SP_Id
stringlengths 3
5
| Title
stringlengths 6
255
| Date
stringdate 2009-04-01 00:00:00
2025-07-24 13:40:00
| URL
stringlengths 32
57
| Content
stringlengths 0
160k
|
|---|---|---|---|---|
25786
|
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, יוזם החוק: "מטרת הצ"ח היא לקבע בחו"י את העקרונות הבסיסיים של מי שולט במדינת ישראל, ובידי מי מופקד מפתח הכניסה לישראל"
|
2025-07-21T17:30:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025h.aspx
|
# יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, יוזם החוק: "מטרת הצ"ח היא לקבע בחו"י את העקרונות הבסיסיים של מי שולט במדינת ישראל, ובידי מי מופקד מפתח הכניסה לישראל"
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:30
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן: "במדינה דמוקרטית זה צריך להיקבע ע"י נבחרי הציבור ולא בשיח בין שלושה עו"ד- אחד מייצג עותרים אחד את היועמ"שית ואחד בכס השיפוט בבימ"ש העליון"
**"החוק קובע שעקרונות שנקבעו בכנסת בחקיקה אינם בנים חורגים לשיטת המשפט הישראלית, אלא שהעקרונות בבסיס חוקי ההגירה נובעים מהמקור החוקתי שהחוק הזה ייתן להם"**
ועדת החוקה החלה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה את חוק יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, שיזם היו"ר ח"כ שמחה רוטמן ויזם ח"כ צביקה פוגל.
הצעת החוק קובעת הוראות שונות בנוגע לכניסה לישראל, לקבלת מעמד בישראל, להרחקה מישראל וכן לשלילת אזרחותו של תושב או אזרח ישראלי.
מוצע לקבוע כי מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי, ובה יממש את זכותו להגדרה עצמית. עוד מוצע כי לחוק-היסוד תהיה עליונות על חוקים וחוקי-יסוד אחרים, אלא אם נאמר בהם שתוקפם גובר על האמור-בחוק יסוד זה.
לעניין מקבלי מעמד בישראל, מוצע כי תיקבע מכסה שנתית של מקבלי מעמד, כי כניסה בלתי חוקית לישראל או שהיה בלתי חוקית למעלה משלושה חודשים בישראל תהווה חסם מפני קבלת מעמד וכן כי לא ניתן יהיה לפנות לבית המשפט בעניין קבלת מעמד למי שאינו אזרח או תושב ישראל. הגבלות אלו לא יחולו לעניין חוק השבות.
עוד מוצע כי הממשלה, באישור הכנסת, תהא רשאית לקבוע כי אזרחים או תושבים של מדינות או אזורים מסוימים לא יוכלו לקבל מעמד או היתר שהייה בישראל.
לעניין שוהים בלתי חוקיים בישראל, מוצע לקבוע כי המדינה תרחיקם אל מחוץ לגבולותיה בהסדרים שייקבעו בחוק, ותעודד עזיבתם של אלו שאינה יכולה להרחיקם לפי הסדרים אלו באמצעים שונים שייקבעו בחוק. האמצעים יכול שיהיו, בין היתר, החזקה במשמורת לכל תקופת שהותו של האדם בישראל, החזקת כספים ומניעת קבלת שירותים. מוצע כי חוק-היסוד ישוריין כך שלא ניתן יהיה לתקנו אלא ברוב חברי הכנסת.
**יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן:** "את הצ"ח הגשתי בכנסת הקודמת, היא ביטאה קונצנזוס, והוצגה במסע"ת ע"י רה"מ שהיה אז ראש האופוזיציה, בנימין נתניהו. ח"כ שקד דיברה על החוק עוד ב-2018, וסייעתי להכנתה עוד אז כטיוטה. הצ"ח מופיעה גם בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הזו והיא בליבת ערכיה של המדינה. לצערי חלק גדול ממדיניות ההגירה של המדינה לא עוצב ע"י הכנסת או הממשלה אלא ע"י ארגונים זרים שעתרו לבג"ץ במימון זר. התוצאה של מציאות עגומה זו היא מדיניות אי-הרחקה והגנה קבוצתית לאריתראים למשל. בניגוד למה שלפעמים מצדיקי המעורבות השיפוטית אומרים, שהכנסת לא עשתה מלאכתה ובימ"ש נכנס לוואקום, לא ניתן לקבל בסוגית ההגירה. הכנסת בשנים 2015-2013, תיקנה את החוק למניעת הסתננות ברוב גדול של 80 ו-90 ח"כים וכל פעם בג"ץ ביטל את החוק. הכנסת לצערי ויתרה על כך. מטרת הצ"ח היא לקבע בחו"י את העקרונות הבסיסיים של מי שולט במדינת ישראל, ובידי מי מופקד מפתח הכניסה לישראל ומי יכול להעניק מעמד זה או אחר במדינה דמוקרטית זה צריך להיקבע ע"י נבחרי הציבור ולא בשיח בין שלושה עו"ד- אחד מייצג עותרים אחד את היועמ"שית ואחד בכס השיפוט בבימ"ש העליון. החוק קובע את המדרג וקובע שעקרונות שנקבעו בכנסת בחקיקה אינם בנים חורגים לשיטת המשפט הישראלית, אלא שהעקרונות בבסיס חוקי ההגירה נובעים מהמקור החוקתי שהחוק הזה ייתן להם".
**ח"כ קארין אלהרר:** "יש בעיה ויש למצוא פתרון אבל הפתרון המוצע קיצוני בעייתי ופוגע באזרחי ישראל כולם. רצית לברך ויצאת מקלל".
**ח"כ יואב סגלוביץ':** "הצ"ח הזו ואחרות הן חוסר התייחסות לבני אדם. בשם האמירה "יהודים", הכל מותר. זה חוק גזעני אנטי יהודי ואנטי דמוקרטי. אתם בקמפיין דה לגיטימציה שכל מה ששונה מכם לא לגיטימי. שרת מפלגתך המסוכנת והאלימה אומרת לנהל מלחמה על גבי החטופים. אתם ממשלה נטולת לב".
**ח"כ עופר כסיף:"** זהו חוק ארכי גזעני שמחפש את השעיר לעזאזל בכל דבר. זה יכול להיות בגלל דת תפיסה פוליטית ובשורה התחתונה- המוצא. אתם פועלים נגד ילדים שנולדו פה כי הם לא נולדו לגזע הנכון. אתם מייצגים את כל מה שמכוער ביהדות. ואהבת את הגר וכל בני האדם נבראו בצלם לא קיימים אצלכם אלא רק שנאה. בגלל זה, הטיפוסים הנאלחים שיושבים פה מוצאים איתכם מכנה משותף. לא פלא שמי שרודפים פליטים שנרדפו וברחו מארצותיהם, איתם אתם משתפים פעולה כאילו לא למדתם כלום מההיסטוריה של העם שלנו אין לכם שמץ בושה או רגש. אתם רוצים לעמוד בשער, דרך משל, ולסמן מי ימינה ומי שמאלה, מי לחיים ומי למוות כמו שאתם עושים עם החטופים. לדיראון עולם תיזכרו".
**ח"כ יוליה מלינובסקי:** "היה מקרה שטיפלתי בו לגבי ילד באוקראינה שאביו נפטר והאם לא תפקדה והאופציה היחידה שם הייתה בית יתומים. הוא לא היה זכאי חוק שבות וסביו שהיו פה מאוד רצו להביאו. הסבתא שהתה שנה שלמה בחרקוב כי לא קיבלה אישור כניסה איתו והייתי צריכה להפוך את העולם עד שאפשרו לילד להגיע עם סבתו. זה הומניטרי ממדרגה ראשונה. הילד היום אלוף ישראל בג'ודו. הוא לא יהודי אבל ישראלי לכל דבר. יש לעשות חלוקה בין מקרים הומניטריים של קרובי משפחה שצריכים לקבל מענה. הנושא של ההגירה חייב מסגרת. בנושא זכאי חוק השבות- קיבלתי הרבה פניות- תפסיקו להשתמש בו כדי להפחיד אנשים לשווא. לגבי איחוד משפחות לכל אזרח ישראלי יש זכות להקים משפחה עם מי שירצה, אבל אם יש חתן סדרתי שהתחתן והגיש 5 פעמים בקשת התאזרחות זה סיפור אחר. לא נפגע בזכות הטבעית להקים משפחה לפי בדיקות כללים וסדר. היום השאלון בהליך ההתאזרחות במשרד הפנים הוא משהו שבחיים לא היינו עוברים. הכל לפי התרשמות הפקידים, ללא ביקורת או הליך ערעור. יש להסדיר זאת. את נושא ההתאזרחות לפי בעל או אישה יש להסדיר כדי להקל על אנשים ולהגן עליהם מפני התעללות פקידים במצבים הזויים. יחד עם זאת מדינת ישראל היא לא מערב פרוע. אם החוק ילך בדרך המלך, בלי אצבע בעין או נקמות, יש לקדמו".
**עו"ד גאל אזריאל, משרד המשפטים:** "החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה הייתה לתמוך בהצ"ח בקריאה טרומית בכפוף לארבעה תנאים- שהסעיף לפיו חוק היסוד המוצע יגבר על כל חוק יסוד אחר יוסר מהצ"ח, ואני מבינה שהתנאי מקובל על המציע; תנאי שני הוא שהמשך הליכי החקיקה לרבות שינוי נוסח יהיו בהסכמת כלל סיעות הקואליציה ובהסכמת משרדי הממשלה הרלבנטיים. כמו כן, שלאחר הקריאה הטרומית תמתין הצ"ח 3 חודשים ותמוזג עם הצעת חוק ממשלתית.
נעדכן ששר המשפטים ביקש, בתיאום עם שר הפנים, לעבוד על חוק יסוד בנושא אזרחות והגירה כהצעת חוק ממשלתית, שתקודם לצד הצעת חוק הגירה כולל והוליסטי, שיוכן על ידי משרד הפנים, הליך שהוא יותר נכון, ואנחנו בעיצומו".
**ח"כל מוסי רז:** "אני לא מקבל את הדיבורים על המסתננים אילו מישהו מציע לפתוח את הגבולות ולקבל כל אחד. המדינה מגרשת כבר היום ילדים והחוק עלול להחמיר את המצב. אסור לעשות הכללות- גם בקהילה הזו יש רוצחים, כמו בקרב יהודים וערבים. לא עושים הסתה כזו בוועדה בכנסת.
דיברת על שמירה על צביון יהודי של המדינה- הוא לא ייפגע מזה שאישה ישראלית תינשא לבן זוג שבדי, אריתראי או פלסטיני, אלא מפגיעה בערכים הכי בסיסיים של היהדות. יש מקום לחוק הגירה אבל חוק מכבד ושוויוני. מותר לישראל והיא אף חייבת לקבוע מי יבוא בגבולותיה אבל עם כבוד לאזרחיה ולזרים. כל המחלוקת היום היא מה עושים עם אלו שכבר פה היום".
**היו"ר רוטמן:** "החומה חסמה מהגרים מגבול מצרים אבל יש מהגרים מגבול ירדן ויש עובדים זרים שנוטשים את הקשישים ומשתקעים. יכול להיות שהמדינה צריכה לאפשר כמות מסוימת של פליטים, של מהגרי עבודה שיחליטו להשתקע, אבל במציאות היום, כשהמערכת בישראל יודעת שכל אישור הומניטרי יהפוך לקו הבסיס שאחריו אי אפשר לעצור את השיטפון, המדינה צריכה לפעול במגננה קיצונית. את ההכרעות צריכות לקבל הממשלה והכנסת ולא עתירות".
**גלעד הלחמי, החזית לשחרור דרום ת"א:** "הייתי תושב שכונת שפירא קרוב לעשור, ונאלצתי לעזוב בגלל האלימות, המסתננים והכלכלה. 50% מההחלטה הייתה כלכלית ו-50 בגלל הביטחון האישי. גם בדמוקרטיה הכי פרוגרסיבית ח"כים לא עושים קמפיין כדי להשאיר פיליפינית שעוזבת את הקשיש שעבורו הגיעה ועובדת לא חוקית. כשראינו לאן הדור ה צעיר הולך וכמה הוא מסוכן, זה לא עניין של ימין או שמאל לטפל בכך. צריכים מדיניות הגירה. לא יכול להיות שתילחמו להשאיר פה כל אחד, כולל פיליפינית שלא נרדפה. ברגע שאתם עושים זאת אתם יוצרים לגיטימציה לשים פס על החברה והחוק הישראלי ולהישאר פה".
**שפי פז:** "רובכם לא שמעתם על אתי כהן שנרצחה ע"י סודני שהחליט שהיא כישפה אותו ביום הראשון של הטילים מאיראן, ודקר אותה עשרות פעמים. אנחנו לא רוצים את האנשים האלו פה. אין סיבה שילדות ישראליות לא יוכלו לצאת מהבית ברגע שמחשיך. לפני 8 חודשים עמדנו בכניסה לנווה תרצה שם הייתי בגלל המאבק שלי על חירויות תושבי השכונה, והבטחת לי שנחוקק את החוק ואני מקווה שסופסוף הוא יעבור, כי לא יכול להיות שכל פעם שהממשלה מנסה להעביר חוק, בג"ץ יתקע אותו. מדינה במאבק קיומי לא יכולה להיות ארץ מקלט לאף אחד לא למי שבורח ממלחמה ולא למי שבא לחפש עבודה".
**דוד ברק יו"ר עמותת עוטף תחנה מרכזית:** "אני שב ומציע להקים בתי"ד אזוריים להגירה עם בי"ד ארצי עליון לערעורים, בדיוק כמו שעובד בי"ד לעבודה. ההבדל היחיד הוא שהשופטים או הדיינים יהיו חייבים להתמנות באמצעות הממשלה באישור הכנסת".
**שי גליק, מנכ"ל בצלמו:** "הגיע הזמן שהמדינה תיכנס לזה ב-100% ותדאג שמסתננים יצאו מפה. חו"י: הגירה אומר שאין הפקרות יותר".
**עו"ד אהרון גרבר, פורום קהלת:** "מקום המדינה הכניסה לישראל הייתה מוסדרת בהחלטות שר הפנים. ברגע שהנושא לא הוסדר בחקיקה מי שהגדיר את הסמכויות בפועל במקום שר הפנים היו המשפטנים. הצורך בתיקון קריטי".
**טלי אהרנטל מנכ"לית עמותת אסף:** "חוק שמבקש לשלול אזרחות ללא הסבר, להגביל עבודה, תנועה, חופש, על בסיס קריטריונים מעורפלים, תוך מיסוד פסקת התגברות ומניעת גישה לערכאות. ככה לא נראה חוק הגירה במדינה דמוקרטית, ככה נראית הפיכה משטרית שאתה מנסה להסתיר מהציבור. זה מתחיל עם האוכלוסיות המוחלשות ובסוף יפגע בכל אחד. לא נוותר כי זה מאבק על עתיד המדינה שלנו שתהיה לא רק יהודית אלא גם דמוקרטית".
**עו"ד שחר מנדיל, פורום ארגוני הפליטים ומבקשי המקלט בישראל:"** החוק יפגע באופן לא מדתי באוכלוסיות שונות ובזכאי שבות. הוא מונע כל אפשרות למניעת גירוש והסדרת מעמד למי שעברו זוועות גדולות ולילדי פליטים שגדלו פה גם במקרים הומניטריים קיצוניים. דברי ההסבר לא מצביעים על צידוק לפגיעות כה חמורות וכן קיימת כבר חקיקה מסדירה ואין שום לקונה. ישראל כבר מפירה התחייבויות לאמנות בינ"ל ועכשיו תהיה לכך גושפנקה. הדיון לא עוסק בי אבל כמו שאתם מנסים להשתיק אותנו עברתי הטרדה ע"י היושבים פה שקראו לי פסולת ואשפה ונאלצתי לפנות למשמר הכנסת להגן עליי. את הרדיפה הזו עוברים מדי יום ילדי פליטים שנמצאים פה".
**היו"ר רוטמן:** "הצ"ח לא צריכה לעורר מחלוקת בין המחנות הפוליטיים ומעצם טיבה כהצ"ח יסוד, היא תהיה מתואמת עם סיעות הקואליציה ובכוונתי לתאמה גם עם ח"כ מלינובסקי וסיעתה.
אני מקבל את העיקרון של ועדת השרים, להסיר את סעיף 3 של עליונות החוק, אך יצוין שזה נעשה בעקבות החלטת ועדת השרים".
|
25780
|
משרד האוצר מחזיק 7 שנים בחצי מיליארד ₪ שנגבו ממעסיקים והופקדו בקרן דמי מחלה לעובדים פלשתינים
|
2025-07-21T14:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025m.aspx
|
# משרד האוצר מחזיק 7 שנים בחצי מיליארד ₪ שנגבו ממעסיקים והופקדו בקרן דמי מחלה לעובדים פלשתינים
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:20
הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (יום ב') ביתרות שנצברו בקרן דמי המחלה לעובדים פלסטינים. בקרן נצברו כחצי מיליארד ₪.
מדור תשלומים ברשות האוכלוסין וההגירה (מת"ש) גבה ממעסיקים בעלי היתר להעסקת עובדים פלשתינאים בישראל מכוח חוק עובדים זרים, הפרשה חודשית בשיעור 2.5% משכרו של כל עובד, עבור דמי מחלה. הפרשות המעסיקים הופקדו בקרן דמי מחלה ייעודית שמנוהלת על ידי המת"ש. מהקרן שולמו לעובדים פלשתינאים שנמצאים זכאים, דמי מחלה. בינואר 2019 הגבייה הופסקה.
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, במשך שנים רבות המעסיקים הפרישו 2.5% משכר העובדים לקרן לביטוח דמי מחלה. מתוך כחצי מיליארד ₪ שנצברו בקרן, רק 11 מיליון ₪ שולמו לעובדים פלסטינים. וכ-218 מיליון ₪, "צבועים" לטובת תשלום דמי מחלה לעובדים שחלו עד סוף 2018 ולשיפוי מעסיקים ששילמו לעובדים מתחילת 2019. היקף השיפויים ששילמה רשות האוכלוסין למעסיקים עבור דמי המחלה עומד על 11.3 מיליון ₪ בלבד.
צוות בין משרדי שהוקם בשנת 2019 בראשות משרד האוצר, עד היום לא הגיע למסקנות ולא פרסם המלצות לגורל הכסף. עמדת הוועדה היא שלא יתכן שכספים שנמצאים אצל המדינה תקופה כל כך ארוכה, לא מתקבלת החלטה מה עושים עם הכספים האלו.
יו"ר הוועדה ביקשה מנציגי משרד האוצר לדווח לוועדה מה הם עשו בשמונת החודשים שחלפו מאז ישיבת הוועדה האחרונה בנושא, ומה יהיה גורל הכספים שהצטברו.
עו"ד אפרת לב ארי מרשות האוכלוסין וההגירה אמרה, שר הפנים לא קיבל שום פניה משר האוצר בנדון, וע"כ המציאות לא השתנתה. לא פנו אלינו ולכן לא עשינו דבר.
אורי אלטמן יועץ מנכ"ל משרד האוצר אמר, בשמונה חודשים האחרונים לא התקיימו דיונים ולא התקבלו החלטות.
יו"ר הוועדה הגיבה לדברים ואמרה כי תשובתו מהווה זלזול ופגיעה בוועדה.
איציק גורביץ סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ אמר, אלו כספים שאינם של הממשלה, ולכן נח להם לא לקבל החלטה. בפועל, זה מס שהוטל על המעסיקים. אין שום בעיה לאתר את העובדים ואת המעסיקים ולשלם למי שמגיע. גורביץ אמר שהמעסיקים, ההסתדרות ונציגי העובדים הגיעו להסדר על חלוקת הכסף, שני שליש למעסיקים המזוהים, ושליש לעובדים שיוכלו לתבוע דמי מחלה למשך שלוש שנים. לדבריו, המדינה לא יכולה להזניח את הכסף. יום עבודה היום, שווה הרבה יותר ממה שהיה שווה ביום שהכסף הופקד. גורביץ תהה, מי יבדוק את האישורים הרפואיים שעובדים יציגו היום, על מחלה שהם חלו לפני שבע שנים.
עו"ד יגאל דנינו מהתאחדות חקלאי ישראל אמר, הגענו להסדר בנינו, ביקשנו שהכספים יחולקו בין המעסיקים לעובדים. לא לקבל החלטה, זה לא לכבודה של הממשלה.
בקי כהן-קשת מפורום המאבק בעוני אמרה, מדובר באנשים שבנו לנו בתים וסללו לנו כבישים ומחובותינו לתת להם את הכספים שמגיעים להם.
מאיר שמש יו"ר ארגון בעלי הפיגומים השיב לבקי ואמר, אני מזכיר לך שיש מהם ששרפו לנו את הבתים. מי שמרחם על אכזרים, בסוף מתאכזר על רחמנים. שמש אמר כי במשק, כל עובד שפורש מעבודתו ולא ניצל את ימי המחלה, הוא לא זכאי ליהנות מצבירת ימי המחלה, למה שומרים את הכסף לפלסטינים?
עו"ד מוטי עזרן מהתאחדות התעשיינים אמר, המדינה הציעה כל מיני רעיונות לייעד את הכסף לטובת הציבור, הצעות שאין בינם ובין ייעוד הכספים שום דבר, כגון בניית חניונים וסלילת כבישים. צריכה להתקבל החלטה כמה שיותר מהר.
שי פנחס מהחשב הכללי באוצר אמר, למיטב ידיעתי, הקרן לא מנוהלת ולא צוברת ריבית והכסף מופקד בחשבון נפרד.
נציגי המעסיקים זעמו על תשובתו, לפחות שינהלו את הכסף שיניב פירות.
אביתר חנן מההסתדרות הכללית אמר, אני חושש שזה מדיניות לא לקבל החלטה. בסופו של דבר המדינה תבקש לשים את ידה על הכסף. יש עסקים שנסגרו, עובדים ומעסיקים שנפטרו שלא ייהנו מהכסף שלהם.
אברהם דניאל יו"ר התאחדות החקלאים אמר, הכספים שייכים לנו. הגענו להסכמה לחלוקת הכסף, מאיפה החוצפה הזו להחזיק את הכסף ולא להחזיר אותו לבעליו, ואפילו לא מנהלים את הכסף, זו חוצפה!
איציק גורביץ שאל את נציגי האוצר, האם אתם לא מרגישים לא בנוח להגיע לדיון בוועדה עם תשובות כאלו?
אורי אלטמן השיב ואמר כי לפני מספר שבועות קיבלנו את הצעת קו לעובד וההסתדרות. ההצעה נראית רצינית ואנחנו נבחן את ההצעה ברצינות. אולי נתייעץ אתכם להגיע לפתרון, אמר אלטמן.
אלטמן לא ידע להשיב כמה כסף נצבר בקרן ומדוע הכסף לא מנוהל. יו"ר הוועדה שאלה את אלטמן, איך אתה מגיע לדיון בלי להכין שיעורי בית ובלי תשובות. זה לא הדיון הראשון בנושא.
בתום הדיון יו"ר הוועדה אמרה כי הוועדה רואה בחומרה את העובדה ששמונה חודשים הוועדה לא התכנסה ולא מנהלת את הכספים. הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להתכנס בהקדם ולדווח לוועדה על הסיכומים, ולהשיב תוך שבוע על סכומי הקרן והריביות שנצברו.
|
25787
|
ברוב גדול של 85 חברי כנסת: נדחה ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בעניינו
|
2025-07-21T19:35:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025p.aspx
|
# ברוב גדול של 85 חברי כנסת: נדחה ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בעניינו
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 19:35
נציגת ועדת האתיקה, חברת הכנסת פנינה תמנו: "חופש הביטוי הוא לא החופש להעליל עלילות דם נגד חיילי צה"ל"
מליאת הכנסת דחתה את ערעורו של חבר הכנסת עופר כסיף על החלטת ועדת האתיקה בעניינו מיום 9 ביולי 2025. בהחלטתה, קבעה ועדת האתיקה כי חבר הכנסת כסיף הפר את כלל 1א(2), (4) ו-(5) לכללי האתיקה, והטילה עליו סנקציה של הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וכן ועדות הכנסת למשך תקופה של חודשיים, שתחל בפתיחת המושב הבא של הכנסת.
10 חברי כנסת תמכו בקבלת הערעור, אל מול 85 שהתנגדו. משכך, הערעור נדחה והחלטת ועדת האתיקה נותרה על כנה.
ח"כ עופר כסיף: "נגמרו הימים בהם ניתן היה לערוך כאן ויכוחים אמיתיים. בקשות ההדחה וההשעיות השיטתיות של חברי סיעתי הם חלק מאווירת רדיפה. הורחקתי יותר מכל חבר כנסת בבית הזה. אני גאה שזעקתי את זעקתנו נגד שפיכות הדמים באשר היא. לזעקתנו שותפים רבים וטובים, יהודים וערבים".
נציגת ועדת האתיקה, ח"כ פנינה תמנו: "בתחילת מלחמת חרבות ברזל הזהירה הוועדה כי בתקופת המלחמה תהיה לה אפס סובלנות לאמירות שיביאו לפגיעה בביטחון ישראל. חופש הביטוי הוא לא חופש הביזוי, הוא לא חופש ההכפשה ולא החופש להעליל עלילות דם נגד חיילי צה"ל המחרפים נפשם. חבר הכנסת כסיף זלזל לא רק בבית הזה, אלא גם בהחלטות ועדת האתיקה. הדרך להשמיע ביקורת חריפה וקשה, ככל שתהיה, בוודאי בעת מלחמה, לא עוברת בפרסום עלילות מזוויעות על חיילי צה"ל והאשמות נגד מדינת ישראל".
|
25795
|
הוועדה לביטחון לאומי אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024
|
2025-07-24T13:40:00
|
/News/PressReleases/Pages/press24072025.aspx
|
# הוועדה לביטחון לאומי אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ"ד–2024
24 ביולי 2025, כ"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:40
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "לא יכולים להרשות לגופי תעמולה עוינים לשדר תכנים הפוגעים בביטחון המדינה"
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אישרה היום (ה') לקריאה ראשונה את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון - הוראת קבע), התשפ"ד-2024 (פ/4626/25) - של ח"כ אריאל קלנר.
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
"אנחנו לא יכולים להרשות לגופי תעמולה עוינים לשדר תכנים הפוגעים בביטחון המדינה, לא בשטח ולא בדיגיטל. ההצעה מאזנת בין שמירה על ביטחון המדינה לחופש הביטוי, ומביאה כלי הכרחי להתמודדות עם איומים מתוחכמים ומעודכנים".
במסגרת הצעת החוק:
"הוראה לפי סעיפים 2(א)(2) עד2(א)(5) תעמוד בתוקפה לתקופה האמורה בה שלא תעלה על 90 ימים; ואולם אם שוכנע ראש הממשלה כי התנאים המפורטים בסעיף האמור ימשיכו להתקיים גם לאחר התקופה האמורה, רשאי שר התקשורת, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת השרים או הממשלה, להאריך את תקופת תוקפה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים נוספים בכל פעם".
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:
"בשל העובדה שמדינת ישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים חמורים מהקמתה וצפויה להמשיך ולהתמודד עמם בהמשך ויתכן שאף ביתר שאת, ולאור העובדה שהיא איננה יכולה להרשות לעצמה לאפשר לגוף שידורים זר לפגוע באופן ממשי בביטחונה, מוצע לערוך בחוק מספר שינויים בכדי להתאימו למציאות זו.
ראשית, מוצע להוסיף לשר התקשורת סמכות להורות גם על עצירת שידוריו של ערוץ זר אם סבר, בהתאם לאמור בסעיף 2 לחוק, כי הוא פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה.
שנית, מוצע לתקן את תקוף הוראה שניתנה על ידי שר התקשורת, כך שהוראה שניתנה לספק תכנים בדבר הפסקת שידוריו תהא הוראה קבועה עד למתן הוראה אחרת, במקום שתעמוד בתוקפה למשך 45 ימים. בנוסף, בעניין ההוראות האחרות שרשאי שר התקשורת לתת, מוצע להאריך את תוקפן מ-45 ימים ל-90 ימים.
לבסוף, מוצע לקבוע את החוק כהוראת קבע חלף קביעתו כהוראת שעה. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות (פ/4619/25)".
|
25791
|
אושר סופית: תוארך הוראת השעה המסדירה את תקופת כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים
|
2025-07-23T13:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press23072025z.aspx
|
# אושר סופית: תוארך הוראת השעה המסדירה את תקופת כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים
23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:10
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את ההצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה-2025. 30 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 6 מתנגדים.
מוצע להאריך עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (ה-31 בדצמבר 2025) את תוקפה של הוראת השעה הקובעת הסדרים ייחודיים הנוגעים לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, בין היתר לעניין משך הוראת הכליאה הזמנית, מועד הביקורת השיפוטית ותקופת מניעת המפגש עם עורך דין.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לנוכח המצב הביטחוני העדכני, כמות הלב"חים הכלואים בישראל לפי החוק ועקב הצרכים המבצעיים, גם כיום לא ניתן לעמוד בפרקי הזמן הקבועים בסעיף 10א לחוק בנוסחו המקורי, ועל כן נדרש להאריך את תוקפה של הוראת השעה לעניין סעיף 10א לחוק, וכן נדרש להאריך את תוקפה לעניין ההסדרים הנוגעים לביקורים רשמיים ולקיום דיונים בהיוועדות חזותית".
|
25789
|
סיכום השבוע בכנסת: אושרו פיצויים לעסקים שנפגעו במערכה "עם כלביא"; רוב במליאת הכנסת להצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביו"ש ובקעת הירדן
|
2025-07-24T08:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/PRESS22.07.25CV.aspx
|
# סיכום השבוע בכנסת: אושרו פיצויים לעסקים שנפגעו במערכה "עם כלביא"; רוב במליאת הכנסת להצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביו"ש ובקעת הירדן
24 ביולי 2025, כ"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 08:00
****
**רוב במליאת הכנסת הצביע בעד הצהרה להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן**
71 חברי כנסת הצביעו השבוע במליאת הכנסת בעד הצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, אל מול 13 שהתנגדו. יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת אמיר אוחנה הכריז: "זו הצהרה היסטורית. אנו כאן כדי להישאר והכנסת אמרה זאת ברוב גדול". חבר הכנסת שמחה רוטמן, מבין יוזמי הדיון אמר: "להצהרה זו יש משמעות רבה, היא מבטאת את הקשר שלנו לארץ ישראל ולערש התרבות של העם היהודי".
חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שגם היא הייתה מבין יוזמי הדיון הוסיפה: "זו הצעה חשובה אבל זה לא מספיק. אנו צריכים יותר מאמירה. מדינת ישראל נואשת למעשים. מדובר בצעד המתבקש ביותר והנכון ביותר. מבחינה מוסרית, היסטורית וציונית. זאת מבלי לדבר בכלל על החשיבות הביטחונית".
[**להצהרה המלאה לחצו כאן.**](/News/PressReleases/Pages/press23072025v.aspx)
**אושר מתווה פיצויים לעסקים שנפגעו במבצע "עם כלביא"**
במליאת הכנסת [אושרה השבוע סופית](/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2233694) הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), שבמסגרתה יוענקו פיצויים לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו במערכה מול איראן.
על פי המתווה, יינתן מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים. תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה, לאו דווקא בצורה רציפה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה, ותקופת האכשרה הנדרשת תקוצר ל-6 חודשי עבודה.
חבר הכנסת ינון אזולאי הכריז במליאה: "נעשתה פה עבודה נהדרת למען העצמאים. האנשים מחכים לזה, העצמאים מחכים לזה, העובדים מחכים לחל"ת שלהם. תפילתנו שלא נצטרך יותר פיצויים".
**"זה שהלום קרב נאלץ לקחת עורך דין ולנהל משפט זה ביזיון"**
כך אמר יושב-ראש הוועדה להסרת חסמים חבר הכנסת מיכאל ביטון [בדיון על יישום רפורמת נפש אחת](/news/pressreleases/pages/press21072025v.aspx) שהתקיימה השבוע והתמקדה בסיוע משפטי לנכי צה"ל. יושב-ראש הוועדה ציין: "הרפורמה הוצגה לפני 4 שנים ובפועל לא קורה כלום". בדיון עלה כי מחלוקת בין משרדי הביטחון, האוצר והמשפטים מונעת את יישום הרפורמה.
**חברי ועדת החינוך דנו בהקלות לסטודנטים משרתי מילואים**
קצין מילואים ראשי, תא"ל בני בן ארי, [הציג בישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט](/news/pressreleases/pages/press21072025b.aspx) מתווה משופר לסטודנטים משרתי המילואים הכולל יותר נקודות זכות, יותר שיעורים פרטיים ואפשרות להערכה חליפית גם במקצועות הסטם. נציגי האוניברסיטאות התנגדו: "הגענו לקו האדום. אם ניתן עוד פטורים מקורסי חובה אנחנו נפגע בסטודנטים". יושב-ראש ועדת החינוך חבר הכנסת יוסף טייב קרא לנציגי האוניברסיטאות: "מצפה מכם להגיע להבנות".
**יו"ר הכנסת לבכירי איפא"ק על איראן: "ייתכן שנצטרך לתקוף שוב"**
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אירח בלשכתו במשכן את בכירי איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקאים. בשיחה עמם אמר: "משטר האייתולות לא נטש את תכנית הגרעין וייתכן שנצטרך לתקוף שוב". יתר על כן, היו"ר אוחנה הדגיש שהמלחמה בעזה לא תסתיים עד שיוחזר אחרון החטופים.
**יו"ר הוועדה לטיפול בשורדי השואה: "לא יכולים למצוא עצמנו שוב במצב של חוסר אונים והיעדר פתרונות"**
הוועדה לטיפול בשורדי השואה קראה למיפוי דחוף של פערי המיגון בבתים ומוסדות שבהם שוהים שורדי שואה, בהיערכות למצבי חירום עתידיים, בתום [דיון שערכה בנושא השבוע](/news/pressreleases/pages/press21072025a.aspx). נציגי משרדי הרווחה, הבריאות והשיכון ומשרד העלייה והקליטה סקרו בפני הוועדה את נתוני המיגון של המוסדות ומתקני המגורים הנמצאים תחת אחריותם. מהדיווחים עלה שחלק מהמשרדים ביצעו מיפוי מלא של פערי המיגון ואחרים מחזיקים במיפוי חלקי בלבד. יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת מירב כהן אמרה: "במהלך המלחמה עם איראן נרצחו שתי שורדות שואה כתוצאה ישירה של היעדר מיגון".
**שר האוצר בוועדת החוקה: "צריך להדוף את המעורבות הלא לגיטימית והחצופה בענייניה של מדינת ישראל"**
ועדת החוקה, חוק ומשפט [המשיכה להכין השבוע לקריאה ראשונה את חוק העמותות]() (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), ולפיו כל עמותה שמצהירה שאינה עוסקת בשורה ארוכה של פעילויות, כולל פעילות פוליטית, פעילות בכנסת, הפגנות וביקורת על הממשלה, תוחרג מהוראת המיסוי המיוחדת. עמותה שלא תצהיר זאת תמוסה על התרומות מישות זרה ב-23% בדומה למס החברות. עמותה שתצהיר הצהרת שקר, תמוסה בכפל מס ויוטל עליה עיצום כספי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהשתתף בדיון אמר: "צריך להדוף באבחה חדה את המעורבות הלא לגיטימית והחצופה בענייניה של מדינת ישראל; הצעת החוק לא משתיקה אף אחד, רק קובעת כללי משחק לגיטימיים". יוזם החוק חבר הכנסת אריאל קלנר ציין: "1.3 מיליארד שקלים הוזרמו ע"י ממשלות באירופה ב-13 השנים האחרונות, לעמותות שעוסקות בפוליטיקה ומקדמות אג'נדות פוליטיות שנויות במחלוקת". יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן קרא לעמוד יחד כחומה בצורה נגד מעורבות זרה ופגיעה בדמוקרטיה הישראלית.
**חה"כ ישראל אייכלר נבחר כנציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים**
66 חברי כנסת הצביעו בעד מועמדותו של חה"כ ישראל אייכלר לוועדה לבחירת דיינים, אל מול 38 שהתנגדו. הליך הבחירה התקיים על רקע הפסקת חברותו בכנסת של אליהו ברוכי. ההצבעה התקיימה באופן חשאי במליאה ע"פ סעיף 6 לחוק הדיינים וסעיף 62 לתקנון הכנסת.
[](/activity/legislation/laws/pages/lawbill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=2233694)
|
25785
|
שר הפנים מתנגד ליצירת מספר מזהה אחיד לזרים | במחשבי המשטרה רשומים כ-4.5 מיליון מספרי זיהוי פיקטיביים של זרים
|
2025-07-21T16:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025g.aspx
|
# שר הפנים מתנגד ליצירת מספר מזהה אחיד לזרים | במחשבי המשטרה רשומים כ-4.5 מיליון מספרי זיהוי פיקטיביים של זרים
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:20
הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (יום ב') ביצירת מספר מזהה אחיד לעובדים זרים ולמבקשי מקלט.
היום, כל משרד ממשלתי, רשויות מקומיות, קופות חולים ובית חולים מנפיקים מספר פיקטיבי שונה למסתננים ועובדים לא חוקיים, מה שגורם לכך שלאדם אחד יכול שיהיו זהויות רבות. מה שמקשה על אכיפת החוק, סנכרון מידע רפואי, מתן שירותי חינוך רווחה ועוד.
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, עשרות אלפי זרים שוהים בישראל ללא כל זהות. אחרים משתמשים בזהויות שונות. היעדר מספר מזהה אחיד לזרים, וחוסר היכולת להשתמש במספר דרכון המורכבים לרוב מאותיות וסימנים, גורמים לכך שמשרדים ממשלתיים וגורמים נוספים, מנפיקים מספרים אקראיים לטובת טיפול בפונים אליהם.
בבתי החולים מפאת הסודיות הרפואית, כל בית חולים מנפיק מספר עצמאי למטופל, דבר הפוגע ברציפות הטיפולית ובמעקב אחר סימנים חשודים כמו אלימות במשפחה. כך גם במשטרה, היות ולא ניתן לאמת את זהותו של האדם, הוא יכול להקים מספר זהויות שונות.
מספר מזהה אחיד הוא צורך חיוני. הוא יאפשר למערכות לזהות את הפרט ומאפשר מנגד לפרט להזדהות בפני המערכות השונות במדינה, לקבל שירותים חיוניים, איסוף וריכוז נתונים על הפרט וימנע כפילויות.
לפי נתוני משרד החינוך 5,264 ילדי זרים רשומים במערכת החינוך. אין לילדים אלה מספר מזהה אחיד שבו יכולים גופי ממשל שונים כגון המוסד לביטוח לאומי או משרד הבריאות או הרווחה לזהותם, וכל גוף עוקב בנפרד אחר הילדים ללא יכולת להצליב נתונים או לקבל תמונה מלאה על מספרם של הילדים ועל מצבם. מצב זה מקשה על התיאום בין הגורמים השונים, וגורר רישומים שגויים.
גם קופות החולים, כל קופה מנפיקה מספר מזהה אחר – דבר שפוגע במטופלים. כך גם בבתי החולים, מבקשי מקלט מגיעים לטיפול עם מספרים שונים, אין לבית החולים גישה למרשם האוכלוסין, המידע הרפואי לא משתקף ואין דרך לגבות את החובות של המטופל. שמעתי על אישה שמאושפזת בבית חולים בירושלים מעל לשנה, והחוב שלה עומד על כמיליון וחצי ₪ ואין ממי לגבות את החוב.
עיריית תל אביב טענו שהעירייה נדרשת לפיתוחים בעלות של מאות אלפי שקלים בשנה, כדי להגיע לזהות של הזרים החיים בעיר, עובדה שמייצרת קשיים ברישום וזהות תלמידים, גביית חובות ארנונה ודוחות חנייה.
ד"ר יסכה מוניקנדם - גבעון מהמרכז המידע והמחקר של הכנסת הציגה מחקר משווה בין כמה מדינות (נורבגיה, אסטוניה, פינלנד וגרמניה) בהם יש לזרים מספר מזהה אחיד. המדינות מדגישות שהמספר אינו מייצר זיקה או מעמד אזרחי, אלא מספר מנהלי בלבד.
עו"ד אודליה אדרי מרשות האוכלוסין הציגה את עמדת שר הפנים ומנהל רשות האוכלוסין ואמרה, המספר המזהה לא יפטור שום בעיה, אלא רק את עצלות אנשי הטכנולוגיה שלא מייצרים פתרון הולם, ואת האינטרס ההגירתי של השוהים הלא חוקיים שמבקשים לייצר זיקה לארץ.
הממשלה הולכת לכיוון מספר דרכון שיכלול זיהוי ביומטרי. אנשי המחשוב במשרדי הממשלה עובדים על כך. חלק מהבעיה נעוצה במערכות שיודעות לקרוא מספר מזהה בן תשע ספרות ולא אותיות או סימנים כגון – או / שהמערכות לא תומכות בהם. לגופים שונים יש התנגדות לשתף איתנו פעולה ביצירת מספר נומרטור, לרבות עיריית תל-אביב.
למדינת ישראל אין אינטרס לקבע זהות של זרים לארץ. בפסקי דין של בית המשפט העליון, נבדק מבחן מירב הזיקות, ומספר מזהה מקבע זיקה נוספת.
עו"ד אדרי הגיבה למחקר המשווה של המ.מ.מ. ואמרה כי המחקר בדק מדינות מעודדות הגירה, ולכן יש להם אינטרס להעניק לזרים מספר מזהה אחיד. האינטרס של מדינת ישראל הפוך. זו התנגדות של שרי הפנים לדורותיהם.
אני קוראת למשרדי הממשלה לתאם איתנו זהויות ולצמצם את הזהויות הכפולות. יש לנו מערכת קישור זהויות. אני מבקשת מהוועדה שתסייע לנו ותקרא לכלל המערכות לשתף איתנו פעולה, לתאם זהויות, וליישם את החוק הביומטרי, אמרה עו"ד אדרי.
שחר נוימן ממערך הדיגיטל הלאומי אמר, ההבדל בין הגישות הוא מספר חד חד ערכי. כ-600 יישומים ממשלתיים עובדים עם מספר אחד במערכות משרדי הממשלה. נכון יותר לעבוד עם מספר חד ערכי שיודע להסתנכרן בין כל המערכות.
רס"ב שולי מזרחי מהמשטרה אמרה, במחשבי המשטרה רשומים כ-4.5 מיליון מספרי זיהוי פיקטיביים של זרים. אנחנו מודעים על כ-450,000 כפילויות. מזרחי סיפרה על גבר שנחקר על אלימות במשפחה ושוחרר עם מסוכנות נמוכה. לאחר זמן התברר שהוא נחקר בעבר שבע פעמים על אלימות במשפחה, עובדה שהייתה גורמת לסווג אותו במסוכנות גבוהה.
בהתאם לבקשת הוועדה, בפברואר השנה, המשטרה העבירה מעל 15,000 כפל זהויות. עדיין לא קיבלנו מענה.
נציגי משרדי הרווחה, עיריית תל-אביב והמשטרה טענו שהם לא מקבלים מענה מרשות האוכלוסין.
ענבל בן ישעיה מנהלת תחום נהיגה ורכב במשרד התחבורה אמרה, אנחנו נתקלים בבעיה לזהות נהגים. זרים רבים נוהגים על אופניים חשמליים ועוברים תאונות דרכים, ואנחנו לא יודעים לזהות אותם.
מנהל הסתדרות עובדי הבניין בהסתדרות הכללית החדשה עו"ד ואאיל עבאדי אמר, הטענה שמספר מזהה יצור זיקה, דומה לטענה ששוכר דירה שיזמין קו טלפון, הדירה תהיה בבעלותו.
בסיום הדיון, יו"ר הוועדה ביקשה מנציגת רשות האוכלוסין להיפגש עם משרדי הממשלה ולתאם פתרונות מחשוביים.
|
25775
|
ועדת החוץ והביטחון קיימה היום דיון נוסף בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
|
2025-07-21T13:30:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025x.aspx
|
# ועדת החוץ והביטחון קיימה היום דיון נוסף בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:30
ח"כ הלוי: "אנחנו דנים כאן על 30 מיליארד שנמצאים פה כרגע על השולחן, ועוד אין סוף מיליארדים עתידיים לדורות, וכל זה כשחסר מיליארדים לטירונים ששולחים אותם לשדה הקרב". רמ"ט אכ"א, תא"ל ודמני: "ייחודיות שירות הקבע והשירות בצה"ל שונה מכל מקום אחר בשירות הציבורי, הפנסיה התקציבית, היא נמוכה יותר בצה"ל ביחס לגופי ביטחון אחרים"
ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין קיימה היום דיון נוסף בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס 36), התשפד-2024.
ההצעה בנוסח הנוכחי, מבקשת להסדיר בחקיקה את תשלום רכיב "השלמת תקופות השירות" שהוא רכיב בקצבת הפורשים משירות הקבע בצה"ל, לגבי גמלאים שכבר פרשו וכן לגבי מי שטרם פרש.
כדי להסדיר השתתפות מסוימת של גמלאי שירות הקבע בהסדרת הרכיב כאמור, מוצע לקבוע מנגנון של הפחתה חלקית ומדורגת בעדכוני הגמלה העתידיים לפי מדד המחירים לצרכן, כך שהגמלה לא תפחת אלא רק שיעור עדכונה יושפע. מנגנון זה יחול גם על משרתים בהסדר הפנסיה התקציבית שעדיין לא פרשו.
ח"כ עמית הלוי אמר בדיון: "פנינו לצבא יותר מפעם אחת כדי להגיע לפשרה, הכנסת היא לא המלצה בשביל צה"ל, הכנסת היא הציבור. אנחנו לא מוכנים לשלטון גנרלים. אנחנו דנים כאן על 30 מיליארד שנמצאים פה כרגע על השולחן, ועוד אין סוף מיליארדים עתידיים לדורות.
אנחנו לא מדברים על תוספת ללוחמים אלא על כל השאר שהם 80% ממשרתי הקבע. הם יקבלו פנסיה במשך 20 שנה, למרות שרובם ימשיך לעבוד בעבודות אחרות. זה בין חצי מיליארד למיליארד בשנה, וכל זה כשחסר מיליארדים לטירונים ששולחים אותם לשדה הקרב."
נציג אגף השכר במשרד האוצר אמר: "הגדלות ראש ארגון זה דבר שלא קיים בארגונים אחרים למעט דברים מאוד נקודתיים. מה שכן קיים זה הגדלות לפי תפקיד שהממשלה הכירה והגדירה.
הדברים האלה אכן נולדו בעיננו בחטא ולא היו צריכות להיות תוספות שכר בדרך הזו. עם זאת, ההסדרה שמונחת בפני הוועדה נעשתה בהסכמה ובשיח בין הארגונים, היא מייצרת איזון בין המצב הקיים ומביאה לחיסכון תקציבי משמעותי."
רמ"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני: "ייחודיות שירות הקבע והשירות בצה"ל שונה מכל מקום אחר בשירות הציבורי. החלוקה שמבקשת לתת רק ללוחמים היא לא מאוזנת, כל המשרתים חיוניים לצה"ל.
לגבי נתוני הפנסיה התקציבית, היא נמוכה יותר בצה"ל ביחס לגופי ביטחון אחרים, גם נושא שכר הקבע נמוך יותר מיתר גופי הביטחון. יש דיפרנציאליות משמעותית בין שכר לוחם לשכר היתר.
ח"כ אלעזר שטרן: "למה אני לא רואה תור גדול לבוא לשרת בקבע? הכותרת הגדלת הרמטכ"ל היא מאוד בעייתית, הרמכ"ל לא מסתכל על מישהו קורא לו ומחליט לתת לו תוספת. יש מפתחות ברורים לפיהם פועלים."
לאחר הפסקה קצרה, תא"ל ודמני הציג את ההצעה הסופית של צה"ל: "עשינו שינוי לאור ההערות וזה תוספת של אחוז אחד ללוחמים על חשבון התוספת לעתודאים. מעבר לזה, הצענו שבמסגרת דיוני התקציב אחת לשנה צה"ל יציג התייעלות של 2 מיליארד ₪ בתר"ש הקרוב. זה מתווסף למודל שהוא יעיל יותר ולשלושה אחזו של נתוני המדד העתידיים.
ח"כ עמית הלוי הגיב: "זה ממש נס, עד היום בצה"ל אומרים לנו בוועדה שאין כסף לקסדות, ופתאום בא צה"ל ואומר שהוא יכול להתייעל ב-2 מיליארד ש"ח בשנה. זו בדיחה, וגם השינויים המוצעים יחולו על 300 איש בלבד."
לאור העובדה שדיוני המליאה התחילו בשעה 12:00, ומכיוון שהוגשו להצעה אלפי הסתייגויות שחברי הכנסת ביקשו לנמק, הישיבה ננעלה.
|
25716
|
זימון היועמ"שית לדיון ועדת החוקה, חוק ומשפט
|
2025-07-14T16:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25KK.aspx
|
# זימון היועמ"שית לדיון ועדת החוקה, חוק ומשפט
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:15
\*ברגע האחרון, לאחר שנציגת היועמ"שית הודיעה שהיועצת תתייצב לדיון בנושא הרוגלות במועד שיתואם עם יו"ר הוועדה, החליט היו"ר ח"כ שמחה רוטמן שלא להצביע על זימונה לפי סעיף 123 לתקנון\*\*היו"ר רוטמן: "צר לי שהיינו צריכים לקיים את הדיון, אך מוטב מאוחר מלעולם לא; מאחר וההליך מתנהל אכבד את בימ"ש למרות שאינו מכבד את הכנסת, ולא אקיים על כך דיון עם היועצת אך לגיטימי שכנציגי ציבור נשאל שאלות לגבי ניגודי עניינים בין עו"ד ליועצת, מדוע הוגשו כ"כ הרבה בקשות דחייה, זו לא התערבות בהליך משפטי, אלא שאלה מדוע היא לא מכבדת את קביעות בימ"ש. אני מאוד מקווה שהאירוע מאחורינו ולא נצטרך לעשות אותו שוב"\*ועדת החוקה התכנסה היום (ב') לדיון על זימון היועצת המשפטית לממשלה לדיון בעניין ועדת הבדיקה הממשלתית בנושא הרוגלות ולמסירת מידע בנושאי הפשיעה במגזר הערבי לפי סעיף 123 לתקנון. זאת לאחר היעדרות היועמ"שית מדיון הוועדה בעניין ועדת הבדיקה הממשלתית בפרשת הרוגלות, אליו הוזמנה לפני שבוע. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן: "היה חוסר הבנה אולי מכוון. היועמ"שית לא זומנה לדיון הזה אחרי שהודיעה לוועדה שאין בכוונתה להגיע לדיון שהיה בשבוע שעבר, אז הודיעה 10 דקות לפני הדיון שתיעדר, ובסופ"ש הזה שלחה מכתב בו כתבה שהיא סבורה שעליה לא להגיע לדיון. היא יכולה לסבור שאין לה מה לתרום לדיון ושמישהו אחר ייצג אותה יותר טוב, אבל היא לא הגורם המכריע. מי שיחליט בנושא הוא הוועדה דרך סמכות שניתנה לה בתקנון. את הדיון לפי ס' 123 אני עושה בצער רב ובלב כבד". להערת ח"כ יואב סגלוביץ' כי הייתה התנהלות של היועמ"שית מול היועמ"שית לכנסת, אמר היו"ר רוטמן: "ב-16.6 נקבעה ישיבה שהיא זומנה אליה ונדחתה לבקשתה, נקבעה שוב ונדחתה בעקבות המלחמה ובעקבות פטירתו של בעלה. הישיבה התקיימה בשבוע שלאחר מכן. היא שלחה את היועצת שלה לכתוב דברים לא נכונים. אני כיו"ר הוועדה, כגורם המוסמך נודע לי על היעדרותה 10 דקות לפני הישיבה". עוד אמר: "על נושא פרשת הרוגלות והפשיעה במגזר הערבי קיימנו מספר דיונים. עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית לפרשת הרוגלות, שובשה ע"י היועמ"שית, חלק בעקבות התנהלותה, חלק בהפרת החלטות שיפוטיות וחלק נובע מעניין הפעלת הרוגלות. בעולם מתוקן צודקת היועמ"שית- היה עדיף, שיגיע מישהו בקיא מטעמה וייתן תשובות, אבל אנחנו לא בעולם מתוקן, ובשנה האחרונה אפשר לספור יותר מ-10 מקרים בהם זה לא היה כך- בדיון ועדה חסוי שהגיע אליו פרקליט מחוז דרום בנושא הנוח'בות, הוא נשאל שאלות פשוטות, לא חסויות, ואמר לוועדה שקיבל הוראות שלא לענות. בישיבה אחרת בנושא ההדלפות, היועמ"שית הגיעה ולא נתנה תשובה כמעט לאף אחת מהשאלות ולא השלימה את המידע גם חודשים לאחר מכן. אנשים שהגיעו מטעמה קיבלו הוראות שלא למסור מידע. היועמ"שית כפופה לחוק כמו כולם. זה לא צעד שננקט בקלות דעת. יש פה זלזול עמוק בכנסת ובשאלות שהופנו מקואליציה ואופוזיציה. אני יודע שח"כ מנסור עבאס מאוד רוצה לשאול את היועצת בנוגע לפשיעה במגזר הערבי, ח"כ מלינובסקי מחכה לתשובות בנוגע לנוח'בות, וכל פעם ח"כים עומדים מול שוקת שבורה כשנציגי היועמ"שית לא משיבים. למרות הרבה ניסיונות לתאם עם היועצת מועד, אני מקבל ממנה תשובות לא לגיטימיות מתוך חוסר הבנה לתפקידה ולתפקיד הכנסת ולכן לא נותרה לנו ברירה אלא לזמנה". ח"כ קארין אלהרר: "בעניין הרוגלות יש הליך תלוי ועומד והכנסת לא יכולה להפוך לערכאת ערעור של בימ"ש. אני יודעת שכשאתה רוצה לתאם עם גורמים רמי דרג, אתה לא מודיע אלא מתאם. אל תוריד הנחתות. יו"ר ועדה הוא מלך הוועדה ויש לו הרבה סמכויות, ונראה שאתה עושה בהן שימוש לרעה. תתאם איתה את גבולות האירוע. אתה מודע לכוחך".היו"ר רוטמן: "אין לי שום עניין שתהיה פה הצבעה לפי ס' 123. אם היא תודיע שהיא מגיעה והשאלה היא שאלת לו"ז נסיים את הדיון. אם היא אומרת שלא בא לה לבוא נצביע.המכתב שנשלח עם שאלות בנוגע לפשיעה הערבית לא נענה, כך גם מכתבנו לגבי ההדלפות. אין הליך מתנהל בשאלה מדוע היא לא פעלה בהתאם להחלטת בימ"ש מאוקטובר ומדוע הוגשו 18 בקשות דחייה. גם אם היה על זה הליך מתנהל, זכותם וחובתם של הח"כים לשאול מדוע כשיש שאלת שימוש ברוגלות כשערימת הגופות במגזר הערבי רק עולה, יש 18 בקשות דחיה". ח"כ יואב סגלוביץ': "הרוגלות הופסקו ב-2022 כשהייתי ממונה על המאבק בפשיעה בחברה הערבית וזו השנה היחידה שבה הייתה ירידה בפשיעה. בזמן השר בן גביר-130% עליה. הכישלון על ראשכם. ממתי בכלל מנהלים דיונים על דחיות בדיוני בימ"ש אני מתנגד לכך עקרונית התבלבלתם בדרך בין תפקיד של כנסת לתפקיד בימ"ש או הממשלה. מי שאחראי לגופות בחברה הערבית הם השר העבריין, רה"מ והשר סמוטריץ'. אני מצפה מאוד שלדיון הבא בנושא ההסתה יזומן ראש אגף חקירות ומודיעין, שחובתו להגיע ואתה לא משתמש כלפיו בסמכות הזו. אתה היו"ר השני הכי גרוע לוועדה הזו. הראשון עוד לא מונה". ח"כ איתן גינזבורג: "אם רוצים לקיים דיון ענייני, אפשר לקיים ועדה משותפת בנחת ולא לקיים את המופע הזה".היו"ר רוטמן: "קריב בכנסת הקודמת ואני בכנסת הזו, ניהלנו דיונים בוועדה בנושא הרוגלות. הייתה החלטת ממשלה שקראה להקמת ועדת בדיקה ממשלתית ומיום הקמתה היא סובלת מהתעמרות של היועמ"שית. טעיתי קשות, בכך שהתעלמתי מהזלזול שלה בדיונים קודמים בוועדה".עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות, משרד המשפטים: "היועצת רואה חשיבות רבה בעבודת הפיקוח של הוועדה, ובנושא הפשיעה במגזר הערבי, וככל שייקבע דיון ענייני והדברים יתואמו היועצת תתייצב כמו שהתייצבה בפעמים קודמות. כפי שהודיעה לוועדה, היא לא תיקח חלק בדיון בעניין שלגביו יש הליך תלוי ועומד.ברמה האישית כמי שנמנית על הייעוץ המשפטי, לממשלה מעל 20 שנה, מערך הייעוץ המשפטי, פועל לילות כימים ללא לאות, לקידום מדיניות הממשלה בגבולות הדין. מתייצבים פה בשגרה ובחירום כדי לאפשר לממשלה להוציא לפועל את מדיניותה. מדובר באנשי מקצוע מהמעלה הראשונה שמגיעים ועושים עבודתם על הצד הטוב ביותר. לעניין הרוגלות, יש הצ"ח ממשלתית שהממשלה בחרה שלא לקדם ויש הצ"ח פרטית שהכנסת בחרה שלא לקדם. הדיון הקודם כותרתו נגעה לעבודת ועדה שלגביה קיים הליך תלוי ועומד. התערבות בהקשר זה של הכנסת לא צריכה להיות, בוודאי כשיש צו על תנאי".היו"ר רוטמן: "בהנחה ששמנו בצד את הצו שיש לגביו ערעור, שאלות, תהיות וביקורת למה הגענו עד הלום, מה הצעדים שננקטו כדי שלא יהיו עוד בקשות דחייה, כדי שתעבירו מידע שלא הועבר, בלי קשר לצו הביניים, זה בדיוק סוג הליך הבירור שאנחנו עושים בוועדה. אין לי בעיה לתאם מועד, גם כי השר רואה בכך חשיבות ויורה לה לתעדף זאת. אם היא תאמר שהיא לא מתייחסת להליך מטוב ועד רע, כמו שעשתה בעבר, לסוגיות שונות, נצטרך להצביע". ח"כ טלי גוטליב: "היועמ"שית מצפצפת עלינו, במתן תשובות שאין בהן דבר. אנחנו לא יכולים לעשות דבר מעבר לעבירת משמעת. תבוא לא תבוא, אצביע איתכם אבל זה חסר שיניים כי תקנון הכנסת לא שומר עלינו". היו"ר רוטמן: "לוועדות הכנסת אין שיניים, ויש הצ"ח בנושא, שנועדה לתת סמכויות זימון לוועדות. למרות הכעס, אני מברך על האמירה שהיועצת תתייצב. יש רשימה ארוכה של בקשות מידע שהופנו ליועצת ולא נענו. אבקש שתתייחסו אליהן תוך זמן סביר גם לנושא ההדלפות, לנושא הפשיעה המאורגנת שחלקה גם נוגע לסוגית הפעלת הרוגלות". ח"כ גלעד קריב: "מה שמעניין את חברי הקואליציה ויו"ר הוועדה הוא לא קבלת תשובות אלא המשך הצעדתה של היועמ"שית בויה-דולורוזה שהממשלה מצעידה אותה.כיהנתי כשנה ורבע כיו"ר הוועדה, והיועמ"שית לא הופיעה בפניה. לגיטימי שהיא שולחת עובדים בכירים להופיע בשמה. היינו בשני דיונים בהם התייצבה היועמ"שית וראינו את הדרך המחפירה שבה היו"ר והקואליציה התייחסו אליה, אין פה שום ניסיון לקיים דיון רציני וענייני בנושא השימוש ברוגלות או נושאים אחרים, הכל חלק מניסיון להרתיע אותה ואת מערך הייעוץ המשפטי מלקיים תפקידם. אין שום סיבה שנשתף פעולה עם המתקפה הברוטלית והלא עניינית שאתה וחבריך מובילים כלפיה וכלפי שומרי הסף האחרים". ח"כ משה סעדה: "היועמ"שית מצפצפת על החוק, פורעת חוק, אי אפשר להתעלם ממה שקרה אתמול, זה לא ארגון של אכיפת חוק, אלא פרקטיקות של ארגון פשיעה. אני מצפה מאחיי הפרקליטים לומר עד כאן. לא יכול להיות שארגון רודף צדק הופך לארגון שרודף אנשים". ח"כ עופר כסיף: "גם לי יש ביקורת על התנהלות היועמ"שית, שנתיים וחצי מאז שפניתי אליה לגבי טרור יהודי בשטחים הכבושים ולא נעניתי, אבל המטרה להביא אותה לכאן היא כדי להתעמר, להשפיל ולבזות".היו"ר רוטמן: "צר לי שהיינו צריכים לקיים את הדיון הזה, אך מוטב מאוחר מלעולם לא. אני שמח על העובדה שהיא תתייצב. זה גם בידינו קואליציה ואופוזיציה, שדיון כזה שמתנהל לא יהפוך למסיבת צעקות. הודעתי כבר למען מסגרת הדיון, כי מאחר וההליך מתנהל אכבד את בימ"ש למרות שאינו מכבד את הכנסת, ולא אקיים על כך דיון עם היועצת. אני מתכוון לשאול לגבי ההתנהלות ביחס להחלטות שניתנו ומדוע אינן מקוימות. אם יש החלטות שדורשות העברת מידע והוא לא מועבר, מתפקידנו לשאול למה. לגיטימי שכנציגי ציבור נשאל שאלות לגבי ניגודי עניינים בין עו"ד ליועצת, מדוע הוגשו כ"כ הרבה בקשות דחייה, זו לא התערבות בהליך משפטי, אלא שאלה מדוע היא לא מכבדת את קביעות בימ"ש. אשמח לגלות שטעיתי, אך אני מצפה שמי שיגיע לדיון ייתן תשובות לח"כים. אני מאוד מקווה שהאירוע מאחורינו ולא נצטרך לעשות אותו שוב".
|
25779
|
מליאת הכנסת אישרה את הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)(הארכת תוקף), התשפ"ה-2025.
|
2025-07-21T14:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025n.aspx
|
# מליאת הכנסת אישרה את הצו לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה)(הארכת תוקף), התשפ"ה-2025.
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:10
בדיוני ועדת הפנים בבקשת שרי האוצר והפנים להאריך את התקופה בה יחול החוק על תכניות מועדפות, הוסבר כי קיים צורך בהארכה בשנה נוספת של מסלול התכנון המהיר לקידום תכניות שהוביל הותמ"ל, אשר מהווה כלי נוסף להתמודדות עם משבר הדיור.
55 חבר כנסת תמכו באישור הצו, אל מול 48 שהתנגדו.
|
25778
|
קצין מילואים ראשי הציג לראשונה בוועדת החינוך מתווה משופר לסטודנטים המילואימניקים בשנת תשפ"ו: יותר נקודות זכות, יותר שיעורים פרטיים ואפשרות להערכה חליפית גם במקצועות הסטם – למשרתים ביחידות בייעוד קדמי
|
2025-07-21T14:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025b.aspx
|
# קצין מילואים ראשי הציג לראשונה בוועדת החינוך מתווה משופר לסטודנטים המילואימניקים בשנת תשפ"ו: יותר נקודות זכות, יותר שיעורים פרטיים ואפשרות להערכה חליפית גם במקצועות הסטם – למשרתים ביחידות בייעוד קדמי
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:00
האוניברסיטאות התנגדו: "הגענו לקו האדום. אם ניתן עוד פטורים מקורסי חובה אנחנו נפגע בסטודנטים"
יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב קרא לאוניברסיטאות לקבל את מתווה קמל"ר: "מצפה מכם להגיע להבנות. אני נותן לכם 14 יום ואם לא – נתכנס פה שוב"
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (ב') דיון במתווה לסטודנטים משרתי מילואים בשנת הלימודים תשפ"ו. קצין מילואים ראשי הציג לראשונה את המתווה שגיבשו, אולם אמר שהאוניברסיטאות לא מסכימות לו. יו"ר הוועדה קרא להם לקבל את ההצעה ונתן לשני הצדדים 14 ימים להגיע להסכמות. הצעת המתווה הזה מגיעה לאחר שבנובמבר 2024 נחתם מתווה התאמות אקדמיות לסטודנטים משרתי מילואים לשנת הלימודים תשפ"ה, וזאת בעקבות התערבות של ועדת החינוך. קמל"ר וגם ראשי המוסדות האקדמיים הגדירו אותו טוב והראשונים ביקשו להוסיף עליו עוד שיפורים לקראת שנת הלימודים הקרובה.
יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "בשנה שעברה יצא מתווה טוב ששם בראש סדר העדיפויות את המילואימניקים, מתווה שלא פגע באיכות הלימודים, ומצד שני נתן מענה לסטודנטים שעזבו הכול כדי ללכת לשמור על כולנו ולהגן על המדינה. הם תורמים מעצמם בסבבים בלתי נגמרים ועלינו לתמוך בהם ולעזור להם להתקדם ולקבל את התואר. והלוואי שאלה גם יעמדו בעמדות המפתח בעתיד."
קצין מילואים ראשי תא"ל בני בן ארי פירט את המתווה שהם מציעים לשנת הלימודים תשפ"ו: "עשינו סקרים בקרב המשרתים ומיקדנו את התוספת שיש להכניס למתווה, עבור כל המשרתים ביחידות שבייעוד קדמי, כי הם משלמים את המחיר הכי גבוה, וזה בנוסף לפצועים כמובן. נכון בעינינו להעלות ל10% נקודות זכות מכלל התואר, כך שבתואר רגיל יקבלו (פטור) 12 נ"ז (במקום 10 היום) ובמקצועות הסטם להעלות מ-8 נ"ז ל- 10 נ"ז. מרבית (60%) מכלל הלוחמים שהינם סטודנטים, לומדים במקצועות הסטם (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ולכן מיקדנו את המענה בהם. סטודנטים מציינים את הקושי הגדול ביותר שלהם לחזור ולצמצם את הפער והרבה יותר קל להם עם תגבורים של שיעורים פרטניים, או בקב' קטנות. בנוסף, ביקשנו גם להגדיל את המכסה בקבלה למוסדות מ-18% ל-20%. ודבר אחרון, רצינו להוסיף עוד ימי בחינה, גם הוספת אפשרות להערכה חליפית במקצועות סטם." לדברי הקמל"ר, ועד ראשי המכללות הציבוריות (ור"מ) אישר את ההתאמות המשופרות הללו, אולם "עם ועד ראשי האוניברסיטאות עוד לא הגענו להסכמה."
נציג ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' עודד רבינוביץ התנגד להצעת קמל"ר: "התערבות חיצונית היא מזיקה. גורמים חיצונים כמו קמל"ר לוקחים לעצמם את החוק לכתוב תקנות אקדמיות. זה לא בריא, זה מסוכן ובסוף זה פוגע בסטודנטים. התערבות בכל הנושא של בחינות, זה משהו שאסור לעשות. האחריות המקצועית היא של המרצה בקורס ואי אפשר להכניס לפה שום גורם אחר. אני מציע לעשות זאת ע"י תמיכה כספית ולא ע"י רידוד התואר. סטודנט שעשה למשל 300 ימי מילואים, יקבל מלגה וישלים בהמשך את לימודיו לתואר שיאפשר לו קבלה לעבודה." פרופ' רבינוביץ' הודה שההקלות שניתנו לסטודנטים המשרתים לא פגעו בהם עד כה "אבל הגענו לקו האדום. אם ניתן עוד פטורים מקורסי חובה אנחנו כן נפגע בהם. עלולים להיות פה סטודנטים עם תעודות מסומנות". היו"ר ח"כ טייב: " אני לא אוהב להתערב, אבל מצפה מכם להגיע להבנות עם קמל"ר, כמו שור"מ הצליחו. אני נותן לכם 14 יום להגיע להסכמה. במידה ולא, נתכנס כאן שוב."
|
25777
|
מימוש החלטת נפש אחת סיוע משפטי לחיילי צה"ל: מחלוקת בין משרדי הביטחון האוצר והמשפטים מונעת את יישום הרפורמה; יו"ר הוועדה ח"כ ביטון: *"הרפורמה הוצגה לפני 4 שנים ובפועל לא קורה כלום, זה שהלום קרב נאלץ לקחת עורך דין ולנהל משפט זה ביזיון"
|
2025-07-21T13:35:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025v.aspx
|
# מימוש החלטת נפש אחת סיוע משפטי לחיילי צה"ל: מחלוקת בין משרדי הביטחון האוצר והמשפטים מונעת את יישום הרפורמה; יו"ר הוועדה ח"כ ביטון: \*"הרפורמה הוצגה לפני 4 שנים ובפועל לא קורה כלום, זה שהלום קרב נאלץ לקחת עורך דין ולנהל משפט זה ביזיון"
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:35
הוועדה המיוחדת לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים של הכנסת, קיימה היום (שני) דיון מעקב בנושא בחינת החסמים במימוש החלטת הממשלה 981 בנושא רפורמת "נפש אחת" - התמקדות בסיוע משפטי לנכי צה"ל.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון אמר בפתח הדיון כי מטרתו לקבל מענה מדוע תהליך חקיקת הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה לחיילי צה"ל מתעכב זה למעלה משנה וחצי. עוד ביקש לדעת ח"כ ביטון נתונים על גובה תקציב משרד הביטחון לייצוג בוועדות הכרה בשנים האחרונות, וכמה נותר ממנו. "הבירוקרטיה שחיילים נאלצים לעבור מקוממת. הרפורמה הזאת התחילה לפני 4 שנים והיתה צריכה להביא בשורה ומענה לאותם פצועים. במקום זה, אנחנו במצב ששום דבר לא קורה בפועל".
יגאל בר ניצן, ראש היחידה לתקציבי מנהל ושיקום ממשרד הביטחון אמר כי בידי המשרד יש מקור תקציבי לשנת 2025 בגובה של 100 מיליון שקלים. לשאלת יו"ר הוועדה מה היה גובה התקציב בשנים אלה השיב בר ניצן כי בשנת 2021 עמד התקציב על 120 מיליון ₪, בשנים 22-24 גובה התקציב בכל שנה היה 40 מיליון ₪, וכאמור בשנה זאת עומד התקציב על 100 מילון שקלים ובסך הכל על 340 מיליון שקלים, והכספים שלא מומשו הועברו לטובת נושאים אחרים.
הילה מן רותם סימון, ע' ליועמ"שית שיקום נכים במשרד הביטחון הוסיפה כי לא ניתן להתחיל להשתמש בתקציב זה משום שנושא זה עוד לא עוגן בחקיקה או לחילופין בהחלטת ממשלה. "במשך 4 שנים אנחנו מנסים להגיע להסדר עם משרדי המשפטים והאוצר ללא הצלחה".
עוד הוסיפה רותם סימון כי בשל התנקזות מסה של ממתינים, משרד הביטחון יצא בפיילוט לפיו הייצוג ייעשה ע"י עורכי דיון פרטיים. ההצעה הועברה למשרדי האוצר והמשפטים, שדחו אותה, לדבריה, "בזמן הזה התקציב לא נשמר כי הוא נצבע לטובת נושאים אחרים".
עדית רייס ממשרד המשפטים טענה מנגד כי המשרד לא דחה את ההצעה, אך הוסיפה כי "ברגע שנבין שהנושא מוסדר תקציבית, נוכל להתקדם".
אייל ברוך, רפרנט בטחון באגף התקציבים אמר כי בשל מצב בו משרד הביטחון נמצא בחריגה תקציבית, לא ניתן יהיה להשתמש באותם 100 מיליון שקלים עד שלא יוסדר העניין. "אין לנו מקור תקציבי אחר, ועד שלא יובא תיקון חקיקה בנושא לחוק התקציב, לא נוכל להעביר את הכסף".
רינת גולד מארגון נכי צה"ל אמרה כי זה לא תקין שמשרד הביטחון ישכור עורכי דין חיצוניים ע"מ לייצג את החיילים נגד המשרד. "זה לא ייתן שירות מלא כפי שהחיילים זכאים לו".
עוד עלה במהלך הדיון כי משרד המשפטים מתנה העברת מתנה גם בנושא נכי צה"ל וגם לנפגעי פעולות האיבה, ועל כך נדרשת חקיקה או החלטת ממשלה, וכי למתווה זה מתנגדים מארגון נפגעי פעולות האיבה.
ח"כ מיכל וולדיגר: הנכים לא יכולים להיות באמצע, למה הויכוח הזה חייב להיות על חשבון נכי צה"ל?
אל"מ ענבל סיטבון, רמ"ח פצועים ושו"ן במשרד הביטחון אמרה כי בשל המצב הקיים, הוקם מדור סיוע בעזרת קצינות נפגעים המלוות את הפצועים מידי יום לוועדות, "אך זהו לא תחליף, אלא עד שיצליחו לייצר התקשורת מסודרת", כלשונה.
בתום הדיון פנה יו"ר הוועדה לראש הממשלה לכנס דיון חירום עם משרדי האוצר, העבודה, הביטחון והמשפטים כדי להעמיד את התקציב ואת דרכי הפעולה הנדרשים לצורך מימושו. ממשרד האוצר ביקש ח"כ ביטון לשריין כבר מעכשיו את התקציב הנדרש לשנה הבאה. משר העבודה והביטוח הלאומי דרש יו"ר הוועדה לא להתנות את הסיוע המשפטי של נפגעי פעולות האיבה בסיוע לנכי צה"ל.
"עצם זה שאדם שהוא בהלם קרב צריך לקחת עורך דין ולנהל תיק משפטי זה ביזיון. הוא בקושי מנהל את הקשר שלו עם אשתו והילדים, הוא בקושי מצליח לקום בבוקר, בקושי מתפקד, ועכשיו הוא צריך לנהל תיק משפטי ולבדוק איזה חוזה נתנו לו", זעם יו"ר הוועדה.
|
25713
|
הוועדה לביטחון לאומי: 749 פניות לנציבות קבילות השוטרים והסוהרים התקבלו במהלך שנת 2024
|
2025-07-14T13:55:00
|
/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25X.aspx
|
# הוועדה לביטחון לאומי: 749 פניות לנציבות קבילות השוטרים והסוהרים התקבלו במהלך שנת 2024
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:55
במשטרה נמשכת ואף מתחזקת המגמה של עלייה בפניות בנושא יחסי מפקד-פקוד | בעקבות ה- 07.10 קיימת החמרה באכיפת הנהלים בבתי הסוהר הביטחוניים | יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "הייתי רוצה לראות מנגנון של הפקת לקחים בין הנציבות לבין המשטרה ושב"ס"
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה היום (ב') לדיון בנושא דיווח נציבת קבילות שוטרים וסוהרים על פעילות נציבות הקבילות במהלך שנת 2024.
במהלך שנת 2024 התקבלו 749 פניות לנציבות קבילות השוטרים והסוהרים: 413 התייעצויות משטרה ושב"ס שמהוות 55% מהפניות, 129 קבילות שב"ס שמהוות 17% מהפניות ו- 207 קבילות משטרה שמהוות 28% מהפניות. 36.7% מהפניות לקבילות שוטרים נמצאו מוצדקות, 44.2% לא נמצאו מוצדקות ו- 19.2% מהפניות לא התבררו עד תום. 38.7% מהפניות לקבילות סוהרים נמצאו מוצדקות, 50% לא נמצאו מוצדקות ו- 11.3% מהפניות לא התבררו עד תום.
**נושאי קבילות שוטרים בשנת 2024:**
\- יחסי מפקד-פקוד – 31.2%
\- שכר – 14.1%
\- תנאי וסדרי השירות – 13.2%
**נושאי קבילות סוהרים בשנת 2024:**
\- יחסי מפקד-פקוד – 16.4%
\- שכר – 20.1%
\- תנאי וסדרי השירות – 12.7%
לפי נציבות קבילות השוטרים והסוהרים, נמשכת ואף מתחזקת המגמה של עלייה בפניות בנושא יחסי מפקד-פקוד במשטרה, שוטרים מתארים תחושת נוקשות יתרה כלפיהם מצד הפיקוד. המסר הוא הצורך לעמוד במשימות גם כשהדבר בא על חשבון השוטר. נציבות קבילות השוטרים והסוהרים מתארת שחיקה בתחושת החוסן של שוטרים בעקבות המלחמה. בנציבות קבילות השוטרים והסוהרים מציינים כי ניכרת תחושת גיבוי שניתנת לסוהרים מצד הפיקוד. בעקבות המלחמה שפרצה ב- 7 באוקטובר קיימת החמרה באכיפת הנהלים בבתי הסוהר הביטחוניים וניתן לראות פחות תלונות הנובעות ממחסור בכ"א.
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
"נציבות הקבילות עושה עבודה שהיא מאוד חיונית עבור המשרתים במשטרה ובשב"ס. מי שנזקק לשירותים של הגוף הזה יודע להעריך את הפעילות שלו. מדובר בגוף עצמאי ומכך הוא שואב את כוחו ואחריותו. בשב"ס יש מחסור גדול של כוח אדם, אבל תחושת השליחות והבנת המשימה גורמת להם להבין את גודל התפקיד ולהגיש פחות קבילות. שב"ס ומשטרה הם ארגונים ביטחוניים שנותנים שירות ולא משרתים, זה משפיע על דרך ההתנהלות שלהם אל מול הנציבות. הייתי רוצה לראות מנגנון של הפקת לקחים בין הנציבות לבין המשטרה ושב"ס. במסגרת הפקת הלקחים צריכים להתבצע צעדים בשטח שתמנע מתופעות שליליות להתפשט".
עו"ד ליאורה חביליו, נציבת קבילות שוטרים וסוהרים: "בתוך שבועות בודדים מאז הפנייה אלינו אנחנו כבר נותנים מענה לבקשות הקבילה המוגשות. אנחנו רואים את השוטרים או הסוהרים ברגעים הקשים ביותר שלהם מבחינה מקצועית. בכל קבילה ניתן מענה מפורט ומקצועי. אנחנו מקפידים על זכויות הקובלים בדיוק באותה מידה בה אנו שומרים על זכויות הנקבלים. אנחנו מנגישים את השירות שלנו לכל מי שצריך, אנחנו עושים ביקורים בשירות בתי הסוהר ובתחנות המשטרה השונות. את השוטרים בעיקר מטריד יחסי מפקד ופקוד וזה נושא בעל משקל ריגשי גדול מאוד. המלחמה המתמשכת מקרינה מאוד על נושאי הקבילות ואנחנו נראה את זה במספר הקבילות שמוגשות במהלך שנת 2025. מבחינת הסוהרים אנחנו רואים הרבה פניות בנושא שכר והרבה פניות שקשורות ברצון לעבור לתפקיד באזור צפוני יותר במדינת ישראל".
סג"ד רוית צבר, מבקרת בכירה בשב"ס: "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק. מבחינתנו זה שיש גוף שבוחן ומשפר אותנו זאת ברכה. הייתה לנו בעיה קשה של יחסי פקוד ומפקד ואנחנו רואים שנתונים אלה ממש ירדו. אנחנו מנגישים את המידע על הקבילות בכל הקורסים שלנו למשרתים בשב"ס. אנחנו נמצאים בפערי כוח אדם גדולים ומקבלים הרבה תלונות על הצבות שירות, אנחנו עושים את מירב המאמצים כדי שכולם יהיו מרוצים מהשיבוצים שלהם. אנחנו לומדים המון מכל הקבילות ומשתפרים כל העת".
נצ"מ דנה ימין, ראש מחלקת משמעת במשטרת ישראל: "אנחנו רואים במוסד הקבילות כשותף לדרך שלנו. יש היום חטיבת שימור שאחת התכליות שלה זה לזהות את המגמות של עזיבת שוטרים ולפעול לתקן את המציאות בשטח. אנחנו מקיימים עבודות מטה כדי למנוע מקרים שיובילו לקבילות בנוגע ליחסי מפקד ופקוד. אנחנו נוהגים בתפיסה מחמירה שנועדה לשמור ולהגן על השוטרים שלנו". רפ"ק אורית הכהן טוויל, לשכת ר' אמ"ש, משטרת ישראל: "אנחנו מקבלים פניות של שוטרים שלא מרוצים מהשיבוץ שלהם. הטיפול בפניות האלה נעשה באופן דיסקרטי ואנחנו משתדלים למצוא את הפתרונות המתאימים כדי לשמר את השוטרים שלנו".
שרית ברקוביץ', המשרד לביטחון לאומי: "אנחנו מעדיפים למצות את הבירור בתוך הבית עוד לפני שזה מגיע לנציבות הקבילות. אנחנו מבקשים מנציבות הקבילות שכשאר יש פנייה שהם מקבלים מבלי שהיא מתבררת בתוך הבית של המשטרה או השב"ס לנסות לדבר אל הפונים כדי שיעברו תחילה בערוצים המקובלים לפני פנייה רשמית לנציבות".
|
25709
|
אחרי דיונים ממושכים: ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לזיכרון הטבח והנצחת הגבורה מהשבעה באוקטובר
|
2025-07-14T13:55:00
|
/News/PressReleases/Pages/press14.07.25a.aspx
|
# אחרי דיונים ממושכים: ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לזיכרון הטבח והנצחת הגבורה מהשבעה באוקטובר
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:55
לפי הצעת החוק שעליה חתומים למעלה מ-80 חברי כנסת יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בכ"ד בתשרי; בנגב המערבי תוקם רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון | המועצה שתפקח על רשות הזיכרון תורכב מנציגי ממשלה – עם רוב לנציגי ציבור
יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "לא נגיע לקריאה שניה שלישית בלי שיהיה פה קונצנזוס רחב מאד, מכלל המגזרים. אנחנו מקווים שעד שיאושר החוק סופית כלל החטופים ישובו"
אחרי דיונים רבים בשנים האחרונה, אישרה היום (ב') ועדת החינוך, התרבות והספורט לקריאה ראשונה את הצעת החוק לזיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום שמחת תורה (כ"ב בתשרי) - 7 באוקטובר, התשפ"ה - 2025. נציגים של משפחות חטופים ומשפחות הנרצחים מאירועי השבעה באוקטובר לקחו חלק משמעותי בדיונים והשמיעו עמדות שונות בנוגע לחקיקה המתהווה וחזרו והעלו בקשה ליד מכוונת אחת, ושהם יהיו חלק ממנה.
לפי הצעת החוק הפרטית, שעליה חתומים למעלה מ-80 ח"כים, מידי שנה בכ"ד בתשרי יצוין יום זיכרון ממלכתי לטבח ולגבורה בשבעה באוקטובר, להתייחדות עם זכר הנספים ולהוקרת גבורתם של האזרחים ומשרתי כוחות הביטחון וההצלה שחירפו נפשם לצורך הצלת חיים. ביום זה יתקיים טקס זיכרון ממלכתי, הכנסת תקיים דיון מיוחד ודגלי המדינה במוסדות ציבור ובמחנות צה"ל יורדו לחצי התורן. במוסדות החינוך יתקיימו פעילויות חינוכיות ערכיות וכלי התקשורת יבטאו את אופיו המיוחד של היום בלוח השידורים שלהם.
הצעת החוק מבקשת גם להקים בנגב המערבי רשות זיכרון שתכלול אתר הנצחה, מוזיאון וארכיון שיוקמו בתוך ארבע שנים ושם ירוכז ויתועד המידע הנוגע לאירועי השבעה באוקטובר, במסמכים, סרטונים, חפצים ועוד. לרשות הזיכרון שתוקם תהיה מועצה בת 13 חברים וביניהם 6 נציגי משרדי ממשלה, ורוב (7) לנציגי ציבור: נציגי ישובים, משפחות החטופים ומשפחות שכולות שבני משפחתן נספו בטבח. מנגנון הבחירה של נציגי הציבור ייקבע בהמשך הדיונים בכנסת. סולי לניאדו, מנכ"ל עמותת קהילת הנובה, ביקש ייצוג גם עבורם. היו"ר אמר כי את סוגיית מס' חברי המועצה יפתחו לדיון חוזר בהמשך. עוד בחקיקה המוצעת, המועצה תקבע את מדיניותה של רשות הזיכרון ותפקח עליה וכן תאשר את התקציב השנתי שלה. מספר חברי המועצה המצומצם נקבע בעקבות דרישת יו"ר הוועדה על מנת שתהא זאת מועצה מתפקדת. התקציב השנתי של הרשות ימומן מתקציב המדינה, הכנסות עצמיות, עזבונות תרומות ומענקים.
בוועדת שרים לחקיקה אושרה לפני כשבועיים הצעת חוק ממשלתית דומה. בוועדת החינוך ביקשו להאיץ את החקיקה ולכן החלו בדיונים אינטנסיביים כבר בספט' 2024. יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "אני מקווה שאחרי ההצבעה בקריאה ראשונה תמוזג הצעת החוק הפרטית עם ההצעה הממשלתית שעברה בוועדת שרים לחקיקה. אין פה מלחמת קרדיטים. במהלך הדיונים פה ניסינו לבנות עם עקרונות שהולכים יחד עם ההצעה הממשלתית, שגם היא תעבור פה ליטושים ושינויים. לא נגיע לקריאה שניה שלישית בלי שיהיה פה קונצנזוס רחב מאד, מכלל המגזרים. אנחנו מקווים שעד שיאושר החוק סופית כלל החטופים ישובו."
חלק מרכזי בדיונים הוקדש לשמו של החוק העתידי. ח"כ אתי עטייה, מיוזמות הצעות החוק ביקשה לקרוא לו "יום הזיכרון לטבח ולגבורה". גליה חושן, אימא של הדר שנרצחה בנובה: "קשה לי עם המילה טבח בשם החוק. בנוסף, חייב גם להופיע התאריך העברי. אנחנו מדינה יהודית." יורם יהודאי אביו של רון יהודאי שנרצח במסיבת הנובה, התנגד להחלטת הוועדה כי יום הזיכרון יתקיים בכ"ד בתשרי: "יום הזיכרון צריך להיות אך ורק ב-7.10, זה התאריך שכל העולם מכיר." יו"ר הוועדה ח"כ טייב: "אנחנו חיים במדינה יהודית. כמו שיום העצמאות נקבע בתאריך העברי ה' באייר, כך גם כאן." עם זאת, אמר כי הנושא יעלה שוב לדיון בהמשך הדיונים לקראת קריאה שניה ושלישית.
יוכבד ליפשיץ, ששוחררה ביום ה-17 משבי חמאס השתתפה באחד מדיוני הוועדה והביעה התנגדות להצעת החוק: "מי שצריך לעסוק בנושא הזיכרון זה הישובים שנפגעו קשה ולא הכנסת. קודם שתקום ועדת חקירה ממלכתית. הנכד שלי הוא זה שהעלה את החקיקה שעל הפרק, אבל אני נרתעת מזה. צריך לדחות את זה על הסף ולחכות עד שכל החטופים יחזרו." היו"ר ח"כ טייב התרגש מדבריה: "אני רוצה לבקש ממך סליחה על זה שמדינת ישראל לא היתה שם באותו יום ועל זה שעדיין יש בשבי חמאס עוד חטופים". היו"ר טייב הסביר כי הליך החקיקה הוא ממושך ועל הצעת החוק חתמו למעלה מ-80 חברי כנסת: "לא יכול להיות שהחטופים ישובו, המלחמה תיעצר ושיגיע השבעה באוק' ומדינת ישראל, כמדינה, לא תהיה מוכנה לאותו יום. לא קל לי להתעסק בהצעה המורכבת הזאת, ודאי שלא כאשר כלל החטופים בידינו. זה לא מתוך זלזול חלילה, או רצון לעוות את מה שהיה, אלא מתוך תקווה אמיתית שנראה את חטופינו בהקדם ושנגיע ליום השנה עם חוק מוכן."
מור שמלי, שבעלה אלון נרצח בזמן טיול שלהם במצרים ב-8 באוקטובר והשמיעה את סיפורה הכואב בדיונים, ביקשה להוסיף גם אותו לחקיקה והודתה ליו"ר הוועדה על כך: "במשך שנתיים הרגשתי שלא רואים אותי וכאן אני מרגישה שכן רואים אותי ומקשיבים לי."
במסגרת החקיקה להנצחה ביקרו חברי ועדת החינוך בניר עוז, מיגונית בארי ואתר הנובה. שם ביקשו בני משפחתו של אביר לוטן ז"ל "למנות גורם מתכלל לאירוע, להנצחה ובכלל." דקל ליפשיץ, הנכד של יוכבד ליפשיץ שנחטפה לעזה ושוחררה ושל עודד ז"ל שנחטף לעזה וגופתו הושבה ארצה ביקש מחברי הכנסת "להמשיך לדחוף את החקיקה ותביאו לשם את מה שראיתם כאן היום."
היוזמים הראשונים של הצעות החוק הפרטיות הם חברי הכנסת אתי עטייה, יצחק קרויזר, מירב בן ארי ועודד פורר ואליהם הצטרפו כמעט כל חברי הכנסת, למעט חברי הסיעות הערביות.
|
25714
|
מנכ"ל משרד הבריאות בוועדה לביקורת המדינה: "אנחנו במתח קבוע: האם להשקיע בעוד תרופות בסל? בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים? או במיגון מפני איומים ביטחוניים?"
|
2025-07-14T14:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25HG.aspx
|
# מנכ"ל משרד הבריאות בוועדה לביקורת המדינה: "אנחנו במתח קבוע: האם להשקיע בעוד תרופות בסל? בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים? או במיגון מפני איומים ביטחוניים?"
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:10
מנהל ביה"ח סורוקה: "כדי שלא נגיע לעוד אירוע נוסף זקוקים למיליארד שקל לשיפוץ ומיגון מיידי"
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה היום דיון בנושא "הגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, דוח 70ג ודוח שנתי 2024. הדיון שהתקיים בעקבות פגיעת הטיל במבצע "עם כלביא" בבית החולים סורקה חשף תמונה של פערים משמעותיים במוכנות מערכת הבריאות הלאומית למצבי חירום, בדגש על רעידות אדמה, וקרא לשינוי דרמטי בסדרי העדיפויות הלאומיים.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "יש בדוחות המבקר ליקויים חמורים במוכנות בתי החולים בישראל לאירועי חירום. מה שקרה בסורוקה היה נס ויש עוד פערים בין האיום הבליסטי לאיום רעידות האדמה. הוועדה קוראת לראש הממשלה ולשר האוצר לתעדף באופן מיידי את מיגון וחיזוק בתי החולים, במיוחד אלו הממוקמים על השבר הסורי-אפריקאי. אשלח מכתב לרה"מ ולשר האוצר בבקשה לתת קדימות בנושא תקצוב בי"ח סורוקה ושיקומו. סדר העדיפויות אחרי משרד הביטחון הוא משרד הבריאות. לא הגיוני שלא התכנסה כבר שנים ועדת שרים לעניין רעידות אדמה. יש צורך בסדרי עדיפויות המתאימים בעת שגרה ובעת חירום. יו"ר הוועדה אמר בתום הישיבה כי הוועדה הוציאה מכתב לראש הממשלה בעניין הנזקים הצפויים בעת רעידת אדמה, וכי הנושא דורש התייחסות מיידית ברמה הממשלתית הגבוהה ביותר.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב אמר בדיון: "רוב מיטות האשפוז במדינה אינן בבתי החולים הכלליים – מתוך כ־18 אלף מיטות בכלליים, יש כמעט 26 אלף נוספות במוסדות אחרים, והמערכת הזאת הרבה יותר מורכבת ממה שנדמה.. האיומים משתנים באופן קבוע – רעידת אדמה, טילים, חמאס, חיזבאללה, איראן – ההחלטות שאנחנו מקבלים צריכות להתמודד עם המורכבות הזאת ולעמוד במבחן התוצאה. חשוב להבין: מערכת הבריאות לא נבנית לשעת חירום – אלא לשגרה. המצויונות שלה בחירום היא תולדה של מצויונות מתמשכת בשגרה. אנחנו במתח קבוע: האם להשקיע בעוד תרופות בסל? או בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים? או במיגון מפני איומים ביטחוניים? המערכת הוכיחה את עצמה תחת לחצים אדירים – מקורונה, דרך השבעה באוקטובר, ועד המבצעים האחרונים. היא מתפקדת בזכות הון אנושי מסור ומקצועי – אנשי משרד הבריאות, מנהלי בתי החולים, קופות החולים, מנהלים ומנהלות מחוזיים – כולם רואים בזה משימת חיים. אנחנו מתמודדים עם מחסור בכוח אדם רפואי – כתוצאה ממדיניות שביקשה להגן על האיכות, וחסמה גישה לבחינות רישוי לבוגרי חו"ל. מצד שני, יש מגמה חיובית של עלייה במספר הבוגרים ורופאים עולים, ויש לכך השפעה חיובית. למשוך כוח אדם לפריפריה ולמקצועות פחות מבוקשים כמו פסיכיאטריה, פתולוגיה, רפואה משפטית והתפתחות הילד – זו משימה קשה מאוד. אנחנו מנסים ליצור שיתופי פעולה בין בתי חולים, כמו שיבא שיתחזק בית חולים בנגב בבעלות כללית ומאוחדת – כדי לשפר את יכולת הגיוס. יש כבר ניצנים מעודדים – לדוגמה, במכון לרפואה משפטית יש יותר מועמדים ממספר התקנים. אנחנו מתחילים לראות תנועה גם בפסיכיאטריה, הודות להסכם עם ההסתדרות הרפואית שהעניק ניקוד למקצועות אלו. מבט לעשור הקרוב מגלה אתגר נוסף: האוכלוסייה הקשישה שתכפיל את עצמה – וצורכת פי 3 עד פי 5 יותר שירותים רפואיים. אנחנו נדרשים להגדיל את ההיצע כדי להדביק את הביקוש. באחיות – אנחנו שבע לאלף נפש, גם זה בכיוון טוב. אבל נשארים אתגרים אדירים בדרום, בטיפות חלב, ובתחומים שפחות בראש סדר היום – ואותם חייבים לשים על השולחן".
פרופ' שלמה קדוש, מנהל סורוקה "יש לנו פרויקט מוכן בתיק שאנחנו רוצים להוציא לדרך – מבנה שמיועד להכיל 300 מטופלים, שנבנה בשנות ה־70 ונמצא עדיין בשימוש גם בשגרה. מדובר בשתי קומות, עלות הפרויקט כמיליארד שקל, ויש צורך לרכוש אותן במהירות. יש פה מחויבות של כולנו כמדינה – לתושבי הנגב מגיע שירות רפואי ראוי. אם מישהו היה זקוק להוכחה – סורוקה הוא בית חולים אסטרטגי, בעל משמעות לאומית אדירה, לא רק בשעת חירום אלא גם בשגרה. אני קורא לוועדה הזאת ולכל הגורמים המעורבים בקבלת ההחלטות – לסגור את הנושא הזה, כדי שלא נגיע לעוד אירוע נוסף. אנחנו חווים אירוע אחרי אירוע, טראומה נוספת ועוד אתגר – המדינה חייבת לתת את המענה שמגיע לתושבי הנגב. אני חייב לומר – כאשר זה פוגע בבית בצורה כזאת, זה אירוע מסוג אחר לגמרי. צריך להתמודד עם אתגרים כמו שימור הצוותים ורוחם – שהם אמנם איתנים – אבל חשוב לראות שגם המדינה עושה את חלקה".
יעל פיילס ממשרד האוצר דיווחה לוועדה כי המשרד מייחס חשיבות רבה למיגון בתי חולים, "כל בניין חדש וכל בניין משנת 1981 נבנה בסטנדרט המותאם לרעידות אדמה. במלחמת "עם כלביא" הועברו מיליוני שקלים עבור הצרכים שעלו מהשטח והמשרד עובד בשיתוף עם משרד הבריאות לתת מענים".
|
25788
|
ועדת החוץ והביטחון האריכה את הוראת השעה המסדירה את תקופת כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, עד ל-31/12/25
|
2025-07-22T12:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press22072025.aspx
|
# ועדת החוץ והביטחון האריכה את הוראת השעה המסדירה את תקופת כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, עד ל-31/12/25
22 ביולי 2025, כ"ו בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:15
ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי יואל אדלשטיין, אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה-2025.
ההצעה מבקשת להאריך עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (ה-31 לדצמבר 2025), את תוקפה של הוראת השעה המאפשרת את הפעלתם של הסדרים ייחודיים הנוגעים לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, בין היתר בעניין משך הוראת הכליאה הזמנית, מועד הביקורת השיפוטית ותקופת מניעת המפגש עם עורך דין.
חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002 מסדיר, בין השאר, את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה טרם הבאת לב"ח לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות שחלות על כליאת לב"חים בעת שגרה, וכן הוראות מיוחדות שחלות במצבי לחימה.
במהלך הלחימה במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", עצרו כוחות הביטחון עצורים רבים שיש יסוד סביר להניח שהם עונים להגדרת לב"ח בחוק, שלקחו חלק בפעולות איבה נגד מדינת ישראל או נמנו עם כוח שמבצע פעולות איבה כאמור.
לנוכח המספר החריג של האנשים שנכלאו במסגרת המלחמה, הממשלה התקינה את תקנות שעת חירום - מועדים לטיפול בלוחמים בלתי חוקיים בעת מלחמה או פעולות צבאיות, שכן הוראות החוק הקיימות לא אפשרו לתת מענה הולם לכמות הלב"חים הכלואים. תקנות אלה הוארכו מספר פעמים במהלך המלחמה, כאשר בפעם האחרונה האריכה הוועדה את תקופת הוראת השעה עד לתאריך 31.7.25.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי לנוכח המצב הביטחוני העדכני, כמות הלב"חים הכלואים בישראל לפי החוק ועקב הצרכים המבצעיים, גם כיום לא ניתן לעמוד בפרקי הזמן הקבועים בחוק בנוסחו המקורי, ועל כן נדרש להאריך את תוקפה של הוראת השעה.
כמו כן, בשל צרכים מבצעיים שעלו מהשטח בתקופת מלחמת "חרבות ברזל", מוצע לערוך שינוי מסוים באופן מניין ימי מניעת המפגש שבסמכות בית המשפט להטיל במסגרת השינויים שמוחלים מכוח סעיף 10א לחוק.
חלק מהדיון בוועדה התקיים במתכונת חסויה ובו קיבלה הוועדה נתונים עדכניים על מספר וסטטוס הכלואים. כאמור, בסוף הדיון אישרה הוועדה את ההצעה פה אחד.
|
25790
|
ועדת הכלכלה מסכמת כנס קיץ חם עם שיא של 97 דיונים בוועדה ובוועדות המשנה – בהן אושרו החוק להגדלת הנחות בחשמל לנזקקים, החוק שיחייב הקלטת שיחות מכירה ומסירה לצרכן, קיימה מעקב אחר הטיפול בתקועים בחו"ל במלחמה עם איראן ועוד
|
2025-07-23T12:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press23072025.aspx
|
# ועדת הכלכלה מסכמת כנס קיץ חם עם שיא של 97 דיונים בוועדה ובוועדות המשנה – בהן אושרו החוק להגדלת הנחות בחשמל לנזקקים, החוק שיחייב הקלטת שיחות מכירה ומסירה לצרכן, קיימה מעקב אחר הטיפול בתקועים בחו"ל במלחמה עם איראן ועוד
23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:00
הוועדה, בראשות ח"כ דוד ביטן, ממשיכה בעבודתה גם בפגרה – ותקיים למעלה מ-10 ישיבות כבר בשבועות הקרובים, לדיון בנושאים רבים בהם המשך המעקב אחר מתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע עם כלביא, הפגיעה בנהגי התח"צ במלחמה עם איראן ועוד
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, מסכמת היום את כנס הקיץ של המושב השלישי של הכנסת ה-25, בתקופה זו סיימה הוועדה חקיקה צרכנית משמעותית שהתעכבה שנים ותחייב בעלי עסקים להקליט שיחות מכירה ולמסור את ההקלטות לצרכנים ללא תשלום, כדי לתת לצרכנים כוח להתמודד מול העסקים במקרה של מחלוקת. בנוסף אושרה חקיקה שתאפשר לשר האנרגיה והתשתיות להגדיל את ההטבה בחשמל לאוכלוסיות נזקקות. כבר בעיצומו של מבצע עם כלביא התכנסה הוועדה למעקב אחר הטיפול בתקועים בחו"ל ובפעילות חברות התעופה, ודרשה את התערבות המדינה בנושא.
במהלך הכנס הקצר הספיקו הוועדה וועדות המשנה לקיים 97 ישיבות, אישרה 11 הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית שהועברו לאישור סופי במליאה, הצעת חוק נוספת שהועברה לאישור המליאה בקריאה ראשונה ועוד 13 צווים ותקנות, בהן התקנה שתסדיר הוספת אזהרות עם צילומים של נזקי העישון על חפיסות הסיגריות ומוצרי העישון. בנוסף לכך תמשיך הוועדה בעבודה גם בפגרה, וכבר בשבוע הבא תתכנס ל-8 ישיבות נוספות.
הוועדה המשיכה לעסוק בפעילות לטובת חיילי המילואים המגויסים ולטובת תושבי הדרום והצפון שנפגעו במלחמה, וקיימה מספר ישיבות שנועדו לוודא יישום החקיקה שאושרה בכנס הקודם ליישום החוק לשיקום חבל תקומה וליישום החוק להחזר נסיעה בכביש 6 בדרך אל ומשירות המילואים. באשר לשיקום הצפון הצליחה הוועדה, לאחר מספר ישיבות ובלחץ היו"ר ביטן, להביא לפריצת דרך בהגדרת אזור קו העימות הצפוני, שהוביל להחלטת ממשלה בעניין שתאפשר לשחרר מיליארדי שקלים שהוקפאו. בנוסף אישרה הוועדה תקנות שהקלו על כיתות הכוננות בשימוש במכשירי קשר.
דיונים נוספים התקיימו גם בנושאים צרכניים וביוקר המחייה, הוועדה קיבלה את דיווחו של שר הכלכלה והתעשייה, אישרה תיקון לחוק התחרות בענף המזון והפארם, שאפשר לרשת ליאור עדיקה להתחרות טוב יותר מול רשתות הפארם הגדולות, וכן תקנות שהינן חלק מיישום רפורמת הייבוא מה שטוב לאירופה טוב לישראל. בנוסף עסקה הוועדה גם בעליית מחיר התחבורה הציבורית, בפעילות מאגר אל תתקשר אלי, במדיניות הגז הטבעי ואישרה תקנות שהרחיבו את ההגנה על צרכנים שמחזיקים כרטיסי מתנה דיגיטליים.
במהלך הכנס הקצר קיימה הוועדה גם ישיבות בהן השתתפו שר האנרגיה והתשתיות והשר לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שהגיעו לדווח על פעילות משרדיהם ותכניות העבודה לשנה הקרובה. נושא נוסף שנדון גם הוא בוועדה באופן קבוע וגם בכנס הנוכחי היה המאבק בקטל בדרכים. במסגרת זאת נמשך המאבק לטיפול בכביש 40 ובכביש 6 דרום, וכן אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לפקודת התעבורה שיחמיר בענישה של בני נוער שייתפסו רוכבים אל אופניים חשמליים בניגוד לחוק – ויביא לדחייה של שנה בגיל המינימלי שבו יוכלו להוציא רישיון נהיגה על רכב.
|
25782
|
סטטוס הגיורים במערך הגיור והכרה בגיורי חו"ל | יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "הטיפול בגרי צדק זה משימה לאומית, מדינת ישראל מבצעת הונאת גר חמורה בכך ששולחת אדם יהודי שומר תורה ומצוות שוב להתגייר"
|
2025-07-21T14:55:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025s.aspx
|
# סטטוס הגיורים במערך הגיור והכרה בגיורי חו"ל | יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "הטיפול בגרי צדק זה משימה לאומית, מדינת ישראל מבצעת הונאת גר חמורה בכך ששולחת אדם יהודי שומר תורה ומצוות שוב להתגייר"
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:55
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) קיימה היום (ב') דיון נוסף בסטטוס הגיורים במערך הגיור ובנושא ההכרה בגיורי חו"ל.
גיורי שנעשים בחו"ל נבדקים על ידי הסוכנות היהודית למי שביצע את התהליך במדינות צפון אמריקה ואירופה, ארגון 'נתיב' אחראי על בדיקת הגיורים במדינות בירות המועצות לשעבר. לפי נתוני הסוכנות היהודית, בין השנים 2021-2024 נשלחו לבדיקה 390 תיקי גיור, מתוכם 204 אושרו, 96 נדחו, 48 התבקשו להשלמת מסמכים ו- 42 טרם נענו. לפי נתוני 'נתיב', בין השנים 2021-2025, הועברו 324 בקשות למעמד עולה שמתבססות על גיורי חו"ל. 197 בקשות אושרו, 10 נדחו, 50 בקשות נבחנו ונשלחו לצורך קבלת השלמות, 67 בקשות נמצאות בבחינת מטה מהרשות.
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות:
"אני יכול לקבל את האמירה שדרך המלך היא שראוי שאדם יסדיר את מעמדו בחו"ל. אבל יש גם מקרים בלוגיקה אחרת. אדם מתגייר, הוא אומר שהוא רוצה לבוא וללמוד שנה בישראל, הוא יכול ללמוד בישיבה או בתכנית אקדמית, הוא יושב פה בישראל. הוא נכנס כדין. אנחנו מעודדים את זה. אנחנו רוצים שיהודים יבואו לישראל גם לשנה של התנסות. האדם נמצא פה, הוא לומד בישיבה, הוא לומד באוניברסיטה, אולי הוא הגיע לפה בתכנית של 'מסע' ואחרי זה נשאר פה. יש לו אולי ניצנים של קשר זוגי. אני רואה את הטיפול בגרי צדק כמשימה לאומית, משימת קודש. מדינת ישראל מבצעת הונאת גר בצורה חמורה ביותר. אדם יהודי שומר תורה ומצוות ואתם שולחים אותו שוב להתגייר. זאת ההגדרה הקלאסית של הונאת גר. אני בטוח שכולנו נעשה פה מאמץ שלא תהיה פה הונאת גר. אמירה גורפת שלימודים מקוונים לא יכולים להיות חלק מתהליך הגיור היא לא מקובלת. מה קורה לאדם שבאמצע השבוע לומד בזום, אבל מגיע פיזית לקבלת השבת? הלימוד כן קורה במסגרת קהילתית ויש להכיר בו. יש גם המון קהילות אורתודוקסיות שמשתמשות בזום כדי ללמוד תורה. נראה לנו לא טוב, בלשון המעטה, שיש רק מדינה אחת שבה אין לסוכנות היהודית סמכות להעלות במסגרת חוק השבות - וזו אתיופיה. אנחנו נקיים דיון מעקב במהלך חודש ספטמבר ונקדיש זמן כדי לשמוע על מערכי הגיור שאינם חלק מהמערך הממשלתי".
הרב יהודה עמיחי, ראש מערך הגיור: "אין עיכוב של תעודות המרה. הקושי הגדול והעיכוב הגדול נמצא במרכזי הקליטה של האתיופים. הם תקועים שנים על גבי שנים ולא מצליחים לצאת מסיבות שפורטו כבר בוועדה. אפשר לפתור את הבעיה אבל זאת אחת הבעיות הקשות. בעיה נוספת מופיעה בצבא – הפער בין סמניריון לבית הדין – שם יש נפילה גדולה של אנשים שלא מגיעים לבית הדין. הוצע תקציב לדבר הזה. הוקם גוף מיוחד שעוסק בחיילים הללו מסמינריון עד לבית הדין. הוקצב לזה כסף אבל הכסף לא מגיע. יש אתיופים רבים שמגיעים לשלב בית הדין ולא מתגיירים ואח"כ אין להם טיפול והם יושבים שנתיים בלי להתגייר במרכזי הקליטה.
יו"ר הוועדה ח"כ קריב סיכם את הדיון:
"דורש מרשות האוכלוסין וההגירה לתת מעמד זמני לאנשים שהתחילו את התהליך באופן חוקי, גם אחרי שהם הגיעו לארץ. בנוסף אני דורש לא להגדיר את לימודי הגיור בזום כלימוד חוץ קהילתי, מה שמונע את ההכרה בלימודים האלה".
|
25715
|
אושרו תקנות להסמכת דימותנים רפואיים בוועדת הבריאות
|
2025-07-14T14:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25BB.aspx
|
# אושרו תקנות להסמכת דימותנים רפואיים בוועדת הבריאות
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:15
התואר האקדמי במקצוע הוא חדש, לימודיו נפתחו לפני כשלוש שנים ובוגריו הראשונים יסיימו לימודיהם בשנה זו. יו"ר וועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי: הסדרת מקצוע הדימות היא צעד חיוני להבטחת איכות ובטיחות הטיפול הרפואי בישראל
לאחר דיון ארוך, ולאחר שיו"ר וועדת הבריאות בכנסת הביא להסכמות בין איגוד הדימותנים למשרד הבריאות, אישרה הוועדה היום (שני) את התקנות המסדירות הסמכת דימותנים רפואיים. התקנות עוסקות בהליכי הרישוי למקצוע, נושאי הלימודים להסמכה, תכניות הסבה וסדרי הבחינות. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס), הדגיש את החשיבות שבאיזון בין רמת המומחיות והמקצועיות הנדרשת – והקיימת כיום במערכת הבריאות – לבין הדחיפות שבהשלמת ההסדרה.
לדברי ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, מדובר בתחום רפואי חשוב, הכרחי וחיוני במערכת הבריאות, ומפעיליו, ורמתם המקצועית, הכרחיים. לדבריה, התקנות פורסמו להערות, תוקנו בהתאם להן, ונבדקו גם ביחס לתוכניות הסבה נוספות, שאושרו בעבר.
עו"ד מירה רווה, מהלשכה המשפטית במשרד, הדגישה כי כל התקנות אושרו בוועדה הכוללת את נציגי הדימותנים, וכל הנציגים בוועדה אושרו לפי דרישת החוק ורוחו.
מאידך, עו"ד ליאור כ"ץ, יועץ משפטי לאיגוד הדימותנים, טען כי הוועדה המייעצת לניסוח התקנות לא פעלה כראוי, אנשי האיגוד שולבו רק בשלב מאוחר, ונציגים נוספים – אין ליבת ההתמחות שלהם בתחום. הוא קרא להחזרת ניסוח התקנות לוועדה, לעבודה מחודשת.
מקצועות ההדמיה הרפואית, הוסדרו בתיקון לחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות שנכנס לתוקף לפני כשנה. לפני כשנתיים-וחצי הכיר משרד הבריאות בתכנית ההסבה לאקדמאים של בית החולים שיבא, ובאותו הזמן נפתחו תכניות הסבה לדימות רפואי גם בבתי ספר של בית החולים הדסה ואסף הרופא. בחוק נקבעה סמכות למנהל משרד הבריאות להכיר בתכנית הסבה, השלמת לימודים לבעלי תואר של המועצה להשכלה גבוהה, לפי כללים שייקבעו בתקנות באישור ועדת הבריאות של הכנסת, תוכן השלמת הלימודים והיקפה, סוגי המוסדות הרשאים לבצעה וכן התשתיות, המיתקנים וכוח האדם הנדרשים לשם ביצועה. בנוסף, השר רשאי לקבוע כאמור כי בוגרי תוכנית הלימודים יידרשו לעמוד בבחינה עיונית או מעשית, וכן לקבוע תוכנית לימודים שונה לבעלי תארים שונים. בנוסף, התקנות שאושרו היום קובעות גם את הליכי הרישוי למקצוע, נושאי הלימודים להסמכה, הסמכות המרצים, שפות, סדרי ומועדי הבחינות.
בפנייתו לוועדה, מדגיש שר הבריאות את הדחיפות להסדרת התקנות, שכן התואר האקדמי במקצוע הוא חדש, לימודיו נפתחו לפני כשלוש שנים במספר מוסדות, ובוגריו הראשונים יסיימו לימודיהם בשנה זו. על מנת שהתעודות שתינתנה לבוגרים אלו, תהיינה בתום בחינות ההסמכה הממשלתיות, יש לאשר בהקדם תקנות אלו.
|
25794
|
ברוב של 71 חברי כנסת: מליאת הכנסת הצביעה בעד הצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן | יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה: "זו הצהרה היסטורית. אנו כאן כדי להישאר, והכנסת אמרה זאת ברוב גדול"
|
2025-07-23T17:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press23072025v.aspx
|
# ברוב של 71 חברי כנסת: מליאת הכנסת הצביעה בעד הצהרה הקוראת להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן | יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה: "זו הצהרה היסטורית. אנו כאן כדי להישאר, והכנסת אמרה זאת ברוב גדול"
23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:20
ח"כ שמחה רוטמן: "להצהרה זו יש משמעות רבה, היא מבטאת את הקשר שלנו לארץ ישראל ולערש התרבות של העם היהודי".
מליאת הכנסת הצביעה בעד הצהרה הקוראת לממשלה להחיל ריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן. זאת, במסגרת דיון שהכנסת החליטה לכלול בסדר יומה בנושא "החלת הריבונות הישראלית ביהודה, שומרון ובקעת הירדן", ביוזמת חברי הכנסת שמחה רוטמן, לימור סון הר-מלך ודן אילוז.
71 חברי כנסת הצביעו בעד ההצהרה, אל מול 13 שהתנגדו.
יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה: "הכנסת קיבלה הצהרה היסטורית התומכת בהחלת ריבונות ישראלית על חבלי המולדת יהודה ושומרון. זוהי זכות כדולה להיות יו"ר הכנסת שאומרת בקול מוצק: זו ארצנו וזה ביתנו. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. ב-1967 הכיבוש לא התחיל, הוא הסתיים. זו האמת ההיסטורית, והדרך האחת והיחידה להשיג שלום אמיתי מתוך עוצמה. אנו כאן כדי להישאר, והכנסת אמרה זאת ברוב גדול".
להלן נוסח הצעת הסיכום שהתקבלה מטעם סיעות הליכוד, ש"ס, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ישראל ביתנו, הימין הממלכתי, נועם וח"כ עידן רול: "יהודה, שומרון ובקעת הירדן הם חלק בלתי נפרד מארץ ישראל – מולדתו ההיסטורית, התרבותית והרוחנית של העם היהודי. מאות ואלפי שנים טרם הקמת המדינה, חיו ופעלו באזורים אלו אבות האומה ונביאיה, ונקבעו בהם יסודות התרבות והאמונה היהודית. ערים כמו חברון, שכם, שילה ובית אל אינן רק אתרים היסטוריים – הן ביטוי חי לרציפות הקיום היהודי בארץ.
ריבונות ביהודה ושומרון היא חלק בלתי נפרד מהגשמת הציונות והחזון הלאומי של העם היהודי ששב למולדתו. טבח שמיני עצרת, השבעה באוקטובר 2023, הוכיח כי הקמת מדינה פלסטינית היא סכנה קיומית לישראל, לאזרחיה ולאזור כולו.
הכנסת, בהחלטתה מיום י"ב בתמוז תשפ"ד 18.7.2024 קבעה כי היא מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית מערבית לירדן, ושהקמת מדינה שכזו תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל ולאזרחיה, תנציח את הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותערער את היציבות באזור. בכך הסירה הכנסת את רעיון המדינה הפלסטינית מסדר היום.
הכנסת קובעת כי למדינת ישראל הזכות הטבעית, ההיסטורית והחוקית על כלל שטחי ארץ ישראל, מולדתו ההיסטורית של העם היהודי. הכנסת קוראת לממשלת ישראל לפעול בהקדם להחלת הריבונות – המשפט, השיפוט והמינהל הישראלי על כלל מרחבי ההתיישבות היהודית על שלל צורותיה ביהודה, שומרון ובקעת הירדן.
פעולה זו תחזק את מדינת ישראל ואת ביטחונה ותמנע כל ערעור על זכותו הבסיסית של העם היהודי לשלום ולביטחון במולדתו. בשם העם העברי היושב בציון, אנו קוראים לידידינו בעולם להתייצב לצד שיבת ציון וחזון הנביאים ולתמוך במדינת ישראל, בזכותה הטבעית, ההיסטורית והחוקית על ארץ ישראל ובהחלת הריבונות".
ח"כ שמחה רוטמן: "הגיע הזמן לרדוף ולבקש את השלום מתוך עוצמה, ולא מתוך חולשה. היום אנו מביאים לפני הכנסת את ההחלטה הקוראת לריבונות. ההחלטה היא אמירה ערכית ואינה מחילה ריבונות, מדובר בדקלרציה. אבל להצהרה זו יש משמעות רבה, והיא מבטאת את הקשר שלנו לארץ ישראל ולערש התרבות של העם היהודי. ההחלטה הזו מבטאת את השאיפה והדרישה למימוש שיבת ציון, וקוראת לממשלת ישראל לפעול בהקדם להפוך את החזון למציאות. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל אתמול, היום, מחר ולנצח".
ח"כ לימור סון הר-מלך: "זו הצעה חשובה אבל זה לא מספיק. אנו צריכים יותר מאמירה. מדינת ישראל נואשת למעשים. מדובר בצעד המתבקש ביותר והנכון ביותר. מבחינה מוסרית, היסטורית וציונית. זאת מבלי לדבר בכלל על החשיבות הביטחונית. אנו רוצים ריבונות מלאה, של צדק, שייכות ובעלות טבעית על ארץ אבותינו. ריבונות היא לא סיסמה, אלא חובה לאומית ומוסרית".
ח"כ דן אילוז: "היום הכנסת עושה צעד היסטורי, ומביעה לראשונה תמיכה רשמית בהחלת הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון. לא עוד ניהול זמני או שליטה בלי הכרעה. הגיע הזמן להגיד בקול ברור: יהודה ושומרון הם לא קלף מיקוח, הם לב הארץ שלנו. הריבונות היא תמונת הניצחון. אי אפשר לנצח בעזה ובאיראן ולהשאיר את בית אל וקדומים בספק. יש לנו אחריות היסטורית, ואנחנו כאן לא רק כדי לחלום אלא גם כדי לממש".
|
25783
|
הצעות חוק שאושרו סופית במליאה
|
2025-07-21T19:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025d.aspx
|
# הצעות חוק שאושרו סופית במליאה
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 19:15
**אושר סופית: הארכת תוקף תקנות שעת החירום המאפשרות הארכות מעצר של עצורי המלחמה**
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 35 מתנגדים.
מוצע להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-13 באוקטובר 2023 או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה המוצעת היא עד ליום ה-29 בינואר 2026.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מאז הארכת תוקפו של החוק לאחרונה נעצרו נחקרים חדשים והתווספו ראיות חדשות אשר הצריכו ביצוע פעולות של השלמת חקירה לגבי הנחקרים. בשל המשך קיומו של הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך החזקת העצורים אשר נכנסים בתחולת החוק, במעצר, נדרשת הארכה נוספת של תוקפן של תקנות שעת החירום, במסגרת הארכת תוקף החוק".
**אושר סופית: הארכת תוקף תקנות שעת החירום המאפשרות למנוע מעצורי המלחמה פגישה עם עורך דין**
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025. 58 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 38 מתנגדים.
מוצע להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה עם עורכי דין של עצורים ביטחוניים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-13 באוקטובר 2023 או שנעצרו במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה המוצעת היא עד ליום ה-29 בינואר 2026.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לנוכח הצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זה מעצרים חדשים שעדיין מתבצעים מאז הארכת תוקף התקנות האחרונה, המחייבים המשך ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין, ובהתאם לצרכים של גופי האכיפה והביטחון, מוצע לתקן את החוק ולהאריך את תוקפן של תקנות שעת החירום פעם נוספת".
**אושר סופית: מתווה פיצויים לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא"**
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025. 55 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול שני מתנגדים. אחד נמנע.
מוצע לעגן מתווה פיצויים ארצי לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית. על פי ההצעה, יינתן מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים. המענק שמשקף הוצאות קבועות ושכר לעסקים, פועל באופן דיפרנציאלי, ומיועד לעסקים עם מחזור שאינו עולה על 400 מיליון ש"ח, אשר חוו ירידה במחזור של מעל 25% למדווחים חד-חודשי או 12.5% למדווחים דו-חודשי. בנוסף, יכלול המענק רכיב תשומות שעולה לפי גובה הפגיעה, וכן מרכיב עבור הוצאות שכר הכולל מכפלה של גובה הפגיעה ב-75%. כן כוללת ההצעה מענה לעצמאים בעלי מחזור של עד 300 אלף ₪ שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, בצורה של סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור.
עוד מוצע להעניק הקלות ביציאה לחל"ת, ובמסגרת כך נקבעו בין השאר תקופת זכאות מינימלית של 10 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה. תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד כאמור על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה במבצע "עם כלביא", לאו דווקא בצורה רציפה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה. לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך 18 חודשים. לגבי מפונים בצפון תקוצר תקופת האכשרה לחודש (פלוס יום). בנוסף, תוכר אכשרה של 3 חודשי שירות סדיר בצה"ל לטובת תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
ח"כ ינון אזולאי: "עבדנו פה ביחד, קואליציה ואופוזיציה. נעשתה פה עבודה נהדרת למען אותם עצמאיים. היו דיונים של 12 שעות. האנשים מחכים לזה, העצמאיים מחכים לזה, העובדים מחכים לחל"ת שלהם. תפילתנו שלא נצטרך יותר פיצויים".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "ביום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025), החלה המערכה מול איראן, מבצע "עם כלביא", וזאת בעקבות החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות. בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה. הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פועלת כדי לתת פיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד ופיצוי לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב המיוחד".
**אושר סופית: מתווה פיצויים לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא"**
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025. 55 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול שני מתנגדים. אחד נמנע.
מוצע לעגן מתווה פיצויים ארצי לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית. על פי ההצעה, יינתן מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים.
המענק שמשקף הוצאות קבועות ושכר לעסקים, פועל באופן דיפרנציאלי, ומיועד לעסקים עם מחזור שאינו עולה על 400 מיליון ש"ח, אשר חוו ירידה במחזור של מעל 25% למדווחים חד-חודשי או 12.5% למדווחים דו-חודשי.
בנוסף, יכלול המענק רכיב תשומות שעולה לפי גובה הפגיעה, וכן מרכיב עבור הוצאות שכר הכולל מכפלה של גובה הפגיעה ב-75%. כן כוללת ההצעה מענה לעצמאים בעלי מחזור של עד 300 אלף ₪ שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, בצורה של סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור.
עוד מוצע להעניק הקלות ביציאה לחל"ת, ובמסגרת כך נקבעו בין השאר תקופת זכאות מינימלית של 10 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה. תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד כאמור על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה במבצע "עם כלביא", לאו דווקא בצורה רציפה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה.
לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך 18 חודשים. לגבי מפונים בצפון תקוצר תקופת האכשרה לחודש (פלוס יום). בנוסף, תוכר אכשרה של 3 חודשי שירות סדיר בצה"ל לטובת תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
ח"כ ינון אזולאי: "עבדנו פה ביחד, קואליציה ואופוזיציה. נעשתה פה עבודה נהדרת למען אותם עצמאיים. היו דיונים של 12 שעות. האנשים מחכים לזה, העצמאיים מחכים לזה, העובדים מחכים לחל"ת שלהם. תפילתנו שלא נצטרך יותר פיצויים".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "ביום י"ז בסיוון התשפ"ה (13 ביוני 2025), החלה המערכה מול איראן, מבצע "עם כלביא", וזאת בעקבות החלטתה מאותו היום של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות. בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע-קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.
הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פועלת כדי לתת פיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד ופיצוי לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב המיוחד".
**אושר סופית: תוארך הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי**
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025. 53 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 41 מתנגדים.
מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, עד ליום 31 ביולי 2026. זאת, לצד הארכת תוקפה של ההכרזה הנוכחית על מצב חירום כליאתי, עד ליום 15 בספטמבר 2025.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר פעלו ופועלים כל העת לקידום צעדים ופעולות להגדלת מספר מקומות הכליאה ולהרחבת מרחב המחיה במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, הן מכוח החלטות הממשלה בנושא והן באמצעות צעדי בינוי של אלפי מקומות כליאה נוספים, חלקם הושלמו זה מכבר וחלקם נמצאים בשלבים שונים של תהליכי בינוי. ואולם, בעת הזו, אין בפעולות המקודמות כדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה במספר הכלואים לנוכח המעצרים הרבים בחרבות ברזל".
|
25781
|
הוועדה לטיפול בשורדי שואה קוראת למיפוי דחוף של פערי המיגון בבתים ומוסדות בהם שוהים שורדי שואה
|
2025-07-21T14:25:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025a.aspx
|
# הוועדה לטיפול בשורדי שואה קוראת למיפוי דחוף של פערי המיגון בבתים ומוסדות בהם שוהים שורדי שואה
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:25
יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "המלחמה עם איראן גבתה מחיר כבד; לא יכולים למצוא עצמנו שוב במצב של חוסר אונים והיעדר פתרונות"
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה קיימה דיון בנושא מיפוי דחוף של תשתיות המיגון לקשישים ושורדי שואה, בהיערכות למצבי חירום עתידיים. בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "את מבצע 'עם כלביא' מדינת ישראל תכננה במשך 20 שנה, אספה מודיעין, והמטרות היו מאוד מדויקות ומרשימות. אבל הכנת העורף הייתה אפסית. לא ידעו לומר היכן גרים אנשים ללא מיגון ואנשים עם מגבלות, וגם כשידעו איפה הם גרים - לא היה מה להציע להם. אחת האוכלוסיות הפגיעות ביותר לפגיעה כתוצאה מטילים היא כמובן אוכלוסיית הקשישים, ובתוכה קבוצת שורדי השואה. רבים מהם מתגוררים בדירות ללא ממ"ד, סובלים מקשיי ניידות ולא מצליחים להגיע למרחבים מוגנים בזמן התראה קצר בגלל מרחק או היעדר נגישות. המציאות הזו גבתה מחיר כבד ובמהלך המלחמה עם איראן נרצחו 2 שורדות שואה כתוצאה ישירה של היעדר מיגון".
ח"כ כהן הדגישה כי הפערים והקשיים בהגעה למרחב מוגן רלוונטיים לכל קשיש או אדם עם מוגבלות, והסבירה כי מטרת הדיון הנוכחי הוא הצורך הממוקד במיפוי הפערים וצרכי המיגון של שורדי השואה, שנועד לאפשר לוועידת התביעות להגיש בקשות למימון המיגון ע"י ממשלת גרמניה, המסייעת בצרכיהם של שורדי השואה: "מדובר בצורך דחוף. לצערי האיומים לא מאחורינו ואנחנו לא יכולים למצוא את עצמנו שוב במצב של חוסר אונים והיעדר פתרונות. יש לנו כאן הזדמנות לסייע בגיוס תקציבים שיסייעו בצמצום פערי המיגון".
גרג שניידר, סגן נשיא ועידת התביעות: "אנו שותפים לדרך ארוכה ורבת שנים, שבמרכזה חתירה מתמדת לשיפור איכות חייהם של ניצולי השואה בישראל ובעולם. השנתיים האחרונות היו מאתגרות במיוחד עבורם, ובמהלכן עשינו כל שביכולתנו כדי לספק מענה ותמיכה. מעבר לתשלומי הפיצויים הקבועים העומדים על כ־700 מיליון שקלים בשנה, הענקנו מימון נוסף של כ־150 מיליון שקלים מאז ה־7 באוקטובר, במטרה לסייע להם בהתמודדות עם המציאות החדשה. מאז מלחמת לבנון השנייה, ועידת התביעות פועלת בשותפות עם ממשלת ישראל למימון הקמת מקלטים בארבעה בתי חולים ובבתי דיור של עמיגור, מתוך הבנה כי רבים מהמאושפזים בבתי החולים והדיירים בעמיגור הם ניצולי שואה. כעת, 21 חודשים לתוך מלחמת חרבות ברזל, אנו מבקשים להמשיך ולחזק את התמיכה – באמצעות הערכת צרכי המיגון, בהתבסס על תכנית מיפוי לאומית מעמיקה של מוסדות המאכלסים ריכוזים גבוהים של ניצולים ושחסרה בהם תשתית הגנה. צעד זה חיוני כדי להבטיח את ביטחונם ורווחתם של הניצולים גם בעתיד, שכן האתגרים עמם הם מתמודדים טרם תמו."
קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים לניצולי שואה: "כבר בתחילת המלחמה הבנו כמה פגיע ציבור הקשישים ובכללו ניצולי השואה, כשברוב בתי האבות אין מיגון מספק ומתאים לצרכיהם. חובת הממשלה היא לדאוג לפתרונות. חייבים לצאת עם מיפוי רציני של אותם המוסדות, להתרכז באלה שבהם יש אחוז מסוים של ניצולי שואה. בלי המיפוי הזה לא נוכל להתקדם ולהצדיק כלפי ממשלת גרמניה את התביעה, כדי שתעזור בבניית מרחבים מוגנים".
עו"ד שלומית הרץ, הרשות לניצולי שואה: "במהלך המלחמה יצרנו קשר עם ניצולי שואה בדגש על ניצולים עם דרגות סיעוד גבוהה והיעדר סיוע שוטף. אנחנו יודעים על כ-10,000 ניצולים בערים שנפגעו, ועל כ-50 ניצולים שביתם נפגע. בימים הקרובים אנחנו אמורים לקבל מידע מעודכן ברמה הארצית שיסייע למפות ולהבין מי זקוק לסיוע וזה כולל גם מי שנמצא בקרבת מרחב מוגן אבל יש לו קושי בניידות שלא מאפשר להגיע אליו. אנחנו יכולים לבקש אישור מהניצולים להעביר מידע לוועדת התביעות כדי שתוכל לסייע. לגבי מוסדות, אנחנו צריכים לקבל נתונים ממשרדי הממשלה- מי נמצא באיזה מוסד ומה מצב המיגון בו".
משרדי הרווחה, הבריאות והשיכון ומשרד העלייה והקליטה סקרו בפני הוועדה את נתוני המיגון של המוסדות ומתקני המגורים הנמצאים תחת אחריותם. מהדיווחים עולה שחלק מהמשרדים ביצעו מיפוי מלא של פערי המיגון ואחרים מחזיקים במיפוי חלקי בלבד.
סא"ל משה שלמה מפיקוד העורף אמר: "פיקוד העורף פועל בשיתוף רשויות ומשרדי הממשלה לצמצום פערי מיגון. במהלך המלחמה יצרנו כלים שונים בהם בין היתר הוראת שעה לפטור מהיתר לבניית ממ"ד שמאפשר להתחיל לבנות בתוך 14-21 יום. אנחנו מוכנים לקבל כל יוזמה תכנונית נוספת ולייעד מסלולים ירוקים במטרה לזרז רישוי והקמה של מרחבים מוגנים לשורדי שואה, לכלל הקשישים ולכל אוכלוסייה שזקוקה לסיוע במיגון".
בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מירב כהן: "צריך לקבוע לוחות זמנים ולרכז את כל המידע, כשהגורם המתכלל הוא הרשות לניצולי שואה. פיקוד העורף הוא גורם חשוב מאוד במיפוי ואחרי שיהיה תקצוב נחשוב יחד איתו על פתרונות המיגון האופטימליים בכל מקום. יכול להיות שצריך לחשוב גם על קרן מיוחדת שתממן פינוי בעת הצורך לקשישים שאין עבורם פתרון מיגון מותאם ונגיש".
ח"כ כהן קבעה כי הוועדה תקיים בקרוב דיון מעקב נוסף בנושא, כדי לבחון את ההתקדמות באיסוף ותכלול הנתונים.
|
25793
|
חבר הכנסת ישראל אייכלר נבחר כנציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים
|
2025-07-23T15:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press23072025c.aspx
|
# חבר הכנסת ישראל אייכלר נבחר כנציג הכנסת לוועדה לבחירת דיינים
23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 15:00
66 חברי כנסת הצביעו בעד מועמדותו של חבר הכנסת ישראל אייכלר לוועדה לבחירת דיינים, אל מול 38 שהתנגדו, והוא נבחר לוועדה. הליך הבחירה התקיים על רקע הפסקת חברותו בכנסת של אליהו ברוכי.
ההצבעה התקיימה באופן חשאי במליאת הכנסת, על פי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, ועל פי סעיף 62 לתקנון הכנסת.
|
25784
|
שר האוצר בצלאל סמוטריץ בוועדת החוקה: "צריך להדוף באבחה חדה את המעורבות הלא לגיטימית והחצופה בענייניה של מדינת ישראל"; "לומר שרק נמסה את זה במס חברות זה לומר שזה לגיטימי";
|
2025-07-21T16:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025f.aspx
|
# שר האוצר בצלאל סמוטריץ בוועדת החוקה: "צריך להדוף באבחה חדה את המעורבות הלא לגיטימית והחצופה בענייניה של מדינת ישראל"; "לומר שרק נמסה את זה במס חברות זה לומר שזה לגיטימי";
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:00
שר האוצר בצלאל סמוטריץ בוועדת החוקה: "הצ"ח לא משתיקה אף אחד, רק קובעת כללי משחק לגיטימיים. אני מפציר בכם לא להיכנע לדמגוגיה ולהפחדות, ולקדם את הצ"ח"
**מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר טל: "אנחנו רואים מקום לחקיקה שתמנע התערבות מדינות זרות באינטרסים ישראליים מרכזיים-חיוניים. לצד זאת חשוב לאפשר פעילות חיובית, בתחומים החשובים לאינטרס הישראלי"**
**יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "אפשר לייצר המון דמגוגיה סביב החוק כפי שראינו, אבל אפשר להתאחד סביב אמירה מאוד פשוטה שבמדינה דמוקרטית, בשיח הדמוקרטי אזרחי ישראל צריכים לשחק תפקיד, ומי שחושב שאולי בגלל שעמדתו פחות פופולרית בישראל יש לתת לו מגפון אדיר שבאמצעותו יצעק, כשעל המגפון יהיה רשום "נתרם ע"י מדינות זרות" הוא לא מקדם דבר למעט מעורבות זרה ופגיעה בדמוקרטיה הישראלית. כנגד הדבר הזה עלינו לעמוד יחד כחומה בצורה"**
**ח"כ אריאל קלנר, יוזם החוק: "1.3 מיליארד ₪ הוזרמו ע"י ממשלות באירופה ב-13 השנים האחרונות, לעמותות שעוסקות בפוליטיקה ומקדמות אג'נדות פוליטיות שנויות במחלוקת, המייצגות ציבור מאוד קטן ומקבלות הדהוד עצום באמצעות הכסף של ממשלות זרות. העצמת החברה האזרחית מבורכת אבל פוליטיקה צריכה להיות בחוץ"**
**ועדת החוקה המשיכה היום (ב') להכין לקריאה ראשונה את הצ"ח העמותות (תיקון - תרומה מישות מדינית זרה), התשפ"ה-2024, שיזם ח"כ אריאל קלנר.**
**לפי נוסח היו"ר המעודכן, נקבע כי כל עמותה שמצהירה שאינה עוסקת בשורה ארוכה של פעילויות, כולל פעילות פוליטית, פעילות בכנסת, הפגנות, ביקורת על הממשלה, תוחרג מהוראת המיסוי המיוחדת.**
**עמותה שלא תצהיר זאת, תמוסה על התרומות מישות זרה ב-23% בדומה למס החברות.**
**עמותה שתצהיר הצהרת שקר- תמוסה בכפל מס ויוטל עליה עיצום כספי. אחרי שתי הפרות יוכל רשם העמותות לפעול לפירוק העמותה.**
**בנוסף, כלל העמותות שמקבלות מימון מישות זרה, ישלמו אגרה מוגדלת בעתירות לבג"ץ.**
**יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הציג את הנוסח המעודכן להצ"ח:** "בעקבות הדיונים, דייקנו את הצ"ח, אך רציונל הצ"ח נשמר לחלוטין. אנחנו מברכים על שת"פ עם מדינות זרות בעיקר ידידותיות, יש קשרים הדדיים, יש פעולות משותפות בין ישראל למדינות העולם בתחומים רבים. הנוסח שלפניכם לא פוגע ולא נוגע לפעילויות הללו ואף אין כוונה כזו. לא נקבל התערבות פוליטית של מדינות זרות. אם מישהו רוצה לפעול דרך צרפת גרמניה או אפילו קטאר, שיתכבד ויצהיר על כך ויוכל לפעול.
אחד מעיקרי הצ"ח עוסק בפניה לבימ"ש. הגענו למסקנה שאיסור גורף הוא רחב מדי. מצד שני, לפי דוח שהתייחסנו אליו גם בדיונים האחרונים הוגשו 998 עתירות במימון זר ב-8 שנים, והן מציפות את בימ"ש. בימ"ש הוא משאב בחסר ואם מדינות זרות או עמותות שממומנות מימון זר רוצות להשתמש במשאב הזה- ישלמו אגרה ריאלית. אני יודע שיש תזכיר חוק שעוסק בעיצומים כספיים על עמותות וחל"צ אך רצינו לתת תמונה שלמה בנוגע למימון זר של עמותות".
**ח"כ אריאל קלנר:** "1.3 מיליארד ₪ הוזרמו ע"י ממשלות באירופה ב-13 השנים האחרונות, לעמותות שעוסקות בפוליטיקה ומקדמות אג'נדות פוליטיות שנויות במחלוקת, המייצגות ציבור מאוד קטן ומקבלות הדהוד עצום באמצעות הכסף של ממשלות זרות. היו הערות רבות להצ"ח הראשונית- לא באתי לפגוע ב"בלתי מעורבים" יש עמותות רבות שעושות עבודה חשובה. העצמת החברה האזרחית מבורכת אבל פוליטיקה צריכה להיות בחוץ. מי שיעבור על חוקי השקיפות יזכה לסנקציות משמעותיות. מי שרוצה לעסוק בפוליטיקה במימון זר לא יזכה לפטור. סבסוד העתירות לבג"ץ נועד לאזרחי ישראל ולא עבור ממשלות זרות".
**שר האוצר בצלאל סמוטריץ:** "הממשלה תומכת בשתי ידיים ובכל לב בהצ"ח. אני עסוק בזה שנים מתקופת היותי ברגבים, והקמפיין של אם תרצו, אל מול תעשייה מטורפת של מדינות זרות, שדורסות ברגל גסה את חופש הבחירה של אזרחי ישראל, כמעט מנסים לקנות בכסף את המדינה היהודית. אנחנו בעד עמותות ותרומות, אנחנו בעד אמצעי דיפלומטיה, אך לא מוכנים לקבל בשום אופן מדינות ששופכות כסף על עמותות במטרה להשפיע על המדינה. חלקן ל-BDS, חלקן לתעשיית עתירות שפוקקות את בימ"ש העליון. מי שפעם אחר פעם נכשל בדמוקרטיה מנסה דרך מדינות זרות להשפיע. יש צינורות מקובלים של שגרירים ומוסדות. זה לא מתקבל על הדעת. צריך להדוף באבחה חדה את המעורבות הלא לגיטימית וחצופה בענייניה של מדינת ישראל. נאבקים ביהודה ושומרון, נאבקים במדיניות כלכלית ואין לזה תקדים. אף מדינה לא הייתה מאפשרת למדינה אחרת להתערב בענייניה הפנימיים.
לומר שרק נמסה את זה במס חברות זה לומר שזה לגיטימי ומאפשר לעבוד דרך חברות לובי למשל. צריך למצוא את הדרך לומר שזה לא לגיטימי. המקסימום שהצלחתי להעביר בכנסת ה-20 הוא חובת גילוי וזה לא עובד.
אם ישות זרה רוצה לתרום לביה"ח או לניצולי שואה זה לגיטימי. אף אחד לא יפגע בניצולי שואה.
יש הסכמים בין מדינות ואין דבר כזה שמדינה פועלת במרחב של מדינה אחרת ללא שהדבר נחתם בהסכם הבנות בין המדינות.
צריך להסכים על כללי משחק של דמוקרטיה. אתם נושאים לשווא את שם הדמוקרטיה כדי לקדם צעדים לא דמוקרטיים, ואנחנו אלו שמתייצבים לשמור על הדמוקרטיה פעם אחר פעם. אזרחי ישראל הם הריבון, אחראים לגורלנו, מקיימים את השיח ברחוב ובקלפי. אחרי שנכשלתם בניסיון לקנות את ליבו של עם ישראל, אתם רותמים מדינות אחרות במימון מיליונים, זה הדבר הכי לא דמוקרטי שיש. ההחלטות גם בנושא העסקה יתקבלו פה.
יש לנו מערכות יחסים דיפלומטיות, בניגוד למה שאתם מנסים להראות כאילו אנחנו בבידוד. אנחנו מנהלים מערכת דיפלומטית מפוארת מול כל המדינות, קשרי מסחר וכלכלה, הכל בצינורות מקובלים.
הצ"ח לא משתיקה אף אחד, רק קובעת כללי משחק לגיטימיים. אסור שהצ"ח תיתן לגיטימציה ורק תגבה איזה מחיר. אני מפציר בכם לא להיכנע לדמגוגיה ולהפחדות. תקדמו את הצ"ח הכי מהר שתוכלו".
**ח"כ קארין אלהרר:** "אתה חי בעולם מדומיין. "תודה" לך שאתה בסדר עם זה שמשפחות החטופים צועדות כי הן רוצות את יקיריהן כשאתם לא מאשרים את העסקה. בתחילת הדרך הפוליטית שלך היית הרבה יותר חברתי. אתה יודע שהחברה האזרחית שעוסקת בזכויות נשים, זכויות אנשים עם מוגבלות ולהט"בים מקבלות לעיתים כסף מעמותות זרות. אם לא היה ארגון זהות, לא היה פס"ד בעניין שחר בוצר שקבע שיהיו מעליות בבתי"ס. לא היו מקודמות עוד הרבה זכויות. מה הפתרון שלך לכל אותן זכויות שלממשלה לא בא לקדם".
**השר סמוטריץ:** "זה לא לגיטימי. יש ויכוח ערכי גדול על כל אחת מהסוגיות שציינת.
קידמנו הרבה מאוד זכויות בקדנציה שלי, אבל זו לא הנקודה. לא מדינות זרות יחליטו אם צריך מעלית להנגשה. מדינות זרות לא יכתיבו למדינת ישראל מה התפיסות החברתיות הכלכליות או הפוליטיות".
**עדן בר טל, מנכ"ל משרד החוץ:** "אנחנו רואים מקום לחקיקה שתמנע התערבות מדינות זרות באינטרסים ישראליים מרכזיים-חיוניים. לצד זאת חשוב לאפשר פעילות חיובית, בתחומים החשובים לאינטרס הישראלי, ודרך הגדרת התחומים המרכזיים הללו לגזור לאחור את מבנה הכללים והנוסח. על התחומים הללו יהיה יותר קל לייצר הסכמה או הבנה. בנושאי חוץ וביטחון- יש למנוע התערבות שמטרתה דה-לגיטימציה וחרמות נגד ישראל וישראלים, זהות המדינה, כולל נושאים של שינוי עקב הגירה לישראל, אזרחות למסתננים וכו'. נקודה נוספת היא התערבות שמטרתה לעורר מהומות.
אנחנו מציעים שפעולות אקראי לא תצבענה עמותה באופן גורף, פעולת אקראי שמבצע אורח של עמותה, שהגיע ואמר דבר מסוים שאינו משקף את מטרות העמותה ופעולותיה. זאת כדי שלא לשפוך את המים עם התינוק.
אציין שהטיוטה לא מציינת פעילות שהיא בעקיפין ובכך ניתן לעקוף את החוק בדרך קלה ביותר.
לגבי הסכום- היינו מציעים שלא יהיה סמלי. צריך שהוא יהיה משמעותי או שהאחוז מתוך הכנסות העמותה יהיה מאוד גבוה".
**ח"כ גלעד קריב: "**מדובר פה על מס למימון זר בשעה שמדינה שמארחת את ראשי החמאס עוסקת בהזרמת מיליונים לכיסי מקורבי רה"מ. נתניהו הביא כסף זר למימון החמאס במיליארדים, בנה לשכה של סוכנים קטארי בקודש הקודשים של הרשות המבצעת, הוא מזמין התערבות זרה של הממשל האמריקאי במשפטו, ועכשיו מובא לפה חוק של מיסוך עשן למעורבות ממשלות זרות במדינה, שממשיך גם ברגע זה. החוק רק נחזה להיות מידתי. הוא מדבר על 23% במקום 80% אך הוא הרבה יותר גרוע כי הוא מכתים את ליבת פעילותן של עמותות פוליטיות כלא לגיטימיות".
**ח"כ יואב סגלוביץ':** "לא חוק העמותות ולא חוק ההגירה יעברו. הבעיה היא הדה-לגיטימציה והנזק שנגרם. אתמול התקיים דיון הזוי ומופרע להדחת היועמ"שית, היום דנים בעמותות, ו-50 חטופים בעזה לא מעניינים את הממשלה העבריינית. כל זה כשאתם ממשלת מיעוט היום. אנשים שמעולם לא שירתו, שולחים אנשים לקרב ואתם מדברים על פטריוטיות?"
**ח"כ עופר כסיף:** "הצ"ח היא חלק ממכלול של ההפיכה המשטרית הדיקטטורית עם אלמנטים פאשיסטיים ברורים. מה שממשלת הזוועות הזו רוצה הוא לחסל כל שריד דמוקרטי-חיסול שומרי הסף, דה לגיטימציה אלימה לנשיא בימ"ש העליון, התבהמות ביריונית כלפי היועמ"שית ופרקליט המדינה, דה לגיטימציה לח"כים. המציע הדמוקרט הגדול נתן לגיטימציה אתמול ללינצ' כלפי ח"כים והוא יחזק את הדמוקרטיה?".
**ח"כ מירב כהן:** "ניהלתי עמותה והגשתי בקשות לגראנטים, שזה דבר מאוד פתוח ושקוף. לעומת זאת מימון פרטי אינו שקוף והצ"ח לא מתייחסת לכך. זו עוד נורת אזהרה. נכתב שיש לתת הצהרת נאמנות כל שלוש שנים- שלא לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני, לא להשתתף בפעילות בעלת אופי מדיני, לא לבקר משרדי ממשלה, לא לקיים פעילות שדלנות בכנסת ולא לפגוע בכבוד הכנסת וחבריה. ככה לא מתנהלת דמוקרטיה. זה נוסח סובייטי שצריך להטריד את כולם, ימין ושמאל. המיסוי מאוד גבוה, אף תורם לא ירצה לתרום לעמותה כשהוא יודע ש-23% ימוסה.
ועידת התביעות מוגדרת כישות מדינית, שרק ב-2025 חילקה מעל 850 מיליון לארגוני שורדי שואה. יש חשש גדול שזה יקשה על התחום הזה. בנוסף, אתם לא עוסקים בכלל באיום האמיתי מצד מדינות שרוצות לפרק את ישראל".
**ח"כ אלון שוסטר: "**זו הצ"ח פרנואידית, מקארטיסטית לרדיפת אנשים שעושים מהלכים טובים. היא תעודד מלשנות וסכסוך בחברה שלנו. העובדה שהתרומות הפרטיות לא נכללות מעידה על כוונה בעייתית. הצ"ח תפגע במעמדנו גם כלפי האומות האחרות. אני מתפלא על דבריו המשונים של מנכ"ל משרד החוץ".
**ח"כ אפרת רייטן:** "תחילה הגיע נוסח דרקוני של מיסוי 80% שידעתם שלא יעבור, ואז הבאתם נוסח מרוכך לכאורה, אתם עובדים לפי מנואל, ופוגעים אנושות ביסודות המדינה מתוך נקמנות וניצול הכוח. הלגלוג והדה לגיטימציה לכל מי שמבקר אתכם פסול ויחזור אליכם בתנועת מטוטלת. מאז הרפורמה המשטרית אתם ממשיכים במכונת הרס שפוגעת בכ"כ הרבה אנשים טובים. אין סיכוי שהחוק יעבור אפילו עם גמגום של המשרדים שיודעים שהחוק זה פוגע. החזית האזרחית תיאבק ולא תלך לשום מקום"**.**
**ח"כל קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים לניצולי שואה: "ועידת התביעות מעניקה לישראל מזה 73 שנים כספים שמדינת ישראל לא נתנה לניצולים. בלעדיה אלפי הניצולים לא היו מקבלים עד היום פרוטה. אם עושדים דה לגיטימציה לכספים הללו, פירושו של דבר שהמדינה תצטרך לתת את כל הכספים הללו. האם משרד החוץ רוצה לפטור את ממשלת גרמניה או צרפת שממשיכות להעביר כספים מאחריות? יש לתקן את נסח הסעיף כדי לוודא שוועידת התביעות לא תמוסה".**
**היו"ר רוטמן:** "או שנעשה החרגה של כל מה שבהסכם בילטראלי או שנחריג ספציפית את ועידת התביעות. אני נותן את מילתי שסיוע פילנטרופי לניצולי שואה לא ימוסה".
**ח"כ עאידה תומא סלימאן:** "הקמתי וניהלתי עמותת נשים נגד אלימות 20 שנה. כשהחלה לפעול אף אחד לא רצה לדבר בחברה שלי על רצח נשים או תקיפות מיניות נגד נשים. לא קיבלנו תרומות כי המדינה לא תמכה ולא ראתה את הנשים הערביות. הקמנו מקלטים לנשים ומרכז סיוע והרבה בתמיכת מדינות זרות וכן עסקנו בשתדלנות. היינו הכי נאמנות לחברה שלנו ולערכים שהצגנו. אני לא צריכה להיות עם כתב נאמנות שלא יבקר את הממשלה שלא דואגת לאזרחים, שלא מבקרת את השר המטורלל שגרם לאחוז הפשיעה הכי גדול וכמות הרציחות".
**היו"ר רוטמן:** "אפשר לייצר המון דמגוגיה סביב החוק כפי שראינו, אבל אפשר להתאחד סביב אמירה מאוד פשוטה שבמדינה דמוקרטית, בשיח הדמוקרטי אזרחי ישראל צריכים לשחק תפקיד, ומי שחושב שאולי בגלל שעמדתו פחות פופולרית בישראל יש לתת לו מגפון אדיר שבאמצעותו יצעק, כשעל המגפון יהיה רשום "נתרם ע"י מדינות זרות" הוא לא מקדם דבר למעט מעורבות זרה ופגיעה בדמוקרטיה הישראלית. כנגד הדבר הזה עלינו לעמוד יחד כחומה בצורה".
|
25792
|
"משטר האייתולות לא נטש את תכנית הגרעין וייתכן שנצטרך לתקוף שוב״
|
2025-07-23T14:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press23072025x.aspx
|
# "משטר האייתולות לא נטש את תכנית הגרעין וייתכן שנצטרך לתקוף שוב״
23 ביולי 2025, כ"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:15
כך אמר יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה לבכירי איפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקאים, עמם נפגש היום בלשכתו במשכן. היו"ר אוחנה הוסיף עוד כי המלחמה בעזה לא תסתיים עד שיוחזר אחרון החטופים.
|
25711
|
מנכ"ל משרד הכלכלה מרדכי גמיש ציין בוועדה לעובדים זרים: 10,000 עובדים זרים יוסיפו 2.35 מיליארד ₪ לתל"ג והכנסות למדינה ממיסים של 700 מיליון ₪
|
2025-07-14T13:25:00
|
/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25DF.aspx
|
# מנכ"ל משרד הכלכלה מרדכי גמיש ציין בוועדה לעובדים זרים: 10,000 עובדים זרים יוסיפו 2.35 מיליארד ₪ לתל"ג והכנסות למדינה ממיסים של 700 מיליון ₪
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:25
הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (יום ב') בהבאת עובדים זרים לענף המסחר והשירותים. נציגי ענפי המסחר הסיטונאי והקמעונאי, הובלות, מוסכים, וניקיון, הציגו בדיון את המחסור בעובדים.
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, לפני כשנה ועדת המנכ"לים אישרה מכסה של עד 6,400 עובדים זרים לענף המסחר והשירותים. בפברואר 2025 אושרה מכסה של עד 5,450 עובדים זרים בהבאה פרטית. בנוסף, הוועדה החליטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים לענף ב-6,400 עובדים זרים נוספים, כך שהמכסה תעמוד על 12,800 עובדים זרים. ח"כ עטייה ביקשה מנציגי הענף להציג את המחסור אל מול הביקוש וההקצאה.
ח"כ עטייה הודתה למנכ"ל משרד הכלכלה שהציג בדיון סקירה על ההקצאות אל מול הביקוש.
מנכ"ל משרד הכלכלה מרדכי גמיש אמר כי קיים מחסור בכ"א במקצועות הלא מיומנים, מחסור שמתעצם. המחסור מגיע לכ-200,000 עובדים. אולם ישנם חסמים בהבאת העובדים. הגדלת הקצאת עובדים זרים, מחויב המציאות, מאחר והישראלים לא מעוניינים לעבוד במקצועות האלו. לדבריו, 10,000 עובדים זרים, יוסיפו 2.35 מיליארד ₪ לתל"ג, והכנסות למדינה ממיסים של 700 מיליון ₪.
בהקצאה הראשונה היה ביקוש של 23,000 עובדים מ-700 מעסיקים. מומשו 3,200 עובדים. ההבאה הפרטית הוכיחה את עצמה. בהקצאה השנייה הוגשו 1,545 בקשות מ-1,416 מעסיקים. הביקוש עמד על מעל 45,000 היתרים, ניתנו 4,200 היתרים. 238 מעסיקים הגישו בקשות חוזרות, מה שהוכיח את הצמא לעובדים. עסקים לא מסוגלים לתת שירותים עקב מחסור בעובדים. מחסור בעובדים גורם לירידה בתפוקת ובצמיחה, ירידה באיכות ועלית מחירים לצרכן. כמו פגיעה במוכנות המשק בשעת חירום.
המכסה הקיימת נותנת מענה לכ-10% מהביקוש. יש קושי בחתימת הסכמים בליטרליים, עד שיחתמו ההסכמים, חייבים לאשר הבאה פרטית. אני קורא לוועדת המנכ"לים לאשר לכל הפחות הבאת 30,000 עובדים בהבאה פרטית. אני ער לסחר בבני אדם, ואני לא אתמוך בסחר ובתנאי עבדות. הצענו להקים מרכזים להלין בהם את העובדים כדי למנוע פגיעה בתנאי מחייתם. הגעת העובדים הזרים, שינתה את חייהם של העסקים.
משה נקש מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין אמר, 667 היתרים נתנו לענף המסחר ל-5,364 עובדים. כעת נמצאים בארץ 830 עובדים שהתחילו להגיע באפריל בקצב מהיר שלא מוכר בענפים אחרים. אחד מלקחי המלחמה, הוא שחייבים לחתום הסכמים עם כמה שיותר מדינות.
שי מעוז פרידמן ממשרד החוץ התייחס לחתימה על הסכמים בליטרליים ואמר, העברנו טיוטת הסכם לשתי מדינות איתם יש לנו הסכמי מסגרת בתוקף, מאחת מהם אנחנו צפויים לקבל תשובה בקרוב. פרידמן ציין כי מו"מ כזה ארוך ולוקח הרבה זמן.
מנכ"לית איגוד לשכות המסחר גילית רובינשטיין קראה למדינה לשחרר מכסה של 20,000 עובדים באופן מיידי.
אבי מזרחי יו"ר ארגון חברות הניקיון אמר, נראה שענף הניקיון לא מעניין את אף אחד, ההתנהלות שערורייתית. אלפי אנשים נפטרים בשנה כתוצאה מזיהומים. רבים מהם, ממחסור בניקיון בבתי חולים. מנכ"לית הארגון ורוניקה רוזנברג הלינה על חלוקה לא שוויונית של עובדים בין תתי הענף.
גבי בן הרוש יו"ר מועצת המובילים אמר, חסרים לנו אלפי נהגים. מחסור בנהגים משפיע באופן דרמטי על יוקר המחייה. עשרות אניות ממתינו לפריקה עקב מחסור בעובדים.
רמי מימון מנכ"ל חברת ב.ר.א למחזור אמר, התסכול ממחסור בעובדים לא ניתן להסבר. אני לא מדבר על התפתחות, אלא על הפעלת העסק. אני מעסיק שני עובדים בני 64 ו-70. הנואשות שלנו במציאת עובדים חסרת אונים. אנחנו מבקשים שתזיזו את הדברים הרבה יותר מהר.
מנכ"ל משרד הכלכלה השיב לטענות נציגי המשק ואמר בנושא הניקיון, כי משרד המשפטים התנגד להקצה של יותר מ-250 עובדים לענף הניקיון. על דעת עצמי הגדלתי את המכסה ל-450 עובדים, וכי בכוונתי להגדיל את המכסה בהקצאה השלישית. בענף התחבורה אמר המנכ"ל, היינו מוכנים להקצות מכסות לנהגים, אולם משרד התחבורה התנגד מאחר וקיימת בעיה עם רישיונות נהיגה של הנהגים הזרים. לדבריו, צריך לשנות את התפיסה בנושא, וכי שר הכלכלה תומך נלהב בהבאת 100,000 עובדים זרים.
רונן לוי יו"ר איגוד המוסכים אמר, קיבלנו מכסה של 950 עובדים. ועדיין יש לנו מחסור חמור בתחום הפחחות. המוסכים העלו את המחיר ב-50%. יש קרטל בתחום, המוסכים מתאמים ביניהם בקבוצות ואצ-אפ. ביקשנו 3,000 עובדים. העובדים הראשונים יגיעו רק בעוד שבועיים.
רונן בלסטקר סמנכ"ל חטיבת הניקיון TM אמר, אני החברה הגדולה בארץ, קיבלתי הקצאה של 30 עובדים בלבד. אנחנו מספקים עובדי ניקיון לבתי חולים, ואין לנו עובדים, זה דיני נפשות! המצוקה קיימת שנים רבות. ההקצאה מגוחכת.
בתום הדיון הוועדה קראה לוועדת המנכ"לים לאשר הקצאת עובדים נוספת לענף המסחר והשירותים, ולמשרד החוץ לחתום על הסכמים בליטרליים עם מדינות נוספות בהקדם.
|
25767
|
ועדת החוקה אישרה לקריאות 3-2 את הצעות החוק להמשך הארכת המעצר ומניעת מפגש עם עו"ד לעצורי הנוח'בה ועצורי התמרון שבמסלול הפלילי
|
2025-07-20T16:50:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025v.aspx
|
# ועדת החוקה אישרה לקריאות 3-2 את הצעות החוק להמשך הארכת המעצר ומניעת מפגש עם עו"ד לעצורי הנוח'בה ועצורי התמרון שבמסלול הפלילי
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:50
ועדת החוקה אישרה היום (א') את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025, והצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025.
הצ"ח מאריכות פעם נוספת, בשישה חודשים, עד ל-29.1.26, את תוקפן של התקנות המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין ה-13-7.10.23 ושל מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה, לתקופות מעצר של 45 יום מעת לעת. בימ"ש יוכל לקצר את התקופה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
כמו כן, הצ"ח מאריכות באותו אופן את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה של עצורים ביטחוניים, הקשורים לפעולות האיבה ב-7 באוקטובר 2023 או למלחמה בעזה, עם עורכי הדין שלהם. יצוין כי הארכות מניעת המפגש הן לתקופות של 60 יום ובנסיבות מיוחדות המפורטות בחוק- עד 120 יום.
עו"ד נירית להב קניזו, משרד המשפטים: "מדובר במחבלים שנעצרו ב7.10 ובסמוך לו ובמחבלים שנעצרו בתמרון ויש להם מעורבות ישירה ועקיפה במעורבות בטבח. הצרכים עדיין קיימים. צוות פרקליטים מלווה כל העת את החקירה ואת השלמות החקירה ולכן יש צורך בהארכת מניעת המפגש והארכות המעצר. נבקש להאריך את התוקף בכ-6 חודשים עד ל-29.1.26".
ח"כ טלי גוטליב: "חוק התקש"ח מאוד מידתי ברמת הפיקוח שלו. לתפיסת עולמי, למחבל לא נדרשת פגישה עם עו"ד".
ח"כ עופר כסיף: "אנחנו שנים מתנגדים למצב חירום ותקש"ח מכל סוג במדינה דמוקרטית. תקש"ח שהופכים להוראת קבע אינם עולים בקנה אחד עם שלטון החוק. המצב רק החמיר מאז טבח 7.10, וביותר מלעיתים קרובות משתמשים באסונות כתירוץ להכריז על מצב חירום, ולהשתמש בתקש"ח. זה בלתי נסבל ולכן נתנגד בכל תוקף".
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "העובדה שטרם נחקק הסדר כולל להעמדה לדין של הנוח'בות, שהיה מייתר חלק גדול מההסדרים הזמניים, זו תקלה חמורה. בעבר דובר על מניעה ביטחונית שכבר איננה, והסדר אין. נאריך כעת את הוראות השעה, בתקווה ודרישה שעד לסיום תוקפן יובא הסדר כולל".
|
25768
|
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אני רוצה לעצור את המימון של עמותות טרור נוספות שאנחנו טרם יודעים עלייהם היום - שנה הבאה היא שנת בחירות וצריך לוודא שגורמים עוינים לא מצליחים להשתחל אל הכנסת"
|
2025-07-20T17:30:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025b.aspx
|
# יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אני רוצה לעצור את המימון של עמותות טרור נוספות שאנחנו טרם יודעים עלייהם היום - שנה הבאה היא שנת בחירות וצריך לוודא שגורמים עוינים לא מצליחים להשתחל אל הכנסת"
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:30
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה היום (א') לדיון המשך בנושא פירוק עמותות התומכות בארגוני טרור - לבקשת חה"כ לימור סון הר מלך, עמית הלוי, אביחי בוארון, טלי גוטליב, צבי ידידיה סוכות, אריאל קלנר, בועז ביסמוט, יצחק קרויזר ואושר שקלים.
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
"הדיון הזה מתקיים לאחר דיון מסווג בנושא שבו הוצגה לנו סקירה רחבה עם כל הנתונים הרלוונטיים. המטרה שלנו היא להבין כיצד אנחנו יכולים לפעול כנגד עמותות נוספות שהן תומכות טרור. אני רוצה לקחת את הלקחים שלנו וליישם אותם בשטח כדי להוריד מעל צווארנו את הרעיון הבלתי אפשרי הזה שאנחנו מממנים את התמיכה בטרור. הייתי רוצה שערביי ישראל שרוצים לקחת חלק בהנהגת המדינה יעסקו בנושאים הבוערים על סדר היום ולא במימון של ארגון הטרור חמאס. אני מניח שהרצון למצות את הדין עם עמותת '48' הוא משותף לכל חברי הוועדה שנוכחים כאן. מעבר לזה, אני רוצה לעצור את המימון של עמותות טרור נוספות שאנחנו טרם יודעים עלייהם היום. יש כאן תהליכים של כסף וצריך להגיע לשורש המימון כדי לפטור את הבעיה מהיסוד. שנה הבאה היא שנת בחירות וצריך לוודא שגורמים עוינים לא מצליחים להשתחל אל הכנסת. צריך לוודא בתהליך מסודר שאנחנו מונעים ממפלגות תומכות טרור להיות חלק מהכנסת. ככל שארגוני הטרור ירגישו יותר חזקים, עשירים ובטוחים כך הם ירימו את הראש יותר גבוה. אנחנו לא יכולים להמשיך להאכיל את היד שפוגעת בנו".
ח"כ לימון סון הר-מלך(עוצמה יהודית): "בשבוע שעבר רשמת העמותות נתנה הוראה לפרק את עמותת '48' שהייתה זרוע המימון של ארגוני הטרור. אני מבקשת לפתוח את דבריי בתודה עמוקה לפורום בוחרים בחיים של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור, פורום שפועל בנשיאות כבר שנים וחושף מה שהמדינה מסרבת וסירבה לראות. זהו ניצחו של המשפחות, של הכאב, של ההתמדה. שורת התחקירים שפרסם הפורום הובילה ישירות לדוח ההיסטורי שפורסם היום. אבל חברים, הדוח הזה לא יכול להסתיים באמירה על פירוק עמותה. כשמדובר בפעילות בלתי חוקית בהיקף של מאות מיליוני שקלים, שנועדה לממן את אויבינו, אין די בפירוק. צריך חקירה פלילית, צריך כתבי אישום וצריך גם מאסר. הרי הדוח מציין במפורש שהעמותה העבירה כספים לגופים שהוכרזו כארגוני טרור, בידיעה שמדובר בארגוני טרור. לפי החוק, חוק המאבק בטרור זו עבירה פלילית חמורה. העובדה שמי שעומדים בראש אותה עמותה הם חברים בכירים במפלגה שיושבת היום בכנסת מחייבת תגובה מיידית. איך אפשר בכלל לעבור לסדר היום כשהתנועה האסלאמית העבירה כספים לחמאס וידעה בדיוק למי היא שולחת את הכסף? איך ממשיכים כשאנחנו מגלים שהחמאס נהנה ממימון חוקי לכאורה מאותה עמותה שבמשרדה התנהלו גם המגעים הקואליציוניים? אנחנו לא נשתוק ולא נרפה, כמי שחושב שיש אפשרות כזאת. אנחנו נדרוש לעצור את כל מי שהיה מעורב בדרג הניהולי, המשפטי והפוליטי ולהעמידו לדין".
ח"כ צבי סוכות(הציונות הדתית): "עצור לעצור את המלחמה לפני מיגור הרוע והשגת כל היעדים. הדם של החיילים שלנו לא נשפך לשווא וצריך לדעת לחסל את האיוב שלנו. לא יכול להיות שאנשים שנמצאים כאן כחברי כנסת קיבלו מיליארדים נעלמו, ובינתיים אנחנו מגלים שאותם כספים הגיעו לארגוני טרור. צריך לומר את האמת, ועדת הבחירות המרכזית פסלה פעם אחר פעם את המפלגות האלה, וכל פעם בג״צ השיב אותם חזרה והכניס אותם לבוא ולכהן בבניין הפרלמנט הישראלי. המפלגות הערביות מכהנות כאן כזרוע מדינית של הטרור, כזרוע מדינית של חמאס".
יעקב סלע, דובר של חברת הכנסת לימור סון-הר מלך: "לפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית יש זרועה פוליטית וזרוע למימון טרור. בריאיון עבר התייחס ח"כ מנסור עבאס להעברת הכספים לעמותת '48' וטען שהוא יכול להראות את כל העברת הכספים.
תנ"צ לילית ניצן טייבר, קצינת חקירות בלהב 433: "מזה מספר חודשים מתנהלת חקירה בלהב, יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים לגבי עמותת '48'. אירועי 7 באוקטובר העלו במדרגה את החומרים ואפשרה לנו להקים תשתית ראייתית להתקדמות בחקירה . מדובר בחקירה מעמיקה שמצדיקה קשירה בין העברות כסף מישראל מחוץ לארץ ולעזה".
|
25766
|
יו"ר ועדת הכלכלה ביטן קרא לנהגי התח"צ לדחות את השביתה – וביקש מהאוצר לנצל את הזמן כדי למצוא פתרון
|
2025-07-20T16:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025c.aspx
|
# יו"ר ועדת הכלכלה ביטן קרא לנהגי התח"צ לדחות את השביתה – וביקש מהאוצר לנצל את הזמן כדי למצוא פתרון
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:20
ח"כ לזימי הציעה לשלם לנהגים שכר כמו במגזר הציבורי: השביתה תעלה לאוצר יותר ותפגע בחלשים; הנהגים דורשים שכר מלא: כבר אין לנו אמון – איפה ההיגיון במדינה הזאת?
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה התכנסה היום לדיון מיוחד שעסק בפיצוי לנהגי התחבורה הציבורית, שנפגעו במבצע עם כלביא. בפתח הישיבה ציין היו"ר ביטן כי הנהגים נפגעו ואין עדיין מתווה לפיצוי שלהם. הוא קרא להם להשהות את איום השביתה עד לשבוע הבא, וביקש מהאוצר לנצל את הזמן כדי לפתור את הבעיה.
משנה למנכ"ל ההסתדרות הלאומית, ששי שדה, הסביר כי מדובר בפארסה שכן הנהגים קיבלו כל יום הנחייה אחרת, וביצעו את כל המשימות שהיו צריכים לבצע למען המדינה. "ואחרי הכל הם העובדים החיוניים היחידים במשק שלא זכאים לשכר", אמר. מזכיר ועד אגד ירושלים, שלומי פדידה, הוסיף כי אנשים לקחו חופש או שנרשמה להם היעדרות והשכר שלהם נפגע. יו"ר ועד אלקטה אפיקים, יוני קריספין, ציין: "נקראנו להוציא אנשים מנמל אשדוד או מנתב"ג תחת טילים ומי שעבד אפילו 3-4 ימים לא זכאי לחל"ת, בעוד שמי שלא עבד בכלל קיבל 70% מהשכר. איפה ההיגיון במדינה הזאת?".
נהג דן באר שבע, שלום לוי, סיפר כי נהג בעת נפילת טיל ונפגע מהדף, וציין כי שכרו נפגע למרות שעבד במלחמה. מנכ"ל פורום חברות התחבורה הציבורית, אמיר שניידר, אמר כי הנהגים והחברות לא ידעו מה יהיה מחר, וחויבו להיות בכוננות. יו"ר ארגון נהגי התחבורה הציבורית בהסתדרות הלאומית, ישראל גנון, אמר כי הוועדים הוציאו את העובדים לעבודה והוכיחו את האחריות והחשיבות של תחבורה ציבורית, ונתנו לנהגים מילה שאף אחד לא יפגע מבחינת שכר. "זה ביזיון שהשכר נפגע", אמר.
ראש ענף תחבורה בכח לעובדים, תמר אוחנה, אמרה כי משרד התחבורה סירב לבוא למו"מ מול הנהגים והמפעילים, והדרישה היא ברורה – שכר מלא על כל התקופה. היא הוסיפה כי הוכרז סכסוך עבודה ואם זה לא ייפתר עכשיו במבצע הבא עובדים לא יבואו. מנכ"ל דן בדרום, מיכאל קופילובסקי, ציין כי החברות שילמו בזמן הזה את ההוצאות הקבועות וגם הן צריכות פתרון.
ח"כ נעמה לזימי אמרה כי הנהגים צריכים להיחשב לעובדי שירות ציבורי לכל דבר ועניין, ואמרה כי שביתה שלהם תעלה לאוצר יותר ותפגע בחלשים ביותר שמשתמשים בתחבורה הציבורית. היו"ר ביטן הוסיף כי צריך מתווה מיוחד, וביקש התייחסות האוצר. רפרנט תחבורה באגף התקציבים באוצר, אלחנן בן דהן, ציין כי הוגש למפעילים מתווה שהופעל בחרבות ברזל, התקבלו היערות ועכשיו דנים בהן. שניידר הגיב כי מתווה חרבות ברזל לא מתאים למלחמה עם איראן, שמאפייניה היו שונים בהרבה.
ח"כ לזימי הוסיפה כי הכסף למפעילות התחבורה הציבורית בכל מקרה תוקצב, והסחבת גורמת למשבר אמון ושוחקת את המקצוע שהוא גם ככה שחוק. "הסיטואציה מופרכת. על מי אתם עושים קופה? בסוף תהייה שביתה וזה יעלה יותר, למה להכניס את המשק למצב הזה? ועל חשבון מי? על חשבון האוכלוסיות החלשות ביותר".
היו"ר ביטן סיכם את הדיון וביקש להגיע לפתרון מוסכם עד השבוע הבא, באופן שיהיה יותר מותאם לנהגים. הוא הוסיף וביקש מהנהגים שלא לשבות עד אז, ואמר כי יכנס את הוועדה שוב בשבוע הבא. הנהגים התפרצו בקריאות "בושה וחרפה, במגזר הציבורי הדבר נסגר תוך שבוע. כבר אין לנו אמון". היו"ר ביטן הגיב כי שבוע זה לא הרבה זמן, והנהגים לא חייבים להיענות לבקשה אך אפשר לפתור את זה תוך זמן קצר.
|
25708
|
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, קיימה דיון שעסק בהסברה בעקבות פרסום הדו"ח על פשעי המין של חמאס
|
2025-07-14T11:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press14.07.25.aspx
|
# ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, קיימה דיון שעסק בהסברה בעקבות פרסום הדו"ח על פשעי המין של חמאס
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 11:10
שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי: ״עברתי חמישים וחמישה ימים של גהינום שאין מילים לתאר, כאב שלא נגמר השפלה שאין לה תחתית, פחד ששורף מבפנים. הגוף שלי חטף אבל הנשמה שלי נמחצה". פרופ' הלפרין קדרי, ממחברות הדו"ח: "מצאנו את עצמנו המומות נוכח השתיקה של מרבית ארגוני זכויות האדם הבין לאומיים". עו"ד ואל"ם (במיל')זגגי – פנחס, לשעבר התובעת הצבאית הראשית: "אם נסתכל על זה כמו אלימות מינית "רגילה", לא נצליח לגבש הרשעות ותהיה חסינות מוחלטת לפוגעים."
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה, בראשות ח"כ משה טור פז, קיימה דיון שעסק בהסברה בעקבות פרסום הדו"ח על פשעי המין של חמאס, על ידי פרויקט דינה.
בדיון נשמעה עדותה של אילנה גריצ'ווסקי, שורדת השבי ובת הזוג של מתן צנגאוקר שאמרה: "אני אישה שנחטפה, שרדה וחזרה להיות הקול לאלה שעדיין בגהנום, ולאלה שנרצחו וכבר לא יהיה להם קול ולאלה שעדיין אין להם אומץ, ואני לא אשתוק. אני אחד מאלה שעכשיו על דו"חות גרפים וכותרות אבל אצלי בגוף הם חרותים.
כשהגעתי לישראל לפני שש עשרה שנה הייתי נערה, הגעתי מתוך ציונות, מתוך אהבה למדינה, לעם הזה, למדינה של סולידריות, של ערבות הדדית, של הבטחה אחת פשוטה שאם אתה נופל מישהו ירים אותך, שאם אתה נלקח מישהו יחזיר אותך ואם אתה נרמס מישהו ילחם בשבילך.
אבל היום אחרי כל מה שעברתי, אחרי כל מה שאנחנו עוברים אני שואלת אתכם איפה הבטחה הזאת? איפה מישהו הזה? כי כבר שש מאות ארבעים ושבע ימים אין אף אחד שמחזיר את מתן שלי ואת כל מי שנשאר שם.
הייתי שבויה במשך חמישים וחמישה ימים, חמישים וחמישה ימים של גהנום שאין מילים לתאר, כאב שלא נגמר השפלה שאין לה תחתית, פחד ששורף מבפנים. הגוף שלי חטף אבל הנשמה שלי נמחצה.
אני זוכרת את הנשק שצמוד לראש שלי, אני זוכרת אותם צוחקים כשמושכים אותי וגוררים אותי מהשיער, אני זוכרת ידיים מלוכלכות שגונבות ממני את כל מה שהייתי. הפכתי לרכוש, הפכתי לשבויה שיכולים לבוא ולגעת ולהשאיר אותי בתחתון בחזיות מתי שבא להם."
פרופ' רות הלפרין קדרי, ראשת מרכז רקמן, וממחברות הדו"ח: "המטרה הראשונית שלנו הייתה לצאת באנגלית על מנת שכל אותם המוסדות הבין לאומיים שאליהם אנחנו מכוונות את דברינו יוכלו להיכנס מיד לעובי הקורה.
החזון שלנו והעשייה המרכזית שלנו מתחילת הדרך הייתה להיאבק בהכחשה. מצאנו את עצמנו המומות נוכח השתיקה של מרבית ארגוני זכויות האדם הבין לאומיים. כמי שבאה מהעולם הזה זה כאב לי במיוחד. המטרה הייתה להפריך את ההכחשה הזו.
בשלב די מוקדם הבנו שה7.10 הוא מקרה בוחן של התמודדות העולם, מערכות המשפט הבין לאומיים, המוסדות הבין לאומיים, כל אימת שמתרחשת הזוועה הזו של אלימות מינית ככלי מלחמה.
החסינות הזו היא לא ייחודית למחבלי החמאס אלא קיימת כמעט בכל מקום ולכן המסר שלנו הוא אוניברסלי, הוא מיועד גם פנימה למי שאמונים על ההעמדה לדין וגם החוצה למוסדות הבין לאומיים."
השופטת המחוזית הדימוס נאוה בן אור, ממחברות הדו"ח: "אם צריך הסבר למה נרתמנו לפרויקט דינה הוא נעוץ בדברים של אילנה. במהלך העבודה הבנו שאנחנו רואות לפנינו תופעה שונה לחלוטין מעבירות מין "רגילות", תופעה שעסקנו בה שנים רבות. חשבנו שאנחנו יודעות הכל על עבירות מין אבל כשהגיע ה7.10 הבנו שאנחנו לא יודעות שום דבר. וזו תופעה שמחייבת התייחסו אחרת לגמרי.
התופעה הזו היא חלק ממערכת שמטרתה לעשות דה הומניזציה לאוכלוסייה הנתקפת, חלק מפעולה לתכלית של השמדת עם. היא מופנית לא רק כלפי הנפגעת הישירה אלא בעצם כלפי הקהילה הנתקפת כולה. זו המשמעות, הרצון לפגוע בליבת החיים של האנושות. בעצם הופכים את סמל החיים והשגשוג לסמל של מוות, אתם לא תשרדו. לכן כל כך חשוב להנכיח את מה שקרה ולהביא לדין."
עו"ד ואל"ם (במיל') שרון זגגי – פנחס, לשעבר התובעת הצבאית הראשית וממחברות הדו"ח: "אין לנו כמעט עדויות כי ב7.10 רוב הנפגעים נרצחו וגם מי ששרד, מושתק בגלל הטראומה. רוב הסיפורים הם של חוזרים מהשבי.
אם נסתכל על זה כמו אלימות מינית רגילה, לא נצליח לגבש הרשעות ותהיה חסינות מוחלטת לפוגעים. אנחנו לא מבקשות לשנות כללים ראייתיים, להשתמש בכללים קיימים אבל לשנות את זה שצריך להסתמך על עדות הנפגע.
בניגוד לעבירות מין רגילות שבדרך כל נעשות בנסתר, על מנת לפגוע בקהילה ולהעצים אותה הדברים נעשו בפומבי ובגלוי, וזה צריך למשמש כראייה."
גל אילן, מנהל אסטרטגיה והסברה במערך ההסברה הלאומי: "זה פרויקט חשוב ומשמעותי שמהווה בידנו כלי הסברה משמעותי. הקמפיין הודהד בכל האמצעים שיש לנו כמדינה."
יונתן בראל, משרד החוץ: נושא איגוד האלימות המינית מצד חאמס מלווה את המשרד מאז ה7.10. עוד לפני שפורסם הדו"ח נוצר קשר ביננו לבין מחברות הדו"ח, בהנחיית השר פתחנו בקמפיין עוצמתי כדי להדהד את הדו"ח ולהעצים את החשיפה, גם בקידום ממון, גם בערוצים הרשמיים של המשרד, גם תוך שיתוף פעולה עם גורמים בחברה האזרחית".
סנ"צ, מירית בן מיור, רמ"ד תקשורת במשרד לביטחון לאומי: פה נדרש מגורמי הפרקליטות אומץ משפטי שלא נדרשנו אליו עד כה, ולתת פרשנות רחבה בנוגע לאלימות המינית. למרות שאנחנו לא חושפים עדויות בזמן חקירה מתנהלת, שלחנו לאו"ם נציגה של המשטרה עם עדות של עדת ראייה, בגלל הצורך הזועק כשראינו שהעולם לא בקשב לזה, ואז התחיל להיפתח פתח והתחילו לסקר את זה בעולם".
סא"ל נדב שושני: דובר צה"ל רע"ן תב"ל: "צה"ל לא נמצא בחזית בנושא הזה אבל מאחורי הקלעים צה"ל עושה כל מה שהוא יכול, כולל איסוף עדויות. הוא גם איפשר לתקשורת להיכנס לאזורים על מנת לסקר. צה״ל גם סייע לגופים שונים וכך נמשיך לעשות."
יו"ר הוועדה, ח"כ משה טור פז סיכם: "הוועדה תפנה במכתב למזכ"ל האו"ם לקראת החלטתו על מנת שיכליל את החמאס ברשימה השחורה. הוועדה קוראת למשרדי הממשלה להמשיך ולהגדיל את השימוש בדו"ח החשוב הזה. הוועדה פונה למשרד המשפטים והפרקליטות להשתמש בכלי הזה ולהפעיל אותו על מנת להביא להרשעות. הוועדה סבורה שלקולות שנשמעו כאן אין מספיק הדהוד במרחב הציבורי"
|
25771
|
ועדת החוקה ממשיכה להכין את הצ"ח לפיה תקנות הקובעות סדרי דין בבתי המשפט יהיו טעונות אישור ועדת החוקה
|
2025-07-20T20:50:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025i.aspx
|
# ועדת החוקה ממשיכה להכין את הצ"ח לפיה תקנות הקובעות סדרי דין בבתי המשפט יהיו טעונות אישור ועדת החוקה
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 20:50
**יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, יוזם החוק: "סדרי דין הם דרך לפגיעה וצמצום, של אחת הזכויות החשובות ביותר בשיטתנו, שהיא זכות הגישה לערכאות, והתפיסה בבסיס החוק היא שכשם שהכנסת צריכה לאשר כל חוק עזר בעירייה או רשות מקומית של קנס על מי שמטיל בדל סיגריה, הפגיעה בזכות הגישה לערכאות צריכה לזכות לפחות במעמד דומה"**
**ועדת החוקה המשיכה היום (א') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון - סמכויות שיפוט ותקנות סדרי דין באישור ועדה), שיזם היו"ר שמחה רוטמן.**
**הצעת החוק נועדה להדק את הפיקוח של הכנסת על תקנות סדרי הדין בבתי המשפט. מוצע כי תקנות שעניינן סמכויות שיפוטיות המוענקות לבעלי תפקידים שאינם שופטים, או תקנות סדרי דין ידרשו את אישור ועדת החוקה.**
**יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן:** "סדרי דין הם דרך לפגיעה או לצמצום, של אחת הזכויות החשובות ביותר בשיטתנו, שהיא זכות הגישה לערכאות, והתפיסה בבסיס החוק היא שכשם שהכנסת צריכה לאשר כל חוק עזר בעירייה או רשות מקומית של קנס על מי שמטיל בדל סיגריה, קנס אגרה או ענישה פלילית מוסדרים ע"י הכנסת, אז הפגיעה הזכות הגישה לערכאות צריכה לזכות לפחות במעמד דומה".
**עו"ד גאל אזריאל, משרד המשפטים:** "החלטת ועדת השרים מלפני מספר חודשים היא שהצ"ח לא תקודם במסגרת חוק יסוד אלא בחקיקה רגילה וכן שתיערך עבודת מטה.
לצערינו, עבודת המשטה עדיין בעיצומה ולא הושלמה, בין היתר בשל העיסוק הרב בכל הקשור להסדרים הנדרשים בשל מצב החירום ועבודת המטה לא הושלמה. הצ"ח העלתה סוגיה חשובה. נכון מאז שחוק בימ"ש, התפיסות לענין מעורבות הכנסת בהתקנת תקנות השתנו, והכנסת יותר מעורבת הרבה יותר מפעם . ולכן גם אנחנו חשבנו שהרעיון שעומד בבסיס הצעת החוק, של הגברת המעורבות של הוועדה בהתקנת תקנות מכל חוק בתי המשפט, נכון, ולכן שצריך לבדוק באיזה נושאים יהיה מוצדק ונכון שוועדה תאשר. התנגדותנו להצעה ברמה הנורמטיבית, שנקשרת לדרך בה הצ"ח הוצעה ככלל רוחבי על כלל סדרי הדין- לא נכון לקבוע הסדר כללי ורחב כזה , אלא יש לבחון איזה סוגים של הוראות יהיו באישור ועדת החוקה ואיזה לא , זאת כדי לאזן בין הצורך ביעילות של המערכת ומתן מענה בזמן בחקיקת משנה, לבין ההצדקה של מעורבות הכנסת בסוגיות מהותיות יותר. לפיכך התחלנו לערוך מיפוי של הסוגיות השונות על מנת להבחין בין הסדרים שמוצדק לגביהם להוסיף צורך באישור הוועדה, לבין כאלה שלא . ונכון לכתוב הסדר שלם בנושא בחוק עצמו״.
**היו"ר רוטמן:** "יש הרבה דברים שלא מוסדרים בתקנות כמו למשל מספר העמודים, אך אם סברתם שמשהו ראוי להיות מוסדר בתקנות, חשוב שוועדה תסתכל על זה ותאשר. למיטב ידיעתי, בכל הקשור למשל לסדרי הדין בבג"ץ, כל ההוראות הצורניות והכללים שדוחים על בסיסם עתירות מוסדרות בנוהל של בימ"ש העליון. אם מדברים על דבר המגביל את שיקול הדעת של הגורם הרלבנטי, במקרה זה השופט, וזה נדחה על הסף, ראוי שהכנסת תבחן את זה. זה צריך להיות מוסדר כך שעינה של הוועדה תבחן את זה".
**עו"ד אזריאל:** "כאן מדובר על היחס בין סמכות המחוקק לחוקק בחקיקה ראשית לבין המצב שבו שהמחוקק מסמיך את השר, קרי, למחוקק משנה, להתקין תקנות . כרגע מדובר על תקנות בנושא סדרי דין בימ"ש אך נכון לדבר באופן עקרוני על הסוגיה של היחסים בין הרשות המחוקקת למבצעת".
**היו"ר רוטמן:** "בחוק יסוד: משק המדינה נוצר מצב אבסורדי, כי אם אני מטיל אגרה לפי מספר העמודים, וכל עמוד יעלה חצי שקל, אצטרך לבוא על כך לאישור הכנסת, אך הגבלה הרבה יותר חמורה של אי יכולת להגיש עתירה, לא עוברת את עינה של הכנסת. זה העיוות שאנחנו באים לפתור. אנחנו למעשה נותנים לרשות המבצעת אמצעי להגביל משמעותית את הרשות השופטת.
הצ"ח באה לעולם בעקבות תקנות סדר הדין החדשות, שהוציא שר המשפטים דאז ניסנקורן, שהתאימו לצד מאוד מסוים של השופטים. הביקורת הייתה לגבי כך שזה לא עובר עין ציבורית נוספת. הדבר הזה קורה בזעיר אנפין גם לגבי תקנות אחרות. זה לא היה בסמכות הוועדה, וכולם קואליציה ואופוזיציה היו מתוסכלים ובחלק מהדברים התברר שצדקנו.
הצ"ח מסדרת בדיוק את קו הגבול, ואומרת מה יידרש לאישור ועדה בכנסת".
**ח"כ אורית פרקש הכהן:** "בעולם מתוקן, לחוקי יסוד יידרש רוב מאוד מיוחד. בהצ"ח אין שום הבחנה בין תקנות משנה מאוד טכניות לעומת למשל מי שמעניק סמכות שפיטה למי שאינו שופט. התיקון לא נכון בחוק יסוד, ולגבי חוק רגיל, צריך לוודא שלא ייצר שיתוק".
**היו"ר רוטמן:** "חוק יסוד מעצם טיבו קובע את חלוקת הסמכויות בין הרשויות בישראל. חוק יסוד השפיטה עושה בדיוק את זה וקובע מה עמוק בתוך סמכויות הרשות השופטת ולגבי סדרי המינהל קובע שחלק ייקבעו ע"י הרשות המחוקקת.
אני עומד על כך שהכלל ייקבע בחוק יסוד. אפשר לומר שהתקנות יאושרו בוועדה אלא אם נקבע אחרת בחוק וזה ייצר את הגמישות".
**עו"ד אזריאל:** "החלטת ועדת השרים שיש לה תוקף של החלטת ממשלה, היא שהתיקון לא יהיה בחוק יסוד".
**היו"ר רוטמן:** "החששות שהובעו מהפיכת הכלל לחוק יסוד, פגים בנוסח המאוזן שמובא פה.
הצעתי היא שתקנות סדרי דין יועברו לאישור ועדה ויהיו מקרים של החרגה. המבנה החקיקתי המוצע כרגע, שעליו אבקש תשובות מהממשלה בהקדם הוא שהכלל העקרוני ייקבע באכסניה של חוק יסוד, כפי שהכלל קבוע בחוק יסוד: משק המדינה. בתקנה שעוסקת בסדרי דין, יהיה כתוב שתקנות בסעיף זה יידרשו אישור ועדה.
צמצום של הגישה לערכאות חשובה הרבה יותר לדעתי מאגרה בסך 50 ₪ ואם אגרה כזו דורשת אישור ועדה, על אחת כמה וכמה סדרי הדין".
**ח"כ גינזבורג:** "האם הפתרון של אמירה כללית בחוק היסוד מקובלת עלייך? האם העיקרון מקובל? ועדת השרים קבעה שעבודת המטה תסתיים אחרי חודש. מאז עברו שישה חודשים. אתם רק במיפוי וטרם התחלתם לדון במסקנות. אם נתלים בהחלטת שרים, ראוי לעמוד בכלליה. הייתי זונח לרגע את החלטת ועדת השרים ששני הצדדים לא עומדים בה, והייתי דן במהות האירוע במקום באירועים פרוצדורליים".
**עו"ד אזריאל:** "השאלה המהותית היא האם יש הבדל ומהו, בין הסמכות לקבוע עבירה פלילית שיכולה לשלוח אדם לכלא. לעניין הצעת החוק כרגע, אנחנו עובדים על בחינת כלל הנושא, כאשר לפי לשונה של ההצעה, היא לא חלה רק על בימ"ש אלא על כל הערכאות במדינה. זה הרבה יותר רחב ממה שכתוב בדברי ההסבר. אנחנו כאמור כיום בשלב המיפוי של התקנות"
**ח"כ פרקש הכהן:** "את לא נותנת אפילו מועד סיום לעבודת המיפוי".
**היו"ר רוטמן**: "את המיפוי ועבודת המטה אתם צריכים לעשות כדי לבדוק איזה תקנות לא צריכות להיכלל, מתוך נקודת המוצא של החוק, שבה תמכה ועדת השרים. הכלל העקרוני צריך להיקבע בחוק וצריך למצוא בפינצטה את המקרים שלא ייכללו".
**ח"כ גינזבורג:** "צריך כרגע לעסוק בתוכן ובסוף לדבר על המיקום הגיאוגרפי של החוק הזה. כדי לא לריב, הייתי מחוקק את החוק בחקיקה רגילה".
**היו"ר רוטמן:** "מאחר ועבודת המטה לא הסתיימה, עלינו לדון בהצ"ח בעצמנו ולהציג נוסח לוועדת השרים לחקיקה. הצ"ח עברה במליאה וקבעתי דיון ראשון כדי לזרז את עבודת המטה".
**עו"ד אזריאל:** "דברי ההסבר דיברו רק על תקנות סד"א. אנחנו מבינים שצריך שיותר תקנות יובאו לוועדה וזו גם עמדתנו המקצועית- אבל צריך להבחין בין הדברים היותר מהותיים ולבין דברים יותר טכניים שלא נכון לגביהם שיידרש אישור ועדה ".
**ח"כ גינזבורג:** "ועדת השרים לחקיקה מעבירה את עמדתה לכנסת והכנסת צריכה להחליט אם היא מקבלת אותה וממילא הצ"ח חוזרת למליאה ושם הממשלה רשאית להתנגד לה".
**היו"ר רוטמן:** "תקנות סד"א היו אירוע רב נפגעים. אחד מהם היה שהוענקו סמכויות שיפוט לגורמים שונים, בהחלטות שלא ברור אם היו שיפוטיות, שהיו חתומים עליהן עוזר או מזכיר משפטי. יש פה החלטות שמסיגים לגביהן במישור המינהלי אך יש להן השפעות של סמכות שיפוטית. הטענה שעומדת בבסיס תקנות סד"א הוכרעה בבג"ץ ואני כמחוקק סובר שהייתה שם טעות. כשהיום יש סט סמכויות שנתנו לידיו של שופט שהן שיפוטיות או מעין שיפוטיות הן הואצלו לידיו של עוזר משפטי או מזכיר, וחשבתי שהדבר הזה הוא חריגה מסמכות, כלפי שר המשפטים. אני שמח שלפחות לגבי המזכיר המשפטי מתקנים זאת.
אפשר לקבוע שתקנות או הוראות המעבירות סמכות נתונה לשופט, הן אלו שיידרש לגביהן אישור. כמו שיש איסור אצילה או נטילה בתוך הרשות המבצעת- שגם בימ"ש ייזהרו מכך.
כלל העבודה צריך להיות שאם מעבירים סמכות שיפוטית למי שאינו שופט, זה יובא לאישור ועדת החוקה.
להעמיד אזרח אל מול עוזר או מזכיר משפטי- דמות שקיבלה סמכות שיפוטית ללא כל אישור או פיקוח, זה דבר שלא ניתן לקבל.
אפשר לנסח כך שלא ניתנת סמכות שפיטה למי שאינו שופט או שאינו סמכות שיפוטית אלא אם נכתב כך בחוק".
**עו"ד אזריאל: "לתפיסתנו למזכיר או עוזר משפטי לא הוקנו סמכויות שיפוטיות".**
**היו"ר רוטמן:** "אני רוצה לקבוע כלל מפורש נגטיבי בחוק יסוד, לפיו לא תינתן סמכות שיפוט למי שאינו שופט או נושא משרה שיפוטית אלא בחוק מפורש. זה כלל טוב ובריא, שיטה את הכף לאמירה שכשנותנים סמכות שמישהו עלול להבינה כשיפוטית היא תינתן לשופט".
**ח"כ גינזבורג:** "אתן לא חושבות שניתנת כיום סמכות שיפוטית אבל כנראה בפועל הדברים הללו קורים, ויש לחדד זאת באמירות יותר קונקרטיות".
**עו"ד חנית אברהם בכר, הלשכה המשפטית בהנהלת בימ"ש:** "הנושא של המזכירים המשפטיים נבחן בוועדת סד"א, בראשות השופט עמית, בעקבות ביקורת על פעילות המזכירים המשפטיים וכן בעקבות כך שהתקנות הוטמעו בקרב ציבור עורכי הדין, כך שהתפקיד הלך והצטמצם. לאחר בחינת הנושא ועדת סד"א המליצה לשר המשפטים לבטל את התפקיד ובמקומו הוסמכה מזכירות בית המשפט לדחות מרישום במקרים מאוד טכניים כמו אי ציון מספר ת.ז, אי צירוף יפוי כח של עוה"ד, טופס ויתור סודיות וכדומה".
**היו"ר רוטמן:** "היום יש סט סמכויות בידי הרשמים, והצ"ח קובעת שכל הוספת או גריעת סמכויות מהרשמים, תובא לאישור ועדת החוקה. תקנות סד"א לקחו סמכויות מהרשמים ללא אישור ועדה. דברים שעד אז היו נתונים רק לסמכותם. חוק בימ"ש קובע שמזכיר משפטי יכול להתריע בפני חוסר מעש ואין הוראה שאוסרת על רשם לעשות זאת, ובתקנות סד"א נכון להיום יש הרבה דברים שנמצאים בידיו, כמו ארכה לטעון תיקון כתב טענות. רשם רשאי לעשות כל דבר שבדין ונוהג. לא יכול להיות שתגעו במה שבידיו של רשם שהמחוקק חשב באישור ועדה שהם מספיק חשובים.
בכל פעם שהובאו אלינו תקנות סדרי דין, הדיון בוועדה טייב אותן. סדרי דין אינם זוטות. הם עוסקים בגישה לערכאות".
|
25710
|
אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לביטחון לאומי: הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות
|
2025-07-14T13:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/PRESS14.07.25UJ.aspx
|
# אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה לביטחון לאומי: הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:10
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: מרבית הרשויות במדינת ישראל מחכות להעברת החוק – הבאנו לציבור הצעת חוק טובה, יעילה וראויה"
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס 14), התשפה-2024.
מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות בתחומי איכות החיים ולסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות גניבה נזק חמור לרכוש המתבצעות במרחב הציבורי וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו, והכל מבלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין.
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
"אנחנו פה כדי להצביע על הצעת החוק החשובה הזאת. חוקקתי כבר כמה עשרות חוקים, ואני גאה מאוד בשיתוף הפעולה המקצועי שנוצר יחד עם כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית. מרבית הרשויות במדינת ישראל מחכות להעברת החוק הזה. אנחנו דנים בהצעת החוק הזאת כבר תשעה חודשים. אנחנו אחרי מאות שעות עבודה כדי לדייק את הצעת החוק הממשלתית ולהביא לציבור הצעת חוק שהיא טובה, יעילה וראויה. הצעת החוק הנוכחית נותנת מענה לצרכי הרשויות. אני מודה לכל מי שלקח חלק בדרך לגיבוש הצעת החוק. הייעוץ המשפטי לוועדה נתן פה את מלוא המקצועיות וגם את הלב שלהם בתהליך שבדרך".
ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד): "מודה ליו"ר הוועדה ח"כ פוגל ולכל מי שעסק בתהליך להעברת החוק. אנחנו אופוזיציה אחראית ולקחנו חלק משמעותית לאורך כל הדרך כדי להביא חוק הגון ומשמעותי. הניידות של השיטור העירוני מתגברות בעיקר אזורים מורכבים מבחינה ביטחונית. המלחמה הזאת הוכיחה לנו עד כמה מערך השיטור העירוני הוא חשוב וקריטי. אנחנו רואים את הקרעים של הקואליציה, אבל יש לנו אחריות ואנחנו נדאג לתמוך בהצעת החוק הזה במליאה. אני אוודא מול כל ראשי האופוזיציה הציונית שיצביעו במליאה בעד הצעת החוק".
ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אני מודה ליו"ר הוועדה ח"כ פוגל שנתן מקום של כבוד לייעוץ המשפטי של הוועדה. התוצאה הסופית היא טובה לעין ערוך ביחס לנוסח הראשוני איתו התחלנו את הדיונים. אני וחבריי לאופוזיציה מכירים בחשיבות החקיקה וערים לשינויים שהחוק הזה עבר במהלך הדיונים. טוב היה אם לא היינו נדרשים אל החוק הזה שמשקף חולשה יתרה של מעגלי הביטחון האישי במדינת ישראל. רשויות מקומיות לא צריכות להתעסק בפעולות שיטור. אסור לנו להקל ראש שהחוק הזה משקף את המצב הביטחוני המורכב של אזרחי ישראל. החוק הזה מעניק פיגומים לצורך הענקת ביטחון לאזרחי ישראל. יש מגמה של הפרטת הביטחון האישי של אזרחי ישראל ואני מוטרד מכך. אני מאוד מקווה שהחוק הזה לא יבוא על חשבון בניין הכוח של משטרת ישראל. במקביל לשיקום המערך לשיטור עירוני צריך לשקם גם את הכוח של משטרת ישראל. אם הדברים היו תלויים בי כל מערך השיטור העירוני היה מתנהל אך ורק במשטרת ישראל ולא במשרד. צריך לסדר יותר טוב את החלוקה בין השר לביטחון לאומי לבין המפכ"ל. היעד שלנו צריך להיות שיטור עירוני בכל רשות מקומית".
במהלך דיוני הוועדה אחד הנושאים שעלו הוא השפעת המודל החדש על כוחות השיטור העירוני – תקני הפקחים המסייעים והשוטרים, והיחס ביניהם. במהלך הדיונים הציג המשרד לביטחון לאומי מודל שלפיו ייקבעו סדרי הכוחות ביחידות האכיפה העירוניות, והיחס בין מספר תקני השוטרים ביחידה למספר תקני הפקחים המסייעים ביחידה שיהיו בכל רשות. לפי המודל שהוצג לוועדה, גודל הכוח – שוטרים ופקחים, ייקבע באופן מדורג בהתאם לגודל האוכלוסייה.
נוסף על כך, יחס פקח שיטור מקומי-שוטר ייקבע לפי שני תבחינים: גודל האוכלוסייה ברשות וזמן התגובה של המשטרה לאירועים משטרתיים. ככל שהאוכלוסייה גדולה יותר, היקף הכוח יגדל; וככל שזמן התגובה הממוצע לאירוע כיום נמוך יחסית, יהיו יותר פקחים משוטרים.
נוסף על שינוי אופן קביעת גודל הכוח והיחס בין מספר הפקחים המסייעים למספר השוטרים, ההסדר החדש לתוכנית השיטור העירוני קובע מודל חדש לקביעת שיעור ההשתתפות של המשרד לבל"מ בשכר הפקחים המסייעים ברשויות המקומיות. במודל החדש, שיעור ההשתתפות נובע מהיחס בין מספר הפקחים למספר השוטרים באותה רשות, ומהדירוג של הרשות במה שמכונה במודל " מדד משולב" – שהוא שקלול של המדד החברתי-כלכלי והמדד הפריפריאלי.
• הצעת חוק זו נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום ט"ז בכסלו התשפ"ה (17 בדצמבר 2024) (בישיבה שהחלה ביום ט"ו בכסלו התשפ"ה (16 בדצמבר 2024)], והועברה לוועדה לביטחון לאומי.
• ביום י"ז בכסלו התשפ"ה (18 בדצמבר 2024) החליטה הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות כך שהחלק הראשון מההצעה יכלול את סעיף 17 והחלק השני יכלול את יתר הסעיפים.
• ביום י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025) החליטה הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק הכוללת את החלק השני להצעות חוק נפרדות כך שחלק אחד יכלול את נושא הארכת תוקף הוראת השעה לתקופה מזערית וחלק אחר יכלול את נושא הפיכת הוראת השעה להוראת קבע.
• ביום ה' באדר התשפ"ה (5 במרץ 2025) החליטה הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק הכוללת את החלק השני מהצעת החוק שפוצלה כאמור להצעות חוק נפרדות כך שחלק אחד יכלול את נושא הארכת תוקף הוראת השעה לתקופה מזערית וחלק אחר יכלול את נושא הפיכת הוראת השעה להוראת קבע.
• ביום ד' בתמוז התשפ"ה (30 ביוני 2025) החליטה הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק הכוללת את החלק השני מהצעת החוק שפוצלה כאמור להצעות חוק נפרדות כך שחלק אחד יכלול את נושא הארכת תוקף הוראת השעה לתקופה מזערית וחלק אחר יכלול את נושא הפיכת הוראת השעה להוראת קבע.
• הצעת החוק, הכוללת את החלק השני שעניינו הפיכת הוראת השעה להוראת קבע, אושרה היום לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025).
|
25764
|
בעקבות לחץ של ועדת הכלכלה והיו"ר ביטן: הושג סיכום שיובא הבוקר להחלטת ממשלה ויאפשר שחרור הכספים לטובת שיקום הצפון
|
2025-07-20T11:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025z.aspx
|
# בעקבות לחץ של ועדת הכלכלה והיו"ר ביטן: הושג סיכום שיובא הבוקר להחלטת ממשלה ויאפשר שחרור הכספים לטובת שיקום הצפון
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 11:20
היו"ר ביטן ביקש לדעת אם ההחלטה פותרת את הבעיה והממונה על מחוז הצפון במשרד ראש הממשלה השיבה: הלחץ שלכם, שלנו ושל ראשי הרשויות הצליח לפתור את החסם המרכזי של הגדרת קו העימות הצפוני – זה יום היסטורי
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום דיון המשך שעסק בשיקום הצפון, ודנה בהגדרת קו העימות הצפוני, ולאחר שלוש ישיבות בוועדה קיבלה עדכון כי הושג סיכום שיאפשר שחרור כספי שיקום הצפון.
כבר בפתח הדיון הבוקר קיבלה הוועדה עדכון, כי הממשלה תקבל היום החלטה שנועדה להביא להאצה ופיתוח כלכלי של אזור הצפון הסמוך לגבול לבנון. לפי ההחלפה, אזור הצפון הסמוך לגבול יכלול את היישובים הנמצאים באזור המאוים ביותר, לפי חוות דעת ביטחונית, וכן אזור תעשייה המשותף למספר רשויות מקומיות שלפחות אחת מהן מכילה יישוב באזור המאוים ביותר או יישובים שלפחות שני שליש מההכנסות שלו מועברות לרשות שנמצאת באזור המאוים ביותר.
נציגת מנהלת תנופה, רו"ח עינב פרץ, סיפרה בדרך לישיבת ממשלה בעניין כי בזכות הוועדה הצליחו לפתור את החסם המרכזי של הגדרת קו העימות הצפוני. "זו בשורה לסיוע לעסקים וליישובים צמודי גדר, פרצנו את השכר וזו בשורה גדולה ליישובי הצפון", אמרה. היו"ר ביטן שאל אם הצעת ההחלטה פותרת את הבעיה ואם מה שהיה צריך זה הלחץ של הוועדה, ופרץ השיבה כי כל היישובים נכנסו להחלטה. "הלחץ שלכם והלחץ שלנו ושל ראשי הרשויות הצלחנו לפתור את זה. זה יום היסטורי", אמרה.
|
25759
|
ועדת הכנסת המליצה כי חה״כ אופיר כץ יכהן כיו״ר ועדת הכספים
|
2025-07-16T20:50:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025i.aspx
|
# ועדת הכנסת המליצה כי חה״כ אופיר כץ יכהן כיו״ר ועדת הכספים
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 20:50
ועדת הכנסת, המליצה הערב (רביעי) למנות חה״כ אופיר כץ, לכהן כיושב ראש ועדת הכספים, לפי סעיף 106(א) לתקנון הכנסת.
ח"כ אופיר כץ אמר כי “ישנה דחיפות לסיים עם מתווה הפיצויים, עליו נעשתה כבר רוב העבודה. אני מציע את עצמי ע״מ שנוכל לסיים את העבודה בוועדה, ולהעלות את החקיקה בשבוע הבא במליאה״.
6 תמכו בהמלצה ו-3 התנגדו לה.
עוד אישרה הוועדה את ההצעה בדבר פעילות ועדות הכנסת בתקופה שמיום ב' תמוז, 27.7.25 ועד כ"ז בתשרי התשפ"ו, 19.10.25
לפי ההחלטה, ועדות הכנסת ימשיכו בעבודתן בתקופת הקיץ ויוכלו לקיים עד 6 ישיבות. ניתן יהיה לקבוע על סדר היום יותר מנושא אחד.
בשל פתיחת שנת הלימודים, ועדת החינוך, התרבות והספורט תקיים עד שבע ישיבות.
כמו כן, לא יחולו הגבלות על כמות דיוני ועדת החוץ והביטחון וכן ועדות המשנה שלה.
עוד אושר כי ועדות הכנסת יהיו רשאיות לדון, ללא הגבלה, בחקיקה ראשית וחקיקת משנה שבסמכותן, בנושאים שהיועצת המשפטית מצאה כי הם מתחייבים וקשורים בקשר ישיר למלחמת "חרבות ברזל". בנוסף, ועדות הכנסת יהיו רשאיות לקיים שלוש ישיבות נוספות שיוקדשו רק לדיוני פיקוח בנושאים הקשורים למלחמה.
יו"ר הכנסת יהיה רשאי להתיר במקרים מיוחדים קיום ישיבות נוספות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת.
7 חברי כנסת תמכו בבקשה, ו-3 התנגדו.
|
25773
|
165% תפוסה בבתי הכלא | מצבת הכלואים נכון לסוף חודש יוני עמדה על 24,049 בזמן שהתקן הוא 14,500 כלואים בלבד | למעלה מ- 7,690 כלואים נוספו מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'
|
2025-07-21T09:50:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025.aspx
|
# 165% תפוסה בבתי הכלא | מצבת הכלואים נכון לסוף חודש יוני עמדה על 24,049 בזמן שהתקן הוא 14,500 כלואים בלבד | למעלה מ- 7,690 כלואים נוספו מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 09:50
הוועדה לביטחון לאומי הצביעה בעד הארכת הוראת השעה של מצב החירום הכלאתי בשנה שלמה וכעת היא תועבר לאישור של מליאת הכנסת | יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אנחנו מחויבים ללוחמי הכליאה ואני רוצה לעשות הכל כדי לאפשר להם לבצע את תפקידם בצורה ראויה"
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל התכנסה היום (ב') לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר במהלכה האריכה את הוראת שעה - חרבות ברזל (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025 (מ/1877) – בשנה נוספת עד לתאריך 31.07.26. בנוסף, ההכרזה שניתנה לפני תחילתו של חוק זה לפי סעיף 19כ לפקודת בתי הסוהר \[נוסח חדש], כנוסחו בהוראת השעה, מוארכת ותמשיך לעמוד בתוקפה עד יום 15.09.25.
לפי נתוני המשרד לביטחון לאומי, מצבת הכלואים נכון ליום 30.6.2025 בבוקר עמדה על 24,049 כלואים. נתון זה משקף עלייה של למעלה מ- 7,690 כלואים בסך הכל במצבת הכלואים מפרוץ המלחמה, מצבת הכלואים טרם המלחמה עמדה על 16,353. 14,721 אסירים (כ- 61% מהכלל) הוחזקו בתנאי מחייה שאינם עומדים בפעימה הראשונה של החלטת בג"צ.
עו"ד אביב ישראלי, המשרד לביטחון לאומי: "הארכת הוראת השעה מאפשרת לשירות בתי הסוהר להמשיך ולקלוט אסירים נוספים מעבר ליכולת הקליטה שנקבעה. אנחנו נמצאים במצב חירום כליאתי שמוארך מעת לעת. מספר הכלואים נכון להיום הוא גדול משמעותית מתקן הכליאה שעומד על 14,500 כלואים בלבד. יש לנו צורך ברור בהארכת הוראת השעה, במקביל שירות בתי הסוהר פועל כל העת כדי להגדיל את מספר מקומות הכליאה שלו. ביום שהמלחמה תסתיים עדיין יהיו מספר כלואים גדול".
סג"ד צחי אלישע, ראש ענף כליאה בשב"ס: "כ- 61% מהאסירים נמצאים בתנאי מחייה שלא עומדים בקריטריונים שקבע בג"ץ וזה נובע מחוסר ברירה ומתוך אילוצי מקום". רב כלאי איגור גולדשטיין, שב"ס: "עד סוף השנה אנחנו נסיים את הבנייה המתוכנן בכלא מעשיהו וצלמון וזה יסייע לנו להגדיל את מספר מקומות הכליאה".
עו"ד ישי שרון, הסנגוריה הציבורית: "אנחנו רואים מגמה של החמרת תנאי הכליאה והגדלה במצבת הכלואים. מספר האסירים שנמצאים בתנאי מחייה של מתחת ל- 3 מ"ר הולך וגדל. להערכתי גם אחרי סיום מקומות הבינוי אנחנו עדיין נהיה בסיטואציה של צפיפות אסירים. צריך ללכת למהלך אגרסיבי של מציאת פתרונות חלופיים לכליאה".
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
אנחנו נמצאים במלחמה רב זירתית וכל זירת מלחמה אחת משפיעה על האחרת. מתוך כלל הזירות שיש לנו יש לנו גם את הזירה בהתמודדות אל מול האסירים הביטחוניים ואני מבקש לבחון אפשרות להאריך את הוראת השעה בשנה שלמה ולא להתכנס אחת למספר שבועות קצרים כדי להאריך את הוראת השעה הזאת. אנחנו מחויבים ללוחמי הכליאה ואני רוצה לעשות הכל כדי לאפשר להם לבצע את תפקידם בצורה ראויה. ציפוף אסירים שמיועדים לשיקום זה צעד לא נכון וצריך ללכת מגמה של ריווח אסירים פליליים ולהרבות באיזוק אלקטרוני כדי למנוע את הצפיפות בבתי הכלא. מבקש להאריך את הוראת השעה של מצב חירום כליאתי עד ל- 31 ביולי 2026".
|
25772
|
לטובת המשק וציבור העובדים: ועדת הכספים אישרה את הצ"ח המעגנת את מתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא" לקריאה שנייה ושלישית
|
2025-07-20T22:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025u.aspx
|
# לטובת המשק וציבור העובדים: ועדת הכספים אישרה את הצ"ח המעגנת את מתווה הפיצויים לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא" לקריאה שנייה ושלישית
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 22:00
הוועדה סיכמה במהלך ימי הדיונים עם נציגי המגזר העסקי, ההסתדרות ורשות המיסים על שורת צעדים משמעותיים למיטוב החקיקה, כאשר היום סוכם על קיצור מספר הימים המזכים את העובדים בחל"ת ל-10, וכן על קיצור תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה למפוני הצפון, ולהכללת 3 חודשי שירות סדיר בצה"ל במסגרת תקופת האכשרה
בתום דיון בן כ-12 שעות, ועדת הכספים אישרה היום (א') את הצעת חוק "התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025", המעגנת מתווה פיצויים ארצי לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית ולמנוע קריסה כלכלית בתקופה מאתגרת זו. החוק דומה למודל הפיצויים שהופעל בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", על בסיס המתווה אותו שיפרה הוועדה בזמנו, והוא כולל מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים.
במהלך הדיון היום, אותו ניהל ח"כ ינון אזולאי, הגיעו הצדדים לשורת הסכמות שסללה את אישור החוק, ובמרכזן ההחלטה להוריד את מספר ימי הזכאות לחל"ת ל-10 מתוך 12 ימי לחימה, הסכמה אליה הגיעו לאחר שבמגזר העסקי הסכימו לוותר על חבילת פיצוי בגובה 60 מיליון ₪ שיועדה לעסקים הגדולים, בעלי מחזור של מעל 400 מיליון ₪. חברי הכנסת בירכו את נציגי המגזר העסקי על הצעד.
במהלך ימי הדיונים סביב החוק, הציגו אנשי רשות המיסים כי המענק מאפשר יישום רוחבי, מהיר ויעיל, וכי המטרה היא שהכספים יגיעו לחשבונות העסקים תוך 3 ימים מיום הגשת הבקשה והוא יאפשר המשך מענה בהתאם להתפתחויות. עוד הוצג כי המענק נועד לסייע לעסקים לשמור על יציבות ולהמשיך לפעול, ולאו דווקא לפצות שקל לשקל על כלל הנזקים, וכי המטרה היא למנוע מעסק יציב לקרוס בשל הפגיעה בפעילותו.
המענק שמשקף הוצאות קבועות ושכר לעסקים, פועל באופן דיפרנציאלי עפ"י נוסחה, כך שעסקים שנפגעו יותר במחזור יקבלו יותר, מיועד לעסקים עם מחזור שאינו עולה על 400 מיליון ש"ח, אשר חוו ירידה במחזור של מעל 25% למדווחים חד-חודשי או 12.5% למדווחים דו-חודשי. המענק יכלול רכיב תשומות שעולה לפי גובה הפגיעה, וכן מרכיב עבור הוצאות שכר הכולל מכפלה של גובה הפגיעה ב-75%. כן כולל החוק מענה לעצמאים בעלי מחזור של עד 300 אלף ₪ שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר, בצורה של סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור.
לצד אלה כמענה משלים, קובע החוק הקלות ביציאה לחל"ת, ובמסגרת כך נקבעו בין השאר תקופת זכאות מינימלית של 10 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה.
במסגרת הדיונים בוועדת הכספים הושגו שורת הישגים למיטוב הצעת החוק לטובת העסקים, עליהם סיכמה הוועדה ונציגי המגזר העסקי עם משרד האוצר:
• תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה במבצע "עם כלביא", לאו דווקא בצורה רציפה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה.
• השוואת התקופות לקביעת גובה הפגיעה במחזור העסק, תעשה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023 ולא בשנת 2024 כפי שקבע הנוסח המקורי, כך שתקופת הפיצוי תעשה בהשוואה לתקופה בה לא התחוללה לחימה כל שהיא.
• נשות מילואימניקים בעלות עסקים יהיו זכאיות לאופציית בחירה להשוואת מחזורי עסקיהן לעניין גובה הפגיעה, בין שנת 2023 ל-2024.
• לעניין פיצוי לנזקים עקיפים מנזק ישיר, לצד נוסח החוק המקורי, הקובע כי בעלי עסקים שעסקם ספג פגיעה ישירה ונאלצו לסגור את העסק לחודש לפחות יקבלו החזר הוצאות למשך חצי שנה, סוכם כעת כי בדומה לתקופת נגיף האומיקרון, עצמאי בעל עסק כזה, שלא מוציא לעצמו תלוש שכר יהיה זכאי גם למענק סוציאלי על בסיס הכנסתו החייבת בשנת 2022, עד לגובה של 15 אלף ₪ לחודש.
• סכומי הפיצויים יוצמדו למדד בשיעור של 4.75%.
• ניתן מענה לעסקים חדשים, כאשר לגבי עסק שנפתח החל מה-1.1.2023, תקופת הבסיס להשוואת ירידת המחזורים תהייה ממוצע 4 החודשים הראשונים לפעילות העסק המחשב באופן דו חודשי ו-5 חודשים ראשונים לעסק המחשב באופן חד חודשי, החל מינואר 25.
• לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך 18 חודשים. לגבי מפונים בצפון תקוצר תקופת האכשרה לחודש (פלוס יום).
• תוכר אכשרה של 3 חודשי שירות סדיר בצה"ל לטובת תקופת אכשרה לדמי אבטלה.
• לגבי בעל דירה לרבות נכס או חנות שאינו עוסק, המשכיר אותו לאדם אחר, סוכם כי במקרה בו שוכר עזב את הנכס בגין פגיעה ישירה שאינה מאפשרת שימוש בנכס, יקבל בעל הנכס את דמי השכירות שהפסיד, וכי במצב בו המחירים בשוק השכירות עלו הפיצוי ישכלל גם זאת.
• יוקצו 10 מיליון ₪ כתקציב תמיכה במוסדות ציבור שהכנסותיהם פחתו בתקופת הלחימה.
ח"כ משה גפני: "נשארנו פה כי יש לנו אחריות, לכולנו, אופוזיציה, קואליציה וגם למי שפה באמצע. אני שמח שסיימנו את זה בצורה מטיבה לעסקים".
ח"כ ינון אזולאי שניהל את הדיון היום: "אני רוצה להודות לחברי הוועדה, אופוזיציה וקואליציה, כל המהלך היה דיון ענייני, איך להטיב לאזרחים, עם הכוחות המשולבים האלה של כולנו יחד ניתן להביא הישגים לטובת העובדים. תודה רבה למשרד האוצר, רשות המיסים, ביטוח לאומי, הייעוץ המשפטי, עם כל המחלוקות העברנו חוק טוב לעסקים. אני רוצה גם להודות לאופיר כץ שמכהן כיו"ר הוועדה והיה מעורב פה בקידום ההסכמות".
ח"כ ולדימיר בליאק: "אני רוצה להזכיר שביום השני של המלחמה פניתי לשר האוצר והצעתי לאמץ את המתווה שעבדנו עליו פה יחד בתחילת המלחמה, אם היינו ממציאים מתווה חדש זה היה לוקח לפחות חודשיים - חודשיים וחצי, עם זאת חשבתי שנכון להגדיל את המתווה כדי להתאים אותו למציאות של יולי 25. במאמץ משותף של חברי הכנסת, ארגונים והייעוץ המשפטי נעשתה פה עבודה ודברים שונו, למשל בקיצור מספר ימי החל"ת, אחרת מאה אלף עובדים היו נשארים בחוץ. אבל בעיני זה לא מספיק, דווקא שזה מגיע למגזר העסקי ולפיתוח המשק האוצר מקמץ, לא במשרדים המיותרים, או בחינוך החרדים או בקרן הסיוע לאברכים, דווקא שזה מגיע לחל"ת לעובדים התעוררו השאלות. אני חשבתי שיש להגדיל את ההשתתפות בשכר מ-75% ל-85%, את ההצמדה חשבתי שיש להגדיל לפחות ל-15-20 אחוז, והנושא השלישי, שפוגע במגזר העסקים והתנגדו לו שזה ההצמדה לתקופת הבסיס בשנת 23, שהייתה צריכה להיכלל".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "אני רוצה להודות לחברי הכנסת ינון ולגפני, שאתם יושבים פה שעות ארוכות, חשוב מאוד שנשארנו ונצביע על הדברים הללו, זהו חוק חשוב לפיצויים ולעובדים במדינת ישראל בעקבות מבצע עם כלביא. יש לי 2 הערות, אנחנו היום ב-20 ביולי, כמעט חודש אחרי הלחימה, כמה כוח ואנרגיה השקענו בחקיקה שתעמוד על תוקפם של 12 יום. זה היה הרבה יותר מהיר ואפקטיבי לו הייתה נכנסת באופן אוטומטית חקיקת פיצויים רזה, בסיסית, שתיכנס רק במצב שהמשק נסגר למשך לפחות 3 ימים, ואם הממשלה רוצה הנטל מתהפך והיא יכולה לבצע שינויים. תודה גם למגזר העסקי, לרשות המיסים, לכל הנציגים".
|
25707
|
ועדת החוקה אישרה פה אחד את הארכת הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ביחס לרכישות של גופי הביטחון
|
2025-07-13T12:35:00
|
/News/PressReleases/Pages/press13072025z.aspx
|
# ועדת החוקה אישרה פה אחד את הארכת הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ביחס לרכישות של גופי הביטחון
13 ביולי 2025, י"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:35
ועדת החוקה אישרה היום (א') לקריאה ראשונה את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 - הוראת שעה) (תיקון - הארכת הוראת השעה), התשפ"ה-2025, שיזמו הח"כים עפיף עבד ומיכאל ביטון
מוצע להאריך את הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ברכישות כוחות הביטחון לחמש שנים נוספות.
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "החוק נועד לתת מענה להעדפת תוצרת הארץ במכרזי טקסטיל של משרד הביטחון. רבים מהעוסקים והעוסקות בנושא הם מהעדה הדרוזית ואין צורך להרחיב על תרומתה של העדה לביטחונה של המדינה. הבהרתי שהחוק יעבור כמה שיותר מהר כי הוראת השעה פוקעת בימים הקרובים ולכן נצביע כבר היום כדי שמליאת הכנסת תוכל לאשרה מחר והיא תוחזר לוועדה".
ח"כ עפיף עבד, יוזם החוק: "זה החוק הראשון שאני מציג ולכן זה יום מרגש. 25 שנים אני חולם לעזור לשכבות החלשות ועכשיו זה מתגשם. אני מבקש את תמיכתכם לסיוע לא רק באישור החוק אלא בתמיכה בעדה הנפלאה שלנו שתורמת למדינתנו. החוק שאנחנו מביאים הוא הוראת שעה לחמש שנים, שתאפשר ל-4,500 עובדות להישאר בעבודתן ולייצר כחול לבן. מי שעבד 24/7 כדי לספק תוצרת לחיילים שלנו במלחמה הן הנשים הדרוזיות. עלינו לעזור להן לפרנס את משפחותיהן, שעומדות לצד המדינה בעת המלחמה.
אבקש אם אפשר להפנות את החוק גם לשר בן גביר, שכן המשטרה לא מייצרת את מדיה בארץ.
ח"כ מיכאל ביטון, יוזם החוק, הודה להתאחדות התעשיינים וליו״ר רוטמן, ״על מהירות התיקון הזה כדי שהרציפות תימשך. על כל משרדי הממשלה לרכוש תוצרת מקומית בישראל. לפני המלחמה הסבירו שאין סיבה ולא צריך ותקעו את תעדוף המתפרות, אך פתאום במלחמה צריך מדים טקטיים, אפודים ואמצעי נשיאה של נשק, אמצעי נשיאה לחובשים, חרמוניות, כל אלו היו זמינים כשהצבא היה צריך וכשהאניות היו תקועות. כשאישה דרוזית מבקשת להתפרס מהבית ולהשלים הכנסה, זה חיזוק של עדה וקהילה, ואפשרות להחזיר לקבוצה שכרתה איתנו ברית דם. באחד מביקורי כסגן שר, אמא דרוזית שישבה על מכונת תפירה, הצביעה על חבילת מדים ואמרה שעל זה ישן תינוק שהיום הוא סא"ל בצה"ל. הדבר הזה משרת לא רק את העדה הדרוזית, נכון שהוא לא יהיה הענף החזק במדינה, אך כמו שאמריקה למדה לתעדף תוצרת מקומית, זה חוסן מקומי וכלכלי עבורנו.
אם זה נתון לשיקול היו"ר, יהיה עוד יותר טוב אם ניתן לעגן זאת כהוראת קבע. בשבועות האחרונים, הקואליציה הורידה את כל החוקים שלה וזה החוק היחיד שהבאנו קואליציה ואופוזיציה. צה"ל קונה בעוצמה והמשרד לביטחון לאומי פחות, ועלינו לעגן גם את זה".
עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה: "בתקנות שהוועדה אישרה בזמנו, יש תקנה הנוגעת גם למשרד לביטחון פנים, כך שמבחינת התשתית החוקית החוק והתקנות מאפשרים זאת והיישום תלוי בשר".
מאיה הרשקוביץ, מנהלת איגוד הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים: "ראינו בתקופת המלחמה הנוכחית שקנו הרבה מאוד, וראינו את הזמינות לייצר. כרגע מבחינת התקנה כולם יכולים לגשת אך הייצור המקומי מקבל העדפה של 50%". היא פנתה ליו"ר רוטמן: "אני רוצה להודות לך מאד על פעילותך לאישור החוק במהירות שנקבעו הדיונים. זה מוערך מאוד ע"י כל חברי האיגוד"
אלי פרנפורטר משרד האוצר, ציינה כי העלות התקציבית עומדת על 20 מלש"ח בשנה וכי לא רואים מקורות לזה ולכן הצ"ח תקציבית, אך היו"ר רוטמן הבהיר כי הממשלה תומכת בהצ"ח וכך גם נאמר במליאה, ולכן זו לא הצ"ח תקציבית".
הצ"ח אושרה בקולותיהם של היו"ר רוטמן והח"כים עבד וביטון, ללא מתנגדים או נמנעים
|
25706
|
ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית: אמבולנסים ורכבי ביטחון מסוימים יוכלו להשתמש בנת"צים בכל נסיעה ולא רק בחירום
|
2025-07-13T12:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press13072025.aspx
|
# ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית: אמבולנסים ורכבי ביטחון מסוימים יוכלו להשתמש בנת"צים בכל נסיעה ולא רק בחירום
13 ביולי 2025, י"ז בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:10
היוזם ח"כ פסל: לא הגיוני שאמבולנס שחוזר מקריאה לכוננות יתקע בפקקים – ואני ובת הזוג שלי ניסע לסרט בנת"צ; היו"ר ביטן: גם על הרשויות יש אחריות לא לקנוס בלי בדיקה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ משה פסל לתקן את פקודת התעבורה, על מנת לאפשר נסיעה של רכבי ביטחון בנתיב תחבורה ציבורית באופן קבוע ולא רק בחירום. לפי ההצעה, אמבולנסים ורכבי ביטחון יוכלו להשתמש בנתיב תחבורה ציבורית לא רק בחירום.
לאחר מספר דיונים בהם נדונה השאלה על איזה סוגי רכבים תחול ההצעה, נקבעה היום כי רשימה מצומצמת של סוגי רכבי ביטחון שיוכלו להשתמש בנתיבי התחבורה הציבורית גם בנסיעות שאינן מבצעיות, בהם: אמבולנס, אופנוע להגשת עזרה ראשונה שקיבל היתר ממנכ"ל משרד הבריאות, רכב משטרה שקיבל היתר מהמפכ"ל ונושא לוחית זיהוי אדומה, רכב למשימות מבצעיות של שירות בתי הסוהר או רכב לליווי אסירים, רכבי כיבוי שאישרה רשות הרישוי, רכב זק"א שאישרה רשות הרישוי, רכב ייעודי להובלת נפטרים בעת הובלת נפטרים שאישרה רשות הרישוי ובאזורים שאישרה ורכב שיטור משולב של העיריות.
ח"כ פסל הסביר בישיבות הקודמות, כי היום המצב שבו אפילו הוא כאזרח שנוסע יחד עם בת הזוג שלו לסרט יכול להשתמש בנת"צ אבל אמבולנס שחוזר מקריאה לכוננות לא יכול לעשות את זה – הוא לא הגיוני. לדבריו, הגענו למצב שנהגי אמבולנס צריכים לחשוב אם להיענות לקריאה או לא, כי אם יתברר בהמשך שלא מדובר בקריאה דחופה והנהג השתמש בנת"צ הוא עלול להיקנס.
היו"ר ביטן התייחס להצעה ואמר כי קיבל בקשות רבות להיכלל בהצעה. "פתאום כולם רוצים להיכנס לזה ואי אפשר לתת את הזכות הזו לכל רכב ביטחון, מאחר שההגדרה רחבה מאוד וזו לא הייתה הכוונה מלכתחילה". אמר. עם זאת, הוא הוסיף כי יש אחריות גם על הרשויות ולא יכול להיות שהעיריות יקנסו בלי בדיקה ויעבירו את נטל ההוכחה על הגופים הביטחוניים השונים.
|
25757
|
הצעות חוק שאושרו בקריאה ראשונה במליאה
|
2025-07-16T19:25:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025p.aspx
|
# הצעות חוק שאושרו בקריאה ראשונה במליאה
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 19:25
אושר בקריאה ראשונה: הגדלת התמיכות בפעילויות למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק תמיכה בפעילות לטובת נכים ונפגעי פעולות איבה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025 של חברי הכנסת אופיר כץ ויוראי להב הרצנו, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ שרון ניר וקבוצת חברי כנסת בקריאה הטרומית. 21 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
מוצע לקבוע תקציב שנתי שלא יפחת מ-150 מיליון ₪ לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעילויות לטובת נכי צה"ל ותקציב שנתי שלא יפחת מ-10 מיליון ₪ לתמיכה במוסדות ציבור המקיימים פעילויות לטובת נפגעי פעולות איבה. תמיכה במוסדות כאמור תיעשה לפי מבחני תמיכה שייקבעו שר הביטחון או שר הרווחה והביטחון החברתי, לפי העניין.
הסכומים האמורים יהיו רלוונטיים כבר לשנת 2025 ויתעדכנו לפי מדד המחירים לצרכן אחת לחמש שנים. השרים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה יהיו רשאים להעלות את הסכומים. לשם השקיפות נקבעה חובת דיווח של הגופים מקבלי התמיכה לשרים, ושל השרים לכנסת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשל ההכרה בחשיבות פעילותם של הארגונים היציגים, וכן בתרומתם של ארגונים נוספים הפועלים לטובת נכי צה"ל ולטובת נפגעי פעולות האיבה ובני המשפחה של מי שפגיעת איבה גרמה למותו, מוצע לקבוע בחוק את הסכום המזערי שניתן לחלק לפי מבחני תמיכה ולהעלות באופן משמעותי את הסכום המיועד לתמיכות כאמור".
אושר בקריאה ראשונה: תוארך הוראת השעה הקובעת הסדרים הנוגעים לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ה-2025. 9 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
מוצע להאריך עד ליום י"א הטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) את תוקפה של הוראת השעה הקובעת הסדרים הנוגעים לכליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, בין היתר לעניין משך הוראת הכליאה הזמנית, מועד הביקורת השיפוטית ותקופת מניעת המפגש עם עורך דין.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לנוכח המצב הביטחוני העדכני, כמות הלב"חים הכלואים בישראל לפי החוק ועקב הצרכים המבצעיים, גם כיום לא ניתן לעמוד בפרקי הזמן הקבועים בסעיף 10א לחוק בנוסחו המקורי, ועל כן נדרש להאריך את תוקפה של הוראת השעה לעניין סעיף 10א לחוק, וכן נדרש להאריך את תוקפה לעניין ההסדרים הנוגעים לביקורים רשמיים ולקיום דיונים בהיוועדות חזותית".
אושר בקריאה ראשונה: תוארך הוראת השעה המאפשרת למערך הסייבר והשב"כ לתת הוראות לגוף הנתון לתקיפת סייבר לצורך איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 3), התשפ"ה-2025. 5 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים ועם שני נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון.
מוצע להאריך את הוראת השעה המאפשרת למערך הסייבר והשב"כ לתת לגוף הנתון לתקיפת סייבר הוראות לצורך איתור התקיפה, מניעתה או בלימתה עד ליום ז' בניסן התשפ"ו (25 במרץ 2026).
עוד מוצע לקבוע כי ההוראה תעמוד בפני עצמה וללא קשר להכרזת הממשלה על פעולות צבאיות משמעותיות בעקבות מלחמת חרבות ברזל, מתוך מטרה להתמודד עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון לשם שמירה על ביטחון המדינה.
על פי ההצעה, מנהל מוסמך יהיה רשאי לקבוע כי תקיפת סייבר המתרחשת או עתידה להתרחש הינה תקיפת סייבר חמורה, אם ישנו חשש ממשי כי יש בה כדי לפגוע בביטחון המדינה, בביטחון הציבור או באופן חמור ברציפות אספקתם של שירותים חיוניים לציבור. בנוסף, יוכל המנהל לדרוש מהספק שהתקיפה כאמור נעשתה כלפיו או באמצעותו להציג לו כל ידיעה או מסמך בעת התקיימותו של חשש כאמור.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לנוכח הערכות מקצועיות של הגופים באשר לחומרת איומי הסייבר העדכניים והסיכונים הנשקפים מהם, ולנוכח מאפייניו הייחודיים של מרחב הסייבר, עמדת הגופים היא כי יש צורך לשמר את הסמכויות והכלים הנדרשים לצורך התמודדות עם תקיפות במרחב הסייבר.
נוכח הערכת גורמי המקצוע כי במרחב הקיברנטי הלחימה תוסיף להתנהל בעצימות גבוהה אף במנותק ממצב הלחימה במסגרת חרבות ברזל, באופן המצדיק את הקניית הכלים והסמכויות האמורות, מוצע לקבוע כי הפעלת הכלים והסמכויות מכוח החוק לא יהיו תלויים במצב הלחימה כאמור. וזאת לתקופה זמנית במסגרת הוראת שעה".
|
25770
|
לטובת עובדי המשק: ועדת הכספים סיכמה כי תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת בתקופת מבצע "עם כלביא" תעמוד על 10 ימים
|
2025-07-20T20:05:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025o.aspx
|
# לטובת עובדי המשק: ועדת הכספים סיכמה כי תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת בתקופת מבצע "עם כלביא" תעמוד על 10 ימים
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 20:05
במסגרת הסיכומים ויתרו במגזר העסקי על חבילת פיצוי לעסקים בעלי מחזור של מעל 400 מיליון ₪, ותקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה
במסגרת יום דיונים שנפתח בשעה 10 בבוקר ועודנו מתקיים, הגיעו חברי הוועדה, נציגי העובדים ונציגי האוצר למספר הבנות, במרכזן החלטה כי תקופת ההיעדרות המזכה בחל"ת תעמוד על 10 ימים מתוך 12 ימי הלחימה במבצע "עם כלביא", לאו דווקא בצורה רציפה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה. במסגרת המהלך ויתרו במגזר העסקי על הסכמה אליה הגיעו עם שר האוצר מחוץ למסגרת החוק, במסגרתה 60 מיליון ₪ יוקדשו למציאת פתרון לעסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון ₪.
ח"כ ינון אזולאי שמנהל את הדיון: "כל הנוכחים נלחמו על העובדים, הוסברה החשיבות של היום העשירי, אני רוצה לומר תודה לדובי אמיתי על המלחמה על העובדים, ישר כוח, הגענו להסכמה, היה לך ויתור כמייצג למען אותם עובדים, העובדים החלשים ביותר והזעקה של כולנו פה נשמעה, כל נציגי המגזרים עבדו למען החל"ת. גם אנשי האוצר ורשות המיסים, ביטוח לאומי שפועלים כולם למען עם ישראל. "אני מודה לאופוזיציה ולקואליציה, יש עוד מספר דברים שיש לעשות, אבל עם הכוחות המשולבים האלה של כולנו יחד ניתן להביא הישגים לטובת העובדים".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "מתוך ראייה משותפת של המגזר העסקי וההסתדרות, שרואים בעובדים חלק בלתי נפרד מהמגזר העסקי, בלעדיהם לא יכולנו להמשיך בצמיחה במשק, החלטתי יחד עם חבריי לנשיאות המגזר, לוותר על הקופסה של ה-60 מיליון ₪ על מנת שנקבל 10 ימי חל"ת, מתוך ראיה שלנו כאחראים לעובדים שלנו. הדברים האלה תמיד נעשו בשותפות עם ההסתדרות, אני מודה לכל החברים מכל ארגוני העובדים שנתנו לי גם את האישור ללכת למהלך הזה. אני מתפלל שלא נגיע שוב לאירועים כאלה שאנחנו מבקשים מעובדים להגיע תוך כדי סיכון עצמם לשם הימשכות העבודה החיונית במשק, על זה ניתן רק להצדיע להם. אני מודה לחברי הוועדה שהגענו להסכמה הזו, שוחחתי עם שר האוצר לפני כמה דקות ואני חושב שהגענו לפשרה לטובת מדינת ישראל".
ח"כ משה גפני: "אני רוצה לשבח אותך דובי, אני יודע על הקשיים שהיו לך, לא פשוט לעמוד במצב הזה, ואנחנו רוצים לראות את הכל מושלם, ידעת לשנות את סדרי העדיפות מתוך ראיית העובדים, ואני שמח על ההחלטה שלך, היינו שותפים לימים ארוכים בהם חברי הכנסת העלו את הדרישה הזו לטובת העובדים ואני מקווה שהיום נסיים עם החוק, אני מודה לח"כ ינון שמנהל את הדיון".
עוד סיכמה הוועדה על מספר צעדים נוספים למיטוב החוק, בניהם כי תוכר הכשרה של 3 חודשי שירות סדיר בצה"ל לטובת תקופת אכשרה לדמי אבטלה, וכי לטובת מפונים בצפון תקוצר תקופת האכשרה לחודש.
הוועדה צפויה להצביע על ההסתייגויות לחוק ועל החוק עצמו בשעה הקרובה.
|
25765
|
תיקון – תחולה למפרע: הוועדה לביטחון לאומי אישרה לתקן את הצעת חוק בתי קברות צבאיים כך שהוא יחול החל מ- 13.08.23. נדרשת הצבעה סופית במליאת הכנסת
|
2025-07-20T13:35:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025x.aspx
|
# תיקון – תחולה למפרע: הוועדה לביטחון לאומי אישרה לתקן את הצעת חוק בתי קברות צבאיים כך שהוא יחול החל מ- 13.08.23. נדרשת הצבעה סופית במליאת הכנסת
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:35
במסגרת התיקון, החוק יחול למפרע, מיום כ"ו באב התשפ"ג (13 באוגוסט 2023) – יום אסון הבור בדיר אל אסד, בו נספו שני לוחמי אש במהלך פעילות מבצעית | אלמנתו של הכבאי דקל מרציאנו: "הבטחתי לילדים שלי שאחזיר לאבא שלהם את הכבוד הראוי לו" | יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "לקחתי על עצמי החלטה להביא את ארגון הכבאות וההצלה למקום הכבוד שהם ראויים לו"
הוועדה לביטחון לאומי הצביעה היום פה אחד בעד הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ד–2024. החוק יחול למפרע, מיום כ"ו באב התשפ"ג (13 באוגוסט 2023) – יום אסון הבור בדיר אל אסד, בו נספו שני לוחמי אש במהלך פעילות מבצעית. מועד זה מהווה נקודת מפנה ציבורית ומשפטית ביחס למעמדם של לוחמי האש כמי שנופלים בשירות המדינה. בנוסף, תוקן בהתאם גם חוק יד לבנים אשר מסדיר אף הוא את הנצחתם של חללי מערכות ישראל כך שיכללו בו גם נופלי מערך הכבאות וההצלה.
בקי מרציאנו אלמנתו של הכבאי דקל מרציאנו נהרג באסון הבור בדיר אל אסד: "ההכרה בלוחמי האש היא לא פחות חשובה מההכרה מיתר גופי הביטחון במדינת ישראל. בעלי ירד אל הבור ונחנק למוות. הבטחתי לילדים שלי שאני אחזיר לאבא שלהם את הכבוד הראוי לו".
ח"כ צביקה פוגל, יו:ר הוועדה לביטחון לאומי:
"לוחמי מערך כיבוי האש הם חלק מהמערך הביטחוני לשמירה על אזרחי ישראל והמדינה צריכה להכיר בכך ולקבור אותם בקבורה מתאימה. אנחנו מתכנסים כאן הים כדי לתקן את התחולה למפרע של החוק כך שגם לוחמי האש שנפלו באסון בדיר אל אסד להיכלל בתוך החוק. לקחתי על עצמי החלטה להביא את ארגון הכבאות וההצלה למקום הכבוד שהם ראויים לו. יש לי זכות גדולה להיות זה שהשם שלו רשום על הצת החוק הזאת".
שלמה מור יוסף, יו"ר המועצה הציבורית להנצחת החייל: "במקור אנחנו התנגדנו לחקיקה, אבל אנחנו מכבדים את החלטת הכנסת. היום משכבר נקבע החוק, אנחנו תומכים בשינוי החקיקה וביתקון של טעות הסופרים שנפלה לגבי החוק בצורה רטרואקטיבית". אריה מועלם, ראש אגף משפחות במשרד הביטחון: "בעקבות החוק, לא יהיה הבדל לגבי הנצחת לוחמי האש שנפלו לבין יתר הנופלים שהוגדרו כחללי מערכות ישראל".
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:
"ביום י' באדר ב' התשפ"ד (20 במרץ 2024), התקבל בכנסת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024, אשר הסדיר, בין היתר, את קבורתם והנצחתם של לוחמי האש שנפלו בעת ועקב מילוי תפקידם. כנסת ישראל סברה כי לוחמי האש הגיבורים, אשר חרפו נפשם והגנו על מדינת ישראל ואזרחיה, ראויים לכבוד בדומה ליתר כוחות הביטחון.
עם זאת, במהלך דיוני החקיקה בוועדה נוצר הרושם – הן בקרב יוזמי החוק והן בקרב חלק מהמשתתפים בדיון – כי החוק צפוי לחול גם רטרואקטיבית, כך שיכלול את הנופלים מאסון הבור בדיר אל אסד ואילך. אף שלא נאמר הדבר במפורש, רוח הדיון והתייחסויות שונות יצרו הבנה זו.
למרבה הצער, נוסח החוק שאושר לבסוף לא קבע תחולה רטרואקטיבית, ומשכך נדרשת עתה הבהרה ותיקון על מנת ליישם את התכלית שעמדה בבסיס החוק, כפי שהובנה על ידי יוזמיו והציבור הרחב. על כן, מוצע לקבוע כי החוק יחול למפרע, מיום כ"ו באב התשפ"ג (13 באוגוסט 2023) – יום אסון הבור בדיר אל אסד, בו נספו שני לוחמי אש במהלך פעילות מבצעית. מועד זה מהווה נקודת מפנה ציבורית ומשפטית ביחס למעמדם של לוחמי האש כמי שנופלים בשירות המדינה.
מדובר אומנם במספר קטן של נופלים, אך כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, ומדינת ישראל חייבת לו ולמשפחתו עד סוף כל הימים. כמו כן, מוצע לתקן בהתאם את חוק יד לבנים אשר מסדיר אף הוא את הנצחתם של חללי מערכות ישראל".
|
25774
|
"הסדר מדיני הוא לא רק הכרח בטחוני - הוא תנאי לשגשוג כלכלי וחברתי"
|
2025-07-21T12:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025z.aspx
|
# "הסדר מדיני הוא לא רק הכרח בטחוני - הוא תנאי לשגשוג כלכלי וחברתי"
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:15
**כך יו"ר וועדת הצעירים בכנסת נעמה לזימי, בדיון בהשפעת הסדר מדיני על עתיד הדורות הבאים. סאמח זקות, שחקן, זמר וכתב דמוקרטTV, קרא "לעתיד נורמלי לילדים בעזה ובשדרות. שני הצדדים צריכים להכיר את השפה, הזהות, העולם והנרטיב של השני"**
וועדת הצעירים בכנסת, דנה היום (שני) בהשפעת הסדר מדיני על עתיד הדורות הבאים. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) "כולם מדברים על מחיר המלחמה אך איש לא מדבר על תמורות השלום שיגיע, חברה חייבת לשאוף להסדר מדיני, שיביא פיתוח, שלום, נורמליזיציה, שגשוג ורווחה. חייבים לפתח תשתית להסדר כזה שיפתחו את הסכמי הסחר, הטכנולוגיה, התובלה והמים. ביטחון אמיתי הוא זה המבטא את האינטרסים של שני הצדדים".
לטענת ד"ר שאול ינאי, מהפורום לחשיבה אזורית, ביטחון ושלום הם מטבע אחד בעל שני צדדים. החמאס רצה לעצור את הסכמי השלום בין ישראל וסעודיה ואינדונזיה, המדינה המוסלמית הגדולה בעולם, ולכן פתח במתקפת ה-7 באוקטובר. התפתחות כזאת הייתה מביאה לגבולות פתוחים עם רוב מוחלט של העולם הערבי, גשר יבשתי לתעשיות ישראליות שיביא לחיסכון אדיר ופיתוח עצום.
לדברי סא"ל (מיל') עומר צנעני, מקרן ברל כצנלסון, היוזמה הישראלית מבוססת על הקמה מדורגת של מדינה פלסטינית מפורזת ושוחרת שלום, וייסוד ברית-מתונים אזורית בהובלת ארצות הברית. תוכנית הפעולה שלה פועלת לסיום המלחמה בעזה ונשענת על מסגרת זמנים ברורה שמתפרסת על פני 5-3 שנים וכוללת מעבר חד ממלחמה לעשייה מדינית, הצבת אופק המבוסס על שתי המדינות במהלכה של ועידת שלום, בה תוקם מסגרת בין-לאומית-אזורית שתתמוך בקידומו. לדבריו, תקופת המעבר תיארך שנתיים-שלוש, תחל מיד עם סיום הוועידה ותכלול מעורבות בין-לאומית וערבית בשיקום רצועת עזה, ביסוס מוסדות ומנגנונים מדינתיים פלסטיניים, במטרה לבנות רשות פלסטינית מחודשת שתפעל ביעילות נגד הטרור ותהווה את הבסיס למדינה הפלסטינית, בלימת צעדי הסיפוח דה-פקטו שמקודמים באופן מואץ בשנה האחרונה, הכרה גלובלית במדינה פלסטינית מפורזת, החיה בשלום לצד ישראל, הקמת פרויקטים לפיתוח כלכלי רחב היקף, בשותפות עם מדינות ערב והפלסטינים, כינון קואליציית הגנה אזורית תחת מטריית ביטחון אמריקאית, במטרה לטפל באיום האיראני ובאיומים אזוריים נוספים. לדבריו, צעדים אלו יקדמו מציאות בין-מדינתית ויבטיח יציבות וביסוס של שותפות אזורית. בסיום תקופת המעבר יתקיימו בחירות פלסטיניות, בתנאים שיאפשרו לכונן הנהגה פלסטינית חדשה ולגיטימית ולקדם מסגרת נאותה למשא ומתן מדיני על הסדר ישראלי-פלסטיני-אזורי יציב.
סאמר עבד אל כרים, ארגון Alliance for the Two State, קרא לדו-קיום וסדר אזורי, "שהוא אפשרי ולא פנטזיה. בעלי השפעה בעולם הערבי מעוניינים בנורמליזציה עם ישראל המבוססת על שתי מדינות לשתי עמים. הישראלים רוצים שלום והפלסטינים רוצים כבוד וחופש. על כל צד לתת לשני את מה שהוא מחפש".
השחקנית רוני הדר, הדגישה את הצורך בהסדר מדיני "שהוא עניין מהותי וקריטי למען עתיד ילדי כולם, ולא לעתיד של מלחמות ומאבקים. הנוער נהיה יותר גזעני ושונא, בגלל שאין תקווה, ותקווה שכזו היא המניעה שפיות ושגשוג".
סאמח זקות, שחקן, זמר וכתב דמוקרטTV, קרא "לעתיד נורמלי לילדים בעזה ובשדרות. שני הצדדים צריכים להכיר את השפה, הזהות, העולם והנרטיב של השני, כי כשאין היכרות – יש שנאה, ריחוק וניכור". לדברי ארז אוזן, יו"ר הדמוקרטים הצעירים, "הזמן הוא קצר לפעולה בנושא, ואין עוד מקום לסיסמאות אלא לפעולות מעשיות".
ד"ר רותם סיוון, מתנועת "אמא ערה", הזהירה כי "איבוד אמון של האימהות חייב להביא להפסקת המלחמה, ואנו חייבות ללמוד לדבר עם הנוער הנוכחי, ולהצליח להביא לשיקום", ואילו פז צמח מ"החזית הוורודה", תיארה כי "לממשלה הזו לא אכפת מחיינו – וכל יום מספקת לנו סיבות לעזוב. איננו רוצים לשרוד אלא לחיות". לפי רון יאמין, מ"יוזמת ז'נבה ושלום עכשיו", "יש לנו אחריות לדורות הבאים, ואנו מסרבים להעביר את הבעיה הלאה. נמאס לנו ממנהיגים המפחדים להחלטות מורכבות, והפוליטיקה חייבת ללכת לשם".
לדברי אייל זאבי, ראש חטיבת פלסטינים במטה לביטחון לאומי, עלויות המלחמה כבדות וכך גם הוצאות הביטחון העתידיות, ולכן יש לפתח מנועים כלכליים וצמיחה בפריון.
**לנייר עמדה בנושא:**
[https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/YoungIsraelis/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2234355](/Activity/committees/YoungIsraelis/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2234355)
|
25776
|
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות, קרא למשרד האוצר לחוקק הוראת שעה שתאפשר לבעלי דירות שדירתם נהרסה ושהשוכרים שלהם הפסיקו את ההתקשרות עמם להמשיך ולקבל את סכום השכירות מהמדינה
|
2025-07-21T13:30:00
|
/News/PressReleases/Pages/press21072025c.aspx
|
# ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות, קרא למשרד האוצר לחוקק הוראת שעה שתאפשר לבעלי דירות שדירתם נהרסה ושהשוכרים שלהם הפסיקו את ההתקשרות עמם להמשיך ולקבל את סכום השכירות מהמדינה
21 ביולי 2025, כ"ה בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:30
ח״כ קריב: "אין מדובר בטייקונים אלא במקרים רבים בקשישים שזאת הכנסתם היחידה ובגלל לקונה בחוק היא נמנעת מהם".
ועדת העליה והקליטה בראשות ח"כ גלעד קריב, קיימה הבוקר דיון מעקב רביעי במספר בנושא הצרכים המיוחדים של עולים בעקבות מלחמת "עם כלביא". בעקבות פניות שהגיעו ליו"ר הוועדה על משכירי דירות שהדירה בבעלותם נהרסה במתקפת הטילים ושהשוכרים שלהם השתחררו מהחוזה עימם, וכעת נשארו בלי הכנסה חודשית, קרא יו"ר הוועדה ח"כ קריב למשרד האוצר לחוקק הוראת שעה שתסייע לבעלי דירות אלה. "אין מדובר בטייקונים אלא באזרחים ותיקים שעלו ארצה לפני שנים רבות והם חסרי פנסיה, ושהכנסות השכירות מהדירה הקטנה שקנו הן ההכנסה היחידה שלהם למעט קצבת זקנה. מדובר בקשישים שעברו לדיור מוגן או לגור ביחידת דיור אצל ילדיהם וכעת נותרים למשך תקופה ארוכה ללא הכנסה. על המדינה לתת פתרון למצוקה שלהם״, אמר היו״ר קריב.
עוד קרא לרשות המסים לדחות את הודעת הפינוי למשפחות שבתיהם הוגדרו אדומים או צהובים ולא לפנותם מבתי המלון ב1 באוגוסט. "הפינוי מהמלונות הקרב ובא יוצר אצל משפחות רבות חרדה גדולה. מדובר בהתקטננות של רשויות המדינה", אמר היו"ר קרב. מרשות המסים נמסר בדיון כי הרשות לא מתכוונת להאריך באופן אוטומטי את השהיה בבתי המלון מעבר ל1 באוגוסט. "אנחנו יושבים עכשיו בבתי המלון ועושים עבודה מאוד אינטנסיבית לסייע במציאת דיור חלופי למי שצריך. מעל 1,000 פניות נכון לאתמול הוגשו לוועדות חריגים, והחל מאתמול כבר התחלנו לתת תשובות. אנחנו אמורים תוך שבוע להשיב לכולם", אמרה חיה לוי, מנהלת תחום נזקים עקיפים ברשות המסים.
יו"ר הוועדה ח"כ קריב הודיע כי יקיים ישיבת מעקב נוספת במהלך פגרת הקיץ של הכנסת. "הוועדה מבקשת לקבל מספר מדויק של מספר הבקשות שהוגשו לוועדת החריגים וכמה אושרו, ובנוסף נתונים על חלופות הדיור שיש לכם. אני מרשה לעצמי להעריך שברגע האחרון תאריכו את השהות במלונות", אמר היו"ר קריב.
|
25760
|
צעד נוסף במלחמה בהונאות צרכניות: ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הגנת הצרכן שיחייב עסקים להקליט שיחות ולמסור לצרכן
|
2025-07-17T10:40:00
|
/News/PressReleases/Pages/press17072025.aspx
|
# צעד נוסף במלחמה בהונאות צרכניות: ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק הגנת הצרכן שיחייב עסקים להקליט שיחות ולמסור לצרכן
17 ביולי 2025, כ"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 10:40
התיקון יחול על שורה של עסקאות בהן התגברו ההונאות – הלוואות, שירותי איתור כספים, טיפול בדירוג אשראי ועוד – ובעקבות דרישת היו"ר ביטן יחול גם על הבנקים וחברות הביטוח; ח"כ כהן: החקיקה תייצר שוק הוגן יותר גם לצרכנים וגם לעסקים; היו"ר ביטן: אי אפשר שהשוק יהיה פרוע
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק הגנת הצרכן ולחייב עוסקים להקליט שיחות במקרים מסוימים, וכן לשמור את ההקלטה למשך שנתיים אם נעשתה העסקה, או חצי שנה אם לא נעשתה עסקה בסופו של דבר. להצעת החוק הזו, שהובילה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, אף צורפו שתי הצעות חוק פרטיות דומות, של ח"כ מירב כהן והיו"ר ביטן וח"כ אימאן חטיב יאסין.
החובה תחול על כל עסקה בעלות של 750 שקלים ומעלה מהסוגים שבשנים האחרונות התגברו ההטעיות וההונאות בהן כמו: כל עסקה שכללה פנייה שיווקית למכירה למעט מזון ומקרים בהם הצרכן פנה מיוזמתו לעסק, עסקה לתיווך הלוואות, עסקה לשירות איתור כספים, בדיקת זכויות בשל מצב רפואי, בדיקת זכאות להחזר מס בידי מי שאינו רואה חשבון או יועץ מס, מכירת שירותי תקשורת וסלולר, ספריות אינטרנט ושירותי שידורים, שירות בעניין דירוג אשראי שלא בידי מי שקיבל רישיון לשכת אשראי, שירות מתמשך לתיקונים ותחזוקה, עסקה מתמשכת לשירותי רפואה ועסקה להספקת גז ביתי.
בנוסף לכך, העוסקים יחויבו להודיע לצרכנים בתחילת כל שיחה כי היא מוקלטת וכי הצרכן יהיה זכאי לקבל את התיעוד אם יבקש זאת. בתקופה שבה נשמרת השיחה העוסק צריך למסור את ההקלטה לצרכן תוך 10 ימי עסקים מיום הבקשה, בפעם הראשונה המסירה תהייה ללא תשלום. אם צרכן ביקש את השיחה פעם נוספת אז יוכל בעל העסק לגבות תשלום סביר. אם העוסק לא ימסור את ההקלטה לצרכן בהתאם לחוק, יראו בו כמי שהודה בכך שהגרסה הנכונה לשיחה היא גרסת הצרכן.
בעקבות דרישת היו"ר ביטן, אושר גם כי ההסדר יחול גם על הבנקים, חברות וסוכני הביטוח, ויועצים ומשווקים פנסיוניים – כאשר הגופים יוזמים בעצמם שיחות לשיווק שירותים ומוצרים פיננסיים. זאת לאחר שבדיונים הקודמים אמר היו"ר ביטן בהקשר זה: "אני לא מוכן לתת הנחות לא לבנקים ולא לחברות הביטוח, כשהם יתנו הנחות לציבור אני אתן להם הנחות גם כן".
שר הכלכלה יהיה רשאי, באישור ועדת הכלכלה, להחיל את ההוראות הללו גם על התכתבויות ושיחות שאינן קוליות וכן לשנות את תקופת החובה לשמירת ההקלטה – ובכלל זה לקבוע תקופות שונות לסוגי עסקים או עסקאות שונות, וכן לקבוע הוראות בדבר הסכום המקסימלי שיוכל בעל העסק לדרוש בעבור מסירת ההקלטה. עוד אושר כי שרי הכלכלה והאוצר יוכלו, באישור הוועדה, לשנות את רשימת סוגי העסקאות עליהן תחול החובה.
עוסקים שיפרו את החוק צפויים לעיצום כספי של כ-22,500 שקלים להפרה לתאגיד ו-כ-7,000 שקלים ליחיד. בנקים שיפרו את ההוראה יהיו צפויים לעיצום כספי של 50 אלף שקלים להפרה וחברות הביטוח והסוכנים יהיו צפויים לעיצום כספי בהתאם לחוק החל עליהם.
על מנת לתת לגופים השונים זמן להיערך נקבע, כי ההצעה תיכנס לתוקף 8 חודשים לאחר פרסומה ברשומות, כאשר שר הכלכלה והתעשייה או שר האוצר, לפי העניין, יוכלו לדחות זאת ב-4 חודשים נוספים באישור הוועדה, אם ישתכנעו שיש סיבה מוצדקת לכך שטרם הושלמה ההיערכות ליישום הוראות הסעיפים הרלוונטיים.
בדיונים הקודמים הסבירה נציגת הרשות להגנת הצרכן, אילנה מזרחי, כי התיקון נועד כדי להתמודד עם עוקץ קשישים ועוקצים אחרים שפוגעים באוכלוסיות מוחלשות. ח"כ מירב כהן, שמקדמת כבר כמה שנים צעדים שנועדו להגן על צרכנים מוחלשים, אמרה כי "התיקון נחוץ מאחר שיש מצבים בהם אנשים, ובייחוד אנשים מבוגרים שלא עוקבים תדיר אחרי החשבונות שלהם, מגלים באיחור את החיובים. אם עסק לא ימסור את ההקלטה לצרכן אז בית המשפט יכיר בגרסה שלו כנכונה, וזה נועד לייצר סימטריה. זה בסיסי ומתבקש". ח"כ אימאן חטיב יאסין, שהגישה הצעה דומה, אמרה בדיונים הקודמים כי "זה יסייע לא רק לצרכנים המוחלשים, אלא לכל הצרכנים. העיקרון הוא לתת לצרכנים אפשרות להגנה עצמית מול עסקים שמרמים אותם".
ח"כ משה פסל, שהשתתף גם הוא בישיבות קודמות, הביע חשש דווקא מהפגיעה בעסקים, בעיקר עסקים קטנים. ואמר כי החשש הוא שבשם הכוונה הטובה לסייע לאלה שנעשקים לוקחים את המגזר היצרני של המשק ועלולים לפגוע בו, ובשם הכוונה הטובה 600 אלף עוסקים יחויבו להקליט שיחות. על רקע דבריו צומצמה הצעת החוק ולפי הסיכום החובה תחול על עסקאות משמעותיות בשווי של 750 שקלים ומעלה. עם זאת, הבוקר ציין היו"ר ביטן כי ח"כ פסל ביקש לדחות את הדיון היום אך מאחר שהוא קיבל תשובות לטענותיו בישיבות הקודמות הוא לא מצא מקום לדחות את הדיון וההצבעה.
כאמור, בתום הדיון היום אושרה ההצעה פה אחד, בקולותיהם של היו"ר ביטן, חברות הכנסת מירב כהן ושלי טל מירון וח"כ אלון שוסטר. היו"ר ביטן ביקש להודות לנציגי הממשלה ובנק ישראל, שהיו פתוחים להערות והשינויים שהכניסה הוועדה בהצעה. הוא הודה גם לח"כ כהן ושיבח את המלחמה שלה בנושא הזה במשך שנים. באשר לטענות לפגיעה בעסקים הוסיף: "מנסים כל פעם להגיד שרגולציה זה לא טוב, אבל אם יש תכלית לרגולציה אז היא דווקא נכונה וטובה. אי אפשר שהשוק יהיה פרוע".
ח"כ כהן אמרה כי החקיקה הזו תייצר שוק הוגן יותר גם עבור הצרכנים וגם עבור העסקים. היא הוסיפה כי נקודת המבט שלה היא שמירה על הצרכן, בעיקר הצרכן המוחלש, ובדיונים בוועדה הוכנסו איזונים ששומרים גם על האינטרסים של העסקים ושיבחה את היו"ר ביטן שהצליח לקדם באומץ חקיקה שהייתה תקועה במשך שנים. ח"כ שוסטר הוסיף: "ידע כל בן עברי שההורים שלו שמורים ומוגנים ושהעסקים פועלים נכון. הוועדה הזו ואנשי הצוות הם הוכחה מתמדת שגם במציאות שמאוד מאתגרת את גבולות היכולת שלנו לחיות ביחד היו"ר ביטן מוכיח שזה אפשרי". ח"כ טל מירון אמרה כי היא מזמינה את ח"כ כהן להגיע יותר לוועדה, וציינה: "היא עוזרת לנו להעביר חוקים טובים בהסכמות".
נציגת הרשות להגנת הצרכן, אילנה מזרחי, ציינה כי הדבר ישפר משמעותית את ההגנה על הצרכנים ויאפשר גם לרשות לבצע אכיפה טובה יותר. נציג לובי 99, בועז אקרמן, הביעה תמיכה בהצעה ואמר: "לחשוב כמה עוגמת נפש וצער היו נחסכים לחוסכים בסלייס, שהכסף שלהם נעלם, אם הם היו יכולים לדרוש את הקלטת השיחה הראשונה שהבטיחו להם הרים וגבעות והכל התאדה. זה הישג גדול". מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, בירך גם הוא על ההצעה וציין כי כבר 15 שנים מנסים להעביר אותה. מנכ"ל נקודת מפנה, רן מלמד, בירך גם הוא על אישור ההצעה ואמר כי היו"ר ביטן מוכיח שזו אחת הוועדות החשובות והיעילות בכנסת ושגם יום חמישי הוא יום עבודה.
|
25769
|
סיור מקצועי בבית החולים רמב"ם: חשיפה למחקר פורץ דרך ושיתופי פעולה מדעיים
|
2025-07-20T17:55:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025p.aspx
|
# סיור מקצועי בבית החולים רמב"ם: חשיפה למחקר פורץ דרך ושיתופי פעולה מדעיים
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:55
יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת: "נפעל להסדיר תקינה נוספת לרופא חוקר - זה מציל חיים"
ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת קיימה היום סיור מקצועי באגף המחקר של הקריה הרפואית רמב"ם. במהלך הסיור נחשפו בוועדה להרצאות פורצות דרך בתחומי החדשנות, מחקר רפואי, אונקולוגיה ומתודולוגיות מחקר מתקדמות, וכן ביקרו במרכזי המחקר והטכנולוגיות של בית החולים.
את הביקור פתח פרופ' מיקי הלברטל, מנהל בית החולים, אשר בירך את חברי הכנסת והציג את החזון של רמב"ם כמוסד רפואי מחקרי מוביל.
בהמשך הציגו חוקרים בכירים את תחומי עיסוקם: פרופ' ליאור גפשטיין על תחום המחקר והחדשנות ברמב"ם
פרופ' אירית בן אהרון בנושא רופאים חוקרים ואונקולוגיה
ד"ר רות פרץ על מחקרי פאזה והאקדמיה הרפואית, ד"ר שלומית יהודאי-רשף, ראש מכון המחקר CRIR ורשת ITR וד"ר ארבל ארצי-שנירמן על פעילות מרכז MATRIC למחקר רפואי יישומי.
יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת: "חזינו היום מקרוב בפעילות המדעית ברמב"ם המדגימה כיצד מוסד רפואי יכול להפוך למוקד חדשנות ולתשתית אסטרטגית לקידום המחקר והפיתוח בישראל. החיבור בין רפואה, אקדמיה ותעשייה הוא לא רק חשוב – אלא הכרחי לעתיד המדעי של המדינה ולבריאות הציבור כולו. ועדת המדע והטכנולוגיה רואה בכך יעד לאומי ומחויבת לפעול לקידום שיתופי פעולה כאלה, להסיר חסמים רגולטוריים, ולהבטיח שמדינת ישראל תמשיך להוביל במדע וברפואה גם בעשורים הבאים. דלתי פתוחה בכנסת להמשך קידום עשייה חשובה מאין זו המצילה חיים של רבים ומבטיחה איכות ובריאות לציבור כולו".
יו"ר הוועדה קרא בסיור להסדיר תקינה לרופא חוקר, כך שתתאפשר העמקה במחקר לצד פעילות קלינית, בדומה לחוקרים באקדמיה שמקדישים 100% מזמנם למחקר.
מנהל המרכז הרפואי רמב"ם, ד"ר מיקי הלברטל: "המיקום של רמב"ם מבחינה גיאוגרפית הוא הטוב ביותר בישראל ונותן לנו אפשרויות שאין לאף בית חולים אחר במדינה - אנחנו ממוקמים בצמוד לפקולטה לרפואה של הטכניון שבה מתבצע מחקר בסיסי ואנחנו יכולים להשתלב במה שנקרא "מחקר תרגומי" - שמגשר בין המחקר הבסיסי בפקולטה לפעילות הקלינית בבית החולים. מאות רופאים שלנו עוסקים ברמה חודשית במחקר בפקולטה שמעבר לכביש. בנוסף לזה אנחנו ממוקמים קרוב ממש לקמפוס של אוניברסיטת חיפה שאיתה יש לנו שיתופי פעולה מחקריים עשירים, ועם פקולטות נוספות בטכניון כמו הנדסה רפואית, ננו טכנולוגיה ועוד. וכמובן קרבה גדולה מאוד לאיזור תעשיות ההייטק והמד-טק של דרום חיפה, שבה יש את הריכוז הגבוה בארץ של חברות מהסוג הזה - שאיתן יש לנו שיתוף פעולה הדוק. לסיום - אנחנו באמצע השנה הקרובה נחנוך את "מגדל התגליות ע"ש הלמסלי" שבו 13 מתוך 20 קומות יוקדשו לחברות מד טק וביו טק לטובת פיתוחים רפואיים, כמו גם קומות של הטכניון והאוניברסיטה - פה ממש בתוך הקמפוס. אני יכול לדווח בגאווה שגם במלחמת "חרבות ברזל" וגם במלחמת "עם כלביא" המחקר ברמב"ם לא פסק, גם לא תחת אש, והמשכנו לקיים בו זמנית 460 מחקרים - זה מספר אדיר שמראה את העוצמה והמחויבות של רמב"ם לתחום המחקר".
|
25761
|
יו"ר ועדת הכלכלה ביטן: אם לא יהיה מתווה פיצויים לתקועים בחו"ל במבצע עם כלביא – נקבל החלטה שתוכל לשמש בסיס לתביעות נגד המדינה
|
2025-07-17T12:30:00
|
/News/PressReleases/Pages/press17072025z.aspx
|
# יו"ר ועדת הכלכלה ביטן: אם לא יהיה מתווה פיצויים לתקועים בחו"ל במבצע עם כלביא – נקבל החלטה שתוכל לשמש בסיס לתביעות נגד המדינה
17 ביולי 2025, כ"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:30
נציג האוצר: קיבלנו נתונים ראשונים ובוחנים אותם כדי להביא מתווה וצריכים אישור של דרג מדיני; מנכ"ל ארקיע: קיבלנו ערמות של תביעות ונעביר אותן למדינה
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, המשיכה היום את הדיון שהחל בשבוע שעבר באשר למתווה לפיצוי ישראלים שנאלצו להישאר בחו"ל במבצע עם כלביא. כבר בפתח הדיון התברר כי עדיין אין מתווה שבו לסיוע לאזרחים שנתקעו. על רקע זה אמר היו"ר ביטן לנציג האוצר, כי אם הדבר הזה לא יסתיים עד השבוע הבא הוועדה תקבל החלטה כזו שתוכל לשמש בסיס לבית המשפט לחייב את המדינה בהוצאות בתביעות שיוגשו. "אני יכול לקבל החלטה כזו, אבל אני רוצה שתהייה פשרה", אמר. חברי האופוזיציה ציינו כי יתנו לכך גיבוי מלא.
נציג רשות התעופה האזרחית (רת"א), ישי דון יחיא, עדכן כי הרשות פנתה לאוצר מספר פעמים להבהיר את העמדה, נוהל שיח מקצועי וכרגע ממתינים להחלטה באוצר שעוד לא התקבלה. נציג האוצר, דניאל שוורץ, הגיב: "קיבלנו נתונים ראשונים ובוחנים אותם כדי להביא מתווה. אחרי שתיקנו את החוק הוא הצליח חלקית כי לא כל החברות חזרו, אז אנחנו רוצים ללכת למתווה שיסייע גם בהקשר הזה. אנחנו ממשיכים לבחון את הדברים וצריכים אישור של דרג מדיני".
ח"כ אפרת רייטן אמרה כי לפני המלחמה נלקח בחשבון הצורך להגן על המטוסים אבל לא על האזרחים, וזה מעיד שלא רואים את האזרחים. "זה לא מקובל עלינו, בשביל זה אנחנו פה ולא נוותר. אני שותפה לקריאה הברורה של היו"ר ביטן שצריך לפתור את זה ורצוי לפני שממידי הבעיה יגדלו", אמרה. ח"כ שלי טל מירון ציינה כי מדובר בדיון שלישי בלא תשובות. לדבריה, "זאת זילות של הזמן של האנשים שהגיעו לישיבה וחוצפה. זה לשים פס על הכנסת והוועדה". ח"כ ולדימיר בליאק שב וציין כי הציע נוסחה שהבסיס שלה הוא 256 דולר יום לפי תקנות מס הכנסה, ואמר כי קודם כל הממשלה צריכה לשלם, ואם היא סבורה שעוד מישהו צריך לחלוק בנטל שתסגור את זה עם חברות התעופה. "לאזרח צריכה להיות כתובת אחת והיא המדינה", אמר.
מנכ"ל ארקיע, עוז ברלוביץ, אמר כי "החברה מקבלת ערמות של תביעות ונעביר אותן למדינה כצד ג'". עו"ד רז נזרי, המייצג את ישראייר, הוסיף: "יש עלויות לתביעות האלה שיושתו בסוף על המדינה ומריחת הזמן תעלה הרבה יותר. זה נראה לי מוזר שהיו"ר ביטן ביקש מתווה ושום דבר לא קרה אחרי שבוע וחצי". בתגובה לכך אמר היו"ר ביטן כי "אם האוצר לא יסיים את בחינת הנושא בקרוב הוועדה תקבל החלטה, במקרה שיובאו תביעות צד ג', תוכל לשמש בסיס לבית המשפט לחייב את המדינה. אני יכול לקבל החלטה כזו, אבל רוצה שתהייה פשרה".
עו"ד שירלי קציר, המייצגת חברות תעופה זרות, ביקשה תשובות קונקרטיות, וח"כ בליאק הגיב: "אני מוכן להגיד לך שגם בשבוע הבא לא יהיה מתווה". היו"ר ביטן אמר: "לא. בשבוע הבא הם יבואו מוכנים, ואם לא אנחנו נקבל החלטה שתשמש נגדכם בבתי המשפט". מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, ביקש מהיו"ר ביטן להוציא הודעה לעיתונות עם הדברים שאמר, והוסיף: "לפי האוזן שלי גם אם האוצר יבוא עם מתווה הוא יסרב לתת פיצוי לחברות התעופה. נגרם לנו נזק של מיליונים, וזה לא אירוע שיזמנו אותו ולא תקלה או אירוע מסחרי ואין סיבה שנעמוד לבדינו מול האירוע הזה".
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי אם השבוע הבא לא יהיה מתווה הוועדה תקבל החלטה בהתאם לדבריו. "אני לא יכול להכריח אתכם, אבל אתם לא יכולים לעבוד בחלל ריק. אולי בינתיים הזמן פועל לטובתכם, הפעם תהיו הוגנים ותסיימו את זה", אמר היו"ר ביטן לאוצר.
|
25762
|
ועדת המדע אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב גופים ציבוריים מסוימים לשלוח הודעות קוליות למכשירי טלפון שאינם מקבלים מסרונים | היישום יהיה ברשות המסים, רשות האוכלוסין וההגירה ובביטוח הלאומי - ויחול בהדרגה תוך שלוש שנים
|
2025-07-17T13:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press17072025x.aspx
|
# ועדת המדע אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב גופים ציבוריים מסוימים לשלוח הודעות קוליות למכשירי טלפון שאינם מקבלים מסרונים | היישום יהיה ברשות המסים, רשות האוכלוסין וההגירה ובביטוח הלאומי - ויחול בהדרגה תוך שלוש שנים
17 ביולי 2025, כ"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:15
יוזם הצעת החוק ח"כ ישראל אייכלר: "כל אזרח זכאי לקבל את אותו שירות במערכת – גם אם יש לו אוריינות דיגיטלית פחות משוכללת".
ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת אישרה היום (ה') לקריאה ראשונה את הצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים (תיקון - מענה הולם – מסרון קולי). הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר תחייב גופים ציבוריים מסוימים לשלוח מסר קולי מוקלט לטלפונים שאינם מקבלים הודעות טלפוניות כתובות (sms). מטרת ההצעה שלא ייווצרו פערים לרעת אוכלוסיות שאינן מיומנות דיגיטלית. לאחר שנציגים ממשרדי ממשלה שונים הצביעו על הקושי בהצעה מבחינה מעשית ובעיקר מבחינה תקציבית, הגיעו להסכמות כי היישום יהיה רק בשלושת הגופים הבאים: רשות המסים, רשות האוכלוסין וההגירה והביטוח הלאומי ויחול בהדרגה תוך שלוש שנים.
יוזם הצעת החוק, ח"כ ישראל אייכלר: "כשהעולם עבר מהטלפון הביתי לטלפון הנייד ואח"כ לטלפון החכם היתה הסכמה שכל אזרח זכאי לקבל את אותו שירות במערכת. למי שיש אוריינות דיגיטלית משוכללת פחות, תמיד אפשרו לתת גם שירות טלפוני. המדינה חייבת לשלם את עלות השירות. טיעון של כסף הוא לא טיעון."
הערכה תקציבית שמסר בתחילת הדיון גל אסף מאגף התקציבים במשרד האוצר דיברה על מיליוני שקלים. לדבריו מדובר בהקמת שתי מערכות: האחת שבה האזרח יודיע למשרד הממשלתי האם הוא מעונין בשירות שאינו דיגיטלי והשנייה היא מערכת שניתן יהיה לחזור לאותן הודעות קוליות שיישלחו אליו. "על בסיס אומדנים, אנחנו מעריכים שמדובר ב-178 מיליון ₪ במשרדי ממשלה ויחידות הסמך, אבל זאת הערכת חסר כי אין פה התייחסויות לכלל המגזר הציבורי, כי זה חל גם על בתי חולים ממשלתיים, מע' החינוך ועוד," אמר. אסף העלה הצעה נוספת עם עלות נמוכה יותר: "אם עושים רק הקראה של ההודעה, זה 95 מלש"ח על כל משרדי הממשלה. אם לא מכלילים את כל הגופים, אפשר להגיע לרף שאנחנו מתחת לעלות תקציבית. יכול להיות שהאומדן הוא 110 מלש"ח ולא 180 מלש"ח". בהמשך הדיון, לאחר התייעצויות פנימיות, חזר אסף עם הצעה למקד את ההצעה איפה שניתן "שירות לא מספק ויש כשל שוק": "אם החוק חל רק על 3 יחידות סמך, שהן נותני השירותים הגדולים ביותר, אז זה לא עולה לכדי עלות תקציבית. ההערכה בביטוח הלאומי מדברת על מיליון ש"ח וברשות המסים גם נדע למצוא מקור תקציבי בסדרי הגודל האלה." אריאל מרנס יועץ מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה חזר וטען שאצלם העלות גבוהה יותר: "הערכת עלות שלנו להקמת המערכת 10 מלש"ח."
לפי נתוני מערך הדיגטל, ישנו גידול דרמטי של 40% בהיקפי השליחה השנתיים של הודעות קוליות. סמנכ"ל אסטרטגיה במערך הדיגיטל הלאומי אשר דולב: "התחזית לשנת 2025 היא 6 מיליון הודעות קוליות שנשלחות ממערכת הדיוור הממשלתית, לא כולל רשות האוכלוסין וביטוח לאומי." לפי מה שאושר היום בוועדה, הגוף הציבורי ישלח "מסר קולי מוקלט", שיישלח כהודעה בהקראה קולית/ כשיחה למספר טלפון ממספר טלפון מזוהה, ויאפשר האזנה חוזרת באמצעות חיוג חוזר למספר שממנו נשלחה ההודעה למשך 30 ימים לפחות.
בעד הצעת החוק הצביע חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.
|
25763
|
אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות | לפי נתוני המשטרה מאז תחילת השנה במרחב שפלה היו 154 אירועים שהוגדרו בעלי אופי לאומני, מתוכם רק ב- 14 מקרים היה צורך בחקירות המשך
|
2025-07-20T09:40:00
|
/News/PressReleases/Pages/press20072025.aspx
|
# אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות | לפי נתוני המשטרה מאז תחילת השנה במרחב שפלה היו 154 אירועים שהוגדרו בעלי אופי לאומני, מתוכם רק ב- 14 מקרים היה צורך בחקירות המשך
20 ביולי 2025, כ"ד בתמוז תשפ"ה, בשעה 09:40
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אנחנו רוצים לוודא שבערים המעורבות היחסים בין ערבים ליהודים נשמרים כסדרם - אני לא יכול להרשות לעצמי להיות רגוע, נשק בידי כנופיות יכול לזלוג לקרבות לאומניים"
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) קיימה היום (א') דיון מעקב בנושא אלימות על רקע לאומני בערים מעורבות.
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי: "אנחנו בדיון מעקב שהתנהל לפני כן סביב אירועי הרמאדן. אנחנו רוצים לוודא שבערים המעורבות כמו רמלה, לוד, יפו, חיפה ועכו נשמר הסדר הציבורי והיחסים בין ערבים ליהודים במקומות האלה נשמרים כסדרם. אני רוצה להבין ממשטרת ישראל עד כמה היא ערוכה לתרחישי קיצון של אירועי האלימות בערים המעורבות בדומה למה שהיה במבצע שומר חומות. אני לא יכול להרשות לעצמי להיות רגוע. אני יודע לאן מלחמה בין כנופיות יכולה להוביל. נשק בידי כנופיות מספק להם תחושת מסוגלות גדולה וזה יכולה לזלוג מקרבות בין כנופיות לקרבות לאומניים. אני בטוח שיש הסתה במסגדים כי אני רואה את ההסתה הזאת מגיעה לידי ביטוי כאן בבית המחוקקים. משטרת ישראל צריכה להכין את פקודות המבצע ואת היחידות השונות לפעול כנגד התפרצות נוספות של אירועי אלימות לאומניים. אני רוצה שנחייה פה בצורה רגועה ושלווה, אבל צריך להיערך לכל תרחיש.
תנ"צ יעקב מור, מפקד מרחב שפלה, משטרת ישראל: "מאז מבצע שומר החומות אנחנו בערנות מוגברות כדי למנוע אירועים לאומניים. שנת 2025 מתנהלת עד כה במספרים רגילים פחות או יותר. מאז תחילת השנה היו 154 אירועים שהוגדרו בעלי אופי לאומני, מתוכם רק ב- 14 מקרים היה צורך בחקירות המשך. אנחנו פועלים בצורה נרחבת כדי לשמור על הסדרים בערים המעורבות, אנחנו עוקבים אחר הדרשות במסגדים והקריאות בבתי הכנסת ועוקבים אחר החומרים שמופצים ברשתות החברתיות. אנחנו מתייחסים ברצינות לכל פנייה ותלונה בנושא הרעס מהמסגדים, יש לנו תוכנית פעולה בעניין ואנחנו פועלים לפיה".
סנ"צ ברק ערוסי, רמ"ד תכנון מבצעי: "המפכ״ל רואה חשיבות רבה בפעילות בערים המעורבות והוא הקים לשם כך יחידות יעודיות. מעבר לזה, אנחנו מבצעים ממצעים ממוקדים בהובלת להב, ונותנים דגש על פעילות אמל"ח, ויש המון תפיסות של אמצעי לחימה. חשוב מאוד לערב את כל משרדי הממשלה כדי לטפל בבעיה מהשורש. זה לא רק בידי משטרת ישראל, אנחנו יכולים לאכוף, לאסוף נשק, אבל זה טיפה בים. בסוף צריך תשתיות, רווחה, חינוך ועוד הרבה מרכיבים כדי שהדבר הזה יגיע בעצם למצב הרבה יותר טוב, לבסיס טוב. אנחנו מתעסקים ביום יום באירועים רגישים בין ערבים ליהודים שיכולים להדליק את השטח, אבל אנחנו רואים שגם בהם יש אחריות לגל מגזר שלא מוביל את האירועים לתרחישים הקיצוניים ביותר".
עו"ד דוד אבינר, יועמ"ש ארגון ערי ישראל: "לפי נהלי הפרקליטות בכל אירוע שבו מעורבים יהודים וערבים צריכים לבדוק חשד לאירוע על רקע גזעני או לאומני. בדקנו את נהלי המשטרה בעניין זה, לפחות בנהלים הגלויים, אין שום התייחסות בנהלי הפעלת יחידת חקירות בתחנה, 'נוהל אירוע' או מידע אחר על עבירה, דיווח, 'סיווג וטיפול', או נוהל 'טיפול משטרתי בנפגעי עבירה פלילית', על עבירה שעל רקע פלילי או לאומני, כדי שהחוקרים ידעו לשאול את השאלות הנכונות. בנוסף, סיווג נכון של עבירות על רקע לאומני, יאפשר למשטרה להעביר את התיקים לגוף המוסמך והמיומן לטפל בהם - השב״כ או המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. לפחות בנהלים הגלויים הסיווג הזה לא מתבצע כראוי. אנחנו נשמח לקבל ממשטרת ישראל את הפירוט לגבי התוכנית הסודרה לטיפול ברעש מהמסגדים ולקבל נתונים לגבי חלוקת הדו"חות והאכיפה בעניין זה".
איציק אסרף, מנהל אגף הביטחון והשיטור ברמלה: "אנחנו במרחב רמלה מוכנים מאז שומר החומות, ונמצאים כל הזמן עם אצבע על הדופק. יש מקרים בודדים של זריקות אבנים ושל פגיעה בעמודי חשמל. החשש המרכזי שלנו הוא שנשק רב שנמצא אצל ארגוני הפשיעה, יש הרבה נשק בכנפויות - כולם יודעים את זה. שיתוף הפעולה שלנו עם המשטרה מצוין, בכל אירוע חריג שיש ברמלה הוא מפקד המרחב במדבר איתנו באופן אישי. יש ממה לחשוש, יש נשק ברמלה. יש לנו שתי כיתות כוננות והשליישת נמצאת בימים אלה בשלבים של הקמה".
למא יאסין, יוזמות אברהם: "בחודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה באירועי אלימות של יהודי כלפי החברה הערבית בלוד. אנחנו רואים שמחה לאיד ברשתות החברתיות על רצח של נשים מהחברה הערבית בעיר לוד, ושמחה ורצון שטילים איראניים יפגעו בכפרים ערביים. לפני שהמשטרה מטפלת בתלונות על רעש מהמסגדים, צריך שהמשטרה תדאג למנוע רציחות בתוך החברה הערבית".
|
25732
|
סיכום השבוע בכנסת: נציג צה"ל דיווח בוועדה לביקורת המדינה: 5% מהחרדים שקיבלו צו גיוס התייצבו; נדחתה הבקשה להדיח מהכנסת את חה"כ איימן עודה
|
2025-07-17T08:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/PRESS17.07.25HB.aspx
|
# סיכום השבוע בכנסת: נציג צה"ל דיווח בוועדה לביקורת המדינה: 5% מהחרדים שקיבלו צו גיוס התייצבו; נדחתה הבקשה להדיח מהכנסת את חה"כ איימן עודה
17 ביולי 2025, כ"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 08:00
[**דיון בוועדה לביקורת המדינה על שירות חרדים בצה"ל: 5% מהחרדים שקיבלו צו גיוס התייצבו**](/news/pressreleases/pages/press15072025f.aspx)
הוועדה לביקורת המדינה דנה השבוע בשירות חרדים בצה"ל. בדיון הוצגו נתוני צה"ל המעודכנים לגבי גיוס חרדים בשנתון 2024 שחלף, וכן לקראת תחילת גיוס שנתון 2025. בנוסף, הוועדה שמעה סקירה מהמשטרה הצבאית על התנהלות האכיפה כנגד מי שלא התייצבו לשירות. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיקי לוי אמר בדיון: "צה"ל מדווח כבר זמן רב על ירידה באחוזי הגיוס – השחיקה בשירות הסדיר היא בלתי ניתנת לתיאור. אין סנקציות אישיות ואין ענישה אפקטיבית. אנחנו כאן כדי לזעוק: אל תחוקקו חוק השתמטות – המדינה לא תחזיק מעמד כך. נדרשים חיילים חדשים, ומערך הלחימה קורס תחת העומס".
תא"ל שי טייב, ראש חטיבת כוח אדם בצה"ל ציין: "כולם יקבלו צווי זימון להתייצבות בלשכות הגיוס – זו הנחיית הרמטכ"ל; בשנתון האחרון נשלחו כ-24,000 זימונים לגיוס ומתוכם כ-1,200 התייצבו ו-428 מהם התגייסו בפועל – מהם 98 לוחמים; מספרם של מי שאינם משתפים פעולה הולך וגדל, מה שיוצר עומס משמעותי על התהליך. אם מגמה זו תימשך, נגיע למצב שבו עשרות אלפים לא ישתפו פעולה".
[**ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה דנה בהסברה בעקבות פרסום הדו"ח על פשעי המין של חמאס**](/News/PressReleases/Pages/press14.07.25.aspx)
בדיון השתתפה שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי שסיפרה על הזוועות שעברה בשבי: "עברתי חמישים וחמישה ימים של גיהנום שאין מילים לתאר, כאב שלא נגמר, השפלה שאין לה תחתית, פחד ששורף מבפנים. הגוף שלי חטף אבל הנשמה שלי נמחצה". עוד סיפרה: "אני זוכרת את הנשק שצמוד לראש שלי, אני זוכרת אותם צוחקים כשמושכים אותי וגוררים אותי מהשיער, אני זוכרת ידיים מלוכלכות שגונבות ממני את כל מה שהייתי. הפכתי לרכוש, הפכתי לשבויה שיכולים לבוא ולגעת ולהשאיר אותי בתחתון בחזיות מתי שבא להם".
פרופ' הלפרין קדרי, ממחברות הדו"ח ציינה: "מצאנו את עצמנו המומות נוכח השתיקה של מרבית ארגוני זכויות האדם הבין לאומיים". עו"ד ואל"ם (במיל') זגגי-פנחס, לשעבר התובעת הצבאית הראשית: "אם נסתכל על זה כמו אלימות מינית 'רגילה', לא נצליח לגבש הרשעות ותהיה חסינות מוחלטת לפוגעים". יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת משה טור פז, הודיע: "הוועדה תפנה במכתב למזכ"ל האו"ם לקראת החלטתו על מנת שיכליל את החמאס ברשימה השחורה. הוועדה סבורה שלקולות שנשמעו כאן אין מספיק הדהוד במרחב הציבורי".
[**מליאת הכנסת דחתה את הבקשה להדיח מחברותו בכנסת את חה"כ איימן עודה**](http://main.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press14072025m.aspx)
במהלך הדיון הצהיר חה"כ אביחי בוארון, יוזם הבקשה להדחת חה"כ איימן עודה: "חופש הביטוי נעצר בנקודה שבה ביטחון ישראל מתחיל להיפגע, איך נסתכל בעיני המשפחות השכולות ומשפחות החטופים?". יושב-ראש ועדת הכנסת, חה"כ אופיר כץ קבע: "מי שמצדיק רוצחים ומחבלים לא יכול לשבת בכנסת של מדינת היהודים"**.** מנגד, חה"כ איימן עודה אמר: "רוצים להדיח את מי שמאמין שלשני העמים מגיעה הזכות להגדרה עצמית; לא חוזר בי משום משפט, מילה ואות". 73 חברי כנסת תמכו בהצעה להדיח את חה"כ איימן עודה מתפקידו מול 15 מתנגדים, ובכך לא הושג הרוב הדרוש בחוק של 90 חברי כנסת שיאשרו את ההדחה.
[**ועדת החוץ והביטחון דנה ב"היעדר מיגון ראוי לחיילי צה"ל"; אמא לחיילת אמרה בדיון: "לא נאפשר יותר את הזלזול בחיי הבנות שלנו"**](/news/pressreleases/pages/press15072025m.aspx)
ועדת החוץ והביטחון התכנסה השבוע לדיון בנושא: "היעדר מיגון ראוי לחיילי צה"ל בזירות הלחימה הפעילות". בדיון צוין שחיילים מדווחים שבסביבת המוצבים ובשטחי האימונים וההכשרות לא קיימות מיגוניות או מרחבים מוגנים וניתנו להם הנחיות להשתטח על הרצפה ולחבוש קסדה בלבד בעת אזעקה. סא"ל י', ראש ענף פרויקטים באג"ת: "צה"ל עושה את מירב המאמצים כדי למגן את המשרתים שלו". חן מוצפי, אמא לתצפיתנית, אמרה בדיון: "אנחנו לא נאפשר יותר את הזלזול בחיי הבנות שלנו. הן נדרשות להיות בקו ראשון ואנחנו דורשים שיגנו עליהם; מצפים מהבנות שלנו להיות העיניים של הצבא, אז אנחנו מצפות מהצבא שיהיה הגב שלהם".
[**הוועדה לפיתוח ולחיזוק הנגב והגליל דנה בכוונת חברת אנבידיה להקים מרכז פיתוח בישראל: "אירוע בקנה מידה היסטורי"**](/news/pressreleases/pages/press14072025z.aspx)
הוועדה לחיזוק ולפיתוח הנגב והגליל דנה השבוע בפרסומים שלפיהם ענקית הטכנולוגיה אנבידיה מעוניינת להקים מרכז פיתוח בישראל. יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת עודד פורר הדגיש כי המדינה תצטרך לתמרץ את החברה על מנת שתפתח את המרכז שלה בגליל המזרחי: "הגעת אנבידיה לצפון היא אירוע בקנה מידה היסטורי. על הממשלה לגבש סל הטבות מעבר להטבות הקיימות כיום בחוק; מצפה ממנכ"ל משרד האוצר להכין תיקוני חקיקה נדרשים ומהר ככל האפשר. התחושה שלי שהם לא בתוך האירוע". עשהאל צור, נציג משרד האוצר אמר בדיון: "בסופו של דבר מדובר בחברה פרטית שתעשה את החלטותיה בהתאם לשיקול דעתה. אני לא מסיר אחריות מאיתנו הממשלה, שצריכה להכין את הקרקע בצורה הטובה ביותר. הופתענו מהמהלך הזה והיכולת שלנו להיערך לזה היא מוגבלת".
[**מנכ"ל משרד הבריאות: "אנחנו במתח קבוע: האם להשקיע בעוד תרופות בסל? בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים? או במיגון מפני איומים ביטחוניים?"**](/news/pressreleases/pages/press14.07.25hg.aspx)
הוועדה לביקורת המדינה דנה השבוע בהגנה על בתי חולים מפני אירוע רב-נפגעים, בעקבות פגיעת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה במהלך מבצע "עם כלביא". מנהל ביה"ח סורוקה פרופ' שלמה קדוש ציין: "כדי שלא נגיע לעוד אירוע נוסף זקוקים למיליארד שקל לשיפוץ ומיגון מיידי". מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר בדיון: "האיומים משתנים באופן קבוע: רעידת אדמה, טילים, חמאס, חיזבאללה, איראן – ההחלטות שאנחנו מקבלים צריכות להתמודד עם המורכבות הזאת ולעמוד במבחן התוצאה. חשוב להבין: מערכת הבריאות לא נבנית לשעת חירום – אלא לשגרה. אנחנו במתח קבוע: האם להשקיע בעוד תרופות בסל? או בשיפוץ בתי חולים פסיכיאטריים? או במיגון מפני איומים ביטחוניים?".
יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיקי לוי: "יש בדוחות המבקר ליקויים חמורים במוכנות בתי החולים בישראל לאירועי חירום. מה שקרה בסורוקה היה נס ויש עוד פערים בין האיום הבליסטי לאיום רעידות האדמה. הוועדה קוראת לראש הממשלה ולשר האוצר לתעדף באופן מיידי את מיגון וחיזוק בתי החולים, במיוחד אלו הממוקמים על השבר הסורי-אפריקאי. אשלח מכתב לרה"מ ולשר האוצר בבקשה לתת קדימות בנושא תקצוב בי"ח סורוקה ושיקומו".
[**הוועדה לביטחון לאומי דנה בטיפול במחבלים בבתי החולים הציבוריים**](/news/pressreleases/pages/press15072025z.aspx)
בדיון שהתקיים השבוע בוועדה בראשות חבר הכנסת צביקה פוגל התקיים דיון מעקב על הפסקת הטיפול במחבלים בבתי החולים הציבוריים והקמת מערך רפואי ייעודי בבתי הכלא לשם כך. במועצה לביטחון לאומי הודיעו במהלך הדיון כי בכוונתם לבחון את הסוגיה ולבדוק את דרכי הפעולה האפשריות לגבי מתן טיפולים מציליי חיים לאסירים ביטחוניים.ממשרד הבריאות נמסר לקראת הדיון: "משרד הבריאות אינו מתנגד להרחבת יכולות הטיפול למרכז הרפואי בשירות בתי הסוהר, שיאפשרו מתן שירות רפואי מקיף יותר במסגרת בתי הכלא, ובאחריות שב"ס. ככל שיורחבו שם השירותים, יפחת הצורך בשירותי רפואה מבתי חולים".
יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת צביקה פוגל אמר בדיון: "אנחנו רוצים לראות את המחבלים מאחורי סורג ובריח ולא מסתובבים במסדרונות בתי החולים. אנחנו העם הכי מוסרי בעולם ואנחנו צריכים לחיות תחת האמנות הבינלאומיות שמגדירות את הזכויות הרפואיות של המחבלים; אנחנו רוצים להעביר תהליך בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים שלא נותן פרסים למחבלים שנמצאים בבתי הכלא".
|
25755
|
שר הדתות מלכיאלי: "הוועדה למינוי דיינים התנהלה בכללים מחמירים בהרבה מהוועדה למינוי שופטים"
|
2025-07-16T14:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025j.aspx
|
# שר הדתות מלכיאלי: "הוועדה למינוי דיינים התנהלה בכללים מחמירים בהרבה מהוועדה למינוי שופטים"
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:20
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי קרא למשרד מבקר המדינה לבדוק את תקינות הליכי המינויים
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי התכנסה היום לדיון בנושא מינוי דיינים וקביעת מקום כהונתם, על בסיס דוח שנתי 50ב של מבקר המדינה, בעקבות ההחלטות האחרונות של מינוי הדיינים לבית הדין הגדול ובתי הדין האזוריים.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי "מפרסומים בתקשורת עולה כי חלק מהדיינים שמונו הם מקורבים לחברי הוועדה ולבכירים במפלגות ש"ס ויהדות התורה. נשמעה ביקורת כך שמגזרים ובתי מדרש שאין להם ייצוג פוליטי אין להם את האפשרות להיבחר.מהנתונים שהגיעו אליי כ-80% מהדיינים שמונו לאחרונה מתגוררים בירושלים, בני ברק ובית שמש. כמו כן כ-9 מבין 21 הדיינים החדשים שמונו, שהם 43%, הם בעלי קרבה משפחתית לדיינים אחרים ולבכירים בממסד הדתי. מה עם לומדי התורה והשקדנים הגרים בפריפריה? הם פחות טובים? מה עם אלו שאין להם קשר פוליטי? אלו שאלות שצריך לתת עליהם את הדעת. מערכת בתי הדין הרבניים היא חלק ממערכת השיפוט הממלכתי בישראל. בהחלט יש מקום לוודא שהמינויים בה מתנהלים כחוק ובשקיפות. ובעיקר שהראויים ביותר יתמנו לדיינים ולא המקורבים ביותר."
\*יוזם הדיון, ח"כ יואב סגלוביץ, סיפר על התחקיר שערך בנושא: "התחלתי להיכנס לסוגיה ולראות איך ממנים 21 דיינים ופתאום למדתי שזה אירוע פוליטי מלא מלא. בסוף בתי הדין משרתים את כלל אזרחי ישראל. השר אמסלם אמר שבוועדה היה מחטף בזוי. מבקש שיהיה דוח אמיתי ושקוף ממבקר המדינה על ההליך. בסוף הדיינים הללו מחליטים בחייהם של אנשים. ייתכן שיש אנשים ראויים מאוד אבל אם התהליך לא ראוי יש בעיה לכולנו בבעיית האמון."
שר הדתות ח"כ מיכאל מלכיאלי הגן על תהליך המינויים ואמר: "הנטייה הפוליטית היא להביא את האנשים שיותר קשורים ומקורבים. לפעמים צריך להתעלות מעל השיקולים ולהבין שאתה מייצג את עם ישראל ואתה השר של מדינת ישראל. מבחינת כוח פוליטי יכולתי להביא 100% מינויים פוליטיים. הרב עובדיה שהיה לו אהבת ישראל וראיה כוללת התווה את תהליך הוועדה שאומר גם אם אתה בא כוח בוועדה, הוועדה חייבת לייצג את כולם. גם השר כהנא שמר על כך שבתי הדין ייצגו את כלל הציבור. מעולם לא התמנו דיינים שאינם מקורבים כמו בוועדה הזו. אין נקיות כפיים יותר מהוועדה הזו. מעולם לא מונו אנשים שלא מקורבים לאף אחד. הוועדה התנהלה בפועל בצורה הרבה יותר מחמירה מהשופט עמית ואחרים. בגלל חומרה לקחנו על עצמנו דברים שאין בבתי המשפט."
מנהל בתי הדין הרבניים הרב אלי בן דהן "יועמ"ש של משרד הדתות הייתה צריכה להיות כיועמ"ש של הוועדה ואין לזה שום קשר למשרד הדתות ולהגבלה כזאת או אחרת ששמו עליה בנושא. כדי לקבל כושר דיין לוקח 10 שנים בממוצע - מערכת הבחינות היא קשה מאוד ומקיפה חלקים רבים בשו"ע. לא פחות מ-10 שנים. יש היום מעל 400 בעלי כושר לדיינים ויש רק 21 מקומות פנויים. יש ועדות משנה שמורכבת משר, דיין, עורך דין או טוענת רבנית וועדות אלו ישבו ימים ולילות - שעות רבות ראיינו את כל ה-400 מועמדים. בכל ועדת משנה נרשם בסופה פרוטוקול מסודר שהמועמד מקבל ציון על 20 פרמטרים ובסוף יש הערכה מילולית על המועמד והציון הסופי שועדת המשנה נותנת לו. לא כל ה-21 הכי גבוהים מכולם - אבל ודאי הציונים הטובים ביותר. נעשתה בדיקה פרטנית על כל מועמד וכל מי שיש כנגדו רישום פלילי. אין אחד מהמועמדים שיש כנגדו משהו. בעקבות בג"ץ שהוגש לפני שנתיים הוועדה אימצה כללים מחמירים יותר. השרה סטרוק שחברה בשתי הוועדות, אמרה שפה אימצו כללים מחמירים יותר. ח"כ פנינה תמנו היא חברת אופוזיציה ומועמדים של האופזיציה לא מצליחים להיבחר לכאורה והיא הציגה מועמד שגר בנתיבות והצליחה לשכנע את כל חברי הקואליציה והוא נבחר. כל אחד מנסה לשכנע את המועמד שלו וככה הנושא מתנהל."
עו"ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית במכון עתים: "בבסיס של המערכת יש ליקוי שנשיא בית הדין הרבני הוא רב ראשי כאשר הוא בכלל לא דיין. אחת מחברות הוועדה היא קיבלה תפקיד להיות ממונה במועצה הדתית בשכר והיא נותרה חברה בוועדה למינוי הדיינים והרבנים הראשיים."
|
25752
|
לפי משרד העלייה והקליטה כמיליון ישראלים מתגוררים בחו"ל | בשנים 2020–2024 מספר התושבים החוזרים ירד ב- 53% | בשנים 2024-2014 חזרו לישראל בממוצע כ- 6,650 אזרחים בכל שנה | כמעט שליש מהחוזרים הגיעו אחרי עשר שנות היעדרות לפחות
|
2025-07-16T11:45:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025x.aspx
|
# לפי משרד העלייה והקליטה כמיליון ישראלים מתגוררים בחו"ל | בשנים 2020–2024 מספר התושבים החוזרים ירד ב- 53% | בשנים 2024-2014 חזרו לישראל בממוצע כ- 6,650 אזרחים בכל שנה | כמעט שליש מהחוזרים הגיעו אחרי עשר שנות היעדרות לפחות
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 11:45
יו"ר הוועדה ח"כ קריב: "חייבים להקים תוכנית לאומית להחזרתם של הישראלים היורדים, כל עוד הממשלה תמשיך לתקוף את הסמלים הליברלים והדמוקרטים של המדינה – נראה פחות ישראלים ששבים ארצה"
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) קיימה היום (ד') דיון בנושא זכאויות והטבות של תושבים חוזרים.
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי יש הערכות שונות באשר למספר הישראלים שמתגוררים בחו"ל: לפי הלמ"ס, בשנת 2021 היו בין 571,000 ל- 613,000 ישראלים שמתגוררים בחו"ל, לא כולל ילדים שנולדו בחו"ל לישראלים. לפי משרד העלייה והקליטה יש כמיליון ישראלים שמתגוררים בחו"ל.
לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנים 2024-2014 חזרו לישראל והוכרו 73,189 תושבים חוזרים, ובממוצע כ- 6,650 בשנה. בשנים 2020–2024 מספר התושבים החוזרים ירד ב- 53%. כמחצית מהתושבים החוזרים בשנים 2024-2020 שבו מצפון אמריקה, 13% מהם חזרו מבריטניה, גרמניה וצרפת, ו- 8% מהם חזרו מרוסיה ואוקראינה. שיעור התושבים החוזרים מרוסיה ואוקראינה עלה בשנת 2022 עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה.
במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציינים כי 30% מהתושבים החוזרים חזרו לאחר שהות בחו"ל של פחות מחמש שנים, ו- 70% מהם חזרו אחרי תקופה ארוכה יותר; כמעט שליש מהחוזרים חזרו אחרי עשר שנות היעדרות לפחות.
תושבים חוזרים צריכים להסדיר את תושבותם מול הביטוח הלאומי, ולהמתין בין חודשיים לחצי שנה עד לקבלת שירותי בריאות, או לשלם 15,060 שקלים כדי לפדות את תקופת ההמתנה. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, סך כל התושבים החוזרים (מעל גיל 18) בשנים 2022-2024 שחלה עליהם תקופת המתנה לשירותי בריאות עומד על 12,581 תושבים. מתוכם, 1,281 אנשים שילמו את התשלום מיוחד כדי לפדות את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות.
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות:
"הוועדה עסקה בעבר בהטבות עבור התושבים החוזרים למדינת ישראל. החזרת האזרחים הישראלים למגורים במדינתנו לא נמצא בראש סדר העדיפויות של משרדי הממשלה. החלטת הממשלה האחרונה בנושא עידוד החזרת הישראלים התקבלה בשנת 2010 וחלקים גדולים ממנה לא יצאו אל הפועל. ממשלת ישראל מאז קבלת ההחלטה בעניין החזרת התושבים הישראלים לא עמדה ביעדים שלה. הקהילה הישראלית בתפוצות היא השנייה בגודלה לאחר הקהילה היהודית בארה"ב, חייבים להקים תוכנית לאומית להחזרתם ארצה של הישראלים היורדים. אנחנו רואים צניחה במספר הישראלים שחוזרים ארצה החל משנת 2023 ואין לי ספק שזה קשור בקשר הדוק למחלוקת על דמותה הדמוקרטית והליברלית של המדינה. כל עוד שרי הממשלה ימשיכו לרדוף ולתקוף את הסמלים הליברלים והדמוקרטים של המדינה, אנחנו נראה פחות ישראלים שחוזרים למדינה מהשהות שלהם בחו"ל. בנוסף, יש מספר רב של ישראלים שבוחרים לעזוב את הארץ בכל שנה וההגירה למדינת ישראל היא שלילית. החזרת הישראלים לארץ תהיה נושא מרכזי בוועדה בחודשים הקרובים מתוך כוונה לייצר תוכנית חירום לאומית לעידוד החזרת הישראלים לגור במדינתם. הבאת התושבים הישראלים ארצה זה אינטרס עליון של מדינת ישראל".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "פגשתי הרבה מאוד ישראלים שחיים בחו"ל ורוצים לחזור לארץ, אבל הם נתקלים בקשיים בירוקרטיים. צריך לעמוד על הפער בין הזכויות וההטבות של העולים לבין ההטבות שניתנות לישראלים שמתכוונים לחזור לארץ אחרי שהות ארוכה בחו"ל. לצערי בשנתיים האחרונות מדינת ישראל היא כבר פחות אטרקטיבית בעיניי הישראלים שחיים בחו"ל. הישראלים שעוזבים את הארץ הם אנשים חזקים שבוחרים לשלם את המיסים שלהם למדינות אחרות ולא לישראל. חייבים ליצור תמריצים חיוביים להחזרת הישראלים וזה חייב להיות בראש סדרי העדיפויות של הממשלה".
ד"ר איילה אליהו, מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "38% מהישראלים שעזבו את הארץ חוזרים לישראל בפרק זמן של 5 עד 9 שנים מיום עזיבתם, ו- 32% מהישראלים שעזבו את הארץ חוזרים לישראל לאחר למעלה מ- 10 שנים של שהות בחו"ל. אחד האתגרים הגדולים של התושבים החוזרים זה נושא ביטוח הבריאות. ישראלי שעזב את הארץ מאבד את ביטוח הבריאות שלו לאחר שהות של 5 שנים בחו"ל. ע"מ לחדש את ביטוח הבריאות נדרש להמתין פרק זמן של חצי שנה, או לשלם תשלום חד פעמי של 15 אלף שקלים כדי לקבל את ביטח הבריאות באופן מיידי". מאיר אייזנקוט, מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "לעולים חדשים יש הטבת מס בצורה של נקודות זיכוי, אבל תושבים חוזרים לא זוכים להטבה זאת. תושבים חוזרים רגילים שחוזרים לישראל לאחר 6 עד 10 שנים לא זכאים להטבות נוספות והם נדרשים לשלם מיסוי על חלק מהרווחים שלהם שנעשו בחו"ל".
ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): "המדינה צריכה לעשות הכל כדי להחזיר את אזרחיה לגור בישראל. יש חוקרים ישראלים רבים שמעדיפים להמתין בחו"ל 5 שנים כדי לממש את ההטבות הכלכליות שלהם. צריך לבחון אפשרות של קבלת הטבות לרופאים ישראלים ששוהים בחו"ל גם אם הם חוזרים לפני 5 שנים לארץ".
משרד הקליטה ומשרד החוץ מפעילים "בתים ישראלים" בעשר נציגויות ישראל בחו"ל לליווי ישראלים המעוניינים לשוב לישראל, ולארגון אירועים לעידוד החזרה לישראל וסיוע למעוניינים לחזור. דוריס קראיף, משרד העלייה והקליטה: "מרבית גרעין צבר בישראלי מורכב מבנים של ישראל יורדים. אנחנו מקיימים דיונים עם השר בנושא של החזרת התושבים הישראלים, האמירה של הוועדה חודדה בפני ראשי משרד העלייה והקליטה. המשרד עוסק בבחינה ולימוד של הנושא והמשרד פועל לפי סדר העדיפויות שלו. הירידים שאנחנו מקיימים לעידוד עלייה הם משותפים גם ליהודים המקומיים וגם לישראל שהיגרו לשם.
יאיר קנאי, הסוכנות היהודית: "תהליך של עידוד עלייה של ישראלים שעזבו את הארץ ושל ילדיהם הוא תהליך מורכב ושונה מאז עידוד עלייה בקרב הקהילה היהודית המקומית. לאוכלוסיית הישראלים בחו"ל צריך לגשת בזהירות מסוימת".
תאיר ראובחיין, אגף התקציבים, משרד האוצר: "בכל גיבוש של תוכנית, צריך לזכור שאנחנו לא רוצים ליצור תמריצים לישראל שיבחרו לרדת למספר שנים מועט מהארץ. מנהלת הרופאים שהוקמה לאחרונה מתוקצבת ב- 20 מיליון שקלים והיא עוסקת רבות בהחזרת רופאים ישראלים לעבודה בתחומי המדינה".
יו"ר הוועדה ח"כ קריב סיכם את הדיון:
"אין כל הבדל בין עולים חדשים לבין תושבים חוזרים. שניהם צריכים לקבל את החיבוק הכי חם של מדינת ישראל מהרגע שהם מביעים עניין להגיע לארץ ועד לרגע להגעתם. אנחנו נפעל לקידום החלטת ממשלה מחודשת ומעודכנת לגבי החזרת ישראל לארצם. מבקש ממשרד האוצר ורשות המסים לשלוח לנו את עמדתם לגבי החלת נקודות זיכוי לתושבים חוזרים כדי לצמצם את הפער אל מול העולים החדשים. יש צורך לגבש מענים ספציפיים לגבי ילדים של תושבים יורדים בכל הקשר לקליטת החינוך עם הגעתם לישראל".
|
25746
|
כ-57% מהסטודנטים לחינוך אינם מתכוונים כלל לעסוק בהוראה כך הזהירו בוועדת הצעירים, נציגי התאחדות הסטודנטים
|
2025-07-15T19:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025y.aspx
|
# כ-57% מהסטודנטים לחינוך אינם מתכוונים כלל לעסוק בהוראה כך הזהירו בוועדת הצעירים, נציגי התאחדות הסטודנטים
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 19:00
**יו"ר הוועדה נעמה לזימי הזהירה מהמחסור במורים בעתיד: עושים מניפולציות על עתיד ילדינו, ומערכת החינוך הממלכתית הציבורית עומדת בפני קריסה**
כ-57% מהסטודנטים לחינוך אינם מתכוונים כלל לעסוק בהוראה, ו-47% מהם שוקלים לעבור לתחום לימודים אחר. כך הזהירו היום (שלישי) בוועדת הצעירים בכנסת, נציגי התאחדות הסטודנטים, שדנה במחסור במורים. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי (העבודה) הדגישה את חשיבות הנושא, את מאבק המורות והגננות על שכרן, והמחסור החמור בעובדי ההוראה בדורות הקרובים. והזהירה כי "עושים מניפולציות על עתיד ילדינו, ומערכת החינוך הממלכתית הציבורית עומדת בפני קריסה. המערכת לא מצפה שמקצוע ההוראה הוא הבטחה לעתיד".
פרופ' חיים שקד, נשיא המכללה האקדמית חמדת ויו"ר פורום המכללות האקדמיות לחינוך, הזהיר ממחסור במורים, בכמות ובאיכות, וקרא למשוך צעירים איכותיים לחינוך, ההוראה וניהול ההוראה. זאת, ע"י העלאת השכר, שיפור התנאים ושיפור היחסים עם ההורים. בנוסף, הוא קרא להעלאת הדימוי של המקצוע ומעמד המכללות לחינוך, ושיפר היחס האקדמי אליהן, כולל תקצוב ע"י הות"ת, ולא ע"י משרד החינוך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הדגיש את מצוקת כ-12 אלף בעלי תעודת הוראה במגזר הערבי שאינם מועסקים, ואת הבעיה החברתית שאבטלה זו גורמת. למרות הצעתו לקלוט מורים ערבים במערכת החינוך היהודית – וכמה מאות אכן נקלטו – התקצוב לתקנים עדיין מהווה מכשול. מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) קראה להדרכת מורים, חומרי העשרה וליווי אישי במהלך עבודתם.
לדברי פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, השקעה זעומה בתקציב הות"ת עבור המכללות לחינוך – הייתה יכולה להביא לפריחת המכללות לחינוך, ואילו איתמר קרמר, מנהל משמר החינוך הממלכתי, הזהיר כי למרות הנתונים הרוחביים של משרד החינוך – מנהלי בתי ספר נשחקים מהמאמץ למציאת ושיבוץ מורים, ולמחצית מבתי הספר חסרים 10% מהמורים. הפיתרון מורכב משיבוץ מורים ללא הכשרה מתאימה, מורים שאינם מתאימים לפרופיל בית הספר, הפחתת שעות הוראה בחלק מהמקצועות, או ויתור על הוראת חלק מהמקצועות.
לדברי דוד מעגן ראש תחום חינוך גבוה וכוח-אדם בהוראה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בעשור האחרון נרשמה עלייה של כ-32% במספר המורים בישראל, בעוד שבמספר התלמידים נרשמה עלייה רק של כ-19%, כאשר במהלך השנים תשפ"א-תשפ"ה, חל גידול מואץ בהיקף ההוראה בכלל המערכת והתווספו כ-21 אלף עובדי
הוראה. בשנת תשפ"ה נוספו למערכת 13,905 עובדי הוראה, מהם
11,624 עובדי הוראה חדשים (לעומת 14,888 בתשפ"ד, ירידה של כ-21.9%), ו-2,281 עובדי הוראה חוזרים (לאחר הפסקה של 3 שנים ומעלה). בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) עזבו את מערכת החינוך 10,847 עובדי הוראה לעומת 10,123 עובדי הוראה בשנת הלימודים תשפ"א (עלייה של כ-7.2%). במהלך השנים תשס"א-תשפ"ב (2021/22-2000/01), שיעורי העזיבה השנתיים של עובדי הוראה היו
יציבים – כ-5.2% בממוצע לשנה. ממוצע התלמידים לכיתה ירד בשלושים השנים האחרונות, כאשר בחטיבות העליונות הם ירדו מ-27 ל-25 תלמידים, בחטיבות הביניים מ-31 ל-28 תלמידים, וביסודי מ-27 ל-24 תלמידים. לדבריו, אמנם שיעורי גיוס המורים נשארו יציבים לאורך השנים, אך עדיין יש יותר מורים חדשים מאשר אלו שעוזבים – וכך היקף העזיבה איננו משפיע על כמות המורים. הוא הזהיר כי אין גוף המטפל בגיוס מורים לחטיבות העליונות.
דן פיקמן, נציג אגף התקציבים באוצר, הסביר כי אכן המכללות לחינוך צריכות להיות מתוקצבות ע"י הות"ת, ומדובר בתהליך מורכב וממושך, ואילו בתיה הקלמן, מרכזת מכללות להוראה במועצה להשכלה גבוהה, הוסיפה כי אמנם רק כתשע מכללות עברו לתקצוב הות"ת – אך לומדים בהן כארבעים אחוז מהסטודנטים להוראה. בממוצע כל שנה עוברת מכללה מתקצוב משרד החינוך – לתקצוב הות"ת. פרופ' ציפי ליבמן, יו"ר הוועדה לבחינת מערך ההכשרה להוראה, סיפרה על תוכניתה לשיפור מעמד המכללות להוראה, יובל וורגן, ראש צוות חינוך במרכז המידע והמחקר של הכנסת, הוסיף עדויות רבות מפי מנהלים על המחסור במורים בשטח.
חן שמיר, מנהל הקיבוץ האקדמי, סיפר על הכשרת צעירים בבית ברל, למשך שנה, "לבנייה מחדש של הקהילות שנפגעו בצפון ובעוטף עזה", לירן בסון, סגן יו"ר התאחדות סטודנטים, טען כי כ-57% מהסטודנטים לחינוך אינם מתכוונים כלל לעסוק בהוראה, ו-47% שוקלים לעבור לתחום לימודים אחר. הסיבות לכך הן התנאים והשכר לצד תכנית הלימודים האקדמית. הוא קרא להכרה בשנת ההתמחות לצורך הוותק בהוראה.
ד"ר אייל בר חיים, חוקר חינוך בפורום ארלוזורוב, הדגיש כי אמנם שכר המורים עלה משמעותית בשנים האחרונות, אך השכר בשאר המקצועות ובשוק החופשי עלה באחוזים ניכרים, ולכן הפער נשאר גדול. הוא קרא להשקיע בשכר תחרותי למורים, והכשרה לאורך כל הקריירה בהוראה.
**לחומר רקע, נתונים וניירות עמדה:**
[https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/YoungIsraelis/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2233881](/Activity/committees/YoungIsraelis/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2233881)
|
25745
|
אושר סופית: תוארך הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ביחס לרכישות של גופי הביטחון
|
2025-07-15T17:30:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025u.aspx
|
# אושר סופית: תוארך הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ביחס לרכישות של גופי הביטחון
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:30
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025 של חברי הכנסת עפיף עבד ומיכאל ביטון. 9 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים.
מוצע להאריך את הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ברכישות כוחות הביטחון לחמש שנים נוספות.
ח"כ עפיף עבד, יוזם ההצעה: "תודה לכל חברי הכנסת שתמכו. זו הצעת חוק שחשובה לי באופן אישי ולעדה הדרוזית. הצעת החוק הזו שומרת על תעסוקה של 4,500 נשים במפעלים ופועלת למען ייצור כחול לבן".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כדי להאריך את האפשרות למתן העדפה לתוצרת הארץ במכרזי רכש טקסטיל שעורכים מערכת הביטחון והמשרד לביטחון לאומי, מוצע להאריך את הוראת השעה בחמש שנים נוספות, עד יום 15 ביולי 2030.
ההארכה המוצעת תקדם את התעשייה המקומית ואת המשק כולו, ותיצור, בעלות נמוכה, מקומות תעסוקה רבים במפעלי טקסטיל רבים בישראל שנמצאים במצב כלכלי קשה. יש לכך חשיבות רבה, במיוחד לנוכח המצב הכלכלי הנוכחי, שנגזר ממלחמת חרבות ברזל".
|
25740
|
אושר לקריאה ראשונה: הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות | לי אור אבינועם יועץ מנכ"ל משרד הבריאות: אתם מציעים חוק מזיק שיגרום נזק למטופלים
|
2025-07-15T16:40:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025g.aspx
|
# אושר לקריאה ראשונה: הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות | לי אור אבינועם יועץ מנכ"ל משרד הבריאות: אתם מציעים חוק מזיק שיגרום נזק למטופלים
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:40
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול בראשות ח"כ אריאל קלנר, אישרה היום (יום ג') לקריאה ראשונה את הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות של ח"כ משה פסל, הצעה שבמקורה הוגשה ע"י סגנית שר החוץ ח"כ שרן השכל.
הצעת החוק מסדירה את העיסוק בקנאביס למטרות רפואיות. גידול, ייצור ייבוא, מחקר, של קנאביס, פיקוח ובקרה על איכות הקנאביס, הפחתת המחירים ופתיחת השוק לייצוא. ניפוק של קנאביס ואופן מתן המרשם והמסחר בו.
יו"ר הוועדה ח"כ אריאל קלנר אמר, אנחנו עומדים בפני הזדמנות היסטורית לקבל החלטה מכוננת שתאשר לחולים ולפצועים שימוש בקנביס רפואי. זו המחויבות שלנו להקלה על ההתמודדות של הפצועים והחולים, זו זכות גדולה שלי כיו"ר הוועדה. השתדלתי לפעול במהירות ובמקצועיות להביא את ההצעה לאישור לקריאה ראשונה, כדי להביא מזור ותקווה לזקוקים. המטרה שלי לצמצם את הבירוקרטיה לציבור החולים הנזקק.
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד) אמר, הגשתי פעמיים הצעת חוק שתקים מחדש את הרשות למניעת שימוש בסמים ואלכוהול. מרגע שהרשות נסגרה, השימוש בסמים ואלכוהול עלה. הכניסו את הגוף הזה לצ'יקמוק במשרד אחר. אם לא נחזיר אותו, נשלם על כך בריבית דריבית. בנושא הצע"הח אמר דוידסון, החוק חשוב וצריך לעשות שינויים ברגולציה, אולם צריך לעשות את זה בשום שכל. דוידסון שאל, מי יאכוף את החוק? המשטרה? שמתחו אותה עד הקצה? משתמשים רבים בקנביס החוקי, מוכרים ומעבירים את הסם לאלו שלא אמורים להשתמש בו, ילדים מקבלים את הסם. תבואו לבקר בעיר נתניה שהפכה למאורת סמים.
ח"כ ירון לוי (יש עתיד) אמר, צריך להגיש חוק רציני. בנוסח המוצע יש הרבה דברים שהרגולטור-משרד הבריאות, לא יוכל לטפל בהם. ההצעה הנוכחית תפגע במטופלים. לוי הציע להמתין עם ההצעה ולא לאשר אותה היום. לדבריו, אין התייחסות בהצע"ח לאישור תרופות חרדה ודיכאון. החוק היה טוב אם היה עולה לאחר שיח עם האזרחים ולא עושה בלגן למטופלים.
ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) אמרה, צריך לחוקק חוק מעמיק ומסביר. הטיפול בקנביס רפואי מקל על מטופלים. אני רוצה לראות שמי שייתן מרשם יהיה רק רופא מומחה שעבר הכשרה ייעודית שמכיר את הנושא ולא רופא משפחה. צריך שלכל מטופל יהיה רופא אחד שיאשר לו קנביס וימשיך את הטיפול והמעקב אחריו.
עו"ד ענת מימון מהייעוץ המשפטי של הוועדה אמרה, מרשם לקנביס רפואי יהיה דיגיטלי בלבד, בתי מרקחת יחוייבו להיות מחוברים למחשוב קופות החולים, להעביר לקופת החולים הודעה שהחולה מבקש ניפוק. קופ"ח תאשר לרוקח לנפק את הקנביס, לאחר שהקופה בדקה שאכן נופק מרשם למבקש. הרוקח ידווח במערכת על ניפוק הקנביס.
לי אור אבינועם יועץ מנכ"ל משרד הבריאות אמר, אנחנו מתנגדים לכל ההתוויות המוצעות. ההתוויה הנוכחית פועלת בצורה טובה. יש היגיון במעבר הדרגתי. הקופות מנהלות את ההתוויות בצורה טובה. לעבור לחקיקה, זו טעות. לדבריו, החקיקה המוצעת מבקשת לחוקק נושאים שקיימים היום בנהלים.
אבינועם אמר ליו"ר הוועדה, אתם מציעים חוק מזיק. המעבר למרשמים, נועד לחשוף את הרופא לתיק הרפואי של המטופל. לפתוח את זה לכל רופא, יגרום נזק למטופלים. אני מביא בפני הוועדה את העמדה המקצועית של המשרד - הרגולטור שאמור לפקח על הקנביס הרפואי.
ח"כ ירון לוי שאל את נציגי משרד הבריאות, כמה רופאים ביק"ר מוסמכים לאשר קנביס? אני לא רואה הבדל בין קנביס לתרופות מסוכנות אחרות. אני לא חושש מאלימות מטופלים. למה אתם לא סומכים על הרופאים שלכם? למה לא לחסוך את הבירוקרטיה מהמטופלים. יש מעל 100,000 מטופלים על 60 רופאים בלבד. צרכים להאמין ברופאים שלנו.
סגנית שר החוץ ח"כ שרן השכל אמרה, 90% מהאנשים שנמצאים בהתוויות, פוגשים רופא משפחה על בסיס רגיל כמה פעמים בחודש. הקנביס היא תרופה אחת מתוך סל של תרופות שרופא מנפיק לחולים. המתווה המוצע יוריד את העומס מהרפואה התציבורית.
בנושא מקצועיות הרופאים אמרה ח"כ השכל, כי רופאי משפחה מטפלים באופטיים. בבתי הספר לרפואה מלמדים לימודים בסיסיים על טיפול באופטיים ובקנביס, ולא צריכה להיות בעיה במקצועיות של הרופאים. מה שטוב ובטוח במדינות אחרות, יכול להיות טוב גם לנו בישראל. סגנית השר הציעה לנציג משרד הבריאות לאמץ את ההתוויות של גרמניה. הנציג התנגד בטענה כי אנחנו לא מאמצים מודלים בינ"ל, וכי נדרשים התאמות לארץ. אני מציעה לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים אמרה השכל. אני יושבת על המדוכה בדיונים מעל 10 שנים. לא שמעתי מכם הצעות רלוונטיות מעבר להתנגדות.
נוכח חששות רופאי המשפחה, סגנית השר הציעה לבצע בחינה של יישום החוק בתום שלוש שנים מיישומו.
ד"ר ירדן לוינסקי ראש מערך בריאות הנפש בקופ"ח כללית אמר, העברת אישור הקנביס לרופא משפחה, תיצור אינפלציה של אנשים שיקבלו את הקנביס, מאחר ומטופלים יאיימו על רופאים. הדבר היחיד שמונע מהמטופלים לאיים על הרופאים, זה מנגנון הפיקוח הקיים. היום אנחנו מקבלים כל המלצה חתומה ע"י רופא מומחה, לא משנים אותה, ומנפיקים תוך 48 שעות.
ד"ר דניאל לנסברגר הרופא הראשי של קופ"ח מכבי אמר, אנחנו רוצים לתת שירות טוב. 90% מהמטופלים מקבלים את הקנביס הרפואי תוך 72 שעות. לאחר שהרופא בודק את התיק הרפואי של המטופל ומתאים לו את סוג הקנביס. לכן אנחנו ממליצים להותיר את הנוהל הנוכחי.
ד"ר אבי סוויד מקופ"ח מאוחדת אמר, אנחנו מתייחסים לקנביס כמו לכל תרופה שחייבת אישור מוקד. חייבים את המוקד ברקע, מאחר ורופאים אחרים לא יהיו חשופים לתיק הרפואי של המטופל ולבדוק האם קיימים רגישויות, ומתאימים את סוג הקנביס ואת המינון שנכון למטופל.
ד"ר איליה רזניק נשיא האיגוד הבינלאומי לרפואה קנבינוידית אמר, הרבה עוולות נפלו כתוצאה מהמדבקה שהוצמדה למוצר. על אריזות של תרופות מסוכנות אחרות לא מופיע שהם סם מסוכן. לדבריו, אף רופא לא ירצה להתעסק עם מרשם דיגיטלי. תוציאו את התרופה מרשימת הסמים המסוכנים רק אז רופאים יתעסקו עם זה.
ד"ר יעל גילרמן יו"ר איגוד רופאי המשפחה אמרה, אני מבקשת שזמני כרופאה יהיה יעיל למטופל. אם אני לא מבינה בקנביס, אני לא יעילה באישור קנביס למטופלים, ולכן צריך רופא שמומחה לתחום יאשר את הקנביס. צריך לעשות את זה בדרך טובה ונכונה. המרכזים של הקופות עובדים טוב, ונמצאים בהתייעלות מתמדת.
ניר יופטרו יו"ר העמותה לצריכה נכונה אמר, אנחנו מבקשים שעל המוצר יופיעו רכיבי המוצר. ברחבי העולם, החומרים הפעילים בקנאביס מופיעים על המוצר. אנחנו רוצים לדעת מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו.
גפן מלכי מארגון בריא בישראל, אתם מסרבים לענות כמה רופאים הנפיקו מרשמים בפועל, מתוך 610 רופאים מאושרים. גפן האשים את נציגי משרד הבריאות כי הם לא אומרים אמת לוועדה.
נציג משרד הבריאות השיב כי יש כמאה רופאים שעוסקים בתחום. אולם נמנע מלנקוב במספר הרופאים שבפועל מנפיקים מרשמים.
ח"כ קלנר, אמר כי הוא חש שנציגי משרד הבריאות לא מוסרים מידע מלא לוועדה. אנחנו חושבים שצריך להוריד את העומס מהרפואה הציבורית ולכן כל רופא מומחה שעבר הסמכה, גם אם הוא לא עובד בקופת חולים, יוכל לרשום מרשם. המרשם יירשם בתיקו הרפואי של המטופל. אני לא מקבל את העובדה שמטופל צריך לעבור אישור של פקיד שלא פגש את המטופל. נוהל האישור הכפול הנוכחי שקבעו הקופות, לא מופיע בתקנות. אם תבקשו, תוכלו להמשיך ולבחון את הניפוק.
סנ"צ מאיה גולדשלג מאגף חקירות ומודיעין במשטרה אמרה, אנחנו מבקשים לחייב בחוק לפני הקריאה הראשונה, בדיקות מסוכנות פלילית ולקבל מידע מודיעיני רלוונטי לכל רופא שיוסמך לאשר קנביס רפואי. לדבריה, יש זליגה של קנביס ואופטיים לעולם הפשע. לשאלת חברי הכנסת השיבה גולדשלג, אנחנו עושים בדיקות דומות לחברות שעוסקות בייצור הקנביס הרפואי.
עו"ד רעיה שטנר היועמ"ש של המשרד לביטחון לאומי ביקשה שהוועדה תעשה הפסקה ותדון בדלתיים סגורות עם נציגי המשטרה ומשרד הבל"מ בחובת בדיקת מסוכנות של הרופאים שיאשרו קנביס רפואי.
ח"כ לוי שאל את נציגי המשטרה, למה אתם מטילים ספק ברופאים, אני מאמין ברופאים שלנו. שוטר נשבע אמונים כמו רופאים. רופאים לא ירצו להתעסק עם זה. רופאים לא ירצו שתחטטו בעברם. ח"כ דוידסון אמר, אנחנו מתנגדים נחרצות לבדיקות משטרה אחר הרופאים.
לבקשת נציגי המשטרה והמשרד לביטחון לאומי, הוועדה יצאה להפסקה, וקיימה דיון סגור בבקשת המשטרה. בתום ההפסקה אמר ח"כ קלנר, החלטנו להמשיך עם הנוסח הקיים, ללא דרישת המשטרה לאשר את הרופאים שיוסמכו לאשר מרשם לקנביס. יחד עם זאת, נכניס את הנושא לדברי ההסבר של הצעה"ח, והנושא ידון בכובד ראש לקראת דיוני הוועדה לקריאה שנייה ושלישית.
עוד אמר ח"כ קלנר, אני קורא לרוה"מ להתוות מדיניות, וברית אזורית לסייע בהגנת הדרוזים בסוריה. אני קורא לאזרחי ישראל הדרוזים לפעול עפ"י חוק. הדרוזים שלובים בחיי עם ישראל.
ח"כ אכרם חסון (הימין הממלכתי) אמר, אנחנו נשענים על ההבטחה של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, שיגנו על הדרוזים אזרחי סוריה. אני מכיר את ג'וליאני שהיה חבר בארגון הפשע ג'בהת אל-נוסרה שרצח אזרחים רבים, ואני לא מאמין לו. בנושא הצעת החוק אמר חסון אנחנו נבחרנו כדי לשרת את הציבור חשוב שאנחנו נוביל את החוק ולא הפקידות.
נציג משרד המשפטים אמר, ההצעה מגבילה את שיקול הדעת המקצועית של הרגולטור. יש מקום לשקול הוראות מתווה של שק"ד כלליים יותר, שיאפשרו שק"ד רחב לרגולטור.
אלי נועה גוטליב מאגף התקציבים במשרד האוצר אמרה, השינוי המוצע לילדים חולי אפילפסיה מוערך בכ-14.4 מיליון ₪ לשנה, שהם כ-10% מהילדים האפילפטיים. וכי מדובר בהצעת חוק תקציבית. עלות קנביס רפואי ל- 100% מהילדים החולים, מוערך בכ-144 מיליון ₪.
סגנית השר השיבה לגוטליב כי בדיונים הקודמים בהצע"הח משרד האוצר התחייב לממן את עלויות הטיפול לילדים אפילפטיים עד גיל 12, וכי המשרד לא יכול לשוב בו מהבטחתו לכנסת.
עוד טענו נציגי קופות החולים, כי השינוי המוצע, יעלה לקופות עלויות כספיות שהקופות לא מתוקצבות עליהם, וכי העלויות יבואו על חשבון טיפולים רפואיים אחרים.
יו"ר הוועדה השיב כי נושא התקציב ידון בוועדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
ח"כ השכל ביקשה מהאוצר ומהקופות להציג בפני הוועדה את העלויות אל מול ההוצאה ותקציבי משרד הבריאות לקופות.
עו"ד אתי כהנא מהרשות לביטחון קהילתי הציעה לקבוע הגבלת גיל לעיסוק. אנחנו מציעים גיל 25 כגיל מינימלי לעסוק בתחום. ח"כ קלנר השיב כי המגבלה לא הגיונית.
נציג אחת החברות שמייצרות קנביס רפואי שאל, האם חייל משוחרר לא יוכל לעבוד בעבודה מועדפת? אנחנו נותנים לו נשק ושולחים אותו להילחם, ולא נסמוך עליו לייצר קנביס.
כאמור, הצעות החוק אושרה בתמיכתם של שלושה ח"כים, ללא מתנגדים. שתי חברי כנסת נמנעו.
חברי הכנסת סימון דוידסון וירון לוי שנמנעו אמרו, כי על אף תמיכתם העקרונית בהצעה, הם נמנעו בהצבעה, מאחר והם סבורים כי נדרשים שינויים והתאמות להצעת החוק.
יו"ר הוועדה ח"כ קלנר אמר לאחר ההצבעה, אנחנו רוצים לתת מענה לזקוקים לקנביס על מנת להקל על החולים והפצועים. זו התמונה הגדולה, בדיונים הבאים, נצלול לפרטים שדורשים חידוד והבהרות.
|
25739
|
סיום גיוס שנתון 24: 5% מהחרדים שקיבלו צו התייצבו; תא"ל טייב: "מספרם של אלו שלא משתפים פעולה הולך וגדל"
|
2025-07-15T16:25:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025f.aspx
|
# סיום גיוס שנתון 24: 5% מהחרדים שקיבלו צו התייצבו; תא"ל טייב: "מספרם של אלו שלא משתפים פעולה הולך וגדל"
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:25
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "צה"ל לא יעמוד במשימותיו בשנים הקרובות אם לא יהיה שינוי משמעותי"
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה דיון בנושא שירות חרדים בצה"ל. בדיון הוצגו נתוני צה"ל המעודכנים לגבי גיוס חרדים בשנתון 24 שחלף, וכן לקראת תחילת גיוס שנתון 25. בנוסף, הוועדה שמעה סקירה מהמשטרה הצבאית על התנהלות האכיפה כנגד כל אלו שלא התייצבו לשירות.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי "השאלה היא מה צה"ל יכול לעשות עם מועמד לגיוס בגיל 25 שכבר נשוי עם ילדים. הוא כבר לא יוכל להיות לוחם, הוא יידרוש יותר משאבים ממה שיוכל לתרום. במקום זאת – יש להתמקד בגיוס בגילאי 17–18. צה"ל מדווח כבר זמן רב על ירידה באחוזי הגיוס – השחיקה בשירות הסדיר היא בלתי ניתנת לתיאור. אין סנקציות אישיות ואין ענישה אפקטיבית. אנחנו כאן כדי לזעוק: אל תחוקקו חוק השתמטות – מדינה לא תחזיק מעמד כך. נדרשים חיילים חדשים, ומערך הלחימה קורס תחת העומס. סגן הרמטכ"ל דן הראל אומר כי בהכירו צה"ל לא יעמוד במשימותיו בשנים הקרובות אם לא יהיה שינוי משמעותי. צה"ל מתמודד עם נשיאה בנטל בלתי אפשרית. אם לא תתבצע רפורמה עמוקה – נקרוס. אנו מצפים לראות צעדים אופרטיביים – לא מס שפתיים. ההשתמטות הפכה לתופעה רחבה, והיא מאיימת על עתיד השירות בצה"ל. הוועדה תמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום תהליכי האכיפה והסנקציות".
תא"ל שי טייב, ראש חטיבת כוח אדם באכ"א, אמר בדיון כי "כולם יקבלו צווי זימון להתייצבות בלשכות הגיוס – זו הנחיית הרמטכ"ל, ואנו פועלים להפוך את התהליך לאוטומטי ומהיר, כך שמי שלא יתייצב אחר שלוש קריאות אוטומטית יקבל צו 12 שיהפוך אותו למשתמט. לדבריו, בשנתון האחרון נשלחו כ-24,000 זימונים לגיוס ומתוכם כ-1,200 התייצבו ו-428 מהם התגייסו בפועל – מהם 98 לוחמים. מקבוצה זו נמצאים 3,700 תחת צו 12 ו-1,300 הוגדרו משתמטים. לשנתון 25 שהחל עכשיו נשלחים 54000 צווים נוספים לציבור החרדי. ומהיום והלאה השיטה משתנה משפטית – צו שנשלח בדואר רשום מחייב את הנמען והנטל עובר אליו. אנו מקצרים תהליכים – 14 יום להופעה ראשונה, עוד 14 יום התראה שניה, עוד 14 יום התראה שלישית ו-30 יום נוספים עד להוצאת פקודת מעצר. במקביל, מתבצעת אכיפה כלפי כלל המלש"בים – ללא קשר למגזר. נבנה מחדש גם מסלול של 'הזדמנות שנייה' – מי שהוגדר משתמט ומעוניין להתגייס יוכל להגיע ולהתייצב ביום מיוחד– אבל אך רק אם יאמר בפה מלא: 'רוצה אני להתגייס'. לא נקבל שם הגשת מסמכים לפטור. יש מסלולים מתאימים גם למי שלא עמד בדרישות בעבר, כמו 'קודקוד', חשמונאים ועוד. יש גם התאמת מבחנים ותכנים לאוכלוסיות מגוונות – כולל בדיקות בגמרא ודברים תואמים אחרים.
באשר להליך הכרזת ההשתמטות, אמר טייב בדיון כי הוא יעבור קיצור משמעותי: "המעבר לצו 12 יהיה מהיר יותר – לא נוכל תמיד להוכיח מודעות, אך ניקח את הסיכון ונצטרך לנהל אותו. רבים אומרים שלא קיבלו צו, החליפו כתובת, לא ידענו – אבל במצב הזה אנו חייבים לפשט תהליכים כדי להימנע מבריכה גדולה של משתמטים שיגדילו את העומס"
טייב אמר בסוף דבריו כי "מספרם של מי שאינם משתפים פעולה הולך וגדל, מה שיוצר עומס משמעותי על התהליך. אם מגמה זו תימשך, נגיע למצב שבו עשרות אלפים לא ישתפו פעולה."
ענבר גולדנר, רמ"ד עצורים באכ"א, עדכנה כי המשטרה הצבאית מגבירה את פעולות האכיפה בשטח. "כמות הכוחות במעברי הגבול – כולל בנתב"ג – שולשה. אנו פועלים בתיאום עם משטרת ישראל, והוסכם כי כל מי שיעלה במסוף כעריק – ייעצר במקום. אנחנו בונים שכבת אכיפה חדשה שתפעל גם במחסומים ומעברים."לדבריה, נבנית בימים אלה פלוגה ייעודית חדשה בבתי הכלא הצבאיים, ונעשות התאמות רחבות להרחבת מקומות הכליאה. "המעצרים כבר בשלב העלייה למטוס יוצרים אפקט הרתעתי חזק – אנו מזהים משתמטים שמעדיפים להתייצב בעצמם לאחר שחבריהם נעצרו בנתב"ג." גולדנר הוסיפה כי המשטרה הצבאית מבצעת תיאומים שוטפים עם רשות האוכלוסין וגורמי אכיפה נוספים – לצורך פעולות יזומות שיבוצעו גם ללא תיאום מוקדם, בהתאם להערכת מצב ולצורכי השעה.
במהלך הדיון נשמעו אמהות ונשות לוחמים שסיפרו על הקושי עבורן לשאת לבדן בנטל. "הבעלים שלנו משרתים חודשים ארוכים ללא חופשות, הילדים בקושי רואים את אבא, ואנחנו נושאות את כל העומס לבד. אין מספיק חיילים בשטח, אין מספיק גב ללוחמים. אם לא יריצו גיוס רחב גם בציבור החרדי ויגדילו את מספר המשרתים – המערכת פשוט לא תחזיק."
|
25738
|
רגע לפני פקיעתה: ועדת החוקה אישרה לקריאות שניה ושלישית את הארכת הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ביחס לרכישות של גופי הביטחון
|
2025-07-15T16:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025d.aspx
|
# רגע לפני פקיעתה: ועדת החוקה אישרה לקריאות שניה ושלישית את הארכת הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ביחס לרכישות של גופי הביטחון
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:20
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן זעם על אגף התקציבים שהציג עלות תקציבית של 20 מלש"ח, ודרש להבין כיצד חושבו הסכומים ולאחר שהגיש רביזיה התכנסה הוועדה ואגף התקציבים הבהיר כי לאחר בדיקה נוספת מול צה"ל- הצ"ח אינה תקציבית לשנת התקציב הנוכחית ולגבי 2026 נמצאו מקורות
ח"כ עפיף עבד והיו"ר רוטמן הודו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ, שבאופן חריג נתן הסכמתו אתמול בשעת לילה מאוחרת במליאת הכנסת, לעלות התקציבית, כדי שלא תהווה חסם פרוצדורלי לדיון ואיפשרה את ההצבעה גם היום לפני פקיעת הוראת השעה
ועדת החוקה אישרה היום (ג') לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 - הוראת שעה) (תיקון - הארכת הוראת השעה), התשפ"ה-2025, שיזמו הח"כים עפיף עבד ומיכאל ביטון.
מוצע להאריך את הוראת השעה, שאמורה לפקוע הלילה, המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ברכישות כוחות הביטחון לחמש שנים נוספות.
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "בדיון הקודם נאמר ע"י אגף התקציבים, כאילו העלות התקציבית של הצ"ח היא 20 מלש"ח. לא רציתי לעכב את החוק, אבל עשיתי ש"ב והשאלה איך הגעתם לעלות הזו? למה אתם מביאים עלות תקציבית כזו? החוק יעבור כך או כך, אך אם באשמתכם הוא לא יעבור היום כי ביום שלישי קשה לגייס 50 אצבעות הנדרשות בהצ"ח תקציבית, זו עמדה משונה.
גם אם תצמידו למדד, המדינה רק מרוויחה ואני מתבייש להתווכח אתכם על זה. תיצמדו לאותם 15% העדפת תוצרת הארץ שקיימים בכל מקרה, אז גם אם העלות היא 16% יותר מדובר באחוז מכלל המכרז. תעשו תקציב של 1% ולא של 15% שזו טעות חישובית".
ח"כ גלעד קריב: השאלה לא אם החוק מביא להוצאה, אלא אם היא לא תוקצבה כבר. אבקש לראות את סעיפי התקציב. על פי תקנות הכנסת משרד האוצר אינו היחיד שיכול לספק הערכה תקציבית. אל תגרמו לנו לעקוף אתכם. תראו לנו את הסעיפים".
אמיר סינאי, ממנהל הרכש בחשכ"ל: "נלקח היקף הרכש של הזמנות הטקסטיל- 2080 מלש"ח והכפלנו ב-0.15% זה 12 מלש"ח, הצמדה למדד יוצא בסביבות 15 מלש"ח והוספנו את המשרד לביטחון לאומי. זו ההנחה הכי שמרנית שיש.
אברהם שרון ראש היחידה הכלכלית במשרד הביטחון: "אין מבחינתנו מניעה להמשיך לאשר את הוראת השעה. לגבי עלות 20 מלש"ח לא ברור איך ביססו את זה. ברור שצריך להסתכל על הצד השני אם יש למשל דמי אבטלה שישולמו ולהתייחס גם לכך".
ח"כ עפיף עבד הודה ליו"ר רוטמן: "העמידה שלך לצד העדה הדרוזית לא מובנת מאליה. החוק מאפשר ל-4500 נשים דרוזיות תעסוקה" ולאחר הוסיף: "העם הדרוזי שלנו בסוריה בטבח עכשיו ואנחנו קוראים לרה"מ ושר הביטחון לעמוד בהבטחה להיות לצידם".
מאג'ד קבלאן, בעל מפעל טקסטיל: "מדובר בתעשייה כחול לבן תוצרת הארץ. כל הטקסטיל של משהב"ט, אצלי יש 400 עובדות בבית ג'אן, שיבואו לשטח ויסתכלו בעיניים של מי שיקחו לה את הפרנסה. במלחמה בשבת כל האנשים התייצבו לעבודה. אין לנו מדינה אחרת. לקח לי 4 שעות להגיע לכאן כדי שאנשים יבינו מה הצורך של כלכלה בישראל, אנחנו חייבים לשמור על עצמנו ולא להסתכל על הגרוש. כל תעשיית הטקסטיל ברחה לירדן ומצרים ורק משהב"ט שמעדיף תוצרת כחול לבן מציל את התעשייה ואת העדה הדרוזית".
היו"ר רוטמן הודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ: "הזעקתי אותו בחצות כשלא היו 50 אנשים במליאה לצורך הצבעה על הצ"ח תקציבית והוא אישר להודיע שהצ"ח בתמיכת הממשלה כדי שהחוק יעבור". לאחר פנה לאנשי אגף התקציבים: "אבקש שתועבר הערכה תקציבית מעודכנת עד השעה 15:00 וקחו בחשבון 4500 עובדות גם אם בשכר מינימום, תשלום דמי אבטלה בשנה הקרובה לפחות".
לאחר דברים אלו הצביע לאישור החוק והכריז על רביזיה כדי לאפשר לאגף התקציבים להביא הערכה מחודשת של עלות.
בדיון הרביזיה שנערך לפני זמן קצר אמרה עדי פרנקפורטר מאגף התקציבים כי בהתאם לבדיקה נוספת שבוצעה מול צה"ל אין עלות תקציבית לשנת 2025 ולשנת 2026 נמצאו מקורות כך שאין קביעה של הצ"ח עם עלות תקציבית, והחוק אושר לקריאות שניה ושלישית כדי שיוכל להגיע לאישורה הסופי של מליאת הכנסת טרם פקיעת הוראת השעה הלילה
|
25756
|
מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום זאב ז'בוטינסקי
|
2025-07-16T16:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025h.aspx
|
# מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום זאב ז'בוטינסקי
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:10
יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה: "ישראל מימשה את עיקרון היוזמה היהודית של ז'בוטינסקי ויצאה למבצע עם כלביא. לא נאפשר לאף משטר הקורא להשמדתנו להשיג נשק גרעיני".
מליאת הכנסת קיימה היום דיון מיוחד לציון יום זאב ז'בוטינסקי. יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, פתח את הדיון ואמר: "ז'בוטינסקי שילם מחיר על מימוש תפיסותיו והוא היה נכון למחיר הזה משום שכדבריו הארץ נועדה להיות מדינה יהודית והיהודים יקימו בה את מולדתם. אני רואה בכך ברכה שמשנתו זוכה היום לעדנה, גם אם לא זכתה לכך בזמן אמת. בסופו של דבר ההיסטוריה עשתה עמו צדק והעניקה לו את מקומו הראוי בדברי ימיה. כעת מוטלת עלינו המשימה לראות למרחוק, כמו ז'בוטינסקי בדורו, ולצפות את הסכנות העתידיות.
מדינת ישראל מימשה את עיקרון היוזמה היהודית של ז'בוטינסקי ויצאה למבצע עם כלביא נגד הגרעין האראני. יהא זה מסר שיוצא גם הפעם למשטר האייתוללות מן הכנסת, קואליציה ואופוזיציה: מדינת ישראל לא תאפשר לאף משטר הקורא להשמדתנו להשיג נשק גרעיני. כוחנו רב וגדול והוא איתנו. אנו לא לבדנו. מדינת ישראל כאן כדי להישאר. יהי זכרו של זאב ז'בוטינסקי ברוך ונצור בלב האומה".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל: "ז'בוטינסקי ראה בקיומו של השוויון כחברה מוסרית ודמוקרטית. ז'בוטינסקי הדגיש כי שוויון זה הוא אינטרס ברור של מדינת היהודים שתוקם. המחויבות העמוקה של ז'בוטינסקי לערכי השוויון משקפת בצורה בולטת את אחד ממאפייניו המרכזיים – היותו דמוקרט מובהק שתמך בדמוקרטיה עמוקה. תפיסתו הביטחונית, המדינית והחברתית של ז'בוטינסקי ניצבת לנגד עיננו כתנועה המובילה את עם ישראל זה עשרות שנים ותמשיך להוות אבן דרך בביסוסה של ישראל כאומה משגשגת, חדשנית, צודקת ודמוקרטית".
ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "זאב ז'בוטינסקי אמר – אל תקבלו את המציאות, תיצרו אותה. וזה הרעיון המסדר של ז'בוטינסקי: אם יש משהו רע בעולם – תשנו אותו. אל תתרגלו לרע, אל תוותרו לעצמכם. התרגלנו למלחמה, שהיא הדבר הקבוע בחיינו. מוות, שכול, אסונות. לקום בבוקר ולבדוק אם יש הותר לפרסום. התרגלנו לקום מאזעקה ב-3 בבוקר. ככה אנו חיים. התרגלנו לזה שחטופים לא חוזרים. התרגלנו לזה שהדיון על גיוס החרדים לא נגמר לעולם. מה נגיד לילדים שהתרגלו ללמוד בזום ובממ"ד? גדל פה דור מוכה טראומה. ילדים בני 18 כותבים צוואות. גם לזה התרגלנו. אני רוצה שתדעו, לא באמת התרגלנו. זה לא חייב להיות ככה, זה יכול להיות אחרת. יכול להיות פה עתיד טוב יותר וזה תלוי בנו ובזה שנזכור שלרע אסור להתרגל".
|
25758
|
אושר סופית: הגדלת שטח המרחב המוגן הדירתי בכל רחבי הארץ
|
2025-07-16T18:45:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025o.aspx
|
# אושר סופית: הגדלת שטח המרחב המוגן הדירתי בכל רחבי הארץ
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 18:45
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 163), התשפ"ה–2025 של חבר הכנסת ארז מלול. 13 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים.
על פי ההצעה, בעלי דירות בבנייה קיימת של עד 9 קומות יוכלו להגדיל את שטח הממ"ד בדירות קיימות בכל הארץ עד ל-15 מ"ר בסה"כ. ניתן יהיה להוסיף 3 מ"ר לחדר הממ"ד לצורך בנית חדר שירותים או חדר רחצה ובנוסף עוד שטח של 3 מ"ר כתוספת לחדר הממ"ד. תוספות אלה תהיינה פטורות מהיטל השבחה. עוד מוצע כי לגבי בניינים שטרם נבנו והתכנית שחלה לגביהם הופקדה לפני החוק, תתאפשר תוספת של 6 מ"ר כאמור, אך תהיה אבחנה בין דירות קטנות לדירות גדולות.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בשל השתנות אופי האיומים הביטחוניים מאז אירועי 7 באוקטובר 2023 והשהייה הממושכת במרחבים מוגנים ברחבי הארץ, ולא רק באזורי עימות מובהקים, מוצע להרחיב את תחולת ההסדר שנקבע בתיקון מס' 149 לעניין תוספת שטח לצורך חדר שירותים או חדר רחצה, לרבות ההוראות לעניין תשלום פיצויים ופטור מהיטל השבחה והליכי הרישוי המקוצרים, לכל רחבי המדינה".
|
25754
|
ועדת החוקה החלה להכין את הצעת חוק לפיה פסקי דין בענייני משפחה יפורסמו תוך השמטת פרטים מזהים של בעלי הדין
|
2025-07-16T13:45:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025k.aspx
|
# ועדת החוקה החלה להכין את הצעת חוק לפיה פסקי דין בענייני משפחה יפורסמו תוך השמטת פרטים מזהים של בעלי הדין
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:45
**יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, יוזם החוק: "בנושא המשפחה, שאין חולק על רגישותו, העין המפקחת היחידה הרלבנטית היא העין הציבורית. כיום אין לי יכולת כמחוקק, כמתווה מדיניות לדעת מה קורה בעניין חזקת הגיל הרך למשל, כי מתפרסמים רק פס"דים נבחרים. זה אינטרס של כלל המערכות והציבור לתקן את המציאות הזו של חור שחור במשפט הישראלי בענייני משפחה"**
**הנהלת בתי המשפט: אם הצ"ח תקבע פרסום של כלל פסקי הדין וכלל ההחלטות, מדובר על תוספת של 24 מיליון ₪ הכוללת תוספת של 17 שופטים**
ועדת החוקה החלה היום (ד') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - פרסום פסיקה בענייני משפחה), התשפ"ד-2024, **שיזם היו"ר ח"כ שמחה רוטמן**.
מוצע להוסיף לחוק בתי המשפט סעיף לפיו, פסיקה בענייני משפחה, על אף התנהלות ההליך בדלתיים סגורות, תתפרסם, תוך השמטת הפרטים המזהים של בעלי הדין. הוראות אלו יחולו גם על בתי הדין הדתיים בהתאם לאמור בחוק בתי דין דתיים. עוד מוצע כי השר יקבע בתקנות את הפרטים המזהים שיש להשמיט בטרם פרסום הפסיקה.
**יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן:** "עקרונות הצ"ח זוכים לתמיכה מאסיבית. נושא המשפחה הוא נושא שאין חולק על רגישותו, כי הוא נוגע בנקודות הכי אישיות וקשות של כל אחד, ודווקא בנושא הזה עולה חשש מעיוותי דין, אם הסתכסכת עם שופט שמלווה את התיק שלך הרבה זמן, כשהחלפת הרכב היא אירוע מורכב והעין המפקחת היחידה הרלבנטית היא העין הציבורית.
בנוסף, כדי לבחון מדיניות ולקבוע כמה מזונות נפסקים, אי אפשר לעשות מה שעושים בתחומי משפט אחרים עם עוזר מחקר שמוציא טבלאות וממוצעים, כי פרטי הפס"דים חסויים ואין שום גורם השוואה למתי לוקחים משמורת או מתי מקיימים את חזקת הגיל הרך. אין לי יכולת כמחוקק, כמתווה מדיניות לדעת מה קורה בעניין חזקת הגיל הרך למשל. נכון להיום, מתפרסמים פס"דים נבחרים, ייחודיים, מקרים בהם נהפכו דברים בערעור, אבל בג"ץ לא יכול לומר שיש דיין או פס"ד שחורג ממה שנהוג בבתיה"ד הרבניים עד כדי חריגה מסמכות, כי אין בפניו את הבייסליין. בגלל ששופט אחד דן לאורך ההליך, זה ממעט ערעורים כדי לא להסתכסך עם השופט, והצ"ח מדברת על כך שהחלטות ופסיקות בענייני משפחה יפורסמו תוך השמטת פרטים מזהים. זה אינטרס של כלל המערכות והציבור לתקן את המציאות הזו של חור שחור במשפט הישראלי בענייני משפחה".
**עו"ד נועה ברודסקי לוי מהייעוץ המשפטי לוועדה:** "חוק יסוד השפיטה קובע את עקרון הפומביות וחוק בימ"ש קובע כי בימ"ש ככלל יידונו בפומבי עם חריגים, ובהם שבימ"ש לענייני משפחה יידון בדלתיים סגורות ולכן פסק הדין לא יפורסם אלא ברשות בימ"ש. חוק בתיה"ד הדתיים מחיל את ההוראה גם על בתי הדין הדתיים. בבסיס עקרון הפומביות הטעמים של זכות הציבור לדעת ותרומתה לתקינות הליכים, שקיפות, בקרה, הנגשת מידע לבעלי דין והגברת הוודאות המשפטית ואמון הציבור. יש לצד זאת אינטרסים אחרים ציבוריים שחשוב לשמור כמו הגנת הפרטיות והגנה על קטינים, ויש להיזהר מהרתעת הצדדים ממתן עדות חופשית ואף בפניה לערכאות. היכולת לחפש בעולם הדיגיטלי מגבירה את החששות.
הצ"ח מציעה להפוך את ברירת המחדל שקיימת היום בחוק, כך שפס"דים יפורסמו תוך השמטת פרטים מזהים של בעלי הדין. נוכח הרגישות הרבה של המידע שבאותם פס"דים, והחשש שאם יהיה זיהוי ייפגעו בעלי דין, ילדיהם וצדדים שלישיים, חשוב שתיערך התממה יסודית של הפס"דים.
מחיקה של רשימה סגורה של פרטים מזהים בלבד יכולה להיות בעייתית, אם למשל מפורטים פרטי אירוע או מאפיינים אחרים שעלולים לגרום לזיהוי, ולכן יש לשקול לאמץ הגדרות מהתיקון החדש לחוק הגנת הפרטיות. בנוסף, הבחינה של הגורם המזהה צריכה להיות לא רק זיהוי של כלל הציבור אלא גם שהסביבה הקרובה של המשפחה לא תוכל לזהות במי מדובר, כולל שכנים ומכרים. בחוק הנוער יש הגדרה שמתייחסת לאי-זיהוי ע"י הסביבה הקרובה בעת הפרסום ואולי יש לאמצה. כמו כן, מוצע לשקול לאפשר לצדדים לעיין בפסק הדין המותמם בטרם הפרסום כדי שיוכלו לבקש איזה פרטים נוספים למחוק. כמו כן יש לבחון על איזה סוגי החלטות ופס"דים ההסדר יחול. כמו כן, בשל תוספת העבודה על כך יש לבחון איך ההסדר לא יביא להימשכות הליכים נוספת ויוביל לפגיעה נוספת".
**היו"ר רוטמן:** "נכון להיום כותבים פס"דים בצורה מסוימת והתממה שלהם בעקבות כך, היא אירוע של תקנים, תקציבים והימשכות הליכים. כשכותבים הודעה לציבור יש חלק גלוי וחלק חסוי. זו טכניקה שיש ללמדה בהשתלמויות. אין המון שופטים ודיינים לענייני משפחה, זו לא קבוצה גדולה שיש ללמד אותה לכתוב פס"דים מותאמים, ובעידן ה-AI השופט יכול לכתוב את הדברים ולסמן מה מתוכם חסוי. זו חשיבה אחרת אבל זה עניין טכני שיש לפתחו ולאפשר תקופת לימוד, לאפשר גם לצדדים לפני הפרסום לבחון אם הפרסום לא מסכן אותם, ולהצעיד בכך את עולם המשפט קדימה".
**עו"ד רחל ספירו משרד המשפטים:** "הממשלה החליטה בוועדת השרים שעבודת המטה שהחלה בממשלה תובא בפני השר והיו"ר ולא סיימנו את עבודת המטה להערכתנו זה ייקח עוד כחודשיים. עבודת המטה החלה לפני חרבות ברזל ונעצרה באמצע.
הצ"ח מבקשת להגביר פרסום והתכליות ברורות וחשובות. האתגר הוא בחשיפת פרטים אינטימיים רגישים גם בעניינם של קטינים. יש להיזהר שלא ייגרם אפקט מצנן כך שהצדדים יימנעו מלפנות ולמצות את זכותם להליך הוגן. יכול להיות שיש להרחיב את ההגדרה לכל מידע שעלול להוביל לזיהוי במישרין או בעקיפין בדומה לחוק הגנת הפרטיות. החריג כרגע מתייחס לטעמים מיוחדים שיירשמו ואולי יש להוסיף חריג נוסף הנוגע לקהילות קטנות יותר. כמו כן, יש להשאיר את ההכרעה בידי בימ"ש".
**היו"ר רוטמן:** "הגדרה של "עלול להוביל לזיהוי במישרין או בעקיפין", זו הגדרה שמייתרת את החוק ואפשר לקבור אותו קבורת חמור. אם אני במעגל הקרב של הזוג או עוה"ד, היום אני מזהה פסיקה שמתפרסמת בענייני משפחה. מי שמכיר את הסיפור ברמת הפרפראזה ידע לזהות".
**עו"ד חנית אברהם בכר, הלשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט:** "הצ"ח עולה בקנה אחד עם מהלך פנימי שנערך בהנהלת בתי המשפט, כשב-2022 מונה צוות עבודה על ידי נשיאת בית המשפט העליון השופטת חיות, בראשות השופט שוחט, במטרה לבחון את פומביות הדיון ופרסום פסיקה בענייני משפחה. הצוות הגיש המלצותיו לנשיאה חיות דאז וציין שפסקי דין בענייני משפחה אינם מתפרסמים בצורה שיטתית, דבר הפוגע בציבור, במערכת המשפט ובשופטים עצמם. פרסום הפסיקה יאפשר ניתוח, פיתוח והצבעה על כשלים וחוזקות שיאפשרו שינויי חקיקה, מדיניות וקביעת הלכות. האופי הייחודי של ההליכים דורש פרסום המאזן בין הפרסום לזכות הפרטיות, ולכן יש לשמור על חיסיון הצדדים, וכשהדבר לא מתאפשר יש להעדיף את ההגנה על הפרטיות. לצורך יישום המסקנות וההמלצות, הוקם צוות יישום, שהמלצותיו אושרו ע"י הנשיאה חיות ומנהל בתי המשפט. אחת ההמלצות היו פיתוח כלי טכנולוגי שיסייע בידי השופטים בביצוע ההתממה, והכלי נבחן כעת בפיילוט, תוך שהוא מאתר מילים חשודות ומציע ללשופט בעקוב אחר שינויים את ההתממות. המלצות נוספו היו בהקשר של הכשרות לשופטים - ללמוד איך לכתוב מראש בצורה שונה וכיצד לבצע את ההתממה. בתקופת הביניים הנחה מנהל בתי המשפט שכל שופט משפחה יקפיד לפרסם 4 החלטות מהותיות בחודש או 40 פסקי דין בשנה במקום פרסום של פסק דין אחד בחודש, כפי שהיה נהוג עד כה. פסקי דין מותממים מפורסמים באתר הרשות השופטת בדומה לפסקי דין אחרים.
**הצ"ח מתייחסת לפסקי דין והחלטות בענייני משפחה, כשלפי הנתונים שלנו מדובר על סך כולל של 810,000 בשנה. אם זה רק פסקי דין, אז הממוצע הוא של כ-60,000 פס"דים שניתנים ע"י 86 שופטים. פסקי דין והחלטות מהותיות להערכתנו מדובר בכ-100,000 בשנה.** זה לא כולל נתוני בתי המשפטי המחוזיים והעליון. מטבע הדברים גם אם תהיה מערכת טכנולוגית שתזהה מילים חשודות ותציע החלפה, משימה זו עדיין תהיה על כתפי השופטים. עדיין יידרש מעבר שלהם על כל הפרטים ולאשר את הנוסח לפרסום. אין ספק שזה יוסיף עבודה נוספת לשופטים. ככל שמבוקש לקדם את הצ"ח עם ברירת מחדל של פרסום כלל פסקי הדין וכלל ההחלטות, **יש לכך השלכות תקציביות משמעותיות ולאור היקף הפרסום, מדובר על תוספת של 24 מיליון ₪ הכוללת תוספת של 17 שופטים.**
בהינתן שלא התקבלה התוספת, מוצע לצמצם את הצעת החוק בשלב זה לפרסום פסקי דין בלבד והחלטות מהותיות, אחרת זה יוביל לסרבול הליכים וישיג תוצאה הפוכה ממה שנועדה הצ"ח לשרת. בנוסף, יש סוגי תובענות שמוצע להחריגם מראש ולהותירם לשיקול דעת השופטים. כך לדוגמה מוצע להחריג תיקי אימוץ ותיקי נזקקות. מדובר בתיקים רגישים מאוד. גם עם החרגה כזו, נישאר עם הכלל של סעיף 70, ובשיקול דעת בית המשפט לפרסמם.
לגבי ההצעה שהצדדים יעברו על נוסח מותמם מוצע בטרם הפרסום - ההצעה תוביל לעוד דיונים על מה לפרסם, סרבול והארכת ההליך
חשוב לנו שתהיה הוראת תחילה מאוחרת והוראת מעבר שהחוק יחול על פסקי דין שיינתנו מיום התחילה ואילך".
**היו"ר רוטמן:** "אני מניח שהרוב המוחלט של הפסדים הוא "כמבוקש". אבקש שתבדקו את ההחלטות שהם מעבר למילה "כמבוקש". כמה פס"דים הם עם למעלה מ-20 מילים? זה אפשרי טכנולוגית.
כמו כן, בטווח הארוך אף יהיה חיסכון בזמן. אם אני יודע ששופט כלשהו נותן במזונות 1000 ₪ במקרה כזה ו-2000 ₪ במקרה אחר, אז הספקטרום של הוויכוח מצטמצם. ודאות משפטית חוסכת זמן לכולם, גם לשופט".
**דניאל עמירם, מייסד ה.ל.ב שוויון בהורות:** "אתם טוענים שיש 60,000 פס"דים והשאלה איך זה מחושב- מספר תיקים או החלטות?".
**עו"ד דניאל רז, ממונה ארצי תחום מעמד אישי בסיוע המשפטי, משרד המשפטים:** "אנחנו מייצגים נכון ל-2024, בין 40,000-30,000 תיקים בדיני משפחה. ההצעה חשובה, כי תאפשר מידת ודאות גדולה יותר. תיקי נוער טיפול והשגחה ותיקי אימוץ הם נושאים שיש להחריג, אלא אם בימ"ש בעצמו סבור שפס"ד שלו ראוי לפרסום.
ממה שאנחנו רואים בשטח, בבתיה"ד הרבניים הפסדים יותר מפורסמים ויותר נגישים וגם באתרים המשפטיים שיש לציבור הרחב, יש שינוי גדול בפרסום הפס"דים. לא רק שזה מסייע לנו כמי שמייצגים אלפים, אלא גם לקובעי המדיניות. זה יפתור את סוגיית האתיקה של עוה"ד הפרטיים שמייצגים בשמנו".
**היו"ר רוטמן:** "דווקא בתיקי הוצאת נוער מהבית ואימוץ יש חשיבות רבה. אפשר ללכת בהם להתממה יותר גבוהה, אך אם אני רואה שופט שנוטה יותר להוציא ילדים מביתם, ודווקא שם אם לא יפורסמו נתונים סטטיסטיים, לא תהיה עין ציבורית מפקחת שהיא כ"כ חשובה".
**עו"ד נטלי מופסיק, משרד הרווחה:** "אנחנו מבקשים להחריג את חוק אימוץ ילדים וחוק הנוער שהדיונים ברובם לא מתקיימים בבימ"ש לענייני משפחה, כדי שלא ייווצרו שני סוגי נורמות בבתיה"ד. בחוקים אלו מדובר על איזון אחר כי הם עוסקים בקטינים, בקודש הקודשים של התא המשפחתי ועוד יותר בילדים שעוברים פגיעה התעללות והזנחה. הנורמה כיום גם בחוק הנוער וגם בחוק האימוץ היא שפס"דים מתפרסמים בהתאם לסייגים, ב"מבחן הסבתא"- שלא תוכל לזהות שפסה"ד עוסק בנכד שלה. נכון להחריג גם הליכים העוסקים במסוכנות ואלמ"ב- ולפרסמם באיזון אחר.
בקטינים מדובר על שיקום התא המשפחתי, קטינים לא בחרו להיות חלק מההליך ופרטיהם יפורסמו כבכל מקום והאיזון צריך להיות שדרך הפרסום של פסה"ד לא ניתן יהיה לזהות את הקטין, בדיוק כפי שקיים בחוק הנוער. יש לזכור גם שמה שנמצא ברשת לא נמחק".
**עו"ד רינת ברנדל, מהרשות להגנתה הפרטיות:** "יש לתת מענה לפוטנציאל הפגיעה החמורה בפרטיות. הרבה פעמים מדובר בצדדים שלישיים של בני זוג או ילדים. בנוסף יש להגדיר את המונח פרטים מזהים בצורה ברורה יותר כשכיום באמצעות בינה מלאכותית אפשר לזהות פרטים בצורה קלה יותר במישרין או בעקיפין. הדבר נכון לקהילות קטנות, סגורות שבהן יש רגישות נוספת. דבר נוסף שיש לעגן הוא חובת הבדיקה הקונקרטית של כל פס"ד ע"י עין אנושית. אנחנו מצטרפים לעמדת משר המשפטים והרווחה להליכים שיוחרגו. לגבי בעלי דין יש לאפשר לצדדים להעביר עמדתם לביה"ד שתובן הרגישות המיוחדת שלהם ביחס לפרסום".
**עו"ד רפי רכס סגן יועמ"ש בתיה"ד הרבניים:** "מאוד חשוב שפס"דים יפורסמו, גם כי זה נותן מידע על המצב המשפטי בבתיה"ד הרבניים ובמערכת המשפט בכלל, ממד נוסף הוא פיתוח עולם התורה עם פס"דים שיש בהם היבט הלכתי, וכן לצורך ביקורת. לגבי מרחב הנושאים שיש לפרסם- כל עוד לא מדובר בהחלטות שסתם יציפו את המערכת עם "כמקובל" "כמבוקש" או הסכמים שרק מאשרים, פס"דים עם תוכן צריכים להתפרסם. מצד שני יש פה שני ערכים שיש לאזן ביניהם- הפגיעה הקשה לצדדים מהפרסום, שהוא לא רק של שמות אלא של תוכן- אפשר לזהות מהקשרים של מקום מגורים, עבודה ותאריכים. ערך נוסף הוא החופש של הצדדים בדיון לפרוס את כל מה שהם רוצים מבלי לחשוש שזה יתפרסם, בנקודה הכי כואבת של צנעת הפרט. המענה למצב זה הוא עבודה אנושית, אצלנו לפחות, של אחד מעובדי בתיה"ד שהוכשר לכך, שיוציא את הדברים שנצרכו לפס"ד אך לא כדאי שיתפרסמו ודברים שלא הכרחיים לניתוח המשפטי. אם מדינת המדינה מעוניינת שפס"דים יתפרסמו גם בדיני משפחה ונושאים חסויים אחרים, על המדינה להשקיע, שהחוק יהיה מותאם לתקינה ולתקציבים.
יש להותיר לדיין אפשרות לפרסם מאוחר יותר כי לפעמים יש שלל תיקים שנדונים באותו עניין ואם יפורסם פס"ד אחד זה ישליך על האחרים".
**היו"ר רוטמן:** "הצ"ח חשובה ואני מאוד רוצה להצליח להצביע עליה לפני סיום הכנס".
|
25742
|
ההון אנושי בהייטק מבוסס על 63.5% גברים יהודים, ו-32% נשים יהודיות שאינם חרדים , שרובם גרים בין חדרה לגדרה; כ-70% מחברות ההייטק- בת"א והסביבה
|
2025-07-15T17:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025p.aspx
|
# ההון אנושי בהייטק מבוסס על 63.5% גברים יהודים, ו-32% נשים יהודיות שאינם חרדים , שרובם גרים בין חדרה לגדרה; כ-70% מחברות ההייטק- בת"א והסביבה
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:15
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון: הנתונים מלמדים שיש מיליוני ישראלים שלא לוקחים חלק בסיפור. על הממשלה לפעול לגיוון, שוויון הזדמנויות ונגישות
הוועדה המיוחדת לפיקוח על הסרת חסמים, קיימה היום (שלישי) ישיבת מעקב אחר התכנית הלאומית להגדלת ההון האנושי בהייטק, בהשתתפות יו"ר הוועדה, דדי פרלמוטר, שהציג את עיקרי דוח הוועדה: "ההייטק מהווה עוגן כלכלי מרכזי המחזיק את הכלכלה הישראלית, בייחוד בזמן מלחמה, ומהווה 56% מהייצוא. צמיחת התמ"ג של ההיי-טק ברבעון הראשון של 2025 היא 11.8% בעוד הצמיחה הכוללת של הכלכלה הישראלית עמדה על 1.5%".
עוד התייחס פרלמוטר לחשיבות הגדלת הון אנושי למשרות טק וחיזוק ההייטק : "מדובר במשימה לאומית לחיזוק המנוף הביטחוני, הכלכלי והמוביליות החברתית של מדינת ישראל. בימים אילו ברור שבטחון מדינת ישראל תלוי במדע וטכנולוגיה. הכישורים שיידרשו מאנשים בעתיד יהיו שונים דרמטית מהיום".
"ההייטק מבוסס על 63.5% גברים יהודים, ו-32% נשים יהודיות שאינם חרדים , שרובם גרים בין חדרה לגדרה. 87% מקרב עובדי ההייטק הם בעלי בגרות 5 יחידות באנגלית. המסקנה המרכזית העולה מהדו"ח היא שיש להתמקד בפיתוח "כישורי טק" בין היתר לבינה מלאכותית ולא רק במגזר ההייטק הקלאסי. ולכן על מערכת החינוך לקדם בגרויות טק, ובמיוחד בפריפריה ובחברה הערבית, פיתוח חינוך בלתי פורמלי לעידוד בנות ללמוד טכנולוגיה. עדכון תכניות לימוד לתואר ראשון, שילוב התנסויות מעשיות, יכולת לימוד עצמית וחיזוק השפה האנגלית".
נאור גונן, מנהל ממשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אמר כי 68% ממפעלי וחברות ההייטק הם בת"א והסביבה, לעומת 53% ביתר המקצועות במשק.
יו"ר הוועדה אמר בתגובה כי הנתונים מלמדים שישנם מיליוני ישראלים שאינם חלק מחגיגת ההייטק, וזה דורש תיקון.
סיון נויפלד, ראש תחום ופיתוח עסקי באיגוד ההייטק הישראלי: ״אנחנו בעיצומה של מהפכה דיגיטלית, אבל מערכת החינוך לא עומדת בקצב. הפער בין מה שנלמד בכיתה לבין מה שנדרש בשוק רק הולך ומתרחב, ומשמעות הפער הזה היא לא רק טכנולוגית, אלא כלכלית וחברתית. זה אתגר לאומי ובאיגוד ההייטק הישראלי אנחנו קוראים לשינוי פרדיגמה: מערכת החינוך צריכה להפסיק לעבוד לבד ולהתחיל לפעול בשותפות עם התעשייה. תוכנית הלימודים צריכה להיות מעודכנת, מותאמת לצרכים האמיתיים של שוק העבודה ולשלב כבר היום מהנדסים, חוקרים ואנשי מקצוע בכיתות הלימוד. זה לא אינטרס של ההייטק בלבד. זה אינטרס של המשק כולו, של החברה, ושל הילדים שלנו. ההון האנושי הוא המשאב היחיד שיש לנו ואנחנו חייבים להשקיע בו עכשיו.״
פרופ' מיכל ארמוני מכון ויצמן: אנחנו לא יכולים לבנות רק על זה שעובדי הייטק יבואו ללמד. ההשקעה החשובה ביותר היא הכשרת מורים.
אילן פרידמן, מקדם מדיניות פורום ארלוזורוב: ההייטק הוא לא מטרה אלא כלי. לתעשיית הייצור מתקדמת יש יכולות לייצר עוד מקומות עבודה. כיום חלק גדול מהתעשייה מיוצאת לחול ואנחנו מפספסים עובדים, בעיקר מהפריפריה.
פרלמוטר הוסיף לקראת סיכום הדיון: "אם אתה לא מפתח את ההון האנושי, מקטנות עד הפנסיה, אין לך תקומה. צריך לייצר קרקע פורייה כדי שמשקיעים חיצוניים ימשיכו להשקיע כאן, וזה באחריות ממשלת ישראל.
יו"ר הוועדה, ח"כ ביטון, סיכם: ״אנחנו מתמודדים עם אתגר עמוק של חוסר מגוון בהון האנושי בתעשיית ההייטק, לא רק בפריפריה הגיאוגרפית כמו הנגב והגליל אלא גם בפריפריות חברתיות, חינוכיות וכלכליות. קידום אמיתי וצמיחה כוללת יושגו רק אם נאמץ מדיניות מערכתית שמביאה את כלל המגזרים – ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ואחרים, אל לב התעשייה. זו לא שאלה של צדק חברתי, אלא אינטרס אסטרטגי של מדינת ישראל. ולכן היעד איננו רק להגדיל את מספר העובדים בהייטק, אלא להרחיב את המגוון ואת ההזדמנויות״.
״כדי לעשות זאת״, הוסיף ח״כ ביטון, ״נדרש לפעול ביוזמה וביצירתיות למיצוי מלא של ההון האנושי שקיים כאן. התקדמנו, אבל הדרך עדיין ארוכה, יש עוד עבודה לעשות , וזה בסוף תלוי בממשלה״.
|
25747
|
נחשף בוועדת החוקה: עיריית חריש גבתה במשך שנים קנסות מתושביה שלא כדין והציגה מצג שווא לוועדה ביחס לגבייה
|
2025-07-15T19:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025t.aspx
|
# נחשף בוועדת החוקה: עיריית חריש גבתה במשך שנים קנסות מתושביה שלא כדין והציגה מצג שווא לוועדה ביחס לגבייה
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 19:15
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, דרש מהעירייה להציג את סכומי הקנסות שנגבו שלא כדין וביקש משרי הפנים והמשפטים שלא לחתום על הצו המסמיך את עיריית חריש לגבות קנסות, עד שלא תוצג תכנית להשבת הכספים שנגבו שלא כדין לתושבים
שלמה קליין סגן ראש העיר חריש: "בחודשיים שלושה הקרובים ננסה לאתר ולהשיב את הקנסות אבל אנחנו זקוקים לאישור הצו כי העירייה לא יכולה לתפקד בלי חוק העזר העירוני
ועדת החוקה אישרה היום (ג') מחדש את הצעת צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשפ"ד-2023– בעניין חריש, לאחר שקיבלה את הרביזיה של ח"כ פינדרוס, בעקבות המידע שנחשף לאחר הדיון הקודם.
עו"ד טליה ג'מאל מהייעוץ המשפטי לוועדה: "הסיבה לבקשת הדיון מחדש של ח"כ פינדרוס, שמילא את מקומו של היו"ר הקבוע בדיון הקודם, היא שמיד אחרי הדיון בו אישרה הוועדה את צו עבירות הקנס לעיריית חריש, התברר שבמשך שנים העירייה גבתה קנסות שלא כדין, בהיעדר הסמכה חוקית לכך. בעקבות זאת התברר בנוסף שהוצג מצג שווא לוועדה ושחלק מהדברים שנאמרו לפרוטוקול, גם במענה לשאלות ממוקדות של מ"מ היו"ר, היו שגויים ולא תאמו את המציאות בשטח. בניסיון לברר עם העירייה אחרי הדיון האם אכן נעשתה גבייה שלא כדין בהיקף נרחב וביודעין, והאם אכן ניתנו לוועדה תשובות שגויות, שהובילו אותה לאשר את הצו המבוקש, נאמר לי ש"זה לא משנה, כי ברמה התוצאתית הכסף שנגבה שלא כדין יוחזר". למרות זאת, להבנתי, מאותה שיחה בפברואר ועד היום, זה לא קרה".
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, ביקש לדעת "איך זה עבד בשטח? אני מבין שטענתם בפני הוועדה שאין ולא נעשתה גביית קנסות בעבר, אך בפועל היא קרתה. כמה קנסות נגבו? על ידי מי? זה דבר חריג ולא מקובל בשום צורה".
שלמה קליין סגן ראש העיר חריש: "טעינו ואנחנו לא מנסים לטשטש אבל העירייה לא יכולה לתפקד ללא צו עבירות קנס, אנחנו חייבים את הצו גם אם הקנסות יהיו ברף הנמוך ביותר. החזרת הגבייה שלא כדין תיארך זמן ובנוסף, אנחנו במצב מורכב פוליטית כשכרגע אין ראש רשות אלא רק ממלא מקום. אבקש שנוכל להפעיל את חוק העזר, לגבות ולאכוף".
שלומי צדרבוים מנכ"ל עיריית חריש: "חריש היא עיר חדשה שהוכרזה רק במאי 2022. התפתחותה מישוב קטן של 1200 תושבים ל-43,000 תושבים חלה מ-2016 - 130 מוסדות לימוד, תשתיות, מערכי תפעול ולוגיסטיקה, הכל תוך ריצה מטורפת של גורמי המקצוע, עם תמיכה ממשלתית, זה אתגר אדיר שלא נגמר. יצרנו מהלכים וחוקי עזר, נקלטו פקחי איכות סביבה מוסמכים. עד 2023 היינו עם ייעוץ משפטי חיצוני. הייתי גזבר מ-2018 ומנכ"ל מ-2021, ובשנתיים האחרונות, מהדיונים מול משרד הפנים על קידום צו עבירות הקנס, הבנו את הבעיה. מתוך חוסר ידיעה נאכפו הפרות שאותן לא היו אמורים לאכוף.
לגבי השבת הגבייה- החלפנו מערכות מחשוב, ורק הניסיון לאתר כל מה שנעשה לוקח הרבה זמן כי צריך לחזור לחפש במערכות מחשוב של חברה שכבר לא עובדת איתנו".
עו"ד אורון משה, יועמ"ש עיריית חריש: "חוק העזר אושר ב-2017 ויועמ"ש חיצוני העביר את תעריפי הקנסות למסופונים שנרכשו והדפיסו את פנקס הקנסות על הפרות בתחום איכות סביבה. הסעיפים המרכזיים שבגינם הטלנו קנסות היו גזם פולש, השלכת פסולת, עד גובה של 475 ₪.
ככה זה פעל בפועל מ-2017. בסביבות 2022, כשאני מוניתי ומהשיח עם משרד הפנים סביב הבקשה שלנו לקדם צו עבירות קנס של העירייה, הבנו שיש בעיה. ברגע שמונתה תובעת עירונית לפני כשנה, ביולי או אוגוסט 2024, היא זאת שהורתה על עצירת גביית הקנסות והגבייה נעצרה".
עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים: "לא רק הגבייה נעשתה שלא כדין אלא גם מה שקרה אחרי שהאירוע התגלה. מרגע שזה התגלה לא הופסקה מידית גביית הקנסות. הייתה טעות בהתחלה אך בוודאי אחרי שהיא התגלתה וודאי ודאי אחרי שהכל התפוצץ בעקבות הדיון בוועדה, לא ניתן שום צפי להשבה, וזו לא תשובה מקובלת. אחרי הדיון כאן, אני כתבתי מיילים לעירייה עם עוד תזכורות שהעירייה פועלת בניגוד לחוק, התשובה הייתה שהעירייה פעלה כדין. לדעתי, המינימום שהוועדה צריכה לעמוד עליו הוא השבת הכספים באופן מידי".
היו"ר רוטמן: "מרגע שאתם יודעים שגביתם כסף שלא כדין, אתם אפילו לא יודעים כמה כסף נגבה? יש פה אנשים, רובם תושבי חריש, שנקנסו, כך שקל לאתרם במערכת. עכשיו אתם מבקשים להכשיר את צו עבירות הקנס מבלי שתאמרו שתחזירו, ואתם מצפים שנאשר זאת?"
שלומי צדרבוים: "לקחנו על עצמנו משימה שהמדינה הטילה להקים עיר, ופספסנו פה. השאלה אם ממשיכים בסיטואציה לא טובה. כבר במיילים שנשלחו שהיו אוף רקורד, אמרנו שנחזיר".
שלמה קליין: "נעשה הכל בחודשיים שלושה הקרובים לאתר ולהשיב לכל מי שניתן ולגבי השאר לקבל החלטה מה לעשות עם הכסף. ומכאן והלאה אין סיבה שמי שעובר על חוק העזר לא יקבל קנס".
לאחר שנציגת משרד הפנים אמרה שהמשרד לא פעל בנושא, גם אחרי שהתגלה העניין, אמר היו"ר רוטמן: "אני מבקש ממשרד הפנים והמשפטים- אאשר את הצו, אך אני ממליץ לשרים שלא לקדם אותו ע"י חתימה ופרסום בטרם תוצג תכנית השבת הקנסות שנגבו שלא כדין ע"י עיריית חריש. אני מבקש שתמסרו לשרים את בקשתי שלא ישחררו את הצו, עד שיובאו נתוני הגביה ושנראה שהייתה פה השבה של הקנסות, שלא ייצא החוטא נשכר ושהכסף שנגבה שלא כדין יחזור לאנשים".
|
25748
|
לפי הנוסח שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, כלל התיקים הפליליים יועברו למח"ש למעט תיקי תעבורה. תיקים שלא נמצאו מתאימים למסלול פלילי, יישארו במערכת מח"ש לצורך תכלול המידע
|
2025-07-15T19:30:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025r.aspx
|
# לפי הנוסח שמקדם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, כלל התיקים הפליליים יועברו למח"ש למעט תיקי תעבורה. תיקים שלא נמצאו מתאימים למסלול פלילי, יישארו במערכת מח"ש לצורך תכלול המידע
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 19:30
חברי הוועדה הציעו שבתיקי שימוש לרעה בכוח תינתן סמכות למח"ש לפעול כקובל עצמאי בפני ביה"ד המשמעתי במשטרה
הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, והוועדה לביטחון לאומי ל"חוק מח"ש", המשיכה היום (ג') להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג-2022, שיזם ח"כ משה סעדה
מוצע לקבוע כי המחלקה לחקירת שוטרים תישא באחריות מנהלית לביצוע תפקידה בפני שר המשפטים ותהא כפופה לפיקוח מנכ"ל משרד המשפטים. כמו כן, מוצע לקבוע כי המחלקה לחקירות שוטרים תעסוק בחקירת עבירות תובעים מקרב הפרקליטות.
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה, המשיך לפרט את הסוגיות שבהצ"ח: "בהמשך לדיון הקודם, השאלה השניה שהצפנו עוסקת באילו תלונות יטופלו ע"י מח"ש. היה קונצנזוס, שמח"ש צריכה לטפל בכל העבירות, כולל עבירות שהעונש בצדן מתחת לשנת מאסר למעט עבירות תעבורה ועבירות שבטיפול גוף אחר. עלתה שאלה לגבי סמכות מקבילה למח"ש ולמשטרה לטפל בעבירות משמעת, כך שתובע מח"ש יוכל להיות קובל בביה"ד למשמעת. האם מח"ש תהיה גורם ניתוב לסך כל התלונות, כולל משמעת ואחרות שלא נתקבלו במח"ש".
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן: "ברגע שהתקבלה תלונה על הטרדה מינית ומח"ש מגיעה למסקנה שזה לא ברף הפלילי אלא משמעתי, כיום הם פונים למשטרה ומנחים על טיפול משמעתי ובזה זה מסתיים מבחינת מח"ש. אם התיק עובר למשמעת, יש לשקול שמח"ש תוכל להחליט להיות הקובל בעצמה, דבר שכיום לא מתאפשר לה".
נצ"מ דנה ימין, רמ"ח משמעת באגף משא"נ במשטרה: "עולם קבלת ההחלטות המשמעתי צריך להבנתנו להישאר במשטרה ולא לצאת לעולם הפלילי של מח"ש".
נצ"מ שירה דא פורטו, המשנה ליועמ"ש במשטרה: "הוועדה מציעה להרחיב את סמכות מח"ש להנחות את המשטרה לגבי הדין המשמעתי. כיום מח"ש קובעת רק בעבירות שימוש בכוח, ומה שהיו"ר מציע הוא הרחבה לעבירות נוספות וזה בעייתי".
עו"ד גבי פיסמן, ראש אשכול סמכויות שלטוניות, משרד המשפטים: "אנחנו לא בשלים להביע עמדה בשאלות החשובות שהציף הייעוץ המשפטי לוועדה. הצוות שגיבשנו התכנס פעמיים מישיבת הוועדה האחרונה בדיונים אינטנסיביים, אך לא בשלים לעמדה סופית. על פניו הצעת היו"ר מעלה קושי בתפיסה הכוללת של הדין המשמעתי, כי התוצאה תהיה שונה אם מח"ש התחילה בתיק ומחליטה שהוא ראוי לדין משמעתי, מאשר אם התיק החל במשטרה. זאת בהתחשב בנקודת המוצא ובהחלטה. יכול להיות שמדובר בתיק שהיה מראש צריך להתחיל ולהסתיים בדין המשמעתי, אבל הגיע למח"ש ובאותן נסיבות נייצר תפיסה שונה ביחס לאותו מקרה. כשמדברים על שימוש בכוח, יש הצדקה לראייה מתכללת של מח"ש, והבנה שהשימוש בכוח הוא סמכות חריגה וייחודית. מצב שבו ביחס לכל עבירה אנחנו יכולים להוביל לתוצאה שהדין המשמעתי יהיה שונה, לא נראה נכון".
היו"ר רוטמן: "במה זה שונה מדיני משמעת של כלל עובדי המדינה, שם ליועמ"ש יש סמכות של קובל וגם לנש"מ ומחלקות המשמעת שלו. יכול להיות מצב בו תיק מתחיל בפרקליטות והיא מגיעה למסקנה שהתיק מתאים למשמעת והוא מופנה לאגף המשמעת בנש"מ שיש לו עצמאות והוא יכול לקבוע אם מתאים או לא".
ח"כ יואב סגלוביץ': "מדובר בגוף שונה שעובד הירארכית, בניגוד לנש"מ. הוא גם לא דומה ללשכת עוה"ד אולי הגוף הנכון ללמוד ממנו הוא הצבא, שיש בו הירארכיה פיקודית. הטיפול במשמעת יותר נורמה בארגון, בסוף יש מי שקובע מה הנרטיב בתחום המשמעת שאינו פלילי. בסוף יש שיקולים של עומסים ובפועל יישב מישהו במח"ש ויוריד רמה ויעביר הלאה. בתחום הפלילי זה דומה ואתה מוצא עצמך כתובע פלילי מטפל במגה תיק".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "יש לייצר מצב בו מח"ש תשמור על עצמאותה, שמשמעותה אי כפיפות לדרג פוליטי, עצמאות מבנית מוחלטת, חסינות מפני פיטורים ועוד. כרגע הכפיפות לדרג פוליטי גרועה מאוד. הכפיפות למשרד המשפטים נותנת עמוד שדרה כשמקבלים החלטות קשות גם מבחינת הגיבוי. בנוסף נושא התקציב מוזכר אך לא מחודד. א ב של עצמאות גוף הוא תקציב עצמאי".
ח"כ גלעד קריב: יש מורכבות גדולה עם אופן הפעלת הדין המשמעתי במשטרה. אני לא בטוח שהדרך לטפל בכך היא מח"ש. יכול להיות שהבית הזה יחד עם הבל"מ והמשטרה צריכים לעגן בחקיקה את דפוסי המשמעת, מעבר לפקודות והנהלים הפנימיים, לעסוק בחקיקה בשאלת חובת הדיווח, בלו"ז ועוד. כרגע עלינו להבטיח את עצמאות מח"ש ולטפל בסוגיית טיוב הליכי המשמעת בנפרד. נזיק לדיון שלנו אם כל פעם שנדון בתפקוד ובעצמאות מח"ש, נגרור לתוך כך את המשמעת.
יש לוודא שיש העברת מקל מסודרת כשתלונה מסתיימת במח"ש לגבי כל שרשרת הטיפול, עם לוחות זמנים. יש לשמור גם על עצמאות המנגנון המשמעתי במשטרה. למח"ש מותר לסגור תיק פלילי מתוך הנחה שיש לטפל בו משמעתית".
היו"ר רוטמן: "המבנה הקיים משונה מאוד, כשגוף צריך לפעול לפי הנחיות של גוף אחר, כך שהסמכות והאחריות נמצאות במקום אחר".
רונן יצחק המשנה למנהלת מח"ש: "אף אחד לא חושב שצריך להעביר את הדין המשמעתי למח"ש. זו לא התמחות שלנו, אנחנו לא מפקדים במשטרה. אנחנו מדברים על הגזרה הצרה שמעוררת את הבעיות, עבירות פליליות שהגיעו למח"ש ונחקרו לפי סמכותה, והתובע סגר את התיק ללא העמדה לדין פלילי אך מתאימות לדין משמעתי".
היו"ר רוטמן: "הבעיה הגדולה היא ההתמודדות עם היעדר החלטה, עם טווחי זמן שלא נראים בפלילי סבירים, יכולות להיות בקשות להשלמת חקירה ועוד ולכן ההצעה שעלתה היא לתכלל. התכלול יכול להיות על כלל מקרי המשמעת, אך מוסכם שזו טעות. אפשרות נוספת היא להתנהלות מקבילה שהיא הגיונית ומתאימה. בנושא שימוש לרעה בכוח הכל אצלם וזה נכון שיהיה קובל משמעתי משלהם כדי שלא גוף אחד ייתן הוראות לשני ותיקים יפלו. כעמדה ראשונית אני סבור שבמקרה בו לגוף יש סמכות להיות קובל משמעתי, והוא סוגר את התיק הפלילי ומעביר לדין משמעתי למשטרה. זה איזון שאפשר להסתדר איתו".
ח"כ קריב: "השאלה אם לא יותר הגיוני להסדיר בתקנות או בהנחיות הגדרה ברורה שכאשר מח"ש מפנה תיק לטיפול גורמי המשמעת, נכנסים למערכת מאוד ברורה של הנחיות עם לו"ז וקביעת אופן השיח בין הגופים".
ד"ר גיא לוריא, המכון הישראלי לדמוקרטיה: "אם מטפלים בצורה מסוימת בעבירות משמעתיות ומעבירים למח"ש זו פגיעה בטיפול המשמעתי במשטרה. למעשה משנמכים את מעמד הטיפול המשמעתי בתלונות במשטרה. לפגיעה באחריות הפיקודית יכולה להיות תוצאה לא טובה, ליכולת המשטרה לטפל בשוטרים סוררים ולמנוע עבירות משמעת".
היו"ר רוטמן: "השיטה הזו לא עבדה בנושא השימוש בכוח בעבר. קווי הוויכוח הונחו ויכול להיות שלא נשתכנע".
ד"ר נורית יכימוביץ', ראש תחום ביטחון פנים בממ"מ: "מעל 3,000 תיקים נפתחים מדי שנה במח"ש ולא תמיד אפשר לעקוב עד הסוף אחר חיי התיק. ב-22 נפתחו יותר מ-3200 מתוכם 1200 עברו בדיקה מקדימה וב-470 נחקרו שוטרים באזהרה. יותר מ-700 תיקים הועברו לית"צ. יותר מעשירית התיקים שהועברו למח"ש נסגרו בשל עילת חוסר סמכות בשנים האחרונות, למשל במקרי עברות של פחות משנת מאסר".
לאחר דברים אלו מחה ח"כ סעדה על עיכוב החוק בטענה שדנים בנושאים שוליים שאינם ליבת החוק ודרש להתקדם להצבעות על נוסח החוק המקורי שהציע עם תיקונים קלים.
היו"ר רוטמן הכריז על הפסקה ואמר: "מי שמוכן להביא נוסח חוק שמאמץ את מסקנות דוח צוות משרד המשפטים לבחינת מח"ש, בלי שדנו בשאלות המהות שיהיה לו בהצלחה".
לאחר ההפסקה אמר היו"ר רוטמן: "הקפנו את מכלול האפשרויות והנטייה שלי היא שבמקרים שהפלילי משיק למשמעתי, תהיה להם סמכות הקובל, נוסף על מקרי שימוש בכוח. בין הקריאות הראשונה לשניה ושלישית אפשר עוד יהיה להתווכח על המנגנון.
בנוסף, סוכם שהם לא יתכללו את נושא המשמעת אך כן יהיו אלו שמחזיקים במידע לאורך כל הדרך, גם כשהתיק עובר לדין משמעתי. אם נסגר תיק פלילי, זה מספיק חשוב שהמידע יישאר בידי מח"ש עד לסיום הטיפול, הם אלו שיהיו אבא ואמא של זה במובן המידע על הטיפול בתיק. בדומה לסמכות היועמ"ש להיות קובל".
|
25749
|
ועדת הבריאות: חובה להגדיל מספר הרופאים המומחים באפילפסיה בישראל
|
2025-07-15T21:50:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025e.aspx
|
# ועדת הבריאות: חובה להגדיל מספר הרופאים המומחים באפילפסיה בישראל
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 21:50
חולה האפילפסיה בארץ ימתין כחצי שנה עד לקבל תור. יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי: יש לעודד נוירולוגים לצאת תכניות הכשרת עמיתים באפילפסיה ולתמרץ בתי חולים להוספת תקנים ייעודיים למומחי אפילפסיה מבוגרים וילדים
ועדת הבריאות דנה היום (שלישי) במצוקתם של חולי האפליפסיה בארץ, מספר הרופאים המומחים הנמוך וזמינות הבדיקות. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) קרא למשרד הבריאות להגדיל את מספר הרופאים המומחים במחלה, בדגש על מספרם בפריפריה, באמצעות עידוד נוירולוגים לצאת תכניות הכשרת עמיתים באפילפסיה ותמרוץ בתי חולים להוספת תקנים ייעודיים למומחי אפילפסיה מבוגרים וילדים.
משריקי אף קרא לייצר מענה רב תחומי עבור המטופלים במרפאות (בבתי החולים ובקהילה) בדגש על מענה פסיכו-סוציאלי, ולהנגיש למטופלים ולבני משפחותיהם מידע אודות מיצוי זכויותיהם, להנגיש למטופלים את בדיקות ה EEG והוידאו EEG בזמן סביר ומרחק סביר אמיתי ובמידת הצורך לבחון מחדש את הסדרי הבחירה בהקשר זה.
לדברי ד"ר הילה קורח, אשת תקשורת ורופאה "יש לי בן מאובחן עם אפילפיסיה כבר 3 שנים. הכותרת הראשית צריכה להיות: "זמן שווה מוח", כי ככל שלוקח יותר זמן לאבחן ולהגיע לתורים ולאבחון, אנחנו עלולים לאבד יכולת של הילד והאדם הבוגר ליצור קשר עם סביבתו. אני עם הכשרה רפואית ובעלי רו"ח, אני יכולה לאבחן מחלה שפנים רבות לה ולהעזר בחבריי הרופאים באבחונים ובמחלה, ולמצות זכויות בעזרת בעלי. אז אחרי חצי שנה שהגענו למסקנה שהבן זקוק לבדיקת EEG וחיכינו חצי שנה בתור, ואז צריך לחכות עוד חמישה חודשים לנוירולוגית כללית בקהילה. וזה לא זמן סביר. ערך השוויון חייב להיות על השולחן. גם משפחות שידן אינה משגת, לקבל מענה יחסית זריז – וזה לא קיים בישראל".
היא הוסיפה כי "יש השלכות כלכליות לילדים שאינם מאובחנים בזמן, ואז נדרשים ללמידה מתקנת לתמיכה. דיברו רבות על האבחון בביה"ח. זו מחלה עם אבולוציה. מתחילה במראה אחד וממשיכה לכיוונים שונים. רפואת קהילה חזקה יכולה לחסוך למדינה הרבה מאוד כסף. אם יהיה מענה בקהילה – זה ייראה אחרת גם מבחינת התורים בבתיה"ח. זו מחלה שמחייבת מעקב צמוד ורפואת אמיתית, כדי לחסוך דם, דמעות ויזע".
פרופ' דנה אקשטיין מ"הדסה", מנהלת המחלקה הנוירולוגית והיחידה לאפילפסיה, לשעבר יו"ר הליגה הישראלית למניעת אפילפסיה, סיפרה כי "80 אחוז מחולי האפילפסיה הם של החולים המבוגרים, והם צריכים לטפל בעצמם. תעשו חשבון, יותר משלושת אלפים חולים על רופא אחד מומחה בתחום. אפשר לחלות באפילפסיה בכל גיל, ואחרי גיל 50 הסיכוי לחלות באפילפסיה עולה.
מה שמגדיר את המחלה שהיא מחלה מתעתעת, ורופאי המשפחה מתקשים לטפל במחלה. גם לנוירולוגים קשה לטפל במחלה. אפילו לנו למומחי האפילפסיה קשה. לפעמים יעברו 10 שנים עד שאני כמומחית במחלה אמצא פתרון. המחלה מתעתעת בנו. חושבים שהיא מתפתחת בכיוון אחר ואז משתנה. כאפילפטולוגים אנחנו חייבים לדעת את החומר, להיות מומחים בטכנולוגיות, לקרוא אנליזות ובדיקות, בעבודה רב צוותית, החולים שלנו זקוקים לפעמים לנוירוכירורגים, ולעיתים לפסיכיאטרים. חובה בכל בי"ח לפחות שני מומחי אפילפסיה – למבוגרים ולילדים, וחובה לתמרץ את הקופות להחזיק מומחי אפילפסיה.
לדברי פרופ' פליקס בנינגר, מנהל מרפאת האפילפסיה ב"בילינסון", "לפעמים לוקח שנתיים לעבור בדיקות, ואז לפעמים צריך לחזור לבדיקה ראשונה. ולפעמים יש בדיקות של מטופלים שאנחנו שולחים לחו"ל. אבל אם יש התאמה לניתוח ואנחנו מנתחים - זה כמו קסם אם מצליח. באבחון נכון, 80-60% מהמטופלים שלנו נרפאים מהמחלה, ואפשר לוותר על תרופות ולחזור לחיים נורמאליים, אך יש לי מטופלים שמוותרים על הטיפול בגלל הדרך הארוכה. הפתרון הקלאסי: פתיחת הגולגולת, הוצאת החלק במוח הבעייתי, ואז ניתוח נוירו-כירורגי. המטופלים הללו עם הצלחה מדהימה.
אני מציע למדינה לקבל החלטה על אשפוז ארוך ובמהלכו לבצע את כל הבדיקות הנדרשות, ואז אחרי חודש-חודש וחצי לדעת אם צריך ניתוח או לא. החולים שמתאימים לניתוח הם מי שיש אצלם מוקד מחלה אחת ועמידים לתרופות.
לדברי פרופ' ניקולה מאג'ו, מנהל מרפאת האפילפסיה ומעבדת הנוירו-אלקטרופיזיקה ב"שיבא", "אנחנו המרכז הגדול בארץ לטיפול לאפילפסיה, יש אצלנו 4 מומחים. זה חריג בישראל ו- 5500 מטופלים בשנה. החולים שלהם מגיעים מכל הארץ, מהדרום והצפון. מטופל שהיום מבקש להזמין תור יצליח לקבוע תור לעוד 6 – 4 חודשים.
דר איריס נוימן, נוירולוגית ילדים ב"סורוקה", הזהירה כי "כשאנחנו נוסעים לדרום, נוסעים 20 שנה אחורנית. מכשירי ה EEG שאני עובדת איתם ישנים, חלקם שייכים לחברות שכבר לא קיימות. אין לי טכנאים, אין לי דיאטנית, וכשיש לי ילד עם 100 פירכוסים ביממה, הוא חייב דיאטה מיוחדת ובנסיעה בת שעתיים למרכז - הוא עלול לחטוף 20 פרכוסים ולסכן את חייו.
|
25741
|
אושר בקריאה ראשונה: הגנה מפני פיטורין לעובדים שהתפנו מביתם עקב נזק במהלך מבצע עם כלביא
|
2025-07-15T17:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025h.aspx
|
# אושר בקריאה ראשונה: הגנה מפני פיטורין לעובדים שהתפנו מביתם עקב נזק במהלך מבצע עם כלביא
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:10
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 הוראת שעה - חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025. 8 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.
מוצע לקבוע הגנה מפני פיטורים לעובד שנעדר מעבודתו או לא יכול לבצעה בשל כך שהתפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו מהתקפה במהלך המערכה מול איראן, והוא מסר למעסיקו אישור על כך מהרשות המקומית. כמו כן, מוצע לקבוע כי תקופת ההגנה כאמור תהיה שלושה חודשים מיום הפינוי.
בנוסף, מוצע לקבוע כי האיסור על פיטורים כאמור יחול רטרואקטיבית מיום תחילת המערכה מול איראן, אך לא לעניין ההוראות העונשיות לגבי מי שעבר על האיסור המוצע לפני יום פרסומו.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בתקופת המערכה מול איראן, אשר הסתיימה ביום 24 ביוני 2025, ספג העורף הישראלי מתקפות טילים רחבות היקף שגרמו לפציעתם של מאות אזרחים ולנזק לבתים של אלפי אזרחים שבשל כך נאלצו להתפנות מבתיהם, בהרבה מהמקרים - חסרי כול".
|
25744
|
צאצאיהם של חסידי אומות העולם בסכנת גירוש מהארץ – יו"ר הוועדה, ח"כ כהן: "אפנה במכתב דחוף לשר הפנים"
|
2025-07-15T17:25:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025i.aspx
|
# צאצאיהם של חסידי אומות העולם בסכנת גירוש מהארץ – יו"ר הוועדה, ח"כ כהן: "אפנה במכתב דחוף לשר הפנים"
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:25
צביקה פייראיזן, מנכ"ל יד ושם: "מתוקף ההכרה כחסידי אומות העולם, מחויבים לצאצאיהם עד סוף הדורות, הם תושבי מדינת ישראל מבלי להוכיח דבר"; פדר, נכד של חסיד אומות עולם: "הכנסת המילה 'נערים' לפני המילה 'נכדים' – היא זו שתוקעת את הכל, ומאיימת שלא אוכל להישאר כאן"
הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, בראשות ח"כ מירב כהן, קיימה היום (שלישי) דיון העוסק בבחינת הנוהל המבטל אשרות השהיה בישראל לדור שלישי ורביעי לחסידי אומות העולם.
אשרות אלו נוגעות בקבוצה מצומצמת במיוחד, מאחר ומתוך 28,000 חסידי אומות העולם שהוכרו במהלך השנים, צאצאיהם של מעטים מהם חיים כיום בישראל, ומספרם לא עולה על כמה מאות.
לפי הנוהל, אשר היה תקף עד מאי 2022, ילדים ונכדים של חסידי אומות העולם שחיים בישראל היו זכאים לאשרת מעמד זמני (אשרה ב/1) התקפה לחמש שנים, ונדרשו לצאת מהארץ במידה ולא חודשה. התיקון לנוהל שעבר באותה העת קבע כי צאצאיהם של חסידי אומות העולם יעברו תהליך מדורג לקבלת מעמד קבע, אך התייחס רק לילדים ולנכדים קטינים.
יו"ר הוועדה התייחסה ללקונה בתיקון זה: "חסידי אומות העולם מילאו תפקיד מרכזי בהצלת יהודים, לעיתים תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם. הם זכו להכרה ממלכתית ממדינת ישראל על פועלם, המשקפת את הוקרת המדינה והעם היהודי כולו. התיקון לנוהל, שעבר בשנת 2022, לא נותן הנחיות מפורשות בעבור צאצאים בגירים".
בהמשך, הדגישה היו"ר כי חלק מבין הצאצאים שפנו לרשות האוכלוסין וההגירה לצורך קבלת מעמד בישראל הם אוקראינים, הרואים בישראל כמקום מבטחים מפני המלחמה הקשה בארצם, דבר שמוסיף על הנושא מימד של אבסורד וטרגדיה: "הסבים והסבתות שלהם הצילו יהודים בשואה תוך סיכון עצמי עצום, ומדינת היהודים - דווקא כשיכולה להחזיר להם טובה, מפנה להם את העורף״.
לאורך הדיון נשמעו סיפוריהם של נכדים של חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל, ומתמודדים עם החשש שמא יגורשו מישראל ושאשרתם תפוג.
״המשפחה שלי הצילה עשרים איש במהלך המלחמה, וכשהתגלה מקום המסתור, המשפחה שלי אף שילמה שוחד לפקיד נאצי כדי שלא ייקחו אותם", תיאר פדר, נכדו של חסיד אומות עולם המתגורר בישראל.
"לפני המילה נכדים הכניסו את המילה נערים, כשהנכדים של המצילים כבר עברו את גיל הנעורים זה בעייתי. המילה הזו היא שתוקעת את הכל, ומאיימת שלא אוכל להישאר כאן".
״כיום אני מחזיקה באשרה עד סוף שנת 2025, ואין באפשרותי לצאת מהארץ לבקר את המשפחה שלי, שלא ראיתי אותה כבר 4 שנים", סיפרה בעצב אוקסנה לבית דז'ילובסקי, נכדתה של חסידי אומות העולם, שנאבקת גם היא לקבל הארכה לאשרת השהייה בישראל.
צביקה פייראיזן, מנכ"ל "יד ושם", תיאר את המחויבות הערכית העמוקה שמדינת ישראל חבה כלפי צאצאי הניצולים, המהווה בעיניו עילה לתיקון הנוהל: "מתוקף הכרתם כחסידי אומות העולם, ובתמורה למעשים ההירואיים שעשו, תפיסתי היא שעד סוף הדורות צאצאיהם זכאים להיות תושבי מדינת ישראל מבלי להוכיח דבר. אני לא מבין מדיניות של משרדים, האמירה הערכית שחייבת להיאמר היא שהצאצאים זכאים להיות כאן לעולמי עד".
במהלך הדיון, הבהירו הגורמים המקצועיים מרשות האוכלוסין וההגירה כי הסמכות לשינוי הנוהל נתונה בידיו של שר הפנים, כפי שנעשה לפני כשלוש שנים.
בעקבות כך, הצהירה היו"ר כי תפנה באופן דחוף לשר הפנים בבקשה לשינוי הנוהל: "אני מתחייבת לעשות כל מה שביכולתי כדי לפתור את העניין הזה, ואכתוב פנייה דחופה וממוקדת לשר הפנים, תוך שימוש בעדויות ובמקרים האישיים שלכם. נתקן את העיוות בנוהל הזה במהרה, כדי שלא תחיו כשעננת אי הוודאות מרחפת מעל ראשכם", הדגישה היו"ר.
ח״כ כהן פנתה באופן אישי לנכדי החסידים שנכחו בדיון: ״אני מתביישת שבכלל הגענו למצב הזה, היה צריך לפתור את זה עוד קודם. חסידי אומות העולם חקוקים בליבנו לעד, ואני מבטיחה שאעשה ככל שביכולתי כדי לעשות את המינימום המתבקש ולאפשר לכם לחיות בישראל. זה כבוד עצום עבורנו שאתם חיים בינינו – סמל לערכים של אומץ, טוב לב, נתינה מהלב ואכפתיות כלפי האחר".
|
25751
|
הצעות חוק שאושרו בקריאה טרומית במליאה
|
2025-07-16T12:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025z.aspx
|
# הצעות חוק שאושרו בקריאה טרומית במליאה
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:15
אושר בטרומית: הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק להנצחת זכרה של גולדה מאיר, התשפ"ה-2024 של חברת הכנסת פנינה תמנו, אליה הוצמדה הצעה של ח"כ מירב מיכאלי וקבוצת חברי כנסת. 20 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
מוצע להקים מרכז להנצחת זכרה ופועלה של גולדה מאיר, ששימשה כשרה וראשת ממשלה בישראל בשנים 1969-1974; המרכז יכלול גם מכון להעמקת הידע על פועלה ומורשתה, ארכיון, ומוזיאון. בנוסף, אחת לשנה ביום פטירתה יצוין יום גולדה מאיר בטקס זיכרון ממלכתי, במחנות צה"ל ובבתי הספר.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "המחוקק כבר הכיר במספר חוקים בצורך בהנצחת זכרן, פועלן ומורשתן של דמויות היסטוריות שעיצבו את תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ואת מדינת ישראל, כצורך חינוכי ולאומי. אחת הדמויות האלה הייתה, ללא ספק, גולדה מאיר (מאירסון), שחייה ופועלה שלובים בתקומת היישוב בארץ ישראל ובמדינת ישראל".
אושר בטרומית: איסור נשיאת דברים במוסד חינוך למורשע בעבירת טרור, גזענות או בגידה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון - איסור נשיאת דברים במוסד חינוך למורשע בעבירת טרור, גזענות או בגידה), התשפ"ה-2024 של חבר הכנסת אלון שוסטר. 22 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
מוצע לתקן את חוק חינוך ממלכתי ולא לאפשר למי שהורשע בעבירות טרור, הסתה לגזענות ובגידה במדינה לשאת דברים בפני תלמידים במוסדות החינוך, אלא אם קיבל על כך אישור מהגורם המפקח. הרחקה זו מהמוסדות תהיה לפי תקופת המחיקה כמשמעותה בחוק המידע הפלילי. מוצע לאפשר לשר החינוך להורות על אי מתן תמיכה זמנית או קבועה בתקצוב של מוסד חינוך שפעל בניגוד להוראות אלה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לאחרונה אנו עדים להופעות של אנשים, שהורשעו בסיוע לטרור ובהסתה לטרור, בפני סטודנטים ותלמידים. זהו שימוש ציני בפלטפורמה של מוסדות חינוך למיניהם, על מנת ליצור דה-לגיטימציה למדינת ישראל ולערכיה הבסיסיים כמדינה יהודית ודמוקרטית, והוא מסוכן ביותר למדינה ולחברה. לעיתים הופעות אלה מביאות להתפרצות של אלימות ולהתססה במקום בו הן נערכות. פעילות זו הרסנית אף יותר, כיוון שהיא נעשית במוסדות המתוקצבים על ידי המדינה, ולפיכך ממומנת בעקיפין על ידי כלל אזרחי המדינה".
אושר בטרומית: יום לציון המודעות למחלת הסרטן
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק יום המודעות למחלת הסרטן, התשפ"ה-2025 של חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אליה הוצמדה הצעה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. 16 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט.
מוצע לקבוע יום לציון המודעות למחלת הסרטן ב-4 בפברואר, היום בו מצוין יום הסרטן הבין-לאומי ברחבי העולם. מועד זה יהווה הזדמנות לקדם פעילות חינוכית, ציבורית ורפואית בנושא, תוך שיתוף פעולה עם מערכת החינוך, מערכת הבריאות, משרד התרבות והספורט והרשויות המקומיות, גם מליאת הכנסת תקיים דיון מיוחד ביום זה. שר הבריאות יהיה ממונה על ביצוע החוק.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מחלת הסרטן היא אחד מגורמי המוות העיקריים בישראל ובעולם. גילוי מוקדם, לצד מניעה וטיפול מתאימים, יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. הצעת החוק נועדה להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות המניעה, האבחון והטיפול במחלת הסרטן, תוך קידום בדיקות סקר ושמירה על אורח חיים בריא.
לאור זאת, מוצע לקבוע יום לציון המודעות למחלת הסרטן במועד שבו מצוין יום הסרטן הבין-לאומי, ברחבי העולם, ב-4 בפברואר".
|
25743
|
אושר בוועדה לקריאה ראשונה: חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר
|
2025-07-15T17:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025o.aspx
|
# אושר בוועדה לקריאה ראשונה: חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:20
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "חקיקות מהסוג הזה מהוות חומת מגן שמצילות חיים" | יוזמת הצעת החוק חה"כ לימור סון הר-מלך: " כשיעבור החוק הזה, הוא יהווה אחד מהחוקים החשובים במאבק בטרור"
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אישרה היום (ג׳) לקריאה ראשונה את הצעת החוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר.
במסגרת הצעת החוק, השר לביטחון לאומי יפרסם באתר המשרד את שמו ותמונתו של האסיר הביטחוני והעבירות בהן הורשע. עם זאת, נציב בתי הסוהר מוסמך למנוע פרסום, אם שוכנע כי האסיר אינו מהווה סכנה לציבור, בהתאם לכללים שייקבעו בפקודות הנציבות. החוק יוחל רטרואקטיבית על אסירים ביטחוניים ששוחררו מתאריך ה01/01/20. מטעם הפרקליטות הצבאית נמסר: "נתמוך בהצעה בכפוף לכך שתחול רק על אסירים ביטחוניים. צה"ל אינו גורם שמעריך מסוכנות של אסירים משוחררים."
בפתח הדיון ציין יו״ר הוועדה: ״אסיר ביטחוני שמשתחרר מהווה סכנה לציבור – זו הנחת היסוד שלי. על כן, אסירים ביטחוניים ששוחררו כתוצאה מעסקה או שסיימו לרצות את עונשם, יכולים להסתובב חופשי בכל מקום שהם רוצים ובקרבת משפחות הקורבנות. הצעת החוק הזו נותנת מענה לצורך הזה, ובשקיפות – פרסום שמו ותמונתו. המטרה העיקרית היא לאפשר לציבור להגן על עצמו במרחב הציבורי. בשונה מאסירים פליליים שיש לשקמם, בשום מצב לא נשקם אסירים ביטחוניים שרוצים לפגוע ביהודים. גם אם נמנע רצח אחד יחיד, החוק הזה שווה הכל".
ח״כ יצחק קרויזר, יוזם הצעת החוק: ״כיום לא מפורסמים האסירים הביטחוניים המשוחררים, הן בעסקה והן כאשר סיימו לרצות את עונשם. זו חקיקה חשובה במיוחד בימים אלו, היא מיישמת הלכה למעשה את זכות הציבור לדעת ותשמור על ביטחון הציבור״.
ח״כ לימור סון הר-מלך, יוזמת הצעת החוק: ״מדובר כאן בחיי אדם. לכשיעבור חוק זה, הוא יהווה אחד מהחוקים החשובים במאבק בטרור על מנת לייצר הרתעה והגנה לאזרחי מדינת ישראל. למעלה מ-80% מהמחבלים חוזרים לעסוק בטרור כשהם משתחררים - זה נתון קריטי שאי אפשר להתעלם ממנו.״
עו״ד גיל שפירא, הסניגוריה הציבורית: ״ישנן שאלות שעולות, ביניהן, מה הציבור אמור לעשות עם המידע, והאם הפרסום עלול לייצר חיכוכים שיובילו לפגיעה. יש כאן קושי מעשי שעולה בין התכלית לבין האמצעי, בהיבט של הצפת המידע וניהולו מבחינת האזרח. במישור הכללי, ניהול העניין כמוצע בחוק ע״י שב״ס זו שאלה משמעותית שכן מאגר המרשם הפלילי לא נמצא כיום בידי שב״ס.״
הדס פירר, עו״ד יעוץ וחקיקה פלילי מטעם משרד המשפטים: ״יש בהצעה כמה קשיים במישור המשפטי ולא ברור איך הפרסום של השמות מגן על הציבור. על כן, יש להתבסס על נתונים מהגופים השונים". עוד הוסיפו משרד המשפטים כי בחוק המידע הפלילי ישנה שורה ארוכה של גורמים הזכאים למידע ביחס לעבירות טרור לתקופה לא מוגבלת. חוק המידע הפלילי תוקן בשנת 2022 ועולה השאלה, אם כל הגורמים הללו מקבלים את התמונה המלאה בנוגע לסיכון שבעיסוק, האם יש לשנות בכלל את הדין? יש לבדוק אם החוק לא מייצר מצב שבו האזרח צריך להיות בחשש תמידי להגן על עצמו בכל התקשרות שלו מול כל גורם.
יוסי מימון, רח״ט מדיניות פנים מטעם המטה לביטחון לאומי: ״יש לשקול את סוגיית הפרסום, שכן פרסום התמונה יכולה גם להעלות מוטיבציה לפיגועים" ד״ר גיא נגר, מנהל תחום מחקר מטעם המשרד לביטחון לאומי: ״לדעת המשרד, כדאי לקדם את הנושא במסגרת הצעת חוק ממשלתית".
שי ראובני, מטעם ״הקול היהודי״: ״מקומם לשמוע שפרסום שמותיהם ותמונותיהם של מחבלים עלול לייצר חיכוכים – שכן ההפך הוא נכון. ישנם מחבלים המזוהים עם דאע"ש והם מסתובבים היום חופשי. מבקש מחברי הכנסת להמשיך לפעול עבור החוק שחובה להעביר אותו."
הרצל חג'ג', אביה של סגן שיר חג'ג' ז"ל: "החוק הזה ימנע משפחות שכולות נוספות וירתיע את המחבל הבא, ויהווה עוד חלק בסל ההרתעה כנגדו. עליכם לדאוג לביטחוננו."
שי גליק, מנכ"ל בצלמו: "המטרה בסופו של דבר היא שהמחבלים ידעו שזה כתם לכל החיים. הרתעה צריכה להפחיד את המחבלים וחשוב שתהיה לא מידתית, וכן יש בה אף לפגוע בזכויות מסוימות."
דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי: "אין מחלוקת שהמדינה לא רוצה לשקם מחבלים, ועל כן לא יהיה שיקום של אסירים ביטחוניים. מחבלים הבאים לפגוע במדינת ישראל הם לחלוטין היוצאים מהכלל. אנו לא מצפים להטיל נטל על האזרח, האזרחים אומנם יכולים לסייע לעצמם, עם זאת כדאי שתהיה להם האפשרות להגן על עצמם והמדינה מחויבת להגן עליהם."
בסיכום הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: "מחובתנו היה להעביר הצעת חוק זו בקריאה ראשונה על מנת להתחיל בהליך שכן הוא ארוך. חקיקות מהסוג הזה מהוות חומת מגן שמצילות חיים - עלינו לתת מענה לציבור, לתת לו כלים ולאפשר לו להגן על עצמו."
|
25750
|
ועדת הבריאות שורת תקנות שיחייבו חובת דיווח על תינוק או ילד או מום מולד, כדי לעקוב אחרי שכיחת מחלות נדירות ולפתח טיפול בהם
|
2025-07-16T10:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025.aspx
|
# ועדת הבריאות שורת תקנות שיחייבו חובת דיווח על תינוק או ילד או מום מולד, כדי לעקוב אחרי שכיחת מחלות נדירות ולפתח טיפול בהם
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 10:15
יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי: צעד חיוני שישפר את היכולת של המדינה לעקוב אחר מחלות נדירות - גם כדי לפתח מענים רפואיים ומדויקים יותר בעתיד
ועדת הבריאות בראשות ח"כ יוני משריקי (ש"ס) אישרה היום (רביעי) תיקון לתקנות בריאות העם, המטילות חובת דיווח על לידת תינוק עם מומים.
התקנות גובשו לאחר דיון שקיימה הוועדה בנובמבר 2024, שבמהלכו עלו פערים בין הנוסח שביקש משרד הבריאות לקדם לבין עמדות שהציגו משפחות וארגונים הפועלים בתחום. בעקבות שיח ממושך אותו הוביל יו"ר הוועדה בין הצדדים, גובש נוסח מאוזן שהוסכם על כל הגורמים ואושר היום פה אחד.
ח"כ משריקי, הדגיש כי "מדובר בצעד חיוני שישפר את היכולת של המדינה לעקוב אחר מחלות נדירות - לא רק כדי לזהות תופעות חריגות בזמן אמת, אלא גם כדי לפתח מענים רפואיים ומדויקים יותר בעתיד. התקנות מאזנות בין החשיבות שבאיסוף נתונים לבין ההגנה על פרטיות המטופלים, ויהוו תשתית ארוכת טווח לתכנון שירותי הבריאות בישראל."
פרופ׳ ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, הסבירה כי לפני כעשור הוקמה במשרד הבריאות "ועדת אפק", שהוסמכה לעסוק בנושא מחלות נדירות, לזהות בעיות בתחום הטיפול במחלות אלו ולהציע המלצות להתמודדות עימן.
בין יתר מסקנותיה של ועדת אפק, היא סברה כי רישום מחלות הוא אמצעי המתפתח לחישוב שיעורי שכיחות מחלות וכי הוא מאפשר איסוף נתונים ומעקב אחרי מהלך המחלה. לפיכך, המליצה ועדת אפק להקים רשם למחלות נדירות במשרד הבריאות ולהחיל חובת דיווח על מחלות אלו. מדובר במחלות ששכיחותן היא למטה מ-1 ל-2,000 לידות.
בהתאם להמלצת ועדת אפק, התקנות שבנידון מבקשות לעדכן ולהרחיב את החובה הקיימת על מוסדות רפואיים ורופאים לדווח על מומים בלידת תינוקות. התקנות המוצעות מתמקדות בהרחבת הדיווח כך שיכלול גם דיווח על מחלות נדירות שהתגלו אצל עוברים, יילודים, ילדים ומבוגרים, ולא רק בלידת תינוקות כפי שהיה בעבר. הדיווחים הללו יאפשרו מעקב קפדני אחר מצבים רפואיים נדירים, זיהוי מוקדם של מגמות חריגות, ותכנון מדויק של שירותי הבריאות הנדרשים לטיפול בהם.
התקנות המוצעות קובעות כי חובת הדיווח תחול על מומים ומחלות נדירות המתגלים בכל שלבי החיים, ולא רק בלידת תינוקות. בנוסף, תוקם מערכת אלקטרונית לדיווח, שתאפשר דיווח מאובטח ומוצפן, תוך שמירה על פרטיות המטופלים. כן, הרשימה של מומים ומחלות המחייבים דיווח תורחב ותתעדכן בהתאם להתקדמות המדעית והרפואית.
לנוסח התקנות:
[https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/health/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2234176](/Activity/committees/health/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2234176)
|
25753
|
תלמיד ערבי מתוקצב ב-40% פחות מחברו היהודי
|
2025-07-16T12:25:00
|
/News/PressReleases/Pages/press16072025l.aspx
|
# תלמיד ערבי מתוקצב ב-40% פחות מחברו היהודי
16 ביולי 2025, כ' בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:25
**כ-13 אלף ₪ פחות – בבתי הספר התיכוניים, כך נחשף בוועדת הצעירים. יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי: הנתונים מדברים בעד עצמם, כשיעורי אבטלה גבוהים, שיעור השתלבות נמוך באקדמיה, מחסור בהכוונה מקצועית מותאמת, וקושי מתמשך בקבלת הזדמנויות שוות. רק 27% מהנשים הבדואיות בנגב מועסקות**
יו"ר נעמה לזימי (העבודה) הדגישה כי מדובר בדיון שלישי בנושא תכנון, תקצוב ועתיד תוכנית החומש לחברה הערבית בראי הצעירים. "הצעירות והצעירים מהחברה הערבית מתמודדים עם שורה של אתגרים ייחודיים במעבר לחיים הבוגרים - בהשתלבות בהשכלה הגבוהה, בשוק העבודה ובהשתלבות בחברה הישראלית בכלל. הנתונים מדברים בעד עצמם: שיעורי אבטלה גבוהים, שיעור השתלבות נמוך באקדמיה, מחסור בהכוונה מקצועית מותאמת, וקושי מתמשך בקבלת הזדמנויות שוות. בשנים האחרונות הוקצו תקציבים ממשלתיים ייעודיים לקידום החברה הערבית. אך לנוכח הקיצוצים בתקציבי תוכניות החומש ומדיניות הממשלה בנושא - נדרש לבחון את יישום התוכניות, לוודא שהן נותנות מענה אמיתי לאוכלוסיית הצעירים, ולהציע כיוונים לשיפור והתאמה לצרכים בשטח".
לדברי נסרין חדאד חאג' יחיא, מנכ"לית חברת המחקר "נאס", שיעור הצעירים (34-18) מהחברה הערבית מכלל הצעירים בישראל עומד על 27% ואוכלוסיית הצעירים מהחברה הערבית מונה כ-600 אלף נפשות. כיום שיעור הערביות והערבים מכלל הצעירים בישראל הוא בשיא, שכן פריון הילודה בחברה הערבית ירד וכיום דומה לחברה היהודית.75% מאוכלוסיית היישובים הערביים מתגוררים ביישובים שמדורגים 3-1 באשכולות החברתיים־כלכליים של הלמ"ס, לעומת 23% מאוכלוסיית היישובים היהודיים והמעורבים. היא הצביעה על אי־שוויון בתקצוב מערכת החינוך הערבי, כאשר המאמצים לצמצם את אי־השוויון בתקצוב במערכת החינוך אמנם נשאו פרי, כאשר תלמיד ערבי מתוקצב ב-40% (כ-13 אלף ₪) פחות מתלמיד יהודי, אך עדיין קיים פער, במיוחד בקרב בתי ספר עם תלמידים במעמד סוציואקונומי נמוך ובמיוחד בחטיבות העליונות. לדבריה, גם החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית עדיין אינו מבוסס דיו וסובל משורה של ליקויים בתשתיות הפיזיות, בהון האנושי ובפיתוח חומרי הדרכה ופעילויות מותאמות. היא הדגישה כי אי־השוויון מוביל לנשירה, הישגים נמוכים יותר בזכאות ובאיכות לבגרות ולקשיים ברכישת שפות ערבית, עברית ואנגלית.
ד"ר נטע משה, נציגת משרד החינוך, הכחישה את ממדי הפער התקציבי בבי"ס יסודי, אך הודתה בפער בבי"ס התיכוניים כיוון ששם התקציב ניתן לפי תלמידים ותוכניות.
חוסאם אבו בכר, מנכ"ל אלפנאר - לתעסוקה, כלכלה וחברה, הדגיש כי אין גוף ממשלתי המטפל בצעירים חסרי מעש בחברה הערבית, ואת ניסיונתיו לשיתוף פעולה וייזום תוכניות ממשלתיות, אך המכשול העיקרי הוא תקצוב לתוכניות אלו, והחברה האזרחית לבדה לא תצליח להפעיל תוכניות כאלו.
שירה ברלינר-פולג, מנהלת בפועל של המרכז להכשרה טכנולוגית במשרד העבודה, סיפרה על תוכנית ליווי, סיוע כלכלי, מימון שכר לימוד, במיוחד לאוכלוסייה הערבית והבדואית. בחלק מהתוכניות 35% מהתקציב מיועדות לנשים. אחסאן הנו, מנהל תעסוקת אוכלוסיית מגוונות במשרד, סיפר על פעילויות שונות כאשר 100% מהתקציב מנוצל מדי שנה, ואילו עבד שחאדה, נציג ועד ראשי הרשויות הערביות, קרא להפסיק להישען על תקציבי תוכניות חומש אלא קביעת תקציב קבוע ומתמשך.
הנאדי שאער, סמנכ"לית אג'יק - מכון הנגב, סיפרה על שורת פעילות להכשרה והשמה, אך חוסר וודאות לגבי תקצוב והיקף תוכנית החומש הקרובה.
|
25734
|
אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית: חובת דיווח לכנסת על טיפול בהטרדות מיניות במשטרה, בשב"ס ובצה"ל
|
2025-07-15T14:40:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025n.aspx
|
# אושרה בוועדה לקריאה שנייה ושלישית: חובת דיווח לכנסת על טיפול בהטרדות מיניות במשטרה, בשב"ס ובצה"ל
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:40
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "החוק יהווה כלי נוסף למאבק בתופעה הבזויה הזו" | ח"כ בן ארי: "החוק ייצר מנגנון הרתעה משמעותי"
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) אישרה היום (ג׳) פה אחד לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק ביוזמת ח״כ מירב בן ארי (יש עתיד), שתחייב את משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וצה"ל לדווח לכנסת אחת לשנה על הטיפול בהטרדות מיניות בארגוניהם. המשטרה והשב״ס ידווחו לוועדה לביטחון לאומי, צה״ל ידווח לוועדת חוץ וביטחון.
במסגרת החוק, ידווחו הגופים על מספר הדיווחים שהתקבלו, אופן הטיפול בהם, הפעולות שננקטו למניעה, וזאת תוך הגנה על פרטיות המדווחים והמדווחות. השינוי בנוסח מ- ״תלונה״ ל- ״דיווח״ נועד על מנת לזהות את היקף התופעה, שכן ישנם מקרים בהם הדיווח אינו מסתיים בתלונה רשמית.
בפתח הדיון, אמר יו״ר הוועדה, ח״כ צביקה פוגל: "נושא ההטרדות המיניות הוא חמור ביותר ומעבר לפגיעה בפרטיות, בכבוד ובתחושת הביטחון של הנפגעים והנפגעות – זו עבירה פלילית. מטרת הדיווח לכנסת היא לייצר הרתעה ולצמצם את התופעה ככל האפשר".
יוזמת החוק, ח״כ מירב בן ארי: "הצעת החוק הזו טובה לנפגעות ולנפגעי ההטרדות המיניות. עצם הדיווח לכנסת מייצר מנגנון הרתעה ומחויבות של הארגונים לטפל בנושא. אני נאבקת על זכויות נשים מהרגע שהגעתי לכנסת."
סנ"צ ורד ויניקוב, ראש מדור מניעת הטרדות מיניות במשטרה: "בעקבות הסברה מאוד אינטנסיבית ומדיניות מחמירה של הארגון, אנו רואים עלייה בכמויות הדיווח ובמקביל ירידה ברף האירועים. זה מעיד על כך שאנשים מרגישים מחויבות לדווח גם על האירועים שנראים כמינוריים בשנת 2023 נרשמו 240 דיווחים, לעומת ממוצע שנתי של 130-150 בשנים קודמות. אנו רואים בכך סימן חיובי לכך שהמודעות לנושא עולה".
רפ"ק טל ברוורמן, ראש חוליית קצינים בודקים במשטרה: "בשנת 2024 טיפלנו ב-124 תיקי הטרדה מינית. ישנה ירידה בתיקים שלא טופלו בעיקר בשל סיבות משפטיות ונסיבות שונות כגון עזיבת הפוגע, התיישנות או התחרטות המתלוננת."
קרן מאור, ראש אגף מניעת הטרדה מינית בשב"ס: "בשנת 2024 התקבלו 62 פניות, מתוכן 52 סווגו כהטרדות מיניות. אנו מגיעות כל שבוע לכ-שתי יחידות על מנת לקיים שיח עם המשרתות, ותחושת המוגנות שלהן עולה בכל מפגש.״ עוד נמסר משב"ס כי: ״נציב שב"ס מנהיג מדיניות של אפס סובלנות, עם הדחה מיידית ככל שיש ראיות מנהליות, ללא המתנה לסיום ההליך המשפטי."
סא"ל (במיל׳) מירב חתן גולדשטיין, משרד הביטחון: "בצה"ל נרשמה עלייה משמעותית בהיקף הדיווחים, עם כ-2000 דיווחים בשנת 2024. כ-20% מהאירועים התרחשו בין בני אותו מגדר. 80% מהמתלוננים בצה"ל בחרו להשתמש בכלים שהועמדו לרשותם לטיפול בפוגע."
מיה פישר ברזילי, פרויקטורית נפגעי עבירה בצה"ל: "בשנת 2024 טופלו 161 מתוך 171 אירועים – 94% מהמקרים טופלו. ב-32% מהמקרים הוגשו כתבי אישום. בתביעות הצבאיות מדיניות הענישה מחמירה מאוד."
רחלי סונגו, שדולת הנשים בישראל: "יש חשיבות עליונה בחובת הדיווח לכנסת, אנו סבורות שצריך להוסיף גם את הרשות הארצית לכבאות והצלה לחוק זה". עו"ד נטע גור, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "שילובו של צה"ל בהצעת החוק הוא חשוב ביותר. מתן דין וחשבון לכנסת מהווה מסר ברור וחשוב".
בסיום הדיון סיכם יו"ר הוועדה, ח"כ פוגל: "החוק הזה מוסיף נדבך נוסף למאבק בתופעה הבזויה של הטרדות מיניות. כולי תקווה שכלל הארגונים באמצעות החוק הזה יוודאו כי תופעה זו לא תתפשט, ובאם יש יחידות מסוימות שישנה עלייה בהטרדות, יינתן מענה נקודתי.״
|
25735
|
ועדת החוץ והביטחון התכנסה היום לדיון מהיר בנושא: "היעדר מיגון ראוי לחיילי צה"ל בזירות הלחימה הפעילות"
|
2025-07-15T15:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025m.aspx
|
# ועדת החוץ והביטחון התכנסה היום לדיון מהיר בנושא: "היעדר מיגון ראוי לחיילי צה"ל בזירות הלחימה הפעילות"
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 15:10
ועדת החוץ והביטחון התכנסה היום לדיון מהיר בנושא: "היעדר מיגון ראוי לחיילי צה"ל בזירות הלחימה הפעילות". הדיון התקיים לבקשתה של ח"כ שרון ניר שכתבה בפנייתה לוועדה: "על רקע המערכה המתמשכת בזירה האיראנית והתקפות הטילים הבליסטיים על עורף מדינת ישראל עולה תמונת מצב מטרידה שבה אלפי חיילי צה״ל המוצבים בבסיסים בגזרת יו״ש, בדרום ובצפון הארץ נותרים ללא מיגון בסיסי בזמן אזעקה.
חיילים מדווחים שבסביבת המוצבים ובשטחי האימונים וההכשרות לא קיימות מיגוניות או מרחבים מוגנים וניתנו להם הנחיות להשתטח על הרצפה ולחבוש קסדה בלבד בעת אזעקה. מיותר לציין שאיום הטילים הבליסטיים מאיראן הוא קטלני ובהיעדר מיגון מתאים – מהווה סכנה ממשית ומוחשית."
חן מוצפי, אמא לתצפיתנית אמרה: "אנחנו לא נאפשר יותר את הזלזול בחיי הבנות שלנו. הן נדרשות להיות בקו ראשון ואנחנו דורשים שיגנו עליהם, אנחנ ודורשים למגן את החיילים, ושיהיה להם ציוד אישי. אם חיילת נדרשת להישאר בחמ"ל ולא לצאת, תדאגו למגן את החמ"ל. אמורה להיות אבטחת מחנה אבל זה לא קורה, במקרה של הבת שלי, שמשרתת בבסיס שמוקף בכפרים ערבים, כוח האבטחה הוסט למשימה אחרת. נשארו חיילות בבסיס ללא אבטחה. מצפים מהבנות שלנו להיות העיניים של הצבא, אז אנחנו מצפות מהצבא שיהיה הגב שלהם."
סא"ל י', ראש ענף פרויקטים באג"ת: "צה"ל עושה את מירב המאמצים כדי למגן את המשרתים שלו. תחום המיגון הוא מבוזר לגופים לאגפים ולזרועות, עם זאת, בתחילת מלחמת חרבות ברזל ובטח במבצע עם כלביא, התבצע מאמץ מאוד משמעוי וחסר תקדים, מאמץ המיגון הפך למאמץ מטכ"לי, ריכוזי, במסגרתו נרכשו אלפי פרטי מיגון שגם חולקו בכלל צה"ל בהתאם לסדר העדיפויות שהוגדר ולהערכת המצב המודיעיני. ככל שיש בסיסים מצוייחים לשם ניתנת העדיפות, החלוקה מתבצעת בהתאם לסדר העדיפויות ולא בהתאם לפניות כאלה ואחרות. במסגרת פרוייקטים ובנייה חדשה אנחנו לוקחים בחשבון את המיגון."
סא"ל ר', ראש זירת העורף באגף המבצעים: "צה"ל מגדיר מדיניות של רציפות תפקודית ויש לה שלבים שונים. יש מנעד פתרונות מיגון לכל בסיס בהתאם לחיוניות הבסיס וחיונית התפקידים. יש הערכת כשירות גם בהיבט המיגון. בתוך הנחיות ההתגוננות עשינו מיקוד בכל הבסיסים כמו רידוד חיילים לחיוניים בלבד ועד כדי פינוי בסיסים. זה נעשה גם במסגרת חרבות ברזל וגם במסגרת עם כלביא. ככל שהולכים לדרגות המחמירות ביותר."
סא"ל ד', ראש תחום מיגון מבנים בצה"ל: "במסגרת תפקידי אני חוקר ובוחן את האפקטים של האמל"ח של האויב ומפתח ומאפיים מערכות מיגון לתשתיות צה"ל, ומנחה וממליץ אילו פתרונות כדאי לרכוש. בנוסף אני מבצע סקרי מיגון, בוחן את התשתיות הקיימות וממליץ מה לבצע על מנת לשפר את המיגון. כשיש פערי מיגון בזמן לחימה לא ניתן לאכלס את הבסיס."
ח"כ שרון ניר, שניהלה את הדיון, אמרה כי הוועדה תתכנס לדיון בהמשך שיערך במתכונת חסויה.
|
25696
|
48,000 זרים עזבו את הארץ מרצון, רובם למדינות אפריקה ולקנדה | 1,446 מסתננים ומבקשי מקלט מתגוררים בבני ברק
|
2025-07-08T17:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025w.aspx
|
# 48,000 זרים עזבו את הארץ מרצון, רובם למדינות אפריקה ולקנדה | 1,446 מסתננים ומבקשי מקלט מתגוררים בבני ברק
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 17:10
הוועדה המיוחדת לעובדים הזרים בראשות ח"כ חוה אתי עטייה דנה היום (יום ג') בפיקוח ובאכיפה על אירועי אלימות של מסתננים בדרום תל-אביב.
יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה (הליכוד) אמרה, הוועדה ביקרה ביום ראשון בתחנת שר"ת ובשכונות דרום תל אביב. בדיון שנערך במשרדי המשטרה נחשפנו לנתונים מדאיגים של פשיעה, מספר תיקים לא נתפס בגין תקיפה, גניבה, שוד ועבירות אלימות חמורות. ראינו את העסקים של הסודנים, בתי הבושת שנסגרו, דרי הרחוב הזרים הלנים בגינת לוינסקי, החמארות, כנסיית תומכי המשטר. במקביל, קיבלנו פניות מתושבי בני-ברק שסיפרו שהם סובלים מאלימות של מסתננים, תקיפות, הטרדות וכד'.
סנ"צ משה אביטל מפקד תחנת שר"ת אמר, בשנה האחרונה נסגרו יותר מ-100 חמארות, ו-18 בתי בושת בנווה שאנן והסביבה .כל מי שינהל עסק ללא רישיון נסגור אותו. בשנתיים האחרונות יש עלייה של מאות אחוזים במעצר וכליאת סוחרי סמים. אולם הענישה לא מספקת. לדבריו, ישנה עליה של 20% בעבירות אלימות של מסתננים. עוד אמר אביטל, כי כ-9,000 מסתננים עזבו את תל אביב בשנים האחרונות.
רפ"ק מוטי בלאס סגן מפקד תחנת בני ברק אמר, הזרים מתרכזים בשכונת פרדס כץ. בשנת 2025 נפתחו 9 תיקים בגין עבירות אלימות בשכונת פרדס כץ. חלקם של צעירים בני 12-13. לדבריו, תושבי השכונה מרגישים חוסר ביטחון.
חיים אפרים מנהל היחידה למבקשי מקלט ברשות האוכלוסין אמר, בחציון הראשון של השנה הוגשו כ-3,000 בקשות מקלט. מרבית הבקשות נדחות. השנה דחינו כ-3,000 בקשות. יש 27,000 בקשות פתוחות מאחר ויש פער בין מספר הבקשות שהוגשו, למספר הבקשות שאנחנו מסוגלים לטפל.
דותן סמית מנהל היחידה ליציאה מרצון אמר, מעל 48,000 איש עזבו את הארץ מרצון, רובם למדינות אפריקה ולקנדה. בשנת 2024 עזבו מעל 3,800 מהם, 1,034 ילדים, והשנה לכ-400 ילדים. בסך הכל יצאו מעל 5,000 ילדים אריתראים מהארץ. זה בזכות הגזר-מענק כספי ומימון הטיסות. תקציב השנה שעברה עמד על 65 מיליון ₪, השנה התקציב פחות ממחצית הסכום, וכי תקציב השנה, מוצה עד תום. מיום שאריתראים החלו לקבל מעמד ארעי, כמעט שאין שמבקשים לצאת מרצון.
לשאלת יו"ר הוועדה השיב עו"ד לירון גבאי מרשות האוכלוסין כי בבני ברק מתגוררים 1,446 מסתננים ומבקשי מקלט.
הפעילה החברתית שפי פז אמרה, מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפת קיום, והיא לא יכולה להיות ארץ מקלט. אין יום שאני לא מקבלת טלפונים מתושבים ששדדו אותם הטרידו אותם פרצו להם לבית וכו'. הם לא מתלוננים כי הם מפחדים. אתם לא מבינים מה זה לחיות איתם ולגור איתם בשכנות.
עוד אמרה פז, המסתננים עולים למדינה הרבה כסף, כל שקל שמושקע בהם, זה שקל פחות מילדי דרום תל-אביב נזקקים.
מנגד, חברת מועצת העיר תל אביב שולה קשת אמרה, סוחרי סמים מוכרים סמים סמוך לבתי ספר וגני ילדים. בני הנוער רואים שהממסד מאפשר את הסחר, מה שגורם להם להשתמש בסמים. בנושא הזרים אמרה קשת, כי בתורה יש מצווה לא לגרש עבד אל אדוניו.
ח"כ לימור סון הר מלך השיבה לקשת ואמרה, יש גם מצווה של עניי עירך קודמים. נהיה בבעיה קשה אם נרחם עליהם לפני תושבי הארץ. המצב הנוכחי מאיים על האזרחים שלנו בדרום תל אביב. המסתננים צריכים להכיר תודה גדולה למדינה. במקום זאת אנחנו מקבלים פשיעה ועבריינות בהיקפים גדולים מאוד. יש ניצול ציני של החסד של העם היהודי על חשבון הביטחון של אזרחי ישראל. נגמר האירוע שגורמים פרוגרסיביים מפוררים אותנו מבפנים. אנחנו נהיה שם לטובת תושבי תל אביב.
שולה קשת השיבה לח"כ הר מלך ואמרה, את רוצה לייהד את מדינת ישראל! דבריה עוררו סערה בדיון.
אורי הלוי מנהלת מחלקת רווחה מסילה של האזור ותושבת שכונת שפירא בתל אביב אמרה, המצב המורכב הינו תוצר של העדר מדיניות. האוכלוסייה נכסה לארץ שלא כחוק, אולם שוהה בארץ כחוק. בהעדר אופק והסדר לצעירים שנולדים וגדלים בארץ, אין להם עתיד.
ברהנה הגוס יו"ר עמותת תקווה חדשה אמר, אנחנו נגד אלימות אנחנו משתפים את המשטרה כדי לעצור את האלימות. רוב הקהילה האריתראית שומרת חוק. יש קבוצה אלימה שצריך לטפל בה.
בתוך כך, הוועדה דנה היום גם בנושא הצפיפות במרחבים המוגנים בדרום תל אביב המשמשים את תושבי המקום, העובדים הזרים, המסתננים ומבקשי המקלט ומענה בשעת חירום.
שי גטניר מנהל מחלקת מיגון בעיריית תל-אביב אמר, בעיר תל-אביב ישנם 238 מקלטים ציבוריים, חניונים תת קרקעיים, העיריה פתחה מעל 250 מוסדות ציבור, הגענו לכ- 600 מרחבים מוגנים ברחבי העיר. אולם ישנם פערי מיגון של כ-40% ברחבי העיר. פתחנו את חניון התחנה המרכזית שיכול להכיל 16,000 תושבים במיגון מלא, אולם הגיעו רק כ-600 איש.
סנ"צ משה אביטל מפקד תחנת שר"ת אמר, בתקופת מבצע "עם כלביא" נפתחו 23 תיקי חקירה בגין סכסוכים ואלימות במקלטים. רק תיק אחד במעורבות זרים ממולדובה, חלקם הבשילו לכתבי אישום.
הפעילה החברתית שפי פז אמרה, אין שום סיכוי לנשים מבוגרות או לנכים להתחרות בצעירים אריתראים במאבק הכניסה למקלטים. פז שאלה, האם יש זכות יתר לאלימים על חשבון אזרחי המדינה?
ירון עיון מהמטה למיגון העורף האשים את עיריית תל-אביב ואמר כי עיריית תל-אביב שמה מקלות בגלגלי המיגון ובאישור התחדשות עירונית.
חבר מועצת עיריית תל-אביב יובל צלנר אמר, פתרון התחדשות עירונית הוא ארוך טווח, אולם אנחנו בעיצומה של מלחמה, וצריך לתת מענה מיידי. במענה לעתירה שהגשתי לבג"ץ, עיריית תל אביב השיבה שאין להם דאטה מעודכנת של המיגון של העיר. צריך לבצע סקר צרכים של כל תושבי העיר לרבות המסתננים.
רע"ן הנדסה בפיקוד העורף סא''ל רסאן טריף אמר, פיקוד העורף קובע את סטנדרט המיגון, אולם הפיקוד לא מבצע מיגון. בעבר המדינה בנתה מקלטים אולם המדינה העבירה את האחריות לטיפול הרשויות המקומיות.
|
25689
|
חוק הפיצויים בגין מבצע עם כלביא: ועדת הכספים סיכמה על שורת שיפורים לטובת העצמאים ובעלי העסקים בישראל
|
2025-07-08T15:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025g.aspx
|
# חוק הפיצויים בגין מבצע עם כלביא: ועדת הכספים סיכמה על שורת שיפורים לטובת העצמאים ובעלי העסקים בישראל
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 15:10
במסגרת דיון נוסף לעניין החוק, סוכם בין השאר על השוואת ירידת המחזורים לשנת 2023 טרום מלחמת חרבות ברזל ואפשרות בחירה לנשות מילואמיניקים בעלות עסקים בין השוואה לשנים 23 או 24, הצמדת סכומי הפיצויים למדד, מענק סוציאלי לעצמאים זכאים שעסקם ספג פגיעה ישירה, פתרונות לעסקים חדשים, הקלות לעובדים עם מוגבלות לעניין תקופת האכשרה לדמי אבטלה, ופיצוי לבעל נכס שספג פגיעה ישירה ואיבד את הכנסתו משכירות בגין כך
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, המשיכה לדון היום (ג') בהצעת חוק "התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025", שעניינה גיבוש מתווה פיצויים ארצי ומהיר לעסקים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית ולמנוע קריסה כלכלית בתקופה מאתגרת זו.
במסגרת הדיון הוצגו שורה של הישגים למיטוב הצעת החוק ולטובת העסקים, עליהם סיכמה הוועדה ונציגי המגזר העסקי עם משרד האוצר:
\* השוואת התקופות לקביעת גובה הפגיעה במחזור העסק, תעשה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023 ולא בשנת 2024 כפי שקבע הנוסח המקורי, כך שתקופת הפיצוי תעשה בהשוואה לתקופה בה לא התחוללה לחימה כל שהיא.
\* נשות מילואימניקים בעלות עסקים יהיו זכאיות לאופציית בחירה להשוואת מחזורי עסקיהן לעניין גובה הפגיעה, בין שנת 2023 ל-2024.
\* לעניין פיצוי לנזקים עקיפים מנזק ישיר, לצד נוסח החוק המקורי, הקובע כי בעלי עסקים שעסקם ספג פגיעה ישירה ונאלצו לסגורו יקבלו החזר הוצאות למשך חצי שנה, סוכם כעת כי בדומה לתקופת נגיף האומיקרון, עצמאי בעל עסק כזה, שלא מוציא לעצמו תלוש שכר יהיה זכאי גם למענק סוציאלי על בסיס הכנסתו החייבת בשנת 2022, עד לגובה של 15 אלף ₪ לחודש.
\* סכומי הפיצויים יוצמדו למדד בשיעור של 4.75% (ישנם מספר פרטים נוספים המצריכים הסכמות במסגרת סעיף זה).
\* ניתן מענה לעסקים חדשים, כאשר לגבי עסק שנפתח החל מה-1.1.2023, תקופת הבסיס להשוואת ירידת המחזורים תהייה ממוצע 4 החודשים הראשונים לפעילות העסק המחשב באופן דו חודשי ו-5 חודשים ראשונים לעסק המחשב באופן חד חודשי.
\* לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך 18 חודשים.
\* לגבי בעל נכס המשכיר אותו לאדם אחר, סוכם כי במקרה בו שוכר עזב את הנכס בגין פגיעה ישירה שאינה מאפשרת מגורים בנכס, יקבל בעל הנכס את דמי השכירות שהפסיד, וכי במצב בו המחירים בשוק השכירות עלו הפיצוי ישכלל גם זאת.
\* לצד החוק, סוכם כי 60 מיליון ₪ יוקדשו למציאת פתרון לעסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון ₪.
לצד הסיכומים, ישנן עדיין מספר סוגיות שטרם הגיעו לגביהן להסכמות, בניהן הקלות ביציאה לחל"ת שקובע החוק, כאשר נקבע במקור תקופת זכאות מינימלית של 11 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה, ואילו הוועדה דורשת להוריד את מספר הימים המינימלי ל-10. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין כי יפנה לשר האוצר בנוגע לסוגיה זו וסוגיות נוספות בגינן טרם התקבלו הסכמות, על מנת לזרז את אישור החוק.
|
25693
|
עדויות קשות של מטופלים והורים בבתים מאזנים
|
2025-07-08T16:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025k.aspx
|
# עדויות קשות של מטופלים והורים בבתים מאזנים
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:10
"טיפול הרסני, מרחיק, משפיל, מאיים, מעודד דחיקת רגשות והרעבה פיזית של ממש", כך תיארו מטופלים בוועדת הבריאות. יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי: על משרד הבריאות לחייב את הבתים המאזנים לפרסם מידע על הדרך לפנות למוקד פניות ייעודי, עבור השוהים בבית המאזן ובני משפחותיהם.
החצר האחורית של בריאות הנפש: לא בטוח שבתים מאזנים הם המקום למתמודד-נפש. ועדת הבריאות שמעה היום (שלישי) עדויות קשות ומזעזעות של מטופלים והורים בבתים מאזנים. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) על משרד הבריאות לחייב את הבתים המאזנים לפרסם מידע על הדרך לפנות למוקד פניות ייעודי, עבור השוהים בבית המאזן ובני משפחותיהם. משריקי דרש מהמשרד לייצר בדחיפות פיקוח חדש על הבתים המאזנים, הכולל ביקורי-פיקוח תכופים, מיפוי של הכשלים שנמצאו, ולקבוע ציון לכל בית ובית שיהיה גלוי לציבור.
לדברי יוזמת הדיון, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד), אם לבן המתמודד עם הפרעות התפתחות ואוטיזם, ולמרות זאת התמודד בגבורה, סיים בגרות והתגייס לצה"ל. בגלל הרקע שלו הוא הגיע לבית המאזן "בית מען", בפרדס חנה, ולדבריה התנהגות המטפלים שם שופעת זלזול, השפלה, לגלוג, איומים, התנשאות והתנכרות. בנוסף, כדי לחסוך בתקציב נמנעו פעילויות חברתיות וחינוכיות, נמנעה קניית מזון למטופלים, לא דווחו התנהגויות חריגות, לא טופלו ניסיונות התאבדות, חוסר סדר ניכר ועוד. היא פירטה עדויות נוספות כאלו, כולל מצד מטופלים ואפילו מדריכים במקום.
מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) הביעה חשש שמשרד הבריאות אינו מספיק מפקח על הבתים המאזנים, וירון לוי (יש עתיד) הדעזע מהעדויות אך מאידך הדגיש כי ישנם בתים מאזנים המבצעים את מלאכתם נאמנה.
רוני, מטופלת בעצמה ב"בית מען" הגדירה את הטיפול במקום כ"הרסני, מרחיק, משפיל, מאיים, מעודד דחיקת רגשות וחוסר עזרה, מעורר חרדה, והרעבה פיזית של ממש". שירה, שבעלה אושפז בבית מאזן בעקבות הלם קרב, סיפרה על התעלמות ממשפחת המטופל, עידוד לנתק המטופל מאשתו ומילדיו, חוסר הדרכה או טיפול זוגי. היא קראה להדרכה סדורה למשפחת המטופל כיצד ואיך לנהוג איתו עם היציאה מהבית. רותם פאר, יו"ר עמותת לנפ"ש, הדגישה כי אין מדובר במקרים חריגים – אלא שיטה, וקריאת אזהרה מערכתית להקמת מנגנון לתלונות על התנהלות מקומות אלו.
רחל שטרן, ראש החטיבה למענים סוציאליים במשרד הביטחון, השיבה כי אין ספק שחובה על הבית המאזן להגדיר תכנית שיקומית בשיתוף משפחת המטופל. ד"ר מרדכי לובוצקי, הרופא הראשי של החטיבה, הודה בחוסר פיקוח וליווי מספיק והבטיח "חישוב מסלול מחדש".
לדברי רויטל אורדן, מנהל המערך האמבולטורי בבריאות הנפש במשרד הבריאות, מפרוץ המלחמה הטיפול בתחום הכפיל את עצמו, ובשנתיים האחרונות הוקמה התכנית הלאומית לבריאות הנפש, כדי להרחיב בצורה משמעותית את המענה המגוון בתחום, כולל בתים מאזנים, והתהליך עדיין בעיצומו. לפני המלחמה היו 17 בתים כאלו, וכיום 45. בימים אלו נבנה מנגנון ליווי, פיקוח ובקרה על הבתים המאזנים, כאשר בניה מהירה מדי עלולה להביא לקריסה. היא סיפרה על תלונות מעטות עד כה בעניין בתים אלו, אך במקרים חמורים לא היססו לסגור בית מאזן.
לנייר עמדה פורום הבתים המאזנים:
[https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/health/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2232834](/Activity/committees/health/Pages/CommitteeMaterial.aspx?ItemID=2232834)
|
25688
|
ועדת החוקה סיימה את הקראת סעיפי הצעת חוק שתאפשר למעסיקים מידע האם מועמד הורשע בעבירות טרור, לקריאות שניה ושלישית
|
2025-07-08T14:40:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025f.aspx
|
# ועדת החוקה סיימה את הקראת סעיפי הצעת חוק שתאפשר למעסיקים מידע האם מועמד הורשע בעבירות טרור, לקריאות שניה ושלישית
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:40
העבירות לגביהן ניתן יהיה לקבל את המידע - עבירות טרור חמורות וכן עבירות גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור
יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הכריע כי מועמדים יסמנו בטופס הגשת המועמדות את הסכמתם להעברת המידע האם הורשעו בעבירות אלו למעסיק, וביקר את משרד המשפטים על ההצעה לפיה אדם יתבקש להעביר את המידע בעצמו: "במקום לפגוע בציבור של 800 אנשים שהורשעו בטרור, אתם מעדיפים לפגוע בציבור ענק, כשמעסיקים יבקשו זאת אוטומטית מכל מועמד ערבי. זה מייצר הפלייה הזויה שלא ברור איך משרד המשפטים תומך בה"
ועדת החוקה סיימה היום (ג') את הקראת הסעיפים לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (רישום פלילי של עבירות טרור), התשפ"ה–2025, שיזם ח"כ ניסים ואטורי.
מוצע לקבוע כי על אף הוראות חוק המידע הפלילי, מעסיק יהיה רשאי לבקש מהמשטרה מידע האם יש לאדם הרשעה בעבירות טרור, לשם העסקתו.
לאחר דיון ממושך בשאלת הסכמת המועמד לעבודה להעברת המידע, הציעו נציגות משרד המשפטים, כי מועמדים יצטרכו להעביר את המידע בעצמם למעסיק. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הבהיר כי אפשרות זו פוגעת יותר, מאשר לדוגמה מתן אפשרות עיון למעסיקים במרשם המורשעים בעבירות טרור, העומד כיום על כ-800 מורשעים. לבסוף הכריע רוטמן, כי מועמדים יסמנו את הסכמתם להעברת המידע בטופס הגשת המועמדות וכי המידע יועבר למעסיקים דרך מערכת המידע הממשלתית של ממשל זמין.
היו"ר רוטמן פנה לנציגות משרד המשפטים: "במקום לפגוע בציבור של 800 אנשים שהורשעו בטרור הכיוון שלכן, יפגע במאות אלפי אנשים, כאשר מעסיקים יבקשו זאת מכל מועמד ערבי. זו הצעה חסרת אחריות מבחינת דיני העבודה. איך משרד המשפטים חי בשלווה עם זה שמי שרוצה להתקבל לעבודה יידרש להביא אישור שהוא לא טרוריסט, כשעצם הבקשה עלולה להוות הפליה ולא רק שלא תפתור את הבעיה אלא תחמיר אותה".
בסיום הדיון הודיע היו"ר רוטמן, כי חברי הוועדה ביקשו לנמק הסתייגויותיהם בוועדה ולכן יופץ נוסח וייקבע דיון נוסף להסתייגויות והצבעות.
|
25733
|
ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להנצחת הרב קוק
|
2025-07-15T14:10:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025b.aspx
|
# ועדת החינוך אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק להנצחת הרב קוק
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:10
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב אישרה היום (ג') לקריאה ראשונה את הצעת החוק להנצחת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (ציון זכרו ופועלו). לפי המוצע, מידי שנה ב־ג' באלול, יום פטירתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, יצוין יום הרב קוק; ביום זה יתקיים טקס זיכרון בקברו בהר הזיתים בירושלים ויתקיים כנס לזכרו, שיאורגן ע"י מועצה ציבורית שתקום. ביום זה, או במועד סמוך לו, תקיים הכנסת יום מיוחד לזכרו. את התקציב הדרוש לכל אלה תכין המועצה הציבורית העתידית שתביא אותו לפני הממשלה במסגרת הדיונים על חוק התקציב השנתי. את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת אוהד טל, עמית הלוי, לימור סון הר מלך, טלי גוטליב, משה סעדה, משה סולומון ויוסף טייב.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק הוא אחד מגדולי התורה והרוח של הדורות האחרונים ששילבו פעילות ואמונה בשיבת ציון, כתבו יוזמי הצעת החוק, והוסיפו כי מטרותיו של חוק זה "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר ייסד את הרבנות הראשית לישראל ושימש כרב הראשי הראשון, והיה מנהיג ציוני דגול, איש רוח ומעשה, גאון התורה, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה
ודמותה, בהתאם לחזונו הציוני–דתי."
היועצת המשפטית לוועדת החינוך תמי סלע התייחסה ליוזמות החקיקה לימי ציון שמובאות בפני הוועדה: "עד היום הנציחה המדינה בעיקר ראשי ממשלה ונשיאים ומספר קטן של אישים אחרים. יש מודלים שונים של הנצחה במימון ציבורי, שמעוגנת לעתים בהחלטת ממשלה ולעתים בחקיקה; המודלים יכולים לכלול מתן תמיכות בלבד, הקמת מועצה ציבורית עם תקציב תחת משרד ממשלתי מסוים ועד המודל הרחב יותר של הקמת תאגיד סטטוטורי שכולל בד"כ מרכז הנצחה ובו מוזיאון, ארכיון, פעילות מחקרית וחינוכית וכיו"ב - מודל שהיה נהוג עד לאחרונה רק לגבי ראשי ממשלה ונשיאים, אם כי בכנסת הזאת נחקק חוק שמקים תאגיד להנצחתו של הרב דרוקמן. בהצעות החוק שרואים לאחרונה מתרבים התאגידים. ייתכן שנכון היה יותר להקים תאגיד אחד שיעסוק בהנצחת אישים ולקבוע אמות מידה לגבי הדמויות שמנציחים, דרכי ההנצחה, איך מבטיחים ייצוג למגזרים שונים ועוד."
נציגת משרד ראש הממשלה בת חן אילות: "משרד רה"מ מוביל עבודת מטה מקיפה בתחום ההנצחה. צריכים להיקבע קריטריונים אחידים להנצחה, לאישיות שמונצחת, על היקף ההנצחה וכו'. פגישה צפויה להתקיים בחודש הקרוב בראשות מנכ"לית המשרד ושותפים לה נציגי משרדי התרבות, מורשת, אוצר משפטים וחינוך."
בעד הצעת החוק לקריאה ראשונה הצביעו ח"כ יוסף טייב ואוהד טל.
|
25737
|
משפחות שביתם נפגע במהלך מבצע 'עם כלביא' יאלצו להתפנות מבתי המלון בתחילת חודש אוגוסט
|
2025-07-15T16:15:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025s.aspx
|
# משפחות שביתם נפגע במהלך מבצע 'עם כלביא' יאלצו להתפנות מבתי המלון בתחילת חודש אוגוסט
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:15
318 משפחות עולים פונו מבתיהם בעקבות נזקים שנוצרו לבתיהם במהלך מבצע 'עם כלביא' | 178 משפחות עדיין מתאכסנות בבתי מלון ורק 20 הצליחו לשכור דירה אחרת באופן עצמאי | ברשות המסים הודיעו כי השהות במלונות תסתיים ב- 01 באוגוסט | יו"ר הוועדה ח"כ קריב: "לא סביר לטרטר את משפחות המפונים שגם ככה חוו פגיעה נפשית וגופנית – אנחנו בוועדה נבקש להאריך את השהות במלונות עד לסוף חודש אוגוסט"
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) קיימה היום (ג') דיון מעקב בנושא מבצע "עם כלביא": הצרכים המיוחדים של העולים החדשים בזמן חירום ומענה משרדי הממשלה והרשויות לצורכיהם.
לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, 318 משפחות עולים, כ- 540 נפשות, פונו מבתיהם בעקבות נזקים שנוצרו לבתיהם במהלך מבצע 'עם כלביא'. מבין משפחות העולים המפונות, 178 עדיין מתאכסנות בבתי מלון ורק 20 הצליחו לשכור דירה אחרת באופן עצמאי.
ארצות המוצא של מרבית העולים שנפגעו:
רוסיה - 37.3% (118 משפחות, 205 נפשות)
אוקראינה - 20.6% (65 משפחות, 105 נפשות)
מארה"ב - 8.2% (26 משפחות 35 נפשות)
מצרפת - 6.6% (21 משפחות 34 נפשות)
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות:
"לא הגיוני בעיניי שרשות המסים מודיעה למשפחות שנאלצו להתפנות מבתיהן שהשהות שלהן במלונות מסתיימת ב- 01 לאוגוסט. אנחנו בוועדה נבקש להאריך את השהות במלונות עד לסוף חודש אוגוסט לכאלה שביתם נהרס באופן מוחלט. אנשים לא יודעים מתי הם יוכלו להיכנס לדירתם ולכן הם לא יכולים לבצע חוזה שכירות חדש. לא סביר לטרטר את משפחות המפונים שגם ככה חוו פגיעה נפשית וגופנית במהלך מבצע עם כלביא. אנחנו בוועדה מבקשים מרשות המסים שתודיע בהקדם על הארכת השהות בבתי מלון למשפחות המפונים".
חיה לוי, רשות המסים: "הודענו למשפחות שהשהות במלונות תתאפשר עד ל- 01 באוגוסט. אנחנו מודעים לבעיה, אני מגיעה למשפחות בבתי המלון, אנחנו מוכנים לקבל חוזי שכירות של משפחות המפונים גם בסכומים גבוהים יותר ממה שהם להם בטרם מבצע עם כלביא. אנחנו מקימים ועדת חריגים שתדון בכל מקרה לגופו למשפחות שלא יצליחו למצוא דירת מגורים חליפית".
רותם כהן, סמנכ"ל שירות לציבור במשרד העלייה והקליטה: "לפי שעה לא קיבלנו מידע ומיפוי מרשות המסים. אנחנו עובדים ישירות אל מול משפחות העולים, יצאנו בנוהל חירום עם הרשויות המקומיות. בבת ים יש כמות גדולה של משפחות עולים מפונות ולכן אנחנו נממן תקן עובד לסיוע למשפחות המפונות, בת"א אנחנו נממן חצי תקן בהתאם לכמויות המפונים שם. אנחנו מבקשים העברת מידע מרשום המסים כדי לוודא שכל מי שצריך להגיש תביעת נזיקין יעשה זאת". שיר גלילי, משרד העלייה והקליטה: "בזכות הערנות של מנהלת הוועדה אנחנו מתרגמים את ההודעות ואת המידע הרלוונטי עבור העולים המפונים".
|
25731
|
ועדת החינוך אישרה לקריאה שניה ושלישית: ייקבע יום הוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
|
2025-07-15T12:55:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025v.aspx
|
# ועדת החינוך אישרה לקריאה שניה ושלישית: ייקבע יום הוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:55
יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "נפגעי פעולות האיבה הם לא החצר האחורית של מדינת ישראל - זאת הזכות והחובה שלנו להוקיר אותם"
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב אישרה היום (ג') לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק יום הוקרה לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
בשנת 2014 החליטה הממשלה על קיום יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. בחלוף עשור, ובעקבות מלחמת חרבות ברזל, שהרחיבה את מעגל הפצועים, מבקשים חברי כנסת ובראשם ח"כ מיכאל ביטון לעגן בחוק את יום ההוקרה ולקבוע שיחול בי"ז בכסלו, בסמוך לחג החנוכה, חג הגבורה. לפי הצעת החוק יתקיימו שני אירועי הוקרה: האחד של משרד הביטחון עבור פצועי צה"ל והשני של הביטוח הלאומי עבור נפגעי פעולות האיבה. יום ההוקרה יצוין גם בדיון מיוחד במליאת הכנסת. בצה"ל, במשטרה ובשב"ס יתקיים אירוע כפי שיחליט הממונה (בהתאמה: רמטכ"ל, מפכ"ל ונציב שב"ס). משרד המורשת יפיק תוכן להנצחת גבורתם של פצועי מערכות ישראל, פעולות האיבה והתמודדותם, אשר ישמשו בפעילויות יום ההוקרה.
באשר לציון יום ההוקרה במוסדות החינוך, בנוסח המוצע נכתב כי הפעילויות ייערכו "ככל שיחליט על כך שר החינוך". יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב התנגד: "היה ראוי שדווקא בחוק הזה משרד החינוך יחוייב לקיים את הפעילויות שיוקירו את פצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה. אני לא מתערב לשר איך לעשות את זה." נציגת משרד החינוך רחלי לוי: "אנחנו נדרשים פה המון לימי ציון במערכת החינוך ומשרד החינוך מתנגד באופן עקרוני לכבילת שיקול דעתו של שר." נציגת המשרד שושי שפיגל תיארה את הפעילות החינוכית שנעשית בכל בתי הספר לדבריה, הכוללת גם ביקורים של תלמידים אצל הפצועים, כפי שפירטו בחוזר מנכ"ל מאז עברה החלטת הממשלה לפני כעשור.
יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "נפגעי פעולות האיבה הם לא החצר האחורית של מדינת ישראל. זאת הזכות והחובה שלנו להוקיר אותם. לא יתכן שנפגעי פעולות האיבה יחפשו איך לממן את הטקס עבורם".
נציגת אגף השיקום במשרד הביטחון ציפי פלדמן סקרה את המספרים של שתי האוכלוסיות: "עד כה מנתה אוכלוסיית נכי ופצועי צה"ל כ- 60,000 איש ועתה מדברים על 80,000 איש. ההערכה היא שעד שנת 2028 נהיה עם 100,000 פצועים. באוכלוסיית נפגעי פעולות האיבה היום יש עשרות אלפי נפגעים".
רותי פרמינגר מארגון נפגעי פעולות איבה: "התקציב הקיים הוא מעליב וחייב להשתנות. לא יכול להיות מצב שביטוח לאומי לא יקבל תקציב גדול יותר, זהה לזה שמקבל ארגון נכי צה"ל." שרית מהביטוח הלאומי: "אנחנו מלווים כ-80,000 נפגעים וראוי לעשות להם טקס מכובד, בדומה למה שנעשה במשרד הביטחון."
יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קלימן התנגד לטקס משותף אחד: "יום ההוקרה יכול להיות אחד, אבל חייב לכלול פעילויות וטקסים נפרדים כי יש פה סיפורים נפרדים. נפגעי פעולות איבה נפגעו בטרגדיה מטורפת, רק בגלל שהם יהודים או ישראלים. פצועי צה"ל נפגעו תוך כדי פעולת הגנה ולחימה. אני שנפגעתי בחאן יונס לפני 32 שנה, אני לא קורבן של טרור. אני מחסום של טרור וכמוני יש עוד עשרות אלפי פצועי מערכות ישראל, ועל אחת כמה וכמה מאירועי השבעה באוקטובר. שני הסיפורים האלה ראויים להוקרה. יש הבדל בין הקרבה לטרגדיה וצריך לשים את זה על השולחן. כשעושים טקס משותף, זה לשטח את הסיפור ולשנות את המציאות."
נציג משרד האוצר אייל ברוך: "עד היום תקצבה הממשלה טקס מאוחד לשניהם בעלות תקציבית של 4 מלש"ח. אם המשרד ירצה לפצל את הטקס, צריך להעביר את החלק היחסי. שאני לא יודע לאמוד אותו." עבור שני טקסים נפרדים העריך האוצר כי העלות לא תהא יותר משבעה מלש"ח. בחקיקה שאושרה היום בוועדה נכתב כי "אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לפי חוק זה."
בעד הצעת החוק הצביעו חברי הכנסת יוסף טייב, לימור סון הר מלך ומשה טור פז.
|
25695
|
ועדת הכספים אישרה 2 העברות תקציביות במסגרת תקציב המדינה
|
2025-07-08T16:45:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025q.aspx
|
# ועדת הכספים אישרה 2 העברות תקציביות במסגרת תקציב המדינה
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:45
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה 2 העברות במסגרת תקציב המדינה, האחת במסגרת תקציב המדינה לשנת 2025, והשנייה העברת עודפי תקציב משנת התקציב 2024 לשנת התקציב 2025.
כ-900 מיליון ₪ למשרד התיירות - התקציב עבור מימון שהיית מפונים בבתי מלון עד 7.7.2025, במסגרת החלטת ממשלה שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הצפון והדרום באזורים המפונים ומתן סיוע לטובת חזרתם הביתה".
כ-2.84 מיליארד ₪ העברת עודפי משרד החינוך מ-2024 ל-2025 – העודפים במסגרת תפעול ואחזקת מטה המשרד, תפעול מערך אבטחה וטיולים, מערך בחינות בגרות, הרשות הארצית למדידה והערכה, חינוך מיוחד - שירותים רפואיים, ציוד ייחודי והעסקת תומכות טיפוליות, מערך פיקוח מעונות לגיל הרך, התקשרויות במערכת הגמישות הפדגוגית, החינוך העצמאי - פעולות והסעות,החינוך התורני - פעולות והסעות, התקשרויות במוסדות הפטור, מתן שירותי עזר לתלמידי המגזר הבדואי, הסעות ורכישת אוטובוסים, המינהל לחינוך התיישבותי - פעולות ויוזמות פדגוגיות, פעולות בפנימיות, תפעול רכש והצטיידות, הסעות, שיפוצים בפנימיות, מערכות מחשוב, פעילות תכנית חומש לקידום חינוך ערבי, תכנית אתגרים, נוער בסיכון, השתלמויות עובדי הוראה, תכנית הזנה, רכש ופעולות מנהל החינוך הדתי, פעולות מינהל עובדי הוראה, פרויקטים בתרבות יהודית, פעילויות האגף למוסדות תורניים.
לאור הנחייה חדשה של החשב הכללי לעניין כספים המוקצים למוסדות חינוך, עלו טענות מצד חברי האופוזיציה כי לא ניתן להעביר חלק מהכספים במסגרת העברה זו, נוכח נגיעתם להנחיה, עם זאת ציינו נציגי משרד האוצר כי אין להנחיה השפעה על העברת התקציב לתוכנית הספציפית, וככל שתהייה לה השפעה יהיה זה בשלב הבא, של העברת הכספים מהתוכנית למוסדות עצמם והדבר יהיה נתון להחלטת החשב. כן עלו טענות לגבי חלק מהכסף שאינו ניתן להעברה למוסדות החינוך נוכח הליכים בבג"ץ, ובמשרד האוצר הבהירו כי הוא לא יועבר למוסדות כל עוד לא יותקנו תקנות המסדירות את הנושא, וכי הוא רק מועבר למסגרת תקציבי התוכנית הרלוונטית בה הוא נכלל גם בשנת התקציב הקודמת.
|
25729
|
נציגי הרשויות בחדרה והסביבה: "העתקת שדה התעופה האזרחי למרחב תהרוס את חיי התושבים"
|
2025-07-15T12:25:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025x.aspx
|
# נציגי הרשויות בחדרה והסביבה: "העתקת שדה התעופה האזרחי למרחב תהרוס את חיי התושבים"
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:25
האוצר: "מדובר בצורך לאומי ובקרקע לבניית 15,500 יחידות דיור בהרצליה"
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה היום דיון בנושא פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים, במסגרת דוח מבקר המדינה 66א, על רקע סגירתו לצמיתות של שדה התעופה בהרצליה והכוונה להעביר את הפעילות למרחב חדרה. הדיון התקיים בעקבות פניות רבות שהתקבלו בלשכת יו"ר הוועדה, שהצביעו על התנגדות ציבורית רחבה להקמת השדה החדש. על פי הפניות, מדובר במפגע סביבתי ותברואתי שעתיד לפגוע באיכות חייהם של אלפי תושבים.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "אנו מתכנסים כדי למצוא פתרון נבון ומאוזן – בין הצרכים התחבורתיים והלוגיסטיים לבין השמירה על איכות חיי האזרחים. יש חלופות קיימות כמו מגידו והבונים שיכולות לשמש בסיס לתשתית, תוך חיסכון כספי משמעותי למדינה. אין תקציב מיותר ואנו מצפים ממבקר המדינה לבדוק האם החלופות נבחנו כראוי."
במהלך הדיון עלו טענות קשות מצד ראשי רשויות ונציגי ציבור מהאזור המיועד להקמה – חדרה, מנשה, עמק חפר ובקה אל גרביה שהתנגדו בתוקף למהלך. ראש מועצת מנשה, אילן שדה, טען כי האתר שנבחר דורש עקירת עצי פרי באזור רגיש, מלא בקווי חשמל חיוניים, וכי מדובר בפגיעה בחיי תושבים שגרים 3 ק"מ מהמנחת. לדבריו, "הכפייה של ועדת התכנון המחוזית הופכת את המקום לבלתי ראוי למחיה. יש חלופות שלא פוגעות באף אחד – שילכו אליהן."
חבר מועצת העיר חדרה, רון שגן, הדגיש כי בחלופת חדרה נרשמה פגיעה גבוהה על פי כל התבחינים, וכי רק בשל גמגום מצד העירייה וההנחה שיהיה קל יותר להעביר את התוכנית – קודמה חלופה זו. לדבריו, "אין הצדקה לאומית ברורה דווקא למיקום הזה, יש מנחתים רבים בתת פעילות שאפשר לפתח – וביניהם חיפה ומגידו."
סגן ראש מועצת עמק חפר, חיזקי סיבק, טען כי "התוכנית הנוכחית תהרוס את חייהם של אלפי תושבים", וקרא לשוב ולבחון את התוכניות הקודמות שאינן פוגעות באנשים. גם מבקר עיריית באקה אל גרבייה, פארס גאנם, הצטרף להתנגדות: "אנו מתנגדים באופן נחרץ – מדובר בפגיעה ישירה באיכות החיים של התושבים."
רשות שדות התעופה הדגישה כי נערכה בחינה רחבה של מעל 45 חלופות, ובסיומה הוחלט כי המרחב מדרום לחדרה הוא האפשרות המתאימה ביותר. שרון קנר, מהלשכה המשפטית ברשות שדות התעופה, ציינה כי "התוכנית הוכנה כך שמטוסים לא יעברו מעל אזורים מיושבים, אלא מעל שדות חקלאיים בלבד. בית המשפט העליון דחה את העתירות נגד התוכנית, אך נכון לעכשיו היא תקועה בשלב ההערות."
נציג אגף התקציבים באוצר, דניאל שוורץ, הסביר בדיון כי מדובר בתשתית לאומית וכי יש לשקלל גם את שיקולי הנדל"ן – "במצב של משבר דיור קיים צורך ממשי לספק מענה לצרכי הבנייה. הקרקע שפונתה בהרצליה תאפשר הקמת 15,500 יחידות דיור חדשות שכבר נחתמו במסגרת הסכם גג.
|
25736
|
משרד הרווחה אפשר את הכפלת דירות המעבר אבל העמותות לא מסוגלות: "אנחנו בתקצוב חסר. לא נעמוד בכך"
|
2025-07-15T15:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025a.aspx
|
# משרד הרווחה אפשר את הכפלת דירות המעבר אבל העמותות לא מסוגלות: "אנחנו בתקצוב חסר. לא נעמוד בכך"
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 15:20
במהלך דיון על זכויות נשים יוצאות מקלט חשפה אחת מהן: "אני עדיין בקושי כלכלי ובודדה. אני היחידה שדואגת לילדים שלי. אני עגונה 5 שנים. אם אצליח לקבל את החופש שלי זה יהיה בזכות נס. אני רוצה לתת לילדים שלי אפשרות לישון עם מזגן בלי לספור כל דקה שהחשמל פועל. המצב שלי פי אלף יותר טוב מנשים שאני מכירה". יו"ר הוועדה ח"כ תמנו שטה (המחנה הממלכתי): "נותנים מענקים במיליונים לחברות הייטק וכשאנחנו מבקשים 15 מיליון לטובת הנשים והילדים הללו מתווכחים איתנו. צריך מעטפת שלמה ודיור ציבורי לנשים שזקוקות לכך. יש דירות ציבוריות שעומדות ריקות". נציגת משרד הרווחה: "אולי התקצוב הוא בחסר אבל לא בכזה חסר עמוק כמו שהוצג פה"
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה היום (ג') דיון מיוחד בסוגיית זכויות נשים יוצאות מקלט לבקשת מספר חברי וועדה שהסבירו כי מצוקה כלכלית היא חסם ליציאת נשים ממעגל האלימות". יו"ר הוועדה ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי): "כולנו מבינים שמדובר בתופעה שכיחה ונפוצה. מי לא מכירה אישה שחייה באלימות כלכלית, נפשית או פיזית? זאת חוצפה שוועדת שרים הפילה את החוק שלי בנושא". ח"כ יואב סגלוביץ: "במדינת ישראל יש 17 מקלטים והמדינה משקיעה הרבה כסף במקלטים אבל דקה אחרי שאישה יוצאת ממקלט היא כמעט לבד בעולם ובמקרים רבים נשים חוזרות לגבר האלים. אם האישה יוצאת לעבודה היא לא זכאית להבטחת הכנסה. מטרת הדיון הוא למצוא פתרון. נתנו לי עלות אסטרונומית של 39 מיליון לטובת הארכה למשך שנתיים וזה דורש שינוי חקיקה. הדרך הנכונה היא לאפשר לנשים לצאת לעבודה אבל שלא יתחשבנו איתן לאחר מכן".
ח"כ קארין אלהרר: "צריך עדכון בסיוע לשכר דירה. הסיוע לא תואם את המחירים. נשים יוצאות מקלט מצליחות פחות להזין את ילדיהן ולכן צריך שיכנסו לתוכנית הביטחון התזונתי". ח"כ נעמה לזימי: "יוצאות מקלט הן קבוצה סגורה שאפילו לגביה אנחנו לא מצליחים לקבל סל מענים מורחב. צריך רשת ביטחון סוציאלית של המדינה. כשהמדינה עושה מעשה היא עוזרת גם לעצמה כי מי שלא בעוני תורם לחברה". היו"ר: "נותנים מענקים במיליונים לחברות הייטק וכשאנחנו מבקשים 15 מיליון מתווכחים איתנו. צריך מעטפת שלמה ולכן משרד השיכון מה אתם חושבים על זה שצריך לתת דיור ציבורי למי שזקוקות? יש דירות ציבוריות שעומדות ריקות". ח"כ מתי צרפתי הרכבי: "כחברה אנחנו חייבים לעזור לנשים הללו כדי שיחיו בכבוד ובטווח הארוך זה ישתלם למדינה אם הן יצאו ממעגל העוני והאלימות".
נורית לוי מייסדת מיזם "איתך לאורך כל הדרך" לליווי נשים יוצאות מקלט: "אנחנו קהילה שמסייעת לנשים נפגעות אלימות מתוך אחריות לשוויון חברתי כאשר המטרה שלנו היא רוחבית. גיליתי שכשאישה יוצאת החוצה אין לה תמיכה, יש לה בעיות דיור ובדידות איומה. המנטוריות שלנו מלוות ועוזרות להן". בת שבע יוצאת מקלט: "יצאתי ממקלט לפני כמה שנים ואני עדיין בקושי הכלכלי ובודדה. אני היחידה שדואגת לילדים שלי. אני עגונה 5 שנים. אם אצליח לקבל את החופש שלי זה יהיה בזכות נס. אחרי שיצאתי מהמקלט רציתי לעבוד בעולמות הרפואה. אחרי שנה במקלט יצאתי עם מוטיבציה להתחיל חיים חדשים. לא מגיע לי ללמוד משהו? אולי אפילו קורס קצר כדי לתת לילדים שלי אפשרות לישון עם מזגן בלי לספור כל דקה שהחשמל פועל? המצב שלי פי אלף יותר טוב מנשים שאני מכירה".
דנה נפגעת נפגעת אלימות ואמא ל-3 ילדים: "יצאתי ממקלט לפני שלוש שנים ובמעבר נאלצתי לחזור לעבוד. יש לזה מחיר. אני בין היחדות שחזרה לעבוד במשרה מלאה. הייתי זקוקה לזמן של שיקום וזמן זה כסף. התחיל לי פסוריאזיס. אין לי קרקע יציבה. המקלט מספק עוגן לשיקום נפשי. צריך לעשות שינוי, מה שיש עכשיו הוא לא מספיק טוב. יש לי חברה ללא זכויות כי היא יוצאת מקלט פעם שנייה. יש סיפורים קורעי לב. בגדול צריך להכניס את הגברים האלימים למקלט".
מיכל יעקובוביץ מנטורית: "אני מלווה אישה שעברה כמה מקלטים. נכנסתי לליווי כשהיא עדיין קיבלה הבטחת הכנסה. היא מגדלת 3 ילדים עם צרכים מיוחדים שקשורים לחשיפה שלהם לאלימות. לקח המון זמן למצוא להם מסגרות בקהילה. היא חיה עם בעיות רפואיות ואין לה זמן לטפל בעצמה. היא לא רוצה להיות נזקקת. אני גאה על ההתמודדות שלה ושהיא לא מוותרת". ח"כ סגלוביץ: "המגזר הערבי הוא באירוע בסדר גודל דרמטי. הנשים במגזר הזה הן חסרות מעמד. זה סיפור בפני עצמו".
נעמי שניידרמן מנכ"לית עמותת אישה לאישה: "כספי פילנתרופיה מהווים יותר מ-50 אחוז מדירות המעבר. דירות מעבר הן מודל מוכח במעבר לעצמאות. המנגנון לדירות יהיה בהרחבת הסכמים. היו"ר: "קיבלתי הבטחה ל-20 דירות. זה סוג של לרמות את הציבור. זה להפקיר את הנשים הללו". אפרת אדרי שרעבי, מנהלת אגף בכיר חוץ ביתי, משרד הרווחה: "יש 30 דירות מעבר ברחבי מדינת ישראל עם 38 נשים בו זמנית. כל עמותה שמפעילה דירות מעבר יכולה להרחיב את השירות בעד 100%. הרחבת דירות מעבר מתאפשרת ללא בעיה תקציבית. צריך לבקש, נפנה לוועדת חריגים ונצא לדרך". שניידרמן: "אני עובדת בתקציב חסר ואז אני יודעת שאצטרך לסבסד דברים שהמשרד לא נותן. המשרד נותן חלק של 2500 שקל לטובת הדיור". היו"ר: "אתם צריכים לסבסד את הכל זה לא פילנתרופיה".
שרעבי: "לאישה היקף התעריף שלנו עומד על 2872, כיוון שהמודל התקציבי מדבר על 2 נשים בדירה אז התקציב מוכפל. עשינו מתווה של נשים עם 3 ילדים ומעלה או מורכבות נשית אז המשרד משלם את השלמת המקום כדי שיהיו לבד". היו"ר: "זה לא כבשים שדוחסים אותם. הן צריכות פרטיות". שרעבי השיבה: "אנחנו נותנות 7623 לחודש כולל מעטפת טיפולית ומתוך זה יורד רכיב הדיור. האישה מקבלת שירות ממשרד הרווחה וכספים נוספים יכולים להגיע מכספי ביטוח לאומי". היו"ר: "מתייחסים אליהן בצורה מזעזעת". ח"כ אלהרר: לא צריך שהעמותה תרוויח אבל בוודאי שלא תפסיד. לא מצלצל לכן מוזר שאין בקשות להרחיב פעילות? אתם צריכים לבנות תעריף שמתכתב עם המציאות".
שניידרמן:" אישה עולה לנו 21 אלף שקל לדירה וזה כולל גם קבוצות תמיכה, דמי כיס, אחזקה". ח"כ סגלוביץ: יש פה באופן שיטתי תקצוב בחסר גם במקלטים וגם בדירות מעבר וצריך לקבל החלטה. אנחנו רוצים להוציא נשים שהגיעו למקרי קיצון ואם לא עושים זאת, זה עולה יותר. אנחנו רוצים תחשיב אמיתי כמה עולה לאישה במקלט או בדירת מעבר". שרעבי: "אולי התקצוב הוא בחסר אבל לא בכזה חסר עמוק כמו שהוצג פה". שניידרמן: "הנתונים הוצגו למשרד והם משקפים מציאות". ענבל חרמוני יו"ר איגוד העו"סיות: "כשאישה מרוויחה ומקזזים לה אחר כך זה איום. אם רוצים שמשהו ישתנה צריך להיכנס בזה לעומק". ד"ר ענבל אביב התייחסה לנושא הביטחון התזונתי ליוצאות מקלט ואמרה כי ממחקר שנעשה עולה כי 40% מיוצאות המקלט אמרו שמצב הביטחון התזונתי של ילדיהן נהיה רע יותר אחרי שיצאו מהמקלט בטרם נכנסו אליו".
|
25730
|
ועדת המשנה לעניין פינוי מוקשים והתכנסה לדיון שעסק בפינוי מוקשים ירדניים בפארק קנדה, בעקבות השריפה האחרונה באזור. ראש הרשות לפינוי מוקשים: "הדבר בעדיפות עליונה בגלל הקרבה למטיילים, העבודות חייבות להתבצע בקיץ ויש להתחיל אותן בהקדם".
|
2025-07-15T12:30:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025c.aspx
|
# ועדת המשנה לעניין פינוי מוקשים והתכנסה לדיון שעסק בפינוי מוקשים ירדניים בפארק קנדה, בעקבות השריפה האחרונה באזור. ראש הרשות לפינוי מוקשים: "הדבר בעדיפות עליונה בגלל הקרבה למטיילים, העבודות חייבות להתבצע בקיץ ויש להתחיל אותן בהקדם".
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:30
ועדת המשנה לעניין פינוי מוקשים ונפלים בראשות ח"כ ניסים ואטורי, התכנסה לדיון שעסק בפינוי מוקשים ירדניים בפארק קנדה.
שחר בק, ראש הרשות לפינוי מוקשים הסביר: "פארק קנדה הוא אחד המתויירים בישראל כשעל על פי קק"ל מבקרים בו מעל מיליון מאתיים מטיילים בשנה. מאז ומעולם פינוי המוקשים בפארק קנדה היה בסדר עדיפויות עליון בגלל הקרבה למטיילים, אבל קק"ל שמו וטו מכיוון שהם אמרו שאי אפשר לפנות את המוקשים ללא גרימת נזק לייעור.
המוקשים מגודרים בצורה לא טובה מכיוון שהם נמצאים במדרון ובנוסף המוקשים עלולים להיסחף החוצה. בזמן השריפה ביום הזיכרון האחרון, היו מספר פיצוצים של מוקשים, מה שהקשה עוד יותר על כוחות הכיבוי.
השריפה שלצערנו התרחשה, נתנה לנו פתח לעשות את זה וזה יעלה פחות מ13 מיליון ₪, אבל זה חייב לקרות בקיץ מכיוון שבחורף יש בוץ. העבודה לוקחת ארבע חודשים מה שאומר שצריך להתחיל בהקדם. אנחנו מבחינתנו יכולים להתחיל עבודה באמצע אוגוסט. יש לנו מכרז נצור, אנחנו מחכים להחלטה של קק"ל שצריכה לכנס את הדריקטוריון כדי לקבל החלטה."
רותי פרמינגר סיפרה: "אני בגיל 13, חודשיים אחרי מלחמת ששת הימים, עליתי על מוקש ואיבדתי רגל בגבעת המטוס בירושלים. לא ידעתי על ההתעקשות של קק"ל שיער ייפגע ושזה שקול לאיבוד רגל של ילד או מבוגר. כמי שיודעת כמה קשה לחיות במצב כזה, אני מבקשת שהוועדה תיתן את הדעת לכך שיש לאכוף גידור כהלכה.
אם אתם תחשבו על מי שייפגע שם, העלויות של הטיפול באנשים הללו היא הרבה יותר גבוה מכמה שיעלה לפנות את המוקשים. קק"ל היא מהגופים העשירים היא יכולה למצוא את הכסף."
טל שחר, נציג קק"ל: "אנחנו מוכנים, תומכים ורוצים לקדם את העניין. כרגע הפארק סגור, סגרנו את השערים, עשינו שיתוף ציבור אבל לא תמיד אתה יכול לשלוט על מה שאנשים עושים, ובפועל אכן ראינו אנשים שנכנסים בכל מיני דרכים."
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי: "אם מישהו ייפגע זה על ראשכם. עד שהפינוי יתבצע, צריך להגביר שילוט ומודעות על מנת שאנשים לא ייפגעו." ח"כ ואטורי דרש מקק"ל להציג תוך שבוע לוחות זמנים לכינוס הדירקטוריון על מנת לקבל החלטות שיאפשרו להתחיל את עבודות הפינוי בחודש הקרוב.
|
25727
|
הצעות חוק שאושרו בקריאה ראשונה במליאה
|
2025-07-15T00:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025.aspx
|
# הצעות חוק שאושרו בקריאה ראשונה במליאה
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה
אושר בקריאה ראשונה: הארכת תוקף תקנות שעת החירום המאפשרות הארכות מעצר של עצורי המלחמה
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025. 12 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 3 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות הארכת מעצר של העצורים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-13 באוקטובר 2023 או מי שנעצר במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה המוצעת היא עד ליום ה-29 בינואר 2026.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מאז הארכת תוקפו של החוק לאחרונה נעצרו נחקרים חדשים והתווספו ראיות חדשות אשר הצריכו ביצוע פעולות של השלמת חקירה לגבי הנחקרים. בשל המשך קיומו של הצורך הביטחוני והחקירתי בהמשך החזקת העצורים אשר נכנסים בתחולת החוק, במעצר, נדרשת הארכה נוספת של תוקפן של תקנות שעת החירום, במסגרת הארכת תוקף החוק".
אושר בקריאה ראשונה: הארכת תוקף תקנות שעת החירום המאפשרות למנוע מעצורי המלחמה פגישה עם עורך דין
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (פגישה עם עורך דין של עצור בעבירת ביטחון) (תיקון מס' 6), התשפ"ה-2025. 10 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול מתנגד אחד, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע להאריך את תוקפן של תקנות שעת חירום המאפשרות מניעת פגישה עם עורכי דין של עצורים ביטחוניים בשל פעולות האיבה שהתרחשו בין יום ה-7 באוקטובר 2023 לבין ה-13 באוקטובר 2023 או שנעצרו במסגרת פעולות המלחמה בעזה. ההארכה המוצעת היא עד ליום ה-29 בינואר 2026.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "לנוכח הצרכים הביטחוניים והחקירתיים שעדיין קיימים, ובכלל זה מעצרים חדשים שעדיין מתבצעים מאז הארכת תוקף התקנות האחרונה, המחייבים המשך ההסדר בעניין מניעת פגישה עם עורך דין, ובהתאם לצרכים של גופי האכיפה והביטחון, מוצע לתקן את החוק ולהאריך את תוקפן של תקנות שעת החירום פעם נוספת".
אושר בקריאה ראשונה: תוארך הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (מצב חירום כליאתי) (תיקון מס' 4), התשפ"ה-2025. 10 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול מתנגד אחד, והיא תועבר לדיון בוועדה לביטחון לאומי.
מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה המסדירה את ההכרזה על מצב חירום כליאתי בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, עד ליום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026); זאת, לצד הארכת תוקפה של ההכרזה על מצב חירום כליאתי, עד ליום ח' בתשרי התשפ"ו (30 בספטמבר 2025).
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר פעלו ופועלים כל העת לקידום צעדים ופעולות להגדלת מספר מקומות הכליאה ולהרחבת מרחב המחיה במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, הן מכוח החלטות הממשלה בנושא והן באמצעות צעדי בינוי של אלפי מקומות כליאה נוספים, חלקם הושלמו זה מכבר וחלקם נמצאים בשלבים שונים של תהליכי בינוי. ואולם, בעת הזו, אין בפעולות המקודמות כדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה במספר הכלואים לנוכח המעצרים הרבים בחרבות ברזל".
אושר בקריאה ראשונה: תוארך הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ביחס לרכישות של גופי הביטחון
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 24 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2) (הארכת הוראת השעה), התשפ"ה–2025 של חברי הכנסת עפיף עבד ומיכאל ביטון. 12 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה.
מוצע להאריך את הוראת השעה המעניקה סמכות לממשלה להתקין תקנות להעדפת תוצרת הארץ בתחום הטקסטיל ברכישות כוחות הביטחון לחמש שנים נוספות.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כדי להאריך את האפשרות למתן העדפה לתוצרת הארץ במכרזי רכש טקסטיל שעורכים מערכת הביטחון והמשרד לביטחון לאומי, מוצע להאריך את הוראת השעה בחמש שנים נוספות, עד יום 15 ביולי 2030.
ההארכה המוצעת תקדם את התעשייה המקומית ואת המשק כולו, ותיצור, בעלות נמוכה, מקומות תעסוקה רבים במפעלי טקסטיל רבים בישראל שנמצאים במצב כלכלי קשה. יש לכך חשיבות רבה, במיוחד לנוכח המצב הכלכלי הנוכחי, שנגזר ממלחמת חרבות ברזל".
|
25692
|
דיון סוער בוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בנושא הרחבת הזיכיונות לתחנות רדיו אזוריות בשעת חירום
|
2025-07-08T15:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025j.aspx
|
# דיון סוער בוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בנושא הרחבת הזיכיונות לתחנות רדיו אזוריות בשעת חירום
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 15:20
יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל: "עניין של הצלת חיים"
הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה קיימה דיון בנושא היעדר שירותי רדיו בפריפריה בעת חירום בחברה החרדית והערבית. בפתח הדיון קרא יו"ר הוועדה ח"כ אברהם בצלאל פרק תהילים לזכר הנופלים, לרפואה הפצועים ולהשבת החטופים. לאחר מכן אמר: "בחברה החרדית וגם בחברה הערבית יש עדיין הרבה אנשים שלא מצליחים לקבל את ההתרעות וההנחיות של פיקוד העורף. קיימנו דיון בנושא בראשית המלחמה ואכן בזמן המערכה האחרונה מול איראן הוחלט לאפשר לתחנות האזוריות לשדר בכל הארץ כדי להעביר את ההתרעות בזמן אמת. למיטב ידיעתנו זה נחל הצלחה רבה אבל לצערנו זה הופסק וקיבלנו פניות מאזרחים וגם מראשי רשויות להמשיך ולאפשר את זה, כי אנחנו עדיין במצב חירום. התרעות ואיומים יכולים להגיע בכל רגע והמענה הזה צריך להישאר. אני יודע שעניין הזיכיונות הוא נושא רגיש וטעון שכולל גם היבטים כלכלים, אבל הוועדה הזו לא עוסקת במאבקים האלה, אלא מתמקדת בדבר אחד- הצלת חיים. אנחנו דורשים שיהיה כיסוי סלולארי ושידורי רדיו בכל מקום, באופן שיהיה נגיש לכל אדם על פי אורחות חייו, כי זה מציל חיים."
מימון שמילה, מנהל מינהל הנדסה במשרד התקשורת: "מאז ה-7 באוקטובר מה שעומד לנגד עינינו הוא לעזור להציל חיים. פנו אלינן ראשי רשויות ואמרו שיש פערים אצל האוכלוסיות החרדית והערבית ואנחנו חושבים שלרדיו האזורי יש חשיבות גדולה בהנגשה של ההתרעות לאותם ציבורים במקומות שבהם הם נמצאים ובתחנות שלהן הם בוחרים להאזין. השר פנה לפיקוד העורף בבקשה להאריך את ההיתר שניתן לשדר מחוץ לאזורי הזיכיון אבל לא קיבלנו תשובה".
נציגי פיקוד העורף שלקחו חלק בדיון אישרו כי אכן קיים פער ביכולת להנגיש את ההתרעות המקדימות לציבור החרדי. סא"ל פטריק הרוש אמר: "מבחינת כיסוי הצופרים אין בעיה, ישנה פריסה רחבה שמעניקה מענה לכלל התושבים. בסוגיית ההתרעה המקדימה שגובשה במבצע האחרון אכן מצאנו שקיים פער מסוים בשל אורחות חייו של הציבור החרדי שרבים ממנו מחזיקים במכשירים ניידים מדור 2-3 ולא צורכים אינטרנט או טלוויזיה. אין לנו מקום להתערב בסוגיית הרחבת זיכיונות השידור, אבל אם וכאשר יינתן ההיתר- אנחנו יודעים לתת מענה מותאם ולהנגיש לכל תחנה את ההתרעות הרלוונטיות, כפי שעשינו עד עכשיו".
באשר לבקשת השר להארכת ההיתר שניתן בזמן 'עם כלביא' הסביר רס"ן ענאן סרחאן, יועמ"ש פיקוד העורף: "בחוק התקשורת קבועות סמכויות חירום במסגרתן יכול השר לפנות לראש ענף התקשוב בצה"ל כדי שינקוט פעולות מסוימות ולאפשר שידור מחוץ לאזורי הזיכיון, בכפוף להכרזה על מצב מיוחד בעורף. ב-30 היוני הוחלט על צמצום ההחלטה על מצב מיוחד בעורף לשטח העוטף בלבד וזה למעשה ייתר את הבקשה של השר להאריך את ההיתר שניתן, כי ככל שאין הכרזה על מצב מיוחד בעורף אין סמכות לאשר דבר זה".
בתגובה לדברים דרש יו"ר הוועדה מפיקוד העורף להשיב מידית לבקשה: "בסוף לכולנו יש צורך אחד- להציל חיים, ושמענו כאן מכם שאכן יש פערים ביכולת להעביר התרעות לציבורים מסוימים. אני לא חושב שמישהו חולק על כך שאנחנו עדיין נמצאים במצב חירום שמחייב לתת את המענה הזה. אם אתם סבורים אחרת, או שאתם סבורים שיש חסמים שלא מאפשרים לאשר את זה אפילו שצריך, צריך לומר את זה ולהסיר אותם, או לכל הפחות לאשר את העניין עקרונית כך שאם יוכרז שוב מצב חירום בעורף, המענה יהיה מיידי. לא יתכן שלא תתקבל תשובה. אני דורש תשובה מנומקת לוועדה ולשר עד סוף השבוע".
ראש עיריית צפת יוסי קקון: "בזמן מבצע 'עם כלביא' היו לנו כמה ימים שיכולנו לשים רדיו חופשי בבית. ראינו איך בתוך שניה אפשר פתאום לקלוט את השידורים ולשמוע תכנים מסוננים ומותאמים לאופן שבו התושבים הדתיים והחרדים רוצים ויכולים לצרוך אותו. כתושב וכראש עיר של 40,000 תושבים שצפויה להתרחב משמעותית בשנים הקרובות, אני שואל למה זה לא יכול וצריך להיות כל הזמן".
אריאל דרעי, מנכ"ל תחנת הרדיו האזורית קול ברמה: "התחנות האזוריות קמו במטרה לתת מענה לאזור גיאוגרפי ולא לאוכלוסייה דמוגרפית, ובמצב הנוכחי אין תחנה שנותנת מענה לכ-300,000 תושבים חרדים, דתיים ומסורתיים שחיים מצפון לזיכרון יעקב. זה שירות שאמור להינתן לכל אזרח בהתאם לאורח חייו וזה לא שוויוני, בתקופות רגיעה וקל וחומר בתקופות מלחמה. אנחנו לא מדברים על לפתוח את זיכיונות השידור באופן ארצי או קבוע, אלא רק לתקופת החירום ובאופן מוגדר".
לילך נגיד, מנכ"לית רדיו דרום: "אנחנו משדרים לכלל האוכלוסייה שמתגוררת באזור הזיכיון שלנו. יש לנו שיתוף פעולה טוב וארוך שנים עם פיקוד העורף, כולל גל שקט. גם האוכלוסייה הבדואית שומעת ומתארחת אצלנו. אם מישהו בכל זאת סבור שאין מענה מספק לציבור החרדי או הערבי, תאשרו לנו פיצול שידורים ונטפל בזה מיידית, אבל כרגע משרד התקשורת מקדם פעילות חד צדדית ללא שיח משותף והעדפה של רדיו אזורי אחד על חשבון אחר הוא הפרה של המכרז".
יונתן שורק, מנהל 'כאן מורשת': "כאן מורשת היא תחנה ארצית שפונה גם למגזר החרדי והדתי ומקיימת גל שקט במהלך השבת, עם קשר הדוק לפיקוד העורף. זו תחנה שבנויה ומיועדת לציבור הזה גם מבחינת מבנה ותכני השידור והיא זמינה גם באזור הצפון. לכן אני לא מבין את הדיון שמתקיים פה".
זיו מאור, יועמ"ש תחנת הרדיו גלי ישראל: "הצורך להגיע לקהלים מסוימים הוא צורך ציבורי ולשם כך יש תשתיות ציבוריות. המודל של התחנות האזוריות הוא מודל מסחרי וכשבא גוף עסקי ומבקש להרחיב זיכיון יש מקום לחשוד במניעים שלו. מערכת היחסים של התחנה עם המפרסמים באזור היא קריטית וכל כניסה של גורם נוסף מערערת את היציבות. אם המדינה רוצה לקחת תדר ציבורי קיים ולהעמיד אותו באופן זמני לרשות התחנות האלה- בבקשה".
בצלאל קאהן, מנהל תכניות וחדשות ברדיו קול חי: "הבקשה הזאת לא נוגעת לעניין הרחבת הזיכיונות, אנחנו לא שם. בתחילת מבצע 'עם כלביא' קיבלנו אישור חריג לעלות לשידור באזורים נוספים, עשינו זאת בצפון וקיבלנו תגובות מדהימות. ברגע שקיבלנו הודעה ממשרד התקשורת שתם האירוע- זה נפסק. בפועל אנחנו עדיין במצב חירום שכנראה עוד יימשך, ואנחנו רוצים לתת לקהלים האלה מענה לפחות בזמנים האלה ובשבת".
בעז אקרמן, לובי 99: "תדרי רדיו הם משאב ציבורי מוגבל והם שווים הרבה כסף. מעורבים פה המון אינטרסים של גופים עסקיים ולכן ככל שקיים פער ויש צורך למצוא פתרון למגזר מסוים, חייבים שזה יעשה בהליך תקין ומסודר עם חוות דעת מקצועית וביטחונית ותוך עבודת מטה מסודרת, מכרז שוויוני או פטור ממכרז. אפשר גם לשנות את כל המודל הכלכלי של התחנות האזוריות, אבל אי אפשר 'לגנוב סוסים' בחסות המלחמה".
|
25726
|
אושר סופית: החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות יעוגן כהוראת קבע; יוסדר אופן ההקמה וההפעלה של מערכי אכיפה מקומיים
|
2025-07-14T23:45:00
|
/News/PressReleases/Pages/press14072025a.aspx
|
# אושר סופית: החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות יעוגן כהוראת קבע; יוסדר אופן ההקמה וההפעלה של מערכי אכיפה מקומיים
14 ביולי 2025, י"ח בתמוז תשפ"ה, בשעה 23:45
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 18), התשפ"ה–2025. 13 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים.
מוצע לקבוע כי החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011, יהפוך להוראת קבע, וכן להסדיר את אופן ההקמה וההפעלה של מערכי אכיפה מקומיים בהתאם לאמות מידה ותבחינים, תוך קביעת משקלן בתקנות על ידי השר לביטחון לאומי, וכן לאפשר חריג להקמת רשויות כאמור באזורי עדיפות או מיקוד לאומיים.
כמו כן, מוצע לקבוע את מבנה הכוח במערך השיטור המקומי, המתייחס למספר הכולל של השוטרים והפקחים וליחס ביניהם. מעבר לכך, מוצע לקבוע גם את אופן מימון מערכי האכיפה המקומיים על ידי המשרד לביטחון לאומי בהתאם לאמות המידה שנקבעו, וכן חריג לעניין זה במקרה של רשות שהוכרה כאזור עדיפות או מיקוד לאומי בחוק או בהחלטת ממשלה.
עוד מוצע לקבוע את המקרים בהם רשאי פקח השיטור המקומי להפעיל את סמכויותיו תוך תחימתם למקרים מסוימים שהם מניעת אלימות, גניבה, נזק חמור לרכוש ומעשה מסכן חיים באמצעות רכב המתבצעים במרחב הציבורי. זאת, במקום ובדרך שיבטיחו שמירה על זכויות אדם.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון לאומי ובמשטרת ישראל מעידים כי פעילות מערכי האכיפה העירוניים במתכונתם הנוכחית היא יעילה ואפקטיבית. נוסף על כך, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מפעילות מערכי האכיפה העירוניים, לרבות מתחומי הפעילות ומהידוק שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין משטרת ישראל ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהם בתחומי האכיפה השונים. מרביתם מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים".
|
25690
|
הכנסת מציינת 20 שנה לחוק ההתנתקות
|
2025-07-08T15:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025h.aspx
|
# הכנסת מציינת 20 שנה לחוק ההתנתקות
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 15:20
יו"ר הוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ח"כ עודד פורר: "הפער הבלתי נתפס בין מהירות הפינוי לבין איטיות הטיפול במפונים הוא כשל מוסרי ומערכתי שאינו מתקבל על הדעת"; קורא לממשלה לתקצב מבני מגורים, תעסוקה וציבור למפוני גוש קטיף
יו"ר הוועדה ח"כ עודד פורר פתח את הדיון לציון 20 שנה לגירוש מגוש קטיף, ואמר כי מדובר באירוע טראומטי שלא זכה לדיון מהותי בכנסת מאז התרחשותו. "לא ייתכן כי פרק זמן כה משמעותי יעבור מבלי שהכנסת תבחן לעומק את השלכות הגירוש ואת מצבן של המשפחות המפונו,, אמר היו"ר פורר וציין כי מדובר באוכלוסיות שטרם התאוששו לחלוטין, חלקן מתקשות לחזור לשוק התעסוקה, ואחרות כוללות עצמאים שעסקיהם נפגעו ולא שוקמו. מאז הדיון, לדבריו, נועד לאפשר לנציגי המפונים להשמיע את קולם ולשתף בחוויותיהם, וכן לקבל עדכונים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים לגבי הטיפול הניתן ובעיקר לגבי אלו שעדיין לא הושלם בעניינם הטיפול הראוי.
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הביעה תמיהה על היעדרותם של חברי כנסת מסיעות שתומכות ברעיון יישוב עזה מחדש במיוחד אלו שהצביעו בעבר בעד הגירוש וכיום מחזיקים בעמדות שלטון. לדבריה, גירוש גוש קטיף הוא אירוע שכבר התרחש וייזכר תמיד כטראומה לאומית שאין ממנה דרך חזרה. עוד הבהירה כי אינה תומכת ברעיון של חזרה להתיישבות בעזה, אך הזכירה כי לפני עשרים שנה הביעה התנגדות נחרצת לגירוש, יחד עם פעילים נוספים.
מירב חורב מפונה מגוש קטיף, נשואה ואם לשלושה, סיפרה כי בנה, שהיה בן חמש בעת הפינוי, משרת כיום כלוחם ברצועת עזה דבר הממחיש לדעתה את מעגל החיים הקשה של מי שחווה עקירה וממשיך להגן על המדינה. לדבריה, הפער בין מהירות הפינוי לבין קצב הטיפול במפונים הוא בלתי נסבל כי בעוד הפינוי בוצע במהירות, הטיפול נמשך שמונה שנים. רבים מהמגורשים, בהם חקלאים ואנשים בגילאי 50 , לא הצליחו לחזור לשגרה, חלקם חוו קריסות כלכליות, גירושים וקשיים בריאותיים. עוד הוסיפה כי הפיצוי שניתן אז היה 1,500 דולר למ"ר בנייה ולא התאים למציאות, ובזמן שהמדינה התמהמהה, עלויות הבנייה עלו ל־3,500 דולר למ"ר. גם המפונים שגרים כיום בבתי מלון מאז ה-7 באוקטובר תוהים כמה זמן יחלוף עד שיוכלו לבנות את בתיהם. עוד הדגישה את הצורך במדיניות ממשלתית אחידה וארוכת טווח לטיפול במפונים.
שלמה קנדיאטי, מפונה מגוש קטיף ותושב נווה קטיף לשעבר, ציין כי לאחר 20 שנה בהן נדמה היה שהנושא איננו רלוונטי הוא הפך רלוונטי מתמיד. לדבריו, זיכרון הפינוי מביתו, העלייה לאוטובוסים בליווי חיילי צה"ל וההגעה לצומת אשקלון ללא יעד מוגדר, חוזר ונוכח מול עיניו במיוחד כאשר בימים אלו בנו ומשפחתו מפונים בעצמם ממגוריהם בעקבות מבצע "עם כלביא" שגרם לנזק רב במגוריה. קהדיאטי הדגיש כי משפחות המגורשים לא שקעו באבל או בחורבן, אלא בחרו בבנייה, והוא הקים יחד עם אחרים את היישוב בני דקלים. עם זאת, לדבריו, המדינה לא סייעה בפיתוח מרכז תעסוקה ליישוב, אף שקיים יזם ויש מימון. הוא הסביר כי החלטת ממשלה מס' 1414 קובעת שהפרויקט יבוצע באמצעות החטיבה להתיישבות אך התקציב המלא לא הועבר, ולכן אין אפשרות להתקדם. עוד הוסיף כי משרדי הממשלה, במקום לסייע, יוצרים חסמים בירוקרטיים המעכבים את ההתפתחות. לדבריו, תושבי גוש קטיף מאמינים במדינה, רוצים להמשיך ולבנות אך מצפים שיינתן להם גיבוי אמיתי ולא רק הבטחות.
דוד צביאל, סמנכ"ל החטיבה להתיישבות, ציין כי החלטת ממשלה 1411 תוקצבה בסך של 54 מיליון ש"ח, ועסקה בשלושה תחומים עיקריים: מבני מגורים (משפחתיות), מבני ציבור ומבני תעסוקה. באשר ליישוב נווה ים, דיווח כי נבנו 16 יחידות דיור, אך 4 מתוכן טרם קיבלו אישור איכלוס בשל תשתיות חסרות באחריות משרד השיכון. לדבריו, החטיבה מתריעה מזה חמש שנים על המחסור בתקצוב ובשלב זה יש להשלים את התקצוב לטובת סיום הפרויקט. עוד ציין כי החטיבה מתעקשת לעדכן את ההחלטה ולתאם תקצוב נוסף של 5 מיליון ש"ח לצורך העברת הבעלות והשלמת הבנייה, על מנת לאפשר מימוש מלא של החלטת הממשלה.
ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) שיתפה שכאשר גורשה מתוכנית חומש בצפון השומרון שנתיים לאחר שבעלה נרצח בפיגוע ירי, התחושות היו של אדם שחווה גירוש אישי וכואב. עוד הוסיפה כי התנתקות סימנה את תחילתה של גישה בררנית ביחס לזכויות מתיישבים, והפקירה לא רק משפחות אלא גם ערכים לאומיים, אסטרטגיים והיסטוריים. בנוסף, ציינה שהמציאות הביטחונית כיום מוכיחה שהיעדר התיישבות ונוכחות יהודית מובילים לריק ביטחוני שבו משתלט הטרור. לטענתה, התשובה היחידה לאיומים המתמשכים מעזה היא חזרה להתיישבות יהודית לא כאקט של כוח, אלא כחזון של בנייה, תקווה וריבונות. בסיום דבריה הדגישה כי במקום שממנו יצא טרור לפני שנתיים יש להקים חיים, ודווקא בערים שמהן יצאו רוצחים, צריכות לקום קהילות יהודיות חזקות.
יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר, סיכם את הדיון כשהוא מדגיש שגירוש תושבי גוש קטיף היה אירוע טראומטי למדינת ישראל, ולא ייתכן ש־20 שנה לאחר מכן, עולם כמנהגו נוהג. עוד הדגיש כי בכנסת הנוכחית יושבים נבחרי ציבור שתמכו בגירוש ויש לקוות כי בעתיד תתבצע חזרה להתיישבות גם ביהודה ושומרון. עוד הדגיש כי הפער הבלתי נתפס בין מהירות הפינוי לבין איטיות הטיפול במפונים הוא כשל מוסרי ומערכתי שאינו מתקבל על הדעת. לפיכך, הודיע כי הוועדה תוציא פנייה רשמית לשר האוצר ולשר החקלאות בנושא פתרונות תעסוקה לתושבי בני דקלים וליישובים נוספים, ותיקבע ישיבת מעקב בנושא. בנוסף, הדגיש יו"ר הוועדה כי יש להשלים את הבנייה ולתקצב את כלל הסעיפים הכלולים בהחלטת הממשלה הרלוונטית, כולל מבני מגורים, תעסוקה וציבור. לסיום, קבע כי פינוי של מפונים מדיור זמני לאחר עשרים שנה הוא צעד שאינו סביר בשום אופן, גם אם קיימים קשיים משפטיים או תקציביים. המדינה, לדבריו, לא יכולה להרשות לעצמה להפקיר את המפונים פעם נוספת.
|
25694
|
מורידים כיפה, לא מדברים עברית ומסתירים את המגן דוד – התמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם
|
2025-07-08T16:40:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025l.aspx
|
# מורידים כיפה, לא מדברים עברית ומסתירים את המגן דוד – התמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:40
לפי נתוני משרד החוץ, ישנה עלייה של 477% באירועים האנטישמיים ברחבי ארה"ב בשנה החולפת, באירופה מספר אירועי האנטישמיות הוא פי 6 משנה רגילה | לפי נתוני התאחדות הסטודנטים הארצית, רק כ- 20% מגילויי האנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם מדווחים לרשויות | יו"ר הוועדה ח"כ קריב: "״אחד האתגרים הוא למצוא דרך לתקשר עם סוכנויות הממשלה השונות בעולם שפועלות בנושא. יש לנו הרבה מה ללמוד כדי לסייע לממשלות אחרות במאבק באנטישמיות"
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) התכנסה היום (ג') לישיבה מיוחדת לציון יום הסטודנט בנושא השפעות המלחמה על העלייה באנטישמיות כלפי הסטודנטים היהודים בתפוצות.
מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', נרשמה עלייה חדה ומדאיגה, של מאות אחוזים, באירועי אנטישמיות כלפי יהודים בכלל, וכלפי סטודנטים יהודים בקמפוסים בתפוצות בפרט. בשנת 2024 לבדה, חלה עלייה של 84% בתקריות אנטישמיות בארצות הברית – רבות מהן התרחשו בקמפוסים אקדמיים, שהיו אמורים להיות מרחבים מוגנים לדיון חופשי ולשיח דמוקרטי. האנטישמיות באה לידי ביטוי לא רק מסטודנטים, אלא גם מאנשי סגל. בנוסף, אנשי סגל יהודים מדווחים על הדרה, על פגיעה בקידום מקצועי, ועל אווירה עוינת במוסדות הלימוד שלהם.
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות:
"ציון יום הסטודנט בכנסת מדרבן אותנו לחשוב על המחיר שהדור הצעיר משלם במהלך המלחמה. אירועי האנטישמיות בקמפוסים בארה"ב פוגעים בתחושת הביטחון האישית של סטודנטים יהודים וישראלים שלומדים באותם מוסדות. בהרבה מקרים, יש תחושה שההנהלות במוסדות השונים לא נותנים את המענה הראוי לתקריות האנטישמיות. לא מדובר בהתארגנויות ספונטניות אלא בהתארגנות שמקורה ברשתות החברתיות ומאחוריה עומדים ארגונים גדולים שממנים את הפצת השנאה. הוועדה עובדת ישירות עם כל גורמי הממשלה הרלוונטיים כדי לנסות למנוע ולהתגבר על האירועים האנטישמיים בקמפוסים. כאן בישראל אנחנו צריכים להכיל את מגוון הדעות והקשת התרבות יהודית מכל רחבי התפוצות. ועדת השרים החליטה לדחות בחודש את הצעתו של ח"כ אבי מעוז לבטל את סעיף הנכד מחוק השבות. אני מצר על כך ואני קורא לממשלה לדחות על הסף כל שינוי בחוק השבות שיצמצם אותו. בכנסת הקודמת בית המחוקקים הישראלי אימץ את הגדרת האנטישמיות של IHRA וצריך לפעול לכך שגורמים נוספים ברחבי העולם יאמצו את ההגדרה הזאת".
נתנאל לוי, סמנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות: "אנחנו מזהים עלייה של 477% באירועים האנטישמיים ברחבי ארה"ב בשנה האחרונה. באירופה האירועים האנטישמיים בשנה החולפת עומדים על פי 6 מנה רגילה. הקמנו לפני מספר חודש מרכז שליטה שעוקב אחר פעילים ומכוללי אנטישמיות ברשתות החברתיות, התוצרים מופצים לכל הגורמים הרלוונטיים במטרה למנוע פשעי שנאה כלפי ישראלים ויהודים בתפוצות. אנחנו מפיצים סקירה בכל שבועיים ששמה דגש על האנטישמיות בקמפוסים עם המלצות אופרטיביות".
ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): "הסטודנטים הישראלים והיהודים שלומדים בקמפוסים השונים ברחבי העולם הם השגרירים הכי טובים שלנו. אי אפשר לשנות את הלאום של העם היהודי. כל סטודנט יהודי בעולם הופך להיות נציג של מדינת ישראל בין אם הוא רוצה ובין אם לא. צריך להיאבק בתופעת האנטישמיות בכל הרמות ובכל הכלים האפשריים. צריך לתמוך במחקרים אקדמיים שיפעלו למיגור האנטישמיות בקמפוסים".
ח"כ משה טור-פז (יש עתיד): "ביום הסטודנט בכנסת השנה, אנחנו עוסקים בתרומה הרבה של ציבור הסטודנטים בשדה האקדמי ובשדה הקרב. בנוסף, אנחנו מכירים את הקרב הקשה שבו הסטודנטים היהודים והישראלים נמצאים בו בקמפוסים בחו"ל. אנחנו כאן בישראל צריכים להרגיש שותפי גורל יחד עם כל העם היהודי בכל מקום שהוא".
סיוון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית: "מאז השבעה באוקטובר הגבול בין ביקורת לשנאה נמחק. גילויים אנטישמיים נכנסו באופן מובלט לאקדמיה ברחבי העולם. ההגדרות של IHRA נועדו לאפשר שיח פתוח ולמנוע אנטישמיות. מדינות רבות אימצו את ההגדרה הזאת והגיע הזמן לקרוא לכל מוסדות הלימוד ברחבי העולם לאמץ את ההגדרה הזאת. אנחנו בהתאחדות הסטודנטים הארצית אימצנו את הגדרת האנטישמיות של IHRA וקרואים לכל הגורמים השונים לעשות זאת גם כן. אנחנו מפתחים ומפיצים חומרי הדרכה עם הנחיות משפטיות לפעול כנגד אנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם".
דני דיין, יו"ר הנהלת 'יד ושם', נשיא IHRA מטעם ישראל: "מאז השבעה באוקטובר, נבנית תיאוריה אקדמית באמצעות פרסומים מחקרים וכנסים שקוראת להשמיד ולחסל את מדינת ישראל. תביעות להשמדת ישראל בעולם האקדמיה צריכות להיות אסור בתכלית האיסור. ארגון IHRA פועל באמצעות המדינות והממשלות שחברות בה ואנחנו פועלים ומפעילים לחץ לפטר מרצים שקוראים להשמיד את מדינת ישראל".
יו״ר הוועדה ח"כ קריב: ״אנחנו עומדים לצד קהילת יהודי אוסטרליה בעקבות האירועים האנטישמיים הקשים במלבורן. אחד האתגרים הוא למצוא דרך לתקשר עם סוכנויות הממשלה השונות בעולם שפועלות בנושא. יש לנו הרבה מה ללמוד כדי לסייע לממשלות אחרות שלא עושות את מה שממשלת אוסטרליה עושה".
ג'וליאן סיגל, מתאמת המאבק באנטישמיות של ממשלת אוסטרליה: "מאז השבעה באוקטובר אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד של גילויי אנטישמיות כלפי הקהילות היהודיות ובתי הכנסת שלהם, כלפי מסעדות יהודיות וכלפי סטודנטים יהודים. גילויי האנטישמיות בקמפוסים מגיעים אלא רק מסטודנטים אלא גם מאנשי ההוראה והצוות החינוכי. האנטישמיות בקמפוסים לא מתקיימת רק בצפון אמריקה אלא גם כאן באוסטרליה. הממשלה מנסה לבצע מגוון רחב של פעולות למיגור האנטישמיות בשיתוף פעולה יחד עם האוניבסיטאות. שמעתי סיפורים נוראים מסטודנטים על אפליה ואנטישמיות ברחבי אוסטרליה. הייתה חקירת סנאט בבית העליון של הפרלמנט האוסטרלי, שמינתה רגולטור שיבחן את התמודדות האוניברסיטאות עם אנטישמיות. התחלנו תוכניות הדרכה על אנטישמיות בקרב הסגל של אוניברסיטאות מובילות באוסטרליה, שיתרחב לכלל האוניברסיטאות. יש לנו באוסטרליה אתגרים ייחודים במאבק באנטישמיות. יש באוסטרליה ארגונים פרו-פלסטיניים רבים שפועלים בגלוי או מתחת לרדאר ואנחנו עושים כל שיבולתנו כדי לבצע את הפעולות הנכונות כדי לעצור אותם. יש עוד דרך ארוכה. ההתמקדות שלי היא על תוכנית אסטרטגית חינוכית לאוניברסיטאות ולבתי ספר על אנטישמיות. אנחנו רואים צעדים קטנים אבל חיוביים מצד הממשלה".
שרון רפפורט פלגי, משרד החוץ: "כל 10 הנציגויות שלנו נפגשים עם הגורמים הממשלתיים והגורמים הרלוונטיים לאוניבסיטאות ומעלים את הסוגייה של הגברת תחושת המוגנות של הסטודנטים היהודים ברחבי העולם. אנחנו חברים ב- IHRA ומקדמים דרך הארגון הזה את המטרות של מדינת ישראל למניעת האנטישמיות בקמפוסים. מהשטח עולה דרישה לא רק להכיר באנטישמיות ולאמץ הגדרות, אלא גם לדאוג לאחריות ולצעדי אכיפה כנגד הגילויים האלה".
אילון לוי, לשעבר מסביר רשמי של מערך ההסברה הישראלי: "בעיית האנטישמיות היא לא בעיה רק עבור העם היהודי או הישראלי. האנטישמיות החדשה מציגה את מדינת ישראל כהתגלמות הרשע. השנאה החדשה הזאת נשענת על אידיאולוגיה שמקבלת ביטוי ונשענת על מחקר אקדמי. היכולת של ישראל להשפיע בעקיפין על קרב האנטישמיות בקמפוסים היא גדולה מאוד. צריך לחבר את הצעירים היהודים ברחבי העולם לערכים של מדינת ישראל".
לירון ברונר, סטודנטית בארה"ב: "אני חוששת לדבר בעברית בקמפוס בו אני לומדת. אני חוששת לחגוג בגלוי את החגים ולהחצין את שרשרת המגן דוד שלי, חברים שלי מורידם את הכיפה מכיוון שהם חוששים מגילויי אנטישמיות כלפיהם. אנחנו מקווים להצליח לייצר סביבה נוחה יותר לסטודנטים יהודים בקמפוס שלנו ובקמפוסים נוספים כדי שאף אחד לא יצטרך לפחד להפגין את הזהות היהודי שלו בפומבי. המשרד מפעיל משלחות של ראשי אוניברסיטאות מכל העולם שיבקרו בישראל כדי שיבינו יותר טוב את הסיפור שלנו. אנחנו עושים ככל יכולתנו כדי להיאבק באנטישמיות בכלל ובאנטישמיות בקמפוסים בפרט".
שירה גודמן, סגנית נשיאת הליגה השמצה: "מקרים רבים של אנטשמיות כלל לא מדווחים בצפון אמריקה כך שהיקף האנטישמיות הוא גדול יותר ממה שמדווח. לפי סקרים פנימיים שלנו, מרבית הסטודנטים בקמפוסים בצפון אמריקה טענו כי הם היו עדים או מעורבים בגילויי אנטישמיות כלפיהם או כלפי חבריהם. 66% מהסטודנטים היהודים בקמפוסים מרגישים לא בטוחים וטוענים כי האוניבריטאות לא מסוגלות להגן עלייהם. אנחנו פועלים בהתאם החוק כדי לספק הגנה משפטית לסטודנטים יהודים שזקוקים לכך ברחבי צפון אמריקה".
אמיר שפר, התאחדות הסטודנטים הארצית: "המכשול שלנו זאת גם ההזדמנות הגדולה ביותר עבורנו. רק כ- 20% ממקרי האנטישמיות בקמפוסים ברחבי העולם מדווחים לרשויות. אנשים חוששים להגיש תלונות או לא מאמינים שיצא מזה משהו מעשי שיתרום להם להגברת תחושת הביטחון. הצעירים הם הנפגעים העיקריים ברחבי העולם, הם חווים יותר גילוי אנטישמיות מיהודים בוגרים. צריך ליצור קואליציה וארגון חדש של יהודים צעירים ברחבי העולם בהובלת התאחדות הסטודנטים הארצית".
אופיר דיין: "אין חלוקת משימות בין הסטודנטים בשטח לבין הארגונים ומשרדי הממשלה. הממשלה צריכה לקבל מי הגורם הרשמי שמתכלל את אירוע המאבק באנטישמיות בקמפוסים. מערך ההסברה הלאומי צריך לייצר בנק של פעילי מדיה שידבררו את הנסברה הישראלית. משרד החוץ צריך לקבל את מרבית הסמכויות למאבק באנטישמיות. נבחרי הציבור צריכים להיות בקשר ישיר עם האוניברסיטאות".
יו"ר הוועדה ח"כ קריב סיכם את הדיון:
"אני מבקש מהתאחדות הסטודנטים הארצית לשלוח אל הוועדה המלצות לצעדים פרקטיים במסגרת פרוייקטים שכבר נעשה בהובלה ההתאחדות ברחבי העולם. יש צורך לבצע שיתופי פעולה חוצה מגזרים בין הקהילות היהודיות לבין התאחדות הסטודנטים. אנחנו נבצע דיון הנמשך על הנושא הזה ובו נאפשר לעוד גורמים להביע את עמדם ופועלם".
|
25728
|
במטה לביטחון לאומי יבחנו את סוגיית מתן טיפולים מצילי חיים לאסירים ביטחוניים | יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אנחנו העם הכי מוסרי בעולם – לא צריך לתת פרסים למחבלים שנמצאים בבתי הכלא"
|
2025-07-15T11:50:00
|
/News/PressReleases/Pages/press15072025z.aspx
|
# במטה לביטחון לאומי יבחנו את סוגיית מתן טיפולים מצילי חיים לאסירים ביטחוניים | יו"ר הוועדה ח"כ פוגל: "אנחנו העם הכי מוסרי בעולם – לא צריך לתת פרסים למחבלים שנמצאים בבתי הכלא"
15 ביולי 2025, י"ט בתמוז תשפ"ה, בשעה 11:50
הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) התכנסה היום (ג') לדיון המשך בנושא הפסקת הטיפול במחבלים בבתי החולים הציבוריים והקמת מערך רפואי ייעודי בבתי הכלא.
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
"אנחנו רוצים לראות את המחבלים מאחורי סורג ובריח ולא מסתובבים במסדרונות בתי החולים. הנושא הזה הוא טעון וקשה. הפצועים יכולים למצוא את עצמם כתף אל כתף לצד הטרוריסט שפגע בהם. אנחנו העם הכי מוסרי בעולם ואנחנו צריכים לחיות תחת האמנות הבינלאומיות שמגדירות את הזכויות הרפואיות של המחבלים. מבקש מהמל"ל לבחון את הסוגיה ולתכלל את האירוע. ההסתכלות של שב"ס על הסוגיה צריכה להיות מבצעית וביטחונית. מחבל שפונה מזירת פיגוע לקבלת טיפול רפואי מציל חיים בבית חולים – עלות הטיפול באותו מחבל מקוזזת מהעברת הכספים לרשות הפלסטינית. מחבל אסיר שנזקק לטיפול רפואי מציל חיים ומפונה ע"י שב"ס לבית חולים – שב"ס משלם את החשבון בעבור הטיפול שלו. אנחנו רוצים להעביר תהליך בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים שלא נותן פרסים למחבלים שנמצאים בבתי הכלא.
במטה לביטחון לאומי הודיעו במהלך הדיון כי בכוונתם לבחון את הסוגיה ולבדוק את דרכי הפעולה האפשריות לגבי מתן טיפולים מציליי חיים לאסירים ביטחוניים.
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו): "אין ספק שצריך לתת טיפול רפואי למחבלים גם אם זה נורא מעצבן אותנו. השאלה היא איזה טיפול רפואי, באיזה סדר ובאילו מסגרות. כנראה שאנחנו המדינה היחידה בעולם שמתמודדות עם מחבלים ביטחוניים בסדר גודל כזה. אני מקבלת עדויות שאנשים שלא מוכשרים לתפקיד שומרים על המחבלים בזמן שהם מקבלים טיפול בבתי החולים – זה לא צריך להיות ככה. מבקשת מגורמי המקצוע לגבש מסקנות וצעדים בשטח, אם זה לא יקרה אנחנו נצטרך ללכת לצעדים של קידום תהליכי חקיקה. צריך ללכת לכיוון של הקמת וועדה מקצועית רפואית שתקבע איזה סוג טיפול יקבל מחבל. צריך מבחינת המוסר להעניק טיפול מציל חיים, אבל לא צריך להעניק את הטיפול הכי טוב שאפשר. מדובר בנושא מורכב ולא סימפטי, מה שהיה לא יכול להימשך".
התייחסות משרד הבריאות שהועברה לוועדה לקראת הדיון:
"הטיפולים הניתנים למחבלים בבתי החולים נעשים מתוקף אחריות הגורם הכולא: שב"ס - במקרים בהם מדובר בעציר או אסיר וצה"ל - במקרים בהם מדובר בלב"ח הכלוא במתקן לפי חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. האחריות היא הן לעצם מתן הטיפול והן למימונו. הגורם הקובע מתי כלוא יועבר לבית חולים הוא הגורם הכולא לפי נהליו, שיקוליו ויכולותיו.
משרד הבריאות אינו מתנגד להרחבת יכולות הטיפול למרכז הרפואי בשירות בתי הסוהר, שיאפשרו מתן שירות רפואי מקיף יותר במסגרת בתי הכלא, ובאחריות שב"ס. ככל שיורחבו שם השירותים, יפחת הצורך בשירותי רפואה מבתי חולים.
חוק זכויות החולה, התשנ"ו 1996 אינו כולל הגדרה ל"טיפול מציל חיים", אך מגדיר "מצב חירום רפואי" כנסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף. חוק זה קובע, כי במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף, ללא התניה.
לא ניתן לצמצם את המונח "טיפול מציל חיים" להגדרה חד ערכית. כל טיפול שבהעדרו המטופל ימות הוא טיפול מציל חיים. מכלול הנסיבות שעשויות לייצר מצב רפואי מסכן חיים או העלול לגרום לנכות חמורה בלתי הפיכה, רחב ביותר ואינו מוגבל, בהכרח, רק למצבי קיצון או לסיכון מיידי ועל כן לא ניתן לייצר רשימה סגורה של מקרים".
עו"ד אביב ישראלי, המשרד לביטחון לאומי: "שב"ס עושה את מירב המאמצים להשאיר את הטיפול הרפואי בתוך כותלי בתי הסוהר. כל יציאה של אסיר לקבלת טיפול רפואי בבתי חולים ציבוריים היא רק כאשר אין ברירה אחרת והוא כרוך בליווי ביטחוני מתאים. צריך להבין שכל הכנסה של טיפולים רפואיים מצילי חיים או ניתוחים לתוך בתי הכלא יעלה לא מעט כסף".
סג"ד אילון רז, ראש ענף חובשים ופרמדיקים בשב"ס: "כל מה שאפשר לעשות בתוך שב"ס נעשה ולא יוצא למסגרת של בתי החולים הציבוריים. יש לנו כוונה להרחיב חלק מהמרפאות בבתי החולים כך שיהיו בהם גם מומחים. במקרים רבים אנחנו מקיימים התייעצויות של כלואים עם רופא מומחה באמצעות פגישות ווידאו". נועם, רמ"ח תכנון בשב"ס: "יש לנו היום מנעד רחב של טיפולים שאנחנו מעניקים לכל סוגי האסירים במטרה לצמצם יציאה של אסירים למקומות ציבוריים. אם רוצים ללכת להכנסה של חדרי ניתוח לתוך כותלי בתי הכלא, זה מצריך הקדשה של שטחים ושל כוח אדם".
ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הבריאות במשרד הבריאות: "אנחנו נותנים טיפול בהתאם להוראת הרופא כאשר מדובר במצב חירום רפואי. אנחנו לא מציעים לאסירים טיפולים בעלות נוספות שהם מחוץ לסל הבריאות".
ד"ר יוסף וולפיש, יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית: "רופא שמגיע אליו מטופל מקבל טיפול ככל אדם ולא מנשה מה המוצא או הגזע או האם הוא מחבל, כך מתחייב מאמנת הרופאים. אסור לתת לרופאים להיות שופטים. רופא לא יודע ולא אמור לדעת את זהות המטופל ועברו הביטחוני – רופא צריך לתת את הטיפול הרפואי הכי טוב שאפשר. התור לאורתופד בשב"ס הוא קצר יותר מאשר במגזר הציבורי, אבל אותו אורתופד שמטפל באסיר עושה זאת באמצעים מקוונים ולא בודק פיזית את האסיר המטופל".
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל סיכם את הדיון:
"אני מבקש שלדיון המעקב הבא שב"ס יספק נתונים לגבי כמות האסירים שמקבלים טיפולים רפואיים בתוך כותלי בית הסוהר ומחוץ להם בבתי החולים ואת העלויות של הטיפולים הרפואיים שניתנים בבתי החולים".
|
25685
|
ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון מהיר בנושא גיוסם של פוסט טראומטיים למילואים. ח"כ רייטן: "העובדה שלשדה הקרב נשלחים חיילים אשר סובלים מפציעה נפשית חמורה – בלתי סבירה באופן קיצוני"
|
2025-07-08T13:35:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025a.aspx
|
# ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון מהיר בנושא גיוסם של פוסט טראומטיים למילואים. ח"כ רייטן: "העובדה שלשדה הקרב נשלחים חיילים אשר סובלים מפציעה נפשית חמורה – בלתי סבירה באופן קיצוני"
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:35
ג'ני, אמא של אלירן ששם קץ לחייו: "הוא היה האנטיתזה המוחלטת לפרופיל של מי שעלול היה להתאבד, אבל גם העוצמות האלו לא הצליחו לעצור את הפוסט-טראומה". מפקד מרכז בריאות הנפש בצה״ל: "השיקול היחיד שנשקל הוא השיקול המקצועי הרפואי ורק על בסיס זה מתקבלות ההחלטות.".
ועדת החוץ והביטחון קיימה דיון מהיר בנושא גיוסם של פוסט טראומטיים למילואים. הדיון התקיים לבקשתה של ח"כ אפרת רייטן שכתבה בבקשתה לקיום הדיון כי על פי תחקיר שפורסם בעיתון "הארץ", הצבא מגייס למילואים חיילים רבים אשר סובלים מפציעה נפשית. כך דווח כי גורם במשרד הביטחון מעריך כי בין "עשרות אלפי החיילים שהתייצבו למילואים בשבועיים האחרונים, יש מאות פצועי נפש... אולי אפילו אלפים".
על פי הדיווח, אף לא אחד מבין הגופים – האגף לכוח אדם בצה"ל, מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה ואגף השיקום במשרד הביטחון – אינו מחזיק במידע לגבי מספר פצועי הנפש שגויסו למילואים. גורם בצבא מסר גם כי לא קיים בצה"ל רישום על כלל פצועי הנפש המטופלים כעת באגף השיקום. יתרה מזו, עולה מהתחקיר כי לצה"ל אין רישום על חיילים שהוכרו כנכים על רקע נפשי בעבר.
על פי הפרסומים עולה שמשרד הביטחון לא העביר לצבא מידע בדבר הפצועים המטופלים באגף השיקום מאז מרץ 2024, והמידע שהועבר היה חלקי, ולא ניתן היה להסיק ממנו לגבי כשירותם של הפצועים לשרת במילואים. כן דווח כי קצין באגף כוח אדם הודה שהצעות שעלו במטרה להתמודד עם התופעה נדחו משיקולי כוח אדם.
עוד טענה ח"כ רייטן כי "העובדה שלשדה הקרב נשלחים חיילים אשר סובלים מפציעה נפשית חמורה – בלתי סבירה באופן קיצוני. חזרתם ללחימה עלולה להגביר אצלם את התחלואה ואת התסמינים ממנה, וכן את הסיכון לאובדנות. הנתונים מלמדים על עלייה במספר ההתאבדויות של חיילים, במקביל לעלייה בשיעורם של פצועי הנפש מקרב כלל הפגועים."
ג'ני, אימו של אלירן מזרחי ששם קץ לחיין אמר בדיון: "קוראים לי ג'ני ואני אמא של אלירן מזרחי, גיבור ישראל, לוחם אמיץ, בן אהוב, בעל אבא, חבר יקר ששם קץ לחייו לפני שנה וחודש בדיוק בשביעי לשישי עשרים וארבע בשתי יריות בראש.
אלירן היה גבר אלפא עם לב ענק ונשמה עוד יותר גדולה, בעל משפחה מסור עם עבודה מקצועית ומספקת, עתיד מבטיח וקידום באופק, הייתה לו כריזמה סוחפת, ים של חברים והיה תמיד הלב של כל אירוע.
הוא היה האנטיתזה המוחלטת לפרופיל של מי שעלול היה להתאבד, אבל גם העוצמות האלו לא הצליחו לעצור את הפוסט-טראומה. אחרי 187 ימי מילואים פעילים ואינטנסיביים בלב המלחמה בעזה, אלירן חזר הביתה אלירן אחר. , אלירן היה איש מילואים מסור, מחויב, מקצוען, ברמות הגבוהות ביותר, איש תחבולות שלקח חלק משמעותי בלחימה.
בימים הראשונים של הלחימה אלירן השתתף בפינוי ציר 232 ובאזור מסיבת הנובה ברעים חוויה טראומטית במיוחד שהשאירה עליו חותם עמוק וכבד וכנראה גם בלתי הפיך.
אלירן חזר הביתה, אבל הוא לא הצליח לחזור לעצמו, אלירן יצא מעזה, אך עזה לא יצא ממנו. ראינו שינוי, אך לא הבחנו והבנו עד כמה העומק והכאב היו חזקים אצל אלירן בלב. הוא הסתיר ושיחק אותה, אמר שהכל טוב, ובפנים הוא נשבר לרסיסים.
אני עומדת כאן כאימא כואבת כדי לזעוק את מה שברור, אסור לנו לגייס לוחמים פוסט-טראומטיים למילואים זו לא גבורה וזה לא צורך זו סכנה זו פצצה שתתפוצץ אלינו בפנים."
אל״ם ד״ר יעקב רוטשילד, מפקד מרכז בריאות הנפש בצה״ל: ״מראשית המלחמה 1,135 קיבלו פטור נפשי משירות במילואים ובסדיר בגין פוסט טראומה, ובנוסף אליהם ישנם משרתים שקיבלו פטור ממילואים בשל סעיפי ליקוי נפשי אחרים.
אנחנו מתייחסים בכובד ראש לכל נתון שמגיע אלינו. השיקול היחיד שנשקל הוא השיקול המקצועי הרפואי ורק על בסיס זה מתקבלות ההחלטות. אני עומד בראש מערך בריאות הנפש שתחתיו פעלו לאורך המלחמה כאלף קציני בריאות נפש בסדיר ובמילואים. יש פקודה לפיה חובת משרת לדווח על כל שינוי במצב הרפואי ואנו מתייחסים לכל מידע רפואי שמגיע. זה לא בהכרח אנשים שדיווחו רק על אבחנה רפואית שקיבלו אלא גם על אנשים שדיווח על סימני מצוקה.
אנו מעודדים לוחמים לפנות, לדווח ולטפל בנושאי בריאות הנפש. כחלק מכך הצבנו קב״נים בפריסה ובזמינות נרחבת בשטח וזה הוכיח את עצמו. בנוסף הוכנסו פרקטיקות של עיבודי לחימה שהפכו לחלק מהפרוטוקול. גם זה מאפשר לקצין בריאות הנפש לראות את האנשים. בכל מערכת גדולה יש מקרים חריגים שההתנהלות בהם הייתה לא נכונה ואנחנו לומדים מהם ומשתפרים. יש פקודה חדשה בנושא גם למפקדים ומלמדים מפקדים וחברים כיצד לזהות סימני מצוקה.
חיל הרפואה משקיע בתחום בריאות הנפש משאבים רבים ונעשים צעדים מאוד משמעותיים בתוך מלחמה חסרת תקדים. לצד זאת נעשית עבודת סנכרון עם אכ״א כדי לשפר את התיאום וכדי שנתונים יעברו. אם הפרט דורש להתגייס למרות מצבו אז יש מידה מסוימת של אוטונומיה עד גבול מסוים. חוות הדעת המקצועית היא הקובעת.
יודעים ממחקרים שאחד הדברים הבודדים שמונעים תחלואה כרונית היא שמירת הקביעות והרציפות ולכן זה בסדר שחלק מהפוסט טראומתיים ממשיכים לשרת אבל ברמה מסוימת ובהתאם למקרה ולבחינה מקצועית.״
על פי אגף השיקום במשרד הביטחון, האגף קלט מפרוץ המלחמה כ- 19 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון, מעל 10 אלף מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט טראומה. בנוסף ישנם למעלה מ- 7,500 מטופלים חדשים המתמודדים עם פציעה נפשית ממלחמות עבר. נכון להיום מטפל אגף השיקום בכ- 80 אלף פצועי ופצועות צה"ל מכל מערכות ישראל, כאשר למעלה מ- 30 אלף מהם מתמודדי נפש.
גיא גלעד, ראש יחידת ההכרה באגף השיקום במשרד הביטחון אמר בדיון: "אגף השיקום מקפיד להעביר לאגף כוח אדם בצה"ל את המידע השוטף על חיילים שהוכרו או נמצאים בהליך הכרה, ויש להכיר את מצבו הרפואי של כל חייל מילואים ולבחון שהוא אכן מתאים לתפקיד הצבאי אליו גויס, וכשיר רפואית למלא אותו. חשוב להבין שפצוע עם התמודדות נפשית שמגויס למילואים מפסיק את רצף הטיפול בו והשיקום שלו נפגע".
|
25681
|
ועדת הכלכלה אישרה תיקון לתקנות הסדרת תווי שי וכרטיסי מתנה דיגיטליים: שובר מעל 150 שקלים ניתן יהיה להאריך את תוקפו לעד 15 שנה
|
2025-07-08T13:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025v.aspx
|
# ועדת הכלכלה אישרה תיקון לתקנות הסדרת תווי שי וכרטיסי מתנה דיגיטליים: שובר מעל 150 שקלים ניתן יהיה להאריך את תוקפו לעד 15 שנה
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:00
בעקבות דרישות היו"ר ביטן וח"כ טל מירון אושרה הארכת תוקף לשוברים בסכומים משמעותיים – ובנוסף נקבע שהלקוחות יקבלו תזכורת שנתית על השובר ותזכורת נוסף חודש לפני פקיעת התוקף.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום את תיקון לתקנות מתוקף חוק שירותי תשלום, המסדירות את התנאים והסיבות להחריג גופים מסוימים המנפיקים תווי שי וכרטיסי מתנה דיגיטליים מחלק מהוראות החוק. התקנות נועדו לייצר איזון בין הגנה על הצרכנים לבין הימנעות מהכבדה על החברות שעלולה הייתה להביא לצמצום השימוש באמצעים הללו. התיקון ייכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, ויחול גם על תווים קיימים.
על רקע היערות בדיונים קודמים של היו"ר ביטן וח"כ שלי טל מירון, בדיון היום הורחבו ההגנות הצרכניות שחלות על אמצעי תשלום שהסכום הצבור בהן הוא עד 1,500 שקלים ונקבע, בין היתר, כי ניתן יהיה להאריך תוקפם של שוברים בשווי של מעל 150 שקלים לתקופה של עד 15 שנה. בנוסף נקבע, כי והחברות יחוייבו לשלוח לצרכנים הודעה שנתית על שוברים בסכומים של מעל 20 שקלים. ההודעה תכלול מידע על הסכום הצבור בשובר ותוקפו, והיא תישלח גם חודש לפני תום התוקף.
נציג משרד המשפטים, עו"ד איגי פז, אמר כי התקנות נועדו לייצר איזון בין ההגנה על הצרכן, בדומה להגנות שיש לצרכנים בשימוש באמצעי תשלום אחרים, לבין הצורך למנוע הכבדה ורגולציה עודפת על העוסקים במקום שהדבר לא נדרש. "האיזון הולך שלושה או ארבעה קליקים לכיוון הצרכני, ואני בטוח שיהיו טענות בקשר לאיזון הזה מכל הצדדים. אף גוף לא יצא כשמלא תאוותו בידו", אמר עו"ד פז. הוא הוסיף כי ההסדר יהיה כהוראת שעה לשלוש שנים, כדי שאפשר יהיה ללמוד על היישום בשטח.
עו"ד עידו מלין שייצג את נופשונית אמר כי למעלה ממיליון בתי אב משתמשים במוצרי נופשונית, שמנפיקה בין היתר שובר רב פעמי מוגבל בסכום. לדבריו, התקנות יוצרות מצב שניתן יהיה להשתמש בהרבה שוברים חד פעמיים, וצריך לאפשר גם שימוש דומה בכרטיס נטען. עו"ד פז התייחס לכך ואמר כי אם אדם יוכל לטעון את כרטיס עוד ועוד, מעבר ל-1,500 שקלים, אז אין משמעות להגבלה הזו.
נציגת לובי 99, אלה תמיר שלמה, אמרה כי משרד המשפטים עלך כברת דרך וכן הוסיף הרבה הגנות צרכניות, אך הביעה חשש שיש דברים נוספים שחשוב להכניס לתקנות. היא התייחסה לסוגיית התוקף של התווים ואמרה כי התווים לא צריכים להיות פגי תוקף.
באשר לתוקף, המצב היום הוא שהתוקף ניתן ל-5 שנים וההארכה האפשרית היא ל-5 שנים נוספות, עו"ד פז ציין כי המשרד קיבל את עמדת הוועדה בעניין הזה ומציע הארכה לפיה תווים שערכם מעל 300 שקלים ניתן יהיה להאריך ב-10 שנים נוספות – כלומר תוקף של עד 15 שנים. בנוסף, בהתאם להערות ח"כ שלי טל מירון, ציין עו"ד פז כי הלקוחות יקבלו גם הודעה שנתית והודעה חודש לפני פקיעת התוקף.
ח"כ טל מירון, שביקשה שלא יהיה תוקף לתווים, אמרה כי יש אנשים שגם 300 שקלים עבורם זה המון כסף ולא ברור למה צריך את השונות. מנכ"ל BUYME, זיו רוזן, התייחס לכך ואמר כי בתקנות החדשות הלקוחות מקבלים גם תוקף של 15 שנים, גם תזכורת שנתית וגם תזכורת חודש לפני פקיעת התוקף. הוא התנגד לאפשרות שלתווים לא יהיה תוקף בכלל, ואמר כי זה לא בגלל שהחברה רוצה להשאיר את הכסף אצלה אלא כי צריך לנהל זאת וכי הדבר יצור חוסר איזון ואנדרלמוסיה. "אין פה בעיה קיימת, אחרי 15 שנה ו-16 תזכורות לא יהיה למי להחזיר את הכסף ולמה", אמר רוזן.
על רקע זה הציע היו"ר ביטן לקבוע כי תווים שניתן יהיה להאריך את תוקפם לעד 15 שנה יהיו כאלה בשווי של 150 שקלים ומעלה. בנוסף נקבע כי התקנות יכנסו לתוקף בעוד כ-6 חודשים, על מנת לאפשר לחברות זמן היערות, והן יחולו גם על התווים הקיימים כיום. כאמור, בתום הדיון אושרו התקנות בתמיכת היו"ר ביטן וח"כ אליהו ברוכי, בעוד שח"כ טל מירון נמנעה.
|
25684
|
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל קיימה דיוני מעקב בנושא יישום ההקצאות מן הקרן למשרד החינוך
|
2025-07-08T13:25:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025m.aspx
|
# הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל קיימה דיוני מעקב בנושא יישום ההקצאות מן הקרן למשרד החינוך
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:25
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, קיימה היום (ג') ארבעה דיוני מעקב בנושא יישום ההקצאות מן הקרן למשרד החינוך, בין היתר עבור בינוי סניפים לתנועות נוער לשנים 2023 ו-2024 וכן לשנת 2025, מבנים במרחבים שנפגעו בחרבות ברזל וכן ותכניות מינהל חברה ונוער.
סמנכ"ל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, גור רוזנבלט, אמר כי בהמשך להקצאות מהקרן לשנים 2023-2024, הוקצה בשנת 2024 תקציב של 75 מיליון ש"ח מהקרן עבור בינוי סניפים לתנועות הנוער. "בסבב א' היו 120 בקשות, מתוכן 58 עמדו בתנאי הסף ואילו בסבב ב' היו 71 בקשות, מתוכן 43 עמדו בתנאי הסף", אמר.
רוזנבלט הוסיף כי בסבב הנוכחי תוקצבו 34 מבנים אשר קיבלו את הניקוד הגבוה מכלל הבקשות בהתאם לניקוד הכולל שאושר. מבחינת סטטוס הביצוע, ציין כי שתי רשויות הן בשלב של אישור תכנית. שאר הרשויות טרם הגישו בקשה לאישור כאשר מתקיימת עבודה מולן. "אני שמח לדווח שבהתאם להכוונה של הוועדה, הרשויות שקיבלו היו צריכות באמת את התמיכה הזו", הדגיש.
לגבי הקצאות משרד החינוך לשנת 2025 עבור תכניות מינהל חברה ונוער (74 מיליון ₪), אמר רוזנבלט כי בתחומים של תנועות נוער וארגוני נוער יש כבר פרוגרמות והמשרד יוציא קולות קוראים לבינוי. "בתנועות הנוער אנו נותנים 37 מיליון ₪ לבינוי הסניפים, ולארגוני הנוער נותנים 19 מיליון ₪ לבינוי מועדוני נוער. בשאר התחומים, אנו הולכים על שיפוץ, שזה יותר פשוט לביצוע", ציין.
עוד ציין כי תקצוב השיפוצים יבוצע במסגרת קול קורא לרשויות להגשת בקשות בהתאם לקריטריונים שיאושרו על ידי משרד החינוך ויוצגו בוועדה. הקריטריונים יגדירו את תנאי הסף לרשויות וכן את אופן חלוקת התקציב ומנגנון ההקצאה. בין היתר יילקחו בחשבון מדד סוציואקונומי של הרשות, וותק הפעילות של הסניפים, האם מתקיימת פעילות ייחודית, כמות חניכים צפויה ועוד.
ביחס להקצאות עבור מבנים שנפגעו במהלך מלחמת חרבות ברזל בצפון הארץ ובדרומה (27.5 מיליון ₪), למטרת פעילות חינוכית בלתי פורמלית, לרבות עבור תנועות נוער, ארגוני נוער, שנת שירות, מכינות אופק, כפרי סטודנטים, גרעינים תורניים וקבוצות מחנכים ושיפוץ מוסדות תורניים – מסר רוזנבלט כי הקריטריונים עדיין מצויים בהליך של אישור.
לגבי יישום הקצאות עבור מבני ציבור במרחבים שנפגעו במלחמת חרבות ברזל, פירטה מנהלת אגף בכיר תקומה במשרד החינוך, יהודית בר און, על ההצטיידות והשיפוץ של שני מרכזי הורות בצפון הארץ. לדבריה, שתי רשויות יעמידו לטובת המיזם תשתית פיזית וארגונית, מה שיאפשר הקמה של המרכז. עוד הוסיפה כי העברת התקציב ממשרד החינוך לרשויות, לצורך תהליך הבינוי, יעשה במודל של הקצבה לרשויות המקומיות.
ח"כ יוראי להב הרצנו: "למה לקח שנה וחצי להוציא קולות קוראים? למה אישרנו 75 מיליון ₪ במאי 23 ואתם לקחתם את הזמן? כספים שהוקצו במאי 23 עדיין לא באים לידי מימוש, אפילו לא במבנה אחד. אני רואה מקדמים בעצלתיים את הפרויקט והלב נכמר. במידה שהפרויקטים האלה לא מגיעים לידי מימוש אני בעד שנסיט את הכספים למקום אחר".
יו"ר הוועדה, ח"כ ניסים ואטורי, סיכם את הדיון: "חשוב לנו שהשלב עד להוצאת הקול קורא, שתלוי במשרד החינוך, לא ייקח הרבה זמן ושמשרד החינוך יזדרז עם זה. הוועדה רוצה לראות את טיוטות הקולות הקוראים לפני שהם יוצאים. הוועדה מדגישה שוב כי רוב ההשקעות ילכו ליישובים בנגב ובגליל. בנוסף, אנו דורשים כי בכל מבנה שיוקם מכספי הקרן יונחו פאנלים סולאריים".
|
25672
|
אושר לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה: המדינה תכפיל את תקציבי התמיכה לגופים הפועלים למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה
|
2025-07-07T16:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press07072025s.aspx
|
# אושר לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה: המדינה תכפיל את תקציבי התמיכה לגופים הפועלים למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה
7 ביולי 2025, י"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 16:00
ח"כ אופיר כץ: "הבית הזה עומד מאחורי מי שנפגעו ונתנו בשביל המדינה"; יו"ר ארגון נכי צה"ל: "תיקון היסטורי של עוול מתמשך; מי ששילם בגופו לא יממן גם את שיקומו"
ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר אישרה לקריאה ראשונה הצעת חוק של חברי הכנסת אופיר כץ ויוראי להב הרצנו שתכפיל את תקציבי התמיכה לגופים הפועלים למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה.
על פי ההצעה, המדינה תקצה בכל שנה 150 מיליון ש"ח לפחות לצורך תמיכה בגופים המקיימים פעילויות לרווחת נכי צה"ל. הכספים יוקצו לארגונים שיעמדו בתנאים שיקבע שר הביטחון לצורך קיום פעילויות שיקום, ספורט, תרבות וחברה המיועדים לנכים ולבינוי ושיפוץ מתקנים המיועדים לפעילויות אלה וכן לשם ביצוע פעולות לקידום, שיפור ומיצוי זכויותיהם של הנכים. בין היתר יאפשר התיקון להקצות לראשונה כספים לשיפוץ ובינוי של בתי הלוחם שמפעיל ארגון נכי צה"ל. עוד קובעת ההצעה כי תקציב התמיכה בגופים הפועלים לרווחת נפגעי פעולות האיבה ובני משפחותיהם של הנספים יעמוד על 10 מיליון ש"ח בשנה לפחות. כספים אלה יוקצו לארגונים שיעמדו בתנאים שיקבע שר הרווחה לצורך קיום פעילויות שיקום, ספורט, תרבות וחברה המיועדים לנפגעים ובני משפחותיהם.
ח"כ אופיר כץ: "החוק הזה מקודם בשיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה, כל הבית מאוחד סביב הארגונים האלה, עומד מאחורי הלוחמים שלנו שנפגעו ונתנו בשביל המדינה. זה הזמן שלנו להחזיר ולתת לכם כל מה שאתם צריכים בשביל להשתקם, להראות שאנחנו פה בשביל לדאוג לכם, לתת לכם את הכלים, להכפיל את התקציב שהיה עד עכשיו גם לנכי צה"ל וגם לנפגעי פעולות האיבה, כי זה מגיע לכם בזכות ואנחנו נהיה פה לכל מה שתצטרכו".
ח"כ יוראי להב הרצנו: "בבתי הלוחם מבוצעת עבודה פורצת דרך ברמה העולמית, הכל כדי לוודא שמי שתרמו והקריבו למען המדינה יקבלו את המעטפת המלאה כדי שיוכלו לפרוץ קדימה ולקיים לצד המוגבלות חיים מלאים ושווים. הצעת החוק חשובה כדי לאפשר להם להמשיך לעשות את עבודת הקודש הזאת כי כשלוחם או לוחמת הולכים לקרב הם לא צריכים לחשוב מה יהיה אם יפצעו ולדעת שיקבלו כל מה שצריך כדי להשתקם. לצד הפילנתרופיה שהיא חשובה המדינה צריכה להיות שם בסופו של דבר ב-100% ולתמוך בפעילות יוצאת הדופן שאתם עושים, זה רק הצעד הראשון".
חברי הכנסת שרון ניר, מיכאל ביטון ודבי ביטון בירכו גם הם על הצעת החוק.
יו"ר ארגון נכי צה"ל עידן קליימן: "לפני 32 שנים נכנסתי לראשונה בשערי בית הלוחם בתל אביב. ילד בן 19 שהפך ביום אחד מלוחם בגבעתי לנכה, משותק מהחזה ומטה, וכל חלומותיו התנפצו לרסיסים. בבית הלוחם למדתי איך חוזרים לחלום, להגשים, לשבור שיאים ולהוות מופת וכמוני עוד עשרות אלפי לוחמות ולוחמים. בית הלוחם הוא לא מתנ"ס, הוא לא מועדון חברים והוא לא מותרות. הוא תשתית שיקומית, הוא עוגן חיים והוא הכתובת היחידה בישראל שמרכזת את מכלול התמיכה בפצוע- פיסית חברתית ונפשית לאורך כל החיים, לפצוע ולמשפחתו שניצבת בחזית השיקום.
המדינה נהנתה עשרות שנים מתשתית שיקומית לתפארת מבלי לשאת באחריות התקציבית ההולמת. החוק שמובא היום הוא פיסה נוספת לתיקון היסטורי במסגרת רפורמת נפש אחת לאותו עוול מתמשך, העיגון החוקי של מה שהיה אמור להיקבע ב-1974 ביום פתיחתו של בית הלוחם הראשון- שמי ששילם בגופו לא יממן גם את שיקומו".
יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה אייבי מוזס: "אנחנו מייצגים כ- 70,000 נפגעי פעולות איבה ונותנים מענה גם לבני משפחות שכולות- אחים, יתומים וזה לא פשוט. אי אפשר להפריד בין נכי צה"ל לנפגעי פעולות איבה, אנחנו צריכים לקבל את אותו הדבר, המדינה צריכה לסייע לנו בהקמה של בית שיקומי שמקביל לבית הלוחם כדי שכל נפגע יקבל את הטיפול שהוא צריך".
נציג משרד האוצר אריאל הבר ציין בדיון כי מדובר בתוספת של כ-80 מיליון ש"ח בשנה ביחס למימון הקיים וכי המקורות התקציביים שהוצגו עד כה אינם מספיקים לכיסוי עלותה. ח"כ אופיר כץ דרש למצוא פתרון עד להעלאת החוק להצבעה בקריאות שניה ושלישית וציין כי הכנסת רשאית להעביר את החוק גם ללא מקור תקציבי מאושר, בכפוף לתמיכה של 50 חברי כנסת, כשלדבריו התמיכה בהצעה תהיה רחבה בהרבה.
בדיון הובהר כי כל ארגון הפועל למען נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה יוכל להגיש בקשות לתקצוב הפעולות המפורטות בחוק ולא רק הארגונים היציגים (ארגון נכי צה"ל וארגון נפגעי פעולות האיבה), בכפוף לעמידתו בתנאים שיקבעו במבחני התמיכה.
|
25678
|
ועדת החוץ והביטחון, התכנסה לדיון מהיר שעסק באי-התאמת ציוד הלחימה ללוחמות צה"ל והשלכותיה על ביטחונן ורווחתן. ח"כ בן ארי:" פער זה אינו רק עניין של נוחות, אלא סוגיה ביטחונית שמאלצת את הלוחמות להתמודד עם מדים לא מותאמים, אפודים ומיגון חסר"
|
2025-07-08T10:50:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025z.aspx
|
# ועדת החוץ והביטחון, התכנסה לדיון מהיר שעסק באי-התאמת ציוד הלחימה ללוחמות צה"ל והשלכותיה על ביטחונן ורווחתן. ח"כ בן ארי:" פער זה אינו רק עניין של נוחות, אלא סוגיה ביטחונית שמאלצת את הלוחמות להתמודד עם מדים לא מותאמים, אפודים ומיגון חסר"
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 10:50
רמ"ח אמל"ח בזרוע היבשה: "לגבי הוסט אני מאמין שיהיה פתרון בחציון הקרוב."
ועדת החוץ והביטחון, התכנסה לדיון מהיר שעסק באי-התאמת ציוד הלחימה ללוחמות צה"ל והשלכותיה על ביטחונן ורווחתן.
הדיון התקיים לבקשתה של חברת הכנסת מירב בן ארי שבפנייתה לוועדה כתבה כי "כיום 20.9% מכוח הלחימה בצה"ל הן לוחמות (עלייה של פי עשרה בין השנים 2012 ל-2024). למרות זאת, פורסמו נתונים שמצביעים על כך שרוב המדים, האפודים והנעליים שהן מקבלות זהים לאלו של הגברים, ללא התאמה ייעודית למבנה הגוף הנשי.
פער זה אינו רק עניין של נוחות, אלא סוגיה ביטחונית שמאלצת את הלוחמות להתמודד עם מדים לא מותאמים, אפודים ומיגון חסר. מצב זה בולט במיוחד לאור העובדה שגופי ביטחון ישראליים כבר הטמיעו ציוד ייעודי לנשים, בעוד צה"ל נותר מאחור."
רחלי סונגו מנהלת קשרי ממשל בשדולת הנשים בישראל: "אנחנו רואות פרדוקס, הצבא מצפה מהלוחמות להיות בכשירות זהה ללוחמים, לעמוד באותם סטנדרטים מבצעיים, לבצע אותן משימות תחת לחץ ובסיכון - אבל הוא מכביד עליהן עם ציוד שלא רק שאינו מותאם לגוף הנשי, אלא גם לא מגן עליהן בצורה מיטבית.
הבעיה היא מערכתית. המדים הטקטיים והאפודים לא מותאמים לגוף הנשי - הן מקבלות ציוד של גברים במידות קטנות יותר. התוצאה היא פגיעה כפולה: פגיעה בביצועים המבצעיים ופגיעה בבטיחות האישית.
צה"ל פעל בשנים האחרונות מתוך כוונה טובה במסגרת מה שנקרא "מהפכת הלבוש" - אבל וכאן טמונה הבעיה - הוא התמקד אך ורק במדי א', כלומר במדי הייצוג. זה אומר שצה"ל דאג לנראות החיילות, לא לצרכי הלחימה שלהן."
סא"ל אלון הופמן, רמ"ח אמל"ח בזרוע היבשה: "הרמטכ"ל קבע שצה"ל צריך להתחזק בכמות הלוחמות, יש לנו פער בכמות הלוחמים והלוחמות ויש לא מעט פעילויות בתחום הזה ותפקידנו שללוחמות יהיה את המענה הנדרש. הקמנו צוות עבודה משולב אשר מובל על ידי קצינות לוחמות במחלקת אמל״ח ביבשה. מטרתו לספק מענה לטווח הקרוב והרחוק בסוגיות אלו.
יש להבחין בין סוגית המיגון וסוגיית הרווחה והנוחות. בהיבט המיגון, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה חזק מאוד עם הצבא האמריקאי, גם בצבא האמריקאי אין פתרון מותאם לנשים אלא משתמשים במידות קטנות. נכון להיום המענה הוא אותו מיגון קרמי, אנחנו בתהליך עם חברות ישראליות כדי להשלים פיתוח מיגון.
לגבי הוסט אנחנו בהליך אפיון הוסט המותאם ללוחמות. משרד הביטחון קונה וסטים משתי חברת ישראליות שזכו במכרז, יש להם הצעות לפתרונות ואנחנו עובדים איתם על זה. המכרז מאפשר לנו לעשות שינוים ושיפורים, החברות יודעות לעשות את זה מהר, ואני מאמין שיהיה פתרון בחציון הקרוב.
בסוגית הקסדות אנחנו אחד לאחד כמו התקן האמריקאי, אין כרגע פתרון. בחברות המובילות בעולם לוקח חמש שש שנים לפתח קסדה חדשה, אני לא רוצה לתת תשובה לא אמינה.״
עוד הודיע סא"ל הופמן כי לאור אמירות הוועדה, יתווספו לצוות העבודה לוחמות במילואים.
|
25677
|
אושרה לקריאה שנייה ושלישית: הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר - (מתנדבים בשירות בתי הסוהר)
|
2025-07-08T10:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025.aspx
|
# אושרה לקריאה שנייה ושלישית: הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר - (מתנדבים בשירות בתי הסוהר)
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 10:00
הוועדה לביטחון לאומי אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69) (מתנדבים בשירות בתי הסוהר), התשפ"ה–2025 (כ/1134) – של יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל.
העלייה הניכרת במצבת הכלואים במתקני הכליאה ואי־קיומו של מערך מילואים בשירות בתי הסוהר, מגבירים את הצורך בהרחבת כוח האדם בשירות בתי הסוהר גם באמצעות מתנדבים. לפיכך, מוצע לתקן את פקודת בתי הסוהר ולקבוע כי שירות בתי הסוהר יהיה רשאי להסתייע במתנדבים.
ח"כ צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי:
"הכנסת המתנדבים לשירות בתי הסוהר היא דחופה מאוד כדי לסייע ללוחמי הכליאה לעשות את עבודתם. הכנסת מערך של מתנדבים תפחית את האיומים על לוחמי הכליאה שעוסקים בעבודת קודש. יש מאות תפקידים של עובדי שב"ס בכל בית סוהר. המתנדבים יקבלו את ההכשרות שלהם מטעם שב"ס והם ישובצו בתפקידים בעלי אופי מתאים לאופן ההתנדבות שלהם. יש דברים שצריך להיכנס אליהם לחקיקה ויש דברים שאנחנו נשאיר בידיים של שב"ס. מערך המתנדבים יסייע מאוד לעבודה החשובה של שירות בתי הסוהר"
עו"ד אביב ישראלי, המשרד לביטחון לאומי: "נדרש לקבוע בתקנות את התפקידים של המתנדבים ובנוסף החוק מסדיר את הסמכויות של המתנדבים שיקלטו בשירות בתי הסוהר. המתנדבים יוכלו לבצע תפקידים של סוהרים כולל מגע פיזי וזה בתנאי שהם מלווים עם עובדי שב"ס קבועים. בכל מקום שבהם אין מגע עם אסירים המתנדבים יוכלו לבצע את המשימה לבדם ללא ליווי של עובדי הקבע בשב"ס".
גונדר עירן נהון, יועמ"ש שב"ס: "אבטחת אסירים וכל הנגזרות של זה היא אחת הסמכויות החשובות ביותר שיש בידיים של שב"ס. דייקנו את הסמכויות שיוענקו למתנדבים ולכן בחרנו לפרט את ברחל ביתך הקטנה את המקרים בהם לא יהיה סמכות למתנדבים. כל סמכות פוגענית ומורכבת בכל הקשור לחיפוש המתנדב יהיה מחוץ לתמונה".
ענבל ברנסון יהודאי, משרד המשפטים: "הסמכויות שמוענקות בהצעת החוק שלפנינו נותנים את המענה לצרכים של שב"ס, אבל מגבילים גם את כוחם וסמכותם של המתנדבים בסיטואציות הרגישות ביותר".
עו"ד ישי שרון, הסניגוריה הציבורית: "אנחנו עוסקים פה באוכלוסייה הרגישה ביותר שנמצאת הרחק מעין הציבור שהזכויות הבסיסיות שלהן נמצאות בידי אחרים. ככל שאנחנו מרחיבים את הסמכויות השלטוניות זה יכול ליצור מצבים בעיתיים. לפי הצעת החוק מתנדבים יוכלו להיות בקו הראשון אל מול האסירים וזה יוצר מתח אל מול הקביעה של בג"ץ. צריך לדייק את תנאי הקבלה של המתנדבים ואת דרך ההסמכה שלהם. סמכויות שלטוניות שניתנות צריכות להינתן על דרך החיוב ולא על דרך השלילה".
גנ"מ ליאור לוי, שב"ס: "אנחנו נגייס מתנדבים מבצעיים ומתנדבים מנהלתיים. כל מתנדב שיועסקו על ידנו יקבל את ההכשרה המתאימה, יבין את הסמכויות שלו ויקבל את הצימוד המבצעי המתאים לו. יש לנו תנאי סף לגיוס המתנדבים שנקבעו ע"י כלל הגורמים הרלוונטיים".
סג"ד דלית וילנסקי, שב"ס: "יש צורך גדול מצד שב"ס לקלוט מתנדבים שיסייעו לנו לפצות על המחסור בכוח האדם שלנו. השאיפה שלנו זה לשלב מתנדבים בתוך צוותים אורגניים של עובדי שב"ס ובכך לקיים מצב של ליווי תמידי של עובדי שב"ס יחד עם מתנדבי שב"ס".
עו"ד ניצן אילאני, האגודה לזכויות האזרח: "יש קושי מאוד גדול להעסיק מתנגבים בשב"ס. יש לנו חשש גדול שמתנדבים יעשו שימוש לרעה בסמכויות שניתנו להם כנגד האסירים שגם כך הזכויות שלהם מוגבלות. הסמכויות שמתכוונים לתת למתנדבים, למרות ההגבלות האמורות, הן עדיין נרחבות מדיי. הסנקציות שמצוינות בחקיקה לא יוצרות מספיק הרתעה בקרב המתנדבים".
מתוך דברי ההסבר להצעת החוק:
"השר לביטחון לאומי יהיה רשאי לקבוע בתקנות, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, את סוגי התפקידים שמתנדב יוכל למלא, וכן את תנאי הכשירות וההכשרה שיידרשו לכל תפקיד של מתנדב, ובכלל זה גיל המתנדב, השכלתו, כושרו הגופני, מצב בריאותו והכשרה מעשית ומקצועית. עוד יוכל לקבוע השר בתקנות כללים לעניין סיום ההתנדבות.
דינו של מתנדב יהיה כדין סוהר בכל הנוגע לחובותיו ולהגנותיו, וכי מתנדב לא יהיה זכאי לשכר בעד התנדבותו, לא ישתלמו בעדו דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי ולא יתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו ובין רשות בתי הסוהר".
|
25686
|
בעקבות חרבות ברזל: ועדת החוקה אישרה הקלה נוספת בכללי לשכת עוה"ד, לפיה גם מי שנותרו לו יותר משתי בחינות לקבלת תעודת בוגר יוכל להירשם ולהתחיל התמחות במועד ספטמבר 2025
|
2025-07-08T13:45:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025s.aspx
|
# בעקבות חרבות ברזל: ועדת החוקה אישרה הקלה נוספת בכללי לשכת עוה"ד, לפיה גם מי שנותרו לו יותר משתי בחינות לקבלת תעודת בוגר יוכל להירשם ולהתחיל התמחות במועד ספטמבר 2025
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:45
הכללים המעניקים הקלות למבקשים להתחיל התמחותם, מאריכים את משך תקופת ההקלות שניתנו עוד מתחילת 2024, נוסף על הקלות אחרות שנקבעו, כגון קיצור תקופת ההתמחות, הכרה בימי היעדרות של מילואימניקים ומפונים ובני זוגם, והקלות בבחינות הלשכה
ועדת החוקה אישרה היום (ג') את הצעת כללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחותם)(הוראת שעה-חרבות ברזל)(מס' 3)(תיקון)- התשפ"ה-2025.
במכתבו ליו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן על הצעת הכללים, כתב ראש לשכת עוה"ד עמית בכר, כי "נוכח הימשכותה של מלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבות אירועי ה- 7.10.23 ומבצע "עם כלביא" מוצע לתקן את הוראת השעה הקבועה בכללי לשכת עורכי הדין, ולאפשר למתמחים להירשם כמתמחים ולהתחיל את התמחותם גם אם נותרו להם יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר. ההקלה תינתן לכלל האוכלוסייה שנמצאת בסמסטר ב' לשנת הלימודים תשפ"ה ובלבד שזהו הסמסטר האחרון לשנת הלימודים האחרונה המזכה בתעודת בוגר בלימודי משפט".
היו"ר רוטמן: "קיבלתי פניות רבות מסטודנטים ודיקנים בנושא. הוטל צל כבד על אנשים שברגעים אלו מחרפים נפשם ועל אנשים נוספים שבשל נסיבות המלחמה מחכים לבהירות בנוגע לעתידם המקצועי. אני מודה לשר ולמשרד על הבאת הכללים בזריזות"
|
25670
|
שר הכלכלה והתעשייה ברקת בדיווח לוועדת הכלכלה: מוצרי הצריכה הם פחות מ-16% בהשפעה על יוקר המחייה – לא הצלחנו בפירוק מונופולים
|
2025-07-07T15:20:00
|
/News/PressReleases/Pages/press07072025m.aspx
|
# שר הכלכלה והתעשייה ברקת בדיווח לוועדת הכלכלה: מוצרי הצריכה הם פחות מ-16% בהשפעה על יוקר המחייה – לא הצלחנו בפירוק מונופולים
7 ביולי 2025, י"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 15:20
ח"כ להב הרצנו הוצא מהדיון לאחר שהתפרץ ושאל את השר מתי ביקר לאחרונה בסופר; בתגובה לטענות בדבר יוקר המחייה השיב השר ברקת כי אי אפשר לעשות את זה בלי שר האוצר והזמין להציע הצעות פרקטיות; היו"ר ביטן אמר כי יזמן לדיון בנושא את שר האוצר
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיבלה היום את הדיווח של שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, על פעילות משרדו. השר ניר ברקת פתח את הדיווח ואמר כי הוא מעוניין להציג איך הדברים שתלויים במשרד הכלכלה מתקדמים בצורה טובה, וכי באשר לתקציב המשרד מרוצה על היחסים עם האוצר שהסכים עימם על תוכניות העבודה. השר הציג בפני הוועדה את נושא הגיאופוליטי וציין כי המשרד הוא האחראי הבלעדי על סחר חוץ, וכי קיימים 55 נספחים כלכליים בעולם. לדבריו של ברקת יש שני שרי חוץ למדינת ישראל, בתחום הדיפלומטיה זה שר החוץ ובתחום הכלכלה וסחר חוץ זה הוא והמשרד.
השר ברקת התייחס להסכם הסחר המחודש עם ארצות הברית וציין כי הנשיא טראמפ החליט לשנות את כל מדיניות הסחר. ברקת הוסיף כי ביום חמישי קיים שיחה עם שרים אמריקאים, וישראל משתפת פעולה מלא עם מטרות האמריקאים עם דאגה לאינטרסים של מדינת ישראל כלל שניתן. לדבריו ארה"ב מתקדמת להסכם סחר עם מדינת ישראל "כנראה הראשון והכי טוב" אמר.
ברקת התייחס גם לנושא ההיצף ואמר כי בארה"ב יש היטל היצף נגד התעשיות הגדולות ביותר של ישראל והוא ביקש שלא יכללו את ישראל בהיטלי ההיצף. "שר האוצר לא מאמין בזה והיא ביטל את היטל ההיצף בקנאביס וזה נגד גניבות", אמר.
ח"כ יוראי להב, התפרץ לדבריו של השר ופנה אליו בשאלה מתי בפעם האחרונה השר ביקר בסופר, "אתה יודע כמה עולה גבינה לבנה היום? אתה לא אחראי על יוקר המחייה? אתה יודע כמה היא עלתה? 18% הבננות עלו ב84% הקפה נמס עלה ב18% אתה אחראי על יוקר המחייה ואתה מדבר חצי שעה הכל עלה במדינת ישראל. שר הכלכלה של יפן התפטר בגלל אמירה לא מוצלחת על מחירי האורז ואתה לא אומר על זה מילה מעמד הביניים קורס" אמר. השר השיב לשאלתו ואמר: "אם לא היית מפריע לי היית שומע מה יש לי להגיד על זה". היו"ר ביטן הוציא את ח"כ להב הרצנו לאחר ההתפרצות.
לדבריו של ברקת מנהל מקרקעי ישראל זה הגוף "הכי מיותר" במדינה, הוא הוסיף כי הוא מעוניין בגוף ממשלתי אחד בלבד שיתעסק בנושא ולהגדיל את היצע הקרקע בהיקפים אדירים. "מה קורה כשיש היצע קרקע? המחירים יורדים ולשם אנחנו רוצים ללכת. רוצים לפרק את משטר הנחלות במושבים ולאפשר להם לעשות איחוד וחלוקה מחדש של הקרקע", אמר.
בנושא יוקר המחיה ברקת ציין כי אחד הדברים שהכי משפיעים על יוקר המחייה זה הפער בעובדים זרים, "לא צריך מכסות וצריך להוריד את עלות העסקתם. צריך להוריד את המחיר, לרדת ממכסות ושיהיה היצע גדול של עובדים זרים. משרד המשפטים מתעקש שלא יהיה סחר של עובדים", אמר. ברקת הוסיף כי מוצרי הצריכה הם פחות מ-16% בהשפעה על יוקר המחייה, וכי המשרד הצליח בעזרת הוועדה להכניס יותר סחורה לישראל. "רפורמות "לא עוצרים בנמל" ו"מה שטוב לאירופה טוב לישראל" 7% מהמוצרים עם כבר בתקן אירופי וזה עבד מצוין. מי שימנע ייבוא מקביל יקבל קנס של 100 מיליון שקל" אמר. לדבריו משרד הכלכלה רוצה להוסיף גם "מה שטוב לארה"ב טוב לישראל". ברקת התייחס לצרכנות חכמה ואמר כי החרדים יודעים להתארגן וללמד לקח את מי שמפקיע מחירים, "ניסינו לעשות את זה עם המדבקות ולא כל הציבור נרתם ואני נחוש לחפש כלים לאזור לציבור להתארגן נגד מי שעושק אותו וזה הכי יעיל וטוב". ח"כ יסמין פרידמן התייחסה לדבריו ואמרה כי הציבור הישראלי עייף, מאז הקורונה ולאחר מכן מלחמה ואי אפשר לצפות ממנו שיתארגן, "אי אפשר להטיל אחריות על הציבור" אמרה.
השר ברקת הציג בפני הוועדה גם את הנושאים בהם המשרד לא הצליח וציין את פירוק המונופולים. ברקת הוסיף כי האוצר התנגד ומינה את ועדת סלבין שהתפרקה וכי הוא לא ראה את המערכת מנסה להשלים אותה. ברקת הזכיר גם את הצעת החוק לריסון מחירים במלחמה שבזכות יו"ר הוועדה הצליח להעביר את החוק, "החקיקה די מסורסת והאוצר אומר בקולו שהוא נגד", אמר. דבר שלישי בו המשרד לא הצליח הוא החלפת הממונה על התחרות, הכלי המרכזי שיש לשר לדבריו זה רשות התחרות, לטענתו של ברקת לאחר שראה שהעניין לא מתקדם הוא ביקש ממיכל כהן לסיים את תפקידה וכי קיים משבר אמון חריף ועד היום הנושא נמצא בבתי המשפט. "זה אומר שמנהלים בכירים במדינה לא חייבים שום דין וחשבון לשר ולא לציבור", אמר.
ח"כ רון כץ, התייחס לדיווחו של השר ואמר כי יש להיכנס בבעיה בין משרד האוצר למשרד הכלכלה, "מריסון מונופולים ומחירים וכל הדברים שמשפיעים על המשק ומעמד הביניים", אמר. ח"כ סימון דוידסון, פנה לברקת ובירך אותו על העשייה הגלובלית אך ציין כי בסוף יש אזרחים שלא יכולים לסיים את השבוע ולקנות אוכל: "בסוף אני חושב על אותה שרה מנתניה שלא יכולה לסיים את השבוע ולקנות אוכל כמו שצריך או מי שנמצא בפריפריה וגם מי שלא כבר לא יכולים לקנות את אותו סל המוצרים, לכן אני מציע שיהיה דיון רק על זה". השר ברקת התייחס לדבריו ואמר: "אתה מבין שאי אפשר לעשות את זה בלי שר האוצר? יש לך רעיון שלא עשינו עד היום?".
ח"כ אלי דלל התייחס לסימון המוצרים ואמר כי ההחלטה הייתה חשובה מאוד וצריך להמשיך כי הצרכנים בעד סימון המוצרים אך הפיקוח לא הדוק. דלל הוסיף כי צריך לעודד את התעשייה הישראלית שכולם ראו בזמן המלחמה את החשיבות שלה, "צריך לקנות חכם וצריך לדעת איפה, הנושא של יוקר המחייה הוא לא רק הממשלה. הדברים צריכים להיות במשותף גם הממשלה גם הצרכן" אמר.
ח"כ שלי טל מירון, התייחסה גם היא לנושא יוקר המחייה ואמר כי מקיימים עוד ועוד דיונים בנושא אך היא מרגישה כי זה כמו להילחם בטחנות רוח והמחירים רק עולים. טל מירון הוסיפה כי הציפייה של הח"כים מהשר הוא ליזום דיון עם שר האוצר בנושא. ח"כ ביטן השיב לדבריה כי הוא יזמין את שר האוצר לדיון.
מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש, התייחסה לדיווחו של השר וציינה כי היא חווה קושי עם המצגת שהוצגה שהראתה שכולם אשמים מלבד שר הכלכלה לטענתה. דויטש פנתה לשר וציינה כי הוא מסביר שזה רק 16% מסל הצריכה אך הנתון לא נכון, "הפתרונות שאתה מציע, אתה שר הכלכלה אתה אמור להביא פתרונות מאקרו ולא יכול להיות שתגיד שהאחריות היא על הצרכן. התפקיד שלך הוא לספק פתרונות מערכתיים. אתה מאשים שוב ושוב את שר האוצר, התפקיד שלך הוא לרתום אנשים לעבוד איתך ולגרום לשיתוף פעולה", אמרה.
השר ברקת השיב לטענות: "בסרטים האמריקאים הגנרל אומר 'לכו תנצחו את המלחמה' ולא מעניין אותו איך, אני מעדיף לשבת עם אנשים שיש להם רעיונות ולתרגם אותם לתוכניות עבודה. לא שמעתי תוכניות חדשות ואני מזמין את כולם לשבת עם אנשי המקצוע של המשרד ולהציע הצעות פרקטיות. אני בשקיפות מציד איפה התקדמנו ביוקר המחייה ואיפה אנחנו תקועים". ח"כ ביטן השיב לדבריו ואמר: "אם ועדת שרים הייתה מאפשרת לנו להתקדם בלי המגבלות של האוצר תאמין לי שהיינו מזיזים את העגלה".
|
25668
|
שר הבריאות בדיון על שיקום סורוקה: "מה שנפגע ייבנה מחדש ובצורה מתקדמת ובטוחה יותר"
|
2025-07-07T14:00:00
|
/News/PressReleases/Pages/press07072025b.aspx
|
# שר הבריאות בדיון על שיקום סורוקה: "מה שנפגע ייבנה מחדש ובצורה מתקדמת ובטוחה יותר"
7 ביולי 2025, י"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 14:00
בנוסף, מינה משרד הבריאות פרוייקטור ייעודי שמלווה את המרכז הרפואי סורוקה לאורך כל תהליך ההתחדשות ומתוכננת הקמת 'מבנה התקומה' - בניין אשפוז חדש בן 10 קומות - כך סיפר שר הבריאות אוריאל בוסו בדיון ועדת הבריאות והוועדה לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים.
ועדת הבריאות והוועדה לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, דנו היום (שני) בשיקום ופיתוח "סורוקה" בעקבות פגיעת הטיל האיראני בו.
יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ יוני משריקי, התייחס בדיון לסיור שקיים במרכז הרפואי סורוקה ימים ספורים לאחר הפגיעה, יחד עם שר הרווחה ח"כ יעקב מרגי: "ראינו מקרוב את הנזק שנגרם – קומות שנפלו, ציוד שנפגע, מחלקות שיצאו משימוש – אך לצד כל אלה, ראינו ושמענו גם את הרוח. ראינו אנשים של רוח – רופאים ורופאות, אחים ואחיות – עומדים כחומה בצורה מול הכאוס, וממשיכים בעבודתם באחריות ובשקט.מנכ"ל בית החולים שיתף אותנו בתחושת השליחות, ובעיקר – באופטימיות. הוא לא התמקד בבעיות, אלא דיבר על פתרונות; על ההזדמנות לבנות מחדש, לשפר, ולצאת מהמשבר הזה חזקים יותר". לדבריו, "זו חובתנו כוועדה לעקוב מקרוב אחר תהליך השיקום ולוודא שהוא מתקדם בקצב ראוי, עם פתרונות אמיתיים ותקציבים מתאימים – כדי שסורוקה יחזור לתפקד במלוא העוצמה, ואפילו טוב יותר ממה שהיה."
מיכאל ביטון, יו"ר הוועדה לפיקוח על תהליכי הסרת חסמים, סיפר כי הדיון נקבע אחרי הביקור שלי בסורוקה. נולדתי בסורוקה ושם הלב שלנו. הלידות שלנו והפרידות מההורים שלנו. יש בסורוקה אנשי מופת – רופאים ואחיות, סניטרים, עולם שלם שנותן את הנשמה לתושבי הנגב. נעשה מעקב על השיקום והבניין החדש בסורוקה.
השר מרגי: אני גדלתי בשכנות לסורוקה ואני פטריוט של הנגב. גם הפערים בבריאות לא נעלמו מעיניי כל התקופה שאני כאן אבל בשנים האחרונות הפערים הלכו וגדלו. האוכלוסיה גדלה, מגוונת ומורכבת ולהעמיס הכל על הנהלה מקומית . יש רופאים פטריוטים ואי אפשר לדבר סרה על סורוקה לידם. הטיל הזה הוא הזדמנות – היה צורך בשיפוץ מגדל האשפוז והמחלקות הפנימיות. יש משבר כוח אדם במדינה ובפריפריה עוד יותר. צריך להצדיע לתושבי הנגב, אף אחד לא היה מוכן להתאשפז כך.
פרופ' שלמה קודיש, מנכ"ל "סורוקה", סיפר כי הבניין שנפגע הוא בן 12 אלף מטר רבוע, ומאכלס שבע מחלקות אשפוז. בבית החולים היו ברגע הפגיעה כ-1400 איש, רופאים, אחיות, אנשי צוות, מטופלים ובני משפחה. המחיר של בניין שאיננו מוגן שיספיק לכל המטופלים – יורגש גם ב12-9 החודשים הקרובים. חייבים לשמור על העתיד – כדי שרופאים מעולים ממרכז הארץ ימשיכו להגיע, ומתמחים ימשיכו להתמחות. יש למצוא חלופה למחלקות ומעבדות שנפגעו. הוא קרא להשלמת 2 קומות לבניין קיים ומגדל אישפוז חדש. הטיל שפגע – הוא קריאת אזהרה.
שר הבריאות אוריאל בוסו, סיפר על היערכות מערכת הבריאות למלחמה עם איראן, הורדת מחלקות לאתרים ממוגנים או קומות תחתונות, ולדבריו הקמת בית החולים "אסותא" בבאר שבע נועד לתת מענה מלא לתושבי הנגב. "המרכז הרפואי סורוקה הוא עוגן לאומי לבריאות תושבי הנגב, ומשרד הבריאות רואה בו חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה. הפגיעה שספג במבצע 'עם כלביא' לא תשבור את רוחנו. מה שנפגע ייבנה מחדש ובצורה מתקדמת ובטוחה יותר. 'מבנה התקומה' - בניין אשפוז חדש בן 10 קומות שעתיד לקום - יספק פתרון מיגוני מלא וישקף את מחויבותנו לרפואה ציבורית איכותית ושוויונית גם בפריפריה. נמשיך ללוות את סורוקה בכל שלב ונבטיח שתושבי הדרום יקבלו את הרפואה הטובה ביותר בשגרה ובחירום".
ראש עיריית באר שבע, רוביקדנילוביץ', הוסיף כי בית החולים הנוסף לא יפגע ב"סורוקה", והזהיר כי כל דו"חות מבקר המדינה התריעו על תת-התנאים והמחסור בכוח האדם במערכת הבריאות בנגב.
מאיר כהן (יש עתיד), ראש עירית דימונה לשעבר, הדגיש את הטיפול הנוסף ב"סורוקה" בכ-400 אלף הבדואים בנגב, מה שאינו קיים בבתי חולים אחרים, וקרא להשקעת מיליארד ₪ במקום.
לדברי יעל לינדנברג, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, בימים הקרובים יושלם אומדן הנזק בין בית החולים ומס רכוש, והדגישה את ההשקעה והתיעדוף הנצרכים ל"סורוקה" כדי למנוע פגיעה בו עקב פתיחת בית החולים הנוסף בעיר.
|
25667
|
ועדת החינוך קיימה דיון על החרמת תפילין מתלמידים בבתי ספר. משרד החינוך סירב לפרט את תוצאות הבירור שעשה
|
2025-07-07T13:45:00
|
/News/PressReleases/Pages/press07072025v.aspx
|
# ועדת החינוך קיימה דיון על החרמת תפילין מתלמידים בבתי ספר. משרד החינוך סירב לפרט את תוצאות הבירור שעשה
7 ביולי 2025, י"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:45
יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב דרש להעביר לוועדה את תוצאות הבירור וקרא למשרד החינוך להקצות מקום ייעודי בבי"ס להנחת תפילין
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (ב') דיון בנוגע להנחת תפילין בבתי ספר, בהמשך לבקשות לדיון שהוגשו לוועדה. יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב: "ביקשתי לקיים את הדיון בעקבות הצעות לסדר שהגיעו לשולחני ולאור ריבוי מקרים של תלמידים שרצו להניח תפילין בביה"ס ומנעו זאת מהם, ארבעה במספר".
אוראל מאליק שהושעה מלימודיו בביה"ס לאחר שהניח תפילין סיפר בוועדה: "אחרי 7 באוקטובר לא למדנו חודשיים ואני החלטתי שצריך לעשות משהו לעזור לחיילים שנלחמו בכמה גזרות. הצעתי לחבריי בשכבה ב"אוהל שם" ברמת גן, הם תרמו כסף וקנינו תפילין ששמתי בפרוזדור ביה"ס, כי זה לא משהו שצריך להחביא. בהמשך, התפילין הוחרמו ע"י המנהל. הזדעזעתי. הוא אמר לי שאין אישור לאף תלמיד להניח בבי"ס. יום אחרי, ואחרי מחאה גדולה שקמה בארץ, הוא נאלץ להחזיר לי אותם, אבל אמר שהם אבדו."
ח"כ גלעד קריב: "מה שהיה באותו בי"ס זה קמפיין פוליטי ציני שמאורגן ע"י עוצמה יהודית, ומיועד ליצור כביכול חיכוכים בתוך בתי ספר ממלכתיים, במקום שאין בו חיכוכים אמתיים וזאת כאילו להראות שהמרחב החינוכי רודף תלמידים שמבקשים לקיים מצוות. אני אומר שאין מניעה מאף תלמיד לקיים מצוות, אבל יש מקום לומר שהמרחב בבי"ס איננו המקום לקיום קמפיין פוליטי בשם מצוות ביהדות. זה צריך להיחסם." ח"כ קריב סיפר כי לאחר המקרה שוחח עם המנהל וגורמים נוספים שם ובעיריית ר"ג. "עבריין מורשע פרץ למשרד של מנהל ואיים עליו. משרד החינוך מנע מהמנהל לדבר בתקשורת על האירוע," אמר.
המשנה למנכ"ל משרד החינוך ד"ר איל בן זקן סירב לפרט בדיון את תוצאות הבירור שנעשה בביה"ס בר"ג ועורר עליו ביקורת מצד חברי הכנסת שדרשו לשמוע את הסקירה המלאה ולא רק את המדיניות הכללית המשרד. יו"ר הוועדה דרש מהמשרד להעביר לוועדה את תוצאות המקרים המדוברים. כמו כן הודיע כי יקיים דיון נוסף לאחר קבלתם ודרש עד אז לקבל תשובה האם הופרה זכותו של תלמיד. ד"ר בן זקן אמר כי במשרד החינוך נעשית עבודת מטה מסודרת להכנסת הנושא לחוזר מנכ"ל משרד החינוך "אבל המלחמה שיבשה לנו את הלו"ז ולא אוכל להתחייב על זמן."
כשהוא אוחז בידיו תפילין אמר בדיון שר המורשת עמיחי אליהו: "אני מחזיק בידיו תפילין של סבא גדליה, אחרי ששרדו את השואה והונחו על ידיהם של חבורת יהודים בגטו, נגד הגרמנים ונגד כל מי שניסה למחוק את העם היהודי. כשאני מחזיק את זה בידיי אני לא מבין איך יש מי שמעז לפגוע בסממן הזה של העם היהודי."
אחד מיוזמי הדיון ח"כ אושר שקלים: "הנחת תפילין בבית ספר לא צריכה להיות כהתרסה. זה מעשה הכי טבעי שבעולם. מי שמנסה למנוע את זה שיבין שהמעשה הוא לא כנגדו אלא להנחלת המורשת לדורות."
שירה קטרי, בוגרת בי"ס דרור בלב שרון: "זה התחיל מזה שבחודש הגאווה ביה"ס תלה דגל גאווה ותלמידים תלשו אותו ושמו תחתיו דוכן תפילין כהתרסה כנגד הקהילה. אין שום סיבה שתהיה הנחת תפילין המונית. זה פרקטיקה דתית שאמורה להיות בין אדם לבוראו. אני ראיתי תלמידים צועקים על אחרים לבוא להניח תפילין וכשאמרו שהם לא רוצים אמרו להם שהם לא יהודים. זאת כן כפייה. הנחת תפילין מזמן הפכה למשהו פוליטי יותר מאמוני. אני הבעתי דעתי וחטפתי על זה גם מההנהלה של ביה"ס."
ח"כ רון כץ: "אם יש בי"ס שמסרב לייחד מקום לתלמידים, אני אגיע ואניח אתכם כל יום. אבל אם תעשו הצגה ופסטיגל שלם מסרטון טיק טוק זה מבאס אותי להיות חבר כנסת".
בסיכום הדיון קרא היו"ר ח"כ טייב למשרד החינוך להקצות מקום ייעודי בבי"ס להנחת תפילין ולאפשר לכל תלמיד לבטא את אמונתו בדרך שיבחר.
|
25687
|
הצעת חוק תחייב גופים ציבוריים להנגיש שירות גם לאזרחים המתקשים באמצעים דיגיטליים
|
2025-07-08T13:50:00
|
/News/PressReleases/Pages/press08072025d.aspx
|
# הצעת חוק תחייב גופים ציבוריים להנגיש שירות גם לאזרחים המתקשים באמצעים דיגיטליים
8 ביולי 2025, י"ב בתמוז תשפ"ה, בשעה 13:50
ח"כ ישראל אייכלר, יוזם ההצעה: "אין סיבה שהשירות הציבורי יפגר אחרי הבנקים וקופות החולים ברמת השירות לאזרח"
ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ יאסר חוג'יראת דנה היום לקראת קריאה שניה ושלישית בהצעת חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים של ח"כ ישראל אייכלר. על פי ההצעה, גופים ציבוריים המספקים שירותים לציבור באמצעים דיגיטליים יחויבו במתן מענה הולם לאדם המתקשה בשימוש באמצעים אלה ומודיע כי הוא מעוניין בכך. כמו כן תחול חובת שליחת הודעות קוליות למי שאינו מקבל מסרונים. מטרת ההצעה שלא ייווצרו פערים לרעת אוכלוסיות שאינן מיומנות דיגיטלית.
יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוג'יראת: "זכותו של כל אדם לחיות בהתאם לזהותו ולבחירותיו האישיות. על הממשלה מוטלת החובה להבטיח שכל אזרח יקבל שירותים הולמים ושווים. ההצעה שהונחה לפנינו לגיטימית, והיא נועדה להעניק מענה כולל ונגיש לכלל אזרחי המדינה"
יוזם ההצעה, ח"כ ישראל אייכלר: הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, ואנו מבקשים להבטיח שלא תישאר רק נחלתם של צעירים, אלא תשרת את כלל האוכלוסייה. הנשיא שמעון פרס אמר: 'כשהשאיפות גדולות מהזיכרונות – אתה צעיר. כשזה הפוך – זה אומר שאתה כבר מזדקן. אנחנו צריכים שגם לכל מבוגר יהיה שאיפות יוכל לקבל שירות ציבורי איכותי.
ממערך הדיגיטל הביעו בדיון הסתייגויות לגבי חובת מענה הולם - ועדת השרים לחקיקה מתנגדת לתיקון זה, במיוחד לאור העובדה שמאז הדיון בוועדה כבר חוקקה החובה לספק מענה הולם במסגרת חקיקה ממשלתית בחוק הקיים. כמו כן לגבי שליחת המסר בגוף ההודעה - גם כאן ועדת השרים לחקיקה מתנגדת לתיקון, מכיוון שהצעת החוק סותרת את הוראות החוק הקיים.
מערך הדיגיטל הציג בדיון שהמערכת הנוכחית מבחינה בין מסרים ברמת סיווג נמוכה (מותרים לשליחה בגוף המייל/SMS/הודעה קולית) לבין מסרים ברמת סיווג גבוהה (נשלחים עם הפנייה לצפייה באזור האישי הממשלתי). הפתרון הקיים מאפשר חזרה להודעות קוליות אך ללא זיהוי טוב של הנמען ובלי אפשרות בחירה או סינון.
לפי נתוני מערך הדיגטל, גידול דרמטי בהיקפי השליחה השנתיים של הודעות קוליות:
\- 2022: 1,306,173 הודעות (עלות: 308,257 ש"ח)
\- 2023: 1,845,201 הודעות (עלות: 435,468 ש"ח)
\- 2024: 2,558,922 הודעות (עלות: 603,906 ש"ח)
\- תחזית 2025: 3,582,491 הודעות (עלות: 845,469 ש"ח)
הנתונים מראים קצב גידול שנתי של כ-40% במספר ההודעות הקוליות.
מערך הדיגטל הציע פתרון טכנולוגי המאפשר שמיעה חוזרת של מסרים גם ברמת רגישות גבוהה, באמצעות מערכת אימות כפולה (OTP + קוד אישי).
מערך הדיגטל טען בדיון שיישום הפתרון המוצע לא דורש חקיקה.
|
25666
|
ח"כ סופר, שר העלייה והקליטה: "רוצה להגיע לקונצנזוס לגבי עליית הממתינים מאתיופיה – אשמח לעזרת יו"ר הוועדה כדי להגיע להסכמת האופוזיציה בנושא"
|
2025-07-07T12:05:00
|
/News/PressReleases/Pages/press07072025c.aspx
|
# ח"כ סופר, שר העלייה והקליטה: "רוצה להגיע לקונצנזוס לגבי עליית הממתינים מאתיופיה – אשמח לעזרת יו"ר הוועדה כדי להגיע להסכמת האופוזיציה בנושא"
7 ביולי 2025, י"א בתמוז תשפ"ה, בשעה 12:05
יו"ר הוועדה ח"כ קריב: "הוועדה בראשותי תתנגד לכל מהלך שיפגע או יצמצם את חוק השבות – הממשלה חייבת לדחות על הסף את ההצעה של ח"כ מעוז לבטל את סעיף הנכד"
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) התכנסה היום (ב') לדיון בנושא דיווח שר העלייה והקליטה, חה"כ אופיר סופר, על פעילות משרדו ותקציבו- על פי סעיף 123 (ז)(1) לתקנון הכנסת.
ח"כ גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות:
"ברצוני להביע את תודות הוועדה לעובדי משרד העלייה והקליטה שפועלים לטובת ציבור העולים נוכח האתגרים הביטחוניים של התקופה. אנחנו מרגשים שהמשרד נחלץ בצורה טובה וראויה למציאת פתרונות עבור 235 משפחות עולים שביתם נפגע בימי הלחימה של מבצע 'עם כלביא'. מבחינת הוועדה ישנם שלוש סוגיות שעומדות בליבת העשייה של משרד העלייה והקליטה: 1. מדיניות עידוד עלייה. 2. עליית הממתינים באתיופיה. 3. החזרת ישראלים שירדו מהארץ.
אנחנו בהחלט מברכים את המגמה החדשה לעידוד עלייה מארצות המערב. במקביל למאמץ זה אסור שתהיה פגיעה בעידוד עלייה ממדינות אחרות. במדינות בהן יש ירידה בנתוני העלייה גם שם חשוב להשקיע מאמצים. בניגוד לשנים קודמות, אין מדיניות להבאת עולים מאתיופיה והממשלה נדרשת לגבש מדיניות מתאימה. הוועדה חושבת שבשלה השעה לעודד ישראלים שירדו, להגיע חזרה לישראל.
במקביל לכל זה, אנחנו עוקבים אחר התנהלות למידת העברית באולפנים השונים. אנחנו נקיים בזמן הקרוב דיונים אסטרטגיים בוועדה כדי לוודא שלימוד העברית בחודשים הראשונים להגעת העולים לישראל מתקיים בצורה מיטבית. הוועדה רואה חשיבות רבה ברפורמה שמעודדת הגעה של עולים חדשים במקצועות הבריאות ויש צורך להרחיב את יריעת המקצועות הרפואיים. הוועדה תמשיך ותתכנס גם במהלך ימי הפגרה כדי לוודא שכל הרפורמות של משרד העלייה והקליטה אכן יוצאת אל הפועל.
לגביי עליית הממתינים באתיופיה, יש משפחות שלמות שנקרעות. יש כ- 1,300 ממתינים באתיופיה שזכאים לעלות לישראל, אבל העלייה לא מתבצעת בפועל. הוועדה בראשותי תתנגד לכל מהלך שיפגע או יצמצם את חוק השבות. צריך לזכור שגם אם יש מחלוקות אידיאולוגיות לגבי הזהות היהודית, אין לצמצם את היקף חוק השבות. אתמול דחתה הממשלה פעם נוספת את הדיון ברעיון של אבי מעוז לבטל את סעיף הנכד בחוק השבות, הפעם בחודש. אבל כבר אמרתי בעבר - הממשלה חייבת לדחות על הסף את הרעיון הזה".
אני מוטרד מאוד מהעובדה שמשרד העלייה והקליטה מציג לוועדה מצגת מרשימה עם נתונים עלייה ופתיחת תיקים, אבל אין בה נתונים לגבי מדינות ברית המועצות לשעבר. אנחנו רואים שיש התדרדרות בפתיחת תיקים ובעלייה במדינות דרום אמריקה וממדינות חמ"ע ומשרד העלייה והקליטה צריך לדעת לעצור את הסחף הזה. ראוי לשקול אפשרות להענקת סלי קליטה לתושבים ישראלים שיבחרו לחזור למדינת ישראל. בעיניי יש פוטנציאל גדול להשבת עשרות אלפי ישראלים למדינת ישראל".
ח"כ אופיר סופר, שר העלייה והקליטה:
"המהלך לעידוד עלייה ממדינות המערב התחיל עוד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל והוא התגבר לאחר שפרצה המלחמה. אני מוכן ללכת לפשרות בסוגיית העלאת בני המנשה והממתינים באתיופיה ובלבד שנצליח למצוא את הפתרונות אל מול הרבנות הראשית והגורמים הנוספים שקשורים לסוגיה זאת. אני רוצה להגיע לקונצנזוס לגבי עליית הממתינים מאתיופיה לישראל. אשמח לעזרת יו"ר הוועדה כדי להגיע להסכמת האופוזיציה לעליית הממתינים באתיופיה. צריך למצוא תיקונים לחוק השבות שמרחיבים את היכולת לעלות, ולא מצמצמים. העובדה שבכלל לא נדרשתי לנושא הזה מעידה על החשיבות השולית של ההצעה הפרטית הזו".
לפי נתוני הסוכנות היהודית, בין השנים 2022-2024 חל גידול של 394% בפתיחת תיקי עלייה בבלגיה וצרפת, 160% בארה"ב וקנדה ו- 161% בבריטניה. מאז תום מבצע 'עם כלביא' כ-100 עולים חדשים כבר ביצעו עלייה לישראל. בנוסף, לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, במהלך המבצע 235 משפחות עולים פונו מבתיהם לאחר שבתים נפגע או נהרס. אביחי כהנא, מנכ"ל משרד העלייה והקליטה: " כל העולים שנפגעו ופונו מבתיהם במהלך ימי המבצע מוכרים ומטופלים ע"י גורמי הרווחה והמשרד שלנו. אנחנו מסייעים לכל העולים להגיש את הטפסים הבירוקרטיים למס רכוש".
לגבי נתונים העלייה ופתיחת התיקים ממדינות המערב אמר מנכ"ל משרד העלייה והקליטה אביחי כהנא: "המשרד פועל לאור המדיניות וההנחיות של השר. השר נתן לנו הנחייה לא להוריד מאמצים משום מדינה ובמקביל להגדיל את המאמצים לעלייה ממדינות המערב. במשך שנים רבות לא הייתה כלל התייחסות בהשקעה לעידוד עלייה במדינות המערב, והשר פועל כדי לשנות את המגמה הזאת. הפספוס הגדול שלנו ביחס למדינות חמ"ע הוא לא בגלל חוסר בעידוד עלייה, אלא בשל מאמצי קליטה לא מספיק טובים לאורך השנים, באופן אישי, מרבית הזמן המקצועי שלי מוקדש לפגישות שישפרו את איכות הקליטה בארץ. הקמנו לראשונה חטיבה של מנועי צמיחה כי אנחנו מאמינים בהזדמנות האדירה שקיימת ברחבי התפוצות להגעה לישראל. אנחנו מביאים בשורה גדולה במימון שכד דירה לעולים שיבחרו לגור בחיפה וצפונה או באשדוד ודרומה. אנחנו ממשיכים במאמצים שלנו להגדיל את עליית הרופאים בישראל".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "ההצעה של ח"כ אבי מעוז מאיימת על הסולידריות היהודית ועל הקשר של ישראל עם התפוצות. ח"כ מעוז לא מבין כנדרש את חיי הקהילה היהודית בתפוצות. הטילים מאיראן לא הבדילו בין יהודי מאב ליהודי מאם. אסור לחתוך את הקשר של ישראל לחיי הקהילות היהודיות בתפוצות. אני מבקש משר העלייה והקליטה לדחות כל הצעה שקוראת לשינוי בחוק השבות בתקופה הזאת".
מרינה רוזנברג קוריטני, ההסתדרות הציונית העולמית: "עידוד עלייה זה תהליך שלוקח זמן. שינויים בחוק השבות זה שינוי של כללי המשחק. אסור לגעת בחוק השבות. הקהילות היהודיות מסתכלות על חוק השבות וכל שינוי בו מרתיע את היהודים מלעלות לישראל. בנוסף, הקהילות היהודיות בעולם מחכות לראות מה יעלה בגורל החטופים – אנשים רבים יושבים בביתם בתפוצות וממתינות להשבת החטופים שתשיב בהתאמה את תחושת הביטחון במדינה".
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.