Upload 44 files

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Commentary of Chida/Commentary of Chida on Tractate Gerim.md

@@ -0,0 +1,7 @@
+[Commentary of Chida on Tractate Gerim 1:1:1] נמוכה כפופה ושפלה. פירוש נמוכה מצד עצמה וכפופה שהאומות כופפין אותה ועי״‎ז היא שפלה מכל האומות. ודרך דרש ורמז אפשר דנעוץ סוף המסכתא לתחלתה. דבשילהי מכילתין מייתי קרא ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון דארץ ישראל מכפית. ואפשר לרמוז שכן ר״‎ת שפל כפוף נמוך דכי יפלא בעיני העם על ישראל שהם שפלים כפופים נמוכים מכל האומות התשובה היא כי בזה נטהרים מהעונות וז״‎ש ובל יאמר שכן חליתי דר״‎ת שכן שפל כפוף נמוך חליתי ולא ישאל על זה כי העם היושב בה ובאמצעות יסורין אלו נשוא עון ונשלח לו.
+[Commentary of Chida on Tractate Gerim 1:4:1] בנדה ובחלה ובהדלקת הנר. הוא בכלל מ״‎ש בש״‎ס ובפוסקים דמודיעין לאשה מקצת מצות דרישתנהי דנשי הני תלתא וא״‎צ לפרש והם רמוזות בשם חוה ר״‎ת חלה וסת הדלקה:
+[Commentary of Chida on Tractate Gerim 1:10:1] לפי הנוסחא חדשה יש מקום לפרש דמאי דאמר ת״‎ק זה גובה את הקרן וזה גובה את הרבית דהנכרי שנתגייר גובה את הקרן שהלוה לישראל לבד ועליו קאמר זה גובה את הקרן. והישראל שהלוה לנכרי ונתגייר גובה את הרבית בכל אופן [שלא יאמרו בשביל מעותיו כו׳ כמ״‎ש בגמ׳ לר' יוסי]. ור' יהודה פליג דאם נכרי שהלוה לישראל זקפן קודם שנתגייר גובה את הכל זה אפשר לפרש לפי הנוסחא חדשה לפום ריהטא וצריך להתישב [וי״‎ל דר״‎י פליג בישראל שהלוה כו׳ דאינו גובה את הרבית רק אם זקפן ובזקפן כ״‎ע סברי דגובין את הרבית בכל ענין ות״‎ק לא מיירי כלל בזקפן ות״‎ק דהכא הוא ר׳ יוסי שבגמ׳ דידן ות״‎ק דגמ׳ הוא ר׳ יהודה דהכא ודו״‎ק]:
+[Commentary of Chida on Tractate Gerim 2:7:1] א״‎ל ר׳ יוסי אלו ממון כו׳. כך היא הנוסחא החדשה ולפי סוגית הש״‎ס צריך להגיה א״‎ל ר׳ יהודה אלו ממון כו׳ והרב נחלת יעקב הגיה עוד ע״‎פ סוגית הש״‎ס ואפשר דר׳ חנינא בן גמליאל הוה סבור ברישא הכי וכי אמר לו ר׳ יהודה אלו ממון כו' קבל דבריו וחזר לומר משום ז׳ מצות וכיוצא בזה אמרו בש״‎ס בכמה דוכתי ובהכי א״‎צ להרבות הגהות:
+[Commentary of Chida on Tractate Gerim 3:2:1] לפי  מ״‎ש בש״‎ס בע״‎ז דף ס״‎ד אימא יינו כשמנו ופרש״‎י דיינו מותר בהנאה כשמנו וקודם שהתירו השמן באכילה והביאו הרב נחלת יעקב ולפ״‎ז יש למחוק תיבת ועסתו דמותרת באכילה ודו״‎ק:
+[Commentary of Chida on Tractate Gerim 3:9:1] היה מטייל כו׳. לכאורה נראה דה״‎פ הי׳ מטייל אחד בתוך שדה הגר ולא כוון לקנות בהלוך שהוא חזקה לר׳ אליעזר ובא אחד ואמר שדה שלי שאני כוונתי לקנות בהלוך שדה שלו דקנה בהלוך שכוון לקנות ועיין בתוס׳ פרק חזקת (בבא בתרא דף נד) ע״‎א ד״‎ה אדעתא דהזכירו הסוגיות דשייכי לזה ואני אמרתי בחפזי וצריך להתישב:
+[Commentary of Chida on Tractate Gerim 4:3:1] וזה יקרא בשם יעקב אלו כו׳. אפשר לומר דרך דרש כמ״‎ש הרב זרע בירך ח״‎ג משם רז״‎ל יעקב אלו בנים קטנים. ובהא א״‎ש הא דאמרו וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי צדק דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ולהכי קרי עליהו יעקב. וזה יכתוב ידו לה׳ אלו בעלי תשובה. אפשר לומר דרך דרש כמשז״‎ל דהעונות נכתבים בידים וז״‎ש אין בידו עון ובעל תשובה זדונות נעשות לו כזכיות וא״‎כ במקום שהיו בידו עונות עתה יהיו זכיות וז״‎ש יכתוב ידו לה׳ אלו בעלי תשובה דבמקום עונות יכתוב ידו לה׳ זכיות וזהו לה׳ ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים בסוד ואתה תשמע השמים:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Gra's Nuschah/Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan.md

@@ -0,0 +1,594 @@
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:1] עלה בענן ונתכסה בענן ונתקדש בענן כדי לקבל תורה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:2] ויכסהו הענן למשה לקדשו זה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:3] וישכון כבוד ה׳ מר״ח:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:4] להר ולא למשה ויקרא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:5] משה וכל ישראל עומדין ולא בא הכתוב אלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:6] שיתקדש ויהא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:7] לא בא הכתוב אלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:8] שאירע ל״ג:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:1:9] דומין למקנאין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:2:1] כל התורה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:2:2] משה. בינו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:2:3] שמש את שבעת ימי המלואים ועשה שמן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:2:4] וא״ר אליעזר גדולה משיחה זו שאהרן ובניו נתקדשו שהיא לדורות שנאמר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:2:5] אלעזר שרף פרת החטאת שממנו טמאים מטהרים לדורות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:3:1] מזקנים [וכ״ה בס״א]:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:4:1] יגנזו שהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:4:2] האלהים במשפט ד״א הוו כצ"ל והשאר נמחק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:4:3] את משה צוה ולא אותי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:4:4] הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה׳ על דבר פעור ותהי המגפה בעדת ה׳ מאי בדבר בלעם הרשע זו עצה וכו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:4:5] מה גרם להם בלעם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:4:6] שבחכמים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:4:7] ממכשילה ועשה סייג לדבריך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:5:1] ואף איוב עשה סייג לדבריו ואף נביאים וכתובים וחכמים כולם (וכסדר הזה מפרש לקמן בפ"ב):
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:5:2] בתורה מה שעתידין לומר. איזהו סייג:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:6:1] כשם שנגעת ואי את מתה אף אם תאכלי אי את:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:6:2] ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:7:1] הרבה ארבה אלו שתי טיפות דם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:7:2] מכאן אע״פ שצריך ארם לעשות סייג לדבריו לא יעשה הסייג מרובה על העיקר שא״כ אין יכול לעמוד ר׳ יוסי אומר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:7:3] סנדלבונים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:7:4] להזיק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:1] רשב”א אמשול (ושבנתיים צ"ל למטה וכמו שיתבאר):
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:2] השיר שהלוים היו אומרים בבית המקדש ביום הראשון היו אומרים. וכן למטה בכולם צ״ל ״היו אומרים" במקום מהו אומר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:3] על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:4] שחילק מעשיו ומלך עליהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:5] שברא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:6] ונקוו המים למקומם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:7] שברא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:8] שברא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:9] שגמר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:10] עמד איש א':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:11] והוציא אותה מה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:12] קרא שמות בו ביום:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:13] עלו למטה שנים וירדו ארבעה ריב"ב אומר בו ביום עלו למטה שנים וירדו שבעה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:14] כיצד נברא אדה״ר. שעה ראשונה הוצבר עפרו. שניה נעשה גולם. שלישית נתקשרו אבריו ונתפתחו נקביו. רביעית נתנה בו נשטה. חמישית עמד על רגליו. ששית קרא שמות. שביעית נזדווגה לו חוה. שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה. תשיעית הכניסו לג״ע. עשירית צוהו. אחד עשר סרח. שתים עשר נטרר והלך לו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:15] י׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:16] י׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:17] י':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:18] הרבה ארבה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:19] והרונך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:20] לעת ערב ראה אדה״ר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:21] מזבח:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:22] כולם קרנותיהן קודמות לפרסותיהן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:23] כאן צ״ל מ"ש למעלה השיר שהלוים היו אומרים כו׳ עד כמלאכי השרת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:24] אלמלי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 1:8:25] כפיך שקנאו בו מלאכי השרת ונטלו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:1:1] שיכול:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:1:2] דברים בטלים וישן עמה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:1] ז':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:2] בי כלום שלא תבואי לידי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:3] עם אשה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:4] נאמר לא תקרבו ונאמר לא תקרב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:5] שלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:6] חמורה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:7] מצות חמורות סוגה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:8] אלו מצות קלות הרכות כשושנים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:9] הן מביאין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:10] שפקד על הגדה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:2:11] בנדרים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:3:1] נשי ישראל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:3:2] והיו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:3:3] שנאמר ואתפוש שאין אומר ואתפוש אלא במה שאחד רוצה ליטלו מידו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:3:4] אחייבה מיתה אלא אקרע את כתובתה ואפטרנה מאדוני לשלום:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:3:5] אשברם ואחזירם למוטב והסכימה דעתו לדעת המקום שנאמר (דברים י) אשר שברת יישר כחך ששברת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:3:6] מפני שנסתכל בהם וראת שפרח כתב מעליהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:3:7] אמר היאך אני נותן לבני ישראל את הלוחות שאין בהם ממש אלא אאחז בהם ואשברם לעיניהם שנאמר ואתפוש בשני הלוחות ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם שלא יאמרו ישראל היכן הלוחות אשר הורדת אין הדברים אלא בדאי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:3:8] (שם לד) לכל האתת והמופתים אשר שלחו ה':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:4:1] שנאמר והטוב בעיניך עשיתי הטוב שגנו ספר רפואות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:4:2] שנא' וכתת נחש הנחשת וגו׳ כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:4:3] והסכימה דעתו לדעת המקום:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:4:4] והוא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:4:5] והסכימה דעתו לדעת המקום:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:5:1] וסר מרע:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:5:2] שהיתה מכתו תמה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:5:3] ושמתיך כחותם וגו' מה עשה איוב סייג לדבריו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:5:4] מהרהר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:6:1] שלמטה אלא כגבור שלמעלה שנאמר(משלי כ״א:כ״ב) עיר גבורים עלה חכם וגו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:6:2] שלמטה אלא כאריה שלמעלה שנאמר (יחקאל א) ופני אריה וגו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:7:1] שמא תאמר בוטח:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:7:2] או:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:7:3] ונאמר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:7:4] המינים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:7:5] וגו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:8:1] לכך עמדו חכמים ועשו סייג לדבריהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 2:8:2] ויוצא בה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:2:1] כך עד שאומר לו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:2:2] ועובד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:3:1] [(תהילים נ״ד:ז׳) ישיב הרע לשוררי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:4:1] שפרע ראשה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:5:1] חרשת וזרעת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:5:2] וישברו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:5:3] יתקיימו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:5:4] חרשת וזרעת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:1] הזה או זה או שניהם כא׳ טובים שנא' בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:2] אם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:3] מהם יתקיימו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:4] הזה או זה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:5] תאמר לא אלך אלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:6] אלי שנא' (שם ב) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה וחובה הוא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:7] איזה מהם יתקיימו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:8] הזה או זה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:9] איזה מהם יתקיימו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:6:10] הזה או זה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:7:1] איזה מהם יתקיימו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:7:2] הזה או זה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:9:1] ונאמר וצדקה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:10:1] וז׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 3:10:2] מיד קרעו לו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:1:1] ועולה היא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:1:2] מעשה בר"ט שישב ושנה לתלמידיו ועברה כלה לפניו צוה עליה והכניסה בתוך ביתו ואמר לאמו ולאשתו רחצוה וסכוה וקשטוה ורקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:2:1] ולא היה בידה כדי צרכה והיו משנין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:3:1] אנו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:3:2] לקלע:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:3:3] שנאמר עצם מעצמי ובשר מבשרי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:4:1] והיתה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:4:2] והיתה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:1] וכן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:2] אלהך די אנת פלח ליה, בתדירא הוא ישזבינך (דניאל ו׳:י״ז) וכי מה עבודה שהיה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:3] וכתבו על החץ וזרקו חוץ לחומה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:4] וכך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:5] מדבר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:6] ואשכב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:7] מצר א':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:8] מצד א׳ והוציאוהו עד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:9] דיופלי מרומי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:10] ושמה כנגד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:11] מוחו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:12] ואומרים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:13] עכשיו יהו המפתחות מסורות לך והם קפצו לתוך האור:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:14] זה אברהם יצחק ויעקב וי"ב שבטים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:5:15] אלו ישראל הילילו אלוני:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 4:6:1] בקול:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 5:2:1] רבותינו (וכן גי' ת"י):
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 5:2:2] שהיתה דעתן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 5:2:3] היו צדוקין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:1:1] ואדם אומר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:1:2] משמש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:2:1] והיה ר״ע מתמיה על זה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:2:2] עד תיו הלך וישב בינו לבין עצמו ואמר אלף זו למה נכתבה בית זו למה נכתבה היה וכו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:2:3] תבן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:2:4] עליהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:2:5] אומרים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:1] כשהיה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:2] אמר ר׳ אמת למדתני:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:3] בדינר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:4] ודינר זהב של צורי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:5] המקדש עצב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:6] עד שיצא מבית המקדש יצא השר מבית המרחץ ופגעו זה בזה א״ל שגר לי כו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:7] יודע אני שלא הרעיש הקב״ה את עולמו אלא בשבילך אבל פתחון פה יש לי עליך שאוציא ממך מעותי שכבר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:8] המקדש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:9] ששרוי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 6:3:10] בכם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 7:1:1] הפורענות הגדול אמר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 7:2:1] שאין אדם [וכ"ה בדפו״י]:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 8:1:1] רב קבוע וילמד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 8:6:1] מעצמו נטל את:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 8:8:1] בדברי שטות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 8:8:2] להם בשעה שהשכבתיה תחת מרגלותי במה חשדתוני א״ל אמרנו שמא יש בנו תלמיד שאינו בדוק לר׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:1:1] וע"ז אמרו אוי לרשע וכו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:2:1] כאן צ״ל מ״ש למטה ר״ש אומר כו' עד נמוכה מכולם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:2:2] בתבערה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:2:3] מלמד שאף אהרן נצטרע ומה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:2:4] עלי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:2:5] אלי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:2:6] על בשרינו אמשול:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:2:7] שתרפא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:3:1] שקרים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:3:2] שקרים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:3:3] אף:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:3:4] מבהילים אותו לצאת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:4:1] שנאמר (שם יט) ובזאת עליך קצף מלפני:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:4:2] לקרבו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 9:5:1] (משלי כ״ח:י״ד) אשרי אדם מפחד תמיד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:1] מפי ב״ד אל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:2] אמרו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:3] עיקר ההלכה וכשיהיו בע״ד עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים כיצד בזמן ששני וכו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:4] צדיק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:5] רשע:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:6] הרשע:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:7] הצדיק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:8] ונאמר כקטן כגדול תשמעון ר"י אומר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:9] תי׳ אדם נמחק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:10] ולאחד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:11] דבר אחר כקטן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:2:12] תשמעון שיהא חביב עליך דין קטן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:4:1] והוי זהיר בדבריך שמא מתוכם ילמדו לשקר. הוי מרבה לחקור את העדים מפני הרמאין. והוי זהיר בדבריך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 10:4:2] ילמדו ויוסיפו לשקר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:1:1] יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש לה' כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת ושמרו גו׳ ברית עולם גו׳ כי ששת ימים וגו׳ (שמות ל״א:ט״ו-ט״ז):
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:1:2] ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות (שם כג) הרי שלא עשה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:1:3] גורם לו שיעשה מלאכה בשביעי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:1:4] גרם שלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:1:5] ואח”כ:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:1:6] כאן צ״ל מ״ש למטה שמענו לאנשים לנשים מנין כו׳ עד אבני השהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:1:7] יוסי הגלילי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:2:1] שכן היה ר׳ יהושע בן פרחיה אומר כל מי שיאמר (וכו׳ כמ״ש בפנים בפרק הקודם עד) שיאמר לי רד הימנה (וכו' עד) להעלות עליה וכשם שקשה היא להעלות עליה כך קשה לירד הימנה שכן (וכו׳ עד) להרגו. ד״א ושנא את הרבנות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:2:2] לעצמו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:2:3] ר׳ יוסי אומר רד מטה שיאמרו לך עלה למעלה ואל תעלה למעלה שיאמרו לך רד למטה שנאמר [משלי כה] כי טוב אמר לך עלה הנה וגו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:3:1] ואל יגרום לחבירו שיצא לו שם ברשות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:3:2] יברכהו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:3:3] ואצל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:5:1] ויחובו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 11:5:2] אלו אפיקורסין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:1:1] אדם לחבית ובין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:3:1] עושה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:3:2] ואומר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:3:3] עושה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:4:1] שלעולם לא אמר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:4:2] סרחת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:4:3] שהיו מהלכין אחר מטתו של אהרן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:4:4] באו לעולם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:5:1] כאן צ״ל מ״ש למטה שוב א״ל הקב״ה כו' עד שמענו שמעה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:5:2] בתוך הקלע וזורק ממקום:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:5:3] ואין לה מקום על מה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:5:4] בעולם ואין להם מקום על מה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:6:1] במרומיו (איוב כה):
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:6:2] שאלמלי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:7:1] רעים זה עם זה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:7:2] ברכת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:8:1] הוא היה אומר אם אין אני לי מי לי אם אני לא אזכה בי מי יזכה בי לא כשם שאדם חולק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:8:2] וכשאני לעצמי מה אני אם אקלקל בעצמי מי יתקן אותי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:8:3] באשדוד ואם לא עכשיו אמתי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:10:1] בא אצלם ומברכם כענין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:11:1] הוא היה אומר הפוך בה והפוך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 12:11:2] ובה תחזי וסיב ובלה בה ומינה לא תזוע שאין לך מדה טובה הימנה: בן הא הא אומר לפום:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 13:3:1] סאים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 13:3:2] ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 13:3:3] עובר לסוחר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:1:1] זכאין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:1:2] לעמוד להם חמה כיהושע בן נון:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:2:1] למדת תורה הרבה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:3:1] ולשמעון בן נתנאל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:5:1] שכן רע ויצר רע ואשה רעה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:5:2] אחד הלוה מן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:5:3] אשרי תלמיד שרבו מודה לו ומעיד עליו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:6:1] רבי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:6:2] לדיומסית:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 14:6:3] לדיומסית:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:1:1] שיצא שם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:2:1] והיה חופף ראשו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:2:2] ראשיהם של בבלים ארוכים א״ל בני שאלה גדולה שאלת מפני שאין להם חיות (וכו' כמ״ש למטה עד) סגלגלים. הלך והמתין ש״א חזר וטפח לו על הדלת אמר היכן הלל היכן הלל נתעטף יצא לקראתו א״ל בני מה אתה צריך א״ל שאלה אני צריך לשאול א״ל אמור א״ל מפני מה עיניהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:2:3] שאלה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:2:4] שאלה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:2:5] הוי זהיר ברוחך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:3:1] ולמדו ולמחר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:3:2] א״ל והא אתמול לא אמרת לי כך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:3:3] אנו יודעין שזה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:3:4] ווה גימל אלא שכך מסרו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 15:3:5] תורה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:2:1] מעשה דר' צדוק גדול ממנו כשנשבה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:2:2] מעשה דר':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:2:3] מעשה דר"א:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:2:4] ל״ג (וכן ליתא בדפו״י):
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:3:1] יתרחק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:3:2] בין מפתחי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:3:3] אפי' בשעה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:3:4] להרגו תינוק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:3:5] אבל בתינוק יצה״ר זורקו בבת ראש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:4:1] והמדיחין והמסורות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:4:2] הלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:4:3] וכן הוא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:4:4] לכבודי אם עושה כן אתה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 16:4:5] באזהרה גדולה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:2:1] ממון חבירו ובזמן שעני נכנס כו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:2:2] ליתן תן לו ופטרהו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:2:3] תשהא אותו שנא':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:2:4] לרעך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:3:1] ויצא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:3:2] אינו מוסר לך טלאים אלא כבשים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:4:1] ועמדה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:4:2] ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים ולא ידעתי בו עד עתה אל תקרי גדיותיך אלא גויותיך שכל ז��ן שישראל עושים רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם וכשאין עושים רצונו של מקום מוסרם ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה בלבד אלא כי אם תחת רגלי בהמתן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:4:3] מבית אביה חוץ משל חמיה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:8:1] קבע אלא רחמים ותחנונים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:8:2] מלאכתך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 17:8:3] מלאכתך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:2:1] א״א לבהמ״ד בלא חידוש שבת של מי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:2:2] להשמיע:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:2:3] אי מה מסמר חסר ולא יתיר אף ד״ת כן ת״ל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:2:4] נטיעה פרה ורבה אף ד״ת כן בעלי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:2:5] אדם היאך אני למד תורה מעתה ת״ל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:2:6] נתנם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:2:7] אמרם מפי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:2:8] א״ל אין דור יתום שראב״ע שרוי בתוכו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:3:1] שהיה מלקט:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:3:2] ומשנת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:4:1] לר״ט גל של אגוזים. לר״ע אוצר בלום. לראב״ע קופה של בשמים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:4:2] הרוכלים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 18:4:3] מיוזנת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 19:3:1] גדולה ומשובח בכולה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 19:3:2] אלמלי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 19:4:1] אורחות חיים אמר להם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 19:4:2] בחייו ואלו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 19:4:3] שנקרעו מה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 19:4:4] טמאים הם ומטבילין אותם כמה שהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 19:4:5] והזהרו בהן שהן קבועות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:1] ונתן עול ברזל על צוארך וגו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:2] שתואב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:3] ואויביו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:4] כיצד שמתאוה לשתות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:5] ואויביו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:6] שמבקש ללבוש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:7] ואויביו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:8] הטוב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:9] בני אמי נחרו בי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:10] ששזפתני השמש זה משה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:11] דתן ואבירם שנא׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:12] עמד והושיען:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:13] כרמי שלי לא נטרתי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:14] בשלוה והם דחופים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:15] בא׳׳י:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:16] אנו צריכים להפריש תרומות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:17] בבבל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 20:1:18] כרמי שלי לא נטרתי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 21:1:1] הק״ש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 21:1:2] הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 21:1:3] מדברי תורה שנאמר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 21:1:4] ושריך בעת יאכלו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 21:1:5] ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 21:1:6] וקרקסיאות שלהן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 21:1:7] ומהו פורענותן לעתיד לבא שנאמר (תהלים לז) כי מרעים יכרתון ואין מרעים אלא רשעים שנאמר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 21:1:8] ואומר כי הנה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 22:2:1] ולא המדרש הוא עיקר אלא המעשה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 22:3:1] רשב"א אומר הלומד תורה וירא שמים דומה לרופא שהביאו לפניו מכה ויש לו אזמל לחתוך וסמני רפואה לרפאות. הלומד תורה ואינו י״ש דומה לרופא שהביאו לפניו מכה וי״ל אזמל לחתוך ואין לו סמנין לרפאות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 23:1:1] ד״א אין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 23:2:1] אלישע בן אבוה אומר הלומד ילד כו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 23:2:2] דומה לעיסה שהיא לושה בחמין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 23:2:3] בזקנותו דומה לעיסה שהיא לושה בצונן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 23:4:1] ושכחתים ונאמר (דברים י״א:י״ח) ושמתם את דברי וגו׳ שיהיו ד״ת מצויינים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 24:3:1] אבנים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 24:4:1] רסן לבלום ואדם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 24:5:1] לזהב ולזכוכית:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 24:5:2] וזכוכית:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 24:5:3] אף ת״ח אע״פ שסרח י״ל תקנה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 24:5:4] שכל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 24:7:1] אלא בגופו כל השוכח ד״א ממשנתו מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך משל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:1:1] בשעת מיתה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:1:2] הימיני:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:1:3] ואם אוסרני אסורו בעוה״ז ובעוה"ב ואם ממיתני מיתתי בעוה״ז ובעוה״ב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:1:4] לפני:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:1:5] לגן עדן שנאמר לפניו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:1:6] וראית את אחורי ופני לא יראו פני בעוה״ז ואחורי לעוה״ב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:1:7] ואומר ויפרוש אותה לפני והנה כתובה פנים ואחור:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:1] והוא יושב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:2] מרבותי אלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:3] חסרו ממני תלמידי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:4] ויצאה נשמתו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:5] ארונו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:6] לי עליך רבי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:7] לי עליך רבי ומורי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:8] הרבה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:3:9] לי ואין כו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 25:5:1] להלוך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:2:1] שסופך למעול:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:2:2] אל תאכל מן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:2:3] שסופך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:2:4] הצקנין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:2:5] שלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:2:6] שלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:2:7] בירושלים כאילו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:4:1] משלהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:4:2] דברים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:4:3] שתמות ומבטל פו״ר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:5:1] ג׳ דברים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:6:1] שיש לו בן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 26:6:2] שמבלות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 27:1:1] ד״א:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 27:1:2] שנהג:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 27:2:1] לא בא אלא על:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 27:2:2] מרום קצו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 27:2:3] ספוק של ת״ח:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 27:4:1] ככבודו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 27:4:2] בראשונה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 28:2:1] משובח.יצא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 28:2:2] למדינת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 28:7:1] לך כגלוי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:1:1] בשעה שמתו מוטל לפניו ואל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:1:2] בשעת קלקלתו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:1:3] כל זמן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:1:4] לבו יושבת. הוא היה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:2:1] ולבסוף באין עליו ארי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:3:1] סדרים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:4:1] ומתחבר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:4:2] ומתחבר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:4:3] לבלק והלך אצלו לשם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:4:4] היו עומדין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:4:5] לעיני כל מצרים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:5:1] עם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 29:5:2] ויום הכפורים ויסורין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 30:1:1] יונתן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 30:2:1] נהרג:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 30:3:1] ועד שלא נגמר דינו אחד רץ אחריהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 30:3:2] ונמצאו זוממין ונגמר דינם ליהרג:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 30:3:3] מפני מה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 30:4:1] חי ויפג לבו כי לא האמין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 30:4:2] עד וירא את העגלות וגו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:2:1] מעלין עליו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:1] ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:2] ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:3] ומצייר צורות רבה אף כך כו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:4] קוצין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:5] קוצין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:6] מי רגליו של אדם. שערים בעולם שערים באדם וכו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:7] כוכבים בעולם כוכבים באדם זהו לסתות של אדם חומות בעולם חומות באדם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:8] צבאים בעולם צבאים באדם זה שוקיו של אדם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 31:3:9] רגליו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 32:1:1] וכל זמן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 32:2:1] עם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:1] ורעבון:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:2] באשתו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:3] הכל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:4] מכולם שוה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:5] בקולו על המים שנא' (תהילים י״ח:י״ד) ועליון יתן קולו ואומר ירעם אל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:6] ברקים ויהמם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:7] בחניתים אף:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:8] בא עליהם בחניתים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:9] (שם יח) מנגה נגדו וגו׳ ונאמר לנוגה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:10] וטרמנטין ונפט ואף הקב"ה בא עליהם כמו כן שנאמר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:11] חומר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:12] ונעשה מדבר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:13] ונעשה פירורים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:14] ונעשה סלעים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:15] ונעשה יבשה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:16] ונעשה חומות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:17] ונעשה נאדות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:18] מסלע והיה יוצא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 33:2:19] ומנין שבין הגזרים ירדה אש ולהטתן שנאמר (ישעיהו ס״ד:א׳) כקדוח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:1:1] במדבר זה כלל כל מה שעשו במדבר שנאמר (תהילים ע״ח:מ׳) כמה ימרוהו במדבר וגו׳. בערבה מה שעשו במרה על המים שנאמר (שמות ט״ו:כ״ד) וילונו העם על משה וגו׳ מול סוף:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:1:2] השליו ראשון ולבן במן והצירות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:1:3] על השבת ודי זהב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:1:4] זה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:1:5] הרי שבעה ובמקום אחר הוא אומר ובתבערה ובמסה ובקברות התאוה הרי עשרה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:2:1] אלהי אל כו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:4:1] וכן הוא אומר (תהילים ק״י:ד׳) אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק וכי דוד כהן הוא אלא לפי שנמשח בשמן המשחה קראו כהן וכן הוא אומר אלה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:4:2] כהן צדק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:4:3] כיוצא בו כתיב יכרסמנה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:4:4] וכתיב יכרסמנה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:5:1] שהרגיש בעמידתה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:5:2] שאין דרך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:5:3] שאף מכאן ולהלאה החריבו אלא שעד כאן החריבו האומות והמדינות מכאן ולהלאה החריבו האומות ולא המדינות ועשרון:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:5:4] וי״ו שבעשרון:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:5:5] מלמד שלא ענש עליהם אלא עד שעברו את הירדן ולמה נקוד אלא כך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:5:6] שבת שבתון היא לכם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:6:1] ואומר (ש״ה ו) דודי ירד לגנו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:6:2] וב':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:6:3] אל ראש ההר ונאמר (שם לד) וירד ה׳ בענן ויתיצב עמו שם וב' באהל מועד שנאמר וירד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:6:4] וידבר אליו וגו' וירד ה' ב��מוד ענן וגו' (שם יב):
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:7:1] מסעות נסעה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:7:2] לכרובים ומכרובים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:7:3] וממדבר עלתה למקומה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:7:4] ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת (שמות כ״ה:כ״ב) וכתיב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:7:5] לכרובים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:7:6] למעלה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:8:1] מלאך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:9:1] קריאה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:10:1] עליסה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:11:1] מעשים טובים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:11:2] (ישעיהו ד׳:ג׳) כל הכתוב לחיים בירושלים. עוה״ב נקרא חיים שנא׳ (דניאל י״ב:ב׳) אלה לחיי עולם. צדקה נקרא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:11:3] (משלי י״ב:כ״ח) באורח צדקה חיים. חכמה נקרא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:11:4] אור נקרא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 34:11:5] (איוב לג) באור החיים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:1:1] בירושלים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:2:1] תושב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:2:2] דנין בה בן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:2:3] נחלט:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:2:4] בתים אבל לוקחין בה שכר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:2:5] ולוקחין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:3:1] והיה בנימין הצדיק מצטער עליה שנאמר (שם לג) חופף עליו כל היום לפיכך:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:1] יהודה באותה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:2] שידעו שבית:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:3] תחום שבין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:4] הפרישו דושנה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:5] שנא׳ (במדבר י׳:ל״ב) והיה הטוב ההוא אשר ייטיב ה׳ עמנו והטבנו לך וכשנבנה בהמ״ק עמדו ופינו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:6] ומנין הם מתפרנסים מן הצדקה אמרו כשיגלה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:7] שנאמר (במדבר י׳:כ״ט-ל׳) כי ה׳ דבר טוב על ישראל וגו׳. ר״ש אומר בני אדם גדולים היו ובעלי בתים ובעלי שדות וכרמים היו ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה הניחו הכל והלכו משם שנא':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:8] וגו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:9] במלאכתו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:10] היה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:4:11] הלכו חסידים אצל חסיד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:5:1] טומאה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:5:2] ולא אירע נותר מעולם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:8:1] נכנסים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 35:8:2] שאפילו כל ישראל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:1:1] ברכת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:1:2] וכתיב על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים וע״כ לא יקומו רשעים במשפט זה דור המבול. וחטאים בעדת צדיקים אלו אנשי סדום:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:1:3] ומה אני מקיים שורש וענף בגופן וכן הוא אומר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:1:4] ת״ל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:1:5] רשעים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:2:1] אתה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:3:1] ורשעי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:3:2] ושבט:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:3:3] כאן צ"ל מ״ש למטה ר׳ יוסי הגלילי אומר כו׳ עד ממקומן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:3:4] ואומר ויעל אהרן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:3:5] ר״ג אומר הרי הוא אומר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה׳ לאבותיכם לתת להם זה תחיית המתים שהאבות מאריכין ימיהם עם הבנים יחד. ר״י הגלילי מסייע לר׳ אליעזר. ור״ג מסייע לר׳ יהושע:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:5:1] וחנווני:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:6:1] וגו' וישיבהו ירושלים למלכותו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:6:2] אחז ואחזיה וכל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 36:6:3] ולוחש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:4:1] ז':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:4:2] נקפי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:4:3] קוזאי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:4:4] מה חובתי ואעשנה. פרוש מיראה. פרוש מאהבה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:5:1] ז׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:6:1] בחכמה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:6:2] ובדעת ובכח:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:7:1] וכשם שברא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:7:2] בז׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:8:1] אמונה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:8:2] ואומר (תהילים פ״ה:י״א) חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו ומה ת״ל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:9:1] רוחות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:9:2] שמבלה את הכל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:11:1] חכם אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה ובמנין. ואינו נכנס לתוך דברי חבירו. ואינו נבהל להשיב. שואל כענין ומשיב כהלכה. ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. ועל מה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:11:2] וחלופיהן בגולם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:12:1] דבר ואהרן גדול ממשה ולמה לא דבר הקב״ה עם אהרן על שלא היה עומד בפרץ שאילו היה עומד בפרץ לא גרם חטא לנדב ואביהוא ואינו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:12:2] ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן מכאן אמרו שכשאדם שונה לתלמידיו אינו נותן פנים אלא בגדול וכשהוא קוצף אינו קוצף אלא על הקטן שנא' ויקצוף על אלעזר ואיתמר ומה ת״ל בני אהרן שאף אהרן היה בקצפון וכתיב וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם וגו׳ שתק עד שסיים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:12:3] שאפי׳ ד׳ או ה׳ צדיקים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:12:4] היו בסדום אלא:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:12:5] ואחר שסיים כל דבריו כביכול אמר לו הריני נפטר שנא':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:13:1] לילה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:13:2] ועל אהרון אחרון:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:13:3] רבקה וי״א אלו אנשי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:13:4] ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי זה משה שנא' (במדבר ט׳:ח׳) ויאמרו האנשים ההמה וגו' ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה וגו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:13:5] שנא' (ויקרא י׳:כ׳) וישמע משה ויטב בעיניו. וכן הקב״ה הודה על האמת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 37:13:6] ואומר כן בנות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:1:1] רעבים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:1:2] שבעים. גמרו שלא לעשר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:1:3] ובשביל שאין מפרישין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:1:4] ר' יוסי אומר בעון חלה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:1:5] והעם נמסר לאויביהם שנ' (ויקרא כ״ו:ט״ז-י״ז) וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. בעון תרומות ומעשרות השמים נעצרין מלהוריד טל ומטר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:1:6] שנא' (איוב כ״ד:י״ט) ציה גם חום יגזלו מימי שלג וגו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:2:1] נוטלין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:3:1] עינוי יתום ואלמנה ועל:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:3:2] ועל המורין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:3:3] שנא' (שמות כ״ב:כ״ג) וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב וגו' ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב איני יודע שהנשים נעשו אלמנות והבנים יתומים ומה ת״ל והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים אלא אלמנות ולא אלמנות שלא ימצאו להן עדים להתירן להנשא כגון ביתר שלא נמלט ממנה נשמה להתיר אשת איש יתומים ואינם יתומים שיהיו נכסיהם עומדים בחזקת אבותם ולא יהיו מניחים אותם לירש ולישא וליתן בהם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:3:4] בן אלישע כה״ג:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:3:5] הניחם השמש':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:3:6] לא אלא מוכן:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:4:1] וגו׳ ואתכם אזרה בגוים ואומר (דברים ד) כי תוליד בנים וגו׳ והפיץ ה׳ אתכם וגו' ועבדתם שם וגו׳:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 38:4:2] ועל ג״ע שנאמר (ויקרא י״ח:כ״ח) ולא תקיא הארץ אתכם וגו' אמר ר' י��מעאל בר' יוסי כ״ז שישראל פרוצים בעריות שכינה מסתלקת מביניהם שנאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. ועל ש״ד שנאמר (במדבר ל״ה:ל״ד) ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה וגו׳ ועל שמיטת:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:1] ששה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:2] והמרבה לשוב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:3] והחוטא ע״מ שיוה״כ מכפר. והמחטיא את הרבים. ומי שיש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:4] אדם חוטא היו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:5] והיה אדם יודע מה דמות למעלה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:6] אע״פ שגזר דינם נחתם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:7] ערום נכנס וערום יוצא ממנה והלואי שתהא יציאה כביאה. ועל חלול השם אין תשובה תולה ואין יוה״כ מכפר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:8] והמנין מרובה מונח להם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:9] ושוכה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:10] שוכה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:11] ושוכה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:1:12] שוכה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 39:4:1] שלמה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:6:1] שילמד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:6:2] ילמד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:6:3] ילמד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:6:4] ילמד:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:6:5] ביושבי בית:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:6:6] ויושב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:6:7] ויושב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:7:1] יושב ושואל יש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:7:2] יושב ושואל אין לו חלק. יושב ושותק יש לו חלק:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:7:3] בתחלה צ״ל בבא די״ל חלק ואח״כ בבא דא״ל חלק דומיא דאידך ג׳ בבי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:7:4] נ״א שואל ומשיב:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:8:1] קרן קיטוע. קטוע:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:10:1] מכות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:14:1] לחסידות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:15:1] שלש דברים אמרו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:15:2] יין ושנה לרשעים נאה להם ונאה לעולם לצדיקים רע להם ורע לעולם. פזור לרשעים נאה להם ונאה לעולם לצדיקים רע להם ורע לעולם. ג׳ דברים אמרו חיים:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:15:3] שקט לרשעים רע להם ורע לעולם לצדיקים נאה להם ונאה לעולם כינוס לרשעים רע להם ורע לעולם לצדיקים נאה להם ונאה לעולם:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 40:17:1] כנסת הגדולה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:1:1] לבקש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:1:2] והיה מטייל אחריו:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:1:3] ולא עוד שזכה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:2:1] בנותני צדקה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:2:2] למחצית שכר:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:7:1] שלש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:7:2] הקזה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:8:1] שלש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:9:1] ג' חזרו למקומן ישראל כסף מצרים וכתב שמים. ישראל שנאמר (ירמיה כז) בבלה יובאו וגו':
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:11:1] את:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:11:2] ואהוב את כל המצות:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:13:1] מעשה וכו' (נמחק וגורס זה לעיל בפ׳׳ד):
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:14:1] שלשה:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:15:1] מצרפין:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:15:2] הן יורדין לגיהנם ומצפצפין ועולין שנאמר והבאתי:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:15:3] כדברי ב״ש:
+[Gra's Nuschah on Avot D'Rabbi Natan 41:15:4] אנא ה׳ מלטה נפשי חנון ה׳ וצדיק (תהילים קט״ז:ד׳-ה׳) ורב חסד (שמות לד) מטה כלפי חסד שינצלו מדינה של גיהנם. ואומר כי טוב:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Gra's Nuschah/Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah.md

@@ -0,0 +1,86 @@
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:1:1] (רבינו הגאון חיבר ב׳ פרקים הראשונים ממס׳ זו למס׳ כלה והדבר למד מעניינו ומבואר בכמה ראשונים שמסכת ד״א מתחלת מפרק בן עזאי ועי׳ רש״י ברכות כ״ב א׳ ותוס׳ עירובין נ״ג ב׳):
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:1:2] ע״י אמה וע״י בתה וע״י אחותה (וברי״ף ורא״ש פ״ב דיבמות איתא לעולם אין אדם פוסל את אשתו ואפילו בא על אחותה או על אמה או על בתה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:2:1] שנאמר (במדבר ה) והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע״פ שנתפשה אסורה ואיזו היא כהנת ר׳ ישמעאל אומר והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואיזו זו שקדושיה קדושי טעות (עי׳ כתובות נ״א ב' וש״מ). נתגרשה ונתארסה ונבעלה בין באונס בין ברצון אסורה להזור לראשון דברי ר׳ יוסי בן כיפר משום ר״א בן שמוע וזה מדרש דרש ר׳ יוסי בן כיפר לא יוכל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:2:2] וזו בין באונס בין ברצון אסורה לו כל האסורות לו איסור ערוה שנשאן א״צ ממנו גט חוץ מאחות אשתו ואשת אחיו וכל העריות אין להם היתר אחר איסורן חוץ מאחות אשתו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:4:1] פסל לה בביאה ופסל לולד ואלו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:1] ובת אחיו ובת אחותו (וכ״ה ברי״ף ורא״ש פ״ב דיבמות):
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:1] בהמתך לא תרביע כלאים. שדך לא תזרע כלאים. ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך (ויקרא יס) ומשום לא תזרע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:2] ומשום ובכל בהמה לא תתן שכבתך ומשום ולא תחלל את שם אלהיך (שם יח) ומשום שפחה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:3] וכרת אחד שנא׳ (מלאכי כ) יכרת ה׳ לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות אם היה ישראל וחלל זרעו בשפחה ונכ׳ לא יהיה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:12:1] אליהו כופתו והקב״ה רוצעו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:12:2] הפסול פוסל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:13:1] וכל המסתכל בעקיבה של אשה גורם לו שיהיו לו בנים שאינם מהוגנים וכל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:1:1] ומחללים שם שמים והאפיקורסים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:1:2] ישובו רשעים לשאולה וגו׳ האמתנים והגותנין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:3:1] חורשי רע ומחשבי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:6:1] אין מורישין לבניהם ואם מורישין לבניהם אין מורישין לבני בניהם. החנפים והשקרנים ופועלי און עליהם הכתוב אומר כי לא לפניו חנף יבוא ואומר (תהילים ק״א:ז׳) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. ההוגים כיונים והמנהמים והמצפצפים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:10:1] לעובד כוכבים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:11:1] והחמסנים והמוכסים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:18:1] המנהגין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:29:1] אמור לו מי שלבו נוקפו אומר כן אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים ואל תקנא בעושי עולה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:31:1] עולם הוא אחד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:31:2] וכל רקיע ורקיע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:31:3] מעולמו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:3:1] אף כן אדם מה אם עכשיו שמוציא ממעיו סרוח כך מתגאה על הבריות אם מוציא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:4:1] אורחות חיים א״ל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:5:1] כמה שהן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:1] ג׳ מילין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:2] לעשות כן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:3] מזרחית צפונית מערבית אינה מזיזו ממקומו כיון שנשב רוח דרומית עוקרתו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:4] כורתין ומסתתין אותו ובונים בו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:2:1] ראתה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:2:2] רחוצין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:2:3] ולא מן המלאכים לבד למדנו אלא מן השכינה למדנו שנאמר (מ״א כב) ראיתי את ה׳ יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו (דלא כמ״ש זה לפנינו לקמן בפ״ה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:3:1] מחבירו בין שהוא גדול מחבירו ובין שחבירו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 5:1:1] כביכול שאמר לאברהם הריני נפטר ממך שנאמר (בראשית י״ח:ל״ג) וילך ה׳ כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקומו. לעולם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 5:2:1] ר״ג באמצע ור"י (וכ״ה במס׳ כלה רבתי ושם ליתא וראב"ע):
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:1:1] בית:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:1:2] כרצונך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:2:1] סחה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:1] אין משיירין פאה באלפס אבל משיירין פאה בקערה ומעשה בר"י שנתארח אצל אלמנה א׳ עשתה לו פולין אכל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:2] משכת ידך מגריסין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:3] היה לך למשוך ידך מן הפת א״ל שמא הנחת פאה על הראשונים לא כך אמרו חכמים אין משיירין פאה באילפס אבל משיירין פאה בקערה אמר ר' יהושע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:4] לא אמרת לי שהיא קצרה א״ל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:5] לא אמרתי לך ארוכה הלך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:1] לא יפרוס אדם פרוסה במקום:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:1:1] הקטן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:2:1] לא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:1] אחוריו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:2] שכותב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:3] יהא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:7:1] יהא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:2:1] הופכים את האכסניא שלהם זה לזה. לא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:3:1] שמן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:3:2] יין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:4:1] שמחזיק לו טובה חנם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:4:2] חדש לשם ישן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:5:1] מזה ותנו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:1] ויניחם על:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:2] ולא יקנח אדם בפרוסה ויניח ע״ג השולחן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:3] טעומין לר"ע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:3:1] ואין מעבירין קערה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:3:2] שממעכין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:1:1] ומניח את כובעו ואח״כ מניח מנעליו ואם יש לו בן או עבד מניחין לו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:1] מתגרד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:2] לזה שיוצא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:3] לזה שיוצא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:3:1] במקום ערומים אלא במקום שרובן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:3:2] ככולם לבושים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:2:1] והקיז דם ונכנס למרחץ ונשתכר וישן ע״ג קרקע ושמש מטתו דמו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:4:1] והאוכל שום קלוף וביצה קלופה ובצל קלוף שעבר עליהם הלילה והשותה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:4:2] ואין יושבין תחת הזית על שולחנו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:5:1] ומהאגמים בפיו ובידו א׳ דמו בראשו מפני הנימה. הקיז:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:10:1] אינן רואין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:11:1] העושה מלאכה בת״ב אינו רואה סימן ברכה לעולם אמר ר״ע ותלמידי חכמים בטילין בו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:12:1] לא תעמוד על דם רעך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:12:2] וגו':
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:13:1] שנאמר כה אמר ה׳ מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:14:1] וגסי הרוח כעובדי ע׳׳ז שנאמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:14:2] כאן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:15:1] על עיני והניעור:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:15:2] היא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:15:3] מתיר אסורים. הנכנס:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:16:1] ועזרוני ושמרוני וסמכוני והמתינו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:17:1] יצא לשוק אומר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:17:2] ומיד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:17:3] ברוך הגומל חסדים טובים לעמו ישראל:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Gra's Nuschah/Gra's Nuschah on Tractate Kallah.md

@@ -0,0 +1,37 @@
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:1:1] אף אלמנה שנאמר (ועי׳ במס' כלה רבתי):
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:2:1] בני:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:2:2] אמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:3:1] רעה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:3:2] לפניו רבש׳׳ע אם בעלי מקרא הם יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים ואם בעלי משנה הם יעסקו במשנה בהלכות ובאגדות ואם בעלי גמרא הם יעסקו בתלמוד בהלכות פסח:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:3:3] בן אלעזר משום ר' יהושע בן חנניא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:4:1] עליה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:4:2] עליה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:4:3] עליה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 1:4:4] עליה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 2:1:1] מכאן אמרו חכמים כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל באותו מקום וכל הנוגע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 2:2:1] שאינם מהוגנים. ר' נהוראי אומר (ושבנתיים צ״ל לקמן כמו שיתבאר):
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 2:5:1] ר"י אומר עז פנים לגיהנם (וכו' כמ"ש למטה עד) אשר גלה סודו לר״ע בן יוסף א״ר יוחנן בן דהבאי ארבע׳:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 2:7:1] תשעה הם כממזרים ואינם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 2:7:2] חצופה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 2:7:3] מצורעין אלו בועלי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 2:8:1] אותו (ובמס' כלה רבתי הגי׳ נלוה עמו):
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 3:1:1] רגליו על הארץ וזו עושה אותה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 3:1:2] שלש פעמים בשלשה ימים וזו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 3:3:1] לבו נעקר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 3:3:2] מוריקא של:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 3:3:3] א״ר אחאי ב״ר יאשיה כל המפנה דעתו בנשים סופו (ושבנתיים צ״ל למעלה כנ״ל):
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 3:4:1] רבותיך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 4:5:1] ר' אומר כל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 4:6:1] ואומר וירע בעיני ה' אשר עשה וימת וגו׳ ואינו רואה פני שכינה שנא׳ (תהילים ה׳:ה׳) לא יגורך רע ואפילו קטנים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 4:6:2] וכל המקשה עצמו ה״ז עבריין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 4:6:3] בר״ש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 4:6:4] יהודה הנשיא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 4:6:5] ר״א אומר מפני שתבעה למטה ואינה נתבעת ר׳ יהושע אומר מפני שאמרה בשעת בעילה אנוסה אני רע״א מפני שאמרה בשעת טהרתה טמאה אני ר' נחמיה אומר בעון שנאת חנם אשתו מפלת נפלים ומריבה רבה רבה בתוך ביתו ובניו ובנותיו מתים כשהם קטנים רע״א כל מי שאינו נותן צדקה גורם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 4:6:6] ויתקיימו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 5:1:1] כראוי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 5:1:2] נטלן ר״ע חלקן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 5:3:1] יפזר מעותיו לצדקה דברי ר״א ר׳ יהושע אומר ישמח את (וכ״ה בב״ב דף י׳ ע״ב ע״ש):
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 5:3:2] אדם רשאי ליתן (וכ"ה במס׳ כלה רבתי ועי׳ הגי' בב״ב ובע״ז יז ע״ב. ובדפו״י כאן ליתא למשמש במעשיו אלא ליתן ונשתבש בדפוס פפד״מ):
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 5:4:1] בתורתך ולשורפך עמה ועמד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 5:4:2] קפץ ונפל לתוך האור והשמיע קולו מתוך האש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Kallah 5:4:3] ואם היה סומא לא יאמר לו שקעה החמה אלא סלוק תפלתך וכל האומר דבר משום רבו שלא אמרו גורם:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Gra's Nuschah/Gra's Nuschah on Tractate Semachot.md

@@ -0,0 +1,257 @@
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 1:1:1] בחצי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 1:1:2] כך הקב"ה אמר מי מודיע לבני במיתה המשנקת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 1:3:1] כלי המיקר עד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 1:8:1] איש טוב הוי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 1:8:2] אם כן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 1:12:1] אבא טבי אמא טביתא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:1:1] נתלה הוי נתלה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:2:1] וראו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:3:1] שלא בחזקת מאבד עצמו לדעת ואין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:4:1] בבור (וכ"ה בתה׳׳א וברא"ש דמ"ק סי׳ קמ"א ובמרדכי שם סי׳ תתק׳׳י):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:7:1] כלומר שאין בלבנו עליכם כלום (ומלת כלומר איתא ג"כ במתני' דסנהדרין מ"ו ובתה׳׳א ורי"ף ורא"ש סוף מ"ק בשם מכלתין):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:9:1] שהרגו לא היו טועמין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:9:2] רק שלא לשהות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:11:1] וכמגלה עריות ומחלל שבתות כיוצא בו הגונב את המכס ה"ז שופך דמים ולא שופך דמים בלבד אלא כאילו עובד עבודת כוכבים ומגלה עריות ומחלל שבתות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:12:1] הרי הן כרובו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:13:1] שאין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 2:14:1] שנשאת והכהנת אע"ג שלא נשאת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:2:1] אבל לא באיש א׳ ושתי נשים אבא שאול אומר אפי׳:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:2:2] באגפיים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:2:3] בכתף:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:2:4] קודם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:3:1] ר׳ שמעון בן אלעזר אומר כל היוצא במטה מקלסין לפניו ראב"ע אומר כל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:3:2] ר"י משום ראב"ע אומר אף שכניו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:4:1] ולענין הספד ר"מ משום ר׳ ישמעאל אומר לעניים בני שלש ולעשירים בני חמש ר׳ יהודה אומר משמו עניים בני חמש ועשירים בני שש ר"ע אומר לעניים בני שש ולעשירים בני שבע ומספידין לבני עניים כבני עשירים ובני עשירים כבני חכמים ובני חכמים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:6:1] דברים שיש בו ואחר המטה היו אומרים בין דברים שיש בו בין דברים שאין בו וביהודה לפני המטה היו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:7:1] בני בנים יוצא כאבי אב ואם לאו יוצא כאב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:8:1] יתר מכאן חיים של צער שכן ברזילי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:10:1] שמיתתו (ובתה"א וטור סי׳ של"ט הגירסא מי מודיענו שמת):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:10:2] בב׳ וג׳ יום (ובתס"א איתא כעשרה כעשרים יום):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 3:10:3] נקיים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:1:1] האמור בתורה שכהן מטמא להן אבל מתאבל עליהן על:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:1:2] אחותו ועל אשתו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:2:1] אין מתאבל אלא על:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:3:1] ולא אונן ולא וכו':
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:5:1] ור' יהודה אומרים מטמא ר' יוסי ור׳׳ש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:6:1] ר"מ ור׳ יהודה ור׳ יוסי אומרים יטמא ר"ש אומר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:7:1] היה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:8:1] אלו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:8:2] ר׳ ישמעאל אומר רשות ר"ע אומר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:10:1] ר׳ יוסי אומר עד ג' ימים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:11:1] אחר שנסתם הגולל לטמא לו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:11:2] את:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:12:1] דבר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:14:1] כבודו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:20:1] כהן שהוא מטמא או שנכנס לבה"ק הז"ל ארבעים כ"ג שמטמא למת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:23:1] נכנס למדורות העובד כוכבים ולבית:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:25:1] וחותם ומעלה בערכאות שלו ואפי' יוצא מעורר עליה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:26:1] ויוצא ללמוד תורה ולישא אשה אמר ר׳ יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ממי ללמוד אבל יש לו ממי ללמוד אין יוצא ר׳ יוסי אומר אפי׳ יש לו ממי ללמוד יטמא שלא מכל אדם זוכה ללמוד מעשה ביוסף הכהן שהלך אצל רבו ללמוד תורה ויצא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:27:1] לעצם כשעורה מאביו ואין מטמא לאבר מן החי מאביו ר"י אומר בתחילה אין מטמא על אבר מן המת מאביו אבל (ונראה דל"ג מן אמרו לו עד סוף ההלכה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:28:1] אמר לו כשתניח בו כחוט השערה הודיעני וחתכה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:28:2] בי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:31:1] כה"ג ונזיר ר"א:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:32:1] בכהן משוח ומרובה בגדים יטמא מרובה בגדים. מרובה בגדים ומשוח שעבר יטמא מי שעבר. מי שעבר והממונה יטמא הממונה. הממונה ומשוח מלחמה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:33:1] כרם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 4:34:1] לרבואות עונות בשעה שלא נתכוונתי עאכ"ו כשהיה ר׳׳ע זוכרו היה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:1:1] שהוא והם אסורים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:2:1] אבלות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:3:1] להעלות מן המשרה צמרו להעלות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:3:2] אותו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:3:3] מסלקן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:4:1] יגמור:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:5:1] אבל לא זורעין וזורעין לו שדה פשתן ברביעה בדברי ר' יהודה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:5:2] ברביעה זו יזרענה ברביעה אחרת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:6:1] צורך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:7:1] גמליאל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:7:2] ואין שום אומן אלא הוא הרי זה יעשה מפני (ועי׳ רש"י במ"ק שם שכתב להדיא דל"ג כאן בצנעא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:8:1] אלעזר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:8:2] בגידולי קרקע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:9:1] ובתער:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:11:1] שיעמידו (וכ"ה בהגהות מרדכי סוף מ"ק):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:12:1] קורא וקורין לו שונה ושונין לו מוחרם לא קורא ולא קורין לו לא שונה ולא שונין לו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:13:1] שלא ינעל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:14:1] מנודה לעיר אחרת לא מנודה לעירו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 5:17:1] יד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:1:1] בעטיפת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:2:1] וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים א"ל אין טבי עבדי כשאר עבדים כשר היה. שאלו בשלומו ביום הראשון יאמר להם אבל אני ביום השני יאמר להם אבל אני ביום השלישי יאמר להם אבל אני מרביעי ואילך משיבן (ועמ"ש רבינו ביו"ד סי' ש"פ ס"ק ו' וסי׳ שצ"ג ס"ק ב'):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:3:1] ר' יהושע רא"א:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:3:2] אינו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:5:1] מרביעי ואילך מונה לעצמו ר׳׳ש אומר מצאן שיושבין אפי' ביום השביעי משלים עמהן. לא מצאן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:6:1] עושה בצינעא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:8:1] ומת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:9:1] פחות מכאן אסור:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:11:1] מה לך מקיף בדרך שמאל שאני אבל אומרים לו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:11:2] בן חנני׳ בן חזקיה בן גוריון:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:11:3] זז:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:12:1] בנה שלמה על כל מי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:12:2] שנאמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:12:3] לכל עמך ישראל. יכול:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:12:4] ומה שטוב לו תן לו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 6:12:5] אין לי אלא ישראל נכרי מנין ת"ל וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא וגו׳:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:1:1] ר"ג:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:2:1] לאחר הרגל דברי ר"א וחכ"א אפי' יום א׳ ואפי׳ שעה א' אמר ר"א בר"ש הן הן דברי ב׳׳ש והן הן דברי ב"ה שבש"א ג' ימים ובה"א אפי' יום א' ואפי׳ שעה א'. הקובר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:4:1] אבא שאול אומר מותר לספר אחר הרגל כשם שמצות שלשה מבטלת גזירת שבעה כך מצות שבעה מבטלת גזרת שלשים והלכה כדבריו. שני ימים בסוף הרגל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:5:1] בתחלת הרגל ה"ז מפסיק את כל הרגל ומונה ז׳ לאחר הרגל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:6:1] משלים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:6:2] והמתאבלים עמו נוהגים כאבלים כללו של דבר כל דבר שהוא משום עסקי רבים רגל עולה לו למנין ז׳ וכל שהוא משום איבול אין רגל עולה לו למנין ז׳. אבל במועד כאילו אינו אבל. אבל נוהג בצנעא. הרגל עולה למנין שלשים ואין עולה למנין ז׳. ל' יום לאיבול:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:8:1] לבתולים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:8:2] ל׳ יום למדיר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:8:3] לגיבוי. ל׳ יום ליפת תואר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:10:1] ר׳ אומר לבנים אבל לא צבועים ר"א בר' שמעון אומר לבנים אבל לא שחקים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:11:1] ואשה מותרת בנטילת שער לאחר שבעה. כיצד לאירוסין (ושבנתיים שייך לקמן כמו שיתבאר):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:12:1] וגו׳:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:12:2] ר"א רע"א מגלחת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:12:3] או שחורים והם נאים לה שירים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:12:4] לנוולה וישבה בביתך שתהא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:12:5] אביה ואמה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:12:6] ימים שלשים יום רשב"א אומר ג' חדשים שנאמר ובכתה את אביה ואת אמה ירח הרי חדש אחד ימים הרי שני חדשים ואחרי כן לרבות את השלישי כדי שלא יתערב זרע קדש בעמי הארצות בד"א:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:12:7] אפי' אינה רוצה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:12:8] תמותות שחוטות ולא בשר תמותות נבילות. סתם נזירות (ושבנתיים צ"ל למעלה כנ"ל):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:14:1] חמותו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:14:2] עד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:14:3] חמותו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:14:4] הכנסי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:16:1] תבעה והיא מעכבתו נותנין לה ל׳ יום לפרנס את עצמה וכשם שנותנין לאשה כך נותנין לאיש לפרנס את עצמו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:17:1] מבקשין ממנו שיחלוץ לה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:18:1] לו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:18:2] כיצד לגיבוי המלוה את חבירו סתם אינו יכול לגבות ממנו עד שישלמו לו שלשים יום. כיצד ליפת תואר (וכו' כמ"ש למעלה עד תמותות נבילות):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:19:1] סתם בין שאמר הריני נזיר יום אחד נזיר ל' יום הרי שנזר נזירות מרובה והשלים נזירותו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:20:1] ל' יום:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:21:1] השם בהמה מחבירו חייב לטפל בולדה בדקה ל' יום:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:22:1] עד שיחדש בה דבר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:24:1] ואסור לקיימן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 7:24:2] קולטת. ופירות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:2:1] וחכ"א אין תולין בהן אלא דברים שלא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:2:2] רמונים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:2:3] של אוכלין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:3:1] חיים וקליות ואגוזים בימות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:3:2] את שבתוך וזורק בין בימות החמה בין בימות הגשמים כללו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:4:1] בזיון:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:5:1] שנאמר בשלום תמות ובמשרפות אבותיך וגו':
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:6:1] וכשם ששורפין למלכים כך שורפין לנשיאים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:6:2] מנה אמר אין ר"ג סותרים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:7:1] דיו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:7:2] ועל זה נאמר (משלי ה׳:י״ז) יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ר' יהושע אומר ע"ז נאמר (מיכה ז׳:ב׳) אבד חסיד מן הארץ (וכ"ה בתה"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:7:3] ייתון על עלמא ובלשון ארמית אמר. וכשגזרו על רשב"ג ועל ר׳ ישמעאל כהן גדול שיהרגו היה ר׳ ישמעאל בוכה א"ל ר"ש אברך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:8:1] אחד עינוי גדול ואחד עינוי קטן מה כתיב אחריו והרגתי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:8:2] הולך נכחו ואתם קרבו הנה וגו'. אמרו לא עברו ימים עד שבא בולמוס וערבב את העולם. מכאן ועד י"ב חדש פסקו בולאות שביהודה שנא' חרדו שאננות רגזה בוטחות שאננות אלו בולאות שביהודה בוטחות אלו קרקסאות ואין בוטחות אלא שהיו העם בטוחים בו. וכשנהרג ר"ע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:9:1] העם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:9:2] באו י"ב חדש עד שנתקיים להם מה שאמרו. היה ר"מ:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:10:1] לבתיהם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:10:2] ומצאו בתיהם פתוחות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:10:3] מצאו מקצת בתיהן פתוחות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:10:4] ויצאו באפילה ומצאו בתיהם נעולות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:11:1] וכשנתפס:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:11:2] תאכלהו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:11:3] את הנייר ואף:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:11:4] שנאמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:12:1] הן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:12:2] ונאמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:12:3] לא היה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:13:1] ואמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:13:2] עמד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:13:3] שיש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:13:4] שיש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:13:5] מכירין אם בשביל עקיבא באתם כמה עקיבא בשוק אלא יודע אני שלא נצטערתם ובאתם אלא בשביל כבוד תורה אמרתם תורת אלהיו בלבו ולשם מצוה כ"ש ששכרכם מרובה מנוחם אני שאפי' היו לי ז' בנים וקברתים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:13:6] זכות הרבים תלוי בו וכל המחטיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו. משה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:14:1] שמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב. ראוין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:14:2] היו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:14:3] היו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:14:4] היו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:14:5] היו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:14:6] ופלוני:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:14:7] דורשי חמורות (וכו' עד סוף הפרק) לפני הקב"ה. וכשהרג טוריינוס את פפוס:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:15:1] ידו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:16:1] כיוצא בו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:16:2] תקלה על ידה אמרה תורה תסקל והרי דברים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:16:3] ד"א שלא תהא הבהמה עוברת בשוק ואומרים זו בהמה שנסקל פלוני על ידה. כיוצא בו אומר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:16:4] דבר כפרה ואין מעבירין סימן קללה על דבר: לב חכמים אמר להם שאלו. בא השני. גירסת תה"א:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 8:16:5] הקב"ה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:1:1] קורע ועל רבו שלמדו חכמה חכם שמת הכל קרוביו הכל קורעין עליו הכל חולצין עליו הכל מברין עליו ברחבה רשב"א אומר על כל אדם כל שעומדין עליו בשעת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:2:1] והיה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:6:1] ר' יהודה אומר כל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:8:1] אפרקסותו אין מעכבת את הקריעה ר' בנימין משום ר"ע אומר קורע את אפרקסותו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:8:2] ז':
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:11:1] עד שישלח פרע ויגערו (ועי׳ באור זרוע הל׳ אבילות סי׳ תמ"ו):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:12:1] ויאמרו (וכ"ה בירושלמי סוף מ"ק):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:15:1] מוסיף וקורע עד היכן הוא קורע והולך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:15:2] מרחיק מן הקרע ג' אצבעות וקורע נתמלאו מלפניו מחזירו לאחריו נתמלא מלמטה. אין קורעין אלא בשתי הומריות והקורע מלמטה ומן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:16:1] חירום:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:16:2] ומן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:16:3] הקורע את הסולמות ואת הלקט ואת השלל ואת המלל לא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:16:4] תחלת קריעה טפח ותוספתו ג' אצבעות דברי ר"מ ר׳ יהודה אומר קרע שבתחלתו ג' אצבעות ותוספתו כל שהו. קטנים אחרים מקרעין להם מפני עגמת נפש. וקורע על חמיו ועל חמותו מפני כבוד אשתו. הקורע לשם כבוד הרי זה מאחה מיד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:17:1] והנכנס לפנים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:17:2] חייב לקרוע נכנס לפנים מן הצופים חוזר וקורע ירד ועלה ירד ועלה על כל פרק:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:18:1] מחבירו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:18:2] ואסור להפכן למטה ולהאחותן דברי רשב"א וחכמים מתירין רשבג"א השואל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:18:3] ונותן לו דמי קרעו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:18:4] רשאי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:19:1] כאן צ”ל מ"ש למטה כיוצא בדבר כו׳ עד לשם שמים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 9:20:1] וכל המרבה (וגירסת הרי"ף ורא׳׳ש פ"ג דמ"ק וטור מפני שאמרו כל המרבה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:3:1] מברכים עליו בד"א:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:5:1] ואסורין בנעילת הסנדל ואת שלאחר המטה צורך בהן חייבין בק"ש ומותרין (ועי׳ תוס' ברכות י"ז ע"ב ד"ה ה"ג וכ"פ הפוסקים וכ"ה גי׳ תה"א הובא בנ"י כאן ואולי גם בנוסחת רבינו כצ"ל שלאתר המטה שאין למטה צורך):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:6:1] קורין ואח"כ עומדין ואם לאו עומדין ואח"כ קורין ומתפללין. העומדים בשורה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:7:1] לנחמן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:10:1] ואם היו רבים צריכים לו מותר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:10:2] מעשה ברבי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:11:1] יהודה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:11:2] היא כשלישית. חמישית שוה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:13:1] בטל ושאר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:13:2] כל בתי מדרשות שבעירו בטלין ושאר כל בתי מדרשות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:13:3] הולכין ומטיילין בשוק אלא נכנסין ודומין ויושבין עגומין כבני אדם שאין להם פרנס הגיע שעת העמדה יעמדו וממעטין בעסקן בני הכנסת נכנסין לבית הכנסת וקורין שבעה ויוצאין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 10:14:1] היה אומר הגדה בבית האבל ביהודה בשבת נותנין שלום בכניסתם וביציאתם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:1:1] ואם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:1:2] מוציאין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:1:3] אע"פ:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:1:4] עובר בל"ת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:6:1] המת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:6:2] נוטל כתר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:11:1] לו חמשה בתים בזמן שמשתמש בכולן כופה בתוך כולן ואם לאו אינו כופה אלא בבית שמשתמש בו בלבד. דרגש א"צ לכפותו רשב"א אומר מתיר קרביטין שלו ומניחה כמות שהיא הדר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:12:1] בו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:16:1] מטה או ע"ג אודיינא חייב בכפיית המטה האומר איני כופה את המטה והריני ישן ע"ג ספסל אין שומעין לו מפני שמצווה הוא בכפיית המטה פעמים ששה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:17:1] בחול כפיית המטה ששה. ע"ש מן המנחה ולמעלה כפיית:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:18:1] משיסתם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 11:18:2] ביתו אמר להם ר"א כפו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:1:1] ר"ע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:4:1] וחשכה מותר ביום שלאחריו. ליקוט עצמות אין עומדים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:4:2] ביום שוכב על מטות כפויות חשיכה ה"ז זוקפן כך היו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:8:1] אותן בארזים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:9:1] שמרבין עליהן את הדרנא אבל (וכ"ה בתה"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:9:2] בארזים (וכ"ה בתה"א וברא"ש פ"א דמ"ק סי׳ י"א ובטור) ואל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:9:3] ופרסתי עליהן את הסדין (וכ"ה בתה"א וברא"ש וטור אך בטור חסר ונתתי כו') ונתתי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:10:1] מכרך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:10:2] מכרכת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:12:1] ובעל אחותו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:13:1] שנתחייב ללסטות והרגוהו ונמצא תפוח:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:13:2] בכליבה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 12:13:3] רצו לקלס לפניו בכבודו של אביו ושל אמו ולא הניחם אביו אביו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:1:1] והמוליך עצמות ממקום למקום (וכ"ה בתה"א וברא"ש פ"א דמ"ק סי' י"ב ובטוש"ע סי' ת"ג):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:1:2] בן עזאי אומר אם היו עמו בספינה מסלקן לצד אחר וקורא (וכ"ה בתה"א ורא׳׳ש) ר׳ יצחק אומר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:1:3] בשבת חייב (וכ"ה שם ושם) ובחול פטור ר"נ אומר אם יש חבילה עמו פטור מפני שזיקתו שמירתו אבל לא זיקת החבילה (ועמ"ש רבינו ביו"ד ס"ס ת"ג):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:2:1] וישב עליהן ואם בשביל עצמות או שיגנוב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:4:1] פורש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:5:1] שאול לו המוצא עצמות במהמורות ה"ז נותנן בקבר דברי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:6:1] או בנקע לא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:7:1] מכובד למקום מכובד ולא ממקום בזוי למקום מכובד ואצ"ל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:7:2] שכן ערב לאדם שינוח בשלו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 13:9:1] המוצא נסרים בבית:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:1:1] בין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:1:2] בקסנדריא (וכ"ה בתה"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:1:3] בית הקברות עצמן לוקטן ושורפן במקומן (וכ"ה בתה"א). כל בתי הנחלות עוברין ממקום למקום עוברין ממשפחה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:3:1] שקבר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:3:2] חדש שקברו בו נפל אחד ברשות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:3:3] ולא נחלק קבר שאולין אין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:5:1] ולא יוצאי יריכה ומודה ר"י באותן שראתה בחייה שהן נקברין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:6:1] והיא אומרת (וכ"ה בתה"א ובטור):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:7:1] ובצרכי קבורתה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:7:2] מטפל בה מטפלין בה בקבורתה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:8:1] טהור ומותר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:8:2] מקומו טמא ואסור בהנאה קבר המזיק:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:8:3] מקומו טהור ואסור בהנאה. קבר שמקיף את האיר משלש רוחותיה או משתי רוחותיה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:9:1] אין מפנין אותו פחות מכן מפנין אותו. כל הקברות מפנין חוץ מקבר מלך ונביא אמרו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:11:1] מספדו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:11:2] המוכר מעמד לחבירו כך שמו זקני ב"ד (וכמ"ש במתני' דב"ב שם המעמד דייני צפורי אמרו כו׳):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:11:3] דרך המספד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:13:1] גלוסקאות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:14:1] אחר (והוא"ו שבדפוס גרס להנ"י שכתב ובפרט קחשיב יותר):
+[Gra's Nuschah on Tractate Semachot 14:15:1] מה הוא אומר בברכה רביעית הטוב והמטיב ר"ע אומר דיין:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Gra's Nuschah/Gra's Nuschah on Tractate Soferim.md

@@ -0,0 +1,292 @@
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:1:1] תפילין ומזוזות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:1:2] וסמך לו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:5:1] מחוק ל"ג (וכ"כ התוספות במנחות דף לא: ד"ה הא ועי׳ ש"ך יו"ד סימן רע"א ס"ק י׳):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:8:1] כל אחד ואחד תורה בפני עצמו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:8:2] ותצחק שרה בקרוביה (וכ"ה בכ"י):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:8:3] שור (וכ"ה בכ"י):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:8:4] וישלח את זאטוטי בני ישראל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:10:1] בה דברים של תרגום. עברית שכתבו תרגום ותרגום שכתבו עברית אל יקרא בו ואיזהו תרגום יגר שהדותא וחביריו ויש אומרים לא דברו אלא על יגר שהדותא וגלעד שהם שתי לשונות של עברית ותרגום שלא יהפכם. האזינו וכו׳:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:11:1] התורה ושייר בה פחות מדף עושה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:12:1] שלא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:13:1] אשה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:13:2] שאינו מוציא רבים י"ח אינו רשאי לכתוב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 1:14:1] (סוף הפרק): (כ"ז הוא גירסת התוספות ורא"ש אבל גירסת הרמב"ם הביא הב"י ביוד סימן ער"ה) איזו היא פתוחה כל שהתחיל מראש השיטה. וכמה יניח בסוף השיטה ויתחיל בראש השיטה ותהא נקראת פתוחה כדי לכתוב שלש תיבות של שלש אותיות. גמר הפרשה בסוף השיטה משייר שיטה אחת. גמר בסוף הדף מניח שיטה אחת בתחלת הדף ואם נשארה שיטה בסוף הדף מתחיל מתחלתו. ואיזו היא סתומה כל שהניח באמצע השיטה וכמה יניח באמצע השיטה ותהא נקראת סתומה שלש תיבות של שלש שלש אותיות (ועמ"ש רבינו באו"ח סימן ל"ב ס"ק פ"ג):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:2:1] שוה (וכ"ה בירושלמי):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:2:2] (כ"מ שנזכר כאן שם פירושו תיבה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:3:1] נזדמן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:3:2] א׳ בסוף הדף וג׳ בין דף לדף אלא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:3:3] שתי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:4:1] שלשה (ועי׳ בהגר"א יו"ד ר"ס רע"ג):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:5:1] מניחין בסוף הספר כדי להקיף עמוד וצריך לעשות עמוד בסופו וצריך להניח בתחלתו כדי להקיפו ובתורה צריך לעשות עמוד מכאן ומכאן ולפיכך גוללין הספר לתחלתו ובתורה לאמצעיתו ואין פוחתין את התורה מב׳ יריעות (וכ"ה בירושלמי פ"א דמגילה) וארכו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:6:1] כמסעות (כו׳) וכרבבות (כו׳) וכזקנים (כו׳) וכתוכחות (וכן בפעם השני צ"ל הכל בכ"ף):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:6:2] עושה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:6:3] גמר כל הספרים ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה קטנה ואינו נמנע:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:10:1] אע"פ שאינו מן המובחר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 2:11:1] תופרין במקום הכתב ואין תופרין מבפנים אלא מבחוץ. הלכה למשה מסיני שיהא משייר מלמעלן ומלמטן ומחו לה אמוחא שלא יקרע וס"ת שנקרע מטלה עליו מטלית מבחוץ אבל לא מבפנים כל האותיות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:1:1] וכתובים כאחת דברי ר"מ ר' יהודה אומר תורה בפני עצמו ונביאים בפני עצמן וכתובים בפ"ע וחכמים אומרים כל אחד ואחד בפ"ע. אמר ר' יהודה מעשה בבייתום בן זונין שהיו לו ח' נביאים מדובקים כא׳ ע"פ ראב"ע. וי"א לא היו לו כי אם כל אחד ואחד בפני עצמו. אמר ר׳ מעשה באחד שהביא לפנינו תורה ונביאים וכתובים כאחת והכשרנו. במה דברים אמורים בקלף אבל בגויל תורה בפ"ע ונביאים בפ"ע וכתובים בפ"ע לא יניח:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:2:1] ריוח באמצע (וכ"ה בכ"י):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:2:2] לו ריוח מלמטה ומתחיל מלמעלה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:7:1] שנקדו או שפסקו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:8:1] יקרא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:9:1] א' בשלשה דפין אל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:10:1] פ��תחין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:10:2] גוללו מבחוץ אבל מהדקו מבפנים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:11:1] יניחו הכותבין דיו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:13:1] צבאים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 3:16:1] והכותב בספרים לא יהפוך היריעה על פניה שנוהגין בהם דרך בזיון:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:1:1] (בירושל' פ"א דמגילה הגירסא) חגידה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:1:2] אומנים שבירושלים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:2:1] מאלהים יו"ד (וכ"ה בכ"י):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:3:1] שה׳ כה׳ מה׳ לה׳ וה׳ בשכמל"ו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:3:2] נ"ו כ"ם אינו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:5:1] (עד כאן שייך להל"ד):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:5:2] ר"ע אומר קדש ר' ישמעאל אומר חול. כי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:6:1] חוץ ויהי כאשר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:6:2] חול:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:7:1] והם לא הבינו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:9:1] מי כמוכה באלים ה׳ (שמות טו) הראשון:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:9:2] מבית אלהיך (נחום א׳) הרי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:9:3] אל הלקח ארון (שמואל ד):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:9:4] אחת (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 4:9:5] פטור:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:1:1] ומחטב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:1:2] מחטב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:1:3] בסוף:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:2:1] נתכוין לכתוב את השם וכתב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:2:2] שכתב בו דל"ת מחטבו (וכ׳יה שכתב בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:4:1] הטועה בשם גורר מה שכתב ותולה את מה שגרר וכותב את השם על מקום הגרר דברי ר׳ יהודה ר"ט (בגמרא הגירסא ר' יצחק) אומר מוחק וכותב ר' יוסי אומר אף תולין את השם ר"ש שזורי אומר כל השם תולין מקצתן אין תולין רשב"א אומר משום ר"מ אין כותבין את השם לא על מחק ולא על גרר ואין תולין אותו אלא מסלק את היריעה כולה וגונזה (וכ"ה בגמרא ומ"ש דברי מ"ד מוחק קודם דברי ר׳ יוסי כ"ה ברי"ף ורא"ש וע"ש במעדפי יו"ט):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:5:1] אל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:5:2] ומחטב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:8:1] תולה כנגד מקום:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:8:2] (פי' שלא יגרור ג׳ ויכתוב א'):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:9:1] ואם עתיד הוא להוסיף עליו מותר: (ר"י כו'. ומשמע בגיטין שם דלר"י כותבין מגילה לתינוק):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:12:1] מי שהיה שם כתוב על בשרו ה"ז לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי ויורד וטובל ר' יוסי אוסר לעולם יורד וטובל כדרכו ובלבד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:14:1] שנחתך (פי' שנחתך עד בין השיטין ע"כ אם הם בין ג' שיטין לא יתפור):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:15:1] ר׳ יוסי בר' יהודה אומר עריבה של טיט כפה עליו אמר ר' ב' תשובות בדבר א' טיט בהר הבית מנין ועוד וכי מותר לאבדן ביד אלא מניחו במקום התורפה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:16:1] והמפקיד ס"ת ביד חבירו גולל אחד לי"ב חדש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:16:2] בשבילו פתחו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 5:16:3] ישן אחד לי"ב חדש ראב"י אומר (ובגמ' פריך ראב"י היינו ת"ק וקאמר אלא אימא ראב"י אומר זה וזה ל' יום ):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 6:1:1] סימן בפרשה ( והם הנונין של ויהי בנסוע):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 6:3:1] ב' של וביניך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 6:3:2] ב' שובקומה נקוד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 6:3:3] לנו ולבנינו עד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 6:4:1] מעון:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 6:4:2] עשר היא (ואולי מ"ש ספר היא צ"ל הוא ):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 6:6:1] דברי ענאל יניאל וב׳ גרעון אלישמע הסופר (עי' מנחת שי ישעיה מט והיינו פלוגתייהו דענאל יניאל עם אלישמע דהוא מגרע להני ב׳ בתרייתא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 6:9:1] את (ירמיה לט) נא (מ"ב ה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:1:1] ויצוו (שופטים כא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:1:2] חנניה (נחמיה ג) מלכיה (שם) וישתחו (בראשית כז) וישתחו (שם מג) וישתחו (מ"א ט). וחילופיהן ויאמר (יהושע ו) ויאמר (שם ט) ויאמר (ש"א טו):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:1:3] (מלכים א י״ב:ג׳ ויקראו לו ויבאו כתיב וקרי ויבא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:2:1] קו (ירמיה לא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:2:2] הרב (תהלים נא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:2:3] ארי (איכה ג) אל (עזרא ה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:2:4] [שמה] (ש"ב כא כתיב שם וקרי שמה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:3:1] מה זה (שמות ד):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:4:1] [אעודך (איכה ב) אחולה (ירמיה ד) אשוב (שם לג) אשוב (שם מט) ישוב (משלי יב)]:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:4:2] ויזואל (דה"א יב) [ויעואל (שם יא) ויעואל (דה"ב כט) ומדונים (משלי יח) מדונים (שם כא) מדונים (שם כג) מדונים (שם כה) מדונים (שם כו) מדונים (שם כז)]:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:4:3] [היצוע (מ"א ו) היצוע (שם)]:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:4:4] יחואל (דה"ב כט) [יעואל (דה"א ט) יעואל (דה"ב כו)]:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:4:5] [מוזנים (ירמיה ה)]:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:4:6] [ענוים (תהלים ט) ענוים (ישעיה לב)] ענוי (איוב כד) [עולם (ירמיה מט)] עפרון:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 7:4:7] [צלול (שופטים ז)] קרואי (במדבר כו) שושק (מ"א יד) שרוקת (ירמיה יח) שרותך (שם טו) שפרורו (שם מג) [שלמות (דה"א כג)] שמור (שם כד) שבותם (צפניה ב) שבות (תהילים פ״ה:ב׳) [שבותינו (שם קכ"ו וע"ש במנחת שי)] שלשום (משלי כב) [השלושים (דה"א יא) השלושים (שם יב)] תנואון (במדבר לב) תרוב (משלי ג) תשוה (איוב ל): (א"ה כל מה שהצגנו כאן ברבועים לא קחשיב להו במסורה מערכת אות היוד. ונראה מ"ש כאן בפנים "ברזות גול דהוא" צ"ל למעלה אחר מלת בהלוכתם כסדר הא"ב וכ"ה במסורה)
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:1:1] דוד לה׳ (ובתהלים למנצח לעבד ה׳ לדוד אשר דבר לה'). ומכף (ובתהלים ומיד). [ויאמר ה׳ (סלעי ובתהלים ויאמר ארחמך ה' חזקי ה׳ סלעי)]. לי. אלהי (וכ"ה בס"א) ומנוסי מושיעי מחמס תושיעני (ובתהלים ליתא). ומאויבי. כי. משברי. נחלי. סבוני (וכ"ה בס"א). אקרא. וישמע. [ושועתי באזניו (ובתהלים ושועתי לפניו תבוא באזניו ויתגעש מוסדות)]:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:1:2] [חשך סביבותיו (ובתהלים חשך סתרו סביבותיו)]:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:1:3] (מנגה נגדו. ובתהלים מנגה נגדו עביו עברו):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:1:4] [קולו וישלח (ובתהלים קולו ברד וגחלי אש וישלח)]. חצים. ברק ויהום (ובתהליס וברקים רב ויהמם). אפיקי ים (וכ"ה בס"א) יגלו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:1:5] [אתה נירי (ובתהלים אתה תאיר נרי)]. וה׳ [בכה (ובתהלים בך)]. באלהי. אל. מבלעדי (ובתהלים זולתי). מעוזי. ויתר. [דרכו רגליו כתיב (ובתהלים דרכי רגלי)]. ונחת. [ישעך] וענתך (ובתהלים ישעך וימינך תסעדני וענותך):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:1:6] תתה (ובתהלים נתתה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:1:7] (וגם בתהלים האי קרא מהופך דתחלת הפסוק לשמע אזן ישמעו לי ואח"כ בני כו׳):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:1] וישלח כו׳ ויתן כו׳ בעת כו׳ (ג׳ פסוקים כתובים במלכים וליתנהו בישעיה) חזקיה (הוא סימן דבהנך ג' פסוקים דכתיב בהו חזקיה ולא חזקיהו המה כתובים רק במלכים). את תרתן ואת רב סריס ואת (ובישעיה רק את). מן לכיש (ובישעיה מלכיש):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:2] אשר (ובישעיה ליתא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:3] ושבנה (ובישעיה ושבנא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:4] ושבנה (ושם ושבנא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:5] חריהם (ושם חראיהם):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:6] מידו(ושם ליתא). ולא (ושם לא). את (ושם ליתא). מלך (ושם המלך). ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמותו ואל תשמעו אל חזקיהו (ושם ליתא) כי. [אתכם (ושם אתכם חזקיהו)]:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:7] חלקיה (ושם חלקיהו). ושבנה (ושם ושבנא): (דברי רבשקה. ושם את דברי רבשקה. ועי׳ מ"ש במלכים שם):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:8] שחתו (ושם השחיתו). בתלאשר (ושם בתלשר) איו (ושם איה). ויקראם (ושם ויקראהו). לפני (ושם אל). ויאמר (ושם לאמר). ה' אלקי(ושם ה' צבאות אלהי). את דברי (ושם את כל דברי). שלחו (ושם שלח). (הגוים ושם כל הארצות). ונתנו ושם ונתן). נא. אלהים (ושם ליתא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:9] ברכב כתיב (ושם ברב):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:10] קצה כתיב (ושם קצו):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:11] ואכלו (ושם ואכול כתיב). צבאות קרי ולא כתיב (ושם קרי וכתיב):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:12] בניו קרי ולא כתיב (ושם קרי וכתיב):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:13] ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכנה ודבר ה׳ היה אליו(ושם ויהי דבר ה' אל ישעיהו):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:14] ביום השלישי תעלה בית ה׳ (ושם ליתא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:15] ולמען דוד עבדי (ושם ליתא): (קחו. ושם ישאו: ויקחו וישימו. ושם וימרחו: ויחי כצ"ל פי׳ דקרינן הוי"ו בפת"ח והיו"ד בדגש ושם הוי"ו בשו"א ובלי דגש: אל ישעיהו. ושם ליתא) כי ירפא ה׳ לי ועליתי ביום השלישי (ושם כי אעלה) ויאמר ישעיהו (ושם ליתא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 8:2:16] כו'. ויאמר יחזקיהו כו׳ ויקרא ישעיהו כו' (ושם הנני משיב כו'). יקח כתיב (ושם יקחו) יהיה (ושם ליתא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 9:1:1] חק עולם (ומלת עולם כ"ה בדפו"י):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 9:6:1] שהיא (ובס"א מפני שהיא):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 9:7:1] מכל יו"ד שבתורה. ישראל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 9:7:2] למ"ד (ובס"א הלמדים שבתורה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 9:8:1] לגנאי ומכנים לשבח כתיב:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 9:8:2] בעריות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 9:9:1] נקרא ומתרגם (ובדפו"י ליתא כלל להך בבא ונשמט מן מלת מעשה עד מלת מעשה ובדפוס פד"מ תקנו בטעות):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 9:10:1] (אבל בגמ' אמרינן מן ויאמר משה עד וירא משה ור"ל גם הפסוק וירא משה וכ"ה בירושלמי להדיא וכ"כ תוס׳ ועוד מוסיף בתוספתא וירושלמי פסוק ויגוף וכ"פ כל הפוסקים):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 10:5:1] ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 10:6:1] ומפטיר בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה י"ט שאיסור לאו חמשה יוה"כ שאיסור כרת ששה שבת שאיסור סקילה שבעה. אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד אין בין שבה ליוה"כ אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהכרת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 10:7:1] בישיבה אלא בעמידה ואין פורסין על שמע ואין עוברין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 10:7:2] ואין צריך לומר לנשים (שאין כו' פליג אגמרא דילן בב"ב דף ק׳ ע"ב דא"כ טעה נמי בהא ע"ש):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 10:7:3] עד:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 10:7:4] עשרה שלא שמעו (ועי' ר"ן ורא"ש במגילה שם ובהגר"א או"ח סימן נט ס"ק ה' וסימן ס"ט ס"ק ט'):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 10:7:5] עמד א' מאלו ואמר ברכו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 10:7:6] משום הנכנסין ומשום היוצאין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 11:1:1] כל (ובס"א קורא כל):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 11:2:1] בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה אלא כדי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 11:3:1] כהן גדול (ר"ל ובעשור שבחומש הפקודים דעלה פריך בגמרא דילן וניתי ס"ת אהרינא או אפילו אך בעשור לירושלמי פ"ד דמגילה ופ"ז דיומא ופ"ז דסוטה ומ"ס הל"ב הנ"ל):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 11:4:1] המפטיר בנביא בשבת לא יפחות מכ"א פסוקים כנגד ז' שקראו בתורה ואם היה בשבת תורגמן או דורש מפטירין בנביא או ג' פסוקים או ה׳ או ז׳ ואינו חושש לכ"א פסוקים (וע"ל פי"ב הל"ז ופי"ד הל"א והל"ב):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 11:6:1] בלא (ובס"א ואין):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 11:6:2] שאין מדלגין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 11:6:3] מפסיק וקורא וחוזר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 11:6:4] ואין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:3:1] (בירושלמי איתא) פסטי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:4:1] (בירושלמי ליתא מלת) צריך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:5:1] (בירושלמי איתא) אתי שאיל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:5:2] שבתורת כהנים וקללות (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:6:1] אבהו (וכ"ה בס"א ובירושלמי):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:6:2] אחרייא דמשנה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:7:1] א"ל ז׳ ביום כלות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:7:2] (ר"ל ביום ראשון קרא תחלה בשל ר"ח לזה ביום שני יעשה כאידך מ"ד בגמ׳ דמגילה כס ובירושל׳ פ"ד דברכות ופ"ג דמגילה ופ׳"ד דתענית וז"ש ולמה כן שלא כו׳ הוא טעם מ"ד השני והכריע המ"ס לצאת ידי שניהם):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:8:1] האזינו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:8:2] הפסק:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:8:3] שבעים ושנים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:11:1] (והרמב"ם כתב את וא"ת כתב הים):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:12:1] (בשלנו לית אלא ס"ד):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:12:2] עם. רוזנים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 12:12:3] וחלפה. שכב. כרע. ותיבב. בשש. מרכבותיו. היא. שלל. צבעים. רקמה. יאבדו. בגבורתו (כ"ה בשלנו):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:1:1] (כס"א כצ"ל):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:2:1] מפני שנקראת ספר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:4:1] לר' חנינא בר אחוה של ר' הושעי' נהיר את כד הוינן קיימין קדם חנותא דר' הושעיא חביבך עבר ר' בא בר זבדא ושאלינן ליה ואמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:6:1] באחד עשר שיטין עשרת בסוף דפא שליף ונחית כהדין קנטרה כדי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:6:2] בר המדתא אגגיא בר סרח בר בוזא בר אפלוטם בר דיוסים בר פדום בר מעדי בר בעלקון בר אנתמרום בר חרום בר הדורם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:6:3] בר בירתא גיניניה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:7:1] כטורדיא דלברת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:8:1] ר' זעירא אבא בר ירמיה רב מתנא בשם שמואל הלכה כמי שאומר פותח ורואה ומברך (כ"ה בירושלמי פ"ג דמגילה):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:8:2] גידל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:8:3] רב מתנא אמר בברכה גדלו (ר"ל הגדול הגבור והנורא כמ"ש בגמרא וכ"ה בירושלמי):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:10:1] ומלוך:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:10:2] לתלמידים הלכה למעשה הלכה כדברי המחמיר שנאמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:12:1] רחם ה׳ אלהינו על ציון כי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 13:13:1] (ובגמ׳ דידן פסחים דף קי"ז ב׳ איתא מגן דוד):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:1:1] בתורה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:3:1] ובקהלת (ועמ"׳ש רבינו באו"ח ס"ס ת"צ):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:3:2] בין הכתובים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:5:1] הנפרע לנו מצרינו המושיענו מכף כל העריצים (וכ"ה בס"א העריצים.ובגמ׳ ל"ג המושיענו כו׳ אלא והמשלם גמול לכל אויבי נפשינו):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:5:2] (בגמ׳ הנוסחא הנפרע לישראל מכ"צ האל המושיע):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:7:1] שחיק טמיא למזגא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:8:1] (ר"ל בשמע שאומרים בפתיחת הארון קודש קריאה והמפטיר אמרו) היכן פותח (ר"ל החזן):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:10:1] ואח"כ מגביה את התורה ואומר אחד אלהינו גדול אדונינו קדוש ונורא שמו לעולם ועד וחוזר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:10:2] הוא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:11:1] אחד אחד אחד ובגדלו לה' אתי ומתחיל בנעימה ואומר ה' הוא האלהים ה' שמו ואחריו עונין אותו העם ��חוזר וכופלו ועונין אותו פעמים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:12:1] ויתקדש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:12:2] הנכבד והנורא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:14:1] לראש הקרואים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:14:2] ויש אומרים פורס את שמע שיאמר יוצר אור וקדוש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:15:1] שאינו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:17:1] מבן י"ג שנה (ועי' אור זרוע סימן תשנ"ב):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:17:2] ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:17:3] אסור שנראה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:17:4] נתמלא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:18:1] לקרותה במוצאי שבתות שתים של:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 14:18:2] עד שיקבע המנהג:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:1:1] תפלה שבלתה אין עושין אותה מזוזה ומזוזה שבלתה עושין אותה תפילין לפי שמעלין בקדש ולא מורידין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:2:1] אמר ר׳ שמעון בן גמליאל מעשה ברבן גמליאל שהיה עומר ע"ג מעלה בהר ואף חכמים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:4:1] לו (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:5:1] אמרו לו מפני מה אמר להם מפני עגינות של תורה שכתובין בהן תני:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:6:1] ר׳:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:9:1] שישים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:9:2] אלא (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:10:1] איש צדיין אומר משום אבא גוריא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:10:2] אומנות לסטים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 15:10:3] גאים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:1:1] ואיני מלמד את בני אלא תורה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:2:1] כתובה הכותבה אין לו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:2:2] תני:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:2:3] מקרא משנה הלכות ואגדות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:2:4] מסבירות (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:2:5] שוחקות (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:4:1] סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:4:2] אלו אגדות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:4:3] עכשיו שאין הפרוטה מצויה נפש האדם מתאוה לשמוע דבר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:5:1] (כל מ"ש כאן צ"ל בהל"ו וכל מ"ש שם צ"ל כאן):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:5:2] אבל עכשיו מעמדת רגלים למורה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:7:1] כל אחד ואחד מטעם אחר שלא מאותו טעם ולפי כן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:11:1] מה טעם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:12:1] מה טעם:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:12:2] כסדרן (ר"ל לפי שהתחיל לומר ברכו יכול לומר קדוש של יוצר) (ועמ"ש רבינו באו"ח סימן נט ס"ק ה׳):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:12:3] יכול:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:12:4] לברכו וקריאת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 16:12:5] נבדקין לאלה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:3:1] שחל להיות בשבת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:3:2] בר"ח והוא קורא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:3:3] פרשיות וחנוכה שחל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:3:4] בענין שבת (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:4:1] פורים כיצד פורים שחל להיות בשבת קורין שבעה בענין של שבת והשמיני קורא ויבא עמלק. שלשה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:7:1] ונהגו בו העם להפטיר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:9:1] שבת שלפני החרש מפטיר ויאמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:9:2] ואת הכבש:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:9:3] וביום השבת עולת שבת (ועמ"ש רבינו באו"ח סימן תכ"ג):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:9:4] ואין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקים קרא שני פסוקים והתחיל באחרת אינו יכול לפסוק עד שקרא ממנה ג׳ פסוקים ומכיון שהוא קורא עולת ונסכו ואת הכבש וביום השבת עולת שבת נמצא שלישי שהוא קורא ה' פסוקים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:11:1] וצריכין לומר בר"ח אחר יהי כבוד ה׳ מלך. מזמור שירו לה' שיר חדש ואחריו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 17:11:2] אברהם יצחק ויעקב להיות (וכל הששה רועים הוזכרו בפ׳ זו בתהלים (קה) ודוד אמרן):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 18:1:1] דרשב"ל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 18:1:2] א"ל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 18:2:1] וי"א אלהים אל דמי לך (ועי' תוס׳ מגילה ד"ד ע"א סד"ה פסק ובגליון שם):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 18:2:2] ויושבים ואומרים כל הענין של מזמורות עד וברוך שם כבודו לעולם ובי"ט:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 18:4:1] החזן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 18:5:1] לחנך בניהם ובנותיהם הקטנים להתענות ביום:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 18:5:2] בן י"ג מוליכו ומקרבו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 18:5:3] וכן כל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:2:1] ממעמקים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:3:1] המצות הזה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:5:1] הזה את יום ראש השנה הזה יום הזכרון הזה יום תרועה וחותם מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון והזמנים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:7:1] ויום טוב האחרון כך מקלסין כל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:9:1] שתשקע החמה ויראה הירח בלילה וצריך לומר בברכת היין בא"י:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:9:2] גלה סוד חידוש הירח הורם ולמדם זמנים חדשים וימים טובים מינה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:9:3] כהיום הזה בירושלים ששים ושמחים כולנו בבנין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:9:4] ואומר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וחותם ברוך אתה ה׳ מקדש ישראל וראשי חדשים ואומר הודו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:9:5] האבלים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:10:1] ושנים עשר חבירים כנגד שנים עשר שבטים ושנים עשר חדשים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:11:1] ומביאין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:11:2] גלה כו׳ (ולגירסא שלנו צ"ל בעגולה כו׳ וכמ"ש בתה"א להרמב"ן ולעיל בהל"ט חסר מלת בעגולה וכמ"ש בשם הגר"א מוואלזין דנוסח ברכה זו ע"ס א"ב):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:11:3] אומרים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:11:4] אחר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:12:1] בשבת שאין אבלות נוהגת אומרן אחר התפלה בפני המתפללים על הכוס דאמר ר׳ אליעזר בן הורקנוס ראה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:12:2] לנחמן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 19:12:3] כל אחד ואחד אחורי
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:1:1] ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:1:2] ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה׳ מחדש חדשים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:4:1] ועמוד האש לילה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:5:1] משמאל:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:5:2] ומנין נרות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:5:3] וכעין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:6:1] המדליק אומר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:7:1] ימים של (וכ"ה בס"א):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:7:2] על:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:9:1] בב׳:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:9:2] בב׳ אמצעים מפני:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:9:3] שנים הראשונים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:9:4] ב׳ אמצעים לא לנו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:9:5] דאמר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:9:6] ושמנת ימי החג (ובר"ן פ׳ ע"פ הביא הגירסא כאן וי"ט של עצרת וחג הסוכות ויום שמיני עצרת ונשמט בדפוס מן עצרת עד עצרת):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:9:7] בבית הכנסת (וכ"ה בר"ן שם):
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:10:1] וביום השמיני קורא מביום השמיני כל הפרשיות עד כן עשה את המנורה ובשבת מפטיר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:12:1] בשל חנוכה שכל התדיר מחבירו קודם את:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:12:2] שכבר קרא אתמול בר"ח תחלה דר' יצחק:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 20:12:3] א"ל ביום כלות משה והמפטיר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:1:1] מנהג:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:4:1] שיהיו שקלי:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:4:2] וצריכין ממנו להספיק:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:4:3] במקום קרבן ומתנות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:5:1] בכפרים ובעיירות גדולות קורין בי"ד ובכרכים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:6:1] שאין לך קריאה שטעון קדיש קודם שיחזיר אלא שבת וי"ט בלבד מלפני המפטיר בנביא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:7:1] עשרה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:7:2] לו שניה היא שהיא סדורה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:7:3] ואם איתא צריך עשרים ושלשה תלתא עשרה ותלתא עשרה וחד תלתא:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:1] ששה עשר:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:2] שמשתמשין:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:3] של:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:4] טיפת זריעתו היתה שלשים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:5] המת:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:6] הלך ובחן באלומות וכתב עליהן שמות:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:7] שהוא חי הלך בהרים וחצב שנים עשר אבנים והעמידן בשורה וכתב על כל אחת ואחת שם שבטו ושם מזלו ושם ירחו על אבן אחת ראובן (וכו' כמ"ש בפנים למעלה עד) אבן יוסף לפיכך נכתבו כל השבטים על אבן יוסף וכן כל ישראל נקראו על שם יוסף שנאמר (תהלים פ) נוהג כצאן יוסף וכן כל ראשי אבות כהונה ולויה אלישיב על שם להשיבו אל אביו אלקנה שקנהו:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:8] לא טמא אותה עד עתה ועתה נעשה לה נס ומת אביה שלא יטמא אותה דכתיב ואיש לא ידעה ואין איש אלא אביה שכך היה:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:9] לאחר ג׳ שנים:
+[Gra's Nuschah on Tractate Soferim 21:9:10] עד עשרים שנה ששמש וירד מיכאל והוליכה לבית פוטיפר מכאן ואילך יוסיף המבין דעת:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot R' Yeshaya Berlin/Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan.md

@@ -0,0 +1,297 @@
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:1:1] [כל זה ביומא דף ד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:1:2] [כעין זה קידושין דף ל:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:2:1] [הוריות דף יא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:2:2] ר״ל בזה גדולה המדה כו׳ שאהרן ובניו כו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:2:3] כדאיתא בהוריות שם ואע״פ שהוא כ״ג כו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:4:1] [פסחים דף סו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:4:2] ס"א ל"ג:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:4:3] [סנהדרין דף קו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:5:1] ס"א ל"ג:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:6:1] נ"א לוקוס:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:7:1] [כ"ז תמצא עירובין דף ק: וע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:7:2] [שוטה דף ט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:7:3] [סנהדרין דף נט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:7:4] נ"א סנדלפונים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:1] [בסנהדרין אי' בן תימא]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:2] נ״א ומסננין:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:3] [סנהדרין דף לח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:4] [תמיד דף לג: ר׳ה דף לא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:5] נ״א שליט בעולמו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:6] ונקפלת:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:7] [ברכות דף יז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:8] נ"א ונהנין:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:9] [סנהדרין דל׳׳ח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:10] [פסחים דף קיח. ע״ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:11] עי׳ לעיל ד״ה עסר קללות:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:12] ע״ז דף ח.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 1:8:13] [עי' כתובות דף ה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:1:1] [עי׳ שבת דף סד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:1] שבת דף יג.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:2] ס״א בכלום:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:3] [עי' קדושין דף פ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:4] [ברכות דף מג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:5] נ״א היא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:6] [ברכות דף סא. עירובין דף יח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:7] [חולין דף מד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:8] נ״א שלא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:9] נ׳׳א לחמורה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:2:10] [עי' סנהדרין דף לז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:3:1] שבת פז. [ועי׳ יבמות דף סב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:3:2] נ״א אחד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:3:3] נ״א והגר״א עד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:3:4] [עי' שנת דפ׳ח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:3:5] נ״א בעצמו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:3:6] ר״ל בזה יכולין להתנצל ולומר היכן הלוחות כו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:3:7] ס׳א לשברן:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:3:8] [שבת דף פז וש״נ]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:4:1] כל זה עיין ברכות י. ופסחים נו.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:4:2] [שם איתא ולא הודו לו ועי׳ בפי׳ המשניות להרמב"ם פסחים פ׳ אלו דברים ועי' מהרש״א א"א]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:5:1] [סוטה דף יב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:5:2] [סוטה דף י.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:5:3] [עי׳ ב"ב דף טז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:5:4] [גי' רש׳י כפירושו על איוב שמא לאחר ימים תנשא ונמצאתי כרוך אחריה]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:7:1] [ע״ז דף יז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:8:1] [ברכות דף ד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:8:2] נ״א שלא יהא ארם בא מן השדה בערב ממלאכתו וילך לביתו ויאמר [וכ"ג הגר״א]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:8:3] בגמרא דברכות וקורא ק״ש כו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 2:8:4] נ״א רשב״י [וכ"ג הגר"א] [כ"ה בברכות דף ח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:1:1] [כתובות דף סח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:2:1] [שבת דף קה:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:4:1] ב"ק דף צ: [ושם ליתא שעבר על דברי ר"ע]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:4:2] ס״א לאחר שיצא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:5:1] ס"א והגר"א ל"ג:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:6:1] ס"א והגר״א ל״ג:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:6:2] [יבמות דף סב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:6:3] [יבמות סב]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:8:1] ברכות יח:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:9:1] [כעין זה ביבמות קכא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:10:1] ב"ב יא.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:10:2] נ״א נמצאת הורג אלמנה ושבעה בניה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 3:10:3] נ"א ושבעה וכ״ג הגר"א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:1:1] [כעין זה כתובות דף יז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:1:2] נ"א וישמחו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:3:1] [ברכות דף סא. וש״נ]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:4:1] [עי' רש"י בחגי סימן ב' הביא הך ברייתא בסגנון אחר]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:5:1] [עי׳ גיטין דף נו]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:5:2] נ"א מצות תפילין:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:5:3] ס"א ושימתה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:5:4] נ״א והגר"א כשם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:5:5] [תענית דף כט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 4:6:1] [סנהדרין דף לח. ע׳׳ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 5:2:1] [עי׳ נפירוש הרב מברטנורא משנה יא פ״א דאבות ומ"ש עליו התויו״ט]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:2:1] [מזה משמע שהיה בן לר״ע טרם שנשא בת כלבא שבוע ויתיישב בזה קושית תוספות בשבת דף קנ. ד"ה וריב״ק וב״ב דף קיג. ד״ה ומסו ובכורות דף נח. ד"ה חוץ מן הקרח ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:2:2] [עי' יומא דף לה: נמצא הלל מחייב את העניים]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:2:3] נ״א וסגר"א הרבה והיה מפרנס אותן ואת רחל כו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:2:4] [שבת דף נט: ועי׳ נדרים דף נ.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:3:1] נ״א הלך ולמד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:3:2] נ״א לירושלים ואוריש וגירסת הגר"א לירושלים ואדיר:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:3:3] נ״א אתה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:3:4] [גיטין נו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:3:5] [כתובות סה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:3:6] [תענית יט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 6:3:7] [גיטין נו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 7:1:1] נ"א ואמר זל״ז כך וכך נתן לי איוב:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 8:4:1] עי׳ תוס' סוכה דף יג. ד״ה בשלש:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 8:8:1] [עי' שבת דף קכז: תמצא כעין מעשים אלו]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 8:8:2] עי׳ חולין דף ז: ועי' שבת דף קיב: וברש׳׳י שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 8:8:3] נ״א משחקת:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:2:1] [עי' ערכין דף טו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:2:2] [עי' שבת דף צז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:2:3] נ״א מדברים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:2:4] נ״א והגר״א [בטלנו שנאמר ולא זכר ברית אחים מפני הברית הכרותה בינינו שבטלנו נאבד את אחותינו]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:2:5] [עי׳ ב״ק דף כה. ב׳׳ב דף קיא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:2:6] [בכורות דף מד. וש״נ ברכות נד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:3:1] [ענין זה ערכין דף טו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:4:1] נ״א והגר״א והיה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 9:4:2] [סנהדרין דף כא.] נ״א לפורענות:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 10:2:1] [עי׳ שבועות דף ל.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 10:2:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 10:2:3] [סנהדרין דף ח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 10:3:1] [מנחות דף קט: ע״ש בר' יהושע בן פרחיה]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 11:1:1] נ״א לא נקנסה מיתה על האדם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 11:3:1] נ״א להיות אצל שר העיר ושר המשנה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:4:1] אנשים ונשים שנא׳ ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל ובמשה נאמר ויבכו בני ישראל מפני שמשה הי׳ מוציא דין לאמיתו ומוכיחן בדברים אבל אהרן לא אמר לאיש שסרחת כצ״ל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:5:1] [שבת דף קנב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:5:2] נ״א והגר״א ושוטטות:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:6:1] נ״א והגר"א [מהם בא]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:7:1] [סנהדרין דף קט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:8:1] לשון ניצוח [כעין זה סנהדרין דף צט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:9:1] נ״א בחיובי:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:9:2] נ״א בעבורי אחר מיתתי:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:10:1] [סוכה דף נג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 12:10:2] [כעין זה פסחים דף ח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 13:3:1] [ב״מ דף פז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 13:3:2] [ב"מ דף פו: ע״ש וצ״ע]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 13:3:3] [מבואר במדרש להדיא דגוי שני אינו מן המנין דקאי על מצרים ונמצא שיש ע״ב אותיות מן לבוא לקחת וגו' עד ובמוראים גדולים]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 14:1:1] סוכה דף כח. ב״ב דף קלד.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 14:3:1] נ״א והגר״א ערוגה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 14:6:1] נ"א והגר״א [ערך]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 14:6:2] עי' שבת דף קמז:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 15:2:1] שבת דף לא. ע״ש:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 15:4:1] שבת דף קנג ע״א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 16:2:1] [יומא דף לה ע״ב עיין שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 16:2:2] [עיין קדושין דף מ ע״א באופן אחר]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 16:3:1] [ברכות דף סא ע״א]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 16:3:2] נ״א בבת:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 16:3:3] עי׳ ברכות דף סא ע״א אלא מעתה בהמה וכו' עיין שם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 16:4:1] נ״א בשבועה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 17:4:1] כתובות דף סו::
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 17:5:1] נ״א והגר״א מה זו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 17:8:1] נ״א קבע:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 18:1:1] גיטין דף סז.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 18:2:1] חגיגה דף ג.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 19:3:1] עי׳ תוס׳ מגילה דף כא.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 19:4:1] [ברכות דף כח: וע״ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 19:4:2] [סנהדרין דף סח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 20:1:1] נ״א והגר״א קיבר:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 20:1:2] [עיין נדרים דף מא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 20:1:3] נ״א והגר״א [בולאות]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 20:1:4] נ״א והגר״א דולים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 20:1:5] נ״א בשלוה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 20:1:6] נ"א והגר״א בשביל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 22:2:1] [פסחים דף לט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 23:4:1] [סנהדרין דף לט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 24:3:1] נ"א והגר"א מרובים אינו נמוח:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 24:3:2] נ״א נימוח והולך לו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 24:4:1] נ״א כלונס:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 24:5:1] [חגיגה דף טו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 24:7:1] נ״א והגר"א המעשה את חבירו לעשות מצוה מעלה כו' כאילו עשה הוא בגופו [וכ״ה בסנהדרין דף לט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 24:7:2] [עיין מנהות דף לט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:1:1] נ״א יוצרו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:1:2] נ״א יוצרו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:1:3] [כתובות דף קג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:1:4] נ״א נתן עיניו בכותל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:1:5] ברכות דף כח::
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:1:6] [עירובין דף כא. ובשינוי נוסחא ע״ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:1:7] [ברכות דף כח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:2:1] [כתובות דף קג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:3:1] נ״א והוא יושב בקינוף סנהדרין דף סח.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:3:2] נ״א משלהן:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:3:3] נ״א והגר״א אגמים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:3:4] נ״א מן התורה (וכו') [ובנמ׳] מרבותי וכ״ה גי' הגר״א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:4:1] פי׳ לצדקה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:5:1] [ביצה דף לב: ע״ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 25:5:2] [צ״ל להלך על כל העולם פי׳ לחזר אחר רב הגון]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 26:1:1] נ״א והגר״א ר״ע אומר שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה מסורת סייג לתורה מעשרות סייג לעושר נדרים סייג לפרישות טהרה סייג לקדושה ענווה סייג ליראת חטא סייג לחכמח שתיקה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 26:2:1] [נדרים דף כ.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 26:2:2] [כתובות דף קי:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 26:4:1] [ע״ז דף ח. ע״ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 26:4:2] נ״א בריתו של אברהם אבינו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 26:6:1] נ״א שבוזה את היקרים אלא הוי וכו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 27:2:1] נ״א לים לא בא אלא על סוס זכר שנא' כי בא סוס פרעה וגו׳ אבל כשנפרע ממנו לא נפרע אלא בסוס ורכב שנאמר דרכת בים סוסיך וגו':
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 27:2:2] נ״א והמידות:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 27:3:1] נ״א והגר״א נראית:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 27:4:1] נ״א והגר״א מנין:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 28:1:1] נ״א והגר״א ארץ ישראל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 28:2:1] ר״ל הדר בה בקביעות ואינו יוצא הימנה משובח הוא ממנו וזה שיצא אע״פ שפגום משובח הוא וכו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 28:7:1] ס״א והגר״א ודבר שאפשר לשמוע עליך אל תאמר:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 29:3:1] נ"א והגר"א סדרים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 29:3:2] נ״א והגר"א תפשם ותפשום:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 29:3:3] נ״א סחורה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 29:5:1] [יומא פו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 29:7:1] צ״ל תכנס לבית:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 30:3:1] [עי׳ במשנה מכות דף ה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 30:4:1] [סנהדרין דף פט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:1:1] [עי׳ מנחות דף קג: דרוש ואל תאמין בחייך]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:2:1] [סנהדרין דף לז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:2:2] נ״א והגר״א ל״ג:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:3:1] [סנהדרין דף לח: ע״ז ה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:3:2] כן איתא בחגיגה יג: וכן איתא בזבחים קטז. וכן בשבת פח: ועיין בילקוט קהלת ד״ה לבד זה מצאתי:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:3:3] נ׳׳א ותשעים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:3:4] [נ״א והגר״א הכנים]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:3:5] נ״א פדחתו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:3:6] נ׳׳א מי רגלים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 31:3:7] נ״א חותמות:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 32:1:1] [ענין זה בסנהדרין דף קח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 32:2:1] נ״א והגר״א דן:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 32:3:1] [כענין זה בברכות דף סא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 32:3:2] נ״א אף אני לא אושיב לכם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 33:1:1] נ״א והגר״א תורה אחת לא כתב כאן אלא תורות הרבה מניין לו אלא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 33:1:2] [סנהדרין דף ו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 33:2:1] נ״א או״ה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 33:2:2] נ״א הבקיע:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:1:1] נ״א העריות:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:2:1] [עי' שבועות דף לה: מ״ס פ״ד]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:3:1] נ״א טלאים [אולי צ״ל בעלים. יעב״ץ]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:4:1] [שבת דף קטז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:4:2] [ב"ב דק״ט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:5:1] [מ״ס פ"ו]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:5:2] [בכורות ד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:5:3] [פסחים דצ׳׳ג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:5:4] [מנחות דפ״ז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:5:5] [עי׳ סנהדרין דמג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:6:1] נ״א באהל מועד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:7:1] [ר׳׳ה דל״א. ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:7:2] וכבוד אלהי ישראל נעלה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:9:1] נ״א סוכה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 34:11:1] ס״א ל״ג מן ירושלים עד גמ״ח:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:1:1] [יומא דף כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:2:1] [ב״ק דף פב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:2:2] [מגילה דף כו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:2:3] נ״א לוקחין:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:2:4] נ"א כבשי מצרים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:2:5] נ״א לבני וכ״ג הגר״א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:3:1] [יומא דף יב. מגילה דף כו. זבחים דף נג: קיח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:4:1] נ״א היצירה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:4:2] נ״א הניחו הכל והלכו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:5:1] [יומא דף מז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 35:7:1] נ״א החרסים נבלעים במקומן: [יומא דף כא. זבחים דף צו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 36:1:1] [רוב פרק זה במשנה וגמרא סנהדרין דף קז: קט: קי:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 36:3:1] [נ״א והגר"א ר״א מה אתה]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 36:5:1] [עי׳ עירובין דף יג. ועי׳ סוף קדושין]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:2:1] [חגיגה טז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:3:1] שם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:4:1] סוטה כב:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:4:2] נ״א מרוביא) [מדוכיא] וכ״ה גי׳ הגר״א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:5:1] [גיטין ע.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:12:1] [זבחים קא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:12:2] נ׳׳א שונה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:12:3] נ״א ומי גדול:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 37:12:4] נ״א שאפילו (כו׳) ד׳ או ה׳ צדיקים [אין בה אלא]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:1:1] נ"א עושים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:1:2] נ״א עושים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:3:1] [עי' במסכת שמחות פ״ח]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:3:2] נ"א ולא הניחם השמש ליכנס:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:3:3] נ״א חכמי:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:3:4] נ״א אחי לא אלא מכאן לאדם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:3:5] [ב״מ לח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:4:1] נ״א תשבת הארץ והרצת את שבתותיה כל ימי השמה וגו':
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 38:4:2] [סוטה ג: ע״ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 39:1:1] [יומא פו: ע״ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 39:1:2] [קידושין מ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 39:1:3] נ״א ונופו נוטה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 39:1:4] נ״א נופו של אילן זה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 39:1:5] נ״א נופו זה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 39:2:1] [סנהדרין דף צה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:1:1] [פאה פ״א מ״א שבת דף קכז. קדושין דף לט: מ.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:1:2] נ״א כנגד כולם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:2:1] קדושין דף מ.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:3:1] [יומא דף פז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:4:1] [יומא פה:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:4:2] נ״א מכפר:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:7:1] נ״א שואל (ואינו) משיב אין לו חלק יושב ושותק יש לו חלק:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:7:2] נ״א שואל ומשיב:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:10:1] נ"א והגר"א כידון:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:11:1] [ברכות דף נז: ושם כל הענין]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:12:1] נ״א מהופך:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:15:1] [סנהדרין דף עא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:16:1] [ברכות דף סא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:16:2] נ״א אלא לצפון ולדרום:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:16:3] [ברכות סב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 40:17:1] נ״א כגון כנסת ישראל לפני הר סיני:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:1:1] [ובגמ׳ תענית דף כ. רבי אלעזר ברבי שמעון]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:1:2] נ״א ר״א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:1:3] נ״א ומה סופו של קנה זה זכה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:1:4] נ״א צפונית:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:1:5] צ״ל [ומסככין וכן גרס הגר׳׳א]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:2:1] נ״א למחצה ולמותר:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:5:1] [שבת דף קנא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:5:2] נ״א דמעות סם דמעות חרדל יפה לעינים של שחוק יפה מכולם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:6:1] עי' בטור אורח חיים סימן תנא ועיין בר"ן פרק כ״ש:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:9:1] [פסחים דף פז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:9:2] צ״ל וכתיב:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:9:3] [עי' פסחים שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:12:1] [הוריות דף יב. וש״נ כריתות דף ה:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:14:1] [סנהדרין דף צ. וקא חשיב שלשה מלכים וד' הדיוטות]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:15:1] נ״א בית שמאי אומרים יורדים לתוכה ומצפצפין בה ומבצבצים ועולים ממנה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Avot D'Rabbi Natan 41:15:2] [ר״ה דף יז.]:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot R' Yeshaya Berlin/Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah.md

@@ -0,0 +1,75 @@
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:1:1] [מהא דיבמות דף מ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:1:2] [שם צה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:3:1] [שם צד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:4:1] [שם דף סח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:7:1] [שם נט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:1] [שם כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:12:1] [קדושין דף ע.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:13:1] [נדרים דף כ.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:13:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:1:1] [סוטה דף מב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:2:1] [ר״ל שמטילין אימה וכן כולם לשון גבהות הם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:5:1] [ב״ב דף צ]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:10:1] [סנהדרין דף עו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:13:1] [שבת דף פח: גיטין דף לו: יומא דף כג::
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:16:1] [יבמות דף סב: סנהדרין דף עו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:17:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:25:1] [סוכה דף כט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:29:1] [ברכות דף ז: מגילה דף ו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:30:1] [ברכות דף יז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:1:1] במחזור וויטרי מתחיל כאן פרק בפני עצמו וכתב ע״ז זהו פרק בן עזאי והוא זה מה שהזכיר רש״י במס' ברכות דף כב ומס׳ עירובין בתוס׳ דף נג ע״ב ובכמה מקומות:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:1:2] נ״א הטנופת:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:4:1] [ברכות דף כח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:5:1] [סנהדרין דף סח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:1] במחזור וויטרי הוא פרק אחד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:2] [תענית דף כ אבות דרבי נתן פרק כא]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:3] נ״א בר״א בר"ש:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:4] ס״א א״ל כל בני עירך מכוערין כמותך א״ל לך לאומן כו':
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:5] נ״א ר״א בר״ש:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:6] נ״א ומסככין:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:2:1] [יומא דף לז. חולין דף צא. עירובין דף נד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:2:2] נ"א ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 5:1:1] נ״א שנא׳ וילך ה׳ כאשר כלה לדבר וגו' לעולם וכו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 5:2:1] [נדה דף טז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:1:1] [פסחים פו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:1] [עירובין דף נג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:3] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:4:1] [כתובות דף טז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:1] ס"א יפרוס אדם פרוסה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:2] [פסחים דף פו: ביצה דף כה:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:3] [ביצה שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:1:1] ברכות דף מז.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:3:1] [עי׳ שבת דף י. ופסחים דף יב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:4:1] [גיטין דף ע.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:1] [ברכות דף סא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:2] [שם סב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:3] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:2:1] ס"א היו הופכין אכסניא לטבלא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:3:1] [חו��ין דף צד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:3:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:6:1] [ב״מ דף נח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:1] [עי׳ תמיד דף כז:]
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:3:1] [ברכות דף נ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:4:1] [חולין דף צד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:4:2] נ״א והגר״א כשלש:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:1:1] [עי׳ ברכות דף ס ע״א]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:1:2] [עי' שבת דף סא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:1:3] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:1:4] [מנחות דף לו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:1] [קדושין מ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:3:1] [שבת דף י.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:5:1] [ביצה דף כט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:1:1] [יומא דף כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:2:1] [גיטין דף ע.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:3:1] [עי׳ נדה דף יז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:5:1] [ע״ז דף יב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:5:2] אפשר דצ״ל דנימא שכיחא כלומר דשכיחי תולעים:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:7:1] [פסחים דף נ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:8:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:9:1] [תענית דף ל:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:10:1] [פסחים דף נ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:11:1] [מגילה כז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:13:1] נ״א והגר״א הכנסת:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:14:1] [סוטה דף ד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:15:1] [ברכות ס:]:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot R' Yeshaya Berlin/Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim.md

@@ -0,0 +1,25 @@
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:1:1] [יבמות דף מז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:2:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:3:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:4:1] [שם דף מז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:5:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:6:1] [שם מו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:7:1] [שם כד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:7:2] אסתר ח:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:8:1] [שם מז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:10:1] [ב"מ דף עב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 1:11:1] [חולין דף קלד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 2:2:1] [שבת דף קלה:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 2:3:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 2:4:1] יבמות דף מה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 2:5:1] [כריתות דף ט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 2:6:1] [יבמות דף מח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 2:7:1] [יבמות דף מח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 3:1:1] [ע"ז דף ס:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 3:2:1] [ב"מ דף ע:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 3:4:1] [ספרי פרשת תצא]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 3:5:1] [סנהדרין דף נח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 3:6:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 3:9:1] [תוספתא דב"ב]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 3:10:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Gerim 4:3:1] [יבמות דף מו]:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot R' Yeshaya Berlin/Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah.md

@@ -0,0 +1,26 @@
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 1:1:1] עי' תוס' יבמות דף לו: ד"ה ולא קתני וכו':
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 1:2:1] [נידה דף סה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 1:2:2] ס"א עד יום שלישי:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 1:3:1] [סנהדרין דף קא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:1:1] [ברכות דף סא. עירובין דף יח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:1:2] [שבת דף סד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:3:1] [שם לב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:4:1] [נדרים דף כ.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:5:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:6:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:7:1] [שם ועי' ברא"ש ובר"ן שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:8:1] [גיטין דף סט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 2:8:2] [גיטין שם כתובות דף עז: נידה דף יז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 3:1:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 3:2:1] [ברכות דף מ.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 3:3:1] [גיטין דף ע.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 4:2:1] [נדה דף יג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 4:3:1] [סנהדרין דף צב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 4:4:1] [שבת דף קח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 4:5:1] נ״א אף הוא כן:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 4:6:1] [נדה דף יג]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 4:6:2] [סנהדרין דף קי:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 4:6:3] [שבת דף לב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 5:4:1] [תענית דף יח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 5:4:2] [אבות פ"ו מגילה דף טו. חולין דף קד: נדה דף יט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Kallah 5:4:3] [בבא מציעא דף לג. תוספתא הוריות פ"ב]:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot R' Yeshaya Berlin/Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot.md

@@ -0,0 +1,156 @@
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:1:1] [עי׳ תוס׳ קדושין עת: ד"ה לא וצ"ע]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:4:1] [שבת קנא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:8:1] [ברכות טז: ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:8:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:9:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:9:2] ס"א לא כך שניתי לכם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:10:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:12:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 1:13:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 2:6:1] [סוטה מז. סנהדרין קז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 2:7:1] [סנהדרין מו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 2:9:1] [שס סג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 2:9:2] [שס ומו"ק יד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 2:9:3] [סנהדרין מג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 2:9:4] [שם]:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 2:14:1] [כתובות כז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:1:1] [נדה מד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:2:1] [מו"ק כד. קדושין פ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:2:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:3:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:4:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:4:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:5:1] ס"א [והגר"א] שעולה עמו ואינה יורדת:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:8:1] [מו"ק כח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:9:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 3:10:1] [עי' שבת קיח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:1:1] [מ"ק כ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:2:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:8:1] [סוטה ג. זבחים ק.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:9:1] [זבחים שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:12:1] [עיין ב"ב קנד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:13:1] [נזיר מב]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:16:1] [עי׳ תוס׳ שבועות יז. ד"ה נזיר]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:19:1] [זבחים ק:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:22:1] [עיין בתוס׳ נזיר נד: דה ומשני ותוס׳ ברכות יט: ד"ה מדלגין ותוס׳ שבת קנד: ד"ה עד ותוס׳ כתובות ד: ד"ה עד]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:25:1] [ע"ז יג. ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:26:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:27:1] [נזיר מג]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:29:1] [עירובין יז: יבמות פט: נזיר מג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:31:1] [נזיר מז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:32:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:33:1] [ב׳׳ק פא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:33:2] ס"א במקום קבורה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 4:34:1] [עיין תוס' כתובות יז. ד"ה מבטלין]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:1:1] [עיין תוס׳ מ"ק כא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:2:1] [מ"ק יא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:3:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:4:1] [מ"ק שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:5:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:7:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:8:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:9:1] [מ"ק יז תענית יג]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:10:1] [מ"ק טו תענית יג]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:11:1] [מ"ק טו]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:12:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:13:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:14:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 5:16:1] [מ"ק טז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:1:1] [שם כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:1:2] [ברכות טז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:2:1] [מ"ק כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:4:1] [שם:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:4:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:7:1] [אהלות פי"א שבת קנה:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:8:1] [ר"ה י.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:10:1] [שבת יט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:10:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 6:11:1] [מדות פ"ב מ"ז]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:1:1] [מ"ק יט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:4:1] [מ"ק כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:5:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:7:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:9:1] [שם כג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:11:1] [מכות ג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:12:1] [יבמות מח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:12:2] [שם מז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:12:3] [קדושין כא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:14:1] [כתובות ד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:14:2] [מ"ק כג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:15:1] [יבמות קיא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:16:1] [כתובות נז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:17:1] [שם ע.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:18:1] [נזיר ה]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:19:1] [שם יט עדיות פ"ד]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:19:2] [מנחות מד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:21:1] [ב"מ סט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:21:2] [בכורות כו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:21:3] [סוכה ט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:22:1] [שביעית פ"ב ר"ה יג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:23:1] [שביעית פ"ב]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:23:2] [ר"ה ט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 7:24:1] [שביעית פ"ב]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:3:1] [ברכות נ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:4:1] ס"א לר"ע לבבל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:4:2] [סנהדרין נב: ע"ז יא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:6:1] [ע"ז יא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:7:1] [סנהדרין י.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:7:2] א"ל מה לך א"ל (כן יש להגיה מילקוט בשלח דף ע"ה ע"א):
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:7:3] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:10:1] [עי' שבת קנג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:11:1] [ע"ז יז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:13:1] [עי׳ היטב מ"ק כא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:14:1] [שבת לב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:14:2] [תענית יח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:16:1] כעין זה סנהדרין נה.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 8:16:2] [סנהדרין נד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:1:1] [שבת קה: מ"ק כה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:2:1] [מ"ק כב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:2:2] [סנהדרין סח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:2:3] [מ"ק כב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:6:1] [שם הוריות יב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:6:2] [מ"ק כו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:6:3] [שם כב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:7:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:8:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:8:2] [שם.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:10:1] [שם:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:12:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:16:1] [מ"ק כו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:18:1] [שם:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:19:1] [נדרים פז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:19:2] [סנהדרין מח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 9:20:1] [עי׳ כתובות קיא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:1:1] [ברכות יז: מ"ק כג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:1:2] [ברכות יט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:2:1] [שם יז: מ"ק כג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:3:1] [ברכות יט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:5:1] [שם יז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:5:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:7:1] [שם יט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:9:1] [מ"ק כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:10:1] [שם כג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:12:1] [שם כב: ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 10:13:1] [שם כג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 11:2:1] [שם כז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 11:6:1] [כתובות יז.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 11:7:1] [מ"ק כ: כתובות ד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 11:8:1] [מ"ק כז]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 11:8:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 11:15:1] [שם ודף כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 11:16:1] [ירושלמי פ"ג דמ"ק ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 12:1:1] [זבחים ק: ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 12:1:2] [מ"ק כ.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 12:5:1] ס"א והגר"א מהלך:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 12:11:1] נ"א והגר"א בטנית:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 12:11:2] [פסחים נא. ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 13:1:1] [כעין זה בברכות יח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 13:2:1] ס"א אינו וכן הגר"א ל"ג לה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 13:9:1] [סנהדרין מח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 14:7:1] [סנהדרין מז: וע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 14:10:1] [עי׳ ב"ב ק:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 14:11:1] [שם צט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 14:11:2] [עי' מ"ק כא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 14:13:1] [כתובות ח: ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 14:14:1] [ברכות מו:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Semachot 14:15:1] [שם נד.]:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot R' Yeshaya Berlin/Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim.md

@@ -0,0 +1,172 @@
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 1:1:1] [שבת דף קח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 1:1:2] נ"א היא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 1:1:3] [עיין תוס' גיטין דף ו: מגילה דף טז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 1:2:1] [שבת דף קח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 1:4:1] [מנחות דף לב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 1:8:1] [מגילה דף ט. וע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 1:9:1] [שבת דף קג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 1:13:1] עיין גיטין דף מה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:2:1] [מנחות דף ל.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:4:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:4:2] [ב"ב דף יג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:5:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:5:2] נ"א והתורה לאמצעיתה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:11:1] נ"א אבל תופרין:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:11:2] [אין דובקין כצ"ל]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:11:3] [ב"ב יג: עי׳ מגילה דף יט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 2:11:4] [עי׳ שבת דף קד. מגילה דף ג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:1:1] [בבא בתרא דף יג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:5:1] [בבא בתרא שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:9:1] מנחות דף כט::
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:10:1] [מגילה דף לב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:10:2] מגילה דף לב.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:12:1] [עירובין דף צח.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:13:1] [מנחות דף לב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:13:2] [יבמות דף ו. ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:13:3] [שבת דף קלג ע"א]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:14:1] [ברכות דף נ:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:14:2] [עיין שם בתוס׳ ד"ה כמאן וברא"ש שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:14:3] [עירובין דף צח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 3:16:1] [שבת דף יד. מגילה דף לב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 4:1:1] [שבועות דף לה. ושם רוב עניני זה הפרק]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 4:5:1] נ"א משמש:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 4:7:1] [שם בשבועות מבואר היטב]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 4:9:1] [עיין תענית דף כב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 4:9:2] [סנהדרין דף סו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:1:1] [פי' קודר את האחרון]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:3:1] [שבת דף קד: גיטין דף כ. נד:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:4:1] [מנחות דף ל:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:4:2] נ"א גרד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:5:1] [ר"ל שקידש שניהם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:6:1] [מכות דף כב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:6:2] נ"א ישמעאל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:9:1] [גיטין דף ס.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:10:1] נ"א עוויאל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:12:1] שבת דף קכ: יומא דף ח. פח.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:13:1] [שבת דף סא: ערכין דף ו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:13:2] נ"א גורדו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:15:1] [שבת דף קטו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:16:1] [ב"מ דף כט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:16:2] בגמ׳ הגי׳ ראבי"א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 5:17:1] [שבועות דף לה:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 6:1:1] [שבת דף קטו: ע"ש והבן]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 6:1:2] האגודה לא גרס בפיסקא זו מלמעלה ומלמטה והכוונה דסיפא זו ג"כ על ויהי בנסוע הארון דלעיל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 6:3:1] [באדר"נ פל"ד מבואר]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 6:4:1] [ע"ש באדר"נ]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 6:6:1] [צ"ל דדברי ור"ל דדברי הימים]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 6:8:1] נדרים דף לז::
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 7:1:1] ועיין במס"ג:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 9:2:1] [קדושין דף ל.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 9:8:1] [מגילה דף כה:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 9:8:2] [שם כה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 9:8:3] [מגילה דף כה.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 9:9:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 9:9:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 9:10:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 9:11:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:1:1] המאמר המוסגר פה הקנא כו׳ נמלא בכל הדפוסים אבל נראה שאין כאן מקומו וצ"ל משה התקין להם וכו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:1:2] [ר"ל ע"פ ב׳ ערים דהיינו שמים וארץ]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:1:3] [סוטה דף ב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:2:1] [ב"ק דף פב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:3:1] [מגילה דף ז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:4:1] [שם לא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:5:1] [שם כא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:7:1] [שם דף כג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:7:2] ברכות דף כא. פסחים דף נד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:7:3] בדפו"י השלום:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 10:7:4] [מגילה דף כג: סנהדרין דף ב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 11:1:1] [מגילה דף כג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 11:1:2] [עי' בטוא"ח סי׳ קמג]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 11:2:1] [מגילה דף כג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 11:6:1] נ"א אחד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:1:1] [מגילה דף לא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:6:1] [נ"א אחרונים שבמ"ת]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:7:1] [מגילה דף כט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:7:2] [מגילה כג]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:8:1] נ"א לה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:8:2] [ר"ה לא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:10:1] [מגילה טז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:12:1] ט"ס ואינו רק ס"ב שיטין:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 12:12:2] נ"א ליתא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:1:1] ס"א בפתיחות באתנחייתא וסוף פסוק:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:2:1] [מגילה טז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:3:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:7:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:7:2] לפי הגהות בעל מנחת שי (אסתר ד) צ"ל כמרדיא דלברות כי הא דאמרינן בב"מ ריש פ׳ השוכר את הפועלים א"ל צריכא וי"ו כי מורדיא דלברות ע"ש ברש"י ובערוך ערך מרדיא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:8:1] [מגילה לב:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:8:2] [יומא סט: ע"ש]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:11:1] נ"א אחור:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 13:12:1] נ"א מנחם:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:2:1] [מגילה דף כג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:2:2] נ"א גי׳ הגמ׳ ה׳ או ז׳ או י׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:5:1] נ"א ליתא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:5:2] נ"א שכינה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:6:1] נ׳"א ישראל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:7:1] גי׳ הערוך למגזי [ובילקוט תהלים סי׳ סי"ט הגי׳ הוו זהרין למיגז לטבא טיבותיה ולביש בישותיה]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:8:1] [מגילה דף כד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:8:2] נ"א פותח:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:15:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:16:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:18:1] [מגילה דף יט.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:18:2] [שם ד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:18:3] בד"ק הגי׳ עד שיעשה וכו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:20:1] [מגילה ח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 14:20:2] [מנחות דף לב. שבת דף עט:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:1:1] [מגילה דף ח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:2:1] [שבת דף קטו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:2:2] נ"א בר׳ גמליאל:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:2:3] [שם דף קטו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:2:4] [שם דף קטז:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:3:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:4:1] [שם קטו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:4:2] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:5:1] [ב"מ דף לג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:6:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:10:1] [קידושין דף פב]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 15:10:2] עי׳ תוס׳ ע"ז דף כו: ד"ה ולא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 16:1:1] [קידושין דף פב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 16:1:2] נ"א יבוא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 16:3:1] ובילקוט הגי׳ ד"א פנים בפנים בנוהג כו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 16:3:2] נ"א אינו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 16:5:1] נ"א עמידת:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 16:8:1] [עי' סוכה דף כח. וב"ב דף קלד.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 16:11:1] ר"ל דאשרי האיש ולמה רגשו חדא כדאיתא בברכות דף ט: ולמנצח על מות לבן ולמה ה׳ ג"כ חדא כדס"ד דתוס׳ מגילה דף יז: ומזמור קלד קלה ג"כ כחדא יחשב כדמשמע ובתוס׳ פסחים דף קיא:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 16:12:1] ובילקוט הגי׳ יראו את ה' קדושיו זה אהרן שנקרא קדוש שנא׳ לאהרן קדוש ה׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 17:1:1] [חגיגה ג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 17:2:1] [מגילה דף ל.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 17:5:1] [תענית דף כו.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 17:6:1] [מגילה דף ל:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 17:7:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 17:7:2] [שם לא.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 17:8:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 17:9:1] מגילה דף כא]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 18:1:1] [ר"ה דף לא. תמיד פ"ז]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 18:1:2] גי׳ רש"י במקדש:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 18:4:1] [עי׳ ברכות דף כ.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 18:4:2] נ"א וללמוד:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 18:4:3] [עי׳ מגילה כג ועי׳ בש"ע א"ח סי׳ רפ"א וצ"ע]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 18:4:4] [ביצה ד. זבחים יח. כריתות יג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 18:6:1] כעין זה חגיגה ג.:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 19:9:1] לשון שרים [עי׳ יומא ח:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 19:9:2] צ"ל דורשי:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 19:9:3] בדפו"י טיכס:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 19:9:4] צ"ל תיקן וכ"ה בס"א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 19:9:5] נ"א ואומר:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 19:11:1] [פסחים קב]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 19:12:1] [פרקי ר"א פ׳ יג]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:1:1] [סנהדרין דף מב.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:2:1] וכן גי׳ הטא"ח סי׳ תכו:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:4:1] [שבת דף כא:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:5:1] [שם]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:6:1] [שם כג.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:8:1] בדפו"י כהניך:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:8:2] נ"א כן יעשה וכו׳:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:9:1] ס"א:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:9:2] [תענית דף כה: ערכין דף י.]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:10:1] נ"א ס"ת:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 20:12:1] ס"א יצחק:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 21:3:1] נ"א התורה:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 21:4:1] [מגילה דף יג:]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 21:4:2] [שיהו קורין]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 21:7:1] [תענית דף כז] [מגילה דף כא]:
+[Haggahot R' Yeshaya Berlin on Tractate Soferim 21:7:2] [מגילה דף כג:]:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot Ya'avetz/Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan.md

@@ -0,0 +1,54 @@
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 1:4:1] ולא שהעתיקו אלא שהמתינו. נ״ב נ״ל דמפרש ליה מלשון עתק והדברים עתיקים [דה״א ד] וזהו ע״י שהיו מתונים בהם וק״ל:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 1:4:2] אלא שפירשו. נ״ב כמו [איוב לב] העתיקו מהם מלים:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 1:4:3] אומרים. משלות הן כצ״ל:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 1:4:4] שיהא אדם. ממתין בדבריו ואל יהי מקפיד. נ׳"ב מקנטר בדבריו כמ״ש [פסחים סו.] בהלל התחיל מקנטררן:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 1:5:1] הא למדת שעשה הקב"ה סייג כו'. נ"ב נשמר שלא יאמרו או"ה ידינו רמה וגו׳ [דברים לב] לפיכך הודיע כזאת בטרם בואה למען ידעו כי יד ה׳ עשתה:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 1:7:1] מי גרם לנגיעה זו סייג שסג כו׳. נ"ב נ"ל לתת בו קצת הבנה הבנה. דודאי הסייג ראוי ומחוייב כמ"ש למעלה וכבר אמר ג"כ שהקנ׳׳ה עושה סייג לדבריו. א"כ נאמר. ודאי היה רצונו של הקב"ה לאסור אף הנגיעה לסייג. אך בזה טעה אדם הראשון שאמר משמו של הקב"ה לאסור אף הנגיעה כמו כן בעונש מיתה כגוף העברה. וזה בלתי ראוי כ׳ הוא תוספת שמביא לידי גרעון שא"א לעמוד בו. א"נ אדם באמת לא הזהירה על הנגיעה בעונש מיתה רק אסר לה גם הנגיעה לסייג. רק שלא הודיעה שהוא סייג וחשבה שכ״ה הצווי מהקב"ה בעונש שוה וע"כ הוסיפה היא העונש המיתה גם הנגיעה כפרש"י עה׳ת. וזה לפי שאדם נתן לה מכשול. שהוסיף על הדברים לאסור הנגיעה מפי הקב"ה. וסברה שהכל אזהרה. ועפ"ז מתיישב מה שמקשים על רש"י היאך יכול הנחש לפתותה. כי הלא היא ידעה שהנגיעה הוסיפה היא מדעתה. ועפמ״ש לק"מ:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 2:2:1] אל יתייחד אדם עם הנשים בפונדק אפילו עם אחותו ועם בתו כו׳.  נ״ב נראה דתנא ברא חש לפונדק מקום שאינן מכירין שזו בתו. א״נ משום שהוא מקום זנות כדמתרג׳ זונה פונדקיתא. ומט"ז שמא אפילו באשתו יש ליזהר. וכמו כשוק דבסמוך:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 2:3:1] ואשברם ואחזירן למוטב שמא כו׳ כצ״ל ונ״ב לכך נאמר ואשברם לעיניכם:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 2:5:1] אף זרובבל יצא מהול כו׳ נאום ה׳. נ"ב סיפיה ושמתיך כחותם היינו אות ברית קדש שהיה חתום בו מבטן אמו לעד אמת דאל"ה מאי רבותיה דחותם:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 2:5:2] ונמצא שאני מסתכל בא"א. נ"ב ומשא"ח [רפ"ב דקדושין] אשור לאדם שיקדש אשה אא"כ יראנה. בזה אין לחוש שיסתכל בה עוד כשתנשא לאחר. שהרי לא ישרה בעיניו. כיון שלא נשאה כמו שהיה בדעתו. אבל איוב נזהר. לפי שהיה לו אשה ולא היה צריך אליה אם לא להרבות נסים או להשיאה לבנו ולקרובו אם תושר בעיניו. ומזה ראוי כל אדם ליזהר ודאי. שמא יבוא להסתכל בה גם כשתהיה א״א:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 4:6:1] היו מתקנאין זה בזה. כשהיה אחד עולה לגדולה ולמעלה:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 5:2:1] עמדו ופירשו מן התורה. נ״ב לפי הטעם משמע סתמו כפירושו שמכללות התורה פרשו אבל בכ”מ בתלמוד נראה שהיו מחזיקים בתורה שבכתב א״כ לא פירשו אלא מתורה שבע"פ. אפ"ה קרי לה תורה סתם. שהרי הוא כפורש מכולה. שא״א לקיימה אם לא ע״פ מסורת חכמים:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 6:2:1] וחציה מתקשט בה כו׳ נ״ב נהנה בה עושה ממנה מדורה ומשתמש לאורה. לכן אמרו שכניו אבדתנו בעשן העצים:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 6:3:1] מה היו אנשי ירושלים עושים היו מביאין העגלים. נ״ב נראה שחסר כאן עורות. ר׳׳ל עורות העגלים היו מחתכין במגרה דק דק ומושיבין אותן בתנור וטחין אותן בטיט עד שיתרככו ויהיו ראוים לאכילה קצת ואכלום:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 8:5:1] יחיד יושב ועוסק בתורה שכרו מתקבל במרום. נ״ב כלו��ר שכרו בא ממקום השפע ושמור הוא ומוצנע במרום עד למחר שיבא הוא ויקבלנו אבל אינו מקבלו מיד בכאן דשכר מצוה בה״ע ליכא לכ״א כלשון זה אבל פירות אוכל בעוה״ז של ת׳׳ת וחבריו כמ״ש ריש פאה:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 9:2:1] יכול שהיה עניו ולא נאה ומשובח. נ״ב כלומר ומחמת זה שלא היה נאה אלא מכוער לכן היה מוכרח להיות עניו:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 12:9:1] הוא טוב זה רשע המתקיים. נ"ב שמא פירושו שמחללין עליו השבת אם הוא בסכנת נפש. משא"כ על מת צדיק אין מחללין וכמ״ש בפ׳ ב״מ [שבת דף ל] בשאלה דר״ת דמן נוי. וצ"ל ברשע שלא פשט ידו בעיקר שמצווים עליו להחיותו. אבל המומר לעבודת כוכבים מורידין ולא מעלין [ע׳״ז דף נו:] אצ״ל שאסור לחלל עליו השבת. ורשע גמור בחייו קרוי מת. ואפשר שאעפ׳׳כ כל זמן שהוא בעוה״ז יש לו תקנה לשוב וגדולים בע"ת כו׳ ויפה שעה אתת של תשובה ומעשים טובים בעוה״ז מכל חיי העוה"ב. ואפשר ג״כ שזהו פירוש המתקיים. כלומר שאינו קרוי מת אלא הוא בן קיימא. ואע״פ שאח"ז אמר ד"א בדרך זה. תחלה אמר אף על זמן שעומד בעולם קודם שעשה תשובה. אם עשה תשובה בסוף. גם אותן הימים שחטא בהם טובים הם לפי שעונות נעשים לו זכיות [עי׳ יומא דף פו:]:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 12:12:1] אי אתה יודע שלפום צעלא אגרא פו׳. נ״ב והמה מרחוק הביאום ובדברים הללו החזירם למוטב כלומר אע״פ שהוא דבר קשה מחמת שכבר נשתרשו בחטא והביא להם ראיה מד״ע שלא יתיאשו מן התשובה. כי אדרבה שכר טוב יש להם בעמלם. ולפום צערא. וק׳״ל:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 12:13:1] כהן גדול אני. נ"ב כלומר גדול במעשים:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 15:1:1] בזמן כו׳ אל יפגום א״ע בש״פ. נ״ב כך אמרו [סנהדרין דף צב:] אפילו בשעת הסכנה לא ישנה אדם מן הרבנות שלו ואם כך הוא חס על כבוד עצמו ככה יקפיד על כבוד חבירו:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 16:2:1] והרביתי ממזרים בישראל. נ״ב מפני שולד שפחה כמות האם דזכר הוא דינו כעבד הלך ונשא בת ישראל כי אמר בן [חסר ב״ת] ישראל אני. וס"ל עבד הבא על בת ישראל הולד ממזר:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 17:3:1] שאין בהם תורה כו׳. נ״ב כלומר שיהו ממלאים מקומו הגונים לנשיאות אע״פ שהיו גדולים בתורה בודאי. כי לא לחנם נכתבו בתורה ונקראו בשם:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 18:1:1] ועשה כל התורה טבעות טבעות. נ״ב כמו טבעות כלים שהכלים נטלים על ידיהם כך עשה ר״ע כללות כקופה שיש לה אזנים:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 20:1:1] "הרהורי" חרב "והרהורי" רעב.  נ"ב דאגת:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 20:1:2] הרהורי יצה"ר.  נ"ב שהתורה היה תבליו ואם פגע בך מכוול זה משכהו לבה"מ כו׳ [קדושין דף ל: וש"מ]:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 20:1:3] אלו בולאות שביהודה [כנ״א]. נ״ב זוהי נוסחא נכונה כענין שדרשו עה״פ ושברתי את גאון עוזכם אלו בולאות שביהודה. שהם עשירי העם והתקיפים אילי הארץ הם שהביאו צוארם בעול העובדי כוכבים והלכו בדרכיהם ובחקותיהם ולכן נשברו על ידיהם. שאין מקרבין אלא בשעת הנאתם:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 20:1:4] מלמד שהרגו בשם. נ״ב ומ״ש ודאשתמש בתגא חלף היינו לצורך עצמו ולהנאתו:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 21:2:1] (בסופו) מה שעשה בילדותו. נ״ב מעשה נערות כשהיה ע״ה אמר מי יתן לי ת״ח כו׳ [פסחים דף מט:]. מ״מ צניע ומעלי הוה כדאיתא [כתובות דף סב:]:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 24:1:1] ואח׳׳כ לבנים. נ״ב בלתי שרופים:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 24:4:1] זורקו בבת אחת. נ״ב נ״ל לגרוס בבת ראש:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 25:4:1] הוא היה אומר הפסק. נ"ב מעברה:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 26:2:1] שכל א״י ראויה למזבח. נ"ב בשעת התר הבמות:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 26:3:1] מפני מה ת״ח מתים כשהם קטנים. נ"ב כשהם מתים קטנים מ״ט יש בדבר:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 27:1:1] איני הולך להקביל אלא פני כו׳. נ"ב שמא לא חשב לו עון לרדוף אחר ישראל כסבור שעשו זאת מדעתם. שלא קימו תנאם. לשוב אחר מהלך ג׳ ימים במדבר:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 27:2:1] סידור של שלחן. נ"ב ערוך לעניים ולאביונים:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 27:3:1] וממלאכה שא״ל גמירא. נ״ב לכל תכלה ראיתי קץ וגו' [תהלים קיט]:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 27:3:2] היה מקצר בדעתו. נ״ב כענין קוצר רוח. כלומר קצרה דעתו במלאכה ורצה להניחה:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 27:4:1] דגן ביהודה כו׳. נ"ב לענין למוד תורה קאמר כדאמרינן [עירובין נג. ע״ש] ב״י דדייקי לישנא נתקיימה תורתם בידם. ובני גלילא ל״ד כו׳ לפיכך המשילם לתבן. ובני עבר לא עסקו בה כראוי. אח״כ נתקלקלה ביד כולם:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 28:1:1] כעשרה של מדי. נ״ב אפשר שלכן כתוב [ישעיה יג] הנני מעיר עליהם את מדי וגו׳ לפי שאין כסף נחשב להם מאומה מפני רבויו אצלם:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 29:6:1] מפני מה ת״ח מתים בלא זמנם. נ״ב עי׳ פירושו לעיל [פכ״ו]:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 31:3:1] חיה רעה באדם זה בני מעיו. נ״ב ש בולעים ומכלים מה שמכניסים להן ומוציאין רעי סרוח
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 33:2:1] ואין ברק אלא חרב שנאמר כו׳. נ״ב גם מה״ת נלמד שנאמר (דברים לב) ברק חרבי.
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 35:7:1] עד שמגיע לרקיע. נ״ב שמזבח העולה לא היה עליו גג ותקרה:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 35:7:2] יוצא ממזבח הזהב כו׳. נ"ב שהוא בהיכל ושם יש קרוי ועליות. לכן היה ענן עמוד הקטורת נכפף (לא עלה כמקל) וזהו כדרכו. מפני הגג המונע עלייתו. ע"כ היה נמשך אל צד מערב ונכנס לבית קה״ק אל פני הכפורת על הארון:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 35:8:1] כמלא קומתו. נ׳׳ב ר"ל בכל קומתו של איש ורעהו לא נמצא ריוח ביניהם כדי אצבע:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 37:1:1] למעלה מן האדם ברא מלאכי השרת כו׳. נ״ב ויש מעלה לאדם על מלאכים שעושה פירות ומרבה ישוב על אדמה שוממה ומוסיף כמעט מחדש כעין בריות בשכלו ולא עוד אלא שכובש את המלאך כמ״ש וישר אל מלאך ויוכל [הושע יב] כי שרית וגו׳ [בראשית לב]. וכופה יצרו הרע ומחזירו למוטב משא״כ במלאכים. וזה מחמת שהוא גם הוא מלאך ודאי. נשמה קדושה וטהורה גבוהה היא ממלאך שנמסר לו לשרתו כמש״ה [תהלים נא] כי מלאכיו יצוה לך. עם שיש חילוק גם במלאכים. להם מדרגות גבוהות זה על זה עמ״ש בסולם בס״ד:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 37:9:1] אשתו נאה כו׳. נ״ב במדות ובמעשים והן נויה וכן בנים הגונים נאים ומשובחים לעולם:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 41:1:1] אמר יפה כו׳. נ״ב רשב״י:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 41:1:2] והייתי מתעסק בדברים בטלים. נ״ב שעבר על מ״ש [משלי כג] באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך ואומר [שם ט] אל תוכה לץ וא״ח [אבות פ״ד] אל תנחם חברך בשעה שמתו מוטל לפניו ואת״ל בשעת קלקלתו ואמרו [עי' עירובין מא:] היסורין מעבירין כו׳ ועד״ק ואמרו [ב״ב עז:] אין אדם נתפס על צערו וראיה מאיוב. לכן היו דברי תוכחתו לעני הדעת המתגולל בדמי ייסוריו נחשבים דברים בטלים ודאי:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 41:7:1] והעומד מלפני הספר. נ"ב המגלח:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 41:7:2] והעומד מלפני החולי. נ״ב כלומר עמד מן החולי:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 41:14:1] אלו שתקנו חכמים. צ"ל ששנו:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 41:14:2] חמשה מלכים. נ״ב נ׳׳ל דמפיק מנשה ומעייל אחז ואחזיה אמון:
+[Haggahot Ya'avetz on Avot D'Rabbi Natan 41:15:1] אין מצטרפין כו׳. נ׳׳ב אקרא דוהבאתי וגו׳ וצרפתים קאי. ונראה מצרפין גרסינן:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot Ya'avetz/Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah.md

@@ -0,0 +1,8 @@
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:2:1] והגפתנין. צ״ל והגיותנין:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:2:2] והזחתנין. נ"ב שדעתו זחה עליו וגסה ולא כל כך כגיותנין:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:8:1] והמנהמין כצ׳׳ל:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:11:1] והפורטין נ"ב הם השולחנים הפורטים סלעים בפרוטות ומעות:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:18:1] המנדין. נ"ב לעוברי עבירה:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:3:1] בסופו מרבו כו׳ מרבו ובין שרבו. נ"ב נ"ל צ״ל מחברו. אע׳׳פ שי׳׳ל מתחלה רבו ולבסוף נתחכם התלמיד יותר ממנו. אינו נראה:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:6:1] אצל מוכרי תבואה. נ"ב נ"ל צ"ל סחורות.
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:4:1] במים מרובין הרי זה משתבח. נ"ב שלא יטבע:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot Ya'avetz/Haggahot Ya'avetz on Tractate Semachot.md

@@ -0,0 +1,6 @@
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Semachot 7:12:1] שחורים והן נאין לה. כ"ב כגון שהיא לבנה ביותר:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Semachot 8:1:1] מעשה שפקדו כו׳. נ"ב מצינו בתלמוד [פסחים נ. ב"ב י:] בר"י בריה דריב"ל אתנגיד. ומהרי"ל אירע לו ג"כ כזה בחדרו וחיה אח"כ ל׳ שנה כמוזכר בסוף לקוטיו:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Semachot 9:16:1] אין קורעין אלא בין שתי. נ"ב נראה שחסרה תי' אצבעות:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Semachot 9:17:1] עלה מוסיף. נ"ב פי' עלה במעלות ההר שעל הר היא בנויה:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Semachot 9:17:2] עלה להודיע. נ"ב נ"ל שצ"ל להר הבית:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Semachot 9:19:1] כאילו כבדן בחייהן. נ"ב כלומר אע"פ שהיה מקום לומר שאין לו שכר על כך מאחר שאין יודעין ולא מרגישין בכבוד הנעשה להם יכבדו בניו ולא ידע:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot Ya'avetz/Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim.md

@@ -0,0 +1,11 @@
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 1:4:1] אין קורין בו. נ"ב בצבור:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 1:6:1] עברית. נ"ב כתב ליבונאה [סנהדרין דף כא:]:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 1:7:1] לתלמי. נ"ב נ"ל שזהו בן לאנע:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 1:8:1] בתלמי. נ"ב זהו פילאדילפו:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 1:10:1] כולה עברית. נ"ב שפת עברי:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 1:10:2] וחביריו. נ"ב כגון ואתא (דברים לג):
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 4:5:1] חול חול נ"ב כי לא יראני האדם וחי:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 5:10:1] ידידי' הללוי׳. רב בתלמודין נמי פליגי בהני תרתי ואיכא תו טובא דלא קחשיב הכא כגון כדרלעומר בת שבע בית אל פדה צור ודכוותיהן בת היענה:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 5:10:2] צורישדי. נ"ב אולי צ"ל עמישדי. לא חשיב הכא אליצור אחיעזר ודומיהם רבים:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 5:18:1] מלך מלכיא. נ"ב מלך קודש לא מלכיא:
+[Haggahot Ya'avetz on Tractate Soferim 18:2:1] בפורים שגיון לדוד. נ"ב דכתיב ביה ע"ד כוש בן ימיני. הוא שאול שיצא ממנו מרדכי וכתיב ביה נמי בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל דקאי אהמן שנתלה על העץ אשר הכין לו: מתקן אותם. נ"ב נ"ל שצ"ל אותות ככתוב והיו לאותות וגו׳:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot and Marei Mekomot/Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati.md

@@ -0,0 +1,530 @@
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:1] [בבעל העיטור הביא הגירסא נישואין]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:2] (כתובות דף ז:) ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:3] (שם דף ח.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:4] [מכאן עד סה״ד הובא בבעל העיטור בשם מכילתין]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:5] (שמות כ׳ דברים ה׳):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:6] (ברכות דף לג.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:7] [עי' בשער החדש על בעל העיטור שכתוב שמכאן ראיה להראבי״ה במרדכי ריש כתובות ודבריו תמוהין דהראבי״ה מיירי בברכה אחרונה ע״ש]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:8] (ברכות דף נב. פסחים דף קה:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:9] [עי׳ תוס׳ פסחים דף קה: ד"ה ש״מ טעמו וצ"ע]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:10] (כתובות דף ח.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:1:11] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:2:1] (בראשית כד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:2:2] (שם א'):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:2:3] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:2:4] (שם ב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:2:5] (ברכות דף סא. וש״נ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:3:1] (רות ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:3:2] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:3:3] (כתובות דף ז. ח:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:3:4] (שם ז.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:5:1] (ע״ז דף לט. בכורות דף ל:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:5:2] (תהלים סו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:5:3] (שם כה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:5:4] (קדושין דף מ.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:7:1] סוטה דף יז.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:9:1] ברכות סא. וש״נ:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:9:2] (משלי יא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:10:1] (במדבר לא) ועי׳ שבת סד.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:10:2] (שם).:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:10:3] יבמות דף ס::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:10:4] שבת דף לג.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:12:1] (משלי י):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:12:2] (ירמיה ב) ועי׳ שבת דף לב::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:13:1] נדרים כ.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:13:2] (בראשית לד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:14:1] שהאמת הוא כדבריך חגרין מפני מה כו׳ סומין למה כו׳ מיהו איסור אין אסור אין אנו יכולים לאוסרו על אדם אלא כל מה שרוצה לעשות באשתו כו' א"ל אודי לי דמשו"ה האמת הוא חגרין מפני כו׳ ודייק הגמ׳ תדע שגם החכמים סברו חגרין כו׳ משהקשו אותו רצה דאלמא הכל תלוי ברצונו ואפשר שיזיק לו הכי נמי הכל עושה באשתו מצד רצונו אבל אין הכי נמי שהבנים נעשין חגרין וסומין ע״י זה. אמנם בגמ׳ דנדרים דף כ' לא משמע הכי דאמרינן שם מאן מלאכי השרת רבנן כו׳ הא אינהו בקיאי בצורת כו' ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:16:1] (ש"א א'):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:16:2] יבמות דף סט::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:17:1] בגמ' חצי מיל:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:19:1] [גמ' היא וצ׳׳ל לקמן אחר מ״ש בברייתא האוכל משקל כו׳]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:22:1] פסחים דף קיב.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:23:1] ביצה דף כב.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:24:1] פסחים דף קיב::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 1:24:2] ע׳ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:1:1] (משלי כא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:1:2] (שמות כ'):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:1:3] (יבמות דף עו:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:2:1] (הושע ה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:2:2] ( ירמיה ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:2:3] (ויקרא ה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:2:4] שבועות דף כו:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:2:5] יומא דף פד. ע״ז דף כח.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:1] (שמות כד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:2] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:3] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:4] (במדבר יא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:5] ברכות דף יז.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:6] (תהלים עב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:7] כתובות דף קיא::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:8] (ירמיה לא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:3:9] שבת דף ל::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:4:1] (ישעיה נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:4:2] נדה דף יג: ע׳׳ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:4:3] (ישעיה נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:4:4] (שם יד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:5:1] (בראשית כז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:5:2] (ירמיה י):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:5:3] כתובות דף עז. ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:5:4] נדה דף יג.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:6:1] (ישעיה נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:6:2] סוכה דף נב קדושין דף ל::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:6:3] (בראשית ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:6:4] ע"ז דף כ: ע"ש וש"נ:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:6:5] (ישעיה סא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:7:1] (קהלת ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:7:2] (בראשית לח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:7:3] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:7:4] (בראשית ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:7:5] יבמות דף לד::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:8:1] נדה דף יג: ע׳ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:8:2] שם.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:8:3] שם.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:8:4] כתובות דף סה.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:8:5] (ש"א א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:9:1] במנורה המאור הביא הגירסא תשהיין:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:9:2] לי מה דקא מנחת כ"ה במנורת המאור:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:9:3] ע"ז דף ג::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:9:4] (ישעיה כח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:9:5] שבת דף קיט::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:9:6] ב"ב דף צא:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:9:7] ב"ב דף צ: ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:9:8] (תהלים קמז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:10:1] (ירמיה ב׳) ועי׳ שבת לב:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:10:2] (הושע ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:10:3] (תהלים ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:11:1] (שם קיב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:11:2] נ״א מה הם חפצי אשתו:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:11:3] (קהלת ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:13:1] כתובות דף סז. וש"נ:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:13:2] נ"א אומנתך ואולי צ״ל מעותי:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:13:3] כתובות דף סו::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:13:4] שם איתא המדרש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:13:5] ב"ב דף ט.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:13:6] (ישעיה לב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:14:1] ב״ב דף ח.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:14:2] פסחים דף מט::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:14:3] (דברים ל):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:14:4] פסחים שם ע״ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:15:1] (אסתר נ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:15:2] (ישעיה מה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:16:1] ב"מ דף לג וע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:16:2] [ט"ס ועי׳ ירושלמי הוריות פ"ג הל"ז]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:16:3] פסחים דף קח.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:16:4] ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 2:16:5] קדושין דף לג.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:1] [פרק זה איתא במס׳ ד״א זוטא פ״א וע"ש השינוים]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:2] (צפניה ב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:3] (חגיגה דף ד:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:4] (תהלים קכא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:5] (עמוס ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:6] (חגיגה ה:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:7] (ע"ז דף כ:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:8] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:9] (שמות לג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:10] (תהלים כב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:11] (ישעיה מה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:1:12] (אבות פ"ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:2:1] (שמות ל):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:3:1] גיטין דף ו: ודף ז.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:1] (במדבר יב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:2] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:3] (מלאכי ב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:4] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:5] נ"א שנתגריש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:6] נ״א ומתנצית:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:7] (דברים לד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:8] (במדבר כ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:9] נ"א אפילו קטנים מתפלשים ובוכים לקיים:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:10] פרש"י עה"ת שמלאכי השרת הראו להם מוטל במטה:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:11] [ממאן דהוה בעי לגרשה והדר ואיעברה. כ"ה במנורת המאור סימן שכ"ד]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:12] אבות פ׳א:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:13] (תהלים לד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:14] (שמות כג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:15] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:16] (דברים כב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:17] אולי צ"ל כשוע באותיותיו:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:18] (בראשית כז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:19] (שם יד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:20] (דברים יז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:21] (בראשית יד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:22] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:23] שביעית פ׳׳ד מ״ג פ"ה מ״ט גיטין דף סא.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:24] גיטין דף סב.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:25] עי׳ בהגר"א יו׳׳ד סימן קמ"ח ס"ק י״ג:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:26] נ"א מיתות וחייבי:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:27] (ישעיה נט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:28] אבות ספ"א:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:4:29] דלא יאה:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:5:1] (משלי כב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:5:2] חגיגה דף טו::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:6:1] (קהלת ז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:7:1] בכ"י כך מוקף בשני חצאי עגולים כי זה מוזכר לק':
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:8:1] ב"ב דף טו::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:9:1] (בראשית ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:9:2] (תהלים ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:9:3] (בראשית ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:10:1] (משלי כה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:10:2] (שם ל):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:11:1] בכאן חסר איזה תיבה:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:11:2] (משלי ב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:12:1] (ש"א א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:12:2] ברכות דף לא::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:13:1] יומא דף פו::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:13:2] מגילה דף כח: ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:14:1] ברכות דף לא: ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:14:2] נ"א אמר לך רב המנונא:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:15:1] (קהלת יב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:15:2] (ישעיה ט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:17:1] (דברים ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:17:2] שמות כ דברים ה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:17:3] כתובות קג.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:18:1] בראשית כט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:18:2] מגילה דף יג:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:18:3] (תהלים יח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:18:4] (בראשית כט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:18:5] מגילה יד. וש"נ:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:1] (בראשית מו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:2] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:3] (שם נ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:4] (שם מח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:5] ב"מ דף פג::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:6] (תהלים טז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:7] (בראשית מט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:8] (חבקוק ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:9] נראה שדורש כעין גזירה שוה נאמר כאן סלה ולהלן סלה ושם מוזכר אלהי יעקב אף סלה כאן הכונה לאלהי יעקב:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:10] (בראשית כט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:11] (שם מח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:12] (משלי כד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:13] בראשית לג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:19:14] (תהלים ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:21:1] (ויקרא יח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:22:1] ( ישעיה סח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:23:1] דמאי פ"ב מ"ג:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:23:2] (משלי יז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:1] (בראשית טו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:2] (שם יז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:3] (ויקרא כו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:4] (שמות לד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:5] (במדבר יח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:6] (שם כה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:7] (תהלים פט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:8] (שמות לד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:9] סנהדרין דף קח. קי::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:10] (ירמיה לח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:11] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:24:12] (תהלים נא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:1] (שם טז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:2] חסר כאן ועי' פ"א דדרך ארץ זוטא:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:3] (ש"ב כ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:4] (דה"א ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:5] (שמות ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:6] (ש"ב כב. תהלים יח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:7] (שמות ב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:8] : נ"א מצור:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:9] (מ"א ז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:10] [פי' דהכתיב הוא האהל ואף דהאי קרא מיירי בחירם מצור ממטה נפתלי מ"מ כיון דחירם מלך צור שלחו כמפורש בד"ה ב' ב' וגדול המעשה יותר מן העושה:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:11] (ירמיה לח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:12] (בראשית כד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:13] (שם כז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:14] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:15] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:16] (דה"א ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:17] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:18] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:19] (ישעיה נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 3:25:20] (ד"ה שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:1:1] [פרק זה איתא בפ"ב דד"א זוטא וע"ש השינויים והגמ' דכאן מעורבת עם הברייתא וא"א לכוון כראוי]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:1:2] (דברים יג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:1:3] (שם ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:1:4] כתובות דף קיא: ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:1] (דברים לב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:2] אבות פ"ה:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:3] (ש"ב יז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:4] (ירמיה מג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:5] [אולי צ"ל ככלות ירמיהו לדבר את כל וגו' ואומר ויהי ככלות ירמיהו לדבר וגו' את כל דברי ה' אלהיהם וגו' וקרא קמא הוא בירמיה כו]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:6] (קהלת ה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:7] (בראשית מג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:8] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:9] (שם כד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:10] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:11] [חסר כאן ועי' באדר"נ ס"פ ל"ז והאי קרא דוישמע משה ראיה למודה על האמת וכן קרא דירמיה]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:12] (ויקרא י):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:2:13] (ירמיה כו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:1] ( תהלים קיט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:2] סנהדרין צא::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:3] ר"ל בפרק הקדום:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:4] יומא לה::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:5] כתובות קיא::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:6] אבות פ״ד:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:7] (ויקרא יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:8] (קהלת ב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:9] (משלי יז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:10] (דברים ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:11] (מ"ב ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:12] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:13] (שם יד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:14] (שם י):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:15] (מ"א טו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:16] (ש״ב ז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:17] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:18] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:19] (איוב לו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:20] (ישעיה כא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:21] (יהושע ט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:22] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:23] (במדבר יא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:24] (שמות לד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:25] (ירמיה כו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:3:26] מגילה דף יד: ושם איתא דנסבה יהושע:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:4:1] (מיכה ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:4:2] (ירמיה ע):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:4:3] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 4:4:4] (משלי ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:1] [פרק זה איתא במס׳ ד״א זוטא פ"ג וע״ש השינוים]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:2] נ"א לתבוע:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:3] (איוב לא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:4] (משלי יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:5] (תהלים טו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:6] (משלי ה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:7] (שם כב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:8] (ישעיה נח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:9] (ש׳ב יח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:10] (משלי כד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:11] (שם כ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:12] (שם כז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:13] [ט"ס כאן]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:14] (משלי ט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:15] [מפרש להו כסדרן בפ״ב דאבות]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 5:1:16] (משלי כח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:1:1] [פרק זה איתא במסכת דרך ארץ פ״ג וע׳׳ש השינוים]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:1:2] (איוב כה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:4:1] (שמות כ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:4:2] (יונה א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:4:3] (נחמיה יג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:5:1] חגיגה דף יא::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:5:2] (תהלים קא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:6:1] (ויקרא יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:6:2] ברכות דף ל::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:6:3] [חסר כאן ועי׳ ברכות י״ד א׳]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:7:1] (יחזקאל יג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:7:2] (ויקרא יג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:7:3] סנהדרין דף סח.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:7:4] סנהדרין דף סח.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:8:1] (ש״א כ״ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:8:2] (שם כה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:8:3] (שם ז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:8:4] (דברים לד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:9:1] סנהדרין דף עא::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:9:2] (משלי יא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:9:3] (ישעיה נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:9:4] (ירמיה יב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:9:5] [דכתיב אשר ירצח את רעהו בבלי דעת וכתיב בתריה וזאת התורה אשר שם משה. כ״ה במנורת המאור סימן רי״ב]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:9:6] (דברים ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:1] שבת דף לג::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:2] (ישעיה נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:3] (במדבר כז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:4] (שם כא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:5] (ש״א כו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:6] [לפנינו כ׳ ואין רואה ואין יודע ואין מקיץ]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:7] (ישעיה נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:8] (שם נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:9] (שם א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:10] (שס נז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 6:10:11] (שם ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:1:1] [פרק זה תמצא בפ"ד דמסכת ד"א ומעשה דד׳ זקנים איתא שם בפ״ה]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:2:1] (בראשית יז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:2:2] (שם יח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:3:1] (מ״א כב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:4:1] (מ׳׳א יד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:4:2] סנהדרין דף קה::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:4:3] (במדבר כד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:4:4] (שמות יא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:1] ב"מ דף פו::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:2] (בראשית כ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:3] (שם יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:4] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:5] ב״מ פז.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:6] סוכה דף נב::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:7] שבת דף פט::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:8] (ישעיה סג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:9] (יחזקאל לה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 7:5:10] (תהלים יז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:1:1] (משלי ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:2:1] (שם יא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:2:2] (שמות לב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:2:3] (במדבר כא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:3:1] (תהילים נה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:3:2] (משלי ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:3:3] (שם כח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:3:4] (שם ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:5:1] (אסתר ב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:1] (משלי ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:2] (שם ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:3] [מוכח בגמ׳ שכצ״ל]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:4] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:5] (שם ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:6] (שם ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:7] (שם א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:8] (שם ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:9] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:10] (שם טז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:11] (שם יז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:12] (שם כ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:6:13] (ישעיה כד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:1] [א״ר יוסי בן קיסמא וכו׳ כמ״ש בפ"ו דאבות כצ״ל כדמוכח בגמ' שכצ"ל ]:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:2] (משלי ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:3] (ישעיה סו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:4] (בראשית יד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:5] (שמות טו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:6] (תהלים טז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:7] (שמות טו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:8] (תהלים עח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:9] (ישעיה מג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:7:10] (שמות טו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:1] (ירמיה ט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:2] עי׳ ירושל׳ דחגיגה בפ"ק הל"ז:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:3] (ירמיה טז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:4] פסחים דף נ::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:5] ברכות דף יז. ע״ש ירושל׳ פ״א דברכות ופ"א דשבת:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:6] (ויקרא כב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:7] עי׳ סנהדרין דף לט::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:8] יומא דף ט::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:9] (הושע ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:10] (שם י):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:8:11] (דברים יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:9:1] (תהלים קכב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:9:2] (משלי ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:9:3] (במדבר לב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:9:4] (איוב ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:9:5] (ישעיה מט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:9:6] (ע"ז כ:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:10:1] (סנהדרין כו::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:10:2] (איוב ה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:10:3] (סנהדרין שס):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:1] (מיכה ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:2] (שמות יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:3] (א"נ הוא ר״ת או נאמר):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:4] (ויקרא א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:5] (שמות יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:6] (במדבר ז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:7] (ישעיה מ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:8] (שמות יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:9] (ישעיה מח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:10] ברכות נה.:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:11] (שמות לא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:12] (מ"ב ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:13] (יחזקאל לו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:14] (ירמיה כה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:15] (יואל ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:11:16] (ישעיה כב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:12:1] (תהלים סב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:12:2] (שם קטז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:12:3] (בראשית ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:12:4] (שם ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:13:1] (יחזקאל טז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:13:2] (נ"א למי):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:13:3] (איוב ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:14:1] (שבת עז:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:14:2] (ייקרא כז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:14:3] (יחזקאל לא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:14:4] (ישעיה לג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:14:5] (ב״ק קטז:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:14:6] (ביצה לה:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:14:7] (אולי צ"ל מנשירין או שנשמט עוד ואיכא דתני וכצ״ל משירין ולא משתבש דתנן נזיר לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשיר את השער ואיכא דתני מנשירין ולא משתבש דתנן מי כו׳ ומבואר כ"ז בביצה דף ל"ה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:15:1] (דברים כז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:15:2] ברכות סג::
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:15:3] (דברים יג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:15:4] (תהלים נה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:15:5] (שם קיט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:15:6] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:1] (אולי צ״ל רב חזייה לרב פהנא ועי׳ בסנהדרין):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:2] (איוב כח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:3] (סנהדרין קיא.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:4] (ברכות נז:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:5] (תהלים קיט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:6] (דברים ל):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:7] (עירובין נה.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:8] (נ״א ולא מעבר לים היא לא תמצא תורה במי שמרחיב דעתו עליה כים ר׳ יוחנן אמר לא בשמים היא לא תמצא תורה בגסי הרוח ולא כו׳. וכ״ה בעירובין:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:16:9] (בראשית לז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:17:1] (משלי טז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:18:1] (ב״ק קי: וש״נ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:18:2] (ע״ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:19:1] (תהלים צג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:19:2] (אולי צ״ל ת״ש מדקא וכו׳ ודוק:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:19:3] (עי׳ שבת קנג. ב״ב י:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:20:1] (לכאורה צ״ל אקדים ועי׳ מדרש שמואל ואין הלשין מכוון כאן וצ״ע):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:20:2] (נ״א לה עד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 8:21:1] (ישעיה סו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 9:1:1] (חסר כאן ועי׳ פ״ה דמסכת דרך ארץ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 9:1:2] (בראשית ג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 9:3:1] (אולי צ״ל כועסין):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 9:3:2] (אבות פ"ב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 9:4:1] (נדרים כג.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 9:5:1] (מכות כב.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 9:5:2] (ט"ס כאן):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:1:1] (כתובות טז: יז. ד"א פ"ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:1:2] (שמות כג):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:1:3] (שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:1:4] (יבמות סה: ב"מ פז.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:1:5] (בראשית יח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:1:6] (תהלים יא):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:1:7] (ט"ס כאן ועי' עירובין י"ט א' וסוף חגיגה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:1:8] (ישעיה ד):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:2:1] (אולי צ"ל וכ"ת דמידי דפורענותא לא קתני אדרבה וכו'):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:2:2] (קהלת ז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:2:3] (שבת ל: לא. ע"ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:2:4] (מ"ר ריש איכה ע"ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:2:5] (קהלת א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:1] (ביצה כה: ד"א פ"ו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:2] (ט"ס ועי' חולין ק"ה ב:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:3] (פסחים קיג:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:4] (משלי טו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:5] (ב"ב קמה: סנהדרין ק:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:6] (יבמות עט. ע"ש:
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:7] (מיכה ז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:8] (ב"ב טז.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:9] (בראשית יב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:3:10] (הובא במנורת המאור סי' ר"כ בשם מס' כלה פרק כיצד מרקדין):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:4:1] (ד"א פ"ט ע"ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:5:1] (ויקרא יט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:5:2] (סנהדרין נו):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:5:3] (חולין צג:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:6:1] (שם צד. ד"א פ"ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:6:2] (ב"ק עט:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:7:1] (ד"א פ"ז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:7:2] (ב"ק צב: ב"מ קד:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:7:3] (ט"ס כאן):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:8:1] (ד"א פ"ח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:8:2] (כיצד יעשה פושט חלוקו כו' כצ"ל ושבנתיים נראה לכאורה מהגמ' דל"ג זה בברייתא דידן):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:8:3] (שם פ"י ע"ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:8:4] (מנחות לו.):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:8:5] (תהלים כה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:8:6] (מזה נראה שחסר כאן וצ"ל זה בסוף פרקין ועי' סוף מס' ד"א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:9:1] (ד"א פ"י):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:10:1] (שבת י:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:10:2] (קדושין מ: ד"א פ"י):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:11:1] (ד"א שם):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:11:2] (חסר כאן):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:11:3] (עי' תוס' שבת מ"א א' ד"ה רחץ וברי"ף ורא"ש ספ"ח דשבת):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:12:1] (ברכות לג: מגילה כה):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:13:1] (ביצה כט. ב"ק צד:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:13:2] (יבמות קיח: וש"נ):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:14:1] (פסחים נ: ד"א פי"א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:14:2] (סנהדרין פח:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:14:3] פסחים נ: ע"ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:14:4] (פסחים נ:):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:15:1] (שם ע"ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:15:2] (מישלי יב):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:15:3] (שם כז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:15:4] (שם כח):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:15:5] (כתובות נט):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:16:1] (פסחים נ: ד"א פי"א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:17:1] (שם ושם ע"ש תוספתא סוף ביכורים):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:17:2] (ב"ק צא: ע"ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:18:1] (ד"א פי"א):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:18:2] (אולי צ"ל להיפך בברייתא היתה הגירסא נפל ובגמ' מתרץ לה דצ"ל התיר):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:18:3] (נ"א נעל):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:18:4] (סוטה ד: ע"ש):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:18:5] (משלי טז):
+[Haggahot and Marei Mekomot on Tractate Kallah Rabbati 10:18:6] (ישעיה נז):

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot/Haggahot on Tractate Avadim.md

@@ -0,0 +1,18 @@
+[Haggahot on Tractate Avadim 1:3:1] ט״ס כאן ועי׳ גיטין דף פ״ה ב׳ קדושין דף ו׳ ב׳ ועי׳ גיטין דף מ׳ ע"א וירושלמי שם:
+[Haggahot on Tractate Avadim 1:3:2] פי׳ בפה ולא בכתב ועי׳ קדושין דף ט״ז א׳ ובתוס׳ שם ד״ה לימא:
+[Haggahot on Tractate Avadim 1:4:1] ר״ש אומר אינו מוכרה משפחות לשפחות ואין צריך לומר מאישות לשפחות. כ"ה בס״א וכמ"ש בקדושין דף י״ח:
+[Haggahot on Tractate Avadim 1:8:1] ר׳ יוסי בר׳ יהודה כצ״ל:
+[Haggahot on Tractate Avadim 2:1:1] נ״א לא קרן שולחנו לרבים:
+[Haggahot on Tractate Avadim 2:2:1] נ"א וישן כנגדו אפי׳ היה בטנו עמם:
+[Haggahot on Tractate Avadim 2:4:1] בגמ' איתא סתמא ת"ק דפליג על ראב״ע ולא בשם ר"ע. ומ״ש כאן מחמשים זוז אולי צ״ל סלעים וס"ל כר״ש בקדושין דף י׳׳ז א׳ או דצ״ל מששים זוז וס״ל כר״מ שם:
+[Haggahot on Tractate Avadim 2:4:2] עי' קדושין דף י״ז א׳ ונראה דתנא דידן ממעט עש״ק מכלל ופרט וכלל וכמ״ש בב״מ נ״ז ב׳ וש״מ:
+[Haggahot on Tractate Avadim 2:5:1] נ״א שאין עושין טומריא בשני עבדים:
+[Haggahot on Tractate Avadim 2:7:1] אולי צ״ל כי עבדי הם וגו׳ ור״ל דסוף הפסוק לא ימכרו ממכרת עבד וכ״ה בתורת כהנים:
+[Haggahot on Tractate Avadim 2:8:1] נראה דמלת אינו ט״ס ובא הטעות ממ"ש למטה בדברי ר״י. ויליף הכל מקרא וע״ז קתני היה (כצ״ל) ר״י אימר כו׳ דידעינן להוא עצמו מק״ו מאחרים ומה אחרים מצווים הוא אינו מצווה בתמיה אלא להכי כתיב או השיגה ידו ונגאל למדרש מה הוא כו' ועי' בקדושין דף ט״ו ב׳:
+[Haggahot on Tractate Avadim 3:1:1] בגמ׳ לא אשכחן פלוגתא בזה בין ר״י ור״ע:
+[Haggahot on Tractate Avadim 3:1:2] י״ג במסמר:
+[Haggahot on Tractate Avadim 3:1:3] עי׳ תוס' קידושין דף כ״ב ב׳ ד״ה מה:
+[Haggahot on Tractate Avadim 3:4:1] דבעינן דומיא דשן ועין מום שבגלוי ואינו חוזר:
+[Haggahot on Tractate Avadim 3:4:2] נ"א לצאת יוצא באנטוקטא ובטבלא ופנקס ואינו יוצא בקיפה של מלכים. ועי׳ גיטין דף כ׳ א׳ וירושלמי שם פ"ד:
+[Haggahot on Tractate Avadim 3:6:1] נ״א ר׳ יהודה אומר השני ביום או יומים [ואולי נשמט בהעתקה וצ״ל גם דברי ר' יוסי וכמ״ש בגמ׳]:
+[Haggahot on Tractate Avadim 3:7:1] יצא לחירות וצריך גט שחרור כצ״ל:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot/Haggahot on Tractate Kutim.md

@@ -0,0 +1,21 @@
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:2:1] נדרים ונדבות מקבלין כצ"ל:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:3:1] אין מקנין. ע״ז י״ט ב׳ משום דכתיב לא תחנם כו׳ ומשמע בתוספתא שם פ״ב דגם לכותים אסור ואפשר דהטעם משום דחשידי למכור לעובדי כוכבים וכמו כלי זיין דסיפא דמפורש הטעם בגמ׳:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:3:2] שחת לגזוז כצ׳׳ל וסתמא כר״מ בע״ז דף כ' ב׳:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:3:3] לקוץ ולא בהמה לשחוט כצ״ל וע׳׳ש:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:4:1] ע״ז דף י״ד ב׳. וע״ש ט״ו ב׳ דגם לישראל החשוד למכור אסור:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:4:2] כר׳ יהודה שם י״ד ב' ט״ז א׳:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:7:1] לקט שכחה כצ״ל פי׳ דנוהג בשלהם. והם נאמנים כו׳. עי' פאה פ״ח מ״ב וצ״ל דמיירי שאוכלין בעצמן ג"כ ממנו בלי מעשר דאל״ה הא חשידי אלפני עור:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:8:1] ע״ז דף כ״ו בעובדת כוכבים אבל בכותית מפורש בתוספתא שם פ"ג בת ישראל מילדת ומניקה בנה של כותית וכותית מילדת ומניקה בנה של בת ישראל. וכצ״ל כאן בת ישראל מילדת (והו׳ כנ״ל עד) ישראל. בת ישראל אינה מילדת את העובדת כוכבים כו׳ אבל העובדת כוכבים כו׳. ונשמט בהעתקה מן בת ישראל עד בת ישראל:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:10:1] ומתיחדים עמהם ומסתפרים מהם כצ״ל ובכולהי הטעם משום דלא חשידי אש״ד:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:10:2] עי׳ חולין דף צ״ד א׳:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:12:1] מתה כצ״ל ועי׳ רש״י שם:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:12:2] עי׳ רש״י שם ל״ז ב׳ ד"ה כוס:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:13:1] כשאתה קדוש לא תעשה עם אחר קדוש למעלה ממך. כ״ה בנ״א:
+[Haggahot on Tractate Kutim 1:13:2] על נ״ר ועל הערלה. בנדה שם ליתא. וצ״ל דמיירי באוכלין הן עצמו ממנו דומיא דאינך כמ״ש בגמ׳ דנדה שם:
+[Haggahot on Tractate Kutim 2:2:1] כ"ה בתוס׳ פ״ד דב״ק וקמ״ל דל׳׳ת דיו לקונסו בתם בנ׳׳ש מגופו אבל בדברי ת״ק אצ״ל ובתוספתא שם קתני גם בת״ק הכי ואם לא ט״ס הוא צ״ל משום איידי דר״מ [וט״ס בתוספתא שכתב עו׳׳ג במקום כותי וגם חסר מלת פטור בדברי ת״ק וכצ״ל שור של ישראל שנגח שור של כותי פטור ושל כו']:
+[Haggahot on Tractate Kutim 2:3:1] עי׳ ע״ז דף ל״ט ב' ת״ר אין לוקחין כו׳ ועי׳ רש״י שם ד״ה אין כו׳:
+[Haggahot on Tractate Kutim 2:3:2] עי' רשב״ם ב״ב פ״ח א׳ ד"ה הסיטון וש״מ:
+[Haggahot on Tractate Kutim 2:4:1] עי׳ כתובות דף כ"ה:
+[Haggahot on Tractate Kutim 2:4:2] דילמא תרומה היא והוא חשוד אלפני עור משא״כ בטומאה לדידיה נמי אסור:
+[Haggahot on Tractate Kutim 2:5:1] מצת כותי מותרת ור״א אוסר כצ"ל ומ״ש לפי שא״י לשמור כו׳ עי׳ רש״י חולין דף ד׳ ע"א ד"ה קסבר לא בקיאי בשימור:
+[Haggahot on Tractate Kutim 2:7:1] דברי ר׳ ישמעאל ר"ע אומר כו׳ כצ״ל:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot/Haggahot on Tractate Mezuzah.md

@@ -0,0 +1,8 @@
+[Haggahot on Tractate Mezuzah 1:8:1] הרי אלו חייבות כצ"ל:
+[Haggahot on Tractate Mezuzah 1:8:2] פרהדרין כצ"ל:
+[Haggahot on Tractate Mezuzah 2:9:1] השליש ולמעלה כצ"ל ובגמ' איתא זה בשם ר' יוסי:
+[Haggahot on Tractate Mezuzah 2:10:1] מכאן עד כיון שגמרו חייב במזוזה איתא בבה"ג כלשון שבכאן ומ"ש שברוחק טפח כשרה ר"ל שהמזוזה מונחת בתוך הטפח כיון שכל החקיקה אינה אלו טפח:
+[Haggahot on Tractate Mezuzah 2:11:1] עי׳ תוס׳ ע״ז כ״א א׳ ד"ה הא כו׳ דאפי׳ לא ימכרנו כו׳ אין כאן חיוב מזוזה מה"ת:
+[Haggahot on Tractate Mezuzah 2:12:1] הדר בפונדק פטור לעולם וכ״מ בירושלמי סוף מגילה ובמס׳ שמחות פ״ז וצ״ע על הפוסקים שהשמיטו דין זה:
+[Haggahot on Tractate Mezuzah 2:13:1] בירושלמי ליתא מלת מיד וכאן ובסיפא דתני ג״כ מיד צ״ל דמיירי בא״י:
+[Haggahot on Tractate Mezuzah 2:14:1] בירושלמי קתני לשון זה אהדר בפונדק בח"ל וז״ש ואם נתן דלכתחלה א״צ:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot/Haggahot on Tractate Tefillin.md

@@ -0,0 +1,16 @@
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:4:1] פטורים ושאינם רואים את הפנים חייבים כצ״ל ע׳ ברכות י״ט ב׳ ובתוספתא שם פ״ב. ואפשר לכוון הגירסא שבכאן דאתיא כר״י שם.:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:5:1] בוא וקרא פסוק על בני שהוא מתבעת או תן עליו ספר תן עליו כצ׳׳ל וד״ז מבואר בירושלמי פ״ו דשבת וסוף עירובין שאסור:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:5:2] ז״ל המעתיק בהדפסה הראשונה ״יש פה חסרון בכ"י כתיבה אחת או שתים ולריק יגעתי למלא החסרון״ וב״ה זכינו לדבר אמת כי חסר כאן ב׳ מלות וקרא פסוק ושארי חלופי האותיות מצוי במלאכת ההעתקה והדפוס כידוע:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:6:1] ע' כלים פי"ח מ״ח ור"פ כ״ג וש״מ:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:6:2] ע״ש ר״פ כ״ג בר״ש בשם התוספתא ובמקואות פ״י מ״ב ומ״ג:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:7:1] עי׳ מג״א סי׳ ל״ט ס״ק ט״ו:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:10:1] שנאמר והיה לך לאות לך לאות ולא לאחרים כצ״ל:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:10:2] בגמ' ובמכילתא וספרי איתא ר״א:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:10:3] חסר כאן שם מ״ד השלישי והוא ת״ק שבגמ׳ בבריתא השניה:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:13:1] במשנה דמגילה איתא בית אונקלי. ומ״ש כאן והוא בית יד הוא פירוש על לשון המתני׳:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:14:1] אולי צ״ל בשבת ועי׳ בש״ע א״ח סי׳ ש״ח ס״ד בהג"ה ובאחרונים שם:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:15:1] אולי צ״ל אם אין עמו אחר נוטלו מתוך כו׳ ועי׳ תוס׳ עירובין צ"ז ב' ד"ה ר״ש. ומ״ש כאן ואפי׳ הם מאה ע׳ תוס׳ שם ד״ה ה״ג:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:15:2] ט״ס כאן ועי׳ עירובין שם במתני':
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:16:1] אולי צ"ל אשתו:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:17:1] ברוחק כצ"ל וכן צ"ל למטה. ובגמ' לא מצינו להדיא דינא דחולץ כרחוק ד״א רק בבהכ״ס. ועי׳ שבת קכ"ז ב׳ כיון שהגיע לפתח ביתה חלץ תפליו ברחוק ד״א כו׳ ע״ש:
+[Haggahot on Tractate Tefillin 1:17:2] ולא יניח בתחלה כצ"ל:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Haggahot/Haggahot on Tractate Tzitzit.md

@@ -0,0 +1,10 @@
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:1:1] אולי צ״ל טלית שהקטן מכסה ולס׳ הגירסא שהוא צ״ל לכאורה דקאי אקטן דרישא ועי׳ בטוש"ע סי׳ ט״ז ובאחרונים שם:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:2:1] עי׳ מג"א סי׳ י"ח ס"ק ג׳. ורישא לב"ה דוקא. וסיפא קמ"ל לב"ש:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:2:2] ע״ש במג"א:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:2:3] הוא בגד שיש לו ג׳ קרנות ועי׳ נזיר ח׳ ב׳ וש"מ. והפלגם. עי׳ בירושל׳ פ״ד דתענית שמונים חנויות של אורגי פלגם כו׳ ופי׳ בערוך שהוא מין משי. ואפשר שהיה דרכם לעשות מזה המין בגדים שא"ל ד' כנפות מרובעים:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:3:1] אולי ר״ל ששלש אצבעות של ב"ה משערין בשלש אצבעות האמצעיים וד׳ של ב״ש ר"ל בזוטרתי שיש מהם ו׳ בשל טפח וע״ש בגמ׳ דמנחות וליתא בגמ׳ דברי ריב״י:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:4:1] דברי ר׳ וחכ"א אינם מעכבים כצ״ל:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:6:1] עי׳ ש״ע סי' ט"ו ס״ג ובהגר"א שם:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:9:1] עי׳ בהגר"א יו״ד סי׳ שנ"א:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:10:1] בגמ׳ איתא לים אך מבואר שם מ"ג ב' וש"מ שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע:
+[Haggahot on Tractate Tzitzit 1:11:1] אולי צ"ל ואין או שאין פירושו ואין וכמ"ש בביצה ח' א':

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Kisse Rahamim/Kisse Rahamim on Tractate Kallah.md

@@ -0,0 +1,130 @@
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:1] כלה בלא ברכה וכו'. אמרו בב"ר פ"ח ובקהלת רבה שהקב"ה כ"י מברך חתנים שנאמר ויברך אותם. ובב"ר אמרו אמר ר' אבהו נטל הקב"ה כוס ברכה וברכן:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:2] מה נדה שלא טבלה וכו'. בס' נחלת יעקב חדש פירוש על מסכתות קטנות פירש דמיירי בכלה שלא טבלה טבילה שנית בסוף ימי לבון אף שטבלה בסוף ראייתה כמ"ש התוס' פ"ק דשבת דף י"ג דהכי הוו נהגי קמאי ובטבילה ראשונה טהורה מדאורייתא ואסורה מדרבנן אף כלה בלא ברכה כן וז"ש מה נדה שלא טבלה אסור' לבעלה כנדה כלו' מה נדה שלא טבלה שנית אסורה לבעלה כנדה דאוריתא שלא טבלה כלל זהו תורף דבריו עש"ב. והוא פירוש נכון וא"ש הדמיון מה נדה שלא טבלה פעם שנית אסורה מדרבנן דהגם דבטבילה ראשונה שהיא מדאורייתא כיון דתקון רבנן טבילה ב' אסורה כן הכלה כיון דתקינו רבנן ברכה כאן קודם ברכה אסורה א"נ ה"ק כלה בלא ברכה אסורה כלומר אפי' לחבק או ליגע בה כנדה שכן נדה שלא טבלה שנית אסורה אפי' ליגע בה כנדה שלא טבלה כלל. א"נ כנדה בימי ראייתה גם זו כמוה וכגרעינת"ה אסור ליגע בה בלא ברכה. א"נ לדעת מי שסובר דארוסה שנכנסה לחופה הרי היא כאשתו לכל ומ"מ לבא עליה צריכה ברכה כמ"ש הרב כנה"ג בא"ה סי' ס"ב למאן דאמר. לדעת זה א"ש לשון בריתא דידן כלה בלא ברכה אסור' לבעלה דייקא כלומר אף שכבר הוא בעלה שעשו חופה מ"מ לא יוכל בעלה לבא עליה בלי ברכה כנדה שהיא אשתו והיא אסורה לו בלא טבילה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:3] רמז כלה בלא ברכה אפשר לרמוז כי קדמונינו נ"ן אמרו נקבה גימט' נזק ורבינו אפרים ז"ל בפרישתו עה"ת כ"י כתב כי הב"ת גימטריא ארור ע"ש. ולזה הכלה טעונה ברכה לבטל כל רע ואחיזת הסט"א. על ידי שבע ברכות הרומזות לרזון עלאין ועל ידי זה יפרד הרע ואדרבא היא תהיה כלי מחזיק ברכה ובלא ברכה היא כנדה שנאחזת בה הסט"א. א"נ בסגנון אחר כי נקבה כלה גימט' רי"ב ולכך טעונה ברכה להמשיך שם יה ביניהם. ואז נקבה כלה י"ה גימטריא ברכה וכן זכר גימט' ברכ"ה וכמשז"ל איש ואשה שזכו י"ה ביניהם:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:4] דרש יש לחקור כי יום הולדת נקבה עלי עצ"ב אב ואם וכל הקרב עלו בו עצבי"ם ואמרו כי כשנולדה נקבה בשמים ממעל המזלות מצטערות וכל צבא השמים הולך וצוע"ר. כל קבל דנא אמרו בש"ס פ' הבא על יבמתו דף ס"ב כל השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה שנאמר להניח ברכה אל ביתך, ואמרו פ' הזהב אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנא' ולאברם הטיב בעבורה ואמר רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו. וכבר כתבנו דאמרו הראשונים נקבה בגימטריא נזק זכר גימטריא ברכה ואיך יכונו יחדיו כל כי הני מילי ולפום ריהטא הני מילי ס"תראי נינהו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:5] ואפשר במ"ש בזהר הקדוש ובר"מ דכלהו נשי דישראל אחידן במלכו' ונודע כי כשיש יחוד למעלה יושפע רב ברכות ע"י השכינה לכן מה' אשה לא יש ושם נישאו והיו לאחדי' ואז איש ואשה שזכו יה ביניהם ויש יחוד עליון וע"י השכינה אשר אחוזה שם האשה יפתח ה' את אוצרו ויריק שפע רב ע"י השכינה והברכה מצויה בשביל אשתו והיינו דאמר רבא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו כי כאשר יכבדו לנשיהם ומה גם אם יכוונו לעשות נ"ר לשכינה. השכינה הוא בחינת זהב והיא משפעת עושר וכבוד. וזה ג"כ טעם דכלה בלא ברכה אסורה כי צריך ברכה בחי' זכר גי' ברכה שבע היא בחינת שכינה שבע ברכות ליחד קב"ה ושכינתיה ומצות פריה ורביה מצוה ראשונה בתורה ושקולה ככל תרי"ג מצות ורמ"ז כי תרי"ג י"ה שהוא ביניהם גימטריא ברכות ולכן שרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה כי תרי"ג י"ה גימטריא ברכות. ואגב אומר רמז תשיתהו ברכות לעד (הוא תפארת כמ"ש מ"ן) תחדהו (לשון חזה דתרגומו חדי"א) ורמוז ה"ו בשמחה (מ' ואותיות ונחשבה דבאבא יסד ברתא את פניך פב"פ וא"ש ההי"ב:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:6] סוד כלה רמז כל יסוד ה' מ' יחוד קבה"ו גימטריא נ"ה שפע מן ש"ב ה' עילאה. כלה בלא ברכה. ברכה עם ה' בחינת מ' גימטריא רל"ב עסמ"ב. וגורי האר"י ז"ל כתבו רזין עילאין בז' ברכות ליחד הדודים ולכן כלה הרומז לזיווג כאמור בלא ברכה שרומז לשפע עסמ"ב אסורה דהזיווג בשפע ע"ב בסוד אחותי בת אבי וצריך ליחד הדודים למעלה ואז כלה תחתונה זאת מותרת ולכן י"ה ביניהם יושפעו מהשפע עליון. וכי ירבה כבו"ד ביתו בפרט אם יכוין להמשיך ל"ב גימטריא כבי"ד למ' הנקראת בית יומשך חסד כבו"ד זהב גימטריא מ"ו מילוי ע"ב ויומשך לו עושר וז"ש אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו. א"נ עושר בחינת ת"ת וכשהוא מכבד לאשתו ובזה יש יחוד עליון נשפע עושר מת"ת:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:7] שנאמר ויברכו את רבקה רבקה היא השכינה כמ"ש בזוהר ונמשך לה ג"פ אור ור"ת ויברכו את רבקה אור וס"ת גימטריא בית עם הכו' הם ב"פ אור בהניח השני שרשים למעלה כמ"ש האר"י ז"ל במא' רז"ל אסור שימלא שחוק ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:8] תוספותכלה בלא ברכה וכו'. מרן בב"י א"ה סי' ס"ה הביא מכתבי מהר"ר איסרלן סימן ק"ס שכתב בשם תשו' מיימוני' דאין הברכו' מעכבות דיעבד דכלה בלא ברכה אסורה היינו בלא חופה ונקט בלא ברכה לפי שעושין ברכה בשעת נשואין וכי ס"ד אם אין במדינה עשרה שלא תנשא דברכת חתנים בעשרה וכתב עליו מרן ואין דבריו נראין דמה טענה היא זו אנה"נ דאם אין עשרה לא תנשא אשה וכו' עכ"ל. ותשוב' מיימוני היא בתשובות דשייכי לרבינו שמשון בר אברהם וידוע שהוא רבינו שמשון משאנץ תלמיד ר"י בעל התוס' והובאה תשובתו ג"כ בהגהו' מרדכי דקדושין התשובה עצמה דרשב"א קצת באורך ויש להרגיש על מור"ם בד"מ סי' ס"ב והרב בית שמואל סי' ס"א דהזכירו תשובת מיי' וגם הגהות מרדכי ודא ודא חדא היא והן אני אגב ארחאי' וליתנהו גבאי רוב ספרי דבי רב ולפום ריהטא אמינא כעת דסברת רשב"א דמ"ש כלה בלא ברכה ר"ל חופה היא קצת דחוקה והרמב"ם והרא"ש ודעמיהו סברי דר"ל ברכה ממש ולבא עליה צריך ז' ברכות. ודעת מרן שאם היא במדינה שלא יש עשרה ואינו יכול לילך למדינה אחרת אסורה לו. ומור"ם בד"מ סי' ס"ב חלק על מרן דיכול לישא ואין הברכות מעכבות וכתב שכן הוא דעת התוס' פ"ק דכתובות ע"ש. והרואה יראה שאין ראיה כל כך מדברי התוס' ולפי האמור ק"ק על מ"ש הרב כנה"ג סי' ס"ב בשם הרדב"ז ועל מ"ש הרב בית שמואל סי' כ"ה ודוק הטב כי קצרתי ועמ"ש אני עני בקונטריס חיים שאל ח"ב דף מ"ז ע"ג ויש קצור בלשוני אך מבואר למעיין כונתי:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:9] והן עתה חזה הוית ביד עובר אורח ספר חדש ממש זה שמו ספ' המקנה והוא להגאון החסיד כמהר"ר פנחס הלוי נר"ו אב"ד דק"ק פפד"מ ועיני ראו בביאוריו לה' קדושין סי' ס"ב שכתב על דברי הרב מהר"ר איסרלן ומרן זכרם לברכה שהבאתי וז"ל נראה דאין כונתו שיבטל עצמו מפריה ורביה דודאי אין לדחות מצות פו"ר דנדחה מפניה עשה דלעולם בהם תעבודו כדאיתא בגיטין דף מ"א וגבי שפחה שחציה בת חורין התירו לשחרר' כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר וכ"ש בפני תקנתא דברכות שהיא מדרבנן ונראה דאיכא תקנ' בזה שישא אותה בתורת פלגש לא מיבעיא לדעת הראב"ד שמותרת להדיוט אפילו לדעת הרמב"ם אם קדשה ונשאה בתורת פלגש מותרת בלא ברכה ובלא חופה והיינו דאמרו כלה בלא ברכה אסורה ולא אמרו אשה בלא ברכה דדוקא כשנשאה בתורת כלה ואישות אבל בתורת פלגש אינה צריכה ברכה ועוד יש לומר מ"ש כלה בלא ברכה היינו בלא שום ברכה אבל כיון שיכולי' לברך אשר ברא דאינה צריכ' עשרה לית בה איסורא עכ"ל הרב נר"ו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:10] ונראה דהרב נר"ו כתב שתי תקנות אלו לדעת מרן ז"ל בבית יוסף. ולא אצטריכא לדידהו דהרי באשכנז ופולין נקטי תדיר כדעת מור"ם אפי' אי פליג על מהרש"ל כמו שכתבו ז"ל והרי מור"ם בד"מ סי' ס"ב חלק בפה מלא על מרן. אמנם נראה לדעת מרן ז"ל קאמר הרב נר"ו. ויש להרגי' דלדעת מרן ז"ל אסור בפלגש כדעת הרמב"ם ז"ל. והגם דנימא כדכתב הרב נר"ו לדעת הרמב"ם ז"ל דאם קדש' וכו' מ"מ איסורא איכא ליקח פלגש וגם מ"ש דסגי בברכה אשר ברא מרן ז"ל ומהר"ר איסרלן ז"ל ותשובת מיימוני סברי איפכא והיה מקום לקיים סברא זו מריהטא דתשוב' הרשב"א סי' אלף קס"ז כאשר יראה המעיין. ויש לדחות ועיין בתשובת מיי' והגהות מרדכי הנז' גם מה שהביא ראיה בריש דבריו שאין לבטל מפו"ר מההיא דלעולם בהם תעבודו יש לדחות דכתבו רבוואתא דהעשה היא שלא לשחררו חנם אבל לצורך ליכא עשה וטפי הול"ל דמניעת פו"ר הוי כאלו שופך דמים וחייב מיתה. אמנם גם זה יש לדחות כמבואר. ועוד הוה מצי למימר דאם הוא בעיר דליכא עשרה ולא בכל אותה מדינה ואינו יכול ללכת למדינה אחרת מסכנת דרכים או מדלית איסר הוי מילתא דלא שכיחא ולא גזרו בה רבנן:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:11] ומנין לברכת חתניה וכו'. הרב פרי חדש בלקוטי א"ה סי' ל"ד הכריע דלא בעי עשרה אלא ברכת חתנים מדאשכחן במסכת כלה דמפקינן ברכת ארוסין מקרא ויברכו את רבקה והא התם משמע דלא הוו עשרה וקרא דבעז לא אתא אלא לברכת נשואין ולהכי בעי עשרה עכ"ל:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:12] ולפום ריהטא ק"ק דהרב ז"ל מייתי מברייתא דידן דמסכת כלה. והלא ברייתא שלנו כך היא שנויה כלה בלא ברכה אסורה והיינו ז' ברכות. ותותנו בהדיא ומנין לברכת חתניה דהיינו ברכת נשואין ויליף לבתולה והדר לאלמנה ומזה מוכח דברייתא שלנו אברכת נשואין מיירי:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:13] איברא דהתוס פ"ק דכתובות כתבו בדף ז' ע"ב ד"ה ויקח עשרה. ובמסכת כלה דמייתי קרא ויברכו את רבקה איכא למימר דהתם ברכת ארוסין וכו' ע"ש ופשטן של דברים מוכחי כדברי הרב פרי חדש ז"ל. אמנם אני בעניותי צידדתי צדדים ופירושים בדברי התוס' הללו בספרי זוטא ברכי יוסף בא"ה סי' ל"ד ושם הבאתי דברי הריטב"א ומהרש"א עיין שם באורך:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:1:14] שנאמר ויקח בעז עשרה אנשים. הקשה הרב נחלת יעקב דבברכת הזקניה לא יש רמז לברכת ארוסין ונשואין אלא אסמכתא בעלמא היא עכ"ד. ונראה דיתן ה' האשה הבאה אל ביתך וכו' הוי ברכת נשואין ומעולה שבברכות. אמנם יתכן דהיא אסמכתא:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:2:1] כל מי שאין התורה עובר על פיו אין בו דרך ארץ. פירוש כי האף אמנם הני נשי ליתנהו בתלמוד תורה. מ"מ יודעות כמה דיני ברכות ושבת וי"ט ומאכלות אסורות ונדה וכיוצא. אמנם אינו מתוך הלימוד רק כי כן ראו מבית אביהן ובעליהן והיינו דדייק לומר כל שאין התורה עובר על פיו ר"ל שאינו חייב בתלמוד תורה אעפ"י שיודע כמה וכמה דינים:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:2:2] תוספותכל מי שאין התורה עובר על פיו. ואף על גב דכתב הרמב"ם ז"ל פ"א דתלמוד תורה דתורה שבכתב אינו כאלו מלמדה תפלות וא"כ התורה עוברת דרך פי הני נשי דהיינו תורה שבכתב. מ"מ כבר כתב שם הרמב"ם ז"ל דלכתחילה אפי' תורה שבכתב לא ילמדנה. ואם כן אין התורה עוברת על פיה מיקרי. ואע"ג דרב יוסף סבר דתורה גם בעידנא דלא עסיק בה אגוני מגנא ואצילי מצלא כמו שאמרו פ' היה נוטל. ובילקוט כ"י כמו פסיקתא רבתי על פרשיות המועדים שם נאמר סברת רב יוסף בשם רבותינו ומאי דפריך עליה רבא שה פ' היה נוטל מדואג ואחיתופל שם בילקוט מפרק לה כלאחר יד דמסיי' בה דדואג ואחיתופל שאני דאסקי שלא לשמה. מ"מ נראה פשוט דה"ד למי שמצוו' בתלמוד תורה והני נשי אע"ג דילמדו תורה שבכת' אינם בסוג זה דאינ' חייבות. וכ"ש אם למדו תורה שבע"פ ועברו דברי רז"ל דלא ילמדו דאדרבא הן נכשלות על הרוב כמו ברוריא. ולכל הדברות אין התורה עוברת על פי נשים מיקרי. ועוד יש לצדד בזה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:2:3] הכריז ראב"ע בש' שופרות. וא"ת מה כל החרדה הזו ולא מצינו שעשו זה בשאר אסורים יותר חמורי' וי"ל דהיו העם פרוצים בזה רבים שתו וכלו"ת אליהן והיו סוברים דשריותא היא ואדרבה מצוה איכא לחבבה על בעלה ונפיק מינה חורבא לפרוץ גדר בעריות להכי כרוזא קרא בחיל לאפרושי מאיסורא. ומעין דוגמא אמרו בפרקי ר' אליעזר על סתם יינם:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:2:4] כל המקבל כוס מיד כלה ושותהו אין לו חלק לעוה"ב. מה יתאונן אדם האיש הירא יחרד האיש וילפת וישא ק"ו לקבל כוס מיד אשת איש דעלמא. ומינה לשאר קריבות לרבות את השחקים. והעולם אינם נזהרים וסוברים כי כל הפורש מזה הוא חסידות. והם לא ידעו דסתם קריבה אסורה מדאורייתא לדעת הרמב"ם ז"ל ולדעת הרמב"ן ז"ל מדרבנן. ואפילו הסתכלות בנשים איסור גמור. ואמרו פ' בתרא דיומא אמר ריש לקיש מאי דכתיב טוב מראה עינים מהלך נפש טוב מראה עינים באשה וכו'. וכתבו בתוספות ישנים והסמ"ג דבא ללמד דאיסור חמור הוא המסתכל בנשים וכן כתב הרב הגדול מהר"ם ן' חביב ז"ל מדנפשיה בשיטתו. ורבינו יונה ז"ל כתב דהמסתכל בנשים הוא מומר לדבר אחד. ורבינו האר"י ז"ל כתב דאם לא שב בתשובה מתגלגל בעוף הנקרא ראה וכבר בעניותנו כתבנו בכמה דוכתי דהני מילי ודכוותייהו חיובא רמיא להודיע לבני אדם חומר האיסור אולי יחנן ה' ונשוב בתשובה שלימה כי"ר:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:3:1] התורה חוגרת שק. לרמוז דבמקום שהתורה מבטלת יצר הרע הם נתנו כח לסט"א ת' איש דעשו גימט' ש"ק. גם חוגרת גימט' תרי"ג ועוד ד' רמז תרי"ג מצות האחוזות בד' אותיות השם המיוחד שמי עם יה שס"ה זכרי עם וה' רמ"ח ובמקום לקיים תרי"ג מצות הן בעון חוגר"ת שק ח"ו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:3:2] כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם שנאמר ודבר בעתו מה טוב. אפשר דדייק שמביא טובה לעולם ממאי דכתיב מה טוב דתיבת מה לכאורה יותרת היא לכן דריש מה טוב כמו מה רב טובך והיינו ריבוי שמביא טובה לעולם:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:3:3] סוד מביא טובה לעולם. פירוש שמיחד קבה"ו כי מ' נקראת טובה ומביא להתיחד עם קב"ה שנקרא עולם כמו שכתב רבינו האר"י זצ"ל בפירוש בעשרה מאמרות נברא העולם שנאמר ודבר לשון זיווג כמו ראוה מדברת בעת"ו מה שם מ"מ טוב יסוד וא"ש ההי"ב ודוק כי קצרתי:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:3:4] תוספותעשאוני בניך ככנור. מכאן תוכחה ונשא"ו יגון ואנחה ללומדי מס' שכורים כי בודאי הוא עון חמור מאד. לחבר דברי ליצנות מעין דוגמא למשנה ותלמוד קדשי קדשים ומביאין קצת פסוק ומהפכין דברי אלהים חיים לשחוק וק"ו למי שחיבר כמו מקרא אוי ואבוי ועיין בדבר שמואל וברית משה דף ג' וזולתם:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:4:1] מפני שדעתו רבה עליו פי' שהרהוריו ומחשבותיו בעריות רבות רעות. ורבי אמר שיצרו רבה עליו ומדבר קל יביאנו אל האיסור ולא פליגי אלא דמר נקט עיקר הדבר ומ�� נקט סוף דבר:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 1:4:2] תוספותמפני שדעתו רבה עליו. כבר פירשתי בקונטרי'. ואפשר לפרש עוד שהכונה שסובר שלא יבא לידי חטא וזהו דעתו רבה עליו ור' אומר שיצרו רבה עליו כלומר מתגבר עליו ובודאי יהיה נכשל:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:1:1] רמז יד ליד לא ינקה רע. ר"ת לא ינקה רע לר"י שהיא קליפה. הממונה על הזנות כמ"ש הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסערפולי ז"ל וזה שהתחיל להתפתות תמשול עליו. וזה אפשר רמז אל יתן למוט רגליך ר"ת לר"י שיצילך מקלי' זו ובמ"א כתבתי בעניותי בהקדמה זו. ועוד אפשר לרמוז ר"ת גימט ריא פר שמעורר פ"ר דינין לדון ולעשות בו משפט כתוב. וס"ת גימטרי' פ"ד ועם ר"ת בגימטריא השטן ששולט בו. ואף אם יש לו זכות על ידי ז"נות גימטריא ל"א ז"כות כי סט"א לוקחת הזכיות ונשאר בזנות גימטרי' בל"א זכות:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:1:2] דרש אפשר דהכי דריש יד. כלומר דאם יש לי זכות שעשה בידו אותו זכות אינו מנקהו למה שעשה עתה בידו והוא על דרך משז"ל שאינו לוקח שוחד:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:1:3] פירוש אמרו לו לא נפקד ממנו איש. פירוש לא נחסר ממנו בחינת איש שלא יש לנו חטא כי החוטא נקרא בהמה ואנן בדידן כלנו אנשים אישי ישראל:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:1:4] תוספותמידי הרהור לא יצאנו. וא"ת והא קי"ל דמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה וי"ל דאמרו רז"ל שלשה שותפים באדם וכו' והדעת והדבור וכו' מהקב"ה וראוי היה שהחוטא במחשבה יהיה לו עונש ככול שחטא בחלק ה' אבל גברו מאד רחמי שמיה ואינו מעניש על המחשבה. אמנה לפי האמת חטא גדול הוא ולכך העולה מכפרת על הרהור הלב. ובזה אפשר להבין משז"ל עולה למקראה הקדימה הכתוב אבל החטאת קודמת להקרבה. ומאי נפקא מינה שתהיה קודמת בכתוב דוקא כמו שפירש הרא"ם ז"ל פרשת תזריע אך להעיר דמן הדין היה ראוי שיהא חמור החוטא במחשבה יותר מחוטא במעשה כי המחשבה רוחנית והוא חלק ה' אכן מענותנותי יתברך לא רצה להעניש על המחשבה ולכך להעיר לב האיש הירא רמז הכתוב להקדימה לעולה דשורת הדין להעניש יותר על המחשבה אלא דרחמיו הרבים גברו שלא יענש כי אם החוטא במעשה ולכן חטאת קודמת לכל אי לזאת האנשים האלה שלמיה אנשי המלחמה בעו לכפורי על ההרהור. ובקונטריס פתח עיניה בשבת דף ס"ד כתבתי דברי המפרשים בזה ומה שכתבתי אני הדל שם מהרב משכנות יעקב ז"ל עיין מ"ש בקונטריס דבש לפי מערכת מ"ם אות ב' בס"ד:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:1:5] לפי שכל המסתכל וכו'. בשבת דף ס"ד אמרו כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאלו מסתכל במקוה תורפה. ובריתא דידן קתני כל המסתכל באשה כלומר בצורת פניה ואבריה בכונה וזה יותר חמור ממסתכל באצבע קטנה ולהכי במסתכל באשה בכונה קאמר כאלו בא עליה ואתיא כי הא דאמר ר"ל פ' בתרא דיומא טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של אותו מעשה. ופיר"שו ממנו סנהדרין תוס' ישנים והסמ"ג דבא ר"ל ללמד דאסור חמור מסתכל כעובר עבירה ויותר והבאתי דבריהם לעיל פ"א הלכה ב'. והרי בריתא דידן מכרזת ואומרת המסתכל באשה בכונה כאלו בא עליה. ואע"ג דר"ל אסמכיה אקרא דהוי יותר מגופו של אותו מעשה. תיסגי הא דקאמר כאלו בא עליה. ולזאת יחרד האיש ואלו נקט יותר משבא עליה הו"א דהוא גוזמא. ואעיקרא אפשר דעל בריתא זו סמך ר"ל לדרוש דרשתו. אדהכי והכי אתחזק טפי מאי דאמרו התוספות ישנים והסמ"ג בפירוש דברי ר"ל כמבואר:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:1:6] והנה נסחת הש"ס בשבת הנז' מסתכל באצבע כמסתכל במקום תורפה אתי שפיר דהשתא קיימינן בתכשיטין של חוץ וכו' ומה גם לבריתא דידן דקתני טבעת למה. וגם מאי דקתני בבריתא דידן מכאן אמרו כל הנוגע אתי שפיר לכי נסחת הש"ס:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:2:1] מכאן אמרו פירוש ממה שמנה הכתו' טבעת שהוא מתכשיטין שבחוץ עם כומז דהוי תכשיטין שבפנים לומר דכל הנוגע וכו' והכי אמרינן בשבת למה מנה הכתוב וכו' והביאו הרב נחלת יעקב עיין בדבריו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:2:2] תוספותמפני שתבעה למטה. מה שכתב הרב רגל ישרה בהגהותיו לא נהירא ואשתמיטיתה דברי רבינו הטור באורח חיים סי' ר"מ ואבן העזר סי' כ"ה ודברי הרב מנורת המאור ז"ל וכבר הביא דבריהם הרב נחלת יעקב. ועיין באור בדברי רבינו הראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש בשמו הקדושה ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:3:1] דרש בעון שנאת חנם אשתו מפלת נפלים, אפשר שהוא נגד שנאת חנם ששונא לבני אברהם יצחק ויעקב זאת היתה לו להיות לוקה בבניו ואשתו נופלת. ומריבה רבה בתוך ביתו לפי שכל יום מגדיל השנאה יותר ועובר על לא תשנא את אחיך תדיר. משא"כ בשאר עבירות שאינם אלא בשעה שהוא עובר כל עומת זה מריבה רבה בתוך ביתו ושונאים זה את זה ואתיא רביה רביה. ובניו מתים כשהם קטנים שהם ברשותו כשם דהוא שונא בניו של מקום. והיה לו נחת אלו היו מתים. ולפניו יתברך נגלו תעלומות ועל כן מתים בניו קטנים שהם ברשותו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:3:2] רמז שונא גימט' נחש עם הכולל ובשנאתו את בני אל חי בני אברהם יצחק ויעקב נותן כח לנחש ושולט והוא נח"ש ינחש בו רחמנא ליצלן:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:3:3] מוסר כמו הצער עלה כי הן בעון בשנאת חנם גלינו מארצנו זה כמה מאות שנים ואנו צועקים להושיענו. ומה בצע וידויים אחת ותשע לשבי פשע וסיבת הגלות שהיא שנאת חנם עדיין במקומה אוי לה לאותה בושה. וכבר אני הדל עניתי ואמרתי ובכמה דוכתי פירוש פסוק חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. פירוש חנם בעבור שנאת חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. פירוש חנם בעבור שנאת חנם נמכרתם בגלות ואם כל זמן שעדיין זאת הרשעה מצויה. הגם שנעשה מצות ומעשים טובים הנמשלים לכסף כמשז"ל על פסוק אוהב כסף אוהב מצות לא תוכל לבא הגאולה וז"ש ולא בכסף פי' מצות תגאלו. וכשהוא שונא מעורר נחש גימטריא שונא עם הכולל ומעכב משיח גימטריא שונא עם הכולל. באופן כי צריך לתקן שנאת חנם ולקיים מ"ע ואהבת לרעך כמוך שהיא כלל כל התורה וליזהר שלא לעבור לא תשנא ואביזריה ואז יתבטל הנחש ויבא משיח ויהיה יחוד כי אהבה גימט' אחד:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:4:1] כל המבייש פני חבירו סוף הוא מתבייש. פי' מדה כנגד מדה מלבד ענשו החמור:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:4:2] ולא עוד אלא דמלאכי חבלה הנבראים בעונותיו והם תובעין דין מהקב"ה כמ"ש רז"ל:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:4:3] דוחפין אותו פי' למזלו אשר בשמים:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:4:4] ומראין קלונו כי בחסד עליון מכסה מומי בני אדם שלא יתביישו ועתה כי הוא מבייש בני אדם מדה כנגד מדה מראין קלונו שהיה מכוסה ויתבייש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:4:5] רמז כל מי שיש לו בושת וכו'. בושת אותיות תשוב כי מחמת הבושה מראה בעיניו שחטא והוא שב תדיר וממילא נמנע לחטוא וכבר אמרו בתקוני הזהר הקדוש. בראשית ירא בשת. גם בושת מלא הוא ו' שבת והוא קבה"ו כידוע. כי בזה יש יחוד קבה"ו וידוע דמי שיש לו בושת הוא עניו והשכינה שורה בו. וז"ש ובעבור תהיה יראת ו' רמז למ' על פניכם לבלתי תחטאו זו בושה דיש בכללה ענוה, ואפשר זה רמז אם תשוב ישראל אלי תשוב בכפל. ותיבת תשוב אותיות בושת ואז הוא תשובה שלימה וז"ש אם תשוב ישראל אלי תשוב אותיות בושת שתקנה בושת כי הבושת מכח ענוה ואז אלי תשוב ותתקבל ברצון כי ��וא תשובה שלימה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:4:6] פירוש בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני. כי לא זכו ישראל לקבל התורה אלא בשביל האחדות כמש"ה ויחן שם ישראל ומשה עלה. והאחדות לא יכון אלא אם יש בושה וענוה. גם סימן ישראל הוא* בושה וחסד ורחמים. ודורשי רשומות אמרו וגב"ר ישראל ר"ת גומלי חסדים ביישנים רחמנים גב"ר ולזה אמרו כל מי שאין לו בשת פנים לא עמדו אבותיו על הר סיני. והרב אספקלריא המאירה פירש דידוע מרבינו האר"י זצ"ל דגלגול ראשון נקרא אב והשני נקרא בן וזה שאין לו בושת פנים מורה דקודם גלגול זה היה מגולגל בבהמה. ובסיני כתיב גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא. וז"ש בידוע שלא עמדו אבותיו בהר סיני כלומר אבותיו גלגול ראשון שנקרא אב היה בהמה ולא קרב להר סיני:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:4:7] תוספותכל מי שיש לו בשת פנים וכו'. בנדרים דף ך' גרסינן כל המתבייש לא במהרה הוא חוטא וכתב הרב עיון יעקב ז"ל דמתבייש מאחרים כמו הנעלבי' ואינם עולבים ע"ש. ולא נהירא דהא בריתא דידן קתני כל מי שיש לו בשת פנים והכי אתמר סוף פ"ק דמסכת דרך ארץ רבא. ותו דיליף מקרא דכתיב בעבור תהיה יראתו על פניכ' והיינו דיש לו בשת והא לחוד סגי כי לא במהרה הוא חוטא:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:5:1] סחו לי מלאכי השרת. מפרש אמימ' בנדרים דף ך' ע"ב מלאכי השרת רבנן דמצוינין כמלאכי השרת ומובדלים משאר העם. מפני שהופכים שלחנם ולכך לוקים בירכים:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:5:2] חרשים מפני שמספרים ומשמיעים קולם וכל הני מדה כנגד מדה נינהו לפי רשעו לוקה בזרעו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:5:3] תוספותסחו לי מלאכי השרת וכו' חגרים מפני מה וכו' אע"ג דבסמוך אמרינן דהמסתכל בעקבה של אשה הויין ליה בנים חגרים סומים וכו'. יהיו לו בנים בעלי מומין וכיוצא חגרין וכו' וכן מחדי מהנהו ולא מסיימא מילתא אבל הני לכל מין יש לו טעם בפני עצמו. ולאו מילתא פסיקתא קאמר דלא אפשר חגרין אלא מטעם זה וכן אינך. א"נ דהא פליגי עלה הכא והתם. אמנם בנדרים דף ך' אמרינן המסתכל בעקיבה של אשה הויין ליה בנים שאינן מהוגנין ותו לא:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:5:4] כל מה שאדם רוצה לעשות וכו'. הטור כתב בא"ה סי' כ"ה דשלא כדרכה שרי ובלבד שלא יוציא ז"ל והאחרונים האריכו בזה רמזתי דבריהם אני הדל בספר הקטן ברכי יוסף א"ח סי' ר"ם ועיין בפסקי הרב המאירי ז"ל לנדרים שנדפסו מחדש. וא"ת דהאמרינן בירושלמי פ"ק דשבת דחסיד אחד היה שונה אל תאמן בעצמך עד זקנותך אתת רוחא ונסיתיה ושרי תהי ביה אמר לא תצוק רוחא אנא. ופירש הרב עיר וקדיש מהר"ר מנחם די לונזאנו ז"ל שבא עליה וכן מוכח מדברי הרב יפה מראה ז"ל ואיך אמר לא תצוק האיכא ז"ל וי"ל דמאי דקאמר לא תצוק רוחא אנא היינו ליתובי דעתיה בפלגא דלא חטא באשה ובנדה או גויה. אכן רו"ח היא באנוש וכמ^ש הרב מהר^ם מלובלין ז"ל בתשובותיו דאשה שבא עליה שד לא נאסרה לבעלה. אמנה ודאי דחטא בהוצאת ז"ל ועל זה נקל לחסיד כמוהו לעשות תשובה ונסלח לו. ושפיר קאמר לא תצוק רוחא אנא:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:6:1] מפני מה בניך יפין ובשעת תשמיש מהו אצליך וכו'. היא לא השיבה כי אם על האח' ובתשובה על זה ממילא רווחא השאלה אחרת דכיון דהיה מתקדש כל כך והיה גורם יחוד יפה נוף הנקרא יסוד עם היפה בנשים שהיא מ' כמ"ש הרמ"ף ז"ל לכך בניה יפים:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:6:2] אלא בבנוני' מלבד הטעם הנגלה שהוא שעת התבודדות בלי נשמע קולם של בני אדם הוא היה מתכוין בעת זיווגא דמטרוניתא כמ"ש בזהר הקדוש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:6:3] תוספותיפין ובשעת וכו'. בש"ס דנדרים הגירסא מפני מה בניך יפיפין ביותר ותו לא ול"ג ובשעת וכו' וכן הביא הנסחא הראב"ד בס' בעלי הנפש בשער הקדושה ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:6:4] מגלה טפח וכו' ודומה כמי שכפאו שד הקשה הראב"ד ז"ל שם בספר בעלי הנפש בשער הקדושה דהא אמרינן שכר פרי הבטן בשכר שמשהין עצמן על הבטן הויין להו בנים זכרים ותירץ כי כל לבבות דורש ה' וכל המעשים שהם לשם שמים טובים הם ומי שאומר עצמו שיוכל לעשות כך ולא תכנס עליו מחשבה אחרת והוא משהא עצמו כדי וכו' מתכוין לעשות מצוה והקב"ה נותן לו שכר ז"כר פרי הבטן. ושם האריך רבינו הראב"ד ז"ל בפירושן של דברים הללו ע"ש ובטא"ח סי' ר"ם ואבן העזר סי' כ"ה ע"ש באורך:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:7:1] מכאן אמרו עשרה הם כממזרים וכו'. פי' ממ"ש ר' אליעזר שהיה כמו שכפאו שד שלא יבא לידי ממזרות משם למדנו דכל בי עשרה שהוא הולך ומונה הם כממזרים ולא ממזרים:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:7:2] בני אמה ה"ג בני אימה וכן הוא בנדרים ופירש הר"ן ז"ל שמטיל עליה אימה ונזקקת שלא ברצונה. והרא"ש ז"ל בפרושו והרב המאירי ז"ל בפסקיו פירשו בני אמה בני שפחה. ובבריתא דידן צריך לפרש כפירוש הר"ן דהא קתני בני שפחה בהדיא וכ"כ הרב נחלת יעקב ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:7:3] בני ישינה דבא עליה כשהיא ישינה לגמרי אבל נים ולא נים שרי. ות"ק סבר דהני בי תרי ישינה ובבית חמיו שלא בכתובה נהי דלאו שפיר עבד אבל אינו בסוג עשרה האמורים ושתים זו אינם כממזרים:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:7:4] תוספותבני נדוי וא"ת והא קי"ל דמנוד' מותר בת"ה וי"ל דכשנידוהו החמירו עליו שיהא אסור גם בת"ה. כ"כ הרב מהר"ר נסים רוזילייו ז"ל ועיין ברכי יוסף א"ח סי' ר"ס:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:7:5] ארוסתו בבית חמיו שלא בכתובה. וא"ת ואמאי לא תני בלא ז' ברכות וי"ל דהא אמרינן בריש מכילתין כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה. וכבר תני הכא בני נדה. ושלא ז' ברכות הוא בכלל בני נדה. ובני נדה כולל בין נדה דאוריתא ממש דאינו ממזר אבל הוא כממזר בין בני נדה מדרבנן כגון שטבל' בסוף ימי ראייתה כמ"ש התוס' פ"ק דשבת דהיו נוהגות ב' טבילות אחת בסוף ימי ראיתה ואחת בסוף יומי ליבונה ואם לא טבלה טבילה שנית הויא נדה מדרבנן וכן בלא שבע ברכות הויא נדה מדרבנן. וכן י"ל להא דתני בלא כתובה ולא תני בלא חופה דבלא חופה הו"ל כנדה ולדעת רבינו שמשון בתשובה הובאה תשובתו בתשובות דשייכי מאי דתני כלה בלא ברכה היינו בלא חופה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:7:6] ומכלל דברים אמורים יש מקום פתו"ר למאי דדייק הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות פ"ב דנדרים וז"ל בני נדוי בטור י"ג בני נדה ולא משמע כן דלא חשיב הכא אלא הבנים שנולדו מדבר קרוב לעבירה אבל בני נדה מאיסור כרת כשאר עריות עכ"ל. ומריש אמינא דהא דכתב הרב בטור יש גורסין בני נדה. לישר"י לן מר דאין כונת הטור דיש נסחא דגריס בני נדה על דרך מ"ש הרב מהרש"א ז"ל גופיה בסמוך וז"ל בני מריבה בטור יש גורסין בני מורד' ולפי גירסתנו וכו' עכ"ל והא דבני מריבה קושטא קאמר שכן הטור בזה כתב נסחא אחרינא כמו שיראה הרואה. אבל מ"ש הטור בני נדה הוא דיש מפרשים דבני נידוי דקאמר הש"ס פירושו בני נדה וזהו שכתב הטור כשבא לפרש הט' מדות וז"ל בני נדוי בני נדה אעפ"י שאינו ממזר מן התורה ויש מפרשים שאם הם בנדוי וכו' עכ"ל וכונתו מבוארת כדאמרן וכן הוא מפורש בדברי רבינו הראב"ד בס' בעלי הנפש בשער הקדושה אשר אמרת הטור מאיש לוקחה זאת הוא רבינו הראב"ד ז"ל ושם כתב וז"ל בני נדוי פירוש בני נדה ואעפ"י שאין ממזר בן הנדה ויש מפרשים שאם הוא בנדוי או היא וכו' עכ"ל הראת לדעת דבני נדה הוא פירוש בני נדוי לחד פירושא ככל אשר דברנו. והנה הרב נחלת יעקב כתב בפירושו על בריתא דידן וז"ל בני נדה בגמרא ובכל הפוסקים לא קחשיב נדה אבל באמת אין זה סתירה דקי"ל הבא על הנדה אין הולד ממזר מן התורה וא"כ קאמר הוי כממזר ולא ממזר עכ"ל. איכו השתא להרב מהרש"א ז"ל אשתמיטיתיה בריתא דידן דקתני בני נדה. וגם לעיל הרב מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות שם בא חשבון הט' מדות ולא זכר בריתא דידן וס' האגודה דנקטי עשרה ועמ"ש הרב המאירי ז"ל בפסקיו שם. הן אמת דיש להעיר בדברי רבינו הראב"ד ורבינו בעל הטורים דכתבו דפירשו בני נדוי היינו בני נדה ויש מפרשים שהן בני נדוי והיה להם להכריע דפירוש בני נדוי דאמרו בש"ס אינו בני נדה מברייתא דידן דקתני תרוייהו. והם ז"ל זכר עשו לבריתא דידן לחלוקת תבעה למטה ולחלוקת ישינה ואם נפשך לומר דאינה הכרעה אודי לי מיהא דהוה להו ז"ל להזכיר בריתא דידן בזה. ולהרב נחלת יעקב שכתב בכל הפוסקים לא חשיב נדה נראה דאשתמיטו מיניה דברי הראב"ד ז"ל והטור ודברי מהרש"א ז"ל:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:7:7] ולמאי דדייק הרב מהרש"א ז"ל דאתאן עלה הגם דלאו דוקיא הוא דאתא לאשמועינן דאינו ממזר אלא כממזר כמ"ש הרב נחלת יעקב. עוד בה דיכולים אנו לומר דהא דקאמר בני נדה היינו נדה מדרבנן כמו שכתבנו בסמוך. ומדברי רבינו הראב"ד ז"ל ורבינו בעל הטורים ז"ל מוכח דהו"א דבן הנדה כיון דאינו ממזר הו"א דאביו הגם דהרבה אשמה הולד אינו פגום קמ"ל דמצטרף עם הני בני ט' מדות:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:7:8] בני שנואה עמ"ש רבינו הראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש בשער הקדושה ומ"ש אני עני בברכי יוסף א"ח סי' ר"ס ומה שתירצתי שם לחקירת הראב"ד על ראובן אח"ך ראיתי שכן כתוב בזהר הקדוש פ' ויצא בסתרי תורה דף קנ"ה ע"א שש אנכי. ובס' האגודה יש שינוי מנסחא דקמן ושם בס' האגודה כתוב עשרה בנים כממזרים ונעלם מהרב נחלת יעקב ומאביו ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:8:1] ויתקין חלשים כדמפרש חלשות והוא פירוש ויתקין:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:8:2] בעלי ראתן פירש"י ז"ל שהם חלשים שיש להם שרץ במוח:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:8:3] בזמן שלא טעמו כלום פי' אחר הקזה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 2:8:4] תוספותהיוצא מבית הכסא. הרב כנסת הגדולה בא"ח סי' ר"ם מייתי מהזוהר הקדוש דיזהר כשיוצא מבית הכסא וכו' והו"ל לומר דגם הכא במסכת כלה אזהרה שמענו וכבר בברכי יוסף דקדקתי עליו דהול"ל דבש"ס נמי בגיטין דף ע' אמרו היוצא מבית הכסא לא ישמש עד אחר שיעור חצי מיל והביאה הרי"פ ז"ל פ"ב דשבועות. והגם דבזהר הקדוש אמרו שעה הול"ל דהש"ס והכא אמרו שיעור מהלך חצי מיל ועיין באגודה ומה שכתבתי בהגהות אבות דר' נתן פ' מ"א בס"ד:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:1:1] אחזתו אחילו וזו היא אש של עצמות. פירש הרב נחלת יעקב אימה נופלת עליו והוא מלשון חיל ורעדה עכ"ל. אך לא ראיתי לשום אחד מהמפרשי' שפירש כן. וזו כשהיא רעב. פי' שיעשה רפואה זו כשהוא רעב ובגיטין דף ע' אמרו להפך:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:1:2] על גבי רגליו. פירוש כשהוא עומד ואחר הרפואה לא יישן אבל רפואה זו תהיה סמוך לשינה. ובגיטין שם הוסיפו עוד דברים ע"ש באורך:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:1:3] תוספותוזו היא אש של עצמות. יש להעיר דבש"ס בברכות דף ל"ב ובגיטין דף ע' אמרו מאי אחילו אמר רבי אלעזר אש של עצמות והרי בריתא שלנו קתני בהדיא אחזתו אחילו וזו היא אש של עצמות. וא"כ מאי בעי הש"ס מאי אחילו ואתא ר' אלעזר וקאמר אש של עצמות וזו בריתא מפורשת:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:1:4] והנה מבואר מדברי רש"י ז"ל בשבת דף קי"ד ע"א ובקדושין דף מ"ט דמ"ש בש"ס התם במסכת כלה כיונו על מסכתא זו והיא מחוברת מבריתות וכ"כ הריטב"א ז"ל בחידושי קדושין שם שהיא מסכתא קטנה ומתחלת כלה בלא ברכה. והתוס' בשבת כתבו בשם ר"י דפירוש מס' כלה היינו אותה מסכתא שלומדים בכלה דאלול ובכלה דאדר וק"ק על התוס' שלא הזכירו דהערוך בשם ר"ח פירש כר"י והר"ן בקדושין והרב המאירי בשבת כתבו שני הפירושים. ולכל הדברות נראה דמסכת זו נתחברה מבריתות קודם התלמוד. ודוקא במסכת סופרים כתב הרא"ש ז"ל דנתחברה אחר התלמוד דבמסכת סופרים הוזכרו אמוראים ואחרונים כרב כהנא ורב אשי:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:1:5] והשתא במאי דקמן מצינו דמאי דבעי בש"ס מאי אחילו ומאי דאמר ר' אלעזר הוא מפורש בבריתא שלנו, ותו דקתני בבריתא שלנו הרפואה ובגיטין דף ע' מייתי לה דאמר אביי אמרה לי אם. ויש שינוי קצת גם כן ותו דהכא בבריתא דילן קתני המשמש מעומד אחזתו אחילו. ובגיטין מייתי ברי תא דמעומד אחזתו עוית, ולעיל בממלא כריסו ווכיוצא קאמר אחזתו אחילו ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:2:1] הרגיל בקצת גרסינן והוא מין זרעים שזורעים בארץ ישמעאל, וכתוב הדר הוא בישעיה סי' כ"ח והפיץ קצח:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:2:2] דמו בראשו. פירש"י ז"ל לפי שרוח מערבית לחה ומכנסת הרוח לתוך הגוף:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:2:3] אלא באפוי הא דהרגיל בו אינו בא לידי כאב הוא באפוי:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:2:4] תוספותהרגיל בקצח וכו'. בש"ס בברכות דף מ' ע"א הכי אתמר אמר ר' חמא בר ר' חנינא הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב מתיבי רשב"ג קצח אחד מס' סמני מות הוא וכו' ל"ק הא בריחו הא בטעמו אמיה דר' ירמיה אפיה ליה רפתא ומדבקה ליה ומקלפא ליה. ולפי מה שכתבנו בסמוך דמסכתא זו מבריתות נתחברה קודם התלמוד ק"ק דמימרת ר' חנינא דהרגיל בקצח וכו' הוא בריתא שלנו ומאי דמותיב עליה בש"ס מרשב"ג הוא סוף הבריתא ותו דהכא מפורש דלא אמרו אלא באפוי וא"כ מאי מותיב לר' חמא. ותו דמשמע דבאפוי כלומר שנתן קצת בפת ואפאו תו ליכא למיחש למידי. ולא אתי כהאי דעבדא אמיה דר' ירמיה דמקלפא ליה. וזיל לאידך גיסא דמהא דאמיה דרבי מוכח דניכר שפיר דאי לא מקלפא ריחו קשה והנסיון יוכיח. ואיך קתני בבריתא דבאפוי שפיר נאה וליכא מידי דקשה. ויש לישב, ובדברי הרב נחלת יעקב יש יתור לשון שאינו צריך וקצירת האומ"ר במה שצריך ואין להאריך:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:2:5] ומה שכתב הרב רגל ישרה והגיה דלא אמרו אלא באפיו ופירש דהיינו כמאי דעבדא אמיה דר' ירמיה, לדעתי הקצרה אינו מחוור מכמה טעמים כמו שיראה המעיין:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:3:1] המשמש מטתו לאור הנר וכו'. רגע אדבר:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:3:2] מוסר מעי"ר מי שיש לו לב יתעורר להתקדש מאד ולא ילך אחר יצרו ועל זה הזהירה תורה אחר פרשת עריות קדושים תהיו שיקדש עצמו במותר לו כמ"ש הרמב"ן ז"ל בביאורו על התורה באורך. וענין זה הוא הדעת כמש"ה וידע אדם ויכוין דעתו ומחשבתו לש"ש. ויראה בעיניו מאי דשנינו בבריתא עשרה הם כממזרים. והן בעון מזה באים בנים שאינם מהוגנים ממפרי"צי הפרצ"ה ועתיד הוא ליתן את הדין אם הוא גרם שבניו יהיו חוטאים ובכל חטא שיחטאו הלא א"ב הטומאה נוטל חלק בראש. ואשרי אדם השם ארחותיו וכל מעשיו לש"ם שמי"ם ואמרו הב"א ליטהר מסייעין אות"ו וכתיב בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך. ואפשר לומר:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:3:3] רמז בפסוק זה ונקדי"ם מה שראיתי בכתב להרב המוסמך מהר"ם גאלנטי ז"ל תלמיד מרן ז"ל בתשובה כ"י בכתב ידו ��קדושה ממש שהביא משם הזהר הקדוש בכ"י ת"ל א"ר שמעון לעולם יקיים אדם מצות עונה בזוגתו לש"ש שכל אותן הטפות אף שהיא עקרה וזקנה אינם הולכים לאבוד אלא ה' מצוה למלאך הממונה שישמרם לעת"ל ויהיה לכל א' גוף ויהיו לו בנים רבים וכו' עכ"ל הצריך לעניננו. וז"ש בכל דרכיך ר"ל דרך גבר בכל דייקא בין אם הוא זמן עיבור בין זקנה אל תאמר כל אזהרות רז"ל היינו כשאפשר שתתעבר אבל כשידוע שאינה מתעברת אין צריך קדושה כל כך לז"א בכל דרכיך בין שאפשר להתעבר בין שאינה יכולה להתעבר תורה אחת להם שיהיה מכוין ליחד הדודים למעלה וזה רמז דעה"ו ד"ע ה"ו מלשון וידע אדם ה"ו קבה"ו כי בכל זיווג נולדים בנים לעת"ל והוא יישר ארחתיך יעזרך על דב"ר כבוד שמ"ו. ויש לרמוז והוא גימט' חי צדיק העליון יישר ארחתיך מסילות העולמות אשר עובר השפע לנפשיך על דרך שפירש עיר וקדוש הרב מהרר"א גאלנטי ז"ל על פסוק נחפשה דרכינו הם דרכי חלקי העולמות השייכים לשרשי נשמתו. עוד רמז והוא גימטריא ח"י דבן ח"י שנה לחופה. יי"שר ארחתיך ר"ת יחוד י"ט שבת ר"ח. יחוד רמז ליל טבילה ישר יום טוב שבת ר"ח שבהם יש יחוד למעלה אך ימי חנוכה אין לנו רשות להשתמ"ש בהם כנודע מגורי האר"י זל"הה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:3:4] רפואתו ארקין של קוצין פירש נחלת יעקב כרכום הגדל בקוצין שניהם כאחד זה כנגד זה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:3:5] תוספותהאוכל בשר שור שמן בלפת בלילי י"ד ובלילי ט"ו וישן בלבנה אפי' בתקופת תמוז דמו בראשו זה הוא נסחת בריתא דידן. ובגיטין דף ע' אתמר התם כנסח זה אריב"ל האוכל בשר שור בלפת ולן בלבנה בליל י"ד או ט"ו בתקופת תמוז אחזתו אחילו. והנך רואה ד' שינויים שיש בין נסחא דקמן לנסחת הש"ס חדא דבנסחתנו שנאה בסתם בריתא ובש"ס היא מימרת ריב"ל וזאת שנית דבבריתא דידן קתני בשר שור שמן. ובש"ס קאמר בשר שור בלפת ואל השלשה דבש"ס קאמר בליל י"ד או ט"ו בתקופת תמוז משמע דוקא בתמוז. ובריתא שלנו קתני אפילו בתקופת תמוז משמע בליל י"ד או ט"ו בכל חדש. ואת רב"ע דבבריתא דידן קתני דמו בראשו וריב"ל בש"ס אמר אחזתו אחילו. והרב נחלת יעקב לא העיר אלא בשינוי השלישי דהכא קתני אפי' בתקופת תמוז והא לחוד אפשר לומר דזמן החום הוה ס"ד דהוא טוב לאכילה זו לז"א אפי' בתקופת תמוז לא מהני והש"ס נקט תקופ' תמוז וכ"ש בשאר ימים דליכא חום:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:3:6] המשמש מטתו לאור הנר. כתבו הגהות מיימוניו' פ"ד די"ט שהתוס' דקדקו משמעתא דביצה דף כ"ב דבלילה אסור לשמש לאור הנר על ידי האפלת הטלית וכו' וכן מצאתי ביסוד של רבינו אברהם אב בית דין עכ"ל. ונראה דט"ס הוא וצ"ל ביסוד של רבינו אברהם בר דוד והוא בס' בעלי הנפש שער הפרישה ששם דקדק נמי מסוגית ביצה לאסור כתוס' (ורבו של מחבר הגמי"י הוא מהר"ם בתוס' יומא דף י"ח ע"ב כתב לשון זה ביסודו של רבי אברהם בר דוד מצאתי בס' בעלי הנפש ע"ש) וראיתי להרשב"ץ ברמזי פסקי נדה שכתב וז"ל ת"ח אם נצרך לזה מאפיל בטליתו ולאור הנר אסור ולא סגי להאפיל בטליתו וצ"ע לתשב"ץ מאי שנא עכ"ל והרב אליהו רבה סי' ר"מ ס"ק י"ח עמ"ש מרן אסור לשמש לאור הנר אעפ"י שהוא מאפיל בטליתו כתב וז"ל משמע אפי' הוא ת"ח וכן פסק בסדר היום והביאו של"ה דלילה גרע מיום ודלא כע"ת דאשתמיטיתיה כל הגדולים הנ"ל עכ"ל. ואני הדל מצאתי בחידושי גאוני קמאי אשר בס' רבינו אפרים ז"ל בפרשת תצא שכתוב וז"ל נגד הנר ת"ח מאפיל בטליתו עכ"ל גם הרב המאירי ז"ל בפסקיו לנדרים סוף כ"ב כתב בפירוש דת"ח העוסק בתורה שרי לאור הנר עיין בדבריו באורך ובודאי דבע' ההיא מ��פיל בטליתו והוא פשוט ולא הוצרך להרב לאומרו ומדברי התוס' והראב"ד ז"ל אין ראיה לאסור לת"ח לאור הנר בהאפלת טלית כאשר יראה הרואה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:3:7] הוא מלמטה והיא מלמעלה. שמעתי מאחד מגדולי הדור זלה"ה דנשאלה שאלה בבית מותבא רבא בעיר גדולה של חכמיה קושטנדינה יע"א הלכה למעשה בא' שמתוך חולי לא היה יכול אלא הוא מלמטה. ויצאו לחפש"י חפ"ש מחופ"ש עד שמצאו בחידושי נדריה לחד מרבוואת' קמאי כ"י דשרי ע"כ שמעתי. ואני הדל אומר דהדבר מפורש בדברי רבינו ירוחם נתיב כ"ג סוף ח"א דמותר וכן מבואר בדברי ס' החסידים סי' תק"ט שכתב דבליל טבילה לא יתכן הא כשאינו ליל טבילה שרי ואין להאריך:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:1] עז פנים ר' אליעזר אומר ממזר מי שהוא עז פנים הכרת פניו ענתה בו וסימנא מילתא לדעת ר' אליעזר שהוא ממזר, ולדעת ר' יהושע בן הנדה שאינו ממזר. ור' עקיבא אומר דתרווייהו איתנהו ביה ממזר ובן הנדה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:2] שהיתה יושבת ומוכרת קטניות בשוק. פירוש וענינה מוכיח שהיתה פרוצה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:3] גדול היה ר' עקיבא וכו'. כלומר אל תתמה איך ר' עקיבא מנגד לדברי רבותיו כי באותו פרק היה גדול בתורה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:4] היאך מלאך לבך וכו'. ר"ל דלא נפקא מינה לענין דינא דבין אם הוא ממזר בין אם הוא בן הצדה אין לאדם חשוב לתת לו בתו או קרובתו והו"ל לשתוק:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:5] א"ל אני אקיימנו כלומר מן השמים גילו לי שאודיענו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:6] ברוך ה' אלהי ישראל אשר גלה סודו לרבי עקיבא. דהגם דר אליעזר ור' יהושע גדולי ישראל והיה להם רוח הקדש לא נתגלה לכל אחד אלא חצי דבר. דמן השמים רצו לפרסם גדולת ר' עקיבא ולזה פתחו בברכה ברוך ה' אלהי י"שראל אשר גלה סודו לר' עקיבא והוא בן גרים. ומוכח מדברי גורי האר"י ז"ל שהבאתי בשם הגדולים ח"ב דף ל"ו ע"ב שהיה ברבי עקיבא בחינת יעקב אע"ה וכן אביר יעקב אותיות רבי עקיבא. ולפי זה יצדק מאד מ"ש ברוך ה' אלהי י"שראל אשר גלה סודו וכו' וא"ש ההי"ב וכבר נודע דר' עקיבא זכה לשער הן' ות' ממשה רבינו ע"ה ואמרו רז"ל כל יקר ראתה עינו זה ר' עקיבא:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:7] תוספותהיאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך, וא"ת והא רבי אליעזר ור' יהושע רבותיו דר' עקיבא כדאמרינן בנדרים דף ן' ושאר דוכתי והיכי קאמרי לעבור על דברי חביריך על דברי רבותיך הול"ל וי"ל דהני דאמרו איך מלאך לבך היו תלמידיו דר' עקיבא ומשום כבודו א"ל בלשון הזה על דברי חביריך והכי אמרינן בראש השנה דף ל"א ע"ב כיון דתלמידים הוו לאו ארח ארעא למימר לרביה רבך ומשום הכי אמרו לרבי אליעזר כבר נמנו עליו חביריך והתירוהו על רבן יוחנן בן זכאי דהיה רבו דר' אליעזר ע"ש והיה בעלמ"ה סוגיא זו מהרב בית חדש י"ד סי' רמ"ב שהביא ז"ש בשם הגהה, והוא תלמוד ערוך וכן מבואר בס' חסידים סי' ט"ו. וזה כתבתי על פי הנוסחא דקמן. אבל הר"ן כ"ב דקדושין הביא ברית' זו וכתב הנסחא היאך מגיס דעתך לחלוק על דברי רבותיך ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:8] היה ר' עקיבא נשבע בשפתיו ומבטל בלבו. אע"ג דדברים שבלב אינם דברים כתבו ז"ל דר' עקיבא היה אנוס דא"ל שהוא מגיס דעתו וכו' ועוד כתב הר"ן ז"ל שם דר' עקיבא כיוון בלבו דיהיה לה איזה חלק לעוה"ב דכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ועוד נתב דמבטל בלבו היינו שלא השמיע לאזנו אבל היה מוציא בשפתיו וכו' ע"ש בדברי הר"ן ז"ל באורך ועוד שראה ברוח הקדש דמן השמים רצו שיברר הדבר:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 3:4:9] אשר גלה סודו לר' עקיבא בן יוסף. ובעני�� זה לברר המציאות לא נאמר לא בשמים היא ויכול הנביא להשמיענו המציאות וכאשר הוכחתי אני בעניי בכמה הוכחות בספרי זוטא ברכי יוסף א"ח ס' ל"ב בס"ד:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:1:1] כל המפנה דעתו בנשים. שפונה מעניניו כדי להסתכל בנשים:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:1:2] וכל המפנה עצמו מעבירה. פי' שמסיר הסט"א וכלה יגרש מקרבו מחשבת פגול שהוא מסט"א:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:1:3] שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו. דניזונו מזיו השכינה והי"ל כאלו אכלו דודאי לאו אכילה אמר קרא אלא דניזונו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:1:4] תוספותכל המפנה דעתו בנשים פירש הרב נחלת יעקב שפונה עצמו מכל עסקיו כדי להסתכל בנשים או להשיח עמהם סוף בא לידי עבירה כדאמרינן פ"ב דאבות כל המרבה שיח עם האשה גורם רעה לעצמו עכ"ל, ובמטו מיניה דמר הא דבריתא דידן חמיר טפי מהא דתנן מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו דהתם קתני גורם רעה לעצמו והכא בבריתא שלנו קתני סוף בא לידי עבירה כי אין הענינים שוים דמרבה שיחה אינו בכונה רעה רק ישלח דברו י"תר י"תרו ואפ"ה אשמועינן דגורם רעה לעצמו וכו' אבל הכא בבריתא שלנו מפנה מכל עסקיו נג"ש והוא נהנ"ה אשר לבבו פונה ויצר זונה מלי כריסיה זנ"י משיח לפי טומא"ו ולכן סוף בא לידי עבירה ממש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:1:5] שנאמר וישלח את נערי בני ישראל, כתב הרב נחלת יעקב וקשה איך מוכח מהאי קרא שראוי להעלות עולה ע"ג המזבח והביא משם הרב זית רענן דדייק מדקאמר נערי ישראל שלא ראו קרי וכו' זהו תורף דבריו בקצור ואין לשונו מכוון דלא קשה איך מוכח דראוי להעלות עולה דהכתיב ויעלו עולות רק הקושיא היא מהיכא משמע דמפנ' עצמו מעבירה ראוי להעלות עולה ולזה תירץ הרב זית רענן דדייק מדקאמר נערי בני ישראל והרי הוא כמבוא"ר. ואוסיף קצת דהול"ל בחורי ישראל אלא. כתיב נערי לרמוז שננערו ופינו עצמם מעביר' ומדכתיב נערי משמע נמי דמכח נערותם נתעצלו מהעבירה ולהכי דריש תרתי מפנה עצמו מהעבירה ומתעצל ותרוייהו איתנהו דהי מינייהו מפק' כדאמרינן בעלמא:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:1:6] והא דקאמר ראוי להעלות עולה ככ"ג הכי קאמר ראוי להעלות וכו' אי לאו דכבר זכה אהרן בכהונה לו ולזרעו. ומעלה גדולה היא דראוי הוא לכך ופשוט:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:2:1] ראב"י או' כל המוציא וכו' וחכמים אומרים כאלו עע"ז וכו'. ריש פ' כל היד בש"ס ר' אמי ור' אסי קאמרי הא דרבי אליעזר בן יעקב וחכמים. וצ"ל דלא שמיע להו הך בריתא ורבי יוחנן קאמר התם חייב מיתה כדאמרינן לקמן ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:2:2] תחת כל עץ רענן. ובע"ז כתיב על ההרים הרמים וכו' ותחת כל עץ רענן:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:3:1] כל המחליף בדבורו כאלו עע"ז וכו'. אפשר דהטעם דפוגם בקול ודבור הרומזים לקבה"ו ח"ו ולהכי קאמר כאלו עע"ז:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:3:2] שנאמר והייתי בעיניו כמתעתע. אפשר דדייק לומר בעיניו. דלפי האמת בענין זה שרי למנוע ברכה מהנחש הוא עשו ולרמותו וישאר בקללה. והוא יעקב שהוא אדה"ר יתברך. אך סוררים עשו ונחש שכנו צחיחה וזו כונת רבקה שהיא חוה כמו שפירש רבינו מהרח"ו ז"ל. אך יצחק אע"ה דלפי שעה נעלם ממנו זה בעיניו דייקא יהיה כמתעתע ויקללנו ח"ו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:4:1] מכאן אמרו חכמים וכו'. ארישא קאי דכל המוציא וכו' אשר הוא כעע"ז וש"ד ואביזרא דג"ע לזה החמירו רז"ל ואמרו יד לאמה וכו':
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:4:2] מוסר אשר לא הוכו עיניו בסנוירים אשר הוא יהודי ומאמין בדברי רז"ל הקדושים אשר כל דבריהם ברוח הקדש ואזהרה שמענו לא תסור יוכל הדבר אשר יגידו לך. כל עצמותיו יאחזמו רעד בראותו דברי רז"ל כאן ובכמה דוכתי ובזהר הקדוש. ותסמר שערת בשרו בזוכרו אשר הרבה לחטוא ועבר על אזהרו' רז"ל הקדושים ופגם כמה פגמים כמה פעמים וי"קר מקרה"ו ופגם בהרהורים וכיוצא וקלקל חותם המלך שדי מלבר והויה מלגיו, והוא נח"ש י"נחש. ואני בעניי קמחא טחינא טחנית בקונטריס צפורן שמיר והיה לבאר קצת מהפגם. והתקון. אם בעל נפש הוא ימהר יחישה ושב ורפא לו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:4:3] תוספותיד לעין תקצץ. פי' אפי' אם סוגר עיניו ומעביר היד עליהם הוא בכלל זה. ובמקומו הוכחתי אני בעניותי. כן מדברי הזהר הקדוש ומדברי ס' חסידים ודלא כמ"ש הרב פרישה והרב אליהו רבא ז"להה בא"ח סי' ד' דהקלו בזה עיין בדבריהם. ויש להחמיר וליזהר בזה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:5:1] אין ידיעתה למיתה. שעושה דברים הגורמים מיתתה והיא אינה יודעת רק שעושה למלאת תאותה:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:5:2] זו היא נשמתן של רשעים. לפי מ"ש רבינו האר"י ז"ל דכל המצות והעונשים הם לנפש. והם דברי הזהר הקדוש בזהר חדש. נ"ל דז"ש נשמתן של רשעים לאו דוקא אלא ר"ל נפשן של רשעים והכי כתיב ואת נפש אויביך יקלענה וכו':
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:5:3] תוספותועליו אמר שלמה בחכמתו. ואם תאמר התינח הכא דמיירי בקהלת דקאמר ועליו אמר שלמה בחכמתו דאיכא למ"ד שלא אמר ברוח הקדש דהוי פלוגתא במס' ידים וכתבו המפרשים דשלמה אמרו בחכמתו ולא ברוח הקדש למ"ד. אבל משלי לכ"ע ברוח הקדש נאמר ואשכחן פ' משוח מלחמה ופ' חלק שאמרו בש"ס על משלי לשון זה ועליו אמר שלמה בחכמתו. וכן הקשה הרב הגדול בעל באר שבע ז"ל בתוספותיו. וי"ל דאין כונת רז"ל בש"ס והכא בבריתא דידן במאי דאמרי ועליו אמר שלמה בחכמתו שלא אמרו ברוח הקדש כמ"ש הרב באר שבע ז"ל אלא כונת רז"ל דמלבד שאמרו ברוח הקדש נקראת חכמה שלו שמסר עצמו והתענה מ' תעניות על החכמה כמ"ש רז"ל על מ"ם רבתי דמשלי. וכשה' נראה אליו וא"ל שאל מה אתן לך לא שאל אלא חכמה וכתיב וה' נתן חכמה לשלמה. ולכן לשבח אמרו רז"ל אמר שלמה בחכמתו ואינו שולל שלא אמרו ברוח הקדש אלא אגב הודיענו שהוא זכה לחכמה מכח מעשיו ונקראת על שמו ולכן אמרו לשון זה בין על משלי בין על קהלת. ועד"ה ניחא דאמרו בזהר הקדוש וה' נתן חכמה לשלמה חכמה זעירא וז"ש רז"ל חכמתו שזכה בה חכמה זעירא ובודאי דהיה ברוה"ק:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:5:4] ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ זו היא נשמתן של רשעים. הרב נחלת יעקב הביא מה שפירש רש"י ז"ל בקהלת בפ' זה מי יודע רוח בני אדם העולה היא למעלה וז"ל מי אשר יודע מבין ונותן לב שרוח בני אדם העולה היא למעלה ועומדת בדין ורוח בהמה היורדת היא למטה לארץ ואין לה ליתן דין וחשבון וצריך שלא להתנהג כבהמה שאינה מקפדת על מעשיה עכ"ל רש"י ז"ל. וכתב על דבריו הרב נחלת יעקב בברייתא דידן וזהו ממש ראיה לדבריו עכ"ל. ועמו הסליחה חדא דאעיקרא בדרשות אין צריך ראיה דבמידי דלא נפיק לדינא האמוראים חולקים על התנאי' בפירוש' דקרא ודרשי לקרא דרשא אחרת. ולא מיבעיא האמוראים אלא אפי' המפרשי' ורש"י ז"ל עצמו כמה זמני שביק בבלי וירוש' ומפרש לפי פשוטו וכן המפרשי' האחרוני'. ואפילו בזמנינו יום יום ידרשון ולא קפדי אם רז"ל ידרשו הפ' להפך וזוהי דרך ישרה ופשוטה דמקרא קדש דרושים לכל חפציהם של הדורשים. ותו דבריתא דידן אינה כדבריו דבריתא דידן מפרשת ורוח הבהמה נשמתן של רשעים ורש"י ז"ל פירש ורוח הבהמה על הבהמה ממש שאין לה ליתן דין וחשבון והרי הוא כמבוא"ר:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:1] כל המחמם ע��מו וכו' שנאמר ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה':
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:2] רמז ויהי ער בכור יהודה ס"ת גימט' קדושה רמז דאפי' שהיה קטן היה בו דעת להתנהג בקדושה וחטא ובחטאתו הפך מדת רחמים למדת הדין כי שם הויה מדת רחמים ונהפך למדת הדין וזה רמז רע בעיני ה' ס"ת גימט' אלהים עם הכולל ולכן המיתהו ה'. וזהו מדה כנגד מדה. ומלבד מאי דאמרינן בעלמא דהרשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין. נוסף עוד דהוא נקרא ער ונעשה רע ולכן וימיתהו ה' מדת רחמים נהפכה למדת הדין כשם שהוא עצמו מער נעשה רע:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:3] וכל המקשה עצמו הרי זה עבריין שנאמר וירע בעיני ה'. דכיון דהמוציא ז"ל חייב מיתה כמיתתו של ער זה העוסק בפרק בהמה המקשה הוא עבריין כי כפסע בינו והמות:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:4] ואפי' קטנים מקבלים פני שכינה וכו':
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:5] דרש לכאורה אין קשר לזה מה לפנים מה לאחור ואפשר במ"ש רז"ל דאמר הקב"ה לישראל בעת מתן תורה תנו לי ערבים ואמרו בנינו ערבים עלינו והוו בה קמאי דקי"ל דלא יפרע מן הערב תחילה וא"כ מה יועיל הערב היכא דיש ללוה ויכול ליפרע מהלוה. ואני בעניי תירצתי דהחוטא כל מצות שעושה נדדו הלכו לסט"א ומה תקון יש אם ימות החוטא לענין ניצוצי הקדושה אשר בסט"א דהגם דהחוטא ילך לגיהנם וענש יענש עכ"פ אכתי פשו ניצוצי הקדושה אשר היו טמעים בסט"א ונמצא דלענין זה אינו יכול ליפרע מן הערב מקרי. אמנם בנים קטנים נפשות נקיות וטהורות ובמיתתן יתבררו ויעלו לרוב ניצוצי הקדושה כאשר נעשה בפטירת הצדיק כמשז"ל דהצדיק בעת פטירתו עושה בירור גדול יותר מכל אשר עשה בחייו. ומלבד ערבות הקטנים להוציא ני' הקדושה עוד יועיל לתקון נפש אביהם דברא מזכה אבא זהו תורף הדברים בקצר אמיץ. אמור מעתה כמערכה אל הדרוש זריז קדים תנא דבריתא שלנו לומר ואפי' הקטנים מקבלים פני שכינה שנא' זרע יעבדנו יסופר לה' לדור דמזה ידענו דהקטנים שיח ושיג להם לקבל פני שכינה והכתוב קאמר זרע יעבדנו דזרע כי האי עובד אלהים מיקרי ונודע כי עיקר העבודה שהם מתבררים כי' הקדושה. ואחר זה תני בעון ביטול תורה קטנים מתים שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני והיינו משום הערבות שיצאו הקטנים ערבים בעד אביהם והכי אתמר בי מדרשא מדרש חזית על פסוק משכני אחריך נרוצה שאמרו ישראל בנינו ערבים עלינו אמר הקב"ה הא ודאי ערבים טובים וכו' בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם מי נתפס לא הערב הוי מה שנאמר ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני עכ"ל. ומאמר הלז הפך מה שפירש הרב הגדול מהר"י רוזאנים ז"ל והוא במשנה למלך פ' כ"ה מה' מלוה דין ג' כמ"ש אני עני במ"א. ומכל מקום יש להבין במאמר הלז היכי קאמר בשעה שהלוה נתבע ואין לו לשלם מי נתפס לא הערב. הרי הכא מה שנפרע להמית הערב ומתים הבנים קטנים על ערבי"ם בתוכה של תורה זה עצמו יכול ליפרע מן הלוה והנפש החוטאת היא תמות ואיך קאמר דהלוה אין לו לשלם:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:6] ולפום מאי דאמרן בא לכל י"שוב דהכא חשיב הלוה כי אין לו לשלם כמדובר כי לא במותו יקח ניצוצות הקדושה אשר פיזר בחלקו של טורף. ואפשר ש"זכה מפי עוללים ויונקים יסדת עז שיצאו ערבים כמשז"ל על פסוק זה. וכי תימא הרי דינא הוא דלא יפרע מן הערב תחילה והרי הלוה לו חפץ ה' להמיתו ימות בעונו. לז"א הלוה אין לו לשלם כי הסט"א טרפה התורה והמצוה ואין תקון במיתת הלוה אבל בעוללים ויונקים אהני למען צורריך סט"א להשבית אויב ומתנקם כי במותם יתבררו ניצוצי הקדושה כמ"ש. איכו השתלי בריתא ��ידן מראש מקדמי אר"ש תני תנא דהקטנים חשיבי ומקבלים פני שכינה לרמוז אשר דברנו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:7] תוספותוכל המקשה וכו' בריש פ' כל היד אמרו אמר רב המקשה עצמו לדע יהא בנדוי וכתבו התוס' דאינו מנודה מעצמו אלא חייבים לנדותו. ודע דאם האיסור ידוע כי הכא אין צריך התראה כמ"ש הרב מהר"ש בן הרשב"ץ ז"ל בתשובה סי' תר"י ועמ"ש אני עני בס' הקטן ברכי יוסף ח"מ סי' ל"ד אות י"ד בס"ד:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:8] הרי זה עבריין שנאמר וירע וכו'. הקשה הרב נחלת יעקב היאך מוכח מקרא שנקרא עבריין אבל במס' נדה גרסינן המקשה עצמו לדעת אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה וכו' ע"ש. והרב אגב שטפיה כתב כן דבמס' נדה ריש פ' כל היד לא אמרו על המקשה וכו' אין מכניסין אותו במחיצתו וכו' אלא הכי אתמר התם אמר ר' אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה וכו' ומה שהקשה בבריתא שלנו לק"מ והפירוש פשוט כמ"ש בקוטריס:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 4:6:9] ואפי' קטנים מקבלים פני שכינה וכו'. כתב הרב נחלת יעקב וז"ל הא דמייתי האי דרשא הכא בא לישב דלא תקשי היכי יליף מער שחייב מיתה הא ער ואונן קטנים היו וא"כ ע"כ לאו משום חטאן מתו דלאו בני עונשין נינהו משו"ה הביא ראיה דקטנים מקבלים פני שכינה וא"כ מסתברא דיענשו גם כן כשיחטאו ואל דעות ה' וכו' ע"ש. ודבריו קשים דמ"ש דע"כ לאו משום חטאן מתו דקטנים היו הא מקרא מלא כתיב ושחת ארצה וכו' וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו הרי דמת אונן על חטאו וכתיב גם אותו לומר כמיתתו של ער כך מיתתו של אונן כמו שאמרו רז"ל. ולזה יש ליישב קצת. ותו ומה ראיה דקטנים מקבלים פני שכינה להענישם כשחטאו ומה סברא היא זו והלא בתורה כתיב איש למעוטי קטן. ואם ה' חפץ למען צדקו לזכות לקטנים ברב רחמיו לא יחויב להענישם נגד התורה. ואשר חקר על ער ואונן כבר קדמו שרים רבוואתא קמאי. ורבינו יהודה החסיד תירץ דאין הדבר תלוי בשנים אלא בדעת כי יש פחות מי"ג שנים וערום בדעת ועל זה נאמר כל לבבות דורש ה' והביאו בס' דעת זקנים במנחת יהודה פרשת וישב וכזה ראיתי בס' קדמון כי' על החומש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:1:1] עד שהגיעו לפסוק זה פזר נתן לאביונים. אפשר דר' עקיבא רצה לרמוז לו דגם בכי האי גוונא שהוא נתנם לקנות עיירות ור' עקיבא נתנם לצדקה שכר גדול יש לו לר' טרפון ויחשבה לו צדקה. וכל דבר טוב רמוז בתורה כי היא תורת ה' תמימה לא תחסר כל בה והיינו מאי דאמרינן בקמא דף צ"ב מנא הא מילתא דאמרי אינשי ומייתי קרא. דכיון דהתורה היא תמימה ודאי הא מלתא דאמרי אינשי והיא מילתא מעליא ודאי רמוזה היא בתורה לכן הביא לו מקרא. ואף כאן רבי עקיבא רמז לו דהוא רמוז בכתוב פזר אם פזר מעותיו בעניני העה"ז וזה הפיזור א' נתן לאביונים צדקתו של בעל המעות עומדת לעד:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:1:2] אלופי בדרך ארץ. שלא רצה רבי עקיבא לומר לו בפירוש דלא עבד כדבעי למעבד לפי עושרו ועשה המצאה זו משום דרך ארץ:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:1:3] והוסיף לו ממון לבזבז. ובזה הראה כי מטוב לבו ומרצונו קיים מעשה ר' עקיבא כדאמרינן פ"ב דמציעא גבי כלך אצל יפות דאם הוסיף גלי דעתיה דלאו משום כסופא הוא דעבד ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:1:4] תוספותאמרו עליו על ר' טרפון שהיה עשיר גדול וכו'. עיין במדרש ויקרא ירבה פ' ל"ד ומ"ש רבינו בצלאל בשיטה מקובצת לכתובות על דף ן' ומ"ש אני עני בקונטריס פתח עינים על בתרא דף יו"ד ע"ש:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:1:5] ולא היה נותן מתנות לאביוני'. וא"ת איך ר' טרפון ח"ו לא היה עושה צדקה וי"�� דדייק לומר ולא היה נותן מתנות לאביונים ולא אמר שאינו עושה צדקה ח"ו דודאי היה עושה ונותן פרוטות לעניים החוזרים על הפתחים ולמי ששואלו נותן פרוטות ובהכי היה מקיים מצות צדקה אך כפי עושרו הי"ל ליתן מתנות לאביונים דייקא מתנות לצנועים שאינם שואלים ומתי' ברעב ואליהם היה צריך ליתן ולחלק ולכן ר' עקיבא דידע שחייב לעשות כן לפי עושרו עשה המצאה זו לזכותו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:2:1] שוב מעשה בר' טרפון שהיה אוכל קציעות. מייתי הך עובדא להודיע חסידות ר' טרפון דבמעשה הקודם הורה חסידות בממונו דר' עקיבא בזבז ד' אלפין דינרין משלו לצדקה ועמד ונשקו והוסיף לו ועתה במעשה הזה מודיע חסידותו בגופו שהכהו מכה רבה וסבל כדי שלא לומר שהוא רבי טרפון שלא להשתמש בכתרה של תורה והוא פלא. לפרדס שלו. בש"ס בנדרים דף ס"ב מייתי עובדא דר' טרפון שהיה אוכל בשדה אחר בזמן שהוקפלו רוב המקצועות דהפקרא נינהו ואתא גברא ואחתיה בשקיה למשדייה בנהרא ואמר אוי לו לטרפון שזה הרגו שמטיה וערק וכל ימיו היה מצטער על זה שנשתמש בכתרה של תורה ע"ש באורך. ועין רואה דיש שינויים גדולים. ואם נאמר שהם שתי מעשיות ניחא ואחר אותו מעשה דנדרים היה מעשה זה בפרדס שלי ולתקן עד שאמר במעשה הראשון אוי לו לטרפון וכו' סבל מכה רבה בפרדס שלו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:2:2] שכל המשתמש בכתר תורה אין לו חלק לעוה"ב. ובנדרים שם אמרו דמשתמש בכתרה של תורה נעקר מן העולם:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:2:3] מוסר מרתע כוליה גופא קשיא רי"שא וסיפא קפסיק שדר"ה חשכו הרואות ושאר הגוף אכסוהו צער"י לראות מה עשה ר' טרפון בעובדא דנדרים על שאמר אוי לו לטרפון כשהיה משליכו לנהר שנצטער כל ימיו ובעובדת דהכא שהכהו מכה רבה ולא א"ל שום דבר. והעונש הוא אין לו חלק לעה"ב או נעקר מן העולם ושנינו ודאשתמש בתגא חלף. והאיש הירא ירעש כלבנון וזיויה ישתנון ויתרחק מאד מלהשתמש בכתר תורה. וק"ו שכתבו הפוסקים הקדמונים דת"ח לא יש בזמן הזה. ה' ברחמיו יתמלא רחמים עלינו ויצילנו מחטא זה ומכל חטא ויטהר לבנו לעובדו באמת ובלב שלם ויהיו כל מעשנו לשם שמים ויעזרנו על דבר כבוד שמו כי"ר:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:2:4] תוספותכיון שהכירו קרע את בגדיו וכו'. וא"ת לפי חסידתו של ר' טרפון תכף היה לו למחול דרב שמחל על כבודו כבודו מחול ומה גם דהיה בשוגג שלא הכירו. וי"ל דזה בזיון והכאה ואין בידו למחול על בזיונו וק"ו על הכאתו דכבודו מחול אמרו ולא בזיונו וכמ"ש הפוסקים דאב שמחל על כבודו מחול אמרו ולא בזיונו. ומאחר שחטאו היה גדול ומה גם דהיה שוגג קרוב למזיד דהיה לו להתבונן ולהכירו. אמטו להכי הניחו ר' טרפון שיצעק ויתמרמר ויקרע אז"לא גרי"ש תלש"א שער"א דגופא כדי שיתכפר לו עונו ולכן כשאמר לו מחול לי לא ענה אותו מחול לך כי חטאו מרובה ואין בידו:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:3:1] ר' יהודה אומר ישמחנה וכו' שנאמר שומר מצוה לא ידע דבר רע:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:3:2] רמז אפשר לרמוז במ"ש הרב הקדוש מהר"ר שמשון מאסטרפולי ז"ל דקליפת זנות נקראת לר"י ובזה אפשר לרמוז דהכא שעושה מצוה לשם שמים הוא מפריד קליפה זו שלא תשלוט ה"ש שומר מצוה לא ידע רע ר"ת לר"י שהוא מבריח מעליו קליפה זו. ואיכא בינייהו של התיבות הללו תיבת דבר שהוא ל' זיווג על דרך ראוה מדברת. וכשהוא לש"ש מפריד קליפה זו ולא ידע דבר רע:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:3:3] דרש אפש' במ"ש בדרושי' דאין מעבירין על המצות כשהם מצות חלוקות אך במצוה עצמה להמתין לעשותה באופן יותר טוב שרי כמ"ש הרב תרומת הדש�� ז"ל להמתין לברך על הלבנה עד מוצאי שבת. אך במצות חלוקות אין מעבירין קלה מפני חמורה כמו שהסכים הגאון מהר"ר צבי אשכנזי ז"ל בתשובותיו היקרות בסי' ק"ו. וז"ש שומר מצוה שהוא ממתין לעשותה כמו ברכת הלבנה להמתין עד מ"ש לא ידע דבר רע שאין בו חטא שמעביר על המצות אך זה דוקא במצוה א' לעשותה באופן היותר נאות שומר מצוה דייקא. אבל עת ומשפט אם הם מצות חלוקות דאיכא אין מעבירין וגם בתמידין ומוספין דנחשב הכל מצוה א' ידע לב חכם להתבונן בדינין לכוין אל האמת ועוד יש לי הדל ציצים ופרחים בפ' זה ככתוב במ"א בס"ד:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:4:1] שפעם אחת נתחלפו לו מעות פורים וכו'. במס' ע"ז דף י"ח מייתי עובדא דר' חנינא בן תרדיון ויש שינוים הרבה ע"ש והיו עיניך רואות. והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה סוף מכות כתב דכשהאדם מקיים מצוה אחת מתרי"ג כתקנה בזה זוכה לעה"ב והביא ראיה מהא דר' חנינא בן תרדיון ע"ש. ולפום ריהטא דבריו צריכים ישוב וכבר אני בעניי עמדתי על דבריו ז"ל ובאתי לכלל י"שוב לפי קוצר דעתי וכבר נדפס בסוף קונטריס שם הגדולים ח"א בקונטריס חסדי אבות מהדורא בתרא בדפוס חדש בסוף פ"ג דאבות עיין שם דף קי"א ע"א והיו עיניך רואות אם טוב בעיניך:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:4:2] וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. פירשו המפרשים הראשונים ז"ל דהגם שמרדכי לא הוה אכפת ליה דאסתר תאמר בשמו ולא עלה על דעתו וגם אסתר ידעה נאמנה דמרדכי לא חשב בזה ולא עשה אלא בשביל אסתר להצילה. עם כל זה אסתר המלכה אמרה בשם מרדכי ובאה הגאולה על ידה ומשם למדנו עיקר זה דהאומ' דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם ויש קצת טעם דכיון דאומר דבר בשם חכם שלא אמרו גורם לשכינה שתסתלק א"כ כשאומר בשם אומרו מרובה מדה טובה שתשרה שכינה ובאה הגאולה. ה' ברחמיו יגאלנו גאולה שלימה למען שמו במהרה בימינו ונזכה ונחיה לאור באור החיים:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:4:3] תוספותכל האומר דבר בשם חכם שלא גמרו ממנו כצ"ל וכן הביא הנסחא הרב מגן אברהם ז"ל א"ח סי' קנ"ו. שוב ראיתי בס' אגודה דגריס והאומר דבר בשם חכם ולא גמרה ממנו ע"ש דף רכ"ה. וראיתי להרב רגל ישרה שכתב וז"ל מכאן נ"ל ראיה לרבינו יונה בברכות שפירש דמ"ש ד"א האומר דבר שלא שמע מפי רבו ר"ל שאמר דבר בשם חכם ובאמת לא שמע מחכם ההוא דלא כמהרש"א ז"ל בח"א וכו' אמנם מזה תמהני עמ"ש בברכות דף ע"ג ע"ב ולא היא לאשתמוטי נפשיה והרי באמת אסור לומר בשם חכם דלא גמיר מניה כי הכא וצ"ע עכ"ל. והאמת שדברי הרב מהרש"א ז"ל בחדושי אגדות בברכות דף ז"ך קשים. וכבר אנכי העירותיהו בעניותי בקונט' פתח עינים שם ושם רמזתי מ"ש במחזיק ברכה א"ח סי' קנ"ו ושם במחב"ר הבאתי הך דהכא. ועוד יקשה על הרב מהרש"א ז"ל דלא זכר דברי רבינו יונה ז"ל כמו שהשיג עליו הרב רגל ישרה ועוד ק"ק על הרב מהרש"א ז"ל דלא זכר דברי הרא"ש ז"ל בסוגיא שפירש דבר שלא שמע מפי רבו ואמרו מפי רבו והיינו כמו שפירש רבינו יונה ז"ל. גם לא זכר דהרמב"ם פ"ה דת למוד תורה והטור י"ד סי' רמ"ב שכתבו שלא יאמר דבר שלא שמע מפי רבו עד שיזכיר שם אומרו. והענין קרוב לפירוש רבינו יונה והרא"ש ולכן הטור נקט דברי הרמב"ם:
+[Kisse Rahamim on Tractate Kallah 5:4:4] וכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר וכו'. פירש הרב המפרש מדרש משלי סי' ו' דף נ"ג ע"א דקשיא ליה ומנא לן דזה גרם לז"א שנאמר ותאמר אסתר וכו' ואמאי אצטריך הכתוב לאומרו אלא לומר שזה גרם הגאולה וזה כונת הכתוב ומאמר אסתר קיים וכו' כלומר מה שא��רה אסתר בשם מרדכי. וכי תימא מאן מוכח לז"א ונכתב בספר כלומר מדהוצרך הכתוב לומר ותאמר אסתר וגו' למדנו שזה גרם שמביא גאולה לעולם. האל הטוב אב הרחמים ימהר הגאולה למען שמו בזכות אבות וזכות תורתו הקדושה תורת חיים:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Lev Hakhamim/Lev Hakhamim on Tractate Semachot.md

@@ -0,0 +1,30 @@
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 1:1:1] לכל דבר. פי׳ להספיד וללוות. אלא הצריכים למטה וקבורה מתעסקין בעבדים דהא שייכי במצות. (תורת האדם):
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 1:8:1] הוי טוב ונאמן אוכל מעמלו א"ל א"כ וכו׳. (גירסת תה"א).
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 2:12:1] רי"א השדרה כו׳. וכן סבר ר"י לקמן ס"פ י"ב ובתה"א הביא בשם מכלתין דגם לענין מת מצוה סבר ר"י הכי [ועי׳ בהגר"א יו"ד סי׳ שס"ד ס"ק ו׳]. ובש"ע ס"ס שכ"ג וסי׳ שס"ד ס"ג וסי׳ שע"ד ס׳׳ב וסי׳ שע"ה ס"ז סתם כת׳׳ק דלא כהטור יעי׳ ב"י:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 3:2:1] אומר אף באיש. גירסת תה"א): א׳׳ע עליו בשורה כו׳. אבל מברין עליו בסעודה ראשונה אי קיס ליה ביה שכלו לו חדשיו (כגון שבעל ופירש) כמ"ש בשבת קל"ו א׳ צוורוניתא קבעית למיכל א"ל כו׳. (תה"א):
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 3:9:1] לארבעה וחמשה. גירסת תה׳׳א וטור סי׳ של"ט וגרסי ג"כ כאן ובהלכה הקודמת דחופה במקום חטופה:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 4:1:1] מתאבל ואונן. מכאן סיום לדעת הגאונים דאבלות דאורייתא ביום ראשון שהרי בכהן ספק אבלות להחמיר אלמא ספק תורה הוא ולא דמי למה שהקילו בולד שלא שהה ל׳ יום שכל ספק בן קיימא אין לנו של אדם דום עליו ולא מקיים ביה ואחריתה כיום מר. תה"א וע"ש שהאריך בזה ועי׳ תוס׳ יבמות ל"ו ב׳ סד"ה הא וש"מ ועי׳ ירושלמי ס"פ י"א דיבמות וצ"ע:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 4:31:1] הכל מטמאין כ"ג ונזיר רא"א יטמא כ"ג ואל וכו׳ ואל יטמא אפי׳ כהן וכו׳ אין קדושתו מרחם זה קדושתו. (גירסת תה"א):
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 4:32:1] לוי וישראל כו׳. ירושלמי פ"ז דנזיר ולא הוא לוי הוא ישראל א"ר אבין בשעת דוכן שנינו:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 4:32:2] מטמא ישראל. ישראל וממזר מטמא ממזר. (גירסת תה"א וצ"ע):
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 4:33:1] בין שדה זרע כו׳ בין כו'. הנן בבי ליתא בגמ׳ ספ"ק דעירובין וספ׳׳ז דב"ק. ודברי נ"י תמוהין מ"ש ובגמ' דב"ק גרסינן כו׳ אבל בגמ׳ דב"ק ליתא להאי בבא ועפ"ז י"ל כו׳ שבש"ס לא הוזכר חלוקה זו כו׳. דבאמת ליתא בגמ' גם חלוקה הקודמת. ואין שום ספק שבטור יש השמטה וכמ"ש הפרישה. וידוע שדרך הטור להעתיק מלשון הרמב"ן בתה"א ושם איתא כל הני בבי [ודע שגם בנוסחת הגר"א שנדפס בשקלאוו נשמט כאן מן בין שדה זרע עד בין שדה אילן]:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 4:33:2] קוברו בשדה אילן. וכ"פ בשו"ע סי׳ שס"ד. ובירושלמי פרק ז׳ דנזיר איכא מ"ד דמפנהו לשדה כרם וכן פסק הרמב"ם ובספר האשכול:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 5:15:1] . אבל כו׳. וכ"ה בירושלמי פ"ב דברכות ופ"ח דיומא ופ"א דתענית ופ׳"ג דמ"ק ועי׳ רא"ש פ"ג דמ"ק סי׳ נ"א. ומ"ש שם ותנ"ה בתוספתא אולי כוון הראב"ד להברייתא שבכאן
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 6:3:1] באו אחרים לנחמו חולצן. כל שבעה. כ"ה בירושלמי פ"ג דמ"ק [וכ"מ בגמ׳ דמ"ק דלאו דוקא ביום ב׳ לחוד מדאיבעיא להו בשני לעולא ע"ש] ונ"מ לדידן דאם באו פ"ח אינו מניח לכתחלה עד שילכו [אבל במרדכי דמ"ק סי׳ תתצ"ד כתב דבשלישי אפי' יש שם פ"ח מניחן] ועי' מ"א סי' ל"ח ס"ק ה׳ ובהגר"א שם. מיהו ביום ז׳ יש להקל להניח לכתחלה אפי׳ קודם נה"ח אפי׳ יש פ"ח ועי׳ בהגר"א יו"ד סי׳ שצ"ה:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 6:3:2] דברי ר"א ר"י כו׳. כ"ה ג"כ בירושלמי ריש פ"ג דברכות ופ"ג דמ"ק ואיתא שם הלכה כר"א בנתינה וכר"י בחליצה ר"ז בעי נתן ביום שני כר"א מהו שיעשה כר"י שלא לחלוץ (וכהבעיא בגמ׳ דידן). אמר ריב"ב כיני נתן ביום שני כר"א יעשה כדי כר"י שלא לחלוץ (וכן מסיק, רבא בגמ׳ דידן). "דלא כן" נימא הלכה כר"א "בשני וכר"י בשלישי". כ"ה גי' הגר"א. עכ"פ ע"כ צ"ל ובירושלמי מתנייא דברי ר"א ור"י להיפך מגמ׳ דידן כי קשה להגיה כ"כ בירושלמי בכל המקומות ר"י במקום ר"א ור"א במקום ר"י:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 7:1:1] רשב"ג אומר כו׳. במתני׳ דמ"ק י"ט א׳ ובגמ' שם כ"ד א"ב איתא ר"ג. אך כמה ראשונים גרסי רשב"ג ועי׳ תוס' עירובין מ"ו א׳ ד"ה דאמר. ועי׳ נמוקי יוסף במתני׳ שם במ"ש והלכה כרשב"ג דכ"מ ששנה דשב"ג כו׳ [כצ׳׳ל ומתורץ קושית הלח"מ]. ור"ל דמהא דפסק שמואל כוותיה אין הכרח משום דאיכא דמתני כו׳ וכ"כ האור זרוע סי׳ תל"ב. להכי כתב הנ"י משום דכ"מ ששנה רשב"ג כו׳. והא דהוצרך שמואל ללישנא קמא לפסוק הלכה כוותיה משום דשמואל ל"ל האי כללא כדמוכח בשנת ק"ו ב' ביצה כ"ד א׳ ע"ז ל"ב ב׳ וכמ"ש בתוס׳ שם:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 7:4:1] ולכבס כו׳ ולא כיבס כו׳ ולא יכבס. עי' תוס' מ"ק כ"ג א׳ ד"ה כל [והגר"א מ"ז כשיטת הפוסקים]: כיצד לאירוסין אסור לעשות סעודת כו׳ כיצד לנשואין אסור לעשות כו׳. וקשה דהא קי"ל ביבמות מ"ג ב׳ דבין אירוסין בין נשואין בלא סעודה אסורין כל ל׳. ושמא משום סיפא דקתני אבל אם היה טבחו טבוח ומת אביו של חתן כו׳ דשרינן אפי׳ סעודה תנא הכי. תה"א. אבל דעת הרמב"ם דאירוסין בלא סעודה מותר [ועיין בהגר"א יו"ד סי׳ שצ"ב ס"ק ה׳]:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 8:6:1] שורפין שריפה כו׳. אבל לא על הדיוטות. תוספתא פ"ח דשבת ופ"ד דסנהדרין:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 9:8:1] האשה שוללת לאחר ז׳. כלומר דאף אשה שוה לאיש בזה ולאפוקי מר"י דאמר האשה שוללת מיד:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 9:8:2] ומאחה אחר ל׳. אפי׳ על אביה ואמה. ובזה היא חלוקה מהאיש:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 9:8:3] רי"א כו׳ ומאחה אחר"ג'׳׳. אפשר דצ"ל שלשים. ובגמ׳ דידן איתא סתמא דהאשה שוללת מיד ובדין איחוי שוה לאיש. בירושלמי סוף מ"ק איתא תני בשם ר׳ נתן האשה שוללת מיד ומאחה לאחר ל׳. על אביה ועל אמה אינה מאחה עולמית:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 9:10:1] עד שיגיע הרגל. לאחר שלשים ויגערו בו חבריו לומר לבוש כלים מגוהצים לכבוד הרגל וה"ט דבעינן רגל דאילו בלא רגל אין חביריו מכירין בו. ואין לגעור בו אבל בתספורת כיון שהכביד שערו נוערין בו. תה׳׳א:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 10:3:1] ואינו אוכל כ"צ ולא שותה כ"צ. כ"ה בירושלמי פ"ג דברכות ופ"ג דמ"ק. וכתב הב"י בסי׳ שמ"א דמשו"ה השמיטוהו הפוסקים כיון דלא נזכר זה בברייתא דגמ׳ דידן [בברכות ובמ"ק] משמע דלא קי"ל הכי:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 10:3:2] אבל בשבת מיסב ואוכל [וכ"ה בגמ' וירושלמי בברכות ובמ"ק] ואוכל כ"צ. כצ"ל:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 10:11:1] ר"מ אומר בראשונה כו׳. בירושלמי פ"ג דמ"ק איתא רש"א אבל בשבת הראשונה הולך לבהכ"נ ואינו יושב במקומו. בשניה יושב במקומו ואינו מדבר. בשלישית שוה לכל אדם [ודברי ר"ש דהכא תני לה התם בשס ר"י וכגירסת הגר"א] ועי׳ תה"א וצ׳׳ע:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 11:15:1] אבל כ"ז שמתו מוטל כו׳ ולא ע"ג מטה כפויה. פי׳ אלא ישן ע"ג קרקע וכדאמרינן [לעיל רפ"י] אינו מיסב. תה"א:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 11:17:1] בין השמשות ע"ש. אפשר דאו או נקט. בה"ש כפי׳ נ"י. ע"ש מן המנחה ולמעלה:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 11:17:2] יו"ט לאחר השבת. עי׳ נ"י ועדיין קשה דכה"ג אין הרגל עולה למנין ז׳ וכמ"ש בברייתא דמ"ק י"ט ב׳ [ועי׳ מה שנדחק בזה בגה"ש ירושלמי דמ"ק דפוס זיטאמיר ועוד קשה בזה ודוק] ואפשר דט"ס הוא וצ"ל יוה׳׳כ לאחר השבת ואתיא כחכמים לעיל ריש פ"ז דר"ה ויוה"כ כשבת ועולין ואינן מפסיקין:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 12:13:1] והיו מקלסין לפניו בכבודו של אביו. כלומר אוי ואבוי על בנו של חכם וחסיד שכן אירע לו וכיוצא בדברים אלו. ואביו קרא. לשון תה"א:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 14:8:1] ואם פינהו מקומו טמא ואסור בהנאה קבר הידוע אסור לפנותו ואם פינהו מקומו טהור ומותר בהנאה כצ"ל לדעת הרמב"ם [הובא בשו"ע סי׳ שס"ד ס"ב ועי׳ ב"י שם] וכ"ה בירושלמי סוף נזיר ובתוספתא פט"ז דאהלות. אך מ"ש שם בתוספתא במזיק את הרבים מקומו "טמא". צ"ל "טהור" וכן הונאה בר"ש ספט"ז דאהלות אך גירסתו שם בקבר הנמצא ג׳׳כ מקומו טהור:
+[Lev Hakhamim on Tractate Semachot 14:8:2] ודע שבנוסחא שלפנינו במסכת זו חסר הרבה. ועי׳ מ"ק כ"ד א׳ תנא באבל רבתי אבל אסור כו׳ ושם כ"ו ב׳ תנא בא"ר אבל לא יניח כו׳ [אך מ"ש בכתובות כ"ח א׳ תנא בא"ר בד"א כו׳ ועי׳ נ"י לעיל ספ"ב. יש לדחות דמדמי מילתא למילתא והך דנפרעת ע"י עצמה הוא הוספת הש"ס כאילו כתוב כן להדיא בברייתא. וכיוצא בהרבה מקומות בש"ס] ועי׳ בהגר"א יו"ד סי׳ של"ה ס"ק ט׳ וסי׳ של"ז וסי׳ של"ח ס"ק א׳ וסי׳ של"ט ס"ק א׳. וכמו כן במסכת כלה שלפנינו חסר הרבה ועי׳ בהגר"א יו"ד סי׳ שע"ו ס"ק ו׳ והראשונים הביאו כמה דברים שאינם בנוסחא שלפנינו:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Mesorat HaShas/Mesorat HaShas on Tractate Avadim.md

@@ -0,0 +1,43 @@
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:1:1] ערכין דף כ״ט א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:1:2] ר״ה דף כ״ו ב׳ וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:1:3] שם דף ל׳ א׳ ע״ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:1:4] ערכין דף לע"ב ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:2:1] קדושין דף י״ד ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:3:1] שם דף י״ח א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:5:1] שם דף י״ט ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:6:1] בכורות דף י״ג א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:6:2] מכילתא פרשת משפטים ועי׳ סוטה דף ח' א':
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:7:1] שם וירושלמי יבמות פ״י וקדושין דף יז ב':
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:8:1] קדושין דף י״ט ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 1:9:1] שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:1:1] קדושין דף ט״ו א׳ מכילתא פרשת משפטים:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:1:2] מכילתא שם ותורת כהנים פרשת בהר ע״ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:1:3] מכילתא שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:2:1] קדושין דף כ' א׳ וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:2:2] שם ט"ז ב׳ י״ז א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:3:1] תורת כהנים פ׳ בהר:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:4:1] קדושין דף י״ז ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:4:2] ב״מ דף ע״א א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:6:1] קדושין דף י״ד ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:6:2] שם ט"ז ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:7:1] תורת כהנים פרשת בהר:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:8:1] קדושין דף ט״ו ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:9:1] שם י״ח א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:9:2] מכות דף י"ג א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 2:9:3] נ״א אינו חוזר:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:1:1] קדושין דף כ״ב א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:1:2] שם דף כ״א ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:1:3] שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:1:4] מכילתא פרשת משפטים ספרי פרשת ראה ירושלמי פ״א דקדושין:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:1:5] קדושין דף טו א' וש"מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:1:6] מכילתא פרשת משפטים:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:1:7] שם וקדושין דף כ"ב ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:2:1] קדושין שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:3:1] שם כ״ה א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:3:2] שם ובמשנה דנגעים איתא ר׳ יהודה:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:4:1] ירושלמי פ״ד דגיטין מכילתא פרשת משפטים ועי׳ גיטין דף מ״ב ב׳ ב״ק דף ע״ד ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:4:2] קדושין דף כ״ד ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:5:1] גיטין דף מ״א וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:6:1] בבא קמא דף צ׳ א׳ ב״ב דף נ׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:7:1] גיטין דף מ״ג ב׳ וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Avadim 3:7:2] שם מ״ב ב׳ קדושין דף כ״ד ב׳:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Mesorat HaShas/Mesorat HaShas on Tractate Kutim.md

@@ -0,0 +1,22 @@
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:2:1] שקלים פ״א מ״ה:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:5:1] ע״ז דף ט״ו ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:5:2] שם דף ט"ז:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:6:1] ע״ל סוף מכילתין:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:6:2] עי׳ בהגר״א יורה דעה סימן קנ״ט סעיף קטן ג ד:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:7:1] דמאי פ״ה מ״ט ופ״ז מ״ד וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:7:2] ריש פ״ו דעירובין ועי׳ רש״י שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:9:1] ע״ז דף כ״ז א':
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:10:1] שם דף ט״ו ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:12:1] שם ושם כ״ז א':
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 1:13:1] נדה דף נ״ו ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:1:1] חולין דף ג׳ א׳ ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:1:2] שם ד׳ א׳ ופרש״י מחרוזות של צפרים שחוטין:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:2:1] מכות דף ח׳ ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:2:2] ב"ק דף ל״ח ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:3:1] ירושלמי פ״ה דע״ז הל״ד:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:5:1] תוספתא פ״ב דפסחים וירושלמי פרק ב' דערלה ופ״ה דע״ז ע״ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:5:2] קדושין דף ע״ו א' וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:6:1] ע״ז דף ל״א א׳ ע״ש וירושלמי שם פ״ה ע״ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:6:2] ירושלמי שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:6:3] ע״ז דף ל״ג א׳ וקמ״ל הכא דה״ה לכותים:
+[Mesorat HaShas on Tractate Kutim 2:7:1] קדושין דף ע״ה ב׳ וש״מ:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Mesorat HaShas/Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah.md

@@ -0,0 +1,26 @@
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:1:1] שבת ק׳׳ח א׳ מס׳ סופרים פ״א הלכה א׳ ע״ש בנ״י והגהות הגר"א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:1:2] מ"ס שם ה״ג:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:2:1] מנחות ל״ב א׳ ע״ש וצ״ע:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:3:1] מס׳ תפלין פ״א מנחות כ״ט א׳ ועי' בהגר״א א״ח סי׳ ל״ב ס״ק לז:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:3:2] שבת ק״ג ב' ע״ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:3:3] מנחות כ״ט א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:3:4] מגילה ח׳ ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:4:1] יומא י״א א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:4:2] עי׳ מעשרות פ״ג מ״ז:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:4:3] יומא י"א א׳ ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:6:1] מנחות ל״ד א׳ ע״ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:7:1] עירובין י״א ב׳ יומא י״א ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:8:1] יומא י"א א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:8:2] שם יו"ד א':
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 1:8:3] עי׳ מעשרות פ״ג מ״ז סוכה ח׳ ב':
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:1:1] מנחות ל״ד א׳ וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:1:2] ע״ש ל״ג ב':
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:3:1] ע"ש ל"ג א' ל"ד א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:8:1] שם ל״ג ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:9:1] שם א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:10:1] שם ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:10:2] שם ל״ב ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:12:1] שם מ״ד א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:13:1] ירושלמי סוף מגילה:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:13:2] ב״מ ק״ב א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Mezuzah 2:15:1] עי׳ יומא י״א א׳:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Mesorat HaShas/Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah.md

@@ -0,0 +1,35 @@
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:1:1] שבת קח. ע״ש ועי׳ בירושלמי מגילה פ"א הי״א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:2:1] שם.:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:2:2] ע"ז כט: וע״ש ברש״י:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:4:1] שבת עט.:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:5:1] שם. גיטין כא: סוטה יז::
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:6:1] עי׳ עירובין יג. סוטה כ.:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:8:1] מגילה ח:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:10:1] שבת קג.:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:12:1] מנחות ל::
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 1:13:1] שבת קג.:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 2:1:1] מנחות ל.:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 2:3:1] שם ע״ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 2:5:1] ב"ב יג::
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 2:6:1] מנחות ל.:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 2:6:2] ירושלמי מגילה פ"א הי"א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 2:7:1] ירושלמי מגילה פ״א הי״א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 2:11:1] פי׳ חציו של בהמה וחציו של חיה:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 2:12:1] צ׳׳ל תופרין וכ״ה באגודה:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 3:1:1] עי׳ ב"ב יג:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 3:3:1] ירושלמי מגילה פ״ג ה״א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 3:5:1] צ׳׳ל יקרא:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 3:8:1] באגודה הגי׳ ידיו בקולמוס:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 3:8:2] עי׳ ב״י טוא״ח סי׳ קמז:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 3:10:1] מנחות לב::
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 3:11:1] ברכות נ::
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 4:1:1] שבועות לה. ירושלמי מגילה פ׳׳א הי״א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 4:3:1] שם ע״ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 4:7:1] בירושלמי שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 5:6:1] מנחות ל:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 5:8:1] ירושלמי ברכות פ׳׳ה ה״א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 5:10:1] מכות כב ספרי ראה:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 5:11:1] גיטין ס::
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 5:12:1] ירושלמי מגילה פ״א הי״א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 5:13:1] שבת קכ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Sefer Torah 5:13:2] תוספתא מגילה פ״ב עירובין ו ע׳׳ש:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Mesorat HaShas/Mesorat HaShas on Tractate Tefillin.md

@@ -0,0 +1,36 @@
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:1:1] ריש מסכת מזוזה וש"נ עד שכתבן עברית:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:3:1] ברכות כ' וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:3:2] סוכה מ"ב א׳ ערכין ב׳ ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:3:3] ירושלמי ריש פ"י דעירובין וש"מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:3:4] עירובין צ״ו א' וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:4:1] ברכות י״ז ב׳ וע"ש בתוס׳ וש"פ וכגירסת הירושלמי שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:7:1] עי׳ גיטין מ"ה ב׳ וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:8:1] מנחות מ״ב ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:8:2] עי׳ עירובין צ"ז א׳ ובירושלמי פ״י שם ובתוספתא פ״ג דע׳׳ז הביא תוס׳ במנחות מ"ג א' ע"ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:9:1] מנחות ל"ד ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:9:2] א״ר יוסי מודה כצ״ל ע"ש:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:10:1] שם ל״ז ב':
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:10:2] שם א':
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:11:1] עי׳ ברכות ט׳ ב׳ סוכה מ"ו א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:11:2] מנחות ל״ו א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:11:3] סוכה כ"ו ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:11:4] מנחות ל״ו א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:12:1] שם ל״ח א':
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:12:2] שם ל״ו א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:12:3] שבת ס״א א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:12:4] עי׳ סנהדרין צ״ב א' כל שאינו משייר פת כו׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:13:1] מגילה כ״ד ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:14:1] עירובין דף צ״ה א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:14:2] שם דף צ״ו ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:15:1] שם דף צ״ה ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:15:2] עי׳ ביצה דף ט"ו א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:15:3] עי׳ ברכות דף כ״ה א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:16:1] ע״ש דף כ״ג ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:16:2] ע״ש דף כ״ד א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:16:3] עי׳ ב"מ דף ק״ה ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:17:1] שבת דף י׳ א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:18:1] ברכות דף כ״ג א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:19:1] סוכה דף כ״ח א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:20:1] מדרש ש״ט:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:21:1] מנחות דף מ״ג ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tefillin 1:21:2] ספרי ס״פ ואתחנן:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Mesorat HaShas/Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit.md

@@ -0,0 +1,22 @@
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:1:1] מנחות מ״ג א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:1:2] סוכה מ״ב א׳ ערכין ב׳ ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:1:3] מנחות מ׳ ב׳ מ״א א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:2:1] שם מ׳ א׳ וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:2:2] עי׳ מ״ק כ״ב ב׳ ומס׳ שמחות פ״ט וברא״ש דמ״ק שם:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:2:3] מנחות מ״א א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:2:4] שם ל״ח ב׳ ל״ט א׳ מ״א ב׳ ירושלמי פ״י דסנהדרין:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:2:5] שם מ״ג א׳ וש״מ:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:2:6] עי׳ ספרי פ׳ תצא ובעל העיטור הל׳ ציצית ש״ב סוף ח״א:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:3:1] מנחות מ״א ב׳ בכורות ל״ט ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:4:1] מנחות ל״ח א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:5:1] שם כ״ח א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:6:1] שם מ״א ב׳ מ״ב א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:6:2] ע״ש מ״ב א' ובספרי פ׳ שלח ובעל העיטור הל׳ ציצית ש״א ח״ג וצ״ע:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:6:3] עי׳ מנחות מ״א א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:7:1] ע״ש מ״ג א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:9:1] ע״ש מ״א א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:9:2] מס׳ שמחות פי״ב:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:10:1] מנחות מ״ב ב׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:10:2] שם מ״ד א׳:
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:11:1] עירובין צ״ו ב':
+[Mesorat HaShas on Tractate Tzitzit 1:11:2] מנחות מ״ב ב׳:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Mitzpeh Etan/Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan.md

@@ -0,0 +1,11 @@
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 2:3:1] אחרים אומרים לא שבר משה את הלוחות כו'. בילקזט כי תסא ובהעלותך גרס ר׳מ. וכ"מ בב"ב(דף יד ע״ב):
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 2:3:2] ר׳ מאיר אומר כו׳ אשר שברת. צ״ל אחרים אומרים:
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 3:6:1] אם למדת מרב אחד אל תאמר דיו. עיין ע״ז (דף יט.):
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 4:3:1] שוב מעשה בר׳ יהודה בר' אלעאי. עי׳ כתובות (דף יז) וירושלמי פרק א' דחגיגה:
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 4:3:2] שכן קורין בכרכי הים לכלה בנאותה. עיין שבת (דף זה):
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 4:5:1] שלח וקרא לתלמידיו לר׳ אליעזר ור׳ יהושע. עי' גיטין(דף נו.):
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 8:2:1] היה ר׳ מאיר אומר הלומד תורה מרב אחד. עיין ע״ז (דף יט.):
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 8:3:1] ומניין שכשחבירו מחזירו וקורא עמו יש להן שכר טוב בעמלן. עיין שבת (דף סג.):
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 8:7:1] והוי דן את כל האדם לכף זכות מעשה בריבה אחת. שבת דקכ״ז:
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 9:2:1] שהוא אחד מהן ואלו הן אחד על הים. עיין פרק לד:
+[Mitzpeh Etan on Avot D'Rabbi Natan 12:13:1] שכל המשתמש בשם המפורש אין לו חלק לעוה״ב. עיין בסנהדרין (דף סז ע״ב)

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Nachalat Ya'akov/Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah.md

@@ -0,0 +1,171 @@
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:1:1] המקדש את האשה כו׳. הכי איתא ביבמות דף (לט) [מ] ע"ב החולץ ליבמתו הוא אסור באמה ואם אמה וכו׳ וממילא שמעינן בהמקדש את האשה שאסור בכל הני דהא דאסור בחלוצה היינו מדרבנן כמו שאסור בעריות מחמת אשתו וכ״כ הרמב״ם פ״ב מהא״ב אלא שהרמב״ם לא קחשיב רק ששה עריות. וה״ט דלא קחשיב רק הנהו שאסורין עליו עולמית ואין היתר לאיסורם ואחות אשה קחשיב בפני עצמו לפי שיש היתר לאיסורה אבל באמת הם שבעה עריות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:1:2] ולעולם אינו פוסל כו׳. להבין הלכה זו צריכין להקדים מ״ש הרמב׳׳ם פרק הנ״ל הלכה י׳ וז״ל עבר ונאף עם אחת משבע נשים אלו בין בזדון בין בשוגג אע״פ שהוא והנואפת במיתת ב״ד או בכרת לא נאסרה אשתו עליו עכ"ל. והוא מגמרא דיבמות דף צה וילפי׳ לה מקרא דכתיב בסוטה ושכב איש אותה שכיבתה אוסרתה ואין שכיבת אחותה אוסרתה. פי׳ אם בא על אחות אשתו אין אשתו אסורה עליו דסד״א דאסורה מק"ו כדאיתא התם מש"ה איצטריך אותה. עוד שם (גבי חמותה) פליגי בית שמאי ובית הלל גבי חמותו דבית שמאי סברי שכיבת חמותו אוסרת אשתו עליו ובית הלל סברי דאינה אוסרה ובמדרש ילקוט דף ר״ה מייתי בשם ספרי וז״ל אותה ולא אחותה אבא חנן אומר משום ר״א אותה ולא חמותה אותה ולא את הערוה ופירש בס׳ זית רענן ולא את הערוה היינו בת אשתו עכ״ל וא״כ ה״פ לעולם אינו פוסל את אשתו על אמה והאי על פירושא בשביל כמו לא יומתו אבות על בנים שפירושו בשביל בנים דהיינו ע״י עדות בנים והכי נמי פירושו בשביל אמה ואחותה ובתה והיינו אם בא על אחות אשתו או על אם אשתו דהיינו חמותו או על בת אשתו דהיינו בתה אפ״ה אינו פוסל את אשתו עליו ומותר עדיין באשתו. והיינו ממש כדאיתא במסכת יבמות. והא דמפרש הכא הנהו תלתא ובאמת קי״ל דע״י כל העריות אינו פוסל את אשתו עליו כדכתבתי לעיל בשם הרמב״ם. נ״ל כיון דהנהו תלתא איתא בהדיא מש״ה נקט הני אבל באמת על ידי כל העריות אין אשתו אסורה עליו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:2:1] נתארסה נתגרשה כו׳. הלכה זו כולה מוקשה ונ״ל שחסר כאן בבא אחת. דהנה בפ״ק דיבמות איכא פלוגתא במחזיר גרושתו מן האירוסין דר״י בן כיפר סבר דמותרת לראשון ודוקא מן הנשואין אסורה לחזור לו מדכתיב אשר הוטמאה וחכמים סברי אחת זו ואחת זו אסורה והא דכתיב אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה עכ״ל. ואם כן נ״ל שכצ״ל הכא נתגרשה מבעלה ונתארסה בין באונס בין ברצון אסורה לחזור לו ורבי ישמעאל אומר מן האירוסין מותר שהיה ר״י אומר כו׳. וה״פ נתגרשה מבעלה ונתארסה לשני אסורה לחזור לראשון והיינו כחכמים דאפילו במחזיר גרושתו מן הארוסין אסורה ור"י סבר כר״י בן כיפר דמן האירוסין מותר מדכתיב אשר הוטמאה וכ״ז שלא נבעלה לא קרינן בי׳ אשר הוטמאה כנ״ל ליישב הלכה זו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:3:1] כל האסורות איסור ערוה כו׳. מבואר ע״פ גמ׳ דיבמות דף צד ע״ב וז"ל כל העריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מא״א שנשאת על פי ב״ד פרש״י טעמא בא״א שנשאת ע״פ ב״ד דצריכה גט כדאמרינן בפרקין דף פ״ח גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ואם תצא ממנו בלא גט יאמרו א״א יוצאה בלא גט והדר קתני התם ר״ע מוסיף אף אשת אח ואחות אשה ואמרינן שם האי אשת אח ה"ד כגון שקידש אחיו את האשה והלך למדינת הים ושמע שמת אחיו ועמד ונשא את אשתו דאמרי אינשי הך קמא תנאי הוי בקידושין והאי שפיר נסיב. והאי אחות אשה נמי ה״ד כגון שקדש את אשה והלכה למדינת הים ושמע שמתה עמ�� ונשא אחותה דאמרי אינשי הך קמייתא תנאי הוי בקדושין והא שפיר נסיב ע״כ. ואם כן יש לומר ברייתא דהכא ס״ל נמי כר״ע וה״פ כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהן כגון שנשא בטעות אינה צריכה ממנו גט לפי שאין קדושין תופסין בהן וכ״ע ידעי דקדושי טעות הן ול״ח שיאמרו א״א יוצאה בלא גט ומש״ה א״צ ממנו גט חוץ מאחות אשתו ואשת אחיו וא״א שהללו צריכות גט לפי שיש להן היתר אחר איסורן והיינו כדפרי׳ באחות אשתו לפי שאם מתה אשתו מותר באחותה או אם נתבטלו הקדזשין שהיו על תנאי מותר באחותה וא״כ אמרי אינשי דשפיר נסיב וקדושיה קדושין ויאמרו א״א יוצאה בלא גט וכן באשת אחיו שאם קידש אחיו אשה ע״ת ולא נתקיים התנאי מותרת לאחיו כדמפרש בגמרא וא״כ נמי איכא למיחש שמא יאמרו כו' וכן בא״א שנשאת ע״פ ב״ד שיש היתר לאיסורה שאם גירשה הראשון מותרת לשני וא״כ כשיבא הבעל הראשון והיא יוצאת משני בלא גט יאמרו הראשון גרשה והשני בהיתר נשאה ויאמרו א״א יוצאה בלא גט ומש״ה צריכה ממנו גט:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:4:1] כל שהוא בלא יבוא כו׳. ביבמות דף סח איתא להאי מלתא קצת בלשון אחר והכי איתא שם ת״ר בן תשע שנים ויום אחד גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי עובד כוכבים נתין חלל ממזר שבאו על כהנת לויה וישראלית פסלן פרש״י אם בת כהן מן התרומה ולויה וישראלית להנשא לכהונה עולמית ע״כ וה״נ ה״פ כל אלו שהן בלא יבוא אם באו על בת ישראל הוולד פסול ופוסל האשה בביאתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:4:2] ובת חלל כשירה. בקדושין דף ע"ז קתני להדיא במתני׳ דבת חלל פסולה לכהונה. אלא גמ׳ דהכא ס״ל כר״י בן דוסתאי דפליג התם ואמר כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללין פרש״י כשם שבני ישראל מקוה טהרה לחללות להכשיר את בתו ממנה לכהונה. כך בנות ישראל מקוה טהרה לחללין להכשיר בתה ממנו לכהונה ויליף לה התם מקרא דכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו בעם אחד הוא דמיחל בשני עממים אינו מיחל וע"ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:5:1] כל האסורות לו כו׳. ר״ל אם בא עליהן דרך זנות מותר בקרובותיהן וכ״כ הרמב״ם פ״ב מהא״ב הלכה י״א וז״ל הבועל אשה דרך זנות לא נאסרו עליו קרובותיהן שהן שבע נשים שאמרנו אבל חכמים אסרו על מי שנאף עם אשה לישא אחת משבע קרובותיה עד שתמות. והכי מסקינן ביבמות ר״פ נושאין. וכתב עוד שם הרמב״ם פרק הנ״ל הלכה י״ג הבא על אשה ובתה דרך זנות או אשה ואחותה וכיוצא בהן ה״ז כמי שבא על שתי נשים נכריות שאין נעשין ערות זו לזו אלא בנשואין אבל לא בזנות עכ״ל הרמב״ם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:5:2] הבא על א״א מותר בבתה. מבואר ממה שכתבתי בדבור הסמוך והא דנקט לה זימנא אחריתא הא כבר קתני לעיל בכל העריות דדינא הכי ולמה פרט זימנא אחריתא גבי א״א ואפשר דמשום סיפא נקט לה שרצה ללמוד ק״ו שיהא אסור בבת א״א:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:6:1] מה אשתו שאני מותר בה. כצ"ל מה אשתי שאני מותר בה אסור בבתה כו׳ ר״ל אשתי אני מותר בה אסור בבתה דקי״ל בת אשתו אסורה. א״א שאני אסור בה אינו דין שאהיה אסור בבתה וכ״ה גי׳ הילקוט פרשת אמור וכוונת הק״ו הוא שלא יהא מותר לשום אדם לישא אשה אלא דוקא בת אלמנה או גרושה שמותר גם באמה וכ״כ בס׳ זית רענן לפרש כוונת הקושיא וע״ז השיב לו ר״ג שפיר צא ופרנס לי כה״ג שהוא אסור באלמנה ובגרושה וא״כ אפי׳ בבת אלמנה או גרושה אסור באמה ולפ״ז א׳ אפשר לכ״ג לישא אשה אע״כ דלא ילפינן להאי ק״ו. והקשה בס׳ זית רענן דמאי קושיא מכ״ג דהא אפשר לי��א יתומה שאין לה אם וא״כ לא שייך האי ק״ו שאסור באמה ותירץ כיון דכבר נאסרה עליו בחיי האם אסורה לו עולמית. ואין להקשות א״כ בכל אדם נמי נימא הכי דיהא אסור אפי׳ בבת אלמנה וגרושה שהרי קודם שנתגרשה או שנתאלמנה היתה אסורה לו וא״כ יהא אסור בבתה כיון שנאסרה עליו שעה אחת. ויש ליישב דאפשר למצוא שנתאלמנה או נתגרשה אמה כשהיתה מעוברת עם הבת וא"כ לא היתה הבת אסורה עליו אפי׳ שעה אחת. משא״כ בכ״ג שעכ״פ היתה אסורה הבת עליו שעה אחת קודם שמתה אמו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:6:2] ד״א אין דנין לעקור כו׳. בס׳ זית רענן פי׳ דה״ק מדין ק״ו אין אנו יכולין לעקור דבר מן התורה שהרי כתיב בכ״ג כי אם בתולה מעמיו יקח אשה ולפי דבריך א"א לישא אשה. אלא דלפי זה קשה מאי ד״א דהיינו תי׳ הראשון דקאמר צא ופרנס לי כה״ג אכן ראיתי במדרש ילקוט ל"ג דבר אחר אלא ה״ג שם צא ופרנס לי כה״ג ואני אפרנס לך כל ישראל אין הדין יוכל לעקור אות אחת מן התורה ולגי׳ זו א״ש ועיין בס׳ מאורי אש פ׳ וישב דרוש נחמד על מאמר בדרך חידוד התלמידים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:6:3] ונידהו ר״ג. במדרש ילקוט ל"ג ונידהו ר"ג ובאמת הדבר קשה לאומרו ואמאי נידהו הלא לא שאל רק כתלמיד לפני הרב שרוצה לעשות ק״ו ור״ג השיב לו שא״א לדון ק״ו בענין זה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:7:1] כל האסורות כו׳. נראה שט"ס הוא וכצ״ל פסלן מן הכהונה לפי שעשאה זונה והכי איתא במסכת יבמות דף סא וכ״כ בש"ע אה״ע סי׳ ו׳ בכל חייבי כריתות ומיתות ב"ד פסלן מן הכהונה לפי שעשאן זונה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:7:2] נדה אע״פ כז׳. ר"ל אם כהן בא על אשתו נדה הוולד כשר להיות מקריב ע״ג המזבח דקי״ל קדושין תופסין בנדה כדאיתא ביבמות דף מט ע״ב וא״כ אין הוולד ממזר וכ״כ בש״ע אה״ע סי׳ ו׳ בבא על הנדה לא עשאה זונה מה״ט כיון דאין הוולד ממזר: [אבל מ״ש כאן עומד ומקריב ע״ג המזבח מקורו ממ״ש ביבמות ס׳ ע״א מאלה אתה עושה חלל וא״א עושה חלל מנדה]:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:7:3] הנבעלת ממי שאינו איש כו׳ הטעם דקי״ל אין זנות לבהמה וביבמות דף נט ע״ב ילפינן לה מקרא דכתיב לא יבוא אתנן זונה ומחיר כלב כו׳ ותנן אתנן כלב ומחיר זונה מותר דכתיב גם שניהם שנים ולא ארבעה פרש״י אתנן כלב אם אמר לזונה הילך טלה זה והבעלי לכלבי מותר לגבי מזבח ומדשרי אתנן כלב ש״מ אין זנות לבהמה עכ״ל וכן האי מעשה דהכא הובא שם נמי בגמ׳ רק במקום שכתב כאן קוף כתב שם כלב כופרי וע"ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:1] אלו הן שניות. כל דיני שניות איתא במסכת יבמות דף כא ע״א אכן בגמ׳ דכאן הובא בקוצר וקשה על המעיין להבין לכן אציגה נא לפני המעיין סוגיא דיבמות ופרש״י ואפרשם אחת לאחת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:2] אם אביו ואם אמו. פרש״י אמו כתיבא וגזרו רבנן על אם אמו כדי שלא יפגע באמו וגזרו נמי באם אביו משום אם אמו ואע״ג דגזירה לגזירה הוא כדאמר לקמן משום דתרוייהו אימ׳ רבת׳ קרו להו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:3] ואשת אבי אמו ואשת אבי אביו אשת אבי אביו משום אשת אביו הכתובה ואשת אבי אמו אע״ג לאשת אבי אמו גזרה משום אשת אבי אביו. דתרווייהו אבא רבא קרו להו והלכך חדא הוא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:4] ואשת בן בנו. היינו כלת בנו דקתני ביבמות והטעם דגזרינן כלת בנו משום כלתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:5] ואשת בן בתו. היינו כלת בתו ומפרש בגמ׳ דגזרינן כלת בתו משום כלת בנו כיון דבכלת בנו איכא צד כלת דאורייתא דהיינו משום כלתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:6] ואשת אחי אביו מאמו דמן התורה ערות אחי אביך כתיב ואמרי׳ לקמן בפ׳ הבא על יבמתו דבאחי אביו מן האב קמשתעי אבל אם היה אחיו של אביו מן האם שריא וגזרו רבנן עלה משום אשת אחי אביו מן האב:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:7] ואשת אחי אמו מן האב. כגון נפתלי אחי יוכבד מאביה ונשא אשה אסורה לאהרן משום שנייה דאע״ג דאשת אחי אמו לא כתיבא גזרו בה רבנן היכא דהוא אחי אמו מן האב גזירה משום אחי אביו מן האם דהוי נמי שנייה ואיכא צד אב. אבל אם היה נפתלי אחי יוכבד מן האם ולא מן האב מיבעיא לקמן בגמרא אי גזרו בה רבנן עלה או לאו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:8] בר קפרא מוסיף כו׳. זהו כשיטת הירושלמי דקתני בהדיא הכי בשם בר קפרא אם אבי אביו ואם אבי אמו בכלל שניות אבל כל שאר שניות יש להן הפסק ואינן אסורות רק הנהו דקחשיב הכא ובהנהו תרתי נמי יש להן הפסק אלא שבר קפרא מוסיף בכל אחד דור אחד למעלה והיינו אם אבי אביו אבל אם אבי אבי אביו מותרת. אמנם בבבלי לא ס״ל הכי דאמר רב התם ארבעה נשים יש להן הפסק וכל השארי אסורין עד אברהם וע״ש. אלא גמ׳ דהכא ס״ל כשיטת הירושלמי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:9] אשת אחי אביו כו׳. לאו מדברי בר קפרא הוא אלא סתמא דגמרא קאמר לה ופשוט הוא אלא משום בתו נקט לה לאשמעי׳ דאשתו אסורה לו אבל בתו של אחי אביו מותרת לו אף שמדברי הרא״ש פ״ב דיבמות נראה שכל זה הוא לשון הירושלמי כבר כתב בספר קרבן נתנאל הא דקתני אשת אחי אביו וכו׳ לאו מירושלמי הוא אלא מפ״ק דמס׳ דרך ארץ והקשה שם על הרא״ש למה הביא תחלה דברי הירושלמי ואח״כ מסכת דרך ארץ דמתחלה הו״ל להביא מסכת ד״א. ועוד שהאמת הוא שלא נמצא כן בירושלמי דיבמות סיפא דהך מילתא אלא הכי איתא שם ב״ק מוסיף אם אבי אביו ואם אבי אמו ותו לא מידי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:10] אשת חמיו כו׳. בבבלי איתא בהדיא דמותר אפי׳ מדרבנן ולא חיישי׳ למראית העין אבל בירושלמי איתא דאסרו מפני מראית עין דמיחזי כחמותה ותוס' שם בדף כא ע״א הביאו הירושלמי אך קשה לפ״ז היו לחכמים לאסור גם אשת חתנו מה״ט. אמנם הרא״ש כתב בשם בעל הלכות דלשיטת הירושלמי באמת גם באשת חתנו אסור אבל הב״י בא״ע סי׳ ט״ו חולק עליו בזה וע״ש מלתא בטעמא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:11] ובתה מותרת לו. לכאורה משמע דקאי אבת אשת חמיו דמותרת לו וקשה דהוי אחות אשתו כדאמרינן בגמרא דיבמות [ובפשיטות י״ל דר״ל בתה מאיש אחר ולא מחמיו] וצ״ל דהכא איירי לאחר מיתת אשתו כדאמרינן התם דמה״ט לא קחשיב בת אשת חמיו לאסור דלא פסיקא ליה דהא לאחר מיתת אשתו מותרת לו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:12] בת חורגו אסורה לו. חורגו היינו בן אשתו ובתו של חורגו אסורה לו וביבמות פריך הש״ס עלה בת חורגו דאורייתא היא דכתיב את בת בנה וא״כ למה קחשיב בהדי שניות ותי׳ הש״ס התם איידי דקבעי למיתנא סיפא ואשת חורגו אומרת לו אני מותרת לך ובתי אסורה לך כו׳ תי׳ זה לא שייך הכא דהא הכא לא קתני בסיפא הכי. ובדוחק יש ליישב דהא עכ״פ קתני הכא ואשתו מותרת לו מש״ה קתני ברישא בתו אסורה לו ולאשמעי׳ אע״ג דבת חורגו אסורה מדאורייתא אפ״ה אשתו מותרת לו ולא גזרו בה רבנן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:13] וחורגו מותר באשתו ובבתה. גם זה קתני להדיא שם ביבמות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:8:14] נושא אדם אשת בן אחיו. ויש להקשות דהא כבר קתני לעיל ואחי אביו מותר באשתו והיינו אשת בן אחיו וא״כ תרתי ל״ל וכן כבר קתנ�� לעיל ואחי אמו מותר באשתו והיינו אשת בן אחותו ול"ל למיתני הכא. ובאמת כן הוא לשון הירושלמי והרא״ש גם הטור סי׳ טו הביאו כולם כלשון הזה ולא ראיתי מי שהעיר בזה. אמנם בש״ע סי׳ טו לא הביא רק סיפא דהכא נושא אדם אשת בן אחיו ואשת בן אחותו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:9:1] המחזיר גרושתו משנשאת כו׳. מלתא באפיה נפשיה היא והשתא קתני דיני יבום. והכי איתא ביבמות ר״פ יש מותרות. יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן. מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן. מותרות לאלו ולאלו. ואסורות לאלו ולאלו. אלא בגמרא דהכא לא קחשיב כסדר המשנה דיבמות גם קחשיב הכא מאי דלא קתני במתני׳ וגי׳ דהכא היא מדברי הירושלמי דיבמות אבל יש כאן כמה וכמה טעיות ואפרשם אחת לאחת. המחזיר גרושתו משנשאת צ״ל המחזיר גרושתו משנישאת אסורה לבעל ומותרת ליבם וכ״ה בירושלמי. ובאמת ביבמות דף י״א קתני כמו הכא המחזיר גרושתו משנשאת היא חולצת וצרתה מותרת ליבם. אלא כיון דהכא אתא לאשמעי׳ החילוק שבין בעל ליבם יותר ניחא כגי׳ הירושלמי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:9:2] והוא שבא על אחות חלוצתו כו׳. ט״ס הוא וכצ״ל הוא שבא על אחות חלוצתו אסורה לבעל ומותרת ליבם וכ״ה בירושלמי להדיא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:9:3] אשת כשר כו׳. נ״ל שעירבוב דברים יש כאן דהא ברישא קתני ב׳ בבות שאסורה לבעל ומותרת ליבם והשתא קחשיב אשת כשר כו׳ דמותרת לבעל ואסורה ליבם. ובסיפא קחשיב אשת פצוע דכא כו׳ שאסורה לבעל ומותרת ליבם לכן נ״ל דכאן צ״ל אשת פצוע דכא כו׳ וא״כ קחשיב כסדר ברישא ג׳ בבות דאסורות לבעל ומותרות ליבם ובסיפא תני ג׳ בבות דמותרות לבעל ואסורות ליבם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:9:4] צרת סוטה כו׳. כ"ה בירושלמי והטעם דקי״ל שסוטה היא כמו ערוה ואם כן כשהיו לראובן שתי נשים לאה ורחל ולאה נעשית סוטה ואסורה לראובן ואכתי רחל צרתה מותרת לראובן וכשמת ראובן אסורה רחל לייבם לשמעון כיון שהיתה צרת סוטה הוי כמו צרת ערוה וקי״ל דכל העריות פוטרות צרותיהן מן החליצה ומן היבום נמצא השתא דצרת סוטה מותרת לבעלה ואסורה ליבה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:9:5] ואחיו שבא על אחות כו׳. ט״ס הוא וכצ״ל ואחיו שבא על אחות גרושתו או על אחות חלוצתו מותרת לבעל ואסורה ליבם וכ״ה בירושלמי ר״פ יש מותרות וה״פ כגון ראובן נשא אחות גרושתו או אחות חלוצתו של שמעון אחיו שהיא מותרת לראובן ואח״כ מת ראובן ונטלה אשתו לפני שמעון אחיו אסורה לשמעון דהא לשמעון הוה אחות גרושתו או אחות חלוצתו וא״כ מותרת לבעל ואסורה ליבם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:9:6] בעל אשתו של פצוע דכא כז׳. תיבת בעל מיותר וכצ״ל אשתו של פצוע דכא ויש לו אח כשר כו׳ וכבר כתבתי לעיל דבבא זו שייך בתר בבא שנייה דקחשיב האסורות לבעל ומותרת ליבם ובבא דלעיל שייך הכא וכצ״ל הכא אשתו של כשר ויש לו אח פצוע דכא מותרת לבעל ואסורה ליבם ואח״כ קחשיב תלתא בבי האסורות לזה ולזה והיינו סוטה וחלוצה ואשת פצוע דכא שיש לו אח פצוע דכא בכל הני אסור לזה ולזה והטעם דכבר כתבתי לעיל דסוטה הוה כמו ערוה ומש״ה אסורה לזה ולזה וכן חלוצה אסורה על כל האחין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:10:1] הגיורת והשבויה והמשוחררת. דכל אלו הם בחזקת שנבעלו מש״ה פסולין לכהונה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:10:2] ואלמנת עיסה. היינו משפחה אחת שנתערב בה ספק חלל כל אחד מבני המשפחה ספק אם הוא אותו שנתערב בהן אם לאו ואשה שנשאת לאחד מבני אותה משפחה ומת בעלה היא קרויה אלמנת עיסה שכמו שהעיסה נלושה ומעורבת כך זאת האשה היא מעורבת בספיקות ספק אם בעלה הוא אותו ספק חלל ואפי׳ אם הוא שמא אינו חלל לפי האמת כן פי׳ הר״ע מברטנורה בפ״ח דעדיות וע׳ ברש״י בכתובות דף יד ואע״ג דבמתני׳ דעדיות קתני דאלמנת עיסה כשירה לכהונה היינו לדעת ר׳ יהושע אבל ר״ג ס״ל דפסולה לכהונה ועיין בתוס׳ כתובות דף י”ד:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:10:3] נשאו לישראל בנותיהן כשירות לכהונה. בקידושין דף עז קאמר ר"י בן דוסתאי גבי חלל הכי דבת חללה שנשאת לישראל כשירה לכהונה דס״ל בנות ישראל מקוה טהרה לחללין אבל באמת לא קי"ל הכי אלא כסתם מתני׳ דקידושין דבת חלל פסולה לכהונה וא"כ צ״ל הא דתני הכא נשאו לישראל בנותיהן כשירות לכהונה אתיא דוקא כר"י ב״ד [דבריו תמוהין מאד וע׳ בקדושין שם]:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:1] הבא על השפחה. לאו דוקא שפחה אלא אף בבא על אשת עובד כוכבים נמי חייב על כל הי״ד לאוין דקחשיב וע׳ ברש"י במסכת סנהדרין דף פ"ב:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:2] משום לא תזרע כרמך כלאים. ר״ל שמערב זרע כשר בזרע פסול והוי כמו כלאים וכן הטעם בלא תחרוש בשור וחמור וגבי לא תלבש שעטנו דבכל אלו מערב שני מינין ביחד ה״נ בבא על השפחה ועובדת כוכבים מערב זרע כשר בזרע פסול:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:3] ומשום לא תרצח. מבואר בילקוט פ׳ נשא דף רה שהנואף נכנס ע"מ שאם נתפס או יהרוג או יהרג:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:4] ומשום לא תגנוב. גם זה מפרש בילקוט וז"ל לא תגנוב שהוא גונב מקור חבירו וכה״א מים גנובים ימתקו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:5] ולא תענה. שמעידה עדות שקר ואומרת ממך אני מעוברת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:6] ולא תחמוד. ז״ל הילקוט הפסוק כולו מגיד שהנואף חומד אשת חבירו וחומד כל אשר לו כו׳ וע"ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:7] משום אשת אב משום אשת אח. הכי איתא במ"י פ׳ כי תצא דף רצב ופי׳ בזית רענן הטעם משום כשהולד גדול ומתגייר אינו יודע שהוא אביו ולפעמים נושא אשת אביו או אשת אחיו ואע"ג דלפי האמת לא מקרי אביו ואחיו דקי"ל בנך הבא מישראלית קרוי בנך אבל בנך הבא מעובדת כוכבים אינו קרוי בנך אלא בנה. אפשר לומר דרבנן גזרו עליו וכן בכל הנהו לאוין דקחשיב עד הכא כולהו אסמכתא נינהו ומדרבנן. והא דלא קאמר ג״כ משום אחותו י"ל דס״ל כמ"ד בן נח מותר באחותו לכן גבי גר לא גזרו רבנן ע׳ בסנהדרין דף נ"ח עכ״ל הזית רענן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:8] משום שפחה כו׳. בסנהדרין דף פ"ב איתא הבא על העובדת כוכבים חייב עליה משום נשג״ז נדה שפחה עובדת כוכבים זונה פרש"י אף שדם עובדת כוכבים כדם בהמה מ"מ מיאוס וחילול לקדושת השם הוא. שפחה שהיא כשפחה אצלו. עובדת כוכבים. לא תתחתן בם. והא דקתני הכא דחייב בכל הני לאוין לאו דלוקין עליהן אלא שנענש עליו וכן פרש"י שם להדיא חייב עליה כלומר נענשו בה משום כל אלו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:11:9] ער בחכמים ועונה בתלמידים. דכתיב במלאכי ב' יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה מאהלי יעקב ומגיש מנחה לה׳ צבאות ודרשינן במס׳ סנהדרין אם ת"ח הוא לא יהיה לו ער פי׳ חריף בחכמים ועונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה׳ צבאות. והא דקתני הכא כרת בידי שמים היינו מהאי קרא דיכרת ה׳ וע׳ בסנהדרין ובמסכת שבת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:12:1] והנושא אשה שאינה הוגנת כו׳. יש כאן טעות וחסרון והכי איתא במס׳ קדושין דף ע והנושא אשה שאינה הוגנת אליהו כופ��ו והקב״ה רוצעו פרש"י מלקהו תנא ועל כולם אליהו כותב והקב"ה חותם אוי לו לפוסל את זרעו ופוגם את משפחתו ולנושא אשה שאינה הוגנת לו אליהו כופתו והקב"ה רוצעו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:12:2] וכל הפוסל פסול. פרש"י כל הפוסל מגדף תמיד את המשפחות הוא עצמו פסול ואינו מדבר בשבחה לעולם. אין דרכו של פסול לדבר בשבח הבריות לעולם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:13:1] שלא תמעול בשבועות. במסכת נדרים דף כ כתב הר"ן דשבועות חמירא טפי דכתיב בהו לא ינקה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:13:2] ואל תתארח כו׳. חסר כאן בבא אחת וה"ג בנדרים אל תהי רגיל אצל ע"ה שסופך להאכילך טבלים ואל תהי רגיל אצל כהן ע"ה שסופך להאכילך תרומה והר״ן גרס תרומה טמאה וכתב דמש"ה נקט תרומה טמאה להזהיר אפי׳ כהן שלא יהא רגיל אצל כהן ע׳׳ה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:13:3] הכרת פניהם. היינו עזות שניכר בפנים וע׳ מזה במסכת כלה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 1:13:4] ובעבור תהיה כו׳. כתב הר"ן על פניכם משמע בושת פנים וכתיב בתריה לבלתי תחטאו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:1:1] כי לא לפניו כו'. והני כולהו מסתמא יש בהן חנופה ובמסכת סוטה ילפינן מקרא זה שאינן רואין פני שכינה וע״ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:2:1] האמתנין כו׳. לפי הענין נראה דכל הנהו הם בעלי זרועות וחמסנין. ובפסוק האימים לפנים ישבו בה מתרגם האמתנין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:3:1] יהי דרכם כו׳. ופסוק זה אמר דוד נגד שונאיו כדכתיב לעיל מיניה יבושו ויכלמו מבקשי נפשי כו׳ והם היו בעלי מדות הרעות הללו ועל זה אמר יהי דרכם חשך כו':
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:4:1] ומזילי הרבים. שמזלזלין רבים בפני כל ועי״ז באו לידי מחלוקת לכן יהיו כקרח ועדתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:5:1] עוצרי פירות. במסכת ב״ב גרסינן אוצרי באל"ף ופרש"י שקונין בשוק לאצרם ולמכור ביוקר וגורמין שתתייקר השער ואיכא הפסד עניים. ומפקיעי שערים. מוסיפין על השער:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:5:2] מקטיני איפה. שמוכרין במדה קטנה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:5:3] ומגדילי השקל. פרש"י נעמוס שמקבלין המעות בשקלים גדולים אבל במסכת ב״ב איתא דמגדילי השקל היינו מלוי ברבית אמנם פי' זה מתיישב על הקרא דעמוס אבל גמרא דהכא א"א לפרש כן דהא תני נמי מלוי ברבית. אע"כ צ"ל כמו שפרש״י בעמוס:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:5:4] נשבע ה׳ כו׳. ופסוק זה מכל הנהו דקחשיב לעיל מיניה כתיב לאמר מתי יעצור החודש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל כו׳ וכתיב בתריה נשבע ה' בגאון יעקב כו׳:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:6:1] המשחק בקוביא כו׳. אין הטעם שוה בכולם במשחק בקוביא ודומיהן הטעם לפי שהמעות בא לידו באיסור מש"ה לא יזכה לירש אותו ממון לבניו ולבני בניו. ובמעות הבאות ממד"ה צ״ל כדפרש״י בפסחים פרק מקום שנהגו דקחשיב ד׳ פרוטות שאין בהן ברכה וחד מינייהו מעות הבאות ממד"ה ופירש"י שמשלח ספינותיו על הים תמיד במקום סכנה ולאו כל יומא מתרחיש ניסא. גבי כהן ולוי שלוו על חלקם. היינו שלוו מן ישראל כשיפריש תרומות ומעשר שלו יזכה הוא בהן למוכרם בשביל הלוואתם והטעם דנראה ככהן המסייע בבית הגרנות ואיכא נמי קצת גזל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:8:1] ההוגים ביונים. ר"ל שמתעסקין לגדל יונים או שהוא לשון דבור שמדברין כיונים וכל זה דרך גיאות וכן כולם וכענין שנאמר קורץ בעיניו מולל ברגליו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:10:1] המשיא אשה לבנו קטן כו׳. בסנהדרין דף עו ילפינן מרישא דקרא דכתיב למען ספות הרוה את הצמאה ופרש"י זקן וילדה זאת צמאה לתשמיש וזקן שבע וכן גדולה לקטן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:10:2] והעושה טובה כו׳. בסנהדרין ל״ג ליה אלא במקום דקתני הכא והעושה טובה למי שאינו מדעת קתני התם והמחזיר אבידה לעובד כוכבים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:11:1] הגבאין והחרמין. פרש"י בב"ק דף קיג בעלי מריבה ושם לא גרס פורטין ובמקום פורטין גרסי׳ התם הרגין וכן במסכת נדרים בהדי נודרין להרגין ולחרמין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:11:2] הונך ועזבוניך כו׳. פסוק הוא ביחזקאל ויש כאן כמה טעיות וכצ"ל הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחובליך מחזיקי בדקך ועורבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך ופסוק זה מדבר הכל בנפילת צור שהיה כולו גזל וחמס:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:13:1] הנעלבין. אותן הנעלבין מיד אחרים ואינן עולבין את אחרים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:13:2] עושין מאהבה. עושין המצוה מאהבת המקום ולא ליטול שכר ולא מיראת פורענות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:16:1] האוהב את אשתו בנפשו. צ״ל כנפשו וכ״ה במסכת יבמות ובסנהדרין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:16:2] והמכבדה יותר מגופו. פי׳ מכבדה בתכשיטין נאין ופרש"י לפי דזילותא דאיתתא קשה מגברא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:16:3] סמוך לפרקו. ר"ל בעוד שהוא קטן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:17:1] והנושא בת אחותו. פירש"י גיעגועי אדם רבין על אחותו יותר מאחיו ומתוך כך נמצא מחבב את אשתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:17:2] אז תקרא כו׳. פרש"י לעיל מניה כתיב כי תראה ערום וכסיתו היינו דוחק העני ומבשרך אל תתעלם היינו אוהב שכיניו שהן כקרוביו ומקרב את קרוביו ונושא בת אחותו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:18:1] המנדין בצדק. הלשון הזה מגומגם ומצאתי בספר ר"ח דף שיג ע"א סוף שער ג׳ מפרק דרך ארץ שגרס הכי המתגיירין בצדק וגי׳ זו נכונה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:22:1] ונוחין לתשחורת. במס׳ אבות פ"ג משנה י"ב על הא דאמר רבי ישמעאל הוי קל לראש ונוח לתשחורת פירש הר"ע מברטנורה תשחורת לאדם בחור ששעריו שחורות וה"נ יש לפרש הכי שמשפיל עצמו לכל אדם אפי׳ לאדם בחור שעדיין שערות ראשו שחורות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:25:1] בשביל ד׳ דברים חמה לוקה. במסכת סוכה פרש״י לא שמעתי טעם בדבר. והמהרש"א בח"א כתב ונראה במקצת מהם יש לתת טעם כי האב״ד דומה לחמה שמאיר לכל בתורה וע״כ משה שהיה אב״ד אמרו בו פניו כפני חמה ועל נערה כו׳ דהיינו שהיה ברור לכל כשמש צעקתה ולא היה מושיע לה עכ״ל מהרש"א:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:26:1] המאורות לוקין. פי׳ חמה ולבנה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:26:2] כותבי פלסתר. שטרות מזויפין ומכתבי עמל לשום דופי על אדם לכתוב בשמו מה שלא צוה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:26:3] מגדלי בהמה דקה. מחריבין את הארץ שאינן יכולין לשומרן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:26:4] קוצצי אילנות טובים. אפילו הם שלהם שמשחיתין הן ונראין כבועטין בברכתו של הקב״ה שמשפיע טובו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:28:1] יורדין לטמיון. פרש"י שנטממין וכלין מאליהן ובמשפטים רבה כתב המ״כ שהוא לאוצר המלך:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:28:2] עושקי שכר שכיר. עושק לגמרי גוזל שכרו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:28:3] כובשי שכר. שמדחהו בלך ושוב:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:29:1] לעולם היה מתגרה כו׳. הלשון דחוק ובגמרא גרסינן הכי מותר להתגרות ברשעים בעוה"ז שנאמר עוזבי תורה כו׳ ואם לחשך אדם לומר אל תתחר במרעים אל תקנא בעושי עולה מי שלבו נוקפו אומר כך פרש"י הירא מעבירות שבידו אלא אל תתחר במרעים להיות כמרעים אל תקנא בעושי עולה להיות כעושי עולה עכ׳׳ל וכצ"ל הכא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:30:1] אין ישיבה למעלה כו׳. מכאן עד סוף הפרק הובא בילקוט ראובני פרשת נשא על פסוק ובבוא משה ואפס קצהו הוזכר במסכת חגיגה דף י"ב ובמ"י ריש יחזקאל. והמאמר הזה הוא כבוד אלהים הסתר דבר וכן אחז"ל במופלא ממך אל תדרוש לכן אקצר נפי׳ המאמר רק נ״ל ליישב למה הביא על קרא דהאזינו שמים מקרא דדוד שנאמר ישת חושך סתרו ומה בא ליישב בזה ונ׳׳ל שבא ליישב בפסוק האזינו שהוא לשון רבים ובארץ קאמר ותשמע לשון יחיד. ובאמת בילקוט פרשת האזינו הקשה קושיא זו מש"ה הביא קרא דדוד ישת חושך סתרו דשם מוכח דיש כמה וכמה מחיצות סביבות כסא ככודו מש"ה כתיב בשמים האזינו לשון רבים כנ״ל ואם שגיתי אתה ה׳ הטוב בעד יכפר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:31:1] שוכן על ערבות בשבעה כו׳. נ״ל שכצ"ל רוכב על ערבות בשביעי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 2:31:2] אין מתרחק מדבר כלום. כלומר אע״פ שערבות הוא רקיע השביעי כדאיתא כהדיא במס׳ חגיגה דף י״ב אפ״ה קרוב הוא לכל קוראיו כדמצינו שדיבר עם משה מבין שני הכרובים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:1:1] מאין הוא בא ממקום הטומאה כו׳. הוא כמו דבר אחר על מאין הוא בא ובספר ראשית חכמה ריש שער ג׳ מפרק דרך ארץ גרס בהדיא ד״א מאין הוא בא ממקום הטומאה כו׳:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:1:2] ולאובדן בגיהנם. מצאתי בספר אחד שנדפס בסוף מסכת ד"א ושם הגירסא ולדון בגיהנם והוא הנכון:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:3:1] קבוע בתוכה. [ חסר כאן ועי׳ הגירסא באדר"נ ובמס׳ כלה רבתי].
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:3:2] אם מוציא ממעיו פליטון כו׳. באדר״נ פרק י״ט הגירסא מבוררת יותר וה״ג שם ומה אם עכשיו שמוציאין ממעיו מעין סרוח כך מתגאה על הבריות אם היה מוציא מעין של שמן טוב כו':
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:4:1] פטירתו של ראב״ע. במסכת ברכות דף כ״ח גרסינן התם בשעת פטירתו של ר״א ומשמע שהיה ר״א בן הורקנוס וכן נראה מאידך יעשה דלקמן שזה מוכח להדיא במס' סנהדרין שהיה ר"א בן הורקנוס. ובאבות דר״נ פרק הנ״ל גרסינן הכי אמר ראב״ע חמשה דברים למדנו מר״א ונראה דגם הכא צ״ל הכי [וכ״ה במס׳ כלה רבתי]:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 3:5:1] חמשה דברים כו׳. מכאן עד סוף הפרק איתא באבות דר״נ פרק י״ט ושם פרשתי על נכון. רק שעדיין לא נדפס פירושי על אבות דר"נ על כן אפרש כאן כל המאמר. ואציגה פה פרש״י במס׳ סנהדרין. כדור פלוט"א מחופה עור וממולא מתוכו צמר של איל. וכן אימום שלהן של עור הי׳ כעין מנעל וממולא מתוכו שער ופיו תפור ובו היו עושין המנעלים כמו שעושין הרצענין שלנו בדפוס של עץ. הקמיע של עור וממולא מתוכו והיה תולין בצוארו לנוי (ובמס' סנהדרין לא גרסינן כסת עגולה ותפלין וגרסינן במקומן צרור המרגליות ומשקולת קטנה אלא דחד טעמא אית להו דכסת עגולה נמי ממלאין אותה בצמר רך כדי לישן עליו. וכן תפלין עשוין למלאות בהן הפרשיות) בכל אלו נחלקו ר״א וחכמים בסדר טהרות חכמים אומרים אינן מקבלין טומאה דכלי עור אינו מקבל טומאה אא"כ יש לו בית קיבול דהא איתקש לשק והני הואיל וקיבולן נעשית למלאן מלוי בתוכן עולמית לאו שמיה קיבול ור"א אומר מקבל טומאה דבית קיבול העשוי׳ למלאות שמיה קיבול ועוד נחלק�� בכדור ואימום שנקרעו ונראה חלל שלהן דמודו רבנן דמקבלין טומאה דהא איכא בית קיבול ופליגי לענין טבילה שחכ״א מה שבתוכו חוצץ ורא״א אינו חוצץ דכולהו חד כלי הוא. ובשעת פטירתו היו רוצין לידע אם חזר בו. וע״ז אמר להן שהן טמאין אפילו כשהן שלימין והטומאה נוגעת מבחוץ. ומטבילין אותן במשהן. ובמסכת סנהדרין גרסינן וטהרתן במה שהן ופרש״י שמטבילין אותן כמות שהן והמילוי אינו חוצץ ועומד אני בדברי ואיני חוזר מהן ופליגי על החכמים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:1] מעשה ברשב״א כו׳. במס׳ תענית דף כ׳ כתבו תוספות דבמס׳ ד״א איתא דהאי אדם אחד היה אליהו והי׳ מתכוין להוכיחו שלא יהא רגיל לעשות כן אמנם בספרים שלנו לא נמצא כן ואפשר שכן הי׳ גירסתם הכא וכן משמע מפרש"י שם שכתב יש ספרים דגרסי אליהו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:1:2] נענתי לך. בפ׳ תפלת השחר גבי מעשה דר״ג ור״י פרש״י על נענתי לך דברתי למולך יותר מדאי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:2:1] וחכם והרב. כלומר או חכם או רב ביניהן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:2:2] ויאמר ה׳ אם נא כו׳ נ״ל הגירסא הכתובה בגליון הגמרא דיליף מקרא דויכל לדבר אתו היא עיקר וכן איתא במדרש ילקוט פרשה לך לך. ויכל לדבר אתו תני הנפטר מחבירו בין קטן בין גדול צריך ליטול ממנו רשות ממי אתה למד מאברהם פעם אחד היה אברהם מדבר עם הקב״ה באו מלאכי השרת לדבר עמו אמר להן נפטר מן השכינה שהיא גדולה מכם תחלה ואח״כ אני מדבר עמכם כיון שדבר כל צרכיו אמר לפניו רבש״ע צריך אני לדבר למלאכים א״ל הפטר בשלום הה״ד ויעל אלהים מעל אברהם עכ״ל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:2:3] אבל לוט מה אמר כו׳. והיינו כפרש״י בחומש פרשת וירא שנדמו לאברהם כערביים המשתחוים לעפר רגליהם לפיכך הקדים רחיצה ללינה שלא להכניס ע"ז לביתו אבל לוט לא הקפיד לפיכך הקדים לינה לרחיצה והאחרים דהכא סברי שגם לוט הקפיד אלא שחשש פן יעלילו עליו אנשי סדום וזהו נמי כפרש״י פרשת וירא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 4:3:1] גדול מרבו או כו'. הלשון דחוק ונ״ל שכצ"ל בין שהוא גדול או קטן וכמו שהבאתי לעיל בשם מ״י:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 5:1:1] וילמדו כל אדם ד"א כו׳. גם הכא יותר ניחא הגירסא הכתובה על גליון הגמ׳ וכמ״ש לעיל בפרק הקודם בשם מדרש ילקוט כן צ״ל כאן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 5:3:1] נמצא מבזה את ר״ג לפי שהשוה כבודו של ר״ג לשאר חכמים ואין זה כבודו של ר״ג שהי׳ נשיא לכן התחכם לומר לחכמי ישראל ולר״ג בראש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:1:1] והיו נודרין בתורה כו׳. והטור או"ח סימן ק״ע גרס הכי והיו נודרין ומבדין. ולע״ד נראה דהך גירסא הנוספת כאן היא כתובה ע"פ מ״ש בספר מעדני יו"ט פרק כל הבשר [בלחם חמודות] סימן צ״ב וע״ש. והקשה עוד שם וז״ל מנ"ל הא דכל שיאמר לו בעה״ב יעשה דממעשה דר' שמעון לא שמענו אלא שהלקו אותם על שעברו את נדרם. וצ"ל דמכיון שיוכל לבוא לידי מלקות אם יסרב שאם יפצר עליו בעה״ב אפשר שידור ואעפ״כ יאכל כמעשה שהי׳ הלכך למדו ד"א שלא יסרב כלל אלא כל שיגזור עליו בעה״ב יעשה ואז לא יבוא לכלל מה שבאו אותן האנשים עכ״ל.
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:2:1] קפדן בתוך סעודתו. ר״ל לדקדק שלא יתנו לעניים מהסעודה וכדמייתי עלה מעובדא דהלל הזקן שלא הקפיד על אשתו שנתנה כל הסעודה לעני אחד והי׳ הוא צריך להמתין כ״כ בספר מעדני יו״ט פרק כ״ה סימן הנ"ל וכתב עוד נראה פי׳ אמר כמשמעו שלא יהא קפדן ורגזן בתוך סעודתו כי האורחים ובני בית מתביישי�� אז לאכול כי יחושו פן יתרגז ויקפיד על אכילתם וכ״כ בלבוש סימן ק״ע:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:1] מניחין פאה ממעשה אלפס כו׳. ואין להקשות מהא דאיתא במס׳ עירובין אין משיירין פאה באלפס אבל משיירין פאה בקערה. דלפרש״י שם לק״מ דרש״י פי׳ הכי אין משיירין פאה באלפס כשהשמש מערה מן האלפס לתוך הקערה אין דרך להניח באלפס כלום לצרכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש והוא מאכל שמש עכ"ל. וא״כ הא דקתני הכא מניחין פאה ממעשה אלפס קאי על בני הסעודה שהם מניחין מחלקם בקערה והא דקתני התם אין משיירין פאה באלפס קאי על השמש שלא ישייר באלפס לצרכו. ואחרי כתבי זאת מצאתי במעי״ט פ׳ הנ״ל שפירש כן והוסיף שם לומר מלתא בטעמא וז״ל ויראה לי לפרש גירסת הברייתא דד״א מניחין פאה ממעשה אלפס אצל לא באלפס עצמה אלא בקערה הואיל ומעשה אלפס רב הוא מניחין הימנה ע״י הקערה ואין מניחין ממעשה קדרה אפי׳ בקערה הואיל ומעשה קדרה מעט אין נותנין בכל קערה וקערה ג״כ אלא מעט עכ׳׳ל בתוס׳ במס׳ עירובין הביאו בשם מס' ד"א איפכא ממ״ש כאן וכבר הגיה שם המהרש״ל וע׳ בטא״ח סי׳ ק"ע:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:2] הקדיחתו מלח. נתנה בו מלח יותר מדאי מלשון אש קדחה באפי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:3] מעתה אם סעדת כו׳. הגירסא יותר מבוררת במס׳ עירובין וה״ג שם אמרה לו היה לך למשוך ידך מן הפת אמרה לו רבי שמא לא הנחת פאה בראשונים לא כך אמרו חכמים אין משיירין פאה באלפס אבל משיירין פאה בקערה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:4] אם זו היא דרך כו׳. בעירובין גרסינן הכי אמרה לו ליסטים שכמותך כבשוהו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:5] ארוכה וקצרה. פרש״י ארוכה שמאריך הדרך וקצרה שמוצא מבוא העיר פנוי לכנוס:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:6] כיון שהגיע כו׳. כצ"ל הלך בקצרה וארוכה כיון שהגיע לחומה של עיר כו׳ וכ״ה במס׳ עירובין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:3:7] לא כך אמרת לי כו'. ובעירובין גרסי׳ הכי אמרתי לו בני הלא אמרת לי שהוא קצרה א״ל ולא אמרתי לך ארוכה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:4:1] מדבר שקר תרחק. ויש להקשות לב"ה מאי השיב על קושית ב"ש איך יאמר שקר וכתב המהרש״א בח׳׳א במס׳ כתובות דף י״ז דה״ק ב"ה כשם שאתם מודים כשלקח אדם מקח רע בשוק אפ״ה ישבחנו בעיניו ואין זה דבר שקר דמסתמא כיון שלקח בעיניו הוא מקח טוב כך הכא כיון דקי״ל אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה וא״כ מסתמא ראה מומין שבה וסבר וקיבל לפי שמצאה חן בעיניו ובעיניו חשובה נאה וחסודה וא״כ אין שקר במה שאמר כלה נאה וחסודה וב״ש לית ליה האי סברא ומוטב שיאמר סתם ולא ישבחנה ולא יגנה אותה וע׳׳ש בתוס' מס' כתובות [ועי׳ בגמ׳ דמס׳ כלה רבתי פרק כיצד מרקדין]:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:1] ולא יפרוס אדם את המטה כו׳. ט״ס הוא וכצ׳ל לא יפרוס אדם את המוציא במקום הרך אלא במקום הקשה וכ"כ הב"י בסימן קס״ז בהדיא בשם מס׳ ד"א וכ״כ הטור שם וז״ל ויבצע ממקום היפה שבפת במקום שנאפה היטב והוא מבואר במס׳ סנהדרין דף ק״ב דבעי למישריה המוציא מהיכא דקדים בשולי וע״ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:2] ולא יאחז אדם בביצה פרוסה כו׳. כצ״ל לא יאחז אדם כביצה פרוסה בידיו והטור העתיק בסימן ק״ע לא יאכל אדם פרוסה כביצה וכתב הב"י לפי לשון הברייתא דמס׳ ד״א משמע שאם אחזה אע״פ שאינו אוכל אלא קצת ממנה נקרא רעבתן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:3] ה״ז רעבתן וגרגרן. בקצת ספרים גרס כאן רק ה״ז רעבתן ולקמן גבי השותה כוסו בבת אחת גרסינן רק ה״ז גרגרן אכן בלבוש סימן ק״ע כתב ליישב דמצינו גרגרן במקום רעבתן גבי מתנות כהונה [יומא לט וש״מ] הצנועין מושכין את ידיהם והגרגרנין נוטלין ע״כ:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:4] אלא מעליו. פי׳ בצד העלין וכ"ה במס' ביצה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 6:5:5] ולא ישתה ב׳ כוסות ויברך כו׳. בסוף פרק שלשה שאכלו ל״ג מפני שנראה כגרגרן אלא ה״ג שם אין מברכין על כוס של פורענות מאי היא כוס שני ופרש״י משום זוגות וסיים שם בגמרא משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל והאי לא מתקן וכתב הרא"ש פי׳ אם שתה ב׳ כוסות לא יברך על השלישי שנאמר הכון וכיון ששתה זוגות לא קרינן ביה הכון לפי שאין דעתו מיושבת עליו שירא שמא יוזק. וכתב המ״י ליישב גי׳ דהכא דקתני מפני שנראה כגרגרן דקי״ל [פסחים קי:] מאן דקפיד קפדינן ואתא ברייתא דהכא לאשמעי׳ אפי בגברא דלא קפיד אפ״ה לא יעשה כן גזירה מפני הרואים שמא יאמרו שהוא גברא קפדנא ומפני גרגרנתו לא היה יכול לעמוד עצמו שלא ישתה זוגות וע׳ש יותר וע׳ עוד בלבוש סי׳ ק״ע ובט"ז שם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:2:1] מעשה בר״ע כו׳. הלשון מגומגם קצת אבל הטור בסי׳ ק״ע הביא בביאור יותר וה״ג שם מעשה בר״ע שעשה משתה לתלמידים הביאו לפניהם שני תבשילין אחד חי ואחד מבושל בתחלה הביאו לפניהם קלח של כרוב בא הפקח שבהם אחז הקלח בידו ותלשו ולא בא אחריו משך ידיו הימנו ואכל הפת לבדו הטפש שבהם אחז הקלח בב׳ ידיו. (ובס״א גרסי׳ ונשכו בשיניו) א״ל ר"ע לא כי הנח עקבך עליו בתוך הקערה ותלש בו עכ״ל [וע׳ בהגר"א א״ח סי׳ ק״ע ס"ק י׳]:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:2:2] לא עשיתי לכם כל כך. כצ״ל לא עשיתי לכם כך:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:4:1] חמין רובן קשה. במס׳ גיטין קחשיב כמה דברים שרובן קשה ומיעוטן יפה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:1] הנכנם לבה״כ. במס׳ ברכות מחלק הש״ס בין יהודה לגליל דדוקא ביהודה לא יפנה בין מזרח למערב אבל בגליל הוי איפכא ור״ע ס׳׳ל שם דאף בח״ל אסור וגמרא דהכא ס״ל כר״ע וע׳ בא״ח סי׳ ג׳ בב"י שהאריך בזה מאד:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:2] ולא יפרע. כלומר שלא יגלה עצמו עד שישב וכ״כ בהדיא בטא״ח סי׳ ג':
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:3] רי״א מפני שכותב בה. כצ״ל מפני שכותב בה וכ״ה בהדיא במס׳ ברכות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 7:6:4] שמראה בה טעמי תורה. פרש״י נגינות טעמי מקרא של תנ"ך בין בניקוד של ספר בין בהגבהת קול ובצלצל נעימות הנגינה כו׳:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:1:1] אבל בכוס שביהודה כו׳. אפשר שכוס שביהודה היה גדול יותר מכוס שבגליל מש״ה מותר לשהות כמו שירצה ולא נתנו בו שיעור:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:2:1] אפסחתי׳ למפלא שלהן. בין לגי׳ שבפנים ובין לגי׳ שבגליון אין לו הבנה כלל. ובטא״ח סי׳ ק"ע כתב בזה״ל לא יאמר אדם לחבירו בא ואכול מה שהאכלתני ובירושלים היו הופכין עכ״ל וכתב עליו הב״י דבמס׳ ד"א גרסינן הכי ובירושלים היו הופכין אכסניא לנשואין. ונ"ל דה"פ לא יאמר לחבירו בא כו׳ דאיכא למיחש שמא הראשון האכילו מועט וזה מאכילו מאכל מרובה ואע׳׳פ שאין מתכוין לכך מ״מ מחזי כריבית והיינו דקתני מפני שהוא דרך הריבית כלומר דרך ריבית הוא אבל לא ריבית גמור ובתר הכי קתני ובירושלים היו הופכין אכסניא לנשואין כלומר בירושלים לא היו חוששין לכך ואדם שהאכיל את חבירו באכסניא היה הלה פורע לו ומאכילו בסעודת נשואין אע״פ שסעודת נשואין מרובה יותר מסעודת אכסניא לא הוי חיישי ��דרך ריבית עכ״ל הב"י וע"ש פי׳ אחר ובס׳ מ״י פ׳ כל הבשר ומדרש איכה אלפא ביתא תלתאי הביא המ"כ בשם הירושלמי עוד פירושים שונים יע״ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:3:1] מעשה באדם אחד כו׳.  הלשון מגומגם ובמס׳ חולין גרסי׳ הכא ומעשה באדם אחד ששיגר לחבירו חבית של יין ושמן צף על פיה והלך וזימן עליה אורחים ונכנסו מצאה שהיא של יין וחנק את עצמו ופרש״י לפי שהיה שמן צף על פיה סבור שהיא מליאה שמן וזימן עליה אורחין ובטוח שיש לו שמן הרבה לצרכם וכשראה שהיא של יין ולא היה לו מה להאכילם חנק עצמו מפני הבושה עכ״ל והיינו דקתני הכא שזה דרך המיתה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:4:1] טול שמן מפך ריקן. ר"ל לפי שיודע בו שלא יסוך שמן מש״ה אומר לו לסוך אע"פ שאין בו שמן ואינו עושה כן רק לגנוב דעתו מש״ה אסור כדמפרש מפני שמהנהו טוב חנם כלומר שחבירו מחזיק לו טובה על כך בחנם ואסור משום גניבת דעת וכן בכל הנך דקתני לקמן אסור משום גניבת דעת וכ"ה במס' חולין פ׳ גיד הנשה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 8:6:1] שמשביח טעותו של מוכר. במס׳ ב״מ גרסי׳ הכי לא יאמר אדם בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח ע"כ אבל הא דקתני הכא מפני שמשביח טעותו של מוכר לא גרסי׳ התם וכן בס׳ אגודה הביא הך ברייתא בשם מס׳ ד"א ולא גרס הכי אלא בגמרא מפרש הטעם דהוי אונאת דברים וראיתי בספר קטן שנדפס בסופו מס׳ ד"א והתם גרסי' הכי מפני שמשביח דעתו של מוכר וזהו נ״ל גי׳ נכונה ומסכים למס׳ ב"מ ר״ל דהוי אונאת דברים שהמוכר מהנה עצמו בדעתו שימכור חפץ זה ובאמת אין דעתו ללוקחו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:1] לא יפרוס כו׳. שמא יפלו הפרורין בקערה ויש בני אדם אניני דעת המקפידין על זה כ"כ בלבוש סי׳ ק"ע:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:2] אבל מקנח אדם כו׳. כצ"ל אבל מקנח אדם קערה בפרוסה כ"כ בש׳׳ע סי׳ ק"ע והטעם שעל זה אין מקפידין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:3] ולא יניח אדם כו׳. הלשון מגומגם ואריכות דברים וגי׳ הנכונה היא כמ׳ש נש"ע וכן לא ילקט אדם פרורין ויניחם ע״ג השלחן כצ״ל גם בזה הטעם כמ"ש לעיל שיש אניני דעת שנפשו קצה בזה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:4] ולא ישתה מן הכוס כו׳. כתב הלבוש דהיינו סכנת נפשות שמא חבירו הוא מן אניני דעת ולא יוכל לשתות ממה ששתה חבירו או אפי׳ מן הכלי ששתה חבירו ומתוך הבושה שאינו רוצה לסרב בו הוא שותה ויבא לידי סכנה וע׳ במ"י פ׳ כל הבשר שמפרש בענין אחר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:1:5] ומעשה בר"ע כו׳. במעשה הזאת יש בו כמה גמגומים ואין המשך וחיבור לכל הדברים אבל ראיתי בספר ראשית חכמה פרק ד״א ריש שער ג׳ וז"ל מעשה בר״ע שהיה לו אכסניא אצל אדם אחד נתן לו הכוס אחר שטעמו א״ל ר״ע שותהו נתן לו כוס אחר שטעמו א״ל שותהו א״ל בן עזאי עד מתי אתה נותן כוסות מוטעמים לר"ע ע"כ וגי׳ זו ניחא דמביא ראיה שלא ישתה מן הכוס קודם שיתננו לחבירו ולפי שאותו אכסניא היה טועם כל פעם הכוס קודם שנתנו לר״ע לכן א״ל ר"ע שותהו ולא קיבל ממנו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:2:1] שאתה נכוה בפושרין. ר"ל שתבין ברמז מועט ואתה לא הבנת אפי׳ ברמז גדול שבכוון לקחתי אותה פרוסה שאסור לסמוך הקערה בפרוסה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:2:2] ולא ישתה אדם כוסו כו׳. שאין זה כבוד להעמיד כלי ריק על השולחן וכ״כ בלבוש סי׳ ק״ע:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:3:1] חמשה דברים א״ר כו׳. הגי׳ משובשת אכן במס׳ ברכות גרסי׳ הכי ד׳ דברים נאמרו בפת אין מניחין בשר חי על הפת ואין זורקין את הפת ואי�� מעבירין כוס מלא על הפת ואין סומכין הקערה בפת ע״כ וכצ״ל הכא ובכולהו הטעם משום ביזוי אוכלין אין מניחין בשר חי על הפת שעי״כ נמאס הפת מלאכול ואין מעבירין עליו כוס מלא שמא ישפוך מן הכוס על הפת וימאס לאכול ואין סומכין הקערה בפת שמא ישפוך מן הקערה על הפת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:3:2] ואין יושבין כו' שמשביחין את האוכלין. ט״ס הוא וכצ״ל שמבזה את האוכלין והכי איתא במס' סופרים פ״ג ובש״ע א״ח סי׳ קע"א:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:3:3] שמא יארע דבר קלקלה. פי' בלבוש שמא יארע דבר קלקלה שיפסיד שום מאכל ויצטרכו אותו חלק לפני המסובין מש״ה לא יתן חלקו לשמש עד גמר סעודה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 9:4:1] אין רשאין. לפי שהבע״ב מקפיד על זה שחושש שלא יספיק לאורחים שזימן מה שהכין הוא לסעודתו ולבני ביתו אינו חושש ליתן להם לחם צר ומים לחץ בשביל כבוד האורחים ומתוך ההקפדה זו יבוא לידי ריב ומצה עם בני ביתו ויכה אותם וכן היה מעשה כדמייתי הכא כ״כ בלבוש סי׳ ק"ע:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:1:1] ותצילני מזו ומכיוצא בה כו׳. ר״ל מן האור הזה ומן כיוצא בה לפי שבימיהם היה ניסק המרחץ והאור עובר תחתיו ובירושלמי פ׳ הרואה גרסי' בהדיא ותצילני מן האור הזה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:1:2] פרקסו התחתונה. בערוך מפרש שהוא לבוש התחתון וע׳ מ״ש מזה במס׳ שמחות פ' ט':
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:1:3] וכן לענין תפילין. איפכא ה"ל למימר ברישא ה"ל לאשמעי׳ גבי תפילין והדר הל״ל וכן לענין חליצת המנעלים והכי איתא במסכת שבת דילפי׳ קשירת וחליצת מנעלים מתפילין ובתפילין ילפי׳ מקרא דכתיב והיו לאות על ידך והדר ולטוטפות בין עיניך וכשהוא חולץ חולץ ש״ר תחלה דכתיב ולטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:1] אינו מתעמל כו׳  במסכת שבת דף קמ״ז איתא הכי סכין ומשמשין בבני מעים אבל לא מתעמלין ולא מתגררין פרש״י סכין שמן בשבת ומשמשין ביד על הגוף להנאה בשבת אבל לא מתעמלין לשפשף בכח ולא מתגררין במגירה דהוי עובדא דחול והרמב״ם פכ״א מהל' שבת כתב שעושה כן כדי ליגע ולהזיע ודבר זה אסור בשבת ע״כ. ועפ"ז נראה דגרסי הכא אינו מתעמל ואינו מתגרר. אבל יש לדקדק למה יהא אסור בשלמא במתני׳ מיירי בשבת אבל ברייתא דהכא דוחק לומר דמיירי בשבת הא סתמא קאמר משמע אפי' בחול ולמה יהא אסור ואדרבה מדברי הרמב״ם בהלכות דעות כתב שהיו עושין כן במרחץ כדי להזיע. ואפשר דכוונת הברייתא דהכא לומר שלא יעשה כן בפני כל אלא בחדר הפנימי.
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:2] ואינו משתבר על השיש. גירסא דהכא אין לה שחר ובס׳ אגודה גרס ואינו משתין על השיש וגם לגירסת האגודה צריכין להבין מאי טעמא ונ״ל דכוונת הברייתא שלא ישתין במקום שעומד על השיש לעיני כל שזהו מעשה בהמה אלא אע״פ שהוא עומד במרחץ ילך באחד הזויות וישתין מים והא דקתני בתר הכי מעשה ברשב״ג כו׳ ה״פ אע״פ שהיה חלש והיה קשה לו לילך ממקומו למקום מוצנע אפ״ה חלפו לו מן השיש ר״ל הוליכו אותו מן השיש ולא קבל כלומר שלא קבל מעבדיו להשתין על השיש ובאגודה לא גרס כלל הך מעשה דרשב״ג:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:3] וי״א פסול לעדות. זהו לא קאי רק על האוכל בשוק והכי איתא בהדיא בקדושין וקי״ל הלכה כי״א וכן פסק הרמב״ם פי״א מהלכות עדות ובש"ע ח״מ סי׳ ל״ד:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:4] בית הכסא כו׳. בספר אגודה גרס הכי בית הכסא נותן מקום זה שיוצא לזה שנכנס בית המרחץ נותן מקום זה שנכנס לזה שיוצא וכצ״ל הכי ונ״ל לפרש דה"פ אם בא אחד לבה"כ ומצא שם אדם אחד שיושב בתוכו אותו שיושב צריך למהר עצמו כדי ליתן מקום לזה שנכנס לפי שאיסור הוא לעצור הנקבים גם יוכל לבוא לידי סכנה ובבית המרחץ הוי איפכא זהו שנכנס אל ימהר וימתין עד שגמר זה כל מעשה הרחיצה להשתטף עצמו תחלה בפושרין ואח״כ בצונן לפי שאם יצא ועדיין הוא מזיעה סכנה היא לאדם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:2:5] ולא ירוק. לפי שהיה המרחץ מרוצף באבני שיש כדמשמע לעיל ואם ירוק עליו נוח לאדם לחלוק וליפול על האבנים והיינו הסכנה. ובפני חבירו אסור בכל מקום לרוק:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:3:1] ושל בית המרחץ כו׳. ר׳׳ל אם צריך הוא לומר הלכה כדי לפרושי מאיסורא מותר לאומרו בבית הכסא ובית המרחץ אע״ג דקי״ל אסור לאומרו דברים של קודש בבית המרחץ אבל כשצריך לומר לאפרושי מאיסורא מותר כדאיתא במסכת שבת גבי ר״מ שהיה רבי אומר לו כמה דינים שאין סכין ואין מדיחין בשבת בנית המרחץ [וע׳ ירושלמי פ״ג דשבת ופ״ג דע״ז ובהגר״א א״ח סי׳ פ״ה]:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:3:2] אין שואל ומשיב במקום כו׳. כל הלכה זו עד ואל יניח כולו משובשת ובמסכת שבת גרסי׳ הכי מקום שבני אדם עומדין לבושין יש מקרא ותפלה ואצ״ל שאילת שלום כו׳ מקום שב״א עומדין ערומין ולבושין יש שם שאילת שלום ואין שם מקרא ותפלה כו׳ מקום שב״א עומדין ערומים אין שם שאילת שלום ואצ״ל מקרא ותפלה ופרש״י מרחצאות שלהן ג' חדרים היו לו פנימי להזיע ולשתטף ושם עומדים ערומים אמצעי שיורד לתוכו מן המרחץ ערום ולובש חלוקו והיינו עומדים ערומים ולבושים ואח״כ יוצא לחיצון וגומר לבישתו ונח שם וזהו עומדין לבושין עכ״ל ונ״ל שכצ״ל הכא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:3:3] ולא ישאל אדם שלום כו׳. לא ידעתי מהו הסכנה ונ״ל שט״ס הוא וכצ״ל מפני ששמו של הקב״ה שלום כדאיתא בהדיא במסכת שבת דף יו״ד:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:4:1] דרוס ידך עלי כו׳. כל הלכה זו לא ידעתי לפרשה ובס׳ אגודה ובס׳ ר״ח פ׳ ד״א מביא נמי רוב דברי פרק זה והלכה זו לא גרס ליה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:4:2] והקורא שתי פעמים. נ״ל שכצ״ל והרוחץ שתי פעמים [אבל במס' כלה רבתי הגירסא הקורא שמע]:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 10:5:1] המתכסה בטלית כו'. ר״ל ששוהה שם אחר שהוא לבוש ועומד במקום שמזיע גוזל הרבים וכמ״ש הרמב״ם פ״ג מהלכות דעות אחר שיזיע גופו ישתטף ויצא וא״כ זהו העומד אחר שהוא לבוש במקום שמזיע גוזל הרבים שהיה אפשר ליכנס אחר במקום המזיע והוא מונע אותו שלא להנאתו מש״ה גוזל את הרבים. וכן הטעם הרוחץ בצונן ומשתטף בפושרין לפי שדרכן היה לרחוץ בפושרין ואח״כ בפושרין מן הפושרין עד שירחץ בצונן כמ״ש הרמב״ם בהלכות דיעות ואז הוא רפואה לאדם אבל זהו שרוחץ תחלה בצונן ואח״כ משתטף בפושרין ואין לו בהם הנאה ומכלה המים הפושרין שלא להנאתו ומפסיד אותן הוי גוזל הרבים ואיידי דתני הכא גוזל הרבים מפרש מאי תקנתו של גוזל הרבים שיחפור בורות שיחין ומערות והטעם כדאיתא במסכת ביצה כדי שיהיו רבים נהנין מהן ואפשר שגם הנגזל יהנה ממנו והוי כמשיב את הגזילה לבעליהן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:1:1] לא יפחות משנים. פי׳ עד שישמע שני תרנגולים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:1:2] מי נתן לשכוי בינה. ומפרש הרא״ש והטור סי׳ מ״ו וז״ל פי׳ הלב נקרא שכוי בלשון המקרא והלב הוא המבין וע״י הבינה אדם מבחין בין יום לילה ומפני שהתרנגול מבין וגם בערבי קורין לתרנגול שכוי תקנו ברכה זו לאומרה בשמיעת קול התרנגול:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:2:1] אדם הבא מן הדרך כו׳. ט״ס יש כאן וכצ״ל אדם הבא מן הדרך ונתייגע הקיז דם ונכנס למרחץ ושתה ונשתכר וישן ע״ג קרקע ושימש מטתו דמו בראשו וכ״ה במס' גיטין ומפרש שם ר׳ יוחנן והוא שעשאן כסדרן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:5:1] ובידו אחת. פירוש אם שותה בפיו או בידו אחת דהיינו שממהר לשתות ואינו בודק תחלה ויש לחוש לנימא דהיינו תולעת שבמים ובמסכת ע״ז קרי ליה עלוקה וכ״ה בהדיא שם מפני סכנת עלוקה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:5:2] הנימא שירא. נ״ל שכצ״ל הנימא שורה ר״ל הנימא דהיינו תולעת בתוך המים שורה במים ואיכא סכנתא ובמסכת ע״ז קתני נמי הבולע נימא של מים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:7:1] כותבי ספרים כו׳. הטעם מבואר במסכת פסחים כ״ד תעניות יתבו אנשי כה״ג עליהן שלא יתעשרו שאם יתעשרו אין כותבין וקאמר נמי שם שאין רואין סימן ברכה ופרש״י מטעם דלעיל שאם יתעשרו לא היו כותבין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:8:1] המשתכר בקנים כו׳. משום דנפחן גדול שלטא בי' עינא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:10:1] ות״ח יושבין תחת הזית כו׳ אין הבנה לדברים הללו ובפ' מקום שנהגו איתא מקום שנהגו לעשות מלאכה בט״ב עושין כו׳ ובכל מקום ת״ח בטלים ובמסכת תענית איתא נמי כל העושה מלאכה בט״ב אינו רואה סימן ברכה אבל מכל מה שאיתא הכא לא הוזכר מידי ובדוחק נ׳׳ל לומר דהאי מפני הסכנה צ״ל מפני היסח הדעת וה״פ דת״ח יושב תחת הזית או על שלחנו בטל מפני היסח הדעת כלומר שלא יסיחו דעתן מן האבילות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:10:2] קוצצי אילנות. פרש״י שקוצצין אילנות טובים למוכרן לעצים והכל תמהין ומליזין עליהן ומתוך כך עין שולטת בהן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:10:3] ומגדלי בהמה. כלומר מגדלי בהמה דקה שכל העם צועקין עליהם לפי שהולכין בשדות אחרים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:10:4] ותגרי סימטא. פי׳ אותן שמוכרין בשוק והעין שולטת בהן מש״ה בכל אלו אינו רואה סימן ברכה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:12:1] הנותן את הקץ. ר״ל המחשב הקץ וכדאמרי׳ בפ׳ חלק (סנהדרין דף צ״ז) תפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:13:1] בית המדרש בעירו כו׳. נ״ל בתחלה צ״ל בית הכנסת כגירסא הכתובה בגליון וה״ק כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס לתוכה חייב מיתה והדר קאמר בית המדרש שיש בו אלף אלפים כו׳ על אחת כמה וכמה והא דקתני הכא אלף אלפים ורבוא רבבות מצות לכאורה קשה דהא אי אפשר לקיים יותר מתרי"ג מצות. ונ״ל ליישב ע״פ דאיתא במסכת סוטה פ׳ אלו נאמרין כמה בריתות נאמרו לישראל ומסיק למ״ד כל אחד נעשה ערב לחבירו א״כ לכ״א נאמרו ת"ר אלף בריתות וא״כ י״ל דלזה כיוונו חז״ל כאן דע״י הלימוד יש בכל אחד כמה בריתות והיינו כמו מצות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:13:2] תלמיד בעירו. ר״ל ת״ח ואינו משמשו ללמוד ממנו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:14:1] וקובעו לאחוריו. כצ״ל וכובעו לאחוריו לפי שזה מדרך גסות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:14:2] יצאו אנשים כו'. לא ידעתי האיך מוכח מהכא דמי שיש בו גסות הרוח הוי כאלו עע״ז ונ״ל שחסר כאן בבא אחת וכצ״ל וכל המעלים עצמו מן הצדקה כאילו עע"כ כתיב הכא השמר פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מה להלן ע״כ אף כאן ע״כ והכי איתא להדיא במסכת ב״ב דף יו"ד ובמסכת כתובות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:15:1] המתהפך משנתו כו׳. במס׳ ברכות גרסי׳ הכי כי פתח עינא לימא פוקח עורים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Derekh Eretz Rabbah 11:16:1] התכבדו מכובדים. פרש״י במסכת ברכות אל המלאכים המלווים אותו אומר כן שנאמר כי מלאכיו יצוה לך:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Nachalat Ya'akov/Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim.md

@@ -0,0 +1,66 @@
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:1:1] הרוצה להתגייר אין מקבלין אותו מיד אומרים לו כו׳. כל זה מבואר במסכת יבמות דף מ"ז ע"א. ת"ר גר שבא להתגייר בזה׳׳ז אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שאומה ישראל בזה"ז דווים דחופים וסחופים ומטורפין ויסורין באין עליהן ע"כ פרש"י סחופים שפלים וכפויין כמו סחופי כסא כפי׳ הכלי וכ"כ הטור בי׳׳ד סימן רס"ח וכ"כ הרמב"ם פי"ז מהא"ב. והטעם שאומרים לו מה ראית להתגייר מפרש שם בגמרא משום דאי פריש נפרוש דא"ר חלבו קשים גרים לישראל כספחת. והב"י בסי' רס"ח הביא בשם הסמ"ג טעם אחר כדי שלא יאמר לאחר מכאן אלו הייתי יודע עונשן של מצות לא הייתי מתגייר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:1:2] ונהרגין על המילה ועל הטבילה כו׳. מבואר בכמה מקומות בש"ס שהמלכות גזרו על המילה ועל טבילה ועל שומרי שבת כדאיתא במס׳ שבת [דף קל] ובמס' מעילה [דף יז ובר"ה דף יט] וכן איתא במד"ר פרשת אמור פרשה ל"ב על הפסוק סביב רשעים יתהלכון סביב לצדיקים הרשעים מהלכין הא כיצד בשעה שהרשעים עולין מתוך גיהנם ורואים את הצדיקים יושבים בשלוה בתוך ג"ע נפשם מתמענה עליהם הד"ד רשע יראה וכעס אימתי כרום זולת כשירומם הקב"ה מצות בזוית בעולם מה לך יוצא לסקול שמלתי את בני מה לך יוצא לשרוף על ששמרתי השבת מה לך יוצא להרג שאכלתי מצה כו׳ הרי מבואר שכמה פעמים נהרגין על המצות וכל זה היו אומרים לו כדי לאיים עליו דאי פריש נפרוש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:2:1] אם אמר איני כדאי כו׳. בגמרא דיבמות שהבאתי לעיל לא מצינו לשון זה אלא הכי איתא התם אם אמר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד פרש"י איני כדאי ואיני ראוי להשתתף בצרתן ומי יתן ואזכה לכך וכ"כ הטור והרמב"ם במקומות הנ"ל כלשון הש"ס דיבמות אבל לפי גירסא דהכא צריכין לפרש דהכי פי׳ אם אמר איני כדאי ובשביל כך אינו רוצה לקבל עול המצות פוטרין אותו מיד. ולשון הרמב"ם מבואר יותר ואם אמר איני רוצה פוטרין אותו מיד:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:3:1] קבל עליו הורידהו לבית הטבילה כו׳. יש לתמוה על זה דהל"ל דמלין אותו ואח"כ מטבילין אותו והכי איתא להדיא במסכת יבמות דף מ"ז ע"ב קיבל עליו מלין אותו מיד נתרפא מטבילין אותו מיד וכ"כ כל הפוסקים בתחלה מלין אותו ואח"כ מטבילין וא"כ קשה על הש"ס דהכא דקתני קיבל עליו מטבילין אותו משמע דטבילה קודם המילה ואפשר לומר דהש"ס דהכא לא נחית לפרש הסדר אלא דבפ׳ זה מפרש כל דיני טבילה ובפרק השני מפרש דיני המילה אבל לעולם דהש"ס דהכא ס"ל נמי דלענין הסדר בעינן מילה קודם טבילה. ועי"ל ע"פ מה שהקשה הרמב׳׳ן למה משהינן טבילה אחר המילה דהא צריכין להמתין עד שיתרפא מן המילה וא"כ צריכין להשהות הטבילה ולמה לא טבלינן לי' מיד ותירץ כיון דהמילה קשה עליו מש"ה מלין אותו תחלה דאי פריש נפרוש אבל בדיעבד אי טבל תחלה כשר עכ"ל הרמב"ן ז"ל וכ"כ הב"י בדיעבד אי טבל תחלה הוי גר ולפ"ז י"ל דברייתא דהכא ס"ל כקושית הרמב"ן ז"ל לכן ס"ל באמת דמטבילין אותו תחלה כדי שלא נצטרך להשהות הטבילה עד שיתרפא מן המילה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:3:2] ואומרים לו מקצת דקדוקי מצות כו׳. הכי איתא ביבמות דף מ"ז ע"א אם אמר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו מיד ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני. ומפרש בגמרא מ"ט א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן בן נח נהרג על פחות משוה פרוטה ולא ניתן להשבון פרש"י ומודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה שלא יאמר עניים הללו הלוקטין פאת שדה גזלנים הם ועומד עליהם והורגן בדיניהם שבני נח מוזהרין על הגזל בסנהדרין ואזהרתן זו היא מיתתן דלא בעי התראה לפיכך ב"נ נהרג על פחות משו"פ משום דקפיד על דבר מועט ולגבי ישראל הוי מחילה. ולא ניתן להשבון אינה בחזרה אלא נהרג דגבי ישראל כתיב והשיב את הגזילה אשר גזל אבל בבן נח אמרינן בסנהדרין אזהרתן זו היא מיתתן וכיון שעבר על אחת משבע מצות נהרג. לישנא אחרינא מודיעין אותו עון לקט שכחה ופאה הואיל והן מקפידין על הממון כ"כ כדאמר דנהרג על פחות משו"פ מודיעין אותו עון לקט כו' שמא יחזור בו מלהתגייר ולשון זה עיקר דאי משום טעמא קמא מאי לשון עון שכחה ופאה יודיעהו שילקטו עניים בשדהו עכ"ל רש"י. ועפ"ז י"ל דגמ׳ ס"ל כל"ק דרש"י ומש"ה קתני הכא ע"מ שהוא נותן בלקט כו׳ כקושית רש"י ז"ל אבל בש"ס דיבמות דקתני ומודיעין אותו עון לקט כו׳ ס"ל כלישנא בתרא דרש"י ודו"ק:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:4:1] כשם שאומרים לאיש כו'. שם ביבמות דף מ"ז ע"ב אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ושני ת"ח עומדים לה מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ע"כ. אבל דאיתא הכא ע"מ שתהא זהירה בנדה ובהדלקת הנר לא מצינו בש"ס מזה. וכן הרמב"ם והטור והש"ע לא כתבו מזה מידי ואפשר דגמרא דהכא ס"ל דמש"ה מודיעים אותה הנהו מצות דאיתא במסכת שבת פ׳ במה מדליקין על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנדה בחלה ובהדלקת הנר וע"ש הטעם ומש"ה מודיעין אותה כי היכא דאי פרשה נפרשה וכמו דמודיעין לאיש עון לקט שכחה ופאה ומעשר מה"ט דאי פריש נפרוש ה"נ באשה מודיעין אותה מה דקשה לה כי היכא דנפרשה וצריכין לומר דהא דקתני הכא בנדה ובהדלקת הנר לאו דוקא אלא דה"ה חלה דמ"ש חלה מהני ואפשר שהוא טעות הדפוס ובאמת כצ"ל ע"מ שתהא זהירה בנדה ובחלה ובהדלקת הנר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:5:1] טבל ועלה כו׳. בגמרא משמע דקודם מילה היו אומרים לו דברים הללו דהכי איתא התם כשם שמודיעין אותו עונשן של מצות כך מודיעין אותו מתן שכרן אומרים לו הוי יודע שעה"ב אינה עשויה אלא לצדיקים וישראל בזה"ז אינן יכולין לקבל לא רוב טובה ולא רוב פורענות. והרמב"ם	פרק י׳׳ד מהא"ב הוסיף בדברים אלו וז"ל ומודיעין אותו שע"י עשיית מצות אלו יזכה לחיי עוה"ב ושאין שם צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודען. ואומרים לו הוי יודע שעוה"ב אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעוה"ז טובה היא צפונה להם שאינן יכולין לקבל רוב טובה בעוה"ז כאומות שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר עוה"ב כענין שנאמר וישמן ישרון ויבעט. ואין הקב"ה מביא עליהם רוב פורענות כדי שלא יאבדו אלא כל האומות כלין והן עומדין ומאריכין בדבר הזה כדי לחבבן אם חזר בו ולא רצה לקבל הולך לדרכו ואם קבל אין משהין אותו אלא מלין אותו מיד עכ"ל הרמב"ם. הרי להדיא דכל הנ"ל היו אומרים לו קודם מילה וטבילה והכא קתני שהיו אומרים לו כן לאחר טבילה ואפשר לומר דאפ"ה לא פליג גמ׳ דהכא אתלמודא דידן דבברייתא דיבמות קתני ומטבילין אותו ושני ת"ח עומדים ע"ג ומודיעין אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות וא"כ י"ל דמודיעין אותו נמי שכרן של מצות וזהו בכלל מה שאמרו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ר"ל עונשן ושכרן וכן יש לפרש כוונת הרמב"ם במ"ש לעיל בפ' שהבאתי לעיל ומאריכין בדבר הזה כדי לחבבן. כוונתו דלאחר הטבילה אומרים פעם שנית שכרן של מצות כדאיתא הכא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:6:1] גר שמל ולא טבל כו׳. הלכה זו תמוה מאוד. חדא לפי גרסא דהכא קשה מאי איכא בין ר"א ור"ע כיון דר"א ס"ל הכל הולך אחר המילה משמע אם מל ולא טבל הוי גר ואם טבל ולא מל אינו גר. ור"ע אמר דאין הטבילה מעכבת משמע נמי דמילה היא עיקר וא"כ מאי בינייהו ובמאי פליגי. ועוד לגי׳ דהכא קשה דר"א אדר"א דאיתא במסכת יבמות דף מו ע"א ת"ר גר שמל ולא טבל רא׳׳א ה"ז גר שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו טבל ולא מל ר' יהושע אומר ה"ז גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו וחכ"א טבל ולא מל מל ולא טבל אינו גר עד שימול ויטבול ור"י נמי נילף מאבות ור"א נמי נילף מאמהות ומסיק הש"ס אלא בטבל ולא מל כ"ע ל"פ דמהני כי פליגי במל ולא טבל ר"א יליף מאבות ור"י באבות נמי טבילה הוי ע"כ רש"י ד"ה באבותינו שמלו בימי משה כשיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל התורה ולקבל פני השכינה. מאמהות נשותיהן שטבלו כדמפרש לקמן דאם לא טבלו במה נכנסו תחת כנפי השכינה. הרי מוכח מזה דבטבל ולא מל מהני בין לר"א ובין לר"י ולא פליגי רק במל ולא טבל דלר"א גם זה מהני ולר"י לא מהני וא"כ לר"א בין מל ולא טבל או טבל ולא מל מהני והכי קאמר ר"א הכל הולך אחר המילה משמע דטבל ולא מל לא מהני וכן הא דקתני הכא רע"א אין טבילה מעכבת הוי נמי נגד סוגיא דיבמות פרק הערל (יבמות דף עא ע"א) דמסקינן אליבא דר"ע דקרא דתושב ושכיר האמור גבי פסח אתיא למעט גר שמל ולא טבל דאינו אוכל בפסח דס"ל לר"ע דאינו גר עד שימול ויטבול והכא קתני דר"ע אית ליה דאין הטבילה מעכבת. לכן אם אנו רוצין ליישב שלא יהא גמרא דהכא חולק על הש"ס דיבמות צריכין להגיה וכצ"ל הכא טבל ולא מל ה"ז גר מל ולא טבל ה"ז גר דברי ר"א רי"א טבילה מעכבת וזהו ממש כמסקנת הש"ס דיבמות. וכן אי גרסינן רע"א טבילה מעכבת נמי א"ש דר"ע ס"ל נמי כר"י וכן הוכיחו תוס׳ שם ד"ה כי פליגי דס"ל לר"ע כר"י אבל לא מטעמיה ע"ש ודו"ק:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:7:1] כל המתגייר כו׳. כ"כ הרמב"ם פי"ג מהא"ב הלכה י"ד וז"ל המצוה נכונה כשיבוא גר או גיורת להתגייר בודקין אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה או מפני פחד בא להכנס לדת ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באשה יהודית ואם אשה היא בודקין שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל ע"כ:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:7:2] משום  אהבה משום יראה ר"ל מאהבת אדם או מאהבת הגדולה וכמ"ש הרמב"ם ומשום יראה היינו מיראת אדם או מפני הפחד וכמ"ש הרמב"ם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:7:3] ורבים מעמי הארץ כו׳. מסיפא דקרא דייק דכתיב כי נפל פחד היהודים עליהם וא"כ כיון שנתגיירו מפני פחד אינן גרים וה"נ איתא ביבמות דף כ"ד ע"ב ת"ר אין מקבלין גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה עכ"ל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:8:1] האיש מטביל כו׳. ביבמות דף מ"ז ע"ב אשה נשים מושיבות אותה במים עד צווארה ושני ת"ח עומדים מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות והא דקתני הכא האיש מטביל את האיש לאו דוקא איש אחד דהא קי"ל דלטבילת גרים בעינן ג׳ כדאיתא ביבמות דף מ"ו ע"ב א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן גר צריך שלשה משפט כתיב בי׳. פרש"י משפט כתיב ביה משפט אחד יהיה לכם ולגר ואין משפט פחות מג׳ ע"כ וכ"כ הטור סי' רס"ה וכל עביניו בין להודיע המצות לקבלם ובין המילה ובין הטבילה צריך להיות בג' הכשרים לדון וביום. וא"כ מוכח דלא סגי באיש א׳. אלא הא דנקט הכא האיש מטביל את האיש לא אתי לאשמעי׳ אלא דאיש צריך לטבול בפני אנשים ואשה בפני נשים והת"ח עומדים מבחוץ בטבילת האשה וכ"כ בש"ע סי׳ רס"ח דאשה הנשים מושיבין אותה במים ובית דין עומדין מבחוץ. ואף על גב לברייתא שהבאתי קתני נמי ושני תלמידי חכמים עומדין מבחוץ משמע דסגי בשנים כבר הקשה זה בש"ס בדף הנ"ל ומשני הא אמר ר׳ יוחנן לתנא תני שלשה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:9:1] גר שנתגייר כו׳. יגעתי הרבה לפרש הלכה זו כי לא מצאתי רמז מזה בש"ס עד כי האיר ה׳ עיני וראיתי כל הלכה זאת מפורשת בתוספת׳ דמסכת טהרות פרק ט׳. רק שיש כאן איזה טעיות. וז"ל התוספתא ע"ה שקיבל עליו והיו לו טהרות ואמר ברי לי שלא נטמאו בזמן שהן עשויות אע"ג אחרים אסורות לו ואסורות לכל אדם ע"ג עצמו מותרות לו ואסורות לכל אדם רע"א אם [מותרות לו מותרות לכל אדם ואם אסורות לכל אדם אסורות לו וכן עובד כוכבים שנתגייר והיה לו יין ואמר ברי לי שלא נטמא בזמן שהוא עשוי ע"ג אחרים אסור לו ואסור לכל אדם ע"ג עצמו מותר לו ואסור לכל אדם רע"א אם] מותרת לו מותרת לכל אדם ואם אסור לכל אדם אסור לו ע"כ לשון התוספתא והביאה הר"ש בריש פ"ח דטהרות וכתב עלה וז"ל על גב אחרים שיש עמי הארץ אחרים שעשו לו קודם שקבל עליו דברי חבירות והוא אמר ברי לי שבטהרה נעשו. וכן עובד כוכבים שנתגייר לענין יי"נ נקט ליה כגון שהיתה לו גת בעוטה שנתעסק בה עובד כוכבים קודם שנתגייר זה והוא אומר ברי לי שלא התחיל למשוך בידו עכ"ל הר"ש. ועפ"ז מבואר היטב הלכה זו אלא שחסר כאן בבא אחת והיינו החלוקה בין נעשית ע"ג אחרים או שנעשית ע"ג עצמו דבזה הוא עיקר פלוגתייהו דבנעשו ע"ג אחרים ת"ק נמי מודה דאסורות לו ולאחרים וא"כ עיקר הפלוגת׳ חסר הכא. ומ׳׳ש כאן אם אמר ע"ג חבר נעשו כו׳ בזה ר"ע נמי מודה כיון שאמר שחבר עשא׳ בטהרה נאמן וכיוצא בזה איתא במסכת דמאי פ"ג וד':
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:10:1] ישראל שהלוה כו׳. מפשט׳ הלכה זו משמע דר"י חולק על הת"ק דאילו לת"ק ליכא חילוק בין זקפן במלוה מתחלה ור"י מפליג. אמנם לפ"ז יהא סוגיא זו נגד גמרא ערוכ׳. דבפ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ע"ב ע"א) גרסי׳ הכי ת"ר ישראל שלוה מעות מן העובדי כוכבים ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם קודם שנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית ואם לאחר שנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית. וכן עובד כוכבים שלוה מעות מישראל ברבית וזקפן עליו במלוה ונתגייר אם עד שלא נתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן וגובה את הרבית ואם משנתגייר זקפן עליו במלוה גובה את הקרן ואינו גובה הרבית ר׳ יוסי אומר עובד כוכבים שלוה מעות מישראל ברבית בין כך ובין כך גובה את הקרן וגובה את הרבית. אמר רבא מ"ט דר׳ יוסי כדי שלא יאמרו בשביל מעותיו נתגייר זה ע"כ הגמרא. פרש"י וזקפן עליו במלוה. לאחר זמן חישכ עמו על הרבית וזוקף הכל ביחד במלוה וכתב לו שטר עליהם כך וכך אני חייב לפלוני. וגובה את הרבית. דמשעת זקיפה הוי כגבוי. בין כך ובין כך אסיפא פליג וטעמא כדמפרש ואזיל שלא יאמרו כו׳ עכ"ל רש"י. ולפ"ז אי ס"ד דר"י פליג את"ק ולת"ק ליכא חילוק בין זקפן עליו במלוה ללא זקפן אלא דבכל ענין ס"ל לת"ק דאינו גובה את הרבית. א"כ ת"ק דהכא דלא כמאן לא כר"י ולא כת"ק דר"י בגמרא. לכן היה נ"ל בהשקפה ראשונה דר׳ יהודא לפרושי טעמא דת"ק אתא וה"ק ר׳ יהודה הא דקאמר הת"ק דא׳׳ג הרבית מיירי שלא זקפן עליו במלוה קודם שנתגייר אבל אם זקפן עליו מתחלה במלוה מודה ת"ק דגובה הכל וא"כ ר׳ יהודה ות"ק דהכא ס"ל כת"ק דר׳ יוסי בגמ׳ ואע׳׳ג דקתני ר׳ יהודה אומר והאי לישנא משמע דפליג. אין זה קושיא ועי׳ בתוי"ט פ"ג דמס׳ בכורים ד"ה הגיע לארמי אובד אבי שהביא כמה משניות ששנוים בלשון מחלוקת ולא באו אלא לפרש. אכן ראיתי בתוספתא דב"מ פ"ה וז"ל ישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ועובד כוכבים מישראל ונתגייר בין שזקפן עליו עד שלא נתגייר ובין שזקפן עליו משנתגייר גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית דברי ר"מ ר׳ יוסי אומר עובד כוכבים שלוה מנות מישראל ונתגייר בין שזקפן עליו במלוה עד שלא נתגייר ובין שזקפן עליו במלוה משנתגייר גובה את הקרן ואינו גובה הרבית וישראל שלוה מעות מעובד כוכבים ונתגייר וזקפן עליו במלוה עד שלא נתגייר גובה את הקרן ואת הרבית משנתגייר גובה את הקרן ואינו גובה הרבית עכ"ל התוספתא. ועפי"ז יש לומר דר׳ יהודה פליג על הת"ק. ובאמת דלת"ק ליכא חילוק בין זקפן ללא זקפן וס"ל כר"מ בתוספתא דלא מפליג כלל אלא דבכל ענין א"ג הרבית ורבי יהודה דמפליג ס"ל כת"ק דרבי יוסי דבפ' איזהו נשך. אכן אין ראיה מתוספתא הנ"ל דבלא"ה קשיא דרבי יוסי אדר׳ יוסי בתרתי דבגמ׳ קאמר ר׳ יוסי עובד כוכבים שלוה מישראל בכל ענין גובה הרבית ובתוספתא קאמר דבכ"ע א"ג הרבית. וכן בישראל שלוה מעובד כוכבים. בגמ׳ לא פליג ר' יוסי את"ק ובתוספתא מפליג בין זקפן ללא זקפן וזהו מלתא בלא טעמא ומיהו אנן קי"ל כר׳ יוסי בגמ׳ ועיין בי"ד סי׳ קע׳"א:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:11:1] הא כיצד נולד כו׳. ר"ל כיצד דין בכור אצל הגר מפרש ואזיל. ואע"ג דלא תנא מידי מבכור קודם לזה שייך לישנא דכיצד ומצינו כיוצא בזה במנחות פי"א משנה ד׳ כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ואין בהן מעשה כלי מבחוץ. כיצד שתי לחם ארכן ז׳ ורחבן ד׳. ואע"ג דמקודם לא איירי מידי משתי לחם קתני הלשון כיצד ומפרש אח"כ מעשה שתי לחם ולחם הפנים. וכתב התוי"ט שם ד"ה כיצד וז"ל הוא שואל על סבת היות לחם הפנים נאפה בדפוסים וא׳׳כ ה"נ שייך לשון כיצד ר"ל כיצד דין הבכור ומפרש אח"כ הדין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:11:2] נולד לבן אדם בן בכור כו'. נראה דמיירי שנתגיירה אשתו עמו דהא בכור לכהן בפטר רחם תלה רחמנא אע"כ דמיירי שנתגיירה אשתו עמו ולא היה להם בני' בגיותן לכן נולד לו בן בכור עד שלא נתגייר פטור ומשנתגייר ילדה לו אשתו בן בכור חייב והכי איתא בר"פ יש בכור משנה א׳ מי שלא היה לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה עובדת כוכבים ונתגיירה משבאת לישראל ילדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן. ופי׳ הרע׳׳ב דלענין נחלה דאב כתיב ראשית אונו והרי לא היה לזה בנים ולענין כהן תלה רחמנא בפטר רחם. ר"י הגלילי אומר בכור לנחלה ולכהן שנאמר פטר רחם. בישראל עד שיפטרו רחם מישראל ופי׳ הרע"ב דבנים הנולדים בנכריותה לא פטרי ע"כ. ואנן קי"ל כת"ק דר"י הגלילי וכ"כ הטור בי"ד סי' ש"ה וז"ל שפחה שילדה ואח"כ נשתחררה ועובדת כוכבים שילדה ואח׳׳כ נתגיירה וילדו אח"כ פטורין מן הבכורה נתעברה השפחה והעובדת כוכבים ובעודן מעוברת נשתחררה השפחה ונתגיירה העובדת כוכבים וילדו חייבין בבכורה ספק אם ילדו קודם שנשתחררו ונתגיירה אם לאו פטור עכ"ל הרי מבואר דנקט הכל באשה. א"כ ע"כ צ"ל דהכא נמי מיירי שנתגיירה אשתו עמו וכמ"ש. או אפשר לומר דברייתא דהכא ס"ל כר"י הגלילי ולפ"ז י"ל דמיירי אע"פ שהיה להם בנים מקודם לכן אפ׳׳ה אם נולד להם בן אחר שנתגיירו חייב דבנים שהיה להם בגיותן אינן נחשבין עד שיפטרו רחם בישראל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:11:3] ואם ספק פטור. משום דהוי ספק ממונא ולקולא והכי איתא במסכת חולין דף קל"ד גר שנתגייר וה"ל פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור. ר"ל פטור ממתנות כהונה. משנתגייר חייב אם ספק פטור שהמוציא מחבירו ע"ה ופריך עלה והרי עיסה נעשית עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק חייב א"ל ספק איסורא לחומרא ספק ממונא לקולא דא"ר חסדא וכן תני רבי חייא שמנה ספיקות נאמרו בגר ארבע לחיוב וארבע לפטור קרבן אשתו וחלה ובכור בהמה טמאה ובכור בהמה טהורה לחיוב ראשית הגז ומתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור לפטור וע"ש ברש"י ותוכן דבריו דבארבע קמייתא הוי ספק איסורא לחיוב וד' בתרייתא הוי ספק ממונא ולקולא. ומש"ה קתני הכא בבכור אם ספק פטור דפדיון הבן הוי ספק ממונא ולקולא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 1:11:4] היה לו עיסה לעשות כו׳. ר"ל לענין חלה אם נעשית העיסה עד שלא נתגייר פטור מחלה ומשנתגייר חייב כמבואר במסכת חלה פ"ג. והא דתני הכא שדהו לקצור מיירי לענין לקט שכחה ופאה כדאיתא פ"ד דמס' פאה. אכן הא דקתני הכא גבי הלה אם ספק פטור יש לתמוה דבהדיא תנן במתני' דחלה אם ספק חייב וכן מבואר מגמ׳ דחולין שהבאתי לעיל דקחשיב חלה בהדי ד׳ ספקות לחיוב משום דהוי ספק איסור וכ"כ הטור והש"ע סי׳ ש"ל דספק חלה חייב. ועכצ"ל שטעות נפל בדפוס בגמ׳ דהכא או דגבי חלה צריך למתני ואם ספק חייב או שאנו צ"ל דבמקום חלה צ"ל היה לו פרה לשחוט וזהו מארבע ספיקות דפטורין. אמנם יותר נראה כפי׳ הראשון דגבי חלה צ"ל חייב. דלפי׳ השני שכתבתי א"כ קחשיב ג׳ ספיקות לפטור וקשה הא הוי ד׳ וע"ק מ"ט לא קחשיב הכא הד׳ ספיקות לחיוב דהא עיקר הך מס׳ מיירי מדיני הגר וה"ל לאשמעי׳ כל הספיקות. אבל אי גרסי׳ גבי חלה חייב וא"כ קתני הכא שני ספיקות לפטור וא׳ לחיוב לק"מ די"ל בכל חלוקה תנא ושייר ול"ק מאי שייר דהאי שייר. דהא שייר תרתי. אבל אי גרסי׳ במקום חלה פרה וא"כ קחשיב ג׳ לפטור דהיינו פדיון הבן ושדה לקצור ומתנות ולא שייר אלא חדא קשה מאי שייר דהאי שייר. ואין להקשות על הגמ׳ למה לא קחשיב חמשה לפטור דהיינו שדה לקצור וי"ל דהוי בכלל מתנות דקחשיב בברייתא והיינו מתנות כהונה ומתנות עניים ועוד נ"ל לקיים גי׳ דהכא דקתני גבי חלה פטור והוא ע"פ ירושל׳ דפ"ג דחלה עלה מתני׳ דקתני גבי חלה ואם ספק חייב תמן תנינן גר שנתגייר והיה לו פרה נשחטה עד שלא נתגייר פטור משנתגייר חייב ספק פטור שהמוציא מחבירו ע"ה תמן אמר ספק פטור והכא אמר ספק חייב א"ר אחי איתותב תקומי רב אמי ואמר מי יאמר לי שהוא נוטל דמים מן השנט עכ"ל וטעות יש בירושל׳ וכצ"ל מי יאמר לי שאינו נוטל דמים מן השבט וע"ש במפרש לירושלמי. ר"ל שמפריש חלה מספק אבל אינה נותנה לכהן בחנם אלא נוטל דמיה מן הכהן משום דהמוציא מחבירו ע"ה וא"כ כיון דאינה נותנת לו בחנם מש"ה קתני הכא פטור ר"ל שאינה כחלה וודאי שנותן לו בחנם אלא שנותנה לכהן ויטול דמיו מן הכהן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:1:1] גר נימול כו׳. יש לתמוה דקשי׳ רישא אסיפא דרישא קתני גר נימול לעולם לח׳ ובסיפא מפליג דנימול פעמים לשמונה. ועוד דהאיך שייך בגר לחלק בין טבלה ללא טבלה. אכן בתר עיונא בגמ׳ נראה ברור שיש כאן כמה טעיות וה"ג במס' שבת דף קל"ה ע"ח א"ר אסי כל שאמו טמאה לידה נימול לח׳ אין אמו טמאה לידה אינה נימול לח׳ שנא' אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים וביום השמיני ימול בשר ערלתו. ושם ע׳׳ב כתנאי יש יליד	 בית שנימול לא' ויש יליד בית שנימול לח׳ יש מקנת כסף שנמול לא׳ ויש מקנת כסף שנימול לח׳. יש מקנת כסף שנימול לא׳ ויש מקנת כסף נימול לח׳ כיצד לקח שפחה מעוברת ואח"כ ילדה זהו מקנת כסף הנימול לח׳ לקח שפחה וולדה עמה זהו מקנת כסף הנימול לא'. ויש יליד בית הנימול לח׳ כיצד לקח שפחה ונתעברה אצלו וילדה זהו יליד בית הנימול לח' ר' חמא אומר ילדה ואח"כ הטבילה זהו יליד בית הנימול לא׳ הטבילה ואח"כ ילדה זהו יליד בית הנימול לח׳ ות"ק לא שני ליה בין הטבילה ואח"כ ילדה ובין ילדה ואח"כ הטבילה דאע"ג דאין אמו טמאה נימול לח׳ ע"כ. פרש"י יש יליד בית נימול לח׳. תרי קראי כתיבי ביליד בית ומקנת כסף חד כתיב בי' ח׳ וחד לא כתיב בי' ח׳ (בראשית י״ז:י״ג) המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך ולא מפרש בי׳ לח' ימים וכתיב (שם) ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם יליד בית ומקנת כסף ומסתברא דהאי דמפרש בי׳ ח' היינו היכא דדמי לישראל מעליא שנולד בביתו של ישראל משקנאה דדומיא דלכם בעינן דכתיב בהאי קרא ימול לכם כל זכר והדר יליד בית ומקנת כסף הלכך לקח שפחה מעוברת וילדה ה"ז מקנת כסף דגוף שלם הוא במעי אמו וקנאה שנימול לח׳ דדומי׳ דלכם שנולד ברשותו של ישראל. לקח שפחה וולדה עמה שכבר ילדתו אע"פ שלא עברו עליו ח׳ ללידתו מלו מיד כדכתיב המול ימול דלאו דומיא דלכם הוא. לקח שפמה ונתעברה אצלו. לא הוי עובר מקנת כסף אלא יליד בית נימול לח׳ דדומיא דלכם הוא ולקמן מפרש יליד בית נימול לא׳ אליבא דת"ק. רב חמא אמר הטבילה לשם עבדות וחלה עניה שם תורת שפחת ישראל דנתחייבה בכל מצות שהאשה חייבת בהן והוי טמאה לידה זהו יליד בית שנימול לח' ילדה והטבילה זהו יליד בית שנימול לא׳ דכל שאין אמו טמאה לידה אין ממתין לו לח׳ כרב אסי ע"כ. ומעתה הדבר ברור מ"ש כאן גר נימול לעולם לח' טעות הדפוס הוא ואדרבה בסוגיא דיבמות מוכח דמלין אותו מיד דבהדיא קתני התם קיבל מלין אותו מיד והכי קי"ל בש"ע סי׳ רס"ח וכן תמה הב"י בסי' הנ"ל על מ"ש הרמב"ם פ"א מה׳ מילה גר שנכנס לקהל ישראל חייב מילה תחלה. ואם מל כשהוא עובד כוכבים צריך להטיף ממנו דם ברית ביום ח' שנתגייר עכ"ל וכתב עליו הב"י ועל מה שהצריך הטפת דם ברית ביום ח׳ יש לתמוה דהיכן מצינו בגר שיצטרך ביום ח׳ אדרבה אמרי׳ קבל מלין אותו מיד משום דשהוי מצוה לא משהינן וז"ע עכ"ל הב"י	א"כ מוכח דליכא מאן דס׳׳ל בגר דמלין לח'. ואף הרמב"ם לא קאמר רק בהטפת דם ברית וגם בזה לא קי"ל הכי וא"כ האיך קתני הכא גבי גר דלפעמים נימול לח׳. לכן נראה דכצ"ל הגי׳ בהלכה זו גר נימול לעולם לא׳. ויליד בית נימול לא׳ ונימול לח׳ הא כיצד עד שלא טבלה אמו נולד בן נימול בן יומו כו׳ וזהו ממש כדעת רב חמא במס׳ שבת שהבאתי לעיל דקאמר ילדה ואח"כ הטבילה זהו יליד בית הנימול לא׳ הטבילה ואח"כ ילדה זהו יליד בית הנימול לח'. אכן אנן לא קי"ל הכי אלא כת"ק דר"ח מפליג בין אמו טמאה לידה לאינה טמאה ומשכחת לה יליד בית נימול לא׳ כדמפרש ר"י התם בלוקח שפחה לעוברה וכ"כ בש"ע סי׳ רס"ז ס"א וע׳ בב"י שהאריך בדברי הרמב"ם בדין זה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:2:1] הלכה ב' והלכה ג׳. הנהו תרי הלכות מישיך שייכי להדדי וכן איתא במס׳ שבת דף קל"ה ע"א ר"א הקפר אומר לא נחלקו ב"ש וב"ה על נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו ד"ב על מה נחלקו לחלל עליו השבת בש"א מחללין עליו את השבת ובה"א א"מ עליו את השבת ומשמע לגמ׳ דהכא לר"א הקפר ליכא חילוק בין תינוק לגר אע"ג דבגמ׳ הנ"ל לעיל מניה מפליג רשב"א בין תינוק לגר אבל ר׳ מתיא בן חרש ס"ל דליכא חילוק וע"ש בתוס׳ ד"ה לא נחלקו שמחולקין עם הלכות גדולות והביא הטור בסי׳ רס"ח ומסקנתו בשם אביו הרא"ש ז"ל דליכא חילוק אלא בין בתינוק שנולד מהול ובין גר שנתגייר מהול צריך להטיף מהן ד"ב וא"מ עליהן השבת ועבב"י סי׳ רס"ו והיינו כגמ׳ דהכא. ומ"ש בהלכה ב׳ גר שנתגייר מהול ר"ל ערבי וגבעוני מ��ול. ומ"ש או ספק שנולד מהול. הלשון ספק הוא דוחק ונ"ל שכצ"ל גר שנתגייר מהול או נולד מהול ואפשר ליישבו משום דנולד מהול הוי ספק ערלה כבושה ומש"ה נקט לשון ספק וה׳׳פ או ספק ומהו הספק שנ"מ והוי ספק ערלה כבושה כדאיתא בשבת דף קל"ה ע"א וע"ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:4:1] עבד שטבל כו׳. ביבמות דף מ"ה ע"ב א"ר חמא בר גוריא א"ר הלוקח עבד מן העובד כוכבים וקדם וטבל לשם ב"ח קנה עצמו בן חורין מ"ט לעובד כוכבים גופה לא קני לי׳ מאי דקני לי׳ הוא דמקנה לי׳ לישראל וכיון דקדים וטבל לשם ב"ח אפקעי׳ לשעבוד׳ כדרבא דאמר רבא חמץ והקדש ושחרור מפקיעין מידי שעבוד מתיב רב חסדא מעשה בבלוריא הגיורת שקדמה עבדי' וטבלו לפני׳ ובא מעשה לפני חכמים ואמרו קנו עצמן ב"ח לפני' אין לאחריה לא אמר רבא לפני׳ בין בסתם בין במפורש לאחריה במפורש אין בסתם לא. פרש"י עובד כוכבים גופא לא קני עובד כוכבים לא קנאה לגופא של זה מתחלה כדאמר לקמן ולא הם קונין זה מזה: לפני׳ אין לפי שהן גרים והיא עובדת כוכבים ועובד כוכבים לישראל לא קנה לגופיה:לאחרי' לא אלמא גבי ישראל אמרי׳ קנה עבד עצמו ב"ח:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:4:2] בין בסתם. שלא פי׳ הרי אנו טובלין לשם ב"ח:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:4:3] במפורש. כדר"ח בר גוריא כדקתני וקדם וטבל לשם ב"ח עכ"ל ומעתה פי׳ הלכה זו מבואר הא דקתני עבד שטבל לפני רבו כו' מיירי בשעה שקנה אותו מן הנכרי טבל עצמו לשם ב"ח קנה עצמו ב"ח כדמפרש רבא טעמא דנכרי ל"ק ליה לגופו של עבד וכיון דטבל עצמו לשם ב׳ח אפקיע לשעבוד. או די"ל דהכא מיירי בנכרי שבא להתגייר עם עבדו וקדם העבד וטבל עצמו קודם לרבו קנה עצמו נ"ח ומיירי אפי׳ בסתמא וכ"כ הטור סי׳ רס"ז הלוקח עבד מן העובד כוכבים אין הגוף קנויה לו עד שיטבול לשם עבדות הלכך אם קדם וטבל עצמו לשם ב"ח ה"ה ב"ח:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:4:4] מעשה בבלוריא כו׳. זהו אתיא בין לרבא ובין לר"ח לרבא הא דקתני לפני׳ ב"ח מיירי אפילו בסתם כיון שטבלו קודם שטבלה היא את עצמה ועדיין נכרי׳ היא וקנה עצמן ב"ח אפי׳ בסתמא ואלו שטבלו לאחריה ואז היא כבר ישראלית ומש"ה בסתמא ל"ק עצמן ב"ח. ולר"ח אתיא כפשטא לפניה ב"ח. ולאחריה משועבדין אפי׳ כשטבלו לשם ב"ח והכי מבואר במכילתא פ׳ בא ר׳ נתן אומר שאין ת"ל המול לו אלא לרבות את העבד שטבל לפני רבו שיצא ב"ח מעשה בבלוריא שטבלו מקצת שפחותיה לפניה ומקצת לאחריה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו את שטבלו לפניה ב"ח ואותן שטבלו לאחריה משועבדות עכ"ל. ופי׳ המפרש למכילתא וז"ל עבד שטבל לפני רבו שהיה רבו מגייר עצמו ועבד שלו טבל עצמו לשם גרות קודם לרבו ה"ה ב"ח והטעם מפורש ביבמות דאין קנין לנכרי וגופו של זה לא קנויה לנכרי ואח"כ כשרבו מגייר עצמו כבר יצא לחירות. בלוריא גיורת היתה ונתגיירה שפחותיה עמה וקצתם טבלו קודם לה ואמרו חכמים אלו שטבלו קודם לה ב"ח לפי שאין קנין לעובד כוכבים וכיון שטבלו קודם לה יוצאין לחירות עכ"ל וזהו ממש כמו שפירשתי לברייתא דהכא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:5:1] כשם שישראל נכנסין כו׳. במסכת כריתות דף ט' ע"א ככם כגר יהיה לכם רא"א ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים. ושם אמר מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה כו' בשלמא מילה דכתיב כי מולים היו כל העם היוצאים א"נ מהכא ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמייך חיי כו׳ הרצאת דמים דכתיב וישלח את נערי ב"י אלא טבילה מנ"ל דכתיב ויקח משה חצי הדם ו��זרק על העם ואין הזאה בלא טבילה ופירש"י כל העם היוצאין בשעת יציאתן מלו. בדמייך חיי. דם פסח ודם מילה. הרצאת דמים על המזבח וכ"כ הרמב"ם ריש פי"ג מהא"ב וסיים שם ומהו קרבן הגר עולת בהמה או שתי תורים או שני בני יונה ושניהם עולות ובזה"ז שאין שם קרבן צריך מילה וטבילה וכשיבנה בהמ"ק יביא קרבן עכ"ל. וזהו שכתוב כאן שנים מעכבין דהיינו מילה וטבילה מעכבת וכ"כ הרמב"ם בפ׳ הנזכר דאינו גר עד שימול ויטבול והא דקתני הכא וא׳ אינו מעכב. דהיינו הקרבן אינו מעכב:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:5:2] רא"א גר שנתגייר כו׳. גם זה מבואר בגמרא הנ"ל דף ט׳ ע"א ת"ר גר בזה"ז צריך שיפרוש רובע לקינו אר׳׳ש כבר נמנו עליו ריב"ז ובטלה מפני התקלה. רש"י צריך שיפריש רובע דינר לקינו. דלכשיבנה בהמ"ק יביא קן דאמרינן לעיל דצריך קרבן וקרבן פחות מרונע א"א להפריש דאין מצוי קן פחות מרובע כדאמרי׳ במתני׳ ועמדו קינין ברבעתים אבל פחות לא אפשר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:5:3] מפני התקלה. שלא יהנה ממנו עכ"ל. וא"כ הא דקתני הכא רש"א א"צ ר"ל שאינו רשאי והכי קי"ל שם בגמ׳ דהלכתא כר"ש וכ"כ בפרק הנ"ל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:6:1] הלכה ו' והלכה ז׳ שני הלכות הללו מבוארין בגמרא דיבמות דף מ"ח ע"ב אלא שיש בהן איזה שינוי גרסאות והכי איתא שם תני ר' חנניא בנו של ר"ג אומר מפני מה גרים בזה"ז מעונים ויסורין באין עליהן מפני שלא קיימו ז׳ מצות ב"נ ר׳ יוסי אומר גר שנתגייר כקטן שנולד דמי אלא מפני מה מעונין מפני שאין בקיאין בדקדוקי מצות כישראל אבא חנן אומר משום ר"א לפי שאין עושין מאהבה אלא מיראה אחרים אומרים מפני ששהו עצמן להכנס תחת כנפי השכינה א"ר אבהו ואיתימא ר"ח מאי קרא ישלם ה׳ פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה׳ אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו. רש"י: שלא קיימו שבעה מצות בעודן עובדי כוכבים ועד השתא לא איפרעו מנייהו דפורענות גנוזה להן לע"ל אבל כשמתגיירין נפרעין מהן כדי למרק חובתן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:6:2] כקטן שנולד. ואינו נענש על שעבר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:6:3] מיראה. מיראת גיהנם והפורעניות האמורה עליהם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 2:6:4] אשר באת שמיהרת ולא איחרת עכ"ל. ולפ"ז נ"ל דבהלכה צ"ל הגירסא איפכא דר׳׳י אמר נפרעין מן הגרים ור׳ יוסי אמר אין נפרעין דהא בהדיא א"ר יוסי בגמ׳ גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואינו נענש על שעבר והכא קאמר דנפרעין מן הגרים משמע דנענשין על העבר א"ו דגרסי׳ איפכא. ומה דאיתא הכא דרחב"ג ס"ל הטעם דמעונין מפני שהן מחשבין כו׳ היינו כדעת האחרים בגמ׳ הנ"ל מפני ששהו עצמן. וע"ז מקשה בגמ׳ דהכא אלו ממון הן כדבריך ר"ל לטעמך דאמרת מפני ששהו עצמן וא"כ אין החטא גדול כ"כ והיה די להם על עון זה בעונש ממון אבל מ"ט נענשין בגופן וע"ז מסיק הטעם מפני ז׳ מצות וכפי׳ רש"י שם גם בזה הגי׳ דהכא אינו מיושב דבגמרא קאמר רחב"ג תחלה מפני ז' מצות ואחרים אומרים לפי ששהו והכא משמע דכל זה מדברי רחב"ג והוא מותיב והוא מפרק וטוב להגיה כאן אחרים אומרים מפני מה גרים מעונין מפני שהן מחשבין והיינו ששהו עצמן וע"ז הקשה להם רחב"ג אלו ממון הן כדבריך כו׳ וע"ז מסי׳ רחב"ג הטעם מפני ז׳ מצות והיינו כמו דס"ל לרחב"ג בגמ׳ ולא ס"ל לרחב"ג דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. ועם זה נתיישב לי מדרש תמוה במגלת רות וז"ל ישלם ה׳ פעליך ותהי משכורתך שלמה מעם ה׳ אלהי ישראל א"ר חסא אשר באת לחסות תחת כנפיו ע"כ. והמדרש הזה אין לו שחר דמאי חידש ר"ח כי לא הביא רק סיפא דקרא ומה יתן ומה יוסיף עליו ועיין בסוף ספר פרשת דרכים שמיישב מדרש זה בטוב טעם. אמנם עם גמ׳ הנ׳׳ל נ"ל ליישב מדרש הזה בטוב דקשיא לבעל המדרש הא דקאמר בועז לרות ישלם ה׳ פעליך ותהי משכורתך שלימה כו׳ משמע שתהא טוב להם בעוה"ז ובעוה"ב ולא תהא מעונה כלל בעוה"ז עז"ק הא הגרים מעונין בזה"ז. ע"ז בא ר"ח במתק דבריו ליישב קושיא זו והביא סיפא דקרא אשר באת לחסות תחת כנפיו ופרש"י בגמרא הנ"ל אשר באת משמע שמיהרת ולא איחרת מש"ה תהא משכורתה שלימה מעם ה׳ בעל הרחמים בלי תערובת דין כלל לפי דר"ח ס"ל כדעת האחרים בגמ׳ דטעמא דגרים מעונין לפי ששהו לבוא וטעם זה לא שייך אצל רות לפי שמיהרה לבוא ודוק:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:1:1] איזהו גר תושב כו׳. מבואר במס׳ ע"ז דף ס"ד ע"ב רק דהתם קתני איפכא מהא דקאמר ר"י הכא. והכי תנא שם דר"י סבר איזהו גר תושב כל שקבל עליו שלא לעבוד ע"ז וחכ"א כל שקבל עליו ז׳ מצות ואחרים אומרים זהו גר אוכל נבלות ומקיים כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבילות. ולכאורה נראה דגי׳ הגמ׳ דהכא ט"ס הוא וצ"ל בדברי ר׳ יהודה זהו אוכל נבילות ומקיים כל התורה דהא בהדיא כתיב גבי נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה וס"ל לר׳׳י דברים ככתבן מוכח מהתם דג"ת אוכל נבלות והיכא קאמר הכא ר"י דג"ת הוי כל שאינו אוכל נבלות אע"כ צ"ל כמ"ש דגרס הכא בדברי ר"י כל שאוכל נבלות והיינו כדעת האחרים במסכת ע"ז:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:2:1] רוקו ומושבו כו׳. פשוט הוא דקי"ל דנכרים הן כזבין וכן מ"ש ויינו טהור. מבואר בגמרא הנ"ל שהבאתי לעיני דקתני התם שמנו כיינו ומקשה בגמרא שמנו ס"ד שמן מי קא הוי יי"נ אלא יינו כשמנו ופרש"י דמותר בהנאה כשמנו וקודם שהותר השמן באכילה קאי אבל כשתיה אסור:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:2:2] ועובר על בל תונו כו'. ר"ל שאסור להונו ואסור לעושקו והכי איתא בהדיא בירושלמי דיבמות ר"פ הערל אלא במקום דקתני הכא ועובר על בל תלין קתני בירושלמי וגולה על ידו כישראל. ולכאורה נראה טפי כגי׳ הירושלמי דבהדיא איתא במסכת ב"מ דף קי"א ע"א גר תושב יש בו משום ביומו תתן שכרו ואין בו משום לא תלין פעולת שכיר כו׳ לכ"נ כגי׳ הירושלמי. או דצריכין להגיה במקום בל תלין צ"ל לא תבוא עליו השמש והיינו כגי׳ הש"ס דב"מ:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:3:1] לא מלווין אותו כו'. טעות הניכר יש כאן דבהדיא איתא בפ׳ איזהו נשך (בבא מציעא דף ע׳ ע"ב) לווין מהן ומלווין אותן ברבית וכן בג"ת וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מהל׳ מלוה ולוה. ומבואר יותר במסכת הנ"ל דף ע"א כתיב וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך ורמינהו לווין מהן ומלווין אותן ברבית וכן בגר תושב ארנב"י מי כתיב אל תקח מאתם מאתו כתיב מישראל פרש"י ד"ה מאתו כתיב אאחיך קאי וכי כתיב ג"ת לענין וחי עמך כתיב שאתה מצווה להחיותו ע"כ. מכל זה מוכח דכצ"ל הכא מלווין אותו ולווין ממנו ברבית:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:4:1] אין מושיבין כו׳. מבואר בספרי והובא במ"י פ׳ כי תצא וז"ל לא תסגיר עבד אל אדוניו מכאן אמרו המוכר עבדו לעובד כוכבים או לח"ל יצא ב"ח אשר ינצל אליך מעם אדוניו לרבות ג"ת. עמך ישב ולא בעיר עצמו בקרבך ולא בספר. במקום אשר יבחר במקום שפרנסתו יוצא כו׳. בטוב לו מנוה הרע לנוה היפה. לא תוננו זה הונאת דברים ע"כ:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:5:1] כל ערוה כו׳. וזהו כדעת ר"מ אליבא דר"א במס׳ סנהדרין נ"ח ע"א דס"ל דב"נ אין מצווין רק על חייבי כריתות ולא על חייבי מיתות ב"ד. והא דקתני הכא אין הגרים מצווין עליה' יתבאר בסמוך בהלכה וי"ו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:6:1] הא כיצד כו'. להבין הלכה זו צריכין להציע גמרא דסנהדרין כי נפלו טעיות רבות בהלכה זו. והכי איתא בסנהדרין דף נ"ז ע"ב והא תניא גר שהיה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה יש לו שאר האם ואין לו שאר האב הא כיצד נשא אחותו מן האם יוציא ומן האב יקיים אחות האב מן האם יוציא מן האב יקיים אחות האם מן האם יוציא אחות האם מן האב רמ"א יוציא וחכ"א יקיים שהי׳ רמ"א כל ערוה שהיה משום שאר האם יוציא משום שאר האב יקיים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:6:2] רש"י. שהורתו שלא בקדושה. וכל גר שנתגייר כקטן שנולד עכשיו בלא אב וקרובים דמי ואין עליו קורבה מקודם לכן ומיהו רבנן הוא דגזר עליהם בכל האסורות לו בהיותו נכרי שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה הלכך נשא אחותו מן האם שנולדה קודם שנתגיירה אמו ונתגיירה עם אמו ונשאה זה משהגדיל יוציא דאחותו היא ולא גרע מב"נ ומדרבנן שלא יאמרו כו׳ קסבר ר"מ אחותו מן האם אסורה לב"נ ואפי׳ אחות אביו מן האם ואחות אמו מן האב ויליף לה מעל כן יעזוב איש את אביו ואת אמו דאביו זה אחות אביו ואמו זהו אחות אמו כדדריש ליה ר"א לקמן בשמעתין: מן האב יקיים דלא נאסר איסור אחוה בב"נ אלא מן האם דכתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי אלמא בת האב שריא להו בת האם לא שרי להו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:6:3] רמ"א יוציא. גזירה משום אחותו מן האם דכיון דשם צד שאר האם כאן אע"ג דמן האב היא אי שרית ליה אתיא למימר אין לגר אפי' שאר האם ואתיא למישרי אפי׳ אחות מן האם וכ"ש אחות אמו ואחות אביו מן האם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:6:4] וחכ"א יקיים כו׳ ולא גזרינן כו׳ עכ"ל רש"י ז"ל ועפ"ז יתבאר הא דקתני הכא באחות אמו ובאחותו מן האם דפליגי ר"מ ורבנן ע"כ ליתא דבשאר האם כ"ע מודו דיוציא כיון דאסורים לב"נ א"כ שייך שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אלא ודאי כצ"ל בהלכה זו נשא אחות אמו מן האם יוציא והיינו אחות אמו מן האם יוציא לכ"ע. אחות האם מן האב רמ"א יוציא וחכ"א יקיים והיינו ממש כגי׳ הגמרא דסנהדרין דר"מ גזר משום אחותו מן האם כיון דאיכא צד שאר האם וחכמים לא גזרו ומ"ש כאן יקיים אחד מהן ט"ס הוא אלא כצ"ל וחכמים אומרים יקיים ושגירא דלישנא דמסכת סנהדרין נקט לה דקתני התם נשא אשה ובתה יוציא אחת ויקיים אחת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:7:1] ישראל שבא כו׳. תיבת ישראל טעות דמוכח הוא. חדא דישראל שבא על עובדת כוכבים אינו חייב מיתת ב"ד. ועוד מה ענין ישראל להכא דהא במסכת זאת דיני גרים אתא לאשמעינן אלא וודאי כצ"ל עובד כוכבים הבא על בת עובד כוכבים כו׳. והכי איתא להדיא בסנהדרין דף נ"ז ע"ב כל ערוה שב"ד של ישראל ממיתין עליהן ב"נ מוזהרין עליהן אין ב"ד של ישראל ממיתין עליהן אין ב"נ מוזהרין עליהן דברי ר"מ וחכ"א הרבה עריות יש שאין בי"ד של ישראל ממיתין עליהן וב"נ מוזהרין עליהן בא על עריות ישראל נידון בדיני ישראל בא על עריוה ב"נ נידון בדיני ב"נ ואנו אין לנו אלא נערה המאורסה בלבד פרש"י אין ב"ד של ישראל ממיתין עליהם כגון חייבי כריתות אחותו ואחות אביו ואחות אמו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואחות אשתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:7:2] אין ב"נ מוזהרין עליהן. כדמפרש לקמן דר"מ אליבא דר"ע אמרה דנפקי ליה עריות בב"נ מעל כן יעזוב איש כו׳ והתם חייבי מיתות כתיבי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:7:3] הרבה עריות יש. כגון כל ח"כ ב"נ מוזהרין עליה דלרבנן איתרבי ב"נ מאיש איש לכל האמור בפרשה ור"מ לא דריש איש איש לרבויי:בא על עריות ישראל עבריות עריות ב"נ עובדת כוכבים:ואנו אין לנו שיהא ב"נ חילוק בין ישראלית לעובדת כוכבים אלא נערה המאורסה משום דלדידהו לית להו קטלינן להו בקטלא דידן עכ"ל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:7:4] הרי מבואר דחלוקא זאת בין ישראלית לעובדת כוכבים לא איירי אלא בעובד כוכבים התם איכא חילוק בבא על עריות דידן או על עריות דידהו. לכ"נ דה"ג הכא עובד כוכבים שבא על בת עובדי כוכבים כו׳ ואין להקשות אכתי מאי אתא לאשמעי׳ הכא דיני עובד כוכבים. דאפשר ליישבו כיון דבהלכה ו׳ קתני כל ערוה שחייבין עליה מיתות ב"ד וס"ל דב"נ אין מצווין עלי ח"כ קתני נמי חילוק זה בין בא על עריות ישראל לבא על עריות עובדת כוכבים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:8:1] גר שמת כו׳. דקי"ל גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וא"כ בניו שנתגיירו עמו אין יורשין ומש"ה הוי נכסיו הפקר והכי איתא בקדושין דף י"ז גר את הגר אינו יורש אביו לא מד"ת ולא מד"ס דתניא לוה מעות מן הגר שנתגיירו בניו עמו לא יחזיר לבניו ואם החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:8:2] אם היו העבדים פקחין נקנין במשיכה. לכאורה אין הבנה לזה האיך תליא משיכה בעבדים פקחין. וכן הא דקתני מפני שאמרו כו׳ מאי נתינת טעם הוא ע"ז דנקנין במשיכה. ועוד שהוא היפוך האמת דקי"ל נכסים שאין להם אחריות אין נקנין בחזקה אלא במשיכה כדאיתא בקדושין דף כ"ו להדיא במתני׳ לכנ"ל דכצ"ל נכסיו הפקר ועבדיו ב"ח ואם היו עבדים קטנים במשיכה מפני שאמרו נכסים שאין להם אחריות נקנין במשיכה. וה"פ דאיתא בקדושין דף כ"ב ע"ב דעבד קטן נקנה במשיכה כבהמה ואפי' קראו ובא לו קנייה משא"כ בעבד גדול שהלך לדעת עצמו לא מהני קראו ובא לו. וקי"ל נמי במס׳ גיטין דף ל"ט גר שמת והניח עבדים גדולים וקטנים גדולים יצאו ב"ח קטנים כל הקודם בהן זכה. והיינו כדעת אבא שאול שם והכי קי"ל. וא"כ ה"פ גר שמת כו׳ נכסיו הפקר ועבדיו ב"ח והיינו בגדולים ואם היו העבדים קטנים נקנין במשיכה מפני שאמרו נכסים שאין להם אחריות נקנין במשיכה ועבדים קטנים הוי כמו נכסים שאין להם אחריות כדאיתא במס׳ קדושין שהבאתי לעיל ועפ"ז עולה הלכה זו כהוגן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:9:1] ר"א אומר לא זו בלבד כו'. קאי אהא דלעיל דקתני המחזיק בנכסי הגר קנה או במשיכה או בחזקה. דהיינו נעל וגדר ופרץ כל שהוא. וע"ז אמר ר"א לא זו בלבד דחזקה קנה אלא אפי׳ הילוך קני בנכסי הגר וחכ"א לא קני בהילוך אלא עד שיחזיק והכי איתא נמי בפי׳ בתוספתא פרק שני דב"ב. רק דהתם לא גרס ולא זו בלבד וטעם פלוגתייהו מפורש במס׳ ב"ב דף ק׳ ע"א דאיתא התם אמר ר׳ אלעזר מ"ט דר"א דכתיב קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ורבנן התם משום חביבותא דא"י הא דקאמר לי׳ הכי כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו. פרש"י ד"ה כדי שיהא נוח לכבוש דהו"ל כיורשין ולא כגזלנין ולא יהא רשות לשטן לקטרג ולא פתחון פה למדה"ד:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:10:1] זה בא מן הדרום כו׳. בתוספתא דב"ב גרסינן הכי. הלך בה בין לארכה בין לרחבה קנה הלכו בה שנים זה קנה מקום הילוכו וזה קנה מקום הילוכו דברי ר"א וחכ"א שניהם לא קנו עד שיחזיקו עכ"ל. והיינו ממש כמו דקתני הכא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:11:1] היה עליו כתובת אשה כו׳. דין זה לא מצאתי בגמרא ובפוסקים. ואפשר לפרש ע"פ מ"ש בש"ע ח"מ סימן ער"ה גר שמת והיה משכון הגר ביד ישראל ובא ישראל והחזיק בו קנה הראשון נגד מעותיו והאחד קנה השאר ע"כ וא"כ י"ל דה"פ הכא אם היה עליו כתובת אשה ואמרה האשם אלו שלי ואלו לכתובתי ר"ל שהחזיקה תחלה בשאר נכסים ואח"כ אמרה ואלו לכתובתי זכתה בכל. אבל נטלה ת��לה כתובתה ואח"כ בא אחר והחזיק בשאר נכסים אין לה רק כתובתה. וכן הדין גבי ב"ח כנ"ל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:13:1] היו לו ב׳ עבדים כו׳. דרישא מיירי בעבדים קטנים שאין להם להחזיק בעצמן מש"ה אם בא אחר ואמר עבדים הללו והצאן שלי הרי אלו שלו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 3:13:2] היו העבדים פקחין. ר"ל גדולים שיש להם יד לזכות בעצמן יכולים לומר אנו ב"ח והצאן שלנו דאנו קודמין לכל לזכות בעצמינו ויצאו ב"ח ואח"כ זכה בצאן והכי איתא במסכת גיטין דף ל"ט כמ"ש לעיל בהלכה ח׳ וכ"כ הטור בי"ד סימן רס"ז:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:1:1] פרק זה ממש כל הענין מוזכר בגמרא ובמדרשים ורוב פרק זה מבואר במכילתא 	 פרשת משפטים ובמדרש ילקוט פרשת משפטים ובמדבר רבה פרשת ח׳. ואפס קצהו מבואר במסכת ב"מ. רק מאחר שהמסכת הזאת משובשת בגרסאות לכן אבאר מתוך המדרשות הגי׳ אמיתיות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:1:2] וגר לא תונו כו׳. במכילתא גרסי׳ הכי שלא אמר לו אמש היית עובד לבל קורס נבו והרי חזירים בין שיניך ואתה מדבר מילין כנגדי וכצ"ל כאן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:1:3] ומניין להונאתו וכו׳. גם זה גירסא מבוררת יותר במכילתא הנ"ל והכי גרסי׳ התם ומניין שאם הוניתו שהוא יכול להונך תלמוד לומר וגר לא תונו מכאן אמר ר׳ נתן מום שבך אל תאמר לחברך. ופי׳ המפרש למכילתא ומניין שמלבד הלאו שעובר שגם לו לגנאי יחשב שתשובות הגר בצדו ת"ל וגר לא תונה וכו׳ כי גרים הייתם בארן מצרים וא"כ גם הוא יכול להשיבך כיוצא בו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:2:1] לפי שסורו רע. יצר הרע שהוא שר שלו רע הוא. פירוש אחר שסורו רע. כלומר שאר אדם אף אם סר מן הדרך נוח לשוב על ידי פיתוי דברים אבל גר כיון שסר מן הדרך שוב אינו חוזר על ידי פיתוי דברים שסורו רע ואינו חוזר. פי׳ אחר שסורו רע כלומר מפני שסר מרע מע"ז ובא לכלל ישראל על כן ראוי לחפות עליו ולקרבו וכענין שאמר בועז אשר באת לחסות תחת כנפיו כל זה בפירוש למכילתא פרשת משפטים [וע׳ רש"י קדושין פ"ב א׳ הוריות י"ג א']:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:1] חביבין הגרים שבכל מקום מכנין אותן בשם ישראל שנאמר אהבתי וגו׳. מסיפא דקרא דייק דכתיב יעקב אשר בחרתי אלו הגרים כדלקמן בסוף הפרק. זה יקרא בשם יעקב אלו הגרים. או י׳׳ל דסמיך אסיפא דקרא דכתיב זרע אברהם. מתנות כהונה בפרשת במדבר פרשה ח׳:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:2] ונאמר אהבה בישראל. כצ"ל נאמר אהבה בישראל ונאמר אהבה בגרים. וכן הגירסא במכילתא ובמ"ר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:3] נקראו ישראל עבדים כו׳. חסר כאן בבא אחת וכן צ"ל נקראו בני ישראל עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים ונקראו הגרים עבדים שנאמר ולאהבה את שם ה׳ להיות לו לעבדים. וכן גי' נמי במכילתא ויליף ליה מרישא דקרא דכתיב ובני נכר הנלווים אל ה׳ דמיירי בגרים וכתיב בתריה להיות לו לעבדים הרי דגרים נקראו עבדים: כתיב בגרים רצון דכתיב עולותיהם וכו׳. סמיך נמי על הא דכתיב לעיל מיניה ובני נכר הנלווים על ה' דקאי על הגרים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:4] אלא הקב"ה. היה עמו ובא עד שהגיע וכו׳. במכילתא גרסינן הכי לפיכך גלגל המקום עמו עד שהגיע לצ"ט שנה וכו׳:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:5] היה בא"י ואמר גר אני וכו׳. יתבאר מגמרא דיבמות דף מ"ו ע"ב ת"ר מי שבא ואמר גר אני יכול יקבלנו ת"ל אך במוחזק לך בא ועדיו מניין ת"ל וכי יגור אתך גר בארצכם אין לי אלא בארץ בח"ל מניין ת׳׳ל אתך בכל מקום שאתך א"כ מה ת"ל בארץ בארץ צריך להביא ראיה בח"ל אין צריך להביא ראיה דברי ר"י וחכ"א בין בארץ בין בח"ל צריך להביא ראיה. רש"י. יכול מקבלין אותו. ולא נצריכנה טיפת דם ברית וטבילה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:6] בא ועדיו עמו. מנין שנאמן. ת"ל וכי יגור מ"מ. ולקמן פריך כיון דעדיו עמו פשיטא מי בעי קרא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:7] צריך להביא ראיה שבבית דין נתגייר שמא גבעוני מהול הוא ומשום שבתא דארץ ישראל הוא דקאמר הכי ומשקר. ע"כ הגמרא ורש"י. וכתבו תוספות שם בד"ה במוחזק לך. אומר ר"ת דוקא בידעינן דהוי עובד כוכבים מעיקרא דאי לא ידעינן מהימן דאי בעי אמר ישראל ע"כ. וכ"כ הרא"ש והטור והש"ע דאם לא ידעינן מעולם שהיה עובד כוכבים ובא ואמר נתגיירתי בא"י נאמן אבל לא בח"ל והטעם כ׳ הרב המגיד פי"ג מהל' איסורי ביאה בא"י כיון דרוב ישראל נאמן במיגו דאי בעי אמר ישראל אני משא"כ בח"ל ע"כ. ועפ"ז מבואר הלכה זו. דהכא מיירי בלא ידעי׳ מקודם שהיה עובד כוכבים ומש"ה בא"י נאמן בלא עדים משא"כ בח"ל וזהו ממש כדברי הר"ת והרא"ש והטור והיינו בחביבתא דא"י:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:8] שנא׳ בל יאמר שכן חליתי. סמיך אסיפא דקרא בישעיה ל"ג דכתיב בתריה העם היושב בה נשוא עון והכי איתא נמי בסוף מסכת כתובות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:9] וכן אתה מוצא בד' כיתות. קאי אהא דלעיל דאיירי מחביבותא דגרים לפני המקום ב"ה על זה קאמר וכן אתה מוצא בד׳ כיתות אחת מהנה הן המה הגרים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Gerim 4:3:10] שנאמר זה יאמר וכו'. כצ"ל שנאמר זה יאמר לה׳ אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה׳ ובשם ישראל יכנה זה יאמר לה׳ אני זהו שכולו למקום. וזה יקרא בשם יעקב אלו גרי הצדק. וזה יכתוב ידו לה׳ אלו בעלי תשובה. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים. וכן הגירסא במכילתא ובילקוט פרשת משפטים ובישעיה מ"ד ויליף לה מדכתיב ד׳ לשונות מהאי קרא דמיירי מארבע כיתות וכל הד׳ כיתות מרומזים בפסוק זה יאמר לה׳ אני קאי על צדיק גמור. וזה יקרא בשם יעקב משמע עכשיו בא להתגייר ועד עתה לא היה בשם יעקב. וזה יכתוב ידו לה׳ קאי על בעלי תשובה שמעתה יכתוב ידו לה׳. ובשם ישראל יכנה אלו יראי שמים. ומכנין אותן בשם ישראל דחשוב משם יעקב כאשר האריך בענין מהר"ם אלשיך זצ"ל כמה פעמים דכשאין ישראל עושין רצונו של מקום מכונין בשם יעקב. וכשעושין רצונו מכונין בשם ישראל:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Nachalat Ya'akov/Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah.md

@@ -0,0 +1,106 @@
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:1:1] כלה בלא ברכה.  היינו ברכת חתנים אע"פ שכבר בירך ברכת אירוסין אפ"ה אסורה לבעלה עד שיברך ברכת חתנים בשעת החופה וכ"כ בטאה"ע סימן נ"ה וז"ל האשה משנתארסה אע"פ שהיא כא"א לחייב הבא עליה אינה חשובה כאשתו שהרי אסור לבוא עליה וכתב הב"י הטעם כדאיתא במס' כלה כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה עכ"ל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:1:2] כנדה. לאו דוקא דהא נדה אסורה מדאורייתא וכלה בלא ברכה אינה אלא מדרבנן וכ"כ הבית שמואל בסימן נ"ה לשיטת הרמב"ם דכתב אירס וכנס לחופה ולא בירך ה"ז נשואה גמורה ובנדה פסק הרמב"ם דלא מהני חופה וכ"כ בשו"ע סימן ס' בשם הרמב"ם א"ו הא דקתני כנדה לאו דוקא. מיהו כתב הב"ש די"ל דרמב"ם סבר הא דקתני כלה בלא ברכה היינו חופה ונקרא על שם ברכה אבל הברכות אינן מעכבן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:1:3] מה נדה שלא טבלה כו'. הלשון דחוק דנדה היינו כל זמן שלא טבלה והיאך שייך לומר נדה שלא טבלה אסור כנדה דהיינו הך ואפשר ליישב ע"פ מ"ש תוס' במס' שבת דף י"ג בד"ה בימי ליבונך בשם ר"ת שהיו רגילין לטבול ב' טבילות אחת לסוף שבעה לראייתה שהיא טהורה מדאורייתא בהך טבילה ואחת בסוף ימי ליבון עכ"ל ולפ"ז יש ליישב הלשון מה נדה שלא טבלה ר"ל פעם שנית אע"פ שמדאורייתא טהורה אפ"ה אסורה לבעלה כנדה גמורה שלא טבלה כלל אף כלה בלא ברכה אסורה לבעלה. ולפ"ז מיושב נמי שמדמה לגמרי כנדה דהא נדה שלא טבלה שנית אינה אלא מדרבנן אף כלה בלא ברכה אסורה מדרבנן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:1:4] ויברכו את רבקה. במס' כתובות דף ז' ע"ב כתבו תוס' הא דילפינן ברכת חתנים מויברכו את רבקה אסמכתא היא דעשרה לא משתמע מהתם ולא איירי פשטא דקרא בברכת אירוסין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:1:5] ומנין שאפילו אלמנה כו'. גם בזה כתבו תוס' שם דאלמנה לאו דוקא דהא רות כשנשאת למחלון וכליון היתה עובדת כוכבים אלא כיון דבעולה הוי חשיב לה כאלמנה עכ"ל וגם בזה צ"ל דאסמכתא היא דהא בברכה זו שבירכו זקנים אינו מרומז ברכת אירוסין ונשואין וכ"כ הרי"ף בח"א:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:2:1] אסורה כל שבעה. אע"פ שלא ראתה נדה אפ"ה אסורה כנדה דחיישינן שמא ראתה טיפת דם כחרדל וחיפוהו ש"ז. והיינו כרב ושמואל במס' נדה דס"ה דאמרי הלכה בועל בעילת מצוה ופורש והכי קי"ל בשו"ע יו"ד סימן קצ"ג:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:2:2] בבית אביה. אם כבר ראתה נדה בבית אביה אסורה לאחר בעילת מצוה דחיישינן שמא ראתה גם עתה אבל אם לא ראתה מעולם לא חיישינן. ונראה דר"י סבר כב"ש דאמר בנדה דף ס"ד ראתה בבית אביה בועל בעילת מצוה. ולפי גי' הס"א דגרסי עד יום שלישי היינו כדעת ב"ה שם בהגיע זמנה נותנין לה ד' לילות וזהו דקאמר עד יום ג' ויום ג' בכלל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:2:3] לשתות מיד הכלה. ר׳׳ל לקבל הכוס מידה כדי לחבבה על בעלה שאין עיניה צרה באורחין והשיב דאסור דהוי כאילו שותה מיד זונה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:2:4] כל בנות ישראל כו׳. ודרך ארץ הוא להושיט לאורחים בידים ולמה יהא אסור והשיב כל שאין התורה עוברת דרך פיו כלומר מי שאינו ת״ח אין בו ד״א כדאיתא בפ"ג דמס' אבות אם אין תורה אין ד"א כלומר שאינו יודע לשאת וליתן עם הבריות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:2:5] השותה בכלה. כלומר השותה מיד הכלה אע״פ שדעתו לחבבה על בעלה אפ"ה אין לו חלק לעוה"ב:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:3:1] ועשאה כמין זמר. פרש"י בסנהדרין דף קא שקורא בניגון אחר שאינה נקוד בה ועשאה כמין שיר אע"פ שמשיר השירים הוא ועיקרו שיר אסור לעשותו כמין שיר אלא בקריאתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:3:2] מביא מבול לעולם. ר"ל חטאו גדול כאילו מביא מבול לעולם ובמס׳ סנהדרין גרסינן מביא רעה לעולם. והטעם פשוט כיון שעיקר קיום העולם על התורה ועתה שהתורה עצמה מקטרגת בוודאי באה רעה לעולם חלילה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:3:3] בהלכות הפסח בפסח. במס׳ סנהדרין גרסינן ואם בעלי ש"ס הן יעסקו בהלכות פסח בפסח כו':
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:3:4] ודבר בעתו. נ״ל שכצ״ל שנאמר ודבר בעתו מה טוב ר"ל דבר בעתו הלכות פסח בפסח כו' מה טוב מביא לעולם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:4:1] המשגר כוס כו׳. אפשר דרבותא קמ"ל אפ"ה כוס של ברכה אסור שלא מדעת בעלה ומכ"ש בכוס שאינו של ברכה ועי' במס' ברכות דף נא דמשמע דצריך לשגר כוס של ברכה לאשתו אבל באחר שלא מדעת בעלה אסור:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 1:4:2] שדעתו רבה עליו. כלומר שדעתו ומחשבתו רבה עליו למשוך אחריה להרגילה עליו ורבי הוסיף לומר שיצה"ר רבה עליו מתוך זה יסיתנו לדבר עברה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:1:1] מהר סיני. ממי ששכן בהר סיני ודכוות׳ איתא בריש מס' אבות משה קבל תורה מסיני ופירשו המפרשים ממי ששכן שמו בהר סיני:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:1:2] לא ינקה רע. פרש"י אפילו הוא כמשה רבינו שקבל תורה מימינו של הקב"ה לא ינקה רע וקרא באשה משתעי ובעירובין דף י"ח מפורש יותר וז"ל יד ליד ר"ל המרצה מיד ליד אפילו הוא כמשה שקבל תורה מיד הקב"ה לידו לא ינקה רע:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:1:3] הרי הוא אומר כו׳. במלחמת מדין כתיב כששבו מן המלחמה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:1:4] בירית. פרש"י כמו אצעדה שהוא בזרועו ובירית הוא צמיד שבשוק להחזיק בתי שוקים שלא יפלו ויראה שוקיה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:1:5] לקלקולכם הראשון. פרש"י של מעשה שטים לזנות את בנות מואב שמא כך עשיתם עכשיו במדין והם השיבו לא נפקד ממנו איש פירש רש"י לא נחסר מדת יהודית:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:1:6] טבעת למה. פי' למה מנה הכתוב בהנהו תכשיטי מדין טבעת הלא טבעת הוא תכשיט שבחוץ ומשני ללמד שכל המסתכל באשה כו׳ ובמס' שבת איתא בהדיא למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ דהיינו טבעת עם תכשיטין שבפנים דהיינו כומז. לומר לך כל המסתכל באצבע קטנה שבאשה כאילו הסתכל במקום התורפה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:2:1] שתבעה למטה כו׳. ר"ל שתבעה לתשמיש והיא אינה מתרצה לו כ״כ הטא"ח סימן ר"מ ובטור אה"ע סימן כ"ה ובספר מנורת המאור סימן קע"ט מביא בשם מסכת כלה וגרס הכי מפני שתבעה לתשמיש ואינה נתבעת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:2:2] אנוסה אני. ואעפ"כ מתרצית קצת וכתב הטור בסימן הנ"ל דאיכא בינייהו רוצה ואינה רוצה ר"ל לר״א אינה מתרצית כלל ולר"י מתרצית קצת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:2:3] בשעת טהרתה כו׳. ר"ל בשעת תשמיש אמרה לבעלה טמאה אני כדי לצערו ובספר מנורת המאור סימן הנ״ל גרס בהדיא שאמרה בשעת תשמיש טמאה אני:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:3:1] שנאת חנם. פרש״י בשבת דף ל״ב שלא ראה בו דבר עברה שיהא מותר לשנוא אותו ואפ"ה שונאו זהו שנאת חנם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:3:2] מריבה רבה. מדה כנגד מדה לפי שהוא עשה מריבה לפיכך מריבה רבה בתוך ביתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:3:3] ובניו ובנותיו כו'. היינו נמי מדה כנגד מדה שאהבתו ניטל' ממנו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:4:1] יראתו על פניכם כו'. היינו הבושה שניכרת בפנים וכתיב בתריה לבלתי תחטאו. ר״ן בנדרים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:5:1] סחו לי מלאכי השרת. בנדרים מפרש אמימר מאן מלאכי השרת רבנן ואמאי קרי להו מלאכי השרת דמצייני כמלאכי השרת ופי' הר״ן שהן מצויינין ומובדלין משאר בני אדם כמה"ש וכדאמרינן בהגדה מלמד שהיו ישראל מצויינין שם כלומר שהיו עם בפני עצמן ולא נתערבו במצרים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:5:2] שהופכין שולחנן. ולפי ששינה בירך לוקה בירך. ר״ן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:5:3] שמספרין בשעת תשמיש. ולפי שחוטאין בדיבור ובשמיעה נעשו חרשין שאינן שומעין ואינן מדברין:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:5:4] בשעת תשמיש כו׳. בנדרים לא גרסינן ובשעת תשמיש מהו אצלך אלא ה״ג שאלו את אימא שלום מפני מה בניך יפין ביותר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:6:1] לא במשמרה ראשונה. שליש הראשון של לילה ולא במשמרה האחרונה היינו שליש השלישי של לילה אלא בבינונית דהיינו באמצע הלילה והטעם לפי שבתחלת הלילה ובסוף הלילה הנשים הולכות בשוק וירא פן בשעת תשמיש יתן דעתו על אשה אחרת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:6:2] מגלה טפח. פרש"י לא היה מגלה רק טפח מהאשה ואותו טפח היה תיכף מכסה שהיה ממהר באותו ענין. ור"ן פי׳ במסכת נדרים דאמרינן בפרק מ״ש שהתירו (לה לאשה) [לו לאיש] לגלות טפחיים לקטנים והוא מגלה טפח מאותן טפחיים ומכסה טפח כלומר וטפח שני נשאר מכוסה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:6:3] ודומה כמי שכפאו שד. פי' רש"י שבא עליה בכח ודומה כמי ששד כופאו ואית דאמרי שמתכסה כולו כמו אדם שמפחד מן השד. ועי' בטור אורח חיים סימן ר״מ ובטור אבן העזר סימן כ״ה הרבה פירושים על הא דמגלה טפח ומכסה טפח והקשה הטור לפ"ז שהיה ממהר באותו ענין א״כ לא היה משהה על הבטן ואמרו חכמים [נדה דף ע״א] שכר פרי הבטן בשכר שמשהין עצמן על הבטן עד שיזרעו נשותיהן תחלה הוויין להו בנים זכרים. ותירץ כי כל לבבות דורש ה׳ וכל המעשים שהם לשם שמים טובים הם מי שיודע בעצמו שיוכל לעשות המעשה ולא תכנס בו מחשבה אחרת והוא משהה עצמו כדי שתהנה האשה מן המעשה ותזריע היא תחלה מכוון לעשות מצוה ועושה אותה הקב"ה משלם לו שכרו בבנים זכרים ומי שאינו בטוח בעצמו וממהר כדי להנצל מן החטא גם הוא עושה מצוה והקב״ה משלם לו שכרו בבנים זכרים ע״כ:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:6:4] כל כך למה. למה קבעת הזמן באמצע הלילה דוקא ובמהירה כל כך והשיב שלא תעלה על דעתו באשה אחרת והוי הבנים קרובים להיות ממזרים:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:1] בני אמה. במסכת נדרים גרסינן בני אימה ופי' הר"ן שמטיל אימה עליה ונזקקת לו שלא ברצונה אבל הרא׳ש גורס שם אמה כמו הכא דהיינו שפחה משוחררת לפי שרגילה להיות שטופה בזימה. אבל הכא ע"כ א"א לפרש כפי׳ הרא"ש דהא קתני הכא בני שפחה וא״כ היינו בני אמה דשם בגמרא לא קתני בני שפחה אע"כ דהכא גרסינן אימה וכפי׳ הר״ן:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:2] בני שפחה. כבר פרשתי שהוא שפחה משוחררת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:3] בני שנואה. ששונאה בשעת תשמיש ומתוך כך נותן דעתו באשה אחרת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:4] בני נדה. בגמרא ובכל הפוסקים לא קחשיב נדה אבל באמת אין זה סתירה דקי"ל הבא על הנדה אין הוולד ממזר (מן התורה) ואם כן קאמר הוי כממזר ואינה ממזר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:5] בני נידוי. שבא עליה כשהוא או היא מנודה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:6] בני תמורה. שבא על אחת מנשיו וכסבור שהיא צרתה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:7] בני מריבה. אע"פ שאינה שנואה אלא שהיה מריבה ביניהם לפי שעה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:8] בני שכורה. שמשמש בשכרות דביאתו לאו ביאה גמורה אלא כביאת זנות שאין מתכוון אלא לבעול בעלמא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:9] בני גרושת הלב. שגמר בלבו לגרשה אע״פ שאינו שונאה מתוך שגמר בלבו לגרשה דעתו ומחשבתו על אחרת:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:10] בני ערבוביא. שהיה לו נשים הרבה ואינו יודע על איזה מהן בא. והנה כאן חשיב עשר מדות ובמסכת נדרים קתני בני תשע מדות וכ״כ כל הפוסקים בני תשע מדות. אמנם אין זה קושיא דבאמת במס׳ נדרים קחשיב בפרט נמי עשר אע"פ שבכלל קתני תשע ושם בגמ׳ נותן סימן אסנ"ת משגע״ח והיינו תשע וכתב שם הר״ן דאימה ואנוסה קחשיב כחד דדמיין להדדי. ומהרש״א כתב דאות אל"ף של אסנ"ת מורה על ב׳ דברים על אימה ועל אנוסה וא"כ לפי הסי' המה רק תשע אבל בפרטן עשרה הן. ובזה מיושב קושי׳ אא"מ זצ"ל בפרשת כי תצא על בעה"ט שכתב בני עשרה מדות והקשה אא"מ זצ"ל דבמסכת נדרים קחשיב רק תשע אבל למ"ש לק"מ:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:11] בני ישינה. שבא עליה כשהיא ישינה דאסור והיינו ישינה ממש אבל נים ולא נים מותר כדאיתא בנדה דף י"ב:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:12] שלא בכתובה. דקי"ל אסור להתייחד עם אשתו שלא בכתובה כמבואר בשו"ע אה"ע סימן ס"ה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:13] ויתקין. ר״ל חלשות כדמפרש לקמן וכן פי׳ רש״י במס' נדה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:14] חולשת כו׳. ר"ל מי שיש לו בנים חולשות אלו בני נדה בועלי נדות ומכוערים היינו בני ספק טהרות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:7:15] ויתקין חולשות. פרושי קמפרש מאי ויתקין חולשות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:8:1] בעלי ראתן. שיש להן שרץ במוח כדאיתא במס' כתובות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 2:8:2] שלא טעמו כלום. כלומר שלא טעמו כלום לאחר הקזה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:1:1] אחילו. אימה נופלת עליו והוא מלשון חיל ורעדה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:1:2] וזו כשהוא רעב. ר"ל רפואה זו עושה כשהוא רעב ובגיטין דף ע׳ קתני איפכא ע"ש [ועיין במסכת כלה רבתי]:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:1:3] ע״ג רגליו. כשהוא עומד ע"ג רגליו ולא יישן תיכף אחר שתיית הרפואה אבל זו עושה רגלו אחת במטה ורגלו אחת בארץ כלומר סמוך לשכיבה כדי שישכב תיכף לאחר שתיית הרפואה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:2:1] בקיצוח. בברכות דף מ' גרסינן קצח וכ״כ בישעיה סימן כ״ח והפיץ קצח ועי׳ בתוס' יו"ט פ"ה דעדיות משנה ג׳ ורש"י פי' מין זרעים שזורעין בארץ ישמעאל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:2:2] דמו בראשו. בברכות פרש״י לפי שרוח מערבית לחה ומתונותא היא ומכנסת הריח לתוך הגוף:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:2:3] אלא באפוי. הא דקתני הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב מיירי באפוי והא דארשב״ג דמו בראשו מיירי באינה אפוי. ובמסכת ברכות משני בע״א הא בריחא הא בטעמא פרש״י הריח קשה והטעם טוב ולפ״ז י״ל דרשב"ג ל"פ את"ק מידי אלא דת״ק מיירי באפוי ורשב"ג מיירי באינה אפוי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:3:1] אפי׳ בתקופת תמוז. במסכת גיטין דף ע׳ ל״ג אפי׳ וה״ג שם אכל בשר שור בלפת ולן בלבנה בליל י״ד או ט״ו בתקופת תמוז אוחזתו אחילו משמע דוקא בתקופת תמוז:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:3:2] דלריא. במסכת גטין גרסינן דלריא מאי דלריא אריב״ל סם דלריא דרדרא שמה פרש"י שם רפואתו של דלריא דרדרא שמה. מאי דרדא מוריקי דחוחי והיינו כרכום הגדל בקוצין ונראה דהיינו ארקין של קוצין דהכא דקוץ וחוח אחד הוא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:3:3] עוית. פרש״י קרנפ׳׳א:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:3:4] שניהם כאחד. שוכבין על צידהן זה כנגד זה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:4:1] ממזר. מי שהוא עז פנים סימן הוא שהוא ממזר ולר׳ יהושע סימן הוא שבן נדה הוא ולר״ע ממזר ובן נדה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:4:2] בשער. היינו מקום מושב ת״ח וסנהדרין נקרא שער כדכתיב ועלתה יבמתו השערה. ובועז עלה השער:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:4:3] היאך מלאך לבך. אע״ג דכמה וכמה מחלוקות בין ר"ע לר"א ור"י ולמה דוקא בזה א״ל היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבירך ונראה דה״פ כיון דאין בזה נפקותא לדינא דודאי אין סברא לומר דלר"א דאמר ממזר נותנין עליו כל דיני ממזר שיהא אסור לבוא בקהל שזה אין הדעת סובלתו אלא דה״ק דיש חשש ממזרת כיון שיש בו עזות והרוצה להתחתן יבדוק תחלה במשפחתו ור"י ס״ל דיש חשש נדות וא"כ כיון דאין נפקותא לדינא אמרו שפיר היאך מלאך לבך לעבור על דברי חבירך:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 3:4:4] ומבטל בלבו. ואע״ג דקי״ל דברים שבלב אינן דברים וא"כ לא מהני הביטול בלבו כבר כתבו תוס׳ במסכת נדרים [דף כח] גבי נודרין להרגין ולחרמין דמשני נמי הגמ' כי הכא וכתבו תוס׳ דהוי כמו אונס וכן ההיא דמסכת כלה גבי ר"ע הוי כמו אונס לברר האמת על אותו עז פנים אם הוא ממזר וכ"כ הר"ן בקדושין פ״ב דאמרינן התם דברים שבלב אינן דברים ומה דאמרינן במסכת כלה ר״ע נשבע בפיו ומבטל בלבו ש"ה דאונס הוי שאמרו לו לר"ע היאך מלאך לבך ומגיס דעתך לחלוק ע"ד רבותיך ומתוך כך הוצרך להוכיח דבריו וכיון דמתוך אונס היה הוי כאילו פירש ולא הוי דברים שבלב:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:1:1] המפנה דעתו בנשים. שפונה עצמו מכל עסקיו כדי להסתכל בנשים או להשיח עמהן סוף בא לידי עבירה כדאמרינן בפ״ב דאבות כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:1:2] וישלח את נערי ב״י. וקשה היאך מוכח מהאי קרא שראוי לעלות עולה ע"ג המזבח. וראיתי במדרש ילקוט פרשת משפטים רמז שס״א שמביא מאמר זה בשם תנא דבי אליהו ומפרש בספר זית רענן וז"ל שנאמר וישלח את נערי בני ישראל משמע שהיו ישראלים אלא מפני שהיו נערים שלא ראו קרי לפיכך העלו עולות דכתיב בסיפא דקרא ויעלו עולות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:1:3] ויחזו את האלהים. גם זה שם במדרש ילקוט ופירש בספר זית רענן רבותא קמ"ל אע"פ שמכח עצלות לא עשה עבירה מכל מקום ניזון מזיו השכינה דהא הכא לא ראו קרי אלא מחמת שהן נערים ואפ״ה ויחזו אלהים. ובסוף מס׳ ד״א בפרק קמא יליף לה מקרא אחרינא וע"ש מ"ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:1:4] ויאכלו וישתו. שנהנו כל כך מזיו השכינה כאילו אכלו ושתו דאין לומר אכילה ושתיה ממש וכי ס״ד שלקחו עמהם אכילה ושתיה בעלותם ההר א"ו דנהנו כאילו אכלו והכי איתא במ"ר א"ר הושעי׳ וכי קילורין עלתה עמהן לסיני. פירוש קילורין עוגות דאת אמרת ויאכלו וישתו אלא מלמד שזנו עיניהם כלפי השכינה כאדם שמביט בחבירו מתוך מאכל ומשתה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:2:1] תחת כל עץ רענן. ובע"ז כתיב על ההרים הרמים כו' ותחת כל עץ רענן וילפינן תחת תחת מה להלן ע״ז אף כאן כאילו עובד ע״ז:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:4:1] מכאן אמרו חכמים. אדליעל קתני דקתני כל המוציא ש"ז לבטלה כאילו עשה עבירות חמורות וכיון שחטאו גדול כל כך לפיכך אמרו אין אדם רשאי ליתן ידו לתוך אמה שלו כדי שלא יבוא לידי הוצאת שכבת זרע לבטלה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:4:2] ושלשתן לקציצה. פרש"י נוח לו שתקצץ:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:4:3] יד לעין. בשחרית קודם נטילה ראויה לקצץ לפי שמסמא עינים כדמפרש לקמן לפי שרוח רעה שורה עליהם קודם נטילה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:4:4] יד לחסודה. פרש"י רבדא דכוסילתא והוא מקום הקזה ולפיכך ראוי לקצץ כמ"ש הב"י באו״ח ס"ד שמשמוש היד מזיק לחבורה וזהו דקתני לקמן כאילו שופך דמים ובמס׳ שבת דף קח קחשיב שמנה ידות:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:5:1] אינה ידיעתה למיתה. שעשתה דברים הגורמים מיתה והיא אינה יודעת רק שאוכלת למלאת תאותה אף הוא כ�� שמרוב תשמיש יבוא לידי חולי ומיתה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:5:2] מי יודע כו׳. בספר קהלת פרש"י וז״ל מי יודע כמו מי יודע ישוב מי הוא אשר מבין ונותן לב שרוח בני אדם היא העולה למעלה ועומדת בדין ורוח בהמה היורדת למטה לארץ ואין לה ליתן דין וחשבון וצריך שלא להתנהג כבהמה שאינה מקפדת על מעשיה עכ״ל וזהו ממש ראיה לדבריו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:6:1] חייב מיתה. היינו מיתה בידי שמים דילפינן לה מדכתיב וימיתהו ה׳ ובמס' נדה גרסינן יהא בנידוי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:6:2] המקשה עצמו לדעת. שמביא עצמו לידי קישוי נקרא עבריין שהיום אומר לו עשה כן עד שמסיתו לעבוד ע״ז ומש״ה נקרא עבריין. אכן הא דילפינן לה מקרא דוירע בעיני ה׳ קשה היאך מוכח מהכא שנקרא עבריין אבל במס׳ נדה גרסינן הכי המקשה עצמו לדעת אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב״ה דכתיב וירע בעיני ה׳ אלמא שנקרא רע וכתיב כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע ופרש״י לא יגור עמך רע:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:6:3] ואפילו קטנים כו'. בסנהדרין דף ק״י איתא קטן מאימתי בא לעוה"ב חד אמר משעה שנולד וח"א משעה שסיפר מ״ד משעה שסיפר דכתיב זרע יעבדנו יסופר לה' לדור פרש"י זרע המספר יעבדנו לה׳ לדור ודור נחזור לו ויחיה. ונ״ל הא דמייתי האי דרשא הכא בא ליישב שלא תקשה היכא ילפינן מער שחייב מיתה הא ער ואונן קטנים היו וא״כ ע״כ לאו משום חטאן מתו דלאו בני עונשין נינהו מש"ה מביא ראיה דקטנים מקבלין פני השכינה וא״כ מסתברא דנענשו נמי כשיחטאו ואל דעות ה׳ לו נתכנו עלילות לידע על איזה חטא יענש אף הקטנים ועל איזה חטא יפטרו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:6:4] אל תתן כו'. פי׳ רש״י במס׳ שבת אל תתן את פיך בנדר לחטיא את בשרך לחייב את בניך וחבל את מעשה ידיך ומסיים בגמ׳ איזהו הן מעשה ידיו של אדם בניו ובנותיו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:6:5] למען ירבו כו׳. ומכלל לאו אתה שומע הן שאם לא תעשו מזוזה אל ירבו ימי בניכם:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 4:6:6] גם בכנפיך כו׳. בשביל כנפיך שבטלת מצותם נמצאו עליך חובת דם נפשות אביונים נקיים בנים קטנים שלא חטאו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:1:1] ולא היה נותן כו׳. שלא היה נותן כפי מה שאמדוהו ולא עביד כדבעי למעבד אבל חלילה לומר שלא היה נותן מתנות כלל וכן מוכח ממעשה שהביא:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:1:2] והביא ספר תהלים. בספר מנורת המאור סימן ק"צ כתב בשם מס׳ כלה בזה הלשון והביאו לבית המדרש והביא תינוק וספר תהלים בידו והניחו לפניהם והיה קורא והולך עד שהגיע אצל הפסוק פזר נתן כו׳. ונ"ל מש״ה היה רוצה ר"ע שדוקא התינוק יקרא הפסוק ולמה לא הראה הוא בעצמו את הפסוק אלא שכוונת ר"ע היה להראות שע"י המעות שילם שכר מלמדים ללמוד עם התינוקות ומהממון הזה עשה את כל הכבוד הזה שזה ללמד בהן כל התינוקות כדי שיהא ר"ט שמח על שמעותיו הצליחו ועשה פרי למעלה ושורש למטה כדי שיתן לב מכאן ולהבא לפזר ממונו לצדקה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:2:1] קציעות. תאנים ששטחן בשדה להתייבש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:2:2] הכהו מכה רבה. לפי שהאריס לא היה יודע שהוא ר׳ טרפון בעל השדה לפיכך הכהו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:2:3] וכ"כ למה. פירוש למה לא הגיד לאריס שהוא בעל השדה ומשני שלא רצה להשתמש בכתר תורה. וקשה דאף אם לא היה ר"ט ת״ח כיון שהוא בעל השדה היה מניח לו וא"כ לא היה משתמש בכתרה של תורה ואפשר ליישב דהאריס גופא לא היה יודע שהשדה הוא של ר"ט שהושכר ע"י אריס אחר לעשות היום בשדה זו ואילו היה אומר לו שהוא בעל השדה לא היה הפועל מאמינו והיה מוכרח לומר לו שהוא ר"ט וא"כ היה מניחו בשביל כבוד תורתו אף שלא היה בעל השדה וא"כ היה משתמש בכתרה של תורה ומש"ה שתק ובמס׳ נדרים ס"ב ע"ב הובא מעשה זו קצת בע"א וע"ש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:3:1] אלו הן חפצי אשתו. קאי אדלעיל דקתני מה יעשה אדם ויהיו בנים עשירים יעשה חפצי אשתו וחפצי שמים והיה מפרש לעיל מהו חפצי שמים והשתא הדר לפרושי ואלו הן חפצי אשתו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:3:2] יפתה אותה. כלומר שיפייס אותה תחלה בדברי ריצוי קודם תשמיש כדי שלא תהא מחשבתה על אחר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:3:3] ישמחנה בשעת כו׳. פי׳ הב"י באה"ע סימן כ"ה אם רואה שהיא מתאוה לו יוסיף לה על עונתה וזהו ישמחנה בדבר מצוה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:3:4] ימשמש במעשיו. בעירובין דף י"ג ע"ב פרש"י ימשמש במעשיו כגון אם בא מצוה לידו יחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ולא יניח לעשותה בשביל ההפסד שהרי שכרה עתיד לבוא ואם באתה לידו עבירה יחשב שכרה שמשתכר בה עכשיו כנגד הפסדה העתיד לפרע ממנו:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:3:5] אין ת"ח רשאי כו׳. לכאורה נראה דתיבת למשמש במעשיו מיותרים דמה"ת לומר שאין ת"ח רשאי למשמש במעשיו ובאמת בגמרא דבבא בתרא ל"ג ליה אלא אין ת"ח רשאי ליתן מעותיו לצדקה אלא אם כן ממונה עליו כו׳:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:1] מעות פורים כו׳. הכי איתא במס׳ ע"ז ופרש"י מעות פורים שגביתי מבני העיר לחלק לעניים לסעודת פורים ותנן אין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו. נתחלפו לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתי לעניים שלא לסעודת פורים ואני פרעתי משלי של פורים. ל"א מעות שלי לסעודת פורים נתחלפה לי במעות של צדקה וסבור הייתי שהן של צדקה וחלקתים לעניים ולא חזרתי ליפרע מארנקי של צדקה עכ"ל:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:2] שמא נתחייבתי מיתה לשמים. במס׳ ע"ז לא גרסי ליה ונ"ל ליישב גי׳ דהכא ע"פ מה שפי׳ הרב מהר״ם אלשיך על המתני' עבירה גוררת עבירה לפי שמכל מצוה נברא מלאך טוב ומכל עבירה שאדם עושה נברא מלאך משחית ומקטרג וזהו מסיתו לבוא לידי עבירה אחרת וא"כ כשעשה אדם עבירה בשוגג מסתמא כבר עשה עבירה כזו שהיה מסיתו לזו משו"ה היה מתירא רחב"ת שמא נתחייבתי מיתה לשמים שכבר עשיתי חטא כזה ועי"כ באתי לידי כך שנתחלפו לי:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:3] אתה הוא שגזרו כו׳. שהיה סבור שהוא אדם אחר שנגזר עליו לפי שהאש היה מתרחק ממנו לפיכך שאל אתה הוא שגזרו עליך כו׳:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:4] קום לך. נ״ל שהקסטינר אמר כן לר״ח שיברח וינצל מן המיתה אע"פ שעי״כ אפשר שהמלכות יהרוג הקסטינר ע"ז אמר וכל מה שהמלכות רוצה לעשות עמי יעשה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:5] אלא סוף המקום כו׳. כי כן המדה וכן מצינו בפרעה אע"פ שאמר הקב"ה לאברהם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ להם אפ״ה נענש פרעה דמגלגלין זכות ע"י זכאי וחובה ע"י חייב וה״נ אע״פ שנגזר עליו מיתה מן השמים אפ"ה המקום יפרע דמי מקסטינר:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:6] ונפל על פניו. כלומר שנפל על פניו לתוך האש:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:7] וכיון אבד. נ"ל דהאי תיבת כיון פירושו מהרה ר"ל שנשרף מהרה כמו יעשנה בדפוס ויקבענה כיון במס׳ פסחים דף ל"ז ע"א וכמו ואחד פותח כיון במס׳ תמיד פ"ג משנה ו':
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:8] מיד יצאה בת קול כו׳. לפי הגירסא דהכא לא ידעינן על מה ולמה זכה הקסטינר לחיי עולם הבא ואי משום שהפיל עצמו לאש מאי קעביד אדרבה לכאורה הוי כמאבד עצמו לדעת דאפילו ב"נ מצווין על חובל בעצמו. אכן מבואר יותר במס׳ ע"ז דשם איתא שהקסטינר ה��בה בשלהבת כדי שר"ח ב"ת ישרף מהרה ולא יהיה מעונה ביסורין כל כך והתנה עמו מתחלה שאם ירבה בשלהבת יביאהו לחיי עוה"ב ור"ח הבטיח לו שיביאנו לחיי עוה"ב וא"כ א"ש שיצא ב"ק ואמר ר"ח וקסטנירו מזומנין לחיי עוה"ב לאשמעינן דגדולים צדיקים במיתתן שהם גוזרין גזירה והקב"ה מקיימם ע"ד שנאמר ותגזר אומר ויקם לך:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:9] הנותן שלום לרבו. פי' שנותן לו שלום כשאר כל אדם ואינו אומר לו שלום עליך רבי ומורי. רש״י במס׳ ברכות דף כ"ז:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:10] שהאיר עיניו במשנתו. פרש"י בב"מ דף ל"ג שהודיע לו טעם משנה אחת שלא הבין מתחלה:
+[Nachalat Ya'akov on Tractate Kallah 5:4:11] ואם היה סומא. פי׳ אם היה רבו סומא לא יאמר לו שקעה חמה שהוא קצת גנאי לרבו שהוא צריך להודיע לו ששקעה חמה נשמע מיניה שהוא סומא או הלשון שקעה חמה משמע נמי ששקעה מאור עיניו שמאור עיניו של אדם דומה לחמה וא"כ נראה שקורא לרבו סומא אלא יאמר לו סליק תפלתך שיחלץ התפילין וממילא יבין ששקעה החמה דקי"ל לילה לאו זמן תפילין הוא: סליק מסכת כלה. בעזרת האל נורא עלילה. והנערץ בסוד קדושים רבה. יחזקני לפרש מסכת דרך ארץ רבה.

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/New Nuschah/New Nuschah on Tractate Gerim.md

@@ -0,0 +1,54 @@
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:1:1] אלא:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:1:2] נבוכה [נ"א נמוכה] וסגופה מכל:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:1:3] [נ"א רעים]:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:1:4] כל שאר המצות:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:2:1] ליתן צוארי בעול מי שאמר והיה העולם ברוך היא מקבלין אותו מיד ואם לאו נפטר והולך לו [והנ"י נדחק מאד לפי גירסתו]:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:3:1] [נ"א מורידין אותו]:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:3:2] מים:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:3:3] שיהא נותן בלקט שכחה יפאה ובמעשרות:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:4:1] ובחלה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:5:1] דברים של נחומים [נ"א אשריך במי נדבקת במי] במי:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:5:2] ברוך הוא:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:5:3] וכל אותם הדברים שאמרנו לך אינו אלא להרבות:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:6:1] אף טבילה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:7:1] לשום אשה לשום יראה לשום אהבה אינו גר:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:7:2] אין זה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:8:1] את האיש והאשה מטבלת את האשה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:9:1] הם אסורים ק"ו לעצמו ואם אמר על גבי פלוני חבר נעשו בטהרה הרי זה נאמן וכן עם הארץ שקבל להיות חבר והיו לו טהרות ואומר ברי לי שנעשו בטהרה מותרים לו ואסורים לאחרים רע"א מה אם לאחרים הם אסורים ק"ו לעצמו ואם אמר על גבי פלוני חבר נעשו בטהרה הרי זה נאמן:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:10:1] זה גובה את הקרן וזה גובה את הרבית ר׳ יהודה אומר אם זקפן:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:11:1] לו בן ילדה פרתו נשחטה פרתו עד:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 1:11:2] היתה לו עיסה לאפות:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:1:1] יש גר נימול לשמונה הא כיצד אם עד שלא טבלה אמו נולד נימול בן יומו אם משטבלה אמו נולד נימול בן שמנה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:3:1] ר׳ ישמעאל:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:3:2] או על:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:3:3] בשבת:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:3:4] ובה"א א"צ:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:4:1] זה ב"ח מעשה בבלוריא [נ"א בברוציה] המלכה שטבלו מקצת עבדיה לפניה ומקצתן לאחריה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:5:1] נכנסו:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:5:2] ר׳ אליעזר בן יעקב אומר אף הקרבן מעכב וכך היה ראב׳׳י אומר גר שנתגייר צריך להפריש:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 2:7:1] כשאגבה את חובי וכשאעשה את צרכי אמר לו ר׳ יוסי אלו ממון הם נחסרים הרי זה כדבריך:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:2:1] פתו:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:3:1] ועוברים עליו משום:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:4:1] באחד שעריך בטוב לו לא תוננו:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:5:1] הגרים:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:6:1] אביו מאב אחות אביו מאם רמ"א יוציא וחכ"א יקיים שתי אחיות מאם רמ"א:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:8:1] או בת:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:8:2] במשיכה ושיש להם אחריות נקנים בחזקה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:10:1] וחכ"א לא [קנו עד שיחזיקן]:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:11:1] של כתובתי זכתה אלו לכתובתי [נ"א של כתובתי] ואלו שלי לא זכתה אלא:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:13:1] עבדים רועים בצאן ובא א' ואמר העבדים הללו והצאן שלפניהם שלי:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 3:13:2] הרי אלו בני חורין והצאן שלהם:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:1:1] בל קורס נבו ועד עכשיו חזירך בין שיניך ואתה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:1:2] לך כי גרים הייתם בארץ מצרים:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:2:1] גר לפי שסורו רע הזהיר עליו הכתוב הרבה שנאמר:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:2:2] הא לפי שסורו רע הזהירה עליו התורה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:1] שנא׳ ואתה ישראל עבדי יעקב וכו׳ נאמר אהבה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:2] שנ׳ (ויקרא כ״ה:נ״ה) כי לי בני ישראל עבדים ונקראו גרים עבדים שנאמר:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:3] להם לפני ה׳:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:4] ה׳ צלך על יד ימינך:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:5] מתגייר אלא ��ד בן עשרים או בן שלשים אלא שהיה הקב"ה ממשמש ובא עד שהגיע לצ׳ט שנה שלא לנעול דלת בפני גרים ולתת ימים ושנים ולהרבות שכר עושי רצונו שנאמר ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:6] המלך ע"ה:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:7] תושב ככל אבותי:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:8] האומר בא"י גר:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:9] העם היושב בה נשוא עון:
+[New Nuschah on Tractate Gerim 4:3:10] המקום שנאמר זה יאמר לה׳ אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה׳ ובשם ישראל יכנה זה יאמר:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Nuschaot from Manuscripts/Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim.md

@@ -0,0 +1,115 @@
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:1:1] (הל"א) חיה  טמאה ולא תופרין אותן בגידין ולא כורכין בשערן הל"מ שיהיו כתובין (וכו׳) ותופרין בגידין טהורים וכורכין בשערות טהורין וכותבין בדיו שהרי יש לו סמך מן:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:2:1] (הל"ב)  (שאל כו׳ עד מכאן שכותבין ליתא וה"ג) כותבין על (וכו׳):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:4:1] (הל"ד)  שער ואם שינה בזה ובזה אל יקרא בו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:5:1] (הל"ה) דיפתרא  ולא ע"ג פינקס ולא (וכו׳) בקנקתום ולא נותנים קנקתום בדיו אמר ר׳ יעקב משום ר"מ נותנין קנקתום בדיו אמר ר׳ יהודה היה ר"מ אומר כותבין תורה בקנקתום חוץ מפרשת סוטה א"ר יעקב לא היה אומר כן אלא חוץ מפרשת סוטה שבמקדש מפני שהיא נמחקת א"ר שמעון בן אלעזר משום ר"מ שאמר משום ר׳ ישמעאל שנותנין קנקתום בדיו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:5:2] (נ"א כנ"ל עד) לא היה אומר חוץ מפ׳ סוטה אלא שבמקדש מפני שהיא נמחקת א"ר שמעון בן לקיש משום ר"מ משום ר׳ ישמעאל שנותנים קנקתום בדיו (ואפשר שבדפוס שלנו נשמט מן קנקתום בדיו עד קנקתום בדיו. ועי׳ עירובין דף יג סוטה רף כ׳):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:6:1] (הל"ו)  לשון בכל הכתובים:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:6:2] (נ"א) אין  כותבין עברית ולא מדית ולא עילמת ולא יונית שבעים זקנים כתבו התורה לתלמי המלך כתיבה יונית והיה אותו היום קשה לישראל כיום שעשו את העגל שלא היתה תורה יכולה להתרגם כל צרכה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:6:3] י"ג  דברים שינו (וכו׳ ושבנתיים ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:8:1] (הל"ח) ואבלה  שם (ליתא בכ"י וכן ליתא בירושלמי פ"א דמגילה וכ"כ בתוס׳ הרא"ש במגילה בשם רשנ"ם דל"ג אבלה דלא שינו אלא ארדה אבל נבלה קאי לעם ע"ש):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:8:2] ישבו  בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים:(נ"א) מצרים ובשאר ארצות שלשים:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:8:3] מאות  שנה לא חמד (ושבנתיים ליתא וכן ליתא בירושלמי שם ומכילתא פרשת בא ומכוון מספר י"ג דברים):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:9:1] (הל"ט) בתורתן  של אלכסנררים:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:10:1] (הל"י) ואיזהו  תרגום כגון יגר שהדותא וחביריו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:10:2] (נ"א) עברית  שכתבו תרגום תרגום שכתבו עברית האזינו שעשו רצוף או שעשו את המסורג (ומ"ש בתחלת ההלכה כל התורה כו׳ עד עברית שכתבו ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:11:1] (הלי"א) כל  הספר ושייר בו פחות מדף מסרנו (וכו') קטן ואינו נמנע:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:12:1] (הלי"ב) שלשה  ואינו רשאי לכתוב אא"כ סרגל כתב יריעה שאינה מסורגלת פסולה ואינו (וכ"ה בתוס׳ גיטין ו׳ ב׳ סד"ה אמר בשם מ"ס בזה"ל ובתוס׳ מנחות ל"ב ב׳ ד"ה הא וברא"ש הל׳ ס"ת הביאו בקצור ונראה שבנוסחא שלנו כאן נשמט מן ואינו רשאי לכתוב אא"כ עד ואינו רשאי לכתוב אא"כ):(נ"א הלכה י"ב ׳"ג ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:13:1] (הלי"ג) מסור  אשה ממזר או גר או עבד או חרש או שוטה וקטן:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:13:2] כל  המוציא את הרבים י"ח אם כתבו מוציא בו הרבים י"ח:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:13:3] (נ"א) כל  המוציא את הרבים ידי חובתן אף כתבן מוציא את הרבים ידי חובתן:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 1:14:1] (הלי"ד) הרי  זו תגנז איזו היא פתוחה כל שהתחיל מראש השיטה כמה יהא בסוף השיטה ויתחיל מראש השיטה והיא נקראת פתוחה כדי לכתוב שם של שלש אותיות גמר כל הפרשה בסוף הדף אם שייר שיטה אחת ופרשה סתומה היא מתחיל באמצע השיטה ואם פתוחה היא מתחיל ��למעלה ומניח את השיטה ההיא:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:1:1] (הל"א) שלא  יהיו מעורבין עירב:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:2:1] (הל"ב)  (ליתא בכ"י ואולי נשמט מן עירב את האותיות כו׳ אל יקרא בו שבפעם הראשון עד פעם השני):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:3:1] (הל"ג) מביאין  בין דפין ב׳ אותיות משם גדול אבל לא משם קטן ואם היה שם קטן בפ"ע אסור:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:4:1] (הל"ד) מניחין  בתורה (וכו׳) הגודל מניחין (וכו׳) לספר בתורה ריוח ד׳ שיטין ובנביא של תרי עשר ג':(נ"א) ובנביאים של שנים עשר ג׳ שיטין:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:5:1] (הל"ה) מניחין  בסוף הספר ובתחלתו כדי להקים ובתורה לא נתנו שיעור אלא עושה עמוד בסוף הספר ואינו צריך לעשות כן אלא בתחלתן (והשאר שבדפוס ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:6:1] (הל"ו) דפים  ואין מוסיפין על שמנה ובקלפים לא נתנו שיעור אלא מוסיף כל מה שהוא רוצה ובלבד שלא יפחות מג׳ דפין גמר כל הספר ושייר בו דף אחד עושה אותו יריעה קטנה בפני עצמה ואינו נמנע:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:7:1] (הל"ז) ג׳  ומחזיר (וכו׳) הראשון:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:8:1] (הל"ח) כדי  שהוא רואהו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:9:1] (הל"ט) לא  יעשה ארכו יתר על רחבו ולא רחבו יתר על ארכו אבל ממציעו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 2:11:1] (הלי"א) אבל  אין כותבין במקום הכתב וספר שנקרע טולה עליו מטלית מבחוץ (והשאר שבדפוס בסוף ההלכה ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:1:1] (הל"א) עושה  אדם:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:4:1] (הל"ד) עתיד  להוסיף:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:5:1] (הל"ה) עצמו  א"ר מעשה בא׳ שהביא לפנינו תורה נביאים מדובקים כאחת והכשרנו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:6:1] (הל"ו) אבל  בגוילין:(נ"א הל"ה ו׳ ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:7:1] (הל"ז) ספר  שנפסק או שנקד ר"פ אל יקרא בו גלפו או שעירב אותיותיו (נ"א אות באות) א"י בו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:9:1] (הל"ט) בו אות אחת (וכו׳) נמחק רובו ומיעוטו קיים מותר (והשאר ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:9:2] (נ"א) אסור  לקרות בו נמחק (וכו׳) אומר ג' בדף א׳ אל:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:10:1] (הל"י) אין  פותחין בתורה יותר מד׳ דפין אבל קורין אפילו עשרה כאחת ואין נמנעין (והשאר ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:10:2] (נ"א) אין  פותחין בתורה יותר מג' (וכו') היריעה והמהדק ס"ת (וכו') מבחוץ כלפי פנים והנותן:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:11:1] (הלי"א) ולא  יאחז בקלפים ויתירן אלא יאחז בקלפים ויוציא כתב מבחוץ ולא יוציאנו מתוכו.ויחלצו (וכו') מותר לא יתננו ע"ג הכסא ויתן אציליו עליו ויהא קורא בו כדברי ר"נ:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:12:1] (הלי"ב) וקורא  בו כשם (וכו') בספרים (והשאר ליתא):(נ"א) למקום לפי שנוהג בהן בזיון:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:13:1] (הלי"ג) ועמד  כאדם שנשכו נחש שנאמר (וכו׳) שנאמר אש"ת ומקדשי תיראו אני ה׳ חייב (וכו') אומר אדבר בנאות (וכו׳) אתה היה רו"ח:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:14:1] (הלי"ד) באוכלין  לא ישב (וכו׳) קטניות ואע"ג עיגול דבילה מפני שנהגו בו כן (והשאר ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 3:15:1] (הלט"ו)  (אם כו׳ עד אין ליתא) אין מכסין (וכו') מותר ר"י (וכו׳) מותר אין (וכו׳) אא"כ אוכלין בב"א (והשאר ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 4:4:1] (הל"ד) שאותיותיהם  כאותיות:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 4:6:1] (הל"ו) ר׳  חנינא (נ"א חנניה) בן אחיו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 4:7:1] (הל"ז) מן  האחרון במיכה חול אפילו יה בנבות קדש אפילו אל (והשאר עד אלהים נצב שבהל"ט ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 4:9:1] (הל"ט) אלהים  נצב (וכו׳) האמר הראשון חול והשני קדש ואל יהי מקום לזעקתי חול ואלהים אמר (וכו׳) צריך להיות קורא ומפסיק (והשאר ליתא):(נ"א) מלך מלכי המלכים מרומם גדול ונורא עליון:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:1:1] (הל"א) הכותב  שני (וכו׳) אם היה האחרון בסוף (וכו׳) היה האחרון בראש:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:2:1] (הל"ב) אע"פ  שנתן בו דלת מחטיבו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:3:1] (הל"ג) ונתכוין  לכתוב יהודה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:4:1] (הל"ד)  וטעה אות א׳ יתלנו מלמעלה טעה את השם כולו יתלנו בין השיטין כדברי ר' יהודה ר׳ יוסי אומר מוחק מה שלפניו וכותב את השם וחוזר ותולה מה שמוחק ר׳ חנניה בן עקשיא אומר צריך לגנוז את כל היריעה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:8:1] (הל"ח) הטועה  בשיטה שלימה אינו תולה מנגד (בנ"א כל ההלכה ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:9:1] (הל"ט) אין  עושין מגילה והלל לתינוקת (וכו') ואם עתיד להוסיף עליהם מותר:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:10:1] (הל"י) שבע  פוטיפרע צפנת פענח וחרה (וכו׳) נחלקים הכל:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:11:1] (הלי"א) ישראל ראובן געתם (בנ"א כל ההלכה ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:12:1] (הלי"ב) הכותב  שם (וכו׳) ר"י אומר מותר:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:13:1] (הלי"ג) גוררן  וגונזן:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:14:1] (הלי"ד)  (ספר כו' עד המחתך ליתא) המחתך בספרים בחדשים (וכו') יגנזו אבל לא יניחם אלא במקום תורפה והן מרקבין מאליהם (והשאר עד סוף המס' ליתא בנ"א):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:15:1] (הלט"ו) לומר  דבר מה (וכו׳) אמור א"ל צופה (וכו') במקום הטינא אלא במקום התורפה והן מתאבדין מאליהן:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 5:16:1] (הלט"ז) יום  ישן אחד לי"ב חדש וחכמים אומרים אחד:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 6:3:1] (הל"ג) וי"ו  שבקומה נקוד ויפול (וכו') לנו ולבנינו כולו נקוד:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 6:4:1] (הל"ד) כתוב  מעון אלהי קדם ובשנים:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 7:1:1] (הל"א) וקבלו  חנניה מלכיה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 9:3:1] (הל"ג) צ"ל  חית פשוט:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 9:4:1] (הל"ד) בסוף  השיטה וד׳ תפשוט (אולי צ"ל ודלת פשוט) מכל האותיות והיא בסוף שיטה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 9:11:1] (הלי"א) אחריו  ומצאו בו שמץ פסול:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 10:4:1] (הל"ד) שם  מתחילין במנחה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 10:5:1] (הל"ה) מוסף  ואינו י"ט:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 10:7:1] (הל"ז) לא  בישיבה ולא בעמידה ואין (וכו׳) ואפילו לאחר קריאת התורה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 11:1:1] (הל"א) ובלבד  שישהא בין:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 13:1:1] (הל"א) מובהק  מצרפן:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 13:8:1] (הל"ח) המפורש  ור יוחנן אמר (וכו׳) חיי העולמים במרומים:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 13:10:1] (הל"י) ומקיים  שכל דבריו (וכו׳) אלהינו ונאמנים (וכו׳) תמיד תמלוך (וכו׳) שהדבר תלוי:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 13:13:1] (הלי"ג) שלא  יכבה נרו לעולם ועד:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 14:3:1] (הל"ג) צריך  לברך ולומר:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 14:4:1] (הל"ד) צריך  לברך ברוך (וכו׳) לקרוא:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 14:7:1] (הל"ז) ר"ב  בשם ר׳ (וכו׳) רשיעא שחיק גרמי למזגא:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 14:11:1] (הלי"א) עוז  לאלהינו (וכו׳) שלשה ובגדלו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 14:12:1] (הלי"ב) וכרצון  יראיו וכרצון (וכו') ופליטת ע"י בהמון רחמיו וברוב חסדיו לחן ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום והוא ירחם עלינו ועל כל עמו בית ישראל בעבור: (הלי"ג) התורה למעלה ואומר:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 14:14:1] (הלי"ד) האנשים  והנשים (וכו') ישראל ועוד אומר תורת:(נ"א) ישראל ועוד אמר ברוך שנתן תורה לעמו ישראל בקדושתו תורת (וכו׳) נפש וגו׳ כל הפסוקים והמפטיר: (הלט"ו) אור בצבור ואינו (וכו׳) אבל בראשו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 14:18:1] (הלי"ח) לוי  צריך (וכו') משום יזמרך כבוד ולא ידום ושבקון (וכו׳) עצרת קורין עד חציו ומשלימין:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 14:19:1] (הלי"ט) שברו  וגו׳ ותני:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 15:6:1] (הל"ו) אמר  הדא דתימר עד:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 15:7:1] (הל"ז) משנה  ובלא תלמוד (את"ז מתחיל הלכה ח׳):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 15:10:1] (הל"י) חמר  גמל ספן ספר:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 16:6:1] (הל"ו) ודגלו  עלי אהבה ודגלו:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 16:8:1] (הל"ח) ומשלות  שועלים הכל (וכו') דיו אינם (וכו׳) מרבותי ולא אצלתי מחכמתם כשם שזבוב הזו טובלת:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 16:9:1] (הל"ט) דברי  חכמה (וכו') ומשלות כובסין ומשלות שועלים הכל:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 16:11:1] (הלי"א) יעקב  אבינו (וכו׳) אבינו שנאמר:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 16:12:1] (הלי"ב) אינו  מן הדין (וכו׳) שלש עשרה שנה ויום אחד:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 17:1:1] (הל"א) כדרבונות  וגו׳ (ובדפוס צ"ל כו׳ והוא כמו וגו׳) נתנו (וכו׳) ליכתב מצילין:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 17:3:1] (הל"ג) מפסיקין  לר"ח ולחנוכה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 17:5:1] (הל"ה) דתנינן  (וכו׳) מתענין בשני (וכו׳) שלא תפול בהן (וכו׳) שלא ימותו בניהן (וכו׳) שרץ נפש חיה בערב שבת:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 17:9:1] (הל"ט) באחד  בשבת מפטיר בשבת שלפני (וכו׳) אין קורין ומתחילין בפ׳:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 17:10:1] (הל"י) ד׳  פסוקים והרביעי קורא (וכו') כל הפרשה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 18:1:1] (הל"א) אומרין  מזמור בכל (וכו') עליו הכתוב כאילו בנה מזבח חדש והקריב:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 18:2:1] (הל"ב) ארוממך ה׳ כי דליתני:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 18:3:1] (הל"ג) מאסת  את יהודה אם בציון נגעלה נפשך:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 18:6:1] (הל"ו)  (והן לקבל שכר ליתא):
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 18:6:2] (הל"ז) והקורא בט' באב אומר:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 19:7:1] (הל"ז) אנא  השם אלהינו יעלה (וכו׳) וחותמים ברוך:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 19:8:1] (הל"ח) ימים  כך:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 19:8:2] הל"ט) אמן  ( ירבו שמחות בישראל ירבו שמחות (נ׳ דצ"ל בשורות) טובות (וכו') תלמידי חכמים בישראל (וכו׳) טוב וגו׳ כולכם ברוכים ועל:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 19:10:1] (הל"י) שבטים  ושנים עשר חדשים:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 19:11:1] (הלי"א) וגמר  על הכוס בברכת:(נ"א) וגו׳ על הכוס ברכת המזון (וכו׳) בבקר ברכת חתנים על:(נ"א) וגו׳ על הכוס ברכת המזון (וכו׳) בבקר ברכת חתנים על:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 20:1:1] (הל"א) ולפאר  ליוצרם:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 20:6:1] (הל"ו) שלש  בא"י אמ"ה אקב"ו להדליק נר של חנוכה ואומר (וכו׳) חנוכה הנרות הללו קדש הם ואין (וכו') ישועתך ואומר ברוך:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 20:8:1] (הל"ח) בהודייה  וכניסי פלאות (וכו') כן (וכו׳) ונסי (וכו׳) בברכת הארץ:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 20:9:1] (הל"ט) ומשיבין  מפני הכבוד (וכו׳) פסח ולילו וח׳ ימי החג ובגולה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 20:11:1] (הלי"א) ביום  הראשון ביום ��שני:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 20:12:1] (הלי"ב) קודם  לחבירו אבל:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 21:4:1] (הל"ד) אבל  להטריח צבור (וכו׳) לשקול ככרותיו על (וכו') קודמין לשקלי המן:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 21:6:1] (הל"ו) רבה  מברך בעמידה:
+[Nuschaot from Manuscripts on Tractate Soferim 21:9:1] (הל"ט) שבעים  אנשים (וכו׳) שבעים אנשים מה:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Rishon Letzion/Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan.md

@@ -0,0 +1,8 @@
+[Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan 1:5:1] ואיני יכול להכשיל כו׳. פי׳ ע"י התחבולה שבסמוך שהרי אדם בעצמו ידע כי הוסיף הנגיעה ולא נצטוה עליה לכך הכשיל את חוה שהיא סברה שאף הנגיעה בכלל הציווי. וגם בגמ׳ דסנהדרין כ"ט מנין שכל המוסיף גורע וצריך לפרש כן שחוה לא ידעה שהוא הוסיף מלבו. ובזה יש לכוין הפסוק ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך אשר צויתיך לאמר לא תאכל כו׳ לכאורה מלת לאמר משולל הבנה אמנם בזה הכוונה רצויה שהרי צויתיך אך לאמר לא תאכל ולא יהיה לך להתפתות ע״ הנגיעה:
+[Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan 26:2:1] יש גורסים לאכול מן הקופה ור"ל שלא תהא רגיל בסעודה אולי סופך להיות עני ותהא מוכרח לאכול מאכלים שלא תהיה רגיל בהם ואפשר דצ״ל לאכול מן הקמצנים פי׳ מסעודה שאינה מספקת לבעליה ולפ״ז שפיר דמי להנך דלעיל דע"י ההרגל יבוא לידי עבירה:
+[Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan 26:5:1] פי׳ שאינם לבריאות גופו כ״א להזיקו והך שאינו מברך ר״ל דמדינא אינו מברך עליהן דמזיק הוא אבל אי מברך עליהן נמצא עובר משום ג׳ לאוין כו':
+[Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan 26:6:1] פי׳ הרי חנופה מבקש ואביו לא חנף לו אך התגאה כנגדו לכן לא זכה ללמוד ורצה בזה שהאב יחניף לבנו למען הביאו ללימוד התורה:
+[Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan 34:5:1] [עי׳ ב״מ פז. וע״ש בתוס׳ שהקשו על רש״י ומהכא סיוע לרש״י]:
+[Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan 34:5:2] [ועי׳ נזיר כג: דשם איתא להיפך שהרגיש בעמידתה של בכירה]:
+[Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan 34:5:3] [בפסקי תוס׳ במנחות פרק כל קרבנות סי׳ רל״ב איתא בזה״ל כשכתב עזרא התורה נקדה אמר אם יאמר משה למה נקדת אשיב הלא לא מחקתי]:
+[Rishon Letzion on Avot D'Rabbi Natan 35:4:1] יתכן דצ"ל אמר יהושע באותה שעה יודע אני וכו׳ וקאי על יהושע בן נון וכן הוא בילקוט פרשה וזאת הברכה:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Rishon Letzion/Rishon Letzion on Tractate Soferim.md

@@ -0,0 +1,6 @@
+[Rishon Letzion on Tractate Soferim 1:12:1] [פי׳ אין חולקין אותה אפי' ליקח החלק הנחתך לתפילין ומזוזות דשמא יעשה כו׳ נ"א]:
+[Rishon Letzion on Tractate Soferim 2:2:1] פי' שהתיבה שמתחיל למעלה בהעמוד כתב ג"כ למטה לסי׳ כמו שעושין בספרים הנדפסים פסול עד שיתקן נ"א:
+[Rishon Letzion on Tractate Soferim 11:3:1] [כלומר תהא גלולה במקום שרוצה לקרות וכד אינון תרתי פירוש כשמוציאין שני ס"ת תהא מוביל' חדא פי' הראשונה תחזור למקומה ואח"כ תביא חברתה: עד היכא. פי' שצריכין להוציא ספר תורה אחרת כגון פרשת וכו' אבל בפחות מזה יכול לגלול בס"ת הראשון שהוא בכדי שלא יפסוק המתורגמן]:
+[Rishon Letzion on Tractate Soferim 11:5:1] גם לעיל גם כאן צ"ל דמיירי במנחה א' די"ט שחל בשבת וכדי שלא נטעה לומר כיון שהוא ביו"ט קורין בסדר.היום לכן קא השיב ליה הכא וקאמר במה קורין בסדר שפסק קודם הרגל אמנם לקמן בהלכה ו׳ כיון דכבר אשמעינן כך מה לו להזכיר מנחה של יו"ט מ"ש משאר מנחה דשבת וצ"ל דשם הוא טעות לכך הגיה המג"א בסימן קל"ז ס"ק ג׳ הך דהלכה ו' ולא הך דהלכה ה':
+[Rishon Letzion on Tractate Soferim 11:6:1] כלומר דאם היו צריכין להתפלל פנית אז לא היו מטריחין והיו קוראין ע"פ:
+[Rishon Letzion on Tractate Soferim 12:7:1] ר"ל דודאי הראשון קורא בענינא דיומא אך על ב׳ ס"ת האחרונים קאמר דבראשון קורין כלים דהייט ענינא דחנוכה ובשני קורין בשל שבת ור"ח דהיינוו ביום השבת ועוד ובראשי חדשים וגו׳ והך ור"ח אדלעיל קאי וצריך לגרוס חל להיות בחול:

sefaria_rag_markdown/en/Talmud/Bavli/Commentary on Minor Tractates/Tumat Yesharim/Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan.md

@@ -0,0 +1,126 @@
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 1:7:1] ומביאים להם סנדילפונים. פרש״י ז״ל בסנהדרין (דף נט.) סנדלפין [ע״ש] שם אבן טוב ובספר כתיבת יד כתוב סנדלכין ופי' בערוך ראמות וגביש [איוב כח] תרגום סנדלכין ובירונים:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 1:8:1] יום ראשון כו'. נ״ב הר״ר דוד אבוררהם ז״ל כתב מאמר זה בפירושו לסדר תפלות דף כ״ו סוף ע״ב במעט שינוי:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 1:8:2] [נקמות] הופיע. נ"ב לשון הופיע קא דריש מענין הארה ולכן אמר שברא את החמה כו' שהם מאירין כו' ובכן בסמוך שהם מרננים בעולם מן הרנינו וכן בכולם:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 1:8:3] והוציא לה נמחק [ונפל טעות בדפוס פפד״מ שהציגו זה ברבועים וצ"ל בעגולים כי בכל הדפו״י איתא זה]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:2:1] תורת כהנים. נ״ב תורת כהנים הוא ספר ויקרא שבו היו רגילין להתחיל ללמוד למתחילין [עי' ש״ך יו"ד סימן רמ״ה ס"ק ח']:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:2:2] [והיה] מכה. צ״ל מסתת:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:2:3] [חבילה של] קשים: צ"ל עצים [וכן הוגה לפנינו ובאמת בגמ׳ נדרים דף נ׳ איתא הוו גנו בי תיבנא כו׳. וגי׳ הגר״א כאן תבן היא שוה להגי׳ ישנה]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:2:4] שאני יכול לישן. צ״ל שאני ישן בהם:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:2:5] [כל העניים בדין] ואם אומר. צ״ל ואומרים:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:2:6] לא למדתם תורה והם אומרים מפני שעניים כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:2:7] ומדולדל  היה והם אומרים מפני טפינו אומרים להם והלא ר"ע היו כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:3:1] כדי  שיהיו מים מצויים לעולי הרגל כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 6:3:2] ואטול  חמשה ראשים מיד נתנו לו כצ"ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 7:2:1] [כשבא עני] ועמד. צ״ל ועומד:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 7:2:2] ואמר. צ"ל ואומר:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 7:2:3] [בכאן]  ואומר [כ״ה בדפו״י] צ"ל ואומרים:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 7:2:4] [ענוה כיצד] בזמן שאין אדם [כ׳׳ה בדפו״י] צ״ל בזמן שאדם [ובדפוס פפד״מ טעו והציגו גם למעלה שאדם במקום שאין אדם. ובאמת שם צ״ל שאין אדם כהגי׳ הישנה וכנוסחת הגר״א]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 9:2:1] את הפורענות. מלת את נמחק. וכן בפעם השני:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 11:1:1] כשם. צ״ל שכשם:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 11:1:2] בשבת כל זאת שלא עשה. נ״ב נ״א כל שבעה וכל זה. לפי שלא עשה:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 11:1:3] שנכפה ונפל על אומן שלו. נ״ב נ״א שנכפל ונפל על אמן שלו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 11:3:1] סרדיוט  אחד הלך ואמר להגמון עמד והקיף כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 12:4:1] ועוד כמה. צ"ל (וערב מה) [והרבה]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 12:5:1] שהרי העולם הבא. נ״ב נ״א שכבר מקומך:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 14:3:1] ולישמעאל בן חנניה קרא לו גרועה במדבר שמחוזקת. נ״ב נ״א ולשמעון בן נתנאל קרא לו גרועה שבמדבר שפוסקת:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 14:6:1] [ואיני יכול לעמוד] בו. צ״ל לו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 15:1:1] רבוא ונוטלים את כל. נ״א מנה אפי' נוטלים ממנו כל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 15:2:1] תרוטות. פרש״י ז״ל רכות. ובערוך ערך טרט פי' שעפעפיו סגורות ואינן פתוחות אלא מעט:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 15:2:2] על אברים של עבדים ושל שפחות. נ״ב נ״א בחיק עבדים ושפחות:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 15:2:3] א״ל  וכי אין כהן וכו' בכהונה גדולה על גבי המזבח אלא וכו׳ בא אצל הלל א׳ל כו' כהן גדול ואעמוד בשמנה בגדים ואשמש וכו׳ שילמוד תחלה איך יכנס ואיך יצא לפני המלך א״ל הן א״ל אם [כן] אתה וכו׳ הקרב יומת מיד נשא וכו׳ גר הקל שלא באתי כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 15:3:1] להקהל ביש��אל. צ״ל לקהל ישראל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 16:2:1] כשבאתה  על אותה כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 16:2:2] בדבריה. צ״ל בדברים:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 16:2:3] בכבוד גדול. ואל תתמה כצ״ל והשאר נמחק:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 16:2:4] ומרקק  ולא פנה אליהן לשחרית הלכו כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 16:2:5] רשות  וקדשה כצ״ל [ובדפו״י קדשה ובדפו״ח הוגה לקדשה]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 16:3:1] האיש מבקש להרגך הוא. נ״א אם בעריסתך היה איש שמבקש להרגך הוא:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 16:3:2] בדברי  תורה שהן כאש בלבד כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 16:3:3] שהוא מסית. נ״ב נ״א מושל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 17:3:1] ועדיין  לא הגיעו לתיישים וכבשים שנאמר כצ״ל [ולגירסת הגר"א צ״ל לתיישים וטלאים]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 18:1:1] לפועל שנטל קופתו כו'. גירסת רש״י ז״ל לעני שנטל קופתו ויצא לשדה מצא שעורין קצר ונתן בה מצא חטים קצר ונתן בה וכן פולין וכן עדשים וכשבאו לביתו בירר כל מין ימין לעצמו כך ר"ע כשלמד מרבותיו שמע דבר מקרא מרבותיו ואחריו הלכה ואחריו מדרש ואחריו הגדה נתן לבו לחזור עליהם ולגורסן עד שהיו סדורים בפיו ולא אמר אלמוד מקרא לעצמו מדרש לעצמו אבל כשנעשה חכם גדול עשה כל התורה מטבעות מטבעות סדר מדרש ספרי וספרא לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו והלכות לעצמן והגדות לעצמן. את זה כתבתי ממ״ש רש״י ז״ל שם להיותה גירסא אחרת וצריכה להבנת הברייתא השנויה פה וע״ש בגמ׳ ופרש״י ז״ל ואז תבין עד סוף הפרק ומאי איכא בין האחד לחבירו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 18:2:1] ובמה  היתה הגדה היום אמרו לו בפרשת כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 20:1:1] יין משובח [מלות שבכל המדינות ליתא בדפו״י]. נ"ב נ״א יינות המשובחים שבכל המדינות:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 20:1:2] והכלך. נ״ב אינו בנ״א ונכון כי הוא פסולת המשי עיין (בפרק) [בערוך ערך] כלך ובפרק במה מדליקין (שבת דף כ'):
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 20:1:3] ששזפתני  השמש וגו׳ כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 20:1:4] כל בנות. נ״ב נ״א בלאות ובערוך ערך בל כתב בויקרא רבה פי״ט ויגל את מסך יהודה גלי בולאות ס״א דוכסייא ע״כ נראה שבולאות ודוכסיא ענין אחד והם שרים או שרות כנ"ל. תניא:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 20:1:5] [בני אמי נחרו בי] זה משה כו׳. נ״ב ופי' הפסוק לפי זה שחרה אפו של משה על המצרי בי בשבילי ובעבורי:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 20:1:6] וישב  על הבאר ולכהן מדין שבע בנות [וגו׳] ויבאו הרועים כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 21:1:1] נמצא בטל מכל. נ״א מן:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 21:1:2] כולה. לנוסחת הספר נמחק תיבת כולה ולנ״א לא:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 21:1:3] בן חורים ושריך בעת יאכלו. ואיזו כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 21:1:4] לעשות להם גאולה. נ"א ליתן גאולה:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 21:1:5] שלא יתכוין אדם בשעה שהוא שונה בביתו לשוח. עם אשתו עם בניו. נ״א שלא להיות יושב ושונה בתוך ביתו ומשיח עם בניו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 24:4:1] כלים נאים. בספר כתיבת יד כתוב כלונס וכ״כ בערוך כלנס ולא פירשו אבל לפי ענינו נראה שהוא מתג או רסן:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 24:4:2] רסן  לבלום צ״ל כלונס [וכ״ה בערוך]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 25:1:1] חכמתו. נ״ב נ״א חכמים וכן בפעם השני:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 25:1:2] משחירות. נ״ב נ״א קרובות [אולי צ״ל ובגמ' דכתובות איתא ירוקות]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 25:1:3] ואומר ויפרוש אותה. נ״ב כל זה הפסוק אינו בנ״א וכתוב למטה קודם וכתוב אליה קינים [וכ״ה גירסת הגר״א]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 25:3:1] [לאחר] שבת. צ״ל השבת:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 25:3:2] והיה  בוכה וצועק ואומר כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 25:4:1] רד ממקומך ב׳ וג׳ מעלות. נ״א הרחק ממקומך ב׳ וג׳ מקומות:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 26:2:1] בשבועה. צ׳׳ל בשבועות:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 26:2:2] מן הקנים. נ״ב נ״א מן הקונם:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 26:2:3] [ראויה] למזבחות [לפנינו למזבח]. נ"ב נ״א לבנות מזבח:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 26:4:1] ונמצא מבטל מפריה [כ״ה בדפו״י]. צ״ל ומבטל פריה:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 26:5:1] שאינו מברך. נ״ב נ״א שאינן עולין על גופו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 26:5:2] עליהן. נמחק [ור״ל לנ״א ולא כלל הגה״ה זו עם מ״ש למעלה בגליון. מפני שבדפוס שלפניו נדפס מלות שאינו מברך בסוף העמוד ומלת עליהן בראש עמוד אחר. ובדפוס פפד״מ שגו בזה והציגו מלת עליהן בעגולים]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 27:2:1] דרכת  בים סוסיך נמחק וצ״ל במקומו לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך וכו':
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 27:4:1] ילמדו כל אדם ממשה. נ״א שכן מצינו במשה:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 28:2:1] ממדינת הים. צ״ל ממדינתו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 28:4:1] במכסאות במרחצאות ותרטייאות וארנוניות. נ״ב נ׳׳א במסיאות במרחצאות וטרסיות וארכיות. ולא הבנתי אך בערוך מצאתי שפי' בארכי ישנה של צפורי ערכאות ואולי ארכיות הוא כמו ערכאות:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 28:5:1] שפעמים  שאדם לוקח כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 29:3:1] יש לך אדם שלמד. נ״ב נ״א ד׳ מדות בת״ח למד [ובדפוס פפד״מ ערבו הנוסחאות]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 29:3:2] לאחרים  ולא למד לעצמו כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 29:4:1] יעמדו ויבקשו ממני איני. נ״א ואיני:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 29:5:1] שמחלל  שם שמים אין כח כצ"ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 30:2:1] כיצד שוגג כו'. נ״ב נ״א כיצד שוגג שהרג את הנפש מצאו גואל הדם והרגו ה״ז פטור הרגו במזיד מצאו גואל הדם והרגו ה״ז גולה על ידו וכי וכו׳ [והנוסחא הישנה להיפך ברישא גולה ובסיפא פטור וגם אחר מלת הנפש גרסינן וגולה לעיר מקלט]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 30:2:2] מעלין  [כ״ה בדפו״י] עליו הכתוב כל זה נמחק [ובאמת א"צ למחוק רק מלת הכתוב וכגי' הגר״א וכמ״ש בסיפא]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:2:1] דמים רבים נאמר. נ״ב נ״א דמים הרבה מנין:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:2:2] ובני  בניו ודם זרעותיו וכו' כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:2:3] ר' נחמיה אומר כו׳. נ״ב נ"א ר׳ נחמיה אומר כתוב אהד אומר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות. וכתוב להלן זה ספר תולדות אדם מה תולדות האמור כאן בריאה ועשיה אף תולדות האמור להלן בריאה ועשיה מלמד כו':
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:3:1] אלא צדיקים. נ״ב נ"א דורו של צדיקים:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:3:2] חכם  פלוני בדור פלוני עתיד חכם פלוני למות כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:3:3] ויש לו צער כו׳. נ״ב נ"א והיה לו לצער גדול בא לו לצור על הארץ והיה מצייר והולך בה צורות הרבה אף כך כו':
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:3:4] בני מעיו [של אדם]. נ׳״א הכנים שבו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:3:5] זהו דמעות. נ״א מימי רגליו של אדם:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:3:6] סתידראות כו' סתידראות. נ״א סרדיוטות ופי׳ בערוך שרים ממונים לעשות דין מהדיוטות:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:3:7] שוקיו של אדם. נ״א עקביו של אדם צביים בעולם צביים באדם שוקיו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 31:3:8] עקיביו. נ״א רגל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 32:1:1] שעיכב. צ״ל שעכבו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 33:2:1] שנים  מלך לך כצ״ל ונ״ב עי׳ בפירוש הרב דון יצחק אברבנאל ז״ל למסכת אבות בפי׳ משנת עשר נסיונות כו׳ דף קנד ע״ב כי הוא ז״ל פי' שם ברייתא זו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 33:2:2] שיהיו המלאכים כו'. נ״ב נ"א יהיו אומות העולם אומרים יותר מכן ויותר מכן יש לאברהם ליטול שנאמר כו׳:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 33:2:3] וישלח חצים ויפיצם וכו׳ שנאמר וישלח חצים כצ״ל ונ׳׳ב בשמואל [ב כב]: הוי אומר ראשי כו' על הסלעים. נ׳׳ב נ״א והיכן משברים ראשי תנינים הוי אומר על הסלעים:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 33:2:4] וליחכתן. צ״ל וליהטתן ופי' שליהטה האש הנודות:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:1:1] ולבן זה מחלקותו. נ״ב האמת שהיה נ״ל להגיה ובין תופל ולבן אלו דברים שתפלו על המן כמ״ש רש״י ז״ל בפי' על הפסוק הזה וכתב עוד וחצרות זה מחלקותו של קרח עכ״ל. ובזה היה מתישב דקשה לי איך דריש מלבן מחלקותו של קרח דבשלמא על המן ניחא שהוא לבן כדפרש״י ז״ל אבל מה אעשה לשון הברייתא אינו מניח לי להגיה כי דריש מהאי קרא ז׳ נסיונות ואמר בפי׳ וחצרות על השלו או על העריות בנ״א הרי שבעה ולפי דבריהם ששה לבד לכן נראה להניח הענין כמו שהוא ולישב דרשת לבן זה מחלקתו של קרח אפשר לישב על דרך שאמרו רז״ל על קרח [הובא ברש״י ריש פ׳ קרח] מה עשה סדר וכנס ר״נ ראשי סנהדראות וכו' והלבישן טליתות שכלן תכלת באו ועמדו לפני משה ואמרו לו טלית שכלה תכלת [חייבת וכו׳ חוט א' של תכלת] פוטרה זו שכלה תכלת לא תפטור את עצמה:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:2:1] [א״ר יוסי] חלקנו. נ״א חלוק אני:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:4:1] רשב״ג  אומר עתידה פרשה [כ״ה בדפו״י] נ״ב נ״א ראויה היתה:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:4:2] מיאור כתיב. נ״ב פי׳ שעיין תלויה מיער והוא אחד מד' אותיות תלויות כאשר תראה במסרה בשופטים על פסוק ויהונתן בן כו׳ וכן במדרש תלים על הפסוק עצמו מיער העיין תלויה אם זכית מיאור כו':
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:4:3] עשר נקודות. נ״ב ג״כ במסרה מנאם בסדר במדבר וכן תמצא כ״ז מכאן ועד אחת עשרה היא בתורה במדבר רבה ס״פ ג׳ דף קמ"א ע״א:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:5:1] שלא נשקו באמת. נ"ב שם במדרש כתוב בכל לבו וכן בפרש״י ז״ל מלשון ספרי:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:5:2] רשב״א אומר כו'. נ"ב אולי כוון למ״ש רש״י ז״ל בשם רשב״י וז״"ל ארשב״י בידוע שעשו שונא ליעקב אלא שנכמרו רחמיו עליו באותה שעה ונשקו בכל לבו וז״ש נשיקה זו של אמת ר״ל זו של אמת היתה שנכמרו רחמיו וכלן אינן לאמת [כ״ה בדפו״י והוגה בדפו״ח של אמת] ר״ל שבשאר פעמים שנשקו לא נשקו באמת רק בפעם הזאת שנכמרו רחמיו ולפיכך הוא נקוד להודיע השנוי. ובנ״א ולכלן אין אין לאמת ולא הבנתי:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:5:3] מלמד שהחריבו האומות כו'. נ״ב בספר כ״י כתוב מלמד שלא החריבו אלא האומות ולא המדינות כיוצא בו [ועשרון] כו׳ ובמדרש נקוד על ריש שבאשר שאף מלהלן היה כן ויש אומרים מלמד שלא החריבו האומות אלא מדינות ע״כ ור״י בעל הטורים כתב אשר ריש נקודה ונשאר אש כי שרפוה באש וניטל ראש שלה ע״כ ונראה שזה מסכים למדרש ששרפוה באש והחריבו המדינות לא האומות אלא ראש שלהן:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:5:4] עשרון  הכתוב ביו״ט כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:6:1] ואחת שעתידה כו'. נ׳׳ב כשבאתי למצא חשבון העשר ירידות לא מצאתי אלא ט' כאשר תראה כאשר תמנה פרטן. האמנם נ״ל שהאחד שחסרה מן המנין היא שמצינו שבאהל מועד ירד ב' פעמים כאשר תראה בפרשת בהעלותך סימן י״א כתיב ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר וגו' ויצא משה וידבר אל העם וגו' ויעמד אותם סביבות האהל וירד ה׳ וגו' הרי ירידה א׳ לאהל מועד עוד בפרשה עצמה סימן י״ב ותדבר מרים ואה��ן במשה וגו׳ ויאמר ה' פתאום וגו׳ וירד ה׳ בעמוד ענן ויעמד פתח האהל הרי ירידה שניה לאהל מועד. ובזה יהיו עשר ירידות תמימות כנ״ל תני׳:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 34:9:1] תפארת. נ״ב נ״א סוכה. ונראה לפרש (מן סוכה) [כמו יסכה] שסוכה ברוח הקדש [מגילה דף יד. סנהדרין דף סט:]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 35:2:1] [שעורותיהן] יפה. נ״א יפים:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 35:2:2] לבעלי אנשי. נ״א לבעלים לבני:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 35:3:1] וכראש  תור היה יוצא כצ״ל ונ״ב בירושלמי דמגילה פ״ק אמר ר' אבדימא דצפורין כראש תור היה נכנס מתוך חלקו של יוסף לתוך חלקו של בנימין והיה המזבח נתון עליו:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 35:3:2] והיה חוזר. צ״ל וחוזר:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 35:4:1] ליקבע בין תחומו של יהודה לבנימין. נ״ב נ״א לבנות בשבט יהודה ובנימן:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 35:8:1] ביניהם כמלא קומתו כצ"ל אדם נמחק [כוונתו שצ״ל קומתו במקום קומת אדם אבל ברישא ליתא מלות כמלא קומתו בדפו״י וכגי׳ הגר"א. ובדפוס פפד״מ חשבו שכוונת המחבר להוסיף ברישא כמלא קומתו והציגו זה בפנים בטעות]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 36:1:1] לעבירות. נ״ב נ״א וחוטאים:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 36:1:2] אומות העולם. נ״ב נ״א אמת [ותיבת העולם ליתא]:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 37:3:1] ח' פרושין הם. נ״א שבעה פרושין הם פרוש שכמי פרוש נקפי פרוש (מרוביא) [מדוכיא] פרוש מה חובתי ואעשנה פרוש מן היראה פרוש מן היצירה [חסר עוד פרוש אחד] ע״כ בנ״א ועי' בסוטה (דף כב) בגמ' ופרש״י ועיין בערוך ערך פרש:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 37:4:1] ח' דברים רובן כו'. נ״א נ״ב שבעה ולא מנה תשמיש כי היא דרך ארץ האמורה:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 37:12:1] [עד שסיים משה את דברו. נ״ב פי' כשקצף משה על אלעזר ואיתמר בניו הנותרים על שעיר החטאת ואמר משה להם מדוע לא אכלתם וכו' הן לא הובא וכו' והאריך בתוכחות והשיב אהרן בעבור בניו והמתין עד שסיים משה תוכחתו ואז וידבר אהרן אל משה וכו׳ כי יכול היה להשיבו מיד ולקצר דבריו של משה אלא ששתק כדי שלא ליכנס לתוך דברי חבירו. ומה שדרשו היש אומרים שאהרן משכו למשה חוץ לצבור כו׳ נ״ל שדרשו כן מיתורא דוידבר אהרן אל משה שהיה די שיאמר ויאמר אהרן שפשיטא שאל משה דבר ומדקאמר אל משה משמע אל משה לבדו אמר כן ולא לכל העדה וזה כשמשכו מתוך הצבור:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 38:2:1] אמר להן [הואיל ואין. כ״ה בדפו״י]. נ"ב נ״א אמר הקב״ה:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 40:8:1] קורא אותו קרן נקוב קיטועה. נ״ב [נ״א] היה קורא אותו קרא נקובה וקטע:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 40:8:2] קיטועה. נ״ב נ״א קרא:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 40:15:1] אלא  כיון שנשבה בו רוח כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 41:8:1] אוכל חולין בטהרה. כאן חסר בהעתק והיה כתוב עוד שם זה הלשון אמרה לו בתו של פלוני אהובך אמר המלך לעבדיו הפשיטו כליה והלבישו כלי מילת והושיבוה על מטות כסף וזהב הלכו עבדיו ועשו כן לימים סרחה הנערה על המלך אמר המלך איני מכה אותה ואיני הורגה אלא טלו מה שעליה והלבישוה כליה ותלך לבית אביה לקיים מה שנאמר ועמה הגלי לבבל בעזרא סימן ה':
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 41:8:2] כסף מצרים חזר למקומה וכו'. ולי אני תם ן' יחייא המגיה נראה שמה שחסר מתחלת מאמר זה הוא מה שאמרו חז״ל במסכת פסחים דף פ״ז ע״ב והביאו הילקוט במלכים סימן ר״ד במעט תוספת אולי היה כתוב כן בגירסתו וז״ל המאמר תני ר' חייא מאי דכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה יודע הקב״ה שאין ישראל יכולין לסבול אכזריות של ארמיים לפיכך הגלה אותן לבבל כו' ר״�� אמר כו׳ ר' יוחנן אמר מפני ששגרן לבית אמן משל לאדם שכעס על אשתו להיכן משגרה לבית אמה והיינו דר' אלכסנדרי דאמר שלשה חזרו למטעתן. ישראל וכסף מצרים וכתב לוחות. ישראל הא דאמרן נ״ב [כ״ה] בגמרא אבל הילקוט הוסיף וז״ל ישראל דכתיב ביהושע סימן כ״ב בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם. וכתיב בעזרא סימן ה' וביתה סתריה ועמה הגלי לבבל. כסף מצרים דכתיב ויהי בשנה וכו׳ כתב הלוחות דכתיב ואשברם לעיניכם תנא לוחות נשברו ואותיות פורחות עכ״ל המאמר. ופרש״י ז״ל כסף מצרים שבזזו ישראל בצאתם ממצרים כדכתיב וינצלו את מצרים. ובימי רחבעם עלה שישק מלך מצרים ונטל את כל האוצרות עכ״ל רש״י ז"ל. וזה שכתב רש״י ז״ל הוא מבואר יותר באורך בפ׳ ערבי פסחים (פסחים דף קי״ט ע״א) ע״ש: >והנה אין ספק אצלי שכך היה תחלת המאמר גם בזה כי פה הוא מונה הדברים של שלשה שלשה והיה מתחיל שלשה חזרו למקומן ישראל וכסף מצרים וכתב הלוחות. וחסרה חלוקת ישראל ובקל יוכל המעיין לראות כי המשל שהמשילו בגמרא מפני ששגרן לבית אמן שאמר על בבל הוא מה שנזכר בזה אמר המלך איני מכה אותה כו׳ ותלך לבית אביה. ושני המאמרים מקרא אחד דרשו. עם שיש לדקדק איך מביא ראיה מפסוק ועמה הגלי לבבל כי ידוע אצל הכל כי ועמה בלשון ארמי הוא כמו והעם בלשון הקדש וא״כ איך הוא דורש שהעם היה תחלתו מבבל דבשלמא לגמרא דידן דמייתי ראיה מפסוק בעבר הנהר ניחא אבל למאמר שלנו ולפי גירסת הילקוט היכי מוכח לה מהאי קרא והנראה לי הוא כי אם כוונת הפסוק היתה לומר והעם הגלה לבבל היה ראוי להכתב ועמא באלף בסוף התיבה ומדכתב ועמה בה״א ובמפיק בה״א מורה שרוצה לומר עמה של בבל הגלה לבבל והוא דקדוק נכון:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 41:9:1] את אוצרות בית ה' ואת אוצרות בית המלך וגו׳. כצ"ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 41:14:1] ובלעם  ודואג ואחיתופל כצ׳׳ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 41:15:1] אין  מצרפים אותם רשעים גמורים אין מצרפין אותם את מי מצרפין בינונים כו׳ של גיהנם בית שמאי אומרים יורדים לתוכה ונצרפין בה ומבצבצים ועולים ממנה שנאמר והבאתי כו׳ כצ״ל:
+[Tumat Yesharim on Avot D'Rabbi Natan 41:15:2] אני  הצעיר תם ן׳ יחייא בלא״א החכם השלם הרופא המובהק כמהר״ר גדליה זלה"ה הגהתי הבבא הזאת של אבות דרבי נתן מספר כתיבת יד ישן נושן והשלמתי ההגהה בשלהי אלול שנת נרננה לה׳ ותודות ותשבחות לשמו הגדול אמן כן יהי רצון: