text
stringlengths
18
174k
רוצה פרטים על לימודי צילום – מסלול דו שנתי? מחפש/ת מידע על לימודים? לימודי צילום – מסלול דו שנתי? אנחנו רוצים לעזור לך! אף על פי שהצילום החל כבר עם הופעת המצלמה, הצילום כמקצוע הינו חדש יחסית. בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות הרבות ועם הופעתה של המצלמה הדיגיטאלית, הועלה הביקוש לאנשי מקצוע איכותייים מעולם הצילום. לימודי הצילום זוכים לפופלאריות רבה בשנים האחרונות, באם מדובר בתחביב או במקצוע. ההכשרה בצילום היא הרבה מעבר להבנת הטכניקות הצילומיות השונות. בכדי ללמוד צילום לעומק יש להכיר היטב את כל הסגנונות, הפילוסופיה העומדת מאחורי הצילום, התיאוריות החברתיות של הצילום ועוד. הביקוש לצלמים מוכשרים בשוק הולך וגובר על ידי אמצעי התקשורת, חברות פרסום, צילום אירועים וכמעט כל תחום המצריך שימוש בצלם מקצועי ומיומן. לימודים אלה מעניקים ידע נרחב בתיאוריות השונות המלוות את עולם אומנות הצילום כמו גם כלים מעשיים, פרקטיקות וטכניקות לצילום. תנאי הקבלה ללימודי צילום במסלול דו שנתי הינם ראיון אישי ותיק עבודות או מטלת צילום במקום תיק העבודות .תלמידים שהתקבלו למסלול מחוייבים בציוד הכולל: מצלמת SLR פילם או מצלמת DSLR וחצובה. מטרת תוכנית הלימודים הינה הקניית כלים וידע טכני ועיוני בתחום הצילום על מנת להכשיר את משתתפי הקורס כצלמים מקצועיים. המסלול הדו שנתי בלימודי צילום מאפשר התמחות באחד מהמסלולים הבאים: צילום גיאוגרפי וצילום עיתונות, צילום מוצר, צילום אופנה וצילום וידאו ועריכה דיגיטלית. קיימים הבדלים בין המוסודת המציעים תוכנית לימודים זו. בטכניון לדוגמא, בשנה הראשונה ללמודים מתבצעים מפגשים שלוש פעמים בשבוע ובשנה השנייה חמש פעמים בשבוע, כאשר השנה השנייה מוקדשת לבניית תיק עבודות והשתלבות בתחומי העבודה השונים, בהתאם למסלול ההתמחות הנבחר. הטכניון, היחידה ללמודי המשך ולימודי חוץ - מתכונת הלימודים ללימודי צילום במסלול דו שנתי של הטכניון הינה שלוש פעמיים בשבוע בשנה א' וחמש פעמים בשבוע בשנה ב'. תוכנית הלימודים כוללת התנסות מעשית בתעשייה במהלך שנת הלימודים השנייה. בוגרים אשר יסיימו בהצלחה את כל דרישות המסלול זכאים לתעודת גמר מטעם היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ בטכניון. הקמפוס האקדמי אחווה - מסלול צילום מקצועי במתכונת דו שנתית של הקמפוס האקדמי אחווה הינו חלק מהרכז ללימודי אומנות. הלימודים מתקיימים אחת לשבוע בימי חמישי וכוללים הרצאות פרונטאליות, סדנאות בסטודיו לצילום ותרגול מעשי. צריך פרטים על לימודי צילום – מסלול דו שנתי? רוצה לדעת יותר על לימודי צילום – מסלול דו שנתי? רוצה לדעת יותר על לימודי צילום – מסלול דו שנתי? רוצה שמוסדות הלימוד יחזרו אליך?
ענף ההסעות התפתח בשנים האחרונות, וניתן למצוא חברות רבות המעניקות שירותי הסעות לאירועים במרגליות. בימינו, אנשים פרטיים כמו גם חברות שונות – מעדיפים להשתמש בשירותי הסעות לאירועים, ובכך הם מורידים מעצמם טרדות רבות, מונעים איחורים ועוד. כמו בכל תחום – נוכל למצוא נותני שירות מקצועיים לצד כאלו שהם פחות מקצועיים, ועלינו לדעת לסנן ביעילות מתוכם. מה עלינו לדעת בעת שנחפש שירותי הסעות לאירועים במרגליות? אילו סוגי אירועים מצריכים הסעות במרגליות? תחום ההסעות לאירועים במרגליות מתפרש על גבי תתי תחומים רבים, וכמו בשירותים אחרים – תמיד נעדיף לבחור את החברה המתמחה באותו סוג של אירועים. אילו אירועים עשויים להצריך שירותי הסעות? מדוע לבחור בשירותי הסעות לאירועים במרגליות? ישנן מספר סיבות עיקריות, שבגינן כדאי לנו לבחור בשירותי הסעות לאירועים במרגליות, ועליהן נפרט כעת. חברות רבות מעדיפות לבחור בשירותי הסעות לאירועים במרגליות, מכיוון שהדבר יותר חסכוני עבורן. לעתים הנהלת החברה מבצעת חישוב שלוקח בחשבון את מרחק הנסיעה, החנייה, הדלק וכמות הרכבים – ומגיעה למסקנה שעדיף לבחור בהסעה מרוכזת לכל העובדים. כולנו מכירים את אותו הדוד שבדיוק ביום החתונה נתקע לו האוטו, ואת העובד שבחר בדרך הפקוקה ביותר אל כנס החברה. שירותי הסעות לאירועים במרגליות מפחיתים למינימום את הסיכוי לבעיות אלה – שצפויות להתעורר בעת הגעה של אנשים רבים לאירוע. חברת הסעות מקצועית מכירה את ההתנהלות בדרכים, מחזיקה בתוכנית גיבוי על כל מקרה שלא יבוא, ולכן היא ערוכה להתמודד ולפתור מצבים כאלו ביעילות. כשאנו בוחרים חברת הסעות לאירועים במרגליות, אנו בוחרים במידה רבה את אופי החוויה שלנו ביום האירוע. אם נחשוב על זה – שירותי ההסעות שבהם נבחר – טומנים בחובם פוטנציאל גדול להפוך את האירוע שלנו לזורם ומהנה, או לחילופין – לפגוע בהנאה שלנו במידה ניכרת. לכן, עלינו לבצע בחירה נכונה, ולדעת להתחשב בפרמטרים הנכונים בעת שאנו מתלבטים בין נותני השירות השונים. מה נחפש אצל חברת ההסעות שלנו? כאמור, יש חברות הסעות רבות המעניקות שירות באזור מרגליות, וכמו בכל תחום – יש נותני שירות מקצועיים ופחות מקצועיים. אחד הפרמטרים שיכולים להעיד בצורה טובה על החברה – הוא המוניטין שלה. מוניטין מושפע מניסיון ומחוות דעת של לקוחות קודמים, וברוב המקרים נוכל לזהות חברה עם מוניטין טוב ע"פ השם, ההמלצות, אתר האינטרנט ועוד. אם מתאפשר לנו להשיג חוות דעת ממקור ראשון – הרי זה משובח, ובמידה ולא – יש לבצע סקר שוק מדוקדק, הכולל פניות טלפוניות לצורך התרשמות. כשאנו מזמינים הסעות לאירועים במרגליות, חשוב שנבחר בחברה שחורטת על דגלה את ערך האדיבות. נהג אדיב יכול להביא את האורחים לאירוע כשהם במצב רוח מרומם, ונהג שהוא אינו אדיב (בין אם כלפי הנוסעים ובין אם כלפי הנהגים האחרים בכביש) יכול לגרום לתחושה בלתי נעימה. לרוב חברות הסעות בעלות ניסיון ומוניטין – בוחרות "בפינצטה" את הנהגים שאיתם הן עובדות, ולכן מבטיחות לנו חוויה חיובית ושירותית! חברות הסעות במרגליות מתחזקות מחירון מסודר, המגדיר את הפרמטרים שבאמצעותם נקבעת הצעת המחיר הסופית. חברת הסעות מקצועית היא לאו דווקא חברה יקרה, וזה משהו שחשוב לדעת! בעת שאנו מבצעים סקר שוק – מהר מאוד נלמד להבין את טווחי המחירים הנהוגים בתחום, וכך נוכל לדעת אם החברה שמולנו מציעה לנו מחיר שהוא בגדר הסביר. כמה עולות הסעות לאירועים במרגליות?
שמי תום, בן 31, בריא בדרך כלל. בחודשיים האחרונים אני סובל מתופעה של נגעים על עור הפנים. זה התחיל בנגע או שניים וכרגע יש שמונה, חלקם בליטות בצבע העור ואחרים האדימו. אף נגע שהופיע עד כה לא נעלם. התייעצתי עם רופא עור שהעניק לי משחת Ret-Avit (0.05%) למריחה בכל ערב. הוא אמר שהמשחה צפויה לכווץ את הפצעים אבל לא להעלים אותם, כך שלמעשה הם יישארו לתמיד. לאחר ששללנו את האפשרות שהנגעים מקורם בתוספים או תרופות שאני נוטל (משתמש רק בציפרלקס), הוא לא נותר עם אף חשד לגבי הגורם לתופעה הנמשכת והפצעים ההולכים ומתרבים. 1. כיצד עליי לברר (באופן מהיר) את הבעיה שגורמת להופעת הנגעים? 2. האם קיימת בשוק משחה, או כל טיפול אסתטי אחר שבחור ממעמד הביניים מינוס יכול להרשות לעצמו לממן, שמסוגלת להעלים את הנגעים ולא רק לכווצם? העניין הזה משפיע עמוקות על מצבי הנפשי ואשמח לתשובות בהירות במידת האפשר. אוסיף שקבעתי תור לרופא עור אחר וכן לרופא המשפחה שלי, ממנו אבקש גם לערוך בדיקות כלליות.
עשרים שנה כמעט לאחר שהיונדאי סנטה פה הוצג לראשונה, הדור הרביעי שלו עומד להיחשף בתערוכת הרכב של ג'נבה בחודש הבא. לעת עתה פורסמה רק תמונת צללית של הדגם החדש ללא נתונים טכניים, אבל אפשר כבר להגיע למסקנות ראשוניות. הסנטה פה היה הקרוס-אובר הראשון של החברה והוא פנה בעיקר לשוק האמריקני וזכה שם להצלחה רבה. כדי לקלוע לטעם בארה"ב הסנטה פה הוא רכב גדול יחסית, כשהמנוע העיקרי שהוצע בו היה V6 בנפח 3.5 ליטר שסיפק כ-200 כ"ס, שהוחלף מאוחר יותר במנועים מתקדמים עם כ-275 ו-290 כ"ס. בהיצע היה גם מגוון של מנועים נוספים קטנים יותר, כולל דיזלים, בהתאמה למדינה בה שווק הסנטה פה. בשלב זה, כאמור, יונדאי לא משחררת יותר מדי נתונים על הדגם החדש, למעט הצהרה כי יצויד במיטב אביזרי הבטיחות הקיימים בארסנל, כולל בלימה אוטונומית, אזהרה על תנועה חוצה מאחור וניטור מספר היושבים על הספסלים האחוריים – פיצ'ר שמטרתו מניעת טרגדיות של תינוקות וילדים שנשכחו ברכב. בצללית ניתן לראות קווי עיצוב הדומים לאלה של רכב הפנאי החדש של יונדאי, הקונה. על פי אורך בסיס הגלגלים והחלון המשוך חזק לאחור יש להניח כי מדובר בדגם עם שלוש שורות של מושבים המיועד לשבעה נוסעים, כמו שאוהבים בארה"ב את רכבי הפנאי שלהם, שמטרתם העיקרית היא רכב הסעות של נשות הפרברים. לארץ צפוי הסנטה פה החדש להגיע בתחילת 2019.
פארק נאות קדומים יקיים ביום העצמאות ניווט משפחות מיוחד עם משימות שונות בין האגמים הקסומים בפארק, כתבי חידה בנושא "הזמר הארץ ישראלי", שאיבת מים ממתקני מים קדומים ועוד שלל פעילויות. הניווט יתקיים ביום חמישי 9 במאי, בין השעות 09:00-17:00 כאשר הכניסה האחרונה בשעה 15:00. עלות כניסה למשתתף מגיל 3 ומעלה - 30 שקלים. הניווט יתחלק לשני מסלולים, ארוך וקצר, לאורכם יעברו המנווטים בין תחנות עם כתבי חידה בנושא "הזמר הארץ ישראלי", שירי הארץ היפה והטובה, הטבע הארץ ישראלי ושירי אירוויזיון עבריים לאורך השנים. עבור הקטנטנים, יתקיים השנה "ניווט אפרוחים" קצרצר באזור מתוחם ונוח, יש לקחת בחשבון כי חלק ממסלול הניווט אינו מותאם לעגלות. כל משפחה תקבל מפת ניווט ותדרוך בנקודת ההזנקה ולאלה שיסיימו בהצלחה, תוענק תעודת השתתפות בנוסח מגילת העצמאות. מומלץ להביא מצפן מהבית, לאורך המסלולים יש נקודות למילוי מים, שירותים, פינות חמד קסומות ונקודות לפיקניק ללא הדלקת אש.
בשורה לבעלי האייפונים: מהיום גם בעלי אייפונים של אפל יוכלו לקבל הודעות טקסט במשקפיים החכמים של גוגל. עד עתה המשקפיים החכמים של גוגל – Google Glass - היו מיועדים מטבע הדברים עבור משתמשי אנדרואיד. מאחר וגוגל עומדת מאחורי מערכת ההפעלה של אנדרואיד, המשקפיים של גוגל היו נחלתם הבלעדית של משתמשי האנדואיד. והנה, פרצת דרך: מעכשיו יוכלו גם משתמשי iOS של 'אפל' לקרוא לפחות הודעות SMS. אמנם מרכיבי המשקפיים לא יוכלו להשיב על ההודעות בשל מגבלות iOS החלות על המשקפיים, אולם בעלי האייפונים יוכלו לראות הודעות טקסט הנשלחות אליהם. ואולי זו רק ההתחלה, או תחילתה של ידידות מופלאה בין 'אפל' ל'גוגל'. כנראה שלא, אבל האינטרס המשותף בסוף מנצח.
העונג בשבת הוא אחד מהמאפיינים המיוחדים של היום - "וקראת לשבת עונג", ואחד מהתבשילים המקובלים והמצויים כמעט בכל בית יהודי הוא החמין בשמותיו השונים. כדאי להזכיר ולהכיר כמה נקודות הלכתיות הרלוונטיות מאוד כשאנו מתעסקים עם הצ'ולנט בשבת. למשל: האם מותר לבדוק את מצב החמין בליל שבת? אפשר להניח מגבת על החמין בליל שבת? מה קורה אם החמין מתחיל להישרף? 1. לפני שבת מותר להניח על הפלטה גם חמין שעדיין לא התבשל כל צרכו, מאחר שהפלטה מוגדרת מבחינה הלכתית כאש גרופה וקטומה, שאין חשש שמא יבוא אדם לחתות ולהגדיל את עוצמתה במהלך השבת. 2. חשוב לזכור: אם החמין לא מבושל כל צורכו אסור להתעסק איתו ולבדוק את מצבו עד הבוקר, שאז ברור לנו שהוא כבר מבושל כל צרכו. עד שלב זה, אסור להסיר את המכסה של הסיר ולסוגרו בחזרה, אסור להניח מגבת על הסיר, וגם אסור להזיזו ממקום למקום על הפלטה. כל אחת מהפעולות הללו מזרזת את הבישול, והעושה אותן בשבת - כשהחמין עדיין אינו מבושל כל צורכו - עובר על איסור תורה. 3. אם החמין מבושל כל צורכו כבר לפני שבת ואפשר להגישו כך לאורחים, אפשר לפתוח ולראות מה מצבו, ובמידת הצורך לשנות את מקומו על הפלטה. 3. במידה והנוזלים התאדו ויש חשש שהחמין יישרף: לדעת הספרדים, אסור להוסיף מים חמים לסיר החמין (אפילו מים רותחים מהמיחם!). לדעת האשכנזים, אפשר להוסיף לסיר מים חמים מהמיחם. ספרדי החושש שהנוזלים יתאדו במהלך השבת, יכול להכניס לסיר לפני שבת שקית לצליה ("קוקי") מלאה במים, ואם הנוזלים התאדו אפשר לקרוע את השקית. 4. ערבוב והגסה: בזמן שהסיר נמצא על הפלטה אסור לערבב את החמין. לספרדים, מותר להוציא מהסיר בעזרת כף, בלי לערבב, אך לדעת האשכנזים הדבר אסור. אם הסיר אינו על האש והחמין מבושל כל צרכו - מותר לערבב את החמין. ונחתום בדברים שכתב בעל המאור, אחד מהראשונים, כי "תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין, וכל מי שאינו אוכל חמין - צריך בדיקה אחריו אם הוא מין… ולהזמין לבשל להטמין, ולענג את השבת ולהשמין - הוא המאמין וזוכה לקץ הימין"!
23 מסלולים הכוללים את הפירנאים (כולל גיחה לפירנאים הצרפתיים ומסלול אחד באנדורה), ברצלונה וסביבתה, פארק השעשועים פורט אוונטורה ומגוון מסלולים בחופי קוסטה בראווה וקוסטה דורדה. מידע מגוון על האתרים ועל האטרקציות, הצעות למסלולים, טיפים רבים, ידע כללי, תמונות, מפות וכמובן קודי ה-QR – החידוש המלהיב שלנו שבו לכל כתובת מצורף קוד QR המחבר את הנייד שלכם הישר אל תוכנת הניווט! ולמה ברצלונה והפירנאים? אמנות, אדריכלות, כדורגל, שופינג, מוזיקה מעולה, ריקודים ופסטיבלים מסורתיים וכמובן – אוכל משובח! המדריך שלנו עושה סדר ומגיש לכם את כל המידע הדרוש לתכנון מסלול שמתאים בדיוק לכם. גרנדה, קורדובה, סביליה ומאלאגה. מדריך נסיעות לטיול בצפון איטליה עם ילדים, שמלווה אתכם משלב התכנון ועד הטיול עצמו: מכיל את כל המידע לטיול משפחתי מעולה. בתי קפה, מלונות יוקרה, מוזיאונים, מסעדות, חיי לילה, הסטוריה, ארמון שנברון, בלוודרה, קתדרלת סטפנוס הקדוש, אמנות.
אמירה מורג על פסטיבל אבו גוש שיתקיים זו הפעם ה-27 בחוה"מ סוכות. בתוכנית: מופע משותף של שתי מקהלות נשים, מבולגריה וישראל, שירים רוסיים אהובים, מוזיקה קפריסאית עתיקה וקונצרט של מוזיקה בריטית, קלאסית ופופולארית. זו השנה ה-27 שהכפר אבו גוש בפאתי ירושלים מארח את פסטיבל המוזיקה חובק עולם, בניהולם של חנה צור וגרשון כהן. בין היצירות השנה: המתיאוס פסיון של בך, שאהוב מאוד על חובבי המוזיקה ומתבסס על ההרמוניה של שירת סולנים ומקהלה בארבעה קולות בליווי תזמורת. כשאלו קורים בכנסיית קריית יערים, בעלת האקוסטיקה המיוחדת, החוויה מתעצמת. עוד השנה, מופע משותף של אנסמבל הנשים "לירה" מבולגריה, עם אנסמבל הנשים "נעמה" שלנו, בשילוב של שירי עם בולגריים, ישראליים וקלאסיים. עוד יצירות מופת קלאסיות: האופרה המרגשת "אורפאוס ואאורידיצ'ה" מאת גלוק, עם קרן הדר כאאורידיצ'ה; הרקוויאם האלוהי מאת מוצרט והרקוויאם העצמתי מאת ברהמס. הסטבט מאטר העשיר מאת דבוז'אק, מיסה חגיגית מאת רוסיני, שאמנם מכונה ה"קטנה", אך היא אחת היצירות היותר פופולריות. בך מככב בשני קונצרטים נוספים: הראשון בשילוב "תפילת ערב חגיגית" מאת מוצרט ויצירות מאת מנדלסון ובראון, והשני קונצרט חלילים בשילוב הקונצ'רטו לשני חלילים וקולשון מאת טלמן. סוכריה נוספת: פרסל,לנון-מקרטני, ולויד ובר – מיטב המוזיקה האנגלית בביצוע זמרי "מיתר" סטודיו אופרה. בסך הכל עשרה קונצרטים מקהלתיים. בקריפטה של הכנסייה הבנדיקטנית במרכז הכפר יתקיימו שישה קונצרטים חדשים עם שילובים מגוונים: "קטיושקה", שירים רוסיים אהובים בשפת המקור "קטיושקה"; לילות הוואנה עם מוזיקה קובנית; "מאליזבט ועד מיקי גבריאלוב", בקונצרט שרובו מוזיקה בריטית: פרסל, דאולנד, הביטלס, סטינג וגבריאלוב; קונצרט בניחוח סקוטי עם יצירות מאת מוצרט, היידן ובטהובן, וגם קונצרט של מוזיקה קפריסאית עתיקה ו"קה סרה סרה", משירי דוריס דיי. בימים שבת 29.9 ושני 1.10 (שמחת תורה), בין השעות 12:00-16:00 יתקיים הפסטיבל שבתוך הפסטיבל: ארבע שעות מוזיקה בחמישה מוקדים מסביב לכנסייה, בו זמנית. ביום חמישי ה 27.9.18 בין השעות 12:00-16:00, יתקיים בפעם החמישית פסטיבל אקורדיונים הגדול בארץ ובו קונצרטים מגוונים המבוצעים ברצף בו זמנית, ב-5 מוקדים ברחבי מתחם כנסיית קריית יערים ובכנסייה עצמה.
החלוץ סובל מקרע חלקי ברצועת הקרסול. טוואטחה: "רוצה לשחק באירופה" אלירן עטר, חלוץ מכבי חיפה, סובל מקרע חלקי ברצועות הקרסול, וינוח כעשרה ימים. עטר לא ישחק בוודאות בשני משחקי הליגה הקרובים נגד בני סכנין והפועל רעננה. הירוקים סובלים ממכת פציעות - מארק ואליינטה, עטאא ג'אבר, איל משומר ועטר. המאמן רוני לוי ימשיך לתת מקום בהרכב לעיאד חבשי, קובי מויאל ואופיר קריאף. הקשר חן עזרא, שלא ימשיך בעונה הבאה, מבוקש בהפועל תל אביב. המגן טאלב טוואטחה והסוכנת ויקי ואקנין ממשיכים בחיפושים אחר קבוצה שתקלוט אותו באירופה ולא נותנים בשלב זה אפשרות למעבר למכבי תל אביב חרף העובדה כי יזכה שם לשדרוג משמעותי בשכרו. "יש לי חוזה במכבי חיפה וזה לא סותר את הרצון שלי לשחק באירופה. כל כולי נתון עכשיו למשימה של זכיה בגביע. אני מקבל מאוהדי הקבוצה המון הודעות תמיכה והתקשורת מגזימה כשהיא מתייחסת לקומץ שעושה רעש", ציין טוואטחה. הקשר הפולני לודוביק אוברניאק שחתום על שער הניצחון המרהיב שיפר את סיכוייו להמשיך כשהוא מחזיק בחוזה לעונה הבאה. שחקנים בקבוצה טענו כי חסרונו של הקשר רומאריו פירס שלא שותף בשל כרטיסים צהובים הורגש היטב והוא צריך להמשיך בעונה הבאה כשגם קובי מויאל זכה למחמאות על משחק הלחימה וההקרבה שלו. כבר במשחק הבא נגד הפועל רעננה ישוב להרכב החלוץ ההולנדי, גליינור פלט שהתאושש מפציעה על חשבונו של אלירן עטר שהוחלף. הבלם דקל קינן ספג כרטיס צהוב תשיעי ולא ישחק בעוד שבועיים נגד בני סכנין. בעניין אחר, קבוצת טרום א' של מכבי חיפה זכתה בגביע המדינה לאחר שניצחה 1:12 את מכבי ת"א. נערים ג' של מכבי חיפה הפסידו בגמר הגביע 2:1 להפועל ת"א. המשחקים נערכו באיצטדיון הלאומי לשעבר ברמת גן. כל שחקני 4 הקבוצות ושופטי המשחקים חתמו לפני שריקת הפתיחה על אמנת השיוויון והסובלנות, לאחר שההתאחדות לכדורגל החליטה להציב במוקד משחקי גמר גביע המדינה בכל הגילאים (גברים ונשים) את נושא המאבק באלימות ובגזענות. טקס דומה ייערך גם בגמר גביע המדינה לבוגרים ובוגרות.
דלת הכניסה מהווה לרוב חוץ בין מרחב השטח הפרטי או העסק שלנו לבין המרחב הציבורי. מידי יום עובדים בדלת הכניסה אנשים שונים שנרצה כמובן לאשר את כניסתם, אך במקביל אליהם, דלת כניסה שאינה מוגנת ומאובטחת יכולה להוות שער כניסה גם לגורמים עוינים כאלה ואחרים שנרצה לחצוץ ביניהם לבנינו. מלבד אפשרות הנעילה הזמינה תמיד, שתדרוש מאתנו לסור אל דלת הכניסה בכל פעם שיגיע אליה אדם זה או אחר, קיימת אפשרות קלה, מתקדמת ונוחה יותר והיא כמובן אפשרות של הוספת קודן לדלת. אפשרות זו, אשר הפכה לחלק בלתי נפרדות מדלתות הכניסה לבתי מגורים, בתי משותפים ועסקים מסייעת לנו לאפשר כניסה לגורמים רצויים ובאותה העת להרחיק גורמים לא רצויים ולהקשות עליהם את הכניסה. כיצד פועל קודן לדלת? קודן דלת הוא למעשה רכיב אלקטרוני קטן אשר מתחבר אל מנגנון הנעילה של הדלת. רכיב זה, השולט במנגנון הנעילה של הדלת מאפשר לנו לשלוט באפשרות של פתיחת דלת הכניסה אך ורק לאנשים שנרצה לאפשר להם גישה פנימה. קודני הדלתות הפועלים כיום מאפשרות לנו אפשרות כניסה במספר רב של אפשרויות החל מקודן דלתות הכולל מקשי מספרים, המופעל לאחר לחיצת קוד הפעלה נכון, קודן דלתות הפועל באמצעות כרטיסי הפעלה המאפשרים כניסה לאחר הצמדת הכרטיס לקורא הכרטיסים המשולב בקודן ועוד שלל אפשרויות מתקדמות ורבות אחרות המיועדות לרמות אבטחה שונות. האפשרות של שילוב קודן בדלת תפסה תאוצה משמעותית בשנים האחרונות ככל שההתפתחות הטכנולוגית התקדמה והפכה את הקודנים למורכבים ויעילים יותר. כיום, ניתן למצוא קודן לדלת כניסה, קודן למעלית ואפילו קודנים המופעלים בהפעלה מרוחקת. מדוע מומלץ להתקין קודן לדלת? אפשרות זו הפכה למומלצת במיוחד בשנים האחרונות על ידי מומחי אבטחה רבים בשל נאמנותה הגבוהה ויכולת ההגנה הרבה שהיא מספקת. קודן לדלת מספק כיום מענה אמין ועמיד לאורך זמן המסיר מבעלי הנכס את הצורך באספקת מפתחות שיכולים לעבור מיד ליד לגורמים שונים ובמקביל עדיין מספקת מענה ומותירה את הדלת סגורה בכל זמן שתרצו. במקביל, קודן לדלת מונע מכם את הצורך לגשת ולפתוח את דלת הכניסה לכל אדם שתרצו לאפשר לו את הכניסה למתחם. יחד עם זאת, במקרים בהם אתם חוששים שקוד הכניסה או המפתח נפל לגורם לא רצוי ניתן להחליף את קוד הנעילה או את קידוד מפתחות הגישה ולטפל בבעיה במהירות ללא שום צורך בהחלפות יקרות של כל קודני הדלתות המותקנים במרחב המחיה או במרחב העסקי שלכם. אם אתם מעוניינים להגן על עצמכם בפתרון אמין, עמיד ומקצועי שיוכל לספק לכם הגנה מקצועית, אנחנו מזמינים אתכם לפנות אלינו היום – אל ענק המיגון. צוות המתקינים המומחים שלנו פועל תחת רישיון של משרד המשפטים ומאחוריו מאות התקנות של קודן לדלת בסביבה הפרטית ובזירה העסקית. אנחנו מתחייבים לשירות מהיר ואדיב במחיר המתאים לכל כיס. חייגו אלינו עכשיו. אנו נותנים שירות התקנה מכירה ותיקון קודן לדלת כניסה ברחובות נס ציונה יבנה גדרה שפלה מרכז גוש דן נשמח אם תנסו אותנו בהתקנת או תיקון קודן לדלת.
ברוכים הבאים לאילה גראנדה . רוצים לשתף אותנו בחוויותיכם מאילה גראנדה? כאן תמצאו את כל הדרכים לעשות זאת. נסיעה לדרום אמריקה משאירה חותמת טובה לחיים בתוספת געגועים. לפעמים אחרי געגוע קצר נאמר לו: ``לא כעת, עכשיו אנחנו עסוקים``, אך לעיתים פשוט אי אפשר להתעלם. מה שנותר זה לקחת תרמיל, לחזור למקומות בהם היינו ולהחיות את הטיול מחדש. משפחת אוזן מגיעה לסאו פאולו, שוכרת רכב ויוצאת בדרכה לריו. בדרך הם מטיילים ונופשים במספר איים וחופים, מבקרים עיירות נופש ונהנים מהרוגע באילהה גראנדה. נפרדים מברזיל ומדרום אמריקה בלנסויס, באי מורו, באיליה גרנדה, ובריו. אי אפשר לראות הכל בזמן כה קצר וכבר למדנו שכל מקום צריך את הזמן שלו. ריו העיר היפה תפסה אותנו לא מוכנים. הסיפורים על סכנות ושודדים נשכחו באחת מול יופיה. עדיין לא נכתבו בלוגים על אילה גראנדה.
האם כדאי ללמוד ראיית חשבון? באיזה מחלקה להתמחות? עד כמה רלוונטית השאלה מה כדאי ללמוד? אם היה לי שקל על כל שיחת סלון או מסדרון, במפגש חברתי או הפסקת צהריים בעבודה, בשנה א' ללימודים או שנה לתוך ההתמחות, שסבבה סביב השאלה מה כדאי ללמוד או היכן כדאי להתמחות, הייתי כותב לכם את הפוסט הזה מהריץ' קרלטון. בבלוג שפונה אל מנהלי כספים, אני חושב שמן הראוי לדבר גם על הסוגיה הזו, בטח עכשיו כשכבר יש לי מעט פרספקטיבה על המקצוע שלי ועל מקצועות אחרים שיצא לי להכיר. מיותר לציין, אבל כל התוכן בפוסט זה הוא דיעה, לא עובדה, שמסתמכת על ניסיון שלי או ניסיון של חברים, ואתם מוזמנים להגיב עם תובנות משלכם. פוסטים נוספים בנושא: מה לחפש בתפקיד ראשון לאחר התמחות ועל ה"הצפה" במקצוע ראיית החשבון. אז לפני שאני צולל לניתוח, אולי בכל זאת כמה מילים על עצמי. הייתי אמור ללמוד מדעי המחשב וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. חודש ומשהו לפני תחילת הלימודים, לאחר שבוע של התלבטויות במהלך טיול בדרום אמריקה, החלטתי שמאחר ולא העברתי את שירותי הצבאי ביחידת 8200 לא מתחשק לי "להתחיל את המירוץ עם יד אחת קשורה", במילותיי דאז. חשבתי שאוכל להגיע למשרות שפתוחות כרגע לבוגרי 8200 אולי בעוד שלוש שנים, ולכן העדפתי להתחיל מנקודת התחלה זהה לשאר, להתבלט ולמצוא את מקומי. האם צדקתי בשיקול הזה? חבר טוב שלי, שכן העביר את שירותו הצבאי כמתכנת ב-8200 ועדיין עובד בתעשייה, אמר לי לאחרונה שהשיקול לא היה נכון, לפחות לא מבחינת הידע המקצועי. לדעתו, אם יש מספיק מוטיבציה, הפערים בידע הולכים ומצטמצמים עם הזמן, ואני די בטוח שעם האובססיה שלי להבין דברים זה היה יותר מנכון במקרה שלי. אבל, הוא הוסיף ששירות ב-8200 כן עוזר בכל הקשור לקשרים והיכרויות בתוך קהילת הסטארט-אפים. מחברים אחרים שלי, שחלקם למדו מקצועות טכנולוגיים וחלקם לא, "לחדור" לקהילה הזו (אם זו בכלל מטרה רצויה) זה טיפה יותר טריקי מללכת לכמה meetup-ים. פעם חשבתי שצדקתי בהחלטה שלי, היום אני כבר פחות בטוח. בכל אופן, לעולם לא נדע, ולכן כדאי להתקדם בפוסט. האם כדאי ללמוד ראיית חשבון? הרעיון לפוסט הזה בכלל בא לי לאחר הסטטוס הזה בפייסבוק שכתב אורי כץ, בעל הבלוג הנהדר דעת מיעוט. למי שלא מכיר את אורי, או את הבלוג שלו, עזבו את כל מה שאתם עושים ולכו קראו אותו. הוא הרבה יותר מעניין ממני. אוקיי, החלטתם להישאר איתי. מובן. בכל אופן חשוב שתקראו את הפוסט שלו בנושא הון אנושי. לאחר לא מעט לבטים וניתוחים, הדעה שלי בנושא חד-משמעית. מי שבוחר במסלול של לימודים גבוהים להעשרת ההון האנושי שלו ומסוגל להתמודד עם תואר במדעים מדויקים, עדיף לו ללמוד תואר במדעים מדויקים. מהנדס חשמל ממוצע צפוי להרוויח הרבה יותר מכלכלן ממוצע, ולכן, אלא אם יש לכם דחף עז ללמוד כלכלה, אני סבור שתואר בהנדסת חשמל הוא הבחירה המועדפת. אין לכם גישה למדעים מדויקים או שממש, אבל ממש, לא מתחשק לכם לתכנת? לא סוף העולם, בואו נמשיך. כאמור, בראש הפירמידה המדומיינת שלי נמצא תואר במדעים מדויקים. מתחת נמצאים כל המקצועות ה"רכים" יותר, כלומר כאלה שהם לכאורה פרקטיים, אבל לא לגמרי, כי לא בטוח שתרצו לעסוק בהם במרוצת השנים. תחת המטריה הזו אני שם ראיית חשבון, משפטים, כלכלה, הנדסת תעשייה וניהול ותארים "פרקטיים" אחרים. נתחיל עם הראשון. היתרון והחיסרון של תואר בראיית חשבון הוא שמדובר במסלול מובנה יחסית. אם תלכו בדרך שהוא מתווה, אתם בטוח תעבדו בתחום הכספים, כאשר ישנה הסתברות של 85% שתעשו התמחות במחלקת ביקורת, משם למשרת עוזר חשב בחברה גדולה, חשב בחברה בינונית, חשב בחברה גדולה, מנהל כספים בחברה קטנה או בינונית וכן הלאה, אולי עם דילוג של שלב-שניים מאלה שציינתי. 12% האחרים יילכו למחלקה כלכלית, כמוני, משם יתפזרו למגוון תפקידי אנליזה ויקוו לעשות את הדרך למעלה במסלול "עוקף ביקורת". 3% הנותרים יילכו למחלקה המקצועית, יינעלו בחדר עם IAS כלשהו, רק בשביל להופיע בעוד כעשור בעמוד הראשי של ידיעות אחרונות לאחר שריססו סניף דואר.1 החיסרון של ההליכה במסלול הוא שאתם עשויים להתעורר בסופו עם שאלות שתתחרטו שלא שאלתם את עצמכם לפני ההתמחות. אגב, זה נכון פי כמה עבור כאלה שהולכים למסלול הסופר-מובנה של חשבונאות-משפטים ואני מציע פיתרון לכך בהמשך הפוסט. הבאים בתור הם כלכלנים, מהנדסי תעשייה וניהול ובוגרי תואר "ניהול ו-____" (למשל, ניהול ומזרח אסיה), שבמרבית המקרים החומר אותו הם למדו בתואר הראשון קשור באופן קלוש לעיסוק שלהם בפרקטיקה. הבעיה במקצועות הללו היא תקרת הזכוכית היחסית נמוכה שיש לעוסקים בהם על פני זמן. במילים אחרות, לרואי חשבון ועורכי דין יש פסגת שאיפות די ברורה: שותפות או סמנכ"לות כספים. לא כולם יגיעו אליה, אבל היא שם. אצל כלכלנים לעומת זאת, הפסגה הקרובה הברורה היא למשל ניהול צוות כלכלנים, אבל הפסגה הבאה, סמנכ"לות כספים, היא קשה יותר להשגה מאחר ואין להם רקע חשבונאי. אני לא אומר שניהול כספים הוא נחלתם הבלעדית של רואי חשבון, ממש לא. ההיסטוריה מלאה במנהלי כספים מופלאים שלמדו כלכלה בלבד, ואפילו הנדסה. אבל זה היה בעבר, והמציאות היא שכיום כלכלן מצוי בעמדה נחותה בהתמודדות הזו. חלק יתגברו על כך, הרוב לא. זאת האמת. מה שמשאיר את הבמה לפסגות אחרות, כגון סמנכ"לות מכירות, שיווק, פיתוח עסקי ותפקידים בכירים אחרים. כמובן שאין בעיה לשאוף לפסגות ה"פחות-ברורות" הללו, ואנשים טובים תמיד ימצאו את מקומם, אבל כדאי לקחת זאת בחשבון כשהולכים ללמוד מקצוע "רך" שכזה. מה עוד שחלק מהתפקידים, כמו פיתוח עסקי, תלויים באופן מובהק בכמות המטות בארץ. למשל, מנהל פיתוח עסקי "כוכב", שיגיע למשרת ניהול לפני גיל 30, יכול למצוא את עצמו בגיל 37 מתחרה על אותם תפקידים שהתחרה עליהם בגיל 30, והסיבה לכך היא שבארץ אין הרבה מטות, ולכן אין הרבה תפקידי ניהול בכירים לכזה סוג של אנשים. נכון, ישנם סטארט אפים, אבל בסטארט אפ טיפוסי ישנם מקסימום שלושה אנשים שעוסקים בפיתוח עסקי, במרבית המקרים זה אדם אחד. אין הרבה חברות בארץ שיש להם מחלקה גדולה של פיתוח עסקי או מיזוגים ורכישות, ותחלופת כוח האדם במשרות הבכירות היא לא גבוהה. עוד דבר שכדאי לקחת בחשבון הוא שמספר המשרות למתמחים הולך וקטן בשנים האחרונות, בשל התהפוכות הפנימיות שהמקצוע עובר עקב הירידה במספר החברות הציבוריות ועוד סיבות. זה, יחד עם אינפלציה במספר מוסדות הלימוד, יכול להביא לכך שיהיה יותר קשה לבוגרי מכללות ו/או מועמדים ללא פרוטקציה לסגור מקום התמחות. אני יודע שזה נשמע קצת מוזר למי שסיים את לימודיו לפני 2010, אבל ממה שאני שומע בחוץ, מסתבר שהיום הרבה יותר קשה למצוא מקום מכובד להתמחות בו. אם כבר ראיית חשבון, היכן עדיף להתמחות? אז ניסיתם להתקבל למקינזי, BCG, או גולדמן – לא הצלחתם, לא מצאתם משהו אחר שבא לכם לעשות, והחלטתם ש-"רו"ח" היא אחלה של קידומת בכרטיס הביקור. ברכותיי, מצפות לכם שנתיים קסומות. בפירמות הגדולות ישנן מספר מחלקות בהן אפשר להעביר את תקופת ההתמחות: ביקורת, כלכלית, מקצועית ומסים. על אף האינטואיציה, ללכת להתמחות במחלקה המקצועית זה לא כמו שמתמחה במשפטים יתמחה בבית המשפט העליון. הידע שתרכשו שם לא מאוד פרקטי ואפשרויות הקידום מעטות כי המחלקות הללו לא צומחות. נקסט. רוב המתמחים במחלקת המסים לרוב למדו שילוב של חשבונאות ומשפטים, כך שהמסלול הזה סגור לרוב האנשים. אמנם מתקבלים לפעמים בוגרי חשבונאות בלבד, אבל זה פחות מקובל. בכל אופן, מאחר ומדובר בשירות פרימיום, השכר שם גבוה יותר מבמחלקות האחרות והפירמות הגדולות כל הזמן צומחות כך שיש הרבה עבודה בתחום. קחו בחשבון שמדובר בתחום שהוא מאוד נישתי, כך שהידע שתרכשו במהלך השנים לא מאוד יסייע לכם אם תחליטו לשנות כיוון לתחום אחר בפיננסים. מה שמשאיר אותנו עם המחלקה הכלכלית, בה אני התמחתי. בשנים האחרונות, בגלל ירידה בשכר הטרחה, קיטון במספר החברות הציבוריות ועוד סיכונים שמתלווים לעבודת הביקורת, הפירמות הגדולות מפנות יותר ויותר תשומת לב לתחומים שחוסים תחת המחלקה הכלכלית. לרוב כשאומרים מחלקה כלכלית מתכוונים לחלק שאחראי על הערכות השווי, וזה אכן החלק המרכזי ביותר, אבל ישנם עוד כמה צוותים תחת המחלקה הכלכלית, שעוסקים ב: בדיקות נאותות, ניהול סיכונים, ייעוץ אסטרטגי ובנקאות השקעות. מאחר ועבדתי בתחום הערכות השווי טרם ההתמחות שלי, עוד לפניה ידעתי שאני לא מעוניין להמשיך בתחום. עם הזמן, הבנתי גם שאני מעדיף לעבוד מתוך חברה, אבל לא במחלקת מיזוגים ורכישות או פיתוח עסקי (מהסיבות שציינתי קודם לכן). בקיצור, כיוונתי לניהול כספים במסלול עוקף ביקורת, כמו לא מעט אנשים. האם לקחתי החלטה נכונה? אני חושב שכן. אמנם חשוב להכיר חשבות, אבל זה משהו שעם מספיק מוטיבציה אפשר להשלים אחר כך, הרי זה לא שחשבונאות היא דבר זר. לדעתי, אף מקום לא ילמד אתכם הכל (בטח לא בשנתיים-שלוש), אז כדאי ללכת למקום שבו תחוו את המגוון הכי רחב של סוגיות כלכליות / חשבונאיות. אגב, אפשר גם להיות במחלקה הכלכלית ולגוון עם פרויקטים של בדיקות נאותות – זה ייתן לכם קצת מושג בנוגע לאיך דוחות כספיים נבנים. לגבי התמחות בצוותים האחרים, שווה לדבר עם אנשים שעברו שם, לדעתי הם פחות פרקטיים מהמחלקה הכלכלית הקלאסית. מצד אחד ההחלטה מה ללמוד היא אחת ההחלטות הכי חשובות שאנשים לוקחים בחיים. מצד שני, היא ההחלטה הכי חשובה רק עבור מי שלא מסתכל הצידה במהלך התואר ולאחריו. אנשים טובים תמיד ימצאו את מקומם במוקדם או במאוחר, אבל קפיצה על הזדמנויות שנקרות מדי פעם היא זו שבאמת עושה את ההבדל, ולכן עם כל הכבוד למה לומדים בתואר הראשון, הכי חשוב זה כל הזמן לשאוף להגדיל את ההון האנושי באמצעות קפיצה על אותן הזדמנויות. לדעתי, תואר בחשבונאות הוא נקודת מוצא לא רעה למי שלא מעוניין ללמוד מדעים מדויקים, אבל מי שמצפה ליותר מדי ממנו צפוי להפוך לעוד טוקבקיסט זועם בכתבה הבאה בגלובס על ההצפה במקצוע. לא התייחסת להתמחות במחקלה של בקרה פנימית / IT / ביקורת פנימית, כיום זה כ – 20% מנפח העבודות במשרד גדול. לא נגעתי במחלקות הללו כי אני לא מכיר אותן כל כך. הרגש חופשי לשפוך מניסיונך ואעדכן את הפוסט. אגב, אני לא הייתי מגדיר מישהו שהולך למחלקת ביקורת כ"מישהו שרוצה להיות רואה חשבון". כולם רוצים להיות רואי חשבון, ואני חושב שמרבית האנשים בביקורת מכוונים לאותם מקומות שאנשי כלכלית רוצים להגיע אליהם (לאו דווקא מיד בתום ההתמחות, אלא באופן כללי יותר – ניהול כספים). שלום רציתי לדעת על הסיכוי שמחשבים בעתיד יחליפו את רואי החשבון. הגיוני? אחלה כתבה מאוד מעניינת. אני לצערי למדתי תואר ראשון ושני בכלכלה וכעת עובד כאנליסט אשראי שגם עוסק בהערכות שווי. רציתי לדעת אם זה כיוון שכדאי להמשיך בו והאם יש אפשרויות להתקדם? * אני מסייג טיפה ומזכיר שיש תפקידי אנליזה בבנקים, שהם אמנם בשכר נמוך וחסרי אופק קידום, אבל מציעים ביטחון תעסוקתי ושעות נוחות, יש כאלה שזה פקטור עבורם. ומה המשמעות להתמחות במשרד גדול/קטן, כלומר מה צופה לסטודנט שלא מצליח להתקבל למשרד גדול ובכלל מה צופה העתיד לאחר התמחות במשרד קטן! ראשית, אני לא בקטע של פוליטיקלי קורקט, אז אני מצטער אם אני פוגע במישהו. שנית, לגבי השאלות שלך. 1. אוניברסיטה או מכללה – זה במקרה נושא שאני מכיר לא רע מאחר ולימדתי במגוון מוסדות, ורבים מחבריי עדיין מלמדים. בכל הדיונים שיצא לי להשתתף בהם המסקנה היא לרוב אחת. זה נכון שבכל מחזור במכללה יכולים להיות כמה תותחים, אבל החציון הוא לרוב לא ברמה גבוהה והוא נוטה למשוך את רמת ההוראה מטה. יש מכללות יותר נחשבות, יש פחות, בכל אופן אין מה להשוות לאוניברסיטה טובה (ת"א או עברית). אגב, אתה יודע איפה רואים זאת הכי טוב? כששני העולמות נפגשים, למשל בתואר שני בכלכלה. ראיתי מצטייני דיקאן במכללות נכשלים בקורסים הקשים פעם אחר פעם עד שהצליחו לעבור אותם, וזה עוד אלה שהתמידו, חלק פשוט עזבו. ישנו עוד סיפור על מבחן זהה שניתן בשני מוסדות, באוניברסיטה היה ממוצע 95 ובמכללה היו 40% נכשלים. גם בפירמות יודעים שיש הבדלים. לא שאין שותפים שלמדו במכללות, יש לא מעט, אבל אם השאלה שלך היא היכן הרמה גבוהה יותר התשובה היא חד-משמעית. 2. משרד גדול או קטן – מהקצת שיצא לי להכיר, במשרד גדול אתה תתעסק בדברים שאין סיכוי לחוות אותם במשרד קטן, ולהיפך. אלה שני עולמות די מקבילים, והבחירה תלויה במה בא לך לעשות כשתהיה גדול. אין טעם לעשות בשניהם אחד אחרי השני כי הפערים שצריך להשלים מאוד גדולים, זה ממש סוג עבודה שונה. אני מתחילה בעוד שבוע התמחות במחלקה המקצועית של משרד גדול. את ההתמחות סגרתי לפני מעל שנה וחצי, מאז עשיתי התמחות במשפטים ואני רוצה לעבור למחלקה הכלכלית, בעיקר לאור ההבנה שבמחלקה המקצועית ישנה לא מעט התעסקות בבקרת איכות ונהלי ביקורת ולא בחשבונאות הפיננסית, וכן כי העיסוק בליווי של לקוח קוסם חי יותר. האם למיטב ידיעתך זה אפשרי לעבור מה מקצועית לכלכלית בתוך אותו משרד? או שעדיף לי לחפש במשרד אחר? באיזה שלב ובפני מי אני אמורה להעלות בקשה כזו בכלל? ראשית, אני חושב שאת לוקחת החלטה טובה עבור הקריירה שלך, יפה לך שאת לא נכנעת לכוחות האינרציה. לגבי איך בדיוק לעשות זאת, זה כבר תלוי במשרד עצמו. מניח שצריך לדבר עם אחראית הכוח אדם הרלוונטית (שכמובן לא תשמח לעזור). אם לא יתנו לך, תחייכי, תחזרי לעבודה ובמקביל תגישי קורות חיים למשרד אחר. קחי בחשבון שבמחלקה הכלכלית את לא "תלווי" לקוח, את תעשי עבורו עבודה כלכלית (כנראה לא מאוד מעניינת), ולרוב המנג'ר/ית הוא/היא זה שיהיה בקשר. בכל אופן, לדעתי זה עדיף על המחלקה המקצועית. אחלה פוסט, עשית לי סדר בראש, תודה רבה! אני סטודנטית לחשבונאות בשנה ראשונה והפוסט הזה ממש מצויין! עשה לי סדר בכל הבלגן….! איזה מהמכללות יותר טובה הקרייה האקדמית אונו או מכון טל? כי שמעתי שאיכות ההוראה באונו יותר טובה משל מכון טל…. תודה רבה על המחמאות. לצערי, אני לא מספיק מכיר את המקומות שציינת, ובכל אופן אני תמיד ממליץ על אוניברסיטה. אשמח לשמוע מה היתרונות והחסרונות בין עבודה במשרד בינוני – לבין משרד גדול בהתמחות בביקורת באשכול טכנולוגיה וגלובל? וכן, האם ישנה עדיפות לביקורת באשכול בנקאות ופיננסים מאשר ביקורת באשכול טכנולוגיה וגלובל? איזו מחלקה הכי "נחשבת" ויכולה לפתוח הכי הרבה דלתות? יש באמת הבדלים בין האשכולות? לצערי אני פחות מכיר את תחום הביקורת ולכן לא אוכל לסייע. אני סטודנטית שנה ד' בחשבונאות וסגרתי סטאז במשרד גדול. אני לא רוצה לכלות את זמני בשעמום למוות/ להתאשפז בכפייה במחלקה פסיכיאטרית, ולכן החלטתי לא ללכת לביקורת. האם זו החלטה מסוכנת? האם אתה ממליץ על כלכלית למרות כל הסיכונים? ואם כן, איפה בכלכלית? האם המיונים לשם קשים/ דורשים ידע מוקדם כלשהוא? כמו שכתבתי בפוסט, לדעתי עדיף לעשות התמחות במחלקה כלכלית מהסיבות שציינתי. המחלקות הכלכליות בביג4 באופן כללי נחשבות לטובות, אין לי שמץ מי יותר טובה. היי ערן, תודה על הכתבה שעושה קצת סדר בראש. אני מתלבט מאוד בנוגע להצעה להתחיל התמחות במחלקה המקצועית במשרד גדול, ברור לי שהמחלקה שנויה במחלוקת ולא חד משמעית.. מנסיונך ומהיכרותך עם מתמחי עבר ביססת את דעתך על כך שהמחלקה לא מפרה לעתיד? במידה והמחלקה הכלכלית פחות רלוונטית לי, היית ממליץ לנסות להגיע למחלקת מיסים או ביקורת קלאסית על פני המקצועית? אני ממליץ שלא להתמחות במחלקה המקצועית מסיבות שכבר חלקתי בעבר. לגבי מסים, תמיד יהיה יתרון לאלו שהם גם עורכי דין אז קח זאת בחשבון. בכל אופן, זה נראה כמו אפיק די אטרקטיבי שהתקנות בו כל הזמן משתנות וזה מזין אליו ביקושים מהשוק. ביקורת קלאסית היא ביקורת קלאסית, אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מזה שבעיניי הכל עדיף על המחלקה המקצועית, אבל שוב – זו רק דעה של אדם אחד, אני ממליץ לך בחום להתייעץ עם כמה שיותר אנשים שכבר עובדים במקצוע מספר שנים. ההמלצה שלך מאוד שגוייה. אני רו"ח עם ותק של שש שנים בתחום מגרד את 7,000 ש"ח מלמטה. העבודה מאוד משעממת ואין אפשרויות קידום. לגבי תפקידים של חשבות , הם פתוחים רק למי שעבד במשרד גדול וגם שם התחרות על כל משרה היא אדירה. עצתי למי ששוקל לימודים לא להתקרב למקצוע הזה . איפה למדת? איפה התמחית? התמחתי במשרד קטן. לא חסרים בוגרי אוניברסיטאות שנמצאים במצב שלי. אני לא מכיר כאלה, אבל בכל אופן לא חסרים אנשים בכל מקצוע שדברים פחות הסתדרו להם. מדוע אתה תולה את חוסר ההצלחה שלך במקצוע אותו למדת? איזה מקצוע אחר היית לומד בדיעבד? אגב, ציינתי בפוסט שמתכנת ממוצע מרוויח יותר מרואה חשבון ממוצע. הדבר החשוב הוא לראות את ההתפתחויות העתידיות. כלים טכנולוגיים יפחיתו את הצורך במבקרים שזהו מקור ההכנסה של רוב רואי החשבון. מנגד מספר בעלי הרישיון רק נמצא בעליה. תבין לאיזו מציאות אנו נכנסים. באופן אישי אני חושב שלימודי תעודה מקצועית עדיפים על תואר אקדמי. שוב, אם יש לך את הכישורים להיות מתכנת טוב אז כנראה שזה מה שאתה צריך לעסוק בו. אם לא, ללמוד חשבונאות יכול לתת כלים לא רעים לתחילת הדרך, כשברור שאף אחד לא מבטיח לך הצלחה או ביטחון תעסוקתי. מי שטוב יתקדם, מי שלא לא. אני חייל משוחרר לפני לימודים. 1. האם השיקול באיזו אוניברסיטה ללמוד את המקצוע הוא שיקול קריטי(מתלבט בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת ת"א)? 2. המסלול שאני מעוניין ללמוד כרגע הוא המסלול הקלאסי של ראיית חשבון וכלכלה, האם מניסיונך היית מציע ללמוד שילוב של ראיית חשבון עם משהו אחר ? מה נותן יתרון על פני אחרים ? 3. האם המקצוע נהיה באמת מוצף כמו שמדברים עליו(קשה למצוא התמחות וכו'…)? 4. שאלה אחרונה – שכר, האם השכר לאחר התמחות קופץ משמעותית ? 1. למיטב ידיעתי אין הבדל בין העברית לתל אביב. טוב שהחלטת ללכת לאחד משני המוסדות הללו, לדעתי זה צפוי להשתלם לך. 2. לא רואה טעם לשלב משהו אחר מלבד כלכלה, מה עוד שבשילובים אחרים שהם פחות קלאסיים, יהיה לך קשה להרכיב מערכת שעות נורמלית. אגב, השילוב הקלאסי השני הוא חשבונאות-משפטים. 4. כן, אבל זה לא חוכמה. קל לקפוץ מ-6,000 ש"ח בחודש (או כמה שמשלמים עכשיו). אתה שואל אותי האם השכר קופץ ל-12,000 ש"ח או ל-22,000 ש"ח? (אני מכיר את שני המקרים) תלוי אם שיחקת אותה ביציאה שלך… בכל אופן, לא תמיד השכר הוא מה שחשוב בתפקיד הראשון ואתה תראה את זה כשאנשים בוגרים ממך יתחילו לצאת לתפקידים. חלק יצברו הון אנושי נכבד וימשיכו להתקדם וחלק יתקעו. בכל אופן, אופק ההשתכרות הוא די סבבה, אבל אם שכר הוא משהו שמאוד חשוב לך ואתה יחסית ריאלי, ייתכן שעדיף לך ללמוד מדעי המחשב או הנדסת חשמל במוסד מוביל. תודה רבה על התגובה המושקעת ! 1. האם היית ממליץ על עבודה תוך כדי המסלול הזה של חשבונאות – כלכלה (האם זה בכלל ריאלי לעבוד תוך כדי הלימודים הללו באוניברסיטה)? 2. איך היית מתאר את המסלול מבחינת עומס/קושי ? לא יודע, תלוי בסיטואציה. אתה חושב יותר מדי קדימה לדעתי. רק רציתי להגיד שאפשר ואף רצוי לשלב עבודה במהלך הלימודים, אבל כן הייתי לוקח את השנה הראשונה כשנת מבחן בה לא תעבוד בכלל או תעבוד מינימום משמרות, כדי לראות איך זה מסתדר לך. אם תראה שאתה מסתדר יחסית עם הלימודים והם אינם דורשים ממך לקרוע את התחת במהלך הסמסטר, נסה למצוא משרת סטודנט נוחה, אם לא, תחכה קצת. בכל אופן בשנה ג׳ (שעוד רחוקה ממך) הייתי ממליץ למצוא עבודה ללא קשר לכמה קשה בלימודים. היי, קודם כל אחלה פוסט! ורציתי לדעת מה אתה חושב על התמחות במחלקת ביקורת בשילוב עם מחלקת מערכות מידע…זה כדאי? מה אפשרויות הקידום אח"כ בתחום המערכות מידע? אני לא מכיר את התחום של ביקורת מערכות מידע. אני מניח שכמו בכל תחום נישתי, יש יתרון בדמות פחות תחרות, אבל מצד שני כנראה שיש פחות מה לעשות עם זה מחוץ לפירמות. זה נשמע לי כמו תפקיד שהוא קלאסי למיקור חוץ ולכן האופק התעסוקתי הוא בפירמות בלבד. ייתכן שגם בנקים, חברות ביטוח וכו', אבל זהו פחות או יותר. בכל אופן, לא מכיר כל כך. קראתי את הכתבה שלך ומאוד נהניתי. בני לומד ראיית חשבון שנה שניה ושואף להתקבל לאחת מחמשת הפערמות וטרם הצליח. אשמח לקבל המלצות כיצד לפצח את הנושא הזה ולהתקבל למרות שנדחה עד כה. הוא מאוד שאפתן . כמו כל דבר בחיים, אם לא הולך בדרך הרגילה, אז ויטמין P.. לנצל איזה קשרים שרק אפשר.. תודה רבה על הפוסט הוא מאוד מעניין ומועיל. אני סטודנט שנה ג' לחשבונאות ברופין (יש לי תואר בכלכלה וניהול ועשיתי הסבה לראיית חשבון), אני כרגע עובד בתפקיד מעניין במחלקת הכספים בחברת הייטק קטנה (אפשר להגיד שעד סיום שנת ההשלמה התפקיד יהיה מקביל לזה של עוזר חשב). אני נמצא כרגע בצומת דרכים, האם ללכת ולסגור התמחות בפירמה גדולה (הציעו לי כבר מכמה פירמות) או להמשיך בחברה שאני עובד בה כיום ולהתפתח לתפקיד עוזר חשב ואז לחשב. האם זה שלא עברתי באחת הפירמות הגדולות עשוי להקשות עליי בהמשך הדרך (בהנחה שהמסלול הוא לסמנכ"לות כספים)? מה היית ממליץ לבחור במצבי? זו שאלה ממש קשה, כי מצד אחד הסמכת רואה חשבון היא משהו שבארץ (משום מה) אוהבים שיש לאנשי כספים, בל מצד שני נראה שהעניינים ממש מסתדרים לך כרגע, ואם תגיע למשרת חשב אז בכלל מדובר על משהו שלרוב לוקח 4 שנים להגיע אליו. לכן, ייתכן שכדאי לך לראות עד כמה רחוק יכול לקחת אותך המסלול הנוכחי שלך, ומקסימום למצוא איזה קומבינה אחר כך. לדעתי לא כדאי לך לחזור כל כך אחורה מבחינת ניסיון תעסוקתי רק בשביל התואר רואה חשבון, זה לא שווה את זה. שלום ערן, כתבה ממש מעניינת! רציתי לשאול מה דעתך- אני סטודנטית שנה שלישית לכלכלה חשבונאות מאחת האוניברסיטאות והתקבלתי לסטאז' בביג 4. יש לי תינוק וחשוב לי בהתמחות להגיע הביתה בשעה נורמלית. זה אפשרי בביג 4? בעתיד אני רוצה להיות חשבת בחברה גדולה או בבנק. אם אני אעשה סטאז' באחת השנים במשרד ממשלתי זה יפגע לי בסיכויים להתקבל? והאם אתה יודע מה השכר הממוצע לרו"ח בבנקים ציבוריים, בבנק ישראל ובחברות ציבוריות גדולות? לגבי שעות העבודה: זה משהו שתצטרכי להסכים עליו מראש עם המעסיק העתידי, אבל קחי בחשבון שזה ישים אותך בעמדת נחיתות לעומת מועמדים אחרים. כמובן שאם יש לך קצת קשרים אז הכל יכול לעבור, אבל במידה ולא זה עלול להיות מעט בעייתי. אני לא התמחיתי בביקורת, אבל ממה שזכור לי הם לא היו עושים שעות נוספות אלא בתקופות של דוחות או תשקיף שהיה מגיע פעם ב-, ככה שאני לא חושב שאמורה להיות בעיה לעבוד כמתמחה תוך תפקוד כאמא. אבל כמו שאמרתי, אלה דברים שצריך לסגור מראש עם השותף. לגבי התמחות במשרד ממשלתי ואז מעבר לסקטור הפרטי, אישית אני לא מכיר כאלה שעשו את המעבר. זה לא אומר שזה לא אפשרי, אבל זה בעייתי כי הרי כמעט שום דבר ממה שאת לומדת במשרד ממשלתי רלוונטי לעבודה בחברה. שלא לדבר על שעות העבודה הרבות יותר, העובדה שאין קביעות וכו'… אבל אני לא יכול להגיד שאני מכיר את הנושא לעומק וממליץ לדבר עם כאלה שכן. לגבי שכר וכו', אין לי שמץ, אולי מגייסות בחברות כח אדם יידעו. לגבי השעות- אני לא כ"כ מסכים עם ערן, באופן כללי במחלקת הביקורת יש שעות נוספות בצורה אינטנסיבית. בהנחה שאת בחברה ציבורית זה אומר רבעונים+ שנתי. ובלי קשר, אם שעות נורמליות מבחינתך זה אומר להיות ב-4 בבית, אז תדעי לך שאת במסלול שלא בטוח שיסתדר לך. אשתי גם התמחתה בביג-4 ולמזלה שובצה מההתחלה רק לחברות פרטיות, מה שאיפשר גמישות גבוהה יותר, וגם אז, רק אחרי שנה +/- שהיא התחילה להשתלט על תיקים לבד היא הייתה חוזר בשעות נורמליות. אבל זה בוודאות לא משקף! לסיכום, הייתי ממליץ לך להציף את זה מול משאבי אנוש עוד (הרבה) לפני תחילת העבודה בפועל על מנת שאם אפשר, ישבצו אותך בתיקים רגועים יותר. שלום … האם המכללה למנהל מקום טוב ללמוד רא״ח? שלום! אני מוכרח לומר שנדיר למצוא בעל ניסיון שבאמת תורם מנסיונו. תודה רבה! אני לומד כלכלה חשבונאות בעברית. סגרתי התמחות במשרד גדול. לצערי אומר שאינני התלמיד המצטיין. הציונים שלי ממוצעים מינוס ואף נמוכים וכנראה כך זה ישאר. השאלה שלי היא מה הקורלציה בין ציונים להצלחה והתברגות מוצלחת בחברות הללו? בנוסף, אם אינני מעוניין בתואר שני, כמה נורא הדבר? האם דבר זה יפגע באופציות קריירה בעתיד לדעתך? אני שמח לבשר לך שאת החלק ה"קשה", שהוא להתקבל לאוניברסיטה מובילה ולהתמחות במשרד גדול, עברת. השאלה היא למה הציונים שלך נמוכים מהממוצע, כי אלא אם אתה ממנכ"ל בזמנך הפנוי את טבע, זה פחות או יותר כל מה שיש לך לעשות בחיים. האם הצטיינת במשהו בעברך ופשוט בתואר פחות בא לך להשקיע? גם אני לא הצטיינתי בתואר הראשון ולא הגעתי לאף שיעור, אבל זה היה לי מספיק חשוב כדי שאתקרב להצטיינות, ולא בגלל ההצטיינות עצמה, אלא כי זה מה שהיה לי בחיים באותו הזמן ולא יכולתי להרשות לעצמי לא להשקיע, לפחות בשנתיים הראשונות לתואר. ככה או ככה, העובדה שאתה מתחת לממוצע באוניברסיטה אמורה להדאיג אותך, ואני אסביר. בגדול, כרגע אתה "מתחרה" עם עוד 150 אנשים די איכותיים שגם להם אין הרבה מה לעשות בחיים חוץ מללמוד. חשוב להבין את זה, כי זו הרמה של האנשים שאתה הולך להתחרות בהם בחיים באופן כללי, לא רק בתואר. עכשיו, אם אתה מתחת לממוצע למרות שאתה משקיע, זו בעיה. אם אתה מתחת לממוצע כי אתה לא משקיע, מה בדיוק אתה עושה בזמנך הפנוי? אני למשל התחלתי לכתוב את הספר בשנה ג' ולעבוד ב-Atera (אליה חזרתי לפני שנתיים), אז "יש לי תירוץ". אני מקווה שגם לך. כלומר, אני מקווה שאתה עובד בינתיים על הגדלת ההון האנושי שלך כי אם אתה גם לא משקיע בלימודים וגם לא מנצל את הזמן כדי להשתפר במשהו שיעזור לך בחיים, אז.. אתה יודע.. לגבי השאלה שלך עם הציונים וכו', אתה כבר אמור להכיר אקונומטריקה כדי לדעת שגם אם יש קורלציה זה לא אומר שיש סיבתיות. יש אינספור דוגמאות לכאן ולכאן, אבל במקום להתחבא מאחורי תשובה מעורפלת אני אגיד לך את דעתי דוגרי: יש סף מינימום של "איכות" שאם אתה עומד בו, אתה צריך להמשיך לעבוד קשה ולקוות לקצת מזל שיפתח בפניך הזדמנות לקפיצת מדרגה בכל כמה שנים. כלומר, יש סף שממנו ההבדל בין להיתקע כחשב ללהתקדם לסמנכל כספים זה כבר יותר עניין של מזל/קשרים/תזמון מאשר יכולת גרידא. לא שיכולת לא משחקת תפקיד, עדיין צריך להתפתח ולהשקיע במקום העבודה, אבל אני לא חושב שזה מה שיעשה את ההבדל. בכל אופן, כרגע לא הייתי מתרכז בזה, הייתי מתרכז בלהבין מדוע אתה מתחת לממוצע והאם נוח לך המצב הזה. אני לומד באוניברסיטה הפתוחה במסלול – כלכלה וחשבונאות. אני מתלבט האם לשנות את מסלול התואר לכלכלה ומדעי המחשב. הסיבות לדילמה שלי הן: הכתבות הרבות ותגובות הסטודנטים כי "שוק" רואי החשבון עגום, מוצף ותקוע, המסלול הארוך והקשה, שנת השלמה יקרה שלאחריה מבחני מועצה קשים, קושי למצוא התמחות, שנתיים התמחות בשכר נמוך וקושי להתקדם מעבר לשכר זה. חשוב לי לציין כי בחרתי בלימודי התואר משום שעניין אותי מאוד תחום ניהול הכספים והכלכלה, אך תחום החשבונאות מרגיש לי רחוק ממנו (באתגר ובעניין). אשמח לשמוע מניסיונך לגבי דברים אלה, ואם תוכל, את דעתך הכנה, – מה היית ממליץ לי לעשות? אפשר לשאול מדוע בחרת ללמוד בפתוחה מלכתחילה? 1. מדובר בתואר בכלכלה ומד"ח, את החלק של הכלכלה כבר סיימתי ברובו, ואני חושב שאם אשקיע רק בחלק של מדעי המחשב אוכל להצליח. 2. כמובן. בחרתי בפתוחה כי התחלתי לימודים במהלך הצבא. 3. אשמח לקבל גם את התייחסותך – האם אתה מסכים או מסתייג לגבי מה שרשמתי על מקצוע ראיית החשבון? אם אתה חושב שתהיה מתכנת טוב לך על זה. רק קח בחשבון שזה לא דומה בכלום לרמה שהתרגלת אליה עד עכשיו בתואר. כאילו, לא קרוב בכלל. פעם במילואים הסתכלתי על החומר בכלכלה שחבר שלי לצוות הביא איתו מהפתוחה והרמה הייתה מאוד נמוכה. אין לי מושג מה הרמה של הבוגרים שיוצאים, אבל הרמה האקדמית נמוכה מאוד, לא קרובה לרמה שהכרתי מהאוניברסיטה. היי גיא, פרסמתי פוסט חדש בנושא ה"הצפה" בתחום ראיית החשבון. אולי יעניין אותך. מוכרח לשאול שאלה לגבי תואר שני בתחום הפיננסים (כלכלה, מנהל עסקים וכו'). מרגיש לי מעט שאדם שעשה תואר ראשון בכלכלה חשבונאות לא באמת יפתח ויגדיל את ההון האנושי שלו בתואר שני (לפחות ביחס לכמות הכסף והזמן שישקיע בתואר שני). קצת מרגיש לי שזו סתם תעשייה שמזינה את עצמה שנועדה להוות עוד סינון בשוק העבודה, אך אין לה באמת ערך מוסף אמיתי. האם לדעתך תואר שני קריטי לצורכי קריירה במידה וסיימתי בהצלחה תואר ראשון באונ' מובילה והתמחות במשרד גדול? זה יותר עניין של איתות מאשר הגדלת ההון האנושי, ולדעתי, אלא אם זה ממש מונע ממך לעשות דברים פרודוקטיביים בטירוף, זה לא כיוון רע, מה עוד שבאוניברסיטאות זה גם לא כזה יקר. רשמת "העובדה שיש לכם תואר בחשבונאות איננה אומרת שאתם חייבים להיות רואי חשבון". אשמח אם תוכל לרשום מספר כיוונים שיכולים להוות אלטרנטיבה למסלול שדיברת עליו (מעוזר חשב לחשב והלאה). רציתי לדעת אם אתה מכיר באופן אישי או שמעת איך זה להתמחות בביקורת נדל"ן באחת מהפירמות הגדולות? האם אנשים מרוצים שם? מה לדעתך התחום שונה מהייטק למשל? סורי, אין לי מושג. כתבת לגבי קבלה למשרות כמו מקינזי,BCG,גולדמן. כוונתך הייתה לנסות להתקבל לאחת ממשרות אלו ובמידה והניסיון לא צלח לחזור לאופציית ההתמחות? כלומר, מדובר בחברות ייעוץ פיננסי-אסטרטגי, לא ניתן לבצע שם את ההתמחות נכון? בנוסף – האם היית ממליץ לנסות להתקבל לאחת ממשרות אלו על חשבון ההתמחות? 1. כן, כי לעשות את המסלול ההפוך זה לא כל כך חכם. 2. נכון, אי אפשר. 3. זה נורא תלוי באם התחומים האלה מושכים אותך. אני אישית סולד מייעוץ כי אני הרבה יותר נהנה לייצר מתוך ארגון. יש כאלה שנהנים מהדינמיות של עבודה על פרויקט חדש בכל חודש. עניין של אופי אני מניח. בכל אופן, ממליץ לך להתייעץ עם מישהו שעסק בתחום כמה שנים ועשה מספר תפקידים, אל תתייעץ עם מישהו שזה תפקידו הראשון. קודם כל תודה רבה על הנכונות לעזור ולשתף, שמתי לב שאתה מגיב לכולם וזה לא מובן מאליו. האם יש יתרון לסטודנטים שמצרפים גם משפטים בקבלה להתמחויות בחברות גדולות? האם המשלבים תמיד יהיו במחלקת מיסים? מה לגבי תואר שני? האם ניתן להמשיך והאם בכלל מומלץ להמשיך לפני ההתמחות? מה לומדים בתואר השני והאם זה תורם בהתפתחות בתור רואה חשבון למשל? האם אתה בכלל ממליץ על השילוב עם משפטים לאלו שיש להם את היכולת ללמוד ולא מעוניינם במדעים מדוייקים? 1. כן, אפשרי, תוכל להתמחות איפה שאתה רוצה. יחד עם זאת, נדירים המקרים שבהם מישהו בוחר להתמחות בביקורת – זו עבודה פחות כיפית, פחות כסף ופחות אופק. 2. תואר שני? אין לך מה לחשוב על זה כרגע. 3. צ'מע, לא יודע אם שמת לב, אבל אני לא חובב גדול של תואר במשפטים.. בסופו של יום, מי שמתקדם במקצוע הזה או טוחן המון שעות או שיודע להביא לקוחות. אלא אם יש לך חיבה מיוחדת למקצוע, לא הייתי נכנס לזה מלכתחילה. הבנתי שאתה לא מעריץ גדול של התואר במשפטים, אך האם שילוב של שני התארים האלה לא נותן לי יתרון על פני סטודנטים אחרים שלומדים רק ראיית חשבון מלבד קבלה להתמחות בתחום המיסים? היית ממליץ לי לוותר על התואר המשולב למרות שאני יודע שאני יכול לצלוח אותו בהצטיינות? האם ללמוד ראיית חשבון לבד? בתור אחד שלא מבין גדול בתחום ראיית החשבון, לי אישית נשמע כי תואר במשפטים יכול להוסיף המון גם לידע (כמובן שגם המון ידע בתחום שלא רלוונטים) וגם לרזומה. הכל בחיים זה טרייד אוף. כן, זה ייתן לך עוד ידע, אבל מצד שני זה יקבע אותך למסלול מסוים, יבזבז לך הרבה זמן בהתמחויות ובכלל מדובר במסלול לימודים מאוד עמוס. לדעתי הוא לא שווה את זה. אם אתה חושב שבהינתן שאתה גם ככה הולך לבלות זמן באוניברסיטה אז למה לא להשקיע אותו בצבירת ידע לא מאוד שימושי – אתה טועה, יש לכך עלות גם אם אתה לא מבין זאת כרגע. החיים זה לא משחק מחשב שרק אוספים בו עוד ועוד יכולות. נסה להתמקד למשהו שמעניין אותך לעשות בחיים. המסלולים העמוסים הללו פוגעים בכך ולכן לדעתי הם לא שווים זאת. אני לפני בחינות מועצה (למדתי באוניברסיטה), ומתלבט לגבי ההתמחות. ההתמחות עבורי תהיה "ירידה לצורך עליה" (מבחינת שכר, תפקיד ומעמד), וחשוב לי למצות עד הסוף את האפשרויות בצורה המיטבית, מכיוון שמסלול ההתפתחות שלי יהיה קצר יותר מאשר מתמחים אחרים. התקבלתי לביג 4 – להתמחות במחלקת ניהול סיכונים וביקורת פנים, חיפשתי מסלול עוקף ביקורת, וכזו שתתן לי הסתכלות מאקרו על עסקים והזדמנות למפגש עם בעלי תפקידים . מחלקה כלכלית אינה רלוונטית עבורי כרגע מבחינת שעות ההשקעה הדרושות. שאלתי אליך, בהינתן הרקע שלי, האם ניהול סיכונים וביקרות פנים זה נישתי מידיי? האם ניתן להתפתח בפינה כזאת לקשרים בין עסקיים, או שמוטב לחפש משרד בינוני-גדול? האם עצם ההתמחות בביג 4 היא כרטיס כניסה להזדמנויות עתידיות, או שיותר חשוב לצבור ידע מעשי בתחום עיסוק עתידי? אני מבין שאתה התמחית בכלכלית, אך אשמח לנקודת מבטך. ועוד שאלה לקינוח: האם יש לך תובנות לגבי עבודה בתחום כשכיר לעומת פיתוח משרד עצמאי? לדעתי ניהול סיכונים זה מאוד נישתי (ומשעמם). האם ביג4 היא כרטיס להזדמנות עתידית? לא, בטח לא ברמות שהם מוכרים. המון דברים צריכים להסתדר כדי שזה יהיה ובדרך כלל זה לא קורה. שכיר או עצמאי? אין לי שמץ, גם ככה אני בקושי מכיר את המקצוע בצורתו הקלאסית. רו"ח 6 שנים. אני אמנם ממליץ למי שיכול שילמד מדעי המחשב אבל בוא לא נגזים: אני לא מכיר אף אחד שלמד איתי שעושה משכורת חודשית של פחות מ-15 אלף ש"ח בתוך חמש שנים, לא עשר. אם השכר הנוכחי שלך נמוך לדעתך זה אומר שה-switching cost שלך גם כן נמוך – אם כן, מה עוצר אותך מלשנות כיוון כבר עכשיו וללכת ללמוד תכנות באוניברסיטה מובילה? דרכך אל ה-25 אלף ש"ח בחודש סלולה. אני משער שזה לא המצב, ולכן צר לי לבשר לך אבל כנראה שלא היית מגיע למשכורת של 25+ בשום מקצוע שהיית לומד באוניברסיטה או מכללה, אלא רק באמצעות יזמות או חיבור לקבוצות לחץ (עבודה בחברת חשמל וכו'). כמו כל מי שלמד ראיית חשבון ומאוכזב כרגע, אני מניח שגם אתה חשבת שדרכך אל משכורת גבוהה סלולה, אלא שהמציאות היא שזה לא כזה מקצוע קשה והמון מקומות מלמדים אותו, כך שיש הרבה אנשים להתחרות מולם. 2. זה נכון שהיום אין מקומות לעשות בהם סטאג'? 1. אני ממליץ לך לעבור על כל התגובות לפוסט הזה. אין לי הרבה מה לחדש מעבר למה שנמצא בהן. אני מאמין שמי שלומד באוניברסיטה טובה והוא אדם משקיען ששואף להשתפר כל הזמן אז בסוף דברים אמורים להתחבר לו פחות או יותר. לדעתך,כיצד ניתן לדעת את מידת ההתאמה למקצוע מלבד התעניינות בכותרות במדורי הכלכלה ? הרבה זמן שאני חושב ללמוד את המקצוע (אולי הטייטל גם קסם ) ,ניהול כספים נשמע מעניין אבל כשממש ביררתי ,גיליתי שחלק מהותי מהתואר הוא ביקורת וממבט במבחן מועצה לא סגור עד כמה זה מעניין …P: . ייעוץ אסטרטגי והערכות שווי נשמע לי מעניין ,אבל שוב אלו כותרות ואינני מכיר לעומק . אני יודע שהכיוון הסופי לרוב הוא חשבות ומידת ההתאמה למשרה זו מעניין אותי . בתיכון הרחבתי גם מדעי המחשב, אך לעיתים מפחידה אותי המחשבה לשבת ורוב היום לכתוב קוד ככה במשך עשרות שנים . אין לי מושג. בעיקרון אנחנו הומו ספיאנס, אנחנו מסתגלים די מהר לסיטואציות. בהנחה שהמקצוע לא ממש ידחה אותך, כנראה שתסתגל אליו. בניגוד לראיית חשבון דווקא לגבי תכנות אתה יכול קצת לקבל תחושה של איך זה ירגיש לעבוד בזה. תתחיל ללמוד שפה כלשהי (אני תמיד ממליץ על פייטון) ותראה אם כיף לך לתכנת. זו כמובן לא תהיה הדמיה מושלמת, אבל שום דבר בחיים לא מושלם (חוץ מבארסה של 2011). בכל אופן שיהיה בהצלחה, אני תמיד ממליץ לקרוא את שאר התגובות לפוסט כדי לקבל קצת פרספקטיבה. תודה רבה על הכתבה המעניינת והמלמדת. התקבלתי לארנסט אנד יאנג ועתיד להיות לי ראיון במחלקה הכלכלית לצוות הערכת שווי חברות. מעניין אותי לשמוע על העבודה, האם ממש מקבלים חברה ומעריכים את השווי שלה ועוזרים לקבל החלטות אם למכור או לקנות? מה אתה חושב על צוות מיזוגים ורכישות? באיזה צוות עדיף או לא עדיף להתמחות ולמה? בצוות מיזוגים ורכישות זה בעיקר משפטי? אני אוהב עבודה בפרויקטים שאינה אותה דבר, אני רוצה להשפיע על החלטות של מקבלי החלטות וכן אני רוצה שיהיה לי כלי או יכולת קצת מעבר בעולם הפיננסי. לדעתי כדאי ללכת למחלקה הכלכלית כי זה נותן כלים נחמדים להמשך, ויחסית קל יותר ללמוד את החוסרים. אל תצפה להיות גורם תורם בקבלת החלטות. אם זה מנחם אותך, לרוב גם חברות ייעוץ מובילות כמו מקינזי הן חותמת גומי להחלטה שהמנכל רוצה לקבל. היי ערן , תודה על הפוסט הנפלא . כמתעניין במקצוע …לאיזה אופי לדעתך מתאים להיות רו"ח ואיך נמדד רואה חשבון טוב ? כמו שאני לא מאמין שאפשר לקטלג דור שלם תחת הכותרת "דור ה-Y" אני לא מאמין שאפשר לומר מי מתאים להיות רואה חשבון, מה עוד שההגדרה "רואה חשבון" היא הגדרה מאוד רחבה. בכל אופן, לדעתי זה סתם סוציולוגיה בגרוש. ערן אתה גדול , כל הכבוד על העזרה (שאני רואה שממשיכה ) ,לא מובן מאליו . דיברתי עם מישהו שאמר לי שלהיות חשב זאת עבודה אפרורית ובסופו של יום אתה עושה פקודות מלמעלה ,קבועות ופחות בעל השפעה ,בקיצר הציג לי זאת כדבר משעמם . אדם ריאלי יכול להביע את יכולתיו כרו"ח ? אם יש ספר /סדרה שיכולה להוות קנה מידה אז ממש אשמח . כמו שכתבתי בפוסטים, זה שאתה לומד חשבונאות לא אומר שתעסוק בחשבות בוודאות. אני יכול להגיד שמהמעט שיצא לי לעסוק בחשבות במסגרת התפקיד שלי, היה בזה משהו נחמד, אבל זה חלק קטן מהתפקיד שלי, אין לי מושג איך זה להיות חשב בחברות גדולות. קח בחשבון שבחברות בינונית / קטנות, חשב עושה עוד דברים חוץ מבניית הדוחות הכספיים, אז אולי לא הכל מבאס. כמו כולם פה אני רוצה להגיד לך כל הכבוד ותודה רבה מקרב לב על כל הדברים שכתבת ועל כנותך. אני מתכנת כעשור ומאוד מרוצה מהמקצוע בחרתי גם מבחינת עניין וגם מבחינת תנאים. לעומת זאת, בת הזוג שלי למדה גם באוניברסיטת תל אביב כלכלה ותקשורת וגם חשבונאות באוניברסיטת בר אילן. היא סיימה בהצלחה את מבחני המועצה אחרי מספר רב של ניסיונות ומועדים. היא לא מצאה משרה במשרד גדול במשך הרבה מאוד זמן למרות הידע הרחב שלה כולל בתחום המחשוב ומערכות המידע (sql לדוגמא). היא עשתה קורס ושיעורים פרטים בנוגע לראיונות עבודה אך כמעט לא חוזרים אליה לראיונות עבודה ובמעט המקומות שחזרו אליה העבירו אותה מבחנים ארוכים החל משיחת טלפון, ראיון מקצועי בטלפון עם וידיאו שנשמר 7 שנים במאגר, ראיון hr, ראיון עם מנהל, אנגלית, דינמיקה קבוצתית עם פסיכולוג ורואה חשבון ובמבחן על מחשבים ifrs, פסיכוטכני וקריאת מאמרים מקצועיים אך ולמרות שעברה את כל השלבים לא קיבלו אותה בסופו של דבר ללא הסבר או סיבה שנראית הגיונית מלבד הצפה. היא כיום עובדת במשרד קטן ומיואשת מהמצב ומכל השנים והכסף שהשקיעה ללא הרגשת סיפוק או הכוונה. 1. האם לדעתך עליה לעבור תחום ואם כן למה היא יכולה לעבור כדי לנצל את יכולתיה והידע שלה בתחום? 2. מה לדעתך היא יכולה לעשות כדי להתפתח במצב הנוכחי בתחום ראיית החשבון, כולל משרדים קטנים או בינוניים? 3. האם יש משהו נוסף שהיא יכולה ללמוד ,אפילו באופן עצמאי, כדי לעלות את סיכוייה למציאת עבודה במשרדים הגדולים או בחברות/בנקים? 4. אם תסיים את ההתמחות במשרד קטן האם יש דרך שבה תוכל לפרוץ ולהצליח? 5. מהם טווחי השכר שאליהם אפשר להגיע בתקופת ההתמחות, לאחר 3 שנים, לאחר 5 ולאחר 10 שנים. 6. האם ההצפה בשוק היא זמנית או קבועה גם למשך שנים רבות קדימה? (דבר העלול לגרום לתחרות רבה אף יותר ולקושי להתקדמות בתחום). מצטער על כמות השאלות הרבה אך אני מרגיש באמת שאתה מבין עניין ובעל רצון טוב לעזור וזה משהו שאנחנו צריכים כרגע כדי להגיע להרגשה של מיצוי היכולות וההשקעה שלה. ושוב, תודה רבה מראש! שאלת הרבה שאלות שאני לא כזה מבין לגביהן אז התשובה שלי תהיה קצת יותר כללית. ראשית, העובדה שלאשתך לקח הרבה ניסיונות כדי לעבור את הבחינות היא איתות לא חיובי מבחינת הפירמות הגדולות. בחינות מועצה הן די קלות ואם היא לא עברה בניסיון הראשון או השני, בהינתן שהפירמות צריכות לסנן מסות של מועמדים, הגיוני שהן יירתעו מ"לתת" צ'אנס למועמד מסוגה, ואני מניח שגם הגיל שלה לא בדיוק מסייע למצב כי הפירמות מחפשות צעירים שיוכלו לעבוד הרבה שעות. אני לא מצדיק זאת, כמובן, אני רק מנסה לתת לך תמונת מצב אובייקטיבית. המון בהצלחה, אני מקווה שלא הייתי בוטה מדי. קודם כל תודה על התשובה ועל הכנות. 1. בנוגע לטווחי השכר, תוכל לתת לי הערכה גסה או טווח כלשהו? 2. האם בכל זאת יש לך המלצה כלשהי שלדעתך האישית נכונה? 1. לא. אני לא מבין בזה. 2. כן, לשנות כיוון. היא כנראה לא נועדה לכבוש את עולם ראיית החשבון בסערה. אני בטוח שיש תחומים שבהם היא תצליח פי אלף, עם פחות השקעה. אגב אוהד, עוד משהו שיצא לי לחשוב עליו. אני מקווה שאני לא חורג מהקו, אבל זה פשוט לא הגיוני שאשתך נמצאת במצב שהיא לא יודעת מה האופק ההשתכרותי שלה אחרי כל כך הרבה זמן בתחום (אני כולל לימודים). איך יכול להיות שאין לה אפילו מושג כללי? מחברים? קולגות? שכנים? זה אמור לבעור בעצמותיה. אלא אם יש משהו שאני מפספס, אתם חייבים להתאפס על הנושא הזה. זה ממש כמו לצאת לקרב עם כיסוי על העיניים. שאלנו חברים וגם קראנו סקרים והנתונים לא תואמים. היי אוהד, כאדם שלפני אוניברסיטה אני שוקל גם מדמ"ח .. האם נפוץ אנשים שלא אוהבים לתכנת או שזה חשש ראשוני ? אני יכול לתת לך תשובה חלקית מכיוון שרוב האנשים שהכרתי מאוד אוהבים את התחום אבל כמובן שלכל דבר יש יוצא מן הכלל. המקצוע נחשב קשה בלימודים וגם בחיים. יש בו המון אתגרים שלא נגמרים, המון חומר ללמוד בלי סוף ויש לי חבר שסיים את התואר, עבד שנתיים ועבר לראיית חשבון אבל זה מאוד נדיר. אני מאוד אוהב את רוב האתגרים, מקצוע מאוד יצירתי ואני מאוד שמח שבחרתי בתחום. רוב האנשים מתחילים במשכורת של בין 12 ל18 אלף לחודש אבל עולים מהר מאוד למשכורת גבוהות. החברות מפנקות באוכל, שתייה, טיולים, אירועים ועוד. יש הרבה קורסים מרוב המקומות ועובדים עם לקוחות מהארץ ומחו"ל. יש המון אופציות להתפתח גם בתחום המקצועי וגם הניהולי. המשכורת שלי התחילה מ15 אלף לפני כ10 שנים והיום אני עובד תמורת 31 אלף לחודש לפני מס ועם 24 ימי חופשה. בנוסף משלמים על יום מחלה משכורת מלאה החל מהיום הראשון וצריך אישור מחלה רק אחרי היום השלישי. החיסרונות: החומר שבו אתה עוסק זמני וצריך להיות עם אצבע על הדופק וללמוד בלי סוף כל הקריירה, יש הרבה פעמים עודה שהיא טכנית ולא בהכרח מעניינת, יש הרבה סביבות עבודה עם לחץ, יש מקומות שעושים בהם שעות נוספות, בשעת משבר כלכלי יש פגיעה חזקה מאוד בתחום וקשה למצוא עבודה, קשה למצוא עבודה היום ללא ניסיון ועוברים הרבה מאוד ראיונות עבודה, כמעט כמו בראיית חשבון. יש סטיגמה ,שאני לא חושב שהיא נכונה היום, שיש "גיל פנסיה מוקדם" למקצוע ושאי אפשר למצוא עבודה בגיל מבוגר. הכל באנגלית וצריך שליטה טובה בשפה. יתרונות: משכורת ותנאי עבודה גבוהים יחסית לשוק, עבודה מעניינת, אפשרויות קידום רבות, הרבה אתגרים וחידות, אנשים איכותיים. עבודה גמישה שיכולה לשלב תחומים רבים כמו מכירות, ארכיטקטורה, ניהול, תמיכה, ניהול פרויקטים ועוד.. מוצרים מגוונים. אפשר לעבוד בחברת תרופות ולהכיר את השוק, בחברת השקעות אמריקאית, בנק וחברות אשראי, מערכות ביטחוניות, מעבדות שינה, פלטפורמות עיסקאיות, אינטרנט בתחומים שונים, אנרגיה ירוקה, ארכיון משפטי וספריות, רפואה ועוד ועוד. הנושאים הם בלתי מוגבלים ושאתה נכנס לתחום אתה לומד אותו לעומק ולא רק מתכנת. יש ביקוש גבוה מאוד לעובדים עם ניסיון אז מאוד קל למצוא עבודה, התחום שולט בכל ענפי המשק והשוק הפרטי בנוסף לעיסקי ולכן האפשרויות והביקוש הם בלתי מוגבלות, גיל הפנסיה הצעיר לא מסתדר עם מקומות העבודה שעבדתי בהם שם היו איתי בצוות בני 50, 60 ואפילו 70 אז זה לא כל כך מסתדר עם הסטיגמה של התחום. בשורה התחתונה: אין נכון ולא נכון ולכל אחד יש ייעוד למקצוע שונה ולכן מאוד קשה להכתיב אך הבעיה שיש חיים לפני הלימודים, הלימודים עצמם והעבודה. לפעמים מקצוע נראה קל או מעניין אבל בלימודיל עצמם יכול להיות שתגלה שהתחום משעמם יותר או קשה יותר ממה שחשבת. לדעתי זה שיקול חשוב אבל מתגמד כל כך לעומת שלב הקריירה שאותו עובר במהלך רוב חייך ולא רק במשך 3 עד 5 שנים. מאחל לך בהצלחה ומקווה שהתשובה עזרה לך. אתה מוזמן להסתכל באתרים כמו glassdoor כדי לראות מידע רחב יותר לגבי משכורות ותחומים שונים ועל אםשרויות עבודה ואל תזלזל בדבר הזה ותשקיע כפי שאתה משקיע בבדיקת ביקורות סרטים מכיוון שזאת בדיקה שיכולה לגרום לך לבחור בצעד המשמעותי ביותר בחייך. רציתי לדעת איך שילוב של חשבונאות עם סטטיסטיקה (באוניברסיטה) יכולה לעזור מבחינת מציאת עבודה בעתיד? באילו תפקידים/תחומים אפשר לעסוק שנוגעים בשניהם? הדבר היחיד שאני חושב עליי הוא אולי שילוב עם אקטואריה או ניהול סיכונים, אבל זה ממש להיכנס לתחום ספציפי. אני חושב שסטטיסטיקה זה מקצוע שחשוב להכיר ולדעת כי זה עושה אותך חריף יותר, אבל משהו פרקטי לעשות עם זה אני לא חושב שזה ייתן לך יותר מדי. ממליץ לך להיוועץ עם אנשים שמכירים זאת טוב ממני. תודה רבה על המידע המעניין והשימושי! רציתי לשאול מה דעתך על התמחות ברשות המסים לאחר קורס מפקחים וכל התהליך הכרוך בכך. אני שואל זאת מבחינת פיתוח ואפשרויות קידום לאו דווקא ברשות המסים עצמה, אלא מחוץ לרשות המסים ובהשוואה לאפשרויות קידום ופיתוח מול התמחות בביג פור במחלקה הכלכלית. איפה יש יותר יתרונות בין אם כוונתי לפתוח משרד פרטי בתחומים שמניתי, בין אם כשכיר במגזר ציבורי/פרטי ובין אם כשותף/מנהל באחד המשרדים? אין לי מושג. שתי האפשרויות על הכיפאק. האמת המרה-מקצוע פח,ביזבוז זמן,שוק מוצף,משכורת ברצפה.(תיהיו בטוחים שעוד 10 שנים המקצוע ימחק כמעט לחלוטין וטכנולוגיה תתפוס את מקומו). יהיו CFO רובוטיים? ביקורת עצמאית ? למדת באוניברסיטה והתמחת בגדולות ? …. כשיש תחרות ,צריכים להיות עם כמה שיותר יתרונות על פני האחר . קודם כל פוסט מאוד שימושי. שאלתי היא כזאת: החלטתי ללמוד לימודי כלכלה וחשבונאות, ההתלבטות שלי היא בין האוניברסיטה העברית לבין בר אילן (התקבלתי לשתיהן), ראיתי שכתבת באחת התגובות שלמעלה שאתה מבין בנושא, לכן אשמח לדעתך בעיניין, הייתי רוצה לדעת מה הם השיקולים שצריך לקחת בחשבון, ובגדול איפה עדיף לדעתך. אני עובד ככלכלן/אנליסט בחברת הייטק גדולה ובעל ניסיון של 3 שנים בתחום. אני בוגר תואר ראשון בכלכלה וניהול מאוניברסיטת תל אביב. מצד אחד MBA, מפריעה לי מאוד העובדה שלכמעט כל מי שעובד או עבד איתי (וזה לא מעט) יש MBA אבל לאף אחד מהם אין את היכולת לומר בצורה ברורה שהתואר תרם להם (כמובן שכל אחד יחזור על הסיסמא של מה יקרה אם תבוא לראיון עבודה ולזה שמתמודד מולך יש את השורה של MBA בקורות חיים ולך אין). מצד שני חשבתי על לימודי ראיית חשבון שלא על מנת לעסוק בראיית חשבון, כלומר תואר בחשבונאות מבלי להמשיך לשנת השלמה, כיום בתחום עבודתי (מתן תחזיות בעיקר) אני סובב סביב התחום הזה של חשבות/חשבונאות, ומשתמש במושגים בסיסים מהתחום. א. מה דעתך? האם תואר ראשון בחשבונאות יתפס בשוק העבודה כיותר טוב מעוד תואר במנהל עסקים? ב. מבחינה מקצועית, האם התכנים שנלמדים בתואר הראשון רלוונטים לשוק? האם הם יתנו כלים למי שעוסק בתחומים פיננסים שהם לא ראיית חשבון (בניגוד לתואר בכלכלה שכל קשר בינו לבין העבודה בתחום מקרי בהחלט)? ג. בדקתי את מסלולי ההשלמה לתואר בחשבונאות בבר אילן ובאוניברסיטת תל אביב, וזה יהיה בלתי אפשרי מבחינתי להרשם לאחת מהתכניות מכיוון שאני עובד במשרה מלאה. האופציה המציאותית במידה ואחליט על לימודי השלמה לתואר בחשבונאות היא האוניברסיטה הפתוחה, מה דעתך התואר שם? האמת שאני לא מרגיש שיש לי איך לעזור לך, כי אני לא מכיר את מצבך בצורה טובה (עד כמה בדיוק אתה מוערך בעבודה, עד כמה אתה חכם, עד כמה אתה משקיע, עד כמה אתה מקושר וכו'), וגם אם הייתי מכיר, העתיד המקצועי של כולנו מושפע מאוד ממקריות והזדמנויות שנקרות בדרכנו. בכל אופן, אני אנסה. MBA – אני לא יודע אם מעסיקים מייחסים לזה חשיבות, אני יודע שאני לא הסתכלתי על זה כשריאיינתי אנשים. אישית, הרבה יותר מרשים אותי אנשים שלמדו תכנות או מקצועות קשים ב-Coursera. שינוי מקצועי – לדעתי לרואה חשבון, גם כזה שעוסק בנושאים כלכליים, יש יתרון מובנה על כלכלן, אבל אני לא יודע האם ההשקעה שזה ידרוש ממך, במונחי עלות אלטרנטיבית, תחזיר את עצמה. הרי העלות שלך הרבה יותר גבוהה מסטודנט בן 23, וגם שנות ההחזר מעטות יותר. המון בהצלחה, אני יודע עד כמה הדילמות האלה לא פשוטות. 2) האם ציונים בכלליות הם דבר חשוב כפי שטוענים (למעסיקים, ראיונות עבודה וכו')? או שבסופו של דבר ההבדל הוא בין המצטיינים ללא מצטיינים, פחות רלוונטי מה שבאמצע. 3) שאלה כללית יותר – אני מבין איזו חשיבה כללית התואר בכלכלה מקנה ואת הכלים שרכשתי בו, אני פחות מצליח לשים את האצבע על החשיבה החשבונאית. מהי למעשה? מלבד היכולת לדחוס כמויות רבות של חומר לימודי, איזה יתרון יש לי על פני כלכלן לצורך העניין? (ראיתי שכתבת באחת התגובות שלך שלחשבונאי קיים יתרון מובנה על כלכלן, אשמח אם תסביר מדוע). אגב אומר שבעקבות פוסט קודם שהגבת לי, חזרתי על לא מעט קורסים על מנת לשפר את הממוצע שכרגע הוא בהחלט בסדר גמור. לגבי שתי השאלות הראשונות כבר עניתי קודם לכן, אין לי מה להוסיף. רק אדגיש: בעיניי ממוצע זה חשוב כששופטים סטודנט, אלא אם הוא עשה מלא דברים אחרים במהלך התואר. היי ערן,האם הניסיון הוא הכרחי להמשך או שאפשר להשלים אותו ? כעתודאי לחשבונאות באוניברסיטה נחשבת. בצבא מתעסקים להבנתי בתקציבים ויש סטאז (בנוסף) אבל הוא לא ממש נחשב ומתעמק בביקורת להבנתי (בטח לא כמו בביג 4) . הלכה הקריירה בתחום או שאפשר להשלים ? בכנות, לא יודע מה שווה ניסיון של 6 שנים במערכת הזו בעולם האמיתי. מניח שלא יותר מדי מאחר ולא בדיוק מדובר במערכת שקיימת בה שאיפה למצוינות, וגם אופי העבודה שונה. היי..מאמר מאוד מעניין, האם כדאי לעשות קורס במשך חצי שנה לקבלת תעודה. בקורס מלמדים את הנושאים הבאים: ביטוח לאומי, חשבות שכר, מס הכנסה ועוד. אם אני לא בטוחה שאעבוד בזה האם זה מיותר לגמרי? היי ערן. אני רוצה להבין מדוע אתה כל כך מזלזל במכללות. אני אישית מתקבל גם לעברית וגם לאקמיה רופין. אני אישית נוטה דווקא לרופין מהסיבה שלי פחות חשוב איפה למדתי אלה איך למדתי. לפי מה שאני רואה אחוז העוברים את מבחני הלשכה ברופין הוא מאוד גבוה וכ77 אחוז מלומדיל מתקבלים לביג 4. למה אתה כל כך נגד מכללות אם היום ידוע שאפשר להשתלב גם אם אתה מהמכללות. ועוד שאלה האם הדבר הכי לשובצהוא קודם להתקבל להתמחות ולפירמה ואחרי שאתה עושה את זה כבר לא מעניים אף אחד איפה למדת אלה מה הניסיון שלך? אני אישית רוצה ללמוג כלכלה וחשבנואות. אני אדם חרוץ, עובד קשה ולא מתלונן. קשה לי להבין למה בגלל שבאתי ממכללה אני לא ראוי או ראוי פחות להתקבל לבגי 4 מאחד שלמד באוניברסיטה. בסופו של דבר עברנו שנינו את אותו מבחן של בשביל להפוך לרו"ח. האם קראת את הפוסט של אורי כץ על הון אנושי? אני מרשה לעצמי להשאיר תגובה כי אני גם למדתי ברופין וגם התקבלתי לביג 4 ואפילו לכמה פירמות . 1. לרוב האנשים שתפגוש הם אנשים ברמה יותר גבוהה גם מבחינת לימודים וגם מבחינת מוטיבציה ואמביציה. 2. מכל הנסיון המועט שצברתי אני רואה שאם יש דבר אחד ששווה להשקיע בו אפילו יותר מלימודים זה קשרים, אני מעדיף קשרים של אנשים שלמדו באוניברסיטה ולאחר מכן מתברגים בחברות מובילות במשק על פני קשרים עם אנשים ממכלות שמניסיוני עשויים גם להתברג למקומות טובים מאוד (!!) אבל יהיה להם יותר קשה בגלל סעיף 3. אם היית קצין בצבא, אם למדת תכנות בגיל צעיר, אם היית בשליחות בחו״ל כל דבר כזה הוא בעצם ״מדבקת איכות״ שמעסיק פוטנציאלי יסתכל עליה כאשר הוא יבחן אותך מול מועמד אחר, לתוך קטגוריות ״מדבקות האיכות״ נכנס גם המוסד בו בחרת ללמוד. אין שום ספק היום שלימודים באחת האוניברסיטאות המובילות קרי ת״א/עברית ייתן לך מדבקת איכות ששווה עשרות מונים יותר מכל מלימודים בכל מכללה אחרת, אם אתה לא מאמין לי אתה מוזמן לבדוק עם חברים שכבר התחילו לבנות קריירה. 2. אותם אנשים וגם אתה תבנו רשת קשרים לאורך הקריירה , לרוב הרשת קשרים של בוגרי אוניבריסטה שווה יותר. לסיום אני אסייג את עצמי בכמה נקודות, אם אתה בחור משקיע, אמביציוזי ששואף להגיע רחוק רוב הסיכויים שתצליח יותר מהממוצע ולכן זה לא באמת משנה איפה תלמד . תודה ממש על התגובה, זה עזר לי מאוד. מההיכרות שלך מה אתה תושב על אוניברסיטת בן גוריון? האם זה נחשב מוסד טוב ללמוד בו כלכלה וחשבונאות? אם תוכל לשפוך לי קצת אור על הנושא אני אודה לך מאוד! היי, אין לי מושג, לא מכיר את המבחנים. בהצלחה! היי ערן, תודה רבה על הכתבה. בחיים אל תעבור לכלכלה וניהול, זה לא פותח לך שום אופציה שחשבונאות לא פותח לך, או בקיצור, זה נשלט חלש. החלטתי ללמוד חשבונאות וכלכלה ברופין (התקבלתי גם לאוניברסיטה ת"א) אבל החלטתי ללמוד ברופין לכמה סיבות וזה בלתי אפשרי ללמוד בת"א, האם זה אמיתי שרופין אחת המוסדות הטובות ביותר במדינה במקצוע זה? אני יכול להגיע רחוק ברופין או זה בלתי אפשרי? יש סיכוי גם להתקבל לסטאג' בביג' 4 ? מה קורה טארק? הסיבה היחידה שאני עונה לך זה שאני הייתי במצב מאוד דומה לשלך. אני התקבלתי לירושלים ובן גוריון. עכשיו לירושלים לא רציתי מסיבות אישיות שלי. והתחלתי לברר בנוגע למכללות ( עוד לפני שידעתי שאני יכול בבן גוריון) מכל המכללות הכי משך אותי רופין. האמת לא קראתי את הדברים שאתה אומר כרגע. נכנסתי לאתר ורשום שהרבה התקבלו לביג 4 בשנה האחרונה אבל אחרי בדיקה יותר קפדנית לא שמתי לב שהם נמצאים בטופ או משהו כזה. אני חושב שאין מה לעשות ואוניברסיטה זאת אוניברסיטה. לא משנה תמיד יסתכלו על זה בעין קצת יותר יפה. תבדוק עוד מוסדות אם התקבלת לתא אז למה לא ירושלים או בן גוריון שלדעתי הם ממש אחלה מקומות ללמוד בהם במיוחד בן גוריון שיש שם אחלה חיי חברה והכל. מעניין אותי לשמוע מה את חושב על הכל ומה קראת. אני כמוך רוצה להתחיל שנה הבאה. היי ערן, אני מבינה שיש לך ידע נרחב בנושא ואני ממש מקווה לעצה ממך. אני רוצה להיות רואת חשבון בישראל. יש לי שתי דרכים לזה- כלכלה וחשבונאות, או תואר רב תחומי במדעי החברה עם חשבונאות- שילוב כלכלה מנהל עסקים וחשבונאות פלוס הכנה למבחני הלשכה והכל. (תוכנית חדשה ״תואר ח״כם באוניברסיטת בר אילן 4 שנים), שזהו תואר בלי תנאי קבלה רציניים, מאפשר עבודה במשרת סטודנט. הדאגה שלי שאם אני אלך על התואר חכם זה יראה פחות טוב מכלכלה וחשבונאות ויסגור לי דלתות, בקיצור ולעניין על מה כדי ללכת על כלכלה וחשבונאות או תואר חכם? (פה ופה אני עוברת מבחנים ומקבלת רישיון של רואת חשבון) מבולבלת וזקוקה לעצה! אני מתנצל אבל אין לי מושג. באופן כללי, היכן שתנאי הקבלה נמוכים, ככה גם נראים הלימודים והעמיתים לתואר, ובסוף המידע הזה זולג למעסיקים ומהווה איתות שלילי על איכות האדם (כמובן שזה לא האיתות היחיד). אני תמיד ממליץ על העברית או תל אביב. אני עומד בפני התלבטות רצינית.. אני אחרי שנה ראשונה של לימודי פסיכולוגיה וכלכלה באוניברסיטת בר אילן, כשהחלום שלי היה להתעסק בשוק ההון/ קרנות גידור וכו (במקור הגעתי אליך דרך הספר על הערכות שווי שללא ספק היה הכי מקיף ומקצועי שמצאתי בתחום), את לימודי הפסיכולוגיה לקחתי בגלל שאני מאוד אוהב את התחום הטיפולי וחשבתי לעסוק בו מהצד בשלב יותר מאוחר בחיים.. כרגע אני שוקל מסלול מחדש.. הסיבה היא שאני פוחד שלימודי כלכלה בבר אילן וגם ללא חשבונאות יהיו מכשול כניסה למקומות שאני מקווה להתקדם דרכם לתחום ההשקעות.. כמו"כ אני לא בטוח שזה ריאלי להתקדם בפסיכולוגיה במקביל.. אני פוחד שזה יהיה קשה ללמוד את שניהם ביחד וגם יש לי חשש להישאב לתחום ההייטק מבלי להיות מסוגל לפתח יכולות גם בתחום הפיננסי.. בכל מקרה כרגע אני ממש בהתלבטויות, יש לך איזה זווית להוסיף לי? מה דעתך על מה שאני עושה עכשיו(פסיכולוגיה וכלכלה)? באיזה תחום יש סיכוי שייתנו לי לצאת ללמוד יום בשבוע? ממליץ לעבור? והאם יש ביקוש בתחום ההשקעות לבוגרי מדעי המחשב? האם מישהו מוכשר בתחום הפיננסי יכול בסופו של דבר להרוויח יותר מבוגר מוכשר של מדעי המחשב? רצית את דעתי אז הנה היא: כלכלה-פסיכולוגיה זה תואר מטופש. אם אתה רוצה להיות פסיכולוג (ויש לך גיבוי מההורים לעשור של משכורת רעב) תלמד פסיכולוגיה בלבד, או תשלב עם מקצוע קל. אם אתה רוצה ללמוד כלכלה, תתאמץ קצת יותר ותשלב חשבונאות. אתה רוצה לעסוק בהשקעות? אז תעסוק, תמצא עבודה איכשהו. בתחום הזה הכישרון+bhxhui משחק תפקיד ולא התואר שיש לך (אלא אם מדובר ב-MBA מחו"ל, וגם אז זה לא תחליף לניסיון). אתה רוצה לעסוק בפיתוח תוכנה? אז ברור שתואר בתל אביב זה אחלה של כיוון, בתוחלת כנראה שהוא עדיף על פני האלטרנטיבות. אבל אם ניקח שנייה צעד אחורה, אתה מאוד מבולבל ועם זה אני לא כל כך יכול לעזור לך. אתה צריך להחליט על כיוון, ואז העצות שלי אולי יהיו שוות משהו, אבל לאן ללכת זה רק אתה צריך להחליט, תוך שאתה מבין את ההשלכות של הבחירה הזו על שארית חייך הבוגרים. אני מתמחה ב-EY בביקורת (אשכול פיננסיים). 1. האם מקובל לבקש העברה למחלקה הכלכלית? עושה רושם שהעובדים במחלקה מייעצים לא לעשות את זה מחשש שיבעטו אותם החוצה, וזאת רק על בסיס דעות קדומות. 2. למען האמת, כל המתמחים עושים פחות או יותר את אותה העבודה, איך אפשר לדעתך להוות ערך מוסף מלבד עבודה איכותית, ומלבד לעשות טבלאות אקסל יפות? 3. האם יש לך מושג על דירוג המתמחים? במשוב שלאחר 5 חודשי התמחות נתנו לי דירוג של 3 (מתוך 5), ללא כל משוב שלילי, בטענה יחידה שלא נהוג לתת יותר מזה לותק כמו שלי. 4. האם לדעתך לאחר ההתמחות כדאי לצאת ישר? או לחילופין לחכות עוד שנתיים ולקבל הצעות איכותיות יותר? תודה רבה לך על הסבלנות, מעריך את זה מאוד. אענה לך לפי סדר השאלות שלך. 2. אני לא יודע מה עושים במחלקת ביקורת ולכן לא יכול לייעץ. אני מניח שמי שיצליח להביא לקוחות יבלוט הרבה יותר מ"סתם מישהו" שעושה עבודה מצוינת. עוד רעיון: אולי אם תלמד Power Query תוכל לעשו אוטומציה לחלק מהבדיקות הידניות שנעשות כעת. 4. לצאת ישר. התרומה השולית של לעבוד בתוך חברה להון האנושי שלך גבוהה לאין שיעור מעוד שנה-שנתיים בפירמה. זה לא רק ידע מעשי אלא גם התנסות בפוליטיקה ארגונית, התנסות בפרויקטים שלא קשורים לעבודת חשבות קלאסית (כמו הטמעת מערכת ERP) ועוד. 1. אני כעת עם תואר ראשון בחשבונאות ומערכות מידע, יש לי הצעה ללכת ללמוד כעת מדעי המחשב לא בתואר אלא תעודה של מה"ט, האם יש איזשהו מסלול בשוק העבודה שמשלב את 2 המקצועות שיבטיח לי משהו יחודי ופרנסה בכבוד? 2.האם העובדה שאני אעשה זאת בתעודה של מה"ט ולא בתואר גורעת משמעותית? כי אני מכירה עובדים רבים בהייטק בלי תואר עם תעודות של מה"ט שמתפרנסים בכבוד. מצטער, אבל אין לי היכרות עם הנושא. אשמח לשמוע מה דעתך על ויתור על ההתמחות בביג 4 לטובת עבודה בחברת ייעוץ שמתמחה ב-IT , בהקשר למה שכתבת לגבי מקינזי ו-BCG (שלגביהם היית חד משמעי שכדאי) ? חברות ייעוץ זה טיפה מטעה. כלומר, אין ספק שנקודת ההתחלה שלהם הרבה יותר מרשימה מהפירמות מבחינת שכר, חשיפה לגורמים בכירים ועוד, אבל מה שיותר חשוב זה איפה תהיה בעוד 10-15 שנה עם הניסיון הזה. אני מניח שבממוצע יוצאי חברות ייעוץ יותר מצליחים מרואי חשבון, אבל זה לא אומר יותר מדי כי האנשים שם איכותיים יותר מתכתחילה. לכן, ההמלצה שלי היא פחות לחשוב במונחים כאלה ויותר לנסות ולנתח האם חברת ייעוץ משתלבת בשאלה "היכן אני רוצה להיות בעוד 10-15 שנה". יכול להיות שדווקא *עבורך* עדיף להתחיל בפירמה. בכל מקרה, חשוב לזכור שתמיד אפשר לחזור לעשות התמחות, גםאם העלות האלטרנטיבית גבוהה מזו של בוגר תואר טרי (גם אני חזרתי לעשות התמחות שנתיים אחרי שסיימתי את לימודיי). לגבי השאלה איפה אני רוצה להיות בעוד 10-15 שנה, האמת היא שאין לי מושג, מה שכן אני מאוד מתחבר לדברים שכתבת בבלוג לגבי הרצון לעבוד מתוך חברה על מנת לשפר אותה מבפנים ואני מניח שבעתיד זה יהיה הכיוון (או עבודה כעצמאי בשלב כלשהו) . כמו כן, אני יודע שחשבונאות טהורה לא מעניינת אותי ולא ארצה לעסוק בכך, אך בתפקידים פיננסיים אחרים בהחלט כן. 1. מהן אפשרויות התעסוקה שנפתחות כתוצאה מעבודה בחברת ייעוץ גלובלית בתחום ה-IT (העבודה עצמה בתחום הייעוץ עסקי ואסטרטגי בהשקה עם פרוייקטים טכנולוגיים) ? 2. מה לדעתך יתרום, יעשיר ויקדם אותי יותר מבחינה תעסוקתית בעתיד בתפקידים ניהוליים בעולם הפיננסי, התמחות במחלקה כלכלית בביג 4 וקבלת רישיון ואז יציאה לשוק העבודה מחוץ לפירמה או לחלופין מספר שנים בחברת ייעוץ בתחום הit ? תודה רבה על העזרה! והמון תודה על הבלוג, הכתיבה והידע שאתה חולק עם כולנו מעניין ומעשיר מאוד. אין לי מושג לגבי שתי השאלות. ראשית כל אציין שהפוסט אעשיר אותי במידע שימושי ועשה לי סדר – אז קודם כל תודה רבה. אני סטודנט לחשבונאות ויש לי התלבטות בנוגע לקריירה שלי. אם בכוונתי לעבוד בתחום הייעוץ הניהולי – האם יועיל לי (בעתיד הקרוב/הרחוק) להמשיך לשנת ההשלמה בחשבונאות ולעשות התמחות שנתיים? האם ההסמכה כרואה חשבון תפתח לי דלתות בעתיד למשרות ניהול פרויקטים/מחלקות יותר מאשר להיות בעל ניסיון בתחום הייעוץ ניהולי/אסטרטגי? האם אפשרי להשיג את שתי ההסמכות הללו באמצעות עבודה באחד ממשרדי ראיית החשבון במחלקת ייעוץ אסטרטגי ובכך להשיג גם ניסיון בתחום הייעוץ האסטרטגי ובו בזמן התמחות בראיית חשבון? במידה וכן – האם המחלקות הללו נחשבות ובעלות מוניטין כמו חברות ייעוץ שעיקר עיסוקן הוא בייעוץ ולא ראיית חשבון? השיקול הוא – הסמכה כרואה חשבון+ניסיון בייעוץ אסטרטגי בחברה שזה לא עיקר פעילותה אל מול ניסיון בייעוץ אסטרטגי בחברה שזה עיקר פעילותה. בנוסף אשאל מהי ההתמחות המומלצת בתואר שני שיכולה להוות יתרון לעבודה כיועץ אסטרטגי? והאם ידוע לך האם ישנה תעודה/הכשרה נוספת (CMC וכו) שיכולה להוות יתרון בתחום הייעוץ? אם אתה רוצה להיות יועץ אסטרטגי לך תהיה יועץ אסטרטגי, לדעתי להיות רואה חשבון לא עוזר יותר מדי בתחום הזה. לא נראה לי שאפשר להתמחות כרואה חשבון בחברות האלה, אבל ממליץ לך לבדוק עם מישהו שמבין בזה. יש תואר שני עם המתחות בייעוץ אסטרטגי, לא יודע מה הוא שווה. אגב, סתם דעתי, אבל אני בחיים לא הייתי לוקח יועץ שלא עבד בחברה וחווה דילמות עסקיות מבפנים. נראה שהתחום מאוד מושך אותך, במקומך הייתי קורע כמה זוגות נעליים בחברות לפני שהייתי הולך לייעץ למישהו. ככל הנראה אלמד באוניברסיטת חיפה. אשמח לקבל חוות דעת למסלול הסבה, ואם ישנם הערות או נק' חשובות שכדאי לבדוק לפני שמתחילים. ניסיתי לתת בפוסטים שלי ובתגובות לפוסטים את נקודת המבט הכי רחבה שאני יכול לתת מבחינת המקצוע שהוא ראיית חשבון. מעבר לכך, זה לא יהיה רציני מצדי לתת לך המלצות או משהו בסגנון. מעבר למידע ששיתפתי כאן, אני ממליץ בחום להתייעץ עם כמה שיותר אנשים מהתחום, ממגוון מוסדות לימוד, עם מגוון שנות ניסיון – אולי זה יעזור לך עוד יותר בכוונון. אציין תחילה שלמדתי ממך לא מעט, בין אם בעזרת הספר שכתבתם על הערכות שווי, ובין אם בפוסט זה, הכל כך אמיתי שמסביר באופן נרחב על האפשרויות בראיית חשבון. זאת בדיוק הסיבה שהחלטתי לפנות אלייך ולנסות להתייעץ איתך. אספר עלי בקצרה- אני סטודנט לכלכלה וחשבונאות באונ' העברית, סיימתי שנה ב', ומתחיל שנה ג' בעוד כחודשיים. אני עובד בבנק ישראל, במשרת סטודנט, במחלקת החשבות של הבנק. אוסיף כי אני מאוד נהנה מהלימודים (אני חושב שבעיקר בזכות העבודה שאני חוקר בעצמי לא מעט את העולם הפיננסי, ולא בזכות הלימודים פרופר) אבל מרגיש קצת מבולבל לגבי ההמשך. יוצא לי לחשוב על הדרך בה אני מעוניין להמשיך לאחר סיום ההתמחות, במידה ואחליט בכלל לעשות אותה. הבלבול שלי נובע מהעבודה שאינני רואה עצמי רואה חשבון. כפי שאני רואה זאת, מדובר בעבודה סזיפית, מאוד רוטינית, ופשוט לא עונה על השאיפות שלי. עם זאת, מההיכרות שלי עם עצמי, העולם העסקי הוא בהחלט מה שמעניין אותי, ואינני רואה עצמי עושה משהו אחר בקריירה שלי. יתרה מכך, אני שואף ללכת לכיוון ליזמות בעתיד, אך אינני מרגיש בשל לעשות זאת כעת בעיקר כי אני מרגיש שעלי ללמוד ולהיחשף עוד, לפני שאעשה זאת. עולות לי לא מעט התלבטויות לגבי המחלקה הכלכלית. כדי להבין טוב יותר במה מדובר, קראתי חלקים מהספר להערכות שווי בחברות, שלמיטב ידעתי מדובר בעיקר של המחלקה הכלכלית. נכון להיום אני מנסה לנסות ולהבין יותר לעומק את האפשרויות שיש במחלקה הכלכלית מלבד הערכות שווי. אחת מהאפשרויות שיש היא ייעוץ אסטרטגי- ופה במיוחד הייתי שמח לשמוע את דעתך- מה אתה חושב על זה? האם אתה חושב שזה עשוי לפתח את הידע בכדי להגיע לעולם העסקי\יזמי בעתיד, או שמדובר במחשבה תלושה מהמציאות? האם זה נכון שבשנים הראשונות האפשרות ללמוד היא מזערית, בעיקר בשל העובדה שהעבודה המלמדת באמת "שמורה" לוותיקים יותר? הייתי שמח לשמוע כל עצה שיש לך, שוב, בעיקר כי התרשמתי לא מעט מהצורה שבה את אומר את הדברים, בלי שום ניסיון לייפות את המציאות. אישית, אני לא חובב גדול של חברות ייעוץ או בנקאות השקעות, אלא אם זו ממש התשוקה שלך. בכל מקרה, אם כבר ללכת על זה אז רק על המובילים, קרי מקינזי / BCG / גולדמן זאקס וכו'. מאחר ולא ציינת שיש משהו שממש בא לך לעשות עם החיים שלך, אני אניח שאתה כמוני-כמוך ואמליץ לך לעשות את מה שאני עשיתי: התמחות במחלקה הכלכלית ולנסות לשלב עוד דברים תוך כדי, בין אם זה לימודים ו/או פעילויות אחרות (למשל, בסטארט אפים). בקיצור, התמחות ולפתוח את האוזניים לדברים בחוץ. הפוסט הכי מעניין שיכולתי לקרוא . עוד חודשיים אני מתחילה ללמוד תואר ראשון לרואת חשבון ודברתי עם חברות אז מישהי שעבדה בהי טיק אמרה לי שעוד כמה שנים המחשבים יחליפו אותם ואני מאוד בלחץ . הי ערן ותודה רבה על הפוסט בפרט ועל הבלוג בכלל! אני שנה ג בחוג לחשבונאות-סטטיסטיקה באונ’ העברית. הרבה זמן שאני מתלבט לגבי לאן לפנות (מתחבר גם לעולם הפיננסיים-כספים-מימון וגם לעולם הסטטיסטיקה, בעיקר עולם הביג דאטה/data mining שהולך ונעשה משמעותי יותר ויותר). כרגע מחכה לסיום לימודיי ולהתחלת התמחות במחלקת אנליטיקס בדלויט. לאן התמחות במחלקה זו תקדם אותי מבחינת קריירה פיננסית/היי-טק ומהן האפשרויות השונות לקידום? האם התמחות בAnalytics נותנת יתרון יחסי כלשהו על שאר המתמחים שניתן לנצלו? בכנות, אני לא מבין מה הערך המוסף של מחלקה כזו עבור אדם בעל השכלה פיננסית שמעוניין להמשיך בתחום. בכל מה שקשור ל-big data אני בספק אם הם מגרדים את רמות התחכום שיש בחברות שיש להם מחלקות חזקות שעוסקות בזה. במה שקשור לפיננסים, בטוח שתלמד יותר במחלקה הכלכלית. אם ניתוח מידע מעניין אותך (כמו שהוא עניין אותי), זה משהו שאתה יכול לפתח כתחביב, כמו הרבה מדעני נתונים. תעשה קורס בקורסרה, תעבוד בסטארט אפ בערב, תשתתף בתחרויות של kaggle, תקרא בלוגים, ועוד ועוד… אנחנו חיים בעולם שיש בו אינסוף הזדמנויות להתמקצע בניתוח נתונים, לא רואה סיבה לעבוד בפירמת ראיית חשבון בשביל זה. מלבד העובדה שאני מתלבט מה יותר מעניין אותי (שזה עניין אישי שלי), ההתלבטות כאן היא בין עולם שאני די בטוח (ודיברתי עם כמה מביני עניין בעניין..) שהוא "מתקדם" ו"טכנולוגי" ובוודאי מקום שילך ויגדיל את מספר מקומות העבודה בעוד כמה שנים. מה גם שהעולם הזה מתפתח ולא מפסיק ל"כבוש" עולמות אחרים, כולל העולם הפיננסי שלאט לאט מתקדם (בזכות תהליכים של אוטומטיזציה ובכלל בזכות עולם הפינטק שנשען רבות על מתודולוגיות אנליטיות) ונעשה יותר "אנליטי" עם שימוש נרחב ב-Big Data. אחת הסיבות העיקריות לכך הוא שהיום כל סנסור קטן שתתקין במקום עבודתך יאגור כמות עצומה של מידע אותו יהיה אפשר להפוך לערך עסקי לאחר עיבוד. האם אתה לא מרגיש זאת בעבודתך ובסביבתך? האם אתה באמת חושב שתפקידי ניהול בכירים (ואפילו תפקידים מכובדים בעולם הפיננסיים) לא עומדים להשתנות בצורה מסויימת עקב הכניסה של עולם הביג דאטה וניהול נתונים? אם אתה רוצה ללמוד אנליזה אני לא הייתי הולך לפירמת ראיית חשבון. שאלתי האחרונה – אם אני מתעניין גם בעולם הכספים ועסקים וגם בעולם המספרים (סטטיסטיקה ואנליזות), לאן היית הכי ממליץ לי לפנות? מהו התחום שמשלב בין הדברים בצורה ביותר? 2 התחומים שכרגע נראים לי הכי רלוונטיים (ומעניינים לא פחות) הם תחומי הערכות שווי ותחום האקטואריה הפיננסית. לדעתי אקטואריה זה משעמם תחת, אבל אומרים שהכסף טוב כי אין הרבה שעוסקים בזה. לגבי שילוב של סטטיסטיקה וכו' בהערכות שווי, אלה דברים שקיימים כמה עשורים טובים, אין פינה שלא נחקרה עד תום. אם זה מעניין אותך, אז אני ממליץ לקרוא כמה שיותר בלוגים, ספרים ומערכי שיעור בנושאים הללו – ולשקול לדלג על סטאז' לטובת עבודה בקרן גידור קוונטית, יש כמה כאלה בארץ. קוראים לי רון ואני סטודנט שנה א לכלכלה וחשבונאות בבינתחומי הרצליה. התחלתי להתעניין בעולם הערכות שווי כבר מלפני שנה בתקופת הצבא, ברצוני להתייעץ איתך לגבי מספר שאלות. בעודי רוצה להיות מומחה לעניין הערכות שווי ולדעת כל שיטה ומודל קיים, האם תואר בכלכלה חשבונאות הוא הנכון עבורי? איפה כדאי לי לעבוד בין לבין על מנת לרכוש את הידע המתאים? מצאתי המון אתרים וספרים בעניין אך הייתי מעדיך ללמוד את התחום במקום פורמאלי, האם ישנו מוסד כזה בארץ? לבסוף אציין שהחלום והשאיפה שלי היא להיות בראשה של קרן השקעות שאותה אני הקמתי, ובשביל זה אצטרך ידע מעמיק. לדעתי חשבונאות הוא התואר העדיף, אבל חשוב לציין: אם אתה רוצה לעסוק בהשקעות, אז תעסוק בהשקעות. תקרא ספרים, תשתתף בפורומים ותשתדל למצוא כמה שיותר מוקדם משרה בקרן גידור קטנה / פרייבט אקוויטי (לא VC). היה לי חבר בתואר בדיוק במצב שלך שכיום מנהל תיק נוסטרו של בית השקעות בינוני. הוא גם עשה התמחות (בסומך), לא יודע אם זה כזה מסייע – שווה להתייעץ עם רואי חשבון שעוסקים בהשקעות. היי ערן מה שלומך? אציין תחילה שלמדתי ממך לא מעט ואני נהנת לקרוא את הבלוג שלך. אני אתחיל מהסוף בטווח הארוך מעניין אותי לעסוק בבנקאות השקעות ובנושאים שיש להם זיקה לבורסה האמריקאית. לאחר חשיבה ממושכת בחרתי להתמחות בביקורת מתוך תפיסה שהידע והניסיון שאצבור יסייעו לי בעתיד ואולי יתנו לי יתרון על בוגרי מחלקות כלכליות שלא ראו ביקורת בהתמחות, הבעיה ששובצתי לביקורת תעשייה באחד ממשרדי הביג-4 ולמיטב הבנתי (אולי אני טועה) זה בתחתית שרשרת המזון במשרדים הגדולים. האם מביקורת תעשייה לאחר ההתמחות אפשרי להגיע לבנקאות השקעות ולקרנות, או שתהיה העדפה למי שסיים התמחות בענפי הייטק והפיננסים? לאן אפשר להגיע מביקורת תעשייה? הכל אפשרי, עם שילוב של מזל/יכולת/קשרים, אבל המסלול שלך כרגע לא אופטימלי לכיוון שאתה רוצה ללכת בו. לדעתי אין טעם לעשות התמחות ואז לנסות להתקבל לבנקי השקעות – הניסיון שאתה תגיע איתו לא כל כך יעניין אותם (ובצדק. מה כבר אתה הולך לראות בביקורת שיתרום לך בלמכור עסקאות?). לדעתי, נסה להתקבל לבנקים המובילים, ואם לא תצליח, אז שווה להתלבט אם ללכת לפחות טובים או ללכת לקרנות גידור או ללכת להתמחות (ותוך כדי לנסות לבנות קשרים). בוא נגיד שכרגע אתה לא בדיוק "נוצץ" – יש המון כמוך בחוץ ואני לא רואה איך עוד שנתיים בביקורת עוזרות לך. סתם תבזבז זמן יקר לדעתי. בקיצור, יש לך חלום ומטרה לשאוף אליה – זה מעולה, וזה הרבה יותר ממה שלי היה כשסיימתי את הלימודים. אז לך עליה ואל תתן לרעשי רקע לבזבז לך שנים מהחיים. ביקורת בענפים אחרים בביג-4 תהיה יותר פרקטית להמשך מאשר תעשייה? תודה רבה על הפוסט האינפורמטיבי, שעשה המון המון סדר בראש. רציתי לשאול, במידה ואחליט להתמחות, מה דעתך על התמחות במשרד ממשלתי (ספציפית – משרד האוצר)? האם היא נתפסת בצורה טובה על ידי מעסיקים / זהה לביג 4? אני כרגע עובד במשרת סטודנט בחשב הכללי ומתלבט בנוגע להמשך. אני לא כל כך מכיר את הנושא כי זה יותר קטע של סטודנטים בעברית, אבל אני מניח שהחומר שאתה תיחשף אליו שם שונה מזה שיש בביקורת חברות או במחלקה כלכלית. אחלה כיוון, השאלה איפה. מסים בפירמות הגדולות זה אחלה מסלול לדעתי, אם יש לך הזדמנות לך על זה. אם זה במשרד קטן אני לא בטוח שזה עדיף על ביקורת. האם תוכל לפרט בקצרה על תחום הבנקאות השקעות? אני כרגע לקראת מבחני מועצה (סוף החודש) ובחודש הבא אמור להתחיל להתמחות במחלקת ביקורת הייטק בBIG4. בימים האחרונים עלתה אפשרות להתמחות בחברה טכנולוגית מובילה, התמחות מלאה (שנתיים). מאחר ואני די קלולס בנוגע ליתרונות, חסרונות ואפשרויות להמשך אני מוצא את אפשרות הבחירה קשה כי היא מתבססת על ספקולציות ותחזיות. רציתי לשאול מה אתה חושב על התמחות בחברה עסקית במקום במשרד BIG4, אני יודע שזאת שאלה רוויה במשתנים אבל אשמח לשמוע אם יש לך איזה INPUT בנושא. בעתיד אני רואה את עצמי מתפתח בהייטק או בתחום הכספים (פחות חשבונאות, יותר אנליזיות וכלכלה) או בתחום הפיתוח עסקי, מוצר. ככה שחשוב לי שהדרך איכשהו תוכל להוביל אותי לשם. ראשית כל בהצלחה בבחינות. לדעתי עבודה בחברה עסקית, כל עוד לא מדובר באיזה מפעל מיושן, שולטת חזק על התמחות במשרד, כי הרי כולם בהתמחות בסוף רוצים להגיע לחברה ולהתקדם מבפנים – אז למה לא לדלג ישר לשלב הזה? ייתכן שתראה פחות מקרים מיוחדים בחברה מאשר בצוות ביקורת, לדעתי זה לא משהו שכזה מסובך להשלים – מה עוד שאתה בכלל מכוון לאנליזה ופחות לראיית חשבון קלאסית. כמו-כן, כנראה שלהתחיל להתמחות בחברה לא פוסל אפשרות של מעבר לפירמת ביג4, אז מה כבר יש לך להפסיד? אני אומר לך על ההתמחות בחברה. 1. האם זה התחום הוא נישה מאוד ספציפית ? 3. בהנחה ואחרי שנה ארצה לצאת למשרד גדול האם העובדה שהייתי במשרד שמטפל בחברות ביטוח בלבד זה חסרון או שיש קווים מקבילים עדיין בין חברות הביטוח לחברות ציבוריות מה שאומר שהידע שאצבור כן ישמש אותי ויקנה לי יתרון? מן הסתם ניסיון כזה יהיה רלוונטי ויקנה לך יתרון רק בצוותים שעוסקים בענף הזה – במקרה שלך, בעיקר אצל סומך חייקין. לגבי שאר השאלות, לא מכיר כל כך, גם לא דרך קולגות… נסה למצוא מישהו בתחום שעשה מסלול דומה. בן 25, סטודנט לכלכלה וחשבונאות,שנה א' באוניברסיטת בן גוריון בנגב. קראתי את כל הפוסטים שלך בנוגע למקצוע ראיית החשבון וכן את כל תגובותיך בנושא והתחברתי אליהם מאוד, הן מתוכן הדברים, כמו גם מכתיבתם. התחלתי ללמוד השנה ובדיוק סיימתי את הסמסטר הראשון לתואר. התחלתי ללמוד את המקצוע אחרי שהתלבטתי קרוב ל-3 שנים מה ללמוד, ואחרי שיחות והתייעצויות רבות עם המון אנשים ממגוון מקצועות ותחומים ,(בין היתר עברתי אבחון תעסוקתי בו המליצו לי ללמוד רק כלכלה). יש לי המון ספקות לגבי הבחירה שעשיתי, ספקות שמטרידים אותי מאוד ובשל כך גם פוגעים בצורה מאוד ניכרת במוטיבציה שלי ללמוד ולהשקיע. אני מזדהה מאוד עם הדברים שכתבת בנוגע לעובדה שלימודי הנדסה ומדעי המחשב יכולים להיות שימושיים ופרקטיים יותר מלימודי חשבונאות, הבעיה שאני פחות מתחבר אליהם מצד אחד אך אם להיות כנה גם לימודי החשבונאות לא היו מעולם חלום חיי. אני לא רוצה להצטייר כאדם חומרי אך חשוב לי לציין שנושא השכר הוא דבר מאוד מאוד חשוב בעייני ואני לא רואה איך ארוויח טוב מאוד בהנחה ואלמד חשבונאות. אני חושב שלימודי החשבונאות קשים דיים ואילו השכר בסוף הדרך לא מתגמל בלשון המעטה. שנתיים של סטא'ז בשכר של 6000 ₪ בחודש זה דבר שגובל בעייני בטירוף וממה שאני מכיר, השכר לא קופץ לאחר מכן לסכומי גבוהים אלא רק לאחר תקופה יחסית ארוכה של זמן. דבר שלא ייקרה לאדם שהחליט ללמוד מדעי המחשב, ויתחיל להרוויח סכומים גבוהים כבר בתחילת הדרך לצורך העניין. לאחר מספר שיחות עם אנשים מהתחום כולם טענו פה אחד שהסטאז משתלם בטווח הארוך וחבל שלא לעשות אותו, אם כי המשכורת באותה תקופה אכן בעייתית. זמן, זה המשאב הכי יקר שיש לנו, והייתי רוצה להוציא ממנו את המיטב. 1.האם כדאי לעזוב את לימודי החשבונאות לטובת מקצוע אחר? 2.האם קיימת האפשרות שלא לעשות את הסטאז כלל, בהנחה שאני לא רוצה להיות רואה חשבון קלאסי, והאם הדבר יכול למנוע ממני להתקבל לתפקידים בכירים בעתיד? 3.בהנחה ואני באמת לא עושה סטאז, מה הן האופציות הפתוחות בפניי? 4. מה בדבר מקצוע הנדסת תעשייה וניהול, האם שווה לעזוב את החשבונאות לטובתו? 1. כן, אם אתה חושב שתהיה מתכנת ברמה טובה. 2. כן, האפשרות קיימת. לא יודע אם זה יפגע בך. תלוי לאן החיים יקחו אותך. 3. ציינתי בפוסטים, ובגדול – כל אופציה של בוגר מקצוע כללי עם אוריינטציה כלכלית/אנליטית. 4. לא. תואר טיפשי בעיניי. תרשה לי לתקן לגבי השכר. אני עובד ב-EY כבר יותר מ-3 שנים ויכול להעיד על השכר שם בלבד אבל למיטב ידעתי, התמונה פחות או יותר דומה בכל שאר המשרדים. כיום מתחילים את ההתמחות באזור שכר של 6,000 לפי שעות נוספות. לאחר כשנה, ישנו עדכון שכר של כ-500 עד 1,000 שקל. לאחר עוד שנה יש כבר העלאה של ממש שתלויה בביצועים שלך לאורך השנה. מניסיוני סכומי ההעלאה הזו הם כ-1,500-2,000 ש"ח. זאת אומרת שאתה מסיים את ההתמחות עם שכר של כ-8,500-9,000 ש"ח – לא טירוף אבל בטח לא 6,000 שקל. השכר שציינתי הוא כמובן לפני שעות נוספות ויש גם בונוס שנתי שגם הוא משתנה ותלוי בביצועים שלך אבל אעריך אותו בממוצע של כ-1,500-2,000 ש"ח. מהיכרותי, שכר התחלתי בחשבות (בין אם כחשב או כעוזר חשב) נע לרוב באזור 12,000-14,000 ככה שאתה יכול למצוא את עצמך אחרי כשנתיים וחצי-שלוש מרוויח שכר של כ-14,000. אני סטודנטית שמסיימת בקרוב שנה ג' כלכלה וחשבונאות באוניברסיטת חיפה. 1. קראתי המון תגובות מרמור על רו"ח שפשוט אומרים לברוח מהמקצוע המשעמם הזה. אני באמת מתחברת לחשבונאות אבל הביקורת משעממת אותי. עוד מעט מתחיל השלב של הראיונות במשרדים, אם אני רוצה להגיע למחלקה הכלכלית מה אני אמורה לעשות? 2. האם שווה לא לעשות את המסלול הבנאלי של ראיית חשבון ופשוט לסיים עם 2 תארים וללכת לעבוד במשרה פיננסית כלשהי? תודה על הבלוג בענייני והעזרה. 1. אני מניח שצריך לבקש להגיע לכלכלית, ואז להצטיין במבחני הקבלה.. 2. לא יודע, לא מת על המשרות האלה… בסוף ברוב המקרים זה משרות מכירה.. היי ערן, אני סטודנט שנה ג' לחשבונאות וכלכלה בתל אביב. נמצא כיום כצומת בדרכים אוהב את התחום הפיננסי ומקווה יום אחד להגיע לקרן השקעות כלשהי או משהו בהקשר הזה של שוק ההון. כרגע עובד במשרת סטודנט כטרום מתמחה במשרד בוטיק. איך לכוון למקומות האלה קרנות השקעות/הון סיכון וכדומה.. אילו צעדים צריך לעשות? העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך היא לכתוב תיזה אחת או שתיים, רעיון השקעה מקורי, ותציג אותו בפני מנהלי הקרנות. אם אתה חרוץ ויצירתי כולם ישמחו לשכור אותך. לא הייתי הולך לקרן הון סיכון, אלא אם זה ממש ממש מושך אותך. עדיף קרן גידור. אני למדתי כלכלה בחוייל עוד לפני שעליתי לערץ. בארץ למדתי תואר שני במנהל עסקים. 8 שנים אני גרה בארץ וכרגע עובדת בתור כלכלנית בחברה גדולה. בעיניי, כין למקצוע של כלכלן עתיד רחוק, לכן אני מתלבטת האים ללכת על קורס הסבה לראיית חשבון באוניברסיטת בר אילן. הקורס הזה דורש יומיים בשבוע ומשך 2.5-3 שנים כולל סמסטר קיץ. עולה כ-46אלף שח. האם מבחינתך ההשקעה היא מוצדקת? אני חושב שחשבונאות עדיף על כלכלה בתואר ראשון, אבל לא בטוח שגם עבור מישהו שכבר עובד מספר שנים בתפקיד מסוים. הרי מעבר לעלות הלימודים הישירה, יש גם התמחות וכו'.. ללמוד תכנות כנראה יחזיר את עצמו, ראיית חשבון? אני לא בטוח. אם כבר להשקיע כל כך הרבה זמן בלמידה, למה שלא תשאפי להיות Data Scientist? יש כאן פוסט מעולה של עמרי גולדשטיין בנושא. בקסילמן במחלקת ביקורת באשכול המתעסק בתקשורת וחברות פארמה וקמעונאות, ובדילויט במחלקת ביקורת אשכול נדל״ן. מה דעתך יהיה יותר פרקטי להמשך? ובכלל קסלמן או דילויט? 1. כל אחד ותחומי העניין שלו. אני למשל מתעניין בהיי טק, אחר יתעניין בקמעונאות. וגם הטעמים הללו יכולים להשתנות עם הזמן והניסיון. 2. גם אם תעשה בחירה בהתאם לטעם שלך, ייתכן ש"תיפול" על תיקים מעפנים שלא לומדים בהם כלום ולא מקדמים אותך. בקיצור, אין לי דרך לסייע לך. הכי טוב שאתה יכול זה לנסות ולשוחח עם חברי צוות נוכחיים של השותפים הללו. היי ערן, ראשית יישר כח על האתר בכללותו והפוסטים מעוררי השראה בפרט. אספר בקצרה את ההתלבטות בה אני מצוי כרגע. אני נמצא לפני בחינות המועצה, עתיד להתחיל התמחות ב-EY. מתלבט קשות האם להתחיל את ההתמחות בביקורת הייטק/ מחלקה כלכלית. אני מכוון לעבודה גלובלית בשפה האנגלית, תואר MBA בעתיד הרחוק לאחר ההתמחות עם אופציה לרילוקיישן. אז בשורה התחתונה- באיזו מחלקה אוכל להביא את השאיפות שלי לידי ביטוי? 2. איכות המתמחים שיעבדו איתך, כנראה רובם עם שאיפות דומות. היי אשמח לדעת ממישהו שבמקרה התמיין למחלקה הכלכלית בey? קשה לי להאמין שתקבל תשובה כי קוראי הבלוג לא מקבלים נוטיפיקציה כשיש תגובות חדשות לפוסט. נסה לשאול בקבוצת הפייסבוק. חייב לציין שהגעתי לפוסט במקרה, אני סטודנט שנה רביעית באונ' חיפה וסגרתי התמחות באחד המשרדים הגדולים במחלקת ביקורת ההייטק. יש לי התלבטות בנוגע למקום ההתמחות – חיפה מול תל אביב, כאשר לאחר התייעצויות רבות הדעות די מפולגות מבחינת העדפת מקום ההתמחות (שיקולי נוחות, מגוון וגודל החברות המבוקרות, השותפים ועוד). אשמח לשמוע את דעתך בנושא (עם הוספת יתרונות וחסרונות עבור שני המקומות). מודה שלא מכיר לעומק, אבל בתחושת הבטן כדאי תמיד להיות איפה שהכל קורה ובמקרה של ההיי טק זה אומר בתל אביב והסביבה. זה נכון גם להמשך דרכך המקצועית. ראשית אציין כי אני מודה לך מאוד על הפוסטים המושקעים שאתה מפרסם, זה די עוזר "לסדר את הראש" ולהתפקס על מטרות קונקרטיות לעתיד. אני בוגר תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות והתחלתי בחודש האחרון את שנת ההשלמה, ובמקביל אני עתיד להתחיל בקרוב את ההתמחות באחד ממשרדי הBIG 4 בביקורת באשכול החברות הפיננסיות (בנקים, ביטוח וכד'). אדגיש כי עדיין קשה לי לשים את האצבע לאן בדיוק אני שואף להמשיך לאחר ההתמחות ובאיזה נתיב בדיוק, אך השאיפה הגדולה היא להגיע לתפקידים מעניינים ופחות "טכניים" שכמובן ניתן להתקדם בהם למשרות בכירות יותר. מהתייעצות עם מספר אנשים בתחום וכן מקריאת הפוסטים שלך, הבנתי כי המחלקה הכלכלית יותר תתאים להגשמת מטרותיי, אך נאמר לי כי עדיף בכל זאת להתמחות שנה אחת בביקורת ולאחר מכן לנסות ולעבור למחלקה הכלכלית, משום שהרקע בביקרות יועיל בהמשך הדרך. אשמח לקבל את חוות דעתך בנושא. כמו כן, במידה ואינך מסכים עם הטענה אשמח לדעת האם התמחות במחלקה הכלכלית אפשרית בשילוב העומס של שנת ההשלמה? לא עשיתי את שני המסלולים, אבל יש לי את ההערכה שלי. מהתבוננות מהצד, השליש העליון של המחלקה הכלכלית מגיע למשרות מאוד יפות. בנקאות השקעות, ייעוץ, הון סיכון, היי טק – כל אחת הולכת למה שמושך אותה, ובסוף כולם מכהנים באחלה של תפקידים ועושים יופי של משכורות. יש גם כאלה שמחפשים קצת את עצמם אחר כך, אבל זו התוחלת של השליש העליון. האם אתה נמצא בשליש העליון של המחלקה הכלכלית? לא יודע. פסיכומטרי/ממוצע תואר/אמביציה הן אינדיקציות די טובות. מזל עוזר, אבל זה לא משהו שנמצא בשליטתך. האם כדאי לעשות ביקורת לפני כלכלית? לא יודע. אני לא מכיר הרבה שעשו את המעבר, אם כבר אז ל-TS ולא לכלכלית של הערכות שווי, אבל אולי ככה זה פשוט בקסלמן. זה נכון שלאנשים עם רקע בביקורת יש ידע שלאנשים כמוני אין, אבל כמו שציינתי בפוסטים, אני לא חושב שזה משהו שאי אפשר להשלים. היי ערן, רציתי לדעת מה ההבדלים בעיניך בין לימודי חשבונאות מנהל עסקים לבין חשבונאות כלכלה? היי ערן, אני רואה שזה פוסט ישן אם תראה את זה אשמח אם תוכל לעזור לי. אני רוצה ללמוד כלכלה וחשבונאות, ואני מתלבט בין מכללה (שקרובה לביתי) לבין אוניברסיטת ת"א. מצד אחד ברור שאוניברסיטה יותר 'נחשב', אבל הנתונים היבשים מראים שבבחינות המועצה, האוניברסיטאות מאחורה.. למשל בבחינות מועצה במרץ 18, חמשת המקומות הראשונים הם מכללות.. ורק במקום ה6 יש את האוניברסיטה העברית, שגם היא עם 67% מעבר, אחוז זהה לאלו שניגשו בלי לימודים אקדמאים. שאלה נוספת, אתה ממליץ על שנת ההשלמה בחשבונאות? חד-משמעית ללמוד באוניברסיטה,עדיף בעברית או בתל אביב. אלה פשוט לימודים ברמה הרבה יותר גבוהה, ליד אנשים חריפים יותר. לגבי שנת השלמה, אין לי מושג. הרבה זמן עבר מאז שעשיתי את שלי. דבר ראשון כל מה שאת רואה בthe marker ואתר כלכליסט לגבי מועצת רואי חשבון את חייבת להפסיק. ידוע שהאוניברסיטאות הטובות הן בן ת"א, בן גוריון, וירושלים. כל אוניבריטה שולחת את התלמידים שלה להיבחן למבחנים בתקופה שונה. יכול להיות שמה שאת רואה זה לא באמת משקף את האמת. אם את רוצה נתונים אמיציים באמת תיכנס לאתר של מוצעת רואי חשבון ואת יכולה לבחור מועד ובחינה מסויימת ולראות את אחוצי המעבר. אני אישית לא ממש מסכים עם הדעה של ערן שרק העברית ות"א הכי טובות. אכן העברית זאת אוניברסיטה טובה ללא ספק ואם תלמדי שם תלציחי להתקבל לbig4 אבל דווקא מנתונים של מועצת רואי חשבון, בן גוריון עדיפה. לדעתי ללכת לאוניברסיטה עדיף מכל מכללה למעט אולי הבינתחומי שהלימודים שם באמת ברמה גבוהה. אני כרגע בשנה שלישית ואני אומר לך שכמעט כולם כאן (בן גוריון) התקבלו לbig4 ומי שלא זה כי הוא מראש לא רצה ללכת והעדיף ללכת לפירמה קטנה יותר. אם את רוצה לשמוע על השקר הכי גדול שהיה לגבי אחוצי מעבר שראיתי. לפני שנה היה רשום שבבן גוריון עברו רק משהו כמו 33% מהנבחנים את הבחינה. לאחר בדיקה את מגלה שזה בכלל לא המועד שבו מגישים בבן גוריון. לאחר מכן את מגלה שניגשו רק 3 אנשים. מתוכם 2 שלא עברו שנת השלמו (ונכשלו) והשני זה מישהו שרק עבר שנת השלמה וניגש פעם שנייה והוא כן כן עבר. קצת מצחיק לעשות כתבה בynet על כך שרק 33% עברו.. האוניברסיטאות לא מגישות למועד חורף בשנת השלמה. אלה סטודנטים שניגשים פעם שנייה או שלישית עצמאית. האוניברסיטאות מגישות בקיץ למועצה. אני בשנה הראשונה שלי באחד ממשרדי הביג 5 במחלקת הביקורת ואני רואה שתחום הביקורת ממש לא מושך אותי.. התמיינתי למספר חברות למחלקה הכלכלית והתקבלתי ל2 מתוך הביג 5. אני מתעניינת מאוד בעולם הייעוץ והשאיפה שלי היא לעסוק בייעוץ האסטרטגי אבל מצד שני אני חושבת שלהחזיק ברישיון רו"ח ליום "אפור" זה גם שיקול ולכן אני מתלבטת האם להמשיך לשנה – שנתיים נוספות במחלקה הכלכלית ומשם לנסות להתקדם לעולם הייעוץ האסטרטגי (דרך אגב גם בחברות האלו יש מחלקות מהסוג הזה) וגם על הדרך לסיים עם הרישיון.. או בכלל להתחיל ללמוד ולהתמיין לחברות של ייעוץ אסטרטגי ולא "לבזבז" שנה על הסטאז' כדי להשיג את הרישיון.. אם חלומך הוא עיסוק בייעוץ אסטרטגי בטוח שכדאי לך לנסות להתקבל לחברות המובילות, קרי מקינזי/BCG. אם את מתקבלת לדעתי כדאי לך ללכת על זה ולא להמשיך בהתמחות אבל יהיה כדאי לך להתייעץ עם עוד אנשים. בכל אופן ברור שכדאי לנסות. זה הליך מאוד ארוך, לא קל, וגם ייתן לך קצת מושג לגבי התחרות שיש שם בין המועמדים השונים. האם ללכת לשלדור/טאסק או להמשיך בהתמחות? לדעתי עדיף להמשיך בהתמחות. אני לא חושב שהם עדיפים בצורה מובהקת על מחלקות כלכליות בביג 4. אני יועץ מס מוסמך בן 33. אין לי תואר. עבדתי במשרד רו"ח קטן במשך 4 בתור מנהל חשבונות. לאחר מכן התקבלתי לתפקיד יועץ מס באחד ממשרדי הביג 4 ועבדתי שם 3 שנים במחלקת מיסוי יחיד. לאחר מכן יצאתי למשרד בינוני שעוסק בנישה מסוימת בעולם של מיסוי יחיד. אני מתפרנס סביר. אני מרוויח 12 אלף בחודש במשרד ובנוסף יש לי לקוחות פרטיים מהצד להם אני עושה הנהלת חשבונות ודוחות מס שמכניסים לי עוד 4 – 5 אלף בחודש. במשך שנים רבות חלמתי לעשות השלמה לראיית חשבון. חשבתי לשלב לימודי ראיית חשבון עם עבודה במשרד במשרה מלאה, אך אני מבין שמדובר בשאיפה לא ריאלית לחלוטין. אני עומד לפני פרשת דרכים. מצד אחד אני מתפרנס בסדר בתור יועץ מס. מצד שני אני מאמין שאני מסוגל להגיע יותר רחוק בתחום הכספים. בנוסף, אני מתקרב למיצוי בעולם מיסוי יחיד והנהלת חשבונות. בדקתי באוניברסיטאות ויש לי סיכוי ריאלי מאוד להתקבל לחשבונאות באוניברסיטת בר-אילן וסיכוי סביר להתקבל לחשבונאות באוניברסיטת תל אביב. אני אצטרך לשפר קצת את הפסיכומטרי וגם מספר בגרויות, אבל זה אפשרי. אם אני אלך ללמוד חשבונאות בשאיפה לסיים את התואר בפרק זמן סביר וציונים טובים אצטרך לרדת ל-30% משרה בערך + להתפרנס מלקוחות. כלומר ישנה ירידה מסוימת ברמת חיים וחסכונות פנסיוניים למשך הלימודים. לאחר מכן אצטרך לעשות שנתיים התמחות בשכר מתמחים (אלא אם אחד המשרדים יגלה כלפי נדיבות בעקבות הניסיון הקודם שלי) + בחינות מועצה. בהנחה והלימודים, התמחות ובחינות מועצה יעברו חלק אקבל רישיון רו"ח לקראת גיל 40. שווה ללכת על זה או לא? האם אוכל לצאת לחברות גדולות בגיל 40? כיצד יסתכלו עלי? לדעתי לא, אלא אם אתה מצליח למצוא לך איזה מנטור בביג4 שייקח עליך חסות לכמה שנים ויגדל אותך. אחרת יש כאן המון השקעה עם אפסייד שהוא בסיכון גבוה. אלא אם אתה בטוח ביכולת שלך להפציץ ציונים מטורפים, להצטיין בכל דבר שתיגע בו כולל ראיונות עבודה ואז השמיים הם הגבול. אם אתה מאמין בעצמך ברמות האלה לך על זה. פוסט מאוד מרשים. אני כלכלן במערכת הצבאית מזה 4 שנים, (למדי כלכלה ומנהל עסקים). אני מתלבט מאוד מה לעשות עם עצמי עם השחרור.. וכיוון שאני מרגיש באוויר עם התואר כלכלה אני חושב ללכת על חושבנאות (בשביל להפוך דברים לפרקטיים יותר) – שהכל יהיה לי ברור ומוגדר בעבודה. אני יכול גם לעשות תואר שני כלשהו.. וסוג של להקפיץ את עצמי עם הניסיון הצבאי ופשוט להתמודד על משרה ציבורית בחוץ ולקבל תפקיד בכיר.. לכן, אני לא יודע מה טוב באמת לעשות בשלב זה.. למה לא ללכת למשרה ציבורית עם תואר שני? כי משעמם לי ודי השתעממתי בצבא. השאלה אם כדאי לי עכשיו להשלים שנתיים שלוש ל חושבנאות ואחר כך שנתיים סטאז בשלב זה? אני בן 26 עדיין. הלכתי ללמוד כלכלה כיוון שאני אוהב את הרעיון באופן כללי באמת, אני אוהב את זה. אני לא בטוח אם אני אנליסט טוב או לא. או שתהיה לי סבלנות לשבת על דוחות וניתוחים למניהם.. אבל בגדול עבודות מחקר לא אהבתי. (לתת השערות באוויר ולהוכיח "אולי"). למה עסק פותח באיזור זה? והוא צלח והשני אותו דבר בבלוק ליד לא צלח.. שטויות כאלה אני אוהב. ראיית חשבון מתאים לי? לא סגור על זה.. אבל הבנתי זו הדרך שלי הקצרה לכסף במצבי. ממש סליחה על החפירה באמת. אני מעריך את הבלוג שלך ממש. אתה ריאלי. תודה על המילים החמות. תראה, בתחום האנליזה מה שחם כרגע בהיי טק זה ה-Business Analysis. זה מה שפעם היה "כלכלן", אבל היום מאוד מחובר לביזנס, לאופרציה ולמדדים שחשובים לכל חברה. משם אפשר להתקדם למגון תפקידים בחברות סטארט אפ. זה גם נוגע בתכנות כי האנליסטים הטובים לומדים לכתוב קוד ב-R או בפייטון ולומדים מתודולוגיות של דטה סיינס, שזה נחמד לדעתי. אתה יכול לנסות את הכיוון הזה, לרוב לא דורשים ניסיון משמעותי והשכר חביב (16-22 אלף ש"ח). האם כדאי לך ללמוד ראית חשבון או תואר שני? לא יודע. אני לא מכיר אותך. באינטואיציה נראה לי שהייתי במקומך מנסה להיכנס להיי טק בלי זה, אבל באמת שאין לי שמץ. הכיוון לעזוב את המערכת הצבאית נכון לדעתי. ונראה לי אתה בכיון של להמליץ על תואר במחשבים איך שציינת קודם. מה היית אומר על זה? אגיד לך מה.. עשיתי חשבות שכר לא מזמן כי התעניינתי.. בכל החישובים, אך למהרה גיליתי שישנן תוכנות לחישוב השכר שמשרתות אותו חשב שכר בחברה.. (שהיא מתעדכנת עם השינוי בחוקים).מה נשאר לחשב לעשות? להקיש נתונים.. 1. מה היית אומר על הפוטנציאל להיות רואה חשבון עצמאי ולנהל תיקי לקוחות? (מכיר כמה דווקא מרוויחים טוב!) מעלה את זה פה כי אתם רק מדברים על לעבוד בפירמות שזה הכי בנאלי. תוכל להתייחס טיפה? צר לי יקירי, אך מה שאתה מבקש זה ייעוץ קריירה ואין לי מושג בזה. לאחרונה התחלתי לקרוא את אורנה רודי ואני מאוד אוהב את הסגנון שלה. נסה לפנות אליה, אולי היא תוכל לסייע. אני יודע שזה פוסט ישן אבל אני מוצא את עצמי נתקל בו בנקודת מפנה בחיים שלי, ואשמח לשמוע את דעתך.אני כרגע לומד הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב שנה א' ואני תמיד נמשכתי לתחום הכספים אבל יותר בתור תחביב, אבל אני מרגיש אולי שאני לא רוצה ללמוד הנדסה מספיק כדי להתגבר על הקשיים הרבים שאיתם אני מתמודד בלימודים(ציונים נמוכים,כנראה מעבר סמסטר השלמה עוד בשנה א'..) ואולי לקחת את התחביב לשלב הבא ולעבור לראיית חשבון וכלכלה בסמסטר הבא. האם היית ממליץ לבן אדם במצבי להישאר במסלול הבטוח שיקח כנראה כמה שנים נוספות בנוסף למסלול הרגיל ו"לסבול" או ללכת אחרי התשוקה שלי(דרך אגב במידה ואני משנה מסלול לימודים הייתי רוצה להיכנס לתחום ההשקעות). נ.ב – מבחינה כלכלית יש לי תמיכה מלאה מההורים שכמובן יותר לוחצים על הכיוון של להישאר בהנדסה. וזה באמת לא מובן מאליו שאתה עונה לכולם פה ככה. שמע, זה מאוד מחמיא לי שאנשים במצבך חושבים שיש לי משהו לתרום להם, אבל האמת היא שלא.. כן אומר לך שהפרקטיקה של עיסוק בכספים שונה מאוד ממה שאתה מדמיין (כנראה). אני ממליץ לך לנסות ולדבר עם אנשים שעוסקים במקצועות שאתה שואף אליהם ולקבל תמונה טובה יותר של איך זה יהיה לעבוד במקצוע הזה. בעיקר הייתי מתרכז באלו תכונות נדרשות כדי להגיע לטופ. למשל, במקרה של אנליזה בשוק ההון, כנראה שיכולות מכירה (כדי לגייס כסף לקרן משלך, או כדי להופיע בטלוויזיה/עיתון) הן דבר חשוב. סורי שאין לי משהו לחדש לך. שלום ערן, אני מתנצל שאני מגיב לפוסט כל כך ישן. יש שאילה קטנה, כרגע אני בשנתי השניה בהתמחות, למדתי ראיית חשבון באוניברסיטת חיפה, וכרגע ההתמחות הינה במשרד בינוני-קטן, ויש לי הצעת עבודה מ מאחת הפירמות בעשירייה הראשונה , המחלקה היא ביקורת פנימית, אשמח לדעת יותר על תחום הזה, כי משם אין לי מושג לאיפה מתפתחים. ואם ברשותך תוכל לתת לי עיצה איך אפשר לפתח את עצמי מבחינת לימודים, איזה כישורים כדאי לפתח כדי להתקבל למשרות עם משכורות טובות, מה ללמוד? במה להתרכז, תואר שני במשהו. לא מכיר ביקורת פנים, אבל במקומך לא הייתי נסגר לכזו נישה בשלב מוקדם כל כך בקריירה. היי ערן מה שלומך? אני אמור להתחיל התמחות בקוסט בחודש אוקטובר ויש לי התלבטות בין המחלקה הכלכלית בבדיקות נאותות לבין מחלקת ביקורת הייטק. קראתי שאתה התמחית בהערכות שווי והצלחת ליישם מסלול עוקף ביקורת לתפקיד cfo. אם אני רוצה להגיע לתפקידים האלה באיזו דרך עדיף לי לבחור? אין לי שמץ של מושג איך לענות על זה. אין לזה מתכון לצערי. אני רוצה למוד ראיית חשבון ואני מתלבטת באיזה מסלול- ניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה או חשבונאות ומערכות מידע במכון טל, מה עדיף לשיטתך? אם כבר מכללה, אז לדעתי עדיף בינתחומי או מכללה למנהל. שמי דניאל ואני מסיים בדיוק תואר ראשון בחשבונאות וכן תואר ראשון במשפטים. אני ודאי מעוניין להיות עו"ד, אך אני מתלבט רבות אם לצאת לשנת השלמה ולהיות רו"ח ועו"ד, או פשוט להיות עו"ד רק עם תואר בחשבונאות. אספר לך קצת על עצמי (שמא יעזור לך לתת לי תשובה), מאוד אהבתי את התואר חשבונאות (אהבתי מאוד את הקורסים בכלכלה, מימון, מיסים וכו), וסך הכל הוצאתי ממוצע טוב בתואר, אך פרט חשוב – אני ממש לא אוהב את תחום הפיננסית! מרגיש שתחום זה בזבוז זמן מבחינתי ולא מקדם אותי החיים. אני נמצא עכשיו ממש לפני צומת דרכים, האם להתחיל עכשיו התמחות במשפטים באחד מהמשרדים הגדולים, או לצאת לשנת השלמה ולעכב בשנה וחצי לפחות את ההתמחות במשפטים. 1. האם העובדה שאני ממש לא אוהב פיננסית, בהכרח עלי לא לצאת לשנת השלמה? 2. האם עלי לצאת לשנת השלמה עכשיו או פשוט ללכת להתמחות במשפטים כעת? 3. מהסקר שוק שעשיתי כיום, המשכורות במשפטים במשרדים הגדולים הם פי 1.5 ולעיתים אף פי 2, מהעבודה במשרדים הגדולים בראיית חשבון. מניסיונך נתון זה נכון? 5. ובסופו של דבר, האם עלי לדעתך ללכת על מסלול של רו"ח ועו"ד, או פשוט להיות עו"ד בנושאים כלכלים (ופשוט לנטוש את הרעיון שאהיה גם רו"ח)? טוב זה די ברור שפניך למסים. זה מאוד מתאים למה שלמדת והכסף מעולה אם אתה טוב (לא משנה אם בביג4 או בעריכת דין). 1. אין לי מושג איך לענות על זה, לא רוצה לקחת אחריות :) הקטע בשנת השלמה זה שאו שאתה עושה עם כולם או שכבר לא תעשה. האם זה קריטי למי שעוסק במסים? קצת, כי זה כובל אותך לעסוק בתחום רק מהכיוון של עריכת דין, שזה הרבה כתיבה וכו'. יש אנשים שדווקא אוהבים את האלמנט התפעולי שיש בפירמות במחלקות מסים. 3. תלוי כמה רחוק אתה מגיע. אופי העבודה שונה. יש לי חברים טובים משני הסוגים, אף אחד מהם לא יכל לעשות את העבודה של השני. בשני המסלולים עושים אחלה כסף בטווח הארוך. 5. אתה צריך לשאול את עצמך האם אתה נהנה מכתיבה. כי זה חלק גדול מהעבודה כעורך דין, ואתה צריך להיות ממש טוב בזה כדי להתקדם (צריך גם לדעת לשווק ללקוחות כמובן).
כתב את עבודת הדוקטור שלו בספרות עברית בנושא "היצירה הפייטנית של רב סעדיה גאון" בהנחיית פרופסור עזרא פליישר. הדוקטורט הוגש ב־1980. טובי השתלם בבתר-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בשנת 1980/1. בשנים 1967–1980 עבד כאוצר כתבי היד במכון בן-צבי. מאז שנת 1970 הרצה באוניברסיטת בן-גוריון בחוג לספרות עברית (עד 1980) ובמקביל עבד כמורה מן החוץ בחוג לתולדות עם ישראל ובתוכנית ללשונות היהודים באוניברסיטה העברית. מאז 1981 מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה ומאז 2003 מרצה גם במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. עמד בראש החוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה בשנים 1996–1999 ובשנת 2000 מונה לפרופסור מן המניין, ב-1 באוקטובר 2010 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. טובי שהה בשבתונים בבית המדרש לרבנים באמריקה, בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטת נורפוק בווירג'יניה. נבחר כמה פעמים כמרצה המצטיין. טובי יזם את הקמתם של שני כתבי עת מדעיים והוא משמש כעורכם עד היום: "תימא", לחקר תולדות יהדות תימן ותרבותה (בין השנים תש"ן לתשע"א יצאו ממנו אחד עשר כרכים) ו"בין עבר לערב" לחקר המגעים בין הספרות העברית והערבית-היהודית (בין השנים תשנ"ח לתשס"ח יצאו ממנו 4 כרכים). יוסף טובי נשוי לצביה לבית כהן, להם ארבעה ילדים ושנים עשר נכדים. נכדו, סג"ם יובל היימן, נפל במבצע צוק איתן. על חלקו בקרב הוענק לו צל"ש מפקד חטיבה. בעקבות נפילתו, הוסיף יוסף טובי את שם נכדו לשמו - יוסף יובל טובי. מאמר של יהודה עמיר, בתוך החוברת "כתבי פרופ' יוסף טובי". היסוד הדתי בשירי המלחמה של שמואל הנגיד ובשירי השבח הערביים באל-אנדלוס. בתוך: טובה רוזן (עורכת), תעודה יט – מחקרים בספרות העברית בימי הביניים ובתקופת הרנסאנס – ספר יונה דוד, תל אביב תשס"ג, עמ' 3–25. אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יוסף_טובי&oldid=25513537"
לחם אלהיו - מאכל אלהיו. כל הסעודה קרויה 'לחם'; כמו "עבד לחם רב" (דנ' ה , א). ואחר שהזכיר קדושת הכהנים , החל להזכיר המומין. לחם אלהיו - והוא קרבן המזבח. ואלה הכהנים הדיוטים , על כן אמר: כל מי שהוא מזרע אהרן. דבר אל אהרן... איש מזרעך - לא אמר בכאן 'דבר אל אהרן ואל בניו לאמר' כאשר יאמר בפרשיות כולן (וי' ו , יח; וראה גם יז , ב; כב , ב , יח); והטעם , כי שם יצוה בפרשיות הקרבנות: "זאת תורת העולה" (וי' ו , ב) ו"זאת תורת החטאת" (שם , יח) ו"האשם" (וי' ז , א) וכיוצא בזה; אבל בכאן אם אמר 'דבר אל אהרן ואל בניו' , ראוי שיאמר 'איש מכם לדורותיכם' - ולא ירצה להזהיר את אהרן עצמו בתורת המומין , כי אהרן "קדוש יי'" (תה' קו , טז) כולו יפה ומום לא יהיה בו (ע"פ שה"ש ד , ז); אבל יזהירנו על זרעו , שיורֵם ויזהיר אותם לדורותם. ובפרשת הטומאה בסמוך: "דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל" (וי' כב , ב) - כי יתכן שגם באהרן יארע טומאת המגע במת או בשרץ; וכאשר בא להזכיר הצרעת והזוב , חזר ואמר "איש איש מזרע אהרן" (שם , ד) - כי לא יארע זה בגופו , כי מלאך יי' צבאות הוא (ע"פ מל' ב , ז). ואמר בסוף זו הפרשה "וידבר משה אל אהרן ואל בניו" (להלן , כד) - שרצה משה להזהיר גם בניו שיקחו מפיו תורה , ואמרהּ גם ל"בני ישראל" (שם) , להזהיר בית דין של ישראל על כך. וב'תורת כהנים' (אמור פרשתא ג , ה): מצאתי: "כל איש" (להלן , כא) מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "זרע אהרן" (שם); אין לי אלא זרעו , אהרן עצמו מניין? תלמוד לומר: "כל... אשר בו מום" (שם). וכן שנו שם (תו"כ אמור פרשתא ד פרק ד , א): "זרע אהרן" (וי' כב , ד) - אין לי אלא זרעו , אהרן עצמו מניין? תלמוד לומר: "והוא צרוע או זב" (שם). ופירוש 'אהרן עצמו' - הכהן הגדול תחתיו מבניו (ע"פ שמ' כט , ל); כי בעבור שהתיר האנינות לכהן גדול , אולי יתיר לו המום והצרעת , והוצרך לרַבותו; או שתרמֹז דין אהרן עצמו , כי לא תסמוך התורה באזהרותיה על הנס , אבל כסתה על אהרן לכבודו , ולרמוז לנו שלא יארע כן. איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו - ידוע , כי מום יקָרא אצל האנשים איזה שנוי שיהיה ביצירת האדם בכמות או באיכות; כאלו תאמר: מי שצוארו קצר או מי שידמה לזה מהשנויים אשר בבריאה , אע"פ שאין בהם הפסד בפעולות הטבעיות. והנה על כמו אלו המומין לוקה אם עבד. וכבר יהיה באלו המומין מה שתתחלל העבודה בעבורה , והם הנזכרים בפרטים הבאים אחר זה , כמו שיתבאר במה שיבא. ויתבאר מאמרו איש , שהקטן אינו ראוי להקריב , ולא האשה ולא הטמטום ולא האנדרוגינס.
2018 BOOMJOY סיטונאי ספוג PVA J-Y275 סמרטוט סמרטוט עם ידית טלסקופית לחדר רחצה חדר השינה מטבח ניקוי לסחוט. Alibaba.com מציע 13135 מוצרי mop רחצה. וגם זמינות מגוון אפשרויות של mop רחצה , למשל ניקוי, להרחבה, ומסתובב.גם לבחור מבין ידידותי לסביבה, מצויד mop רחצהמבין בד סינטטי, חוט כותנה, ובד microfibre mop רחצה. אפשר גם לבחור אם mop רחצהיהיה פלסטיק,אלומיניום, או ברזלישנם 13126 ספקים של mop רחצה, שממוקמים בעיקר באזור East Asia. המדינות המובילות מבחינת ספקים הן סין ( יבשת ), הודו, ו וייטנאם, אשר מספקות 91%, 5%, ו 1% של mop רחצה, בהתאמה. מוצרי Mop רחצה פופולריים במיוחד ב-North America, ב-Southeast Asia, וב-Western Europe. אפשר להבטיח את בטיחות המוצרים באמצעות בחירה מבין הספקים המאושרים, כולל 2221, בעל אישור Other, 2004, בעל אישור ISO9001, 285, בעל אישור BSCI.
משתדלת לא להתעכב ולא לתת למחשבות לשקוע. אני לא פה כדי להיות עצובה או להתייאש, אני לא פה כדי שזה ישבור לי את הלב, זה כמובן לא יועיל לאף אחד. אני צריכה להתקדם לתיק הבא, אני צריכה לבחון בצורה מפוקחת הפרת זכויות, ייצוג, ראיות, הודאות, נסיבות, שלא חסר אף מסמך. הילדים האלה לא צריכים את האמפתיה שלי הם צריכים מאיתנו פתרונות. פתרונות קטנים ומיידיים ופתרונות גדולים לחיים אחרים. אבל הם ילדים ויש להם שמות ופרצופים. והם לא ישנים בלילה. והם מוכים, פוחדים וזועמים. והם חיים תחת כיבוש והצבא הישראלי אורב בכל פינה, דואג לשמור אותם עירניים ביום ובלילה. הופך את הילדים האלה ללא ילדים. גוף קטן ונפש שחוקה. בפעם הראשונה הם בוכים בשניה מחייכים חיוך עצוב ואמיץ בשלישית שותקים וברביעית כבר כועסים. כעס ללא תחתית. ואני כועסת איתם כעס מציף שעולה על גדותיו. וחלקם ישנים על דרגש קטן בתא פינתי וחשוך בבתי הכלא הצבאיים. חלקם במעצר מנהלי. ואיך תסבירי להם? מה תגיד להם? לא צריך להסביר, הם הבינו כבר מזמן ולרגע לא ציפו שיהיה אחרת. טוב, אולי רק לרגע. חוסר האונים מול מערכת עצומה, מכונה משומנת להטלת אימה, לדיכוי והשתקה. מפעל יצור אסירים שלא עוצר לרגע. תחושה של חידלון ושל חוסר תקווה. ואז אני חושבת על שובתי הרעב ומבינה שאסור לי. ואני נוסעת למגרש הרוסים לקבל את פניו של עוד ילד משוחרר עייף ורעב לביתו, אל אמא ואבא. ואני רואה עוד חוקר שמבין שעורך דין הגיע אפילו שאמצע הלילה ואפילו שעד לפני רגע נראה היה שהכל מותר. . ואני רואה איך למרות הכל ובגלל הכל ממשיכות התקוממויות עממיות שלא נרתעות ולא מוותרות גם כשקשה וכואב. ואני רואה קריאות פלסטיניות אל הקהילה הבינלאומית לסולידריות ולתמיכה במאבק ולחרם על מדינת האפרטהייד. ואני מבינה שהרמת ידיים היא פריוולגיה שאני מוכנה לוותר עליה. אז אני מכינה עוד קפה וממשיכה לעבוד. עד שישוחררו כל האסירים, ותיפול החומה ויגמר הכיבוש וישובו הפליטים וכל הילדים והילדות יפסיקו להיות כלי פוליטי בידי מדינת ישראל ויחזרו להיות סתם ילדים וילדות. * על פי ארגון הגנה בינלאומית על ילדים – סניף פלסטין (DCI פלסטין), נכון לחודש אפריל 2014, 195 ילדים פלסטינים נמצאים במעצר בבתי הכלא הישראלים. 27 מהם בגילאים 12 עד 15. מאז תחילת המתקפה האחרונה בשטחים הכבושים נעצרו עוד ילדים רבים.
נוגדנים עצמיים (אנגלית: Autoantibody) הם נוגדנים המיוצרים על ידי מערכת החיסון ואשר מכוונים נגד מרכיבים נורמליים כגון תאים וחלבונים בגוף האדם. מחלות אוטו-אימוניות רבות, ביניהן מחלת הזאבת ומחלות ידועות נוספות, נגרמות כתוצאה מכך. נוגדנים מיוצרים על ידי לימפוציטים מסוג B, כאשר באופן נורמלי, מערכת החיסון מסוגלת לזהות ולהתעלם מחלבונים בריאים בגוף האדם עצמו. עם זאת, לעיתים מערכת החיסון מזהה בטעות מרכיבים שונים בגוף האדם כ"זרים" ותוקפת אותם, בדרך של יצירת נוגדנים עצמיים. נוגדנים אלו תוקפים תאים ורקמות בריאים בגוף ומביאים להיווצרות דלקת ונזק שעלול להיות נרחב. הסיבה להיווצרות נוגדנים עצמיים אינה תמיד ברורה. נמצא כי בחלק מן המקרים, קיימת פרה-דיספוזיציה גנטית, אשר יחד עם טריגר נוסף (למשל, מחלה ויראלית, או חשיפה לכימיקלים טוקסיים) מביאה לייצור נוגדנים עצמיים. בנוסף לכך, חוקרים סבורים כי קיים מרכיב הורמונלי במנגנון ההיווצרות, היות שמרבית מן המחלות האוטו-אימוניות הן מחלות אשר תוקפות יותר נשים מאשר גברים. קיימות מחלות שונות ורבות הנגרמות כתוצאה מייצור נוגדנים עצמיים. מחלות אלו כוללות מחלות כגון תת פעילות של בלוטת התריס- השימוטו, וכן מחלות יתר פעילות של בלוטת התריס, מחלות כגון זאבת, סקלרודרמה, סוכרת סוג 1, צליאק, סיורגן ומחלות ווסקוליטיות שונות. על מנת לאבחן מחלות אלו, ניתן להיעזר בין היתר בבדיקות דם למציאת נוגדנים עצמיים. בדיקת דם למציאת הנוגדן ANA (נוגדן אנטי-גרעיני, או anti-nuclear antibody) נלקחת במצבים לא ספציפיים, ומהווה מרקר לתהליך אוטו-אימוני. ANA הוא חיובי במגוון של תהליכים אוטו-אימוניים. אם ANA חיובי, לרוב נלקחות בדיקות נוספות כגון RF, מידת שקיעת הדם, רמת חלבון C בסרום (CRP) וקיום נוגדנים עצמיים נוספים כמפורט להלן. בדיקות דם לגילוי נוגדנים עצמיים משמשות גם כהערכה ליעילות הטיפול הרפואי הניתן במחלות אלו. זאבת כתוצאה משימוש בתרופות מסוימות - נוגדנים מסוג antihistone. ^ Cleveland Clinic, Andrea Fialho, William D, Carey, MD, Autoimmune Hepatitis. Published on July 2015. אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נוגדן_עצמי&oldid=23566712" דף זה נערך לאחרונה ב־18:03, 11 באוגוסט 2018.
כשיש דלקת בעיניים חלב אם מאוד עוזר-לטפטף טיפת חלב לתוך העין. איזה בדיקות כדאי בפרטי ואיזה אפשר בקופה? בדיקת הריון ביתית - איך זה עובד? מיכל דואגת שהיא קצת יוצאת מדעתה, לא מכירה את עצמה וחוששת לעתיד. כמו כן, היא סובלת מתופעות פיזיות שונות. כיצד נוכל להקל ולעזור למיכל בעזרת הידע הרחב שמצוי ברשותנו? ד"ר הרצל יוגב, פסיכולוג קליני עם ניסיון של יותר מ-25 שנה, יזם ופיתח את הרעיון של "בייביבאז" בדיוק בשביל נשים כמו מיכל. ד"ר יוגב הרכיב צוות של רופאים ופסיכולוגים בתחום ההריון והתפתחות הילד שיחד ריכזו את המידע החשוב ביותר על מנת לתמוך בהתפתחות של ילדך ושלך כאמא, כבר מהרגע הראשון של ההריון. איה, פסיכולוגית בצוות "בייביבאז" מסבירה: העליה החדה בהורמונים בגוף האם ההרה משפיעה עליה מבחינה פיזית ומבחינה רגשית. התופעות שלך מיכל הינן נפוצות ורגילות בקרב נשים הרות. יחד עם ההתרגשות לקראת הלידה, ההתמודדות עם שינויי מצב הרוח לא תמיד קלה. חשוב שגם את וגם הסביבה הקרובה אליך תבינו את הסיבות הפיזיות למה שעובר עליך על מנת לוודא שתקבלי את התמיכה שאת זקוקה לה. את משתנה – פיזית ורגשית – והמשימה שלך היא להבין ולקבל את עצמך כפי שאת היום. אני מאמינה שאם אישה יודעת ויכולה להסביר לעצמה את הדברים השונים (ולא תמיד פשוטים) שעוברים עליה בהריון, היא תוכל להיות פנויה יותר להתרגשות שבדבר. מטרתי היא, שתקבלי את עצמך ושתהני מההחלטה העצומה והמשמעותית שקיבלת בחייך. צוות "בייביבאז" עוזר לאימהות ונשים בהריון בכל שלב ושלב. ריכזנו את הנושאים שהכי מעסיקים אימהות ונשים בהריון ונהיה לצידך יום-יום באמצעות מסרון שנשלח אליך ישירות. "אל תיבהלי אם יש לך כאבים בגב ובמותניים. ההורמונים בגופך מרככים את הרצועות והמפרקים כדי שהגוף יוכל להימתח בזמן הלידה" "ההורמונים עושים חגיגה על חשבונך? אני עוברי רוצה לצייד אותך בנשק לא קונבנציונלי: שיבולת שועל. יש בזה ויטמינים מרגיעים מקבוצת B" "ההורמונים בגופך משתנים, ואולי יש לך כאבי ראש. את יכולה לקחת כדור לשיכוך כאבים ואם הכאבים חזקים או לא מגיבים לתרופה שלקחת, פני לרופא" "ההורמונים חוגגים. חלקם הורמונים רגילים שכמותם גדלה בתקופת ההריון וחלקם הורמונים חדשים שנוצרים באופן ייחודי לתקופה זו. תפקידם של ההורמונים להכין את גופך להריון. שמת לב שאת מרגישה המון רגשות בו-זמנית, כמו חששות ושמחה? טלטלות במצב הרוח ונטייה לבכי, הססנות וקושי לקבל החלטות, אפילו בדברים פשוטים? שינויים הורמונליים יכולים לגרום תופעות לוואי של רגשות אלה ואחרים. תזכרי שאת מתמודדת עם משהו שהוא גם פיזיולוגי ולא רק נפשי, אפילו שהרגשות לפעמים נורא משכנעים". אני בתחילת ההיריון ורוצה לשמור על כך בסוד אך חוששת שהבטן תבצבץ. מתי כדאי לספר והאם להמשיך להסתיר? איך את ישנה?
כריסטופר ג'ון "טופר" גרייס (באנגלית: Christopher John "Topher" Grace; נולד ב-12 ביולי 1978) הוא שחקן אמריקאי. מוכר בעיקר בשל גילום דמותו של אריק פורמן בסיטקום המצליח "מופע שנות ה-70", ובתור אדי ברוק (ונום) בסרט "ספיידרמן 3". גרייס נולד בעיר ניו יורק שבארצות הברית. יש לו אחות בשם ג'ני. הוא גדל בדריאן, קונטיקט, שם הכיר את השחקנית קייט בוסוורת'. בתיכון החליט לקצר את שמו לטופר, מכיוון שלא אהב שקיצרו את שמו המלא כריסטופר, לכריס. כשלמד באקדמיית ברוסטר בניו המפשייר, הבחין בו המפיק של "מופע שנות ה-70", כששיחק את התפקיד הראשי בהצגה "A Funny Thing Happened on the Way to the Forum". גרייס לוהק לסדרה "מופע שנות ה-70" כ"אריק פורמן" בשנת 1998 ושיחק בה עד 2005. הוא עזב את הסדרה כדי לעבוד בקולנוע. בפרק האחרון של הסדרה ב-2006 הוא ביצע הופעת אורח. לאחר מכן למד גרייס באוניברסיטת דרום קליפורניה, אך עזב בשנה הראשונה כדי להתמקד בעבודה בטלוויזיה, ולפתח קריירה קולנועית. גרייס שיחק בסרטים "טראפיק" (2000), "אושן 11" (2001), "אושן 12" (סרט ההמשך לאושן 11) (2004). ב-2003 הופיע בסרט "חיוך של מונה ליזה" והתארח בפרק בסדרה "המלך היל". ב-2004 שיחק גרייס בתפקיד ראשי בסרטים "לזכות בדייט עם טד המילטון" "בחברה טובה", ו"נ.ב. אוהב אותך". ב-2007 הופיע גרייס בסרט "ספיידרמן 3" כאדוארד "אדי" ברוק ג'וניור, צלם עיתונות יריב של פיטר פארקר שהופך לנבל ונום. בנוסף, שיחק בסרטים "The Crusaders", "Coxblocker" ו"Kids in America" שיצאו למסכים בהמשך אותה שנה. ב-2010 כיכב בסרט המדע בדיוני "הטורפים", סרט נוסף מסדרת סרטי הטורף. בשנת 2014, שיחק בסרטים "הקריאה", "בין כוכבים", ו"לא מתרגש" בו מככב כריס אוונס. ב-2015 שיחק בסרט "אמריקן אולטרה" בו מככב ג'סי אייזנברג. בנוסף, שיחק בסרט "אמת". ב-2016 כיכב בסרט המוזיקלי "Opening Night" (נקרא קודם "One Shot"). ב-2019 שיחק בפרק השני (סמית'רינס) בעונה החמישית של הסדרה "מראה שחורה". בעבר יצא עם בתו של דונלד טראמפ, איוונקה. בעת צילומיו לסרט "Take Me Home Tonight" הוא הכיר את כוכבת הסרט, טרסה פאלמר, והשניים ניהלו מערכת יחסים ממושכת ונפרדו. בינואר 2015 התארס טופר עם השחקנית אשלי הינשאו לאחר שנה של מערכת יחסים. במאי 2016 הם התחתנו. ב-2017 נולדה בתם. אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טופר_גרייס&oldid=27261819"
על "מרק אבן" / הילה אהרון בריק "הבמה" "...הגרסה של טל בן בינה ל"מרק אבן" נוצרה בעקבות קיץ המחאה ב-2011 ומעבר לכל מרכיביה המוקפדים, שמייד אפרט , ניכר בה כי היא מונעת ממקום של אמירה חברתית, המותאמת לגמרי לגיל הרך. "ככה זה בטבע אחותי, היום אני אוכל אותך, מחר תאכלי אותי", אומר הזאב לקופיפה, אמירה שגורמת לה לעשות מעשה מנהיגות חברתי. מתוך מציאות של מצוקה קולקטיבית, שבה החזק (שגם הוא חלש) רודף את החלש יותר, מוצאת הקופיפה רבת התושייה דרך להניע את שאר הדמויות לשיתוף פעולה, מייצרת מצע (מרק) משותף לסולידריות, שמוביל לבסוף לרווחת כולם. מבין האמצעים האמנותיים הבונים את ההצגה הזו, ראשית יש לומר דבר מה על השפה. לא רק שהיא מחורזת להפליא ובה בעת בהירה מאוד, היא גם בעלת הברקות לשוניות מרובות. למעשה נשמע כי היא מלוטשת דיה מבחינה לשונית לעלות על הכתב כגרסה בעלת חיים משלה לסיפור, ולהתייצב לצד "דירה להשכיר" האלמותי על מדף הסיפורים החברתיים לילדים." היפהפיה בראיון בערוץ 10 - לחצו כאן! "בן המבולגן ובנדיקטוס הליצן" נגנזה לאחר מאות הופעות בין השנים 2008 – 1996. בהזדמנות חגיגית זו אני רוצה להודות לשותפי המוכשרים והמקסימים בהצגה זו: לודה אהרונסון, אירית בשן ויובלל לירון. בהצלחות לכולם!
ברור שהנאמנים לא רוצים למכור את פעילות החברה, אחרת איך יוכלו לקחת שכ"ט שמנמן ומפנק כל חודש? תנו לנאמן להמשיך להנשים את החברה הגוססת הזו עד אינסוף או עד שלנושים יימאס והוא בינתיים יהנה משכ"ט מפנק. עוד כמה שנים, שלנושים כבר יימאס מהסחבת וירצו לראות קצת כסף, הנאמן ימכור את הגופה בנזיד עדשים והנושים יראו כינים. ככה זה אצל נאמנים, הם נהנים והנושים אוכלים את הלב. אם יש תזרים מזומנים מדוע המוכרות לא מקבלות משכורת מספטמבר? ריח רע מאוד עולה מכל ההתנהלות סביב סגירת המותג - היחס למוכרות , היחס ללקוחות, עיתוי הסגירה, היתה סחורה והיה חוב לא גדול של 9 מיליון שאם היו עושים הנחות רציניות היו מכסים את החוב והיה נשאר עוד עודף אך בחרו לסגור.
זוהי בקשה להורות על קיום דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה (המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן, והשופטים נ' הנדל ומ' מזוז) בע"פ אוחנה נ' מדינת ישראל מיום 19.9.2017, שבו התקבל באופן חלקי ערעורו של המשיב על הרשעתו בעבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון) ונקבע כי הוא יזוכה ממקצת העבירות שבהן הורשע לפי סעיף זה, משנקבע כי לא הוכח שהתקיים במשיב היסוד הנפשי לביצוע עבירות אלו. המשיב היה בתקופה הרלוונטית מורשה לעסוק בסחר ביהלומים בבורסה ליהלומים ברמת גן (להלן: הבורסה ליהלומים). הוגש נגדו כתב אישום, הנושא שני אישומים בגין עבירות כלכליות שביצע. כתב האישום מתאר כי במסווה של פעילות במשרד העוסק בייבוא ובמכירה של יהלומים פעל המשיב כדי להוציא מהארץ כספים של נותני שירותי מטבע ואחרים מחוץ לגבולות המדינה, מבלי לדווח על כך לרשות לאיסור הלבנת הון. שיטת הפעולה של המשיב, כעולה מכתב האישום, הייתה כזו: בשלב הראשון קיבל המשיב – במישרין או בעקיפין – שיקים בערכים דולריים מיהלומנים שונים בבורסה ליהלומים (להלן: היהלומנים). בתמורה לכל שיק העביר המשיב או מי מטעמו כסף מזומן בשקלים ליהלומנים. הכסף התקבל מנותני שירותי מטבע שונים בארץ (להלן: החלפנים). המשיב הוציא ליהלומנים חשבונית כוזבת שלפיה הוא מכר להם יהלומים בסכום הנקוב בשיק, בעוד אשר בפועל לא נערכה כל עסקה כאמור. הוא הפקיד את השיקים שהתקבלו מהיהלומנים בחשבון בנק מיוחד לעוסקים בסחר ביהלומים שהיה בבעלותו בסניף הבורסה ליהלומים ב- State Bank of India (להלן: הבנק ההודי), וגבה עמלה מתוך סכום השיקים שהופקדו. בשלב השני, על פי הנטען, פעל המשיב כדי להעביר את הכספים שהופקדו בבנק ההודי לחו"ל עבור החלפנים. כדי לעשות כן המשיב קיבל במרמה אישור על ייבוא יהלומים מפקיד המכס והפיקוח על יהלומים בבורסה ליהלומים (להלן: הפיקוח). לצורך כך נסעו המשיב או מי מטעמו לחו"ל. בחזרתו לישראל הצהיר בפני פקיד המכס בנמל התעופה בן גוריון כי ברשותו יהלומים מלוטשים מיובאים. אך בפועל הנוסע לא ייבא יהלומים אמיתיים, אלא נשא עמו קופסה ובה אבנים זולות הנחזות ליהלומים, שאותה הציג בפני פקיד המכס. בהתאם לנוהל במשרדי המכס, פקיד המכס נהג שלא לבחון את היהלומים שהוצגו לו על ידי המשיב, אלא רק להניח אותם בשקית ייעודית אטומה של המכס. כעולה מכתב האישום לאחר קבלת השקית נהג המשיב או מי מטעמו לפנות לקלוד מלכה, שעבד בתקופה הרלוונטית בבורסה ליהלומים (להלן: מלכה) בבקשה שישאיל לו למשך מספר שעות יהלומים אמיתיים. נטען כי בהנחיית המשיב הכינה עובדת משרדו חשבוניות מכר בהתאם לכמות ולשווי היהלומים שהתקבלו ממלכה. במקביל להוצאת החשבוניות הכוזבות, נטען כי המשיב פתח את שקית המכס האטומה, הוציא ממנה את חיקויי היהלומים שבתוכה, הכניס במקומם את היהלומים האמתיים ששאל ממלכה, אטם מחדש את השקית, אותה הציג בפני פקיד הפיקוח. נטען כי בעקבות המצג הכוזב בפני פקיד הפיקוח הנפיק זה אישור לפיו ייבא המשיב יהלומים בסכום האמור בחשבונית המכר הכוזבת. כעולה מכתב האישום, לאחר קבלת האישור מפקיד הפיקוח נהג המשיב או מי מטעמו להחזיר למלכה את היהלומים המושאלים. בכתב האישום נטען כי מצג כוזב זה אפשר למשיב להעביר את הכספים שהחזיק בבנק ההודי לחשבונות בחו"ל במסווה של תשלום בגין ייבוא יהלומים, ללא דיווח מתאים לרשות לאיסור הלבנת הון. בגין מעשים אלה הואשם המשיב בשורה של עבירות כלכליות כאמור. הרלוונטיות שבהן לבקשה שלפניי הן אלו המייחסות לו ריבוי עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון. נטען כי היהלומים שמסר מלכה למשיב מהווים "רכוש אסור" כהגדרתו בסעיף האמור, כיוון שהם שימשו לביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. עוד נטען כי המשיב ביצע פעולה ברכוש האסור – היהלומים שנתקבלו ממלכה והוחזרו לו במטרה להסתיר את פעולות המרמה שביצע המשיב ברכוש האסור. להשלמת התמונה יצוין כי כתב האישום ייחס למשיב עבירות נוספות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון הנוגעות להעברה לחו"ל של כספי החלפנים. ביום 26.10.2015 הרשיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ד' רוזן) את המשיב בשורה של עבירות כלכליות לפי חוקים שונים. לענייננו רלוונטית, כאמור, הרשעתו בעבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, בגין השימוש שעשה ביהלומים שקיבל ממלכה. בית המשפט קבע כי המשיב ייבא יהלומי דמה ורימה את משרד הפיקוח תוך שימוש ביהלומים שהתקבלו ממלכה אשר באמצעותם הציג מצג כוזב למשרד הפיקוח. נקבע כי "קבלת היהלומים מקלוד [מלכה], ובודאי השבת היהלומים לקלוד מלכה מהווה פעולה ברכוש אסור". בית המשפט ציין כי בהמשך לפעולות אלו העביר המשיב לחו"ל את כספי החלפנים במסווה של ביצוע עסקאות יהלומים, תוך הסתרת העובדה שמקור הכספים הוא בביצוע עבירה, וכי מדובר בכספי החלפנים ולא בכספים שנועדו לתשלום התמורה עבור קבלת היהלומים על ידי המשיב. נקבע כי הוכח שהמשיב העביר את כספי החלפנים לחו"ל באמצעות הבנק ההודי, לאחר שהצהיר בכזב כי הכספים נועדו לתשלום עבור ייבוא יהלומים לישראל, וזאת במטרה למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. בגין עבירות אלו ועבירות נוספות נגזר על המשיב עונש של 10 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כמפורט בגזר הדין. המשיב ערער הן על הכרעת הדין, הן על גזר הדין לפני בית משפט זה. בסופו של יום הודיע בא כוח המשיב כי אין הוא עומד על מרבית הערעור ככל שהוא נוגע להכרעת הדין, למעט בשתי נקודות המשליכות לדעתו על שאלת העונש שהושת עליו: האחת, נוגעת להיקף הכספי של העבירות שבגינן הורשע המשיב. השנייה – היא זו העומדת בלב הבקשה שלפניי – הרשעת המשיב בריבוי עבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, ובפרט בכל הנוגע להרשעתו בעבירה זו ביחס לשימוש שעשה ביהלומים שקיבל ממלכה. ביום 19.9.2017 דחה בית משפט זה את מרבית ערעורו של המשיב, למעט בכל הנוגע להרשעתו בעבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בשל השימוש שעשה ביהלומים שהתקבלו ממלכה. השופט מ' מזוז, בהסכמת המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן והשופט נ' הנדל, קבע כי הרשעת המשיב בעניין זה אינה מתיישבת עם פסיקתו של בית המשפט בע"פ 8551/11 סלכגי נ' מדינת ישראל (12.8.2012) (להלן: עניין סלכגי). בית המשפט עמד על הקביעות שם, לפיהן לצורך הרשעה של נאשם בעבירה של איסור הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק, אין די לקבוע כי הוא הסתיר כספים או רכוש במטרה להסוות את ביצוע עבירת המקור, אלא נדרש להוכיח קיומה של "כוונה מיוחדת" מצדו להסתיר את הכספים או את הרכוש לשם שימוש עתידי בהם. יישומו של כלל זה על ענייננו הוביל את בית המשפט לקבוע כי הרשעת המשיב בעבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון גם בגין השימוש שעשה ביהלומים שקיבל ממלכה ובהשבתם אליו (לצד השימוש שעשה בכספי החלפנים, שאינו עומד לדיון בבקשה שלפניי), אינה יכולה לעמוד שכן "לא הוכח כי המערער [המשיב לפניי] 'הסתיר' את היהלומים לשם שימוש עתיד בהם". מטעם זה זוכה המשיב מעבירות לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון בגין השימוש שעשה ביהלומים שקיבל ממלכה.
* פינוי בית הכנסת יבוצע אי"ה ביום ראשון, ב' בניסן, 10/4. עד אז, אנחנו מתבקשים לרוקן את כל תכולת בית הכנסת. אנחנו עובדים על תוכנית פינוי מסודרת, שתכלול גם את התגייסות הציבור. היו מוכנים לקבל קריאה להירתם למשימה בקרוב. בקרוב גם ימסרו מקומות התפילה והשיעורים החלופיים במהלך תקופת המעבר. * ברכת מזל טוב שלוחה לניסים ולרונית בטיטו לרגל נישואי בתם אור. לזוג הצעיר שלוחה מקהילתנו ברכת מזל טוב ויהי רצון שיזכו להקים בית נאמן בישראל. הרב משה אלחרר - רב העיר שלומי - על הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. * היכונו היכונו!! מסיבת פורים לחברי וחברות הקהילה (ללא הילדים) תתקיים אי"ה ביום ראשון הקרוב, י' אדר ב', 20/3 בשעה 20:30 באולם ביהכ"נ 'זכור לאברהם'. הערב כולל: תחרות תחפושות, מופע בהנחיית השחקן עודד מנסטר, וארוחה פרסית. מחיר: 40 ₪ לכל חבר. ההרשמה למסיבה אצל ריקי אלפי (050-8576097). * זכר למחצית השקל - השנה אנו בסימן בניית בניין הקבע של אברהם יגל. בקרוב אנו ניאלץ לעזוב את המבנה הנוכחי בו אנו מתפללים, ונעבור למקום חלופי שיישמש אותנו, עד להשלמת בניין הקבע. כל תרומה תסייע לנו לסיים את עונת המעבר מוקדם ככל האפשר. כל החברים תורמים השנה את "זכר למחצית השקל" לטובת קרן הבניין. התרומות מוכרות למס. סכום "זכר מחצית השקל": 20 ₪ לאדם. אנא העבירו את המסר למכרים ובני משפחה, על מנת שיתרמו גם הם לקרן הבניין. תחילת הצום: 4:09. תפילת מנחה של תענית: 17:25. סיום הצום ותפילת ערבית: 18:15. קריאת מגילה 18:25. סעודת פורים קהילתית לחברי הקהילה (שנרשמו מראש) בבית הכנסת בהשתתפות הרב אבינדב אבוקרט. 21:00 'חיים זכו' פורימי (כולם מוזמנים). * משלוח מנות קהילתי - משפחות חברי הקהילה המעוניינות להשתתף במשלוח המנות הקהילתי מתבקשות להרשם במייל הקהילתי (מייל חוזר) avraham.yagel@gmail.com או בשליחת מסרון או ואצאפ לאבי בנייד 052-8902835 ולציין כתובתם המדוייקת, טלפון נייד וטלפון בבית לטובת המגיעים לתת את משלוח המנות. לקראת פורים נעביר במייל את רשימת השיבוצים של המשפחות שנרשמו עם שם המשפחה השולחת, ופרטי המשפחה המקבלת. הרישום מסתיים במוצ"ש! מומלץ לתאם ביום הפורים בבורא את המפגש בין הנותן למקבל. * האבות והאמהות, הבנים והבנות, מוזמנים לאירוע הסיום של לימוד 'הורים וילדים' שיתקיים במוצ"ש בשעה 19:30. הלימוד בנושא הלכות פורים עם חידון נושא פרסים. פרס לכל משתתף. הגרלת סיום חגיגית, עם פרסים יקרי ערך. כדאי לבוא!!!. האירוע בחסות משפחת פיטוסי לע"נ פנינה בת טובה ז"ל. * השיעור האחרון על סוגיות במסכת מגילה עם הרב אבינדב אבוקרט - השבת בשעה 16:00. * החל משבת הבאה (צו) תחל סדרת שיעורים חדשה (4 שיעורים) "שואלים ודורשים בהלכות הפסח". השיעורים יתחילו בכל שבת בשעה 17:15 (שעון קיץ), עם הרבנים: הרב רפי שטרן, הרב יהודה יונגסטר, הרב מומי פאלוך, והרב אבינדב אבוקרט. בשבת צו - השיעור הראשון עם הרב רפי שטרן. ציבור הגברים והנשים מוזמן. * חוג קריאה בתורה לילדים (בנוסח ירושלמי). השבוע בשל פורים השיעור יתקיים באופן חד פעמי ביום שלישי בשעה 19:00. (במקום ביום רביעי). "תיקון הלב - דיוק עבודת הנפש" הרבנית עו"ד עירית הלוי. השיעור הבא ב- 6/4. מה עשו חכמינו - הרבנית תמר מאיר. השיעור הבא ב 30/3.
אף אחד לא מעמיד את בייבי בפינה – ואביגיל ברסלין נחושה בדעתה לשמור זאת כך. השחקנית בת ה -21 לקחה על עצמה את התפקיד האיקוני של פרנסס “בייבי” האוסמן עבור ABC ריקוד מושחת מהדורה מחודשת, שתיערך הערב בשעה 8 בערב. ET. זה לא היה קל עבור Breslin לשים את הספין על הדמות האהובה, אשר שיחק לראשונה על ידי ג ‘ניפר גריי בסרט של 1987. האתגר הגדול ביותר? מסמר את הסצנה הקלאסית שבה מורה המחול ג’וני טירת (שתואר במקור על ידי פטריק סווייזי, עכשיו על ידי קולט פראטס) מרים את התינוק מעל ראשו במהלך שגרת הכשרון הכוריאוגרפית המרשימה. “עושה את המעלית היה מפחיד”, אמר לאחרונה ברסלין בסטייל. “זה היה ממש קשה לעשות את זה נכון. כדי לקפוץ מעל רגל אחת באוויר ולצפות אדם לתפוס אותך במקום המושלם על המותניים שלך הוא מספיק קשה, אבל אז הם צריכים להרים אותך כל הדרך למעלה להחזיק את הטופס. וגם אם אתה מרגיש שאתה גוסס, אתה לא יכול להראות את זה על הפנים שלך.” לא משנה כמה מסובך זה, ברסלין מעולם לא שקל להשתמש בגוף כפול לתרגיל. “ידעתי שאם לא אעשה את זה בעצמי, אהיה תמיד מצטער, “אמרה. אזור אחד שהיה צבט בכוונה, לעומת זאת, היה הארון. “ניסינו לשמור על התלבושות די קרוב למקור, אבל זה בהחלט נכון יותר של שנות ה -60 מאשר הסרט”, אמר ברסלין. “מבחינת האופנה, היו כל כך הרבה קרוסובר בשנות ה -80 – במיוחד כאשר בייבי לבשה את חולצת המיזע הקצוצה עם מכנסיים קצרים. עשינו יותר של שנות ה -60, אז אני לובשת הרבה ג’ינס וקדס “. לראות את החידוש ריקוד מושחת בעצמכם, לכוון ל- ABC הערב בשעה 8:00 ET.
ה'פינק פלויד' היא להקת רוק מתקדם בריטית שנוסדה ב- 1965 . בשנות השבעים הייתה מהלהקות הבולטות במוזיקת הרוק. לעומת האופטימיות והנאיביות שהיו מנת חלקם של נערי הפרחים, באו הפינק פלויד וגוללו לפני מאזיניהם את בעיותיה ומכאוביה של החברה המודרנית בטקסטים חושפניים ומאיימים ובמוזיקה ישירה ומיוחדת. הטקסטים והתכנים של יצירותיה משקפים נאמנה את הלכי הרוח של הנוער בשנות השבעים – לא עוד 'מוזיקה יפה' אלא מחאה בוטה. האלבומים 'הצד האפל של הירח' (1973), 'הלוואי שהיית כאן' (1975) ו'החומה' (1979) הם טרילוגיה אוטוביוגרפית: הראשון עוסק בצד האפל של נפש האדם – בניכור, בבורות, בטירוף ובמוות. השני יצא לזכרו של סיד ברט, שהיה חבר בלהקה בראשית דרכה ופרש ממנה בשל מחלת נפש. השלישי הוא הפרויקט הגדול האחרון של הלהקה, כעין סיכום לתקליטיהם הקודמים. החומה היא החיץ שבין האדם לסביבתו, המלווה אותו מלידתו ועד מותו ויוצר ניכור, אלימות וטירוף. השפעתם של הביטלס על הפינק פלויד ניכרת, ובמיוחד השפעת תקליטם 'סרג'נט פפר'. התקליטים נוצרו בעיקר באולפן, וטכנאי הקול השתתף השתתפות פעילה ביצירה. בשלושת התקליטים של הפינק פלויד מושמעים השירים בלא הפסקה ביניהם, ולעתים גם בלי תחושת הפרדה. סימון הרצועות הוא הסימן היחיד לסיום שיר ולתחילתו של אחר. בתקליט 'הלוואי והיית כאן' השיר 'זרח יהלום משוגע' היה אמור למלא צד אחד בתקליט אך הוא התרחב ליותר משלושים דקות, ולכן החליטה הלהקה לצמצמו ל25- דקות ולחלקו לשניים. החלק הראשון פותח את התקליט והשני מסיים אותו. כך נוצר תקליט שיש בו קשר תמטי בן חלקיו – עקרון הלחנה של מוזיקה אמנותית. תפיסה דומה מאפיינת סימפוניות ופואמות סימפוניות מן המאה התשע עשרה, שמתבססות על רעיון מרכזי העובר כחוט השני בין פרקיו ומאחד את היצירה, למשל הסימפוניה החמישית של בטהובן והסימפוניה ברה של סזר פרנק. גם 'הצד האפל של הירח' הוא תקליט בעל תפיסה כוללת. הרעשים המושמעים בו – דפיקות לב, תקתוק שעון, צלצולים, גיבוב משפטים ועוד – מעניקים לו מסגרת כללית (אפקטים כאלה אופייניים גם למוזיקה קונקרטית – זרם של המוזיקה ה'רצינית'). השיר 'אנחנו והם' מתוך התקליט מדגים את הפזילה של הפינק פלויד למוזיקה 'רצינית'. השיר כפול באורכו מהמקובל במוזיקה פופולרית – למעלה משש דקות. חומרי השיר מינימליסטיים: חזרות רבות, צמצום במספר האקורדים ושימוש מרובה באקורד אחד שכל אפשרויות הצירוף והפירוק שלו מנוצלות ניצול מרבי, ורסיטציה (דקלום שירתי), שהיא מטבעה מוגבלת במבחר צליליה. חומרים דומים שימשו מלחינים מינימליסטים 'רציניים' כגון פיליפ גלס וסטיב רייך. מאפיינים מוזיקליים אחרים משייכים את השיר למוזיקה הפופולרית: המבנה הסטרופי (בית ופזמון לסירוגין, עם קטעי ביניים כליים), השתנות הטמפו בין הבית לפזמון, ההרכב המבצע – קול, להקה, סקסופון, גיטרה וסינתיסייזר ועוד. מוסיקולוגית (M.A.), מרצה למוסיקה, ניהלה במשך 8 שנים את מגמת המוסיקה בבית הספר מכל"ל רמת-גן, מחזאית המתמחה בכתיבת מחזות מוסיקלים, סופרת, יוצרת, קריינות והנחיה, מחברת אליעד לומד אותיות בגן החיות. להתקדם תוך כדי תנועה: על גיוס עובדים תוך כדי עבודה.
אז מהי בעצם צלילה טכנית? שאלה זו נשמעת פעמים רבות מפי צוללים ומדריכי צלילה כאחד. התשובות הנשמעות לשאלה זו רבות ומגוונות. אתחיל ואומר כי לטעמי, כנראה שכולן נכונות! אך ראשית אולי כדאי שנשאל מהי הגדרתה של צלילה ספורטיבית? תשאלו צוללים ספורטיביים ותקבלו גם כאן תשובות שונות‬ ומשונות. בכל זאת ניתן להגדיר "צלילה ספורטיבית" כצלילה שהמניע או המוטיבציה לביצועה הוא‬ הרצון לבצע פעילות מהנה בחיק הטבע ובסביבה התת מימית. הסיסמה "כל אחד יכול לצלול" היא שמכוונת את כל תעשיית הצלילה הספורטיבית, מקורסי‬ צלילה ועד לאחרוני יצרני הציוד. על פי המניע הזה נקבעה מסגרת ההדרכה, ציוד החובה וגבולות‬ ‫החשיפה לצלילה ספורטיבית.‬ למעשה מציבה תעשיית הצלילה הספורטיבית גבולות ברורים, שרמת הסיכון בהם נמוכה יחסית. בין גבולות אלה נמצא את מגבלות העומק בהתאם להסמכה (40 מטרים כגבול אבסולוטי לצלילה ספורטיבית), זמני צלילות שהם מחוץ לתחום המחייב ביצוע חניות הדקומפרסיה וצלילה במים פתוחים בלבד, כאשר ישנה גישה ישירה לפני המים בכל שלב בצלילה. הצלילה הטכנית אם כן באה לענות על הצורך לחרוג מגבולות הצלילה הספורטיבית תוך שמירה על מעטפת הבטיחות - אולי מעבר למגבלת העומק, אולי מעבר לתחומי הצלילה ללא חניות דקומפרסיה, אולי צלילה בסביבה מקורה כגון אוניה טבועה ואולי מעבר לכל הגבולות שציינו עתה. אך ההבדל האמיתי טמון בגישה הנדרשת לשם שמירה על רף הבטיחות הגבוה (לעיתים אף גבוה מאשר מקובל בצלילה ספורטיבית רגילה) כאשר אנו צוללים אל מעבר לגבולות אלה! המפתח לגישה זו טמון בהכשרה מתאימה מבעל מקצוע בתחום, בצבירת ניסיון הדרגתית וב"ארגז כלים" המכיל ציוד, כללים, ונהלים מתאימים ולא פחות חשוב – צניעות (ראו גם את המאמר: זו לא צלילה טכנית). אלמנט נוסף שמייחד את הצולל הטכני הוא המחוייבות. לא תמצאו צולל טכני שאין ברשותו ציוד צלילה שהוא המילה האחרונה, "משופצר" לעילא, מתוחזק ברמה הגבוהה ביותר וכולל את כל ציוד העזר שנדרש לצלילה שאותה הוא עומד לבצע. 1.יתירות (Redundancy) – כל המערכות תומכות החיים אצל הצולל הטכני הנן מערכות כפולות: לפחות שני מקורות גז לנשימה, מאזן ציפה עם פנימית כפולה ושני מנגנוני ניפוח עצמאיים, שעוני עומק וזמן כפולים, וגם בתכנית צריכת גז הנשימה נלקחים מקדמי ביטחון גבוהים. 2. לפחות שני סוגי תערובות של גזי נשימה לשיפור מקדם פינוי הגז האינרטי בעת העלייה. תערובות אלה, למעט בשלבים מתקדמים במיוחד של צלילה טכנית, הינן תערובות אוויר מועשר בחמצן (נייטרוקס). לנשימת תערובות כאלה יתרונות מעשיים ובטיחותיים רבים, גם בצלילה ספורטיבית רגילה. את המידע על צלילה בנייטרוקס והצעדים הראשונים לעבר הצלילה הטכנית תוכלו למצוא בקורסי ANDI - קורס צולל נייטרוקס דרגה 1 וקורס צולל נייטרוקס דרגה 2. בנוסף, נכון גם לומר כי צלילה טכנית הינה צלילה משימתית, צלילה שאנו מבצעים לשם מטרה מסוימת, אך ההבדל אינו כה גדול כפי שנדמה לעיתים. אם תשאלו את מרבית הצוללים הטכניים מדוע הם צוללים תקבלו תשובה אחידה כמעט: "לשם ההנאה!" בכך דומה הצלילה הטכנית במרבית המקרים לצלילה הספורטיבית. בצלילה הטכנית טמונה הנאה רבה. צוללים רבים מצאו מחדש בצלילה הטכנית את תחושת ההרפתקה והעניין ואת תחושת ה"יחידה המובחרת" אשר היו מנת חלקם בתחילת דרכם כצוללים ספורטיביים ובימיה הראשונים של הצלילה הספורטיבית. צלילה טכנית - כך תעשו את זה בטוח... ואולי זהו המקום לתקן טעות נפוצה: צלילה טכנית אינה מסוכנת יותר מצלילה ספורטיבית! הקפדה הבנה ויישום של כל כללי הביצוע הנדרשים לביצוע בטוח של צלילה טכנית מבטיחים שרמת הסיכון לא תחרוג מזו שאליה אתם נחשפים בצלילה ספורטיבית ! זכרו כי ניתן לעבור את גבולות הצלילה הספורטיבית בבטחה ובהנאה אך ורק תוך יישום גישה הכוללת, כפי שאמרנו, הכשרה מתאימה, צבירת ניסיון הדרגתית, ציוד איכותי ונהלים מתאימים. תוכלו ללמוד עוד על צלילה טכנית בקורס צולל טכני דרגה 3 של ANDI.
איזנקוט: "מבעד לשקט - חיזבאללה מתעצם" הרמטכ"ל גדי אייזנקוט התייחס הערב (שלישי) לאיום חיזבאללה ואמר כי "אנו יודעים כי מבעד לשקט ממתינים אתגרים רבים. ארגון הטרור חיזבאללה מפר את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, שומר על נוכחות צבאית באזור, מחזיק במערכות נשק ומתעצם ביכולותיו הצבאיות". את הדברים אמר הרמטכ"ל בטקס לציון 21 שנים לאסון המסוקים. "מול האיומים הללו פועל צה"ל יום וליל להבטיח את המוכנות, את ההרתעה" אמר הרמטכ"ל. החשש בישראל, כפי שדווח בימים האחרונים בכלי התקשורת, הוא מהקמת רשת מפעלים לטילים מדוייקים בלבנון, מה שיהפוך את טילי חיזבאללה למסוכנים הרבה יותר. "אנו נעשה כל שיידרש לשמור על הגבול הצפוני של ישראל בטוח ושקט. האתגר שלנו הוא להמשיך ולשמר את המוכנות, להעמיק את הידע על האויב, לצמצם את יכולותיו ולהאריך ככל הניתן את המציאות הביטחונית והאזרחית הטובה שנמשכת 11 שנים ומשרתת את האוכלוסיות משני צדי הגדר" אמר אייזנקוט. עוד אמר הרמטכ"ל: "אני משוכנע בעליונות הצבאית שלנו, באיכות המפקדים והלוחמים וביכולתם להשיג ניצחון בעת מלחמה ולקבוע תוצאה גבוהה וכואבת לאויב". מה הבעיה? נטורי קרתא ישמרו עלינו. נוציא את נטורי קרתא ממאה שערים שיהיו מגן אנושי בגבול לבנון לשביעות רצונם של עם ישראל.
פירוש לתיבות הפסוק. מה פסוק זה אוסר בנוסף לאיסור הכללי להיטמא למת? וטעם בעל בעמיו. שלא יטמא הבעל באשתו וכאשר ראינו שהעתיקו רבותינו כי יטמא לאשתו ושמו לשארו כדרך אסמכתא כאשר פירשתי במלת לעם נכרי ואמרו כי פירוש בעל גדול שהעם ברשותו כמו בעליו אין עמו בטל הפירוש הראשון. מהו הבנין הדקדוקי של "להחלו"? מדוע אסור לכהן להיטמא למתים שאינם קרוביו? לא יטמא בעל בעמיו להחלו. והטעם שלא יטמא הכהן כי אם לקרוביו הוא, כי אמנם הכהן הוא "בעל בעמיו", להבין ולהורות, "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" (מלאכי ב, ז). וראוי לאיש כזה לנהוג נשיאות, 'כי היכי דלשתמען מיליה'. ואין ראוי שיחלל הכנתו אל מקדש וקדשיו כדי לכבד המתים הבלתי קרובים, כאמרם ז"ל (סנהדרין מו מז) שהקבורה וההספד הם 'יקרי דשכבי'. אמנם לקרובים התיר להטמא, כי כבודם הוא כבודו. [מובא בפירושו לפסוק א'] ואמרת אליהם. שצריכים הם ליזהר בלעדי אלה גם מטומאת מת וחילול הזרע, שהם מעלות קדושה לכהנים בלבד. אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:מ%22ג_ויקרא_כא_ד&oldid=794976"
רטרו רוק על זה הכי טוב! זה בואו רוק פסטיבל הוא חלק מסדרה המתרחשת ברחבי בריטניה ממאי עד יולי. בואו רוק כבר נדנדה 80s מאז 2009 ו Let's Rock Shrewsbury חוזר שוב עם עוד יום פעולה ארז. בואו להצטרף חגיגות בפסטיבל זה ידידותי למשפחה שבה כל הגילאים הם שירתו. הזן את הרוח על ידי לבוש בגד רטרו לסלע יחד עם המעשים האהובים עליך מן 80s. את הכיף בעיטות מחוץ בצהריים, עם שערים נפתחים ב 11.00, ו מסיים ב 22.30. צו הריצה יוכרז רק בפסטיבל אז תוכנית על ההוצאות יום שלם שם כדי להבטיח שאתה לא מתגעגע האמן האהוב עליך. שים את רשימת השמעה 80s יחד עכשיו כדי להתחיל להגדיר את מצב הרוח עבור מה הוא בטוח להיות צד פנטסטי! Shrewsbury ממוקם 115 ק"מ מדרום ליברפול ו 270 ק"מ צפונית מערבית ללונדון. המחצבה נמצאת על גדות נהר סוורן בקצה המערבי של שרוסברי, במרחק הליכה קצר ממרכז העיר. מלון אלגנטי ומסוגנן, התסיסה המטורפת, נמצא במרחק הליכה מתחנת שרוסברי, מרכז העיר מימי הביניים, ואת אתר הפסטיבל. המלון כולל בר ומסעדה באתר המגישים ארוחות בוקר, צהריים וערב. יש כמובן הרבה יותר אפשרויות לשקול ב Shrewsbury מענג. רטרו פופ רוק! זה Let's Rock הפסטיבל הוא חלק מפסטיבלי סדרות ברחבי בריטניה ממאי עד ספטמבר. תהנו בלוז וג'אז בפסטיבל ג'אז באדינבורו בחודש יולי. זה מתקיים בפאבים הגדולים של אדינבורו כמו מקומות. יום ראשון הראשון הוא פסטיבל הקרנבל הגדול לא לפספס. אדינבורו שוב מארחת פסטיבל אוכל קולינרית שלושה ביום אוגוסט זה: חודש הפסטיבלים באדינבורו. פסטיבל הבירה הבריטי הגדול מציע למבקרים הזדמנות לנסות יותר מ 900 בירות. הרפתקה טעימה טעים המכונה פסטיבל הבירה הגדול ביותר בבריטניה. הקריאה היא אחת מפסטיבלי המוסיקה הגדולים עם שילוב של רוק, פופ, פאנק, רוק מתקדמת, מתכת, RnB, ריקודים, מוסיקה היפ הופ אלקטרונית. אחד הפופ הפופולרי ביותר רוק פסטיבלים בבריטניה. בדיוק כמו Reading Festival, פסטיבל לידס בדרך כלל יש את אותו מערך איכות מדי שנה, עם כמה מהשמות הגדולים ביותר בתעשיית הפופ והסלע.
עד לפני כמה עשרות שנים נהוג היה להגיש תפריט קייטרינג משובח אך ורק באירועים עסקיים גדולים. לקראת חתונות, בריתות ומסיבות בר מצווה היו מתגייסים כל בני המשפחה ומספר ימים לפני האירוע היו אופים, מבשלים ומטגנים עד השעות הקטנות של הלילה על מנת להכין את הכיבוד לקראת האירוע. כמובן שאורח החיים האינטנסיבי של שנות האלפיים אינו מאפשר לרוב האנשים לבשל בעצמם לקראת אירועים, קטנים כגדולים, וברוב המקרים בוחרים החוגגים המאושרים להיעזר בשירותיה של חברת קייטרינג מקצועית. רוב האנשים נוהגים לערוך את חגיגות הברית או הבריתה לילד הראשונה באולם אירועים מצודד, אבל עם התרחבותה של המשפחה והעלייה בהוצאות השוטות בוחרות יותר ויותר משפחות לערוך את חגיגות ההולדת של הילד השני בבית, בחיק המשפחה הקרובה והחברים הטובים ביותר. גם מבחינת האורחים מדובר ביתרון משום שכאשר הברית נערכת בבית אין חובה להעניק לחוגגים המחאה שמנה ובהחלט ניתן להסתפק במספר מתנות ליולדת. אולם העובדה שהאירוע נערך בבית אינה סותרת את הצורך הבסיסי של הגשת מזון גורמה למוזמנים. הרי לא מדובר במסיבת כיתה ולא תוכלו להשפיל אנשים שהגיעו ממרחקים כשבחיקם מתנות ללידה ולהגיש להם חטיפים ובורקסים – מישהו יצרך לבשל. אם יש לכם זמן אולי תצליחו להכין מנות לארבעים או חמישים מוזמנים אבל אם גם אתם, כמו רוב האנשים, כורעים תחת הנטל השוטף ולא מצליחים למצוא זמן לבשל, תופתעו לגלות שחברות הקייטרינג מציעות עסקאות מיוחדות ואטרקטיביות למקומות לאירועים קטנים שנערכים לדוגמא בבית או במשרד. מנהג עממי נפוץ הוא שאחרי החתונה, אם החתן מזמינה את המפחה הקרובה ביותר לשבת חתן בבית הכנסת. אחרי התפילה נערכת "סעודת מצווה" לקהל הנוכחים ולמרות שאין חובה להגיש מטעמים, לרוב הדבר נעשה בשעות הצהרים והאורחים שהגיעו ממרחקים נעשים רעבים. כמובן שגם במקרה זה אפשר לבשל אך ברוב המקרים הזמנת אוכל מוכן מחברת קייטרינג תעשה את מלאכת האירוח לפשוטה בהרבה.
השתתפה בעונה השביעית של תוכנית המציאות "הישרדות" ייטאייש (טיטי) איינאו (באמהרית: ይታይሽ ቲቲ አየነው; נולדה ב-23 ביוני 1991) היא דוגמנית ומנחת טלוויזיה ישראלית, מלכת היופי של ישראל לשנת 2013. איינאו היא יוצאת אתיופיה הראשונה שזכתה בתואר זה. איינאו נולדה בכפר קטן במחוז גונדר שבאתיופיה. בשנת 2003, כאשר הייתה בת 12 עלתה יחד עם אחיה לישראל. הוריה נפטרו טרם עלייתה לישראל, אביה בשנת 1993 כשהייתה רק בת שנתיים ואמהּ בשנת 2001 כשהייתה בת עשר. איינאו גדלה והתחנכה בנתניה, ובנעוריה למדה בתיכון בכפר הנוער הדתי ליד כפר חסידים. בשנת 2009 התגייסה לצה"ל לחיל המשטרה הצבאית ובהמשך יצאה לקורס קצינות אותו סיימה בהצלחה. לאחר מכן שירתה כקצינת משטרה צבאית במעברי הגבול, והשתחררה מהצבא בדרגת סגן. באפריל 2013 הוכתרה כ"מלכת היופי של ישראל" ובכך הייתה יוצאת אתיופיה הראשונה שזכתה בתואר זה. מיד לאחר הזכייה החלה לדגמן עבור קמפיינים רבים באירופה ובישראל. בין היתר שימשה כפרזנטורית לחברות גולף ו-"Red Sin". באותה שנה במהלך כהונתה כמלכת היופי הצליחה גם להעלות את קרובי משפחתה לישראל, שעלייתם עוכבה במשך שנים רבות בשל הליכים ביורוקרטיים. מסע זה תועד בכתבה נרחבת שנערכה בחברת החדשות של ערוץ 2 ובעיתון ידיעות אחרונות. בנובמבר אותה שנה ייצגה את ישראל בתחרות היופי הבינלאומית "מיס תבל". בשנת 2015 השתתפה בעונה השביעית של תוכנית המציאות "הישרדות", המשודרת בערוץ 2, שם הייתה לאחת המתמודדות המובילות, העפילה לגמר וסיימה במקום השני. ב-2016 הנחתה את טקס בחירת "מלכת היופי" ששודר בערוץ 2. בשנת 2017 השתתפה בעונה החמישית של תוכנית המציאות "גולסטאר", המשודרת ברשת HOT. איינאו היא רווקה. בעבר הייתה בת-זוגו של הזמר מוש בן-ארי. אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיטי_איינאו&oldid=23200389" דף זה נערך לאחרונה ב־01:27, 3 ביוני 2018.
אברסוולדה (בגרמנית: Eberswalde) היא עיר במחוז ברנים שבמדינת ברנדנבורג שבגרמניה. העיר שוכנת במרחק של 50 ק"מ מברלין. לעתים קרויה העיר וואלדשטאט (Waldstadt, עיר היערות), בשל השטחים המיוערים המקיפים אותה. למרות זאת, אברסוולדה הייתה מרכז תעשייתי גדול עד לאיחוד גרמניה. EnglishAfrikaansالعربيةБеларускаяБеларуская (тарашкевіца)‎CatalàCebuanoČeštinaDanskDeutschEsperantoEspañolEestiفارسیSuomiFrançaisHornjoserbsceMagyarՀայերենItaliano日本語한국어LatinaLietuviųLatviešuМакедонскиBahasa MelayuNederlandsNorsk bokmålOccitanPolskiPortuguêsRomânăРусскийScotsSrpskohrvatski / српскохрватскиSlovenčinaСрпски / srpskiSvenskaTürkçeУкраїнськаOʻzbekcha/ўзбекчаVolapükWinaray中文 עריכת הקישורים נערך לאחרונה ב־09:10, 30 ביוני 2016.
שאלה מאוד נכונה. כיום ישנן דרכים רבות לחשב את תשואת ההשקעה בנדל"ן, אולם לדעתנו הדרך הנכונה להשוואה הנה הצגת נתוני ההשקעה על בסיס נתונים אחיד והשוואתה לחלופות השקעה אלטרנטיביות מתחומים אחרים. כשהנך משקיע את כספך, אתה מצפה שבתום פרק זמן נתון תוכל לקבל חזרה סכום גבוה מהסכום שהשקעת. התוספת לסכום ההשקעה הנה התשואה שלך, וחלוקתה לתקופת ההשקעה הנה התשואה השנתית. לדוגמה אם רכשת מניות או ניירות ערך בסכום של 100,000 אירו ובתום 5 שנים מכרת אותם ב 140,000 אירו התשואה הייתה 40,000 ,חלוקתה ל 5 שנות ההשקעה הנה 8,000 אירו לשנה כלומר תשואה שנתית של 8% על ההשקעה. כדי לקבל תמונה מלאה יש לקזז מהתמורה הסופית את עמלות הרכישה והמכירה של ניירות הערך. באופן דומה יש לחשב את תשואת ההשקעה בנדל"ן. השקעה בנדל"ן צריכה להחשב לאורך חיי תקופת ההשקעה בעת המימוש. לדוגמא אם רכשת דירה במחיר של 100,000 אירו, יש לחשב בצד ההכנסות את סך כל שכר הדירה שמתקבל לאורך התקופה, אליו להוסיף את פער המחירים בין הקנייה והמכירה, ומתוך סל ההכנסות לקזז את הוצאות הרכישה, הוצאות הניהול והתחזוקה של הנכס. את סך הרווח הנקי יש לחלק לתקופת ההשקעה כדי לחשב את תשואת ההשקעה השנתית. 52,000 אירו, מחולק ל- 5 שנים שווה ל- 10,400 לשנה. בכדי לסייע בידכם בחישוב ובהשוואה נכונים בין אלטרנטיבות השקעה שונות אנו מציגים לכם את מחשבון תשואת הנדל"ן בברלין המכיל את כל הפרמטרים בצד ההכנסות ובצד ההוצאות, ומתייחס לממוצע שיעורי עליית מחירי הנדל"ן בברלין ב- 5 השנים האחרונות. מחיר הרכישה, שכר הדירה המתקבל, הוצאות הניהול, הפרשות לקרן התחזוקה ותקופת ההשקעה המתוכננת. המחשבון יחשב עבורכם באופן מיידי את תשואת ההשקעה השנתית, כשהוא לוקח בחשבון גם את מרכיב המימון שנלקח לצורך ההשקעה.
יש לך צרכים בלתי ממומשים? חלומות הקשורים בסקס שטרם הגשמת? פנטזיות מעוררות תשוקה שעדיין לא מצאת את האחת הנכונה להגשים אותם איתה? רוצה להזמין זונות מדליקות בבאר שבע והסביבה? אם בעבר היית צריך להגיע לתל אביב או למרכז הארץ בשביל בילוי אינטימי עם בחורה סקסית הרי שעכשיו כל הפינוקים וכל העינוגים מחכים לך קרוב לבית. ליצור אינטימיות דירות דיסקרטיות בחיפה עם בחורה זו משימה מורכבת, צריך למצוא נערה מתאימה, להרגיש חיבור, ליצור את הניצוץ הראשוני ולהגביר אותו לאט לאט. אם תכנס לאתר תוכל למצוא המון בחורות מכל הסוגים ומכל דירות דיסקרטיות באשקלון הסגנונות וכבר הלילה לבלות עם מישהי שתטריף לך את כל החושים. במילים אחרות, זונות בבאר שבע הן כבר לא חלום מתוק שמשאירים לסופי השבוע שבהם מגיעים לתל אביב, עכשיו אפשר ליהנות ולקבל מה שאתה רוצה גם באזור של בית המגורים. אם עוד לא עברת התנסות עם זונה בבאר שבע בתשלום או שאתה כבר ותיק בעסק זה בכלל לא משנה. הבחורות באתר מוכנות לכל דרגה ולא משנה אם יש לך ניסיון או שאין לך ניסיון אתה תצליח להפיק מהלילה הקרוב את הלילה הרטוב ביותר שתוכל לקבל. באתר תוכל להתרשם מהתמונות, מהשמות, הכינויים וכמובן דירות סקס רשימת הביצועים שכל אחת מוכנה לעשות. דמיין סיטואציה שבה גופך רוטט, צמוד לגוף של הבחורה שלך, החזה שלה נמצא מול החזה שלך, המבטים נפגשים, הקסם מתרחש ומכאן זה כבר ההחלטה שלך איך להמשיך. יש זונות בבאר שבע שיכולות לסדר לך לילה קסום ואתה רחוק מהחוויה הזו שיחת טלפון אחת בלבד.
באיזו קומה כדאי לגור? אתם בכלל אנשים של מרפסת? – יש אנשים שהדבר הראשון שהם עושים כשהם מגיעים הביתה הוא לפתוח לרווחה את המרפסת, להגיע אליה ולבקר בה לא מעט במהלך היום. לעומתם יש אנשים שהמרפסת אצלם תמיד סגורה ואם אתם מאלו, כמובן שאין טעם שתשלמו על קומה גבוהה אם אתם לא מתכוונים לעשות שימוש במרפסת. האם אתם בגיל מתבגר? – קצת לא נעים אבל אין ברירה, זה משהו שאתם בהחלט חייבים להתייחס אליו. אם אתם בגיל מתבגר והזקנה עומדת בפתח (גם אם היא עוד כמה שנים, כי כידוע בית לא קונים לתקופה קצרה) אתם צריכים לזכור שיגיע הרגע ויהיה לכם קשה לעלות ברגל. גם אם בבניין המיועד יש מעלית, עדיין עדיף שתחסכו לעצמכם את הבעיה של מה יהיה כשהמעלית לא תעבוד. – יש בניינים בהם יש יותר ממעלית אחת ואחת המעליות היא מעלית שבת. אך עדיין, לעלות ולרדת במעלית שבת, לחכות כל פעם ולהתנהל באיטיות הוא משהו שרבים משומרי השבת היו שמחים לוותר עליו. אם אתם שומרים שבת, קחו גם את זה בחשבון במכלול השיקולים שיש לכם. – אחד היתרונות בבית בקומה גבוהה הוא פרצי הרוח שיש בה כשפותחים את החלונות, רוח נעימה שגם חוסכת לא מעט בחשבון החשמל בקיץ. מצד שני, יש אנשים שלא יכולים לסבול רוח כזו ומעדיפים להישאר עם בית סגור ומסוגר. עוד פרמטר שאתם חייבים לקחת בחשבון. יש ילדים קטנים בבית? על השאלה באיזו קומה לגור אין אם כן תשובה חד משמעית. יש שיקולים שונים שצריך לקחת בחשבון, שיקולים שכל אחד רואה אחרת וכל אחד מקבל לגביהם החלטה אחרת.
בעלי זקן, אם אתם חווים נשירה פתאומית בזקן, סביר להניח שלקיתם באלופציה אראטה – מחלה עם רקע אוטואימוני שמאופיינת באובדן שיער באזורי גוף שונים, ביניהם הזקן. טיפול טבעי יעודד את תהליך הריפוי של המחלה ויזרז את הצמיחה המחודשת בשערות הזקן. באלופציה אראטה מתרחש תהליך, בו מסיבה לא ידועה, נגרמת נשירת שיער בחלקי הגוף השונים. אזור הנשירה השכיח ביותר הוא הקרקפת, אולם במקרים רבים מתרחשת המחלה גם באזור הפנים ובזקן וגורמת להקרחה פתאומית שלו. להקרחת הזקן, מצב שגורם לשינויים בלתי אסתטיים בפנים, יש השלכות נפשיות רבות, כי שקורה פעמים רבות בבעיות עור הפוגעות באזור הפנים החשוף לעיני כל. הדימוי האישי והבטחון העצמי נפגעים, יש נטייה להסתגרות ולבידוד חברתי ולעתים המצב מגיע עד כדי מצבי דיכאון. החדשות הטובות הן שבמרבית המקרים מתרחש תהליך ריפוי ספונטני טבעי של הגוף והשיער חוזר לצמוח באזורי האלופציה. הבעיה, או הקושי העיקרי, הוא שמאחר ומהלך המחלה אינו צפוי, תהליך הצמיחה יכול להמשך מספר חודשים, כאשר לעתים ישנה גם החמרה במצב והתפשטות הנשירה לאזורים נוספים. הטיפול הטבעי נמצא אפקטיבי ביותר, עם כלים מיטיבים לשיפור המצב וזירוז התהליך הטבעי של החזרת צמיחת השיער . הטיפול ברפואה סינית, הניתן במרפאה, מעורר ומזרז את תהליך הריפוי הטבעי של הגוף, מווסת את מערכת החיסון, משפר את זרימת הדם לאזורי ההקרחה בזקן, וגורם לצמיחת שיער מהירה. הטיפול הוא מערכתי ומתייחס גם להיבט הנפשי וגם לפיזי. אחד מכלי הטיפול המשמעותיים ביותר הוא הדיקור הסיני. הטיפול באמצעות דיקור אינו כואב, והשפעתו מרגיעה את הנפש, במקביל לשיפור זרימת הדם באזורים המקריחים. כלי טיפולי נוסף הוא צמחי מרפא הניתנים למטופל לאחר אבחון ובהתאמה אישית ומדוייקת עבורו. בנוסף, ניתנים תוספי תזונה להשלמת חוסרים בגוף, ואשר יכולים להשפיע על עידוד צמיחת השיער. במקביל לטיפול, מתבצעים אחת לחודש טיפולי מזותרפיה אשר עוזרים להחדרת סרום טיפולי טבעי, שמעודד צמיחת שיער ומזין את שורשי השערות במקום המקריח. כמו כן מסופק גם סרום טיפולי לשימוש ביתי בעזרת רולר, שמסייע לשפר את זרימת הדם למקום המקריח ולעודד צמיחת שיער חדש. הטיפול הטבעי המקיף מחזיר את האיזון הפיזי והנפשי לגוף ומסייע בצמיחת שיער מזורזת והעלמות האזורים המקריחים, שמתחלפים בשיער בריא ומלא.
המעי הדק ממשיך מצידו האחד את הקיבה, ומתחבר בצידו השני אל המעי הגס. עיקר פעולת הפירוק והספיגה של המזון נעשית במעי הדק. החלק הראשון של המעי הדק, התריסריון, קולט לתוכו את האנזימים המפרקים של המזון, שמגיעים מהלבלב. המזון המפורק נספג על ידי קולטנים מיוחדים ברירית המעי, ומשם מגיע אל הדם ואל כל חלקי הגוף. נהוג ברפואה לחלק את המעי הדק לשלושה חלקים עיקריים מבחינה אנטומית: התריסריון, ג'גונום ואילאום. גידולים ממאירים במעי הדק נדירים באופן יחסי. בניגוד לגידולים אחרים של מערכת העיכול: דרכי המרה, מעי גס, קיבה וכדומה, רירית המעי הדק עוברת התמרה ממארת לעיתים רחוקות בלבד. מכיוון שגידולים במעי הדק נדירים, האבחנה שלהם נוטה להתעכב לעיתים קרובות. סימפטומים לא ספציפיים ועמומים בבטן לא מצביעים באופן ישיר על האבחנה, וגם בדיקות הדמיה בדרך כלל לא מראות שינויים המצביעים על גידול ממאיר במעי. בכל מקרה, כדאי לחשוד בגידול במעי הדק כאשר מופיעים כאבי בטן חוזרים לא מוסברים, חסימות מעי ללא מחלות אחרות ברקע, השתפלות מעיים אצל אדם מבוגר (מצב בו לולאת מעי נכנסת אל המשך המעי), או דימום ממושך ממערכת העיכול ללא ממצאים אחרים שמצביעים על מקור הדימום. בדיקת האבחנה לממאירות היא בדיקת בליעת בריום של המעי הדק, לעיתים על ידי הזרקת בריום ישירות לתריסריון. גידולים ממאירים במעי הדק יכולים להתבטא גם בחום, ירידה במשקל, וגוש נימוש בבטן. גורמי סיכון ידועים לממאירות במעי הדק כוללים אייד או מחלת צליאק ממושכת (מחלה בה נפגע המעי הדק כתוצאה מתגובה אימונית כלפי חלבון החיטה). קיימים מספר גידולים שיכולים להתפתח במעי הדק. גידול הקרצינומה מסוג אדנוקרצינומה הוא גידול שמתפתח מתאי הציפוי של המעי, וכמחצית מהגידולים הם מסוג זה. הגידולים נוטים להופיע בחלקו הראשון של המעי הדק – בסוף התריסריון ובתחילת הג'גונום, ולגרום לכיבים ולדימום. לעיתים קשה להבחין בין גידולים אלו לבין כיב בתריסריון (שנגרם מהחיידק הליקובקטר פילורי) או מחלת קרוהן (מחלה דלקתית של המעי הדק – IBD). האבחנה נעשית באמצעות אנדוסקופיה, החדרת צינור אל תוך המעי הדק, ונטילת דגימת ביופסיה מהאזור המכוייב. הטיפול הרגיל בממאירות זו הוא ניתוח להסרת החלק הנגוע במעי הדק. גידולים אחרים שיכולים להופיע במעי הדק הם לימפומות. בדופן המעי נמצאים ריכוזים של רקמה לימפתית מפוזרת שיכולה להיות בסיס לגידול ממאיר של לימפוציטים. אבחנה של מצב זה נעשית בביופסיה מהמעי הדק, וכשאין עדות ללימפומה במקום אחר בגוף. לימפומות שמופיעות במעי הדק הן מסוג שאינו הודג'קין. לימפומה מיוחדת של המעי הדק אובחנה לראשונה במזרח התיכון ביהודים ממוצא מזרחי ובערבים, והיא נקראת IPSID, או "הלימפומה המזרח תיכונית". חולים אלו סובלים משלשול ממושך, והם מפרישים נוגדנים מסוג IgA במבנה שונה מהרגיל. מהלך המחלה משתנה, עם התלקחויות והפוגות, כשבדרך כלל הלימפומה מתפתחת ללימפומה אגרסיבית. הטיפול משלב אנטיביוטיקה, למרות שעדין לא נמצא גורם זיהומי למחלה, וכימותרפיה. גידול ממאיר שמתפתח מרקמת השריר במעי הדק נקרא leiomyosarcoma. גידולים אלה בדרך כלל גדולים באופן יחסי (מעל 5 ס"מ), וניתן לחוש בהם בבדיקה גופנית. טיפול ביולוגי מתקדם הוא חלק חשוב בטיפול בגידולים אלו, ונעשה דרך התרופות gleevec ו- sutent. מלבד הגידולים הממאירים, קיימים גם גידולים שפירים שונים שמתפתחים במעי הדק, וחשוב להבדיל בניהם לבין הגידולים הממאירים. בין גידולים אלו: אדנומות – גידולים של האפיתל, leiomyomas – גידולים שפירים של השריר, ליפומות – גידולים של השומן, ואנגיומות – גידולים של כלי הדם.
בחוץ – אוויר חורפי, צלול וקריר, גן ירוק פורח ונופים רחוקים. בפנים – קמין דולק, ג'קוזי מבעבע, מיטה מפנקת ומזמינה ואווירה משכרת. אם תהיתם מהו סוג הצימר המושלם לנופש זוגי בחורף, הנה התשובה: בקתת עץ כפרית, חמימה ומחבקת, השרויה בשלווה עמוקה ומלאה בנינוחות הטבע. במיוחד לרומנטיקנים חובבי היוקרה והסטייל: שישה מתחמי אירוח עם בקתות עץ משודרגות, עיצוב פנים מיוחד, אבזור משוכלל וכמובן, קמין חמים ורומנטי ללילות החורף הקרים. מה במתחם: עיצוב פנים מקורי, המשלב השראות רומנטיות קלאסיות עם שיק אורבני מודרני, ג'קוזי ענק במרפסת דק מקורה, מיטה רחבה במיוחד ובר גבוה - שתי סוויטות בוטיק יפיפיות במתחם הנופש "ונילה גריי" מציעות לזוגות רומנטיים חובבי הסטייל, חוויה של אסתטיקה, יוקרה ופינוק. בתוך החלל הפתוח, המחולק לנישות אינטימיות, ימצאו האורחים פינת סלון הכוללת ספרייה עשירה, קמין עצים, מטבחון ושולחן בר גבוה, מתחם שינה מלכותי ומרפסת מקורה עם וילון הזזה לפרטיות מלאה, המכיל שולחן קפה וג'קוזי. כל סוויטה ממוקמת במתחם פרטי ומוקפת בגינה פורחת עם פינת ישיבה וערסל. מה במתחם: מדשאות, עצי פרי ונוי, ערוגות תבלין ושטחי גינון דקורטיביים – כל אלה מחכים לאורחי הצימר "רומנטיקה במרום". שלוש בקתות עץ גדולות ומוארות היטב פזורות במרחק מה אחת מהשנייה, לכל אחת – מרפסת פרטית רחבה וחצר ירוקה מבודדת. הסוויטות החגיגיות מעוצבות בפלטת צבעים עשירה ומגוונת, מעוטרות בתמונות אומנות מקוריות, שטיחים אפגניים, סידורי פרחים וחפצי נוי נבחרים במוטיב טבעי. כל סוויטה מאובזרת בצורה אחרת: בקתת אלון מצוידת בג'קוזי ספא "סופט טאב" על המרפסת, בקתת פרדס נגישה ובבקתת הגן יש קמין משוכלל ובה יש אפשרות להביא בעלי חיים. מה במתחם: נוף פראי אל הוואדי העתיק, סביבת חוץ טבעית ומטופחת, מרפסת קסומה עם ג'קוזי זוגי – כל אלה מחכים לכם בשלוש בקתות עץ ציוריות במתחם הצימרים "מרקיזה". הבקתות ממוקמות רחוק מבתי המגורים, בשטח טבעי ובמתחמים מופרדים, עם הפנים אל הנוף הפתוח. כך שהפרטיות כאן מלאה, השקט מוחלט (למעט ציוצי הציפורים ורחשי הרוח) והתחושה של קצה העולם – לגמרי ממשית. בתוך הבקתות – חלל מרווח, המעוצב בסגנון מקורי, בהשראת אומנות, רומנטיקה וטבע. תמצאו כאן ריהוט גלריה נדיר ביופיו, קירות צבועים בטכניקה מיוחדת, תקרה גבוהה היוצרת תחושה של פתיחות וחופש, חפצי אומנות מיוחדים ואווירה קלילה, זורמת ונינוחה. מה במתחם: ב"אחוזת הראל" שתי בקתות עץ כפריות בסגנון של פעם, עם קומת גלריה, מרפסת וחצר פרטית - שוכנות במתחם צימרים גדול, מול נוף מרהיב אל הרי הגליל. הבקתות מאובזרות היטב ומספקות לאורחים את כל מה שצריך לחופשה זוגית נינוחה ומפנקת: מיטה עם מזרן אורתופדי, ג'קוזי זוגי גדול, קמין חשמלי משוכלל, פינת סלון הממוקמת מול מסך טלוויזיה וחלל נוסף בקומת הגלריה. מומלץ לצאת אל המתחם המשותף העשוי כגינה יפיפייה ומעוצבת, ובו מתחם ביליארד מקצועי וג'קוזי ספא גדול בחלל מקורה מול נוף פנורמי. מה במתחם: מתחם הצימרים "הכפר הסקנדינבי" הממוקם בתוך חורש אלונים טבעי, במתחם מבודד מחוץ לשכונות המגורים, מציע לאורחים חווית החופשה המשלבת פינוק, נוחות וחיבור אל הטבע. כל אחת משש בקתות פיניות הממוקמת במתחם בנויה עם חלל מרכזי, חדר שינה אינטימי, קומת גלריה ומרפסת רחבה, ושוכנת בשטח החורש הפרטי, במרחק גדול מהיחידות האחרות. זוגות שמגיעים להתארח כאן נהנים מאווירה טבעית, מאנרגיות של בריאות ורוגע ומפינוקי הג'קוזי הניצב על המרפסת בפרטיות המלאה.
מגיע לך קופון - יעוץ ראשוני חינם בבית הלקוח! פניתי לבית העסק לצורך דוד שמש. בדקתי במקומות אחרים ופניתי אליהם בגלל השירות האדיב והמחיר. התקשרתי אליו והוא מיד הגיע. ממש תוך שעה, החליף לי דוד. התשלומים היו נוחים, בלי ריבית. פניתי כי דוד שלי התקלקל, המחיר היה יקר, השירות היה אדיב, הם מקצועים, פניתי דווקא אליהם כי הם יכלו להגיע מהר, כמו כן הם הגיעו בזמן.
לוקשנקו כי הוא רואה "חשיבות אסטרטגית" בפיתוח הקשרים עם איראן. סרגיי דיוקוב, חבר במועצת המנהלים של הבנק הלאומי בבלארוס, הודיע כי הבנק החדש המשותף כבר נרשם בבלארוס וההון להקמתו - 11.5 מיליון יורו - הגיע מהצד האיראני. הבנק אמור להציע שירותים פיננסיים שיעודדו את יחסי הסחר וההשקעות בין שתי המדינות. כמו כן הוא צפוי להציע קווי אשראי לסוחרים בלארוסיים המעוניינים לחדור לשוקי מדינות ערב. בספטמבר 2008 החל לפעול בבלארוס בנק משותף ראשון לשתי המדינות כשבנק הייצוא האיראני שותף בהקמתו. ההשקעות המשותפות של שתי המדינות נאמדות כיום בכ-2.5 מיליארד דולר, אולם עד סוף השנה נתון זה צפוי לחצות את הרף של 3 מיליארד דולר, לטענת מקורות באיראן. הסחר הדו צדדי בין המדינות עדיין נמוך יחסית, אולם הוא צומח בשנים האחרונות בקצב מהיר. בשנת 2008 הסתכם הסחר בין הצדדים בכ-95 מיליון דולר, צמיחה של כ-24% בהשוואה לשנת 2007. איראן מייצאת לבלארוס בעיקר כלי רכב, טרקטורים וחלקי חילוף, בעוד בלארוס מייצאת לשוק האיראני בעיקר דשנים.
1 . אחוזות החוף בע"מ (להלן: "החברה") מזמינה בזאת להציע הצעות להתקשרות בחוזה מסגרת להספקת מוצרים שונים, כגון, מטפים, גלאי עשן, מזנקים, ארונות פח וכיוב` וכן מתן שירותים בקשר עם מערכות כיבוי אש המצויות באתרי החברה, כולל חניונים שונים, בעיר תל אביב-יפו, על פי צרכי החברה ודרישותיה כפי שיהיו מעת לעת, הכל כמפורט במסמכי המכרז להלן. 4.1. המציע הנו בעל ניסיון מוכח במתן שירותי הספקה ותחזוקה של ציוד ומערכות כיבוי אש, מסוג השירותים נשוא המכרז, עבור גופים ציבוריים ו/או מוסדיים, במהלך כל אחת מהשנים 2015, 2014, ו-2013. 4.2. המציע המציא ערבות מכרז, על פי הוראות תנאי המכרז. 4.3. המציע הנו בעל כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו – 1976. 4.4. המציע הינו בעל תעודת עוסק מורשה בתוקף כדין. 4.5. המציע הינו בעל אישור כדין על ניהול ספרים וניכוי מס במקור. 4.6. המציע רכש את חוברת המכרז. 5 . ניתן לרכוש את מסמכי המכרז במשרדי החברה, ברח` גרשון שץ 6 תל-אביב, קומה 4 (להלן - "משרדי החברה"), טל: 03-7610300, החל מיום 8.1.2017, תמורת סך של 2,500₪ (אלפיים וחמש מאות שקלים חדשים), כולל מע"מ, אשר לא יוחזרו, אלא בתנאים האמורים במכרז. ניתן לעיין בכל מסמכי המכרז קודם לרכישתם ללא תשלום, במשרדי החברה, בתיאום מראש. כמו כן, ניתן לעיין במסמכי המכרז אשר מופיעים באתר האינטרנט של החברה: www.ahuzot.co.il, אולם הנוסח המחייב הוא זה המופיע במסמכי המכרז שנרכשו מאת החברה בלבד. 7 . המועד האחרון להגשת הצעות הוא יום א` ה-5.2.2017 בשעה 11:30 (להלן – "המועד האחרון להגשת הצעות"). החברה רשאית בכל עת, עד למועד האחרון להגשת הצעות, לדחות את המועד האחרון להגשת הצעות, וזאת ללא צורך במתן הודעה מוקדמת. הצעות שלא תהיינה, מכל סיבה שהיא, בתיבת המכרזים עד למועד האחרון להגשת הצעות, לא תישקלנה. 8 . שאלות הבהרה לגבי המכרז ניתן לשלוח בכתב בלבד למשרדי החברה, למשנה למנכ"ל ומנהלת אגף התפעול, גברת עדי צברי, בפקסימיליה 03-7610333 או בדוא"ל michrazim@ahuzot.co.il ובלבד שהן תימסרנה לחברה עד ולא יאוחר מיום א` ה-22.1.2017 בשעה: 16:00.
(סופר ע"י נינתה של הגברת) גברת בת 66 מפרובינציית היילונג-ג'יאנג הייתה משותקת במשך 11 שנה. צד אחד של גופה לא היה יכול לזוז כלל. יום אחד מטפח סיפר לה את האמת בנוגע לפאלון דאפא. הגברת השיבה מבלי כל היסוס: "אני מאמינה בפאלון גונג". כאשר המתרגל לימד אותה איך לקרוא בשקט "פאלון דאפא טוב. אמת-חמלה-סובלנות טוב”, הגברת המבוגרת עשתה זאת מכל הלב. בין לילה קרה נס! גוש בגופה, גדול כביצת אווז, נעלם: בהונות רגלה בצד המשותק חזרו לתנועה, הרגל הלא טובה שלה זזה, ותחושה חזרה אל הברך – כל מה שהיה משותק במשך 11 שנים! מרוגשים ועם דמעות בעיניהם, בני משפחתה צעקו: "פאלון דאפא הוא מופלא!". « תלמידת בי"ס ממחוז שאן-דונג גורשה מבית הספר מפני שקראה את "תשעת הדיונים"
חברת הביטוח הפניקס, חברת אקרו נדל"ן וחברת יובלים (30% כ"א) יחד עם היהלומנים אברהם נמדר ומשה ישעיהו 10%, צפויים לקבל אישור מבית המשפט לרכישת קרקע בשווי של 353 מיליון שקלים במתחם חסן ערפה בתל אביב, השוכן בין דרך בגין ממערב להמסגר ממזרח, דוד חכמי בדרום ויצחק שדה מצפון. המדובר בהליך פירוק שותפות בין בעלי הקרקע – המוחזקת בידי עשרות בעלים פרטיים, ולמעשה למעלה ממאה בעלויות שונות. הליך השותפות לא מוצה לכלל מכירה ועל כן הגיעה בקשת הפירוק. בית משפט השלום בהרצליה מינה את כונסי הנכסים עו"ד נמרוד ורדי, רונן כהן ודוד בסון לניהול פירוק השיתוף. יצויין כי אקרו נדל"ן ויובלים, רכשו במהלך השנים זכויות נוספות בקרקע והינן חלק מהבעלים במתחם. הצפי הוא כי יוקמו במקום שושה מגדלים, שניים למשרדים ואחד למגורים בהיקף 57 אלף מ"ר; 80% מהשטח יהיה למשרדים ו-20% למגורים. ייתכן וזכויות הבנייה יוגדלו ל-132 אלף מטרים, 75% יוקדשו לתעסוקה והיתר למגורים. היטל ההשבחה צפוי להכניס לקופת עיריית ת"א במקרה של אישור ההגדלה, כ-100 עד 150 מיליון שקלים. ההצעה הובאה לשופט בית משפט השלום בהרצליה יעקב שקד, שיחליט היום אם לאשר את העסקה. העיכוב נובע מהכוונה לאפשר לכמה שיותר בעלים להצטרף לעסקת קומבינציה על הקרקע.
רוג'ר פדרר לא צריך שיחת עידוד מאף שופט כדי לנצח כל שחקן, גם אם קוראים לו ניק קיריוס. הפנומן השווייצי המדורג שני בסבב חולם על גראנד סלאם נוסף לארון המתפוצץ מגביעים שלו, והמשחק הערב (שבת) מול האוסטרלי (30 בעולם) היה מבחן ראוי. הוא עמד בו בצורה נהדרת, עם 4-6, 1-6, 5-7 מרשים במיוחד. פדרר בן ה-37 פתח קצת בהיסוס את המשחק, ובמצב של 3-3 במערכה הראשונה היה בפיגור 40-0, חזר ל-40-40, ושרד כמה נקודות שבירה, עד ששמר על ההגשות במשחקון ארוך במיוחד. משם הוא כבר היה בלתי ניתן לעצירה, כשבמערכה השלישית הוא גם מייצר את נקודת הטורניר - הגעה לכדור אבוד ושליחתו לתוך המגרש מצדה של הרשת - שהשאירה את קיריוס פעור פה וצוחק בהתפעלות דקות ארוכות אחר כך. מי שצוחק כל הדרך לשמינית הגמר הוא פדרר בעצמו. "אני מאוד שמח שניצחתי, ושמח שזה היה בשלוש מערכות", אמר פדרר בסיום. "בהתחלה היה לי קשה להכנס לקצב, אבל אני אוהב לשחק נגד ניק - הוא תמיד שומר אותך על הקצה". מי שהודחה במפתיע היא אלופת ווימבלדון והמדורגת רביעית בעולם אנג'ליק קרבר. הגרמנייה דווקא פתחה טוב את משחקה מול דומיניקה ציבלוקובה (35), וזכתה במערכה הראשונה, אך נחלשה והפסידה את השתיים הבאות, בדרך להפסד 3-6, 6-3, 6-3 תוך שעתיים ורבע. ציבלוקובה תפגוש בסיבוב הבא את מדיסון קיז האמריקאית.
הכותרת של הסיפור כבר מעידה על מופרכותו, כי בשלב הזה של חיינו אנחנו רק יכולים לחלום על חופשה בניו יורק או לפנטז על עולם נטול קורונה בו נשוב לטוס לאן שחפצה נפשנו. אלא שחופשה בניו יורק עמדה השבוע במרכזה של דרמה משפטית מעניינת. האמא, עיתונאית אמריקאית, עברה להתגורר בארץ לפני שנים ספורות עם שני ילדיה. האב, שנותר להתגורר בניו יורק, הוא דמות טלוויזיונית מוכרת מאוד, ועל אף שלא אהב את הרעיון, הוא הסכים בסופו של דבר למעבר, והסכם הגירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה במנהטן, אישר את מעברם של הילדים עם האם לישראל וקבע הסדרי שהיה שלהם עם אביהם בניו יורק. ואכן, מאז עליית הילדים ארצה הם טסו לאביהם ובילו עימו בניו יורק פעמיים או שלוש בשנה, ואף האב הגיע לבקר אותם כאן בארץ. והנה חופשת הקיץ כבר כאן, ועל אף פרוץ הקורונה, עמד האב על כך שהילדים יגיעו אליו לניו יורק. הוא אף היה מוכן לרכוש כרטיס טיסה עבורו, לטוס לכאן וליטול את הילדים ישירות משדה התעופה, והכל על מנת שיבלו עימו את חופשת הקיץ המתוכננת. אלא שהאם סירבה לשלוח את הילדים לניו יורק, ותלתה סירובה זה במגיפת הקורונה. היא פנתה אל משרדנו בבהילות וביקשה שנעשה הכל כדי לעצור את טיסת הילדים לניו יורק. לא חלפה יממה והגשנו בשמה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בה עתרנו לצו מניעה שאוסר על האב לקחת את הקטינים לניו יורק. הבקשה לצו מניעה הוגשה ביום ב׳ בשעות הצהריים. ביום ג׳ בבוקר התקשרה למשרדי מזכירתו של השופט והודיעה כי השופט קבע דיון בבקשה לשעה 15:00 אחר הצהריים. התייצבנו יחד עם האם המודאגת באולמו של השופט הקשוח בלי שמץ של מושג מה עמדתו. במשך שעה שלמה הוא אמר שהצדדים כולם אמריקאים, ששיקול דעתה של האם אינו גובר על שיקול דעתו של האב, ושהוא בטוח ששניהם רוצים בטובת הילדים, על אף שהאב מצוי בכלל בניו יורק ואין לו מושג שעניינו נדון ברגעים אלו בבית המשפט בתל אביב. במשך שעה שלמה נלחמתי כדי לשכנעו בצדקת עמדתה של מרשתי. ״שיקול דעתם של שני ההורים שקול תמיד, אולם הפניה לבית המשפט נעשית כאשר יש מחלוקת ועל בית המשפט להכריע בה בהתאם לטובת הילדים״, ניסיתי לשכנע את השופט חמור הסבר. ״אם מדיניות הטיסות תשתנה במהלך הקיץ ואם תדרש בדיקת קורונה כתנאי לעליה לטיסה, הילדים עוד עלולים למצוא עצמם בלי יכולת לחזור לישראל. ועוד לא דיברנו על הבידוד שיכפה עליהם ועל אימם עם חזרתם, ועל הצורך שלהם לעבור טיסה של 12 שעות עם מסכה על פניהם״, ניסיתי בכל כוחי לשכנע את השופט, אך הוא הניד בראשו ואמר ״עו״ד דיין אני מבין שאני לא מצליח לשכנע אותך, אני אכתיב פסק דין״. התיישבתי על מקומי, משוכנעת שהשופט עומד לדחות את בקשת מרשתי. הוא התחיל להכתיב את פסק הדין. ״איש לא יכחיש כי מגפת הקורונה ״טרפה״ מערכות וחברות שונות, מבלי שאיש ידע זאת מראש. כלכלות שינו את פניהן, חברות אנושיות שינו התנהגותן, תוצאות המחלה עצמה עדיין אינן ידועות ובוודאי תוצאותיה הרחבות במובן של דרך המחיה החברתית בעולם הגלובלי. איש כנראה גם לא יכפור בכך שהעיר ניו יורק אליה מיועדים הקטינים לנסוע, נפגעה קשה מאד ממגפת הקורונה.״ בשלב הזה הבנתי שהוא כנראה השתכנע. ״לעת הזו, כאשר מושל מדינת ניו יורק מציע ריחוק חברתי, מיעוט טיסות ומגביל גם את השהיה בבתי עסק, ברור שגם מושל מדינת ניו יורק רואה סיכון בהעדר ריחוק חברתי, ריחוק שלא ניתן לשמור עליו בוודאי לא בגיל 8, בזמן טיסה״, המשיך כבודו והכתיב את החלטתו שבסיומה הוא עיכב את יציאתם של הילדים מהארץ ב – 30 יום, איפשר למסור את הבקשה וההחלטה לאב בניו יורק, וקבע שאם הוא מעוניין – יתכבד וימסור עמדתו שתובא אף היא בחשבון. כבר 30 שנה הם נשואים, והיו לו מדי פעם ״התחלקויות״ כך הגדירה הודעות סמס שראתה מעת לעת והוא מצא להן תירוץ. בעשור האחרון הם דווקא התנהלו על מי מנוחות, ונראה היה שעם הגיעם לגיל 60, הדברים נרגעו, והם מצאו שלווה ובטחון בנישואיהם. מתוך אותו בטחון שמצוי בחיי נישואין ארוכים, היא הצטרפה לקבוצת נשים לטיול בן 3 שבועות בהודו. היא ביקשה ממנו שבעת שהיא בחו״ל, יבקר בבית אביה הקשיש מעת לעת כדי לראות שהוא מטופל היטב על ידי המטפלת הנפאלית החדשה שהחלה לטפל בו זמן קצר לפני טיסתה. כשחזרה מצאה אותו סמוק ונרגש. היא היתה משוכנעת שהוא מתרגש מחזרתה, אך עוד טרם פרקה את המזוודות, נעמד הוא לידה וביקש להתוודות. הוא מאוהב, כך הודיע לה בעיניים נוצצות, במטפלת מנפאל. העובדה שהיא בת 30, ודוברת אנגלית רצוצה, לא הפריעה להם להתאהב עד כלות, לקיים יחסים בבית אביה הקשיש של האשה, כשהוא ישן בחדר השני, ולהחליט שהם רוצים להתחתן. משהו בהורמונים שהשתחררו במפגש ביניהם, גרם לו לאבד את שיקול הדעת ולסבור שהיא תפרגן לאהבתו החדשה ותתרגש יחד עימו. היא חשה כאילו הוא קיבל אותה הביתה עם דלי מי קרח שנשפכו על ראשה, וקפאה במקום. ״אתה מתחתן עם הנפאלית של אבא שלי?״ היא הגיבה בתדהמה. ״אתה קודם כל צריך להתגרש ממני״, אמרה וסימנה לו בידה את תנועת ה״חכה חכה״ המפורסמת שלה, תנועה שאותתה לו, כבר שנים ארוכות, שהוא בבעיה קשה. היא פרקה את המזוודה שלה ודרשה ממנו לארוז בה את חפציו ו״לעוף״ מיידית מהבית. הוא הבין שזו האופציה היחידה וציית לה בהכנעה. אלא שהוא התייצב בבית אביה וביקש לשהות שם עם אהובתו. זה נודע לה למחרת כשהגיעה לבקר את אביה וראתה שם את המזוודה שלו. היא השליכה את המזוודה מהחלון והורתה לנפאלית להסתלק מהבית, מתקשרת לחברת ההשמה ודורשת שישלחו בו ביום מטפלת מחליפה, ומאיימת לתבוע אותם על כך שהמטפלת ששלחו הרסה לה את המשפחה. מאז חלפה שנה של הליכים משפטיים בהם הוא ניסה לקבל את מחצית הרכוש, והיא עשתה כל מה שהיא יכולה כדי להישאר עם מרביתו. השבוע הם הגיעו למשרדי לנסיון אחרון להגיע להסכמות לפני דיון ההוכחות שקבוע לחודש הבא. כבר בתחילת הפגישה הוא הישיר אליה מבט ואמר שהוא אוהב אותה, ואין דבר שהוא רוצה יותר מלשוב הביתה. עם דמעות בעיניים הבהיר שהוא מבין שעשה טעות איומה, שמשהו השתבש לו במוח, ושהוא מתחנן שתקבל אותו בחזרה הביתה. בשלב הזה היא האדימה והתחילה לרעוד והייתי בטוחה שהיא תתחיל לזרוק עליו חפצים ולהשתולל. הזזתי ממנה את כוסות הזכוכית המעודנות שעמדו על שולחן חדר הישיבות. ״אני אוהבת אותך עד היום ואני מוכנה אפילו לתרום לך כליה״ היא אמרה ופרצה בבכי. הלם. פרקליטתו של הבעל בהתה בי בתדהמה, וניכר היה ששתינו לא צפינו את התסריט הזה. הישיבה הזו נמשכה שלוש שעות. הם החליטו שהם מנסים לחזור, הוא הסכים לוותר על חלקו בבית לטובת הילדים ולאפשר לה לגור בו עד סוף חייה, נשבע שהנפאלית ״כישפה״ אותו, שהשנה הזאת מחוץ לבית גרמה לו להבין מה חשוב בחיים, ושהוא לעולם, לעולם לא יבגוד בה שוב, ומכאן ואילך הם מזדקנים ביחד. השבוע הגיע לסיומו הליך גירושין של לקוחה אותה ליוויתי במשך השנתיים האחרונות. בדמעות ובצחוק, בהחלטות טובות יותר ופחות, פסעתי עימה במשעול הגירושין. במו עיני ראיתי איך היא הפכה את הגירושין מאסון שנחת על ראשה, להזדמנות מופלאה לעשות ריסטארט לחיים שלה. השבוע היא שלחה לי כמה תובנות שצברה מהליך הגירושין שלה, ובעיני זו מפת דרכים לקארמה טובה. 1. זה לא מעניין את הילדים שלכם כמה אתם לא סובלים את ההורה האחר שלהם, תחסכו מהם את דעתכם, גם להם יש דרך לא פשוטה לעבור. 2. אתם הרבה יותר חזקים ממה שנדמה לכם. קבלו את זה כאקסיומה בלתי ניתנת לערעור. יש לכם את כל הכוחות שצריך כדי לנצח את התהליך. 3. אבל מותר לכם גם לבכות, ולשתות יין, ולקחת נוגדי דיכאון, כל דבר שיעזור לכם לעבור את זה יותר בקלות. 4. חברים אמיתיים מגלים את פניהם בעת משבר, והם בעיקר מקשיבים ונותנים כתף ונמצאים שם בשבילכם. זו הזדמנות מעולה להיפטר מכל השאר. 5. אמצו תודעת שפע, גם אם כרגע שפע הוא הדבר האחרון שיש לכם בחיים. זה עובד הפוך – קודם אמצו תודעת שפע, אחר כך הוא אמור להגיע. 6. אותו חוק חל גם על דייטים. יש שפע של גברים ונשים שווים, ואתם צריכים למצוא רק את הנשמה התאומה שלכם, היא בטוח ממתינה לכם בסוף הדרך. 7. אל תקשרו לחפצים, הם לא באמת חשובים והם אוגרים בתוכם אנרגיות ישנות. עדיף להיפטר מכל מה שאפשר ולהתחיל נקי מחדש.
מחירון עוזרת בית, ניקיון בתים, ניקיון דירות, עוזרות בית, המלצות,מחיר, כמה עולה? כמה עולה שירותי עוזרת בית ? ברוכים הבאים לאתר כמה עולה, בדף זה תמצאו מחירון שירותי עוזרת בית מעודכן לשנת 2019. המחירון נכתב ע"י צוות אתר כמה עולה, כל המחירים נאספו על ידנו מאתרי אינטרנט של חברות המספקות שירותי עוזרת בית בישראל, מדובר על טווח מחירים מהזול ביותר ועד למחיר היקר ביותר לאותו שירות. הבהרה חשובה : כרגע באתר כמה עולה אין אפשרות לבקש הצעת מחיר מעוזרת בית מאחר שאין לנו כרגע נותן שירות מומלץ בתחום. כמה עולה עוזרת בית? עוזרת בית ניקיון – החלטנו, מה הלאה? ההחלטה להעסיק עוזרת בית או עובד ניקיון בבית אינה פשוטה עבור רבים. ראשית, ההוצאה הכספית היא עניין שיש להביא בחשבון. שנית, יש להסכים עם נוכחות אדם זר בבית, ועם הידיעה שהרגלי הניקיון שלנו, המקרר, חדר השינה יהיו חשופים. אם עברנו את שני השלבים האלה, השלב הקשה יותר לפנינו – איך מוצאים עוזרת בית אמינה ומקצועית? אם יש לנו המלצה אישית מחברים או משכנים, שפר עלינו גורלינו. הדרך הטובה ביותר למציאת עובדת ניקיון בכלל, ועוזרת בית ניקיון בפרט היא דרך מכרים. אולם זו אינה הדרך היחידה למציאת עוזרת ניקיון שתלווה אותנו למשך שנים ארוכות. אתרים רבים מציעים מאגרי עוזרות, מנקות בית, עובדי ניקיון ומנקים לכל צורך. באתרים אלו מפורטי ימי העבודה, השעות, מחירי שעת העבודה ועוד. לפני שאנו מתחילים לפנות אל עוזרות בית פוטנציאליות, יש להבהיר מה אנו דורשים: כביסות, סידור ארונות, ניקוי חלונות ותריסים, ניקוי מלא של חדר האמבטיה והשירותים, ניקוי יסודי של המטבח ,שיטפת רצפות או דרישות מיוחדות נוספות מן העוזרת או המנקה. עוזרת בית – אז מה בודקים? ראשית יש לסנן מתוך המאגר את העוזרות הרלוונטיות מבחינת ימי העבודה בשבוע, ומבחינת המחיר. כמו כן יש לוודא כי העוזרת אכן מוכנה לבצע את העבודות אותן אנו מבקשים לבצע. השלב הבא הוא שיחת טלפון עם העוזרת, לשם התרשמות כללית. לאחר מכן יש לקבוע ראיון עבודה, ולא להתבייש לדרוש שהעוזרת תביא עמה את ההמלצות. בזמן ראיון העבודה יש לוודא שנית כי כל הדרישות מקובלות על שני הצדדים, וכן לסכם מסגרת זמן הגיונית לביצוע העבודות. רצוי להיות נוכחים ביום העבודה הראשון של העוזרת, לשם הבהרות, שאלות, ותיאום ציפיות בפועל. חשוב להיות רגישים, ולא לתת לעוזרת את התחושה שבולשים אחריה בזמן שהיא מנקה, אולם חשוב להבהיר נקודות שפוספסו או שבוצעו שלא לשביעות הרצון. חשוב לשאול את עוזרת הבית אם היא מעדיפה חומרי ניקיון מסוימים, כדי שיהיו ברשותה ביום העבודה הראשון. חשוב לזכור כי כל אחת מנקה אחרת. אם לא תפרטו בדיוק את הדרישות, העוזרת תבצע את המקסימום לפי נסיונה והרגליה. באחריות המעסיקה להודיע לביטוח הלאומי על תחילת ההעסקה, ולשלם עבורה את דמי הביטוח הלאומי כנדרש בחוק. העסקת עוזרת ללא דיווח לביטוח הלאומי היא עבירה, ובמקרה של פציעה, חלילה, התביעה עשויה להיות הליך לא נעים ויקר. עוזרות הבית כיום מודעות לזכות זו שלהן, ודורשות אותה. העסקת עוזרת המבקשת להימנע מדיווח היא סיכון. כאשר העוזרת בית מגיעה אליכם בפעם הראשונה, מומלץ לעשות תיאום ציפיות לגבי העבודה שלה אצלכם. לכל לקוח יש העדפות שונות וסדר שונה וחשוב להסביר לעוזרת בית איך הייתם רוצים שהיא תנקה. בררו עם המשרד שהפנה לכם את העוזרת, כמה צריך לשלם לה. לא העוזרת עצמה יודעת תמיד כמה צריך לשלם. במידה והזמנתם עוזרת ניקיון לתאריך מסוים שבסוף אינו מסתדר לכם, יש לעדכן בכך זאת את המשרד ולא את העוזרת עצמה. במידה והעוזרת שמנקה אצלכם לא עובדת אצלכם דרך משרד מוכר אלא הגיעה דרך המלצות או בכל דרך אחרת, מומלץ לברר לגביה לפני תחילת העבודה. בררו אם לעוזרת יש תיק פלילי במשטרה. לפני שעוזרת הבית מתחילה אצלכם לעבוד, זמנו אותה לראיון אישי. הגעתה בזמן לראיון מראה על רצינות ואחריות. נסו לחפש עוזרות שבאמת אוהבות את העבודה שלהן ולא באו רק כדי לעבוד. יש כאלו הרבה והן מהמובילות בשוק. צוות כמה עולה מקווים שהצלחתם ללמוד על נושא שירותי עוזרת בית ולהבין את טווחי המחירים לפי סוגי השירותים.
השינויים התדירים בסביבה – המקומית והגלובלית – שהמערכת הבנקאית פועלת בה הוסיפו להציב בפניה אתגרים גם בשנת 2014. תמהיל הפעילות והתוצאות העסקיות של הבנקים הושפעו מכך שהצמיחה במשק התייצבה ברמה נמוכה יחסית ובמקביל חלה האטה בצמיחה של המשקים המפותחים, מכך שסביבת הריבית נותרה נמוכה לאורך זמן, וממגמת הגאות הנמשכת בשוק הדיור. נוסף לאלה השפיעו השנה על הפעילות הבנקאית גם אירועים חריגים, ועם העיקריים שבהם נמנים מבצע "צוק איתן" והתממשותו של סיכון הציות בגין פעילות בנקאית חוצת-גבולות מול לקוחות אמריקאים. במקביל הושפעה המערכת הבנקאית מצעדים שננקטו במטרה לקדם את התחרות בה ובשווקים הפיננסיים; פעילות זו נמצאת במקום גבוה בסדר העדיפויות של קובעי המדיניות – הממשלה, הכנסת ובנק ישראל – והיא צפויה להתעצם בשנים הבאות. תנאים דינמיים אלו ממחישים את הצורך להתמיד ולשפר את ניהול הסיכונים בבנקים ולהציב גבולות ברורים לתיאבון הסיכון; לבסס תרבות שמקדמת הגינות ביחסים עם הלקוחות ורגישות חברתית וציבורית; לפעול ביתר שאת לשיפור היעילות ולקידום התחרות; ולעגן ממשל תאגידי נאות ואיתן. המערכת הבנקאית המשיכה לשמור על יציבות ואיתנות וכן על נזילות גבוהה. הבנקים צברו רווחים מפעילות עסקית וקבעו מדיניות שמתווה יעדי הון בהתאם לפרופיל הסיכונים. גם תוצאות מבחני הקיצון שהפיקוח קיים השנה תומכים בהערכה לגבי חוסנה של המערכת הבנקאית. הבנקים נדרשים להמשיך גם בשנים הבאות בתהליך הבנייה של ההון בהתאם למתווה שקבע הפיקוח על הבנקים ובהתאם לפרופיל הסיכונים של כל אחד מהם. התשואה להון של המערכת הבנקאית ירדה מ-8.7% ל-7.3%, וזהו שיעור נמוך מהממוצע ארוך הטווח – כ-9.5%. ההתפתחויות ברווחיות צפויות להמשיך להשפיע בשנים הבאות על האסטרטגיה ועל מדיניות הסיכון של הבנקים. הן מדגישות כי על הבנקים להמשיך בתכניות ההתייעלות על מנת לשפר את יעילותם התפעולית, ובד בבד לפתח שירותים בנקאיים איכותיים שיניבו לציבור ערך מוסף גם בתנאי שוק תחרותיים יותר מהתנאים השוררים כיום. באשר להלימות הנזילות, מסגרת באזל III – מסגרת שגובשה בעקבות הלקחים שהופקו מהמשבר הפיננסי – כוללת תקן בדבר יחס כיסוי הנזילות, ולקראת יישומו בישראל ערך הפיקוח על הבנקים סקר השפעה כמותית. הסקר העלה כי המערכת הבנקאית עומדת בדרישות המינימום שקבעה הוועדה, וכי ערכו המצרפי של היחס בישראל דומה לממוצע המשוקלל במדינות האיחוד האירופי. הפיקוח על הבנקים ימשיך לפעול לאימוץ תקן הנזילות הנוסף הכלול במסגרת באזל III – בדבר יחס המימון היציב נטו. מסגרת באזלIII כוללת נדבך נוסף, וזוהי הדרישה לעמוד ביחס הון פשוט – יחס המינוף. הפיקוח על הבנקים קבע כי שיעורו המינימלי בישראל לא יפחת מ-5%, ולא יפחת מ-6% בשני הבנקים הגדולים. שיעורים אלו גבוהים מהשיעור המינימלי שקבעה ועדת באזל – 3% – והדבר עולה בקנה אחד עם המדיניות שנוקטות רשויות פיקוח אחרות, היינו להציב יעדים גבוהים מהיעד המינימלי שקבעה הוועדה. המערכת הבנקאית בישראל נדרשת לעמוד ביחס המינוף החל מינואר 2018. הצעדים שננקטו בשנים האחרונות להטמעתה של מסגרת באזלIII על שלושת נדבכיה העיקריים – הלימות ההון, הנזילות והמינוף – נועדו להבטיח כי המערכת הבנקאית תשמור על חוסנה ותעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים גם בשנים הבאות. לצִדם נועדו להבטיח זאת הצעדים להטמעת סטנדרטים מרכזיים שוועדת באזל גיבשה בתחום הממשל התאגידי וניהול הסיכונים. הפיקוח על הבנקים המשיך גם השנה לעקוב אחר המדיניות שהתוו הבנקים ותיאבון הסיכון הנגזר ממנה. ניתנה תשומת לב רבה לבחינת ניהול החשיפה לאשראי למשקי הבית, משום שקצב גידולו האיץ בשנים האחרונות ורמת המינוף של משקי הבית עלתה, אף כי היא עדיין נמוכה בהשוואה בין-לאומית. הפעולות בתחום האשראי למשקי הבית משקפות את המדיניות הפרואקטיבית שהפיקוח על הבנקים נוקט במטרה להפחית את הסיכונים הנשקפים למערכת הבנקאית ומתוך גישה צופה פני עתיד. מבחן הקיצון שהפיקוח על הבנקים ערך השנה התמקד במשבר מקרו-כלכלי מקומי לצד זעזוע גלובלי. תוצאותיו של התרחיש הראו כי האשראי לדיור ולענף הבינוי והנדל"ן רגיש לזעזועים מקרו-כלכליים, והן הצביעו על השפעה משמעותית על המערכת הבנקאית. בכך הן המחישו את חשיבותם של הצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בשנים האחרונות להגבלת המינוף של משקי הבית בגין האשראי לדיור ולהפחתת חשיפתם לעלייה בהחזרי המשכנתה בתרחיש שבו הריבית עולה במידה משמעותית. תוצאות התרחיש והתובנות ממנו שימשו גם בתהליכים שנועדו להעריך את נאותותם של יעדי ההון הפנימיים בבנקים השונים. הפעילות שהבנקים מקיימים באמצעות שלוחותיהם בחו"ל ומול לקוחות זרים כרוכה בסיכונים. אלה נובעים בין היתר מכך שהסביבה החוקית והרגולטורית משתנה ממדינה למדינה, והם התעצמו בשנים האחרונות נוכח הגברת פעולות האכיפה שמדינות נוקטות כלפי מוסדות פיננסיים במטרה לאתר כספים חייבים במס של אזרחיהן. ממשלת ארצות הברית נמצאת בחזית הפעילות בתחום זה. במסגרת פעולותיה היא פתחה בחקירות פליליות כנגד שלושה בנקים ישראליים בחשד שהם סייעו לאזרחים אמריקאים להעלים כספים חייבים במס. בתום השנה הגיעו לסיומם הליכי החקירה נגד קבוצת "לאומי", בעקבות הסדרים שנחתמו עם שתי רשויות אמריקאיות וכללו גם קנס כספי ניכר. על רקע המגמות הללו קידם הפיקוח על הבנקים הוראות ופעולות שנועדו להבטיח כי הבנקים מנהלים בזהירות את הסיכונים חוצי הגבולות, וכי הם ממלאים אחר הוראות ה-FATCA האמריקאיות. המערכת הבנקאית נדרשת להמשיך ולפעול להטמעת גישה מבוססת סיכון לזיהוי פעילות או לקוחות שעשויים לחשוף אותה לסיכון הנשקף מניצולה לרעה או מסיוע ללקוחותיה בביצוע עבירה, משום שלהתממשות הסיכון יש השלכות משמעותיות על פעילותה ועל תדמיתה. הפיקוח על הבנקים המשיך לפעול השנה לשיפור מוכנותה של המערכת הבנקאית להתמודדות עם סיכוני הסייבר ועם מצבי חירום ומשבר. בתחום הגנת הסייבר הוא הרחיב את תהליך ההנחיה שהוא מקיים, בשיתוף הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, ופרסם הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה. בתחום ההיערכות למצבי חירום הוא המשיך לפעול כדי לקדם את מיגון האתרים הקריטיים בבנקים, וכן פרסם הנחיות בדבר מתן שירותים לציבור, על רקע "צוק איתן". בשנים האחרונות ניתן דגש פיקוחי משמעותי להתקנת הוראות בתחום היחסים שבין הבנק ללקוח – הוראות שמחזקות את כוחו של הצרכן הבנקאי, מקדמות את התחרות וההגינות, ומפחיתות את עלויות הניהול של חשבונו בבנק. הפיקוח יישם את מרבית המלצותיו של הצוות הבין-משרדי לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית, הסדיר מתכונת אחידה לדיווח ללקוח על פעילותו בבנק ("תעודת זהות בנקאית"), השיק את מסלולי העמלות תוך החלת פיקוח על מחיר המסלול הבסיסי, ופרסם הוראות שמטרתן לפשט את תהליך ההעברה של חשבון מבנק לבנק, לרבות הסדרת האפשרות לפתוח חשבונות באמצעות האינטרנט. כמו כן נקבעה חובה לספק ללקוח מידע השוואתי על עמלות שלקוחות בעלי מאפייני פעילות דומים שילמו בגין פעילות בניירות ערך. הוראות אלו נועדו להסיר חסמי מעבר ולשמש מנוף להגברת כוחו של הצרכן הקמעונאי וכך להגברת התחרות. ניתנה תשומת לב פיקוחית למגזר העסקים הקטנים, ובמסגרת זו הורחבה קבוצת העסקים הקטנים הזכאים ליהנות מהתעריפים המוזלים הקבועים בתעריפונים הקמעונאיים של הבנקים, והוטלה על הבנקים חובה ליידע לקוחות אלו על זכאותם ועל דרכי מימושה. כמו כן ננקטו צעדים לקידום השקתו של כרטיס לחיוב מיידי (דביט), אמצעי תשלום שעם יתרונותיו נמנה חיסכון פוטנציאלי בעלויות לבתי העסק. בתחום הטיפול בפניות הציבור ובתלונותיו ניתן מענה לפניות ותלונות בכתב ובטלפון, והותקנה הוראת ניהול בנקאי תקין חדשה שנועדה להבטיח כי הבנקים מעניקים לתלונות הציבור טיפול מקיף, הוגן ויעיל. על מנת להגביר את מודעותם לחשיבות הטיפול בתלונות לקוחותיהם, הפיקוח ערך השנה כנס לבעלי התפקידים במערכת הבנקאית שעוסקים בתחום זה. הפיקוח ממשיך לקדם צעדים בתחום היחסים בין הבנקים ללקוחותיהם, לרבות במקרים שבהם הלקוחות נקלעים לנסיבות שמקשות עליהם לעמוד בהתחייבויותיהם לבנק. על פי תפיסתו של הפיקוח על הבנקים, קידום ההוגנות והתחרות יחזק את אמון הציבור במערכת הבנקאית וכתוצאה מכך גם את יציבותה. הממשלה שקמה במאי 2015 כללה בקווי היסוד למדיניותה את הגברת התחרות במגזר הבנקאי, חברות הביטוח ובתי ההשקעות, במטרה להוזיל את השירותים שמקבל האזרח ולאפשר להעניק אשראי זול ונגיש יותר לעסקים הקטנים והבינוניים. הפיקוח על הבנקים תומך במטרות אלו, והוא פעל – וימשיך לפעול – כדי לקדם תחרות ובד בבד לשמור על חוסנה ויציבותה של המערכת הבנקאית, לטובת הציבור בכללותו.
יש למרוח כמות מספקת באיזור העור המגורה, 2-3 פעמים ביום או יותר, לפי הצורך. אקזמה היא מושג כללי למצבים דלקתיים כרוניים בעור. מצבים דלקתיים כרוניים אלו כוללים יובש ופריחה המאופיינים באחד או יותר מהתסמינים הבאים: אדמומיות, בצקתיות, גרד, קילוף, שלפוחיות, סידוק העור ודימום. המושג אקזמה מתייחס לסדרת מאפיינים קליניים. סוג האקזמה יתואר על פי מיקומו, לדוגמא: "אקזמה של הידיים" או "אקזמה של דליות ורידים" וכן הלאה. אקזמה אטופית (Atopic Eczema) – בעלת אפיונים גנטיים. לרוב מופיעה במשפחות בהן יש תופעות אלרגיות, כמו: אסתמה. אקזמה זו מלווה בפריחה מגרדת המופיעה בעיקר בראש ובקרקפת, בצוואר, בפנים, במרפקים, מאחורי הברכיים ובישבן. אקזמת מגע (Contact Eczema) – ישנם שני סוגים של אקזמת מגע: אקזמה אלרגית, הנוצרת כתוצאה ממגע עם חומר שהסובל אלרגי אליו (כגון: ניקל) ואקזמה כתוצאה מגירוי, הנוצרת במגע עם חומר דטרגנטי מומס (כגון: SLS הנמצא במגוון תכשירי קוסמטיקה שונים). ישנם מרכיבים הגורמים לאלרגיה ולגירוי גם יחד (כגון: מלט רטוב). חומרים אחרים יכולים לגרום לגירוי לאחר חשיפה לשמש. שלושת רבעי המקרים של אקזמות מגע הם כתוצאה מגירוי. זוהי מחלת העור העיסוקית (Occupational) הנפוצה ביותר. אקזמה קסרוטית (Xerotic Eczema) – אקזמה זו נוצרת עקב יובש קיצוני ביותר של העור, עד כדי שהוא נהיה מודלק. מצב זה מוחמר בחורף, כשהאויר יבש ובדרך כלל מופיע באיזור הגפיים ומרכז הגוף. דישידרוזיס (Dyshidrosis), או "אקזמת עקרת הבית" – סוג זה של אקזמה מופיע אך ורק בכפות הידיים והרגליים ובצידי אצבעות הידיים והרגליים. היא מלווה בגרד ומחמירה בשעות הלילה וכן מחמירה במזג אויר חם (אקזמת הידיים היא הנפוצה יותר). אקזמה דיסקואידית (Discoid Eczema) – אקזמה זו מאופיינת בנקודות עגולות, מבצבצות או בפריחה יבשה, לרוב בחלק התחתון של הרגליים. בדרך כלל, ישנה החמרה בתקופת החורף. סוג זה של אקזמה חולף וחוזר חלילה. אקזמה ורידית (Venous Eczema) – אקזמה זו מופיעה אצל אנשים הסובלים ממחזור דם לקוי בורידים (דליות ורידים). היא מופיעה במיוחד באיזורי הקרסול אצל אנשים מעל גיל 50, מלווה באדמומיות, בצקת, קשקש, גרד והתכהות של העור. לסוג זה של אקזמה ישנה נטייה לפתח כיבים ברגליים. דרמטיטיס הרפטיפורמיס (Dermatitis Herpetiformis) – אקזמה זו גורמת לגרד עז. היא מאופיינת ע"י פריחה סימטרית באיזורים של הזרועות, הירכיים, הברכיים והגב. היא קשורה ישירות למחלת ה"צליאק" ונוטה להחמיר בשעות הלילה. נוירודרמטיטיס (Neurodermatitis) – הינו טלאי אקזמטי. איזור הטלאי מעובה ומגרד ויש בו שינויי צבע. הוא נוצר כתוצאה מהרגל של שיפשופים וגירודים חוזרים ונשנים. אוטואקזמטיזציה (Autoeczematization) – היא תגובה אקזמטית לזיהומים טפיליים, פטריתיים, בקטריאליים וויראליים. יש גם אקזמות הנוצרות כאשר כבר קיים בסיס מחלתי, או שמקורן בהכנסת תרופות, מזון וכימיקלים לגוף. בנוסף, קיימות אקזמות נדירות אחרות שאינן נזכרות ברשימה הנ"ל. אקזמה הינה מחלה מורכבת מאוד וחשוכת מרפא. אפילו טיפולים באמצעות ההורמון קורטיזון (הכרוכים בתופעות לוואי וסיבוכים אחרים), הראו השפעה מזערית מאוד, אם בכלל. אולם תמציות צמחים מסויימים נמצאו כיעילות מאוד בפעילותן המרסנת את תסמיניה החריפים של המחלה ע"י הורדת הדלקת והרגעת הגרד. תמציות צמחים אלו משולבות בדרך כלל במשחות ובקרמים לטיפול חיצוני.
קיימים לא מעט מקרים של ילדים ובני נוער אשר מקבלים רישיון לקנאביס רפואי, לרוב עקב סיבות מובהקות כמו מחלת הסרטן או אפילפסיה. אבל מה קורה כאשר ישנם מקרים לא ספציפיים של כאבים שאינם מגיבים לטיפול סטנדרטי? המקרה המדהים של צעיר המטופל בקנאביס מגיל 17 ושרד מאז 5 ניתוחי מוח, מראה פעם נוספת את יכולתו של הצמח להוות תרופה למגוון רחב של בעיות רפואיות חמורות. גולן כהן, צעיר בן 23 המטופל בקנאביס רפואי מגיל 17, מייצג את אחד מסוגי הקהלים החריגים ביותר בעולם הקנאביס הרפואי: בעלי ההתוויה החריגה, שאינם משתייכים לאחת הקטגוריות הברורות ברשימת ההתוויות (נוהל 106) של משרד הבריאות. לפני כ-8 שנים התגלה במוחו גידול שפיר שהפעיל לחץ על עצב הראייה וכמעט גרם לעיוורונו. הוא עבר מספר ניתוחים, ולאחר הניתוח האחרון החל לסבול מכמה תופעות לוואי חמורות: כאבי ראש עזים, אינסומניה, עייפות כרונית וחולשה כללית. לאחר למעלה משנתיים של שימוש בתרופות רבות שלא שיפרו את מצבו הרפואי, מצא גולן את התרופה היחידה שאפשרה לו לשמר שגרת חיים נורמלית: קנאביס רפואי. לאור השיפור המהותי שחל בחייו מאז שקיבל את הרישיון בשנת 2012, הוא הסכים לשתף איתנו את סיפורו אודות המסע הרפואי הקשה שעבר עד לרגע קבלת האישור. מהו הרקע הרפואי של הבעיה ממנה אתה סובל? אילו ניתוחים עברת במהלך ההתמודדות עם הגידול? ד”ר דרק ברוס. מה היה מקורו של הגידול? מהו התהליך הרפואי שעברת עד לקבלת האישור לקנאביס? כיצד ובאיזה שלב נחשפת לראשונה לצמח ולסגולותיו? מתי הוגשה הבקשה וכמה זמן לקח התהליך עד לקבלת האישור? כיצד המשפחה קיבלה את היותך מטופל בקנאביס בגיל צעיר? האם נתקלת בקשיים בקבלה לעבודה או ללימודים בעקבות היותך מטופל בקנאביס? תאר לי את השיפור והשינוי שחל באיכות החיים שלך מאז שקיבלת את הרישיון? אתה מכיר אנשים שזקוקים לקנאביס מסיבות רפואיות ונמנעים ממנו בגלל סטיגמה חברתית? האם יצא לך לחוות חיפושים משטרתיים? כיצד אתה מתמודד כשאין באפשרותך לעשן? איפה אתה חושב שהיית היום אילולא הרישיון? היית רוצה להתחיל לגדל בבית בשלב כלשהו? סיפורו של גולן פורסם כחלק מפרויקט ‘עדות ירוקה‘ של קאנה. מטופלים שמעוניינים לחשוף את סיפורם לקהל הרחב במטרה להעלות את המודעות הציבורית לטיפול רפואי בקנאביס, מוזמנים לפנות אלינו במייל (media@canna.co.il) או בהודעה לדף הפייסבוק שלנו.
שלושת הבולים בגליונית מייצגים את שלוש זירות המלחמה העיקריות ברחבי ארץ-ישראל: זירת מרכז הארץ מיוצגת ע"י קרבות הקסטל בואכה ירושלים, בין ה- 2 ל- 9 באפריל 1948. זירת צפון הארץ מיוצגת ע"י המערכה לכיבוש צפת ושחרור הרובע היהודי של צפת בחודש מאי 1948. זירת הדרום והנגב מיוצגת ע"י מעמד הנפת דגל ישראל באילת ב- 10 במרס 1949, שציין את תום הקרבות של מלחמת העצמאות. מתחילת מלחמת העצמאות פתחו ערביי כפר הקסטל (ששכן על הר גבוה לצד הכביש הראשי, כ- 5 ק"מ ממערב לירושלים) במערכה רצופה של חסימות והטרדות-ירי על התחבורה העברית והסבו ליהודים אבדות ניכרות בנפש וברכוש. משגברו מעשי חבלה אלה, נכבש הכפר ע"י פלוגה מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח ופלוגה מחטיבת "עציוני" לאחר 5 יממות לחימה קשה, נכבש הכפר בחזרה ע"י אלפי ערבים בהנהגת עבד-אל-קאדר אל-חוסייני שנהרג בקרב. בקרב זה נתן המפקד הפלמ"חאי שמעון אלפסי את הפקודה ההיסטורית" "המפקדים יישארו ויחפו על נסיגת חייליהם". ב- 9 באפריל נכבש הקסטל שנית ע"י אותה פלוגת פלמ"ח, ומאז נמצא בשליטת ישראל. בעיר המעורבת צפת שכנו 1500 יהודים, מכותרים ב- 12 אלף ערבים עוינים, עירוניים וכפריים. הצבא הבריטי שפינה את צפת ב- 16 באפריל הציע לפנות עמו את כל האוכלוסייה היהודית הבלתי לוחמת מהרובע היהודי של צפת. הפיקוד העליון העברי דחה את המחווה הבריטית והחליט במקום זאת להשתלט כליל על מרחב צפת. כוח קטן של חיל-שדה ופלמ"ח הוחדר אל הרובע היהודי. מפקד הפלמ"ח יגאל אלון, קיבל את הפיקוד על הגליל העליון, במסגרת מבצע "יפתח". שני גדודי פלמ"ח כיתרו את צפת ע"י כיובש הכפרים הערביים מצפון לעיר (הגדוד השלישי) ומדרום לה (הגדוד הראשון), הגדוד השלישי הצטרף אל הרובע היהודי כדי לכבוש את מצודת העיר ולהשתלט על כולה. לאחר כשלון אחד הצליח גדוד זה להשתלט על צפת ב- 11 במאי 1948, תוך בריחה המונית של הערבים, כולל המפקד הסורי אדיב שישקלי. לאחר מעשה הסביר רבה של צפת ליגאל אלון כי צפת נושעה בגלל מעשה ובגלל נס: המעשה היה שקהילת צפת קיימה תפילת מניין מתמדת מאז יציאת הבריטים… והנס היה שהגיע הפלמ"ח. אילת נכבשה מידי צבא ירדן ב- 10 במרס 1949 ע"י חטיבות "הנגב" ו"גולני" במסגרת מבצע "עובדה", אחרון מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות. "דגל הדיו" הונף ליד חוף אילת ע"י כוח החלוץ של חטיבת "הנגב". הלוחמים, שגילו כי אין בידם דגל, אלתרו במהירות דגל מסדין וציירו עליו בדיו. עם הגיעו של כוח החלוץ של "גולני", שעתיים לאחר מכן, שלחו שני מפקדי החטיבות, נחום שריג ונחום גולן, את המברק הבא אל מפקד החזית, יגאל אלון: העבירו לממשלת ישראל: ליום ההגנה, י"א באדר מגישות חטיבת הנגב פלמ"ח וחטיבת גולני את מפרץ אילת למדינת ישראל. אילת (אום רשרש) ט' האדר תש"ט, 10.3.1949, שעה 16.00". כתב: אל"מ (מיל') מאיר פעיל, היסטוריון צבאי. גליונית המזכרת הונפקה ב-1998, עיצוב: משה פרג. בול צפת: תצלום של לוחמי פלמ"ח ושל תושבי צפת – באדיבות ארכיון צה"ל וארכיון מוזיאון בית המאירי בצפת; תצלום של בול "דואר צפת" שהונפק מטעם ההגנה בצפת ב- 4 במאי 1948. בול ירושלים: תצלום של משוריינים בדרך לירושלים; קריקטורה של כיבוש הקסטל מאת אריה נבון, 1948; בול אילת: תצלום הנפת דגל הדיו, הצלם – מיכה פרי, באדיבות ארכיון צה"ל.
באינטרנט בכלל ובמנועי החיפוש בפרט, התוכן הוא המלך. מעבר לעיצוב הגראפי היפה, נוחות השימוש ואיכות התוכנה, אתר אינטרנט יקום וייפול על איכות התכנים שבו. מנוע החיפוש גוגל אוהב תוכן רלוונטי, מעודכן ואיכותי. תוכן עם ערך מוסף, פרקטי, למען המשתמש. במילים אחרות, אם יש אלמנט שבו כדאי להשקיע בעת בניית אתר הוא מערכת ניהול תוכן טובה. לאחרונה אנו עדים לפיתוח עשרות מערכות ניהול תוכן לאתרי אינטרנט. תנופת פיתוח זה מושגת תודות לעובדה כי נוצר צורך אמיתי במערכת אשר תאפשר פרסום תכנים מסוגים ומדיות שונות באמצעות פעולה פשוטה יחסית אותה יכול לעשות כל מורשה. בעבר, על מנת לעדכן תוכן באתר היה נדרש ידע בשפות תכנות כגון HTML, כתוצאה מכך, היה קושי לעדכן את האתר בתכנים רלוונטיים ונוצר צוואר בקבוק בעמדת מנהל האתר, צוואר בקבוק אשר גרם לכבדות וחוסר רלוונטיות של תוכן האתר. כיום, באמצעות מערכות ניהול תוכן משוכללות, יכול כל מורשה לעדכן תכנים מהר, בקלות, ביעילות ובזמן אמת. תמיכה בבסיסי נתונים – מערכת המאפשרת להתחבר לבסיסי נתונים חיצוניים. ניהול תזרים עבודה, WORKFLOW – ניהול ובקרה עד לפרסום התוכן על גבי האתר. תמיכה בעריכה וכתיבה – המערכת מאפשרת עריכה והתאמה של טקסטים המוזנים לתוך האתר. פרסום – המערכת מאפשרת פרסום של דפי אינטרנט. ניהול משתמשים – מערכת המאפשרת לנהל הרשאות משתמשים, זאת בהתאם להגדרת תפקידם באתר. כאמור, אלה הם המרכיבים הבסיסיים של מערכות ניהול תוכן. אליהם ניתן להוסיף הרחבות ויישומים, בהתאם לצרכים האינדיבידואלים של כל אתר כגון יישום של קבוצות דיון, חנות וירטואלית, יישום אלבום תמונות, קבצי וידאו וכו'. ככלל, ככל שמערכת לניהול תוכן תהיה יותר מגוונת אך גם יותר פשוטה, כך יגדל הסיכוי להטמיע תוכן רלוונטי ואיכותי בתוך האתר, לפתח אותו, לקדם אותו ולבסס את מעמדו במרחב הרשתי. ליישם מערכת מובנית הנמצאת על גבי הרשת. לפתח מערכת אישית, המותאמת לאתר. אין ספק כי מערכת ניהול תוכן אישית, העונה לצרכים האינדיבידואלים של האתר, מאפשרת התפתחות רחבה יותר וסיכויי הצלחה גדולים יותר. כפי שציינו, התוכן הוא המלך. אם יש מערכת בה כדאי להשקיע על מנת להצליח, זו מערכת ניהול תוכן.
אחת למספר חודשים מפרסמים אנשי פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם, Euro-NCAP תוצאות של מבחני ריסוק שהם עורכים בכל פעם למספר מכוניות, ובשנים האחרונות התרגלנו למעט מאד דרמות: יצרניות הרכב הבינו את חשיבות ההצלחה במבחנים האלה, ורובן מהנדסות את המכוניות שלהן כך שיצלחו אותם עם ציון מרבי של חמישה כוכבים. השבוע זכינו להפתעה כפולה, אשר מוכיחה, כמו תמיד, שמדובר בפרויקט גאוני וחשוב מאין כמותו. מאזדה, דווקא עם אחת המכוניות הכי פחות יקרות שלה, "שברה את הסרגל" וזכתה בציון הגבוה ביותר בתולדות הפרויקט הזה, עם חמישה כוכבים ו-99 נקודות מתוך 100. אופל, לעומת זאת, לא טרחה ללמוד לקח מן ההשפלה של חברת האם שלה, פיג'ו, וגרמה לכך שמכונית הסופר-מיני החדשה שלה, קורסה, קיבלה ציון מעליב של 4 כוכבים בלבד, תוך שהיא מפספסת את הכוכב החמישי כחוט השערה. תוצאות המבחנים שפורסמו השבוע הן של שני קרוסאוברים בגודל בינוני – פורד אקספלורר ומרצדס GLB, קרוסאובר קומפקטי אחד – מאזדה CX-30 אשר מבוסס על מכלוליה של מאזדה 3 החדשה, ומכונית סופר-מיני אחת – אופל קורסה, אשר מבוססת על הפלטפורמה החדשה של פיג'ו 208. כאמור, את ההישג הטוב ביותר קטפה מאזדה CX-30, קרוסאובר שממוקם, מבחינת הגודל שלו, בין CX-3 לבין CX-5, אשר השיג ציון כמעט מושלם של 99 אחוזים בסעיף ההגנה על היושבים מלפנים. פירוש התוצאה הוא ש-CX-30 השיג ציון גבוה יותר מן הדגמים המצטיינים שקיבלו את התוצאות הטובות ביותר עד היום – בהם אלפא רומיאו ג'וליה, וולוו XC60, וולוו V40 ומאזדה 3 (שעליה, כאמור, הוא מבוסס) אשר קיבלו כולם 98 אחוזים בסעיף זה. CX-30 השיג את מלוא הנקודות במבחני הריסוק עצמם – בהגנה על היושבים מלפנים, גם בריסוק החזיתי, גם בריסוק בזווית וגם בריסוק צד כנגד עמוד. בסעיף ההגנה על ילדים במושבי בטיחות קיבל CX-30 ציון של 86 אחוזים. מתיו אייברי, מנהל בחברת Thatcham Research אשר ערכה את סדרת המבחנים הזאת עבור Euro NCAP, כינה את התוצאה הזאת "מרשימה באמת". "מאזדה CX-30 הוא רכב "מיינסטרימי" שמוצע במחיר ביניים. במקרה של תאונה, יש מעט מאד כלי רכב אחרים שמציעים רמת בטיחות גבוהה יותר ליושבי המושבים הקדמיים". ואכן, היות שזה כלי רכב "עממי" יחסית, ההישג של מאזדה בולט גם ביחס לציון המצוין לו זכתה מרצדס – חמישה כוכבים וציון של 92% בהגנה על היושבים מלפנים (88% בהגנה על ילדים מושבי בטיחות ו-74% למערכות הבטיחות) עם GLB הקומפקטי החדש שלה. GLB הוא הדגם השישי, השנה, של מרצדס שזוכה לציון מצוין בפרויקט הבטיחות החשוב הזה. פורד אקספלורר – שגרסתו החדשה מוצעת באירופה עם הנעה היברידית, קיבל גם הוא דירוג גבוה: 5 כוכבים, 87% להגנה על מבוגרים, 86% להגנה על ילדים במושבי בטיחות, ו-76% למערכות הבטיחות. הפדיחה של אופל נובעת בעיקר מזלזול או החלטה שיווקית אומללה של מנהלי המוצר בבחירת מערכות הסיוע לנהג, או חוסר תשומת לב לביצועים שלהן ביחס לסטנדרט שנקבע על-ידי פרויקט Euro-NCAP. אנשי אופל היו צריכים ללמוד ממבחני הריסוק שנערכו לפיג'ו 208 – המכונית האחות של קורסה, ולשפר את מערכת הבלימה האוטונומית של המכונית, שקיבלה 0 מתוך 4 נקודות. התקלה הזאת צורמת במיוחד מפני שהמכונית קיבלה ציון טוב יחסית בסעיף ההגנה על יושבי המושבים הקדמיים (84%) וציונים לא רעים בסעיפי ההגנה על ילדים במושבי בטיחות וציוד בטיחות (86% ו-69% בהתאמה). נקודת תורפה נוספת שנמצאה היא של משענות הראש של המושבים – כנגד "צליפת שוט". המצב חמור באופן מיוחד במושבים האחוריים – אשר הוגדרו כ"לא כשירים לניקוד" מכיוון שבמושב המרכזי אין בכלל משענת ראש. לאופל, כמו גם לפיג'ו, יש אפשרות לתקן את הציון הנמוך אם יכניסו את השיפורים המתבקשים בכל המכוניות מדגמי קורסה ו-208 שהם מוכרים באירופה, ויעמידו מכוניות כאלה לרשות פרויקט Euro-NCAP למבחן חוזר. שיטה זאת מדגישה את הגאוניות של הפרויקט – היות שהיא מעודדת את יצרניות הרכב לשפר את רמת הבטיחות של דגמים קיימים גם במהלך מחזור החיים שלהם.
אנרגיה היא אחת הבעיות הגדולות של העולם, של המדינה שלנו מאז מקורות אנרגיה הם משאבים מוגבלים מאובנים אשר נמצאים בשימוש נרחב לגרום זיהום אוויר ולכן הם נחשבים כגורם העיקרי להתחממות הגלובלית ושינוי האקלים. בעיית האנרגיה במדינה שלנו הוא הרבה יותר חשוב כי אנחנו תלויים במשאבים זרים אנרגיה ראשונית תלות זו גוברת בהתמדה. מסיבות אלה באוניברסיטה שלנו נפתחה תוכנית לתואר ראשון על הנדסת אנרגיה תחת הפקולטה להנדסה בשנת 2009. מטרת התוכנית היא לחנך את התלמידים בתחומים של שימוש הולם של משאבי האנרגיה שלנו, מחקרים עבור מקורות אנרגיה חדשים, שימוש, שיפור של מערכות ותהליכים חדשים, יישום יעילות אנרגטית בכל התחומים הקשורים אחרים. השפה של התוכנית היא אנגלית. יש לנו בית ספר הכנה של שנה אחת עבור התלמידים שאין להם חינוך השפה מספיק. השנה הראשונה בתכנית הלימודים שמורה מלמד את התלמידים במדעי היסוד (כימיה, פיזיקה ומתמטיקה) וקורסים הקשורים מחשב יחד עם קורסי האנגלית אשר נועדו לשפר את ההבנה של התלמיד ואת מיומנויות התקשורת. בשנה השנייה התלמידים של מוצגים בפני קורסי הנדסה שנותנים את הרקע הדרוש כדי הנדסת אנרגיה גם קורסים הטורקי. ב 3 ו 4 קורסים בשנה מעוצבים היטב, כך התלמידים ימלא את הדרישות של הנדסת אנרגיה גם להשיג מומחיות בתחום של הנדסת אנרגיה על פי הרצונות שלהם דרך בחירה הטכניים המוצעים.התוכנית מציעה גם קורסים על עקרונות של אטאטורק והיסטוריה של המהפכה הטורקי בשנה השלישית. תוכנית מועשרת על ידי קורסי בחירה שאינם טכניים המעניקים לתלמידים את הגמישות להמשיך אינטרסים שונים במדעי החברה והרוח. פרויקט עיצוב החובקת השנה האחרונה כולה, כולל תלמידי מחקר עצמאי הכולל סקר ספרות, ניסוח בעיה, עיצוב ופיתוח של המערכת, הכנת הדו"ח ולהציג את פעילותם. רוב הקורסים יש את היתרון של יישום במעבדות. הנדסת אנרגיה הוא ענף הנדסי רב תחומי. הבוגרים יהיה למלא את הדרישות של מגוון רחב של מגזרים שונים כגון תרמית, הידראולי, הגרעין, השמש, עיצוב, רוח, ביומסה, ייצור מימן, ניצול, תכנון, ייצור מערכות, פיתוח טכנולוגיה, פעילויות שירות, שליטה, סילוק פסולת, מחקר מרכזים ואוניברסיטאות, משרד האנרגיה, הסביבה, המדינה לארגון תכנון, מחקר העוסקים בתחום.
ביישום Microsoft ASP.NET 2.0 אינטרנט, יצירת דף אינטרנט המכיל פקד טבלה. הוספת תא לפקד טבלה על-ידי שימוש באובייקט TableCell או האובייקט TableHeaderCell . ניתן לשייך את התא כותרות מרובות על-ידי הגדרת המאפיין AssociatedHeaderCellID מערך מחרוזות. בעת הצגת הדף, רשימת מזהי התא של כותרת ככתב רשימה מופרדת באמצעות פסיק בתכונה כותרות של התא. עם זאת, שיש לעבד את רשימת מזהי התא של כותרת כרשימה מופרדת.
על-פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 7/2/08 סמוך לשעה 21:20 ברח' אזמכשרי, פינת רחוב הגיבורים נשא X (להלן: "הנאשם") על גופו אקדח מסוג SARDIUS מס' סידורי A004804, אשר הינו כלי שבכוחו לירות כדור ולהמית אדם (להלן:"האקדח") ללא רשות ע"פ דין לנשיאתו או להחזקתו. למקום הגיע רכב ובו ארבעה בלשי משטרה במטרה לעצור את הנאשם (להלן:"הבלשים"). הבלשים ירדו מן הרכב והחלו רודפים אחרי הנאשם שנמלט מהמקום. ישנה מחלוקת לגבי הבנתו של המשיב כי המדובר בבלשים שרצים אחריו והזדהותם בפניו ככאלה. אולם, בכ"ח המבקשת ביקשה לייחס למשיב סעיפי אישום, שאין בהם כל רלבנטיות לעניין זה. מכאן שאין אני מוצא צורך להתייחס לעניין בשלב זה. בכל מקרה, גם סוגיה זו תבורר במסגרת ההליך העיקרי. בנסיבות אלה אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה המבססות סיכוי של ממש להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. טענת ההגנה העצמית אינה שוללת בשלב זה את המסקנה הנ"ל ואין זו העת להכריע בשאלת מהימנות גרסאות הצדדים, ועניין הוא לביהמ"ש לדון בו לאחר שישמע את הראיות בהליך העיקרי (ראו: בש"פ 3985/07 לורנס עזאם נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 16.5.07)). טענה זו אף אינה נראית חזקה במיוחד שכן המשיב לא טען אותה כלל בחקירותיו במשטרה, אלא הכחיש מכל וכל כי נשא או החזיק אקדח על גופו. (ראו לעניין זה: בש"פ 10426/07 אליהו זוארץ נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 20.12.07)). עם זאת ראוי לצין נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להשפיע על הלך מחשבתו של המשיב, וכפועל יוצא מכך על המסוכנות שניתן ליחס לו, ובמיוחד יסוד הכוונה המיוחדת שבהתנהגותו. כאמור, קיים ספק בכל הנוגע לעובדה כי השוטרים זוהו כשוטרים במהלך האירוע. יש בסיס לטענת המשיב כי השוטרים ירו ראשונים (עדותו של אלי פלד). האירוע היה בעת שהוא נמלט מהם, כאשר לטענתו סבר כי הרודפים נמנים על גורמים עברייניים אחרים בחיפה שבעבר כבר איימו עליו. כאמור, עניין זה יבורר, על כל נסיבותיו, בתיק העיקרי. עם זאת, וכבר בשלב זה יש להביא עובדות אלו בחשבון מאחר ואין הן משוללות יסוד. כפועל יוצא מכך גם מידת המסוכנות שיש ליחס למשיב. (2) לחוק ומכאן גם שקמה עילת המעצר נגד המשיב בשל מסוכנותו. לכאורה השתמש המשיב בכלי נשק שנמצא ברשותו שלא כדין וירה לעבר שוטרים שרדפו אחריו תוך סיכון חיי השוטרים וחיי עוברי אורח במקום והתושבים הגרים בקרבת מקום. למעשה רק בנס לא נפגע איש מהשוטרים או מי מעוברי האורח או מי מתושבי האזור בו בוצע הירי. היריות שנורו בזירה עלולות להיות קטלניות ולפגוע ולסכן חיי אדם שכן המדובר בירי פרוע בתוך אזור מאוכלס. דברים אלו נכונים גם אם נניח שהמשיב לא ידע כי מדובר בשוטרים. עם זאת, וכפי שצוין, יש בנסיבות המיוחדות של המקרה כדי להפחית, במידת מה, מהמסוכנות שיש ליחס למשיב. "..כאשר יש ראיות לכאורה לעבירות של החזקת נשק הכלל הוא שיש לראות את המחזיק כאדם שנשקפת ממנו מסוכנות. כפועל יוצא מכך גם עילה למעצרו עד לתום ההליכים כנגדו" (ב"ש 2526/07 מדינת ישראל נגד אמין בן אליאס זהראן תק-מח (2007)2, 10097). "חובה היא לשקול בכל מקרה וגם בעבירות חמורות, חלופת מעצר, והשאלה נתונה לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. עליה לבדוק אם החלופה מבטיחה את תכלית המעצר. אם תמצא לומר, שבכל מקרה של ביצוע עבירה חמורה מתבקשת מסוכנותו של הנאשם ואין להחליט על חלופת מעצר, נמצאת מרוקן את חובת שקילת החלופה מתוכן" (בש"פ 4224/99 מדינת ישראל נ' כהן תק-על 99(2) 10; ראו גם: בש"פ 7524/06 מרדכי נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3) 4652). "כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה." (בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' אייל מלכא תק-על 98(2) 1161, עמ' 1162; ב"ש (חיפה) 1404/06 מדינת ישראל נ' ט.ב. תק-מח 2006(1), 4566 ,עמ' 4567). "בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו" (בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה תק-על 2004(3) 322). בנסיבות אלו סבור אני כי ראוי לבחון את מסוכנותו של המשיב גם בדרך של קבלת תסקיר מבחן בעניינו, בטרם תינתן החלטה בבקשה להורות על מעצרו. עברו הנקי של המשיב וגילו הצעיר, בין היתר, הובילוני למסקנה כי יש להורות על הכנת תסקיר בעניינו של המשיב בטרם תיפול הכרעה סופית בעניינו. יובהר, למען הסר ספק, כי בית המשפט טרם גיבש עמדתו ואין בעצם הזמנת התסקיר כדי להוות גיבוש סופי של עמדה בעניין בקשה זו. לכאורה המשיב חטא בעבירות חמורות וקשות. אשר על כן אני מורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו של המשיב אשר יאמוד את מסוכנותו והתאמת חלופות מעצר אפשרויות. שירות המבחן יגיש את חוות דעתו עד ליום 23/3/08. לתשומת לב שירות המבחן - המשיב מיוצג ע"י עו"ד רונן חליוה טל' 8661110. הסניגור ייצור קשר עם שירות המבחן למבוגרים. כדי שבית המשפט יוכל לשקול שימוש באזיק אלקטרוני, הסנגור ימציא לבית המשפט אישור כי יש בבית קו טלפון "נקי" של חברת בזק, במובן זה שלא יהיו בו השירותים הבאים: משיבון, שיחה מזוהה, שיחה ממתינה, שרות עקוב אחרי, חיבור למכשיר פקסמיליה וקו ADSL (חיבור לאינטרנט מהיר). במידה וקיימים שרותים כנ"ל, יש לנתק אותם ולהמציא על כך אישור לבית המשפט. כמו כן הקו צריך להיות פתוח לשיחות נכנסות ויוצאות. נדחה להשלמת טיעון לאחר קבלחת תסקיר ליום 24/3/08 שעה 11:00. יש לזמן משיב ע"י שב"ס. החלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים ותועבר לב"כ הצדדים ולשירות המבחן למבוגרים בדחיפות.
מה ההיגיון לפיו גם-כן עבורכם רצוי להתחיל השוואת מחירים על העברות? ובאיזו דרך נערוך בדיקה כזאת? השוואת מחירים של שינועים, נחסוך בשבילכם 40 אחוזים ממחיר השינוע! פעמים רבות זה עלול להגיע לכחמישים אחוז יותר! בשביל שינוע פריטים או כל סוג של פריטים, זה בעצם ע"י בדיקת המחירים של אותם עסקי ההובלות אשר בשוק. נזכיר שאנו מתחייבים לסיוע טוב בעקביות בעיר ולעלות משתלמת באופן שיתאים לא משנה למי! הובלות בתי מגורים ברכסים והסביבה אל תעזו לוותר, משנעים את ביתכם ברכסים והסביבה לצדם של הפרפרים וההתרגשות הבלתי פוסקת המתלווה אל ההובלה, אתם תקועים עם כלים שכוללים בתוכם מוצרי חשמל ורהיטים שצריכים להיות העברה אל הבית או המשרד החדש.
שלוש עמדות פתוחות, אנשים מעטים מאוד. המעבר היום מהיר ובלי עיכובים, לדברי האנשים. השוטר האחראי אומר: "אין לכן צורך לבוא הנה, זה המחסום הכי בסדר, לא רק בעוטף ירושלים אלא בכל הגדה". כחמישים אנשים מחכים, לחץ, דוחק וכעס רב. מקבלים לאט ומעט אנשים חוזרים מיום אתמול כי לא התקבלו. רובם מחכים למגנטי ובודדים למשטרה. צריך להזכיר לשוטר לקרוא להם. בכניסה הצפונית לחלחול בקש לפגוש אותנו אדם שבן אחיו, ילד בן שמונה, נדרס שם ומת לפני כשבועיים. הוא לקח אותנו למקום המדויק בכביש בו קרה האסון. כביש 60 חוצה את הכפר חלחול. בצד המערבי של הכביש מרבית בתי הכפר, שם גם נמצאים כל השרותים. מזרחית לכביש 60 יש כעשרים בתים בלבד ובהם גרים כעשרים וחמישה ילדים. הם חייבים לעבור את הכביש הסואן בדרך לביה"ס ובחזרה. בדרכו מביה"ס נפגע ממכונית ונהרג הילד. שני ילדים שהיו אתו נפגעו גם הם. אין בכביש כל התראה על ילדים בדרך, שלא לדבר על רמזור או מעבר חציה. יום יום הילדים מסכנים את חייהם בדרכם לביה"ס ובחזרה. המכוניות נוסעות במהירות בכביש בין-עירוני ואין במקום כל הגבלת מהירות. יש לעשות מעשה בהקדם לפני שיהיו קורבנות נוספים. בין החיילים הבודקים את המכוניות אנשים צעירים לבושים אזרחית חמושים כמו החיילים עוצרים ובודקים את הרכבים. הם נראים לנו מיחידה מיוחדת, בריונים ורציניים מאוד במשימתם.
אומרים שלתלאביבים יש נטייה להימנע מיציאה מרדיוס העיר. במקרה של הזוג הבא, זה לגמרי נכון, והאמת? כשהם מתגוררים בעיר, כך גם חבריהם ובני משפחתם, זה רק מתבקש שהם יבחרו בתל אביב כלוקיישן לחגוג בו את אהבתם, וכך היה. הדס וערן הכירו לפני כעשור, ומאז, טסו לשלל טיולים, עברו לגור יחד (בתל אביב, אובייסלי), שם הם מגדלים את קוקו הכלבה ומתגוררים עד היום. לאחר שהשניים התארסו הגיעו עשרה חודשי תכנונים וארגונים של החתונה. הם ידעו שהלוקיישן האורבני הוא מאסט מבחינתם, והוא גם כיכב בצילומי הזוגיות שלהם ביג-טיים. הסגנון האדריכלי של התמונות שלהם, לצד הלוקים האלגנטיים-אך-קולים שלהם יצרו מכלול נפלא, שיקי ולא מתאמץ. הדס מעידה על עצמה שאחרי ש"חיתנה" כבר את כל החברות שלה, מה שעבד לגמרי לטובתה כשהיא הייתה צריכה לבחור את הטוטאל לוק לחתונה שלה. היא ידעה בדיוק מה היא רוצה, וזה כלל שמלה עם דיטיילס פרחוניים, מחשוף קשירה היסטרי ואיפור ושיער במראה טבעי. הכי קליל ומהמם, אם תשאלו אותנו. המקום הנבחר לחתונה היה שבע, והוא איכלס את הויז׳ן שלהם לגבי החתונה, שכלל אוכל מעולה, אלכוהול שווה ומסיבה סופר דופר מרימה. הדס וערן בחרו בעיצוב בגוונים אביביים של ירוק, לבן וצהוב, שנכחו בעיקר בפרחים השונים שקישטו את המקום; במרכזי השולחנות, פינות שונות וכמובן, החופה. וכך, חגגו הדס וערן בעיר האהובה שלהם, עם כל האהובים עליהם, בחגיגה שהיא הכי-הכי הם בעולם.
…אתיקה. מאחר שהמטאפיזיקה כולה תיכלל בעתיד במוסר – דבר שקאנט רק הדגים בעזרת שני הפוסטולטים המעשיים שלו, אבל לא מיצה דבר – לא תהיה האתיקה הזאת כי אם שיטה שלמה של האידיאות כולן, או מה שהוא היינו הך, של הפוסטולטים המעשיים כולם. האידיאה הראשונה היא, מטבע הדברים, הדימוי של אני-עצמי בבחינת יש חופשי לחלוטין. בד בבד עם היש המודע לעצמו והחופשי מופיע – מתוך האין – עולם ומלואו: המקרה האמיתי היחיד של בריאת יש מאין שאפשר להעלות על הדעת. כאן ארד אל שדות הפיזיקה; השאלה היא זו: מה צריך להיות טיבו של העולם בשביל יש מוסרי? ברצוני לשוב ולהעניק כנפיים לפיזיקה האיטית שלנו, המתקדמת ביגיעה בעזרת ניסויים. וכך, כאשר הפילוסופיה תספק את האידיאות, וההתנסות את הנתונים, נוכל סוף-סוף לקבל את הפיזיקה בגדולתה, כפי שאני מצפה מתקופות מאוחרות. נראה כי הפיזיקה העכשווית איננה מסוגלת לספק רוח יוצר כרוחנו או כפי שראוי לרוחנו להיות. מן הטבע אני עובר אל פועלו של האדם. מתוך קדימותה של אידיאת האנושות אני מבקש להראות כי אין אידיאה של מדינה, מאחר שמדינה היא משהו מכני – ממש כשם שאין אידיאה של מכונה. רק מה שהוא מושא של החירות נקרא 'אידיאה'. עלינו ללכת אפוא מעבר למדינה! – שכן מן ההכרח הוא שכל מדינה תנהג בבני אדם חופשיים כמנגנון מכני; אבל את זה אל לה לעשות; לפיכך עליה לחדול. עיניכם הרואות אפוא שבהקשר הזה כל האידיאות של שלום נצחי וכיו"ב אינן אלא אידיאות כפופות לאידיאה גבוהה מהן. בד בבד ברצוני להניח כאן את העקרונות לְהיסטוריה של האנושות ולחשוף במערומיו את כל פועלו האומלל של האדם כגון מדינה, חוקה, ממשלה, חקיקה. לבסוף באות האידיאות של עולם מוסרי, של אלוהות ושל אלמוות – הפלתן של כל האמונות הטפלות, רדיפה של כוהני הדת, אשר לאחרונה מתחזים לתבונים, בידי התבונה עצמה; חירות מוחלטת של כל רוח הנושא בתוך עצמו את העולם האינטלקטואלי ואינו רשאי לבקש מחוץ לעצמו לא אלוהים ולא אלמוות. ולבסוף האידיאה המאחדת את כולן, אידיאת היופי, במובן האפלטוני הנעלה של המילה. אני משוכנע כי האקט העליון של התבונה, שבו היא מקיפה את כל האידיאות, הוא אקט אסתטי, וכי רק ביופי לבדו האמת והטוב אחים הם. לפילוסוף דרושה אותה מידה של כוח אסתטי הדרושה למשורר. בני האדם נטולי החוש האסתטי – אלה הפילוסופים שלנו של האות [המתה]. הפילוסופיה של הרוח היא פילוסופיה אסתטית. אין אתה אדם בעל שאר רוח – אפילו על ההיסטוריה אינך יכול לדון מתוך שאר רוח – בלי חוש אסתטי. כאן יתגלה מה חסר בעצם לבני אדם אשר אינם מבינים אידיאות, ומודים בגילוי לב כי מרגע שהולכים מעבר לטבלאות ולרישומים הם מגששים באפלה. השירה תקבל כך מעלה יתרה; בסוף היא תחזור ותהיה לְמה שהייתה בהתחלה: מורתה של האנושות; שכן לא תיוותרנה לא פילוסופיה ולא היסטוריה, אמנות השירה לבדה תאריך ימים אחרי כל שאר המדעים והאמנויות. בד בבד, לעתים קרובות כל כך אומרים כי צריך שלהמונים תהיה דת חושנית. לא רק ההמונים, גם הפילוסוף זקוק לה. מונותאיזם של התבונה ושל הלב, פוליתאיזם של הכוח-המדמה ושל האמנות – זה מה שדרוש לנו. ראשית אדבר כאן על רעיון [Idee], שעד כמה שידוע לי איש עוד לא הגה: דרושה לנו מיתולוגיה חדשה, ואולם על המיתולוגיה הזאת לעמוד לשירות האידיאות, עליה להיעשות מיתולוגיה של התבונה. כל עוד לא נעשה את האידיאות לאסתטיות, כלומר למיתולוגיות, לא יהיה להמון העם כל עניין בהן; ולהפך: כל עוד המיתולוגיה איננה תבונית, חזקה על הפילוסוף שיתבייש בה. לפיכך, הנאורים ושאינם נאורים חייבים סוף-סוף להושיט יד זה לזה, על המיתולוגיה להיות לפילוסופית והמון העם לתבוני, ועל הפילוסופיה להיות למיתולוגית כדי לעשות את הפילוסופים לחושניים. או-אז תשרור בקרבנו אחדות נצחית. לא עוד מבט מזלזל, לא עוד רעד עיוור של העם לפני חכמיו וכוהניו. אז ורק אז נוכל לצפות לפיתוח שווה של כל הכוחות, גם של היחיד וגם של כלל האינדיבידואלים. שום כוח לא ידוכא עוד. או-אז ישררו חירות ושיוויון כלליים של הרוחות! – רוח עליון, שליח מרום, צריך לכונן בקרבנו את הדת החדשה הזאת, היא תהיה פועלה הגדול האחרון של האנושות. * הכותרת היא לא של המחברים אלא של פרנץ רוזנצווייג, שגילה את הפרגמנט הזה בספרייה הפרוסית המלכותית ב-1913. אנשי הספרייה, שרכשו את הפרגמנט שנה קודם, העניקו לו את הכותרת "אתיקה" על שם מילתו הראשונה, והיה זה רוזנצווייג שעמד על חשיבותו ותיארך אותו ל-1797 בהתבסס על מחקרים שבדקו את השינויים בכתב ידו של הגל לאורך השנים. רוזנצווייג האמין שדווקא שלינג היה המחבר והגל רק המעתיק, שכן באותה שנה הגל היה פסימי במיוחד בעוד ששלינג היה "האדם היחיד בגרמניה הפילוסופית של 1797 שניחן ברוח הנעורים והניצחון" שהטקסט מבטא. דימוי: ציור של נאו ראוך. ובינתיים בצ'כיה: מפיק הפורנו הפופולארי בלאמי הגדיר מחדש את גבולות הז'אנר לאחר שליהק שני אחים תאומים לאחד מסרטיו. כתבה ב-Salon עוסקת בשערוריה סביב שני האחים הצ'כים, אליה ומילו פיטרס, שדרך אגב מציגים את עצמם בתור "זוג" גורבנגולי ברדימוחמדוב, שליטה האוטוריטארי-משהו של טורקמניסטאן מאז 2006, הוא חסיד נלהב של הפילוסוף הטורקמני מגטימגולי פיראגי (1797-1733). הפילוסופיה של פיראגי, בן זמנו של קאנט, ממלאת תפקיד מרכזי בניהול המדינה – מה שהופך את טורקמניסטן לדבר הקרוב ביותר בעולם למדינת הפילוסופים של אפלטון. אם בן דרור ימיני היה כותב את "התפסן בשדה שיפון", כנראה שהתוצאה היתה נראית כמו הפוסט הזה של העיתונאי העצמאי עדי שוורץ: תיאור ארוך ומפותל למדי של מסעו של עיתונאי פטריוט בישראל ובשטחים עם קבוצת עיתונאים שוודים, חלקם יהודים, שמתואר על ידיו כ"מיקרוקוסמוס למתרחש בזירה הבינלאומית" וכביטוי של "אלימות מחשבתית קשה". טוב, בכל זאת שילמו לך על המלון, לא? סטטוס של מָכרה בג'ימייל ריגש אותי בבוקר ה28 לינואר. לב קטן ושחור ולצדו שתי מלים בערבית "ליבי בקהיר". ישבתי בבית קפה קבוע הרחק מכל רוח מהפכנית כשבחוץ זרחה שמש חורפית ואירופית אשר הוציאה את הברלינאים ייגעי החורף אל הרחובות (כמובן שלא בכדי להפגין אלא בכדי לשתות קלובמאטה ובמקרים רדיקליים, ביונאדה). במקום להתרכז במשימותיי רותקתי אל המסך, משוטט בין אתרי חדשות ובלוגים שונים ומלקט דיווחים על המתרחש בקהיר. מדי שעה קפצתי לאמורי, מקווה שמשהו יכתוב במהרה וימלל למעני את המתרחש. מעט מוזר להתרגש ממהפכותיהם של אחרים ורחוקים. בלבי קיוויתי אולי שאיכשהו באמצעות גמל טועה שיחצה מסיני לנגב, נידבק, או יותר נכון יידבקו, תושבי הארץ בשפעת הפוליטית המשונה שתקפה את שכנינו. אבל האמת היא שטרם ניתן לדעת מה תהיה תוצאת האירועים במצרים. האם זו הפיכה שמצביעה אל עבר עתיד מבטיח יותר? או לחלופין, האם גורלה יהיה אלים וחשוך כשל המהפכה האיסלאמית באירן? מדוע, אם כן, אני בכל זאת מתרגש כשאני קורא דיווחים על נפילתה של אלכסנדריה בידי ההמונים? לעתים נדמה שאנו נמשכים אל כל אותן הפיכות מרוחקות בתקווה ליצוק אל תוך חיינו היבשושיים עניין ותכלית. אינטלקטואלים מערביים מואשמים בכך לעתים תקופות וייתכן שבצדק. בכל דור שוכני האוניברסיטאות מוצאים לעצמם מהפכה אקזוטית עמה להזדהות. לא פעם אותם מאבקים שנראים מרחוק כהתגלמות הצדק מתבררים בדיעבד כסבוכים ביותר במקרה הטוב, וכמרחצי דמים הרי אסון במקרה הרע. האם ניתן בכל זאת להגן על כל אותם אינטלקטואלים שנשבו בקסמי מהפכות מרוחקות ( בחבורה המכובדת נמנים בין השאר ברכט, סארטר, פוקו הארדט ונגרי). The recent revolution of a people which is rich in spirit, may well either fail or succced, accumelate misery and atrocity, it never the less arouses in the hearts of all spectators(who are not themselves caught up in it) a taking of sides according to desires which borders on enthusiasim and which, since its very expression was not without danger, can only have been caused by a moral disposition within the human race”. בניסוח זה חשיבותם של האירועים מותקת ממקום התרחשותם אל מרחב הצפייה בהם. גילומה הממשי של המהפכה, בין אם היא צודקת או לא, ריאקציונית או פרוגרסיווית, הופך משני להתלהבות שהיא זורעת בלבם של צופיה המרוחקים. באמצעות הצופים, אותם שופטים חסרי אינטרס, מקבלת המהפכה משמעות אל-זמנית, חוץ-היסטורית. טקסט יפהפה נוסף שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר הוא ?Useless to Revolt של פוקו. הטקסט פורסם כגילוי דעת בלה מונד לאחר הכזבת המהפכה ועליית שלטון האייתוללות באיראן. פוקו, בדומה לקאנט, טוען שהרגע בו אדם בוחר לסכן את חייו למען חירותו אינו ניתן לרדוקציה או לקיבוע היסטורי. “Revolts belong to history. but, in a certain way, they escape from it. “ האם ניכוס המהפכה בידי שלטון האייתוללות באמת שלל בדיעבד את לגיטימיות מחאתם של אותם המונים משוללי חירות? בנוסף, האם ניתן לומר לאדם שמוכן להקריב את חייו למען שינוי פוליטי שמחאתו, מרידתו, אינם כדאיים משום שהמצב לבטח לא ישתנה? או כפי שפוקו כותב One does not dictate to those who risk their lifes facing a power. ההתקוממות, היציאה אל הרחוב, הססמאות, הפצועים והמתים, כולם אינם נכסיו הבלעדיים של העתיד לבוא. האם רוח ההמון המתקומם אכן חופפת בשלמותה למשנתה של תנועה פוליטית זו או אחרת, בין אם מוסלמית או ליברלית? אני תוהה האם בכלל ניתן למקם את רגע המהפכה במדויק על סקאלה של עמדות פוליטיות. כמובן שאלו שאלות מעט בעייתיות, אולי אף מסוכנות. לו נמשיך עם הגיון זה בעקביות עלולה להיפער תהום של חוסר הבחנה מתחת לאותן הפיכות שונות בתכלית. האם אני פשוט מתאמץ להצדיק את תגובתי האינטואיטיבית, ותגובתם של רבים כמותי, לאירועים? אם לחזור לקאנט יש לשאול, מבלי להתיק כפי שעושה קאנט את מלוא החשיבות מתפקיד הפעילים אל הצופים, האם לא נגלה בכל זאת דבר מה יסודי במהפכה דווקא באמצעות הריחוק ממנה? אירועי השעה מלמדים שאכן המחזה המהפכני מדביק בהתלהבותו לבבות מרוחקים. אמנם רוח השינוי (עדיין?)לא נשבה אל כיוונו (הן בישראל והן באירופה), אך היא עטה מזרחה מטוניס וכובשת המונים ברחבי העולם הערבי בקצב שלא היה מביך את שפעת העופות. קשה להאמין שאותו צעיר מצרי שהעלה עצמו באש לאחר שצפה מרחוק בבן-בריתו הטוניסאי בוער ומשלהב רבבות, עצר לתהות לגבי עתיד המהפכה. הייתכן שמרחוק ניתן לראות דחיפות אנושית בסיסית, יחידה, א-היסטורית ומשותפת, שנמצאת בכל אותן התקוממויות שונות? האם ייתכן שתוצאת המהפכה ואופיה אינה עקרוניים? שני הטקסטים הללו פועלים באופן דומה אך כמעט מהופך. קאנט מתיק את חשיבות האירוע ממקום ההתרחשות – אלימה, מונעת מאינטרסים, סימן שאלה היסטורי מרחף מעליה – אל מרחבו הבטוח של הצופה המרוחק – מתבונן, שופט, נצחי ובלתי מעורב. באמצעות חווייתו של הצופה הוא שולף את המהפכה מהכרונולוגיה הלינארית אליה היא נדונה. פוקו לעומת זאת מוצא דרך לזכות את המהפכה מפוטנציאל פשעיה העתידים דווקא באמצעות פעילותם של סוכני השינוי. לטענתו המהפכנים פועלים ראשית מתוך תשוקה לחירות ומתוך התנגדות לכוח. היסטוריזציה של מעשיהם לפני המעשה אינה צודקת, היא מסתירה את פשטותם העקרונית של שני הגורמים הללו: כוח והתנגדות. קאנט ופוקו הצדיקו שניהם את ההתבוננות המרוחקת והמשתוקקת במהפכה באמצעות ניתוקה מעתידה ומהקשרה. הטקסט הראשון פועל באמצעות אימוץ עמדת הצופה ואילו השני מתוך עקרון שלא להכפיף את ההתנגדות הפרטית לגורלה ההיסטורי. לשתי הטיעונים הנ"ל להגנת ההתבוננות המרוחקת ניתן להוסיף אחד נוסף: כישלונה הידוע מראש של המהפכה. מהפכות תמיד נכשלות, לא מפני שהן אינן מביאות לעתים לשינויים מרחיקי לכת, אלא מפני שהן לעד נידונו להתמסד. הניסיונות המגוונים לשימור המהפכה, המהפכה המתמשכת או הנצחית, בין אם של טרוצקי, מאו או ח'ומייני, טרם צלחו. הרצון להנציח את המהפכה, לגונן על אותה תשוקה המונית ובלתי אמצעית, מצביעה וודאי על יסוד שמתאדה תוך כדי מיסודה. חשבו על כל האידאות שנקברו מתחת למוסדות פוסט-מהפכנים מעופשים. כל משטר מסוג זה הוא בסופו של דבר בגדר הבטחה מהפכנית שהוחמצה. דווקא מהפכות כושלות, התקוממויות רגעיות, הן ש"נצלו" מגורל כישלונן ההיסטורי. במובן זה הצבא האדום הציל למעשה את מהפכת פראג (כפי שז'יז'ק טען בעבר בעקבות האבל). הצבא האדום הקפיא את רגע ההפיכה בשיאה המופשט והבלתי מקובע ובכך חסך את בושת כישלונה, הותיר לה נצחיות מתוקה. מקרה דומה הוא מאי 68'. האיגודים שלקחו את המהפכה מ"ידיהם הרועדות" של הסטודנטים, כדבריהם, אפשרו לאירוע להיחקק בזיכרוננו בסימן עתיד מפוספס ואוטופי. כיום דווקא ריחוקנו חושף לפננו בדיוק את אותו רגע טרומי, אותו זמן-אירוע של אפשרות חסרת גבול המצוי בכל אותן מהפכות בנות זמננו. לבסוף יש לשאול, מה בנוגע למצב בישראל? בעודי כותב את הטקסט הזה הרגשתי מעט מגוחך. המילה הזו, "מהפכה", נראית כה תלושה לנוכח היומיום הישראלי-תל-אביבי. אך האם ההיאחזות בבלוגים הנרגשים, בעיתונים מלאי הדיווחים, בטלוויזיות הרוחשות ומפרשנות ובקוראים שקוראים בשקיקה וצופים בריתוק, אכן תמימה? הייתכן שזו רק פאטה-מורגנה מִדברית? אולי בכל זאת כל שנחוץ לנו הוא גמל טועה? על משקל אותה אמירה סארטרופילית ישנה, נדמה לי שאני מעדיף להיתמם עם המצרים מלהיות צודק עם ביברמן. זאת השעה האחרונה שלי בפאריס. עוד שעה, לא, חמישים דקות, אני עולה על הרכבת מגאר דה ל'אסט למאנהיים, גרמניה. זאת גם הארוחה האחרונה שלי בפאריס. תוך כמה שעות אני חוזר לשיממון הקולינרי של סקסוניה התחתית, עם הקרואסונים הגרועים, הקרטופלנסלט ועוגות השמנת המחניקות בסגנון האייכספלד. אני יושב בבראסרי ליד תחנת המטרו גי מוקה. השעה רק 11:45, אבל אני אוכל כבר עכשיו צהריים. אין לי הרבה זמן. אפילו בלי להוריד את התיק מהגב, קראתי למלצר וביקשתי את מנת היום. אין זמן לגינוני נימוס בורגניים, הרכבת כבר מחכה בתחנה. המלצר מביט בתמיהה מסוימת על התרמיל, אם כי לא נראה שהוא ממש מופתע. אני כנראה לא התייר הראשון בפאריס. מנת היום היא tête de veau, הוא אומר בענייניות. אני מהנהן עוד לפני שהבנתי. זה הימור, אבל אין ברירה אחרת. אני חייב להצליח לאכול ארוחה אחת, לא, מנה אחת בפאריס שלא תהיה כישלון. זה יהיה אסון אם זה לא יעבוד הפעם. הפעם האחרונה שהייתי בפאריס היתה לפני 23 שנה. מאז ועד היום אני מחכה להזדמנות הזאת, לאכול ארוחה אמיתית בפאריס. בעצם חיכיתי להזדמנות הזאת גם לפני הנסיעה הקודמת. הבעיה היא שהייתי אז בן שמונה. נסעתי לצרפת עם המשפחה בחופש הגדול, לביקור אצל קרובים רחוקים שגרים בגרנובל. זאת היתה הנסיעה הראשונה שלי לחו"ל; שבועות לפני שנחתנו בצרפת כבר התכוננתי וקראתי בהתרגשות את הפרק על המסעדות בפאריס מתוך "מדריך לפיד לאירופה הקלאסית", מהדורת 1986. אני עדיין זוכר איזו סערת נפש גרם לי התיאור של מנת החזרזיר בשזיפים שהביא המחבר בסגנונו השופע. אבל ההורים הקיבוצניקים שלי היו כנראה פחות בוגרים קולינרית ממני, או שלא היה להם מספיק כסף לממן אוכל משובח לחמישה בני אדם. לגבי הקרובים המקומיים – הם היו אמנם צרפתים, אבל כמקובל אצל יהודים ממוצא פולני הם לא הבינו באוכל. רוב הזמן הם ניזונו רק מבגט עם נוטלה, או מימ"חים של קיש פטריות שעוזרת הבית שלהם הקפיאה לפני שהיא יצאה לווקאנס. כך קרה שבמשך חודש, לא אכלנו אפילו פעם אחת במסעדה.יום אחרי יום הלכנו למקדונלדס, או במקרה הכי טוב, אכלנו פיצה. הדבר היחיד שנותר לי לעשות הוא לדרוש תמיד את הפיצה עם Fruits de Mer, שהיתה יקרה פי שתיים מהאחרות. אבל זה לא הספיק: רציתי לאכול את הדברים שעליהם קראתי אצל טומי לפיד. פעם כשהלכנו באחד הרחובות ליד הלובר, ראיתי בחלון מין בופה עם כמה דליקטסים בוהקים, יפים להדהים: גלילות ממולאות בגבינות, שבלולים, דיונונים קטנים. היה שם משהו, מין משחה ירוקה נימוחה, ואני עצרתי מול החלון, רק להסתכל מה זה, אבל מיד משכו אותי משם ונזפו בי: "איך אתה יכול עוד לחשוב על אוכל? כרגע אכלנו פיצה!". חלון הראווה נעלם, ואיתו המאכל הירוק, המסתורי. הייתי ילד שמנמן, היחיד בשכבה שלא ידע לנסוע על אפניים. כאשר נשאלת השאלה אם משהו הוא יפה, איננו רוצים לדעת…[שום דבר] בנוגע לקיומו האמיתי של הדבר, אלא רק איך אנחנו שופטים אותו בהתבוננות טהורה… כאשר מישהו שואל אותי אם אני מחשיב את הארמון שלפני ליפה, הייתי עשוי לענות שאני לא אוהב דברים שמיועדים רק כדי שיסתכלו עליהם; או לחילופין כמו אותו אירקוזי, שמה שמצא חן בעיניו בפאריס היו דוכני האוכל. 220 שנה אחרי קאנט, לא רק אירקוזים נוסעים לפריס בשביל האוכל. הרבה מאוד אנשים (אם כי אולי לא גרמנים, שמעדיפים נקניקיות) חושבים שאוכל הוא הדבר שבשבילו שווה לנסוע לפאריס. גדלתי על מדורי בישול, בדיוק בתקופה שבה הם התחילו לתפוס מקום מרכזי במוספי סוף השבוע. האליטה, שביסודה היתה עדיין די מפאיניקית, התחילה לנסוע לפאריס בתכיפות גדלה והולכת ולבלוס שם פואה גרה. אני זוכר שאסי דיין התארח בתוכנית של גידי גוב, וסיפר איך הוא אכל שלפוחית שתן של חזיר בטיול מסעדות מיוחד של 12 יום בצרפת. האורח הנוסף היה הרב בא-גד, שהציג במקביל את הספר שכתב על מכניקת הקוואנטים והיהדות. לאחרונה נדרשתי להסביר כמה פעמים למה אכילה משחקת תפקיד כל כך מרכזי בשבילי בנסיעה לחו"ל. זה מוזר, כי כבר יותר מעשר שנים אני לא מבשל שום דבר חוץ מטחינה, ובחיי היומיום אני אוכל בעיקר חומוס. ככלל, אני די חשדני כלפי אנשים שמסעדות ממלאות תפקיד מרכזי מדי בלייפסטייל שלהם. בתקופה הברברית שלנו, הקולינריה הפכה לתחום הידע המועדף המסמן את הבורגנות הגבוהה. אנשים כבר לא צריכים לגעת צרפתית, שלא לדבר על לטינית, כדי לשבת במסעדות שף ולאכול קיפודי ים. כך נוצרה צורה די דוחה של עידון, שמייצרת בהמות טורפניות כמו הבעל הסדיסט בסרט "הגנב, הטבח, אשתו והמאהב" של פיטר גרינוויי, או במקרים חמורים יותר כמו טומי לפיד, שכבר הוזכר כאן קודם. אני גם מאוד לא מזלזל באידיאולוגיה הצמחונו-טבעונית, שנראית לי כמו אחת התנועות הפוליטיות היותר אותנטיות של תקופתנו. לא פלא שהכוחות החדשים והויטאליים ביותר שמגיעים לשמאל בישראל באים כיום בעיקר משם, כלומר מהאגף הפאנקיסטי טבעוני. ובכל זאת, כשמעמתים אותי אם השאלה למה אני אוכל חיות מתות, התשובה היחידה שלי היא שזה פשוט חשוב לי מדי כדי לוותר על זה. הייתי אומר שאם הייתי טבעוני, הייתי בנאדם קצת יותר מוסרי אבל מרוקן לגמרי, אולי אפילו חסר תשוקת חיים מינימלית. מבחינה זו, זה אני רואה באכילת בשר (במצבים מסוימים) חטא שאני נאלץ לחיות איתו כדי שתהיה משמעות לחיים שלי. התקווה שמשהו יקרה בארוחה הבאה היא למעשה הדבר העיקרי שמוליך אותי הלאה משעה לשעה. תמיד יש איזו הבטחה למשהו שיקרה: דוכן פלאפל שמוכר סביח עם בזיליקום, מנה שעוד לא טעמתי במסעדה הודית, אפילו סוג חדש של קוטג' עם קצח. אני מדגיש את המלה יקרה כי אכילה היא בעיניי בעיקר התרחשות או אירוע. זה אירוע עם שני מומנטים: במומנט הראשון האוכל נמצא מולי על השולחן או בפיתה; במומנט הבא הוא נמצא בתוכי. אני לועס מהר, לא משתהה יותר מדי: כמו פושע, שודד כספות, אני חייב לנכס לעצמי את האוכל ולרוץ הלאה. זה נכון בעיקר במצב של תיירות בחו"ל – מצב אקזיסטנציאלי די מוזר ובעייתי, שבו בעצם לא לגמרי ברור מה אמורים לעשות. היום, כשאת כל הארמונות ויצירות האמנות אפשר לראות באינטרנט בלי לצאת מהבית, הבעיה הזאת עוד יותר חמורה. האוכל הוא בעצם כמעט הדבר היחיד שהנוכחות בארץ הזרה יכולה להציע לך; הדבר היחיד שיכול לקרות. כך שבשביל אנשים מסוגי, האכילה של מאכלים חדשים היא כנראה מין שריד של מסע הצייד. אני באמת מסתכן די הרבה כדי לאכול את המאכלים שהמקומות שאני נמצא בהם מציעים לי. פעם, בהודו, נסעתי במשך שמונה שעות ללקנאו המאובקת, כי קראתי במדריך לונלי פלנט שמוכרים שם סוג מיוחד של קבאב. היה חם מאוד, ותעיתי ברחובות של הרובע השיעי בעיר. בסופו של דבר מצאתי דוכן עלוב שבו שכבו קציצות בשר שהוכנו כנראה לפחות יממה לפני כן. ידעתי שזאת התאבדות, והמוכר בקושי הסכים למכור לי, ובכל זאת הייתי חייב לאכול את הקבאב. התוצאה החיובית העיקרית של האירוע הזה היתה שאחרי כשלושה שבועות של סבל, רזיתי בערך בעשרה קילו. אבל ממילא, התוצאה לא חשובה: קאנט אמר שהאסתטי הוא נטול אינטרס. בקהיר אכלתי יונה במיץ יונים במנזה של אוניברסיטת אל-אזהר. בצ'רנוביל אכלתי חתיכת חזיר אפרפרה-סגולה בקנטינה של העובדים. יכולתי לדלג על הארוחה הזאת, ולאכול אחר כך במקדונלדס בקייב. אבל הייתי חייב. ידעתי שלא אחזור לשם בקרוב, ופשוט לא יכולתי לוותר על עוד הזדמנות לאכול אוכל אוקראיני. באיסטנבול כפיתי על עצמי לאכול את הקינוח הנורא ביותר בעולם, טאבוק גוסו, מין פודינג שעשוי מחזה עוף טחון. לא מזמן כמעט הסתכסתי עם חבר יחצ"ן שהזמין אותי לתערוכה של איזה צלם: ידעתי שיש לי רק רבע שעה, ובכל זאת באתי, אכלתי מהקרפצ'ו וברחתי. כל העולם יכול להישרף, אבל מה שעל הצלחת חייב להיות בתוכי. ובכל זאת, זה לא ממש עניין אגואיסטי: יותר נכון לומר שזה מין יעוד.אני כמו גשושה שנשלחת על ידי המין האנושי לפלנטה זרה, וחייבת לתפוס בידיים המתכתיות שלה את הסלע שבו עשויים להימצא חיים. הכול תלוי בזה, עיני כל האנושות נשואות לכאן. אכילת המנה המדויקת במקום הנכון היא מבחינתי עניין ממש גורלי. לא פלא שהביקור הזה בפאריס היה כל כך טראגי. כי את כל שש הארוחות הקודמות לנוכחית, הצלחתי לפספס. תכננתי לאכול ארוחת צהריים כבר ברגע שאגיע, אבל בגלל ההתרעות על הפיגוע של אל קאעדה הרכבת התעכבה, ונאלצתי לאכול לחמנייה עם גבינת ג'לי גרמנית בקרון המסעדה. באותו יום, כשנחתי בפאריס, המבחר האינסופי של המסעדות, המאפיות והמעדניות פשוט בלבל אותי לחלוטין. וכך, בערב, מצאתי את עצמי דווקא בבבראסרי הגרועה והמגוחכת ביותר ליד כיכר הרפובליקה: מין מלכודת תיירים מצועצעת עם תמונות של מרילין מונרו, שבה הרהיטים, התקרה, השירותים ואפילו בעלת הבית מכוסים בבדים מנומרים, או צבועים בחברבורות. מרק הבצל שאכלתי שם היה למעשה יותר גרוע מזה שיכולתי לאכול בקפה "משוגעת" ברחוב אבן גבירול. וכל זה בעיר שבאמת קשה למצוא בה מנה גרועה. אחר כך, במקום אחר, הזמנתי את העוגה הכי נוראה ברפובליקה, למרות שראיתי אותה מול עיניי על הדוכן. ביום שאחרי זה, נפלתי איכשהו דווקא על מין סטקיית פירי-פירי פורטוגלית, שבה הגישו לי רבע עוף עם קצת ספגטי בלי רוטב. ואחר כך, ברו דה טמפל, פספסתי את השעה שבה מגישים את מנת היום. משום מה התעקשתי להזמין משהו שראיתי בתפריט שאפשר היה עדיין לאכול. איך לא הבנתי ש- fromage blanc זה פשוט גבינה לבנה, במובן הבסיסי ביותר, בדיוק כמו ב"מגה בעיר"? וכשנסעתי לעיר שדה במערב, וקיוויתי להתנסות במטבח המקומי, התברר שהרחוב הראשי בשיפוצים וכל המסעדות סגורות. נאלצתי לאכול פיצה. כן, פיצה. האיש שלידי אוכל קוסקוס. אני מתחיל לחשוב שאולי הזמנתי את הדבר הלא נכון. בשעה 12:25 מגיע המלצר עם הצלחת. אה כן, tête de veau: מוח של עגל. אלוהים. זה לא "היפה", זה לא "הנעים". סביר להניח שזה "הנשגב". מבט חטוף בבלוגיאדה ובפייסבוקיאדה (בביטוי הקולע של אילת מעוז) מלמד שהנושא החם בספטמבר 2010 הוא הטרדות מיניות. הדיבור הזה נמשך כבר כמה חודשים – בעיקר סביב המאבק בשייח ג'ראח והקריאה לפעילים לבוא להפגנות ב”לבוש צנוע” – אבל השבוע זכה לעדנה בעקבות מאמר שקרי של אחת רוני אלוני סדובניק, שמסתבר מתקרבת לאחרונה ל"מסורת" וחושבת שהומואים לא אמורים לצעוד בירושלים. כמה צדקנים תפסו טרמפ על המאמר, ואחד מהם אף הרהיב עוז וקרא להחרים את ההפגנות בשייח ג'ראח, כל עוד הפעילים לא משנים את גישתם לזכויות נשים (טוב שהוא לא דרש שהמטה ישנה את עמדתו גם ביחס למצבם של המקדשים הטיבטיים בלהסה). אין לי את הכלים להכריע בסוגיה האמפירית – אילו הטרדות היו, וכמה בדיוק, ואם היה ניסיון אונס או לא היה. אני מקבל את קביעתה של אילת מעוז, לפיה גם בשמאל (ואפילו אצל ערבים!), יש הטרדות מיניות, כפי שיש באוניברסיטה או בבית הספר או בתנועת הנוער. יתרה מכך, כפי שמעוז כותבת, הסוגיה הזו רחוקה מלהיות "מוכחשת", ובשמאל הרדיקאלי יש על זה הרבה דיבור ומחשבה. השאלה המעניינת יותר, בעיניי, היא מה הדיבור הגובר הזה – מה שפוקו היה מכנה התפוצצות שיחנית – מלמד על הדימוי העצמי של חלקים בשמאל הישראלי, ולמה זה קורה דווקא עכשיו. הנחת המוצא, כמובן, היא שהעובדה שמשהו קורה היא לא הסבר מספק לעובדה שמדברים עליו – לא כל שכן שמדברים עליו יותר מבעבר – שהרי קורים המון דברים שלא מדברים עליהם. הישות שאני רוצה לדבר עליה היא "השמאל הנרקיסיסיטי". כדי להבין על מה אני מדבר תנסו להיזכר בהפגנות שמאל בכיכר, אי אז בשנות התשעים (ולא רק אז). אנשים הלכו לשם כי הם נהנו לראות אנשים כמוהם, לבנים כחולי עיניים שמדברים עברית טובה. הם אהבו לשמוע את השירים שלהם ולהיזכר בימים היפים בקיבוץ או בתנועה. אם נחשוב על פעולה פוליטית כמימוש של חירות, אז ההפגנות בכיכר היו לכל היותר מימוש של החופש להסתכל במראה. היה אמנם את אוסלו ורצח רבין אבל רבים מהאנשים שבאו לעצרות האלה לא שאלו את עצמם, לפני ההפגנה, מה האינטרס שלהם, מה הם רוצים להשיג באמצעות הפעולה הזו. היה להם טוב, והם הרגישו שטוב להם, והם באו לכיכר כדי לחגוג את העובדה שטוב להם, שהם יפים ומוצלחים ובהייטק. הנרקיסיזם של השמאל ההוא לא פס מן העולם, שהרי מסתבר שהרבה אנשים באים לשייח ג'ראח כי הם נהנים להסתכל במראה. אחרת הם לא היו מאיימים שלא לבוא לשייח ג'ראח אם לא יאפשרו להם להסתכל במראה, להיות בדיוק מה שהם רגילים להיות. חנה בית הלחמי, למשל, מעדיפה כנראה ללבוש מכנסיים קצרים, להיות כביכול "עצמה" בשדרות רוטשילד, במקום לבוא לשייח ג'ראח במכנסיים ארוכים. יש אנשים שבאים לשייח ג'ראח, כך אני למד, לא כדי לממש את החירות שלהם כאזרחים – לקדם את האינטרס שלהם בביטחון ויותר חירות – אלא כדי "לעזור לפלסטינים”, ולכן אותם פלסטינים אמורים כביכול לקבל את פעילי השמאל המתייפייפים "כפי שהם", במחשוף. והרי זה לא מפתיע, כי חלק מהדימוי העצמי הנרקסיסטי שאני מדבר עליו מורכב גם מהאלטרואיזם המוסרני הזה. אנחנו היפים, הלבנים, וגם אלה שעוזרים. אנחנו "המחנה הפריבילגי" ולכן לנו אין אינטרסים. אצלנו הכל שפיר. אנחנו באים לשייח ג'ראח כדי להלבין את רגשי האשם שלנו (כפי שכתבה יפה שרה חינסקי, בהקשר אחר, על האמנות הישראלית) ולהיזכר כמה שאנו טובים. שיגידו תודה. מה האלטרנטיבה? פשוט מאוד: תסתכלו על האנשים שפועלים יום יום בשייח ג'ראח, על אבנר ענבר למשל, המואשם על ידי הצדקן הנ"ל באיומים ובהפחדות. בניגוד לאנשי "החופש להסתכל במראה", ענבר ואחרים מעוניינים בחירות ממשית יותר. הם מבינים שהדיכוי בשייח ג'ראח ובמקומות אחרים מאיים גם על האינטרסים שלהם, על היכולת לחיות חיים מלאים בארץ הזו, ובעיקר על היכולת לחיות אותם לאורך זמן. הם גם מבינים שהאמצעי – או אחד האמצעים – כדי לקדם את האינטרס שלהם הוא מאבק משותף עם תושבי שייח ג'ראח, אלה שגורשו מהבתים שלהם לפני יותר משנה. הם יודעים היטב שהם פועלים במגבלות – וכל חירות ממשית היא מוגבלת – ואחת מהן היא שתושבי ותושבות המקום משתייכים לתרבות קצת שונה, שאכן אינה מצטיינת ביחסה לנשים. היות שהם חפים מההתנשאות והיומרה המאפיינת הרבה צדקנים – והיות שהם מבינים שנשים ערביות יוכלו להילחם על הזכויות שלהן רק אם ייפסק הדיכוי והן ייזכו למרחב דמוקרטי – בעצמן, בלי שחנה בית הלחמי תעשה את זה בשבילן; היות שכך, הפתרון של מטה המאבק לדילמה, פתרון שנראה לי סביר לחלוטין, הוא לבקש מהפעילים להפגין רגישות. אומרים לי ש"גם לליברלים יש רגישויות". אני לא בטוח למה המסמן הזה, “ליברלים", מרפרר. אני מקווה שהוא לא מרפרר אליי, גם אם אני יכול להזדהות לעתים עם המשמעות של המילה. בכל מקרה, נדמה לי שיש איזה עיקרון בסיסי, כזה שאני יכול לייחס לנאורות או לקאנט (בתקווה שזה מזכה אותי מאשמת ה"רלטיביזם"), לפיו אדם אולי לא צריך להיפטר מהרגישויות שלו, אבל עליו לבחון אותן באופן ביקורתי, ולעתים גם להשהות אותן או לזמן מה אם מתעוררת תכלית ראויה – כזו שתסייע לקדם את האינטרס היותר בסיסי שלו בחירות. אני חושב שלאור המטרה הראויה של שייח ג'ראח, הדרישה להשהות את הרגישות שלך לשעתיים בשבוע – וללבוש מכנסי שלושת רבעי – היא בהחלט סבירה. ואם תגידו לי שהרגישויות שלכן לא מאפשרות את זה, אז אני מניח שהדיון לא יכול להמשיך. הרי במאה שערים הרבה גברים לא יסכימו ללבוש ג'ינס לשעתיים בשבוע, ולא משנה כמה אנסה לשכנע אותם. כך שאם מאה שערים הפכה מופת בעבור ה"ליברלים", אז שיבושם להם. אומרים לי שזה לא לעניין שרק נשים נדרשות להתפשר. התשובה שלי לזה כפולה: ראשית, גם אני כגבר צריך להתפשר. השירות הצבאי שלי, למשל, הוא חלק חשוב מזהותי כגבר ישראלי. לא אסכים לוותר על הזכות לחשוב עליו ולעבד אותו ולדבר עליו. אבל כשאני מגיע לשייח ג'ראח אני לא מדבר על הצבא שלי. עוד דוגמא: חלק חשוב בזהות של הפלסטינים בשכונה, אני מניח, הוא רתיעה עמוקה מיהודים, אלה שגירשו אותם מסרפאנד (היא צריפין) ב-1948 ומשייח ג'ראח ב-2009. אבל כשהם מפגינים עם יהודים הם משהים את הרגישות הזו, לבטח לא מפגינים אותה יותר מדי. שנית, זה נכון שנשים נדרשות לא אחת להשהות את המטרה הפמיניסטית הצודקת שלהן כדי לקדם מאבקים אחרים. אבל אני בכלל לא בטוח שזה העניין. מה נדרש כאן בסך הכל? האם לפגוע בייצוג הנשים בדירקטוריונים? לאסור על לבישת מחשוף בפומבי? לבטל את חוק ההטרדה המינית? לא. בסך הכל הן התבקשו לא ללבוש מחשוף שעתיים בשבוע. צודקת נעמה כרמי שהעניין הוא לא "לבישת גופיות" אלא הריבונות של האישה על גופה, החירות שלה להחליט מה ללבוש. אבל מה שנדרש פה מהאשה הוא לא לוותר על חירותה, אלא לממש אותה בכך שהיא תחליט לא ללבוש גופייה שעתיים בשבוע למען מטרה צודקת, כזו שתסייע לקדם את החירות שלה בטווח הרחוק יותר. דווקא מפני שהלבוש של האשה הוא פוליטי – כמו שכותבת נכון חנה בית הלחמי (הדבר הנכון היחיד שהיא כותבת) – אז הוא כפוף לשיקולים פוליטיים. אני לא מתיימר לעשות את ההחלטה הפוליטית הזו בשביל אף אשה, אלא רק להצביע על שיקולים רלוונטיים ולשים דברים בפרופורציות. הרי אף אשה לא נדרשה להתלבש בצניעות, הן התבקשו לעשות כן וההחלטה היא כולה שלהן. ייתכן שבית הלחמי חוששת שיותר מדי נשים יחליטו בניגוד לצו האדמו"ר(ית). הפער בין הדרישה המינימלית לא ללבוש גופייה – שחיונית להישגים פוליטיים ממשיים בשטח – לבין הפראזות המנופחות על "אידיוטים מועילים" וזיכרונות ממהפכת אוקטובר, מעלה את החשד שיש פונקציה אחרת לפראזות. הפונקציה שלהם, אני רוצה להציע, היא לסמן מחדש גבולות, גבולות שהתערערו בשנה האחרונה הן בגלל העלייה בעיסוק בדו לאומיות (והתפוררות פתרון שתי המדינות) והן בשל הגילויים הממשיים של פוליטיקה דו לאומית בשטח, דוגמת המאבק בשייח ג'ראח. אי אז בכיכר רבין הערבים היו רחוקים מספיק, לא היה צריך לדבר כל כך הרבה על זה שהם מפחידים. ההטרדה המינית, והחשש מהטרדה מינית – האימה מהגבר הערבי – הוא מנגנון במתיחת גבולות בין ה"שמאל הנרקיסיסטי" לבין מושאי האלטרואיזם שלו – הלא הם הערבים. השיח הזה משמר את הגבר הערבי במרחק, כמי שלעומתו מזדקקת שוב הבהירות והרפלקסיביות של האישה הלבנה. אבל כמובן שזה לא רק אצל נשים – היות שמצטרף לזה הדיבור על פגיעה אפשרית בזכויות פרט אחרות, של הומואים למשל, בסיטואציה דו לאומית עתידית. לא בכדי שיח ההטרדה המינית מהווה תירוץ להשפרצות של שביעות רצון עצמית. למשל: אנחנו "אנשי שמאל שמאמינים במוסר הומאניסטי וקאטגורי, בשוויון ולחימה בדיכוי", כותב נמרוד אבישר. החופש להסתכל במראה הוא לא רק פאתטי – הוא מדומיין. אם מישהי מעדיפה להיות חופשייה במחשוף בבית קפה בתל אביב, על פני להפגין בשייח ג'ראח, היא מוזמנת לעשות כן. אבל בישראל של היום, החירות לשבת בבית קפה כמעט שקולה לחירות לדמיין שאני יושב בבית קפה. זה אכן עניין מדומיין לחלוטין לחשוב שתוכלי להמשיך לשבת במחשוף בשדרות רוטשילד ולא לעשות דבר כדי להגן על האינטרסים שלך, כולל פשרות לפעמים. הרי פשרה היא ביטוי של מגבלה על החירות אבל גם של החירות עצמה, כי זה אני שבוחר בפשרה. לסיום חשוב לחדד איזו נקודה: המאמר התחיל בהטרדות מיניות אבל התרכז בסוגיית הלבוש הצנוע. הסיבה לכך היא שבאמת אין לי מה לומר בעניין ההטרדות, כלומר ברור לחלוטין שבאונס ובהטרדות מיניות צריך להילחם ולטפל באופן נקודתי ומערכתי. אני רק טוען שהדיבור על הטרדות מיניות הוא מוגזם, במיוחד שהראיות לכך די דלות – ובמיוחד שיש הטרדות בהמון מקומות אחרים. הטענה היא שהדיבור המוגזם הזה – המשתלב היטב בשיח הפומפוזי על הצניעות – בא לשרת פונקציות אחרות. יתר על כך, לא נראה שלדוברים הרהוטים אכפת בכלל שהם פוגעים קשות באחד המאבקים החשובים והמרגשים שהתעוררו פה בשנים האחרונות. יש כאן שמאל שמעדיף להתענג על עצמו – על ידי הבחנתו מאחרים – במקום לפעול בשטח. למול זאת, כל איש ואשת שמאל צריכים לשאול את עצמם מה הם מעדיפים: לפעול לשינוי המציאות או להיות נרקיסים בביצה? גם אם היו מקרים בודדים של הטרדות, צריך להיזהר מלגזור מזה מסקנות פוליטיות גורפות מדי שיאיימו על המאבקים המשותפים בשטח. יש מעשים שהם מגונים באופן מובהק, כמו גניבה, או הטרדה מינית, או הטרדה של מיעוטים בכלל; אבל במעבר בין הדיון המוסרי המופשט לדיון פוליטי, כזה הממקם דילמות מוסריות בזמן ובמרחב ספציפיים, יש להתחשב במגוון משתנים אחרים. המעשה נותר מגונה לכשעצמו אבל עולות שאלות באשר לפעולות שיש לגזור ממנו. השבוע מישהו אמר לי בקפיטריה באוניברסיטה כאשר סירבתי לפנות את השולחן שלי: "תפסיק להיות ישראלי, תהיה נחמד", עלו לי דמעות בעיניים. הרגשתי שהופכים אותי לאובייקט, ולא הצלחתי להתרכז בכל השעות שאחרי. אחרי זה הוא בא להתנצל, והתברר שהוא פרופסור בבית הספר לעיתונות ע"ש פוליצר, ואף חתן פוליצר בעצמו. כששמע שעבדתי ב"הארץ" (שזו הוכחה שאתה "נאור" בקרב ליברלים מלוקקים) הוא אמר: “תבין מאיפה אני בא: ישראל יותר ויותר מבודדת את עצמה". אבל זה לא עזר. ההפך. הרגשתי שאני צריך להיות ישראלי–טוב כדי שהוא לא יעשה לי אובייקטיפיקציה כישראלי, והרי גם ישראלי–טוב הוא סוג של אובייקט. אני מניח שזו הדילמה הנצחית של המיעוט – חוויה שאני פוגש עתה לראשונה. בכל מקרה, עד כמה שהאמירה שלו היתה מגעילה ומטרידה, אני יודע היטב שיש הרבה מאוד אנשים, בדרך כלל פלסטינים, שסובלים הרבה יותר ממעשי ישראל, יותר מהדוקטורנט היהודי–ישראלי באוניברסיטת קולומביה. לכן אמנם הבעתי את שאט הנפש שלי בפני העיתונאי המהולל וסיפרתי על האירוע לכמה חברים. ואולם, אם עולה השאלה האם עלבונות כאלה צריכים לגרום לנו לחשוב מחדש על המאמץ הראוי לבודד את ישראל בעולם, כאמצעי להפסקת הדיכוי – התשובה שלי ברורה: לא. אז למה אי אפשר להגר?
יין הוא משקה אשר קיים כבר אלפי שנים, ומוזכר כבר במקרא. ככל שהזמן חלף לו ביעף הסוגים השונים של יינות רק הלכו והתפתחו אל עבר כמות ענקית של יינות בטעמים שונים עם כרמים שנמצאים בכל מיני מקומות בעולם ומושפעים מהמיקום הזה באופן מיידי. ישנה כמות גדולה של אנשים אשר צורכים בישראל יין באופן קבוע ולא ארעי, אולם בהשוואה אל מדינות אירופה מדובר בנתח שוק קטן ואפילו מזערי. גם בישראל ישנם יקבים שמייצרים יינות נהדרים, וכאשר מגיעים אל מדף היינות זה חשוב להבין כי אתר מסחרי הוא כזה שמאפשר להרחיב את העולם של היין ודרכו רכישה היא הדבר העדיף. כאשר נכנסים אל הסופר השכונתי על מנת להתאבזר עם מוצרים עבור ארוחת ערב או עבור ארוחת חג חגיגית, מחפשים בין היתר גם בקבוק יין איכותי שאיתו החגיגה תהיה מושלמת והולמת את המנות שעליהן עמלים. הבעיה עם הסופר השכונתי היא שאין בו מבחר כה רחב, ובו יכולים למצוא כמה יינות פופולאריים ולא ממש מעבר כך. דבר זה מגביל מאוד את אפשרות הבחירה, וגם מונע את האפשרות להכיר יינות חדשים ומאוד מומלצים שחובבי יין מנוסים כבר מכירים מזה שנים. המדף הווירטואלי יכול להכיל כמות בלתי נגמרת של יינות שמגיעים מכל קצוות העולם, וכך מה שנותר הוא רק לעשות את ההיכרות ולבחור את היין המושלם. כדי להגיע אל מקום שבו יש מבחר רחב של יינות מכל הסוגים צריכים לצאת מן הבית אל עבר כתובת מסוימת שלא בהכרח תמיד נמצאת בעיר המגורים. כל הטרחה הזו יכולה להיות מאוד לא הנוחה, בייחוד כשאר ישנה האלטרנטיבה של רכישת כל סוג של יין באתר שנמצא זמין בכל שעה, אונליין. לא חייבים למהר כי מגיעה לה שעת הסגירה, ויכולים בשיא הנוחיות למיין את היינות לפי מחיר, לבדוק לפי מדינת ייצור את היינות ולעשות כל מה שמבחר שקיים בצורה ממוחשבת יכול להעניק לאנשים אשר בתוכו גולשים. זו בהחלט הדרך הכי נוחה לביצוע של רכישת יינות, מכל הסוגים האהובים, שימתינו לשעת פעולה בארוחה שאותה אוכלים. Previousמעוניינים בחשמל סולארי לבית? מה צריך לדעת?
לבחירתכם בממשק של PAY-PAL תשלום דרך חשבון PAY-PAL או דרך כרטיס אשראי. גולש וגולשת שנכנסים לאתר שלכם? שקט נפשי בגיוס לקוחות וגיוס לידים שכן קהל יעד רלוונטי שחיפש את המוצרים והשירותים שלכם בגוגל ויגיע לאתר שלכם. מיתוג יותר גבוה שכן הגולש חושב שאתר שמופיע במיקומים יותר גבוהים בגוגל מייצד ספר שירותים או חברה יותר טובה, יותר אמינה וכיו"ב. יותר מכירות ויותר לידים. בדיוק כמו שבנדל"נ הלוקיישן הוא הרכיב הכי משמעותי בקביעת ערך הנכס כך גם במרחב הדיגיטלי, האתר שלכם ישביח את ערכו כנכס דיגיטלי ככל שהוא יהיה יותר מקודם בגוגל בצורה אורגנית . מהו יצא לך מזה בכלל? או למה כדאי לך להשקיע בקידום אתרים? אתר שמופיע בעמודים הראשונים בגוגל ובעמוד הראשון בגוגל במילות חיפוש רלוונטיות בתחום שלכם הוא אתר שמביא אליו הרבה גולשים שכולם לקוחות פוטנציאליים שלכם שכן הם חיפשו בגוגל את השירותים או המוצרים שאתם מספקים. בנוסף לכך חברה או ספק שירותים שהאתר שלו מופיע בעמודים הראשונים בגוגל נתפס ע"י הגולשים כספק יותר טוב, יותר אמין וכיו"ב ע"י הגולשים לעומת ספק שירותים שהאתר שלו נמצא רחוק מהעמוד הראשון בגוגל.האם יש לזה קשר למציאות? לא בהכרח אבל זה נקודה שבהחלט משפיעה על הגולש בהחלטה עם מי לעשות עסקים ואיפה לקנות. מהו התהליך של קידום אתרים? קידום האתר שלך בגוגל מתחיל בסריקת האתר אפיון קהל היעד שלך, בחינת התחרות בשוק, מחקר מילות חיפוש מקיף בתחום שלכם והמלצה על מיקוד שיווקי לאתר. לאחר קבלת ההחלטות בנושא המיקוד השיווקי של האתר מבחינת מילות מפתח נגדיר את הקטגוריות השונות של האתר, העמודים הראשיים, העמודים המשניים ועמודים נוספים באתר. בשלב הזה נצטרך להכניס תוכן לאתר בהתאם לעמודים ולקטגוריות השונות שהגדרנו בשלב הקודם. משלב זה ואילך נבצע תהליכי אופטימיזציה על האתר הן ברמת הקוד מאחורי הטקסטים , התמונות והסרטונים והן ברמת התכנים. בנוסף להשבחת האתר מבפנים אנחנו מגייסים קישורים איכותיים לאתר והדגש הוא על קישורים איכותיים בלבד שכן לקידום אתר כמו שצריך ולאורך זמן בגוגל יש להשתמש בבקישורים איכותיים מאתרים אחרים לתוך האתר שלכם. התהליך הינו תהליך הדרגתי וכולל עבודה על הנדבכים של אתר האינטרנט שלכם. לעיתים נצטרך להעביר בקשות שונות למתכנת של האתר. האם התהליך של קידום אתרים משביח את האתר כנכס דיגיטלי? אתרים הם הנדל"נ החדש. לכל אתר יש שווי שוק ויש גם אתרים שעוסקים בקניה ומכירה של אתרים. ואם כבר משווים את זה לנדל"נ , המשמעות של קידום האתר או המיקוםן שלו בגוגל זהה למשמעות של המיקום או הלוקיישן בנדל"נ. עיצוב האתר שקול לאיך הבית או המבנה נראים וכיו"ב. כולנו יודעים שבנדל"נ הלוקיישן הוא אחד הדברים שבכי משפיעים על שווי הנכס. מה זה אומר על האתר שלך?
ראשי » כללי » מה ניתן לעשות בספא מפנק בתל אביב? אין על בילוי בתוך מתחם ספא מפנק בתל אביב. כל אחד מבינכם מפנטז על לקחת יום של חופש, שבו לא צריך להתנהל באורח החיים השגרתי שלכם, ביום שלא תצטרכו להגיע למקום העבודה שלכם ולהיות נתונים בסטרס של זמן. לעומת זה, ניתן לבחור במתחם של ספא ולשכוח מהפעולות שבהן הנכם עשויים לנקוט מדי יום ולהתמסר לרוגע, לחוויה ולהענקת הטיפול עבור הנפש והגוף שלכם אשר עושים אתכם יותר נינוחים ומותירים הרגשה חיובית ונחמדה, גם על החלק החיצוני וגם על החלק הפנימי של הגוף שלכם. למה מומלץ לכם לבוא בשערי ספא מפנק בתל אביב? מומלץ לכם ביותר לבוא ליום בילוי במתחם הספא מעת לעת. השחרור, הניתוק מהבנליות, ההסרה של הסטרס שלכם, עשויים להעניק לכם הרבה בשיפור מצב הרוח שלכם ולהפיכה שלכם לכדי אפקטיביים, ונמרצים הרבה יותר. זה הוא הגורם שכל תקופה עליכם לעצור את מהלך החיים שלכם ולהניח את כל הבעיות שלכם בצד ולבצע בחירה של יום מנוחה עבורכם. מה ניתן לעשות בצל קורות ספא מפנק בתל אביב? ארוחה מזינה שיכולה להלום אתכם בצורה פרטית. פעילות כושר שאפשר לערוך בצורה פרטית או על ידי הנחיה – בחדר של חוגים או בחדר של כושר. ג'קוזי אשר טומן בחובו זרמי מים מסיביים, אשר מעניקים בידכם זרימת דם מיטבית. שחרור של העצמות שלכם, טבילה של הגוף שלכם בתוך בריכה שהיא מקורה, שלפעמים קיימים בה חומרים שעוזרים לעור שלכם להשתקם ולהיראות במיטבו ואף קיימים בה כל מיני מינרלים, שיעורי פעילות כושר עוזרים הרבה עבור הטבה של חילוף מטבולי יעיל והטבה של זרימת הדם שלכם ואף אכילת תזונה בריאה כזו אשר תושתת על גבי אלמנטים בריאותיים ואיכותיים, יכולה לתת לכם רעיונות שאפשר לאמץ אותם במהלך היום שלכם.
בעקבות פרסום הקריטריונים לקבלת הטבת המע"מ על ידי משרד האוצר אמש, ערכו הגורמים המקצועיים במשרד הבינוי והשיכון בדיקה על פילוח העסקאות של דירות חדשות במחיר של עד 600 אלף שקל (כולל מע"מ) בשנים 2012-3013. הניתוח מעלה כי בשנת 2013 היו 364 עסקאות בלבד בסכום הנמוך מ-600 אלף שקל (כולל מע"מ) ובשנת 2012 היו 212 עסקאות כאלה בלבד. יצוין, כי מספר זה כולל גם עסקאות למכר חלקי דירות ודירות במסגרת "מחיר למשתכן" אשר על פי החלטת קבינט הדיור לא יכללו בהטבות המע"מ או עסקאות בדירות פינוי-בינוי וכיו"ב. היקף העסקאות של דירות במחיר של עד 600 אלף שקל הוא זניח. הפילוח מלמד כי בשנת 2013 הוצעו כ-198 עסקאות במחיר עד 600 אלף שקל בחריש וכ-20-24 עסקאות בכל אחת מהערים נצרת עילית ביתר עילית ועפולה – כאשר למשל העסקאות בביתר עילית לא יכולות לקבל לפטור ממע"מ, לאור העובדה שהדירות שווקו במכרזי מחיר למשתכן. בכל הארץ כולה בוצעו פחות מ-1.4% מרכישות הדירות מקבלנים ב-2013 (זאת בהנחה שכל העסקאות היו בדירות ולא בחלקי דירות) במחיר של עד 600 אלף שקל, ומעשית הרבה פחות, כאמור בשל העובדה שלא מדובר בעסקאות שלמות. מצורפת טבלת מחירים ממוצעים בדירות חדשות לפי ישובים בשנת 2013. יצוין כי בשום עיר בארץ לא עמד המחיר הממוצע של דירות חדשות על פחות מ-600 אלף שקל. יתרה מזאת, גם אם יופחת שיעור מע"מ מהמחיר הממוצע ב-2013, רק ב-3 ערים יעמוד המחיר על פחות מ-600 אלף שקל: נצרת עילית, חריש ובני עי"ש. השר אריאל תומך במתן העדפה למשרתים בשירות צבאי ולאומי, אבל מתנגד להדרה מוחלטת של קבוצות אוכלוסייה מתוכנית מע״מ בשיעור 0, וזאת בהתאם לעמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו. מתוך הכרת שוק הדירות וצרכי קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הישראלית סבור השר כי יש להעמיד את מחיר הדירה בהטבת מע״מ 0 עבור מי שאינם משרתים בצבא על 950 אלף ש״ח.
ב-10.3.2019 עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ יחד עם הוריו של הנער מוחמד עלי כוסבה, בדרישה שבית המשפט יורה ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד אל"מ ישראל שומר, בגין הריגתו והפקרתו של הנער באירוע שהתרחש סמוך למחסום קלנדיה ביולי 2015. כמו כן דרשנו בעתירה למנוע את מינויו של אל"מ שומר לתפקיד מפקד חטיבת הנח"ל. במהלך חקירתו במצ"ח מסר שומר שתי גרסאות שונות וסותרות לאירוע, והגדיר את מעשיו כ"שגיאה מקצועית" ולא כרשלנות. עמדה זו אומצה על ידי הפצ"ר, שסגר את תיק החקירה נגדו. לאחר שהאגודה לזכויות האזרח הגישה הערר נגד סגירת התיק, החליט הרמטכ"ל לעכב את קידומו של שומר. בעתירה נכתב כי אל"מ שומר אינו חייל בלתי מנוסה הנתקל לראשונה בסיטואציה מבצעית. "אין כל סיבה להניח שדווקא הנער המנוח, בעת שניסה כמיטב יכולתו להימלט – הותיר את המשיב אובד עצות וחסר אונים עד כדי כך, שפעל ללא יכולת להפעיל שיקול דעת סביר", נטען בעתירה. עוד נטען, כי "בהתחשב בדרגתו הגבוהה ובתפקידו הרם של אל"מ שומר, ניסיונו והעובדה שעליו לשמש דוגמא לחייליו, סגירת תיק של מקרה בו נעברה באופן כה מובהק עבירה, שהביאה למותו של נער, משדרת מסר חמור של זלזול בחיי אדם". בנוגע להחלטה למנות את שומר למפקד חטיבת הנח"ל, בעתירה נכתב כי פיקוד על חטיבת הנח"ל הוא אחד התפקידים היוקרתיים שממלאים אלופי משנה, ולכן קידום זה אינו סביר לאור החשדות הכבדים התלויים מעל ראשו של שומר.
גן חיות זו רק דוגמא אחת של אטרקציות פנטסטיות שתוכלו למצוא בברלין. Agoda.com מציעה הרבה אפשרויות לינה במחירים נמוכים במרחק קצר מפארקי שעשועים. אפשרויות אירוח ליד גן חיות כוללים בתי מלונות מפוארים ובתי הארחה במחירים סבירים. הזמנת חדרי מלון ליד גן חיות נעשית בקלות באמצעות שליחת טופס הרשמה אונליין של Agoda.com. ניתן למצוא אפשרויות לינה בדף העיר של ברלין אשר מציע כלי חיפוש נוחים ומידע נרחב אודות מלונות. עם זמינות ביותר מ-22000 ערים ברחבי העולם, יותר ויותר מטיילים בוחרים ב-Agoda.com כדי למצוא חדרים ליד אטרקציות כמו גן חיות. ממוקם ב Lichtenberg, Entree Hotel Friedrichsfelde הוא נקודת המוצא האידיאלית עבור טיולים שלך ב-ברלין. מטיילים יכולים ליהנות מגישה קלה לכל האיזורים המרכזיים של העיר. עם המיקום הנוח שלו, המלון מציע גישה קלה למקומות שחובה לבקר. אנו מזמינים אותכם להנות מהשירותים והמתקנים שיש ב- ברלין המלון. המלון מספק חדר משפחה, מסעדה, גישה לנכים, פאב, רשת אלחוטית באזורים ציבוריים כדי להבטיח לאורחים שלנו ירגישו בנוח. בנוסף, כל החדרים כוללים מגוון של מתקנים, כגון אזור ישיבה, טלוויזיה בכבלים/לוויין, טלוויזיה, מקלחת, שולחן אשר מטרתם לרצות כל סוג של אורח. מתקני המלון, כגון סאונה הם מקומות אידיאליים כדי להירגע אחרי יום עמוס. תהנו משירותים ברמה גבוהה ב- Entree Hotel Friedrichsfelde. עם מיקום נוח ב ברלין, HOLI-Berlin Hotel & Hostel מהווה בסיס נהדר שממנו ניתן לגלות את העיר התוססת. מטיילים יכולים ליהנות מגישה קלה לכל האיזורים המרכזיים של העיר. כדי להנות מהאטרקציות המקומיות, תוכלו לבחור במלון ליד תחנת רכבת תחתית ברלין-ליכטנברג, תחנת רכבת תחתית פריידריכספלדה, תחנת רכבת תחתית מגדלננסטראשה. ב- HOLI-Berlin Hotel & Hostel, שירות מעולה לשהייה בלתי נשכחת. המלון הזה מתגאה ב- גישה לנכים, פאב, רשת אלחוטית באזורים ציבוריים, חנייה, מסעדה. כל החדרים כוללים שירותים כדי להבטיח תחושה של נוחות. המלון מציע מתקני נופש נפלאים, כגון גינה. עם מיקום אידיאלי, מתקנים לכל סוג של אורח, HOLI-Berlin Hotel & Hostel נחשב בצדק למלון נפלא. עוצב עבור עסקים ועבור נסיעות ופנאי, Hotel Nova ממוקם באופן אידיאלי ב-Lichtenberg, אחד האזורים הפופולריים ביותר של העיר. מטיילים יכולים ליהנות מגישה קלה לכל האיזורים המרכזיים של העיר. עם המיקום הנוח שלו, המלון מציע גישה קלה למקומות שחובה לבקר. במלון Hotel Nova, נעשה כל מאמץ כדי לגרום לאורחים להרגיש בנוח. כדי לעשות זאת, המלון מספק את השירותים ואת המתקנים הטובים ביותר. ניתן ליהנות ממבחר של מתקנים, כגון אזור עישון, חדר משפחה, חדרי ישיבות, פאב, ניתן להכניס חיות מחמד. תהנו מלינה איכותית עם חיבור לאינטרנט (אלחוטי), מתקן גיהוץ, עיתון יומי, מקלחון ואמבטיה נפרדים, טלוויזיה בכבלים/לוויין בכל חדר. חוץ מזה, עם מגוון הצעות בילוי לרשותכם, מובטח שיהיה לכם הרבה מה לעשות במהלך שהותכם. תהנו משירותים ברמה גבוהה ב- Hotel Nova. עם מיקום נוח ב ברלין, Old Town Apartments - FLODD - Floating Home מהווה בסיס נהדר שממנו ניתן לגלות את העיר התוססת. מטיילים יכולים ליהנות מגישה קלה לכל האיזורים המרכזיים של העיר. המלון ממוקם רק כמה צעדים מן האטרקציות הרבות של העיר, כגון תחנת רכבת ברלין-רומלסבורג, תחנת רכבת פלנטרואלד, תחנת רכבת ברלין אוסטקראוז. אנו מזמינים אותכם להנות מהשירותים והמתקנים שיש ב- ברלין המלון. אורחי המלון יכולים ליהנות מ- רשת אלחוטית באזורים ציבוריים, ניתן להכניס חיות מחמד, חדר משפחה. כל החדרים כוללים שירותים כדי להבטיח תחושה של נוחות. חוץ מזה, עם מגוון הצעות בילוי לרשותכם, מובטח שיהיה לכם הרבה מה לעשות במהלך שהותכם. לא משנה מהי הסיבה שלך לביקור ב-ברלין, Old Town Apartments - FLODD - Floating Home הוא מקום מושלם בשביל הפסקה מהרוטינה היום יומ ית. ממוקם ב Marzahn, Entree Hotel Marzahn הוא נקודת המוצא האידיאלית עבור טיולים שלך ב-ברלין. מטיילים יכולים ליהנות מגישה קלה לכל האיזורים המרכזיים של העיר. מלון מודרני זה נמצא בקרבת האטרקציות, כגון תחנת רכבת ספרינגפוחל, תחנת רכבת פרדרסדורף, תחנת רכבת מרזכן. Entree Hotel Marzahn מציע גם מתקנים רבים כדי לעשות את שהייתך ב-ברלין לכמה שיותר נעים. ניתן ליהנות ממבחר של מתקנים, כגון מעלית, רשת אלחוטית באזורים ציבוריים, פאב, חנייה. המלון מתגאה ב- 95 חדרי אירוח המסודרים להפליא, כולל טלוויזיה, מקלחת משותפת, מייבש שיער, מקלחת, חיבור לאינטרנט (אלחוטי). המלון מציעה מתקנים מצויינים, כגון גינה, סאונה. מלון Entree Hotel Marzahn מהווה בסיס מושלם שממנו ניתן לצאת וליהנות משהות ב-ברלין. התרפק בלב Lichtenberg, NH Berlin Frankfurter Allee הוא המקום האידיאלי שממנו לגלות ברלין. רק 5 km ממרכז העיר, מיקומו האסטרטגי של המלון מבטיח כי האורחים יכולים להגיע לאיזורים מעניינים בקלות. המבקרים במלון ניתן ליהנות מהאטרקציות העיקריות של העיר: מוזיאון השטאזי, תחנת רכבת תחתית מגדלננסטראשה, תחנת רכבת ברלין פרנקפורטר אליי מלון NH Berlin Frankfurter Allee מחויב למתן שירות הכי טוב על מנת להבטיח שהשהייה שלכם תיהיה נוחה ככל שאפשר. אורחי המלון יכולים ליהנות מ- ניתן להכניס חיות מחמד, חנויות, שירות חדרים 24 שעות ביממה, שוער, גישה לנכים. מתקנים, כולל טלוויזיה, מייבש שיער, in room safe, מסך טלוויזיה מסוג LCD/פלסמה, מקלחון ואמבטיה נפרדים, יעזרו לך לנוח אחרי יום ארוך. מתקני נופש של המלון, הכוללים סאונה מיועדים לבריחה מחיי יום יום. NH Berlin Frankfurter Allee היא בחירה חכמה עבור המטיילים ב- ברלין. המלון מציע אווירה נינוחה ושירות מדהים. אם מה שאתה מחפש מלון הממוקם ליד ברלין, לא תצתרך לראות רחוק יותר מ-Georghof Hotel Berlin. מטיילים יכולים ליהנות מגישה קלה לכל האיזורים המרכזיים של העיר. לאלה מכם שרוצים לצאת החוצה, תחנת רכבת ברלין פרנקפורטר אליי, מוזיאון השטאזי, תחנת רכבת תחתית מגדלננסטראשה מהווים רק חלק מהאטרקציות למבקרים. Georghof Hotel Berlin מציע גם מתקנים רבים כדי לעשות את שהייתך ב-ברלין לכמה שיותר נעים. ניתן ליהנות ממבחר של מתקנים, כגון מעלית, שירות כביסה/ניקוי יבש, פאב, רשת אלחוטית באזורים ציבוריים, ניתן להכניס חיות מחמד. מתקנים, כולל שולחן, מקלחת משותפת, אזור ישיבה, יעזרו לך לנוח אחרי יום ארוך. חוץ מזה, עם מגוון הצעות בילוי לרשותכם, מובטח שיהיה לכם הרבה מה לעשות במהלך שהותכם. לא משנה מה מטרת הביקור שלך, Georghof Hotel Berlin היא בחירה מצוינת עבור השהות ב-ברלין. אם מה שאתה מחפש מלון הממוקם ליד ברלין, לא תצתרך לראות רחוק יותר מ-Grand City Hotel Globus Berlin. מטיילים יכולים ליהנות מגישה קלה לכל האיזורים המרכזיים של העיר. קרבת המלון ל- מוזיאון השטאזי, תחנת רכבת תחתית מגדלננסטראשה, תחנת רכבת ברלין פרנקפורטר אליי נותן למלון זה קסם מיוחד. השירותים הניתנים על ידי Grand City Hotel Globus Berlin מבטיחים שהות נעימה לאורחים. ניתן ליהנות ממבחר של מתקנים, כגון פאב, שירות כביסה/ניקוי יבש, גישה לנכים, חנויות, מעלית. כל החדרים כוללים שירותים כדי להבטיח תחושה של נוחות. המלון מציעה מתקנים מצויינים, כגון סאונה. לא משנה מה מטרת הביקור שלך, Grand City Hotel Globus Berlin היא בחירה מצוינת עבור השהות ב-ברלין. נבנה ב 1985, Comfort Hotel Lichtenberg הוא תוספת ייחודית לקו הרקיע של העיר. עם המיקום של המלון 7 km ממרכז העיר ומ- 15 km משדה התעופה, 3 כוכבים המלון מושך מטיילים רבים מדי שנה. אורחי מלון אוהבים את מיקומו המיוחד עם האטרקציות המרכזיות של העיר, כגון כלא שטאזי ברלין-הוהנשונהאוזן, תחנת רכבת ספרינגפוחל, תחנת רכבת מרזכן בהישג יד. אנו מזמינים אותכם להנות מהשירותים והמתקנים שיש ב- ברלין המלון. המלון מציע גישה למגוון רחב של שירותים, כולל מעלית, חנייה, חדר משפחה, פאב, כספות. צעד לתוך אחד מ-120 חדרים ותוכל לברוח מלחצים של היום בעזרת השירותים, כגון טלוויזיה, מייבש שיער, שולחן, מקלחת, טלוויזיה בכבלים/לוויין. מתקני נופש של המלון, הכוללים גינה, מכון כושר, מגרשי טניס, סאונה מיועדים לבריחה מחיי יום יום. מלון Comfort Hotel Lichtenberg מהווה בסיס מושלם שממנו ניתן לצאת וליהנות משהות ב-ברלין.
בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדיה ובתחום הנוירולוגיה. בהתאם לסמכותי בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 (להלן – "התקנות") ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום האורטופדיה עקב תאונות הדרכים מיום 23.05.09 ומיום 17.11.10 . באשר למומחה המבוקש בתחום הנוירולוגיה, בשלב זה לא מצאתי למנות מומחה נוסף בהיעדר ראשית ראיה כנדרש ותיעוד רפואי מספק. במידת הצורך או ככל שיוצגו בפניי מסמכים רפואיים אשר יש בהם כדי לבסס מינוי בתחום הנוירולוגי או ככל האורטופדי ימליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, ניתן יהיה לשוב ולשקול הבקשה בשנית. לפיכך אני ממנה בזאת את אשכנזי אלי שכתובתו ז'בוטינסקי 62 תל אביב, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה על מנת שיחווה דעתו בדבר מצבו הרפואי של התובע/ת בגין תאונת הדרכים מיום 23.05.09 ומיום 17.11.10. 7.המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה יחווה דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה. מינוי המומחה ייכנס לתוקף ביום 07.10.12. הנתבעות תישאנה בשלב זה בתשלום שכר טרחת המומחה ובעלויות הבדיקות עפ"י תקנה 9 (א) לתקנות וזאת מבלי לפגוע בזכותן להעלות טענה בדבר השאלה על מי מהצדדים יוטלו העלויות האמורות באופן סופי. ככל שתועלה טענה בעניין זה, תבחן הטענה בהמשך ההליכים בתיק.
# האם פדרו בדרך חזרה לליגה הספרדית? ע”פ דיווחים שמתפרסמים בספרד, ולנסיה מעוניינת לצרף לשורותיה את הקיצוני של צ’לסי. # ברצלונה מכינה תכנית ב’ למקרה שבו עסקת לאוטרו מרטינס מאינטר לא תצא אל הפועל. על פי דיווח באנגליה הבלאוגרנה ינסו להביא את חלוץ ארסנל פייר אמריק אובמיאנג שחוזהו בתותחנים מסתיים בקיץ הבא ולכן הקיץ תהיה הסכמה לדון לגביו. # פפ גווארדיולה ינסה להביא את איסמעל בנאסר שחקנה בן ה-22 של מילאן כך פורסם ב-RMC. לכישרון שהגיע מאמפולי עבור 15 מיליון אירו יש חוזה עד 2024 ברוסונרי שדאגו להדביק לו תג מחיר של 50 מיליון אירו. הסיטיזנס ינסו להביא את האלג’יראי בקיץ הקרוב כאשר יש הערכה רבה מאוד לגביו, אך יאלצו להלחם עם פאריס סן ז’רמן שגם מביעה בו עניין. # דיווח בטוטוספורט: טיאגו סילבה, בלמה בן ה-35 של פ.ס.ז’ הוצע למילאן לקראת העונה הבאה. היות וחוזהו מסתיים הקיץ, הוא יוכל להגיע כהעברה חופשית איכותית ולבצע קאמבק למועדון אחרי 8 שנים. # גונסאלו אסקלנטה לא יאריך את חוזהו באייבר וישחק בלאציו. הוא סגר את תנאיו לפני פגרת הקורונה וכעת הוא יוכל לעבור למועדון החדש שלו באיטליה.
תארו לכם עולם שהמפעל המרכזי שלו לייצור צעצועים, בגדים, כלי רכב ועד מגוון רכיבים אלקטרוניים לכל סוגי המכשירים הפועלים בביתנו חדל לפעול ואספקתם נעצרה. זהו תסריט האימה של סוחרים, יבואנים ויצואנים בכל העולם נוכח האיום שהעוצר בסין, בגין נגיף הקורונה, יימשך תקופה ארוכה ויפגע בסחר העולמי. הנגיף הקטלני כבר פוגע בבני אדם ובכלכלה יותר מנגיף הסארס, ואף החל לשתק את התנועה האווירית והימית מסין לעולם. ההבדל הגדול: כיום סין משפיעה על כלכלת העולם פי כמה וכמה מאשר בעשור הראשון של המאה. גורמים במשרדים הכלכליים אמרו אתמול שעדיין לא ניכרים נזקים ממשיים מהנתק הגובר מסין, אולם אם הנגיף ימשיך להתפשט ולהשפיע על הייצור במפעלים בסין "כל העולם ירגיש את נגיף הקורונה בכיסו", כפי שהתבטא גורם ממשלתי בכיר. "הכל מיוצר בסין" לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היבוא לישראל מסין מגיע להיקף של כ-6.7 מיליארד דולר בשנה, בעיקר אופנה, מוצרי צריכה וכימיקלים. היבואנים המקומיים לא חוששים רק ממחסור במוצרים: "אם המשבר יחמיר, מחירי הסחורות יעלו בכ-20% עקב הצורך למצוא מוצרים חלופיים", אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" יוסי סרודי, בעלי היבואנית ח.י. אלקטרוניקה. "הבעיה העיקרית היא לא במוצר המוגמר אלא בחומרי הגלם המיוצרים בסין", מסביר סרודי. "כל הרכיבים של טלפונים סלולריים או של טלוויזיות מיוצרים בסין, גם אם המוצרים עצמם מקוריאה. אפילו הפלסטיק של הטלוויזיה מיוצר במפעלים בסין. אני בקשר עם המפעלים בסין. בינתיים נאמר לי שהם האריכו את חופשת ראש השנה של העובדים עד 16 בפברואר. אם זה יימשך מעבר לכך, תתחיל להיות בעיה". גם באיגוד לשכות המסחר חוששים מעליות מחירים אם המשבר יימשך. לדברי נשיא האיגוד אוריאל לין אף החל להיערך משאל בקרב יבואנים ויצואנים כדי להבין את צורכיהם ואת משמעות משבר הקורונה עבורם. "אנחנו מודאגים. סין הולכת ונסגרת לתנועת סחורות ואף אחד לא יודע כמה זמן זה יימשך", אומר לין. ניופאן, היבואנית הגדולה בישראל למוצרי צריכה אלקטרוניים לבית, אמורה לקבל בפברואר לא מעט מוצרים, שלא ברור אם יגיעו. "כבר ברור לי שבשבועיים הקרובים הם לא יחזרו לעבודה", אומר צביקה גיור, המנכ"ל והבעלים. "אם לא יעבדו במשך כל פברואר זאת בעיה גדולה שתייצר חוסרים. החשש הוא שאתקע ללא מלאי. סין היא המפעל הגדול בעולם, גם מוצר מגרמניה מכיל רכיבים מסין". לצד ענף מוצרי האלקטרוניקה לבית, גם ענף הצעצועים תלוי כמעט כולו ביבוא מסין - בהיקף של 300 מיליון דולר לשנה. מאיר קלוגהפט, בעל חברת משחק נא ויבואן צעצועים, נמצא כעת בתערוכת הצעצועים השנתית בנירנברג בגרמניה ולדבריו "כולם הגיעו, כולל הסינים". המשבר עדיין לא מורגש מבחינת מחסור וקיימת אלטרנטיבה בתעשיית הצעצועים באירופה, "אבל הכמות לא מכסה את צריכת הצעצועים לא בישראל ולא בעולם, וגם המחיר גבוה יותר", הוא אומר ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". בענף האופנה המקומי, שמרבית הייצור שלו נעשה במפעלים בסין, נושמים בינתיים לרווחה, שכן החברות הגדולות נערכות עם קולקציות חצי שנה מראש, וסחורת הקיץ כבר נמצאת בישראל או שכבר יצאה מסין בדרכה לארץ. בקסטרו פועלים על מנת להסיט, במידת הצורך, ייצור מסין למדינות אחרות בהן מייצרת החברה, כגון טורקיה והודו. בחברות האופנה אומרים כי תמונת המצב תתבהר עם חזרת עובדי המפעלים מחופשת החג, אך בכל מקרה מעריכים שאם תהיה השפעה על הענף היא תורגש רק בעוד שלושה חודשים. חברות שעובדות על מלאי נמוך ירגישו השפעה עוד קודם לכן. לדברי משה גולברי, בעלי רשת האופנה גולברי ורשת האיפור והטיפוח סקארה, שמייצרת בסין, הבעיה תהיה בהזמנות לעונת החורף הבאה. "לנו יש כושר ייצור גם בישראל, אבל מוצרים כמו ג'ינסים, מעילים וסריגים מיוצרים כמעט בלעדית בסין. אני כבר שומע שרשתות אופנה החלו לרוץ לאתר מפעלים אחרים בווייטנאם ובקמבודיה. אין ספק שמי שתלוי רק בסין - יש לו בעיה". גם מחיר התה בסכנה: ויסוצקי מייבאת תה ירוק מסין, שמהווה 40% ממכירותיה. לדברי הבעלים שלום זיידלר הם מחזיקים במלאים אך חוששים שייאלצו לקנות מ"סוחרים שמתמחים באגירת מלאים ועושים רווח במצבים של חוסר שמאפשר להם לגבות מחיר גבוה". הפגיעה המיידית העיקרית, שהורגשה כבר בימי הנתק הראשונים, היא בתחום התיירות, שכן הופסקו כליל הטיסות של שתי החברות הסיניות ושל אל על לסין. הפגיעה כאן מוערכת בהפסד של מיליוני שקלים בכל תחומי התיירות - בתי מלון, מסעדות ובתי קפה, אתרי תיירות, חנויות, ועוד. "נכון שהתיירות הסינית הנכנסת מהווה רק 4% מכלל התיירות לישראל, אבל החשש הגדול הוא לא מאובדן ההכנסות מתיירים סינים בארץ אלא הזליגה לכלל התיירות העולמית", אומר יוסי פתאל, יו"ר ארגון סוכני התיירות הנכנסת. "כבר עכשיו אנשים חוששים לטוס, ולא משנה היעד. הם חוששים מסיכוי להידבקות במטוס או במקומות הומי אדם בחו"ל. השבוע בוטלו בגלל האיסור לטוס לסין 10,000 טיסות בעולם. למזלנו ינואר הוא חודש חלש בתיירות, ובינתיים רבים דוחים את החופשה ולא מבטלים. אם הנגיף ימשיך להתפשט לאורך זמן החשש הוא מעצירת התיירות העולמית, שלא לדבר על התרסקות ענף התיירות הסיני". סין היא כיום המדינה השלישית בהיקף היצוא הישראלי, אחרי ארה"ב ובריטניה, כך שהמשבר לא ישפיע רק על יבוא או על תיירות. בשנת 2018 היצוא לסין הגיע להיקף שיא של 4.7 מיליארד דולר, מתוכם 3.7 מיליארד דולר בהובלה אווירית - כך ששיתוק הקשר האווירי בין ישראל לסין עלול לגרום נזקים גם למפעלים ישראליים המייצאים לסין. מנתונים ממשלתיים עדכניים שנמסרו אתמול ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" עולה כי ב-2019 היצוא לסין הסתכם ב-4.6 מיליארד דולר. לדברי הנשיא החדש של התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, "אנחנו מדינה שהתמכרה ליבוא זול, וההתמכרות הזו מתחילה להכאיב. כבר עכשיו תעשיינים מפסיקים לקבל משלוחי חומרי גלם מסין וממדינות נוספות שנסמכות על ייצור סיני". במשרד הכלכלה והתעשייה עוד בודקים את השפעת האירוע ברמה הכלכלית, מסר השר אלי כהן ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". "נכון לרגע זה לא ידוע על כל קושי במעבר סחורות בין המדינות, אלא רק במעבר של בני אדם. המשרד עוקב אחר המצב כדי להיערך לצרכים שיעלו כך שהתנהלות הסחר בין המדינות לא תושפע מהמשבר הבריאותי", אמר.
הרוב הדמוקרטי של המחוקקים החברים בוועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים האמריקני גיבש הצעת חוק למניעת ענקיות הטכנולוגיה האמריקניות מלשמש כמוסדות פיננסיים או להנפיק מטבעות קריפטו משלהן, כך חשפה סוכנות הידיעות רויטרס אתמול (א'). המהלך מגיע על רקע חששות כבדים מתכניותיה לעתיד של אחת הענקיות הדומיננטיות ביותר, פייסבוק, הממותגות תחת הכינוי "פרויקט ליברה", הכולל כניסה של החברה ממאנלו פארק לתחום השירותים הפיננסיים, כשהיא מנפיקה מטבע בשם ליברה, מקימה חברת בת שמכונה קליברה, ועומדת להציע מגוון חידושים ואפשרויות למסחר ווירטואלי ופיזי באמצעות אסימון הקריפטו שלה. כפי שדווח על ידי רויטרס, שלידיו הגיעה טיוטת החקיקה המתגבשת, מדובר על חוק שלמעשה אוסר על חברות טכנולוגיה שלהן הכנסות גלובליות שנתיות של יותר מ-25 מיליארד דולר לעסוק בתחום הפיננסי. מי שיפרו חוק זה, אם יכנס לתוקף, עומדות בפני קנס של מיליון דולר ליום. טיוטת החקיקה – אשר מכונה "שמירה על ענקיות הטכנולוגיה מחוץ לעשייה פיננסית" (Keep Big Tech Out Of Finance Act) – מבקשת להגדיר מי נחשבת כענקית היי-טק ולמנוע מהחברות שנכנסות תחת הכותרת המסוימת הפעלה של "נכס דיגיטלי המיועד להיות בשימוש נרחב כאמצעי חילופין, כיחידת חשבון, כמקום אחסון לערך כספי, או ככל פונקציה דומה אחרת". על פי הוול סטריט ג'ורנל, התכניות של פייסבוק נמצאות כעת תחת בדיקה של הרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, שאמורה לבחון האם ניתן להגדיר את אופיה של ליברה כקרן של סל המטבעות – סל ניירות ערך שניתן לקנות או למכור בבורסות, בדומה למניות. אם הגוף הרגולטורי יגלה כי ליברה תוכל לפעול כקרן חליפין, פייסבוק תצטרך את אישורו לשם הפעלת שירות התשלומים מבוסס הקריפטו. פייסבוק הודיעה בחודש שעבר שההשקה הגלובלית של ליברה מתוכננת ל-2020, כשהעיסוק הקריפטוגרפי כולו מטעמה יהיה כפוף לקונסורציום של פייסבוק ול-28 השותפים בו, ביניהם חברות מובילות כמו פייפאל, מאסטרקארד, ויזה, ליפט, אובר וספוטיפיי. ביקורת מטראפ: "זה לא כסף" באחרונה התחיל גם הנשיא האמריקני דולנד טראמפ להתייחס לכיוון החדש שאליו חותרת פייסבוק והביע ביקורת עליו בציוצים בטוויטר. טראמפ טען כי מטבעות קריפטו בכלל אינם כסף, ושלליברה בפרט יהיו "מעט מאוד סטנדרטים או מהימנות", וקבע שעל פייסבוק להירשם כבנק ולעמוד בתקנות הבנקאות על מנת לפנות לתחום זה ולאספקת שירותים פיננסיים. על מנת להגן על ליברה שלה מתנודות המחירים, פייסבוק הבטיחה שהמטבע יגובה על ידי "נכסים בעלי תנודתיות נמוכה, כגון פיקדונות בבנקים וניירות ערך ממשלתיים לזמן קצר" במטבעות המסורתיים. אבל הרגולטורים הפיננסיים עדיין מלאי חששות לגבי הפרויקט. באופן מוצהר נשמעו בעיקר דאגות מכך שהקריפטו של פייסבוק עלול לשמש לצורכי הונאה, ושהענקית לא תצליח לשלוט בו כראוי. "ליברה מעלה חששות כבדים בנוגע לפרטיות, הלבנת הון, הגנת הצרכן ויציבות פיננסית", אמר יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, בשימוע בקונגרס ביום ד' האחרון. הוא גם טען שיש לעצור את הפרויקט עד אשר פייסבוק תספק אינפורמציה יסודית על אופן הטיפול המתוכנן בנושאים אלה. בדבריו אלו חזר למעשה פאוול על טענות קודמות שהשמיעה הדמוקרטית מקסין ווטרס, שעומדת בראש ועדת השירותים הפיננסיים, שהביעה חשש כי "אם מוצרים ושירותים כאלה יישארו ללא פיקוח תקין וללא פיקוח מספק, הם עלולים להציב סיכונים מערכתיים המסכנים את היציבות הפיננסית של ארה"ב והיציבות העולמית". יצוין כי פייסבוק עומדת כיום בפני קנס בסך חמישה מיליארד דולר שהשיתה עליה ועדת הסחר האמריקנית, ה-FTC, בגין הזנחתה את פרטיות הנתונים האישיים של משתמשיה. בהקשר של שירותים פיננסיים, ועוד כאלו בתחום הקריפטוגרפי, התנהלות שאינה מוקפד עד זרא, או מכבדת את פרטיות הלקוחות, עלולה להיות חמורה אפילו עוד יותר. ואולם אחד החששות האולי כבדים יותר, גם אם פחות מובלטים, הוא הדאגה מכוחה האדיר של פייסבוק וההשלכות שלו באם החברה תנפיק מטבע משלה. נציגי פייסבוק, בראשם דיוויד מרכוס שמוביל את פרויקט ליברה, כמו גם מנהלים של שלושת ענקיות ההיי-טק האחרות – אמזון, גוגל ואפל – יופיעו מחר (ג') בפני מחוקקים לדיון על כללי ההגבלים העסקיים בעניינם, ונושא המטבע הדיגיטלי המתוכנן של פייסבוק, בהקשר לעוצמתה הרבה של החברה שתעמוד מאחוריו, עומד להיות חלק משמעותי מהדיונים.
איך קונים שולחנות וכסאות משרדיים בצורה נכונה? בעולם המודרני רוב האנשים יושבים לפחות שליש משעות העירות שלהם. נשמע נעים ונוח, אך למעשה יש לכך השלכות רבות על הבריאות שלנו, והתאמת כיסאות משרדיים ליושבים עליהם היא קריטית. מומחי חברת גבאי רהיטים, החברה הותיקה לייצור, ייבוא ושיווק רהיטים משרדיים, מסבירים כל מה שחשוב לדעת על בחירת הרהיטים הנכונים למשרד. ברור לכל בר דעת כי עיצוב הריהוט המשרדי הוא קריטי לאווירה במקום ולהשארת הרושם הנכון על כל מי שנכנס למשרד. הרהיטים חייבים להתאים זה לזה ורצוי לתת למעצב פנים מקצועי לבחור עבורנו ארונות משרדיים, שולחנות, כיסאות וכו' כדי ליצור מראה הרמוני שעוזר לייצב סביבת עבודה יעילה ונעימה. אך בכך לא נגמרת חשיבות העיצוב והתאמה ארגונומית של הכיסאות והשולחנות לעובדים היא חשובה לא פחות. מה זה ארגונומיה? ארגונומיה היא התחום החוקר את הקשר בין הסביבה לאדם, וכאשר מדברים על התאמה ארגונומית של שולחנות או כיסאות משרדיים לעובדים, מדברים על התאמה מקסימלית שלהם לעובד, כך שהוא יישב בצורה נכונה. התאמה ארגונומית של הריהוט המשרדי לעובדים חשובה כיוון שבלעדיה צפויים העובדים לסבול מכאבי גב, צוואר וראש, לפתח בעיות בעמוד השדרה ובעיות אורתופדיות שונות ואף מחלות כרוניות כאלה ואחרות. התוצאה של חוסר התאמה ארגונומית היא עבודה לא יעילה, הפסקות מרובות בעבודה כדי לקום להתמתח והיעדרויות תכופות של בעיות בריאות שונות. כל אלה יכולים להימנע על ידי התאמה נכונה של הריהוט לעובד. כמובן שהריהוט העיקרי שצריך להיות מותאם לעובדים הוא שולחנות וכיסאות משרדיים. ההתאמה הארגונומית כוללת קודם כל התאמה של הכיסא לעובד מבחינת גובה, מיקום המשענת ומסעדי הידיים, ולאחר מכן התאמה של השולחן לכיסא ולגובה שנקבע. אחרי התאמת הכיסא והשולחן יש צורך להתאים אליהם גם את המדפים והארונות, ולהפוך את אזור העבודה כולו לנוח לעובד. לא מדובר בפינוק אלא בהשקעה הכי טובה שהמעביד יכול להשקיע בעובד שלו, כדי לקבל עובד יעיל, שאינו מפספס ימי עבודה, היושב ועובד בנוחות וכיף ללא הפסקות תכופות. אם אתם רוצים עובדים יעילים לטווח ארוך תעשו את המינימום הזה, זה לא רק בשבילם.
רם לוי, "המתים של יפו": חוק או מוסר? מה צריך לקבוע, החוק או המוסר? זאת השאלה הבסיסית והמהותית, ששואל סרטו החדש של הבמאי רם לוי. הסרט מבוסס על סיפור של גלעד עברון, שהלך לעולמו ולא זכה לראות את יצירתו מעובדת לסרט קולנוע. הסיפור פשוט לכאורה: שלושה ילדים פלסטינים מוברחים אל ביתם של ריטה וג'ורג', שגרים ביפו. הילדים הובאו מביתם בכפר נידח בגדה המערבית לאחר שאימם מתה ועל אביהם נגזר מאסר עולם. אין מי שידאג להם ויציל אותם. מבחינתה של ריטה, שאל ביתה מגיעים שלושת הילדים בהפתעה, מדובר בגאולה: אין לה ילדים משלה, והיא בשלה ומוכנה לקבל אותם ולטפל בהם בשמחה ובמסירות. ג'ורג' מתנגד ברגע הראשון: הוא מבוהל וחושש שאם יסתיר שוהים בלתי חוקיים, יאונה רע לו ולאשתו. בד בבד מתנהלת עלילה נוספת: ג'רי, במאי קולנוע אנגלי, הגיע ליפו כדי לצלם סרט שמתרחש במקום בתקופת המנדט הבריטי בפלשתינה, ומספר למעשה על הוריו ששירתו בארץ ישראל באותם ימים. מה יקרה כשהמציאות ה"עכשווית", המתוארת בסרט "המתים של יפו", תתערבב במציאות של פעם, המשוחזרת בסרטו של הבמאי האנגלי? הנגיעות הארס פואטיות שובות את הלב: רם לוי מראה לנו את הפער בין היוצר לבין המציאות שאותה הוא מנסה לרקום ביצירתו, ואת ההתנגשות הבלתי נמנעת שמתרחשת כשנוגעים בחומרים נפיצים שאינם שייכים רק לעבר רחוק שהיה ונגמר רק לכאורה. בתו של הבמאי, שמגלמת בסרט שלו את דמותה של אמו, מנסה לפקוח את עיניו, להביא אותו לכך שיכיר בזיוף שהוא מציג בסרטו. הוא, מטעמיו האישיים, מנסה ליפות את העבר, כמעט אפשר לומר – לתקן אותו בדיעבד, חרף הזוועה שהתגלמה בו. הוא, היוצר, הקובע, מסרב לראות את האמת. מסרב להכיר בה. היא תפרוץ אל חייו בכאן ובעכשיו, ולכאורה תמוטט את רוחו, אבל לא באמת. לא ממש. כי הוא הרי אמן, לא פוליטיקאי, וברגע שיסתבר לו שנכונה לו הצלחה אמנותית מסעירה, הוא ידע איך להתאושש מהמכה שבעצם לא הוא זה שספג, אלא אדם אחר, שבחייו התערב יותר מכפי שהעלה בדעתו. האם רם לוי מספר לנו כאן גם על עצמו? על הפער שיש בין הכוונות הנאצלות לתוצאה המתפשרת? והרי עצם העיסוק בשאלה מרומם את היצירה! ובסופו של דבר נשארת ומהדהדת בחוזקה השאלה הבסיסית, שבסרט מגיעה באופן גלוי ומפורש בסופו, אבל היא מתקיימת למעשה לכל אורכו: מה אמור לקבוע, החוק או המוסר והצדק? כולנו הרי יודעים שאין ביניהם חפיפה ושאדרבא, לפעמים החוק נוגד את המוסר, ודווקא משום כך עלינו לדחות אותו ולסרב לו. מחוץ לסרט עולה שוב ושוב השאלה האם נכון, ראוי, מותר, מתקבל על הדעת, לגרש מישראל ילדים שהגיעו אליה לא משום שהם עצמם החליטו על כך, ואף על פי שהתערו בה ומצאו בה מקלט, רק מכיוון שהחוק קובע שאין להם זכות לחיות כאן. המצדדים בשלטון החוק נחרצים בדעתם, יש לגרש. אבל מי שנוטים לצד המוסר והצדק נוהגים להזכיר לנו כי כבר ידענו בהיסטוריה חוקים מחרידים ומקוממים ש"דגל שחור התנוסס מעליהם ככתובת אזהרה האומרת: אסור!'" – ציטוט מפסיקתו של השופט בנימין הלוי, בפסק הדין שנתן בשנת 1957 במשפטם של מבצעי טבח כפר קאסם. כמובן שהשאלה הבלתי נמנעת היא – מתי מדובר בדגל שחור, מתי חוק או פקודה הם לא חוקיים בעליל ולכן יש לסרב להם. "המתים של יפו" מציג בפנינו עוול בלתי נסבל שקשה להשלים ולהסכים אתו, וחשוב מאוד לדון בו. הסרט מרתק. יש לשבח את המשחק של יוסף אבו ורדה, רובא בלאל עספור, סלים דאו, ובמיוחד את זה של הילדים. בהקרנת הבכורה שנערכה כמתבקש ביפו, הם הוזמנו אל הבמה, לצד רם לוי שסיפר על עבודתו עם גלעד עברון, שהשתתף גם בכתיבת התסריט. של המקום שבו אנחנו חיים", אמר רם לוי. עם הדהודם של הדברים הללו, לכו לצפות בסרט. רשומה קודמתמי הייתה דליה פלח ומדוע נעלמה?הרשומה הבאהד"ה לורנס, "הקצין הפרוסי": לגמוע ולהתענג! מאוד מעניין. אלך לראות. תודה. ספרי לי מה דעתך. בסוף הסרט י ש רמז קטן, אולי רק מבט, שלפיו כל אדם, אפילו שוטר, יכול ברגע מסויים להתחבר למוסר תוך ראיית אי מוסריותו של החוק במצב ספציפי. כמה מעט יש לנו מזה כיום.
נובה - The Influence Challenge: קהילה או בוגרים? ל"Save The Date" של כנס סיום השנה היו בערך 15 גרסאות. אולי אני מגזימה. אולי רק 10. חלק היו לקהילה, חלק היו לקהילת הבוגרים, וחלק היו לבוגרים. הייתה גם גרסה למתנדבים. כדברי גיא זוהר: "מבולבלים? גם אנחנו". מה ההבדל? זה רק סמנטיקה, נכון? זהו שלא. "חיים ומוות ביד הלשון" או כל קלישאה שתרצו להשתמש בה. למה קהילה ולא בוגרים? הסיבה העיקרית היא שעברנו את שלב ה"בוגרים". כי מה שקורה היום בנובה הוא לא רק אנשים איכותיים שמסיימים שנה אינטנסיבית של התנדבות. גדלנו לשלב הרבה יותר מתקדם באבולוציה של קבוצות של אנשים. הפכנו לקהילה. לרשת. למשהו שהוא יותר גדול מעצמו. אנשים מגיעים לעבודות בגלל נובה, ונוצרים בה קשרים בין דורות שונים של מתנדבים, פשוט בגלל שהם היו ביחד בנובה. ויש גם חתונות ומשפחות שנולדו בנובה. אז צריך לקרוא לזה בשם הנכון: קהילה. במגזר העסקי קוראים לזה נטוורקינג, אבל אצלנו זה קצת יותר מזה. זה לא רק החיבורים המקצועיים שאנחנו עושים בינינו, זה גם החיבורים ההתנדבותיים והחברתיים שקורים. כן, יש את הפן המקצועי, אבל גם יש את הפן החברתי (בחיים האישיים וגם בחברה הישראלית) וזה גורם לקהילה הזו להיות גם קהילה שיש לה יכולת השפעה אדירה (שהיא גם משתמשת בה). אבל כשמדברים על קהילה, האם אנחנו מזניחים את הבוגרים והמתנדבים של השנה? התשובה שלנו היא לא. ואפילו: להיפך! הכנס הזה אומר, שאמנם הסתיימה שנה אינטנסיבית של התנדבות, ואנחנו מוקירים את מי שהתנדב, אבל (!) בעצם הסתיימה רק שנה אחת. ואפשר להמשיך עם נובה עוד הרבה. איך וכמה? זה תלוי בכמה רוצים, וזה תלוי במה שהקהילה תחליט לעשות עם עצמה. אבל ההתחלה היא בלהכיר את הקהילה שהולכים להצטרף אליה. אז כן, אומרים תודה למי שעבד קשה, אבל גם אומרים לו או לה: "הנה המקום שלך, איתנו." אז איך חוגגים קהילה, בשונה מ"בוגרים"? לקהילה יש מה להגיד על עצמה, על מה שהיא ומה היא רוצה להיות. וכדי שקהילה באמת תהיה קהילה, היא צריכה לדבר עם עצמה, על עצמה. או במילים אחרות להשפיע על עצמה, ובמקרה שלנו גם על המגזר השלישי. אז הכנס השנה הולך לחגוג את הדיבור הזה, אבל בדרך מאוד נובאית. הכנס יתחיל בתוכן מקצועי להתמודדות עם אתגרים. משהו שכל אחד יכול לקחת איתו לרמות מקצועיות ואישיות. בקהילות עושים שולחנות עגולים? אז אנחנו עושים תחרות שולחנות עגולים. קהילה, אבל בל נשכח את הדרייב להיות הכי טובים. אז נשתמש באותם כלים שלמדנו בהתחלה כדי לתת פתרונות לשאלות קנילתיות. הו, אז יתחיל האתגר האמתי: תהיה תחרות סביב הרעיונות שהוצעו. אתגר ההשפעה, כבר אמרנו? כשישבנו לחשוב על הכנס הזה, רצינו גם לדבר לכלל הקהילה של נובה, אבל גם לדבר על ההשפעה של נובה כארגון, על מה כל הטוב הזה עושה ביחד. החלטנו, שמצד אחד אנחנו צריכים לתת לקהילה לדבר, ומצד שני לתת להם ערך. מצד אחד לחגוג את כל המחזורים והקהלים של נובה ומצד שני לחגוג את מי שסיים עכשיו שנה מתישה ומשמעותית של התנדבות. אין דרך לדעת אם הצלחנו, אתם תצטרכו להחליט. אנחנו מוכנות להתמודד עם האתגר! ואתם? 1.8, הגג של קסטיאל, אלפסי 36, תל אביב.
אוהבת ארנק גמיש ונוח, שיכנס בקלות בכל תיק ויכיל בקלות את כל החפצים שאת מחזיקה בארנק? זה הארנק בשבילך! הארנק מתוק וצבעוני ויכול גם להיות מתנה מקורית לחברה. הוא עשוי מבדים במגוון דוגמאות תואמות, גמיש ונוח ומכיל 4 תאים לכרטיסי אשראי, כיס לשטרות ו2 כיסים עם רוכסן לכסף קטן, או טלפון נייד. לארנק סגירה של כפתור מגנט. מידות 10.5*20 כשהוא סגור.
מריאמה בה(בצרפתית:Mariama Bâ, ‏ 17 באפריל 1929 דקאר - 17 באוגוסט 1981) הייתה סופרת ופעילה פמיניסטית סנגלית שכתבה בצרפתית. מריאמה בה נולדה בדקאר, סנגל, אז אפריקה המערבית הצרפתית, ב-1929 כבת למשפחה מוסלמית מבוססת. אביה, אמאדו בה, היה פקיד בכיר בממשל הסנגלי. במאי 1957 התמנה האב לשר הבריאות בממשלה הראשונה של סנגל. סבה מצד האב היה מתורגמן במנהל הקולוניאלי הצרפתי. מילדותה נהייתה בקורתית כלפי אי השוויון שטופח במסורות האפריקאיות בין גברים לנשים. אחרי מותה המוקדם של אמה היא גודלה על ידי סביה ברוח המסורת המוסלמית אך נאבקה בהם על מנת לרכוש השכלה, שלדעתם לא הייתה רצויה לבנות. היא נרשמה לבסוף בבית ספר צרפתי, שבו הצטיינה בלימודים ולמדה גם את הקוראן. אחרי קבלת תעודת גמר מבית הספר היסודי בגיל 14, נרשמה בה בשנת 1943 לבית הספר התקני ברופיסק. כעבור 4 שנות לימוד סיימה עם תעודת הוראה. היא לימדה למשך 12 שנה. מסיבות בריאות לפי בקשתה הועברה למשך לתפקיד במנהל החינוך האזורי. רגשי התסכול לגבי גורל הנשים האפריקאיות וההשלמה איתו - באים לידי ביטוי ברומן הראשון שכתבה "מכתב כה ארוך" ושפורסם ב- Nouvelles éditions africaines גבורת הרומן, רמתולאי, משתמשת בסגנון מכתבי. היא תיארה בו את העצב וההשלמה הכואבת של אישה שהייתה צריכה לחלק את האבל אחרי מות בעלה עם אשתו השנייה, הצעירה ממנה. הרומן זכה להצלחה בציבור ואצל המבקרים. הוא זכה בשנת 1980 בפרס נומה לספרים אפריקאים (לראשונה אחרי הוקם) ביריד הספרים של פרנקפורט. שנה אחר כך נפטרה מריאמה בה בעיר הולדתה, דקאר, בעקבות מחלת הסרטן, עוד לפני פרסום הרומן השני שלה, "שיר שני". ברומן זה היא ספרה את כישלון נישואי התערובת בין גבר סנגלי בשם אוסמן לאישה הצרפתיה בשם מיריי, בגלל האגואיזם של הבעל והבדלים תרבותיים. בית ספר תיכון -בית החינוך מריאמה בה - בעיר גורה נושא את שמה. ככר קטנה ביישוב בנה באראק נקרא לפי שמה. אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מריאמה_בה&oldid=25850341" דף זה נערך לאחרונה ב־20:08, 6 ביולי 2019.
מיקי אמבר, חצבה: “אשמח מאוד לקבל את המתכון להמבורגר פרגיות ואגוזים המדהים שאכלנו ב”בלאק בר בורגר”. גם שאר ההמבורגרים שלו פשוט מצוינים”. שף צחי בוקששתר, Black Bar & Burger: “העופבורגר של Black Bar & Burger הוא קליל וטעים מאוד – מן המנות האלה שאוכלים פעם בחודשיים-שלושה כשלא מתחשק בקר, ותוהים למה לא אוכלים מהן בכל ביקור. ההכנה פשוטה מאוד”. 1. טוחנים חזה עוף עם פרגיות ושום במטחנת בשר. מוסיפים תבלינים ופירורי לחם ומערבבים. 2. מחממים מחבת יבשה וקולים בה אגוזים כדקה. מצננים. 3. מחממים מחבת עם שמן זית ומטגנים פלפלים קלות. מצננים. 4. מוסיפים את הפלפלים והאגוזים לתערובת הבשר ומערבבים היטב. מעבירים את התערובת למקרר לחצי שעה. 5. יוצרים קציצות גדולות (רצוי בעזרת טבעת מתכת). משמנים קלות משטח צלייה או גריל פחמים, וצולים את הקציצות לדרגת מדיום וול. 6. קולים לחמניות ומגישים עם ההמבורגרים לצד התוספות.
בסוף השבוע הקודם, ממש ביום ראשון שחלף מעבר לפינת הרחוב, הסתיים בצרפת מירוץ 24 השעות של לה-מאן, ה-מירוץ, ב-ה הידיעה בעולם מירוצי המסלול, והוא הסתיים בדרמה ענקית, כאשר טויוטה התרסקה ממש לפני קו הסיום. הם יחזיקו מעמד ויחזרו בשנה הבאה חזקים יותר וינסו לעשות זאת שוב. פרדריק סוסה frederic sausset בילה עם אשתו חופשה בשנת 2012 ולא התייחס יותר מדי לגירוד שהחל לחוש בידו, גירוד שבמהרה התגלה כמשתק, כתוצאה מ-וירוס נדיר, ועד מהרה מצא עצמו בבית-חולים מחוסר הכרה כשכל גפיו סובלות מזיהום מסכן חיים. הרופאים החליטו שכצעד מציל חיים הם חייבים לקטוע את הגפיים שלו- ידיים ורגליים. כאשר התעורר הצרפתי מהתרדמת בה היה שרוי, נאלץ להתמודד עם המצב החדש בו הוא נמצא אולם הדבר לא שבר את רוחו. הוא החליט להמשיך את חייו ולהגשים חלום, להתחרות במירוץ 24 השעות של לה-מאן. לשם כך ובתמיכת הסובבים אותו הקים קבוצת מירוצים חדשה עם מכונית מירוץ המותאמת לו במיוחד. לאחר מספר אימונים וניסיונות החל פרדריק, יחד עם הצוות שלו להתחרות במירוצים, במטרה להגיע אל הלה-מאן. לידיו הוצמדו פרוטזות מיוחדות עם תפסים מיוחדים אשר נועדו לסייע לו להתחבר אל גלגל ההגה ולאפשר לו לשלוט במכונית. לרגליו הוצמדו מתקנים מיוחדים בכדי שיוכל להאיץ ולבלום במידת הצורך ובנוסף הותקן ברכב כסא מירוצים מיוחד, עם כסא מפלט הדומה לכסא של מטוס קרב, להפלטה מהירה במקרה של תאונה קשה. הכל היה מוכן. יום שבת, מעט לפני השעה 16:00 שעון ישראל, כולם בצרפת התכוננו לזינוק וכך גם פרדריק סוסה. עבודה רבה לפניו, יחד עם צמד הנהגים הנוספים בקבוצתו. מזג האויר גם הוא לא סייע וגשם ירד על האספלט האפור-שחור, מה שלא סייע במיוחד, אולם כל זה לא השפיע ואפילו במעט עליו, הוא עומד להגשים את החלום. המירוץ החל והצוות הצרפתי התנהל כמו כל קבוצת מירוצים אחרת. החשש כי המכונית "תפריע" על המסלול, שהם לא יהיו בקצב של כולם, כל הדברים הללו נשכחו עד מהרה. החלפות הנהגים שלוקחות כ-30 שניות עד דקה לכל קבוצה רגילה, לקחו מעט יותר וגבו זמן יקר, אולם כ זה לא שינה הרבה. הכל "דפק" כמו שצריך. יום ראשון, מעט לפני השעה 16:00, לאחר כמעט 24 שעות של מירוץ (צפיתי בשידור הישיר כמעט במלואו) פרדריק סוסה יושב בכסא הגלגלים, בפיטס, עם הקסדה על הראש, מוכן, דרוך, ממתין לתורו להיכנס לרכב להקפות האחרונות של המירוץ. ההחלטה שם היתה שהוא יזכה בכבוד, המגיע לו, לנהוג ולחצות בשם הקבוצה את קו הסיום. ההתרגשות היתה בעיצומה, אשתו עמדה לצידו עם דמעות בעיניים, חיבקה וליטפה אותו. הרכב הכחול נכנס למוסך, הנהג הצרפתי הונף באויר, הוכנס לרכב ונקשר ובום…יוצא לדרך, להקפות האחרונות, מודה שהתרגשתי. דגל השחמט הונף בדיוק בזמן, טויוטה קרסו מעט לפני קו הסיום, פורשה ניצחו במירוץ, אבל הניצחון האמיתי, מבחינתי לפחות הוא של בחור אחד, נהג מירוצים צרפתי, פרדריק סוסה, שכנגד כל הסיכויים, ניצח את המחלה, את הקשיים והגשים חלום, לא נתן למגבלות להפריע לו. הוא המנצח הגדול של מירוץ 24 השעות של לה-מאן. סיפור נהדר. תודה על הפוסט.
החותרת הישראלית הפראלימפית מורן סמואל השתתפה הבוקר (ראשון) בגמר אליפות העולם בחתירה (FINAL A), המתקיימת בעיר פלובדיב בבולגריה. הישראלית בת ה-36 סיימה מסלול של 2000 מטר במקום השני בזמן 11:02.06 דקות. החותרת הבכירה הדהימה את יריבותיה כשהשאירה מאחור חותרות מאיטליה, ארה"ב, גרמניה וקנדה. בשנה שעברה באליפות העולם, בעודה בחודש השלישי להריונה, זכתה סמואל במדליית כסף. ההישג המדהים היום באליפות העולם, הוא כארבעה חודשים לאחר שילדה כשזו התחרות הראשונה מאז שחזרה להתאמן. סמואל אמרה אחרי הזכייה: "ארבעה חודשים אחרי לידה להגיע לאליפות העולם וגם לזכות במדליה זה משהו שיכולתי רק לדמיין ולחלום ובאמת להגיע לרגע הזה, זה באמת רגע מדהים וזו הזדמנות להגיד תודה למשפחה ולכל מי שהגיע כדי לתמוך...". לצידה של מורן, התחרה בקטגוריית סירת יחיד בוגרים, דני פרידמן, אלוף ישראל מזה 13 שנה. דני שבר היום שיא אישי וישראלי ועשה תוצאה של אלופים, בזמן מעולה של 06:50.81 וסיים במקום הראשון FINAL C, כשהוא מדורג 13 בעולם (מתוך 32). זוהי תוצאה מכובדת שלא מביישת אליפות FINAL A. פרידמן סיים נרגש ואמר: "אני מוסר לכולם תודה רבה על התמיכה, למרכז דניאל ולכל הספונסרים שלי, סיימתי 13 בעולם עם הזמן הכי טוב שלי ושל ישראל, היה כיף מאוד, קצת פספסתי, אבל אני עוד אחזור...שנה טובה!". עוד באליפות העולם, שמוליק דניאל, החותר הפראלימפי התקדם והתברג למקום 13 בעולם (מתוך 19). כל החותרים מתאמנים במהלך השנה במרכז דניאל לחתירה בתל אביב וישובו למסגרת האימונים במרכז במטרה להיערך לעונה הבאה.
לאחר הפרישה חיפשתי קריירה שנייה ודבר הוביל לדבר ובסוף הגעתי להקים בית קפה של בליקר בייקרי. בזכות הליווי העסקי של המרכז, הבנתי שבלי ניסיון בתחום המסעדנות יהיה יותר חכם להפעיל עסק בזכיינות. החלטתי שעדיף במקום לשלם בעצבים עדיף לשלם דמי זיכיון ולקבל את הכול על מגש של כסף וכל מה שנשאר זה להקים ולתפעל את הסניף על פי דרישות הרשת. רציתי לעשות משהו שיהיה מאתגר ומעניין ולאחר פגישת ייעוץ בה פרסו לפניי מגוון הצעות מעניינות ורלבנטיות שתאמו לדרישותיו והיכולות העסקיות שלי, החלטתי ללכת על בליקר בייקרי. לבנות עסק זה כמו תינוק שנולד. אתה מלווה אותו מיום התכנון ודרך כל שלבי הביצוע והפתיחה ועד שהוא עומד על רגליו ומתחיל לרוץ. אני שמח שהמרכז לקידום זכיינות פתח לי את עיניי וידע לחבר אותי למותג הנכון עבורי. אני אוהב את האווירה במקום, העיצוב המרשים, צוות העובדים המסור וכמובן האוכל המעולה!
מה זה וילון וניציאני, מתי הוא מומלץ, מאיזה חומרים ניתן לקנות וילון וניצאיני, מה המחירים, ואיך מנקים אותו? אם האור החודר בבוקר מן החלון מעיר אתכם מוקדם מידי, או קרני השמש חזקות מידי בצהריים, או שאתם פשוט אוהבים להרגיש פרטיות בביתכם, אנו נמליץ על התקנת וילון. אך איזה וילון? אם אתם אוהבים טבע, ורוצים להרגיש שהוא קיים בבית שלכם, אנו נמליץ על התקנת וילונות ונציאניים. למה דווקא וילון ונציאני? מכיוון שהוא עשוי מחומרים שמשתלבים עם הסביבה כמו אלומיניום דק או עץ. הוילון הונציאני או בשמו השני- התריס הוניציאני, ישתלב לכם עם החדר ולא יהיה חוצץ משמעותי כמו התריסים של פעם. באמצעות פתרון ההצללה של וילון ונציאני, תוכלו לשמור על דיסקרטיות ופרטיות, ובמשיכה של כבל או מוט דק בצידי החלון, תוכלו לשלוט על הוילון, ועל מידת הפתיחה שלו. כך תוכלו להחליט אם הוא יהיה פתוח עד הסוף או עד חציו, מה מידת ההטייה של השלבים ולהתאים אותו בדיוק למה שאתם צריכים. בנוסף, העיצוב המיוחד והעדין גרם לכך שוילון ונציאני הוא מצרך מבוקש מאד בבתים ואף במשרדים בעלי קירות זכוכית וחלונות חיצוניים מרובים. אם בעבר חלון ללא תריס חיצוני הרגיש לכם חשוף מידי, פתוח מידי, שקוף מידי ומואר מידי לעיתים, אז אין כל שמץ של ספק שוילון ונציאני יכול לשמש לכם כפיתרון מצויין ופרקטי. באיזה חלונות מומלץ? כפי שכתבנו מעלה, וילון ונציאני יכול להתאים לכם לחלונות ולחללי עבודה בבית פרטי ואף במשרדים ובתי עסק. כיום, כשהעיצוב הוא פרט כה משמעותי ובלתי נפרד בכל מקום, גם לאביזר החוצץ בינינו לבין החוץ יש משמעות. הוילון הונציאני משמש כחציצה בין איזורים שונים, לאו דווקא בתור וילון של ממש בחלון. בתפקיד זה הוא יכול לחצוץ בין משרדים ושטחי עבודה, מבלי להרגיש שהחציצה גדולה מידי, אך היא יכולה להיות אטומה ומוחלטת במשיכת המוט או הכבל שבצידי הוילון. לכן, וילון ונציאני יכול להתאים לחלונות הבית – במטבח, חדר שינה, סלון ואף בפינת עבודה, ולא רק למרחבים ציבוריים. כמו כן ה וא יכול להתאים להתקנה במרפסת שמש. לוילונות ונציאנים יש סוגים שונים של חומרי גלם מהם הם עשויים. תוכלו למצוא וילון ונציאני העשוי משלבי עץ, אן מPVC דמוי עץ. כמו כן תוכלו למצוא וילון ונציאני העשוי משלבי מתכת אלומיניום, וזהו הוילון הנפוץ ביותר מסוג זה. הוא יהיה העדין ביותר וישתלב עם כל מראה חדר או משרד. הוילון הונציאני יוסיף לכם מראה עדין אך אלגנטי ומרשים, כזה שוילון רגיל או תריס לא יוכל לייצר. וילונות ונציאניים העשויים מעץ, יהיו בדרך כלל בצבעי עץ, ויתאימו לסביבה ירוקה יותר. אם אתם אוהבים רהיטי עץ והבית שלכם או המשרד מעוצב בצורה כפרית, וילון כזה יתאים לכם יותר. אז אין מנקים וילון ונציאני? ואיך שומרים עליו במצב תקין? וילון ונציאני העשוי מעץ דורש שמירה קפדנית יותר מאשר וילון העשוי משלבי אלומיניום. מצד אחד הוא עמיד ביותר ולא מחליד, אך מצד שני צריך לצפות אותו בלכה מיוחדת כל כמה חודשים למניעת הרס ובלאי. וילון מעץ שיתוחזק נכון יוכל להישאר ממש כמו חדש במשך שנים. כמובן שיש לנקותו בעדינות, שלב שלב עם חומר המתאים לעץ. במידה ומדובר בוילון ונציאני מאלומיניום, יש לנקותו באמצעות מטלית לחה ולהיזהר שלא להרוס את השלבים השונים. אם תהיו מעוניינים, יש בעלי מקצוע המתמחים בניקוי וילונות ונציאנים. מה המחיר של וילון ונציאני? וילון ונציאני יעלה בדרך כלל לפי מטר, או לפי וילון גמור, והמחיר יתחיל מכ-150 ש"ח ומעלה. הכל כמובן תלוי בעיצוב, באיכות ובחומר הגלם של הוילון הונציאני שבחרתם. Follow דירתא – מעצבים לך בית's board venetian blinds – וילונות ונציאניים on Pinterest.
הקשר בן ה-25 סובל מפגיעה מעל ברכו, אבל צפוי לחזור בקרוב. שחקן דרזדן, שפצע אותו: "בליגות הנמוכות ממשיכים לשחק אחרי תיקול כזה". המנהל המקצועי של דורטמונד: "אין לו מקום במגרש הכדורגל" "זה יום גדול לחובבי הרומנטיקה בכדורגל, רויס בדרך להפוך לאגדת מועדון" אנצ'לוטי: "סבלנו קשות". דורטמונד: "השופט היה חלש" מאמן ריאל מדריד נרגע אחרי ההפסד לדורטמונד וההעפלה לחצי הגמר: "היה לנו מזל". קלופ על השופט: "איך אלונסו לא הורחק?" הגרלת האלופות: ברצלונה מול ריאל? באיירן נגד צ'לסי? יורגן קלופ: "הופעה פנטסטית, כמעט הכי טובה שלנו" ויין רוני: "יש לנו את האיכויות ללכת רחוק בצ'מפיונס"
אבקת חלבון סיינטרקס מטריקס 2.3 ק"ג Syntrax Matrix M5 + חבילת חטיפי חלבון קומבט שוקולד לבן פטל במתנה! עיסוק בספורט ובתזונה סביבו, עשוי להיות תהליך מבלבל עבור חולי סוכרת, על סוגיה השונים. שמירה על רמות סוכר מאוזנות במהלך היום ובייחוד בעת הפעילות הגופנית הוא עניין רגיש ואינדיבידואלי עבור כל אחד מכם. הכל מתחיל ונגמר בתזונה נכונה ולכן מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע בטרם התחלתם לעסוק באופן קבוע בספורט. היועצים שלנו הינם דיאטנים קלינים המתמחים בספורט וביכולתם להרכיב עבורכם תפריט תזונה ותוכנית אימונים אישית. בקרב חולי סוכרת קיים החשש משימוש בתוספים, אך אין זה בהכרח נכון להכליל ולהגיד שאסור השימוש בתוספים באופן גורף. צריך כמובן להתייעץ ולהרכיב את החבילה הנכונה, וגם כאן אנחנו לשרותכם.
“בזכות העובדה שאנחנו מנהל הסדר בבעלות פרטית אנחנו יכולים להתאים לכל לקוח את המוצר המתאים לו”, כך אומר אסף גבאי, סמנכ”ל ומנהל שיווק הסדרים פנסיוניים בגבאי סוכנות לביטוח לאתר משאבים. גבאי הינו דור ממשיך, בנו של מייסד ויו”ר הסוכנות עזרא גבאי. אסף גבאי מנהל את אגף ניהול ההסדרים הפנסיוניים, הכולל גם את מחלקת הקולקטיבים בביטוח בריאות. תחתיו נמצאת מנהלת הרגולציה ליאת שניר, ושניהם אחראים על כעשרה משווקים שכירים, כולם בעלי רישיון. “מגוון העסקים שנמנים על לקוחותינו מגוון מאוד, וכולל עסקי היי טק, תעשיה, ארגונים מוניציפליים, משרדי עורכי דין ועוד. בנוסף, אנחנו מטפלים גם בלקוחות פרטיים”, מציין גבאי. לצד חלקו השיווקי של האגף, כולל האגף גם מחלקת שירותי תפעול וסליקה למעסיקים, שמעניקה ללקוחות הסוכנות את כל השירותים הנלווים בתחום הפנסיוני. באגף יש גם מחלקת הקולקטיבים, שעם לקוחותיה נמנים מספר ארגונים גדולים, בהם גופים ציבוריים, פרטיים ועוד. המחלקה התמודדה לאחרונה עם האתגר של העברת כל מבוטחי המחלקה בביטוח סיעודי – מביטוח קבוצתי לביטוח פרט. גבאי מסביר כי בזכות הליווי האישי והמקצועי, המעבר לפוליסות פרט עבר בהצלחה. את רישיון הסוכן שלו הוציא גבאי עוד בזמן שירותו הצבאי, דבר שהפך אותו באותו מועד לאחד מבעלי הרישיון הצעירים בארץ. הוא החל את עבודתו בסוכנות בתפקידים זוטרים, כגון בקרה על הפקות, שינויים בפוליסות, תיוק – “עברתי בכל הנקודות האפשריות”. לאחר השחרור מהצבא התחיל לעבוד בסוכנות, ואת לימודיו האקדמיים במכללת נתניה, סיים עם תואר בביטוח, בהצטיינות יתרה. בתחום הפנסיוני גבאי סוכנות לביטוח עובדת כיום בעיקר עם הראל, מנורה מבטחים, מגדל ואיילון מבחינת תפוקה חדשה, אולם הסוכנות עובדת עם כל חברות הביטוח ובתי ההשקעות בכל הקשור למתן שירות במוצרים קיימים. גבאי בוחן את המציאות בענף המשתנה באופן מהיר, ואומר: “תהליכי הדיגיטציה שהתרחשו בשנים האחרונות בענף הפנסיוני נכונים, אבל הם קרו מהר מדי. ניתן לראות זאת בכמות הכספים הלא משויכים ששוכבים בחשבונות המעבר של חברות הביטוח”. עוד מציין גבאי כי הסוכנות גייסה עובדת שעוסקת רק בזה – “גם אני אישית מעורב בזה, ומוודא שכל הכספים ישויכו לקופות”. אולם לדבריו, לצד האתגר המקצועי שעומד בפני הסוכנות, למעסיקים קשה עוד יותר – “בשביל זה אנחנו פה, בשביל ללוות אותם”. על רפורמת קרן פנסיה ברירת מחדל אומר גבאי: “אין תחליף לפגישה אישית עם סוכן ביטוח”. אולם על מנת לתת מענה לאוכלוסיות עם שכר נמוך התקשרה הסוכנות עם בית ההשקעות הלמן אלדובי, לעובדים שמתאימה להם קרן ברירת מחדל. פעילות חדשה נוספת של הסוכנות היא מחלקת לקוחות פרימיום, בה ניתן שירות בכל תחומי הביטוח למנהלים ובעלי השליטה בקרב לקוחות החברה. גבאי מוסיף כי הסינרגיה וההפריה ההדדית בין שני האגפים המרכזיים בסוכנות (הפנסיוני והאלמנטרי) מהוות אחד ממנועי הצמיחה של הסוכנות. ביטוח עסקים גדולים (לאחרונה זכתה החברה במכרזי הביטוח של חברת התרופות נובולוג והמוסד לביטוח לאומי). ביטוח הנדסי (עבודות קבלניות, צמ”ה וכיו”ב) בו מבטחת הסוכנות מאות קבלנים בכל תחומי הפעילות (תשתיות, בנייה, תמ”א 38 ועוד). הפעילות המוניציפלית – בסוכנות מבוטחים יותר מ-60 רשויות ותאגידי מים, ולאחרונה זכתה גבאי סוכנות לביטוח גם במכרז הביטוח של עיריית תל אביב. גבאי מתייחס גם לשיתוף הפעולה האישי שלו עם אביו עזרא גבאי – יו”ר ומייסד הסוכנות, ועם מנכ”ל הסוכנות אלון טאקו ואומר: “למזלי זכיתי בשני מנטורים בעלי ניסיון רב בתחום הביטוח, אשר תורמים לי מניסיונם רב השנים, הן בפן הניהולי והן בפן המקצועי. השילוב הכפול – של הפעילות האלמנטרית עם הפנסיונית, ושל הניהול האיכותי עם המקצועיות – הוא זה שמוביל אותנו להצלחה”.
# 10: קרן סידני קימל - 110 מיליון דולר ניתנה למכללה הרפואית של אוניברסיטת ג'פרסון. סידני קימל גדל במשפחה בעלת הכנסה נמוכה, בנה של נהג מונית של פילדלפיה. ב -1970 הקימה קימל את קבוצת ג'ונס לבוש, שהפכה בסופו של דבר לאחת מחברות ייצור הלבשה הגדולות בעולם. ג 'ונס לבוש מייצרת בגדים עבור מותגים כגון לוי שטראוס, ראלף לורן, ג' ינצ'י ועוד רבים. ב -2013 מכרה סידני את החברה לקבוצת הון פרטית ב -2.2 מיליארד דולר, והשאירה אותו עם א 1.3 מיליארד דולר שווי נקי. היום סידני מתמקדת כמעט אך ורק בפילנתרופיה. מחוץ לסכום של 110 מיליון דולר לאוניברסיטת תומס ג'פרסון, קרן סידני קימל כבר תרמה מאות מיליוני דולרים לארגונים שונים בתחום הבריאות, החינוך וארגוני הסרטן. # 9: ארנסט ראדי - 120 מיליון דולר להקים מכון גנום בבית החולים לילדים של ראדי בסן דייגו. סן דייגו לְשֶׁעָבַר מיליארדר ארנסט ראדי הרוויח את הונו באמצעות פיתוח נדל"ן והשקעות בתחום השירותים הפיננסיים. למה הוא לְשֶׁעָבַר מיליארדר? כי בשני העשורים האחרונים, מר ראדי הסגיר טון של כסף. בשלב מסוים שוויו הגיע לשיא של 2 מיליארד דולר, היום זה אפילו לא יותר ממיליארד. הפילנתרופיה של ראדי מתמקדת בעיקר בסיוע לילדים חולים. עד כה הוא נתן מעל 180 מיליון דולר כדי ליצור ולתמוך בית החולים לילדים של ריי דייגו. כן זה נקרא על שמו. זהו בית החולים לילדים הגדול ביותר בקליפורניה ואחד המוסדות הבריאותיים הנערצים ביותר מסוגו בעולם. # 8: ט 'דני סניפורד - 125 מיליון דולר כדי לממן תוכניות בדיקה גנטית במכון הבריאות סנפורד של פארגו, צפון דקוטה. ט 'דני סנפורד הרוויח 1.3 מיליארד דולר הון כמו המייסד של ראש הממשלה הבנק הראשון שלה פרמייר בנקארד, שניהם המפורטים בין הספקים הגדולים ביותר של כרטיסי אשראי בעולם. בפברואר 2007 הוא נתן 400 מיליון דולר אל עמק סיאו בתי חולים ומערכת הבריאות, אשר שונה אז סנפורד בריאות. עד כה הוא ויתר 500 מיליון דולר למוסד עם דגש מיוחד על טיפול בילדים. זה רק אחד התרומות רבות סנפורד עשה בחייו. למעשה, מתוך כל המידע המופיע בדף הוויקי שלו, סביב 85% מוקדש פירוט הפילנתרופיה שלו. # 7: בארי דילר ודיאן פון פירסטנברג - 130 מיליון דולר אל נהר הדסון פארק אמון לבנות פארק חדש. מתנה זו לא יכול להיות כמו מחמם כמו שלושת הקודם, אבל מי אנחנו לשפוט? בארי דילר שווה 2.3 מיליארד דולר בזכות החברה שלו IAC / אינטראקטיבית אשר בבעלות מותגים כגון Match.com, טינדר, Ask.com, Vimeo, OkCupid, עירוני כפית ו CollegeHumor. דיאן פון פורסטנברג היא איל אופנה שהשיקה את האימפריה שלה ב -1970 בהשקעה של 30 אלף דולר. בתוך פחות מעשור, המותג שלה היה לייצר מעל 150 מיליון דולר בשנה. בארי ודיאן נישאו ב -2001 ומאז הם פילנתרופיים פעילים מאוד. # 6: קן גריפין - 150 מיליון דולר כדי אוניברסיטת הרווארד לסיוע כספי לתואר ראשון. קן גריפין סיים את לימודי הרווארד ב -1989. שנה לאחר מכן הוא הקים את קרן הגידור "סיטאדל". כיום מנהלת החברה למעלה מ -20 מיליארד דולר בנכסים, ומר גריפין הוא בעל ערך אישי 5.6 מיליארד דולר. # 5: לארי פייג '- 177.3 מיליון דולר אל קרל ויקטור עמוד הזיכרון קרן. בחודש פברואר 2014, מייסד גוגל לארי פייג 'נתן 177.3 מיליון דולר מניות החברה האישי שלו הקרן שהוא יצר בכבוד אביו המנוח. נוסדה בשנת 2004, קרל ויקטור עמוד הזיכרון קרן מתמקדת בעיקר בנושאים סביבתיים שירותי אנוש. בשנת 2012, נתן לארי 200,000 מניות של גוגל לקרן אשר באותה עת היו בשווי 123 מיליון דולר. היום הקרן כמעט 540 מיליון דולר בשווי של נכסים, שכמעט כולם נתרמו על ידי לארי. תרומתו לשנת 2014 תתמוך ברופאים ללא גבולות, הצלת ילדים, שותפים לבריאות וועדת ההצלה הבינלאומית. # 4: ג'רלד ורוני צ'אן - 350 מיליון דולר לבית הספר לבריאות הציבור בהרווארד. רוני צ'אן מנהל אימפריית נדל"ן אשר הקימה את משפחתו לאחד העשירים ביותר בהונג קונג. המשפחה מוערכת להיות שווה שילוב 3 מיליארד דולר הודות נכסי נדל"ן מסחרי יקר מאוד באסיה.הם גם מנהלים הון פרטי וחברת הון סיכון בשם Morningside Group אשר מימנה את הזרוע הפילנתרופית שלהם, קרן מורנינגסייד. אחיו של רוני ג'רלד צ'אן הוא דוקטור שקיבל את תואר שני ברדיולוגיה רפואית ובדוקטורט בביולוגיה של הקרינה, שניהם מהרווארד. מכאן מתנה נדיבה שלהם. # 3: ניק וג 'יל וודמן - 500 מיליון דולר לקהילת עמק הסיליקון. ניק וודמן הוא הגולש לשעבר שיצר את GoPro. GoPro יצא לציבור בשנת 2014 והפך מיד ניק למיליארדר רב. זמן קצר לאחר ההנפקה של החברה, ניק ואשתו החליטו להפריש 500 מיליון דולר בשווי של מניותיהם להקים את ג 'יל + ניקולס וודמן קרן בקהילה הקהילה עמק הסיליקון. # 2: טד סטנלי - 650 מיליון דולר אל מכון ברוד לחקר הפרעות פסיכיאטריות. אתה לא הולך להאמין איך טד סטנלי הרוויח את הונו. בשנת 1969, טד ייסד חברה קטנה בשם דאנבורי מנטה במטרה לייצר מטבעות אספנות ומדליות. המוצר הראשון שלהם היה מדליה להנציח את אפולו 11 הנחיתה הירח (ניל ארמסטרונג ו באז Aldrin של המשימה). כיום מייצרת חברת דנבורי מנט אלפי פריטים לאיסוף של מאות חברות, כולל קוקה קולה, ג'נרל מוטורס, מייג 'ור ליג בייסבול, אלביס, דיסני ועוד רבים. החברה עושה מטבעות, תכשיטים, אספנות ספורט, צלחות, פעמונים, פסלים, חג המולד קישוטים, המפורסם ביותר, 1:24 בקנה מידה למות למות מודל מכוניות כמו זה ג 'יימס בונד אסטון מרטין DB5. העניין של טד בבריאות הנפש היה השראה להיות בנו ג'ונתן שפיתח הפרעה דו קוטבית חמורה עם פסיכוזה מתישה בגיל 19 לאחר חיים חיים נורמליים אחרת עד לנקודה זו. ההפרעה של ג'ונתן הופיעה לראשונה במהלך שנת הלימודים הראשונה שלו בקולג 'והכריחה אותו לצאת. היה סיכוי שלעולם לא יחיה שוב חיים נורמליים. למרבה המזל ג 'ונתן הגיב היטב ליתיום והוא בסופו של דבר הצליח להשלים את הקולג' להתאושש. אבל זה לא הסיפור הסטנדרטי עבור רוב האנשים עם הפרעות נפשיות חמורות. במיוחד אלה שאינם באים ממשפחות עשירות. לא מצאתי תמונה של טד או ג'ונתן סטנלי. # 1: ראלף וילסון - 1.3 מיליארד דולר אל קרן ראלף וילסון. אם תרומה זו נשמע מוכר זה בגלל שכתבנו על זה בחזרה באוקטובר במהרה הפך לאחד המאמרים הפופולריים ביותר שלנו של 2014. בחודש מארס האחרון, מייסד בופלו בילס ובעל הבית ותיק ראלף וילסון, מת בגיל 95. בזמן מותו, ראלף היה הבעלים הוותיק של ליגת הכדורגל הלאומית. הוא היה גם הבעלים השני בעל הקביעות הארוך ביותר בהיסטוריה הליגות, לאחר בבעלות החשבונות במשך 54 שנים. לאחר מותו של ראלף, הודיעה העיזבון שלו כי הם היו לשים את החשבונות למכירה ובסופו של דבר קיבל 1.4 מיליארד דולר הַצָעָה. באוקטובר 2014 גילתה עיזבונו של ראלף כי רוב ההכנסות ממכירת דירות יקימו שתי קרנות נאמנות לטובת הערים דטרויט ובפאלו. החלק הכי טוב של הסיפור הזה? המתנה היתה בלתי צפויה לחלוטין. רוב האנשים הניחו שהכסף פשוט ילך להעשיר את יורשיו של ראלף. במקום זאת, שתי ערים אשר בהחלט יכול להשתמש בכסף, היו blown כאשר שמעו את החדשות על תרומתו הנדיבה של מר וילסון. אז יש לך את זה. 10 תרומות מדהימות מ -13 אנשים מדהימים. הנה לקוות שיום אחד יהיה לך מספיק כסף כדי להיות אחד הפילנתרופים הגדולים בעולם! כובע טיפ philanthropy.com וחבר שלי דניאל עבור מאמר זה מעורר השראה!
הסתיו האירופי מכה במבקרים בכל עוז. עצי השלכת מאדימים בגוונים של אש, הימים מתקצרים במהירות ורוח קפואה צורבת בעור בלתי מוגן. גם בפנסיונים מדליקים את האש באח, ונאנחים. כמובן, שבצרפתית זה נשמע טוב יותר. "טריסטס", הם קוראים למלנכוליה המשתררת בתקופה זו של השנה. נבחרת ישראל יודעת בדיוק מה הכוונה. הרוח החיובית שנשבה במפרשים, האופוריה אחרי פתיחה של בית המוקדמות עם 9 נקודות מתוך 9 - הכל נעלם ברגע האמת. במקום, משתרר הייאוש, האכזבה, למי שהאמין שאולי סוף-סוף זה בא, שישראל באמת יכולה להעפיל ליורו לראשונה בהיסטוריה, במיוחד אחרי שהטורניר הורחב וישתתפו בו קרוב למחצית המדינות החברות באופ"א. מבית קל, יחסית, בלי מעצמות אירופיות. טל בן חיים החלוץ סיפר אתמול על 24 שעות קשות לאחר ההפסד הביתי המביך לקפריסין בירושלים. "לא האווירה הכי טובה", הודה. גם תומר חמד מספר לעיתונאים על "אווירה לא קלה". אלי גוטמן, ששפתיו מתוחות בסבל תמידי, עוטה קרום נוסף של עצבות כששאלה במסיבת העיתונאים מבהירה לו, שלא רק שדבריו אל השחקנים במלון לפני היציאה לאימון המסכם בבלגיה הודלפו מיידית אלא גם לא הובנו כמו שצריך. "אנחנו לא צריכים מנהיגים חדשים בנבחרת", הוא מסביר, "יש לנו מנהיגים. שחקנים מנוסים, חזקים וטובים. טל בן חיים, חמד, זהבי, ייני. הם צריכים להנהיג במשנה תוקף". זה חסר טעם, אומר גוטמן, לנתח מקצועית את המשחק מול קפריסין לקראת המשחק מול בלגיה. האם השחקנים רצו יותר מדי? "נכון, לא נראינו טוב. אחרי ה-1-1 הראו השחקנים הרבה רצון, אבל איבדנו את הדרך, שהיא הדבר החשוב ביותר למשחק", ענה גוטמן. ואם כל זה לא מספיק - הרי שנבחרת ישראל מגיעה לאיזור פסטיבלים מרוכז. גם ביום-יום בריסל היא עיר נהנתנית של בילויים, אבל בימים אלה מתרחשת פה גם חגיגת כדורגל גדולה. לא רק שהנבחרת הבלגית הבטיחה עלייתה ליורו לראשונה מזה 32 שנה (ליורו אותו היא לא מארחת) ומשחקת היטב, גם הולנד, היריבה השנואה, כנראה שלא תעלה. אחרי המשחק מול ישראל מתוכננות בכל מקרה חגיגות העפלה באצטדיון, גם למקרה הלא סביר בעליל של ניצחון ישראלי. עד כדי כך גדול הביטחון בניצחון, שהמאמן הבלגי מארק וילמוטס מתכנן ניסויים טקטיים במשחק. "אנחנו משחקים את המשחק שלנו, עם הארגון והאיכויות שלנו. ניצור הזדמנויות מתוך דומיננטיות. בבית, מול אצטדיון מלא, אנחנו חייבים לשחק את המשחק שלנו מול הקהל שלנו", אומר וילמוטס. כדי לצאת ידי ספק הוא מוסיף ש"ישראל עדיין מסוכנת", מצד שני הוא מסביר באריכות איך "מאחורי החלוץ המרכזי, במקום שלישייה - נציב שניים, עם שחקן נייד נוסף שנע בין האגפים (קווין דה ברוינה), כאשר נאינגולאן ו-ויטסל ישתחררו מהלחץ ויתקדמו ללא כיסוי כקו השני של ההתקפה. זה מערך חדש, בגלל היריבה, ולכן אנחנו עדיין עובדים על התנועה האוטומטית". בהיעדר מטרה אמיתית הערב, את הבלגים מעניינת בעיקר העלייה למקום הראשון בעולם בדירוג פיפ"א, שתושג במקרה של ניצחון על ישראל. ניקולא לומבארטס עונה שלוש פעמים לשאלה בנידון במסיבת העיתונאים. "אולי זה לא הכי חשוב, אבל זה נחמד להיות ראשונים. זו בהחלט מטרה. רק שבע נבחרות היו ראשונות עד היום, להיות השמינית זה דבר שאני אוכל לספר לנכדים. ובינתיים אני יכול לצחוק על אזקייאל גראי" (הארגנטיני שמשחק עימו בזניט, שיורד למקום השני). מוספי הספורט הבלגים עוסקים בעיקר באפשרות הזו ובבריאותו של וינסנט קומפאני. לגבי המשחק עצמו, כלל אין דיון. בלגיה הפסידה באחרונה בבית לפני חמש שנים, בדוחק לגרמניה. ישראל, בייחוד לאחר ההפסד לקפריסין - לא פקטור. ההערכות בתקשורות חוזות נצחון בהפרש שלושה שערים ומעלה. על-אף אווירת הסיום העגמומית, ולמרות שאולי כבר מחר הוא כבר לא יהיה יותר מאמן נבחרת ישראל - גוטמן עדיין שומר על השחקנים שלו. "תיזהר על הראש שלך", הוא אומר לטל בן חיים הבלם כשהוא מזהה תאורת צילום נמוכה, כאילו מדובר בבנו. יש שחקנים שאומרים שהם רוצים לפתוח את הפה אחרי המשחק מול בלגיה. אבל בן חיים, מבחינתו, לא נותן לזה יד. "צוות האימון הכין אותנו בצורה הטובה ביותר למשחק מול קפריסין", מה שלמרבה הצער בא לידי ביטוי על המגרש ל-10 דקות בלבד. ובתוך כל הדכדוך הזה, פתאום גוטמן מצהיר: "בתוך תוכי יש אמונה חזקה ואמיתית". אמונה שיש אפשרות. "נראה נבחרת ישראל חזקה. יהיה פאתטי לצאת בהצהרות אחרי ההפסד לקפריסין, לפני משחק נגד הנבחרת הטובה בעולם. אבל לקראת המשחק אין מישהו חסר אמונה. האמונה היא הבסיס והיא מייצרת רצון". טב"ח החלוץ חוזר גם הוא: "יש לנו משחק שיכול להפוך את התמונה. יש לנו סיכוי תיאורטי, אז נשחק, בלי להתעסק בעצמנו". גם חמד מנסה לשמור על הקו: "אנחנו פה לעשות את העבודה. אם יספיק להישג, מה טוב. נעשה את המקסימום ואם לא נצליח, לפחות נהיה שלמים עם עצמינו שעשינו הכל". אז יש סיכוי, שלאור החדשות מהארץ והמצב הקשה, נראה נחת דווקא מהכדורגל? "אנחנו צריכים משחק קבוצתי", דרש, התחנן גוטמן. אבל כשכל שחקן בנבחרת רק רוצה לשמח את העם ולהציל את המולדת, הדרך, הטקטיקה, המשחק הקבוצתי הולך לאיבוד. לפחות מול בלגיה, ללא ציפיות, לא תהיה סיבה להתאכזב.
ועדת שרים לחקיקה דחתה היום הצעת חוק המבקשת להחיל על הקרן הקיימת את חוק חופש המידע. מדובר בהצעת חוק שנייה תוך שבוע שעולה להצבעה בוועדה ועוסקת בנושא הפיקוח על קק"ל. ההצעה הקודמת, אותה יזמה והובילה יו"ר הוועדה שרת המשפטים ציפי לבני, ביקשה להכפיף את קק"ל למשרד מבקר המדינה. את הצעת החוק, המציעה להחיל על קק"ל את חוק חופש המידע, יזם חבר הכנסת משה מזרחי (העבודה) יחד עם חברי הכנסת מירב מיכאלי, דב ליפמן ועמר בר-לב. דיון בהצעת החוק התקיים היום (א') בשעות הצהריים. ההצעה הוגשה בשיתוף פעולה עם התנועה לחופש המידע. ההצעה זכתה לשלושה תומכים ולחמישה מתנגדים. בכוונת יוזמי הצעת החוק להגיש ערר על ההחלטה, ערר שיצטרף לערר שהגישה שרת המשפטים על הצעת החוק שנפלה בשבוע שעבר. כזכור, לאחר שהצעת החוק הקודמת של שרת המשפטים נדחתה בועדת שרים לחקיקה הצהירה לבני כי היא תמשיך לפעול להטלת פיקוח וביקורת על קק"ל שפועלת כחברה פרטית מאז הוקמה. לבני החליטה לקבוע כי הקק"ל תוגדר כחל"צ (חברה לתועלת הציבור) וככזו תהיה כפופה לביקורת. גם משרד היועץ המשפטי לממשלה תומך במהלך זה וזאת על פי חוות דעת שהועברה על ידי אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי=פיסקאלי) לרשמת ההקדשות וממלאת מקום ראש רשות התאגידים, גלי גרוס באמצע חודש מארס האחרון. "הקרן הקיימת לישראל הוקמה לכתחילה כחברה בתחום המשפט הפרטי. יחד עם זאת, מעמדה של הקרן הקיימת לישראל מיוחד בכך שהוקמה מחדש בשנת 1953 בחוק ונוכח העובדה שביסוד יעדיה ותפקידיה מאז כינונה מצויות משימות לאומיות כלליות. ככזו היא ממלאת תפקידים ציבוריים בעלי חשיבות ומפעילה סמכויות שבמהותן הן סמכויות שלטוניות מובהקות שאלמלא היו מבוצעות בידי הקרן הקיימת לישראל, הן היו מבוצעות בידי מוסד ממוסדות המדינה", כך על פי דברי ההסבר של הצעת החוק שהוגשה היום ונפסלה. "החלת חוק חופש המידע במקרה של הקרן הקיימת הינה הכרחית וראויה בכדי להבטיח את התנהלותו התקינה של גוף, שהינו בפועל רשות ציבורית, למרות היותו מאוגד סטטוטורית כגוף פרטי".
החברה של איוונקה טראמפ ממשיכה להעלות שאלות על ניגוד אינטרסים בבית הלבן, כך מדווחות היום (ד') סוכנויות הידיעות. ביום א', סין העניקה לחברה של בתו של נשיא ארה"ב את את האישור הסופי לסימון המסחרי ה-13 שלה בשלושת החודשים האחרונים. באותה תקופת הזמן, הממשלה הסינית העניקה לחברה של איוונקה טראמפ אישור עקרוני לשמונה סימונים מסחריים נוספים. יחד, הסימונים המסחריים יוכלו לאפשר למותג של טראמפ לשווק כמות בלתי נתפסת של מוצרים. החל משמיכות לתינוקות וכלה בארונות קבורה, וכל מה שביניהם כמו בושם, מוצרי איפור, כלים, מראות, ספרים, קפה, שוקולד ודבש. איוונקה טראמפ ירדה מניהול המותג והעבירה את הנכסים בקרן המנוהלת על-ידי משפחתה, אך היא ממשיכה לקצור רווחים נאים מהעסק. "סירובה של איוונקה טראמפ להתרחק מהעסקים שלה מטריד בעיקר מפני שהמותג ממשיך להתרחב ולגדול במדינות זרות", כך ציין נואה בוקבינדר, יו"ר עמותת אזרחים למען אחריות ואתיקה בוושינגטון, באימייל שנשלח ביום ב'. "הדבר מעורר שאלות משמעותיות על שחיתות ומעלה את האפשרות שטראמפ מרוויחה כלכלית ממעמדה בבית הלבן ונשיאותו של אביה". איוונקה טראמפ ואביה בנו את המותגים הגלובליים שלהם כאשר הם מסתמכים על סימונים מסחריים בעשרות מדינות. סימונים אלו משכו את תשומת ליבם של עורכי דין העוסקים באתיקה עקב ערכם הכלכלי הגבוה וקבלתם דרך ממשלות זרות. דאגות רבות בנוגע להשפעה פוליטית עולות בעיקר מכיוון סין, כיוון שהשירותים הבירוקרטיים במדינה נשלטים על-ידי המפלגה הקומוניסטית. בכירים בממשל הסיני הדגישו כי כל תהליכי הסימון המסחרי בוצעו על-פי החוק. "המותג הגיש, עדכן והגן בצורה חרוצה על הסימונים המסחריים הבינלאומיים שלו בשנים האחרונות, בעיקר באזורים בהם עבירה על סימונים מסחריים נפוצה במיוחד" עדכנה אביגייל קלם, נשיאת המותג של איוונקה טראמפ. "לאחרונה שמנו לב לעלייה ניכרת בנסיון לשימוש בסימונים המסחריים שלנו וזו אחריותנו להגן על הסימון המסחרי שלנו באיתנות". אישורי סימונים מסחריים נוספים צפויים להגיע בקרוב. לפי רישומים ברשת הסינית, חברתה של טראמפ הגישה לאחרונה בקשות לאישור סימון מסחרי ב-28 במרץ, 2017. במקרה, או שלא, בדיוק יום לפני שהיא קיבלה על עצמה תפקיד רשמי בבית הלבן. מרישומים אלו עולה כי לאיוונקה לפחות 25 בקשות הממתינות לאישור. חברות מבקשות אישור לסימון מסחרי בגלל מגוון סיבות. זה יכול להיות סימן לשאפתנות עסקית, אך במדינות רבות, כמו סין, הפרת זכויות יוצרים היא נפוצה מאוד וחברות רבות מגישות בקשת אישור לסימון מסחרי כצעד מתגונן מפני העתקות עתידיות. הסימון המסחרי מופעל פעמים רבות על מוצרים שלא מתוכננים להיות משווקים כלל. עורכי דין לזכויות יוצרים ממליצים ללקוחותיהם להפעיל סימון מסחרי על מוצרים שהם מייצרים בסין גם אם לא ישווקו שם בפועל. לאיוונקה טראמפ אין נוכחות עסקית גבוהה בסין אך רישומי מכס מציגים כי כמות נכבדה מהיבוא של החברה מיוצרת מסין. שרשרת האספקה הסינית של חברתה של טראמפ עוררה לא מעט מחלוקות בעבר. לפני כשנה, שלושה גברים שעבדו עבור "China Labor Watch", חברה ללא רווח המבוססת בניו יורק, נעצרו בסין בעודם חוקרים מקרים של התעללות בעובדים אצל ספקים לחברה של טראמפ. השלושה שוחררו בערבות לאחר 30 יום אך עדיין נמצאים במעקב של המשטרה. מהמשטרה בסין לא התקבלה תגובה.
בעליה של מסעדת שווארמה מכפר טורעאן שלא רשם הכנסות טען: "היה לחץ באותו יום ואני לא יודע מה קרה". לעומתו, בעל חנות צעצועים שלא רשם הכנסות מאשראי מיהר להסביר: "את האשראי לא רשמתי כי קיבלתי אותו לפני מספר דקות". הגדיל לענות בעל חנות לפירות וירקות מטמרה, שלא רשם הכנסות כנדרש, כשאמר למבקרים: "לא יודע", ולא הוסיף.. ביקורות אלו ונוספות היו חלק מ-46 ביקורות בעסקים מענפי המסחר ומתן שירותים באזורים כפריים ועירוניים, שערך משרד פקיד שומה נצרת, בעיר נצרת ובסביבתה. התוצאות מראות כי בקרב 26% מהעסקים שנבדקו לא רשמו הכנסות כנדרש לפי החוק. ביום הביקורת ובמהלך מספר ימים לפניה נערכו תצפיות וקניות סמויות בבתי העסק השונים. מצעד התירוצים שנשמעו באזני המבקרים היה מגוון במיוחד. בחנות למכירת מזון וציוד לבעלי חיים נמסר למבקרים: "אני לא זוכר שקנו אצלי". בעליו של בית קפה בנצרת מיהר להבטיח: "מבטיח לתקן את הליקויים", המוכרת בחנות לבגדי נשים אמרה: "לא יודעת מה קרה" וממאפייה משפרעם נמסר: "אולי העובדת התבלבלה ולא רשמה". ביום המבצע נערכו גם 27 ביקורות להסברה ולאכיפה של החוק לצמצום השימוש במזומן במהלכן נמצאו 7 הפרות.
נועם חומסקי : "את הכיבוש הישראלי יש לראות כהמשך המדיניות האימפריאלית של ארה"ב." לפני כמה ימים, העליתי לאתר את עיקרי מאמרו החשוב של עידן לנדו, שעסק באספקת נשק מארה"ב לישראל. הפעם, ארצה להביא לקורא מידע חשוב בסוגיית הנפט. הכותב אינו מתיימר להמציא מידע מקורי אלא להזכיר לעצמו ולכולנו חומר רקע שנשכח לפעמים בשגרה היומיומית. נפט ונשק, נשק ונפט, אסור שנשכח את מרכזיותם בסכסוך, שנראה לרבים כריב אתני ותו לא. ב- 1947 ביקש הנשיא האמריקאי הארי טרומן מהקונגרס סכום רציני שנועד לעזרה לבעלי בריתה של ארה"ב בתורכיה וביוון. המצב עבור האמריקאים ביוון היה חמור במיוחד. החוגים המלוכניים איבדו את יוקרתם בגלל אי עמידתם נגד הפלישה הנאצית, ואילו חוגי ההתנגדות, ובראשם השמאל הרדיקלי, איימו לכבוש את השלטון. האנגלים, ש"טיפלו" ביוון בעבור ארה"ב, סייעו ברצח של 180 אלף פטריוטים יוונים ובפציעתם וגירושם של עוד 800 אלף יוונים. בנמקו את מה שבמשך הזמן נקרא – "דוקטרינת טרומן", ביקש הנשיא שכולם יסתכלו במפה. הרי מדובר במזרח התיכון, כלומר איום ממשי על מקורות הנפט האמריקאיים בערב הסעודית! ישנם בשמאל אלה המסבירים את הזיקה האמריקאית-ישראלית כתוצאה של השפעתם של היהודים בכלל, ושל השדולה הציונית בפרט, על עיצוב המדיניות האמריקאית. ראוי להבהיר היטב, בהקשר זה, שארה"ב פועלת בראש ובראשונה להגנה על האינטרסים האסטרטגיים המובהקים שלה ובראשם – היכולת לנצל ללא הפרעה את משאבי המזרח התיכון. נבקש בהמשך להביא נתונים סטטיסטיים המבליטים את חשיבותו של המזרח התיכון במערך הגלובלי האמריקאי. The top 15 countries with the highest military expenditure for 2008 by Stockholm International Peace Research Institute using current market exchange rates. The data is as of 2008. The worlds top 5 largest military budgets in graph. Figures sourced from SIPRI. כיודע, ארה"ב מקצה להוצאות ביטחוניות 600 מיליארד דולר בשנה, שהם 40 אחוז מסך ההוצאות הצבאיות בעולם כולו. סכום זה הוא כפול מסך ההוצאות הצבאיות של ארבע המדינות הבאות אחריה בדירוג ההוצאות: סין, צרפת, אנגליה ורוסיה. שתיים ממדינות אלו – אנגליה וצרפת – חברות בברית נאט"ו. המשמעות היא, שארה"ב נהנית מיתרון ממושך, ההולך וגדל משנה לשנה, על כל יתר העולם. כמו כן, אין זה מיותר לציין שבארה"ב הצטבר יתרון טכנולוגי אדיר. עליונות זו היא איכותית וכמותית, והיא משמשת כבסיס הפוליטי והפסיכולוגי להגמוניה האמריקאית במשך שנות דור. הסיוע האמריקאי: למה ומדוע? ארה"ב מחלקת מדי שנה כ- 55 מיליארד דולר בכספי סיוע אזרחי (42 מיליארד) וצבאי (כ-13 מיליארד) למדינות שונות בעולם. וראה זה פלא, 40 אחוזים של העזרה הזאת זורמים למזרח התיכון ולצפון אפריקה. שתי מדינות זוכות לשליש העזרה: ישראל ומצרים. רוב הסיוע מוצא על נשק. והרי ברור לכל שצמד חמד זה מאורגן כדי להדוף כל איום על העליונות האסטרטגית של ארה"ב באזור. annual. See also <http://qesdb.cdie.org/gbk/index.html>. מן המפורסמות היא, שתושבי ארה"ב זוללים כמות אדירה ובלתי פרופורציונלית ממשאבי הנפט העולמיים. מדובר בלמעלה מ- 20 מיליארד חביות נפט ליום. לשם השוואה, סין, עם אוכלוסייה הגדולה בערך פי ארבעה מזו של ארה"ב, צורכת שליש מצריכת הנפט האמריקאית. כלומר, כל סיני "שותה" פחות מ- 10 אחוז מכל אמריקאי. עם תיעושה המתקדם של סין, ברור שייווצר מתח אדיר סביב שאלת הנפט. על פי הנתונים, שאבנו כבר יותר ממחצית הנפט בתוך האדמה. כלומר מדובר בסחורה הולכת ונעלמת, אם כי באיטיות. היעד האסטרטגי של ארה"ב הוא להגן על הפריווילגיות המיוחדות שלה בתחום ההפקה והצריכה. יש יעד נוסף, לא פחות חשוב: לחסום את דרכה של סין ומדינות נוספות לרכוש נפט במחיר סביר. הנפט, קוראים יקרים, נמצא במזרח התיכון. העובדה ידועה אבל היקפה בכל זאת מדהים. בין שש המדינות המובילות ברזרבות הנפט, רק קנדה אינה באזור זה. לנפט המזרח תיכוני תכונה מיוחדת במינה: הוא בדרך כלל נשאב ופורץ ממעמקי האדמה במאמץ זעיר. השוו נא את הקלות היחסית של ההפקה באזור שלנו עם הקשיים של הפקה באלסקה ו/או במעמקי הים. שלא לדבר על הסכנה של הסתבכויות בתהליך ההפקה (עיינו ערך: בריטיש פטרוליאום במפרץ מקסיקו). מכל האמור לעיל, נפט אינו עוד סתם מקור של אנרגיה. כל הנתונים בנדון מצביעים על כך שמדובר בפריט מרכזי ברמת החיים האמריקאית, ומשאב חיוני לאסטרטגיה של ארץ זו. וכמה טוב לה שיש לה בעלות ברית באזור מחוץ ומעבר למדינות הנפט עצמן, בעלות ברית שדואגות, כמו ארה"ב, שזרם הנפט יזרום עוד ועוד. לשתות נפט זה נחמד הבעיה רק שהמדינה המכורה לסם השחור אינה בוחלת בשום פשע ע"מ להגיע אל הסם. בפעם האחרונה שבדקתי בוש ובלייר טרם נכנסו לבית הסהר – מקומם הראוי היחידי. כשפושעים ברמה כזו מסתובבים חופשי – אנחנו בבעיה רצינית מאד. באמת? הנפט הוא משאב מרכזי ברמת החיים באמריקה? לא יאומן. זה כמובן לעומת רמת החיים בכל מדינה אחרת ששם לנפט אין כלל חשיבות. סין רוסיה קובה וונצואלה למשל מזלזלות בנפט ואין לו שום ערך בחייהן הכלכלים. ארה"ב גם מקדישה מאמצים כספים רבים כדי שתהיהי לה שליטה על מקורות לנפט לו היא זקוקהץ ממש חוצפה מצידה. הנה, רוסיה הקומוניסטית שוחרת השלום לא חשבה על מתן סיוע לארצות כאלה. במקום זה היא נקטה בצדק הסוציאליסטי הידוע ופשוט כבשה את כל מקורות הנפט של רומניה למשל בלי לתת למדינה תמורה. כשהונגריה או צכוסלובקיה רצו לנקוט מדיניות עצמאית וסכנו את מעמדה של רוסיה באזור רוסיה פשוט השתלטה עליהן. ממש ראויה לגינוי אמריקה הזו שלא נוקטת בשיטות הנאורות של הקומוניזם המהפכני. כל פעם מחדש מדהימה אותי היכולת של קומוניסטים ותיקים וצעירים לראות רק את הרוע של ארה"ב (וישראל כמובן) ולא למצוא דבר לא ראוי במדינות כמו איראן האיסלאמית, רוסיה הסטליניסטית, ונצואלה של צ’אבס וסתם ארגוני טרור. תודה על המידע, אך האם לא שמעתם על המצאת מנגנון ה"טבלה" להצגת ערכים מספריים? לישראל כידוע אין נפט ולאילו למדינות ערב יש בשפע , מכאן שלפי הלוגיקה של כותב המאמר ארה"ב היתה אמורה לנהל מדיניות פרו-ערבית מובהקת ואנטי ישראלית וזה בדיוק הפוך מהמציאות. ולכן המאמר אינו מחזיק מיים(או נפט…) והוא בבחינת כפיית הר הגיגית. ה – BBC מציג לצופיו באנגליה בימים האחרונים את הסרט There Will Be Blood . בד"כ הקרנת סרטים איכותיים ברמה הזו (אגב מומלץ מאד למי טרם ראה) היא אירוע נדיר ב BBC. דבר שגורם לי לחשוב על העיתוי של ההחלטה להקרנה. לאו דווקא בגלל שמו המדמם של הסרט אלא בגלל התחקותו של סרט זה אחר תאווה חסרת מעצורים לנפט לכוח ולנקמה. הסימנים להתפרצות מלחמה מחריפים בעקביות. מלחמה זו בקלות יכולה גם לגלוש לכמה איזורים (לא רק באיראן) וכפי שהזהיר קסטרו לאחרונה זו עלולה להיות מלחמה רחבה בשימוש בנשק גרעיני. הפושעים מתכוננים להרוג מאות אלפים והשאלה היא רק מתי. מחר? בעוד חודש? בעוד חודשיים? ואיזה מחיר דמים יגרום להם לחדול ולעצור? האיש שקיבל נובל לשלום לפני פחות משנה כנראה הולך עכשיו למלחמה. לא הייתי מציע להתעלם מאזהרת קסטרו לעולם. איך מתכוננים לדבר כזה? מחליפים את הנהגת השמאל באמצעות הנהגה שמאלית. הנהגה כזו לא תזלזל בניסיון מהפכני שהתווסף תחת הנהגות מן העבר (שבראשן עמדו לנין, סטלין, מאו, הו צ’י מין וכן הלאה). היא גם תשתחרר מגישות אופורטוניסטיות, סקטנטיות ודוגמתיות אחרות. זה יכשיר אותה להבחין בשינויי התנאים ובאמצעים החדשים שהם מגישים לנו לשימושים מהפכניים. כך תוכל להסיק את המסקנות המצוות על-ידי המציאות האובייקטיבית. וכך נוכל לגבש לעצמנו את הטקטיקות הנכונות ואת האסטרטגיות המנצחות בביטחה – ולא רק כי השתקפותה של המציאות במחות שלנו משפיעות על האינטויציות ה-"גאוניות" של בעלי ערכים "טהורים".
עובד שכיר, אשר מעבידו פשט את הרגל או שהחברה שעבד בה התפרקה, זכאי לתשלום שכר העבודה ופיצויי הפיטורין, שמעבידו נשאר חייב לו מהמוסד לביטוח לאומי וכן להעברת כספים לקופות גמל שלו, שלא הופקד בהן הסכום הדרוש על ידי המעביד. 1. בית המשפט המחוזי הוציא נגד המעביד צו והכריז עליו כפושט רגל, או הוציא צו לפירוק חברה, או שותפות, או אגודה שיתופית או עמותה. 2. בית המשפט המחוזי מינה נאמן או מפרק מטעמו. 3. פרטי התביעה של העובד, אושרו על ידי הנאמן של פושט הרגל או על ידי המפרק של החברה. את טופס התביעה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין, במקור בלבד, יש להגיש למפרק או לנאמן ולא למוסד לביטוח לאומי. לטופס יש לצרף 3 תלושי משכורת אחרונים ממקום העבודה, מסמך המעיד על גובה סכום פיצויי הפיטורים העומדים לזכות העובד בקופת גמל בתאריך הפסקת עבודתו, אסמכתאות לרצף בעבודה ואישור מהבנק או המחאה מבוטלת לאימות פרטי בעלי החשבון. לאחר שהמפרק או הנאמן החליט לאשר את התביעה, הוא יעביר אותה למוסד לביטוח לאומי, אשר הנו בעל הסמכות לאשר, לדחות או לחלוק על ההחלטה. באם אושרה התביעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, העובד זכאי לגמלה, הכוללת את סכומי שכר העבודה המגיעים לו ושלא שולמו על ידי המעביד וכן את סכום פיצויי הפיטורים, שאין להם כיסוי בקופת הגמל. הגמלה תשולם עד לסכום המקסימום הקבוע בחוק, העומד על סך של 76,830 ₪, נכון לתאריך 01/01/09. לסכום הגמלה יתווספו הפרשי הצמדה מיום היווצרות החוב ועד יום התשלום על ידי המוסד בפועל וינוכו הסכומים המתחייבים מהחוק: מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
כל אחד יכול להשתתף בתחרות לתכנון מרכז-יום למוגבלים בבאר שבע. מה כדאי ללמוד מסן פרנסיסקו, איך מתקדם התכנון בישראל, ומדוע הטבע האנושי מעדיף להדחיק את הצרכים של נכים ומוגבלים - כאשר ברור שזכותם לקבל את השירותים הטובים ביותר כמו כולם? "לכל אחד יש הפוטנציאל להיות נכה בן רגע", אומרת ריבה מוסקל, מנכ"לית קרן של"ם, שמלווה פרויקטים אדריכליים לבעלי צרכים מיוחדים ב-17 השנים האחרונות. "תכנון צריך להתאים לכולם: כולנו יכולים לשבור רגל, להיות בחודש תשיעי להריון, להגיע לזיקנה". מוסקל היא אחת השופטות בתחרות האדריכלים הפתוחה לתכנון מרכז-יום טיפולי לאזרחים מוגבלים שכלית והתפתחותית, שיוקם בבאר שבע – תחרות שהוכרזה בשבוע שעבר ביוזמת גלריה "זהזהזה", עיריית באר שבע וקרן של"ם. זהו עיתוי מתבקש לבחינת מצב הפרויקטים למען אזרחים עם צרכים מיוחדים, שפזורים ברחבי הארץ - מרכזי-יום, פנימיות טיפוליות והוסטלים, שחלקם נבנו מלכתחילה למטרה זו ואחרים נמצאים במבנים שעברו הסבה. מאחר שרוב המבנים מוקמים בתקציב נמוך, התוצאה במקרים לא מעטים היא תכנון חסר מעוף, בפרט כאשר הפרוגרמה המקורית שונה מהייעוד הסופי (במבנה שעבר הסבה), אז מתקבלת אסופת טלאים עם אלמנטים מאולצים. במקרים לא מעטים, פרויקטים המיועדים למוגבלים ולמפגרים מודרים אל מחוץ למרכזי הערים – באזורי תעשייה או בשכונות מרוחקות – בתקציב נמוך שמשמעותו עיצוב מיושן, אזורי כינוס חשוכים וכניסות לא נגישות. האם אפשר לשפר את המצב? "עיצוב לכולם" או "עיצוב אוניברסלי", שמתחשב בצרכים של כל בני האדם, הוא ביטוי שכיח בעגה העכשווית של המתכננים. מה עומד מאחורי המינוח הזה, שבו משתמשת גם ריבה מוסקל? כששואלים את האדריכל ביל לידי (bill leedy), שתיכנן אתEd Roberts Compus, מרכז בינלאומי לזכויות הנכים בברקלי, קליפורניה, מהם המרכיבים החיוניים בתכנון מקום לבני אדם עם מוגבלויות, הוא נחרד מעצם השאלה. "השאלה צריכה להיות מנוסחת בצורה מעט שונה", הוא מסביר בנימוס, "אנו צריכים להפסיק לחשוב במונחים של 'תכנון לבעלי מוגבלויות' ולהתחיל לחשוב במונחים של 'עיצוב לכולם'. ההבדל בין השניים מכריע: הגישה הראשונה מבודדת אדריכלות באופן מלאכותי ועלולה ליצור חללים מבודדים. היא מתעלמת מכך שבשלב כלשהו של חיינו, כולנו נהיה מוגבלים. הגישה שנייה רחבה יותר, קרובה לרוחו של העיצוב האוניברסלי וחוגגת את המגוון העשיר של הסיטואציות האנושיות, ומשלבת בין העקרונות הפואטיים בעיצוב לחיים של כולנו". נדמה שישראל עוברת שינוי חיובי, גם אם לא מהיר מספיק, במודעות לצרכיהם של נכים ומוגבלים. מבני הציבור שהוקמו בשנים האחרונות מנסים לתת מענה לצרכים המגוונים הללו – כמו רצועת הנגשה, המסייעת לבעלי לקויות ראייה, בפתחו של כל מעבר או גרם-מדרגות; מעברים רחבים לכיסאות גלגלים; כיסאות וספסלים לעייפים; וכך הלאה. מתוך ההתחשבות נוצר קונפליקט חדש, שביל לידי קורא לו ""dueling disabilities (מוגבלויות מתחרות): "עיצוב לכולם פירושו תכנון מגוון רחב של צרכים, שעשויים להתחרות זה בזה. למשל, כשמתכננים מרקם מחוספס בשביל עיוורים, שטח הפנים עלול להיות לא נוח למי שמתנייד בכיסא גלגלים. הפתרון טמון בעיצוב יצירתי". וכך, למשל, בכניסה לקמפוס אד רוברטס בברקלי, תוכננו רצועות הנגשה המוטבעות בבטון. רק המרקם והצבע עברו שינוי, בעוד שהמפלס של פני השטח נותר זהה. הקמפוס, שמשתרע על פני 25 אלף מ"ר, הוקם על שטח שהיה "חור" ברקמה העירונית של ברקלי, אך נוח להגיע אליו משום שהוא סמוך לתחנת BART (מערכת הסעת ההמונים במפרץ סן פרנסיסקו). זהו אחד המרכזים הקהילתיים הבולטים בעולם למען בעלי מוגבלויות, הן בזכות הנגישות לתחבורה ציבורית - מעליות מובילות ממפלס הרכבת התחתית אל הבניין ורחבת הכניסה - והן בזכות התוכן: זהו ביתם של ארגונים הפועלים למען מוגבלים, והקמפוס מאכלס גם חללי תערוכות, מעון, גן משחקים, חדרי כושר, מתקני הכשרה מקצועית ובית קפה הפתוח לכולם. כל השימושים מאורגנים סביב חצר מרכזית, שנעטפת במערכת מעברים נגישה המחופה במרקם שנגיש לכל אדם. לא זו בלבד, אלא שהקמפוס משמש כמרכז עירוני ומסייע לשיקום השכונה שבה הוא נמצא. רחבת הכניסה, שצורתה מחצית מעגל, היא תחנת תחבורה ציבורית: אוטובוסים, מוניות ורוכבי אופניים עוצרים כאן, בנוסף לנוסעי הרכבת התחתית שעולים מלמטה. החזיתות מחופות רצועות עץ איפאה שמיגנות על הבניין בפני השמש. קיר המסך השקוף בכניסה חושף רמפת סליל צבעוני ומונומנטלי, שדואגת להציע גישה נוחה לחלל התערוכות בקומה השנייה (בעיצוב ספירלי בנוסח מוזיאון גוגנהיים במנהטן). אטריום (חלל כניסה גבוה המואר באור שמש) משמש להתכנסות אקראית בכניסה למבנה, כמו גם כאזור כנסים גמיש. במבנה יש "אלמנטים אוניברסליים" נוספים, כגון מסדרונות רחבים, מעליות גדולות עם לחצנים גדולים במיוחד (כפי שניתן לראות בסרטון המצורף), חדרי שירותים שתוכננו לנוחיותם של נכים, דלתות אוטומטיות, מכשירי שילוט קריאים, ואקוסטיקה ידידותית לחירשים וללקויי שמיעה. זאת, בנוסף לעמידה בתקנים מחמירים של בנייה בת-קיימא (מדליית זהב מטעם Leed, אוורור טבעי, תאורת יום, בנייה חסכונית ושימוש בחומרים ממוחזרים, מתחדשים ולא רעילים). "בדומה למונח השחוק 'עיצוב בר- קיימא', עיצוב אוניברסלי הוא צורת ביטוי נוספת שמגדירה 'עיצוב טוב'", אומר לדי בראיון טלפוני. "הוויזואליות והסגנון האדריכלי הם היבטים חשובים המשרתים מטרה נעלה יותר - מעורבות בין האנשים לסביבתם". לדעתו, "כל בניין צריך לקבל בברכה את כל האנשים ללא קשר ליכולות שלהם, לגילם או לנסיבות שהובילו אותם למקום. אדריכלות קיימת בשביל כולם, ולכולנו הזכות לעבוד ולחיות במקום בריא, מעורר השראה ונכון מבחינה חזותית". עמותת אלין בית נועם מפעילה מאז 1986 מרכז-יום בקרית אונו, המשרת כ-70 חניכים עם מוגבלויות שכליות וגופניות קשות. התפוסה המלאה חייבה את העמותה להקים מרכז נוסף, שיציע גם דיור לחניכים ולא רק פעילות יומית. את הפרויקט, המעוצב ברוח "העיצוב האוניברסאלי" שאותה מקדם המנהל, איקי בר-חיים, מתכנן משרד "פלסנר אדריכלים" והוא ישרת 54 חניכים לצד סטודנטים שלומדים באזור – כולם יתגוררו זה לצד זה. בית נועם מוקם על מגרש בן 40 דונם ביער אילנות קדימה (סמוך לאבן יהודה), והוא נמצא בשלבי תכנון מתקדמים. המוסד יכלול שטחים ירוקים פתוחים – פנימיים וחיצוניים – לספורט אתגרי ופנאי, יחד עם שבילי אופניים שיתחברו לחורשת קק"ל הסמוכה. "בשונה מפרויקטים רגילים, שבהם סוגיות הנגישות נפתרות בדרכים עקלקלות, התכנון כאן מתואם לכל בני האנוש מלכתחילה - לנשים עם עגלות, לזקנים, לנכים ולעיוורים", מסבירה האדריכלית דניאלה פלסנר על נקודת המוצא. שני שלישים מתוך 10,000 המ"ר הבנויים יאכלסו את השימושים הציבוריים: הכניסה המזרחית תוביל לחללי הכיתות, לחדרי הטיפול ולשאר החללים, המתוכננים סביב שתי חצרות. מדרום למתחם תוקם כניסה נוספת, ציבורית. שתי בריכות באורך 25 מטרים יהיו כאן, אחת מהם פראלימפית, ומרכז ספורט אתגרי ישמש את הציבור הרחב, שיוכל ליהנות מקיר טיפוס, כבל אומגה ואולם ספורט. כיכר ציבורית פתוחה תפגיש את הספורטאים כולם, ומפגש נוסף יתרחש במסעדה שתפעל בבית נועם – אף היא פתוחה לכולם – כדי שהחניכים יבואו במגע עם הציבור הרחב. מתוך החצרות ייצאו שבילים המתחברים לאזורי המגורים של החניכים והסטודנטים. שני האזורים מופרדים באמצעות הטופוגרפיה הטבעית העדינה, כשערוגות יפרידו בין הדירות – כל אחת מהן בשטח 20 מ"ר, ומצוידת במרפסת, בסלון ובמטבח. "ההבנה היא שלא מתכננים לנכים, אלא לאנשים", מדגישה פלסנר, שגם תהיה אחת השופטות בתחרות בבאר שבע. והיא נותנת עצה למתחרים: "הפרויקט לא יכול להיות מונומנט לאדריכל או להיראות כפסל סביבתי. הוא מחויב להיות קודם כל פונקציונלי, מקום לאנשים שישהו בו, וגם להיות אסתטי. השילוב בין המרכיבים השונים יוביל לתכנון מוצלח". מוסקל רומזת על הדגשים שהיא מחפשת, כשופטת בתחרות: "אני לא אומרת שלא שצריך להתפרע, אבל אנחנו מחפשים פרויקט ישים. האוכלוסייה מאתגרת והחוכמה היא לתכנן פרויקט טוב במחיר סביר, והאדריכלות צריכה להיות מחוברת לסביבה". היא חוששת ממבנה "שיפאר את המגלומניה של האדריכל" על חשבון השימושיות והתפקוד, והיא מחפשת מתכנן "שמשרטט עם עפרון עם מחק בקצה", כזה שניתן לנהל עמו דיאלוג. המגרש שעליו ייבנה מרכז-היום נמצא ברחוב שאול המלך בשכונה י"א, והוא יכלול כיתות, חדרי טיפול ושטחים פתוחים. הפרויקט ייבנה בשלושה שלבים ובתקציב בנייה של כ-6 מיליון שקלים: הראשון ישמש 32 חניכים, ושטחו יהיה כ-700 מ"ר; שלב ב' יוסיף 500 מ"ר לשירותם של 32 חניכים נוספים; והשלב האחרון יכלול כ-300 מ"ר שישרתו 16 חניכים נוספים. בסופו של תהליך יתפוס המבנה 22% משטח המגרש הכולל, שהוא 7,000 מ"ר, כלומר 1,540 מ"ר בנויים. המתחרים נדרשים לתכנן את כל חלקי המבנה. הפרויקט מאגד מבנים שונים שהוקמו במשך השנים ברחבי בירת הנגב, בשיטת הטלאים ומבלי להתאים לצרכים הייחודיים של החניכים. מנהלת מחלקת שיקום באגף הרווחה בעירייה, מירי בן זיקרי, מציינת כמה דוגמאות: "ממקומות רבים נעדר מרחב פתוח, למבנה מסוים נוספה רמפה בלתי אופטימלית עבור המטפלים והמטופלים, ולמקום אחר התווספו שירותי נכים בדיעבד". לדברי מוסקל, "הבניין צריך להיות פשוט בתוכניתו, מואר ולא מסובך. זה צריך להיות בניין בעל חלונות גדולים שלא מסתתר מאחורי חומות. הרבה פעמים מזניחים את החצר, אבל צריך לזכור כי זו אוכלוסייה שצריכה להיות בחוץ - וזה המקום שהאדריכל צריך לחשוב עליו כשמציגים את המבנה", מוסקל מציינת, בהקשר הזה, את "מרכז צ'יימס" בתל אביב, שעקב שיקולי מקום הוא סובל מחצר קטנה. "זוהי אוכלוסייה הנמצאת על קצה הרצף", אומרת בן זיקרי. "התחרות שמה את האוכלוסייה הזו על המפה. המבנה יאפשר לרכז קבוצה גדולה של חניכים ואנשי מקצוע במקום אחד, לקיים את כל הפעילויות בלי להסיע חניכים ממקום למקום, במרכז חדש שיאובזר בהתאם, יהיה אסתטי ויכבד את משתתפיו". התחרות מחולקת לשני שלבים: שלב א' אנונימי ופתוח לכל משתתף (אפילו למי שאינו אדריכל), תמורת דמי השתתפות שנעים בין 350 ל-600 שקלים (הנחה לסטודנטים ולאדריכלים עד גיל 35). לשלב ב' יעפילו שלוש הצעות, ואז תתאפשר הרחבת צוות התכנון כדי לעמוד בדרישות המזמין. שלוש ההצעות יזכו בפרס על סך 25 אלף שקלים.
שמי מזלית ואני בת 38 אם חד הורית לארבעה ילדים מבורכים. ברצוני לספר את סיפור חיי בקידוש השם יתברך ולמענו יתברך שזכיתי בהכרת השם ובאהבתי הגדולה והכל כמובן לעילוי נשמת נפטרי עם ישראל אותן נשמות אבודות בשבילם ולמענם! בגיל 17 זכיתי להכיר את השם יתברך בחזרה בתשובה אני ובן זוגי לשעבר.. התגוררנו דאז בחולון ומאז פתחנו שתי ישיבות בהקמת חזרה בתשובה בתוך מקלט של הבניין! ברוך ה זכינו !! אירגון לב לאחים שמע על העשייה שלנו ונתן לנו סיוע גדול והמקום הורחב .. מישם עברנו לגור בשומרון וגם שם לא פסחנו לרגע בקירוב לבבות! אחרי עשר שנים של עשייה רוחנית, זכיתי לחלום על אליהו הנביא זכור לטוב.. רבי נחמן מברסל״ב... אבל לא הבנתי את משמעותם של הדברים. בגיל 26 התגרשתי מהבעל והחלטתי לחזור בשאלה! יצר הרע כבש אותי ואני הייתי כופרת גדולה! אבל תמיד בליבי אהבה גדולה להשם יתברך ולאורך כל הזמן אמרתי להשם יתברך אני מקווה שאתה מבין אותי נכון!! אתה לא כועס עליי בטוח!! כי ידע השם יתברך את חיי הקשים שעברתי בעודי אישה מוכה שנים על גבי שנים והשתיקה שלי פרצה החוצה ולכן קרה המקרה! השם יתברך היה סובלני עימי שנים כמו 7 שנים מאז המקרה של חזרה בשאלה..אבל !! תמיד הלב לא ישן טוב כלל וכלל! לילה אחד נכנסתי לישון ואני לא מצליחה להרדם.. התחיל בליבי פעימות לב לא מוסבר בכלל כאילו חוסר שליטה על עצמי בתוך עצמי הרגלים והידיים לחץץץץ כמו שואבים אותי החוצה .. עצם היותי אישה מאמינה ויודעת שבגוף ישנה נשמה אז יכולתי להרגיש שכנראה היא יוצאת .. קצת קשה להסביר את התחושה למי שלא חווה... אין שליטה על הגוף משתלטים עליך והפחד הוא גדול ללא מודע !!! בתוך מ״ס שניות כמו וואקום פלאקקקקק דרך האף רואה את עצמי למעלה בתיקרה של החדר אבל הגוף במיטה ... הפחד אלוהים !! כמה פחדדדדדדד !!! מיפה לאן ?? מה עושים?? איפה אני?? למה?? כמה??? הרבה שאלות ואין תשובות !! באותו רגע יכולתי להרגיש את עצמי בריחוף מדהים קל ורגוע והיה לי נעים פתאום ,נעלמו הצרות אין מועקה בלב... הכל טוב !! בשברירית השניה לאחר מיכן ראיתי את הילדים מבלי להסתכל ימינה שמאלה הכל פתוח אתה לא מוגבל משדה ראיה .. ראיתי אותם ישנים ואני צועקת לבני בכורי קוםםםםםם תעיר אותי אני מתה!!! אבל אין קול !! לא יוצא קול!! לא שומעים אותי! מהצעקות שלי האוזן נאטמה!! ואני מבינה שזהו ! מפה עולה ולא חוזרת !! והתחלתי לבכות בכי מר התחננתי לא רוצה למות בבקשה מיכם תורידו אותי! הילדים שלי לבד! בבקשה אעשה כל דבר ! סליחה טעיתי ! וואייייייי כמה בכי ! כמה צער! אני מספרת וצמרמורות בגופי רק מהצער !! לאחר זמן שלא מוגדר כי בעולם האמת אין זמנים כמו שלנו ראיתי לפתע שתי נרות רוחניים מרחפים באוויר גובהן 6 מ דקים מלאים אור!! אין אור כזה בעולם אני מבינה בכוח האינטואיציה שאלו המצוות שעשיתי בעבר .. ואם אתקרב אליהן הם יצילו אותי ובזכות כך אוכל לחזור בחזרה.. היה שמח על ליבי וריחפתי אליהן אבל לצערי ככל שהתקרבתי הן התרחקו ממני כאילו התביישו כאילו לא מגיע לך לא יודעת להסביר את הבושה שהייתה לי רק מנרות!! נשמע הזוי !! רדפתי אחריהן עד ש.. הגעתי לעולם חשוך פחות אור..ופה הבנתי שזה הסוף שלי ! וכנראה שאני עולה למעלה ולא אחזור !! ושוב בכי צעקות שלי מתחתנת בבקשה לא רוצה לעלות אני לא מוכנה והפחדדדד גבר מאוד מאוד!!!!!! צעררררר לנשמה לא מוסבר לא תבינו !!! ואז לפתע קול מדבר אליי! כאילו בא להציל אותי לא ראיתי כלום רק שמעתי ! קראו בשמי ואמרו לי אמ את רוצה לחזור למטה תצטרכי לחזור בתשובהההה והקול היה המום מאוד ומשך את האות בהההההה... אמרתי מוכנה להכל מבטיחה רק תורידו אותי שאל שוב הקול אותה שאלה .. אמרתי מבטיחה נשבעת אעשה הכל רק תורידו אותי... אמר לי הקול עכשיו תגידי קריאת שמע ותחזור נשמתך! ישר קראתי שמע ישראל ה׳ אלוהינו ה׳ אחדדדד ואז חזרה נשמתי דרך האף גרון ולב צד שמאל נפקחו העיניים אבל הגוף משותק!! לקח לי אולי 40 שניות עד שהגוף החל לזוז ...הרגליים היו דבוקות למיטה כמו חצי מתה! חזרתי לעצמי פחדדד פחדים לא יכולה לישון מחכה לבוקר במיטה ערה! מבוהלתתתתת מפוחדתתת!!! התקשרתי לרב באותו הבוקר סיפרתי לו את שקרה אמר שעלי לחזור התשובה במהרה! אבל היצר גבר עלי ולא קיימתי את הבטחתי! חלפו להם מאז חודשים ושוב לילה הגיע דופק מהיר רעידות בגוף פחד פחדים!! הבנתי שקורה משהו שוב!! יצאה נשמתי והפעם לא היה לי זמן לעקל כלום! כמו יד גדולה מחזיקה לי את העורף ומושכת אותי למעיין ומטבילה אותי 7 פעמים כמו טיהור לא מוסבר ! היה לי טוב הרגשתי טהורה נקייה!! שמחה בליבי היה.. ריחפתי בעולמות היה קלילות לא היה צער ! אבל לרגע מהיר שוב הבנתי שאני צריכה לעלות והפעם זה רציני ולא ימחלו לי!! לפתע ראיתי עולם נשמות עולם כאשר עומדים שם לפני בית דין מעלה! אסביר!! נשמה נפטרת שבוע ימים בבית לא מעקלת את המקרה רוצה לאכול אך מבינה שלא יכולה וצער בליבה ואין הסבר לכך! השלב השני עד חודש הנשמה הולכת לקבר ואז לבית ושוב חלילה.. רוצה לחזור לגוף! ואחר החודש נכנסת לעולם ההמתנה עד שנה למשפט!!! והיום הזה לאותה נשמה שאין מי שיעשה בשבילה קדיש (אותם נשמות אבודות ללא ילדים ללא משפחה הם לבד בעולם) הדלקת נר תפילה ארוכה!! כמה בכי וצער לאותן נשמות לא אוכל להסביר למרות שנשמות הצדיקים שם עוזרים להן באורות הרוחניים אבל זה לא מספיק להם!! וואיייייייייי כמה בכי שם וצער אין לכם מושג!! כמה חשוב להדליק להם כל יום נר לעילוי נשמתם או תהילים בשבילם או קדיש לעילוי!! כל דבר רוחני נותן להם אוכל ואז טוב להם בנשמה! ואיייייי הבכי שם רחמנא ליצלן!! כמה חשוב לעזור להם להציל אותם לפני המשפט וגם אחרי אשרי המאמין והזוכה לכך!!! בכל אופן לא הבנתי למה אני רואה זאת ושוב פחד וצער בליבי הבנתי שזהו מיפה אני ממשיכה הלאה למעלה!! ושוב בכיתי התחתנתי וכמה התחננתי השם יתברך עדי לכך!! ושוב בא הקול הזה ואמר שהבטחתי בעבר ולא קיימתי ועכשיו צריך לעלות מעלה!! ושוב בכיתי התחננתי לאאאאאאאאא!!!! בבקשה!!! הילדים שלי!!! אין אבא!! רק אני!! מתחננתתתתתת אעשה הכל !! וככה אולי 30 פעם עד שהשביעו אותי שלוש פעמים שזו ההזדמנות האחרונה והפעם לא יהיה צאנס יותר ושוב הקול אמר האם את תחזירי בתשובה!! אמרתי כן נשבעת ! שוב אמר להגיד קריאת שמע וחזרתי לעצמי באותו תהליך כפי הראשון!! ברוך ה היום אני מתחזקת ומחזקת אנשים באהבת ואמונת השם יתברך קודם כל לפני המידות!! מודה לקדוש ברוך הוא שנותן לי הזכות לקום כל יום לעזור לאנשים להכירו לטוב שבו והמובן לעזור לאותן נשמות אבודות הצועקות לעזרה רוחנית! ישתבח אבינו שבשמים ומודה לו על הכוח!! חזק ואמץ עם ישראל ואשרי המאמין!!
צה"ל הודיע היום (ג') כי במסגרת תחקירים שבוצעו בעקבות מבצע "חגורה שחורה" שנפתח עם חיסולו של בכיר הג'יהאד האיסלאמי, בהא אבו אל-עטא, עלה כי למרות שהמקום שבו נהרגו שמונה בני משפחה בדיר אל-בלח סומן כמתחם צבאי - עדיין שהו בו אזרחים. מדובר צה"ל נמסר כי "בסיכום התחקיר התקבלו מספר המלצות שתכליתן לצמצם ככל הניתן את האפשרות שאירועים חריגים שכאלה יחזרו על עצמם". בצבא טענו כי "מהתחקיר עולה כי המטרה זוהתה כמתחם צבאי של הג'יהאד האיסלאמי אשר מבוצעת ממנו פעילות צבאית. "התחקיר מצביע כי המטרה הופללה על פי פעילות האיסוף והמחקר, כמתחם צבאי של ארגון הטרור גא"פ וכי בוצעה ממנו פעילות צבאית בעבר וכן במהלך ימי הקרב של 'חגורה שחורה'. עוד מלמד התחקיר כי בעת תכנון וביצוע התקיפה, ההערכה בצה"ל הייתה כי לא ייפגעו אזרחים כתוצאה ממנה. "עוד נמצא, כי המטרה אושרה מודיעינית בפיקוד הדרום ביוני האחרון בהתאם לתו"ל המודיעיני הרלוונטי בצה"ל, ולאחר מכן, בהתאם לתהליך הנהוג בצה"ל, תוקפה מספר פעמים, האחרונה שבהן מספר ימים טרום תקיפתה". עוד נאמר, בהתייחס לשאר המבצע, כי "המסקנה המרכזית הנובעת מהתחקיר היא כי תוכנית 'חגורה שחורה' עמדה בתכלית שהוגדרה לה – יצירת תנאים לשיפור המציאות ברצועת עזה, וזאת באמצעות סיכול בהאא אבו אל-עטא, פגיעה קשה בפעילי טרור של ארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי ותשתיותיו הצבאיות, צמצום הפגיעה באזרחי ישראל והימנעות מהיגררות למערכה רחבה. "בשתי יממות הקרב, סוכלו כ-25 פעילי טרור שעסקו בהוצאה לפועל של פעילות טרור במתווה ירי רקטות ושל פיגועים מורכבים יותר. בנוסף, הותקפו כ-100 מטרות תשתית של הארגון, בהן מתחמי ייצור אמל"ח ומוצבים במתחמים צבאיים. כתוצאה מפעולה זו שנסמכה והתבססה על תהליכי הכנה מודיעיניים מורכבים ואינטנסיביים שננקטו בחודשים האחרונים, הוסב נזק משמעותי לארגון הג'יהאד האיסלאמי. בהיבט הפעלת האש, התחקיר מעלה כי בוצעו ברמת הפיקוד והאוגדה תהליכים איכותיים לשיפור אפקטיביות תאי התקיפה. "בהיבטי ההגנה, לוחמי ההגנה האווירית יירטו את רובן המוחלט של הרקטות שנורו לעבר תושבי מדינת ישראל בשיעור הצלחה של כ-90%. במקביל, מאמצי ההגנה בהובלת אוגדת עזה מנעו פיגועים מורכבים במרחב הגדר".
אז עברתי דירה. התרחקתי ממרכז העיר, רציתי לחזור לפשטות ובעיקר למחירים השפויים. לפני המעבר חשבתי שאתקשה עם הריחוק מהמרכז, עם החיים החדשים, עם הלבד. אבל לא, הפתעה. יש לי כאן התמודדות אחרת לגמרי משחשבתי. קיר צמוד אלי גר זוג. סליחה, לא גר. שלוש פעמים בשבוע הם מגיעים, פותחים את המנעול, נכנסים ומתחיל קונצרט. "אה.. אה.. אהההה". הם עושים אהבה בקולי קולות. אנחות, צרחות עד לשמיים. זה נמשך חצי שעה בערך. ואז הדלת נפתחת. אופנוע מונע. וזה נגמר. עד לפעם הבאה. אני לא יודעת מה הסיפור שלו, מה הסיפור שלה. למה הם שוכרים דירה בלי לגור בה רק כדי לעשות סקס. לא ראיתי אותם מעולם. אני מנסה לדמיין אותה. עם תלתלים? צעירה? בשלה? ואיך הוא? יש לי הרגשה שהוא שמן. או שלא. קשה להודות, אבל זו האמת: משהו באנחות האלה מדליק אותי. מה לעשות. זה חי, זה מעורר.. .כשזה קורה, אני ממקדת את הקשב ומנסה לקלוט כמה שיותר. מקנאה. כמה הנאה יש בקיר לידי וכמה שממון פה. מצד אחד אנחות אהבה, מהצד השני אנחות ייאוש. אבל אחרי רבע שעה הצרחות מתגברות ומתחיל להיות לי לא נעים בגוף. לא יודעת למה. המחשבות רצות. מה קורה שם? מה קורה לי? אני מנסה להדליק טלוויזיה, רדיו, אייפון. לא לשמוע את זה, אבל זה בלתי אפשרי. "אה אה אה אה", זה כל מה שאני שומעת. פתאום היא צועקת " איה!" ומתחשק לי ללכת לעזור לה. אבל זהו. זה נגמר. הם הולכים הביתה. "כמה זמן לא היה לי כזה דבר", אני חושבת. בעצם, אולי מעולם לא. "הדרי, כשהייתי אצלך אתמול שמעתי משהו". "זה היה ממש מגעיל". אני שותקת. אחותי, 23, בת בני עקיבא. חטפה שוק. היא רגילה לשמוע תינוקות בוכים, אמהות צועקות, בטח שלא את זה. אני לא יודעת איך להתמודד מולה. להגיד לה שזה סבבה לעשות כזה רעש כשנהנים ממין? אני בעצמי לא בטוחה, אז אני שותקת. אחותי, שתמיד יש לי מה להגיד לה, מה ללמוד, מה ללבוש, עם מי לצאת - פתאום אני לא מוצאת מילים. לא יודעת איך לצאת "המגניבה" ואם זה המקום. "טוב מאמי ,נדבר בערב", אני אומרת ונאנחת. יום חמישי, 1 בצהריים , ידיד שלי מגיע אלי. אנחנו כותבים בדיחות ומדברים על בחורים. ואז זה מתחיל. גם בצהריים?? אני משתגעת. השכנה נאנחת. השכן נאנח. הידיד צוחק. וגם אני. "כאילו יש איזה שירות שאני לא מספק". זו בדיחה. זה מצחיק. אבל אני נבוכה. אף פעם לא רציתי את הידיד הזה, אבל פתאום האנחות האלה ביננו מבלבלות הכל. חמישה צעדים מאיתנו מתרחש סקס פרוע, אמיתי, אינטימי, לא כמו זה שאנחנו צוחקים עליו בפאנצ'ים מחודדים. ואנחנו מה? מה איתנו? בכל זאת גבר ואישה. בכל זאת מחוברים. אני נאנחת לעצמי. "יאללה, בוא נכתוב בדיחות על אולמרט". יום שישי בערב, דייט ראשון. די מוצלח. אני מאוד נהנית. אני מזמינה אותו. הוא עולה אלי. שומעים אלישייה קיז. שותים יין. הוא מנשק אותי. נשיקה ראשונה ביננו, איזה כיף. אני מתחננת לפני החלקיק האלוהי שהשכנים לא כאן, אבל אלוהים הרי בחר להתגלות בשוויץ ולא בדרום תל אביב. בתזמון מושלם של הנשיקה הראשונה שלנו, היא מתחילה. כאילו עושה את הסאונד אפקט של שנינו שעושים את זה בשקט ובאיפוק אינטימי. אני מנסה להתעלם, אבל מתחילה לצחוק ומפסיקה את הנשיקה. "אולי נראה הישרדות?", אני מציעה, "תגביר, תגביר. עוד עוד. עוד. כן זה טוב. פעם הבאה אצלך. טוב?". אני מנסה להיכנס לפרופרציות. זה בסך הכל שלוש פעמים בשבוע. אבל אני לא יכולה יותר. זה מטריף אותי. למה? האם אני עד כדי כך פוריטנית? לא יכול להיות. אני צעירה, מגניבה, הרפתקנית, חופשייה, אוהבת חוויות. אבל מסתבר שחינכו אותנו שהרעש הזה של " אה, אה אה", הוא פחות לגיטימי מרעשים אחרים שאנחנו מורגלים לספוג. בדירה הקודמת שלי גר לידי זוג שלא הפסיקו לריב ולצעוק אחד על השני , מתחתיי היה פסנתרן שניגן ושר שירי להקות צבאיות בקולי קולות. זה היה מעצבן אבל קיבלתי את זה, כמו כולם. אנחות סקס קולניות מוציאות מכולנו את הסודות האפלים. משחררות את השדים החוצה. את היצר שמוחבא היטב היטב בתוך ג'ינסים, חולצות מעוצבות וספות מאיקאה. היצר הזה שרוצה להשתחרר בכולנו, גם בי. כדי להתמודד עם זה אנחנו חייבים תמיד לגבות את זה באיזשהו סיפור, להצדיק את המבוכה שאוחזת בנו ומיד הופכת לכעס. ככה נולדות שמועות: "היא מזדיינת עם כל השכונה", "הוא מביא בנות ללילה וזורק אותן". הם לא כמונו. אבל הזוג שלידי הוא באמת לא כמוני. זה לא זוג אוהב שנהנה מהיצר שלו. די ברור מה קורה שם: הם בוגדים. וזה מגעיל אותי. לא מפריעות לי הצעקות שלהם, מפריעה לי דממת האלחוט בבתים שהשאירו מאחוריהם. "עזבי, הם אנשים טובים" "כן אבל שיעשו את זה בשקט. תגיד להם". הוא תולה להם פתק על הדלת. אחרי כמה ימים, אני שומעת דלת נפתחת. פתק נתלש. 2 אנחות. קטנות וזהו.
חותר וחופר ניצוצות ושבבים. שורשיו של המדע, מהישגיה המרשימים של הרוח האנושית, נעוצים בפילוסופיה היוונית אך צורתו המוכרת החלה מתהווה באירופה של המאה ה-17. אכן, בפרק זמן קצר יחסית, שעט המדע המודרני אל הישגים עצומים: אסכולות מדעיות שלמות נוסדו, התבססו ופרחו, כך שנחוצים כרכים רבים בכדי לתאר את ההתקדמות הכבירה בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה (ומיקרוביולוגיה), מדעי כדור הארץ, ובמקביל את ההפריה ההדדית המסועפת והעמוקה בין הדיסציפלינות השונות. אמנם, ההתקדמות המדעית לא הביאה לטרנספורמציה ערכית של האנושות (כפי שקיוו רבים שיקרה), אך היא הובילה להבנה קוהרנטית יותר של המציאות החומרית, שממנה התפתחה טכנולוגיה ששינתה (ומשנה) כמעט כל היבט של הקיום האנושי. אך אין המדע 'עיסוק' גרידא. בין הערכים העומדים בבסיסה של הפעילות המדעית ניתן למנות סובלנות והקשבה, חיפוש כן אחר האמת, יושר אינטלקטואלי (הנובע מענווה ומחזק אותה), וכמובן החופש לחקור, לטעות, להודות בטעויות ולצמוח מהן. הדיסציפלינה המדעית מביאה לפתוח ושכלול של חשיבה מאורגנת ויסודית, תקשורת אפקטיבית (הנובעת מהצורך לחלוק רעיונות מורכבים ומופשטים עם עמיתים), עבודת צוות והכרה בכך שהמציאות מורכבת יותר מכל תיאוריה אנושית. אלברט איינשטיין דיבר על היראה המתעוררת באיש המדע כאשר הוא מבין לעומק היבטים מהותיים של המציאות שלא היו מוכרים לפני כן. ניתן היה לצפות, שהעוסקים במדע והאמונים על שיטותיו יצמיחו תרבות מבורכת שתקרין למעגלים רחבים יותר של החברה, אך משום מה הדבר כמעט ולא התרחש. הדיבידנד העיקרי שמניב המדע, בהתחשב בהשקעה העצומה בו, הוא רובו ככולו טכנולוגי. האם זהו חוסר הרצון (או היכולת) של אנשי המדע לחרוג ממגדלי השן שלהם ולהשפיע, או שמא הערכים הנעלים שבתשתיתו של המדע נסוגו בפני אמביציה אגואיסטית, קנאה, יוהרה, ורדיפת כבוד? לא קל לומר, אך ייתכן שהתשובה נעוצה דווקא בתפיסת עולם שדומה שהשתלטה על המדע, ובמידה רבה סילפה את מהותו, וניכרה אותו מהציבור הרחב. בתחילת דרכו, נתפס המדע ככלי שתפקידו לחקור את הטבע, ותו לא. אנשי המדע ניסו לחשוף ולנסח את החוקים המושלים בבריאה, ללא יומרה להחיל את המסקנות או השיטות לספירות של פילוסופיה, מוסר, או אמונה דתית – קל וחומר שלא ניסו להפוך את המדע (שהוא שיטה) להשקפת עולם. למעשה, רובם ככולם היו מאמינים אדוקים, כגון: ניוטון, קופרניקוס, קפלר, פסקל, פאראדיי, מנדל, רוברט בויל ועוד רבים. ניתן לומר בהכללה, כי המחקר שבו עסקו, נתפס על ידם כמשלים, ואף מעצים, את אמונתם הדתית. "היקום אינו אלא אוסף של אטומים בתנועה, בני אנוש הינם פשוט מכונות שתפקידן להפיץ DNA, והפצת החומר התורשתי הוא תהליך המקיים את עצמו. זוהי מטרתו הבלעדית של כל יצור חיי באשר הוא." "תחושת הריקנות וחוסר הפשר של הסטודנטים מחוזקת באמצעות הדרך שבה מציגים לפניהם תגליות מדעיות – הדרך הרדוקציוניסטית. הסטודנטים נחשפים לאינדוקטרינציה שביסודה תיאוריה מכניסטית על האדם בצירוף פילוסופיית חיים רלטיבסטית. גישה רדוקציוניסטית כלפי האדם נוטה לראות בו משהו גשמי, כלומר לנהוג בבן-האדם כאילו הוא חפץ ותו-לא. אולם […] בני אדם אינם חפצים, שקיומם הוא קיום של כיסאות ושולחנות; הם חיים, ואם נדמה להם שחייהם הצטמצמו לקיום של כיסאות ושולחנות ותו-לא, הם מתאבדים. אין זו הגזמה בכלל. בעודי מרצה באחת האוניברסיטאות החשובות בארץ הזאת, אמר דיקן הסטודנטים […] שהוא יכול לתת לי רשימה ארוכה של סטודנטים שהתאבדו, או מכל מקום ניסו להתאבד, מן הסיבה הברורה של ריק קיומי […] אין בכוחו של הרדוקציוניזם אלא למוטט ולשכך את התלהבות הנעורים הטבעית." נציג נוסף של המדעיזם הוא האסטרופיזיקאי סטיבן הוקינג, וגם הוא הופך את המדע לקרדום לחפור בו, בקבעו חגיגית ש-"אלוהים לא ברא את היקום". מעבר לאינפנטיליות המשעשעת, המזכירה את אותו אתיאיסט הזועק לאלוהים: 'אני יודע שאתה לא קיים!', יש בדבריו של הוקינס ביטוי לגיטימי של אמונה ( מטריאליזם-אתאיסטי הוא אמונה מטפיזית לכל דבר). מה שאינו לגיטימי, הוא השימוש שהוקינג עושה במדע על מנת להעניק משנה תוקף לתפיסת עולמו. הסיבה שהדברים זכו לפרסום היא המוניטין של הוקינס כמדען מהשורה הראשונה, המייצג בעיני הציבור את עולם 'המדע'. אך אין זהו מדע כלל, כי אם מדעיזם. אגב, השימוש הפסול במדע על מנת להצדיק תפיסת עולם מטפיזית אינו נחלתם של אנשי מדע בלבד. ישנם לא מעט אנשי דת המנסים להוכיח (!) את קיומו של האל על ידי הבאת ראיות מדעיות, כביכול, שתפקידן לשכנע את הספקנים החפצים להיאחז ב-'הוכחות' בטרם יואילו בטובם להאמין. הערבוב הזה עושה עוול למדע, הנגרר לטריטוריה שאינה שלו, וגם פוגע בציפור נפשה של האמונה, שכל מהותה הוא בהיותה לא נסמכת על 'הוכחה' כזו או אחרת (ועל כן היא נקראת 'אמונה' ולא 'ידיעה'). "הקוסמוס הוא כל אשר בנמצא, היה או אי פעם יהיה" והכוונה כאן היא, כמובן, להיבט הפיזי של הקוסמוס הנקלט בחושים. ספרו הידוע "עולם רדוף שדים" עושה שימוש בידע ובשיטות המדעיות על מנת לחלץ כביכול את האנושות מהבליה ומאמונותיה התפלות. כוונתו של סייגן היא להתריס ולהתריע מפני כוחן הגואה של אמונות שווא, אך על אף שהוא נימנע מהצבת דיכוטומיה מוחלטת בין רוח לחומר, תפיסת עולמו המטריאליסטית מוצגת באופן אקסיומטי כחלק בלתי נפרד מהמדע. צודק סאגן בכך שהשיטה המדעית אפקטיבית לביעורה של חשיבה לא רציונאלית. אלא שבדומה לאנשי מדע רבים, כופר הוא מכל וכל בקיומה של מציאות שאינה מטריאליסטית, דהיינו מציאות העומדת מעבר ליכולת הבחינה של החושים ומכשירי המדידה. לדידו, אם משהו אינו ניתן לשקילה, מדידה או ספירה – הרי שאינו קיים כלל, או שקיומו חסר משמעות והדיבור עליו הוא אי-רציונאלי בעליל (ראה משל הדרקון). אלו המתעקשים לדבר במונחים מטפיזיים הנם 'רדופי שדים' שצריך איכשהו 'לרפא' בעזרת המדע. למרבה הצער, תפיסה מיסיונרית זו מכפיפה את היקום והקיום האנושי לסד מטריאליסטי צר, ובמידה רבה יוצרת אנטגוניזם (לא מוצדק) כלפי המדע והעוסקים בו, כפי שהיטיב מאיר אריאל לבטא בשיר המצוטט בפתיח. את חיצי הביקורת יש להפנות, כמובן, למדעיזם ולא למדע. נזק נוסף שגורם המדעיזם, הוא שצעירים כישרוניים רבים נרתעים מלהקדיש את מיטב שנותיהם לעשייה מדעית ש- (כך נדמה להם) מנוגדת לאינטואיציה הרוחנית שלהם האומרת (ברוח משל המערה של אפלטון) שהקוסמוס הנקלט בחושים הוא בהחלט לא כל מה שבנמצא, אלא רק היטל מוגבל של מציאות טרנסצנדנטלית. "אכן, זוהי [המדעיזם א.פ.] האידיאולוגיה של חלק נרחב מהעולם המדעי. חסידיה של אידיאולוגיה זו רואים בעיסוק המדעי שליחות מעבר לחקר הטבע וחשיפתם של חוקים המושלים בו. השליחות מבחינתם היא, לשחרר את המין האנושי מאמונות תפלות בכל צורותיהם, ובפרט מהאמונה התפלה הנקראת 'אמונה דתית'" מדענים רבים ודאי יכפרו בעצם ההגדרה של מדעיזם, שכן לדידם זו מהותו של המדע. לעומתם, קיים מיעוט לא מבוטל מקרב העוסקים במדע שאינו רואה כל סתירה בין אמונה ומחקר מדעי. נהפוך הוא – חשיפת סודותיו של הטבע עבורם עולה בקנה אחד עם תפיסת עולם רוחנית (דתית או לאו) באופן המזכיר את הלך הרוח של אבות המדע המודרני. למעשה, אין יסוד אמיתי לאנטגוניזם בין דת (שאינה פנאטית) ומדע, כל עוד האחרון אינו מתעקש להיות מדעיזם. טענה נוספת, העולה תדיר בהקשר זה, היא שהתפיסה המטריאליסטית המבוססת על רדוקציוניזם הוכיחה את עצמה מעל ומעבר, וללא קבלה שלה אין כל אפשרות לקדם את המחקר המדעי. האם אכן זה המצב? לעניות דעתי, לא, אך את הטיעונים לכך אפרוש באחת הרשימות הבאות. אשמח לשמוע התייחסותך לשתי המגמות האלה. תודה רוני. הפריחה של המדעיזם היא בקרב הקהילה המדעית, ובקרב רבים שהמטריאליזם המדעי מצדיק בדרך כלשהי תפיסת עולמם ואורח חייהם. אכן המדע מתקדם בדרכים רבות אבל מכיוון שהוא אינו מוותר על מטריאליזם, הוא תקוע ברמה הבסיסית של הבנת הדיציפלינות. על זה אפרט ברשימה אחרת. בכל אופן, מרכז הכובד של הרשימה הזו הוא ההבחנה בין מדע ובין מדעיזם. הי, המאמר כתוב יפה, אבל עם התוכן אני לא מסכים כלל. מה רע בלתקוף ולהפריך אמונות תפלות? השיטה (או האידאולוגיה- מבחינתי ההבדל בינהן הוא סמנטי בלבד) המדעית קידמו את המין האנושי באופן שלא ניתן לערער עליו. השיטה המדעית דורשת מהחוקר לפקפק בכל דבר, ובעיקר בעצמו, ומן הסתם אדם שרגיל לפקפק בכל לא יהיה מוכן לקבל הסברים לא מבוססים על המציאות. בנוסף ניסיון העבר מראה שתופעות לא מבוססות זוכות להסבר "מיסטי" או "רוחני" שגוי כמובן, עד שהן מוסברות היטב מבחינה מדעית, ואז גם גדולי אנשי הדת נאלצים ליישר כיוון. לא חכמה להכניס את הרוחניות לכל בעיה קשה וכך לפתור לכאורה את הבעיה. ולבסוף- "הוקינס" אמנם מתחרז עם "דוקינס" אבל לאסטרופיסיקאי הידוע קוראים דווקא "הוקינג". "לדידו, אם משהו אינו ניתן לשקילה, מדידה או ספירה – הרי שאינו קיים כלל, או שקיומו חסר משמעות והדיבור עליו הוא אי-רציונאלי בעליל" יש פה שני רעיונות שונים שצריך להפריד ביניהם. אכן אי אפשר להצדיק בכלים מדעיים את הטענה שהעולם מורכב מחומר ואנרגיה בלבד. אפשר לדון עליה בכלים לוגיים/פילוסופיים אבל כנראה שאי אפשר להצדיק אותה. מצד שני, נראה לי שקל הרבה יותר להצדיק את הטענה שאי אפשר לדבר באופן משמעותי על מה שאינו חומרי. כל משפט פוזיטיבי שתגיד על העולם הלא-חומרי יהיה חסר משמעות. לכן הטענה הזאת אינה מדעיזם. בכל מקרה, אני מצפה לרשומה המובטחת על איך ויתור על מטריאליזם יועיל למדע. 1. תעתיק שם המשפחה של Stephen Hawking לעברית הוא הוקינג, ולא, כפי שמופיע מספר פעמים בטקסט, הוקינס. 2. באופו אישי הייתי מוותר על השימוש במלה 'נלוז' לתיאור השימוש שהנ"ל עושה במדע. 2. רוכך, כעצתך הטובה. טליה – אם את צודקת בכך ש- "כל משפט שתגיד על העולם הלא-חומרי הוא חסר משמעות", אזי אין משמעות לפילוסופיה, דת, חמלה, אמונה, תכלית, מוסר, צדק, אושר אלוהים ועוד. ההצרה הזו של רוח האדם היא לב ליבו של המדעיזם. אכן, אין אפשרות *להוכיח* שהאונטולוגיה המטריאליסטית שגויה אבל בהמשך אנסה להראות שהמדע יכול להיות יותר יצירתי ופורה בלעדיה. ארז – להפריך אמונות טפלות זה מצוין, כפי שכתבתי, אך מבחינת המדעיזם גם אמונה באלהים היא אמונה טפלה. כך בפירוש דוקינס מתבטא. השיטה המדעית מעודדת לפקפק בהכל, אז למה לא לפקפק גם במטריאליזם ובאתאיזם? את הקפיצה המחשבתית הזאת המדעיזם לא מסוגל לבצע. שים לב שבפירוש אינני תומך בכל ג'יבריש "רוחני" שרובו אכן מתגלה כהבל גמור. הגישה הטרנסצנדנטית שעליה מדובר (כאנטיתזה למטריאליזם) מוסברת במשל המערה של אפלטון – אחד מהטקסטים המכוננים של הפילוסופיה המערבית. וגם – הטעות המביכה תוקנה. אורן, אני לא מסכים עם לא מעט דברים שכתבת כאן. אחד, נשמע כאילו אתה מאשים את המדע בזה שהאנושות לא אימצה חשיבה רציונלית, אבל האשמה היא בעיקרה לא בו. נכון שלפעמים מדע הוא מנוכר ולא נגיש, אבל מה עם כל אותם אנשים שבאופן מכוון וסותר כל הגיון בוחרים להאמין בכל מיני דברים לא רציונליים למרות אינספור מחקרים שמפריכים את האמונות שלהם (רפואה אלטרנטיבית, אסטרולוגיה, קריאה בקלפים וכו'). זו לא אשמת המדע שאותם אנשים בוחרים להתעלם מהמחקרים בנושא. שתיים, אני לא יודע אם כל תופעה ניתנת לרדוקציה כמו שאתה מתאר אבל זה לא ממש חשוב. המדע חוקר את מה שניתן לקלוט בחושים ואת התופעות שכן יכולות להמדד בצורה אמפירית. אין לו יותר מדי מה להגיד על תופעות אחרות. עם זאת, אין זה אומר שהם חושבים שאמנות, פילוסופיה או כל דבר אחר הם חסרי משמעות. לא כל דבר שחשוב או מעניין בעולם הוא בהכרח מדעי ואפשר להנות מדברים אחרים. הבעייה היא שחלק מהתחומים הלא מדעיים מנסים לשוות לעצמם מראית עין של מדע. למשל, דתות רבות מתבססות על כל מיני הנחות יסוד או אמונות שהמדע בודק או בדק והן מתעלמות מהממצאים שסותרים את האמונה שלהם. כמו כן, הן מנסות לכפות את תפיסת העולם הלא מדעית שלהם כאילו היא אמת אבסולוטית (ע"ע בריאתנות). שלוש, לגבי דוקינס, נכון שהוא אומר שהאדם הוא מכונה חומרית אבל הוא רחוק מלחשוב שאין שום דבר מעבר לכך. אני לא רואה איך זה נובע מהציטוט שהבאת או מהכתבים שלו. למעשה, הוא בעצמו מצטט ומתבסס בספרים שלו על שירה ואמנויות אחרות אז הוא בטח חושב שיש משהו מעבר לכך. לגבי אשליות של התפיסות שלנו זה נושא פילוסופי ומדעי מעניין. יש הרבה תחומים שאנחנו חושבים למשל שלא נובעים מסיבות אבולוציוניות אבל הם כן גם בלי שנהיה מודעים אליהם. זה כשלעצמו לא הופך אותם לפחות מעניינים או משהו שצריך לפגום בחוויה שלנו. בנוסף, יש סיבות טובות להאמין שדברים כמו תודעה או רצון חופשי הם אשליות שהמוח שלנו יוצר. ארבע, לגבי סאגאן, אני חושב שאתה מציג אותו בצורה קיצונית כשהוא כלל לא כזה. צריך להבין את הרקע שבו נכתב הספר של סאגאן עולם רדוף שדים. הוא נכתב בתקופה שבארה"ב האמונה בשדים ורוחות, ושאר פסבדו מדע הייתה בשיאה והוא יוצא כנגד זה. אני מסכים איתו שאם רוצים לומר משהו משמעותי לגבי העולם צריך להשתמש בכלים מדעיים. אני לא מקבל את זה שזו תפיסה מיסיונרית. האם הוא מנסה לכפות את דעתו על מישהו? לא, הוא מנסה לשכנע אחרים לראות את הדברים כמו שהוא רואה אותם. ושוב, אני לא מכיר בכתבים שלו שלילה של תחומים אחרים שמעשירים בני אדם באופן כללי. הוא פשוט מתייחס לכל הטענות שאנשים מעלים לגבי העולם בלי שום ביסוס. קצת לא מובן לי למה הטענות הן למדענים ולא לכל האחרים שטוענים טענות בביטחון כאילו היו עובדות, בלי שום תמיכה לטענות שלהם? בשורה התחתונה, חקירה מדעית היא היחידה שיכולה להוביל להבנה מדויקת של המציאות שלנו. כל תחום אחר יהיה בהכרח נחות למחקר המדעי כשהוא מנסה לומר משהו מכליל על העולם. זו תפיסה רציונלית לא מדעיזם. ועוד דבר, השיטה המדעית אינה של לפקפק בהכל בלי שום אבחנה. אם לקחת את המשפט המפורסם של סאגאן: "טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן". התפיסה של דוקינס וסאגאן וספקנים אחרים היא שלא צריך לקבל דברים כפשוטם, אבל כשמציגים בפניך ראיות משכנעות אתה אמור להשתכנע מהן. אין שום בעייה לפקפק באתאיזם אבל זה לא אותו הדבר כמו פקפוק בדת. מכיוון שדת מטבעה אינה רציונלית ומבוססת על הנחות שלא רק שאי אפשר להוכיח אלא שחלקן הופרכו (כמו גיל כדור הארץ והיקום, או קיומם של ניסים כלשהם). אם הדת הייתה עוסקת רק בעניינים רוחניים ולא מנסה לשים דריסת רגל במדע בלי לקבל את חוקי המשחק המדעיים, לרוב האנשים לא הייתה עם זה בעייה. גיל – אינני מאשים את המדע כלל. נקודת המוצא שלי היא שהמדע הוא הישג מופלא של רוח האדם. אני מלמד מדע, אוהב מדע, ורואה בכך שליחות חשובה. אבל אינני מלמד מדעיזם, אינני סבור שתפיסת עולם מטריאליסטית-אתאיסטית נחוצה על מנת לעשות מדע טוב – נהפוך הוא. כמו כן, אינני רואה שום קונפליקט בין דת למדע אלא רק בין מדעיזם (מטריאליסטי) ואמונה (טרנצנדנטית). לחלוטין אינני מסכים ש"חקירה מדעית היא היחידה שיכולה להוביל להבנה מדויקת של המציאות שלנו. כל תחום אחר יהיה בהכרח נחות למחקר המדעי כשהוא מנסה לומר משהו מכליל על העולם" המדע שיש לנו כיום (והוא עשוי להשתנות!) הוא כלי לחקור את ההיבט *החומרי* של המציאות, אבל יש היבטים אחרים שבהם המדע לא יצלח (המדעיזם טוען: אין כאלו!). אתה מנסה ליצור היראכיה בין המדע ודרכי חקר אחרות (כמו למשל, מדיטציה), אך לדעתי צריכה להיות סינרגיה – כך היה בתקופת היוונים, ונראה לי שלכך כיוונו גדולי המדע (והרוח) המוזכרים ברשימה. אורן, אני עד עכשיו לא מבין מהו אותו מדעיזם שאתה יוצא כנגדו. האם זה שימוש מוגזם במדע כשלא לצורך? אני לא ראיתי באף אחת הדוגמאות שנתת ראייה לכך. בקשר לאתאיזם, אני לא חושב שרוב המדענים, גם אם הם אתאיסטים, חושבים שמדע מחייב בהכרח אתאיזם. מה שחלק יוצאים כנגדו, זו ההתערבות הגסה של דתות בתכנים מדעיים. אני גם לא רואה קונפליקט עקרוני בין דת למדע אבל המציאות לצערי אחרת. דתות מסוימות ואנשי דת מסוימים מנסים בכוח להכניס תכנים דתיים למדע. זו נראית לי צביעות כי כשהמדע מפריך הנחות יסוד דתיות, אז דתיים נעמדים על הרגליים האחוריות שלהם שאלו דברים נפרדים, אבל כשהם עושים אותו הדבר אז זה לגיטימי וביטוי של חופש הדיבור. אני עומד מאחורי האמירה שלי אבל לא חושב שאין היבטים שהם מעבר לחקירה מדעית אמפירית. למשל, בשאלה מה התרחש לפני המפץ הגדול או בעשירית השנייה הראשונה שלו, למדע אין תשובה מניחה את הדעת אבל זה לא אומר שהוא מכחיש שהיה משהו. או לשאלת מוצא החיים יתכן שלעולם לא נקבל תשובה החלטית אבל אין כאן הכחשה שהוא קיים. גם תחומים כמו מתמטיקה, לוגיקה או פילוסופיה אינם קשורים להיבטים חומריים של העולם אבל לא מכיר מדען שמתכחש לקיומם. מה שאני ואחרים אומרים זה שאם אנחנו רוצים לומר משהו על המציאות החומרית שנתפסת בחושים שלנו, אז המדע הוא הכלי הכי טוב והיחיד לתת לנו תאור מדויק של אותה מציאות. למה מדיטציה היא דרך אחרת? אם היא משפיעה על אנשים (ויש לא מעט מחקרים שמראים שכן) אז היא במסגרת השיח המדעי. צריך גם להפריד לדעתי בין הבנה למה דברים מתרחשים לבין הקביעה שהם עובדים בכלל. למשל, עד היום לא ברור למה אנסתזיה עובדת אבל עובדה שאף אחד לא חולק עליה היא שזה עובד ולכן משתמשים בה. טרנסצנדנטלית- ביטוי נהדר למשהו שאי אפשר להתווכח עליו. אחד מאמין שבראשית הייתה ערימת בטטות, והשני מאמין שקיים גן עדן ובו 72 כיכרות לחם משובח עם טחינה, והם אומרים לך "אתה לא יכול להוכיח שלא!". לעומת זאת אני יכול לאשש במידה רבה של ודאות דברים אחרים, חשובים ויפים לא פחות, כמו חשמל ואנטיביוטיקה, שנבחנים מדי יום ביומו במציאות הנקלטת בחושים. אגב חושים, כל הרעיון של המהפכה המדעית היה ההכרה בכך שחושי האדם והאינטואיציה הטבעית שלו מגבילים את יכולתו לצפות ביקום, ולכן יש לערוך ניסויים ולקבל גם תוצאות שנוגדות את האינטואיציה, ויש לבנות מכשירים שיאפשרו לקלוט את מה שמחוץ להישג ידם המוגבל של חמשת חושינו ולהמיר את המידע הזה למשהו שאנחנו כן יכולים לקלוט. אין כל הפחתה מיופיו של העולם בגישה המדעית, אלא להפך, כמו שכתב דוקינס, אינך צריך להאמין בפיות המצויות בגן כדי ליהנות מיופיים של הפרחים שבו. להפך, אם אינך יכול ליהנות מהגן ללא הפיות המדומיינות, אתה הוא זה שמפסיד את יופיו. בנוסף, המדע לא מפחית מחשיבות המוסר. העובדה שמטורפים מסוימים עשו שימוש בפסאודומדע, או במדע ממש, כדי להצדיק טבח והתעללות, אינה פוגעת בצדקת הדרך של המדע. אם המדע יוכיח במידה רבה של ביטחון שישנם גזעים שונים של אנשים, או שאין כאלו, אין הדבר מהווה גושפנקא לגזענות כזו או אחרת, מתוך ההבנה שהסבל משותף לכל האנשים (ולבע"ח, אבל זה סיפור בפני עצמו). את כל הזוועות שעשו באמתלה מדעית, עשו בעבר גם בלי אמתלה מדעית. גיל – ההגדרה המדוייקת מופיעה במאמר. ברייניאק – הטבת לתאר מהו מדעיזם. תודה. הטרנסצנדנטלי: "תוכיח שאין מס"מ (מפלצות ספגטי מעופפות)!" המדען: "אני לא יכול להוכיח שאין מס"מ, אבל ככל שחיפשתי לא מצאתי עדויות לכך. לעומת זאת יש לי עדו…" הטרנסצנדנטלי: "אההה! אתה לא יכול להוכיח, משמע שבהחלט ייתכן שמס"מ קיימות!" המדען: "אבל אין כ…" "טרנסצנדנטלי: "עזוב, כבר ראינו שאתה לא מבין כלום…" אגב אורן, אם יהיה לפלא בעיניך מהיכן הסרקזם בתגובתי, הרי שהוא נובע ישירות מהזלזול בתשובתך לטיעונים שהעליתי. לו היית מתמודד עם הטיעונים, מסביר לי היכן אני טועה, מנמק, הייתי שמח להשיב לך ברצינות. ברייניאק – כפי שאתה רואה בתגובות שלפניך, אני עושה מאמץ כן לנמק ולהסביר כמיטב יכולתי. לפעמים ההבדלים בתפיסת העולם הם כה קיצוניים, שנימוקים וטיעונים לא יכולים לגשר על הפער, ואז נוצר דיאלוג של חרשים. מאוד מכבד את תפיסת עולמך, ולא חושב שאתה "טועה" אם אתה חושב אחרת ממני. גם אם דוקינס בכבודו ובעצמו היה מגיב כאן לא היה לי מה לומר לו. האם היית למשל, נכנס לויכוח עם מישהו שסבור שקרה אסון כי לא התקינו מזוזות? זה אותו הדבר. אם מבחינתך פיות זה הטרנצנדנטי ודת זה ש"ס, לא יכול להתפתח כאן דיון פורה על החיבורים בין דת ומדע. בכל מקרה, תגובתך מביעה עמדה לגיטימית ולכן רצויה בהחלט.. הדבר עוזר לקוראים לגבש את דעתם. אני לא נעלבתי מתגובתך, ואם נעלבת ממני – מתנצל. אורן, את התגובה הזו אני מכבד בהחלט. אתה לא חייב להסביר לי מה ההבדל בין פיות לטרנסצנדנטלי (למרות שהייתי שמח לכך, אני כאן כדי להבין יותר), ובהחלט אין שום הכרח להמשיך ויכוח וירטואלי, כשיש עבודה, ילדים או רוצים ללכת לישון (אם כי חבל. אומנם ייתכן שיסתבר שאני חירש וירטואלי, אבל למה להניח זאת מראש ללא תצפיות המאששות את ההנחה?). אבל כאשר לא מעוניינים, וזה לגיטימי, יש לומר זאת כפי הבעת בתגובה 19, או אפילו סתם להתעלם, ולא כמו בתגובה 16. לגבי הדרקון, אומנם לא זכרתי את המשל מספרו של סייגן, אבל הוא בהחלט מתאר היטב את הרגשתי בעניין. הגבתי שם בלי קשר לדרקון (לגבי התרנגול, הקורס והמקטרת, רשימה מוזרה למדי), ואתה מוזמן להתעלם, לכתוב שאין לך זמן/כוח/חשק, וכמובן שאשמח במיוחד אם תגיב לגופו של עניין. אורן, אם אתה מתייחס להגדרה של סטיפן בר, אז זו לא הגדרה מקובלת למדעיזם, ובכל מקרה, היא מתייחסת לאספקט צר של הקשר בין מדע לדת. כמו שכתבתי קודם, עקרונית לא צריכה להיות בעייה בין שני התחומים אבל לרוב הדת היא זו שמנסה לשים דריסת רגל במדע ולכן האשמה היא בה ולא במדע. כמשדברים למשל על קיומו של אלוהים, לא מתייחסים אליו כאל משהו אמורפי אלא ככזה שמתערב בעולם שלנו ולכן למדע יש לו רק זכות אלא חובה בעיניי להתייחס להיבטים הללו. כאשר אתה כותב על הדת שמנסה לשים דריסת רגל במדע, אתה מתכוון לאנשי דת מסוימים, שבמאמר יש ביקורת עליהם. אבל יש בדתות היבטים עמוקים מאוד שחוזרים בכל המסורות הרוחניות הגדולות ואי אפשר לדעתי לפטור אותם כ-"אמונות טפלות". היבטים אלו נוגעים גם למציאות שהמדע מתייחס אליה וחלקם מקבלים אישור מפתיע דרך הפיזיקה הקוואנטית. על כך בכוונתי לכתוב בהמשך. ברייניאק, מה הקשר בין תוכן הרשימה של אורן לבין מפלצות ספגטי מעופפות, פיות, אמונות שונות ומשונות בבטטות או ככרות לחם עם טחינה וכיו"ב? אפשר היה (אולי) להבין את ההקבלות שעשית אם הרשימה הזו הייתה עוסקת בסגולות המים מהברז של הבאבא-סאלי, אבל נראה לי שאורן רחוק מכל התיפלות הזו מרחק שנות-אור. האם תוכל לתמצת את הביקורת שלך לדבריו לכמה משפטים נטולי מטאפורה? אז זהו, שאני חושב שיש קצת עיוות בהצגה של המושג. אני מסכים שיש דברים שהמדע לא יכול להתייחס אליהם, אבל אני לא מכיר מדען שבאמת חושב שהכל ניתן עקרונית לערוך רדוקציה למדע. המדע מוגבל ומבוסס על הנחות יסוד מסוימות ומדענים מודעים (או אמורים להיות מודעים) לכך. לגבי דת, אכן יש דפוסים שחוזרים על עצמם בדתות שונות. אני דווקא חושב שלמדע יש הרבה מה לומר על קיומם של אותם דפוסים ולהסביר למה הם מתקיימים במשך כל ההיסטוריה אבל אחכה לפוסט שלך בנושא כדי להתייחס ספציפית. עופר, לא כל כך ברור לי מה לא ברור… בתגובה 15 אני מתייחס לנקודות שעלו בפוסט. בתגובות 17-18 אני מתייחס לתגובתו של אורן לדברי ואתה מוזמן לדלג עליהן. הנקודה העיקרית שכנגדה אני יוצא היא ההגנה שנותן הפוסט לתפיסת ה"מציאות הטרנסצנדנטלית", אשר נובע ממנה שהמדע מוגבל ביכולתו לחקור את העולם. בתגובה 15 הסברתי שאין דרך להתמודד עם תפיסה שכזו, וממילא אין לתפיסה זו כל השפעה על העולם. אני בהחלט לא רואה שנות אור בין מציאות טרנסצנדנטלית לבין המים של הבאבא סאלי. לדעתי מדובר באותה גברת באצלה אקדמית. אם זה עדיין לא מספיק מובן, נסה להסביר לי מה בכל זאת מובן, כדי שאסביר עצמי טוב יותר. אבל זה די ברור שהמציאות האובייקטיבית היא ביסודה טרנסצנדנטית. הרי כל מה שאנו תופסים בחושינו, במוחנו, בהכרתנו איננו יוצא מגדר פרשנות שהתודעה האנושית שלנו מעניקה לקלט שהיא מקבלת. למען האמת אני אהיה מאוד מופתע אם יסתבר שהפרשנות שלנו לקלט הזה מתארת נאמנה את המציאות. כל מה שנוכל לומר הוא, שזה הטוב ביותר שיש לאל ידנו לעשות במסגרת הכלים הכמותיים העומדים לרשותנו. האם לעובדה פשוטה זו יש השפעה על העולם? בכל הנוגע לאקוסיסטמה האנושית, התשובה שלי היא "בהחלט כן". שהרי כל תיפקודנו בעולם מותנה באופן בו אנו תופסים אותו. יתר על כן, יש לזה השפעה עצומה על עולמינו הפנימי. האם עולם זה פחות ממשי ממה שאנו תופסים כמציאות אוביקטיבית? אין לי צל של ספק שאף לא אחד מאיתנו נמצא בעמדה שבה הוא יכול לתת תשובה חיובית לשאלה הזו. שהרי גם מה שאנו מחשיבים כמציאות אובייקטיבית איינו אלא בבואה המצטיירת במרחבי הכרתנו. הגישה שאתה מציג כאן היא לדעתי בדיוק אותו מדעיזם שאורן בחר לתקוף, ובצדק רב. מלבד היהרות הגלומה בה, שכל מסתרי הבריאה נגישים לאדם – שאין לה לדעתי כלל על מה להסתמך – מדובר בגישה מכניסטית, "מתה", המתייחסת אל המציאות כסתמית, אקראית, ונטולת יעוד או מטרה, מציאות שאין מאחריה דבר. מתוך כך, אפילו הנאתו של דוקינס מהפריחה איננה אלא סוג של הונאה עצמית, מעין נסיון נואש לתת לחיים מעט טעם, גם אם מדובר בטעם מעושה. הנה כי כן, גדול הכופרים מנמיך ראש, ומודה בחצי פה בצורך של האדם ליצוק תוכן טרנסצדנטי לתוך חלל חייו הריקניים. עופר. מה בדיוק סתמי או אקראי בגישה שמנסה להבין את העולם? האם האבולוציה ותורת היחסות הן אקראיות או סתמיות? ולמה הבנה מדעית של הטבע פוגמת ביופיו? הבנה מדעית – לטעמי – עשוייה להרקיע שחקים, אם אין אתה כובל אותה לקרקע באמצעות ה"מדעיזם" דלעיל. אזי, לא זו בלבד שהיא איננה פוגמת ביופיו של הטבע, אלא חושפת היבטים של היופי הזה כבבואה של אידאל אמיתי ולא כגחמה אנושית מותנית ומוגבלת. אני חושב שיש כאן אי הבנה בסיסית. גם אם מישהו חושב שהכל חומר ונמצא באטומים או בתאי הגוף, ואפילו שאפשר עקרונית לעשות רדוקציה להסבר כזה, זה לא אומר שהוא נמנע מלחשוב על מערכות מורכבות יותר. עובדתית, אנחנו באמת מצבורים של אטומים אבל זה לא מונע מאיתנו לחשוב, להסתקרן להנות מהטבע וכו'. אלו פשוט הסברים ברמות שונות ואני לא מכיר מישהו שמנסה להסביר את המציאות אך ורק ברמה הבסיסית ביותר או חושב שזו הרמה היחידה של הסבר. עופר, היזכר או חפש בגוגל על מעגל לוגי, עצם שהאנושות למדה לבנות לפני כמה עשרות שנים, ומסוגל לקבל שני אותות בינאריים (דולק/כבוי, בכל אחד מהם), ובהתאם לארבע אפשרויות הקלט מציג פלט של דולק/כבוי. הרכיב הסתמי הזה, הטיפש הזה, לא עושה שום דבר מעניין. אבל כאשר מחברים מיליונים כאלו בסדר המתאים מקבלים משהו שמסוגל לנצח את קספארוב בשחמט, ומי יודע מה הגולם הזה יוכל לעשות בעתיד. זו מכונה מבוססת סיליקון המשמשת אותנו בדיון זה ואין בה שום דבר טרנסצנדנטלי. למה שמכונה ביוכימית דווקא תגרום לך לחשוב על על טבעי ודברים נסתרים? בנוסף, לא הסברת מה ההבדל בין הטרנסצנדנטלי למים של הבאבא סאלי/מפלצת ספגטי מעופפת. אתה אומר לי בעצם ש"יש דברים…" וכאן זה נקטע. אתה לא אומר לי אפילו תכונה אחת של אותם דברים, אז כיצד אפשר להתמודד עם טיעון דרקון שכזה? ומה שהכי מטריד אותי- איך אפשר לצאת אל עבר חקר הטבע כאשר נקודת המוצא היא מציאות טרנסצינדנטלית? זו הייתה נקודת המוצא של ימי הביניים, שאותה המדע הצליח לפרוץ. למה לחזור לשם? אגב, אולי אתה טוען למשל שיוכח שאי אפשר לבנות מכונת זמן, אין חורי תולעת ואי אפשר לעבור את מהירות האור, ולאור כל זאת לעולם לא נוכל לבדוק את ההשערה לגבי גורי יקומים. האם זו כוונתך ב"היבטים של המציאות שאינם נגישים לנו"?. אבל את הירח חקרו לא רע הרבה לא שהגיעו אליו, ומעבר לכך שגם מבלי להגיע, אין שום צורך לקפוץ לאזור העל טבעי. בדוקטורט שלי הגענו, המנחה שלי ואני, למסקנה שלא ניתן לחקור את אותו היבט בחיידק שרצינו באמצעים הטכנולוגיים העכשוויים. אולי יהיה אפשר בעתיד, ואולי לא, אבל אין בחיידק הזה שום דבר על טבעי, והוא מציית לכללי הטבע, הידועים והלא ידועים. אגב עופר, שאלתי את אשתי בבדיחות הדעת, מבלי שידעה על הדיון הזה, האם היא מאמינה במציאות טרנסצנדנטלית. היא מיד אמרה "בוודאי, וגם במפלצת הספגטי המעופפת!". כך שלא רק אני עושה את הקישור בין המפלצת לטרנסצנדנטלי… אשמח אם תסביר מה ההבדל. ברייניאק, אנסה לענות לשאלתך לגבי הטרנצנדנטי. התשובה מייצגת, כמובן, את דעתי בלבד. ברמה הרגשית, זוהי תחושה חזקה שהחיים (העולם, המציאות) הם הרבה יותר ממה שניתן לראות, לחוש, לשמוע, לטעום ולהריח. זו הכרה ששיש לחיים תכלית ומשמעות וקיים מצב תודעה גבוה הרבה יותר מהתודעה היום-יומית הנפרדת הנקראת "אגו". הספרות הדתית ברבדיה העמוקים (והפחות מוכרים) נותנת כלים מעשיים כיצד להתעורר למצב תודעה זה, והיא מיועדת לאלו שאינם מוצאים את סיפוקם בעולם החושי. ברמה הפילוסופית, אפשר לקרוא את משל המערה של אפלטון ('משל המערה' בגוגל) שהוא טקסט מכונן בפילוסופיה המערבית. הפילוסופיה של אפלטון מבוססת על 'אידאות' שהם ישויות טרנצנדנטיות והעולם שאנו קולטים הוא רק 'היטל' שלהם. בתגובה 27 עופר הסביר בקצרה את ההבדל בין המציאות האמיתית ובין המציאות הנתפסת בהכרה. ברמה המדעית, כל פרשנות לפיזיקת הקוואנטים חייבת לגעת בטרנצנדנטי. על פי בוהר, אין להתייחס לחלקיקים כאל נקודות מסה. למעשה החלקיק לא 'קיים' בשום מקום עד שלא ביצעת מדידה (בוהר היה מאוד עקשן בנקודה הזו). מה פירוש לא קיים? הוא קיים כפוטנציאל במציאות טרנצנדנטית שאינה נגישה לחושים ולמכשירי המדידה. יש עוד הרבה 'מוזריות' כאלו בקוואנטים, והסברים מטריאליסטים (קלאסיים) שלהם נכשלים כשלון חרוץ. מעבר לכך, רבים מאוד מהמדענים הגדולים בהיסטורה היו משיבים בחיוב לשאלה ששאלת את אשתך. בעיני, המדעיזם שהשתלט על המדע בפירוש מונע ממנו לפרוש כנפיים ולהגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות. הזלזול היהיר שמפגין דוקינס (כסמל) מעיד על רדידות אינטלקטואלית שהופכת את המדע לקריקטורה של עצמו. ראשית, תודה על ההתייחסות. אני שמח לקרוא, ואשמח אם תמשיך. שנית, בוודאי שהעולם הוא יותר ממה שאפשר לראות, להריח, לשמוע ולטעום. לכן המדע פיתח מיקרוסקופ אלקטרונים, גלאי עשן וטלסקופ קרינת איקס, ועוד היד נטויה. הרעיון של התכלית והמשמעות הוא דרקון שאני לא מבין כיצד אתה מסביר אותו. השאלה המרכזית שלי לא הייתה מהי מציאות טרנסצנדנטלית, אלא מה ההבדל בינה לבין מפלצת הספגטי, ואתה מוזמן להתעלם מכל שאר התגובה שלי ולהתייחס רק לכך. אם אלך איתך במשל המערה, אומנם ניתן לראות בעיניים רק צללים והיטלים, אבל בעזרתם ניתן להסיק הרבה על מה שקורה בחוץ, ליצור מודלים שמתארים את החוץ. מעבר לכך, אפשר גם להקשיב למה שקורה בחוץ, להריח, ובעיקר לבנות מכשירים, למשל כאלו שימדדו את תנודות הרוח שנכנסת, וכך לשפר את המודל. מה שאני אומר, וזה כמובן ידוע לך לא פחות מאשר לי, יש עוד כלים חוץ מחמשת החושים המוגבלים שלנו. אין צורך להניח מראש שהמודלים מוגבלים- שוב, זו הייתה הגישה שאותה הצליח המדע לפרוץ, ואני לא מבין מדוע להחזיר אותה. כיצד התפיסה שהמודלים שלנו מוגבלים ביסודם תאפשר למדע להתקדם יותר? לי זה נראה הפוך, ויעידו על כך אלף שנות ימי הביניים. האופן בו אתה משליך ממכניקת הקוואנטים אל חקר המוח מזכירים את היחס בין המכניקה של אינשטיין לזו של ניוטון. במצבים רבים ניתן להסתפק בקירובים המצוינים של השנייה. כלומר, מה שאתה אומר נכון לגבי חלקיקים (שגם אותם אפשר לחקור וליצור מודלים שחוזים את התנהגותם ברמת ודאות זו או אחרת), אבל לגבי צבירי ענק של חלקיקים בצורת חיידקים, אנשים או סלעים, הרי שניתן להזניח את כל אותן מוזרויות (שגם אותן המדע חוקר!), ולהתמקד במקרו. אני מזכיר לך את המעגלים הלוגיים הסתמיים שיוצרים את הפלטפורמה המתוחכמת בעזרתה אנו מדברים כעת. איינשטין אמר "אני רוצה לרדת לסוף דעתו של אלוהים". אבל הוא היה כדבריו "בלתי מאמין אדוק ביותר". במשפט הראשון הוא מתכוון למיטב להבנתי לכמיהה, אליה אני שותף בהחלט, להבין את גלגלי השיניים המניעים את הטבע, ויהיו אלו גלגלי השיניים הכאוטיים ביותר או המדויקים ביותר. להבנתי, ניוטון וחבריו חיו בתקופה בה המדע היה כבול בגישה שאתה ועופר מציגים, ולכן לא פלא שזו הייתה השקפתם. אורן, אני מצטער אבל אני לא רואה שום רדידות אינטלקטואלית בעמדה של דוקינס. כל מה שהוא (ואחרים) אומרים, שאם יש לנו כלים לבחון את המציאות אז השיטה המדעית תהיה היחידה שתאפשר בחינה שלהם ואני מסכים איתם. זה לא אומר שאין הכרה במוגבלות החושים של בני אדם או שיתכן שיש משהו מעבר שאנחנו לא יכולים לקלוט או להבין. זה אומר שזה פשוט מחוץ לאפשרויות בחינה שיש לנו היום. יתכן שבעתיד דברים ישתנו כיוון שמדע מתפתח כל הזמן. האם אני מבין ממך שאתה טוען שדתות מגיעות לאיזו שהיא הבנה עמוקה שמדענים לא מסוגלים להגיע אליה? איזו תובנה חדשה מלא מדענים יכולה להיות לגבי מכניקת הקוונטים? אני מסכים שיש מוזרויות בקוונטים שאת חלקם אנחנו לא מבינים וחלקן נוגדות את האינטואיציה שלנו. זה לא אומר שמדענים לא מקבלים אותן כמו שהן. כתבת בתגובתך שלוש פיסקאות. בנוגע לפיסקה הראשונה, אני לא רואה איך תוכן הדברים מתקשר במשהו למה שרשמתי אני בתגובתי. בכל מקרה, מכונת הסיליקון שהזכרת היא לא יותר ממכונת חישוב, תהא זו משוכללת ככל שתהיה. ככל שהבנתי מגעת, אין בינה ובין התודעה האנושית דבר וחצי דבר. בנוגע לפסקה השניה, אני פשוט לא מבין על מה אתה מדבר. בשום מקום לא רשמתי את צמד המילים "יש דברים…" אגב, נדמה לי שהסברתי מדוע המציאות היא *ביסודה* טרנסצדנטית, אלא שנראה שלא קראת בעיון את תגובתי. אני לא רואה כל קשר בין הדברים שרשמתי לבין העיסוק בלחשים ובקמעות. בפסקה השלישית אתה מפספס את כוונתי. אין למה שרשמתי שום קשר לחורי תולעים מכונות זמן (מה זה?) או גורי יקומים (מה זה?). ודאי שאין בחיידקים שלך שום דבר על-טבעי. המושג טרנסצדנטי כלל איננו קשור לעל-טבעיות אלא למציאות הנמצאת מעבר לנגיש ולמשיש, מעבר לתפיסה. כלומר לא לזו הנגישה לנו בפוטנציה וטרם נתגלתה לנו מסיבות אובייקטיביות, אלא לזו שאיננה נגישה לנו כלל מפאת סיבות אובייקטיביות כאלו ואחרות. באמת אני סבור שלא התעמקת בתגובתי. אני לא מבין מדוע אתה שולף בכל פעם את 'מפלצת הספגטי' המוזרה – לא כתגובה למה שאורן רשם ולא כתגובה למה שאני רשמתי. לא מבין מה זה בא לדמות ולמה זה שייך. לגבי המחשב, זו דוגמה למורכבות שנובעת מפשטות, מבלי להוסיף שום דבר שלא ניתן למשש ולחקור. בעיניי לפחות, זה דבר מדהים שאוסף של עצמים שבסך הכל יודעים להגיד עם הראש כן ולא (בדיוק כמו נוירון) נוצר מחשבון מדעי (או יצור שמסוגל להכריע בדילמת fight or flight), ונוצר שחקן שחמט שקספארוב (או אוסף הנוירונים המכונים קספארוב) לא מצליח להבין ולהתמודד עם מהלכיו. מחשבי שחמט כיום לא מנצחים (בקלות) אמני שחמט לא בזכות כוח חישוב גרידה, אלא על ידי פונקציות הערכה מתוחכמות. ואני בהחלט לא חושב שכאן נעצרת היכולת. ואני מזכיר- זו דוגמה למורכבות שנובעת מפשטות, וכולה ניתנת לחקירה. כמו המוח האנושי. לגבי המציאות שאינה נגישה, אני לא מבין מדוע יש בה צורך. אנחנו לא מסוגלים לתפוס ממדים גבוהים מעבר לשלושת ממדי המרחב וממד הזמן, אבל יתכן שהם קיימים ויש להם משמעות על הבנת הטבע. למרות המגבלות, אנחנו מסוגלים לחקור אותם מתמטית ולנסות להבין כיצד הם משליכים על עולמנו התלת ממדי. זו מציאות (אם תוכח), שהאדם לא מסוגל לתפוס, אבל מסוגל לחקור. בעזרת מכונת הזמן וחבריה ניסיתי לברר מהי לדעתך הסיבה לחוסר הנגישות האובייקטיבית. אני מניח שאתה מכיר את סיפור מפלצת הספגטי. אני לא מבין מה ההבדל בינה לבין המציאות הטרנסצנדנטלית. מה ההבדל בינה לבין משל הדרקון בגארז'. אתה טעון בזכות קיומו של דבר מה היפותטי (ולכך התכוונתי בביטוי "יש דברים…") ושולל ממני כל דרך לתקוף את הטיעון הזה. זו מפלצת ספגטי- תוכיח לי שאינה קיימת. הכוונה בעולם החושים היא גם *לכל* מה שניתן לקלוט עם מכשירי עזר כגון מיקרוסקופ, טלסקופ וכו'. יתר על כן, את הטרנצנדנטי חווים כאשר גם מתעלים על חשיבה או דמיון *מכל* סוג. זה בדיוק מה שעושה אותו טרנצנדנטי ולא עוד רעיון אנושי כזה או אחר. אדם יכול להגיע למצב שבו הכרתו צלולה וטהורה, ללא מחשבות, ולהתנסות באחדות שהיא מעבר לכל מה שדמיין. נקודה זו מומחשת במשל המערה שהתייחסת רק לחלקו הראשון. האסירים במערה עושים את מה שתארת: בונים מודלים מצללים וצלילים ועושים זאת בכשרון רב (=מדע). אבל יום אחד אחד מהם מצליח לברוח ולהתנסות בדבר האמיתי. מכיוון שהוא בחור אכפתי,הוא חוזר לחבריו ומתאר בפניהם את המציאות שמעבר: גופים תלת מימדיים, צבעים, עולם ומלאו. להפתעתו ולצערו הם לא רק דוחים מכל וכל את רעיונותיו הטרצנדטיים (שאותם הם מכנים מפלצת ספגטי או סופלאקי שלא ניתנת להוכחה) ובסוף, מכיוון שהוא לא מוותר, הם הורגים אותו בחמת זעם. להבנתי (המוגבלת) את הטרצנדנטי לעולם לא ניתן להוכיח אלא רק להתנסות בו ישירות (=מטרת כל המסורות הרוחניות מאז ומעולם). אבל הדבר היפה הוא שניתן דרך המדע לקבל רמזים משמעותיים לקיומו (על כך בכוונתי לכתוב בהמשך). כמובן שמי שלא רוצה ברמזים, אין הם מדברים אליו כלל, ואין קל יותר מאשר לפסול את מה שאינו משיש, כמו האסירים במערה. אורן, אבל מה בנוגע להבדל בין מפלצת הספגטי למציאות הטרנסצנדנטלית? יש הבדל? לגבי משל המערה, כמו שכבר כתבתי בתגובה לפוסט אחר שלך, צריך לזכור שלכל אנלוגיה יש מגבלות. המדע לא פוסל את החבר האכפתי, אלא מנסה לשחזר את את החוויה, ולהבין מה קרה שם. אבל החבר טוען שאי אפשר לשחזר, ואי אפשר להבין. אם טיעון כזה אי אפשר להתמודד. מה החבר מצפה מתושבי המערה שיעשו עם הטיעון הזה? אגב, הסיומת של המשל מאד מטרידה בעיניי, כי היא רומזת משהו שלא היה ולא נברא בדיון הזה. לגבי הפסקה האחרונה שלך- מצוין, ניתן לקבל רמזים, כלומר ניתן לחקור אותו. הבלש לעולם לא יגיע ויצפה בפשע בעת התרחשותו. מבחינתו זה לא נגיש. אבל הוא יקבל מזירת הפשע רמזים שבעזרתם הוא יבנה מודל שמתאר את שהתרחש. אני אשמח לקבל רמזים. שוחר-האמת, להבדיל מהטכנוקרט, איננו פוסל רעיון רק משום שהוא איננו מבין (כרגע) מדוע יש בו צורך. קודם כל הוא מנסה לברר לעצמו האם יש בו אמת, האם יש סיבה כלשהי לאחוז בו. לעיתים ידבק בדבר-מה הנראה לו, ללא נימוק מוצק, סתם מתוך סקרנות גרידא, אינטואיציה, ואפילו מתוך משיכה שלא ידע להסבירה לעצמו. נסתרות דרכי הבינה. יכול להיות שמכונות חישוב מדהימות אותך במובן זה שמפשטות ניבנה תחכום. אבל בסופו של דבר מכונות חישוב הן רק מכונות חישוב. מבלי להיכנס להגדרות מדוייקות של מושג החשיבה או המודעות, לא נתקלתי עדיין (ואינני רואה סיבה שאי פעם אתקל) במכונה חושבת עם מודעות עצמית. קספרוב איננו מצליח להתמודד עם המחשב רק משום המוגבלות החישובית שלו. ומה בכך? אני אינני יכול להתמודד עם המחשבון הפשוט ביותר בהוצאת שורש שלישי… ובכל זאת, לא ימצא מחשב אחד שינסח את הטקסט הזה שאני כותב כאן בתשובה לתגובתך. זה נחמד שיש מכונות חישוב אבל אין בזה כדי להאיר על מהות האדם, מהות התודעה, וכל שאלה קיומית כלשהי. כך היום וכך גם ביום שבו מחשבים יחליפו חלקים ממוחנו. אחרי ככלות הכל המוח איננו אלא מכונה ביוכימית. המוח איננו התודעה, גם אם מבלעדיו אין לה קיום (ואין לי, אגב, כל ביטחון שזה המצב). אכן, ישנן פרשנויות של המציאות שאינן נגישות לנו בחושים אבל נגישות לנו מבחינה לוגית. כזה המקרה במימדים מרובים. אבל אף אדם איננו יודע לומר אם יש לפרשנויות הללו קשר למציאות האובייקטיבית – "זו שיש שם בחוץ" (גם אם מדובר בשלושה או ארבעה מימדים בלבד), ואף אדם אינו יכול לפסול את האפשרות שיש למציאות היבטים שאינם נגישים כלל ללוגיקה או לחושים. נדמה לי שזה מובן מאליו. אני חוזר על דברים שכבר ציינתי בכלליות: הסיבה לחוסר הנגישות האובייקטיבית היא העובדה הפשוטה בתכלית שאין אנו תופסים את המציאות (האובייקטיבית, החומרית) אלא בתיווך הכרתנו. אנו רק מפרשנים את הקלט הנקלט בחושינו ומעובד לעייפה במוחנו. הפרשנות הזו היא פונקציה של מבנה התודעה האנושית ואין כל סיבה להניח מלכתחילה שמצטיירת בהכרה תמונה מהימנה. למען האמת, הישגנו המדעיים מוכיחים את ההיפך. ועם זאת, כוחה של התודעה הוא ביצירת תמונת עולם קונסיסטנטית (פחות או יותר), וזה לגמרי לא מעט. ולבסוף, נתקלתי במפלצת הספגטי שלך בויכוחי סרק שאין להם סוף בין חסידי המדעיזם לבין קהלים שונים ומשונים (בד"כ בורים גמורים במדע, לא שיש בזה לכשעצמו אות קלון). אלו הם ויכוחים מלאים (קמץ במם תחילית) ומשעממים ואני משתדל מאוד להדיר רגלי מהזירות הללו. אני לא מבין כלל מה הרלוונטיות של כל זה למה שאורן כתב, למה שאני כתבתי, ובכלל. אנו לא מלהגים לחשים אלא דנים בשאלות מהותיות ביותר בעלות משמעות אונתולוגית, שאלות שיש להן רלוונטיות מיידית לעשייה המדעית להישגים של המדע, שאלות שהתשובות להן יוצקות תוכן ומשמעות לליבו של כל שוחר-אמת. עופר, אומנם יש לי שאלות ותשובות לרבים מהדברים שכתבת, אבל אנסה להתמקד- בפסקה האחרונה כתבת שמדובר בשאלות שהתשובות להן רלוונטיות לעשייה המדעית, בעלות משמעות אונתולוגית. כל הרעיון נראה לי מעגלי- אתה מניח (ומתנער מהטלת ספק בכך) שיש משמעות אונתולוגית לתודעה, ואז תוהה מהי המשמעות האונתולוגית של התודעה. אבל בקצרה- מכיוון שאני שוחר אמת ומנסה לברר אותה, תוכל לפרט מהי הרלוונטיות של השאלות והתשובות לעשייה המדעית? כיצד הן ישנו את התקדמות המדע? שהרי לדבריך מדובר במשהו שאי אפשר לחקור, שהוא מחוץ להישג ידם של בני האדם, אז כיצד הוא רלוונטי לעשייה של בני אדם? ובכל זאת, עוד משפט לגבי השאלה המרכזית שאני מנסה לקבל תשובה עליה. אתה טוען שיש דבר מה שאנו לא יכולים לחוש או למדוד, שהוא מעבר להשגתנו, אבל הוא קיים. במה זה שונה מכל אמונה אחרת אודות אלים כאלו או אחרים? ברייניאק, וגם כולם. כל אחד מאמין במה שאתה מכנה "דברים שאנחנו לא יכולים לחוש או למדוד, שהוא מעבר להשגתנו ושהוא עדיין קיים". גם המדע מאמין בכלמני דברים כאלה, שהוא לא מסוגל להסביר. האם אי פעם ראית מספר? האם הצלחת לחוש מספר? למדוד אותו (מה זה אומר, בכלל, למדוד מספר? מה מידתו של המספר 5?). עדיין, אתה ואני ורוב בני האדם השפויים, שאינם פילוסופים מקצועיים, סבורים שישנם מספרים בעולם. זה די נחוץ להניח את זה בשביל לקיים איזשהוא דיסקורס מדעי (ולא מטא-מדעי). המדע גם לא מסוגל להסביר מה יש בעולם. הוא עשוי לטעון שהעולם עשוי מחומר, אבל ברור שהוא לא מתכוון לזה. למשל, הטענה הזאת לא עשויה מחומר (היא אולי יכולה להתבטא גם באופן חומרי). והיא עדיין קיימת בעולם. אחרת אי אפשר לקיים שום סוג של דיסקורס. יש כל מני בעיות אחרות עם המושג הזה של החומר, ואפילו עם המושג האטומי של החומר (שהוא כמובן לא המצאה חדשה). אני דווקא הייתי רוצה לטעון בעד המדע, ונגד הדת, אבל מנקודת מבט קצת שונה. בניגוד למה שהבנתי מהפוסט (לא קראתי לעומד, אני מתנצל), אני לא חושב שהמדע והמדע שונים *קטגורית*, מבחינה פרגמטית (הם כן שונים מאוד מבחינות אחרות, כמו, למשל, מבחינת האופן שבו אנחנו מתייחסים לטעות מדעיות מול האופן שבו אנו מתייחסים לטענות דתיות בשפה ובחיים). אני חושב שעיקר ההבדל הפרגמטי שבין המדע והדת נעוץ בשאלת קבלתן של תובנות חדשות. אם תרצו, המדע והדת הם גופי-ידע דינאמיים. טענות מתקבלות (אנרגיה היא חומר; ישו הוא המשיח). טענות אחרות נדחקות החוצה (כמו למשל הטענה בדבר קיומו של האתר, או האמונה המניכאית – גם בתוך היהדות והנצרות). ההבדל נעוץ בזה שאנחנו יודעים בדיוק מה הם כללי הקבלה וההוצאה של גופי-ידע חדשים מתוך והחוצה מהגוף המתכנה "מדע". בין הכללים אפשר למנות, למשל, את הצורך בהוכחה (מתמטית או באופן של ניסוי) ובלבד שאפשר יהיה לחזור עליה, את ההתאמה שלה לתפיסות אחרות שקיימות במדע, וגם קריטריונים שאינם קשורים ישירות לאמת אלא יותר לאסתטיקה כמו אלגנטיות. ועדיין, הקריטריון החשוב ביותר בהקשר המדעי הוא "האם זה עובד". אני יכול לחשוב על תיאוריה מדעית מאוד מעניינת שתסדר נהדר עם תאוריות אחרות ושאפשר יהיה לבדוק אותה בניסוי, אבל שפשוט אינה עובדת; במקרה כזה נאמר פשוט שהיא לא נכונה. אשר לקריטריוני ההוצאה של תיאוריות, הרי שבדרך כלל מוציאים תיאוריות אם מתברר שהן אינן נכונות, או שמתבררות תיאוריות נכונות יותר, או יפות ואלגנטיות יותר. במקרה של הדת, פשוט לא ברור לי מה המנגנון של הכנסה והוצאה של "תיאוריות". ברור שהאמונה שאברהם הוא אבי האומה היהודית לא נכנסה כי היא "עובדת" ואין שום קשר לניסוי. השאלות האלה הן, בדרך כלל, קשורות יותר לאתוס לאומי, להשפעה תרבותית (או לתגובת נגד להשפעה כזאת) וכיוצ"ב, אבל הקריטריונים לעד יהיו עמומים יותר, מנוסחים פחות וקשיחים פחות. ואם כבר מדברים על כללי הכנסה והוצאה מהמדע, הרי שצריך לזכור את טענתו הידועה של נילס בוהר, זכותו תעמוד לנו לעד, שאמר שתיאוריות ישנות לא פסות מהעולם וחדשות לא מתקבלות למרכז הבמה כי אנשים משתכנעים באמיתותן או בשקריותן, אלא בעיקר מפני שהתומכים בהן מתים בשלב מסוים. מהם הדברים שהמדע מאמין בהם והוא לא מסוגל להסביר? הדוגמה של מספר אינה נכונה. יש למספר הגדרה ברורה במתמטיקה. רוב האנשים מבינים בצורה אינטואיטיבית, ולכן מוגבלת, את המושג. מי שלא מסתפק בכך מוזמן לפתוח ספרי מתמטיקה מתאימים, לקרוא על מושג העוצמה של קבוצה, ולגלות שהמספר חמש מייצג אוסף קבוצות, כך שניתן להפעיל בין כל זוג ביניהן התאמה חד חד ערכית, ולכן לכולן אותה עוצמה. למשל אם יש לי קבוצה של תפוחים וקבוצה של ילדים, ואני מסוגל להתאים לכל ילד תפוח אחד בדיוק, הרי שלשתי הקבוצות אותה עוצמה- הן בנות אותו מספר איברים מספר. אם נותר לי ילד עודף או תפוח עודף, מדובר בקבוצות בעלות עוצמה שונה. אני לא מתמטיקאי, כך שסביר שההגדרה שנתתי כאן אינה לגמרי מדויקת, אבל הרעיון ברור- אם תלך למומחה המתאים, הוא לא יתקשה לתת לך הגדרה ברורה, כך שכדאי לעשות זאת לפני הפניה למטא-פיזי. המהות של הדת היא שאינה דינמית. לכל דת יש את כל התשובות ומה שלא ידוע, לא צריך (ואף אסור) לדעת. המדע הוא האנטי תיזה של הגישה הזו, כך שאין מקום להשוואה. הטענה הידועה של בוהר נכונה רק לחלק מהמקרים, והיא יותר ציטוט חביב מאשר תיאור מהימן של ההיסטוריה של המדע. ישנן דוגמאות רבות לתגליות שעברו תהליכים שונים בהיסטוריה של המדע, כמו תורת היחסות, גילוי הדנ"א, גילוי האנטיביוטיקה, ועוד. אגב, הדת כמעט ולא משתנה גם כאשר התומכים בה מתים, מכיוון שהבאים בתור עברו שטיפת מוח בכדי לקבל אותה כמו שהיא. במדע כל דור תוקף את חוסר הפתיחות של קודמו. אז שוב: המדע לא מסוגל להסביר מה, לדעתו, באמת קיים בעולם. האם המדע הצליח, עד היום, להסביר את טבעו של המרחב? (כלומר, מה זה מרחב)? או שהוא הצליח לענות בצורה קורהנטית לשאלה "מה זה זמן"? אלה שתי שאלות שעומדות בבסיסה של כל תיאוריה פיסיקלית. האטומים שהיא מתארת נמצאים במרחב. והם עוברים שינוי, מושג שלפי כמה שדעתי מגעת אפשרי רק על רקע המושג "זמן". אין שינוי בלי זמן (אלא אם תהיה מוכן לטעון שדבר מה הוא גם עצמו וגם משהוא אחר באותו זמן. אז אתה מאבד את חוק הזהות A=A, ואז אתה באמת מסתבך..). האם חומר הוא מה שתופס מקום במרחב? נשמעת אחלה הגדרה. אבל אני לא שאלתי אותך מה הקשר בין החלל לבין החומר, אני שאלתי אותך מה זה חומר (זה קצת כמו לשאול "מה זו מכונית" ולתת תשובה מהסוג "מה שנע על הכביש"). הוא הדין בתשובה "חומר הוא מה שמתנגד לתנועה", ששוב מסבירה רק מה היחס בין חומר לבין משהו אחר. אתה יכול לטעון, שוב, שחומר הוא כל מה שהשינוי מתבטא בו אבל הוא ממשיך להתקיים (כלומר, שהוא מהווה מצע לשינוי..). קודם כל, זאת הגדרה קצת מטאפורית – אתה טוען שהחומר הוא "מה ששורד את השינוי". זה שיגעוני כשאתה כותב שיר, אבל זה קצת בעייתי כבסיס לתיאוריה פיסיקלית של העולם. מצד שלישי, זו גם לא הגדרה. זה שהחומר הוא זה שהווה ונשאר דרך כל השינויים זה אחלה, אבל זה בדיוק מה ששאלתי – מה הוא הדבר שהווה ונשאר דרך כל השינויים? מה גם, ששוב, כמו שאמרנו, זה מושג שקשור למושג "זמן", ואותו המדע לא מצליח להסביר, אז אני עדיין לא מבין. כל התחומים המדעיים מעולם לא ניסו לפתור את הבעיות האלה, כי הן עוטות מבחינת המדעים האלה את מה שקרא דגלאס אדמאס "שדה-בעיה-של-מישהו-אחר". זו בעיה פילוסופית, בעיקרון. אבל איך אפשר לטעון שיש בידך תיאור נכון ומלא של העולם בלי לענות לשאלות האלה – קטונתי מלהבין. אני גם לא מבין איך קשורה אסתטיקה – ההעדפה של תיאוריה פשוטה, מה שמכונה "התער של אוקהאם" – לאמת. אבל זו כבר בעיה שלי. לטעון שהמהות של דת הוא שהיא אינה דינאמית, זה פשוט לטעון טענה לא נכונה עובדתית. אני לא יודע עד כמה התעניינת בתחום, אבל דתות הן בהחלט *לא* תחומי-דעת מונוליטיים שנוצרו באופן מלא ושלם עם בריאת העולם, כמו הרה מראשו של זאוס. כל הדתות – כולן – עברו שינויים, ענו תשובות שונות בתקופות שונות, השתנו לאורך הזמן, ספגו השפעות של תרבויות אחרות, הגיבו על השפעות כאלה וכדומה. דת היא יצור מאוד דינאמי. אני לא חושב שאפשר למדוד את כמות הדינאמיות, אבל זה בהחלט לא הבדל עקרוני או חשוב במיוחד בין מדע לבין דת. לטעון שהעיקר בדת הוא "חוסר שינוי" זה לא רציני. אם היית לוחץ אותי לפינה ושואל "אז מה כן ההבדל בין מדע לבין דת" הייתי עונה לך שההבדל נעוץ (1) באופן שבו אנחנו מדברים, בשפה ו(2) באופן שבו אנחנו מנהלים את חיינו. זו תשובה וויטגנשטיינית (ולכן 1 ו-2 קשורים בטבור). אבל זו תשובה לא היררכית, במובן הזה שהיא לא טוענת שהמדע עליון על הדת באיזשהוא אופן מוחלט. אלה פשוט תחומים שונים. איני טוען "שיש דבר מה וכ'" טענתי היא ש*כל* תפיסתנו את המציאות מתבצעת דרך תיווך, מותנית ב*פרשנות* לדיווח של החושים, ובתקווה שהדיווח הזה אמין מהימן ונאמן ל*אמת*, כלומר ל*מציאות האובייקטיבית*. אני משער שמבנה התודעה שלנו התפתח באופן שימקסם את שרידותנו, ולאו-דווקא בכיוון המבטיח לנו את תפישת והבנת המציאות בדיוק כפי שהיא. למען האמת אני לא רק משער זאת, אני יודע זאת. כולנו יודעים זאת. גם אתה יודע זאת אם יש לך השכלה בסיסית בפיזיקה של המאה ועשרים. וכמובן לכל זה יש השפעה רבה על האופן שבו אנו עושים מדע תאורטי. ראשית, ראוי שנאמץ לעצמנו את מידת הענווה. שנית, אנו לומדים לחשוב "מחוץ לקופסא". שלישית, אנו מסוגלים לקבל דברים הנוגדים את האינטואיציה הבסיסית שלנו. רביעית, אנו מבינים שאין אנו באמת מבינים, ומסתפקים בתמונת עולם זמנית שהיא אמנם יותר מוצלחת מזו הקודמת אבל פחות מזו שתחליף אותה. חמישית, אנו מודעים לאפשרות שיש תקרות זכוכית שאת חלקן לעולם לא נוכל לנתץ. על הרביעית והחמישית בכוונתי לכתוב פוסט מפורט בבלוג שלי. עד כה כלל לא דיברתי על אלהים (שבהגדרה הנו האמת המצוייה מעבר למציאות האובייקטיבית, הסיבה הראשונית, המוחלט…) ולא על אמונה, דיבורים המעוררים בקרב חסידי המדעיזם אלרגיה חריפה, בעיקר אם הם ביולוגים… 🙂 וגם אין בכוונתי לעשות זאת כאן ע"ג הפלטפורמה הזו. misprints: איני טוען "שיש דבר מה וכ'" –> נקודה אחרי הציטוט. בפיזיקה של המאה ועשרים –> בפיזיקה של המאה העשרים. 1. בהחלט, לאור הפסקה הראשונה. 2. בהחלט, לאור הפסקה הראשונה. 3. בהחלט, לאור הפסקה הראשונה. 4. בהחלט, לאור הפסקה הראשונה. 5 אולי כן, אולי לא, אבל בהחלט אין שום סיבה להניח זאת מראש, כאקסיומה, ועל כך הדיון (מבחינתי). נקודת המוצא של אותם דברים המעוררים בי אלרגיה היא שיש תקרת זכוכית. אני לא מקבל את ההנחה הזו. המדע לא מקבל אותה. אחרת, למה לחקור? ובמה האקסיומה הזו תתרום להתקדמות חקר הטבע? וכל עוד זו ספקולציה, אולי כן ואולי לא, מה ההשפעה שלה על המדע? וכמו שהמנחה שלי מגיב לפרשנויות משונות לתוצאות משונות שלי- "תרשום את זה, ונזכר בזה כשיהיו בידנו עוד תוצאות". בעוד שארבע הנקודות הראשונות הן הבסיס למדע המודרני, הרי שהנקודה החמישית (אם היא מתקבלת כאקסיומה ולא כספקולציה) היא בסיס טוב לדת כלשהי. ראה, "תקרות זכוכית" הן כבר עתה חלק אינטגרלי מגוף הידע. ישנם דברים שלעולם לא נוכל לדעתם, לא משום קשיים טכנים למיניהם אלא משום שאי-הודאות מובנת בתוך המציאות. חלק מתקרות הזכוכית תוסרנה בחלוף הזמן, עם חלוף המודל, עם ניתוץ הפרדיגמה. אחרות תיווצרנה בדיוק באותה עת, כחלק מהפרדיגמה החדשה. כך קרה עד עתה ואינני מוצא סיבה שזה ישתנה. אף יש דברים הנראים כעומדים בסתירה עם המתמטיקה. למשל, הידעת שסכום כל המספרים הטבעיים, מאחד ועד אינסוף, הוא מינוס אחד חלקי שתים-עשרה?… מבחינה מתמטית הטענה הזו היא קישקוש. מבחינה פיזיקלית היא עובדת חיים פשוטה. הנה דוגמא לכך שאנו יכולים לחיות לא רע גם עם מה שנמצא מחוץ להשגתינו. אגב, אפילו במתמטיקה הטהורה יש טענות שהם גם נכונות וגם לא נכונות, יש שאלות שאינן כריעות. למה לחקור? קודם כל משום שהחקירה עונה לצורך קמאי של האדם להרחיב את אופקיו, להתפתח, לחפש משמעות. החקירה (לוא-דווקא המדעית) היא דחף ובמקרים רבים מביאה סיפוק רב. ויש כמובן את ההיבט של התועלת. להבנתי תקרות זכוכית הן חלק מה"דיל" לא רק מההיבט של המודל אלא גם, ושמא בעיקר, מעצם העובדה שאנו בסך הכל בני אדם, והתודעה שלנו, עם כל הכלים העומדים לרשותה, מוגבלת בתפיסת המציאות. אין לי כמובן הוכחה לכך (כשם שלא ניתן לסתור את הטענה), אבל זה נראה לי מאוד likely. בשל כך אינני נבהל מהמונח 'טרנסדנטי'. פירושו של דבר שישנם היבטים של המציאות שהמדע לא יגע בהם. לא נורא… מי יודע? אולי אפילו יש איזו משמעות נסתרת מאחורי כל זה… איזה תכלית… שומו שמיים! "טליה – אם את צודקת בכך ש- "כל משפט שתגיד על העולם הלא-חומרי הוא חסר משמעות", אזי אין משמעות לפילוסופיה, דת, חמלה, אמונה, תכלית, מוסר, צדק, אושר אלוהים ועוד. " אני חושב שאתה מתעלם מכך ששלילת הדואליזם בשאלת הגוף והנפש באה גם מתחום הפילוסופיה ולאו דווקא מתוך גישה מדעיסטית. למשל, לודוויג ויטגנשטיין והטיעון שלו נגד שפה פרטית, גילברט רייל שיוצא נגד קונספט "רוח הרפאים במכונה", ריצ'רד רורטי הפוסטמודרניסט, ורבים אחרים. הטענה באופן כללי היא שמושג של משהו חסר כוח סיבתי הוא מושג שאינו קוהרנטי: אין מה לדעת עליו, אי אפשר להצביע עליו או לחוש אותו, ולכן אין שום סיבה להכניס אותו לרשימת היישים או התכונות שקיימים בעולם. מוניזם כמו שמקובל כיום על רוב הפילוסופים בתחום לאו דווקא טוען שניתן לבצע רדוקציה של עובדות המנוסחות בשפת הפיזיקה למצבים מנטליים המנוסחים בשפה מנטלית, אלא בסך הכל שמה שאנחנו מכנים מצבים מנטליים הם מצבים פונקציונליים מסוימים שתמיד ניתן לשאול מה גרם להם, איך ניתן למנוע אותם, ועל מה הם משפיעים. במובן הזה הם פיזיקליים. הרעיון שמוניזם מביא איתו ניהיליזם ערכי וחוסר משמעות צץ רק אם לא מפנימים את ההפרדה בין עובדות לערכים. המדע עוסק באיסוף אינפורמציה – שיפור היכולת שלנו לחזות מראש אירועים, לגרום להם או למנוע אותם. הפעילות המדעית הזו לא חותרת בשום צורה תחת הפעילות הערכית של קידום הלכי רוח של סולידריות עם האחר, הגברת המודעות החברתית לסבל מיותר, וכדומה. vessel, הציטוט שיחסת לי בטעות הוא של אורן… רק שני משפטים בנוגע לטענות המופיעות בפיסקה הראשונה שלך: הידיעה שדבר מסויים או היבט מסויים הוא טרנסצדנטי, איננה מחייבת שהוא גם חסר כוח סיבתי. אבל אמת הדבר, אם בכל זאת יש בו כוח סיבתי, הרי שתמונת המציאות (ועימה גם יכולת החיזוי) לעולם איננה שלימה. קודם כל, מתבקש הסבר למהו הכוח ההסברי של המונח 'טרנסצנדטי', בהקשר הזה. אני מכיר את המושג הזה במקומות אחרים בפילוסופיה, אבל לא רואה למה הוא משמש כאן. דבר שני, כשאתה מייחס לדבר הלא חומרי שאתה מדבר עליו, השפעה בלתי ניתנת לחיזוי, אתה פשוט מתנבא, מבלי לנמק, שניסיונות לחיזוי תצפיות מסוימות שנוגעות למצבי מוח שלנו, לעולם יכשלו. (א) למה שלא פשוט נגיד במצבים עתידיים היפותטיים כאלו שעדיין לא השגנו את היכולת לחזות את האירועים העתידיים הללו במדויק? על מה מסתמכת קביעה כזו? (ב) האם זה מה שייתן ערך לחיי האדם? יכולת שיבוש עבודה של מדענים? האם אינפורמציה נוספת יכולה להוריד מערכו? אין ספק שהמדע מוגבל. אבל כאשר מנמקים בזה את הלגיטימיות של תפישות עולם לא מטרליאליסטיות, השאלה העולה היא תמיד "איך אתם יודעים שזה נכון?". בתחומי המדע, יש כלים חזקים מאוד לניטרול הטיות פסיכולוגיות. אם יש דבר שלמדנו מהכללים הנוקשים האלו, וממחקרים בפסיכולוגיה, להטיות הפסיכולוגיות יש השפעה עצומה על דעותנו ותפישת עולמנו, וללא כללים קשוחים של מחקר מדעי קל מאוד לטעות וקשה לצדוק. לכן, אמנם המחקר המדעי מוגבל, אך נצטרך להכיר בכך שבשאר התחומים קרוב לוודאי שאנו כמעט שאיננו יודעים דבר. זה נכון גם לאנשי המדע, וגם לאנשי האמונה. צריך גם לזכור שלא כל מה שמדען אומר, הוא בחזקת מדע וגם לא בחזקת מדעיזם (כלומר לא בחזקת משהו שמתיימר להיות מדע אך אינו). בדיוק כמו שלאנשי רוח ואמונה מותר להביע דעות בתחומים שונים שאינם תחום המומחיות שלהם, כך גם למדענים. מאמר מאוד מעניין , תודה . אכן, סוגיית המדע רחבת היקף והמון סוגיות לה. אני מזמין את כולם לקרוא את הספר של תומס קון. אתר מאוד מעניין. המדע ערך במאות האחרונות מבלי להתכוון, ניסוי סוציולוגי מתמשך ומתועד היטב, שאכן מפריך אמונות טפלות וחושף את האמת במערומיה. תוצאתו החד משמעית, לעניות הבנתי, היא הפרכת האמונה הטפלה, שההגיון האנושי הוא כלי טוב מספיק, למתן מענה לשאלות מאקרו מהותיות כמו "האם יש אלהים"? המדע ממש מוכיח, ש"זה לא מדעי", לקבוע קביעות כמו "אין אלהים", "לא ייתכן אלהים" "לא ייתכן שאלהים" ולמעשה גם את הקביעה הכללית "לא ייתכן.." עצמה. ה"ניסוי" המדובר, הוא המצב הידוע בו קביעותיו של המדע עצמו, באופן קבוע ומתועד היטב, מסתברות כלא מדוייקות והן מעודכנות תדיר, בידי מדענים. מיסטיקת הקוואנטים למשל, עמוסה בדברים שההגיון לא מקבל. ואכן, מדענים פסלו אותם כבלתי אפשריים, עד לפני זמן לא רב. עוד לפניה, הרעיון שזמן הוא דבר גמיש, עם קצת כנות, נשמע כמו שטויות במיץ עגבניות. ובכל זאת, המדע מוכיח שיש בדברים האלה אמת. כל עוד לא יסיקו את המסקנות הפילוסופיות המתבקשות מכך, אולי ניתן לומר שיישארו "טכנאי מעבדה" ולא "מיסטיקאי מעבדה".. ההגיון האנושי איננו כלי טוב מספיק, למתן מענה לשאלות מאקרו מהותיות כמו "האם יש אלהים"? לחשוב שהוא מספיק, זו אמונה טפלה מסתבר. המדע מוכיח! אגב, קראתי שאיינשטיין למד מהמורה הרוחי פטר דאנוב והעריך אותו מאוד. מאמר מצוין, נהניתי מכל מילה. לי אישית יש בעיה עם מדעיזם מהבחינה המוסרית – אני רואה אנשים ש"אוסרים" על עיסוקים בכל מה שאינו מדעי (אסטרולוגיה וכו'). ואני לא מתכוון לכך בצורה מטאפורית: מדענים וחובבי מדע מתארגנים בכנסים בנושא "סכנות" המיסטיקה, שולחים עצומות ומכתבים ואף מנסים למנוע שידורי מיסטיקה בטלוויזיה, השתלמויות בנומרולוגיה למורים וכו'. דיקטטורה מחשבתית מהסוג הגרוע ביותר. כל הרעות החולות שהמדע ניסה לבער מהדת הממוסדת (שתלטנות, דוגמטיות) – כעת עברו למדע עצמו. לא מעניין אותי אם האסטרולוגיה מדעית או לא, אמתית או לא. לכל אדם יש חופש מחשבה לתפישת עולם משלו, גם אם היא לא עומדת בקנה אחד עם המדע. אתיקה קודמת לאונטולוגיה/אפיסטמולוגיה. אבל יש פער מאוד גדול, בין הזכות להאמין במה שאתה מאמין בו, ובין הזכות של אנשים לעודד אמונה בכיוון מסויים, לצד הזכות של אחרים לעודד אי אמון באותם כיוונים. השאלה במה עוסקת הטלויזיה שלנו, היא לגיטימית, וראוי שאדם יאבק על כך שהטלויזיה תשפיע בכיוון אמונתו. בדיוק כמו שזה תופס לאלו שמאמינים באסטרולוגיה, זה תופס לאלו שמאמינים שאסטרולוגיה היא קשקוש. בדיוק כמו שאתה מתלונן על אלו שנלחמים נגד שידורי מיסטיקה בטלויזיה, אלו שמתנגדים לשידורים אלו יכולים להתלונן עליך ועל כך שאתה מתייצב נגד זכותם לשלוח עצומות. אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שתמיד יש מלחמת תרבות ומאבק בין אמונות. ברור שחשוב שיהיה פלורליזם מחשבתי, אבל אנחנו כבר הרבה מעבר לזה, עכשיו השאלה היא על מה תהיה האמונה ההגמונית. וכל צד מושך לכיוון שלו. ווו, אני לא יודע אפילו איך להצטרף לדיון הזה. "הידעת שסכום כל המספרים הטבעיים, מאחד ועד אינסוף, הוא מינוס אחד חלקי שתים-עשרה?… […] מבחינה פיזיקלית היא עובדת חיים פשוטה" מותר לא לדעת, אבל על נימוס כדאי לשמור. אני קורא את ההוכחה עכשיו וזה עדיין נראה לי הזוי. ציטוט : "אגב, השימוש הפסול במדע על מנת להצדיק תפיסת עולם מטפיזית אינו נחלתם של אנשי מדע בלבד. ישנם לא מעט אנשי דת המנסים להוכיח (!) את קיומו של האל על ידי הבאת ראיות מדעיות, כביכול….וגם פוגע בציפור נפשה של האמונה, שכל מהותה הוא בהיותה לא נסמכת על 'הוכחה' כזו או אחרת (ועל כן היא נקראת 'אמונה' ולא 'ידיעה'). לצערי אורן נכשלת כאן בטעות חמורה (יש אומנם גם אנשים דתיים לא מעטים שחיים בתוך הטעות הזאת). הוכחה : דברים ד,לט – "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד". "כל יהודי מאמין מצד נשמתו ש"אין עוד מלבדו", אבל אין הוא רשאי להסתפק באמונה, אלא מחובתו להבין את העניין בשכלו, בבחינת "וידעת". שכן ידיעה שכלית מביאה לידי התאחדות פנימית עם הדבר, ואילו באמונה בלבד הדבר נשאר בבחינת 'מקיף' מלמעלה"-מתוך "ליקוטי שיחות"-הרבי מליובביטש. "אין להסתפק בידיעה בלבד, אלא הידיעה צריכה לחדור ללב פנימה, בבחינת "והשבות אל לבבך". המרחק בין אי-ידיעה לידיעה, הוא כמו המבחן בין "וידעת" ל"והשבות אל לבבך"-(רבי ישראל מסלנט). אני גם מכיר הרבה הוכחות לוגיות/מדעיות ששוללות את האפשרות שהטבע/היקום הוא יצירה אקראית/אבולוציונית. מאיר, אילו ניתן היה להוכיח את קיומו של הבורא לא הייתה לאדם בחירה חופשית…. לדעתי מאמין אמיתי אינו נזקק להוכחות, ו'ההוכחה' שהבאת לא תשכנע אף אתאיסט (אלא אם כן הוא חפץ להשתכנע). בכל מקרה, הפסוק מספר דברים מאוד קולע, ואלי אישית הוא מדבר מאוד. הנה תגובה שכתבתי לחבר שלי ששלח לי לינק לבלוג הזה. אולי היא תעניין עוד אנשים כאן. קראתי את הבלוג שקישרת אליו. מצד אחד אני מסכים שלא צריכה להיות סתירה בין אמונות מטפיזיות מסוימות לבין עיסוק במדע, אם מגדירים את המטפיזיקה בתור מה שלא ניתן להביא לו עדות בשום דרך. הבעיה היא שהמטפיזיקה לעולם לא נשארת בקרן הזוית המגבילה הזו. יש הרבה מאמינים שעוסקים במצוי, ולא ברצוי. ואני מתכוון למצוי פה, או באיזה "שם" קרוב פחות-או-יותר במרחב ובזמן, שאנחנו יכולים לקבל עליו עדויות ניסיוניות. הנה אני יודע שאתה מאמין שמעמד הר סיני התרחש ככתוב בתורה. זו לא טענה "מטפיזית". זו טענה בתחום הפיזיקה. הגיוני שאיש מדע יצא כנגד הטענה הזו, כי היא מופרכת. יש הסברים פשוטים לתופעה, שבימנו נמצא ספר שבו כתוב שהתרחשו ניסים, ושהרבה אנשים מאמינים בו – יותר פשוטים מאשר שהניסים אומנם התרחשו (כמו שאתה בוודאי יודע, זה גם לא הספר היחיד שכתוב בו שהתרחשו ניסים ושהרבה אנשים מאמינים בו). אני משער שהפסקה הקודמת תקומם אותך, ותגרום לך להעלות הסברים מפורטים והוכחות לכך שמעמד הר סיני התקיים – מה שחשוב לי הוא לא ככ השאלה אם מעמד הר סיני התקיים או לא, אלא הנקודה העקרונית – הוויכוח הזה הוא בהכרח לא ויכוח מטפיזי. זה ויכוח שאנשי מדע רשאים (ואף במידה מסוימת צריכים) להשתתף בו. אם כבר, אני חושב שזה ויכוח שאנשי דת לא צריכים (ובמידה מסוימת לא רשאים…:-) להשתתף בו. זה מה שמקומם אנשים עם נטייה מדעית. כולנו מכירים את הוויכוחים על האבולוציה בארה"ב, ונראה שגם מחזירים בתשובה בארץ חוטאים באמירת הבלים די מבישים בנושא זה ובנושאים מדעיים אחרים. אני מסכים שהציטוטים שאורן בחר של קארל סגן וריצ'רד דוקינס גובלים ביצירת מטפיזיקה משלהם, ומוטב היה לנסח אותם אחרת. אבל אני גם מרגיש שזה לא העיקר. לא זה הנושא שמעסיק אותם, לא זו הסיבה שהם כותבים בלהט. מה שהם רוצים להבהיר זה את הגישה המדעית לבירור שאלות על העולם (הזה). הם לא מתווכחים עם המטפיזיקה הדתית, אלא עם הפיזיקה הדתית (לדעתי לא תמצא אותם אומרים "אלוהים לא קיים" בשום מקום. למעשה ריצ'רד דוקינס בספרו האחרון מביא חתימות של כמה בכירים בכנסיה שהוא מיודד אתם עמוקות ושמתנגדים בעצמם לעיסוק של המאמינים בשאלת האבולוציה). בקיצור נמרץ – נראה לי שהבלוג הופך את מאבק המדענים בפיזיקה הדתית לניסיון של המדענים ליצור מטפיזיקה מדעית. זה מהלך "איש קש" טיפוסי (לשים בפי היריב שלך טיעון מופרך, ואז לנגח אותו). נהנתי מאוד לקרא את כתבתך "על מדע ומדעיזם". אני מסכים שההבחנה בין מדע ל"מדעיזם" כפי שאתה מציג אותה היא אכן חשובה ומועילה. איש מדע מוטב שיהיה צנוע דיו בכדי שלא יתפתה להכליל תוצאות שנבדקו והתקבלו עובדתית (לפחות בנתיים…) כנכונות מעבר לתחום תחולת נכונותם. מפתה הוא מאוד להכליל כל תחום ידע לכדי תפיסת עולם שלמה… אך, מצד שני, אם לא נתאמץ מאוד לעשות זאת, כיצד נקווה לנפץ את תקרת הזכוכית של בורותינו? ועל כך נאמר: "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" אהבתי – ההבחנה בין מדע ומדעיזם מוצאת חן בעיני. הרדוקציה המדעית היא שיטה שעובדת מעולה במקרים רבים, אך לא בכולם. נסיונות להפוך אותה לתפיסת עולם מצמצמים את תפיסת העולם. תפיסה מכניסטית של האדם והחיים נובעת מאמונה במכניקה הניוטונית כבסיס לאמת. כיום אנו יודעים אפילו אמפירית שהמציאות שבה אנו חיים היא יותר מכך. גם לי יש את הביקורת שלי על ריצרד דוקינס וסטיבן הוקינג. בגישה המדעית אין משמעות, חד משמעית, לדרקון לא מדיד – אולם אפשר למצוא לדרקון כזה משמעות פסיכולוגית, או חברתית. למשל – הדרקון במיתולוגיה הסינית נתפס כדמות חיובית שאוהבים אותה והדרקון במיתולוגיה המערבית נתפס כדמות שלילית שיש להלחם בה. המשל על תרנגול ההודו מעלה שאלות נוספות כגון בעית האינדוקציה המדעית (דיויד יום) וכן הבעיה שהיתה לתרנגול להבין את נושא הסיבתיות שבין הארועים (סיבתיות כשלעצמה היא נושא לא פשוט כלל במדע כיום).
אתם ספורטאים מקצועיים? נתפס לכם הצוואר בריצה, במשחק הטניס או במשחקי הכדור הפופולאריים (כדורסל וכדורגל)? אם אתם בתחילת הדרך, פיזיותרפיסט ספורט ודאי יעניין אתכם. זהו איש בעל סמכות רפואית מקצועית לטפל בכם כשאתם פצועים, ובספורט, בשונה מהמון מקצועות אחרים, האיש הזה הוא ספק-עבודה עסקי לכל דבר ועניין. אם נתפס לכם הצוואר והוא כואב ומקרין לראש, האיש שאתם תרצו לראות מיד, ובצדק, יהיה פיזיותרפיסט ספורט. הוא יוכל לאבחן במהירות וביעילות את המקרה שלכם, לדעת מדוע הוא קרה ומה צריך לעשות בשביל להחזיר אתכם למסלול באופן מידי. זהו האיש בעל היכולות הכי מדויקות לטפל בכם. מרגע שמדובר על פציעה עקב ספורט, רק הוא ידע בדיוק מה יש לכם ומה צריך לעשות. אצל כל אדם אחר, אתם עשויים להחמיר את מצבכם, שכן בפציעת ספורט יש לברר את השתלשלות האירועים ולהבין מה קרה על מנת לדעת מה בדיוק יש לכם. בטיפול שיאצו רגיל לא שואלים שאלות שקשורות בהכרח לספורט, אלא מספקים טיפול כללי, שעשוי לרפא את הבעיה רק לטווח הקצר ולהשאיר אולי מומים בצוואר לטווח הארוך. טיפול פיזיותרפיסטי פוטר אתכם מכל מום ושואף להחזיר את פגוע-הצוואר למסלול מלא. כל ניסיון לסובב את הראש במטרה לשחרר את הצוואר לא יצלחו ועשויים להחריף את הבעיה. לצערנו, כשנתפס גב או צוואר זו הרגשה לא נעימה וגם אין מה לעשות נגדה אם אינכם רופאים. כל פעולה, גם כזו שהמכניקה מאחוריה נראית הכי הגיונית שיש, כנראה רק תחריף את הבעיה. הדבר האחראי ביותר שאתם יכולים לעשות הוא להרים טלפון לפיזיותרפיסט ספורט שיבדוק מה יש לכם ומה המענה שצריך לספק בשביל ליישר שוב את הצוואר ולשחררו. גם כאשר הפיזיותרפיסט כבר מסר את המלצותיו, והמענה הראשוני שהוא סיפק לכם שחרר מעט את הצוואר, אל תתפתו לחזור עדיין לפעילות. כאבי צוואר מקרינים לראש עשויים לחזור במאמץ אם הוא נעשה מיד אחרי המענה. הטוב ביותר עבורכם יהיה להישאר לנוח, לקחת את הכדורים שהומלצו לכם ולחזור לפעילות כאשר חלף פרק זמן של כמה ימים או שבועות מאז הפגיעה.
הסדרה הבריטית המוערכת עפ"י המותחנים הספרותיים של קולין דקסטר. הבלש כאן הוא אנדבר מורס – חוקר בכיר של ה-CID שעובד במשטרת עמק התיימז, בעיר האוניברסיטאית אוקספורד. מורס הוא טיפוס עגמומי ומתבודד אך עם זאת משכיל ביותר (חובב שירה, אומנות ווגנר) שנוהג לפתור תשבצים בכפייתיות. באנגליה קוראים לטיפוס הזה The gentleman detective. ואכן מדובר בג'נטלמן אמיתי. בתפקיד מורס מופיע ג'ון ת'או (בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים, צ'פלין).
יום שלישי ברציפות: בנק ישראל התערב היום (ד') במסחר ורכש מאות מיליוני דולרים - בהמשך להתערבויות של אתמול ושלשום. בתגובה לכך, שערו היציג של הדולר נקבע על 3.656 שקלים, עלייה של 1.2%. שערו היציג של היורו נקבע על 3.9438 שקלים, עלייה של 0.9%. על פי ההערכות, בניגוד ליומיים האחרונים, שבהם רכש בנק ישראל את הדולרים באמצעות הבנקים המקומיים, הפעם הוא מבצע זאת באמצעות הבנקים הזרים. לירידה בשקל תורמים גם ביקושים גבוהים למט"ח מצד יבואנים המועניינים לנצל את שערו הנמוך של הדולר. בשוק המט"ח העולמי יורד היורו מול הדולר ב-0.3% ל-1.078 דולר, הליש"ט יורדת ב-0.2% ל-1.245 דולר. המטבע האמריקאי נחלש ב-0.4% מול מקבילו ביפן, ל-111.2 ין. נגידת בנק ישראל קרנית פלוג אמרה אתמול שהפסקה מוקדמת של הרכישות עלולה להביא לייסוף יתר ולפגיעה בלתי הפיכה או עם נזקים מתמשכים ליצואנים. עם זאת ציינה הנגידה, "המדיניות קונה זמן ליצואנים אך אינה יוכל לפתור בעיות מבניות. ברור שכוחות ייסוף היתר יגמרו באיזשהו שלב והלחצים הזמניים ייפסקו". פלוג אמרה את הדברים בישיבה של ועדת הכספים שהתכנסה לדון ביתרות מטבע החוץ הגדלות והולכות של בנק ישראל. ב-FXCM ישראל מציינים הבוקר שהתערבות רצופה של בנק ישראל משדרת מסר תקיף לשוק: "בהתערבויות האחרונות של בנק ישראל לא ראינו המשכיות של השוק ובסופו של דבר המהלך לא הצליח להטות את המגמה, אך ייתכן כי התערבות נוספת זמן כה קצר לאחר ההתערבות הקודמת תאותת מסר תקיף יותר לשוק". "גורם מרכזי להתפתחויות בשוק המטבעות העולמי הוא הירידות החזקות שנרשמו בשוק המניות האמריקאי. השאלה על הפרק כרגע היא האם הירידות יימשכו. עם אפקט טראמפ שעודד את השוק יתחיל להיעלם, הדולר יסבול, בעיקר מול הין אך גם מול יתר המטבעות העולמיים", אומר שין קאדוטה (Shin Kadota), אסטרטג בכיר בפעילות של ברקליס בטוקיו.
לגליזציה בקנדה – עד שהלגליזציה תגיע גם לכאן, באיחור אופנתי, יש לנו זמן לברר מה היא חוללה במדינות אחרות ואולי להפיק לקחים. אחת מהמדינות הללו היא קנדה, שמאז ה-17 באוקטובר 2018, ניתן לקנות בה קנאביס באופן חוקי, לכל מטרה. כפי שזה נראה, הקנדים חוגגים מאז אותו יום ולא ממש עושים חשבון לכסף. נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של קנדה, שפורסמו בכתבה במגזין High Times, מראים שתושבי המדינה הצפון אמריקאית הוציאו, החל מאוקטובר 2018 ועד לספטמבר 2019, כמעט מיליארד דולר קנדי (1 דולר קנדי = 2.6 ש’), על רכישת קנאביס חוקי, למטרות בילוי והנאה. בחישוב גס, כל אזרח השקיע בשנה הזאת 24 דולר בממוצע, על וויד בשביל הכיף. הבהלה לזהב הירוק, הורגשה בקנדה כבר ביום בו נכנסה הלגליזציה לתוקף ומאז לא פסקה. הסחורה מצידה, אזלה במהירות בתקופה הראשונה וגם בחודשים שאחר כך, המגדלים והספקים התקשו לעמוד בקצב. גם הסכום המרשים שמתברר שהקנדים השקיעו בנושא לאורך השנה, מדגים שקנאביס למטרות בילוי, הוא מצרך מבוקש. ניתוח גיאוגרפי של צריכת הקנאביס בקנדה, מראה שהיא הגבוהה ביותר בפרובינציית יוקון, שבחלקה הצפוני מערבי של המדינה, שם עמדו המכירות על 103 דולר בממוצע לאדם. אי הנסיך אדוארד (זוכרים/ות את “האסופית” של לוסי מוד מונטגומרי?) הגיע למקום השני, עם 97 דולר בממוצע לאדם. הפרובינציה הסאחית ביותר של קנדה, מתברר, היא קולומביה הבריטית שבדרום מערב המדינה, שם נרשמה ההוצאה הנמוכה ביותר, ממוצע של 10 דולר לאדם. כשמדובר בקנאביס, נראה שלמרות הנוחות של קניות ברשת, צרכנים עדיין מעדיפים, אם אפשר, למשש ולהריח את הסחורה. זו כנראה הסיבה לכך כי לגליזציה בקנדה הביאה לירידה במכירות אונליין, לטובת חוויית הקנייה בחנויות הפיזיות, שמספרן ברחבי המדינה נסק מ-217 במרס 2019, ל-407 ביולי 2019 ונגישותן לצרכן עלתה. הנתונים מראים שככל שעלה מספר החנויות הרגילות, צנחו המכירות באינטרנט מ-43.4% באוקטובר 2018, ל-5.9% בלבד, בספטמבר 2019. כותבי הסקר קובלים שבעוד שלכ-45% מהאוכלוסייה הקנדית יש לפחות חנות קנאביס אחת במרחק של עד 10 ק”מ מהבית, הפיזור שלהן ברחבי המדינה (שחלקים גדולים ממנה לא מאוכלסים), איננו אחיד. יותר ממחצית מכ-560 חנויות קנאביס הפועלות כיום בקנדה, ממוקמות בפרובינציית אלברטה. לעומת זאת באונטריו וקוויבק, בהן חיים כשני שלישים מאוכלוסיית המדינה, פועלות בסך הכול 45 חנויות קנאביס. אחת הבעיות של לגליזציה, כן, יש גם כאלה, לפחות מההיבט של הצרכן, היא העלאת מחירי הקנאביס, שנוסף להם גם מס. מכיוון שכך, שנה אחרי כניסת לגליזציה בקנדה, שוק הקנאביס הבלתי חוקי, המציע מחירים נמוכים יותר, לא נכחד. לא רק שהוא שומר על יציבות בהיקף המכירות, השוק השחור עדיין רווחי בהרבה מזה החוקי, עם הכנסות של 5-7 מיליארד דולר קנדי בשנה. “אחד הלקוחות אמר לי”, מספר בעל חנות לקנאביס חוקי בוונקובר, “שהוא מאוד היה רוצה לתמוך בי, אבל הוא לא יכול לקנות את כל האספקה שלו אצלי. זה יקר מדי. הסוחרים בשוק השחור, נהנים מאוד מהלגליזציה”. היציבות במכירות הקנאביס בשוק השחור, למרות מדיניות של לגליזציה, אינה ייחודית לקנדה. גם בקליפורניה, בה נכנסה הלגליזציה לתוקף כבר ב-2016, ידו של הקנאביס הלא חוקי, עדיין על העליונה. דו”חות בנושא מראים, ששוק הקנאביס המחתרתי בקליפורניה, גדול פי שלושה מהשוק החוקי. ברחבי המדינה פועלים כ-2,835 עסקים לא חוקיים, לעומת 873 חוקיים. את האשם בכך, תולים בהתאחדות עסקי הקנאביס החוקיים בקליפורניה, בין השאר ב- Weedmaps, אפליקציה שממפה חנויות קנאביס, ועדיין מפנה את משתמשיה גם לסוחרים הבלתי חוקיים. מדריך החוקים ללגליזציה בקנדה כאן.
אדל לורי בלו אדקינס נולד במאי 5, 1988 בטוטנהאם, בצפון לונדון, אנגליה. היא ידועה בפשטות כאדל. הועלה על ידי פני אמא האחת, היא למדה בבית הספר לאמנויות במה של הברית. אחד 'גלורי העיר הולדתו של הדמו הראשון של אדל’ הועלה על ידי חבר על MySpace. אדל כתב אותו כשהיא הייתה רק בת 16 שנים – זמן קצר לאחר מכן היא תהיה חתומה להקלטות XL בספטמבר 2006. שיר הבכורה שלה, "Hometown Glory’ פורסם בחודש אוקטובר, 2007. האלבום הראשון של אדל, “19” נכנס במצעד הבריטי בבית מספר אחד. זה היה שמו הגיל שהיה באותה העת. אדל שוחרר מדרכותיה הסינגל השניה "Chasing’ בינואר 14, 2008 – שבועות לפני אלבום הבכורה שלה. השיר הגיע למקום שני במצעד הבריטי, ונשארתי שם במשך ארבעה שבועות. מאוחר יותר באותה השנה, עסקת שיאה נחתמה חוזה משותף עם XL Recordings וקולומביה רקורדס! בתוך 2008, אדל הופיע עם איימי ויינהאוס וזכה להכרה לאומית לאחר של מגיב פרסי המוזיקה הבריטית בחירה הזוכה בפרס לאמנים הקרובים, אשר סייע להשיק את הקריירות של כמה מעשים. אדל היה הזוכה הראשון בפרס זה והיה שם את מעשה פריצת הדרך של 2008. בהמשך 2008, אדל, שנרשם בפרק בסאטרדיי נייט לייב – with guest Sarah Palin, המופע משך 17 מיליון צופים ורקיעת שחקי אלבומה “19” לחלק העליון של iTunes תרשים למחרת. השבוע של אוקטובר 26, אלבומה עלה למספר 11 על לוח מודעות 200. בתוך 2009, אדל זכה בשני פרסי גראמי הראשון שלה בטכס פרסי הגראמי 51 – אחד עבור אמן החדש הטוב ביותר, והשני לטוב ביותר פופ ווקאלי ביצועים עבור 'Chasing מדרכות ". אלבומה השני של אדל “21”, שוחרר בינואר 24, 2011 ברוב אירופה, ובפברואר 22, 2011 בצפון אמריקה. זה היה שכותרתו שוב לאחר גיל הזמרת הבריטית בתקופת הייצור שלה. Her raw power ballads won millions over and propelled Adele into worldwide stardom. אדל “לחיות ברויאל אלברט הול” הוא שחרור ה-DVD / Blu-ray אשר הפך זמין בבריטניה ובארצות הברית בנובמבר 2011. הקונצרט הוקלט כחלק מהסיור החי אדל בRAH, וכלל שירים משני פלטינה הרבה “19” ו - “21” אלבומים עם כמה כיסויים נוספים לרשימת השירים. בנוסף, השחרור כולל 90 דקות של קונצרט וקטעים מאחורי הקלעים. “לחיות ברויאל אלברט הול” holds the record for the most weeks spent at number one in the United States for a music DVD by a female artist. זה היה DVD מוסיקת מספר אחד במכירות של 2011, ומכר מעל מיליון עותקים בארצות הברית בלבד. לא רק שאדל קיבל תהילת גראמי, there have been numerous other accolades here in the United States and internationally, כולל פרסי Echo, פרסי המוזיקה הבריטי, טכס פרסי מוסיקה האמריקאי, פרסי בילבורד ושני פרסים יוקרתיים Ivor Novello כתיבת שירים. אדל קיבל Diamond Award של RIAA, הכרה יותר מ 10 מיליון עותקים של "21" נמכרים בארצות הברית – הישג מדהים! In late 2012, Adele was asked to record the James Bond theme for the movie Skyfall. This effort was accomplished and the song by the same name was co-written with producer Paul Epworth. שיתוף הפעולה שלהם קיבל מספר פרסים מוסיקה, כולל גלובוס זהב, מבקרים’ Choice and Oscar, בהתאמה. אדל ביצע את השיר לחיות בפעם הראשונה בטקס האוסקר ה -85. היא שברו את קללת הזיכיון בונד, הופך האמן הראשון שזכה אי פעם השיר הטוב ביותר לנושא בונד. למרות תרועה או קידום קטן, כאשר שוחררו, שיר הנושא של ג'יימס בונד של אדל לסקייפול שחקים ישר למספר אחד בין לילה לחלק העליון של תרשימי iTunes. בחודש אוקטובר של 2012, Adele gave birth to her son Angelo James with partner Simon Konecki, CEO of the water charity Drop4Drop. Adele has been awarded the MBE by the Queen of England for her services to the music industry and received her Diamond Status Award in New York on June 21, 2013. היא קיבלה את רשיון הנהיגה שלה ואת השיר "Skyfall’ ניצחתי 2014 גראמי – נכתב על השיר הטוב ביותר עבור מדיה חזותית. אדל הוא כעת האמן הנמכר ביותר של אמזון בכל זמנים. היא בלתי ניתנת לעצירה! After a well-deserved hiatus, Adele returned to music on October 23, 2015, releasing &#8216;Hello’ – the first single and video from her third studio album “25”. The music video for &#8216;Hello’ הוא אי פעם בסרטון המהיר ביותר להגיע ממקום נופים ממיליארדים ב- YouTube! On November 20, 2015, the album “25” was released and in the style of prior records was again titled after her age at the time of composition. Within hours after release, it was the number one album on iTunes worldwide and number one in 100 countries! As of September 2016, “25” has sold over 20 million copies worldwide and Adele was awarded her SECOND Diamond certification from the RIAA for her album “25” for another ten million copies sold in the United States! בפברואר 2017, Adele would sweep the 59th Grammy Awards for the second time, winning all five of her nominations. Adele has made Grammy history by being the only artist ever to win Record of the Year, אלבום של השנה, and Song of the Year TWICE! Adele is currently in Australia, having completed the North American leg of her 2016 tour. בתוך 2017, she will play in Australia, New Zealand and close with her finale at Wembley Stadium. בתוךשאלת ithout, אדל קבע את חותמה בהיסטוריה של מוסיקה. She has won fans all over the globe with her heartfelt lyrics and soothing vocals. אישיותה זורחת דרך השירים וההופעות שלה. This website is dedicated to all fans and Superfans of Adele, ישן וחדש – כינוי החיבה שלה "Daydreamers".