| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>׳ווןJK1 פרסום |
| 530 נשיקת המוות עול הטיל ״מסרא |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>^| |
| רח׳ ויצמן |
| אנו שומרים |
| על המשפחה והבית למבוטחינו היקרים! |
| בצה״ל, בשרות הבטחון באשר הם, |
| מקבלי קצבות צה״ל — אזרחים עובדי צה״ל |
| * השלימו הביטוחים הקיימים למען המשפחה. |
| * התאימו סכומי הביטוח לפי ערכם היום! |
| עשו למען חבריכם בשורה! |
| הכניסו אותם בסוד שרותנו: |
| * נאמנות מירבית — לאלפי מבוטחינו באשר הס. |
| * מקסימום ביטוח — מינימום תשלום. |
| + התשלומים חודשיים — באמצעות מת״ש צה״ל. |
| * בכל ענפי הביטוח |
| התוכניות מותאמות ומקוריות להגנת המשפחה, |
| ובתגאים המיוחדים שיועדו לכם בלבד! |
| המשרד פתוח משעה |
| כל שעה יפה לביטוח — כל טעה יפה לביטוח — פל שעה יפח לביטוח — פל טעה י |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ענה |
| יוני |
| מוצא על־ידי |
| מפקדת חיל האדר |
| העורך |
| משד, ד.ד ר |
| המערכת: |
| דאר צבאי |
| HEYL HA'AVIR |
| I.D.F./AIR FORGE |
| MAGAZINE |
| ARMY POST No. 2348 |
| ISRAEL |
| בעניני מנויים, דגמים וגליונות |
| ישנים יש לפנות אך ורק אל: |
| ההוצאה לאור, מח׳ ההפצה, |
| רח׳ ב׳ מם׳ |
| .הדפוס החדש״ בע״מ, ת״א |
| הדפסת העטיפה: |
| דפוס ניידט |
| הדפסת הדגם: |
| דפוס אש |
| המחיר |
| בולל מ.ע.מ. תוכן הענ>נ>ם |
| כמה מילות פרידה |
| כף מצמיהיש כנפייש - צבי גוטמן |
| ״אלואט" — הג׳יפ האוירי - צ. גוטמן |
| ״ה,מיג׳ ההוא לא יפיל אותי״ - גיל ארבל |
| אידי אמין האיש שרצה להיות מלד — תמר זאבי |
| - גיל ארבל״ מטרא־״ נשיקת המוות •טל הטיל |
| להכשיר טיישיש צעיריה - תמר זאבי |
| פיליפ מתקן המפלולים - גיל ארבל |
| 64 השידה אשר על המכר - תמר זאבי |
| הפשיטה שקדמה לאנטבה - מאיר כהן |
| נביא שקר או בעל חזון ? - אורי דרומי |
| כאויר העולש - מאיר כהן |
| נשיש בחיל האויר האמריקני |
| בשמי המזרח התיכון |
| מעבר ל־״פ־ |
| האש ממלכת מרשל דאפו שוקעת ? - יוסף מיכאלי |
| גלגוליו של גלגל |
| הואדד יוז — אגדה שגוועה - מ. כהן |
| יפאן בלהבות |
| שעשועיה אוירייש |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>...wid nll'H tihd |
| מליון זה הנני מסיים את תפקידי כעורך בטאון ״חיל האויר״ |
| וזאת לאחר |
| הזכות שנפלה בחלקי היתה יקרה לי מאד. הופקד בידי כלי-מבטא |
| נצחת |
| שליווה את גידולו וצמיחתו של חיל האויר מראשיתו. וזאת, ע״י ה |
| כל שלב משלבי התעצמותו של החיל, החל מה״פרימוסים״ הראשונים |
| הרועמים מעלינו.״ במלחמת השחרור ועד מטוסי ה״כפיר״ וה־״פ־ |
| רבים ממשפחת צוותי האויר והקרקע שלנו עשו את ההיכרות |
| הראשונה שלהם עם חיל האויר, באמצעות בטאון ח״א, שהיה בבחינת |
| הניצוץ הראשוני שהדליק בקרבם את האהבה לחיל. |
| כרכיו של בטאון ח״א מוצבים על מדפי הספרים באלפי בתים |
| בישראל ומהווים אבן שואבת לכל שוחר תעופה בארץ. |
| הנני משוכנע כי בטאוני ״חיל האויר״ האוצרים בתוכם, במלל |
| ובתמונה, את כל אבני-הדרך בהתפתחותו של חיל האויר, ישמשו בבוא |
| העת, מקור נאמן להיסטוריונים שיכתבו את תולדותיו המופלאות של |
| חיל מרקיע שחקים זה. |
| הנני אסיר תודה לכל מפקדי חיל האויר אשר הגישו לי עזרתם, |
| לאנשי-העט אשר ליווני בנאמנות לאורך השנים הארוכות, להוצאה לאור |
| של משרד הבטחון ולכל מסייעי הרבים במערכת ובבתי-הדפוס. לכולכם |
| — שלמי תודה וברכה. |
| ברכתי הנאמנה שלוחה למערכת החדשה של הבטאון, המופקדת |
| על המשך העשייה, למען הקניית התודעה האוירית בקרב שדרות |
| הציבור הרחבות. |
| כזכור לכם, נהגתי בימי-מלחמה, לכתוב טור יומי בבטאוני הקרב |
| תחת הכותרת ״הוא״. הרשו לי להפרד מכם, קוראים יקרים, בכתיבת |
| ״הוא״ אחד נוסף... |
| ״היא" — נ |
| שלכם, |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>Lexan LS is impact resistant |
| and, therefore, |
| rearlamps... |
| High Heat Acrylic (PMMA) |
| 23°C Acrylic (PMMA) 0.14 kgf.fn Acrylic (PMMA) 0.07 kgf.m |
| 23°C |
| High Heat Acrylic (PMMA) |
| 0,07 kg^sy |
| 0°C Acrylic (PMMA) 0,07 kgf.m |
| Influence of temperature upon the |
| impact resistance of Lexan LS and |
| acrylic (PMMA) |
| Lexan Acrylic |
| LS PMMA ASTM |
| method Mechanical Properties |
| D 256 Izod impact strength notched |
| bar 3,2 mm (1/8") 73°F |
| (23°C) ft.lb/inch of notch 8-16 4-6 |
| ־ |
| unnotclied bar 3.2mm (1/8") >60 — |
| GEtest Falling dart impact test |
| (1" dia dart. 1/8" thick) ft.lb. >225 <1 0°C Lexan LS -12 kgf. |
| 23°C |
| Lexan LS -12 kgf.m |
| 0°C |
| Lexan LS is virtually unbreakable. |
| Actual practical tests have proven that |
| Lexan LS lenses have an impact |
| strength that is far higher than that• of |
| lenses made from conventional |
| materials. Lexan retains its superior |
| impact properties over a wide tempera- |
| ture range and also after prolonged |
| exposure to severe outdoor weathering. |
| This means Lexan LS rearlamps can |
| reaily take a beating and will in many |
| cases survive a crash. There is no need |
| to emphasize that, on this score, |
| Lexan makes a major contribution to |
| vehicle efficiency and traffic safety. |
| Haze |
| Exposure, months |
| , c Acrylic |
| PMMA Lexan 20 |
| 10 Graphs 01 long-term exposure tests in |
| Florida show the degree 10 which |
| Lexan LS and Acrylic successfully |
| resist sunshine and other weather |
| inlluences. |
| Transmission |
| Exposure, months |
| Acrylic PMMA 100 |
| 90. Lexan LS polycarbonate is naturally |
| transparent and can be coloured or |
| lacquere |
| d in any colour shade with |
| full retention of optimum optical |
| properties. The transparency of Lexan |
| LS is exceedingly high (88-89 % • |
| luminou |
| s transmittance for a 1 mm |
| thick disc) and hardly affected by |
| greater thicknesses. Lexan LS is highly |
| resistant to exposure to UV radiation |
| (prolonged exposure to the sun, for |
| instance). In short, where transparancy |
| and refractive power are concerned, |
| Lexan fully matches the properties of |
| glass and acrylics. Even complex lens |
| optical paterns pose no problem for the |
| application of Lexan LS. |
| סוכית בנ |
| תל-אביב |
| וח׳ תמסגר |
| 36 24 36 12 |
| 5 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ארון הוא המסלול אותו צריך לעבור נער בן ח׳יי שנים עד |
| להיותו טייס־יירוט עתיר הפלות, נווט או טייס תקיפה |
| ההורס סוללות טילים, טייס תובלה המגיע לןאנטבה בדיי- |
| קנות של |
| מטרה זעירה במדבר לא־נודע. וכמו ב״מסלולים בליסטיים״ |
| למיניהם, הרי גם כאן לא כל ״פגז״ היוצא לדין אכן מגיע |
| ליעדו: יש הנושרים בתחילה, יש הנוחתים קרוב ויש המגי- |
| עים רחוק. דבר אחד ברור: אם נתקיימו במועמד שני תנאים |
| — הוא מוכשר והוא מעוניין — יעמיד לרשותו חיל־האויר |
| את כל המשאבים, כדי לטפחו ולהעלותו לפיסגה כאדם, |
| כאיש צוות־?אויר וכמפקד. |
| ישנם נערים המתעניינים בתעו- |
| פה כתחביב מגיל צעיר מאד. אבל |
| ״מכל עשרה טייסים, שבעה לא |
| •התעניינו בתעופה ובמטוסים לפני |
| גיוסם״ — כפי שמכרתה חוברת, |
| הנשלחת מטעם מיפקדת ח״א ל- |
| מתייצבים בלשכת הגיוס, שנתו- |
| ניהם הראשוניים מתאימים לטיס. |
| בשתי התייצבויות הם עוברים מב- |
| דקים רפואיים ופסיכוטכניים, וזו- |
| כים בציון בארבעה תחומים : פרו־ |
| פיל רפואי, דירוג פסיכוטכני רא- |
| שוני, השכלה וידיעת עברית. מי |
| שעמד ברמה המינימלית הנדרשת |
| לצוות־אויר הוא עובר לשלב |
| המיון הבא: בתחום הפסיכוטכני |
| עליו להגיע ל״שליש העליון״ כ- |
| קבוצת הציונים, השכלתו חייבת |
| להיות |
| וידיעת העברית — טובה )לגבי |
| עולים חדשים יש סידור מיוחד, |
| עליו נעמוד להלן(. |
| טייסים עם |
| משקפיים |
| המיפנה המשמעותי ביותר בקרי- |
| טריונים ביחס למועמד לצ״א, חל |
| בשנים האחרונות בתחום הרפואי. |
| אם בעבר נתקבלו רק בעלי הפרו- |
| פיל הרפואי הגבוה ביותר, הרי |
| עתה מתקבלים גם בעלי פרופיל |
| — הכל בהתאם לסעיפי הפסילה. מורחב בשתיים־שלוש דרגות מכך |
| בשנים האחרונות חלה בעולם |
| ליברליזציה בדרישות הרפואיות ה- |
| כלליות לצוות־אויר — ממ- |
| שיך הרופא. ״כל עוד המועמד |
| אינו סובל מסעיפי ליקוי שיש |
| בהם פגיעה בבטיחות הטיסה, ב- |
| ל |
| בריאות הטייס ובכושר הביצוע ש |
| המשימות — הוא מאושר ע״י |
| הוועדה הרפואית״. |
| תצלום רנטגן |
| של האישיות |
| אך תחילה חייב המועמד להו- |
| כיח עצמו בתחום הפסיכולוגי |
| חהפסימטכני. לשם כך הוא נק- |
| רא להתייצבות נוספת בלשכת |
| הגיוס. כאן עליו להצליח במב- |
| חנים פסיכוטכניים מורחבים לק- |
| ראת קורסים מיוחדים, בהם מושם |
| הדגש על האינטליגנציה, כושר |
| הלמידה, זכירה, יכולת הפשטה, |
| תפיסת המרחב, וכן ״כשרים פסי־ |
| כומוטוריים״ — כלומר — קשרי |
| המוח והיד ומהירות התגובה. |
| עמד האיש במבדקים עד כאן — |
| הוא מקבל מכתב ממיפקדת ח״א, |
| המבשרו על כך, ו...מזמנו למב- |
| דקים נוספים בבסיס קליטה ומיון. |
| חנים פסיכוטכניים לטייסים, ה- בשלב זה עוברים המועמדים מב- |
| בודקים את הכשרים הביצועיים־ |
| מוטוריים שלהם. הם כוללים, בין |
| היתר, מבחן כושר מכני, כגון פי- |
| רוק והרכבה של מכונה, ומבחן |
| תיאום ידיים, כגון תיפעול מח- |
| רטה בעלת שתי ידיות. |
| בתחנתם הפסיכולוגית הבאה |
| מגיעים המועמדים רמתאימים אל |
| ״המרכז לרפואה תעופתית״ של |
| ח״א. כאן עוברים הם שוב סיד- |
| רה של מבחנים בכתב, הכוללים |
| שאלון ביוגרפי מפורט ובו גם |
| סקירת תחומי ההתעניינות, וכן |
| סידרה של מבחני הערכת אישיות. |
| במבחן השכלה נבדקות ידיעותיהם |
| בפיסיקה, מתימטיקה, גיאוגרפיה, |
| היסטוריה, אזרחות והשכלה כללית. |
| לאחר שפסיכולוגים מסכמים את |
| תוצאות המבחנים עד כה, הם |
| מגבשים מעין ״פרופיל פסיכולו- |
| גי״, המתייחס בעיקר לתכונות: |
| אמביציה כללית, התמדה, דביקות |
| במטרה, כושר התמודדות, פעל- |
| תנות, יוזמה, העזה, יכולת־עמידה |
| במצבי לחץ ומתח, ״סף תיסכול״ |
| ואופי התגובה לו, סתגלנות חב- |
| רתית ודימוי עצמי. |
| מלווה ב״תצלום רנטגן״ מפורט |
| זה של אישיותו, מגיע המועמד |
| לנקודה הסופית בתחום זה: ראיון |
| עם פסיכולוג. במשך |
| הוא נשאל ומשוחח על קורות |
| 7 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| חייו, נקודות מיפנה בתולדותיו, |
| תחומי התעניינותו, מניעיו להיות |
| איש צוות־אויר והשכלתו. זד |
| מראיין יכול להציג גם נמה |
| ״שאלות לחץ״, כמו שאלת בה נד- |
| רש המועמד לבחור אחת מבין |
| מספר אפשרויות בלתי־נעימות, |
| וכוי. על שלב זה של ראיון עם |
| הפסיכולוג נולדו כבר אגדות ומי- |
| תוסים רבים, פרי סיפוריהם של |
| ״זאבי־טיס״ ותיקים, יוצאי ח״א |
| הבריטי וראשוני ח״א הישראלי. |
| מספר פסיכולוג : ״יום אחד הבחנ- |
| תי כי המרואיין שמולי משלב כל |
| העת ידיו לאחוריו. לשאלתי, מדוע |
| הוא עושה כן, השיב : שמעתי |
| שהפסיכולוג נוהג להכות בסרגל |
| על האצבעות אם מניחים את היד |
| על השולחן — כדי לבדוק את |
| בעבר היה מוצדק אולי החשש מהירות התגובה..." |
| מפני הפסיכולוג, שכן היתד! לו |
| זכות דעה מכרעת לגבי התאמת |
| המועמד. אך מזה שנים אחדות |
| חל מיפנה גם כאן: הגיעו למס- |
| קנה, שהתרשמות המראיין ברא- |
| יון הקצר עלולה להיות סובייקטי- |
| בית ובלתי מתייקת. לציונו עדיין |
| מוקנה משקל חשוב — אך לא |
| בלעדי. ייתכן כיום, שהמראיין אף |
| - |
| מעניק ציון ״בלתי עובר״, אך ה |
| ציון הפסיכולוגי הסופי של המוע- |
| - |
| מד יהיה חיובי. זאת משום ש |
| הציון הסופי מחושב על־פי נוס- |
| חה המביאה בחשבון |
| נים במשקלים שונים, המתייחסים |
| לארבעה תחומים : הערכת אישיות, |
| השכלה, תכונות פסיכומוטוריות |
| וביוגרפיה. על סמך מעקבים ומח- |
| כולוגים לנבא בוודאות גבוהה יח- קרים מעמיקים יכולים כיום הפסי- |
| סית, מהם סיכויי ההצלחה של |
| המועמד בקורס טיס, לפי הציון |
| הסופי שקיבל. |
| האתגר והקסם שבטיס |
| ״לעתים קיים אצל הנוער דימוי |
| כאילו רק ,סופרמן' יכול להיות. |
| טייס״ — אומר הפסיכולוג הראשי |
| של ח״א. ״לפיכך יש כאלה שאי- |
| נם מאמינים ביכולתם להצליח. |
| זוהי כמובן הערכה מוטעית. טייס• |
| אינו צריך להיות גאון באינטלי- |
| גנציה, די שהוא בתחום העליון |
| של הממוצע״. |
| הבדיקות הפסיכולוגיות נערכות |
| אמנם סמוך ככל האפשר לגיוס, |
| אך הפסיכולוגים ערים לכך שנער |
| עשוי להגיע לשיא כושרו רק מעבר |
| חניכי קורס טיס במגמת קרב טסים במטוס פוגה־מגיסטר בשלב הראשוני והבסיסי. |
| אחוריו. |
| החניך במושב הקדמי, והמדריך מ |
| 8 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| לגיל |
| בזרוע אחרת יעצב סופית את אופ־ |
| יו. ואכן — אף אם נפסל הנער |
| מבחינה פסיכולוגית טרם גיוסו, לא |
| אפסה תקוותו: כתום שנה לשרות |
| מוצלח בצה״ל רשאי הוא לבקש |
| מבדקים חוזרים — ויש שעמדו |
| בהצלחה במבחנים החוזרים הללו. |
| דבר אחד לפחות הוכיחו הללו: |
| שיש להם מוטיבציה, רצון עז, |
| להיות אנשי צוות־אויר. |
| •וכאן, כשמדברים על מוטיבציה, |
| זהו המקום לחטט בשורש הדברים, |
| ולבדוק מהו קסם המשיכה הטמון |
| בטיס. מסביר הפסיכולוג, תוך ש- |
| הוא מסתמך על זכרונותיהם של |
| טייסים ותיקים: ״האדם הוא יצור |
| יבשתי, ונועד לחיות על האדמה. |
| כדי לרחף באויר צריך לעשות |
| משהו מיוחד, ודרושה מוטיבציה |
| לקבל סיפוק מהמשהו החריג. יש |
| כאן שאיפה ונכונות להתמודד עם |
| אתגר. מי שאין לו שאיפה כזו — |
| יילך עם שתי רגליו על הקרקע. יש |
| בטיס כמיהה להתנסות בחוויות |
| חדשות, להימצא במצבים בלתי |
| רגילים, מעין הרפתקנות במובן ה- |
| חיובי, רצון להוכיח הצטיינות ב- |
| תחום שרק מעטים מסוגלים להצ- |
| ליח בו. קיימת גם ההנאה האס- |
| תטית מהיכולת להשקיף מגביה ב־ |
| נוף הפרוש הרחק למטה. יש הרו- |
| אים בטיס גם מקצוע טוב לעתיד״. |
| אלא שבטיס עצמו אין די, |
| כשמדובר בתעופה צבאית : ״טייס |
| צבאי הוא בראש וראשונה לוחם |
| אווירי, בניגוד לטייס אזרחי״ — |
| ממשיך הפסיכולוג. ״אדם יכול |
| להיות טייס אזרחי מצויין, אך ללא |
| מניע של לוחם. חלק גדול מהנוער |
| יודע — על סמך ההיסטוריה של |
| מלחמות ישראל — כי טייס הינו |
| לוחם מהשורה הראשונה. בחור |
| עם ערכים הרוצה ללכת לתפקיד |
| התנדבותי, יוכל לתרום את תרו- |
| מתו הסגולית הגבוהה ביותר לבט־ |
| חון המדינה — כטייס״. |
| כאן עומד הפסיכולוג על הלך־ |
| רוח מוטעה תשורר לעתים בקרב |
| ופסיכולוגיות כטייסי קרב, אך אלה, שנדחו מסיבות רפואיות |
| יכולים לשרת בנווטים וכטייסי |
| מטוסים איטיים : ״יש האומרים : |
| ,או טייס קרב — או כלום׳. זוהי |
| גישה מוטעית, הנובעת מהיעדר |
| ידיעה ברורה על מהות תפקידיהם |
| של אנשי צוות־אויר״. משום |
| כך ממליץ הפסיכולוג על הגברת |
| פעולות ההסברה התעופתיות בקרב |
| הנוער, וטיפוח אירגונים כגון |
| גדנ״ע־אויר וקליוב־התעופה. ״הטיס |
| היה תמיד ויהיה תמיד מקצוע |
| התנדבותי״ — הוא מצהיר. ״יש |
| צורך במניע חזק מאוד כדי להצ- |
| ליח בקורס הטיס הקשה. נער, |
| המטיס טיסן, רואה בזה בדרך־ |
| כלל צעד מכין להטסת מטוס״. |
| כאן עומד הפסיכולוג על מוקש |
| ״מבדילים בפסיכולוגיה בין השאי- העלול להכשיל רבים וטובים: |
| פה להצליח מצד אחד והפחד מ־ |
| כשלון מצד שני. יש בעלי שאי־ |
| פה עזה להצלחה, אך פחדם הגדול |
| שוב |
| מכשלון בתחום הנראה להם ח |
| — עלול לגרום שאף לא ינסו זאת. |
| במקרה וניסו, עלול חשש מוגזם |
| כזה לפגוע בתיפקודם התקין ב־ |
| שלבי המיון או במבחנים שבקורס |
| הטיס — ולהכשילם. גם הקיצו- |
| ניות השניה — אי־איכפתיות ב־ |
| יחס להצלחה או לכשלון — אינה |
| רצויה. אנו מחפשים איפוא את |
| שביל הזהב בין מניע חזק להצ- |
| לחה ובין חשש בינוני מכשלון, |
| שאינו מונע את הרצון להתנסות |
| בקורס. ח״א מצידו מציע אפשרו- |
| יות תחליפיות אם לא יצליח כטייס |
| קרבי — דהיינו, להיות טייס תו־ |
| וווו |
| וווו |
| III |
| I h |
| 111111 |
| nun |
| 111111 |
| imii |
| 111111 00c |
| 0 |
| ת |
| IIII |
| 'III |
| י- ו ו |
| וווו |
| :כ ווו |
| D |
| a |
| a |
| a a a 0 |
| 0 a |
| 0 a _L |
| una 0 |
| a 0 0 0 |
| 0 0 0 a |
| a: 0 |
| a a |
| Wf |
| ללא מלים |
| 9 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| הפוגה מסיע לעמדת המראה, בתוכו מדריך וחניך. בצברו מספיק שעות עושה |
| החניך טיסת יחיד ראשונה במטוס. |
| בלה, .מסוקים, קישור וסיור או |
| נווט״. |
| יש הפורחים |
| במאוחר... |
| כאן אנו מגיעים אל התכונות |
| הנדרשות מפרח־הטיס או הנווטות, |
| ומהטייס עצמו. ראשית צריך הוא |
| להשתלט על כמות עצומה של לי- |
| מוד תיאורטי ומעשי. מסביר הפסי- |
| כולוג : ״יש הבדלי למידה בין |
| איש לאיש. יש הלומדים מהר, ויש |
| •הקולטים לאט. בפסיכולוגיה קיים |
| •המושג של ,פורחים מאוחרים׳ |
| LATE BLOOMERS) |
| נו, אנשים המגלים קשיים הת |
| חלתיים, אך בהתגברם על המכ- |
| ליחים יפה. מערכת המיון צריכה שולים הללו, הם משגשגים ומצ- |
| לגלות את ,הפורחים המאוחרים׳ |
| הללו, בתנאי שלא יהיו יותר מדי |
| מאוחרים... בשעת ההדרכה יש |
| מקום להרשות הבדלים אישיים |
| עד לגבול מסויים, הנקבע בהתאם |
| למדיניות״. |
| מדגיש הפסיכולוג: חרף הירידה |
| בקריטריונים •הרפואיים הנדרשים |
| למקצועות צ׳׳א — לא חלה ירידה |
| מקבילה בקריטריונים הפסיכולו- |
| גיים. הוא מגלה, מתוד בדיחות־ |
| דעת, כי על מערכת המיון של ח״א |
| מופעלים לחצים רבים ל״פרוטק־ |
| ציה״ מצד קרובי נערים שנפסלו |
| לצוות־אוויר, התובעים לנהוג עמם |
| לפנים משורת הדין... למותר ל- |
| ציין, שכאן אין לפרוטקציה שלי- |
| טה. המפתח — |
| חלוקת-קשב נכונה |
| מה בעצם מחפשים אצל המועמד |
| לצוות־אויר י |
| מגדיר הפסיכולוג: ״אנו רו־ |
| צים שהבחור יהיה מאוזן, ללא |
| בעיות נפשיות ותסביכים קשים |
| שיפריעו לו לתפקד. אדם עם בג- |
| רות נפשית מתאימה, בעל כושר |
| להתמודד עם לחצים ומנטליות של |
| לוחם. לכל אורך הדרך — במה- |
| לך הקורס ולאחריו — זוהי מסגרת |
| שיש בה לחצים. |
| ״לטייס חיונית גם מידה מסו־ |
| מסויימת של אינדווידואליזם, ב- |
| תנאי שאינה קיצונית ואינה פו- |
| געת בנכונות לקבל מרות. איג־ |
| דיווידואליזם במובנו החיובי כולל |
| 10 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כך מצמיחים כנפיים |
| מחשבה עצמאית, מידה מסויימת |
| של ניו־קונפורמיזם, דמיון יוצר, |
| שאיפה להישגיות, ביקורת עצמית |
| זזיובית. יחד עם זאת, אסור שיהיה |
| אגואיסט ואגוצנטרי עד כדי כך |
| שחבריו לא ירצו לטוס עמו. משום |
| כך אנו בודקים גם את הכושר |
| החברתי של המועמד, ויכולתו לח- |
| יות עם אחרים ולתפקד בצוות״. |
| הוא הדין ב״שחצנות״: טוב שיש |
| לאדם דימוי עצמי גבוה, המבוסס |
| על כיסוי ממשי. אך אם השחצנות |
| גורמת לו שיבוז לאחרים ויסרב |
| לשתף עמם פעולה — הדבר פסול. |
| תכונה חשובה שאין לוותר עליה |
| אצל איש צוות: מהימנות ויושר. |
| אדם שאינו נוטה לדווח דיווחי |
| אמת גם כשהדברים אינם לרוחו — |
| לא ניתן להפקיד בידיו כלי יקר |
| - |
| כמטוס־קרב• מהטייס הישראלי, ה |
| ניצב לעתים בפני מבצעים ומב- |
| חנים קשים במיוחד, נתבעת הז- |
| דהות מלאה עם הערכים המהווים |
| יסוד לחיי האומה והמדינה. |
| תכונת־המפתח של טייס היא |
| ״חלוקת־קשב״ נכונה, שפירושה: |
| היכולת להקדיש תשומת־לב לד- |
| ברים אחדים בעת ובעונה אחת. |
| נהיגה במכונית, חשים בתחילה אומר הפסיכולוג: ״כשלומדים |
| קושי כשצריך להחזיק בהגה, לל- |
| חוץ בדוושות, להחליף הילוכים |
| ולהסתכל סביב. חלוקת קשב נאו- |
| תה פירושה לתפקד כהלכה כשכל |
| הדברים קורים ביחד, השינויים |
| מתרחשים במהירות וצריך לקלוט |
| הרבה גירויים ורשמים. קליטת ה- |
| מידע, עיבודו, קבלת ההחלטה |
| והתגובה — חייבים להיות מהירים |
| אצל טייס״. |
| ומסכם הפסיכולוג את חלקו ב- |
| פק |
| מיון המועמדים לטיס: ״אין ס |
| שלקורס טיס מגיעה ה,שמנת ש־ |
| בשמנת׳ בקרב הנוער בארץ. ה- |
| אינטליגנציה הממוצעת של בוגרי |
| הקורס גבוהה מאוד. המסיימים ב- |
| הצלחה חשים סיפוק עצום עם |
| קבלת הכנפיים והצטרפותם לאותה |
| משפחת לוחמים מעולה. לעומתם |
| נקלעים לעתים מודחי קורס טיס |
| למשברים נפשיים, למרות שיש |
| ביכולתם לתרום רבות לזרועות |
| אחרות של צה״ל״. |
| העומדים בהצלחה במבדקים ה- |
| פסיכולוגיים, עוברים מערכת בדי- |
| קות רפואיות. |
| הבדיקות כוללות את הלב וזרמיו |
| החשמליים )א.ק.ג.(, המוח וזרמיו |
| חלק מה״טקס״ לאחר ביצוע הסולו הראשון., )א.א.ג(, בדיקה פנימית, בדיקות |
| מעבדה, בדיקות מעמיקות של ה- |
| ראייה והעיניים, בדיקות שמיעד, ו- |
| אוזניים, צילום עמוד השדרה )חשוב |
| בעת נטישה באמצעות כסא מפלט(, |
| בדיקות שיווי משקל, בדיקות שי- |
| ניים, ועוד. |
| לעתים יכול אדם להיות בריא |
| וכשיר עבור החילות הקרביים ביו־ |
| תר בצה״ל, אך סעיף שולי לכ- |
| אורה עלול לפוסלו לטיס. לדוג- |
| מה: מחלות עור מסויימות העלו- |
| לות להפריע לאדם הנתון בסרבל |
| אי- |
| טיסה, חליפת לחץ וקסדה. מ |
| דך עלולה רגל שטוחה )״פלט- |
| פוס״( להפריע לחייל בסיירת, ה- |
| נדרש לערוך מסעות רגליים מפר- |
| כים — אך אינה מפריעה לו להיות |
| טייס. |
| ישנן גם פסילות או הגבלות על |
| רקע משקל וגובה. משקל גבוה |
| מדי עלול להפריע לנטישה באמ- |
| צעות כסא מפלט; גובה רב מדי |
| מונע ישיבה נוחה בתא־הטייס; |
| גובה נמוך מדי מונע תיפעול |
| דוושות הגה הכיוון כהלכה. במק- |
| רי ספק נוטלים רופאים־טייסים |
| את המועמד לתוך תא הטייס ב- |
| מטוס ההדרכה פוכה־מגיפטר, |
| ובודקים את התאמתו הפיסית. |
| העומדים במבדקים הרפואיים נח־ |
| לקים לשלוש קבוצות: טייסי |
| ומוטי קרב! נווטי קרב בעלי |
| משקפיים )בתנאי שזהו סעיף ה־ |
| ליקוי המשמעותי היחיד(! טייסי |
| תובלה, מסוקים ומטוסים קלים, |
| ונווטי תובלה. זאת בניגוד ל- |
| שנים עברו, בהן נדרש מכל הטיי- |
| סים ואנשי צוות־אויר כושר ברי- |
| אות זהה. |
| הסדרים למקרים |
| חריגים |
| מי שעמד במבדקים הללו ונמ- |
| צא מתאים לאחד ממקצועות הטיס, |
| נדרש לחתום על הצהרה בדבר |
| צהרה |
| נכונותו לשרות קבע. זוהי ה |
| עקרונית, שאין מתחייבים בה ב- |
| ה |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| שלב זה באורך התקופה. במהלך |
| להתנדב ל־ד הקורס יתבקש החניך |
| שנות שרות קבע, אף שבהתאם ל- |
| מדיניות ה״א — עליה ידובר |
| להלן — רשאי הוא להפסיק את |
| שרותו לפני־כן. החותמים לשרות |
| קבע בן שבע שנים נכנסים אליו |
| לאחר שרות חובה מקוצר, לפי |
| אורך תקופת ההתחייבות. המהססים |
| יכולים לבקש שייערך להם סיור |
| בביה׳׳ס לטיסה לפני שיחליטו סו- |
| פית. לאנשי גרעיני נח״ל מובטח |
| שישובו לגרעינם אם יודחו במה- |
| לך הקורס. |
| העומד בכל השלבים האלה |
| מקבל הודעה על כך, ועמה צו |
| גיוס. הגיוס נערך יום לפני תחי- |
| לת הקורס. מי שלגביו קיים ספק |
| מבחינת המבדקים וחייב לחזור |
| עליהם, או מי שלא עשה את המב- |
| דקים לפני גיוסו — מגוייס כשבוע |
| ועובר את המבדקים הנדרשים לפני תחילת הקורס המתאים, |
| כחייל. |
| עולים חדשים שידיעתם בעברית |
| אינה מספקת, יכולים ללמוד ב־ |
| מכינה בת חצי שנה, הכוללת שלו- |
| שה חודשי לימוד עברית, ובר!מ־ |
| שכם — לימודי הכנה לקורס טיס. |
| במכינה זו לומדים כבר רבים. |
| לגבי אנשי מילואים, קיימת |
| פקודת מטכ״ל מפורשת, המחייבת |
| כל מפקד לשגר למבדקים חייל |
| שמילא טופס התנדבות לקורס. ב- |
| מקרה והוא מודח מקורס־טיס, פגה |
| לאלתר התחייבותו לשרות קבע. |
| הגיל המירבי להתקבל לקורס טיס |
| הוא |
| מתקבלים אליו גם בעלי מקצו- |
| עות נדרשים מעל גיל זה, כגון |
| קצינים קרביים, מהנדסים, רופ- |
| אים, בעלי רשיונות־טיס אזרחיים |
| עם נסיון ניכר, וכיוצא בכך. |
| — מובטח לו תנאי יסודי: כל המגיע לביזז״ס לטיסה |
| ; הוא פותח ״דף חלק״, שווה |
| לשאר חבריו. זאת מפני שציו- |
| אי- |
| ניו אינם ידועים למדריכיו ה |
| שיים, כדי למנוע מהם דיעה קדו- |
| מה. הללו ״חבויים״ אצל מפקד |
| הקורס. במקרים מיוחדים — |
| לרוב בשלבים מתקדמים יותר של |
| הקורס — ייתכן שייאלץ לעבור |
| פעמיים את השלב בו נכשל, או |
| יושעה לתקופה ממושכת יותר. |
| אולם למטבע צד שני: מי שמגלה |
| חולשה התחלתית בקורס, אך נתו- |
| ניו הראשוניים טובים — ישמשו |
| לו הללו ״ציון מגן״, והוא ייהנה |
| מאשראי נוסף. |
| מפגש ראשון: הגיבוש |
| בית״ס לטיסה נתון בין שתי מג- |
| מות מנוגדות: משאביו המוגבלים |
| וצרכי צה״ל בכללותו מחייבים |
| ניפוי מוקדם ככל האפשר של ה־ |
| 9 |
| [Mj] MARAIMTZ- KEF - JANSZEN • |
| ems ADC TRA1MSCR1PT0RS |
| וםמ נ־ עךי אשרא-ם מחירים מוזלי |
| מגבר מרנץ ׳ |
| 5100.— |
| מגבר מרנץ |
| 6390— |
| מלום-ישירות לצרכן |
| רדו ארלוזורוב |
| פה״צ |
| המכירה בימים: אי-ו־ |
| ( א-ה, )פרטליוםג |
| מפרטים טכניים ומחירון: ת.ד |
| 12 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כד מצמיחים כנפיים |
| שטף מים ובעיטה בישבן — הם המרכיבים העיקריים ב״יטקס״ הנערך לחניך |
| לאחר ביצוע הסולו הראשון. |
| בלתי מתאימים; מאידך גיסא, |
| זקוקה המדינה לטייסים רבים ככל |
| האפשר, ויש לתת את מירב ההז- |
| דמנות גם לחלשים שבפרהי הטיס. |
| יום לאחר גיוסם מגיעים החני- |
| כים לביה״ס לטיסה. הם מתחי- |
| לים מייד שלב ״גיבוש״. |
| בשלב זה נערכת מעין הי־ |
| כרות הדדית ראשונה: ביה״ס — |
| את החניך, והחניך — את הצבא |
| בכלל ואת ביה״ס בפרט. החניכים |
| מבצעים כאן מסעות יום ולילה |
| לטווחים של |
| עם נשיאת אלונקה, העברת מאהל |
| ממקומו וכמובן — מסדרים. הד- |
| רישות הגופניות אינן יוצאות־דו־ |
| פן במיוחד. בתחום החינוך מקב- |
| לים החניכים הרצאות על הצבא |
| ועל ביה״ס, וחוזים בסרטים תעו־ |
| בתום הגיבוש נערכים מבדקים פתיים. |
| הדומים למבדקי קצונה. חל- |
| קם המעשי נערך בשדה, ובו מו- |
| טלים על החניכים מבצעים קבו- |
| צתיים, כגון מעבר גדר מתוח- |
| כמת — כאשר מקצת החניכים |
| מתמנים כמפקדי הצוותים לצורך |
| התרגיל. חלקם השני של המב- |
| דקים הוא מילולי, ובו נבחן הכו- |
| שר האינטלקטואלי של החניכים. |
| ר,ם משוחחים עם מדריכי הטיסה, |
| משתתפים בשיחה או נדרשים |
| לשאת הרצאה מאולתרת. החניכים |
| משתתפים גם במבדק סוציומטרי, |
| בו מדרגים הם את כל הקבוצה. |
| בסיכום הגיבוש רוכש ביה׳׳ס |
| לטיסה נתונים נוספים על אודות |
| החניכים בתנאים מעשיים. אלה מ־ |
| ביניהם המגלים מידה מרובה של |
| אי־סתגלנות — משולחים כבר ב- |
| לחה — זוכים לכותפות של פרח־ שלב מוקדם זה. המסיימים בהצ- |
| טיס. |
| גמרו שמינית — |
| מתחילים בתשיעית... |
| לאחר שלב גיבוש זה, באים |
| שאר השלבים, אותם עוברים פר־ |
| חי־הטיס או פרחי־הנווטות. |
| ראשון בהם הינו שלב ״הקדם־ |
| מכין״. רובו לימודים תיאורטיים, |
| ומיעוטו — טיסות ואימונים צב- |
| איים. שלב זה נועד לבדוק אם |
| עשוי החניך לעמוד הלכה למעשה |
| בקצב ההתקדמות ובהישגים ה- |
| נדרשים מפרחי־טיס בביה״ס לטי- |
| סה של ח״א — בתחום האוויראות |
| ובתחום הלימודים התיאורטיים. |
| לימודי הקרקע ב״קדם־מכין״ |
| מיועדים לגשר על פערי ההשכלה |
| 3 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| של החניכים המגיעים לביה״ס ול- |
| ־ |
| הביאם למכנה משותף, להקנות ל |
| פרח־הטיס את הידיעות הטכניות |
| ואת הנהלים שיאפשרו לו להת־ |
| חיל בטיסות, ולהוות מכינה ל- |
| לימודים האקדמאיים בשלב מאו- |
| חר יותר. הלימודים הללו כוללים |
| מקצועות כגון: מתימטיקה, פי- |
| סיקה, חשמל ואלקטרוניקה, עק- |
| רונות טיסה, מבנה מטוס פייפד, |
| לים להסתייע בשיעורים פרטיים רפואה אווירית ונושאי חינוך. |
| הניתנים על־ידי חונכות, שהינן |
| בוגרות תיכון ריאלי, וכמובן — |
| בחבריהם המתקדמים יותר. גם ה- |
| מדריכים ששים לעזור אם פונים |
| אליהם אף ,מחוץ לשעות העבו- |
| דה׳״. |
| קצין אחר מגדיר זאת כך: ״ה- |
| חניכים גמרו את השמינית — כאן |
| הם מתחילים בתשיעית...״ יום ה- |
| לימודים כולל ארבעה שיעורים בדיקת האויראות — |
| בפייפר |
| גולת הכותרת בשלב זה הינן |
| הטיסות. החניך מבצע כאן עשר |
| טיסות בפייפר• כולן עם מדריך. |
| אין מטרתן ללמד טיס, אלא לב- |
| חון את כושר הקליטה של החניך |
| בלימוד טיס ואת יכולת תיפקודו |
| באוויר. |
| בשלב המתקדם טסים חניכי מגמת קרב בסקייהוק. דגמו הדו־מושבי משמש |
| להדרכה, והחד-מושבי לטיסות יחיד. החניכים מבצעים בו תירגולי מטווח |
| וקרבות אויר. |
| ״בוגר תיכון במגמה ריאלית |
| — אין לו בעיות בלימודים״ — |
| נושא. |
| מבטיח הקצין המופקד על ה |
| ״מי שאינו בוגר ריאלית — צריך |
| להתאמץ יותר. מי שלא משתדל |
| — מודח כבר בתחילה. מי שמש- |
| תדל ולא יכול — מושאר תקופה |
| נוספת אם אופיו חיובי והישגיו |
| בבוקר וארבעה אחה״צ, ומחייב טובים״. המתקשים בלימודים יכו־ |
| )לפי הערכת אותו קצין( כשעה |
| לימוד |
| וחצי עד שעתיים נוספות ל |
| עצמי והכנת תרגילים. |
| אין עומס הלימודים האמור פו- |
| טר את החניכים מאימונים צב- |
| איים כגון תרגילי סדר, מסעות, |
| הטיסה הראשונה הינה טיסת תירגולים גופניים וכוי. |
| היכרות — ולגבי מרבית החניכים |
| — זוהי שהיית הבכורה באוויר. |
| בטיסות הבאות נדרש החניך לב- |
| צע בדיקות חיצוניות במטוס, הת־ |
| נעה, ובדיקות חיוניות אחרי הת- |
| נעה. באוויר מדגים המדריך טיסה |
| אופקית וישרה, תימרונים תוך |
| תיאום הגאים, תירגול נחיתת |
| 14 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| אונס — והחניך נדרש ללמדם |
| ולבצעם תוך •הזדהות בשטחי ה- |
| אימונים, התייחסות למטוסים א־ |
| חרים, קיום נוהלי קשר וכוי. |
| במילים אחרות: החניך צריך ל- |
| הוכיח אוויראות נאותה. אין הוא |
| מבצע כאן המראות ונחיתות. או- |
| תם החניכים שרכשו כבר נסיון |
| טיסה במסגרת אחרת כגון גדנ״ע- |
| אוויר, נהנים מיתרון בשלב התח- |
| לתי זה — אך לא הרבה מעבר |
| לכך. |
| כעבור כמה טיסות נערך דיון־ |
| הערכה על הישגי החניך. כבר |
| כאן יכולים המדריכים המנוסים |
| לדעת מי לא יוכל לעמוד בקצב |
| ההתקדמות בטיסה הנדרש בבית־ |
| הספר. לגבי הנותרים נערך דיון |
| ניסף בתום מספר הטיסות בפייפר. |
| כאן קיימות שלוש אפשרויות יסו- |
| דיות: מי שהוכיח עצמו בטיסה |
| ובלימודי הקרקע — ממשיך ב- |
| קורס טיס; מי שנכשל בשני ה- |
| מהקורס; מי שנכשל בטיסה אך תחומים או בלימודים — משולח |
| הוכיח עצמו בלימודים — מוצע |
| לו בדרך־כלל לעבור לקורס נוו- |
| טים. |
| בשלב הקדם־מכין מנפים איפוא |
| את אלה, שברור כבר עתה כי לא |
| יוכלו להיות טייסים בח״א — אך |
| אין מתיימרים לנבא כאן את סי- |
| כויי ההצלחה של הממשיכים. |
| קשיחות — תנאי |
| לתקיפת טילים |
| הללו מתחילים כעת בשלב ״ה־ |
| מכין״, שהוא אולי הקשה ביותר. |
| וזאת משני טעמים: מחד — הוא |
| מחייב מאמצים פיסיים ונפשיים; |
| מאידך — כולו צמוד לקרקע, ללא |
| טיסות. שלב זה מקפל בתוכו את |
| הטירונות, יחד עם אימוני חי״ר |
| ברמה של קורס נדכים וקצינים. |
| החיילים עורכים מסעות רבים ב- |
| קבוצות גדולות, וגם כבודדים. כל חלקי הארץ, ביום ובלילה, ב- |
| ״השלב המכין נועד להפוך את |
| החניכים לחיילים קשוחים, המסו- |
| גלים לעמוד בלחצים גופניים ו־ |
| נפשיים. עליהם לדעת, שתכונה זו |
| חשובה לטייסים התוקפים סול- |
| לות טילים״ — מסביר אחד מ- |
| מדריכי ביה״ס. |
| אומר מדריך אחר : ״הפער בי- |
| נינו לבין טייסי תאוייב אינו בלי- |
| מודים או בהטסת המטוס דווקא. |
| ווירו־ |
| טייס יכול לבצע תרגילי א |
| בטיקה מצויינים — אך כדי לת- |
| קוף בעקשנות כנגד אש נ.מ. היו- |
| רה מולך, צריך יותר מאשר יכו- |
| לת הטסה גרידא. כאן חשוב מיהו |
| האדם, מהם שורשיו, מה עומד |
| מאחוריו, עד כמה הוא דבק ב- |
| משימה. הפער הוא באישיות. |
| חשובים הלימודים — אך גם |
| המורשת, האווירה והחינוך״. |
| בקדם־מכין כבר נפלטו, כאמור, |
| מרבית החניכים שאינם מתאימים |
| נ־ מבחינת כושר הטיסה; |
| האיגוד הארצי לט״סי נתיבי אויר בישראל |
| )איגוד הטייסים( |
| הודעה על פתיחת |
| לשכת העסקה ל |
| לפי החלטת המועצה הארצית של איגוד הטייסים |
| מתאריך |
| שדרכה יתקבלו טייסים לעבודה בחברות התעופה בארץ. |
| הלשכה פתוחה במשרדי האיגוד בכל ימות השבוע |
| 13.00—8.3 |
| בין השעות |
| טייסים בעלי רשיונות טייס אזרחיים החברים באיגוד או שאינם חברים |
| בו והמעוניינים להתקבל לעבודה בחברות תעופה בארץ יירשמו בלשכה |
| באופן אישי או יפנו בכתב לת.ד |
| מזכירות האיגוד |
| 5 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| ״ראשוני״ המראות, נחיתות, רי- |
| חוף, טיסה רגילה. אותה עת לומ- |
| דים חניכי מגמת ניווט להנחות את |
| צוות האיילנדר אל המטרה. |
| לאחר מספר שעות טיסה בפוגה |
| או טיסה במסוק, מתקיים דיון־הער־ |
| כד, על החניך, בהשתתפות מדריך |
| הטיס, מדריך בכיר בלימודי קרקע |
| וקצין החינוך של ביה״ס. שני הרא- |
| שונים סוקרים את הישגי החניך ב- |
| תחומיהם עד כה, וקצין החינוך |
| מביע דעה על אופיו. כאן מחלי- |
| טים שוב אם ימשיך החניך ב- |
| קורס. מי שמגלה חולשה בטיסה, |
| אך עדיין מתאים להיות איש צוות־ |
| אויר מבחינת כושר לימודו ואופיו, |
| מוסב בדרך־כלל לקורס נווטים. מי |
| שנפסל גם לזאת — משולח מ־ |
| ביה״ס. יצויין, שכל מדריך טיסה |
| מופקד על חניכים אחדים, עובדה |
| המספקת לו קנה־מידד, השוואתי, |
| חניכי מגמת המסוקים עוברים גשלב המתקדם לבל |
| בבל |
| ביניהם. |
| 16 ,,מכין״ נפלטים מרבית האנשים |
| •שאינם מתאימים להיות טייסים |
| ׳מבחינת אופיים. |
| בחודש האחרון ל״מכין״ מחד- |
| שים החניכים את לימודיהם, אלי- |
| הם נוספים מקצועות כגון מטאו- |
| רולוגיה, נווטות, זיהוי מטוסים |
| והכרת מבנה מטוס הפוגר־מגיפ־ |
| •טר׳ בו יטוסו העוברים לשלב |
| •הבא. לנכשלים במבחני הלימודים |
| ,ניתנת הזדמנות להיבחן שנית. |
| ופרט קטן, אך לא בלתי־חשוב: |
| אם בקדפ־מבין ובמכין זכה ה- |
| חניך בחופשה מדי שבת שלישית, |
| הרי המעבר לשלב הבא — ה״רא־ |
| שוני״ — מזכהו בהטבה: חופשה |
| ניה. |
| בכל שבת ש |
| ה״ראשוני״ הוא השלב בו מת- |
| פצלים למגמות: קרב, מסוקים, |
| במגמת מסוקים טסים בכל־ |
| במגמת נווטים טסים באיילנדד. |
| ב״ראשוני״: צריך |
| לדעת גם |
| להסתחרר |
| כאן מתחיל למעשה קורס־הטיס |
| )או הנווטות( עצמו, לאחר סיום |
| כל השלבים המוקדמים. ב״ראשו־ |
| ני״ לומדים את הא״ב של הטי- |
| סה, לפי המגמה. יום העבודה מוק- |
| דש מחציתו לטיסות, ומחציתו ל- |
| לימודי קרקע — בבוקר ואחה״צ |
| לסירוגין. הלימודים כאן כוללים |
| המשך הנושאים שנלמדו במכין, |
| בתוספת לימוד השפה האנגלית. |
| במגמת קרב — הטיסות בפוגה |
| מתקדמות מהקל אל הכבד ; טיסה |
| במגמת מסוקים — מבצעים ב־ |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| בנוסף לכושרו ולנסיונו באיבחון |
| רמת חניכיו. |
| העוברים שער זה בהצלחה, מוב- |
| טח להם שיסיימו את ה״ראשוני״ |
| בלא מכשולי־ביניים — פרט ל- |
| מקרים קיצוניים. לכן יכולים להת- |
| מקד כאן בהדרכה ולהסיר מתח. |
| החניכים ממשיכים בטיסות עד |
| שבצברם מספר שעות טיסה, הם |
| נשלחים לטיסת־יחיד בפוגה ע״י |
| מדריך מוסמך. יצויין, שלא כל מד- |
| ריך אכן מוסמך לשלוח חניך ל־ |
| ב- |
| ״סולו״, והדבר מותנה בנסיונו ו |
| כושרו. במסוק נעשה ה״סולו״ ע״י |
| שני חניכים — קברניט וטייס־ |
| משנה — המתחלפים ביניהם ב- |
| מהלך הטיסה. מכאן ואילך טס ה- |
| חניך לבד ועם מדריך לסירוגין. |
| המדריך מדגים תרגילים נוספים, |
| החניך לומדם ומבצעם — ואת״ב |
| מתרגל אותם בטיסת יחיד. |
| עתה מתחילים גם תרגילי האוד־ |
| שמיניות״, |
| רובטיקה: ״שגדלים״, ״ |
| ״לולאות״, ״גילגול חבית״, ״אי־ |
| מלמך, ״גילגול בטיפוס״, ״פניית |
| הזדקרות״ — ותוך כדי כך מתר- |
| גלים מצבי־חירום ותקלות. |
| לסיום שלב זה — שוב נערך |
| בלתי־מת־ |
| דימ־הערכה תוך ניפוי ה |
| אימים. למרביתם יוצע ודאי לע- |
| עוברים קורס צניחה, לה יזדקקו בור למגמת נווטות. הממשיכים |
| למקרה נטישה. |
| הצליח למרות |
| לחצי חברתו... |
| אף שחניכי ביה״ס לטיסה עברו |
| מערכת מיון קפדנית וממושכת, |
| עלולים הלחצים הפיסיים והנפ- |
| שיים להטביע בהם את חותמם — |
| או שבעייה חיצונית )משפחתית, |
| חברתית וכוי( מעיקה על החניך |
| ומפריעה להתקדמותו. ייתכן גם, |
| שהחשש מפני כשלון מטריד את |
| שלוותו וגורם לו מתח מיותר. מד- |
| ריכי ביה״ס לטיסה מודעים לאפ- |
| שרויות אלו, ומשום כך עומד פסי- |
| כולוג מיוחד לרשות מערכת ההד- |
| רכה והחניכים. פסיכולוג זד. מת- |
| מחה ב״פסיכולוגיה של הטיסה״ — |
| נושא מפותח מאוד כיום בעולם. |
| הטיסה מחייבת תיאום מירבי בין |
| האדם למכונה. הפסיכולוג מעורה |
| בהרכבת תוכניות הקורסים וההש- |
| תלמויות למדריכי הטיסה, ומש- |
| תתף פעיל בטיסות כ״חניך״ מדו- |
| מה. |
| הפסיכולוג מבטיח, כי התהליך |
| ההופך טייס צעיר למדריך הקובע |
| גורל פרחי־טיס הינו מבוקר כהל- |
| כה. כל מדריך לומד את עקרו- |
| געת החניך בעת טיסות ההדרכה נות ההדרכה ואת השיטות להר- |
| ומבחני הטיסה. חרף זאת, רשאי |
| חניך לבקש החלפת מדריכו, אם |
| אין שוררת ביניהם התאמה. מכל |
| מקום, מבטיח הפסיכולוג של בית־ |
| הספר לטיסה כי הוא ״צועק״ במק־ |
| רה שחניך אינו זוכה ליחס הראוי. |
| הוא מביא שתי דוגמאות בהן הצ- |
| ליח לסייע לחניכים במצוקה. לא |
| מכבר בא אליו חניך בשלב הרא- |
| שוני וביקש להדיח עצמו מהקורס |
| משום שאינו חדל להקיא בטיסה. |
| הפסיכולוג הצליח לשכנעו שלא |
| לעשנת כן — והוא הצליח לסיים |
| את השלב בציונים טובים, תוך הפ- |
| סקת ההקאות. במקרה אחר סבל |
| חניך לאורך כל קורס הטיס מהט- |
| רדות חברתו, שתבעה ממנו לבוא |
| לבקרה לעתים תכופות יותר מ־ |
| שאיפשר ביה״ס... הפסיכולוג ומד- |
| ריכיו האישיים הקדישו לו תשו- |
| מת לב מרובה בפעולות שיכנוע |
| ועידוד — וכיום — הוא כבר |
| ייס. |
| ט |
| במקרים מוצדקים זוכה החניך |
| בחופשה מיוחדת לפתרון בעיו- |
| תיו, וכן יש לרשותו מקור סיוע |
| אחר : חבריו לקורס, שהורגלו כבר |
| בתיפקוד קבוצתי. |
| חניך המגלה חולשה מיוחדת |
| בהתקדמותו מובא לוועדת הערכה, |
| בה חבר גם הפסיכולוג. |
| 17 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| ולבסוף : הפסיכולוג מסייע להת- |
| גבר על התיסכול עקב הדחה מ- |
| קורס טיס, אם כי לרוב המודחים |
| אין הדבר בא במפתיע. |
| מכפתור החולצה — |
| למתג המטוס |
| הפסיכולוג של ביה״ס לטיסה — |
| •כקודמו בוועדה הרפואית בחיל — |
| מגדיר את החניכים כעילית של |
| הנוער הישראלי. אין להסיק מכך, |
| ׳שהללו מנותקים מהמציאות השו- |
| ררת בארץ ; מי שהורגל לאווירת |
| ׳העתקה בבחינות בביה״ס התי- |
| כון — למשל — סביר שינסה זאת |
| .גם כאן. אך ״כל מרצה באוני- |
| ברסיטה היה מתברך באנשים |
| כאלה, שיש ביניהם טיפוסים מב- |
| ריקים״ — אומר הפסיכולוג, שנמ- |
| התנדב לשרות קבע. נה על סגל מוסד אקדמי בטרם |
| בביה״ס לטיסה מקפידים על |
| משמעת בכלל ומשמעת טיסה בפ- |
| רט מצד המדריכים והחניכים כ- |
| אחד. במסגרת הקורס קיימים גי- |
| נונים צבאיים האופייניים למסגרת |
| כזו: דייקנות, תלבושת מסודרת, |
| מסדרים, הצדעות וכיוצא בכך. |
| ״מי ששכח לרכוס כפתור בחול- |
| צה — עלול לשכוח ללחוץ על |
| מתג חיוני בתא הטייס״ — מס- |
| ביר מדריך בכיר. ״דייקנות באוויר |
| מתחילה בדייקנות על הקרקע, |
| וח״א למוד־נסיון בענייו זה״. אך |
| הוא מטעים: ״אנחנו מחפשים |
| דמות של ,טייס חם׳, שהינו, שו- |
| בב במקצת. מידה מסויימת של |
| אינדיווידואליזם נוצרת מאופי ה- |
| הדרכה, הכוללת טיסה בצמד עם |
| מדריך. אנו נותנים לאדם כר נר- |
| מושכת אחרים ומכוונת — בלא חב להבלטת אישיות חיובית, ה- |
| לפגוע במסגרת החברתית אליה |
| •הוא משתייך. אנו בודקים את מי־ |
| דת היכולת להשתלב בחברה |
| ולהשפיע עליה. אין החניך נדרש |
| להיות תוכי החוזר על הנאמר לו, |
| והוא רשאי להביע דעתו בכל מיני |
| פורומים״. |
| אחד הפורומים החשובים הללו |
| הינה ״מפקדת החניכים״. לכל |
| קורס מפקדה משלו, ונציגי מפקדות |
| !הקורסים מרכיבים את מפקדת ה- |
| חניכים הכללית של ביה״ס לטי- |
| סה. בראשה עומד נגיד מהקורס |
| המתקדם, שנבחר בבחירות אי- |
| שיות באורח דמוקרטי. מפקדות |
| אלו משתתפות בקביעת חלק מ- |
| תוכניות האימונים בנושאי צבא |
| וחינוך, ודנות בסוגיות משמעת |
| החניכים. הוצאת עלון ביה״ס אף |
| היא אחת מפעולות מפקדת החני־ |
| משאת נפשם של פרחי הטיס — לזכות בכנפיים בתום קורס הטיס או קורס |
| הנווטות. טקס ענידת הכנפיים נערך פעמים אחדות בשנה, וזוכה לסיקור נרחב |
| באמצעי התקשורת. |
| 18 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| קרב ומסוקים ממשיכים במטוסיהם |
| הקודמים — הפוגה והכל־ |
| במגמת הנווטים מחליפים החניכים |
| את האיילנדר הבוכנתי והאיטי ב- |
| פונה המהיר. הם עושים את |
| מרבית טיסותיהם בישבם במושב |
| האחורי, שם לומדים ניווט בקצב |
| סילוני. |
| במגמת קרב מרענן תחילה ה- |
| חניך את כושר טיסתו בהקפות |
| ובתרגילי אווירובטיקה יסודיים. |
| את טיסות המכשירים הוא מבצע |
| בחלקן בתא האחורי ובחלקן — |
| בקדמי, וזאת כאשר מסך מכסה |
| מד־ |
| את שדה הראייה החיצוני. ה |
| ריך מדגים תימרונים, אווירובטי־ |
| קד, ומצבים מוזרים — והחניך |
| נדרש לזהותם, לבצעם או להי- |
| חלץ מהם תוך הסתמכות על מכ־ |
| שירי המטוס בלבד. |
| צורך מעתה אין |
| לרוץ |
| אב*ב...= לתל |
| לאנשי צבא הקבע ואזרחים |
| עובדי צה״ל בצפון! |
| מעתה גם לכם ניתנת האפשרות |
| לקבל הנחה בשעור |
| מקיף לרכב ודירה, דרך המשכורת |
| או דרך מתי׳ש, בתשלומים נוחים |
| ״הסנה״ בדבר פרטים פנו לנציג |
| ברומר דב במשרדו החדש בסביניה, |
| קרית־ביאליק קרן היסוד |
| מרקט( קומה ב׳ טלפון |
| )פרט ליום ג׳ אחה״צ( כים. כן משמשים חניכי הקורסים |
| המתקדמים כמפקדי הקורסים הנ- |
| מוכים. |
| ב״בסיס״: מסך |
| לעיניים בטיסת |
| מפשירים |
| כל חניך בקורס משמש בתורו |
| כחניך תורן למשך שבוע. תפקידו |
| לוודא שכל חניכי הקורס יודעים |
| מה עליהם לעשות בכל עת. לפני |
| היציאה לטיסות הוא עורך לחב- |
| ריו מסדר סרבלי־טיסה, בו נב- |
| דקת תקינות הציוד האישי. לפני |
| החזרה למגורים הוא עורך מסדר |
| במדים. מדי בוקר עורך מפקד |
| - |
| הקורס מסדר מגורים בהעדר ה |
| חניכים, ובכל יום שישי — בהש- |
| תורן לספק לקורס גם את כל ה- תתפותם. מתפקידו של החניך ה- |
| מידע והעזרים הדרושים לטיסות: |
| מפות ניווט, נתונים מטאורולו- |
| גיים, ידיעות טיס, מגבלות מיו- |
| חדות ועוד. חניכים אחרים ממל- |
| אים תפקידי עוזרים למדריכיהם, |
| כגון עוזר קצין ניווט, עוזר קצין |
| בטיחות וכיוצא בכך. |
| השלב הבא נועד לבסס את יסו- |
| דות הטיסה אותם רכש החניך ב- |
| שלב הראשוני — ולהוסיף לו פר- |
| קים נוספים: ניווט, טיסות מכ- |
| שירים, טיסות לילה, טיסות מבנה, |
| תרגילי אווירובטיקה משולבים. זהו |
| שלב ה״בסיסי״. |
| ללימודים התיאורטיים נוסף כאן |
| מקצוע החימוש — תותחי מטו- |
| סים, תחמושת, נושאי חימוש חי- |
| צוני, פצצות, רקיטות, מושבי מפ- |
| לט, בטיחות. החניכים במגמות |
| קלוב |
| התעופה |
| לישראל |
| מודיע |
| נותרו עוד מספר מקומות |
| במסגרת חוג דאיה גוש דן |
| הדאיה תתקיים בימי ששי |
| המעונינים יפנו בכתב ונוך ציון שם ומען אל |
| ת. ד |
| 19 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| באווירובטיקה לומד החניך ל- |
| שלב סידרת תרגילים תוך הקפדה |
| על התייחסותו לקרקע. לאחר מכן |
| הוא ממריא ומצטרף למבנה מכו- |
| נס עם עוד שני מטוסים. הוא |
| מבצע שינויי כיוון, גובה ומהירות |
| במבנה. |
| שנה אקדמאית — |
| ב־ |
| בתום ה״בסיסי״ עומד בפני ה- |
| חניכים שלב, שעקרונית אין חובה |
| לעוברו, ולמרות זאת רבים מאוד |
| — וגם ח״א — רוצים בו: לימו- |
| דים אקדמאיים. יכולים לגשת אליו |
| החניכים שעמדו עד כה בדרישות |
| הבסיסיות בלימודי השלבים הקוד- |
| מים. ויש להדגיש: תעודת |
| בגרות אינה תנאי הכ- |
| רחי, שכן האוניברסיטה בבאר־ |
| שבע, המקיימת את הלימודים, |
| משתפת בהם את כל החניכים |
| מסיימי הבסיסי שהומלצו על־ידי |
| ביה״ס לטיסה. |
| הלימודים האקדמאיים נערכים |
| בביה״ס, אליו מטריחים עצמם מו- |
| רי האוניברסיטה. המקצועות הנל- |
| בון דיפרנציאלי ואינפינטסימלי, מדים הינם : פיסיקה, כימיה, חש־ |
| אלגברה ליניארית, גרפיקה הנ- |
| דסית, מבוא להנדסת חשמל, אנג־ |
| לית. לימודים אלה נחשבים כשנה |
| ראשונה בפקולטות למדעי הטבע : |
| הנדסה, פיסיקה, מתימטיקה, כימ־ |
| י׳ה, ביולוגיה. |
| תשאלו, ודאי, כיצד יכולה תקו- |
| פה בת כמה חודשים להקביל |
| לשנה אוניברסיטאית י התשובה |
| טמונה ביום הלימודים הארוך ה- |
| מונהג בביה״ס, בו דוחסים שעות |
| רבות, לעומת מערכת השעות ה- |
| דלילה יחסית של הסטודנטים |
| הרגילים באוניברסיטאות. |
| ,מתקדם״:׳ ב |
| מטווחים יבשים |
| וצילוט־אויר |
| בשלב ה״מתקדם״ עוברים חני- |
| כי מגמת המסוקים לכלי גדול יו- |
| תר. לעומתם מבצעים הנווטים |
| טיסות מעטות בפוגד!. הם לומדים |
| את מערבות הפנטום. בהמשך ה־ |
| אימונים והם מבצעים טיסות היכ- |
| רות במדמה טיסה )סימולטור( וב־ |
| פנטוה. |
| במגמת קרב זוכים חניכי המת- |
| קדם למטוס מתקדם: השהייהוי,. |
| דגמו הדו־מושבי משמש להדרכה, |
| והחד־מושבי — לטיסות יחיד. ה- |
| הסבה לפקייהוק יוצרת לעתים |
| קשיי הסתגלות. לאחר מספר שעות |
| עושה החניך את טיסת ה״סולו״, |
| רו- |
| ולאחריה — ניווטים לטווחים א |
| כים, טיסות לילה, טיסות מבנה |
| וטיסות מכשירים. |
| מעטים הם המודחים בשלב ה- |
| כים ש״נגררו״ עד הנה — ולק- ד,זה. לרוב אלד, הם חני- |
| ראת הענקת •הכנפיים מתעורר ב- |
| קרב מדריכיהם הירהור שני אם |
| אכן יוכלו להיות טייסים בח׳׳א. |
| לגבי המסיימים שלב זה ב־ |
| הצלחה — לא כולם יהיו טייסי |
| קרב ; חלקם ילכו לטייסות תובלה, |
| לפי רמת הטיסה. הוא הדין ב- |
| נווטים מפיימי המתקדם. |
| מסדר הכנפיים עם התצוגה ה- |
| אווירית הנלווית לו הוא אירוע |
| מוכר, ואחת לשנה חוזים בו כל |
| בית ישראל בטלוויזיה. אולם בוג- |
| רי ביה״ס לטיסה למגמותיו השו- |
| נות, בעלי ־״כנפיים׳/ עדיין רחו- |
| בצעיים; |
| קים מלהיות לוחמים מ |
| לכך יוכשרו בטייסות בהן ישרתו. |
| שבע השנים שאחרי |
| מה קורה איפוא אחרי ביה״ס |
| לטיסה י ״ברגע שמועמד לטיס |
| ראות |
| ולקצונה הודיע על רצונו ל |
| את עתידו בח״א, אנו חשים אח- |
| ריות להכשירו למירב האופציות |
| בחיל, ולבנות לו תוכנית שרות |
| שתכיל את מירב העניין והאת- |
| גר״ — מצהיר קצין בכיר במפ- |
| קדת ח״א, המופקד על הנושא. |
| ״אינ•־ מכיר מערכת אחרת המתכ- |
| ננת את עתיד אנשיה לטווח או־ |
| רך־שנים כמו זו בח״א״. והוא |
| מסביר : ״הגענו למסקנה, שדרו- |
| שות שבע שנים לפחות עד שנער |
| בוגר קורס־טיס •מגיע לרמה ה- |
| נדרשת. בתקופה זו הוא מתפתח ל־ |
| לא הרף כלוחם אווירי, והתועלת |
| המופקת ממני גדלה עם כל שלב |
| בקידומו האישי״. |
| מאידך, קיימת כעת בח׳׳א מדי- |
| ניות לפיה רשאי כל משרת קבע |
| טילי שיוט לטיסות ניסוי |
| שבעה טיפוסי־אב של טיל השיוט המפותח כעת ע׳׳י חברת |
| בואינג, שוגרו עד כה במסגרת ניסויי הטיסה של אמצעי הלחימה |
| החדש — המיועד להגדיל טווחם של מפציצים איסטרטגייס. חברת |
| בואינג בונה את הגוף ומרכיבה את המכללים המפותחים ע״י קבלני |
| משנה. הטיל ישייט במהירות תת־קולית. |
| 20 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| להפסיק שרותו אימתי שיחפוץ. |
| ת״א נענה לבקשת השיחרור בתוך |
| פרק זמן שאינו עולה על שנה. |
| המצב הוא איפוא כך, לפי הגדרת |
| הקצין הבכיר: ״תוכנית שרות |
| בת שבע שנים נראית לנו מיני- |
| מלית. לא נקבל מועמדים לקורס |
| טיס, שמראש יצהירו על אי־נכו־ |
| נותם להתחייב לפרק זמן זה — |
| אך לא נעכב בעד מי שירצה להפ- |
| סיק לפני כן. זהו שרות ׳התנד- |
| בותי, שלא ניתן לכפותו״. |
| הטובים — ליירוט |
| בוגרי קורס־טיס במגמת קרב |
| משרתים תחילה פרק זמן ב- |
| טייסת סקייהוק. כאן הם מקבלים |
| את האימון המבצעי להשגת הס- |
| מכה ראשונית כטייס קרב לוחם |
| מהשורה. |
| עתה מגיע הטייס לצומת־הקידום |
| הראשון בדרכו: עפ״י רמת טי- |
| סתו ובגרותו הנפשית המתגלות כ־ |
| משביעות רצון — הוא עובר ל- |
| טייסת יירוט, לרכישת הסמכה ל- |
| מטוס מתקדם : מיראז׳; כפיר; |
| פנטום. או — הריהו הולך לש־ |
| רת כמדריך טיס בבית־הספר |
| לטיסה. תחילה הוא עובר קורס |
| מדריכים, ואח״כ הוא מדריך כ- |
| שנתיים. אותה עת הוא מוצב גם |
| בטייסת קרב־תקיפה, טס בה |
| לעתים מזומנות, וממשיך לצבור |
| הסמכות מבצעיות בדרך של קור- |
| סים מיוחדים, כגון תקיפות יום |
| ולילה, קרבות־אוויר וכיוצא בכך. |
| מי שצלחה דרכו והולך לטייסת |
| יירוט בשלב מוקדם — משרת בה |
| כשנה וחצי, ומקבל הכשרה מב- |
| צעית בנושאי אויר־אויר. |
| אלא שכאן עליו להיפרד מ- |
| הטייסת המבצעית שלו — אליה |
| יישאר קשור רק לצורך אימונים — |
| ולעבור גם הוא להדרכה בביה״ס |
| לטיסה משך שנתיים. בן־מחזורו, |
| הדרכה, |
| המסיים עתה את תקופת ה |
| ניצב שוב בפני צומת : אם הש־ |
| קבל לטייסת יירוט ויעבור בה תפרה רמת טיסתו בינתיים, ית־ |
| תקופת הכשרה ושרות. |
| משמע: שני הטייסים — ה־ |
| מיירט המוקדם ויהמיירט המאו- |
| חר — ייפגשו לבסוף כעבור מספר |
| שנים. כאן יכולים הם להת- |
| קדם במעלות הפיקוד המבצעי. |
| טייס שגם לאחר תקופת ההד- |
| רכה בביה״ס לטיסה לא נמצא מת- |
| אים ליירוט, עושה שרות קצר ב- |
| טייסת תקיפה, ולאחריו מקבל תפ- |
| קיד פיקודי בבסיס או במטה, |
| וכנראה שלא יהיה מפקד טייסת. |
| טייס תובלה מתחיל הכשרתו |
| כטייס־משנד, וכקברניט על מטוס |
| דו־מנועי, ועובר למטוס ארבע־ |
| מנועי. לאחר תקופה ארוכה למדי |
| של הכשרה ושרות בטייסת, אף הוא |
| הולך להדריך בביה״ס לטיסה משך |
| שנתיים. בשובו לטייסת התובלה |
| המבצעיות כקברניט יום ולילה. הוא שוקד על קבלת ההסמכות |
| טייס מסוק עובר את הכשרתו |
| המבצעית הראשונית על בל־ |
| אם רמת טיסתו טובה, הוא עובר |
| לשרת בטייסת מסוקים כבדים |
| פיקורפקי |
| האחרים משרתים בטייסות מסוקים |
| קלים ובינוניים. לאחר שלב ההד- |
| רכה בביה״ס הם שבים לטייסת |
| מבצעית כבדה או קלה — הכל |
| לפי רמת הטיסה. |
| טייס קישור וסיור מבלה בטיי־ |
| סתו הראשונה פרק זמן עד |
| להיותו קברניט במטוס קל. בשובו |
| מההדרכה בביה׳׳ס לטיסה הוא |
| עשוי לעבור לטייסת מטוסי תו- |
| בלה כבדים — אם רמת טיסתו |
| משביעת רצון — ולהתקדם כטייס |
| תובלה לכל דבר. |
| נווטים עוברים אף הם את המס־ |
| 21 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כר מצמיחים כנפיים |
| לול האמור, הכולל הכשרה ושרות |
| ד- |
| בטייסת פכטוט או תובלה, ה |
| רכה בביה״ס לטיסה ותפקידי פי- |
| קוד. |
| לימודים אקדמאיים |
| — צורך לח״א |
| עד כאן ליווינו את אנשי צוות־ |
| אויר לסוגיהם בשבע השנים הרא- |
| שונות של התפתחותם ובניית ה- |
| קריירה שלהם. כאן נכנס לתמונה |
| גורם נוסף: לימודים אקדמאיים. |
| אומר הקצין הבכיר: ״הגישה |
| של ח׳׳א גורסת, שהלימודים ה־ |
| אקדמאיים הם מרכיב חיוני בד!כ־ |
| שרת איש צוות־אויר כמפקד נ־ |
| חיל־האויר. זוהי גישה המנוגדת |
| לדעה ששררה פעם, כי הלימודים |
| האקדמאיים הם צורך אישי בלבד. |
| ככל שהחיל מתקדם, כן גדלות |
| כל קצין בדרגת סגן־אלוף יהיה דרישות ההשכלה. אנו רוצים ש- |
| אקדמאי, ובעלי תפקידים ייחודיים |
| בפיתוח אמצעי לחימה יהיו בעלי |
| הכשרה טכנולוגית״. |
| חיל־האויר מציג בפני כל קצין |
| החותם לשרות ארוך תוכנית־שרות, |
| כשרה |
| הכוללת בשלב הראשון ה |
| לתפקיד מסויים, ולאחר־מכן — |
| אופציות של תפקידים ולימודים. |
| כל שלב מושפע מאופן סיום ה- |
| שלב הקודם. כך אפשר להתוות |
| תוכנית שרות לעשר שנים ויותר. |
| קורס־הטיס נחשב, כאמור, כשנה |
| של לימודים אקדמאיים, לפיכך |
| עושים הלומדים באוניברסיטה את |
| התואר הראשון בשנתיים, ובטכ- |
| ניון — בשלוש שנים. מלבד מדעי |
| הטבע והטכנולוגיה, הרי המקצועות |
| המועדפים האחרים הם כלכלה |
| ומינהל־עסקים — לפי התפקיד. |
| ״אדם שהחל בלימודיו האקדמאיים, |
| רום״ — מבטיח הקצין הבכיר. לא יפסיקוהו אלא בעיתות חי- |
| מתי מתחילים הקצינים בלימו- |
| דים אקדמאיים י יש שח״א מציע |
| להם זאת מוקדם למדי, וביניהם |
| נווטים וטייסים שרמת טיסתם נו- |
| פלת מהדרישות ליירוט. אחרים — |
| בעיקר טייסי יירוט — מוצעים |
| להם הלימודים מאוחר יותר. |
| למרות שכל שלבי ההכשרה ו- |
| הלימודים האמורים נועדו לענות |
| על צרכי ח״א — אין ספק שיש |
| בהם ״נדוניה״ נכבדה גם לאיש |
| צוות־אויר : במשך שנים ארוכות, |
| למעשה החל משנות נעוריו — עם |
| כנ־סתו לקורס הטיס — ועד שנות |
| בשלותו, מקבל הוא תשומת־לב |
| וטיפוח אישי שרק מעטים זוכים |
| להם באינטנסיביות כזו. והתו־ |
| צאה י דמותם של אנשי צוות־ |
| האויר של חיל־האויר — לא רק |
| כלוחמים ואנשי צבא, אלא כבני־ |
| אדם מצויינים. |
| חיים איתני |
| שטיחי כרמל |
| ב ע ״מ |
| סוכנות ראשית |
| לשטיחים קלאסיים, מודרניים ומקיר אל קיר |
| G |
| ת ל-א ביב, רח׳ גרוזנברג |
| טלפונים |
| 22 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ספק מורשה |
| משהב״ט |
| עוסק מורשה משהב״ט |
| 06584560 |
| מ.ע.מ |
| מקבל כל מי!י העברות |
| בולל העברות דירות ומשרדים |
| העברת מקררים. פסנתרים |
| וקופות־פלדה |
| לכל חלקי הארץ |
| לעובדי צה״ל ומערכת הבטחון |
| מחירים מיוחדים |
| ספק מוכר במשרד הבטחון |
| רח׳ קרליבך |
| טל |
| 23 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page><}k?e><F-ptQA/n |
| orfwjo |
| הגיי• האוירי |
| בימים אלה, כאשר רכש ציוד חדש מצריד עיונים מעמיקים ותקציבי־עתק |
| - נעים להיזכר באותו יום, בר הניחה נדבנית צרפתיה אבן־פינה למשפחה |
| חדשה של כלי טיס בח״א, מסוק קל אלואט |
| נתרם על ידה לח״א הישראלי, ללא אינטרסים פוליטיים. היה זה בשנת |
| — לאחר מבצע קדש, בשיא ״ירח־הדבש״ בין צרפת לישראל• אותו אלואט טס |
| הילר עד ימינו אלה. לפניו שירת בח״א המסוק האמריקני הקל |
| 24- |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אלואט — הג׳יפ האוירי |
| באומרנו ״אלואט״, הרי אמרנו |
| ״אורי ירום״ — האיש הנחשב כאבי |
| ״ מש וגעי ההליקופטרים״ בח״א. |
| המחצית הראשונה של שנת |
| מוצאת את אורי ירום משתתף |
| בהטסת מסוקים מטיפוסים רבים, |
| וביניהם סיקורסקי |
| כבד מטיפוס ורטול שכונה ״הבננה |
| המעופפת״ — והמסיק הקל והגמיש |
| אלואט, שעשה את טיסת הבכורה |
| שלו במרס |
| אורי בכושר תימרונז ובראות ה- |
| טובה לטייס. |
| כשחזר אורי לפריס סיפר לו |
| איש הרכש בנימין כגן על אשד, |
| יהודיה המעזניינת לתרום לישראל |
| מסוק ״מטיפוס אלוויי או משהו |
| כזה״. ״אולי אלואט ? !״ — שאל |
| אורי, וביקש את פרטי האשד,. |
| תוך זמן קצר נפגש עמה ועם |
| עורד־דינה. היא נראתה לו כבת |
| שבעים, יושמה דויטש־לאמארט )״אם |
| זכרוני אינו מטעה אותי״ — מדגיש |
| אודי(. היא סיפרה לאודי סיפור |
| יוצא דופן: משפחתה היתד, קשורה |
| לעסקי נפט. ב־ |
| 13 |
| בתנאי שישמשו לתחבורה אזרחית |
| ולצרכים הומניטריים בלבד. מייד |
| לאחר שהגיעו, פרצה שם מהפכה, |
| והמטוסים נוצלו לפעולות לחימה |
| והדג. מרוב עוגמת־נפש התאבד |
| התורם באקדחו. |
| תידלוק ימי |
| בהילוך על המגלש |
| האשד! והעו״ד הודיעו על רצונם |
| לתרום לישראל מסוק אלואט בשני |
| תנאים: ראשית — שלעולם לא |
| ישמש להרג, ושנית — שיישא את |
| השם ״יי׳ יראה׳/ לפי הפסוק ב- |
| עקדת יצחק ״ה׳ יראה לו השד, |
| לעולה״. האשד, הסבירה שהפסוק |
| אורי נסע למפעלי חברת סוד־ קשור בנושא משפחתי. |
| אוויאסיון, ייצרנית המסוק. אח״כ |
| נסע למפעל מנועי הסילון טור־ |
| נומקה — שהאלואט מצוייד באחד |
| מדגמיו. כאן פגש אורי לראשונה |
| את בעל המפעל, מר שידלובסקי. |
| היה זה צעד ראשון במסכת של |
| למדינת ישראל, שהביאה להקמת ידידות עמוקה בין מר שידלובסקי |
| :־פעל מנועי בית־שמש. |
| מר שידלובסקי נדר באותו מעמד |
| כי בביקורו בישראל יטוס רק על |
| מטוסים המונעים במנועיו — ואכן |
| משהגיע לארץ כעבור זמן לא־רב |
| הי- |
| הוטס בשני הטיפוסים שיכלו ל |
| כלל בהגדרה זו: מסוק האלואם |
| האלואט, מספק לטייסים ראות מושלמת כמעט, |
| המופרעת רק ע״י לוח המכשירים. |
| 25 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אלואט — הג׳יפ האוירי |
| 4E |
| תובלת אספקה לכוחות קדמיים בשדה — משימה בסיסית אן פשוטה של מסוק |
| ומטוס הפילטוס שהופעל ניסיונית |
| בטייסת הקלה. |
| אורי ירום שב לארץ, ונטל עמו |
| לפריס שני מכונאים — אשכנזי |
| וגלעד. הם הזמינו התקנות מיוחדות |
| במסוק, וביניהן מצלמה אנכית |
| )שמעולם לא נעשה בד. שימוש(, |
| מערכת קשר לחי״ר, סידורי איוו־ |
| דוד משופרים, מיכל שמן גדול |
| יותר. אגב — מצנן השמש באלואט |
| לקוח ממכונית דה־שבו, ומכסה |
| מיכל הדלק מקומנדקר, ״אבל |
| כציוד תעופתי נדרש בעבורם מחיר |
| גבוה פי כמה״ — מגחך אורי. |
| ב־ |
| לארץ ארוז במטוס |
| שד,מסוק הקל תוכנן במיוחד ל- |
| התאים לתובלה במטוס זה... עוד |
| לטיסה. אורי המריא בו לטיסת באותו היום הורכב האלואט והוכשר |
| הבכורה עם המכונאי אשכנזי כנו- |
| סע. |
| האלואט היווה תיגמר רציני |
| לטייסת המסוקים של ח״א, שמנתה |
| הודו תייצר מיג |
| בגירסה חדשה |
| חברת הינדוסטן החלה בפי־ |
| תוח גיוסה חדשה של מיג |
| בעלת מנוע מחוזק, כושר תינז־ |
| רון משופר וחימוש משוכלל. |
| כל זאת בסיוע סובייטי. |
| הדגם החדש יתנה מסחב בן |
| 14,550 |
| מטוסי מיג |
| או... שני מסוקי סיקורסקי |
| לזכותו נזקפת זכות הראשונים: |
| ״האלואט היה הכלי באמצעותו |
| פיתחנו את תורת הלחימה במסוקים |
| של ח״א וצה״ל״ — מטעים אורי |
| ירום. זו דאתה אור בספר עב־כרס |
| שהתייחס למסוקים קלים, בינוניים |
| וכבדים. ,,המשקלים המגדירים מסוק |
| כבד השתנו מאז, אך לא העקרונות״ |
| — אומר אודי. |
| :ספר הטיסות של אודי מדגים |
| באיזו אינטנסיביות נעשה הדבר. |
| שלושה שבועות לאחר הגעת ה־ |
| אלואט, ב־ |
| ביצע אימון הצלה ימית. ב־ |
| לאותו חודש — תרגילי התחמקות |
| ממטוסי קרב, שיוצגו ע״י מוסטנ־ |
| גיס. ב־ |
| בלילה, אף שלא צוייד במיכשור |
| 26 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>פ האוירי/י ••• אלואט — הג |
| לכה ב־ |
| תירגל העברת כוח לוחם. בין |
| הטיסות הללו שולבו גם גיסויים |
| לבדיקת סייג רום, משקל וטווח. |
| ב־ |
| תרגיל הנושא שם תמים — תידלוק |
| ימי, אך ביצועו נשא אופי קרקיסי. |
| אודי המריא עם טייס נוסף — |
| צרפתי — והאלואט ריחף בגובה |
| שני מטר לערך מעל סירה טעונה |
| חביות דלק. בעוד הטייס השני |
| אוחז בהגאים, יצא אורי ממושבו, |
| ופסע אחורה על גבי המגלש לעבר |
| מיכל הדלק של המסוק. משם |
| שילשל חבל, משד באמצעותו |
| צינור מהסירה — והדלק נשאב |
| במשאבה. |
| ב־ |
| ייעודו ההומניטרי, בחיפוש אחר |
| ילד אובד באיזור ירושלים. הילד |
| נמצא. משטרת ישראל החלה מגלה |
| עניין במסוק, ונערכו עבורה טיסות |
| הדגמה. |
| ב־ |
| קווי טלפון. לצורך כך פותח מנגנון |
| •מיוחד, שהותקן בתוך מעטפת |
| פצצה. הקו נפרס לאורך כשמונה |
| ק״מ, כשהטכנאי הירגב באלואט |
| מוודא כל העת את רציפות הקשר |
| ע״י שיחה עם האיש בקצה ה- |
| קרקעי. |
| ארבעה ימים לאחר מכן — |
| ניסוי חלוצי אחר: העברת תותח |
| ללא־דתע |
| התותח הובל במתלה מטען מתחת האלואט מדגים נשיאת מיכל דלק במתלה מטען מתחתיו |
| — בעוד לצד גופו מותקנת אלונקה המוכנה לקלוט פצוע. |
| למסוק. עם ההנחתה מיתקן הצוות |
| ירה. |
| את התותח — ו |
| ב־ |
| יום הקמת טייסת המסוקים הרא- במבנה עם שני |
| שונה של ח״א. כחודש לאחר מכן |
| הטיס אודי את מר שידלובסקי |
| ורעייתו באלואט ברחבי הארץ |
| שחם אלקטרוניקה בע |
| רה׳ קרליבך |
| טלפונים במטוס הטוב ביותר המפסקים הטובים ביותר |
| חברת ג׳אי־אל מייצרת מפסקים ולחצנים |
| מוארים במגוון אפשרויות רחב. |
| חדש אפשרות קריאת השילוט המואר |
| 27 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אלואט — הג׳יפ האוירי |
| ובבסיסי ח״א. בסוף אותו חודש |
| הוצג המסוק לראשונה במסדר |
| כנפיים בביה״ס לטיסה. |
| העיסקה |
| שהולידה אלואט שני |
| משזכה נושא המסוקים למקום |
| הראוי לו בח״א, הוחלט לערוך |
| קורס לטיסת מסוקים בביה״ס ל- |
| טישה. לצורך כך נתכוונו לרכוש |
| את המסוק הקל בל |
| נזכר כי באחד מביקוריו בצרפת |
| ראה טייסת שלמה של מסוקים |
| אלה, שהוצאה משרות ביה״ס לטי- |
| סה של ה״א הצרפתי — וכל כליה |
| היו מאוחסנים. אודי יצא שנית |
| למקום, והתוצאה: דבש הטייסת |
| כולה במחיר ארבעה מסוקים |
| חדשים. |
| אותה עת החל האלואט — שנותר |
| בודד מסוגו בח״א — מגלה סימני |
| עייפות ורעידות בלתי מקובלות. |
| אורי, שהיה מפקד טייסת המסוקים, |
| עשה ״עיסקה״ עם מפקד ח״א דאז, |
| עזר וייצמן: הוא התחייב לפעול |
| לתיקון הליקויים שנתגלו באלואט |
| ולדאוג שתמיד יהיה אחד מסוגו |
| זוג... ואכן — הרעידות סולקו שמיש — בתנאי שיירכש לו בן־ |
| ולח״א היו שני אלואטים. |
| אז החלה ״מלחמת יהודים״ פני- |
| מית של ״כיבוש״ צמד המסוקים |
| — בין ביה״ס לטיסה לבין טייסתו |
| של אודי. אורי ניצח. |
| לאחר מלחמת ששת־הימים, נמכרו |
| המסוקים בל |
| אלואטיס ונרכשו מסוקים מטיפוס |
| חדש — בל־ |
| אודי •משווה בין שני האחרונים : |
| ״אף שהג׳טריינג׳ר טס לראשונה |
| רי |
| 11 |
| בכמה תימרונים ובכושר הראות |
| אין המסוק האמריקני יכול להת- |
| חרות בצרפתי״. |
| אלוף המרחפים |
| עתה הגיע גם יומו של האלואט |
| לסיים שרותו. אילמלא נתיישן מכ- |
| נית, ייתכן שהיה ממשיך לתפקד |
| עוד שנים רבות! דומה שאין כלי־ |
| טיס מתאים יותר למשימות סיור, |
| ויעידו על־כך הכינויים שהוצמדו |
| לאלואט: ״ג׳יפ אמרי״ ו״מרפסת |
| מעופפת״. מעטהו הכדורי השקוף |
| מספק לטייסיו ראות כמעט בלתי |
| מאפשר לתפעלו בקלות בתנאי מוגבלת, ומבנהו הפשוט והמוצק |
| שדה. ״עידן הפריחה״ של האלואט |
| בח״א היה במלחמת ההתשה בסואץ |
| ובמרדפי המחבלים בבקעת הירדן |
| בסוף שנות ה־ |
| סיורי הגבול לא נערכו בלעדיו, |
| והוא היה מתקרב עד קו האש. |
| גם במלחמת יום הכיפורים הו- |
| כיחו האלואטים את כושרם כאשר |
| צורפו לכוחות השונים, ערכו סיו- |
| רים ומרדפים אחר אנשי קומנדו |
| מצריים, חילצו פצועים והעבירו |
| מפקדים. אלואט — היה, כנראה, |
| המסוק הראשון שחצה את התעלה. |
| ואם לא די במלחמות ממש, הרי |
| בימות רגיעה השתתף האלואט ב־ |
| כמה סרטי מלחמה ישראליים... |
| ״יושב במרפסת |
| ומטיס חלוף׳... |
| מפקד הטייסת )שהיה בעשור |
| הראשון לחייו בהגיע האלואט הרא- |
| שון לח״א( מגלה כי סיירים רבים |
| בצה״ל נצטערו צער עמוק משנאמר |
| להם כי ייאלצו להיפרד מהאלואט. |
| הוא נזכר בטיסתו הראשונה באלו־ |
| אט: ״חשבתי שאני יושב במר־ |
| פסת ומטיס חלון״... |
| תכונה נוספת שטייסי האלואט |
| צריכים להתרגל אליה: כיוון שרו- |
| טות סובב במהופך לרוטורי מסו־ |
| קים אחרים, גם תיפעול דוושות |
| היגוי־הסיבסוב הפוך. כללית, |
| הטסתו קשה יותר מהטסת מסו- |
| קים מודרניים יותר, יעילותם ה־ |
| אוירודינמית של להביו המיושנים |
| נחותה, ולפיכך גם תרגילי־חירום |
| אינם מלאכה קלה כאן. מיכשורו |
| מתאים לטיסות יום בלבד — בעוד |
| ם |
| יורשו, הבל־ |
| בלילה. |
| מבנהו המוצק והחשוף של ה־ |
| הוא |
| אלואט מעיד על ייעודו, ש |
| צבאי בעיקרו. המבנה החשוף מקל |
| את הגישה למערכות, אך ביתרון |
| זה טמון גם קוץ: האבק נערם על |
| המערכות הללו ביתר־שאת, ומחייב |
| פעולות ניקוי בלתי פוסקות. הו־ |
| 28 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ••• אלואט — הגייפ האוירי |
| דות למוצקותו לא מנעה עובדה זו |
| את תיפעולו הסדיר. |
| לכל אלואט נשמה |
| מכונאי הטייסת, שחלקם בעלי |
| כנף מכונאי מוטס, נתלו לאלואט |
| י־ |
| בכל יציאותיו לשדה, ובפיהם ס |
| פורים לרוב על חוסנו בתנאי קרב, |
| מנקודת מבטם. כך למשל יספרו |
| על התנעת אלואט במצבר משאית! |
| על אלואט, שחזר בשלום בלי ש־ |
| טייסו חש כי כדור פגע בציר רו־ |
| טור הזנב וניפץ את מיסביו! על |
| אלואט, שתצרוכת הדלק הגבוהה |
| שלו באחת הטיסות היתד• ״תגו- |
| בתו״ היחידה לעובדה שמיכליו |
| מולאו בטעות ב...בנזין, במקום ב־ |
| דלק סילוני! על אלואט, שחיילי |
| חי״ר המופקדים לשמרו גררוהו |
| בקומנדקר כשני ק״מ כדי לקרבו |
| לאהליהם... |
| ״לכל אלואט יש נשמה. אנו מכי־ |
| רים היטב את כולם, ויודעים את |
| בעיותיהם המיוחדות. נקשרנו לכל |
| מטוס״ — מטעים סגן הקצין הטכ- |
| ני של טייסת מסוקים קלים. האלואט בהצלה ימית. בהעדר מנוף הצלה אמור הניצול |
| לטפס בסולם חבלים המשתלשל מהמסוק. |
| שהאחרון סובב במהירויות גבוהות, |
| ולפיכך אורך חייו קצר יותר. כל |
| עוד נמשכו היחסים התקינים עם |
| צרפת, שופצו המנועים אצל הייצ־ |
| רן. אך מאז האמברגו נעשית ה- |
| מלאכה בישראל. |
| האלואט מוגדר על ידי יצרני־ |
| תו — חברת ״סוד אוויאסיוך |
| )עתה, ״ארוספסיאל״( — כמיועד |
| למשימות סיור, תובלת אנשים |
| ומטען, אמבולנס אוירי ולמשימות |
| הצלה ימית. משקלו המירבי כ־ |
| 1600 |
| חמישה אנשים. במטען ממוצע הוא |
| שוהה באויר כשעה וחצי. לאלואט |
| רוטור ראשי תלת־גפי ורוטור־זנב. |
| הוא תופעל בח״א עם מגלשי נחי־ |
| תה, אך ניתן לציידו בגלגלים, |
| חליקי־קרח. |
| מצופים מנופחים או מ |
| המנוע מותקן מאחורי הרוטור, ולו |
| שבידי ח״א מונעים בנוע אוטומט המנועים שופצו בארץ |
| והמאוחרים יותר מצויירים במנוע |
| הדגמים הראשונים של האלואט אסטזו, החזק והחסכוני יותר. אלא |
| מפגש בשדה בין החרגול-מעשה-אדם לבין |
| הבהמה־על-ארבע. |
| 29 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אלואט — הג׳יפ האוירי |
| באמצעות מצערת ובורר מהירות |
| סיבוב. |
| סיבובי המנוע מועברים לרו- |
| צעות גלי־העברד. ומערכות תמסו- טור הראשי ולרוטור הזנב באמ- |
| רת. התמסורת משלבת מצמד צג־ |
| טריפוגלי, המאפשר טיסה חופשית |
| המנוע סובב באיטיות. מערכת ה- בסיבוב עצמי של הרוטור כאשר |
| תמסורת מפחיתה את סיבובי דד |
| מנוע מ־ |
| דקה( עד ל־ |
| שי ו־ |
| שלושת הלהבים |
| ניתנים לקיפול אחורה |
| שלושת להבי הרוטור הראשי |
| עשויים קורת אלומיניום עטופה ב־ |
| מעטה אלומיניום ממולא חלת־דבש |
| משרף סינטטי. הלהב מפותל ב־ |
| מעלות לאורכו, קצותיו מתפרקים |
| ומאחסנים בתוכם משקלות איזון. |
| ללהב מחוברת לוחית קיזוז קבו- |
| עה. שלושת הלהבים ניתנים לקי- |
| פול אחורה. רוטור הזנב עשוי שני |
| להבי מתכת. |
| מיכל הדלק מכיל |
| דלק זורם באמצעות משאבת־האצה |
| אל מערכת הדלק הרגילה ואל |
| מערכת התנעת המנוע. לסיכת ה- |
| מנוע, תמסורת הרוטור הראשי |
| ותמסורת רוטור הזנב משמש סוג |
| שמן אחד — עובדה המקילה על |
| התיפעול בשדה. מערכת החשמל |
| ניזונה על הקרקע ממצבר חיצוני |
| במתח |
| מצוייד במתנע־גנרטור ובמצבר. |
| היגוי האלואט נעשה — כמקובל הניסוי בתידלוק ימי נשא אופי קרקסי: בעוד טייס |
| צרפתי אחז בהגאי האלואט, המרחף בגובה נמוך מעל |
| סירה טעונה חביות דלק — יצא אורי ירום ממושבו, |
| ופסע על גבי המגלש לעבר מיכל הדלק. מכאן שילשל |
| חבל כלפי מטה, אנשי הסירה קשרו לקצהו צינור, שהועלה |
| מעלה, דרכו נשאב הדלק. |
| היכול אתה להסתדר ללא משאבה כזו? |
| SPATE — 6" SPATE — 3" |
| SPATE — 4" |
| הפעלה יכשה |
| אתה יכול להפעילה ללא מים במשך שבועות. |
| רק משאבת ״ |
| * העברת שמנים. * כיבוי אש לשעון חמם. * ניקוי מיכלים. * ניקוז פסולת שמנים. |
| * תדלוק מטוסים. * שאיבת מים מספינות. |
| * העברת מטענים. |
| * שטיפת סיפונים ומשטחים. |
| + נצולת ויעילות. * שאיבת מי ים. |
| * שאיבת כימיקליט־חומצות |
| בוץ. |
| משאבה אינדיקציונית, ללא אטמים, ללא |
| שימון וטיפול, הפעלה ללא מים, שאיבה |
| מיידית, ללא פריימינג, כושר ניידות גבוהה, |
| קל ונוח להעברה. |
| התקשר עמנו לקכלת פרטים: |
| שורצמן מכניקל אקויפמנט בע״מ |
| ת.ד |
| טל |
| 30 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> • • • אלואט — הג׳יפ האוירי |
| מטס השתתפו מסוקי אלואט ובל־ |
| במעורב. כיוון שכל מסוק קל206 |
| פועל בדרך כלל כ״זאב בודד״ |
| בשדה, הרי טיסת מבנה כשלעצ- |
| מה הינד! בבחינת אירוע מיוחד. |
| לקראת המטס נאספו בחדר ד.־ |
| תדריכים טייסי מילואים מוותיקי |
| ח״א, עם צעירי הטייסים בטייסת. |
| באויר ריחפה אותה עת התרגשות |
| טייסת, |
| מסויימת ומובנת. מפקד ה |
| שעמד להוביל את המטס, שירטט |
| על הלוח את פרטי המבנה ואת |
| נוהלי הקשר. התדריך היה קצר |
| למדי, ובסופו אמר מספר מילות |
| ברכה קצין בכיר — שהשתתף אף |
| הוא במטס. |
| בעמדות החנייה התניעו את כל |
| המסוקים יחדיו, ולאחר הרצת מנו־ |
| עים ובדיקת קשר, ריחף כל מסוק |
| לעמדת ההמראה שלו במבנה, |
| כפרפר המנתר מפרח לפרח. המב- |
| נה המריא באלגנטיות וחלף בשמי |
| הבסיס, תוך שהוא פונה לכמה מערי |
| הארץ ובסיסי ח״א. ומי שהילך בחו- |
| צות העיר וטרח להניף ע״ניו ה־ |
| שמימה, היה עד לציון דרך נוסף |
| בתולדות ח״א הישראלי. |
| גון שעשועי צילום מסוג זה היו חביבים מאז ומעולם על אנשי המסוקים. |
| ככל מסוק, ידע גם האלואט אורחים רמי-מעלה, כ |
| הטייס-החובב דני קיי, החבוק עם אורי ירום. |
| במסוקים — באמצעות מוט היגוי |
| במישורי העילרוד והגילגול, ידית |
| ה״קולקטיב״ לבקרת עילוי הרוטור |
| על ידי שינוי פסיעת להביו, ודוד |
| שות להיגוי הסיבסוב המשנות את |
| פסיעת להבי רוטור הזנב. ריחוף להמראה |
| במבנה |
| לפני זמו־מה, ערכה הטייסת |
| מטס פרידה חגיגי מהאלואטים ב־ |
| 31 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>JobAt . mm 5'nn |
| ! ,jiw h'B1 |
| כל זנבון המטוס היה חסר, כל הפלדה בזנב היתה מעוכה |
| ריש. |
| כמו נייר־כסף מקומט, והמנוע נראה כמו לוע של כ |
| אולם הטייס אמר: ״לא אנטוש את המטוס, אלא אם כן |
| יעופו להבי המנוע״. פרסום ראשון של טיסת גבורה לשדות |
| התעופה בעיראק, בעת מלחמת ששת הימים. |
| זהו סיפורה של טיסה קרבית. |
| כדי לשחזר אותה יש לחזור עשר |
| שנים לאחור. |
| השנה |
| מלחמת ששת הימים מתנהלת במ- |
| לוא עוזה. באחת ממהדורות החד־ |
| שות, בשעת לילה מאוחרת, שוד- |
| רה ההודעה הבאה: ״לאחר ש־ |
| מיבנה של מטוסים עיראקיים הם־ |
| ציץ נקודות־ישוב אזרחיות בתחו- |
| מנו, תקפו מטוסי חיל־האויר את |
| הבסיס |
| עירקי־סורי״. |
| מאחורי הודעה קצרה ו״יבשה״ |
| זו, הסתתר עד היום סיפור דר־ |
| 32 מאטי על גיחה ארוכת־טווח |
| עמוק לתוך שטח אויב, בתנאים |
| קש־ם ביותר, ועל קצה טווח המי |
| טוסים. את סיפורו הבלתי־רגיל |
| של אחד הטייסים הללו — אל״מ |
| ע., טייס מיראז׳ ש,ביקר׳ ב־ |
| שבעיראק שלוש פעמים, ותוך כדי |
| כדה פיל מטוס הנטר עיראקי, |
| פיטרל במשימת הצלה, נפגע ב- |
| עצמו מטיל אויר־אויר והחזיר את |
| מטוסו הפגוע בשלום — מביא |
| בפירסום ראשון קצין המורשת של |
| חיל־האויר. |
| זמן רב חלף מאז אותן גיחות, |
| בקול שקט ובוטח, כשמדי פעם אולם הטייס ע. זוכר אותן היטב. |
| הוא מתווה בידיו מצבי טיסה שו- |
| נים, הוא מחייה גם באמצעות |
| תמונות ותעודות אותם רגעים דר־ |
| מאטיים. באחת התמונות נראה ע. |
| בחברת כמה טייסים אחרים ליד |
| מטוס מיראז׳, ובידיהם שלט ה- |
| אומר : ״הכוח |
| ספת נראה מטוס המיראז׳ של ע., |
| כשהוא פגוע קשה בזנבו, וחלקים |
| רבים נעדרים ממנו. |
| על טיסה זו אמר ע. במהלך יו־ |
| ראיון: ״אני חושב, ששום טייס |
| לא ה״ה שוכח טיסה כזו, ואת כל |
| הארועים שהיו כרוכים בה״. |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הכל התחיל |
| ב,,סיבוב החלבן״ |
| מספר ע.: ב־ |
| רביעיית מיראז׳ים בליווי צמוד |
| למטוסי ווטור, שיצאו להפציץ את |
| 3 |
| דעות לעניין הליווי, כי היתד |
| ״ |
| זאת גיחה שלישית במספר ל |
| וגורם ההפתעה — פג. לכן, כדי |
| למנוע ״הסתבכות״ של הווטורים |
| — הוחלט על ליווי זה. |
| במהלכה של טיסה !זו נפ- |
| געו שניים ממטוסינו — מיראז׳ |
| אחד וווטור אחד. אני הצלחתי |
| להפיל אחד ממטוסי ההנטר, ש- |
| התנכל לאחד ממטוסי •הרוטור מעל |
| 3 |
| דלק, ונחתתי כשבמטוסי כמות |
| דלק זעירה ביותר. זאת בגלל ה- |
| טווח הארוך, שימוש במבער, ה- |
| הקרב, והשלכת מיכלי הדלק ר.נ־ צורך |
| תיקים עם הכניסה לקרב, |
| למחרת חיכה לי הטייס ס. |
| על מדרגות הטייסת, ואמר לי: |
| ״אתה הולך למילק־ראן״, ומי שמ- |
| כיר מונח זה ממלחמת העולם ד.־ |
| )— לי הוא מוכר מסיפורי טייסים |
| על מלחמה זו(, הרי הכוונה היא |
| שאתה חוזר לאותה גיחה מספר |
| פעמים באופן שגרתי, כדוגמת ה- |
| חלבן המניח את בקבוקי החלב |
| בבוקר ליד הדלתות. |
| למשימה זו החלטתי לצאת ב- |
| זוג. לקחתי איתי את ״מספר |
| שלי מד,גיחה הקודמת. המשימה — |
| אמרו לנו בתדריך — לחפש את |
| הווטור שנפל באזור |
| ביום הקודם. אם היד. ברור איפה |
| נפל טייס המיראז׳, הרי לגבי צוות |
| ד,מטור לא היה ידוע דבר מרגע |
| שיצא מיעף־ד,תקיפה על השדה. |
| יצאנו איפוא למטוסים והמראנו |
| נרת חלפנו דרך הפגזת מרגמות. לגיחה זו. כבר בעת חציית הכי- |
| הפגזים נפלו למים, והעלו נד מים |
| גבוה. וחשבתי לעצמי: כמה טפ־ |
| שי יהיה להיפגע בתחילת הדרך |
| מפגז מרגמה מעל הכינרת, אולם |
| המשכנו בדרכנו ללא פגיעה, כש- |
| אנו טסים בגובה נמוך ביותר, |
| עמוק לתוך סוריה. |
| הכל למען החברים |
| ביציאה לגיחה אמרתי למספר |
| יפה |
| שניים שלי: אתמול ראינו א |
| •ההנטדים עומדים. הפעם נבוא עם |
| מבערים, ב־ |
| את החלק הצפוני־מזרחי ואתה |
| את החלק הקרוב. מה שיש — |
| מטאטאים. אחר־כך נמשיך דרומה |
| ונתחיל בסיור. בתדריך אמרו לנו |
| להגיע עד |
| אורך הכביש דרומה. החיפוש היה |
| קשה בייותר גם בגלל תנאי השטח |
| הקשים והלא־מוכרים, הטווח הג- |
| דול, ואי־הידיעה היכן לחפש. אבל |
| ,אף טייס לא היה שוכח טיסה כזאת״., |
| 33 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כל האפשרויות הן טובות כשאתה |
| לא־יודע הרבה, ובפרט כשאתה |
| יודע שאתה הולך לעזרת חברים |
| — טייס ונווט שנטשו בארץ אויב, |
| הרחק מהבית. |
| כשאנו רועמים בגובה נמוך מאד |
| המשכנו והתקרבנו ל־ |
| לפיתול הקרקע, ליד •השדה משכ- |
| נו, התהפכנו על הגב ונכנסנו ל- |
| צליפה על השדה. ההפתעה היתד, |
| מושלמת. אני ראיתי לפני שורה |
| של מיגים. התרכזתי על שניים |
| מהם, ובצרור אחד הדלקתי אותם. |
| מספר שניים התרכז על רחבת ה־ |
| הנמרים, וביצע בה עבודה יפה. |
| רק כשיצאנו מיעף הצליפה, וכ- |
| שאנו כ־ |
| ״פופים״ של ד,נ״מ, אבל זה כבר |
| לא הדאיג — ואז התחלנו בחיפוש. |
| עם התחלת החיפושים אחר צוות |
| הווטור, ראינו שיירה עצומה של |
| כלי־רכב צבאיים — הרבה גור- |
| רים עם טנקים עליהם, והרבה |
| שכו לאורך עשרות קילומטרים, משאיות חיילים. שיירות אלו נמ- |
| במרחקים שונים זו מזו. תוך כדי |
| הסיור היינו מנמיכים לאורך הב־ |
| ביש ״העמוס״, ״מדליקים״ משא-ת |
| עם חיילים, והיינו מושכים החוצה |
| וממשיכים בסיור. במשימה זו המ- |
| שכנו עד ש״גמרנו״ את האזור מ־ |
| בחינת טווח הדלק והתחלנו לטפס |
| הביתה. |
| לצערנו לא גילינו שום פרט ב- |
| קשר למטוס הווטור שנפל, ורק |
| בשלב מאוחר יותר נודע לנו כי |
| אנשי צוותו כבר אינם בחיים. כא- |
| מור פנינו הביתה כשאנו מטפסים |
| כדי לאסוף גובה טיסה בטוח מפני |
| הפתעות, ובגלל בעיות דלק ש- |
| עלולות היו לצוץ במידה ונסתבך |
| בקרב־אויר. |
| במקום בו השמיים |
| כחולים־בהים |
| מחדש. הדבר ניכר בקולו. זהו הטייס ע. חי טיסה קרבית זו |
| טוס• |
| טייס ותיק, המכיר את רוב מ |
| החיל. הוא טס במטאור — מטוס |
| הסילון הראשון של חיל־האויר — |
| והיה מראשוני טייסי המיראז׳. |
| הוא ידוע ומפורסם מאד בח״א. |
| הוא אוהב את מלאכת הטיס ואין־ |
| ספק כי זו נהירה לו היטב. בחדר |
| טוס |
| האורחים יש דגם גדול של מ |
| מוסטנג, בשלבי בניה. ע. מלטף |
| אותו במבטו, ואזמר: ״לא, לצע- |
| רי אני לא מדור הבוכנה. אולם |
| קיימת אהבה למטוסים אלה״(. |
| כאמור — ממשיך ע. ומספר — |
| היינו בשלב של טיפוס וחזרה ה- |
| ביתה. ומה שלא עשו לי כשהייתי |
| לבד, ביום הקודם, בדרכי הביתה, |
| עשו לי הפעם למרות שהייתי עם |
| בן זוג, וקרוב יותר לשטח שלנו. |
| היינו בגובה |
| היו מאוד כהים מעלינו. זה לא |
| קורה תמיד, אבל זה אופייני ל- |
| ש- |
| טיסה בגובה רב. כך טסנו, כ |
| מספר שניים שלי טס מימיני — ד |
| השם והמשפחה |
| דרגה רס״ז יחידה |
| :פרסי המקדה |
| ביום |
| בעיראק במטוס |
| ממטוס מיג |
| רס"ן ׳ |
| שהלפוהו.רמ״ן |
| המגיעה שהצדיקה נטישת המטוס המסיר להטיסו עד לקרב>ז בסיטוולבסוף |
| >זח נחת נחיתה חרוט מוצל |
| ממלול קצר הציל את ־המטום |
| המגיעה קור רוח,תושיה וכשר טיסה מעולה שהביאו להצלה ממום, |
| מ די* כ י ה) .ך ־־־״־ |
| תאריך י |
| 34 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כלומר מצד צפון שלי, במרחק יי |
| רב. התקרבנו לקו דמשק־קונטרה. |
| בשלב זה של הטיסה, הורה לנו |
| ׳הבקר לחפש הליקופטר כלשהו, |
| שנע לאורך ציר דמשק־קונטרה, |
| ואם נראה אותו, צריך להפיל או- |
| תו. אולם — אם אתה בגובה של |
| 35,000 |
| תראה אפילו צל של הליקופטר |
| בכל אופן, הורדנו את ״אף״ המ- |
| טוס, והתחלנו להתנדנד מצד ל- |
| צד, כדי לראות בכל זאת. הס־ |
| תכלנו על ״תמונת המלחמה״ ש- |
| נערכה מתחתנו, אבל את ההלי- |
| קופטר לא ראינו, והמשכנו הביתה. |
| זה לא נ׳ימ — |
| זה מיגים! |
| באותה שניה אומר לי פתאים |
| מספר שניים: יש פה נ׳מ. חשבתי |
| לעצמי: ב־ |
| יום לאחר־מכן חטפתי נ״מ — |
| בגובה רב יותר, אבל באותו רגע |
| זה לא נראה לי הגיוני. ובטרם |
| הספקתי לעכל ולקלוט תופעה זו |
| של נ״מ בגובה זה, צעק מספר |
| מיגים״. שניים בקשר: ״זה |
| מי- וכמו שהוא צועק לי ״זד, |
| — אני חוטף פיצוץ בתוך גים״ |
| הזנב שלי. היה זה פיצוץ אדיר. |
| מספר ימים תסכית ברדיו, בו כדי להמחיש לך — שמעתי לפני |
| חבריה סיפרו שבמשימה שלהם |
| הם חטפו פגז |
| זה ״פיצוץ אדיר״. אני קיבלתי |
| משהו בסדר גודל פי שלושה מזה |
| — משום שהיה זה פיצוץ של |
| טיל! |
| אני קוטע את דברי ע. ושואל: |
| האם ההתפוצצות נשמעת בתא ה־ |
| טייס י |
| ע. משיב כשהיא מעלה חיוך: |
| לא רק שאתה שומע... אנחנו טס- |
| נו בסביבת |
| זו, |
| העיף אותי מהמושב בצורה כ |
| שהראש שלי נחבט בחופת תא־ |
| הטייס, במכה די חזקה. וכל מנו־ |
| רות האזהרה נדלקו לי — אש, |
| שמן, וכל הדברים שבמיראז׳ הם |
| גורמי נטישה אופייניים. וזאת כא־ |
| ״חוסל״ |
| טיל הקונדור |
| פיתוח טיל אויר־קרקע קת־ |
| דור מונחה הטלוויזיה ע״י חב- |
| רת רוקוול ייפסק בקרוב. זאת |
| עקב סירוב הקונגרס האמרי־ |
| קני להעמיד |
| נוספים על |
| כבר הוצאו על התוכנית. הטיל |
| זכה לביקורת קטלנית בגין יק־ |
| שר מיגים דולקים מאחורי הזנב. רנותו ואמינותו. |
| התעלמתי מכל |
| נורות האזהרה |
| התנועה הראשונה שעשיתי, עד |
| כמה שאני זוכר, היתד, סגירת ה- |
| מבער ומעבר להילוך סרק, מאחר |
| והיו לי רעידות חזקות מאזור המ- |
| נוע. ותוך כדי כך שברתי שמאלה, |
| וזרקתי את מיכלי־הדלק הנתיקים. |
| כל זאת — באופן אינסטינקטיבי, |
| מבלי להסתכל מה הולך בתא ה־ |
| טייס. הסתכלתי החוצה והתמונה |
| שראיתי היתד, כזו: מיג אחד ממ- |
| שיך אחרי וסוגר את הטווח בינינו, |
| אבל משום שסגרתי את המנוע |
| ושברתי — הוא הולך לחלוף עלי. |
| והיה מיג שני — עם הבטן אלינר |
| — כשהוא מסתלק הביתה. |
| אותו מיג שהסתלק הביתה — |
| ממנו לא הייתי מודאג יותר. ב- |
| רגעים אלו דיווח לי מספר שניים |
| שלי, שהוא איבד אותי, כיוון ש- |
| הסתכל סביב והשמים היו שחורים,. |
| ואני שיניתי גובה תוך כדי הש- |
| בירה. באותו זמן פניתי חזרה, |
| מאחר והמיג חלף ליד הזנב שלי |
| די קרוב. הוא חלף כל־כך מהר, |
| שלא הייתי מודאג מכיוון שהיוד |
| לוקח לו הרבה זמן להתארגן מ- |
| חדש. |
| התחלתי לפתוח לאט־לאט אוד |
| 35 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> המנוע כדי לראות כמה כוח הוא |
| יתן לי, התעלמתי מכל מנורות |
| האזהרה שדלקו בתא והחלטתי, |
| שאני לא קופץ מהמטוס עד שלא |
| עפים לי להבים מהטורבינה. זה |
| שיקול שקשה להעריך אותו. יכו־ |
| לה להיות אש חיצונית, יכול לה- |
| יות שהמנוע יפסיק לעבוד, או לא |
| יתפקד בגלל חוסר שמן — או ל־ |
| התפוצץ, אבל היות ולא ידעתי ב- |
| דיוק מה הולך מאחורי — חשבתי |
| •לעצמי כי עוד יש לי זמן לאבחן |
| מה בדיוק קורה. נוטשים מיד |
| כאשר אין שליטה על המטוס וה־ |
| הגאים תקועים. אצלי ההגאים פע- |
| לו, והחלטתי לקחת סיכון. |
| חביבי, אני הולך |
| להילחם |
| אמרתי לעצמי: ״כל עוד יש |
| אותי!״ ופניתי חזרה וראיתי את לי הגאים — המיג ההוא לא יפיל |
| המיג מרחוק. היו לי מעט סיבובי |
| מנוע שנתנו לי מעט כוח. עדיין |
| לא ידעתי מה חסר לי בזנב ה־ |
| מיראז׳ ואם יש שם אש גדולה או |
| קטנה. לא היה לי זמן להסתכל, |
| כי התרכזתי עכשיו במיג והייתי |
| מודאג מאזהרות שמן ואש. ובשלב |
| זה לא טיפלתי בכלל בנושא זה, |
| כי אמרתי לעצמי: כל זמן שאין |
| לי עשן בתא — אין לי מה להת- |
| עסק בנושא זה. מרחוק ראיתי את |
| הכינרת ומספר עננים בסביבת גו- |
| בה |
| התרכזתי רק במיג. |
| החלטתי שהדרך היחידה להת- |
| מודד עם הבעיה, היא פשוט לר- |
| מות את טייס המיג. וזאת היא |
| אחת מהאומנויות בקרב־אויר — |
| להטעות את היריב, לעשות דב- |
| רים בעוד שלמעשה אתה מתכוון |
| כיוון שטייס המיג לא ידע מה לדבר אחר. |
| מתרחש אצלי בתא, הורדתי את |
| האף, אספתי מהירות בסביבות |
| 280—300 |
| את האף. כשהוא התקרב משכת־ |
| את האף שלי — אל האף שלי, |
| כאילזת אמרתי: ״חבוב, אני הולך |
| להלחב פה, ובכלל לא מתכוון ל־ |
| הסתלק ולקפל את הזנב״. |
| שב בעננים, ואל תזוז |
| ברגע שחלפנו אחד ליד השני, |
| ראיתי שחסר לו הטיל. ראיתי גם |
| את ראשו של הטייס, וחלפנו כש־ |
| הוא במהירות גבוהה מאוד ואני |
| במהירות נמוכה. כאן הורדתי את |
| האף לצלילה של |
| זה המיג ביצע פניה רחבה בגובה |
| של |
| מקום האחרון שבו הוא ראה או־ |
| ווטורים — מטוסים מסוג זה יצאו להפציץ את |
| 36 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> תי, אבל למעשה •הייתי כבר |
| רגל יותר נמוך, ושם כבר לא |
| היה לו שום סיכוי לראות אותי. |
| שמתי את האף לכיוון הכינרת י־ |
| העננים שהיו מעליה, ואמרתי ל- |
| מצב |
| עצמי : הביתה הגעתי. אם ה |
| יסתבך — מקסימום אני נוטש מעל |
| הכינרת. |
| באותם רגעים חלפה מהשבי. |
| מהירה בראשי, שאני עלול לע- |
| בור שוב בזמן הצניחה דרך גשם |
| של פגזי מרגמה — כמו בדרך אל |
| המטרה. אבל המחשבות חלפו מהר, |
| ואני תיכננתי את הצעד הבא ב־ |
| הבאת המטוס הביתה. |
| בשלב זה נכנסתי לעננים כש־ |
| יש לי מהירות טובה מהצלילה |
| הזאת. עברתי מענן לענן בקו ישר, |
| וחלפתי בין העננים. באחת החלי- |
| פות עבר מטוס מתחתי — די קרוב. |
| נראה שזה היה מיג. רציתי לשים |
| את האף עליו ולירות בו, אבל |
| תפסתי את עצמי ואמרתי: ״אתה |
| יושב בעננים, אתה לא יודע כמה |
| אתה לא במצב כזה שאתה יכול הם. שב בתוך העננים ואל תזוז, |
| לעשות יותר מדי הימרונים״. כל |
| המחשבות האלה התרוצצו במוחי |
| באותם רגעים. |
| ואז עברתי את הכינרת, ואז |
| התחלתי לחפש היכן אני נוחת פה. |
| הייתי בגובה |
| במהירות נמוכה, וכשבתודעה שלי |
| שאסור להקטין את המהירות מת־ |
| חת למהירות מסויימת. אחרת יש |
| לך טעות אופטית, ואתה חושב |
| שאתה מכסה מרחק רב — אולם |
| למעשה אתה שוקע כל הזמן. |
| גלגל החרטום ישבר — |
| אבל המטוס |
| לא יושמד |
| עם חציית הכינרת, שמתי את |
| האף על גבעת המורה, בידיעה |
| •שמאחורי גבעת המורה יש לי את |
| מגידו. את האיזור ׳הכרתי היטב, |
| ולא היו לי בעיות התמצאות. ב- |
| תי לעצמי: המסלול אומנם קצר מגידו יש מסלול קצר, אבל אמר- |
| — מקסימום נשבור גלגל חרטום,. |
| אבל לא נעשה השמדה טוטלית |
| של המטוס, מה שהיה קורה אילו |
| מיראז׳. |
| הייתי נוטש את ה |
| ברגעים אחרונים אלה של ה- |
| טיסה היו לי בעיות. אני זוכר ש־ |
| לחצתי את המיצערת כדי שתיתן |
| כל סיבוב אפשרי מהמנוע. כבר |
| הפסקתי להיות מודאג מלחץ השמן, |
| •ואמרתי לעצמי: אם המנוע עבד |
| עד עכשיו, הרי הוא ימשיך לעבוד |
| עוד |
| שלב, בו המהירות שצברתי כעו- |
| דף הלכה לאיבוד עם כיסוי המר- |
| חק — והתחלתי לשקוע. |
| וכך, ככל שאני מכסה טווח — |
| אני מאבד פחות גובה, משום |
| שיעילות־המנוע בגובה זה קצת |
| עולה. וכל זה לאחר |
| זזה המון זמן, במצב כזה |
| אתה אוסף לך ״נקודות זכות״ ל- |
| אורך הדרך, שהם אחר־כך מש- |
| תלמים לך : כלומר — או שאתה |
| לא. |
| נוחת או |
| כפם |
| u |
| noffm ELECTRONICS LTD. |
| m A |
| !nternaticna! ri |
| ־ ־ |
| COLLINS RADIO CROUP |
| ת.דאי, מחלקת מערכות ומכשור: דיזנגוף |
| טלפונים |
| 37 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> בשלב זה נכנס מפקדי ואמר לי |
| בקשר לא להסתבך ולהסתכן — |
| ולנטוש את המטוס. עניתי לו: |
| ,,״היה בסדר. בשלב זה אני ממ- |
| שיך להטיס את המטוס. כשאח- |
| ליט שאני לא יכיל להמשיך יותר |
| אטוש את המטוס״. |
| בכל אופן, מבחינת צורת הישי- |
| בה הכנתי עצמי לנטישה. הייתי |
| מודאג פן אקבל מכה מהחגורה |
| באיזו חוליה, כיון שהיה לי עמוד־ |
| שידרה שבור. אבל בינתיים אמר- |
| תי לעצמי — תוך כדי ראיה |
| ובה |
| כמה שטח אני מכסה וכמה ג |
| אני מאבד — האם אעבור את |
| הבעיה היתה, שאם אצטרך לני גבעת המורה, או אאלץ לנטוש? |
| טוש — הרי עלי להפנות את |
| המטוס מכיוון טיסתו, כי אחרת |
| הוא היה עלול ליפול בעפולה. ה־ |
| החלטה שלי היתד, לעבור ליד גב־ |
| עת המורה בצד — כך שאם אאלץ |
| גם |
| לנטוש, הרי עברתי את עפולה ו |
| הסיכויים להיכנס לשדה תעופה |
| מגידו גדולים יותר. |
| חסר משהו בזנב |
| כל אותו זמן אני טס בלי גל- |
| גלים ואני לא יודע אם בסוף הם |
| ירדו או לא, ובמטוס דלתא, גל- |
| גלגלים אי־אפשר לנחות. גלים הם ״מיצרך החודש״. בלי |
| עם חציית הכנרת הצטרף אלי |
| מספר שניים. לשאלתי מה הוא |
| רואה, עניה לי: ״חסר לך משהו |
| בזנב״. אבל או שלא רצה להפחיד |
| אותי או שממש לא היה יכול לתאר |
| לי כל מד, שהיה חסר שם. |
| למעשה היה חסר לי כל הזנבון, |
| וכל ד,פלדות היו מעוכות כמו נייד |
| כסף מעוך והם שהיטו את זרם |
| ׳הסילון הצידה, דבר שהצריך שי־ |
| מוש בכל הגה־ד,כיוון, כדי להת- |
| גבר על הטייה זו. כמו כן, כל |
| בית מצנח־העצירה הושמד. אבל |
| את כל זה לא ידעתי. בשלב זה |
| ידעתי שאני מגיע בגלישה לנחי־ |
| תה, וכשנזכרתי וידעתי כי כולם |
| מודאגים )היות ויום קודם הייתי |
| בטייסת, וראיתי כיצד כל החבריה |
| רכונים על הרדיו ועוקבים אחר |
| טייס במצוקה(, ובמקרה שלי ה־ |
| חבריה ישבו |
| בבקרה, בטייסת, כל אחד מתוח |
| מה יהיו התוצאות. כדי להרגיע |
| אותם אמרתי בקשר: ״את ע. לא |
| מפילים כל כך מהר״. |
| התחלתי להוריד את הגלגלים. |
| הם ירדו לאט־לאט, אבל ירדו. |
| ושמרתי |
| 1 11 |
| למזרח הרחוק |
| מה המשותף לקו לוד—אילת |
| ולקו יפאן—קוריאה ? בשניהם |
| ורבו־פרופ, |
| נעים עדיין מטוסי ט |
| שיוחלפו ככל הנראה בסילון |
| הבריטי |
| רת ארקיע הודיעה כבר על |
| רכש מטוסים מדגם זה, שיופ־ |
| עלו בקרוב )אם תיפתרנה בע־ |
| יות משקטי הרעש שיורכבו ל־ |
| מנועים ו... דרישות השכר של |
| הטייסים( — הרי הציגה לאח־ |
| רונה חברת בריטיש אייר קור־ |
| פוריישן אחד ממטוסיה במזרח |
| הרחוק. המטוס הדגים ביצועים |
| מרשימים: נחיתה לאורך |
| מטר והמראה ב־ |
| מטאורולוגיים קשים — גשם |
| כבד, עננים נמוכים וראות |
| ירודה. |
| 38 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ״למעשה היה חסר לי כל הזנבון וכל הפלדות היו מעוכות כמו נייר כסף״ |
| לפני ׳־מסלול כיביתי את המנוע, |
| הוצאתי מעצורי־אויר ונגעתי על |
| המטר הראשון במהירות של |
| קשר. |
| נעמדתי בכל כוחי |
| על הבלמים |
| התחלתי להאיט על־ידי הבלמים |
| כשאני מתכונן להוציא את |
| מצנח •העצירה, שחשבתי שהיא |
| קיים. התחלתי לעצור, וכש- |
| הגעתי לשליש מסלול — משכתי |
| בידית מצנח העצירה — וכאן ה- |
| גיעה הפתעה בלתי נעימה. אני |
| מושך את הידית עד הסוף — ו- |
| אני לא מרגיש את מכת־העצירה |
| של המצנח. לרגע חשבתי, כי |
| משכתי בידית המצנח מוקדם מ- |
| די — והוא נקרע. בשליש האחרון |
| של המסלול היתד! לי מהירות של |
| 100 |
| נית. הרגשתי את המכה של ה־ כשאני מותח את כל הגוף אחור |
| משכך הקדמי, המרביץ מתחת ל- |
| מתכת. הגעתי לקצה המסלול ושם |
| פניתי שמאלה. שם היה עוד דח־ |
| בה קטנה בצד המסלול ושם נע־ |
| צרתי — כשהמטוס והגלגלים של- |
| מים. |
| אחרי |
| המראתי בו שוב |
| יצאתי החוצה מהתא, ואני מס- |
| תכל על המטוס וכשאני רואה כי־ |
| צד המטוס פגוע, חשבתי שאם ה- |
| ייתי יודע על המצב קודם — יכול |
| להיות שהייתי נוטש. — אבל כל |
| זה לאחר מעשה. התמונה של המ- |
| טוס היתד, מאוד מעניינת, ושלחנו |
| אותה אחר כך לחו״ל, ואף אחד |
| לא האמין שמנוע כזה, המעוך ב- |
| צורת פה של כריש — יכול לטוס. |
| מיד הגיע המפקד למקום, ומצב רוחו השתפר כשראה שאני בריא |
| והכל בסדר. |
| אחרי |
| טכני עבודה יוצאת מהכלל. המ- |
| טוס היה מעוות כולו. היה קשה |
| למשוך את המנוע החוצה, והיו |
| נאלצים להיעזר במלגזה ובמנוף. |
| הם הכניסו מנוע חדש, וזנבון |
| חדש, עשו תיקוגי־מלחמה. ואחרי |
| עשרים וארבע שעות המראתי מ־ |
| מגידו לבסיס האם שלו, ושם |
| עשו כמה תיקונים נוספים, ואחרי |
| 48 |
| כרמת הגולל |
| לאחר זמן מה, זכה הטייס ע. |
| ל״רישום לזכות״, על הטיסה, בה |
| התגבר על כל המכשולים והתק־ |
| לות והציל את המיראז׳. ובתעודה |
| זכות. |
| כתוב : רישום — ל |
| היום, עשר שנים לאחר אותה טי־ |
| סה, ממשיך הטייס ע. לטוס, ול־ |
| שרת בחיל־האויר, כשהוא מוכן |
| לבאות. |
| 39 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>- אידי אמין |
| האיש שרצה להיות מלך |
| ישראלי אחד לפחות איגד נדהה חדשות-לכקרימ מתעלוליו |
| וממעשיו של שליט אוגנדה, אידי אמין. שגיונותיו של ״דא- |
| דא״ אינם גורמיפ כיום התרגשות כלשהי לפגן־אלון |
| מ. משום שהיכרות יופ־יומית במשך שנתיים עם אמין, |
| לימדה היטב את מ. לא להיות מופתע מצעדיו של האיש |
| ומאמדותיו. ידידות מוזרה, מיוחדת כמינה, נרקמה כין |
| השניים, עת מונה שגן־אלוןן מ. לתפקיד ראש משלחת |
| חיל־האויר כאוגנדה. הוא נשלח לשם כ־ |
| חיל־האויר המקומי, כפיקוד הרמטכי׳ל דאז, אמין. מאת |
| תמר זאבי |
| אמין נתן בסא״ל מ. אמון ללא |
| סייג. מ. היה איש סודו, ידיד־ |
| נפש, ולא אחת חשף בפניו את |
| תכניותיו המדיניות. יותר מכל הע־ |
| דיך אמין את יכולתו המקצועית |
| של הטייס הישראלי. ואמנם — |
| הוא עשה את הבלתי־אפשרי: |
| הנשיא דאז, מילטון אובוטה ואמ־ן |
| עצמו, נהגו להזכיר מדי־פעם כי |
| חיל־האויר הישראלי עשה לאוגנדה |
| מר, שלא עשה שום חיל־אויר ל־ |
| אפריקאים. |
| ידידיו הבריטים של אובוטד, |
| אמרו לו, כי חמש שנים יימשך |
| אימונו של טייס אוגנדי• ד,אוגנדים |
| פנו לפיכך לישראלים ואלה השי- |
| בו : ״או שנאמן תוך שנתיים טייס |
| אוגנדי, או שאף־פעם לא ילמד |
| לטוס״. |
| הודות למרצם של סא״ל מ. וחבריו |
| היתה אוגנדה. תוך זמן קצר, לארץ |
| האפריקאית השחורה הראשונה, |
| שאת כל מטוסיה הטיסו בני הארץ. |
| בעת גירוש המשלחת הצבאית של |
| ישראל מאוגנדה במרס |
| צ׳כים את מטוסי חברת־ד,תעופה |
| בריטים ואמריקאים; בזאיר — של מאלי, באתיופיה היו הטייסים |
| איטלקים ומערב־גרמנים. הרוסים |
| והצ׳כים, שבאו בעקבות הישר- |
| אלים, נטלו את הטירונים האוגנדים |
| למוסקבה — ואילו הישראלים לימ- |
| דו את ד,אוגנדים לטוס — ב- |
| אוגנדה. |
| למרות זאת — לא אחת האשים |
| אמין את מ. איש אמונו, כי |
| הוא זומם... להרוג את טייסיו. |
| פעם אף חשד אמין כי מ. חיבל |
| במטוסו, משום שהיה מעוניין ב- |
| מותו. מ. שיחסו אל אידי אמין |
| יהיה תערובת של חיבה, נאמנות |
| והסתייגות, הצליח לשמור על קור |
| רוחו. רק פעם, כשנגדשה הסאה, |
| הריץ מכתב רשמי הביתה, אל |
| מפקד חיל־האויר. |
| היום, בביתו בקרבת ת״א, כש- |
| הוא ״מוגן״ על־ידי הקמע שנתן |
| לו אמין דאדא לבל יפגעו בי |
| מזיקים )בטעות רשם: ״לראש |
| המשטרה — קולונל מ. נזכר |
| בחיוך מיודענו מ. במסכת שליחותו, |
| ובנסיונותיו האישיים עם אידי אמין |
| וכך היתד. הפגישה הראשונה דאדא. |
| ביניהם: |
| ״כשהגעתי לאוגנדה, אמין היד, |
| רמטכ״ל. הממונה עליו — ראש |
| כוחות הצבא — היה אופוליט, מ- |
| אנשי המלה היחסים ביניהם היו |
| גרועים. אופוליט נידה אותו, אבל |
| הדבר לא דיכא את האמביציות |
| של אמין. להיפך. יום אחד, כשהיה |
| שתוי — והוא היה שותה הרבה |
| — ניגש אלי, חיבק אותי, ואמר: |
| יה... יה... יום אחד אני אעיף |
| אותם, את הקאבאקא, המלך — |
| את אופוליט... יהיה איש אחד |
| שישלוט כאן לבדו — ואני זה |
| האיש...״ |
| כבוד השופט |
| אידי אמין |
| ״לא התייחסתי אז ברצינות ל- |
| דבריו״ — מספר לנו מ. — ״חייכ-- |
| תי, החזרתי טפיחה. אבל שנה |
| אחרי ההצהרה הזאת, היה אידי |
| אמין מפקד הצבא. הוא הדיח את |
| המלך — והצבא היה שלו, והדבר |
| היה מתואם עם הנשיא. |
| ״כשד,שיג את השלטון הנכסף |
| מיהר לערוך לפני תצוגת־ראווה |
| קטנה: בעבר, בהיותו רמטכ״ל |
| בדרגת אלוף־משנה, סולק פעם מ- |
| משרדי על־ידי השליט הכושי שלי |
| — אנדרו. הדבר קרה בנוכחותי. |
| 40 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אידי אמין לא שכח את הדבר |
| וביום הראשון להיותו מפקד הצבא |
| קרא לי, התרווח בכיסא האדיר |
| בלשכתו ואמר: ,ידידי הטוב מ., |
| תיכף תראה תרגיל!׳ הוא מילא |
| את ריאותיו באויר, ופקד על אחד |
| פטן |
| הקצינים: ,להביא אלי את ק |
| אנדרו. אני רוצת אותו בפנים!׳ |
| ״אנדרו נכנס, קפץ לדום, והת- |
| מתח. |
| ,״אתה נמצא במשפט צבאי׳, או־ |
| מר לו אמין, כשהוא בודד. איזו |
| עבירה שלא היתד! ולא נבראה — |
| אנדרו שתק כדג. |
| ״פסק הדין: הורדה לדרגת טו- |
| ראי וגירוש מהצבא׳. כפי הנראה, |
| רצה אמין לחזק את מעמדו בעיני, |
| אבל כל הטקס הזה הרשים אותי |
| כמו אגורה שחוקה,״ מספר מ. |
| ״נהגי המשאיות |
| יכולים — |
| והטייסים לאו״ |
| אידי אמין ערך את התרגיל ה- לא ארכו הימים, ומפקד הצבא, |
| חטיבתי הראשון. בתרגיל זה אמור |
| היה הצבא להציג בפני הנשיא |
| והעתונאים את כושרו ודיוקו ב- |
| סיוע אויר־קרקע. על סא״ל מ. |
| הוטל לפקד על הכוח האוירי ו- |
| לאמנו. הוא ממשיך ומספר: |
| ״לגבי דיוק־הפגיעה במטרה — |
| לא חששתי. מדוע י משום שבמ- |
| טרה קבעתי להם הר, וסימנתי |
| על גביו משולשים בגודל קילו- |
| מטר על קילומטר... בנתונים כא- |
| לה, אם האווירון נמצא בכיוון ה־ |
| נכון — אין לפספס. רק פחדתי |
| פן יפגעו בטעות בנשיא ובראש־ |
| הממשלה... הבעיה העיקרית היתד, |
| להעביר כוחות לשטח התרגיל, ב־ |
| רהוטות. ד,חבריה טסו כבר יומיים |
| בין |
| המיגבלות; בעצם — הם שברו |
| שיא־עולמי בחריגה מהמיגבלות. |
| אמרתי לאמין: ,תראה, מוכרחים |
| להוריד את הקצב כי הטייסים |
| צריכים לנוח.׳ והוא משיב: ,תגיד |
| לי, נהגי המשאיות יכולים לעבוד |
| בקצב, והטייסים — לא ?׳... מי רוצה להרוג |
| את הטייסים ו |
| ״לא ד״יתה זו הפעם הראשונה |
| שבה הפגין אמין זלזול בנוהלי־ה־ |
| בטיחות. המקרה הקודם ארע ב־ |
| יום־העצמאות האוגנדי. ההוראה |
| של מפקד הצבא, אמין, הייבה את |
| הטייסים הכושים להתייצב במסדר |
| הכבוד בקמפלה על הקרקע ולאחר |
| חצי שעה — להמריא. |
| ״הסברתי, שהעניין כרוך בסכנת־ |
| נפשות״, מספר מ., ״אי־אפשר |
| — אחרי עמידה והיצלות בשמש |
| האפריקאית הקופחת על הראש |
| בחום של |
| לתא־הטייס ולטוס בבטחה• התנג- |
| דותי העיקשת הועברה לידיעת |
| אמין. ההתרשמות שלו היתד, שאני |
| רוצה להרוג לו את הטייסים. אולי |
| היה פה מין ,טלפוךשבור׳, בכל־ |
| אופן — הוא התקשר אלי והודיע |
| לי חד־משמעית שברור לו רצוני |
| להרוג את הטייסים. סבלנותי פק־ |
| — הפריבילגיה והאלטרנטיבה שלך! אצלנו |
| אזרח עובד צה״ל, מקבל קצבות צה״ל! חייל קבע, |
| עפ״י הסכם עם מת״ש, תוכל מהיום לבטח עצמך ורכושך גם באמצעותנו |
| ביטוח |
| « |
| * שרות מיוחד לאנשי כוחות הבטחון |
| -<- * תשלום הפרמיה באמצעות מת״ש/צה״ל |
| -<- * השרות בכל בסיסי צה״ל כולל בשטחים |
| איו לרשותך במשרדנו ברח׳ בן־יהודה |
| 08.00—16.00 |
| אנא, התקשר עמנו לתאום פגישה |
| pnnp ש |
| בן־יהודה |
| ו |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> עד.. טילפנתי לשגרירות שלנו |
| וד.ודעתי שאגי עומד לקרקע את |
| חיל האויר״. |
| עדות כתובה לחוויה זו נמצאת |
| במכתב שמצאנו בילקוט הזכרונות |
| של מ. הוא נשלח אל מפקד |
| חיל האויר ואל קצין ההדרכה, |
| וזו לשונו: |
| ״אל : מפקד חיל האדר, |
| קצין הדרכה. |
| ...״מספר ימים לפג המפגן |
| שוחחתי עם הטייסים המקו- |
| מיים בנושא בטיחות טיסה. |
| לאחרונה הם התחילו לפרוק |
| עול נהלים ובטיחות. הסברתי |
| להם, בין היתר, שטיסה ו- |
| מטוסים זה עניין מסוכן אם |
| לא מתייחסים לזה. באותו |
| ערב צלצל מפקד־הצבא, וטען |
| שאמרתי לטייסים המקומיים |
| שאני מתכנן לבצע כמה תק- |
| לות טכניות במטוסים כדי |
| להרוג מישהו מהטייסים ה- |
| מקומיים. ממש עלילת דם. |
| לשכתו, |
| למחות, כשהייתי ב |
| מיים שאחד מהם יקום ו- אמר אמין לטייסים המקו- |
| יחזור על דברי מאתמול. קם |
| סגן איבוטה וחזר על הדב- |
| רים שלי כפי שבאמת אמרתי. |
| לפתע הסתבר לאמין שאין כל |
| רע בדברים האלה, ההיפך |
| הוא הנכון. כשהטייס סיים |
| את דבריו, גרש אמין את |
| הטייסים המקומיים מהחדר |
| בצורה מאד לא יפה. מסתבר |
| שהטייסים קצת נבהלו כש- |
| שמעו שעלולים ליהרג אם לא |
| נזהרים כראוי, ואמין, כברוב |
| המקרים, אינו מבין מה ש- |
| מדברים אליו, ואיני מגזים |
| כשאני אומר זאת.״ |
| הפרשה הסתיימה כאשר שר ה- |
| הגנה ביקר בביתו של מ״ ניסה |
| לפייסו ולרצותו בכל דרך אפשרית. |
| ״הרי אתה יודע עם מי יש לנו |
| עסק,״ אמר השר, ״שנינו יודעים |
| שהוא מטומטם.״ |
| כעבור ימים חזרו היחסים לתק- |
| נם. ב־ |
| מ. לידידו, איש חיל ד,אויר, אל״מ |
| ,ירוחם ידידי שלום רב! ירוחם אמיתי ז״ל: |
| ״.״הצטברו הרבה עניינים ו- |
| במכתב זה אדווח על כולם. |
| היחסים עם המקומיים ועם |
| אמין הם מצויינים. התקרית |
| שהיתה כאן נשכחה כליל, מה |
| עוד שלפני ימים מספר דו- |
| ממתי שוב את שמו של אמין |
| בפריסה קטנה לגולו ליומיים. |
| ביצענו סיור באיזור ארואה |
| ותקיפות דמה מעל ארואה — |
| מקום מגוריו של אמין-, כמו- |
| בן — לעיני אמין, כשכל העם |
| מריע בפניו, ואחר־כך — תקי־ |
| פות־דמה מעל לירה. היו שם |
| חגיגות לכבוד ראש־השבט ה- |
| מקומי, וכמובן גם אמין היה |
| נוכח שם. באותו ערב הת- |
| קיימה גם מסיבה. הוזמנתי |
| אליה, ואמין שוב מרגיש ש- |
| הוא חייב לי הרבה. הפריסה |
| לגולו ארכה יומיים, הקמנו |
| מאהל וביצענו שש גיחות עם |
| שלושה מטוסים )גיחה של |
| 3 |
| לידה( והחזרנו את המטוסים |
| לאנטבה״. |
| ילד׳/ או ״נחש״ ו |
| איך אפשר, נוכח דברים אלה, |
| להסביר את ההערצה אליו, את |
| מעמדו האיתן ז |
| מ. מסביר: ״הוא התברך בכריזמה |
| המבוססת על כושר־מנהיגות בל־ |
| תי־רגיל. הכריזמה היא כוחו, והוא |
| יודע להשתמש בה באופן מדהים. |
| בעת ביקור בשדה הוא מכיר כל |
| יחידה, כל חייל. בכל מקום שאליו |
| הגענו פנה לכל חייל בשמו, הת- |
| אל |
| עניין בבעיותיו המשפחתיות, ש |
| לשלום מקורביו בשבט. תחילה |
| היה מתעניין דווקא בנהגים. להם |
| היה דואג אישית, וזה קנה לבבות. |
| החיילים ימותו בשבילו, ילכו באש |
| ובמים. מה איכפת להם אם אינו |
| יודע כל־כך טוב קרוא וכתוב י |
| ״הגישה האישית הישירה הצי- |
| לה אותו לא־אחת ממצבי־ביש• יום |
| אחד, למשל, הלך להרצות בפני |
| סטודנטים באוניברסיטת קמפלה. |
| הקצינים, בדרך־כלל בעלי השכלה, |
| ידעו מה מצפה להם — וגם אני |
| ידעתי... ישבתי ליד אשתו כשהוא |
| עלה על הקתדרה. האשד, הזאת |
| היתד, אינטליגנטית, בוגרת איני־ |
| ברסיטה, והיא שכתבה לו את ה- |
| נאום. |
| 42 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ״אמין התחיל לקרוא מהנייר |
| ואני התחלתי לשקוע. הוא בא |
| לעשות תעמולת להתנדבות לצבא |
| — והמילים ,התחלפו׳ לו. הוא |
| טעה, גימגם, התחיל מחדש — |
| ושוב אותו סיפור. הסטודנטים נש- |
| ברו׳ התחילו שריקות, עפו כובעים. |
| אשתו נשארה קפואה על מקומה, |
| ואני התחלתי לחפש פינה לקבור |
| בה את עצמי. ופתאום — הוא |
| מתחיל לצחוק ; הוא עומד לו זקוף |
| לגמרי, מחייך, מתבדח: ׳תראו |
| איך טעיתי...׳ הסטודנטים מיד |
| שינו כיוון. הגישה הישירה שבתה |
| אותם. ובדרך זו הוא נחלץ מכל |
| מצב, יודע ליצור מגע. יש לו ער- |
| מומיות של נחש ותמימות של ילד. |
| ואגב, הוא ג׳נטלמן מושלם. מעולם |
| לא הוציא מילה אחת של רכילות |
| על פילגשיו.״ |
| יריות באייר |
| הסתירות באופיו של אמין סיק־ |
| דנו מאד את מ. ואף קרבו אותו |
| - |
| אליו: ״במסיבות היה מתלהב ו |
| שמח כמו ילד• היה יוצא מכליו, |
| היא תכונה דומיננטית אצלו, בצד יורה באויר... התמימות הילדותית |
| הערמומיות. הייתי יושב ומדבר |
| אליו כמו אל ילד, חוזר בשלוש |
| צורות על דברי, ולבסוף מסתכל |
| בפניו — לפעמים נראו לי כפני |
| תם׳ לפעמים — כפנים נבונות. |
| כשהיה מסתכל בי וממלמל: ,יה... |
| יה... יה...׳ ידעתי שלא הבין מאום |
| וחזרתי על דברי בנוסחה מחו- |
| דשת. |
| ״מאמצים מצדו להשתפר ן זה |
| אבוד מראש, ונראה שד,מגבלה ידו- |
| עה לו. יש זמנים שאינו מסוגל |
| להוציא מפיו משפט אחד בעל |
| משמעות. העובדה הזאת די הביכה |
| אותי בימים הראשונים לשליחות. |
| טילפנתי לשגרירות ואמרתי: ,מה |
| ודע |
| עושים י יש לי כאן אחד שלא י |
| מה הוא מדבר...״׳ |
| מ. מכיר איפוא את ידידו |
| המוזר על כרעיו וקרביו, אך גם |
| היכרות זו אינה מחסנת בפני הפת- |
| עות• |
| ״איש משונה זה״ |
| תקלה ארעה במטוס שעמד לה- |
| הקולונל הישראלי: ״מה פתאום טיס את אמין •והוא פונה אל |
| אווירון מתקלקל י!... מעכשיו אני |
| רוצה, שבכל אווירון שיהיה גם |
| ישראלי אחד.״ |
| מ. למרבה הפלא, נשאר קר־ |
| רוח, ובולע את הדרישה החדשה |
| הזאת לביטוח־חיים. ואל ידידו |
| אמיתי הוא כותב: |
| ״ירוחם ידידי שלום רב! |
| ...״ברגע זה הודיעו בטלוויזיה |
| שמפקד־הצבא אמין הועלה ל- |
| דרגת בריגדיר. בחור זה משגע |
| אותי. עושה כל הזמן תרגילי |
| אומץ, מכריח את החבריה |
| שלי לטוס בלילה בניגוד ל- |
| הוראות שלי, ומפקדי הגדו- |
| דים כמובן הולכים בעקבותיו |
| וכאן שמח. |
| אני עושה כל מיני תרגילים |
| כדי שאיכשהו לא אסתבך עם |
| איש משונה זה. |
| יש עכשיו מבצעים בצפון נגד |
| המורדים הסודנים ויש לי |
| פיפר ופיג׳ו בגילו ובארואה, |
| עם טייסים ומכונאים מקו- |
| מיים. היום התקלקל מטוס |
| בארואה. שלחתי מטוס עם |
| מכונאי לתקן את המטוס. |
| אמין היה במקום, וכדי ל- |
| הבטיח שהמטוס תוקן כראוי |
| ואנחנו לא הולכים לדפוק |
| מישהו מהחבר׳ה שלו עם |
| לחיל האויר |
| ביום חגו |
| ברכת כה לחי! |
| ש. קרן־ גיל |
| חברה קבלנית בע׳׳מ |
| תל-אביב, דרך פתח־תקווה |
| + שיפוץ כל פוגי ציוד טל |
| פכיאומטי |
| + בדיקת כלי אויר |
| כציור משוכלל |
| + ייעוץ בהתאמת כלי |
| עבודה פניאומטיים |
| * פריץ מוגבר |
| והגדלת הייצור עב |
| כלי אויר תקינים |
| תל אביב וחי המסגר |
| 43 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מטוס מקולקל, הורה לאחד |
| מאנשינו, להיכנס למטוס ש- |
| תוקן, ולטוס בו לאנטבה. כל |
| מיני תרגילים משונים כאלה |
| שדרושים מחשבה חולנית, ו- |
| איכשהו צריך לשמור שהעסק, |
| שגדל כאן מיום ליום, ירוץ |
| בבטיחות מינימלית.״ |
| תעלול אחר, שבו רצת להוכיח |
| את אמונו בטייס השחור, עולל |
| אמין בסיום קורס־הטיס הראשון |
| של חיל האויר האוגנדי. בעת ה- |
| מסדר החגיגי שבו נענדו כנפיים |
| ל־ |
| ומאופק. מאום לא רמז על העומד |
| לקרות. לפתע זינק ממקומו וקפץ |
| לתוך פייפר שעמד לבצע את טיסת |
| הסולו הראשונה שלו. ״שום דבר |
| לא היד, יכול לעצור בעדו,״ נזכר |
| נראה |
| מ״ ו״הוא רצה כפי ה |
| ל |
| להוכיח, עד כמה הוא סומך ע |
| הטייס השחור.״ |
| ״המריא צפונה |
| והגיע דרומה״ |
| מסדר הכנפיים הראשון באוגנדה |
| 25) |
| כה, רבת־חתחתים והפתעות |
| ההכנות לבניית חיל־האויר ה- |
| ימן |
| אוגנדי החלו עוד בארץ. כאן א |
| מיודענו מ. ארבעה טייסים אוגנ- |
| דים שיועדו להיות גרעין היל- |
| ד,אויר של אידי אמין. מ. |
| זוכר היטב את תקופת הכשרתם |
| לטיס: |
| ״לימדנו את הרביעייה בבית־ |
| הספר הטכני. שניים היו בסדר, |
| אחד חלש מאד והרביעי — קט- |
| סטרופה. היה ממריא לכיוון צפון |
| ואחרי |
| אחד לא ידע איר — וגם הוא |
| עצמו לא ידע להסביר זאת. בעניין |
| פרח־טייס זה היו לי כמה התנג- |
| שויות עם אידי אמין• הוא טען |
| שהבחור מוכשר ושמתנכלים לו. |
| בחור |
| בסופה של הפרשה נשלח ה |
| לרוסיה. אמין רצה להוכיח לישר- |
| אלים׳ שחוות־דעתם היא היטפלות. |
| כעבור זמן קצר הוא נפלט גם מ- |
| קורס הטיס ברוסיה, שכן גם ה- |
| רוסים ראו באיזו סחורה מדובר... |
| עים־הלי־ ״אגב, הבחור הזה היה יוצא־ |
| מן־הכלל באופיו: ישר, נ |
| כות. היינו חברים טובים. הוא חזר |
| מרוסיה עם סיפור שלפיו טס על |
| מיג־שלא לדבר על מיג־ |
| אז כבר אידי אמין בעצמו הסכים |
| אתי שיש מרחק הגון בין הבחור |
| הזד, לבין מטוס־קרב.״ |
| מועמדי־טייס |
| בגופיות קרועות |
| ביולי |
| של סגן־אלוף מ. לפעול ב- |
| אוגנדה, הוכרז רשמית על פתיחת |
| קורס־ט־ס. התבקשו מתנדבים ו- |
| נקבע מקום להתייצבותם: מפקדת |
| אמבויה, אחת הגבעות של קמ- |
| פלה. |
| מספר מ.: ״מפקד־גדוד אחד |
| נלווה אלי. יצאנו מהמפקדה — |
| ואני מסתכל סביבי, בוחן את |
| השטח, ולא יודע אם לצחוק או |
| לבכות: למרגלות הגבעה נמסים |
| בשמש הקופחת כ־ |
| לבושים ב,תלבושת הלאומית׳ — |
| גופיה קרועה. עודי עומד ככה, |
| נדהם, פונה אליהם הסגן שלי, |
| מבני המקום ואומר: ,המבחן ה- |
| ראשון שלכם בתור מועמדים ל־ |
| קורס־טיס — לרוץ מראש הגבעה |
| הזאת למטה — ולחזור בריצה. מי |
| שיגיע — יתקבל לוועדת קבלה׳. |
| ואלה התחילו לרוץ. מילא — |
| ירידה זאת ירידה, אבל לחזור |
| ולטפס בעלייה התלולה שאורכה |
| 12 |
| עשו בדרך חשבון־נפש : ,מה רו |
| צים ממני האידיוטים י שיהיה בלי |
| ועדת־קבלה! חזרו כ־ |
| רטובות. |
| ״ועדת־הקבלה התחילה בפעו־ |
| פנטום הפיל... |
| סקייהוק |
| מטוס סקייהוק של הצי האני |
| ריקני שגרר מטרה באימון ירי |
| אויר/אויר, הופל נדי טיל |
| סיידווינדר ששוגר ע״י פנטום |
| של המארינם. הטייס שנטש, |
| שהה במים שעתיים עד שחולץ |
| לתה: מייד תפסתי את הפרינציפ: נדי מסוק המארינס. |
| צריך לבדוק אם המועמד שייך |
| לשבט הנכון — השבט הצפוני. |
| זה שבטו של הקאבאקא — המלך, |
| וממנו באים רוב המשכילים: אם |
| הנבחו מהצפוניים — מייד עבר. |
| ראיתי שהדבר הכי נבון הוא לש- |
| תוק. וכך, כל מה שעשיתי בתור |
| חבר ועדת־הקבלה — הנהנתי ב- |
| ראשי אחרי דברי הסגן.״ |
| חיוך אווילי |
| ואולם, לא הכל, מסתבר, סיפו־ |
| רים ״פיקאנטיים״. היו גם רגעים |
| מסוכנים. נזכר מ.: ״בעת ה- |
| הפיכה, אחרי שחיסלו את המלוכה |
| נעלם המלך. פתאום הגיע טלפון |
| מד,צאצא: ,צריך למצוא אותו׳. |
| - |
| לקחתי מטוס פיג׳ו חד־מנועי ו |
| טסתי מאי לאי באגם ויקטוריה. |
| שלוש שעות ראיתי קרוקודילים |
| אום, |
| ענקיים. וכמובן לא מצאנו מ |
| כי המלך ברח ברגל לשדר,-התעו- |
| פה ומשם הוברח לאנגליה. |
| ״כשהחלה ההפיכה הוא ביקש |
| ממני לעשות תקיפות־סרק מעל |
| לארמון. קיבלתי אישור מהשגריר |
| לבצע יעפים נמוכים. האנשים היו |
| מבוהלים מאד. משך כל הלילה |
| הגיעו משלחות אל ביתי ואיימו |
| בקולות צרודים: ,מ. אנחנו |
| נהרוג אותך!׳ ושם עושים את זה |
| ב,פנגרי׳ — מין מאכלת... בלי |
| בעיות...״ |
| אני שואלת את מ,: מה |
| היית אומר עכשיו לאידי אמין, |
| אילו ישב פה לידך ? |
| ״הייתי אומר לו: ,יא )ופד. |
| באה מילה חזקה מכדי שתודפס — |
| ת. ז.( שכמוך! שפכתי הרבה |
| זיעה בשבילך!׳ |
| ״בטוח, שהוא היה משיב כ־ |
| ג׳נטלמן: ,ידידי, זה רק דיבורים |
| הכל. פה פוליטיקה מלוכלכת׳. |
| אבל, בעצם, במחשבה נוספת: |
| הוא מעולם לא חשף את עצמו |
| עד כדי כך. את המילים האלה |
| היה רק חושב בלבו. במקום די- |
| בורים היה ודאי לובש את סוג |
| החיוך האוילי שלו, ואומר: ,יד... |
| יה... יה...״׳ |
| 44 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>abcdef ghi j klmnapqrstuvwx.y !{!>*• SABCDEFGHIJKLMNOPQRSTUVWXYZt |
| "! "׳ |
| b e d e f gt^**—^*^tu vux y i< * יי |
| SABCDF.PGH I JKLMN^^A |
| 2345678 |
| < >*+, -. /G123456789 |
| )»+</012345&7B9: |
| *+. -. /012345678s?: 3 |
| ־ |
| 0123.4 56739: ; <« |
| >- /״ |
| Qi ־ |
| י |
| vr .. !'•will |
| ־ |
| ׳־ |
| ( ׳ י־ |
| ׳ |
| 5 */.?<'< )V |
| ׳&:,־ |
| ,+'*> ( י יי י. |
| QRS |
| MNDT-uRGI |
| LMNOI'an&T |
| lIJKLMNOPGftST. |
| u x y 2 •C i'> SABCDEFGHI •JKLMN0PQRS1 |
| nt}z<®ABCDEFGH1 JKLMNQP(jRSTUVW> |
| >.r SABCDEFGHUKLMNDPQRSTUVWXY^ |
| 2 <!>~ SrtBCDEFfiHIvMLMNOPQRSTUVWXYZi |
| FGHI JKLMNOP«RS 1'UVWX YZr \3' |
| י ׳ |
| 8^ABCDEF0HIJKtMNOPSRSTUVWXYZC \ |
| * gABCDEFOHIv>KLWNOPQRSTUVMXYZt\3*• 1 |
| מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס כל הזמ |
| בל הזמן מדפיס, מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס כל הזמן מדפיס, מדפים מדפיס מדפיס מדפיס כל הזמן מדפיס, מדפיס |
| מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס נלהזמו מדפיס, מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס בל הזמן מדפיס, מדפיס מדפיס מדפיס |
| דפיס |
| בל הזמן מדפיס, מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס כל הזמן מדפיס, מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס כל הזמו מדפיס, מ |
| מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס בל הזמן מדפיס, מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס כל הזמן מדפיס. מדפיס מדפיס מדפיס |
| כל הזמן מדפיס, מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס מדפיס בל הזמן מדפיס, מדפים מדפיס מדפיס מדפיס כל הזמן מדפיס, מדפיס |
| מפרטים טכניים: |
| מרירות הדפסה : |
| 300 |
| מכלול אותיות |
| 96 |
| עצוב אותיות |
| מטריצת נקודות |
| קוית.. |
| מבנר שורר : |
| 132 |
| מרווחי שורות של |
| מפרטי הנייר: |
| רוחב בין |
| הדפסת ששה העתקים. כיוון אוטומטי של עובי הנייר. בקרת תנועת נייר |
| התקין |
| אלקטרונית |
| מערכת |
| מפרטי תאום: |
| חליף לכל מדפסת סטנדרטית מתוצרת |
| ו־ |
| מהירות קליטת הסימנים מהמחשב חינה עד חצי מיליון סימנים לשניה. |
| קשורת |
| אפשרויות תאום אחרות קיימות לכל מחשב זעיר בעזרת התקן ת |
| מסוג |
| המחיר מפתיע יותר מכל התכונות שפורטו לעיל. |
| לפרטים כוספים אנא פנה אל: י.פי.אי. רמת גן, אבא הלל תכונות מיוחדות |
| עיצוב אותיות מיוחד * |
| המתאים למינוון רחב |
| של סימנים מיוחדים |
| כילל |
| # מיועדת לעבודה |
| בתנאי סביבה קשים |
| HEAVY DUTY) |
| * מיעוט חלקים נעים |
| המאפשר קבלת |
| .גבוה |
| נוחיות בהפעלה, * |
| עיצוב פונקציונלי, |
| .ופעולה שקטה |
| הגדלת מיכלול האותיות * |
| עד |
| * עיצוב אותיות בגובה |
| כפול )להדפסת כותרות(. |
| 4 |
| גרפיות |
| 45 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> בשיקת המתת |
| ש |
| הישראליהפייפר המצרי פנו לעבר מטוס המיג־ ...טייסי |
| שסייר באזור ניצנה. בגובה נמוך, סמוך לפני הקרקע - הסתלק |
| מהאזור לפי אזהרת הבקר, וחמק משני טורפים אלו. הפייפר |
| בעשרים ותשעה לנובמבר |
| האומות המאוחדות על הקמת מדינת־ישראל - הורגשה פעי- |
| לות אויר מוגברת בגבולה הדרומי של המדינה. |
| בשעה |
| בגובה של מיג |
| החל לפעולהמיראז׳ים, קלט אותם. צילצול הפעמון בטייסת |
| יחד עם צופר האזעקה בעמדת היירוט. מקץ שתי דקות, כבר |
| נוסקים במהירות לכיוון אזור ניצנה,מיראז׳ היו שני מטוסי |
| כשהם אוספים גובה לקראת המפגש הצפוי..., |
| * בטאון חיל האויר מביא כאן בפירסום ראשון את סיפורו |
| בו הופעל - לראשונה בקרב־אוירי - טיל האויר׳׳ של יירוט זה |
| אויר ע״י מטוסי הקרב של חיל האויר. |
| 46 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אנשי עמדת היירוט בטייסת ה־ |
| מיראז׳ים התקינו את הטיל ה- |
| גדול מתחת לגחון המטוס. זה |
| זמן־מה חלף מאז הוכנס הטיל |
| מטרא |
| האויר־אויר הראשון בח״א. |
| אי אפשר היה שלא להבחין |
| בצלליתו של הטיל, המחובר למ- |
| טוסי הכוננות |
| 26 |
| פיו, ו־ |
| קרבי טמן בתוכו |
| חומר נפץ מרסק. טיל זה, שלא |
| נוסה בקרב מעולם על־ידי יצר־ |
| ניו הצרפתים, ביצע את טבילת |
| האש הקרבית הראשונה שלו אצ- |
| לנו — כשאר המטוסים ומער- |
| כות הנשק שנרכשו בצרפת על |
| ידי חיל־האויר. |
| אנשי עמדת היירוט, המכונאים, |
| הטכנאים, והטילנים אשר על ה- |
| טיל, דרוכים היו למפגש אוירי |
| ראשון לאחר תקופה של ציפיה |
| וכוננות ארוכה. הטיפול המסור |
| בטיל נמשך ימים ארוכים, והמתח |
| לקראת הפעלרו גבר, לצד תקווה |
| יכזיב. שלא ואמנם — יום המפגש הגיע — |
| בפתאומיות וללא התראה, כמו כל |
| הזנקה. היה זה, כאמור, ב־ |
| לנובמבר בשנת |
| משחזר את הקרב, לאחר עשר |
| שנים : ״באותו יום ביצעתי כו- |
| ננות יירוט בטייסת. התורנות שלי |
| החלה למעשה בשעת צהרים. |
| ישבנו בבר של הטייסת כשאנו |
| לבושים בסרבלי טיסה, ערוכים |
| ומוכנים לצאת למטוסי הכוננות |
| בכל רגע. המעבר מרגיעה לד.זנ־ |
| קד. הוא מהיר ביותר. רגע אחד |
| אתה שותה קפה, משחק־שח — |
| ופתאום רץ למטוס וכבר אתה |
| באויר, בדרך לקרב.״ |
| שתי דקות — ובאויר |
| ״בסביבת שעות הצהרים״ — |
| מספר ה. — ״קרוב לשעה אחת, |
| - |
| הופעל הפעמון בטייסת. ממש ב |
| אותה שניה פתח הצופר ביבבה |
| בעמדת היירוט. רצנו למטוסים. |
| המכונאים כבר היו ערוכים ומו- |
| כנים לקראתנו. נקשרנו למוש־ |
| את כל הכיסויים, והמראנו כשאנו בינו במטוסים, המכונאים הסירו |
| מפעילים מקסימום כוח, שועטים |
| במבער־מלא לכיוון דרום. מספר |
| שניים שלי יהיה א.ג., והמטוס |
| היה חמוש בבידונים, תותחים, ו- |
| טיל אויר־אויר מטרא. |
| ״המראנו ולקחנו כיוון לפי הו- |
| ראת הבקר. משך הזמן הקצר ש־ |
| שחלף מצילצול הפעמון ועד ה- |
| המראה היד. שתי דקות בלבד, |
| וצ- |
| ומבחינתנו היתד. זו הזנקה מ |
| לחת. תוך כדי טיפוס וטיסה ל- |
| כיוון המטרה לפי הוראת הבקר — |
| החלה למעשה פעולת היירוט. |
| ״התיישבנו מיד |
| על הזנב״ |
| ,המפגש היה באיזור הררי |
| שבנגב. הבקר הזהיר אותנו בד- |
| בר זוג ,בוגי׳, ),בוגי׳ — מטוסי־ |
| אויב( באיזור ניצנה. ואמנם, כש- |
| התקרבנו ראינו זוג מטוסים חולף• |
| לנו מול האף. היו אלה שני מטוסי |
| של חיל האויר המצרי. מיג־ |
| ״אחד הדברים החשובים בקרב־ |
| 47 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מטוס הפייפר הסתלק עם תחילת הקרב |
| אויר״ — מציין ה. — ״הוא לה- |
| -גיע ל,שעה שש׳ של מטוס האויב. |
| לשבת |
| כלומר לבוא אליו מאחור, ו |
| לו על זנבו. ואחר־כך, כשאתה |
| מגיע לנתונים הנכונים, הרי אתה |
| משתמש בנשק שלך כדי לירות |
| בו. וזה מה שעשינו, בצורה יעי- |
| לה מאוד. תוך שניות מאז המפגש, |
| ישבנו להם על הזנבות. אני חו- |
| שב שהם אפילו לא ראו אותנו; |
| הם פשוט לא הספיקו. הם היו ב- |
| אותו רגע בסיבוב, וכשהם השלימו |
| את הסיבוב, התברגנו עליהם מל- |
| מעלה, ישר מאחוריהם — בטווח |
| טוב לשיגור הטיל. |
| הנורה הכחולה |
| נדלקת |
| ״הייתי בדיוק מאחורי המטוס |
| המצרי, בקו ישר קצת מתחתיו, |
| מספר שניים היה כל הזמן לידי, והיתד, לי נעילת מכ״מ טובה עליו. |
| קצת מאחורי, כשהוא שומר מ־ |
| אחורנית מכל הפתעה. ואז נד- |
| לקה נורית כחולה בתא, שהר- |
| אתה לי שאני יכול לשגר את |
| הטיל למטרתו. למעשה, הגענו |
| מהר מאוד לנתוני שיגור. גמרנו |
| את הפניה, התישרנו, ראיתי זאת |
| על המכ״מ, הטיל קלט את המט- |
| רה — ואז לחצתי על הכפתור. |
| דרך. |
| לא ראיתי כיצד יצא הטיל ל |
| בתחילה הטיל שוקע קצת, ונדמה |
| לרגע שהוא בכלל לא הולך לעבר |
| מטוס האויב. אבל לאחר־מכן הוא |
| מאיץ מהר מאוד. הוא גדול מאוד |
| ויש בו המון חומר נפץ. |
| המטוס התפוגג |
| ונעלם! |
| לתוך פתח הפליטה של המנוע. ״הטיל נכנס למטוס המיג — |
| לזכותו של הטיל ייאמר, שהיתר, |
| זו פגיעה סופר־מדוייקת. הטיל, |
| שהוא בעל ראש קרבי של קרוב |
| ל־ |
| המיג לרסיסים. פרצה להבה עצו- |
| מה בצבע כתום־אדום, ונשמע |
| פיצוץ אדיר, כמו בהשלכת פצ- |
| צת נפל״ם — ואחרי הפיצוץ הזה |
| — לא נותר מהמטוס דבר — |
| לא גחון, לא כנף, או איזה חלק |
| מהמטוס. פשוט — מהלהבה הזו |
| לא יצא כלום. המיג נעלם כולו. |
| את הטיל שיגרתי במרחק של |
| מ׳ ממנו בערך, וכל העסק לקח |
| לא יותר משתי שניות, מאז שיגור |
| הטיל ועד התפוגגותו של המטוס. |
| ״אני חושב״ — מציין ה. — |
| ״שלטיל היו במפגש הזה תנאים |
| אידיאליים: הוא לא היה צריך |
| 48 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לתמרן, היה לו טווח טוב, המנוע |
| של הטיל פעל תוך כדי פגיעה — |
| וזה עוד גורם המאפשר פגיעה |
| מדוייקת. |
| מספר שניים אמר: |
| ״תן גם לי״ |
| ״בשלב זה אומר לי מספר |
| שניים שלי — א. — ,תן גם |
| לי!׳ משכתי איפוא למעלה כדי |
| לצאת מגזרת הירי שלו, פיניתי |
| לו את הדרך, והוא שיגר את |
| הטיל שלו. הטיל לא הלך למטרה |
| ופנה לכיוון לא ידוע — ונעלם. |
| כאשר וידאנו כי הטיל שנורה |
| לא פגע ואינו נמצא בגיזרה — |
| התקדמתי שוב וירדתי על המיג |
| מלמעלה — והתקרבתי לטווח תו- |
| תחים. בערך במרחק |
| יריתי בו צרור אחד. המיג החל |
| להתפתל, כשהוא ,מתייחס׳ אלי — |
| וניסה להתחמק. היה זה מספר |
| אחד, שנותר מהמבנה של שני |
| המינים. ״המיג |
| התחיל להתפרק״ |
| ״תוך כדי ירי תותחים — החלו |
| להתעופף ממנו חתיכות, ופרצה |
| ממנו אש. עזבנו אותו בשלבי הת- |
| פוררות, משום שהיינו קצרים ב- |
| דלק עקב השלכת הכידונים בהת- |
| חלת הקרב. תוך המהלך הזה, החל |
| המיג להיכנס לשטח מצרים, ואג! |
| קיבלנו הוראה לא לחדור. כעבור |
| שניות אחדות קפץ הטייס המצרי |
| בשטח שלהם כשמטוסו מתפרל |
| באויר. פנינו חזרה הביתה, ומספי |
| שניים, שהיה קצר ממני בדלק, |
| ביצע נחיתת תידלוק באחד מב- |
| סיסי החיל. כשנחתתי — פרצה |
| השמחה. באותה תקופה לא היו |
| הפלות רבות, וקרב־אויר כזה היד, |
| דבר יוצא־דופן. |
| ״מפקד חיל האויר כיום, אלוף |
| בנימין פלד, שימש אז כמפקד |
| הבסיס. הוא הגיע לטייסת, ויחד |
| תיחקרנו את הקרב: כל העסק |
| ועד הפלת שני ד,מיגים. זה היה לקח כ־ד דקות: מאז שהוזנקגו, |
| פשוט מפגש מוצלח. היו תנאים |
| - |
| מצויינים שחברו יחדיו והביאו ל |
| הפלת שני מטוסי אויב: אחד |
| בתותחים והשני בטיל״. טייס ה- |
| קרב ה׳ זקף לזכותו איפוא זכות |
| ראשונים בהפעלת טיל האויר־ |
| אויר בקרב. |
| ומה אומר |
| ״איש הטילים״! |
| את התמונה מן הצד הטכני, |
| משלים סרן שחר, היום האחראי |
| על גף טילים בבסיסו, ואז סמל־ |
| ראשון, ומקולטי הטיל מטרא ב־ |
| חיל־האויר. |
| מספר סרן שחר: ״בשנת |
| סיימתי את ביה״ס הטכני והת- |
| גייסתי לחיל־האויר. כבר מיומי |
| הראשון בחיל — התחלתי להת- |
| עסק בטילים. למעשה היינו ,שפ- |
| ז |
| ני נסיון׳ של הטיל, שהיה א |
| בשימוש מבצעי בחילות האויר |
| של צרפת, אוסטרליה, ודרום אפ- |
| על חרטום המיראז׳ |
| 49 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> טיל מטרא |
| בחיל האויר הישראלי. |
| מדינות שמצטיידות במיראז׳ |
| מחמשות אותו בטיל זה שהוא חי- |
| מוש סטנדרטי במטוס. טיל זה |
| הכניס מימד חדש לגלריה של |
| כלי הנשק האויריים אצלנו. עד |
| ריקה, אבל לא נוסה בקרב ע״י אז — תותחי המטוס הם שנתנו |
| אף אחת מכל המדינות הללו. |
| אנחנו היינו גם המדינה הזרד, |
| הראשונה שקלטה טיל זה, ולמע- |
| שה עד היום אנחנו היחידים ש- |
| את הטון הבלעדי בקרבית־אדר. לא הפעילו טיל זה בתנאי קרב. היום, |
| היה ידוע הרבה בחיל על אודות |
| טילים, ועצם כניסת הטיל עם כל |
| המערכות המורכבות שלו, כולל |
| מתקני הבדיקה והטיפול בו — |
| העניקו לנו קפיצה גדולה קדימה. |
| 50 ,כשזיהיתי אותם כמטוסי מיג |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כשם שהמידאז׳ הקפיץ את חיל־ |
| האויר למאך־ |
| כך היה הדבר לגבי הטיל מטרא״. |
| סרן שחר נזכר בקרב־האויר של |
| ה. שבו הופלו המינים, וכאיש |
| טכני הוא מתאר את הרגשתו אז: |
| ,.,אנחנו, אנשי הטילים, היינו ממו- |
| קמים ליד עמדת היירוט, כך ש- |
| יציאה של מטוסים לקול הסירנה |
| היו דבר של יום יום. ועד שהוז- |
| נקו המטוסים וחזרו — לא ידעת |
| בדיוק מה הולך. אבל כשחזרו |
| המטוסים באותו יום, וראינו שה- |
| טילים חסרים, והתברר שירו בהם |
| — ופגעו, ההדגשה היתד! נפלאה. |
| כאן בא לידי פורקן מתח רב, |
| שנצטבר בימי כוננות ארוכים. |
| טיפול רב ומסור, אלפי שעות |
| עבודה הושקעו על ־מנת להכשיר |
| את הטיל למעוף קצר של מספר |
| שניות. ואם הטיל שנורה גם פגע |
| והשמיד את מטוס האויב — הרי |
| השגנו את מטרתנו ויש לנו חלק |
| בהפלה זו. אחרי חלוף השמחה — |
| נשארת הגאווה: מתקינים טיל |
| חדש בגחון המטוס, ונכנסים שוב |
| לשיגרת כוננות ארוכה, ומצפים |
| למפגש הבא״. |
| מאז — קלט חיל האדיר טילים |
| רבים נוספים. מטוסים חדישים |
| הכניסו לחיל סוגי נשק חדישים, |
| והמטרא לא נשאר עוד בודד. |
| למשפחת הטילים הצטרפו טילים |
| נוספים — הפיידווינדר, וכמו כן |
| נוסף השפריד — הטיל ה־ |
| ״צבר״ — מתוצרת הארץ. טי- |
| לים אלה הוכנסו למערך מטוסי־ |
| הקרב של חיל־האויר, והשמידו |
| עשרות מטוסי אויב במאות קרבות |
| אויר. הטייס ה. שפתח את עידן |
| הטילים ב־ |
| היה הראשון, בין רבים, אשר ב- |
| אמצעים מתוחכמימ־והולכים, מ- |
| סייעים לשמור על שמיה ה״נקיים״ |
| של ישראל. |
| את המיג השני היפלתי |
| באש תותחים״.0 * * |
| 51 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>C ,ohp/J •Jo/tof |
| המשימה ־ |
| I'K/Jill• |
| ל |
| טוב לראות מקרוב טייסת־קרב ולחוש את דופק חייה. מעניין |
| לראות איר הפרטים הקטנים של יחידה, המרכזת עוצמה |
| אדירה, נבגים נדבך אחר נדבך. אל המבנים החדשים מוצ- |
| מדים מספרים, כמו בבית מגורים רגיל, ושני עציצים ה- |
| בע |
| קורצים בכתום מובאים אל המועדון. הד פטיש, ריח צ |
| טרי וקריאה צרודה של איש התחזוקה: ״חבריה, הישג |
| ראשון! עשינו את זה, הכשרנו מטוס בדקות ספורות!״ |
| שורות ראשונות נכתבות בספר הטייסת. האם בכך נקבע |
| תאריר-הלידה הרשמי? אולי. מאת |
| תמר זאבי |
| יחדרו של המפקד נבר גדוש |
| במפות, בתכניות אימונים, בנתוני |
| מטווחים, בשולחן דיונים מאורך |
| שבקצהו בקבוק טמפו ובתוכו שני |
| פרחי ציפורן. מאחורי הניירת — |
| 52 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> פנים נבונות, נוקשות מעט, ועיניים |
| המתחייבות כשנשאלות שאלות |
| כמו: ״מנסיונך עד היותך מפקד־ |
| טייסת, מה זכור לד במיוחד י״ |
| לאחר הרהור, הוא משיב וקולו |
| אטי ושקול: ״היתד, טיסה לדמשק, |
| במלחמת יום הכיפורים. טסתי |
| במבנה עם פאנטומים. לפני ה- |
| תקיפה התנפלו עלינו |
| הכל התרחש מהר מדי. גילינו |
| אותם קרוב מאד, מאחור, בגובה |
| נמוד נשהטילים שלהם בדרך אלי- |
| נו. כאן קרה משהו מאד אופייני: |
| התחילו שבירות, ופתחנו במצוד |
| הסר־פשדות. המינים חלפו קדימה |
| והיהודים — רודפים אחריהם. היה |
| שבריד־רגע מסוכן במיוחד בשבילי. |
| הוא נבע מהעובדה שזה היה קרב |
| צפוף מאד. הסיכום האישי שלי: |
| מיג אחד הפלתי בטיל ושני נכנס |
| לאדמה. |
| חר־ ״קרב אהד זכור לי מסיבה שונה. |
| הוא התרחש באיזור התעלה, א |
| הצהריים. מספר •שנים שטם אתי |
| היה טייס צעיר, בלתי .מנוסה |
| נתקלנו בכמה מיגים והתפתח קרב. |
| במהלכו החליט אחד המיגים ל- |
| רדוף |
| פרוש. מספד *שניים החל ל |
| אחריו. כיוון שהיתה צפויה להת- |
| פתח רדיפה ארוכה אחרי המיג |
| הוריתי לו לחזור, ותימרנתי כך |
| שיפיל את המיג הנותר. כן סי- |
| דרתי לו הפלה...״ |
| — נראה שזו באמת המשימה |
| העיקרית שלך עכשיו, כמפקד־ |
| טייסת חדשה: להכשיר טייסים |
| צעירים לקרב, לפתח בהם אמונה |
| ביכולתם המבצעית. |
| — המפקד: ״מטרת האימונים |
| וההדרכה בכל טייסת — להשיג |
| יכולת קרבית מעולה, לפתח טכ- |
| ניקות, ליצור מצבים הקרובים |
| למצבי קרב אמת. האופייני ל- |
| על טייסים צעירים. הם קיבלו טייסת שלי: השגת המטרה מוטלת |
| הדרכה כוללת בתחומים רחבים |
| ויש להם ידע רב על המטוס שב- |
| ידם. |
| להיות סמכות מבחינה מקצועית |
| זה אתגר מתמיד. אומר המפקד |
| בגילוי־לב מפתיע: ״למען האמת |
| גם אני עדיין בשלב לימוד. אני |
| עושה לעצמי בית־ספר בתחומים |
| שונים של הטייסת. כל תורת־ |
| לחימה אני לומד לעומק ובוחן. |
| תכופות אני נעזר בידע המבצעי |
| של שני סגני. ואם עולה בדעתי |
| רעיון חדש, שיטה חדשה, אני |
| ראש״. |
| נזהר לא לקפוץ ב |
| היכן תוצב הטלוויזיה ? |
| לא תמיד טורדות את המפקד |
| בעיות הקשורות ללחימה. יש צורך |
| לדאוג גם לצד האנושי. איכותה |
| היום־יומית של התלות האנושית |
| אמצע המדבר, איפה עוד אלף חיוכים, עשרות חבריה ומטוס אחד המסוגל לנסוק |
| כמעט עד גובה מצב-הרוח של העומדים לידו |
| 53 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ההדדית בטייסת קובעת את דמות |
| הטייסת ולעתים אף קובעת חיי |
| אדם. טיפוח הקשר האנושי וטיפוח |
| עדכו של כל איש בטייסת ד,יא |
| אפוא משימה מהראשונות במעלה. |
| גרשום כך, למשל, משאך הובאה |
| טלוויזיה לטייסת העבידה המפקד |
| לאנשי הגף הטכני. |
| היתד, לכך סיבה טובה: ״שקלתי |
| היכן תוצב הטלוויזיה״ — אומר |
| המפקד — ,,הגף הטכני מקופח |
| לפעמים במקצת לעומת צוות- |
| האויד, ולכן מועדון המכונאים |
| קיבל את הטלוויזיה. כדי ליצור |
| דגש שייכות ורוח יחידה עלי |
| ליצור אוירה טובה, הדגשת שיתוף״. |
| מינה |
| כשמדובר באווירה טובה בטייסת, |
| צריך להזכיר כמה דברים נוספים |
| התורמים לכך: למשל, שני זנבות |
| אסופים בגומיות + חיוך זוהר + |
| גומות, והתוצאה היא מינה, מזכירת |
| המפקד. סוללת הטלפונים שלידה, |
| היא, כך נדמה, מהמכובדות וה־ |
| ״מבוקשות״ בחיל. מוטרדת ן... ל- |
| היפך. היא מרוצה מהחיים, משו- |
| חחת בטון בוטח, ״מנהלת עניין״ |
| הסוגרת עניין״ בבטחון עצמי. |
| בצניעות לא הכי צנועה היא |
| מסכמת את מעמדה ד,״אסטרטגי״: |
| ״עובדה היא שאני יכולה לטלפן |
| חופשי אל כל בעל־תפקיד, אפילו |
| בכיר מאד. זה דבר שאפילו המפקד |
| לפעמים לא יכול לעשות. בשבילי |
| זאת שיגרה״. |
| שוחד לאיראן |
| עבור |
| באיחור בן שנתיים נודע כי |
| חברת גרומן שיחדה סוכנים |
| איראניים בסך |
| לעידוד מכירת מטוסי |
| לאיראן. החברה ניסתה למ- |
| כור את המטוסים במחיר |
| גבוה יחסית, אך משרד ההגנה |
| האמריקני תבע כי מחירם לא |
| יעלה על זה שמשלם צי |
| ארה״ב בעבורם. איך קורה פלא שכזה? |
| מינה אינה מחפשת תשובה |
| באנציקלופדיה. הדברים פשוטים |
| למדי: ״קודם כל — משום שאני |
| נורא נחמדה״ — היא אומרת ללא |
| ניד עפעף — ״חוץ מזה עוזרים |
| לי הרגלים שלמדתי בעבר. למדתי |
| לדבר עם המנהלים בצורה חופ- |
| שית. וחוץ מזה — אני מכירה |
| זוז איננו עניין של זוהר. זוהי אותם״. |
| עבודת־שיגרה והיא מתנהלת אצלי |
| משש וחצי בבוקר עד שש־שבע |
| משרד |
| בערב! אני לא עובדת ב |
| אזרחי״. |
| מישהו טען אחרת? |
| אחד שאינו רוצה |
| לטוס ישר |
| כלל ידוע קובע: לא תתפתח |
| מפקד הטייסת הצעירה ביותר הוא טייס קרב מנוסה. |
| על אף זאת התפקיד החדש הציב בפניו אתגר חדש : |
| אני עושה לעצמי בית ספר בתחום הטייסת, את ׳׳ |
| כל תורת-הלחימה אני לומד לעומק״. |
| מה מצב הקשרים עם החבריה |
| החדשים ? — ״הטייסים בסדר |
| ביאו |
| גמור. גם צוות־הקרקע. ה |
| לכאן את העילית. ותוסיפי הערת־ |
| טייסת המכבדת את עצמה ללא הבהרה לעניין הקשרים שלי: כל |
| ספר־טייסת וללא מועדון. ואמנם, |
| מאז תחילת ביקורי כאן, כבר |
| השתנו דברים: על קידות המועדון |
| נתלו תמוגות )נופי מדבר, דמות |
| 54 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> האחריות הגדולה אינה מוחה את את החיוך מפניה |
| של רוחל׳ה. האצבעות עדינות ובמבט מרוכז מאד היא |
| בודקת ומוודאת כי תקין לחלוטין הציוד האישי של |
| הטייסים: הקסדות, המשקפיים ומסכות החמצן. אשה, ציור סוריאליסטי(. נמזג |
| קפה, וברקע — הפלא ופלא — |
| מוסיקה רוגעת. ועל אף הכל, |
| החידוש המעניין באמת הוא סג״מ |
| י. ״דברי אתו״, מציעים לי, ״הכל |
| אצלו חדש — טייס חדש, עולה |
| הדש״. |
| — כמה זמן בארץ? |
| — ״ארבע שנים... ושניס־עשר |
| יום...״ |
| — ולמה הלכת לקודס־טיס י |
| — ״תראי, אגי טוב גם בהומור, |
| אבל צריך להבין: אם בדאדם |
| לא רוצה לבזבז זמן אלא לעבוד |
| ולעשות משהו — היעוד שלו |
| להיות טייס־קרב. ההודים אולי היו |
| רוצים לראות את בנם מהנדס, |
| כ׳ הם עצמם מהנדסים, אבל הבן |
| שואל את עצמו: ,אלמד הנדסה, |
| יופי. ומה אחר־כך ? אהיה עוד |
| מהנדס אהד בחברה לייצור תק- |
| עים׳ ?״... |
| — ולאחר שירות החובה — מה |
| הלאה י אולי טייס בחברה פר- |
| טית י |
| — ״לא״. |
| — בטוח י |
| — ״תראי, אני לא רוצה לטוס |
| ישר... אני רוצה להדגיש שאני |
| עושה דברים ששווה להשקיע בהם. |
| פירוש דבר: אני מעדיף להיות |
| טייס בחיל האדר, מה עוד בטייסת |
| כזאת. במסגרת הזאת יש לי הרבה |
| אכשרויות. מרגישים ׳שבונים דבר |
| הדש. שוט דבר עוד לא ממוסד. |
| השטח פתוח. הכל פה מתחיל |
| מבראשית״. |
| אגדת דשא |
| אכן, מבראשית. ומשהו על נוף |
| תב |
| בראשית שמסביב. על זאת כ |
| חיים חפר לאנשי המקום: ״הארץ |
| והאגדה / האנשים האלה המשונים, הזאת המשונה, ארץ האבנים |
| אנשי הלב והפלדה / תן לשניהם |
| להיפגש, לאמוד זה את זה, ל- |
| התרגל / ואתה רואה איד פתאום |
| צומחת לעיניך ארץ־ישראל... אנח- |
| נו חשים את האדמה המסתירה |
| בקרבה את להט המנועים / בעוד |
| שמעליה כבר את חתימות הדשא |
| ובמקום הזה, עולות גם מחשבות הראשונות דואים...״ |
| משונות לכאורה. לדוגמה, המחשבה |
| כ־ אולי יש קשר סמוי בין אהבת |
| דשא לבין איכות האדם ואיכות |
| החיים. כאן פרחים נפקחים ליד |
| כל בית, פיסת־דשא מוריקה — |
| ו״המשפחה״ כולה חוגגת. הדברים |
| המתרחשים מחוץ לפלנטה זו — |
| תרבות הכדורגל, ההתמכרות ל- |
| מטוסי פייפר ישווקו בפולין |
| חברת פייכר האמריקנית חתמה על חוזה עם הפולנים ייצרו חלקים מגוף המטוס. מניחים |
| החברה הפולנית פצטל, לשיווק המטוס הדו־ כי מאותר יותר ישווקו בדרך זו גם דגמים |
| מנועי הקל סנקה |
| 55 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> משחקי ניחושים ומזלות! ההיס |
| טריה של ההמונים שצבאו על |
| אולפני הסרטים כדי לזכות להיות |
| סטטיסטים בסרט על אנטבה, ה- |
| פרסומות של ״מלכי השטיחים״ |
| למיניהם — מכאן כד אלה נראים |
| ליו |
| בלתי מציאותיים. כאן הכל ש |
| כלפי חוץ, אבל צופן בחובו מ- |
| תחת לפני השטח מה שאפשר |
| לכנות ״הדברים החישובים שב־ |
| זזיים״. |
| כאן, מיודענו השלישי, אבישי, |
| חושב על הרצאות שנושאיהן: |
| ״שטיפת מוח בסקטור האזרחי׳/ או: |
| אנושית״ )מרצה: צבי ינאי, עורך ״המחשב האלקטרוני והמחשבה ה- |
| ״מחשבות״, עתון י.ב.מ.(. וכאן |
| אפשר באמת להיווכח כיצד האדם, |
| כלשון המשורר, אינו אלא תבנית |
| נוף מולדתו: ס., סגךהמפקד, שהוא |
| ב־ קיבוץ רב־עלילות בתולדות |
| הארץ, יהיה עתה בין מעצבי דמותה |
| ישל הטייסת. |
| על סגן המפקד - |
| ועל ההדרכה |
| — ״הטייסת הזאת היא עכשיו |
| האתגר שלי״, אומר ס., ״אני |
| מבצעית ולביצוע המושתת על מתמקד בהכשרת הטייסים להשיבה |
| גישה מבצעית. אני מאמין שבאמ- |
| צעות אימון יסודי והסברת כל |
| פרט מהאספקט המבצעי, אפשר |
| להכין אדם למלחמה. זאת מלבד |
| גודם אחד: הבנת הפחד. אמנם |
| אפשר להסביר לטייס צעיר שטבעי |
| אם יי תקף פחד בקרב )אם יהיה |
| מוכן לכך לא יופתע( אבל אינני |
| מאמין שאפשר להגיע להבנת ה- |
| תופעה ללא נסייון. ראוי להכיר |
| במציאות: תגובת הפחד היא טב- |
| עית. הלוחם המעולה הוא זה |
| שמצליח לכבוש את הדגשת הפחד, |
| מצליח לגייס כוחות פנימיים ועוצ- |
| מה רוחנית — על אף הערכת |
| המצב״. |
| בנקודה זאת ממלאת ההדרכה |
| תפקיד מכריע. על מפקדי הטייסת |
| ועל קצין ההדרכה מוטל למעשה |
| להיות מורים המכירים בל טייס |
| ולאפשר לו להתפתח בהתאם ל- |
| סגולותיו ולנטיותיו האישיות. כי |
| זאת יש לזכור: על אף הידע |
| המכני, במלחמה מצפה לטייס |
| הבלתי־נודע. לכן, אם ניתנה ההד- |
| רכה כיאות, הרי במקרה הבלתי־ |
| צפוי, פעולה אוטומטית מהירה |
| ונכונה, לא תהיה פעולה ״דזבוטית״ |
| אלא תולדה של מרכיבים רבים. |
| משימת ההדרכה בטייסת החדשה |
| מוטלת על ר., טיפוס עירוני מוב- |
| הק, בניגוד מוחלט לסגן מפקד |
| הטייסת. לפני ימים מספר חזר |
| מדדום־אפריקה. ״הייתי חודש ב־ |
| ודיע. |
| היו״ל — ש־געון!״ הוא מ |
| ״חזרתי — ומייד לעבודה״. |
| •מד, פתאום חו״ל בימים דחוקים |
| אלד,י — ״היתד, תחרות צניחה |
| חופשית ואני צנחן־חופשי מזה |
| דודות״. ומלבד תחביב .נועז זה, |
| ידוע ר., בכשרון הנגרות שלו |
| ״קופ- |
| ובהישגים בספורט הגלשונים ) |
| צים קצת מההרים סביב״...(. |
| פרט היסטורי נוסף: ״הטסתי |
| מטוס לראשונה בגיל |
| 15V4 |
| זאת, להתקבל לקורס טיס בחיל־ |
| ד,אויר — עלה לי בריאות, בגלל |
| ענייני בריאות. תיקנתי הכל — |
| ואני כאן״. לסרן נפתלי, מפקד גף האחזקה, יום של חג. אנשיו |
| השיגו את ההישג הראשון של הטייסת. בתוך דקות |
| מספר הכשירו מטוס לטיסה• שעה אחר שעה עושים |
| נפתלי ואנשי האחזקה מלאכה אפורה, יסודית. ״באופן |
| בזה״, אומר נפתלים ״אם נצטרך שוב לפרוע את החוב |
| ולשרת את הטייסים בעת קרב — נוכל ונגבר״. |
| 56 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ללא מועדון וספר טייסת — לא תתפתח טייסת המכבדת את עצמה. עדיין יש ריח |
| צבע טרי במועדון החדש, אך כבר נתלו ציורים, נמזג קפה וברקע מוסיקה רוגעת. |
| אגב, הבחור רווק, אולם לא |
| אתאר את מישכן־רווקותו בשיכון |
| שלו,פן ייווצרו פקקי־תנועה בדרך |
| לשם. |
| נפתלי, רוחלה |
| וקסדותיה, הבית |
| לילה. בטייסת החדשה דולקים |
| האודות. זהו ליל חגם של ד,חמ־ |
| שים, המכשירגים והמכונאים ש- |
| סייעו היום להשגת ההישג הראשון |
| של הטייסת: בתוך דקות מספר |
| הכשירו מטוס. |
| ״בעוד עשר שנים״ — מהרהר |
| סרן נפתלי, מפקד גף אחזקה — |
| ״יגידו: ,הנה, נפתלי הקים את זה־ |
| וזה בטייסת... ובינתיים, במסירות |
| יום־יומית אני רואה איד מתממשת |
| המשימה שלי: לעשות את ד,מכסי־ |
| 57 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ״אני רוצה להרגיש שאני |
| תורם, עושה דברים ששווה |
| להשקיע בהם. פירוש הד- |
| בר: אני מעדיף להיות |
| שייש-קרב בחיל האויר״. |
| מום. לבטוח שאם נצטרך שוב |
| לסייע לטייסים בעת קרב — נוכל |
| ונגבר״. |
| וברגעים אלד, ממש, כשיורד |
| הערב )ומאי־שם נשמעת אפילו |
| יללת שועלים(, בודקת דוחל׳ד, |
| באצבעות עדינות ובמבט מרוכז |
| מאד אם תקין לחלוטין הציוד |
| האישי של הטייסים: הקסדות, |
| המשקפיים, האוזניות, מסיכות ה- |
| חמצן. פניה היפות של מיקי עטר, |
| קצינת הח״ן, מסמיקות מעט כש- |
| מישהו קורא לעבדה: ״להתראות |
| אמדת — וזד, מחייב״... ופד. ושם |
| נשמע קול צחוק רענן. בטייסת |
| החדשה, שהיא לאנשיה, כמו בית |
| הדש. |
| ^ |
| מציגים מערכות יוקרה של מיסב היצרנים |
| ADC• HARMAN-KARADON • |
| JANSZEN •DUAL•GOODMANS • |
| J.B.L• NIKKO •SONAB • PIONEER• |
| CEC • NAKAMICHI •JVC • Lenco |
| Bang&Olufsen |
| מערכותםסריאו-מכירה,ה |
| ומערכות להרכבה עצמית |
| אבן־גב״רול, רה |
| 58 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> חברתC נ |
| אלקטרוניקה |
| לישראל בעי מ |
| פיתוח, הכנו!, יצור והתקנה: |
| • מערכות פיקוד קשר וטלמטריה |
| • מערכות בקרה לשדות תעופה |
| • מערכות וציוד אינטרקום |
| • ספקי כח, ממרים ועומסים אלקטרוניים |
| • מערכות מתח נמוך לבתי־מלון |
| ובתי חולים |
| • יצור אנטנות צבאיות |
| • יצוג חברות זרות |
| גבורי ישראל |
| מפעלי טל |
| U |
| נתניה |
| מצברים לרכב • |
| מצברים תעשייתיים |
| ומיוחדים |
| לכל הגדלים לפי הזמנה |
| * • |
| המשרד הראשי: |
| תל־אביב, דרך פתח־תקוה |
| טל |
| חיפה: |
| דדך יפו |
| טלפון סניף |
| החרושת: |
| נתניה, אזור התעשיה, |
| טלפון בית־ |
| שירותי כימאויו.משק׳ ־ |
| הליקופטרים - מטוסים ומשקים |
| מפעלי תעופה של משקי ההתישבות העובדת |
| י ב:ע ב צ מ |
| * טיפולי אויר בחקלאות |
| * הובלת נוסעים ומטענים |
| * צילום, הסרטה, מיפוי וסיורים אויריים |
| * שירותי אחזקה ושיפוץ למטוסים ומנועיהם |
| המשרדים הראשיים: |
| תל־אביב, שד׳ רוטשילד |
| המוסך ובסיס המטוסים והמסוקים: |
| שדד. תעופה הרצליה, טל |
| 59 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>׳. ז־י ־ י• |
| ממי־ן |
| H'hlhBBfl |
| ״שהמסלול יהיה שמיש בכל שעה בכל רגע״ |
| — רק על זאת חשב פיליפ אברהם באותם |
| ימים ארוכים ללא שינה, של מלחמת יום־ |
| הכיפורים. |
| פיליפ, אזרח עובד צה״ל, שימש כבר אז |
| כאחראי וכמנהל־עבודה של ציוד מיכאני |
| ברפידים. בתפקיד זה החל שנים מספר לפני |
| מלחמה, |
| מלחמת יוכדהכיפורים. בערב ה |
| ביום חמישי בלילה, חזר לביתו בבת־ים |
| למנוחת סוף־השבוע, ולמחרת נקרא לחזור |
| לבסיס. נ |
| גיל ארבל |
| ״הגעתי למחרת, ביום שישי, ל־ |
| רפידים״ — מספר פילים — ״היתד. |
| כוננות. לא ייחסתי לזר! משמעות |
| מיוחדת, כי כבר הורגלתי לכונ־ |
| נויות. ואכן ביום שבת, יום־הכי־ |
| בל |
| פורים׳ היתד, כוננות גבוהה, א |
| לא חשדנו בכלום. עמדנו בחצר, |
| שוחחנו, ואף תיכננו את הטיול |
| 60 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> שעמדנו לערוך ביום ראשון |
| ״פתאום החלו לחוג מטוסים מס- |
| ביב. ברגע הראשון התרגזתי: מה |
| קורה כאן׳ החברית כבר לא מצאו |
| להם זמן למשחקים אלא ביום־ |
| הכיפורים י אבל לא הספקתי להו־ |
| ציא את המילים מפי, וכבר נשמעו |
| התפוצצויות — ועשן עלה מקצה |
| המסלול• לא הבנתי מה קורה. |
| מטוסי־היירוט שלנו יצאו מייד ל- |
| המראה, נשמעה אזעקה• יחד עם |
| שני חברי, שעמדו לידי, עלינו על |
| טור בעל סכין רחבה — והתחלנו אחד ה,דריידרים׳ — זהו מין טרק־ |
| לנסוע אל קצה הסלול. כשהגענו — |
| הבנו מה הולך — הופצצנו! חורים |
| נבקעו במסלול. התחלנו מיד להב־ |
| שיר את המסלול שיהיה שמיש. |
| כך עבדנו ללא הפסקה עד יום |
| שלישי אחר־הצהרים, ורק אז ישב- |
| נו לנוח• זה היה לחץ בלתי־רגיל |
| של עבודה. בהתחלה לא היה לנו |
| מספיק כח־אדם — רק ביום ראשון |
| הגיעו כוחות המילואים הראשונים. |
| ״היתד, זאת עבודה קשה מאד, |
| שהוסיפו למתיחות. אזכיר רק, כי שדרתה מלווה מדי פעם באירועים |
| ביום השני של המלחמה נפלו |
| אצלנו מספר פצצות על המסלול. |
| לאחר זמן קצר ניגשנו אל |
| אחת הפצצות, טיפלנו בה כפי ש- |
| מסלול |
| צריך׳ החלקנו אותה לקצה ה |
| כדי שלא תפריע להמראה. והנה — |
| פתאום התפוצצה הפצצה ממש |
| מתחת לרגלים! התברר שהיתר, זו |
| פצצת השהיה! היתד, זו אחת מ- |
| מספר פצצות שנזרקו בבסיס, ואשר |
| היו מכוונות להתפוצצות כעבור |
| 61 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ,משושים עלו ונחתו — רצינו מסלול שמיש״ |
| דקות. |
| ״אבל לא היה זמן לפחד. היינו |
| בלחץ עבודה כזה, שלא נפנינו |
| לפחד מהמלחמה. חשבנו רק בכיוון |
| אחד — להשמיש את המסלול! |
| ״היינו כל הזמן על המסלול. |
| מטוסים עלו ונחתו, פצצות הת- |
| פוצצו מסביב, לא יכולנו לשמוע |
| את קולות האזעקה או הארגעה. |
| בעצם חיינו — מרוב לחץ — הרחק |
| ממהלך העניינים הכללי• לא יכולנו |
| לצרף ענין לענין. רצינו רק |
| דבר אחד — מסלול שמיש! |
| ״ההפצצות נמשכו• אני נזכר כ- |
| באותו יום, בשעה מאוחרת יותר, |
| תי את המפקד, בידו קלשניקוב, ישרתי את הדריידר — לפתע ראי- |
| יוצא מהבניין — ומתקרב אלינו. |
| על המסלול עמד אותה שעה מסוק |
| שהתכונן להמראה• הוא התרומם |
| — ולפתע נשמעה התפוצצות ו- |
| המטוס נעטף בעשן כבד. חששתי |
| כי המסוק נפגע. המפקד קפץ על |
| הדריידר ונסענו במהירות רבה ל־ |
| עבר פטריית העשן. והנה, לפתע |
| מופיע לו המסוק מבעד לעשן — |
| וממשיך בדרכו. מסתבר, כי בדיוק |
| ברגע שהמריא — התפוצצה פצצת־ |
| תחתיו. |
| השהיה מ |
| ״עד יום שלישי בצהרים, כאמור, |
| לא עצמתי עין. עבדתי ללא הפסק, |
| מפקדי לחטוף תנומה הגונה. בלית בסופו של דבר, הכריחו אותי |
| ביררה הסכמתי. זו היתד. שינה |
| כבדה, ורק כשהתעוררתי סיפרו |
| לי החברים, כי שכן שלי מבת־ים |
| הגיע לרפידים במיוחד כדי לשאול |
| על אודותי. מסתבר שמשפחתי דא- |
| גה לי מאד, אבל עד אז לא היה לי |
| פנאי לצלצל אליהם. הוא הגיע |
| לתוך המחנה, אולם לא נתנו לו |
| לגשת למשרד שלי, כדי שלא |
| יעיר אותי. הוא רצה לראות אותי |
| במו עיניו, כדי שיוכל לספר כי |
| ראה אותי — אולם החבריה לא |
| הסכימו בשום אופן: ״אסור להעיר |
| את פיליפ״ — אמרו — ״הוא |
| השכיב את כל הפצצות״. |
| הצי האמריקני נערך להמראה אנכית |
| מנהל תוכניות הפיתוח של הצי האמריקני די־ |
| ווח לאחרונה כי הצי מתכנן כיום שלושה מטוסי |
| הנ״א, שהאחרון בהם אמור להיכנס לשרות לאחר |
| שנת |
| טוסים תתבקשנה לענות עליהן. |
| קו המחשבה היסודי, המתבסס על נסיון הדגם |
| האמריקני של ההרייאר, קובע, כי מטוסי הנ״א |
| והנ״ק יבטיחו לצי יכולת תגובה מהירה ותיפ־ |
| עול גמיש יותר של מטוסיו, ולא יצריכו הגדלת |
| פוך כל אוניית מטען לנושאת מטוסים תוך זמן נושאות המטוסים. בעיתות חירום ניתן יהיה לה־ |
| קצר. |
| הדגם הראשון אותו מתכנן הצי, שייכנס לש־ |
| רות ב־ |
| טרוניות, תידלוק אוירי ונשיאת גייסות. המטרה — |
| אמי |
| היא כושר שהיה ונשיאת מטען. המטוס יונע ב |
| צעות מניפות עילוי/שיוט. חמש שנים לאחר מכן |
| ייכנס לשרות מטוס הנ״א קרבי על־קולי, שיהווה |
| המשך להרייאר. הדגם השלישי של הצי יהיה |
| מסוק מתקדם. |
| 62 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לוחות חשמל |
| לוחות פיקוד וגקרח |
| ציוד מיתוג: |
| Klockner-Moeller, Sursum |
| »» |
| קצנשט״ן, אדלר ושות׳ בע׳ מ |
| טלפון |
| תל־אביב, דרך פתח־ודקוה חבות רויסון בע״מ |
| Lewison Co. Ltd. |
| )נופיה |
| נציגי סחר חוץ |
| עצים |
| תאית |
| קרטון |
| נייר |
| חמרי גלם |
| המשרד |
| תל־אביב, שדרות רוטשילד |
| טלפונים |
| Transistors |
| • Scr's Triacs |
| • Linear Circuits |
| • Cmos Devices |
| • Ttl Circuits |
| • Ram's Rom's |
| • Microprocessors |
| • Zener Diodes |
| • Led's 7 Segments |
| • Diodes & Rectifiers |
| • Bridges |
| הכל מהמלאי |
| הספקה מידית |
| הכל של יצרנים |
| בעלי מוניטין עולמי |
| הכל בטיב מעולה ביותר |
| והכל בשרות הרגיל של טלסיס |
| טלסיס בע״מ |
| חברה להנדסה |
| זכור טלסיס |
| מספקת., • דרך ז׳גוטינפקי |
| טלפון |
| 63 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אם תראו את חסידה אייזנברג, רב״טית מתולתלת ומגו־ |
| משת, לא תעלו בדעתכם שדווקא הילדה הזאת מורשית |
| לעשות דברים ששום חיילת אחרת בחיל־האויר איגה מור- |
| שית לעשותם. למשל: למכור דרגות אליר־משנה ותת־ |
| יוד-אישי, |
| אלוף!, לעדור הזמנות ציוד הכוללות |
| ואפילו מותר לה בוזוקי תפקידה לשכנע טייסים שגרבוני |
| הנשים היפים הם דווקא מצבע השוקו. ועדיין אין זה הכל. חסידה זאת, |
| כפי שמסתבר, יודעת חלק מהסו- |
| דות הכמוסים ביותר. דוגמאות ? — |
| בבקשה. מי מכם ידע, עד זה הרגע, |
| שמכנסי מדי הקיץ לגברים יתרחבו |
| ב־ |
| ינפקו לחיילי הקבע מברשת שי־ |
| 64 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ניים משוכללת, לפי המלצת קצין |
| רפואה ראשי ? ומי העלה בדעתו |
| שבמקום שורת כפתור־ולולאה ב- |
| מכנסי הגברים יבוא — לא, לא |
| כפתור־ופרה אלא רוכסן י |
| לשלוט על |
| מאה אלף... |
| אכן, את כל החדשות האלה |
| גילתה לנו באופן בלעדי סמלת |
| חסידה אייזנברג. היא עצמה הת- |
| גלתה באחד מבסיסי החיל, ולאחר |
| תקופה שבה מילאה תפקידי אפ- |
| סנאות, הופקדה בידה אחריות |
| רבה: להיות אחראית על מכירות |
| מחסן המכר של הבסיס. בהגדרה |
| כלכלית : לשלוט על מחזור בסך |
| 0 |
| לשרת את חיילי הקבע בבסיס ולד |
| אוג לסיפוק כל צרכיהם בציוד אי־ |
| יי>יית נקודות הקניה הני־ |
| ® |
| '•?ירי לירות, הז־1 |
| קט־ |
| ^ |
| •ג־יזי׳ |
| גט׳ |
| ת : ״עד שנכנס־ |
| .ז לא האמנתי ש- |
| ת. השטח שלי הוא |
| . האישית שלי בנויה |
| .׳ז, לאו דווקא על ני־ |
| ת. אבל במשך השירות |
| » |
| מד אותי לא להיבהל מאחריות. טל עלי. התפקיד הזה לי |
| הכלל שלי להצלחה: דין פרוטה |
| כדין מאה; לשים לב לפרטים, לא |
| לזלזל בקטנות. וכמובן, לדעת |
| להתנהג, לשרת אנשים״. |
| בסיכום — הנאה או כאב־ראשי |
| חסידה: ״הנאה רבה״. |
| ומדוע י — על כך — חסידה, |
| במונולוג אותנטי: היתרון הגדול |
| הוא שבמשך הזמן, דרך המכירות, |
| לומדים להכיר בני־אדם. למשל, |
| יש אחד שמתקשר אצלי תמיד ל- |
| מלה ,תריסר/ ,תריסר תחתונים |
| שלו. תמיד במלאי מוכן לקראתו וגופיות׳ — זוהי הבקשה הקבועה |
| התריסר. אפילו להיט העונה — |
| מגבת שעירה — לא שברה אותו. |
| הוא בשלו. ויש רס״ר שאוהב לספר |
| בדיחות על נושא בגדים, ואצלי, |
| במחסן המכר הוא מקבל השראה. |
| אשר לטעם אישי: טייסים או- |
| הבים במיוחד לקנות גרבוני ניילון |
| וכפפות עדינות. הם באים בשלי- |
| חות הנשים או בתור מחזרים, ואני |
| צריכה לעדכן אותם, לפי התיאו־ |
| יים, איזו מידה של גופיית־חורף |
| תתאים ומה המילה האחרונה בגר- |
| בונים. |
| בעיות לפנטומים |
| היפניים |
| מטוס פנטום יפני התפוצץ |
| באוויר בעת אימוני קרב־ |
| אוויר, ואחד מאנשי צוותו |
| נהרג. הוברר כי המטוסים, |
| שניבנו ביפן, סובלים מנזילות |
| פנימיות במיבלי הדלק. המי־ |
| כלים מתעוותים ונסדקים בעת |
| תימרונים חריפים. הפנטומים |
| היפניים קורקעו עד לפתרון |
| הבעיה. |
| חסידה אייזנברג: ריקודי ג׳ז ופריטי ציוד אישי. |
| 65 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> יש גם דרישות מיוחדות. טייס |
| אחד מתאימה לו רק ירכית אורך |
| שלוש. לא, הוא לא בריון־קש־ |
| קשים, רק גדול ונחמד. יש אצלי |
| גם הזמנה לירכית בגודל |
| רון — לספק כל דבר ולשרת |
| ביעילות. מחסן מכר הוא מעין אינני כוכבת יחידה... |
| אני מנהלת חשבונות, מתייקת |
| שוברים, עורכת אחת לחודש ספי־ |
| רת־מלאי, ממלאה כרטיסי הזמנה |
| וכרטסות מעקב. יש לדעת שבני־ |
| חסידה: ״לומדים להכיר בני-אדם״, |
| חנות המספקת צרכי־יסוד של |
| חיילי קבע, משרוך נעל עד דר- |
| גות. אין שום דמיון לשק׳׳ם או |
| לבוטיק ולכן ההנחה היא שהלקוח |
| חסר פריט הכרחי ועלי למלא את |
| הול אינני כוכבת יחידה בשטח. מחסורו. |
| עוד בת אחת, טובה שאול שמה, |
| ממלאה תפקיד שגם הוא כרוך |
| בדיוק ובאחריות על כספים. היא |
| ממונה על אספקת מזון ודלק. אח- |
| רי שלומדים את יסודות התח- |
| מלאי: טופס ובו שם הפריט, מחיר שיב — אין בעיות. דוגמה לדו״ח |
| ל״י נקי, כמות, וסך־הכל נקי. ב- |
| טופס רשומים פריטים כמו: אפו־ |
| דה כחולה, גרבי־צמר מרופדות, |
| חולצות דקרון — חקי, זית, לבנה; |
| חגורה צרה, כובע־קצינים, כפפות־ |
| עור, סוגי מכנסיים ומעילים, מגבת |
| שעירה, נעלי כדורסל, תחתוני־ |
| קיץ, תחתוני־חורף, נעלי התעמ- |
| לות — גבוהות וחצאיות. לנשים : |
| גרבי סטרץ׳, גרבי־מכנס, סוגי |
| חצאיות ומעילים, כפפות־עור, סנ- |
| דלים, תחתונית קצרה, לבני קיץ |
| •וחורף. |
| בסעיף צריכה אפשר למצוא בין |
| היתר : אותות מלחמלז, כותפות, |
| כוכבי ותק, סימני דרגות, סיכת |
| מ׳׳מ, סיכת בוגר פו״מ, רצועה ל־ |
| רס״ל/רס״ר, חגים. |
| הלהיטים לפי דירוג הביקוש: |
| גופית חורף מעודנת לנשים עם |
| שרוכי־צוואר, דרגות ברזל |
| זית ועלי תאנה — ומגבת |
| כן, קורה למרות הכל |
| פריט. אז אני מרימה ידיי |
| מרת : ,״אם תרצו — איך. הו |
| מתנהגים יפה, לא רוטנים. ה׳ |
| חיוך אחד שקול אפילו |
| מגבת שעירה״. כך היא אמר |
| ארה״ב מתגברת |
| מטוסיה באירופה |
| עקב הידיעות על התחזקות |
| צבאות ברית ורעיה, החליט |
| ח״א האמריקני לתגבר את |
| כמות מטוסי הקרב שהוא |
| מעמיד לרשות ברית נאט״ו. |
| במסגרת זו יועברו |
| 15 |
| lll |
| יוחזרו לארה״ב |
| פנטום. |
| לאחר ההעברות הללו יכלול |
| כוחה האווירי של ארה״ב ב־ |
| אירופה |
| ברית נאט״ו כולה |
| מטוסי קרב. מולם ניצבים |
| 5,225 |
| ורשה, ובהם דגמים חדישים |
| מסוג מיג |
| 66 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לח>ל רזאו>ר |
| ברכתנו והערכתנו |
| נתונה לכם |
| האחים מולדבסקי |
| בע״ |
| בווסת ־ היהלומים |
| ביח״ו: רח׳ האלוף שדה, גבעתיים אמנוגרף בע״בו |
| תכנון, עצוב ובצוע של מוצרי קישוט |
| צבאיים, מדליות, שמלים, מגינים, |
| פרשים, הכנת מודלים |
| עבודות פתוח במתכות שונות, אבזרי |
| זיווד וחלפים לרכב קרבי, פח, ברזל, |
| פלדה, אלומיניום ונחושת |
| דפוש מולטיליט, צלומים לפי קנה־ |
| מדה, העתקות אור )שמש(, צלום |
| מסמכים, ניר מיוחד להעתקות אור |
| * |
| רח׳ הר־סיני מתכת : |
| רח׳ הנפח |
| טל |
| רח׳ אבן־גבירול נייר : |
| פטפונים ומעוכות סטריאו טל |
| משולבות |
| להשיג בכל חוויות |
| בארץDjIUJ |
| מבחר מובחר |
| שד פטפונים |
| ומערכות |
| משולבות |
| הפטפונים ומעוכות הסטריאו שובים בשלם! |
| g !!^(fi^W^fiti 25 |
| II11יי1 |
| ת א,טל המדינה( רח׳ ה׳ אייר |
| 67 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>C6A/Q /£) |
| "JyQxfe J0(]/6 JlA/hf&z |
| 68 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הפשיטה לאנטבה מזכירה לאמריקנים רבים פשיטה אחרת |
| נועזת ומתוכננת לא־פחות, אך מסוכנת הרבה יותר. זוהי |
| הפשיטה לסאן־טאיי, מחנה שבויים שנמצא עמוק בצפון |
| ויאטנאם |
| עד |
| ויאטנאם, והוחזקו במחנה זה בתנאים תת־ןאנושיים מחפי- |
| רים, שהביאו למותם של כמה מהם. הפנטגון החליט לתכנן |
| מבצע חילוץ נועז של כוחות מוטסים, שהיו אמורים לחדור |
| ללוע הארי ולחלץ את השבויים. ביצוע הפשיטה הוטל על |
| מתנדבים מקרב הכוחות המיוחדים של צבא ארה״ב, הלא הם |
| אנשי ״הכומתות הירוקות״. |
| אך בעוד הפשיטה לאנטבה תיזכר כהצלחה מב- |
| ריק?•,, הרי הפשיטה לסאן טאיי נותרה למזכרת |
| כפשיטה שנכשלה... |
| היא נכשלה על אך• שתוכננה בקפדנות ובסודיות |
| שאין למעלה מהן. היא נכשלה משום שהפושטים |
| מצאו את מחנה השבויים ריק! ומשום שחלק גדול |
| של הכוח נחת בטעות במחנה יאחר, גדוש רוסים |
| וסינים, אשד |
| אחדות. |
| זהו סיפורה של הפשיטה לסאן טאיי בליל העשרים |
| ואחד לנובמבר |
| פרצה מלחמת עולם שלישית״. |
| השעה הייתה |
| דונוהו, טייס המסוק ״תפוח שלוש״ מדגם פיקורפקי |
| הניף את מסוקו בפנייה שמאלית יחדה, וצלל53 |
| מטה. הוא ״שבר״ מהמערך שכלל ששה מסוקים |
| ושלושה מטוסי הדקולם, שטסו ׳בדממה אלחוטית |
| מתאילנד |
| בלא שנתגלו. עתה היו סמוכים ליעד, ועבור רב־סרן |
| דעוהו היתד, זו התחלת חמש הדקות הארוכות |
| בחייו. |
| המחנה הבודד והמסוגר ביותר |
| המסוק אותו הטיס דונוהו היה אחד מתוך |
| מטוסים שהפעילה ארד,׳׳ב אותו לילה — הן בפעולת |
| הפשיטה עצמה, והן למטרות הסחה. רק |
| מטוסים אלה ידעי על המטרה האמיתית של הפעולה : מאת נזאיר כהן |
| הנחתת |
| הקטן של מחנה השבויים, כדי לחלץ ממנו את |
| השבויים ולהטיסם לתאילנד. |
| סוכנות הביון האמריקנית זיהתה קודם לכן |
| מהשבויים שבמחנה בשמם ובשם החיל בו שרתו: |
| 43 |
| וארבעה — נחתים |
| יותר מחמש שנים, ועל שבוי אחד !היה ידוע, כ- |
| הוא עונה למוות. אחרים הוחזקו בשבי בבידוד |
| למעלה משנה, בטרם יכלו להחליף מילה עם שבוי |
| אמריקני אחר. |
| סאן־טיי היה מחנה השבויים הבודד והמסוגר |
| ביותר של צפון וייטנאם. הוחזקו בו השבויים הפצו- |
| ופל, |
| עים קשה, אם לאחר פציעות •בעת שמטוסם ה |
| אם לאחר עינויים קשים. היתה איפוא לצפוךוייטנאם |
| סיבה להחזיק אותם בבידוד: למנוע מ״משלחות |
| שלום״ — שהורשו לבקר במחנות שבויים אחרים — |
| מלעמוד על מצבם המזעזע של השבויים במחנה זה. |
| שלושה ימים לפני הפשיטה, אמר הנשיא ניכסון |
| לראש המטות המאוחדים של ארד,״ב שהוא רוצה |
| בחילוץ השבויים בזמן, כדי לזמנם לסעודת ההודייה |
| של חג־המולד בבית־הלבן, ניכסון ביטל תוכנית |
| לפשיטה שנועדה ׳למועד מוקדם יותר — ללא מתן |
| שמונה |
| הסבר. אך משנודע לו, •שלפחות עשרים ו |
| 69 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> שבויים אמריקניים מתו במחנות בצפון־וייטנאם, נתן |
| את אישורו לפעולה. |
| לעבר ״עמק הנהר האדום״ |
| הכוח הפושט היה חמוש בנשק רב ומשוכלל, |
| במכשירי־קשר ובאמצעי חילוץ שהיו מספיקים לחילוץ |
| כוח גדול בהרבה. הפושטים ידעו, כי עליהם לפעול |
| במהירות מירבית: על המיבצע כולו היה להסתיים |
| בתוך עשרים ושש דקות. הפנטגון חישב ומצא. שזהו |
| הזמן הדרוש לכוחות צפון־וייטנאמיים הקרובים ביותר |
| למחנה לחוש לעזרתו. )היה זה אחד משרשרת של |
| חישובים, שהוכחו מאוחר יותר כמוטעים(. |
| תנוהו הנמיך מבעד לעננים, ומצא עצמו בגובה |
| 600 |
| הקרקעית שלו הופיעה עד מהרה מתחתיו: הוא היה |
| ימץ |
| בדיוק בנתיב המתוכנן ובעיתוי שנקבע. הוא א |
| את עיניו בצפיה לנהר סון קון הזורם שלושה |
| קילומטרים מדרום לסאן־טיי. זו היתד• •נקודת הפניה |
| שלו אל המטרה. הוא הוריד את המהירות לשמונים |
| קשר. שני המסוקים האחרונים מתוך הששה — |
| ״תפוח ארבע״ ו״תפוח חמש״ — טיפסו לגובה |
| מטר, מציויידים בנורים מוצנחים, מוכנים לפעולה |
| במסוקים רזרביים למקרה הצורך. |
| העיתוי המדויק היה חשוב: המשמרות במתנה |
| סאן־טיי היו מתחלפים מדי שלוש שעות ומחצית |
| השעה. על הכוח היה להגיע ליעד בתחילת הרבע |
| האחרון של השעה, כשהמשמר שהתחלף עלה כבר |
| השומרים שהחליפוהו, כבר פחתה העירנות של הדקית על יצועיו לשינה שלאחר השמירה, ואילו אצל |
| הראשונות. |
| דונוהו נעץ עיניו בחשיבה, עד שהנהר התגלה |
| לעיניו. הוא השלים את הפניה בת |
| והאט עד לעשרים קשר. הוא היה עתה כשלושה |
| קילומטרים מסאן־טיי כמסוק המוביל, ונע באיטי!ות, |
| בגובה צמרות העצים, אל המחנה, כשמטרתו לחלוף |
| בין שני מגדלי השמירה של המחנה ולפתוח על |
| השומרים באש משני תותחי גטלינג, שהותקנו לצורך |
| זה משני צידי המסוק שלו. |
| בדיוק ברגע בו מחנה־השבויים צץ לעיניו ׳במרחק |
| כמה עשרות מטרים מחרטום המסוק, הוארו השמים |
| האפלים בזיקוקים עזים, שצבעם כצבע התפוז; |
| היו אלה נורים מוצנהים שהושלכו ממטוס הרקולס |
| מיוחד. עד כה — העיתוי היה מושלם. |
| עשר שניות לפתיחה באש !״ |
| לפתע ׳נדלקה גורת אזהרה על לוח המכשירים: |
| תקלה במערכת העברת הדלק! בכל מקרה אחר היה |
| דוינוהו נוחת נחיתת חירום ללא כל שהיות, אך הפעם, |
| מודע למשימה הגורלית בה •הוא ׳ניוטל הלק׳ עמוק |
| בשטח האויב, התעלם מהאזהרה, הוסיף מעט מהירות |
| למסוק ואף לא דיווח ליתר אנשי הצוות על התקלה. |
| רגע מתח ׳נוסף עיבר על צוות המסוק כאשר דעוהו |
| הבחין לפתע במחנה דומה בתכלית למחנה־השבויים |
| המיועד לפשיטה — במרחק |
| הוא הפנה איפוא את המסוק אל אותו מחנה, בהיותו |
| בטוח כי הוא המחנה הנכון. אך משהתקרב נוכח |
| מחנה השבויים |
| כפי שצולם ע״י |
| מטוש ללא טייס |
| שבוע לפני ה- |
| פשיטה. שבעה |
| מל״טים שוגרו |
| למשימה זו. רק |
| אחד הצליח בה. |
| 70 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כי טעה: לא היה כל נהר ליד החומה החיצונית |
| של המחנה, הוא חזר מיד לנתיבו הקודם. |
| שני מפעילי התותחים שבמסוק קמו ממקומם, |
| השתופפו ואחזו בידיות התותחים. המחנה הלך וקרב, |
| והמרחק בין שני מגדלי השמירה ובין המסוק התקצר |
| במהירות. אולם העצים שבתוך המחנה היו גבוהים |
| מן הצפוי. ידונוהו משך את מוט ההיגוי, והמסוק |
| טיפס מעל לצמרות העצים. ״העצים גדלו בכמה |
| מטרים מאז צולמו בקפידה כה רבה לפני כחמישה |
| חודשים״, הירהר דונוהו. אולם הוא רכן אל האינטר- |
| קום, והכריז: ״ |
| חומת המחנה היתד, כמעט מתחתיו ומגדלי השמירה |
| נמצאו עתה משני צידי חרטום המסוק : ״אש!״ — |
| קרא, והמסוק החל לרטט כאשר מטחי־אש רצופים |
| ניתכו ממנו אל שני מגדלי השמירה. דעוהו ״החזיק |
| בשיניים״ את המסוק כמעט במהירות־הזדקרות, כאשר |
| המגדלים התמוטטו ברעש וקרסו תחתם בענן אבק. |
| ״הצלחנו י הצלחנו!״ קראו התותחנים, למראה |
| ההרס. דעוהו דחף את המצערת, תפנה את המסוק, |
| שמטענו הוקל בכמה מאות קילוגרמים של תחמושת, |
| והסתלק צפונה.- הוא הנמיך טוס אל נקודה שנמצאה |
| 2.5 |
| הראשונית נסתיימה |
| עתה המשיך לאזור שסומן לו כ״נקודת המתנה״, |
| שם היה עליו לנחות ולהמתין עד שהכוח הפושט |
| ישתלט על המחנה, וד,שבויים יהיו מוכנים לחילוץ. |
| במשך |
| באותו אזור, כשציוותו מאזין בדריכות לקולות הקריב |
| הסמוך. |
| רק לאחר מכן הוברר, כי מסוק שני התרסק |
| בתוך מחנה השבויים. כנראה הסיבה לכך היתה |
| העצים, שגדלו לגובה שלא שוער. טייס המסוק |
| יש |
| )שכונה ״בננה אחת״(, רב־סרן ד,ארב קאלן, א |
| חיל־האויר, •חש כי רוטור המסוק פוגע בצמרת אחד |
| העצים, וכי המסוק מתחיל לחוג סביב עצמו לצד |
| ימין, ונחבט אל הקרקע ליד צריפי המחנה. |
| ״אנו אמריקאים! |
| אנו אמריקאים!׳׳ |
| הארי התרומם על רגליו ורץ אל כבש המסוק, |
| שנפתח עוד בהיותו באויר, כדי לאפשר לכוח לזנק |
| ממני במד,ימת. הוא תמה לראות כי המסוק ואנשיו |
| לא נפגעו מד,התרסקות. אנשיו •התרוממו ממושביהם, |
| הגיחו מהמסוק, ורצו בעקבותיו. הוא חטף רמקול |
| שהיד, תלוי בצד התא. באותו רגע גורלי היה לצידו |
| ל |
| הרמקול חפץ החשוב מכל כלי־נשק. הוא זינק א |
| חצר המחנה. אל מול תאי השבויים, כרע על ברכיו, |
| קרב את הרמקול לפיו וקרא: ״אנו אמריקאים! |
| אנו אמריקאים! השתטחו על הקרקע, אל תרימו |
| ראשכם! באנו לחלץ אתכם! נגיע אליכם תוך |
| דקות״.... א•הצבא |
| צוו |
| הביטחון צועד ער |
| סנון |
| הגש הצעותיך לועדת |
| הייעול היחידתית - |
| המרכזית או |
| בפיקוח המשקי, |
| משרד הבטחון |
| 71 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> תידלוק באויר בדרך חזרה: הפשיטה הצליחה אך השבויים אינם |
| קולו של האד ב הידר,ד סביב, אך כל תשובה |
| לא נשמעה. הוא דימה בליבו כי מיד לאחר קריאתו |
| תבקעגה מהצריפים שאגות שמחה — אך מאומה |
| לא קח־.! |
| •הכוח הפושט הקטן, שהגיח מהמסוק שהתרסק, |
| זינק לעבר פתחי הצריפים — ואז החל המתנה |
| להתעורר: אש מנשק קל נורתה מכיוונים שונים |
| על הפושטים, ואלה השיבו אש. |
| חלפו שלוש דקות, והתפוצצות גדולה מכיוון |
| החומד, הימנית הטילה את הארב ארצה. הוא הבין |
| שהכוח המסייע •נחת ליד החומה, ופרץ בה פתח — |
| כמתוכנן. אולם לפתע ראה אדם רץ לאורך החומה, |
| לאחר שחדר דרך הפירצה שנוצרה בה — וממהר |
| לתפוס מחסה מהאש. אולם לא היה זה איש מהכוח |
| המסייע: האיש שפרץ השתייך לחבורת הפיקוד של |
| סגן־אלוף אליוט סידנור, סגן מפקד הפעולה. אך |
| היכן סיימון, מפקד הפעילה, ואנשיו, מה אירע להם י |
| התשובה היתד, פשוטה ומזעזעת: עיקר הכוה |
| מיכליות מעופפות לסובייטים |
| בריודמ מכשירה כעת צי של מיכליות מטופי |
| 9 |
| על כך דיווח לאחרונה דובר ח״אאיל־ יושין |
| האמריקני. הצי האמור מיועד לתידלוק המפציץ |
| בקפייר. האיסטרטגי העל־קולי מסבסב־הכנף |
| 72 המסייע, על מפקדו, אלוף משנה סיימון, •נחת במחנה |
| הלא נכון! עשרים ושניים אנשים — עיקרו של כוח |
| הפשיטה — בחתו במחנה אחר, במרחק |
| ממחנה השבויים! מחנה זה סומן קודם לכן בכל |
| דוחות המודיעין ותצלומי?־,ם כ״יבית־ספר משני״. הכוה |
| הוזהר פעמים רבות מפני אפשרות של טעות, בגלל |
| דמיונו הרב למחנה השבויים, אך על אף האזהרה, |
| נפלו הפושטים בפח. |
| דונוהו — שברגע האחרון נחלץ מטעות זאת — |
| שקל לשבור את הדממה האלחוטית ולהעמיד את |
| מפקד הכוה על טעותו. אך לבסוף נמנע לעשות |
| זאת, ביודעו כי כל שניה של הפתעה חשובה לאין |
| ערוך למבצע החילוץ, וכי מךהסתם נוכח כבר |
| מפקד הכוח בטעותו. |
| נחיתה בטעות במחנה השני |
| ואמנם, אחד המסוקים, ובו סידנור, סגן מפקד |
| הפעולה, הבחין בתיקון הנתיב של דונוהו, הס |
| בעקבותיו, נחת כמתוכנן בצידה החיצוני של החומה, |
| ופרץ אותה בתומר נפץ. לאחר מכן זינק פנימה |
| בעד הפירצה. תוך כדי הפעילה, הבין •גם סידנור |
| לבסוף כי מפקדו, סיימון, נחת בטעות במחנה |
| השני. שתי דקות וארבעים וחמש שניות חלפו מאז |
| תחילת הפעולה וסידנור שידר אות, שפיחשו הפעלת |
| תוכנית אלטרנטיבית. תוכנית זו הוכנה למקרה שמסוקו |
| של סיימון יופל או יטעה בדרך, כפי שקרה עתה. |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> סידנור הבין, שיהיה •עליו להמשיך את הפשיטה |
| והחילוץ בפחות ממחצית הכוח שהיה צריך לעמוד |
| לרשותו. |
| ובינתיים — ב״בית הספר המשני״, דרומה מסאן־ |
| לוף |
| היי, היה הכוח המסייע שרוי בצרה. מפקדו, א |
| משנה סיימון, הבחין מיד בטעותו, בעיקר משום |
| שלא הגיע לאוזניו קול הרמקול שבידי הארב. סיימון |
| התרכז איפוא במאמצים להמריא שוב ממחנה זד, |
| אל המטרד, הנכונה לפגי שיהיה מאוחד מדי. |
| הקרב סער סביבו. הוא הביט סביב. מתוך |
| שוחת־שועל סמוכה זינק לפתע חייל ויאטנאמי, כשהוא |
| לוטש עיניים נפחדות אל סיימון. הוא חוסל בצרור |
| קצר, וסיימון נפנה אל הקשר: ״הזעק הנה את |
| המסוקים מיד, והודע לסידנור להפעיל את התוכנית |
| האלטרנטיבית״. אל הסמן שלצידו אמר: ״הדלק |
| מיד את אורות הסימון לנחיתת המסוקים״. |
| מעל לראשו חג המסוק ׳שהנחית אותם. טייסו, |
| וורנר ברייטון, ראה ממעל את האש וההתפוצצויות |
| במרחק |
| את סיימון ׳במחנה הלא־נכון. הוא פנה חדות והנמיך |
| לתוך ״בית־הספר״ כדי לחלץ את האנשים, עוד |
| בטרם הודלקו אורות הסימון לנחיתה. |
| ארבעה קרבות־קרקע התחוללו עתה בעת ובעוגה |
| אחת בטווח של |
| הקרב במחנה עצמו, במחגר, הלא־נכון ובשתי פעולות |
| ההסחה שהופעלו ע״י מטוסי חיל־האויר האמריקאי |
| משני צידי מחנה השבויים. |
| המחנה בו נחת סיימון הוגדר כאמור כ״בית־ספר״, |
| ואכן המקום המד, אנשי צבא. מתוך ארבעת הבניינים |
| שבמחנה החלו לגהור החוצה חיילים חמושים, שקשה |
| היה לזהות את לאומיותם. לסיימון נדמה כי היו |
| אלה סינים או רוסים: ״׳בתור חמש דקות הרגנו בין |
| 100 |
| מסוקו של ברייטון לנחיתה בריבוע *שסומן לו |
| בחצר המחנה. ״היה זה כאילו אני נוחת על חבית |
| מתפוצצת״, אמר ברייטון מאוחר יותר. |
| התפוצצויות וכדורים־גותבים התעופפו מכל עבר, |
| ובתוך תופת זו נחת הפיקורשתי־ |
| טיס מנתקים מגע, תוך המטרת אש בלתי פוסקת, |
| ומזנקים אל המסוק. סיימון קפץ אחרון לכבש המסוק |
| הפתוח שכבר החל להתרומם. עוד באויר שידר |
| סיימון אות צופן שפירושו שיבה לתוכנית המקורית. |
| תשע דקות חלפו מתחילת הפשיטה. לא חלפו |
| שלושים שניות נוספות, וסיימון נחת לבסוף ליד |
| החומר, של מחנה השבויים סאן־טיי. הנחיתה במחנה |
| הלא־נכון גזלה |
| שעתה החליט סיימון כי האויב כבר עמד על המטרה |
| האמיתית ישל הפשיטה. כדי להבטיח את הכוח, לקח |
| חמישה מאנשיו והמריא שוב במסוקו של ברייטון, |
| כדי לפוצץ את הגשר בכביש המקשר בין שני |
| ברייטון היתד, זו הנחיתה המבצעית השלישית בתוך המחנות, במטרה למנוע החשת תגבורות. עבור |
| 9 |
| . W11 — M | ) _ , |
| בתוך מתגר, השבויים המשיכו בינתיים הארב |
| ואנשיו לחפש אחר השבויים אותם באו לחלץ. צריף |
| אחר צריף נסרק — אך השבויים אינם! |
| בינתיים התעשת האויב ואירגן את כוחותיו, שהת- |
| רכזו בעיקר בבנין סמוך לשער הראשי של המחנה. |
| אש תת־מקלעים עזה שטפה את החצר. הציל את |
| המצב כוחו של סיימון, שפרץ מכיוון החומד, לעבר |
| פורות |
| בנין זה בהסתערות אגפית, ותוך שניות ס |
| הרג |
| ההתנגדות הלכה ופחתה |
| או נפצעו במיטותיהם בטרם הבינו מה קורה. אך |
| השבויים — אינם! |
| ד,ארב החל לשדר למפקדה בתאילנד: ״צריף |
| יא: |
| מס׳ |
| ״אין שבויים״. |
| השידור נקלט ע״י מטוס אי. פי |
| קונשטליישן, שחג מעל מפרץ טוגקין ושימש כמטוס־ |
| מימסר להעברת התשדורות למפקדה בעורף. ציוותו |
| סרב להאמין למשמע אוזניו. משנפרץ הצריף האחרון |
| ניצן + ענבר |
| מהנדסים בע׳׳מ |
| # פעולות טרומיות |
| לתכנון ובצוע |
| # נתוחים תקציביים: |
| כלכליים והנדסיים |
| # טיפול ברשויות |
| # ריכוז התכנון ותאומו |
| # שילוב מערכות מכניות |
| # ניהול ופיקוח על הבצוע |
| # העברת הפרוייקט ללקוח |
| ניצן + ענבר |
| מהנדסים בע״מ |
| רחוב ישעיהו |
| טל |
| 73 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> יד,שבויים לא נמצאו, זינק הארב מד,שוחה בה עכב |
| ועבר מצריף לצריף כדי להיווכח בעצמו בעובדה |
| המדהימה, בטרם שידר את ההודעה שמאוחר יותר |
| הסעירה ,את ארד,״ב כולה: ״הבדיקה הושלמה, הת- |
| שובה שלילית!״ המחנה היה איפוא ריק משבויים... |
| רק לאחר כמד, שנים התברר, שמחנה סאן טיי היה |
| ריק כארבעה וחצי חודשים לפני הפשיטה. ידיעה |
| זו היכתה את הפושטים בהלם. הם התנדבו למשימה |
| לחלץ את חבריהם השבויים — ואלה כלל לא היו בעלת סיכון עצום לחייהם, מתוך ידיעה שהם יוצאים |
| שם. |
| סוכנות הביון אכן חשדה, שהשבויים הועברו |
| למחנה אחר, סמוך יותר להאנוי, בגלל גאות הנהר |
| סונג־קון, שמימיו איימו להציף את המחנה. שעות |
| ספורות לפני היציאה לפשיטה, קיבל הפנטגון מידע |
| סודי נוסף, לפיו סאן־טיי ריק כנראה משבויים. אך |
| שבעה־עשר |
| חדשה זו הגיעה בדיוק לאחר שנודע ש |
| שבויים אמריקניים נוספים מתו -בשבי בצפון ויאטנאם. |
| BRIDGE |
| gpiMjAgy |
| •**י׳ |
| u/i LIGHT in0u5try 1 |
| JJ^fSKOMARY SCHOOL |
| תצלום מחנה השבויים ו״בית ספר״ בו נחת חלק מהכוח בטעות. זהו התצלום |
| הראשון ממטוס הביון ס.ר |
| ספורות לאחר הפשיטה. |
| 74 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ההצפה. מחנה השגויים |
| סאן-טיי )למטה מ- |
| שמאל( וסביבתו בעת |
| ההצפה הגדולה באביב, |
| בעקבותיה הועברו ה- |
| שבויים מהמחנה. |
| הפנטגון עמד איפוא ׳בפני הברירה: לבטל את |
| ר,פשיטה, איו להוציאה אל הפועל במתוכנן בתקווה |
| סמויה שאולי המידע אינו נכון וד,שבויים עדיין |
| במחנה. |
| מ״סיבות בטחוניות״ לא שותפו מפקדי הכוח |
| הפושט בחששות אלו של הפנטגון. לכן, דיווחו של |
| הארב שהמחנה ריק — בעת הפעולה — היפה בהלם |
| את מפקד הכוח. אך עד מהרה התאושש והחל |
| מארגן את הכוח ׳לנסיגה : ״היכון לסגת לאזור הנחיתה. |
| להקצות כוחות להגנת האזור: הארב למזרח וסידנור |
| למערב״. הוא שלח צלם שעבר מצריף לצריף כדי |
| להשיג עדות .מצולמת על הצריפים הריקים. |
| רבע שעה לאחר מכן יצא המסוק הראשון מ״נקודת |
| ההמתנה״ והתקרב לנחיתה בסא״טיי. היה זה מסוקו |
| של ברייטון ״תפוח אחד״. הארב ואנשיו זינקו |
| ראשונים למסוק, כשקצין מיוחד סופר אותם. היתד, |
| לכך חשיבות מרובה. היד, ׳בתר כי בהמולת הקרב |
| ומהירות הביצוע לא ייושם לב ׳להעדרו של חייל |
| זה או אחר. ״הכומתות הירוקות״ דבקו במסורת שאין |
| משאירים נפגע ׳בשדה הקרב. לכן לא המריא המסוק |
| אלא לאחר שהקצין שמונה לכך הכריז: ״עשרים |
| ושישה חיילים, הספירה בסדר״. במסוק זה הוטסו |
| ד,ארב ואנשיו — שמסיוקם ׳שלהם התרסק — וכן |
| שלושת אנשי הצוות של המסוק ואנשיו של סידנור. |
| ברייטון התרומם ופנה מערבה. |
| הביתה עם פצוע אחד בלבד |
| עשרים ושלוש דקות בלבד חלפו מאז תחילת |
| הפשיטה וסיימון קרא ׳למסוק השני לנחות. עתה |
| נותרו שלושים ושלושה אנשים בסאן־טיי: ציוותו |
| של סיימון וחלק מכוחו של סידנור. |
| פתע |
| כוח־האבטחה ששמר על אזור הנחיתה גילה ל |
| ארבעה כלי־רכב ׳קטנים קרבים במהירות. הם חוסלו |
| ברימוני יד. פצצת השהייה בת |
| במסוק שנחבל בנחיתה והושאר מאחור |
| חלפו — יושאר הכוח הפושט עלה על המסוק השני |
| כשקצין הממונה על הספירה מכריז: ״ |
| ספירה ׳נכונה״. המסוק התרומם ופנה מערבה אל |
| גבול לאוס. |
| עתה נפנה סיימון לסקור את האבידות. לרווחתו |
| מה שהיווה חצי־נחמה: על־אף הטעות בזיהוי אזור נוכח לדעת שמחיר הפשיטה היה פצוע אחד בלבד, |
| הנחיתה לגבי חלק מהכוח, הנה היא תוקנה במד,י־ |
| רות: העיתוי היה מדויק. הנחיתה היתד, מהירה, |
| ההפתעה היתד, גמורה, החיפוש מדוקדק, ההתגברות |
| על האויב וההתנגדות מצידו היו כצפוי. אך המטרה |
| לא הושגה: הם חוזרים הביתה בלא שחילצו אף |
| שבוי אחד. |
| אנשיו של סיימון ישבו דוממים ומכונסים בתוך |
| עצמם. את כולם העסיקה שאלה אחת: ״מה אירע |
| כאן, מדוע היה המחנה ריק, היכן הם השבויים |
| 1 שלחילוצם התנדבו וסיכנו חייהם |
| ארבעים וחמש דקות חלפו וסייימון חיבר הודעה |
| בצופן לשידור אל מפקדו •בעורף, .בריגדיר גנראל |
| מאנור. ההודעה היתד, קצרה : ״:אין שבויים. הם |
| הועברו מהמחנה״. השדר הועבר מהמסוק למטוס־ |
| המימסר שמעל מפרץ טונקין, ומשם למפקד במחנה |
| דא־נינג שבדרום ויאטנאם. עשר דקות מאוחר יותר |
| הגיעה הידיעה המעציבה לפנטגון. |
| תוכנית המבצע היתד, אולי הקפדנית בחותר מכל |
| תוכנית מבצעית אחרת במלחמת ויאשנאם והיא |
| נכשלה, בגלל כשלונו של המודיעין. |
| השבויים הועברו באשמת... האמריקאים |
| את סיימון העסיקה השאלה : מה חשבו הצפוניים |
| על הפשיטה י הם בוודאי לא יכלו לזהות את |
| 75 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מבצעיה, שאיש מהם לא נותר מאחור. גם שום ציוד |
| מזהה לא הושאר שם, מלבד ערימר. מפוייחת של |
| שברי ״מסוק שחובל ועלה בלהבות לאחר שהכוח |
| הסתלק. הצפוניים רק איבחנו ארבעה מוקדי קרבות: |
| שתי הטעיות על אזורים מתועשים ללא כוחות־ |
| צבא, הקרב במחנה השבויים ׳והקרב ב״יבית הספר״, |
| בו נהרגו בין |
| הירהר כי הצפוניים יתקשו בוודאי לעמוד גם על |
| מניעי הפשיטה וכי יתקשו להסיק כי מטרתה היתר, |
| חילוץ שבויים; לשם מד, איפוא הנחיתה ב״בית |
| הספר״? הם בוודאי לא ישערו בליבם שהיא אירעה |
| י |
| בטעות. לכל היותר אפשר שד,צפוניים יסיקו כ |
| הפשיטה מרמזת על פתיחת חזיתות חדשות מצד |
| ארה״ב ועל אופיין הצפוי, כחלק מהמאמץ להביא |
| אותם לשולחן הדיונים. |
| השאלה העיקרית והחשובה ביותר נותרה זמן־רב |
| ללא מענה: מה אירע באמת ל מדוע היה המחנה |
| ריק ? להיכן ומתי הועברו השבויים, ׳ומעל לכל: |
| מדוע הועברו ? האם ניחשו כי פשיטה קרבה ובאה י |
| שנים חלפו בטרם נודעו לחיילי כוח הפשיטה |
| כל העובדות הקשורות במבצעם — עובדות שהי׳ו |
| ידועות היטב לפנטגון עוד כפרם הוצאה הפשיטה |
| לפועל. כר על כל פנים טוענים מחבריו של ספר |
| חדש, שיצא לאור בארד,׳׳ב בנושא זה, ושמו: |
| ״הפשיטה״. |
| מחירי הספר טוענים, כי הסיבה לכך שהשבויים |
| הועברו למחנה אחר ׳נעוצה בעקיפין !״.אמריקאים |
| עצמם: תיל־האויר האמריקאי עסק באביב אותה |
| שנד |
| מעל לצפון ויאטנאם כדי להגביר באורח מלאכותי |
| את גשמי המונסון, ולהביא להצפת שטחים נרחבים. |
| השבויים סאן־טיי במימי הנהר סון קין. הצפוניים המבצע הצליח מעל למשוער, ובין־היתר הוצף מחנה |
| נאלצו להעביר משם את השבויים והם עשו זאת |
| ארבעה וחצי חודשים לפני הפשיטה. האם נעלם הדבר |
| מחברי הספר מטילים ספק בכך.1 מד־,אמריקאים |
| המחנה היה תחת מעקב מושלם מאז שנת |
| עת הוכנסו אליו השבויים, ועד לאחר הפשיטה |
| בנובמבר |
| כל ד,מחניות שהוקמו בצפון ויאטנאם במטרה לזהות |
| את אלה ששימשו כמחנות שבויים, כדי למנוע את |
| הפצצתם מד,אויר.- האמריקאים אף הצליחו, כאמור, |
| לזהות במחנה סאן־טיי |
| החיל בו שרתו. כיצד איפוא לא עמד הפנטגון |
| על כך שהשבויים הועברו מהמחנה עוד בחודש ייוני |
| 1970 |
| שנה י |
| מחבריו של הספר החדש מעלים טענה מדהימה: |
| לדבריהם ידע הפנטגון בבירור שהמחנה ריק. הוא |
| אישר את הפשיטה פשוט כדי שלא יאשימוהו ׳בחוסר־ |
| מעש נוכח המתות השבויים בצפון ויאטנאם, שידיעות |
| עליהן הסעירו את דעת הקהל בארצות־הברית! |
| הפשיטה היתד, איפוא מיותרת בתכלית, אולם זמן |
| מה אחריה החלו השיחות על הפסקת אש בויאטנאם |
| לתת פרי. צפוו־ויאטנאם הסכימה למסור רשימות של |
| שבויים שבידה, ומאוחר יותר חזרו אלה הביתה |
| שבורים ורצוצים ברוחם ובגופם. |
| ״הפשיטה״, היה עשוי להיות ספר רב־מכר ומסעיר, |
| אלמלא העיתוי הבלתי־מתאים של הופעתו: שש |
| שנים לאחר הפשיטה לסאז־טיי, וחצי שנה לאחר |
| שפשיטה נועזת יותר, מוצלחת ורבת דמיון, הוצאה |
| לפועל במקום ובתנאים אחרים והעמידה בצל את |
| הפשיטה הכושלת ההיא: הפשיטה של צד,״ל |
| לאנטבה. |
| ג. בר>נר ובנ>ו |
| חר>גוה וע |
| דרך פ״ת |
| מפעל: רדו׳ בכי־ברק |
| לוחות פיקוד למטוסים ולמערכות אלקטרוניות |
| שלטים חרוטים במתכת ופלסטיק |
| הספקת חומרים לשלטים ופנלים, |
| פלסטיק סנדוויץ ואלומניום מאולגן |
| חותמות מתכת וגומי, שבלונות ועבודות חריטה בפנטוגרף |
| 76 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>בעי־מהמאוחד , בנק המזרח |
| משרד ראשי, לילנבלום |
| טלפון |
| בנק המזרחי המאוחד בע״מ, |
| המחלקה לעסקות חוץ |
| לילנבלום |
| טלפון |
| טלקס |
| 56 נציגות ניו־יורק |
| השדרה החמישית |
| מרכז רוקפלר |
| נ.י |
| טלפון |
| ניו־יורק |
| ק. קורנס ל ד |
| צרכי חשמל |
| ומכשירי מדידה חשמליים |
| K. K0RNFELD |
| Sole Distributors of: |
| Budapest |
| MEASURING INSTRUMENTS |
| ״ |
| SWITCHES |
| E L M E G " g.m.b.h. |
| IMPULSE COUNTER |
| Magnetschalter |
| IMPULSGERATEBAU |
| 66554 Tel-Aviv, 104, Herzl Street |
| P.O.B. 5087 Tel. 821854 — 453546 AMP |
| INCORPORATED U.S.A. |
| Terminals, Splices, Automatic Machines. |
| Multiple Contact Connectors. |
| Printed Circuit Board Connectors and |
| Packaging Products. |
| Coaxial and Shielded Wire Products. |
| Programming Products. |
| FOR MILITARY, INDUSTRIAL AND |
| COMMERCIAL USE. |
| נציגים בלעדיים |
| ודיון |
| חברה להנדסה בע״מ |
| שד׳ רוטשילד |
| טל |
| 77 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ׳ |
| 78 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ,,בית־העיריה, בית־המשפט ומשרד־הדואר היו לגלי חר |
| .-כך ראה הסופר, בות עשנים לאחר ביקורו האוירי של האויב׳ |
| ה.ג. ו ו ל ס, בספרו ״המלחמה באויר״, את ניו־יורק במלחמה |
| העתידית. דברים אלה נכתבו בשנת |
| מאז הריץ אורוויל ר י י ט את מטוסו על מסלול הדשא בקיטי׳ |
| הוק, צפון קרולינה והמריא בו לטיסה הממונעת הראשונה. |
| המטוס וגם הצוללת, עלו במוחם של סופרים בטרם בשלו |
| צלחת: |
| אצל בעלי התאוריה. אולם גם אלה לא טמנו ידם ב |
| הופעת הבתולין של כח אוירי במלחמת העולם הראשונה, |
| עוררה אותם להשמיע את רעיונותיהם בריש־גלי. |
| מאת אורי דרומי |
| באנגליה הביאה ועדה, בראשות פילדמרשל יאן |
| שמאטס, להכרזת ה״מגנה־קארטה״ של הבה האוירי |
| הבריטי ב־ |
| עמד בראש כח המפציצים העצמאי שהוקם אז, ואחרי |
| המלחמה עיצב במשך עשור את התפיסה האוירית |
| הבריטית. טרנצ׳רד השפיע על מבשר אחר של הכח |
| האוירי — הגנרל האמריקאי ויליאם מיטשל. ״בילי״ |
| מיטשל חם המזג, לא זכה להגשים את תכניותיו |
| האויריות במלחמת העולם הראשונה; אך לאחד |
| המלחמה, דחף בתקיפות כה רבה את רעיון הנח |
| האוירי העצמאי, עד כי סיים את הקריירה שלו |
| בבית־דין צבאי, בו נשללו ממנו דרגותיו. את רעיו- |
| נותיו המשיך ופיתח ידידו ותלמידו אלכסנדר פ. דה גנרל ג׳וליו דואה |
| בריגדיר-גנרל ויליאם )״נילי״( מרשל חיל האויר המלכותי לורד |
| מיטשל טרנצ׳רד. |
| 79 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> סוורפהי. אך יותר מכולם, מזוהה עם התאוריד, של |
| כה אוירי, איטלקי בשם ג׳וליו דואה — ״מאהאן של |
| הכוח האוירי״.*( |
| דואה נולד ב־ |
| את הכשרתו הצבאית עשה בחיל התותחנים, אולם |
| נמשך לנושאים אויריים. כבר ב־ |
| בבטאון ״ההתגוננות״ |
| אויר שיקום ויתפוס את מקומו בין הזרוע היבשתית |
| ובין הזרוע הימית. הוא הפציר בזרועות הצבא הוותי- |
| קות ״לא לראות במטוס נשק מסייע בעל ערך מוגבל, |
| אלא אח שלישי, אם גם צעיר, במשפחה האדירה |
| של המלחמה״. |
| במלחמת העולם הראשונה מתח דואה בקורת חריפה |
| על אופן ניהול המלחמה על־ידי המטכ״ל האיטלקי, |
| ועקב כר נשפט בבית־דין צבאי לשנת מאסר )כנראה |
| נגזר על מבשרי הכח האוירי להתנסות בחויה זו...(. |
| מכל מקום, התבוסה הנוראה שנחלו האיטלקים |
| בקאפורטו |
| צדקת טענותיו. הוא שוחרר מכלאו, הוחזר לשירות |
| פעיל, ואף הועמד בראש שידות־האויד במיניסטריון |
| *( אלפרד תייר מאהאן |
| אמריקאי, גדול התיאורטיקנים של הלוחמה הימית. |
| בספרו ״השפעת העוצמה ־ימית על ההיסטוריה, |
| 1660—1783 |
| היא הגורם המכריע בעליתן ובירידתן של מעצמות מייג׳ור אלכסנדר פ. דה סוורסקי. |
| ההגנה, בדרגת גנרל. אולם עד מהרה פרש, והתמסר |
| ח |
| לכתיבה ולפולמוס על הנושאים הקרובים ללבו: כ |
| אוירי ולוחמת אויר. |
| ״החזק מעמד ביבשה |
| והכרע באייר״ |
| מלחמת העולם הראשונה הציבה אתגר בפני הוגי־ |
| המפציץ הגרמני גותה |
| 80 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> צפלין |
| פצצות האסטרטגי ה- |
| ראשון, יצא מכלל |
| שימוש לאחר שהש- |
| תכלל הנ״מ והופיעו |
| מטוסי־הקרב. |
| התשובה הבריטית למפציצי הענק של הגרמנים — הנדלי-פייג׳ |
| באיחור. מפציצים אלה לא טסו בקרב מעולם. |
| הוקר הארט — מפ- |
| ציץ יום מוצלח של |
| שנות ה־ |
| 81 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>F |
| המפציץ הגרמני מתה |
| הדיעות הצבאיים. בניגוד לכל הציפיות, היתד, אותה |
| מלחמה סטטית, ארוכה, ועקובה מדם. מתעלת למנש |
| ועד לשויצריה הקיזה אירופה את דמה בחפירות, |
| בבוץ ובין גדרות־התיל. התאוריה הצבאית חיפשה |
| איפוא פריצת־דרך מן הקפאון. פולר מצא את הפתרון |
| בטנק ; דואה — במטוס. |
| ב־ |
| באויר״,**( ובו פרש את הנחות־חיסוד של תורתו: |
| המטוס הוא אמצעי־תקיפה העולה ללא הש- |
| וואה על כל אמצעי הלחימה האחרים. |
| * הגנה יעילה כנגד המטוס — אינה קיימת. |
| * המורל האזרחי יעורער על ידי הפצצת מרכזי |
| אוכלוסיה. |
| בהנחה השלישית מובלעת הנחה אחרת, של |
| •קלאוזביץ, האומרת כי עוצמתה של מדינה נמדדת |
| על־פי כוחה הצבאי ועל־פי מורל האוכלוסיה האז- |
| רחית שלה. )בפני דואה עמדה הדוגמה של הפצצת |
| העיר טרביזו על־ידי חיל־האויר האוסטרו־הונגרי |
| ב־ |
| מבחינה מעשית — רק |
| תקיפות )!( — הרי שההשפעה המורלית היתד, עצומה, |
| וטרביזו פונתה מכל תושביה(. |
| על הנחות־היסוד הללו בנה דואה את התאוריה, |
| שעיקריה הם: |
| * במטרה להבטיח בטחון לאומי הולם, הכרחי — |
| ומספיק — להיות בעל יכולת להשיג, במקרה של |
| **( השם המלא הוא ״השליטה באויר: מסה על |
| אמנות המלחמה האוירית״ |
| II Dominio dell' aria: Saggio sull' arte della• |
| guerra aerea"). מלחמה, שליטה אוירית |
| * המטרות העיקריות בתקיפה אוירית אינן מתק- |
| נים צבאיים, אלא תעשיות ומרכזי אוכלוסיה המרו- |
| חקים מן החזית. |
| * אין לטפל בכת האוירי של האויב תוך לחימה |
| באויר, אלא בראש־ובראשונה יש להשמידו על הקר- |
| קע, ביחד עם המתקנים הקרקעיים שלו, והמפעלים |
| מהם הוא שואב את אספקתו. |
| * תפקיד כוחות היבשה הוא הגנתי: עליהם |
| להחזיק בקוים ולעצור בעד התקדמות האויב, בעוד |
| חיל־האויר משתק את כוחו ואת רצונו להמשיך |
| ולהילחם. מכאן פיתח דואה את הסיסמה, שהיא |
| תמצית מחשבתו על מעמד חיל האויר לעומת חילות |
| היבשה : ״החזק מעמד ביבשה והכרע באדר״ )וליתר |
| דיוק: ״מן האויר״(. |
| * יהיה זה מיותר ובזבזני ללוות מפציצים על- |
| ידי מטוסים־מגנים. הטיפוס הבסיסי של המטוס הוא |
| מטוס הקרב |
| וגם להגן על עצמו באמצעות מכונות־יריה. |
| * סיוע אוירי לכוחות היבשה הוא חסר חשיבות, |
| ובכל מקרה — עדיפה אמנעה על סיוע קרוב. |
| המסקנה האופרטיבית של דואה: מאחר והזרוע |
| האוירית היא הגורם המכריע במלחמה, יש לבנות |
| חיל־אויר עצמאי וחזק, המבוסס על מפציצים. זרועות |
| היבשה והים יסווגו־יתנוונו בהדרגה לתפקידם הטב- |
| עי— בלימת האויב. |
| 800 |
| מובן מאליו, מהזרועות הצבאיות האחרות לא |
| 82 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> התלהבו מד,תסריט שהציע עבורן דואה, ובמשך |
| שנות העשרים התנהל פולמוס חריף בינו לביו מת- |
| נגדיו, בעיקר מעל דפי הבטאון הצבאי |
| Aeronautica |
| שנפל ״קרבן לשגיאה הקלסית, לתת ערך גבוה |
| ומכריע לכל גורם חדש שמופיע, ולתלות בו את |
| כל התקוות״. דואה ענה, שהמטוס אינו גורם חדש |
| דואד, |
| מפחית מערך ההגנה הנגד־מטוסית. דואה השיב, כי בלבד, אלא שהוא מהפכני. מבקר אחר טען, ש |
| ההגנה הנגד־מטוסית היעילה והזולה ביותר היא |
| למנוע מלכתחילה ממטוסי האויב מלטוס, כלומר — |
| להשמידם על הקרקע. במקביל יש להכין את האוב־ |
| לוסיה האזרחית לקראת הגרוע מכל, ולדאוג למורל |
| שלה. מתנגדיו הצביעו על מלחמת צרפת־מרוקו |
| 1925—26) |
| מסייע בלבד, ורק בשלבים האחרונים, כאשר רפה |
| מפציץ מיצובישי |
| בסין |
| המפציץ הכבד הראשון של הד.א.פ. במלחמת העולם השניה — הסטרלינג. |
| 83 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לעצמכם מה צפו־ לעמק הפו המאוכלס שלנו מידי |
| אויב אוירי!״. |
| ב־ |
| כיצד עומדים רעיונותיו במבחן מלחמת העולם ה- |
| שניה. ימים מספר לאחר מותו, התפרסם |
| Aeronautica |
| חמה אפשרית בין צרפת ובלגיה לבין גרמניה. חילות |
| האויר, כמובן, ממלאים בה את התפקיד המכריע. |
| למה בדיוק התכוון דואה! |
| קשה לקבוע בדיוק מה היתד. השפעתו של דואה |
| על התפתחות הדוקטרינה האוירית באירופה ובעולם |
| בשנים המכריעות שבין מלחמות־העולם. אמנם דעת |
| הקהל היתד, נלהבת מאד לנושאים אויריים, ומדהים |
| כיום לגלות עד כמה היו הממשלה והציבור בברי- |
| טניה ערים ומודאגים מסכנת הכח האוירי. |
| הופעת הצפלינים מעל שמי בריטניה עירערד, |
| את האמונה המסורתית ב״אי הבלתי־פגיע״. החשש |
| מפני הפוטנציאל ההרסני של כח אוירי גרמני |
| )גם בשנים שפוטנציאל זה עוד לא היה כלל |
| בנמצא!(, ד,ינחה את הדיפלומטיה הבריטית לאורך |
| כל שנות ה־ |
| צימברלין. אך אין להניח, שהיומן כאן השפעה |
| של דואה: ספרו תורגם לאנגלית רק ב־ |
| באנגליה ב־ |
| ייקם |
| הבריטית עוצבה וגובשה על ידי טרנצ׳רד, פ |
| וגרוגס. |
| ב־ |
| רה זו תורגמה לאנגלית עבור קציני גייסות האויר |
| של צבא ארה״ב |
| התודעו לעניין הכת האוירי באמצעות בילי מיטשל, |
| ב־תכליתי. |
| הנדלי-פייג׳ האליפקס, כבד, מכוער, אך ר |
| 84 זנב של קונדור מעוטר בסימני אניות |
| שהטביע. הקונדור הטיל את חתיתו על |
| השיירות באוקיינוס האטלנטי. |
| הלחץ הקרקעי, התפנה למשימות אחרות, ודוקא |
| לאמנעה. דואה נאחז באותה דוגמה באמרו: ״בתקיפה |
| אוירית אחת על כפר מרוקאי נהרגו |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כאמור. ואולי יותר מכך עשתה טיסתו הטרנס־ |
| אטלנטית של לינדברג |
| אחרי ה״בליצקריג״ הגרמני בפולין, ארצות־השפלה |
| וצרפת, הכריז רוזבלט את הברזת ״ |
| צים״ שלו, אך רק פרל־הרבור המחישה לאמריקאים |
| למה בדיוק התכוון דואה. |
| בהכנסם למלחמה יישמו האמריקאים כמה מעק- |
| רונותיו של דואה: ״המבצר המעופף״ |
| ל־ |
| ההפצצה לאור היום, ללא ליווי מטוסי־קרב, אף הן |
| מזכירות את תפישתו את אופי הלוחמה האוירית. |
| אחר המלחמה, במאבק על עצמאות חיל־האויר האמ- |
| ריקאי, נשמעו טעוניו של הגנרל האיטלקי מפי |
| מצדדי ההנתקות מן הצבא. |
| 1935 |
| כבר היה דואה ״בתמונה״. גנרל וולטר וובד, ראש |
| המטה הראשון של ה״לופטוואפה״, דאג לתרגמו |
| לגרמנית, אלא שוובר מת בטרם הספיק לקדם את |
| רעיונותיו של דואה. ה״לופטוואפה״ — וכמוהו גם |
| יריבו |
| כחילות־אויר טקטיים, בעיקרם, ולא אסטרטגיים. |
| אצל הבריטים ארע דבר מעניין: הם פעלו |
| בהתאם לעיקר הראשון של דואה, והכירו ביכולת |
| חיל־האויר הגרמני לגרום נזק בלתי־נסבל לברי- |
| טניה. )בענין זה היו הגזמות רבות — דעת־הקהל |
| הבריטית ניזונה, למשל, מהערכות על שבוע הפצ- |
| צות אויר, שבהן יהרגו |
| הבריטים לא קיבלו את התשובה של דואה לבעיה. |
| במקום ליצור כח־מפציצים גדול, שישמיד את ה־ |
| 85 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>בליץ — המטוס הסילוני הגרמני שבפיתוחו הוחל בRA אדאדו |
| למשימות סיור. בחדשים האחרונים של המלחמה הספיק לבצע גם מספר גיחות |
| הפצצה. |
| מבצר העל ב־ |
| ב |
| ״לופטוואפה״ בבסיסיו, פנו הם דוקא לפתרון של |
| הגנה אוירית, מכ״ם ומטוסי יירוט, דבר שהוכיח |
| את יעילותו בקרב על בריטניה. |
| אין נביא בארצו |
| גם לרוסים לא היו רעיונותיו של דואה זרים כלל |
| ועיקר. ב־ |
| רוסי, עם הקדמה של סגן מפקד חיל־האויר הסובייטי, |
| גנרל ו.פ. חריפין. מפקד חיל האויר עצמו, גנרל |
| אזיקסנים, פעל לפיתוח כח הפצצה אסטרטגי, ואכן |
| הפצצה ארוכי־טווח וכוחות מוטסים. אלא שהטי־ הוקמה ארמיה למשימות מיוחדות, שכללה מטוסי־ |
| הורים עקובי־הדם שערך סטלין ב״קבוצת טוחא־ |
| צ׳בסקי״ לפני מלחמת העולם השניה, גדעו את |
| ראשי חיל האויד, ושמו קץ למגמות הללו. |
| הצרפתים גילו ענין בדואר,, וקולונל פ. ווטיה |
| טרח לחבר מחקר מעמיק על כתביו |
| 1935, de Guerre du General Douhct |
| נלהבת לספר זה כתב לא אחר מאשר המרשל פטן |
| אולם התפיסה האופנסיבית של דואה לא עלתה |
| בקנה אחד עם ״רוח מדינו״ ששלטד, בצרפת בין |
| מלחמות העולם. |
| רק באיטליה מולדתו הוצאו רעיונותיו של דואה |
| 86 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מן הכח אל הפועל, באתיופיה, במלחמת האזרחים |
| שניה. |
| בספרד, ובפחות הצלחה — במלחמת העולם ה |
| אולם גם באיטליה, ספק אם מעצבי המדיניות הבט־ |
| הונית הודו בגלוי בחובם לדואר,. |
| ב־ |
| ולהפתעתו גילה שהמרשל באלבו, שר האויריה, ורא- |
| שי חיל ד,אויר, אינם מתיחסים בכלל לדואר, ולכת־ |
| ביו! יתר על כן, הם גילו ענין דוקא בתאוריות |
| החדשות של אסטרטגיה אוירית, שמקורן בבריטניה. |
| רעיונותיו של דואה זכו ליישום — אם גם חלקי — |
| בהתנגשויות האלימות בשנות ד,־ |
| את מנצ׳וריה ב־ |
| מוסוליני טבחה בתושבי אתיופיה, ולגיון ה״קוג־ |
| דור״ הגרמני העלה באש את גרניקה, עירם האהובה |
| של הבסקים. אולם המבחן העיקרי עתיד היה לבוא |
| במלחמת העולם השניה. |
| האם צדק |
| המלחמה חשפה מספר חולשות בתאוריה של |
| דואה. ראשית, החזיתות לא היו סטטיות, כפי שחזה |
| אותן, אלא גמישות וניידות. תפקידם של כוחות |
| היבשה והים לא הצטמצם כלל ועיקר להגנה. דואה |
| וטיס טעה, משום שהוא הסתמך על הנתונים הגאו־אסטר־ |
| גנרל ק |
| למאי, מ |
| כוחות האויר |
| האמריקאיים |
| במז. הרחוק. |
| טגיים של איטליה בלבד, ולכן חסרה תורתו ערך |
| אוניברסלי. ההפצצות האסטרטגיות של בעלות־הברית |
| הוכיחו, כי הוא הגזים בהערכתו את כח־ההרס של |
| הפצצה האוירית הקונבנציונלית, ומצד שני הפחית |
| בחשיבות וביעילות הנ״מ. כמו־כן הוכח, כי מורל |
| האוכלוסיה אינו נשבר בקלות על־ידי הפצצות אוי־ |
| ריות, וגם התפוקה הלאומית אינה נפגעת בנקל. |
| אי־אפשר להעריך את השפעת ההפצצות בנפרד |
| מהתמונה הצבאית הכוללת, שהרי בשעה שד,מה- |
| לומות האויריזת הכבדות ביותר ניחתו על גרמניה — |
| בואינג |
| 87 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מרשל |
| האווירית |
| סיר ארתור |
| האריס, שעמד |
| בראש פיקוד |
| המפציצים |
| הבריטיים |
| ג־ |
| כבר היה הצבא הגרמני במפולת טוטלית על היכשה. |
| ההפצצות האסטרטגיות היו אחד הגורמים שהכריעו |
| את גרמניה, אך לא הגורם היחידי. זאת בדיוק |
| טענו כנגד דואה מבקריו, מעל דפי ה״רויסטה אארו־ |
| נאוטיקה״ |
| ההפצצות תרמו תרומה עקיפה בכך, שמטוסי־ |
| את ה״לופטוואפה״ בקרבות־אויר רבים־מספור. כמו- הקרב שליוו את מפציצי בעלות־הברית — שחקו |
| כן, ריתה משמעות לעובדה, שבשלבים האחרונים |
| היקצו הגרמנים משאבים עצומים להגנה בפני חפצי |
| צות־אויר במקום להפנותם אל החזית. מן הראוי |
| לציין, שבמהלך ההפצצות האסטרטגיות נעשו טעו- |
| יות רבות, כמו בחירת מטרות לא מתאימות, שימוש |
| בפצצות קטנות מדי, וגיחות ללא ליווי. טעויות אלו |
| תוקנו בחלקן, בקרב האוירי על יפן. |
| הכה האוירי במלחמת העולם השניה הצטיין דוקא |
| בצד הטקטי, ולא בצד האסטרטגי שלו: רוב הקר- |
| בות באוקינוס השקט היו בעצם קרבות של מטוסים |
| שהמריאו מנושאות מטוסים, כנגד ספינות מלחמה |
| של האויב. באוקינוס האטלנטי נעשה שימוש נרחב |
| במטוסים כנגד צוללות גרמניות. בזירה האירופית |
| היה הסיוע־הצמוד חלק חשוב, ולעתים מכריע, בקרב. |
| השיא היה, כמובן, בפלישה לנורמנדיה, שבה נעשה |
| מאמץ אוירי משולב של הפצצה, הרחקת ה״לופט־ |
| וואפה״ מאיזור הנחיתה, הצנחה והנחתה, וסיוע |
| קרוב. |
| לאור כל זאת, היה על דואה להתהפד בקברו, |
| אילמלא המאורע ששינה את התמונה מקצה אל |
| בואינג |
| את צי המפציצים הבינוניים של ארצות-הברית בשנות ה |
| 88 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> קצה: הטלת הפצצה האטומית על •הירושימה |
| לכאורה — ישאל השואל — מה ההבדל בין |
| הפצצת המבורג ב־ |
| הגיחות על טוקיו במרס |
| בני אדם, ובין הפצצת הירושימה שעלתה ב־ |
| אלף קרבנות ? ההבדל הוא כמובן עצום : את ״הילד |
| הקטן״, )הפצצה האטומית הראשונה( הוביל מפציץ |
| 29 |
| מטוסי יירוט. אמנם, בעיית הנ״מ לא נפתרה, אולם |
| מרגע שפותחו הטילים הביניבשתיים כאמצעי־שיגור |
| של הפצצה הגרעינית, שוב יכול היה דואה לנוח |
| על משכבו בשלום. |
| ברנרד בדודי מתאר כמה יעילה היתד. הגנת |
| לונדון בנגד ה |
| 97 |
| ורק ארבע פגעו במטרתן. אך לו היו ארבע פצצות |
| אלו חמושות בראש חץ גרעיני — לא היה כל ערך |
| להישג ההגנתי הנדיר. שלשים שנה היה על דואה |
| להמתין עד שיצא מנצח : סוף־סוף התגשמה נבואתו, |
| תקיפה |
| וערים שלמות רבצו חסרות־ישע, חשופות ל |
| אוירית קטלנית... |
| הטעויות המרתקות ביותר |
| ״התגמול המסיבי״ |
| ארה״ב בשנות ה־ |
| חילות האויר הערביים על־ידי חיל האויר הישראלי |
| אשי |
| ב־ |
| חיל האויר, היתד! אמורה להגיב בכל כחה הגרעיני |
| העדיף על התגרות האויב. לצורך כך נבנה צי־ |
| המפציצים האדיר של ארצות־הברית. אולם גישה זו |
| נמצאה כבלתי מעשית: היה זה ״הגיוני״ עבור אומה |
| לסבול — על מנת לחמשיר ולהתקיים. אך היה |
| זה אבסורד, כדברי ביסמרק, עבור אומה ״להת־אב־ |
| מפחד המוות״. |
| ״התגמול המסיבי״ הוחלף, לפיכך, ב״תגובה גמי- |
| שה״ |
| בכל מגוון האפשרויות, מתחת לסף הגרעיני. במצב |
| זה חשו ״הגנרלים של המפציצים״ |
| Generals |
| כבר בקוריאה הם נדרשו לבצע יותר סיוע־קרוב |
| ואמגעה, מאשר הפצצות אסטרטגיות. מקארתור, |
| שדרש לתקוף בנשק גרעיני את מנצ׳וריה — הודח |
| ע״י טרומן מתפקידו. ״מבצע חניקה״ |
| Strangle |
| אספקה של האויב — נכשל לחלוטין מאחר והסינים |
| נועותיהם. |
| והצפון־קוריאנים השכילו להסוות את ת |
| תופעה זו חזרה ביתר־שאת בויאטנם: שוב הובלטה |
| קונבייר בי־ |
| 89 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> חשיבות הסיוע הקרוב, ואי־הרלבנטיות של ההפצ |
| יה |
| צות האסטרטגיות. דואה, לו היד. מאריך ימים, ה |
| B-52 סופק כפיו באי־אמון למראה מפציצי |
| הממריאים מגואם למשימות סיוע טקטי)!( בויאט־ |
| נם... |
| איזה משפט, אם כן, נחרוץ על דואה י האם היה |
| נביא שקר או בעל חזון שסופו להתגשם י הנד. כיום |
| אנו עומדים בפתח עידן של מערכות נשק חדשות |
| tions |
| נוספת. אם ניתן, בכלל, לסכם את הדיון באיש זה |
| ובתורתו, אפשר לומר עליו, כי עשה טעויות למכביר. |
| טו- |
| הוא לא הבין את הסיבוך הרב שבהפעלת מ |
| סים. לגביו, למשל, לא היתד, מניעה לחמש מטוס |
| אזרחי בפצצות ולשלחו לקרב. הוא המעיט ואף |
| זילזל בחשיבות מהירות הטיסה. הוא שגה בחישובים |
| רבים שעשה. אך הטעויות של אדם זה מפרות את |
| חרים. |
| המחשבה יותר מאמיתות רבות של רבים א |
| בזזרכ |
| ®fa •9 • |
| DU •S באריות |
| הנוזרק הכ |
| ni'KJun ,ii^in |
| ת-אחרכוורקו דבק אפוקסי |
| מהיר |
| לכל נונ |
| 90 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> חנן רבינוביץ בע׳׳מ |
| רח׳ ב. הירש |
| טל |
| * סרטים תעופתיים |
| * רצועות ורשתות מנילון |
| * סרטים מכותנה, ניילון ואסבסט |
| * פתילים מאסבסט וכותנה |
| * חגור צבאי |
| * רתמות שונות |
| * חגורות בטיחות לחשמלאים |
| * חגורות בטיחות למכוניות |
| * חגורות הרמה )סלינגים( |
| מניילון ופוליאסטר |
| * אהלים — ברזנטים — בדים ליקוומן |
| ״אלקטרוניקה״ |
| ספקים מוכרים למשרד הבטחון |
| רמקולים ״היי־פיי״, שפופרות |
| אלקטרוניות מכל הסוגים, |
| מחטי פטיפון ורכיבים שונים |
| * |
| תל־־אכיכ, רח׳ כוגרשוג |
| טל |
| נופד כשנת |
| 91 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ממעמקי• קראתיך |
| המראה של אוניות הצי זזסוב־ |
| ייטי, העוקבות אחר תנועותיו של |
| הצי האמריקני, — כבר הפך ל־ |
| שיגרתי. כך היה גם בתמרון |
| נאט״ו ״עבודת צוות |
| במרחק |
| לנד. במרכזו של הצי, שנטל חלק |
| בתמרון, שטה נושאת המטוסים |
| האמריקנית ל,:די׳ שזכתה ל״צל״ |
| בדמותה של משחתת סובייטית. |
| מלחי המשחתת הרוסית צפו דרך |
| שגרה במשקפותיהם אחר הנעשה |
| על סיפונה, כאשר לפתע שיפשפו |
| עיניהם בתדהמה: מטוס פ־ |
| שעמד להמריא מנושאת המטוסים, |
| האיץ לפתע לרוחב הסיפון וצנח |
| הימה כששני אנשי ציוותו מת- |
| עופפים בכסאות המפלט שלהם ו־ |
| נוחתים על סיפון האוניה. המטוס |
| עצמו קפץ פעם ופעמיים בטרם |
| שקע לתהומות האוקינוס. |
| עד מהרד, החלה פעילות קדחת- |
| נית של האמריקנים ושל הרוסים |
| למשות את המטוס מהים בכל |
| מחיר. ולא בכדי: פי־ |
| מטוס־הקרב היקר והמתוחכם ב- |
| יותר בעולם. הוא נושא מערכות |
| אלקטרוניות כה סודיות, שהן לא |
| נמכרו אפילו לכוחות ארצות־יהב־ |
| דית במדינות־חוץ. הוא גם נשא |
| טיל אויר־אויד פגיכש ששוויו חצי |
| מיליון דולר — החדיש והמשוכ- |
| לל בין טילי אויר־אויר במערב. |
| בשביל הרוסים היתד. האפשרות |
| ״לשים יד״ עליו בגדר גמול מתוק |
| לאחר נפילתו של מטוס הקרב |
| שלהם מדגם מיג־ |
| רק |
| ביניהם לבין משאת נפשם. אולם |
| לאמריקנים לא היו שום היסוסים : |
| הם החליטו למשות את המטוס או |
| לפוצצו. החלטתם היתד, נחושה: |
| לא לתת למטוס הסודי ליפול ב- |
| ידי הרוסים. |
| אולם המשימה לא היתד. פשו־ |
| טה. האמריקנים עבדו בשלושה |
| מישורים שונים: הם הבהילו ל- |
| קורי, כדי לאתר בראש ובראשונה מקום אונייה מיוחדת בשם שא־ |
| את מקומו של המטוס. במקביל |
| אורגן כוח ששוטט בסביבה, כדי |
| למנוע מהסובייטים לנוע בחופ- |
| שיות במקום נפילת המטוס. כן |
| הוקמה ועדת חקירה לבדיקת נסי- |
| בות נפילתו של המטוס הימה. |
| שלושה נסיונות שנעשו למשות |
| את המטוס, לאחר ששאקורי אית־ |
| פ־ |
| של נושאת המטוסים קנדי. |
| רה אותו באמצעות סונאר — נכ- |
| שלו בגלל מזג־האויר הגרוע ו- |
| הים הסוער. צוללת־ הצלה קטנה, |
| שהובאה למקום ע״י אוניה נור- |
| בגית, נאלצה לחזור כלעומת ש־ |
| באד עקב תקלה במערכת־החשמל |
| שלה. חודש ימים חלף, נסיונות |
| המשייה הלכו ותכפו, ומחירם |
| תפח ועלה, ללא תוצאות. הטיל נעלם |
| רק משהובאה למקום צוללת־ |
| המחקר האוקיאנוגראפית נאר־ |
| המונעת בכוח גרעיני, אותר המ- |
| טוס ימדוייק, ואף נקבע כי הוא |
| מוטל על גבו. אולם ־תברר ש- |
| הטיל אויר־אויר פ:יכ |
| מטוס — נעלם... הצוללת הגרעי- |
| נית החלה בחיפוש אחר הטיל ה- |
| סודי. תוך בדי־כך הועלו חשדות |
| שמא הרוסים הצליחו למשות את |
| הטיל. |
| בינתיים נמשכו המאמצים ל־ |
| משיית המטוס. פעם אחת הועלה |
| המטוס עד לגובה של |
| מתחת לפני האוקינוס, כאשר ה- |
| כבל נקרע — והמטוס שקע שוב. |
| מי שהצליחה לבסוף למשות את |
| המטוס ההרוס־בחלקו, היתה ספי־ |
| נת־חילוץ של מערב־יגרמניה בשם |
| נזאורוש. זמן־מה לפני משייתו ה- |
| סופית של המטוס נמצא לבסוף |
| גם הטיל. הוא נמשה, ונמצא ש- |
| הוא נפגע קלות בלבד. |
| החילוץ עלה לממשלת ארה״ב |
| דולרים, אך, כמה עשרות מיליוני |
| המאמץ היה כדאי; חשיפת סודו- |
| תיו של המטוס ע״י הרוסים, לו |
| היו מצליחים לשים יד עליו, הי־ |
| ותר... |
| תה עלולה לעלות הרבה י |
| אך עד מהרה הסתבר ־!והרוסים |
| עסוקים בתקרית דומה שאירעה |
| אצלם: מטוס־סיור ענקי מדגם |
| שכינויו בצופן של׳ טופולב צו־ |
| נאט״ו הוא כיד, התרסק אף הוא |
| באוקינוס האטלנטי, לא הרחק מ- |
| חופי ניו־פאונלנד. החוסים לא |
| חסכו כל מאמץ לחפש |
| המטוס ולמשותם מהים. רק לאחר |
| ששה שבועות של חיפושים, איתרו |
| הרוסים את מקומו במעמקי הים. |
| חמש ספינות־חילוץ סובייטיות ש- |
| הוזעקו למקום, ואשר תנועותיהן |
| הטעו את האמריקנים לחשוב כ- |
| אילו הם מכוונים לחלץ את פ־ |
| משו לבסוף שברים גדולים של ה־ |
| הפנטום ה־ |
| מטוס הפנטום ה־ |
| שיוצר על־ידי ״מק־דונל דוג־ |
| לאס״, ״רד מפס הייצור באביב |
| הקרוב, עשריס שנת בדיוק |
| לאחר שהפנטום הראשון המ- |
| ריא לטיסת בכורה. גם זה שיא |
| חדש של מסוס מיומן זה. |
| 92 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מטוס •הרוסי, שנשא מערכת ביון |
| מתוחכמת. |
| בעוד •המאמצים למשות את פ־ |
| נמשכו, נחקר הטייס על נסיבות |
| המקרה. הוא סיפר שכאשר היה |
| בהסעה אל הפעוט כדי להמריא, |
| תופעלו לפתע המנועים במלוא כו- |
| חם, •והמטוס זינק לפתע לרוחב |
| שתק |
| הסיפון. נסיונו של הטייס ל |
| את המנועים ע״י משיכת המצערת |
| אחורנית לא הועילו: המנועים |
| ״נתפסו״. ״היכון לפליטה״, קרא |
| הטייס לנווט ומשך בידית המפלט |
| שלו כמעט בעת־ובעונה אחת עם |
| איש הצוות השני, כשהמטוס היה |
| כבר ״באוויר״, לאחר שעבר את ה- |
| סיפון ושקע הימה. שני אנשי ה- |
| צוות נחתו במצנחיהם על הסיפון, |
| פצועים קל. |
| דובר הצי האמריקני אמר שה- |
| מטוס נמשה מהים כשהוא ״במצב |
| משביע רצון״ וזאת ״כדי לחקור |
| את מהות התקלה במנועים״. |
| מיג |
| הסנסציה |
| כאשר הנחית ביפאן טייס חיל־ |
| האויר הסובייטי זיקטור איבנוביץ |
| באלנקו, בן ה־ |
| 25 |
| הסנסציה בעצם נפילתו של המ |
| טוס בידי המערב היא רק תחילתו |
| של הסיפור. למערב נפלה ״מן |
| השמים״ — במלוא מובן •המילה — |
| •הזדמנות בלתי־חוזרת לאמת את |
| ההשערות והניחושים שרווחו עד |
| אותה עת במערב בקשר למטוס, |
| או להפריכן. אבל הסנסציה הא- |
| מיתית היתה, כאשר האמריקנים |
| גילו שהרוסים בנו מטוס־על, ש- |
| מהירותו, טווחו וגיובה־טיסתו איפ־ |
| שרו לו משך עשר שנים תמימות |
| יחדור באין מפריע לשמיהן של |
| מדינות רבות בטיסות־ב־ון, בלא |
| שניתן היה ליירטו. |
| •המטוס סיפק הפתעות רבות ל־ |
| מומחים •האמריקניים. הוברר כי |
| בשל הצורך הדחוף בייצור מטוס־ |
| ירוט מגביה־טוס בין השנים |
| ל־ |
| בים מוכרים, •ונמנעו משימוש ב־ |
| טכנולוגיות מהפכניות שהיו מצי |
| ריכות זמן רב. הצורך הדחוף ב- |
| מטוס נבע מכוונתה של ארה״ב |
| לייצר את בי־ |
| רותו מאך־ |
| מ־ |
| פיא במיוחד כדי לנסוק במהירות |
| לגובה ז״, לשגר ארבעה טילי |
| ולחזור לבסיס. תוכנית כי־ |
| לה לבסוף ובריה״מ פיתחה דגם |
| משופר של מינ־ |
| הרוסים השתמשו בו בכל אזור בו |
| היו חפצים באין מפריע. רק לאח- |
| רונה, משנכנסו לשימוש מבצעי |
| מטוסי פ־ |
| ארוכי הטווח ומטוסי פ־ |
| טילי אויר־אויר מדגם פפארו, צימ־ |
| צמו הרוסים את חדידותיהם ל־ |
| פ־ |
| 93 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> בי, בהשוואה למטוסי פ־ |
| אם בכל־זאת השיג מהירות של |
| רי |
| 2.8 |
| הדבר נובע מפשרות רבות מדי |
| שנעשו על חשבון הביצועים הא- |
| חרים, כמו כושר תימרון ויירוט |
| בגבהים בינוניים ונמוכים. עד |
| כדי כך הגיעו הדברים, שהמטוס |
| היה זקוק להגנה אווירית צמודה |
| בעת שהמריא מבסיסים במדינות־ |
| עימות, כמו מצרים למשל, כדי |
| להגן עליז בעת המראתו, עד ל־ |
| נסיקתו לגובה הטיסה הרם, והב- |
| טוח שלו. |
| לאחר שבוטלה תוכניתו של ח״א |
| האמריקני לייצר את בי־ |
| ארה״ב מתכנון חדירות מפציצים |
| לרוסיה בגובה, רב, לתכנונו של |
| פי־ |
| תפקידו של מיג־ |
| צים נסתיים איפוא. המומחים הא- |
| שיפרו את המנועים המוצלחים־ מריקניים טוענים, כי הרוסים |
| מאוד של מיג־ |
| דגם־יירוט בעל כושר הסתכלות |
| ושיגור טילים ״כלפי מטה״ — |
| ותר, |
| לירוט מטוסים הטסים נמוך י |
| בלא להאלץ לרדת לאותו גובה |
| בו בטל יתרונו של המיג המהיר. |
| מחית של מטוס זהה בביצועיו |
| לזה של מיג־ |
| לות על |
| מחירו המשוער של מיג־ |
| 25 |
| רו על מחיר נמוך בפיתוח ובייצור |
| משום שהשתמשו בפלדה ובאלו־ |
| מיניום, ורק בשפות־ההתקפה של |
| הכנף ובמבער־האחורי הם הש- |
| תמשו בטיטאניום, הקשה לעיבוד. |
| תא־הטייס הינו העתק מדויק של |
| תא המיג־ |
| למרות שבלאנקו, הטייס שערק עם |
| המטוס, טען שלא הותקן במטוס |
| מושב מפלט, וזאת מתוך רצון |
| מדליית על־קולית |
| כמה וכמה אישים זכו לקבל מהנשיא פורד מדליות על פועלם |
| בעבר, וזאת זמן קצר לפני שהעביר את הנשיאות לג׳ימי קרטר. |
| בין מקבלי המדליות היה גריגדיר־גנואל צ׳ארלס )צ׳אק( ייגר, |
| שהיה האדם הראשון אשר טס מהר יותר ממהירות הקול. הדבר היה |
| בל ב־ |
| ייגר קיבל מדלית־כסף מיוחדת, שהיא ״מדליה אזרחית״ של |
| הקונגרס, המקבילה בערכה ל״מדליית הכבוד״ של הקונגרס. זו |
| מוענקת על גבורה מיבצעיה בשדה הקרב. מיג |
| ויקטור בלאנקו טייס מיג |
| 25 אזורים אלה, שהיו בעבר ״נקיים״ |
| ממטוסים. |
| פרופיל של פשטות |
| מיג־ |
| עתה ניתן למומחים האמריקניים |
| להרכיב ״פרופיל־ביצועים״ של ה- |
| מטוס. הדעה הכמעט־אחידה היא, |
| שהמטוס הוא פשוט עד פרימיטי־ |
| 94 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לחסוך במשקל, הרי בודקי המ |
| טוס גילו שיש בו מושב מפלט |
| זהה לזה של מיג |
| בסך־הכל, אומרים המומחים ה- |
| אמריקניים בהערכה, הוכיחו הרו־ |
| סים כי הם מסתגלים מהר למצבים |
| ולבעיות הפתאומיות המתעוררות |
| לפניהם : הנה התעוררה בעיה |
| כיצד לירט מפציץ מדגם בי־ |
| שנבנה ע״י האמריקנים, ותוך זמן |
| קצר יחסית באה התשובה בדמות |
| מיג־ |
| האם מהווה המטוס יוצא־מן־ |
| הכלל המלמד על הכלל, או שמטו־ |
| סיה החדישים האחרים של בריה״מ, |
| כמו פוחוי־ |
| פלאגון, ד,ם אומנם מטוסים שכבר |
| נבנו ב״ניחותא״, תוך שימוש ב- |
| טכנולוגיות חדישות ומפותחות י |
| הציניקנים אומרים: רק עריקה |
| נוספת תוכיח זאת... |
| מוזיאון התעופה |
| נתח שערו |
| בשורה טובה לחוב־בי־ד,תעופה |
| בעולם כולו: לאחר שנים של |
| בנייה ותכנון, נפתח בוושינגטון |
| המוזיאון הלאומי לתעופה וחלל |
| של המכון הסמיתסונייאני. |
| ״מול״, השדרה המפוארת הנמת- המוזיאון שוכן בצידה של ה־ |
| חת מגבעת הקפיטול ועד מצבת |
| לינקולן. ארבעה בנייני ענק עשו- |
| יים שיש בגובה חמש קומות, המי |
| חוברים זה לזה באולמות־זכוכית |
| ענקיים, מהווים אה המוזיאון, ש־ |
| תפס נתח הגון מהשדרה המפוארת. |
| ביקור במוזיאון גדול זה, ש־ |
| הפך אבן־שואבת לאלפי תיירים |
| מרחבי ארה״ב והעולם כולו מח- |
| ייב... רגליים חזקות. אך אל דא- |
| גה : בוני המוזיאון התחשבו ב- |
| מבקרים, והתקינו פינות ישיבה |
| מתחת למטוסים, טילים וחלליות |
| המשתלשלים מן התקרה וממלאים |
| את חלל המוזיאון. |
| 500 |
| על־אף גודלו, אין המוזיאון מסו־ |
| גל להכיל את כל המטוסים ש- |
| נאספו בשקדנות ע״י המכון יהס־ |
| מיתסונייאני זה כעשרים שנה. רק |
| 64 |
| טו־ |
| נמצאים בתצוגה: אלד, הם מ |
| סים שעשו היסטוריה או שהשיגו |
| בזמנם שיאים מיוחדים. |
| המטוס הראשון הנגלה לעיני ה־ |
| מוזיאון |
| מבקרים כבר בכניסה ל |
| הוא הפלייר, מטוסם של האחים |
| רייט — כלי־הטיס הראשון ׳הכבד־ |
| מד,אויר. בתוך המוזיאון עוברים |
| המבקרים על פני |
| פה וכמיהה לתעופה. התצוגה מש־ |
| תרעת החל משרטוטיו המדהימים |
| של ליאונרדו דה־וינצ׳י, שכבר מאויר |
| !!של |
| לפני כ־ |
| בתקופה בה טרם חלמו על מכו- |
| ניות, שלא לדבר על מטוסים או |
| טיסה באוויר בכלל — ועד ל־ |
| 15 |
| מים של ימינו |
| המוזיאון מחולק לגלריות שונות. |
| הראשונה בהן היא ״ציוני דרך ב- |
| תעופה״, הכוללת מטוסים וחל- |
| ליות, שציינו — כל אחד בתקו- |
| פתו — את התפתחות התעופה |
| בארצות־הברית. הראשון בהם הוא, |
| כאמור, מטיוסם של האחים רייט. |
| מטוסים אחרים הם רוחה של פכט |
| לואיפ — מטוסו של לינדברג, |
| 1 |
| הראשון שעבר את מהירות הקול |
| וכן פרנדשיפ־ל, החללית האמרי- |
| קנית המאויישת הראשונה שיהקי־ |
| פה את כדיור־יהארץ, ואפולו־ |
| החללית שנשאה שני האסטרונאו- |
| טים האמריקניים שנחתו לראשונה |
| על הירח בשנת |
| ״אולם החלל״ הוא גלריה בפני |
| עצמה, המשתרעת על פני אולמות |
| ״חתיכת היסטוריה״ באגף להתפתחות התובלה במוזיאון. במרכז התצלום: |
| הדקוטה האלמונית. |
| 95 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מוזיאון התעופה בוואשינגטון על רקע בניין הקפיטול |
| עצומים. מן התקרות משתלשלים |
| דגמים בקנה־מידה מלא של |
| לוויינים וחלליות ששיגרה ארה״ב |
| לחלל: החל מפיונר־ |
| החללית שנחתה על מאדים. |
| במרכזו של אולם החלל ניצבת |
| סקיילאב, מעבדת החלל של אד־ |
| ה״ב, שעל גופה, המבריק בצבע |
| הכסף, משתקפים האורות הנוצ- |
| צים סביב. קהל המבקרים יכול |
| להיכנס לתוכה, ולראות כיצד חיו |
| ועבדו בה האסטרונאוטים בפרקי־ |
| זמן שבין חודשיים לשלושה. ל- |
| צידה של המעבדה ניצבים כנפית |
| העטורות תאי־שמש, ההופכים את |
| אור השמש לכוח חשמלי לצורך |
| הנעת מכשיריה. |
| אגפים מיוחדים הוקצו למטוסי |
| מלחמת־העולם הראשונה והשניה. |
| יש אגף מיוחד לפעולות ים־אויר, |
| שנבנה בצורת סיפון של נושאת |
| מטוסים. אגף אחר מתאר את הת- |
| פתחות התובלה באויר, כשמטוס |
| די. פי |
| קום של כובד — כמטוס בן־אל־ |
| מוות שתוכנן לפג־ מלחמת העולם |
| השניה ועדיין משרת בעשרות מדי־ |
| נות בעולם )כולל ישראל(. |
| הקמת המוזיאון עלתה |
| יון דולר, והוא כולל אולם קול- |
| נוע עם מסך ענק, המקרין ללא |
| הפסק בשנה הראשונה לפתיחת ה־ |
| המ-׳ מוזיאון את הסרט ״ל |
| תאר את הכמיהה לטיס ב־ |
| שנים האחרונות. הסרט נתרם ע״י מעבדת החלל סקיילאב ב״אולם החלל״ במוזיאון. |
| למבקרים ניתן לבקר בתוכה. |
| 96 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> חברת הנפט הגדולה הונטיננטל־ |
| אייל, אשר הפיקה את הסרט במ- |
| יוחד עבור המוזיאון. |
| תרומות היוו את החלק העיקרי |
| של מימון המוזיאון. מערב־גרמניה |
| תרמה את הציוד לפלאנטריום ש- |
| במוזיאון, אשר המערכת החשמ- |
| לית המופלאה שלו מחוברת למח- |
| שב. מצפה־כוכבים זה, המכונה |
| פפייפדאנטדיום )מצפה חלל( ״נו־ |
| ״ביקורים״ ב-1 טל״ את הצופים |
| גלקסיות רחוקות, תוך הצגתן ב- |
| פרטי פרטים מדהימים כמו ב- |
| סרטי מדע בדיוני. |
| ספריה בת |
| אטרון, משרדים, קפטריה ענקית, |
| כל אלה הופכים את המוזיאון־ |
| לתעופה לאתר, בו יכול כל שוחר |
| תעופה לבלות ימים שלמים בלא |
| שהעין תדע שבעה. |
| אומר מנהל המוזיאון, מייקל |
| קולינס, שהיה האסטרונאוט ה- |
| שלישי באפולו |
| הירח: ״זהו אינו רק מוזיאון, זהו |
| מרכז לחינוך תעופתי, ששעריו |
| פתוחים לפגי כל מי שרוצה ללמוד |
| על התפתחות התעופה וגיבוריה, |
| על מבנה מטוסים, טילים וחלליות, |
| להכיר מושגים מעולם התעופה |
| והחלל — עולם המרתק את כל |
| האנשים בכל הארצות״. |
| המעונה ער |
| 220 |
| בניסתו של אוטובוס האוויר א־ |
| 300 |
| תעופה בעולם כמטוס רחב־גוף |
| לקוים קצרים אך רבי־תפוסה, ה־ |
| עמיד בכל חריפותה את בעית |
| מטוס־הנוסעים של המחר. מפעלי |
| המטוסים הגדולים בארה״ב ניעו- |
| רו נוכח ״הסכנה האירופית״, הע- |
| לולה לנגוס בהגמוניה המוחלטת־ |
| כמעט של אמריקה בשוק מטוסי־ |
| הנוסעים בעולם. |
| יחד עם זאת, הצורך במטוס־ |
| ניסעים חסכוני ויעיל, שישא בין |
| ל־180 |
| רים — הולך ומחריף. המטוס ה־ |
| ״קלאסי״ היום בטווחים אלה הוא |
| הכואי:ג־ |
| אולי מטוס־הנוסעים הנמכר ביותר |
| בעולם. אולם הוא הולך ומחיישן |
| וכן גם מנועיו, הרועשים יחסית. |
| הטכנולוגיות שפותחו היום כבר |
| מאפשרות בניית מטוס־נוסעים מ- |
| חומרים חדישים וקלים, ומנועים |
| רבי־עוצמה שהם חרישיים וחסכו- |
| שני שווקים עיקריים ״תובעים״ ניים. |
| מטוס חדש כזה לשנות השמונים |
| הקרבות־ובאות: נתיבי־האויר ה־ |
| פנים־אירופיים, וחברות־התעופה |
| הפועלות בקווים הפנים־ארציים ב- |
| אמריקה. |
| פיתוחם שי מנועי סילון רבי־ |
| עוצמה, איפשר את הופעתו של |
| א־ |
| המונע בשני מנועים מתוצרת אר־ |
| ה״ב. אולם קצב־הייצור של מטוס |
| זה, וגם מידת התלהבותם הנמוכה |
| של חברות־ד,תעופה ממנו — רחו- |
| קים מלהשביע את רצון יצרניו. |
| נוסף לכך, האמריקנים אינם מת- |
| כוונים לרכוש את המטוס: במי |
| קום זאת הם מציעים דגמים מש- |
| להם, שיהיו לדבריהם זולים, חס- |
| כוניים ויעילים ממנו. |
| ״הקרב על |
| איפוא הנושא המעסיק כיום את |
| התעופה האזרחית. זוהי •המערכה |
| לעיצוב דמותו של מטוס־הנוסעים |
| התת־קולי לטווחים קצרים של |
| שנות השמונים, ש־רש את מקומו |
| של בואינג |
| חים הארוכים ישמרו פיאינג |
| ודי. שי |
| שנים נוסף(. באויו |
| shun |
| מי הם ״הכוחות״ הנוטלים חלק |
| בקרב זה י בואינג מציעה מטוס |
| שציונו ״ |
| x 200 לאס מציעה את ״די סי |
| — שניהם מטוסים רחבי־גוף, דו־ |
| מנועיים, בני |
| בים, וטווח טיסה של עד |
| לוקהיד מציעה מטוס המונע על־ |
| ידי פרופלר )ראה ״הפרופלר |
| חוזר״ במדור זה(, שלו יתרונות |
| משלו. אלה הם ״שלושה הגדו- |
| לים״. |
| כל אחת מחברות אלה התקשרה |
| עם יצרנים אירופיים, כדי לברר |
| אפשרות שיתוף־פעולה בייצור. ה־ |
| גישושים העלו ש״דאסו״ החליטה |
| על פיתוח דגם חדש של המדקור, |
| שבריטניה200 שיקרא מדהיר |
| — שלה חלק־הארי בפיתוח האיר־ |
| בם א־ מ>ראד |
| טיפוס־האב הראשון של מיראז׳ |
| דאסו שבסיאנט־קלאוד. השלמתו תהיה באוקטובר השנה והוא יטוס |
| טיסת בכורה בתחילת השנה הבאה. |
| עשרת המטוסים הראשונים יסופקו לחיל־האויר הצרפתי בשנת |
| 1982 |
| מיראז׳ |
| בשפות־הכנף הקדמיות, נזערכת־הטסה חשמלית מיוחדת, המיועדת |
| למטוס המתוכנן כבלתי־יציב מבחינה סטטית |
| אות |
| כיוון הדומה לזה של פ־ |
| משופות לאחור, ובזזרטונזו — מכ״ם חדיש. |
| 97 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> תי מתקבלים על הדעת להצטרפו־ |
| מרי־ |
| תה כשותפת לייצור מטוס א |
| קני־אירופי; וכי גרמניה אף היא |
| עומדת על דעתה שיש לחתור לפי־ |
| תוח דגם פשוט יותר של א־ |
| כמתחרה למטוסים האמריקניים. |
| השוק האמריקני למטוסי־נוס־ |
| עים הוא כפול בממדיו מזה האי־ |
| עמדת־ |
| רופי, ולפיכד הוא מצוי ב |
| מפתח לגבי כל הכרעה שתיפול. |
| עם־זאת ברור ליצרנים האמריק- |
| ניים, כי קיים הבדל רב בין מה |
| שדרוש ורצוי לשוק האמריקני ה- |
| רחב והגדול, ובין מה שדרוש |
| לשוק האירופי שהוא מצומצם יו־ |
| תר, ומשתרע לטווחים קצרים יו- |
| ואינג |
| תר. הכרה זו הביאה את ב |
| להציע כבר עתה שלושה דג- |
| מים של מטוסה המוצע בואינג |
| מות וטווח קצר, דגם בן |
| שבים וטווח ארוך יותר, ודגם שלי- |
| שי בן |
| הצעות, הצעות... ובינתיים טרם |
| סוכם דבר. המערכה, ככל הנראה, |
| תהיה חריפה. השוק הצפוי למטוס |
| המוצלח ביותר הוא רחב ומבטיח. |
| המודד שיקבע מראש לאיזה יצרן |
| צפויה הצלחה יהיה מספר ׳ההז- |
| מנות שיהיו בידו מראש, כפי |
| שהיה הדבר בעת הופעתו של |
| בואינג |
| ארוכי־הטווח לנוסעים, שתופיע |
| אחר כשלונו של הקומם. הגישו־ |
| שים אצל חברות התעופה מצבי- |
| עים על סיכויים שווים לשני ה- |
| מטוסים של בואינג ו־מק־דונל |
| דוגלאס. אלה ממשיכות ללקט את |
| דרישות החברות ממטוס העתיד |
| סים המתוכננים על־ידם, בטרם ולבדוק את אפשרות ישומן במטו- |
| יוצגו סופית בפומבי. |
| החלייצודם של |
| מטו |
| במפעלי חברת ג׳נראז דינמיקפ |
| אח- |
| שבפורט־וורת, טקסס, החל ב |
| רונה ייצורם השוטף של מטוסי |
| פ־ |
| סידרה של שמונה מטוסים היה |
| סי- |
| המטוס שמספרו |
| רת המטוס לידי חיל־האויר ד,אמ־ |
| ריקני היה מפואר, ונערך בפורט־ |
| וורת לעיני |
| טוס, צבוע בצבעי אדום־לבךכחול |
| שהוטס ב־די אלוף־משנה ג׳ימס |
| רידד, טייס־ניסוי של חיל־הא־ |
| זיר האמריקני, הסיע לפני קהל |
| הצופים ונעצר בחזית במת־הכבוד. |
| על חרטומו של המטוס נצבעו צב־ |
| עי הדגלים של ארד,״ב ומדינות |
| אירופה )בלגיה, הולנד, דנמרק |
| ונורבגיה( הרוכשות אותו. אורכי |
| הכללי ושטח כנפיו של פ־ |
| סידרת הייצור גדולים במקצת מ- |
| אלה של טיפוס־האב. ההגדלה |
| באה בעקבות דרישות של חיל־ |
| ד,אויר האמריקני: החרטום הוגדל |
| כדי לשאת את המכ׳׳ם המשוכלל, |
| תוצרת חברת וופנזינגהאוז, שתוכ- |
| נן עבור המטוס. אולם הדבר לא |
| פגע בביצועיו הכלליים של המטוס. |
| בעוד פ־ |
| הקרקע לפני הצופים, הופיע כ- |
| שמיים טיפוס־האב וי־אף־ |
| טייס־ד,ניסוי של חברה ג׳נראל די־ |
| נמיקש, ניל אנדרסון, שכבר ״שי- |
| גע״ את קהל הצופים בסאלון הא־ |
| ויר הפריסאי ב־ |
| 98 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> את ביצועיו יוצאי הדופן של ה |
| מטוס. במשך עשר דקות ארוכות |
| הותיר אנדרסון את קהל הצופים, |
| ובו גם קצינים מחילות־האויר של |
| מדינות נאט׳ץ — פעורי פה, בה- |
| ציגו שוב את מה שהוגדר כ״שאי־ |
| אים חדשים של תימרון, האצה ו־ |
| נסיקה למטוסי קרב מיבצעיים״. |
| ביוני השנה יקבל חיל־האויר ה- |
| אמריקני את האחרון בשמונת |
| מטוסי הסידרה הראשונה. שניים |
| מהם יהיו מדגם ״בי״, דו־מושביים. |
| אזי תחל תקופת הניסויים המיב־ |
| מלוא המיכשור הפנימי והחימוש צעית המרוכזת של המטוס על |
| החיצוני שלו, כולל ניסויים ל- |
| התאמתו למשימות סיוע לכוחות |
| היבשה. יצרניו טוענים, כי פ־ |
| יוכיח שהוא מסוגל לשגר כל |
| חימוש אויר־קרקע מהדור האחרון |
| ״בדיוק של מחר״. תקופת־ניסויים |
| זו תימשך עד הרבע הראשון של |
| שנת |
| של מטוסי פ־ |
| רופי, המשותף לחילות־האויר של |
| ארבע מדינות נאט״ז. |
| עד עתה יש בידי יצרני המטוס |
| הזמנות ל־1 |
| fltoffl |
| האדר האמריקני ו־ |
| איראן׳ץ. עבור ארבע מדינות נאט |
| כבר חתמה על הסכם לרכישת |
| מטוסים, כשכוונתה להגדיל את |
| ההזמנה עד ל־ |
| מעוניינת ישראל, יפאן, מערב־ |
| גרמניה, ספרד וקנדה ברכישת |
| מטוסים אלה. ישראל — כותבים |
| בטאוני חוץ — רוצה בכ־ |
| סים, והיא מעוניינת ליטול חלק |
| בייצורם. |
| מספר המועסקים בייצור המטוס |
| יעלה מ־ |
| בשנת |
| מיומנים נוספים הוא אחד המר- |
| כיבים החשובים בעלות מחירו של |
| המטוס. עובדים דוגמת טכנאים, |
| מהנדסים, שרטטים ופועלי־ייצור |
| מתקבלים לעבודות מוגדרות ו־ |
| מפוטרים בסיומן. בכל פעם שיש ההרקולס מתארך |
| מטוס התובלה הרקולס נחשב לאחת ההצלחות הגדילות |
| בתעופה |
| עתה מתכננת חברת לוקהיד פיתוח דגם מוארך של המטוס |
| היר. |
| המיועד לתובלת מטענים — ענף ההולך ומתפתח בקצב מ |
| תהיה זו הפעם השניה בה ״מותחת״ החברה את הדגם הבסיסי. |
| הדגם החדש יהיה ארוך מההרקולס הצבאי ב־ |
| אורכו יהיה |
| דגם |
| 22,216 |
| הבסיסי, ועולה אף על כושר הנשיאה של גואינג |
| השוואת ממדי פ |
| 99 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> דגלי ארבע מדינות נאט״ו ודגל ארה״ב צבועים על |
| מסידרת הייצור. |
| צורך לגייס מחדש עובדים לפרו- |
| ייקט מסויים, עולה משכורתם פל- |
| אים כפיצוי לאי־קביעותם בעבודה. |
| מה יהיה מחית של פ־ |
| 6 |
| רביו |
| היר עבור חיל־האויר האמריקני |
| וזאת בשל מספר המטוסים הרב |
| 650) |
| גדולות מוזיל את •המחיר(. לעומת |
| זאת, ינוע מחיר כל מטוס פ־ |
| שיורכב באירופה, עבור חילות־ |
| האויר של נאט״ו — בין |
| מיליון דולר. לכל מדינה אחרת |
| יעלה מחיר המטוס לתשעה מיליון |
| דולר במחירי שנת |
| הרבה פחות ממחיריהם של ״הג- |
| דולים״ — פ־ |
| רם כיום נע בין |
| דולר! |
| הרקולסים למצרים |
| בטרם יצאה שנת |
| בל ח״א המצרי שני מטוסי |
| הרקולס מבין השישה שרכש |
| בארה״ב. המצרים אינם מסחי־ |
| רים את כוונתם לרכוש עוד |
| הרקולסיס, כתחליף ל־ |
| טוסים הסובייטיים מדגם אנ־ |
| מובן שג׳נראל דינמיקפ רשאית טונוב־ |
| להביט בגאווה לעבר העתיד, ה- |
| נראה ורוד. אם תזכה גם במכרז |
| לייצורו של טומהאוק, טיל־השיוט |
| שפיתחה, אזי יהיה ״נצחונה״ מוש- |
| לם. מערכת יחסי הציבור של החב־ |
| רה עובדת במלוא הקיטור, כדי |
| לספק בקשות מחובבי תעופה מ- |
| כל קצווי תבל — כולל ישראל — |
| לחצלומים של פ־ |
| לחת תצלומים צבעוניים ומרהי- |
| בים של המטוס, כדאי לנסות. |
| ״הצגה״ וש₪ |
| הפצצת |
| הירושימה |
| פאול טיבטס — גנרל בדימוס |
| של חיל־האויר האמריקני, טייס |
| המטוס שהטיל את פצצת האטום |
| על הירושימה בשנת |
| כאילו חזר שלושים שנד, לאחור. |
| הוא אחז בהגה המפציץ המיושן מ- |
| דגם בי־ |
| מעבר נמוך מעל שדה־ד,תעופה |
| הארלינגן, טקסס. אותה שעה הצית |
| צוות מיוחד פצצת עשן, שהעלתה |
| ענן כבד שהיתמר מעל למסלול. |
| כך, לעיני קהל־צופים, שנאמד ב־ |
| 40 חרטום של פי |
| הטלת פצצת האטום על תירוש׳־ |
| מה. טיבטס, שהוא עתה נש־א |
| חברה באוהיו, הנותנת שיריתים |
| למטוסי־מנהלים, נראה מרוצה ב- |
| יותר לאחר הנחיתה: ״מעולם לא |
| נדדה שנתי אפילו לרגע, בגלל |
| ־ |
| העובדה שהטסתי את המטוס ש |
| הטיל את הפצצה האטומית על |
| הירושימה. השיער הלבן שעל רא- |
| שי בא כתוצאה מלחץ העסקים״.״ |
| אמר הטייס במסיבה שנערכה ל- |
| אחר התצוגה. |
| מחאות יפאניות |
| השמועה על אודות ״התצוגה הא- |
| ווירית״ הזו הגיעה עד ליפאן, |
| ועוררה שם גל של מחאות. היפא- |
| נים מחו בפגי שגריר ארד,׳׳ב ב־ |
| טוקיו, וטענו כי התצוגה מהווה |
| בזיון לקורבנות הפצצה — המתים |
| ואלה שעדיין חיים. העתונות ה- |
| יפאנית טענה שחיל־האויר ד,אמ־ |
| ריקני נטל חלק בתצוגה, אד הד- |
| בר הוכחש בתוקף ע״י האמריקנים. |
| אלה הטעימו, שהתצוגה נערכה |
| ע״י גוף פרטי שנקרא ״חיל־האויר |
| הקונפדרטיבי״, אשר המטוסים ו- |
| הטייסים שהשתתפו בתצוגה מש- |
| תייכים אליו. |
| לשמע המחאות אמר טיבטס: |
| ״שיחזור הטלת הפצצה האטומית |
| אינו חג. הוא בא ללמד את הדור |
| הצעיר פרק בהיסטודיה. שיח־ |
| זרנו גם את פרל־הארבוד ועוד |
| קרבות מפורסמים. אני מצטער אם |
| היפאנים סבורים שעשינו חגיגה |
| 100 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מכל העניין, שיחזרנו חתיכת היס |
| טוריה, והיסטורית אינך יכול לש |
| נות״. |
| אשן מחריד |
| בצומת אוירית |
| עבור טייס מטוס לופטהנזה יו- |
| סף הרוס היתה זו טיסה שיגרתית. |
| הוא סקר את המרחב האוירי שלפ- |
| ניו, כשמטוסו — בואינג |
| משייט בגובה |
| זאגראב, יוגוסלוויה. לפתע גחן |
| קרוס קדימה, ועיניו נפערו: שם |
| למעלה, כארבעת אלפים רגל מע־ |
| ליו, הבחין בשני מטוסי־נוסעים |
| הסוגרים זה על זה משני כיוונים |
| מנוגדים — באותו גובה ממש! |
| האסון נראה בלתי־נמנע, ואמנם |
| תוך שניה התנגשו שני המטוסים |
| ושבריהם ניתכו ארצה בברד משו- |
| נה, שהתפזר על פני שטח של |
| ק״מ. לפחות אשד. אחת נהרגה |
| בעת שעסקה בעבודות־שדה באחת |
| החוות שלמטה. |
| השלטונות ה־וגוסלוויים סקרו את |
| כל האזור בחיפושיהם אחר גוויות |
| הנוסעים של שני המטוסים, ול- |
| התגלו תוצאותיה המחרידות של אחר בדיקה של רשימות הנוסעים |
| התאונה |
| האוירי. היה זה האסון האוירי |
| החמור ביותר שאירע כתוצאה מ- |
| מזה שארע בשנת |
| כאשר מטוס־אימונים סילוני, ש- |
| הוטס בידי פרח טיס, התנגש ב- |
| מטוס בואינג |
| גו בתאונה זו. |
| האיש, המטוס ושיחזור הטלת פצצת האטום על |
| הירושימה. פול טיבטס ליד הגאיו של בי־ |
| מטוס למנהלים הממהרים |
| מה דעתכם על מטוס־מג־ |
| הלים כמו הווסטווינד, שיש־ |
| ייט במהירות שני מאך, וש־ |
| יתוכנן במיוחד עבור מנהלים |
| הממהרים מאד לישיבות ה- |
| מרוחקות אלפי קילומטרים |
| זו מזו ו |
| זוהי, מכל מקום, תוכניתה |
| של חברה בשם סופר דינמיקס |
| אינטרנשיונל מארה״ב, שאף |
| בנתה טיפוס־אב של מטוס |
| בין. המטוס, שנראה כ״מיני מנהלים על־קולי שכינויו רו- |
| קונקורד״ מונע בשני מנועי |
| ג׳נראל אלקטריק ג׳ |
| המפתחים — כל אחד בנפ- |
| רד — כוח־דחף של |
| ליברות בגובה פני הים. מש- |
| קלו של המטוס יוצא־הדופן |
| יהיה |
| הוא יופעל בידי |
| ויש בו מקום לשמונה נוסעים. |
| רובין תוכנן לשייט ב- |
| בה של |
| טווח המטוס יגיע ל־ |
| ק״מ. ריצת־ההמראה תהיה |
| באורך |
| תצרוך |
| מחיר המטוס יהיה |
| ליון דולר. החברה טוענת ש- |
| יש לה כבר |
| רו, וכי ״ייווצר שוק ל־ |
| מטוסי־מנהלים על־קוליים עד |
| שנת |
| מטוס למנהלים הממהרים. |
| 101 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> שברי המטוסים מדגם טריידנט ודי.סי |
| יותר |
| )האסון האוירי החמור ב |
| בהיסטוריה אירע בהתרסק מטוס |
| די. פי |
| תורכית לאחר המראה בפאריס. כל |
| 345• |
| המטוסים המעורבים בהתנגשות |
| ביוגוסלביה היו מטוס טריידנט |
| של פריטיש־איירווייפ שהיה ב- |
| דרכו מלונדון לאיסטנבול עם |
| נוסעים, ומטוס די. פי |
| התעופה היוגוסלווית. המטוס יהיו־ |
| גוסלווי היה בטיסת שכר לקלן |
| ששבו מחופשת־קיץ בעיירה ספי שבגרמניה, ובו תיירים גרמניים |
| ליט אשר לחוף הים האדריאטי. |
| אחריות פיקוח |
| הטיסה |
| בשיחזור המאורעות שקדמו ל- |
| התנגשות התגלה שפקחי הטיסה |
| היוגוסלוויים אישרו למטוס ה־ |
| די. פי |
| רגל. אולם ׳המרחב האוירי של |
| הסואנים ביותר באירופה : חולפים זאגראב הוא אחד מצמתי־האויר |
| בו נתיבי־האויר מאירופה המרכ- |
| זית לתורכיה, יוון, והיפ־התיכון. |
| לטייס היוגוסלווי לא נאמר כלל |
| שבאותו גובה בדיוק, טס באותה |
| שעה מטוס ׳הטריידנט הבריטי. |
| פקחי האויר של אזור זאגראב |
| הואשמו ברשלנות: חמישה מהם |
| הואשמו כחוק, והם צפויים למאסר |
| שיעלה על |
| ניתן בשעתו לנהג קטר, שנמצא |
| אשם באסון רכבת שהביא למותם |
| של |
| קונקורד — סוף הייצור! |
| ממשלות בריטניה וצרפת מסרבות לאשר ייצור |
| סידרה נוספת של |
| נמכרו חמישה מטוסים מהסידרה הראשונה בת |
| המטוסים. ייתכן שמטוס אחד ישכר לחברת תעו- |
| פה אמריקנית, שתפעילו בטיסות מקומיות תת־ |
| קוליות. בינתיים מחפשים ייצרני הקונקורד נתי־ |
| ומה לגבי מתחרהו הסובייטי — זזטופולוב |
| נודע כי מטוס זה, המכונה במערב קונקורדסקי, |
| סובל מגרר אוירודינמי מוגזם הכופה על מנועיו |
| שימוש ממושך במבעריס אחוריים. הדבר גורר |
| עמו תצרוכת דלק גבוהה, המגבילה את טווח המי |
| טוס ל־ |
| להיפעול מסחרי סדיר בהטסת נוסעים, והסברה |
| היא שהוא מטיס כיום רק דואר ומטענים קטנים. |
| 102 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כיצד נראית פצצת מימן |
| גליל־מתכת בקוטר של |
| ס״מ ובאורך של שניים וחצי |
| מטרים, ארבעה סנפירים בזנ- |
| בו, ניצב על־גבי עגלה קטנה |
| במרכז החדר, כשהוא מחזיר |
| את האורות הבוהקים מס- |
| ביב. בצד החדר, על גבי עג־ |
| לה הידראולית גבוהה, נחו |
| שני גופים שנראו כמיכלים־ |
| נתיקים של מטוס: חרטום |
| שחור, מותניים צרים וסנפי־ |
| רי־זנב. העתונאים שהורשו |
| להיכנס לחדר זה •-לטשו עי- |
| ניים בוהות נכחם ולא פצו |
| פה; הגופים הבוהקים לא |
| היו אלא פצצות המימן בע- |
| לות העוצמה האדירה ביותר |
| המצויות בידי ארה״ב! כל |
| אחת מהן יכולה להרוס לח- |
| ניו־יורק. לוטין עיר כמו מוסקבה או |
| הפצצות נחו במחסן הגר- |
| עיני של פיקוד האויר האיס־ |
| טראטגי בבסיס ״ממוט״ של |
| חיל־האויר האמריקני במדי- |
| נת צפוךדקוטה. סיור־העתו־ |
| נאים נערך ע״י הפיקוד יה־ |
| איסטרטגי כחלק מיחסי־הצי־ |
| בור שתכליתם — הגבות ה- |
| תמיכה מצד הציבור ואמצעי |
| התקשורת בפיתוחו של כוח |
| המהלומה הגרעיני של או־ |
| ה״ב במקרה של מלחמה. |
| הפצצות התרמו־גרעיניות |
| שהוצגו בפני העתונאים, לא |
| יהיו אלא פצצות אינרטיות, |
| אף כי הן דמו בכל לפצצות |
| האמיתיות. הן נועדו לאמן |
| את צוותי המפציצים מדגם |
| לות חדירה, הטלה והתחט־ בי־ |
| קות משטח האויב. |
| עד לכניסתם של מפציצי |
| בי־ |
| שנים לערך, אם יוחלט על |
| ייצורם בקנה־מידה־מלא, יש־ |
| ארו מפציצי בי־ |
| שון. כל אחד מהם יכול לש- |
| את |
| 28 |
| שניתן לשגרם למטרה ממרחק |
| של |
| 100 |
| 3 |
| שנים־עשר עד ששה־עשר טילי |
| סראם, שכל אחד מהם נושא |
| פצצה גרעינית קטנה בעוצמה |
| כפולה מזו שהוטלה על הי- |
| רושימה. אכן, עוצמה אדירה |
| במטוס אחד. |
| כך נראת פצצת מימון מסוג ב |
| שתי הפצצות שמשמאל הם מסוג בי־ |
| ״ יפן מצפה |
| מיניסטריון ההגנה היפני הודיע על רכש |
| מטוסי |
| פוזיציה ניסו לעכב את העיסקה תוך ניצול שע־ |
| רוריית השוחד שהעניקה חברת לוקהיד לאישים |
| ב־ |
| פרט חשוב: היפנים ירכיבו בעצמם כמות |
| בדה מהמטוסים, במפעלי חברת מיטסוביצ׳י, שת־ |
| שמש קבלנית ראשית בתהליך. היא תייצר אף את |
| מערכת בקרת האש של המטוס, בעוד חברה אח־ |
| דת תייצר אח מנוע ה־ |
| 103 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הפרופלר חוזר |
| הפורפ-פאן )למטה(. למעלה מטוס בן |
| עם מנועי פרופ-פאן מוצע ע״י לוקהיד. משבר האנרגיה, שהעלה |
| אוג מחיריו של הדלק וייקר |
| מאד את הוצאות ההפעלה |
| של מטוסי נוסעים סילוניים, |
| גרם גם לעליית מחירי הטי- |
| סות, להתמעטות מספר ה- |
| נוסעים ולתתמוטטות של |
| חברות תעופה. החסכון בדלק |
| הפן צו־השעה, וכל אמצעי |
| המביא לחסכון — ולו בשי- |
| עור נמוך — מתקבל בברכה. |
| מצב דברים זה הניע את |
| המהנדסים בכמה מעבדות־ |
| מחקר לנער את האבק מעל |
| תיקים גנוזים, בהם תוייקו |
| תוכניות־פיתוח של פרופלורים |
| משוכללים, בעלי יעילות־ניצול |
| גבוהה. תוכניות אלה נגנזו |
| בתחילת שנות הששים, עם |
| הופעתם של מנועי מניפה |
| סילוניים, שאיפשרו לפתח |
| מטוסי־נוסעים רבי־תפוסה |
| ובעלי טווח־ארוך. מנועים |
| אלה הנחיתו מהלומה על |
| מטוסי הטורבו־פרופ כגון ה־ |
| וואנגארד, בריטניה, וויקאונט |
| ואלקטרה. נראה כאילו הסי- |
| לון ירש את מנועי הפרופלר, |
| ופיתוחם של אלה — הוזנח. |
| עתה, כאמור, הגיע המועד |
| לבחינה מחדש של התוכניות, |
| ולתכנון פרופלורים למהירות־ |
| גבוהה עבור מטוסי נוסעים. |
| שתי מעבדות — זו של סוכ- |
| נות החלל והתעופה של אר־ |
| ה״ב )נאס״א(, ומעבדת המיל- |
| טון־סטנדרד — פירסמו סקי- |
| צות של פרופלורים בעלי פרו־ |
| פיל חדש, ובהם שישה עד |
| שמונה גפים. |
| הפרופלר של חברת המיל- |
| טון סטנדרד נקרא פרופ־פאן, |
| והוא נבנה עבור המרכז למח- |
| לנא-1 קר עיש לואיס השייך |
| ס״א. פרופלר זה משיג, לדב- |
| רי החברה, יעילות־ניצול של |
| 80 |
| מאך. מהירות זו זהה למהי־ |
| רותם של מרבית מטוסי- |
| 104 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הנוסעים הסילוניים כיום. כי |
| וון שכך, מיהרה חברת לוק־ |
| היד לפרסם שרטוט של מטוס |
| נוסעים בעל |
| פאן, שיוכל לשאת |
| ק״מ2500 עים לטווח של |
| ויצייד כמות דלק פחותה ב־ |
| is |
| מחיר הפעלתו יהיה זול ב |
| חמישה עד שמונה אחוזים |
| ממטוסי הסילון. ומחיר הפ- |
| עלתו יהיה זול בחמישה עד |
| שמונה אחוזים ממחירי הסי- |
| לונים — כל זאת עם השגת |
| מהירות שיוט של |
| מובן שהצעה כזו עשויה |
| לקסום מאוד לחברות התעו- |
| פה, בימים בהם מתחיל ה- |
| מאבק הגדול בין מק־דונל־ |
| דאגלאס ובואינג לייצורו של |
| מטוס נוסעים סילוני דו־מנועי |
| חדש, שיהיה בן |
| הצעתה של לוקהיד תכניס |
| אותה, איפוא, בין ״שני הג- |
| דולים״ במאבק על השוק ל- |
| ׳מטוס החדש. |
| חמש־עשרה שנת מאז ש- |
| מנוע הסילון ״הדיח״ את |
| מנועי הפרופלר, חוזרים אלה |
| וזוקפים את ראשם. האם |
| יצליחו גם להחזיקו ״מעל |
| הוותיקים, המורגלים לבתי- למים״ י זאת שאלה. |
| מלון מפוארים, והנאלצים ל- |
| שהות לשם לימודים בתנאי |
| פנימייה. |
| פתרון מעניין לבעייה מצ- |
| אה חברת לופטהנזה, שפת- |
| חה לא־מכבר את אחד המר- |
| כזים המפורסמים ביותר באי- |
| רופה : בית־ספר המשלב ב- |
| תוכו פנימייה בצורת בית־מלון |
| מפואר, מצוייד בבריכת |
| שחייה, מגרשי משחקים, מו- |
| עדון לילה, בר עשיר וגם... |
| כיתות לימוד משוכללות. מר- |
| כז זה שוכן בצלע־הר באזור |
| מיוער ליד זיהאם, עיירה ציו- |
| דקות30 רית קטנה, במרחק |
| נסיעה מנמל־האויר של פרנק- |
| פורט. האזור שקט ומבודד, |
| אך בתוכו תוססים החיים. |
| קבוצות קבוצות של צוותי־ |
| אויר מתכנסים בכיתות ה- |
| מצויירות בכל עזרי הלימוד |
| המשוכללים : החל מטלוויזיה |
| במעגל סגור וכלה במחש- |
| בים. סדר־היום הוא... ללא |
| סדר. כתה אחת מתחילה לל- |
| מוד מיד בבוקר, בעוד אחרת באויף |
| Htoia |
| יוצאת למשחק ביליארד סוער |
| או טניס. |
| זיהאם היא יותר מאשר |
| בית־ספר. המקום משמש ל- |
| מפגש עבור |
| לופטהנזה ב־ |
| בי תבל. נציגי המכירות נפ- |
| גשים עם עמיתיהם, צוותי |
| האויר, מחליפים ביניהם דעות |
| ורעיונות, מרעננים את הידע |
| שרכשו, קולטים מידע חדש |
| ותורות חדשות שנתגבשו, |
| וחוזרים למטוסיהם ומשרדי- |
| הם ״ברוח של התחדשות״ — |
| כפי שביטא זאת אחד הטיי- |
| סים. |
| זיהאם קנתה לה שם בקרב |
| חברות התעופה הרואים בה |
| מודל ראוי לחיקוי, הכורך את |
| המועיל עם הנעים. |
| מראה כללי של זיהאם, בית ספר לצוותי אויר של |
| לופטהנזה. בית־הספר |
| לצוותי אויר |
| אחת הבעיות העומדות בפני |
| חברות התעופה היא הצורך |
| בעידכון מתמיד של ציוותי־ |
| האויר שלהן במתחדש בשטח |
| התעופה, בו קצב ההתפתחות |
| הוא המהיר ביותר בעולם. |
| הדבר מחייב את נטישת תא |
| הקברניט או את דלפק הדיי- |
| לת במטוס ולחבוש מזמן לזמן |
| את ספסל הלימודים. זהו רע- |
| יון שאינו אהוב על הטייסים |
| 105 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>h'fia |
| •JP'TOWSI |
| בעיית גיוס כוח־אדם מיומן לשורות חיל |
| האויר האמריקני נמצאת על סדר־היום |
| של חיל זה כבר כעשר שנים. הנה כי־כן, |
| המחסור בכוח־אדם מעולה ומוכשר אינו |
| פוסח גם על מדינה רבת־אוכלוסין כמו |
| ארה׳׳ב. כאחת הדרכים לפתרון הבעיה, |
| החליט חיל־האויר האמריקני להפנות |
| מספר רב יותר של נשים לתפקידים, שעד |
| לפני זמן לא־רב נחשבו בתפקידים ״גב- |
| מאת ריים״ מובהקים. |
| אבי אלדד |
| הסטטיסטיקה מורה, כי לפני |
| עשור שנים בלבד היה אחוז הנשים |
| בחיל־האויר האמריקני — אפסי: |
| דק כ־ |
| חיל־האויר האמריקני היו נשים, |
| כלומד — כאחוז אחד בלבד. גם |
| נשים אלה הועסקו בתפקידי פקי- |
| דות ולבלרות, ומיעוט זעיר מתוכן |
| ׳הופנה למקצועות טכניים כשרטוט, |
| בקרה וכוי. |
| כיום עומד חלקן של הנשים |
| בחיל־האויר האמריקני על |
| 106 זים מכוח־האדם שלו, ותוך שנתיים |
| יגיע השיעור לשמונה אחוזים — |
| וסה״כ |
| מתוכנית בת חמש שנים שמטרתה |
| הפניית חיילות לתפקידים כמו |
| מכונאיות קו, מכונמיות מוסך, |
| חמשיות ועוד. דובר חיל־האויר |
| האמריקני טוען כי עתה פתוחים |
| למעשה לפני הנשים כל התפקידים |
| בחיל למעט שלושה: טיס, נווטות |
| והפעלת מערכות חימוש במטוס. |
| אשה להגיע לדרגות הפיקוד הגבו- פרט לכך, פתוחה הדדך לפני כל |
| הות ביותר בחיל. |
| למרות שהמספר הכולל של כוח־ |
| האדם בחיל־האויר האמריקני פחת |
| נשים |
| עד כדי |
| בו מ־ |
| פעיל. ב״משמר־הלאומי״ האוירי |
| משרתות |
| המילואים של חיל־האויד |
| נשים. |
| מובן כי גידול זה לא צץ בבת |
| אחת. הוא צמח כתוצאה ממחקר |
| של צוות אנשי הפנטגון, שהחל |
| ששים. |
| אה עבודתו בסוף שנות ה |
| נבדקו מסלולי־הקידום של החיילות |
| בעבר ונבדקה אפשרות שילובן |
| בבתי־הספר הטכניים של חיל־ |
| האויר. עד לאותה עת לא היו |
| הנשים נלהבות להצטרף כקדטיות |
| לבתי אולפנה אלה. אף אחת מהן |
| לא ראתה את השידות כקריירה, |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ולא היתד׳ מוכנה להשקיע מאמצים |
| בדי להשיג דירוג טוב יותר או |
| תפקיד בכיר בחיל. השידות נראה |
| להן כרע־הכדחי שיש לעבור אותו. |
| הפנטגון חיפש דדכים להחדיר |
| ד־יילות את תודעת חיוניות שירותן |
| ואת העובדה שהן יכולות להתקדם |
| בסולם הדרגות ללא כל הגבלה, |
| בתפקידים לא־קרביים. |
| המחקר נמשך עד שנת |
| ורק בסיומו ההל משדד־ההגנה |
| האמריקני בתוכניתו להפוך את |
| משירות בחיל־האויר כ״בעל הזדמ- |
| נויות שוות לכל״, כניסוחו. |
| עם זאת, קשה היה לשרש מינ־ |
| הגים קי־מים ביךלילה. הנשים |
| הורגלו ל,תפקידי חממה׳ אדמיניס- |
| טרטיביים ואפילו תחום האלקטרו- |
| ניקה היד״ ע־ שנת |
| שירתו בענפי האלקטרוניקה השו־ מהן. עשרים חילוש נשים בלבד )!( |
| נים בחיל־האויר האמריקני בשנת |
| 1972 |
| בענף התחזוקה משרתות כיום |
| 1498 |
| פיזית של מסוקים ומטוסים |
| משרתות במערכות המבצעיות לפי- |
| קוד ופיקוח, ו־ |
| זוקת המערכות האלקטרוניות של |
| טילים |
| טרת חיל־האויר. |
| מרבית החיילות משרתות בענף |
| הרפואה של חיל־האויר האמריקני. |
| 3250 |
| בדרגת בריגדיר גנדאל: הדרגה |
| הבכירה ביותר אליה הגיעה )בינ־ |
| תייב( אשד! בחיל־האויר האמריקני. |
| 3000 |
| פיסטיות ותחזוקניות של מערכות |
| שים נפתחו לפנינו כתוצאה מהז- הצלה לציוותי־אויד. ״אופקים !חד- |
| רמת כוח־אדם נשי ומעולה לתפ- |
| קידים אלה״ — אמר דובר החיל. |
| הנעמת השירות |
| שינויים מקיפים הוכנסו בחוקה |
| ובמדיניות החיל כדי להופכו למקום |
| חיות |
| בו יהיה נעים לחיילות ל |
| ולעבוד. אחת ההחלטות המהפכניות |
| ניתנה בשנת |
| כי חיילת שהרתה, בין אם היא |
| נשואה או לא — אינה חייבת עוד |
| לעזיוב את הצבא. נשים נשואות, |
| המטופלות בילדים קטנים, אף הן |
| יכולות להישאר, לעבוד ולחיות |
| במסגרת חיל־האויר תוך תנאים |
| נאותים להחזקת הילדים. חיילת |
| שהרתה .נשארת בתפקידה כל עוד |
| יש ביכולתה לעבוד, והיא זוכר, |
| 107 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אחד האורחים הנדירים במערב הוא מטוס האימונים הסילוני |
| הוא נראה בעת הופעה בפרנברומיאלק־איקרא. תוצרת פולין |
| אנגליה. |
| לשוב לעבודה לאחד הלידה. בהקשר |
| לכך הודיע חיל־האויר האמריקני |
| נשים המשרתות בחיל — לאמהות. בגאווה כי בשנת |
| האפשרות לקיים חיי משפחה נוחים |
| נחשבת לאחד הגורמים המכריעים תוך כדי השירות בחיל־האויר, |
| בגידול שיחל במספר הנשים ה- |
| משרתות בחיל. |
| מדמה תא |
| חברת גודייר פיתחה מדמה תא הטייס של ה־ |
| F15 |
| שירים ואמצעי הפעלה. המתאמן יכול לתרגל את |
| כל משימות |
| ושיבה לבסיס. המתקן פותח בהשקעה בת |
| ליון דולר, ויסופק בשנה זו ובשנה הבאה. מה טובו |
| אהל>ך >עקב |
| >עץךאל... משכנותיך |
| DU |
| אהילי,אליתא׳ |
| מבחר מגוון של אהילים ומנורות |
| בעיצוב מרהיב עין |
| אליחא מביאה |
| לביתו אווה ושמחה |
| אליתא |
| י. ברנד |
| יבואנים |
| של זכוכית וניציאנית וסקנדינביה |
| תל־אביב סניף ירושלים |
| רח׳ דיזנגוף |
| טל |
| 108 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> בין הצעדים הנוספים שננקטו |
| במסדה להקל על שילובן של נשים |
| בשירות היחיל, ניתן למצוא את |
| הרביזיה בגיוס. בוטלה המערכת |
| המקבילה לגיוס נשים לחיל, והיא |
| שולבה במסגרת הכללית של גיוס |
| כוח־אדם לחיל־האויד. פעולה זו |
| בלבד הביאה לחסכון של מאות |
| משרות. |
| ומה עם הצבא ? |
| נראה שצבא ארה״ב אינו |
| נלהב מהרעיון לגייס נשים |
| לתפקידי טיס קרבי. על כך |
| יעיד נסיונה •האישי של ג׳ני |
| ואלאנס. ג׳ני בת ה־ |
| העיר סאמפטר שבמדינת אור־ |
| גון, אימצה לאחר נישואיה את |
| המקצוע של בעלת: טייס |
| מסוקים. היא ביקשה העברה |
| ליחידת מסוקי־קרב העורכים |
| טיסות־סיור לאורך גבולותיה |
| של מערב־גרמניה עם צימס־ |
| לובקיה ומזרח־גרמניה. ״עברתי |
| אותם אימונים כמו •הטייסים־ |
| הגברים וציפיתי ׳שאזכה ביחס |
| שווה. אולם פיקוד הצבא סיווג |
| אותי בדירוג לא קרבי״, סיפרת |
| ג׳ני הממורמרת. |
| במשך שנה הטיסה ג׳ני |
| מסוק־אמבולנס, אולם שאפה |
| להטיס מסוק־קרב. ״עברתי אי־ |
| מונים בטיסה נמוכה, בתרגילי־ |
| קרב ובסיוע לחיל־התותחנים. |
| אולם אין מניחים לי לעשות |
| שימוש בידע שרכשתי״, אמרה |
| ג׳ני. |
| בקשת־ההעברה שלה ליחידה |
| קרבית נדחתה על־ידי פיקוד |
| הצבא האמריקני באירופה ב- |
| הסתמך על החוק האמריקני, |
| האוסר העסקת נשים בתפקידים |
| קרביים. עתה היא פרשה מה־ |
| צבא בזעם, כמחאה על אי־ |
| קבלתה כטייסת קרבית. |
| תנאי הקבלה לחיל מבחינת גיל, |
| השכלה ומנטליות, הושוו בין אלה |
| של הגברים ואלה של הנשים. גם |
| אימוני הטיס וד,נווטות, הסגורים |
| בפני נשים, פתוחים לפניהם למט- |
| מתאמנות במסגרת זו. רות ניסוי בלבד |
| גם האקדמיה של חיל־האויר |
| כוללת לראשונה נשים |
| נתקבלו, ורק |
| ששת השבועות הדאשונים ללי־ |
| מוריהן: אבל זהו אחוז נשירה |
| נמוך יחסית מזה של הגברים! |
| עם־זאת, קיים אחוז נשירה קבוע |
| של נשים ששובצו בתפקידי תה־ |
| שים כוח פיסי דב. חוסר יכולתן זוקה של מטוסים, תפקידים הדור- |
| לשאת ארגזי עבודה כבדים, להע- |
| לות •מטוס על מנוף )ג׳ק(, להחליף |
| צמיג ועוד כהנה וכהנה עבודות |
| ג־פניות מפרכות. אולם מפקדת |
| החץ של ח״א האמריקני, כריס |
| מאן, שהיא בדרגת בדיגדיר־גנדאל, |
| טוענת שגם לכך נמצא פתרון |
| משביע רצון ע״י בדיקות־כושד |
| מחזוריות, וסיווג כושר שיעשה |
| 109 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>הססנה מה עושה המשאית על ״המסלול"? או אולי מה מחפש |
| בצלע ההר? על כל פני• ההתנגשות ארעה בגוואטמלה בעת |
| החיפושים אחרי ניצולי הרעש שארע שם בשנה שעברה. |
| לנשים בדיוק כמו לגברים. רק |
| בעלות כושר גופני מתאים יופנו |
| בעתיד לתפקידים אלה. |
| יוכל ללמוד רבות על שילוב חיילות נראה, כי חיל־האויר האמריקני |
| בתפקידים מתאימים מחיל־האויר |
| הישראלי. אמנם אין ח״א הישראלי |
| בינתיים, אך גם במקצועות האח- מפנה חיילות לשמש כמכונאיות קו |
| דים שהן ממלאות, הן מסייעות |
| רבות בהפניית חיילים לתפקידים |
| ״קשים״ יותר. |
| פצצה להריסת מסלולים של שדותדוראנדאל, תצלום ראשון של |
| הצרפתית. הפצצה תלויהמאטרא תעופה, שפותחה ע״י חברת |
| של חיל האויר הבריטי.יגואר מתחת לכנפו של מטוס התקיפה |
| הפצצה תוכננה לחדור בעד הבטון בטרם תתפוצץ. |
| 0 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ממיגון |
| מצרים מקימה תעשייה אווירית |
| בשנת |
| צבאי׳/ בראשותו של שר ההגנה המצרי עבדול גאני גאמסי, כדי לדון בצעדים |
| המעשיים להקמת תשתית תעשייתית לייצור נשק במצרים. המועצה קבעה |
| תוכנית־חומש להקמת תעשיה ץצאית ואוירית, שתמומן על־ידי סעודיה, |
| כוויית, קאטאר ונסיכויות־הנפט במפרץ פרסי. המועצה קבעה, כי שני המפעלים |
| לייצור מטוסים ומנועים שבחלוואן ובהליופוליס, ישמשו בסים לתעשיה |
| אוירית של מצרים. הסכום הראשוני שהוקצב לכך היה מיליארד וארבעים |
| מיליון דולר. |
| מקום נכבד במועצה העליונה שמור לסעודיה, |
| שחלקה בחימושד־מחדש של מצרים לאחר מלחמת |
| יום־ד,כיפורים הוא מכריע. סעודיה מימנה למצרים |
| את רכישת מטוסי נזיראז׳ |
| בצרפת, את המערכות האלקטרוניות מבריטניה עבור |
| מטוסי המיג והטוחוי, ומערכות חימוש אחרות מ- |
| שוודיה ומיוגוסלוויה. |
| הנושא החשוב ביותר העומד על הפרק בנושא |
| סילוני לחיל ד,אויר המצרי. זה שנתיים מתלבטת חימושה של מצרים, הוא רכישתו של מטוס־אימונים |
| מצרים אם לרכוש את ההוק הבריטי או את ד,אלפא־ |
| ניט הצרפתי, האמורים להחליף את מטוסי־ד,אימונים |
| מדגם לא־ |
| להרכיב בעצמה חלק מ־ |
| שוק |
| להם. בריטניה וצרפת מתחרות ביניהן על ה |
| המצרי: הן מציעות למצרים תנאים מפתים, אך זו |
| אינה ממהרת להחליט. |
| העליונות האוירית של ישראל, היא שהביאה |
| 111 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לשינוי בקו־המחשבה המצרי. מצרים מחפשת עתה |
| מטוס לתקיפה בגובה נמוך, מתחת למסך הגילוי של |
| של המכ״ם. בריטניה מציעה למצרים את היגואר, |
| שהוא מטוס־תקיפה מעולה לגובה נמוך. ייתכן איפוא |
| שצפויה עיסקת־הבילד. שתכלול מטוסי יגואר ומטוסי |
| אימון חוק בריטיים — למפח נפשה של צרפת. |
| הצרפתים הציעו למצרים אפשרות הרכבת מטוסי |
| מיראז׳ פ־ו במפעל שבחלוואן — וזאת היתה שאלת־ |
| מפתח בדיוני המועצה. אך בה־בשעה החלו גישושים |
| מצריים בארצות־הברית בדבר רכישתם של מטוסי |
| פ־ |
| בחילות־האויר של סעודיה וירדן. |
| עיסקת חבילה |
| ידיעות אחרות ממצרים מוסרות, כי זו החלה |
| לאחרונה להרכיב בעצמה מערכת־טילים נגד־מטוסים |
| ניידת. המצרים מעוניינים במערכת שתורכב כולה — |
| כולל המכ״ם וקני השיגור של הטילים — על גבי |
| שצרפת מתכננת עבורשאהין, רכב אחד. מערכת |
| סעודיה, מותקנת אומנם על־גבי רכב אהד, אך זהו |
| מצרים רוצה ברכב גלגליאס איקס פשוט, שניתן יהיה לייצרו אצלה. מרכב טנק |
| בריטניה הציעה מצידה את הטיל רפייר. אך |
| אם נכונות השמועות שמצרים כבר החלה בהרכבת |
| הטילים מתוצרת צרפת, הרי שההצעה הבריטית ירדה |
| מן הפרק. |
| המצרי אף הבהיר, כי כל חוזהאל אהראם העתון |
| שייחתם — בין עם החברה הבריטית ובין עם החברה |
| הצרפתית — לרכישת מערכת נ״מ ניידת שתחליף |
| סמן־מטרות לייזר לסעודיה |
| חברת נורתרופ מוכרת לסעודיה מכשירי לייזר |
| לסימון מטרות עבור מטוסי־התקיפה מסוג פ־ |
| אי ופ־ |
| הים |
| המכשירים, שציונם הוא א.ווי.קיו |
| לפאב וואי |
| הישנים — שכן ארה״ב מנסה. עדיין למנוע מכירת |
| מכשירים מתוחכמים יותר לסעודיה. עם זאת |
| ברור, כי מכירת המכשירים מאשרת בדיעבד |
| מכירת פצצות לייזר מתוחכמות לסעודיה. |
| מערכת שאהין נגד-מטוסים הנבנית על-ידי צרפת עבור סעודיה. מצרים רוצה בדגם |
| פשוט של מערכת זו. |
| 112 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אט אט את טילי ם.א |
| מרבית מרכיביה וחלפיה, כדי שמצרים לא תוסיף |
| להיות תלויה בגורמי־הוץ בעתיד. |
| שלוש מתוך חמש השנים שהוקצבו להקמת תעשיה |
| אוירית מתקדמת במצרים חלפו, וטרם נעשה צעד |
| ממשי כלשהו. המדינות החברות במועצה הערבית |
| העליונה לחימוש מצרים מסייעות לה, בינתיים, ב- |
| רכישת נשק מוכן. נראה שמצרים עצמה טרם החליטה |
| סופית אם להעדיף נשק מערבי יקד, או לשוב |
| אל כפותיו של הדב הרוסי.£» |
| המזיי |
| המיכון |
| 747 |
| מסוקי,,קומנדו״ מצריים — תצלום ראשון |
| זהו תצלום ראשון שנתפרסם במערב של מסוקי ״קומנדו״ מרק |
| הבריטית ״וופטלנד״ כצבעי היל־האוויר המצרי. הם נראים כשהם מבצעים גישה בעת |
| תמרון להנחתת כוחות. מפוקים גדולה אלה |
| 113 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> וז״א הירדני בעיניים בריטיות |
| התעופה הירדנית בכללותה, וחיל־האויר הירדני בפרט, היו |
| לאחרונה מטרה לסקירות ארוכות ולהערכות מפורטות |
| בעתונות המיקצועית הבריטית. היתה זו תוצאה של חשיפה |
| גלויית־לב של המלך חוסיין, שפתח את ״שערי״ חיל־האויר |
| הירדני בפני צוות כתבים בריטיים ובראשם צ׳ארלס גילסון, |
| שבועון־התעופה הבריטי המפורסם.פלייט, כתב בכיר של |
| לצוות ניתן לראיין מפקדים ולבקר בבסיסים |
| האויריים שבעמאן, מפראק ועקבה. גילסון ריאיין אף |
| את חוסיין עצמו, ושמע מפיו פרטים מאלפים וגלויי־ |
| לב על התפתחותו הצפוייה של חיל־האויר הירדני, |
| •ועל דעותיו בנושא חיל־האויר במלחמות העתיד. |
| בין היתר נודע לכתבים הבריטיים, כי ירדן בונה |
| ׳שלושה שדות־תעופה חדשים וכמה מסלולי־חירום ב־ |
| :מזרח המדינה. בסיסים אלה יהיו מרוחקים יותר מאלה |
| •הקיימים, הנמצאים במרחק שלוש דקות טיסה מגבול |
| ישראל. אחד משלושת הבסיסים יהיה הרחק בדרומה |
| של ירדן, קרוב לגבול עם סעודיה. |
| בראיון אמר המלך כי הוא חותר להגדלת כוח |
| מטוסי־התקיפד. מדגם פ־ |
| וכי הבסיסים החדשים נועדו לפיזור המטוסים. המלך |
| מרוצה מאוד מביצועיהם של מטוסי פ־ |
| •לעתיד הוא נושא עיניו לרכישת מטוס יירוט מתוחכם |
| יותר, כנראה פ־ |
| שואף להגדיל את מספרם עד ל־ |
| תפקידי תקיפה בלבד. מסוקי תקיפה |
| תכנית אחרת, שחוסיין שואף להגשים בקרוב, |
| היא רכישת מסוקי־תקיפה ״מאירופה או מארה״ב״ — |
| פקיד |
| כדבריו. לדעת חוס״ן יש למסוק נגד־טנקים ת |
| נכבד בזירה. לשאלת הכתב אם אזורי־הקרבות דר |
| צפויים של צבא ירדן מספקים מחסה נאות למסוקים |
| בעת הדילוגים לתקיפה — השיב חוסיין, כי במבט |
| ראשון אכן נראה כי זירת הקרב חשופה מדי לשם |
| כך. ״אך זו שאלה של אימון בלבד, ועלינו לאמן |
| את טייסינו לנצל כל מסתור ומהסה בשטח לטובתם״. |
| הבסיס האוירי העיקרי של חיל־האויר הירדני |
| הוא ״ה־ |
| בסיסם של מטוסי־היירוט מדגם פ־ |
| קרקע, החונים גם בבסיס האויר על שם חוסיין |
| במפרק. בסיס אויר שלישי הוא בעמאן, ונקרא |
| ע״ש המלך עבדאללה, סבו של חוסיין. |
| חוסיין גילה בראיון, כי מטוסי פ־ |
| חוסיין ליד הגה המסוק שלו. |
| 114 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לצורכי יירוט, בדגם החדיש ביותר של הטיל |
| פיידוינדר, )שציונו איפ־ |
| לקליטתן המלאה של |
| בארה״ב. ״אז תהיה ירדן מוגנת כהלכת מפני תקיפות |
| אויר״, הטעים המלך. |
| הגנתה האוירית של ירדן תתחזק עוד יותר לכש־ |
| תוקם מערכת הגנה אוירית )על־ידי חברת יוז ככל |
| הנראה(, המבוססת על תחנות מכ״ם ומחשבים דוגמת |
| היא תכונה ״מיני נאד״ג״ ותעלה״ו. נאד״ג של נאט |
| 35 mm* |
| nn |
| מערכת טילי נ״מ ריפייר בריטית שהוצעה למצרים |
| 115 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> פ |
| הרקולסים ירדניים |
| מפקדת חיל־האויר הירדני נמצאת בשדה־התעופה |
| עמאן, הוא ״שדה המלך עבדאללה״. שדה זה משמש |
| הפילם הנדרש ביותר |
| והטוב ביותר |
| .קודוד |
| להשיג בחנויות המבוחרות |
| היבואן: יוסף סיינה בע״מ |
| רח׳ ברזיליinstant,safe |
| measurement |
| I of r.p.m. without |
| g|§ touching a |
| ^ moving part |
| 0 |
| ^ rMm imrninwfimtsn מד פל״ד ממרחק |
| יבואנים בלעדיים |
| אגפל בע״מ, סוכנויות כלליות יבוא יצוא |
| החשמונאים |
| טלפון |
| 16 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> בסיס לטייסת התובלה של הירדנים, המורכבת משני |
| מטוסי הרי,ולם םי־ |
| נראה שירדן קיבלה עוד שני מטוסי הרקולס, המשמ- |
| סיס |
| שים את היל־הצנהנים הירדני. ״עמאן״ משמש ב |
| גם ל־ |
| מטוסו הפרטי של חוסיין, מדגם דה־הכילנד דוב |
| ומטוס בואינג |
| אף הם בעמאן. |
| עד לפני שנתיים התאמנו פרחי־הטיס של חיל־ |
| האדר הירדני ב״חוץ־לארץ״ — בפקיסטאן, בבריטניה, |
| איראן ועירק רוכשות מטוסים |
| שתי היריבות הפוטנציאליות, איראן ועירק, |
| מעוניינות לתגבר את כמות מטוסי הקרב שברשו־ |
| 16 תן. אף שטרם אושרה רכישת |
| הגדיל |
| ע״י הסנט האמריקני, מתכננים האיראנים ל |
| כמות זו ל־ |
| מיראז׳nm |
| ולמיד ו |
| ובארצות־הברית. כיום מתבצעים כל האימונים ב- |
| ירדן, בעיקר במפרק. לירדן שני סוגי מטוסי־אימון |
| עיקריים : האחד — דגם בלדוג לאימון ראשוני, וה- |
| שני — השנה טי־ |
| קדם. שיטות האימונים הן בעיקרן אמריקניות משום |
| שכל המטוסים הקרביים הם מתוצרת ארצות־הברית. |
| למרות זאת, עדיין ניכרים הגינונים הבריטיים בצבא |
| הירדני, פרי השפעה בריטית ארוכה, שהפכה למסורת. |
| בואינג |
| בחיל האויר האיראני. |
| 117 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> למי שסבר, שפיתרחם של מטוסי פ |
| מגמה אמריקנית לפתח דגמים רבים של מטוסים לצרכנים |
| דומים זה לזה, נכונה הפתעה: לשורת מטוסי האף מתווסף |
| טיפוס חדש: פ־ |
| ימי עבור הצי לפעולה מנושאת מטוסים, ודגם יבשתי — |
| שציונו הזמני פ |
| נים כמטוסייתקיפה שיחליפו את מטוסי הפנטום והקור־ |
| סייר בצי ארצות־הברית ובחילות־אויר אחרים. |
| כאן דרוש הסבר קצר: יותר מדי מטוסים |
| הוזכרו כמחליפיו האפשריים של הפנטום )שבינתיים |
| ״לועג״ לכולם ונותר כמטוס קו־ראשון בעשרות |
| חילות אויר בעולם(, עד שנוצר בלבול כלשהו המחייב |
| הבהרה. |
| כשהוחל בבנייתו של פ־ |
| הצי שאין הוא מתאים לצרכיו כמטוס ארוד־טווה |
| להשגת עליונות אוירית. הטענה נתקבלה, והצי הזמין |
| מחברת גרומן מטוס פ־ |
| אולם הפנטום נשאר כמטוס הפצצה של הצי, לצידו |
| של הקורפייר, מטוס התקיפה החד־מושבי. חיל־ |
| האויר האמריקני התבסס על פ־ |
| הרב־משיממי שלו, ובחר בפ־מאיר כהן מאת |
| אוירית של שנות השמונים. סביר היה להניח, שחצי |
| יבחר אף הוא בפ־ |
| יונות אוירית מקומית. אך גם כאן טען הצי שהמטוס |
| אינו מתאים לצרכיו. הטיעון העיקרי היה שהמטוס |
| הוא בעל מנוע אחד בלבד. |
| פ־ |
| דרש הצי איפוא לאפשר לו להזמין מטוס־קרב |
| מדגם חדש לחלוטין, שמבנהו יתבסס על זה של |
| 118 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> פ־ |
| את המכרז שפירסם חיל־האויר האמריקאי לטובת |
| פ־ |
| הצי זוכה לאוזן קשבת בפנטגון ובקונגרס אולי |
| תחומי |
| יותר מכל חיל אחר בארה״ב, וזאת גם ב |
| אויר בהם אין הוא בטל בששים. טענתו החוזרת |
| ונשנית כי לא ניתן לבנות מטוס קרב ימי מדגם |
| יבשתי נתקבלה על דעת הקונגרס, ובעשרים ושניים |
| לינואר |
| של טיפוס־האב הראשון של פ־ |
| עתה בבניה בשני מפעלים בעת ובעונה אחת: |
| מק־דונל דוגלאס, שתבנה |
| — את |
| מבט מהיר על פ־ |
| לפ־ |
| מסוגו נבנו. אחד משני מטוסים אלה הופיע בתצוגה |
| האוירית בפרנבורו בצבעי צי ארה״ב. ואמנם מבנהו |
| הבסיסי של המטוס יושפע רבות — בעיצוב ובחומר |
| — מזה של פ־ |
| מק־דונל דוגלאפ, היצרנית הראשית של המטוס, |
| מציגה אותו כמטוס־קרב ותקיפה שיחליף את מטוסי |
| פ־ |
| בעוד מטוסי פ־ |
| מטוסים וטילים התוקפים את אוניות הצי מטווחים |
| רחוקים. |
| ״כרטיס־הביקור״ של פ־ |
| חד־מושבי ודו־מנועי. מנועיו הם מדגם ג׳נראל |
| 1 |
| יברות אלקטריק פ־ |
| אלף ליברות כוח־הדף. עוצמה זו של |
| מעניקה למטוס יחס דחף־משקל של אחד לאחד! |
| מהירותו המירבית של פ־ |
| הקרב החדשים, ותגיע ל־ |
| המשימות המיועדות לו, אין לראות במהירות הנמוכה־ |
| יותר מעין חסרון. כמו פ־ |
| לקרבות־אויר במהירויות גבוהות. יעילותו הרבה |
| תבוא לידי ביטוי בקרבות־אויר במהירויות של עד |
| 1.6 |
| 72 |
| טווחו המיבצעי של פ־ |
| קילומטרים עם מטען דלק פנימי בלבד. הטווח |
| החופשי ללא מטענים כלל, יגיע ל־ |
| תקרת השירות תהיה בין |
| רגל(. |
| משקלו הריק של המטוס יהיה |
| מסוגל לשאת כ־ |
| מתלים! שני מתלים בקצות הכנפיים ישאו טילי |
| אויר־אויר מדגם פיידוינדר, שני מתלים בחלק הכנף |
| החיצונית מיועדים לפצצות או לטילים; וכן יש בו |
| שני מתלים בחלק הכנף הפנימית, שני מתלים |
| בגחון מאחור, ומתלה אחד בגחון מלפנים. חימושו |
| הפנימי של פ־ |
| בקוטר |
| של הטייס. |
| אמינות ושרידות |
| מק־דונל דוגלאס מבטיחה, כי פ־ |
| יצוניים. |
| פ |
| 119 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> האמין והיעיל ביותר מבין המטוסים שבשירות הצי |
| כולל הפנטום דגם |
| קורסייר. כל פריט ופריט וכל מכשיר שיותקן במטוס, |
| נבחן, נבדק נותח ונקבע במקומו ע״י צוות־אמינות |
| שהורכב במיוחד לשם כך. |
| הדגש על האמינות עובד כחוט השני לכל אורך |
| קו־הייצור. גם תחזוקת המטוס תהיה קלה. כל |
| המתקנים הכרוכים בתיפעול המטוס ממוקמת בצידי |
| הגוף של המטוס בגובה חזהו של אדם ממוצע, ואין |
| צורר בסולמות לטיפול בתחזוקתם. את המנועים |
| ניתן להחליף תוך |
| יתרונות, שיצרני המטוס טורחים לפרט אותם אחד |
| לאחד כדי להדגיש את חוסנו, שרירותו, אמינותו |
| ויעילותו של פ־ |
| כה שיבנה בטכנולוגיות של סוף שנות השבעים. |
| אמצעי הבטיחות של המטוס יהיו מפליגים. ייושמו |
| בו לקחי מלחמת ויאטנאם והמזרח־התיכון. כל צינו- |
| רות הדלק הם בעלי פקיקה עצמית, אין שום מיכל |
| דלק בין שני המנועים ומיכלי הדלק מצויירים |
| בקצף לכיבוי שריפה במקרה של פגיעה. יתר על |
| כן: כל המערכות החיוניות של המטוס הן כפולות, |
| כמו למשל מערכת ההיגוי, שהיא גם חשמלית וגם |
| מיפנית. בעוד שבפ־ |
| בלבד, המעניקה לו את יתרונותיו הגדולים יחד עם |
| הסיכון שבה במקרה של תקלה, הרי בפ־ |
| המערכת הכפולה למטוס כושר שרידות בלתי־מצוי. |
| טיסת הבכורה של המטוס מתוכננת לחודש יולי |
| 1978 |
| 120 המטוסים מקו־הייצור יושלם בשנת |
| הייצור יהיה תשעה מטוסים בחודש, כשמתוכנן |
| לייצר |
| שנועדו לצי ולחיל־הנחתים. קו־הייצור ימשיך לייצר |
| מטוסים עד |
| הטייסת המיבצעית הראשונה של פ־ |
| מעל גבי נושאת המטוסים קיםי־הוק באוקטובר |
| 1982 |
| לערך |
| ברור, מכל מקום, כי פ־ |
| שנות השמונים, ובתור שכזה ברור כי ייתכנו שינויים |
| במבנהו במהלך הייצור, לפחות במה שנוגע למיכשור |
| חדיש או נוסף, למנועים אחרים, או אף להתקנת |
| מערכת שתאפשר המראה ונחיתה קצרה. |
| פ |
| כאמור נתן הקונגרס אור ירוק לייצורו של פ־ |
| בשה |
| ודבר זה הוא בחזקת וודאי. אולם בטרם י |
| הדיו על אישור בנייתו של פ־ |
| וכורתרופ, אחת משתי יצרניותיו העיקריות, יצאה |
| בהצעה לדגם נוסף! ציונו של דגם זה הוא פ־ |
| והוא ״הדגם היבשתי של פ־ |
| של נורתרופ. דגם זה יתבסס במובהק על פ־ |
| בעוד פ־ |
| כינויו של פ־ |
| לפ־ |
| מאז הפסידה את הזכייה במיכרז לייצורו של |
| ל י ״מטוס־הקרב הקל של העתיד״ לטובת פ־/ ־ : » . . |
| . יי0,( "ss,ז״א״י/א jy// |
| >;^ % |
| HM•^ ~ |
| שרטוט של פ |
| קיטי-הוק. |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> פ־ |
| י |
| נורתרופ לשכנע את הקניינים הפוטנציאליים כ |
| פ־ז |
| אולם איזה סיכוי נשקף למטוס עתה, כשפ־ |
| ל״להיט״, ורבות המדינות המעוניינות לרוכשו י כיצד |
| יוכלו יצרניו של מטוס שנכשל, לשכנע מדינה |
| כלשהי לרכוש אותו על פני מטוס נבחר שכולם גמרו |
| עליו את ההלל ן |
| מכאן שפ־ |
| של נורתרופ הטעון בהרבה רצון־טוב והתלהבות. |
| טוענים מומחי החברה: המדובר במטוס שכבר נבנה |
| וטס. לא יהיה צורך בשינויים רבים בקוברו |
| )הוא פ־ |
| והמטוס עתיד להיקלט היטב... |
| השאלה הראשונה היא איפוא, אם יש שוק למטום |
| זה ? הלקוחות הפוטנציאליים העיקריים, ארה״ב |
| ונאטו — ״הימרו״ על פ־ |
| אחריהם הוא איראן. זו גילתה התעניינות בקוברו! |
| של נורתרופ, עוד לפני שפ־ |
| תקוותה של נורתרופ היתד, לשכנע את איראן לרכוש |
| בצד פ־ |
| הוא רןוברה־ |
| והנה בחודש אוקטובר |
| מתאימה מצד חברת נורתרופ )ללא שוחד, עד כמה |
| שידוע...(, שיגר שר־ההגנה האיראני הגנראל טופאנ־ |
| יאן מכתב לשר־ההגנה של ארה״ב דונאלד ראמספלד, |
| ובו הודיע על כוונתה של איראן לרכוש |
| היא מקציבה סכום של |
| הכנה מתאימות לקראת הגשתה של הצעת רכישה |
| רשמית. |
| נורתרופ מיהרה, על סמך מכתב זה, להכריז כי |
| ההתחלה מבשרת טובות : הנה |
| ״הוזמנו״. קוברה, אומרת נורתרופ, ״נועד לבוא |
| במקום פ־ |
| ומיראז׳־ |
| אלה. יש אם כן שוק ל־ |
| מדרגתם של |
| מאתנו |
| לכ־ |
| מה מביא ד,קוברה־ |
| משל הפנטום בפרמטרים הבאים : יחס של דחף/משקל, |
| טווח/כושר־נשיאה, עומס־כנף נמוך וכושר־תמרון |
| ונסיקה; אמינות גבוהה — חמש עד שש פעמים |
| גימבו חדיש לסוריה |
| חברת התעופה הסורית סיריאן איר היא בין |
| החברות הראשונות בעולם שרכשה מטוס ג׳מבו |
| 747 |
| רגילים |
| יותר ממטוסי |
| הדבר נעשה במסגרת מודרניזציה של הציוד |
| המופעל ע״י החברה הסורית, שבעבר התבססה |
| על מטוסי קרבל ובואינג |
| 121 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מזה של הפנטום; מחצית משעות התחזוקה הדרושות |
| לפנטום וכוח־אדם לתחזוקה שהוא פחות בשליש |
| לכל טייסת ביחס לפנטום״ — דברי נורתרופ. |
| קוברה יהיה קל במשקלו ב־ |
| ליברות( מפ־ |
| לגל־אף |
| העצירה והמתקן לקיפול הכנפיים והתקנת ג |
| יחיד במקום שניים בפ־ |
| יהיו משופרים ב־ |
| סוג מנוע — היינו, ג׳נראל אלקטרי? פ־ |
| נורתרופ אומרת, שביצועי התימרה של קוברה |
| יהיו הטובים ביותר בעולם. יתר־על־כן: כל הביצו- |
| עים של המטוס יהיו משופרים יותר אפילו ממה |
| שנדרש במיכרז של חיל־האויר למטוס קרב קל )בו |
| זכה, כאמור, פ־ |
| בינתיים מוטלת תוכנית פ־ |
| נורתרופ, במימון פרטי שלה, ללא כל סיוע ממשלתי |
| ואף ללא כל הבטחה לעודד ולתמוך בייצור המטוס. |
| אולם לדברי תום ג׳ונס, יו״ר מועצת־המגהלים של |
| נורתרופ, יש סימנים שתוכנית ייצורו של המטוס |
| תתקבל על דעת המימשל, וכי היצוא הראשון צפוי |
| בשנת |
| 1975 |
| נאט״ו. השאלה היא, כמובן, מה יהיה הסכום בדולרים |
| בשנת |
| השנים הללו. |
| כאמור, איראן היא המדינה הראשונה שכבר |
| הביעה את נכונותה לרכוש |
| מטוסי פ־ |
| גם לקוברה? |
| ההסבר, לדעת נורתרופ, הוא ״פשוט״: פ־ |
| מיועדים להשלים את מערך ההגנה האוירית של |
| איראן, המבוסס על פ־ |
| מטוסים וטילים, ועל פ־ |
| מה שיהיה ״חסר״ לאיראן בשנות השמונים הוא |
| טוסי |
| מטוס־תקיפה משוכלל, שיחליף את |
| הפנטום שברשות חיל־האויר שלה, וכן את מטוסי |
| פ־ |
| בשטח זה״, אמר הגגראל האיראני טופאניאן. |
| איראן מבקשת כבר בשלב זה, כשהמטוס מצוי |
| עדיין בשלב של רעיון בלבד, לחתום על הסכם־ |
| רכישה עם נורתרופ אשר יכלול, בנוסף ל״ |
| המטוסים, את מערך־התחזוקה הקרקעי המלא שלהם, |
| החלפים הדרושים, אימון הצוותים, וכל הקשור |
| בהפעלת המטוסים — הכל ב״חבילה״ אחת. |
| אולם הקונגרס אינו ממהר לאשר תמיכה והקצבות |
| כספיות לנורתרופ לשם ייצור דגם נוסף של מטוס, |
| על אף ש״מובטח״ כאמור יצוא ראשוני של |
| מטוסים. האם תסתכן נורתרופ בהקמת קו־יצור |
| באמצעיה העצמיים, ללא תמיכה ממשלתית, בתקווה |
| לשכנע לקוחות נוספים לרכוש את המטוס, או שמא |
| תצליח, בסופו־של־דבר, להשיג את תמיכת המימשל |
| בתוכניתה י לעתיד פתרונים. |
| ץן.ץןי.ל. ישראל |
| מברכת |
| \ |
| טם קבלת מטוס |
| F-15-n |
| כה לחי |
| nun ,r«.N |
| תעעויות אי |
| ..יצרני וםפחי ציוד אלחטרוני מתוחכם |
| ELINT SYSTEMS •COMMUNICATIONS |
| • SPECIAL SOPHISTICATED ELECTRONIC |
| SYSTEMS. •AIR TRANSPORTABLE |
| MOBILE SHELTERS. |
| רח' מבצ7v/N |
| JirJIOIK'ILDOJlDIVD-a |
| תי-אביב |
| ®03aQ it® k vi l/V—J Stiuustu |
| THOR^NJ (Ef™3 |
| 122 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> תיםTEAM COMPUTERS |
| & SYSTEMS LTD. |
| תים מחשבים ומערכות בע״מ |
| Data General נציגים בישראל עגל |
| ליישומים מדעיים, בקרה ספרתית, |
| עיבוד נתונים, בקרה תעשייתית, |
| מחקר ניסויים בזמן אמיתי, רשתות |
| תקשורת, פיתוח, הדרכה, |
| עיבודים מסחריים. |
| SOFTWARE: ASSEMBLER, FORTRAN IV, rilJiyiJ MULTI-USER TIME-SHARED EXTENDED |
| BASIC, MACRO ASSEMBLER, |
| DEBUGGER, SUPER-EDITOR, |
| MULTI-USER EDITOR RPG II, COBOL |
| ANSI-74 LEVEL II WITH INTERACTIVE |
| DEBUGGER, FULL SOFTWARE |
| AND HARDWARE SUPPORT |
| FOR COMMUNICATION WITH IBM |
| AND CDC MAINFRAMES. Eclipse |
| רחוב ה׳ אייר |
| טלפונים |
| טלקס |
| 123 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>יוסף מיכאלי מאת |
| 124 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>שוקעת! האם נגזרמרסל דאסו האם ממלכת המטוסים של |
| קיצו של מפעל־המטוסים המפורסם ביותר באירופה! |
| תוך, כשלונה של חברת דאסו לזכות ב״עיסקת המאה׳ |
| שיכנוע מדינות נאט׳׳ו, וזאת חרף התנאים המדיניים הטו- |
| בים שעמדו לרשות צרפת•, נצחון הטכנולוגיה האמריקנית |
| וכניות |
| וביטול תמירז׳ פ־הועדף על )פ־ על זו הצרפתית |
| כל אלהדאסו, פיתוחו של מטוס־קרב מתקדם מתוצרת |
| העלו את השאלות הללו במלוא חריפותן. עדות למבוכה |
| מהוים, כמדומה, הגישושיםדאסו, אליה נקלעה חברת |
| שמנהלת עתה ממשלת צרפת בדבר אפשרויות רכישתו של |
| שהחלו׳ אומנם מדובר בצעדים נסיוניים בלבד הפ־ |
| באופן מוחשי באוקטובר אשתקד, כאשר משלחת צרפתית |
| באה לוושינגטון ופתחה שם במגעים בדרג נמוך לבירור אפש- |
| רויות רכישת המטוס, אולם החלטה סופית בענין זה לא |
| תיפל בעתיד הקרוב. הצרפתים שואפים לכרוך כל עיסקה |
| עם ארה׳׳ב בהיתר לייצר את המטוס בעצמם. צרפת עשויה |
| איפוא לצייד את צבאה במטוס־יירוט אמריקני, וזואת לאחר |
| דאסו. שנים רבות בהן התבססה על מטוסי־הקרב של חברת |
| ב־ |
| הבינלאומי ה־ |
| דרך לראשונה שמו של ״כוכב״ חדש — מוסל דאסו. |
| תעשייתו, שהיתה עד אז בלתי מוכרת בקהילייד. ה־ |
| אוירית, הציגה מטוס־קרב חד־מושבי שנקרא אוראגן |
| )מ.ד |
| מטוסי־הקרב היעילים של אותה תקופה, אשר בשמיה |
| נתנו את הטון המיג־צו )פאגוט( הרוסי והפ־ |
| האמריקני. לימים, הגיע האוראגן גם לח״א הישראלי |
| של ראשית שנות ה־ |
| שלנו, שנמשך כ־ |
| בצרפת, ופרט לישראל, סופקו שתי טייסות של |
| מטוסים אלה להודו. המיסטר והסופר־מיסטר, יורשיו |
| של האוראגן, היוו רק תחנות־ביניים בדרך תהילתו |
| של נזרסל דאנזו — זו שהוליכה עד המיראז׳ )בצרפתית |
| אשליה(. על מניעיו בבחירת שם מוזר זה, אומר נזרסל |
| דאסו: ״בחרתי בכינוי זה למטוס כדי לסמל את |
| העובדה, שגם אם יגלו מטוסי האויב את הנויראדים |
| שלי, הרי כמו גתעתועי־השווא של המדבר, לא יעלה |
| בידם לתפוס אותם״. |
| כל משפחת המיראז׳ |
| מיראד |
| בנובמבר |
| וזיראד אי־ |
| במאי |
| נזיראז׳ בי — מטוס דדמושבי לאימונים ולהסבה |
| 21) |
| מיראז׳ |
| קרקע. נמכר לישראל |
| מיראז׳ |
| כונס שסוע המאכלס את מערכות הצילום |
| 1963 |
| מיראז׳ |
| כושר־תקיפה משופר ומכ״ם מתקדם לבקרת־הירי. |
| נמסר ללבנון וללוב |
| מיראז׳ |
| באוסטרליה. |
| מיראז׳ |
| מיראז׳ |
| לא יצא מגבולות צרפת. |
| מיראז׳ |
| תקיפה משופר בהשוואה לדגמי היירוט הקלסיים, ו־ |
| מערכות אלקטרוניות בלתי מורכבות. |
| מיראד מילאן — דגם ניסיוני, נושא כנפי קנרד |
| 125 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> קדמיות להגבהת העילוי. לא עבר לפסי יצור המוניים |
| השם הסימלי מיראד הוכיח עצמו בכמה הזדמנויות |
| — כמו בזירת המזרוז־התיכון. בזכות הישגי הירוט |
| המעולים של טייסי המיראדים בחיל־האויר שלנו, קצר |
| דאסו את מרבית חפירות הרווחיים של מפעלו. |
| אשליות מתנפצות |
| תקופת המיראדים בשנים |
| הזהב של התעשיה־האוירית בצרפת, אולם בשנים |
| 1964—1967 |
| או |
| צוייד ב־ |
| נדרש להדגים את ביצועיו כשהוא חמוש בצמד תותחי |
| 30 |
| )ראה טבלה משווה של תוצאות הניסוי |
| לאור הלקחים שהופקו ממבחנים אלה, החליטו |
| מהנדסי דאסו לזנוח את רעיון פיתוחו של זזנזיראד |
| בעל הכנף המסבסבת ופ־ |
| באלזאק, ולהתמקד ביצורם של שני דגמים: ג׳י, |
| לשנות השמונים. |
| תחילה הטילו מומחיו של מרסל דאסו את עיקר |
| יהבם על הדגם גיי, שהישגיו בטיסות־האימון העידו, |
| פ |
| את הכינוי מיראז׳ — אשליה. היו אלה הנזיראז׳ |
| המיראז׳ וי — שכונה,• בעל גיאומטרית הכנף המשתנה |
| באלזאק — מטוס להמראה ונחיתה אנכית, והנזיראז׳ |
| פ־ |
| רכות אלקטרוניות מתקדמות וכנף המשוכה לאחור |
| )וזאת בניגוד בולט לדור מטוסי הנזיראז׳ הראשון, ש־ |
| אופיין בכנפי דלתא רחבות ובהיעדרו של מייצב גובה(. |
| דאסו השקיע מרץ רב בפיתוחם של מטוסים אלה. |
| אולם שני הדגמים הראשונים נותרו בגדר ניסיון מענין |
| בלבד, ואילו הפ־ו עתיד היה להנחיל לדאסו את אכזבתו |
| העמוקה ביותר. |
| זזמיראד באלזאק סבל מעודף משקל, שלא איפשר |
| את התאמתו לתפקידי היירוט והתקיפה שיועדו לו. |
| ביצועי הנסיקה וההאצה שלו היו עלובים, ובנוסף |
| לכך, לקה דגם זה בשאר המגרעות האופייניות למבנה |
| הדלתא החסר מייצב גובה, והן: מהירות גישה־ |
| לנחיתה גבוהה מדי, ביצועי המראה ירודים, ורגישות |
| רבה למשבי רוחות במהירויות תת־קוליות גבוהות. |
| בטרם נחרץ גורלו של הבאלזאק לשבט׳ ערכו |
| מהנדסי דאסו מבחךהשוואה מענין, בו נבדקו המטו- |
| סים: פ־ |
| וואה׳ ערכו המטוסים הללו טיסות בתנאים מוגדרים |
| ומוגבלים. כל אחד מהם צוייד במנוע סנקנזה — פרס |
| כי הוא המטוס הראוי להיענות לאתגריו החדשים אנד ויטני טי־פי־ |
| של חיל־האויר הצרפתי. מרבית מאמצי הייצור וה- |
| פיתוח של החברה כוונו איפוא אל דגם זה. |
| 126 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> באותה עת נבדקה האפשרות לייצר מטוס־קרב |
| קונבנציונלי יותר, וזאת לא רק לאור צרכיו החזויים |
| של ח״א הצרפתי, אלא גם מטעמים כלכליים: הצרפ- |
| תים הניחו, שהמדינות אשר רכשו בעבר מטוסי |
| מיראזי־ |
| ישראל, אוסטרליה, לבנון, זאיר, פקיסטאן, פרו, אק- |
| וודור, וונצואלה, לוב, אבו־דאבי וכווית( יבכרו לרכוש |
| ושגיהן |
| דגם מתקדם )פ־ |
| )מיראד ג׳י(. |
| הדרישה המקורית למטוס בעל גיאומטריה משתנה |
| הוצאה בראשית חודש מאי |
| כונתה תבנית פיתוחו של המטוס — ״פרויקט דאפיך. |
| קוי היסוד של הפרויקט כללו: משקל־המראה מירבי |
| מל״טים חדשים |
| לחי׳א האמריקני |
| חברות נורתרופ וביציקרפט נבחרו ע״ ח״א |
| האמריקני לא מכבר לפתח שני דגמים של מל״טים. |
| הראשון בהם נועד לשמש למשימות הטעייה ופת־ |
| יון למערכות ההגנה של האוייב. הדגם השני נו־ |
| עד להוות מל״ט מתקדם למשימות ביון, לוחמה |
| אלקטרונית ותקיפה בשנות ח־ |
| מתוצרת ג׳נרל אלק־־ רים והוא יצוייד במנוע |
| טריק, בעל סחב |
| דגם מודולרי זול, בעל כנף עילית העשוי לשאת |
| מטענים פנימיים וחיצוניים, ועליו להישגר מה־ |
| קרקע או מהאויר. |
| בן |
| מאך ויותר, ותקרת־טיס מיוצבת של |
| ב־ |
| צרפת ובריטניה, ובו הובעה הסכמת שתי המדינות |
| לשתף פעולה ביניהן לקראת פיתוחו של המטוס |
| בעל הכנף הגיאומטרית המשתנה. כן הושג ה״שידוך״ |
| בין חברת דאסו לחברת בי־או־סי הבריטית. צוות |
| משותף לשתי החברות עשה בוורטון, אנגליה, כש־ |
| לצרפתים מוענקת הזדמנות מצוינת לעמוד מקרוב |
| על הישגיה של החברה האנגלית, שרכשה ותק מסויים |
| בנושא הגיאומטריה המשתנה. |
| תחילה תוכנן הדגם ג׳י־ |
| אחר־כך הוחלט כי המטוס יהיה דו־מנועי ויצוייד |
| בצמד מבועי רולס־רוים אר־בי |
| זו לא יצאה לפועל, והדגם השני צוייד במנועי סנקמה |
| בריסטול סידלי מ־ |
| חברות בדבר העיצוב הטכני של המטוס המיועד |
| היתד. דומה, אך במישור הפוליטי וגתיפעול המבצעי |
| נתגלעו פערים בלתי־ניתנים לגישור. ב־ |
| הודיעה צרפת סופית על הסתלקותה מתכנית הפיתוח |
| המשותפת עם אנגליה.[inn איש |
| שוי)ן והצטוף |
| ן*0 |
| 7191:7 |
| !!!•!!•!1 ליו |
| גפן מציעה לך |
| מכלול של יתרונות בכפיפה אחת: |
| - תשואה גבוהה על סכום החסכון. |
| - הצמדת הקרן והריבית למדד |
| - סכום חסכון גמיש, לפי יכולתן |
| - ביטוח חיים וכפל תאונה, עד |
| - הכנסה שוטפת - פטורה ממם |
| בתום תקופת החסכון |
| - פטור ממס עזבון |
| יתרון בלעדי ל״גפף - |
| ביטוח תאונות אישיות |
| ע׳׳ם |
| לקבלת חוברת הסבר מפורטת על ״גפן׳ ־ שלח את התלוש. |
| 106j |
| קופת תגמולים ליד בנק דיסקוגס בע״מ |
| 17I |
| ל-אביב |
| ת |
| ISKSםשירסתהסבירי נרת » |
| j |
| Ik |
| 1(1) |
| 127 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> פ |
| לחברת דאסו הותר להמשיך בייצור לבדה, וב־ |
| באוקטובר |
| את טיסת־הבכורה שלו. |
| ארבע שנים לאחר־מכן, ב־ |
| של הדגם השני גיי־ |
| מנקמה אטאר |
| 7,200) |
| התרסק בעת טיסת האימון ד,־ |
| תכנית הפיתוח של המיראד ג׳י בהצלחה, בעיקר |
| במישור הטכני. ברם קשיים תקציביים ושינויים |
| בטקטיקה ההגנתית של צרפת גרמו לכך, ־שדגם גיי |
| לא זכה לתנופת היצור הנאותה. |
| נצר חדש למשפחה הותיקה |
| אך אין לראות במיראז׳ ג׳י כשלון מוחלט. תוכנית |
| פיתוחו עלתה על שרטון בשל אי־התאמת המטוס |
| לתפישה הטקטית החדשה של חיל־האויר הצרפתי, |
| לפיה יש להקנות למטוס־הקדב הצרפתי החדש כושר־ |
| יירוט משובח, ולו גם במחיר פגיעה בכושרו ההתקפי |
| )זה היה גם סלע־המחלוקת בין צרפת לאנגליה, כאשר |
| האחרונה תבעה כי למטוס המשותף תהיה יכולת |
| לסיוע־קרקע קרוב(. חיל־האויד הצרפתי העדיף מטוס |
| בעל יכולת־תימרון טובה בגובה־דב, ואילו המיראד |
| ג׳י ניחן ביכולת זו בגובה נמוך, דווקא. דגם ג׳י |
| נותר לבסוף כטיפוס־אב בלבד, ואנשי דאסו מאמינים |
| ב־ |
| המיראז׳ החדשה מדגם פ. |
| ב־ |
| את המטוס, שנועד להפיח תקוות חדשות בליבם •של |
| מרסל דאסו ואנשיו. מותו של טייס־הניסוי הראשי |
| 196 |
| של החברה, רנה ביגאן, שהתרסק ב־ |
| עם מטוס פ־ ו שאיבד את יציבותו, עיכב אמנם את |
| המשך הייצור, אולם אנשי דאסו לא נרתעו, והוסיפו |
| לקוות כי הדגם החדש ישיב את עטרת המיראד |
| ליושנה )על המטוס עצמו קרא בבטאון חי׳א מס׳ |
| עמי |
| אולם המציאות מיהרה לטפוח על פניו של מדסל |
| דאסו. אף כי אין חולק על כך, כי המיראד פ־ |
| הינו מטוס־ירוט מצויץ, לא עלה בידו למנוע את |
| פלישת הטכנולוגיה האמריקנית לאירופה ולדרום־ |
| אמריקה. חמש מדינות בדדום־אמריקה רכשו אמנם |
| מטוסי מיראד, אך בכמויות זעירות: ארגנטינה רכשה |
| 12 |
| 16 |
| 15 |
| — בוששה להגיע, אם כי זאיר, כווית, ומצרים רכשו |
| אף הן מטוסים אלה. ספרד |
| הודיעו, כי יקנו את המטוס רק אם תסרב ארד,״ב |
| נטום. |
| לספק להן מטוסי פ |
| אך עיסקות־המכירה הללו, אשד שיגשגו במיוחד |
| בנסיכויות הנפט ובלוב, לא יכלו לטשטש את הרושם |
| 128 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הנבד שהותיר כשלונו של המטוס ב״עיסקת המאה״ |
| בצד ההפסד הכספי הניכר, והחמצת ההזדמנות לשווק |
| יותר מ־ |
| קולות ביקורת פנימיים שהלכו וגברו, והגיעו לשיאם |
| כאשר הכריז הגנרל־לשעבר פול סטאלן המנוח, כי |
| המיראד נחות בהרבה מיריבו הפ־ |
| מספד נשתכנעו בכך גם בלגיה, נורבגיה, דנמרק |
| מוחלט |
| והולנד, השותפות ל״עיסקת המאה״. האמון ה |
| שרכש חיל־האויר הצרפתי למוצרי דאסו נתערער |
| קמעה. הוא קיצץ בהזמנות המטוס, והעמידן על |
| בלבד. התחזית, כי ניתן יהיה לייצא |
| פ־ו — נתבדתה. כיום מעריכים, כי רק |
| יצאו את גבולות המדינה. |
| דאטו ״מחזיק אצבעות״ וממשין |
| עתה שרויה חברת דאסו )שבגין סיבות כלכליות |
| התאחדה עם חברת בדגה( במצוקה של ממש. המוצא |
| הראשון שנסתמן בפגי ראשיה היה לנסות ולגבש |
| תוכניות משותפות עם מדינות אחרות באירופה, ובכך |
| להבטיח מראש כי כל מדעה השותפה בתוכנית |
| תרכוש את המטוס המשותף. כך נולד, בין השאר, |
| מטוס האימונים הסילוני אלפא ג׳ט, פדי מפעלם |
| המשותף של חברות דאסו־ברגה ודורניר. אך גם בנך |
| לא היתד, אלא נחמה־פודתא בלבד, שהרי צרפת נאלצה |
| להחליף את מטוסי הפוגה שלה במטוסים צרפתיים־ |
| למחצה )מהעם, שאנגליה פיתחה מטוס אימונים |
| משלה, ההוק, ואין בדעתה לרכוש את המטוס(. מטוס |
| נוסף שפותח בשיתוף צרפתי־אנגלי, היגואר, מתחיל |
| רק עתה לכבוש שווקים )מצרים ? כווית י ערב־ |
| הסעודיתו(, ובכל מקרה אין מצפים כי תפוצתו העול- |
| מית תוכל לחפות על כשלון שיווקו של הפ־ו. |
| עידוד־מה שאבה חברת דאסו מפרוייקט אחד |
| שהוטל עליה: פיתוחו של מטוס־תקיפה חדש, הסופר־ |
| אטנדר, העתיד לד,כנס לשירות ב־ |
| נועד להחליף את האטנדר־ |
| סיפונן של נושאות־המטוסים של צרפת(. אולם למטוס |
| החדש לא נשקפת תחזית יצוא אופטימית, שהרי גם |
| הדגם המקורי, אטנדר־ |
| ממש בקרב מדינות מחוץ לצרפת. |
| במקביל למדיניות הידוק הקשרים עם מדינות |
| אירופיות אחדות, המתבטאת גם במגמה להגיע לייצור |
| משותף של מטוסים תוך ערובות־הדדיות לאספקתם, |
| תרה צרפת אחר פתרונות נוספים, שתכליתם להבטיח |
| את עתידה של חברת מרסל דאסו. כך, למשל, הועלה |
| הרעיון, כי צרפת תרכוש את מטוס־הקרב הרב־ |
| משימתי מ.ר.ק.א. )פאנביה |
| אנגליה, איטליה ומערב־גרמניד״ וזאת בתמורה להס־ |
| כמתן של מדינות אלה לסייע לצרפת בבניית מטוס־ |
| קרב חדש, ולדוכשו בבוא העת. אך כל אלה הם |
| בבחינת תמרונים מדיניינדצבאיים בלבד, אשר ספק |
| ל |
| צרפת לגבש תוכניות בדורות יותר בדבר עתידו של אם יצמיחו תועלת. לפיכר- נאלץ משרד־ההגנה ש |
| מטוס־הקרב הבא שלה. |
| פחות משנה לאחר שהוחל בייצורו הסדיר של |
| הנזיראז׳ פ־ |
| נרקמות התוכניות בדבר יורשו של הפ־ז. כמובן, שגם |
| בכך יש משום פגיעה קשה ביוקרתה של חברת |
| דאסו־ברגה, אף כי מלאכת פיתוחו של ה״יורש״ |
| תוטל אף היא על החברה. ההצעה הראשונה קראה |
| לבנייתו של ״מטוס הקרב של העתיד״ — אי־סי־פ. |
| )דאשי־תיבות של |
| ה |
| אולם עליה תלולה במחירו המשוער של מטוס ז |
| )מ־ |
| למטוס, על פי שער הדולר, ב־ |
| יהא צורך לייבא כמה מערבות חיוניות עבוד המטוס, |
| ובעיקר את מכ״פ־הירוט ארוך־הטווח — גרמו לבי- |
| טולה של תוכנית הייצור של מטוס זה. במקום זאת, |
| אישרה ממשלת צרפת את פיתוחו של מטוס־קדב |
| חדש מתוצרת דאסדברגה: מיראד |
| מיראז׳ |
| ב־ |
| צרפת, בראשות הנשיא זייסקאר־דסטאן, כי הנזיראד |
| 2000 |
| טיפוס־האב שלו היתד, כבר בעיצומה במפעלי דאסו־ |
| ברגה. המיראז׳ |
| יאמץ את מנוע הסנקמה אטר נז־ |
| עבוד האי־סי־פ וכן עבור הדגם פ־דאי. המ־ |
| מנוע מסוג טורבו־מניפה, המפתח סחב בשיעור |
| פאונד, עם מבער אחורי, אך רנה רבו, מנהלה הכללי |
| של חברת סנקמה מטעים, כי עוצמת־המנוע תוגדל |
| בעתיד לכדי |
| ההחלטה על ביטולו של האי־סי־פ, והעדפת |
| המיראז׳ |
| 29 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מבנה מטוסי פ־ |
| רבים בתעשידדהאוירית בצרפת. עיקר חיצי הביקורת |
| כוונו כלפי מחירו הרב של הדגם שבוטל, ורבים |
| סבורים כי הנזיראז׳ |
| החדש, יעלה בביצועיו על ד |
| תחומי הקרב. |
| הנזיראד דובר מטעם נשיא צרפת הכריז, כי |
| יוכל לעלות על פסי הייצור בשנת |
| 130 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לא־רב לאחד שיעשה זאת הפ־ |
| יבטיח איפוא, ני הנזיראז׳ החדש יספיק עדיין להתחרות |
| בבו־זוגו האמריקני באותם שווקים, אשר טרם נכבשו |
| 200c ע״י הפ־ |
| תאפשר לחיל־האויד הצרפתי לרכוש יותר מטוסים, |
| מאשר אילו התמידו ביצור האי־סי־פ. במיראד החדש |
| יהמרו שוב אנשי דאסו על כנפי הדלתא המסורתיות |
| )שהוזנחו, כזכור, הן בפ־ז והן בדגם ג׳י(, אך הפעם |
| תוקדש מחשבה מקורית באשר לאופן עיצובה של |
| מערכת־הזנב, ובשפות־ההתקפה בכנפיים יותקנו דשים |
| מבוקרים אוטומטית. |
| הנזיראד |
| הטיטניום, הבורון והקרבון יהוו כ־ |
| טוס יצוייד במערכת־ניווט אינרציאלית ובמערכת לבק־ |
| רת־הטיסה מסוג ״טוס־על־חוט״. מערכת זו, המופיעה |
| בפ־ |
| ״מלחמת־חבדות״, שכן כמד. חברות צרפתיות להוטות |
| להשתתף בתוכנית ייצורה, בעוד שחברת דאסן הודיעה, |
| כי היא מעדיפה לייצר את מערכות־הבקדה של המטוס |
| בעצמה. המיראז׳ |
| 2.5 |
| קטן יותר מכפי שתוכנן עבוד האי־סי־פ. משערים |
| כי מכ״ם המטוס יהיה מתוצרת תומפסון־סירנו |
| אשד פותח כבר עבור מיראד פ־ |
| אלקטרוניות שיועדו לאי־סי־פי, ואח״כ אומצו ב־ כסדנת־ניסוי למנוע הסנקמה מ־ |
| נזיראד |
| דאסו — בכנפיים מקוצצות |
| לכאורה, יש בעצם האישור הממשלתי לפיתוחו |
| מפעלי |
| של המיראז׳ |
| מרסל דאסו. אולם האמת היא, כי בבנייתו של מטוס |
| זה תשתתף באורח פעיל גם חברה נוספת — |
| כלל |
| איירוספטייל — אשר תבצע כ־ |
| של עבודות הייצור! לא סוד הוא, כי השתלטותה |
| חברת דאסו על כל הפרוייקטים החשובים שהוצאו |
| מטעם הממשלה, וכן על מרבית שוקי־הנשק הזרים, |
| של עודדה זעם ואי־שביעות־דצון בחטיבת המטוסים |
| איירוספטיל. שיתופה בייצור המיראד ישקיט איפוא |
| את התסיסה הזאת, אך גם תקצץ בעקיפין בכנפיה |
| של חברת דאסו. |
| אולם, מרסל דאסו לא אומר נואש. לפני חודשים |
| מועטים הודיע, כי חברתו תייצר מטוס־קרב מתקדם, |
| דו־מנועי, במימון עצמי. החלטה זו נפלה זמן |
| קצר לאחר שממשלת צרפת סילקה ידיה מתוכניות |
| יצודו של האי־סי־פ. המטוס הדו־מנועי )שני מנועיו |
| ופר־נזיראד, |
| יהיו מסוג סנקמה מ־ |
| ובהשוואה לדלתא מיראז׳ |
| 3 ./. •ת, י־ טבלת ביצועים משווה — מיראז׳ פ |
| משקלים |
| מיראז׳־ |
| ריק )בק׳׳ג |
| משקל הדלק )בק״ג |
| משקל המטען המבצעי )בק״ג |
| משקל המראה )בק״ג |
| מ י מ ד י ם |
| שטח כנפיים )במ״ר |
| עומס כנף )ק״ג/מ״ר |
| יחם דחף משקל |
| רדיוס מבצעי )בק׳׳מ |
| תימרון במהירות |
| ׳יג לאחר |
| רגל )בדקות50,000טיפוס לגובה זמן |
| — מהירות גישה לנחיתה )בקמ״ש |
| אורד מסלול ההמראה עד לגובה |
| 0 50 |
| ו |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> יותר, שהייה מבצעית ארוכה, וכושר נשיאת־חימוש |
| מוגבר. העובדה, כי לסופר־מיראז׳ יהיו מנועים מדגם |
| שיהיה בבר מבצעי, וכי כמה ממערכותיו הפנימיות |
| הבסיסיות יהיו זהות לאלו שבמיראד |
| תוזיל את מהיר פיתוחו, ובכך יוסר המיכשול העיקרי |
| שמנע את המשך ייצור האי־סי־פ. |
| בצרפת מקווים, כי המיראד |
| במחצית |
| מצפים, כי הסופר־מיראד יטוס כשנה וחצי לאחר |
| המועד בו יגיע הנזיראז׳ |
| שלו. בטיסות אלה ייקבע, האם יכניסו המטוסים |
| החדשים את צדפת בשערי שנות ד,־ |
| יוותר המספר |
| כציון יחיד לשאיפה זו. |
| טיסות המבחן אשד יקבעו את עתידם של המטוסים |
| הללו, יקבעו גם אם יקום דור המיראדיס לתחייה, |
| או שמא תהא זו שירת־הברבור ־של משפחת מטוסים מטוסי תדלוק לאיראן |
| חיל־האויר האיראני מצויד כיום במטוסי |
| תידלוק מסוג בואינג |
| מטרה זו. המטוסים מסוגלים לתדלק שני מטו- |
| סים בבת־אחת, והם נושאים כ־ |
| של דלק למטרה זו. |
| הצורך במטוסי תידלוק נובע משטחה העצום |
| של איראן, המונע ממטוסים כמו |
| פנטום ואפילו פ־ |
| מירבי למטרות שמעבר לגבול — ולחזור לבסיסם. |
| התידלוק באויר יאריך את זרועו של חיל־האויר |
| האיראני לכל מרחק הדרוש לו לביצוע משימותיו. |
| ותיקה, ותחילת דעיכתה של ממלכת המטוסים הגדולה |
| שייסד נזרסל דאסו לפני ב־ |
| mGTITE |
| אמינות בזכות הטככיסהA |
| שמות |
| p7S |
| הדרך הטובה יותר |
| ?*חיבור חל 0 |
| 2> |
| C הדבקה וקבוע |
| הבטחה |
| nu iiyv—t אסיכזה |
| if |
| לקבלת |
| תעטיו ר, ד־ו |
| N-ri |
| י |
| 132 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ב>וה ל ר ו > ה |
| צרנ> הב>רה ב>ע |
| תעשיות ב>רה בע״כו בביר o |
| מפעל* ב>רה הגל>ל בע כו |
| מגדל העמק |
| מבשלת שכר לאומ>ת בע״מ • |
| ״אב>ר״ נתניה |
| :יצרני |
| גולדסטאר * בירה מכבי * בירה נשר * בירה מאלט * * |
| בירה אביר * גולדסן תפוזים ואשכוליות * גולדסן תוססים |
| 133 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>ממחזורה80% השם ״דנלופי׳ הפך כינוי נרדף לצמיגים, ואף שחברה בריטית זו |
| עדיין קשורים בייצור גלגלים, צמיגים ומעצורים, הרי מייצרת היא גם מוצרים |
| רבים הרחוקים מכך. חלק נכבד מהמוצרים הללו מקורו בחטיבה התעופתית |
| עובדים, העוסקים ישירות2,400 של דנלופ, בעיר קבנטרי. החטיבה מונה היום |
| בנושאים תעופתיים. |
| חטיבה זו נוסדה לפני למעלד, מ |
| נולדה בעקבות הקמת ״נתיבי אויר אימפרייאליים״, |
| חברת התעופה הבריטית שקמה ב־ |
| ארבע הברות פרטיות קטנות. מנהלה היד, סיד אדיק |
| גדס, יו״ר זזבדת ״תלופ״. אלא ששנות ה־ |
| לא היו רווחיות לתעופה הבריטית. גם חיל האויר |
| ג׳ון בויד דנלופ ייסד את חברתו ב־ |
| עסקה החברה בייצור צמיגים. עד שנות ד!־ |
| היה לצייד את המטוסים בגלגלים גדולים בעלי |
| צמיגים דקים וגבוהי־ליחץ. ניתן היה לייצרם בקלות |
| יחסית, וללא מיומנות יתדה מצד העובדים. די היה |
| בהם כדי לשאת מטוסים קלים. ב |
| בצמיגי המטוסים, עם הופעת הצמיג הדאשון נמוך־ |
| 34 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הגלגלים והצמיגים של |
| מטוס הבירדמור אינפלק־ |
| יו |
| סיגל משנת |
| הגדולים ביותר שניבנו אי |
| פעם, אך הם מעמידים בצל |
| את בני האדם הניצבים |
| לידם. |
| הלחץ, דמוי ה״סופגנ־ה׳/ שעוביו מהודה נתח נכבד |
| מקוטרו. הבעיה היתה שגלגל בעל צמיג כזה התקשה |
| להכיל בתוכו את מנגנון הבלימה. ברם, ב־ |
| הצליחה חברת דנלוס לבנות •מערכת גלגלים עם |
| הצמיגים החדשים, שהכילו תופי־בלימה מופעלים פני־ |
| אומטית. הגלגלים הורכבו על מטוס אברו אביאן, |
| שנשלה להדגימם ברחבי בריטניה. עד מהרה זכו |
| הצמיגים החדשים לביקוש רב. ׳מעלתם התבטאה |
| בפיזור משקל המטוס על שטח מדרס רחב יותר, |
| וכתוצאה מכך נמנעה שקיעתו בבוץ או פגיעה בדשא |
| של משטחי הנחיתה... |
| גלגלי דנלופ למטוס הגדול בעול• |
| המעצורים הפניאומטיים, שיועדו על ידי דגלופ |
| למטוסים קלים, ניזונו מבקבוק מדוחם בתחילה וממש־ |
| אבת־לחץ מאוחד יותר. הבלמים הופעלו בלחיצת |
| ידית לפי מידת הבלימה הדרושה ובו־זמנית לחיצת |
| דוושת זעה הכיוון המתאימה. כל גלגל הופעל בנפרד, |
| וכך הושגו בלימה והיגוי באחד. |
| במקביל. ב־ |
| באותה תקופה — בירדמור אינפלקסייבל — בצמד |
| גלגלים בקוטר |
| אף הם מתוצרת דנלופ. המעצורים הפניאומטיים חוברו |
| לגלגל הזנב, והופעלו אוטומטית עם נגיעתו בקרקע. |
| ״א |
| באמצע שנות ה־ |
| הבריטי. פדי פעולה זו היו המפציצים החד־כנפיים |
| וויטליי וולינגטון, בעלי משקל ומהירות שמעבד לקוד- |
| מיהם. הם נזקקו לבני־נסע משופרים. הורגש צורך |
| בהחלפת הכן יהיד־הגלגל, שגרם לניתור המטוס בנחי- |
| תה. במקביל לכך התרחב השימוש במסלולים קשים |
| במקום משטחי הדשא, ודנלופ ייצרה לשם כך צמיגים |
| בלחץ בינוני, בעלי חתך קטן יותר, המו׳רכבים על אופן |
| בעל נפח מוגדל לאיכלוס מנגנון הבלימה המתוגבר. |
| מדרס הצמיג זכה בחרצים מתאימים להרחקת מי־ |
| גשמים שעל המסלול. |
| בלמי הדיסק מופיעים |
| עד תחילת מלחמת העולם השניה הופעלו בלפי |
| המטוסים פניאומטית. אחד הבלמים המסחריים הרא־ |
| 135 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> שונים של דנלופ הותקן ב־ |
| חברת התעופה ההולנדית ק.ל.מ. הבלמים נלחצו |
| לתופי הבלימה באמצעות •שקיות־אויד מתנפחות. הבל- |
| מים מטיפוס זה שימשו שנים רבות. אותה עת נמשך |
| מחקר החומרים המתאימים לרפידות בלימה, כאשר |
| הדרישה המרכזית הינה עמידות בטמפרטורה גבוהה. |
| חברת דנלופ התבססה על חומדים פנוליים, ובשנות |
| ד,־ |
| המשיכו לשרת במטוסי הרון, זוב ושקלטון. בלם דיסק בלמי הדיסק דחקו את בלמי זזתופ׳ים, אף שהללו |
| בסידני הותקן בצ׳יפמנק לאחר המלחמה. הדיסק היה |
| מנחושת, המצטיינת בפיזור חום העולה על זה של |
| בלמי הפלדה דד,יום. מאידך הפלדה קלה וזולה יותר. |
| תחילה נבלם הדיסק ע״י רפידות טבעתיות משני |
| עבריו. מאוחר יותר חולקו הטבעות למקטעים נפר- |
| דים, כשכל קטע נלחץ בנפרד לעבר הדיסק. בדרך |
| זו שופרו היעילות ופיזור החום. |
| ב־ |
| עת הוזמנה חברת דנלופ לתכנן מערכת כזו עבור |
| מכוניות יגואר. לראשונה הותקנו הבלמים הללו במכו- |
| ניות מירוץ וספורט, ולבסוף תפסו מקומם במכוניות־ |
| נוסעים משפחתיות. |
| מערכות הידרוליות |
| נגד מערכות פניומטיות |
| ב־ |
| הבריטי לבין חברת דנלופ. המיניסטריון הגביל את |
| הלחץ במערכות בלמים ל־ |
| אסר את השימוש בבלמים פניאומטיים — ובמקומם |
| הנהיג בלמים הידרוליים. הסיבה: במפציצים הגדולים |
| והמורכבים שהחלו להופיע אז — סטרלינג, הליפכס |
| ונזנצ׳סטר — הפעילו מערכות הידדוליות את כן־הנסע |
| המתכנס, את המדפים ואת הצריחים הסובבים. הוספת |
| מערכת פניאומטית לצורך הבלמים בלבד היתה בה |
| משום כפילות וסיבוך ׳מיותרים, לדעת המיניסטריון. |
| צמיגים נמוכי-לחץ, שמידותיהם |
| ס״מxס״מ רוחבx193 |
| עומק, תוכננו באוקטובר |
| במערכת בלימת־זעזועים מסובכת במקצת, |
| במטוס אנסיין. העומס היה |
| לצמיג, בלחץ-אויר של |
| מרובע. |
| יחידת ״מקסרט״ המקו- |
| רית, המבוססת על גלגל- |
| תנופה רגיש לכוח הג׳י. ב- |
| ״הנעל״ גלגל מפאת בלימה |
| חזקה, ממשיך הגלגל לסוב |
| בכוח ההתמדה, מפעיל על |
| ידי כך מנגנון להפחתת |
| בלימה. |
| לחץ ה |
| 136 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> חברת דגלום היתד. ספקנית לגבי יעילות הבלמים |
| ההידדוליים, שתגובתם נראתה לה איטית. בהסדר |
| פרטי עם חברת הנדלי פייג׳ הוחלפה מערבת הבלימה |
| ההידרולית בטיפוס־האב של ההליפכם במערכת פניאו־ |
| מטית למשך סוף־שבוע אחד — וזו הוכיחה עצמה |
| כעדיפה. |
| אלא שהתעופה התפתחה בכיוון המערכות ההיד־ |
| תליות והבלמים לא חרגו מכלל זה. הוגבל הלחץ |
| במערכת ההידרולית והתרחב שטח הבליומה לצורך |
| הגברת החיכוך ופיזור החום. לצורך זד. הועברה |
| דיסקית הבלימה לצידי הצמיג, וכן הותקנו דיסקיות |
| בלימה אחדות בכל גלגל, זו לצד זו. בדרך זו התגברו |
| על אנרגיית הבלימה הגוברת של המטוסים הכבדים |
| והמודרניים. |
| מערכות נגד החלקה |
| זו, ומיניסטריון האספקה הבריטי האיץ בדנלופ לרכוש |
| אחד מהם. החברה סירבה ותחת זאת פיתחה אמצעי |
| פשוט יחסית. מתקן זה מבוסס על דיסקית קטנה וכבדה, |
| הסובבת תוך מגע בצידו הפנימי של חישוק הגלגל. |
| כאשר נעצר הגלגל בפתאומיות, ממשיכה הדיסקית |
| להסתובב בכוח ההתמדה, ומפעילה מנגנון להפחתת |
| הלחץ במערכת הבלמים. קוטי הדיסקית היד. כ־ |
| ס״מ ומשקלה קילוגרם לערך. מתקן זה, בתיכנוגו |
| המקורי, קיים עדיי ובמטוסי ויקאונט ובמטוסים אחרים, |
| ויעילותו מגעת ל־ |
| אלקטרוניים לגילוי החלקה, מגיעים ליעילות בשיעור |
| 97% |
| ׳*,•(י |
| ב־ |
| עם גבוד יעילות הבלמים נוצרה בעייה חדשה! שמגבאים לו גדולות בתעופה. אף שחברות אחרות |
| הגלגלים עלולים היו להיתקע במקומם ולהחליק, |
| ובמקרה זה נופלת יעילות הבלימה — בעיקר כשה־ |
| מסלול רטוב. היתקעות זו אינה ניתנת לגילוי בתא |
| הטייס. בארה״ב נרשמו מספר פטנטים למניעת תופעה |
| צמיג דנלופ זה הוא חלק משברי מטוס |
| בלקברן סקואה, שנמשה לאחרונה מאגם |
| גרוטי בנורבגיה, לאחר |
| למטוס הנוסעים הנדלי פייג׳ ה.פ |
| מוניטין בלתי מעורערים על נוחות ואמי- |
| נות, אף כי מהירותו לא היתה רבה, בגלל |
| התנגדות-אויר ניכרת. צמיגיו, הנראים |
| בתצלום, לא זאת בלבד שספגו את עומסי |
| הנחיתה )באותם ימים לא היו בנמצא |
| בולמי-זעזועים(, אלא אף שימשו כ״משטחי |
| עבודה״ למנועים התחתונים... |
| 137 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הקדימוה בחקר חומר זה, הדי דבלופ השכילה לפתח |
| שיטת עיבוד מיוחדת, המגדילה את חוזקו ועמידותו |
| במאמצים קשים ובטמפדטודות גבוהות. חסרונו של |
| הפחמן מתבטא עדיין במחירו הרב ובתהליך עיבודו |
| המסובך והיקר, אך ייצורו בקנה מידה נרחב יוזיל את |
| מחירו. עד עתה מסופק הפחמן ע״י חברה אמריקנית, |
| אך דנלופ הקימה מתקן לעיבודו בבריטניה, ותיפעולו |
| יחל בסוף שנה זו. פרט לבלמים, ייבנו מפחמן גם |
| חלקי מטוסים וטילים — כגון חרטומים — הנתונים |
| לטמפדטורות גבוהות. |
| הקונקורד האנגלי־צרפתי צוייד במקורו בבלמי |
| בריליום. באפריל |
| מיליון לי״ש, אצל דנלופ. כתוצאה מכך נחסכו כ־ |
| ק״ג ממשקל המטוס. דיסקיות ורפידות פחמן הותקנו |
| באורח ניסיוני גם במטוס התובלה סופר ווי סי |
| ובמטוס הקרב הממריאעוחת אנכית הרייאר. דנלופ |
| הציעה בלמים אלה גם למטוסי הקרב האמריקניים |
| פ־ |
| צמיגים ומוצרים אחרים |
| מימיה הראשונים עסקה דנלום בפיתוח צמיגים |
| ובייצורם. המטאור, מטוס הקרב הסילוני הראשון |
| שהוכנס לשירות בח״א הבריטי ב־ |
| החברה בפני בעייה: אף שמשקלו היה גדול משל |
| מטוס קרב בוכנתי, ממדיו לא גדלו באותו יחס וכנפיו |
| הדקות לא יכלו להכיל גלגלים וצמיגים גדולים יותר. |
| עודף |
| המשקל הגדל, מהירות הנחיתה הגוברת ו |
| הסחב בסיבובי־סרק של מנועי הסילון הראשונים — |
| המבנה הפנימי של בלמי הקונקורד מכונית פורד ליד הגלגל הימני של ה |
| עשוי הפחמן. |
| כל אלה העמידו את הצמיגים והבלמים בפני דרישות־ |
| בלימה מחמירות והולכות. כתוצאה מכך החל לחץ |
| הצמיגים זוחל שוב ׳כלפי מעלה, תוך אבדן יתרונות |
| הצמיג נמוו־הלחץ. הלחץ כיום הינו בסביבות |
| פאונד לאינטש מרובע. |
| בשנות ה־ |
| חלולות בשפות ההתקפה של,מטוס קל. ניפוח הרצועות |
| גרם לשבירת הקרח שנערם עליהן ולסילוקו. דרך אחרת |
| לסילוק קרת מעל כנפיים ופרופלדים היתד. הזרקת |
| נוזל ממיס בלחץ דדך קרום נקבובי. ב־ |
| דנלופ אמצעי חדש להרחקת קרח מכונס האויר של |
| מנוע טורבו־פדופ: אלמנט חימום חשמלי טבוע בטבעת |
| גומי, המודבקת בשפת הכונס. חברת ״דנלופ אביאיישן״ |
| זוקפת לזכותה גם מערכות פניאומטיות וחשמליות |
| להפעלת תותחי מטוסים ולבקרת מתקנים פנימיים |
| במנועי סילון, מגבי שמשות, ומתקני חימופ־פנים. |
| ראוי לציין שחברת דנלופ דחתה בשנים עבדו |
| כל הצעה לתמיכה ממשלתית במוצריה ובמחקריד. — |
| מתוך רצון לקיים עצמאות מלאה. עובדה זו לא מנעה |
| ממנה מאזן הישגים מפואר. קשה לדעת אם תוכל |
| הברד, זו להקפיד גם להבא על הכלל האמור, לנוכח |
| סכומי־העתק הנדרשים כיום למחקר ולפיתוח בעולם |
| התעופה. |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מכשירי מדידה אלקטרוניים מתקדמים ב״אגפל״ |
| מכשירי מדידה קטנים מהמתקדמים בעולם |
| )אפשר לשאתם בכיס( תוצדת |
| אנגליה, המשווקים בארץ בלעדית, על־ידי חב- |
| רת אגפל בע״מ. |
| • מד סל״ד ללא מגע יד עד למטר אחד. |
| • דיוק מקסימלי של |
| מ־ |
| • מד טמפרטורה דיגיטלי למדידה מ־ |
| C |
| • מדידת טמפרטורה ללא מגע על־ידי מד |
| חום אינפרא אדום בעל טווח מדידה מ־ב |
| 1700°C |
| 3 |
| לקטרוניים |
| • מדי טמפרטורה א |
| • הפתוחים האחרונים של חברת |
| 1 : May |
| המש פעולות למדידת זרמים ומתחים |
| והתנגדויות |
| PH |
| !• המכשור בעל איכות מעולה ומהמשוכל־ |
| לים בעולם, נוחים לשימוש בגלל ממדיהם הקט- |
| נים שאינם עולים על גודלה של קופסת סיגריות. |
| • כמו כן משווקת חברת אגפל את בודקי |
| הזרם )טסטרים( הרב־גווניים של חברת אלדר־ |
| מירון בעלי איכות מעולה שעיקר תוצרתם מופנה |
| ליצוא. |
| בדבר פרטים נוספים נא לפנות ל : |
| 107דח׳ החשגונאימ אגפל בע״ב*/ |
| 03-255544תל־אכיב, טל יגיד |
| °ש1 • הריני מעוניין בפרטים נוספים על המכשירים המסומנים |
| • הריני מעוניין בהדגמת המכשירים המסומנים. |
| שם כתוכת טלפון. |
| 1 Astronautics |
| בני־כרק, דה׳ הירקון |
| טל |
| תצוגות ומיכשור |
| במרבית מטוסי החיל |
| F-15 F—16 |
| ADI 4" ADI/HSI 3' |
| תכנון וייצור של מיכשור דיגיטלי ואנלוגי מתקדם |
| לתא הטייס, מחשבים, הצומת אלקטרוניות |
| מתוחכמות ומחוללי סימבולים למטוסים ולמסוקים• |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לאוו עברו התעופה׳ ואהבת־הט־סה הגדולה שלו |
| היה זה סמלי, כביכול, שיו! מת במטוסו ־ באויו |
| הווארד יוז - |
| אגדה שגוועה |
| ובכן, הווארד יוז - איננו. נותרה |
| רק אגדת האיש, שהיה בעת ובעונה |
| אחת מפיק־סרטים, נער־שעשועים, |
| גאון פיננסי, תעשיין אדיר ואחד |
| האנשים העשירים בעולם. אולם יוז |
| היה מעל לכל אלה טייס מעולה |
| ונועז, מהנדס, מתכנן ויצרן של |
| מטוסים. |
| מאת מ. כה!עבוד זזבות אנז־פוקר וסטינסון מטוסי־תובלה מסוג |
| כדי להתאמן בטיס מסחרי. ריקן איירוייס, |
| 1932 התעניינותו בתכנון מטוסים התעוררה בשנת |
| שבי־ הוא החל רוכש מטוסים קיימים, ומשכללם כדי |
| כסטו- צועיהם יתאימו לדדיעותיו. הוא התחיל ללמוד |
| דנט במכון הטכנולוגי במסאצ׳וסטסט, ובמקביל עסק |
| כדי להכ-בואינג בשיפור ביצועיו של המטוס |
| 18לצורך זה גייס צוות בן שירו ל״נזירוצי־נזטוסיס״. |
| יוזהפכו לחברה הידועה 1936 אנשים, אשד בשנת |
| יוז מקבל עיטור על הישגיו בתעופה מידי |
| הנשיא רוזוולט |
| דומני, כי קשה לתאר במלים יבשות את דמותו |
| הדב־גונית של הוואדד יוז, המיליארדר התמהוני. |
| צעירותו, |
| כידוע — האיש •שזכה לתהילה כה רבה ב |
| בעת ששבר שיאי־עולם במטוסים שבנה בעצמו, שהת- |
| רועע עם הנשים היפות ביותר בעולם, שחייו הפרטיים |
| לכותרות רעשניות בעולם כולו, בשנות היו נושאים |
| השלושים והארבעים, ״נעלם״ לפתע ב-שנת |
| חי יוז בפרי-שות מוחלטת, ואפילו אין יודע כיצד |
| נראה יוז בערוב ימיו. את עסקיו הענפים ניהל |
| מבתי־מלון מפוארים, שהיו מוגנים במצודות, בעדי |
| השעשועים לאס־ווגאס שבנוואדה ואקפולקו שבמב־ |
| סיקו. איש לא ידע על מקום הימצאו המדוייק, ואת |
| עסקיו ביצעו עושי־דבדו. |
| שתי אהבות גדולות היו ליוז בחייו: הפקת סר- |
| טים — וטיס. בגיל |
| איחד את שתי אהבותיו. הוא הפיק כבד בשנת |
| וכעבורמלאכי הגהינום, סרט תעופתי דב־רושם בשם |
| שנתיים בלבד, בהיותו בגיל |
| באותה עת עסק גם בהמסתיוז טיל קומפני. חברת |
| 140 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ארקרפט. מחזור מכירותיה של חברה זז בשנה שעב־ |
| רה הגיע למיליארד וחצי דולר. היא מייצרת כיום |
| טילים, לויינים, מעדכות־אלקטרוניות, מערכות מכ״ם, |
| מחשבים ועוד. בין הטילים המפורסמים של יוז, נמצא |
| המייבויק, הטיל מונחה־ד,טלוויזיה המפורסם. |
| מסביב לעולם בארבעה ימים |
| בשנת |
| התעופה טרנס קונטיננטל אנד ווסטרן איר, שמאוחר |
| יותר נודעה בשם טי.וו.א. — חברת־ד,תעופה השניה |
| בגודלה בארצות־הבדית. בשנת |
| מניותיו בחברה בסכום של |
| ווחים. |
| קד, נבונה בעיתויה, שכן מאז לא הפיקה עוד ר |
| בשנת |
| בעה ימים. הטיסה בוצעה במטוס־נוסעים מסוג לוק־ |
| חיד־ |
| ונערץ באדצות־הברית, וניו־יורק ערכה לו קבלת־ |
| פנים מסורתית ״של גיבורים״ ברחובותיה, בשובו |
| מהטיסה. הנשיא פרנקלין רוזוולט אף העניק לו עי- |
| טור מיוחד על אומץ ליבו. |
| בינתיים התחילה חברת יוז לתכנן, בעידודו של |
| צבא־ארה״ב, מטוס־קרב דדמנועי, כפול־זנב, שמהי- |
| רותו נועדה להגיע ל־ |
| המטוס, שכינויו היה די־ |
| משום שיח החל אז להרחיב את עסקיו הענפים גם |
| לתחומים אחרים, כמו טיפוח כוכבות קולנוע מפור- |
| סמות... הצבא העביר איפוא את החוזה ללוקהיד, וזו |
| פיתחה מטוס שמאוחד יותר נודע בציונו פי־ |
| נינג ובכיניו ״השד בעל המזלג הכפול״, אחד ממטו־ |
| סי־הקדב המוצלחים של מלחמת־העולם השניה. |
| יוז כעס על ״בגידתו״ של הצבא, והחל לתכנן דגם |
| חדי־ש יותר של המטוס, שציונו היה די־ |
| טוס הושמד על־ידי ברק, בעומדו במוסך. יוז לא |
| נואש, והחל מיד לעבוד על מטוס־קרב מ־שוכלל יו־ |
| אף הוא מטוס דו־מנועי ו־2 תר, -שציונו די. איכס |
| כפול־זנב, שתכנונו היה מתקדם מבחינה טכנולוגית, |
| בנוי ברובו מלוחות־עץ בדומה למוסקיטו. |
| המזל משחק ליוז תמיד |
| חיל־האויר של צבא ארה״ב ביקש לבחון את ה- |
| מטוס החדש. טיסת־ד,בכורה נערכה ביולי |
| כלומר בדיוק לפני |
| בפרופלר של המנוע הימני, שגרמה להתרסקותו מעל |
| בבדלי־הילס שבקליפורניה. יוז נפצע בתאונה זאת |
| כה קשה, עד שנחשב למת. אולם הוא החלים בדרך |
| פלא, לאחר ששהה חמישה שבועות בלבד בבית- |
| ר,חולים. |
| הוא נרתם שוב לעבודה, בנה אב־טיפוס נוסף של |
| המטוס ואף הטיס אותו בהצלחה, אולם ימיהם של יוז במדי טייס בשנת |
| מטוסי־הפרופלר היו ספורים. הצבא הוזהר מפני חתי- |
| מה על עסקות נוספות עם יוז, ואמנם, לא נתקבלה |
| כל הזמנה מהצבא עבור מטוס־הקדב החדש. |
| ההימור על ספינת הטיס הענקית |
| אולם נחזור מעט אחורנית, לשנת |
| צומה של מלחמת־העולם השניה. בחודש מאי אותה |
| שנה טיבעה צוללת גרמנית אוניה אמדיקנית נושאת־ |
| צבא, לא הדחק מחופי פלורידה. בין הצופים על החוף |
| היד, הווארד יוז. מראה ד,אוניה הטובעת כה זיעזע |
| את המיליונר הצעיד, עד כי נחדד למחשבה שזה |
| יהיה גודל דוב הצבא הנשלח לאירופה. בו־במקום |
| ו |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> תצלומו האחרון של יוז משנת |
| י־״—. ני הדרו המעשית והבטוחה יותר — היא |
| האויר! אולם משימה כד, ענקית כהעבדת די־-יד |
| ־וימות של חיילים אל מעבר לאוקינזס, היתד, מעל |
| ליכזלתם של מטוסי־התובלה של אותו זמן. |
| יוז שיכנע את אחד מאילי התעשייה האמריקנית, |
| דמיוניים ממש, שתוכל להעביר כאלף חיילים בטיסה הנדי קייזר, לסייע לו בבניית ספינת־טיס בעלת ממדים |
| אחת! |
| יש לזכור, שמדובר בתקופה בה המטוס הסטנדרטי |
| נשא |
| פנה אליהם בוואשינגטון, לא התיחס ברצינות להצעתו. |
| אולם לא איש כיוז יירתע אחור. הוא ניגש לפרוייקט |
| הוארד יוז ליד הגה מטוס הענק — ספינת־טיס — שבנה )משמאל(. מראה הסילון |
| העליון של המטוס )מימין(. |
| 142 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הענק בהדגשה של ״להיות או לחדול״: או נצחון |
| גדול או כשלון גדול, ללא דרך־ביניים. איש לא |
| התחייב לרכוש את ״המפלצת״ לכשתיבנה. |
| בקלבר סיטי, מקום מפעלו של יוז, היתד. אמונה |
| רבה, והמטוס, שקיבל את הציון |
| תיבות של יוז וקייזד, החל קורם עור וגידים. כיון |
| שיוז עסק בו־בזמן בהפקת־סדטים, התנהלה העבודה |
| על ספינת־הטיס הענקית בעצלתיים. |
| האווז המפוטם״ פורש כנפיים |
| חודשים נקפו. גודל המלחמה החל לנטות לטובת |
| האמריקאים. הצוללות הודברו. צבא דב זרם פארה״ב |
| לאירופה בכלי־שיט. הנדי קייזד משך ידו מהפרוייקט, |
| והותיר את יוז לבדו. המלחמה נסתיימה — ודווקא |
| אז ״נדלק״ יוז שוב לרעיון. הוא החליט לממן את |
| בניית ״האווז המפוטם״ — כפי שכונה המטוס — |
| או הרקולס כפי שכונה ע״י המפעל המייצר — מכיסו |
| הפרטי השופע. |
| משהושלמה •המלאכה, ניצבה הספינה במלוא ממדיו, |
| המדהימים |
| 24 |
| המטוס הגדול ביותר בכל הזמנים |
| לטיסה הראשונה והאחרונה שלה. הטיסה נמשכה ב־ |
| למרחק של קילומטר וחצי — ונסתימה. |
| מאז מוצבת הספינה כמוצג מוזיאוני במוסך הענק |
| שנבנה עבודה — מזכרת לעוצמה כבירה של איש |
| נהוש־החלטה, שנצטברו בידו הידע, הרצון והאמצעים |
| לייצדה. |
| 11 |
| הוואדד יוז מת כפי שחי — אפוף ערפל של |
| מיסתורין. הוא לא הותיר יורשים, ועד כתיבת שורות |
| אלה, נתגלו אחת־עשרה צוואות, כולן נחשדות כמזו־ |
| ייפות. לפי אחת מהן, ציווה יוז, כביכול׳ לממש את |
| הונו ולהופכו לכסף מזומן — אותו יש לשרוף... |
| בשניה הוריש סכום של |
| דלק אלמוני, משום שלפני שלושים שנד, הילווה לר |
| הלה רבע דולר, ועוד כהנה ונהנה. |
| לאוד עבדו התעופתי ואהבת־הטיסד. הגדולה שלו, |
| היוו זד. סמלי, כביכול, שיוז מת במטוסו מסוג |
| ליר־ג׳ט, בשעה שהועבר בלוויית רופאו הצמוד ל |
| הרפואי המשוכלל ביוסטון, טכסס. יה, שניצל מקרבות־ |
| אויר רבים, שהחלים מהתרסקות מטוסו לפני |
| לא עמד בפני פגעי־הגוף, להט נכנע בשעת טיסה, |
| כשהוא אגדה זד,־מכבר.HUGHES'EMPIRE |
| Qsumma |
| Howard R. Hughes-sole stockholder |
| Frank William Gay-executive V.P. and director |
| Nadine Henley-senior V.P. and director ' |
| Chester Davis —general counseKapd director - • |
| MAJOR HOLDINGS OF THE SUM^A CORP. |
| STATION KLAS-TV |
| Las Vegas' CASH |
| $200.million («,'(.) |
| HUGHES' NEVADA OPERATIONS |
| The Sands, Frontier, Desert Inn, Landmark |
| and Castaways hotels. Paradise Valley Country* |
| Club, Silver Slipper casino and Harold's Club. Nevada, Arizona and |
| . Southern California' |
| - real estate HUGHES AIRWEST |
| Serving Western U.S., |
| :Canada •and Mexico |
| HUGHES AVIATION |
| SERVICES |
| HUGHES TELEVISION NETWORK |
| ARCHISYSTEMS |
| • Architectural engineering |
| BAHAMAS PROPERTY GOLD AND SILVER IWJIING HUGHES HELICOPTERS |
| ״האימפריה של יוז״ — אומרת הכותרת המציגה את עסקיו הענפים: מטילים |
| וחלליות ועד מכרות כסף, בתי־מלון וחברות תעופה. |
| T4-3 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>עצמהhi-fiאיכות יותר |
| 'צלילי |
| •חות עיוותים |
| ראש |
| מגנט• |
| מגבר-מקלנו |
| harman/kardon |
| בואו לראות לחוש ולשמוע יותר סטריאו בחוויות המובחרות ובאולם הצלילי• קרליבן |
| לקביעת פגישה נא לצלצל טל |
| H^1 וזיסר.: נכי |
| פרסום פלד. פטפונים |
| «E« דמקולים |
| UBL |
| 144 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>Jl'^^/M&Ajtf ft®' 06/0/ ye 32 *jQ f |
| ,IpOJQ, WpT) T&dT) Ohtt |
| ״היה זה מראה מדכא... בנייני בטון ספורים |
| לא נזוקו כלל... אך שטחים נרחבים של שטחי |
| מגורים, חנויות ומחסנים קטנים בטוקיו העלית |
| והתחתית נמחו עד היסוד... בתי העץ היפא־ |
| ניים נעלמו באש ובעשן, בהותירם מאחוריהם |
| רק קרקע מכוסה רמץ שחור... העין נדדה על |
| פני קילומטרים של שממה אפרורית...״ ״בכל |
| ההרס הזה בלטו שלושה דברים בלבד: בתי |
| ה״קורה״ ששרדו )היו אלה, למעשה, תיבות |
| דמויות בתים, עשויות לבנים או ביטון — בהן |
| שמרו היפאנים את חפצי־הערך שלהם(... |
| מספר רב של כספות ריקות וחרוכות... ולבסוף, |
| אין־ספור מיכלי ביטון, שיועדו על ידי השלטו- |
| נות לאצור מים לכיבוי דליקות כתוצאה מהפי |
| צצה. פה ושם נראו עצים מפוחמים, נושאים |
| אל על את ענפיהם המשותקים. הרחק, נראה |
| קרון חשמלית חוצה את המרחב השומם.״ |
| התיאור מכלי־ראשון של טוקיו |
| בראשית ספטמבר |
| למעלה, נמסר על ידי הסופר האי- |
| טלקי פוסקו מראיני, בספרו ״פגישה |
| עם יפאן״. מראות חורבן מעין אלו |
| נראו גם בתריסר ערים יפאניות |
| אחרות באותו סתיו של |
| בין מארם לאוקטובר |
| עריה התעשייתיות של יפאן מטרה |
| של פיקוד המפציצים לציים האדירים של ״מבצרים מעו-בי־ פפים״ |
| ה־ |
| האדר האמריקני. לילה אחרי לילה |
| הגיחו המפציצים מבסיסיהם באיי |
| מריאנה |
| על ששיפ־וארבע ערים — החל |
| בקבוצות־ערים גדולות כטוקיו־יו |
| קוהמה ואוסקה־קובה וכלה בנמלים |
| וכלוסיה |
| קטנים כמו טסורוגה )עם א |
| פחות מ־ של |
| 145 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כטות כוללת של |
| •תבערה, אשר שרפו עד היסוד |
| קמ״ד של שטח בנוי. הפצצת־ |
| תבערה בודדת על טוקיו )בלילה |
| שבין ה־ |
| •למותם של |
| :הטלת הפצצות האטומיות על הי- |
| רושימה ועל נאגאסקי בחודש או- |
| גוסט, החלו יפאנים רבים מבינים |
| כי מצב המלחמה !חסר־תקווה וכי |
| •הכניעה בלתי נמנעת. |
| המצביאים היפאניים לא חלמו |
| בוודאי, שעה שמטוסיהם ערכו |
| הפצצות־תבערה חסרות־רחם על |
| ערי סין בשנים |
| למותם של אלפי אזרחים חפים־ |
| מפשע, כי פחות מארבע שנים |
| לאחר־מכן ייהרסו מרכזי האוכלוסיה |
| שלהם עצמם בנשק דומה, אך רב־ |
| יל |
| עוצמה בהרבה, שיוטל על ידי ת |
| מאויר של בעלת־בדיתה האדירה |
| של סין — ארצות־הברית. |
| לאמריקנים היו כמובן חשבונות |
| משלהם עם האויב המשותף: ״אלה |
| אותם היפאנים״, אמר הנשיא טוומן |
| ב־ |
| ההתקפה הנפשעת על פדל הדבור! |
| בבאטאן ואשר ביצעו את מעשי אשר ציוו על עריכת מצעד־המוות |
| הטבח הברבריים במאנילה״. |
| גיחות ראשונות |
| שעת הנקם והשילם ליפאן הגיעה |
| מוקדם פ־שציפו לה. בליל ה־ |
| ביוני |
| של פיקוד המפציצים ה־ |
| בסין המרכזית, את ״מפעלי הברזל |
| והפלדה הקיסריים״ ביאוואטה, ב- |
| דרום יפאן. אף על פי שהנזקים היו |
| קלים בלבד — היתד. זו אך הרא- |
| -שונה בסידדת גיחות של ״סופר |
| מהודו |
| מבצרים מעופפים״ מסין ו |
| על מטרות בדרומה של יפאן ובש־ |
| טחים הכבושים על ידה. |
| כמד. שעות לאחר ההתקפה על |
| יאוואטד. הסתערו נחתי ארד,״ב על |
| חופי האי סאיפאן |
| מטוקיו. ב־ |
| התקפת־נגד על ראשי הגשר שם, |
| אך נהדפו• יותר מאוחר, ב־ |
| ביוני, הובס בצודה מוחצת צי יפאני |
| גדול, שביק׳ש להתערב בקרב |
| סאיפאן, על ידי מטוסי נושאות־ |
| הפיליפינים. שלוש נושאות־מטוסים מטוסים וצוללות אמריקניות בים |
| יפאניות טובעו, שתים הוצאו מכלל |
| פעולה ו־ |
| כשלונו של חיל המצב היפאני |
| בסאיפאן להדוף את האמריקנים |
| חזרה אל הים ו״טבח״ מטוסיהן של |
| ־ |
| ניושאות־המטוסים הביאו לכך ש |
| קצין־מטה בכיר בטוקיו יתפרץ |
| בקריאה: ״הגיהנום ירד על רא- |
| שינו!״ החל ב־ |
| כאשר סאיפאן ושני האיים השכנים |
| טיניאן וגואם נמצאו בידיים אמרי־ |
| קניות, אפשר היד. להתחיל בסלילת |
| מהם |
| שדות התעופה הגדולים, ש |
| עתידים היו הבי־ |
| מהממת בטוקיו עצמה. |
| הפצצות נערכו |
| מגובה רב |
| ״סופר מבצרים מעופפים״ מסאי־ |
| פאן תקפו את טוקיו בפעם הרא- |
| שונה ב־ |
| מפציצי בי־ |
| ״נאקאגיימה״ ליצור מנועי־מטוסים |
| במוסאשי, בפרבדים הצפוו־מער־ |
| ביים של הבירה, בעוד |
| 46 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אחרים, שלא הצליחו לאתר את |
| המטרה, הטילו את פצצות החנ״ם |
| הק״ג על מרכז225 שלהם בנות |
| האמור העירוני וגרמו למותם או |
| להיפגעותם של |
| רמז בלבד על העתיד לבוא. |
| התקפה זאת שימשה דגם למבצעי |
| הבי־ |
| עד מרס |
| יום ״מדויקות״ בפצצות־חנ׳ים על |
| מפעלי־מטוסים בודדים, מגובה |
| 30 |
| התקפות בדצמבר על מפעלי־הענק |
| ״מיטסובי*שי״ באיזור ׳נאגויה, נחלו |
| הצלחה חלקית ואילו מהלך היצור |
| -מפעל ״קאבאסאקי״ בעיר אקאשי, |
| מערבית לקובה, שותק כליל ב־ |
| בינואר. בדם, אלו היו הצלחות |
| ״נקאג׳ימה־מוסאשי״ בטוקיו — ש- בודדות. המטרה מס׳ |
| ייצר מנועי |
| הקוב החדשים — ניזוק קלות |
| בלבד ב־ |
| מידבי בין |
| במרס |
| ההימור הגדול |
| היה בדור כי פיקוד המפציצים |
| ד,־ |
| טקטיקה חדשה. פעם אחר פעם |
| גילו צוותי הבי־ |
| סים שנצטוו להשמיד |
| ידי עננים כבדים. החמירה את |
| המצב העובדה שהטייסים נאלצו |
| להיאבק ברוחות ״זדם הסילון״, |
| קמ״ש |
| רגל |
| היו אף הם פעילים מאד ומספר |
| האבירות האמריקניות החל לטפס |
| מעלה. חלק ממטוסי היירוט היפא־ |
| נים אף ניסו לפגוע ביריביהם ד,ענ־ |
| קיים על ידי נגיחה בהם. |
| ב־ |
| המפציצים ה־ |
| גנרל קדטיס לד,־מאי, מותיקי גיס |
| האויר ה־ |
| מאז אוגוסט |
| המפציצים ד,־ |
| ערך לה־מאי הפצצת־תבעדה בולטת |
| בתוצאותיה על העיד האנקוב, בסיס |
| האספקה הראשי לצבא היפאני |
| בסין. |
| אם מטוסי הבי־ |
| מדיאנה אינם מונקחים את עצמם |
| מפציצי בי־ |
| מטוסים בטוקיו. הר פוז׳י, המקודש בעיני היפאנים, נראה ברקע. |
| ־ |
| 147 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> מיור-גנרל קרטיס לה־מאי )בעל המקטרת(, האיש |
| שתיכנן וניהל את מערכת הפצצות-התבערה על יפאן. בהפצצות־יופ מגובה רב — התפקיד |
| ען לד-ט שלשמו תוכננו למעשה |
| מאי, מדוע לא נשתמש בהם במקום |
| זאת כמפציצי־לילה בגובה נמוך, |
| כשהם נושאים אך ורק פצצות־ |
| תבערה? הוכהה ניצחת לכד שערי |
| יפאן היו פגיעות במיוחד לפצצות־ |
| תבערה ניתנה בשתי התקפות־ |
| ״מבחן״ לאור היום, האחת על קובה |
| ב־ |
| ב־ |
| הציתו |
| ששרפו עד תום שטח של כ־ |
| בתוך העיר. |
| ״מבצרים״ |
| ללא תותחים |
| למבצעי הלילה החליט לה־מאי |
| להוריד מן הבי־ |
| הכבדים, על |
| התאפשרה הסרתם של מיכלי הדלק |
| הנוספים. חישוב נוסך• העלה כי |
| אם יטוסו המפציצים כבודדים, |
| בגובה |
| 3000 |
| 30,000 |
| מטוס פחות דלק יקר ויוכל לשאת |
| 8-6 |
| 3 |
| יום. ללה־מאי היד, ידוע מדיווחי |
| מודיעין כי ביפאן מצויות שתי |
| יחידות בלבד ־של מטוסי־קרב לי- |
| ליים וכי מכ״ם הירוט ד,אדרי ש- |
| יישא במטוסים אלה בלתי יעיל. |
| היפאנים העלו בראשית המלחמה |
| מסות של באלוני נ״מ, שהם אמצעי |
| מגן יעיל ביותר נגד התקפה לילית |
| בגובה נמוך, אך הסתבר כי במרוצת |
| הזמן סולקו ד,כאלונים, כנראה בשל |
| היותם חסרי •תועלת נגד הבי־ |
| מגביהי־הטוס. חלק מקציני מטהו |
| של לה־מאי חשש כי מאות תותחי |
| ד,נ.מ. המגינים על טוקיו ״יפרקו״ |
| את המפציצים אם יכנסו הללו להת- |
| קפה בגובה |
| ל־כך |
| דיווחי המודיעין הצביעו ע |
| שהמכ״ם היפאני לכיוון ירי התו- |
| תחים הינו בלתי יעיל• על ידי כך |
| הפך הסיכון לסביר. מעלה נוספת |
| שו- |
| רה בסיכוי להקטין את מספד של הטיסה בגובה נמוך היתד, ק |
| התקלות במנועים, אשר הטרידו |
| את צוותי הבי־ |
| היד, להיות קל יותר, משום שכמות |
| העננים מעל יפאן פחתה עם רד״ |
| הלילה. |
| התכנון הושלם והוכנו המטענים. |
| שני סוגים של פצצות־תבערה היו |
| בנמצא: הנז־ |
| 30 |
| 2.75 |
| הוטלו במצררים בני |
| כל אחד, שהיו מתפזרים באויד |
| על פני שטח ניכר. הבליסטיקה |
| -של המצדדים גרועה והם נטו |
| להתרחק מן המטרה כאשד הוטלו |
| מגובה |
| השיג |
| של פצצות מ־ |
| בטיסה נמוכה בלבד וזו היתד. |
| בטוחה רק בלילה, כשהגנת ד,נ.מ. |
| היפאנית היתד, •חלשה ביותר. |
| דליקות רבות |
| בשטח״ |
| ב־ |
| רד, של הפצצות־תבעדה במאמץ- ממפקדתו באי גואם פקודות לסיד־ |
| מירבי על יפאן, ־שתחילתה נועדה |
| בליל ה־ |
| המריאה ד,בי־ |
| וקבע כיוון לטוקיו! מפציצים |
| נוספים רבים המריאו אחריו, ולאלה |
| הצטרפו יותר מאוחר מפציצים |
| מסאיפאן ומטיניאן, שדרכם היתד, |
| יותר קצרה. שעתיים ושלושת־רבעי |
| השעה נדרשו עד שהכוח כולו |
| ״סופר •מבצרים״, התרומם מן |
| הקרקע. |
| עיניים ואוזניים עוינות לדוב |
| עקבו בוודאי אחרי התקדמות ה־ |
| ״תנין״ המוכסף הארוך של המפצי- |
| צים, שרעם במונוטניות בגובה |
| דגל |
| בים שוטטו עדיין על פני גואם וטי- |
| ניאן וחילות־מצב מותשים החזיקו |
| עדיין באיים השכנים — רוטה |
| ופאגאן. בהתקרבם ליפאן עברו ה- |
| מפציצים מעל האיים וולקאנו ובוניי |
| שבידי היפאנים. הטייסים הקפידו |
| היטב לעקוף אי קטן, אפוף עשן |
| סמיך וניצנוצי התפוצצויות — האי |
| איבו גיימה, שבו ניסו, מאז ד,־ |
| ל |
| בפברואר, נחתי ארה״ב לגבור ע |
| חיל־מצב פנאטי שמנה |
| 148 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> לים. מעל צ׳יציי גיימד. נורו לעבר |
| המטוסים כמה צרורות נ.מ״ בלי |
| שהסבו נזק כלשהו. |
| הבי־ |
| יפאן מזרחית למפרץ טוקיו, אחר |
| פנו מערבה וטסו למטרה במהירות |
| של |
| צצות |
| צאי־הנתיב״, העמוסים |
| מ־ |
| חצות רעמו שני מוצאי־הנתיב הרא- |
| שונים מעל טוקיו והטילו את פצ־ |
| צות־הנפלם שלהם על ״בית הפגי- |
| שות״ )שם הקוד לאיזור המטרה(. |
| עד־מהרד. ניתן להבחין במעין |
| גדולה בוערת, שעה שדליקות רבות |
| פרצו בבתי העץ. עוד מוצאי־נתיב |
| הגיעו ולאחר־מכן הכוח העיקרי, כ- |
| שכל מפציץ מטיל |
| מ־ |
| 2800—1500) |
| ראשון שהגיע למפקדת פיקוד ה |
| מפציצים ה־ |
| את המטרה במגע עין. ניצפו דלי- |
| קות גדולות. אש הנ.מ. בינונית, |
| קרב יפאניים הופיעו בשלב האח- מטוסי־קרב — אפס״. כמד, מטוסי־ |
| רון של ההתקפה בת שלוש הש- |
| עות, אך לא השיגו דבר. תותחני |
| הנ.מ. ד,יפאניים התבלבלו בתחי- |
| לת ההתקפה, בשל הגובה הנמוך |
| של המטוסים והלהבות אפפו אחר־ |
| כך רבות מעמדותיהם |
| בי־ |
| נ.מ. ו־ |
| לטוקיו באותו לילה |
| מעופפים והטילו |
| פצצות־תבערוו. |
| איזור המטרד, היד, מלבן |
| אורכו ו־ |
| משני צדיו של הנהר סומידה, קילו- |
| מטרים אחדים צפונית־מזרחית ל- |
| ארמון הקיסרי. הוא היה מאוכלס |
| בצפיפות, כ־ |
| מרובע ובתהומיו נכללו כמד, בתי־ |
| חרושת גדולים ואלפי בתי־מלאכיז |
| ביתיים, שהיו בנויים מאותם חומ- |
| דים — עץ, במבוק וטיח — כבתי |
| המגורים של העובדים בהם. בתי־ |
| מלאכה קטנים אלה יצרו חלפים |
| ולמיכשור חשמלי. האיזור היה בנוי חיוניים למטוסים, לציוד אלחוט |
| בצפיפות ורחובותיו צדים. |
| שעה שהדליקות הראשונות הת־ |
| פשטו במהירות, בהשפעת רוח בת |
| 45 |
| ציצים דליקות חדשות, שהתמזגו |
| ויצרו תבערות־ענק. שירותי הכי- |
| בוי של טוקיו — הגדולים ובעלי |
| הציוד הטוב ביותר ביפאן כולה — |
| עמדו אין אונים מול כמות הדלי- |
| קות בשטח כד, נרחב. בתוך |
| דקות — הודה יותר מאוחר מפקד |
| הכבאים — יצא המצב מכלל שלי- |
| טה |
| משימתם ו־ |
| מדו. |
| סופת־האש |
| הנוראה |
| הרוח הפכה לסופה עזה, אך זו |
| לא היתד• עוד רוח רגילה, כי |
| - |
| אם אות להופעת ״סופת־האש״ ה |
| ראשונה בתולדות יפאן! עד מהרה |
| שעשועים אזיריים״ |
| פתרונות |
| עמי |
| זנב נורטרופ |
| קל |
| ה״לייטנינג״. שמאל |
| 2 |
| עמי |
| סים |
| עליון והסמל בזנב המטוס התחתון; |
| 3 |
| המטוס התחתון |
| עמי |
| למטה |
| עמי |
| ״קריבוף׳ |
| עמי |
| הגה |
| רים שונים : העליון ביותר מצוייד ב |
| כיוון אחר; השני טייסו חובש קסדה |
| שונה ; צבעי הפסים בגוף השלישי הפו- |
| ־ |
| כים לרביעי גחון אחר; למטה: ה |
| מטוס השלישי — ״שורט |
| עמי |
| שני הענפים העיקריים של העץ בחזית. |
| 2 |
| שליד העץ; למטה |
| הטייס |
| מטוס |
| ענני העשן המיתמרים מהמטוס |
| הענן מימין |
| 149 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> היו הלהבות ב־ |
| למדורה אדירה אחת. סופות־אש |
| מסוג זה ניצפו לפני כן בעת ה- |
| התקפות המאסיביות של ר,ר.א.פ. |
| על האמבורג)יולי |
| )פברואר |
| מית של כמה מוקדי־אש חיממה את |
| האויר מעליהם במידה כזו שנוצר |
| נחשול עז של רות עולה והאויר |
| הקר שמסביב נינק מכל הצדדים |
| אל מרכז הגיהנום. הטמפרטורה ב- |
| מוקד המדורה הענקית הזו עלתה |
| לפי המשוער מעל |
| צלזיוס |
| ן |
| רבבות אנשיט ניסו להימלט מ |
| הלהבות, כשהם מבקיעים לעצמם |
| דרך אל |
| מעל הנהר סומידה או אל המקדש |
| הבודהיסטי באיזור אסאקוסה. אלפי |
| אנשים אחרים נלכדו באיזור המט- |
| רה ונשרפו למוות במקלטי־העץ |
| שלהם. מקדש אסאקוסד. נהרס אף |
| הוא, אך הגשרים היו לנתיב־ברי־ |
| חד. עבור רבים, עד שברד גיצים |
| ושברי בניינים בוערים החל יורד |
| על הגדה שמנגד ומעלה גם אותה |
| בלהבות. |
| יושי סקימורה בת ה־ |
| וארבעת ילדיה, נימנו עם בני דר |
| מזל, שהצליחו לעבוד את הגש- |
| רים בעוד מועד. בדרכם למקום־ |
| מבטחים ירד עליהם מטר ״שלג״ |
| שחור, עשוי אפר ואבק־מפולות |
| וכיסר. כמרבד את הקרקע שמתחת |
| לרגליהם. גברת סקימורה היתד, |
| מהופנטת, לדבריה, ממראה מצררי |
| פצצות־ד,תבערה הנפתחים באויר |
| ״כמו אשכולות בננות״. הלהבות |
| המתקדמות רדפו אחריהם לאורך |
| כל הדרך אל הגשר ״כמו חיה רעה״. |
| ליד הנהר ראו מיכלי דלק עפים |
| דרך גגו של מפעל־כבלים, מתפו- |
| צצים והופכים לכדור־אש באויר |
| בגובה |
| בהמשך הדרך, הוכו בני משפחת |
| סקימורה בעיוורודלמחצה, בשל |
| מטרות אבגי־חצץ שנישאו על־ידי |
| סופת־האש. |
| כה פראית היתד, האש, עד כי |
| כמעט כילתה את עצמה עד בוקרו |
| של יום ה־ |
| לשוב, על מנת לחשוף כמה מ־ שתינוק היה קשור לגבה, ניסתה |
| חפציה שהצליחה להטמין באדמד, |
| בלילה. עתה היה הגשר עמוס |
| גויות. אפיק הנהר, שרוב מימיו |
| פוחות |
| התאדו, היה דחוס בגויות נ |
| ובכלי בית. בגדה שמנגד, הקרינה |
| עדיין הקרקע חום בלתי רגיל אל |
| האויר׳ שצחנת המתים מילאה או- |
| תו. גופות התגוללו בכל מקום |
| וצוותי־הצלה כבר החלו עורמים |
| אותן בערימות ומכסים את העדי־ |
| מות בקש. |
| זוועות המלחמה |
| גב׳ סקימורד, אכן הגיעה לבי- |
| תה, אך מצאה אדים עשנים בלבד |
| והקרקע היתד, לוהטת מכדי לחפור |
| בה. כל אשר עלה בידה לגלות |
| יר |
| על פני השטח היה ״קאמה״, ס |
| לבישול אורז. בדרכה הזרה, נתקל |
| מבטה בגופותיהן המפוחמות של |
| אם ובתה, שכנותיה מעבר לרחוב. |
| ליד בית־החולים עצרה אדם והצ- |
| ביע על ערימת גופות שמילאה את |
| מיכל רמים לשעת־חירום של ה- |
| מוסד. הוא סיפר לה כי חולץ |
| מבינותם. ״כל היתר מתו״, אמר |
| בפנים קפואות. ״אני בלבד נח- |
| לצתי בדרך פלא, ללא פגע.״ |
| במקום אחד נשרף בית גיישות |
| בחלקו ודרך פירצה באחד הקירות |
| נשפכו החוצה אלפי קימונו צבעו- |
| ניים. גב׳ סקימורה נזכרת כיצד |
| מיששה את המשי והירהרד, מה חבל |
| שחומר יקר כזד, הושחת, לא |
| רחוק משם הציץ זוג רגלים מתוך |
| עיי מפולת. מדאה מזעזע יותר היה |
| זה של האמהות המתות החוב- |
| קות עדיין בזרועותיהן את תינו־ |
| קותיהן השרופים ונשותיהם הדבו־ |
| קים זה לזה על ידי החום, בחיבוק |
| מזוויע אהרון. |
| מקורות יפאניים רשמיים מסרו |
| צו־ |
| על |
| עים ו־ |
| ללא קורת גג. שטח של |
| נשרף עד היסוד ורבע ממיליון |
| בנייני העיר הושמד. עשריפ־ושניים |
| מפעלי תעשיה חשובים חוסלו, נו- |
| סף לאלפי בתי־מלאכד, ״ביתיים״, |
| יום ארבו פעולות פינוי המתים מן שנמחו מבלי להשאיר עקבות |
| ההריסות ומלאכה זו היתד, בעי- |
| צומה באשר ב־ |
| קיסר הירוהיטו בצעד חסר־תקדים |
| וסייר באיזור ההרוס, לראות במו |
| עיניו מד, עשו המפציצים האמרי- |
| קניים לעיר הבירה שלו. |
| הולמים |
| ללא הפוגה |
| בעוד טוקיו מתאבלת על מתיה, |
| המשיך ״הפטיש הלוהט״ של פיקוד |
| המפציצים ה־ |
| אחד הכתבים( להלום בעריה הג- |
| דולות האחרות של יפאן. שעה קלה |
| לאחר חצות, בליל ד,־ |
| הופיעו מוצאי־הנתיב מעל נאגויה, |
| לב ליבה של תעשיית המטוסים |
| היפאנית, במפרץ איזה, דרומית־ |
| מערבית לטוקיו. הפעם נשאו כל |
| המפציצים תותחי־זנב ותחמושת כ־ |
| אמצעי־זהירות נגד מטוסי־קרב |
| יפאניים העלולים להופיע בזירה. |
| בטוסם בגובה |
| 2600—1550) |
| ״סופר מבצרים״ |
| מות |
| תבערה על נאגויה. היתד, זו כ |
| גדולה במקצת מזו שהוטלה על |
| טוקיו שני לילות קודם לכן. מכל |
| מקום, מספר גורמים הצילו את |
| נאגויה משואה דומה. הפצצות |
| הוטלו, שלא במתכוון, במפוזר על |
| פני השטח העירוני כולו — כל |
| ריכוז לא הושג מבחינה זו. הרוחות |
| היו קלות ואמצעי הלחימה באש |
| של היפאנים יעילים יותר. כאשר |
| סוכמו כל אתרי הדליקות |
| במספר(, נמצא כי הושמד שטח של |
| 5 |
| נפגעו קלות אך |
| שייה חשובים אחרים הושמדו או |
| נפגעו |
| אש ד,נ.מ. ועוד שניים על־ידי מטו־ |
| סי־קרב יפאניים. |
| במשך שלוש שעות בליל ה־ |
| 14—13 |
| אוסאקד, )״מנצ׳סטר של יפאן״ |
| במפרץ אוסאקה, בקצה המזרחי של |
| הים הפנימי. העובדה ש־ |
| כיסו את שמיה, לא הצילה את |
| העיר השניה בגודלה ביפאן ו |
| 150 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אדרבה, הדבר שיפר למעשה את |
| מפציצים |
| יכולת הקליעה של |
| ס- |
| התוקפים, בכפותו על צוותיהם ל |
| מוך על מכ״ס־הניווט, שבעזרתו |
| המטירו |
| תבערה אל לב העיר |
| מן העיר נשרפו כליל |
| לים ו־ |
| על |
| גים, שני בי־ |
| המטרה הבאה, בליל ה־ |
| במרס היתד. קובה, נמל המים ה- |
| עמוקים ששירת את האיזור ה- |
| תעשייתי של קינקי בקצהו של |
| מפרץ אוסאקה. כשהם מסתייעים |
| שוב במכ״ם, הטילו |
| 2355 29 |
| רה, בתוך |
| העיר נשרפו כליל, מספנות ״קאבא־ |
| סאקי״ נזקו קשות |
| שייה נהרסו ו־ |
| 242,500 |
| סיום ״מהלומת |
| האש״ של מרס |
| פצצות־תבערה |
| סידרה זאת של ה |
| במאמץ־מירבי על יפאן, נסתיימה |
| בהתקפה נוספת של מפציצי הפיקוד |
| ד.־ |
| במרס |
| על היעד על ־ידי |
| ל |
| מעופפים״, שרפו כליל שטח ש |
| 8 |
| נה של הרכבת ומפעלי ״איצ׳י״ ל |
| מנועי מטוסים, כל אלה ניזוקו |
| קשה. שוב הוכיח המכ׳׳ם את חיו- |
| ניותו למטילנים האמריקנים ש- |
| הופרעו ע״י עננים, עשן וזרקורי |
| היפאנים. |
| מחסור בחומרי תבערה מסוג ה- |
| נפלם, אילץ את האמריקנים להוסיף |
| נות |
| בנז־225 |
| ק״ג בהתקפה על קובה ובהתקפה |
| השנייה על נאגויה. לא רק מצבורי |
| הפצצות הגדולים באיי מדיאנד. נס- |
| חטו עד תום, כי אם גם צוותי האדר |
| והקרקע. מכל מקום, רושמי ההיס- |
| טוריה הרשמית של חיל האויר |
| של אדה״ב הגדירו את המבצע |
| כך: ״ההימור השתלם למעלה מ- |
| כל הצפיות״. |
| במשך עשרת ימי מהלומת־האש |
| של חודש מרס הטיל פיקוד המפצי־ |
| צים ה־ |
| שדף כליל אזורים עירוניים בנויים |
| בשטח |
| והדס מאות מפעלי תעשייה מל- |
| חמתיים, גדולים כקטנים שירותי |
| גאז, חשמל, מים ותחבורה שובשו. |
| 100,000 |
| מספד הזה נפצעו ומיליוני אנשים |
| נותרו ללא קודת־גג או הפכו לפ- |
| ליטים. אבידות האמריקנים היו |
| קלות מאד |
| שרוחי הנדסה בישראל |
| בע״מ |
| ESI - ENGINEERING SERVICES |
| INTERNATIONAL LTD. |
| וחברותיה |
| חברה למדידות והנדסה אזרחית |
| יעקב חי — אשר גנוסר, מהנדסים יועצים |
| ארגון ומדעי ניהול — יועצים |
| צ. ברדז׳יק — מ. צור, מהנדסים |
| מודוס תכנון |
| עידן מחשבים |
| תל־אכיב, רח׳ יצחק שדה |
| חיפה, רח׳ ישעיהו |
| 51 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>156 |
| העומס העצום על צוותי הקרקע |
| גדם לתאונות בעת הטענת הפצצות |
| או תידלוק המטוסים ולא פחות |
| אנשים נהרגו אז באיי מריאנה |
| מאיבר אלה שניספו בשמי יפאן. |
| מהלומות חדשות |
| קצב הררדדותה של יפאן אל |
| עברי אסון לאומי הואץ עתה באו- |
| רה ניכר. בעוד ״פהלומת־האש״ של |
| חודש מרס בעיצומה — ב־ |
| תו חודש — פסקה כל התנגדות |
| מאורגנת באיבו־ג׳ימה. ב־ |
| :חתו חיילי המחנה העשירי של |
| צבא ארה״ב על חופי האי אוקינבה, |
| דרום |
| 560 |
| ליפאן. ב־ |
| ״קאמיקזה״, שהמריאו מבסיסים |
| באי קיושו, נסיון נואש להשמיד |
| את צי הפלישה האמריקני, מול |
| אוקינבה. עשרים־ושש ספינות אמ- |
| ריקניות נפגעו, אך המתקיפים הופ- |
| לו בהמוניהם על ידי מטוסי־קדב |
| הגדולים |
| וע״י מחסומי אש נ.מ. מ |
| שנראו בזירת המזרח הרחוק. למח- |
| רת, הופתעה והוטבעה ספינת־הקרב |
| הגדולה ״יאמאטו״, שהיתה אף היא |
| טוסי |
| בדרכה לאוקינבה, על ידי מ |
| נושאות־מטוסים אמריקניות |
| 50) |
| שר אובדנה של ספינה מפוארת |
| זאת היה בבחינת מכת־מוות לחיל |
| הים היפאני הקיסרי. |
| בעוד פצצות וטורפדות חוזרות |
| והולמות ב״יאמאטו״ חסרת־הישע, |
| ליוו |
| המריאו מאיבו־ג׳ימה, מפציצי בי• |
| 29 |
| מטוסים ,,מויסאשי״ בטוקיו, שעד אז |
| החזיק מעמד בדרך נס. הפעם, ספג |
| המפעל נזקים כבדים מפצצות בנות |
| מ־למעלה 900 |
| טון פצצות חנ״ם, שהוטלו על ידי |
| בי־ |
| מפעל מנועי־המטוסים האדיר |
| ״מיטסובישי״ בנאגויה. |
| טוקיו בוערת שנית |
| 327 |
| פצצות־תבערה על איזור מחסני־ |
| הנשק של הבירה היפאנית, צפונית |
| לארמון הקיסר, כ־ |
| העיר, ובהם מפעלי תחמושת ומח־ |
| סני־נשק, נשרפו כליל. כעבור שני |
| לילות הטיחו |
| 1930 |
| המערבי של מפרץ טוקיו. הפעם |
| נשרפו כליל כ־ |
| השכנות של טוקיו — קאוואסקי |
| ויוקוהמה. רבע מיליון בנינים נהרסו |
| בשני לילות אלה! בטוקיו בלבד |
| נהרגו כ־ |
| הפצצות־תבערה נוספות לא הת־ |
| אפשרו עוד במשך חודש תמים |
| לאחר זאת בשל המשך ההתקפות |
| של מטוסי הקמיקזה היפאניים על |
| צי הפלישה לאוקינבה. בין |
| ריל ל־ |
| מבצרים״ שוב ושוב את |
| קמיקזה |
| תעופה שבשימוש טייסי ה |
| באיים קיושו ושיקוקו בפצצות |
| ק״ג בעלות מנגנוךהשהייה. מבני |
| המפציצים סבלו אבידות ניכרות, |
| בהתקפות אלו, אך הוגבלה פעילות |
| הקמיקזד, בשל הנזק שנגרם לשדות |
| התעופה שלהם — אם כי לא במידה |
| שלה ציפו. |
| יפאן נותרה לבדה |
| בעת כניעתה ללא־תנאי ישל |
| גרמניה ב־ |
| טחה גם מפלתה המוחצת של |
| בעלת־בריתה המזרחית׳ בעיקבות |
| הצלחותיהם המכריעות של כוחות |
| הים והאויר של בעלות־הברית. |
| והנה, על אף כל הפורענויות שירדו |
| עליהם, לא גילו היפאנים כל נטיד, |
| להודות במפלתם וחייליהם עדיין |
| נלחמו בהירוף־נפש על כל שעל |
| אדמה באי אוקינבה. אי לזאת, על |
| מנת למצות ממפלתה של גרמניה |
| את מלוא התועלת הפסיכולוגית |
| ועל־מנת לחזק אצל ממשלת יפאן |
| ועמה את התודעה שארצם לא |
| תקום עוד מתבוסתה — קיבל פיקוד |
| המפציצים ה־ |
| טון לפתוח בשורה נוספת של הפצ- |
| צות תבערה על מרכזים עירוניים |
| במהלך חודש אפריל גדל מספר נבחרים וזאת מוקדם ככל האפשר. |
| להקי ד,בי־ |
| באיי מריאנה לארבעה, עם הגעתו |
| של ד,להק ד.־ |
| ללהקים |
| השתתפו כל הארבעה בהפצצת־ |
| תבערה על נאגויד. לאור היום |
| מפציצים המריאו מהבסיסים באיים! |
| ברגיל חזר חלק מהמטוסים על |
| עקבותיו בשל תקלות טכניות, אך |
| 472 |
| חלקה הצפוני של נאגויה — והטילו |
| 2515 |
| מ־ |
| 12 |
| ונתקלו במספר ניכר של מטוסי־ |
| יירוט יפאניים. עשרה מפציצים |
| הופלו ו־ |
| נאגויה נשרפו והושמדו. |
| עיר זו ספגה את הפצצת־התבערה |
| האחרונה שלה בליל ד,־ |
| הפעם, תקפו ״המבצרים המעופפים״ |
| רציפים ואזורי תעשייה בדרום |
| העיר |
| תבערה במשקל |
| טיסה בגובה נמוך, נשא כל בי־ |
| 8 |
| סימנו את נקודות־ההכוון בפצצות־ |
| נפלם ואילו הכוח העיקרי הטיל |
| אף מטוס לא־ פצצות מגנזיום נז |
| הופל בעוד שלשטחים המוחרבים |
| של העיר נתוספו כ־ |
| להרכבת מטוסים בתישלובת ״מיט־ |
| סובישי״ ניזוק קשות אף הוא. |
| 562 |
| מאיי מריאנה בשעות אהר־הצהריים |
| של ה־ |
| לשמי טוקיו לאחר חצות והטילו |
| על הבירה |
| תקיפה |
| נפלם ותבערה. בהכנסם ל |
| בגבהים שבין |
| 4600*2400) |
| באש נ.מ. אינטנסיבית, שהפילה |
| ארבעה והסבר, נזקים ל־ |
| קמ״ד. טוקיו נשרפו כליל כ־ |
| המכה המוחצת הסופית הונחתה |
| על טוקיו כעבור שני לילות, כאשד |
| 502 |
| פצצות־תבערה, שהציתה סערת־אש |
| שניה, זהה לזו של ה־ |
| הפעם נאכלו באש |
| העיר. מחסומי אש הנ.מ. היו ה־ |
| 152 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> כבדים ביותר שצוותי הבי־ |
| בהם ומטוסי־הקרב היפאניים היו |
| פעילים ביותר. אחת הטייסות ה- |
| תוקפות דיווחה על ״חלום בלהות |
| של זרקורים, כדורים נותבים, רק- |
| טות ו...עשך מעל בירת האויב. |
| 26 |
| מציתי התבערות עברו עתה |
| להפצצות־יום וחיסלו בזו אחר זו |
| את שלוש הערים הגדולות שנותרו: |
| יוקוהמה, אוסאקה וקובה. יוקוהמה |
| הותקפה ב־ |
| ב־ד וב־ |
| 150 |
| מבני המפציצים מעל נמל יוקוהמה |
| הוכו קשות על ידי |
| מלווים |
| ולאמריקנים אבדו שלושה בלבד |
| עם זאת, הופלו גם חמישה ב ״ |
| ו־ |
| בדרך לאוסאקה, ב־ |
| אם כי לא כתוצאה מפעילות אויב. |
| 148 |
| סופה וכאשר ניסו המובילים לפנות |
| ולטוס בחזרה, התנגשו במטוסים |
| שהגיחו מאחור. האבירות היו |
| מטוסים ו־ |
| דליקות |
| בערי־השדה |
| ב־ |
| מרוכזת בעיקר ברצועה בת |
| ק״מ, שנמתחה דרומה־מערבה מעמק |
| קאנטו סביב טוקיו עד נאגאסקי. |
| בקיאושו, כפי שצויין לעיל, הכחידו |
| הבי־ |
| המרכזיות ברצועה זו — כבר לא |
| היה מה להבעיר בהן. עתה, ניתן |
| למערכת תקיפוודמבערה ליליות, לפיקוד המפציצים ו־,־ |
| תוך הפעלה גמישה יותר של מפ־ |
| ציציו נגד הערים היותר קטנות |
| ברצועה זו. |
| ״מהלומת־האש״ החדשה נפתחה |
| בלילה שבין ה־ |
| בהפצצות מתואמות בגובה נמוך |
| על אומוטה, קאגושימה, יוקאייצ׳י |
| והאממטסו. לכל הערים הללו היו |
| מפעלי תעשייה צבאיים ושלוש |
| הראשונות היו עדי־נמל. אומוטה |
| וקאגושימה שוכנות באי קיושו. |
| יוקאייצ׳י היא דרומית־מערבית ל־ |
| נאגויה ואילו האממוטסו משמשת |
| כצומת־רכבות במסילה בין טוקיו |
| לנאגויה. לכל עיר הוקצה להק: |
| בסד־הכל הטילו |
| של |
| בהתקפות עם שחר. |
| ההפצצות של ליל ה־ |
| שימשו דגם לתקיפות הליליות |
| 153 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> שבאו בעקבותיהן, שבהן הופצצו |
| בפצצות־תבערה ערי־שדה שונות. |
| בסך־הכל בוצעו הפצצות־תבערה |
| ב־ |
| ביוני ל־ |
| פעמיים בשבוע |
| פצצות הוטלו על |
| ברצועה התעשייתית, אם כי כמה |
| מפציצי בי־ |
| בחוף הצפוני של הונשו. |
| אבידות הבי־ |
| על פי ההיסטוריה הרשמית של |
| חיל האויר האמריקני: ״נמוכות |
| לבל יאמן״. מפציץ אחד בלבד |
| הופל )על ידי שלושה מטוסי קרב |
| יפאניים מעל אומוטה ב־ |
| 18 |
| טכניות ואחרות. כשישים ניזוקו |
| על ידי אש נ.מ. ומטוסי־קרב. ה- |
| מגינים ד,יפאניים על הקרקע שותקו |
| על ידי מחסור מוחלט בתותחי נ.מ. |
| כבדים ובזרקורים׳ אשר נשלחו עד |
| האחרון שבהם לביצור ההגנה על |
| הערים הגדולות. הדליקות שהוצתו |
| על ידי ״נחילי״ ד,בי־ |
| באין מעצור בערים הקטנות, שאף |
| מכוניות הכיבוי על צוותיהן נלקחו |
| מהן. צוותי בי־ |
| מההתקפה בליל ד,־ |
| דיווחו על חומת־אש באורך |
| קמ״ר, שנראתה עד למרחוק על |
| פני הים, כשהיא מתקדמת מן החוף |
| אל תוך היבשה. בעיר טויאם נמחו |
| בליל ד,־ |
| משטחה. ״האימה שפקדה בעבר רק |
| את הערים הגדולות, הגיעה עתה |
| לכל פינה בארץ זו״, מסכמת המיס־ |
| טוריה של חיל האדר האמריקני. |
| החל בסוף יולי הוטלו לפני כל |
| הפצצה כרוזים, שקראו לאוכלוסיה |
| לד,מלט על נפשה. את הכרוזים |
| הטילו בלילות על כתריסר עריש, |
| ובלילה שלאחריו הופצצו ארבע |
| מהן. הגנת הנ.מ. היפאנית כה נד,־ |
| לשה, עד כי אף הידיעה מראש יא |
| שיפרה את הישגיה. |
| בעוד הבי־ |
| יומם ולילה במשך כל חודש יולי |
| ובראשית אוגוסט, סיירו הצי האט־ |
| ריקני השלישי והצי הפסיפי ה- |
| בריטי ללא־פחד לאורך החוף ה- |
| מן ה־ |
| מטוסים של נושאות־המטוסים — |
| מטוסי קורסייר, הזקאט, אבנגר. |
| הלדייבר, סיפייר ופיירפלי — שדות |
| תעופה, בתי חרושת, ספינות־מלחמה |
| בנמלים וספינות חופיות. מד |
| ביולי החלו ספינות־ד,מערכה וה- |
| סיירות של בעלות־הברית מנחיתות |
| אלפי טונות של פגזים על המרכזים |
| התעשייתיים לאורך החוף. |
| מפציצים ומטוסי־קרב אמריקניים |
| החלו תוקפים את דרומה של יפאן |
| בכוח רב מאוקינבה, שנפלה ב־ |
| עופה |
| ביוני והוחל בסלילת שדות ת |
| גדולים לקליטת תגבורת מיחידות |
| אמריקניות באירופה. לפי המתוכנן, |
| עמדו להגיע משם עד פברואר |
| כ־ |
| יפאן: אין ברירה |
| בימים האחרונים של יולי |
| התברר מעל לכל ספק, גם לרבים |
| ביפאן עצמה, שיש לשים קץ במהי- |
| רות למאבק הבלתי שקול. ב־ |
| ביולי פירסמו מנהיגי בעלות־ |
| הברית, בעת פגישתם בוועידת |
| פוטסדם בגרמניה, הצהרה משו- |
| תפת, בה קראו ליפאן להיכנע כני- |
| עה מידית ללא תנאים. הברירה |
| היחידה שנותרה, נאמר בהצהרה, |
| היא ״השמדה סופית ומוחלטת״. |
| סוכנות־הידיעות הרשמית של |
| •יפאן ״דומיי״, בטוקיו, פירסמה |
| הצהרה קצרה ב־ |
| תתעלם יפאן מן האולטימטום: |
| ״יפאן אינה כורעת על ברכיה — |
| אף חייל של האויב אינו ניצב על |
| אדמת יפאן — יפאן תילחם בשיניה |
| ובציפורניה על כל שעל של אדמת |
| המולדת הקדושה״. |
| מן ה־ |
| הגדולים של הבי־ |
| יפאן מדי יום ביומו, גם גפים |
| קטנים של שניים עד שישה ״סופר |
| מבצרים״, שערכו התקפות־דיוק |
| מגובה רב על מטרות נבחרות |
| בעיר קובה ובסביבתה וב־ |
| כל אחד ממפציצים מיוחדים אלה |
| נשא פצצת חנ״ם בת |
| שהטילו את ה״דלעות״ )כך כונו |
| מי( — ביצעו מטוסי בי־ |
| פניית־צלילה חריפה על־מנת להת- |
| חמק משטח המטרה. מדוע נאלצו |
| האמריקנים לתרגל תימרון מוזר |
| כזה ז ההסבר ניתן בבוקרו •של ה־ |
| באוגוסט, כאשר שלושה מפציצי |
| בי־ |
| בדרום האי הונשו. אחד מן השלי־ |
| שיה — ״אנולה גאי״ — הטיל |
| פצצת |
| מוזרה ומיד לאחר־מכן ביצע את |
| תימרון החמיקה החד, שתורגל |
| קודם לכן. לפצצה זו היתר, בליס־ |
| טיקד, דומה לזו של פצצות־הענק |
| הקודמות, אך בזאת הסתיים הדמיון. |
| בגובה |
| ליטל |
| צצה הפצצה — שכינויה ״ |
| בוי״ )נער קטן( בכוח שווה ל־ |
| 20,000 |
| יחידה הושמדו |
| של הירושימה ולפחות |
| נהרגו! כמד, מהקרבנות פשוט |
| התאיידו, בהותירם מאחוריהם |
| רק ״צל״ שרוף בקיר על ידי החום |
| הנורא. |
| השמועות שרווחו בשורות הני- |
| צולים סיפרו כי האמריקנים ריססו |
| את העיר בבנזין בוער. היו אף |
| שחשבו כי העיר נפגעה על ידי |
| כוכב־שביט. האמת לאמיתה נודעה |
| רק למחרת היום. בשידור רדיו, |
| הודיע הנשיא טרומן: ״לפני שש־ |
| עשרה שעות הטיל מטוס אמריקני |
| פצצה אחת על הירושימה — בסיס־ |
| צבא יפאני חשוב... זוהי פצצה |
| אטומית״. הוא תיאר אותה כ״רתימת |
| העוצמה הבסיסית של היקום״ |
| והצהיר כי ״הכוח שממנו שואבת |
| השמש את עוצמתה — שוחרר עתה |
| כנגד אלה שהביאו את המלחמה |
| למזרח הרחוק״. אם המנהיגים |
| היפאניים יתמידו בסירובם לקבל |
| את התנאים של בעלות־הברית, |
| יהיה עליהם לצפות ל״הרס מן |
| השמים, שכמוהו לא נראה מעולם |
| עלי אדמות״. |
| סוף המאבק התקרב במהירות. |
| ב־ |
| עצות, בלהיטותה לזכות גם היא |
| בחלק מן השלל, מלחמה על יפאן. |
| למחרת חדרו צבאותיה למנצ׳וריה |
| שהיתר. ״מדינת־בובד,״ מוחזקת על |
| 154 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> הפטריה האטומית האימתנית, כפי שצולמה מ״אנולה |
| גאי״ המתרחק. |
| ידי שלטונות־הכיבוש היפאגיים. |
| מפציציה עטו על ערים במנצ׳וריה |
| ובקוריאה. בשעה |
| בוקר ממש, טס בי־ |
| ת |
| היה ״מכוניתו של בוק״ והטיל א |
| פצצת־האטום השניה )״איש שמך(, |
| על נאגאסקי, שבמערב האי קיושו. |
| ב־ |
| יפאן על הסכמתה לתנאים של |
| הצהרת פוטסדם, תוך הסתייגויות |
| קלות באשר למעמדו של הקיסר. |
| בעוד שבטוקיו התפתחה התמודדות |
| מרה בין סיעות שרצו בשלום לבין |
| המצדדים בהמשך המלחמה )וכמה |
| צבאית(, נמשכו גיחות ד,בי־ |
| ומטוסי נושאות־מטוסים. כל אותה |
| עת העמיקו דיוויזיות השריון ה- |
| ג־ |
| סובייטיות את חדירתן לתוך מ |
| ציוריה. לבסוף, ב־ |
| הודיעה ממשלת יפאן כי קיבלה את |
| תנאי הצהרת פוטסדם במלואם והיא |
| נכנעת ללא־תנאים. |
| בפעם הראשונה בהיסטוריה אול- |
| צה מעצמה צבאית גדולה להיכנע |
| מבלי שחלק כלשהו מהטריטוריה |
| שלה נכבש על ידי צבאות האויב. |
| ניצחון זה הושג אך ודק על ידי |
| הפעלת עוצמה ימית ואוירית ב- |
| המטוסים והצוללות של ארצות־ ממדים מוחצים. מטוסי נושאות־ |
| הברית השמידו את נשקה המשובח |
| ביותר של יפאן — את חיל הים |
| שלה — ושיתקו את צי הסוחר |
| שלה, בו היתד, יפאן תלויה בכל |
| הנוגע למזון, דלק וחומרי גלם |
| מכל הסוגים. בו־זמנית, ״ארמדה״ |
| אדירה של מפציצי בי־ |
| באש את מרכזי תעשיית המלחמה |
| ביפאן עצמה. ולבסוף, הובילה |
| למטרותיהם שני כלי נשק בעלי |
| עוצמה כה אימתנית שיפאן הוכרחה |
| להיכנע לבעלות־הברית בתוך שבוע. |
| מרתפים מרוצפים |
| בזהב |
| ״במטר סוחף וברוח פרצים דרכ- |
| תי זה עתה על ערימות זהב, כסף |
| ופלטינה שערכם מיליוני ליש״ט, |
| בין הריסות המיטבעד, של טוקיו |
| שנהרסה בהפצצות... החזקתי בידי |
| מטילי זהב קטנים אך כבדים... |
| - |
| כל אחד שוויו אלפי ליש״ט... ב |
| דומה לכסף, הפך צבעם ירוק דהוי, |
| בשל המגע עם גורמי מזג האויר. |
| ״רוב המיטבעה, להוציא כמה |
| בנינים, נשרף עד היסוד... ואולם, |
| בכל מקום מעדתי על גושי מתכות |
| יקרות, שמראם כלבה שהתקשתה... |
| במרתף המוצף שמתחת לחדר־ |
| הכספות, עדיין מונחים אוצרות |
| נוספים. באותו בניין, הצטופפו יל- |
| דים וילדות יפאניים קטנים סביב |
| מדורה ובישלו את מנות האורז |
| שלהם. העושר שהתגלגל סביבם |
| לא עורר אצלם עניין יותר מאשר |
| השלג דאשתקד״ )מתוך כתבד, של |
| הנרי קיז, ב״דיילי אקספרס״ הלונ- |
| דוני |
| שוב אין הזהב מתגולל ללא־ |
| ביקוש ברחובותיה של טוקיו. כיום, |
| כשאוכלוסייתד, מעל |
| נפש, זוהי בירתה המשגשגת וה- |
| תוססת של מדינה שכלכלתה היא |
| במקום השלישי בעולם. החיפושים |
| לא יועילו לו, לאורח שיחפש ביו |
| הגושים הגדולים של בנייני מש- |
| רדים וחנויות בעלי הסגנון המערבי, |
| סימן וזכר לאותם לילות נוראים |
| של אש ומוות. |
| 155 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> שלמה מדעה בן באמת צי סוחר |
| הרשות לחינוך והכשרה ימיים מודיעה על פתיחת: |
| • קורס לקציני חשמל |
| • קורס לחובלים |
| • קורס קציני מכונה |
| מתקבלים מועמדים לאחר שירות צבאי, בעלי |
| תעודת בגרות או תעודת גמר של |
| לימוד )בביתיספר עיוני או מקצועי( ובעלי |
| בריאות תקינה. |
| לפרטים נוספים פנה למשרדינו )אל תשכח להביא איתך |
| — רח׳ נתןבחיפה תעודות המעידות על השכלתך!( : |
| )קייזרמן |
| — מגדל שלום, רחוב אחדבתל־אביב ; 14.00—8.00 |
| העם, קומה |
| תוכל גם להירשם לפי התלוש: |
| לכבוד הרשות לחינוד והכשרה ימיים |
| ת.ד |
| הנני מעוניין בפרטים נוספים |
| בקשר לקורס |
| שמי כתובתי |
| השכלתי - גיל |
| שלמה מדינה במשרדו שבאוניה |
| • בוא והכר עולם, + !בתנאי חיים ושכרמעול |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> פתרון החידונים המוגשים לך בעמודים אלה — בעמי |
| כנ |
| מיד״טכ |
| 4 1 שי |
| א |
| »K TI71T |
| ודמסJ^v1 י׳1 |
| 157 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>158 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>הב1 בניץת־יוד ז |
| דיגדזדי־ |
| *xk JitfTlKTIjN |
| אני |
| וז*וו*וד*.דג |
| uKrin |
| .יי1 ־ |
| M |
| וד*ופין יזכנרי |
| .דייל |
| 59 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> ידדז |
| בנמכ |
| רזמכגוד |
| מופיע |
| tu |
| דדשץ |
| וזע |
| 61 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page>P'STQ. AC/ |
| PVTlOLU |
| £93 |
| שגי ע*געיגז |
| עוד |
| 162 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> אשיא |
| jvan kJT |
| נשקם |
| שאי אשואי חדשים ומיוחדים הופעלו עבורו בשקם, |
| לרכישת ציוד ביתי,מכשירי חשמל,רהיטים וכלי נגינה |
| -:מתוצרת מיטב היצרנים והמשווקים |
| jm |
| תשלומים10 ב |
| מקורים |
| מכונות כביסה • |
| אשראי • תנורי בישול ואפיה |
| אשראימכונות תפירהH |
| הגובות לתשלום מלא במזומן |
| ^H^^H רהיטיםאחרים, מכשירי חשמל |
| וכלי נגינה: |
| או50%3.000)עדבשטרות| |
| 70% |
| 70% ב. ב״הוראה בלתי חוזרת״ |
| אשראי ב |
| ב״הוראה בלתי7גI |
| ^^^^^ |
| מיוחדת לאשראי בשיעור גדול יותר |
| I |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> למד |
| בבית הספר הטכני |
| טל חיל האויר בחיפה |
| 3 |
| 1977 יולי101 'מס האויר חיל בטאון<next_page> |
