id stringlengths 14 14 | text stringlengths 6 431 | metadata dict |
|---|---|---|
593bfb2dd0ff-0 | שויתי ה' לנגדי תמיד, הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים. כי אין ישיבת האדם תנועתו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כמו ישיבתו ותנועתו ועסקיו כאשר הוא לפני מלך גדול. וכן אין דבורו והרחבת פיו בהיותו עם אנשי ביתו וקרוביו, כמו בהיותו במושב המלך, כי אז משגיח בודאי על כל תנועותיו ודבוריו שיהיו מתקנים כראוי | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:1"
} |
593bfb2dd0ff-1 | כל שכן כאשר ישים האדם אל לבו כי המלך הגדול הקדוש ברוך הוא אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר, אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא, בודאי מיד תגיע אליו היראה וההכנעה מפחד השם יתברך ויבוש ממנו (אורח חיים סעיף א). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:1"
} |
3963acd58fa7-0 | וגם בשכבו על משכבו, ידע לפני מי הוא שוכב. ומיד כשיעור משנתו יזכר חסדי ה', יתברך שמו אשר עשה עמו שהחזיר לו את נשמתו אשר הפקידה אצלו עיפה, והחזירה לו חדשה ורגועה כדי לעבד עבודתו יתברך שמו בכל יכלתו ולשרתו כל היום, כי זה כל האדם, כמו שאמר הכתוב, חדשים לבקרים רבה אמונתך, פרוש, בכל בקר נעשה האדם בריה חדשה. ויודה בכל בקר להש... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:2"
} |
3963acd58fa7-1 | ובעודו על משכבו, יאמר, מודה אני לפניך מלך חי וקים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך (ואף על פי שעדין אין ידיו נקיות, יכול לומר זאת, כיון שאין בו שם). ויפסיק מעט בין תבת בחמלה לתבת רבה (שם ובמגן אברהם ויד אפרים סוף סימן ד). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:2"
} |
c812250e839e-0 | יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. עז כנמר, פרושו שלא יתביש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה' יתברך שמו. קל כנשר, כנגד ראות העין. לומר שתהא קל לעצם עיניך מראות ברע, כי הוא התחלת העברה, העין רואה, והלב חומד, וכלי מעשה גומרים. רץ כצבי, כנגד הרגלים, שרגליך לטוב ירוצו. ו... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:3"
} |
c812250e839e-1 | ואמר שתחזק לבך בעבודתו ותתגבר על היצר לנצחו כגבור המתגבר על שונאו לנצחו ולהפילו לארץ (אורח חיים סימן א). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:3"
} |
1a0457168d58-0 | לכן צריך האדם להתגבר כארי, ומיד כשיעור משנתו (ואמר מודה אני וכו'), יקום בזריזות לעבודת הבורא יתברך ויתעלה קדם שיתגבר עליו היצר הרע בטענות ותואנות לבל יקום. ויתחכם עליו להשיאו בחרף, איך תקום עתה בבקר השכם והקר גדול. ובקיץ ישיאנו, איך תקום ממטתך ועדין לא שבעת משנתך. או בטענות אחרות וכדומה. כי היצר הרע הוא יודע היטב לצוד ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:4"
} |
1a0457168d58-1 | ואף אם יכבד עליו הדבר מפני כבדות הגוף ועצלותו, ישים מגמתו רצון מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וישים אל לבו כי אם היה קורא אותו איזה אדם לאיזה עסק שירויח בו ממון או לגבות חובו, או שהיה קורא אותו שיציל את ממונו מן ההפסד, כגון אם נפלה דלקה בעיר וכדומה, בודאי היה זריז לקום מיד מפני אהבת ממונו ולא היה מתרשל. וכן אם צריך לל... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:4"
} |
1a0457168d58-2 | על אחת כמה וכמה לעבודת מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שיש לו להזהר לקום במהירות ובזריזות. והמרגיל את עצמו בדרך הזה ארבע או חמש פעמים, לא יכבד עליו אחר כך. והבא לטהר, מסיעין לו (סדר היום וסדור דרך החיים). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:4"
} |
9828cb37156e-0 | אם אפשר לו להשכים ולקום בחצות הלילה לערך אז תקון חצות, מה טוב, כמו שנאמר, קומי רני בלילה לראש אשמורות וגו'. וכמו שהקדוש ברוך הוא מקונן בעת ההיא, שנאמר, ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו, ואומר, אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתים לבין האמות. ואם אי אפשר לו לקום בחצות, יתגבר על... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:5"
} |
9828cb37156e-1 | וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום, אעירה שחר, אני מעורר את השחר ואין השחר מעורר אותי. וגם לאחר חצות הלילה, יכול לערך תקון חצות, ואחר כך יעסק בתורה איש איש כפי יכלתו. ושעור משניות קודם לכל דבר (ועל ידי זה זוכה לנשמה, משנה אותיות נשמה). ואם אינו בר הכי, יעסק בתהלים ומעמדות וספרי מוסר. וטוב מעט בכונה, מהרבות בלא כונה | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:5"
} |
9828cb37156e-2 | תנא רבי חיא, כל העוסק בתורה בלילה, שכינה כנגדו, שנאמר, קומי רני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נכח פני ה'. פרוש, שהשכינה היא אז כנגדך. עוד אמרו רבותינו זכרונם לברכה, שכל העוסק בתורה בלילה, נקרא עבד ה', כמו שכתוב, כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות (ועין לקמן סימן עא) | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:5"
} |
9828cb37156e-3 | ובלילות הקצרים שאי אפשר לו להשכים כל כך, לכל הפחות יתאמץ לקום בעוד שיהיה לו זמן להכין את עצמו ללכת לבית הכנסת להתפלל עם הצבור (אורח חיים סימן א'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:5"
} |
2dec5de92d9a-0 | מזמורי תהלים וכן שאר פרשיות מתורה נביאים וכתובים שאינם שגורים בפי הכל, אסור לאמרם בעל פה. אפלו מי שהוא יודע לאמרם בעל פה, יש לו לזהר שלא לאמרם בעל פה. וסומא מתר (סימן מ"ט). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:6"
} |
c4ad6cd03072-0 | יש למחות ביד האומרים תחנות שבמעמדות שמסימים, ברוך אתה ה' שומע תפלה, אלא יש לומר, ברוך שומע תפלה, בלא שם (טו"ז סוף סימן קל"א). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 1:7"
} |
42c9ae3d5de9-0 | לפי שהאדם כאשר קם ממטתו שחרית הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו, לכן צריך להתקדש ולטל ידיו מן הכלי, כמו כהן שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קדם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא, שנאמר, ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת, לפי שבשעת שנה שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה בא רוח ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:1"
} |
42c9ae3d5de9-1 | וכשנעור משנתו, מסתלק רוח הטמאה מכל גופו חוץ מן אצבעותיו שאינו עובר מעליהן עד ששופך עליהן שלש פעמים מים בסרוגים. ואסור לילך ארבע אמות בלי נטילת ידים אם לא לצרך גדול מאד (סימן ד'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:1"
} |
53c3159260ad-0 | ילבש מלבוש הראשון את הטלית קטן, שלא ילך ארבע אמות בלי ציצית. ולפי שעדין אין ידיו נקיות, לא יברך עליו (סימן ח'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:2"
} |
a4ad26fb243d-0 | נטילת ידים שחרית היא בדרך זה. נוטל את הכלי ביד ימינו ונותנו לשמאלו, ושופך תחלה על יד ימין, ואחר כך נוטל את הכלי בימינו ושופך על יד שמאל. וכן יעשה שלש פעמים. וטוב לטלן עד פרק הזרוע. אך בשעת הדחק, די עד קשרי אצבעותיו. ורוחץ פניו לכבוד יוצרו, שנאמר, כי בצלם אלהים עשה את האדם. וגם ירחץ פיו מפני הרירים שבתוכו, שצריך להזכיר ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:3"
} |
7fcc343430ac-0 | צריך לטל ידיו דוקא לתוך כלי. ואסור להנות ממי הנטילה, מפני שרוח רעה שורה עליהם, וישפכם במקום שאין בני אדם הולכים. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:4"
} |
6d839ae73adf-0 | לא יגע קדם נטילה לא בפה, ולא בחטם, ולא בעינים, ולא באזנים, ולא בפי הטבעת, ולא באכלים, ולא במקום הקזה, מפני שרוח רעה השורה על הידים קדם נטילה, מזקת לדברים אלו. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:5"
} |
48ad00fef06c-0 | טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכלי ובמים ובכח גברא כמו בנטילת ידים לסעודה (סימן מ'). אך בשעת הדחק שאין לו מים כראוי והוא רוצה להתפלל, יכול לטל ידיו מתוך כל דבר ובכל מיני מים ובלא כח גברא, ויכול לברך על נטילת ידים. ואם יש לפניו נהר, טוב יותר שיטבל בו ידיו שלש פעמים או אפלו בשלג. אבל אם אין לו מים כלל, יקנח ידיו באיזה דבר... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:6"
} |
48ad00fef06c-1 | ולכשיזדמן לו אחר כך מים וכלים הראויים, יטל ידיו עוד הפעם כראוי. אבל לא יברך עוד. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:6"
} |
de1256562630-0 | כתיב, ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו. וכיון שצריך האדם לברך את השם בכל קרביו, אסור לברך עד שינקה את הקרבים מצואה ומי רגלים. ובבקר בקומו מסתמא הוא צריך לעשות צרכיו או לכל הפחות להשתין, על כן לא יברך ברכת על נטילת ידים בשעת נטילה עד לאחר שינקה את עצמו, וירחץ ידיו עוד פעם אחת ואז יברך על נטילת ידים ואשר יצר וברכת התו... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:7"
} |
58314dd05d99-0 | אם השכים ונטל ידיו בעוד לילה כדינו והיה ער עד אור היום, או שהיה ישן אחר כך שנית בעוד לילה, וכן הישן ביום שתין נשמין (שהוא לערך חצי שעה), וכן הנעור כל הלילה [ולא ישן שתין נשמין], בכל אלו יש ספק אם צריכים נטילת ידים או לא. לכן יטל ידיו שלש פעמים בסרוגים כדלעיל סעיף ג', אבל לא יברך עליהם. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:8"
} |
1b178c751174-0 | אלו דברים צריכין נטילת ידים במים, הקם מן המטה, והיוצא מבית הכסא, ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והמגלח שערותיו, והחולץ מנעליו, והמשמש מטתו, והנוגע בכנה, והמפלה את בגדיו אפלו לא נגע בכנה, והחופף ראשו, והנוגע בגופו במקומות המכסים, והיוצא מבית הקברות, והמלוה את המת או שנכנס באהל המת, והמקיז דם (סימן ד'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 2:9"
} |
b71cc5cd33dc-0 | כתיב, והצנע לכת עם אלהיך. לפיכך צריך האדם להיות צנוע בכל ארחותיו. ולכן כשלובש או פושט את חלוקו או שאר בגד שעל בשרו, ידקדק מאד שלא לגלות את גופו, אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכסה. ואל יאמר הנני בחדרי חדרים ובחשכה מי רואני, כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו, וכחשכה כאורה לפניו יתברך שמו. והצניעות והבשת, מביא... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:1"
} |
786a214d00a0-0 | אין הולכין בחקות הגויים, ולא מתדמים להם, לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהם, שנאמר, ולא תלכו בחקות הגוי. ונאמר, בחקותיהם לא תלכו. ונאמר, השמר לך פן תנקש אחריהם. לא ילבש מלבוש המיחד להם לשום גאות והוא מלבוש שרים, ולדגמא הא דאמרינן בגמרא, דאסור לישראל להתדמות להם אפלו ברצועות המנעל | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:2"
} |
786a214d00a0-1 | שאם היה דרכם לקשר כך ודרך ישראל בענין אחר או שהיה מנהגם להיות להם רצועות אדמות ושל ישראל שחורות משום דצבע שחור מורה על ענוה ושפלות וצניעות, אסור לישראל לשנות. ומזה ילמד כל אדם לפי מקומו ושעתו, שהמלבוש העשוי ליוהרא ופריצות לא יעשה הישראל כן, אלא מלבושיו יהיו עשויים בענין המורה על הכנעה וצניעות | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:2"
} |
786a214d00a0-2 | הכי אמרינן בספרי, שלא תאמר הואיל והן יוצאין בארגמן אף אני אצא בארגמן, הואיל והן יוצאין בקולסין (פרוש, כלי זין) אף אני אצא בקולסין, שדברים הללו דברי שחץ וגאוה הם, ולא כאלה חלק יעקב, אלא דרכם להיות צנועים וענוים, ולא לפנות אל רהבים. וכן כל דבר שנהגו למנהג ולחק דאכא למיחש שיש בו שמץ עבודה זרה, לא יעשה הישראל כן | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:2"
} |
786a214d00a0-3 | וכן לא יגלח ולא יגדל שערות ראשו כמוהם, אלא יהא מבדל מהם במלבושיו ובדבורו ובשאר מעשיו כמו שהוא מבדל מהם במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר, ואבדיל אתכם מן העמים. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:2"
} |
020448524c05-0 | לא ילבש בגדים יקרים כי דבר זה מביא את האדם לידי גאוה, ולא בגדים פחותים מאד או מלכלכים, שלא יתבזה בעיני הבריות, אלא יהיו לו בגדים ממצעים ונקיים (רמב"ם פ"ה מהלכות דעות). לעולם ימכר אדם אפלו קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו (אורח חיים סימן ב). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:3"
} |
70a2e46304a5-0 | לפי שמצינו שהימין היא חשובה בתורה לענין עבודה ולענין בהן יד ובהן רגל של מלואים ושל מצרע ולענין מצות חליצה, לכן בלבישה וכן בשאר דברים לעולם יקדים של ימין לשל שמאל. ובחליצת המנעלים ושאר בגדים, יחלוץ של שמאל תחלה (שזהו כבודה של ימין). ואך לענין קשירה, השמאל חשוב יותר, מפני שקושרים עליו את התפלין | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:4"
} |
70a2e46304a5-1 | ולכן כשצריך לקשר יקשר של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה, נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר כך קושר של ימין. וכן בשאר בגדים. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:4"
} |
3d75eb54790b-0 | יזהר מללבוש שני בגדים ביחד, משום דקשה לשכחה. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:5"
} |
edaaf45dc4af-0 | אסור לילך ארבע אמות או להוציא מפיו דבר שבקדשה בגלוי הראש. וגם הקטנים צריכים להרגילן לכסות ראשן, כי היכי דתהוי עליהו אימתא דשמיא. כדמצינו ברב נחמן בר יצחק. אמה דרב נחמן בר יצחק אמרו לה כלדאי (חוזים בכוכבים), בריך גנבא הוה, לא שבקתה גלויי רישא. אמרה לה, כסי רישך כי היכי דתהוי עלך אימתא דשמיא וכו' (שבת דף קנ"ו ע"ב). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:6"
} |
d7bebacc2120-0 | אסור לילך בקומה זקופה וגרון נטוי, כענין שנאמר, ותלכנה נטויות גרון וגו' (אורח חיים שם). ומכל מקום לא יכוף ראשו יותר מדאי, אלא במדה בינונית, בכדי שיראה את הבא כנגד פניו וגם יראה מדרך כף רגלו (הר"י בספר היראה). גם ממהלכו של אדם נכר אם חכם ובעל דעה הוא או שוטה וסכל. וכן אמר שלמה בחכמתו, וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר, ואמר לכ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:7"
} |
f5b439532fba-0 | יש לזהר שלא ילך איש בין שתי נשים, ולא בין שני כלבים או שני חזירים. וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אשה או כלב או חזיר (פסחים קיא). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 3:8"
} |
45f36e61b42d-0 | ירגיל את עצמו לפנות ערב ובקר שהוא זריזות ונקיות. אם אינו יכול לפנות, ילך ארבע אמות וישב עד שיפנה, או יסיח דעתו מדברים אחרים. המשהה נקביו, עובר משום בל תשקצו. ואם משהה מלהטיל מים בעת צרכו, עובר גם משום לא יהיה בך עקר (סימן ב' ג'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 4:1"
} |
0fb123b66e8e-0 | יהא צנוע בבית הכסא. לא יגלה את עצמו, עד שישב. וגם אז יצמצם שלא לגלות רק מה שמכרח לו לגלות, שלא לטנף את בגדיו. ויזהר בזה גם בלילה כמו ביום. אם נפנה במקום מגלה שאין שם מחיצות, יכון שיהא פניו לדרום ואחוריו לצפון או אפכא. אבל בין מזרח למערב, אסור. ואם יש מחיצה, יכול לפנות בכל ענין אם אחוריו לצד המחיצה. ולהשתין, מתר בכל עני... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 4:2"
} |
0fb123b66e8e-1 | אבל להשתין, מתר אפלו ביום בפני רבים אם צריך לכך, משום דאכא סכנה אם יעצר את עצמו. ומכל מקום יש לו להסתלק לצדדים. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 4:2"
} |
e25bf5104069-0 | לא יפנה בעמידה. ולא יאנס לדחק עצמו יותר מדאי, שלא ינתק שני הכרכשתא. ולא ימהר לצאת מבית הכסא, עד אשר ברור לו שאינו צריך עוד. וכשמטיל מים בעמידה, ישגיח שלא ינתזו על מנעליו ובגדיו. ויזהר מאד שלא לאחז בידיו במילתו (ועין לקמן סימן קנ"א) (סימן ג'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 4:3"
} |
d7b2e0d6f714-0 | בבית הכסא אסור להרהר בדברי תורה (כדלקמן סימן ה' ס"ב). לכן בהיותו שמה, טוב שיהרהר בעסקיו ובחשבונותיו, שלא יבא לידי הרהור תורה או הרהור עברה חס ושלום. ובשבת שאין להרהר בעסקיו, יהרהר בדברים נפלאים שראה ושמע וכדומה (סימן פ"ה). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 4:4"
} |
6f216b4fcf37-0 | יזהר לקנח את עצמו יפה. כי, אם יש לו אפלו משהו צואה בפי הטבעת, אסור לו לומר שום דבר שבקדשה (כדלקמן סימן ה' סעיף ג). לא יקנח ביד ימין, מפני שקושר בה התפלין. ומהאי טעמא אין לקנח באצבע אמצעית של שמאל שכורך עליה הרצועה של תפלין. ואטר יד, יקנח בשמאל דידה שהיא ימין של כל אדם. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 4:5"
} |
2d084682a5b2-0 | בכל פעם שנפנה או שמטיל מים ואפלו רק טפה אחת, ירחץ ידיו במים ויברך ברכת אשר יצר. אם הטיל מים או נפנה ושכח מלברך אשר יצר, ואחר כך שוב הטיל מים או נפנה ונזכר שבראשונה לא ברך, אינו צריך לברך רק פעם אחת. ומי ששותה סם המשלשל ויודע שיצטרך לפנות כמה פעמים, לא יברך עד לאחר הגמר (סימן ז'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 4:6"
} |
c91fc757450c-0 | כתיב, וכסית את צאתך כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו', והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר וגו', מכאן למדו רבותינו זכרונם לברכה, שבכל מקום אשר ה' אלהינו מתהלך עמנו, דהינו כשאנו עוסקים בדבר שבקדשה, כגון קריאת שמע, תפלה, תורה וכדומה, צריך להיות המחנה קדוש, שלא תהא צואה מגלה שם, ושלא יראה דבר ערוה כנגד פניו של אדם הקורא ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:1"
} |
222f96d87f69-0 | ואפלו להרהר בדברי קדשה במקום צואה או מי רגלים או כל דבר שהוא מסריח, אסור, עד שיכסה אותו, כמו שנאמר, וכסית את צאתך. או שיטיל לתוך מי רגלים של פעם אחת רביעית מים, לא שנא שהיו הם בכלי תחלה ונותן עליהם מים, ובין אם היו המים בכלי תחלה (ואם היו מי הרגלים בעביט המיחד להם, לא מהני להו מים כדלקמן סעיף יג). ולמי רגלים של שתי פעמ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:2"
} |
222f96d87f69-1 | וכן לעולם. ואפלו אם נבלעו מי הרגלים בקרקע או בבגד, כל שיש שם עדין קצת לחלוחית מהם, צריך לשפך שם מים. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:2"
} |
f68c68173a02-0 | אם יש צואה על בשרו, אף על פי שמכסה בבגדיו, אסור בדברי קדשה, שנאמר, כל עצמותי תאמרנה, ה' מי כמוך. בעינן שיהיו כלם נקיים. ויש מקילין בזה, אבל הנכון להחמיר. ואם יש לו אפלו מעט צואה בפי הטבעת, אף על פי שהיא מכסה, לכלי עלמא לא מהני, מפני שבמקומה זהמתה מרבה (מי שיש לו חלי הטחורים, עין מגן אברהם סימן ע"ו סעיף קטן ח' שהביא תשו... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:3"
} |
f68c68173a02-1 | ובסוף דברי המגן אברהם שכתב, ואין לו תקנה, הוא טעות סופר, וצריך להיות, ואינו צריך תקנה. עין יד אפרים. ועין לקמן סימן קס"ה סעיף י). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:3"
} |
a47a8a2f279c-0 | צריכין לזהר שבכל מקום שיש להסתפק שמא יש שם צואה או מי רגלים, לא יאמר שם שום דבר שבקדשה עד שיבדק את המקום (סימן ע"ו). ואין להתפלל בבית אם בעליה יש מקום מטנף (פרמ"ג סימן קנ"ד משבצות-זהב סעיף קטן א'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:4"
} |
645db8e0ccbb-0 | תינוק שאחרים בימיו יכולים לאכל כזית מיני דגן אפלו על ידי תבשיל בכדי שגדול אוכל שעור פרס (וכתב בספר מגדול עז להגאון מורנו הרב יעב"ץ ז"ל, דהינו כשנעשה בן שנה), מרחיקין מצואתו וממי רגליו. וטוב וישר להרחיק גם מצואת קטן בן שמונה ימים. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:5"
} |
a3b8847d52aa-0 | צואת אדם, אף על פי שאין לה ריח רע, וכן צואת חתול ונמיה וצואת תרנגול אדומי (תרנגול הדו) (אינדיק) מרחיקים מהן. ושאר צואה של בהמה חיה ועוף, מסתמא אינה מסרחת ואין צריכים להרחיק מהן. אבל אם מסרחת וכן נבלה המסרחת וכל דבר המסריח מחמת עפוש, וכן לול של תרנגולים, מרחיקים מהם. וכן מרחיקים ממים סרוחים. ומי משרה ששורים בהם פשתן או ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:6"
} |
486f8972fcc0-0 | צואה יבשה כל כך שהיא נפרכת על ידי גלילה, הרי היא כעפר. והוא שלא יהא בה ריח רע. אבל אם נקרשה מחמת הקר, כיון שיכולה לחזר לקדמותה בזמן החם, עדין שם צואה עליה. וצואה שנתכסתה בשלג, חשוב כסוי. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:7"
} |
fcdf11d1f60e-0 | עד כמה מרחיקים. היתה הצואה מאחריו, צריך להרחיק ממקום שכלה הריח ארבע אמות. ואפלו אם הוא אינו מריח, צריך להרחיק שעור זה כאלו היה מריח, ואם הצואה אינה מסרחת, די אם מרחיק ממנה ארבע אמות. ואם הצואה מלפניו, צריך להרחיק כמלא עיניו. ואפלו בלילה, צריך להרחיק כשעור שהיה יכול לראותה ביום. ואם היא מן הצדדים, יש להחמיר כאלו היתה בפ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:8"
} |
6f274408402a-0 | בית שמתפללים בו בצבור ונמצאה שם צואה, אף על פי שהיא אחורי השליח צבור ורחוקה ממנו יותר מארבע אמות ממקום שכלה הריח, מכל מקום צריך הוא לשתוק ולהמתין עד שיוציאוה או יכסוה, מפני שאי אפשר שלא תהא לאחד מן הצבור תוך ארבע אמות ממקום שכלה הריח, ואסור לו לשמע ולכון למה שאומר השליח צבור (ע"ט). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:9"
} |
74caa2287570-0 | מי שהתפלל ומצא אחר כך שיש שם צואה, אם המקום ההוא היה ראוי להסתפק בו שמא יש שם צואה והוא פשע ולא בדק, כיון שתפלת שמונה עשרה היא במקום קרבן, הוה לה זבח רשעים תועבה, וצריך לחזר ולהתפלל שמונה עשרה. וכן קריאת שמע שהיא מדאוריתא ואין בה חשש ברכה לבטלה, חוזר וקורא, אבל בלא הברכות. וכן שאר ברכות שאמר שם, ואפלו ברכת המזון, אינו ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:10"
} |
74caa2287570-1 | ואם נמצאו מי רגלים, אפלו המקום ראוי להסתפק יוצא בדיעבד גם בתפלה (סימן ע"ו קפ"ה ובנ"א). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:10"
} |
d3a7c57d5d53-0 | יצא ממנו ריח מלמטה, אסור בדבר שבקדשה עד שיכלה הריח. ואם יצא מחברו, גם כן צריך להמתין. רק אם הוא עוסק בלמוד תורה. אינו צריך להמתין בשביל ריח שיצא מחברו (ע"ו). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:11"
} |
308c413dc891-0 | בית הכסא, אף על פי שיש לו מחיצות ואין בו צואה, צריכים להרחיק ממנו. ולכן ספסל העשוי עם נקב שמעמידים תחתיו גרף לפנות עליו, אף על פי שהוציאו את הגרף וכסו את הנקב בדף, מכל מקום יש לספסל הזה דין בית הכסא, וצריכים להוציאו מן הבית או לכסותו כלו. אך אם הוא כסא המיחד לישיבה ומכסה בכר לישב עליו ורק לעת הצרך מסירים את הכר ונפנים ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:12"
} |
c44c571dba47-0 | גרף של רעי ועביט של מי רגלים, אם הם של חרס או של עץ, דינם כבית הכסא. ואף על פי שהם נקיים ואין להם ריח רע, ואפלו נתן לתוכם מים או שכפאם על פיהם, לא מהני. ואפלו נתנם תחת המטה, לא מהני (דמטות שלנו אינן חוצצות), אלא צריך להוציאם מן הבית או לכסותם. ואם הם של מתכת או זכוכית, אם הם רחוצים יפה ואין בהם ריח רע, אין צריכים להרחי... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:13"
} |
c44c571dba47-1 | ואפלו עולה מן הנהר, אין הרחיצה מועלת לו (ע"ו פ"ז). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:13"
} |
d8d06fe6aaa2-0 | בבית המרחץ גם כן אסור לדבר או להרהר בשום דבר שבקדשה ואסור להזכיר שמות המיחדים להקדוש ברוך הוא אפלו בלשון חל (כגון, גאט בלשון אשכנז, וכיוצא בזה בשאר לשונות) בבית המרחץ או במבואות המטנפים. וכן אסור לתן שם שלום לחברו, כי שלום הוא שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר, ויקרא לו ה' שלום. ואדם ששמו שלום, יש אוסרים לקרותו שם בשמו, ויש... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:14"
} |
d8d06fe6aaa2-1 | וכן נוהגים להקל. וירא שמים, יש לו להחמיר (פ"ד פ"ה). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:14"
} |
829ce92e624f-0 | אסור לדבר דברי תורה וקדשה נגד ערוה, בין של אחר. ואפלו של קטן וקטנה (רק לצרך מצות מילה, מתר לברך נגד ערות התינוק). ואפלו אם עוצם עיניו שלא לראות את הערוה, לא מהני, כיון שהיא נגדו, אלא יטה פניו וגופו מכנגדה. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:15"
} |
3a71390fe6f7-0 | גוף האשה, כל מקום שדרכה להתכסות, אם נתגלה שם שעור טפח, וכן שערות שלא אשה נשואה אשר דרכה לכסותן, אם נתגלה קצת מהן, חשוב כמו ערוה לגבי איש. ואין חלוק בין שהיא אשתו או אשה אחרת. אבל לגבי אשה, לא חשיבי כמו ערוה. קול זמר של אשה, חשוב גם כן כמו ערוה | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:16"
} |
3a71390fe6f7-1 | ומכל מקום בשעת הדחק שהוא שומע נשים מזמרות ואי אפשר לו למחות, לא יתבטל משום זה מקריאת שמע ותפלה ותורה, אלא יתאמץ לכון כל לבבו להקדשה שהוא עוסק בה, ולא יתן לב עליהן (ע"ה). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:16"
} |
25aed6f8aa6c-0 | אם לבו רואה את הערוה שלו, אף על פי שהערוה היא מכסה, כגון שהוא לבוש בחלוק, גם כן אסור לו לומר כל דבר שבקדשה, אלא צריך להיות לבוש במכנסים שהם מדבקים על גופו, או שיאזר באזור, או יניח זרועותיו על החלוק כדי להפסיק בין לבו לערותו. ואשה אינה צריכה לזאת. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 5:17"
} |
daed83691269-0 | קדם שיברך איזו ברכה צריך הוא לדעת איזו ברכה שהוא צריך לברך, כדי שבשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שהוא עקר הברכה, ידע מה שיסים. ואסור לעשות שום דבר בשעה שהוא מברך. ולא יברך במהירות, אלא יכון פרוש המלות (סימן ה' לצ"א ובחיי"א) | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:1"
} |
daed83691269-1 | וזה לשון ספר חסידים, כשהוא נוטל ידיו או שמברך על הפרות או על המצוות השגורות בפי כל אדם, יכון לבו לברך בשם בוראו אשר הפליא חסדו עמו ונתן לו הפרות או הלחם להנות מהם וצוהו על המצוה, ולא יעשה כאדם העושה דבר במנהג ומוציא דברים מפיו בלא הגיון הלב. ועל דבר זה חרה אף ה' ושלח לנו ביד ישעיהו ואמר, יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:1"
} |
daed83691269-2 | אמר הקדוש ברוך הוא לישעיה, ראה מעשה בני כי אינו אלא לפנים, ומחזיקים בו כאדם שמחזיק ונוהג מנהג אבותיו בידו, באים בביתי ומתפללים לפני תפילות הקבועות כמנהג אבותיהם לא בלב שלם. הם מנקים את ידיהם ומברכים על נטילת ידים ובוצעים ומברכים ברכת המוציא, שותים ומברכים כמו שהדבר שגור בפיהם, אף בעת שהם מברכים אינם מתכונים לברכני | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:1"
} |
daed83691269-3 | לכן על כן חרה אפו ונשבע בשמו הגדול לאבד חכמת חכמיו היודעים אותו ומברכים אותו במנהג ולא בכונה, דכתיב בתרה, לכן הנני יוסף גו', ואבדה חכמת חכמיו גו', לפיכך הזהירו חכמים על הדבר ואמרו, עשה דברים לשם פועלם וכו', עד כאן לשונו, וראוי לאדם שירגיל את עצמו לומר הברכות בקול רם, כי הקול מעורר את הכונה (של"ה). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:1"
} |
4ca6ace32e35-0 | כשהוא מברך, יהא פיו נקי מן הרק, וגם שאר דבר לא יהא בתוך פיו, שנאמר, ימלא פי תהלתך. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:2"
} |
0eb32c31f7f8-0 | אסור להוציא שם שמים לבטלה. וכל המוציא שם שמים לבטלה, עובר על מצות עשה, דכתיב, את ה' אלהיך תירא, וכתיב, אם לא תשמור וגו', ליראה את השם הנכבד והנורא. וזהו מכלל היראה שלא להזכיר שמו הגדול כי אם בדרך שבח וברכה במה שהוא מחיב או בדרך למוד, ויירא ויזדעזעו אבריו בשעה שהוא מזכיר את השם יתברך שמו, אבל לא להוציאו חס ושלום לבטלה. ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:3"
} |
0eb32c31f7f8-1 | והמקלל את חברו או את עצמו בשמו יתברך או בכנוי (כנוי הוא מה שמשבחין בו הקדוש ברוך הוא, כמו הגדול, הגבור, והנורא, הנאמן, האדיר והחזק, והאמיץ, העזוז, חנון ורחום, קנא, ארך אפים, ורב חסד), בכל לשון, חיב מלקות. ובעונותינו הרבים רב המוני עם אינם נזהרים ואומרים בלשון אשכנז, גאט זאל איהם שטראפין וכדומה, ועוברים בזה על לאו של תו... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:3"
} |
0eb32c31f7f8-2 | ואם קלל בלא שם ובלא כנוי או שהיתה הקללה באה מכלל הדברים, כגון שאמר, אל יהי פלוני ברוך לה' וכדומה, אף על פי שאינו חיב מלקות, אסורא מיהו אכא (חוה"מ סימן כז). וכן אסור לכתב בשום מכתב שמו יתברך בכל לשון | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:3"
} |
0eb32c31f7f8-3 | ורבים טועים וכותבים שמו יתברך בלשון אשכנז, או שכותבים תבת אדיע, והוא לשון צרפת, ובאורו, עם ה', והוא אסור גמור, כי לאחר זמן יתגלגל המכתב באשפה, ודבר זה גורם עניות בישראל מה ששם שמים מצוי, ומכל שכן בבזיון חס ושלום, וצריכים התחכמות והתאמצות לבטל זאת (אורים שם). כשבא לו רק בתוך פיו, ירוק תחלה ואחר כך יאמר את השם, ולא שיאמר... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:3"
} |
0eb32c31f7f8-4 | כשרוצה להזכיר את השם, יאמר תבת השם, ולא כמו שטועים ההמון ואומרים אדושם, כי אין זה דרך כבוד של מעלה. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:3"
} |
d8d773bf64a8-0 | צריכים לזהר שלא לברך חס ושלום ברכה לבטלה, או לגרם לעצמו לברך ברכה שאינה צריכה. ואם נכשל וברך ברכה לבטלה, וכן בענין אחר אם נכשל והוציא שם שמים לבטלה, יאמר אחריה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואם מיד לאחר שהזכיר את השם נזכר שאינו צריך לברך, יסים, למדני חקיך, שזהו פסוק שלם, והוי כמו למוד ולא לבטלה | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:4"
} |
d8d773bf64a8-1 | ואם התחיל גם תבת אלהינו ונזכר מיד לאחר שאמר אלהי ולא גמר לומר נו, יסים ויאמר, ישראל אבינו מעולם ועד עולם (שזהו גם כן לשון הפסוק בדברי הימים א כט). ומכל מקום יאמר גם בזה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (צל"ח ברכות דף לח). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:4"
} |
1b3c727bde26-0 | ברך על המים ושמע שיש מת בשכונה והמנהג הוא לשפך המים שבשכונת המת (כדלקמן סימן קצד) מפני הסכנה מכל מקום כיון שברך ישתה מעט שלא תהא ברכתו לבטלה. ואל ידאג מפני הסכנה, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע (עין לקמן סימן קט ס"ט). ולאחר ששתה מעט, ישפך השאר (ר"ו). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:5"
} |
3ab0b2a49b8b-0 | כל הברכות (חוץ מברכת המזון שיבאר אי"ה בסימן מד סעיף יא) אם נסתפק בהן אם אמרן או לא אמרן אינו חוזר ומברך (סימן רט). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:6"
} |
19d3d58e93c2-0 | חיב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות. ודוד המלך תקן זאת. רמז לדבר, ונאם הגבר הקם על. על בגימטריא ק'. וסמך מן התורה, ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' וגו', אל תקרי מה אלא מאה, הן מאה ברכות שהן ליראה את ה' ולאהבה אותו ולזכרו תמיד על ידי הברכות שמברכים. הקללות שבמשנה תורה הן צ"ח, וכתיב, גם כל חלי וכל מכה... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:7"
} |
19d3d58e93c2-1 | ובשבת ויום טוב וכן בתענית שחסר מן מאה ברכות, משלימים במה שמכונים לברכות השליח צבור בחזרת התפלות וברכות הקוראים בתורה והמפטירים ועונים אחריהם אמן, וגם בברכות הנהנים (סימן מו). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:7"
} |
380ffed2fd56-0 | כל ברכה שאדם שומע מחברו, כששומע אמרו, ברוך אתה ה', הוא אומר, ברוך הוא וברוך שמו. וכשגומר את הברכה, צריך לומר אמן. ופרוש אמן הוא אמת. ויכון בלבו, אמת היא הברכה שברך המברך ואני מאמין בזה ובברכות שיש בהן גם כן תפלה, כגון בברכות שמונה עשרה מן אתה חונן עד המחזיר שכינתו לציון, ובברכת שים שלום, יכון באמירת אמן לשני דברים, אמת... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:8"
} |
380ffed2fd56-1 | ובקדיש שאינו אלא תפלה על העתיד, יכון רק לבקשה שיאמן הדבר במהרה. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:8"
} |
9a5743ed77a0-0 | אם השומע הוא עומד במקום שאסור לו להפסיק, לא יאמר ברוך הוא וברוך שמו. וכן אם הוא שומע ברכה שגם הוא צריך לצאת בברכה זאת שתהא נחשבת לו כאלו אמרה בעצמו, כגון ברכות השופר וברכות המגלה, לא יאמר, ברוך הוא וברוך שמו, משום דזה הוי הפסק באמצע הברכה (דגול מרבבה סימן קכד). ולענין ענית אמן אם הוא עומד במקום שאינו רשאי להפסיק, יבאר ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:9"
} |
9aa0929ac51a-0 | צריך לזהר מאד שיאמר תבת אמן כתקונו, שלא יחטף האלף ולא יבליע הנו"ן. גם יזהר מאד שלא יענה אמן קדם שסים המברך כל הברכה, כי זהו אמן חטופה. וגם לא יאחר מלענות אמן שזהו אמן יתומה, אלא תכף כשמסים המברך את הברכה, יענה אמן. ולא יגביה קולו יותר מן המברך, שנאמר, גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו (קכד). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:10"
} |
bac0c3edda95-0 | אין עונים אמן על ברכת עצמו (מלבד בברכת המזון לאחר בונה ירושלים). ואפלו מסים ברכה אחת בשוה עם השליח צבור, לא יענה. אבל אם הוא ברך ברכה אחת והשליח צבור ברכה אחרת וסימו בשוה, עונה אמן על ברכת השליח צבור. ואם סים ברכת ישתבח או ברכת שומר עמו ישראל לעד או ברכת יהללוך שלאחר הלל בשוה עם השליח צבור, עונה גם כן אמן (כיון דהרבה פ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 6:11"
} |
5b4cc60380ef-0 | אחר לעסק בדברי תורה, יש מחלקת הפוסקים אם השומע יענה אמן או לא. יש אומרים שאין כאן סיום הברכה אלא והערב נא וכו' גם כן נמשך למעלה, והכל היא ברכה אחת. ועל כן אין לענות אמן. ויש אומרים, דכאן הוא סיום הברכה. והערב נא, היא ברכה אחרת, וצריכים לענות אמן. ולכן המברך יש לו לומר ברכה זאת בלחש, שלא ישמע חברו ויבא לידי ספקא. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:1"
} |
a084a73eda7c-0 | ברכת הנותן לשכוי בינה וכו', לא יברך עד שיאיר היום. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:2"
} |
7eec32f10fe1-0 | ברכת פוקח עורים, יכול גם סומא לברך, שיש לו הנאה שאחרים מראים לו את הדרך. [אם קדם וברך זוקף כפופים קדם שברך מתיר אסורים, שוב לא יברך מתיר אסורים, שכבר נכלל בזוקף כפופים, שבכלל זקיפת הקומה היא התרת האברים] (רז"ש סימן מ"ו סעיף ה'). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:3"
} |
4bbeff403b78-0 | אחר המעביר שנה מעיני ותנומה מעפעפי, אין עונין אמן, כי אין כאן סיום ברכה, אלא ויהי רצון וכו', שיך גם כן לברכה זאת. וסיום הברכה הוא, הגומל חסדים טובים לעמו ישראל. | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:4"
} |
5dc24fd110ae-0 | הנעור כל הלילה מברך בבקר כל ברכות השחר, חוץ מברכת על נטילת ידים שאינו מברך. וברכת אלהי נשמה והמעביר שנה וכן ברכות התורה, יש ספק אם יברך או לא, ולכך יש לו להדר לשמע אותן מפי אחרים ולענות אמן (ועין לעיל סימן ו' סעיף ט). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:5"
} |
b3727fe847e9-0 | כל ברכות השחר אם לא אמרן קדם שיתפלל, יכול לאמרן לאחר התפלה חוץ מברכת על נטילת ידים (מכיון שיש אומרים דנטילת ידים שחרית נתקנה משום התפלה, אם כן לאחר שהתפלל אין עוד מקום לברכה זאת), וחוץ מברכת אלהי נשמה (שכבר יצא בברכת מחיה המתים). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:6"
} |
be242c0770cd-0 | וברכות התורה אם לא אמרן קדם התפלה, נחלקו הפוסקים אם יאמרן לאחר התפלה או לא. יש אומרים שלא יאמרן, משום דכבר נפטר באהבה רבה (או אהבת עולם), שיש בברכה זאת גם כן מעין ברכת התורה, ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמע ללמד וללמד וכו'. ויש אומרים, דאין ברכת אהבה רבה פוטרת מברכות התורה, אלא אם לומד לאחר התפלה מיד בלי הפסק. לכן לכ... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:7"
} |
be242c0770cd-1 | ובדיעבד אם שכח לברך קדם התפלה, ילמד איזה דבר מיד אחר התפלה. ואם גם זאת שכח, אזי מספקא גם כן אינו צריך לברך עוד ברכת התורה (מ"ו מ"ז נ"ב). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:7"
} |
9eac22316a24-0 | אם קראוהו לעלות לתורה קדם שברך ברכות התורה, אם אפשר לו לברך קדם, כל ברכות התורה, וגם לומר לכל הפחות פסוק אחד כגון יברכך וגו', יעשה כן ואחר כך יעלה לתורה ויברך. ואם אי אפשר לו לעשות כן, יעלה כך לתורה. וכיון שברך אשר בחר בנו וכו', לא יאמר אחר כך, רק ברכת אשר קדשנו וכו' והערב נא וכו' עד לעמו ישראל, ויאמר יברכך וכו' (חיי א... | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 7:8"
} |
0ec203e092a4-0 | משעלה עמוד השחר שהוא אור הנוצץ מן השמש במזרח, כיון שאז מתחיל זמן התפילה (שאם התפלל אז בדיעבד יצא), לכן אסור לאדם להתחיל במלאכה או להתעסק בעסקיו או לילך בדרך קדם שיתפלל, שנאמר, צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו. צדק, זו תפלה שמצדיק לבוראו והדר וישם פעמיו לדרכי חפצו (סימן ע' פ"ט). | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 8:1"
} |
514aee2b312b-0 | ואסור לו לאכל או לשתות, שנאמר, לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קדם שתתפללו על דמכם. וכל האוכל או שותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר, ואתי השלכת אחרי גוך, אל תקרי גוך אלא גאך, אמר הקדוש ברוך הוא, לאחר שנתגאה זה, קבל עליו מלכות שמים. ואפלו לשתות קאפע או טה עם צוקר (סכר) וחלב, אסור | {
"source": "Kitzur Shulchan Arukh 8:2"
} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.