| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> החכם — עיניו בראשו לבטוח נכון — עשה היום |
| לביטוח בטוח — אין תחליף ל־״פרחי״ סוכנות לביטוח בע״מ |
| ב |
| « |
| ט |
| ו |
| ח |
| * |
| נ |
| כ |
| ו |
| * ו |
| מ |
| ו |
| נ |
| * ע |
| ה |
| פ |
| ת |
| ע |
| ו |
| תiiniui |
| n j\ |
| 5> |
| בו |
| CI a |
| j\ 11 |
| פ י |
| c והמשפחהN |
| £J |
| רח׳ ויצמן |
| אנו שומרים |
| על המשפחה והבית למבוטחינו היקרים! |
| בצה״ל, בשרות הבטחון באשר הם, |
| מקבלי קצבות צה״ל — אזרחים עובדי צה״ל |
| השלימו הביטוחים הקיימים למען המשפחה. |
| התאימו סכומי הביטוח לפי ערכם היום! |
| עשו למען חבריכם בשורה! |
| הכניסו אותם בסוד שרותנו: |
| נאמנות מירבית — לאלפי מבוטחינו באשר הס. |
| מקסימום ביטוח — מינימום תשלום. |
| התשלומים חודשיים — באמצעות מת״ש צה״ל. |
| בכל ענפי הביטוח * |
| * |
| * |
| * |
| * |
| * |
| התוכניות מותאמות ומקוריות להגנת המשפחה, |
| ובתנאים המיוחדים שיועדו לכם בלבד! |
| המשרד פתוח משעה |
| מקסימום ביטוח — מינימום תשלום |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>VH גליון מספר |
| דצמבר |
| מוצא על־ידי מפקדת חיל-האויר |
| קצין חינוך חיל-האויר |
| עורך משנה |
| דניאל מולד |
| עורך גראפי |
| יפתח אלה |
| המערכת: דאר צבאי |
| תוכן |
| 3תמר זאבי ראשונים לקרב — ראשונים לשלום — |
| כפירי שמיים כפירי קרקע — רון הדר |
| 10אהרון לפידדת לאנטבה ובחזרה — |
| אלי אייל מבצע ״נחשון״ האוירי — |
| רזי גוטרמן ״ציפורי הלילה״ של טייסת הגליל — |
| דח בספר הטיסות |
| 25אורי עמית ״...נמחק מהסד״כ״ — |
| 30אריה ברנע כיבוי אש ב־ |
| 32אהרון לפידות אשר על הדגמים — |
| 34אריה ברנע פואימה פדגוגית אוירית — |
| 36יוסף בודנסקי פארנבורו |
| מכתבים |
| 42יוסף בודנסקי ההפצצות השיגו מטרתן — |
| באויר המזרח־התיכון — אהרון לפידות |
| 47רון בודנר המטריה האוירית של אלנבי — |
| בין הבסיסים |
| תצלומי השערים: זוג כפירי |
| של כפירי |
| מחיר הגליון |
| מנוי שנתי |
| בענייני מנויים, דגמים וגליונות ישנים יש לפנות אל: |
| ההוצאה לאור, מחי ההפצה, רדו׳ ב׳ מם׳ |
| הודפס באמצעות משרד הבטחון בדפוס ״גראפוליט״ בע״מ |
| סודר במסדרת ״גד״ |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> קורא יקר |
| טייסת ״כחול-לבן״, המסיסה מבצעית כפירים |
| מתוצרת התעשייה האוירית של ישראל, פותחת |
| גליון זה. כתבת הפרופיל, המתמקדת בצוות האויר |
| ובמפקד הטייסת, משתלבת ב׳׳כפירי שמיים — |
| כפירי קרקע״, כתבה מצולמת המוקדשת לאנשים, |
| שבלעדיהם לא ימריא דבר — אנשי צוות הקרקע. |
| צילומי הצבע שבשערים הקדמי והאחורי מוק- |
| דשים אף הם לכפירי חיל־האויר. |
| סיפורו האישי של סא״ל י׳, מפקד מטוסי ההד- |
| קולס, שטסו לאנטבה וחזרה ב״מבצע יונתן״, עומד |
| במרכז הגליון. זהו פרסום ראשון של חלק - |
| חיוני - מהמבצע ההיסטורי של שחרור חטופי |
| מטוס ״אייר-פראנס״ באנטבה, שהמם את העולם |
| כולו. |
| רוב הצילומים המעטרים כתבה זו הם מאלבומו |
| הפרטי של סא״ל י׳. |
| סיפוריהם האישיים של טייסי חיל-האויר מו- |
| פיעים במדור חדש שלנו, המוצג לראשונה בגליון |
| זה: ״דף בספר הטיסות״. הפעם מספרים ארבעה |
| טייסים וותיקים על טיסות מרשימות במיוחד |
| בספר הטייסת הפרטי שלהם. |
| על טייסים וותיקים עוד יותר מספר מיקבץ |
| הכתבות המוקדש לפרקי ש״א )המשך סידרתו של |
| אלי אייל, והפעם מבצע ״נחשון״ האוירי( ול- |
| טייסת הגליל. |
| טיסות היסטוריות עוד יותר מתוארות ברא- |
| שונה בסידרת כתבות על מבצעי חיל-האויר הב- |
| ריטי בשמי ארא-ישראל במלחמת העולם הראשו- |
| נה — ״המטריה האוירית של אלנבי.״ |
| ולבסוף - בצד שפע של חומר נוסף — מגיש גליון |
| זה לחובבי הדגמים שי כפול — דגם לבנייה עצמית |
| של מטוס־הקרב השבדי וויגן וכתבה מצולמת על |
| אוסף הדגמים הגדול ביותר, כנראה, בארץ. |
| קריאה נעימה, |
| סא״ל אורי |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ראשוני• לקרב־ ראשונים לשלום |
| מאת תמר זאבי |
| מתוצרת התעשיה האוירית־ שנתיים וחצי לאחר שהוצג הכפיר |
| הבל־עם ועולם, ביקרתי בטייסת שכולה כחול־לבן: טייסת בפירים בחיל־ |
| האויר. |
| נובמבר |
| ירוק ורחוץ, הדגל מתנופף וב׳׳מרפסת״ |
| מחייכת דליה, מזכירת־המפקד, אל או- |
| רחת: האדריכלית ציונה לשם. הן מעי- |
| פות מבט נוסף אל המועדון ההולך |
| ונבנה לפי תכנון האדריכלית. קונכיה |
| לבנה בעלת יופי נדיר. |
| ״כשייחנך המועדיך, אומר מישהו, |
| ״יהיה שלום״. |
| באותו רגע ממש פילחה את האויר |
| ג׳, ו־מ׳, — טייסי כפיר, שכבר השתתפו אזעקת תזנקה־ליירוט. שניים ממריאים: |
| במשימות תקיפה מבצעיות. הפעם רבה |
| הדריכות. הכפיר עדיין לא נבחן בקרב |
| אויר־אויר. האם הגיעה שעת המבחן?... |
| יותר מכל ממחישה אזעקת ההזנקה |
| זכות שקנתה לה טייסת הכפירים — |
| ראשונה לקרב, ראשונה לשלום. ידברו |
| העובדות: כפירים אלה ליוו את מטוסו |
| של הנשיא אנואר סאדאת בשובו |
| למצרים לאחר ביקורו ההיסטורי בירו- |
| כן, ב־ |
| במשימה בעלת אופי שונה: ביעור קונו |
| המחבלום בלבנון. זאת הותה המשימה |
| הראשונה שבה נבחנה יכולתו המבצ- |
| עות של הכפיר. |
| המבחן |
| מיומן הטייסת |
| ״לראשונה ניתנה לכפיר הזדמנות |
| להוכיח את עצמו בפעילות מבצעית. |
| לאחר סדרה של התגרויות בלתי־פוס־ |
| קות מצד המחבלים, אשר שיאן היה |
| בשנו מטחו קאטיושות על נהריה, ניתנה |
| לחיל־האויר הרשות לפעול. חול־האוור |
| תקף ב־ |
| הכפיר היה מיוצג במלואו. |
| 3 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> לפתע — הזנקה ליירוט. הטייסים בדרכם למטוס המוכן להו |
| מטוס שרשם היסטוריה מוצב על כן ברחבת טייסת הכפירים, שטייסיה ליוו את מטוסו של סאדאת מבעוד ערב ידענו שהדבר צפוי, אך |
| המטרות הגיעו רק בשעות הקט- |
| נות. לטייסת הוקצה כוח, שבלל רביעייה |
| וזוג. המטרה: תל עזיה — בסיס־אימונים |
| של מחבלים. |
| לאחר שיקול הוחלט בטייסת, שהזוג |
| הראשון יזרוק את הפצצות שלו ביעף |
| הראשון כדי לנצל עד למאכסימום את |
| גורם ההפתעה. כל זאת תור אמונה |
| מליאה במטוס ובמערכותיו והערכה |
| שאין צורר בתיקון מיעף ליעף: הפצצות |
| חייבות לפגוע. |
| התוצאה — הצלחה מעבר למשוער. |
| הפצצות פגעו במטרה במדויק. לסיכום: |
| תוצאותינו הטובות ביותר. מתל־עזיה |
| לא נשארה אבן על אבן." |
| המטוס |
| לאחר פעולת עזיה ו״מבצע ליטאני׳/ |
| שבו מילאו הכפירים משימות רבות, |
| יכול מפקד הטייסת לסכם את כישוריו |
| המבצעיים של כפיר |
| לספק. המטוס שייצרה ישראל הוא בין |
| המעולים בדורו בעולם. |
| סא״ל ב׳: ״אפשר לקבוע בשמחה |
| שבמטוסי הדלתה, לכפיר מקום עילי. |
| בזכות השינויים שהוכנסו בתכונות |
| המטוס ובמערכותיו, הושגו דחף מנוע |
| יותר גדול ותכונות תמרון־וניהוג משו- |
| פרות. אלו, בתוספת ידע טאקטי של |
| הטייס, מקנים לכפיר כושר לבצע משי- |
| מה מורכבת בנוחות ובדייקנות. השילוב |
| של התכונות המשופרות ותכונות הטייס |
| הגדילו את יכולת ההתמודדות והביצוע |
| הן במשימות אויר־אויר והן במשימות |
| אויר־קרקע. |
| מרכיב נוסף הציב את הכפיר בשורה |
| שבלולי המערכות. בכפיר מערכת מחשב הראשונה של מטוסי הקרב בעולם: |
| מרכזית המקבלת נתונים ממערכת |
| אינרציאלית. מלבד זאת מצריד המטוס |
| בתצוגה עילית ובמכ״ם מעולה לקבלת |
| נתונים בקרבות אויר־אויר ובתקיפות |
| אויר־קרקע. |
| מערכות אלו מאפשרות דיוק מעולה |
| בניווט ובכינוךחימוש.״ |
| האם גם בדור המטוסים של שנות |
| ה־ |
| מטוסי הקרב? דליה מארגנת את סדר-היום של מפקד הטייסת |
| ״היתרונות שפרטתי, בתוספת טילים |
| מתקדמים, מצליחים לצמצם במידה ני- |
| כרת פער טכנולוגי. ואולם יש לזכור |
| שמנוע |
| ממנוע הכפיר. על־אף זאת איננו מרגי- |
| שים נחיתות באימוני אויר־אויר עם |
| טייסי |
| מטוסיהם רהפלנו׳ אותם. |
| באופן כללי ניתן לומר, כי הכפיר יכול |
| להעניק יכולת הגנה עצמית והתקפית |
| לשנים רבות״. |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>Mi |
| היותר לבקר בביתן בתל־השומר מדי |
| בוקר ב־ |
| לקבל טיפול. עם פציעתו המשיך למלא |
| תפקידים בטייסת ואף לטוס בגיחות |
| מבצעיות. על כך קיבל את אות המופת. |
| ב־ |
| לפיקוד על טייסת הקרב, תידרך לראשו- |
| נה טייס צעיר שעדיין לא נוסה בפעי- |
| לות מבצעית. הוא הזמינו לשיחה |
| והסביר לו את עיקרי הדברים: ההב- |
| דלים בין קרב־אימונים וקרב־אמת; מה |
| אפשר לצפות ממטוסי־אויב; מהן התו־ |
| פעות והרגשות שנתקלים בהן בכניסה |
| לקרב. אחרי־כן הטעים: ״יש כאלה |
| שכלום אינו משנה להם. ויש הנכנסים |
| להתרגשות גבוהה עד כרי קהות־חושים: |
| זכור, שבעזרת הכנה פסיכולוגית ניתן |
| להיות מחושב וקר בכל מצב.״ המפקד |
| עוצמה טכנולוגית, מתוחכמת ככל |
| שתהיה, עדיין אינה מסגלת טייסת־קרב |
| למלא את ייעודה: להשיג עליונות אוי־ |
| רית בכישורים מוגדרים במדוייק. למפ- |
| קד הטייסת תפקיד מכריע בהשגת |
| המטרה. עליו גם לחזות את תוצאות |
| פעילותו וגם לעקוב אחר ביצועה. |
| לרשותו דרכים רבות, אך מעצם היותו |
| אחראי לנושאים רבים בטייסת: הדרכה |
| רוח יחידה, סדר וכיו״ב ניצבת בפניו |
| בעייה: למצוא איזון תכליתי באמצעיו |
| ובשיטותיו להשגת המשימות ולהשגת |
| המטרה הסופית — כשירות מבצעית. |
| האיזון התכליתי הוא תנאי יסוד |
| למנהיגותו. אם ייכשל בכך תיפגם |
| ההזדהות עמו — ותיגרע יכולתה של |
| הטייסת כולה. במיסגרת של טייסת הזד- |
| להזדהות עם המטרה )הן באימונים הן הות עם המפקד ואישיותו היא תנאי |
| בקרב(. יש קשר ישיר בין רוח־ הלחימה |
| של הטייסת ובטחון במפקד. להשגת |
| ההזדהות הזאת יש גורם חשוב מאוד, |
| אלמנטארי: הקשר עם היחידה. כדי |
| להשיג תחושת שייכות, גאוות־טייסת, |
| חייב להיות בראש וראשונה אמון |
| במנהיג. |
| מיהו המפקד שעליו לעמוד במטלות |
| אלה? |
| הוא בן |
| לשעבר. פיקוד על טייסת כפירים אינו |
| ניסיונו הראשון בהנהגה. במלהמת יום־ |
| הכיפורים נקרא למלא מקומו של מפקד |
| טייסת־ קרב שנפל. מלחמה זו היתה ציון־ |
| דרך בחייו. בתחילתה נפצע מתקלה בעת |
| המראה. פציעתו הוגדרה כבינונית והרו- |
| פאים החליטו שיש לאשפזו בבית־חולים. |
| ב׳ השיב בלאו מוחלט, הסכים לכל |
| 5 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> משהו על ״הרוח הנכונה״ |
| מאז הוכשר ורכש נסיון במיגוון |
| תפקידים שהוטלו עליו: השתלמויות, |
| תכנון, תפקידי מטה והדרכה. |
| בקבלו את טייסת הכפירים נהיר היה |
| לו, כי ישתית את מנהיגותו על דוגמה, |
| מגע אישי והשראת נכונות ושייכות. |
| ״לדוגמה אישית אין תחליף״, הוא |
| 6 ״על המפקד לקיים ציפיות אישיות; אומר |
| גבוהות ורצופות: להיות מופת בהתנ- |
| הגותו האנושית ובכישוריו כטייס־קרב. |
| המגע האישי מתבסס על היכרות |
| והתעניינות אמיתית באנשים. אני |
| מחשיב מאוד ראיונות אישיים. הטלתי |
| על קציני הטייסת לסכם בכתב חוות־ |
| דעת וראיונות. שני מרכיבים אלה יוצרים |
| גאוות השייכות לטייסת אינה רק מנת את השלישי: השראת הרוח הנכונה.״ |
| חלקם של הטייסים. המפקד — הטייסים |
| — אנשי הגף הטכני — צוות הקרקע — |
| הפקידות )בי: ״בלי סדר־היום שמכינה |
| לי דליה הייתי מרגיש כתינוק באמבט״( |
| — כולם כאחד שותפים לרוח ולעשייה. |
| טייס וותיק הציג עצמו בפני: ״אני קצין |
| פקודות, קצין מועדון, קצין־היםטוריה...״ |
| והקצין הטכני מעיד: ״אנחנו שותפים |
| מלאים בביצוע המשימות. הטייסים |
| משתפים את הטכנאים בחוויות שלהם, |
| מעירים הערות ולפעמים אפילו מקבלים |
| עצות. הטכנאים גם רואים צילומים |
| מההפצצות והם מלאי־סיפוק מן העבו- |
| דה שביצעו.״ |
| ״דקה וחצי למעבר״ |
| ובינתיים כבר שבו גי ו־מ׳ מההזנקה. |
| לא היתה עילה למפגש — ולא היה |
| יירוט. |
| — האמת, מאוכזבים? |
| האמת: טייסי־קרב לעולם אינם או- |
| הבים לחזור מהזנקה ליירוט ללא הפלה. |
| ועם זאת, כשמתבקשים טייסי הכפיר |
| לבחור מיומן הטייסת ארוע מרגש הם |
| מחייכים למקרא זכרונות ה־ |
| בר |
| ...מגדל הפיקוח הודיע חגיגית שאינו |
| מסוגל לתת התראה, אלא של |
| בלבד! לך ותאם רביעייה במכונס, גובה |
| נמוך, אטית, לכניסה בהתראה של |
| שניות. |
| לאחר ב־ |
| בראדיו שיש דחייה של |
| עוד |
| לפתע — רקה וחצי למעבר; בתרגיל |
| זריז ופראי — למבנה מכונם. התכוונו |
| אל היעך — כאשר כ־ |
| המעבר שילחו אותנו בחזרה לאחור. רק |
| בשידור החוזר בטלביזיה ראינו שפשוט |
| היתה למר סאדאת עוד לחיצת־יד ועוד |
| מילה ועוד קריצה ועוד חיוו ועוד... |
| ובאמת נדרש כשרון להעריך את הזמן, |
| אשר בו יחליט סוף־םוף לגשת למטוס. |
| ...ובראש מתרוצצות מחשבות אבסו- |
| רדיות על העובדה שמטוסי־קרב ישרא- |
| ליים המוטסים בידי טייסים שהפילו |
| מטוסים מצריים רבים — מלווים בכבוד |
| מלכים )נשיאים( מטוס מצרי... |
| מעניין מה הם חשבו?״ |
| שאלת־פרידה: סא״ל ב; מה ההרגשה |
| להיות מפקדה של טייסת כחול־לבן? |
| המפקד: ההרגשה של ׳כחול־לבן׳ |
| קיימת, אך רק ברקע. למעשה בשיגרת |
| היום־יום איננו נותנים דעתנו על כך. |
| אנו טסים על מטוס מברזל, טסים על |
| אלקטרוניקה. מעסיק אותנו להפעיל |
| כהלכה את המערכות המתוחכמות, |
| לשמור על טיבנו כאנשי־מקצוע ובבני־ |
| אדם שבידיהם בלי עצום. אלה הדברים |
| שעליהם אנחנו נותנים את דעתנו. |
| בסיכומו־של־דבר, ה׳כחול לבן׳ שלנו, |
| כפיר |
| דם את פני השלום.״ |
| צילומים: מיכל מבצרי הכפיר נחת ואנשי התחזוקה מכשירים אותו לטיסה הבאה. ״אנו שותפים מלאים בהצלחת הטייסים, |
| אומרים המכונאים בטייסת שסיסמתה ״ראשונים לקרב — ראשונים לשלום״ |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> כג׳ירי |
| שמיים מ׳יר׳ |
| קרקע |
| מאת רון הדר |
| שמו חיים מסינג. רס״ר, ראש מחלקת חמ״מ בטייסת כפירים מבצעית, |
| שאנשיה רשמו פרק מפואר במלחמות־ישראל. |
| מסינג שייך לאותם אנשים, שנושמים, |
| אוכלים וחיים את חיל־האויר ועוד מצ- |
| טערים, שיש רק |
| היו מסדרים לעצמם כמה שעות באפסנ- |
| אות לעיתות חירום. קצב האירועים |
| ולחץ העבודה בטייסת הקו, אינם משת- |
| ווים לשום מקום אחר בחיל־האויר, |
| ובוודאי לא בתחום העבודות בשטח |
| האזרחי. |
| חיל־האויר תופס חלק גדול מאוד |
| בחייו. מאז לבש בראשונה את המדים |
| הכחולים, עת היה חניך בבית־הספר |
| הטכני של חיל האויר בחיפה — היה זה |
| לפני למעלה מעשר שנים — ליווהו |
| המדים בכל עת. עד שלפני כשנתיים |
| אסף! מטלטליו, סיים את שירותו, והודיע |
| שהוא הולך הביתה. לא עזרו הבקשות |
| בטייסת ושיחות מפקדים. בלב לא קל |
| פתח במסלול־חיים חדש: איש צוות |
| טכני במקום־עבודה אזרחי. הפעם — |
| עם שעות עבודה מסודרות, בלי לחץ, |
| משכורת לא־רעה, מצא עצמו יותר זמן |
| בבית, עם יותר פנאי למשפחה שהקים. |
| אולם משהו הפריע לו, הוא אומר. ״לא |
| יכולתי להשלים עם כר, שאני מנותק |
| מהטייסת, מהמטוסים, מהאנשים.״ |
| סיפוק ״לא נורמלי״ |
| תריסר חודשים, הספיקו המדים לנוח |
| בארון ואז חזר מסינג לטייסת, חתם |
| לשירות ארוך בקבע במיסגרת החוזה |
| המיוחד עם חיל־האויר. ושוב הוא בטיי- |
| סת, הפעם — בראש מחלקת חמ״מ. |
| שוב, בבעיות הגדולות כבקטנות, פותרן |
| אחת לאחת. הבית פתאום רחוק, ואין |
| זמן, מגיע לשם בשעות הערב המאוח- |
| רות, ויש ימים, שהבית הוא מותרות. |
| העבודה גואה, ולא אדם כמוהו יגיד |
| ״שלום״ לחבריה, וישאיר פקודת עבו־ |
| דה על השולחן. הוא נשאר. גם אם אינו רס״ר חיים מסינג — ראש מחלקת חמ״נז בטייסת |
| חייב. ״תראה,״ אומר הוא כמתנצל, |
| ״עניין העבודה — נכנם לך ממש לדם. |
| אין שעות עבודה. גומרים מתי שגומרים. |
| ותאמין לי: זה מתיש. |
| בטייסת־ כפירים תמיד קיימות בעיות, |
| ולעולם לא מסתיימת העבודה, אבל |
| תמיד הסיפוק ״הוא לא נורמלי״, כדב־ |
| ריו. |
| חיים מסינג, כרס״ר, נראה צעיר מ־ |
| שנותיו: בלורית שחורה מתולתלת, |
| ממוצע קומה, מוצק, בגדי עבודה כחו- |
| לים. על כיס שמאל מצויין שמו באותיות |
| שחורות על סרט לבן. בכיס ימין מיסדר |
| מופתי של מברגים למיניהם, הנשלפים |
| לעת צרה, לצורך חיזוק ופתיחת תאי |
| בצרורות; ״בולע״ את המילים בלהט, עת מכשירים. מסינג מדבר בקיצור — כמעט |
| הוא מדבר על הטייסת שלו, ובלי כל |
| כוונה שלא להתגאות בה, ובמטוסים, |
| שהוא מעלה לאויר יום־יום. |
| ישבנו במועדון הטייסת השקט והשליו. |
| שכחנו כי אנחנו נמצאים באחת הטייסות |
| הדרוכות שבחיל. שריקה חזקה של מנועי |
| סילון הפרה את השלווה. ״הלוואי |
| שיכולתי לארגן כאן סיור, להראות את |
| האנשים עובדים על המטוסים, ואחר־ |
| כך יגידו, אם חיל האויר הוא כמו שרבים |
| חושבים בחוץ,״ אמר מסינג. |
| ״מדוע בחרת בחיל־יהאויר?״ |
| שתיקה. נדמה כי השאלה הזו, באמת |
| הפתיעה כעבור רגע, אמר: ״היום זה |
| טבעי לגבי. חיל־האויר ואני — זה הולך |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> טוב ביחד. אבל מה אגיד לך? הייתי נער |
| רמת־גני טיפוסי, בית־ספר יסודי, תיכון, |
| חבריה, פתאום אני מגיע להורי עם |
| רעיון חדש, שתמציתו היא: אני רוצה |
| ללכת לטכני, להיות בחיל־האויר. הייתי |
| שייך לאלה, שפירקו טראנזיסטורים, |
| מאווררים, תמיד הייתי סקרן. ההורים לא |
| התלהבו במיוחד מהרעיון. אמי ניסתה |
| להתנגד. אבי קיבל זאת אחרת וענה לי, |
| כי אם אני חושב שכך צריך להיות |
| שיהיה. הלכנו לטכני לראות את המקום, |
| ההורים השתכנעו. לחבריה בכיתה ולמו- |
| רים הסברתי שבסך הכל אני רוצה לנסות |
| דבר חדש, שאולי יתן לי עתיד מלבד |
| תעודת הבגרות, שפשוט לא ידעתי מה |
| אעשה בה. |
| ״הסבונים״ הגיעו |
| הימים הראשונים בטכני היו הקשים |
| ביותר. לא ידעתי מה רוצים ממני. |
| ישבתי בכיתה עם עוד חבריה. הסתכלתי |
| במורה, בלוח, ושוב במורה ובלוח, עד |
| וכעבור שבועיים הבנתי, שאני הולך שסוף־סוף הבנתי, שאני כאן וזהו זה. |
| להיות חמ״מניק. אמרו לי שאני מתאים |
| ונוסף לכך ראיתי שהעניין מתחיל לרתק |
| אותי. התחלתי לאהוב את כל העניין: |
| מכשור, חלקים, חוטים, גריז, חיבורים, |
| ברגים.״ |
| בטכני לומדים, לומדים ושוב לומדים. |
| הסיפוק הגדול הוא שהנה אני מגיע |
| הביתה, עם המדים, החבריה ״אכלו״ |
| בעינים רעבות כל סיפור שסיפרתי להם |
| על הטכני: מיסדרים, השכמות ולימודים. |
| זה הפך אותי למשהו מיוחד בעיניהם. |
| היום נראה לי שבטכני לא היה כל־כך |
| קל: בכל זאת משמעת צבאית היא לא |
| מהדברים הנעימים שאהבתי. למזלי |
| הייתי תלמיד טוב והצלחתי במבחנים. |
| הסתיימו הלימודים ואנו קבוצת חמ״מני־ |
| קים, הועברנו לאחת הכנפות. |
| אותי העבירו לכנף! בצפון הארץ. |
| הגעננו בלילה, חבורה של טירונים, וב- |
| שעה שירדנו מהאוטובוס שמענו: ״הסבו־ |
| נים הגיעו״. למחרת שובצנו כטייסות. |
| שהיה אז בשיא תפארתו בחיל. למזלי נקלעתי לטייסת מיראז׳ — המטוס |
| כל ההתחלות קשות. היינו קורבנות |
| למתיחות בטייסת. כל מחזור שמגיע |
| זוכה בהן. חושך שרר בחוץ, ומפקד |
| הצוות שלי ניגש, רכן אלי, ולחש פקודה, |
| כאילו היתה סוד גדול: גש למיראז׳ שנחת |
| זה עתה ופרק מצלמה. חשבתי, הו, הנה |
| סוף סוף! נותנים לי לעשות משהו מעניין |
| יותר מלרחוץ מטוסים ולשמוע כל היום |
| שאני סתם ״סבון״. ניגשתי למטוס, והנה |
| אין מצלמה. התייצבתי לפני ראש הצוות |
| ובלב מפרפר וחושש הודעתי שאין |
| מצלמה. והוא, בכעס ורצינות הבטיח: |
| ״אתה תחטוף!.״ למחרת טרח מישהו |
| לומר לי שלא היתה מצלמה במטוס |
| ושאוכל להירגע. ״אני לא מאשים |
| אותם,״ נזכר מסינג ומוסיף, ״בטייסת |
| חבורה של אנשים העובדים סביב השעון |
| ומתגבשים לחברה סגורה, עם הווי, |
| וסיפורים משלה. פתאום הגענו אנו |
| החדשים, ומה אתה רוצה שיעשו לנו, |
| שיתנו לנו הכל? הם חייבים היו ״לעבוד |
| עלינו״ קצת. |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> כעבור חצי־שנה בטייסת, נקרא מסינג |
| למפקד הטייסת, שם נמסר לו כי יזכה |
| להיות חייל מצטיין. ״באמת, היה זה |
| מאוד מרגש עבורי. הגעתי עם הורי |
| ללשכת מפקד החיל וקיבלתי תעודת־ |
| קלח. עד היום היא תלויה במקום־כבוד |
| בחדר־האורחים של הורי שהתגאו בב- |
| נם״. |
| טיפול־שורש |
| עוד בסוף מלחמת ההתשה, המשיך |
| מסינג להיאבק על מקומו בטייסת. פעם, |
| בעיצומה של עבודה חשובה הודיעו לו: |
| ״מפקד הטייסת רוצה לדבר איתר בטל- |
| פון״. סיפר מסינג: ״חשבתי, מה כבר |
| עוללתי? המחשבות לא ארכו, לאחר |
| שהרמתי את שפופרת הטלפון, מקצה הקו |
| נשמע צליל החיוג ומשהו באוזן לא היה |
| נוח. התברר לי כי גריז מטוסים נמרח |
| עליה בשכבה שרק איש מקעוע יודע |
| למרוח. הגריז דבק באוזן. — לא נעים,״ |
| מחייך מסינג ומשלב ידיו זו בזו. ״היה |
| זה עוד מבחן שעברתי.״ |
| המבחנים האמיתיים נכונו לו בימי |
| הקרב, ובמלחמות. עלייה לא קלה היתה |
| לו בסולם הדרגות. כחייל מצטיין, נקרא |
| עוד חמש פעמים לקבל את התואר. |
| בטייסת התחילו להכיר אותו לא רק |
| בזכות החמ״מ: בלילות של תעסוקה |
| מבצעית יש קצת זמן, והוא ישב וכתב. |
| יש הרבה הווי וסיפורים, שירים שחיבר |
| על הטייסת. את כל הכבודה הזו שמר |
| לערבי טייסת, ועם גיטארה לימד את |
| השירים לחבריה. |
| ״כל ערב־טייסת, מסינג הוא ״מסמר״ |
| הערב,״ כך מספרים עליו חברים לטיי- |
| סת. |
| על הכפירים הרחיב את הדיבור. ״יש |
| מטוסים אשר לפי מספרם אני יודע מה |
| יהיה איתם. אני מקבל מטוס, !מיספר |
| מסויים, ואני יודע מה הבעיות שלו ואם |
| הוא יהיה כשיר לעלות לאויר באותו |
| יום. יש מטוסים, שכל מה שאתה צריך' |
| לעשות בהם זה טיפול רגיל, והם לא |
| בעייתיים. אך יש כאלה, שאם הם נכנ- |
| סים לטיפול, אני כבר יודע שיהיה פה |
| טיפול שורש. במשך הזמן אני מחבב את |
| המטוסים. נוצר יחס מיוחד בינינו — |
| בין המטוסים לאנשי צוות הקרקע. |
| ״עם טייסים אני מסתדר מצויין. נכון |
| שבדרגים נמוכים ישנם אולי מתחים |
| מסויימים, אולם בדרגים של אנשי קבע, |
| שעברו לפחות מלחמה אחת, עובדים |
| יחד ונהנים. כל החברים הקרובים שלי |
| הם מחיל האויר ולא מעטים מהם טיי- |
| סים. אין לי שום רגש נחיתות חלילה. |
| הטייסים — מה היו עושים בלעדנו, |
| אנשי הקרקע? נוצר דימוי לא נכון |
| בציבור, אבל בטייסות זה לא כך: כל |
| אחד ״עושה מה שהוא מתאים לעשות |
| במקצועיות מקסימלית. |
| ״העתיד שלי הוא כאן בטייסת בחיל־ |
| האויר. אולי אצא לקורס קצינים טכניים, |
| ואראה בעיות בהיקח גדול יותר, וביתר |
| אחריות.״ |
| 9 גם למטוס יש ״נשמה״ ״מסמר הערב״ |
| מפקד הטייסת מחפש אותר״• מכשור חלקים, גריז וברגים.. |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> פרסום ראשון |
| סיפורו האישי של סא״ל י׳, מפקד מטוסי ההרקולס שהשתתפו ב״מבצע יהונתן״, כפי שסופר לכתב |
| בטאון חיל־האויר, אהרון לפידות |
| לאכסבה ובחזרה |
| בוקר יום ראשון |
| ״אייר פראנס״ מדגם איירבוס, בטיסה |
| שיגרתית מלוד לפאריס נחטף זמן קצר |
| לאחר שהמריא מחניית־הביניים שלו |
| באתונה. יעד החוטפים אינו ידוע. |
| בדיקה של רשימת נוסעים מגלה כי |
| במטוס מצויים למעלה ממאה יהודים |
| וישראלים. הממשלה והמדינה נסערות. |
| צהריים. המטוס החטוף נוחת בבנגאזי |
| שבו הבנתי שזו תהיה בעייה שלנו, שבלוב. ההלם בישראל גדול. ״זה הרגע, |
| בעייה שישראל תצטרך לפתור אותה,״ |
| מספר סא״ל יי, טייס הרקולס. |
| כמו כולם שמע על החטיפה בראדיו. |
| ״המחשבה הראשונה שחלפה במוחי |
| היתה: מה לנו ולזה? המטוס הוא צרפתי, |
| שהממשלה הצרפתית תתמודד עם |
| הבעייה! אבל מאה ישראלים בלוב, זו |
| כבר בעייה שלנו!״ |
| ולמעשה לא ידע איש, מה גדולה תהיה אפילו אז עדיין לא ידע סא״ל יי, |
| הבעייה. שכן לא עברו שעות מעטות |
| ומטוס האיירבוס המריא מבנגאזי — |
| עמוק לתוככי אפריקה. |
| לפנות ערב התברר למדינת־ישראל |
| הנדהמת, כי החוטפים הרחיקו מרחק |
| עצום — עד לאנטבה אשר באוגנדה. |
| ממרחק בטוח, לכאורה, השמיעו את |
| דרישותיהם — שחרור מספר גדול של |
| מחבלים הכלואים בישראל, ובראשם |
| ••• |
| 10 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> קוזו אוקאמוטו והארכיבישוף הילאריון |
| קאפוצ׳י, תמורת שחרור נוסעי המטוס. |
| מדינת־ישראל נלחצה אל הקיר. עקרון |
| בל־יעבור שנשמר על־ידי הממשלה |
| בקפדנות היה לעולם לא להכנע לדרי- |
| שות החוטפים, שכן כל כניעה תוביל |
| רק לנסיון סחיטה נוסך!. מנגד, למעלה |
| ממאה ישראלים ויהודים, מרוחקים אלפי |
| קילומטרים מגבולות המדינה, בידיהם של |
| מחבלים — ובארצו של אידי אמין! |
| במצב זה נכנסו סא״ל י׳ וחבריו לפעו- |
| לה. |
| ״ביצעתי טיסה מקדימה״ |
| ״כבר ביום ראשון בערב, ביום החטי- |
| פה, התחלנו לחרוש מזימות,״ מספר |
| סא״ל יי. ״מהרגע הראשון היה ברור |
| לנו, כי היכולת היחידה שלנו להגיע |
| לאנטבה — היא במטוסי הרקולס. נכנס- |
| נו להילוך גבוה של תכנון מבצעי, וביום |
| שלישי־רביעי היינו מוכנים עם תכנית |
| מפורטת.״ |
| אלא שאו שוחררו החטופים הלא־יהו־ |
| דים, מעשה שגרר בעקבותיו שתי תוצ- |
| אות. האחת — ביטול התכנית שהוכנה |
| ונתגלתה כבלתי אפשרית לביצוע |
| והשנייה — ההרגשה כי הכדור כולו |
| נמצא בידי ישראל. |
| ״עבדנו כמו מטורפים יומם ולילה״ |
| נזכר סא״ל י/ ״אנחנו, אנשי ההרקולסים, |
| בעזרת היחידה המיוחדת שנבחרה לבצע |
| את המשימה. עיבדנו בשותפות תכנית |
| חדשה.״ |
| יום שישי |
| נה ומוצגת בפני הגורמים המחליטים. |
| הרמטכ״ל, רב־אלוף מוטה גור, מבקש |
| ״הטכניקה שבה עמדנו להשתמש הדגמה של הביצוע. |
| היתה יוצאת־דופן מבחינת הניצול של |
| המטוס,״ מסביר סא״ל י׳, ״היינו חייבים |
| להוכיח לרמטכ״ל, שהיא אכן בת־ביצוע. |
| בבוקר יום שישי ביצעתי טיסה מקדימה, |
| כדי להתאמן בעצמי במשהו שאותו טרם |
| ביצעתי עד אז.״ |
| עד הערב היה סא״ל י׳ מוכן. בערב |
| עלו על המטוס הרמטכ״ל ומפקד חיל־ |
| האויר, האלוף בני פלד. ״המראנו מלוד |
| וטסנו אל המטרה שהיתה שדה־תעופה |
| בסיני. ביצענו מספר יעפים מעל המטרה, |
| כשהאחרונים היו ברמה, שהוכיחה |
| למפקדים שהמבצע אכן ניתן לביצוע |
| משך הטיסה הכולל היה כשעתיים וחצי. |
| בשיחה שקיימנו בתא הטייס עם מפקד |
| חיל־האויר והרמטכ״ל, ניתן היה להבחין |
| שהרמטכ״ל שוכנע וייתן תמיכתו לאי- |
| שור הביצוע.״ |
| ״הצוותים שלא נבחרו לא סלחו |
| לי עד היום...״ |
| ההרקולסים חזרו ומיד המריאו לאחד |
| מבסיסי חיל־האויר, כדי להדגים בפני |
| שר הבטחון, הרמטכ״ל וקצינים בכירים |
| אחרים חזרה כללית של המבצע, כפי |
| שתוכנן להיות על הקרקע באנטבה. |
| כדי שהחזרה תהיה אותנטית ככל |
| האפשר — הוקמו בבסיס מיתקנים |
| מאולתרים, המדמים את המבנים המצו- |
| יים בשדה־ התעופה של אנטבה. לצורך |
| הקמתם של מבנים אלה נקראו לעזרה |
| אנשים אשר הכירו מקרוב את שדה־ |
| התעופה של אנטבה. |
| בחזרה השתתפו כל צוותי האויר וכל |
| הלוחמים שעמדו לצאת למבצע, וכן |
| הקשות שהיו לי,״ נזכר סא״ל י׳ ״היתה ארבעה המטוסים שנבחרו. ״אחת הבעיות |
| לאייש את צוותי המטוסים. נזקקתי בסך־ |
| הכל לארבעה צוותים. אך היו לי כל־כך |
| הרבה צוותים טובים וראויים להשתתף, |
| שהבחירה היתה קשה מאוד. אלה שלא |
| נבחרו, לא סלחו לי עד היום...״ |
| בחזרה הכללית תורגלו כל האירועים |
| שעלולים היו להתרחש על הקרקע באנ- |
| טבה ״החזרה הצליחה במידה כה רבה,״ |
| מחייך סא״ל י׳ בהנאה, ״עד כי הצופים |
| הנכבדים שצפו בה לא הצליחו לראות |
| כלל את המטוסים, או להבחין במתר- |
| חש. זאת בדיוק היתה, כמובן, המטרה |
| שלנו!״ |
| החזרה המוצלחת חיזקה את בטחונו |
| של סא״ל יי, כי המבצע, אומנם, עומד |
| להיות מאושר. |
| ״מסוסים.,. מגלים, לפעמים |
| רגש אנושי״ |
| שבת |
| צוותי־האויר וכוחות היבשה כונסו בבו- |
| קר לתדריך אחרון. כל משתתף מכיר |
| היטב את תפקיד, אולם, עדיין אין אישור |
| רשמי למבצע. ממקום התדריך ממריאים |
| ההרקולסים עם הכוחות אל שדה־תעופה |
| בדרום לצורך תדלוק. שם, עשר דקות |
| לפני מועד ההמראה המתוכנן, התקבל |
| האישור הסופי, יש ״אור ירוק!״ |
| ארבעת ההרקולסים מסתדרים במבנה |
| על המסלול. הכוח הפושט, יחד עם |
| ה״מרצדס״ השחורה ושני ג׳יפים מדגם |
| ״לאנדרובר״, נמצאים במטוס הראשון, |
| מטוסו של סא״ל יי, מפקד הכוח האוירי. |
| המטוס השני והשלישי מכילים כוחות |
| עתודה. המטוס הרביעי הושאר ריק ברו- |
| בו — המקום שוריין לבני הערובה. |
| , ...י |
| ׳ |
| ,.ברעם מדוריש-אזניים ממריאים בדרך למטרה,..״ |
| גי |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ההסתערות אל תור הטרמינאל הישן בשדה-התעופה באנטבה בציור מעיתון זר — מאלבומו הפרטי של סא׳׳ל י׳ |
| 12 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> רביעיית הרקולסים מעל לטרמינאל הישן בסרטו של מנחם גולן ״מבצע יונתן״ ברעם מחריש אזניים המריאו ארבעת |
| ההרקולסים במבנה. הם יצאו לדרך ארו- |
| כה, מייגעת והרת־סכנות. |
| ״הטמפרטורה במקום ממנו המראנו |
| היתה |
| ״זוהי טמפרטורה גבוהה מאוד עבור |
| המטוס. החום מקשה ביותר על ההמראה. |
| יש לזכור גם, כי המטוסים שקלו מעל |
| ומעבר למקובל בהרקולס, למרות כל |
| אלה עברה ההמראה ללא תקלות. מה |
| שמביא אותי למחשבה, שמטוסים מסו- |
| גלים לפעמים לגלות גם רגש אנושי...״ |
| ״ההפתעה היתה מושלמת״ |
| הטיסה מעל ים־סוף עברה ללא תק- |
| לות. כעבור כמה שעות חדרו ארבעת |
| ההרקולסים ליבשת אפריקה. כאן היה |
| המצב שונה. מזג־האויר היה גרוע |
| ביותר. עננים, סופות רעמים וברקים |
| אילצו את המטוסים לסטות עשרות |
| רבות של מיילים מהנתיב שתוכנן להם |
| בתחילה. |
| לאחר כמה שעות טיסה הגיעו סוף־ |
| סרח מעל לאגם ויקטוריה, לנקודת־הכני־ |
| סה שלהם לנחיתה. |
| מטוסו של סא״ל יי, נפרד מהמבנה |
| וניגש ראשון לנחיתה. |
| ״בנקודת ההפרדה מהמבנה ריחף ענן |
| קולומוניבוס אפריקני אופייני,״ נזכר |
| סא״ל י׳, ״שגובהו מפני הקרקע כ־ |
| 60 |
| אותו, אם רצינו לדייק בניווט, ועקב כך |
| סבלנו מטלטלות קשות, ברד וגשם. |
| התפרקויות של חשמל סטאטי התפוצצו |
| על חלונות המטוס בצבעים מרהיבים — |
| ומפחידים.״ |
| הנחיתח עצמה היתה חלקה וללא |
| בעיות. המטוס לא נתגלה. ההפתעה |
| היתה מושלמת. ״לאחר הנחיתה פינינו |
| את המסלול, והסענו לנקודה בה תכננו |
| להוריד את הכוחות. ה״מרצדס״ ושני |
| הילאנדרוברים״ יצאו מייד מהמטוס |
| ובחולפם מתחת לכנף טסו במהירות |
| לעבר הטרמינאל הישן שבו הוחזקו הח- |
| טופים. המשכנו להסיע את המטוס וה־ |
| חנינו אותו באזור הטרמינאל החדש. שם |
| ירדו מהמטוס כוחות נוספים שתפקידם |
| היה כפול: לאבטח את המטוס ולטהר את |
| אזור הטרמינאל החדש במקרה שיהיו |
| בעיות״. |
| ״לאחר מספר דקות החלו היריות |
| שנראו היטב מהטווח הקצר בו חנינו |
| ומכיוון שהיינו בקשר רצוף עם הכוח |
| הפורץ, הובהר לנו כבר לאחר דקות |
| ספורות נוספות שהחלק העיקרי של |
| המבצע הושלם. כלומר המחבלים הושמ- |
| דו ובני־הערובה בידינו.״ |
| עם תחילת היריות כבו כל האורות |
| בשדה. אפשרות זו נלקחה בחשבון |
| מראש והוכנו אמצעי תאורה מתאימים |
| כדי להנחית בעזרתם את שלושת המטו- |
| סים האחרים. |
| המטוס השני עוד הספיק לנחות בעז- |
| רת תאורת המסלול הרגילה. עם המטוס |
| הנחיתה עצמו ואלו המטוס הרביעי נחת השלישי כבתה התאורה בעת תהליך |
| כבר לאור ההכנות המוקדמות. |
| משאבת־הדלק הושארה בשדה |
| בשהייה על הקרקע היו המטוסים מחו- |
| סרי עבודה, למעשה, למעט התארגנות |
| בתנאי חשיכה לחנייה מתאימה, תוך |
| הקפדה לא לפגוע זה בזה, יכלו הטיי- |
| סים להתפנות ולהתבונן בנעשה בשדה. |
| ״הציפיה בשלל הנותבים שחצו את |
| השמים ובמדורות הענק שהעלו המיגים |
| עין תחת עין — היתה חוויה מרטיטה,״ נזכר סא״ל יי. |
| המטוס הרביעי, הריק ברובו, התקרב |
| למקום שאיפשר עליית בני־הערובה |
| אליו. |
| שאר המטוסים התארגנו לתדלוק. |
| הציוד המתאים הובא עוד מהבית ולאחר |
| כשלושת־רבעי שעה היה הכל מוכן |
| להתחלת התדלוק. |
| ואולם אז התעוררו שתי בעיות. |
| האחת — תדלוק מטוסים מונעים |
| )המנועים לא כובו אף לרגע מהנחיתה |
| ועד ההמראה( בחשיבה מוחלטת יוצר |
| סיכון מסויים. |
| השנייה — מועד סיום התדלוק היה |
| מאוחר יותר, בצורה משמעותית, מה- |
| מועד המתוכנן של סיום הפעולה. |
| ״על כן סוכם, בהתייעצות ביני ובין |
| מפקד הכוח,״ מספר סא״ל י/ ״שלא |
| לתדלק למרות־הכל — אלא לצאת מייד |
| לדרך. חשנו, שכל דקה של עיכוב מגבי- |
| רה את סכנת הגילוי והפגיעה במטוסים.״ |
| סוף־סוף |
| כבר כל בני־הערובה בבטנו של ההרקו־ |
| לס הרביעי — שהמריא מיד לדרכו. |
| ״הרגע הזה,״ מספר סא״ל יי, ״לראות |
| את המטוס מנתק בחשיבה, היה אחד |
| מרגעי השיא של המבצע. מאותו רגע |
| נותרו בשטח רק חיילים. האזרחים |
| ניצלו.״ |
| בהרקולס שהמריא נמצאו מלבד בני־ |
| הערובה גם כוח־אבטחה קטן וכן הפצו- |
| עים וההרוגים מבין בני־הערובה. |
| שלושת המטוסים האחרים נותרו ב- |
| שטח כדי לאסוף ולספור ספירה מדוק- |
| דקת את כל הכוחות שנמצאו בשדה. |
| עיקרון ההמראה היה: מוכן — יוצא! |
| ״המטוס שלי היה מוכן שני. כל מטוס |
| לקח חזרה את חייליו וציודו, למעט |
| משאבת־דלק, שאותה השארנו בשדה,. |
| 13 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> בגלל כובדה וסירבולה. מטוס מספר |
| היה מוכן שלישי ומטוס מספר |
| אחרון. ההפרש בין ההמראות היה של |
| דקות ספורות ונבע אך ורק מהתארגנות |
| הכוחות והציוד במטוס. דיילת צרפתיה במקלחת |
| לקחנו כיוון לניירובי, לצורך תדלוק, |
| ונכנסנו לשדה־התעופה תוך שאלות |
| בלתי־פוסקות מצד פקחי הטיסה מהיכן |
| נוסעים, וכר. כל אחד מאתנו המציא אנחנו, מהי הלאומיות שלנו. לאן אנחנו |
| סיפור כיסוי מצוץ מהאצבע, או פשוט |
| התעלם מהשאלה.״ |
| בניירובי הוקם בית־חולים שדה לטי- |
| פול ראשוני בפצועים. חלק מהם חזרו עם |
| ההרקולסים, וחלק נשארו בניירובי. |
| ״הדבר הראשון שעשיתי לאחר הנחי- |
| תה בניירובי היה לגשת למטוס עם בני־ |
| הערובה,״ מספר סא״ל יי. ״רציתי לראות |
| אותם. המראה היה מדהים. היתה על |
| פניהם תערובת של שמחה, תדהמה, |
| אימה, כל סוגי הרגשות הקיימים בכלל. |
| ניסיתי לדובב כמה מהם — ולא זכיתי |
| למענה.״ |
| ואולם, היתה סיבה נוספת מדוע ניגשו |
| כמעט כל משתתפי המבצע להרקולס |
| עם בני־הערובה. מסתבר, כי בעת הפרי- |
| צה לבית־הנתיבות היתה אחת הדיילות |
| הצרפתיות במקלחת. בלהט השחרור לא |
| הספיקה להתלבש ורצה למטוס כשהיא |
| מכסה טפח ומגלה טפחיים. לאור השמו- |
| עות שהצרפתיות ידועות ביופיין, ודיי- |
| לות צרפתיות לא כל שכן, ניגשו כל |
| החבריה להזין עיניהם... |
| מכל מקום, התדלוק נסתיים, והמטו- |
| סים המריאו סור־סוף הבייתה. |
| בחזרה הביתה |
| יום ראשץ |
| שעה |
| האזנו לשידורי ישראל בראדיו ארור־ |
| טווח שנמצא על המטוס. הידיעות על |
| המבצע הגיעו ממקורות זרים בתחילה, |
| ואפשר היה להרגיש מנימת דבריו של |
| הקריין שהוא מטיל ספק רב באמיתותן. |
| מאוחר יותר החלו להגיע האישורים |
| הרשמיים — ופרצה היסטריה המונית |
| על גלי האתר. התחלתי להבין את משמ- |
| עות המבצע עבור עם ישראל.״ |
| לאחר שמונה שעות טיסה נטולות |
| אירועים מיוחדים נחתו שלושה חרקו־ |
| למים בבסיס חיל־האויר. ההרקולס |
| הרביעי, זה עם בני הערובה, נחת בנמל |
| התעופה בן־גוריון. עבורם הסתיים ה- |
| סיוט. קבלת־הפנים שלה זכו לא תישכח |
| במהרה. |
| הם הגיעו הביתה. אך גם סא״ל י׳ |
| וחבריו לא קופחו, ״מייד עם נחיתתנו |
| התנפלו עלינו מאות קציני וחיילי חיל־ |
| האויר וכמעט חנקו אותנו בחיבוקים, |
| נשיקות ואחולים. קבלת הפנים היתה |
| מרגשת מאוד. באותו רגע, נוכחתי |
| לדעת שלא ישנתי זה ארבעה ימים! |
| כל מה שעניין אותי היה להניח את |
| ראשי על הכר ולישון |
| לפחות!״ |
| סוף־סוף נחלצנו מהחיבוקים והלכנו |
| איש לביתו. קיוויתי שלפחות בבית אוכל |
| לנוח. איפה! בבית חיכו לי כל ילדי הגן |
| בשכונה עם מאות ורדים — ושוב לא |
| נתנו לישון כמה שעות. לאחר לכתם |
| התאספו בני המשפחה, חברים וידידים. |
| נו, ישבנו בצוותא עד השעות הקטנות, |
| והשינה נאלצה להדחות למועד מאוחר, |
| F |
| ואש הממשלה יצחק רבין בא לקבל פני החטופים |
| החטופים המשוחררים יוצאים מבטן ההרקולס שהחזירם הביתה |
| 14 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> פרקי ש״א |
| מבצע ׳נח₪ן׳ האוירי |
| ,׳צ ;S.T . |
| יK |
| מטוס סי-בי אמפיבי, אחד מ |
| מאת אלי אייל |
| בתחילת אפריל |
| האויר במלוא כוחו למבצע ״נחשון״, |
| שנועד לפתוח את הדרך לירושלים הנצו- |
| רה• מטוס טייגרמוט וטייס הועמדו לרשות |
| מטה המבצע, שבקיבוץ נען. טייסו הקבוע |
| של הטייגר ב״נחשון״ עד ה־ |
| אלון, )מחליפו ג. אלרום( ופיניה בן־ |
| פורת, חבר נעו, נחתו בראשונה ב־ |
| באפריל במינחת מאולתר וקטן ליד שער |
| הקיבוץ. הם השאירו הוראות לשיפור |
| המינחת ומימונו, אן־ למחרת לא הבחין |
| ד. שפרינצק בסימון, ומצא לו שטח אחר |
| לנחיתה. |
| בימים הראשונים של המבצע, נועדו |
| הגיחות להבאת אספקה לכוחות שבב- |
| סיס המוצב, מעלה החמישה. ב־ |
| באפריל הוטלו בחמש גיחות, בגדים, |
| לחם, בשר, וחומרי־רפואה, ולמחרתו |
| בוצעו |
| הפעילות האוירית באיזור זה, והיא שיתק מזג־אוייר קשה כמעט כליל את |
| התחדשה למחרת היום ב־ |
| לילה הצניחו פיניה ובלטיטה אספקה, |
| אחרי זיהוי המקום לפי סימן מוסכם. |
| המצנח הראשון נפתח, אך אנשי המקום |
| לא מצאו את המטען עד עזיבת המטוס. |
| המצנח השני נתפס בגלגל האחורי של |
| האוסהר והוא נגרר כך עד הנחיתה בתל־ |
| אביב. החבילה ובה מצבר גדול הוחזרה |
| בשלמותה לתל־אביב. |
| הפצצות יום ולילה |
| ב־ |
| לקרב האש שהתנהל באיזור הקאסטל. |
| המטרות להפצצה ולצליפה נמסרו להם |
| באויר מהמפקדה במעלה־ החמישה. |
| פיניה הופיע מעל האזור ב־ |
| בפצצה בת |
| מהקאסטל לכיוון צובא. שתי פצצות |
| בנות |
| ״בלק״, שטס באזור ההמתנה, הוכנס |
| לשטח המטרות והפציץ את המשלט |
| הערבי שבצד המזרחי־דרומי של הקאסטל |
| ואת צובא, צלף על אוייב בראשי הגב־ |
| עות ובצובא, וסיים בסיור הכביש על |
| יד מוצא, שלרחבו התגלו |
| ו־ |
| רכב צבאי בריטי. |
| בלילה הצטרף הננסון להפצצות: הוא |
| המריא ב־ |
| שתי פצצות בנות |
| בנות |
| לטיווח על הקאסטל, קיבל אישור, והכנים |
| את כל הפצצות לאותה מטרה. אחת מהן |
| לא התפוצצה. אחרי סבב שנמשך כשעה, |
| המריא שוב עם מטען דומה, וביצע |
| הפצצה יעילה לפי הכוונה אלחוטית |
| מהקרקע. פצצה נוספת גדולה לא |
| התפוצצה. |
| 15 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> למחרת, בשעות הצהריים בהופיעו שוב |
| מעל המטרות, הודיעו לו שהקאסטל |
| נכבש, ועליו להפציץ את הכוחות הער- |
| ביים שמדרום לקאסטל, אך ממקום זה |
| נורתה עליו אש חזקה והמטוס נפגע |
| כמה פעמים. הפצצות הוטלו במטרה |
| ואחדות התפוצצו בהיותן עדיין באויר. |
| גובה ההטלה |
| המטרה. הננסון המשיר להפציץ את |
| הקאסטל בשעות הלילה ב־ |
| 2 |
| שלישית לא התפוצצה. גובה ההטלה |
| הפעם |
| ב־ |
| הננסון מבנה של שלושה אוסטרים |
| להפצצת אזור צובא, זו פעם ראשונה |
| ששירות־האויר הפעיל את ״מפציציו״ |
| במבנה קרבי. הקשר בין המטוסים קויים |
| באמצעות מכשירי מ״ק־ |
| כלל גרוע. מס׳ |
| הצליח להדביק את הננסון בגלל היחל־ |
| צילום-אויר של משלטי דיר-עאמר. בוצע על-ידי טייסת א׳ לקראת מבצע ״נחשון״ |
| ותיקי טייסת הגליל במפגש נוסטאלגי: משמאל לימין: אל״מ )מיל.( משה פלד, מפקד הטייסת, יצחק |
| רזניק, אברהם בלטיטה )בלטוי(, טייס-מטילן וישעיהו בודילובסקי )בודי( |
| 16 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> שות מנוע מטוסו. לבסוף! הפציץ את |
| הכפר בידו, אך בגלל תלולות במנוע, |
| חזר לבסיס. מם׳ |
| זמן קצר לבסיס, בגלל אותו סוג של |
| תקלה. אך הננסון המשיך בשלו. בתהי- |
| לת הלילה יצא להפציץ עמדות תותחים |
| על ידי בית־איקסה, אולם לפני הטלת |
| הפצצות, הודיעה לו מפקדת ״נחשון״ |
| כי ״כוחותינו בשטח״. בחוסר רצון מוח- |
| לט, אך לפי הוראות המגדל בשדה תל־ |
| אביב, השליך לים את מטען הפצצות, |
| ונחת. כעבור |
| אזור הקרבות, כדי להפציץ עמדות |
| תותחים באיזור הקאסטל ובית־סוריק. |
| בגלל ריבוי עננים נמנע הפעם ביצוע |
| המשימה. |
| מעל התופת הקרקעית |
| במבצע ״נחשון״ נערכו בסך הכל |
| גיחות־אויר, כולל וו הפצצות, בידי |
| וותיקי טייסת א׳ )״תל־אביב״( )טייסת |
| ״הנגב״, וטייסת ג׳, ״הגליל״, כבר בי, |
| פעלו אז בנפרד(. פרטים אלה נמצאים |
| בסיכום שבועי ראשון מסוגו, שרשם |
| קמ״ן הטייסת, הטייס אדם שתקאי. |
| בדו״ח זה, המסכם את פעילות הטייסת |
| שבין |
| הנתונים הבאים: |
| סר־הכל גיחות |
| סך־הכל שעות טיסה |
| מזה: שעות טיסת־ הפצצה |
| שעות קשר, נוסעים וחומרים |
| שעות סיור וצילום |
| שעות טיסת אימונים וניסויים |
| הוטסו: נשק ותחמושת |
| מזון |
| דאר |
| מבצע ״נחשון״ לא פתר לחלוטין את |
| בעיות הקשר היבשתי לירושלים. הכביש |
| היחיד לעיר נחסם ונפתח חליפות. ב־ |
| באפריל הותקפה ונפגעה קשה שיירה |
| העושה את דרכה לירושלים הנצורה. |
| טייסי טייסת ״תל־אביב״ ראו את חזיון |
| הקרב של השיירה מתחילתו ועד סופו |
| — משעות הבוקר המוקדמות, כשהכ- |
| ביש עדיין רגוע וריק מכל תנועה, ועד |
| שעות הערב הראשונות, כשלפידי אש |
| ועשן מסמנים את נתיב השיירה ואת |
| גורלה. |
| במהלך אותו יום, במשך שעות ארו- |
| כות וקשות סיירו ועקבו אחר אוייב |
| ועמית ודיווחו על כל סכנה ושינוי |
| במהלך הקרב: על התארגנות הערבים |
| וריכוז כוחותיהם במשאיות מכפרי |
| הסביבה, על בניית מחסומים ומכשולים |
| בנקודות־התורפה שבפיתולי הכביש, על |
| תפיסת עמדות בפסגות הרכסים שמצי־ |
| די הכביש, על פתיחה באש ותנועות |
| אוייב, על הצתת כלי הרכב העזובים |
| ובזיזתם, על אמבולנסים לבנים ורכב־ |
| חילוץ משוריין המתרוצצים בין חלקי |
| השיירה המפוזרים, במעלה נתיב היסו־ |
| רים והגבורה — וידם קצרה מלהושיע. |
| כל תקוותם היתה כי מעצם נוכחות |
| המטוסים באויר וממעט הקשר אתם, מישה קנר )קרן( |
| יוכלו הנמצאים בתופת הקרקעית, ל- |
| הפיק תועלת, ותתחזק רוחם עד תום |
| הקרב. באותו יום נמהר קיימו |
| מתחלפים משמרת רצופה ונאמנה — הננסון |
| מלידת שמש מכאיבה ומעורפלת מאחו־ |
| רי ירושלים בפאתי מזרח, ועד מותה |
| באודם דמדומי השקיעה של מרחבי |
| המערב. |
| של, 'ציפורי הלילה |
| ס״סת הגליל |
| מאת רזי גוטרמן |
| ״עדיין אי אפשר לסכם את פעולותינו במערכת שבה אנו עומדים |
| מול אוייב עדיף! ביבשה ובאויר. אר כבר אפשר לציין את חלקה החשוב |
| של טייסת־הגליל בעמידתנו. בעוז נפש ובגבורה ידעו צעירים, במקצוע |
| זה, למצות את מלוא היכולת של ציפורי הלילה הזעירות. על כנפיהן |
| נשאו עידוד ללוחמינו, בפגיעותיהם המוצלחות בריכוזי האוייב. חטיבתי |
| מביטה בחיבה ובכבוד על פעולות הטייסת.״ |
| כך כתב לפני שלושים שנה,' ב־ד |
| ביולי |
| שהיה אז מפקד חטיבת ״גולני״. מפקד |
| חיל האויר, שהיה אז אלוף! אהרון רמז, |
| כתב לטייסת: ״רצוני להוסיף בשם מטה |
| חיל־האויר, את הערכתי הרבה לעבו- |
| דתכם בתנאים הקשים והבלתי־מספיקים |
| לעבודת־טייסת סדירה. החיל כולו גאה |
| בכם.״ |
| טייסת־ הגליל של חיל האויר בראשית־ |
| ימיו תרמה לנצחון בקרבות מלחמת |
| השחרור. מקימיה היו אנשי מחלקת־ |
| הטיס בפלוגה ז׳ בפלמ״ח. לדידם החלה |
| המלחמה עוד ביום החלטת האו״ם |
| בנובמבר |
| אותה עת עסקו בעיקר בלווי שיירות במסגרת ״שירות האויר״ של ההגנה. |
| לירושלים, באספקת מזון לנקודות מנו- |
| תקות — יחיעם, כפר עציון ועוד — |
| ובטיסות סיור וצהלום במטוסים קלים. |
| נסיונם של הטייסים היה מצומצם ונרכש |
| בעיקר בקלוב התעופה האזרחי, שפעל |
| בהשגחת האנגלים. |
| את הדרישה להקים טייסת בגליל |
| העלו טייסים שפעלו תחילה במסגרת |
| טייסת־הנגב ״אני עצמי נמשכתי לגליל |
| בגלל אשתי לעתיד, שהיתה חברת בית־ |
| קשת״, מודה אל״מ משה פלד )פלדמן(, |
| שפעל אחר־כך כמפקד הטייסת. אבל |
| היו בין הטייסים גם תושבי הגליל, |
| כפסח טולצינסקי )״פוסי״(, חבר כפר־ |
| גלעדי, ופרץ גרוסר מאשדות־יעקב. |
| 17 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> גם מחטיבת ״גולני״, שקמה באותה |
| תקופה, באה דרישה כי תסופח אליה |
| טייסת מיוחדת, שתוצב קרוב ככל |
| האפשר לכוחות הלוחמים. מטה ״גדלני״ |
| שכן ביבנאל והיה שם גם מסלול קטן |
| למטוסים. לכן, טבעי י היה שהטייסת |
| קבעה את מושבה הראשון ביבנאל. |
| התארגנותה הראשונה היתה ב־ |
| ריל |
| בעל |
| שהמריא משדה־דוב בתל־אביב וכעבור |
| שעות כבר היה במשימה מבצעית |
| במשמר־העמק. |
| הסדרים חשפו |
| בימים הראשונים לפעילותם בחזית |
| הצפון, עסקו אנשי ״הטייסת״ בעיקר |
| בהעברת נשק מזון מתל־אביב לישובים |
| המותקפים בגליל העליון. אחרי כן קיב- |
| לו משימות נוספות, כטיסות סיור וצי- |
| לום, העברת־פצועים, וכמובן הפצצות |
| מן האויר. הוטלו פצצות מאולתרות |
| ופרימיטיביות: היו נוטלים צינורות ברזל |
| בקוטר של |
| בשני הפתחים; חומר נפץ מתוצרת־בית |
| של הצינור היו נפצים מחוברים לפתיל |
| השהיה. משקל הפצצות היה מ־ |
| 25 |
| שהפצצות הללו יפלו על המטרה. לשם |
| כך הלה מצטרף לכל גיתת־הפצצה |
| במו-בדו־ר־כלל מטילן. הפצצות הונחו |
| שב הקדמי של המטוס והמטילן ישב |
| במושב האחורי. בקירבת היעד היה עליו |
| להחזיק בשני הנפצים, להוציא את |
| הפצצה מבעד לפתח־המטום שדלתד |
| פורקה ותוך רכינה החוצה לשחרר את |
| הפצצה. היה עליו להביא בחשבון את |
| מהירות הטיסה, הגובה והרוח. |
| המטילן המומחה של הטייסת היה |
| הטייס אברהם בלטיטה )״בלטוי״(, |
| שהיה אז חבר משק אשדות־יעקב, ושמו |
| הלך לפניו כמי שהצליח להשחיל |
| מהאויר, בדיוק רב פצצות רבות — |
| אפילו לתדר בנינים של תחנדת־משטרה |
| ערביות. בדח־־כלל היה מקובל לטוס |
| בגובה שיאפשר לפתיל לפוצץ את |
| הפצצה ברום שניים־שלושה מטרים מעל |
| המטרה. ואולם, באותם ימים לא היו |
| לחבריה מנגנוני מדידה והכל נעשה באו- |
| מדן, ובאותו זמן צריך היה הטייס להת- |
| מודד גם עם אש מקלעים שנדרתה אליו |
| מן הקרקע. גם במטוס הותקנו מקלעים, |
| אך הטייס היה צריך לנהוג בזהירות רבה, |
| כדי להבטיח שאין הוא פוגע במטוסו־ |
| הוא. |
| טייסת הגליל, שהחלה דרכה במטוס |
| אוסטר אחד, זכתה לאחר זמן מה |
| להכפיל את כוחה ואוסטר שני צורף |
| אליה. כעבור זמן קצר קיבלה חיזוק |
| נוסף!: מטוס פיירצ׳יילד, בעל |
| שהוחרם ממבריחי חשיש מצריים, והו- |
| חלט להעבירו לצפון כדי להסתירו מעיני |
| האנגלים. שדה־יבנאל היה מקום אידי- |
| המטוסים בין העצים בחורשות. אבל לא אלי, שכן בשעות היום הסתירו את |
| חלפד ימים רבים ד״טייסת הגליל״ נאל- |
| צה ״להתקפל״ ולהעתיק מושבה מיב- |
| נאל. הדבר היה אחרי שמטוס של הטיי- |
| סת הותקף בידי מטוס סורי. טייסו הצליח |
| להתחמק, אך הסורי לא אמר נואש |
| והמשיך ברדיפה. האוסטר נאלץ לנחות |
| ביבנאל בטפות הדלק האחרונות שלו |
| וכר חשפו הסורים את השדה. הם |
| הפציצו אותו והיה צורר להעביר את |
| הטייסת למחניים. כאשר נחשף! גם שרה |
| מחניים עברה הטייסת לבסיס מחנה־דוד. |
| משה פלד מספר כי ביום שבו נאלצו |
| להעביר את הטייסת מיבנאל, שהה |
| בתל־אביב ולא ידע על המתרחש |
| בצפון. לפי המוסכם, יצא בשעות הלילה |
| משדה דוב, וביבנאל היו צריכים, בשעה |
| קבועה מראש, להאיר לו את המסלול |
| כרי שינחת. ״הגעתי למקדם, דאני מסתו- |
| בב ולא רדאה שדם אדר. החלטתי להנ־ |
| מיר עוד יותר בטיסה, והדלק החל אוזל. |
| ממש ברגע האחרון, כשכולי אחוז |
| דאגה הבין יצחק רזניק את הענין |
| והדליק לי למטה אור כדי שאנחת. רק |
| בהיותי על הקרקע נודע לי כי החבריה |
| עברו למחניים,״ סיפר פלד. אותו לילה דניאל בוקשטייו |
| 18 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> העמיסו על מטוסו פצצות כדי שבדרך |
| למחניים, יטיל אותן על צמח. |
| משה פלד היה הטייס השלישי שפיקד |
| על הטייסת. המפקד הראשון היה ״פרסי/ |
| טייס מנוסה, שרכש ידע רב בארה״ב. |
| אחריו פיקד על הטייסת דניאל בוקשטיין |
| ז״ל, שמצא את מותו בשערי ירושלים. |
| ב־ |
| ימים לאחר שהוקמה הטייסת, שהה דני- |
| אל בשדה דוב בתל־אביב, ובכוונתו |
| היה לחזור לבסיס ביבנאל. בשדה דוב |
| חנה אותה שעה מטוס מטיפוס נורסמן |
| שהובא בבוקר היום הקודם ולמחרתו |
| כבר הוכנס לפעולה. הטייסים לא הכירו |
| את המטוס די צרכו, ואלה שהטיסו אותו |
| דיווחו כי יש לו נטיה לתנודות פתאו- |
| מיות. ואז נתקבלה פקודה מהמטה |
| הכללי לצאת לפעולה אוירית מיידית |
| נגד ריכוזי־כנופיות בכביש ירושלים. |
| הפצצות אינטנסיביות |
| דניאל הפציר במפקד שדה דוב כי |
| לקבוצה שמנתה1 יתיר לו להצטרף |
| אנשים: שני טייסים, שני נשקים, משקיף |
| וצלם: יריב שיינבוים, שלמה רוטשטין, |
| צבי שוסטרמן, שלמה כהן, יצחק שקל־ |
| נביץ ודניאל בוקשטיין. המטוס המריא |
| במזג אויר מעונן, ומטרתו אזור כפר |
| סריס, בדרך לירושלים הנצורה. בקשר |
| האחרון שהיה עם המטוס נקלט המשפט: |
| ״חגים מעל למטרה ועומדים לשחרר את |
| מטען הפצצות״, המטוס צנח אז מעל |
| הכפר תוך התפוצצות אדירה. ששת |
| אנשי הצוות נהרגו ודניאל בוקשטיין לא |
| זכה לחזור לטייסת הגליל, שעליה פיקד. |
| החודש שלאחר האסון המחריד של |
| דניאל — יוני |
| שעברו על ״טייסת הגליל״. יומן הטייסת, |
| שנרשם בכתב ידה של תמר, מספר על |
| האירועים הסוערים שעברו על הטייסת: |
| הפצצות בג׳נין, עיטרון, כפר־חרב, כפר |
| פיק ובית־המכם הסורי. ב־ |
| נשלח מטוס להפציץ את טורען ונכנס |
| לסיחרור. הוא התהפר על מטענו, שלוש |
| פצצות בנות |
| אן־־ לטייס ולמטילן לא אירע דבר. |
| יולי |
| 199 |
| לסיור, צילום, הובלות ופינוי פצועים |
| הפצצות אינטנסיביות של טייסת הגליל |
| איפשרו, אותה תקופה, לכוחות הקרקע |
| של צה״ל לנצל את הפגיעות באויב |
| ואת הבריחה ההמונית של הערבים, כדי |
| להתקדם ולכבוש יעדים חשובים. לזכו- |
| תה של הטייסת יש לזקוף! גם את ההת- |
| קפה המשולבת הראשונה: בהשתתפות |
| כוח רגלי, ״ארטילריה״ כבדה )שני תו- |
| תחים( וחיל־אויר. |
| הפעולה היתה לאחר שני כשלונות |
| בכיבוש נבי־יושע. תפקידה של הטייסת |
| היה הטעיה, שתעורר בשורות האויב |
| של פעולה ענקית. המטוסים פעלו בלי־ |
| לה, מצויירים בפצצות תאורה ובפצצות |
| רגילות. פצצות התאורה עשו רושם עז. מטוס נורסמן |
| לאחר חיל האויר, החלו שני התותחים |
| לירות, ובעקבותיהם באה הסתערות של |
| אנשי חיל הרגלים לתוך המצודה. איש |
| לא נמצא בה. כולם נמלטו עוד בראשית |
| הפעולה. |
| תולדות הטייסת עשירים באירועים |
| ומעשים שהיו. אחד מהם קשור בטייס |
| ישעיהו בודילובסקי )״בודי״( שבאמ- |
| צעותו ביקשה אלמנתו של וינגייט |
| להטיל ספר תנ״ך של בעלה המנוח |
| לכוחותינו הנצורים לישוב שהיה קרוי |
| על שם וינגייט — ימין אורד, או רמות |
| נפתלי. הוא עשה זאת תוך סיכון עצמי |
| גדול ובטיסה נמוכה ביותר. מעשה אחר |
| היה במטילן בלטוי, שבזכות שגיאה שלו |
| נמנעה פלישת הצבא הירדני לעמק בית־ |
| שאן: ביום הכרזת המדינה, לאחר שהסו- |
| רים והעירקים פלשו לעמק הירדן והעלו |
| באש את מסדה ושער הגולן, נתקבלה |
| ידיעה כי הירדנים עומדים לפלוש |
| לתחומינו באזור בית יוסף ולשם כך הם |
| הקימו גשרון על הירדן. יגאל אלון הורה |
| אז לטייסת להפציץ את הגשרון בלילה |
| — אך להיזהר שלא לפגוע במכלי דלק |
| של חברת אי.פי |
| להסתבך עם האנגלים שעדיין ישבו שם. |
| בלטוי היה המטילן ופרץ גרוסר |
| הטייס. ברשותם היו |
| ק״ג. הלילה היה חשוך, ורק שתי מדורות |
| גדולות נראו למטה: מסדה ושער־הגולן |
| במלחמת־ השחרור נשלחתי מטעם |
| ההגנה לאיילת־השחר. באחד הימים |
| ראיתי מטוס שנחת בשדה־עפר בקיבוץ. |
| היה נדמה לי שקרה לו משהו בזמן |
| הנחיתה. רצתי מהר למטוס, שהיה נהוג |
| בידי משה פלדמן, עזרתי לו לתקן את |
| התקלה ואחרי־בן שאל אותי אם אני |
| מוכן להצטרף לטייסת הגליל ולשרת בה. |
| כמובן שהסכמתי; ומאותו יום נקשרתי |
| קשר נלהב עם חיל־האויר. יריב שיינבוים |
| עולות באש. הטייסים הישראלים חיפשו |
| את הגשרון ולבסוף איתר בלטוי פס |
| החוצה את הירדן. הוא השליך פצצה |
| ראשונה ופגע ״בול״ ב...מיכל דלק. |
| בלית ברירה השליך גם את שאר |
| הפצצות והמדורה הגדולה שפרצה |
| מנעה את מעבר הירדנים, אף כי הגשר |
| עצמו נותר שלם. |
| ״אינני מתאר לעצמי טייסים נועזים |
| יותר מאלה שפעלו בתנאים מגוחכים |
| כמו בגליל״, כך תיאר יגאל אלון בספר |
| הפלמ״ח את מלאכתם הנפלאה של |
| אנשי ״טייסת הגליל״. |
| בליל ה־ |
| משה משנתי באוהל, ושנינו עלינו אל |
| המטוס וטסנו לראש־פינה, שנתפסה |
| בינתיים בידי כוחות הפלמי׳ח, בראשותו |
| של אורי יפה. אורי חיכה לנו בשדה |
| מחניים, ולידו היתה ערימת צינורות |
| ברזל. הוא לימד אותי איך למלא את |
| הצינורות בחומר נפץ ולסגור הכל |
| בסרט בידוד רגיל. העלינו אותם על |
| המטוס והם הוטלו בידי חברים שונים יהושע ברין שנמנה לפני |
| זברונות: |
| 19 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> גיחת צילום של טייסת הגליל במטום פיירזנייילד |
| ״מגדל הפיקוח״ |
| על האוייב הפולש מלבנון. חיש־מהר |
| הגיע גם אברהם בלטיסה ועוד אחרים, |
| במטוס אחר, וגם הם הצטרפו לפעולה |
| זו. אברהם גם ניסה להשתמש במכונת־ |
| יריה ולירות דרך הדלת הפתוחה, אבל |
| היות והיה חשש שיפגע בגלגלים הפסי- |
| קו חיש מהר את השימוש במקלע. |
| רוב הזמן נשארתי לבדי בשדה מחניים, |
| לכן קיבלתי להגנה עצמית, מאורי יפה, |
| אקדח גדול, לא נורמאלי, של |
| ממש תותח. אבל אחרי שראיתי שטייסי |
| הטייסת טסו בלי נשק אישי, השאלתי |
| מדי פעם את האקדח למי שיצא לפעו- |
| לה. |
| באחד הימים הלכתי לבדי במסלול |
| ההמראה, ופתאום הגיחו שני ספיט־ |
| פיירים סוריים ופתחו עלי באש. הכדו- |
| רים עפו מסביבי כמו גשם, ולמזלי לא |
| נפגעתי. כשהסורים הצליחו לכבוש את |
| משמר־הירדן, נאלצנו לברוח עם כל |
| הציוד לרמת־דוד. |
| ברמת־דוד היה משטר צבאי ממש. |
| ולטייסים קשה היה להתרגל אליו. מפקד |
| השדה דרך להם על היבלות, וגם דרש |
| בכל תוקף, שאמסור לידו את האקדח |
| שברשותי. אחרי שהתיעצתי עם הטיי- |
| סים, לא נתתי לו את האקדח, בטענה, |
| שקבלתי אותו אישית מאורי יפה, ורק |
| לו אני יכול להחזיר את הנשק. |
| מאחר שטייסי הטייסת לא הצליחו |
| להסתדר עם מפקד השדה, ארזנו בח- |
| שאי את רוב החפצים וברחנו במטוס |
| נשאר ברמת־דוח נשלחתי להביא את וברכב, לשדה־יבנאל. משרד הטייסת |
| כל החומר הנשאר, ליבנאל. בין השער |
| הראשי לשדה התעופה, פגשתי את |
| מפקד־השדה שיצא את המחנה. ראיתי |
| שיצא, ונכנסתי למשרד וארזתי את |
| החפצים. אחרי כן חלכתי לחדר־האו־ |
| כל. אחרי ארוחת־הצהרים, נכנסתי |
| למפקד־ השדה וביקשתי להביא לפניו |
| את שליחותי. |
| הוא פנה אלי ברוגז רב ואמר: ״לי |
| נדמה שאתה היית חייל, למה אתה לא |
| מתנהג כמו חייל?״ ושאלתי אותו מה |
| פשר הדבר, אז הוא אמר: ״היית צריך |
| לטלפן בשער ולבקש ולשאול אם מותר |
| צא החוצה ותשאל; לך להיכנס לשדה |
| כמו שצריך.״ כדי לא לפגוע בכבודו, |
| נסעתי עם רכבי לשער, טלפנתי ובקשתי |
| רשות להיכנס. כשבאתי שנית לפניו |
| ומסרתי את בקשתי, אמר: ״הציבילי־ |
| סטים שלך לקחו איתם |
| פנסים, ולפני שאקבל אותם בחזרה, לא |
| תקבל את המשרד.״ אמרתי לו: ״הרי |
| אנחנו בזמן מלחמה, וכל דקה חשובה, |
| אני מבטיח לך אישית להחזיר אחרי־כן |
| את החסר, אבל אנחנו צריכים את |
| המשרד לעבודה.״ |
| ״זה לא מעניין אותי,״ אמר, ״שמעתי |
| גם שנכנסת היום לאכול בחדר־האוכל. |
| מי נתן לך רשות לכך? אבקש לא לעשות |
| זאת פעם נוספת צא והבא את הדרוש.״ |
| יצאתי את משרדו ועשיתי עצמי כמי |
| שיצא לדרך. הסתתרתי אחרי הבנין |
| וכשהוא יצא את משרדו, נכנסתי פני- |
| מה, העמסתי את ציוד משרדנו על |
| המכונית וברחתי במכונית דרך השדות. |
| כשהוא חזר והרגיש מה שקרה, שלח |
| משטרה צבאית אחרי, אבל הם לא |
| מצאו אותי. |
| כשהגעתי ליבנאל, החלטנו ביחד לע- |
| דור לו ביקור לילה, להוציאו ממיטתו, |
| לקשור אותו ולעשות לו ״מסדר שמיכה״. |
| החלטנו גם ״להפציץ״ בשעת מסדר לפני |
| משרדו. לשם כך אספנו ביבנאל |
| פחים מלאים עם עגבניות רקובות ותפו- |
| חים רקובים... הכל היה מוכן לפעולה, |
| אך לא יצא לפועל בגלל התעוררות נפ- |
| שית של אחדים, שהצליחו להשתלט על |
| המזג האימפולסיבי של הטייסים הצעי- |
| רים |
| באחד הימים עמדתי בשדה יבנאל |
| ליד המטוסים, ופתאום באה מכוניתו של |
| הרוזן ברנאדוט. הוא שאל אותי, מה |
| המטוסים האלה... אמרתי לו, שאנחנו |
| קבוצה ספורטיבית של טייסים, שעושים |
| כאן את האימונים. הוא צחק ואמר לי |
| ״זה אתה לבד לא מאמין!״ ונסע. |
| עוד בזמנו, כשהיינו ברמת־דוד, |
| יצאתי בלילה עם מטוס פיירצ׳יילד לשדה |
| מחניים. בכל מקום שעברנו, כיבו את |
| האורות. מצפן, ראדיו ומצנח לא הכר- |
| נו כלל. היות, ואני שירתתי בזמנו ב- |
| צבא הבריטי, גם בסוריה, וגם בלבנון, |
| הרגשתי וראיתי, שאנו מתקרבים ל- |
| דמשק. לכן בקשתי את הטייס לפנות |
| צור. טסנו עד ראש־הנקרה ומשם בח- מייד שמאלה לכיוון הים. יצאנו ליד |
| זרה פנימה. כשהגענו לאגם החולה, |
| ראינו את האדים, ואז ידענו היכן אנח- |
| נו נמצאים. כשהתקרבנו לשדה מחניים, |
| הדליקו את האורות לנחיתה... חשבנו |
| שהדליקו עבורנו... דקות מספר אחרינו |
| ירד מטוס שני... לו היינו נשארים עוד |
| דקות מספר באויר... לא יכולתי לספר |
| את הסיפור הזה... |
| לבקרים שהז־; המטוסים היו מבד |
| דמנו, היתח זו אטרקציה בלתי רגילה, |
| לכן התלהבו מאוד, ובפרט החיילים, עם |
| רוביהם על הכתף... ועשו לנו מעט חו- |
| רים בבד. |
| בשדה יבנאל היתה לילה אחד רוח |
| חזקה. מטוס מלא עם פצצות נגד אדם, |
| נהדף בזנבו והתהפך־ במקום. הוצאנו |
| את הטייס ואחר־כך הוצאתי את הפ- |
| צצות, אחת־אחת, ולפי פקודה שקיבלתי |
| מתל־אביב, פירקתי את המטוס לחל- |
| קים והבאתי אותו לשם להרכבה מחו- |
| דשת. גם ליונתן קרה מקרה דומה. מטו- |
| סו לא רצה להתרומם. למזלו הספיק |
| לבלום אותו סנטימטרים מספר לפני |
| עמדת־בטון. |
| נשלחנו כל יום להטיל מצרכים לאנשי |
| הפלמ״ח ששירתו בהר־כנען, מנרה |
| ומקומות שונים. במגרה נפל שק על |
| אוהל והרם אותו. בהר כנען היה המטוס |
| צריך תמיד להנמיך טוס, כדי שהחומר |
| לא יפול לואדי. לפני משטרת צפת עמ- |
| דה מכונה משורינת עם ערבים, והם |
| ירו כל פעם על המטוסים, אבל למזלנו |
| כדורים עברו; פגעו רק פעמים אחדות |
| רק את הבד. |
| יום לפני כיבוש צפת, נשארו פלוגות |
| הפלמ״ח בלי חומר נפץ, ובפרט בלי |
| נפצים. בחורינו הורידו להם, בתוך ה- |
| עיר, פח עם החומר הדרוש, כלי כל |
| תקלה. עבור פעולה זו מגיעה להם הו- |
| קרה. |
| פרץ טס במטוסו ושני מטוסים סו- |
| רים רדפו אחריו. הוא ברח דרך הואדי |
| ליבנאל, קפץ ממטוסו, רץ למכונת־יריה |
| וכשהמטוס הסורי הנמיך טוס, כדי |
| להשמיד את מטוסינו, הספיק פרץ |
| לחתוך אותו לשניים במכונת־היריח. |
| שמעתי, לא ראיתי את זה, אם זה נכון, |
| מגיעה לו הוקרה. |
| היו אצלנו גם טייסים לא ישראלים, |
| אבל אין להשוות את ההבדל בין רוחם |
| בפעולה עם אלה שהיו מסורים בנפשם |
| לענין. אצל בחורינו אף פעם לא קרה, |
| שחזרו בטענה, שלא מצאו את המטרה, |
| או שהמטוס לא פעל כהלכה. ידעתי מיד, |
| מה פשר הדבר. |
| 30 |
| משתדל לעבור בשדות הגליל, וקשה לי |
| להבין, וצר לי, שחיל האויר האדיר של |
| ימינו, כאילו שכח את צעדיו הראשונים |
| ועדיין לא העמיד אנדרטה לזכרה של |
| טייסת הגליל. זה עושה רושם, שמת- |
| ביישים להודות, כי בזמן הראשון השתמ- |
| שו בכלים לא נורמלים, כטייסים שהם־ |
| ריאו באופן פרטיזני בשליחות העם. |
| 20 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ׳גיחת התאבדות׳ |
| עלגעור׳ האו״ב |
| מאת תמר זאבי |
| יפה היה לפגוש באל״מ )מיל׳( יעקב |
| אגסי, ביום שבו נחתמו בקאמפ ריוויר |
| הסכמי־המסגרת לשלום. גבר צעיר, |
| ששערו הכסיף!, עמד ליד עצי ההדר |
| והרימון בגן ביתו, ובידיו ביכורי־הפרי. |
| לא־ אחת ראה את להבות המוות נוג- |
| עות בו. לעתים, ללא שהות להחליף |
| כוח, הוצרך לשוב ולפקד על אנשים |
| ומשימות. כך היה במלחמת יום־הכיפו־ |
| רים. |
| ״ארועי־העבר מתגמדים, אך הזכרו־ |
| נות אינם נמחים,״ סיפר, ״יש טיסות, |
| שאתה זוכר לפרטי־פרטים.״ אלו הן |
| עשרות הטיסות לשטחי־אויב, טיסות |
| האימונים שבהן נוסו מערכות־נשק |
| חדשות, וטיסות־צילום בשטח האויב, |
| בתנאי חשיכה, ובגובה נמוך. זו האחרונה |
| נחקקה בזכרונו בבהירות מופלאה. |
| ״לימים״, סיפר אגסי ״התברר שהצילה |
| את חיי. גיחה זאת היתה אימוו־מוקדם |
| לגיחת־התקיפה ב־ |
| ״אותו יום, היתה המשימה קשה |
| במיוחר, והיער בשטח־אוייב שורץ |
| טילים. להלכה התנדבתי לגיחת התאב- |
| דות. השעות שקדמו לגיחה, גם הן זכו- |
| רות לי בבהירות. אותו ערב הלכתי לבקר |
| אשת־מפקד, שאחיה נהרג ובעלה היה |
| בשבי. כשחזרתי היתה השעה |
| נכנסתי לטייסת. ראיתי את מפקד־הטיי־ |
| סת רוכן מעל מפות — ולירו פקודת־ |
| משימה: תקיפת הגשרים בתעלת־סואץ. |
| הסתכלתי במפה, בחנתי את התכנון. |
| אמרתי בלבי: ׳זאת טיסת־התאבדות/ |
| והודעתי למפקד ׳אני מתנדב׳. |
| ״הבחנתי שאנו עתידים לטוס קרוב |
| לטילים ובמקביל לתעלה, מפנים כלפי |
| המכ״מים של האויב את חלקנו הגדול. |
| בתנאים כאלה אין סיכוי שלא יעלו עלינו. |
| מעולם לא יצאתי לטיסה כזאת. לקחתי |
| את הנווט ויצאנו. התחלנו בגובה |
| רגל. בסביבות ג׳בל מעיר הנמכנו לכיוון |
| רפירים. היה ליל ירח לא־ מלא ואובך. |
| הייתי מודאג מטיסה בגובה נמוך. זמן |
| רב לא טסתי בפנטום בטיסת־לילה. לפני |
| רפידים, הדבקתי את מם׳ |
| שמשום־מה הקדים אותי. השגתי אותו |
| והמשכתי לרדת לגובה נמוך, לפי המתו- |
| חיפשתי את האדמה — ולא ראיתי כנן, כדי להגיע למטרה. ירדתי וירדתי. |
| אותה, עד שהבחנתי בגבעות החול. |
| התרכזתי בדבר אחד: לראות את הקרקע, |
| ולטוס נמוך ככל האפשר. חיי תלויים |
| בכך. הנווט היה מודאג ואני חשתי דרך |
| הברזל את החרדה. מחשבת־בזק: אם |
| יש גיבורים אמיתיים — אלה הנווטים. |
| היעף האחרון — התחושה המוכרת: הנה |
| האתגר, הנה המטרה, הנה הרגע. הכל |
| מוכן, והמב״מים של האויב נעולים עלינו. |
| הנווט אמר לי: ׳עכשיו טוס׳. משכתי |
| וידעתי שהכל נעול, ועוד מעט יתעופפו |
| טילים, — עד שהפצצות ישוחררו. הפצ- |
| צות השתחררו. ואז דחפתי את המנועים |
| עד הסוף — ובאחת — שמאלה והחוצה |
| ״כעבור חצי־דקה נכנס מספר |
| מה — והתרסק. המראה משתק בעוצמתו |
| ובכאבו. פצצות מתפוצצות סביבי באור |
| בהיר ואני אומר לנווט: ״אני חושב |
| שאמיצי נכנם״. רהרתי הביתה, ותוך כרי |
| כך ניסיתי להתקשר עם אמיצי על הערוץ |
| המשותף — ואין מענה. |
| ״חזרתי לטייסת ואמרתי למפקר: |
| ״איפה אמיצי, מה קרה לאמיצי.״ מפקד־ |
| הטייסת סבר שהכל בסדר, ואני עדיין |
| מקווה, ובתוך לבי יורע שלא ייתכן, |
| מתקשר עם המפקדה ומבקש: תבדקו מה |
| קרה למספר |
| התשובה: ׳מספר |
| 3 |
| 21 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> מאת אהרון לפידות |
| אל״מ )מיל.( גדעון אלרום, אחד |
| מוותיקי הטייסת בחיל־האויר, התנסה |
| בחוויות והרפתקאות רבות במהלך שירו- |
| תו הארוך. לילה אחד זכור לו יותר |
| מהאחרים. |
| זמן קצר אחרי הכרזת המדינה היה |
| בן־שמן אחד הישובים הנצורים שלא |
| היתה אליהם כל גישה קרקעית. הקשר |
| היחיד התקיים בדרך האויר. לצורך זה |
| הקימו המגינים באותו ישוב — שהנשים |
| והילדים פונו ממנו — מינחת למטוסים |
| קלים. |
| זו היתה כברת־דרך של עפר ברוחב של |
| 30 |
| לת המסלול היתה בשיפולי גבעה, שעל |
| פיסגתה ישב הכפר הערבי חדיתה, וסו- |
| פו היה קרוב מאוד לכרם־גפנים. תחילה |
| התבצעה כל פעילות המטוסים לאור |
| היום, בגלל המסלול המסוכן. אולם, עם |
| גבור האש נגד המטוסים מהכפר חרי- |
| תה, הוסטה כל הפעילות לשעות הלילה. |
| אמנם גם אז הציקה לטייסים הרגשה |
| בלתי פוסקת של ״מסמרים בישבן״ בגלל |
| האש, אך למרבית המזל, לא היתה האש |
| מכוונת כהלכה ולא פגעה בשום מטוס. |
| המטוסים, החיוניים כל כך, המשיכו לטוס |
| ולקיים את הקשר, על אף המסלול הגרוע |
| והאש הבלתי־ פוסקת ולהעביר אספקה, |
| מזון, דואר תחמושת וכלי נשק. כלי־ |
| הטיס הגדול ביותר שיכול היה לנחות |
| בבן־שמן היה מסוג בוננזה, שהגיע אר- |
| צה בסוף אפריל ושימש לצורכי אספקה |
| והפצצה. |
| ״בליל ה־גדעון אליום: מספר |
| 1948 |
| היה לילה אפל במיוחד. כשהתקרבנו |
| לנחיתה בבן־שמן, ביצענו יעף נמוך מעל |
| המסלול ואז, כמוסכם, יצאו המגינים אל |
| נוריות הנפט שניצבו לצידי המסלול. |
| הזהרנו אותם להדליק תמיד את הנוריות |
| רק ברגע האחרון )מחשש האש נגד |
| המטוסים(. מיד אחרי נחיתתי, פונה |
| המטוס ׳לדיר פתוח שהיה ׳מוקף שקי' |
| חול. הפעם הבאתי מטען מיוחד. לרא- |
| שונה הוטס לבן־שמן מקלע ״בזה״, |
| המקלע הכבד הראשון שהגיע לנקודה |
| זו. אינני יודע אם המגינים ציפו למקלע הורה ׳בזה׳ |
| בבו־שלון |
| מטוס בוננזה, שהביא את המקלע הכבד הראשון לבו-שמן |
| אבל כשהורידו אותו מהמטוס והעלו |
| אותו מתוך היריעות והשקים בהם היה |
| עטוף — קרנו פני האנשים ונשמעו שא- |
| גות שמחה. בו־במקום נוצר מעגל מס- |
| ביב ל״בזה״ שעל הקרקע, והמגינים |
| העייפים, שבעי הקרבות, פשטו לרגע את |
| זכות נדירה היתה לי לחזות במחזה מעטה הקשיחות, ויצאו במחול הורה. |
| הזה, לראות במו עיני את ההשפעה שיש |
| לסיוע של חיל־האויר לכוחות הקרקע. |
| הקשר הבלתי־אמצעי הזה, שנוצר בין |
| הטייס לאנשי הקרקע — הפך את הלילה |
| הזה ללילה המרגש ביותר הזכור לי.״ |
| ביעף ואשון |
| על הט |
| מאת תמר זאבי |
| 5 |
| ערב ה־ |
| צעיר בטייסת־ווסורים. באותו ערב זומן |
| לו רגע של זכות־ראשונים. ״מוביל־ |
| המבנה נקרא לתדריך מיוחד ובשובו |
| ידעתי, על־פי ארשת־פניו, כי סוף־סוף |
| —לאחר המתנה של שבועות — תבוצע |
| המשימה,״ סיפר. משימה זו היתה מיו- |
| חדת: על טייסת הווטורים הוטל להגיע |
| אל מטרה מרוחקת־טווח — שדה־תעו־ |
| פה מצרי בדרום־הדלתה, שבו רוכזו |
| מטוסי טופולב־ |
| סמוכים ובטוחים כי שום מטוס ישראלי לוסיה הגדולים באדץ. המצרים היו |
| לא ישיג את הטווח הדרוש אל הבסיס |
| המרוחק. |
| ימי המתנה הממושכים איפשרו ל־ה׳ |
| ולחבריו להתאמן היטב לקראת רגע |
| ההמראה. בתחבולות התכוננו למלחמה, |
| ואחרי שהתאמנו לטוס יכלו לחשב ולב- |
| חון את הגורמים שיקבעו את גורל |
| המשימה: כמות דלק חיונית, עמידות |
| המטוס בתנאי גובה חריגים, תגובת |
| הטייס בתנאים אלה, וסף־העייפות שלו. |
| ובכל זאת הבלתי־נודע היה רב: היוכל |
| 22 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> מטוס קרב-הפצצה ווטור מתקרב לנחיתה לאחר ביצוע המשימה מפציץ כבד טופולב |
| ברגע המכריע לזהות את יעד האמת |
| שתוויו מוכרים מתצלום ישן ודהוי? הית־ |
| אפשר להגיע בחשאי אל מטרות התקי- |
| פה בגובה הנמוך? |
| ב־ |
| לשאלות. מתח הצפייה הוחלף במתח |
| העשייה. החושים, הידע שנצבר והאמו- |
| נה התחדדו כולם למטרה אחת: להצליח |
| ה׳, שכיום הוא ראש מחלקה במפקדת במשימה. |
| החיל, ובעבר היה מפקד טייסת־הקרב |
| הראשונה, זוכר את הטיסה לפרטיה: |
| ״היתה הרגשה כי הנה זה קורה. הייתי |
| ברביעייה הראשונה. נערכנו להמראה. |
| בבדיקות האחרונות על המסלול, לפני |
| המראה, נתגלתה תקלה שאחד המטו- |
| סים אינו כשיר. חשבתי בלבי: טוב שלא |
| 21 |
| ממריאים — והפעם אין זה תרגיל. הלב |
| רטט אך היתה הקלה: הפעם תהיה הצד- |
| קה לסיכון. חצינו את הגבול בקרבת |
| מכתש־רמון. זוהי שנייה, שבה מתרחש |
| משהו מיוחד. כשמתחלפים השטחים |
| המוכרים בטריטוריה עדינת, מתמקדת |
| המחשבה בדבר מוגדר: לתת את חלקך |
| בשלמות ולעשות הכל במדויק: הנתיב, |
| לוח הזמנים, השליטה, הביצוע. היה ברור |
| לכל אחד כי בו תלויה הצלחת המשימה, |
| ובהצלחה זו תלוי ההמשך — הנצחון |
| או התבוסה. |
| ״כעבור כמה שניות התרחש דבר־מה |
| מוזר. התמונה עדיין בהירה לנגד עיני: |
| באיזור נחיל, נפרשה לפני שיירה ענ- |
| קית של רק״מ ורכב מצריים ומאות חיי- |
| לים עומדים לידם, מאהילים על עיניהם, |
| ומנופפים לנו לשלום בתנועות נמרצות. |
| אותו רגע ידעתי כי המלחמה הוכרעה. |
| המחזה העיד על טשטושו של האוייב |
| ולא היה מבדח בעיני. טסנו לאורך ים־ |
| טור. כשנגלה המפרץ, הרהרתי כמה הוא |
| צר, ונזכרתי כי המים האלה, שצבעם |
| כחול עז, שורצים כרישים. |
| לאחר המפרץ, החלה התקרבות |
| למטרה. עברנו את הנילוס. טסנו בכיוון |
| מערב, ושם חיכתה לנו הפתעה גרועה: |
| ערפילי בוקר. שום אימון, שום הכנה |
| מתוחכמת, לא יועילו במקרה כזה. אם |
| לא ניתן יהיה לזהות את המטרה מבעד |
| לערפילים או לעננים — המשימה לא |
| תבוצע. המשכנו לטוס והתמזל מזלנו: |
| אזור המטרה היה פחות דחוס בערפי־ |
| לים. התרוממתי למצוא את המטרה, |
| וראיתי כי השדה ישנו. המטוסים עמדו |
| גלויים, ללא צבעי הסוואה, מבהיקים |
| כסירי־אלומיניום. ערכנו יעפי־הפצצה |
| ויעפי־צליפה. הרגשות היו מעורבים: |
| אמונה בצדקת־המעשה ובהכרחו, ואי־ |
| נעימות רבה. אחרי כל החוויות הקשו- |
| רות בטיסה, מתפתחת בך מעין הכרת |
| כבוד למטוס באשר הוא, והנה אתה עו- |
| מד לירות במטוסים אמיתיים, ולהרסם |
| עד עפר. אש הנ״מ היתה קלה מאוד. |
| הפתענו אותם לגמרי. סיימנו את היע- |
| פים. |
| ״ביעף האחרון נפגע המטוס שלי. |
| הי תה ״בריחת״ הגה מעלה. אינסטינ- |
| קטיבית, דחפתי את מוט ההגוי קדימה, |
| והקטנתי את כוח־המנוע. הצלחתי להש- |
| תלט על המטוס, אך חששתי לבאות. |
| הבזיק במוחי: ייתכן, שאיאלץ לנטוש |
| כאן במדבר? ומכאן להגיע לארץ, זה |
| עניין של |
| אלי המוביל ומטוסי המבנה. ובישרו לי |
| שהנזק אינו גדול. ככל שרחקנו מהדל־ |
| תה — כך הגברנו את המהירות — |
| הביתה.״ |
| ״ובשובו, עלתה בדעתך שמנעת את |
| הפצצת תל־אביב?״ |
| ״שמחתי שמחה גדולה, אך במונחים |
| כה גדולים, לא חשבתי. לא הרשיתי |
| לעצמי. הרפייה מוחלטת מסוכנת בעת |
| שהמלחמה נמשכת. |
| 23 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> בקרקע הבסיס מיג־ |
| מאת אריה ברנע |
| באחד מבסיסי חיל־האויר ניצבת זה |
| 22 |
| חיל־האויר המצרי וחרטומו באדמה |
| כיצד הגיע לשם? התשובה בפיו של יאק, |
| אלוף־משנה במילואים. |
| באמצע |
| בטייסת שבאותו בסים, נקלטו שם מטו- |
| סי ״מיסטר״ הצרפתיים. ״עמדנו בפתח |
| עידן הסילון, אבל לא יכולנו ללמוד |
| מהנסיון הצרפתי, שכן הקדמנו אותם |
| בהכנסת ׳מיסטרים׳ לשימוש מבצעי. |
| גילינו ראשונים תופעות, שהם לא הכירו, |
| ולמעשה הפעלנו אותו בצורה נסיונית. |
| ניצבנו לפני בעיות של טכניקה וטאק־ |
| טיקה בקרבות־אויר: בעיות של |
| ושלילי, של רדיוסי־פניה גדולים, של |
| מהירות גבוהה וגובה רב, של אזילת־ |
| דלק מהירה — ובעיקר, חוסר־נסיון |
| בקרבות־אויר סילוניים. יש לזכור שב- |
| אותה תקופה התעצמו גם המצרים: הם |
| קיבלו מיג־ |
| ויעיל — המלה האחרונה בזירה — |
| ובמידה רבה בלתי־מוכר.״ |
| בטייסת של יאק ניסו לצפות אפשרו- |
| יות שונות בקרבות אויר ולתרגלן. |
| המתרגלים החלו גם בכתיבת תדריכים, |
| להעברת נסיונם לאחרים. טייסים שוב- |
| צו במבנים קבועים. ״לקראת אוקטובר |
| 1956 |
| לנו דוקטרינה מתאימה של קרבות־אויר |
| לא חסרה לנו אלא טבילת־אש.״ |
| ב־ |
| אנשי חיל־ האמה קיוו אז, שתינתן להם |
| ההזדמנות לבחון את הדוקטרינה שלהם, |
| ״כדי שלא נישאר עם אותן בעיות עד |
| המלחמה הבאה.״ |
| עם פרוץ הקרבות הוזנק יאק מבסיסו |
| למפגש הראשון עם מיגים. יאק חיפש |
| מצבים נוחים, אבל לפני שמצא אותם |
| — כמעט ואזל מלאי הדלק. ״חזרתי ׳עם |
| הזנב בין הרגליים׳,״ סיפר. |
| למחרת נשלחו הוא כמספר |
| כמספר |
| לגובה של |
| במבנה של מיגים. הם פגו חדות לכיוון |
| המבנה, לשניות ארוכות איבד צוק את |
| יאק. האחרון הגיע אל מול המיגים, מצא |
| שם שלושה, והורה לצוק להישאר למע־ |
| 24 V •י־•׳־ . ־ |
| V- • 6 י"••׳ י י י ׳ •••••'• י י- י י •י |
| ׳ י יי •י י |
| מיג |
| לה ולדווח. ״יריתי — וירו עלי. היה |
| ברור, שקרב עם שלושה מטוסים צריך |
| להיות ארוך, ובגלל בעיות הדלק, העדפ- |
| תי להניח לכל אחד מהם לחלוף על |
| פני ולהחלץ,״ סיפר יאק. |
| בגלל מעצור באחד משני התותחים, |
| ניתק יאק מגע וטס הביתה. אלא שבדיוק |
| מולו צצו שגי ״מיגים״. הוא התקרב |
| לאחד מהם עד למרחק של |
| ירה והחטיא; התקרב יותר |
| התחמושת כמעט אזלה. יאק ירה צרו- |
| רות של שניים־שלושה כדורים. כיוון |
| היטב, עוד יריה — בול! פגיעה בכנף |
| הימנית. כשרצה להמשיך לירות, נוכח |
| שלא נותר אף כדור. |
| המיג הפגוע המשיך לטוס לעבר שרה־ |
| התעופה באל־עריש. יאק לא ידע, |
| שהעיר כבר בידיים ישראליות, ולכן |
| המשיך לרדוף אחריו. ״רציתי לטפס |
| מעליו ולהשליך עליו את מכלי־הדלק |
| הנתיקים, אבל נפטרתי מהם קודם. טסנו |
| זה בצד זה, הבטתי בעיניו של הטייס |
| המצרי. כשירד לנחיתה ׳חתכתי׳ אותו. |
| הוא נבהל, החטיא את המסלול והמשיך |
| לטוס לכיוון התעלה, תוך איבוד גובה |
| תי לבסיס.״ ומהירות. הדלק שלי עמד לאזול, וחזר- |
| בבסיס חישב יאק את מקום־נפילתו |
| המשוער של המיג, בסביבת רומאני, |
| ״קדש״ נכלל יאק בצוות, שאותו מינה |
| מפקד חיל־האויר דאז, אלוף דן טולקו־ |
| בסקי, כדי לבדוק את הפגיעות במטרות |
| קרקעיות. כשהגיע הצוות לאזור־נפילתו |
| המשעור של המיג, בסביבת רומאני, |
| החלו ״להציק״ בשאלות לבדואים ולשיי־ |
| רות הערבים, שנעו מערבה. הם העלו |
| כמה תשובות חיוביות, אבל לא את |
| המטוס. |
| כעבור כמה ימים, נשלה המטוס בידי |
| חיל־הים שלם כמעט לחלוטין, מתוך מי |
| לאגונה, בחוף ימת בארדוויל. נראה, כי |
| הטייס יצא בריא ושלם מנחיתת־ריסוק |
| והצליח להיחלץ ולשוב לארצו. |
| באחד הבסיסים הגדולים של חיל־ |
| האויר שלנו ניסו אפילו לשפץ את |
| המטוס ולהחזירו לכושר טיסתי, אבל |
| מי־המלח הזיקו לו יותר מדי. בשיתופו |
| של יאק נמצא מקום מתאים בבסיסו, |
| ומיג־ |
| ״זה היה אחד המיגים הראשונים, |
| שהפלנו,״ העיד יאק, ״והראשון, שנפל |
| — ונשאר שלם.״ |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ..׳נמחק |
| rr מהסד כ |
| תאונות־האימונים של מטוסי הקרב |
| מאת אורי עמית |
| רביעיית־הפאנטומים יצאה לגיחת אימון שגרתית — |
| צילום אויר בגובה נמוך, ואחר כר מטווח מוגבל. התצורה: |
| שני נתיקי־כנפיים מלאים, מיכל־ פצצות בגחון, כוורת רקטות |
| תחת כנף שמאל. חלקה הראשון של הגיחה כלל יעפי טילים |
| ותותחים. נתוני המטוס־מטרה |
| ישירה ואופקית. נתוני המטוס התוקף: כניסה מ־ |
| 1000 |
| המטוס עמום, ולכן מסורבל ומגיב לאט מהרגיל |
| מספר אחד שימש, ראשון, כמטרה. שאר המטוסים במבנה |
| הסתדרו בשורה עורפית לביצוע היעפים. מספר שניים ביצע |
| את היעף ויצא מעל המוביל ללא כל בעיה. בכלל, אין תרגול |
| זה כרוך בקושי או סיכון מיוחדים לטייס. אבל, לעולם אין |
| לדעת. מספר שלוש מסר הודעת ״נכנם״, ופנה לעבר המוביל |
| בעוד מספר ארבע מתארגן לעמדת כניסה במרחק כשני |
| מיילים מאחוריו. את המשך התיאור נביא מפי מספר ארבע: |
| לדבריו, נראה לו היעף של המטוס שלפניו — מספר שלוש — |
| רגיל לגמרי, עד לנקודה שבה משך מעל המוביל־המטרה. |
| כאן, גילגל לפתע במהירות ימינה תור הורדת חרטום. כעבור |
| רגע, נראה מספר שלוש מוציא את מצנח־העצירה )פעולה |
| ראשונה למניעת כניסה לסחרור, כאשר המטוס כבר בחוסר |
| שליטה(. הגובה שלו היה כאלפיים רגל. מספר ארבע קרא |
| לו לנטוש אר מספר שלוש לא השיב, ונראה שהיה עסוק |
| מדי בנסיון להיחלץ מהמצב. הפאנטום נכנם לצלילה ספי- |
| רלית ימנית במצב־חרטום נמיר ב־ |
| נעלם בתור ענן קטן. כעבור שתי שניות העידה פיטריית־ |
| עשן על פגיעת המטוס בקרקע. נראה שנעשה נסיון נטישה |
| ממש לפני ההתרסקות, מאחר ששתי החופות הועפו מהמטוס |
| עוד לפני הפגיעה. שני אנשי הצוות לא הספיקו, לצאת |
| מהמטוס ונהרגו. |
| האבחנה של ועדת החקירה: הזדקרות וכניסה למצב של |
| חוסר שליטה, עקב רמת הטסה נמוכה. צירוף של מטוס |
| עמוס וגובה מועט בעת האירוע לא איפשר היחלצות. |
| ההחלטה על הנטישה היתה מאוחרת מדי וגרמה לאובדן שני |
| אנשי הצוות. הסיבה הראשית לתאונה: ״אישית, צוות אויר״. |
| שגי פאנטומים סיימו גיחת אויר־קרקע, שראשיתה ניווט |
| נמור, והמשכה, יעפי הפצצה וריקוט במטווח. כמות הדלק |
| שנותרה |
| בדרר חזרה כבר משחזרים את פרטי הגיחה ומסיקים מסקנות. |
| מתקרבים לבסיס, פניה רחבה לקראת הגישה הסופית ומבט |
| נוסף! במחוונים: הכל כשורה. לפתע מורגשת ירידה לא מובנת |
| במהירות המטוס |
| מבט נוסף במחווני המנוע, וכעת נראית בברור ירידה |
| האם נגמר הדלק? לא. יש עדיין |
| כפתור ההצתה במצבי מצערת שונים, אר המנוע אינו מגיב. |
| 50%־550/0 המהירות יורדת ל־ |
| המלא! נחיתת אונס? — לא. אין מספיק גובה ומהירות כדי |
| למשור את המטוס עד למסלול. בגובה |
| 170 |
| קלות בגבו מהנטישה, אר שניהם צונחים לקרקע בשלום |
| הפאנטום עצמו פוגע בקרקע ומתלקח במרחק קילומטרים |
| ספורים מתחילת המסלול. |
| האבחנה של ועדת החקירה: לא ברורות הסיבות לכביית |
| שני המנועים. יתכן שקצר חשמלי גרם את סגירת שני שסתו־ |
| מי הדלק הראשיים, ועקב כר פסקה זרימת הדלק למנועים. |
| פעולות הצוות — כשורה. הסיבה הראשית לתאונה — תקלה |
| טכנית. |
| טיסת לילה. טייס צעיר לומד ומתרגל הטסה במבנה מכו- |
| נס בלילה. הוא מטיס מהתא האחורי של מטוס מספר שניים; |
| בתא הקדמי יושב מדייר ותיק שלזכותו למעלה ממאה גי־ |
| תאונה אוירית — סיפור יסר |
| שלוש התאונות שתוארו נבחרו מתור קובץ על תאונות |
| מטוסים בחיל האויר האמריקני בעשור הקודם. סיפורי תאו- |
| נות כאלו ניתן למצוא בקובץ התאונות של כל חיל אויר |
| בעולם, ובכל עשור. |
| מה מאפיין תאונות אמונים של מטוסי קרב? הן כה יקרות |
| עד שהן מגמדות כל סוג אחר של תאונת־רכוש. הן בלתי |
| צפויות: אלף פעמים חוזרות אותן הנסיבות בדיוק בלי שיקרה |
| דבר, ובפעם האלף ואחת מתרחשת תאונה. הן נקיות מ״היה |
| חייב לקרות״, ומתרחשות למרות אמצעי בטיחות מירביים. |
| הן חסויות מן הצבור. |
| כאשר מתרסק מטוס אזרחי אי־שם בעולם, מודיעים על |
| כר בחדשות. לגבי מטוסים צבאיים — כמו אסון ההליקופטר |
| חות מבצעיות. הגיחה מתנהלת ללא תקלות והחניר שולט |
| היטב במטוס. טיסה זו קשה יחסית מאחר שהמרחק בין |
| המטוסים במבנה מכונם הוא מטרים ספורים. המטוס השני |
| נראה בקושי בחושר ונדרשת דריכות וזריזות־תגובה מיר־ |
| ביות. מחליטים לסיים. המדריר מכניס את ראשו לתא כדי |
| להפעיל את ברז ריקון עודפי הדלק. בשלב הבא מתרחשת |
| התנגשות בין שני המטוסים. היחידי שניצל הוא המדריר |
| ממטוס מספר שניים. |
| אבחנת ועדת החקירה: חוסר תשומת לב של המדריר |
| ורמת הטסה נמוכה של החניר במטוס מספר שניים הביאו |
| להתנגשות ולאבדן שלשה אנשי צוות. הסיבה הראשית |
| לתאונה: ״אישית, צוות אויר.״ |
| 25 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> במאי |
| מפרטת סיבות. |
| מדוע קורות תאונות אויריות? במכתב שהגיע לא מכבר |
| למערכת הבטאון התלונן אחד הקוראים על״ תאונות רבות |
| שקרו לטייסנו בעת אימוני אוירובטיקה לא חיוניים וכל מיני |
| ״קרבות מדומים״ בין טייסים, ומשחקים שונים שנעשו רק |
| כדי לתת פורקן למרצם, ושהסתיימו במותם של רבים מבחירי |
| טייסינו.״ האמנם? |
| מחיריהם של מסוסי קרב נמצאים בעליה מתמדת שקצבה |
| עולה על קצב התפתחותם האיכותית. מאחר שתאונות מטוסים |
| קורות ביחידות שלמות )אין כאן התיחסות לתאונות המסתי־ |
| מות בנזק חלקי( ברור שהעלות הממוצעת של כל תאונה |
| גדלה והולכת עם הזמן. ב־ |
| )ללא חיל האויר של הצי והמארינס |
| של מטוסים ובהן אבדו לחלוטין |
| כעבור עשר שנים — ב־ |
| רות השנתית ל־ |
| שנזקי התאונות ב־ |
| כלומר |
| ב־ |
| מגמת ההתפתחות הזו היא מספר קטן והולך של תאונות, |
| תוך עלות גדולה יותר לכל תאונה. |
| לעתים כרוך אובדן מטוס בשעת אימונים, באובדן טייסו. |
| ״מחירו״ של טייס בעל ותק ממוצע — כלומר, עלות הכשרתו |
| — נמדד במליונים רבים של לירות. החישוב פשוט למד•׳; |
| מחירה של שעת אימון מגיע במקרים רבים למספר בעל שש |
| ספרות. הכשרתו של טייס דורשת כמה מאות שעות אימון. |
| התוצאה היא, שלפעמים הטייס יותר ״יקר״ ממטוסו. |
| כמה עולות תאונות המטוסים, מדי שנה? פרסום רשמי של |
| חיל האויר האמריקני קבע כי כמות התאונות היא בממוצע |
| כ־ |
| אין תאונה אוירית אחת דומה לחברתה, ואף על פי כן, |
| נהוג לחלקן לארבעה סוגים: תאונות עקב תקלות טכניות; |
| תאונות מסיבות, אישיות —; תאונות עקב גורמי טבע |
| צוות קרקע: ותאונות מסיבות אישיות — צוות אויר. |
| כבתאונות מכוניות כך גם בתאונות במטוסים — הגורם |
| האנושי אחראי לחלקן המכריע. |
| תאונות מסיבות טכניות |
| התקלה הטכנית שכיחה במטוסי קרב מודרניים. מכשיר |
| הרדיו או המכ״ם מפסיק לפעול לפתע בגלל נגד שנשרף. |
| אטם נקרע, וכל הדיחום חומק מתא הטייס. צינור שמן נפרץ, |
| וההגאים נתקעים בגלל נזילתו של השמן ׳ההידראולי. אש |
| פורצת במנוע, משום שאחד מתאי השריפה לא עמד בעומס |
| וכר. כל אלו תקלות טכניות שלא קדמה להן הזנחה, טעות |
| אדם, או עומס יתר, ולפיכך הן בלתי צפויות. בדרך כלל, |
| תקלה המופיעה באויר אינה יותר מאשר מיגבלה המפחיתה |
| מכושרו של המטוס, עד כדי אילוצו להפסיק את המשימה |
| ולחזור מיד הביתה. לאחוז קטן מהתקלות יש השלכות מידיות |
| על יכולת הניהוג במטוס או על הסיכוי להנחתו בשלום: כאלו |
| הן התקלות ההידראוליות, תקלות המנוע, אש באויר או |
| תקלות כן הנחיתה. לא פעם הן מאלצות לנטוש את המטוס. |
| וכך סיפר סגן ה׳: ״הייתי באמצע הפניה לצלע הסופית |
| בגישה לנחיתה, בגובה |
| פתאום הרגשתי דפיקה, ותיכף אחר כך ירידת־סחב רצינית. |
| בלי מנוע, שוקע המטוס הזה כמו אבן, כך שלא היה לי הרבה |
| זמן. דיווחתי ברדיו על התקלה תוך פתיחת מצערת למבער |
| מלא, ונסיון־הצתה. בדיקת המחוונים הראתה זרימת דלק |
| נמוכה מאוד. קיפלתי את הגרר וניסיתי התנעה באדר, אבל |
| המנוע לא תפס. הגובה כבר היה מגבלתי והייתי חייב לקפוץ, |
| אבל כשהסתכלתי החוצה, ראיתי שאני טס לתוך איזה ישוב. |
| הודעתי ברדיו שאנטוש, והפניתי את המטוס הצידה. נטשתי |
| בגובה נמוך מאוד והמצנח נפתח לי ממש בפגיעה בקרקע.״ |
| הנסיון להציל את המטוס כמעט שעלה לסגן הי בחייו. למזלו |
| יצא בפגיעה קלה ברגלו, אבל כל חלקיק־שניה נוסף של |
| 26 אחור בנטישה, היה עולה לו בחייו |
| שחזור התקלה הטכנית שהביאה לנטישת המטוס, לרוב |
| הוא קשה ביותר ומבוסס על השערות וניתוחים. לא מעט |
| מטוסים אבדו בגלל תקלה טכנית שחזרה שוב ושוב, בלי |
| שהצליחו לאתרה. בעיה מפורסמת כזו נפתרה רק לאחר שטייס |
| הצליח לבצע נחיתת אונם בלתי אפשרית כמעט במטוס |
| פגוע, ואז ניתן היה לפשפש בקרביו ולמצוא את הגורם |
| לתקלה. |
| האם התקלה הטכנית היא תופעה בלתי נמנעת? נראה שכן. |
| למנוע, למשאבת דלק או לטרנזיסטור אין קפריזות, ואין הם |
| ״טועים״ כלל. כל מערכת שהיצרן בונה, נקבע לה אורך חיים |
| בהתאם ללחצים שבהם היא עומדת, החומרים שמהם היא |
| בנויה, וניסויי־ההתעיפות שנוסתה לפני שיצאה לשוק. כך |
| למשל, מתוכנן שלד המטוס לאורך חיים של כמה אלפי שעות, |
| וזוהי מעין התחייבות של היצרן כי בפרק הזמן המתוכנן, לא |
| יישברו הכנפיים, לא יתעוותו חציצי הגוף ולא יקרסו לוחות |
| F-105 |
| המעטפת — אם לא יופעלו על גוף המטוס עומסים החורגים |
| מהמותר. אם אין לך אמונות טפלות — הרי אין כל סיבה |
| שתניח שמערכת כלשהי שנבנתה ונוסתה בהקפדה, תיכשל |
| בטרם־עת. ואף על פי כן, מדי פעם קורה שטרנזיסטורים |
| נשרפים, מוטות סחב־דחף נשברים, ותאי שרפה נפרצים. אם |
| אין בתקלה כזו עקביות המעידה על פגם יסודי בתכנון — לא |
| נותר אלא לתקנה לאחר שהתגלתה, ואין מנוס מאיבוד אחוז |
| מסוים של המטוסים בגלל תקלות טכניות קריטיות. |
| לעתים ניתן למצוא בבדיקה מדוקדקת סימני אזהרה מפני |
| תקלה טכנית מתקרבת, כמו סדקים בפני המתכת, שבבים |
| בשמן המנוע, שינוי בצבע החלק וכר. את אלה מנסים לאתר |
| בבדיקות שגרתיות וקפדניות של מערכות המטוס השונות |
| בפרקי זמן קבועים לכל חלק. |
| סביר להניח, שעם ההתפתחות הטכנולוגית וצבירת הידע |
| והנסיון במטאלורגיה, באלקטרוניקה וכר, תגדל אמינות |
| המערכות, ויתמעטו התקלות. אחת הדרכים המקובלות |
| למלחמה בתאונות עקב תקלות טכניות, היא בניית מערכות |
| אלטרנטיביות למערכות הקריטיות במטוס. על אלו נמנות |
| המערכות להורדת כני הנסע בחירום, ערוצים תחליפיים |
| להעברת הכוח ממוט ההגוי להגאים, ומשאבות הידראוליות |
| וחשמליות אלטרנטיביות. בגלל האפשרות לכישלון מנוע |
| פתאומי, מוכרת עליונותו הבטיחותית של המטוס הדו־מנועי |
| על המטוס החד מנועי. אגב, חלקו של סעיף התקלות הטכניות |
| בכלל התאונות קטן למדי. |
| מם לגורמי־ טבע |
| אתה טס לתומך, הכל מסביב שקט ואתה שולט במצב — |
| ולפתע אסון: צפור פוגעת בחופה ושוברת אותה, ואתה מת |
| עוד לפני שפגעת בקרקע. אפשרות אחרת: אתה ממריא במזג |
| אויר גבולי, וכשאתה חוזר לנחיתה, לאחר בצוע המשימה, |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> אתה מגלה שהארץ מכוסה עננים מגובה אפם. אינך מצליח |
| לנחות והדלק נגמר... |
| מספר הואריאציות האפשריות לתאונות עקב גורמי טבע, |
| אינו גדול. לרוב ניתן להתרחק ממוקדי הסיכון; לטוס מעט |
| יותר גבוה מאזורים שורצי צפורים, לא להימצא במזג אויר |
| גבולי, להימנע מכניסה לתוך ענני סופה, וכר. אך לא תמיד |
| ניתן להמנע מסכנה זו. הכוננות המבצעית מחייבת לטוס |
| נמוך ולהמריא בכל מזג אויר. יש ללכת איפוא בדרך של |
| פשרה בין שתי חובות נוגדות אלו ולהסתכן בכך שמדי פעם, |
| ולעתים רחוקות, לא יהיה מנוס מלשלם לגורמי הטבע את |
| המם על האימונים המבצעיים. גם חלקן של התאונות מחמת |
| גורמי טבע אינו גדול, בכלל התאונות. |
| תאונות מסיבות אישיות — צוות קרקע |
| איש צוות קרקע שעסק בפירוק הגאי־מטום ותיקונם |
| הרכיבם במהופך לאחר שסיים את התיקון. בעת ההמראה |
| נעשו פעולותיו השגורות של הטייס — שהיו נכונות כשל- |
| עצמן — הרות אסון. המטוס התרומם מעט, הזדקר ונפל. |
| הטייס נהרג. |
| מפתח ברגים נשכח בטעות בקרביים של מערכת ההגוי |
| בעת תיקון המטוס. כעבור כמה חודשים, בעת גיחת ניווט, |
| גרמה תנועה קלה של ההגה שבידי הטייס להתרוממות חר- |
| טום חדה של המטוס. עקב ה־ |
| שני הטייסים את הכרתם לרגע. כשהתעוררו, מצאו עצמם |
| בצלילה פראית לעבר האדמה. לא נותר להם אלא לנטוש, |
| כדי להציל את עצמם לפחות. האם היתה זו השתרבבותו |
| לאחר הפגיעה בקרקע. שברי המטוס מתפזרים לפעמים על-פני שטח גדול של מפתח הברגים לצילינדר הגה־הגובה, שהביאה לתאונה? |
| איש צוות קרקע, שלא היה לו רשיון נהיגה, השתעשע |
| בנהיגת מלגזה בין המטוסים החונים. התוצאה; התנגשות בין |
| המלגזה ואחד המטוסים, ונזק חמור למטוס. |
| ועוד כהנה וכהנה. |
| הגורם החשוב ביותר לתאונות מהסוג המתואר לעיל הן |
| טעויות ומחדלים של בני אדם, )לרבות כל אלה שיש להם |
| יד בתפעול המטוס, להוציא את הטייסים עצמם(. מכונאים |
| ונהגים, שומרים ופקחי־טיסה — דומה שכל מקצוע יכול |
| לזקוף לחובתו, בחלק כלשהו של העולם, פגיעה במטוס משל |
| כוחותיו. |
| כשמדובר בבני אדם — כל טעות אפשרית. דומה, כי אין |
| עוד תחום שבו מוכח חוק זה, בצורה בוטה יותר. כל כמה |
| שלא יהיו התהליכים פשוטים, נוהלי העבודה קפדניים, |
| האנשים מתודרכים ומאומנים, והעונשים חמורים ומרתיעים |
| — תמיד יימצא מישהו שישאיר בורג קריטי בלתי מורכב, |
| צנור הידראולי מחובר במהופך, שימשוך ידית שאסורה |
| במשיכה או שימטיר צרור כדורים לבטנו של מטוס. ברוב |
| המקרים, תאונות אלה הן פרי התרשלות, אי ציות להוראות, |
| חוסר תשומת לב, או קוצר־יד. ברור שרובן בנות־מניעה, |
| ואמנם מתנהלת נגדן מלחמת חורמה: לימוד ואימון קפדני |
| לכל אלו המטפלים במטוס, נוהלי עבודה קשוחים שאינם |
| משאירים מקום לפרצות, בדיקת תקינות, לפני טיסה, של כל |
| חלק שעבר תיקון, עונשים חמורים על ביצוע לקוי או חריגה |
| מהוראות, וכר. ואמנם, על אך מורכבות־הטיפולים הנית- |
| נים למטוס באורח שוטף, ועל אך המספר הרב של אנשים |
| המסתובבים סביבו, מעטות התקלות הטכניות־אישיות, באופן |
| יחסי. בסופו של דבר, למרות היותו להלכה בר מניעה, אך |
| סוג־תאונות זה הינו מם קבוע שעל חיל האויר לשלם על |
| אימוניו. |
| תאונות מסיבות אישיות — צוות אויר |
| שתי עובדות בולטות לעין: בעשר השנים |
| איבד חיל האויר האמריקני מטוסים בשווי מיליארד דולר, |
| עקב תאונות שנגרמו מסיבות אישיות — באשמת צוות |
| אויר. כמחצית מכל התאונות בעשור זה נבעו מטעויות של |
| הטייסים. למרות החלפת המטוסים, והשינוי במשימות ובטק־ |
| טיקות הטיסה, ולמרות הדגש על בטיחות — לא השתנו |
| הסיבות לתאונות באחוזיהן, ב־ |
| שתאונות מכוניות, לשם השוואה, הן בעיקר פרי רשלנות, |
| חוסר־יכולת או חוסר־ידע, הרי כאן מוטיב הרשלנות שולי |
| ביותר. וכן הטייסים נבחרים בהקפדה על סמך כישוריהם, |
| וזוכים בהדרכה ואימון קפדניים תוך דגש מירבי על בטיחות. |
| מדוע בכל זאת קורות התאונות הללו? |
| כל תאונה אוירית אפשרית — ולא הדמיונית ביותר — |
| כבר ארעה במציאות. לכאורה מפליא הדבר שבשמים גדולים |
| ורחבים אלו, כשבידיו כלי זריז המתמרן בכל שלשת המישו- |
| רים, תיתכן התנגשות אוירית בלתי מכוונת. שהרי נדמה |
| שתמיד אפשר לראות את הכל, ולפנות ימינה או שמאלה, |
| למעלה או למטה, כדי •להמנע מהתנגשות. ובכל זאת — זה |
| קורה. מטוסים טסים בכוון קדימה, לא כן? ובכן, האם |
| אפשר ששני מטוסים יתנגשו בטן בבטן? — כן, זה קרה. |
| האם אפשר ששני מטוסים יטוסו זה מול זה או יתכנסו |
| לאותה נקודה משני כיוונים שונים, עד שיתנגשו ביניהם? — |
| כן, זה קרה. האם אפשר שמטוס שחזר ממשימה, יבצע גישה |
| שגרתית לנחיתה, ויתרסק אל הקרקע כמה עשרות מטרים |
| לפני תחילת המסלול? — כן, זה קרה. האם ייתכן ששני |
| מטוסים הטסים במשימות שונות יתנגשו ביניהם מבלי לדעת |
| זאת, אחד מהם ינטוש והשני ידדה לנחיתה — ושניהם לא |
| יידעו מה בכלל קרה,לפני שועדת החקירה תוציא מסקנותיה? |
| — זה קרה. מסתבר שהכל כבר קרה.— כמובן שלא הכל |
| בארץ ולא הכל בשנים האחרונות, אבל לא נשארו הפתעות. |
| נפנה אל הסיבות העיקריות לתאונות מסיבות אישיות, |
| שבאשמת צוות־אויר. בין הגורמים לאבדן מטוסים באימונים |
| בולט הורטיגו — אבדן ההתמצאות במרחב. לא ניתן להטים |
| 27 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> מטוס ללא התמצאות מתמדת, כלומר ללא ידיעת מצב המ |
| טוס בכל רגע ביחס לקואורדינטות המרחב. ידיעתו של הטייס |
| את מצבו ניזונה משלשה מקורות: הסתכלות החוצה, פיענוה |
| הנתונים המופיעים במחווני הטיסה, ועיבוד מתמיד של שינויי |
| התימרון שהוא מבצע — כפי שהוא קולטם בחושיו — על |
| רקע ידיעתו הקודמת את מצבו במרחב. בתנאי טיסה מסוי- |
| מים — בלילה חשוך, באובר, או בתוך עננים — בטל מקור |
| האינפורמציה הראשון, כלומר, ההסתכלות החוצה. בבצעו |
| תמרונים חדים — או דווקא איטיים מאוד — בתנאים אלו, |
| ובעיקר בשעה של עייפות רבה או כאשר בשדה הראיה |
| נמצאים גורמים היוצרים אשליות אופטיות, נכנס הטייס בנקל |
| לורטיגו. במצב זה אינך מזהה נכון את מצבך: אתה יכול |
| להיות הפוך על הגב, ולחשוב שאתה ישר, או לצלול, ולהיות |
| סה — לעתים אין לן־ זמן לכך. אתה קרוב מדי לקרקע או משוכנע שאונה נוסק. לכן גם פעולות ההטסה שלך אינן |
| שהדברים מרחשים מהר מדי או שהמטוס מסרב לחזור |
| לשליטתך. במקרים כאלה, אין לך ברירה אלא לנטוש ולהציל |
| לפחות את עצמר. |
| ובכן, מה? לא לתפעל את המטוס בפינות הקשות? לא לטוס |
| בעת עייפות, אובך או לילה חשוך, כשסכנת הורטיגו אורבת? |
| בבטאון חיל האויר מם׳ |
| מים: ״אנחנו מתפעלים את המטוס כל הזמן על גבול הסחרור. |
| כך אנחנו מתאמנים בקרבות־אויר. מעבר לזה יש מגבלות |
| היצרן ומגבלות חיל האויר, אבל המגבלה העיקרית היא מה |
| שהמטוס יכול להוציא, שאת זה מותר לנו לעשות.״ חד |
| וחלק. אם אנחנו רוצים בחיל האויר הטוב בעולם וביכולת |
| להגן על שמי המדינה בכל שעה ובכל מזג אויר, אם אנחנו |
| רוצים אלופי הפלות — כזהו האימון שעלינו לעשות, אף |
| זה מה שנותר מפאנטום לאחר סחרור, התרסקות ושריפה |
| נכונות. המטוס נכנם מהר מאוד למצב דינמי של איבוד גובה |
| ועליית המהירות. בשלב זה ניטל עליך להלחם לא רק בתחו- |
| שותיו, אלא גם במטוס ה׳לולל לאבדון. |
| לרוב מזהה הטייס בעוד מוער שהוא בורטיגו, ועובר |
| להטסה לפי המכשירים ובנגוד לתחושותיו, עד שתמונת |
| העולם ״מסתדרת״ מאליה. לעתים הזהוי מתאחר או שהטייס |
| אינו מספיק לבצע את פעולות ההיחלצות בזמן, ואז התו- |
| צאה קטלנית. בתאונות רבות שאירעו עקב ורטיגו, נהרגו |
| הטייסים מאחר שניסו, ״בכוח״, לחלץ את מטוסם, במקום |
| לנטוש אותו. |
| במקרים רבים נבעו תאונות המטוסים מתפעולם מעבר |
| למגבלות שקבע היצרן או מעבר למגבלות היכולת של |
| הטייסים. אין זה ״שוויץ״ לשמו, או משחק. חריגה מחוץ |
| למעטפת הטיסה — בעיקר לתחום המהירויות הנמוכות |
| והתמרונים המגבלתיים — עשויה להקנות יתרונות משמעו- |
| תיים לטייס המסתכן. למעשה, אחד ההבדלים בין הטייס |
| הטוב לטייס הבינוני הוא בכושרם לתפעל את המטוס בפינות |
| הקשות של מעטפת הטיסה. כמו אריה בקרקס שאתה דוחקו |
| לפינה, עוד קצת ועוד קצת. ככל שאתה מאלף טוב יותר, |
| אתה מעז יותר. אתה מעז עוד צעד אחר והוא מגרגר בזעף!, |
| אבל נסוג. עוד צער — ולפתע הוא מסתער עליך. הסתערות |
| זו היא אבדן השליטה במטוס, הזדקרות, סחרור. המאלף |
| אם הדבר כרוך באובדן אחוז מסוים של מטוסים ואנשים הטוב יודע לסגת בזריזות ולהרגיע את האריה הזועף. בטי־ |
| בשל תאונות אמונים. ברור שאין להסיק מכך שכל גדר |
| פרוצה וכל סיג מותרי, יש מגבלות טיסה חמורות לאמונים, |
| והכשרתו של טייס נמשכת שלב אחר שלב וללא קפיצות. |
| תאונות המטוסים האמורות מתרחשות למרות מגבלות אלו. |
| ההתנגשות באויר |
| סיבה שכיחה אחרת לתאונות מטוסים — ואולי הכאובה |
| מכולן — היא התנגשות באויר. כאובה, משום שתמיד מעו- |
| רב בה יותר ממטוס אחד ולא פעם מתקפחים חיי אדם: |
| משום היותה כל כר בלתי צפויה, כל כך מיותרת, כל כך לא |
| הלק מהמציאות ההגיונית שמסביב. הורטיגו או הסחרור, |
| התקלה הטכנית או מזג האויר — כל אלו הן צרות שהטייס |
| מודע להן, מכיר את התנאים המסייעים להיווצרותן, |
| משתדל להימנע מהן. לא כר ההתנגשות. לעולם אין |
| היא פרי מהלר דברים בלתי נמנע. מטוסים חולפים זה |
| מלל זה בכל קרב אויר, ופעם — ללא הבדל מהפעמים הקוד- |
| מות — הם מתנגשים. פעמים רבות נכנסים מטוסים למוקד |
| קרב בלי שיראו את כל המטוסים האחרים. תמיד הם מגלים |
| לבסוף את כולם, ופעם — הם מתנגשים. למה דוקא עכשיו? |
| מה פתאום? למה דוקא אני?... הסיפורים הם לפעמים דמיו־ |
| ניים עד כדי כר שאתה נוטה להניח שלא היתה כאן הסתב- |
| רות סטטיסטית, אלא ישנה יד מכוונת בכל ההתרחשויות. |
| 28 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> התרסקות של מטרם |
| ״מידוויי״ |
| שלוש אמונות גורמות לטייסים להדחיק את אפשרות |
| ההתנגשות מראשם: ״התיאורייה של השמים הגדולים״, ״לי |
| זה לא יקרה״, ״אם נגזר עלי שאתנגש, אז כלום לא יעזור |
| לי״. מרחבי השמים עצומים. מה הסבירות שמספר יתושים |
| המסתובבים בחללו של בית קולנוע יתנגשו זה בזה, ואלילו |
| הם עיוורים וחרשים? זוהי האמונה. הוסף לבך את |
| תחושת הבסחון המפורסמת של ״לי זה לא יקרה״, וכנגד זאת |
| את הפאטאליות של ״אם נגזר אז אין מה לעשות״, ותמצא |
| את גישתו של הטייס הממוצע. ברור שתפיסות אלו הן |
| פרימיטיביות ומעידות על ראיית ההתנגשות כארוע מיסטי, סקייהוק בנחיתת גחון )על בירון גחון( |
| אבל זה הלא מונח ביסוד תורת ההסתברות: במספרים גדו- |
| לים היא נעשית הגיונית אבל בכל מקרה בודד כשלעצמו, |
| בעיקר אם הוא גורלי — אתה מתפתה בקלות לתלות את |
| הקולר בגורמים מיסטיים. |
| ובכל זאת מדוע מתנגשים מטוסים באוירי ברוב המקרים, |
| הסיבה היא חוסר קשר עין עם חלק מהמטוסים בקרב, בעוד |
| שכולם מתפעלים נגד כולם, התרכזות בנקודה מסוימת — |
| בכוונת, למשל — והזנחת ההסתכלות סביב, או חוסר מודעות |
| להתהוות סכנה, עד לרגע מאוחר מדי. מטוסי הקרב המודר- |
| ניים הם קטנים, מהירים מאוד וצבועים בצבעי הסוואה |
| יעילים. אתה מגלה אותם רק בטווח קרוב, והמצבים היחסיים |
| שביניהם משתנים במהירות. כן יש לכל מטוס גזרות ראיה |
| מתות, שהסכנה יכולה להגיח דוקא מהן. כאשר שני מטוסים |
| טסים זה מול זה בנתיב התנגשות ובמהירות יחסית של |
| שלשה מאך ומעלה — משך הזמן בין ראית המטוס המתקרב |
| ובין ההתנגשות, קצר יותר מזה הדרוש לתמונה שנקלטה |
| ברשתית העין להגיע אל המוח ולהתעכל בו לכלל הבנה! |
| השלב המסוכן ביותר בכל גיחת אמונים הוא שלב ההמראה |
| והנחיתה. מטוס בנוי כדי לתמרן באויר. בריצת ההמראה |
| או הנחיתה הוא כבד, איטי, מסורבל. תקר בגלגל, שגיאה |
| בשיפוט, או כל בעיה אחרת, מחריפות בעיקר בגלל הקרבה |
| לקרקע. כאן אין כמעט שוליים לטעויות או לאי דיוקים, ולא |
| פעם נכשלים טייסים בפתרון בעיות דווקא בהמראות ונחי- |
| תות, בגלל חוסר יכולת, איטיות־תגובה, או טעות אנושית. |
| נראה שגם בסוג זה של תאונות לא ניתן לעשות הרבה |
| לפתרון הבעיה, אלא אם יוחלף האדם במחשב זריז. |
| רבות הן הסיבות האישיות האחרות לתאונות באשמת |
| צוות־אויר: ליקויים בריאותיים, בעיות־בית שאתה גורר עמך |
| אל המטוס, שעמום המביא לחוסר עירנות או להסתכנות |
| מיותרת, שובבות, טעויות בשיקול, ועוד. גם כאן מתנהלת |
| מלחמה ללא פשרות בגורמי התאונות. החל מקורם הטיס שבו |
| ,מנופים כל אלו הנחשבים כ״בעית בטיחות טיסה״, הרך |
| מעקב רצוף אחר כל טייס במהלך הכשרתו, וכלה בעטיפת |
| הטיסה במספר עצום של מגבלות ונוהלי בטיחות |
| SPACE |
| חיל האויר של הצי, הם דוגמאות לחומר תעמולה רשמי, שכל |
| עניינו בטיחות טיסה. |
| השאיפה להשיג מצב של חוסר־תאונות היא עדיין בגדר |
| אוטופיה. אמנם יחם התאונות לשעת טיסה נמצא כל העת |
| בירידה, אך עדיין הוא ניכר. מחיריהם הגבוהים של המטו- |
| סים המודרניים יוצרים לחץ כבד במגמה זו, אבל הערכתנו |
| היא שבתחים זה, התלוי במידה כה גדולה במעשי אנוש |
| ובמחדליו, עוד ארוכה הדרך למימוש השאיפה. |
| 29 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> כיבוי־אעו ב ־ |
| מאת אריה ברנע |
| הכל ירוק. שיחים עבותים ועצים תמי- |
| רים מכל עבר. זוהי התרשמותו הרא- |
| שונה באחד מבסיסי החיל. אך לא תמיד |
| ירוק כאן. לפעמים משתרבב צבע־אש |
| לירוק הזה וסכנה נשקפת לחיי אגשים |
| ולציוד יקר. ואז, אחרי שורת־סימנים |
| מוסכמת, מכוונים במגדל הפיקוח צלצול |
| ארוך לאזנו של רס״ר אהרון. תור שניות |
| נמצאים אנשיו בדיר, ללחום באש. |
| מלחמת יום־הכיפורים. הכבאים — |
| בכוננות מוגברת. מטוס פגוע נחת, כולו |
| בוער. כעבור שניות הגיעו מכוניות הכי- |
| בוי. הלהבות התקרבו למכלי־הדלק, |
| המלאים כמעט־לגמרי. עלולה היתה |
| האש לאחוז בהם כל רגע. ללא היסוס, |
| חילצו הכבאים את הטייס והשתלטו על |
| הדליקה. עוד מטוס נחת. הדליקה — |
| בראשיתה. כל נקודות־התליה עמוסות |
| פצצות. עוד רגע והתפוצצות אדירה |
| תרעיד את הבסיס. הכבאים עשו מלאכ- |
| תם בשקט, בדייקנות, עד תום. |
| כשאתה משוחח עם רס״ר אהרון על |
| עבודתו — דומה כי נסיון לדבר אתו |
| על נושא אחר לא יצליח, הוא יחזור |
| נת: ידע, תולדה של לימוד עיוני והרבה לעבודה — אתה מרגיש מזיגה מעניי- |
| נסיון, והתלהבותו של אדם שרק אתמול |
| זבה בתפקידו, אח כי אהרן הוא בעל־ |
| ותק. |
| ״עליתי מתורכיה ב־ |
| עבודת־כפיים אפשרית )הבעיה היתה אז |
| למצוא יום־עבודה(. הייתי חקלאי, |
| ועבדתי בכבישים, בנמל, במפעלי ים־ |
| המלח. בנובמבר |
| צה״ל. כעבור זמן קצר הגעתי לכאן. |
| לגף! כיבוי. היתה כאן מכונית־כיבוי |
| סככת עץ וכמה זרנוקים רקובים. |
| ״היום ישנם כאן כארבעים איש ושמו- |
| נה כלי־רכב )מכליות ורכב־הצלה(. |
| כל רכב כיבוי עולה כמאתיים ושבעים |
| אלף דולר. הוכחנו שאיננו מפגרים אחר |
| של חלקי החיל, וכי אנו צועדים, בתחו- |
| מנו, בשורה הראשונה של המדינות |
| המפותחות.״ |
| ליד ההגה, בלי לנסוע |
| ״מהם תפקידי הגויי״ |
| ״ראשית, למנוע דלקות ולכבות בב- |
| וזאת בכוננות של עשרים וארבע שעות. סיס וברדיוס של קילומטרים סביבו, |
| בכל זמן הטיסות אנו מוכנים להזנקה |
| שאותה מפעיל מגדל הפיקוח בהודעות |
| וצלצולים. |
| ״הקושי העיקרי הוא המתח הנפשי: |
| האנשים מנועים מלנוח בחדריהם, מלי- |
| הנות מהפסקת־״שקם״ ומקולנוע. הנה- |
| גים יושבים ליד ההגה כל היום, בלי |
| לנסוע. בבוקר, מיד אחרי שהתלבשו, הם |
| מתניעים ומחממים את מנועי המכוניות |
| ורק אחר־כך רוחצים את פניהם ועו- |
| רכים מסדר בוקר. |
| ״התפקיד השני הוא למנוע דלקות |
| במבנים ולכבותן. אנו גם דואגים לכך |
| שהמסלולים יהיו פנויים, כדי למנוע |
| תקלות בהמראות ובנחיתות, ובעת הצו- |
| רך מקיימים כוננות ליד המסלול. כן |
| אנו מרבים בעבודות צביעה, גינון ובי- |
| נוי אבל האתגר שלנו — להציל. אנו |
| חייבים לחלץ בכל מחיר טייסים ממטו- |
| סים פגועים וזאת — עוד לפני כיבוי |
| הדלקה.״ |
| ״תוך כמה זמן מההזנקה עליכם לצאת |
| למקום הדליקה?״ |
| ״בזמן הטיסות — תוך שניות.״ |
| 30 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ״מה בקשר לרענון־הידע, ולאימונים?״ |
| ״יש תכנית־רענון תקופתית ואנו עו- |
| שים גם יותר מהנדרש בפקודות: החי- |
| דוש האחרון הוא מבחן קטן מדי יום, |
| לאתר את נקודות־התורפה בידע של כל |
| אחד.״ |
| ״מסתבר שלא קל לשרת בגר שלר. |
| איר האנשים מרגישים? כמה מהס נעשו |
| אנשי צבא־הקבע?״ |
| ״מתיר שנים־עשר נהגים — שמונה |
| הם בצבא־הקבע.״ |
| ״איר מגיעים לכר?״ |
| ״אני יכול לספר לה איר אני הגעתי |
| לכר. אני מעדיף לעבוד בשירות המדי- |
| נה, ולא במוסד ציבורי אחר, אינני מעו- |
| ניין בתחנת־כיבוי אזרחית, כי שם חסרה |
| תודעת ההצלה. |
| ״ומשהו על החבריה: כאן הרבה חיי- |
| לים, רבים מהמשרתים כאן משפחותיהם |
| מרובות ילדים והמצב הכלכלי או הרפו- |
| אי של הוריהם ירוד. אני רוצה שהם |
| ירגישו, שמישהו מעוניין לעזור להם. |
| לפחות פעם ביום נכנס אלי חייל עם |
| בעיותיו ואני משתדל לעזור. האנשים |
| מקבלים מזון משובח ומבלים את מעט |
| הזמן הפנוי במשחקים ובצפיה בטלבי- |
| זיה. במגבלות הכוננות, הם יכולים להש- |
| תתף בכל האירועים בבסיס. המוראל |
| גבוה, אולי גם משום שאנו דואגים |
| להסביר לאנשים את חשיבות התפקיד״. תורת־לדולמה־באש |
| ״באילו כלים פועלים הכבאים?״ |
| רס״ן נ. ממטה חיל־האויר הוא ראש |
| מדור ציוד הג״ס )הגנה סבילה( — |
| אב״כ )לוחמה אטומית־ביולוגית־כי־ |
| מית(. הוא כדבריו, אחראי לציוד הכי- |
| בוי: מטפים, זרנוקים, מזנקים )חלקו |
| המתכתי של הזרנוק, המתיז את המים(, |
| חמרי הכיבוי )כולל ניהול מאגר גדול |
| ויקר( וציוד אישי לכבאים: סרבלים |
| חסיני אש, קסדות וכלי פריצה וחילוץ. |
| אנשיו מתכתבים ברציפות עם היחי- |
| דות, לבירור מצב ציודן וצורכיהן החד- |
| שים, ועורכים ביקורת לעדכון רשימות־ |
| המלאי. ״אנו מנסים להגיע לדיווחי־ |
| מלאי מדוייקים יותר,״ הסביר רס״ן נ, |
| ״ולשיפור תמונת הציוד ואיכותו.״ |
| המדור מסכם עם יצרני הציוד את כל |
| פרטיה של כל הזמנה דרר משרד הבט־ |
| חון. היצור, כולל ביקורת איכות וחלו־ |
| קת־הציוד בהתאם לתקנים, נמצא בפי- |
| קוח מהנדסים. אלה גם מכינים, ברא- |
| שית התהליר, את המפרט הטכני, הנר- |
| שם במשר כארבעה חדשים. עם השלמת |
| הייצור נרשמת הוראה טכנית, הכוללת |
| את יעודו של הפריט, תכונותיו, מבנהו, |
| הוראות הפעלתו ואחזקתו ורשימת |
| חלקיו, על מספריהם הקטלוגיים. |
| שעליו מופקד רס״ן נ, שוחחתי עם סרן כדי לשמוע מה עושה החיל בציוד, |
| שמואל, ראש מדור התגוננות. ״זכות־ |
| הקיום שלנו מותנית במהירות־התגובה |
| של האנשים.״ אמר. ״אנו סומכים על |
| מהימנות הציוד ומיומנותם של האנשים. |
| לכן מעולם לא נשרף טייס ישראלי בדל־ |
| קה קרקעית.״ הסיכון לכבאים, כר סי- |
| פרו לי במדור התגוננות, הוא עצום: |
| המלאכה קשה. עם זאת, האנשים צרי- |
| כים להשתלט על כל דלקה ב־ |
| משום כך, וכדי ליצור עתודה פיקודית, |
| הם עושים להעלאת רמת המגויסים |
| לגפי הכיבוי ולשכלול האמצעים: גובשה |
| תורת־לחימה מיוחדת, הוגדרו הצרכים |
| המבצעיים, ונקבעו אמות־המידה לשי־ |
| מוש באמצעי הכיבוי. |
| ״שלושה כבאים קיבלו צל״ש מהר־ |
| מטכ״ל על אומץ־לבם.״ נזכר סרן שמו- |
| אל. ״פעם אחת — משום שאי־אפשר |
| להעניק אות הצטיינות אחרי כיבוי כל |
| דלקה״. לטיפוח גאוות־יחידה אצל |
| הכבאים החיליים הוכן תג־יחידה מיוחד. |
| סרן שמואל יזם את ״יום הכבאי״, |
| הנערר השנה בפעם השניה. |
| מספר קבוצות התכנסו בבסיסו של |
| רס״ר אהרון ביוני |
| בכיבוי ברכות־דלק וחביות בוערות |
| ובפריסת מערכת לאספקת מים. הקבו- |
| צות חלקו לשני בתים, והמנצחות |
| בשניהם התחרו בכיבוי מטוסים בוערים. |
| ״התחנות האזרחיות מכבות דלקות |
| במשך שעות, ואילו בחיל־האויר הכל |
| נמשר שניות,״ סיפר מי שהיה קצין |
| כיבוי במוסד אזרחי והצטרף ככבאי |
| לצבא הקבע. |
| בחלקה האחרון של התחרות הובערו |
| בזה אחר זה שני מטוסים שיצאו מכלל־ |
| שימוש. להבות ועשן התנשאו לגובה |
| רב וליהטו את סביבתם. כשהדלקה הת- |
| עצמה די־הצורך, ניתן האות. לכל מטוס |
| התקרבה מכונית־כיבוי שגודלה כשני |
| אוטובוסים ורעש־מנועה כשל טנק, |
| והנחיתה עליו בדיוק ובזריזות כמויות |
| אדירות של חומרי כבוי באמצעות תו- |
| תח וזרנוקים. כעבור דקה ומספר שניות |
| כובתה הדלקה, המטוסים התכסו בשכ- |
| בה עבה של אבקה וקצף. ״גם אנחנו |
| נעשה כר?!״ שאל בהשתאות חייל מ־ |
| קורס־כיבוי. |
| שאגות־הזוכים התערבו באנחות צער |
| של המפסידים, ועם מאבקיהן של הקבו- |
| צות לניקוד מדוייק של השגיהן, תרמו |
| לאוירה של ליכוד ואכפתיות. הקבוצה |
| המארחת, זו של רם׳׳ ר אהרון שהחזיקה |
| בגביע מאז ״יום הכבאי״ הקודם, לא |
| הגיעה לגמר. היא פיגרה במחצית הנקו- |
| דה בלבד אחרי רעותה, שהגיעה למקום |
| שני. |
| גם רס״ר אהרון עצמו נראה ״לוקח |
| ללב״. באחד האוטובוסים, שהוביל את |
| האנשים לחדר־האוכל, שאל אותו חייל |
| מבסיס אחר: אתה מאוכזב?״ ״לא.״ |
| השיב בקול מאוכזב דווקא, והחל |
| להסביר בפרטי־פרטים, ובעוד גופו |
| הופך, לצורך המחשה, פעם למטף, פעם |
| המשך בעמוד |
| 3) |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>IN |
| מאת אהרון לפידות |
| דגם הרקולס בידיו של האספן אשר רוט, ליד מדף גדוש דגמי-מטוסים |
| אשר רוט הוא בן |
| לו עבורה מסודרת. הוא נשוי לרליה |
| השחרחורת והחמודה, ויש להם כמה |
| זאטוטים בבית. ועוד משהו: לא פחות |
| מארבע מאות דגמים שוגים של מטוסים. |
| רבים מקוראי הבטאון חוטאים בסתר או |
| בגלוי בבניין דגמים. במכתבי הקוראים |
| המגיעים למערכת — אנו נשאלים |
| לעתים קרובות מה גורל דגמי הנייר |
| שהבטאון מצרך מדי פעם לחוברותיו. |
| אצל רבים מהקוראים עומדים דגמי |
| הנייר והפלאסטיק על המדפים בספריה, |
| או תלויים על התקרה וצוברים אבק, אך |
| אצל מי מכם, עומדים מאות דגמים |
| מסודרים למחלקותיהם, נקיים ומצוח- |
| צחים כאילו יצאו זה עתה מבית החרו- |
| שת, צבועים בצבעיהם המקוריים, ענודי |
| סמלי טייסותיהם וממוספרים כחוקי אצל |
| אשר רוט. |
| לאשר יש מדןה לכל נושא: מטוסי |
| מלחמת העולם השנייה, אמריקניים מפגש דגמים של חדש וגם ישן, כולל |
| 32 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> מעבדת הדגמים של אשר, איש הדגמים המד־ן |
| ארבע מאות דגמי מטוסים מסודרים למחלקותיהם ובריטיים מחד, וגרמנים מאידך; מטוסי |
| מלחמת קוריאה, ומלחמת וייטנאם. מטו- |
| סי הקו הראשון של ארה״ ב ובריטניה, |
| ומטוסי חיל־האויר מ״פוקר״ ער |
| לא חסר אחר: ובכמה סדרות: בקנה־ |
| מידה |
| מירה של |
| אהבתו של אשר רוט למטוסים קשורה |
| בחוויית־ילדות. אשר נולד במושב חמד, |
| השוכן כבוד בקצה המסלול של שדה־ |
| התעופה בן־גוריון. הוא ינק את רעש |
| המטוסים עם חלב אמו וגדל על המר- |
| אות ונחיתות. מיותר לציין, שניסה להת- |
| קבל לקורס טיס, אך הגורל רצה אחרת |
| והוא הגיע ל״גולני״. מאז הפנה את |
| מרצו ואהבתו לדגמים. ואל ייקל הדבר |
| בעיניכם. מהירי הדגמים מרקיעי שחקים |
| עם האינפלאציה, והעבודה הכרוכה |
| בבניית דגם בקנה מידה של |
| כת חמישה חודשים. |
| דליה, האשה הנאמנה, מתייחסת |
| הבעל הבא הביתה עצבני מהעבודה, לתחביב ברגשות מעורבים. מצד אחד, |
| מסתגר לשעה בחדר העבודה הקומפקטי |
| והמשוכלל שלו — ויוצא רגוע. מצד |
| שני, לפעמים צריך לחכות לו עד שתיים |
| בלילה, ואפילו מאוחר יותר, עד שיואיל |
| ויניח למטוס באמצע בנייתו. |
| כל הסוחרים והיבואנים לדגמי־ המטו- |
| סים מכירים אותו היטב — ודואגים |
| להעביר אליו כל דגם חדש. ״הבעייה |
| היא״, אומר אשר, ׳שהחברות בהו״ל |
| אינן מסוגלות לייצר דגמים במהירות |
| שבה אני בונה אותם.״ הוא משתדל |
| לדייק, ולכל דגם שהוא בונה, נותן |
| סימני זיהוי של מטוס קיים, או מטוס |
| שאינו קיים עוד, ודואג להתעדכן בנושאי |
| תעופה ודגמים. ספרייתו גדושה ספרות |
| וחוברות בנושא. |
| ולכל הקוראים, שנושא הדגמים מגרה |
| את דמיונם, מציע אשר להמשיך ולבנות |
| דגמי מטוסים, לדייק ככל האפשר, |
| ולהתעדכן בעזרת פרסומים וחוברות. |
| מלאכה נעימה! |
| 33 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> פואימה פדאגוגית |
| אויחת |
| מאת אריה ברנע |
| מראה חדש בנוןש בסיסי חיל־האויר: עשרות בני עשרה בבגדי־עבודה |
| צבאיים. אותם אימץ צה״ל במבצע לאומי־ חינוכי מיוחד. |
| מעל החיל מרכזים את הנושא ענף |
| נוער וחיילים — טיפול מיוחד באגף! כח |
| אדם, שבמטכ״ל, משרד העבודה וה- |
| רווחה ורשת ״עמל״. הגוף החילו, המטפל |
| בעניין, הוא ענף חינוך. מסבירה העו־ |
| סקת בכך, רס״ן יעל: ״מספר הנערים |
| הרגיל בכל קבוצה הוא בין שמונה |
| לחמישה־עשר, וגיליהם — בין ארבע־ |
| עשרה לשבע־עשרה. הם עובדים בנג־ |
| ריות, במוסכים ובבתי־מלאכה אחרים. |
| לכל קבוצה כזו מדריך מטעם משרד |
| העבודה והרווחה, ומורה חיילת חילר |
| האויר. כל נער לומד אצל מורה זו עד |
| שמונה שעות בשבוע. הלימודים מת־ |
| נהלים על־פי הרמות — בקבוצות קט־ |
| נות, לעתים — עם כל נער בנפרד. |
| בכל בסיס מועסקים הנערים, הגרים |
| בסביבתו. הם מגיעים אליו בהסעה מדי |
| בוקר, כך גם מוחזרים ממנו. שם הם |
| מקבלים בגדי עבודה, שתי ארוחות |
| ואפילו משכורת יומית. |
| המטרה הראשונה, שאותה אנו משי- |
| גים, היא יצירת הרגלים של סדר־יום |
| קבוע ושל התמדה.״ |
| הנערים של מתי |
| מתי )מתילדה, לא מתתיהו( היא |
| רעייתו של קצין באחד הבסיסים הגדולים |
| של חיל־האויר. ״הגעתי לכאן כ-מחלי- |
| פה לשלושה חדשים׳ — ונשארתי |
| שנתיים, עד היום.״ אני שואל אותה על |
| הנערים, והיא משפילה עיניה ואומרת |
| בשקט אופייני: ״אני אוהבת אותם. |
| חשוב לי מה יקרה להם.״ |
| מתי משתדלת להיות שותפה לכל |
| ענייניהם של הנערים, ללא פגיעה בפר־ |
| טיותם. הם לומדים להיות פתוחים יותר |
| לזולתם ולהשיג את מטרותיהם בשכנוע, |
| לא בכוח: מתנתקים מהיחס העויין' |
| לסמכות. מאיר שטרית: אוהב את הבסיס עברם של הנערים לא פיתח בהם יחס |
| חיובי ללימודים. כשמתי חגיעה למקום־ |
| העבודה החדשה שלה והכריזה, שמעתה |
| יהיו הלימודים סדירים — הם... החרימו |
| אותה. |
| והיום? |
| ״כשענת יצאה להשתלמות — ׳הרגו׳ |
| אותי בשאלות על מועד שובה״, מספרת |
| מתי. הנערים מצהירים בחום, שלא היו |
| מחליפים את מתי או את ענת בשום |
| מדריכה או מורה אחרת, לו הוצעה |
| להם עיסקה כזו. |
| טוב מכל מתברר המהפך שבהם מת- |
| נסים הנערים מדבריהם עצמם. |
| מאיר שטרית מגן־יבנה הוא בן שבע־ |
| עשרה וחצי. ״הפרעתי בבית־הספר, |
| והמורה־היועץ הציע לי לעבור לכאן״. |
| הוא עובד כבר יותר משנה בנגריה של |
| הבסיס, ״אוהב את המקום״ ורכש חב- |
| רים מבין הנערים וגם מבין החיילים. |
| w₪₪m |
| יוסי אלגרבלי: ״פאנציר-מאכר״ |
| 34 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>WHMM |
| מאיר ממן: גם בשירות הצבאי באותו מקום |
| בעבודה: הכל בגלל מסמר |
| בתום השנה הראשונה היו שני הצדדים |
| שבעי רצון. היום עובד מאיר בבסיס |
| כ״אזרח־עובד־צה״ל״ לכל דבר. הוא |
| רוצה להתגייס לצה״ל — ולהתגייס לנג- |
| ריה ״שלו״. |
| מגז־יבנה בא גם — מאיר ממן, בן |
| חמש־עשרה. לאחר שעזב את בית־הספר |
| ניסה לעבוד במפעל עצים ביישובו. לפני |
| כחצי שנה סיפרו לו חברים שבבסיס שבו |
| הם עובדים, מקבלים בגדים וכסף ״ולומ- |
| דים מקצוע״. לאחר תקופה קצרה בגף |
| הרכב עבר ליחידת הבינוי, ובה הוא רוצה |
| ועוד נציג של אותו יישוב: ויקטור לשרת גם לאחר גיוסו. |
| אזולאי, בן שבע־עשרה, נמצא במקום |
| כבר שנתיים. ויקטור למד בבית־ הספר |
| ״עד אמצע כיתה י״׳, ועד אז הספיק |
| להכיר שש)!( פנימיות וללמוד כמה |
| חדשים בבית־ספר אקסטרני. את מתי |
| פגש בתהנת־משטרה, שאליה הובא על־ |
| ידי אחיו ״כדי להפחיד אותי״. הוא הגיע |
| לבסיס, עבר מהרכב לבינוי ושוב לרכב, |
| ״התייאש״ — ועזב. ״הסתובבתי ארבעה |
| חדשים, עד שמאיר שטרית הציע לי |
| לחזור.״ כבר שנה הוא אפסנאי, אזרח |
| עובד צה״ל. בשירותו הצבאי וגם אחריו |
| הוא רוצה להיות נהג. |
| לפני תקופה דומה הגיע לבסיס ברוך |
| אוחיון מנס־ציונה, בן שבע־עשרה גם |
| הוא. חבר סיפר לו על העבודה בבסיס. |
| הוא מכונאי בגף הרבב, מרוצה מת־ |
| עבודה ומהחברים ומתכנן עתיד צבאי |
| דומה להווה שלו. |
| שפה משותפת עם ״בעל הבית״ |
| דני ניגרקר )״שם הודי״, הוא מסביר( |
| בן שש־עשרה וחצי, הגיע למקום לפני |
| שמונה חודשים. לאחרי שעזב את בית־ |
| הספר באמצע הלימודים בכיתה ט׳ ניסה |
| כוחו בעבודה בכמה מוסכים, וגם לו, |
| כלמאיר ממן, סיפר חבר, ש״בבסיס לומ- |
| דים מקצוע״. היום הוא מכונאי בגף |
| הרכב, ורוצה ללמוד בפנימיה הצבאית |
| בצריפין. את שירותו הצבאי הוא מבקש |
| לעשות כנהג, וייתכן, שיבחר גם להיות |
| איש קבע. |
| הנער האחרון, שאותו נכיר, הוא אחד |
| ה״בניימינים״ שבחבורה: יוסי אלגרבלי, |
| בן חמש־עשרה, מגו־יבנה. יוסי הוא גם |
| חבר ״טרי״ בקבוצה — הוא נמצא בה |
| חמישה חורשים. את בית־ הספר עזב ויקטור אזולאי: לפני הבסיס — שש פנימיות |
| בשנה וחצי |
| בכיתה ח׳, ניסה לעבוד בגידור ובמחסן |
| עצים. עד פגישתנו עבד במוסך ה״רי־ |
| קשות״, במסגריה, בנגריות התחזוקה, |
| בזו של הבינוי. עכשיו הוא, כדבריו, |
| ״פאנצ׳ר־מאכר״, וסוף־סוף מצא שפה |
| משותפת עם ״בעל־הבית״. הוא רוצה |
| לשרת בצבא כנהג. |
| החבריה מסבירים בפשטות את הס- |
| תגלותם המהירה לסדר־יום קבוע: ״הת־ |
| להבנו מהבסיס״. גם לוא ירעו, שכך |
| תראה עבודתם, היו בוחרים בה, ואפילו |
| ברצון רב יותר משהיה להם. |
| ״בחירה מחודשת״ זו היא קנה־ מידה |
| חשוב להצלחתו של הפרוייקט. אלא |
| שאת אבן־הבוחן הראשונה רואים מדי |
| יום: ״הנערים ממשיכים לבוא׳/ אומרת |
| רס״ן יעל. גם האחראים בבית־המלאכה, |
| שהעסקת־ הנערים קשה להם, מכירים |
| בחשיבות המפעל, מתאמצים, מגלים |
| יחם אנושי — ורואים ברכה בעמלם. |
| ובפיה יש גם מענה לטוענים נגד |
| נחיצות העיסוק הצבאי בעניין. ״אין זה |
| נכון, שבעיות־הנוער אינן בעיותיו של |
| צה״ל.״ היא פוסקת. ״אנו חיים באותה |
| מדינה עצמה.״ |
| )חלק מהנערים שמדובר בהם השתח- |
| ררו בינתיים מהשירות(. |
| 35 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> וירהעולםבאוירהעולםבאו״רהעולםבאוירהעולםבאויוהעולםבא |
| פארנבורו |
| מאת יוסף! בודנסקי |
| בתחילת ספטמבר התקיים בבריטניה |
| יריד־התעופה הבין־לאומי פארנבורו |
| 79 |
| רמתו של היריד, ביחוד בשל ההשתתפות |
| הדלה של מציגים מארה׳׳ב והימנעותו |
| של ישראל ובריה״מ מלהציג. כמעט |
| שלא הוצגו ביריד מטוסים צבאיים חד- |
| שים. עיקר הדגש הוא על מוצרים אזר- |
| חיים וגם כאן הוצגו יותר דגמי מטוסים |
| ותכנונים לעתיד הקרוב והרחוק מאשר |
| מטוסים מושלמים ממש. |
| הצטרפותה המחודשת של בריטניה |
| לפרוייקט האיירבוס באה לידי ביטוי |
| בתצוגה מרשימה של דגמי מטוס זה, |
| כאשר המודגשים הם, כמובן, הדגמים |
| הבריטיים. גם חברת ״בואינג״ הציגה |
| ובעיקר ה־ד |
| בשלבי תכנון מתקדם ובניית אבות־ |
| טיפוס, בעוד שה־ |
| ני בלבד. |
| התצוגה הצבאית התמקדה בתחרות |
| בין בריטניה וצרפת. שתי המדינות הציגו |
| מספר דגמים חדשים, שהם בעלי שוק |
| פוטנציאלי, במיוחד בקרב מדינות־ערב |
| ומדינות העולם השלישי. היריד היה |
| במוצהר תחילתו של מסע־שיווק למוצ- |
| רים אלה. |
| בתחום המסוקים• הוצג מיגוון רחב של |
| מסוקים. בלטה כאן הטפיחה העצמית על |
| השכם של יצרני המסוקים למיניהם. |
| ביריד הורגשה היטב המגמה הכללית |
| בשוק המסוקים, של תכנון מסוקים |
| כאחד. בינוניים בעלי ישומים צבאיים ואזרחיים |
| בתחום מערכות־הנשק הוצג מיגוון |
| מערכות נ״מ, נ״ט ומערכות ימיות. |
| הוצגו גם מספר סוגי ״נשק חכם״ בתכנון |
| אירופאי ואמצעי לייזר ניידים. האירופים |
| הציגו גם מספר חידושים בטכנולוגיות־ |
| ייצור. |
| נושא נוסח שעליו הושם דגש הפעם |
| בפארנבורו, היה תפעול שדות־תעופה. |
| כאן באו לידי ביטוי אמצעים לתיקון |
| מסלולים וסידרה מרשימה של כלי־רכב |
| לגרירה ותחזוקה שוטפת. |
| להלן נסקרים כמה מהמוצרים הצב- |
| איים העיקריים שהוצגו ביריד. |
| 36 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> (״רהעולםבאוירהעולםבאו״רהעולםבאוירהע |
| יכולת הנשיאה שלו ואת ביצועיו. מרשי- |
| מות הן הכנסת מכשור התקיפה ושיפור |
| הראות בחרטום המחודש של המטוס. |
| בין המכשירים שהוכנסו — מד־טווח |
| לייזר. בדגם זה הוצמדו מארזי התות- |
| חים שבגחון המטוס כחלק אינטגראלי. |
| בכך הוגדלו כמויות התחמושת שהמטוס |
| מסוגל לשאת. |
| ניסויים שנערכו בראשית שנות השב- |
| עים באבות־ הטיפוס של ההארייר על |
| נושאות־המטוסים והמסוקים של הצי ה- |
| בריטי הוכיחו, כי יש לתכנן, למעשה, את |
| המטוס מחדש, לפני שיתאפשר ניצולו |
| האופטימאלי. התוצאה של פרוייקט זה |
| הוצגה לראשונה בפארנבורו בדמות הסי־ |
| הארייר |
| סח חדשה עוד יותר של חפגאסוס — |
| ה־ |
| 103 |
| ומכשור העונה לסטאנדרטים של הצי |
| במטוס הותקנה מערכת־שליטח מרכזית |
| מתוצרת ״פארנטי״ ומכי׳ מ סורק אויר־ |
| אויר ומכ״מ אויר־קרקע, המאפשרים |
| שימוש במיגוון רחב יותר של מערכות־ |
| נשק. עם זאת, אין שיפור מרשים בביצו- |
| עיו של הסי־הארייר, בהשוואה לביצועי |
| הרגמים הראשונים של המטוס. |
| עד היום היתה מיגבלתו העיקרית של |
| ההארייר, — פרט לביצועיו הנחותים — |
| כושר־הנשיאה הירוד שלו. הדבר התב־ |
| טא בעיקר כאשר היה צריך להמריא |
| אנכית. נשיאת מטען משתלם מבחינה |
| צבאית מחייבת מסלול באורך של |
| 1,000 |
| פירוש הדבר למעשה, קטילה של מרבית |
| יתרונותיו כמטוס |
| העיקרית של הצי הבריטי מהמטוס נבעה |
| מהעובדה, שביצועיו לאחר ריצה בת |
| 100 |
| זהים כמעט לחלוטין לביצועיו לאחר |
| המראה אנכית. אי־לכך היה המטען |
| המועיל שנשא אפסי ממש. |
| הפתרון שאליו הגיעו הבריטים, לאחר |
| מחקר מייגע, הוא ה״מקפצה״. ״מקפצה״ |
| זו הוצגה בפומבי, לראשונה, בפארנבורו. |
| העקרון שמאחורי ה״מקפצה״ הוא בניית |
| מסלול אלכסוני. כאשר המטוס יינתק |
| ממנו יימצא במסלול באליסטי, עם מהי- |
| רות התחלתית קטנה יחסית, אולם עם |
| אפשרות להגדיל אותה על־ידי שינוי |
| זווית צינורות הפליטה של המנועים. המקפצה של ההארייר בהשוואה לשינויים אשר אותם מתקי- |
| נה כרגע חברת ״מאקדונל־דאגלס״ |
| בדגם האמריקני נראה כי הבריטים הס- |
| תפקו למעשה, בקיים ושיפרו את המטוס |
| מעט מאוד. המסוק מונע בגירסה משופ- |
| רת של מנוע פגאסוס, בעל דחח מירבי |
| של מקמיר. להאר״ר |
| גולת־הכותרת של התצוגה הצבאית |
| בפארנבורו היתה ההופעה המרשימה של |
| מטוסי ההארייר לרגמיהם השונים. לרא- |
| שונה הוצגו שני דגמים חדשים של |
| המטוס. |
| ח״א הבריטי הציג את הדגם היבשתי |
| החדש של ההארייר |
| הדגם היבשתי הארייר |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ו״רהעולםבאוירהעולםבאוירהעולםבאו״רהעולםבאו״רהעולםבא |
| לשם כך פותחה עקומת מסלול, המגי- |
| עה לזווית הרמה שבין |
| לאחר ריצה אופקית בת |
| לאורך העקומה באורך |
| אמור לעזוב את קצה ה״מקפצה״ במהי- |
| רות של |
| הבאליסטי, הוא ימשוך כלפי מעלה עד |
| לשיא המסלול. זמן זה יאפשר לטייס |
| לכוון את המנועים ולהמשיך משיא |
| המסלול בתנאי הטיסה שנבחרו מראש. |
| המראה מה״מקפצה״ משפרת גם את |
| סיכויי הטייס במקרה שהמנוע כבה ברגע |
| הניתוק מה״מקפצה״. זאת מאחר שהמ־ |
| טוס יתנהג במקרה זה ככל מאסה המשו־ |
| גרת בזווית התחלתית מסויימת ויבצע |
| מסלול־קשת בטווח גדול מזה שהיה |
| מבצע מטוס שניתק באותה מהירות |
| ממסלול קונבנציונאלי שטוח. |
| בפארנבורו הוצגו המראות של |
| ההארייר ממקפצה בזווית ניתוק של |
| בלבד. אולם דוברי הצי דיווחו, כי כיום |
| כבר בוצעו המראות בזווית של |
| ויותר. נוסף להמראה עצמה הוצגו מספר |
| דגמים ושרטוטים של נושאות־מטוסים |
| מוצעות, שאחר המסלולים שלהם יהיה |
| ״מעוקם״. |
| יש לזכור, כי בריטניה עומדת להוציא |
| מן השירות עד לסוף העשור הבא, את |
| נושאת־המטוסים הקונבנציונאלית האח- |
| רונה שלה. גרעין הצי הבריטי יתבסס |
| לאחר־מכן על ספינות־שליטה קטנות |
| יותר, אשר עיקר כוחן יהיה במטוסי ה־ |
| A'TOL |
| נת חשיבות המחקר והפתרון שהוצע. אם |
| הפתרון יאומץ, הרי יכתיב הדבר תנאי |
| התחלה גם לדורות הבאים של מטוסי |
| n |
| מטס ההאריירים עצמו היה מרשים |
| שני הדגמים ביצעו המראות ונחיתות |
| אנכיות, כאשר הדגם היבשתי נושא ציוד. |
| לאחר־מכן המריא הסי־הארייר מה״מק־ |
| פצה״ בצורה אלגנטית מאוד. לאחר |
| ביצוע תרגילי אוירובאטיקה, בהם הסת- |
| מך גם על |
| כשהוא מציג בכך פרופיל משימה מייצג. |
| השוואת ביצועי המטוסים הבריטים |
| החדישים עם ביצועיו של ה־ |
| )גירסת ״מאקדונל־דאגלס״ לדור הבא |
| של ההארייר עבור המארינס האמריק־ |
| ני( מורה עד כמה אפשר עוד לשפר |
| שייתכן מאוד שהבריטים היו חפוזים את התצורה היסודית ומוכיחה מחדש |
| בהחלטתם להכניס את מטוס ההארייר |
| לייצור שוטף ולא חיכו למחקר יסודי |
| יותר. |
| הדגם של העי — הארייר |
| לויראז |
| עם הצגתו הראשונה בפומבי של |
| המיראד |
| הדלתה, אשר עד היום, היתה התצורה |
| המוצלחת ביותר שלו. המיראז׳ |
| נועד להיות התשובה הצרפתית ל־ |
| לדור בעתיד הבא של מטוסי־הקרב. |
| מבחינה תצורתית — המיראז׳ הוא |
| מתיחה ושיפור של תצורת הדלתה |
| הקלאסית של ״דאסו״ — תצורה, שיוצ- |
| גה במשפחת המיראז׳ |
| להגיע לביצועים טובים בהרבה מאלה |
| של המיראז׳ים הקודמים שופרה כנף |
| הדלתה. לכנף הוספו אלבונים משוכ- |
| ללים וגדולים המשתרעים, למעשה, לכל |
| אורך המוטה. שפת־ההתקפה מורכבת |
| ממערך כנפוני שפת־התקפה המופעלים |
| אוטומאטית בעת ביצועים חריגים של |
| בכוונה לשפר את מערך המערבולות המטוס. |
| ולמנוע פגיעה ברגישות הגה הכיוון, |
| הותקנו שני כנפונים זעירים בקצות |
| כונסי־האויר. הכונסים עצמם, מבוססים |
| גם הם על הכונסים רבי הניסיון של |
| המיראז׳ |
| במטרה להגיע להפרעות מינימאליות של |
| שכבות גבול ומערבולות לא־רצויות. |
| החידוש המרשים ביותר בכנף המיראז׳ |
| 2000 |
| אל תוך הגוף. בכך הצליחו מתכנני ה |
| מטוס למנוע את ההתנגדות הנוצרת |
| כתוצאה מהתנגשויות הזרימות סביב ה- |
| גוף והכנף ולהרוויח נפח, שאותו ניצלו |
| להתקנת מכלי־דלק נוספים. |
| הגה הכיוון של המטוס גדול וחדש. |
| הוא מאופיין בשלל מכשור אלקטרוני |
| ijJv |
| מיראז׳ |
| 38 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> רהעולםבאףרהעולםבאו״רהעולםבאוירהעו |
| החיל הזמין למעלה מ־ |
| החלפת צי המיראז׳ |
| המטוס את השוק כמין ״ |
| עניות״, כך שהצרפתים מאמינים כי |
| המטוס אינו מפריע לפיתוח המתוכנן של |
| המיראז׳ |
| המדינות העניות.״ |
| אורך; מידות המטוס: מוטה |
| שטח כנף; מ׳ |
| פוגה |
| מבט מלמטה על מיראז׳ |
| מיגווז החימוש של מיראז׳ |
| הותקנו גם שני כנפונים האמורים |
| למשוך אליהם מערבולות ולאפשר זרי- |
| מה חלקה עד כמה שאפשר סביב הגה |
| הכיוון עצמו. מייצב הכיוון הוא החלק |
| בעל התכנון החדשני ביותר במטוס. |
| הכנף והמייצב נבנו גם מחומרים מורכ- |
| בים, תוך ניצול הטכנולוגיות החדשניות |
| ביותר הידועות באירופה. |
| מערכת הניהוג והשליטה של המטוס |
| היא מערכת ״טוס־על־חוט״ ואף שה- |
| מטוס הוא בעל יציבות שולית בחלקים |
| מסויימים של המעטפת שלו — התנה- |
| גות ההגאים זהה לזו של מערכת היגוי |
| קונבנציונאלית וזאת בעזרת מערכות־ |
| תחושה מלאכו! נית. התקנתה של מערכת |
| את המטוס ביעילות רבה ללא יסורי־ כזו מאפשרת לטייסים מנוסים להטיס |
| קליטה מרובים. |
| המיראז׳ |
| נת של מנוע סנקמה |
| המנוע שופרו ושופצו לאור לקחי הפע- |
| לת המנוע במטוסי מיראז׳ |
| יסודי, שנערך בעקבות כשלון המיראד |
| 1 |
| בתצורה הנוכחית מאפשר המנוע טי |
| סה ממושכת במאך |
| יבש של |
| 19,850 |
| המיראז׳ |
| אוירית רב־משימתי. לכן, הוא מסוגל |
| לשאת את כל סוגי החימוש המוכרים |
| היום בחיל־האויר הצרפתי. לשם ניצול־ |
| יתר של המטוס תוכננו עבורו מינשאים |
| חדשים, רב־תכליתיים, כמו, למשל, |
| מינשא שניתן לתלות עליו ביחד פצצת |
| 250 |
| החימוש של המטוס מתוחכמת. יושמו |
| בה לקחי־תיפעול המיראזיים למיניהם |
| וגם מטוס האנטנדרד של הצי הצרפתי. |
| החימוש האינטגארלי של המטוס כולל |
| שני תותחי דאפה |
| גל לשאת כ־ |
| מטוס חדש נוסף לרשימת המתחרים דובר חיל־האויר הצרפתי אישר. כי |
| על שוק מטוסי האימון לדור הבא. לאחר |
| שכאלף מטוסי פוגה יוצרו מאז |
| 1952 |
| סי־אימון בחילות־אויר רבים, מנסה |
| חברת ״איירוספאטיאל״ הצרפתית לח־ |
| זור על ההצלחה עם דגם מעודכן של |
| הפוגה |
| בו הגדול על הפוגה הוותיקה ומזכיר |
| אותו מאוד. העידכונים החשובים ביותר |
| הם תא־הטייס החדש והמנועים החדשים. |
| במטוס הותקן תא־ טייס בעל ראות |
| משופרת ומכשור מעודכן, המאפשר |
| אימון במכשור הזהה לזה שהחניך ימצא |
| במטוס־הקרב אליו יגיע. עם זאת, בהש- |
| וואה למטוסי האימון האחרים, הראות |
| מתא־הטייס עדיין גרועה. |
| המטוס מצוייד בשני מנועי |
| — מנועי טובו־פאן מתוצרת ״טורבו־ |
| מקה״, שגם הם, למעשה, שיפור של |
| המנוע הישן של הפוגה. מעשית, נופל |
| המטוס ממתהריו השונים. אולם, דוברי |
| חברת ״איירוספאטיאל״ טוענים, כי למ- |
| טוס מובטח שוק כמחליף של הפוגה |
| בחילות־אויר, אשר אינם שואפים למע־ |
| 39 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> העולםבאויו־העולםבאו״רהעולםבאוירהעו |
| בר חד ממטוס למטוס. מחירו הזול יח- |
| סית של המטוס מבטיח לו שוק גם במדי- |
| נות העולם השלישי. נמסר, כי במה |
| מדינות אפריקניות כבר הביעו עניין |
| במטוס. |
| ביריד הוצג המטוס עם מיגוון גדול |
| של חימוש אויר־קרקע. בדומה לפוגה |
| הוותיקה, תוכנן גם הפוגה |
| תקיפה קל בתנאי ראות טובים. מיגוון |
| סוגי החימוש שניתן לשאת עליו גדול |
| בהרבה מזה של הפוגה הישנה. |
| סורנדו |
| אף ״כי מאז טס לראשונה, באוגוסט |
| 1974 |
| תעופתי — מוצאים אנשי יחסי הציבור |
| של המטוס פרטים חדשים לכל תצוגה. |
| הפעם, לקראת כניסת המטוס לשירות |
| פעיל, דומה כי התעלו על עצמם. |
| בצד שחרור תצלומים של ירי טילים |
| שונים, הופיע המטוס חמוש במיגוון |
| פצצות, עם חימוש זה ביצע את התצו־ |
| גה האוירובאטית שלו. בתצוגה נשא |
| המטוס שמונה פצצות |
| שני מכלי־דלק בני |
| מארזי |
| המטוס יעף תקיפה בגובה נמוך כאשר |
| הכנפיים מוטות לאחור בזווית |
| לאחר־מכן ביצע המטוס עוד מספר |
| תרגילים שיגרתיים ובעיקר יציאות |
| מצלילות תוך שימוש במבער אחורי. כן |
| ביצע הטורנאדו פניות חדות בראדיוס |
| פגיה מיזערי כאשר כנפיו פרושות לרוו- |
| חה. אלפה גיס |
| האלפה ג׳ט הוצג בפארנבורו כמטוס |
| שכבר הוכיח עצמו ועתה הנה הגיעה |
| שעתו ״להשתעשע״ בביצועים מיוחדים |
| ושוליים. |
| כך, למשל, המריא המטוס משולי |
| המסלול וביצע יעף נמוך לפני שהחל |
| בתצוגה אוירובטית שיגרתית למדי. |
| למטוס מובטח השוק הצרפתי־גרמני |
| וגם לתצורת התקיפה הדו־מושבית מוב- |
| טח שוק מבוסס. הצגת האפשרות של |
| דגם־תקיפה חד־מושבי בעל כושר־ |
| נשיאה מוגדל מצביעה על יותר מאשר |
| התעניינות נימוסית גרידא מצד לקוחות |
| זרים. ככל הידוע, הרי אין בכמות בה |
| מעוניינת גרמניה כדי הצדקה לפיתוח |
| דגם חדש. הגרמנים עצמם מודעים לכך |
| ולכן לחצו לפיתוחו של דגם התקיפה |
| הדו־ מושבי. |
| ככלל, לא הציג האלפה ג׳ט פיתוחים |
| ושיפורים מרשימים. ניכר, כי עיקר תשו־ |
| מת־הלב מוקדשת ללקוחות ממדינות |
| העולם השלישי וממדינות־ערב. מקורות |
| צרפתיים, אשר הציגו את המטוס, טענו |
| כי, למעשה, מובטח ייצור המטוס במצ- |
| רים על־ידי התעשיה הצבאית הערבית. |
| יגואר |
| מטוס ההדגמה של החטיבה הבריטית |
| המייצרת את היגואר הופיע גם הפעם |
| בהסוואה ״מידברית״ — רמז עבה |
| ללקוחות הפוטנציאלים. עמום חימוש, |
| הציג היגואר המראה משולי המסלול |
| הכלדושאים. |
| כך הופיע לראשונה בפומבי הדגם |
| משופרים ד־ |
| שלהם גדול בבי |
| הבריטים העבירו את מטוסי היגואר |
| שלהם בסידרת מבחני עמידות ושימוש |
| בתנאים קשים ובמיוחד המראה ממסלו- |
| לים לא־מוכשרים וממסלולים ש״תוקנו״ |
| לאחר ״הפצצה״. |
| הופעתו המרשימה של היגואר שימ- |
| שה כיסוי הולם למסע הפרסום החדש של |
| היגואר, העומד בסימן ״כל כביש הוא |
| עבורו מסלול״. גם בסיסמה זו יש משום |
| פניה רבת־משמעות אל הלקוח הערבי |
| הפוטנציאלי. |
| אף כי עד היום נמכרו בסה״כ |
| סי יגואר ללקוחות חוץ |
| לאקוואדור, במקום הכפירים(. אולם, |
| ביריד דווח על מספר עיסקות אפשריות |
| עם לקוחות לא־מזוהים במזרח־התיכון. |
| אנשי המכירות ידעו לספר, כי המטוס |
| עורר התעניינות מרובה בקרב חילות־ |
| האויר בהם ביקר לאחרונה. |
| כיבוי־אש ב־ |
| לזרנוק ופעם למכונית־כיבוי, מדוע |
| הצטיינה קבוצתו מכולם. |
| היום הסתיים במסיבה ובטקס בהש־ |
| תתפות מפקד חיל־האויר. |
| אהרון ידע שזה היה יום חשוב. אלא |
| שהעיקר נמצא לא במסלול הצדדי או |
| בברכת־השחיה, שבהם התנהלו האירו- |
| עים ברוב עם ורעש, כי אם בתחנת־ |
| הכיבוי שלו, שגם באותו יום לא נותרה |
| ללא משמרת כבאים. |
| כמה שבועות לפני כן סיימתי את שי- |
| חתי הראשונה עם רס״ר אהרון. המארח, |
| גדי, הצלם, ואני יצאנו לחניון. האנשים |
| רצו אל כלי הרכב בעקבות הזנקה |
| מבויימת, מול עדשת המצלמה. אפילו |
| אותה שעה ניתן היה להבחין ברצינות |
| ובמיומנות שבה פעלו. |
| 40 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> מכתבים |
| תצלומי האויר היפים ביותר |
| נתוודעתי לעתונכם בביקורי האחרון |
| בישראל. מצאתי אותו מעניין מאוד, |
| אר־כי בגלל קשיי בעברית התקשיתי |
| להבין כמה דברים. הפוסטרים שלכם הם |
| בין תצלומי האויר היפים ביותר שראיתי. |
| האם תוכלו לשלוח לי מידע על |
| הרשמה כמנוי כדי שאוכל לקבל את |
| העתון לביתי. |
| בברכה, |
| גי. ויקטור סטרן |
| מנתח מערכות |
| ״סיקורסקי איירקראפט״, |
| סטראטפורד, קונטיקיט, ארה״ב. |
| חסרים מרכיבים שונים |
| כקורא, מנוי ואיש צוות־ קרקע נראה |
| לי שמערכת בטאון חיל־האויר מתרכזת |
| במטוסים וצוותי־אויר בלבד )לפחות |
| לפי חוברת |
| הבטאון אינו מתייחם למרכיבים |
| השונים והרבים של החיל, בכלל זה צוותי |
| הקרקע בדרגי האחזקה השונים. |
| כמו־כן אין התייחסות למערכות השו- |
| נות בחיל כגון יחידות־הבקרה, הנ״מ |
| ועוד. |
| דומני; שניתן לפרסם כתבות רבות |
| בנושאים אלה. |
| רס״ב אדיר לב |
| חיל־האויר |
| הערת המערבת: |
| הבטאון משתדל להקיף מיגוון רחב |
| ככל האפשר של הנושאים הניתנים |
| לפרסום בחיל־האויר, כולל צוותי הקרקע |
| וכן נושאים אחרים המוזכרים במכתב |
| הנ״ל. דבר זה בא לידי ביטוי, בין השאר, |
| גם בגיליון זה. |
| תיקון טעות |
| ברישומים ההיסטוריים בכתבה טייסת־ |
| קרב מם׳ ו )גליון |
| הטייסת במאי |
| בנימין פלד ובפיקודו עברה הטייסת את |
| מהירות הקול במטוסי מיסטר־ |
| לאלון! פלד זכות ראשונים.7 |
| CII |
| ו |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> מבצע |
| ההפצצות השיגו מטרתן |
| מפציצים |
| מאת יוסר! בודנסקי |
| במשך שנים־עשר ימי המבצע ־ |
| 11 backcr |
| של ארהי׳ב־52 |
| נקודות מטרה בצפון־וייטנאם, בהשמידם |
| יותר מ־ |
| קרונות וקטרים, ובנתקם את מסילות |
| הברזל ביותר מ־ |
| בצורה חמורה ביותר ביכולת האספקה |
| של הצפון־וייאטנמים. נתיבי המפציצים |
| ונקודות שחרור החימוש חושבו בך, |
| שכל מפציץ יעבור פעם אחת מעל למ- |
| טרה ובאותו נתיב. הרס המטרה היה |
| חייב להעשות בתקיפה הראשונה. בכך |
| חזרו המתכננים האמריקנים על תורתו |
| של דואה משנת ו |
| את המטרה לחלוטין בהתקפה יחידה, |
| כך שעריכת התקפות נוספות על אותה |
| מטרה תהיה מיותרת.״ המפציצים הגיעו |
| בלילה, קבוצה־קבוצה, בלא הפוגה מכי- |
| וונים שונים ובגבהים שונים. הם הצליחו |
| להטעות את מערך ההגנה הצפוו־ויי־ |
| טנאמי. הצפוניים לא היו מסוגלים להר־ |
| כיב את נתיב הגישה לפי סימני המכ״ם. |
| מטוסי קרב הפצצה נשלחו צפונה בגובה |
| — ביןS.A. פני הים, כדי להרוס סוללות |
| מגבוה. ב-B הגיחות שערכו מפציצי |
| יום השישי כבשו המפציצים את האויר, |
| אף מטוס אמריקאני לא אבד ביום זה וב- |
| קודם לו, והאבירות מכאן ואילך היו |
| בודדות. ב־ |
| התכולים בטוחים למפציצים האמרי- |
| הוכחדה, עם תחנות הכח ונתיב־התח- קנים והעוצמה התעשייתית של הצפון |
| בורה. מסילות־ברזל וצמתים נהרסו |
| לחלוטין. |
| חנך עידן חדשLinebacker מבצע |
| בהפצצות האסטרטגיות, בשנותו את |
| יעדן המוצהר. עד להפצצות בסתיו |
| היו מטרות הפצצה האסטרטגית מזוהות |
| עם מטרות מבצעי ההפצצה המשולבים, |
| שהוגדרו בוועידת קזבלנקה ב־ |
| ״הרס מתקדם ועקירת המערך הצבאי, |
| התעשייתי וכלכלי, שבירת המוראל של |
| העם הגרמני עד לידי החלשה פטאלית |
| של יכולתם לנהל הגנה מזויינת.״ |
| ההשוואה המתבקשת של מבצע |
| היא לכאורה למבצע שרי־Linebacker 11 |
| פת־הערים ביפאן של גנרל קרטיס א |
| לאמיי במארס ב־ |
| העם היפני החל לרדת באותה מתקפה |
| בת עשרה ימים ולא עלה יותר. ענפי |
| תעשיה הושבתו ואלה שפעלו, ירדה |
| תפוקתם. החלה יציאה המונית מהערים |
| הראשיות. אוכלוסיית טוקיו הצטמצמה |
| מ־ |
| על טוקיו ב־ |
| 130,000 |
| שריפת הערים נפגעו |
| אדם. הגדרת מטרת המלחמה בהכנעת |
| ״העם״ ולא כהשגת מפנה מדיני אשר |
| יאפשר סיום הסכסוך בדרכי שלום, עמי |
| דה כשורש הגישה הקלאסית שהת- |
| פתחה לגבי הפצצות התשתית. |
| מטרות ההפצצה. שינוי זה לא נבע בתקופה החדשה חל שינוי בהגדרת |
| משינויי פילוסופית־הלחימה, אלא מעצם |
| הגדרת תיפקודו של המפציץ הקונוונ־ |
| ־ ציונלי. בראשית הפעלתו של |
| כמפציץ טאקטי, באמצע שנות השישים, |
| הוגדר למעשה תפקידו בכל המלחמה. |
| המפציץ ״האסטרטגי״ שולב במערך |
| כוחות האויר הטאקטיים. |
| לא עוד קטל |
| מפציצים אלה, עם מידת הדיוק |
| החדשה שלהם התפתחו לנשק !־:יעיל |
| ביותר שהופעל בוייטנאם. הגישה לתכ- |
| נון הפצצות התשתית על צפוו־וייטנאם |
| היתה שונה מהרגיל — היתה זו הרחבה |
| של הפצצות טאקטיות, תוך היעזרות |
| במטוסי קרב הפצצה רגילים. פיקוד |
| האוויר האסטרטגי קבע כי המטרה העי־ |
| קרית של הפעילות ב־ |
| האויר הייתה הרס מכוון של מטרות |
| צבאיות בצפון־ויטנאם. ואכן צפון־ויט־ |
| נאם דיווחה על |
| גדול מהם נהרג בתחום המתקנים או |
| שצנחו לשטחי מגו-SA על־ידי טילי |
| רים לאחר שהחטיאו את המטוסים. |
| ושאר המטוסיםB ניצול מפציצי |
| שנטלו חלק במבצע, היווה למעשה הר- |
| חבה של תיפקודם המוגדר. המפציץ |
| הועסק בהפצצת־תש־B האסטרטגי |
| תית תוך שימוש בטאקטיקות של מטוס |
| קרב־הפצצה. אופן הפעלתו זה של |
| המפציץ מגדיר את מטרת הפצצות |
| 42 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> התשתית במלחמה מוגבלת ומקומית |
| הצורך בהישג מדיני להפסקת הקרבות, |
| המובטח ע״י השמדת אותו מערך, של־ |
| עצם הריסתו תהייה השפעה על הנעשה |
| בשדה הקרב. מסעות טירור כנגד אוב־ |
| לוסיה לא ישרתו כאן כל מטרה, מלבד |
| יצירת עויינות בין שני המחנות הלוחמים, |
| שהמלחמה משמשת להם אמצעי אלים |
| לפתרון בעיותיהם המדיניות. אופי ההפ- |
| צצות אינו מאפשר השגים מרשימים. |
| מאחר שמטרתה המוצהרת של המל- |
| חמה חדלה להיות השמדתו הטוטאלית |
| של היריב, השתנו מטרות ההפצצה |
| האסטרטגית. מטרתן החדשה היא לשתק |
| את יכולת הלחימה של הצד השני |
| ולא להרוס את רצונו להילחם, רצון |
| שהאמריקנים מזהים אותו עם כבוד |
| וריבונותה של האומה היריבה. ההפ- |
| צצות נועדו להחזיר את נציגי צפוו־וייט־ |
| נאם אל שולחן הדיונים. ״הגענו למבוי |
| סתום באמצע דצמבר, והיתה התקדמות |
| מהירה כאשר השיחות התחדשו,״ כתב |
| קיסינג׳ר בסכמו את דיוני ועידת פאריס. |
| חיל האויר האמריקאי הפסיק כל פעי־ |
| לות קרבות מעל צפון וייטנאם ב־ |
| בינואר, ואילו ב־ |
| חוזי הפסקת האש. השבויים האמריקנים |
| ההשיגו ההפצצות את מטרתן? |
| אחד מסעיפי ההסכם אסר על צפון־ |
| וייטנאם להגדיל את כוחותיה בדרום, |
| בדרום. אולם אחרי שהשבויים האמרי- או להתקדם ולכבוש שטחים נוספים |
| קנים חזרו, עזבו האמריקנים את וייט- |
| נאם ואז החלו כוחות הצפון להתקדם: |
| ב־ |
| צפון־וייטנאם בלווי כוחות־ויאטקונג. |
| כאשר החלו ההפצצות, היתה מטרתן |
| להביא את הצפוניים אל שולחן הדיונים |
| במטרה לחתום על הסכם שלום, או |
| לפחות לאפשר הפסקת־אש הגיונית, |
| שתבטיח את יציאת האמריקנים בלי |
| לגרום לנפילתה של דרום־וייטנאם. |
| ההסכם שנחתם הופר תוך כמה חודשים, |
| והפרתו, בדיעבד, גרמה את נפילת |
| הדרום, קמבודיה ולאום. יש לזכור כי |
| החתימה על הסכם הפסקת האש והב- |
| טחת החזרתם של השבויים האמריקאיים |
| היו היעד שאליו שאפו האמריקאים שנים |
| רבות לפני |
| הסופיות הן אשר הפכו מטרות אלו |
| למציאות. |
| ואסטמורלנד טוען כי ההפצצות לא |
| השיגו את כל המטרות המדיניות שקיוו |
| להשיג בעזרתן, מאחר שהחלו מאוחר |
| מדי. אילו היו נמשכות מאז אמצע שנות |
| השישים בהיקף! ובדיוק הפגיעה שהושגו |
| אז, כי אז היו הצפוניים מפסיקים להי- |
| לחם בשל אבדן הפוטנציאל הצבאי. |
| למעשה, הישגה היחיד של ארה״ב היה |
| שחרור שבויי המלחמה והסתלקותה |
| מוייטנאם לפני שיההצגה׳ נגמרה. |
| קשה לבוא ולשפוט את המיבצע לאור |
| תוצאותיו המדיניות הסופיות. הדרך |
| הטובה ביותר לשפוט אותו היא לבדוק |
| על הנעשה בשדה־הקרב — עשויה אם הפעלת כה אוירי תוך כדי השפעה |
| להביא לשינוי או תזוזה מדינית, וכאן |
| מסתבר כי צפון וייטנאם אכן שינתה |
| עמדתה והסכימה לחתום על הסכם |
| כתוצאה מהפצצות־התשתית. |
| האם הפצצה אסטרטגית המביאה |
| תפנית מדינית בלי להרוס את פוטנציאל |
| הלחימה של היריב, מצדיקה את הסיכון |
| שבהשארת הפוטנציאל הצבאי — אפילו |
| במצב ירוד? סיר רוברט תומפסון, אשר |
| היה ממפקדי דיכוי המרד במאלאיח |
| בשנות ה־ |
| חגנת־הנ״מ של צפוו־וייטנאם הרוסה |
| לחלוטין. מה שהכאיב להאנוי באמת היה |
| חסימת נמל הייפונג ע״י מיקוש, שמנעה |
| יבוא מזון. צפון וייטנאם צורכת מיליון |
| טון גרעינים לשנה ממקורות חוץ, והיא |
| חיתה לחוצה מאד מבחינת אספקת מזון, |
| עד כדי כר שהיתה נאלצת לחתום אז. |
| חיל האויר האמריקני לבדו אילץ אותם |
| להגיע להסכמי השלום. אותה עת החז- |
| קתם אותם בגרון. אך כאן אנו חוזרים |
| אל בעיית הכוח שנותר באותה מדינה. |
| מדינה הנעשית קומוניסטית חוסה בצל |
| המטריה הקומוניסטית, והכוח הנותר בה |
| הוא שלה לתמיד. ואיפה כוחכם אתם?״ |
| כלי־התערבות |
| סיומה של מלחמת וייטנאם הביא את |
| ארה״ב לתקופה חדשה ביחסיה הבינ- |
| לאומיים. מדיניות ההתבדלות החדשה |
| שלה, קבעה נהלים חדשים להתערבות |
| צבאית בסכסוכים מקומיים. כיום ארה״ב |
| זהירה יותר במשלוח כוחות מזויינים |
| לאזורי־מתיחות. ברור כי במקרים |
| קונוונציונליים רבים, התערבות מיידית |
| עם הפגנת כוח, ואם יש צורך שימוש |
| בכוח, יכולה לבלום הסלמתו של סכסוך |
| מקומי. אחת הדרכים שבהן תתבטא |
| עוצמתה הצבאית של ארה״ב בעת סכ- |
| סוך תהיה פעילות אוירית. במהירויות |
| התגובה הנדרשות כיום המפציץ העל־ |
| קולי הוא כלי התערבות היעיל ביותר. |
| הדיוק המושג כיום בהפצצות־תשתית |
| יאפשר פגיעה בכוח התוקפן בלי שיגרם |
| כמעט נזק לכוחות ולאוכלוסיה. כמו־כן |
| לא יופיעו באזור כוחות ״לבנים״ שיביאו |
| לידי חיכוך עם האוכלוסיה המקומית. |
| האפשרות והאיום שבמקרה הצורך |
| יופעל הכח תוך שעות מהווצרות הבעיה, |
| מרתיעה נסיונות לערעור המצב. ההפ- |
| צצה עצמה תאפשר השגת היעדים |
| הצבאיים הדרושים והפגנת הכוח בלי |
| ליצור מגע עם האוכלוסיה המקומית |
| ולהסתכן בהתערבות נמשכת. |
| בסכמו את מיבצע ההפצצות ובמיו- |
| חד את בעיות חסימת נמל הייפונג על־ |
| ידי כוח אוירי — כתב גנרל לאמייר: |
| ״אינני מצפה למצב נוסף אשר יגרום |
| למפציצי ה־ |
| מסוג זה. אולם העובדה שהם הפגינו |
| את יכולתם המרשימה, מוסיפה מימד |
| חדש לאיכות ההרתעה של מפציצינו |
| המאויישים. הם מוכנים להגיב — אם |
| וכאשר המצב יצריך תגובה כזו״. |
| 43 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> באוירהמזרח־התיכון |
| הרשות הערבית |
| לתיעועו *יבא״ |
| מאת אהרון לפירות |
| הרשות הערבית לתיעוש צבאי היא |
| גוף שהוקם על־ידי ארבע מדינות: מצ- |
| רים, ערב הסעודית, איחוד נסיכויות |
| המפרץ וקאטאר. מטרתו — ייצור עצמי |
| של מערכות־ נשק שונות, במימון עצמי |
| ובידע מערבי — כדי לשבור את התלות |
| הערבית במקורות זרים של אספקת נשק. |
| הרשות הצליחה להכשיר יותר מ־ |
| אלף פועלים העובדים בארבעת המפ- |
| עלים העיקריים שלה: ביח״ר צ׳אקר״ |
| לתעשיות מפותחות, ביח״ר ״קאדר״ |
| לתעשיות מפותחות, המפעל לייצור מטו- |
| סים והמפעל לייצור מנועים. |
| המפעל לייצור מטוסים |
| המפעל החל לפעול בשנות השישים |
| וייצר בתחילה מטוסי־אימון מדגם ״אל |
| קאהרדד |
| נסיוני של מטוס־קרב על־קולי מדגם |
| ״אל קאהרה־ |
| פריטים שונים וציוד לחימה עבור חיל |
| האויר המצרי. |
| המפעל קיבל תנופה גדולה עם חתי- |
| מת החוזה עם חברת ״ווסטלאנד״ הב- |
| ריטית לייצור מסוקים מדגם לינקס. ייצו- |
| רו של הראשון מ־ |
| שיורכבו במפעל הבריטי־ערבי למסו- |
| קים נועד להסתיים ביוני |
| מבני תעשיה חדשים הוקמו לצורך זה |
| בחלואן ויושלמו עד סוף השנה. כ- |
| סל טכנאים ומנהלים של ״ווסטלאנד״ |
| כבר חיים בקאהיר. המסוקים יועברו |
| פצצות מפיתוח מצרי עצמי בגחון סוחוי לארבע המדינות המרכיבות את הרשות. |
| במקביל לייצור מסוקי לעקם מעיין |
| המפעל בייצור מטוסים נוספים. המטו- |
| סים הבאים בעיקר בחשבון הם מטוס־ |
| אימון צרפתי־גרמני אלפא ג׳ט, מיראז׳ |
| 2000 |
| מעוניינת ביותר בייצור המיראז׳ |
| וכי תמשיך לממן פרוייקט זה גם אם |
| חיל־האויר הצרפתי ימשוך ידו ממנו. |
| המפעל לייצור מנועים |
| המפעל לייצור מנועים הוקם ב־ |
| וייצר שני סוגי מנועים: מנוע מדגם |
| ״ |
| קאהרה |
| שהורכב במטוסי סילון העל־קולי הנסיו־ |
| ני ״אל קאהרה |
| מאז |
| חלקי־חילוף ותחמושת עבור חיל־האויר |
| וחילות היבשה המצריים. המפעל הצליח |
| לענות על צורכי חיל האויר בתחום |
| ציוד־קרקע וחלקי־חילוף למטוסים ול- |
| מערכות סובייטיות. |
| באחרונה, לאחר שהוקמה הרשות |
| הערבית לתיעוש, הצטרף המפעל לרשות |
| וחתם על חוזה עם חברת ״רולס־רוים״ |
| הבריטית. לפי חוזה זה, תשקיע הרשות |
| הערבית |
| 14 |
| 30% |
| הערבית־בריטית למנועים״ ייוצרו מנו |
| עים מסוג |
| טכנאים מתחזקים מנוע סילון במפעל בחילואן הלינקס )שייוצרו במצרים(. |
| בן נמסר כי הרשות הערבית לתיעוש |
| צבאי עומדת בפני סיום מו״מ עם החב- |
| רות הצרפתיות ״סנקמה״ ו״טורבומקה״ |
| כדי להקים חברה ערבית־צרפתית ליי- |
| צור מנועים )בדומה לחברה הערבית־ |
| בריטית(. זו תייצר מנועים עבור המטו- |
| סים הצרפתיים שייוצרו במצרים. הפריט |
| הראשון שייוצר הוא כנראה מנוע ״לאר־ |
| אזק״ בעל הספק של |
| יותקן במטוס־אימונים מהגם אלפה גיט. |
| אם תייצר הרשות את מטוס המיראז׳ |
| 2000 |
| המנוע של מטוס זה ״סנקמה מ־ |
| המפעל הערבי־בריטי והן המפעל הער־ |
| בי־צרפתי מתוכננים להקמה בחלואן, |
| ליד התשלובת המצרית לייצור מטוסים |
| ומנועים. |
| ביח״ר ״צ׳אקר״ |
| ביח״ר ״צ׳אקר״ הוקם עוד בשנת |
| במטרה לייצר מטוס־אימונים מדגם בוכר |
| 181 |
| יים. הוא כונה בסופו־של־דבר גומהוריה |
| 0.8 |
| חמת ששת־ הימים והוטס בישראל |
| חיל־האויר המצרי מפעיל מטוס זה |
| כמטוס־אימון בבית־הספר לטיסה. |
| בית־ החרושת מייצר גם סוגים שונים |
| של פצצות למטוסים, שחלקן הופעל |
| במלחמת יום־הכיפורים. |
| V |
| Jk |
| / — |
| פצצה חודרת מסלול |
| 44 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> באויר המזרח־התיכון |
| אישר לאחרונה, כי החברה תספק לחיל־ |
| האויר הלובי |
| מרגם |
| דולאר. |
| חברה איטלקית אחרת, ״איראיטליה״, |
| ביטלה עיסקה לאספקת מטוסי תובלה |
| צבאיים מדגם |
| דות אמריקנית. |
| ציוד סובייטי משוכלל לסוריה |
| השלטונות הסוריים חוששים מפני |
| חתימת הסכס־שלום נפרד בין מצרים |
| וישראל, ולפיכך דרשו אספקת פריטי |
| נשק חדישים בכמות גדולה מבריה״מ, |
| כך מסרו מקורות בדמשק. |
| לפי ״אל אסבוע״ הסעודי כבר הגיע |
| לסוריה משלוח גדול של נשק סובייטי |
| מתוחכם, הכולל בין היתר מטוסי |
| מיג־ |
| ממקורות אחרים נמסר כי סוריה |
| תקבל גם מלוב משלוחי נשק, הכוללים |
| מטוסי מיג־ד |
| סמנכ״ל לענייני מבצעים |
| בסעודיה |
| חברת ״מאקדונל־דגלאס״ הודיעה כי |
| פול טי. הומשר מונה לסמנכ״ל לענייני |
| מבצעים לפרוייקט ה־ |
| הומשר היה מהנדס ניסויי־טיסה, עסק |
| במערכות טילים ותכנית ספינת החלל |
| ״ג׳מיני״. בתשע השנים האחרונות שירת |
| במנכ״ל פרוייקט ה־ |
| ״כל המשאבים הנחוצים של חברת אולם-המכונות של מפעל ״ציאקר״ מזרחית לקאהיר |
| גומהוריה מעל תל-אביב. המטוס מתוצרת מפעל |
| המטוסים המצרי נתפס על-ידי צה״ל הקמת חיל־אויר פאלסטיני |
| הסכם לשיתון״ ־פעולה צבאי ומדיני |
| נחתם באחרונה בין גרמניה־ המזרחית |
| ואש״פ. לפי הודעתו של יאמר ערפאת, |
| מתאמנים כבר טייסים פלסטינאים בהט־ |
| סת מטוסי־קרב מדגם מיג־ |
| בראיון לשבועון ״אלישן אלערבי״ |
| אמר ערפאת, כי שליט לוב, מועמר קדא־ |
| פי, מוכן להעניק זכויות נחיתה ותחזו- |
| קה למטוסים פלסטינאים בשדות־תעו־ |
| פה לוביים. |
| התרסקות מסוס אלפא־ג׳כז |
| במצרים |
| מטוס־אימונים תקיפה קל מדגם |
| אלפא־גיט התרסק בשדה־תעופה צבאי |
| סמוך לקאהיר בעקבות תקלה בשני מנו- |
| עיו. |
| המטוס, שחזר מטיסת־הדגמה עבור |
| חיל־האויר המצרי, היה מאוייש בטייס |
| מצרי במושב הקדמי ובטייס ניסוי צר- |
| פתי במושב האחורי. בגובה |
| לפני הגיעו לנחיתה, פרצה שריפה בשני |
| מנועיו של המטוס, שיצאו מכלל פעולה. |
| טייס הניסוי הצרפתי הורה לטייס המצרי |
| לנטוש, זה אומנם הפעיל את כסא־המפ־ |
| לט ונפצע בנחיתתו על האדמה הסל- |
| עית. הטייס הצרפתי המשיך לקיים שלי- |
| טה במטוס, אך לא הצליח להגיע למס- |
| לול — ונחת נחיתת־אונם בשדה־מוק־ |
| שים. הוא נפצע וצלעו נשברה. |
| שברי המטוס הוטסו חזרה לצרפת נ־ |
| מטוס־תובלה. וערת חקירה צרפתית |
| פתחה בחקירת נסיבות האסון. אלפא גיט — מטוס-אימונים שהתרסק במצרים )תצלום בצבעים בלגיים( |
| רכישות חדשות ללוב |
| לוב ממשיכה ברכישת נשק מאסיבית |
| מכל המקורות האפשריים. לאחרונה |
| קיבלה לוב מבריה״מ מטוסי מיג־ |
| ומיג־ |
| ״מאקדונל־דגלאם״ יגוייסו להבטחת נציג החברה האיטלקית ״אוגוסטה״ |
| קליטתם המוצלחת של מטוסי |
| בחיל־האויר הסעודי,״ אמר הומשר |
| לאחר מינויו. |
| מומחי |
| ביקרו בסעודיה לצורכי היכרות והכנת |
| .תשתית לקליטת המטוסים |
| 45 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> באוירהמזרח־התיכון |
| ׳י י •יי-A ^ 4\ \ |
| מיראז׳ |
| בנושא אחר, נמסר כי סעודיה טרם |
| שילמה עבור מטוסי |
| מצרים מארה״ב. עקב כך, מתעכב |
| משלוח של שמונה מטוסי |
| נים, שהיה אמור להיות כבר בדרכו |
| למצרים. |
| מסוס גאזל ללוחמה אלסטרונית |
| למצרים |
| מסוק הגאזל הנראה כאן בצילום |
| SA342L) |
| יוצאי־דופן. לפי שתי האנטנות האנכיות |
| המורכבות בחזית המסוק אפשר להסיק |
| שאינו נושא טילים רגיל. |
| 9 |
| שני מטוסי יגואר חדשים בחיל-האויר של עומאן כתב שבועון התעופה הבריטי ״פלייט״, |
| שם לב לציוד המיוחד המורכב על מסוק |
| הצבוע בצבעים מצריים, שראה במפעל |
| ״איירוספאטיאל״ בצרפת. |
| כוונת טילי הנ״ט |
| במקומה )מעל התא, בחזית הרוטור(, |
| אולם מארזי הטילים עצמם לא היו על |
| המסוק. לעומת זאת נמצא מיתקן מיוחד |
| מעל המגלש השמאלי. ייתכן שזהו מנוף, |
| שמתפקידו להנמיך מכ״מ בעל ראות |
| צדדית, או מכשירי שיבוש אלקטרוניים |
| שונים. |
| לפי המכשור המיוחד מניח העיתון |
| מסוגו. טאקטיקת |
| חה על־ידי האמריקנים בוייטנאם והלוז |
| שלה הוא מטוס מצויד במכשור אלק- |
| טרוני משוכלל המסוגל להתמודד עם |
| סוללות טילי נ״מ, לאכן מטוסים תוקפים |
| למטרתם, לנווט בצורה מדוייקת, ובעל |
| יכולת לחימה עצמאית )ראה בטאון ח״א |
| מסי |
| מטוסי יגואר אחרונים לעומאן |
| שני מטוסי היגואר האחרונים מתוך |
| תריסר שהוזמנו הגיעו לאחרונה לעומ־ |
| אן. |
| ב־ |
| בשווי |
| ״ |
| ראפייר ו־ |
| מטוסים בתצורת תקיפה חד־מושבית |
| ושני מטוסי־אימון דו־מושביים. |
| ב־ |
| מכ״מ להגנה אוירית ומערכת תקשורת |
| משולבת למטוסי היגואר וטילי הראפייר, |
| שתיהן מבוססות על מערכות של חברת |
| ״מארקוני״. שווי הזמנה זו, שנמסרה גם |
| כן ל־״ |
| מסוק גאזל מצרי מצוייר באמצעי לחימה |
| אלקטרוניים חדישים |
| מטוס־המנהלים הברזילאי באנדיראנטה בצבעים |
| סעודיים. חייל-האויר הסעודי מעוניין לרכוש מטוס |
| זה מהמפעל הברזילאי אמבראייר בסאו-פאולו |
| הערה: כל הידיעות מקורן בכתבי עת |
| זרים, בעיקר |
| IDR |
| 46 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> המטריה האויר״ת |
| שלאלנבי |
| הכוח האוירי הבריטי בחזית סיני וארץ־ישראל |
| במלחמת העולם הראשונה |
| מגליון זה, נפרסם פרקים מעבודה סמינאריונית של |
| רון בודנר, הלומד היסטוריה כללית באוניברסיטת תל־ |
| אביב והמתמחה בעת החדשה. רשימה ראשונה זו כו- |
| ללת: סקירת רקע של התפתחות כוחות האויר, מראשית |
| מלחמת העולם ה־ |
| פו בלוחמה האוירית בחזית סיני וארץ־ישראל: סקירה |
| תמציתית של משימות סיור, צילום, מיפוי וטיווח ארטי־ |
| מאת רון בודנר |
| בחודשים הראשונים של מלחמת העולם ה־ |
| הבריטי במצרים קטן מאד. גף המטוסים בפיקודו של רס״ן ס.ד• מאסי |
| כלל |
| מטוסי הנרי פארמן שחנו במצרים ומטוס |
| בדצמבר |
| נחיתה בקאנטרה. כל המטוסים שמנינו היו בעלי טווח טיסה קצר |
| ביותר, וכדי לבצע סיורי־אויר ארוכי־טווח בס־ני, היה צורך לשלוח |
| יחידות־צבא, שיכשירו מסלול־ המראה ונחיתה זמניים במרחק כמה |
| קילומטרים ממזרח לתעלת סואץ. טיסת הסיור הארוכה ביותר נערכה |
| לטווח של |
| טיסה זו התקיימה רק לאחר המתקפה התורכית על התעלה בפברואר |
| 1915 |
| העליון של הכוחות הבריטיים במצרים, מספר מטוסים צרפתיים דו־ |
| מושביים ששבעה מהם חנו על סיפונה של ״אן ריקמרס״ — אונית־ |
| משא מונעת קיטור, שהותאמה לשמש כנושאת מטוסים ועגנה |
| בפורט־סעיד. |
| המטוסים הצרפתיים היו מוצלחים קצת יותר מהבריטיים, אולם, |
| מנועיהם חסרו עוצמה מספקת לביצ!ע הפעילות שנדרשה מטייסיהם. |
| על יחידת מטוסי־הים הצרפתיים פיקד קצין הצי הצרפתי לוטננט |
| אקסיי. טייסי כלים אלה ביצעו טיסות תוך סיכון רב מאד, שכן |
| המטוסים היו בלתי־אמינים מבחינה מכנית וקל היה להפילם בנשק |
| קל. נחיתת מטוס ים ביבשה, פירושה היה ריסוק המטוס ומוות |
| בטוח לטייס ולצופה. |
| הכוח האוירי של סר מאקסוול |
| עם פתיחה הזית גאליפולי, התרחב הכוח הבריטי באזור תעלת־ |
| סואץ במידה משמעותית. סר מאקסוול נדרש לשלוח ששה מטוסים |
| צרפתיים לדארדנלים. ברשותו נמצאו אז רק שבעה מטוסים, שכן. |
| מכוח של |
| קודם לכן על סיפון נושאת־המטוסים הצרפתית )שאחרי מסירתה |
| לידי האנגלים כונתה אן( למפרץ סמירנה, ושני מטוסים נוספים חנו |
| על סיפונה של ״לידה״ מול עזה. |
| ב־ |
| בשני מטוסים מטייסת מס׳ לרי, וחלק ראשון של לוח אירועי הקרב. |
| הרשימות הבאות יעסקו במשימות תקיפה אויר־קר־ |
| קע, בקרבות אויר להשגת עליונות אוירית, אספקה |
| בהיטם, וכן בסיכומים על תרומתו של הכוח האוירי |
| הבריטי לנצחון בחזית סיני וארץ־ישראל, ועל אופן |
| הפעלתו בחזית זאת. |
| מטוס |
| היו הכוחות הבריטים במצב של התארגנות, אימונים, סלילת כבי- |
| שים ומסילות־ברזל, הנחת צינורות מים ושיפור הגנת התעלה. |
| בתקופה זו ביצעו מטוסי ה־״ |
| קרוב עד שגם המטוסים הבריטים העתיקים מדגמי פארמן השונים |
| הצליחו לסייר מעל העמדות התורכיות. עוד בסוף ינואר |
| הקימו הבריטים את הגוף — טייסות מטוסי הים של הודו המזרחית |
| ומצרים. המפקד הראשון של הטייסת הבריטית היה קומאנדר סמפסון |
| שנטל את הפיקוד במאי |
| הטייסת היו ה־בן־מיי־צ׳רי, ה־אן )שחזרה מגאליפולי(, ה־ראבן |
| וה־אמפרס )שנשלחה במאי |
| 1916 |
| ובאזור היס־האדום ועדן. בפברואר |
| כוחות תורכים ניכרים בסיני ושגם בדרום א״י אין רכוז כוח גדול |
| להתקפה על מצרים. |
| 47 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> הכוח האוירי של גנראל מארי |
| במארס |
| על הכוח הצבאי הבריטי שם. מטוסי הים שחנו על הספינה בן־ |
| מיי־צ׳רי ביט־התיכון. היו אז הכוח האוירי היחידי שעמד לרשותו. |
| קיימו תצפיות אויר על כוחות( R.N.A.S טייסי חיל־הים המלכותי |
| האויב בעזה, באר־שבע, עסלוג׳ והגיעו בטיסותיהם עד ואדי אום־ |
| מוחטייב במרכז סיני. הטייסים גם הפציצו את הכוחות התורכים |
| במקומות אלה. |
| במצרים. בחודשים־ מאפריל |
| מאי־ויוני |
| כך: טייסת מס׳ |
| עם שני גפיםA.F.C.) סעיד וסולום, והטייסת האוסטרלית מס׳ |
| בסואץ, גף בחרג׳ה וגף שהיה בשלבי הקמה, בהליופוליס. מ־ |
| ביולי |
| מסולום הועברה כמחצית הגף לאיסמעיליה. ברומאני הוקם מסלול |
| מיתקנים צבאיים גרמנים בברדאוויל. צולם על־ידי הבריטים ב־ |
| נחיתה קדמי. לאהר ריאורגניזציה זו׳ היו הבריטים מסוגלים לבצע |
| את טיסות הסיור שלהם ביתר יעילות. |
| ,R.E־ נגד המטוסים הבריטיים, אשר |
| הפעילו התורכים מטוסי פוקר |
| אביאטיק |
| לבצע טיסותR.F.C•^ הבריטיים. למרות זאת הצליחו מטוסי |
| סיור, ולספק מידע על תנועות האוייב. בתקופה זו ניזוקו חמישה |
| מטוסים בריטים ואחד הושמד• נוסף לסיורים האויריים, בצעו מטוסי |
| בחודשים אפריל־יוליRti R.F.Cn |
| קרקע. על פעולות הטייסים בתקופה זו כתב הגנרל מארי בתזכיר |
| ללונדון: ״אינני יכול שלא לספר על העבודה הנפלאה שעשתה כנף |
| . העומס שהוטל על הטייסים והמטוסים היהR.F.Cn מס׳ |
| רב, אך הטייסים לא חסכו מאמץ בכל עת ובגללם נאלץ האוייב |
| לשלם מהיר כבד ביותר על פשיטתו, שהצליחה רק בחלקה.״ |
| בתחילת אוגוסט |
| 23'/2 בחזית סיני ו־א״י. ממוצע־הטיסות היומי הגיע ל־ |
| 314 ובחמשת הימים הראשונים של אוגוסט עמד על |
| וצופים רבים היו יוצאים לגיחות פעמיים־שלש ביום, פעלו תחת |
| אש נ׳׳מ כבידה, ולעתים קרובות הסתבכו בקרבות־אויר עם מטוסי |
| אוייב עדיפים. בין הטייסים המצטיינים היו לויטננט־קולונל )סא״ל( |
| ג׳ובר. מפקד מס׳ |
| על גף של כנף מס׳ |
| סבלו הבריטים ממחסור בנשק נ״מ. י |
| בהנחה שעל המחנות והגייסות הרכובים ניתן להגן באמצעות |
| עליונות או־רית, פנה גנראל מארי בספטמבר |
| בלונדון, ודרש תגבור לכוחו האוירי. כן התלונן שבמשלוח מטוסים |
| מפורקים שהגיע למצרים, התגלה שהמנועים, אשר צורפו למטו- |
| בחודשים האחרונים של |
| הבריטים את הפעילות האוירית באמצעים הדלים שעמדו לרשותם, |
| במשימות סיור והפצצה. נראה, שגנראל מארי עמד על חשיבותם של |
| המטוסים בזירת־לוחמה זו, שהמלחמה בה לא היתד, סטאטית, |
| והמשיך לדרוש ממשרד המלחמה תוספת מטוסים. בתזכיר ללונדון |
| מ־ |
| לו תמונת מצב מושלמת לגבי מהלכיו של האויב, אלא שפעולת |
| המטוסים הבריטים כמעט ולא איפשרה תנועת רכבות תורכיות על |
| קו מסילתי הברזל של באר־שבע. |
| עליונות אוירית גרמנית |
| ב־ |
| יום מופיעים מעל הקרם הבריטים מטוסי אויב חדשים ומשוכללים, |
| שהעמידו בצל את הטובים שבמטוסיו וביקש לפחות ארבעה מטוסים |
| מדגמים מתקדמים, שימנעו מהטייסים הגרמנים איסוף מידע על |
| שדה־התעופה הגרמני בבאר־שבע. בפינה השמאלית העליונה נראית מער־ |
| באוקטו־A.F כת התעלות שהגנה על השדה. צולם על־ידי טייסת מס |
| בר |
| הכוח הבריטי והפצצתו. מערכת עזה־ |
| עמדה בסימן עליונות אוירית גרמנית• הגרמנים הפעילו במערכה |
| זו רק שני מטוסי האלברשטאט, אולם, מטוסים אלה הוכיחו עדיפות |
| מכרעת על המטוסים הבריטים. העליונות האוירית הגרמנית, עשתה |
| את הטייסים הגרמנים נועזים ביותר בפעולות סיור ותקיפה שביצעו |
| נגד הכוחות הבריטים. משום כך, נאלצו כוחותיו ש־ל מארי להסוות |
| את תנועתם, על־ידי צעידה בלילה ותפיסת מחסה בין דיונות החול |
| בשעות היום. הפעילות האוירית של הצדדים הלוחמים התבטאה |
| בעיקר בטיסות סיור ובכמה הפצצות מקומיות. |
| הכוח האוירי שעמד לרשותה של כנף מס׳ |
| )בלבד |
| ו־ |
| היו המטוסים הטובים ביותר בכנף, אך מנועיהם סבלו מהתחממות |
| יתר באקלים הארצישראלי. בעוד שהמדיניות של הגרמנים היתר, |
| להקציב לכל גף מבצעי כמה מדגמי המטוסים המתקדמים ביותר, |
| החזיקו הבריטים יחידות של מטוסים חדישים ויחידות של מטוסים |
| מיושנים בנפרד; ובארץ ישראל הציבו מספר גדול של מטוסים |
| מיושנים כדי להשיג עליונות או־רית באמצעות עליונות מספרית. |
| אך ההנחה שעליונות מספרית יכולה לחפות על נחיתות טכנולוגית |
| בלוחמה אוירית, הופרכה. |
| במערכת עזה־ |
| במערכת עזה־ |
| בצעו טיסות הפצצה רבות על הגייסות הרכובים ד״״ריטיים והאום־ |
| טרליים, ועל חניוני קרונות וסוסים, בגרמם להם אבידות כבדות |
| ונזקים רבים. טיסות הסיור הגרמניות העניקו למפקדה התורכית |
| מידע מוקדם על כמה כיווני תנועה של הכוחות הבריטיים והאום־ |
| טרליים• למרות עליונותם הבולטת של הגרמנים באויר, לא נסוג |
| R.F.Cn |
| 48 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ביצעו המטוסים הבריטיים סיורי אויר ברמה טאקטית וברמה אסטרט |
| גית• כן ביצעו המטוסים הבריטיים מספר רב של תצלומי אויר |
| אשר בעזרתם שורטטו מפות ב־קנ״מ |
| בזמן המערכה. נוסף לכך ביצע |
| תורכית ב־ |
| במאי |
| היו הצדדים הלוחמים במצב של כשירות למבצעים בהיקף גדול, |
| ומשום כך התבצעו רק הפצצות־הטרדה מקומיות. בהפצצות אלו |
| גילו הגרמנים יוזמה, וב־ |
| הבריטי באזור דיר־אל־בלאח והסבו לו |
| טמנו ידם בצלחת, וביצעו, ב־ |
| על באר־שבע ועל מערכת התקשורת הקוית של עזה. |
| הכוח האוירי של גנראל אלנבי |
| גנרל אלנבי הגיע למצרים ב־ |
| עמדו מפורקים באריזותיהם בשדות־תעופה תורכיים. והושמדו הפ־קוד על |
| בתקיפות מטוסים בריטיים, או בידי התורכים עצמם, שנאלצו לסגת |
| משדות אלה. |
| בזמן מרדף פלשת, התמיד |
| התורכיות הנסוגות. כן תקף הכוח האוירי הבריטי שדות־תעופה, |
| מסילות ברזל וביצורים. עקב ההפצצות המסיביות שביצע הכוח |
| האוירי הבריטי, וכן ההתקדמות המהירה של הגייסות הבריטיים ומח־ |
| סור חמור מחלפים למטוסים, לא ביצעו הטייסים הגרמניים כל פעולה |
| מטוס קרב |
| בחזית א״י את הטייסת האוסטרלית מס׳ |
| בספטמבר |
| הועסקה בטיסות־סיור ארוכות־טווח, וטיסות הפצצה וצילום, וכן |
| את הטייסת מס׳ |
| וטווח־ ארטילריה בתחום הטאקטי. מטוסי הטייסות היו מדגמים |
| מיושנים, לרוב |
| 7 |
| משמעותי לכוחו האוירי. תגבור זה כלל |
| מטוסים חדישים, טייסת שתחליף את זו שפעלה בחיג׳אז, ו־ |
| סוללות של ארטילרית נ״מ )שני קנים לכל סוללה(• נראה שמשרד |
| המלחמה נענה לדרישותיו של גנראל אלנבי לתגבור הכוח האוירי, |
| יותר מאשר לדרישותיו של גנראל מארי. זמן קצר לפני |
| פתיחת המיתקפה הבריטית בחזית שבין עזה לבאר־שבע, הגיעה |
| לחזית טייסת נוספת, שיועדה למשימות טאקטיות. בין מטוסיה |
| נכלל גף אחד של מטוסי בריסטול |
| ערב המתקפה הבריטית. |
| באותה תקופה התחלפו היוצרות והמטוסים הבריטיים החלו משיגים |
| עליונות אוירית. וזו ניכרה כבר במהלך מערכת עזר,־ |
| במערכה זו ליוו את מטוסי ההפצצה מהדגם המיושן ב־ |
| בריסטול, וביצעו הפצצות וצליפות על טורי אדיב נסוגים, בלי |
| שמטוסי אוייב ניסו ליירטם. נוסף לכך מנעו המטוסים הבריטיים |
| ממטוסי סיור גרמניים לקיים סיורי־אויר וצילומי אויר מעל האזור |
| שבו ערכו הבריטים את תנועת האיגוף שלהם בכיוון באר־שבע. רק |
| מטוס גרמני אחד הצליח לטוס מעל אזור זה, והופל ב־ |
| מעל חאלסה. |
| הפצצות במרדף פלשת |
| בסוף נובמבר תוגברו מטוסי הבריסטול במטוסי־קרב |
| שנחשבו למטוסים המהירים ביותר בחזית א״י. מטוסים אלה, יחד |
| עם מטוסי הבריסטול השיגו עליונות אוירית, שהתקיימה עד |
| באוקטובר — מועד חתימת שביתת הנשק עם תורכיה. סמוך לתחי- |
| לתו של ״מרדף פלשת״, )בנובמבר( העבירו הגרמנים לחזית א״י |
| כמה מטוסים, שהיו מיועדים במקורם למסופוטמיה. מטוסים אלה שדה־התעופה הגרמיי במרחביה. במרכז התמונה שורת ההאנגרים |
| אוירית עד ה־ |
| )דצמבר |
| האוייב הנסוג בדרך שכם־יריחו. במערכת יריחו |
| היתר, עליונות |
| הבריטי על הקרקע, נאלצו התורכים לפנות שדות־תעופה ומיתקנים |
| אחרים. |
| ב־ |
| חדש — חיל־האויר המלכותי. הקמת חיל האויר המלכותי נבעה |
| משתי סיבות עיקריות: ראשית הצורך לפשר בין הצבא והצי שנאבקו |
| על תקציבי האספקה האוירית. ושנית התקפות האויר הגרמניות, |
| שנערכו ב־ |
| אמצעי הגנה יעילים יותר. הקאבינט הבריטי הכריז שחיל האויר |
| המלכותי יה־ה בלתי־התלוי בחילות היבשה והים. להקמתו לא היתד. |
| השפעה מוחשית על ארגונן ופעולתן של הטייסות שפעלו במסגרת |
| החטיבה הפלסטינאית. יש לציין כי אותה עת )אפריל |
| רוב המשימות על־ידי מטוסים, שהיו שייכים בעבר ל־ |
| R.N.A.S^ |
| סמכויות בין |
| בפריצה הסופית דרך שפלת השרון ומעבר־מגידו, אל העמקים |
| המבדילים בין הרי מרכז א״י, שבהם חנו הארמיות התורכיות ה־ |
| וה־ |
| רבים ומוצלחים: ביצוע סיורי־אויר לדיווח על מיקום היחידות |
| התורכיות; מניעת ביצוע גיחות סיור ותצלום של המטוסים הגרמניים |
| בגזרות בהן רצה אלנבי להסוות את תנועת כוחותיו; ניתוק מיפקדות |
| הארמיות והדיביזיות מיחידותיהן ערב המיתקפה |
| 49 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ידי הפצצת מרכזי התקשורת בשכם, בג׳נין, בתול־כארם ובעפולה |
| הפצצה, צליפה והשמדה של הכוחות התורכיים הנסוגים, ומניעת |
| התנגשות כוחות אלה עם כוחות הקרקע הבריטיים, שהיתה גורמת |
| אבידות ניכרות לבריטים ולאוסטרלים. |
| בחודשים ספטמבר ואוקטובר |
| בשיא כוחו וכלל, מלבד בסיסי תחזוקה, ציוד עורפ־ וחטיבת־אימונים |
| R.A.F.5כנף מס׳ שנמצאו בעורף, את הכוחות הבאיים: |
| 144)טייסותמס׳ מס׳ |
| ו־ |
| )מחלקות מס׳מס׳ פורחים |
| מפקד חיל־האויר המלכותי במזרח־התיכון היה מייג׳ור גנראל |
| )אלוף( וו.ג׳.ה• סלמונד ומפקד חטיבת א״־ היה בריגאדר גנראי |
| )תא״ל( א.א״. בורלון. |
| סיור וטיווח ארטילרי |
| תפקידו הראשון של המטוס במלחמת העולם ה־ |
| המטוסים ביצעו משימה זו ביתר יעילות מהפרשים, במיוחד באזור׳׳ |
| לחימה שלא היו יפים לתנועת פרשים• על תוצאות הסיורים נהגו |
| טייסי הסיור לדווח לכוחות הקרקע בהטילם מהמטוס פתקים בתוך |
| שקיקי חול. שיטה זו הוכחה כבלתי יעילה, ועד לפיתוח הקשר |
| האלחוטי בין המטוס לקרקע, השתמשו באיתות בפנס מהמטוס ואליו• |
| עוד ב־ |
| טיסות סיור. כך למשל טסו בדצמבר |
| עם קצין בריטי ששימש כצופה מזרחה לאורך ואדי ערבי במטרה |
| לסייר את אזור מעאן והמסילה החיג׳אזית. מבצעים מסוג זה היו |
| כמעט בלתי־אפשריים לביצוע בגלל מנועיהם החלשים |
| של המטוסים הצרפתיים. סר מאקסוול עצמו נתן הוראה להימנע |
| מטיסות ארוכות טווח, בחששו לאבד מטוסים וטייסים שהיו ברשותו |
| בצמצום. אחדים ממטוסיו היו מטוסי־ים שהמריאו מנושאות מטו- |
| סים. בדצמבר |
| אל־עריש, טס מעל עזה ופנה בכיוון דרום־מזרח לבאר־שבע. בדרך |
| חזרה, נפסקה פעולת המנוע בהיותו במרחק |
| המשיך בדאיה אל הים, נחת במים, והיה במצב של שקיעה כאשר |
| הדונ׳ס משתה אותו מהים. |
| בעיות טכניות, מצב של נחיתות אוירית וכן העובדה שהתורכים |
| צעדו בלילות והשתדלו להסוות עצמם ביום. הקשו על הטייסים |
| במשימות הסיור, ולא תמיד הצליחו למלא בהצלחה את המשימות. |
| כך, למשל, נכשלו טייסי הסיור באיתור כוח־הפשיטה התורכי |
| שהתקרב לאוגהריטה במאי |
| הבריטי במקום• בגלל הקושי שהיה לעתים באיתור כוחות אוייב |
| מהאויר, היו טיסות הסיור מתבצעות, במקרים מסויימים, בגובה של |
| מטרים ספורים מהקרקע, כדי לזהות עקבות בחול. במקרים אחרים |
| היה הטייס מדמים את מנוע מטוסו, ודואר, בגובה קטן כדי לזהות |
| מיקום אויב על־פי קולות. |
| במהלך המלחמה קיימו המטוסים הבריטים שיתוף־פעולה צמוד |
| > |
| 50 עם הכוחות הרכובים הבריטיים והאוסטרליים, ועידכנו אותם באופן |
| שוטף לגבי מיקומו של האויב. דוגמה לשיתוף כזה היתה בבוקר |
| 13 |
| במהירות עם כוח רכוב במישור הצחיח של המוחשייב לאורך כמה |
| קילומטרים, ואז פנה בכוון צפון־מזרח, לאורך ערוץ וואדי מוחשייב |
| בכוון ג׳יפג׳פא, להיערכות סופית למיתקפה בנקודה הנמצאת כ־ |
| מייל מעמדות האויב. טייסי הסיור הטילו לכוחותיו של סקוט הודעה, |
| כי הפטרול התורכי שסייר במסלולו הקבוע בגבעול שבסביבה, חזר |
| למחנהו. סקוט חיכה אותו בוקר לזריחת השמש וביצע את מיתקפתו |
| בהצלחה. |
| המטוסים חסכו לפרשים את המאמץ המפרך הכרוך בסיור רכוב. |
| שתוף־הפעולה בין הפרשים והמטוסים נמשך לאורך כל המערכה |
| בחזית אי׳י, והביא לעליה תלולה ביעילותם של הגייסות הרכובים. |
| המטוסים היו כ״משמר קדמי״ לפרשים ומנעו מהם סכנות מיותרות. |
| סיורים אויריים בוצעו גם עבור המפקדות, הקורפוסים והדיביזיות |
| ועבור |
| בספטמבר |
| מיהר ושב לשדה־התעופה שלו, ודיווח על סיורו, והכוח התורכי |
| הופצץ והושמד. |
| כאמור, שיטת הטלת דו״חות סיור רשומים ממטוסים לא היתד, |
| יעילה וגם שיטת האיתות בפנס מהמטוס ואליו לא תמיד הצליחה. |
| משום כך שקדו ה־ |
| במטוסים. השימוש הראשון באלחוט בחזית סיני וא״י, היה ב־ |
| בינואר |
| ארטילריה בריטית בקרב באזור רומאני. גם הטייסים האוסטרליים |
| מטייסת מס׳ |
| תורכי של חיילים ואספקה, שנסוג בנתיבים הצרים בוואדיות המולי־ |
| כים לבית־שאן ולירדן, השתמשו באלחוט כדי לדווח על כוח זה, |
| לשדותיו־,תעופה בהם עמדו מטוסים בריטים עמוסי פצצות ומוכנים |
| להמראה• |
| צילום, מיפוי ובניית מודלים |
| בגלל החשיבות המיוחדת שיוחסה לטיווה הארטילריה, נמצאו |
| המטוסים שיוחדו לתפקיד זה תחת פקוח ישיר של גייסות הצבא. |
| בחזית סיני וא׳׳• עסקה טייסת מס׳ |
| 1 |
| בחזית סיני וא״י ערכו הן הבריטים והן הגרמנים. ב־ |
| 1916 |
| הבריטי, במסגרת המתקפה התורכית על קטיה. דוגמאות לטיווח |
| ארטילרי בריטי היו בקרב רומאני, ערב המערכה על באר־שבע ותל־ |
| א־שריעה, ב־ |
| ביצעו איכון מטרות עבור הארטילריה. במסגרת המיתקפה הבריטית |
| הסופית טסו מטוסים בריטיים מעל קוי החפירות התורכיות, משכו |
| אליהם אש מהקרקע וכך גילו את מקורות האש וטיווחו עליהם את |
| הארטילריה הבריטית. |
| בחלק מטיסות־הסיור נשאו המטוסים מצלמות, וביצעו צילומי |
| אויר של איזורי הלחימה והיעדים. עד לסיום מלחה״ע ד,־ |
| אמנות־הצלום, לצורכי עריכת מפות צבאיות ולבניית מודלים של |
| יעדים, לשכלול רב• גם בחזית א״י, נפוץ השמוש בצילומי אויר. |
| בין התזכירים שהגיש גנראל מארי בתחילת |
| בלונדון היו קובץ מפות בקנה־מידה גדול, של אזור התעלה ואזו־ |
| רים נוספים ממזרח לקו החזית. את הסקירה ערך חסון, אשר שימש |
| כמנהל הסקר במצרים, שהעמיד את כל האמצעים שברשותו לביצוע |
| משימה זו לרשותו של גנראל מארי, וכן ע״י המחלקה הטופוגרפית |
| של מחלקת המודיעין ובהשתתפות פעילה של |
| מערכת עזה־ |
| כית באזור עזה. בעזרתם שורטטו מפות בקנה מידה של |
| שחלקן הודפס עוד בזמן המערכה. |
| מסוף |
| עת נקראה טייסת מס׳ |
| פעולתה של טייסת זו היתה כה מוצלחת, עד שבכל ערב קיבלו |
| מפקדות הבריגאדות והדיביזיות מפות, ששורטטו לפי התצלומים |
| שהביאו טייסי הטייסת. כן קיבלו המפקדות תצלומי אויר של אזורי |
| לחימה מיועדים. |
| )הכיא לדפוס אלי אייל( |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> לוח־ אירועים בלוחמה האוירית בחזית סיני ואיי |
| 1914 |
| דצמבר |
| 12.12 |
| 1915 |
| 19.1 |
| 22.1 |
| 23.1 |
| 19.3 |
| דצמבר |
| 191(i |
| 9.1 |
| 10.1 |
| פברואר |
| 6.3 |
| 21.3 |
| אפריל |
| 13.4 |
| 22.4 |
| 23.4 |
| 23 ,24.4 |
| 24.4 |
| מאי |
| 8.5 |
| 22.5 |
| 31.5 |
| 1.0 |
| 18.6 |
| 20.6 |
| יולי |
| 9.7 |
| 17.7 |
| 19.7 )ליפי תחקירים של שני הצדדים |
| טיסות־סיור של מטוסי־ים צרפתיים באזור מעאן והמסילה |
| החיג׳אזית. |
| מטוס־יב ממריא מסיפונה של |
| מעל עזה וסויה בכיוון באר־שבע. בדרך חזרה נוחת נחיתת־ |
| אונס בים, כתוצאה מתללה. הטייס ניצל. |
| סיור אוירי של מטוסי־ים מעל אל־עריש. |
| מטוס־יס צרפתי מטיל פצצות על מחנה תורכי בביר־אל־ |
| עבד. |
| מטוס־ים צרפתי החוזר לבסיסו עם פגיעות מאש |
| נל״ל בכנפיו, מדווח על שיירות אוייב בנחל עוגיה ובקסיימה |
| וכן |
| נושאת־המטוסים הצרפתית |
| לבריטים ואלה משנים את שמה |
| מסואץ לדארדנלים. כן נשלחים |
| לדארדנלים. |
| חיל המצב הבריטי במרסה־מטרוח׳ מתוגבר ב־ |
| מסקוואדרון |
| מטוסים בריטיים תוקפים תיגבורת תורכית המתקדמת |
| משלאל לרפיח. |
| טיווח ארטילריה בריטית ממטוסיב, באלחוט, באזור רומאני. |
| סיורים של מטוסי |
| מטוסי |
| השאיבה שם. הפצצות על יחיל ומקומות נוספים בסיני. |
| סיור בריטי בוואדי מוחשייב, לפני התקדמות פרשי דיבי- |
| זיה ״אנזאק״. |
| מטוסים גרמנים )מגף מס׳ |
| של פון קרסנשטיין אל תעלת־סואץ ועורכים טיסות סיור |
| מעל הכוחות הבריטיים בקטיה ורומאני. סלוואדרון מטוסי |
| הים הצרפתי עוזב את מצרים. |
| סיור־אויר בריטי באזור וואדי מוחשייב מגלה לבריגדיר סקוט |
| כוח תורכי. |
| סיור אוירי מגלה שהתורכים תיגברו אל כוחם בביר־ |
| אל־ביוד. |
| מטוס גרמני מטווח ארטילריה על כוח בריטי באזור קטיה. |
| מטוסים בריטיים מאתרים, חיילים תורכים הנסוגים באזור |
| קטיה ומפציצים אותם ואת המחנה התורכי באזור. |
| מטוסי |
| דוידור. |
| תקיפת כוח תורכי גדול מהאויר בביר אל־עבד. |
| קומאנדר פאמפסון מקבל את הפיקוד על סקוואדרון מטוסי |
| הים הבריטיים במצריים. |
| מטוסים גרמניים מפציצים את פורט־סעיד. |
| R.A.C. |
| בחזית בת |
| .־ |
| מטוס גרמני מגף מס׳ |
| רומאני. |
| הבריטים מפציצים את שדר, התעופה אל־עריש. |
| היור־אויר של |
| הבריטים מבצעים טיסות רבות מעל מחנות האוייב תוך |
| הפעלת כל המטוסים שהצליחו לגייס בחזית המזרחית |
| במצרים. |
| דקמת מסלול נחיתה בריטי קדמי ברומאני. |
| כוח מהבריגדה האוסטרלית הרכובה מס׳ |
| עם מנוע של מטוס בריטי שנפל במדבר בגלל תקלה טכנית. |
| פעילות אוירית רבה של הגרמנים באיזור רומאני. מפגשים |
| אויריים בין מטוסי סיור גרמנים ומטוסים בריטיים שהמרי־ |
| או לירטם, מסתיימים ללא תוצאה. |
| מטוס בריטי שבו טס בריגאדיר־גנרל צ׳ייטור מגלה שכוח |
| תורכי בן |
| תווכי קטן גם בג׳מיל )נווז מדבר קטן, מערבית לביר |
| ביוד(: |
| ביר־ג׳מיל־ביר־ סיור־ערב של |
| 20.7 |
| 29.7 |
| אוגוסט |
| 5.8 |
| 4.8 |
| 5.8 |
| 5.8 1. |
| 1.9 |
| במהלך החודש |
| 16.9 |
| 17.9 |
| במהלך החודש |
| מטוסים גרמנים מעל תעלת סואץ ומעל נובמבר |
| מעל־עריש, ונערך בקו ביר־אל־עבד מפציצים וצולפים על |
| ביוד. |
| דיווחים נוספים של ה־ |
| ועל תנועת דגייסות התורכים בביר ג׳מיל וביר ביוד. |
| תצפית |
| אל־מגייברה אוגהריטה. חיילים אלה מחולקים לקבוצות |
| בנות |
| RFC" |
| תקיפת מחנות־האוייב בסיוע שני מוניטורים שעגנו במחמ־ |
| דיה |
| RFC' |
| מטוס גרמני מטיל הודעה לכוחות הבריטיים והאוסטרלים |
| יפני הקרב ברומאני ובה בקשה לסמן את האמבולנסים |
| בצורה בולטת, כדי שלא יופצצו מהאויר. |
| סקוואדרון |
| סמית )דיב׳ |
| הבריטים אינם מצליחים ליירט מטוסים גרמנים במהלך |
| מערכת רומאני, בגלל עליונותם הטכנולוגית של מטוסים |
| אלה. |
| מטוסים גרמניים מפציצים את פורט־סעיד. |
| בתגובה להפצצה הגרמנית, מפציצים הבריטים את אל־ |
| עריש. |
| טיסות־צילום של |
| קאהיר. |
| מטוסים גרמניים |
| שובל בסלמאנה. |
| מטוסי־ים בריטיים תוקפים את המחנה התורכי בביר־אל־ |
| מזאר, פעילות של |
| את תשומת לב האוייב מהכוח הבריטי באזור ביר־אל־ |
| מזארי. |
| גנרל מארי פונה למשרד המלחמה בלונדון בבקשה לתגבר |
| את כוחו האוירי. |
| פעילות מאסיבית של מטוסי־אוייב. הגרמנים הפציצו את |
| מ |
| כוח |
| רגלים וארטילריה של מצריים. |
| תולדות הטייסות הבריטיות שפעלו בחזית סיני וא״י |
| כנף מס׳ |
| הוקמה ב־ |
| לאלכנסנדריה ואחר־כך לסעודיה. ב־ |
| 1 |
| לארץ־ישראל וביצעה תפקידי סיור, ליווי והפצצה. פעלה משדה התעופה |
| ״תחנת הצומת״ עד סוף המלחמה. |
| טייסת מם׳ |
| הוקמה ב־ |
| 2c |
| וכשרונה. מאוקטובר |
| טייסת מס׳ |
| הוקמה ב־ |
| 100 Elephant |
| סיור משדה התעופה עפולה |
| כנף מם׳ |
| הוקמה ב־ |
| ־־2) 4) ,Bristol M1C |
| Bullet |
| קרב בא״י, סוריה ומצרים |
| טייסת מס׳ |
| הוקמה ב־ |
| באפריל |
| Elephant |
| ל״תחנת הצומת״ ושימשה להפצצות יום. באוקטובר חנה גף של הטייסים |
| בחיפה. |
| טייסת מס׳ |
| הוקמה ביוני |
| ב־ |
| במטוסים גרמנים. |
| 51 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> עייפת צם׳ |
| הוקמה ביוני |
| Australian Flvini; Corps |
| 8 |
| הפכה לטייסת מס׳ |
| אוסטרלית מס׳ |
| 0 400 |
| East Indies and Egypt Seaplan Squadron |
| מפי |
| הוקמה במצרים בסוף ינואר |
| לפני כן במערכת הדרדנלים, ושימשה כתיגבור למטוסי הים הצרפתיים |
| שהיו אז במצרים. במלחמה ביצעה הטייסת פעולות הפצצה וסיור לאורך |
| החוף הסורי |
| 1918) |
| תצלום מס׳ |
| התצלומים הודפסו באדיבותו של מר תמיר אשל. |
| מסוק ח״א חע |
| תצלומי• : יחידת צילום אוירי, חיל־האויר |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ב ץ הבסיסי• ןי |
| עשור לטייסת הסקייהוק הוותיקה |
| טייסת הסקייהוק הוותיקה חגגה עשור |
| להקמתה. כל וותיקי הטייסת, מפקריה, |
| אנשי המילואים שלה, )טייסים והצוות |
| הטכני( הוזמנו לאירוע, שנערך בבסיס |
| היל־האויר. |
| בבוקר נערך יום ספורט ובערב מסיבה |
| חגיגית לציון המאורע. |
| ״מסמר״ המסיבה, שנערכה כולה על |
| טהרת הכשרונות המקומים, היתה תכ- |
| נית בנוסח ״חיים שכאלה״ על ההיסטו־ |
| ריה של הטייסת מאז הקמתה. נשמעו |
| סיפורים ואנקהוטות מפי וותיקים על |
| ימים ראשונים, מבצעים ועלילות. |
| את ברכת מפקר חיל־האויר הביא |
| ראש להק אויר. |
| *!מי |
| י•.•:•:..• •י״׳׳: •״ . • י; •;׳.׳• ..::•:• יי.:׳••"׳׳ ••׳ :: ״:.:׳־ |
| סקייהוק נושא פצצות על המסלול |
| עובד מצטיין בבסיס חיל־האויר • |
| יוסף ווסק, אזרח עובר צה״ל, המוע- |
| סק ביחידת בינוי באחד מבסיסי החיל |
| זה |
| המצטיין בענף הייצור. התואר הוענק לו |
| בטקס חלוקת פרס העובד המצטיין ל- |
| שנת |
| שלים, בחסות נשיא המדינה, יצחק נבון. |
| וועדה צה״לית, שמיינה את מאות |
| המועמדים לתואר, העריכה את יזמתו |
| ותושייתו של ווסק, שהביאו לחיסכון |
| ניכר באמצעים, ובחרה בו כמתאים |
| ביותר לקבלת התואר. |
| יוסף ווסק עובד בצה״ל מאז עלה |
| ארצה ב־ |
| לכן עסק בתעשיית נשק במפעל צבאי |
| בוארשה. כמסגר מכאני, התמחה במער־ |
| כות־דלק ואויר־ דחום להתנעת מטוסי |
| סילון. בוגרות קורס חמשיות מטוסים ראשון בחיל-האויר |
| וולקן מתנייע של מערך הנ״מ קורס חמשיות מטוסים ראשון |
| קבוצת בנות סיימה, לאחר מספר |
| חודשי לימוד אינטנסיבי, קורם חמשיות |
| מטוסים ראשון מסוגו בחיל־האויר. |
| לשתי החניכות המצטיינות, יעל חדה |
| וחדווה דאס, הוענקה דרגת סמל, ולשאר |
| הבוגרות — דרגת רב״ט. את הדרגות |
| העניקו קצין בכיר בלהק ציוד ומפקד |
| בית־הספר. |
| לאחר הענקת הדרגות נשבעו הבנות |
| את שבועת הטכנאי. נציגת הבוגרות |
| הודתה לסגל בית־הספר ואמרה: ״אנו |
| מקוות, שיקבלו אותנו כשוות בין שווים |
| במקומות העבודה שאליהם נגיע, ושיהיה |
| נעים לעבוד ביחד.״ |
| הבנות נבחרו מתוך כמאה מתנדבות |
| לקורס, והתחייבו לשירות שנת־קבע |
| נוספת בחיל. |
| בחיל־האויר צופים, כי זו היא פריצת־ |
| דרך נשית נוספת למקצוע, שהיה עד |
| נ״מ חדש יחסית במערך, והוא מוצב עתה גברי. |
| בקווים הקדמיים, בכלל זה בסיני. |
| בתרגיל הצפוני שולבו הוולקנים בכו- |
| חות הקדמיים והעניקו הגנה נ״מ מקו- |
| מית לכוחות הנעים. |
| בתרגיל נבחן, בין היתר, שילוב־פעו־ |
| לה אויר־קרקע של כוחות בסדר גודל |
| מרשים. |
| שבחים לוולקני נ״מ מתנייעים |
| יחידת וולקנים מתנייעים של מערך |
| הנ״מ של חיל־האויר, שהשתתפה לא- |
| חרונה בתרגיל ברמת־הגולן, זכתה לש- |
| בחים מיוחדים ממפקדי התרגיל. |
| הוולקן המתנייע הופעל בהצלחה ככלי יום ספורט מערר הנ״מ |
| יום־ספורט מערך הנ״מ נערך לאחרו- |
| נה בביה״ס לנ״מ. נציגים מכל יחירות |
| המערך התחרו בשני ענפי ספורט: מש־ |
| 53 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>ft |
| משיכת חבל בלום ספורט מערך הנ״מ |
| חקי כדור וכושר קרבי. |
| במשחקי כדור התמודדו היחידות |
| בכדורגל, כדורעף וכדורסל. המנצחים |
| בענף זה היו אנשי סגל בית־הספר לנ״מ. |
| בתחרות בכושר קרבי )שהיתה בגדר |
| הכנה לתחרות צה״יל בענף זה( התחרו |
| הקבוצות בריצת־אלונקות למרחק |
| מטר, ריצת |
| בסיכום הכללי ניצחו הנציגים של |
| יחידות הוולקנים המתנייעים, שבסוף |
| היום אף זכו לקבל מידי מפקד כוחות |
| הנ״מ, אל״מ ר׳, את הגביעים. |
| חיל־האויר בצעדת ירושלים |
| חיל־האויר זכה בגביע המשתתף |
| בעל מספר הצועדים הגדול ביותר, ושתי |
| מחלקות מבית־הספר לנ׳׳מ זכו במקום |
| השלישי בדירוג קבוצות הצועדים הצבא- |
| יות, בצעדת ירושלים שנערכה בחול־ |
| המועד סוכות. |
| לנקודת־הזינוק הגיעו נציגי חיל־האויר |
| מכל היחידות, שעלו בשני הצירים לירו- |
| שלים. בציר הגדנ״ע צעדו צוערים |
| מבית־הספר הטכני ונציגי גדנ״ע אויר. |
| נות בתלבושת לא־מקובלת — לא במ- בציר הבוגרים צעדו חיילי היחידות השו- |
| דים, הפעם, אלא בחולצות טריקו וכוב־ |
| עי־מצחיייה צבעוניים. הם נשאו אתם גם |
| כלי־נגינה שונים וליוו עצמם בשירה |
| ובנגינה לאורך כל הדרך. |
| במיסגרת התחרותית צעדו שתי מהל- |
| קות חניכים מביה״ס לנ״מ ומחלקת |
| פרחי־טיס, שבראשה רס״ב יפרח מבית־ |
| הספר לטיסה. |
| יומ־ספורט ח׳׳זיחילי |
| יום־ספורט שכולו ח״ן נערך בבסיס |
| חיל־האויר בצפון הארץ. |
| עם בוקר הגיעו למעלה מאלף בנות |
| החיל, שהחליפו ליום אחד את מדיהן |
| בבגדי ספורט צבעוניים. הבנות התחרו |
| במקביל על ארבעה מגרשי כדורסל נפר- |
| דים. בבריכה התחרו הבנות בספורט |
| חדש בחיל־האויר — כדור־ סל במים. |
| בין משחק למשחק חזו החיילות בדוג- |
| מניות חטובות, שהדגימו את אופנת |
| החורף על גשר צף, שהותקן במיוחד |
| למטרה זו בבריכת־השחיה. |
| לסיום יום הספורט, שבו התחרו עש- |
| רות קבוצות ושפטו בו ב־ |
| נערך קארנבל־תחפושות מרהיב עין |
| כיד הדמיון הטובה על הבנות. |
| בסיס חיל־האויר — מעטייו |
| בתרומת־דם |
| בסים חיל־האויר עציון זכה במקום |
| הראשון בתחרות יחידות מצטיינות |
| בתרומות־דם לשנת |
| תעודות ההוקרה חולקו ליחידות |
| המצטיינות במרכז מד״א בתל־אביב. בושר קרבי |
| נציגי חיל־האויר התחרו בשלושה |
| מקצועות עיקריים — מעבר־מכשולים, |
| קרב־שלושה וריצת |
| רות השנתית של צה״ל בכושר קרבי, |
| שנערכה במכון וינגייט. |
| בריצת |
| מחיל־האויר, .שהגיע ראשון גם בשנה |
| שעברה. |
| בקרב־שלושה זכה חיל־האויר במקום |
| השני. |
| החלה שנה שנייה במבוך ללימודי |
| המשר |
| בנוכחות מפקד חיל־האויר וקצינים |
| בכירים של החיל, מפקד חיל־הים, ראש |
| מינהל הסגל נשיא אוניברסיטת הנגב |
| יוסף תקוע, והרקטור, פרופ׳ משה רוזן, |
| נפתחה שנת הלימודים השנייה במכון |
| ללימודי־המשך של חיל־האויר. |
| במכון לומדים קצינים מהיל־האויר ו- |
| מחילות אחרים לקראת תואר ראשון |
| ושני בהנדסת חשמל, במיסגרת הפאקול־ |
| טה להנדסה של אוניברסיטת בן־גוריון |
| בנגב. |
| 54 |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>! |
| I |
| חתום והחתם את חבריך על הבטאו |
| שלח טופס החתמה בצירוף המחאה |
| )נא לא לשלוח מזומנים(. הצע את |
| הטפסים הנותרים לחבריך. |
| לכבוד |
| משרד הבטחון — ההוצאה לאור |
| רחוב ב׳ מסי |
| ת ל * א ב י ב |
| הריני מבקש בזה להיות מנוי על שש חוברות |
| רצ״ב המחאה ע״ס )מנוי ל׳ הבטאון |
| השם |
| הכתובת |
| רחוב מס׳ העיר |
| חתימה לכבוד |
| משרד הבטחון — ההוצאה לאור |
| רחוב ב׳ מס׳ |
| ת ל ־ א ב י ב |
| הריני מבקש בזה להיות מנוי על שש חוברות |
| רצ״ב המחאה ע״ס)מנוי לשנה(. הבטאון |
| השם |
| הכתובת |
| רחוב מס׳ העיר |
| חתימה לכבוד |
| משרד הבטחון — ההוצאה לאור |
| רחוב ב׳ מס׳ |
| ת ל ־ א ב י ב |
| הריני מבקש בזה להיות מנוי על שש חוברות• |
| רצ״ב המחאה ע״ס)מנוי לשנה(. הבטאון |
| השם |
| הכתובת |
| רחוב מס׳ העיר |
| חתימה |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>* % |
| 45% |
| ה בביטוח דבב |
| )פרט לביטוח חובה( ביטוח חקיף וביטוח צד שליש•!!! |
| הצחות מספות על ההנחה הגסיסית |
| 20 |
| 15° הנחה אם גיל בעל |
| הפוליסה הינו |
| 41-70 |
| הנחה אם גיל בעל |
| הפוליסה הינו17 |
| 12 הנחה במקרה של |
| נהיגת יחיד |
| הנחה במקרה של |
| נהיגת בעל ואישה |
| ם10° הנחה נוספת במקרה |
| של אי נהיגה בשבתות |
| ׳-י |
| משה |
| bid-is |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>VZV-6998A1P Phased array |
| Mini-TWTA Module |
| דפק |
| ELECTRONICS t-TQ no njnriw* |
| וProducts for ECM |
| ״ |
| Rack Traveling Wave Tube |
| Amplifier |
| lilillill11liil1illllHl1i|ii|iilii|i1lii|i>liiliiliil1iliiH1lulii ,, , IIIIIMIIIIIII llll I III |
| Astronautics C.A. Ltd. |
| בני־ברק, רח׳ הירקון |
| טל |
| תצוגות ומיכשור |
| תכנון וייצור של מיכשור דיגיטלי ואנלוגי |
| מתקדם לתא הטייס, מחשבי נתוני אויר, |
| תצוגות אלקטרוניות מתוחכמות ומחוללי |
| סימבולים למטוסים ולמסוקים.we |
| -*;זר |
| ינעיסלך |
| את מבצע |
| העברת הדירה |
| ®• |
| ךן ש שאד |
| jiVit |
| לאנשי צבא קבע וכוחות הבטחון |
| תנאיה מיוחדים)תשלומים לזמן ארוך( |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ב>ת ע |
| רח׳ מודיעין |
| תל־אביב, רח׳ גיוזנגרג |
| טלפון |
| דחי בן יהירה |
| טלפון |
| שטיחי במלל בית |
| 200 |
| ע של |
| לבתי מלון,מוסדות ציבור,בנקים, חברות בטוח, |
| פאר, וילות ובניני יוקרה. מחלקה מיוחדת לשטיחים |
| עבודת יד לפי הזמנה. הבל תחת קורת גג אחת. |
| מרכז שירות מיוחד לאדריכלים ומעצבי פנים. |
| תז מודיעין גו |
| עדמ ״כךמל בע• mnw |
| אמינות ואיכות בע |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>4, |
| לחובבי תעופה |
| מדבקות מים של סמל חיל האוויר הישראלי |
| לדגמים, טיסנים, דאונים ועוד. |
| * * |
| * * * |
| * * * * |
| * * * * |
| ****** |
| 25 |
| מחיר הדף בולל משלוח |
| שלחו המחאת דאר לת.ד |
| in mi iniiiiiiin irniii 111111 linn Biiiiiiiiiniii in 11! 1 inn m b n •>!0111; in hi |
| הובלת רהיטים |
| ־ מובילי הצפון טל |
| - רענן |
| איש צבא! |
| אנו נבצע עבורך את |
| הובלת רהיטי דירתך במהירות |
| יעילות ומקצועיות בטוח מלא |
| לכל חלקי הארץ |
| אריזה חינם!! |
| ספק מוכר |
| משרד הבטחון והממשלה הדבר הראשון |
| שיעורר תשומת |
| בדבק ציאנואקרילט |
| CYANOACRYLATE) |
| המעולה ש |
| הוא פית המינון |
| .עם |
| חתך של פית המינון , מראה את שלושת נקודות האיטום. |
| 16 |
| מובנים מאליהם |
| בעת השימוש. |
| פרטים מלאים על דבקי לוקטייט ציאנואקרילט |
| החדשים נתונים בחוברת מפורטת. |
| להלן סיבה אחת לפחות מדוע עליך לבקשה |
| בכתב: דבקי לוקטייט ציאנואקרילט המעולים |
| מאפשרים סוף סוף הדבקת מירב החומרים החדי- |
| שים המשמשים בהנדסה כגון, גומי עם פילרים—• |
| חומרים שבעבר היה קשה להדביקם. E.P.D.M. |
| 0@er1re. |
| .גhuin |
| I06.TJ1 21 piimnN-n |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> חנח |
| mתנו־יתיתmm |
| לשימוש כללי במפעלים, מחסנים |
| ושדות תעופה. |
| כושר נשיאהתm |
| דגם מיוחד למטוסי פנטום. הובלת |
| יעילה, פריקה וטעינה נוחים. |
| כושר נשיאהd'im mm עגות |
| משופר חסכוני ויעיל, |
| מטוסי פנטום, מיח׳ |
| כושר נשיאה |
| וו גוירה פ״ת דוח י |
| דגם מייחד, מתאים לרכב |
| משאיות( שימושית לתחנות שרות במפעל, |
| כושר משיכה |
| iJB שלו עיבוד מתכות בע״מ, מפרץ חיפה, דרך שנקר )כביש אי,פי.סי.(, טל |
| ניב |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>/cuFanp-o |
| TECHNOLOGIES LTD. •1^H HCIlblDO |
| ככר הבימה |
| >בואנ>ם ונצ>ג>ם בלעד״ם בישראל |
| FAIRCHILD CAMERA & INSTRUMENT CORP. |
| LORAL ELECTRONIC SYSTEMS |
| KURAS ALTERMAN CORP. |
| DETROIT DIESEL ALLISON (250 ENGINES) |
| WILLIAMS RESEARCH CORP. WILD HEERBRUGG LTD. |
| LEITZ WETZLAR |
| LOGETRONICS |
| מחלקת ש>רות ואספקת חלפים ומכע |
| ג. ברינר ובניו |
| תעשיות שלטים וחריטה |
| פנלים בתקן תעופתי |
| פנלים מוארים |
| חריטת שלטים |
| הדפסות משי |
| חותמות מתכת וגומי |
| כרסום בפנטוגרף |
| דרך פתח-תקוה |
| מפעל: דרך פ״ת |
| חניה במפעל מובטחת חברה ארצית להעברת דירות בע״מ |
| •המומחים בהובלה |
| !ביטוח ואחריות לכל הובלה והעברה |
| ע׳ יי חברת ביטוח ״ציון״ |
| ! ספלזיבן מוכרים של |
| משרד הב טחון |
| ומשרדי ממשלהXfl |
| יפירוק |
| והרכבת ארונות חינם לאנשי צבא קבע |
| משרד ראשי ת״א |
| אילת חיפה |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ס>. ו>. אס |
| טכנולוגיה |
| רח׳ זיבוטינסקי |
| 946ד ת. |
| TEL. 799156 |
| TELEX 341109 SHOEL IL. m |
| TECHNOLOGIES 1975 LTD. |
| 9 JABOTINSKY ST. BNEI-BRAK, ISRAEL |
| P. O. BOX. 946 BNEI-BRAK |
| רב>ב>ם, מערכות, מכשזר |
| מלאי גדול בארץ: |
| רכ>ב> אלקטרונ>קה אזרח״ם וצבא |
| נציגים בלעדיים |
| A.M.I. S.A.E. W. W. FISHER SLOAN |
| EXAR R.OHM. MAGNECRAFT S.A.C |
| SPECTROL S.S.D.I. M.I.L. CROUZET |
| B.I.W. TORIN |
| tA/VWlAAAAAAAMVMAAMWtAMIMMWSAAfWWMAAAMMMMAM |
| חנן רבעוביץ בע״מ ן |
| | |
| ; + חגור צבאי וסרטי חגור. ן |
| | |
| ^ ; |
| ; + חגורות בטיחות לחשמלאים ורתמות הצלה |
| | |
| \ |
| \ |
| | |
| *IWWMMMWWMMMMWMMMMWWMWIWIIIWMWWMWWWMMWWWMWWW von] CH!m p.fo /!pn |
| * תקון כלים פניאומטיים |
| * שימוץ כל סוג* *יוד פניאומטי |
| * בדיקת כלי אויר בציוד משוכלל |
| * יעוץ בחמאמת כלי עבודת |
| פגיאומטיים |
| פריון מוגבר והגדלת הייצור |
| עם כלי אויר תקינים |
| המסגר, תל-אביב, רה |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>ninni |
| המדינה ו r • : — |
| •עול וחסכון |
| המען להגשת הצעות יעול: |
| משרד־הבטחון, הפיקוח המשקי, |
| הועדה המרכזית להצעות יעול |
| ו/או ועדת היעול היחידתית. |
| ש רו ת י הנדסה בישראל בעי מ |
| ESI-ENGINERING |
| SERVICES |
| INTERNATIONAL LTD. |
| וחברותיה |
| חברה למדידות והנדסה אזרחית |
| ארגון ומדעי ניהול-יועצים בע״מ |
| צ. ברדז׳יק — מ. צור מהנדסים בע״מ |
| מודוס הנדסה בע״מ |
| שפה שרותי פקוח הנדסי בע״מ |
| תל־אביב, רח׳ יצחק שדה |
| חיפה, נתיב חןiiiki nifin )a |
| בהו*נ<יזת כרם |
| uR91n |
| Nsnn |
| 111*1111 |
| D'laon |
| עמוד של מידע |
| a |
| מידע מפורט על כל |
| ישוב וישוב |
| • אתרי (יורץ ישראל |
| לתקופותיהם |
| 8 |
| עכש>ו ־ גם בצירוף מפות |
| מעתה ימבר הספר בצירוף שתי מפות ״תיור |
| וטיול״ של אגף המדידות, בקנה מדה של |
| בתיד נרתיק פלסטי כיחידה אחת. 1:250,000 |
| מחיר הספר והמפות |
| במסגרת של מבצע מיוחד עד סוף דצמבר |
| 1978 |
| במחיר הנחה של |
| ניתן לרכוש את המפות בלבד בנרתיק הפלסטי |
| במחיר מיוחד של |
| כל המחירים כוללים מ.ע.מ. ודמי משלוח. |
| לכבוד |
| משרד הכטחון / ההוצאה לאור |
| ״א29ב׳ רה׳ |
| נא לשלוח לי: |
| • את הספר כל מקום ואתר, כולל מפות ונרתיק, |
| במחיר מיוחד של |
| ל״י. המחיר כולל מ.ע.מ. ודמי משלוח. |
| • את |
| במחיר מיוחד של |
| המחיר כולל מ.ע.מ. ודמי משלוח. |
| רצ״ב שק ע״ס |
| שם |
| כתובת - |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> ו יייי ־״־" ־ |
| אקחמית |
| כל שעליך לעשות הוא להרים את המבט, לגלות את |
| הנפח העצום והבלתי מנוצל במחסן שלך, ולהקים |
| רצפת ביניים )גלריה( מאלמנטים מודולריים של |
| אקרומית |
| * ניצול נפח מירבי |
| * אפשרות פירוק וביצוע שינויים |
| * חוזק ויציבות |
| * יכולת התאמה לכל גודל ושטח |
| על מסגרוח וקורוח המתכת של אקרומית |
| רצפת עץ המטופלת בצבע מיוחד להגנה מפני |
| מדרגות מתכת וההעמסה באמצעות פתרונות אש. העליה למפלס העליון היא באמצעות |
| שינוע מקוריים. |
| מתאים לשטח החסנה נוסף, משטחי עבודה, |
| משרדים, ארכיונים וניתן להקמה עד |
| בני ברק: רח׳מתתיהו |
| חיפה:ךח׳ הגבן |
| ירושלים: טל |
| Va |
| מ״רומ״ת |
| מפעלי חתכת א/צודזלון בע״נז |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page>pojrmaf |
| pp&t |
| ויהוס לכד ניח |
| מיגווו טשיר של רהיטים מובחרים מטובי היצרנים |
| mro |
| פרטים בחוויות ובמחלקוח הרהיטים של שקם |
| ירושלים-מחלקה מיוחדת בחנות החדשה ברחי יפו |
| תל-אביב-רח׳ בו-יהודה |
| חיפה-רח׳ הרצליה מסי |
| רחי פרץ מסי |
| באר־שבע-רח׳ בו-צבי )ליד אגד(. |
| רמת-גן-ר |
| פתר-תקוה-רח׳ שטמפפר |
| נתניה-רח׳ הרצל |
| רחובות-רח׳ אחד־העם |
| אילת-מרכז מסחרי, שדי התמרים, בחצר. |
| עפולה-רח׳ הנשיא |
| ראשון-לציון-רח׳ תרמ״ב |
| n 7up |
| )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> )109( 8 'מס1978 דצמבר האויר חיל בטאון<next_page> |
