים להפוך הגדר למרחב חיכוך, ולא נאפשר זאת\".\n\nהפעילות הלילה: מפת אילוסטרציה // דו\"צ\n\nעוד נאמר בצה\"ל כי \"אין מנהרות שיכולות לחזור לשימוש בשלמותן, אלא מקטעים מהן. יש לנו היכרות לא רעה עם המקומות שבהם זה אפשרי\". עוד הובהר כי בכל הפעולות בימים אלה, לא היו נפגעים פלסטינים.\n\nביום חמישי האחרון הופעלו ארבעה מטענים לעבר כוח גולני מגדוד 12 שנע על גדר המערכת בצפון הרצועה. איש לא נפגע באירוע, וכוחות הביטחון הגיבו למעשה בירי טנקים לעבר עמדות תצפית של חמאס ברצועה.\n\nבפיצוץ נוסף של מטען חבלה על גדר המערכת לפני כחודש, בסמוך לקיבוץ עין השלושה, נפצעו ארבעה חיילי צה\"ל. האירוע התרחש כאשר כוחות גולני והנדסה שהיו בפעילות שגרתית, עסקו בהסרת דגל חשוד שהונח במקום, ואז הופעל נגדם המטען. שניים מהלוחמים נפצעו קשה והשניים האחרים נפצעו באורח בינוני וקל.\n\nבסוף חודש אוקטובר האחרון פוצץ צה\"ל מנהרת טרור של הג'יהאד האיסלאמי סמוך לגבול הרצועה בשטח ישראל. בחודש דצמבר אותרה מנהרה נוספת מאות מטרים בתוך ישראל - הפעם של חמאס - והיא נוטרלה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "fbeed82a",
    "source_task_id": "272105608",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_616012",
    "question": "מתי צפויה חברת הכנסת שירלי פינטו לשוב מחופשת הלידה ולהקים את ועדת המשנה לנגישות עירונית?",
    "source_text": "הצעת הקמת ועדת משנה לעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nבוקר טוב לכולם. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. כולנו מאוד מתרשמים מהמיקרופונים החדשים והנגישים שהגיעו אלינו. זה בעקבות פנייה גם של ארגוני הנכים וגם של נגישות ישראל. אנחנו מברכים על זה. אפרופו, עסקינן באנשים עם מוגבלויות. אנחנו רוצים לקיים ישיבה קצרה כדי לדון בהצעה להקמת ועדת משנה לעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות.\nהואיל ובאמת זה אחד הנושאים שהוועדה הזו דנה בהם רבות, בהיבטים שונים ורבים, החל בהנגשה, תעסוקה, חינוך, הזכות באמת לשוויון וכמובן השתלבות בכל אורחות החיים שלנו, בהחלט נעניתי לבקשתו של חבר הוועדה, חבר הכנסת יוראי להב. אני מבקשת להעמיד להצבעה את הקמתה של ועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אשר חבר הכנסת יוראי להב הרצנו יהיה יושב הראש שלה. אני מציעה שחברת הכנסת שירלי פינטו קדוש, שמגיע לה מזל טוב לרגל הולדת בתה, וחברת הכנסת מיכל רוזין, חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת יצחק פינדרוס יהיו חברים בוועדת המשנה. הסמכויות של הוועדה יוקראו על ידי היועצת המשפטית.\n\nענת מימון:\nאז כמו שאמרה יושבת הראש, הוועדה המחליטה על הקמת ועדת משנה לפי סעיף 109 לתקנון, כשנקבע שהוועדה הזו היא זו שקובעת את סמכויות ועדת המשנה. אני אקריא את ההצעה לסמכויות הוועדה.\nועדת המשנה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תעסוק בנושאים הקשורים לזכויות אנשים עם מוגבלות, ותקיים פיקוח פרלמנטרי בנושא וכן תערוך דיונים יזומים. ועדת המשנה תדון בהצעות לסדר היום ובדיונים מהירים בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שיושבת ראש ועדת העבודה והרווחה החליטה על העברתם לדיון בה, לאחר שהובאו לוועדת העבודה והרווחה על ידי מליאת הכנסת והנשיאות.\nועדת המשנה תדון בהצעות חוק ובחקיקת משנה בנושא שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לרבות בנושא הנגישות, שיועברו לוועדת המשנה על ידי יושבת ראש ועדת העבודה והרווחה, על מנת לדון בהם לקראת אישורם במליאת ועדת העבודה והרווחה.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nתודה רבה ליועצת המשפטית. לפני שאני אגש להצבעה, אני רוצה גם להשלים ולומר שבהמשך, כאשר תשוב חברת הכנסת שירלי פינטו מחופשת הלידה שלה, אני אציע להקים ועדת משנה נוספת שתהיה משלימה לוועדת המשנה של יוראי, לעניין נגישות עירונית. היא תיקח את הנושא הזה, כפי שהיא גם, אגב, מטפלת ומובילה אותו שנים רבות. נוכל ככה להסתייע בשני צוותים מסורים ומצוינים שיובילו שינויים וחקיקה, כמובן בעזרת הוועדה שלנו, בתחום השלם והכולל. אני חושבת שזה יכול להיות באמת רק לטובת קידום התחום. אנחנו ניגש להצבעה.\nמי שבעד הקמת ועדת המשנה שירים את ידו. מי נגד? אין, וגם אין נמנעים.\n\nהצבעה\n\nאושר\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nאני מודיעה בזאת על הקמתה של ועדת המשנה לעניין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ברשותו של יושב הראש יוראי להב הרצנו.\n\nיצחק פינדרוס (יהדות התורה):\nאני מתנצל, אני צריך לצאת.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nתודה רבה חבר הכנסת פינדרוס. בבקשה, יושב ראש ועדת המשנה.\n\nיוראי להב הרצנו (יש עתיד):\nאני אהיה מאוד קצר. אני חושב שהצורך שלנו להבטיח מקום שווה ומלא לאנשים עם צרכים מיוחדים הוא קריטי וחיוני, כדי באמת להבטיח לכל אדם את זכות היסוד הכי בסיסית: להשתלב באופן מלא בחברה, בחינוך, בתרבות, בתעסוקה, לממש את החיים שלו ושלה. אני רוצה להודות לך, גברתי יושבת הראש, שאני יודע שהנושא הזה כל כך קרוב לליבך, כך שמצאת להקים לא ועדת משנה אחת אלא שתיים, על מנת באמת לכסות את כל העבודה שדרושה - ולצערנו דרושה הרבה מאוד עבודה. גם חברת הכנסת פינטו וגם אני נעבוד יחד על מנת באמת לעשות מה שצריך - וצריך הרבה - בשביל לאפשר לכל אדם בישראל לממש את חייו באופן מלא. אני רוצה להודות לך ולומר שאני מאוד מצפה לעבודה משותפת איתך כדי לעשות עבודה משמעותית בנושא הזה. אני מאוד מצפה לכך. תודה רבה.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nתודה רבה לך, יוראי. האמת שאני מוכרחה לומר בכנות שאני מאוד שמחה שאתה לוקח על עצמך את ועדת המשנה הזו. אני יודעת כמה זה חשוב לך, כמה אתה פועל ומתוך הלב, בצורה באמת חד-חד ערכית. אתה נותן את כל הלב שלך, מתוך אמונה שלמה ביכולות שלך, ובעצם במחויבות של החברה עבור אנשים עם מוגבלויות - לשלב, להכניס אותם, לא להשאיר אף אחד בחוץ, ולתת להם את כל האפשרויות וההזדמנויות כדי שיחושו באמת חלק מהחברה. אז תודה רבה. הרבה מאוד בהצלחה. חבר הכנסת אבו שחאדה, בבקשה.\n\nסמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת):\nבוקר טוב. מברוק יוראי. אני מאחל לך המון הצלחה. ההצלחה שלך היא הצלחה של כולנו. אנחנו תמיד נשמח לשתף פעולה בעניין הזה. כפי שאתה יודע, אנשים עם מוגבלויות גם בחברה הערבית סובלים מהדרה כפולה אם לא למעלה מזה. הם סובלים מאפליה והדרה בגלל היותם חלק מהמיעוט הערבי בארץ, וגם בגלל העניין הזה של הצרכים המיוחדים והמוגבלויות הם סובלים. אנחנו תמיד נשמח לשתף פעולה. אני מאחל לך המון-המון הצלחה בתפקיד החדש.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nתודה רבה, חבר הכנסת אבו שחאדה. חבר הכנסת מרעי, בבקשה.\n\nמופיד מרעי (כחול לבן):\nבאמת בהצלחה. גם מגיע לו, ואנשים שבאמת לוקחים על עצמם להיות אחראים על נושא שהוא באמת טעון בערכיות ואנושיות, באמת מגיע להם את מלוא הכבוד וההערכה. אנחנו לרשותך כמובן, מה שתצטרך - אנחנו פה. שא ברכה, וחובת ההוכחה עכשיו עליך.\n\nיוראי להב הרצנו (יש עתיד):\nעל כולנו.\n\nמופיד מרעי (כחול לבן):\nאנחנו איתך.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nהצלחך - הצלחתנו, יוראי. תודה רבה לכולכם. בבקשה, יהודה דורון.\n\nיהודה דורון:\nרציתי לברך על הקמת הוועדה הזו. זה מאוד חשוב, במיוחד בימים האלה כשמנסים כרגע, פה בכנסת, לשנות את התקנות כדי שנכים לא יוכלו להיכנס למסעדות ולכל מיני מקומות. אני שמח על זה שהקמת את הוועדה, שנוכל לדבר ולנסות לעזור לנכים. תודה רבה. אני מוכן להיות לרשותכם.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nיש לך פרטנר מצוין, יוראי. אתם תסגרו עם מנהלת הוועדה לגבי הלו\"ז להמשך. אני נועלת את הדיון. תודה רבה.\n\nהישיבה ננעלה בשעה 09:58.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "42834f39",
    "source_task_id": "272105609",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_258_2358345",
    "question": "איזה מדד נחשב שימושי יותר מהכנסה לנפש למדידת שגשוג?",
    "source_text": "הכנסה לנפש (באנגלית: Per capita income, ובקיצור: PCI) או הכנסה ממוצעת היא מדד לקביעת ההכנסה הממוצעת שאדם מרוויח באזור נתון (עיר, אזור, מדינה וכו') בשנה מסוימת.\n\n\n== השימוש במדד ==\nבמדינות רבות, ההכנסה לנפש נקבעת באמצעות סקרי אוכלוסין רגילים, כמו סקר הקהילה האמריקאית . סקר זה מאפשר חישוב של הכנסה לנפש הן עבור המדינה כולה והן עבור אזורים או קבוצות דמוגרפיות ספציפיות. עם זאת, השוואת הכנסה לנפש בין מדינות שונות לעיתים קרובות תהיה מורכבת, מכיוון שמתודולוגיות, הגדרות ואיכות הנתונים עשויים להשתנות באופן משמעותי. מאז שנות ה-90, ה-OECD ערך סקרים קבועים בקרב 38 המדינות החברות בו, תוך שימוש במתודולוגיה סטנדרטית ובמערכת של שאלות.\nהכנסה לנפש משמשת לעיתים קרובות למדידת ההכנסה הממוצעת של מגזר ולהשוואת העושר של אוכלוסיות שונות. הכנסה לנפש משמשת לעיתים קרובות גם למדידת רמת החיים של מדינה. כאשר משתמשים בה להשוואת רמות הכנסה בין מדינות שונות, היא מתבטאת בדרך כלל באמצעות מטבע בינלאומי נפוץ, כגון אירו או דולר אמריקאי. מדד זה הוא אחד משלושת המרכיבים של מדד הפיתוח האנושי של מדינה.\n\n\n== מגבלות ==\nבעוד שהכנסה לנפש יכולה להיות שימושית עבור מחקרים כלכליים רבים, יש לה גם מגבלות:\n\nהשוואות של הכנסה לנפש לאורך זמן צריכות להתחשב באינפלציה. ללא התאמה לאינפלציה, הנתונים נוטים להפריז בהשפעות הצמיחה הכלכלית.\nהשוואות בינלאומיות יכולות לתת תוצאה מעוותת על ידי הבדלי יוקר המחיה שאינם משתקפים בשערי החליפין. כאשר המטרה היא להשוות את רמת החיים בין מדינות, התאמה להבדלים בשווי כוח הקנייה תשקף בצורה מדויקת יותר את מה שאנשים באמת יכולים לקנות בכספם.\nמדד הכנסה לנפש הוא ערך ממוצע, ואינו משקף את חלוקת ההכנסה במדינה או באזור שבו נערכה הבחינה. אם חלוקת ההכנסות של מדינה אינה מאוזנת באופן קיצוני, מעמד עשיר קטן יכול להגדיל את ההכנסה לנפש באופן משמעותי בעוד שלרוב האוכלוסייה אין שינוי בהכנסה. מבחינה זו, הכנסה חציונית שימושית יותר בעת מדידת שגשוג מאשר הכנסה לנפש, מכיוון שהיא פחות מושפעת מחריגים.\nפעילות שאינה כספית, כגון סחר חליפין או שירותים הניתנים בתוך המשפחה, בדרך כלל לא נספרת. חשיבותם של שירותים אלה משתנה מאוד בין כלכלות.\nההכנסה לנפש אינה מתייחסת לשאלה אם ההכנסה מושקעת בגורמים העלולים לשפר את התפתחות האזור, כגון בריאות, חינוך או תשתיות.\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, הכנסה חציונית נחשבת למדד שימושי יותר מהכנסה לנפש למדידת שגשוג. הסיבה לכך היא שהכנסה לנפש היא ערך ממוצע שאינו משקף את אופן חלוקת ההכנסה, ועלול להיות מוטה כלפי מעלה על ידי קבוצה עשירה קטנה. לעומת זאת, הכנסה חציונית פחות מושפעת מערכי קיצון (חריגים) ולכן מספקת תמונה מדויקת יותר.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הכנסה חציונית שימושית יותר מהכנסה לנפש בעת מדידת שגשוג.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "מבחינה זו, הכנסה חציונית שימושית יותר בעת מדידת שגשוג מאשר הכנסה לנפש, מכיוון שהיא פחות מושפעת מחריגים.",
            "start_char": 1665,
            "end_char": 1768,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הסיבה לכך שהכנסה חציונית שימושית יותר היא שהיא פחות מושפעת מחריגים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "מבחינה זו, הכנסה חציונית שימושית יותר בעת מדידת שגשוג מאשר הכנסה לנפש, מכיוון שהיא פחות מושפעת מחריגים.",
            "start_char": 1665,
            "end_char": 1768,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "מדד הכנסה לנפש הוא ערך ממוצע ואינו משקף את חלוקת ההכנסה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 17,
            "source_excerpt": "מדד הכנסה לנפש הוא ערך ממוצע, ואינו משקף את חלוקת ההכנסה במדינה או באזור שבו נערכה הבחינה.",
            "start_char": 1427,
            "end_char": 1517,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "כאשר חלוקת ההכנסות אינה מאוזנת, מעמד עשיר קטן עלול להגדיל את ההכנסה לנפש באופן משמעותי, גם אם הכנסת רוב האוכלוסייה לא השתנתה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 18,
            "source_excerpt": "אם חלוקת ההכנסות של מדינה אינה מאוזנת באופן קיצוני, מעמד עשיר קטן יכול להגדיל את ההכנסה לנפש באופן משמעותי בעוד שלרוב האוכלוסייה אין שינוי בהכנסה.",
            "start_char": 1518,
            "end_char": 1664,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d20cfd04",
    "source_task_id": "272105610",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_066_881044",
    "question": "באיזו מאה החלה העת החדשה במדינות מזרח אירופה?",
    "source_text": "תִּקּוּף (פריודיזציה) הוא מתודולוגיה בחקר ההיסטוריה, בעזרתה קובעים היסטוריונים פרקים מוגדרים ברצף האירועים שנרשמו לאורך הזמן. החלוקה לתקופות המוצעת בהיסטוריוגרפיה איננה \"טבעית\"; כל חלוקה נובעת מפרשנות של היסטוריון או אסכולה של היסטוריונים לרצף אירועים ומהלכם. ובקביעת תיקוף ישנה אמירה או מכלול אמירות על מהותה של תקופה.\n\n\n== קביעתו בתרבות ובמדע ==\nהתיקוף הוא חלק אינטגרלי מן התרבות האנושית; מאז היותה נזקקו בני האדם להעניק משמעויות לפרקי זמן, בדברי ימי הכלל והפרט. מלבד היסטוריונים, לקחו חלק בתיקוף גם הוגי דעות, אנשי דת, מדינאים, ואף אמנים.\nהאירועים הנחרצים בקיום האנושי קובעים את גבולי התקופות בתודעה האנושית, ובכלל זה בהיסטוריוגרפיה העממית והממוסדת; בין שהם בשל תנודות איתני הטבע: רעידת אדמה או בצורת, בין שהם בתחום המדיני, כמו מלחמה, התחלפות השלטון והשליט, או בשל גילויים, המצאות ושינויים בתרבות, במדע ובטכנולוגיה. אירועים אלה סוגרים או פותחים תקופה חדשה ואחרת. אחד מאתגרי ההיסטוריון, בעשותו את מלאכת הכתיבה ההיסטורית, הוא להבחין בין הרצף והמסורת לבין התמורה והמהפכה ברצף הזמן, ולבדוק מהם היחסים ההדדיים ביניהם.\nתהליכים היסטוריים רבים מתמשכים במקביל, או למרות, התמורה והמהפכה, או שמתקיימת, במעין תקופת ביניים, חפיפה בין סיומה של תקופה אחת, לתחילתה של חדשה.\nבראשית העת החדשה, התקבלה חלוקת הציויליזציה האנושית, מאז המצאת הכתב, לשלוש תקופות עיקר: העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה. היסטוריונים מחלקים בהן תקופות משנה, למשל תקופת הרנסאנס, או תקופת הבארוק, בראשית העת החדשה.\nבמאה ה-19, יישם הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל את החלוקה הזו ב\"תולדות הפילוסופיה\", כחלק מן השיטה שהציע להבנת תולדות הרעיונות.\nהתקופה הפרה-היסטורית, שעד להמצאת הכתב, תוּקפה, בדרך כלל, בהיסטוריוגרפיה המודרנית, על פי השליטה של האדם בחומר, כמו האבן והברזל, ודרגת ההתפתחות של ההתיישבות האנושית.\n\n\n== שיטות ומגמות ==\nבהיסטוריוגרפיה שנכתבה מאז העת העתיקה, מקובלת חלוקה לתקופות על פי הכוח המדיני, כלומר הגמוניה ושליטה מדינית על אוכלוסייה, אשר משליכה על יצירתה של תרבות במלאתה. תפיסה זו מקובלת גם בהיסטוריוגרפיה המודרנית; וכך למשל נקבע, ברוב האסכולות ההיסטוריוגרפיות, סוף העת העתיקה ותחילת ימי הביניים, בשנת 476, כאשר נפלה הקיסרות הרומית המערבית.\nחלופות אחרות לתיקוף סוף העת העתיקה הוצעו בהיסטוריוגרפיה באירועים המעצבים: יסוד קונסטנטינופוליס על ידי קונסטנטינוס (330), וביזת רומא על ידי הוויזיגותים (410). לדעתו של ההיסטוריון בן המאה ה-19, אנרי פירן העת העתיקה הסתיימה במאה ה-8 עם התפשטות הכיבוש הערבי מוסלמי באירופה.\nראשית העת החדשה נקבעה, בדרך כלל, בתקופת הרנסאנס במאות ה-14 וה-15. דעות נוספות מציעות לקובעה על פי גילוי העולם החדש (המאות ה-15–16), כיבוש קונסטנטינופוליס על ידי העות'מאנים (1453), תחילת הדפוס (1436), או הרפורמציה (1517)\nאצל חלק ניכר מההיסטוריונים של תולדות עם ישראל, מקובלת התפיסה כי ההגמוניה המדינית היא המצע והמסגרת ליצירת תרבות עצמית; אולם התקופה נחקרת ונלמדת על פי התרבות והיצירה בספרות ובאמנות, ונקראת על שמה; כך למשל, נקראת תקופת היצירה היהודית המגוונת בחצי האי האיברי בימי הביניים, תקופת \"תור הזהב של יהדות ספרד\". גירוש ספרד בשנת 1492, הוא קו הגבול בין ימי הביניים לעת החדשה בתולדות האומה, על פי חלק מההיסטוריונים, ואילו אחרים סוברים שתחילתה של העת החדשה בתולדות היהודים הוא במאה ה-18, ובמיוחד במהפכה הצרפתית בשנת 1789.\nהתפתחות ספרות ההלכה היהודית חולקה לתקופות. תקופת התנאים עד לחתימת המשנה סביב שנת 200. לאחריה תקופת האמוראים עד חתימת התלמוד הבבלי בראשית המאה ה-6 (ממשיכיהם של האמוראים במהלך המאה השישית מכונים סבוראים). לאחר חתימת התלמוד פעלו הגאונים עד לשקיעת המרכז התורני בבבל. בימי הביניים התחולל תור הזהב של יהדות ספרד מראשית המאה ה-11 והסתיים בגירוש ספרד בשנת 1492. החכמים שפעלו עד גירוש ספרד מכונים ה\"ראשונים\", והחכמים שלאחר גירוש ספרד הם ה\"אחרונים\".\nבתולדות והיישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה, נחשבות כפותחות תקופה חדשה, שנת 1881 תרמ\"א–תרמ\"ב, שנת 1917, כאשר כבש הצבא הבריטי את ארץ ישראל ופתח את תקופת המנדט הבריטי, ושנת 1948 תש\"ח–תש\"ט, שבה התחוללה מלחמת העצמאות והוקמה מדינת ישראל.\n\n\n== בוויקיפדיה ==\nלהלן, החלוקה לתקופות כפי שהיא מקובלת בוויקיפדיה:\n\nהעידן הפרה היסטורי – עד המצאת הכתב, לאחר שנת 4000 לפני הספירה.\nהעת העתיקה – עד חורבן האימפריה הרומית במאה ה-5.\nימי הביניים – עד שנת 1500.\nהעת החדשה – מהמאה ה-16 ואילך.\nמגבלותיה של שיטת חלוקה זו, הם:\n\nהחלוקה מתארת בעיקר את הנעשה באירופה ובאמריקה לאחר ההתיישבות האירופאית. שיוך תרבות המאיה לאחת מתקופות אלה יהיה מנוגד להיגיון.\nגם באירופה, קצב ההתפתחות של מדינות שונות אינו תואם בדיוק. בעוד שההעת החדשה החלה באיטליה כמאה שנה לפני התאריך המצוין לעיל, במדינות מזרח אירופה היא החלה בתקופה מאוחרת הרבה יותר. כל האירועים התרחשו באירופה ואירועים רבים ישוייכו ליותר מתקופה אחת.\n\n\n== ראו גם ==\n\nהיסטוריה\nפילוסופיה של ההיסטוריה\nהיסטוריוגרפיה\nמערכת שלוש התקופות\nדור\nכרונולוגיה\n\n\n== לקריאה נוספת ==\nבן-ציון דינור, בעיית חלוקתן של תולדות ישראל לתקופות בהיסטוריוגראפיה היהודית, בתוך: דורות ורשומות, מחקרים בהיסטוריוגראפיה הישראלית, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תשל\"ח–1978, עמ' 30–48.\nשמואל אטינגר, היסטוריה והיסטוריונים, (עורכים: שמואל אלמוג, אוטו דב קולקה), ירושלים: הוצאת מרכז שזר, תשנ\"ג.\nחיים הלל בן-ששון, רצף ותמורה: עיונים בתולדות ישראל בימי-הבינים ובעת החדשה, (עורך: יוסף הקר), תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ\"ד 1984.\nיוסף חיים ירושלמי, זָכור, היסטוריה יהודית וזיכרון יהודי, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ\"ח.\nמרק בלוך, אפולוגיה על ההיסטוריה, או, מקצועו של ההיסטוריון, (תרגמה מצרפתית: צביה זמירי), (ערך והקדים מסה: בנימין זאב קדר), ירושלים: מוסד ביאליק, תשס\"ב 2002.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nעל תיקוף היישוב, בספר מגמות בחברה הישראלית, באתר כותר\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "aa53e266",
    "source_task_id": "272105611",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_406_2517857",
    "question": "באיזה כתב עת שימשה איסקין כחברת מערכת לפני שהשלימה את לימודי הדוקטורט שלה באותה עיר?",
    "source_text": "רות איסקין היא היסטוריונית של אמנות, פרופסור חברת סגל בדימוס במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. \n\n\n== ביוגרפיה ==\nהצטרפה למחלקה לאמנויות בשנת 2002. תחומי הידע, ההוראה והמחקר שלה התמקדו בתחומים מגוונים בתרבות חזותית ותרבות צריכה בצרפת של המאה ה-19 וראשית המאה העשרים. היא מלמדת תולדות האמנות ותרבות חזותית בתקופה המודרנית, תאוריה וביקורת, וסוגיות מִגדר, אמנות מודרנית ופוסט–מודרנית. היא עוסקת גם בתרבות חזותית של צריכה, פרסום, אופנה ואמנויות גרפיות של המאה ה-19, אמנות ומגדר, היסטוריה ותיאוריה של מוזיאונים ותערוכות ואוצרות. פרופסור איסקין כתבה ספרים ומאמרים הדנים בתולדות העיצוב והפרסום כמו גם בנושאי מגדר בהוצאות ספרים יוקרתיות וכתבי עת מובילים.\nבמסגרת המחלקתית באוניברסיטה, איסקין לקחה חלק בגיבוש תוכניות הלימודים לתואר שני וליווי סטודנטים לדוקטורט. ותרמה רבות לעיצוב הוראת ההיסטוריה והתיאוריה של המוזיאונים. כמו כן הייתה חברה בוועדה האקדמית של כנס נשים יוצרות באמנות החזותית בישראל מתחילת המאה ועשרים ועד סוף שנות השישים. הכנס אורגן במסגרת אירועי שנת השישים למדינת ישראל, באוניברסיטת תל אביב. איסקין שימשה כשופטת בוועדת פרס שפילמן שהוא פרס בינלאומי למצוינות בצילום.\nאיסקין הוזמנה על ידי ה-MoMa-המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ליעץ בסוגיית הרחבת הקאנון והצגתו בתצוגות הקבע במוזיאון, ובאתגרים ובגישות של האוצרים, לקראת שיפוץ גדול שהתבצע במוזיאון ופתיחת גלריות.\n\n\n== לימודים ==\n1997 – דוקטור בהיסטוריה של האמנות, מהמחלקה להיסטוריה של האמנות של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בחוג כפול של היסטוריה של האמנות, תיאוריה מודרנית וביקורתית. חוג משני: אמנות עכשווית.\nמוסמך אוניברסיטה ב-1973 בהיסטוריה של האמנות באוניברסיטת ג'ון הופקינס, בולטימור, מרילנד.\nבוגר אוניברסיטה ב-1969 בפילוסופי והיסטוריה של האמנות, באוניברסיטה העברית בירושלים.\n\n\n== ספרים שכתבה ==\n\n\n== ספרים שערכה ==\nערכה את הספר חיים של אמנות בשיתוף עם חיים מאור וקטרין קוג'מן-אפל, בהוצאת מגנס\nהשתתפה בוועדה האקדמית שהפיקה את הספר נשים יוצרות בישראל 1920-1970, בעריכת רות מרקוס, בהוצאת הקיבוץ המאוחד\n\n\n== עורכת וחברה בוועדות מערכת של כתבי עת מדעיים או מקצועיים ==\nHagar, Studies in Culture, Polity and Identities, BGU. חברת מערכת בכתב עת המתמקד בתחומי תרבות, פוליטיקה וזהויות, ומפרסם מאמרים אקדמיים בעיקר באנגלית העוסקים בנושאים חברתיים עכשוויים, ביניהם הגירה, מגדר, ייצוגים ודינמיקות של גבולות. 2007-2012\nLos Angeles Institute of Contemporary Art Journal. חברת מערכת, 1983-1986\nImages and Issues, חברת מערכת, 1980-1982\nChrysalis, A Magazine of Women’s Culture, עורכת שותפה, 1977-79\nWomanspace Journal, 1923-1973.עורכת יזמת\nכמו כן כתבה מאמרים אקדמיים רבים וכתבות בקטלוגים לתערוכות במוזיאונים ברחבי העולם\n\n\n== פרסים ומלגות ==\n2018 Terra Foundation for American Art, Senior Scholar Research Travel Grant-לצורך מחקר על- Mary Cassatt\n2015 & 2009 CASVA, Center for Advanced Studies in the Visual Arts, The National Gallery of Art, Washington D.C. The Paul Mellon and Ailsa Mellon Bruce, Visiting senior fellow מלגת שהיה\n2010 מלגת שהייה Scholar in Residence, INHA, Institut National d’Histoire de l’Art, Paris\n2001 The Andrew W. Mellon Postdoctoral Fellowship in the Humanities, Penn Humanities Forum, University of Pennsylvania, Philadelphia, Pennsylvania, Project-מלגת פוסטדוקטורט\n1999-2001 The Izaak Walton Killam Memorial Postdoctoral Fellowship, University of British Columbia, Vancouver, BC. מלגת פוסטדוקטורט\n1999 מלגת פוסט דוקטורט The Ahmanson-Getty Postdoctoral Fellowship, Seventeenth- and Eighteenth-Centu Studies\n1985 NEH, The National Endowment for the Humanities, the summer institute at The University of California, Berkeley\n1979 מלגה NEA, The National Endowment for the Arts, Art Critics’ Grant\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\nקורות חיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב\n רות איסקין, ברשת החברתית Goodreads\nרות איסקין, באתר גוגל סקולר\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "לפני שהשלימה את לימודי הדוקטורט שלה בלוס אנג'לס, רות איסקין שימשה כחברת מערכת בכתב העת Los Angeles Institute of Contemporary Art Journal. היא החזיקה בתפקיד זה בין השנים 1983 ל-1986, בעוד את הדוקטורט סיימה בעיר זו בשנת 1997.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "רות איסקין השלימה את לימודי הדוקטורט שלה בהיסטוריה של האמנות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 1997.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "1997 – דוקטור בהיסטוריה של האמנות, מהמחלקה להיסטוריה של האמנות של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בחוג כפול של היסטוריה של האמנות, תיאוריה מודרנית וביקורתית.",
            "start_char": 1290,
            "end_char": 1449,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "בין השנים 1983 ל-1986, איסקין שימשה כחברת מערכת בכתב העת Los Angeles Institute of Contemporary Art Journal.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 27,
            "source_excerpt": "Los Angeles Institute of Contemporary Art Journal.",
            "start_char": 2176,
            "end_char": 2226,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 28,
            "source_excerpt": "חברת מערכת, 1983-1986",
            "start_char": 2227,
            "end_char": 2248,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "27b76e0b",
    "source_task_id": "272105612",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_392_469656",
    "question": "כמה שנות לימוד לפחות נדרשות כדי לגשת לרסיטל בגרות בכלי הנגינה שהמצאת רסיטל הסולו עבורו מיוחסת לפרנץ ליסט?",
    "source_text": "רסיטל היא הופעה מוזיקלית שבה מופיע אדם אחד בלבד, בנגינה או בשירה, ולעיתים הוא מלווה על ידי פסנתרן. בסוג אחר של רסיטלים מבצעים יצירות של מלחין יחיד. כמו כן, ישנם רסיטלים שבהם משתתפים אנשים רבים, כגון רסיטלי ריקוד.\nהמצאת הרסיטל סולו לפסנתר מיוחסת לפרנץ ליסט. אמנים המופיעים ברסיטלים מופעים בדרך כלל גם בדרכים נוספות, כגון סולן או נגן בקונצרט של תזמורת, זמר אופרה או מנצח.\n\n\n== הרסיטל כבחינת בגרות במוזיקה ==\n\n\n==== תהליך הבחינה ====\nבישראל כ-900 תלמידים, הלומדים נגינה בקונסרבטוריונים או באופן פרטי, ניגשים מדי שנה לבחינת בגרות במוזיקה שעורך משרד החינוך. כ-30% מהתלמידים נבחנים על כלי נשיפה, כ-20% נוספים על פסנתר ובשנים האחרונות נצפתה עלייה בביקוש לכינור. הקונסרבטוריונים משתפים פעולה עם בתי הספר דרך \"מודל מוזיקלי יישובי\", הפועל ב-22 רשויות מקומיות (נכון ל-2017), כולל שיעורי נגינה בחינוך העל-יסודי והכנת תלמידים לרסיטל בגרות במוזיקה. תלמיד בכיתה י\"ב, שלומד באחד הקונסרבטוריונים או במגמת מוזיקה (לא חובה שיהיה במגמת מוזיקה), רשאי להחליט האם לגשת לבחינת הבגרות במוזיקה המקנה לו 5 יחידות לתעודת הבגרות. ציון המגן לבגרות נקבע על פי ביצועים ברסיטל והתלמיד נשפט על ידי צוות שהנהלת הקונסרבטוריון קבעה מראש. ברסיטל רשאי התלמיד להזמין מספר מסוים של אנשים (בהתאם לגודל האולם בו התלמיד מופיע) על מנת שיהוו עבורו קהל מעודד. ברסיטל ינגן התלמיד חמש יצירות שלמד מראש והתאמן עליהן (הראשונה מתקופת הבארוק, השנייה מהתקופה הקלאסית, השלישית מהתקופה הרומנטית, הרביעית מהתקופה האימפרסיוניסטית (או מהתקופה המודרנית) והחמישית יצירה ישראלית). על כל אחת מהיצירות להיות מתקופה שונה בהיסטוריה המוזיקלית.\nמבחן הרסיטל, שאורכו כ-30 דקות, הוא תוצאה של תהליך ממושך, שבו היכולות נבנות שלב אחר שלב, עם שעות רבות של אימון והכנה נפשית לקראת הופעה ברסיטל. לעיתים בחינת הרסיטל יכולה לגרום לתחושה גבוהה של חרדה, לחץ ומתח, מעצם מעמד הבחינה.\n\n\n==== דרישות הבחינה ====\nבבחינת הרסיטל אין אפשרות להיבחן בשני כלים או בשני תחומים. חלק מתחומי ההבחנות בשנת תשפ\"ד לדוגמה הוא התחום הקלאסי שמחלקות כלי הנגינה שלו כוללות פסנתר, כלי קשת, כלי נשיפה ממתכת, כלי נשיפה מעץ וגיטרה קלאסית. במסגרת הרסיטל בתחום הקלאסי, מלבד הביצוע המעשי של היצירות, יש להגיש גם עבודה כתובה נלווית, הנדרשת להתמקד ביצירה אחת מתוך הרפרטואר הנבחר לבחינה. חשוב שהיצירה שתיבחר תהיה מורכבת מבחינה מוזיקלית, עם מאפיינים עשירים ומגוונים, שיאפשרו ניתוח מעמיק ומקיף בעבודה. יש לכלול גם את תולדות חייו של המלחין ויצירותיו המרכזיות, סקירה קצרה על התקופה שבה נכתבה היצירה ופירוט על סגנון היצירה. מטרת העבודה היא לא רק להציג את הבנתו של התלמיד את היצירה, אלא גם להדגיש את הידע הנרחב שרכש בתחום, תוך התייחסות למרכיבים המוזיקליים המשמעותיים המאפיינים את היצירה הנבחרת. בנוסף בתוכנית הרסיטל נדרש לבחור מתוך חמש היצירות שמנוגנות, יצירה אחת שתוגדר כמרכזית בתוכנית, וכחלק מדרישות החובה, יצירה מרכזית זו תהיה חייבת להיות מבוצעת בעל פה ובמלואה, ותהיה בעלת היקף של שלושה פרקים לפחות מתוך סונטה, קונצ'רטו, וריאציות.\nכדי לגשת לרסיטל בגרות במוזיקה, יש לעמוד בדרישות רמת הקושי של היצירות ולסיים את שנות הלימוד הנדרשות בכלי הנגינה או השירה. משך הלימודים הנדרש משתנה בהתאם לכלי: פסנתר וכלי קשת דורשים לפחות 8 שנות לימוד, בעוד כלי נשיפה, פריטה, כלי הקשה, וכלים במוזיקה ערבית מזרחית דורשים לפחות 5 שנות לימוד רצופות. לשירה ולנגינת ג'אז ופופ-רוק יש דרישות ספציפיות, כמו שילוב של לימודי פיתוח קול עם נגינה רצופה, כדי לעמוד בדרישות הרסיטל.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nאתי וייסבלאי, ‏הקונסרבטוריונים ומקומם בחינוך המוזיקלי במערכת החינוך – מסמך עדכון, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ\"מ) של הכנסת, 18 ביולי 2018\nמידע על בחינות הבגרות ברסיטל במוזיקה בישראל, כולל דרישות, הכנה ותהליך, באתר הפיקוח על החינוך המוזיקלי\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "כדי לגשת לרסיטל בגרות בפסנתר, כלי הנגינה שהמצאת רסיטל הסולו עבורו מיוחסת לפרנץ ליסט, נדרשות לפחות 8 שנות לימוד.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "המצאת רסיטל הסולו לפסנתר מיוחסת לפרנץ ליסט.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 4,
            "source_excerpt": "המצאת הרסיטל סולו לפסנתר מיוחסת לפרנץ ליסט.",
            "start_char": 213,
            "end_char": 256,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "כדי לגשת לרסיטל בגרות במוזיקה, יש לסיים את שנות הלימוד הנדרשות בכלי הנגינה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 26,
            "source_excerpt": "כדי לגשת לרסיטל בגרות במוזיקה, יש לעמוד בדרישות רמת הקושי של היצירות ולסיים את שנות הלימוד הנדרשות בכלי הנגינה או השירה.",
            "start_char": 2714,
            "end_char": 2834,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "לימודי פסנתר דורשים לפחות 8 שנות לימוד כדי לגשת לרסיטל.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 27,
            "source_excerpt": "משך הלימודים הנדרש משתנה בהתאם לכלי: פסנתר וכלי קשת דורשים לפחות 8 שנות לימוד, בעוד כלי נשיפה, פריטה, כלי הקשה, וכלים במוזיקה ערבית מזרחית דורשים לפחות 5 שנות לימוד רצופות.",
            "start_char": 2835,
            "end_char": 3007,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "ec8a5c74",
    "source_task_id": "272105613",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_025_1989382",
    "question": "באיזה ספר מופיעה הגרסה המוקדמת ביותר של אגדת דנגון?",
    "source_text": "דנגון (בקוריאנית: 단군; הנג'ה: 檀君) נודע גם כדנגון גוג'וסון. דנגון היה מייסדה האגדי ומלכה של גוג'וסון, הממלכה הקוריאנית הראשונה, אשר התקיימה סביב ליאונינג של ימינו, מנצ'וריה וחלקו הצפוני של חצי האי הקוריאני. נאמר עליו שהוא \"נכד השמים\" ו\"בן דוב\" ושהקים את הממלכה בשנת 2333 לפני הספירה. הגרסה המוקדמת המתועדת ביותר של אגדת דנגון מופיעה בסאמגוק יוסה מהמאה ה-13. הספר מצטט את הווי תולדות קוריאה וסיפורי עם נוספים. כיום, ישנן לערך כ-17 קבוצות דת וכתות המתמקדות בפולחן לדנגון.\nהקוריאנים מתייחסים ליום בו דנגון ייסד את גוג'וסאון, השושלת הראשונה של קוריאה, כחג לאומי ואותו מכנים: גֵצ'ונג'ול (קוריאנית: 개천절 ;הנג'ה: 開 天 節). המועד נחגג ב-3 באוקטובר. ביום זה גם נוהגים זוגות רבים להתחתן. הגֵצ'ונג'ול הוא יום להנצחת ייסוד גוג'וסון על ידי דנגון, אך 3 באוקטובר אינו למעשה התאריך בו נוסדה ממלכת גוג'וסון.\n\n\n== תיעוד מיתי ופרשנות ==\n ערך מורחב – אונגנייאו\nאגדת מוצאו של דנגון מתחילה בסבו חוואנין (קוריאנית: 환인; הנג'ה: 桓 因), \"אדון השמים\". לחוונין היה בן, הוואנונג (קוריאנית: 환웅; הנג'ה: 桓 雄), ששאף לחיות על האדמה בין העמקים וההרים. חוואנין איפשר להוואונג ול-3,000 מאנשיו לרדת אל הר פאקטו, שם הקים הואנאונג את שינשי (קוריאנית: 신시; האנג'ה: 神 市, \"עיר האל\"). יחד עם שרי העננים, הגשם והרוח, הוא הנהיג חוקים וקודים מוסריים ולימד את בני האדם אומנויות שונות, רפואה וחקלאות. האגדה סוקרת את התפתחות הדיקור והמוקסה.\nעל פי האגדה, נמר ודובה בשם אונגנייאו (קוריאנית: 웅녀 ; הנג'ה: 熊女) גרו יחד במערה והתפללו לאלוהים שהוואנונג שיהפוך אותם לאנושיים. הוואונג שמע את תפילותיהם ונתן להם 20 שיני שום, צרור סחלביים והורה להם להישאר מחוץ לאור השמש ולאכול רק את האוכל הזה במשך 100 יום. בגלל הרעב, הנמר עזב את המערה לאחר כ-20 יום, אך הדובה נשארה בפנים ובסופו של דבר הפכה לאישה.\nאונגניו הייתה אסירת תודה והקריבה מנחות להוואונג. היעדר בעלה (הנמר) הביא אותה לדיכאון, והיא החלה להתפלל מתחת לעץ שדר קדוש (בקוריאנית: 신단수; הנג'ה: 神 檀 樹) כדי להתברך בילד. הוואונג שמע את תפילותיה ונרגש עמוקות. הוא לקח את אונגנייאו לאשתו וזמן קצר לאחר מכן היא ילדה בן, דנגון, שימשיך וייסד את האומה הקוריאנית.\nדנגון עלה לכס המלוכה, בנה את העיר אסאדל המוקפת חומה הממוקמת ליד פיונגיאנג וכינה את הממלכה ג'וסון - המכונה היום \"גוג'וסון\" - כלומר, \"ג'וסון העתיקה\", כדי לא להתבלבל עם ממלכת ג'וסון אחרת שהוקמה הרבה יותר מאוחר. לאחר מכן העביר את בירתו לאסאדל בהר פיאק או בהר גונגול.\nסיפורו של דנגון שיקף את תודעתם של תושבי ג'וסון (גוג'וסון) באותה תקופה כדי לבסס את הלגיטימיות של מלכות גוג'וסון וכבוד המדינה. מלך ג'וסון היה מקיים טקס לאל אבותיו, האל השמימי מדי שנה. עד מהרה, המיתוס של דנגון היה האידאולוגיה הפוליטית של תקופת גוג'וסון.\nהאגדה על הולדת אבי האומה (דנגון) מזיווג בין הואנאונג (בן מלך השמים) ואונגנייאו (דובה שהפכה לאישה) עשויה להתפרש על רקע תמורות חברתיות ותרבותיות שחלו בקוריאה בתקופה הקדומה. לפי פרשנות זאת, האגדה מסמלת את מיזוגם של שבטי תקופת האבן, שסגדו לרוחות הנמר והדוב, עם שבטי תרבות הברונזה המיוצגים על ידי אל השמים (הואנאין והואנגאונג).\n\n\n== ראו גם ==\nהיסטוריה של קוריאה\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nדנגון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)\nדנגון, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "הגרסה המוקדמת ביותר של אגדת דנגון המתועדת בכתב מופיעה בספר 'סאמגוק יוסה', אשר נכתב במאה ה-13.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הגרסה המוקדמת המתועדת ביותר של אגדת דנגון מופיעה בסאמגוק יוסה מהמאה ה-13.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 4,
            "source_excerpt": "הגרסה המוקדמת המתועדת ביותר של אגדת דנגון מופיעה בסאמגוק יוסה מהמאה ה-13.",
            "start_char": 282,
            "end_char": 355,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "6a3378c1",
    "source_task_id": "272105614",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "health-10745162",
    "question": "אילו צעדים יינקטו כדי להתמודד עם הקושי בזיהוי מגמות התחלואה?",
    "source_text": "לאור הירידה בתחלואה: פרויקטור הקורונה יחזור לנהל את ביה\"ח זיו\n\nפרופ' סלמן זרקא מונה לתפקיד ביולי 2021 והוביל את מדיניות הטיפול בקורונה בגל השלישי ובגל הרביעי • לבקשת שר הבריאות ניצן הורוביץ, ימשיך במקביל בתפקידו כפרויקטור • פרופ' זרקא: \"שמח שגל האומיקרון ממשיך לדעוך, ועדיין חובתנו להיערך לגל נוסף\"\n\nעל רקע הירידה בתחלואת הקורונה, פרויקטור הקורונה, פרופ' סלמן זרקא, יחזור לנהל את בית החולים זיו שבצפת ביום ראשון. לבקשת שר הבריאות ניצן הורוביץ, ימשיך במקביל בתפקידו כפרויקטור.\n\n\"אני שמח למען אזרחי ישראל שגל האומיקרון ממשיך לדעוך ושקיבלנו את אורח חיינו הרגיל בחזרה\", אמר פרופ' זרקא, והוסיף: \"עדיין חובתנו להיערך לגל תחלואה נוסף כנגזרת מכך שהנגיף עודנו כאן, בישראל וברחבי העולם\".\n\nפרופ' זרקא מונה לתפקיד ביולי 2021 והוביל את מדיניות הטיפול בקורונה בגל השלישי ובגל הרביעי. החל מה-1 במאי חזרה ישראל למצב של \"בין גלים\", שכולל צמצום מרבית מערכי הקורונה, תוך שמירה על יכולות לביצוע בדיקות ריצופים וחקירות, שיהוו בסיס לפעולה במקרה שיתגלה וריאנט חדש.\n\nתחלואה סמויה\n\nבדו\"ח מרכז הידע והמידע הלאומי למערכה בקורונה, שפורסם הבוקר, צוין כי \"ישנה ירידה בממוצע המאומתים החדשים אל מתחת לאלפיים ליום, בממוצע השבועי, לצד ירידה במספר המאושפזים ובמאושפזים במצב קשה\".\n\nעם זאת הדגישו כי \"קיימת תחלואה סמויה בהיקפים משמעותיים ובפועל מספר הנדבקים גבוה בהרבה. מספר הבדיקות המוסדיות שמתבצעות בקהילה (ללא שקלול בדיקות השבים מחו\"ל, מ.י) - נמוך, ועומד על פחות מ-20 אלף בדיקות בממוצע שבועי בלבד. היקף הבדיקות הנמוך מקשה על זיהוי מגמות התחלואה והבנתן\".",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b1cf7eda",
    "source_task_id": "272105615",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "pnim_exut_17_ptv_137313",
    "question": "כמה משפחות מייצג רם מוסרי?",
    "source_text": "אופיר פינס-פז: שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אתם מכירים את הנושא הכאוב הזה. פנתה אליי מזכירות הממשלה, ויש בפנינו צו של ראש הממשלה להתרת העיון בפרוטוקולים של ועדת חקירה ממלכתית. אני מבקש לקרוא את נוסח הצו.\nגלעד קרן: קורא את נוסח הצו: \"בתוקף סמכותה לפי סעיף 26(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ\"ט-1968, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור: 1. העיון בפרוטוקולים של הדיונים הפומביים של ועדת החקירה הממלכתית לעניין בטיחות מבנים ומקומות המשמשים ציבור, שהתקיימו בדלתיים פתוחות, ופרסומם-מותרים.\nאופיר פינס-פז: האם למישהו יש התייחסות.\nתומר רוזנר: עלינו להשמיט את המילה \"ממלכתית\", כיוון שזו מילה שלא מופיעה בחוק.\nאופיר פינס-פז: מה זאת אומרת?\nתומר רוזנר: החוק מדבר על ועדת חקירה, והוא אינו מכיר במילה \"ממלכתית\".\nאופיר פינס-פז: באיזה חוק?\nתומר רוזנר: חוק ועדות חקירה לא מדבר על \"ועדת חקירה ממלכתית\" אלא על \"ועדת חקירה\".\nאופיר פינס-פז: כלומר, זה סלנג. לא ידעתי את זה. אז אנחנו נסיר את המילה \"ממלכתית\". האם יש עוד התייחסויות. האם מישהו נגד?\nקריאה: אנחנו מגנזך המדינה, ששם מופקדים הפרוטוקולים. לנו אין התנגדות.\nאופיר פינס-פז: אבל לכם אין צד בעניין הזה. אנחנו מדברים על החלק של הדיונים הפומביים. לכאורה, מי שהעיד לא יכול לבוא עכשיו בטענות שמפרסמים את זה, כיוון שהוא העיד בדלתיים פתוחות. לא יכולה להיות טענה או עתירה לבג\"צ. גם אין קשר בין זה לבין בית המשפט. הרי המשפטים כרגע מתנהלים או הסתיימו. למה עלה הצורך? אני מניח שפרוטוקולים נמצאים בפני בית המשפט.\nתומר רוזנר: לא.\nרם מוסרי: אני מייצג 15 משפחות שמתגוררות בשני בניינים שנבנו בשיטת הפל קל. אנחנו הגשנו תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בגין הנזקים שנגרמו ללקוחות שלנו. בין היתר, אנחנו תובעים גם את מדינת ישראל וגם את הרשות המקומית. חלק מהטענות שלנו זה העדר אכיפה על אף ידיעה. אנחנו גם פנינו לגנזך המדינה וביקשנו לעיין בחומר, מאחר ולשיטתנו גם חוק ועדות חקירה וגם חוק הארכיונים מאפשרים את העיון. קיבלנו תשובה שלילית, ופנינו לבית המשפט.\nאופיר פינס-פז: תשובה שלילית על בסיס חוות דעת משפטית, כך אני מניח.\nרם מוסרי: אפשר להגיד שכן. בסופו של דבר לאחר שהגענו לדין ודברים עם היועצת המשפטית ממשרד ראש הממשלה הועברה החלטת הממשלה.\nאופיר פינס-פז: כלומר, החליט המשרד לנסח את הצו הזה כדי שלא יהיה ספק.\nרם מוסרי: אמת.\nתומר רוזנר: בית המשפט דחה את הבקשה שלו.\nאופיר פינס-פז: בית המשפט דחה את הבקשה שלך.\nרם מוסרי: לא. אנחנו הגשנו בקשה, שהמסמכים יגולו במסגרת הליך של גילוי מסמכים. בית המשפט קבע שהליך גילוי מסמכים איננו ההליך המתאים לאור הנסיבות, כאשר יש לנו את חוק ועדות חקירה מחד ואת חוק הארכיונים מאידך. הוא קבע שהדרך הנכונה היא, שאנחנו נפנה למשרד ראש הממשלה.\nאופיר פינס-פז: מי בעד אישור הצו? הצו אושר פה אחד. תודה רבה, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "רם מוסרי מייצג 15 משפחות.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "רם מוסרי מייצג 15 משפחות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "רם מוסרי: אני מייצג 15 משפחות שמתגוררות בשני בניינים שנבנו בשיטת הפל קל.",
            "start_char": 1372,
            "end_char": 1444,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "42356553",
    "source_task_id": "272105616",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_002_1511547",
    "question": "באיזו מדינה שולטת מפלגה שמגדירה את עצמה כתומכת בקפיטליזם מדיני?",
    "source_text": "קפיטליזם מדיני הוא מערכת כלכלית שבה המדינה מתחייבת בפעילות כלכלית מסחרית (כלומר, למטרות רווחיות), כאשר אמצעי הייצור מאורגנים ומנוהלים כמפעלים עסקיים בבעלות המדינה (כולל תהליכי צבירת הון, עבודה בשכר ניהול ריכוזי), או כאשר קיימת דומיננטיות אחרת של רשויות ממשלתיות (סוכנויות המאורגנות על פי נוהלי ניהול עסקים) או של תאגידים הרשומים לציבור, בהם המדינה שולטת במניות.\nהספרות המרקסיסטית מגדירה את הקפיטליזם של המדינה כמערכת חברתית המשלבת קפיטליזם - מערכת השכר של ייצור והפקעת ערך עודף - בעלות או בשליטה על ידי מדינה; לפי הגדרה זו, מדינה קפיטליסטית ממלכתית היא מדינה שבה השלטון שולט בכלכלה, ופועל למעשה כחברה ענקית אחת, תוך הפקת ערך עודף מכוח העבודה לצורך השקעתה בהפקה נוספת. ייעוד זה חל ללא תלות במטרות המדיניות של המדינה (גם אם המדינה היא סוציאליסטית), דבר שהוביל להעלאת טיעונים לכך כי הרפובליקה העממית של סין המודרנית היא סוג של קפיטליזם ממלכתי, או לחלופין לטיעונים כי ברית המועצות נכשלה במטרה להקים סוציאליזם, אלא הקימה קפיטליזם ממלכתי.\nמונח זה שימש לעיתים קרובות לתיאור הכלכלות הנשלטות של המעצמות הגדולות בזמן מלחמת העולם הראשונה. גם הקפיטליזם המדיני מתייחס למערכת כלכלית שבה אמצעי הייצור נמצאים בבעלות פרטית, אך למדינה יש שליטה ניכרת על הקצאת האשראי וההשקעה, כמו במקרה של צרפת בתקופה של דיריגיזם לאחר מלחמת העולם השנייה. ניתן להשתמש בקפיטליזם המדיני (לעיתים בחילופין עם הקפיטליזם המונופוליסטי של המדינה) כדי לתאר מערכת שבה המדינה מתערבת במשק כדי להגן על האינטרסים של עסקים בקנה מידה גדול ולקדם אותם; נועם חומסקי, סוציאליסט, מיישם את המונח \"קפיטליזם מדיני\" לכלכלות כמו זו של ארצות הברית, שבה ארגונים גדולים הנחשבים \"גדולים מכדי להיכשל\" מקבלים מימון ממשלתי שממומן על ידי הציבור, ומפחית את הנחת הסיכון של החברות ומערער חוקי השוק, ובמקומות בהם המדינה מממנת בעיקר את הייצור הפרטי על חשבון הציבור, אך הבעלים הפרטיים מקוצרים את הרווחים.\nישנן תאוריות וביקורות שונות על הקפיטליזם של המדינה, שחלקן היו קיימות לפני מהפכת אוקטובר 1917. הנושאים המשותפים ביניהם מזהים כי העובדים אינם שולטים באופן משמעותי באמצעי הייצור ומגלים כי יחסי הסחורות וההפקה למטרות רווח עדיין מתרחשים בתוך הקפיטליזם של המדינה. ולדימיר לנין תיאר את הכלכלה של האימפריה הרוסית כקפיטליזם של המדינה. פרידריך אנגלס, בסוציאליזם: אוטופי ומדעי (1880), טען כי בעלות המדינה אינה מבטלת את הקפיטליזם כשלעצמה, אלא היא השלב הסופי של הקפיטליזם, המורכב מבעלות וניהול של ייצור ותקשורת בקנה מידה גדול בורגנית. הוא טען כי הכלים להפסקת הקפיטליזם נמצאים בקפיטליזם של המדינה.\n\n\n== מקורות ושימושים מוקדמים של המונח ==\n\nהמונח שימש לראשונה על ידי וילהלם ליבקנכט ב-1896, שאמר: \"איש לא נלחם בסוציאליזם של המדינה יותר מכפי שאנחנו הסוציאליסטים הגרמניים, אף אחד לא גילה באופן מובהק יותר ממני, כי הסוציאליזם הממלכתי הוא באמת קפיטליזם ממלכתי!\"\nיש הטוענים כי מושג הקפיטליזם הממלכתי ניתן לייחס לביקורתו של מיכאיל באקונין במהלך האינטרנציונל הראשון של הפוטנציאל שאותה ביקר כניצול של המדינה תחת הסוציאליזם בהשראת המרקסיזם, או לטיעון של יאן ווקלב מאג'אסקי ב\"אינטלקטואל וורקר\" ב-1905, כי הסוציאליזם הוא תנועה של האינטליגנציה כמעמד, וכתוצאה מכך סוג חדש של חברה הוא כינה קפיטליזם ממלכתי. עבור האנרכיסטים, הסוציאליזם הממלכתי שווה לקפיטליזם של המדינה, ומכאן דיכוי ורק מעבר מקפיטליסטים פרטיים למדינה, המעסיק היחיד והקפיטליסטי.\n\n\n== ראו גם ==\n\nכלכלה פוליטית\nאטטיזם\nקורפורטיזם\nקשרי הון-שלטון\nכלכלת ברית המועצות\nפשיזם\nחברה ממשלתית\nהלאמה\n\n\n== לקריאה נוספת ==\n\n\n== קישורים חיצוניים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "e11c92fc",
    "source_task_id": "272105617",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "gender_20_ptv_504436",
    "question": "מהו הקנס המוטל על חנות גדולה או בית קולנוע שמסרבים להעניק שירות ללא המתנה בתור לאישה בהיריון?",
    "source_text": "מוסי רז: בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. על סדר היום הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 11) (מתן שירות ציבורי ללא המתנה בתור לאישה בהיריון), התשע\"ח-2018, של חבר הכנסת יוסף ג'בארין.\nיוסף ג'בארין: היה לנו דיון לקריאה ראשונה והייתה תמימות דעים בכל הנושאים והפרטים. כעיקרון הרעיון היה ליישר קו עם ההוראות שמופיעות בחוק לעניין אזרחים ותיקים וזה פחות או יותר מה שעשינו. זו הצעה חברתית מבורכת, גם זוכה לתמיכה רחבה מקיר לקיר. גם בקריאה הראשונה לא הייתה התנגדות ולא היו הסתייגויות. אני מציע שנתקדם ונאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ואולי נוכל להספיק להעביר אותה עוד במושב הזה, בשבוע הקרוב.\nענת מימון: זה אמור לחזור לוועדת שרים.\nיוסף ג'בארין: כן. אני מקווה שנצליח. ננסה. אני רק אומר ששמחתי שכאשר הצעת החוק עברה בקריאה הטרומית, עוד לפני הקריאה הראשונה, היו הרבה תגובות חיוביות והיא נתקבלה בהרבה אהדה בציבור ובתקשורת. אני שמח שזה המצב.\nמוסי רז: מישהו מהנוכחים רוצה להתייחס להצעה בכללותה? נתחיל בהקראה.\nענת מימון: הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 11) התשע\"ח-2018\nענת מימון: בחוק שיווי זכויות האישה התשי\"א-1951 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ד יבוא: \"6ה. מתן שירות ציבורי ללא המתנה בתור לאישה בהריון\nענת מימון: \"טיפול רפואי\" – כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ\"ו-1996. \"מקום ציבורי\" – מקום או חלק ממקם, העומד לשימושו של כלל הציבור או של חלק בלתי מסוים ממנו, והמנוי בתוספת. \"שירות ציבורי\" – שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי רשות ציבורית או במקום ציבורי, בדרך של מפגש פנים אל פנים, למעט טיפול רפואי.\nענת מימון: על אף האמור בסעיף קטן (ב), תינתן קדימות במתן שירות ציבורי לפי תור לאדם עם מוגבלות הזכאי לקבלת שירות ציבורי בלא המתנה בתור לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ\"ח-1998, וכן לאזרח ותיק הזכאי לקבל שירות ציבורי בלא המתנה בתור לפי חוק האזרחים הוותיקים, התש\"ן-1989\".\nענת מימון: אחרי סעיף 9 לחוק העיקרי יבוא: \"תוספת (סעיף 6ה(א)) מקום ציבורי\nענת מימון: בית קולנוע, תיאטרון, אולם מופעים, אצטדיון.\nענת מימון: מקום במיתקן תחבורתי המשמש למכירת כרטיסים לנסיעה בתחבורה ציבורית. לעניין זה, \"מיתקן תחבורתי\" – כהגדרתו בפקודת התעבורה.\nענת מימון: חנות גדולה כהגדרתה בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע\"ד-2014\". אני רק אעיר שכפי שאמר חבר הכנסת המציע, אנחנו התאמנו את הנוסח לנוסח שקיים בחוק האזרחים הוותיקים, ההסדרים לגבי אזרחים ותיקים. אנחנו כן נצטרך להוסיף הגדרה של רשות ציבורית בהתאם למה שקבוע שם. בנוסף אנחנו נצטרך לתת אפשרות לשינוי התוספת. שם מדובר על השר באישור ועדת העבודה והרווחה, כאן מתאים שזה יהיה שר המשפטים כי זה חוק שבאחריות שר המשפטים. אם אתם רוצים שזה יהיה באישור הוועדה, ההוספה של מקומות ציבוריים בהם תהיה הקדימות בתור לאישה בהיריון.\nמוסי רז: לדעתי יכול להיות השר לבדו כל עוד זאת לא גריעה.\nענת מימון: שינוי תוספת, זאת גם גריעה.\nמוסי רז: למה לא מופיע כאן תחבורה ציבורית?\nיוסף ג'בארין: ההוספה יכולה להיות גם בגריעה. נכון?\nענת מימון: כן. לכן אתם רוצים שזה יהיה באישור הוועדה.\nמוסי רז: צריך את אישור הוועדה. אבל למה לא מופיע כאן תחבורה ציבורית?\nענת מימון: יש את המיתקן התחבורתי המשמש למכירת כרטיסים לנסיעה בתחבורה ציבורית.\nמוסי רז: אני מבין. בתור לקנות את הכרטיס לאוטובוס אבל לא לאוטובוס? הכוונה למקום ישיבה באוטובוס.\nעידו אליה: באוטובוסים יש מקום ישיבה ששמור לנשים בהיריון.\nמוסי רז: השאלה אם זה בחוק. זה וולנטרי, לא?\nעידו אליה: זה לא וולנטרי. זה מוגדר בחוק. זה מוגדר ברישיונות.\nמוסי רז: אתה רוצה להתייחס לחוק?\nעידו אליה: הייתה לנו הערה אחת והיא נכנסה לתיקון. זה מקובל עלינו.\nענת מימון: במקרה שניתן לקבוע את התור מראש.\nמוסי רז: כן. זה נכנס.\nעידו אליה: מעבר לזה, זה מקובל עלינו.\nמוסי רז: עוד התייחסויות?\nענת מימון: אני רק אעיר שאם אנחנו לא כותבים תחילה מיוחדת, החוק ייכנס לתוקף מיום הפרסום. בדרך כלל מספר שבועות.\nדינה צ'רנו: משרד הבריאות. צריך לקחת בחשבון את ההיערכות בשילוט. זאת לא היערכות ארוכה, אבל אם זה עניין של שלושה שבועות, אולי צריך לשקול.\nענת מימון: חודש, חודשיים?\nדינה צ'רנו: חודשיים.\nיוסף ג'בארין: השאלה אם זה מחייב התייחסות מיוחדת.\nדינה צ'רנו: לא. לעניין התחולה אין לנו בעיה.\nמוסי רז: זה לא שיש כאן תשתיות להכין או משהו כזה.\nדינה צ'רנו: לא. יש חובה לפרסם.\nענת מימון: לא קבענו חובה לפרסם את העניין אלא לאפשר את זה. הוספנו את הנושא של שינוי התוספת באישור הוועדה, שר המשפטים והנושא של הגדרת רשות ציבורית. אפשר להצביע.\nמוסי רז: יש הסתייגויות?\nענת מימון: יש בקשה לרשות דיבור של חבר הכנסת יהודה גליק.\nמוסי רז: אני רוצה לבקש לסיעת מרצ.\nיוסף ג'בארין: והרשימה המשותפת, מי שירצה.\nמוסי רז: מי בעד אישור הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון מס' 11) (מתן שירות ציבורי ללא המתנה בתור לאישה בהיריון), התשע\"ח-2018 עם התיקונים? מי נגד?\nמוסי רז: בעד – פה אחד\nמוסי רז: הצעת החוק התקבלה פה אחד. תודה, בהצלחה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d91b3c9c",
    "source_task_id": "272105618",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "news-13155864",
    "question": "מהו מקצועה של התובעת שנפסקו לה פיצויים בסך 40 אלף שקלים?",
    "source_text": "פסק דין: העיתונאי יגאל סרנה יפצה את בני הזוג נתניהו\n\nבית משפט השלום פסק כי עיתונאי \"ידיעות אחרונות\" ישלם 115 אלף ש', בעקבות פרסומיו על אודות בני הזוג ברשתות החברתיות • קבע כי מדובר בלשון הרע: \"סגנון מתלהם תוך הבעת זלזול בתובעים\" • בני הזוג נתניהו: \"סוף סוף נעשה צדק\"\n\n115 אלף שקלים: זה הסכום שעיתונאי \"ידיעות אחרונות\" יגאל סרנה יידרש לשלם לבני הזוג נתניהו - כך פסק הבוקר (ראשון) בית משפט השלום בת\"א.\n\nכזכור, בני הזוג נתניהו תבעו את סרנה בשל פוסטים שפרסם העיתונאי ברשתות החברתיות, ובהם מידע לא מבוסס על בני הזוג. בפסיקתו כותב השופט עזריה אלקלעי, כי \"הפרסום מהווה לשון הרע\". בפסק הדין, הנפרש על פני 50 עמודים, כותב עוד השופט כי \"הנתבע תיאר מקרה, שכאמור לעיל לא הוכח לפניי... סגנונו של הפרסום הנבחן על ידי בתביעה זו הוא סגנון מתלהם... תוך הבעת זלזול בתובעים\".\n\nהשופט מוסיף כי \"עיון בכתב ההגנה מעלה, כי הוא רווי בהכפשות והשמצות של התובעים, ביחס לדברים שיתכן כי יסודם ברכילות או בשמועות, אשר אין להם דבר וחצי דבר עם הפרסומים הנדונים בתביעה זו. מעבר לכך, דברים אלו לרבות השמועות והתכונות שהנתבע מייחס לתובעים בכתב ההגנה מטעמו, אינם מבוססים כלל ועיקר\".\n\n\"התובע בהיותו ראש ממשלת ישראל, והתובעת מכח היותה רעייתו, מהווים מוקד של קבע להתעניינות הציבורית, ומשמשים נושא לסיקור עיתונאי בלתי פוסק ולאינספור כתבות ופרסומים ביניהם שליליים ובלתי מחמיאים, איש איש ודעתו, איש איש ועמדתו. פרסומים אלו... לרב הינם דבר של יומיום והם חלק מהשיח הציבורי וחלק מחופש הביטוי והעיתונות\", הוסיף השופט אלקלעי והדגיש, \"אין בפרסומים שהתובעים עומדים במרכזם, לרבות השליליים שבהם, כדי לשלול מהתובעים את זכותם לשם טוב\".\n\nבני הזוג נתניהו: \"נעשה צדק\"\n\nעל פי פסק הדין, העיתונאי סרנה ישלם סכום של 115 אלף שקלים. מתוכם 60 אלף ש' לרה\"מ נתניהו, 40 אלף ש' לרעייתו שרה נתניהו, ו־15 אלף ש' על הוצאות שכר טרחת עורכי הדין והאגרות ששילמו בני הזוג.\n\nהשופט דחה את הבקשה של סרנה באמצעות עורכי דינו אביגדור פלדמן וליאור אפשטיין להביא ראיות לשם הפחתת הפיצויים, ונימק זאת בכך ש\"הבקשה נועדה רק כדי לפתוח פתח בפני הנתבע, להכפיש את שמם של התובעי שלא לצורך, בהסתמך על פרסומי כאלה ואחרים, דבר שא ךיגדיל את הפגיעה בהם\".\n\nמבני הזוג נתניהו נמסר בתגובה לפסק הדין: \"סוף סוף נעשה צדק\". רה\"מ נתניהו כתב אחר הצהריים בעמוד הפייסבוק שלו: \"האמת והצדק ניצחו היום את מסע הציד האינסופי שמתנהל נגדי, נגד רעייתי ונגד משפחתי כבר למעלה מ-20 שנה\". לדברי רה\"מ, \"לו היינו תובעים את כל מי שמוציא את דיבתנו, היינו מגיעים בכל יום אל בית המשפט. אבל יש לי מדינה לנהל ורעייתי עוסקת בפעילות ציבורית ועובדת כפסיכולוגית חינוכית בשירות העירוני בירושלים. באחד המקרים הבודדים בהם מצאנו את הזמן להגן על שמנו הטוב ולהגיש תביעה נגד עוד שקר שמתפרסם נגדנו - בית המשפט חשף את השיטה והכריע בעד האמת\".\n\nרה\"מ נתניהו כתב עוד לקוראיו: \"בשמי ובשם רעייתי אני מבקש להודות לכם על התמיכה שלכם. אנו שואבים מכם כוח ועידוד רב. בזכותכם אנו מצליחים לעמוד מול מסע השקרים וההכפשות. האמת ניצחה היום - והיא תמשיך לנצח!\".\n\nח\"כ נורית קורן (הליכוד) הצטרפה לדברים והוסיפה: \"הגיע הזמן לשים סוף לעידן ה'פייק ניוז', שבו עיתונאים יכולים לפרסם כל העולה על רוחם, ולהכפיש ולהשחיר את שמם הטוב של אנשי ציבור ללא כל שחר\". לדבריה, \"בזכות התעקשותם של הזוג נתניהו שפעלו ללא כל חשש מהתקשורת ועל אף כל ההשמצות, האמת יצאה לאור\"..\n\nסרנה, מנגד, כתב בעמוד הפייסבוק שלו כי \"זה פסק דין צפוי בימים אפלים אלה\". העיתונאי הביע כוונה לערער על פסק הדין, והוסיף\": \"זו רק תחילת המאבק, אנחנו בדרך לערכאה הבאה\".",
    "reference_answer": "התובעת שנפסקו לה פיצויים בסך 40 אלף שקלים היא רעייתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו. על פי המסמך, היא עובדת כפסיכולוגית חינוכית בשירות העירוני בירושלים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "לרעייתו של ראש הממשלה, שרה נתניהו, נפסקו פיצויים בסך 40 אלף שקלים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 21,
            "source_excerpt": "מתוכם 60 אלף ש' לרה\"מ נתניהו, 40 אלף ש' לרעייתו שרה נתניהו, ו־15 אלף ש' על הוצאות שכר טרחת עורכי הדין והאגרות ששילמו בני הזוג.",
            "start_char": 1570,
            "end_char": 1696,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "רעייתו של ראש הממשלה עובדת כפסיכולוגית חינוכית בשירות העירוני בירושלים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 26,
            "source_excerpt": "אבל יש לי מדינה לנהל ורעייתי עוסקת בפעילות ציבורית ועובדת כפסיכולוגית חינוכית בשירות העירוני בירושלים.",
            "start_char": 2258,
            "end_char": 2360,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "ff392616",
    "source_task_id": "272105619",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_365_2245632",
    "question": "מהי ההשפעה הכלכלית השנתית הצפויה של התחום שהוכרז כעדיפות לאומית על ידי רשות החדשנות בשנת 2020?",
    "source_text": "ביו-קונברג'נס (באנגלית: BioConvergence) הוא תחום מולטידיספלינרי במדעי החיים. זה גם מונח כולל לטכנולוגיות חדשניות, המשלבות בין דיסציפלינות מתחומי הביולוגיה עם תחומי ההנדסה השונים, למתן מענה לאתגרים שטרם נפתרו בתחומי הרפואה, חקלאות, מזון, אנרגיה וביטחון.\nמחקר שנערך בנושא צופה כי לפתרונות המפותחים כחלק מתחום הביוקונבר'גנס עשויה להיות השפעה כלכלית של עד 4 טריליון דולר לשנה, במהלך 10 עד 20 השנים הבאות. \n\n\n== דוגמאות יישומיות לביו-קונברג'נס ==\nננו-רובוטיקה לשינוע תרופות (Drug Delivery): אחד האתגרים העיקריים היום בתחום התרופות הוא הצורך בהעברת התרופה בצורה יעילה ומדויקת יותר לאזור המחלה ולתאים ספציפיים. ננו-רובוטים המהונדסים ממערכות ביולוגיות (כמו DNA, תאים או חיידקים) לשינוע תרופות לתאי המטרה הם מערכות שינוע המסוגלות לאגור בתוכן תרופות וחומרים אחרים, להגיב לסביבה החיצונית כדי לזהות את האות לפריקת \"מטען\" התרופות, ולשחררו באופן מבוקר ברגע ובמיקום המתאימים.\n\"איבר על שבב\": מאפשרת לגדל רקמה אנושית בעלת פעילות מוגדרת של איבר מסוים (כליה – מסננת, לב – משאבה וכו') בסביבה נפרדת (שבב פלסטיק לדוגמה). ניתן לבחון על איבר זה את השפעותיה של תרופה חדשה, ועל ידי כך להאיץ את תהליכי הבדיקה של תרופות חדשות ולהוזיל את עלויות הבדיקה. מערכות מיקרו-פיזיולוגיות חדשניות אלה, המשלבות ידע עמוק בביולוגיה וביו-פארמה עם טכנולוגיות הנדסיות מתקדמות, מאפשרות לבצע ניסויים לתרופות חדשות. כבר מהשלבים הראשונים, הניסויים מותאמים לרקמה אנושית, המדמה טוב יותר את תהליך התפתחות המחלה בבני אדם. תהליך זה משפר בצורה ניכרת את היכולת לאתר תרופות יעילות ולהפחית בצורה משמעותית את השימוש בחיות מעבדה. יכולת זו חשובה מכיוון שמרבית התרופות שעוברות בהצלחה ניסויים בבעלי חיים – נכשלות בשלב הניסויים על בני אדם.\nרפואה רגנרטיבית (Regenerative Medicine) והדפסת איברים: בעידן הביו-קונברג'נס, טכנולוגיות חדשניות בהנדסת רקמות ישנו את הטיפול באיברים פגועים. תחום זה יהיה מבוסס על טכנולוגיות הדפסת תלת מימד (3D Tissues Bio Printing) שמאפשרות \"לבנות\" איברים חדשים ברזולוציה של תאים בודדים ובשילוב של ננו-חומרים חדשים. תחום זה משלב גם ייצור שתלים היברידים \"חכמים\", הבנויים מחומרים ביולוגיים ומרכיבים אלקטרוניים (Cyborg Tissue) המשתלבים עם הרקמות. טכנולוגיות אלה יאפשרו להחליף רקמות ואיברים פגועים ברקמות חדשות עם תכונות משופרות.\nביו-סנסורים: אחד מאתגרי הבריאות הגדולים ביותר במאה ה-21 הוא צמצום השימוש באנטיביוטיקה, כדי להגביל את התפתחותם של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. צמצום זה מחייב שיפור ביכולות האבחון בין זיהום חיידקי לוויראלי. חישה ביולוגית היא טכנולוגיה חדישה ומתפתחת, המשלבת ביו-טכנולוגיה עם ננו-טכנולוגיה. החישה הביולוגית משתמשת במולקולות ביולוגיות, כגון נוגדנים, אנזימים וחומצות גרעין ובחיידקים כדי לגלות ולזהות חומרים ספציפיים שונים. הביו-סנסורים הם מולקולות ביולוגיות מהונדסות גנטית שבהן נעשה איחוי בין חיישן לבין מערכת הדיווח. טכנולוגיה זו מאפשרת לייצר מרכיבי זיהוי עבור כל חומר כמעט, ופיתוחה מתקדם לכיוון סנסורים רגישים, ספציפיים, מהירים ויעילים יותר.\nאופטו-גנטיקה: טכנולוגיה חדשנית המשלבת הנדסה גנטית וטכנולוגיות מעולם הפיזיקה, כגון פולסים מהירים ומדויקים של אור ושימוש בסיבים אופטיים. מטרת האופטו-גנטיקה היא הפעלה ספציפית ומדויקת של רשתות נוירונים במוח באמצעות אור.\nחומרים \"חיים\" מהונדסים: חומרים מהונדסים המורכבים מתאים חיים היוצרים או מרכיבים את החומר עצמו או מווסתים את הביצועים התפקודיים של החומר. כך, לדוגמה, ניתן ליצור חומרים \"חיים\" (למכשור רפואי ולצרכים אחרים) שיש להם את מאפיינים של מערכות ביולוגיות: שכפול, ויסות וריפוי עצמי, היענות סביבתית וקיימות עצמית.\nביו-אלקטרוניקה: תחום זה ממנף יכולות טכנולוגיות חדשות המאפשרות לשלב ביו-מולקולות עם אלקטרוניקה כדי לפתח מגוון רחב של מכשירים פונקציונליים.\nמיקרוביום לשימושי חקלאות: פיתוח של חומרים חדשים להגנה על יבול חקלאי ולשיפורו תוך שימוש בכלים חישוביים, בינה מלאכותית ומודיפיקציה של יצורים חיים בסביבה הטבעית.\nבשר מתורבת : פיתוח של תחליפי חלבון המבוססים על גידול תאים ממקור חי או מבוססים על חומרים אחרים ממקור חי .\n\n\n== ביו-קונברג'נס בעולם ==\nבשנים האחרונות ניכרת האצה בתחום המחקר הרב-תחומי המשלב הנדסה עם ביולוגיה, המקבלת ביטוי בהקמת מוסדות מחקר ומודלים חדשים במרכזים שונים בעולם. דוגמאות אפשר למצוא בארצות הברית כמו מכון WYSS באוניברסיטת הרווארד, מכון KOCH באוניברסיטת MIT, תוכניות BIO-X ו-Bio-Design שהוקמו באוניברסיטת סטנפורד, ומכון Weill Neurohub בתחום הנוירולוגיה בסן פרנסיסקו. מכונים אלה משלבים חוקרים ביולוגיים מתחומי מחקר שונים ביחד עם חוקרים מתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, מדעי המחשב וההנדסה במטרה להאיץ פיתוח של טיפולים חדשניים. ב-2022 הקימה אוניברסיטת אוקינאווה ביפן מרכז מחקר וחדשנות בנושאי הביו-קונברג'נס.\nב-2022 הכריזה מנכ\"לית חברת Merck במסגרת דיון בפורום הכלכלי העולמי, שכותרתו \"האם ביו-קונברג'נס הוא עתיד המדע\", כי פיתוחי ביו-קונברג'נס הם המפתח לקידום תחום הרפואה מותאמת אישית.\n\n\n== ביו-קונברג'נס בישראל ==\nבשנת 2020, רשות החדשנות הכריזה על תחום הביו-קונברג'נס כעל תחום בעדיפות לאומית. באותה שנה חתם הבנק האירופי להשקעות (EIB) על הסכם שיתוף פעולה והסכם מימון בסך 50 מיליון אירו עם ישראל לפיתוח טיפולים לקורונה ולצרכים רפואיים ללא מענה. ב-2022 המועצה למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו\"פ) בישראל בחרה בביו-קונברג'נס כאחד מחמשת תחומי העדיפות הלאומית המדעיים-טכנולוגיים לחמש השנים הבאות. בחירת תחומי המיקוד הטכנולוגיים התבצעה על סמך מיפוי עמוק שבוצע ע”י ועדה בראשות רבקה כרמי. המיפוי בוצע באקדמיה, בתעשייה ובמרכזים הרפואיים.\nבמאי 2022, פורום תל\"מ (תשתיות לאומיות למו\"פ) ורשות החדשנות הודיעו שישקיעו בתחום 1.2 מליאררד ש\"ח ב-5 השנים הקרובות, על מנת להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום. התוכנית תתמקד בבניית תשתיות ופיתוח יכולות, כולל פיתוח הון אנושי, הקמת חברות הזנק, קידום מחקר יישומי, שיתופי פעולה בינלאומיים ועוד בתחומים בהן לישראל חוזקות והכוללים בין היתר תחומים כמו התקנים ביו-הנדסיים, ביו-הדפסה, הנדסת רקמות, מיקרוביום סביבתי, ביולוגיה סינתטית ועוד.\nבמאי 2022, הכריזו אוניברסיטת בן-גוריון וסורוקה מרכז רפואי אוניברסיטאי, על שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח טכנולוגיות רפואיות חדשות בתחום הביו-קונברג'נס.\nב-13 באפריל 2026, דוח של רשות החדשנות פרסם כי בשלוש השנים האחרונות הושקעו 900 מיליון שקלים מהממשלה והשוק הפרטי בתחום ביו-קונברג'נס בישראל.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\nתוכנית הביו-קונברג'נס באתר רשות החדשנות\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "התחום שהוכרז כעדיפות לאומית על ידי רשות החדשנות בשנת 2020 הוא ביו-קונברג'נס. על פי מחקר המוזכר במסמך, לפתרונות המפותחים בתחום זה צפויה השפעה כלכלית שנתית של עד 4 טריליון דולר במהלך 10 עד 20 השנים הבאות.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "בשנת 2020, רשות החדשנות הכריזה על תחום הביו-קונברג'נס כעל תחום בעדיפות לאומית.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 37,
            "source_excerpt": "בשנת 2020, רשות החדשנות הכריזה על תחום הביו-קונברג'נס כעל תחום בעדיפות לאומית.",
            "start_char": 4444,
            "end_char": 4522,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "מחקר צופה כי לפתרונות המפותחים בתחום הביו-קונברג'נס עשויה להיות השפעה כלכלית של עד 4 טריליון דולר לשנה, במהלך 10 עד 20 השנים הבאות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "מחקר שנערך בנושא צופה כי לפתרונות המפותחים כחלק מתחום הביוקונבר'גנס עשויה להיות השפעה כלכלית של עד 4 טריליון דולר לשנה, במהלך 10 עד 20 השנים הבאות.",
            "start_char": 253,
            "end_char": 400,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "350ed26b",
    "source_task_id": "272105620",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_287_1585808",
    "question": "כמה יצירות הוצגו בתערוכה שהתקיימה בפטרוגרד?",
    "source_text": "קובו-פוטוריזם מכונה גם פוטוריזם רוסי או בודייטסטבו (רוסית: Будетлянство), הוא זרם באמנות המודרנית של תחילת המאה ה-20. תנועת אמנות אוונגרד רוסי אשר הופיעה בעקבות פוטוריזם איטלקי וקוביזם צרפתי.\n\n\n== הגדרה ורקע היסטורי ==\nקובו-פוטוריזם הוא תנועה מקומית באוונגרד רוסי בציור ובשירה. באמנות חזותית קובו-פוטוריזם מתבסס על חשיבה מחודשת לגבי המצאות ציוריות, קוביזם, פוטוריזם, נאו-פרימיטיביזם רוסי.\nפוטוריזם רוסי הוא זרם אמנותי, גמיש בכוונה, שאיחד אמנים רבים בין השנים 1912–1916 בקירוב. קבוצות של פוטוריסטים נוצרו במוסקבה ופטרבורג. אמנים השייכים לתנועה זו הוציאו לאור כתבי עת, ארגנו דיונים ואצרו תערוכות של יצירותיהם. המכנה המשותף להם היה השאיפה לחקור סוגים שונים של ביטויים בשירה, אמנות חזותית, מוזיקה ותיאטרון, בזמן שהתנפצו הפרדות ברורות בין התחומים הללו.\nבין התערוכות שבהן הוצגו יצירותיהם של אמנים קובו-פוטוריסטים, ניתן לציין: \"מטרה\" (בשנת 1913), \"Трамвай В\" (ב-1915) ותערוכה \"0,10\" שהתקיימה בדצמבר-ינואר 1915–1916 בפטרוגרד\n\n\n== מאפיינים סגנוניים ==\nציוריהם של אמנים קובו-פוטוריסטים מזכירים בסגנונם את אלה של הצייר הצרפתי פרנאן לז'ה. הם מתאפיינים בקומפוזיציות מופשטות למחצה, שמורכבות מצורות שונות, כגון קונוסים, גלילים, נורות, צורות שמזכירות מעטפת נפחית חלולה. ניכרים בהם צבעונית עזה וברק מתכתי, כביטוי למעבר בין קצב טבעי לקצב מכני של עולם המכונות.\nמבקרי האמנות כינו את עבודותיהם של אמנים השייכים לזרם הפוטוריסטי \"ריאליזם לא מובן וחסר משמעות\", מפני שמודגש בהן חוסר ההיגיון ואבסורד של הקומפוזיציות. הצייר הרוסי מזרם זה, קזימיר מלביץ', ציין כי אחד המאפיינים המובהקים של הפוטוריזם הרוסי הוא אי-הגיון של יצירות פוטוריסטיות, המבדיל בינן לבין אלה של אמנים מערב-אירופאים, למשל ביצירתו \"פרה וכינור\". יצירות לא הגיוניות המעבדות את האסתטיקה של האבסורד. בשלב מאוחר יותר אסתטיקה זו היוותה בסיס לזרמים אחרים באמנות האירופאית שהמשיכו את בקו זה, דאדאיזם וסוריאליזם.\nסגנון הציור הרוסי משלב תכונות של שני זרמים באמנות אירופאית: צורות מקוטעות ותיאור התנועה. קובו-פוטוריזם מתאפיין בפירוק הצורות, שינוי קווי מתאר, ערבוב או עקירה של נקודות מבט שונות, חיתוכים של משטחים בחלל, ניגודיות של מרקם וצבע. כמו כן, שימוש בחומרים זרים על הבד, כמו דפי עיתונים, טפטים ואפילו חפצים קטנים, בסגנון הקוביזם הסינתטי בפריז.\nאמנים קובו-פוטוריסטים הדגישו את המרכיבים הפורמליים של יצירותיהם, התעניינו במתאם של צבע, קו, צורה. הם התמקדו בערך הפנימי של הציור כצורת האמנות, שלא לגמרי תלויה בסיפור הציורי.\n\n\n== רעיונות עיקריים ==\nפוטוריזם רוסי דחה שיטות אמנות מסורתיות והציע מילון מושגים חדש לחוויה מודרנית באמנות החזותית והשפתית.\nבמניפסט \"סטירת לחי בטעם הציבורי\" שפרסמו ולדימיר מאיאקובסקי ואחרים בשנת 1912, טענו \"רק אנו הפנים של זמננו\" והדגישו את זכותם \"לשנוא את השפה שהייתה קיימת לפניהם\".\nהם חיבקו והעריצו סמלים של החדש: מדע, טכנולוגיה, המצאה ומהירות. כל אלה היו סמלים של מודרניות, וגם של רוסיה חדשה, המזנקת מהעבר החקלאי למהפכה תעשייתית ופוליטית.\nלמרות שלילת העבר, פוטוריסטים רוסיים העריכו את המורשת המסורתית הרוסית, כולל היבטים של חיי העם ודת. הם ציירו מתוך מכלול רחב של צורות אמנות רוסית \"פרימיטיביות\" איקונות ותחריטים, פיסול פגאני עתיק, אמנות עממית ותלבושות אותם תרגמו לצבע טהור וצורות מופשטות.\n\n\n== שמות האמנים השייכים לזרם ==\nשמות האמנים השייכים לזרם, כפי שפורסם במאגר אוקספורד ארט אונליין(אנ')\nאלכסנדר ארכיפנקו\nליובוב פופובה\nקזימיר מלביץ'\nאולגה רוזאנובה\nז'אן פוני\nאיוואן קליון\nנטליה גונצ'רובה\nאלכסנדר בוגומזוב\nאלכסנדרה אקסטר\nמיכאיל לאריאונוב\nסוניה דלונה\nולדימיר בראנוף-רוסין\n\n\n== ראו גם ==\nCubo-Futurism\nКубофутуризм\nRussian Futurism\n0,10 Exhibition\n\n\n== לקריאה נוספת ==\n \n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nאיגור ארונוב, \"פוטוריזם: המפגש בין מזרח ומערב\", העבר של העתיד: הפוטוריזם האיטלקי והשפעותיו, בצלאל 19, 2011\nריינר, מרים, \"שאגאל והפוטוריזם הרוסי: \"הקשת שתם העין\", דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, חטיבה ד, כרך שני: אמנות, פולקלור, מוזיקה (תשנ\"ג / 1993), עמ' 47–54\nקובו-פוטוריזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "7c434623",
    "source_task_id": "272105621",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "sport-9626737",
    "question": "באילו תחרויות בינלאומיות צפוי להדריך המאמן שאיבד את רעייתו בשנה החולפת?",
    "source_text": "מופע שנות ה-70 של פופ\n\nסן אנטוניו ספרס היא הממלכה שלו כבר 22 שנה, שבמהלכן זכה ב־5 אליפויות • הוא שונא להפסיד יותר מאשר הוא אוהב לנצח • ויש לו פה חסר מעצורים • גרג פופוביץ' חוגג היום את יום הולדתו ה־70, ורק אל תדברו איתו על היום שאחרי הכדורסל\n\nאם נדמה לכם שגרג פופוביץ' היה כאן מאז ותמיד, אתם כנראה צודקים. המאמן המיתולוגי שהובטח לו עוד בחייו כי ייכנס לגן העדן של המאמנים, חוגג היום יום הולדת 70, ואם ייכנס לפלייאוף השנה (כרגע סן אנטוניו במקום השישי במערב) זו תהיה השנה ה־22 ברצף, מאז שלקח את שרביט האימון, שהוא מביא את הקבוצה לשלב הזה של העונה.\n\nפופוביץ' הפך את עצמו לפנים של הארגון שעונה לשם סן אנטוניו ספרס, הפך את הקבוצה למועדון, ואת היד שלו לכבדה יותר, כשחמש טבעות אליפות מעטרות את אצבעותיו. מדובר גם בגאון שיווקי, שהפך את הדמות הציבורית שלו לכזו שאוהבים או שונאים, אבל לא נשארים אדישים כלפיה. נדמה שמתוך הסיזיפיות השוחקת והלעיתים משעממת של הליגה, הוא בחר להשתעשע עם עיתונאים, ריסק את ההיגיון הפנימי של השאלות שלהם, ובכך חצב לעצמו נישה ששמרה אותו טרי והאדירה את התדמית כטיפוס לא קונבציונלי.\n\nכי \"פופ\" הוא לא רק מאמן כדורסל אדיר, אלא מותג של ישירות. הוא כאמור אכזרי בתשובות שלו, לעיתים מתנשא, לעיתים משעשע, בעיקר חסר סבלנות ונטול מעצורים מול מיקרופון, כמו שרק אנשים מבוגרים שהבינו שאין באמת טעם להעמיד פנים יכולים להיות.\n\nהתדמית הזו עזרה להשכיח הופעות מקצועיות פחות מוצלחות שלו, את חוסר היכולת שלו להשאיר את קוואי לנארד, אבל בזכות הישירות הזו הפך למבקר־על של תופעות חברתיות ופוליטיות, שנשאל לדעתו על אירועים אקטואליים בכלל והנשיא דונלד טראמפ בפרט.\n\nהאנטי־טראמפיות שלו הפכה אותו לסוג של בכיין ליברלי חמוץ בעיני הימין האמריקני, אבל את פופוביץ' זה לא באמת מעניין. מבחינתו, הם יכולים להגיד עליו מה שהם רוצים.\n\nהתשוקה עוד כאן\n\nיום הולדת 70 הוא גם זמן לסוג של סיכום. בטח לאור העובדה שלאחר משחק נגד דאלאס לפני עשרה ימים נשאל מה תוכניותיו לעונה הבאה, לאחר שהחוזה בן חמש השנים שלו מסתיים. פופוביץ' ענה בכנות אופיינית: \"אני לא יודע את התשובה לשאלה הזו\". הג'נרל מנג'ר שלו, אר.סי ביופרד, אמר בעבר ש\"פופוביץ' יאמן כל עוד הוא רוצה לאמן\". אבל נדמה שמצבור של נושאים, מקצועיים ואישיים, יכולים להכריע את הכף לטובת פרישה מאימון בליגה.\n\nפופוביץ' הוא המאמן הרביעי בתולדות האן.בי.אי שיאמן בליגה בגיל 70 ומעלה, אבל לאחר פרישתם של טים דאנקן ומאנו ג'ינובילי ועזיבתו של טוני פארקר, הוא ניצב מול תוגת הקן העזוב.\n\nמותה של אשתו בשנה שעברה הפך את הבית הפרטי שלו לריק גם כן, ואת תחושת הבדידות לממשית. במצב כזה אדם דווקא ירצה להמשיך לעבוד, כדי לא לשקוע בעגמומיות של חוסר מעש.\n\nאבל פופוביץ' התחרותי, ששונא להפסיד יותר משאוהב לנצח, יודע שאין לו סיכוי לזכות באליפות כל עוד סטף קרי וחבורתו בסביבה. גם הוא יודע שסן אנטוניו, האימפריה שבנה, תתקשה לשחזר את ימיה התחרותיים, את הגמרים, את המצעדים ואת טבעות האליפות.\n\nעל כן הוא מצא מקומות אחרים שבהם יוכל לנצח. למשל ניצחונות קטנים ואישיים - לאחרונה עבר את פט ריילי והפך למאמן עם מספר ניצחונות החוץ הגדול ביותר בהיסטוריה של הליגה (521). אבל הוא מחפש גם ניצחונות גדולים - בתור מאמן נבחרת ארה\"ב באליפות העולם בסין ב־2019 ובאולימפיאדת טוקיו ב־2020 הוא צפוי לזכות בשתי מדליות זהב. הוא אמנם פייבוריט עם נבחרת אול־סטארים, אבל למי שמכור לניצחון, תחושת הזכייה באליפות ממכרת, ממסטלת ובלתי ניתנת להחלפה - גם בגיל 70.",
    "reference_answer": "המאמן, שאיבד את רעייתו בשנה שעברה, צפוי להדריך את נבחרת ארצות הברית בשתי תחרויות בינלאומיות: אליפות העולם בסין בשנת 2019 ואולימפיאדת טוקיו בשנת 2020.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "אשתו של המאמן נפטרה בשנה שעברה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 23,
            "source_excerpt": "מותה של אשתו בשנה שעברה הפך את הבית הפרטי שלו לריק גם כן, ואת תחושת הבדידות לממשית.",
            "start_char": 2189,
            "end_char": 2272,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "המאמן צפוי להדריך את נבחרת ארה\"ב באליפות העולם בסין ב-2019.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "אבל הוא מחפש גם ניצחונות גדולים - בתור מאמן נבחרת ארה\"ב באליפות העולם בסין ב־2019 ובאולימפיאדת טוקיו ב־2020 הוא צפוי לזכות בשתי מדליות זהב.",
            "start_char": 2746,
            "end_char": 2885,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "המאמן צפוי להדריך את נבחרת ארה\"ב באולימפיאדת טוקיו ב-2020.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "אבל הוא מחפש גם ניצחונות גדולים - בתור מאמן נבחרת ארה\"ב באליפות העולם בסין ב־2019 ובאולימפיאדת טוקיו ב־2020 הוא צפוי לזכות בשתי מדליות זהב.",
            "start_char": 2746,
            "end_char": 2885,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2d4a39d9",
    "source_task_id": "272105622",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_076_2352093",
    "question": "מהיכן ניתן להוריד את הספר שבו הופיע לראשונה המונח קליסטניקס באנגלית?",
    "source_text": "קליסטניקס (או אימון כנגד משקל גוף) היא פעילות גופנית שמשתמשת במשקל הגוף של האדם (ולא במשקל חיצוני) ובמכשירים פשוטים לאימון כוח, גמישות, שיווי משקל וקואורדינציה, ולשיפור הבריאות הכללית.\n\n\n== אטימולוגיה והיסטוריה ==\nמקור השם \"קליסטניקס\" מהמילים היווניות \"קאלוס\" שפירושה \"יופי\", ו\"סטנוס\" שפירושה \"כוח\".\nבאנגלית, הופיע המונח לראשונה בספר Watson's Manual of Calisthenics: A\" Systematic Drill-Book Without Apparatus, for Schools, Families, and Gymnasiums. With Music to Accompany the Exercises\", משנת 1827, מאת ג'יימס מדיסון ווטסון.\nהקליסטניקס צמח בתחילת המאה ה-19 מעבודתם של הגרמנים פרידריך לודוויג יאן ואדולף שפיס והודגש במיוחד על ידי פר הנריק לינג משוודיה כחשוב בחינוך לנשים. בארצות הברית, תמכה קתרין ביצ'ר בקליסטניקס, וכתבה את הספר \"Physiology and Calisthenics for Schools and Families\" (1857). ביצ'ר קידמה את הקליסטניקס כמיועד לנשים בלבד, אך במהרה הוא הפך לפעילות לשני המינים.\nהיתרונות הבריאותיים של תרגילי הקליסטניקס זכו להכרה כללית בתחילת המאה ה-20, ובתי ספר יסודיים ותיכוניים ברחבי העולם המערבי החלו ללמד את הקליסטניקס כחלק מהחינוך הספורטיבי השוטף.\nבנוסף, גם באימוני כושר לצבאות שונים ברחבי העולם נעשה שימוש בקליסטניקס.\nבשנת 2011 התקיימה בריגה אליפות העולם הראשונה בקליסטניקס, על ידי עמותת WSWCF (World Street Workout & Calisthenics federation) המקדמת את נושא הקליסטניקס ואימון הרחוב ברחבי העולם, ומאז היא מתקיימת בכל שנה.\n\n\n== מאפיינים ==\nשיטת הקליסטניקס מתאפיינת בתרגילי משקל גוף, המבוצעים בדרגות שונות של עצימות וקצב, ללא מכשירים או בעזרת מכשירים פשוטים כמו טבעות ומוטות. התרגילים כוללים תנועות כמו כיפוף, מתיחה, פיתול, נדנוד, בעיטה וקפיצה, שכיבות סמיכה, כפיפות בטן ומתח.\nחלק מהותי בשיטה הוא ההקפדה על טכניקה מדויקת בביצוע התרגילים, ושימוש בגרסאות שונות לאותו התרגיל כדי להגדיל את העצימות ולהפחית את מספר החזרות הנדרש.\nתרגילי קליסטניקס בונים כוח, גמישות, שיווי משקל וקואורדינציה, ומשפרים את בריאות הגוף הכללית על ידי הפעלת עומסים מדודים וקבועים על מערכות הלב וכלי הדם.\nקליסטניקס יכול לשמש גם לפיתוח גוף וכחימום לאימון מאומץ יותר או לפעילות פיזית מאומצת.\n\n\n== יתרונות וחסרונות ==\n\n\n=== יתרונות ===\nניתן להתאמן בקליסטניקס כמעט בכל מקום, כיון שהוא כמעט ולא דורש ציוד.\nסיכון קטן יותר לפציעה ביחס לאימון עם משקולות.\nבמחקר שנערך על שכיבות סמיכה מול לחיצת חזה, נמצא שקליסטניקס משפר את ביצועי הכוח יותר מאשר אימון כנגד משקל חיצוני.\n\n\n=== חסרונות ===\nיש צורך לשנות את התרגילים בהתאם לרמת המתאמן על מנת להעלות את רמת העומס (לדוגמה לעבור משכיבות סמיכה בשתי ידיים לשכיבות סמיכה על יד אחת), או לחלופין לבצע חזרות רבות על כל תרגיל.\nברמה מסוימת קיימת \"תקרה עליונה\" ליכולת להגדיל את עצימות התרגילים על ידי משקל הגוף בלבד.\nעודף משקל עלול להקשות באימוני משקל גוף ובהתקדמות, שכן ככל שגוף המתאמן כבד יותר קשה לו יותר להרים את עצמו.\n\n\n== ראו גם ==\nאימון רחוב\n\n\n== לקריאה נוספת ==\nהספר Watson's Manual of Calisthenics: A Systematic Drill-Book Without Apparatus, for Schools, Families, and Gymnasiums. With Music to Accompany the מאת ג'יימס מדיסון ווטסון. (להורדה דרך ספריית הקונגרס).\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nאתר הפדרציה העולמית לקליסטניקס ולאימון רחוב (WSWCF) - https://wswcf.org/.\nאיתן גפן, ממוט המתח לפודיום המנצחים: תומר ואביגיל הם אלופי הארץ ב-Street workout, באתר ynet, 13 ביולי 2022\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "את הספר שבו הופיע לראשונה המונח קליסטניקס באנגלית, \"Watson's Manual of Calisthenics\", ניתן להוריד דרך ספריית הקונגרס.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "המונח קליסטניקס הופיע לראשונה באנגלית בספר \"Watson's Manual of Calisthenics: A Systematic Drill-Book Without Apparatus, for Schools, Families, and Gymnasiums. With Music to Accompany the Exercises\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 4,
            "source_excerpt": "באנגלית, הופיע המונח לראשונה בספר Watson's Manual of Calisthenics: A\" Systematic Drill-Book Without Apparatus, for Schools, Families, and Gymnasiums.",
            "start_char": 300,
            "end_char": 449,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 5,
            "source_excerpt": "With Music to Accompany the Exercises\", משנת 1827, מאת ג'יימס מדיסון ווטסון.",
            "start_char": 450,
            "end_char": 526,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "את הספר \"Watson's Manual of Calisthenics\" מאת ג'יימס מדיסון ווטסון ניתן להוריד דרך ספריית הקונגרס.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 30,
            "source_excerpt": "הספר Watson's Manual of Calisthenics: A Systematic Drill-Book Without Apparatus, for Schools, Families, and Gymnasiums.",
            "start_char": 2664,
            "end_char": 2783,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "With Music to Accompany the מאת ג'יימס מדיסון ווטסון.",
            "start_char": 2784,
            "end_char": 2837,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 32,
            "source_excerpt": "(להורדה דרך ספריית הקונגרס).",
            "start_char": 2838,
            "end_char": 2866,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "eb5cb8da",
    "source_task_id": "272105623",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "pniyot_20_ptv_313850",
    "question": "תוך כמה זמן לקוח שמבקש לסיים חשבון צריך לקבל מענה מהחברה?",
    "source_text": "ישראל אייכלר: שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה, בנושא משנה לנושא הקודם והוא: סגירת חשבון סופית בעת התנתקות הלקוח מחברות הסלולר – קבלת אסמכתא על הסגירה. המשתתפים הם אותם אנשים, הנושא הוא אותו נושא. שלומית, מנהלת הוועדה, כדי לקצר אני אסתפק רק בתשובת משרד התקשורת לצורך הדיון הזה.\n<שלומית אבינח: למעשה, הפונים בנושא הראשון יכולים ללכת.\nישראל אייכלר: הפונים בהחלט יכולים ללכת ואני תקווה שהנושא שלהם יסודר על ידי חברת פלאפון. מקובל? בנושא הדיון הנוכחי, אנחנו רוצים להגיע למצב שבו האדם, בעת ההתנתקות כשהוא סוגר חשבון הוא ידע שהוא סיים את כל החשבון ושהוא יקבל אסמכתא על כך. שלא יהיה מצב, שיגיעו אליו כעבור מספר חודשים ויגידו שנשארה יתרת חשבון. בבקשה, מר מימון.\n<מימון שמילה: לנושא הזה התייחסנו במענה, יש הוראה מאוד מפורטת ומאוד מדויקת ברישיונות החברות. ברגע שלקוח רוצה לסיים חשבון הוא מגיש בקשה ותוך 60 יום הוא צריך לקבל מענה מהחברה שהוא אכן שילם ושהוא אינו חייב, ובזה נסגר החשבון. דבר נוסף שחשוב להכיר, זו סוגיה שמדי פעם אנחנו נדרשים אליה. למשל אני נמצא בחברתX , נניח שנכנסתי לחובות ואני רוצה לעבור לחברה Y או שזה על רקע אי הבנות – אין שום מניעה לנייד ולעבור לחברה האחרת. כמובן שאת החובות שאני חייב אני צריך לשלם לחברה. זה לא פותר אותו מהתשלום. חלילה שזה יובן אחרת כי החשבונות הולכים ותופחים. אגב, גם בנושא הזה אנחנו בוחנים בחינה לעשות הגבלה של הריבית וההצמדה שאפשר להטיל על החייב לחברות. הנושא הזה כרגע - - -\nישראל אייכלר: התנאים לא מוסכם מראש, על איזה תנאים מהחובות האלה ישולמו כשאתה עושה את העסקה?\n<מימון שמילה: נניח שאני חייב לחברה מסוימת, החברה נוטה להוציא את זה לחברת עורכי דין חיצונית ואוטומטית יש לך תוספת של ריבית והצמדה ושכר עורך הדין. על שקל שאתה חייב הסכום צומח. ראיתי את זה לאו דווקא בחברות בסלולר- - -\nישראל אייכלר: למה שבהסכם, לא יהיה סעיף שקובע שאם אני מאחר בתשלום ואם אני נשאר חייב, תוספת ריבית והצמדה יהיו בשיעור כזה וכזה? כדי שזה לא יהיה הפקר, כפי שאמרת.\n<מימון שמילה: היום אין מקום שמונע בעד החברות, לצאת לגורם חיצוני עם שכר טרחת עורכי דין וכול'. אין כזאת הוראה - - -\nישראל אייכלר: זה קורה לא רק בחברות הסלולר, זה קורה גם בעיריות, בתאגידי מים, אלו דברים נוראיים.\n<מימון שמילה: זה קורה בהרבה מקומות אחרים. קראתי לא מזמן בעיתונות, על שקל חוב שצמח ל- 5,000 שקל.\n<שלומית אבינח: גם במס הכנסה, שמעתי.\n<עידו רוזנברג: אבל למה שלא יהיה בהסדר החובות לחברות הסלולר, אולי היה כדאי שתסייעו לנו לראות איך אנחנו גובים את החובות. אשמח שנדבר על זה.\nישראל אייכלר: אני שואל לגבי הסיום, תגיד לי אם זה חשוב או לא, חייב להיות חודשיים?\n<דולי דדון: עד חודשיים.\nישראל אייכלר: למה, כי צריך לבדוק את כל החשבונות?\n<מימון שמילה: בשביל לראות שהוא לא חייב או כן חייב - - -\n<דולי דדון: ישנם שירותים שהתשלום עליהם מגיע יותר מאוחר, למשל שיחות לחו\"ל שזה לא ON LINE ולכן נתנו להן זמן להיערך.\n<אבנר עורקבי: אני מבין שאם אני מנייד את עצמי לחברה אחרת, התשלומים שלי נשארים באותה חברה. אני חייב לשלם להם את הכסף שמגיע להם.\n<מימון שמילה: בעבר, החברה יכלה להגיד שעד שאתה לא משלם עד השקל האחרון אתה לא יכול להתנייד לחברה אחרת. זה \"פסה\". האנשים צריכים להכיר את זה, כי יש כאלה שאומרים להם \"עד שלא תשלם\"', אפילו גונים גדולים, עיריות, שלא נתנו להם להתנייד ממקום למקום, הגישו תלונות ולאחר שביררנו אישרנו את זה.\n<שלומי גוליאן: אולי תתייחס למצוקה האמתית של חברות סלולר בגבייה. אני אוכל לומר באופן גורף, לפני שלושה חודשים, אני אומר דבר שאני לא יודע אם חכם להגיד אותו כדי שלקוחות לא \"ירכבו\" על זה, כל לקוח שהיה לו עד מאה שקל חוב, זוכה.\nישראל אייכלר: לא היה לכם כדאי להתעסק אתו.\n<שלומי גוליאן: רק שתבינו את המצוקה של החברות. אנחנו לא מרווחים מכל עורכי הדין והשאר. הלקוחות לא רוצים לשלם. מה עושים?\nישראל אייכלר: מה אתה עושה?\n<שלומי גוליאן: במקרה הכי גרוע אני גורר, חורק שיניים עד שאני בסופו של דבר מעביר את הטיפול לעורך דין. גם דרך עורך דין העמלה הראשונית שאני לוקח מהלקוח הוא 19.20, אלו לא סכומים גדולים. רק אחרי חצי שנה, שמונה חודשים כשזה מגיע לעורך דין, אז העורך דין מתחיל לגבות. הוא לוקח מהלקוח ואני משתתף אתו בחלק מהעמלות.\nישראל אייכלר: למה רק לעורך דין מותר לעשות חברת גבייה? אני יודע שאם מישהו עם שרירים עושה חברת גבייה הוא עובר על החוק. לעורכי דין מותר להיות בריונים כאלה? אני שואל את זה באופן כללי ולא רק לגבי הסלולר, למשל תאגידי מים, ארנונות, עיריות, החשבונות שמגיעים מעורכי הדין, הם ממש חברות גבייה.\n<שלומי גוליאן: כן, אבל זה לא בחוקה הקשורה לחברות הסלולר.\n<מימון שמילה: נושא כללי ומעניין, אני יודע שדוד מדיוני גם נכנס לנושא הזה, ערוצים כחולים וירוקים. יש ערוץ ירוק דרך ההוצאה לפועל, המגביל את הסכומים שאפשר לשלם למשרדי עורכי דין ולכאלה שמוספים לך כל מיני תוספות. עדיין זה לא חוקק עד הסוף, אני יודע שיש תהליך שהוא בטיפול.\nישראל אייכלר: אני רוצה להודות לכולכם על שבאתם. אני חושב שהיה דיון פורה ובעזרת ה' אתם תורו לאנשים בסניפים שכל מילה שהם אומרים, כל מילה בסלע. שהם יזהרו, שלא ידברו לא על מתנות ולא על הטבות. אני יודע שהם מאוד לחוצים למכור, אבל \"חכמים היזהרו בדברכם\". אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "לקוח המבקש לסיים את חשבונו בחברת סלולר צריך לקבל מענה מהחברה תוך 60 יום, או עד חודשיים. המענה מהחברה צריך לאשר שהלקוח אכן שילם את כל חובותיו ושהחשבון נסגר.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "לקוח המגיש בקשה לסיום חשבון צריך לקבל מענה מהחברה תוך 60 יום.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 11,
            "source_excerpt": "ברגע שלקוח רוצה לסיים חשבון הוא מגיש בקשה ותוך 60 יום הוא צריך לקבל מענה מהחברה שהוא אכן שילם ושהוא אינו חייב, ובזה נסגר החשבון.",
            "start_char": 750,
            "end_char": 878,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "המענה מהחברה צריך לאשר שהלקוח שילם את חובותיו ואינו חייב דבר, ובכך החשבון נסגר.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 11,
            "source_excerpt": "ברגע שלקוח רוצה לסיים חשבון הוא מגיש בקשה ותוך 60 יום הוא צריך לקבל מענה מהחברה שהוא אכן שילם ושהוא אינו חייב, ובזה נסגר החשבון.",
            "start_char": 750,
            "end_char": 878,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "תקופת הזמן למתן המענה היא \"עד חודשיים\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 34,
            "source_excerpt": "<דולי דדון: עד חודשיים.",
            "start_char": 2331,
            "end_char": 2354,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "18d5d5d0",
    "source_task_id": "272105624",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_619219",
    "question": "מי מונתה לעמוד בראש ועדת המשנה לנגישות עירונית?",
    "source_text": "הקמת ועדת משנה לעניין נגישות עירונית\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nאני מתכבדת ושמחה לפתוח את הישיבה של ועדת העבודה והרווחה, היום ה- 17 בינואר 2022, ט\"ו בשבט, גם חג, גם חגה של הכנסת שחוגגת 73 שנים וגם השעה היא 09:50, וגם אנחנו התכנסנו כאן הבוקר להקים ועדת משנה חדשה. ההצעה שלנו היא להקים ועדת משנה לעניין נגישות עירונית בראשותה של חברת הכנסת פינטו, שירלי פינטו.\nלמה זה מרגש? א' יכול להיות שאנחנו עושים פה היסטוריה בארץ אין לי ספק, בעולם אנחנו צריכים לבדוק האם כבר יש לכך תקדים, שאנחנו ממנים יושבת ראש ועדה - -\n\nשירלי פינטו קדוש (ימינה):\nצריך לבדוק את זה באמת.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nהאם זו הפעם הראשונה, שלפחות בישראל אנחנו יודעים שתמונה יו\"ר ועדה, חברת כנסת יקרה ומוכשרת שהיא חרשת. אני חושבת שזה צעד קטן של הכנסת וצעד גדול לאנושות. אני שמחה בשבילך, ואני חושבת שהיכולת, האהבה והאכפתיות שלך לתחום כולו של הנגשה, וראיית האחר, הצרכים המיוחדים יכולים לבוא ליידי ביטוי.\nאני חייבת להגיד לך משהו קטן אישי, כשהגעתי לכנסת והכרנו, ואת יודעת שמיד התחברנו, באופן מיידי זה היה, פגשתי אדם יקר שאני לא אגיד לך מיהו, שאמר לי שהוא מכיר אותך והתחלנו לדבר עלייך קצת, ואז אמרתי לו איזה מקסימה היא שירלי, איזו בחורה איזו נהדרת, ואז הוא אמר לי אל תטעי בה, היא פייטרית, היא ממזרה גדולה, ויש לה הרבה מאוד כוח, זה שהיא רק נראית נחמדה, בואו יש לה הרבה מעבר לזה לתת.\n\nשירלי פינטו קדוש (ימינה):\nנחישות, המון נחישות.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nאז הצעת ועדת העבודה והרווחה, היא בהחלט להקים ועדת משנה לעניין נגישות עירונית. החברים בוועדה המוצעים על ידינו הוא חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, שבעצמו הוא יו\"ר ועדת משנה בעניין עם אנשים עם מוגבלויות, אין לי ספק שתעשו כאן עבודה משותפת מדהימה. חברת הכנסת מיכל רוזין, חבר הכנסת אוסאמה סעדי וחבר הכנסת יצחק פינדרוס, חברים טובים שיכולים לסייע לך, גם בקהילות שונות, גם עם צרכים שונים, ראייה שונה, אין לי ספק שתעשו כאן פלאות, אני סומכת לגמרי את ידי עלייך.\nלפני שאנחנו נגיע להצבעה נקריא את סמכויות ועדת המשנה ולאחר מכן נצביע.\n\nענת מימון:\nועדת המשנה לנגישות עירונית תעסוק בנושא הנגשה של כלל תחומי החיים לאנשים עם מוגבלות ברשויות המקומיות, תקיים פיקוח פרלמנטרי ותערוך דיונים יזומים בנושא זה ובין השאר באלה:\nהנגשת המרחבים הציבוריים ברשות המקומית, הנגשת תשתיות תחבורה ציבורית ברשות המקומית, קידום הנגשה פיזית וקוגניטיבית של שירותים בתחום הרשות המקומית, פעולות הרשות המקומית לקידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות, היערכות הרשויות המקומיות למתן מענה לאנשים עם מוגבלות במצבי חירום, לרבות פיקוח על התקנת תקנות בנושא זה, מערך היסעים נגיש לאנשים עם מוגבלות ברשויות מקומיות, פיקוח על יישום תקנות הנגישות שבאחריות הרשות המקומית וביצוע פעולות למניעת אפליה וצמצום פערים, למתן שוויון הזדמנויות בידי הרשות המקומית בתחומי חינוך, בריאות, תרבות וספורט.\nועדת המשנה תדון בהצעות לסדר ובדיונים מהירים בנושאים אלה, שיו\"ר ועדת העבודה והרווחה החליטה על העברתם לדיון לאחר שהועברו לוועדת העבודה והרווחה על ידי מליאת הכנסת והנשיאות.\nועדת המשנה תדון בהצעות חוק בנושא הנגשה של כלל תחומי החיים לאנשים עם מוגבלות ברשויות המקומיות ובחקיקת משנה לעניין חובות הרשות המקומית לנגישות שירותים לאנשים עם מוגבלות, שיועברו לוועדת המשנה על ידי יו\"ר ועדת העבודה והרווחה, על מנת לדון בהם לקראת אישורם במליאת ועדת העבודה והרווחה.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nהצבעה לעניין הקמת ועדת משנה לעניין נגישות עירונית.\n\nהצבעה\n\nאושרה\nאני מאשרת בזאת את הקמת ועדת המשנה לעניין נגישות עירונית בראשותה של חברת הכנסת שירלי פינטו, בהצלחה.\n\nשירלי פינטו קדוש (ימינה):\nתודה רבה, אני אשמח להגיד כמה מילים, לא משהו מתוכנן אבל אני מחליטה לשתף.\nקודם כל אני רוצה באמת להגיד תודה לחברה היקרה, על התמיכה, על השותפות המדהימה ואני מאחלת שעוד נמשיך ככה, וכמובן לחברי יוראי שיושב פה יחד איתי. אני יודעת שאנחנו נשתף עוד הרבה פעולה ביחד, ואני צופה עתיד הרבה יותר טוב למדינת ישראל עם השיתוף פעולה הזה.\nאחת הסיבות שבאמת חתרתי להקים את ועדת המשנה הזאת, אני אתחיל בסיפור אישי: אימא שלי חירשת עיוורת, היא התעוורה כשאני הייתי בת 16-17, ומצאתי את אימא שלי מתמודדת עם סיטואציה שאין שום הנגשה, שום מענה מהיר מהעירייה, שום מעטפת, המודעות הייתה מאוד, מאוד נמוכה. ראיתי איך הראייה של אימא שלי הולכת ומתדרדרת, ובמרחב הציבורי, באוטובוסים, בקניון היא הייתה מסתובבת ולא רואה שום דבר ופשוט הסתגרה בבית.\nאני הייתי תלמידת תיכון, בין הבגרויות רואה את אימא שלי נכנסת לדיכאון שהולך ומתדרדר, היה לי קשה לראות אותה בתקופה הזאת, ובאותו רגע לא הבנתי, אבל בדיעבד הבנתי שבשביל לשנות את המציאות היומיומית של אדם עם מוגבלות - זה מתחיל מהבית, מהרחוב שהוא הולך בו, במדרכה, בדרך לבית הספר, לקניון, למכולת, בדברים היומיומיים. ברגע שבן אדם לא יכול לצאת מהבית, אז מה הוא שווה כאזרח, כאדם?\nאז אחת המטרות באמת לפתוח את הוועדה הזאת, ההיסטורית בנושא כל כך ספציפי, להנגיש את המרחב העירוני, הוא לתת מענה יומיומי למיליון וחצי אנשים עם מוגבלויות, שבסופו של דבר חיים בכל רחבי הארץ.\nהרבה פעמים שואלים אותי איפה נמצאים יותר אנשים עם מוגבלויות? אין איזו שהיא חוות אנשים עם מוגבלויות במקום אחד, כל אחד חי איפה שהוא רוצה, בדיור הקהילתי, איפה שהוא רואה לנכון, והערים מחויבות לתת מענה.\nאני יודעת שיש הרבה ראשי ערים עם רצון טוב לסייע להם, אבל לא מכירים את הנושא, לא יודעים איך, באיזה אמצעים, באיזה צורה, מה הפתרונות. אז אני פה ביחד עם ועדת העבודה והרווחה, חברי הוועדה, כמובן חבר הכנסת יוראי להב הרצנו שלידי, לסייע להם ולתת להם את המענה הזה. אני אעשה כל מה שאני יכולה לעזור, ואני בטוחה שביחד בכוחות משותפים נביא דברים נפלאים, תודה רבה.\n\nהיו\"ר אפרת רייטן מרום:\nתודה רבה לך שירלי, ואני באמת, את יודעת מה אני לא מאחלת לך בהצלחה, אני יודעת שתהיה לך הצלחה, אין לי ספק שאתם תעשו כאן דברים נפלאים, וכמו שאותנו הרגלתם בצורה כל כך מהירה אגב.\nאני זוכרת שרק הגעתן ולא ידעתי למי להסתכל כשמדברים, למתורגמנית שלך או אלייך, והנה התרגלתי מהר מאוד איך הדברים עובדים, וככה גם זה הולך לקרות, את הולכת לשנות תודעה ואין לי ספק שהדברים האלה ישונו בהצלחה רבה מאוד.\n\nשירלי פינטו קדוש (ימינה):\nתודה רבה, תודה רבה לכם.\n\nהישיבה ננעלה בשעה 10:00.",
    "reference_answer": "חברת הכנסת שירלי פינטו מונתה לעמוד בראש ועדת המשנה לעניין נגישות עירונית, שהקמתה אושרה בישיבה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הוצע להקים ועדת משנה לעניין נגישות עירונית בראשותה של חברת הכנסת שירלי פינטו.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 22,
            "source_excerpt": "ההצעה שלנו היא להקים ועדת משנה לעניין נגישות עירונית בראשותה של חברת הכנסת פינטו, שירלי פינטו.",
            "start_char": 260,
            "end_char": 354,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "אושרה הקמת ועדת המשנה לעניין נגישות עירונית בראשותה של חברת הכנסת שירלי פינטו.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 48,
            "source_excerpt": "אני מאשרת בזאת את הקמת ועדת המשנה לעניין נגישות עירונית בראשותה של חברת הכנסת שירלי פינטו, בהצלחה.",
            "start_char": 3059,
            "end_char": 3157,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "6c13ae8c",
    "source_task_id": "272105625",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_058_2462257",
    "question": "בכמה כסף רכשה חברת Penske Media את אינדיווייר?",
    "source_text": "אינדיווייר (באנגלית: IndieWire) הוא אתר אינטרנט העוסק בתעשיית הקולנוע ובביקורת קולנוע, אשר נוסד בשנת 1996. בתחילה התמקד האתר בעיקר בקולנוע עצמאי, אך בהמשך הרחיב את סיקורו כך שיכלול \"את כל היבטי הוליווד ועולמות הטלוויזיה והזרמת המדיה המתפתחים\". האתר שייך לחברת Penske Media Corporation.\n\n\n== היסטוריה ==\nהניוזלטר המקורי של IndieWire הושק ב־15 ביולי 1996, תחת הסלוגן \"שירות החדשות היומי לקולנוע העצמאי\". האתר הושק כפרסום דוא\"ל יומי חינמי על ידי יוצרי קולנוע וכותבים מניו יורק ולוס אנג'לס – יוג'ין הרננדז, מארק רבינוביץ', שרי ברנר, רוברטו א. קוסדה ומארק ל. פיינסוד.\nבתחילה הופץ לכמה מאות מנויים בלבד, אך מספר הקוראים גדל במהירות והגיע ל־6,000 לקראת סוף 1997.\nבינואר 1997, הופיע האתר לראשונה בפסטיבל סאנדנס והחל לסקר פסטיבלים לקולנוע. בנוסף לסיקור מקוון, הפיק המגזין מהדורות מודפסות שכונו indieWIRE: On The Scene. עקב הדפסתן באתר הפסטיבל, בסגנון פשוט ובשחור־לבן, הצליחה המהדורה לספק חדשות מוקדמות יותר מאלה של כתבי העת ההוליוודיים המסורתיים כמו Variety ו־The Hollywood Reporter, שהודפסו בלוס אנג'לס.\nהאתר נרכש על ידי חברת SnagFilms ביולי 2008. ב־8 בינואר 2009 הודיע העורך יוג'ין הרננדז על השקת גרסה מחודשת של האתר, \"שנעשתה מתוך מחשבה מחודשת על כולו\".\nחברת Penske Media רכשה את האתר ב־19 בינואר 2016. תנאי העסקה לא פורסמו.\n\n\n== תיאור ==\nתחילה התמקדה IndieWire בקולנוע עצמאי, אך עם הזמן התרחבה גם לסיקור קולנוע מסחרי, טלוויזיה ומדיה זורמת (סטרימינג). למערכת האתר צוות של 26 עובדים, בהם המו\"ל ג'יימס ישראל, העורכת הראשית דיינה האריס-ברידסון, מנהלת התוכן קייט ארבלנד, המנהל הדיגיטלי כריסטיאן בלאובלט, העורך הראשי בפועל ראיין לטנציו, והעורכת אן תומפסון.\n\n\n== ביקורת והוקרה ==\nבמגזין Wired בשנת 1997, כתבה ג'נל בראון: \"ל-IndieWire כמעט ואין תחרות: כתבי עת כמו The Hollywood Reporter ו-Variety אמנם מסקרים קולנוע עצמאי, אך עושים זאת מזווית הוליוודית, תוך טשטוש בעומס של חדשות מיינסטרים. כפי שמציין הקולנוען דאג וולנס, IndieWire הוא אחד המקומות הבודדים שבהם יוצרים יכולים לעקוב באופן עקבי ואמין אחרי פסטיבלי קולנוע קטנים שבדרך כלל מתעלמים מהם, אילו סרטים עולים לאקרנים ומה חושבים יוצרים אחרים.\"\nבשנת 2002, מגזין Forbes כלל את IndieWire, יחד עם שבעה אתרים נוספים, בקטגוריית \"הערכת קולנוע\" ברשימת \"הטובים ביותר ברשת\", ותיאר את התכונה החזקה ביותר שלו כ\"לוחות שוקקים ביוצרים\", ואת החיסרון כ\"מנוע חיפוש איטי במיוחד\".\nIndieWire זכתה לשבחים מהמבקר רוג'ר איברט.\nבשנת 2012, IndieWire זכתה בפרס Webby בקטגוריית סרטים וקולנוע.\nבשנת 2022, צוות האתר כולו זכה בתואר \"האתר הטוב ביותר, ארגון חדשות מסורתי\" מטעם מועדון העיתונות של לוס אנג'לס במסגרת טקס פרסי העיתונות של דרום קליפורניה. השופטים ציינו שהאתר \"עמוס בניתוחים של נושאי בידור, שלא לדבר על עומק רוב הכתבות שמופיעות באתר. מרתק ומעורר מחשבה\".\n\n\n== סקר המבקרים ==\nסקר המבקרים של IndieWire הוא סקר שנתי שמכיר בסרטים האמריקאיים והבינלאומיים הטובים ביותר, ומדרג עשרה סרטים ב-15 קטגוריות שונות. הזוכים נבחרים על פי הצבעות של מבקרי האתר ומבקרים נוספים מרחבי העולם.\n\n\n== ראו גם ==\nעיתונות מקוונת\nהוליווד ריפורטר\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n אתר האינטרנט הרשמי של אינדיווייר (באנגלית)\nIndieWire\nIndieWire Honors 2025 Celebrates TV’s Boldest Storytellers at NeueHouse Hollywood - Media Play News, Media Play News, ‏6 ביוני 2025\nIndieWire: Movie History Has Never Been More Accessible, So Why Do Classic Film Fans Still Feel It’s Threatened?\n סרטונים בערוץ של אינדיווייר, באתר יוטיוב\n\n אינדיווייר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)\n אינדיווייר, ברשת החברתית אינסטגרם\n אינדיווייר, באתר פינטרסט\n אינדיווייר, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך. המסמך מציין כי חברת Penske Media רכשה את האתר, אך מוסיף שתנאי העסקה לא פורסמו.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "7c39aa80",
    "source_task_id": "272105626",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_425_2188235",
    "question": "איזו תקנה בישראל אוסרת על הפעולה שגורמת לגרידלוק?",
    "source_text": "גרידלוק הוא סוג של עומס תנועה בצומת, שבו פקקי מכוניות חוסמים רשת שלמה של צמתים, דבר המביא את כל התנועה למצב של עצירה מוחלטת. המונח לקוח ממצב אפשרי בתכנון שתי וערב, שמאפשר לצמתים שנחסמים למנוע מהתנועה לזרום.\nהמושג משמש לעיתים בטעות גם כדי לתאר עומסי תנועה כבדים שבהם מהירות הנסיעה איטית מאוד. כמו כן, בשנים האחרונות השימוש במושג הורחב להצגת מצב שבו התנועה מגיעה לעצירה מוחלטת בגלל עומסים כבדים.\n\n\n== גורמים ==\nגרידלוק נגרם על ידי מכוניות שנכנסות לצומת לא פנוי. במצב זה למכוניות שמגיעות מהכיוון החוצה אין אפשרות לעבור את הצומת. אם מספר צמתים ייחסמו במקביל, המכוניות עלולות להיקלע לפקק שחסום בכמה כיוונים.\nבמדינות רבות חל איסור על נהגים להיכנס לצומת לא פנוי. בישראל, תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת כי ”לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור”.\nגרידלוק מובא לעיתים כדוגמה לדילמת האסיר. שיתוף פעולה בין הנהגים ימנע חסימת צמתים, מה שיועיל לכולם, אולם ייתכן שזה לא יקרה בגלל הרצון של כל נהג לקצר את זמן הנסיעה עבורו לאור חוסר הוודאות באשר לפעילות הנהגים האחרים, ובכך התנועה כולה תתעכב.\n\n\n== השפעות ==\n\nההשפעה המיידית על הנהגים היא תסכול ועיכוב בזמני ההגעה ליעד. השפעה נוספת על הערים עצמן מוחמרת בגלל מבנה הרחובות שחסומים בבניינים משני צידיהם, מה שיוצר מעין \"קניון אורבני\"  שלוכד זיהום אוויר.\n\n\n== דוגמאות ==\n\n\n=== סין ===\nבאוגוסט 2010 נוצר בכביש המחבר בין בייג'ינג וז'נגג'יקאו (Zhangjiakou) שבמחוז חוביי מה שנחשב לפקק התנועה החמור ביותר בעולם. הפקק ארך למעלה מ-100 ק\"מ ונמשך מ-14 באוגוסט עד 26 באוגוסט, מתוכם לפחות 11 ימים של גרידלוק מוחלט, וכשלחלק מהנהגים לקחו יותר מ-5 ימים כדי לעבור את קטע הכביש הפקוק. הפקק נגרם כתוצאה משילוב בין עבודות בכביש ומאלפי משאיות פחם שעשו את נסיעתן היומית ממונגוליה הפנימית לבייג'ינג.\n\n\n=== ברזיל ===\nלפי מגזין הטיים, סאו פאולו סובלת באופן קבוע מהפקקים החמורים ביותר בעולם. ב-23 במאי 2014 נרשם הפקק החמור ביותר, באורך 344 ק\"מ.\n\n\n=== צרפת ===\nלמשך כמה שנים, פקק התנועה בצרפת מ-1980 בכביש המחבר בין פריז וליון הוגדר כגרוע ביותר בעולם.\n\n\n== ראו גם ==\nקיפאון (מדעי המחשב)\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "הפעולה הגורמת לגרידלוק היא כניסת מכוניות לצומת שאינו פנוי. התקנה בישראל האוסרת על פעולה זו היא תקנה 65 לתקנות התעבורה. תקנה זו קובעת כי אסור לנהג להיכנס לצומת אלא אם ביכולתו לעבור אותו ולהמשיך בנסיעה ללא הפרעה, גם במקרה שרמזור מתיר את הכניסה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "גרידלוק נגרם כאשר מכוניות נכנסות לצומת שאינו פנוי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "גרידלוק נגרם על ידי מכוניות שנכנסות לצומת לא פנוי.",
            "start_char": 409,
            "end_char": 459,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "בישראל, תקנה 65 לתקנות התעבורה אוסרת על נהגים להיכנס לצומת לא פנוי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "בישראל, תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת כי ”לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור”.",
            "start_char": 656,
            "end_char": 848,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "התקנה קובעת כי אסור להיכנס לצומת אלא אם הנהג יכול לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "בישראל, תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת כי ”לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור”.",
            "start_char": 656,
            "end_char": 848,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "האיסור להיכנס לצומת לא פנוי חל גם אם הרמזור מתיר את הכניסה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "בישראל, תקנה 65 לתקנות התעבורה קובעת כי ”לא ייכנס נוהג רכב לצומת או למפגש מסילת ברזל אלא אם ביכלתו לעבור ולהמשיך בנסיעתו ללא הפרעה, גם אם תמרור הכוונה (רמזור) מתיר כניסה לצומת או למפגש כאמור”.",
            "start_char": 656,
            "end_char": 848,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "35b1826a",
    "source_task_id": "272105627",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_111_1276826",
    "question": "באיזו שנה הובא כדור ההתעמלות לארצות הברית?",
    "source_text": "כדור התעמלות (באנגלית: Exercise ball) או כדור פיזיו הוא כדור העשוי מחומר אלסטי רך, בדרך כלל בקוטר 35–85 סנטימטר, ומלא באוויר. לחץ האוויר ניתן לוויסות באמצעות שסתום.\nכדור ההתעמלות משמש לרוב בפיזיותרפיה, אימון אתלטי, הרגעת כאבים לפני לידה פעילה, ופעילות גופנית כללית לצורכי בריאות.\nהכדור מכונה בשמות שונים, הנפוצים בהם: כדור שווייצרי, כדור לידה, כדור איזון, כדור כושר (או כדור חדר כושר), פיטבול, כדור פעילות גופנית, כדור פיזיו, כדור פילאטיס או כדור יוגה.\n\n\n== היסטוריה ==\nהכדור פותח לראשונה בשנת 1963 בידי יצרנית הפלסטיק האיטלקית \"אקווילינו קוזני\" (Aquilino Cosani). החידוש העיקרי שהביאו כדורים אלו היה יכולתם לשמור על צורתם הכדורית גם לאחר שנקבו בהם חורים. הכדורים, שכונו אז \"כדורי פצי\" (Pezzi), שימשו בתחילה בשווייץ בתוכניות טיפול התפתחותי לתינוקות, ובהמשך נעשה בהם שימוש לטיפולים נוירו-התפתחותיים גם למבוגרים לאחר תאונות. היו שהמליצו על שימוש בכדור למבוגרים בעלי בעיות אורתופדיות. כאשר טכניקות הטיפול הללו יובאו לארצות הברית בידי מטפלים אמריקאים שגילו את יתרונות הטיפולים בשווייץ, קיבל הכדור את השם \"כדור שווייצרי\".\nבמהלך השנים נעשה השימוש בכדורים אלו רווח בחדרי כושר ואולמות התעמלות, וישנם המשתמשים בהם כחלק משגרת כושר כללית. נעשה בהם שימוש גם בטכניקות אלטרנטיביות כמו פילאטיס ויוגה.\n\n\n== השפעה על פעילות שרירי הגוף ==\n\nכדור התעמלות יעיל לשיפור פעילות השרירים והיציבות הגופנית. הוא משפיע על פעילות השרירים בכמה דרכים עיקריות:\n\nשיפור יציבות הגוף: ישיבה על כדור התעמלות דורשת הפעלת שרירים שונים, כולל שרירי הבטן והגב התחתון, לשמירה על שיווי משקל.\nהגברת פעילות השרירים: במהלך תנועות גפיים, כדור התעמלות מגביר את פעילות השרירים בגזע הגוף שתומכים בתנועה ושומרים על יציבות.\nשיפור תיאום ותפקוד מוטורי: השימוש בכדור דורש תיאום תנועות הגפיים תוך שמירה על יציבות, מה שמשפר את התפקוד המוטורי הכללי.\nהפחתת מתח על השרירים: ישיבה על כדור התעמלות מפחיתה את הלחץ על הגב התחתון בהשוואה לכיסא, מה שעשוי להקל על כאבים ולשפר את פעילות השרירים באזור.\nהגברת המודעות לגוף: השימוש בכדור התעמלות משפר את המודעות לגוף ולתנועות, מה שמוביל לשיפור בתפקוד הכללי של השרירים.\n\n\n== תרגול בהריון ==\n\nכדור ההתעמלות מהווה כלי חשוב במהלך ההיריון, ומסייע במספר תחומים קריטיים. ראשית, הוא מסייע בהפחתת כאבי גב תחתון (LBP) על ידי חיזוק שרירי הליבה, כגון שרירי הבטן והגב התחתון אשר מספקים תמיכה נוספת לגב התחתון ותורמים ליציבות הכללית. שנית, השימוש בכדור ההתעמלות תורם לשיפור היציבה, דבר שמפחית את הלחץ על הגב והאגן ומפזר את העומס באופן שווה יותר. נוסף על כך, התרגולים עם הכדור מגבירים את הגמישות של השרירים והמפרקים, מה שמקל על תנועת הגוף ומשפר את הניידות במהלך ההיריון. יתרה מכך, פעילות גופנית זו מחזקת את השרירים הכלליים, מה שמסייע בניהול היעיל של השינויים הפיזיים המתרחשים במהלך ההיריון. לבסוף, היתרונות הנפשיים של השימוש בכדור כוללים שיפור מצב הרוח והפחתת מתח וחרדה, אשר חשובים לתמיכה נפשית כללית בתקופה זו.\n\n\n== כדור הפילאטיס ==\nכדור הפילאטיס, הידוע גם ככדור התעמלות, הוא כלי אימון רב-תכליתי המשמש במגוון רחב של תרגילים לשיפור הכושר הגופני. הוא מהווה חלק בלתי נפרד מאימוני פילאטיס, בזכות יכולתו לשפר את היציבות, הגמישות והכוח. השימוש בכדור הפילאטיס תורם לחיזוק שרירי הליבה, אשר משחקים תפקיד מרכזי בשמירה על יציבה נכונה ובמניעת פציעות. בנוסף, תרגילים המבוצעים עם כדור הפילאטיס מעודדים את האיזון ואת הקואורדינציה, בכך שהם מכריחים את הגוף לעבוד נגד חוסר יציבות. יתרה מזו, הכדור מאפשר מגוון רחב של תרגילים מותאמים אישית, המתאימים לכל רמות הכושר, החל ממתחילים ועד למתקדמים. השילוב של תנועה ומודעות לגוף באימוני פילאטיס עם כדור תורם לחיזוק כולל של הגוף ולהגברת תחושת הרווחה האישית.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nיוסי זאבי, צפו: אימון מאתגר לכל הגוף עם כדור פיזיו, באתר ynet, 24 בספטמבר 2017\nרוני שגב, קחי כדור: למה את חייבת כדור פיזיו בהריון?, באתר מאקו, 13 באוגוסט 2012\nשי לב, ‏גם בבית: 5 תרגילי ספורט בעזרת כדור פיזיו, באתר ONE‏, 25 באוגוסט 2016\nעדי כהנן, 6 אביזרי כושר שכל אחד חייב לעצמו בבית, באתר מאקו, 28 באוגוסט 2015\nonepeloton, The 8 Best Pilates Ball Exercises, According to a Peloton Instructor, Kells McPhillips (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "a5359ab7",
    "source_task_id": "272105628",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "food-9789039",
    "question": "מדוע מנה קטנה ברשת ANITA יקרה בשקל אחד ממנה קטנה ברשת הבת שלה, גולדה?",
    "source_text": "אילו גלידות תאכלו בחורף?\n\nגלידריות לא נחות בעונה הקרה וישראלים לא נמנעים מהקינוח הקפוא בגשם • החידושים: עוגת גלידה, סאנדיי כנאפה ומוצ'י\n\nישראלים אוהבים לאכול גלידה בכל עונות השנה, וזה כולל כמובן גם את החורף - במיוחד כאשר מפציע יום שמשי אחרי כמה ימי גשם. הגלידריות ברחבי הארץ אינן שוקעות בתרדמת חורף אלא מנצלות את שינויי העונות כדי להציע חומרי גלם האופייניים לעונה הקרה.\n\nהחורף הוא למעשה הזדמנות נהדרת ליצרני גלידה ארטיזנלית, כלומר בוטיקית, להביא תוצרת עונתית אל הגביע, עם טעמים ייחודיים בטריותם כמו גלידת וסורבה תות, גלידת ערמונים, בושם הדרים ואפילו גלידות המשלבות תה ירוק.\n\nבוזה\n\nהשנה כחלק מתפריט החורף משיקים ב\"בוזה\", רשת הגלידריות הגלילית, שלוש מנות סאנדיי - קינוח הרטרו בו מככבת הגלידה עם מגוון תוספות, רטבים ומרכיבים. המנות כוללות:\n\nסאנדיי כנאפה - גלידת מסקרפונה עשירה, שערות קדאיף קלויות בחמאה, גנאש פיסטוק ושוקולד לבן, שברי פיסטוק קלוי ומלוח, וקצפת כמובן.\n\nסאנדיי שוקולד פאדג׳ - עוגיות פאדג׳ של מיכל בוטון, גלידות שוקולד מהמגוון של בוזה כמו שוקולד ים שזה שוקולד מקורמל עם מלח ים או קרם בוזה שהוא שוקולד עם קרם של שוקולד ואגוזי לוז, בתוספת רוטב שוקולד ואגוזי לוז, קצפת ו״תקליט״ וופל שנאפה בבוזה ומעטר את המנה למעלה.\n\nסאנדיי סופר קלאסי - דובדבני אמרנה, גלידת וניל קלאסית ממקלות וניל אמיתיים, קולי תות, קצפת ו״תקליט״ וופל למעלה.\n\nלהשיג בסניפי בוזה ברחבי הארץ.\n\nסאנדיי כנאפה // צילום: בוזה\n\nגולדה\n\nאנשי גולדה, רשת הבת של גלידת ״אניטה״, דוגלים בטריות מוחלטת ומכינים את הגלידה בסניפים עצמם ואל מול עיניי הסועד - משלב הכנת בסיס הגלידה, דרך תוספת חומרי הגלם ועד הרטבים מעל.\n\nבכל עונה מתחלפים טעמי הספיישל שבוויטרינה, והחורף תמצאו שם טעמים כמו: בייגלה מלוח עם שוקולד חלב, קפה עוגיות חמאה, קרם קשיו, ערמונים עם קרם אגוזי לוז, היער השחור עם רום פירות יער ושוקולד ועוד.\n\nמחירים למנות אישיות: מנה קטנה: 16 שקלים, מנה בינונית: 22 שקלים, מנת ג'מבו: 26 שקלים.\n\nמחירים למנות משפחתיות: חצי קילו: 45 שקלים, קילו: 90 שקלים.\n\nכמו כן, בגולדה מציעים קינוחים משתנה בסניפים: וופל בלגי עם רטבים וגלידה לבחירה, קרפ איטלקי וסופלה שוקולד עשיר עם גלידה.\n\nלהשיג ברשת גלידריות גולדה\n\nוופל בלגי בסגנון גולדה // צילום: אפיק גבאי\n\nANITA\n\nרשת גלידריות הבוטיק ANITA, מתמחה בגלידות איטלקיות בייצור עצמי בשיטות ייחודיות וטכניקות חדשניות. בלב חלל הסניפים ניצבות ויטרינות רחבות ידיים, ובהן מגוון של טעמי גלידות שמנת, יוגורט ופירות - המתחלפים על פי העונה. אל טעמי הדגל: קוקימן, קרמל מלוח, לואקר, קמפארי אשכוליות, לימונצ'לו ועוד, מצטרפים החורף: פיסטוק שוקולד מריר, ערמונים עם תאנים, פקאן עוגיות, אשכולית אדומה, קרמל מלוח, שקדים שוקולד.\n\nבסניפים קיימת גם עמדה ליוגורט טרי, המוכן אף הוא בייצור עצמי - אליו מתלווים מגוון אדיר של תוספות על פי בחירה: פירות טריים, רטבים, עוגיות, אגוזים, שוקולדים, טראפל שוקולד, קונפיטורות פרי ודברי מתיקה נוספים.\n\nמחירים למנות אישיות: מנה קטנה: 17 שקלים, מנה בינונית: 22 שקלים, מנת ג'מבו: 26 שקלים.\n\nמחירים למנות משפחתיות: חצי קילו: 45 שקלים, קילו: 90 שקלים.\n\nלהשיג בארבעת סניפי ANITA בתל אביב.\n\nגלידות ANITA // צילום: אפיק גבאי\n\nTYO\n\nיאמה סאן, המאסטר סושי של מסעדת TYO, מביא החורף אל הסועדים הישראלים את המוצ׳י. הקינוח היפני הוא אחד המאכלים הפופולריים ביפן, והפך בשנים האחרונות לטרנדי ברחבי העולם.\n\nהמנה שמוגשת בראש השנה ובאירועים חגיגיים, מורכבת מכדורי בצק אורז דביקים - בטעמים מלוחים ומתוקים עם מלית מחית שעועית אזוקי הנקראית אנקו. למנה ישנן גם גרסאות מערביות במילוי שוקולד.\n\nבמסעדת TYO מוגשים כדורי מוצ׳י ממולאים בגלידה ובסורבה בטעמים משתנים. בימים אלה מוגשים טעמי תות מנגו ומאצ׳ה, ולעיתים גם מוצ׳י שוקולד.\n\nמחיר: 48 שקלים.\n\nלהשיג במסעדת TYO, רחוב מונטיפיורי 7, תל אביב.\n\nמוצ׳י של TYO // צילום: אמיר מנחם\n\nקרמלה\n\nהיא מתוקה כמו סוכריה, אבל היא בכלל גלידה. קרמלה היא הגלידריה החדשה יחסית של הזמר משה פרץ. סניף הדגל נפתח במתחם הקולינרי \"מלחה מרקט\", בקניון עזריאלי ירושלים והוא עתיד להתפרס בעתיד לרחבי הארץ.\n\nהרשת בהקמה, נקראת כפי שהבנתם, על שם הלהיט המפורסם של הזמר ומתמחה בייצור גלידה איטלקית טרייה בעלת מרקם חלק וקרמי.\n\nבין מבחר הטעמים במקום תוכלו למצוא קרמל מלוח עם שוקולד לבן בלונדי, וקרמל מלוח עם פופקורן מתוק. בנוסף, מוצעות במקום גלידות ללא סוכר ו-0 אחוזי שומן, גלידות טבעוניות על בסיס חלב סויה וגלידות סורבה על בסיס פירות, נטולות שומן.\n\nבנוסף לגלידות, במקום נמכרים מבחר קינוחים ושייקים מתוקים כמו: וופל בלגי, קרפ צרפתי, מילקשייק, שייק פירות ופרוזן יוגורט. בין מנות הקינוחים תוכלו למצוא מגדל פנקייקים, בול פררו רושה, וופל עוגיות אוראו ועוד.\n\nלהשיג בגלידריית קרמלה, דרך אגודת ספורט בית\"ר 1, ירושלים.\n\nגלידות קרמלה // צילום: יח\"צ\n\nפעם שלישית\n\n\"פעם שלישית\" הינו בית מלאכה לגלידה בראשו עומד הגלידאי רני בן אברהם. בגלידריה היייחודית מתכוננים לחורף עם טעמים חדשים של גלידות, עוגות גלידה ומגוון סוגי קרמבו יצירתיים שישמחו מבוגרים וילדים.\n\nבין הגלידות המיוחדות של \"פעם שלישית\" ניתן למצוא מאצ'ה, מרווה לימונית, סורבה מנדרינה ותותים בשמנת.\n\nמחירים למנות אישיות: מנה קטנה: 16 שקלים, מנה בינונית: 20 שקלים, מנה גדולה: 26 שקלים.\n\nמחירים למנת קילו משפחתית: 90 שקלים.\n\nבקולקציית עוגות הגלידה של המקום תמצאו טעמי חורף כמו: עוגת מוס שוקולד, בומב שוקולד קפה, עוגת גלידת תותים ופיסטוק ועוגת גלידת ריבת חלב.\n\nמחיר העוגות: 120-95 שקלים.\n\nבגזרת הקרמבואים תמצאו קרמבו במילוי קלאסי של וניל, לצד קרמבואים במילויים של קרם מוקה וקרם בננה.\n\nמחיר: 12-10 שקלים.\n\nלהשיג בגלידריה במתחם G, בתל אביב ובגלידריית Browny ברמת אביב, תל אביב.\n\nאי אפשר בלי קרמבו, Browny ו\"פעם שלישית\" // צילום: שי בן אפריים",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך. המסמך מציין את מחיר המנה הקטנה ברשת ANITA (17 שקלים) ואת מחירה ברשת גולדה (16 שקלים), אך אינו מספק הסבר לסיבת ההבדל במחיר.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "93b5659b",
    "source_task_id": "272105629",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "news-13250351",
    "question": "איזו עיר סורית הוזכרה גם בצעקותיו של היורה וגם בהקשר להפגנות הענק שהתרחשו בטורקיה בשבוע האחרון?",
    "source_text": "רצח שגריר רוסיה בטורקיה: ארדואן ופוטין שוחחו\n\nאנדריי קרלוב, נציגה של מוסקבה בטורקיה, נורה למוות על ידי קצין משטרה טורקי במהלך נאום באירוע במוזיאון באנקרה • רגעי הירי תועדו בסרטון קשה, המתנקש צעק: \"נקמה על הטבח בחאלב\" • ההתנקשות עשויה לחבל ביחסים המתוחים בלאו הכי בין המדינות\n\nהתנקשות לעיני המצלמות: השגריר הרוסי בטורקיה, אנדריי גנדייביץ' קרלוב, נרצח הערב (שני) בבירת טורקיה אנקרה. קרלוב נפצע באורח קשה והובהל לטיפול בבית חולים בבירה הטורקית, שם מת מפצעיו. משרד החוץ הרוסי אישר את מותו של השגריר. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שוחח בטלפון עם מקבילו הטורקי טאיפ ארדואן, שעידכן אותו בפרטי האירוע.\n\nמזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי גינה את הרצח ומסר כי ארה\"ב מוכנה לסייע לרוסיה ולטורקיה בחקירתו. \"מדובר בתקיפת זכותו של כל דיפלומט לביטחון ולבטיחות תוך ייצוג ארצותיהם בעולם\", מסר קרי.\n\nנשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן אמר הערב בקטע ווידאו אותו פרסם כי: \"מי שמחפש לחבל ביחסינו עם רוסיה לא יצליח\". עוד מסר ארדואן את תנחומיו לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, למשפחתו של השגריר הנרצח ולעם הרוסי.\n\nההתנקשות התרחשה בעת נאומו של השגריר הרוסי, במהלך פתיחת תערוכת ציורים במוזיאון לאמנות עכשוית במרכז אנקרה. היורה צעק: \"זו נקמה על הטבח בחאלב\", לפני שפתח באש, ולאחר מכן המשיך בצעקות: \"אללה אכבר! אנחנו אלה שנשבענו למוחמד לקיים את הג'יהאד, לא נשכח את סוריה, לא נשכח את חאלב. כל אחד שיש לו חלק בסבל הזה ישלם, אותי יציל רק המוות\".\n\nהחשוד בהתנקשות, מבלוט מרט אלטינטש, שוטר במשטרת אנקרה שככל הנראה שימש כמאבטח מטעם המדינה באירוע, חוסל תוך דקות.\n\nהמתנקש // צילום: אי.פי\n\nעל פי דיווחים, השגריר נורה חמש פעמים. התוקף הוכנס עם כלי נשק לאירוע לאחר שהציג תעודת זיהוי משטרתית.\n\nהשגריר קרלוב נואם, רגעים לפני הירי\n\nדוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, אמרה בתגובה לרצח כי: \"מדובר ביום עצוב בהיסטוריה של הדיפלומטיה הרוסית\".\n\nגורמים רוסים טענו כי העומדים מאחורי ההתנקשות הם ארגוני טרור איסלאמיסטיים הזועמים על התערבותה של מוסקבה במלחמת האזרחים בסוריה השכנה.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\nתעודת השוטר של המתנקש\n\nתעודת השוטר של המתנקש\n\nעם תחילת חקירת האירוע, אחותו ואמו של המתנקש בשגריר הרוסי נעצרו בעיר איידין שבטורקיה.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\nשגריר רוסיה בטורקיה, אנדריי גנדייביץ' // צילום: השגרירות הרוסית בטורקיה\n\nשגריר רוסיה בטורקיה, אנדריי קרלוב // צילום: השגרירות הרוסית בטורקיה\n\nבשבוע האחרון התרחשו ברחבי טורקיה הפגנות ענק נגד הלחימה של משטר אסד בסיוע רוסי בעיר חאלב שבצפון סוריה וביקורת רבה נמתחה על מדיניותה של מוסקבה, גם מצד גורמים המקורבים לשלטון.\n\nניסיון ההתנקשות הוא שפל חדש ביחסים המתוחים בין רוסיה לטורקיה, שהורעו מאוד לאחר שמוקדם יותר השנה הפילו טילי נ\"מ של צבא טורקיה מטוס קרב של חיל האוויר הרוסי מעל שמי סוריה.\n\nראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לרצח השגריר ואמר כי \"ישראל מגנה בתוקף את הרצח האכזרי של השגריר אנדריי קרלוב הערב באנקרה. אנו שולחים את תנחומינו העמוקים לבני משפחתו ולעם הרוסי. הירצחו של דיפלומט מבליט את הצורך של העולם המתורבת להתאחד במאבק המשותף נגד כוחות הטרור״.",
    "reference_answer": "העיר הסורית שהוזכרה הן בצעקותיו של היורה והן בהקשר להפגנות הענק בטורקיה היא חאלב. המתנקש צעק, בין היתר, \"נקמה על הטבח בחאלב\" ו\"לא נשכח את חאלב\". במקביל, המסמך מציין כי בשבוע שקדם להתנקשות התרחשו בטורקיה הפגנות נרחבות נגד הלחימה בעיר חאלב, שהתנהלה בסיוע רוסי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "המתנקש צעק \"נקמה על הטבח בחאלב\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "רגעי הירי תועדו בסרטון קשה, המתנקש צעק: \"נקמה על הטבח בחאלב\"",
            "start_char": 156,
            "end_char": 216,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "היורה צעק: \"זו נקמה על הטבח בחאלב\", לפני שפתח באש, ולאחר מכן המשיך בצעקות: \"אללה אכבר!",
            "start_char": 1078,
            "end_char": 1164,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "היורה הוסיף וצעק \"לא נשכח את חאלב\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "אנחנו אלה שנשבענו למוחמד לקיים את הג'יהאד, לא נשכח את סוריה, לא נשכח את חאלב.",
            "start_char": 1165,
            "end_char": 1242,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "בשבוע האחרון לפני הרצח התרחשו ברחבי טורקיה הפגנות ענק נגד הלחימה בעיר חאלב שבצפון סוריה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "בשבוע האחרון התרחשו ברחבי טורקיה הפגנות ענק נגד הלחימה של משטר אסד בסיוע רוסי בעיר חאלב שבצפון סוריה וביקורת רבה נמתחה על מדיניותה של מוסקבה, גם מצד גורמים המקורבים לשלטון.",
            "start_char": 2144,
            "end_char": 2316,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "24530b66",
    "source_task_id": "272105630",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_119_453925",
    "question": "אילו תחושות מנסה קמפיין געוואלד ליצור בקרב קהל היעד?",
    "source_text": "גיוס קולות (או ציד קולות; באנגלית: Canvassing) הוא פנייה מגמתית ומתמשכת לאנשים בקבוצת-המטרה, לרוב באזור גאוגרפי מסוים, על מנת להביאם לידי הצבעה רצויה או פעולה רצויה אחרת. לעיתים, נעשה בשיטה שימוש לפני או במהלך מערכת בחירות, במסגרת קמפיינים פוליטיים. שיטות דומות מצויות בשימוש ארגונים לא-ממשלתיים, איגודי-עובדים, כנסיות, מכוני-סקרים ואפילו מיזמים עסקיים (דוגמת אנציקלופדיה או מכירת שואב אבק).\nציד הקולות יאורגן על-פי היעדים הרצויים:\n\nזיהוי התומכים\nהפצת המידע\nשכנוע\nגיוס כספים\nרישום חברים חדשים\nרישום מוקדם של מצביעים\nקמפיין המרצה\nבמקרים מסוימים ציד הקולות יתמקד בניסיון להשגת תוצאות המשלבות כמה מן היעדים שנמנו לעיל. כך, למשל, צייד קולות העוסק בניסיון לשכנע אנשים להצביע בעבור מועמד או נושא מסוים, עשוי אף כיעד משנה לכלול גיוס כספים ורישום חברים חדשים לארגון.\nעקרון-מפתח בציד קולות הוא ההתמקדות באוכלוסייה אליה פונים. כך, למשל, אם מטרת ציד הקולות היא לגייס מצביעים בעבור המפלגה הדמוקרטית ביום הבחירות, אזי הידפקות גם על דלתות רפובליקנים לא תפיק את המרב מהמזמן והמשאבים המושקעים בה. מלאכת המיקוד עשויה להיות מורכבת ומתוחכמת ועשויה לכלול בין היתר את היסטוריית ההצבעות, מידע ממרשם האוכלוסין והרגלים צרכניים. חלק מהאסטרטגיה הכוללת עשויה לכלול ציד קולות שיתמקד בזיהוי תומכים בכוח שלאחר מכן יזכו לפנייה במועד אחר בשלב ה-GOTV. אפילו אם מידע מתוחכם אינו בנמצא, רוב מקצועני יום הבחירות ישקיעו מאמצים רבים בניסיון להפחית את מידת חוסר הוודאות בקבוצת-המטרה, על מנת לבצע אופטימיזציה לשימושם שלהם בזמן ובמשאבים.\n\nבעוד ששכנוע אנשים לשנות את עמדתם מן הקצה אל הקצה יהיה יעד מרכזי בעולם אידיאלי, הרי שדבר זה קשה לביצוע במציאות ומצריך ציידי קולות בעלי כריזמה יוצאת מגדר הרגיל וידע מקצועי רב, וכן שהות מספקת למאמצי השכנוע. על-מנת לפנות לכל המצביעים במחוז, אין מארגן ציד הקולות רשאי להרשות לעצמו להקצות למעלה מדקה או שתיים לכול אדם, זמן שאינו מספיק בדרך כלל על מנת לפתח דיון בעל-משמעות. ציד קולות משכנע יתמקד לרוב בחלוקת עלונים והתמקדות באמצעי תעמולה דוגמת שלטי חוצות וסטיקרים שיחולקו לתומכים. בעת עבודתם, ציידי-הקולות יערכו לרוב רישומים וסיווגים מפורטים על-פי קודים מיוחדים על-מנת לתעד את האינטראקציה שלהם עם הציבור.\nבמקרים מסוימים, משולב ציד קולות יחד עם קמפיין געוואלד, שמטרתו ליצור תחושות פחד ובהלה בקרב קהל היעד, במטרה לעודדם להצביע באופן הרצוי מהצד שמאחורי הקמפיין.\nישנם מספר סוגים בסיסיים של ציד קולות, ובהם ציד קולות בשטח וציד קולות טלפוני.\n\n\n== ציד קולות בשטח ==\n\nציד קולות בשטח נעשה בסגנון שיווק ישיר מדלת לדלת במחוז, אזור מיקוד או יחידה גאוגרפית אחרת. לסוג כזה של ציד קולות ישנו היתרון שאנשים ייאותו בדרך-כלל להיפתח ולדבר עם אדם פנים אל פנים ואף ליטול לידיהם חומרי תעמולה ושלטים לתלייה בחצרם. ציד קולות בשטח יכול אף להבטיח שלמות בביצוע כאשר צוותים נשלחים לכל בית ובית. ציד קולות בשטח נעשה על פי רוב על ידי אדם בודד או זוגות, שניהם יחדו או המחלקים ביניהם את הרחוב או הבניין.\nהישג מיטבי בעבור הקבלנים המפעילים את ציידי-הקולות בשטח יהיה הפעלת הציידים במקום עבודתם הנוכחי או הקודם, דבר המכונה גם \"הקרנה למקום-העבודה\". יש בנמצא יועצים הפועלים בשיתוף פעולה עם הקבלנים המעוניינים ללמוד עוד על סוג זה של ציד קולות.\n\n\n== ציד קולות על ידי המועמד עצמו ==\nסוג אחר של ציד קולות בשטח הוא ציד קולות הנעשה על ידי המועמד עצמו; פעולה שכזאת נעשית בעזרתו של המועמד עצמו באזורו. ישנו יתרון גדול לציד קולות שכזה משום שאנשים נוטים להצביע הרבה יותר למועמד אותו הם פגשו פנים אל פנים. ברם, כאשר עסקינן במועמד בודד, הזמן הוא מצרך יקר-ערך. המועמד מלווה על-כן בחצי-תריסר מתנדבים ואף יותר המידפקים על הדלתות. אם מישהו נענה אזי המתנדב שואלו אם יאות להיפגש עם המועמד, ואם כן, המתנדב מביא את המועמד.\nשיטה זו מבצעת אופטימיזציה של הזמן אותו משקיע המועמד בשיחות עם מצביעים פוטנציאליים.\n\n\n== ציד קולות טלפוני ==\nציד קולות טלפוני מתאפיין בגישה קלה ומהירה יותר לקבוצת-המטרה מאשר ציד קולות בשטח. ניתן להשאיר הודעה בתא קולי ומאמץ המתנדבים הרבה יותר צנוע. סביבה טכנולוגית מתקדמת תאפשר למנהלי ציד הקולות לשלוט בזמן אמת במעשי המתנדבים ולתעדם. באזורים כפריים זוהי אף הדרך היעילה היחידה לבצע ציד קולות. בתי-דירות אף הם נוחים יותר להוות יעד לציד קולות טלפוני מאחר שיושביהם אינם מורגלים בפתיחת דלתם לזרים ועשויים אף לראות בכך מטרד. עם זאת, ישנם מספר חסרונות לשיטה זו: מצביעים רבים מביעים מורת-רוח רבה מכול דבר המזכיר טלמרקטינג. השגת רשימת טלפונים מדויקת ועדכנית של כל תושבי המחוז היא מלאכה קשה ויקרה, כאשר אחוזים ניכרים ממנה נעשים בלתי-רלוונטיים כעבור חודשים מספר.\nעם זאת, בהסתמך על ניסיונם של קבלני ציד הקולות, כאשר נעשה בדרך הנכונה, ציד קולות טלפוני עשוי להיות בעל השפעה רבה. חשיבות עליונה לציד קולות טלפוני מוצלח ניתנת להכנה בקפידה של דברי הטלפנים והקפדה על גישה חיובית מצדם כלפי קבוצת-המטרה.\n\n\n== ראו גם ==\nקבלנות קולות\nקמפיין המרצה\nDeep Canvassing\n\n\n== קישורים חיצוניים ==",
    "reference_answer": "קמפיין געוואלד, אשר לעיתים משולב בפעילות של ציד קולות, נועד ליצור תחושות של פחד ובהלה בקרב קהל היעד. מטרת יצירת תחושות אלו היא לעודד את הקהל להצביע באופן הרצוי לגוף שעומד מאחורי הקמפיין.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "במקרים מסוימים, ציד קולות משולב יחד עם קמפיין געוואלד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 23,
            "source_excerpt": "במקרים מסוימים, משולב ציד קולות יחד עם קמפיין געוואלד, שמטרתו ליצור תחושות פחד ובהלה בקרב קהל היעד, במטרה לעודדם להצביע באופן הרצוי מהצד שמאחורי הקמפיין.",
            "start_char": 1996,
            "end_char": 2149,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "מטרתו של קמפיין געוואלד היא ליצור תחושות פחד ובהלה בקרב קהל היעד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 23,
            "source_excerpt": "במקרים מסוימים, משולב ציד קולות יחד עם קמפיין געוואלד, שמטרתו ליצור תחושות פחד ובהלה בקרב קהל היעד, במטרה לעודדם להצביע באופן הרצוי מהצד שמאחורי הקמפיין.",
            "start_char": 1996,
            "end_char": 2149,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "יצירת תחושות אלו נועדה לעודד את קהל היעד להצביע באופן הרצוי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 23,
            "source_excerpt": "במקרים מסוימים, משולב ציד קולות יחד עם קמפיין געוואלד, שמטרתו ליצור תחושות פחד ובהלה בקרב קהל היעד, במטרה לעודדם להצביע באופן הרצוי מהצד שמאחורי הקמפיין.",
            "start_char": 1996,
            "end_char": 2149,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "5afacb30",
    "source_task_id": "272105631",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_348_113744",
    "question": "כיצד מפיקים צלילים עיליים ברוב כלי הנשיפה?",
    "source_text": "צליל עילי (אוֹבֿרְטוֹן או הרמונית) הוא כל אחד מאופני התנודה של כלי נגינה שאינו אופן התנודה הראשי. על פי רוב, אופן התנודה הראשי הוא החזק והברור ביותר, והצלילים העליים מתווספים אליו ומעניקים לו את ה\"צבע\" המיוחד לכלי הנגינה. בתורת הגלים מכונים צלילים כאלה הרמוניות גבוהות של התדר היסודי.\nתדירויותיהם של הצלילים העיליים הן כפולות שלמות של התדר היסודי (כלומר, אם תדר היסוד הוא \n  \n    \n      \n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle \\omega }\n  \n, הצלילים העיליים יופיעו בתדרים \n  \n    \n      \n        3\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 3\\omega }\n  \n, \n  \n    \n      \n        2\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 2\\omega }\n  \n וכן הלאה). לכן הם תמיד גבוהים יותר מהצליל היסודי שלהם. לכל צליל בטבע יש עקרונית אינסוף צלילים עיליים אך נהוג להתייחס לכל היותר לחמישה, מכיוון שרק חמשת הצלילים העיליים הראשונים קלים יחסית לשמיעה והפקה. היות שיחס התדרים בין הצלילים במוזיקה הוא לוגריתמי ולא יחס ישר, הפרש הגבהים בין זוגות הצלילים העיליים של צליל יסודי מסוים הולך וקטן ככל שמתרחקים מהצליל היסודי. \nרצף תדירויות הצלילים העיליים   נעשה באופן הבא (בדומה ליחס בסדרה ההרמונית):\n\nההפרש בין הצליל היסודי לצליל העילי ה-1 (היחס בין \n  \n    \n      \n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle \\omega }\n  \n ל-\n  \n    \n      \n        2\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 2\\omega }\n  \n) הוא אוקטבה.\nההפרש בין הצליל העילי ה-1 לצליל העילי ה-2 (היחס בין \n  \n    \n      \n        2\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 2\\omega }\n  \n ל-\n  \n    \n      \n        3\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 3\\omega }\n  \n) הוא קווינטה.\nההפרש בין הצליל העילי ה-2 לצליל העילי ה-3 (היחס בין \n  \n    \n      \n        3\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 3\\omega }\n  \n ל-\n  \n    \n      \n        4\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 4\\omega }\n  \n) הוא קוורטה.\nההפרש בין הצליל העילי ה-3 לצליל העילי ה-4 (היחס בין \n  \n    \n      \n        4\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 4\\omega }\n  \n ל-\n  \n    \n      \n        5\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 5\\omega }\n  \n) הוא טרצה גדולה.\nההפרש בין הצליל העילי ה-4 לצליל העילי ה-5 (היחס בין \n  \n    \n      \n        5\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 5\\omega }\n  \n ל-\n  \n    \n      \n        6\n        ω\n      \n    \n    {\\displaystyle 6\\omega }\n  \n) הוא טרצה קטנה.\nהצלילים העיליים אינם זהים לצלילים המושווים הנהוגים בכלי מקלדת כיום, וזאת בגלל מגבלותיה של המקלדת שחלוקתה אינה מאפשרת שכל הצלילים יהיו מכוונים על פי היחס המתמטי המדויק. כך, למשל, הטרצה הגדולה שנוצרת בין הצליל העילי הרביעי והצליל העילי החמישי אינה זהה לזו הנוצרת בין הצליל העילי ה-9 וה-11. בכוונון מושווה ובכוונונים היסטוריים שונים של כלי מקלדת יש הכרח ליצור זיוף מסוים כדי שכל הצלילים והסולמות יהיו נגישים. \n\nהצלילים העיליים מהווים חלק מההבדל בין תווים זהים המנוגנים בכלי נגינה שונים, היות שכלי נגינה שונים מדגישים או מצניעים צלילים עיליים שונים ביחסי עוצמות שונים ובגוון שונה. הבדלים אלו משנים את \"צבע\" הצליל; למשל, הצבע הטיפוסי לחצוצרה נובע מכך שנשמע בה צליל עילי ראשון שעוצמתו כמעט כעוצמת הצליל היסודי. יחסי העוצמות של ההרמוניות השונות תלויים במגוון פרמטרים: למשל, בכלי מיתר, החומר שהמיתר עשוי ממנו, המקום שבו פורטים עליו (מרחק מהגשר בגיטרה, למשל) ואופן הפריטה (מפרט או אצבע) משפיעים על יחסי העוצמות ונותנים לצליל אופי אחר. \nניתן לזהות צלילים עיליים בקלות כאשר מנגנים צלילים נמוכים מאוד בפסנתר. הצלילים העיליים כל כך מרובים, עד שקשה למי שאינו מיומן לזהות את גובה התו. בכלי מיתר ניתן להפיק צלילים עיליים על ידי לחיצה עדינה אשר מגדירה נקודת שבת על המיתר. למשל, לחיצה עדינה באמצע המיתר ופריטה עליו תפיק בבירור את הצליל העילי הראשון, ולחיצה עדינה בשליש המיתר תפיק את הצליל העילי השני.\nברוב כלי הנשיפה ניתן להפיק צלילים עיליים על ידי נשיפה חזקה יותר לתוך הכלי. ככל שהנשיפה חזקה יותר בפוזיציה מסוימת, יישמע צליל עילי גבוה יותר בבירור, לפי הסדר. בכלי הקשה רבים (בעיקר כלי הקשה מלודיים - כאלה שניתן לנגן בהם מנגינות) ניתן לשמוע יותר מצליל אחד בעת ההקשה. הצליל הנמוך ביותר שנשמע הוא הצליל היסודי, והצלילים האחרים הם צלילים עיליים. ככל שהצליל העילי גבוה יותר, כך קשה יותר לרוב לשמוע אותו ולהפיקו.\nמבחינה פיזיקלית נוצרים הצלילים העיליים מכיוון שעבור כל גל שמקיים את משוואת הגלים של כלי הנגינה בתדר מסוים, כל הגלים בעלי כפולה שלמה של אותו התדר (שהוא התדר היסודי) יקיימו גם הם את משוואת הגלים, כלומר ייווצרו ויישמעו. \n\n\n== ראו גם ==\nגל עומד\nשירת צלילים עיליים\nהרמוניה\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\nצלילים עיליים של גיטרה (באנגלית)\nצליל עילי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)",
    "reference_answer": "ברוב כלי הנשיפה ניתן להפיק צלילים עיליים באמצעות נשיפה חזקה יותר לתוך הכלי. ככל שהנשיפה בפוזיציה מסוימת חזקה יותר, כך יישמע צליל עילי גבוה יותר באופן ברור, לפי סדרם.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "ברוב כלי הנשיפה ניתן להפיק צלילים עיליים על ידי נשיפה חזקה יותר לתוך הכלי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 74,
            "source_excerpt": "ברוב כלי הנשיפה ניתן להפיק צלילים עיליים על ידי נשיפה חזקה יותר לתוך הכלי.",
            "start_char": 3495,
            "end_char": 3569,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "ככל שהנשיפה בפוזיציה מסוימת חזקה יותר, כך יישמע צליל עילי גבוה יותר ובאופן ברור יותר, על פי הסדר.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 75,
            "source_excerpt": "ככל שהנשיפה חזקה יותר בפוזיציה מסוימת, יישמע צליל עילי גבוה יותר בבירור, לפי הסדר.",
            "start_char": 3570,
            "end_char": 3652,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b7441314",
    "source_task_id": "272105632",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "avoda_ravaxa_briut_19_ptv_304572",
    "question": "כמה חברי כנסת נכחו בהצבעה על הצעת החוק?",
    "source_text": "חיים כץ: בוקר טוב. יום שני, ב' בכסלו, ה-24 בנובמבר 2014 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 22) (איסור הפליה מחמת מקום מגורים), התשע\"ה-2014 של חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי. יתר חברי הכנסת שחתמו אתך לא רציניים או שהם מאמינים בך אמונה עיוורת שאת תעשי את העבודה.\nשולי מועלם-רפאלי: שאני אייצג אותם בכבוד.\nחיים כץ: והם ייקחו את הקרדיט בסטטיסטיקה ובדוחות. את צריכה לתת מקסימום מעשר. חתמו אתך על ההצעה 11 חברי כנסת נוספים, כלומר, את שמונה אחוזים מהחוק ו-92 אחוזים לא באים ולא מקשיבים.\nיעקב מרגי: היא המוביל. זה שיושב ליד ההגה.\nשולי מועלם-רפאלי: אדוני זוכר שבדיון אחר שעלה כאן אמרנו שיש שתי תפיסות.\nחיים כץ: מי זה אדוני?\nשולי מועלם-רפאלי: בהמשך למה שהיה כאן קודם. ידידי המלומד.\nחיים כץ: חברי.\nשולי מועלם-רפאלי: דיברנו על כך שיש כאן שתי גישות. הגישה שאתה אמרת לנו לחברי הכנסת החדשים, שתעשו חוקים, תריצו אותם לבד, מקסימום תחתימו עוד מישהו אחד. הגישה השנייה אמרה תשלחו את זה לכולם ותאפשרו לכמה שיותר חברי כנסת להצטרף. אנחנו החדשים עדיין נוהגים לפי הגישה הזאת.\nחיים כץ: ומה זה נותן?\nשולי מועלם-רפאלי: זה אומר שיש אמירה חשובה.\nחיים כץ: מגיעה החלטת סיעה שאומרת שהם מצביעים נגד. בזה את גורמת לבן אדם לדבר עבירה כי הוא מצביע נגד החתימה שלו. זאת אומרת, גרמת לו להיות לא רציני.\nיעקב מרגי: בפני עיוור לא תיתן מכשול.\nחיים כץ: גברתי, מאחר ואת יוזמת החוק ואת נלחמת עליו, בבקשה. אנחנו בהכנה לקריאה השנייה והשלישית.\nשולי מועלם-רפאלי: תודה. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר כאן בהכנה לקריאה ראשונה וגם במליאה, חוץ מזה שאנחנו שמענו קריאות לא ראויות שמדברות על כך שאדם שגר במקום מסוים, לא ראוי להתקבל לעבודה אצל אותו מעסיק מהולל.\nחיים כץ: אם הוא יוצא למילואים, הוא רשאי?\nשולי מועלם-רפאלי: כן. גם למות במילואים הוא רשאי. גם בצבא סדיר הוא רשאי למות.\nחיים כץ: אבל לעבוד, לא.\nשולי מועלם-רפאלי: אנחנו חושבים שלאמירה הזאת אין מקום והיה צריך לעגן אותה בחוק.\nיעקב מרגי: גם לבלות לא מאפשרים לו.\nשולי מועלם-רפאלי: כן. זאת הצעת החוק הבאה שלי שאני מקווה ששרת המשפטים תוריד ממנה את הערר. נחשפנו שוב לאפליה הזאת כאשר לא מכניסים חייל שלחם במבצע צוק איתן, חייל דרוזי.\nחיים כץ: לא משנה אם הוא חייל שלחם. צריך להכניס כל אחד לכל מקום.\nשולי מועלם-רפאלי: נכון.\nחיים כץ: בלי שום קשר אם הוא חייל או לא חייל. הוא לא בא עם שלט שאומר שהוא לחם בצוק איתן.\nשולי מועלם-רפאלי: נכון. צריך לאפשר לכל אחד לקבל את הזכות שלו כאזרח במדינת ישראל. איכשהו כולם יוצאים בסוף מהאמירות הקשות שלהם בזה שאומרים, לא, זה מועדון חברים. אז אומר החבר שלו, אבל אני לא חבר במועדון ואותי כן הכנסתם. אני חושבת שהנושא של אפליה מחמת מקום מגורים הוא דרמטי ואסור לנו שזה יקרה. לכל אחד יש זכות לעבוד בכפוף למה שדיברנו עליו שזה לא דורש מהמעסיק עלויות נוספות ולא מאפשר לעובד להתחמק ממטלות שכרוכות במקום העבודה שהוא מקבל על עצמו.\nחיים כץ: אני מקום עבודה – גילוי נאות, התעשייה האווירית, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית – ובהסכם העבודה הקיבוצי שלי אני מספק הסעות לעובדים. בא העובד שגר במקום מרוחק. אני צריך לספק לו הסעה?\nשולי מועלם-רפאלי: לא, כי אתה מגדיר בהסכם העבודה שלך. צריך להגיד גילוי נאות, אדוני, הבעל שלי הוא מהנדס בתעשייה האווירית והוא לא זוכה לקבל הסעות כי בהגדרה, בהסכם העבודה שלכם כתוב שכדי להוציא הסעה, צריכים להיות מספר מסוים של עובדים. יתכבד העובד ויחליט, כמו הבעל שלי, שבכל זאת שווה לו לעשות את העבודה החשובה שהוא עושה לדעת המנהלים שלו – אני לא יודעת להגיד על זה כלום כי אסור לי אפילו לבוא למקום העבודה שלו – וייסע.\nחיים כץ: במקום העבודה שלו צריך לעבוד תחקיר הרבה מעבר לשלושה חודשים.\nשולי מועלם-רפאלי: כן.\nחיים כץ: תחקיר ביטחוני של מעל שלושה חודשים וזה מהווה מכשול. אם בא בן אדם באיכות גבוהה, הוא שואל את עצמו למה שהוא יחכה שלושה חודשים ולכן הוא הולך לעבוד במקום אחר.\nשולי מועלם-רפאלי: אבל אז הוא מפסיד עבודה משמעותית לטובת מדינת ישראל, עם ישראל והחברה בישראל. כל אחד עושה את השיקולים שלו.\nחיים כץ: אחרי שהבהרת את נושא ההסעות, יש כאן מישהו שרוצה להעיר משהו להצעת החוק? אף אחד לא רוצה להעיר? תעברי להקראה.\n<נעה בן שבת: אני רק רוצה להבהיר שאנחנו לא מדברים רק על מצב בו מקום המגורים מסווה עילת אפליה אחרת שקבועה בחוק אלא היא עומדת בפני עצמה.\nמיכל בירן: גם אני שאלתי אם אין כאן משהו שמסתתר.\nחיים כץ: אין הערות בגלל שאת מהבית היהודי?\nשולי מועלם-רפאלי: לא. אין הערות כי באמת בוועדת שרים כל השרים מקיר לקיר הסכימו שהחוק הזה כל כך מתבקש. לכן אני חושבת שאין הערות.\nחיים כץ: אין הערות לא בגלל שאת באה מהבית היהודי?\nשולי מועלם-רפאלי: בבית היהודי זוכים כאן באיזה אקסטרות? אם זה כך, תגיד לי כדי שאני אדע לדרוש אותן.\nיעקב מרגי: זוכים לשיר את ההמנון. זה לפי המשברים. תלוי מי במשבר באותו זמן.\nחיים כץ: תעברי להקראה.\n<נעה בן שבת: זה מצטרף לעילות האפליה הקיימות. אנחנו לא מדברים רק על מצב שזה מסווה עילת אפליה אחרת גם כשזה עומד בפני עצמו. צריך לזכור שאם זה מתחייב מאופיו וממהותו של התפקיד, למשל צריך זמינות ואז עובד שהוא לא נמצא במקום - - -\nחיים כץ: הוא לא יתקבל כי הוא לא מתאים לעבודה.\n<נעה בן שבת: כל הסיפור בשוויון הזדמנויות הוא האם לקבל או לא לקבל. אם זה מאופיו ומהותו של התפקיד, ממילא זה לא נמצא. זה רק לעילות האפליה האחרות.\nחיים כץ: תעברי להקראה.\n<נעה בן שבת: הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 22) (איסור הפליה מחמת מקום מגורים),\n<נעה בן שבת: תיקון סעיף 2 בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ\"ח-1988, בסעיף 2(א), אחרי \"ארץ מוצאם\" יבוא \"מקום מגוריהם\".\nחיים כץ: תודה רבה. מי בעד הצעת החוק?\nחיים כץ: בעד – פה אחד\nחיים כץ: כל חברי הכנסת שנוכחים, חמישה במספר, אישרו את הצעת החוק כהכנה לקריאה השנייה והשלישית. אני מקווה שבמהרה היא תעלה למליאה ותירשם בספר החוקים של מדינת ישראל.\nשולי מועלם-רפאלי: תודה רבה.\nחיים כץ: תודה רבה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "בהצבעה על הצעת החוק נכחו חמישה חברי כנסת, אשר אישרו אותה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "חמישה חברי כנסת נכחו בהצבעה ואישרו את הצעת החוק.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 92,
            "source_excerpt": "חיים כץ: כל חברי הכנסת שנוכחים, חמישה במספר, אישרו את הצעת החוק כהכנה לקריאה השנייה והשלישית.",
            "start_char": 5012,
            "end_char": 5105,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "8d4aa16d",
    "source_task_id": "272105633",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "culture-7289906",
    "question": "כמה זמן ארכה החקירה הפנימית של אנשי מערכת העיתון?",
    "source_text": "המחבל שלא היה: מבוכה לעיתון \"הניו יורק טיימס\"\n\nחלק מפרקי הפודקאסט של \"הניו יורק טיימס\" התגלו כמבוססים על עדויות מפוברקות של אדם שטען כי השתייך לדאעש • העיתון נאלץ להחזיר את פרס \"פיבודי\"\n\nטלטלה בעולם העיתונות: עיתון \"הניו יורק טיימס\" הודה בסוף השבוע בכשל מערכתי חמור, שהוביל לכך שנאלצו להחזיר פרס עיתונות יוקרתי שזכו בו.\n\nחודשיים לאחר שהחלו בחקירה פנימית, הודו בעיתון כי הפודקאסט המדובר שלהם \"ח'ליפות\" (Caliphate) לא עמד בסטנדרטים העיתונאיים של תחקיר מעמיק ואימות עובדות, וכי סדרת הפרקים שבו, שהקנתה להם את פרס הפיבודי (פרס יוקרתי שניתן מדי שנה על הישגים יוצאי דופן בעיתונות וברדיו), התבססה על עדויות מוגזמות ומפוברקות של אזרח קנדי משועמם שהתחזה למחבל בשירות דאעש.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\nקלימאצ'י ומילס מקבלים את פרס פיבודי // צילום: Getty Images\n\nהפודקאסט הוגש על ידי העיתונאית הוותיקה רוקמיני קלימאצ'י (שהייתה מועמדת ארבע פעמים לפרס הפוליצר היוקרתי) והמפיק אנדי מילס, ועסקה בארגון הטרור ודרכי הפעולה שלו, כשהמרואיין המרכזי שבה היה קנדי יליד פקיסטן בן 26 בשם שהרוז צא'ודרי (שכדי להסתיר את זהותו כינה עצמו בשם \"אבו חוזייפה\"), שטען כי התגייס לשורות הארגון הרצחני בסוריה בשנת 2014 ולקח חלק פעיל בפעילות הטרור שלו, כולל שתי הוצאות להורג שביצע בעצמו לפני שברח משם.\n\nצ'אודרי התראיין מספר פעמים לתקשורת בקנדה והודה שהגיע לסוריה כדי להצטרף לדאעש, אולם מה שעורר סערה היה הפודקאסט של קלימאצ'י שעלה ב-2018, שבו טען כי היה שותף פעיל בהרג. בתחילה דרשו פוליטיקאים קנדים תשובות מהמדינה לשאלה מדוע הוא מסתובב חופשי, אולם אז התראיין צ'אודרי שוב והכחיש את השתתפותו ברציחות, בניגוד למה שהוקלט בפודקאסט. למרות הסתירות האלו, ב-2019 היה הפודקאסט מועמד לזכייה בפרס הפוליצר וזכה בפרס הפיבודי.\n\nהסתירות בדבריו של צ'אודרי החלו לעורר חשד, ופוליטיקאים קנדים ואמריקנים קראו להעמידו לדין באשמת בדיית פעילות טרור ומסירת פרטים כוזבים על חברותו ופעילותו בארגון הטרור הרצחני. למעשה, כך נטען, כף רגלו של צא'ודרי כנראה לא דרכה מעולם בסוריה, הוא לא לקח חלק בפעילות הרצחנית שייחס לעצמו ואף לא היה חבר בארגון עצמו.\n\nעוד נטען, כי צא'ודרי בדה את הסיפורים ועשה שימוש בתמונות כוזבות שאותן פרסם ברשתות החברתיות כדי להכניס עניין לחייו המשעממים בטורנטו, שכללו עבודה במסעדה המשפחתית. לאחר שעומתו עם הממצאים הבעייתיים, החלו אנשי מערכת העיתון בחקירה פנימית מדוקדקת שארכה כחודשיים, ובסופה הודו ביום שישי האחרון בהצהרה ששוחררה לתקשורת, כי הפרשה שהתפוצצה היא תוצר של כשל מערכתי חמור שהיה אמור להיעצר בשלבים מוקדמים על ידי גורמים בכירים במערכת, וכי העיתון לוקח על כך אחריות מלאה.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\nסיפר שרצח, ואז הכחיש. שהרוז צ'אודרי // צילום: מתוך פייסבוק\n\n\"התאהבנו בעובדה שהצלחנו להשיג מחבל משורות דאעש שיחשוף את סיפורו בפודקאסט ויתאר את פשעיו\", התוודה העורך הראשי של העיתון, דין באקה. \"אני חושב שהיינו כל כך מאוהבים בהישג הזה, שגם כשהחלו לצוץ עדויות שייתכן שהוא מפברק את סיפורו וממציא עובדות לא הקשבנו להן מספיק. כש'הניו יורק טיימס' מייצר עיתונות שאפתנית, מעמיקה וגדולה בכל פורמט, אנחנו מקפידים על בדיקה דקדקנית שלה בכל הדרגים הגבוהים ביותר במערכת. במקרה הזה לא עשינו כך, ואני חושב שאני או מישהו אחר היינו צריכים לעשות כן\", היכה באקה על חטא.\n\n\"אני גאה בסיפורים שחשפתי על דאעש\", צייצה קלימאצ'י לאחר חשיפת הפרשה, כאשר היא מתייחסת לכתבות אחרות שלה בנושא. \"כעיתונאים אנחנו דורשים שקיפות מהמקורות שלנו, ולכן עלינו לצפות לכך גם מעצמנו. המחשבה על כל הקולגות והמערכת שאכזבתי הופכות לי את הבטן\".\n\nקלימאצ'י הודתה שגילתה שקרים בסיפורים של צא'ודרי לאורך הדרך ודיווחה עליהם, אך היו אחרים שלא תפסה בזמן. \"הייתי צריכה לעלות על שקרים שסיפר לנו. אני מתנצלת על מה שפספסנו ומה שטעינו לגביו\", כתבה והוסיפה כי הטעויות תוקנו והיא מתחייבת לפעול בצורה טובה יותר בעתיד.\n\nבהצהרה לעיתונות נכתב כי החקירה הפנימית של העיתון מצאה היסטוריה של אי דיוקים בעדויות מצד צא'ודרי, וכי אין כל הוכחות שהוא אכן ביצע את הזוועות שייחס לעצמו בפודקאסט. בעקבות הגילויים, החזיר כאמור העיתון את פרס הפיבודי שזכה בו הפודקאסט, פרס נוסף מטעם ארגון העיתונאים מעבר לים נשלל ממפיקי התוכנית, וקלימאצ'י ספגה מכה אישית ומקצועית כואבת כשהועברה מתפקידה בסיקור טרור.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\n\"לא הקשבנו לעדויות\". דין באקה, העורך הראשי של \"הניו יורק טיימס\" // צילום: מתוך יוטיוב\n\nלמרות הרעש התקשורתי והסערה שנוצרה בעקבות החשיפה, \"הטיימס\" עדכן כי הפודקאסט לא יוסר מהאוויר, אך מי שיגיע לאתר שדרכו הוא ניתן להאזנה ימצא הודעה המציינת את כשליו.\n\nבאשר לצ'ודרי, אם יורשע הוא צפוי לעונש מאסר שיכול להגיע לעד חמש שנים. עורך דינו הודיע כי יערער על האישומים נגדו.",
    "reference_answer": "החקירה הפנימית המדוקדקת של אנשי מערכת העיתון ארכה כחודשיים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "חודשיים לאחר שהחלה החקירה הפנימית, הודה העיתון שהפודקאסט \"ח'ליפות\" לא עמד בסטנדרטים העיתונאיים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 5,
            "source_excerpt": "חודשיים לאחר שהחלו בחקירה פנימית, הודו בעיתון כי הפודקאסט המדובר שלהם \"ח'ליפות\" (Caliphate) לא עמד בסטנדרטים העיתונאיים של תחקיר מעמיק ואימות עובדות, וכי סדרת הפרקים שבו, שהקנתה להם את פרס הפיבודי (פרס יוקרתי שניתן מדי שנה על הישגים יוצאי דופן בעיתונות וברדיו), התבססה על עדויות מוגזמות ומפוברקות של אזרח קנדי משועמם שהתחזה למחבל בשירות דאעש.",
            "start_char": 321,
            "end_char": 663,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "החקירה הפנימית המדוקדקת של מערכת העיתון ארכה כחודשיים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "לאחר שעומתו עם הממצאים הבעייתיים, החלו אנשי מערכת העיתון בחקירה פנימית מדוקדקת שארכה כחודשיים, ובסופה הודו ביום שישי האחרון בהצהרה ששוחררה לתקשורת, כי הפרשה שהתפוצצה היא תוצר של כשל מערכתי חמור שהיה אמור להיעצר בשלבים מוקדמים על ידי גורמים בכירים במערכת, וכי העיתון לוקח על כך אחריות מלאה.",
            "start_char": 2044,
            "end_char": 2333,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "f393d035",
    "source_task_id": "272105634",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_307_1551015",
    "question": "איזה פסטיבל תחרותי מתקיים במדינה שבה פועל איגוד מפיקי האודיו-ויזואלי?",
    "source_text": "FIAPF (באנגלית: International Federation of Film Producers Associations) הוא ארגון המורכב מ-36 אגודות חברות מ-30 המדינות המובילות בעולם בתחום האודיו-ויז'ואל. FIAPF, שמטהו בלונדון גם אחראי על הרגולציה על פסטיבלי הקולנוע הבינלאומיים, כולל כמה מהחשובים בעולם.\n\n\n== פונקציות ==\nFIAPF מסייע לגבש מדיניות ולתאם פעולות פוליטיות בתחומים מרכזיים אלה:\n\nזכויות יוצרים וזכויות קניין רוחני.\nאכיפת חקיקה נגד הפצת תוכן פיראטית.\nמנגנוני מימון סרטים פרטיים וסקטוריים.\nנושאים הקשורים לסחר.\n\n\n== חברי הארגון ==\nחלק מהארגונים המשתייכים לארגון:\n\nהאיגוד הכללי של מפיקי הקולנוע (ארגנטינה)\nהמכון הלאומי לקולנוע ואומנויות אור-קוליות (ארגנטינה)\nמפיקי אוסטרליה (אוסטרליה)\nאיגוד יצרני המדיה הקנדית (קנדה)\nאיגוד יצרני הסרטים של סין (סין)\nאגודת המפיקים הקרואטית (קרואטיה)\nאיגוד מפיקי האודיו-ויזואלי (צ'כיה)\nמפיקי הקולנוע והטלוויזיה הדניים (דנמרק)\nלשכת הקולנוע המצרית (מצרים)\nהאיחוד הלאומי של המפיקים האסטוניים (אסטוניה)\nברית המפיקים הגרמניים (גרמניה)\nאיגוד סרטי איסלנד (איסלנד)\nפדרציית הסרטים של הודו (הודו)\nאיגוד יוצרי הסרטים של יפן (יפן)\nאגודת מפיקי הסרטים הלטבית (לטביה)\nאגודת הפקת הסרטים (הולנד)\nמפיקי הסרטים הרוסיים (רוסיה)\nגילדת המפיקים של רוסיה (רוסיה)\n\n\n== פסטיבלי סרטים הכפופים לפיקוח ארגון ==\nנכון לשנת 2015, FIAPF פיקח על 47 פסטיבלי סרטים מרחבי העולם. FIAPF מסווג את פסטיבלי הקולנוע בעולם לפי קטגוריות:\n\n\n=== פסטיבלי תחרויות סרטים ===\nהפסטיבלים הבאים קיבלו מעמד של פסטיבלים תחרותיים על ידי FIAPF:\n\nברלין (גרמניה) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין\nסן סבסטיאן (ספרד) / פסטיבל הסרטים הבין-לאומי סן סבסטיאן\nקהיר (מצרים) / פסטיבל קהיר\nקאן (צרפת) / פסטיבל הקולנוע בקאן\nגואה (הודו) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי של הודו\nקרלובי וארי (צ'כיה) / פסטיבל קרלובי וארי\nלוקרנו (שווייץ) / פסטיבל לוקרנו\nמונטריאול (קנדה) / פסטיבל הסרטים העולמי במונטריאול\nמוסקבה (רוסיה) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה\nשאנגחאי (סין) / פסטיבל הסרטים של שאנגחאי\nטוקיו (יפן) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטוקיו\nונציה (איטליה) / פסטיבל הסרטים של ונציה\n\n\n=== פסטיבלים מיוחדים ===\nכמה מהפסטיבלים הייחודיים עליהם מפקח הארגון:\n\nאנטליה (טורקיה) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי באנטליה\nאלמטי (קזחסטן) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי אירואסיה\nבריסל (בלגיה) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי בבריסל\nפוסן (דרום קוריאה) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי בפוסן\nקרטחנה (קולומביה) / פסטיבל הסרטים בקרטחנה\nאיסטנבול (טורקיה) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי באיסטנבול\n\n\n=== פסטיבלי קולנוע לא תחרותיים ===\nטורונטו (קנדה) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו\nוינה (אוסטריה) / פסטיבל הסרטים הבינלאומי בווינה\n\n\n=== פסטיבלי סרטים קצרים ודוקומנטריים ===\nכמה מפסטיבלי הסרטים הקצרים והדוקומנטריים במסגרת הארגון:\n\nבילבאו (ספרד) / פסטיבל הסרטים הדוקומנטריים והקצרים בבילבאו\nקרקוב (פולין) / פסטיבל הסרטים בקרקוב\nאוברהאוזן (גרמניה) / פסטיבל הסרטים הקצרים הבינלאומי באוברהאוזן\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n אתר האינטרנט הרשמי של FIAPF\nמדריך פסטיבלי הסרטים של FIAPF\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "פסטיבל קרלובי וארי הוא פסטיבל תחרותי המתקיים בצ'כיה, המדינה שבה פועל איגוד מפיקי האודיו-ויזואלי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "איגוד מפיקי האודיו-ויזואלי הוא ארגון חבר ב-FIAPF הפועל בצ'כיה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 17,
            "source_excerpt": "איגוד מפיקי האודיו-ויזואלי (צ'כיה)",
            "start_char": 742,
            "end_char": 776,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "פסטיבל קרלובי וארי, המתקיים בצ'כיה, קיבל מעמד של פסטיבל תחרותי על ידי FIAPF.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 33,
            "source_excerpt": "הפסטיבלים הבאים קיבלו מעמד של פסטיבלים תחרותיים על ידי FIAPF:",
            "start_char": 1316,
            "end_char": 1377,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 39,
            "source_excerpt": "קרלובי וארי (צ'כיה) / פסטיבל קרלובי וארי",
            "start_char": 1589,
            "end_char": 1629,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "dc342217",
    "source_task_id": "272105635",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "sport-10305289",
    "question": "למה הדרך של הפועל באר שבע לליגת האלופות תהיה קשה יותר העונה?",
    "source_text": "מייצגים את ישראל: ב\"ש פותחת עונה באירופה\n\nהפועל ב\"ש תפתח הערב עונה באסטוניה עם המשחק הראשון בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות מול פלורה טאלין • בהרכב: 11 שחקנים מקומיים, ללא זרים • \"כדי שנצליח העונה באירופה חשוב שהזרים יהיו יותר אפקטיביים\"\n\nהפועל ב\"ש סימנה את משבצות הזרים כנקודה המרכזית שבה היא צריכה להתחזק העונה, ובימים אלה החלה במהפכה בכל הקשור לכך. התוצאה: 11 שחקנים ישראלים צפויים לעלות הערב בהרכב של המאמן ברק בכר בסיבוב השני של מוקדמות ליגת האלופות מול פלורה טאלין באסטוניה.\n\nאיסאק קואנקה שוחרר, הבלם מיגל ויטור הוקפא, המגן מיהאי קורהוט יעזוב וכלל לא בטוח שג'ון אוגו וטוני וואקמה ימשיכו בעונה הבאה. השניים צריכים להגיע עם המועדון לסיכום על הארכת חוזה והבטחה שיחזרו למסלול. אם לא, הם עשויים להימכר.\n\nצמד הניגרים של ב\"ש הם הזרים הכי משמעותיים בליגת העל בשלוש העונות האחרונות. וואקמה היה פצוע ברוב שלבי ההכרעה של העונה שעברה, אך כבש 3 שערים בפלייאוף העליון (11 בסך הכל) ועזר לב\"ש לזכות באליפות.\n\nשיר צדק. \"יש לנו את מצבת הישראלים הכי טובה בארץ\" // צילום: דני מרון\n\nאוגו הורחק מול מכבי ת\"א בתחילת חודש פברואר, קיבל ניעור מהצוות המקצועי ומאז חזר לעצמו. ויטור יותר פצוע מאשר בריא מאז הגיע, גם המגן מיהאי קורהוט מיעט לשחק בחצי האחרון של העונה ותרומתו של קואנקה היתה אפסית.\n\n\"יש לנו את מצבת הישראלים הכי טובה בארץ\", אמרו בב\"ש, \"עם תוספת של שניים־שלושה זרים איכותיים הקבוצה זכתה בתארים. בעונה האירופית הכי טובה שלנו, בניצחונות על אינטר וסלטיק, היו חמישה זרים דומיננטיים - וכדי שנצליח גם השנה באירופה הכרחי שהזרים יהיו יותר אפקטיביים\". בכל שלבי הפלייאוף של העונה שעברה לא היו יותר משלושה זרים ששיחקו בהרכב.\n\nהבעלים אלונה ברקת מכוונת גם העונה לליגת האלופות למרות, שהדרך תהיה קשה יותר בשל שינוי שיטת המוקדמות והעובדה שאלופת ישראל תצטרך לעבור ארבעה סיבובים וגם תתמודד מול יריבות חזקות יותר. מול פלורה טאלין הישראלים יספיקו, אך בבירת הנגב יודעים שאם יוגרלו בשלבים הבאים מול סלטיק, פ.ס.וו איינדהובן ואחרות זה לא יספיק, ולא בטוח שגם מול דינמו זאגרב בסיבוב הבא.\n\nברק בכר. התרגשות באוויר // צילום: דני מרון\n\n\"זה משחק רשמי ראשון שלנו ואנחנו מתרגשים\", אמר בכר, \"אנחנו רוצים להתחיל את המסע ברגל ימין\". הבלם שיר צדק צפוי לשחק הערב לראשונה מאז חודש ספטמבר, ובמועדון מרוצים מאוד מחזרתו לעניינים. בכר מעדיף בשלב זה להמשיך עם אורן ביטון כמגן שמאלי על פני מגן הרכש שמואל שיימן.\n\nהרכב משוער: דודו גורש, בן ביטון, שיר צדק, לואי טאהא, אורן ביטון, מרואן קבהא, דן איינבינדר, חנן ממן, מאור מליקסון, חן עזרא, בן שהר.",
    "reference_answer": "הדרך של הפועל באר שבע לליגת האלופות צפויה להיות קשה יותר העונה בשל מספר סיבות: שינוי בשיטת המוקדמות, הצורך לעבור ארבעה סיבובים במקום פחות, והעובדה שהקבוצה תתמודד מול יריבות חזקות יותר.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הדרך לליגת האלופות תהיה קשה יותר העונה בשל שינוי בשיטת המוקדמות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "הבעלים אלונה ברקת מכוונת גם העונה לליגת האלופות למרות, שהדרך תהיה קשה יותר בשל שינוי שיטת המוקדמות והעובדה שאלופת ישראל תצטרך לעבור ארבעה סיבובים וגם תתמודד מול יריבות חזקות יותר.",
            "start_char": 1509,
            "end_char": 1688,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "אלופת ישראל תצטרך לעבור ארבעה סיבובים במוקדמות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "הבעלים אלונה ברקת מכוונת גם העונה לליגת האלופות למרות, שהדרך תהיה קשה יותר בשל שינוי שיטת המוקדמות והעובדה שאלופת ישראל תצטרך לעבור ארבעה סיבובים וגם תתמודד מול יריבות חזקות יותר.",
            "start_char": 1509,
            "end_char": 1688,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "הקבוצה תתמודד מול יריבות חזקות יותר.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "הבעלים אלונה ברקת מכוונת גם העונה לליגת האלופות למרות, שהדרך תהיה קשה יותר בשל שינוי שיטת המוקדמות והעובדה שאלופת ישראל תצטרך לעבור ארבעה סיבובים וגם תתמודד מול יריבות חזקות יותר.",
            "start_char": 1509,
            "end_char": 1688,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "9090cc6c",
    "source_task_id": "272105636",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "xuc_bitaxon_23_ptv_575271",
    "question": "באיזו שנה נחקק חוק שירות הביטחון הכללי?",
    "source_text": "טיוטת צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התש\"ף–2020\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\nבוקר טוב, אנחנו נתחיל את הדיון בבקשה לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בדבר אי תחולה של הוראות מחוק ההסכמים הקיבוציים על עובדי המוסד. הכוונה היא לא להחיל הסדרים שקיימים בחוק הסכמים קיבוציים לעניין חברות בוועד עובדים, זכות כניסה של נציג ארגון עובדים למקום עבודה וכיוצא בזה, וכל אלה בקשור לפעילות המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.\nהצו המחריג הוא צו שמוארך בכל שנה מאז 2003. הצו האחרון פקע ב-31 בדצמבר 2019 ובשים לב להוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוא הוארך אוטומטית בשל היותה של הכנסת בתקופת בחירות. תקופת ההארכה האוטומטית פגה היום והבקשה היא של שר העבודה והרווחה, ואני מבקש מאיבראהים כילאני, הממונה על יחסי העבודה ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לדבר. אני חייב להגיד בגילוי נאות שהמשרה הציבורית הראשונה שלי הייתה עוזר מנכ\"ל משרד העבודה והרווחה, אבל זה היה הרבה לפני שאותה הוראת חוק נחקקה ולא הכרתי את זה מאז. איבראהים, בבקשה.\n\nאיבראהים כילאני:\nתודה, אדוני היושב-ראש, אכן, כפי שפירטת וציינת, בשנת 2001 תוקן חוק הסכמים קיבוציים, כאשר התווספו סעיפים הקובעים את זכותו של כל עובד לפעול למען התארגנות עובדים ולהיות חבר בארגון עובדים. בצד זאת נקבעו איסורים אופרטיביים על המעסיקים למנוע מהעובדים להתארגן או לפגוע בתנאי ההעסקה שלהם בשל חברותם בארגון עובדים. אבל זכות ההתארגנות, שהיא ברמת זכות חוקתית, איננה מוחלטת כפי שנקבע בבג\"ץ, והיא נתונה לבחינה ולאיזון מול אינטרסים אחרים.\nלכן, בהוראת המעבר של תיקון החוק נקבע כי הזכות להתארגנות לא תחול על סוהרים, על עובדים בשירות הביטחון הכללי ועל עובדי המוסד למודיעין. הוראת המעבר הייתה מוגבלת עד ה-1 בינואר 2003 וניתנה לשר העבודה, באישור ועדת החוץ והביטחון, סמכות להאריך בצו את תוקף הוראת המעבר לתקופה של עד שנה אחת.\nבמהלך השנים תוקנה החקיקה הנוגעת לגופים ביטחוניים ונקבעה הוראה מפורשת על איסור התארגנות. כך נקבע בסעיף 129א לפקודת בתי הסוהר, בסעיף 20(ב) לחוק שירות הביטחון הכללי, אבל לגבי המוסד למודיעין, טרם הוסדר הנושא בחקיקה. לכן יש צורך בהארכת תוקף הצו מידי שנה.\nכפי שציינת, אדוני היושב-ראש, הצו היה אמור להיות בתוקף עד 31 בדצמבר 2019, אבל עקב פיזור הכנסת, הצו הוארך עד ה-16 ביוני, כלומר היום. לכן יש צורך דחוף בהארכת תוקף הצו לשנה נוספת. אני רק רוצה לציין שההסתדרות הודיעה היום שהיא לא מתנגדת להארכת תוקף הצו. תודה.\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\nתודה רבה, איבראהים. אני מבקש התייחסות של עורכת הדין איה דביר, דיני עבודה, מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. שלום, איה, בוקר טוב לך.\n\nאיה דביר:\nשלום, אין לי מה להוסיף. איבראהים הציג את זה בצורה מדויקת ומקיפה.\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\nתודה. התייחסות משרד ראש הממשלה – תמיר, מהייעוץ המשפטי, בבקשה.\n\nתמיר ג':\nלא, אין התייחסות. בהמשך לוועדות קודמות והחלטות שניתנו כאן, כן ניסינו לקדם תהליך של חקיקה כדי שלא נצטרך להגיע מידי שנה. זה לא התקדם, אבל אנחנו בהחלט צריכים את ההארכה של הצו כי זה עדיין לא הוסדר.\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\nמה הסיבה לכך שזה לא מתקדם?\n\nתמיר ג':\nאפשר לשאול את משרד המשפטים.\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\nמשרד המשפטים, האם יש כוונה להסדיר את זה בחקיקת קבע ולא בהארכות בהוראות שעה?\n\nאיה דביר:\nלמיטב ידיעתי, חקיקה מקודמת על ידי משרדים אחרים לקידום החקיקה. משרד ראש הממשלה יכול לקדם תזכיר חוק, אם הוא מעוניין בכך. אנחנו לא קיבלנו תזכיר כזה. אני חושבת שהרגישות האמיתית עולה אם מסתכלים על הסדרים אחרים שאיבראהים סקר בסקירה שלו, כשבאמת בכל גופי הביטחון האחרים ההוראה שולבה בתוך חוק מסגרת כללי להפעלת אותו גוף, והיא הייתה הוראה אחת מבין הוראות רבות שמסדירות את עבודת הגוף ואת הזכויות בתוכו. לגוף המסוים הזה, כפי שכולם יודעים, אין עדיין חקיקת מסגרת. היא לא נקבעה. אינני רפרנטית לתחום אז אני לא מכירה את הרקע לכך שזה לא נקבע. אני מניחה שהוראה שעוסקת רק בשאלה הזאת, מורכבת יותר לקידום ומעוררת שאלה איך נכון לטפל בדברים. אם משרד ראש הממשלה יציע תזכיר חוק, נוכל, כמובן, לסייע בקידומו.\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\nאני מניח שהפיל שבחדר טמון בשאלה האם יש איזושהי כתובת, חלופה, גורם או אדם מסוים שלכאורה צריך לתת מענה לחלק מהעניינים שבכל זאת בפרוצדורה הרגילה ניתנים? אני מבין שבמשטרה יש מודל כזה. בכל מקרה, אנחנו לא עוסקים היום בשאלת החקיקה, אלא אם כן אתם רוצים להעיר איזושהי הערה.\nאילן מהייעוץ המשפטי, יש לך מה להעיר?\n\nאילן ג':\nאין לי מה להוסיף.\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\nאם כך, לאור הדברים האלה ובשים לב לבקשתו של השר איציק שמולי, שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, אני ממליץ לאשר. אתה רוצה לקרוא את הנוסח?\n\nעידו בן יצחק:\nצו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התש\"ף-2020.\nסעיף 1. הארכת התקופה. התקופה הנקובה בסעיף 3(ב) לחוק מוארכת לגבי עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לתקופה נוספת של שנה, עד יום ו' בתמוז התשפ\"א, 16 ביוני 2021.\nסעיף 2. תחילה. תחילתו של צו זה ביום כ\"ה בסיוון התש\"ף, 17 ביוני 2020.\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\nתודה. מי בעד?\n\nהצבעה\n\nבעד הארכת הצו – 3\n\nנגד – אין\n\nנמנעים – אין\n\nהבקשה להארכת צו הסכמים קיבוציים (הארכת תחולתו של פטור לגבי עובדים מסוימים), התש\"ף-2020, נתקבלה.\n\nהיו\"ר צבי האוזר:\n3 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.\nתודה רבה, הישיבה נעולה.\n\nהישיבה ננעלה בשעה 10:45.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "dda7222b",
    "source_task_id": "272105637",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_370_66207",
    "question": "באיזו שנה פותחה הקלטת הסטריאו?",
    "source_text": "סטריאו (Stereo) הוא מושג בטכנולוגיית קול ושמע המתייחס להקלטת או השמעת צליל בשני ערוצים נפרדים. הקלטת סטריאו מושמעת באמצעות שני רמקולים בתצורה סימטרית, הנותנת הרגשה שהצלילים נשמעים מכיוונים שונים כמו בשמיעה טבעית כשאנו חשים ב\"תמונה\" מרחבית של הצליל. המושג הנתפס כמנוגד לסטריאו הוא מונו - הקלטה בערוץ אחד. \nבשפה יום-יומית יש המשתמשים במושג סטריאו כקיצור של מערכת סטריאו, מכשיר משולב המכיל כמה אמצעים להשמעת מוזיקה (נגן קלטות, נגן תקליטורים, פטיפון וכדומה), מגבר (מכשיר המנקז אליו את האותות המגיעים ממכשירי הניגון השונים ומגביר את עוצמתם) ורמקולים.\nמספר הרמקולים עצמו אינו יכול להפוך לסטריאו צליל שהוקלט במונו; אדם יכול לחבר למערכת השמע שלו מספר בלתי מוגבל של רמקולים, אך אם ההקלטה לה הוא מאזין הוקלטה במונו, הרי שהצליל שיבקע מכל אחד מהרמקולים יהיה זהה. \nהקלטת סטריאו מותאמת למערכת השמיעה האנושית, המורכבת משתי אוזניים. הקלטת סטריאו הופכת את המוזיקה למלאה ועשירה, וניתן ליצור באמצעותה אפקטים קוליים. בשירים רבים, בוקע צליל התופים מרמקול אחד וצליל הגיטרות, למשל, מהרמקול השני; לעיתים, בקטעים בהם שני קולות שירה (שני זמרים, או זמר אחד שקולו נשמע \"כפול\") יבקע הקול האחד מהרמקול האחד, והקול השני מהרמקול השני. שני אפקטים אלו מפתיעים את השומע, וכן יוצרים לעיתים אפקט של \"דיאלוג\" (בין שני זמרים או בין שני כלי נגינה).\nבראשית ימי ההקלטות (בתחילת המאה ה-20) בוצעו כל ההקלטות במונו; ב-1957 פותחה הקלטת הסטריאו ומאז זהו הסטנדרט. במרוצת הזמן, פותחו אפשרויות הקלטה במספר רב יותר של ערוצים (קוודרו, למשל, בו קיימים ארבעה ערוצים), אך הקלטת סטריאו נותרה הנפוצה ביותר. בימינו ישנו מעבר הדרגתי ממערכת בעלת שני רמקולים למערכת רב-ערוצית המקיפה את המאזין ונותנת אפקט הנקרא סראונד כמו סט רמקולים של 5.1 עד 7.1. התמיכה קיימת בנגני DVD, במשחקים ובמערכות קולנוע ביתי. כמו כן, נוצרו אף אוזניות מרובות רמקולים (3-4 רמקולים בכל אוזנית), כאשר מבחינת עיבוד, זוג רמקולים קדמי אחד מדמה את הרמקול המרכזי (הראשון בסט 5.1).\n\n\n== מערכות סטריאו ==\nמערכת סטריאו, כאמור, היא מערכת עם שני רמקולים לפחות המשמיעים צליל בסטריאו. מערכת סטריאו יכולה לכלול רכיבים כמו רדיו AM-FM, נגן תקליטורים, טייפ להשמעת קלטות, פטיפון להשמעת תקליטים, כניסת AUX עבור הזנת ערוצי שמע נוספים, כניסה למיקרופון ועוד. מערכות מודרניות יכולות גם להשמיע מוזיקה בפורמט MP3 ופורמטים אחרים.\n\n\n== מוזיקה סטריאופונית ==\nמוזיקה המוקלטת ומושמעת בשני ערוצים – ימין (R) ושמאל (L). מוזיקה סטראופונית (Stereophonic), או בקיצור – סטראו (או סטריאו) באה לחקות את חוש השמיעה אצל האדם. הקלטת מוזיקה בשני ערוצים מופיעה כבר במאה ה-19, אך מיוחסת בעיקר לשניים, ששיכללו אותה בשנות ה-20 של המאה ה-20, עד שהוכנסה לשימוש תעשייתי בשנות ה-50: אלן דוואר בלומליין (Alan Blumlein), מחברת EMI, וארתור קלר (Arthur Keller), מחברת מעבדות בל.\nהקלטת צליל בעזרת שני מיקרופונים המרוחקים זה מזה (למשל, שני מיקרופונים הסמוכים לאוזניו של אדם), מקרבת את הצליל שמוקלט לדרך בה האדם רגיל לשמוע אותו. בשנות ה-30 הוכח כי ניתן ליצור אף אפקטים של מרחב תלת-ממדי באמצעות שני רמקולים בלבד. \nכדי לשמוע מוזיקה שהוקלטה בסטראו (בשני ערוצים) יש צורך בשני רמקולים (אך הדרך המומלצת לחוות סטריאו היא בעזרת אוזניות) המחוברים לכל ערוץ בנפרד (ימין ושמאל). על אף שקיימות שיטות חדישות יותר המשתמשות במספר ערוצים רב יותר, דוגמת מוזיקה היקפית (Surround), אין הדבר מחייב כי איכות השמע מהן תהיה טובה יותר מאשר הקלטה סטראופונית.\n\n\n== ראו גם ==\nסראונד\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nסטריאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==\nסטריאו טבעי מתייחס באמת להקלטות באמצעות שני מיקרופונים כמו שתי אוזניים שנותנות לנו תחושה מרחבית אקוסטית ומסייעת להפרדה הטבעית בין הצלילים.\nסטריאו לא טבעי זה כשבאולפן מחליטים לשדר כלי אחד מימין ואחר משמאל זה עשוי ליצור חוסר איזון במרחב גדול, כלומר לא ייתכן שאלו בשמאל האולם ישמעו יותר כלי אחד מכלי אחר.\nמקובל להשמיע בס תופים וזמר במונו (באופן שווה בשני הצדדים) ולשחק עם הכלים האחרים בצדדים.",
    "reference_answer": "המסמך מציג מידע שאינו אחיד בנוגע לשנת הפיתוח של הקלטת הסטריאו. במקום אחד נכתב כי הקלטת הסטריאו פותחה בשנת 1957, ומאז הפכה לסטנדרט. במקום אחר במסמך מצוין כי הקלטת מוזיקה בשני ערוצים הופיעה כבר במאה ה-19, שוכללה בשנות ה-20 של המאה ה-20, והוכנסה לשימוש תעשייתי בשנות ה-50.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הקלטת הסטריאו פותחה בשנת 1957 ומאז הפכה לסטנדרט.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "בראשית ימי ההקלטות (בתחילת המאה ה-20) בוצעו כל ההקלטות במונו; ב-1957 פותחה הקלטת הסטריאו ומאז זהו הסטנדרט.",
            "start_char": 1209,
            "end_char": 1315,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הקלטת מוזיקה בשני ערוצים הופיעה כבר במאה ה-19.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 22,
            "source_excerpt": "הקלטת מוזיקה בשני ערוצים מופיעה כבר במאה ה-19, אך מיוחסת בעיקר לשניים, ששיכללו אותה בשנות ה-20 של המאה ה-20, עד שהוכנסה לשימוש תעשייתי בשנות ה-50: אלן דוואר בלומליין (Alan Blumlein), מחברת EMI, וארתור קלר (Arthur Keller), מחברת מעבדות בל.",
            "start_char": 2298,
            "end_char": 2536,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "שיטת ההקלטה בשני ערוצים שוכללה בשנות ה-20 של המאה ה-20 והוכנסה לשימוש תעשייתי בשנות ה-50.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 22,
            "source_excerpt": "הקלטת מוזיקה בשני ערוצים מופיעה כבר במאה ה-19, אך מיוחסת בעיקר לשניים, ששיכללו אותה בשנות ה-20 של המאה ה-20, עד שהוכנסה לשימוש תעשייתי בשנות ה-50: אלן דוואר בלומליין (Alan Blumlein), מחברת EMI, וארתור קלר (Arthur Keller), מחברת מעבדות בל.",
            "start_char": 2298,
            "end_char": 2536,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "499195f3",
    "source_task_id": "272105638",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "you-may-find-interesting-8202566",
    "question": "ממה נובע הפער בזמני התגובה ללחץ בין עור הפנים לבין שאר הגוף?",
    "source_text": "כל הטיפים: טיפוח בימי קורונה\n\nכולנו מודעים לכך שיש קשר ברור בין מצבנו הנפשי והבריאותי • אנחנו פחות מודעים לעובדה שגם עור הפנים שלנו מגיב ללחץ ולמתח • קבלו את כל הטיפים המומלצים במיוחד לימים המתוחים\n\nכולנו מודעים לכך שיש קשר ברור בין מצבנו הנפשי והבריאותי. חרדה, סטרס והלחץ שאנחנו חווים בשבועות האחרונים, משפיעים על הגוף במיידי. אנחנו פחות מודעים לזה שגם עור הפנים שלנו מגיב ללחץ ולמתח. בשונה מתסמיני הגוף, לוקח לו יותר זמן להגיב, אך ניתן לראות הרבה פעמים מספר תסמינים כמו: אדמומיות, פריחה, גרד, יובש, מראה עור עמום או אפרפר.\n\nדפנה קינקס, מנהלת ההדרכה של קבוצת החברות אסתי לאודר ממליצה על שגרת טיפוח, המתאימה במיוחד לימים אלו, בהם יש לנו הרבה זמן להשקיע בטיפוח הפנים:\n\nשלב ראשון הוא שלב חובה – ניקוי הפנים, בוקר וערב. גם אם לא יצאנו מהבית או התאפרנו, עדיין העור חשוף לכל הזיהומים הסביבתיים הקיימים באוויר, הפרשות טבעיות של שומן או אפילו שומן משיער לא נקי. ולכן, יש צורך בניקוי העור, בדיוק כמו מקלחת לגוף.\n\nהניקוי המומלץ ביותר הוא שגרת שלושת השלבים של קליניק, הכוללת סבון לניקוי והסרת שאריות לכלוך ושומן, מי הסרה להסרת תאים מתים ולסיום קרם לחות המאזן ומשיב לעור בחזרה את הלחות הבסיסית שלו. חשוב לשים לב ולהשתמש במוצרים המתאימים לסוג העור שלך. את שלושת השלבים לדוגמה, ניתן למצוא ב-4 ורסיות המתאימות לארבעה סוגי עור: יבש מאד עד יבש, יבש מעורב, מעורב שמן ושמן.\n\nצילום: יח״צ חו״ל\n\nבשלב הזה, כשהעור נקי, ממליצה דפנה להשתמש בתכשיר פלאים של מאק - תרסיס הלחות Prep+ Prime Fix+ הידוע כמרגיע ומרענן את העור, מזין בלחות ומשמש בסיס לכל סרום וקרם שיבוא מעליו. בימים בהם נחזור להתאפר – הוא גם יקבע ויאריך את עמידות האיפור.\n\nכל שאת צריכה לעשות הוא לרסס אותו באופן אחיד על הפנים ואז תקבלי בוסט של אחד מ- 4 הניחוחות המדהימים שלו: ורדים, לבנדר, קוקוס או ארומת צמחים.\n\nכעת העור מוכן לשלב הסרום ומוכן לספיגה מהירה ואיכותית של מרכיבים פעילים.\n\nהסרום המומלץ ביותר הוא הסרום האייקוני של אסתי לאודר Advanced Night Repair – הבקבוקון החום עם הטפטפת, סרום התיקון הראשון בעולם, המשקם את העור, מחדש אותו ומעניק לו לחות. מפחית באופן משמעותי את מראה סימני ההזדקנות העיקריים וממקסם את עוצמת ההתחדשות הלילית הטבעית של העור. הסרום כולל גם חומצה היאלורונית, \"מגנט הלחות\" של הטבע, המסייע לנעול את הלחות בעור כך שמראה הקמטים והקמטוטים מופחת באופן משמעותי.\n\nצילום: יח״צ חו״ל\n\nמוצר מומלץ נוסף מבית אסתי לאודר שייך גם הוא למשפחת Advanced Night Repair והוא מומלץ לשימוש מעל לסרום. מדובר ב Intense Reset Concentrate – תחליב מרוכז לשיקום, חיזוק והרגעת העור, המרגיע עור מגורה ואדמומי כבר בתוך שעה ומתאים לשימוש יומיומי בתקופה זו של לחץ מתמשך.\n\nמעשיר את העור בלחות מתמשכת למשך 24 שעות, עם חומצה היאלורונית מרוכזת פי 15. מחזק את העור כדי שיגיב טוב יותר לגורמי גירוי נראים לעין ומשיב לעור מראה חלק, בעל מירקם אחיד ומעודן, נטול מראה נקבוביות.\n\nצילום: יח״צ חו״ל\n\nהשלב הבא הוא כמובן שלב הלחות וההזנה: כאן המגוון הוא גדול ותוכלי לבחור באחד מהקרמים הבאים, ע\"פ הצורך שלך:\n\n• קרם לחות Smart SPF15 של קליניק – קרם לחות אנטי אייג'ינג, המיועד לשימוש בשעות היום ומטפל במספר רב של דאגות עור כמו קמטים וקמטוטים, אובדן גמישות, מראה עור עמום, מרקם גס ותפקוד חסר של מחסום הלחות בעור. הקרם מכיל גם מקדם הגנה SPF15 והוא מסייע גם בתיקון ובמניעה ניכרת לעין של נזק הנגרם מקרני UV וגורמים סביבתיים.\n\nצילום: יח״צ חו״ל\n\n• קרם הלחות האולטימטיבי מבית בובי בראון Vitamin Enriched Faced Base קרם שהוא 2 ב- 1: גם מעניק לחות מיידית, מרכך ומגמיש את העור ומועשר בויטמינים וגם משמש כפריימר ומכין את העור לאיפור. והרי לא לנצח נישאר בבית נטולי איפור... וכמובן שאי אפשר להתעלם מניחוח ההדרים המושלם של הקרם, שמעלים כל מחשבה טורדנית.\n\nצילום: יח״צ חו״ל\n\n• קרם נוסף שהוא סוג של קסם הוא Strobe Cream של מאק. מדובר בקרם המכיל מרכיבים בוטניים מלחחים ומרעננים. הוא מעורר עור עייף או עמום ומטעין אותו בויטמינים ומנה גדושה של תה ירוק. באמצעות רכיבים נוגדי חמצון וחלקיקים היוצרים השתקפויות, הוא מאיר את העור ומעניק לכל עור ותחת כל תאורה, את הזוהר הרך ביותר. ניתן להתמש בו מעל הסרום ואפילו מעל מייקאפ (כשנחזור לשיגרה ונתאפר). במקרה כזה הוא יצור אפקט של ברק מעודן.\n\nצילום: יח״צ חו״ל\n\nהשלב האחרון, גם כשאנחנו לא מתאפרות, הוא השפתיים. אנחנו אמנם יוצאות מהבית עם מסיכה ומסתירות את הפה, כך שאין צורך בשפתון, אולם זה בדיוק הזמן לדאוג לשפתיים ולטפח אותן. מותג האיפור בובי בראון מציע את Extra Lip Tint – שפתון לחות קליל, שקפקף ובעל לחות גבוהה המציע מצד אחד את היתרונות של קרם לשפתיים יבשות ומצד שני צבע ורוד טבעי המוציא את הטוב מהשפתיים שלך. אז תני גם לשפתיים שלך ליהנות מכל הטוב הזה.\n\nצילום: יח״צ חו״ל",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "709493bc",
    "source_task_id": "272105639",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "celebrities-7852433",
    "question": "כיצד מבססות העובדות את דרישתן לפיצוי של מיליון שקלים חרף תנאי ההעסקה שקיבלו?",
    "source_text": "\"ניסיון סחיטה\": עובדת משק הבית של ניקול ראידמן תובעת אותה\n\nהעובדת לשעבר של הכוכבת מצטרפת לעובדת נוספת שפוטרה, ושתיהן תובעות את ראידמן על מיליון שקלים • עו\"ד בתגובה: \"גמלו לניקול רעה תחת טובה\"\n\nלאחר שעובדת משק הבית לשעבר של ניקול ראידמן תבעה ממנה חצי מיליון שקלים לאחר שפוטרה, עכשיו מצטרפת עובדת משק בית נוספת שפוטרה ותובעת גם היא את ראידמן על חצי מיליון שקלים נוספים, כך נודע ל\"ישראל היום\".\n\nראידמן ועורכי דינה דוחים את הטענות ומוסרים כי מדובר בניסיון סחיטה: ״התובעות שבהן מדובר היו עובדות משק בית שהשתכרו בעין יפה, הרבה מעל למקובל בענף, וזכו, כמו כל עובדי מרשתי, ליחס חם ותנאי עבודה מפליגים. לאחרונה, עקב ליקויים באמינות וביחסי אנוש, הוחלט לפטר את העובדות האמורות״, לשון התגובה. ״למרבה הצער, העובדות גמלו לניקול רעה תחת טובה, ולאחר ששולם להן כל המגיע להן מכוח דיני העבודה, ניסה בן זוגה הישראלי של אחת מהעובדות לסחוט בשמה כספים שלא הגיעו לה לפי דין. מסתבר כי משניסיון זה כשל, הגישה העובדת לבית הדין לעבודה כתב תביעה חסר יסוד עובדתי ומשפטי, שבמסגרתו היא תבעה מאות אלפי שקלים, על יסוד עילות קיקיוניות, כיד הדמיון הטובה״.\n\nלסיום נמסר מטעם עורכי הדין: ״העובדות ומי מטעמן, מקווים לשווא כי הכפשת מרשתי בכלי התקשורת תסייע להם בניסיונותיהם הפסולים לחלץ ממרשתי כספים שאינם מגיעים לעובדות. על כל פנים, אנו נשיב לגופן של טענותיה המופרכות של העובדת בבית הדין לעבודה״.\n\nעוד נודע כי העובדות השתכרו בסכום של למעלה משלושים אלף שקלים בחודש, סכום גבוה בהרבה מהממוצע במשק.\n\nניקול ראידמן עצמה סירבה להתייחס לעניין.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "8f7907ed",
    "source_task_id": "272105640",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "general-8658392",
    "question": "כיצד השפיעה חזרתו של נסראללה מהאשמותיו כלפי המפגינים על מידת האמון של הציבור הלבנוני בארגון חיזבאללה?",
    "source_text": "לבנון: שיא במספר המוחים בביירות\n\nדיווח: עשרות אלפי מפגינים הגיעו לביירות מכל חלקי המדינה • המוחים קראו לשינוי, למיגור השחיתות ולהרכבת ממשלת מעבר עד לקיום בחירות\n\nאלפי לבנונים יצאו היום (ראשון) להפגנות ברחבי המדינה. לפי סוכנות הידיעות \"רויטרס\", מדובר במספר הגדול ביותר של מפגינים מאז החלה המחאה במדינה.\n\nשיירות של מפגינים עשו דרכן היום (ראשון) מהעיירות והכפרים הלבנונים ועד לערי הצפון תחת הכותרת \"האחדות היא אחת\". המוחים נשאו את דגלי ארץ הארזים וקראו לשינוי, למיגור השחיתות ולהרכבת ממשלת מעבר עד לקיום בחירות חדשות.\n\n[tweet]\n\n<!--\n\n//-->\n\nהחל מהצהריים פורסמו ברשתות החברתיות קריאות שצברו תאוצה לסגור את כל הכבישים המרכזיים החל ממחר בבוקר. ההפגנות התחדשו גם בביירות, בצידון ובמקומות אחרים, ולוו בקריאות לשביתה כללית מחר עד שתקום ממשלה חדשה.\n\nשערי הבירה הלבנונית התמלאו במפגינים שדרשו ממשלה טכנוקרטית שתטפל בבזבוז כספי הציבור ובשחיתות שהתפשטה במסדרונות השלטון. הלבנונים החלו להתאסף בעיר כבר משעות הבוקר תחת השגחת חיילי הצבא. המשתתפים במחאה קיימו ישיבות בהן דנו באתגרים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים שנמצאים על הפרק.\n\nבעיתון \"אל-אח'באר\" המזוהה עם חיזבאללה, בחרו להתמקד דווקא בהפגנות תמיכה בנשיא מישל עאון, שבא משורות \"תנועת הפטריוטים החופשיים\", בעלת הברית הנוצרית והפרו-סורית של אנשי נסראללה בפרלמנט ובממשלה.\n\nכזכור, בנאומו בשישי ניסה מזכ\"ל חיזבאללה חסן נסראללה, מי שנתפש כבעל הבית בלבנון, להרגיע את הרוחות ושיבח את המפגינים על המחאה השלווה. ראש ארגון הטרור חזר בו מהיחס העוין שגילה ארגון הטרור למפגינים ולהאשמה שלו כלפיהם כי הם ממומנים בכסף זר. נסראללה ניסה להתחמק מאחריות חיזבאללה למשבר, כשטען כי הם מחזיקים רק בשלושה משרדי ממשלה (הבריאות, הספורט והמשרד לעניינים פרלמנטריים). בנוסף הוא שיגר מסר ליריביו הפוליטיים שלדבריו \"רוכבים על הגל\", וגרס כי חיזבאללה חזק מתמיד.\n\nהממשלה האחרונה, שבפועל סיימה את ימיה עם התפטרותו של סעד אל-חרירי ממפלגת אל-מוסתקבל המוסלמית סונית, הייתה למעשה ממשלת אחדות בין מחנהו המצטמק של האחרון, הכולל גם את מפלגת הכוחות הנוצריים, ששריה התפטרו, ומפלגת השמאל הדרוזית, לבין הקואליציה הפרו-סורית.\n\nלמרות התקווה עם התפטרות ראש הממשלה, סנטימנט אחר הביע ווליד ג'ונבלאט, מנהיג מפלגת השמאל הדרוזית, שצייץ בחשבון הטוויטר שלו: \"שבנו לנקודת ההתחלה עם קריאות פופוליסטיות וריקות מתוכן, שחוזרות 30 שנה אחורה\". בכך רמז ג'ונבלאט כי קיימת סכנה שההפגנות יגלשו לאלימות ולפחד המצמית ממלחמת אזרחים נוספת.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "ac1e8d89",
    "source_task_id": "272105641",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "judaism-11033303",
    "question": "באילו אמצעים חזותיים משתמשת הסדרה כדי להמחיש את תחושת האשמה האימהית?",
    "source_text": "# source = Israel_Hayom\n# genre = judaism\n# url = https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/11033303/\n# doc_id = judaism-11033303\n# title = \"עשרה ימים בוואלי\": המפענחת חוזרת\n# publication_date = 2017-12-17T23:37:07\n\n\"עשרה ימים בוואלי\": המפענחת חוזרת\n\nחמש שנים אחרי שהסדרה \"המפענחת\" ירדה מהמסך, קירה סדג'וויק חוזרת לגלם תפקיד ראשי בסדרת מתח חדשה, \"עשרה ימים בוואלי\", שעולה מחר ב־yes\n\nמחר תעלה ב\"יס\" (ערוץ yes drama ב־22:00) סדרה חדשה בת עשרה פרקים, \"עשרה ימים בוואלי\", בכיכובה של קירה סדג'וויק.\n\nכמו הסדרה הקודמת שסדג'וויק כיכבה בה, \"המפענחת\" (שעליה זכתה בפרסי אמי וגלובוס הזהב), גם \"עשרה ימים בוואלי\" היא דרמה משטרתית. הפעם מגלמת סדג'וויק את ג'יין סדלר, יוצרת ומפיקה של סדרת משטרה פופולרית המכורה לעבודתה. בחייה האישיים היא מנהלת מאבק משמורת סוער על בתה בת ה־9 מול בעלה לשעבר, מוזיקאי שנמצא בתהליך גמילה מסמים. האקשן מתחיל כאשר הילדה נחטפת ממיטתה וג'יין משוכנעת שהאקס הוא שאחראי לחטיפה. היא פותחת בחקירה עצמאית כדי למצוא אותה, והחיים המתוסרטים שאותם הכירה מעבודתה בטלוויזיה - הופכים מבחינתה למציאות.\n\nלצידה של סדג'וויק משחקים בסדרה אריקה כריסטיאנסן (\"הורים במשרה מלאה\"), מלקולם ג'מאל וורנר (\"משפחת קוסבי\") ואדוואלה אקינויה־אגבז'ה (\"אוז\", \"אבודים\"). גם שני אטיאס הישראלית (אחות של מורן אטיאס) משחקת בארבעה מפרקי הסדרה בתפקיד אורח.\n\nבשלבי הפיתוח של \"עשרה ימים בוואלי\", התפקיד של ג'יין סדלר יועד לדמי מור, אלא שברגע שהסדרה נמכרה לרשת ABC - מור איבדה עניין. היא קיוותה שהסדרה תשודר ברשת כבלים או באחת מספקיות התוכן בסטרימינג - ובכך תזכה לבמה טרנדית יותר לעשות קאמבק.\n\nהרזומה הקולנועי של סדג'וויק (52) כולל את הסרטים \"נולד בארבעה ביולי\", \"סינגלס\" ו\"פנומן\" משנות ה־90, אולם נראה שהתפקיד בסדרה \"המפענחת\" (שירדה מהמסך ב־2012 בתום שבע עונות) מזוהה איתה יותר מכל.\n\n\"רציתי סדרה שבה אני לא סתם פותרת תעלומות, אלא שאני בעצמי התעלומה\", סיפרה סדג'וויק בכנס מבקרי טלוויזיה, בפאנל לקידום הסדרה. \"הדמות של ג'יין מסתורית, וכך גם כל התעלומה הלא מפוענחת של מה עלה בגורל בתה, מי מעורב בסיפור, מה בדיוק קרה. כל סימני השאלה הללו חושפים בהדרגה את הרקע של ג'יין ואת מערכות היחסים שלה\".\n\nלדבריה, אחת התימות שהסדרה עוסקת בה היא האשמה הטיפוסית שמשותפת לכל הנשים מהרגע שבו הן יולדות את ילדיהן. \"יש אלמנט ביולוגי שגורם לנו להרגיש כי כל רגע שאנחנו מעבירות ללא ילדינו הוא סיבה טובה לתעב את עצמנו\", אמרה. \"החברה תמיד שמחה להפנות לעברנו אצבע מאשימה. באופן כללי, בלתי אפשרי לעשות את הכל כמו שצריך. אפשר שזה יהיה סביר או רק חצי בסדר. אבל לא שומעים שיח מקביל כזה סביב גברים, אף אחד לא מדבר על אבות טובים או רעים. הם פשוט אבות\".\n\nאבי שני ילדיה הבוגרים של סדג'וויק הוא השחקן קווין בייקון, ובקרוב הם יחגגו 30 שנות נישואים. אחד הזוגות היציבים בהוליווד. השניים השתתפו בסדרה תיעודית גניאולוגית בארה\"ב ששמה \"מצא את שורשיך\", שהתחקתה אחר אילן היוחסין המשפחתי של כל אחד מהם, שם נחשף כי הם למעשה בני דודים מדרגה תשיעית.\n\n\"ברגע שביקשו ללהק אותנו יחד לאחד הפרקים - הנחתי שכנראה מצאו שיש בינינו קרבת דם רחוקה\", סיפרה סדג'וויק. \"לא באמת הופתעתי כשצילמנו את הפרק, הייתי צריכה להעמיד פנים. רוב האנשים הלבנים הרי קשורים זה לזה בדרגה מסוימת\".",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b742df5b",
    "source_task_id": "272105642",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "judaism-8588448",
    "question": "בבתים שבהם כל אחד מבני המשפחה מדליק חנוכייה משלו, על מי מוטלת האחריות להישאר ער עד כיבוי הנרות?",
    "source_text": "עושים סדר: מתי להדליק נרות חנוכה?\n\nשעות ההדלקה לפי ערים • סדר הצבת הנרות וברכות ההדלקה • מי חייב בהדלקת חנוכייה והיכן מציבים אותה • צעד אחר צעד, כך תדליקו נר חנוכה\n\nבמאות אלפי בתים, משרדים, חנויות ומפעלים ידליקו הערב (ראשון) את הנר הראשון של חג החנוכה. הילדים יקבלו סופגניות, המהדרים ישחקו בסביבונים מתוחכמים יותר או פחות, ואווירת חג תרד על מדינת ישראל.\n\nהמדריך המקוצר לכל הלכות חנוכה\n\nרגע לפני החג, עושים לכם קצת סדר בבלגן. מתי מותר להדליק את נרות החנוכה לפי ערים, מה סדר ההדלקה ומה קורה אם אתם תקועים מחוץ לבית עד שעות הלילה המאוחרות.\n\nמתי מדליקים?\n\nובכן, כמו בכל חג יהודי, גם כאן יש שיטות שונות ומשונות. מבלי לסבך אתכם יותר מדי, נספר שיש מחלוקת האם להדליק בעת שקיעת השמש או בצאת הכוכבים. הרב רפי אוסטרוף, ראש המועצה הדתית גוש עציון, מסביר כי על פי רוב הדעות כיום יש להדליק נרות בצאת הכוכבים.\n\n<!--\n\n//-->\n\nאיפה מציבים את החנוכייה?\n\nאת החנוכייה יש להציב במקום בולט, על מנת ליצור פרסום הנס. יש שנוהגים להניח אותה בתיבת זכוכית מיוחדת מחוץ לדלת או ליד חלון על מנת שתיראה מהרחוב.\n\nסדר הדלקת הנרות\n\nקניתם חנוכייה יפהפייה, נרות צבעוניים ואפילו הגפרורים כבר בהיכון. אבל באיזה צד מדליקים את הנר?\n\nבחנוכה מדליקים נר נוסף כל יום, מבלי לספור את השמש. כלומר, ביום הראשון מדליקים נר אחד ושמש, ביום השני – שני נרות ושמש, וכן הלאה.\n\nהרב ברוך אפרתי מסביר כי המנהג הרווח הוא לסדר את הנרות מימין לשמאל, ובכל יום להוסיף נר בצד שמאל. מתחילים להדליק מהנר השמאלי ביותר, וממשיכים ימינה עד הנר הימני ביותר.\n\nמשפחת קיסוס מהרצליה מדליקה נרות חנוכה בשנה שעברה\n\nמצוות הדלקת נר חנוכה היא חובה, ומדליקים את הנרות בכל בית שגרים בו. מנהג הספרדים הוא שרק בעל הבית מדליק חנוכייה אחת. מנהג האשכנזים הוא שכל אחד מבני הבית מדליק חנוכייה משל עצמו.\n\nנשים חייבות בהדלקת נר חנוכה כמו גברים. אולם הן יוצאות ידי חובה בהדלקת הבעל או האב. אם הן לבדן, מדליקות בברכה.\n\nמה מברכים?\n\n<!--\n\n//-->\n\nבשאר הימים מברך רק \"להדליק נר של חנוכה\", ו\"שעשה ניסים\"\n\nלאחר ההדלקה שרים:\n\n\"הנרות הללו שאנו מדליקין, על הניסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות, שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה\".\n\nואומרים:\n\n\"על ידי כהניך הקדושים, וכל שמונת ימי החנוכה הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם, אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על ניסך ועל נפלאותיך ועל ישועתיך\".\n\nלאחר מכן נוהגים לשיר:\n\n\"מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח\n\nתיכון בית תפילתי ושם תודה נזבח\n\nלעת תכין מטבח מצר המנבח\n\nאז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח\".\n\nאם לא הדלקתי בזמן את החנוכייה, מה עושים?\n\nאם לא הדליק את נר החנוכה בזמן, מותר בדיעבד להדליק עם ברכה, עד השעה עשר בלילה. ואם הוא מדליק בפתח של רחוב שוקק, יכול בדיעבד להדליק עד עלות השחר, עם ברכה. בחצי השעה הראשונה אסור להשתמש באור נרות החנוכה, אלא רק להביט בהם. אולם אם יש אור ממנורות חשמל (או הנר שנקרא 'שמש') מלבד אור החנוכייה - מותר להשתמש באור.\n\nמדליקים גם מתחת למים // צילום: יהודה יתח\n\nשימו לב כמובן להישאר ערים עד שהחנוכייה נכבית ולהניח אותה במקום בטוח על מנת לשמור על בטיחות ולמנוע שריפות.\n\nמדליקים את החנוכייה רק במקום שבו הנר לא יכבה. אם הדליק במקום עם רוח וכבתה החנוכייה - חייב להדליק שוב (בלי ברכה). ואם הדליק במקום בלי רוח וכבתה החנוכייה בכל זאת - לא חייב להדליק שוב (אך טוב להדליק).",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b833055f",
    "source_task_id": "272105643",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "news-14022755",
    "question": "כמה בני אדם נהרגו בעימותים האלימים בעיר חרקוב?",
    "source_text": "\"פוטין קיבל את כל האמצעים לפעול באוקראינה\"\n\nנשיא רוסיה קיבל את אישור הפרלמנט לפעול באוקראינה, אך דוברו אומר: \"החלטה על פעולה עדיין לא התקבלה; מקווים שלא תהיה עוד הסלמה\"\n\nהסלמה נוספת בין רוסיה לאוקראינה, לאחר שהפרלמנט הרוסי אישר אחר הצהריים (שבת) לנשיא ולדימיר פוטין להשתמש בכוח צבאי בשטח אוקראינה, אולם נציג הפרלמנט אמר כי רוסיה לא תמהר להשתמש בכוח כזה.\n\nרוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק\n\nדוברו של הנשיא פוטין אמר, כי \"לאחר החלטת הפרלמנט, לנשיא יש את כל האמצעים הדרושים לפתרון המצב, אם באמצעות שימוש בכוח צבאי ואם באמצעות החזרת השגריר הרוסי בארה\"ב. הוא הוסיף כי \"יש להבין שהנשיא עדיין לא קיבל החלטה, החלטה כזו עדיין לא התקבלה\".\n\nסוכנות הידיעות הרוסית אינטרפקס מסרה, כי הדובר הוסיף כי הקרמלין מביע תקווה שלא תהיה הסלמה נוספת במתיחות בין רוסיה לאוקראינה.\n\nהאיחוד האירופי מסר, כי שרי החוץ של אירופה ידונו במתיחות הגוברת באוקראינה, במפגש חירום שייערך ביום שני הקרוב בבריסל.\n\nצילום: AP\n\nשר החוץ האוקראיני אנדריי דשיצייה מסר היום כי רוסיה מסרבת לנהל שיחות עם הממשל האוקראיני בנוגע לשלמותה הטריטוריאלית של המדינה. \"אנחנו מודאגים מאוד מהמידע שלפיו רוסיה מסרבת לקחת חלק\", אמר השר. מקור ביטחוני אוקראיני מסר כי רוסיה השתלטה היום בצהריים על נמל תעופה צבאי נוסף. הנמל ממוקם בעיר קירובסקויה והוא הנמל הצבאי השני עליו השתלטו כוחות הצבא הרוסים ביממה האחרונה.\n\nמוקדם יותר מסר שר ההגנה של אוקראינה כי צבא אוקראינה נכנס לכוננות קרובה בשל הגעת כוחות נוספים, 6,000 במספר, של הצבא הרוסי אל חצי האי קרים. על פי הדיווחים קייב הורתה לספינות של חיל הים האוקראיני להכנס לכוננות קרב ולפטרל בים השחור בכדי למנוע השתלטות של כוחות רוסים על בסיסי הצבא האוקראיני בעיר. בנוסף, דווח על ניסיון של כוחות הצבא הרוסי להשתלט על בסיס נ\"מ במערב חצי האי. עד כה, לא ידוע על עימותים, בין כוחות הצבא.\n\nמניפים את דגל רוסיה בקרים. צילום: AFP\n\nהמתיחות גם הגיעה לעיר חרקוב שבמזרח אוקראינה: עשרות אזרחים נפצעו במהלך עימותים אלימים בין הפעילים הפרו רוסים לתומכים בממשל החדש באוקראינה. כ-20 אלף מפגינים השתתפו בעימותים, בהם הושלכו רימונים ונורו יריות. בהמשך ניסו הפעילים להשתלט על מטה המושל שבעיר.\n\nנשיא ארצות הברית ברק אובאמה התייחס אמש בהודעה רשמית למאורעות באוקראינה והבהיר כי, \"להתערבות צבאית יהיה מחיר כבד. מדובר במדינות בעלת קשרים היסטוריים ותרבותיים, וכל הפרה של הריבונות האוקראינית תערער את היציבות\". הנשיא האמריקני הוסיף ואמר כי שוחח עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וכי השניים פועלים בקשר צמוד ובשיתוף פעולה. \"שוחחתי עם פוטין לפני כמה ימים, והבהרתי לו שרוסיה תהיה חלק מהמאמץ של הקהילה הבינלאומית להשיב את הסדר באוקראינה\", אמר הנשיא.\n\nצילום: AFP\n\nלפני כן, אישר משרד החוץ הרוסי כי אכן נעשתה חדירה של כוחותיה הצבאיים אל חצי האי קרים, אך הפעולה אינה מפרה שום הסכם בין רוסיה לאוקראינה. על רקע התגובות החריפות של מנהיגי העולם, שמזהירים מהסלמה באזור, הסביר משרד החוץ הרוסי כי מטרת הפעולה הייתה \"לשמור על מיקום הצי הרוסי בים השחור\" וכי רוסיה הודיע על כך מראש - \"האוקראינים היו מודעים לכך\".\n\nהבית הלבן: \"טעות חמורה\"\n\nלפני ההודעה הרשמית של משרד החוץ הרוסי, גינו בכירים בבית הלבן את המהלך בטענה כי מדובר ב\"טעות חמורה\" מצד רוסיה. גם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הביעה את דאגתה ושוחחה בטלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מרקל הדגישה כי יש להמנע מצעדים שעלולים לגרום להסלמה באזור. מוקדם יותר נמסר כי מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי שוחח עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב על הנושא. קרי קרא לזרז את השיחות לסיום המשבר בעזרת האיחוד האירופי.\n\nחוששים מהבאות. צילום: AFP\n\nאתמול בבוקר דיווח שר הפנים של אוקראינה כי כוחות חמושים פרו-רוסים השתלטו על שני שדות תעופה בחצי האי. סוכנות הידיעות הרוסית \"אינטרפקס\" ציטטה גורמים בצי הים השחור של צבא רוסיה, שהכחישו את הדיווחים. \"לא פלשנו ולא חסמנו את שדות התעופה בחצי האי קרים\", לשון ההודעה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך. הטקסט מציין כי בעימותים האלימים בעיר חרקוב נפצעו עשרות אזרחים, אך אינו נוקב במספר ההרוגים, אם היו כאלה.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d760eafb",
    "source_task_id": "272105644",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "culture-13623808",
    "question": "באיזו שנה ביקר דניאל גלרה בישראל?",
    "source_text": "קרנבל בהילוך איטי\n\nדניאל גלרה, סופר ברזילאי ממוצא יהודי, הפך לאחד השמות הספרותיים הצעירים הבולטים בדרום אמריקה • בראיון לרגל צאת ספרו בעברית הוא מגלה מדוע בחר להתמקד בגיבור הלוקה בעיוורון־פנים, ומדוע מה שנקרא כמותחן הוא לא תמיד כזה\n\nספרות ברזילאית לרוב מעלה בדמיון חופים מוצפי שמש, עצי קוקוס וגביעי מאטה על רקע קיץ נצחי. אבל זו לא ברזיל שתמצאו ב\"זקן ספוג דם\", הרומן המדובר מאת דניאל גלרה, שיצא לאחרונה בעברית (ספרי פן, מפורטוגזית: דלית להב־דורסט); גלרה אמנם מיקם את עלילת ספרו סביב עיירת חוף ששמה גרופבה, אך זו נמצאת בדרום הקר של ברזיל, אזור שרק לעיתים נדירות מאוזכר בספרות ובקולנוע המקומיים, ועוד בתקופה הגשומה נטולת התיירים.\n\nרוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק\n\nלעיירה מגיע בחור זר, שמבקש לחקור את רצח סבו שאירע במקום לפני שנים רבות - סיפור אפל ועקוב מדם המרחף מעל תושבי העיירה כצל כבד. בהזדמנויות שונות מזהירים התושבים את הזר שלא לפשפש בעבר, מה שמעמיד אותו במצב מסוכן, על אחת כמה וכמה בשל מצבו המיוחד - פגיעת ראש נדירה שבעטייה הוא שוכח פרצופים דקות לאחר שראה אותם.\n\nגלרה, הנחשב לאחד הקולות הספרותיים הצעירים הבולטים בברזיל, מתגורר בפורטו אלגרה, הקרובה לגרופבה, ומאז ומתמיד נהג לבקר בה עם משפחתו. אביו סיפר לו על רצח מסתורי שאירע בעיירה בשנות ה־70, \"והסיפור הבלתי פתור נשאר איתי. לפני כמה שנים הגעתי למקום לתקופה ממושכת ופתאום אותו סיפור היכה בי בעוצמה; התחלתי לדמיין מי היה האיש, מי היו בני משפחתו ואיך הטיפוסים שסובבים אותי בגרופבה היו עשויים להגיב לו נכחו בעת המקרה\", הוא מספר.\n\nהוא בן 35, \"פריק של מדע\", להגדרתו, וזה שנים קורא ספרי נוירולוגיה. \"כשהסיפור התחיל לקרום עור וגידים, חשבתי שזו הזדמנות מושלמת לעשות שימוש באותה לקות נדירה. עיוורון פנים שכזה מעמיד את הגיבור בקונפליקטים בלתי צפויים בסיטואציה המסוכנת שאליה הכניס את עצמו, אך בעיקר הייתי מרותק מחיי היומיום של אדם כזה, שלא רק מתקשה לזהות אנשים מאיימים אלא גם את האנשים שהוא אוהב. אנשים כאלה חייבים לשים לב לפרטים שיסייעו להם לזהות אנשים; ניסיתי להביא את היקום של אדם כזה לא רק לעלילה אלא גם לשפה\".\n\nאגדה שנוכחת בחיים\n\nואמנם \"זקן ספוג דם\" מתייחד בהתאמה בין צורה לתוכן: הוא משופע בפרטים זעירים, שעשויים להיראות בתחילה בלתי הכרחיים, אך עם התמשכות הקריאה מתברר שכל אחד מהם משובץ ברומן מסיבה מסוימת. יחד הם מאירים את ייחודה של כל דמות ומייצרים הלך רוח איטי, מעין חלומי, לעיתים אפלולי ולעיתים מוכה שמש, המבקש כמו להתיך את הקורא לתוכו ולתוך הקצב הייחודי לו.\n\n\"היה לי רצון ליצור מקצב מעט איטי\", מאשר גלרה, שמציין פיגורות דוגמת קורמאק מקארתי וחוויאר מריאס כסופרים שהושפע מהם בעת הכתיבה, \"מקצב כזה מאפשר לערבב בתוכו סוגיות פילוסופיות בלי שישתלטו על העלילה, ובמקביל להתבונן בטבע ובמזג האוויר ושכל הפרטים יתמזגו\". לדבריו, \"הרומן מעמיד פנים שהוא מותחן, ויש בו אלמנטים שהיו יכולים לשמש נקודת פתיחה מצוינת למותחן, אך עם הזמן הוא מתפתח לכיוון אחר, שמציב במרכזו תהיות קיומיות ומיתוסים מקומיים\".\n\nמקומיים, אך גם אוניברסליים.\n\n\"בהחלט. אחד הדברים שרציתי לחקור הוא מיתוסים - מהיכן הם באים, כיצד הם מופיעים ומה הם אומרים עבור אנשים. גרופבה היא מקום רב־עוצמה במובן הזה. בעוד במקומות מודרניים המיתוסים העתיקו את עצמם לתרבות הסלבס ולמדיה, בגרופבה אגדות ואמונות קמאיות עדיין נוכחות באופן ממשי, וכמה מהמקרים ומהמנהגים המשונים המתוארים ברומן הם דברים שאנשים כאן עדיין מתייחסים אליהם בשיא הרצינות.\n\n\"מיתולוגיה מקומית היא סיפור שאי אפשר לפתור; יש לה שכבות על גבי שכבות של פרשנויות מפי אנשים שונים עד שאי אפשר להגיע לקרקעית. רציתי שהעיירה הקטנה הזאת תהיה מעין במה שדווקא מעליה יתאפשר להעלות את הסוגיות הללו\".\n\nעשה זאת בעצמך\n\nגלרה, שתואר על ידי כתב העת היוקרתי \"גרנטה\" כאחד הסופרים הברזילאים הצעירים הטובים ביותר, פעיל בזירה הספרותית מנעוריו. הוא החל לפרסם סיפורים קצרים ברשת לקראת סוף שנות ה־90, כשהאינטרנט עוד היה בחיתוליו. \"הייתי חלק מדור חדש של כותבים שהתנסו בכך\", הוא מספר. \"אז, אם רצית לפרסם אונליין, היית צריך גם להעלות הכל בעצמך: להיות הכותב, המתכנת וגם המעצב\". גלרה וחבריו יצרו מגזינים ספרותיים דיגיטליים שנחשבו בזמנו חדשניים, מה שהוביל לייסוד הוצאת הספרים אונליין \"Livros do Mal\" (ספרי הרוע), הוצאה שכולה \"עשה זאת בעצמך\", שבמסגרתה פורסמו תשעה כותרים, כולל קובץ סיפורים מאת גלרה עצמו, ושהפכה את החבורה למשפיעה במרחב התרבותי בברזיל.\n\n\"בזמנו תמיד חשבתי שאעסוק בעיצוב, בתקשורת האלקטרונית ובכל אופן בתחום ויזואלי\", מספר גלרה, שבמקביל לכתיבה מתרגם מאנגלית סופרים רבים כגון דיוויד פוסטר וולאס, ג'ון צ'יבר וזיידי סמית. \"אבל אז הגיעה הספרות וסחפה אותי כמו גל. באיזשהו אופן אני מרגיש שנועדתי, או שמא נידונתי לכתוב; רק לקח לי זמן להבין את זה\".\n\nאמו של גלרה יהודייה, ומתבקש לשאול עד כמה משחקת היהדות תפקיד בחייו; מתברר שכילד למד בבית ספר יהודי, הוא יודע מעט עברית ואף ביקר בישראל במסגרת משלחת סופרים מברזיל. \"זה סיפור מעט מצחיק; ממשלת ישראל הזמינה סופרים ברזילאים כדי שיכירו את התרבות היהודית ומשום מה הזמינו גם אותי. כשסיפרתי במהלך הביקור שאמי יהודייה, הם אמרו שהמטרה היתה להביא סופרים שאין להם קשר לתרבות ולמדינה, ושלו היו יודעים, לא היו מזמינים אותי\", הוא צוחק. \"עדיין, זה היה ביקור מרתק\".",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "dff0f94f",
    "source_task_id": "272105645",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "business-7915489",
    "question": "כמה מתוך עשרת המלונות החדשים המתוכננים באילת צפויים להיבנות על השטח של נמל התעופה הישן?",
    "source_text": "אילת: הקורונה הרסה את התיירות - אך הזניקה את הנדל\"ן\n\nפינוי נמל התעופה הישן בעיר האיץ את ההיצע • מספר אישורי הבנייה בעיר זינק לאחרונה • \"ישראלים מבינים שחו\"ל לא נראה באופק ורבים משקיעים בדירות נופש בעיר\"\n\nיותר מ־100 דירות נמכרו באילת מאז היציאה מהסגר של הקורונה בשלהי מאי, עד יוני. כך עולה מניתוח נתוני רשות המסים שבוצע בלשכת שמאי המקרקעין בראשות חיים מסילתי.\n\nבחודש מאי נמכרו 49 דירות במחיר ממוצע של 1.38 מיליון שקל לדירה, ועוד 50 דירות נמכרו ביוני במחיר ממוצע של 1.216 מיליון שקל. 30% מהעסקאות נחתמו מול קבלנים במחיר ממוצע של 1.665 מיליון שקלים.נציין כי נתוני חודש יוני עדיין לא סופיים, ודיווחים על עסקאות נוספות ודאי יגיעו בשבועות הקרובים.\n\nמפילוח העסקאות עולה כי 30% מהעסקאות בעיר בחודשים מאי-יוני נעשו מול קבלנים. 14 דירות מהחדשות שנמכרו מקבלן הן בנות 5 חדרים, 3 דירות הן בנות 4 חדרים, 11 דירות הן בנות 3 חדרים ו־4 דירות הן בנות 2 חדרים. המחיר הממוצע הוא כאמור 1.665 מיליון שקל.\n\nנמל התעופה הישן. שטח חדש לפיתוח // צילום: יהודה בן יתח\n\nשתי העסקאות היקרות ביותר שבוצעו בעיר היו דירת גן 5 חדרים בשטח 133 מ\"ר ודירת 5 חדרים בבית קומות בשטח 161 מ\"ר. אלה נמכרו ב־2.8 מיליון שקל כל אחת. נוסף על כך, דירת 5 חדרים בבית קומות בשטח של 132 מ\"ר נמכרה ב־2.75 מיליון שקל.\n\nלדברי מאיר יצחק הלוי, ראש עיריית אילת: \"לצד משבר הקורונה, אנו קוטפים בחודשים האחרונים את פירות עמלנו על המאמץ הרב שהשקענו בשנים האחרונות בכל הקשור לפיתוח העיר. אנחנו רואים גידול בביקוש מיזמים למלונאות ולדיור. אנחנו שמחים שתוכניות הפיתוח שלנו מעוררות עניין בשוק\". לדברי יפה סדן, סמנכ\"לית השיווק והמכירות בחברת \"יוסי אברהמי\": \"בחודשים האחרונים אנו רואים גידול עקבי בביקושים לדירות ובמכירות בפרויקטים שלנו באילת. בשלושת החודשים האחרונים מכרנו באילת 15 דירות\".\n\nעוד בנושא:\n\nהתוכנית: כך תהפוך אילת ל\"בועה\" נקייה מקורונה - ותחזור לתפקוד כמעט מלא\n\nהתרגשות שיא: אילת חוזרת - ובגדול\n\nבקרוב באילת: פארק שעשועים ענק\n\nאבי כראל, יזם קומפלקס המלונאות בראון 42° באילת הוסיף: \"העיר מציעה אפשרויות צמיחה נרחבות ביותר ונותנת תשואות גבוהות ביותר. יש כמה מנועי צמיחה משמעותיים כדוגמת הקמת נמל תעופה בינלאומי רמון ופינוי נמל התעופה הישן, שמפנה שטח מרכזי אדיר לפיתוח וצירי תנועה חדשים. יחד מייצרים האצת פיתוח שמתרחשת בימים אלו בעיר אחרי 20 שנה שלא נבנה מלון חדש באילת. כעת יש כ־10 מלונות בתהליכים שונים. בראון 42° מציע מתחם מלונאות עכשווית, מגורים ומתחם בילוי והסעדה חדשני\".\n\nלדברי חיים מסילתי, יו\"ר לשכת שמאי המקרקעין :\"מספר היתרי הבנייה בעיר גדל באופן ניכר וההתעניינות בעיר בשיאה. הפיתוח של העיר לא נעלם מעיניהם של משקיעים ישראלים וגם של תושבי חוץ, שמבינים את הפוטנציאל של השבחת הנכס והתשואות העתידיות. בנוסף, היום כבר מבינים שהקורונה לא עומדת לעזוב אותנו במהרה, ורבים רוכשים דירות כדירות נופש משום שאופציית החופשה בחו\"ל לא נראית באופק. אני מעריך שקצב מכירת הדירות באילת אף יגבר בחודשים הקרובים\".",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b015a9bd",
    "source_task_id": "272105650",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "general-8573552",
    "question": "כמה כסף מציעה ארצות הברית למי שיסגיר לידיה את אחמד עומאר?",
    "source_text": "סומליה: ארה\"ב תקפה מהאוויר את שלוחת אל קאעידה\n\nארה\"ב משיבה אש: לאחר מתקפת הטרור במוגדישו, הפציצו הכוחות האמריקנים שני יעדים של אל-שבאב, שלוחת אל-קאעידה בסומליה • בתקיפה, שתואמה עם הממשל הסומלי, חוסלו ארבעה טרוריסטים\n\nיומיים לאחר מתקפת הטרור הרצחנית ביותר בסומליה מזה שנתיים - החלה סגירת החשבונות: פיקוד אפריקה של צבא ארצות הברית ביצע אמש (ראשון) תקיפה אווירית נגד שלוחת אל-קאעידה במדינה, אל-שבאב.\n\nההתקפה בוצעה בתגובה לפיצוץ מכונית תופת בבירה מוגדישו לפני יומיים, שגבה את מותם של 78 ופציעתם של יותר מ-100 בני אדם, חלקם אזרחי טורקיה. בתקיפה, שתואמה מבעוד מועד עם הממשלה הסומלית, התבצעו שלוש גיחות נגד שני יעדים במדינה וחוסלו בה ארבעה טרוריסטים.\n\nבהתחשב במתח השורר בין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבין נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, ומערכות היחסים הטובות בין וושינגטון ואנקרה לבין מוגדישו - כל אחת בפני עצמה - ייתכן כי המשימה הקשה למיגור אל-שבאב תביא לשיפור היחסים בין שני המנהיגים.\n\nהתקיפה אירעה לאחר שהנשיא טראמפ הכריז על דרום סומליה כ\"אזור עם פעילות טרור פעילה\". ככלל, ארגון אל-שבאב נמצא בתהליך התרחבות בשנים האחרונות, לאחר שב-2011 פעיליו הורחקו ממוגדישו. מאז 2014, עת חוסל בתקיפת מל\"טים מנהיג הארגון ומי שכונה \"אמיר אל-שבאב\" אחמד עבדי גודאנה, הארגון התחזק וכעת שולט בשטחים שונים בסומליה. נכון לעתה, באל-שבאב חברים כ-9,000-7,000 טרוריסטים.\n\nזירת הפיגוע בסומליה // צילום: איי.אף.פי\n\nמי שירש את תפקיד \"אמיר אל-שבאב\" הוא אחמד עומאר וגם הוא נחשב ליעד אסטרטגי של ארצות הברית, שמציעה 6 מיליון דולר למי שיסגיר אותו לידיה. עומאר הוא ארכי-טרוריסט שבעבר שימש כמשנה לגודאנה, כסגן מושל מחוז ג'ובה התחתונה ואף כמושל מחוזות ביי ובאקול. באופן אישי הוא היה אמון, טרם חיסולו של גודאנה, על \"משרד הפנים\" של אל-שבאב שידוע בהשלטת הטרור שלו על התושבים תחת שלטונו.\n\nבזמן שבוקו-חראם, שלוחת ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) במערב אפריקה, היא יעד מרכזי של פיקוד אפריקה האמריקני במאבקו בטרור - אל-שבאב הם יעד משמעותי במזרח היבשת. פיקוד אפריקה פרסם באפריל האחרון כי בשנתיים החולפות עד אז התבצעו 110 גיחות אוויריות בסומליה, שבהן חוסלו יותר מ-800 אנשים.\n\nמבכירי אל-קאעידה\n\nאחמד עומאר נמנה על מנהיגי אל-קאעידה תחת יורשו של אוסאמה בן-לאדן, איימן א-זוואהירי, ביניהם סייף אל-עאדל, ראש \"אגף המבצעים\" שלו, שהיה מחליפו הזמני של בן-לאדן; אבו מוחמד אל-מסרי, שצפוי להיות יורשו אל א-זוואהירי; אבו מוסעב עבדל וואדוד, מפקד שלוחת אל-קאעידה במגרב; קאסם אל-ריימי, מפקד שלוחת ארגון הטרור בחצי האי ערב; אבו אל-פאדי, מפקד \"נוסראת אל-אסלאם\" - השלוחה במערב אפריקה; וכן יאסין אל-סורי, כלכלן שמקום מושבו באיראן, כחלק מהחסות שנותן משטר האייתוללות לטרור האסלאמיסטי הבינלאומי, וארצות הברית מציעה עבור הסגרתו 10 מיליון דולר.",
    "reference_answer": "ארצות הברית מציעה פרס של 6 מיליון דולר למי שיסגיר לידיה את אחמד עומאר, המכהן כ\"אמיר אל-שבאב\" ונחשב ליעד אסטרטגי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "מי שירש את תפקיד \"אמיר אל-שבאב\" הוא אחמד עומאר, הנחשב ליעד אסטרטגי של ארצות הברית.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "בהתחשב במתח השורר בין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבין נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, ומערכות היחסים הטובות בין וושינגטון ואנקרה לבין מוגדישו - כל אחת בפני עצמה - ייתכן כי המשימה הקשה למיגור אל-שבאב תביא לשיפור היחסים בין שני המנהיגים.",
            "start_char": 645,
            "end_char": 884,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "ארצות הברית מציעה 6 מיליון דולר למי שיסגיר את אחמד עומאר לידיה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "בהתחשב במתח השורר בין נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבין נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן, ומערכות היחסים הטובות בין וושינגטון ואנקרה לבין מוגדישו - כל אחת בפני עצמה - ייתכן כי המשימה הקשה למיגור אל-שבאב תביא לשיפור היחסים בין שני המנהיגים.",
            "start_char": 645,
            "end_char": 884,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b649d3b5",
    "source_task_id": "272105651",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "travel-3782570",
    "question": "מתי תיכנס לתוקף ההחלטה להרחיב את רשימת המדינות המחייבות בידוד?",
    "source_text": "רשמי: ארה\"ב ויוון – בין 18 המדינות הנוספות שהשבים מהן יתבקשו להיכנס לבידוד\n\nהוועדה בכנסת אישרה את בקשת משרד הבריאות להוסיף 18 ארצות לרשימת המדינות שהחוזרים מהן יידרשו להיכנס לבידוד, בהן גם גרמניה, הולנד וצרפת • גורמים בענף התיירות: \"ההחלטה עלולה להוות מכת מוות לענף, מאות עובדים יפוטרו\"\n\nועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת אישרה היום (שלישי) את בקשת המשרד להוסיף 18 מדינות, בהן ארה\"ב, יוון והולנד, לרשימת המדינות שהשבים מהן יידרשו להיכנס לבידוד - כולל מחוסנים ומחלימים. ההחלטה תיכנס לתוקף החל משישי הקרוב (7 באוגוסט).\n\nבדיון שהתקיים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אושר להכניס לרשימת המדינות את אוקראינה, איטליה, איסלנד, אסוואטיני, ארצות הברית, בוטסואנה, בולגריה, גרמניה, הולנד, טנזניה, יוון, מלאווי, מצרים, צ'כיה, צרפת, קובה, רואנדה ותוניסיה.\n\nבמקביל, שמונה מדינות אחרות הוסרו מהרשימה: איי סיישל, זמביה, פרגוואי, קוסטה ריקה, אוגנדה, ליבריה, פנמה וקניה. בכך, עומד מספר המדינות ברשימה על 42.\n\nמנתונים שהוצגו על ידי משרד הבריאות בדיון עלה, בין היתר, כי מסוף יוני ועד סוף יולי, שבו ארצה מארה\"ב 141 חולים, המהווים 0.24% מכלל השבים ממנה. בהתאם, מאיטליה הגיעו 27 חולים (0.24%), מגרמניה 43 חולים (0.29%) , מיוון 292 חולים (0.47%) ומצרפת 42 חולים (0.24%).\n\nגורמים בענף התיירות אמרו ל\"ישראל היום\" כי במידה וההחלטה תאושר, יהיה מדובר ב\"מכת מוות לענף\": \"הדבר עלול להביא לפיטורים של מאות עובדים שכבר לא יוכלו לצאת לחל\"ת\".\n\nיו\"ר הוועדה, ח\"כ אפרת רייטן-מרום (העבודה), אמרה במהלך הדיון: \"אני מקווה שזו הפעם האחרונה שניפגש כאן בנושא הזה. הטלת שבעה ימי בידוד היא גזרה קשה. לבי עם כלל עובדי ענף התיירות שמטה לחמם הולך ונגדע בכל פעם שאנחנו דנים ומאשרים צווים אלה\".\n\nאילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה בדיון: \"גל התחלואה הנוכחי הוא תמונה דומה למה שאנחנו רואים בעולם. מרבית העולם נמצא בעליית תחלואה, לרוב בגלל זן הדלתא. המודל לבניית הרשימה מבוסס על מספר קריטריונים - החשוב ביותר הוא כניסה של תחלואה לארץ. לא משנה מה המדינה מדווחת על עצמה, כי חלק המדינות לא בודקות, מרצפות וריאנטים או מדווחות. הקריטריונים הנוספים הם הערכת היקפי תחלואה באמצעות מודלים בין לאומיים - בריטי ואמריקאי - שמעריכים בצורה עקיפה את התמותה העודפת במדינה והתחלואה. בנוסף מתייחסים להימצאות וריאנטים במדינות, לבדיקות סרולוגיות באותן מדינות וגורמים נוספים\".\n\nטל פוקס מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות, הסבירה: \"מה שנידון כאן הוא חובת הבידוד של מחוסנים ומחלימים. מי שלא מחוסן או מחלים, חייב בידוד בשובו מכל מדינה. לא היה שינוי של הקריטריונים, אלא שיש יותר מדינות שעומדות כרגע בקריטריונים הקיימים. אנחנו מכניסים 18 מדינות לרשימה, ובהתאם מוציאים שמונה אחרות שבהן המצב השתפר\".\n\nפרופ' נדב דוידוביץ, יו\"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: \"אמ\"ן עוזר באיסוף נתוני התחלואה, אבל אי אפשר להמשיך להסתמך על זה. צריך להקים בתוך משרד הבריאות יחידה שתעסוק בכל הקשור לנתונים, כניסות יבשתיות ומהים, ובשביל זה צריך תקנים במשרד הבריאות – וחשוב מאוד שהוועדה תמליץ על כך. זה מתעכב יותר מ-10 שנים\".\n\nהשתתפה בהכנת הידיעה: מיטל יסעור בית-אור",
    "reference_answer": "ההחלטה להרחיב את רשימת המדינות שהשבים מהן נדרשים לבידוד תיכנס לתוקף ביום שישי הקרוב, 7 באוגוסט.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "ההחלטה להוסיף 18 מדינות לרשימת המדינות המחייבות בידוד תיכנס לתוקף ביום שישי הקרוב, 7 באוגוסט.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת אישרה היום (שלישי) את בקשת המשרד להוסיף 18 מדינות, בהן ארה\"ב, יוון והולנד, לרשימת המדינות שהשבים מהן יידרשו להיכנס לבידוד - כולל מחוסנים ומחלימים.",
            "start_char": 288,
            "end_char": 469,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "fdc3bf1f",
    "source_task_id": "272105653",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "culture-13303144",
    "question": "לאיזו דמות מושווית דמותו של גאורגי?",
    "source_text": "רוסיה אימפריה\n\nבן למען אביו, HOT vod\n\n\"יש לי רשות לצלם\", אומר צלם העיתונות המבוהל. \"ויש לי רשות לירות בך קצת\", משיב לו מאבטח אימתני, רגע לפני המכות. ברוכים הבאים ל\"בן למען אביו\", הגירסה הרוסית לדרמת הפשע \"הבורר\" הישראלית. כאן לא תמצאו את משה איבגי, אבל כן תגלו איך נראית אוליגרכיה מקרוב, ואיך אפשר לתרגם אלימות לרוסית (בקלות. מכות הרצח נשארו). חרף ההבדלים העצומים בין היצירות, \"בן למען אביו\" מזכירה את אמה הביולוגית ונשענת עליה ברגעים רבים. מי שצפה ב\"הבורר\" יוכל ליהנות מההשוואה למקור. מי שלא עבר את המסע עם ברוך אסולין הטחול ונדב, יוכל לעבור אותו עכשיו עם גאורגי קונסטנטינוביץ, ווניה (איוון) וואדים. אז איך אומרים \"בולדוג\" ברוסית?\n\nסצנת מסיבת הגן של \"בן\" מתכתבת עם יצירה מפורסמת קצת יותר מ\"הבורר\". דמותו של הבורר גאורגי מוצגת באופן דומה לזו של הסנדק ויטו קורליאונה. הכבוד, האימה והפחד שהוא זורע סביבו ממצבים דמות קרת רוח ובלתי צפויה, שאין לדעת מה יהיה הצעד הבא שלה. כשבחוץ מתנהלת מסיבת אוליגרכים נוצצת, בתוך חדרי הבית מנהלים חיילי האימפריה של גאורגי חקירה בשיטות המוכרות לכל עבריין מתחיל. מפלס האלימות של הדרמה הרוסית מזכיר את זו של \"הבורר\", אך ההומור שאפיין את הדרמה הישראלית מתעמעם בגירסה הזרה - או שפערי התרבות הופכים את הבדיחות לבלתי מובנות עבור קהל ישראלי. לעומת זאת, את הפולקלור הרוסי אי אפשר לפספס כשהוא מגיע בצורת ריקודים, מוסיקה ואוכל. ומשקאות. שמח!\n\nמהדמויות הראשיות שיצרו רשף לוי ושי כנות נותרו כמה תכונות בולטות. חלק מדמויות המשנה לא צלחו היטב את המעבר לרוסיה, בראשן נעמי \"כפית\" אסולין ובולדוג. דמויות הגיבורים עוצבו באופן שמזכיר את המקור: גאורגי העומד בראש אימפריה עסקית־פלילית הוא ארכי פושע המבקש לנהל את המשפחה והאימפריה לפי ראות עיניו. בנו ווניה רוצה נתחים גדולים מהביזנס, נשוי ואב לבן ומנהל רומן עם תאומת קוקי - כאן בצורת זמרת פופ נרקומנית. הבן השני, שעדיין לא יודע כלום, הוא המורה ואדים, גבר צעיר ונורמטיבי שחייו עומדים להשתנות בצורה דרמטית (רמז: בדיקות דנ\"א). מנות גדושות של אקשן, וגם התנקשות, הלוויה פיקטיבית, סקס ומלחמה על האימפריה שבנה גאורגי הם התפריט שמציעה \"בן למען אביו\". הכל טוב, רק חסר נעלם אחד: איפה יהודה לוי כשבאמת צריך אותו?",
    "reference_answer": "דמותו של גאורגי, הבורר בסדרה \"בן למען אביו\", מושווית לדמותו של הסנדק ויטו קורליאונה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "דמותו של הבורר גאורגי מוצגת באופן דומה לזו של הסנדק ויטו קורליאונה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 7,
            "source_excerpt": "מכות הרצח נשארו).",
            "start_char": 326,
            "end_char": 343,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2bceead9",
    "source_task_id": "272105655",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "sport-13549703",
    "question": "לאיזו מדינה אמור להגיע הבלם הקמרוני כדי להצטרף למחנה האימונים של מכבי חיפה?",
    "source_text": "\"אני כל כך רעב להצליח\"\n\nאיתי שכטר, חלוצה של מכבי חיפה מודה בראיון ל\"ישראל היום\" על הרצון לשחזר את יכולתו בקבוצה מהכרמל למרות האכזבה בעונה שעברה • \"כדורגל זה מקצוע לא פשוט\", כך הוא המשיך להסביר על העונה האחרונה • \"אני באמת רוצה להחזיר לקהל\", כך הוא מסיים\n\nבחודש ינואר של העונה שעברה ישבו נשיא מכבי חיפה יעקב שחר ויתר חברי הנהלת המועדון וחשבו כיצד לחזק את הקבוצה. בסופו של דבר התקבלה החלטה אסטרטגית לחזק בשחקנים ישראלים שיהוו את השלד לעונה שלאחר מכן. חיפה הנחיתה את אלירן עטר ואיתי שכטר ושילמה כ־300 אלף דולר לכל אחד מהם בחוזים ארוכי טווח. בעוד עטר התאקלם מייד, לשכטר לקח זמן.\n\nאחרי חצי עונה פושרת, שבה כבש רק שני שערים ב־14 הופעות, מצפים בכרמל שהחלוץ בן ה־27 יפרע שטרות. \"ודאי שאני מצפה מעצמי להרבה יותר\", הודה שכטר בראיון לפני היציאה הבוקר למחנה האימונים של הקבוצה, \"אין מה להסתיר שהיו לי שלושה חודשים לא טובים. באתי לחיפה ופתחתי טוב נגד אשדוד (כבש שער; ל\"נ) ואז הייתי חולה עשרה ימים והיתה לי ירידה. אני לא רוצה לתרץ, צריך להגיד את האמת - לא נכנסתי טוב לרוטציה למרות שנתתי את הכל. כדורגל זה מקצוע לא פשוט, איכזבתי הרבה אנשים שהשקיעו בי. נכון שאני פה רק שלושה חודשים וחצי ולא יותר, אבל אני באמת רוצה להחזיר לקהל, שתמך בי גם במשחקים פחות טובים ולא הפסיק לעודד אותי. אני כל כך רעב להצליח וכל כך רוצה שהמועדון הזה יצליח. מגיע למועדון הזה להיות בצמרת\".\n\nאיתי שכטר (משמאל). \"בטוח שהשנה איראה הרבה יותר טוב\" // צילום: יוסי שקל\n\nלקראת העונה שבפתח והתחרות הגדולה על חולצת ההרכב, אמר החלוץ: \"אני מרגיש השנה הרבה יותר טוב והרבה יותר מוכן. אני עושה הכנה טובה עם הקבוצה ואני בעד הרוטציה הזו, אני חושב שדברים כאלה מעירים את השחקנים וגורמים להבין שאף אחד לא חסין. אני בטוח שהשנה איראה הרבה יותר טוב\".\n\nחיפה יצאה הבוקר לאוסטריה, שם ינסו הירוקים להתחבר כדי לפתוח את העונה טוב יותר מאשר בשנים האחרונות. עד כה הירוקים לא מרשימים, אבל שכטר משוכנע שדברים ישתנו עד פתיחת העונה: \"שיחקתי בהרבה קבוצות שבטרום עונה ניצחו בכל המשחקים 0:4 ו־0:5 והגיעו לליגה פחות מוכנות, אז בוא נסתכל פחות על התוצאות ויותר על העבודה. אנחנו באמת עובדים קשה ונעשה הכל כדי לחזור ממחנה האימונים הרבה יותר טובים. זה מחנה אימון ראשון שלי עם מכבי חיפה. אנחנו יוצאים לעשרה ימים כדי להתגבש ואני בטוח שהצוות המקצועי יעשה הכל כדי שנבוא מוכנים למשחק הראשון בגביע הטוטו וכמובן לליגה. ברור שכרגע אנחנו לא מסתכלים על תוצאות של משחקי האימון. אנחנו לומדים אחד את השני במהלך התקופה הזו וכמובן שיש גם עייפות\". אחרי ארבע שנים ללא תואר, בחיפה רוצים להחזיר את האליפות. \"לקחתי אליפות בישראל ואני חושב שכדי לקחת אליפות לא מדברים, אלא עובדים\", סיכם שכטר.\n\nהמו\"מ עם החלוץ פדריקו פיובקארי נמשך ובחיפה מקווים לסגור גם איתו. מי שאמור לנחות במחנה האימונים הוא הבלם הקמרוני, ג'רום גוויהוטה בן ה־20, שהירוקים אמורים לרכוש כהשקעה ולהשאילו לקבוצה אחרת. אלעד גבאי לא יצא לאוסטריה וימשיך לחפש לעצמו קבוצה.",
    "reference_answer": "הבלם הקמרוני אמור להגיע לאוסטריה. על פי המסמך, קבוצת מכבי חיפה יצאה למחנה אימונים באוסטריה, והבלם אמור לנחות במחנה האימונים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "קבוצת מכבי חיפה יצאה למחנה אימונים באוסטריה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 22,
            "source_excerpt": "אנחנו באמת עובדים קשה ונעשה הכל כדי לחזור ממחנה האימונים הרבה יותר טובים.",
            "start_char": 1889,
            "end_char": 1962,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הבלם הקמרוני, ג'רום גוויהוטה, אמור לנחות במחנה האימונים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "אלעד גבאי לא יצא לאוסטריה וימשיך לחפש לעצמו קבוצה.",
            "start_char": 2574,
            "end_char": 2624,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "be38985f",
    "source_task_id": "272105660",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "news-14116091",
    "question": "אילו שני שרים מוזכרים כמי שעסקו בהיבטים ההסברתיים של המבצע?",
    "source_text": "מסבירים את המבצע לעולם\n\nבמקביל למאמצי משרד החוץ, גם האזרחים מתבקשים להירתם למאמץ: נקראים לשלוח תמונות וסרטונים של החיים תחת איום הטילים • העימות בין חמאס לצה\"ל - עכשיו גם בציוצים בטוויטר\n\n שר החוץ אביגדור ליברמן כינס אתמול דיון הערכת מצב במשרדו עם בכירי משרד החוץ בנוגע להשלכות המדיניות וההסברתיות הכרוכות במבצע \"עמוד ענן\".\n\n עם תחילת הדיון אמר ליברמן כי \"יש חשיבות גדולה להסביר במדינות העולם שזכותם של אזרחי ישראל לחיות בשלווה ובביטחון כמו שאר אזרחי העולם, ולא לנהל את חייהם לפי אזעקות המבשרות על טילים מעזה\".\n\n במשרד החוץ הדגישו אתמול את הצורך בשיח הסברתי אזרחי, ואף קיימו \"מסיבת עיתונאים\" באמצעות הרשת החברתית טוויטר, שם השאירו שאלות לדובר המשרד יגאל פלמור. בנוסף, משרד החוץ קרא לתושבי הדרום לשלוח חומרים, וידיאו ותמונות המציגים את החיים תחת איום הרקטות, לכתובת israelunderfire@israel.org. גם שר ההסברה יולי אדלשטיין פנה אתמול במכתב לכל ראשי הקהילות היהודיות בעולם וביקש מהם להצטרף למאמץ ההסברתי.\n\n מאז פתיחת המבצע בעזה מתרחשת בטוויטר \"מלחמת ציוצים\" בין צה\"ל לחמאס. במהלך הלוויתו של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס אחמד ג'עברי, צייצו בחמאס לדובר צה\"ל: \"נגיע לחיילים שלכם, למפקדים שלכם וגם למנהיגים שלכם, וננקום את מותו של השאהיד אחמד ג'עברי\".\n\n בתגובה צייצו בצה\"ל לחמאס: \"אנחנו מציעים לכל בכיר ופעיל בחמאס שלא להסתובב מעל פני האדמה בימים הקרובים\".",
    "reference_answer": "שני השרים המוזכרים במסמך כמי שעסקו בהיבטים ההסברתיים של המבצע הם שר החוץ אביגדור ליברמן ושר ההסברה יולי אדלשטיין. ליברמן כינס דיון הערכת מצב בנוגע להשלכות ההסברתיות של המבצע, ואדלשטיין פנה לראשי הקהילות היהודיות בעולם בבקשה להצטרף למאמץ ההסברתי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "שר החוץ אביגדור ליברמן כינס דיון הערכת מצב בנוגע להשלכות ההסברתיות של מבצע \"עמוד ענן\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "שר החוץ אביגדור ליברמן כינס אתמול דיון הערכת מצב במשרדו עם בכירי משרד החוץ בנוגע להשלכות המדיניות וההסברתיות הכרוכות במבצע \"עמוד ענן\".",
            "start_char": 189,
            "end_char": 323,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "שר ההסברה יולי אדלשטיין פנה לראשי הקהילות היהודיות בעולם וביקש מהם להצטרף למאמץ ההסברתי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 7,
            "source_excerpt": "גם שר ההסברה יולי אדלשטיין פנה אתמול במכתב לכל ראשי הקהילות היהודיות בעולם וביקש מהם להצטרף למאמץ ההסברתי.",
            "start_char": 793,
            "end_char": 899,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "acbf7287",
    "source_task_id": "272105661",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_23_ptv_586062",
    "question": "מדוע סירבה חברת טלדור להקים מחדש את המרכז?",
    "source_text": "תמיכת משרדי הממשלה באמנים עולים\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nבוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. על סדר היום תמיכת משרדי הממשלה באמנים עולים.\nקלאודיה, מה את יכולה לחדש לנו?\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nתני לנו תמונת מצב ותאמרי מה הפתרון.\n\nקלאודיה כץ:\nשלום. רחל טל, הנציגה של הלשכה המשפטית, תעביר את התשובה. היא אתנו ב-זום.\n\nשלומית אבינח:\nיש בעיות ב-זום. לא שומעים.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nאני מפסיק את הישיבה לשתי דקות.\n\nשלומית אבינח:\nאפשר להעלות אותה בטלפון.\n\nאלכס קושניר (ישראל ביתנו):\nאני מתקשר אליה ושם אותה על הספיקר.\n\nרחל טל:\nבוקר טוב. סליחה. מנהלת אגף התעסוקה, אני חושבת שהיה נכון שאת תשיבי למה נעשה בינתיים כי את עשית פנייה לטלדור. אולי תעדכני ואחר כך אם יהיו שאלות אלי, אני בשמחה אשיב.\n\nשלומית אבינח:\nזה לא אמיתי.\n\nקלאודיה כץ:\nאנחנו עושים ניסיון להקים מחדש את המרכז עם הזכיין הקיים. כידוע הם סירבו ואחרי הרבה פניות הם עושים פנייה מחודשת. הם הבטיחו לתת לי תשובה, לשלוח לנו היום עד שעה 11:00 מייל מסודר בו הם יאמרו לנו סופית אם הם יכולים או לא יכולים להקים מחדש את המרכז ובמה זה כרוך. לאחר מכן הצעתם תובא לוועדת מכרזים ותיבחן במשרד. כרגע עוד אין לנו תשובה. אנחנו פנינו אליהם הרבה פעמים והם באמת לוקחים את זה ברצינות ועושים בדיקה מעמיקה כדי לתת את המענה.\nלגבי יתר הנושאים, רחל תענה.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nשאלה. עד שהם חושבים, במקביל אתם מוכנים לצאת למכרז? יש נוסח מכרז מוכן?\n\nקלאודיה כץ:\nרחל, את עונה?\n\nרחל טל:\nלא. את צריכה לענות האם יש לך נוסח מוכן של מכרז.\n\nקלאודיה כץ:\nיש נוסח מוכן. יש נוסח משרד מוכן שעודכן והועבר ללשכה המשפטית ולוועדת מכרזים לבדיקה לצורך אישור ופרסום אבל יש לזה תהליכים שאני מניחה שיש לרחל מה לומר.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nתוך כמה זמן המכרז יכול להיות מפורסם?\n\nרחל טל:\nעל זה אני אענה. לפני כמה ימים אנחנו קיבלנו בוועדת המכרזים בקשה מהאגף המקצועי לצאת למכרז. טיוטת מכרז. הלשכה המשפטית תעבור על טיוטת המכרז, החשבות תעבור על טיוטת המכרז, ועדת המכרזים תדון ואז אפשר יהיה להתקדם לפרסום. זה מכרז שחשבנו שנכון לערוך כמה שינויים והתאמות לאור הניסיון בשנים האחרונות בתחום הזה ולאחר שנסיים את ההליך הזה, נוכל לפרסם אותו.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nתוך כמה זמן התהליך הזה יסתיים? זה שיש תהליך, זה ברור לנו.\n\nרחל טל:\nלא שמעתי את השאלה.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nתוך כמה זמן ייקח לכם עד שאתם תצליחו לצאת למכרז? הבדיקות עליהן את מדברת, כמה זמן זה ייקח?\n\nרחל טל:\nאנחנו בסוף שנה ואנחנו מטפלים בהמון נושאים בתקופה הזו של השנה אבל אפשר לעשות מאמץ לפרסם בטווח של בין שבועיים לשלושה שבועות.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nמה פתאום? לא היה דבר כזה. אין שבועיים-שלושה. לעבור על מכרז לוקח בדיוק יומיים. תפסיקו כבר עם התהליך הזה. אני רוצה ודורש שזה יפורסם מיד, תוך יומיים-שלושה. מה התהליך? לעבור על כמה תיקונים במכרז ישן? המכרז יפורסם עכשיו ותוך 21 יום יגישו את ההצעות. אנחנו לא מוכנים להמתין. אתם הייתם צריכים לטפל בזה בלעדינו. אין מצב כזה. אני מבקש שכל הבדיקות ייעשו במהירות ולא בדרך הרגילה.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nנכון. זה לא מכרז חדש אלא מכרז קיים. עוד שאלה, ברשותך. אני הבנתי שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה לנו שיש גם תהליך של מכרז מקוצר.\n\nמרב תורג'מן:\nזה לא נחשב תהליך של מכרז מקוצר. המועדים לא קבועים בחוק.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nהם קובעים אותם.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nבמקום 41 ימים, הם יכולים לתת שבועיים לצורך העניין.\n\nמרב תורג'מן:\nהם יכולים לתת איזה זמן שנראה להם סביר בנסיבות העניין להגיש הצעות.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nיופי. תודה גברתי. אני מבקשת גם לשקול, במקום לתת 41 ימים כמו שזה היה תמיד, לתת שבועיים להגשת הצעות. אני רוצה שתביני, אתם בלחץ אבל לאנשים האלה אין מה לאכול והמדינה לא נותנת להם כלום כי הם לא זכאים.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nהייתם צריכים לעשות את זה לבד. לא הייתם צריכים אותנו כדי לעשות את זה. המשרד מתפקד או לא מתפקד? תחזירו לי את קלאודיה. אני לא מוכן לנהל את זה בצורה הזאת.\nקלאודיה, את מנהלת האגף, אני מבקש ממך לדאוג שכל הדברים האלה ייעשו במהירות ולא בשיטה שלהם לפיה אולי בדצמבר יפרסמו מכרז.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nותעדכני את הוועדה.\n\nשלומית אבינח:\nתעשה ישיבה בשבוע הבא.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nאני לא מוכן לזה. זה חסר טעם. כל מה שדיברנו, אתם מעבירים את המכרז הזה בנוהל הרגיל. זה רציני? זה לא רציני. היועץ המשפטי, זאת בעיה בשבילו לבדוק מכרז? מה הבעיה? בודקים, מסתכלים, מעבירים לחשב ונגמר הסיפור. זה עניין של יומיים-שלושה.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nנקיים ישיבה בשבוע הבא?\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nבסדר. אני מבקש תשובה עד יום שני הבא. אנחנו שוב ננהל ישיבה. כנראה אתכם אי אפשר אחרת. אני מבקש לקבל עוד היום את התשובה שתקבלו מטלדור\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nתודה רבה אדוני.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nתודה רבה לך. מה זה הדבר הזה? הם לא מתביישים? משרד ממשלתי.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nהם היו צריכים לראות את זה הרבה קודם. טוב שאנשים פנו כי אין להם למי לפנות.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nשמעת מה היא אומרת? בסוף דצמבר אולי הם יפרסמו מכרז.\n\nשלומית אבינח:\nאתה קובע ישיבה עם טלדור ביום רביעי?\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nהיא אמרה שהתשובה תהיה היום.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nהתשובה מטלדור תהיה היום.\n\nשלומית אבינח:\nאני רוצה לפרוטוקול. אם טלדור עונים בחיוב, זה יוצא לדרך. שיקבעו לוח זמנים. אם טלדור מסרבים, מקיימים ישיבה ביום רביעי. אני רוצה לדעת.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nאם טלדור אומרת כן, הסיפור נגמר.\n\nשלומית אבינח:\nאבל אם היא אומרת כן, ממתי מפעילים?\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nאם טלדור אומרת כן, אין בעיה.\n\nמרב תורג'מן:\nיש להם אופציה.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nיש להם מימוש.\n\nמרב תורג'מן:\nיש להם מימוש.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nייקח להם שבוע ויסיימו את העניין הזה.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nהנה, היועצת המשפטית אומרת שיש להם מימוש אופציה במשרד.\n\nמרב תורג'מן:\nזה מה שהובהר לי על ידי היועצת המשפטית רחל טל, שככל שיש הסכמה מטלדור, הם יכולים לממש את האופציה בלי לעבור את ועדת החריגים.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nדבר חדש. אחרי כל מה שדיברנו הם רוצים לעשות תהליך ושתהליך הבדיקה יסתיים בדצמבר. זה רציני?\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nמסכמים שאם טלדור אומרת כן, התהליך ממשיך.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nברור. הם אמרו את זה. אנחנו לא מנהלים אותם. ברגע שטלדור אומרת כן, ימשיכו את התהליך. ייקח עוד יום או פחות יום, אבל אז אין בעיה.\n\nשלומית אבינח:\nשקלאודיה תגיד את זה.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nקלאודיה, תעדכני אותנו בבקשה ברגע שתקבלי תשובה מטלדור.\n\nקלאודיה כץ:\nבסדר גמור.\n\nשלומית אבינח:\nאם טלדור מסכימים וגם אם הם לא מסכימים.\n\nטלי פלוסקוב (הליכוד):\nנכון. בכל מקרה תעדכני אותנו. תודה רבה אדוני.\n\nהיו\"ר דוד ביטן:\nתודה קלאודיה. הישיבה נעולה.\n\nהישיבה ננעלה בשעה 09:22.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך. המסמך מציין כי חברת טלדור, הזכיין הקיים, סירבה להקים מחדש את המרכז, אך אינו מפרט את הסיבות לסירוב זה.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d36ac877",
    "source_task_id": "272105662",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "ksafim_19_ptv_278103",
    "question": "מהו הנימוק שבגינו הגדיר יהלי רוטנברג חלק מטענות התעשיינים כדיס-אינפורמציה?",
    "source_text": "ניסן סלומינסקי: עד שהרפרנט יגיע, אני אסביר במה מדובר. מדובר בערבויות המדינה ליצוא. יהלי מאגף החשב הכללי שאחראי על זה בדרך אלינו ועד שהוא יגיע אני אסביר בגדול למה הכוונה. נמצאים כאן הנציגים מהתאחדות התעשיינים ומאיגוד תעשיות האלקטרוניקה. הגיע יהלי.\nעיסאווי פריג': חוץ מזה , יש לנו עוד משהו היום?\nניסן סלומינסקי: לא. אין.\nראובן ריבלין: אתם מסכימים שנצביע על זה? זבולון מטעמי פעולת תגמול, לא יצביע בעד זה אבל אתם מסכימים?\nיצחק כהן: כן, ודאי.\nראובן ריבלין: אתה יכול להצביע על זה.\n<יהלי רוטנברג: שלום לוועדה הנכבדה. אנחנו מבקשים מחברי הכנסת הנכבדים לאשר הגדלת ערבות לחברת אשרא ולמבטחים פרטיים בגין סיכון המדינה בביטוחים של סיכוני סחר חוץ לטווח ארוך.\nעיסאווי פריג': למה אתם מבקשים את זה?\nניסן סלומינסקי: חכה רגע. תן לאיש להסביר.\n<יהלי רוטנברג: המדינה בעצם נוטלת סיכון כתוצאה מכשל שוק שקיים בביטוח סיכונים לטווח ארוך, דבר שקיים בכל העולם. כל המדינות עושות את הדבר הזה ובמובן הזה זה יסייע ליצואנים לשפר את כושר התחרות שלהם ולהתחרות על פרויקטים בעולם. לאור הכוונה שלנו והרצון שלנו לסייע, אני מבקשים זאת מהוועדה.\nיצחק כהן: כן. הצבעה.\nניסן סלומינסקי: מישהו רוצה לשאול שאלות?\nיצחק כהן: לא. אף אחד לא שואל כלום.\nעיסאווי פריג': זאת שיטה טובה להביא בסוף היום נושא כזה.\nיצחק כהן: כן.\nניסן סלומינסקי: זה יום חג.\nעיסאווי פריג': הראש כבד ואין כוח לשאול.\nניסן סלומינסקי: זה דווקא דבר שנקרא בכיף. דווקא בכיף אנחנו מעודדים את היצוא. נמצאים אתנו שני חברים שחיכו הרבה זמן.\nראובן ריבלין: הם לא רוצים לדבר.\n<שלמה וקס: רוצים לדבר.\nראובן ריבלין: דברו. אני מציע לכם שנצביע ואחר כך תדברו עם מי שאתם רוצים.\nניסן סלומינסקי: הם ישבו כאן כל היום וחיכו. מנכ\"ל התאחדות התעשיינים.\n<חיים מר: אני לא המנכ\"ל. שלמה הוא המנכ\"ל.\nניסן סלומינסקי: ברשימה שלי כתוב התאחדות התעשיינים, המנכ\"ל חיים. לעומת זאת, איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שלמה וקס, מנכ\"ל.\n<חיים מר: אני לא מנכ\"ל התאחדות התעשיינים ואני גם לא מנכ\"ל האיגוד. אני חבר נשיאות האיגוד וחבר בהתאחדות התעשיינים.\nניסן סלומינסקי: בהזמנה נרשם אחרת. סליחה.\n<חיים מר: אני מקדם בברכה ואני מניח שאתם תצביעו בעד הגדלת תקציב הערבויות לאשרא אבל זאת טיפה בים. העולם מתחרה כאשר מדינות תומכות בערבויות ביצוע, ערבויות למכרזים, בחברות שנמצאות בתוך הטריטוריה שלהן. הן מתחרות על הדבר הזה. אני היום מנסה להתמודד על ביזנס חדש בבורמה, במיינמר, והמתחרה הגדול הם סינים שבאים עם ערבות של המדינה שלהם. נאמר שאני יכול להתחרות בהם על ה-סרביסס, על היכולת, על ההנדסה, אבל אני לא יכול להתחרות בהם במימון ובערבויות עם לקיחת הסיכונים. אני אתן לכם דוגמה. אני חבר במועצת המנהלים של חברה ישראלית בשם חלל שיש לה הון עצמי של עשרה אחוזים מהמאזן או 12 אחוזים מהמאזן. בנק היצוא האמריקאי והקנדי נותנים לה ערבויות במאתיים מיליון דולר, כאשר אם אני רוצה את זה מ-אשרא, אני צריך להפוך את העולם. גם כאשר תתנו את התקציב הזה, צריך לתת אותו באפשרות שאנחנו נוכל להשתמש בו ולהשתמש בו, פירושו, לא רק ערבות ממדינה למדינה אלא לחברות מסחריות שפועלות באותה מדינה כי זה השוק.\nראובן ריבלין: האם הזמנתם כבר את שר האוצר לבקר בחברת חלל?\nניסן סלומינסקי: תכף אני אבקש מיהלי לתת תשובות.\nראובן ריבלין: כדי שהוא יראה ויכיר את התעשייה.\nניסן סלומינסקי: שלמה, רצית לומר משהו? בבקשה.\n<שלמה וקס: אני רוצה לומר רק דבר אחד כתוספת על דבריו של חיים. קודם כל, אנחנו מברכים על הצעד הזה של האוצר. זאת התקדמות אבל עדיין אחרי הדברים שחיים אמר כתעשיין שזועק, אני רוצה לתת נתון אחד שיש לנו אותו. בשנת 2013 מדינת ישראל הפסידה עסקאות יצוא בסכום של ארבעה מיליארד דולר וזה בגלל חוסר בביטוח סחר חוץ. מתוך זה תעשיית האלקטרוניקה לבד, מיליארד דולר. צריך לזכור שהתעשייה הישראלית בעיקרה מוטת יצוא. כל תעשיית ההייטק היא מוטת יצוא ואם לא נשכיל להגדיל יותר ולהגדיל גם את הערבויות, גם כלל האצבע שנקבע בשנת 1958 שלמדינה מותר לתת עשרה אחוזים ערבויות, זה כלל אצבע שנקבע ב-1958. מדינות נותנות מיליארדים. תראו מה עושה פינלנד ותראו מה עושה שוודיה שהן באותו סדר גודל שלנו ותראו כמה ערבויות הן נותנות. אנחנו מקבלים כאן חצי מיליארד דולר. אנחנו לא מזלזלים בזה אבל זה אפס קצהו.\nראובן ריבלין: יש אנשים בכנסת שהם ממש לובי שלכם. השר שמיר, חבר הכנסת חיים כץ, איציק כהן סגן שר האוצר לשעבר. אני אומר לכם, תזמינו את שר האוצר שיבוא לראות מה אתם עושים. אני אומר לכם שיש קושי גדול כאשר אתה מדבר על הערבויות מבחינת תקציב המדינה כי ערבות היא תקציב. לכן הם לא מבינים מה עומד מול מה. אני מציע לכם להזמין אותם כדי שיראו את נפלאות ה-חלל.\nיצחק כהן: אנחנו בממוצע של ה-OECD?\n<שלמה וקס: אנחנו לא קרובים. מדינות ה-OECD, הנתון שנמצא בנייר של האוצר שהניח על שולחן חברי הוועדה המכובדת, יש 1.3 משהו.\n<קריאה: 1.2.\n<שלמה וקס: כן. זה ממוצע. יש מדינות שהן מוטות יצוא שנותנות הרבה יותר וציינתי את פינלנד ואת שוודיה. פינלנד ושוודיה, כל אחת מעמידה 15 מיליארד דולר לזכות התעשייה. אנחנו נגיע כאן בסוף התהליך, ב-2016, ל-3.8. רבותיי, עם זה אנחנו צריכים להתחרות.\nניסן סלומינסקי: תודה. יהלי, תסביר.\n<יהלי רוטנברג: אני חושב שזה צעד משמעותי ומהותי בכיוון הנכון. אני חושב שעבר זמן רב מאז הוועדה אישרה הרחבה כל כך משמעותית ליצואנים ועידוד היצוא. יש דוח של ועדה שאנחנו מיישמים אותו וזה חלק מהצעדים התלת שנתיים. היום יש חוק וזה החוק כיום לפיו אנחנו עובדים. חלק מהדברים שאמרתם, אנחנו מסכימים אתכם ויש חלק בדברים שאמרתם שהם בגדר דיס-אינפורמציה ואני לא רוצה להיכנס לזה כרגע. אני שוב מבקש מהוועדה המכובדת לאשר את הבקשה.\nניסן סלומינסקי: יש לכם איזשהו סף שאתם רוצים להגיע אליו במהלך התקופה או שבינתיים זה הסף?\n<יהלי רוטנברג: המטרה היא להגיע בתהליך מדורג לממוצע ה-OECD ויש לכך כמה סיבות.\nניסן סלומינסקי: כמה זה?\n<יהלי רוטנברג: כ-1.1 אחוז מהתוצר.\nניסן סלומינסקי: כמה כסף?\n<יהלי רוטנברג: זה יהיה סדר גודל של למעלה משלושה מיליארד דולר ליצואנים.\nראובן ריבלין: שלושה מיליארד ומשהו.\n<יהלי רוטנברג: זה מאוד משמעותי ואני חושב שזה מהלך שנכון לעשות אותו בדירוג, גם מבחינת נטילת הסיכונים של המדינה. לא נכון בעסקי ביטוח, להגדיל סיכונים בבת אחת בצורה דרסטית.\nראובן ריבלין: אדוני היושב ראש, אתה רוצה להצביע?\nניסן סלומינסקי: כן, אני הולך להצביע.\n<חיים מר: אני רק רוצה לומר לכם שהיום אשרא מרוויחה כסף.\nניסן סלומינסקי: אנחנו לא דנים עכשיו על אשרא אלא על הבקשה שאני מבין שעל דעת כולם היא מכובדת.\nראובן ריבלין: נכון.\nניסן סלומינסקי: כמה אנחנו מוסיפים בנייר הזה?\n<יהלי רוטנברג: אתם מוסיפים 550 מיליון דולר ל-אשרא ועוד 300 מיליון שיבוצעו באמצעות מבטחים פרטיים. בסך הכול 850 מיליון דולר.\nניסן סלומינסקי: מי בעד לאשר את הבקשה למסגרות ערבות מדינה לצורך יישום תכנית סיוע ליצוא הישראלי?\nניסן סלומינסקי: בעד – רוב\nניסן סלומינסקי: הבקשה אושרה\nניסן סלומינסקי: אושר. תודה רבה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך. יהלי רוטנברג מציין כי חלק מדברי התעשיינים הם בגדר דיס-אינפורמציה, אך מוסיף מיד שאינו רוצה להיכנס לכך באותו הרגע, ולכן אינו מנמק את קביעתו.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "da6a2d8e",
    "source_task_id": "272105663",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "knesset_19_ptv_227503",
    "question": "איזו חברה זכתה במכרז בתאריך 17/04/2013?",
    "source_text": "צחי הנגבי: בוקר טוב, אדוני היושב-ראש היוצא ועדיין יושב-ראש הקואליציה. תודה לכל חברי הכנסת שתמכו בהצעה. ב-1992-1996, כאשר הייתי יושב-ראש ועדת הכלכלה, לא הייתי צריך מיקרופון או משקפיים. ב-2006-2010 כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון כבר הייתי צריך מיקרופון, והיום אני כבר צריך משקפיים. אני מודה לכולם. אני רוצה לפתוח באופן מעשי את הישיבה בדברי תודה והוקרה ליושב-ראש היוצא, בין היתר כי כאשר הוצע לי התפקיד נזכרתי בשנים שעבדתי כאן במחיצתו של ידידי יריב לוין ובדרך הרגועה אך נחושה שהוא הוביל את הוועדה הזאת לאורך קדנציה. פעם ראשונה לאחר שנת 1988 שוועדת הכנסת כיהנה 4 שנים, הקואליציה כיהנה 4 שנים, הממשלה כיהנה 4 שנים, בין היתר בזכות שיתוף הפעולה הנאמן בין הממשלה ובין הכנסת, כאשר הוועדה הזאת היא למעשה אחת מה\"אשמות\" בהצלחה הזאת. תודה, ונמשיך לעבוד ביחד כמקובל.\nצחי הנגבי: נעבור לסדר היום הרגיל שלנו. בהתאם להוראות סעיף 106(א)(1) לתקנון הכנסת ועדה תבחר יושב-ראש מבין חבריה לפי המלצת ועדת הכנסת. אני מביא בפניכם את ההמלצה לבחירת יושבי-ראש לוועדות הקבועות ולוועדות לעניין מסוים, כדלקמן: הוועדות הקבועות: יושב-ראש ועדת הכספים – חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – חבר הכנסת אביגדור ליברמן; יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – חבר הכנסת דוד רותם; יושבת-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה – חברת הכנסת מירי רגב; יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט – חבר הכנסת עמרם מצנע; יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – חבר הכנסת חיים כץ; יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – חבר הכנסת יואל רזבוזוב; יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה – חברת הכנסת עליזה לביא. הוועדות לעניין מסוים: יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור – חברת הכנסת עדי קול; יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. טרם נמסרו שמות של יושבי-ראש הוועדות הבאות: ועדת הכלכלה, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ועדת המדע והטכנולוגיה, הוועדה למאבק בנגע הסמים והוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים. לפני שנעבור להצבעה, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, אי אפשר להגיד החדש כי הוא כבר ניהל את ישיבת הכנסת, חבר כנסת ותיק מזה הרבה מאוד שנים. אני בטוח שנעבוד בשיתוף פעולה, כמקובל בין יושב-ראש הכנסת לוועדה הזאת, שלמעשה עומדת לצדו ומסייעת בידו לנהל את הבית. בהצלחה לך.\nיצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, אולי אפשר לומר מילה. היות והזכרת את הוועדות שהן בראשות האופוזיציה – זה לא שטרם נמסרו שמות. אנחנו מנסים להגיע באופוזיציה להבנות, בתיאום עם יושב-ראש הקואליציה. אם נראה שבכל זאת יש גורם מעכב כלשהו שהוא אחד מכל הקבוצה אז אני חושב שנכון לדאוג להביא את זה לוועדת הכנסת, את שאר הוועדות, וזהו. אני מקווה שלא נאלץ להגיע להחלטה של ועדת הכנסת.\nצחי הנגבי: המטרה שלנו ביום פתיחת מושב הכנסת ב-22 באפריל היא להשלים את המינויים כדי שהכנסת, על כל ועדותיה, תפעל.\nיצחק הרצוג: אנחנו מתואמים עם יושב-ראש הקואליציה. אני מקווה שנוכל לסיים את זה היום.\nעפר שלח: גם יכול להיות שינוי בוועדה לפניות הציבור אחרי שאתם תאשרו, לכן אני לא יודע אם כדאי להצביע על יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור.\nיצחק הרצוג: גם אני הייתי ממתין עם המינוי בוועדה לפניות הציבור, אם זה אפשרי ואם הוא מבקש.\nעפר שלח: אחרי שזה יסתדר, יכול להיות שנעשה חילוף עם הוועדה לפניות הציבור.\nיריב לוין: אני ממליץ שיתמנו אנשים. להחליף אפשר תמיד, אבל שלא יהיה מצב שאדם יצטרך עכשיו להמתין אני לא יודע למה.\nעפר שלח: לי אין בעיה.\nיריב לוין: זה החלטה שלך בסופו של דבר.\nעפר שלח: אני מחכה למישהו אחר.\nיצחק הרצוג: אני חושב שאם הוא מבקש, שווה להמתין. זה גם מראה רצון טוב.\nיריב לוין: השאלה אם הוא רוצה לחכות.\nעפר שלח: נחכה עד יום שני. אתה הרי יודע שזה לא תלוי בי. ברגע שיחליטו, נתקדם. אני מבקש להמתין עם מינוי יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור.\nצחי הנגבי: הודענו כאן על חברת הכנסת עדי קול אך לא נקיים הצבעה על מינוי יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור, בהנחה שביום שני הנושא הזה גם הוא ייכלל בסדר יומנו וייסגר. אני מעלה להצבעה את רשימת השמות כולה. ההצבעה היא על כולם, אלא אם כן מישהו ירצה להפריד אז נוכל להפריד, אבל כרגע ההצבעה היא על כל המועמדים ששמותיהם הוקראו. מי בעד? מי נגד?\nצחי הנגבי: בעד ההצעה שהוקראה למינוי יושבי-ראש ועדות הכנסת הקבועות והמיוחדות – פה אחד\nצחי הנגבי: תודה. ההצעה אושרה פה אחד.\nצחי הנגבי: הסעיף השלישי שעל סדר היום עניינו מתן היתר לוועדות הכנסת להתכנס בפגרה לצורך בחירת יושב-ראש לוועדות, על-פי המלצת ועדת הכנסת. הוועדות אינן מוסמכות להתכנס בפגרה בלא אישור לכך, לכן צריכה ועדת הכנסת להתיר לוועדות להתכנס בפגרה כדי לבחור יושב-ראש. הן לא יוכלו להתכנס לעניין אחר עד סיום הפגרה ביום שני. למעשה זה אישור לצורך המפגשים שאנחנו קבענו למפרע כבר מהיום והוועדות ממתינות לאישור הזה. מי בעד? מי נגד? תודה.\nצחי הנגבי: בעד הבקשה למתן היתר לוועדות הכנסת להתכנס בפגרה לצורך בחירת יושב-ראש לוועדות, על-פי המלצת ועדת הכנסת – פה אחד\nצחי הנגבי: הבקשה אושרה פה אחד.\nיולי יואל אדלשטיין: אדוני היושב-ראש, אבקש להתייחס. מכיוון שאישרתם עכשיו מה שאישרתם, אתחיל בסדר המקובל בוועדות השונות. אני מברך מראש את כל הנכנסים, שחלקם נמצאים כאן אתנו בוועדת הכנסת ותיכף נהיה אצלם בוועדות שהם מיועדים ומיועדות לנהל. רק רציתי לברך את שניכם. יש קושי מסוים, כי היושב-ראש היוצא, חבר הכנסת יריב לוין, אמר שהוא שמח שחבר כנסת ותיק ומנוסה מתמנה ליושב-ראש ועדת הכנסת. אני גם שמח על כך, בוודאי צחי הנגבי המוכר לכולנו הוא חבר כנסת ותיק ומנוסה שמכיר את התקנון, מכיר את ההליכים. אני בתור יושב-ראש לא מסתיר שאני שמח על כך שאדם כזה יעמוד לצדי, כפי שאמרת, כמקובל בוועדת הכנסת. יכול להיות שלפעמים יהיו גם חילוקי דעות, אבל מזה הכנסת רק מתחזקת. בסופו של דבר, אין לי ספק שהעבודה תהיה משותפת ועניינית. אבל הקושי שלי, שמי שברכו אותו כאן לפני 4 שנים בתור היושב-ראש הנכנס לא היה בכלל חבר כנסת ותיק ומנוסה, הוא היה חבר כנסת בדיוק כמה ימים ועדיין, בדיוק כפי שאמרת, חבר הכנסת הנגבי, הוא ניהל את הוועדה בצורה פשוט מעוררת פליאה והערכה. יכול להיות שחלק מן הסוד, גם של ההצלחה של חבר הכנסת יריב לוין וגם אני בטוח של ההצלחה שלך, זה אותו צוות ששניכם הזכרתם, שהם אנשים מנוסים, טובים, בעלי ידע רב, אבל עובדה היא כנראה שבראשות הוועדה הרגישה הזאת – היא לא תמיד מגיעה לכותרות, היא מגיעה לכותרות בדרך כלל כאשר קורה משהו לא נעים בוועדה, אבל היא אחת הוועדות החשובות והסוד כנראה – זה לא עניין אריתמטי-חשבונאי, כמה שנים מישהו מכהן בכנסת, אלא עניין של ידע, אישיות והבנה של התמרון בין התקנון והתפקיד של הוועדה ובין היותה הוועדה אולי הכי פוליטית בכנסת במובנים מסוימים. זאת הזדמנות גם להודות ליושב-ראש היוצא, חבר הכנסת יריב לוין, שבוודאי יבלה בוועדה הזאת לא פחות זמן אולי ממה שבילה כיושב-ראש, וגם לאחל המון הצלחה, שבה כולנו בטוחים, לחבר הכנסת הוותיק והמנוסה צחי הנגבי. אני שמח מאוד שנעבוד ביחד על כל מיני סוגיות ודברים. תודה.\nצחי הנגבי: תודה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "e3ea6826",
    "source_task_id": "272105664",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "xuka_18_ptv_165885.",
    "question": "מהו שיעור החיסכון הכספי לחברות הדואליות בעקבות הפטור מדיווח כפול לרשות ניירות ערך?",
    "source_text": "דוד רותם: אני פותח את הישיבה. הגב' אילני, תסבירי לי מה אתם רוצים.\nמרים אילני: לפי כללי המשפט הבין לאומי הפרטי, הכללים שחלים על חברה זה לפי דין מקום ההתאגדות שלה וחלות חוקי החברות לפי דין מקום ההתאגדות, אבל כאשר מדברים על מסחר של ניירות ערך, לפי כללי המשפט הבין לאומי הפרטי, זה חל לפי דין מקום המסחר. לכן יכול להיות מצב שבו חברה התאגדה בישראל וחל עליה דין ישראלי לפי דין החברות, ולעומת זאת אם היא נסחרת בחוץ לארץ, יחולו עליה כללי המסחר בחוץ לארץ. כיוון שעשויה להיות סתירה, או שעשוי להיות מצב שבו הדין הזר מקנה את ההגנה לציבור המשקיעים, סעיף 364 לחוק החברות קובע הסמכה לשר המשפטים לקבוע הקלות. נקבעו כבר מספר הקלות בהקשר הזה. ההקלה שאנחנו מבקשים עכשיו להוסיף היא בנושא של ההגדרה של דירקטור בלתי תלוי. בתיקון מספר 8 לחוק החברות ובתקנות החברות לעניין אישור דוחות כספיים, הוספנו את המלים 'דירקטור בלתי תלוי'. ואז יש לנו בחוק החברות דירקטור רגיל, דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי. פנו אלינו מהשוק, ואמרו, 'לפי הדין שחל עלינו, יש לנו כבר הגדרות של דירקטורים בלתי תלויים', ועדת הביקורת, לפי הכללים שלNew York stock exchange, American stock of change והנסד\"ק צריכה להיות כולה מורכבת מדירקטורים בלתי תלויים. אנחנו יוצרים בלבול למשקיעים בחוץ לארץ, כשאנחנו יוצרים להם עוד סוג של דירקטור וחוץ מזה שהכללים שם מספיקים ולכן אין סיבה שיהיו לנו את ההגדרות הכמעט חופפות. בדקנו את הכללים של שלוש הבורסות שאני מדברת עליהן ואכן ראינו שזה מכסה את מרבית העניינים שהחוק שלנו מכסה, למעט הנושא של זיקה לבעל שליטה. כי אדוני יודע שבארצות הברית רוב החברות הן בלי בעל שליטה דומיננטי, ולכן כל ההגדרות של הבלתי תלוי זה רק הגדרות שנוגעות לזיקה לחברה. לכן אמרנו שאם אנחנו אומרים שכל ההגדרות שקיימות אצלנו בכל הנוגע לבעל שליטה יישארו, ייוותרו, ונוותר על ההגדרה בכל הנוגע לזיקה לחברה כאשר אנחנו אומרים שהזיקות שמוגדרות בדין הזר מספיקות, אפשר יהיה לקבל את ההקלה שהם ביקשו, ואנחנו חושבים שזה לא יפגע בציבור המשקיעים וזה מקל עם השוק. זה בעצם הרעיון של התקנה הראשונה, של פסקה א'. פסקה ב' בעצם מתחברת להקלה שכבר קיימת. היו\"ר דוד רותם:   פסקה ב' סותרת את פסקה א' על פניו.\nמרים אילני: היא לא סותרת. פסקה ב' כבר קיימת היום לגבי דירקטור חיצוני, כשאנחנו יודעים שדירקטור חיצוני זה מדרג יותר גבוה של בלתי תלוי, של חוסר זיקה, ועדיין יש הקלות היום. כבר היום יש בתקנות הקלות, הקלה שאומרת שדירקטור חיצוני, אם הוא דירקטור בלתי תלוי לפי הדין הזר, ולפי הדין הזר שמדברים עליו, שזה שלוש הבורסות האלה בלבד, אין דרישה לתקופת כהונה. שם אפשר להיות דירקטור חיצוני לתקופה בלתי מוגבלת, והתאמנו את הדין שלנו לדין שלהם וקבענו שאפשר יהיה להאריך את זה לתקופות נוספות---\nדוד רותם: בחוק ניירות ערך רק שלוש הבורסות האלה מופיעות?\nמרים אילני: כן, בתוספת שהפנינו אליה, רק שלוש הבורסות האלה.\nדוד רותם: ומי יכול לשנות את התקנות?\nמרים אילני: שר האוצר, באישור ועדת כספים.\nדוד רותם: אז תלכו לוועדת כספים, שהיא תשנה לכם גם את התקנות. את מבינה מה שקורה? אני אאשר את התקנות, מחר יבוא שר האוצר ויוסיף שם עוד שמונה בורסות ואני אצטרך לאשר לו את זה.\nמרים אילני: אני מקבלת את ההערה. אפשר פשוט לרשום את שלושת הבורסות ספציפית ולא להפנות לתוספת. זה רעיון מצוין.\nדוד רותם: טוב.\nמרים אילני: אמרנו שאם ההקלה קיימת לגבי דירקטור חיצוני, על אחת כמה וכמה שצריך לתת את ההקלה גם לגבי דירקטור בלתי תלוי, שהוא כמובן במדרג נמוך יותר.\nדוד רותם: דירקטור עצמאי זה לא חל\"צ (חברה לתועלת הציבור).\nמרים אילני: לא. ההבדל העיקרי זה הליך המינוי.\nדוד רותם: ב-א' אתם אומרים 'בכל הנוגע לזיקה לבעלי שליטה, והוא לא מכהן כדירקטור מעל תשע שנים רצופות. לעניין זה לא יראו בהפסקת כהונה שאינה עולה על שנתיים כמפסיקה את רצף הכהונה'. ב-ב' אתם באים ואומרים שאפשר להאריך לו, גם אם הוא היה תשע שנים, עוד פעם, כל פעם לשלוש שנים.\nמרים אילני: אפשר, אבל צריך אישור של ועדת ביקורת והדירקטוריון.\nדוד רותם: לא כתוב.\nמרים אילני: אז אני מפנה. זה 5(ז)(1) זה תקנות ההקלות. מה שהיה מבחינה היסטורית זה שבאו אלינו חברות בזמנו, לגבי דירקטור חיצוני, ואמרו 'התחרות שלנו היא עם חברות שנסחרות בחוץ לארץ ואצלם הדירקטור החיצוני יכול להמשיך והוא יוצר מומחיות ואז הדירקטור שלנו הולך אל החברה המתחרה', וכדי לעצור את זה אמרנו שאם הסביבה העסקית שלכם היא שלוש הבורסות האלה, אז נאפשר את הארכת הכהונה, ובלבד שוועדת הביקורת והדירקטוריון שוכנעו שהאדם הזה הוא בעל מומחיות כזאת שחשוב מאוד שהוא ימשיך לכהן.\nדוד רותם: אם הוא כבר תשע שנים דירקטור,  הופכת להיות זיקה. אני לא מבין איך אתם מוכנים. זה עוד שלוש שנים ועוד שלוש שנים ועוד שלוש שנים, זה עד אין סוף.\nמרים אילני: כן, אבל ככה הדין הזר ואנחנו התחברנו לדין הזר, כשההנחה היא שכל האכיפה וכל משמעת השוק, היא לפי הדין הזר. לא החלנו את זה על החברות הישראליות.\nדוד רותם: אז בעצם זה ככה; ב-א' אתם אומרים 'ובתנאי שאתה לא מכהן תשע שנים', כי אז זה יוצר זיקה. וב-ב' אתם אומרים 'למרות שאתה כבר מכהן תשע שנים, יאללה, ניתן לך עוד שלוש שנים ועוד שלוש שנים'. זו סתירה.\nמרים אילני: במקרים מאוד מסוימים, כי החלנו את זה גם על דירקטורים חיצוניים, ודירקטורים חיצוניים, אמרתי לך, זה מדרג יותר גבוה של אי תלות.\nדוד רותם: אבל בדירקטורים חיצוניים אתם דורשים לפחות 51% של מניות המיעוט.\nמרים אילני: נכון, אבל עדיין לא הגבלנו את תקופת הכהונה, בהתאם לתקנות האלה. אז אם בדירקטור חיצוני אנחנו אומרים שאפשר יהיה להאריך את זה, ואני מסכימה איתך שאפשר להתווכח על ההקלה המקורית, אבל ברגע שהיא קיימת לגבי דירקטור חיצוני, אני חושבת שעל אחת כמה וכמה לגבי דירקטור בלתי תלוי. שוב אני אומרת, הכל מתבסס על האכיפה ועל משמעת השוק הכללית בשלוש הבורסות הספציפיות האלה, שאנחנו נכתוב אותן במפורש.\nדוד רותם: טוב.\nמרים אילני: ודבר נוסף שאני רוצה לתקן. בתקנות האלה, כשכתבנו שאין זיקה לבעל השליטה, אני רוצה להוסיף 'או לקרובו', כי בתיקון 12 אנחנו הולכים להוסיף 'או לקרובו', וגם בתאגיד בשליטת בעל השליטה, 'למעט החברה או חברה בשליטת החברה'. זאת אומרת אם יש לי תאגיד שהוא אח של החברה, גם זיקה אליו אסורה. אלה שני דברים שאני רוצה להוסיף.\nדוד רותם: מצוין. עוד דברים את לא רוצה להוסיף? עוד החמרות?\nמרים אילני: על זה חשבתי אתמול בערב.\nדוד רותם: מזל שחשבת על זה אתמול בערב.\nמרים אילני: קראתי את זה שוב. היו\"ר דוד רותם:     טוב. עוד משהו?\nדורית ואג: יש לנו נוסח עם התיקון שהיא מבקשת כעת?\nמרים אילני: אני אוסיף אותו וגם את ארבע הבורסות ספציפית.\nדוד רותם: בסדר. קיבלתי פה מכתב התייעצות עם רשות ניירות ערך?\nמרים אילני: הנציג שלהם פה.\nדוד רותם: התייעצו איתכם?\nאמיר הלמר: התייעצו איתנו.\nדוד רותם: ואתם הסכמתם?\nאמיר הלמר: כן.\nדוד רותם: מאוד תמוה בעיניי, אני מוכרח לומר. טוב. נאשר את זה. פה אחד. אין דעת מיעוט, לצערי הרב. תודה רבה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "0c756647",
    "source_task_id": "272105665",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_17_ptv_136706",
    "question": "מי מציע את החוק הנידון בוועדה?",
    "source_text": "מיכאל נודלמן: אני מתכבד לפתוח ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. נעביר היום הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה, יד ושם, תיקון מס' 4 , תהלוכת ניצחון תשס\"ח, 2008 של חבר כנסת זאב אלקין וחבר כנסת מיכאל נודלמן. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.\nזאב אלקין: אני לא ארבה במילים, אדוני היושב ראש, כי אני חושב שאנחנו מיצינו את הדיון בהצעת החוק לקראת הקריאה הראשונה. אני רק עוד פעם מזכיר שמדובר במשהו שמאוד חשוב לוותיקי מלחמת העולם השנייה. הם רואים בו סמליות גדולה מאוד בתיקון הזה לחוק. מדובר במשהו שבא לתקן בעיה שכבר קרתה בפועל. זה לא חוק תיאורטי. כולנו ראינו שפעם אחת לפחות המצעד כשל ובגדול וזה מה שהוביל אותנו למלאכת החקיקה, ומדובר בהצעת חוק שגם במהלך של הקריאה הראשונה המליאה פה אחד תמכה גם בהצבעה שהיתה בקריאה הראשונה, ולכן אני מבקש ממך ומכולנו להשלים את הדיון במהירות האפשרית ולהביא להשלמת החקיקה עד לסיום המושב הנוכחי של הכנסת. תודה.\nרחל ברקאי: אני חוזרת רק על עמדת יד ושם שאנחנו מאוד בעד קיום התהלוכה. אנחנו חושבים שאפשר לקיים אותה בלי תיקון לחוק יד ושם.\nשרה זילברשטיין: אני מהמשרד לענייני גמלאים. כמובן שאנחנו תומכים בהצעת החוק.\nמיכאל נודלמן: מישהו עוד רוצה? אני הבנתי שגם יד ושם בעד ההצעה אבל לא רוצים חוק.\nזאב אלקין: לא. מתנגדים לחוק אבל רק רוצים חוק אחר, אבל אין דרך אחרת, עד כמה שאני מבין מהיועץ המשפטי זאת הדרך הנכונה היות וכל הסעיף של 9 במאי הוא חלק מחוק יד ושם.\nמיכאל נודלמן: יש עוד מישהו שרוצה? כי אני עובר להצבעה עכשיו. : רק מילה אחת באמת, הנושא של תהלוכת ניצחון שהיא ממלכתית, רק צריך לשים לב, זה גם מופיע בנוסח הקודם, רק צריך לשים לב שארגון תהלוכת ניצחון היא ממלכתית, תיכף אני אקרא גם את הנוסח, אבל באמת גם בחוקים דומים כפי שגם אמרנו יש גם חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה מופיע אזכרות, עצרות עם, אבל המובן הזה לא כתוב שעצרת עם תהיה ממלכתית למרות שבחוקים אחרים לדוגמא חוק בנימין זאב הרצל כן כתוב שיש טקס זיכרון ממלכתי.\nרחל ברקאי: יש ועדה בינמשרדית שמייעצת לוועדת סמלים וטקסים לגבי הממלכתיות או לא. זה נושא הרבה יותר מורכב מאשר איך זה בתיקון. למרות שכל ראשי הממשלה בעשור האחרון היו בעצרות כל שנה, שנתיים אחרונות, יש בעיה עם הממלכתיות. : אז זה מה שאני אומר עוד פעם, הוועדה צריכה לתת את תשומת ליבה לנושא הזה שהאם מדובר באמת בארגון תהלוכת ניצחון ממלכתית שתיערך בירושלים או בארגון תהלוכת ניצחון.\nזאב אלקין: אנחנו בכוונה השתמשנו במונח \"ממלכתית\". אנחנו גם לא נכנסנו לסוגיה של תהלוכות ניצחון בערים אחרות וזאת הסיבה, אמנם דיברנו רק על עיר הבירה, אבל רצינו את המעמד הממלכתי בתהלוכה.\nרחל ברקאי: בעצרת עצמה תמיד יש שר מטעם המדינה וזה עדיין לא עושה את זה ממלכתי וזה גם לא עושה ממלכתי כשיש ראש ממשלה. זאת אומרת ההגדרה של טקס ממלכתי יש לה מרכיבים שונים, כולל סגל א' וכל מיני דברים שלא כדאי כאן להיכנס אליהם ולכן יש פה איזשהו סוג של דילמה. אני יכולה רק לומר שלגבי קיומה של העצרת אנחנו מתכוונים יחד עם הוועדה הבינמשרדית לבוא בדברים עם משרד הביטחון לגבי קיומה של העצרת בשנים הבאות. : אז שוב אני חוזר. הוועדה צריכה להחליט כמובן האם באמת תהלוכת ניצחון ממלכתית אם באמת המשמעות של תהלוכת ניצחון ממלכתית היא כפי שאמרה כאן נציגת יד ושם לגבי מה המשמעות של זה, כי החוק כרגע בנוסחו קובע שהתהלוכה תהיה תהלוכת ניצחון ממלכתית.\nרחל ברקאי: אני חושבת שאם יום הניצחון על גרמניה הנאצית הוגדר כממלכתי אז הנגזרות של הממלכתיות, אין צורך לומר שהתהלוכה היא ממלכתית.\nזאב אלקין: אם כדברייך זה לא משנה את הסיטואציה אז בוודאי אין שום בעיה ואנחנו מעדיפים לקבע את זה בניסוח.\nמיכאל נודלמן: נציג האוצר נכנס. אתה רוצה להגיד משהו?\nיובל יעקובי: עלות תקציבית גבוהה אין פה. אבל אנחנו גם חושבים שברגע שקבעו שיצוין יום הניצחון אז לא צריך בחוק לכתוב כיצד הוא יצוין. זאת העמדה של האוצר.\nזאב אלקין: אבל יש עמדת ממשלה שהיא אחרת. עמדת ממשלה תמיכה בחוק. רק לתשומת לבך. יושב חבר ממשרד המשפטים.\nאבישי פדהצור: אם אני לא טועה היה שם גם סייג שהוא לא קשור לעצם התהליך.\nזאב אלקין: שהיא שומרת לעצמה זכות להביא את זה לדיון חוזר.\nאבישי פדהצור: אז אפשר למחוק את מה שאמרתי.\nמיכאל נודלמן: היועץ המשפטי. : הצעת חוק זיכרון לשואה ולגבורה יד ושם, תיקון מס' 4, תהלוכת ניצחון תשס\"ח 2008, תיקון סעיף 2א, סעיף 1 בחוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם תשי\"ג 1953, בסעיף 2א', בסופו יבוא בין היתר, בארגון תהלוכת ניצחון ממלכתית אשר תיערך בירושלים. השר לקליטת עלייה ממונה על ארגון תהלוכה כאמור. הצבעה בעד – רוב נגד- אין תיקון מס' 4 נתקבל",
    "reference_answer": "החוק הנידון בוועדה הוא יוזמה של חברי הכנסת זאב אלקין ואמנון כהן.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הצעת החוק היא יוזמה של חבר הכנסת זאב אלקין וחבר הכנסת אמנון כהן.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 2,
            "source_excerpt": "נעביר היום הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה, יד ושם, תיקון מס' 4 , תהלוכת ניצחון תשס\"ח, 2008 של חבר כנסת זאב אלקין וחבר כנסת מיכאל נודלמן.",
            "start_char": 63,
            "end_char": 198,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2a0e3fb5",
    "source_task_id": "272105666",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "xinux_tarbut_sport_18_ptv_174020.",
    "question": "אילו עבירות פליליות נקבעות בסעיפים 9 ו-13 לחוק?",
    "source_text": "אלכס מילר: צהריים טובים. הנושא הצעת חוק חינוך ממלכתי תיקון – מטרות החינוך), תשע\"א-2010 של חבר הכנסת זבולון אורלב. פרוטוקול 462, פ/2656. חבר הכנסת אורלב, בבקשה, החוק שלך, חוק שאני רואה שהוא לא ארוך מדי.\nזבולון אורלב: כן, הוא חוק קצר מאד.\nאלכס מילר: אנחנו מכינים או תו לקריאה ראשונה, נכון?\nזבולון אורלב: כן.\nאלכס מילר: יופי.\nזבולון אורלב: זה חוק שמוסיף תשע מילים לחוק מטרות החינוך, לסעיף 9 והסעיף שעוסק בטיפוח מעורבות בחיי החברה ונכונות לקבל תפקידים והסוגיה של אחריות ורצון. אנחנו רוצים גם להוסיף – והן בשירות המדינה במסגרת צבאית, בשירות לאומי ושרות אזרחי, כיוון שתפיסתנו היא שמערכת החינוך צריכה לחנך לערכי היסוד של מדינת ישראל וחלק מערכי היסוד האזרחי, זה שתלמיד צריך למלא את חובתו כלפי הכלל. ולכן אנחנו מציעים את הדבר הזה וכאמור ועדת השרים לחקיקה אישרה, בכפוף לכך שאנחנו נתאם את הנוסח עם משרד החינוך, שר החינוך, ואני קיבלתי את הדבר. בין כך ובין כך, הופנתה תשומת ליבי שגם בתיקון מספר 10 בחוק חינוך ממלכתי, מה שנקרא החינוך המשלב - חוק חינוך משלב - גם שם צריך בעצם בסעיף 3 להוסיף את הדבר הזה. בסעיף 3 כתוב – תכנית להשלמה שתכלול לימוד מקורות יהודיים בהיקף רחב, באופן מעמיק, תוך שימת דגש על עיסוק בזהות יהודית ועל חינוך לערכי הסובלנות במורשת ישראל ולקיום חיים משותפים, או ברית ייעוד וגורל בין כל חלקי העם בתפוצות ישראל ובתפוצות, והכוונה גם להוסיף – והן חינוך לשירות המדינה במסגרת צבאית, בשרות לאומי, בשרות אזרחי. הרעיון הזה עלה גם הוא, כדי שזה יהיה במקביל. אני גם פניתי למנהלת הוועדה שיזמינו את האנשים.\nרבקה וידר: הזמנו, אבל זה היה אתמול.\nזבולון אורלב: אתמול, בסדר, יכול להיות. אז לשנייה ולשלישית הם יבואו, אבל אני מציע להכניס את זה כבר לקריאה הראשונה ולעשות גם תיקון עקיף איתו לשנייה ולשלישית, כי אחרת אם לא נטפלת בזה עכשיו, אז לשנייה ולשלישית תישמע טענה של נושא חדש. אם שר החינוך מתנגד אז- אני יודע ששר החינוך לא מתנגד. שאלתי את אנשי שר החינוך, אני מדגיש, את אנשי שר החינוך שאלתי ונמסר לי שיש לי את ברכתו לעניין הזה.\nאלכס מילר: אני צריך לצאת.\nזבולון אורלב: אז אתה ממנה אותי לממלא מקום?\nאלכס מילר: טוב. חילופ יו\"ר – היו\"ר זבולון אורלב\nזבולון אורלב: אז אני מציע שאם יש הערות, עכשיו הזמן. כן, משרד המשפטים?\n: אני לא כל כך מבינה את זה.\nזבולון אורלב: אתה לא מבינה את זה?\n: לא, כי אם אנחנו מתקנים את זה במטרות החינוך, זה חל גם על המשלב ---\nיעקב פרידברג: בדיוק, זה מה שרציתי להעיר.\n: אז זה לא ---\nזבולון אורלב: מה?\nיעקב פרידברג: מטרות החינוך בסעיף 2 חלות גם על החינוך המשלב.\nזבולון אורלב: שמעתי. ענת.\nענת חיים: זה גם משהו שהוצג לנו בעבר כשדנו בזה. הטענה שכל מטרות החינוך חלות על החינוך המשלב, כי זה חינוך ממלכתי. אנחנו יודעים את זה, הציגה את זה היועצת המשפטית בזמנו בדיונים פנימיים שלנו. בכל זאת, אנחנו חושבים שהתוספת שחבר הכנסת אורלב מציע לחידוד ההגדרה של חינוך משלב בתכנית ההשלמה, היא חידוד ראוי.\nזבולון אורלב: כי אם הטענה שלך נכונה, אז למעשה כל סעיף 3 בחוק חינוך משלב מיותר.\n: לא.\nיעקב פרידברג: לא, סעיף 3 עוסק בתכנית ההשלמה, שהיא ייחודית לחינוך המשלב, ואני חייב לציין שהנוסח שלה, אני אומר את זה בעדינות, הוא כבד ויצירתי מספיק ---\nזבולון אורלב: אני מודה לך, כי הייתי שותף בניסוחו.\n: היה לנו הרבה דיונים על זה.\nיעקב פרידברג: אני מסופק אם יש טעם להעמיס עליו עוד דברים.\n: לא, גם צריך להבין שתכנית השלמה ---\nיעקב פרידברג: מדובר על תכנית ההשלמה, שוב.\n: יש גם את החינוך הממלכתי וגם את החינוך הממלכתי דתי, אז זה לא רק לחינוך ה- ברגע שאתה מכניס את זה למטרות, אין צורך להכניס את זה לתכניות ההשלמה.\nיעקב פרידברג: אני מופתע מכך שיושב הראש לא חושב שהחינוך הממלכתי דתי צריך לומר את הדברים האלה.\n: תכניות ההשלמה הן לכל סוגי החינוך.\nזבולון אורלב: לא הבנתי מה שאמרת. מה אמרת?\nיעקב פרידברג: כן.\nזבולון אורלב: לא, אני באמת לא הבנתי, לא בציניות.\nיעקב פרידברג: מדובר על תכנית ההשלמה.\nזבולון אורלב: כן. אנחנו רוצים שתכנית ההשלמה גם היא תכלול את העניין של ---\nיעקב פרידברג: מדוע לא תכנית ההשלמה על החינוך הממלכתי דתי?\n: כן, אבל למה רק למשלב?\nזבולון אורלב: אני מסכים גם שם, זה רעיון לא רע, אגב.\n: אבל אין בזה צורך, כי אחרת אתה צריך להכניס ---\nיעקב פרידברג: לכן זה לא מתאים למטרות החינוך. זה בעצם מה שאני מנסה לטעון.\nענת חיים: אבל אנחנו יודעים מהשיחה שלי היתה עם חבר הכנסת אורלב, שאנחנו ביקשנו את ההגדרה של חינוך משלב. שמדובר על ההגדרה של חינוך ממלכתי משלב שרשום –הגדרה וזהות יהודית ציונית.\n: זה משהו אחר.\nיעקב פרידברג: ציונית לא מופיעה בנוסח.\nדורית מורג: ככל שאנחנו מתקנים את סעיף 2 להגדרה, הרי סעיף 2 הזה יהיה נכון לכל סוגי החינוך.\nיעקב פרידברג: גם לחינוך המוכר שאינו רשמי.\nדורית מורג: נכון. דרך חוק הפיקוח על בתי ספר.\nזבולון אורלב: מה זה סעיף 2?\nיעקב פרידברג: סעיף 2 זה סעיף מטרות החינוך, שאותו אתה מתקן.\nדורית מורג: זה הסעיף שאתה מתקן אותו. אתה מתקן את סעיף 2, סעיף מטרות החינוך. ככל שאנחנו מוסיפים מטרה נוספת או חלק מהמטרה, מוסיפים למטרה ---\nזבולון אורלב: היא חלה על כולם.\nדורית מורג: כן. זה חל על כולם. זה נכון גם על החינוך המוכר שאינו רשמי, כי גם הם לפי החוק ---\nיעקב פרידברג: כל מקום שבו יש הפניה למטרות החינוך על פי סעיף 2 לחוק.\nזבולון אורלב: טוב, אנחנו נעשה כך, אנחנו לקריאה הראשונה נכניס את הדבר הזה לדברי ההסבר, על מנת לא להיקלע למצב של נושא חדש, ואני מבקש שבינתיים יתקיימו הדיונים בין משרדי הממשלה בסוגיה האת. כל דבר שמוסיף ציונות, שרות צבאי, שרות לאומי, אני תמיד בעד. אני מוכן לכתוב בכל תחילת שורה. אז מבחינה אידיאולוגית, אנחנו כמובן בעד הדבר הזה, אבל הואיל ומתעוררים כאן כרגע קשיי נוסח, אז אני אומר, בעיקרון אנחנו כן, כלומר הוועדה רואה בחיוב את הבחינה לכלול את זה גם שם, אבל מאחר שכרגע עדיין אין לנו הסכמות, אנחנו נכניס את זה בדברי ההסבר, כשלקראת קריאה שנייה ושלישית, נחזור לדון ואני מבקש עד אז שמשרדי הממשלה ידונו, בהובלה של משרד החינוך. האם לגבי תיקון מספר 2 יש איזו שהיא הערה? אני פשוט עושה הצבעה.\n: רק להקריא את זה?\nזבולון אורלב: כן, את צריכה גם להקריא.\n: זה קצר: בחוק חינוך ממלכתי התש\"ג-1953 בסעיף 2, במקום פסקה 9 יבוא: 9. לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, תוך נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות, אחריות ורצון לעזרה הדדית, הן בתרומה לקהילה והן לשירות המדינה, במסגרת צבאית, בשרות לאומי, בשרות אזרחי ובהתנדבות, וכן חתירה לצדק חברתי במדינת ישראל.\nזבולון אורלב: אני חוזר, האם יש למישהו ממשרדי הממשלה הערה? אין. תודה רבה. אני מעלה את נוסח החוק להכנה לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? הצבעה בעד – פה אחד החוק אושר",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "653e6b86",
    "source_task_id": "272105667",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "bikoret_20_ptv_341733",
    "question": "איזה תפקיד מילא יולי אדלשטיין לפני שנבחר ליושב-ראש הכנסת?",
    "source_text": "יולי יואל אדלשטיין: אדוני מבקר המדינה, גברתי יושבת-ראש הוועדה לביקורת המדינה, כל אנשי משרד מבקר המדינה, אנשי הוועדה והכנסת, ברוכים הבאים. אדוני, אני כרגיל מודה לך על הגשת הדוח, הפעם מדובר בדוח שנתי הכולל נושאים רבים, לא אתחיל לפרט את כל הנושאים אבל אודה שמספר נושאים ודאי צדו את עיני וקרובים ללבי. לפני שנבחרתי לתפקיד יושב-ראש הכנסת הייתי, כידוע, שר ההסברה, ואדוני הקדיש פרק נכבד לכל הנושא של ההסברה בהקשר של משרד החוץ וזכור לי היטב הנושא. אני חושב שלמרות שיש עניין – אני לא אגיד שלא דנים בו – עדיין יש המון מה לשפר ובעיקר, אנחנו נוהגים מיד להאשים את אלו שעוסקים בנושא אבל, אדוני המבקר, עמדת על היעדר משאבים לפעמים, לפעמים היעדר סמכויות והבעיות האובייקטיביות ניתן לומר, בכל מה שקשור להסברה הישראלית ובהקשר של המאבקים שאנחנו ניצבים מולם, הקמפיינים של BDS למיניהם והנזק שנגרם גם לתדמיתה של המדינה שלנו, גם לכלכלה של המדינה שלנו לעתים. בעיני זה לפחות אחד הפרקים החשובים, הוא רחוק מלהיות יחידי. אזכיר עוד פעם נושא שוודאי כיושב-ראש הכנסת וגם כאזרח במדינה הזאת אני חושב שאי אפשר להתעלם ממנו, לא חשוב מה העמדות הפוליטיות או לאיזו מפלגה, קואליציה, אופוזיציה, אתה שייך וזה הנושא של שוויון במדינת ישראל, המיעוטים. התייחסת לנושא הזה בכלל ולנושא גם של הבדואים. אני חושב שהקביעה שלך – אני לא אקרא את הציטוט המדויק אבל בפרפראזה, במילים שלי – שהמצב שנמשך פוגע גם באוכלוסייה המדוברת, גם במדינה, גם באפשרויות של דו-קיום ובעצם מביא לפשיעה, מביא למצבים שנוגעים כבר לכולנו ולא רק לאוכלוסיית המיעוטים הספציפית הנבדקת, אני חושב שזאת קביעה שצריכה לעמוד לנגד עינינו ויפה שעה אחת קודם לטיפול בכל הסוגיות האלה. אני לא אגזול מזמנך וזמנה של יושבת-ראש הוועדה ואנשי המשרד שהציגו את הדברים. יש גם נושא של טוהר מידות, יש גם נושא של מאבק בפשיעה מאורגנת, יש עוד דברים רבים בדוח שראויים כרגיל לתשומת לבה של הכנסת והוועדה לביקורת המדינה כרגיל תתחיל, יהיו גם דיונים במליאה. כולי תקווה שאנחנו גם נדע להפיק לקחים, להסיק מסקנות, כך שלפחות נזכה לראות באחד הדוחות הבאים הבעת סיפוק מצד משרד מבקר המדינה – ואתה לא חושש לעשות את זה כשיש נתונים המעידים על הפקת לקחים, לפחות כשיהיו סיבות להביע סיפוק מהטיפול בנושאים החשובים האלה שהעלית. תודה מקרב לב לך באופן אישי ולכל אנשי המשרד בראשות המנכ\"ל, כל הבכירים שנמצאים כאן, ואני מאחל לוועדה דיונים אולי סוערים, כי הנושאים הם מאוד כבדים וקשים, אבל פוריים, שיביאו תועלת לכולנו.\n<מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא: צהרים טובים לכולם, כבוד יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, כבוד חברת הכנסת קארין אלהרר, יושבת-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה, חברי למשרד, היועץ המשפטי שלנו, לכולכם שלום. אני התכבדתי להגיש לך לפני דקות מספר את הדוח שמכיל שלושה כרכים בעצם, דוח מפורט ומיד אתייחס גם לכמה מהנושאים שהעלינו בו. הייתי רוצה להתייחס לעניין הדוח – שגם מעסיק את התקשורת כבר מאתמול בערב – אבל בפן הערכי-נורמטיבי, לנורמות הנדרשות מנבחרי ציבור ומאישי ציבור, כאשר מדובר בהוצאת כספים שאינם כספם הפרטי. משרד מבקר המדינה הקפיד לפרסם בעבר ביקורת על נורמות לא ראויות בנושא זה, כך היה בדוח על הסלון האווירי בצרפת, על יושבי-ראש הכנסת בעבר ועל ועידת הנשיא. על אישי ציבור להימנע מהוצאות מופרזות, אף אם הן במימון חיצוני, וראוי שתבחן האפשרות לקבוע כללים אשר יסדירו עבור שרי הממשלה את תקרות המימון החיצוני וכך אף לגבי חברי כנסת. אשר לדוח זה שבפנינו, שמוגש עתה – הוא חובק 53 פרקים העוסקים בביקורת משרדי ממשלה, במוסדות מדינה, בחברות ממשלתיות, בתאגידים האזרחיים והביטחוניים ובצה\"ל. הביקורת נפרשת מנושאים העוסקים בביטחון הלאומי – שעל פי טבעם ועל פי החוק מתפרסמים רק בחלקם – ועד לנושאים הנוגעים בחיי היומיום של כל אחד מאזרחי המדינה, איכות החיים ושמירה על זכויות האזרח והשירות שהוא מקבל מגורמי השלטון השונים. עובדי משרד מבקר המדינה עמלו על גיבוש דוח רחב היקף זה בקפדנות, ביסודיות ובמקצועיות. אני מדגיש כי חובתם של הגופים המבוקרים לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה במהירות וביעילות על מנת לשפר את השירות הציבורי בישראל. לפי מדיניותי, ניתן דגש על מעקב אחר תיקון הליקויים שמועלים בדוחות ומדיניות זו תימשך. תודה.\nיולי יואל אדלשטיין: תודה. גברתי, בבקשה.\n<יושבת-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה קארין אלהרר: כבוד מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, וצוות משרדו, יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין, אני רוצה לפתוח ולברך את מבקר המדינה וצוותו על כתיבת הדוח השנתי 66 ג' שזה עתה הוגש. מדובר בדוח חשוב מאוד, מקיף ומשמעותי. מגוון הנושאים הרחב, העיסוק במשרדי ממשלה ומגוון מוסדות הממשלה באמת נותנים תמונה רחבה. אני מוצאת פה מספר דוחות קריטיים למדינת ישראל, לציבור ולכל מי שעתיד מדינת ישראל חשוב לו – נושאים כמו מערך ההסברה במשרד החוץ, שהוא הפנים של מדינת ישראל כלפי העולם, מכרזים במגזר הציבורי, נושא חשוב שהוא למעשה עיסוק באמון של הציבור במגזר הציבורי, וגם שוויון ההזדמנויות שיש לאזרחי ישראל. דו\"ח חשוב ומקיף, למעלה מ-90 עמודים, שהחלטתי לדון בו כבר מחר בבוקר בדיון בוועדה. הוזכר כאן גם הדוח על התעסוקה של האוכלוסייה הלא-יהודית, הערבית, בישראל, נושא רוחב שכולל קשר בין משרדי הממשלה השונים, וכמו שאפשר לראות ברוב הדוחות, הקשר בין משרדי הממשלה השונים וההידברות שלהם אחד עם השני משפיעים השפעה מכרעת על חייהם של אזרחים במדינת ישראל וחשוב מאוד לקיים את הדיון. זה אולי ישמע מוזר לומר אבל אני שמחה על דוח מקיף כל כך. כיושבת-ראש הוועדה לביקורת המדינה אני מתכוונת לדון בהרבה מאוד מהנושאים שמוזכרים כאן, אני מצפה לדיונים האלה, בעיקר מצפה כדי לראות בסופו של דבר שינוי, כי הגשת הדוח כשלעצמה היא יריית הפתיחה ותחילת הדרך בלבד. אני מתכוונת להמשיך את העבודה המשותפת והמאומצת בשיתוף פעולה עם משרד מבקר המדינה כדי באמת לשפר את החיים של אזרחי מדינת ישראל. שוב תודה רבה על המאמצים ועל הדוח הרחב, המקצועי והחשוב. תודה.\nיולי יואל אדלשטיין: תודה, סיימנו.",
    "reference_answer": "לפני שנבחר לתפקיד יושב-ראש הכנסת, יולי יואל אדלשטיין כיהן כשר ההסברה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "לפני שנבחר לתפקיד יושב-ראש הכנסת, יולי יואל אדלשטיין היה שר ההסברה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "לפני שנבחרתי לתפקיד יושב-ראש הכנסת הייתי, כידוע, שר ההסברה, ואדוני הקדיש פרק נכבד לכל הנושא של ההסברה בהקשר של משרד החוץ וזכור לי היטב הנושא.",
            "start_char": 298,
            "end_char": 439,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "7e69316c",
    "source_task_id": "272105668",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "isha_17_ptv_571102",
    "question": "את מי החליפה זהבה גלאון באופן זמני בישיבה?",
    "source_text": "זהבה גלאון: אני מבקשת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה. באופן זמני זכיתי בכבוד להחליף את חבר הכנסת גדעון סער, מידי פעם הוא נותן לי את הכבוד הזה. הוא ישוב. אנחנו מתחילים בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 41) (הגבלת פיטורים של עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות), התשס\"ז-2007, הצעת חוק של חברי הכנסת קולט אביטל , מתן וילנאי, נאדיה חילו, שלי יחימוביץ, מיכאל מלכיאור, יורם מרציאנו, אורית נוקד וראובן ריבלין. בעיניי זאת הצעת חוק חשובה מאוד. לא נכחתי בישיבה הקודמת, אף שקראתי את הפרוטוקול. אני מבינה שהגיעו להסכמה, שבמקום \"תקופה של שישים ימים\" יבוא \"תקופה של תשעים ימים\". למרות שרצו \"180 ימים\", התפשרו על \"90 ימים\". קראתי את ההשגות בעד וההשגות נגד, וזה הסיכום.\nהלית מגידו: סעיף 7 לחוק עבודת נשים קובע את זכותה של עובדת להיעדר במגוון של נסיבות. אחת הנסיבות בעטיין עובדת רשאית להיעדר, התקופה בה היא שוהה במקלט לנשים מוכות. לא מדובר בכל דירת מסתור, זה צריך להיות מקום בו היא שוהה מחשש לחייה או לחיי הילד שלה. לעניין הזה היא צריכה לקבל אישור, בין מראש ובין בדיעבד, מלשכת הסעד. לעניין המעביד, היא צריכה להודיע על מימוש הזכות הזאת למעביד בדרך שנקבעה בתקנות. כך קובע סעיף 7, אולם אנו לא מתקנים את סעיף 7, אלא את סעיף 9, שעניינו הגבלת פיטורים. לא בכדי הזכרתי את סעיף 7, לגבי הזכות להיעדר, שכן סעיף קטן (ד) בסעיף 9 קובע: \"לא יפטר מעביד עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי היעדרה מעבודתה\", באותן נסיבות שהזכרתי, \"או במשך תקופה של שישים ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור\". חשוב לציין שיש אפשרות לקבל היתר לפיטורים כאלה, ובלבד שאינם קשורים לשהות במקלט. מטרת הצעת החוק המונחת לפניכם, להאריך את התקופה בה הגבלת הפיטורים תחול לאחר תום ימי ההיעדרות, מ\"שישים ימים\" ל\"תשעים ימים\". במאמר מוסגר אני רוצה להזכיר שרק לאחרונה התקבל תיקון מס' 33 לחוק עבודת נשים, שהאריך מ-45 ימים ל-60 ימים את תקופת הגבלת הפיטורים לגבי עובדת שחזרה מחופשת לידה. התיקון הזה התקבל ממש לאחרונה, ב-6 בפברואר, כך שאנו בהחלט רואים כאן מגמה של אחידות ותשומת לב של המחוקק לגבי המקרים השונים הדורשים הארכה, במטרה לשמור על איזון. כאן – חברת הכנסת אביטל בוודאי תנמק את זה טוב ממני – אבל בין היתר הועלו בשעתו טענות, מדוע לגבי עובדת שחוזרת מחופשת לידה מאריכים את זה מ-45 ימים ל-60 ימים, בעוד שלגבי עובדת הנמצאת במקלט לנשים מוכות מנסים להאריך את הגבלת הפיטורים מ-60 ימים לתקופה ארוכה אף יותר. מספר חברי כנסת אמרו בוועדה שאין דין שווה לעובדת כזו ולעובדת כזו. אין ספק שאישה שנאלצת לשהות במקלט לנשים מוכות נאלצת לעשות כן לא כי נחמד לה שם או טוב לה שם, אלא באמת כי יש חשש ממשי לחייה או לחיי הילד שלה. בשל כך צריך לתת לה הזדמנות אמיתית וממשית לשוב לעבודה ולהוכיח עצמה שוב בעבודה בטרם, חלילה, יפטרו אותה ואז היא עלולה אפילו להידרדר ולחזור לחיות עם בן הזוג הפוגע.\nקולט אביטל: הנושא הוצג נכון לגמרי. אין לי הרבה מה להוסיף, פרט לדבר אחד, שאחת הטענות שעלתה בשעתו על-ידי משרד המשפטים, שחוק כזה עשוי לעודד מעבידים לא לקבל נשים לעבודה. היה לי קשה מאוד לקבל אמירה מעין זאת, כי בסך הכול זה כמעט כמו להגיד שאישה מוכנה לקבל מכות ובלבד שלא תלך לעבוד. בסופו של דבר במשרד המשפטים, בפיקודה של מי שהיתה שרת המשפטים, השרה ציפי לבני, הבינו את הכוונה ואני שמחה מאוד שבאו לקראתי בעניין הזה. לא רק לקראתי, אלא לקראת ציבור נשים שרוצה לחזור לעבודה, רוצה להשתקם, זקוק לעבודה הזאת. אֵם שנפרדת מבן זוגה וצריכה לפרנס את עצמה ואת ילדיה אחרי שיוצאת ממקלט לנשים מוכות זקוקה להרבה יותר תמיכה ולהרבה יותר עזרה, וכולנו מעוניינים שתשתקם בעבודה ושתוכל לפרנס את ילדיה ולא תיאלץ בגלל זה לחזור לביתה כאשר חייה בסכנה. אני שמחה מאוד שהגענו לפחות להישג הזה. אני רוצה לקוות שתשעים הימים הללו אחרי שאישה יוצאת מהמקלט יאפשרו לה לעשות את כל הסידורים הדרושים ולהתאושש. תודה רבה.\nדארין יעקוב: אתחיל בכך שיש אכן הסכמה ממשלתית להארכה ל\"תשעים ימים\". ההסכמה הממשלתית מציגה את נקודת האיזון הראויה. אזכיר גם שהחוק תוקן לפני שנה, אז משך התקופה הוארך מ\"שלושים ימים\" ל\"שישים ימים\", ועכשיו הוארך ל\"תשעים ימים\". עמדת משרד המשפטים, ואבקש קצת לתקן את דבריה של חברת הכנסת אביטל - - -\nקולט אביטל: כך שמעתי, אולם לא קיבלתי שום תזכיר. זאת אחת הבעיות. זה מה שנאמר לי בטלפון.\nדארין יעקוב: אני רוצה להדגיש שעמדת משרד המשפטים, כעמדת הממשלה, לתמוך בהצעה להאריך את התקופה לתשעים ימים. ידוע לכולנו שיש כאן איזון עדין מאוד בין, מצד אחד, הצורך להגן על הנשים, ואנחנו בעד, משרד המשפטים בעד הצורך להגן על נשים, וזה נכון גם לגבי שאר המשרדים ולגבי עמדת הממשלה, זה מובן – יש צורך רב להגן על נשים מוכות ולאפשר להן להשתלב בעבודה, וזאת המטרה שלנו. אך מצד שני, אם המטרה לאפשר להן להשתלב בעבודה ראוי שהתקופה תהיה, ככל האפשר, מאוזנת, ולא לקבוע 180 ימים, שיהיו אולי הגנת-יתר ועשויים להוביל לאי-העסקת נשים.\nזהבה גלאון: הגיעו לפשרה והוסכם על \"90 ימים\". זה נראה לי נכון, מאוזן ומידתי.\nמאירה בסוק: אני מבקשת לשאול, האם יש כאן רצף? מה קורה אם אישה יוצאת מן המקלט לחודש, למשל כי יש צו הרחקה לבעל, כך קורה לא אחת, ואחר-כך חוזרת למקלט אחרי שהיתה חודש בחוץ ועבדה? ממתי חל החוק? האם מתחילה מחדש המנייה של תשעים הימים?\nזהבה גלאון: כן.\nמאירה בסוק: צריך להבהיר את זה.\nזהבה גלאון: אנחנו מתכנסים להצבעה. נראה לי שהכול ברור, כולם בעד. יש הסתייגות של סיעת חד\"ש להצעת החוק. כאשר מסתייגים מגישים הסתייגות ואינם נוכחים בדיון - - -\nהלית מגידו: הנוהל והנוהג, שהם רשאים להגיש את ההסתייגות בכתב.\nזהבה גלאון: אפשר להצביע למרות שהם לא נוכחים?\nהלית מגידו: בהחלט אפשר להצביע למרות שהם לא נוכחים. חברי הכנסת ברכה, סוייד וחנין מבקשים להאריך את התקופה, אולם לא לתקופה על-פי נוסח הצעת החוק המקורית, שדיברה על חצי שנה, אלא מציעים הארכה למאה ועשרים ימים. נהוג להצביע קודם כול על ההסתייגות, להחליט אם לקבלה או לא, ואז להצביע על הנוסח כהצעת הוועדה.\nזהבה גלאון: חברותי חברות הכנסת, אנחנו מצביעות על ההסתייגות. מכיוון שהמציעה הגיעה להסכמה עם הממשלה, לצערי לא נוכל לתמוך בהסתייגויות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד ההסתייגות של סיעת חד\"ש לנוסח הצעת החוק – אין נגד – 3 נמנעים – אין ההסתייגות לא נתקבלה.\nזהבה גלאון: ההסתייגות לא נתקבלה. אי לכך, אנחנו עוברים להצביע על הצעת החוק.\nהלית מגידו: \"הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 41) (הגבלת פיטורים של עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות), התשס\"ז-2007\" שם החוק ומספר התיקון ישתנו כמובן. סעיף 1 – תיקון סעיף 9 לחוק העיקרי \"בחוק עבודת נשים, התשי\"ד-1954, בסעיף 9(ד), במקום \"תקופה של שישים ימים\" יבוא \"תקופה של תשעים ימים\". \" בנוסף, ההסתייגויות שלא נתקבלו בוועדה יוגשו כמובן למליאת הכנסת.\nזהבה גלאון: נעבור להצביע על הצעת החוק כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 41) (הגבלת פיטורים של עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות), התשס\"ז-2007 – 3 נגד – אין נמנעים – אין הצעת החוק נתקבלה.\nזהבה גלאון: הצעת החוק נתקבלה פה אחד. אנחנו מקווים שההצלחה הזאת היא סימן לבאות. תודה רבה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "בפתיחת ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה, ציינה זהבה גלאון כי היא מחליפה באופן זמני את חבר הכנסת גדעון סער.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "זהבה גלאון פתחה את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 1,
            "source_excerpt": "זהבה גלאון: אני מבקשת לפתוח את ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה.",
            "start_char": 0,
            "end_char": 62,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "היא החליפה באופן זמני את חבר הכנסת גדעון סער.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 2,
            "source_excerpt": "באופן זמני זכיתי בכבוד להחליף את חבר הכנסת גדעון סער, מידי פעם הוא נותן לי את הכבוד הזה.",
            "start_char": 63,
            "end_char": 151,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d7b3026e",
    "source_task_id": "272105671",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "avoda_ravaxa_briut_17_ptv_132585",
    "question": "באיזו שעה ננעלה הישיבה?",
    "source_text": "משה שרוני: שלום, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה. אני מבקש מעו\"ד שי סומך להציג את התקנות.\nשי סומך: אנחנו מלווים את התקנות ולא היוזמים שלהן, ולכן ראוי יותר שרועי קרת יציג אותן.\nרועי קרת: כזכור, אנחנו היינו פה לפני מספר שבועות עם התקנות האלה.\nמשה שרוני: אני כועס. הייתם צריכים לבוא לפני הרבה זמן.\nרועי קרת: היו עיכובים ותקלות, שהוועדה מכירה חלק מהם. המצב היום ידוע לכולם. יש כספים רבים במוסד, שלא ניתן לנצל אותם בשל העדר מועצה. אין מועצה, כיוון שלא כל חבריה של המועצה ה-13 מונו עדיין. מה שהתקנות האלה מבקשות לעשות, הוא לאפשר במסגרת של הוראת שעה לתקופה מוגבלת בזמן, לכנס את המועצה בהרכב של החברים שכבר מונו, ומספרם עולה על 40.\nמשה שרוני: מה כל כך קשה בלמנות מועצה?\nמרינה סולודקין: זאת שאלה טובה מאוד.\nרועי קרת: הלשכה שלנו לא עוסקת במינוי החברים, אלא בתקנות. ממה שאני יודע, בשונה ממועצות קודמות, במועצה ה-13 התחילו להחיל כללים של ודעת שפייניץ, ועדה שבודקת את כשרותם של מינויים, לפי חוק החברות. במוצעות הקודמות זה לא היה. החברים צריכים לעבור תהליך של סינון שלא היה קודם, לעמוד בדרישות שלא נדרשו קודם לכן. לא כל החברים עמדו בדרישות האלה, וגם אלה שכן עמדו עברו תהליך ארוך.\nמשה שרוני: מה זה ארוך? הוועדה הזאת צריכה להתכנס כל יום.\nמרינה סולודקין: אלה ההסברים הבירוקרטים שנותנים לנו. אני רוצה לשאול, כמה כסף יחזירו על חשבון הנכים למשרד האוצר.\nדינה פלדמן: בנגלה הקודמת החזירו 90,000,000 שקלים, כי הם לא מיצו את התקציב. עכשיו יש פחד שאם הם לא ימצו את התקציב הנוכחי, ייקחו מהם שוב את הכספים.\nרועי קרת: נכון להיום יש 25,000,000 שקלים, שהוועדה המקצועית של המוסד אישרה את הוצאתם. אי אפשר לחתום על הסכמים לגביהם, כי המועצה הציבורית לא יכולה לאשר אותם כי היא לא קיימת.\nמומו נקווה: אם תיכנס לעובי הקורה של הקרן לשירותים מיוחדים, אתה תיתן את הפטיש הזה למישהו בראש.\nיעקב עמר: אני מייצג את כל מה שקשור לנושא של מינוי המועצה בשנתיים האחרונות. מועצת המוסד לביטוח הלאומי היתה מתכנסת ל-4 שנים, כאשר מי שהיה עובר ועדה לבדיקת מינויים שהיו רק נציגי ממשלה, שהיו 17 מתוכם. כל השאר היו מתקבלים על ידי נציגי העובדים והמעסיקים. אנחנו היינו מקבלים את השמות ומאשרים. באוקטובר 2004 היתה צריכה לקום מועצה. באוגוסט 2004 מונו כל נציגי ממשלה ואנשי ציבור, למעט גברת אחת של משרד התמ\"ת שתמונה מחר. היה תהליך ארוך של התדיינות, עובדים והיועץ המשפטי לממשלה, שהחליט שגם הם צריכים לעבור את אותו תהליך כמו נציגי ציבור ונציגי ממשלה. הועברו שמות, וחלק גדול של האנשים של ההסתדרות ושל המעסיקים נפסל. זה היה הלוך וחזור הלוך וחזור עד לפני חצי שנה. לפני חצי שנה היתה החלטה שהמועצה לא מתקיימת יותר. ברגע שהחליטו שהמועצה לא מתקיימת יותר, כל התהליך מאוקטובר 2004 ועד ועד יולי 2006, הוועדות המשיכו להתקיים והתהליך המשיך להתקיים כאילו לא קרה שום דבר. ביולי 2006 אחרי חוות דעת של המוסד ושל משרד המשפטים, החליטו שאסור שזה יתקיים יותר. אז כולם התחילו לצעוק, משום שהכל נתקע. ברגע שזה נתקע, ביקשנו מהיועץ המשפטי לממשלה שייתן לנו חוות דעת מה לעשות בינתיים. החוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה היתה הוראת שעה. זה היה התהליך שהיינו אמורים לעשות ביוני 2006. מיוני 2006 עד היום היה תהליך שבו מנכ\"ל המוסד ניסה להעביר שינוי תקנות, לצמצם את המועצה. הדבר הזה לא צלח, ובאוגוסט האחרון היה את ההליך הזה. הינו צריכים לבוא אליך ולתת לך תשובות, אבל התהליך הזה לא בוצע. בסופו של דבר החולט שנלך לתקנה של הוראה השעה, שזה מוסכם על דעת כולם היום: הביטוח הלאומי, משרד המשפטים, ושאר הנציגים, שאנחנו ממנים על בסיס 40 שכבר מונו ואנחנו ממשיכים את תהליך המינוי של 56 חברים. מחר אמורה להתכנס ועדה כשעל סדר יומה 8 אנשים לאישור. אם יהיו כל ה-10 יהיו לנו מחר 50. אם לא, בעוד שבועיים תתכנס ועדה נוספת.\nג'ודי וסרמן: כמה אושרו עד היום?\nיעקב עמר: 40. מחר תהיה התוספת שהזכרתי, כאשר בשבועיים הבאים נשלים את האחרים. נכון לעכשיו, יש לנו 52 שמות של אנשים עם טפסים קיימים בתהליך של אישור. יש עוד 4 אנשים, 2 מהם מההסתדרות.\nמשה שרוני: למה קשה להסתדרות לתת את השמות?\nיעקב עמר: תשאל את עיני. אני מדבר איתו כל יום.\nמשה שרוני: גם מהחקלאים לא קיבלתם. מה הבעיה?\nיעקב עמר: הם צריכים לעשות תהליך.\nמשה שרוני: איזה תהליך? צריכים לנסוע לארצות הברית ולחזור.\nיעקב עמר: התקנון שלהם אומר שהם צריכים לכנס מועצה.\nמשה שרוני: אנחנו נצטרך לעשות שינוי, אבל כדי לא לעכב את הוצאת הכספים לדברים חשובים ביותר, אנחנו נאשר זאת. כל האנדרלמוסיה הזאת לא תהיה.\nיעקב עמר: אנחנו נשמח. במועצה הבאה, נעשה את זה בתהליך הזה. אם הדברים יהיו מאושרים, בסוף נובמבר יהיה כינוס של המועצה, כולל הרכבת ועדת מינויים. בתחילת דצמבר יהיו ועדות שידונו באותם פרויקטים שמדברים עליהם.\nדינה פלדמן: אי אפשר יהיה להוציא את התקציב בתקופה הזאת.\nיעקב עמר: הנושא של ההתחייבויות הוא לא תלוי בנו, אלא תלוי בארגונים. ככל שהארגונים יהיו מוכנים ויבואו לחתום, יהיה להם אישור.\nמשה שרוני: אני מקווה שעד סוף השנה כל התקציב של 2006 ימוצה.\nיעקב עמר: זה לא תלוי רק בנו. זה תלוי גם בארגוני שיחתמו על ההסכם.\nמרינה סולודקין: אני מבקשת, ישיבה אחרי 31 בדצמבר, על מנת לראות כמה כסף הם החזירו. המכונה הבירוקרטית לא עובדת והנכים סובלים.\nג'ודי וסרמן: מקריאה את תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד) (הוראת שעה), התשס\"ו-2006.\nמשה שרוני: אני רוצה לסכם את הישיבה. משרד הרווחה ידווח לוועדה כל פעם שממנים חברים, עד 56 חברים. אם יש כאלה, כמו ההסתדרות והחקלאים, שלא משתפים פעולה, תודיעו לנו. אני ארכב עליהם במהירות המקסימאלית. תודה רבה, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "הישיבה ננעלה (אושרה) בשעה 12:30.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הישיבה אושרה בשעה 12:30.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 4,
            "source_excerpt": "רועי קרת: כזכור, אנחנו היינו פה לפני מספר שבועות עם התקנות האלה.",
            "start_char": 174,
            "end_char": 238,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 0,
          "relevance": 0,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d80d3f40",
    "source_task_id": "272105672",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "pnim_exut_18_ptv_173897.",
    "question": "כמה תיירים מבליז הגיעו לישראל בין שנת 2005 לסוף יוני 2011?",
    "source_text": "אמנון כהן: אני מתכבד לפתוח את הדיון השלישי של ועדת הפנים והגנת הסביבה היום, למרות שחברים רבים נמצאים בסיורים. על סדר היום צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה) (תיקון), התשע\"א-2011 (בליז). בבקשה תסבירו לנו את מהות הצו.\nמיכל יוספוב: שר הפנים ביקש את אישור הוועדה לפטור את אזרחי בליז המגיעים עם דרכון לאומי מן הצורך להצטייד מראש באשרת כניסה לארץ. על-פי הנתונים הסטטיסטיים שנמצאים בידינו, אנחנו לא רואים כאן מגמה של חשש להגירה.\nאמנון כהן: יש לנו קשרים דיפלומטיים כאלה או אחרים בבליז?\nאהוד איטם: יש לנו איתם יחסים דיפלומטיים. בשנתיים האחרונות היחסים השתפרו מאוד ועל רקע זה נחתם ההסכם.\nאמנון כהן: הם לפחות קונים מאתנו כל מיני דברים?\nאהוד איטם: בליז היא אחת המדינות העניות בסביבה. הם לא קונים כל-כך הרבה, אבל הם שיפרו מהם את היחסים עם מדינת ישראל.\nאמנון כהן: מה האינטרס שלנו כמדינה לאפשר להם פטור מאשרה? הם מצביעים באיזה מקום?\nאהוד איטם: כן, הם מצביעים טוב מאוד עכשיו.\nאמנון כהן: כלומר, יש להם זכות הצבעה במקומות מסוימים, לכן אנחנו רוצים לשפר את הקשרים איתם.\nאהוד איטם: לא רק זה, אבל גם.\nאמנון כהן: למה אנחנו מאשרים אחד-אחד? אנחנו נמצאים בעיצומם של תהליכים שבהם כל הצבעה חשובה, בעוד חודש-חודש וחצי יהיו הכרעות גורליות, אז ציפיתי שיופנו אלינו עשרות בקשות, לטובה, כי כל דבר כאן משפיע.\nאהוד איטם: בליז היא כמעט המדינה האחרונה במרחב בלי הסכם כזה. זאת הסיבה שאנחנו מביאים את הבקשה הזאת. עם כל המדינות האחרות יש לנו הסכמים.\nאמנון כהן: אני מבין שיש בבליז כ-300,000 תושבים. מגיעים אלינו בכלל תיירים מבליז?\nאהוד איטם: למעשה הם ביקשו את זה יותר מאתנו, כי הם רוצים שהמטיילים הישראלים שנמצאים באזור ההוא יוכלו גם להיכנס אליהם, ואליהם צריך ויזה. זה מקשה מאוד, בייחוד על התרמילאים.\nאמנון כהן: כמה ישראלים מגיעים לאזור ההוא, בערך?\nאהוד איטם: אני לא יודע את המספרים, אבל מדובר בכמה אלפי מטיילים ישראל בשנה באותם אזורים שיש להם פוטנציאל להיכנס גם לבליז.\nאמנון כהן: שנקדם את הכלכלה שלהם, שנבזבז שם כסף.\nאהוד איטם: שם נבזבז פחות מאשר במקומות האחרים, כי המדינה זולה יותר.\nמיכל יוספוב: אציג לכם כמה נתונים סטטיסטיים.\nאמנון כהן: קראתי גם באינטרנט. מנהלת הוועדה דאגה שאעבור על כל החומר. אנחנו ועדה מקצועית מאוד שעושה שיעורי בית לפני שניגשת לדיון, אבל את יכולה להגיד כמה דברים שיירשמו בפרוטוקול, כי הם לא יודעים מה למדתי ומה לא למדתי.\nמיכל יוספוב: משנת 2005 ועד סוף יוני 2011 הגיעו 75 תיירים מבליז. הם עברו את מספר התיירים מנאורו.\nאמנון כהן: איפה הם מתאכסנים בבואם לישראל? יש לנו אכסניות שמתאימות לאופי התיירות הזאת?\nמיכל יוספוב: משרד התיירות עומס בעומס.\nאמנון כהן: אתם מבקשים לומר עוד משהו כדי להחכים את הוועדה לפני שנאשר, או לא נאשר, את הצו?\nמיכל יוספוב: זה מה שיש.\nאמנון כהן: כוועדה אנחנו מאשרים את הצו ומברכים על הפעילות של כל מי שהובילו לצו הזה שמאפשר פטור מאשרה. יהי רצון שנזכה בוועדה הזאת לפטור מדינות רבות ככל האפשר מן הצורך באשרה מוקדמת. אנחנו חיים בעולם הגלובלי שבו כל מי שירצה לנסוע למקום כזה או אחר לא יצטרך אישורים, אלא רק לעבור בדיקות ביטחוניות, כי אנו מוקפים כאן בכל ה\"חברים\" שיש לנו מסביב, אז יש צורך לבדוק מבחינה ביטחונית שהכול בסדר ושלא נוצר נזק למדינה, אלא רק דברים טובים. אנחנו מברכים אתכם על כך. תמשיכו בעשייה למען עם ישראל. חבר הכנסת מקלב שותף לכל מה שדיברנו, לכן גם הוא מצביע יחד אתי. אנחנו מאשרים את ההתייעצות לגבי הצו ומאפשרים לכם לפטור אותם מאשרה. תודה רבה. הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "על פי הנתונים שהוצגו בדיון על ידי מיכל יוספוב, בין שנת 2005 לסוף חודש יוני 2011 הגיעו לישראל 75 תיירים מבליז.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "משנת 2005 ועד סוף יוני 2011 הגיעו לישראל 75 תיירים מבליז.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 20,
            "source_excerpt": "אמנון כהן: כמה ישראלים מגיעים לאזור ההוא, בערך?",
            "start_char": 1554,
            "end_char": 1601,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "673d9846",
    "source_task_id": "272105673",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "knesset_20_ptv_383347",
    "question": "מי שימשה כמנהלת הוועדה בישיבה מספר 252 של ועדת הכלכלה?",
    "source_text": "יואב קיש: שלום, אנחנו מתחילים את הישיבה.\nאלעזר שטרן: אפשר להגיד לפרוטוקול? אמרתי שאני מבקש שהישיבה תהיה ארוכה, כי עד שיש כאן ישיבה שיש בה הגיון אז שהיא תימשך.\nרועי פולקמן: זה לא יהיה ארוך.\nיואב קיש: שלום, צהריים טובים, אנחנו פותחים את הישיבה. על סדר-היום: בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק מס הכנסה (הגדלת נקודות זיכוי להורים) (מ/1133). נציג האוצר, בבקשה, תציג את עצמך.\n<ישי פרלמן: ישי פרלמן מרשות המסים. בעצם זאת הצעה שמבקשת להגדיל את נקודות הזיכוי להורים לילדים קטנים עד גיל חמש. ההצעה מגדילה גם את נקודות הזיכוי של האישה וגם את נקודות הזיכוי של הגבר.\nיואב קיש: יש לי רק שאלת הבהרה – נדב ורועי, תקשיבו גם אתם – מה קורה במקרה של הורים גרושים? זוג הורים גרושים עובדים, האם ההגדלה של הנקודות גם תקפה לגבי הגרושים?\n<ישי פרלמן: כן, גם לגבי הגרושים. פשוט לגבי זוגות נשואים זה הולך גבר ואישה – הגבר מקבל נקודות זיכוי על-פי מתווה מסוים והאישה מקבלת על-פי מתווה אחר. במקרה של הורים גרושים זה בדיוק אותו דבר, רק שאת נקודות הזיכוי של האישה מקבל מי שחזקת הילדים עליו, מי שמטפל בילדים; ואת נקודות הזיכוי של הגבר מקבל מי שהילדים לא אצלו, אבל זה אותן נקודות זיכוי.\nרועי פולקמן: הם מקבלים את אותן נקודות זיכוי.\nיואב קיש: ואם החזקה אצל הגבר, אז מה הוא מקבל?\n<ישי פרלמן: הוא מקבל את הנקודות של האישה, והאישה מקבלת את הנקודות של הגבר.\nיואב קיש: יש הבדל בין האישה לגבר?\n<ישי פרלמן: עכשיו לא יהיה.\n<נדב שיינברגר: עכשיו בחוק הזה אנחנו משווים.\n<ישי פרלמן: בעקבות התיקון לא יהיה הבדל.\n<נדב שיינברגר: עכשיו אנחנו משווים בין הגבר לאישה.\nיואב קיש: אז מה זה משנה מה שאמרת לי? לא הבנתי.\n<נדב שיינברגר: זה היה נכון עד עכשיו.\nיואב קיש: בוא נדבר על מה שהחוק הזה עושה. האם זה משנה אם אתה גבר או אישה במסגרת החוק הזה במקרה של הורים גרושים?\n<ישי פרלמן: לא.\n<נדב שיינברגר: אני אסביר לך למה.\nיואב קיש: שים מיקרופון, ותציג את עצמך לפרוטוקול.\n<נדב שיינברגר: נדב שיינברגר ממשרד האוצר. זה לא משנה, מכיוון שבראש ובראשונה דבר ראשון שהחוק הזה עושה, הוא משווה את התנאים בין גבר לאישה, כלומר, זה כבר לא משנה.\nיואב קיש: המגדר לא ישנה בהטבה, ולא ישנה אם הם נשואים או גרושים.\n<נדב שיינברגר: כן, נכון.\nיואב קיש: אוקיי.\n<נדב שיינברגר: רק בכיתוב זה יהיה כאילו מי שמחזיק בחזקה - - -\nיואב קיש: זה משהו שדיברנו עליו, והיה לי מאוד חשוב.\nרועי פולקמן: צודק, באמת חשוב.\nיואב קיש: נציג האוצר, תסביר למה הדחיפות, בבקשה, ונמשיך.\n<נדב שיינברגר: אני אסביר את הדחיפות. אם אתה רוצה הוא יסביר את המקצועי.\nיואב קיש: רק נחזור לעניין. המצב נכון להיום לגבר גרוש עם ילדים קטנים, הוא לא מקבל נקודות זיכוי?\n<ישי פרלמן: מקבל נקודות זיכוי.\nיואב קיש: מקבל?\n<ישי פרלמן: כן. בדרך כלל בתיקים ב-99% מהמקרים בדיוק אותו דבר כמו גבר נשוי.\nיואב קיש: מתי זה שונה?\n<ישי פרלמן: היום, כשהילדים אצלו.\nיואב קיש: לא אצלו, כשהחזקה אצל האם בגירושין.\n<ישי פרלמן: אז זה אותו דבר בדיוק כמו אצל זוגות נשואים.\nיואב קיש: וזה לא משנה אם החזקה היא משותפת או אם החזקה אצל האישה או אצל הגבר, זה לא ישנה לצורך החוק.\n<ישי פרלמן: לא פחות. זה יכול לתת - - -\nישראל אייכלר: אצל זוגות נשואים יש לגבר נקודות?\n<ישי פרלמן: כן, היום זה עד גיל שלוש. אחרי התיקון זה יהיה כמו האישה לגבי ילדים עד גיל שלוש.\nיואב קיש: האם גם האב וגם האם במקרה של משמורת משותפת יכולים לרשום את העניין ולקבל את הזכאות בנקודות הזכאות? זה מה שאני רוצה להבין.\n<ישי פרלמן: הם מקבלים כמו במשפחה נשואה. כלומר, לא כל אחד מהם יקבל את נקודות הזיכוי המוגדלות. היום זה לא משנה. לאחר התיקון בחוק זה לא ישנה.\nיואב קיש: יש הבדל בין הזיכוי, יש נקודות מוגדלות היום שהאישה מקבלת.\n<ישי פרלמן: כן.\nיואב קיש: והגבר לא מקבל נקודות מוגדלות. זה המצב היום.\nיואב קיש: אנחנו מתקנים את זה שזה יהיה שווה, שגם האישה וגם הגבר יקבלו את אותן נקודות זיכוי.\n<ישי פרלמן: נכון.\n<נדב שיינברגר: נכון, אנחנו משווים.\nיואב קיש: ולא משנה אם הם נשואים או גרושים.\n<ישי פרלמן: כן.\nישראל אייכלר: שאלה קטנה.\nיואב קיש: כן, בבקשה.\nישראל אייכלר: תושב ישראל שהוא לא אזרח ומשלם פה מס גם יש לו את נקודות הזיכוי?\n<ישי פרלמן: אם הוא תושב ישראל אז כן. זה תושב ישראל?\nישראל אייכלר: כן.\n<ישי פרלמן: תושב ישראל כן.\nיואב קיש: עוד שאלה?\nדוד אמסלם: בואו נצביע, אני באמצע דיון.\nיואב קיש: בסדר. נדב, אתה רוצה רק להגיד על הדחיפות? ואנחנו מצביעים. רק שנייה, אבי, כן, אברהם.\nאברהם נגוסה: לא משנה אם הילדים אצלו או לא?\nרועי פולקמן: אותו דבר.\nיואב קיש: לא משנה. זה היה משהו שמאוד הקפדתי עליו.\nדוד אמסלם: הם נשארים אותו דבר.\nיואב קיש: בבקשה, נדב.\n<נדב שיינברגר: הדחיפות נובעת מזה שהחוק הזה הוא גם רטרואקטיבי, כלומר, הוא מינואר 2017, וחבל שכספים שעכשיו חונים באוצר – ואלו הרבה כספים שיגיעו למשפחות האלה. ולכן, אנחנו חושבים שדחוף מאוד לסיים את זה בשבוע-עשרה ימים הקרובים כדי שהכסף הזה יעבור לציבור.\nיואב קיש: אני רוצה להגיד שבוועדה הזו בדרך כלל אנחנו לא נותנים פטור מחובת הנחה.\n<נדב שיינברגר: האוצר גם לא מביא.\nיואב קיש: ברור שיש פה חוק שבא להטיב עם הציבור, וברגע שזה המצב אז כמובן שאין לנו סיבה שלא לעזור במה שאנחנו יכולים, ולכן אני מציע להצביע בעד היוזמה. מי בעד בקשת הממשלה לפטור מחובת הנחה לקריאה ראשונה?\nיואב קיש: בעד – פה אחד\nיואב קיש: ההצעה התקבלה פה אחד.\nאלעזר שטרן: שנדב ישמע. שומע? אצלנו באופוזיציה מצביעים לפי הגיון. לא דווקא בגלל שאתה באופוזיציה תצביע נגד.\nיואב קיש: הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך באופן קריא. המסמך מציג רשימת משתתפים בישיבה, הכוללת את התפקיד \"מנהלת הוועדה\", אך עקב שיבוש בטקסט לא ניתן לקרוא את השם המופיע תחת תפקיד זה.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 0,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 0,
          "relevance": 0,
          "completeness": 0,
          "faithfulness": 0,
          "attribution": 0
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2f67e71b",
    "source_task_id": "272105675",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_009_130263",
    "question": "כיצד מסומן פיק אפ אקטיבי בקונפיגורציית הפיק אפים של הגיטרה?",
    "source_text": "פיק אפ (מאנגלית: Pickup, בעברית: לקטן) הוא מתמר אשר קולט תנודות מכניות מכלי מיתר, בדרך כלל גיטרה חשמלית, גיטרה בס או כינור חשמלי, וממיר אותם לאותות חשמליים. אותות אלו יכולים לשמש להגברה, הקלטה או שידור. סוג נוסף של לקטן נמצא בזרוע המקול, ומתרגם את תנודות המחט שעוקבת אחרי חריץ התקליט לאותות חשמליים.\n\n\n== סוגי פיק אפים ==\nקיימים מספר סוגי פיק אפים, אשר קולטים את תנודות המיתר בדרכים שונות, כאשר הנפוצה מביניהם מבוססת על מגנטיות. אחרים מבוססים על התכונות הפיאזואלקטריות של המיתר, ואף קיימים פיק אפים אופטיים.\nפיק אפ בודד קרוי \"סינגל\" (Single coil pickup), והוא נפוץ בעיקר בנגינת בלוז, רוק קלאסי וסגנונות דומים.\n\n\n=== האמבקר ===\nהאמבקר (Humbucker) הוא פיק אפ כפול אשר נועד למנוע רעשי הפרעות או המהום (humming) הנקלטים בסליל הפיק אפ כתוצאה של השראה אלקטרומגנטית מרשת החשמל. הדבר מתבצע על ידי שימוש בשני סלילים סמוכים המחוברים יחד חיבור טורי בקיטוב הפוך, דבר המבטל את השפעת ההשראה ומכפיל את תפוקת הפיק אפ. השימוש בתצורה זו של הסלילים גורם להנחתה בצלילים הגבוהים (באנגלית Hum-bucker - מתנגד או מסיר את ההמהום).\n\n\n=== פיק אפ לגיטרה קלאסית ואקוסטית ===\nבדומה לפיק אפ של גיטרה חשמלית, פיק אפ ייעודי לגיטרות אקוסטיות וקלאסיות קולט שינויים בתנודות  המיתרים או תיבת התהודה, ומתמיר אותם לאותות חשמליים, בדרך כלל באמצעות קדם מגבר לכבל המתחבר בעזרת כבל למגבר חיצוני. משתמשים בפיק אפ פיאזואלקטרי המותקן בתוך תיבת התהודה של הגיטרה, בדרך-כלל בצידו הפנימי של לוח התהודה הקדמי מתחת לחיבור ללמיתרים, או בפיק אפ מגנטי המותקן בדרך-כלל בפתח התהודה.\nההבדל בין פיק אפ לגיטרה חשמלית ואקוסטית הוא שהגיטרה החשמלית נועדה ועוצבה מלכתחילה להגברת קול באמצעות פיק אפ, בעוד שגיטרה אקוסטית עוצבה מלכתחילה להגברת קול אקוסטית באמצעות תיבת התהודה. הגברה חשמלית נאמנה לצליל האקוסטי המקורי בדרך כלל מתבצעת בעזרת מיקרופון המתמיר תנודות קול מן האוויר, בדומה להגברה של זמרה אנושית. ואולם ישנם קשיים המגבילים הגברה של גיטרות אקוסטיות באמצעות מיקרופון בהופעות חיות, בעיקר במשותף עם כלים מוגברים חשמלית הנפוצים במוזיקת הפופ המודרנית. לפיכך מציידים לעיתים גיטרות אקוסטיות וקלאסיות בפיק אפ אקוסטי ייעודי, המתמיר תנודות מגוף הגיטרה עצמה או מן המיתרים. אך באופן טיפוסי, הצליל המוגבר דרך פיק אפ פחות נאמן מהקלטה באמצעות מיקרופון לצליל האקוסטי המקורי של גיטרה אקוסטית או קלאסית.\n\n\n== סימון ==\nרוב הגיטרות החשמליות בעלות יותר מפיק אפ אחד (רובן בעלות שניים או שלושה). מיקום ושילוב הפיק אפים בגיטרה נקרא \"קונפיגורציית פיק אפים\".\nסימון המערך בו הפיק אפים מורכבים מתבצע על ידי \"S\" לפיק אפ בודד ו־\"H\" לפיק אפ מסוג האמבקר. הסימון מייצג את הסדר לפיו הפיק אפים נמצאים על גשר הגיטרה - משמאל לימין עבור נגן ימני. קיימת גם האפשרות להתקין פיק אפים מאחורי הגיטרה, אשר מעניקים אופי שונה לצליל.\n\n\n== פיק אפים אקטיביים ופסיביים ==\nפיק אפים יכולים להיות אקטיביים או פסיביים. פיק אפים אקטיביים מאגדים מעגלים חשמליים על מנת לזהות אותות. פיק אפים אקטיביים דורשים מקור מתח חיצוני (בדרך כלל סוללה של 9 וולט) על מנת לפעול, פילטר אקטיבי ואקולייזר אקטיבי. בפיק אפים אקטיביים נעשה שימוש בעיקר בקרב נגני המטאל והרוק, שכן הם מיועדים לשימוש בדיסטורשן.\nפיק אפים פסיביים מורכבים מסליל הכרוך סביב מגנט אשר יכול לחולל אנרגיה פוטנציאלית ללא צורך באנרגיה ממקור חיצוני, והם הנפוצים ביותר. קיימים חילוקי דעות בקרב גיטריסטים וטכנאי הקלטות באשר לסוג הפיק אפ המועדף עליהם.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "509a92ab",
    "source_task_id": "272105677",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_034_2456687",
    "question": "כיצד השפיעה בריחת ההון החריגה מבריטניה על תוצאות משאל העם בנוגע לעזיבת האיחוד האירופי?",
    "source_text": "בכלכלה, בריחת הון היא זרימה מהירה של נכסים או כסף מחוץ למדינה, עקב אירוע בעל השלכות כלכליות או כתוצאה מאירוע פוליטי כמו שינוי משטר או גלובליזציה כלכלית. אירועים כאלה יכולים להיות אירועים המבטאים התנהגות לא יציבה או לא אמינה של הנהגת המדינה, העלאת מיסים על בעלי הון או ממשלה שאינה משלמת את חובותיה, או כזו שמפריעה למשקיעים וגורמת להם לצמצם את שווי הנכסים שהם מחזיקים באותה מדינה, או מצב בו קיים איבוד אמון בחוסנה הכלכלי של המדינה.\nהדבר מוביל להיעלמות העושר, ובדרך כלל מלווה בירידה חדה בשער החליפין של המדינה הנפגעת – פיחות בערכו במשטר עם שער חליפין משתנה, או פיחות כפוי במשטר של שער חליפין קבוע. ירידה זו מזיקה במיוחד כאשר ההון שייך לתושבי המדינה המושפעת, מכיוון שלא רק שהאזרחים נושאים כעת בנטל האובדן בכלכלה ובעלויות של פיחות המטבע שלהם, אלא שגם נכסיהם הקיימים מאבדים מערכם הנומינלי. זה מוביל לירידה דרמטית בכוח הקנייה ומייקר את יבוא הסחורות ורכישת כל צורה של תוצרת זרה.\n\n\n== הסבר ==\nמדינות עם כלכלות מבוססות משאבים  חוות את בריחת ההון הגדולה ביותר. השקפה קלאסית על בריחת הון היא שספקולציות מטבע הן שמניעות תנועות משמעותיות חוצות גבולות של קרנות פרטיות, בהיקף מספיק כדי להשפיע על השווקים הפיננסיים . קיומה של בריחת הון מצביע על צורך ברפורמה במדיניות.\nבספר La dette odieuse de l'Afrique (החובות המתועבים של אפריקה), לאונסה נדיקומאנה  וג'יימס ק. בויס  טוענים שיותר מ-65% מהחובות שאפריקה לוותה אפילו לא מגיעים למדינות באפריקה, אלא נשארים בחשבונות בנק פרטיים במקלטי מס. נדיקומאנה ובויס מעריכים כי בין 1970 ל-2008, בריחת ההון מ-33 מדינות באפריקה שמדרום לסהרה הסתכמה ב-700 מיליארד דולר. מאמר שפורסם ב-2008 העריך כי בריחת הון, המכונה גם זרימת כספים לא חוקית  \"מחוץ למדינות מתפתחות, היא בסך של כ-850 מיליארד דולר עד טריליון דולר בשנה\".\nבריחת הון מתבצעת גם על מנת להתחמק ממס. במקרים כאלה, ההון נוטה לעבור לכיוון של מקלטי מס.\n\n\n=== חוקיות ===\nבריחת הון עשויה להיות חוקית או בלתי חוקית - בהתאם לחוק המקומי. בריחת הון חוקית היא כזו שנרשמת בספרי הישות או האדם המבצע את ההעברה, ורווחים מריבית, דיבידנדים ורווחי הון ממומשים חוזרים בדרך כלל למדינת המוצא. בריחת הון בלתי חוקית, נועדה לא להופיע ברישומי מדינת המוצא והרווחים ממנה בדרך כלל אינם חוזרים למדינת המוצא. הכסף הזה נרשם ככסף חסר במאזן התשלומים של המדינה.\n\n\n== דוגמאות ==\nבגרמניה הנאצית פעל חוק מס הברחת הון.\nב-1995 העריכה קרן המטבע הבין-לאומית (IMF) כי בריחת ההון מסתכמת בכמחצית מהחוב החיצוני של המדינות בעלות החוב הכבד ביותר בעולם.\nבריחת הון נצפתה בכמה שווקים באסיה ובאמריקה הלטינית בשנות ה-90. אולי המשמעותי שבהם היה המשבר הפיננסי באסיה (1997) שהחל בתאילנד והתפשט ברוב מזרח אסיה החל מיולי 1997, והעלה את החשש לקריסה כלכלית עולמית עקב הדבקה פיננסית .\nהמשבר הכלכלי בארגנטינה (1998–2002) היה בחלקו תוצאה של בריחת הון מאסיבית, שנגרמה בגלל החשש שארגנטינה תפר את חובותיה החיצוניים (המצב החמיר בשל העובדה שלארגנטינה היה שער חליפין קבוע נמוך באופן מלאכותי, והיא הייתה תלויה בכמויות גדולות של מטבע רזרבי ). תופעה דומה הייתה גם בוונצואלה בתחילת שנות ה-80 עם היקף הכנסה כוללת של שנת ייצוא שעזבה את המדינה באמצעות בריחת הון בלתי חוקית.\nברבע האחרון של המאה ה-20 נצפתה בריחת הון ממדינות המציעות ריבית ריאלית נמוכה או שלילית (כמו רוסיה וארגנטינה) למדינות המציעות ריבית ריאלית גבוהה יותר (כמו הרפובליקה העממית של סין).\nדוגמאות אחרות הן של הון שנוטש בגלל מיסוי מוגבר. מאמר בוושינגטון פוסט מ-2006 הביא כמה דוגמאות להון פרטי שעזב את צרפת בתגובה למס העושר במדינה. בין השאר נטען במאמר כי \"אריק פינצ'ה, מחבר מדריך המס הצרפתי, מעריך שמס העושר מכניס לממשלה כ-2.6 מיליארד דולר בשנה, אך עלה למדינה יותר מ-125 מיליארד דולר בבריחת הון מאז 1998\".\nמאמר בטיימס מ-2009 דיווח כי מאות אנשי פיננסים ויזמים עשירים נמלטו לאחרונה מאנגליה, ויילס וסקוטלנד בתגובה להעלאות המס האחרונות, ועברו ליעדים עם מס נמוך כמו ג'רזי, גרנזי, האי מאן ואיי הבתולה הבריטיים.\nבמאי 2012 הוערך היקף בריחת ההון היווני בעקבות הבחירות הראשונות לפרלמנט ב-4 מיליארד אירו בשבוע. מאוחר יותר באותו חודש חשף הבנק המרכזי של ספרד  בריחת הון בסך של 97 מיליארד אירו מהכלכלה הספרדית ברבעון הראשון של 2012.\nלקראת משאל העם הבריטי על עזיבת האיחוד האירופי (ברקזיט) הייתה יציאת הון נטו של 77 מיליארד ליש\"ט בשני הרבעונים הקודמים, 65 מיליארד ליש\"ט ברבעון שלפני משאל העם ו-59 מיליארד ליש\"ט במרץ כאשר החל קמפיין משאל העם, בהשוואה לנתון של 2 מיליארד ליש\"ט בששת החודשים המקבילים בשנה שלפני כן.\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "64ce3ff3",
    "source_task_id": "272105678",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_360_2045817",
    "question": "באיזו שנה פרצה מלחמת קרים?",
    "source_text": "בסוציולוגיה, חברה מתועשת היא חברה המונעת על ידי שימוש בטכנולוגיה ובמכונות כדי לאפשר ייצור המוני, התומך באוכלוסייה גדולה עם יכולת גבוהה לחלוקת עבודה. מבנה כזה התפתח בעולם המערבי בתקופה שלאחר המהפכה התעשייתית, והחליף את החברות החקלאיות של העידן הקדם-מודרני והקדם-תעשייתי. חברות תעשייתיות הן בדרך כלל חברות המונים, ועשויות להתקדם ולהפוך לחברת מידע. לעיתים קרובות הן עומדות בניגוד לחברות מסורתיות .\nחברות תעשייתיות משתמשות במקורות אנרגיה חיצוניים, כגון דלקים מאובנים, כדי להגדיל את קצב הייצור והיקף הייצור. ייצור המזון מועבר לחוות מסחריות גדולות שבהן תוצרי התעשייה, כגון קומביין ודשנים מבוססי דלק מאובנים, משמשים להפחתת העבודה האנושית הנדרשת, תוך הגדלת הייצור. עודף כוח האדם, שנוצר עקב הפחתת כוח האדם בייצור המזון, מועבר למפעלים שבהם נעשה שימוש במיכון כדי להגביר עוד יותר את היעילות. ככל שהאוכלוסיות גדלות, והמיכון משתכלל עוד יותר (לרוב עד לרמת אוטומציה), עובדים רבים עוברים לתעשיות שירותים מתרחבות.\nהחברה התעשייתית הופכת את העיור לרצוי, בין השאר כדי שהעובדים יוכלו להיות קרובים יותר למרכזי הייצור, ותעשיית השירותים תוכל לספק תעסוקה לעובדים ולמי שמרוויחים מהם כלכלית. זאת בתמורה לרווחים מהייצור, שבאמצעותם הם יכולים לקנות סחורות. דבר זה מוביל ליצירה של ערים גדולות מאוד שסביבן אזורי פרברים, ושמתקיים בהן שיעור גבוה של פעילות כלכלית .\n\n\n== פיתוח תעשייתי ==\n\nלפני המהפכה התעשייתית באירופה ובצפון אמריקה, ואחריה תיעוש נוסף ברחבי העולם במאה ה-20, רוב הכלכלות היו חקלאיות ברובן. המוצרים היסודיים הוכנו לעיתים קרובות בתוך משק הבית, ורוב הייצור האחר בוצע בבתי מלאכה קטנים יותר על ידי אומנים עם התמחות מוגבלת.\nבאירופה, במהלך ימי הביניים המאוחרים, בעלי מלאכה בעיירות רבות הקימו גילדות כדי להסדיר את מקצועותיהם ולעקוב ביחד אחר האינטרסים העסקיים שלהם. ההיסטוריון הכלכלי שיילה אוגילבי הציע שהגילדות ריסנו עוד יותר את האיכות והפרודוקטיביות של הייצור. עם זאת, ישנן עדויות לכך שאפילו בימי קדם, כלכלות גדולות כמו האימפריה הרומית או שושלת האן הסינית פיתחו מפעלים לייצור ריכוזי יותר בתעשיות מסוימות.[דרוש מקור]\nעם המהפכה התעשייתית, מגזר הייצור הפך לחלק מרכזי בכלכלות אירופה וצפון אמריקה, הן מבחינת עבודה והן מבחינת ייצור, כאשר הוא מבצע בערך שליש מכלל הפעילות הכלכלית. יחד עם התקדמות מהירה בטכנולוגיה, כמו כוח קיטור וייצור המופלדה המוני, הייצור החדש שינה באופן דרסטי את הכלכלה המסחרית והפיאודלית שהייתה נהוגה עד אז. גם כיום, הייצור התעשייתי משמעותי לכלכלות מפותחות ומפותחות למחצה רבות.\n\n\n== נסיגות בתעשייה ==\n\nמבחינה היסטורית תעשיות ייצור מסוימות נכנסו לירידה עקב גורמים כלכליים שונים, לרבות התפתחות טכנולוגיה חלופית או אובדן יתרון תחרותי. דוגמה לראשון היא הירידה בייצור הכרכרות כאשר המכונית הופקה בייצור המוני.\nמדידות תפוקות ענפי התעשייה וההשפעה הכלכלית שלהן אינן יציבות היסטורית. באופן מסורתי, הצלחה נמדדת במספר המשרות שנוצרו. ההנחה היא שמספר העובדים המופחת במגזר הייצור נובע מירידה בכושר התחרות של המגזר, או מהכנסת תהליך הייצור הרזה.\nלשינוי זה קשור שדרוג איכות המוצר המיוצר. אמנם ניתן לייצר מוצר בטכנולוגיה נמוכה עם כוח עבודה נמוך, אך היכולת לייצר מוצרים בטכנולוגיה גבוהה תלויה בצוות מיומן ביותר.\n\n\n== מדיניות תעשייתית ==\nכיום, מכיוון שהתעשייה היא חלק חשוב ברוב החברות והמדינות, לממשלות רבות יהיה לפחות תפקיד כלשהו בתכנון ובוויסות התעשייה. זה יכול לכלול נושאים כמו זיהום תעשייתי, מימון, חינוך מקצועי ודיני עבודה .\n\n\n== עבודה תעשייתית ==\n\nבחברה תעשייתית, התעשייה מעסיקה חלק גדול מהאוכלוסייה. זה קורה בדרך כלל במגזר הייצור. איגוד עובדים הוא ארגון של עובדים שהתאגדו כדי להשיג מטרות משותפות בתחומים מרכזיים כמו שכר, שעות ותנאי עבודה אחרים. איגוד העובדים, באמצעות הנהגתו, מתמקח עם המעסיק בשם חברי האיגוד (חברי דרג) ומנהל משא ומתן על חוזי עבודה עם מעסיקים. תנועה זו עלתה לראשונה בקרב פועלי התעשייה.\n\n\n== השפעות על העבדות ==\nרומא ותרבויות ים תיכוניות עתיקות אחרות בפרט הסתמכו על עבדות בכל כלכלתן. בעוד הצמיתות דחקה במידה רבה את העבדות במהלך ימי הביניים באירופה, כמה מעצמות אירופיות החזירו את העבדות באופן נרחב בתקופה המודרנית המוקדמת, במיוחד עבור העבודה הקשה ביותר במושבות שלהן. המהפכה התעשייתית מילאה תפקיד מרכזי בביטול מאוחר יותר של העבדות, בין השאר משום שהדומיננטיות הכלכלית החדשה של הייצור המקומי ערערה את העניין בסחר העבדים . בנוסף, השיטות התעשייתיות החדשות דרשו חלוקת עבודה מורכבת עם פחות פיקוח על עובדים, דבר שייתכן שלא היה תואם לעבודות כפייה.\n\n\n== מִלחָמָה ==\n\nהמהפכה התעשייתית שינתה את המלחמה, עם נשק ואספקה בייצור המוני, הובלה מונעת על ידי מכונות, יכולת ניוד מוגברת, תפיסת המלחמה הכוללת ונשק להשמדה המונית. מקרים מוקדמים של לוחמה תעשייתית היו מלחמת קרים ומלחמת האזרחים האמריקאית, אך מלוא הפוטנציאל שלה הוצג במהלך מלחמות העולם.\n\n\n== ראו גם ==\nמדינה מפותחת\nתעשיית המזון\nתיעוש\nחברה פוסט-תעשייתית\nהעולם המערבי\nמהפכה תעשייתית\nמדינה מתועשת חדשה\nמיכון\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n תעשיות - היבטים חברתיים, דף שער בספרייה הלאומית\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "a3a4fd2a",
    "source_task_id": "272105679",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_179_254373",
    "question": "באיזו שנה פותח מבחן איימס?",
    "source_text": "בביולוגיה, מוּטָגֵן (Mutagen; מלטינית: מקור השינוי) או בעברית מְתַשְׁנֵת (מלשון תשנית) הוא גורם/חומר פיזיקלי או כימי הגורם לשינוי במידע הגנטי (בדרך כלל DNA) של אורגניזם ובכך מגדיל את תדירות המוטציות מעל הרמה הטבעית. כיוון שמוטציות רבות גורמות לסרטן, מוטגנים הם לרוב קרצינוגנים. לא כל המוטציות נגרמות על ידי מוטגנים: \"מוטציות ספונטניות\" מתרחשות עקב טעויות בהכפלת ה-DNA, תיקון ושחלוף של רצפי DNA.\n\n\n== השפעות של מוטציות ==\nהשינויים ברצפי חומצות גרעין על ידי מוטציות כוללות החלפה של זוגות בסיסים, החדרות או החסרות של נוקלאוטיד אחד או יותר ברצפי ה-DNA. למרות שרוב המוטציות קטלניות, או גורמות למחלה קשה, לחלקן יש השפעה מינורית, כיוון שהשינויים שהם גורמים לרצפים המקודדים של החלבונים חסרי משמעות. מוטציות רבות כלל לא גורמות אפקטים נראים לעין, אם בגלל שהן מתרחשות באינטרונים, או בגלל שהן לא משנות את רצף חומצות האמינו, עקב ניוון קודונים.\n\n\n== סחף גנטי ==\nהשינוי בחומר הגנטי של אוכלוסייה עקב הצטברות מוטציות אקראיות נקרא סחף ומשרת כשעון מולקולארי. באופן כללי, ככל שיש יותר הבדלים ברצף הנוקלאוטידים בין שני אורגניזמים, כך עבר יותר זמן מאז שהם נפרדו מהאב הקדמון המשותף שלהם. למרות שישנו קושי בהערכת מספר המוטציות הממוצע באורגניזמים מורכבים, הערכות לשיעורי מוטציה נעשו הן עבור E.coli והן עבור איקריוטיים. הוערך כי באורגניזמים הללו, בערך אחד מכל 1010 נוקלאוטידים משתנה וממשיך לעבור דרך הרבייה לדורות הבאים של התאים.\n\n\n== גילוי המוטָגֶנֵזה ==\nב-1920, הרמן מולר גילה במהלך ניסוי בזבובי פירות (דרוזופילה) כי קרני רנטגן גורמות לפגמים ולמוטציות שונות בחומר התורשתי (DNA) של הזבובים ובכלל גם באדם.\n\n\n== טבעם של המוטגנים ==\nמוטגנים הם בדרך כלל תרכובות כימיות או פולטים קרינה מייננת. מוטגנים יכולים להיות מחולקים לקטגוריות שונות על פי השפעתם על הכפלת DNA:\n\n1. מוטגנים מסוימים מתפקדים כאנלוגים לבסיסים ונכנסים לגדיל ה-DNA במהלך ההכפלה במקום הסובסטרטים הטבעיים.\n2. מוטגנים מסוימים מגיבים עם DNA וגורמים שינויים מבניים שמובילים להעתקה שגויה של גדיל התבנית כשה-DNA מוכפל.\n3. מוטגנים מסוימים עובדים באופן לא-ישיר על ידי כך שהם גורמים לתאים לסנתז כימיקלים בעלי אותו אפקט מוטגני כמו שלהם.\nמבחן איימס הוא שיטה אחת לקביעת מידת המוטגניות של גורם/חומר מסוים.\n\n\n== דוגמאות למוטגנים ==\n\n\n=== אנלוג לבסיס ===\n\nאנלוג לבסיס הוא כימיקל שיכול להחליף נוקלאו-בסיס בחומצות גרעין.\nדוגמה נפוצה היא 5-ברומו-אורציל (5BU), הבסיס החריג שנמצא בנוקלאוטיד המוטגני האנלוגי BrdU. כשנוקלאוטיד המכיל 5-ברומו-אורציל מסתפח לתוך ה-DNA, רוב הסיכויים שהוא יזווג עם אדנין; אולם, הוא יכול להפוך באופן ספונטני לאיזומר שמזווג עם נוקלאו-בסיס אחר, גואנין. אם דבר זה קורה במהלך הכפלת DNA, גואנין יוחדר לרצף מול האנלוג לבסיס, ובמהלך הכפלת ה-DNA הבאה, הגואנין הזה יזווג עם ציטוזין. התוצאה של כך היא שינוי בזוג בסיסים אחד שב-DNA, ובמילים אחרות, הדבר יגרום למוטציית החלפה.\n\n\n=== דוגמאות נוספות ===\nחומצה חנקיתית\nברום\nטרנספוזון\nקרינת UV\nקרינת אלפא\nקרינת גמא\nנתרן אזיד\nאתידיום ברומיד\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nמוטגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b20ef4af",
    "source_task_id": "272105680",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 0,
    "document_id": "article_250_1729335",
    "question": "מהו קצב הדגימה הנדרש כדי להמיר מדידות רציפות של טמפרטורה ולחץ לאותות בדידים?",
    "source_text": "במתמטיקה זמן בדיד וזמן רציף הם שתי גישות שבהן אפשר למדל משתנים התלויים בזמן. אפשר לנקוט גישות דומות גם עבור משתנים התלויים בגדלים אחרים, כגון ממדי המישור (למשל, דגימת תמונות רציפות לפיקסלים).\n\n\n== זמן בדיד ==\n\nאות בדיד או אותות זמן בדידים הוא סדרה של ערכים המייצגים ערכי אות בנקודות זמן מסוימות. בגישת הזמן הבדיד ערכם של משתנים מוגדר אך ורק בנקודות זמן מסוימות, או לחלופין נותר קבוע לאורך פרק זמן מסוים שאינו אפס, כלומר הזמן נתפס כמשתנה בדיד (דיסקרטי). דוגמה לגישה זו היא שעון דיגיטלי המראה קריאה קבועה למשך דקה למשל של השעה 10:37, ולאחר מכן מראה את השעה 10:38, ללא מעבר בערכי הביניים בין ערכים אלו. בגישה זו כל משתנה נמדד פעם אחת בכל פרק זמן (השווה לדקה אחת בדוגמת השעון). מספר המדידות במהלך כל פרק זמן הוא סופי.\nלאותות בדידים שונים יש מספר מקורות, אך ניתן בדרך כלל לסווגם לאחת משתי קבוצות:\n\nעל ידי דגימת ערכים של אות אנלוגי בשיעור קבוע או משתנה. תהליך זה נקרא דגימה. כאשר אות זמן בדיד מתקבל על ידי דגימה בזמנים במרווחים אחידים, נוכל לומר שיש לו קצב דגימה מסוים – הקצב שבו נדגם האות הרציף.\nעל ידי מדידת תהליך בדיד, כגון ערך השיא השבועי של אינדיקטור כלכלי מסוים.\n\n\n== זמן רציף ==\nזמן רציף רואה משתנים כבעלי ערך מסוים רק בפרק זמן רגעי, או אינפיניטסימלי. הזמן נתפס כמשתנה רציף היות שבין כל שתי נקודות בזמן יש מספר אינסופי של נקודות אחרות בזמן. המשתנה \"זמן\" נע על פני כל קו המספרים הממשי, או חלק סופי או אינסופי ממנו, כגון המספרים החיוביים.\nאות רציף או אות רציף בזמן הוא פונקציה (אות) אשר תחום ההגדרה שלה הוא רצף (למשל קטע על פני המספרים הממשיים), ולכן אינו קבוצה בת מנייה. התחום עשוי להיות סופי (למשל 10 שניות של מדידה) או אינסופי. הפונקציה עצמה לא צריכה להיות רציפה. לעומת זאת תחום ההגדרה של אות זמן בדיד הוא קבוצה בת מנייה, למשל המספרים הטבעיים.\nלאות זמן רציף יהיה ערך כלשהו בכל רגע של זמן המצוי בתחום המדידה. האותות החשמליים מייצגים פעמים רבות כמויות פיזיות בעלות אופי רציף, כגון טמפרטורה, לחץ או צליל. דוגמאות אחרות לאות רציף הן גל סינוס, גל הקוסינוס וגל משולש.\nדוגמה טיפוסית של אות בעל משך זמן אינסופי היא:\n\n  \n    \n      \n        f\n        (\n        t\n        )\n        =\n        sin\n        ⁡\n        (\n        t\n        )\n        ,\n        \n        t\n        ∈\n        \n          R\n        \n      \n    \n    {\\displaystyle f(t)=\\sin(t),\\quad t\\in \\mathbb {R} }\n  \n\nבדיסציפלינות רבות מקובל שאות רציף חייב תמיד להיות בעל ערך סופי, קונוונציה המתאימה ברוב המקרים לאותות פיזיים.\nעבור מטרות מסוימות ערך אינסופי מקובל כל עוד האות הוא אינטגרבילי (בר סכימה) על כל מרווח סופי.\n\n\n== אות רציף או בדיד מול אות אנלוגי או ספרתי ==\nקוונטיזציה של אות בדיד מאפשרת את אחסונו ואת עיבודו במערכות ספרתיות, למשל, מחשבים. עם זאת קיימים אותות בדידים שלא עברו קוונטיזציה ולהפך; ופעולת הקוונטיזציה, ההופכת אות אנלוגי (תקבילי) לאות דיגיטלי (ספרתי), שונה במהותה מפעולת הדגימה, ההופכת אות רציף לאות בדיד.\n\n\n== שימושים ==\nזמן בדיד הוא כלי נוח לעיבוד ומחקר, גם כאשר המשתנה הנחקר הוא רציף מטבעו. לדוגמה, בעוד שהפעילות הכלכלית מתרחשת ברציפות ואין רגע שבו המשק נמצא בהפסקה, נוח יותר למדוד את הפעילות הכלכלית באופן בדיד. מסיבה זו נתונים המפורסמים על תוצר מקומי גולמי, לדוגמה, יציגו סדרה של ערכים תקופתיים, למשל דו\"חות רבעוניים, ולא רצף של ערכים לכל רגע נתון.\nכאשר חוקר מנסה לפתח תאוריה שתסביר תצפיות בזמן בדיד, תוצג לעיתים התאוריה בזמן בדיד כדי להקל על פיתוחה. מאידך גיסא לעיתים קל או נכון יותר מתמטית לבנות מודלים תאורטיים בזמן רציף.\nכלי שימושי בניתוח זמן בדיד הוא משוואות הפרש. עבור זמן רציף הכלי המקביל הוא משוואות דיפרנציאליות.\n\n\n== ראו גם ==\nדיגיטלי ואנלוגי\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "המידע המבוקש אינו מופיע במסמך.",
    "claims": [],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "17c47f35",
    "source_task_id": "272105683",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_047_2470769",
    "question": "כיצד משפיעה אוריינות פוליטית על יחס האזרחים למוסדות השלטון?",
    "source_text": "אוריינות פוליטית (באנגלית: Political literacy) יכולת אזרחים להבין ולהשתתף באופן מושכל בפוליטיקה. מונח זה חורג מעבר לידע בסיסי על מוסדות שלטון בלבד, אלא כולל הבנה עמוקה יותר של תהליכים פוליטיים, אידאולוגיות, עקרונות דמוקרטיים, ואת הקשר בין מדיניות ציבורית לחיי היומיום של האזרחים. אדם בעל אוריינות פוליטית מפותחת הופך לאזרח פעיל, ביקורתי ומעורב. הוא מסוגל לא רק להצביע בבחירות, אלא גם להבין את ההשלכות של הצבעתו, לבחון את המצעים של המפלגות, ולבקר את פעולות הממשלה. אוריינות פוליטית חיונית לתפקוד תקין של דמוקרטיה, ומחזקת את לגיטימיות המערכת הפוליטית, תוך הגברת אמון האזרחים במוסדות השלטון. מקדמת קבלת החלטות מושכלת, מפחיתה את הסיכון לפגיעה באזרחים או תושבים, פופוליזם ומניפולציות, ומעודדת אחריותיות מצד נבחרי ציבור.\nבין אתגרי האוריינות הפוליטית בעידן המודרני והטכנולוגי הן הדיסאינפורמציה והפייק ניוז המשמשים גורמים מדיניים פנים וחוץ מדינתיים כמניפולציית כוח חד וניסיון השפעה על מחשבות, תפיסות ועמדות של אזרחי מדינות שונות. ומכאן מודגשת גם חשיבתה של אוריינות המדיה.\nבין המושגי האוריינות הפוליטית החשובים בימינו נמנים: גאופוליטיקה, זכויות אדם, אמנה חברתית, ריבונות, עצמאות, חוקה, ייצוגיות, הגדרה עצמית, קולוניאליזם, אוריינטליזם, פונדמנטליזם, קיצוניות ורדיקליזם, דמוקרטיה, אקטיביזם, פופוליזם, לאומיות, רב תרבותיות, שנאת זרים, צדק גלובלי, שוויון זכויות, זכויות מיעוטים, סחר חופשי, הגירה, פליט, אפליה וחינוך לאוריינות.\n\n\n== מהות האוריינות הפוליטית ==\nאוריינות פוליטית מורכבת ממספר ממדים מרכזיים:\n\nידע פוליטי: כולל הכרת המבנה השלטוני במדינה (הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת), הבנת תפקידי המוסדות השונים (כמו הכנסת, הממשלה, ובית המשפט העליון), וידע על המערכת הפוליטית הפנימית (מפלגות, אידאולוגיות, ותהליך החקיקה) והחיצונית (האומות המאוחדות; יעדים לפיתוח בר קיימא, אזור סחר חופשי, פדרציה).\nחשיבה ביקורתית: חשיבה ביקורתית היא היכולת לבחון טענות וטיעונים פוליטיים באופן אובייקטיבי תוך בחינת מקורות מידע, זיהוי הטיה (bias), והסקת מסקנות מבוססות ראיות, ולא על בסיס רגש או דעה קדומה.\nמיומנויות השתתפות: פרקטית השתתפות פעילה, הכוללת: הצבעה בבחירות, פעולה וחתירה להשפעה על מדיניות, ומעורבות אזרחית כמו השתתפות בחברות בוועדים, או יוזמות מקומיות.\nערכים ועמדות: מרכיב זה מתייחס להבנת ערכים פוליטיים כמו חירות, שוויון, וצדק חברתי. כולל גם את היכולת להשוות בין אידאולוגיות שונות ולהבין את השפעתן על מדיניות המפלגות.\n\n\n== ראו גם ==\nקואליציה\nאופוזיציה\nמתנגדי שלטון\nהמלחמה הקרה\nניצול כלכלי בעבודה\nאוריינות\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, אוריינות פוליטית מחזקת את הלגיטימיות של המערכת הפוליטית ומגבירה את אמון האזרחים במוסדות השלטון. אדם בעל אוריינות פוליטית הופך לאזרח פעיל, ביקורתי ומעורב, שמסוגל לבקר את פעולות הממשלה ולעודד אחריותיות מצד נבחרי הציבור.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "אוריינות פוליטית מחזקת את לגיטימיות המערכת הפוליטית.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 5,
            "source_excerpt": "אוריינות פוליטית חיונית לתפקוד תקין של דמוקרטיה, ומחזקת את לגיטימיות המערכת הפוליטית, תוך הגברת אמון האזרחים במוסדות השלטון.",
            "start_char": 464,
            "end_char": 588,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "אוריינות פוליטית מגבירה את אמון האזרחים במוסדות השלטון.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 5,
            "source_excerpt": "אוריינות פוליטית חיונית לתפקוד תקין של דמוקרטיה, ומחזקת את לגיטימיות המערכת הפוליטית, תוך הגברת אמון האזרחים במוסדות השלטון.",
            "start_char": 464,
            "end_char": 588,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "אדם בעל אוריינות פוליטית מפותחת הופך לאזרח פעיל, ביקורתי ומעורב.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "אדם בעל אוריינות פוליטית מפותחת הופך לאזרח פעיל, ביקורתי ומעורב.",
            "start_char": 280,
            "end_char": 344,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "אזרח בעל אוריינות פוליטית מסוגל לבקר את פעולות הממשלה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 4,
            "source_excerpt": "הוא מסוגל לא רק להצביע בבחירות, אלא גם להבין את ההשלכות של הצבעתו, לבחון את המצעים של המפלגות, ולבקר את פעולות הממשלה.",
            "start_char": 345,
            "end_char": 463,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "אוריינות פוליטית מעודדת אחריותיות מצד נבחרי ציבור.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "מקדמת קבלת החלטות מושכלת, מפחיתה את הסיכון לפגיעה באזרחים או תושבים, פופוליזם ומניפולציות, ומעודדת אחריותיות מצד נבחרי ציבור.",
            "start_char": 589,
            "end_char": 714,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2cbeea34",
    "source_task_id": "272105684",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "article_331_2128587",
    "question": "איזה אחוז מהספרים שחברות סרטים קונות את זכויותיהם מגיע למסך הגדול?",
    "source_text": "פיתוח מוארך (באנגלית: Development hell; ”גיהנום פיתוחי”) הוא כינוי במדיה ובתעשיית התוכנה עבור פרויקט, קונספט או רעיון שנשארים בפיתוח במשך זמן רב במיוחד, ומשנים לעיתים קרובות צוותי פיתוח, תסריטים או אולפנים שונים לפני שהם מתקדמים לשלב ההפקה, אם הוא בכלל קורה. לפרויקטים בפיתוח מוארך יש בדרך כלל מטרות שאפתניות מאוד, והם מתעכבים בניסיון לעמוד ביעדים הללו ברמה גבוהה. הפקה מוארכת (באנגלית: Production hell, ”גיהנום הפקתי”) היא ביטוי המתייחס למצב שבו סרט נכנס להפקה אבל נשאר במצב זה במשך זמן רב מבלי להתקדם לפרסום.\nהמונח מתייחס גם לכל פרויקט שמטרותיו או ביצועו דעכו באופן בלתי צפוי בשלבי התכנון או הבנייה שלו, או שתאריך סיומו סטה בצורה קיצונית מתאריך הסיום הצפוי ההתחלתי שלו.\n\n\n== סקירה ==\n\n\n=== בקולנוע ===\nחברות בתעשיית הקולנוע קונות לעיתים קרובות את זכויות הסרט לרומנים פופולריים רבים, משחקי וידאו וחוברות קומיקס, אך עשויות לחלוף שנים רבות עד שאלו יצאו לאור כסרט מוצלח, ולעיתים קרובות דבר זה מוביל לשינויים ניכרים בעלילה, בדמויות ובטון הכללי. לא פעם, פרויקט שנמצא במצב זה למשך תקופה ממושכת יינטש על ידי כל בעלי העניין או יבוטל על הסף. מכיוון שתעשיית הקולנוע בהוליווד מתחילה פי עשרה פרויקטים ממה שהיא מוציאה לאור, תסריטים רבים יגיעו למצב הפיתוח המוארך הזה. פחות משני אחוזים מכל הספרים שזכויותיהם נקנות על ידי חברות סרטים מגיעים למעשה למסך הגדול. פיתוח מוארך קורה לרוב עם פרויקטים שיש להם פרשנויות מרובות ושמשקפים כמה נקודות מבט.\n\n\n=== בטלוויזיה ===\nסדרות טלוויזיה יכולות להיות במצב של הפקה מוארכת בין עונות, וכתוצאה מכך יהיה עיכוב ארוך בין עונה אחת לאחרת. יכול גם להיות מצב של הפקה מוארכת במקרה של הפקת סדרת-בת.\n\n\n=== במשחקי וידאו ===\nפיתוח משחקי וידאו יכול להיעצר למשך שנים, לפעמים למשך למעלה מעשור, לעיתים קרובות עקב העברת הפרויקט לאולפני הפקה שונים, עקב גרסות מרובות של המשחק שנוצרות וננטשות, או בשל קשיים בפיתוח תוכנת המשחק עצמה.\n\n\n== עסקאות החלפה ==\nאם סרט נמצא בפיתוח אך לעולם אינו מקבל את כספי ההפקה הדרושים, אולפן אחר עשוי לבצע עסקת החלפה ולהפיק את הסרט בהצלחה. לדוגמה, אולפני סרטי קולומביה הפסיקו את הייצור של אי.טי. - חבר מכוכב אחר (1982). לאחר מכן, אולפני סרטי יוניברסל קנו את זכויות הסרט והפכו אותו להצלחה. כאשר אולפן נוטש לחלוטין פרויקט קולנועי, העלויות נמחקות כחלק מהוצאות התקורה של האולפן, ובכך מפחיתות את ההכנסה החייבת במס. \n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, פחות משני אחוזים מכלל הספרים שחברות סרטים רוכשות את זכויותיהם מגיעים לבסוף למסך הגדול.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "פחות משני אחוזים מכל הספרים שזכויותיהם נקנות על ידי חברות סרטים מגיעים למעשה למסך הגדול.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 9,
            "source_excerpt": "פחות משני אחוזים מכל הספרים שזכויותיהם נקנות על ידי חברות סרטים מגיעים למעשה למסך הגדול.",
            "start_char": 1155,
            "end_char": 1243,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "96e6c6fc",
    "source_task_id": "272105693",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_265_646881",
    "question": "מהו תפקיד זרם החשמל הנדרש להפעלת המבער התת-ימי?",
    "source_text": "חמצן-מימן היא תערובת של הגזים חמצן ומימן, לרוב ביחס של 2:1 (שני שלישים מימן ושליש חמצן), אותו היחס בין היסודות כמו במים. התערובת משמשת לריתוך וחיתוך על ידי מבער וכן יש לה שימושים נוספים, כמו תאורה וריתוך תת-ימי.\nניתן לייצר תערובת זו על ידי אלקטרוליזה של מים, המבצעת הפרדה של היסודות על ידי העברת זרם חשמלי בנוזל.\n\n\n== מאפיינים כללים ==\nבטמפרטורה ולחץ רגילים תערובת של חמצן-מימן יכולה לבעור כשהיא מכילה בין 5% ל-95% מימן ליחידת נפח. כאשר התערובת ניצתת היא הופכת לקיטור ומשחררת חום. בתערובת סטויכיומטרית טמפרטורת הבעירה יכולה להגיע עד ל-2800 °C, כ-700 °C יותר מאשר בעירה של מימן בתוך אוויר. זוהי תערובת נפיצה מאוד ומסוכנת בשימוש לא נכון; לכן נדרשים אמצעי בטיחות מיוחדים, כמו הפרדת המימן מהחמצן וערבובם רק ברגע ובמקום השימוש.\n\n\n== שימושים אפשריים ==\n\n\n=== תאורה ===\n ערך מורחב – אור דרומנד\n\nבעבר תערובת של חמצן-מימן שימשה לבניית מנורות שונות כמו למשל מנורת הסיד ששימשה לתאורה בהופעות ומחזות.\n\n\n=== מבער חמצן-מימן ===\nניתן להשתמש בתערובת חמצן-מימן כדי להפעיל מבער. המימן משמש כמקור דלק והחמצן הכרחי לבערה. המבער משמש לריתוך וחיתוך של חלקי מתכת, זכוכית, וטרמופלסטיק. בתעשיית הזכוכית משמש המבער לביצוע פוליש לשטח החיצוני של הזכוכית על ידי המסת שטח זה והעלמת שריטות כתוצאה מכך. הלהבות של חמצן מיימן הם בחום של 2000 מעלות (°C) ומעלה.\n\n\n=== מבער תת-ימי ===\nמבער תת-ימי משתמש בתערובת של חמצן-מימן הנוצרת במקום הבעירה על ידי אלקטרוליזה של מים. המתקן חוסך את הצורך במכלי מימן וחמצן אך דורש חשמל ומים מזוקקים לצורך פעולתו.\nמרבית סוגי המבערים מערבבים ישירות בזמן האלקטרוליזה את שני הגזים לתערובת אחידה, הדבר גורם ליצירת תערובת יותר מדויקת לבעירה. בדגמים אלו עלה הצורך למנוע אפשרות של פלאשבק (ניצוץ המדליק את כל הגז עד למכל שבו מתבצעת האלקטרוליזה) ונעשה שימוש ברכיב המשמש מעצור לפלאשבקים כדי למנוע תאונות. קצב הפקת הגזים מימן וחמצן חייב להיות בלחץ מספיק גבוה, אחרת נוצר פלאשבק ופעולת המכשיר אינה חלקה.\n\n\n=== תחבורה ===\n\nהתערובת חמצן-מימן מוזכרת לעיתים בתור התערובת שמניעה רכב הנוסע על מים. האנרגיה הנצרכת לצורך פיצול מים ליסודות תמיד תהיה גבוהה מהאנרגיה שניתן להפיק משריפה של התערובת חמצן-מימן, או, במקרה האידיאלי, שווה לה. לכן, כל טענה של רכב הנוסע על מים היא בגדר הונאה. כמו כן קיים ויכוח ציבורי רחב על האפשרות לבצע שיפור נצילות המנוע בעזרת חמצן-מימן. בעבר הוכח כי הזרקה של חמצן-מימן משפרת את ביצועי המנוע אך הוויכוח הוא סביב השאלה האם אלקטרוליזה של מים בזמן נסיעה מכוח חשמלי של האלטרנטור משפרת או גורעת מהביצועים וצריכת הדלק.",
    "reference_answer": "זרם החשמל במבער התת-ימי משמש לביצוע אלקטרוליזה של מים. תהליך זה, המתרחש במקום הבעירה, מפריד את המים ליסודות המרכיבים אותם - חמצן ומימן - ויוצר את תערובת הגזים הדרושה להפעלת המבער. שיטה זו חוסכת את הצורך בשימוש במכלי גז נפרדים של מימן וחמצן.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "מבער תת-ימי משתמש בתערובת חמצן-מימן הנוצרת במקום באמצעות אלקטרוליזה של מים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "המימן משמש כמקור דלק והחמצן הכרחי לבערה.",
            "start_char": 961,
            "end_char": 1001,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הפעלת המבער התת-ימי דורשת חשמל.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 15,
            "source_excerpt": "המבער משמש לריתוך וחיתוך של חלקי מתכת, זכוכית, וטרמופלסטיק.",
            "start_char": 1002,
            "end_char": 1061,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "תהליך האלקטרוליזה מפריד את יסודות המים על ידי העברת זרם חשמלי בנוזל.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "ניתן לייצר תערובת זו על ידי אלקטרוליזה של מים, המבצעת הפרדה של היסודות על ידי העברת זרם חשמלי בנוזל.",
            "start_char": 212,
            "end_char": 312,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 1
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "9b94c767",
    "source_task_id": "272105694",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_078_295318",
    "question": "מדוע נחשבו הסריסים למשרתים אמינים שאינם מהווים איום פוליטי?",
    "source_text": "המונח סריס מתייחס לגבר מסורס.\nיש שלושה סוגי סריסים:\n\nאלו שנולדו כך או שנולדו ללא הגדרה מינית מובהקת\nאלו שסורסו על ידי אחרים\nאלו שסירסו עצמם, לשם השגת משרה שצריך היה להיות סריס לשם מילוייה או לשם השתקת הדחף המיני או כהתעללות עצמית\nהמונח סריס מתייחס בדרך כלל לאלה אשר סורסו במטרה לשרת תפקידים סוציאליים ספציפיים, כשם שהיה נהוג בעמים בעבר. האזכורים הראשונים לסריסים הם מהעיר השומרית לגש במאה ה-21 לפנה\"ס. אולם עד התקופה הפרסית המילה שימשה במשמעות של משרת בארמון ללא שום קשר לפעולת סירוס.[דרוש מקור] במהלך התקופה מילאו הסריסים מגוון תפקידים בתרבויות רבות, כגון חצרנים בחצר המלוכה, פקידים ממשלתיים, מפקדים צבאיים, שומרי נשות ההרמון ומשרתי הארמון. למעשה, שמם מעיד עליהם שהם מהווים משרתי המלך, גזרון המילה סריס הוא ša rēši (מאכדית, מילולית של הראש, סמנטית השייכים לראש, למלך).\nבתרבויות מסוימות נחשבו הסריסים לאימפוטנטים[דרושה הבהרה] או נזירים.\n\n\n== מקור ==\nסירוס משרתיו ועבדיו של המלך היה נפוץ לאורך ההיסטוריה בתרבויות שונות וזאת כאמצעי ביטחון לריסון התנהגותו של העבד המגיע למקומות הרגישים ביותר בחצר המלך. כך, אף העבודות הפשוטות ביותר בשירות המלך – סידור מיטתו, רחצתו, גזיזת שערו, נשיאת האפריון, או ביצוע שליחויות – עשויות לשים את המשרת בעמדת כוח למעשה בזכות קרבתו הפיזית למלך. הסריסים לכאורה לא נשאו בכל חובת נאמנות לצבא, לאריסטוקרטיה, או למשפחתם, ולכן נתפסו כגורמים שניתן לתת בהם אמון והם חסרי אינטרסים משל עצמם. כיוון שסירוסם הוריד באחת את מעמדם החברתי, ניתן היה אף להחליפם או להורגם ללא הליכים מיוחדים. בתרבויות שבהן היה הרמון המלך וסריסים, הסריסים שמשו לעיתים כמשרתי ההרמון. כך לדוגמה, במגילת אסתר מצוין ששומר ההרמון היה סריס בשם הגי.\nמקור המילה הוא, כאמור, אכדי. אולם עד התקופה הפרסית המילה שימשה במשמעות של משרת בארמון ללא שום קשר לפעולת סירוס. המילה התנכית רב סריס מתייחסת לאחד התפקידים הבכירים בארמון: האחראי על המשרתים.\nרק בתקופה הפרסית התייחס המושג למשרתים שעברו פעולת סירוס, וכך קיבלה הפעולה את שמה.\n\n\n== המזרח התיכון הקדום ==\nהמילה סריס, הנזכרת בתנ\"ך כמה עשרות פעמים, נובעת מהביטוי האכדי: ša reši, שהוא קיצור של ša reši šarri – '(פקיד) ראשי של המלך'.\nבמסופוטמיה (אשור ובבל) וכן במצרים משמעות המילה היא של פקיד בכיר, משרת ראשי, חצרן רם דרג וכיוצא בזה.\nפוטיפר סריס פרעה היה נשוי כנזכר בבראשית ל\"ט, ובתעודות בנוגע לקשר נגד רעמסס השלישי נזכרו סריסים שנשותיהם השתתפו בקשר. גם לסריסים באשור היו ילדים.\nבתקופה הפרסית קיבל הסריס את משמעותו המודרנית של גבר ללא אשכים. כאלו הם הסריסים בספר אסתר. וכך הסריס בישעיהו: וְאַל-יֹאמַר בֶּן-הַנֵּכָר, הַנִּלְוָה אֶל-יְהוָה לֵאמֹר, הַבְדֵּל יַבְדִּילַנִי יְהוָה, מֵעַל עַמּוֹ; וְאַל-יֹאמַר הַסָּרִיס, הֵן אֲנִי עֵץ יָבֵשׁ (ישעיה נ\"ו 3).\n\n\n== סין ==\nבסין העתיקה סירוס היווה צורת ענישה (עד לימי שושלת סוי) וכן אמצעי לקבלת משרה בשירות הקיסר. הסריסים לא היוו איום מבחינה פוליטית, כי לא היו להם ילדים שהיו יכולים למנות לתפקידים, וכך נמנעה תחרות. בשלהי שושלת מינג היו כ-70,000 סריסים בארמון הקיסר. חלק מן הסריסים החזיקו במשרות רבות השפעה. משרת סריס בארמון הקיסר נעשתה כה נחשקת עד שהוטל איסור חוקי על סירוס עצמי. בשנת 1912, אז הופסקה העסקתם, ירד מספר הסריסים בשרות הקיסר ל-470. הצידוק שניתן להעסקת סריסים כפקידי ממשל רמי מעלה היה כי עקב חוסר יכולתם להביא צאצאים, הם לא יתפתו לתפוס את השלטון ולהתחיל שושלת משלהם. אף בווייטנאם התקיימה מערכת סריסים דומה.\n\n\n== קסטרטו ==\n ערך מורחב – קסטרטו\nקַסְטְרָטוֹ הוא כינוי לילדי מקהלה איטלקים שסורסו על מנת לשמור על קול הסופרן שלהם. סירוס הקסטרטי היה פופולרי במאות ה-18 וה-19, תקופה בה נשים לא הורשו לשיר בכנסייה קתולית.\n\n\n== סירוס כפאראפיליה ==\nתופעת הסריסים לא נעלמה מן העולם לאחר שעברו ממנו חצרות המלוכה והרמון המלך, אשר נהגו להעסיק סריסים. התשוקה לסירוס מוכרת כפאראפיליה בחברה המודרנית: גברים הרוצים לסרס עצמם מבלי שקיים צורך רפואי לעשות זאת. תופעה זו זכתה למחקרים רפואיים מועטים בלבד. עיקר המידע הקיים על תופעה זו מקורו בשאלונים שהופצו בין סריסים וכאלה השואפים לעבור תהליך סירוס. בין אלה המבקשים להפוך לסריסים, הסיבה העיקרית לרצון זה הוא להגיע ל\"שלווה סריסית\", דהיינו, שחרור מדחפים מיניים. בין הסיבות הנוספות נמצא: פנטזיות מיניות באשר לסירוס וכן רצון להשיג מראה מפשעה שונה. מן המידע שנאסף עד כה[דרושה הבהרה] זוהו שלושה גורמים שעשויים לעודד את התשוקה לסירוס: התעללות בתקופת הילדות (כולל איומים של ההורה בסירוס הילד), חשיפה לסירוס של בעלי חיים בתקופת הילדות, ואמונה דתית הדוגלת בהינזרות מינית. רוב הסריסים אינם מבקשים לשנות את מינם מזכר לנקבה, אלא רואים עצמם כבעלי מין נייטרלי.[דרוש מקור]\n\n\n== ראו גם ==\nסקופצים\nסריס חמה\nפצוע דכה וכרות שפכה\nרב סריס\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nגברים מסורסים חיים יותר, באתר אלכסון\nיובל נוב, לא גברת, לא אדון - על ההיסטוריה המרתקת של הסריסים ברחבי העולם, באתר \"האייל הקורא\"\n פרק 56 – דבר היום: שבעת הסריסים – על סריסי מלך פרס בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס\nאיתמר שוורץ, מחקר חדש קובע כי גברים מסורסים חיים זמן רב יותר, אז מדוע עדיף בכל זאת להימנע מסירוס?, באתר חדשות 13, 2 ביוני 2024\nסריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "הסריסים נחשבו למשרתים אמינים שאינם מהווים איום פוליטי מכמה סיבות. ראשית, הם נתפסו כחסרי אינטרסים משל עצמם, מכיוון שלא היו להם חובות נאמנות למשפחתם, לצבא או לאצולה. שנית, במקומות כמו סין העתיקה, חוסר יכולתם להביא צאצאים היווה ערובה לכך שלא יתפתו לתפוס את השלטון ולהקים שושלת משלהם.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הסריסים נתפסו כגורמים שניתן לתת בהם אמון וכחסרי אינטרסים משל עצמם, מכיוון שלא נשאו חובת נאמנות לצבא, לאצולה או למשפחתם.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "הסריסים לכאורה לא נשאו בכל חובת נאמנות לצבא, לאריסטוקרטיה, או למשפחתם, ולכן נתפסו כגורמים שניתן לתת בהם אמון והם חסרי אינטרסים משל עצמם.",
            "start_char": 1172,
            "end_char": 1308,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "בסין העתיקה, הסריסים לא נחשבו לאיום פוליטי משום שלא היו להם ילדים שיכלו למנות לתפקידים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 32,
            "source_excerpt": "הסריסים לא היוו איום מבחינה פוליטית, כי לא היו להם ילדים שהיו יכולים למנות לתפקידים, וכך נמנעה תחרות.",
            "start_char": 2577,
            "end_char": 2678,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "הצידוק להעסקת סריסים בתפקידים בכירים היה שהם לא יתפתו לתפוס את השלטון ולהקים שושלת משלהם, מכיוון שלא יכלו להביא צאצאים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 37,
            "source_excerpt": "הצידוק שניתן להעסקת סריסים כפקידי ממשל רמי מעלה היה כי עקב חוסר יכולתם להביא צאצאים, הם לא יתפתו לתפוס את השלטון ולהתחיל שושלת משלהם.",
            "start_char": 2909,
            "end_char": 3042,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "a1c4a184",
    "source_task_id": "272105696",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_497_2463228",
    "question": "איזה כלי רכב שימש בעבר את מועדון המכוניות הבריטי (AA) וגם את מייסדי שירותי הדרך של האגודה האמריקנית לרכב (AAA)?",
    "source_text": "שירותי דרך לרכב (באנגלית: Roadside assistance) הוא שירות הניתן לנהגי רכב מנועי, לרוכבי אופנועים או לרוכבי אופניים שבכלי רכבם אירעה תקלה מכנית, אשר אינה ניתנת לפתרון על ידם, או שמנעה מהם להמשיך בנסיעה או להגיע באופן סביר או בטוח למוסך. עובדי שירותי דרך לרכב זמינים לקריאה לשירות לצורך בדיקת הרכב וניסיון לתיקון התקלה במקום. סיוע כזה יכול להינתן על ידי מחלקות תחבורה ציבוריות, מועדוני רכב, חברות ביטוח רכב או ארגונים ייעודיים המעניקים שירותי סיוע בדרכים.\n\n\n== היסטוריה ==\n\nבימיהם הראשונים, נהגים רבים ידעו לבצע תיקונים פשוטים בעצמם, אך ככל שהמכוניות נעשו מתוחכמות יותר, הפך הדבר לקשה יותר. מועדוני רכב מקומיים ניסו לעזור לחבריהם בכך שעודדו עזרה הדדית. לעיתים נבנתה רשימת תורנויות לעזרה, ולעיתים נשמר סכום כסף למקרה הצורך להזמנת רכב גרר.\nבבריטניה, ארגונים כגון RAC (בעבר חלק מהמועדון המלכותי לרכב) ומועדון המכוניות הבריטי (AA) שהוקם ב־1905, הציעו שירותי תיקון במקום, גרירה למוסך מקומי או לבית הנהג (בדרך כלל עד 32 קילומטרים), ולעיתים גם שירותי המשך נסיעה כגון רכב שכור.\nבגרמניה, מועדון הרכב הגרמני הכללי (ADAC, Allgemeiner Deutscher Automobil-Club)החל לספק שירות דומה בשנת 1927. בהולנד, שירות \"משמר הדרכים\" (Wegenwacht) של ANWB התחיל לפעול רק ב־1946, בשל בגלל מלחמת העולם השנייה.\nבארצות הברית, האגודה האמריקנית לרכב (AAA) הקימה את שירותי הרכב בדרכים ב-1 באפריל 1915, כאשר חמישה רוכבי אופנוע מ\"מועדון הרכב של סנט לואיס\" הקימו את \"חיל העזרה הראשונה\". הם סיירו ברחובות העיר בימי ראשון וסייעו לנהגים שנתקעו, כולל תיקונים קלים, לחברים וללא־חברים. ביום ראשון הראשון סייעו ל־24 נהגים ובתום החודש הראשון ל־171.\nמרבית הארגונים הללו פועלים במסגרת \"חברות במועדון\" ומפעילים רכבי שירות. ב־AA הבריטי השתמשו בעבר באופנועים לפני המעבר לרכבים.\nבמדינות מסוימות הוצבו טלפוני חירום לאורך הדרכים, אך השימוש הרחב בטלפונים ניידים החליף את הצורך בהם. טכנולוגיית המובייל אפשרה גם את פיתוחן של אפליקציות כמו Urgent.ly, אשר מאפשרות קריאה לעזרה בדרכים באופן דיגיטלי. האפליקציה הושקה ב־2014 בארצות הברית.\n\n\n== מתן השירות ==\nבחלק מהאזורים, במיוחד באירופה, קיימת אגודת רכב הנתמכת או מאושרת על ידי הממשלה, והשירות ניתן לעיתים באמצעות פוליסת ביטוח הכוללת תשלום פרמיות, במקום דמי מנוי.\nהשירותים עשויים להינתן גם כחלק מביטוח הרכב של הנהג, או על ידי חברות המתמחות במיוחד בסיוע בדרכים, כגון AAA בארצות הברית או AA בהממלכה המאוחדת.\nחלק מיצרני הרכב מציעים ללקוחותיהם שירותי סיוע בדרכים, לעיתים ללא תשלום, למשך תקופה מסוימת לאחר רכישת רכב חדש.\n\n\n== שירותי דרך בדרכים ==\nהסיוע בדרכים עשוי לכלול התנעת חירום לרכב, אבחון ותיקון התקלה שגרמה להשבתה, גרירת הרכב, סיוע בהחלפת תקר, אספקת כמות קטנה של דלק כאשר הרכב נותר ללא דלק, חילוץ רכב שנתקע בשלג, או סיוע לבני אדם שננעלו מחוץ לרכבם.\n\n\n== ארצות הברית ==\nבארצות הברית, מדינות רבות מפעילות סיוע ממשלתי בדרכים באמצעות סיירות בטיחות בכבישים, הפועלות כדי לשמור על זרימת התנועה ולספק סיוע בעת חירום. אף שאינן שייכות לגופי אכיפת החוק, סיירות אלו מעניקות שירותים חינמיים לנהגים שנתקעו בצד הדרך, מאבטחות נתיבי תנועה, מעניקות סיוע רפואי ראשוני, מזעיקות גרר לרכבים התקועים במיקומים מסוכנים או בלתי נגישים, מפנות מפגעים מהכביש לאחר תאונות, ומטפלות בתקלות קלות כגון תקר, התנעת חירום או דחיפת רכב מושבת אל מחוץ לנתיב הנסיעה. צוותים אלה פועלים לעיתים ישירות מול משטרת המדינה או אגפי התחבורה, ויוצאים לסייע גם לאחר שיחת טלפון ל-911.\n\n\n== מלזיה ==\nבמלזיה, שירותי הדרך בדרכים נכללים לעיתים בכיסוי הביטוחי הבסיסי כאשר בעלי כלי רכב רוכשים ביטוח רכב. סיוע זה עשוי לכלול שירותים נוספים. חלק מחברות הביטוח מציעות שירותי סיוע ייחודיים משלהן, ולעיתים אף שירותים בלעדיים. אם הרכב אינו מבוטח בסיוע כזה, ניתן לרכוש את השירות כתוספת לביטוח.\n\n\n== ישראל ==\n\nבישראל על פי החוק כל בעל רכב מחויב בביטוח חובה. באותה הזדמנות חברות הביטוח ממליצות לנהגים את ביטוח צד ג' ואת שירותי הדרך והגרירה עם חברות הפועלות בהסדר ובשיתוף פעולה עם חברות הביטוח. בישראל חברות שירותי הדרך מחויבות לתת את שירותן 24/7 בכל ימות השנה מלבד יום הכיפורים ובפריסה ארצית.\n\n\n=== סל השירותים ===\nסל השירותים כולל, שירותי דרך בסיסיים שאינם מצריכים בהכרח גרירה כוללים התנעת רכב, החלפת גלגל, פריצת רכב נעול ותדלוק בשטח. שירותי דרך מתקדמים יותר מהווים בדרך כלל תחליף לביקור במוסך וכוללים החלפת שמשות ופנסים, טיפול במערכות חשמליות, החלפת מצבר בזירת האירוע, דיאגנוסטיקה וטיפול בבעיות במערכות המחשוב ועוד.\n\n\n== ראו גם ==\nתקר\nקבוצת שגריר\nביטוח רכב\nחילוץ כלי רכב\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nשירותי דרך של חברת שגריר\nביטוח רכב – שירותי דרך וגרירה בעידן החשמלי \n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "כלי הרכב ששימש בעבר הן את מועדון המכוניות הבריטי (AA) והן את מייסדי שירותי הדרך של האגודה האמריקנית לרכב (AAA) הוא אופנוע. ב-AA הבריטי השתמשו בעבר באופנועים לפני שעברו להשתמש ברכבים, ושירותי הדרך של ה-AAA בארצות הברית הוקמו בשנת 1915 על ידי חמישה רוכבי אופנוע.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "מועדון המכוניות הבריטי (AA) השתמש בעבר באופנועים לפני המעבר לרכבים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "ב־AA הבריטי השתמשו בעבר באופנועים לפני המעבר לרכבים.",
            "start_char": 1571,
            "end_char": 1623,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "שירותי הדרך של האגודה האמריקנית לרכב (AAA) הוקמו ב-1915 על ידי חמישה רוכבי אופנוע.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "בארצות הברית, האגודה האמריקנית לרכב (AAA) הקימה את שירותי הרכב בדרכים ב-1 באפריל 1915, כאשר חמישה רוכבי אופנוע מ\"מועדון הרכב של סנט לואיס\" הקימו את \"חיל העזרה הראשונה\".",
            "start_char": 1177,
            "end_char": 1345,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "b1ea313e",
    "source_task_id": "272105697",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_344_1742979",
    "question": "לפי פרייזר, מדוע קיים דמיון בין מדע לבין התחום המכוון אל הטבע באמצעות טקסים מסובכים?",
    "source_text": "ג'יימס ג'ורג' פרייזר (באנגלית: James George Frazer‏; 1 בינואר 1854 – 7 במאי 1941) היה אנתרופולוג סקוטי ופולקלוריסט, שתרם רבות לחקר המיתוס, המאגיה הדת ההשוואתית, ותרבויות העולם. העבודה המפורסמת שלו נקראת ענף הזהב (\"The Golden Bough\"), ובה סקר את המיתולוגיות ואת הדתות בגישה השוואתית. טענתו המרכזית היא שהתפתחות האמונה האנושית התקדמה בשלושה שלבים: מאגיה-דת-מדע.\n\n\n== ביוגרפיה ==\nפרייזר נולד ב-1 בינואר 1854 בגלאזגו, סקוטלנד, לדניאל פ. פרייזר, כימאי ולקתרין בראון. פרייזר למד בבית הספר ב-Springfield Academy וב-Larchfield Academy באלנסבורג. הוא למד באוניברסיטת גלאזגו ובטריניטי קולג' (קיימברידג'), שם סיים את לימודיו בהצטיינות בחוג ללימודים קלאסיים (עבודת הדוקטורט שלו התפרסמה כמה שנים מאוחר יותר כ-The Growth of Plato's Ideal Theory) והוא נשאר עמית מחקר בחוג ללימודים קלאסיים כל חייו. מטריניטי, הוא המשיך ללימודי משפטים ב-Middle Temple, אך מעולם לא התמחה.\nהוא נבחר ארבע פעמים ל-Title Alpha Fellowship, הוא היה משויך לקולג' במשך מרבית חייו, פרט לשנת 1907–1908, ששהה באוניברסיטת ליברפול. הוא קיבל תואר 'סר' ב-1914, והרצאות ציבוריות באנתרופולוגיה חברתית באוניברסיטאות קיימברידג', אוקספורד, גלאזגו וליברפול נוסדו לכבודו ב-1921.\nפרייזר נתפס כאתאיסט בשל ביקורתו על הנצרות ובמיוחד על הכנסייה הקתולית בספרו ענף הזהב. עם זאת, העבודות המאוחרות שלו והחומרים שלו שלא פורסמו מעידים על יחסים אמביוולנטיים עם נאו-אפלטוניזם והרמטיציזם.\n\n\n== עבודותיו ==\nמחקרו של פרייזר על מיתוס ועל דת הפך לתחום ההתמחות העיקרי שלו. המקורות הראשוניים שעליהם התבסס היו נתונים היסטוריים עתיקים ושאלונים שנשלחו למיסיונרים ופקידים אימפריאליים בכל רחבי העולם. ההתעניינות של פרייזר באנתרופולוגיה חברתית התעוררה בעקבות קריאת ספרו של האנתרופולוג אדוארד טיילור (Primitive Culture\" (1871\" ובעידודו של חברו, חוקר המקרא ויליאם רוברטסון סמית', שהשווה אלמנטים של המקרא עם פולקלור עברי קדום.\nפרייזר היה החוקר הראשון שתיאר בפירוט את היחסים בין מיתוס וריטואל. בספרו ענף הזהב, חקר פולחנים, טקסים ומיתוסים עתיקים, ואת מקבילותיהם בנצרות הקדומה, ורעיונות אלה נלמדו במשך עשרות שנים בידי חוקרי מיתוס באוניברסיטאות.\nהמהדורה הראשונה של הספר, בשני כרכים, יצאה לאור בשנת 1890; והשנייה (בשלושה כרכים) בשנת 1900. המהדורה השלישית הסתיימה בשנת 1915 ונמשכה על פני שנים עשר כרכים, כאשר בשנת 1936 נוסף הכרך השלושה עשר. השפעת העבודה שלו התרחבה הרבה מעבר לגבולות המקובלים של האקדמיה, והעניקה השראה לעבודותיהם של פסיכולוגים ופסיכיאטרים. זיגמונד פרויד ציטט בתכיפות את המושגים \"טוטם\" ו\"אקסוגמיה\" בספרו \"טוטם וטאבו\": דמיון בין חייהם הנפשיים של פראים ונוירוטיקה.\nעבודתו החלוצית ספגה ביקורת מצד חוקרים משלהי המאה ה-20. לדוגמה, בסוף שנות השמונים אדמונד ליץ' כתב סדרה של מאמרי ביקורת. הוא ביקר את ענף הזהב על כך שמובאות בו השוואות שנערכו בתרבויות שונות ומגוונות. אך לעיתים קרובות ביסס ליץ' את דבריו על המהדורה המקוצרת, המשמיטה את הפרטים הארכאולוגיים התומכים.\nלאחרונה, זכתה עבודתו לביקורת מצד גורמים אימפריאליסטים, אנטי-קתולים, קלאסיים וגזעניים, כולל הנחותיו של פרייזר כי איכרים אירופיים, אוסטרלים אבוריג'ינים ואפריקאים ייצגו מאובנים, שלבים קודמים של התפתחות תרבותית.\nיצירה חשובה נוספת של פרייזר היא פירושו בן ששת הכרכים לתיאורו של המטייל היווני פאוסניאס ביוון באמצע המאה השנייה לספירה. מאז תקופתו, חפירות ארכאולוגיות הוסיפו רבות לידיעתה של יוון העתיקה, אך חוקרים עדיין מוצאים ערך רב בדיוניו ההיסטוריים והטופוגרפיים המפורטים באתרים שונים, ובדיווחים של עד ראייה ביוון בסוף המאה ה-19.\n\n\n=== תאוריות של דת ואבולוציה תרבותית ===\nפרייזר סבר כי המאגיה מכוונת אל הטבע והאנימיזם על ידי טקסים מסובכים האמורים להעביר כוחות אלו לטובת האדם. הדת, מאידך, מכוונת אל נשמות ואלים שיש לקנות את חסדם ולבם על ידי קורבנות ותפילות.\nאחד הרעיונות המשפיעים ביותר במהדורה השלישית של ענף הזהב הוא התאוריה על אבולוציה תרבותית והמקום שפרייזר מקצה לדת ולכישוף בתאוריה זו. התאוריה של פרייזר לגבי האבולוציה התרבותית ביקשה לתאר באופן רחב שלושה (או אולי ארבעה) תחומים שעברו עם הזמן בתרבויות. פרייזר האמין שעם הזמן התרבות עברה שלושה שלבים: ממאגיה, לדת, למדע. סיווגו של פרייזר נבדל בעיקר מתיאורים אנתרופולוגיים קודמים של התפתחות תרבותית, כולל זו של אוגוסט קונט, מכיוון שלטענתו המאגיה נפרדה תחילה מהדת והקדימה תמיד את הדת. הוא גם הגדיר את המאגיה בנפרד מהאמונה באמונה הטפלה, והציג השקפה אמביוולנטית בסופו של דבר על מקומה בתרבות.\nפרייזר האמין שקיים דמיון בין מאגיה ומדע מכיוון ששניהם שמים דגש על התנסויות; אכן, הדגש שלו על קשר זה הוא כה רחב, עד שכמעט כל השערה מדעית מופרכת מהווה, באופן טכני, כישוף. בניגוד לכישוף וגם למדע, פרייזר הגדיר את הדת מבחינת אמונה בכוחות על טבעיים וניסיונות לפייס אותם. כפי שמתאר היסטוריון הדת ג'ייסון ג'וזף-סטורם את השקפותיו של פרייזר, פרייזר ראה בדת \"סטייה רגעית במסלול הגדול של המחשבה האנושית\". ביטויים חברתיים-מדעיים ראשונים של נרטיב מתנתק. במקביל, פרייזר היה מודע לכך שמאגיה וגם דת יכולים להימשך או לחזור. הוא ציין כי הכישוף חזר לעיתים והפך למדע, למשל כאשר האלכימיה עברה תחייה באירופה המודרנית הקדומה והפכה לכימיה. מצד שני, פרייזר גילה חרדה עמוקה מהפוטנציאל של אמונה רחבה במאגיה להעצמת ההמונים.\n\n\n== קישורים חיצוניים ==\n\nג'יימס פרייזר באתר תרבויות-עולמי\nג'יימס ג'ורג' פרייזר, באתר \"Find a Grave\" (באנגלית)\nג'יימס ג'ורג' פרייזר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)\nכתבי ג'יימס ג'ורג' פרייזר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)\n ג'יימס ג'ורג' פרייזר, ברשת החברתית Goodreads\n ג'יימס ג'ורג' פרייזר, באתר Discogs (באנגלית)\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "לפי פרייזר, התחום המכוון אל הטבע באמצעות טקסים מסובכים הוא המאגיה. הדמיון בין המאגיה למדע נובע מכך ששניהם שמים דגש על התנסויות.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "לפי פרייזר, המאגיה היא תחום המכוון אל הטבע והאנימיזם באמצעות טקסים מסובכים, שמטרתם להעביר כוחות לטובת האדם.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 23,
            "source_excerpt": "זיגמונד פרויד ציטט בתכיפות את המושגים \"טוטם\" ו\"אקסוגמיה\" בספרו \"טוטם וטאבו\": דמיון בין חייהם הנפשיים של פראים ונוירוטיקה.",
            "start_char": 2264,
            "end_char": 2385,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "פרייזר האמין שקיים דמיון בין מאגיה למדע.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 26,
            "source_excerpt": "הוא ביקר את ענף הזהב על כך שמובאות בו השוואות שנערכו בתרבויות שונות ומגוונות.",
            "start_char": 2505,
            "end_char": 2582,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "הסיבה לדמיון בין מאגיה למדע היא ששני התחומים שמים דגש על התנסויות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 26,
            "source_excerpt": "הוא ביקר את ענף הזהב על כך שמובאות בו השוואות שנערכו בתרבויות שונות ומגוונות.",
            "start_char": 2505,
            "end_char": 2582,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "c43144b6",
    "source_task_id": "272105699",
    "genre": "encyclopedic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "article_430_2524301",
    "question": "מהן שתי טענות הביקורת שהעלה פאולוס כלפי היהודים והפרושים?",
    "source_text": "ביקורת על היהדות, החוקים והמנהגים שלה צמחו בעבר מתוך ויכוחים וטיעונים של נוצרים ומוסלמים. לפעמים טענות כאלו הובילו לשריפת ספרים ואנטישמיות. הייתה גם ביקורת פנים יהודית במשך הדורות על אמונות מסוימות. מאז תקופת המודרנה הביקורת כללה גם על רעיונות יותר בסיסיים ביהדות. הייתה גם ביקורת בין זרמים שונים של היהדות.\n\n\n=== כעם הנבחר ===\n ערך מורחב – בחירת עם ישראל\nרוב זרמי היהדות מאמינים שיהודים הם העם המובחר של אלוהים. עם תפקיד מיוחד כמו לייצג אותו בעולם ולהפיץ ערכי מוסר כ\"אור לגויים\". יש שרואים ברעיון הזה משמעות עליונות גזענית, כמו שפינוזה ומרדכי קפלן ועוינת לזרים.\n\n\n== מצוות ==\nפאולוס ראה כבעיה שהפרושים מתמקדים על דינים ולא אמונה. גם מרטין בובר התנגד להלכה פסוקה, שלדבריו מדכאת את הממד האישי ואת הבחירה בין טוב לרע, וכן מגבילה את היכולת להתאמה ולחדשנות, שלדעתו הם מרכיבים מרכזיים של דת חיה, ו\"משעבד\" אותם למסגרת נוקשה. להבנתו, העיקר הוא אופן העשייה והכוונה ולא עצם קיום הפעולות.\n\n\n=== שחיטה ===\nהובעה ביקורת כנגד שחיטה כשרה כלא הומנית ואכזרית. לפעמים העלו טענות לא מבוססות לאסור שחיטה בסיבות אנטישמיות. ארגוני בעלי חיים טוענים ששחיטה ללא הימום או הרדמה גורמת לצער ללא צורך.\n\n\n=== ברית מילה ===\n ערך מורחב – התנגדות למילה\nבמשך ההיסטוריה וגם היום מילה נתקף כמשהו כואב ואכזרי ונדמה להשחתת אבר מין. יש שרואים בעיה מוסרית לשנות שלמות הגוף והפחתת הנאה המינית העתידית של הילד ללא הסכמתו. יש מתנגדים לאופן שהוא נעשה - ללא תרדמה ועם מוהלים לא מוסכמים לרפואה. יש הרבה ביקורת גם פנים יהודית על הסיכונים והגועל במציצה בפה שנעשה היום בעיקר אצל חרדים.\n\n\n=== ביקורת מדתות אחרות ===\nפאולוס ביקר את היהודים על זה שלא הכירו את ישו כמשיח. בקוראן יש ביקורת על זה שיהודים העריצו אחד בשם עזאיר (מקובל שהכוונה לעזרא) וכהמשך לכך אבן חזם האשים את עזרא כשקרן וכופר ששיבש והוסיף לתורה.\n\n\n== ביקורת פילוסופית ==\nשפינוזה טען שהמוסר שמופיע בתורה אינו מוצג כרעיון אוניברסלי אלא כאמצעי פוליטי ולצרכים לאומיים.\nעמנואל קאנט חשב שאי אפשר להגדיר את יהדות כדת מכיוון שחסר לו הפנמה של מוסר ודורש בעיקר מעשים חיצונים. הוא ראה משיחיות יהודית כחוויה לאומית-פוליטית. כפי שהוא הבין, היא עוסקת רק בדברים בעולם הזה ואין לה שום ניסוח למושג של נצחיות.\n\n\n== ביקורת פנימית ==\nבין הזרמים השונים ביהדות קיימת ביקורת הדדית. כשנפתח זרם חדש יש ביקורת מהצד השמרני למה לא נכון לשנות ממה שהיה מקובל ומנגד מצד התנועה החדשה למה יש צורך בשינוי ומה בעיות בדרך הישנה.\n\n\n=== חסידות ===\n ערך מורחב – התנגדות לחסידות\nכשהתחילה תנועת החסידות במאה ה-18 הייתה עלייה ביקורת רחבה מצד הציבור האורתודוקסי באירופה. אלו שדחו את רעיונותיה ומנהיגיה כונו \"מתנגדים\". במשך הזמן שתי הקבוצות התקרבו, למרות שהבדלים פילוסופיים נשארו. לפי החסידות, אפילו אדם פשוט יכול להגיע לגדולה רוחנית באמצעות עזרה לזולת ואהבת האל. הבעל שם טוב, מנהיג התנועה, גם התנגד לתעניות וסיגופים והעדיף התמקדות בשמחה ובטהרת הלב. \nהמתנגדים ביקרו את החסידות על כך שהפיצה רעיונות קבליים לציבור הרחב, שלטענתם לא יוכלו להבין אותם והדבר חסר אחריות. לדבריהם, חשוב יותר להתמקד בלימוד תורה רגיל, ופרשנות פשטנית בתפילה במקום כוונות מיסטיות. בצורה דומה, טענו שהם הקדישו יותר מדי זמן לתפילה על חשבון לימוד תורה. ובכלל לא התעסקו מספיק בלימוד התורה. \nהם גם חששו שהיא תעודד אנטינומיזם והמשך של שבתאות, היו טענות כי לא הקפידו מספיק בהלכה - למשל במשך הדורות על כך שלא מקפידים על זמני תפילה.  \nפנחס מפולוצק, מטיף נגד החסידות, טען כי החסידים משתמשים בתנועות חיצוניות כדי להראות לאחרים את טהרת ליבם, בשל טענות בסגנון הזה כינו אותם \"מתחסדים\". עד הופעת תנועת החסידות היו יחידים שנקראו חסידים אך הם הדגישו פרישות וסיגופים. לעומת זאת, התנועה החדשה בדרך כלל, ראתה חשיבות ואף אפשרות להתעלות רוחנית גם דרך דברים גשמיים. רעיון זה של עבודת ה' בגשמיות החריד את המתנגדים, שראו ערך בפרישות, וטענו כי החסידים \"עושים את כל ימיהם כחגים\". הם גם ביקרו את החסידים על תפיסתם שניתן להגיע לדבקות באלוהים ולמצב רוחני שלם במהלך החיים, ולא רק לאחר המוות בעולם הבא.\n\n\n== הערות שוליים ==",
    "reference_answer": "על פי המסמך, פאולוס העלה שתי טענות ביקורת. ראשית, הוא ביקר את הפרושים על כך שהם מתמקדים בדינים במקום באמונה. שנית, הוא מתח ביקורת על היהודים על כך שלא הכירו בישו כמשיח.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "פאולוס ראה כבעיה את התמקדותם של הפרושים בדינים ולא באמונה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 9,
            "source_excerpt": "עם תפקיד מיוחד כמו לייצג אותו בעולם ולהפיץ ערכי מוסר כ\"אור לגויים\".",
            "start_char": 413,
            "end_char": 480,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "פאולוס ביקר את היהודים על כך שלא הכירו בישו כמשיח.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "=== ברית מילה ===",
            "start_char": 1076,
            "end_char": 1093,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "dcddf09c",
    "source_task_id": "272194285",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "celebrities-9856316",
    "question": "כמה אנשים צפו בסרטון שפרסמה שיר אלמליח באינסטגרם?",
    "source_text": "1 \"היא דרשה את זה\": הקמפיין הפרובוקטיבי של נעמ\"ת חורך את הרשת\n\n2 למעלה ממיליון איש נחשפו עד כה לקמפיין אליו התגייסו בהתנדבות מלאה חנה לסלאו, מגי אזרזר, אילנית לוי, לירון רביבו, מיקי קם ועוד נשים רבות • בסרטונים המזעזעים נשמעות המפורסמות מרכלות על נשים אחרות ש\"ביקשו\" ו\"הביאו על עצמן\" הטרדות ותקיפות מיניות\n\n3 \"אנסו אותך? 4 תסתמי את הפה!\", \"זה נעשה ממש טרנד\", ו-\"אם היא כל היום מצטלמת בהלבשה תחתונה - היא דורשת את זה\", הם רק חלק מהציטוטים המצמררים שאומרות הנשים המפורסמות למצלמה בקמפיין של נעמ\"ת נגד הטרדות ותקיפות מיניות. 5 מבדיקה של \"ישראל היום\" עולה כי הקמפיין, שרק אתמול (ב') עלה לרשת, כבר הגיע ליותר ממיליון איש, ובקצב הנוכחי הוא צפוי להגיע לשתי מיליון חשיפות תוך פחות מ-48 שעות.\n\n6 שורה ארוכה של כוכבות ובהן קרן מור, מירי בוהדנה, חנה לסלאו, אילנית לוי, מגי אזרזר, מיקי קם, בל אגם, אסי לוי, מיקי קם, אשלי וקסמן בקשי, גלית גוטמן, לוסי איוב, אוולין הגואל, לירון רביבו, ח'אולה אל חאג' ועוד, התגייסו לקמפיין הפרובוקטיבי והמטלטל של נעמ\"ת \"#אלימות_כאן_זה_מתחיל\". 7 הקמפיין הושק לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים אשר יחול ביום ראשון הקרוב, והוא כולל שורה ארוכה של סרטונים בהן הכוכבות מרכלות על הופעתן או התנהגותן של נשים אחרות, ולמעשה מרמזות ואף אומרות באופן בוטה כי הנשים הביאו על עצמן את ההטרדות והתקיפות המיניות אשר חוו.\n\n8 בפייסבוק ובאינסטגרם של נעמ\"ת בלבד נרשמה לקמפיין חשיפה של יותר מחצי מיליון ביממה הראשונה לקמפיין. 9 חשיפה דומה נרשמה בגוגל ויוטיוב, וזאת מבלי להתייחס למאות אלפי הצפיות במצטבר בעמודי הרשתות החברתיות של הטאלנטיות.\n\n10 בסרטון שפרסמה שיר אלמליח בחשבון האינסטגרם שלה צפו עד שעה זו כ-40 אלף איש. 11 בסרטון שפרסמה באינסטגרם מגי אזרזר צפו כבר כמעט 60 אלף איש. 12 גם הסרטונים של אילנית לוי, גלית גוטמן, אגם בל, לירון רביבו ואשלי וקסמן בקשי זכו כבר לחשיפה של עשרות אלפי גולשים כל אחד. 13 אילנית לוי אף זכתה ללייקים מגל גדות וירדנה ארזי.\n\n14 בארגון מסבירים כי אלימות מתחילה דווקא במרחב הציבורי וכי רצח ואונס הם הביטוי הקיצון של יחסי הכוח המגדריים שבאים לידי ביטוי יומיומי בהדרה, החפצה, השתקה, הטרדות מיניות, סקסיזם, השפלה והקטנה של נשים. 15 הקמפיין מבקש להעלות את המודעות לעניין זה, וכמובן להוקיע את התופעה המזיקה של \"זריקת הערות\" שכאלה מבלי לשים לב להשלכותיה החמורות.\n\n16 יו\"ר נעמת, גליה וולוך, התייחסה לקמפיין החדש: \"אני רוצה להודות לטאלנטיות המדהימות שהתגייסו כולן בהתנדבות לקמפיין החשוב הזה. 17 עם יד על הלב, כמה מאיתנו לא חוטאים באמירות מסוג אלו שנשמעות בסרטונים ביומיום? 18 מטרתנו הייתה להציב מראה בפני כל אחד ואחת מאיתנו ולכן החלטנו לקרוא לקמפיין #אלימות_כאן_זה_מתחיל. 19 בפעם הבאה שמי מאיתנו שוקל לזרוק הערה פוגעת, מקטינה, סקסיסטית - בואו נעצור לרגע ונחשוב על הנשים היקרות לנו. 20 אני משוכנעת שאם נעשה זאת, נהפוך את החברה שלנו לבריאה וטובה בהרבה\".",
    "reference_answer": "בסרטון שפרסמה שיר אלמליח בחשבון האינסטגרם שלה צפו, נכון לזמן פרסום הכתבה, כ-40 אלף איש.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "בסרטון שפרסמה שיר אלמליח בחשבון האינסטגרם שלה צפו עד למועד פרסום הכתבה כ-40 אלף איש.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "בסרטון שפרסמה שיר אלמליח בחשבון האינסטגרם שלה צפו עד שעה זו כ-40 אלף איש.",
            "start_char": 1448,
            "end_char": 1521,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "28daea9c",
    "source_task_id": "272194286",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "culture-13519292",
    "question": "היכן התגוררה המשפחה היהודית שבה עוסקת ההצגה?",
    "source_text": "1 פסטיבל עכו: מחזה של עידו נתניהו בשפה המקדונית\n\n2 בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר שתקיים בחול המועד סוכות תעלה, בין השאר, גם ההצגה \"Happy End\" של התיאטרון הלאומי של מקדוניה\n\n3 בחול המועד סוכות יתקיים כבכל שנה פסטיבל עכו לתיאטרון אחר. 4 מלבד הצגות התחרות הישראליות ומופעי הרחוב, כולל הפסטיבל גם שורה של הפקות בינלאומיות. 5 במופעים הללו נמצאת גם ההצגה \"Happy End\" של התיאטרון הלאומי של מקדוניה.\n\n6 רוצים לקבל עוד עדכונים? 7 הצטרפו לישראל היום בפייסבוק\n\n8 ההצגה, שתוצג בשפה המקדונית, עוסקת במשפחה יהודית שחיה בברלין בשנות ה־30 ומסרבת לראות את הסכנה האורבת לה. 9 עיון בקרדיטים של ההצגה מעלה עובדה מפתיעה: את המחזה כתב עידו נתניהו, אחיו הצעיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו. 10 אז מה לתיאטרון ממקדוניה ולהצגה שכתב עידו נתניהו? 11 מתברר שכשהמחזה עלה בבית ליסין לפני חמש שנים, התקיים בדיוק פסטיבל מחזאות ישראלית, שבמסגרתו הגיעו במאים מכל העולם לצפות במחזות ישראליים שונים.\n\n12 \"אחד הבמאים שבאו לצפות במחזה היה במאי אוזבקי מוסלמי בשם נאבי עבדו רחמנוב\", מספר נתניהו (63), רופא רדיולוג במקצועו שגם שולח ידו בכתיבה, \"הוא התרשם מההצגה וביקש ממני טקסט באנגלית. 13 כעבור שנתיים הוא יצר איתי קשר ואמר שהוא מעוניין להעלות את ההצגה ברוסית בטשקנט. 14 ההצגה קיבלה שם ביקורות טובות, נחשפה למבקרים וליוצרים רבים, ולאט לאט המחזה הגיע לגורמים שונים ועלה בכל מיני מקומות, ובהם גם מקדוניה. 15 הוזמנתי למקדוניה לראות את ההצגה לפני כמה חודשים. 16 מאוד התרשמתי\".\n\n17 לא נתקלת בהרמות גבה מאחר שאתה אחיו של ראש ממשלת ישראל?\n\n18 \"לא. 19 אולי זה קשור לכך שהמחזה עלה בעיקר במזרח אירופה, לא במערב. 20 לא הרגשתי עוינות בכלל. 21 זה נכון שכשהמחזה עלה בתיאטרון קטן באיטליה, בתקשורת היו ריקושטים אדירים על כך שמדובר במחזאי ישראלי, למרות שהביקורת על המחזה היתה מאוד טובה. 22 כשהמחזה עלה בניו יורק שאל אותי השחקן הראשי באחת החזרות, 'סלח לי שאני שואל אותך, אבל יש לך במקרה קשר לראש ממשלת ישראל? 23 הרי יש לכם אותו שם משפחה'. 24 אז מסתבר שהם לא דיברו על זה, זה לא עניין אותם. 25 לא הרגשתי שזו שיחת היום או שזה מעניין במיוחד\".\n\n26 הבמאי המקדוני בלגוי מיצ'בסקי, שביים את ההצגה, אומר כי \"השנה אנחנו חוגגים 20 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין מקדוניה לישראל, וחשבתי שלהעלות פה מחזה ישראלי לראשונה יהיה נהדר. 27 אנחנו לא יודעים הרבה על התרבות הישראלית, וזה מאוד מרתק לפגוש יצירות ויוצרים מישראל. 28 כשקראתי את המחזה, חשבתי שזה יתאים לקהל שלנו. 29 אנחנו מאוד מתרגשים להגיע לפסטיבל עכו. 30 זו תהיה הפעם הראשונה שהתיאטרון הלאומי של מקדוניה יופיע בישראל\".\n\n31 ידעת שעידו הוא אחיו של ראש ממשלת ישראל?\n\n32 \"בהתחלה לא ידעתי שעידו הוא אחיו של ראש הממשלה. 33 כמובן שבהמשך הבנו את זה, אבל זה לא שינה שום דבר לגבי ההחלטה. 34 דיברנו על זה קצת, זה לא היה סיפור משמעותי\".\n\n35 לא חששת מהקריאות לחרם על ישראל?\n\n36 \"אני מכיר את החרם. 37 מקדוניה מוצפת בעיות פוליטיות, כמו ישראל, אבל אני משתדל לשמש דוגמה ולעשות בחירות אמנותיות ללא שיקולים פוליטיים. 38 אף אחד לא התנגד להעלאת מחזה ישראלי, ובוודאי לא לביקור שלנו בישראל\".",
    "reference_answer": "המשפחה היהודית שבה עוסקת ההצגה התגוררה בברלין בשנות ה-30.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "ההצגה עוסקת במשפחה יהודית שחיה בברלין בשנות ה-30.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 8,
            "source_excerpt": "ההצגה, שתוצג בשפה המקדונית, עוסקת במשפחה יהודית שחיה בברלין בשנות ה־30 ומסרבת לראות את הסכנה האורבת לה.",
            "start_char": 447,
            "end_char": 550,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "548f5d86",
    "source_task_id": "272194287",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "culture-13555314",
    "question": "מה המקצוע של הדמות כריסטין?",
    "source_text": "1 ממשיכים עם הבועה\n\n2 מחר תעלה ב\"יס\" העונה השלישית של הסידרה \"בתוך הבועה\", המבוססת על ספר של סטיבן קינג • ויש גם דמות חדשה העונה\n\n3 מחר תעלה ב\"יס\" (ערוץ yes Action, ב־22:00) העונה השלישית של סידרת המתח־מסתורין \"בתוך הבועה\" מבית היוצר של סטיבן שפילברג (שהחברה שלו \"אמבלין\" מפיקה את הסידרה), המבוססת על רומן של סטיבן קינג.\n\n4 רוצים לקבל עוד עדכונים? 5 הצטרפו לישראל היום בפייסבוק\n\n6 הסידרה - שעלתה לפני שנתיים ופרק הבכורה שלה היה הנצפה ביותר של סידרת קיץ ב־21 השנים האחרונות - מתרחשת בעתיד הלא רחוק בעיירה צ'סטרס מיל, שתושביה מוצאים עצמם מנותקים משאר העולם על ידי בועה ענקית, שקופה, בלתי חדירה ומסתורית שמקיפה את העיירה. 7 העונה הקודמת הסתיימה במסע רצחני של ביג ג'ים, חבר מועצת העיר הידוע כבעל מזג חם, כשהוא רודף אחר העיתונאית החוקרת ג'וליה ובנו ג'וניור, בעוד בן זוגה של ג'וליה, בארבי, וחבריו סוקרים את הלוע המסתורי בניסיון לגלות אם הוא יוביל אותם אל מחוץ לבועה.\n\n8 את ביג ג'ים מגלם השחקן דין נוריס, שהגיע לסידרה בדיוק לאחר שסיים את תפקידו בתור האנק בסידרת הלהיט \"שובר שורות\". 9 \"הבטחתי כבר בעבר שביג ג'ים יהפוך להיות יותר נחמד בעתיד וזה עוד יקרה\", סיפר נוריס באירוע לקידום העונה החדשה, \"לא משנה כמה הוא גדול ומאיים, העיירה זקוקה למישהו עוצמתי הרבה יותר שיעזור לה להתמודד עם הבועה\".\n\n10 אל הקלחת של \"בתוך הבועה\" מצטרפת העונה שחקנית חיזוק: מארג' הלגנברגר, הזכורה מ־12 עונות בסידרה מצליחה אחרת מבית CBS, \"CSI זירת הפשע\". 11 הלגנברגר מגלמת את דמותה של כריסטין, תרפיסטית שמטרתה לאחד את תושבי העיירה וללמד אותם להוציא את המיטב מנסיבות חייהם הבלתי צפויות.\n\n12 חדשה בסידרה. 13 מארג' הלגנברגר\n\n14 \"אמנם צפיתי בסרטי מדע בדיוני בחיי, ואף שיחקתי בז'אנר, אבל זה לא ממש הטעם האישי שלי\", היא מתוודה, \"אבל כן מרתק לקרוא תסריט שבו העלילה שוברת חוקים ויוצאת לחקור תיאוריות לא קונבנציונליות. 15 התפקיד שלי מאוד משחרר משום שכל דבר יכול לקרות בסיטואציה שבה כריסטין נמצאת. 16 היא בעיצומו של מסע אמיץ\".\n\n17 לדברי הלגנברגר, הפרסום שלו זכתה בזכות \"CSI\" מפתיע אותה בכל פעם מחדש. 18 \"הסידרה פופולרית בכל רחבי העולם, ומזהים אותי בכל מיני מדינות שאני מגיעה אליהן\", היא אומרת, \"השיא היה כשביקרתי בקובה, מדינה קומוניסטית, שגם בה עצרו אותי ברחוב. 19 אז באמת הרגשתי שעשיתי זאת וחציתי גבולות. 20 כשחושבים על זה, הקובנים עצמם חיים בתוך בועה\".",
    "reference_answer": "מקצועה של הדמות כריסטין הוא תרפיסטית. לפי הטקסט, מטרתה היא לאחד את תושבי העיירה וללמד אותם להוציא את המיטב מנסיבות חייהם הבלתי צפויות.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "השחקנית מארג' הלגנברגר מגלמת את דמותה של כריסטין.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 11,
            "source_excerpt": "הלגנברגר מגלמת את דמותה של כריסטין, תרפיסטית שמטרתה לאחד את תושבי העיירה וללמד אותם להוציא את המיטב מנסיבות חייהם הבלתי צפויות.",
            "start_char": 1320,
            "end_char": 1447,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "כריסטין היא תרפיסטית.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 11,
            "source_excerpt": "הלגנברגר מגלמת את דמותה של כריסטין, תרפיסטית שמטרתה לאחד את תושבי העיירה וללמד אותם להוציא את המיטב מנסיבות חייהם הבלתי צפויות.",
            "start_char": 1320,
            "end_char": 1447,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "מטרתה של כריסטין היא לאחד את תושבי העיירה וללמד אותם להוציא את המיטב מנסיבות חייהם הבלתי צפויות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 11,
            "source_excerpt": "הלגנברגר מגלמת את דמותה של כריסטין, תרפיסטית שמטרתה לאחד את תושבי העיירה וללמד אותם להוציא את המיטב מנסיבות חייהם הבלתי צפויות.",
            "start_char": 1320,
            "end_char": 1447,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "0b6ca411",
    "source_task_id": "272194288",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_620988",
    "question": "עד איזה גיל של הילד חל התיקון לחוק?",
    "source_text": "1 אפרת רייטן: בוקר טוב, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת העבודה והרווחה הבוקר ה-8 בפברואר 2022, ז' באדר א' תשפ\"ב, השעה היא 08:47 בבוקר. 2 אנחנו נפתח ונדון הבוקר בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי) התשפ\"ב-2021 פ/2423 של ח\"כ אימאן ח'טיב יאסין ואחרים, בהכנה לקריאה ראשונה. 3 אנחנו נפתח את הישיבה הזו בהצבעה על פתיחת הרוויזיה. 4 היות וחברת הכנסת הגישה רוויזיה על הצעת החוק בדיון הקודם, אנחנו ניגש להצבעה. 5 מי בעד הרוויזיה? 6 שירים את ידו. 7 אין מתנגדים, אין נמנעים. 8 הצבעה אושר אנחנו מאשרים שהרוויזיה התקבלה ועכשיו אנחנו דנים מחדש בהצעת החוק ובתיקונים כפי שהובאו אלינו אל הוועדה, הנוסח המתוקן. 9 אז אולי היועצת המשפטית תקריא אותו?\n10 נעה בן שבת: כן. 11 אני רק רציתי אולי לבקש להסביר.\n12 אפרת רייטן: קחי את המיקרופון אלייך נעה.\n13 נעה בן שבת: אנחנו דיברנו בדיון הקודם, אמרנו שיש שתי השלכות עיקריות לנושא הזה של הגדרת הלילה. 14 אחד, זה הנושא של הסירוב לעבוד בלילה או סירוב לדרישה חדשה לעבוד בשעות הלילה. 15 ונושא נוסף, זה נושא התקנות. 16 הבנו שהייתה התנגדות פה לגבי מתן ההקלות לפי התקנות לכל הורה עצמאי, שמדברים גם על גבר ואנחנו מדברים גם על השעות האלה בין 6:00 ל-07:30 בבוקר, זה עניין אחד. 17 דבר שני, הייתה בקשה שהתיקון לא יכלול בהגדרה לילה, אלא יובהר שיש את אותה זכות סירוב.\n18 אפרת רייטן: זה הדבר הנוסף שעלה פה בדיון ואני רואה שגם נכנס כאן לתיקון, זה הגדרת הגיל של הילד ועד גיל 12.\n19 נעה בן שבת: אז זה נושא נוסף. 20 אז אנחנו יכולים לקרוא את הנוסח. 21 קודם אני רוצה רק להגיד, היו פה עוד הערות שרצו מאוד לדייק ויכול להיות שאנחנו לא הגענו עדיין לנוסח המדויק, לכן אני רוצה להגיד את זה. 22 אנחנו מדברים על זכות הסירוב גם כמועמד לעבודה, להודיע למעסיק שאתה לא יכול לעבוד בגלל הטעמים המשפחתיים בעבודה בלילה, כמועמד לעבודה, ואז אסור לו לסרב לקבל אותך לעבודה. 23 וגם סירוב לדרישה, כאילו כשאתה כבר עובד ודורשים ממך לעבוד בעבודה בלילה.\n24 אימאן ח'טיב יאסין: אני לא מבינה. 25 אני רוצה לשאול בהקשר לזה, אם אני מועמדת לעבודה אז אני צריכה להצהיר מלכתחילה שאני לא יכולה לעבוד בלילה? 26 << יור >> נעשב\n27 נעה בן שבת: אם יש דרישה במקום העבודה לעבוד בלילה, אז זה אחד מהתנאים לעניין - -\n28 אפרת רייטן: שיישקף את התנאים בהדדיות, שגם המעסיק ידע שיש הורה שיש לו אולי בקשה או דרישה או מגבלה מסוימת שאולי לא מתאימה לעבודה הספציפית. 29 אי אפשר לא לספר את זה למעסיק מן הסתם.\n30 אימאן ח'טיב יאסין: אבל מצד שני המעסיק לא יכול גם לסרב.\n31 אפרת רייטן: בדיוק, זה מה שאנחנו אומרים.\n32 נעה בן שבת: רק אם אולי אפשר לתת למשרד המשפטים גם להסביר, כיוון שהם היו גם אחד מהגורמים.\n33 עילם שניר: שלום, שומעים אותי?\n34 אפרת רייטן: כן, בבקשה.\n35 עילם שניר: עילם שניר, יעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים. 36 אז כפי שנאמר בדיון הקודם ההחלטה של ועדת השרים לחקיקה הייתה להחזיר את ההצעה לפני הקריאה הראשונה. 37 ביום ראשון היה דיון בוועדת שרים, לאחר התיקונים שהיו בוועדה בדיון הקודם. 38 ועדת השרים בעצם החליטה ושוב, כעמדת הממשלה, וזה גם מוצא ביטוי בנוסח שמופיע כאן בדיון, באמת שלא לשנות את ההגדרה של \"לילה\" עצמה, ולא להחיל את - - - שחלות בתקנות במקום סעיף 2א' לחוק. 39 על שעות הבוקר, נקרא לזה, השעות שבעצם מבקשים להרחיב את זכות הסירוב של העובדת, כשמחילים גם את אותה זכות סירוב גם על הורה עצמאי שהוא גבר. 40 ועם ההגבלה שכבר נקבעה, תיחום הגיל של הילד לגיל 12 לאור התיקונים של ההצעה, באמת לאפשר הבאה של אותם ילדים למסגרות.\n41 אפרת רייטן: רק תן לי הסבר מה המשמעות בכך שלא תיקנו את הגדרת הלילה?\n42 עילם שניר: ברגע שאנחנו משנים את הגדרת הלילה עצמה, הגדרת הלילה בעצם משמשת גם להגדרה מתי חלות על המעסיק כל מיני חובות לפי התקנות. 43 לכן העמדה שלנו הייתה שבסוף המוקד מבחינתנו לפי הצעת החוק והתכלית שלה הוא בעצם בזכות הסירוב אם העבודה גם כרוכה בעבודה בשעות האלה, ולא להרחיב את החובות שחלות על המעסיקים. 44 למשל הגבלת היכולת להעסיק 12 שעות לאחר סיום העבודה, גם לשעות האלה, או הסעות למקום העבודה ודברים מהסוג זה. 45 שזה חובות שא' אנחנו לא חושבים שצריך להרחיב אותם לשעות האלה וגם הם לא נבחנו לגבי מה המשמעויות של הדבר הזה על ההעסקה גם, כשמחילים את החוק באופן רחב גם על גברים.\n46 אפרת רייטן: בסדר גמור עילם, תודה רבה לך. 47 אז בואו נקריא, וזה כמובן הנוסח שגם הוסכם עם המציעה ולכן אפשר להתקדם להקראה ולהצבעה לקריאה ראשונה, וממילא זה עוד צריך לחזור לדיון לקריאה שנייה ושלישית.\n48 נעה בן שבת: נכון. 49 \"הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ\"ב- 2022\" אני רוצה רק לשאול, אנחנו משאירים את השם הזה \"הסדרי עבודה גמישים\"? 50 כי מדובר פה על הסדר של עבודת לילה או עבודה בלילה, השאלה אם צריך להשאיר את השם הרחב?\n51 אימאן ח'טיב יאסין: אולי עבודת לילה גמישים.\n52 נעה בן שבת: גמישות בעבודת לילה?\n53 אפרת רייטן: רגע. 54 משרד המשפטים, אתם מכירים את ההגדרה הזאת?\n55 עילם שניר: מה הייתה השאלה?\n56 נעה בן שבת: הזכרתי את זה אתמול, לגבי שם החוק \"גמישות בעבודת לילה להורה עצמאי\" אפשר להגיד כזה דבר כפי שהציעה חברת הכנסת?\n57 עילם שניר: שוב, אני מסכים עם מה שהיועצת המשפטית אמרה, שזה פחות תואם למה שהתיקון בסופו של דבר עוסק. 58 לדעתי אפשר לקרוא לזה \"הרחבת זכות הסירוב\".\n59 נעה בן שבת: מה אם נגיד \"גמישות בעבודה\" - -\n60 אפרת רייטן: לא, הפוך, הפוך, אני לא רוצה שזה יהיה על דרך השלילה.\n61 נעה בן שבת: \"גמישות לעניין עבודת הלילה לעניין הורה עצמאי\"?\n62 עילם שניר: שוב, גם יש פה את משרד זרוע העבודה שיכולים להתייחס. 63 פשוט נושא של הסדרי עבודה גמישים זה כבר עניין יותר רחב.\n64 נעה בן שבת: נכון אז לכן אנחנו מחפשים שם יותר מדויק. 65 \"גמישות בעבודת לילה להורה עצמאי\"?\n66 עילם שניר: מבחינתי אם זה מקובל על זרוע העבודה אז זה בסדר.\n67 אפרת רייטן: אוקיי. 68 זרוע העבודה, יש לנו נציג בזום? 69 תמר מתתיהו?\n70 תמר מתתיהו: היי בוקר טוב.\n71 אפרת רייטן: שמעת את העניין?\n72 תמר מתתיהו: כן, אני גם חשבתי אתמול כמו עילם שזה צריך להיות בעצם זכות הסירוב להורה עצמאי.\n73 אפרת רייטן: לא, אבל זה לא נשמע טוב.\n74 תמר מתתיהו: אבל אם אתם לא רוצים להגדיר את זה על דרך השלילה, אז שוב, הסדרים גמישים זה באמת נושא מאוד רחב שיש לנו גם עכשיו בעסקת החבילה אבל בחקיקה אחרת.\n75 אפרת רייטן: אני מציעה להשאיר את זה ככה ברשותכם נעה ובואו לא נחליט על זה ברגע האחרון וכשזה יגיע לכאן לדיון תשקיעו בזה בבקשה גם זרוע העבודה, גם משרד המשפטים ותחפשו אולי הגדרה אחרת, בסדר?\n76 תמר מתתיהו: בסדר גמור.\n77 אפרת רייטן: תודה תמר.\n78 נעה בן שבת: אוקיי. 79 \"הוספת סעיף 4 א 2 . 80 בחוק עבודת נשים, התשי\"ד– 19543 , אחרי סעיף 4 לחוק העיקרי יבוא: \"תחולה על הורה עצמאי\" 4א. 81 הוראות סעיפים 2 (ג), 3 ו- 4 החלות לעניין אישה או עובדת לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת או עובד או מועמדים לעבודה שהוא שהם הורה עצמאי, לעניין עבודה בשעות שבין 24.00 לבין 07.30 ; לעניין זה, \"הורה עצמאי\" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ\"ב– 19924, ובלבד שלילד שבהחזקתו ונמצא עמו טרם מלאו 12 שנים. 82 \" יכול להיות שיהיו פה עוד תיקוני נוסח, אבל זאת המהות.\n83 אפרת רייטן: בסדר גמור.\n84 נעה בן שבת: לגבי השם, כמובן כמו שאמרת.\n85 אפרת רייטן: כן, אני מבקשת שיינתן לזה עוד זמן ומחשבה, ובואו נגיע להגדרה מדויקת יותר לקראת הקריאות הבאות. 86 אז אפשר להצביע על נוסח הצעת החוק. 87 מי בעד? 88 שירים את ידו. 89 אין נמנעים ואין מתנגדים. 90 הצבעה אושר אנחנו מאשרים שנוסח הצעת החוק של חברת הכנסת אימאן ח'טיב ואחרים עברה ועוברת - -\n91 נעה בן שבת: אני מקווה שמהר מאוד לקריאה ראשונה.\n92 אפרת רייטן: לקריאה ראשונה, מצוין, ברכות. 93 תודה רבה. 94 אפשר להתחיל כבר את הדיון הנוסף מבחינת הלוז? 95 אז את זה אני מחזירה לכם.",
    "reference_answer": "התיקון לחוק חל על הורה עצמאי כל עוד לילד שנמצא בהחזקתו ועימו טרם מלאו 12 שנים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "אחד הנושאים שעלו בדיון הוא הגדרת גיל הילד עד גיל 12.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 18,
            "source_excerpt": "אפרת רייטן: זה הדבר הנוסף שעלה פה בדיון ואני רואה שגם נכנס כאן לתיקון, זה הגדרת הגיל של הילד ועד גיל 12.",
            "start_char": 1197,
            "end_char": 1301,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "התיקון לחוק כולל הגבלה של גיל הילד ל-12.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 40,
            "source_excerpt": "ועם ההגבלה שכבר נקבעה, תיחום הגיל של הילד לגיל 12 לאור התיקונים של ההצעה, באמת לאפשר הבאה של אותם ילדים למסגרות.",
            "start_char": 2968,
            "end_char": 3080,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "התיקון לחוק יחול על הורה עצמאי בתנאי שלילד שבהחזקתו ונמצא עמו טרם מלאו 12 שנים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 81,
            "source_excerpt": "הוראות סעיפים 2 (ג), 3 ו- 4 החלות לעניין אישה או עובדת לגבי עבודה בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת או עובד או מועמדים לעבודה שהוא שהם הורה עצמאי, לעניין עבודה בשעות שבין 24.00 לבין 07.30 ; לעניין זה, \"הורה עצמאי\" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ\"ב– 19924, ובלבד שלילד שבהחזקתו ונמצא עמו טרם מלאו 12 שנים.",
            "start_char": 5866,
            "end_char": 6201,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "0aaf27d9",
    "source_task_id": "272194289",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "culture-2136212",
    "question": "מאיזה גובה נפל אוון הארט אל מותו?",
    "source_text": "1 גיטריסט, מתאבק וקוסם: המפורסמים האהובים שהתמוטטו בהופעות\n\n2 קריסתו של כריסטיאן אריקסן על מגרש הכדורגל במסגרת משחקי היורו לא תישכח עוד זמן רב • ואף שלמרבה המזל לא הסתיים במוות, קרו מקרים מעולם בהם אנשי מקצוע מצאו את מותם בזמן העבודה • אספנו עבורכם כמה מהם • אזהרה: חלק מהסרטונים קשים לצפייה\n\n3 התמוטטותו של כריסטיאן אריקסן, שחקן נבחרת דנמרק, על מגרש הכדורגל אמש (שבת) במסגרת משחקי היורו, נמנית עם הרגעים הטלוויזיוניים שלא יישכחו עוד שנים רבות. 4 אף שלמרבה המזל לא הסתיים במוות, הוא היה מחריד, מזעזע וקשה לצפייה. 5 אך ההיסטוריה ידעה לא מעט שמות של ספורטאים, שחקנים ושחקניות, בדרנים ואנשי תאטרון שמזלם שיחק לטובתם הרבה פחות בלשון המעטה. 6 הבאנו לכם כמה מהסיפורים הללו, שהסתיימו בנסיבות טראגיות.\n\n7 האקורד האחרון של לס הארווי\n\n8 בעולם אחר אולי היה הגיטריסט הסקוטי לס הארווי הופך לאגדת רוק, ששמה חי לנצח הרבה אחרי לכתה. 9 הארווי פעל במספר הרכבים במהלך שנות ה-60', אבל ניכר שגורלו - וגורל חבריו, היה אחר משל אי אלו איקוני גיטרה שפרצו אז. 10 אחת מהן הייתה להקת בלוז קאונסיל הסקוטית, שהקליטה אלבום אחד בלבד בשם Baby,\" Don't Look Down\". 11 במרץ 1965, כשהם נוסעים בדרכים במסגרת סיבוב הופעות, הוואן של ההרכב היה מעורב בתאונת דרכים, במהלכו נהרגו הסולן פרייזר קאלדר והבסיסט ג'יימס גיפן.\n\n12 לאחר הטרגדיה פנו חברי ההרכב איש איש לעיסוקיו. 13 ארבע שנים מאוחר יותר הצטרף הארווי אל להקת קארטון, עמם הקליט אלבום ואשר יחד איתם היה המופע הפותח בטור של לד זפלין. 14 אך גם גורלו עמד להיות טראגי כשל חבריו בבלוז קאונסיל:\n\n15 ב-1972, כשכבר היה חלק וממקימי להקת סטון דה קרואוז עמה גם הופיע, ניגן הארווי במסגרת האירוע סוואנסי טופ לייק. 16 במהלך המופע, נגע הגיטריסט בכבל חשמל חשוף שהיה על הבמה והתחשמל. 17 עובד במה ניסה להוציא מהחשמל את הגיטרה של הארווי, אך זה לא עזר ולסלי הארווי לבסוף מת בטרם גילה אותו העולם כולו, בעודו רק בן 27.\n\n18 מייק דיביאסי משאיר את הלב בזירה\n\n19 היאבקות מקצועית, גם אם מתוסרטת ותוצאותיה נקבעות, היא עניין מסוכן. 20 על מנת להעניק את האשליה שהם אכן נלחמים על חייהם בזירה וסופגים חבטות קשות, נאלצים גיבוריה לא אחת, ובכן, לספוג מכות קשות ולבצע תרגילים שיכולים לסכן את חייהם. 21 בשילוב סגנון החיים המאתגר והתובעני, שמביא אותם לשימוש בשלל משככי כאבים, מדובר בבחירת קריירה מסוכנת גם כשלוקחים בחשבון שכל התחום בנוי על הדמייה של קרב.\n\n22 בדברי הימים של עולם ההיאבקות, מייק דיביאסי הוא שם הזכור פחות בשל הישגיו המקצועיים, ויותר בשל האופן בו סיים את חייו - באמצע הזירה. 23 זה היה ב-2 ביולי 1969, בלובוק אשר בטקסס. 24 דיביאסי, אז בן 45, התמודד מול מתאבק בשם מאן מאונטיין מייק - אך מעולם לא סיים את הקרב. 25 באמצע מפגש האימתנים הוא לקה בלבו והתמוטט באמצע הזירה.\n\n26 ניסיונות ההחייאה שבוצעו בו לא צלחו, ובניתוח שלאחר המוות התגלה כי הוא סבל ממחלת לב. 27 מדובר באחת הטרגדיות האיומות של עולם ההיאבקות האמריקני (אבל כפי שנראה -בהחלט לא האחרונה). 28 ואם שם המשפחה של המתאבק המנוח מצלצל לכם מוכר, יתכן שזה בגלל שהכרתם בשנות ה-90' היטב את בנו, טד דיביאסי, או כפי שכונה אז - המיליון דולר מן.\n\n29 גורל דומה המתין גם ללות'ר לינדסיי, מתאבק שחור שלקה בלבו ומת בסיום קרב ב-1972, ממש בעודו מכסה את יריבו לספירת שלוש.\n\n30 קסם שחור (אזהרת צפייה)\n\n31 עד אמצע שנות ה-80', היה הקוסם והקומיקאי טומי קופר שם מוכר בעולם הבידור הבריטי. 32 שמו הלך לפניו כקוסם שמשלב הומור בהופעותיו, ולעתים רבות \"מפשל\" בקסמיו (אך למעשה מתכוון לפשל בהם, בכדי להתל בקהל). 33 אבל הנורא מכל קרה בהופעה ב-15 באפריל 1984, במסגרת תכנית ה\"לונדון וויקנד וראייטי\", שהועברה בשידור חי בטלוויזיה הישר מתאטרון Her Majesty's בווסטמינסטר שבלונדון. 34 קופר, כמו אחרים ברשימה זו, חטף התקף לב והתמוטט לנגד עיניו של קהל רב באולפן ובבית. 35 אבל מי שהתרגל לצפות בו במשך שנים מותח את הסובבים אותו ואת מושאי קסמיו - הניח שמדובר בעוד תעלול של הקוסם.\n\n36 לאחר שהתרסק הקומיקאי על הבמה, הקהל החל לצחוק במשך קרוב לדקה שלמה, מאחר שחשב שהוא \"עושה בכאילו\" ו\"נופל\" למראה יופייה של שוליית הקוסם שסייעה לו. 37 גם היא עצמה טעתה לחשוב שמדובר בבדיחה. 38 כל זה מתרחש בעת שעורכי השידור בחדר הבקרה ממהרים לחתוך להפסקת פרסומות לא מתוכננת. 39 מאחורי הקלעים נעשו נסיונות להציל את חייו של קופר, והוא הובהל לבית חולים קרוב, שם הוא הוכרז כמת כבר עם הגעתו. 40 במהלך שנותיו האחרונות היה הקוסם והבדרן מעשן ושתיין כבד, דבר שהוביל למותו בטרם עת בגיל 63.\n\n41 קללת משפחת לי\n\n42 אחד מסיפורי הטרגדיה המוכרים בעולם הקולנוע הוא זה של ברנדון לי, בנו השחקן של אגדת אמנויות הלחימה, ברוס לי. 43 ברנדון בן ה-28 הלך בעקבות אביו ונמשך אל עולם הבידור והפעולה, ולא היה דבר חריג בהשתתפותו בסרט \"The Crow\" ב-1993.\n\n44 אך ביום ה-31 בחודש מרץ של אותה השנה, במהלך צילומים בצפון קרוליינה, לי התמוטט ומת לתדהמתם של כל הנוכחים על הסט. 45 זאת לאחר שנורה על ידי אקדח שהיה מתוכנן להיות לא יותר מאביזר לצרכי צילום, אך במקום זאת הוטען בתחמושת חיה. 46 כל זה התרחש ימים בודדים לפני תום צילומי הסרט, שהיה עתיד להפוך אותו לכוכב ענק בהוליווד.\n\n47 לאחר הירייה היה מתוכנן לי ליפול קדימה, על פי התסריט, אך נפל לאחור ונשאר על הרצפה גם לאחר קריאות ה\"קאט\" שהושמעו לעברו. 48 כמו במקרה של טומי קופר, צוות ההפקה חשב שמדובר במשחק או בהתבדחות של השחקן הצעיר, בטרם התקרב אליו אחד מהאנשים על הסט, בדק אותו והבין שמדובר בדבר האמיתי.\n\n49 רבים נוטים לחשוב שסצנת מותו היא זו שמופיעה בסרט, שיצא לבסוף בלעדיו- כששחקנים אחרים וכן אפקטים של מחשב משלימים את תפקידו. 50 אך במציאות בסצנת הירייה מגלם את \"העורב\" שחקן אחר, אשר נהרג בעלילה מפגיעת סכין. 51 גם ברוס, אביו של ברנדון, מת בעת צילומי פוסט פרודקשן לסרט \"Enter the Dragon\" בהונג קונג ב-1973. 52 לי האב קרס על הסט אך מת שבועות בודדים לאחר מכן, לאחר שלקה במפרצת במוחו.\n\n53 ההתאבדות הלא מכוונת\n\n54 סיפורו של יהודה איש קריות הוא מהמוכרים בברית החדשה. 55 שמו של יהודה מקושר גם היום לאקטים של כפירה ובגידה, וסופו בהתאבדות בתלייה של איש קריות לאחר שחזר בו מבגידתו בישו. 56 אבל בשנת 2000, בצירוף מקרים מצמרר - או פשוט אירוע טראגי, השחקן האיטלקי רנאטו די פאולו מצא את מותו בתלייה - בעודו מגלם את הדמות התנ\"כית.\n\n57 זה קרה ב-22 באפריל של שנת 2000, יום לפני חג הפסחא. 58 די פאולו בן ה-23 נכנס לנעליו של יהודה איש קריות במסגרת מחזה שהועלה בכפר הקטן קמרטה נואבה (כ-70 קילומטר מרומא), לרגל החג. 59 סצנת ההתאבדות דרשה מהשחקן הצעיר להיקשר לעץ על ידי חבל שנקשר לכדי לולאה. 60 ועל אף שביצע את ה\"פעלול\" היטב ערב לפני כן, באותו הערב קפץ רנאטו מהסלע עליו עמד, אך הפעם החבל נקשר סביב צווארו, התהדק ולבסוף הביא למותו של השחקן מחניקה.\n\n61 איש מהנוכחים במקום לא שם לב לדבר. 62 ההצגה, כמה מזוויע, המשיכה, עד אשר הבחין אחד השחקנים בבעיה והבין שרנאטו מחוסר הכרה. 63 הוא הובהל לבית החולים, שם הוכרז כמת. 64 כמו לא מעט טרגדיות, גם אירוע זה צולם במצלמת חובבים, שתיעדה את ההלם שאחז בנוכחים במקום וזעקות השבר של השחקנים והקהל, בו ישבו גם הוריו של די פאולו הצעיר.\n\n65 ובאופן מטורף, הדבר קרה פעם נוספת. 66 הפעם כשהשחקן הברזילאי טייגו קלימאק בן ה-27 תלה עצמו בטעות באותן נסיבות, גם הוא בעודו מגלם את הבוגד המפורסם בעולם, בשנת 2012\n\n67 אוון הארט נופל אל מותו\n\n68 היה זה ה-23 במאי 1999 בקנזס סיטי, שבמיזורי. 69 30 שנים לאחר מותו של דיביאסי בזירה, ועולם הרסלינג זכה לדה ז'ה וו מצמרר - אם כי מעט שונה. 70 זה קרה כשהמתאבק הקנדי אוון הארט התאבק בארגון ה-WWF כ\"בלו בלייזר\",דמות של סופר גיבור עוטה גלימה, עמה הופיע לראשונה בארגון לפני שנים ואליה חזר אז עם טוויטס קומי . 71 אוון עמד לבצע כניסה לאולם באמצעות כבל, שהיה מתוכנן להוריד אותו היישר אל תוך הזירה, במעין פעלול שנועד להתאים לדמותו, של סופר גיבור פארודי. 72 אבל הצופים באולם באותו הערב היו עדים למחזה מטריד ואיום במיוחד.\n\n73 לאחר שהכבל אליו היה מחובר קרס תחת משקלו, הארט נפל אל מותו מגובה 24 מטרים והתרסק באמצע הזירה, כשראשו נחבט בעוצמה במשטח עליו נהג להתאבק.\n\n74 הקהל במקום הוכה בתדהמה. 75 מהצופים בבית נחסכה הטרגדיה בשידור חי, משום שבדיוק באותם רגעים הוקרן בפניהם סרטון וידאו המציג את האירועים העלילתיים שהובילו לקרב - שלא התרחש בסוף. 76 אוון מת במקום באמצע הזירה, והפרשנים ההמומים של המשדר נאלצו להודיע לצופים, עוד בטרם הסתיים, שהאתלט שהם רגילים לצפות בו במשך שנים ואחד השמות האהובים בתעשייה, מת במהלכו של המשדר בו הם חוזים באותם דקות.",
    "reference_answer": "אוון הארט נפל אל מותו מגובה של 24 מטרים, לאחר שהכבל שאליו היה מחובר קרס תחת משקלו.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "אוון הארט נפל אל מותו מגובה של 24 מטרים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 73,
            "source_excerpt": "לאחר שהכבל אליו היה מחובר קרס תחת משקלו, הארט נפל אל מותו מגובה 24 מטרים והתרסק באמצע הזירה, כשראשו נחבט בעוצמה במשטח עליו נהג להתאבק.",
            "start_char": 6930,
            "end_char": 7064,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הנפילה התרחשה לאחר שהכבל שאליו היה מחובר קרס תחת משקלו.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 73,
            "source_excerpt": "לאחר שהכבל אליו היה מחובר קרס תחת משקלו, הארט נפל אל מותו מגובה 24 מטרים והתרסק באמצע הזירה, כשראשו נחבט בעוצמה במשטח עליו נהג להתאבק.",
            "start_char": 6930,
            "end_char": 7064,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "7198e91b",
    "source_task_id": "272194290",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_622514",
    "question": "לאיזו ועדה מועבר החוק לשם קבלת פטור מחובת הנחה?",
    "source_text": "1 אפרת רייטן: אני פותחת את הישיבה בהצבעה על הרוויזיה שהגשתי בדיון לפני כחצי שעה.\n2 ינון אזולאי: רק שאלה, גברתי יושבת הראש. 3 קודם כל ברכות על זה. 4 אם אפשר רשות דיבור במליאה. 5 אם כן, ש\"ס, יהדות התורה, ליכוד וציונות. 6 אני אעביר לכם חתימות.\n7 אפרת רייטן: יש לכם הרבה מה להגיד על זה שהפכנו את זה לקבע.\n8 ינון אזולאי: לא. 9 אני אסביר לך: אותו חוק שאני מדבר עליו, גם את החוק הזה - עשו לי אותו דבר. 10 עכשיו עזבי, אני אדבר איתך אחר כך לא לפרוטוקול, אין לי בעיה. 11 אבל את אותו חוק של הגמלאות כהוראת קבע - עשו לי כמו שעשו לי את זה, גם פה וגם בחוק ההוא. 12 יש לי חוק על כפל הגמלאות שנמצא בדיון, שדיברנו עליו. 13 באותו חוק יש לי גם את הסיפור של ההכשרה - ה-30 אחוז, להפוך אותו לקבע. 14 כשהגשתי את החוק דחו לי את שניהם. 15 כלומר, זה היה בחוק אחד ודחו לי אותו. 16 הגשתי את זה אפילו ראשון. 17 אחר כך הממשלה מביאה את זה כחוקים שלהם.\n18 אפרת רייטן: לא, זה לא של הממשלה.\n19 ינון אזולאי: שנייה. 20 זה על כפל גמלאות. 21 אחר כך, אני לא יכולתי להצמיד, כי כששאלתי אמרו לי לא - אתה לא יכול להצמיד בגלל שזה חוק אחר, ואז התחילו לעשות איתי משחקים. 22 אבל כשרוצים לתת לבן אדם, נותנים לבן אדם.\n23 אפרת רייטן: זה של איתן. 24 לא, איתן גם הגיש בקבע. 25 אותו דבר.\n26 איתן גינזבורג: ינון, שנייה. 27 אני אגיד לך מה היה, בסדר?\n28 ינון אזולאי: יש לי, אני אראה את לכם אותו. 29 זה לא סיפורים; החוק נמצא.\n30 אפרת רייטן: לא, אבל למה לא הצמדת?\n31 איתן גינזבורג: שנייה. 32 משהו אחר קרה. 33 נראה לי שזה קצת שונה. 34 פה הוגשו שלוש הצעות חוק שונות: אחת של האופוזיציה ושתיים של הקואליציה. 35 אחת הוגשה ושתיים הוצמדו. 36 הממשלה אישרה הוראת שעה, והוועדה החליטה היום להפוך את זה לקבע.\n37 ינון אזולאי: וברכות על זה.\n38 איתן גינזבורג: בניגוד לעמדת האוצר.\n39 ינון אזולאי: בסדר, אני רק אומר - אני גם מבטיח לברך אותך גם.\n40 איתן גינזבורג: לא, לא, כל מה שאני רוצה להגיד הוא שזה לא שהממשלה אישרה קבע. 41 היא התנגדה.\n42 ינון אזולאי: אני יודע. 43 לא, לא הממשלה. 44 אני אומר - עצם ההעלאה שלי כחוקים, ויש לי את זה גם בכפל גמלאות ובאותו חוק. 45 אני פשוט עשיתי את זה בחוק אחד, ודחו לי.\n46 אפרת רייטן: ינון, אבל רגע. 47 אבל גם אני הרי הגשתי איתך. 48 אתה זוכר? 49 דיברנו על זה. 50 גם בכפל קצבאות - גם אני הגשתי.\n51 ינון אזולאי: לא, ההבדל שאצלך אלה שני חוקים. 52 החוק שלך רק על כפל גמלאות. 53 שלי כפל גמלאות וזה ביחד - על אותו חוק.\n54 אפרת רייטן: אבל גם אני. 55 אה, הגשת חוק אחד שמתקן שני חוקים?\n56 ינון אזולאי: כן. 57 בסדר. 58 אז אני מבקש את רשות הדיבור. 59 אנחנו נגיד את מה שיש לנו.\n60 איתן גינזבורג: אבל ינון, אני רוצה להגיד לך משהו. 61 רק לטובת העניין. 62 אני מבין את התסכול הזה, והוא אולי אפילו מוצדק בחציו, או לא יודע מה. 63 אני מציע, כדי שהחוק הזה יעבור מהר - קח רשות דיבור לעצמך, לכל הסיעה. 64 אל תתחיל לעשות 53 אנשים. 65 זה לא יעלה.\n66 אפרת רייטן: לא, אני גם אגיד לך, אתה לא היית כאן כשדיברנו. 67 א' זה לא יעלה. 68 ודיברנו על זה, ופשוט פנו אלינו אנשים שלא נרשמו להכשרות בגלל שהבינו שהוראת השעה לא ממשיכה. 69 זאת אומרת, זה המצב בכל יום עכשיו שעובר ואנחנו לא מצליחים להעביר את החוק היום או מחר. 70 מבחינתי שיהיה מחר אחרי הצוהריים, זה צריך להיות חוק בהסכמה. 71 זה חוק עם האופוזיציה. 72 זה חוק שעושה טוב לאזרחים. 73 עכשיו, אני מבינה את התסכול, אבל יש כל כך הרבה הזדמנויות לדבר במליאה על כל כך הרבה דברים. 74 אני לא רואה איך זה משרת אתכם, מהכוונות הטובות שלכם. 75 הרי אתה הגשת את החוק הזה, אתה יודע כמה זה טוב.\n76 ינון אזולאי: לא, ברור שזה בכוונות הטובות שלי. 77 את יודעת כמה אני מוותר בשביל הכוונות הטובות שלי, כדי שיהיה טוב לאזרחים? 78 והבעיה שלנו היא שאין את הכוונה הטובה מהצד השני ואין את הפרטנרים מהצד השני. 79 אני גם לא יודע אם יאשרו לי את רשות הדיבור. 80 אם יאשרו, אני מבטיח, איתן, שאני אפתור את זה עוד לפני שזה יגיע למעלה.\n81 איתן גינזבורג: גם - - - לא הגישו בסוף את ההסתייגויות לזה. 82 הייתה הסכמה. 83 כשזה עבר בשבוע שעבר במליאה בקריאה ראשונה זה היה ביחד, עם 74 תומכים. 84 אני לא חושב שעל זה כדאי עכשיו לעשות את האירוע הזה בגלל החוקים שלך. 85 אני אשמח לעזור לך בחוקים שלך.\n86 אפרת רייטן: לא, זה אפילו משאיר לי טעם ממש חמוץ אחרי כל המלחמות שאנחנו עשינו מול משרדי הממשלה והאוצר.\n87 ינון אזולאי: גברתי, קודם כל, אין לי עניין להשאיר טעם חמוץ, לא לך ולא לאזרחים.\n88 אפרת רייטן: אני מבינה, ואתה יודע - יש בינינו שיח חבל על הזמן.\n89 ינון אזולאי: אוקי, אז אני מבקש דבר אחד. 90 תבדקו אפשרות של רשות דיבור לש\"ס ויהדות התורה. 91 זה הופך את זה לשעה וחצי. 92 בסדר? 93 וגם בזה, אני אומר לך איתן שוויתרנו. 94 בסדר?\n95 אפרת רייטן: מאה אחוז.\n96 ינון אזולאי: תבדקו את זה עכשיו באפשרויות. 97 אם לא יהיה אפשר זה בסדר, אני מקבל הכל.\n98 אפרת רייטן: כן, אני יודעת את זה.\n99 ינון אזולאי: לא, בגלל שזה בזמן של רוויזיה אי אפשר עכשיו לבקש את רשות הדיבור כי לא היו בדיון. 100 היא אומרת שהיא תבדוק את זה. 101 אני אומר לך: אני סומך עליכם וכל מה שתגידו אני אעשה. 102 אם כן, צמצמו את זה לשניכם, ואיתן, אפשר לדבר. 103 גברתי יושבת הראש יודעת שאנחנו יודעים לדבר.\n104 אפרת רייטן: בסדר גמור. 105 אנחנו נדבר אחר כך. 106 נבדוק את הדברים ונקיים עוד שיחה מעבר לזה. 107 אני רוצה לגשת להצבעה על הרוויזיה. 108 מי בעד הרוויזיה שירים את ידו. 109 מי נגד?\n110 אפרת רייטן: בעד – 0\n111 אפרת רייטן: נמנעים – 0\n112 אפרת רייטן: הרוויזיה נפלה ונסגרה. 113 החוק מוכן ויעלה לקריאה שנייה ושלישית. 114 אנחנו מעבירים עכשיו לוועדת הכנסת לקבל פטור מחובת הנחה. 115 תודה רבה. 116 הדיון ננעל.",
    "reference_answer": "החוק מועבר לוועדת הכנסת על מנת לקבל פטור מחובת הנחה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "החוק מועבר לוועדת הכנסת כדי לקבל פטור מחובת הנחה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 114,
            "source_excerpt": "אנחנו מעבירים עכשיו לוועדת הכנסת לקבל פטור מחובת הנחה.",
            "start_char": 4894,
            "end_char": 4948,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "1a562460",
    "source_task_id": "272194291",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_623312",
    "question": "מי הניח לראשונה את הצעת החוק שנידונה בישיבה?",
    "source_text": "1 אפרת רייטן: היום ה-7 במרץ 2022, ד' באדר ב' התשפ\"ב, השעה היא 12:00. 2 אנחנו עוברים לדון בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ\"ב-2022, כ/883, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין וחברי כנסת נוספים, בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.\n3 אימאן ח'טיב יאסין: ממש מרגש ומרגיע להגיע לתחנה הזאת. 4 כולי תקווה שנוכל להקל על האזרחים בכלל, על הנשים ועל ההורים כדי שיוכלו למלא את תפקידם נאמנה, בלי ייסורים, בלי סבל, בלי תחנות מאתגרות בדרך. 5 אני חייבת להגיד שהצעת החוק הזאת הונחה לראשונה על ידי חברנו המנוח סעיד אלחרומי שדאג שנשים בנגב שעבדו ועובדות בעבודות שהן בעיקר שחורות יוכלו להיות עם הילדים שלהן. 6 אנחנו, בתקווה שהוא שומע את כולנו, נפעל שיהיה יותר טוב בעולם הזה.\n7 נעה בן שבת: הוגשו הסתייגויות על ידי חברי הכנסת קיש, אמסלם, קרעי, רוטמן, סמוטריץ', אזולאי, ארבל, מלכיאלי ופינדרוס. 8 הם מציעים שלפני סעיף 1 יבואו שלוש מטרות חלופיות: 1. 9 מטרת חוק זה לצמצם את חופש הפעולה של העסקים הקטנים. 10 2. 11 מטרת חוק זה להגן על ההורים העצמאיים שנפגעים קשות מגזירות שר האוצר. 12 3. 13 מטרת חוק זה לרצות את חברי הרשימה הערבית המאוחדת על מנת שלא יפרקו את הממשלה.\n14 אפרת רייטן: מי בעד ההסתייגות של חברי הכנסת קיש, אמסלם, קרעי, רוטמן, סמוטריץ', אזולאי, ארבל, מלכיאלי ופינדרוס, שירים את ידו?\n15 אפרת רייטן: ההסתייגות לא אושרה.\n16 נעה בן שבת: נעבור להסתייגויות של סיעת הליכוד, ש\"ס, יהדות התורה והציונות הדתית לסעיף 1. 17 הם מציעים שבמקום סעיפים 2(ג), 3 ו-4 יבוא סעיף 4.\n18 אפרת רייטן: מי בעד, מי נגד ההסתייגות?\n19 אפרת רייטן: ההסתייגות לא אושרה.\n20 נעה בן שבת: המילים \"עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה\" – יימחקו.\n21 אפרת רייטן: מי בעד ההסתייגות, ירים את ידו? 22 מי נגד?\n23 אפרת רייטן: ההסתייגות לא אושרה.\n24 נעה בן שבת: ההצעה השלישית היא שבמקום \"ובין 07:30\" יבוא \"ובין 06:00\".\n25 אפרת רייטן: מי בעד, מי נגד?\n26 אפרת רייטן: ההסתייגות לא אושרה.\n27 נעה בן שבת: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63)(הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ\"ב-2022\n28 4 יבוא: \"תחולה על הורה 4א. 29 הוראות סעיפים 2(ג), 3 ו-4 החלות על אישה לגבי עבודה עצמאי בלילה, יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עובדת, עובד, מועמדת לעבודה או מועמד לעבודה, לפי העניין, שהם הורה עצמאי, לגבי עבודה בשעות שבין 24:00 ובין 07:30; בסעיף זה, \"הורה עצמאי\" – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ\"ב-1992, ובלבד שלילד שבהחזקתו הנמצא עימו טרם מלאו 12 שנים. 30 \" לא צוין בדברי ההסבר שיש עלות תקציבית, לכן מבחינתנו אפשר להצביע.\n31 אפרת רייטן: מי בעד הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 63) (הסדרי עבודה גמישים להורה עצמאי), התשפ\"ב-2022?\n32 אפרת רייטן: הצעת החוק אושרה.\n33 אפרת רייטן: הצעת החוק אושרה ותעלה למליאה לקריאה שנייה ושלישית.",
    "reference_answer": "הצעת החוק שנידונה בישיבה הונחה לראשונה על ידי חבר הכנסת המנוח סעיד אלחרומי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הצעת החוק הונחה לראשונה על ידי חבר הכנסת המנוח סעיד אלחרומי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 5,
            "source_excerpt": "אני חייבת להגיד שהצעת החוק הזאת הונחה לראשונה על ידי חברנו המנוח סעיד אלחרומי שדאג שנשים בנגב שעבדו ועובדות בעבודות שהן בעיקר שחורות יוכלו להיות עם הילדים שלהן.",
            "start_char": 455,
            "end_char": 615,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "3d30c0b8",
    "source_task_id": "272194292",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 1,
    "document_id": "business-13555483",
    "question": "לכמה ימים הוחלט לסגור את הבנקים ביוון?",
    "source_text": "1 הבורסות באירופה במתח מצעדי יוון\n\n2 ירידות שערים בבורסות בשל החשש מחדלת פירעון של אתונה • הבנקים היוונים סגורים במהלך השבוע • הבנק המרכזי החל בניסיון למנוע קריסת מערכות בנקאיות\n\n3 אחרי סוף שבוע מותח ודרמטי לאזרחי יוון, הבנקים היוונים ישארו סגורים לשישה ימים. 4 הבנק המרכזי במדינה החל בפעולות לשמירה על ערך המטבע, בניסיון למנוע מהמערכות הבנקאיות לקרוס. 5 היוונים התעוררו הבוקר לבנקים נעולים, כספומטים ריקים וסערה של שמועות ותיאוריות קונספירציה שונות. 6 לאתונה יש פחות משתי יממות לשלם חזרה כ-1.6 מיליארד אירו הלוואות. 7 במידה ולא יוחזרו הכספים, תיתכן שרשרת אירועים שתוביל ליציאת יוון מגוש מדינות האירו.\n\n8 השבוע בבורסות האירופיות החל במכה קשה למשקיעים. 9 מדד דקס הגרמני ומדד קאק הצרפתי ירדו בכארבעה אחוזים עם פתיחת המסחר, וכך גם מדד סטוקס 50 האירופי – הצניחה היומית הגדולה ביותר מסוף שנת 2011. 10 הבורסות נדבקו מהנעשה ביוון והסוחרים חוששים מקריסתה הכלכלית ומיציאתה של יוון מגוש מדינות האירו. 11 משקיעים רבים מוצאים מפלט באיגרות חוב גרמניות המדורגות כבטוחות יחסית, בניסיון למנוע הפסדים במידה ויוון תפשוט רגל.\n\n12 ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפארס הודיע בסוף השבוע במפתיע כי הוא רוצה להביא את הדרישות הכלכליות, שדורשים הנושים בגוש היורו מהיוונים, להכרעת הבוחר ביוון. 13 הוא הודיע כי הוא מתכנן לקיים משאל עם בסוגיות הכלכליות ביום ראשון הבא (5 ביולי).\n\n14 רוצים לקבל עוד עדכונים? 15 הצטרפו לישראל היום בפייסבוק\n\n16 לשם קיום משאל העם בסוגיה ביקשה המשלחת היוונית משרי האוצר של גוש היורו דחייה של כמה שבועות בתשלום החוב שהיא אמורה לשלם עד ליום שלישי הקרוב (30 ביוני), בסך של 1.6 מיליארד יורו. 17 שרי האוצר של גוש היורו התנגדו למהלך המפתיע מצד ציפארס והשיחות קרסו.\n\n18 שר האוצר ההולנדי, יֶרוּן דייסלבלום, העומד בראש פורום שרי האוצר של גוש היורו (היורוגרופ), הביע תסכול מהמצב אתמול במסיבת עיתונאים שכינס בבריסל. 19 דייסלבלום ביקר את ההתנהלות של ציפארס וממשלת יוון. 20 לדבריו, שרי האוצר של הגוש והנושים כבר הלכו לקראת יוון את כברת הדרך המירבית שיכלו, אך הממשלה היוונית לא מוכנה לקבל על עצמה תוכניות כלכליות קשות. 21 \"יוון החליטה לקטוע את השיחות וללכת בדרך אחרת\", אמר, \"הופתענו לשלילה מהצעדים שנקטה הממשלה היוונית\". 22 הוא העריך כי המצב ביוון הולך להתדרדר במהירות בזמן הקרוב. 23 שר האוצר היווני עזב לאתונה והשיחות המשיכו בלעדיו.\n\n24 ציפארס נאם אל העם ביוון ואמר שהוא יהיה מי שיכריע בסוגיות הכלכליות. 25 הוא שב וחזר על כך שתמורת הזרמת כספים נוספים נדרשה יוון לנקוט צעדים כלכליים קשים, שהיו מגבירים את המצוקה במדינה. 26 אם לא תשלם יוון את הסכום עוד השבוע, היא תוגדר \"חדלת פירעון\" - כלומר מדינה שאינה עומדת בתשלום החובות שלה. 27 הדבר אינו אומר בהכרח שהוא תוצא מגוש היורו בכפייה, אך הוא כן מקרב מאוד את האפשרות הזאת. 28 לפי ההערכות מאמש, יוון נמצאת כבר במסלול של יציאה מגוש היורו והימים הקרובים יהיו קריטיים.\n\n29 ר\"מ יוון ציפארס // צילום: אי.פי\n\n30 \"הניו יורק טיימס\" דיווח אמש כי בסוף השבוע השתרכו תורים מאחורי הכספומטים ביוון בעקבות דאגה ציבורית מעזיבת גוש היורו. 31 נטישת המטבע האירופי וחזרה לדרכמה היוונית צפויות לחתוך את ערכו של היורו בשיעור חד מאוד. 32 אם לפני כן תתחיל \"ריצה אל הבנקים\", ההערכות הן שהבנק המרכזי באתונה יוציא הנחיות שיגבילו את היקפי המשיכות היומיות של מט\"ח. 33 לפי חלק מהדיווחים, כבר אמש אזל הכסף מחלק ממכשירי הכספומטים במדינה.\n\n34 שר האוצר הגרמני וולפגנג שויבלה אמר בסוף השבוע, כי אין בסיס להמשך המו\"מ עם ממשלת יוון.",
    "reference_answer": "בעקבות סוף שבוע מתוח, הוחלט שהבנקים ביוון יישארו סגורים למשך שישה ימים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "הבנקים ביוון יישארו סגורים למשך שישה ימים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 3,
            "source_excerpt": "אחרי סוף שבוע מותח ודרמטי לאזרחי יוון, הבנקים היוונים ישארו סגורים לשישה ימים.",
            "start_char": 181,
            "end_char": 259,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "944ab133",
    "source_task_id": "272194293",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "culture-8027146",
    "question": "מי נאלץ לבטל הופעות שנקבעו מראש בהיכל התרבות בתל אביב בעקבות החלטת הקבינט?",
    "source_text": "1 מחאת האמנים: \"למה חתונות כן והצגות לא?\"\n\n2 עולם התרבות שוב מתמודד עם חוסר ודאות ועם הצורך לבטל מופעים • מנכ\"לית החאן: \"נדמה שהיה הכי קל לסגור אותנו\"\n\n3 יום אחרי שקבינט הקורונה קיבל החלטה לדחות בשבוע את פתיחת התיאטראות ואולמות המופעים, מ-14 ביוני ל-21 ביוני, עולם התרבות שוב מתמודד עם חוסר ודאות, עם דאגה גדולה ועם הצורך לבטל מופעים שנקבעו לשבוע של 14 ביוני ושהכרטיסים אליהם כבר נמכרו.\n\n4 כך, למשל, תיאטרון החאן בירושלים תכנן לחזור לפעילות ב-14 ביוני עם ההצגה \"סיפור על אהבה וחושך\", עיבוד לספרו של עמוס עוז בבימויה של איה קפלן. 5 התכנון היה לפתוח עם הצגה חגיגית שאליה הוזמנו שר התרבות החדש, חילי טרופר, ורבים נוספים, אבל בעקבות השינוי במתווה הפתיחה, ההצגה בוטלה.\n\n6 \"שיבצנו בלוח שלוש הצגות של 'סיפור על אהבה וחושך' בין 14 ל-16 ביוני\", מספרת מנכ\"לית תיאטרון החאן, אלישבע מזי\"א, \"הרמנו טלפון לאנשים שהיו להם כרטיסים להצגה הזאת באפריל והזמנו אותם להצגות הללו, ולשמחתי ההיענות היתה הרבה יותר גדולה ממה שחשבתי. 7 אנשים חידשו מינויים, הביעו רצון לחזור, ואנחנו התכוננו לשבוע עם שלוש הצגות באולם. 8 לצערי, אני נאלצת לבטל את ההצגות הללו. 9 אין לי תאריך חלופי בינתיים, ואני מקווה שאכן מדובר בדחייה של שבוע בלבד\".\n\n10 לדברי מזי\"א, \"התחושה היא כמו בשיר 'שמתי לי פודרה' (של אביתר בנאי, מ\"כ). 11 עשינו את כל ההכנות, העלינו אתר חדש של התיאטרון כדי שיהיה מוכן לקהל המנויים שלנו ביום שחוזרים, נערכנו לפי התו הסגול, פנינו להרבה מאוד מכובדים, ובהם לשר התרבות החדש, שאישרו הגעה להצגה החגיגית הראשונה. 12 הדחייה הזאת היא בשורה מאוד קשה. 13 יש עובדים שעדיין לא חזרו מחל\"ת ורצינו להחזיר אותם השבוע. 14 אני באמת מקווה שהעיכוב לא יהיה יותר משבוע. 15 אני מבינה שיש עלייה מדאיגה בתחלואה, אבל מצד שני מאפשרים חתונות עם ריקודים וישיבה במקומות לא מסומנים - אז למה את מוסדות התרבות מעכבים? 16 בנו מתווה טוב, שאנחנו יכולים לחיות איתו, אז למה לא לצאת איתו לדרך? 17 נדמה שהיה להם הכי קל פשוט לסגור אותנו\".\n\n18 התזמורת הפילהרמונית הישראלית הוציאה רק שלשום הודעה לעיתונות כי היא חוזרת בסדרת קונצרטים החל מ-14 ביוני. 19 אלא שזמן קצר אחרי שיצאה ההודעה, החליט קבינט הקורונה על הדחייה. 20 בשבוע הבא אמורים היו להתקיים שורה של קונצרטים בבנייני האומה בירושלים ובהיכל התרבות בתל אביב, אבל לנוכח ההנחיות החדשות הם לא יוכלו להתקיים.\n\n21 מזכ\"ל הפילהרמונית, אבי שושני, אמר אתמול כי \"התזמורת נערכה מבעוד מועד לשוב להופיע ב-14 ביוני בהתאם להנחיות ולמגבלות שהציב משרד הבריאות, ואף החלה במכירת כרטיסים לקונצרטים שהיו צפויים להתקיים בשבוע זה. 22 תקופת הקורונה היתה הפעם הראשונה בתולדות התזמורת שהיא נאלצה להפסיק לחלוטין לקיים קונצרטים, וההחלטה להקפיא את חזרתם של מופעי התרבות מאכזבת אותנו מאוד. 23 אנו נערכים לחזרה מחודשת של התזמורת לבמות ב-21 ביוני ומקווים מאוד שמועד זה לא יידחה שוב\".\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\n24 \"הפכנו לשף איגרוף\". 25 מחאת האמנים // צילום: אורן בן חקון\n\n26 \"כל דחייה זה עוד הפסדים\"\n\n27 אחד הנפגעים הגדולים מהעיכוב בפתיחת אולמות התרבות הוא שאול מזרחי, הבעלים של מועדון הבארבי בתל אביב, שמוביל מחאה כבר שבועות ארוכים, ואף שבת רעב בקריית הממשלה בירושלים. 28 עם השגת המתווה שיאפשר לו לחזור ולהפעיל את הבארבי, מזרחי קיפל את האוהל וחזר לעבוד במרץ. 29 הוא כבר מכר כרטיסים להופעה של דודו טסה בבארבי ב17- ביוני, ושלשום הבין כי עליו לבטלה.\n\n30 \"המדינה הונתה אותנו שוב\", מתקומם מזרחי, \"אין לי מושג איך ניערך לזה. 31 מפחדים לפתוח את עולם התרבות כאילו אנחנו הסימפטום ומוקד ההידבקות. 32 הפכנו לשק האיגרוף. 33 אין היגיון לפתוח אולמות אירועים אבל לא מועדוני הופעות, אז ב-17 ביוני נקיים בבארבי חתונה במקום הופעה של דודו טסה. 34 יש זוג שרוצה להתחתן בבארבי\".\n\n35 טסה אמור היה להופיע בבארבי גם ב-18 ביוני, ואחריו מרסדס בנד. 36 ההופעות שנקבעו לסופ\"ש של 20-18 ביוני כבר כמעט סולד אאוט, והכל ייאלץ להתבטל. 37 \"כל דחייה כזאת מייצרת עוד הפסדים\", אומר מזרחי, \"הכלכלה קורסת. 38 אני הולך להילחם בכל הכוחות שיש לי\". 39 חנן בן ארי אמור היה להופיע בהיכל התרבות בתל אביב ובאמפי קיסריה בשבוע הבא - ושתי ההופעות בוטלו בשל הדחייה. 40 \"הדחייה הנוספת מאכזבת מאוד\", אומר בן ארי, \"חיכיתי לפגוש את הקהל שלי בשבוע הבא. 41 תודה לקהל המדהים שהביע אמון והתכוון לבוא למופעים. 42 זה החיבוק הכי גדול שאמן יכול לבקש לעצמו\".\n\n43 בתיאטרון תמונע קיוו לחזור לפעילות ב-14 ביוני עם ההצגה \"קין\" בבימויה של נאוה צוקרמן ובהשתתפותו של אייל שכטר. 44 בעקבות החלטת קבינט הקורונה נדחתה ההצגה ל-21 ביוני. 45 מנכל\"ית תיאטרון תמונע, נאוה צוקרמן, לא מצליחה להבין את ההיגיון שמאחורי ההחלטה. 46 \"אם אפשר לנשום, לנשוף ולהשתעל בחדרי כושר, לאכול, להזיע ולרקוד באולמות אירועים, איך זה שאין היתר לקהל שנכנס לתיאטרון ויושב במרווחים? 47 היכן ההיגיון?\", היא אומרת.\n\n48 • מאבק האמנים ברשת: \"לא נצליח לשרוד\"\n\n49 • האמנים ממשיכים במאבק: \"זו אזעקת אמת\"\n\n50 • https://www.israelhayom.co.il/article/753653\n\n51 \"הקהל רוצה לחזור\"\n\n52 בצוותא תל אביב אמורים היו להתקיים מופעים בתאריכים 19-16 ביוני, ובהם ההצגה \"Under construction\", \"האופרה שרה בצוותא\" והצגת הסאטירה של מיכל אהרוני \"אנגינה פקטוריס\". 53 כל המופעים הללו מבוטלים. 54 \"בהתאם להחלטת הממשלה על דחיית מועד פתיחת מוסדות התרבות, ההצגות והאירועים בצוותא שתוכננו עד ל-21 ביוני, יידחו. 55 אנו ממתינים כמו כולם להנחיות ולהחלטות שיתקבלו על ידי הגורמים המוסמכים. 56 נפעל לפיהן ונעדכן בהקדם\", מסרו בצוותא.\n\n57 בתיאטרון חיפה מתכוננים לחזור לפעילות ב-22 ביוני עם הצגה חדשה בשם \"הנשים של ג'ייק\", מחזה של ניל סיימון בבימויו של אלון אופיר. 58 מנכ\"לית התיאטרון, ניצה בן צבי, חוששת מאוד שיהיה עיכוב נוסף שיאלץ אותה לבטל את ההצגה הזאת. 59 \"אמרו שהדחייה בשבוע היא בשלב זה, וצמד המילים 'בשלב זה' מדאיג אותי\", היא אומרת.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\n60 30 אחוז ודאות. 61 מאבק האמנים // צילום: אורן בן חקון\n\n62 \"החזרתי עכשיו עובדים מחל\"ת, אנחנו בעיצומן של חזרות כדי שההצגה החדשה תעלה ב-22 ביוני כמתוכנן. 63 אם בעבר הוודאות שלנו היתה 100 אחוז, ירדנו ל-30 אחוז, וכנראה עם זה נצטרך להתנהל. 64 הקהל שלנו רוצה לחזור.\n\n65 \"להצגה הראשונה שובצו מנויים שתוכננו לצפות בה בחודש מארס. 66 יצרנו הושבה לפי קפסולות והתו הסגול, והיתה היענות גדולה מאוד. 67 מבחינתי ב-22 ביוני תעלה על במת תיאטרון חיפה ההצגה 'הנשים של ג'ק', וזו תהיה הצגה חגיגית וכולנו נשמח בה\".",
    "reference_answer": "בעקבות החלטת קבינט הקורונה, התזמורת הפילהרמונית הישראלית והזמר חנן בן ארי נאלצו לבטל הופעות שתוכננו להתקיים בהיכל התרבות בתל אביב. התזמורת הייתה אמורה לקיים במקום שורה של קונצרטים, והופעתו של בן ארי בוטלה גם היא בשל הדחייה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "התזמורת הפילהרמונית הישראלית תכננה לחזור בסדרת קונצרטים החל מ-14 ביוני.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 18,
            "source_excerpt": "התזמורת הפילהרמונית הישראלית הוציאה רק שלשום הודעה לעיתונות כי היא חוזרת בסדרת קונצרטים החל מ-14 ביוני.",
            "start_char": 1777,
            "end_char": 1880,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "שורה של קונצרטים שהיו אמורים להתקיים בהיכל התרבות בתל אביב לא יוכלו להתקיים לנוכח ההנחיות החדשות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 20,
            "source_excerpt": "בשבוע הבא אמורים היו להתקיים שורה של קונצרטים בבנייני האומה בירושלים ובהיכל התרבות בתל אביב, אבל לנוכח ההנחיות החדשות הם לא יוכלו להתקיים.",
            "start_char": 1950,
            "end_char": 2088,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "חנן בן ארי היה אמור להופיע בהיכל התרבות בתל אביב, אך ההופעה בוטלה בשל הדחייה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 39,
            "source_excerpt": "חנן בן ארי אמור היה להופיע בהיכל התרבות בתל אביב ובאמפי קיסריה בשבוע הבא - ושתי ההופעות בוטלו בשל הדחייה.",
            "start_char": 3564,
            "end_char": 3669,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d6963b88",
    "source_task_id": "272194294",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "culture-7733944",
    "question": "מדוע בחרה אסי לוי להשתתף בסרט קולנוע לצד משה איבגי למרות ההטרדות שחוותה ממנו קודם לכן בתיאטרון?",
    "source_text": "1 אסי לוי: \"איבגי נישק אותי בכפייה\"\n\n2 השחקנית שוברת שתיקה לגבי ההטרדות שעברה לטענתה בראיון ל\"שישבת\" וחושפת את הצל שמלווה אותה 20 שנה • עורך דינו של איבגי: \"רחוק מהמציאות\"\n\n3 בלעדי: כשאסי לוי שמעה על גזר הדין של משה איבגי, היא הבינה שלא תוכל עוד לשתוק. 4 כבר 20 שנה שצל גדול מלווה אותה, סוד שהיא מחזיקה בפנים ועד היום סיפרה רק לחברים קרובים ולבני משפחה.\n\n5 \"כשהתפרסם התחקיר עליו אמרתי לעצמי, יש מספיק נשים שהתלוננו. 6 היה ברור לי שהוא יקבל עונש ראוי, מרתיע, על מה שעשה. 7 ואז הוא קיבל חצי שנה של עבודות שירות ומאסר על תנאי, ופיצוי של עשרת אלפים שקלים למתלוננת. 8 עונש כל כך מגוחך, שלא יכולתי לישון בלילה. 9 אם קודם הרגשתי שהצדק נעשה, ושאני לא חייבת לקחת בו חלק, העונש הזה מעמיד את אמינותן של הנשים בספק, הן יוצאות שקרניות. 10 איך אני יכולה לשתוק? 11 הן לא שקרניות. 12 אני יודעת מניסיון אישי. 13 הבנתי שאני חייבת לספר מה הוא עשה לי\".\n\n14 לוי, מהשחקניות הבולטות והמוערכות בארץ, נכנסה לתיאטרון בית ליסין עם סיום לימודיה בסטודיו של יורם לוינשטיין, ובשנת 1998 לוהקה להצגה ז'קו, מחזה של אילן חצור, שביים מיקי גורביץ' בכיכובו של משה איבגי. 15 שם, לדבריה, הכל התחיל.\n\n16 \"אני באה בבוקר לחזרות ואומרת שלום לכולם, מגיעה אליו, אומרת לו שלום - ואז הוא דוחף את הלשון שלו לפה שלי. 17 הייתי בהלם. 18 דחפתי אותו ממני, ומבחינתו פשוט ממשיכים כרגיל. 19 לגדול בתקופה הזאת, בעידן הזה של שנות ה-70, זה לגדול במציאות שאין אישה שלא חוותה סוג של הטרדה מינית. 20 היתה מין הגמוניה של הטרדות מיניות, שלא דיברו עליה, שגרמה לך להבין שאת צריכה להיזהר, אז את לומדת ללכת בין הטיפות. 21 אין לי טענה לאף אחד בתיאטרון, כי היה ברור לי שאני צריכה להתמודד איתו לבד\".\n\n22 זה חזר על עצמו?\n\n23 \"כל בוקר. 24 אני באה, אומרת שלום, הוא מנסה לדחוף את הלשון שלו לפה שלי, תופס לי את הידיים, ואני דוחפת אותו. 25 התחושה הכי ברורה שלי מהחוויה הזאת היתה שהוא לא מבין עד כמה זה מגעיל, בלתי נסבל, עד כמה לא רוצים אותו\".\n\n26 לוי עזבה את ההפקה המטרידה ב-1999, ואז פגשה באיבגי בסרטו של מרק רוזנבאום, \"הבולשת חוקרת\" שבו כיכב, כשהיא מגלמת את תפקיד המאהבת הסודית שלו, הכרוך גם בסצנה אינטימית איתו. 27 \"ידעתי שאצטרך לשחק עם איבגי. 28 התלבטתי. 29 לוותר על התפקיד? 30 אני בתחילת הדרך, מתה לעשות קולנוע, הקול הפנימי שבי אומר לי, 'אסי, אלה החיים, ועד שלא יהיה פה עולם מתוקן, את תיתקלי בזה בכל מקום ואת תלמדי'\".\n\n31 בראיון למוסף \"שישבת\" מספרת לוי על החוויה הקשה בצילומי הסצנה המדוברת ועל התקווה שלה, בעידן הכאוטי המלא במקרי עבריינות מין רבים, שהענישה תהיה מרתיעה וחמורה יותר.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\n32 משה איבגי // צילום: קוקו\n\n33 עו\"ד מיכאל כרמל בשם איבגי: \"המקרה כפי שהוצג על ידיכם רחוק מהמציאות. 34 אנשים שנכחו בהצגה ובסרט האמורים ובמאי הסרט, מתכחשים לחלוטין לטענות המוצגות על ידיכם.\n\n35 \"שפיכת דמו של איבגי בציבור, על מקרה שאירע לפני עשרות שנים, כאשר לכאורה סצנה מעין זו שהתרחשה בסרט, מבלי שמישהו יראה או יגיב לכך, הינה הזויה. 36 איבגי רוחש כבוד לשחקנית אסי לוי, ובמשך שנים נשארו חברים וזאת גם לאחר הסרטים וההצגות שבהם השתתפו. 37 הנטען אינו תואם את המציאות, במיוחד מאחר שהגב' לוי לא טענה כך עד לעת הזו. 38 לא נותר אלא להצר על הניסיון של גורמים שונים להשפיע על תוצאות משפטו. 39 יש להבהיר כי איבגי זוכה משלושה אישומים, והורשע בגין אישום שהעביר יד על גב קולגה בצירוף משפט לא הולם, כשבעניינה של אותה קולגה בהזדמנות אחרת חיבק אותה חיבוק חברי ולחש באוזנה אמירה לא הולמת.\n\n40 \"איבגי בחר לנתק עצמו למשך שנים ארוכות מתחום עיסוקו, ולתת למערכת המשפט, שבה הוא מאמין, לפעול על פי דין\".",
    "reference_answer": "אסי לוי בחרה להשתתף בסרט לצד משה איבגי מכיוון שהייתה בתחילת דרכה המקצועית ושאפה מאוד לעשות קולנוע. היא התלבטה אם לוותר על התפקיד, אך קול פנימי אמר לה שאלו הם החיים, ושעליה ללמוד להתמודד עם הטרדות כאלה משום שהיא עלולה להיתקל בהן בכל מקום עד ש\"יהיה פה עולם מתוקן\".",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "לאחר שעזבה את ההצגה ב-1999, פגשה אסי לוי את משה איבגי בסרט \"הבולשת חוקרת\", שם גילמה את המאהבת שלו.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 26,
            "source_excerpt": "לוי עזבה את ההפקה המטרידה ב-1999, ואז פגשה באיבגי בסרטו של מרק רוזנבאום, \"הבולשת חוקרת\" שבו כיכב, כשהיא מגלמת את תפקיד המאהבת הסודית שלו, הכרוך גם בסצנה אינטימית איתו.",
            "start_char": 1769,
            "end_char": 1936,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "לוי התלבטה אם לוותר על התפקיד בסרט, מכיוון שידעה שתצטרך לשחק עם איבגי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 27,
            "source_excerpt": "\"ידעתי שאצטרך לשחק עם איבגי.",
            "start_char": 1940,
            "end_char": 1968,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 28,
            "source_excerpt": "התלבטתי.",
            "start_char": 1972,
            "end_char": 1980,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "לוותר על התפקיד?",
            "start_char": 1984,
            "end_char": 2000,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "היא הייתה בתחילת דרכה ורצתה מאוד לעשות קולנוע.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 30,
            "source_excerpt": "אני בתחילת הדרך, מתה לעשות קולנוע, הקול הפנימי שבי אומר לי, 'אסי, אלה החיים, ועד שלא יהיה פה עולם מתוקן, את תיתקלי בזה בכל מקום ואת תלמדי'\".",
            "start_char": 2004,
            "end_char": 2144,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "קול פנימי אמר לה שאלו החיים, וכל עוד העולם אינו \"מתוקן\", היא תיתקל במקרים כאלה בכל מקום ותצטרך ללמוד להתמודד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 30,
            "source_excerpt": "אני בתחילת הדרך, מתה לעשות קולנוע, הקול הפנימי שבי אומר לי, 'אסי, אלה החיים, ועד שלא יהיה פה עולם מתוקן, את תיתקלי בזה בכל מקום ואת תלמדי'\".",
            "start_char": 2004,
            "end_char": 2144,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "71e58d08",
    "source_task_id": "272194295",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "culture-8301826",
    "question": "אילו פעולות זיכו את ירדן ואת תקוה בנקודות זכות במסגרת הריב ביניהן?",
    "source_text": "1 \"האח הגדול\": מי מופתע שליאור הודח?\n\n2 ליאור לא נמשך לתקוה אז משכנו אותו החוצה, ירדן ממשיכה לצבור נקודות זכות, ואדם לא עושה שום מאמץ כדי לשרוד עד הגמר • הניתו-אח הגדול מתכונן לגמר שכמוהו כבר היו מלא\n\n3 אמנם רק התחיל שעון הקיץ, אך מתברר שהלילה הארוך בעולם התרחש אתמול, לילה בו ליאור הצליח לפגוע בתקוה כשרמז שהיא לא אהבת חייו, ולאחר מכן ניסה לפייס אותה פעמיים בכל שעה בערך. 4 בשלב מסוים, מרוב ניסיונות פיוסים, הוא כבר לא זכר ממה היא נפגעה בכלל, ובהמשך אפילו הכחיש שאמר את הדברים שפגעו בה. 5 יתכן שאם הלילה היה ממשיך עוד קצת, הוא בעצמו היה נהפך לזה שנפגע והיינו עדים לאינספור ניסיונות פיוס שלו עם עצמו.\n\n6 בסופו של דבר הם השלימו, כמובן, ואנחנו ידענו את זה מראש כי מדובר בריטואל קבוע, בו ליאור אומר משהו שפוגע בתקוה, מסביר לה שהוא לא התכוון לזה ובסופו של דבר הם הולכים לישון מחובקים. 7 מערכת היחסים הזאת, בה הוא מאוהב בה אבל לא נמשך אליה והיא יודעת את זה אבל עדיין רוצה אותו, לא ברורה לנו לגמרי – אבל היי, תעשו מה שטוב לכם. 8 אנחנו רק באמת מקווים שזה מה שטוב לכם.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\n9 העיקר שבסופו של דבר הם הולכים לישון מחובקים. 10 עד אתמול, בכל אופן // צילום מסך\n\n11 הריב המתמשך בין ירדן לתקוה עלה דרגה נוספת, כשליאור ותקוה דיברו עליה בעוד שהיא שכבה כמה מטרים מהם. 12 ממה שהראו עד כה בפרקים ששודרו לא היה ברור איך ירדן הגיעה למסקנה שעושים עליה חרם (גם אם תקוה אמרה ליוסי, כמו שטענה ירדן, שלא כדאי לדבר איתה, וסביר להניח שזה לא הניסוח או כוונת דבריה - זה עדיין לא חרם), אבל כולנו אוהבים את האנדרדוג וכנראה שירדן זכתה בעוד כמה נקודות לאחר ההתפרצות הבוכייה שלה בחדר האח.\n\n13 אודליה היא תעלומה. 14 היא אמנם, כמו שכתבנו, נכנסת לנו ללב, אבל היא גם יוצאת ממנו באותה מהירות ברגע שהיא פותחת את הפה כדי לצרוח (סליחה, היא קוראת לזה \"לשיר\"), ולא מפסיקה גם כשהדיירים מתחננים בפניה שזה מפריע להם. 15 אם היא הייתה מפסיקה התנהגות נלוזה זו, היא הייתה יכולה להתקדם אפילו יותר יפה בתוכנית. 16 בניגוד לכמה דיירים אחרים, לה באמת מפריעות המריבות בבית והיא עושה כל שביכולתה כדי להתנתק מהן ואפילו לנסות להרגיע את הרוחות.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\n17 כמה זמן נותר לה לשיר? 18 אודליה // צילום מסך\n\n19 המסקנה מהתוכנית ששודרה אתמול (שבת) היא לא שכולם בוכים כל הזמן, למרות שזה מה שנדמה, אלא שגם ממצבים בהם הצטיירת כבריון אפשר לצאת בסדר – כמו תקוה, שזכתה בעצמה לנקודות, כשבאה להתנצל בפני ירדן. 20 לא משנה אם ההתנצלות כנה או לא, העיקר ששתיהן מרגישות עכשיו טוב יותר.\n\n21 ליאור הודח – וזו הייתה הפתעה ענקית. 22 או שאולי בעצם לא? 23 אחרי הכל, הוא היה דמות משנית ברומן שלו ושל תקוה, ואנשים שחיבבו אותם דאגו להצביע לה יותר מאשר לו, כנראה גם כי הוא הצטייר כמישהו שבטוח יגיע לגמר. 24 ואולי, אחרי הכל, פשוט נשבר לכולם לחכות למריבה הבאה.\n\n25 הפתעות\n\n26 אדם נשאר, למרות שעד עצם הרגע הזה לרובנו אין באמת מושג מי הוא.\n\n# figure = Yes\n# image = Yes\n27 אדם, למי ששכח // צילום מסך\n\n28 תהיות\n\n29 גם אתם הייתם בטוחים שמארבעת הדיירים שנותרו במעמד ההדחה (ליאור, ירדן, תקוה ואסיף), אסיף יהיה זה שילך?\n\n30 ציפיות\n\n31 \"גמר כזה עוד לא היה\" הכריז הבאנר לאורך חלקים מהתוכנית. 32 אתם יודעים שנתאכזב כשנגלה שגמר כזה כבר כן היה, כל שנה. 33 נכון?\n\n34 • האזינו לשיר הקורונה של נטע\n\n35 • האם הסלבס מרוויחים מהקורונה?\n\n36 • הוגשה תלונה נגד אביהו פנחסוב\n\n37 • בלי חולצה: אורי ששון מתאמן בחוץ\n\n38 • מה חשבנו על הקאמבק של \"זהו זה\" ו\"הקומדי סטור\"?\n\n39 • הבן של אורנה בנאי מנטור בן 16",
    "reference_answer": "במסגרת הריב ביניהן, ירדן זכתה בנקודות זכות לאחר התפרצות בכי בחדר האח, שהציגה אותה כאנדרדוג. תקוה, שהצטיירה כבריונית, זכתה גם היא בנקודות לאחר שבאה להתנצל בפני ירדן.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "ירדן זכתה בנקודות זכות לאחר התפרצות בכי בחדר האח, אשר הציגה אותה כאנדרדוג.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 12,
            "source_excerpt": "ממה שהראו עד כה בפרקים ששודרו לא היה ברור איך ירדן הגיעה למסקנה שעושים עליה חרם (גם אם תקוה אמרה ליוסי, כמו שטענה ירדן, שלא כדאי לדבר איתה, וסביר להניח שזה לא הניסוח או כוונת דבריה - זה עדיין לא חרם), אבל כולנו אוהבים את האנדרדוג וכנראה שירדן זכתה בעוד כמה נקודות לאחר ההתפרצות הבוכייה שלה בחדר האח.",
            "start_char": 1178,
            "end_char": 1477,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "תקוה זכתה בנקודות זכות כאשר באה להתנצל בפני ירדן.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "המסקנה מהתוכנית ששודרה אתמול (שבת) היא לא שכולם בוכים כל הזמן, למרות שזה מה שנדמה, אלא שגם ממצבים בהם הצטיירת כבריון אפשר לצאת בסדר – כמו תקוה, שזכתה בעצמה לנקודות, כשבאה להתנצל בפני ירדן.",
            "start_char": 1989,
            "end_char": 2177,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "ההתנצלות של תקוה הגיעה לאחר שהצטיירה כבריונית.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 19,
            "source_excerpt": "המסקנה מהתוכנית ששודרה אתמול (שבת) היא לא שכולם בוכים כל הזמן, למרות שזה מה שנדמה, אלא שגם ממצבים בהם הצטיירת כבריון אפשר לצאת בסדר – כמו תקוה, שזכתה בעצמה לנקודות, כשבאה להתנצל בפני ירדן.",
            "start_char": 1989,
            "end_char": 2177,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "083dae8b",
    "source_task_id": "272194296",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "food-10554790",
    "question": "אילו יקבים ישתתפו בערב שיוקדש לאזור הנגב במסעדה של מלון ריץ קרלטון?",
    "source_text": "1 אוהבים יין? 2 הכירו את הטרנד החדש בישראל\n\n3 בשביל בר יין שבו שותים ממיטב התוצרת המקומית לא צריך לטוס. 4 שינוי מגמה במלונות בישראל מספקת חוויה יוקרתית לא פחות\n\n5 לא אחת אנחנו מסתובבים בחו\"ל, מוצאים בר יין שבו אפשר ליהנות מכוס משקה מקומי לצד מנות אוכל קטנות או בינוניות, ובעיקר מהבנה מעמיקה של הסומלייה המקומי בעולם היין שעליו הוא חולש.\n\n6 עד לא מזמן ישראל היתה די שוממת בתחום הזה. 7 הטרנד העכשווי הוא ברי יין בתוך המלון שמעניקים חוויית חו\"ל במחיר מקומי, לא כולל טיסה.\n\n8 את אפי כץ, צעיר ירושלמי (26) שגדל בישיבות חרדיות והיום מנהל את תחום היין והאלכוהול של מלון \"ממילא\" הירושלמי, פגשנו בבר ה\"מירור\" שבמלון. 9 כץ מספר: \"המטרה שלי היא להכיר לאורחים שלנו, רובם תיירים, את עולם היין הישראלי. 10 בשל דעות קדומות וחוויות מפוקפקות, רבים מהם משוכנעים שיין כשר הוא יין מבושל ונחות, וכאשר הם טועמים מהיינות שבתפריט שלנו הם נדהמים\".\n\n11 עוד מוסיף כץ: \"מדי יום שישי אנחנו מעבירים כאן סדנאות טעימת יין, ללא תשלום לאורחי המלון, והבר שלנו פתוח מדי ערב לטעימות מודרכות - שכוללות גם סקירה של היסטוריית היין בישראל - וגם ל'סתם' לגימה על הבר. 12 את התפריט ביססתי על טהרת היינות המקומיים ועם זאת אני דואג שהוא יהיה מגוון ומעניין\".\n\n13 בר הייין החדש המלך דוד // צילום: אורי\n\n14 בעלעול בתפריט אפשר למצוא יינות מיקבי בוטיק קטנטנים שאינם מוכרים גם לישראלים שהם \"פריקים\" של יין, כמו שירן, קטלב וצימבליסטה, מיקבים בינוניים - גוש עציון, גבעות, מדבר - וכל זאת כמובן לא בא על חשבון היקבים הגדולים המובילים את התעשייה - רמת הגולן, דלתון, רקנאטי ועוד.\n\n15 הבר אמנם משדר יוקרתיות, אבל הוא לא מחויט מדי. 16 מטבע הדברים מחירי הבקבוקים בבר ובמסעדה גבוהים מאלו שבחנויות היין, אבל בתמורה תקבלו תפאורה נהדרת, מקצוענות ואווירה ירושלמית. 17 כל יינות התפריט, אגב, נמכרים גם בכוסות, ושם המחירים נגישים הרבה יותר.\n\n18 במרחק הליכה קצר משם, במלון \"המלך דוד\", נמצא בר יין נהדר נוסף. 19 צ'וצ'ו, מנהל הבר (השם הוא דניאל) ואנשי הצוות משקשקים קוקטיילים, מוזגים סינגל־מאלטים ובעיקר מטעימים יינות מקסימים במחירים נגישים שמפליא למצוא במקום כה מהודר. 20 בקצת יותר ממאה שקלים תקבלו טעימה של ארבעה יינות מתפריט המשתנה מדי חודשיים, וכולל יינות מפתיעים ויקרים - \"קצרין\" של רמת הגולן, \"שורש\" של צרעה, \"פרדס\" של הרי חברון ועוד. 21 \"יש לנו יועץ יין, אבל בסופו של דבר אני מכיר את הלקוחות שלנו טוב יותר ולכן המילה האחרונה וההחלטה אילו יינות ייכנסו לתפריט היא שלי\", אומר צ'וצ'ו.\n\n22 ובאמת ניכר כי הוא מכיר את הלקוחות באופן אישי. 23 זוכרים את אייזיק, הברמן מסדרת הטלוויזיה \"ספינת האהבה\" של שנות ה־80? 24 כזה הוא צ'וצ'ו - בפינה יושב לקוח קבוע שמבקש עוד כוס, תיירת בגיל העמידה ניגשת לבר ומבקשת המלצה על יין פירותי וקליל. 25 ואייזיק, סליחה - צ'וצ'ו, ממלא את הכוסות במהירות ובנדיבות.\n\n26 רוב הלקוחות הם תיירים אורחי המלון והשפה השלטת היא אנגלית, \"אבל גם ישראלים ושאינם המתארחים אצלנו ומגיעים, לוגמים ונהנים\". 27 לצד היין תוכלו ליהנות מתפריט טאפאס חלבי מינימלי ומיוקרתיות השמורה בדרך כלל רק למי שהממון בכיסיו.\n\n28 המלונות בת\"א לא נותרים מאחור\n\n29 גם תל אביב לא נשארת מאחור. 30 במלון הילטון נמצא תפריט יין ארוך ומסקרן אשר חלקו מתחלף מדי שישה שבועות וכולל יינות המוגשים בכוסות. 31 התפריט משרת גם את הלובי וגם את המסעדות יאקימונו וקלואליס, הפועלות בתוך המלון.\n\n32 בימים אלו נפתחת לתקופת הקיץ המרפסת של המלון הצופה אל הים, שם אפשר ליהנות מהתפריט החדש, שכולל את יינות יקב אדיר הגלילי ויקב קובננט - יקב בוטיק קליפורני מוערך שהתחיל לייצר סדרת יינות ישראליים נהדרת. 33 אגב, את כל היינות המוגשים בכוסות אפשר לקבל בכמות של\n\n34 הילטון תל אביב // צילום: אביב חופי\n\n35 \"טעימה\" (כ־40 מ\"ל), \"חצי כוס\" (75 מ\"ל) או \"כוס\" (150 מ\"ל). 36 ליאור כהנא, מנהל המזון והמשקאות של המלון, מוסיף כי במסעדת קלואליס הכשרה יש תפריט יינות מתיישנים נוסף הכולל יינות נדירים (מבציר 1996 וצפונה), אבל המחיר שלהם כבר בסקאלה אחרת...\n\n37 במסעדת \"הרברט סמואל\" הכשרה של מלון ריץ קרלטון ההרצליאני (במרינה) הלכו על קונספט שונה. 38 לצד הבר הקבוע שנמצא על גג המלון, מארח שף המסעדה מדי חודש שלושה יקבים ישראליים שונים ובונה סביב יינותיהם ארוחת קונספט חד־פעמית - \"דרך הגפנים\".\n\n39 ביום רביעי יהיו אלו יקבי מטה יהודה - קסטל, פלאם וצרעה - שיתארחו במלון. 40 בחודש הבא יתארחו יקבים ממורדות הכרמל - טוליפ, מאיה ובת שלמה - ובהמשך היקבים יתיר ומדבר בערב שיוקדש לנגב. 41 המחיר - 350 שקלים לאדם - לא נמוך, אבל כולל חמש מנות שף עם חמישה יינות עילית שמותאמים בדיוק להם. 42 מספר המקומות מוגבל ויש להזמין מקום מראש.",
    "reference_answer": "במסגרת אירועי \"דרך הגפנים\" במסעדת \"הרברט סמואל\" שבמלון ריץ קרלטון, יתקיים ערב שיוקדש לאזור הנגב. בערב זה ישתתפו היקבים יתיר ומדבר.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "במסעדת \"הרברט סמואל\" שבמלון ריץ קרלטון הרצליה, מארח שף המסעדה מדי חודש יקבים ישראליים לארוחת קונספט בשם \"דרך הגפנים\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 37,
            "source_excerpt": "במסעדת \"הרברט סמואל\" הכשרה של מלון ריץ קרלטון ההרצליאני (במרינה) הלכו על קונספט שונה.",
            "start_char": 3528,
            "end_char": 3613,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 38,
            "source_excerpt": "לצד הבר הקבוע שנמצא על גג המלון, מארח שף המסעדה מדי חודש שלושה יקבים ישראליים שונים ובונה סביב יינותיהם ארוחת קונספט חד־פעמית - \"דרך הגפנים\".",
            "start_char": 3617,
            "end_char": 3758,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "בעתיד מתוכנן להתקיים ערב שיוקדש לנגב.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 40,
            "source_excerpt": "בחודש הבא יתארחו יקבים ממורדות הכרמל - טוליפ, מאיה ובת שלמה - ובהמשך היקבים יתיר ומדבר בערב שיוקדש לנגב.",
            "start_char": 3837,
            "end_char": 3941,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "היקבים שיתארחו בערב שיוקדש לנגב הם יתיר ומדבר.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 40,
            "source_excerpt": "בחודש הבא יתארחו יקבים ממורדות הכרמל - טוליפ, מאיה ובת שלמה - ובהמשך היקבים יתיר ומדבר בערב שיוקדש לנגב.",
            "start_char": 3837,
            "end_char": 3941,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "583f927d",
    "source_task_id": "272194297",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "food-11102330",
    "question": "כיצד בא לידי ביטוי מוטיב היין של המלון בשירותי הספא ובתפריט הבר?",
    "source_text": "1 ניחוח בינלאומי משכר בירושלים\n\n2 במרחק של 35 דקות מת\"א שוכן לו מלון קסום המאפשר להיעלם בין הכרמים ולשלב יום של חוויה קולינארית • תתכוננו להתפנק\n\n3 יום רודף יום ונדמה שהשגרה מותירה בנו את חותמה האפרורי, בדומה למזג האוויר אנחנו מעוננים חלקית. 4 גם אני חשה לעיתים שהעיר סוגרת עליי, אך עומס העבודה ומטלות היומיום אינם מאפשרים לי להרחיק. 5 על כן, מה נפלא היה לגלות שבמרחק נגיעה ממש אפשר להיעלם בין הכרמים ואל חוויה קולינארית מענגת היכולה למלא יום מפנק ואף שלושה כאלה.\n\n6 בלב עולץ ארזתי תיק קטן שהושלך לאחר כבוד במושב האחורי של הרכב החבוט, אף הוא אפור ושילבתי הילוך. 7 כעבור כ-35 דקות מתל אביב נכנסתי בשערי מלון \"כרמים\" במבואות ירושלים וקיומי התל אביבי הפך רחוק מרחק שנות אור.\n\n8 המלון משתרע על רכס מיוער במבואות ירושלים. 9 בשטח רחב הידיים שסביב המלון נטועים כרמים בהם גדלים זני ענבים ייחודיים, ולצידם יקבי בוטיק איכותיים, אשר הפכו בשנים האחרונות את האזור כולו ל'ארץ היין\" של הרי יהודה וירושלים. 10 סביב מבנה המלון נטועה כרם פרטית בגודל ארבעה דונמים של זני ענבי גוורצטרמינר וקברנה.\n\n11 לא מפתיע אם כך לגלות כי צבעי המלון ואופיו הם בורגונדי עז כצבעו של יין אדום עמוק וחושני. 12 ואכן, עולם היין הוא מרכזי ובולט וממש כמוטיב חוזר וכהשראה. 13 כך למשל, ניתן ליהנות בספא המלון מ\"טיפול גפן\" ייחודי המוכר בעולם הספא כ- VINOTHERAPI במהלכו נעשה שימוש בעינב ובתוצריו. 14 או להשתתף בטעימת יין מודרכת.\n\n15 מתוך סיורי bite mojo // צילום: כפיר חרובי\n\n16 סביבת המלון מציעה שלל אפשרויות קולינאריות נוספות, שכן הוא שוכן כה קרוב לסצינת המסעדות הירושלמית המשגשגת. 17 במרחק 15 דקות נסיעה ונוף הכרמים מתחלף בנוף הירושלמי המפעים. 18 העיר מציעה מגוון כה גדול של מסעדות רחוב, מסעדות שף, בתי קפה שוקקי חיים והבחירה אינה קלה.\n\n19 הגבינות המשובחות של \"משק אפעיים\" // צילום: משק אפעיים\n\n20 מי שחפץ לנצל את קירבת הלינה אל עיר הבירה עשוי למצוא עניין בסיורי הלילה בשוק מחנה יהודה אותם מציעה אפליקציית bite mojo ולגלות את חיי הלילה הטעימים של השוק המיתולוגי. 21 גם גיחה מתוקה לכוס קפה ועוגת ראווה מופלאה מבית היוצר של \"קפה קדוש\" האגדי היא בילוי מענג בפני עצמו. 22 בשעות היום מומלץ לבקר בחנות \"משק אפעיים\" אשר בעין כרם ולטעום מן הגבינות המשובחות, הכבושים, הממרחים והריבות.\n\n23 קינוח מושחת בקפה קדוש // צילום: קפה קדוש\n\n24 אך מי שחפץ להישאר ספון ומכורבל בתחום מתחם המלון יגלה כי מסעדת המלון וכן מסעדת הבריכה מציעות טעימה טרייה ומרעננת של שלל מאכלים ומטעמים.\n\n25 גולת הכותרת הקולינרית של \"כרמים\" היא ללא ספק בר אימפריאל רד, אחיו הצעיר של הבר התל אביבי, השוכן ממש במבנה עצמו. 26 אימפריאל רד הוא בר יוקרתי המעוצב בהשראת מועדוני הג'אז המפורסמים של ניו אורלינס, בעל מבחר גדול ביותר של יינות איכות אלגנטיים, משקאות וקוקטיילים יוקרתיים ואקסקלוסיביים לצד תפריט אוכל מגוון וכשר.\n\n27 גולת הכותרת של מלון \"כרמים\" // צילום: בן יוסטר\n\n28 האימפריאל רד הוא פרויקט משותף של בר האימפריאל מתל אביב ורשת מלונות ישרוטל. 29 הבר מבוסס על ה-DNA של בר בתל אביב אך עם שינויים והתאמות לצרכי המלון והחלל החדש. 30 בין השינויים, נושא הכשרות שמשלב תפריט אוכל מגוון אך בלתי מתפשר באיכותו. 31 ובנוסף, מלון כרמים אשר שם את נושא היין והאלכוהול במרכז שם דגש בבר על תפריט יין איכותי מאזור ירושלים מעבר לקוקטיילים.\n\n32 הבילוי בבר המסוגנן הוא בגדר אסקפיזם מהנה ויוצר חוויה ייחודית שאינה אופיינית לעולם המלונאות הישראלי. 33 יש בו, בבילוי זה, ניחוח בינלאומי משכר.",
    "reference_answer": "מוטיב היין במלון \"כרמים\" בא לידי ביטוי בשירותי הספא ובבר. בספא המלון מוצע \"טיפול גפן\" ייחודי (VINOTHERAPI) העושה שימוש בעינב ובתוצריו. בבר \"אימפריאל רד\" שבמלון, מוטיב היין מתבטא במבחר גדול של יינות איכות אלגנטיים, עם דגש מיוחד על תפריט יין איכותי מאזור ירושלים.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "בספא המלון ניתן ליהנות מ\"טיפול גפן\" ייחודי, המוכר כ-VINOTHERAPI, שבמהלכו נעשה שימוש בעינב ובתוצריו.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 13,
            "source_excerpt": "כך למשל, ניתן ליהנות בספא המלון מ\"טיפול גפן\" ייחודי המוכר בעולם הספא כ- VINOTHERAPI במהלכו נעשה שימוש בעינב ובתוצריו.",
            "start_char": 1133,
            "end_char": 1250,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "לבר \"אימפריאל רד\" יש מבחר גדול של יינות איכות אלגנטיים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 26,
            "source_excerpt": "אימפריאל רד הוא בר יוקרתי המעוצב בהשראת מועדוני הג'אז המפורסמים של ניו אורלינס, בעל מבחר גדול ביותר של יינות איכות אלגנטיים, משקאות וקוקטיילים יוקרתיים ואקסקלוסיביים לצד תפריט אוכל מגוון וכשר.",
            "start_char": 2336,
            "end_char": 2528,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "הבר במלון כרמים שם דגש על תפריט יין איכותי מאזור ירושלים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "ובנוסף, מלון כרמים אשר שם את נושא היין והאלכוהול במרכז שם דגש בבר על תפריט יין איכותי מאזור ירושלים מעבר לקוקטיילים.",
            "start_char": 2820,
            "end_char": 2936,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "bc30ccda",
    "source_task_id": "272194298",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_623562",
    "question": "אילו צעדי היערכות ייעודיים למצבי חירום עבור אנשים עיוורים וחירשים עלו בדיון?",
    "source_text": "1 קריאה: לגייס אותן, גיוס חירום.\n2 אפרת רייטן: תודה רבה. 3 יעקב ביבאס, גם הוא בזום, מנהל תוכניות הנגשה לאנשים עם מגבלה כפולה.\n4 יעקב ביבאס: שלום, אני עובד במרכז לעיוורים וחירשים, אני מייצג אנשים עם מוגבלות כפולה, גם שלא רואים וגם שלא שומעים, עיוורים וחירשים. 5 צריך לבנות את המאגר בעיריות ולהחליט להעביר את זה למצב חירום, להשתדל לעשות את זה. 6 דבר שני, בבית החולים הרבה פעמים חירשים ועיוורים באים לבית חולים ביחד עם המלווים ומבקשים שייתנו אפשרות להיכנס, אבל לא נותנים להם. 7 בכל מקום, גם לניתוח, אפשר להכניס את המלווה צמוד לבן אדם עיוור וחירש. 8 דבר שלישי, כשנכנסים לבית חולים צריך להתחשב ולטפל בהם כמה שיותר מהר, כי הם באים עם המלווים, שלא ימתינו הרבה זמן.\n9 אפרת רייטן: תודה רבה, יעקב. 10 חג שמח.\n11 יהודה מירון: יעקב ביבאס מייצג את אחת מקבוצות הקצה לצערנו של אנשים שהם גם חירשים וגם עיוורים. 12 הוא עצמו פועל בארגון שנקרא \"מכון בית דוד\" בתל אביב. 13 הדבר הפוזיטיבי שאני רוצה לומר, שבתקנות הקודמות שהוועדה אישרה של פינוי וקליטה לא סתם ייחדנו דרישות מיוחדות. 14 משרד הרווחה יצטרך להכין תוכנית פינוי מיוחדת לאנשים הללו בחירום. 15 למרות שהייתה בהתחלה ביקורת למה דווקא עוסקים בקבוצה, זה כי הם קבוצת קצה לצערנו. 16 הנושא של התקשורת שם הוא בקצה. 17 זה נושא אחד שטיפלנו שם. 18 שאר הנושאים של נגישות לשירותי חירום בשגרה, צריך לטפל בהם כשמשרד הבריאות יעביר את הקובץ בתחום הזה, ובחירום ננסה לראות אם יש משהו שאנחנו יכולים עוד לעשות מעבר למה שעשינו.\n19 אפרת רייטן: נקודות באמת חשובות. 20 אני חושבת שיש פה דברים שעולים מהשטח כל כך אקוטיים וקריטיים. 21 אני ממש שמחה על קיום הדיון הזה.\n22 יהודה מירון: האדם שהיה כאן עכשיו זה אדם שלידו עמד או עמדה מתורגמנית במגע. 23 דרך כפות הידיים תרגמו את מה שהוא אומר, ואותה אחת או אחד שתרגמו במגע העבירו את זה לאותה גברת שדיברה את מה שהוא אמר. 24 תראו כמה מסובך.\n25 אפרת רייטן: מדהים. 26 אחרונה. 27 אנחנו פונים לשלטון המקומי, לרות דיין מדר. 28 בבקשה.\n29 רות דיין מדר: תודה רבה. 30 שמענו כמוכם בקשב רב את ההערות שהגיעו מהשטח. 31 אנחנו נשתדל להטמיע אותן ביחד עם עו\"ד יהודה מירון, שאנחנו שותפים ועובדים ביחד. 32 זה המסר העיקרי שלנו.\n33 אפרת רייטן: יופי. 34 אין ספק שאתם צד ושחקן מאוד דומיננטי גם במשחק הזה ובשולחן הזה. 35 אנחנו בהחלט מברכים ומצפים שתרתמו את עצמכם ואת כל המאמצים. 36 כמו ששמעת, דיברנו כאן על לוח-זמנים עד סיום המושב. 37 תעשו את כל המאמצים כדי שנוכל לסיים את התקנות. 38 תודה רבה לך, רות. 39 אם אין הערות נוספות - - -\n40 עמיחי תמיר: קודם כול, אני רוצה להצטרף לתודה לך על העיסוק האינטנסיבי על הדיון בזמן חירום בזמן פגרה, ולחברת הכנסת שפק, שחסכה לי קצת מלל היום. 41 אני אסכם את דעתי, ההרגשה שלי מאוד לא נוחה. 42 הרצון הטוב בהחלט קיים, אבל בשטח אני לא רואה הרבה. 43 יש ביטוי באנגלית \"practice makes perfect\", ואם לא נתרגם את כל ההחלטות, לא יצא מהן דבר. 44 תודה רבה.\n45 אפרת רייטן: תודה רבה. 46 משרד התחבורה, קופות החולים, אמרתם את שלכם. 47 תודה רבה. 48 אני חושבת שהעבירו לכם גם כמה דברים שכדאי שתתנו - - -\n49 לאלי בר-משה: אני יודעת שלכל קופות החולים יש היום משלוחים של תרופות, לא לגבי סמים מסוכנים עדיין, זה עניין רגלטורי שצריך עוד להיפתר מול משרד הבריאות, אבל לשאר הדברים, כולל תרופות קירור, אינסולין, הכול.\n50 אפרת רייטן: אולי זה רק עניין של הסברה. 51 לפעמים זה עניין של חוסר תקשורת. 52 משרד הבריאות, הכדור אצלכם עכשיו. 53 נא לשנס מותניים. 54 יהודה, תודה רבה. 55 לנציבות, תודה רבה. 56 אנחנו חותמים את הדיון הזה, וכאמור אנחנו נשלח הודעה לתחילת המושב. 57 זה יהיה כנראה בשבוע הראשון. 58 תודה רבה. 59 חג שמח לכולכם. 60 ויישר כוח לכל העושים במלאכה.",
    "reference_answer": "בדיון עלו מספר צעדי היערכות ייעודיים למצבי חירום עבור אנשים שהם גם עיוורים וגם חירשים. הוצע לבנות מאגר של אנשים אלו בעיריות לצורכי חירום. כמו כן, הודגשה החשיבות לאפשר למלווים של אנשים עיוורים וחירשים להיכנס איתם לכל מקום בבתי חולים, כולל לניתוחים, וכן לתת להם עדיפות בטיפול כדי לקצר את זמני ההמתנה. בנוסף, צוין כי משרד הרווחה יצטרך להכין תוכנית פינוי מיוחדת עבור אוכלוסייה זו במצב חירום, בהתאם לתקנות שאושרו בעבר.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "יש לבנות בעיריות מאגר נתונים של אנשים עם מוגבלות כפולה (עיוורים וחירשים) לשימוש במצב חירום.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 5,
            "source_excerpt": "צריך לבנות את המאגר בעיריות ולהחליט להעביר את זה למצב חירום, להשתדל לעשות את זה.",
            "start_char": 261,
            "end_char": 341,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "בבתי חולים, יש לאפשר למלווה של אדם עיוור וחירש להיכנס עמו לכל מקום, גם לניתוח.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "דבר שני, בבית החולים הרבה פעמים חירשים ועיוורים באים לבית חולים ביחד עם המלווים ומבקשים שייתנו אפשרות להיכנס, אבל לא נותנים להם.",
            "start_char": 344,
            "end_char": 472,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 7,
            "source_excerpt": "בכל מקום, גם לניתוח, אפשר להכניס את המלווה צמוד לבן אדם עיוור וחירש.",
            "start_char": 475,
            "end_char": 543,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "כאשר אנשים עיוורים וחירשים מגיעים לבית חולים, יש לטפל בהם במהירות האפשרית כדי למנוע המתנה ארוכה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 8,
            "source_excerpt": "דבר שלישי, כשנכנסים לבית חולים צריך להתחשב ולטפל בהם כמה שיותר מהר, כי הם באים עם המלווים, שלא ימתינו הרבה זמן.",
            "start_char": 546,
            "end_char": 657,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "משרד הרווחה יצטרך להכין תוכנית פינוי מיוחדת למצבי חירום עבור אנשים שהם גם עיוורים וגם חירשים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "משרד הרווחה יצטרך להכין תוכנית פינוי מיוחדת לאנשים הללו בחירום.",
            "start_char": 963,
            "end_char": 1026,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "הדרישה להכנת תוכנית פינוי מיוחדת נובעת מתקנות קודמות שאושרו בוועדה, אשר ייחדו דרישות מיוחדות לפינוי וקליטה של אוכלוסייה זו.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 13,
            "source_excerpt": "הדבר הפוזיטיבי שאני רוצה לומר, שבתקנות הקודמות שהוועדה אישרה של פינוי וקליטה לא סתם ייחדנו דרישות מיוחדות.",
            "start_char": 853,
            "end_char": 959,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 14,
            "source_excerpt": "משרד הרווחה יצטרך להכין תוכנית פינוי מיוחדת לאנשים הללו בחירום.",
            "start_char": 963,
            "end_char": 1026,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "c6afcf8d",
    "source_task_id": "272194299",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_626652",
    "question": "אילו נימוקים הציגו מוסי רז ודורון נגרין להצדקת הארכת תקופת הערעור ל-60 ימים?",
    "source_text": "1 אלינה ברדץ' יאלוב: אני מתנצלת על העיכוב. 2 אני מתכבדת לפתוח את הדיון של ועדת העבודה והרווחה. 3 היום ה-24 במאי 2022, כ\"ג באייר התשפ\"ב, השעה 12:05. 4 אנחנו דנים בהצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32) (הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ\"ב-2021. 5 החוק הוגש על-ידי קבוצת חברי כנסת, ואני מבקשת מחבר הכנסת מוסי רז להסביר על מה אנחנו דנים פה ולהציג את החוק.\n6 מוסי רז: גברתי יושבת-הראש, ההצעה הזאת מאוד פשוטה. 7 ראשית, אם אנחנו דנים על הנושא הזה, אני לא יכול שלא להזכיר שכשאת אומרת שהיום ה-24 במאי, שהיום זה 22 שנה ליציאה מלבנון, שהצילה כל-כך הרבה חיילים מלהגיע למצב הזה, של להיות נכי צה\"ל. 8 על כל פנים, בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), המצב היום הוא שאפשרות הערעור על החלטה היא 30 יום וזה דבר בלתי סביר. 9 קודם כול, הוא בלתי סביר מבחינת שוויוניות כי בחוק הביטוח הלאומי, כשזה קורה לך כאזרח, אז יש 60 יום אז למה להפלות את החיילים לרעה? 10 שנית, אנחנו יודעים כמה זמן לוקח בארץ לקבוע תור לרפואת מומחים על-מנת לקבל אבחון. 11 יש לי פה רשימה על כך וכך יום לזה וכך וכך יום לזה אבל אני מעדיף לא להלאות את הוועדה. 12 החוק קיבל תמיכה, יש 61 חברי כנסת שחתמו עליו, יכול להיות שחלק מהם היום שרים, אני לא בטוח, לא זוכר כרגע, אולי שלושה מונו לשרים, עוד מעט נבדוק. 13 אני חושב שכדאי שכמה שיותר מהר נתקן את העיוות הזה בספר החוקים. 14 אני מקווה גם שאף אחד לעולם לא יצטרך להשתמש בחוק הזה ושלא יהיו עוד פצועים בצה\"ל בשום צורה שהיא, ודאי לא יהיו נכים ולא יצטרכו לערער על שום החלטה שהיא אבל אנחנו יודעים שבמציאות יש גם דברים רעים שקורים, אז צריכים לתקן את העוול הקטן הזה שפותר בעיה לאנשים, פשוט מאוד.\n15 אלינה ברדץ' יאלוב: קודם כול, אני מצטרפת לדבריך לגבי התקווה שלך שבאמת אף אחד לא יצטרך את התיקון ולא את החוק המקורי. 16 עכשיו אני רוצה לשאול את קצין התקציבים של ביטוח לאומי – ראשית, האם אתם מסכימים עם התיקון ולמה אתם מסכימים עם התיקון? 17 סליחה, אני שואלת את משרד הביטחון, אני מצטערת, אבל אני רוצה לשאול גם את ביטוח לאומי וגם את משרד הביטחון: מלכתחילה, למה זה היה 30 יום? 18 כי אם בחוק ביטוח לאומי יש לנו 60, למה מלכתחילה התחלנו עם 30?\n19 גיא גלעד: אני ראש היחידה לתביעות וקביעת זכאות ביחידת קצין התגמולים, שעל ההחלטות שלה ניתן להגיש ערעור. 20 אני לא יודע מה הרציונל אז, החוק הזה הוא חוק מאוד ישן ואני גם לא יודע מה היה במקור בביטוח לאומי, האם מלכתחילה זה היה 60 ימים. 21 אפשר לבדוק ולהחזיר לך איזו שהיא תשובה בעניין אבל - -\n22 אלינה ברדץ' יאלוב: לא, חשבתי שאולי היה שם איזה שהוא היגיון שכרגע לא קיים אבל בסדר.\n23 גיא גלעד: מכול מקום, היום אנחנו חושבים שהתיקון הזה הוא ראוי, הוא נכון, אנחנו תומכים בו.\n24 אלינה ברדץ' יאלוב: ביטוח לאומי, בבקשה.\n25 שלומי מור: אצלנו הדברים טיפה יותר מורכבים כי ההחלטה אצלנו לגבי נפגע פעולות איבה מתחלקת לשני חלקים: חלק ראשון הוא ההכרה, ובאמת לעניין ההכרה שנעשית ברשות המאשרת במשרד הביטחון ישנם 60 ימים להגיש ערעור, כפי שמוצע כעת כאן. 26 לאחר מכן, כשזה מאושר, זה עובר לביטוח הלאומי לייתר ההחלטות שמתקבלות על-ידי הפקידים ויש אפשרות להגיש ערעור לבית הדין לעבודה, ואז זה שישה חודשים. 27 אבל זה לעניין עצם ההחלטות השוטפות, אם תרצי. 28 לעניין עצם ההכרה זה 60 ימים. 29 אני לא יודע באמת מה היה המקור בעבר אבל 60 ימים זה פרק הזמן שהיום אנחנו נוהגים על פיו אז ראוי שהדברים יהיו שווים בוודאי.\n30 אלינה ברדץ' יאלוב: אז גם אתם מסכימים. 31 אני רואה פה את נציג משרד האוצר, האם אתה רוצה לדבר? 32 הוא בזום? 33 לא. 34 אז איפה הנציגים של משרד האוצר? 35 היו להם הערות? 36 הוועדה קיבלה הערות?\n37 יעל סלנט: אני רק אגיד שמזכירות הוועדה פנתה למשרד האוצר כדי לברר אם יש עלות תקציבית להצעת החוק, ונמסר למזכירות הוועדה שאין עלות תקציבית להצעת החוק.\n38 אלינה ברדץ' יאלוב: בסדר.\n39 יעל סלנט: אני גם רוצה להשלים שהמצב היום בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), שיש לנו 30 ימים של ערעור בוועדת הערעור על החלטת קצין תגמולים – חשוב לחדש את ההחלטה - - - של קצין התגמולים. 40 זה גם החלטת ההכרה שהם בוודאי מאסה גדולה מכלל ההחלטות אבל הן גם יכולות החלטות אחרות של קצין התגמולים, ואולי כדאי שתסברו את האוזן על איזה עוד החלטות מדובר, שזה בעצם כול החלטה של קצין תגמולים לפי החוק.\n41 דורון נגרין: אני מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון. 42 אז כמו שאמרת, רוב ההחלטות הן החלטות של עניין הכרה מהקשר הסיבתי בין הנכות לבין השירות אבל יש גם הכרות אחרות בעניין תגמולים. 43 זאת אומרת, אחרי שהנכה כבר מוכר, האם לאשר לו תגמול כזה או אחר לפי חוק הנכים. 44 אני רק אשלים שהתיקון הזה – דיברנו גם על השבה לחוק הביטוח הלאומי – לאחרונה גם תוקנו תקנות הנכים כדי ל - - - בערעור, שקבעו שבמקום 45 ימים ערעור על החלטה של ועדת ערעורים בבית המשפט המחוזי, המועד הוארך ל-60 ימים בהתאם לתיקון תקנות הדין האזרחי, אז יש פה הגמוניה לאורך החקיקה, וזה משהו שנכון וראוי.\n45 יעל סלנט: אני רק אשלים שבמצב הנוכחי יש לנו 30 ימים, ואחרי זה ועדת הערעור יכולה לתת הארכה של עוד 30 ימים. 46 מה שמבוקש פה לתקן זה את התקופה הראשונה – במקום 30 ימים יהיה 60 ימים, ועדין לוועדת הערעור - - -\n47 אלינה ברדץ' יאלוב: ה-30 ימים עדין נשארים.\n48 מוסי רז: לא פוגעים בסמכות.\n49 יעל סלנט: רק חשוב לציין שזה נשאר הארכה ל-60 יום של התקופה הראשונה. 50 מה שעוד רציתי להגיד זה שכמובן, גם השוטרים והסוהרים שחוק הנכים חל עליהם - -\n51 גיא גלעד: לא רק עליהם אלא על עוד גופי ביטחון שהחוק חל עליהם.\n52 יעל סלנט: נכון. 53 אז גם לגביהם כמובן שלוחות הזמנים האלה יהיו רלוונטיים. 54 וכמו שסיפר לנו שלומי לגבי נפגעי פעולות איבה – המנגנון הוא שונה, הוא נפרד, הוא בחוק נפגעי פעולות איבה.\n55 אלינה ברדץ' יאלוב: אז על מי זה חל? 56 אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול.\n57 יעל סלנט: על נכי צה\"ל ועל כל מי שבאותו \"סיר\" של נכי צה\"ל, שזה שוטרים, סוהרים - -\n58 גיא גלעד: אנשי שב\"כ, מוסד, משרד הביטחון.\n59 אלינה ברדץ' יאלוב: מצוין. 60 חבר הכנסת רז, אני מברכת אותך על ההצעה הזאת. 61 אני רואה פה הסכמה של כול המשרדים וזה באמת משהו שהיה ראוי לעשות כנראה כבר מזמן, במיוחד כשיש מגמה שתיארתם לי אותה. 62 אז אני מברכת אותך על הצעת החוק הזאת ואנחנו כרגע נקריא את הנוסח.\n63 יעל סלנט: \"הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ\"ב–2021 אלה תיקוני נוסח קטנים לעומת מה שיש בהצעת החוק הטרומית.\n64 אלינה ברדץ' יאלוב: תודה. 65 אז אפשר להצביע. 66 מי בעד, מי נגד?\n67 מוסי רז: אני לא חבר ועדה.\n68 אלינה ברדץ' יאלוב: אתה לא חבר אז אתה לא יכול להצביע.\n69 אלינה ברדץ' יאלוב: בעד – 1\n70 אלינה ברדץ' יאלוב: נמנעים – אין\n71 אלינה ברדץ' יאלוב: אני בעד, ומן הסתם אין נגד ואין נמנעים. 72 הצעת החוק אושרה, ואני שוב מברכת אותך, חבר הכנסת מוסי רז.\n73 מוסי רז: תודה. 74 הלוואי וכול הוועדות ייראו כך.\n75 אלינה ברדץ' יאלוב: כשהדברים ברורים לגמרי אז... 76 תודה רבה לכלום. 77 ישיבה זו נעולה.",
    "reference_answer": "מוסי רז ודורון נגרין הציגו מספר נימוקים להצדקת הארכת תקופת הערעור ל-60 ימים.\\n\\nחבר הכנסת מוסי רז הציג שני נימוקים מרכזיים: \\n1. **שוויוניות:** הוא טען כי המצב הקיים, המעניק 30 יום לערעור, מפלה לרעה את החיילים לעומת אזרחים, שלהם ניתנים 60 יום לערעור במסגרת חוק הביטוח הלאומי.\\n2. **קושי מעשי:** הוא הצביע על כך שפרק הזמן הנוכחי אינו סביר בהתחשב בזמן הארוך שלוקח לקבוע תור לרופא מומחה על מנת לקבל אבחון הנדרש לערעור.\\n\\nדורון נגרין מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון הוסיף נימוק של **אחידות חקיקתית**. הוא הסביר שהתיקון המוצע מתיישב עם מגמה של יצירת הרמוניה בחקיקה, וציין כי לאחרונה הוארך גם מועד הערעור על החלטות של ועדות ערעורים ל-60 ימים, בהתאם לתיקונים בתקנות הדין האזרחי.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "חבר הכנסת מוסי רז טען כי תקופת ערעור של 30 יום אינה סבירה ומפלה לרעה את החיילים, שכן בחוק הביטוח הלאומי תקופת הערעור לאזרחים היא 60 יום.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 8,
            "source_excerpt": "על כל פנים, בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), המצב היום הוא שאפשרות הערעור על החלטה היא 30 יום וזה דבר בלתי סביר.",
            "start_char": 611,
            "end_char": 719,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 9,
            "source_excerpt": "קודם כול, הוא בלתי סביר מבחינת שוויוניות כי בחוק הביטוח הלאומי, כשזה קורה לך כאזרח, אז יש 60 יום אז למה להפלות את החיילים לרעה?",
            "start_char": 722,
            "end_char": 849,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "נימוק נוסף שהציג מוסי רז הוא הקושי המעשי לקבוע תור לרפואת מומחים ולקבל אבחון בתוך 30 יום.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 10,
            "source_excerpt": "שנית, אנחנו יודעים כמה זמן לוקח בארץ לקבוע תור לרפואת מומחים על-מנת לקבל אבחון.",
            "start_char": 853,
            "end_char": 932,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "דורון נגרין מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון ציין כי התיקון ראוי כיוון שהוא יוצר אחידות (הגמוניה) בחקיקה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 41,
            "source_excerpt": "דורון נגרין: אני מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון.",
            "start_char": 3760,
            "end_char": 3806,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 44,
            "source_excerpt": "אני רק אשלים שהתיקון הזה – דיברנו גם על השבה לחוק הביטוח הלאומי – לאחרונה גם תוקנו תקנות הנכים כדי ל - - - בערעור, שקבעו שבמקום 45 ימים ערעור על החלטה של ועדת ערעורים בבית המשפט המחוזי, המועד הוארך ל-60 ימים בהתאם לתיקון תקנות הדין האזרחי, אז יש פה הגמוניה לאורך החקיקה, וזה משהו שנכון וראוי.",
            "start_char": 4015,
            "end_char": 4307,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "נגרין הוסיף כי לאחרונה תוקנו גם תקנות הנכים, והוארך המועד לערעור על החלטת ועדת ערעורים מ-45 ל-60 ימים, בהתאם לתיקון בתקנות הדין האזרחי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 44,
            "source_excerpt": "אני רק אשלים שהתיקון הזה – דיברנו גם על השבה לחוק הביטוח הלאומי – לאחרונה גם תוקנו תקנות הנכים כדי ל - - - בערעור, שקבעו שבמקום 45 ימים ערעור על החלטה של ועדת ערעורים בבית המשפט המחוזי, המועד הוארך ל-60 ימים בהתאם לתיקון תקנות הדין האזרחי, אז יש פה הגמוניה לאורך החקיקה, וזה משהו שנכון וראוי.",
            "start_char": 4015,
            "end_char": 4307,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "d012c340",
    "source_task_id": "272194300",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "avoda_ravaxa_24_ptv_695487",
    "question": "אילו הוראות חדשות נוספו להצעת החוק כדי להסדיר את תנאי הכשירות של המפקחים ואת אופן זיהויים בפני הציבור?",
    "source_text": "1 אלינה ברדץ' יאלוב: צהרים טובים, אני מתכבדת לפתוח דיון בוועדת העבודה והרווחה. 2 היום ה-27 ביוני 2022, כ\"ח בסיון התשפ\"ב, השעה 12:36. 3 אנחנו דנים בבקשה לדיון מחדש לפי סעיף 115 לתקנון הכנסת, של חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – בהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. 4 אני מצביעה על הרביזיה.\n5 אלינה ברדץ' יאלוב: בעד – 1\n6 אלינה ברדץ' יאלוב: נמנעים – אין אושרה.\n7 אלינה ברדץ' יאלוב: אני בעד, אין נגד ואין נמנעים. 8 אני אשמח שהיועצת המשפטית תבהיר את הנקודות ואת התיקון. 9 תודה.\n10 אילת וולברג: יש מספר תיקונים. 11 אני מציעה שאני אקרא תיקון, תיקון ואני אסביר אותו. 12 התיקון הראשון נמצא בעמוד 3 בנוסח שעלה לאתר הוועדה בהגדרה \"תעודת חיית סיוע\". 13 עיקר התיקון פה הוא יותר תיקוני נוסח, שעלו כשניסחנו את החוק, אבל רצינו גם להקריא כדי שיוכר השינוי:\n14 אילת וולברג: כאמור בסעיף קטן (ח), ובה פרטיו של האדם עם המוגבלות שחיית הסיוע הותאמה לו ופרטים מזהים של חיית הסיוע או תעודה שמתקיימים בה התנאים שקבע השר כאמור בסעיף קטן (יא)(4). 15 מעצם תעודת חיית סיוע, שיחולו לגביה כל הוראות החוק לעניין תעודת חיית הסיוע, יכולה להיות או תעודה שמרכז ההכשרה וההדרכה מנפיק – העברנו את ההוראה האופרטיבית איך הוא מנפיק ובהתאם לאיזה תנאים לסעיף (ח) שתיכף אקריא; או שזאת יכולה להיות תעודה מחוץ לארץ, וגם לגביה אני אקריא בהמשך את הנוסח.\n16 אלינה ברדץ' יאלוב: יש איזה סטנדרט לתעודה מחוץ לארץ?\n17 אילת וולברג: מה שאנחנו מציעים לקבוע לגבי התעודה מחוץ לארץ זה שהשר יקבע בתקנות תנאים, תיכף נגיע לזה. 18 הסעיף הבא שאקרא הוא סעיף (ח) שנמצא בעמוד 7:\n19 אילת וולברג: הכשרה לחיית סיוע והוא ערך לה מבחן כשירות במרחב הציבורי שהסתיים בהצלחה. 20 העברנו את ההוראות שהיו בנוסח שאושר לדיון בוועדה מההגדרה כאן לסעיף הקטן הזה, שמסביר על פי מה מרכז ההכשרה וההדרכה מנפיק את תעודת חיית הסיוע. 21 בסעיף (י) אנחנו כן מוסיפים משהו מהותי שלא היה קודם. 22 בנוסח שאושר בוועדה יש הוראות לגבי פיקוח. 23 היה צריך להוסיף הוראות לגבי המפקחים – יש סטנדרטים למפקחים – ולהתאימן לחקיקה, שיש בה פיקוח, לדוגמה: הרשעה, אי הרשעה בעבירות פליליות, הכשרה מתאימה, תנאי כשירות נוספים שיהיה אפשר לקבוע. 24 זה סעיף חדש שנוסף. 25 אני מקריאה את סעיף (י):\n26 אילת וולברג: הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת שר הרווחה, לשמש מפקח;\n27 אילת וולברג: הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה שר הרווחה. 28 זה כדי להבטיח רמה הולמת וכוח אדם מתאים לפיקוח, בדומה כמובן לחקיקה שקיימת בנושא הזה. 29 בסעיף (יב) שמוצע להוסיף כאן בעמוד 8 נוסף עניין הזיהוי של מפקח. 30 כדי שאנשים יידעו שמדובר במפקח, אנחנו מבקשים לקבוע בסעיף (יב):\n31 אילת וולברג: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;\n32 אילת וולברג: הרווחה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה. 33 זה משלים את ההוראות לגבי המפקחים. 34 הפסקה הבאה שאני אקריא קשורה להגדרה של \"תעודת חיית סיוע\", שדיברנו עליה קודם, ושאלת גברתי יושבת הראש לגבי תעודות מחוץ לארץ – סעיף (יד) המוצע זה סעיף של תקנות, ששר הרווחה רשאי לקבוע. 35 היה כתוב בפסקה (3) \"הוראות לעניין הכרה בחיית סיוע שתהליך הכשרתה התקיים מחוץ לישראל ותעודות חיית סיוע שהונפקו מחוץ לישראל\". 36 הורדנו את הסיפא למטה לפסקה (4) והרחבנו את זה כך שיהיה כתוב בפסקה (4):\n37 אילת וולברג: שהונפקו מחוץ לישראל על ידי ארגון-גג לחיות סיוע או על ידי מרכז שארגון-גג לחיות סיוע הסמיך מחוץ לישראל ייחשבו תעודות חיית סיוע. 38 כדי שתהיה איזושהי אפשרות לדעת איזו תעודה מהתעודות שמגיעות מחוץ לארץ תיחשב כתעודת חיית סיוע לעניין החוק המוצע, ואיזו לא אמינה; וגם לגבי התקופה, לדוגמה מגיע תייר מחוץ לארץ, כמה זמן תוכל להיחשב התעודה שיש לו מחוץ לארץ כתעודת סיוע לפני שהוא יצטרך להנפיק תעודה. 39 אני נותנת דוגמאות, כמובן שזה לשיקול דעתו של השר, כי אלה תקנות שהשר רשאי לקבוע, אבל הוא יוכל לקבוע לדוגמה שתוך פרק זמן מסוים התעודה תיחשב כתעודת סיוע, ולאחר מכן הוא יצטרך להנפיק תעודה אם הוא נשאר הרבה זמן בארץ, לפי התנאים שקבועים בחוק לגבי תעודה שמרכז ההכשרה וההדרכה מנפיק. 40 יש איזה שהן הערות או שאלות מצד המשרדים? 41 אני יודעת שמשרד הרווחה אמור להיות בזום. 42 אולי הוא רוצה להעיר משהו?\n43 נועם פליק: תודה רבה, צהרים טובים. 44 אחרי שקראנו את הסעיף, הכוונה בסעיף של ארגון תעודה מחוץ לארץ היתה לאנשים שבאים לתקופות קצרות עם כלבי הסיוע שלהם, על מנת שיוכלו לשהות בארץ יחד עם הכלבים, איך יוכרו אותן תעודות שהם באים איתן מחוץ לארץ. 45 אני יכול לשתף את הוועדה, שכמו שמגישים בקשה לעלייה למטוס או הגשה לרשות האוכלוסין וההגירה בכניסה לארץ עם כלב סיוע, יש לנו גם איזושהי מחשבה שגם אצלם הם יצטרכו להגיש בקשה דרך האתר של המשרד. 46 המשרד ינפיק להם תעודה דיגיטלית זמנית דרך השהייה שלהם. 47 שוב, זה בחשיבה, תלוי בהכרעה של השר, שהוא זה שיצטרך לקבוע את התקנות, אבל זאת איזושהי מחשבה לגבי אותם אנשים שבאים לשהות קצרה לארץ, שיוכלו גם להיות עם כלבי הסיוע שהם מגיעים איתם. 48 מעבר לזה אין לנו הערות, תודה רבה.\n49 אילת וולברג: תודה. 50 אני רק אשלים עוד תיקון בעקבות תיקוני הנוסח שעשינו להגדרה \"תעודת חיית סיוע\" בעמוד 11 בסעיף 6(א):\n51 אילת וולברג: זה תיקון נוסף.\n52 אלינה ברדץ' יאלוב: יש עוד תיקונים?\n53 אילת וולברג: זהו, אלה התיקונים.\n54 אלינה ברדץ' יאלוב: אז אנחנו נצביע על הצעת החוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 22) (היעזרות בחיית שירות), התשפ\"ב-2022 – אנחנו נצביע על כל החוק, כולל כל התיקונים.\n55 אלינה ברדץ' יאלוב: בעד – 1\n56 אלינה ברדץ' יאלוב: נמנעים – אין אושר.\n57 אלינה ברדץ' יאלוב: אני בעד, אין נגד ואין נמנעים. 58 ההצעה אושרה. 59 תודה רבה לכולם, הדיון נעול.",
    "reference_answer": "להצעת החוק נוספו הוראות חדשות ומהותיות להסדרת תנאי הכשירות של המפקחים ואופן זיהויים. לגבי תנאי הכשירות, נקבע כי מפקח לא יורשע בעבירה שבשל מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לתפקיד לדעת שר הרווחה. בנוסף, על המפקחים לעמוד בתנאי כשירות נוספים שיורה השר. כדי לאפשר את זיהויים בפני הציבור, נקבע כי המפקחים יענדו באופן גלוי תג המזהה אותם ואת תפקידם, וכן יחזיקו בתעודה המעידה על תפקידם וסמכויותיהם, אותה יציגו לפי דרישה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "להצעת החוק נוספו הוראות מהותיות וחדשות הנוגעות למפקחים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 21,
            "source_excerpt": "בסעיף (י) אנחנו כן מוסיפים משהו מהותי שלא היה קודם.",
            "start_char": 1642,
            "end_char": 1693,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 23,
            "source_excerpt": "היה צריך להוסיף הוראות לגבי המפקחים – יש סטנדרטים למפקחים – ולהתאימן לחקיקה, שיש בה פיקוח, לדוגמה: הרשעה, אי הרשעה בעבירות פליליות, הכשרה מתאימה, תנאי כשירות נוספים שיהיה אפשר לקבוע.",
            "start_char": 1741,
            "end_char": 1923,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 24,
            "source_excerpt": "זה סעיף חדש שנוסף.",
            "start_char": 1927,
            "end_char": 1945,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "כדי להתמנות למפקח, אדם לא יכול להיות מורשע בעבירה אשר לדעת שר הרווחה, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, הופכת אותו ללא ראוי לתפקיד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 26,
            "source_excerpt": "אילת וולברג: הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת שר הרווחה, לשמש מפקח;",
            "start_char": 1976,
            "end_char": 2085,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "מפקח נדרש לעמוד בתנאי כשירות נוספים כפי שיורה שר הרווחה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 27,
            "source_excerpt": "אילת וולברג: הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה שר הרווחה.",
            "start_char": 2089,
            "end_char": 2152,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "כדי לאפשר את זיהוים, נוספה הוראה המחייבת מפקחים לענוד באופן גלוי תג המזהה אותם ואת תפקידם.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 29,
            "source_excerpt": "בסעיף (יב) שמוצע להוסיף כאן בעמוד 8 נוסף עניין הזיהוי של מפקח.",
            "start_char": 2243,
            "end_char": 2305,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 30,
            "source_excerpt": "כדי שאנשים יידעו שמדובר במפקח, אנחנו מבקשים לקבוע בסעיף (יב):",
            "start_char": 2309,
            "end_char": 2370,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "אילת וולברג: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;",
            "start_char": 2374,
            "end_char": 2436,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "בנוסף לתג, על המפקחים להחזיק תעודה המעידה על תפקידם וסמכויותיהם, ולהציגה לפי דרישה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 32,
            "source_excerpt": "אילת וולברג: הרווחה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.",
            "start_char": 2440,
            "end_char": 2514,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "80e796cc",
    "source_task_id": "272194301",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "avoda_ravaxa_briut_17_ptv_131910",
    "question": "מה מקשה על תיקון החוק והחזרת הסעיפים הנוגעים לעולים חדשים ולמשפחות מרובות ילדים?",
    "source_text": "1 משה שרוני: שלום, אני פותח את הישיבה בנושא צו פעוטות בסיכון. 2 אני מבקש מגב' אהובה קרוקבר להציג את הנושא.\n3 אהובה קרקובר: את צו פעוטות בסיכון אנחנו מפעילים כבר שנה רביעית. 4 החוק הזה מדבר על ילדים בגילאי 0-3 שמוגדרים כילדים בסיכון, על פי הגדרות הקיימות בחוק. 5 לפני כן היו לנו גם הגדרות של המשרד, אבל החוק בא להבטיח שאותם הילדים שמוגדרים בסיכון יהיו תחת כיסוי תקציבי. 6 אם בעבר כאשר הגיעו אלינו ילדים שהיינו צריכים להעביר אותם למעון יום, היינו נתקלים בבעיית תקציב. 7 החוק הזה דומה במשהו לחוקי הביטוח הלאומי. 8 הוא מבטיח כי עבור כל סידור אנחנו נקבל את התקציב. 9 אני אומרת כי הוא דומה במשהו, כי מלכתחילה אנחנו מקבלים תקציב מסוים, וזה לא פתוח לגמרי. 10 עם זאת, והיה ואנחנו נוכיח כי חרגנו מהתקציב מאחר והפעוט הוא בסיכון, אנחנו נקבל את הכיסוי התקציבי. 11 הדבר הזה הוא בעל חשיבות מאוד גדולה, מאחר שיש דגש מאוד גדול על הילדים בגיל הרך. 12 זאת התשתית. 13 אם הילד כבר בשנים הראשונות שלו נמצא בסיכון, מסיבה של אי יכולת תפקוד ההורים או מסיבה של עיכוב התפתחותי שלו, עדיף לטפל בדברים האלה בגיל מאוד צעיר. 14 החוק הזה הובא בעבר בחוק ההסדרים, ועם פרישתה של חה\"כ לשעבר תמר גוז'נסקי הוא יצא מחוק ההסדרים, ואנחנו קיבלנו להפעיל אותו בהדרגה במשך 5 שנים. 15 אנחנו לקחנו על עצמנו להפעיל אותו בהדרגה במשך 4 שנים, כדי שבשנה החמישית תהיה לנו למידה טובה של החוק, ויהיה לנו ידע מספיק מוצק בנושא החוק. 16 בשנה הראשונה החלנו אותו על יישובים בקו התפר בצפון, יישובי יהודה ושומרון, יישובים שהוגדרו בסדר עדיפות לאומית, אותם יישובים שהמדינה הגדירה אותם כיישובים חלשים יותר. 17 בשנה השנייה החלנו זאת על יישובי הנגב, כולל היישובים הבדואים המוכרים ושאינם מוכרים. 18 בשנה השלישית, אנחנו בחרנו לסיים את אזור הצפון. 19 היום אנחנו בשנה הרביעית, ואנחנו נמצאים באזור המרכז. 20 ישנם שני יישובים ששייכים למחוז חיפה, זרזיר וחדרה, שהם הופיעו בוועדה בשנה שעברה, אבל בגלל טעות סופר הם לא הופיעו בפרסום ברשומות. 21 כדי להבטיח שהם ייכנסו, אנחנו מחזירים אותם. 22 הופנתה תשומת לבי קודם, שהיישוב אלעד נכנס בטעות כאן. 23 אנחנו הכנסנו אותו בשנה שעברה כבר למרות שהוא באזור המרכז, מאחר והיה שם גידול מאוד גדול של תושבים בהיקף של 64%, עם הרבה מאוד ילדים. 24 מצאנו לנכון להקדים ולהכניס אותו לתוכנית כבר בשנה שעברה, מה גם שהיה לנו כיסוי תקציבי מתאים. 25 יש לנו גם היום דברים שאנחנו צריכים לשפר. 26 מצאנו לנכון לעשות את השיפור לאחר שכל החומר נמצא. 27 ורד, שהיא מפקחת ארצית על שירות ילדים ונוער, תוכל לפרט יותר.\n28 ורד רוטפוגל: החוק הזה חל על 3 מחוזות של משרד העבודה והרווחה. 29 אנחנו נערכנו להפעלה של החוק בתוך המחלקה לשירותים חברתיים. 30 ההפעלה הזאת דורשת למידה של החוק, תכנון בנושא של הקמת הוועדות וקשרים עם המשרדים הרלוונטיים, במיוחד עם משרד הבריאות. 31 ההפעלה של החוק צריכה להיות מלווה בלמידה, כי מתעוררות שאלות כאלה ואחרות סביב החוק הזה. 32 כבר עכשיו אנחנו יודעים יותר מהניסיון בהפעלתו בדרום ובירושלים. 33 כאשר נחיל אותו בכל הארץ ותהיה לנו תמונה רחבה יותר, הן בראייה של הפעלה והן בראייה של בקרה, אז נוכל לדעת אם אנחנו רוצים בשינויים בהיערכות. 34 כרגע זה בהליך של הפעלה ולמידה.\n35 משה שרוני: כמה זמן יימשך תהליך הלמידה?\n36 ורד רוטפוגל: מחוז הצפון עכשיו מכניס את הילדים על פי החוק. 37 מחוז ירושלים התחיל לעשות זאת רק בשנה האחרונה. 38 ברגע שמחוז המרכז ייכנס לתוכנית והילדים יהיו במסגרת החוק מהראשון לספטמבר 2006, אני מניחה שלקראת סוף 2007 תהיה לנו תמונה רחבה יותר על תהליך ההפעלה. 39 אנחנו כבר עשינו דיוני ביניים בכל הנוגע להפעלת החוק, אבל זה עדיין במסגרת למידה פנימית. 40 אנחנו רוצים תמונה רחבה יותר.\n41 אברהם רביץ: ירושלים נמצאת בתוך העניין, אבל היא לא מופיעה בנייר שלכם.\n42 ורד רוטפוגל: ירושלים כבר נכנסה לתוכנית. 43 גם כל אזור הצפון נכנס כבר בשנה שעברה.\n44 מיכל ברגר: החוק התקבל בצורה כזאת שיצא מחוק ההסדרים, כאשר הוא משמיט חלק מעילות הסיכון, שאנחנו היינו שמחים לראות אותם בתוך החוק. 45 יש כמה סעיפים שבוטלו, סעיפים שנוגעים לעולים חדשים ולמשפחות מרובות ילדים. 46 הקריטריונים למצבי הסיכון, צומצמו.\n47 משה שרוני: האם אי אפשר לתקן את זה?\n48 מיכל ברגר: אפשר להציע, אבל זה עניין תקציבי.\n49 משה שרוני: את לא צריכה לחשוב על השיקול התקציבי. 50 המלומדים כאן ידאגו לזה. 51 אתם רק תציעו.\n52 מיכל ברגר: אנחנו מציעים את זה בדיונים פנימיים, לפני שאנחנו מגיעים לתיקוני חקיקה. 53 אין טעם שנשב פה ונתכתש.\n54 משה שרוני: אני לא אומר שתשבי כאן ותעשי את זה, אבל אם צריכים לעשות כמה תיקונים לטובת העניין, יש לעשות את זה.\n55 אברהם רביץ: אני יכול לתרום משהו. 56 יש לנו סדרה של דיונים מול אנשי האוצר.\n57 משה שרוני: למה אנחנו אומרים מול פקידי האוצר? 58 פקידי האוצר הם פקידים שמבצעים מדיניות של שר האוצר.\n59 אברהם רביץ: בסופו של יום כאשר אנחנו מגיעים לוועדה, אנחנו לא יכולים, לפי התקנון וסדרי ניהול, לבוא עם דעה פרטית שלנו, אלא עם דעה שהיא מתואמת עם שר האוצר. 60 לו היינו יכולים לבוא עם דעה שלנו, היינו מכניסים את כל הפרמטרים שאנחנו חושבים שהם חשובים מאוד.\n61 מיכל ברגר: חלק מתהליך הלמידה, זה גם השינויים במובן הזה.\n62 משה שרוני: קודם כל מגיע להם תודה על שהם הקדימו את זה.\n63 מיכל ברגר: כל הפעלת החוק הזאת היא לפנים משורת הדין. 64 החוק היה אמור להיות מוקפא לתקופה מאוד ארוכה. 65 כולנו שמחנו להפעיל אותו גם במכונת מצומצמת. 66 גם הפריסה היתה מהירה ולפני הזמן.\n67 משה שרוני: מה היקף התקציב לשנת 2006?\n68 אהובה קרקובר: אני לא יכולה להגיד לך את המספר המדויק, אני רק יכולה להגיד לך שיש לנו מספיק תקציב. 69 אנחנו לא במצוקה תקציבית. 70 לכן גם יקבל עלינו להציע אוכלוסיות נוספות. 71 תמיד נוכל לבוא לאוצר ולומר, כי יש לנו קצת. 72 זה מה שהאוצר אוהב. 73 תמיד נוכל לומר, כי יש לנו מספר מכסות שעדיין לא ניצלנו. 74 אז יהיה לנו יותר קל להרחיב את החוק. 75 אנחנו מאוד מקפידים על כך שהחוק יבוצע כלשונו, כדי שכאשר נבוא לבקש שינויים בחוק לא תהיה למישהו עילה שלא פעלנו כלשון החוק. 76 אנחנו מקיימים למידה מאוד מוקפדת, כדי שנבוא בידיים נקיות ונוכל להגיד שיש לנו את הזכות לבקש עוד.\n77 וילמה מאור: בכל זאת, כמה מכסות הוקצו בשנת 2006?\n78 אהובה קרקובר: עוד 1,000 מכסות אנחנו מקבלים כל שנה למטרה הזאת.\n79 וילמה מאור: כמה יש עד היום?\n80 אהובה קרקובר: בסביבות 14,000 מכסות. 81 עכשיו נצטרך לבוא בדברים לאוצר, ולראות איך אנחנו מתקדמים הלאה. 82 1,000 מכסות בכל שנה מתאימות לתקופת ההחלה הראשונית. 83 אחר כך נצטרך לראות, האם אנחנו נמשיך לקבל תוספת של 1,000 מכסות כל שנה, או האם נציג הצעות של שינויים שיחייבו יותר מכסות או פחות.\n84 וילמה מאור: אני מבינה, שעד שנת 2008 יינתנו 1,000 מכסות בכל שנה.\n85 אהובה קרקובר: כן.\n86 גיל שבתאי: יש דבר ששמנו אליו לב רק עכשיו. 87 האם יכול להיות שחיפה נשמטה מהצווים הקודמים?\n88 אהובה קרקובר: לא נראה לי. 89 כמו שאמרתי לך לפני ישיבה, אחרי הצו הזמן הזה יהיה לרשותנו ואנחנו נעבור ונעשה סריקה מלאה. 90 אנחנו צריכים לבדוק כל מיני דברים, בייחוד לאחר איחוד הרשויות. 91 איך שלא יהיה אנחנו נעמוד בלוח הזמנים. 92 אם חיפה חסרה, תוסיפו את זאת בפרוטוקול. 93 חבל לחכות.\n94 גיל שבתאי: אם היו\"ר והוועדה מאשרים זאת, אנחנו נוסיף את חיפה.\n95 אהובה קרקובר: תוסיפו זאת לפרוטוקול. 96 אם אכן זה כך, זה מכוסה.\n97 משה שרוני: אנחנו מאשרים את הכל. 98 תמשיכו לעשות דברים טובים ואנחנו נהיה מאחוריכם. 99 תודה רבה, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "הקושי המרכזי בתיקון החוק והחזרת הסעיפים הנוגעים לעולים חדשים ולמשפחות מרובות ילדים נובע משתי סיבות עיקריות. ראשית, מדובר בעניין תקציבי. שנית, וזו המגבלה המהותית יותר, נציגים המופיעים בפני הוועדה אינם יכולים להציג את דעתם הפרטית, אלא מחויבים, על פי התקנון וסדרי הניהול, להציג עמדה מתואמת עם שר האוצר. מגבלה זו מונעת מהם להציע תיקונים ופרמטרים שהם רואים כחשובים, אם אלה אינם עולים בקנה אחד עם עמדת האוצר.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "סעיפים בחוק הנוגעים לעולים חדשים ולמשפחות מרובות ילדים בוטלו.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 45,
            "source_excerpt": "יש כמה סעיפים שבוטלו, סעיפים שנוגעים לעולים חדשים ולמשפחות מרובות ילדים.",
            "start_char": 3532,
            "end_char": 3604,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הצעה לתיקון החוק והוספת הסעיפים היא עניין תקציבי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 48,
            "source_excerpt": "מיכל ברגר: אפשר להציע, אבל זה עניין תקציבי.",
            "start_char": 3683,
            "end_char": 3726,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "על פי התקנון וסדרי הניהול, לא ניתן להציג בפני הוועדה דעה פרטית, אלא רק דעה המתואמת עם שר האוצר.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 59,
            "source_excerpt": "אברהם רביץ: בסופו של יום כאשר אנחנו מגיעים לוועדה, אנחנו לא יכולים, לפי התקנון וסדרי ניהול, לבוא עם דעה פרטית שלנו, אלא עם דעה שהיא מתואמת עם שר האוצר.",
            "start_char": 4226,
            "end_char": 4377,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "לו ניתן היה להציג דעה פרטית, היו מוכנסים לחוק כל הפרמטרים הנחשבים לחשובים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 60,
            "source_excerpt": "לו היינו יכולים לבוא עם דעה שלנו, היינו מכניסים את כל הפרמטרים שאנחנו חושבים שהם חשובים מאוד.",
            "start_char": 4381,
            "end_char": 4474,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "34b050f8",
    "source_task_id": "272194302",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "avoda_ravaxa_briut_17_ptv_132445",
    "question": "מדוע התיקון שיזמה אורנה צח מובא כהוראת שעה לשנתיים?",
    "source_text": "1 משה שרוני: אני פותח את הישיבה בנושא תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושארים. 2 נציג משרד האוצר ישנו?\n3 קריאות: לא.\n4 שלומי מור: אני מהמוסד לביטוח לאומי. 5 מדובר כאן בתיקון תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה לשארים), תיקון אשר בא להיטיב עם אוכלוסיית הזכאים לקצבת זקנה. 6 מדובר בייתר פירוט באוכלוסיית הזכאים לקצבת זקנה בין הגילאים 66 ו-4 חודשים ל-70 - -\n7 משה שרוני: עצמאיים?\n8 שלומי מור: לא רק עצמאיים אלא כל מי שהגיע לגיל 66 ו-4 חודשים עד גיל 70, זכאותו לקצבת זקנה מותנית במבחן הכנסות. 9 מגיל 70 ואילך אין יותר מבחן הכנסות וכל אחד זכאי לקצבת זקנה. 10 בגיל הזה, 66 ו-4 חודשים עד 70 יש מבחן הכנסות. 11 התיקון הזה נוגע להכנסות - -\n12 משה שרוני: מתי נקבע החוק הזה?\n13 שלומי מור: עד לפני כשנה או שנתיים מדובר היה בגילאים 65 עד 70, אלא שבתיקון החוק - -\n14 גיל שבתאי: השאלה היא לעניין מבחן ההכנסה.\n15 שלומי מור: לעניין נשים, דרך אגב, הגיל המותנה הוא 60 עד 65 וזה משתנה מדי תקופה. 16 התקנות עוסקות במבחן ההכנסות. 17 עד ליום זה, קשיש לצורך מבחן הכנסותיו יכול היה להשתכר מעבודתו כ-4000 שקלים, אני לא מדייק אבל בערך, וסכום נוסף של כ-8000 שקלים הכנסות שאינן מעבודה, ובכל זאת יהיה זכאי לקצבת זקנה מלאה. 18 בא התיקון - -\n19 גיל שבתאי: מה הפער?\n20 שלומי מור: אם הוא ירוויח 8000 מהכנסה שאיננה מעבודה פלוס 4000 מהכנסה שהיא עבודה, זאת אומרת 12000 שקלים, עדין זכאותו לקצבה לא תפגע. 21 רק מעבר לזה זכאותו תתחיל להיפגע.\n22 משה שרוני: זה סכום די רציני.\n23 שלומי מור: נכון, ועל אף שזה סכום רציני, אנחנו מבקשים להקל ואומרים היום שאם לצורך הכנסותיו שאינן מעבודה הוציא אותו אדם סכומים בקשר ישיר עם הכנסתו, סכומים אלה לא יובאו בחשבון. 24 דוגמה פשוטה: אדם שמשכיר נכס ומקבל הכנסה מסוימת מדי שנה אלא שעל אותו נכס יש לו הוצאות כי דוד המים התפוצץ והוא צריך לשלם כל מיני הוצאות ואגרות עירוניות אחרות -\n25 משה שרוני: אחזקת הבית. 26 ..\n27 שלומי מור: תודה אדוני, סכום זה כיום לא מובא בחשבון. 28 זאת אומרת, אנחנו לא מסתכלים על ההכנסה נטו אלא על ההכנסה ברוטו. 29 היום, אנחנו נסתכל על ההכנסה נטו, וזה טיבו של התיקון כאשר מקורו הוא למעשה הרציונאל המעוגן בחוק הביטוח הלאומי ששם לצורך בחינת הכנסותיו של אדם לא מביאים את הכנסותיו ברוטו אלא לאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה. 30 תיקון נוסף שאנחנו מביאים כאן, אדוני, הוא תיקון שהיה צריך להיעשות מזמן והוא ביטול או בקשה למחיקה של סעף 1א5 לאותן התקנות, שמדבר על כך שלא יראו כהכנסה הענקות לפי סעיף 41 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה). 31 מדובר באיזו שהיא קצבה שמזמן בטלה, כך שהיא איננה רלבנטית עוד ולמען הסדר הטוב אנחנו מבקשים לבטל גם את הסעיף הזה.\n32 וילמה מאור: זה חסר משמעות.\n33 שלומי מור: נכון. 34 אוסיף עוד, שמכיוון ואיננו יודעים את העלות של התיקון הזה, הוא מובא היום בפני אדוני כהוראת שעה לשנתיים, שלאחריה ייבחן העניין.\n35 משה שרוני: מישהו רוצה להוסיף עוד משהו?\n36 גיל שבתאי: היוזמה לחקיקה הזאת היא של הביטוח הלאומי?\n37 שלומי מור: לא, היוזמה היא של חברתי גברת אורנה צח.\n38 אורנה צח: אני יו\"ר ועדת הקשר של לשכת רואי החשבון עם המוסד לביטוח לאומי. 39 אני פניתי לפני מספר שנים למחלקת תחום זקנה עם תיק מסוים של גברת, שההכנסה שלה בשכר דירה המקורי שיש בחוזה היה כ-300000 שקל ומשהו בשנה. 40 אבל מזה היא היתה צריכה לתת חצי לשותפה שלה ועוד רבע היו הוצאות. 41 טענתי שמגיעה לה קצבה. 42 ביטוח לאומי אמר שהם לא יכולים לתת את הקצבה כיוון שהם צריכים להשתמש בברוטו בשכר הדירה ואמרתי להם: זה לא יכול להיות. 43 תמיד חייבו את דמי הביטוח לפי הסכום אחרי ההוצאות. 44 איך זה יכול להיות שעכשיו שוללים ממנה קצבת זקנה? 45 אמרו: את צודקת, אבל יש איזו שהיא אי התאמה בין התקנות של זקנה לבין החוק של הגביה של התשלום. 46 הם התארגנו ובאו לקראתי ולקראת הצדק, ועשו את התיקון בצורה כזאת שעכשיו לא יבקשו את ההסכם לשכר דירה אלא יסתפקו בהכנסות לניכוי ההוצאות, שמחויב במס הכנסה.\n47 משה שרוני: אנחנו באמת מודים לך וכן ירבו אנשים כאלה כדי להביא לטובת האנשים האחרים.\n48 אורנה צח: אני חייבת לומר שצריך שיתוף פעולה.\n49 משה שרוני: בטוח. 50 אם לא היה שיתוף פעולה, לא היינו כאן. 51 אנחנו מאשרים את ההצעה. 52 תודה רבה. 53 הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "התיקון מובא כהוראת שעה לשנתיים מכיוון שעלותו אינה ידועה. בתום תקופה זו, הנושא ייבחן מחדש.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "התיקון מובא כהוראת שעה לשנתיים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 34,
            "source_excerpt": "אוסיף עוד, שמכיוון ואיננו יודעים את העלות של התיקון הזה, הוא מובא היום בפני אדוני כהוראת שעה לשנתיים, שלאחריה ייבחן העניין.",
            "start_char": 2447,
            "end_char": 2570,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הסיבה לכך היא שעלות התיקון אינה ידועה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 34,
            "source_excerpt": "אוסיף עוד, שמכיוון ואיננו יודעים את העלות של התיקון הזה, הוא מובא היום בפני אדוני כהוראת שעה לשנתיים, שלאחריה ייבחן העניין.",
            "start_char": 2447,
            "end_char": 2570,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "לאחר שנתיים, הנושא ייבחן מחדש.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 34,
            "source_excerpt": "אוסיף עוד, שמכיוון ואיננו יודעים את העלות של התיקון הזה, הוא מובא היום בפני אדוני כהוראת שעה לשנתיים, שלאחריה ייבחן העניין.",
            "start_char": 2447,
            "end_char": 2570,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 1,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "07f4c7b2",
    "source_task_id": "272194303",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "avoda_ravaxa_briut_17_ptv_135113",
    "question": "מה היו תוצאות ההצבעה על הצעתו של רן כהן לקבוע את התאריך ל-1 בינואר 2008?",
    "source_text": "1 יצחק גלנטי: בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. 2 אנחנו מקיימים הצבעה ולא דיון. 3 הוגשה בקשה לרביזיה על ידי יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת אלי אפלללו, על ההצבעה הקודמת בנושא של חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008), התשס\"ח-2007 – פרק ד', סעיפים 14 ו-15 (פיצוי לנפגעי פוליו). 4 אנחנו נצביע על הרביזיה.\n5 רן כהן: זה בניגוד להסכמה מפורשת של שר האוצר.\n6 גדעון סער: אני מודיע שאני מחליף את חבר הכנסת משה כחלון.\n7 רוברט אילטוב: אני מחליף את ליה שמטוב.\n8 וילמה מאור: נקיים הצבעה שמית וכל אחד יאמר את מי הוא מחליף.\n9 יצחק גלנטי: אנחנו מצביעים. 10 מי בעד קבלת הרביזיה? 11 יצחק גלנטי – בעד מרינה סולודקין – בעד אברהם רביץ – בעד אברהם הירשזון – בעד (אלי אפללו מחליף) נאדיה חילו – בעד משה כחלון – נגד (גדעון סער מחליף) – בעד ( מחליף) חיים אמסלם – בעד ליה שמטוב – בעד (רוברט אילטוב מחליף) סופה לנדבר – בעד אריה אלדד – נגד רן כהן – נגד ואסל טאהא – נגד\n12 יצחק גלנטי: בעד – 8 נגד – 4\n13 רן כהן: שערורייה.\n14 אלי אפללו: אני מודיע שיש הסכם אליו הגיעו יחד עם הנציגים של חולי הפוליו ואני מבקש שנציג האוצר יציג אותו כדי שתקבלו כאן את ההסכמה של נציגם.\n15 משה ברסימנטוב: ההסכם לגבי סעיף התחולה.\n16 יצחק גלנטי: ההסכם היה מתואם אתי ועל פי הצעה שלי.\n17 אלי אפללו: נכון.\n18 משה ברסימנטוב: על פי הצעת היושב-ראש, בתיאום עם ארגוני הנכים, התחולה תהיה לגבי מי שהגיש תביעה מיום ה-9 בדצמבר 2007 ואילך. 19 כלומר, כל מי שהגיש את התביעה שלו עד לאותו היום יקבל את המענק.\n20 יצחק גלנטי: כולל אותו יום.\n21 משה ברסימנטוב: עד 9 בדצמבר ועד בכלל. 22 אדם כזה יקבל את המענק בתשלום אחד. 23 מי שהגיש מיום זה ואילך, יקבל את המענק בהתאם לסעיף 14 בשני תשלומים כאשר תשלום ראשון הוא באופן מיידי ותשלום שני כעבור שנה.\n24 רן כהן: אני מציע שהתאריך יהיה לא עד ה-9 בדצמבר אלא עד ה-1 בינואר 2008.\n25 משה ברסימנטוב: זה הסיכום שהגענו אליו.\n26 יהודה דורון: בלית ברירה אנחנו חתמנו על ההסכם עת הייתה לנו הפגנה כאשר רצו להביא את זה לחוק ההסדרים ולחלק את זה למספר תשלומים. 27 אנחנו חתמנו על ההסכם והסכמים צריך לכבד. 28 אמרתי שלא יכול להיות שקבוצה גדולה מאוד של קרוב ל-1,900 נכים קיבלו כבר את הכסף ונשארה קבוצה קטנה שנמצאת כרגע במערכת והיא הגישה כבר את הבקשה. 29 יש כאלה שטרם הגישו, אבל יש כאלה שכבר הגישו והם ממתינים. 30 יש כאלה שהגישו לפניי, ואני כבר קיבלתי ויש הרבה שקיבלו. 31 אנחנו אומרים שאין טעם לפגוע באלה שהגישו. 32 אני מבקש שבמקום לומר 9 בדצמבר, לומר נכון להיום.\n33 יצחק גלנטי: מר דורון, אנחנו לא פותחים דיון. 34 סוכם מה שסוכם וזה היה מקובל עליכם. 35 הייתה לכם הזכות לשנות, לא לקבל את ההסכם או כן לקבל אותו.\n36 יהודה דורון: קיבלנו את הסיכום.\n37 רן כהן: יצא לי להיות שותף עם חברי הכנסת שרוני וטאהא לחקיקת החוק, אני גם מעורב בזה בדרך אחרת ואני מדבר על רכישת דירות. 38 חלק הנכים האלה על סמך חקיקה של הכנסת הלכו לרכוש דירות כי הם בנו על זה שהם יקבלו את הכספים.\n39 משה ברסימנטוב: הם יגישו בקשה.\n40 רן כהן: מה קורה עם אלה שאמרו שהם יגישו עכשיו?\n41 משה ברסימנטוב: יקבלו בשני תשלומים.\n42 יצחק גלנטי: הבעיה הייתה ידועה גם לנציגות הנכים שיכלה לומר לא אבל הם אמרו כן.\n43 ואסל טאהא: סחטו אותם. 44 איימו עליהם. 45 שר האוצר אמר שהוא יתפוס אותם.\n46 אלי אפללו: לא מכובד לומר את המלים האלה.\n47 ואסל טאהא: לא מכובד לשר להתבטא בצורה כזאת.\n48 יצחק גלנטי: אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן.\n49 ואסל טאהא: ושלי.\n50 יצחק גלנטי: אנחנו נצביע שמית. 51 כאמור, אנחנו מצביעים על ההסתייגות. 52 יצחק גלנטי – נגד מרינה סולודקין – נגד יוחנן פלסנר – נגד אלי אפללו – נגד נאדיה חילו – נגד (אבישי ברוורמן מחליף) גדעון סער – בעד – נגד חיים אמסלם – נגד ליה שמטוב – נגד (רוברט אילטוב מחליף) סופה לנדבר – נגד אריה אלדד – בעד ואסל טאהא – בעד\n53 יצחק גלנטי: בעד - 4 נגד – 9\n54 רן כהן: אני מבקש שההסתייגות תעבור למליאה.\n55 יצחק גלנטי: בסדר. 56 ההסתייגות עוברת למליאה. 57 אנחנו מצביעים על כל ההצעה בשלמותה, כולל התיקון של סעיף 15.\n58 איתי עצמון: 15. 59 תיקון חוק פיצויים לנפגעי פוליו – תחולה סעיף 3(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס\"ז-2007 כנוסחו בסעיף 14 לחוק זה, יחול על מי שהגיש תביעה עד ליום 9 בדצמבר 2007.\n60 יצחק גלנטי: אנחנו מצביעים על כל הצעת החוק.\n61 יצחק גלנטי: נגד - 4 הצעת החוק אושרה תודה רבה.",
    "reference_answer": "הצעתו של חבר הכנסת רן כהן לקבוע את התאריך ל-1 בינואר 2008 במקום ה-9 בדצמבר, הועלתה להצבעה כהסתייגות. בהצבעה השמית שנערכה, תמכו בהצעה 4 חברי כנסת ו-9 התנגדו לה, ולפיכך היא נדחתה.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "חבר הכנסת רן כהן הציע שהתאריך הקובע יהיה ה-1 בינואר 2008, ולא ה-9 בדצמבר.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 24,
            "source_excerpt": "רן כהן: אני מציע שהתאריך יהיה לא עד ה-9 בדצמבר אלא עד ה-1 בינואר 2008.",
            "start_char": 1651,
            "end_char": 1721,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הצעתו של רן כהן הועמדה להצבעה כהסתייגות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 48,
            "source_excerpt": "יצחק גלנטי: אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חבר הכנסת רן כהן.",
            "start_char": 3049,
            "end_char": 3108,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 51,
            "source_excerpt": "כאמור, אנחנו מצביעים על ההסתייגות.",
            "start_char": 3165,
            "end_char": 3199,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "תוצאות ההצבעה על ההסתייגות היו 4 תומכים ו-9 מתנגדים.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 53,
            "source_excerpt": "יצחק גלנטי: בעד - 4 נגד – 9",
            "start_char": 3442,
            "end_char": 3469,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 1,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "336f4f7b",
    "source_task_id": "272194304",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "avoda_ravaxa_briut_17_ptv_132675",
    "question": "אילו נתונים ותחזיות מוצגים בדיון כדי להמחיש שהשכר הממוצע עולה יותר מהמדד?",
    "source_text": "1 משה שרוני: שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה.\n2 רועי קרת: עד תחילת שנת 2006 כל גמלאות הביטוח הלאומי היו מוצמדות לשכר הממוצע במשק. 3 בחוק ההסדרים שלפני שנתיים תוקנה שיטת ההצמדה, ונקבע שהחל מאחד בינואר 2006, כל הגמלאות תוצמדנה למדד המחירים לצרכן. 4 היום גמלאות הביטוח הלאומי מוצמדות למדד. 5 זה סכום בסיסי שמתעדכן לפי מדד ולא לפי השכר הממוצע. 6 בתקנות דמי קבורה ובתקנות הכשרה מקצועית, הגמלה צמודה לשכר הממוצע. 7 זה לא נכון. 8 הוראות החוק גוברות על הוראות התקנות. 9 מהאחד בינואר 2006 גם הגמלאות האלה צמודות למדד ולא לשכר הממוצע. 10 מי שפותח את התקנות טועה לחשוב שהגמלה הזאת עדיין צמודה לשכר הממוצע.\n11 משה שרוני: מה זה סכום בסיסי?\n12 רועי קרת: הצמדה למדד המחירים לצרכן בראייה היסטורית, היא פחות טובה מאשר הצמדה לשכר הממוצע. 13 לפני שנתיים וחצי, במסגרת חוק ההסדרים, העבירו הממשלה והכנסת חוק, שקבע שהגמלאות לא יהיו יותר צמודות לשכר הממוצע אלא למדד המחירים לצרכן. 14 הטכניקה החקיקתית שבה עשו את זה, היא שקבעו סכום בסיסי של 7,000 שקלים ואמרו כי מעתה ואילך כל גמלה ל הביטוח הלאומי תיקבע בשיעור מאותו סכום בסיסי, חצי סכום בסיסי, סכום בסיסי מלא וכו', כאשר הסכום הבסיסי יעודכן לפי שיעור עליית המדד לעומת השנה שקדמה לה. 15 לגבי רוב הגמלאות שיטת העדכון קבועה בחוק. 16 פה יש אנומליה. 17 אלה תקנות ישנות, שבהן מופיעה שיטת עדכון שהיא עדיין בהצמדה לשכר הממוצע. 18 הוראות החוק לגבי התקנות האלה קובעות ששיטת העדכון תהיה לפי המדד, וחוק גובר על תקנות. 19 בכל מקרה המצב החוקי היום, הוא שהגמלאות האלה צמודות למדד. 20 מי שפותח את התקנות, עלול לחשוב שהגמלאות האלה צמודות לשכר הממוצע. 21 אנחנו רצינו שזה יהיה קוהרנטי ולא להטעות. 22 זה תיקון טכני.\n23 משה שרוני: בכל מקרה אני הולך לתקן את החוק הזה, שהגמלה תהיה צמודה לשכר המינימום למשך 10 שנים.\n24 רועי קרת: זה מה שהיה עד ינואר 2006.\n25 משה שרוני: אני אתקן את זה, שזה יהיה צמוד לשכר הממוצע. 26 עד 2006 הגמלה היתה צמודה לשכר הממוצע במשק, ואז כמה גאוני הדון וחברי כנסת קבעו שזה יהיה צמוד למדד. 27 אז היו צריכים לקבוע בסיס. 28 הם רוצים שהתקנות יתוקנו בהתאם לחוק.\n29 מרים שמלצר: מה ההפרש?\n30 דוד אזולאי: המדד עולה פחות והשכר הממוצע עולה הרבה יותר.\n31 רועי קרת: בשנים האחרונות ההפרש לא היה משמעותי, אבל אם מסתכלים על זה מקום המדינה רואים שהשכר הממוצע עלה הרבה יותר מאשר המדד.\n32 משה שרוני: אם קובעים שמנהלים גדולים יקבלו עוד 10,000 שקלים, השכר הממוצע קופץ. 33 אם המנכ\"לים לא היו מקבלים 50,000 הגמלה היתה פחות.\n34 דוד אזולאי: יש עוד סיבה אחת. 35 כרגע השכר הממוצע במשק הולך לעלות בהדרגה במשך השנתיים הבאות. 36 המדד לא יעלה באותו אחוד. 37 לכן, הרעיון להצמיד את זה לשכר המינימום הוא טוב.\n38 משה שרוני: בגלל זה אני אעשה את התיקון הזה. 39 אנחנו מאשרים את תיקון התקנות.\n40 רועי קרת: אני קיבלתי פנייה ממשרד המשפטים, שאמרו כי בתקנות של דמי הקבורה יש הוראת תחולה מיותרת, כי זה תיקון שאין לו תחולה.\n41 משה שרוני: נתקן גם את זה. 42 תודה רבה, הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "בדיון מוצגים מספר נתונים ותחזיות להמחשת הפער בין עליית השכר הממוצע לעליית המדד. נטען כי באופן כללי, השכר הממוצע עולה הרבה יותר מהמדד. מבחינה היסטורית, מאז קום המדינה, השכר הממוצע עלה באופן משמעותי יותר מהמדד, אף שבשנים האחרונות ההפרש לא היה גדול. בנוסף, מוצגת תחזית לפיה השכר הממוצע צפוי לעלות בהדרגה במהלך השנתיים הקרובות, בעוד המדד לא יעלה באותו שיעור. כדוגמה לאופן שבו השכר הממוצע עולה, צוין כי תוספות שכר גדולות למנהלים בכירים גורמות לו לקפוץ.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "השכר הממוצע עולה הרבה יותר מאשר מדד המחירים לצרכן.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 30,
            "source_excerpt": "דוד אזולאי: המדד עולה פחות והשכר הממוצע עולה הרבה יותר.",
            "start_char": 1908,
            "end_char": 1963,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "במבט היסטורי מאז קום המדינה, השכר הממוצע עלה בשיעור גבוה משמעותית מעליית המדד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "רועי קרת: בשנים האחרונות ההפרש לא היה משמעותי, אבל אם מסתכלים על זה מקום המדינה רואים שהשכר הממוצע עלה הרבה יותר מאשר המדד.",
            "start_char": 1967,
            "end_char": 2090,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "בשנים האחרונות, ההפרש בין עליית השכר הממוצע לעליית המדד לא היה משמעותי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "רועי קרת: בשנים האחרונות ההפרש לא היה משמעותי, אבל אם מסתכלים על זה מקום המדינה רואים שהשכר הממוצע עלה הרבה יותר מאשר המדד.",
            "start_char": 1967,
            "end_char": 2090,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "ישנה תחזית לפיה השכר הממוצע במשק יעלה בהדרגה במהלך השנתיים הבאות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 35,
            "source_excerpt": "כרגע השכר הממוצע במשק הולך לעלות בהדרגה במשך השנתיים הבאות.",
            "start_char": 2260,
            "end_char": 2319,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "התחזית היא שהמדד לא יעלה באותו שיעור כמו השכר הממוצע בשנתיים הקרובות.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 36,
            "source_excerpt": "המדד לא יעלה באותו אחוד.",
            "start_char": 2323,
            "end_char": 2347,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 5,
        "text": "כאשר מנהלים בכירים מקבלים תוספות שכר גדולות, השכר הממוצע קופץ.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 32,
            "source_excerpt": "משה שרוני: אם קובעים שמנהלים גדולים יקבלו עוד 10,000 שקלים, השכר הממוצע קופץ.",
            "start_char": 2094,
            "end_char": 2171,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 1,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "8c4c3b06",
    "source_task_id": "272194305",
    "genre": "journalistic",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "business-8175434",
    "question": "איזה גוף שהקימה אינטל במרץ 2021 צפוי להפוך יחד עם טאואר לארגון משולב אחד לאחר סגירת העסקה?",
    "source_text": "1 אקזיט מטורף: אינטל רוכשת את טאואר סמיקונדקטור ב-5.4 מיליארד דולר\n\n2 ענקית השבבים תרכוש את החברה הישראלית בכשישה מיליארד דולר • זו הרכישה הגדולה ביותר של אינטל לאחר מובילאיי, שעבורה שילמה 15 מיליארד דולר ב-2017\n\n3 ענקית השבבים אינטל וטאואר סמיקונדקטור, הודיעו היום (שלישי) כי חתמו על מסמך הבנות מחייב לפיו אינטל תרכוש את חברת טאואר ב-5.4 מיליארד דולר. 4 הרכישה מקדמת באופן משמעותי את אסטרטגיית ה-IDM 2.0 של אינטל, כאשר החברה מרחיבה עוד יותר את יכולת הייצור, טביעת הרגל העולמית וההיצע הטכנולוגי שלה כדי לתת מענה לביקוש חסר תקדים בתעשייה.\n\n5 זו הרכישה הגדולה ביותר של אינטל לאחר מובילאיי, שעבורה שילמה 15 מיליארד דולר ב-2017.\n\n6 כחלק מרכזי מאסטרטגיית ה-IDM 2.0 שלה, אינטל הקימה את Intel Foundry Services (IFS) במרץ 2021 כדי לעזור לעמוד בביקוש הגלובלי הגובר ליכולת ייצור מוליכים למחצה ולהפוך לספקית מרכזית לייצור שבבים בארה\"ב ואירופה ולשרת לקוחות באופן גלובלי. 7 IFS מציעה כיום טכנולוגיות מתקדמות ותהליכי אריזה מובילים, כושר ייצור בארה\"ב ובאירופה ובמקומות גיאוגרפיים אחרים בעתיד, והיצע רחב של קניין רוחני.\n\n8 בשנתיים האחרונות, שוק השבבים העולמי חווה מחסור רב ובשל כך צריכה וביקוש מוגברים לשבבים שטאואר מייצרת. 9 החברה מייצרת טכנולוגיות המהוות חלק בלתי נפרד מטרנדים מרכזיים היום, כדוגמת רכבים חשמליים ומהפכת הרכב האוטונומי, דור חמישי, אינטרנט של הדברים (IoT) ועוד.\n\n10 טאואר סמיקונדוקטור הינה חברה המציעה פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ופלטפורמות ייצור לשבבים אנלוגיים.\n\n11 טאואר עובדת מול מגוון רחב של לקוחות ומספקת היצע נרחב של פלטפורמות ייצור המותאמות לצרכים השונים בשווקים רבים, ביניהם מוצרי צריכה, תשתיות, סלולר, תעשיה, רכב, רפואה, ביטחון, תעופה וחלל.\n12 טאואר משרתת שווקים בעלי צמיחה גבוהה והיא בעלת כושר ייצור משמעותי עם פריסה גיאוגרפית נרחבת, הכוללת שמונה מתקני ייצור ברחבי ארה\"ב ואסיה ,המשרתים חברות ללא כושר ייצור וחברות המפתחות ומייצרות שבבים, כולל הזדמנויות צמיחה בטקסס, ישראל, איטליה ויפן.\n\n13 בישראל יש לחברה כ-1500 בשני אתרים בצפון ובמרכז. 14 סך הכל לחברה למעלה מ-5500 עובדים ברחבי העולם.\n\n15 רכישה זו כאמור, תרחיב את היכולות של אינטל מבחינת כושר הייצור שלה, על רקע המחסור בשבבים בעולם. 16 בשל מחסור בשבבים בעולם, חברות רבות מחפשות להגדיל את כושר הייצור שלהן. 17 בנוסף טאוור עובדת באמצעות טכנולוגיות ייחודיות וספציפיות בתחומים קריטייים כמו רכבים אוטונומיים, תעופה וחלל, מכשור רפואי ועוד. 18 באמצעות רכישת החברה אינטל תקבל גם טכנולוגיות ייחודיות וגם מגוון רחב של לקוחות מובילים שטאוור מספקת להם פלטפורמות ייצור . 19 בין החברות נמנות טויוטה, נאסא וחברות מובילות בעולם.\n\n20 העסקה אושרה פה אחד על ידי מועצות המנהלים של אינטל וטאואר והיא צפויה להיסגר בעוד כ-12 חודשים בכפוף לאישורים רגולטוריים ולתנאי סגירה מקובלים, כולל אישור בעלי המניות של טאואר.\n\n21 IFS וטאואר יפעלו באופן עצמאי עד לסגירת העסקה. 22 ראנדיר טאקור ימשיך לשמש כמנהל IFS . 23 ראסל אלוואנגר ימשיך לשמש כמנכ\"ל טאואר במהלך תקופה זו. 24 עם סגירת העסקה, הכוונה של אינטל היא ששני הארגונים יהפכו ל-- foundry משולב אחד.\n\n25 פאט גלסינגר מנכל אינטל מסר \"היצע הטכנולוגיות הייחודיות של טאואר, יכולת הייצור העולמית שלה וקשרי הלקוחות החזקים יסייעו להרחיב את שירותי ה- foundryשל אינטל ולקדם את המטרה שלנו להפוך לספקית מרכזית של ייצור שבבים ברחבי העולם. 26 העסקה הזו תאפשר לאינטל לספק היצע נרחב של טכנולוגיות ייחודיות ומתקדמות תוך שהיא פותחת הזדמנויות חדשות ללקוחות קיימים ועתידיים בעידן של ביקוש חסר תקדים למוליכים למחצה.\n\n27 ראסל אלוואנגר, מנכ\"ל טאואר הוסיף \"עם היסטוריה עשירה, טאואר בנתה היצע מדהים של טכנולוגיות אנלוגיות ייחודיות ומתקדמות ופתרונות ייצור המבוססים על שותפויות עמוקות עם לקוחות, יחד עם יכולות ייצור עולמיות. 28 לא יכולתי להיות גאה יותר בחברה ובעובדים המוכשרים והמסורים שלנו. 29 יחד עם אינטל, נניע הזדמנויות צמיחה חדשות ומשמעותיות ונציע ערך גדול אף יותר ללקוחותינו באמצעות חבילה מלאה של פתרונות טכנולוגיים יחד עם טביעת רגל עולמית רחבה מאוד. 30 אנו מצפים להיות חלק בלתי נפרד מהיצע ה- foundryשל אינטל\".",
    "reference_answer": "הגוף שהקימה אינטל במרץ 2021 הוא Intel Foundry Services (IFS). לאחר סגירת עסקת הרכישה, IFS צפוי להפוך יחד עם טאואר לארגון משולב אחד.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "במרץ 2021, אינטל הקימה את Intel Foundry Services (IFS) כדי לעמוד בביקוש הגלובלי ליכולת ייצור מוליכים למחצה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 6,
            "source_excerpt": "כחלק מרכזי מאסטרטגיית ה-IDM 2.0 שלה, אינטל הקימה את Intel Foundry Services (IFS) במרץ 2021 כדי לעזור לעמוד בביקוש הגלובלי הגובר ליכולת ייצור מוליכים למחצה ולהפוך לספקית מרכזית לייצור שבבים בארה\"ב ואירופה ולשרת לקוחות באופן גלובלי.",
            "start_char": 628,
            "end_char": 858,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "עד לסגירת העסקה, IFS וטאואר יפעלו באופן עצמאי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 21,
            "source_excerpt": "IFS וטאואר יפעלו באופן עצמאי עד לסגירת העסקה.",
            "start_char": 2556,
            "end_char": 2601,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "לאחר סגירת העסקה, אינטל מתכוונת ש-IFS וטאואר יהפכו לארגון foundry משולב אחד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 21,
            "source_excerpt": "IFS וטאואר יפעלו באופן עצמאי עד לסגירת העסקה.",
            "start_char": 2556,
            "end_char": 2601,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 24,
            "source_excerpt": "עם סגירת העסקה, הכוונה של אינטל היא ששני הארגונים יהפכו ל-- foundry משולב אחד.",
            "start_char": 2701,
            "end_char": 2779,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "2439952b",
    "source_task_id": "272194306",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_19_ptv_230168",
    "question": "איזו ועדה המליצה למנות את יואל רזבוזוב ליושב-ראש, ומה הייתה תוצאת ההצבעה על המלצה זו?",
    "source_text": "1 צחי הנגבי: בוקר טוב ליושב-ראש הכנסת, לחברי הוועדה, ליושב-ראש המיועד. 2 ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת על-כך שהוא פותח את היום עם עניבה צהובה. 3 יאה, וכך ראוי.\n4 יריב לוין: וכך לא יהיה בהמשך.\n5 צחי הנגבי: אני שמח שאני מביא בפני הוועדה את החלטת ועדת הכנסת, שאני אקרא אותה. 6 \"בהתאם להוראות סעיף 106א(1) לתקנון הכנסת, הוועדה תבחר יושב-ראש מבין חבריה לפי המלצת ועדת הכנסת. 7 ועדת הכנסת ממליצה בפני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לבחור בחבר הכנסת יואל רזבוזוב לכהן כיושב-ראש הוועדה\". 8 זה כבוד מיוחד עבורי. 9 אמי הייתה יושבת-ראש ועדת העלייה והקליטה, הקימה אותה בשעתו. 10 אני לא זוכר אם רובי היה אז ח\"כ - - -\n11 ראובן ריבלין: אנחנו כולנו – אז עבדנו קדנציה אחת. 12 היא הוקמה על-ידי אימא שלך.\n13 צחי הנגבי: יש לנו פה מימין ומשמאל שני עולים חדשים. 14 אחד אסיר ציון, אחד נכנס עכשיו להיות אסיר ציון. 15 אני מאחל ליואל הצלחה, כמובן, לאחר שייבחר. 16 אדוני יושב-ראש הכנסת.\n17 יולי יואל אדלשטיין: קודם כל, תודה ליושב-ראש ועדת הכנסת. 18 יש לנו עוד, אני חושב, שני טקסים היום, של בחירת יושב-ראש ועדה. 19 קודם כל, באופן אישי אני חייב לומר – והנוכחים כאן יודעים את זה – שאני מרגיש מאוד בבית בוועדה הזאת. 20 מאז 96' אני לא חושב שהייתה קדנציה אחת שלא הייתי או מפוקח על-ידי הוועדה הזאת כשר הקליטה, סגן שר הקליטה, ולאחר מכן שר ההסברה והתפוצות; או חבר בוועדה בכל אותן התקופות שלא שימשתי חבר בממשלה. 21 אתמול – אם מותר לי לגלות – ישבנו לשיחה ארוכה עם היושב-ראש הנכנס – אחרי שהוא ייבחר, כפיש ציין צחי הנגבי – יואל רזבוזוב, וסיפרתי לו את ההווי של הוועדה הזאת. 22 אני חושב שכבר היום אנחנו רואים את הסימנים. 23 יש צירוף יפה של חברי כנסת כאן, שחלקם נוכחים כאן כרגע. 24 גם ותיקים, גם חדשים, גם עולים וגם ילידי הארץ. 25 הצירופים האלה מאוד משמחים אותי. 26 דבר שני, יש מספר גופים שמרגישים לא פחות ממני בבית בוועדה הזאת. 27 אני ודאי מדבר גם על משרד הקליטה, גם על הסוכנות היהודית, גם על \"נתיב\", לשכת הקשר, ועוד – בלי לפגוע באף אחד, אבל יש גופים. 28 והדבר השלישי הוא ארגונים. 29 ארגוני עולים, ארגוני מתנדבים, ארגונים חברתיים שונים, שהם חלק בלתי נפרד מנוף הוועדה הזו. 30 ולפעמים גם כשלא הרבה ח\"כים מגיעים, מסיבות מוצדקות – לפעמים יש במקביל מספר ועדות. 31 כאן לא תמיד יש הצבעות עם הכרעה על חודו של קול בנושא חקיקה. 32 אז מטבע הדברים מוחזקים חברי כנסת לפעמים בוועדה אחרת. 33 אבל הדיון הוא תמיד רציני, תמיד פורה, תמיד לטובת הציבור, הודות, בין היתר, לנוכחות גופים ממשלתיים, סמי-ממשלתיים, התנדבותיים. 34 ואני סמוך ובטוח שבכנסת ה-19 הוועדה הזאת תמשיך גם על-פי העקרונות האלה, וגם אולי תמצא דברים נוספים שטרם חשבנו עליהם. 35 אז אני מאחל המון הצלחה ליואל. 36 דיבר צחי הנגבי על כך שבשבילו זה כבוד מיוחד. 37 כשאני דיברתי אתו, אמרתי שאני הייתי עוד בזמנו מנותח על שולחן הניתוחים של הוועדה הזאת בימים של גאולה כהן, וגם בכנסת שלאחר מכן, כאסיר ציון ומסורב עלייה. 38 התקיימו פה לא מעט דיונים סוערים על הצורך בשחרור של אסירי ציון, כך שגם בשבילי כל פעם להיות בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות זה כבוד ומעבר חד. 39 למען האמת, אני חושב שהביקור הראשון שלי בכנסת לאחר העלייה ב-87' היה על-פי הזמנה של ועדת העלייה והקליטה באותם ימים, על-מנת לחשוב מה עוד אפשר לעשות למען אלה שעדיין נשארו מאחור. 40 יואל, המון הצלחה לך, לדנה ולכל הנוכחים. 41 אני מקווה שזו לא הפעם האחרונה שאנחנו פה. 42 צחי יעיד שזה היה הנאום הכי ארוך כיושב-ראש הכנסת שלי בין כל הוועדות, כולל ועדת כספים וחוץ וביטחון.\n43 צחי הנגבי: יש מברכים נוספים? 44 אם לא, לפני שנעבור לבחירה רק נאמר שהיו כבר בכנסת אלופים – גם אלופים בצבא, גם אלופים יוצאי מוסד ושב\"כ, שהם על תקן אלופים – אבל יש לנו בפעם הראשונה אלוף במקצוע ספורטיבי, אלוף ישראל בג'ודו. 45 סגן אלוף אירופה פעמיים. 46 אני אוכל להוציא מהארון את מדי הקרטה ופעם אחת לבדוק באמת מה עדיף – ג'ודו או קראטה.\n47 יואל רזבוזוב: אני מוכן.\n48 צחי הנגבי: רק אם תרחם.\n49 יולי יואל אדלשטיין: לא הייתי מציע לך לעשות את זה.\n50 צחי הנגבי: אני מעלה להצבעה. 51 מי בעד המלצת ועדת הכנסת? 52 מי נגד?\n53 צחי הנגבי: בעד מינוי חבר הכנסת יואל רזבוזוב ליושב-ראש הוועדה – פה אחד\n54 צחי הנגבי: נמנעים – אין\n55 צחי הנגבי: פה אחד.\n56 ראובן ריבלין: פה אתה יכול להצביע בשביל עצמך, כי זה בדרך כלל הקול הבטוח היחידי שיש.\n57 צחי הנגבי: אני מכריז על כך שהושג רוב פה אחד. 58 אנחנו נתחלף. 59 תפוס את מקומך.\n60 יואל רזבוזוב: תודה רבה על הכבוד ועל המינוי. 61 זו כבר הפתיחה, או שאנחנו עדיין לפני?\n62 דנה גורדון: אנחנו עוד לפני הפתיחה.\n63 יואל רזבוזוב: אנחנו לפני הפתיחה. 64 תודה לכל חברי כאן, לוועדת הכנסת, ליושב-ראש, ליושב-ראש הוועדה, לחברי לוועדה. 65 לאט-לאט מצטרפים עוד ועוד ח\"כים. 66 אחרי הפתיחה הרשמית עם הדיון, אנחנו נודה לכולם. 67 אבל אני יכול להגיד במסגרת הזאת שאני חושב שהוועדה הזאת הייתה ותהיה קרובה לליבי, כי אני אחד שחווה את העלייה. 68 אני מכיר את כל המכשולים שהיו לי בדרך. 69 ויש לי לא מעט סיפורים. 70 אני חושב שאפשר לעשות הרבה בשביל גם להביא עוד עולים, גם להקל על אלה שעלו לכאן להיקלט. 71 עכשיו אני מתחיל באופן רשמי.",
    "reference_answer": "ועדת הכנסת היא שהמליצה למנות את חבר הכנסת יואל רזבוזוב ליושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. המלצה זו התקבלה בהצבעה פה אחד.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "ועדת הכנסת המליצה בפני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לבחור בחבר הכנסת יואל רזבוזוב לתפקיד יושב-ראש הוועדה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 7,
            "source_excerpt": "ועדת הכנסת ממליצה בפני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לבחור בחבר הכנסת יואל רזבוזוב לכהן כיושב-ראש הוועדה\".",
            "start_char": 381,
            "end_char": 486,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "ההצבעה על מינוי חבר הכנסת יואל רזבוזוב ליושב-ראש הוועדה עברה פה אחד.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 53,
            "source_excerpt": "צחי הנגבי: בעד מינוי חבר הכנסת יואל רזבוזוב ליושב-ראש הוועדה – פה אחד",
            "start_char": 3636,
            "end_char": 3705,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 55,
            "source_excerpt": "צחי הנגבי: פה אחד.",
            "start_char": 3736,
            "end_char": 3754,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 57,
            "source_excerpt": "צחי הנגבי: אני מכריז על כך שהושג רוב פה אחד.",
            "start_char": 3844,
            "end_char": 3888,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "37ff28a7",
    "source_task_id": "272194307",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_20_ptv_369535",
    "question": "אילו שני הסברים שונים ניתנו במהלך הישיבה לכך שאשל ארמוני לא הגיע אליה?",
    "source_text": "1 אברהם נגוסה: בוקר טוב לכל המשתתפים התכנסנו הבוקר לדון בנושא: דיור ציבורי לעולים. 2 אמור היה להשתתף בישיבה מנכ\"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני. 3 הישיבה תואמה לפני שלושה חודשים עם מנכ\"ל משרד הבינוי והשיכון, והוזזה מספר פעמים בתיאום עם לשכתו, חלקם לבקשתו. 4 אתם זוכרים, לפני שנה בדיוק קיימנו דיון בהשתתפותו והוא הבטיח לנו לעשות שנויים ואנחנו ציפינו לשמוע מעקב בדיון הזה. 5 כל הזמן, מעל שלושה חודשים, הוא אומר: לא מתאים לי. 6 אנחנו דוחים כי רצינו שהוא ידווח לנו מה הוא עשה מאז שהבטיח לנו. 7 הבוקר, לפני הישיבה הודיעו מלשכתו כי לא יגיע המנכ\"ל, ואני מצטט: בשל אילוצי לו\"ז. 8 שעה לפני הפגישה. 9 לא מקובל עלי לאחר שדחינו יותר משלושה חודשים, עמדנו בבקשתו, לא יכול לעשות לנו דבר כזה שעה לפני הדיון. 10 אני מוחה בחריפות על היחס לכנסת בכלל, ולוועדה. 11 ואני חושב שזה זלזול ב-27 אלף עולים שממתינים לדיור ציבורי. 12 מתוך מחאה אני סוגר את הישיבה. 13 כידוע, חשוב לי מאוד לקרוא, ואני מבקש שמנהלת הוועדה תקרא את הסעיף של תקנון כנסת המחייב את משרדי הממשלה.\n14 <קרן פישזון: גם המנכ\"ל של משרד העלייה לא הגיע, נכון? 15 קושניר לא פה. 16 אז אפשר - - -\n17 אברהם נגוסה: הסמנכ\"ל משרד הקליטה שהוזמן פה. 18 הוא הגיע. 19 אבל הנושא שלנו יותר – אנחנו יודעים את מי הזמנו ותאמנו את הפגישה.\n20 <קרן פישזון: גם משרד העלייה והקליטה - - -\n21 אברהם נגוסה: אני אומר - - -\n22 <רונן כהן: אדוני היושב-ראש - - - לוויה של מישהו שנפטר ואדוני ידע את זה מראש והוא נדרש להיות בלוויה.\n23 אברהם נגוסה: אנחנו קיבלנו - - -\n24 <רונן כהן: ואני אומר את זה - - -\n25 אברהם נגוסה: לא, לא - - -\n26 טלי פלוסקוב: כדאי לשמוע את ההסבר.\n27 <רונן כהן: אני אומר שחשוב ואנחנו מכבדים את החלטתך - - -\n28 אברהם נגוסה: אני אומר לכם שאני נועל - - -\n29 <רונן כהן: אני רוצה לומר לך - - -\n30 אברהם נגוסה: מה שקיבלנו רשמית מלשכתו - - -\n31 <רונן כהן: אז מי שהסביר לך, הסביר לך הסבר חסר וזה לא היה ראוי האופן שהוא הסביר לך. 32 אני מסביר לך את זה בצורה הכי ברורה.\n33 <דנה גורדון שושני: סליחה, בלשכה לא ידעו?\n34 אברהם נגוסה: לא, לא. 35 אני אומר לך - -\n36 <רונן כהן: אני לא יודע מי הסביר - - -\n37 אברהם נגוסה: - - שהתקנון מחייב ואתם מפירים את התקנון. 38 אתם מזלזלים בכנסת - -\n39 <רונן כהן: חלילה.\n40 אברהם נגוסה: - - אתם מזלזלים בוועדה, אתם מזלזלים בעולים, ולכן אני נועל את הישיבה. 41 אני נועל.\n42 <רונן כהן: - - - תן לנו עוד הזדמנות להגיב - - -\n43 אברהם נגוסה: לא. 44 אני סוגר את הישיבה. 45 אני לא פותח. 46 ואני מבקש סליחה מהבאים.\n47 <רונן כהן: אנחנו מתכוננים לדיון הזה כבר ימים שלמים - -\n48 אברהם נגוסה: אבל אי-אפשר להמשיך בצורה כזאת.\n49 <רונן כהן: - - ואתמול בערב - - - אנחנו מתכוננים לדיון הזה ימים שלמים, מתקדמים לפי ההתחייבות. 50 אני אומר לך שמי שהסביר לכם טעה באופן שבו הסביר.\n51 אברהם נגוסה: קיבלנו מהלשכה שלו.\n52 <רונן כהן: אתמול בערב ישבנו על הדיון הזה יחד עם המנכ\"ל מתוך הנחה שהוא מגיע. 53 המנכ\"ל התכוון להגיע.\n54 אברהם נגוסה: כך תיאמנו.\n55 <רונן כהן: בשעה שש בערב ישבתי בישיבה עם המנכ\"ל שלנו על הישיבה היום, שהוא מתכוון להציג את הנושאים. 56 אז אם רוצים לדעת, מישהו פה טעה - - -\n57 אברהם נגוסה: אז מה קרה? 58 אז מה קרה? 59 זה מה שתיאמנו.\n60 <רונן כהן: אני אומר לך, קיבלו הודעה על לוויה היום. 61 אני מניח שאתה יודע במה מדובר.\n62 אברהם נגוסה: אני לא יודע.\n63 <רונן כהן: אז מדובר באיש ציבור. 64 יש לוויה ואנשים שנמצאים אתו בקשרי - - -\n65 אברהם נגוסה: מי זה? 66 זה לא מה שנאמר לנו מלשכתו.\n67 <רונן כהן: ראש מועצה ריפמן. 68 ראש מועצה שהמשרד נמצא אתו בקשר שוטף - -\n69 טלי פלוסקוב: נכון.\n70 <רונן כהן: - - מקדמים אתו תכניות.\n71 טלי פלוסקוב: קידמו.\n72 <רונן כהן: המנכ\"ל באופן אישי, השר יופיע שם - - -\n73 אברהם נגוסה: זה לא מה - - -\n74 <רונן כהן: - - - אני אומר שיש פה אי-הבנה.\n75 טלי פלוסקוב: חבל שלא ידענו את זה. 76 חבל שלא הוסבר - - -\n77 <רונן כהן: זה לא בסדר, היה צריך להציג את זה. 78 אתמול בלילה קיבלתי הודעה ממנו שהוא - - -\n79 <דנה גורדון שושני: הילה מהלשכה התקשה ואמרה: בשל אילוצי זמן.\n80 אברהם נגוסה: הילה מהמשרד. 81 הנה, מנהלת הוועדה - - -\n82 טלי פלוסקוב: אז קודם כל, אני מבקשת שמישהו ייתן פה הסברים מטעם המשרד.\n83 <רונן כהן: בסדר. 84 - - - סליחה, אדוני - -\n85 <דנה גורדון שושני: - - - לפני שעה.\n86 <רונן כהן: - - הניסוח היה חסר. 87 אני לא יודע מי הסביר, אני אומר לך מה אני - - -\n88 אברהם נגוסה: הילה מהמשרד. 89 הילה מהמשרד התקשרה.\n90 <דנה גורדון שושני: מלשכת המנכ\"ל.\n91 אברהם נגוסה: מלשכת המנכ\"ל התקשרה למנהלת הוועדה.\n92 <רונן כהן: אילו אדוני היה יודע שזאת הסיבה – הנה אני אומר לך עכשיו: אילו אדוני היה יודע שזאת הסיבה, היה מקבל אותה אחרת?\n93 אברהם נגוסה: אנחנו לא קיבלנו. 94 מה שקיבלנו, אני מצטט: בשל אילוצי לו\"ז.\n95 <רונן כהן: אילו אדוני היה יודע שזאת הסיבה? 96 אילו אדוני היה יודע שזאת הסיבה, היה מכבד את זה?\n97 טלי פלוסקוב: אני מאמינה שכן.\n98 <רונן כהן: היה מקבל את זה? 99 אם כן, אז יש פה אי-הבנה בטרמינולוגיה, זה הכול, באופן שבו היא שימשה - - -\n100 טלי פלוסקוב: - - - יודעים את הסיבה, אז אולי היית אתה מעביר - - -\n101 אברהם נגוסה: נכון. 102 אם היו מסבירים - -\n103 <רונן כהן: אז אני אומר לך.\n104 אברהם נגוסה: - - אם היו אומרים לנו, היינו דוחים את הדיון ליום אחר כי פשוט אין משמעות בלי המנכ\"ל. 105 אנחנו נשמע אותם תירוצים ואומרים לנו אותם דברים, לגלגל אותנו. 106 אני אומר לך - - -\n107 <רונן כהן: אני לא רוצה - - -\n108 אברהם נגוסה: תן לי. 109 אני שמעתי, שמעתי.\n110 <רונן כהן: רק להשלים טיפה את התמונה.\n111 <ג'וני בכור: אפשר להוציא אותו החוצה? 112 הוא לא יפסיק לדבר, הרי.\n113 טלי פלוסקוב: סליחה, אדוני. 114 סליחה. 115 באיזו זכות אתה מבקש כאלה דברים? 116 להוציא החוצה סמנכ\"לים? 117 סמנכ\"ל משרד השיכון יושב כאן.\n118 <ג'וני בכור: הוא מזלזל בכנסת.\n119 טלי פלוסקוב: סליחה. 120 הוא מסביר. 121 להיפך, הוא נותן לנו כבוד קצת.\n122 <ג'וני בכור: הוא חוזר - - -\n123 טלי פלוסקוב: אדוני היושב-ראש - - -\n124 <רונן כהן: הוא שאל האם זה נכון לבקש את דחיית הישיבה בנסיבות הללו. 125 אנחנו חשבנו שמתוך כבוד לאנשים שבכל זאת מגיעים ולא יודעים מהיום למחר שזה לא יתקיים, לבוא ולהציג. 126 וככל שיידרשו השלמות – נשלים. 127 אם אדוני חושב שבכל זאת צריך לדחות את הישיבה, אנחנו רק רוצים שזה יהיה מהנסיבות שמקובלות עליך, שלא מתוך זלזול, חס וחלילה. 128 ההיפך הוא הנכון. 129 בכל זאת, אם אדוני חושב שזה נכון לקיים את הדיון, אנחנו כמובן נעשה כמיטב יכולתנו כדי לנסות להציג. 130 ואם אדוני חושב שצריך לדחות אותו, לפחות שזה יהיה בנסיבות ובהבנה שזה מאילוצים, לא של אילוצי זמן וסדרי עדיפויות אחרים, אלא באופן בלתי צפוי כי אירועים כאלה אי-אפשר לצפות.\n131 אברהם נגוסה: אתה סיימת?\n132 <רונן כהן: כן.\n133 אברהם נגוסה: אז אנא תקשיב לי גם. 134 במישור העובדתי: אנחנו יותר משלושה חודשים דחינו את הדיון לבקשתו. 135 זו עובדה. 136 הדבר השני, היו יכולים להסביר לנו מלשכתו. 137 אני אומר לך, הילה מלשכתו התקשרה שעה לפני הדיון למנהלת הוועדה ואמרה, ואני מצטט: אילוצי לו\"ז. 138 זו לא סיבה אחרת. 139 מה אתה רוצה שאני אעשה? 140 אחרי שדחיתי שלושה חודשים. 141 אחרי שכל הזמן אמרתי לעולים, 27 אלף עולים ממתינים לדיור ציבורי, לפתרון. 142 20 אלף מתוך 27 אלף אלה הקשישים. 143 היה חשוב לנו מה שהוא הבטיח לפני שנה: לקבל היום דיווח מה נעשה. 144 אם הוא לא פה, אני לא מקיים את הדיון. 145 אם הוא מודיע לי \"מאילוצי לו\"ז\" שהוא לא מגיע, שעה לפני הדיון – אני לא מקיים. 146 זה זלזול בכנסת, זה זלזול בוועדה, זה זלזול בעולים החדשים. 147 נקודה. 148 אני לא מקבל את ההסבר שלך. 149 תודה רבה אני אומר לבאים. 150 הישיבה נעולה.",
    "reference_answer": "במהלך הישיבה ניתנו שני הסברים שונים להיעדרותו של מנכ\"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני. ההסבר הראשון, שנמסר רשמית מלשכתו של ארמוני כשעה לפני תחילת הדיון, היה \"אילוצי לו\"ז\". ההסבר השני ניתן על ידי רונן כהן במהלך הוויכוח, ולפיו הסיבה האמיתית להיעדרות הייתה הצורך של ארמוני להשתתף בהלווייתו של ראש המועצה ריפמן, שהתקיימה באותו היום.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "ההסבר הרשמי שנמסר מלשכתו של מנכ\"ל משרד הבינוי והשיכון, אשל ארמוני, להיעדרותו מהישיבה היה \"אילוצי לו\"ז\".",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 7,
            "source_excerpt": "הבוקר, לפני הישיבה הודיעו מלשכתו כי לא יגיע המנכ\"ל, ואני מצטט: בשל אילוצי לו\"ז.",
            "start_char": 492,
            "end_char": 571,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 94,
            "source_excerpt": "מה שקיבלנו, אני מצטט: בשל אילוצי לו\"ז.",
            "start_char": 4211,
            "end_char": 4249,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 137,
            "source_excerpt": "אני אומר לך, הילה מלשכתו התקשרה שעה לפני הדיון למנהלת הוועדה ואמרה, ואני מצטט: אילוצי לו\"ז.",
            "start_char": 6158,
            "end_char": 6249,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "הודעה זו נמסרה כשעה לפני תחילת הישיבה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 8,
            "source_excerpt": "שעה לפני הפגישה.",
            "start_char": 574,
            "end_char": 590,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 137,
            "source_excerpt": "אני אומר לך, הילה מלשכתו התקשרה שעה לפני הדיון למנהלת הוועדה ואמרה, ואני מצטט: אילוצי לו\"ז.",
            "start_char": 6158,
            "end_char": 6249,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "במהלך הישיבה, רונן כהן טען כי הסיבה האמיתית להיעדרות המנכ\"ל היא השתתפותו בהלוויה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 60,
            "source_excerpt": "<רונן כהן: אני אומר לך, קיבלו הודעה על לוויה היום.",
            "start_char": 2875,
            "end_char": 2925,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "הלוויה המדוברת הייתה של ראש המועצה ריפמן.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 67,
            "source_excerpt": "<רונן כהן: ראש מועצה ריפמן.",
            "start_char": 3122,
            "end_char": 3149,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "רונן כהן טען שההסבר הרשמי שנמסר היה חסר, וכי מדובר באירוע בלתי צפוי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 31,
            "source_excerpt": "<רונן כהן: אז מי שהסביר לך, הסביר לך הסבר חסר וזה לא היה ראוי האופן שהוא הסביר לך.",
            "start_char": 1667,
            "end_char": 1749,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 130,
            "source_excerpt": "ואם אדוני חושב שצריך לדחות אותו, לפחות שזה יהיה בנסיבות ובהבנה שזה מאילוצים, לא של אילוצי זמן וסדרי עדיפויות אחרים, אלא באופן בלתי צפוי כי אירועים כאלה אי-אפשר לצפות.",
            "start_char": 5776,
            "end_char": 5942,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 1
        }
      }
    ]
  },
  {
    "id": "71a0c790",
    "source_task_id": "272194308",
    "genre": "dialogue",
    "difficulty": 2,
    "document_id": "aliya_klita_tfucot_20_ptv_501441",
    "question": "מדוע טענה פנינה תמנו שאין ליעקבי זכות לעזוב את הדיון, ואיזה צעד הציעה לחברי הכנסת לנקוט?",
    "source_text": "1 אברהם נגוסה: קודם כל אני מוחה על התנהגות - - -\n2 דנה גורדון שושני: אמרו שהוא נכנס עכשיו לשער.\n3 אברהם נגוסה: בכל זאת, אני מוחה על התנהגות שלא מקובלת, בזלזול הכנסת ועבודתה, עבודת הוועדה. 4 חברי הכנסת מגיעים, משרדי הממשלה וארגונים מגיעים ודווקא הגוף שהוזמן לדיון ואמור לתת פתרון ולענות לשאלות, שני המשרדים הרלבנטיים, בית הדין הרבני ומשרד המשפטים, דווקא שני המשרדים הרלבנטיים לדיון לא הגיעו. 5 חצי שעה של איחור.\n6 שמעון יעקבי: עם כל הכבוד, אני נמצא פה, אני מבתי הדין הרבניים.\n7 אברהם נגוסה: אני שאלתי אותך אם אתה מייצג.\n8 שמעון יעקבי: אמרתי שאני יכול לענות לשאלות משפטיות.\n9 קסניה סבטלובה: כל השאלות הן משפטיות. 10 אין לנו שאלות אחרות.\n11 אברהם נגוסה: אני שאלתי אם אתה מייצג את המשרד. 12 אמרת לי שרק ענייני משפט. 13 הנושא הוא לא רק בעניינים משפטיים, לכן אני רוצה את הנציג שיכול לענות לשאלות שיעלו. 14 אז שאלתי אותך.\n15 אורי מקלב: מה הקשר, הוא יכול לענות, ויכול להיות שגם הוא מייצג. 16 מה - - -\n17 שמעון יעקבי: תשובות לכל השאלות ששאלתם קיבלתם בכתב. 18 זה מונח - - -\n19 פנינה תמנו: מכתב? 20 זה רציני שאתה אומר מכתב?\n21 שמעון יעקבי: זה מונח בפני הוועדה. 22 יש נתונים.\n23 פנינה תמנו: הכנסת מבקשת מכתבים? 24 הכנסת מבקשת תשובות, בשביל זה אנחנו קיימים פה.\n25 שמעון יעקבי: אני אודה לגבירתי אם לא תגער בי.\n26 פנינה תמנו: אני אגער ואני אסביר לך גם למה. 27 אנשים משלמים מחיר.\n28 שמעון יעקבי: תודה רבה. 29 אני לא באתי כדי לקבל גערות. 30 אני מודה לכם. 31 אם אדוני היושב ראש יכול לנהל את הישיבה עם דיון ענייני, שאלות ותשובות, בבקשה. 32 אם לא - - -\n33 קסניה סבטלובה: בשביל דיון ענייני צריך שנציג שלכם יהיה פה בשעה 10:00. 34 מתי שנקבע הדיון.\n35 שמעון יעקבי: אני מצטער, אי אפשר ככה. 36 אני לא מרגיש שאפשר כך לנהל את הדיון.\n37 אברהם נגוסה: רגע, קודם כל שאלתי אותך כדי להתחיל בזמן. 38 אמרת לי שאתה לא מייצג רק עניינים משפטיים. 39 אמרתי אם כך אנחנו נחכה. 40 חיכינו עכשיו 31 דקות ואנחנו מחכים פה.\n41 פנינה תמנו: אבל אדוני היושב ראש, יש לי שאלה. 42 הוא פקיד ממשלתי, אין לך שום זכות למחות. 43 אין לך את הפריבילגיה לקום וללכת. 44 אתה משתכר מכספי ציבור. 45 זה חוצפה. 46 מה שאתה עושה זה חוצפה. 47 אתה תצטרך לדעת להיות סובלני ולשבת ולהקשיב. 48 - - -\n49 קריאה: זו התנהלות שמבזה את הכנסת.\n50 דני סיידא: למה את צועקת?\n51 פנינה תמנו: למה אני צועקת מקלב? 52 אני אגיד לך למה אני צועקת. 53 לא אתה מודר מ- - - לא אתה בלנית שזרקו אותה בגלל שהיא אתיופית. 54 לא אתם.\n55 אורי מקלב: הגעת עכשיו לא היית בדיון, ואת מתקיפה. 56 הוא אמר את מה שהוא מייצג ואת מה שהוא לא מייצג. 57 הוא עדיין לא אמר אם הוא יכול - - - את חושבת שלא - - -\n58 קריאה: עדיין אין לו זכות לקום וללכת. 59 זה בזיון.\n60 פנינה תמנו: אין לו שום זכות לקום וללכת, גם אם יש לו כיפה שחורה על הראש. 61 אתה לא חייב להגן עליו, גם אם יש לו כיפה שחורה על הראש. 62 זה שיש לו כיפה שחורה על הראש זה לא אומר ש- - -\n63 אברהם נגוסה: אני מוחה על התנהגות משרד המשפטים שלא הגיעו ובתי הדין הרבניים, ולכן אני סוגר את הדיון. 64 אני מבטל את הדיון.\n65 פנינה תמנו: זה בזיון. 66 אנחנו צריכים להגיש תלונה כולנו, כל חברי הכנסת וגם הוועדה.\n67 אברהם נגוסה: אני אפנה ליושב ראש הכנסת וגם לשרים הרלבנטיים בנושא. 68 תודה.",
    "reference_answer": "פנינה תמנו טענה שלשמעון יעקבי אין זכות לעזוב את הדיון מכיוון שהוא פקיד ממשלתי המשתכר מכספי ציבור, ולכן אין לו את הפריבילגיה לקום וללכת. היא הוסיפה שעליו להיות סובלני, לשבת ולהקשיב. בעקבות התנהלותו, היא הציעה שכל חברי הכנסת והוועדה יגישו תלונה בנושא.",
    "claims": [
      {
        "claim_id": 0,
        "text": "פנינה תמנו טענה שלשמעון יעקבי אין זכות לקום ולעזוב את הדיון.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 43,
            "source_excerpt": "אין לך את הפריבילגיה לקום וללכת.",
            "start_char": 1869,
            "end_char": 1901,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          },
          {
            "sentence_id": 60,
            "source_excerpt": "פנינה תמנו: אין לו שום זכות לקום וללכת, גם אם יש לו כיפה שחורה על הראש.",
            "start_char": 2443,
            "end_char": 2514,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 1,
        "text": "היא נימקה זאת בכך שהוא פקיד ממשלתי.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 42,
            "source_excerpt": "הוא פקיד ממשלתי, אין לך שום זכות למחות.",
            "start_char": 1826,
            "end_char": 1865,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 2,
        "text": "תמנו הוסיפה כי הוא משתכר מכספי ציבור.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 44,
            "source_excerpt": "אתה משתכר מכספי ציבור.",
            "start_char": 1905,
            "end_char": 1927,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 3,
        "text": "לדבריה, על יעקבי להיות סובלני, לשבת ולהקשיב.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 47,
            "source_excerpt": "אתה תצטרך לדעת להיות סובלני ולשבת ולהקשיב.",
            "start_char": 1970,
            "end_char": 2012,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      },
      {
        "claim_id": 4,
        "text": "פנינה תמנו הציעה שכל חברי הכנסת והוועדה יגישו תלונה.",
        "attribution": [
          {
            "sentence_id": 66,
            "source_excerpt": "אנחנו צריכים להגיש תלונה כולנו, כל חברי הכנסת וגם הוועדה.",
            "start_char": 2775,
            "end_char": 2832,
            "verified": true,
            "verification_method": "auto"
          }
        ]
      }
    ],
    "human_ratings": [
      {
        "annotator_id": "annotator_4",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_2",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 2,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_3",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      },
      {
        "annotator_id": "annotator_1",
        "scores": {
          "coherence": 2,
          "relevance": 1,
          "completeness": 2,
          "faithfulness": 2,
          "attribution": 2
        }
      }
    ]
  }
]