text
stringlengths 18
174k
⌀ |
|---|
החבר הציע לך נישואים? את מאושרת, אך באותה הנשימה דואגת כיצד תצליחי להפיק את כל האירוע? שהרי אין את מפיקת אירועים! עצרי ונשמי, האתר שלנו נבנה על מנת לעזור לך למצוא סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה בהתאם למבוקשך, לתקציב שלך ולצרכייך. בעבר למצוא סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה לא הייתה משימה קלה, עד שפותח האתר שלנו ואנו שמחים שמצאנו את הנישה הנכונה שיכולה לסייע לכן למצוא לפחות שמלת כלה בדרך הנוחה.
באתר מעצבים לכם שמלות כלה מרשימות, ביחס לדרישות שלכן. אם אתן מחפשות סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה הפורטל הוא הכתובת. באתר תוכלו לאתר בעלי מקצוע מכל הסגנונות ומכל העיצובים כדי שתצאו מאושרות ותגיעו ליום החתונה, בדיוק כפי שרציתן עוד בילדותכן. אין ספק כי האתר שלנו חוסך לכן אנרגיות בדרך למציאת סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה . לאחר שתמצאי לעצמך את בעלי המקצוע, התחילי לתפור את השמלה בה את חושקת.
אתן שואלות איך נכון למצוא סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה , הגעתן למקום הנכון. באינדקס, תרכשו את כל האינפורמציה הנדרשת, החל ממאמרים בנושא שמלות כלה, עיצוב שמלות כלה, סלוני כלות, דרך ידע מקיף על כל בית עסק בין היתר גלריה, יצירת קשר ועוד, ועד מחירים. אם גם את מחפשת סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה , הפסיקי לחפש והתחילי למצוא באמצעות האתר שלנו. אנחנו אתרנו את כל בעלי המקצוע המיומנים בענף בשבילך.
אם עד עכשיו בכדי לאתר סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה , נאלצתם לבזבז זמן רב אחר חיפושי אתרים רבים, או הליכה מסלון כלות אחד למשנהו, מעכשיו באמצעות הפורטל, תוכלו למצוא את מבוקשכן בקליק. באתר שלנו סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה לכל אישה בכל תקציב. כניסה לאתר שלנו תאפשר לכן במספר קליקים בודדים לאתר את מבוקשכן, ללא מאמץ ובלי להזיע. אם גם את רוצה לחפש שמלת כלה עם כוס קפה ביד, הגעת לאתר הראוי.
אנחנו באינדקס, החלטנו לבנות אינדקס זה, בכדי שיהיה לך נוח למצוא את מבוקשך, בדרך לאיתור שמלת הכלה בה את חושקת. ההבנה כי איתור סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה , היא אינה קלה הובילה אותנו, לאפיין את צרכייך ולהתאים לך אתר פרודוקטיבי. כל סלוני כלות לאירוע במרכז באור יהודה באתר נבדקו במקצועיות, על מנת שתוכלי להיות בטוחה בבחירה שלך. אם נותרה לך שאלה, צרי קשר בדף והזיני את השדות המסומנים ואנחנו נחזור אליך במהרה.
|
מבצע מיוחד לגולשי האתר !
מגוון חבילות משתלמות!!!
צפו עכשיו בסרטון שלנו - הלופט הכי מפנק שיש -עבר שיפוץ כללי *** עכשיו בבעלות חדשה!
לופט זון הינו לופט מפואר הממוקם ברחובות המתאים ל60 איש.
הלופט מתאים לארח בו ממגוון סוגי אוכלוסייה ובעל נגישות לנכים. לנוחותכם, במתחם יש המון חניה לכל הבאים, כמו כן, לופט סיטי ממוקם באזור מבודד ולכן אין כל הגבלת רעש או כל הפרעה לחוגגים במקום. הלופט מצוי במיקום מעולה ומאפשר הנאה מושלמת לכל אירוע ומסיבה שתבחרו לחגוג!
לופט זון רחובות הוא בעל עיצוב מרשים וסטייל יוקרתי המציע לאורחיו שלל אטרקציות מגוונות ופינוקים לבילוי בזמן השהות בו: שולחן סנוקר, ג'קוזי ספא לפינוק של הגוף והנשמה, פינות ישיבה, מערכת קריוקי איכותית עם מבחר עצום של שירים על שני מקרנים, בר ישיבה, רחבת ריקודים לחוגגים, הגברה מקצועית מתקדמת, מערכת תאורה, אינטרנט אלחוטי חינם בכל המתחם, מקרר, תנור ומיזוג אוויר.
לופט זון מתאים למגוון אירועים ומסיבות: מושלם למסיבות בר מצווה ובת מצווה, מסיבת רווקים/רווקות, ימי הולדת מיוחדים, אירועים עסקיים, מסיבת גיוס ושחרור וכדומה.
|
זקוקים לחברות אבטחה בגוש דן? חיפשתם לאחרונה מענה לאבטחת החברה או העסק שלכם בתל אביב? מתגוררים ברמת גן ומעוניינים גם באבטחת הדירה שלכם? לכל פתרונות האבטחה והשמירה פנו בהקדם לחברת וולקן עוצמה אבטחה.
אזור מרכז הארץ – גוש דן הינו האזור העסקי של ישראל. מאות חברות ועסקים, גורדי שחקים מלאים משרדים ואלפי עובדים. תל אביב ידועה כמטרופולין של ישראל ורוב יחסי המסחר הבינלאומיים של המדינה מתבצעים בגוש דן. עסקים, חברות ומשרדים אלו זקוקים לאבטחה על המקום, הרכוש, מסמכים חשובים ואף על כסף מזומן המועבר מדי יום ממקום למקום.
בבחירת חברת אבטחה לעסק שלכם רצוי כי תבחרו בחברה מקצועית, איכותית ואמינה. לרוב חברות בסדר גודל שכזה אף מחפשות שירות אבטחת אישים לאבטחת מנכ״ל החברה ולבכירים נוספים. חברת אבטחה מקצועית תדע לתת מענה הולם לכל הדברים המדוברים ואף יותר. בפגישת ייעוץ עם מומחי החברה תוכלו לקבל הערכת מצב, פתרונות ומידע נוסף שיעזור לכם לשמור על החברה.
וולקן עוצמה נוסדה לפני יותר מעשור במטרה להיות קצת יותר מחברת אבטחה רגילה. רצון המקימים היה להקים חברה חלוצה בתחום האבטחה, שתהיה רב מערכתית עם מחלקות אבטחה שונות, מומחים ויודעי דבר בתחום לקהל הישראלי והבינלאומי וכיום וולקן עוצמה היא חברה גדולה ומוכרת המייעצת בתחום האבטחה לחברות בארץ ובעולם.
לחברה חטיבות מרובות שבראשן עומדים מומחים בהתאם לנושא בתחום. בנוסף החברה פועלת בתחום החברתי ועובדת ישירות עם בני נוער למניעת עבריינות, אלימות ומקרים פליליים. אם אתם זקוקים לחברת אבטחה בגוש דן, צרו קשר עם וולקן עוצמה אבטחה.
|
אני מעט מתקומם נוכח התופעה הכמעט כלל ארצית שבה כמעט כל אחד ואחת אומרים "לייצר" ולא "ליצור".
להבנתי- המילה "לייצר" יכולה להתייחס אך ורק למוצר מוחשי.
אם אתה "מייצר", אז בהכרח אתה מפיק "מוצר".
אם אינך מפיק מוצר, אינך מייצר.
על כן ביטוי כמו "לייצר אווירה" איננו נכון כלל וכלל, ואף צורם לאוזן. אווירה איננה "מוצר", על כן אינך מייצר אותה.
אתה אולי יוצר אווירה, אך אינך מייצר אווירה.
אותו דבר לגבי כל דבר אחר שאיננו מוחשי. למשל ביטוי כמו "לייצר התקדמות במשא ומתן" - זה לא נכון מבחינת המילים.
אם כבר אז, ליצור התקדמות ..." וכו'. ( "התקדמות" איננה מוצר מוחשי ).
מה קפץ פה על אנשים שכולם התחילו לאמר "לייצר" ?
זו טעות איומה לאמר "לייצר" על אוירה או על התקדמות וכיוב' דברים בלתי מוחשיים בעליל.
לא הייתי אומר זאת למשל על "תוכנה" שהיא אכן מוצר וירטואלי.
"לייצר תוכנה" נשמע לי בסדר, אבל הייתי מעדיף "ליצור תוכנה".
בכל מקרה, על אוירה, והתקדמות וכיוב' ( כבר ציינתי ).
אין שום דבר נורא באמירות שלא מוצאות חן בעיניך.
אז למה אמרת נורא ?
אנשים ממציאים דימויים חדשים כמו "ליצר אוירה" למשל. מה רע בזה?
'תוכנה' אינה "יצירה" אלא מוצר מיוצר.
אבל בתקופה הקצרה בחיי שהפקתי קוד פשוט כתבתי תוכנה או תכנתּי אותה; לא ייצרתי ולא יצרתי.
אז למה יש זכויות יוצרים על תכנה?
ועדיין הוא רק הוראות ההכנה ולא ה"יצירה" עצמה, קרי המזון.
כמו כל שם מסחרי.
אולי את מתבלבלת עם העובדה שמתכון כתוב אסור להעתיק ככתבו, אבל זו הגנה על יצירה שבכתב, לא על עצם נמתכון.
כתיבת אותו מתכון במלים אחרות אינה מפרה כל זכות, ומכירת אותו מאכל תחת שם שונה או שם גנרי אף היא אינה מהוה הפרה.
וכבר הוכחתי זאת לא פעם בפורום אחר. בכל מקרה, אין לי כוונה לפתוח כאן דיון בנושא זכויות יוצרים. זה יפה שאתה טוען טענות בשמי ואז כותב שאין לי מושג, אבל בשום שלב לא טענתי שאסור לייצר מאכלים לפי מתכונים ולמכור אותם; כתבת "רק שמו מוגן" וזה בפירוש לא נכון. המתכון עצמו, כולו, הטקסט שמכיל את הוראות הבישול הוא ה"יצירה" המוגנת בזכויות יוצרים אף שרוב האנשים לא מתייחסים למתכון כאל "יצירה". זו בדיוק הנקודה שלי.
שלא מתיחסים למתכון כאל יצירה.
על זכויות יוצרים של טקסט אין כל ספק, לא חשוב במה הוא עוסק. מהותית אין על מתכון זכויות יוצרים בעוד שעל תוכן של טקסטים אחרים יש.
אז את רשאית להתפתל ולחפש מוצא לטעויות שלך, את מהות דבריך זה לא ישנה.
ולא הוכחת שום דבר בשום מקום.
היצירתיות האמיתית במטבח היא ב"רקיחת" המתכון, מציאת הנוסחה המתאימה והכנת המנה. אבל על כל אלה אין זכויות יוצרים. הזכויות קיימות רק על המתכון עצמו (כפי שפורסם במקום כזה או אחר). זו מהות דבריי (שהחמצת לחלוטין, כך אני מרגישה): עצם ההגנה בזכויות יוצרים אין פירושה שהדבר המוגן נתפס כ"יצירה" (במובן הלא משפטי).
לגבי המשפטים האחרונים שלך, אין לי כוונה להתייחס אליהם עניינית; אני מבקשת לעצור את הכיוון הזה של הדיון, אנא הגב לגופו של עניין ולא לגופו של אדם והשאר את השיפוטיות כלפי כותבים מחוץ לפורום.
המתכון הוא בחירת חמרי הגלם ואופן ההכנה. הטסט הוא אמצעי תקשורתי שיכול להיות יצירתי או לא יצירתי שמנסה להעביר את המתכון לקוראים/שומעים/צופים.
טקסט גרוע הוא יצירה גרועה אבל עדין בגדר יצירה.
זכויות יוצרים חלות על טקסט, אודיו וגרפיקה (ידנית, צלום, סטילס או סרט) ותכנה ללא קשר לתכנם ולאיכותם אלא למהות הגדרתם. עם זאת כולם נחשבים כיצירה.
ולכן הבהרתי כמה וכמה פעמים שאני מתייחסת ל"יצירה" כפי שהמילה נתפסת ולא כפי שהחוק מתייחס אליה. לצערי במקום לנסות להבין את דבריי אתה עסוק בעיקר בלנגח אותי. אני יודעת למה מתייחס חוק זכויות יוצרים וקראתי אותו יותר מפעם אחת. אם תרצה אוכל גם להפנות אותך להתייחסויות משפטיות לזכויות יוצרים על מתכון, אבל זה פשוט לא דיון רלוונטי לפורום הזה.
אין סתירה. גם יצירה (במובן הרחב) וגם מוצר.
נתקלתי בזה לראשונה אצל שדרן ספורט שדיווח על כך שהשחקנים "מייצרים מצבים ליד שער היריב".
ומאז, כולם עם הפנים לייצור.
מעבר לדלדול ולזלזול בשפה יש כאן גם משהו מהותי - מארגני אירועים אכן מייצרים אווירה. הם פועלים באופן תעשייתי - מזמינים תקליטן, תפאורה, דוגמנים ומפורסתמים - כדי ליצור את האווירה המבוקשת.
רבות מהיצירות אינן פרי דמיון אמנותי אלא מוצר תעשייתי לכל דבר וכך גם מתייחסים אליהם.
יש מערכת הפקה מורכבת שדואגת לטיפול במוצר ובקידומו.
אני לא יודע אם אוירה היא "מוצר"
אבל מה שבטוח הוא - שאין לה צורה.
היוצר המקורי היה, כזכור, אלוהים, אשר יצר אותנו מעפר.
מאז, נותר מעשה היצירה אפוף הילה של קדושה ורוחניות, וחורג מהעשייה היומיומית השגרתית.
היצירה נתפסת בעינינו כנחלתם של מעטים בעלי נטיות אמנותיות, מוכשרים, קצת לא יציבים או אפילו משוגעים.
לפיכך היצירה היא חד פעמית, ייחודית ומקורית, ומוגנת בזכויות יוצרים.
אך ליצירה הקלילה והיפה יש אח מכוער ומוצק: הייצור.
(קו) הייצור הוא עבודה אפורה (שלא לומר שחורה) ומתמשכת, חוזרת על עצמה, משעממת.
בידול דומה של חד פעמיות מול התמשכות קיים בצמדים נוספים של קל ופיעל: שמר - שימר, קפץ - קיפץ.
כך יצר סטיב ז"ל את האייפד, אבל פועל עלום שם במלזיה מייצר אותו.
עם זאת, הייצור גם הרוויח מאותה תדמית ארצית, תכליתית ומעשית.
כאשר אני מוציא מאות אלפי שקלים על חתונה, אני רוצה מפיק שמתחייב "לייצר" אווירה קסומה, ולא רק "ליצור" אותה - אולי לא תבוא לו באותו ערב ההשראה?
לכן קיימת זליגת המשמעות הזאת. היא לגיטימית והגיונית, ולא צריכה לעצבן אף אחד.
לא ניתן למכור אותה, ולא לשווק אותה, על כן לא ניתן לייצר אותה.
ניתן ליצור אותה.
אותו כנ"ל לגבי התקדמות במשא ומתן.
ייצור- חייב להתייחס למוצר סחיר.
אם המסעדה מבטיחה "ארוחה באווירה רומנטית", אין כאן תהליך של "יצירה", יש כאן ייצור עפ"י נוסחה: היא מעמעמת אורות, מדליקה נרות, מפזרת פוטפורי, מניחה פרח על כל שולחן, משמיעה מוזיקה רומנטית... חלק מהתשלום הגבוה שהיא גובה הוא עבור האווירה, לא רק עבור המזון והשירות. אז זה סחיר, גם אם לא ניתן לעביר אותה לאדם אחר או לגעת בה (אתה גם לא יכול לגעת בקובץ מחשב). בימינו גם שירותים נחשבים למוצרים.
לא ניתן למכור "אווירה" אלא כדבר משני הנלווה לדבר אחר.
ניתן למכור "ארוחה" עם אווירה, אבל לא ניתן למכור אווירה נטו.
גם ראית שלא התווכחתי על "לייצר תוכנה", מפני שתוכנה היא אכן מוצר שנמכר ביחידות ובמחיר נקוב.
הביטוי "לייצר אווירה" צורם לאוזן, ולא תקין מבחינה שיוך מילולי.
יתכן שהמאזין יבין את הכוונה, ואולי אפילו יום אחד צמד המילים האלו יתפוס חזק, אבל אנו עדיין לא הגענו אל השלב ההוא.
לא ניתן לייצר אווירה, אלא רק ליצור אותה.
אותו כנ"ל לגבי "התקדמות", "מסגרת חוקים וכללים", "משא ומתן", "מערכת ערכים" וכיוב' תכונות ויצירות, שאינן סחירות לכשעצמן.
למכור אווירה ללא אירוח?
מוכרים את זה בקילו? ללא אירוח?
אפשר לקנות אווירה בסופרמרקט? או בחנות אווירות?
אפשר למכור התקדמות במשא ומתן, או מערכת ערכים ?
יש אירוח, לא שלהן. הן אחראיות רק על האווירה.
אם אתה רוצה להרים אירוע ואתה צריך מישהו שייצר אווירה לאורחים, אתה שוכר שירות של חברה שמתמחה בזה והיא דואגת לכך. זה המוצר שהיא מספקת ואנשים משלמים עליו, עובדה.
שירות איננו מוצר.
לא ניתן לייצר שירות, אלא ליצור אותו, ולהגיש אותו.
המילה ייצור, חייבת להיות משויכת ל"מוצר".
מוצר- חייב להימכר לבדו ביחידות או משקל.
"מוצר" איננו חייב להיות פיזי, אבל הוא גם לא יכול להיות מסוג "שירות".
לא ניתן למכור אווירה, אלא ליצור אותה במקום מסוים, וכלפי קהל מסוים, תוך שימוש זמני באביזרים, תאורה, וכיוב'.
זה מתן שירות בתשלום, שבו אף אחד לא "קונה" אווירה, אלא סופג אותה כמקבל שירות.
בעולם העסקים בימינו שירות הוא מוצר לכל דבר.
אני לא יודעת ע"ס מה אתה מבסס את הקביעות שלך, אבל המציאות בפועל שונה.
מוצר הוא מושג מתחום הכלכלה, המתאר סחורה או שירות אשר ניתן לקנייה ומכירה; בדרך כלל סחורה או שירות אשר עברו עיבוד אנושי ותהליכי ייצור הקשורים לידע ולתנאים התרבותיים והחברתיים של הייצור. בתחום השיווק, מוצר הוא כל דבר אשר ניתן להציע לשוק ואשר יספק את צרכי השוק. בתחום הייצור והתעשייה, נרכשים מוצרים כחומרי גלם(או מיוצרים בהליכי מיחזור) ונמכרים כסחורה מוגמרת. מצרכים הם בדרך כלל חומרי גלם (כמו מתכות ותוצרים חקלאיים), אבל מצרך יכול להיות נגיש גם לצרכן בשוק החופשי. השימוש כיום במונח "מוצר" נרחב וכולל תחומים שאינם יצרניים גרידא, כמו בשירות הציבורי, שבו ה"מוצר" עשוי להיות נתונים או מידע (החלטות, וכו').
כהגדרה- לא ניתן לייצר שירות.
ניתן לייצר מוצר פיזי או וירטואלי, אך לא ניתן לייצר שירות, ולא תכונה כלשהי ששוררת במקום מסוים.
מה שהבאת, הוא שגיאה לשונאית.
בקנייה של מוצר, חייבת לעבור בעלות עליו, מהמוכר אל הקונה.
וזה לא חל על "לייצר אווירה".
אם אין העברת בעלות, אז אין שום קנייה/ מכירה. וממילא לא מדובר על "מוצר" אלא על דבר שאיננו מוצר ( אולי יצירה ).
ממילא, אווירה איננה נמכרת ביחידה ולא במשקל ולא אחרת. היא לא נמכרת כלל, אלא מוגשת כ שירות.
בימינו. אתה תמיד יכול להחליט ששימוש לשוני מסוים לא מקובל עליך ולא להשתמש בו, זו זכותך המלאה. אבל להתכחש לעובדת קיומו זו סתם עצימת עיניים.
מסתבר שההגדרה שלך ל-"מוצר"
לא תואמת את זו של רוב דוברי העברית ובתרגום גם של דוברי אנגלית ושפות אחרות.
ואם בעיני רוב אלה שרות הוא מוצר, אז ניתן ליצר אותו.
ישן = לא מעודכן. העולם משתנה והשפה בהתאם.
גם אני משתמש ב"מלון חדש"
משנות ה-50/60 ואהבתי את אברם בחייו ומעריך אותו מאד עד היום, ולמדתי ממנו וממלונו רבות, אבל גם הוא לא אורים ותומים (והיה הראשון לטעון כך).
כך שמלכתחילה לא כל ההגדרות במילונו היו שלמות וממצות ובודאי שאחרי יותר מחצי מאה מכתיבתם לא כולן משקפות את המציאות.
אולי הייתי צריך לציין זאת קודם.
מר חוכך, העלה זאת בשרשור אחר מלפני 8 חודשים.
מילון "רב מילים" מייחד את המילה "ייצר" למוצר תעשייתי.
לא יודע איך רב מילים מגדיר את המילה "מוצר".
אבל ברור שלייצר, חייב להתייחס למוצר.
השאלה היא איך אני מוכיח ש"מוצר" חייב להיות חפץ ולא שירות/תכונה.
אם אציין שוב את אבן שושן, מישהו יאמר שהוא לא רלוונטי.
אין לי גישה למילון אחר.
אם למישהו אחר יש גישה, הוא מוזמן לפרט מהו "מוצר".
לי אישית זה ברור ש"מוצר" חייב להיות חפץ סחיר ( לכשעצמו ).
לשון אינה מתמטיקה, אין כאן מה "להוכיח".
אתה יכול להראות שבעבר השתמשו במילה רק במשמעות X אבל קל להראות (והראיתי) שכיום משתמשים בה גם במשמעות Y. תרצה או לא תרצה, בימינו המשמעות של "מוצר" התרחבה. אתה יכול לא לאהוב את זה, אתה יכול לא להשתמש בזה, אבל אני לא רואה טעם לנסות להפריך מציאות מוכחת (אלא אם אתה נהנה לחיות בהכחשה). שפה היא אמצעי תקשורת ומשמעותן של מילים נקבעת על פי השימוש שנעשה בהן. זו הסיבה שכשאתה פותח מילון אתה רואה מספרים קטנים לצד ההגדרות של מילה – הם מייצגים משמעויות שונות שהיא ספחה אליה לאורך השנים. זה תהליך טבעי שקורה בכל שפה, לא רואה טעם להתרגש מכך.
אני גם כל יום שומע "חמש שקל", "עשר שקל" ואני לא מתקן אף אחד. כי זה חלק מהשפה, גם אם זה לא תקני.
אבל עדיין יש תחומים שבהם צריך לשמור על שפה תקנית, לא שפה מליצית, אלא תקנית ( למשל בכתיבה ע"ג עיתון/ספר ).
בקשר למילים לייצר/ מוצר- כבר ציינתי.
זה לא שאני דורש לאכוף איזה כלל.
הרחבת משמעות אינה "שגיאה".
|
בנוסף לקושי בהתארגנות, אנחנו סובלים גם מקשיי הסתגלות למקום החדש שעברנו אליו. לא עברנו רק דירה, עברנו גם עיר והחלפנו שגרה מוכרת ואהובה בשגרה אחרת, שונה, שמצריכה הסתגלות מסויימת. עדיין לא ממש התרגלנו. עדיין לא מרגיש לנו ממש בבית, אבל אנחנו בדרך לשם. אתמול ביקרתי לראשונה במכולת ואצל הירקן השכונתי. לאחר שכל הנוכחים זיהו אותי בתור "החדשה", ניהלנו שיחת הכרות ושמחתי לגלות שהחלפנו עיר קטנה שבה כולם מכירים את כולם, בעיר קטנה אפילו יותר, שגם בה כולם מכירים את כולם.
בתוך כל הכאוס של המעבר, הניקיונות, הקניות, הסידורים והשילוב של החום הבלתי נסבל, בישול ואפייה זה הדבר האחרון שהעסיק אותי בחודש האחרון. לאחר הפוגה די רצינית מבישול ואפייה, הגעתי בימים האחרונים להבנה שאי אפשר לקנות כל יום אוכל מוכן והגיע הזמן להסתגל למטבח החדש ולהתחיל לבשל, בלי תירוצים. האמת היא שלאחר תקופת הסתגלות קצרה, החלטתי שאני אוהבת את המטבח הנוכחי שלי יותר מהמטבח הקודם שלי. יש לי שפע של מקום, משטח עבודה רחב, תנור וגז חדשים ומדהימים ובעצם אין לי יותר מדי תירוצים ואני יכולה להתחיל לאפות. השאלה היא מה הדבר הראשון שאופים בבית חדש? הרעיון המקורי היה לאפות עוגיות, שהן בעיניי מהות האפייה הביתית המנחמת אבל הביקור האחרון שלי בשוק שינה לחלוטין את התוכנית. מסתבר שזה השבוע האחרון של הדובדבנים, אז כמובן שלא הצלחתי להתאפק והייתי חייבת לרכוש את הנגלה האחרונה לשנה הזאת. ידעתי שאני רוצה להכין מהם עוגה בחושה ונזכרתי במתכון לעוגת שזיפים מדהימה של אהרוני שהכנתי לפני מספר שנים. ברוח סוף העונה, החלפתי את השזיפים בדובדבנים והוספתי טופינג של שטרוייזל עם פקאנים. יצאה עוגה מושלמת- רכה ועסיסית, חמצמצה מעט מהדובדבנים ונימוחה משטרוייזל האגוזים.
בכותרת קראתי לעוגה הזאת "עוגת דובדבנים ושרוייזל פקאן" אבל השם המדוייק יותר שלה הוא "העוגה שגרמה לי להרגיש בבית, הרחק מהבית". אז לכל מי שמתגעגע למשהו או לכל מי שרוצה להרגיש בבית, העוגה הזו מוקדשת לכם.
הכנת העוגה: בקערת המיקסר מניחים חמאה וסוכר ומעבדים באמצעות וו הגיטרה עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה מעט. מוסיפים את הביצים אחת אחת ומעבדים עד להטמעתן בתערובת. מוסיפים את השמנת החמוצה, את מיץ הלימון ואת גרידת הלימון. מעבדים עד לקבלת תערובת אחידה. מפסיקים את פעולת המיקסר ומנפים לתוך הקערה את הקמח ואבקת האפייה. מקפלים בעדינות בעזרת מרית עד לקבלת בלילה אחידה (חשוב להקפיד על קיפול עדין ומינימלי).
הרכבת העוגה: משמנים היטב תבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ. זורים מעט סוכר (כ- 3 כפות) על תחתית התבנית ומסובבים אותה עד לציפוי של כל התחתית והדפנות בשכבת סוכר דקה. את העודפים מנערים מעל הכיור. בתבנית המשומנת מניחים חצי מכמות הבלילה. מפזרים מעל את מלית הדודבנים ומכסים במחצית הבלילה שנותרה. מפזרים מעל את פירורי השטרוייזל.
הרסת אותי עם העוגה הזאת!
אמאלה מה זו העוגה המהממת הזו?
יואו אם יש משהו שגורם לך להרגיש בבית זה עוגה בחושה עם שטרוזיל מעל.
את מוזמנת...נשארו עוד כמה פרוסות.
מקסים מקסים! אפשר להריח עד לכאן!
|
היום אין אחד שלא יכול להפוך למותג!
אפשר לפתוח יוטיוב או להעלות סרטונים בפייסבוק ובאינסטגרם.
הגאוגרפית שלנו...זהו, העולם כבר לא שייך לגדולים בלבד!
בואו נחזור 12-13 שנים אחורה. בלי פייסבוק / יוטיוב או אינסטגרם.
די במהרה אם יש להם תוכן טוב / תמונות טובות, מסר ואג'נדה.
הגדולים. אבל לא עוד. היום כל אחד יכול להיות מותג!
מותג זה לא אומר שכולם מכירים אתכם.
ערב תהפכו במהרה למותג...לא זה הכיוון.
את המותג שלו עד הסוף ו...כל הזמן.
בשיעורים או בכנסים בהם מעבירים.
רק מחזקת את המותג וכך הוא גדל.
כשנבנה מותג חזק יותר.
הביקוש עולה= יש יותר הכנסות.
עשייה מותגית מדוייקת.
כל אחד יכול להפוך למותג.
אז מה צריך כדי להפוך למותג?
1. תרצו את זה! הכלל ראשון בגישה שלי הוא שצריך לרצות את זה! אם תעשו רק כי אמרו לכם שצריך, זה ייראה וירגיש ככה. זה בדיוק כמו לגרור ילד בן 10 שסובל מעודף משקל לאימונים שלא ביוזמתו. הוא שונא כל רגע, משתדל לא להתמיד...ולרוב, גם תוצאות לא יגיעו. הכלל הראשון הוא באמת לרצות את זה. רותים להיות מותגים? יופי! עכשיו עברו לצעד השני.
2. קבעו את רוח המותג – מה תרצו לשדר? איזה מסר תרצו להעביר? אנרגטי? שמח? חיובי? חיוני?
לאילו צבעים אתם מתחברים? שבו עם עצמכם ופשוט רשמו הכל. רק אחרי שהכנתם רשימה מדוייקת, צאו לשלב הבא.
3. קו עיצובי - לוגו, מניפת צבעים (לא מחייב רק צבע אחד), קווים מנחים לגראפיקה, מוטיבים חוזרים ועוד...הם רק חלק ממה שתצטרכו לעשות כשיעורי בית. חפשו, תחפרו וצפו באינטרנט על עסקים מהעולם אליהם אתם מתחברים ברמת הצבעים, הסטייל, העיצוב ונסו לראות מה הכי אהבתם אצלם. תשאבו השראה, ותכניסו לעבודה.
4. התמידו – כמו בספורט כך בכל דבר בחיים, וגם בכל העולם של מיתוג. אל תתחילו במיתוג ואחר כך תתפזרו ותורידו רגל מהגז. הרבה עסקים משקיעים במיתוג ראשוני ואחר כך חוסכים בעלויות עיצוב גראפי למודעות ופרסומים ופשוט...חוזרים אחורה. מעלים כל מי פרסומים שאינם ברוח המותג / הצבעים / המסר וכל מה שנבנה קודם לכן...מותג מצריך חשיבה ראשונית וכמובן הוצאה לפעול. אחרי שהוצאתם לפועל, נשאר לכם להתמיד במה שבניתם כדי שזה באמת יעבוד...תזכרו: מותג בונים לשנים קדימה.
5. תשכחו משיח שירות / מחיר - כמותג לעולם אל תלכו לשיח שירות / מחיר. השיח הזה לא רלוונטי ולא תורם לעסקים בתחום הכושר. אם תלכו בשיח הזה (מחירים אטרקטיביים / הכי זול / הכי נמוך / אני לא יקר וכו') אתם חופרים לעצמכם חתיכת בור. אני אתן לכם דוגמא על בעל סטודיו אותו אני מלווה כבר מספר חודשים.
הלקוח: בעל סטודיו לאימונים קבוצתיים. הבעיה: מחסור בלקוחות וקושי אמיתי לצרף מתאמנים חדשים לאחר אימון הנסיון (אני מעדיף לקרוא לזה אימון היכרות).
הפתרון: כשניתחתי את ה-FLOW בינו לבין הלקוחות שבאו איתו במגע הבנתי שהשיח שלו עם הלקוחות היה תמיד לכיוון של המחיר. הוא היה מדגיש כי המחירים אצלו הכי אטרקטיביים, הכי זולים, אין לו תחרות וכו'...הוא אף פעם לא דיבר בשפה תועלתית, ולא ידע מהי...ואני אסביר.
שפה תועלתית היא שפה שמראה ללקוח / לצד השני איך הוא הולך לשפר את החיים ולראות תוצאות כתוצאה מהאימונים איתו בסטודיו. אם ללקוח יש בעיה כלשהי (משקל / פציעה / אסתטיקה), השיחה צריכה להיות על אילו אימונים / תכנית / מסלול יכולים להוביל אותו ל: (ירידה במשקל / שיפור היכולות הגופניות או שיפור במראה האסתטי / חיטוב הגוף).
כל אלו לא היו בכלל בסקופ שלו.
ברגע ששינינו את זה, הוא זנח את עניין המחיר והפך אותו ל"לא רלוונטי". הוא התחיל להתעניין בכאבי וצרכי הצד השני וסיפק את הפתרונות.
איך עושים את זה? שאלות, שאלות ושאלות...לשאול ולהתעניין כמה שיותר בצד השני. אני יכול להגיד שהיה לו קשה בטירוף שלא להדגיש את עניין המחיר (הוא חשב שזה היתרון התחרותי שלו אגב). אבל לבסוף זה עבד. הצלחנו להעלות את מחיר המנוי בסטודיו (מ-250 ל-350 ₪ במסלול שנתי!) ואחוזי ההצלחה שלו עלו מ-30% (3 מ-10) ל- 70% (7 מתוך 10 אימוני נסיון סגרו והפכו למנויים).
איך עשינו את זה? התחלנו מהתחלה: בנינו מיתוג חזק ועוצמתי (היה לוגו אבל שינינו אותו לחלוטין), בנינו תכנית פעולה, סלוגן, מסר, ערכי מותג, שפה, אסטרטגיה, שינינו ניואנסים קטנים בשיחת המכירה (הפכנו אותה לשיחת עזרה), שינינו את השיווק ו...הופ – הכל קרה! יותר מנויים, יותר הכנסות, יותר רווחים.
כמו שאמרתי בהתחלה, כל אחד יכול להיות מותג, החוכמה היא לבנות את זה חכם, לשמר, להשפיע חיובית על חייהם של אנשים ו...להרוויח. כן, יותר הכנסות – יותר רווחים.
לחיי המותג המנצח שלכם!
רוצים גם לעבור תהליך איתנו? רוצים לראות עבודות אחרונות?
|
מאות אוהדים מתרגשים ומתוחים, שהגיעו לצפות במשחק הגומלין בין קבוצת הנוער של עמק יזרעאל שאירחה את עירוני רעננה, באולם הספורט בנהלל, זכו לראות ניצחון מתוק.
הנערים מהעמק הוכיחו מהי נחישות ואת תשוקתם להגיע לגמר. ואכן, בסיומן של 40 דקות נרשם ההישג המרשים: הפועל עמק יזרעאל 83 ועירוני רעננה 59.
מנהל מחלקת הספורט במועצה האזורית עמק יזרעאל, ארז ביטמן, ציין כי השנה משחקים למעלה מ-1,100 שחקנים ושחקניות בקבוצות הליגה ובבית הספר לכדורסל. "האולמות החדשים שנחנכו בשנה האחרונה ביפעת והושעיה, עזרו מאד להעלאת כמות השחקנים בענף הכדורסל ובענפי ספורט נוספים. לראות את האולם בנהלל גדוש בתושבי העמק כשהמחבר ביניהם הוא האהבה לכדורסל ולעמק בפרט, מחמם את הלב. הקבוצה מסמלת את כל מה שאנו בעמק מחנכים אליו, וההעפלה לגמר היא הדובדבן שבקצפת.
ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, הדגיש את חשיבות החינוך לספורט, להוגנות ולבריאות בכל רחבי המועצה מגיל צעיר. "אנו משקיעים רבות בנוער שלנו והישג זה מוכיח זאת. ראינו קבוצה מלוכדת ונחושה, כל הכבוד ובהצלחה".
אנו מזמינים את תושבי העמק להגיע ולעודד במשחק הגמר שיתקיים מול קבוצת הנוער של מכבי תל אביב ב-25.3 בכפר סבא.
|
רז מזרחי: "רוצים לנצח את הכח בעיקר בשביל הקהל הגדול שלנו"
במכבי שעריים מתכוננים למפגש צמרת מול הקבוצה של עומר פרץ. מדהלה: "יש משהו מיוחד העונה שלא היה הרבה שנים"
מכבי שעריים מציגה בשבועות האחרונים את הכדורגל היפה בליגה בצוותא עם מועדון ספורט כפר קאסם. בשישי הקרוב תתארח בוינטר מול הכח רמת גן למשחק צמרת שהמנצחת בו תעשה צעד משמעותי בפלייאוף העליון.
רגע לפני המשחק תפסנו שניים מהכוכבים של הקבוצה העונה, רז מזרחי ומור מדהלה. מזרחי מוכיח ממשחק למשחק שטמון בו כישרון עצום. "אנחנו רוצים לנצח את הכח בעיקר בשביל הקהל הגדול שלנו. אין ספק הגעתי למועדון הטוב ביותר בליגה א' מודה לצמד המאמנים שלנו על האמון. מבחינתנו כל משחק אנחנו נותנים 100 אחוז ככה יהיה גם במשחק הקרוב אין ספק שיש לנו את הקהל הגדול והטוב בליגה", אמר השחקן.
מדהלה התייחס לשנה הגדולה של שעריים ואמר: "השנה יש משהו בשעריים מה שלא היה הרבה שנים שזה חדר הלבשה חזק ואיזון בין שחקנים צעירים לותיקים. יש לנו דרך מסוימת ועברנו מספר תהפוכות וממשיכים להצליח עם הצוות המקצועי והניהולי. פלייאוף? אנחנו לא מסתכלים קדימה אלא רוצים לנצח ממשחק למשחק והמטרה הרחוקה היא פלייאוף אבל רוצים להמשיך בדרך שלנו. אני שחקן שיכול לשחק במספק תפקידים וזאת מחויבות למועדון שאני משחק בו. קהל? אני רוצה לפרגן לקהל הגדול שלנו והם חלק בלתי נפרד מאיתנו והם השחקן ה-12 ומקווה שיהיו איתנו כל הדרך".
|
מהי הסיבה לאמנזיית ילדות?
חוויית הילדות עשירה בהתנסות ודמיון אשר נדמים כה רחוקים מעולמם המנטלי של המבוגרים, עד שלעיתים מלווה אותנו תחושת החמצה על כך שאין לנו גישה לזיכרונות מאותן שנים. מאז שטבע פרויד ב- 1899 את המונח "אמנזיית הילדות" (וניסה לטעון כי היא נוצרת בעקבות הדחקה של דחפים מיניים וטראומות מאותה תקופה), שיכחה זו נותרה אחת התעלומות הגדולות של מנגנון הזיכרון.
מחקרים מראים, לפחות לגבי גירויים מסוימים, כי לתינוקות יש זיכרון לטווח רחוק, ואנו יודעים גם שילדים בני 3 – 4 עשויים לזכור באופן חד דברים שאירעו שנה-שנתיים קודם לכן. אך מה קורה במוח עם הזמן, שגורם לכולנו לשכוח את אותן שנים?
המחקר הענף בתחום הניב שורה ארוכה של ממצאים ותיאוריות. אחת התיאוריות, למשל, קושרת את אמנזיית הילדות להתפתחות השפה וטוענת כי המשגה לשונית של הזיכרונות היא זו שמסייעת לשלוף אותם בשלב מאוחר יותר. תיאוריה אחרת טוענת כי התפתחות תפיסת העצמי היא המרכיב הדומיננטי שמשחק תפקיד בהתגבשות הזיכרונות. חוקרים אחרים טוענים כי שתי התיאוריות בעייתיות משום שניתן להראות כי גם לבעלי חיים, שהינם חסרי שפה או תפישה עצמית מודעת, יש אמנזיית ילדות.
על כן כיוון מחקרי נוסף שם דגש על הקצב המהיר של התחדשות תאי העצב באזורים האחראיים על התגבשות זיכרונות (ההיפוקמפוס, למשל). מבלי לסתור ממצאים אלה, מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Memory מציע הסבר שונה.
פרופ' פטרישיה באואר ועמיתיה מ- Emory college of Arts and Science, בחנו 83 ילדים במשך מספר שנים. הזיכרון ארוך הטווח של הילדים נבחן מגיל שלוש ועד תשע והחוקרים מצאו, ראשית, כי בין הגילאים חמש לשבע הילדים שלפו זיכרונות אודות אירועים לפני גיל שלוש באחוזי הצלחה גבוהים יחסית (63% - 72%) אך בגיל שמונה-תשע חלה ירידה דרמטית ביכולת לשלוף זיכרונות אלה (כ- 35% הצלחה). החוקרים ניסו לסווג את סוגי הזיכרונות וגילו כי מזיכרונותיהם של הילדים הצעירים יותר (מתחת לגיל 7) נעדרו סממני נרטיב; כלומר, היכולת לצקת אירועים לתבנית סיפורית הכוללת תפיסת מרחב וזמן.
גיבוש זיכרון, כפי שהראו מחקרים קודמים, מותנה בהמשך עיבוד המידע לאחר היקלטותו הראשונית. כל שליפה מחדש של זיכרון איננה גישה למידע המאוחסן במוח. תחת זאת, ניתן לומר כי מדובר ביצירתו מחדש של הזיכרון, תוך חיזוק קישורים סינפטיים רלוונטיים במוח. שליפה מחדש של זיכרונות (או למעשה, יצירתם מחדש) היא תהליך עדין שבמהלכו אנחנו גם עשויים ליצור זיכרונות שלא היו.
המחקר הנוכחי מחזק חשיבותה של מסגרת נרטיבית לצורך שליפת הזיכרונות לטווח רחוק. "לעובדה כי הילדים הצעירים חסרו אלמנטים נרטיביים בזיכרונותיהם יחסית לילדים הבוגרים יותר, יש השלכות על הגישה לזיכרונות המוקדמים", אומרת באואר. "על כן, הזיכרונות ששורדים אל תוך השנה התשיעית-עשירית, כאשר מיומנויות נרטיביות מבשילות, הם הזיכרונות שיזכו לגישה ושליפה מחדש בטווח הרחוק".
מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב יום שני 13 בינואר 2014 על־ידי בר חיון.
|
הפורום יעסוק במתן מידע ראשוני ויעסוק בסוגיות משפטיות בתחום המשפט הפלילי בצה"ל.
הפורום יעסוק בין היתר בנושאים כמו העדרות מן השרות, עבירות סמים, שימוש בלתי חוקי בנשק, אלימות, הטרדות מיניות, עברות במסמכים צבאיים והכל- החל משלבי החקירה ועד למשפט.
חיילים, משרתי קבע ובני משפחותיהם הזקוקים למידע הנוגע להליכים משפטיים שננקטים נגדם או עלולים להינקט נגדם מוזמנים לשאול את שאלותיהם.
עו"ד שלמה רכבי בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א. בשירותו הצבאי שימש כעוזר הסנגור הצבאי הראשי. הצטרף למשרד עורכי הדין צפורי, רכבי ושות' בשנת 1988 ובמהלך השנים הפך לעו"ד שותף. מתמחה במשפט הצבאי ובמהלך השנים צבר ניסיון רב בייצוג מאות חיילים, משרתי קבע, שוטרים ואנשי מערכת הביטחון. ניסיונו העשיר הביא לקביעת תקדימים בתחום הפלילי- צבאי.
|
פוסט זה נכתב בהמשך לפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של משרד העבודה האמריקאי.
Apprenticeship ("למידה שולייתית" או "חניכות") היא שיטה להכשרה מקצועית, המתפתחת בשנים האחרונות בעולם ונחשבת כמגבירה של מוביליות חברתית. שיטה זו מיועדת לתת מענה לצרכי המעסיקים הזקוקים לעובדים מיומנים, לצמצם את הפער ההולך ומתרחב בין המיומנויות של האוכלוסיה הנכנסת לשוק העבודה לבין המיומנויות הנדרשות בענפים ולסיוע ביציאה מעוני של אלו אשר אינם עובדים או עובדים בשכר נמוך. מקורות שונים בכלכלה האמריקאית מצביעים על כך כי בשנים האחרונות אפשר לציין בבירור כי שיטה זו להכשרה תעסוקתית, משיגה תוצאות חיוביות משמעותיות למעסיקים, למועסקים ולמשק כולו.
הנשיא אובמה הכריז בשנת 2014 על תוכנית להכפלת מספר המוכשרים ב"חניכות" בעבודה כחלק מהתאמה לדינמיקות של שוק העבודה במאה ה 21. משרד העבודה האמריקאי יישם מדיניות שהגדילה ב 75,000 את מספר המשתתפים בתוכניות אלו וזהו המספר הגדול מזה עשור בתחום. זאת ועוד, המשרד מצהיר כי כבר השקיע 175 מליון דולר והשנה יוסיף וישקיע 90 מליון דולר ביוזמות שיגבירו מגמה זו.
גם בישראל, מודל החניכות תופס תאוצה. ג'וינט ישראל – תבת והאגף להכשרות מקצועיות במשרד הכלכלה מובילים בימים אלה את תכנית הפיילוט סטארטר, במטרה לבסס מודל הכשרות בחניכות מבוגרים שיוצע לציבור על ידי הממשלה. במסגרת התכנית, שבסופה יקבל החניך תעודת מקצוע, תכנית הלימודים נלמדת בחלקה במכללה ובחלקה מועברת על ידי חונך בעסק תוך כדי עבודה בשכר. הסטודנטים זוכים במסגרת התכנית גם להעשרה בתחום הכישורים הרכים והמיומנויות הנדרשות להצליח במקום העבודה. עד כה נפתחו הכשרות בתחומים שונים כגון, , מתכת, פלסטיק, מקצועות הרכב,קונדיטאות ועוד. בתכנית, שיצאה לדרך בתחילת 2016 ונמצאת בשנת פיילוט, נפתחו עד כה 11 קורסים ומשתתפים כבר 176 סטודנטים ו- 60 מעסיקים.
רפי רובין- מעסיק המנהל את מחלקת הקונסטרוקציה במפעל JABIL שמייצר מכונות דפוס תעשייתיות ומכונות לתעשיית המוליכים למחצה. התייחס לצורך בתכנית ולתכנית עצמה, "כיום חסרים הרבה מאוד בעלי מקצוע, אך מצד שני גם אלה שהולכים ולומדים מקצוע מתקשים להשתלב בגלל היעדר הניסיון. התכנית נותנת פלטפורמה עבור אותם אנשים- מכניסה אותם לענף והם מתמקצעים תוך כדי למידה. כולם יודעים שאין כמו עבודה מעשית כדי ללמוד מקצוע ולהשתלב בו, ומצד המעסיק זוהי דרך מעולה להכשיר ולגייס אנשים לתחום".
אולם המהפכה השקטה והמענינת של השנים האחרונות בתחום סוגי ההכשרה המקצועית מתרחשת דוקא במגזר תעשיות ההי טק שם קצב ההאצה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמיומנויות הנדרשות מחייב גמישות ויצירתיות בשיטות ההכשרה. שיטת הכשרה בחניכות שבעבר אפיינה רק מגזרי תעשייה מסורתיים חדרה היום גם לתעשיית ההי טק, לתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת, הבריאות והאלקטרוניקה.
מסתבר שקצב השינויים של פיתוח הטכנולוגיה גרם לפערי מיומנויות בעייתיים ביותר בין דרישות וביקושי השוק והתעשיה, לבין יכולות ומיומנויות המשאב האנושי הבוגר את התוכניות האקדמיות של מוסדות ההשכלה הגבוהה. מהנדסי מחשבים למשל, שלמדו 4 שנים בקולג'ים יוקרתיים מגלים עם יציאתם לשוק כי חלק ניכר ממה שלמדו בשנים האחרונות (בעלות כספית עצומה) לא היה כה רלוונטי לשוק ומה שהיה רלוונטי כבר השתנה וכי הם נדרשים ללמוד תחומי ידע חדשים ובעיקר שפות תיכנות חדשות לגמרי שגם הנדסאים שסיימו שנת לימוד מזורזת ועוד ננו-קורס ייעודי של התעשיה, קרובים יותר מהם לצרכי השוק וליכולת השתכרות טובה.
זאת ועוד, למידה תוך כדי עבודה (Learn as you Earn)הפכה להיות חלק ממערך הלמידה המקוון של כל ארגון טכנולוגי גדול. סיסקו למשל מחזיקה אקדמיה מקוונת בה מוכשרים עובדים חדשים להכיר את סיסקו מוצריה וכן תחומי ידע מקצועיים ומעשיים הרלוונטיים למילוי תפקידם. האקדמיה המקוונת ששמה- NETACAD- פתוחה אגב לעולם וכל מי שנרשם אליה ומוכיח עמידה בדרישות הקורסים נמצא כבר למעשה בתוך סביבת ההשמה של יחידות משאבי האנוש של הארגון העוקבות אחר הישגיו. בשל הביקוש הגבוה והדינמי , גורמים רבים בתעשיית ההי טק מדלגים על הצורך בבניה ואחזקה של סביבות לימוד מקוונות משלהם ומאמצים קורסים ספציפיים מסביבות למידה איכותיות קיימות כמו : Coursera, EDX, Udacity ועוד. בסביבות אלו אגב ניתן לשלב בלמידת העובד החדש גם קורסים מקצועיים תשתיתיים ומשמעותיים וגם קורסים של כישורים רכים נלווים הרלוונטיים לעולם התעסוקה במאה ה 21.
אגב, אין זה אומר שהכשרה בשיטות אלו מתאימה לכל מעסיק ומועסק ובכל מצב ואין זה אומר שהן מייתרות את הלמידה האקדמית. תוכנית הכשרה עדכנית כוללת זמן איכות של למידה ישירה מעובד-שהוא מנטור המלמד את החניך כל מה שנדרש למילוי התפקיד בדגש כאמור על פיתוח המיומנויות הרלוונטיות אך בתמהיל הלמידה הכולל משולבת גם למידה מקוונת המשלימה פערי ידע תיאורטיים הניתנים ללימוד גם ממקורות אחרים זולת המנטור.
בישראל, תופעת ההכשרה במודל של טירונות-בוטקאמפ מראה ניצנים ולצידה גם תוכניות חניכות למבוגרים ותוכניות Near Shoring .
למשל, חברת Verisense מהר החוצבים בירושלים, מבצעת ווריפיקציה של שבבים כקבלן עבור חברות היי טק מובילות. שלב הווריפיקציה הוא שלב קריטי בחיי השבבים אשר לרוב מבוצע על ידי מהנדסים, אך Verisense פיתחה מודל ייחודי שבו היא מעסיקה חרדים ללא ניסיון תעסוקתי קודם או תואר אקדמי. המתקבלים זוכים להכשרה אינטנסיבית על ידי מומחי תוכן בחברה ולאחר מכן נחנכים על ידי מהנדסי חומרה. החברה זוכה בעובדים נאמנים בעלות נמוכה מזו של מהנדס חומרה והעובד מקבל הכשרה טכנולוגית ומשרה בשכר גבוה מהממוצע במגזר.
שיטות ההכשרה המגוונות הללו, שחלקן מהוות חידוש בתחום ההי טק, מסייעות לשוק העבודה להתמקד במיומנויות הישירות הנדרשות למילוי המשימה היצרנית. השיח בשוק העבודה עוסק פחות ופחות בתיאורי תפקיד ויותר במיומנויות המעשיות הנדרשות למילוי המשימות המשתנות תדיר ואלו מתכתבות היטב עם הגמישות המאפינת את צורות ההכשרה החדשות. בשוק העבודה העתידי יעלו ויצליחו הסתגלנים. אלה אשר ישכילו לשמור על עדכניות הידע והמיומנויות המשתנות של שוק העבודה באמצעות תוכניות הכשרה גמישות ומותאמות אישית.
מענה חברתי יצירתי לנזקי ה"חדשנות המשבשת"
השינויים הכלכליים החברתיים והתעסוקתיים הקשורים בשינויים שמביאה עמה הטכנולוגיה המאיצה של המאה ה 21, מתחילים להניב לא רק דיון ותיאור של הבעיות והאתגרים, אלא גם התחלה של מתן מענים אפשריים לאתגרים הללו.
כזה הוא הענין סביב המהלך שהתרחש בסידני-אוסטרליה בתחילת שנת 2016 המתיחס לאתגר של כניסת חברת אובר (UBER) לאזור. המענה המענין של הגורמים החברתיים והרגולטיביים האוסטרליים יכול לשמש כמקרה מדגים למהלך יצירתי ופורץ דרך במבחן ההתמודדות החברתית עם נזקי הסופה שמחוללת הטכנולוגיה המאיצה.
חברת אובר מפעילה אפליקציה המאפשרת לכל נהג רכב פרטי להירשם לאפליקציה ובאמצעותה לקבל פניות מנוסעים סמוכים המעונינים לחלוק עמו את הוצאות הנסיעה ליעד המשותף. חברת אובר גוזרת קופון מכל נסיעה שכזו, בעל הרכב זוכה להשתתפות בהוצאות הדלק ותחזוקת הרכב, הנוסע או הנוסעים שמחים על הזמינות והגמישות וכמובן החיסכון בהוצאות. איכות-הסביבה מרוויחה אף היא בגדול. המפסידים העיקריים הם כמובן נהגי המוניות. לא רק שכמות הנוסעים הנזקקים לשירותי ההסעה שלהם יורדת פלאים, אלא שבניגוד לנהגי אובר חלה עליהם מערכת מעמיסה של הוצאות סביב הסמכתם לתפקיד, תשלומי ביטוח, בטיחות ושאר רגולציה ההופכת את התחרות ללא הוגנת ואף מפלה לרעה. נהגי מוניות נדרשים גם כידוע לשלם סכום גבוה של עשרות אלפי דולר כדי לקנות רשיון ("מספר") ולטענתם זהו סכום ששילמו למדינה מתוך הבנה שזהו נכס מניב וסחיר. ברכישת הרשיון הסתמכו על האפשרות למכור אותו בעתיד ולצרף את סכום המכירה להכנסה הפנסיונית שלהם. כל זה כאמור משתנה כשאובר נכנסת לתמונה.
במדינות רבות בעולם נתקלו נהגי המוניות והרשויות באתגר שהציבה אובר ולא בכולן נמצא מוצא. בברזיל, פקיסטן וצרפת פרצו מהומות של נהגי מוניות בהובלת איגודי העובדים ואלו אף נהגו להזמין נהגי אובר לכתובות מסוימות שם המתינו לנהגי אובר והיכו אותם באלימות. במקומות אחרים פנו נהגי המוניות לבתי המשפט ואף איימו "לסגור את כבישי המדינה" עד להסרת האפליה.
אובר היא כיום חברה בעלת שווי שוק של כ 70 מילארד דולר. שווי שוק זה הושג במשך כ 7 שנות פעילותה אולם האפקט שלה במגה-ערים במערב הורגש כבר בשנה הראשונה לפעולתה. בעקבותיה צצו חברות רבות המחקות אותה כך ששוק שירותי ההסעה בתשלום חווה את מה שפרופ' קלייטון כריסטיאנסן קרא : "חדשנות משבשת" (Disruptive innovation). תופעה זו שמקבילותיה בענף המלונאות הן AIRBNB או SPACE-X בתחום החלל או WEWORK בתחום המשרדים הופכת להיות יותר ויותר נפוצה. טכנולוגיה חדשנית משנה במהירות רבה את פני השוק, השחקנים השונים מוצאים את עצמם לפתע במצב חדש ששינה את הסדר הקיים לרוב לטובת הלקוחות ולרעת נותני השירות. המימשל מאחר לזהות את הבעיה והתערבותו נמתחת על פני זמן רב מדי בשל תהליכים משפטיים בירוקרטיים ופוליטיים.המענה האוסטרלי לאתגר של אובר מענין איפוא כסוג של התמודדות עקרונית עם תופעה רוחבית מעמיקה של החברה האזרחית החווה את תוצאות ה"חדשנות המשבשת".
הפתרון שהושג בסידני הושג על ידי גורמים אזרחיים-חברתיים שונים שהתאמצו יחד עם גורמי המימשל למצוא נקודת איזון ופיצוי הולמת. הנחת המוצא של כל הנוגעים בדבר היתה שאובר ומתחרותיה בשוק אפליקציות התחבורה השיתופית אינן תופעה שעתידה להעלם אלא להתרחב. אזרחי המדינה הצביעו באגודליהם והזמינו את נהגי אובר בקצב הולך וגובר. נהגי המוניות עצמם, הבינו שהדרך היחידה להתמודד עם האתגר היא להצטרף למגמה וליהנות מכח השוק העולה. המימשל הסכים שיש לשאוף להשוואת תנאים ולאפשר לנהגי מוניות לפעול בתנאי השוק החדשים, כלומר להציע נסיעה משותפת לכמה נוסעים בנסיעה אחת וכן לפצות את הנהגים שרכשו "מספר" בעלות ניכרת. הסיכום היה שתוקם קרן פיצויים אשר תקבל 1$ אוסטרלי מכל נסיעה שיתופית שתתבצע באובר או במונית בשנים הקרובות, הסכום שיצטבר יאפשר לפצות את נהגי המוניות ולהשיב להם את עשרות אלפי הדולרים ששילמו בגין רשיון. כך תיפסק האפליה וכולם יפעלו בתנאי שוק זהים..
האם אנו עדים כאן לתחילתה של תופעה חברתית חדשה, המכילה את "החדשנות הטכנולוגית המשבשת" כברכה כלכלית חברתית וסביבתית אך מוכנה בה בעת לפצות את הנפגעים המיידים בדור המעבר? האם גמישות מסוג זה, בה כל המעורבים בדבר תורמים לפתרון הצודק, תיתכן גם במקומות אחרים בעולם? גם במגזרי שוק הדיור והעבודה השיתופית? כלומר מעבר למקרה של אובר האם יש כאן תבנית אזרחית לפתרון חברתי הוגן כשפגיעתה של החדשנות המשבשת גורמת לאפליה? מה אנו יודעים היום להגיד על "אוכלוסיות הסיכון" של החדשנות המשבשת? הטכנולוגיה מאיצה ומשנה סקטורים רבים, אזי מי מזהה את הנפגעים היום או בעתיד? מי יקבע את גובה הפיצוי? מה יהיו הקריטריונים המגדירים את הפתרון הראוי והצודק? שכן שלא בכל התחומים כמו אצל נהגי המוניות ניתן לאמד נזק מדויק? האם אנו נערכים ליום שבו הביטוח הלאומי הישראלי יכיר בטענת עובדים שאיבדו את מקום עבודתם בשל כניסת "חדשנות משבשת" לתחומם? האם תתקבל בבית המשפט טענת הביטוח הלאומי כי אם ניתנה התראה מוקדמת בדבר השינוי הצפוי בשוק והעובד לא נקט בתהליכי התאמה וגיוון תעסוקתי מתבקשים, הרי שעליו לשאת בתוצאות ולא לקבל פיצויים מכספי הציבור? מהי התראה מוקדמת? מיהם הגורמים המוסמכים להנפיק "אזהרת מסע תעסוקתית" לאזורי הסיכון של תעסוקת המאה ה-21?
Author toptevetPosted on אוגוסט 29, 2016 Categories מדברים מהשטח, מן העולם, עולם העבודה העתידיTags AIRBNB, Disruptive, future of work, innovation, israel, Jobless, spacex, UBER, UBERX, wework, workforce, אובר, אוכלוסיות בסיכון, ביטוח לאומי, בלוג תעסוקה, גיוון תעסוקה, הכשרה, השמה, חברתית, חדשנות, חדשנות משבשת, יצירתיות, כלכלה שיתופית, מוניות, מחאה, מכוניות אוטונומיות, מסוגלות תעסוקתית, מקדמי תעסוקה, מרכז תעסוקה, משרד הכלכלה, סידני, עולם התעסוקה העתידי, עתיד התעסוקה, קידום תעסוקה, תבת, תעסוקה, תעסוקה במאה ה 21, תעסוקה בענן, תעסוקת חרדים, תעסוקת מיעוטיםתגובה אחת על מענה חברתי יצירתי לנזקי ה"חדשנות המשבשת"
יוזמות תעסוקה חדשניות במצפה רמון – עולם עבודה עתידי?
ואם הייתם מקבלים כל חודש 1,500 דולר?
מדוע אמאזון בעד קיצור יום העבודה?
Urban Glance על חלל עבודה שיתופי, יש דבר כזה?
Urban Glance על גרה ברהט, עובדת באמזון.
אלי בנטאטה על מענה חברתי יצירתי לנזקי ה"חדשנות המשבשת"
|
כפי שאמרתי הרכב נרכש עם קפיצי סליל מאחור.
אני רוצה להחליף בולמים ורוצה להביא מחול. אבל לא ברור לי אם הרכב מוגבה או לא.
נראה לי התבלבלת בתמונה?
איזה יופי. לא היה צריך לצבוע את העץ לצורך הגנה?
|
הבטחת איכות נאותה של הסביבה לרבות מניעת מפגעים ומטרדים - בטיפול המשרד לאיכות הסביבה.
ישנם שלושת סוגי תנאים שעומדים לרשות המועצה המקומית מיתר ולמנהל המחלקה לרישוי עסקים שבסמכותם להתנות מתן רישיון העסק או כל אישור הפעלה אחר בין אם קצוב וזמני ובין אם תקופתי וקבוע, כדלקמן.
תנאי מוקדם -תנאי שיש לקיימו לפני שינתן הרישיון או ההיתר הזמני.
תנאי נוסף – תנאי שהרשות או מי מטעמה שהיה מוסמך להוציא אותו גם לאחר שהופק הרישיון.
קביעת תנאים: נותן האישור רשאי להוסיף / לשנות לעסק תנאי ברישיון, שניתן לתקופה עפ"י הפריט , בכל עת שיתעורר הצורך לכך. קביעת התנאים היא חלק מתהליך הרישוי ומהווה לא אחת עילה לערעור מצד מבקשי הרישיון או בעלי העסק, בשל ההשלכות הכלכליות הכרוכות בביצוע התנאים.
ערעור: ניתנת אפשרות למבקש או לבעל העסק להגיש ערעור לבית משפט מחוזי בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים על סירוב למתן רישיון / ביטול רישיון / תנאים שלדעת המבקש אינם סבירים או שאינו עומד בקיומו.
השגה: ניתן להגיש ערעור למפקח כבאות ראשי לגבי קביעת תנאים חריגים שניתנו ע"י שירותי הכבאות.
שימוש חורג: כל נכס ששימושו חורג מהרשום בהיתר הבניה המקורי, מחוייב להגיש בקשה לשימוש חורג..כל מבנה המשמש או האמור לשמש עסק שאינו מוגדר כמתאים למה שרשום בהיתר הבניה, אינו יכול לפעול ללא קבלת אישור מקדמי לשימוש חורג, כאשר לא תמיד הבקשה יכולה להיענות בחיוב וזה במקרים בהם מחלקת הנדסה בהתאם לשיקול דעתה רואה בזה הפרעה או סכנה העלולה להפריע לשלום הציבור ובטיחותו.
|
פלסטיני מעזה נאשם ברצח בדקירות של קטין משפרעם. השנים עבדו יחד בעבודות בניין בביתו של דודו של הנרצח. הרוצח החליט לרצוח את הקטין ולסחוט את אביו תמורת איתורו של הנרצח.
הפרקליטות הגישה היום (שני) כתב אישום נגד תושב עזה (44) שנאשם ברצח של קטין משפרעם. על פי החשדות הנאשם דקר את הקטין מספר רב של פעמים ואחר כך קבר אותו. בנוסף ניסה לסחוט את המשפחה בתמורה לאיתור הנרצח.
פלסטיני תושב עזה (44) רצח בן 17 בדקירות. לאחר הרצח קבר את הנער בשטח פתוח מול בית ספר במטרה לסחוט את משפחתו בסכום של 400 אלף שקל.
בתחילת חודש דצמבר לפני שנה הודיעו הוריו של הנער למשטרה כי בנם (17) לא חזר לביתו וכי הם דואגים לו מאוד. המשטרה החלה בחיפושים נרחבים שכללו מסוק, פרשים ורחפנים בכדי לאתר את הקטין.
למחרת אותרה חלקת אדמה שנראתה כאילו חפרו בה לאחרונה בשפרעם ליד בית הספר. השוטרים חפרו במקום וגילו את גופתו של הקטין כשעליה סימני דקירות.
המשטרה איתרה חשוד (44) משפרעם שנעלם מיד לאחר הרצח. המשטרה מאתרת את החשוד שהסתתר בבניין בטמרה. בחקירתו של החשוד תושב עזה שעבד בישראל ללא אישורים, עלה כי עבד יחד עם הקטין בעבודות בניה בבית דודו של הנער.
המשטרה מוסרת כי בשלב מסוים החליט הנאשם להמית את המנוח ולסחוט מבני משפחתו כספים בתמורה לאיתורו של בנם. הוא יצר קשר עם הקטין כשבוע לפני הרצח וסיפר לו כי מצא משהו שהוא רוצה להעביר אליו.
הנאשם הסתיר מעדר בשטח בית הספר בו תכנן לרצוח ולקבור את הצעיר ולמחרת יצר קשר עם הצעיר. השנים תיאמו להיפגש בשכונת עין עפיה בשפרעם. לקראת השעה 19:00 נפגש הנאשם עם הצעיר כשהוא חמוש בסכין והוביל את הצעיר לשטח האדמה בה הסתיר את המעדר יום קודם.
הנאשם דקר את הצעיר פעמים רבות ולאחר מכן קבר אותו עם המעדר שהסתיר המקום יום לפני. הוא עזב את המקום והלך לכיוון ביתו של הצעיר שם הניח מכתב על שמשת רכב שחנה ליד הבית. במכתב כתב כי הצעיר נמצא במקום בטוח וכי הוא יושב לאביו תמורת סכום של 400 אלף שקל.
הנאשם עזב את שפרעם בבוקר שאחרי הרצח ונמצא לאחר חודש כשהוא מסתתר בבניין בשלבי בניה בטמרה. הפרקליטות הגישה היום(שני) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקשה לעצור את הנאשם עד תום ההליכים.
|
במיקום מושלם המשקיף אל נמל תל אביב וצופה מרחוק אל האופק, מלון אלכסנדר מציע לאורחיו חופשה מושלמת. עבור היודעים ליהנות, אשר אינם מוכנים להתפשר על איכות, תתחיל החוויה כבר בלובי המפואר. העיצוב המרשים של מישל הרוש, יגרום לכם להרגיש באירופה. כל פרט במלון, מקטן ועד גדול, תוכנן תוך מחשבה על נוחותכם המרבית. האיכות, האדיבות, המותרות ותחושת השלמות, ילוו אתכם מתחילת החופשה ועד לסיומה.
במלון 70 חדרים, סוויטות ודירות חוף, המעוצבים בפאר יוקרתי ומאובזרים ברמה אשר אינה שגרתית במלונות מחוץ לאירופה. מסכי LCD ענקיים, מכונות אספרסו, נעלי בית, מוצרי טיפוח אישיים, אמבטיות זוגיות וחלוקי רחצה מפנקים, מהווים חלק קטן בלבד מהאבזור המלווה אתכם בעת השהיה במלון. חדרי הדלוקס יארחו שלושה, ומהמרפסת הענקית המצויה בחדרי האקזקיוטיב דלוקס, יוכלו ליהנות ארבעה אורחים. בכל הסוויטות חדרי מגורים מרווחים ותפוסתן משתנה בהתאם לגודלן, משלושה ועד לששה אורחים. סוויטות האקזקיוטיב והאקסקלוסיב מתאימות לאירוח ששה שוהים ומכילות שני חדרי שינה. בסוויטות האקסקלוסיב ייהנו המתארחים גם ממרפסת עם נוף ישיר ומגבוה אל הים. דירות החוף והפנטהאוז הענקיות (120 מ"ר) של מלון אלכסנדר מיועדות לאירוח ששה אנשים ומעוצבות בפאר אירופאי מודרני ומצטיינות ברמת הגימור והאבזור הגבוהה הנהוגה במלון. יוקרתית ומהממת ביופייה, תעניק לכם הסוויטה הנשיאותית פינוק מהחלומות. הנוף הפנורמי הנפלא, מקיף בכחול את 550 מ"ר של הסוויטה, על גג המלון. הג'קוזי, הסאונה, הבריכה הפרטית ומרפסת הדק, יהפכו כל שהות בסוויטה, לבלתי נשכחת. השהות בסוויטה הנשיאותית, הינה חוויה יוצאת דופן ומתאימה במיוחד לזוגות בליל הכלולות, מאחר וטבילה משותפת בבריכה שעל הגג, המעדנים והשמפניה יהפכו את האושר שלכם למושלם.
עיצוב בסגנון גלי ים, שמשיות בהירות ושמיים כחולים יקדמו את פניכם בכניסה למסעדת סיאלה. הארוחה במקום היא חוויה קולינרית, כשהגבינות מגיעות היישר מהמשק, הדגים טריים ושלל הירקות והפירות מזמין לבוא ולטעום בארוחות הבוקר הישראליות המוגשות בסגנון בופה. בשעות הצהריים והערב, יפתו אתכם הריחות המשכרים לסעוד. בלובי בר תיהנו מקוקטייל, או משקה לבחירתכם, בכל שעות היממה.
ביקור בספא אלכסנדר, מומלץ בחום לנהנתנים שביניכם. הספא, העולה בקנה אחד עם הפאר האירופאי הנהוג במלון, מציע סטנדרטי איכות, שירות ואבזור ברמות שקשה למצוא אותן בארץ. הטיפול המקצועי, המוענק על ידי הצוות, מלווה תמיד בחיוך והיצע הטיפולים הגדול מקשה על הבחירה. אנשי עסקים ימצאו בחדר העסקים של המלון, טכנולוגיה חדישה ואת כל הנחוץ להם לעבודה רגועה ומקצועית. חדר הישיבות המפואר, המתאים ל-12 מוזמנים, עומד לרשותכם, אף הוא, בעת הצורך.
|
צוותי הבתים וצוות מתנדבות מכיל ליוו את הנערות במהלך הערב במטרה לאפשר לנערות להתנסות במכירה וללמוד על הקמת עסקים ועל מחזור בגדים. באירוע פתחו הנערות חנות יד שנייה מבגדים שנתרמו על ידי עובדי כיל. כך הן נהנו מחשיפה לתחום האופנה עם סטייליסטיות מתנדבות מכיל שהגיעו לספר לנערות על התאמת בגדים, צבעים וטיפים לעיצוב. באירוע עצמו, הנערות הפכו לסטייליסטיות לערב אחד וסייעו לעשרות האורחים שהגיעו להשקת החנות הזמנית.
מנהלת תחום רווחה בעמותת בית מוריה, אפרת טובול, סיפרה על מטרת הפרויקט: "הנערות מגלות אחריות מלאה משלב החשיבה ועד שלב הביצוע ולומדות על משמעות ניהול פרויקט, יצירת רווח ושיתוף פעולה".
מנהלת קשרי קהילה בבאר שבע מטעם כיל, חגית רחמים, הוסיפה: "מרגש לראות את האינטראקציה בין הנערות והמתנדבות. זו זכות שלנו לאפשר לנערות רגעים של כיף לצד אחריות. שמחנו לראות את הנערות יוצאות בעצמן עם שקיות מלאות בגדים, נעלים ואקססוריז שהן בחרו יחד עם הסטיילסטיות".
|
איש העסקים אילן בן דב משלם את המחיר על ההתנהלות שלו בחודשים האחרונים. היום (ב') מדווחת סאני תקשורת -2.55% סאני תקשורת 183.7 -2.55% בסיס:188.5 פתיחה:188.5 גבוה:188.5 נמוך:183 תמורה:119,565 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: כי הדירקטוריון החליט על הפסקת כהונתו כיו"ר בעקבות דרך הטיפול בעסקי החברה וניהולה. בן דב ימשיך לכהן כדירקטור בחברה. עוד הוחלט לא למנות יו"ר קבוע כעת. במקביל לדיווחים אלו, גם שני הדח"צים בחברה הודיעו על התפטרותם.
בסוף השבוע דווח כי איש העסקים יעקב לוקסנבורג, הבעלים של קבוצת לפידות קפיטל +0.21% לפידות קפיטל 1,403 +0.21% בסיס:1,400 פתיחה:1,400 גבוה:1,403 נמוך:1,403 תמורה:2,918 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: מונה כדירקטור בחברה. לא מן הנמנע כי המהלך להדחתו של בן דב הוא מהלך אותו הוביל לוקסנבורג - אשר עד המינוי שלו זכה לתמיכה מלאה מהדירקטוריון של סקיילקס.
במקביל, גם שני הדח"צים בחברה יונה אדמון ודרור ברזילי הודיעו על התפטרותם. הסיבה הרשמית: אי הסכמות ומחלוקות עם היו"ר (אילן בן דב) על ההתנהלות והטיפול בעסקי החברה ואופן יישום החלטות הדירקטוריון. סיבה נוספת הינה השינויים שחלים בניהול העסקי בחברה.
בתוך כך, היום מגיבה סקיילקס לפרסומים בכלי התקשורת על התקלות בסוללות מדגם סמסונג גלקסי S4. בסקיילקס מעדכנים כי החל מפברואר הוחלט לבצע בחינה עצמאית של המידע אודות התקלות. בסקיילקס מציינים כי טרם סיימו את הבדיקה.
בסקיילקס מציינים כי המכשיר הושק בארץ בחודש מאי 2013 והתקלות החלו מהרבעון השלישי של 2013. בסקיילקס מציינים כי קיימו קשר רציף ואינטנסיבי עם סמסונג בקשר לתקלות ואף העבירה לחברה את המידע ביחס לתקלות וביקשה ממנה הבהרות. בסקיילקס מציינים כי לא נצפו תקלות דומות בסוללות אשר יוצרו החל מינואר 2014.
יהיה זה מעשה אצילי מצדך אם תואיל להציע לו משרה בדירקטוריון של החברה שלך - הלא כן???
אילן בן דב אתה תבלה את שארית חייך בבתי-חולים על כך שגזלתה את כספי משקיעים ב"תאו" ובחברות אחרות .
|
במסגרת מחקר פרטי שעוסק בהתנהגות אידיוסינקרטית בכלל והרגלי לבישת גרביים של גאונים בהיסטוריה בפרט, העתקתי לכאן מוויקיפדיה קטע רלבנטי מהביוגרפיה של עמנואל קאנט. להזכירכם, קאנט כתב את "ביקורת התבונה הטהורה".
עמנואל קאנט (הערך המלא בוויקיפדיה) נולד בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד שברוסיה), ב-22 באפריל 1724, רביעי למשפחה בת 11 ילדים. אביו היה ממוצא סקוטי, מתקין אוכפים במקצועו.
הוא נפטר ב 12 בפברואר -1804. את ספרו האחרון לא הספיק לסיים. מילותיו האחרונות היו "טוב הדבר".
קאנט מעולם לא עזב את סביבת עיר הולדתו ואף על פי כן קנה לעצמו ידיעות מקיפות על המציאות של העולם והארצות השונות. הוא היה ידוע כקפדן ודייקן מאוד והאגדה מספרת שתושבי עירו היו מכוונים את שעוניהם לפי פעולותיו של קאנט במשך היום, משום שמעולם לא שינה את הרגליו ונהג לעשות כל דבר באותה שעה בדיוק, יום אחר יום בחייו. תלמידיו באוניברסיטה, סיפרו בכל זאת, על דמות מעט רעננה יותר, והעידו על מידת ההומור הנפלאה שניחן בה בעת שנשא בפניהם את הרצאותיו. קאנט נטה להרצות אף על נושאים שונים שאינם בתחום התמחותו. הרצאות אלו משכו קהל שומעים רב שנהנה מסיפורים על ארצות אקזוטיות ומקומות רחוקים. קאנט עצמו היה ידוע בקומתו הנמוכה ובראשו גדול המידות. לקאנט היו מספר מנהגים מיוחדים דוגמת קשירת גרביו בריתמות אל חגורת מכנסיו. בנוסף הוא נהג לפנות מפעם לפעם לתחנת המשטרה המקומית על מנת לברר אם פרצה מגפה באזור, דבר היכול להשפיע על בריאותו.
היה מאובחן היום כאוטיסט בתפקוד גבוה(אספרגר).
כלפי אנשים מוזרים.
כנראה מאוד קשה להפנים משום מה.
אבא שלי היא קורע את הגרביים שלו כדי שלא ילחצו.
לחגורה ושואל על האפידמיה הקרובה.
שלב א' - שלום פנימי - לייבניץ: כולם מונדות. כל מונדה נשמה. כולם נשמות חופשיות.
שלב ב' - שלום חיצוני - קאנט: חבר'ה (אמפיריציסטים, רציונאליסטים), למה אנחנו לא יכולים להסתדר ביחד בעולם התופעות?
קאנט מעצבן. הגרמנים קוראים אותו באנגלית כי הוא כל כך לא ברור. "תתמודד!" אני רוצה לצעוק עליו. "תתמודד!"
מארקס: צינגלה לכל פועל!
אני ישנה עם אטמים. זה נחשב?
אם היית ישנה עם אטומים, אפשר היה לקרוא לך פיזיקאית גרעינית.
תאמיני לי ישנתי עם כמה אטומים. וסתומים. וגם לא כל כך נחמדים. עכשיו, נכון אני גאונה?
צ"ל יש לבנאדם.
בראי ההיסטוריה של לבנאדם שם מעניין.
אני נותן לך כוכב לעצמי.
איזה איש צבעוני! או גאון, או דביל.
להיתלות בו וללעוג לו בו"ז.
בו"ז זה בוח זמנים? כמו שלו"ז זה לוח זמנים?
הו טמבורין ועוף מוכשר ,הרטבתן לי ת'חג עם התגובות שלכם..
אה, נכון. בשעות עגולות. על הפיפס האחרון של החדשות.
הם היו שלישית תינוקות זהים שהופרדו בלידתם. האח השלישי, פְריץ, היה סניטר בסנטוריום לחולי שחפת ולא הראה שום סימנים מיוחדים של גאונות כמו שני אחיו, חוץ מזה שהוא היה אלוף ביריקה לרוחק.
אורלי, מיכל ועופיונת - לא לשכוח מגיני ברכיים.
איי לאב יו.
מותק, כמה פעמים הסבירו לך שגברים יכולים לעשות רק דבר אחד בו זמנית, ועוד גאון?
אז זהו, יש דברים שעשה כאוטומט וכך התאפשר לו במחשבה הפנויה לבקר את התבונה הטהורה. פשוט.
אני לא נוגעת בדיקרט אפילו במזלג.
נרשמה תזכורת. בבוא הזמן נחשוף את אותו טיפוס היושב במשרדו שבשנקר.
את לא מספיק מוזרה כדי להיחשב גאונית. 'צטערת.
אורלי, עם שם כמו שלו קאנט, הוא עוקף את פינס בלי בעיה.
זאת ועוד - ע-מ-נו-אל! (למי שעוד זוכר).
לתשובה רצינית - אני לא הכתובת.
אכן, ירדת לסוף דעתי.
נו, ברור, היא אם כל חי וכידוע, אמא תמיד צודקת.
הסיפור האמיתי והלא ידוע הוא שבימיו המוקדמים הוא נהג להנחות מפגשי תרבות ושמם "ערב טוב עם עמנואל קאנט". הייתה להם הצלחה בלתי רגילה, נשים השתגעו עליו, ילדות רצו אחריו ברחובות, גברים חיקו את צורת הלבוש שלו, כולל הביריות. אבל אז נולדה הטלוויזיה ובא גיא פינס והביא תכנית משלו, ועם ה"היי גיא" קאנט לא היה יכול להתחרות כי לא הצליח למצוא שום חרוז קוּלי מספיק לעמנואל (שלא לדבר על רותי. אין עוד נשים כמו רותי).
אני מכורה לאפלטון.
אז ככה מתנהג הסוהר של האנושות? מה כבר אין מדים לשבס?
אז התקמצן על ביריות, מזה לעשות עניין?
אנחנו מדברים על התקופה שלפני המצאת המנג'ט האלסטי, או אפילו סרט גומי פשוט. כשייך לזרם ה"אורדנונג" הפרוסי, קאנט בוודאי הקפיד שהגרביים לא יגלשו לנעליים. גאון אחר, איינשטיין, כפר לחלוטין בצורך ללבוש גרביים. "אני לא מבין גרביים!" כך הוא סח, "בשביל מה זה טוב?" אז אלזה אמרה: "מה אכפת לי. פחות כביסה."
טוב. סתם. איש חכם מאוד היה. הפילוסופיה המודרנית הרי נשענת עליו.
כפרות על עימנואל, היה פילוסוף שחבל"ז.
היה לו ראש גדול.
אל תזלזלי. זה מצריך מחשבה לוגיסטית וביצוע.
שעלול לעצור את הדם וזה מכאיב. את חושבת שהוא גם הפניץ או שהשתחרר בקול תרועה רמה?
אני חושבת שהוא היה מהמפניצים (מפנים פלוץ =מחידושי הלשונאית עוף מוכשר) בחברה, אך מהמשחררים בד' אמות בשעות קבועות.
ההפנצה אינה מחידושיי הלשוניים, ותיקים וחכמים ממני המציאו אותה.
כ"כ חם היום שאני לא מצליחה להחליט אם להיות עוף מים או עוף מאודה.
עופיונת, גם את מסתגרת היום במדור של הקפואים?
לא, אני במדור הנוזלים.
|
ש. אני חושב שנגרם לי נזק בעקבות רשלנות רפואית. מה עלי לעשות?
ש. עברתי ניתוח פלסטי להגדלת חזה וניתוח אף. אני לא מרוצה מהתוצאות. האם אני יכולה לתבוע את הרופא?
ת. על מנת לתבוע את הרופא צריך להוכיח שהרופא התרשל, כלומר סטה מסטנדרט רפואי סביר ומקובל, שנגרם נזק ושקיים קשר בין ההתרשלות של הרופא לבין הנזק. על מנת לבדוק באם ניתן להגיש תביעה והיות וחוסר שביעות רצון אינו מהווה תשתית לתביעה, מומלץ להתייעץ עם עורך העוסק ברשלנות רפואית.
ש. נפגעתי בעבודה מה עלי לעשות?
ת. עליך לפעול בהתאם להנחיות במדריך לנפגע בתאונת עבודה (יש לעשות לינק לנדריך לנפגע בתאונת עבודה).
ש. אני בעל עסק עצמאי ונפגעתי במסגרת עבודתי. האם יש לי זכויות בביטוח הלאומי?
ת. כן. גם בעל עסק הינו בעל זכויות במחלקת נפגעי עבודה.
מה לעשות אם נפגעתי בתאונת דרכים?
האם נהג שאשם בתאונת דרכים וגרם לו נזק גוף זכאי לקבל פיצוי?
כן. החוק קובע אחריות מוחלטת. לפיכך, גם נהג שגרם לתאונה ונפגע יזכה בפיצוי כספי.
ש. נפגעתי בזמן העבודה. מה אני צריך לעשות על מנת למצות את זכויותיי במוסד לביטוח לאומי?
ש. נסעתי מהעבודה הביתה ונפגעתי בתאונת דרכים. האם יש לי זכויות כלשהן בביטוח הלאומי?
ת. כן. גם תאונה מחוץ למקום העבודה שארעה בדרך הביתה (כל עוד לא היתה סטייה מהדרך הרגילה) תחשב כתאונת עבודה. לפיכך, יש למצות את ההליכים במסגרת מחלקת נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי. במקביל ניתן למצות זכויות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ש. בעלי לקה באירוע מוחי ומאז הוא זקוק לעזרה רבה בפעולות יומיום שונות. האם הוא זכאי לקבל תשלום לפי פוליסת הסיעוד שיש לנו במסגרת הביטוח המשלים בקופת החולים?
ת. יכול להיות שכן. יש לבדוק את תנאי הפוליסה ובאם מצבו של בעלך תואם את תנאי הפוליסה. פעמים רבות חברות הביטוח דוחות את התביעה לאחר הפנייה הראשונה. חשוב לא להתייאש ולפנות לעו"ד העוסק בתחום נזקי גוף וביטוח על מנת שיבדוק באם הדחייה היתה מוצדקת או שיש מקום להגיש תביעה נגד חברת הביטוח בבית המשפט.
ש. הבן שלי תלמיד בבית ספר שיחק ביום שבת עם חברים במגרש משחקים שהעירייה בנתה בעיר. הוא החליק מאחד המתקנים ושבר את היד. האם הוא יכול לקבל פיצוי כלשהו?
ת. כל ילד בישראל הלומד בבית הספר מבוטח לפי חוק בביטוח תאונות אישיות במשך 24 שעות ביממה. הביטוח מקנה פיצוי חד פעמי עבור נכות קבועה מעל 5% ופיצוי יומי עבור ימי ריתוק (ימי מחלה) שמעל 21 ימים. לפיכך, יש לפנות לבית הספר או למחלקת החינוך בעירייה ולבקש את הפוליסה בה כתובות כל הזכויות ולפעול בהתאם.
ש. לפני 4 שנים חליתי במחלה קשה ולאחר מאבק של שנתיים החלמתי. במהלך התקופה הקשה המשכתי לקבל משכורת על חשבון ימי מחלה. מהכנסות אלה נוכה לי מס הכנסה בסך של כ- 5,000 ₪ בחודש ובסך הכל כ- 120,000. האם אני יכול כיום לקבל החזר ממס הכנסה על התקופה הזו?
ת. החזר ממס הכנסה ניתן לקבל רטרואקטיבית (אחורנית) עד 6 שנים. המס מוחזר בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. כך שמדובר בסכומים משמעותיים. לפיכך, קיימת אפשרות שתקבל ממס הכנסה את ההחזר לתקופה בה היית חולה. שים לב, שעל מנת לקבל פטור ממס הכנסה עליך להיבדק בפני וועדה רפואית ולעמוד בקריטריוני הנכות לפי החוק. ראה מידע נוסף במדריך לקבלת פטור רפואי ממס הכנסה (נא ליצור קישור למדריך).
|
הכוכב שעבר ליובנטוס הפך לראשון שנכנס פעמיים לטופ-10 העולמי ודחק החוצה את ואן דייק. ניימאר, אמבפה וקוטיניו מקדימים, ומי משלימים את הרשימה?
מי שהיה השחקן היקר בעולם ב-2009, כשעבר לריאל ממנצ’סטר יונייטד תמורת 94 מיליון יורו, נכנס בפעם השנייה בקריירה לרשימת ההעברות היקרות ביותר והוא השחקן היחיד שמופיע בה פעמיים.
אז יובנטוס לא שברה הפעם את השיא העולמי ולא התקרבה לסכום שפאריס סן ז’רמן שילמה לברצלונה על ניימאר (222 מיליון יורו). ובכל זאת, המעבר של רונאלדו הפך לרביעי בכל הזמנים ומקדימים אותו רק שלושה. ניימאר, קיליאן אמבפה, שאחרי עונת השאלה עבר ממונאקו לפאריס סן ז’רמן תמורת 180 מיליון יורו, ופיליפה קוטיניו, שעבר בינואר מליברפול לברצלונה תמורת 120 מיליון יורו (שיכולים להפוך ל-160 מיליון).
מי שירדו בעקבות כך למקומות 5-6 הם הצרפתים אוסמן דמבלה ופול פוגבה. דמבלה עבר בקיץ הקודם מבורוסיה דורטמונד לברצלונה תמורת 105 מיליון יורו, פוגבה עשה זאת בקיץ 2016 תמורת 105 מיליון, למה שנחשב בזמנו לשיא העולמי, ושבר את זה של גארת’ בייל (100 מיליון יורו), שירד למקום השביעי.
רונאלדו והמעבר של 2009 במקום השמיני. גונסאלו היגוואין, ששיחק עם רונאלדו בריאל ועשוי לשתף איתו פעולה ביובנטוס אם הארגנטינאי לא יעזוב, ירד למקום התשיעי עם ההעברה הכי יקרה בתוך איטליה – 90 מיליון מנאפולי ליובה ב-2016. רומלו לוקאקו סוגר את העשירייה, וירג’יל ואן דייק מליברפול נדחק החוצה.
|
4 ברחוב סנט לוקס נראה את כנסיית סנט לוקאס שבפתחה שער ברזל שמאחוריו חצר שבה ממוקם בית הכומר ומבנה נוסף בעל חזית עם קשתות שנבנה בעבר ושיש כבית חולים לצליינים שבאו לבקר בארץ ישראל, כיום משמש כבית מגורים לסטודנטים ערבים נוצרים וגן ילדים , ממבנה זה מוליך גרם מדרגות לכנסיית לוקאס הבנוייה אבן ומעל גגה מגדל משושה .
5 לאחר סיום הביקור חוזרים לרחוב סנט לוקאס וממנו לרחוב חרירי ודרכו נמשיך לדרך הסופר סמי מיכאל המתחבר לרחוב הראשי של השוק רחוב הוואדי לאורך הדרך בתים שנותרו מהשכונה הערבית הישנה והמדרגות המוליכות לסמטאות קטנות.
ברחוב הוואדי המפורסם גם ממלחמת הפלאפל בין דוכן פלאפל הזקנים ברחוב הוואדי 18 , לדוכן הפלאפל מישל ברחוב הוואדי 21 , מוסדות ומעצמות פלאפל, טעמו של הפלאפל נחלק לשני מחנות עיקריים בעיר, לאחר עשרות מבחני השוואה שנערכו, איני רוצה לבחור צד לויכוח ולכן אמליץ על פלאפל מישל ועל מתחרהו הסמוך פלאפל הזקנים.
6 בסופו של רחוב הוואדי מגיעים למזלג שבו פונים שמאלה לרחוב יוחנן הקדוש שהוא ליבו של השוק ,שבו נמכרים ירקות פירות, תבלינים ועוד ועוד ,למנוחה נכנס לאחת המסעדות או הדוכנים שמסביב .
7 מרחוב השוק יוחנן הקדוש לאחר שחוצים את רחוב כורי ממשיכים בעיקול עד המפגש עם דרך אלנבי ,פונים שמאלה וממשיכים עד המפגש עם שדרות בן גוריון תחילת המושבה הגרמנית .
|
שף פרטי נבדק בהצלחה בתפקיד. כיצד בודקים הצלחה בתפקיד של שף פרטי ? ישנם מספר דרכים לבדוק הצלחה של שף פרטי. רובנו, מזמינים שירות ברמה כזאת ובתעריפים כאלו רק לעיתים רחוקות, אני ממליץ למי שמעוניין להזמין את השירות לקרוא כיצד בוחרים שף פרטי, ומה הופך שף פרטי להצלחה באירועים אליו הוא מוזמן.
ישנם סוגים שונים של שף פרטי, סוגים שונים כל כך גורמים לנו לתהות כיצד בודקים אם השף הפרטי שהזמנו היה באמת טוב ביחס לאחרים, הרי בסופו של דבר לא כל יום מזמינים שף פרטי. אז איך בודקים איכות של שף מסוג זה, איך בודקים הצלחה בתפקיד של שף פרטי.
שף פרטי הוא מי שמבשל לכל מיני אנשים עבור כל מיני תחומים שונים. שף פרטי הוא שף איכותי המסוגל לבשל בכל מיני אירועים שונים וכן בכל מיני מצבים מיוחדים ורגילים על פי הצורך. השף הפרטי הוא האיש שיודע להצליח ולהביא את רמת הבישול הטובה שלו ולבשל בהזמנה ומי שרוצה באמת להצליח ולבשל בצורה מאוד רצינית על מנת להביא את הבישול אל מי שמחפש רמת בישול אחרת.
כל מי שטעם פעם סעודת גורמה של שף פרטי אמיתי ואיכותי יודע כי זאת רמת בישול שלא ניתן לוותר עליה בכלל, שף פרטי איכותי הוא מי שיודע להצליח ולהביא את איכות האוכל אל סועד בצורה הטובה ביותר וכפי שהוא מבקש ואוהב. איכות של שפים מסוג זה הם אינם מוצר נדיר והם יודעים בדרך כלל לעשות את העבודה ולהתאים את רצון הסועדים אל צורת הבישול שלהם וגם מבלי לשנות הרבה מההרגלים ורמת הבישול אליה הם רגילים.
סוג כזה של חוויה מצריך מהשף המוזמן לא להיות רק בשלן טוב, זה החלק המינורי, החלק המשמעותי הוא הצורה בה הוא מופיע היחס אותו הוא נותן לאורחים וכן הדרך בה הוא מעביר את האירוע. הדרך לבדוק את הדברים האילו בצורה הטובה ביותר, היא ראשית לנסות לקרוא תגובות של קהל שהיה נוכח שאצל שף זה ולשמוע את חוות הביקורת שלו ומה שיש לו להגיד על האופן בו העביר השף את הערב או החגיגה.
כמו כן, אפשר גם לבקש מהשף להיות נוכח חלק מהזמן באירוע כמה ערבים קודם. כמובן, שאם אתם מזמינים אותו רק לערב רומנטי, לא נראה סביר להגיע במיוחד, אך אם האירוע הוא ל300 איש או אירוע רשמי מאוד אחר רצוי אכן להשקיע ולבחון היטב את השף הפרטי מכל ההיבטים עליהם דברנו.
|
הורי הילדים במועדונית אלון שבות הוזמנו למועדונית כדי לחגוג את חנוכה עם ילדיהם. הם התחלקו לקבוצות וכל קבוצה הכינה משהו טעים לארוחת בוקר. בסוף הייתה ארוחה משותפת שכללה כמובן גם סופגניות! לאחר מכן התקיים משחק משותף. היה טעים ונעים!
|
הסיעות החרדיות בכנסת נערכות לאכיפת חוק המרכולים שאושר רק לאחרונה בכנסת כך עולה מהקלטות שפורסמו לראשונה ב"כיכר השבת". בהקלטות שנשמע ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מדבר בכנס סגור על מסלול האכיפה המוגברת שיופעל ועל הסיכומים בנושא שאליהם הגיע עם ראש הממשלה. במסגרת המסלול עליו דיבר חבר הכנסת, יתבצע שימוש בפקחים לא יהודיים במשרד הפנים כדי לאכוף את החוק בשבתות.
"הסיכום היה... היות שבמשרד הפנים יש מאות פקחים שמטפלים במסתננים, והם פקחים גויים... הנושא של האכיפה בתוך חודשיים נכנס למסלול, שהמסלול הזה הוא מסלול חיובי וחיוני", אמר גפני בנוגע לשימוש בפקחים למטרת אכיפת חוק המרכולים בכנסת, במהלך הכנס של ארגון איחוד הצלה.
גרסת השוטר שירה לעבר חברו בשוגג: "אמרתי לו לזרוק את האקדח"
הציל אלפי יהודים בשואה: ההכרה המאוחרת ב"שינדלר היפני"
בהמשך ההקלטות נשמע גפני מתפאר בהישגי החקיקה האחרונים, על ביטול הקיצוץ במגזר החרדי, וכן על שינויים בסטטוס קוו שעתיד לצאת לפועל לטובת הציבור החרדי. "לא להוציא את זה החוצה" הפציר גפני בנוכחים בכנס משום שהדבר עלול "לעשות נזק" למימוש המהלך. "אנחנו לא רק שומרים על הסטטוס קוו, אנחנו גם מתקדמים בנושא של שמירת שבת", הוסיף.
חוק המרכולים אושר לפני כשבוע בכנסת בתום דיון של 13 שעות. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 58 תומכים מול 57 מתנגדים וייאפשר לאפשר לשר הפנים, אריה דרעי, למנוע פתיחת מרכולים בשבת על ידי ביטול חוקי עזר עירוניים עתידיים. לפי הפשרה שאליה הגיעו אתמול ראשי סיעות הקואליציה, חנויות נוחות בתחנת דלק יוחרגו מהחוק, ואולם העיר אילת לא תוחרג והמגבלות יתקיימו בשטחה. .
בעקבות היעדרותו של ח"כ מוטי יוגב מההצבעה, בשל מות אמו הלילה, בקואליציה נאבקו במטרה להבטיח רוב בהצעה. בישיבת הסיעה של הליכוד, אמר נתניהו כי מפלגתו ממתינה לתשובת האופוזיציה בנוגע לקיזוז אפשרי. מרכז האופוזיציה, ח"כ יואל חסון, הבהיר בתגובה כי האופוזיציה לא תיענה לבקשה: "התשובה ברורה, כבוד ראש הממשלה - אין קיזוזים".
האם ניתן לעצור את התדרדרות הראייה?
|
ראש העירייה במהלך הרמת הכוסית. רק אתם היום, יכולים להבין ולהעריך עד כמה טירת כרמל התפתחה והשתנתה בשנים האחרונות"
בטקס מרשים ורב משתתפים שנערך ביום חמישי האחרון באולם קבלת הפנים של מרכז יום לקשיש בטירת כרמל, חגגו ותיקי העיר את סיומה של שנת תשע"ו בהרמת כוסית לכבוד כניסתה של שנת תשע"ז.
את הטקס המרשים פתח מנהל המרכז, אלי ברגר, בדברי ברכה לראש העירייה, אריה טל, שהיה אורח הכבוד בטקס "אני מאחל לך שתזכה לעוד שנים רבות וארוכות של עשייה למען טירת כרמל". טל עצמו בירך את ותיקי טירת כרמל ובני משפחותיהם בברכת שנה טובה ומתוקה, וסיפר להם על התקופה שבה הגיעו בני משפחתו לטירת כרמל, שהייתה מעברת עולים, והוא כילד של עולים חדשים נאלץ לגור עם הוריו ואחיו כשנה וחצי באוהל ועוד תשע שנים בצריף רעוע. "אתם ותיקי העיר טירת כרמל, זוכרים כמוני את טירת כרמל בימיה הראשונים כמעברת עולים ורק אתם היום, יכולים להבין ולהעריך עד כמה טירת כרמל התפתחה והשתנתה בשנים האחרונות".
|
באופן כללי תפקידו של המגשר הינו להיות הצד שמחבר בין הצדדים על מנת להגיע להסכם. המגשר מחויב להיות מתוקף תפקידו נייטראלי ולנסות להפעיל את כישוריו וניסיונו על מנת לנסות ולהגיע להסכמות בין הצדדים ללא הצורך בעירוב מסגרת משפטית כלשהיא.
במסגרת ההליך המגשר מנסה ליצור אווירה נוחה בין בני הזוג, כזו שמאפשרת דיאלוג והגעה להסכמות. תפקידו של המגשר הוא לנסות למקד את המחלוקות בין בני הזוג על מנת למצוא פיתרון יעיל עבורן.
עם סיום הליך הגישור תפקידו של המגשר לנסח הסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים ושיכיל את כל ההסכמות אליהן הגיעו לאורך הליך הגישור. לאורך הליך הגישור מומלץ שהמגשר יתן לבני הזוג מידע משפטי אודות הדינים השונים החלים עליהם. מגשר טוב צריך להיות בקיא בכל התחומים הללו, מצד אחד להיות בעלי כישורים בינאישיים מעולים ומצד שני לשלוט ללא עוררין בחוקים ובדינים הנוגעים לתחום.
לבחירת מגשר יש השפעה רבה על כל הליך הגישור ועל אופן ההליך עצמו. יש מספר נקודות שיש לתת עליהן את הדעת בעת בחירת מגשר מקצועי בכל תחום. יש לבחון את מידת ניסיונו של המגשר בתחום הרלבנטי, האם יש לו ניסיון בג ישור הליכים דומים, אם המרגש ניחן ביכולות רגשיות על מנת להבין את צרכי בני הזוג, מה מידת זמינותו של המגשר, האם מדובר במרכז גישור או במגשר פרטי שמשקיע את כל זמנו בהליך וכדומה. לבחירת המגשר חשיבות רבה עד מאוד ועל כן אין להקל ראש בכך.
על פי תקנות בתי המשפט על המגשר במדינת ישראל חלות החובות הבאות- עליו לנהוג בהגינות, תום לב וללא משוא פנים. במידה ובין המגשר לאחד הצדדים יש קשר כלשהוא עליו לסרב לקבת את התפקיד. עליו להתחשב בענינו של קטין או פסול דין בכל הליך הגישור עצמו, אין עליו להשתמש במידע אליו הוא חשוף, למעט לדברים הקשורים להליך הגישור עצמו. על המגשר להיות נייטרלי ולא להעביר מידע לאחד הצדדים או לצד שאינו קשור להליך הגישור. לסיכומו של דבר, על המגשר להיות אדם אמין, שיכול לשמור מידע ולא להתחייב לאף אחד מהצדדים. עליו לעשות את פקידו בצורה הטובה ביותר, וזאת לגשר.
|
מהחוט המסתבך ועד לאוזנייה האחת שמפסיקה לעבוד.
1. החוט המסתבך – אנחנו מודים, לפעמים שחרור הקשרים של האוזניות מספק לנו ריפוי בעיסוק די מהנה (ושלא נתחיל לדבר על הסיפוק שממלא אותנו כשאוזניות משוחררות), אבל לרוב מדובר בסבל בל יתואר. בחיינו, אם מכת בכורות לא הייתה עובדת, זו בוודאות הייתה המכה ה-11 של אלוהים.
2. כשאוזנייה אחת מפסיקה לעבוד – לצערנו, זה קורה כשקונים אוזניות לא איכותיות (כן, אנחנו מסתכלים עליכם, האנשים שקנו אוזניות ב-11 שקל. למה ציפיתם?). אבל לא נתחיל פה בהאשמת הקורבן, אלא נזדהה איתכם ונחבק אתכם. הרי רק כשמאזינים לשיר אהוב באוזן אחת ומנסים להבין אם הבעיה אצלכם או באוזניות, מבינים כמה חשובות אוזניות טובות.
4. כשאתם מקשיבים למוזיקה באוטובוס ומישהו מוכר עולה ומתיישב לידכם – למה? האם הם פספסו את הקטע שיש לכם משהו באוזניים שמונע מכם לתקשר עם העולם? והכי גרוע כשהם מתחילים לדבר. כאילו, נו, באמת, אנחנו בדיוק שומעים לד זפלין, חלאס להפריע לנו!
5. כשהסיליקון נופל - ולא משנה כמה ננסה להחזיר אותו למקום, ברגע שהוא נופל - זהו, הוא ימשיך ליפול שוב ושוב עד שילך לאיבוד במחשכי התיק.
6. כשמשאילים מכם את האוזניות ולא מחזירים – ולמען האמת, לפעמים עדיף שלא יחזרו.
7. כשאין מקום לשום דבר בתיק חוץ מלאוזניות השיקיות שלכם – כן, כן, גם לאוזניות גדולות ושיקיות יש חסרונות, והחיסרון העיקרי הוא המקום שהן תופסות!
8. המחיר – זה מחזיר אותנו לסעיף השני. בסופו של דבר כולנו מבינים שאוזניות טובות, כאלה שבאמת מפיקות סאונד איכותי ושלא נהרסות אחרי חודשיים, עולות לא מעט כסף. אם אתם חובבי מוזיקה, אנחנו כן מציעים לכם להשקיע, כי התמורה שווה. אם הגעתם עד לפה ואתם מגיעים לאירוע הקיץ שלנו (ברור שכן), תשמחו לדעת שבאירוע יימכרו האוזניות האיכותיות במיוחד של SMS Audio במחירי מבצע: דגם 11mm מקצועי יעלה 149 שקלים (במקום 449 שקלים) ודגם STREET ON EAR יעלה 349 שקלים (במקום 899 שקלים). יש אחריות לשנה על כל האוזניות, הן מגיעות בקייסים קשיחים שווים.
|
באזור התעשייה בקיסריה 60 אנשים מפתחים את ה–WiFi המהיר בעולם. כמה מהיר? אם הנתב שאתם מחזיקים בבית יכול, במקרה הטוב, להעביר 300 מגה־ביט בשנייה, השבב שחברת ווילוסיטי (Wilocity) מפתחת יכול להעביר 7 ג'יגה־ביט בשנייה - מהירות גבוהה פי 25 בערך.
למי ולמה זה טוב? נראה שכמו במקרים של טכנולוגיות פורצות דרך אחרות, המפתחים יקחו את הטכנולוגיה של ווילוסיטי לעולם חדש של אפליקציות ושימושים. בינתיים, עד שהטכנולוגיה של ווילוסיטי תגיע לכל משרד ובית, משקיעי החברה כבר הזרימו לקופתה 105 מיליון דולר - מה שמשקף את האמון שלהם בשבב הקטן של החברה מקיסריה, שמעדיפה להתרחק מעין התקשורת ועד היום כמעט לא נחשפה.
באחרונה השלימה החברה סבב גיוס הון גדול של 35 מיליון דולר שכחלק ממנו היתוספה לרשימת המשקיעים האסטרטגיים בחברה, שכללה כבר את חברות השבבים מארוול וקוואלקום, חברת סיסקו. בין המשקיעים בוולוסיטי גם קרנות הון סיכון מובילות, בהן סקויה, בנצ'מרק ו–Tallwood Venture Capital, והקרנות הישראליות וינטג' של אלן פלד וקרן ג'רוזלם גלובל ונצ'רס של שלמה קליש. שתי האחרונות הצטרפו לרשימת המשקיעים המכובדת בחברה בסבב האחרון.
השבב הקטן של ווילוסיטי מאפשר העברה אלחוטית מהירה יותר של סרטים, קבצים כבדים ומשחקים. הטכנולוגיה שלה כבר משולבת זה כשנה בסדרת מחשבים ארגוניים של דל (Dell). הדורות הבאים, שכבר נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים, יציגו שבבים קטנים יותר ויעילים יותר בתצרוכת האנרגיה, וצפויים להשתלב במכשירי מובייל ומחשבים של יצרניות ציוד קצה נוספות. התקן של ווילוסיטי, שנקרא WiGig, משדר בתדר 60 ג'יגה־הרץ, המאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים בתוך חללים כמו חדרי מגורים וסלון.
"בכל דור של המוצר היכולות משתפרות והמהירויות גדלות", אומר ירון אלבוים, סגן נשיא בווילוסיטי לתחום ההנדסה שמנהל את פעילות החברה בישראל. "אנחנו מאפשרים להעביר סרט שלם באיכות HD בין התקן להתקן בכמה שניות".
"כאשר יש מהירות, אין סוף ליישומים"
כדי להמחיש את ההבדל בין קצב העברת הנתונים באינטרנט האלחוטי הקיים לבין התקשורת שמאפשרת ווילוסיטי, משתמשים בחברה בהדגמה פשוטה, הכוללת שני לפטופים - אחד מחובר לרשת האלחוטית בכרטיס רשת רגיל והלפטופ השני, באמצעות הכרטיס של ווילוסיטי. לשני המחשבים מועתק קובץ כבד של סרט שנמצא ברשת. ההורדה למחשב שמחובר בתקשורת הרגילה נמשכת כמה דקות, אף שהמחשב מחובר במהירות גבוהה יחסית לרשת. אותה העתקה מושלמת בתוך כמה שניות למחשב שעליו מותקן השבב של ווילוסיטי.
מה ההבדל במספרים?
אלבוים: "ההבדלים על הנייר הם מהירות גבוהה פי עשרה בשבב שלנו. עם זאת, משום שה–WiFi כיום רגיש למשתמשים נוספים, האפקטיביות היא כמעט פי 100".
מי צריך תקשורת כל כך מהירה - הרי גם ככה האינטרנט שנכנס היום לבתים הוא לא מהיר עד כדי כך?
"תקשורת כזו מאפשרת לשדר סרט באיכות גבוהה מהמחשב ישר לטלוויזיה, בלי להיתקע. היא מאפשרת לגבות את הסמארטפון למחשב ולהפך בשניות, מה שכיום לוקח שעות. עשרות עובדים במשרדים מתחלקים ביניהם בחיבור לרשת, והגלישה אטית מאוד. אנחנו החלפנו לכל עובדי החברה את שבב ה–WiFi בלפטופ לשבב שלנו, והם גולשים כמעט בלי הגבלה. ברגע שיש מהירות, אין סוף ליישומים".
ווילוסיטי מפתחת שבב לדור החדש ביותר של תקן ה–WiFi. סביר להניח שהראוטר הביתי שלכם תומך בתקן G (קיצור של 802.11G) ואם הוא חדש יותר, אז בתקן N. השבב של ווילוסיטי תואם לתקן האחרון שאושר ל–WiFi - תקן 802.11AD, שידוע גם כ–WiGig, קיצור שלWireless Gigabit.
התקן החדש אושר רק במארס 2013 ובשנים הקרובות עשוי להפוך לתקן המרכזי בעולם המחשוב. בקרוב זה יהיה השבב במחשב שלכם ואחר כך גם בסמארטפון. "בהתחלה זה ייכנס לראוטרים ארגוניים, אחר כך למחשבים לשוק הצרכני ובהמשך, התקן יגיע גם למובייל - זה עניין של מחיר", מסביר אלבוים.
החיסרון העיקרי של הטכנולוגיה הוא שהתדר שבו פועל השבב מצריך קו ישיר בין המשדר למקלט - לא ניתן למקם את הראוטר בחדר אחד ולגלוש בחדר אחר. אלבוים מדגיש כי התקשורת יעילה גם בטווח שידור של 100 מטר, אבל מוסיף כי היא לא עוברת דרך קירות וחסמים פיזיקליים (למשל, גוף האדם). מה שאומר שלא תהיה קליטה בפינה של החדר או מתחת לשולחן.
מצד שני, אלבוים מסביר כי בניגוד לטכנולוגיית ה–WiFi הנוכחית, רשתות הפועלות בטכנולוגיה של ווילוסיטי אינן מחלקות את רוחב הפס בין המשתמשים. המשמעות היא שארגונים יוכלו לספק לעובדים עמדות עבודה שמחוברות לאינטרנט אלחוטי במהירות ג'יגה־ביט בלי לפרוש תשתית מיוחדת בעזרת נתב ייעודי.
אם נעמיק עוד קצת בטכנולוגיה, ה–WiFi הסטנדרטי פועל בתדר 2.4 ג'יגה־הרץ. הנתבים החדשים בשוק תומכים בעוד תדר, באזור ה–5 ג'יגה־הרץ. התקן שבו ווילוסיטי עובדת מוסיף לתדרי ה–WiFi הרגילים תדר נוסף, 60 ג'יגה־הרץ. זהו תדר גבוה מאד, ולכן אורך הגל שלו קצר מאוד ומאפשר שידור למרחקים קטנים יחסית - אבל מסוגל להעביר תקשורת במהירות גבוהה מאוד.
אלבוים: "זו תקשורת שלא עוברת דרך קירות, אבל מתנהגת כמו כדור גומי, חוזרת מהקירות. החיסרון ב–60 ג'יגה הוא שצריכים קו ראייה בין משדר ומקלט ויש מרחבים שזה פשוט לא יעבוד בהם. היתרון הגדול הוא שכשיש קו תקשורת - ההתקנים לא מפריעים אחד לשני".
בסרטון יוטיוב ווילוסיטי מדגימה איך הטכנולוגיה מאפשרת להעביר בחדר אחד שידור ישיר מ–32 מחשבים ל–32 מסכי טלוויזיה, באופן אלחוטי ובלא השהייה, ובלי שההתקנים מפריעים אחד לשני. ה–WiFi הביתי שלכם, לשם השוואה, משדר כמו מנורה, באופן היקפי, ולכן הנתב של השכנים מפריע ל–WiFi שלכם, ולהפך.
"בניגוד ל–WiFi בתדרי 2.4 ו–5 ג'יגה, שעובר דרך הגוף, תדר ה–WiGig אינו חודר את הגוף אלא מוחזר על ידו".
ווילוסיטי לא שואפת להחליף את ה–WiFi הקיים בבתים אלא להפעיל רשת נוספת, מהירה הרבה יותר, שתוכל לשדר למשל תוכני וידאו כבדים למסכי 4K (שישדרו באיכות גבוהה פי 4 ממסכי HD הקיימים), שמעבירים אינפורמציה בקצב של עד 30 ג'יגה־ביט בשנייה. במחשבים של דל, למשל, השבב של ווילוסיטי משולב באותו כרטיס יחד עם שבב WiFi רגיל של קוואלקום - השותפה העיקרית של ווילוסיטי.
ווילוסיטי הוקמה ב–2007, אבל רק בדצמבר 2012 הצליחה להוציא לשוק את הדור הראשון של השבב שלה. הלקוחה הראשונה - והמאוד מכובדת - שהחברה יכולה לציין את שמה היא דל, שמוכרת שבעה דגמי מחשבים מהסדרה העסקית עם תמיכה ב–WiGig. בצמוד אליהם דל מוכרת מה שהיא מכנה Dell Wireless Dock D5000 - התקן קולט שמתחבר למסכי טלוויזיה, שבאמצעותו לקוחות יכולים להתחבר עם הלפטופ למסך גדול יותר בעמדת העבודה או בחדר הישיבות. בווילוסיטי אומרים כי לקוחות גדולים נוספים יוכרזו בשנה הקרובה, גם הם כנראה בתחום המחשוב הארגוני.
הסיפור של ווילוסיטי מבוסס על חזון וגם על לא מעט מזל. בחברה השכילו לחזות שנים מראש את התקן הבא של עולם ה–WiFi. הימרו - והצליחו. "ווילוסיטי נוסדה ב–2007 על ידי ארבעה מפתחים מובילים מאינטל שעזבו את החברה. באינטל הם היו חלק מצוות הפיתוח של מעבדי סנטרינו מובייל - שכללו את הדורות הראשונים של WiFi", מספר אלבוים. הארבעה הם טל תמיר, שמשמש מנכ"ל החברה ומתגורר בארה"ב, דני רטיג, גל בסון ויורג מייסן - כולם עדיין בווילוסיטי.
אלבוים: "האתגר הגדול שניצב בפנינו היה לפתח סטנדרט לתעשייה, כדי שיהיה אפשר למכור שבבים. אין היום נקודות גישה שעובדות במהירות האלה. יש בעיה של ביצה ותרנגולת - האסטרטגיה היתה לכרוך את השבב עם עם מוצר שיכול לנצל את הטכנולוגיה".
המסע לפיתוח השבב כלל התגברות על מכשולים ואתגרים טכנולוגיים מורכבים. "הבעיות הטכנולוגיות שהחברה שלנו נתקלת ונתקלה בהן מאוד מורכבות. היינו צריכים לפתח סט כישורים בכל תחום שאפשר לחשוב עליו - אנלוג, אנטנות, תוכנה, לוחות אם מורכבים. היתה הרבה חלוציות כי היינו צריכים להביא את הארכיטקטורה לרמת מזעור גבוהה בעלות שעדיין מאפשרת להכניס את השבב למכשירים צרכניים ובאינטגרציה קלה.
"זוהי דרך ארוכה עם המון חסמים טכנולוגיים, שהצריכה לא מעט כסף וזמן. היינו צריכים לשחוט לא מעט פרות קדושות, כי רבים היו ספקנים לגבי שימוש בטכנולוגיה במוצרים האלה", מספר אלבוים.
ווילוסיטי הצליחה ובגדול. התקן שפיתחה נהפך לתקן המוכר והמקובל של תעשיית האלקטרוניקה. ענקית השבבים קוואלקום השקיעה בה, מארוול השקיעה בה, סיסקו הצטרפה לרשימת המשקיעים - וכעת המתחרות הישירות שלה הן חברות השבבים הגדולות בעולם - אינטל וברודקום.
"אנחנו היחידים שיש להם כבר שבב בייצור. ב–2014 ו–2015 נתחיל לראות מוצרים מתחרים בתחום, כי כולם רצים עכשיו אחרי ה–WiGig. אנחנו מרגישים את התחרות כשאנחנו מגיעים ללקוחות. זו התפתחות טובה כי השוק רק גדל. לא נרוויח אם נהיה 100% משוק של מיליון שבבים בשנה - אבל נרוויח אם נהיה 30% משוק של 100 מיליון שבבים בשנה. בשלבים האלה של הטכנולוגיה טוב לשתף. הגענו ראשונים ביציר הזמן - התחרות תהיה על איכות המוצר", מפרט אלבוים.
איך אתם נערכים לתחרות שתתגבר בשנים הקרובות?
"לא נצליח להתחרות במשאבים של אינטל או של ברודקום ולא במחירים שהם מקבלים במפעלי הייצור. יש להם יתרון גדול מאוד. נשאר לנו רק טכנולוגיה וניהול. שם אנחנו מתרכזים. אנחנו באמת מאמינים שמבחינת ביצועים וטכנולוגיה אנחנו עולים על המתחרים.
"אנחנו כל הזמן משקיעים בחדשנות ובצורה מאוד אגרסיבית. דואגים שהמוצרים שלנו מבחינת ביצועים, אנרגיה שטח וכל הפרמטרים שמשנים לתעשייה - יהיו טובים יותר".
בינתיים, ווילוסיטי כבר מפתחת את שני הדורות הבאים. "הדור השני ייצא לשוק ב–2014. הוא קטן יותר וכולל 32 אנטנות. דור שלישי של השבב, למובייל, כבר שלחנו לייצור ראשוני (tapeout) בשבועות האחרונים, והוא ייצא לשוק בערך שנה מאוחר יותר. חשוב לי לציין שבסוף זה שבב סטנדרטי, בגודל סטנדרטי ובעלות רגילה", אומר אלבוים.
עם השבב למכשירי מובייל ווילוסיטי מתכננת לפרוץ גם לשוק הצרכני. בחברה לא חושפים את העלות של השבבים, אבל אלבוים אומר כי הכוונה היא שמחיר השבב יהיה דומה למחירי שבבי WiFi רגילים - דולרים בודדים. כל זאת, כמובן, בתנאי שהחברה תגיע לייצור המוני של עשרות ומאות מיליוני יחידות שיימכרו בשוק. עד כה החברה מכרה כמיליון יחידות.
הפעילות של ווילוסיטי מאפשרת הצצה לתהליך הפיתוח והייצור המורכב של שבבים. אבות הטיפוס הראשונים של החברה יוצרו ב–2009 והדור הראשון של המוצרים הושק רק בסוף 2012. התהליך כלל ייצור יחידות אצל TSMC הטאיוואנית והעברתן לישראל.
אלבוים: "זה לא ייחודי - ככה השוק הזה עובד. לוקח בערך שנה לייצר דור ועד שמרוצים, כלומר הכל עובד כמו שצריך ומתחילים למכור, אנחנו כבר מראים ללקוחות את הדור הבא. בגלל זה רואים בשוק שכל שנה יוצאים מכשירים חדשים".
"לא מדברים במושגים של אקזיט"
ווילוסיטי, כחברת שבבים עתירת טכנולוגיה, היא אחת החברות ה"יקרות" בהיי־טק הישראלי. עד היום הושקעו בה 105 מיליון דולר. רוב הוצאותיה הן עדיין על הפיתוח, אם כי גם הוצאות הייצור גדלות בהתמדה.
כל אחת מחברות השבבים הגדולות שמתחרות בה היא רוכשת פוטנציאלית של ווילוסיטי. עם זאת, בחברה מעדיפים לא להתייחס לכך. "לא מדברים במושגים של אקזיט. ההצלחה של החברה זה למכור את המוצרים והטכנולוגיה. שם אנחנו משקיעים את כל האנרגיה", מסכם אלבוים.
סיפור ההצלחה של ווילוסיטי - מחזון לתקן - הוא נדיר. באותה מידה החברה היתה יכולה להיכשל. כמה חברות ישראליות התקשו (או התרסקו) עם מוצר מעולה, אבל עם תקן שהתעשייה פשוט לא אימצה.
בתחום הזה, של תקשורת אלחוטית רחבת פס, אפשר להזכיר את חברת Wisair שפיתחה תקן של wireless USB ונסגרה לאחר שנים של פיתוח והשקעה של יותר מ–80 מיליון דולר, ואת חברת אמימון שפיתחה תקן תקשורת בשם WHDI, אבל התקן לא נהפך לסטנדרט בתעשייה וכעת החברה מתמקדת בפתרונות נישה.
אפשר להגיד שהתחום שבו אתם פועלים הוא מעין בית קברות לטכנולוגיות?
"הייתי אומר שדה קרב, אבל זה נכון שהרבה חברות עם טכנולוגיה מצוינת נכשלו בדרך. אנחנו הבנו מוקדם מאוד שאם לא יהיה סטנדרט, החברה תמות. הרבה חברות נלכדו במלכוד של ביסוס התקן - ביצה ותרנגולת (אין מוצרים, התקן לא מאומץ, ולהפך - א"ז, ע"א) - ולכן זה היה חלק גדול מהמיקוד שלנו".
ווילוסיטי שייכת לקבוצה הולכת וקטנה של סטארט־אפים ישראלים בתחום השבבים. בשנים האחרונות כמעט לא הוקמו חברות חדשות בתחום שהצמיח אקזיטים מפוארים בעבר. "זו תחושה מפחידה שכבר לא קמות חברות שבבים. אני מקווה שההצלחות האחרונות, כמו של פריימסנס ואנוביט, יחזירו אותן", אומר אלבוים.
תהליך הפיתוח הארוך והיקר של שבבים, בהשוואה למוצרי אינטרנט ומובייל, דוחף את היזמים לדרך הקלה יותר. "הבעיה היא אובייקטיבית - ההשקעה שנדרשת מחברת שבבים היא גדולה מאוד, כך שרק חברות ענק מסוגלות להוביל חדשנות", הוא מסביר. "לחברות ענק יש בעיה לעשות חדשנות אמיתית. בדרך כלל הן מוכוונות פרויקט ולא טכנולוגיה. הן לא ששות להשקיע בטכנולוגיה בשלביה המוקדמים". ואכן, את רוב ההשקעה גייסה ווילוסיטי עד כה מחברות שבבים.
"יש פה הזדמנויות דווקא לישראל, עם הגמישות והאנשים שיודעים לחשוב בצורה אחרת, להראות חדשנות ואיך ליצור מודלים", מעריך אלבוים. כדי לשנות את המצב הוא מציע פתרון: "יש הרבה דברים שהתעשייה והממשלה יכולים לעשות כדי לאפשר לזה לקרות. שורש הבעיה הוא הסכומים העצומים הנדרשים לכך ושיעורי ההצלחה הלא־גבוהים. אין נוסחת קסמים - צריך לחשוב על מודל של חממות".
>> "המדינה מידרדרת; כולם נהיו חזירים קפיטליסטים שמתחרים ביניהם למי יש אייפון גדול יותר"
|
שבת בערב. גמר האח הגדול. אני תופס מקום על הספה לבוש בפפיון כי אירוע חגיגי, ותחתונים כי עדיין יום אחרון של אוגוסט. מתיישב ומכין את עצמי לשידור ארוך ומייגע שימשך עד חצות עם תוצאות צפויות מראש. יאללה נו תסיימו כבר, יש מחר בית ספר. לירון אסי ועפר מזניקים את הגמר החגיגי עם קליפ מלנכולי בכיכובם של חמישיית הגמר לשיר מדכא-שבא-למות של דיקלה. יודעים איך להתחיל מסיבה, החברולים. בינתיים בחוץ עולים לבמה דיירי העונה, ביניהם פרצופים שכבר הספקנו לשכוח. בלטו בחסרונם טאי שרקי שפרש מהעונה, האחות הגדולה שפרשה מהעונה, ורמי לוי.
במקום החמישי יוצאת מריה, שאולי לא זכתה אבל כבר מחר בבוקר תתעורר לעשרות טלפונים עם הצעות לדגמן בקמפיינים אז אין מה לדאוג לה. רק לקחת בחשבון שהיא לא בלופ ולעדכן אותה קודם שאם מנכ"ל פוקס מתקשר אז לסנן, ושאם רותם סלע שואלת אותה מאיפה הדרס - לברוח. אחרי מריה, במקום הרביעי יוצאת מירב שעוזבת את הטריטוריה שעליה נלחמה במשך 120 ימים, ובעצם מפסידה במלחמה הזאת לאביבית שעוקפת אותה למקום השלישי.
אביבית הרוויחה המון מהכניסה לעונה הזאת של האח הגדול. עד כמה שאביבית נרתעת מהמילה פמיניזם, היא סוג חדש של קול פמיניסטי. כזה שלא מתנצל על מי שהיא או על מה שהיא לובשת, ואם היא רוצה להיות נסיכה של דיסני היא תהיה נסיכה של דיסני כי נשים יכולות להיות הכל וחלק מהן רוצות להיות נסיכה של דיסני. אביבית הצליחה לגרום גם לגברים, אבל הכי חשוב לנשים, לראות שכולנו אשמים בלשפוט מהר מדי על פי מראה וסטיגמות. והניצחון האמיתי שלה הוא שהרוויחה את אהדת הנשים, שעד היום שפטו אותה הכי הרבה. זה סיפור סינדרלה אמיתי ומרגש נוסח 2018, וזה למה אביבית היא נסיכת הדיסני שהיינו צריכים כדי שתלמד אותנו לא לשפוט מוקדם מדי. אני אפילו שוקל לתת צ'אנס לספגטי טונה למרות שזה נשמע לי מגעיל.
הפרומואים הבטיחו עומר אדם, כי ממש כמו הורים שמבינים שאף אחד מהמשרד לא מתכוון להגיע לבת מצווש של הבת שלהם כי זה נופל על נינג'ה ישראל: VIP, ככה גם באח הגדול לא לקחו סיכונים והביאו שם גדול ונפנפו בו לאורך כל השידור. גם אני רציתי לזפזפ מדי פעם לראות את ציפי שביט עוברת בפליק פלאק את גשר המטבעות (לא ראיתי אז לא יודע מי היה שם) אבל כבר שמתי פפיון חגיגי לכבוד הגמר ואני מחויב. אחרי נצח מגיע הפאנץ' שהרחנו מקילומטרים ועומר אדם נכנס לשיר לאליאב וישראל את "שני משוגעים". הבנתם? כי הם שניים. וכי הם אולי פיתחו הפרעות נפשיות במהלך השהות שלהם בסיר הלחץ המשוגע שהוא בית האח הגדול. אחרי ההופעה המנומנמת עומר אדם סופר את השטרות בדרך החוצה והגיע הזמן לגלות מי הזוכה הגדול. "והזוכה הוא..." לירון מושכת את המתח, אליאב וישראל אוכלים אחד לשני את הציפורניים, "נגלה מיד אחרי פרסומת הזהב". "בוא'נה איך הם אוהבים לדחוף פרסומות אלה" אליאב ממלמל לישראל, ובעצם די מסכם את העונה.
בלי הרבה הפתעות, ישראל לוקח את המיליון, את האהבה שהוא מצא בבית עם שוגה, ואת שיא העולם במצמוצים פר שניה. הקונפטי עף באוויר, ועכשיו לרשת נותר רק לטפוח לעצמם על השכם שהצליחו להציל את העונה שהתחילה כמו תאונת רכבת, ולהפיק לקחים לעונה הבאה. אני אישית הייתי מציע להירגע קצת עם התוכן השיווקי האגרסיבי שבלט בעונה הזאת כמו הרפס על תינוק. אחרת אני לא אופתע אם הדיירים בעונה הבאה יהיו התוכי של בזק, העז של yellow, בקבוק פיוז טי ועוף בשקל מרמי לוי. זה יהיה קרב צמוד בגמר בין התוכי לעוף בשקל אבל העוף בשקל ייקח כי יש לו סיפור חיים קשה יותר.
|
מאמר זה מראה לך כיצד באופן אוטומטי החלת הצללה על כל שורה שניה בגליון עבודה. באפשרותך להחיל את ההצללה באמצעות נוסחה פשוטה עיצוב מותנה. לחלופין, באפשרותך להחיל סגנון טבלה של Excel מוגדרת מראש על הנתונים שלך.
כדי להחיל את ההצללה על גליון העבודה כולו, לחץ על לחצן בחר הכל .
בכרטיסיה בית, בקבוצה סגנונות, לחץ על החץ ליד עיצוב מותנה ולאחר מכן לחץ על כלל חדש.
בתיבת הדו-שיח כלל עיצוב חדש, תחת בחר סוג כלל, לחץ על השתמש בנוסחה כדי לקבוע אילו תאים לעצב.
בתיבה עצב ערכים כאשר נוסחה זו נכונה, הזן = MOD (ROW (), 2) = 0, כפי שמוצג באיור הבא.
הערה: אם ברצונך להחיל הצללה על עמודות לסירוגין במקום על שורות לסירוגין, הזן = MOD (COLUMN (), 2) = 0 במקום זאת.
בתיבת הדו-שיח עיצוב תאים, לחץ על הכרטיסיה מילוי.
בחר את צבע הרקע או התבנית שבו ברצונך להשתמש עבור השורות המוצללות ולאחר מכן לחץ על אישור.
בשלב זה, הצבע שזה עתה בחרת אמור להופיע בחלון תצוגה מקדימה בתיבת הדו-שיח כלל עיצוב חדש.
הערה: כדי להציג או לערוך את כלל עיצוב מותנה, בכרטיסיה בית, בקבוצה סגנונות, לחץ על החץ לצד עיצוב מותנה ולאחר מכן לחץ על ניהול כללים.
דרך אחרת להוסיף במהירות הצללה או רצועות על שורות לסירוגין היא על-ידי החלת סגנון טבלה מוגדרת מראש של Excel. פעולה זו שימושית כאשר ברצונך לעצב טווח תאים ספציפיים, וברצונך היתרונות נוספים שאתה מקבל עם טבלה, כגון היכולת להציג במהירות שורות סכום או שורות של כותרת במסנן אילו יופיעו רשימות נפתחות באופן אוטומטי.
כברירת מחדל, רצועות צבע מוחלות על השורות בטבלה כדי שיהיה קל יותר לקרוא את הנתונים. ההוספה האוטומטית של רצועות צבע ממשיכה אם אתה מוסיף או מוחק שורות בטבלה.
אם תגלה שברצונך סגנון טבלה ללא הפונקציונליות של הטבלה, באפשרותך להמיר את הטבלה לטווח רגיל של נתונים. אם תעשה זאת, עם זאת, לא תקבל את רצועות אוטומטית כאשר אתה מוסיף נתונים רבים יותר לטווח שלך.
בגליון העבודה, בחר את טווח התאים שברצונך לעצב.
בכרטיסיה בית, בקבוצה סגנונות, לחץ על עיצוב כטבלה.
תחת בהיר, בינוני או כהה, לחץ על סגנון הטבלה הרצוי.
עצה: סגנונות טבלה מותאמים אישית זמינים תחת התאמה אישית לאחר יצירת סגנון אחד או יותר. לקבלת מידע אודות האופן ליצירת סגנון טבלה מותאם אישית, ראה עיצוב טבלת Excel.
בתיבת הדו-שיח עיצוב כטבלה, לחץ על אישור.
שים לב כי תיבת הסימון רצועת שורות נבחרת כברירת מחדל בקבוצה אפשרויות סגנון טבלה.
אם ברצונך להחיל הצללה על עמודות לסירוגין במקום על שורות לסירוגין, באפשרותך לנקות תיבת סימון זו ולבחור רצועת עמודות במקום זאת.
אם ברצונך להמיר את טבלת Excel חזרה לטווח תאים רגיל, לחץ במקום כלשהו בטבלה כדי להציג את הכלים הדרושים להמרת הטבלה חזרה לטווח נתונים.
עצה: כמו כן, באפשרותך ללחוץ על הטבלה באמצעות לחצן העכבר הימני, ללחוץ על טבלה ולאחר מכן ללחוץ על המר לטווח.
|
חברת הליסינג אלבר גייסה ממשקיעים מוסדיים 250 מיליון שקל בשלב המוסדי של הנפקת סדרת אג"ח חדשה, סדרה ט"ז. החברה דיווחה על ביקושים של יותר מ-630 מיליון שקל במכרז המוסדי, שאיפשרו לה לקבוע ריבית צמודת מדד של 2.25%, לעומת ריבית מקסימלית של 2.9% שנקבעה מראש.
האג"ח תיפרע בתשלומים רבעוניים עד שנת 2024, כשהמח"מ (משך החיים הממוצע) של החוב הוא 3.97 שנים. הסדרה מגובה כמקובל בשעבודים על כלי רכב שבבעלות החברה ועל תשלומי הליסינג בגינם, ביחס חוב לשווי הביטחונות (LTV) של 96%.
את ההנפקה הובילה פועלים אי.בי.אי, כשגם מנורה, איפקס, ברק קפיטל וענבר שימשו כחתמים. האג"ח קיבלו דירוג A3 עם אופק יציב מחברת מידרוג.
מימון באמצעות אג"ח של רכישת כלי רכב המשמשים כבטוחה להחזר החוב, הוא המודל המקובל במימון פעילות של חברות ליסינג. לאלבר, שבבעלות אלי אלעזרא, עוד שלוש סדרות אג"ח שנסחרות בבורסה בתל אביב, שתיים מהן שקליות ואחת צמודה, בטווח מח"מים שבין 1.23 שנים ל-3.35 שנים.
שווי השוק המצרפי של הסדרות הללו מגיע ליותר מ-1.5 מיליארד שקל, עוד לפני ההנפקה הנוכחית. התשואות לפדיון בסדרות השקליות הן 2.5%-3.5%, ובאג"ח הצמודה, שהיא הקצרה ביותר, התשואה נמוכה מ-2%.
אלבר רשמה בתשעת החודשים הראשונים של 2016 הכנסות מצטברות של כ-2 מיליארד שקל, לעומת הכנסות של כ-1.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי של החברה זינק מ-14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2015 ל-34 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2016.
|
טבע מדהים. האביב הוא זמן לאהבה. הסתכלות על הקווים הנפלאים של הפרח היפה והצבעים שלה, אי אפשר להישאר אדיש אל קסמי הטבע. מאז ומעולם, אנשים ניחנו ערך סמנטי מיוחד צבע, אשר באה לידי ביטוי במהלך הלימודים, מיתוסים דתיים ומיסטיים שונים, סיפורים עממיים, אגדות. . לנסוע ברחבי העולם. חופשות הכל כלול. הבקרים יפים בכל עת של השנה. טפט 7131265: צילום מאקרו. בטבע, אין כל פסול - בכל צורה, יפה או מכוער, מוצדק, כל מה שקיים, נראה בדיוק כמו שזה צריך להיות. עונת האביב. Getaways סוף השבוע קצר. טיולים לפתח את התשוקה ליופי ואומנות. זה מדהים עד כמה נדיב ויצירתי טבעו בצבע של פרחים יפים. ניקיטה. אַפּרִיל. צבע כל היא המילה וסמל בעת ובעונה אחת. האיש החל לצבור ידע על העולם, הרבה לפני שהוא הרגיש שהוא אדם חושב. ניקון. . 3000 שנים לפני, צבעוני מעוטר אחד גנים פרסים מדהימים - גן עדן. עדשת Nikkor Micro. נסיעה מרגשת היא אנטי-דיכאונית, מדהימה עבור אדם עייף. הגן הבוטני Nikitsky. חץ האי הקר היה מאוכלס מאז ומתמיד. אטרקציות תיירותיות. מרהיב. ניקיטה הגן הבוטני. צמחיית אלת הפרחים. כל אתרי המשפחה כלול. יאלטה. גנים בוטניים. רוב טפטים פרחים יפים. רקע טפט הטבע. טבע טפט Full HD.
הידע הוא ההשקעה הטובה ביותר שרוב האנשים יכולים לקנות. Taurica הוא שם קלאסי של חצי האי קרים. יש מקומות על פני כדור הארץ שבו הטבע הוא כל כך לאין שיעור יפה שיוצר תחושה של ניתוק מהמציאות. באביב כל הטבע מחיה שוב. לאן לפנות כדי לקבל יום לזכור את זה לכל החיים? טיולי תפקיד מיוחד בהתפתחות אישית, משום שהם מאפשרים להרחיב את האופקים שלהם ולהעשיר את הידע. פרחים יפים ליצור אשליה של קשר עם הטבע. יש צבע כסמל משמעויות שונות עבור אנשים שונים בעולם. במסע, את הדרך בה אנו חושבים, מושרשת הרגלים, תכונות, יכולים לעבור שינויים מהותיים. . חינוך הוא הבסיס של תרבות וחברה אנושיות שכיחות, אינדיקטור חשוב להתקדמות חברתית. צבעוני ויפה מגיעה העתיקה איראן. חשוב מאוד לבחור מלון נוח וזול לפני הנסיעה. איך מבלים את שעות הפנאי שלך מועילה. חגים זולים. שילוב נדיר של מגוון בתוואי השטח ואת המגוון של האקלים באזור קטן יחסית לקבוע את המאפיינים הייחודיים של חצי האי קרים. הבריאות היא העושר האנושי החשוב ביותר. הכי טוב המשפחה רעיונות חופשה רעיונות.
שפת התקשורת של פרחים יפים הן ריחות נפלאים. דבר בתמונה לא למשוך אותנו כמו צבע נפלא נכון. מישהו מעדיף לנוח מדי שנה באותו המקום האהוב, קצת גיוון כמו. תרבויות ועמים, שליטים וכובשים זו בזו על פיסת אדמה קטנה הזאת, כמו קליידוסקופ. צילום דיגיטלי סיורים - גלריות אמנות צילום משובחות. מדיה מקוונת דיגיטלית, גלריה לאמנות האינטרנט - צילום דיגיטלי 7131265: כולנו חולמים לבלות קצת זמן במקומות, שבהם יש טרי ואוויר נקי, והטבע שמרה היופי והקסם שלה. הסמליות עתיקות של צבעים ופירושם של תרבויות שונות אושר על ידי התיאוריות המודרניות של היחסים של צבע ורגש. נפת Taurida היה חלק מהאימפריה הרוסית. . אנו לנוע במקומות לא שיגרתי, בערים נפלאות או מדינות נשכחות.
|
ארגון נכי צה''ל צפוי לאשר בשבועות הקרובים את מועד תחילת הקמתו של בית לוחם חמישי במספר, בדרום מערב אשדוד, אשר צפוי לתת מענה לכ-7,000 חברים המתגוררים במחוז השפלה. בתי הלוחם של ארגון נכי צה''ל הינם מודל ייחודי בעולם ומשמשים כמרכז שיקום, ספורט, תרבות וחברה לנכי צה''ל ובני משפחותיהם, המקיים מאות חוגים ופעילויות שיקומיות ואחרות.
בית הלוחם באשדוד יבנה על שפת הים ברובע י''ז ויצטרף למוסדות הקיימים בתל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע, יכלול בין היתר אולם ספורט תקני, בריכה חצי אולימפית, מרכז פיזיותרפיה, בריכה טיפולית, אולמות כושר, סטודיו ספורט ופילאטיס, כיתות חוגים, אולם ביליארד ומסעדה. בשטחי החוץ יבנו מגרשי טניס, בריכת פעוטות, בימת אירועים ועוד. הבית כולו יהיה מותאם לנכי צה''ל בכל סוגי הנכויות ובכל דרגות הנכות.
הקמת בית הלוחם באשדוד נידונה במוסדות ארגון נכי צה''ל כבר בשנת 1999 ועברה מספר רב של דיונים ובחינה יסודית, לרבות מענה להערות מבקר המדינה משנת 2005, עריכת דו"ח בדיקת ביקושים, סקר סיכונים ובדיקות מקצועיות נוספות.
כספי עלות בנייתו של בית הלוחם באשדוד, כ-130 מיליון שקל, מקורן בתרומות אשר חלקן כבר נמצא בקופת הארגון והיתרה תגויס עם התקדמות הבניה. בית הלוחם יפעל באוריינטציה ימית, ויציע לחברים פעילות שונות הקשורות לים ולמים, לצד מגוון הפעילויות השיקומיות האחרות. בית הלוחם יעסיק כ – 100 עובדים, שגיוסם יחל לקראת סיום הבניה, הצפויה לערוך כשנתיים וחצי. ההערכה היא כי עם פתיחתו של בית הלוחם, ייקחו חלק בפעילותו כ-5,000 עד 7,000 נכי צה"ל ובני משפחותיהם חברי מחוז השפלה של ארגון נכי צה"ל. אבן הפינה לבית הלוחם אשדוד הונחה בשנת 2012, על ידי רא"ל (במיל') משה (בוגי) יעלון, שר הביטחון כיום, בעת שהיכן בתפקידו הקודם כשר לעניינים אסטרטגיים. יעלון עמד בדבריו על הקשר שלא ינתק בין פציעתו של נכה צה"ל בקרב ועל הקרב לשיקום החבר.
יו"ר ארגון נכי צה"ל חיים בר, "לא מספיק לדבר על החוב המוסרי והערכי של המדינה והחברה לנכי צה"ל, אלא יש גם לפרוע אותו וזה מה שאנו עושים". בר ציין כי בית הלוחם בראשונה ובראשונה מרכז שיקום. "זהו בית שני, ולעיתים אף ראשון, לאלפי נכי צה"ל ובני משפחותיהם. אני גאה שהגענו ליום בו נוכל להתחיל לבנות ולממש את סיפור ההצלחה המופלא הזה, הזוכה לתשבחות מכל רחבי העולם".
|
Posted יוני 25th, 2014 filed under .
אופרה מקורית בשפה העברית, בהלחנת אלה מילך-שריף, על פי ספרה עטור השבחים של נאוה סמל. ילדה יהודיה נמסרת על ידי הוריה למשפחת איכרים בכפר קטן בפולין, כדי שיחביאו אותה עד תום המלחמה. היא מוכנסת לבור תפוחי אדמה. שמה וזהותה נשללים ממנה, היא נדרשת להפוך לנוצרייה, ובן לווייתה היחיד באפלת חייה הוא עכברוש, אותו היא מכנה "סְטַש".
בכך לא תמה סאת ייסוריה של הילדה. סטפן, בנם הצעיר של זוג האיכרים, יורד אל הבור בלילות ואונס אותה. לאחר שנה בחושך, מביאה האיכרה את הילדה לאבא סטניסלב הכומר הקתולי של הכפר, כדי שיחסל אותה ויפרע את חשבון צליבתו של ישו בידי היהודים. תוך סיכון חייו, מסתיר הכומר את הילדה בכנסיה שלו, משקם אט אט את גופה ונפשה המרוסקות ומנסה ללמד אותה לצחוק.
שישים שנה אחר כך, כשהילדה ההיא כבר סבתא בתל-אביב, היא מנסה להעביר את סיפור האימה לנכדתה הצעירה שמכינה עבודת "שורשים". הזיכרון שנבלם בתוכה זמן רב כל כך, תובע כעת את זכותו לפרוץ. חמשת הז'אנרים השונים של הספר: סיפור, אגדה, שירת-אינטרנט, פנטזיה עתידנית ויומן נשזרו יחד לליברית של האופרה.
לימה אנרגלי, ישות עתידנית, שחיה בשנת 2099, חוקרת ומתחקה אחרי המיתוס של "ילדה עכברוש" והיא זו שמושכת בחוטי האופרה ומעלה באוב את מעגלי הזוכרים של אותה ילדות נוראה באפלה.
שיא האופרה הוא בתמונת המיסה, כאשר הכומר מתריס כנגד אלוהים שהפקיר את ילדיו ומחזיר את ילדת הבור אל חיק היהודים.
באופרה עשר תמונות, ומשך הצגתה כשעה ושלושים וחמש דקות.
שמונה זמרים, מקהלת נערות ותזמורת.
כנסייה, כפר בפולין, 1943. כומר קתולי מגלה בכפר שלו ילדה יהודייה, והוא מציל את חייה ומחביא אותה בכנסייה עד תום המלחמה.
לא רוצה יותר להיות יהודייה.
גם ישו היה יהודי.
ובגלל זה הרגו אותו?
|
עם וילה לבנדר בהרים צפוי לכם אירוח כפרי יוקרתי עם חדרי שינה יפים, סוויטות, בריכה בחצר, נופים ירוקים, מטבח מאובזר, סנוקר ועוד הרבה יותר. האזור מציע טיולים בשמורת החולה, מרכז קנדה, צוק מנרה, נחל שניר, נהר הירדן ומבחר מסעדות מצוינות.
רמות נפתלי, גליל עליון, נופים מדהימים.
סוויטות, חדרי שינה זוגיים, חדרי שינה לילדים, סה"כ חדרי שינה. וילה לבנדר בהרים כוללת גם חדרי רחצה, מטבח מאובזר, סלון גדול, מרפסת נוף וחצר נופש גדולה של 4 דונם. אבזור הסוויטות כולל מיטה זוגית, מצעים, כלי מיטה, מזגן, חדר רחצה, מטבחון, מסך טלוויזיה, ממיר ויציאה אל החצר. חדרי שינה זוגיים כוללים מיטה זוגית, שידות, חדר רחצה, מזגן, אחד החדרים כולל מרפסת, אחד החדרים כולל מסך וממיר. חדרים נוספים הם חדרי שינה לילדים עם מיטות קומות, אפשר יהיה לתאם תוספת של מזרנים ומיטות ילדים.
המטבח של וילה לבנדר בהרים כולל קולט אדים, מקרר, תנור, טוסטר, מיקרוגל, קומקום, פינת אוכל קטנה ועוד פינת אוכל גדולה ל-22 איש. הסלון של הוילה מרוהט עם פינת ישיבה נוחה, כורסאות, מסך 52 אינץ', ממיר ויציאה אל מרפסת נוף.
בריכה מרעננת, דק, פינות ישיבה, שולחן סנוקר, טניס שולחן, ערסלים, נופים מדהימים.
החצר של וילה לבנדר בהרים גדולה, שטח של 4 דונם, היא כוללת כרם זיתים מיוחד וקסום. הוילה כוללת גם אינטרנט אלחוטי, עיצוב יוקרה, מבחר ערוצים בטלוויזיה, חנייה פרטית.
אירוח כפרי יוקרתי לזוגות, קבוצות חברים, משפחות, דתיים, הוילה מתאימה גם לכמה משפחות או כמה זוגות. וילה לבנדר בהרים מארחת גם ימי גיבוש, ימי כיף, סדנאות, מסיבות יום הולדת סולידיות, מסיבות רווקים ורווקות סולידיות. בע"ח במתחם בתיאום.
|
החלפת מצבר לרכב - איך נבחר מצבר איכותי שיתאים בדיוק למכונית שלנו?
החלפת מצבר לרכב – איך נבחר מצבר איכותי שיתאים בדיוק למכונית שלנו?
ראשי » כתבות כללי » החלפת מצבר לרכב – איך נבחר מצבר איכותי שיתאים בדיוק למכונית שלנו?
מצבר לרכב זוהי למעשה הנשמה של הרכב. ללא המצבר, הרכב לא יוכל לנוע כלל. לא משנה אם מדובר ברכב יקר, משוכלל, מודרני ואיכותי ביותר. בדיוק מסיבה זו חשוב לשמור מאוד על המצבר ככל יכולתנו ובמקרה וקורה שהמצבר מסיים את תפקידו, עלינו לדעת ולהכיר את החברה שתביא לנו מצבר חדש עד הבית. בכך למעשה אנחנו חוסכים את הטלטולים הכרוכים בנסיעה עד לחנות ורכישת המצבר החלופי. בל נשכח כי מדובר במצב בו הרכב שלנו הוא למעשה מושבת ואנחנו אמורים להתנייד באמצעות התחבורה הציבורית.
איך מחליפים מצברים ?
כאשר אנחנו באים להחליף את המצבר, חשוב לדעת כי זה לא סתם החלפת קופסה ישנה בחדשה. מדובר במוצר די מורכב ואם אין לנו את הידע איך וכיצד לחבר אותו, הוא לא יעבוד טוב. לעיתים הוא אולי יפעיל לנו את הרכב אך הוא לא יאריך ימים בגלל החיבור שאינו נכון.
על כן, מומלץ מאוד להיעזר באנשי מקצוע אשר יחברו עבורנו את המצבר וכך נוכל להיות רגועים כי אכן הוא יעבוד היטב.
איך תבחרו את המצבר?
חשוב לדעת כי כאשר באים לבחור את המצבר מומלץ ליצור קשר עם חברה מקצועית בעלת ידע רב בתחום המצברים, יש להתייחס לסוג המכונית, לדגם שלו, להמלצות היצרן ולכל הנתונים הרלוונטיים על מנת שהמצבר אכן יתאים למכונית. התאמה נכונה של המצבר למכונית, זוהי הערובה לכך כי המצבר אכן ימלא את תפקידו היטב והמכונית תיהנה ממנו לאורך זמן.
נזכור, עם התאמה נכונה של המצבר לרכב, עם מצבר מחברה טובה ומוכרת והרכבה נכונה של המצבר במכונית, נוכל ליהנות ממוצר איכותי שישרת אותנו נאמנה לאורך זמן.
|
כשתרצו להזמין מלון ליד חוף לופה בלאנאי סיטי, ב-Hotels.com תמצאו אפשרויות חיפוש מתקדמות רבות שיעזרו לכם למצוא את אפשרות האירוח המתאימה ביותר באזור.
החיפוש שלנו מבוסס על מפה, אליה ניתן להגיע על ידי לחיצה על תמונת המפה בראש עמוד זה (או דרך תוצאות החיפוש הרגילות), וסביב חוף לופה תוכלו לראות מיקום כל מלון באופן ברור. ניתן גם למקד את החיפוש בלאנאי סיטי או הוואי על פי מקומות ציון נוספים באזור, או שכונות כמו גם אפשרויות תחבורה שיאפשרו לכם להיות ניידים באזור. אם אתם נוהגים, חפשו מלונות עם חניה באתר.
כדי לקבל את המבצעים הטובים ביותר על מלונות בקרבת חוף לופה, ניתן לסנן את תוצאות החיפוש לפי מחיר ממוצע ללילה. אם אתם יודעים איזו רמה של מלון אתם מחפשים, תוכלו לסנן גם לפי דירוג כוכבים ודירוג חוות דעת אורחים, הכוללים גם חוות דעת שנכתבו על ידי אורחים אחרים מישראל.
אם אתם מבקרים את חוף לופה עם המשפחה או בקבוצה, בדקו את אפשרויות סידור החדר והמתקנים של כל מלון, כך שתהיו בטוחים שבחרתם את המלון המושלם עבורכם.
כרגע המלון הפופולרי ביותר בלאנאי סיטי הוא Aina Nalu Condo K107 by RedAwning, והוא הוזמן 5 פעמים בשעה האחרונה. לאחר שתבצעו את ההזמנה, נשלח לכם אימייל עם מידע אודות אטרקציות בקרבת מקום, יחד עם הוראות הגעה אל המלון ותחזית מזג האוויר, כך שתוכלו להתכונן לנסיעה.
|
מסעדת נילי בית היין (כשר למהדרין) המייסדים 43 זכרון יעקב, המסעדה מבצעת משלוחים ל: זכרון יעקב, בנימינה, פרדס חנה כרכור, קיסריה, אור עקיבא, שפייה ומעגן מיכאל. מסעדת נילי בית היין מגישה מגוון רחב של מנות טעימות במיוחד כמו: סלט ירוק, סביצ'ה דניס, קרפצ'ו סלמון, סלט איירון מן, סלט קינואה, פסטה אלפרדו, פסטה ווגאן, דג אמנון, פיצה סיצליאנית, פיצה ללא גלוטן, מאקי סאקה, ניגירי אבוקדו, סשימי טונה אדומה, ועוד. מחכים לכם לחוויה מהנה, שיהיה בתאבון !
מסעדת "בוקה בורגר" ממוקמת במועצה המקומית ריינה. המסעדה מתמחה בהכנת בשרים מעולים מציעה מגוון רחב של מנות כמו המבורגרים עסיסיים עם אופציה לתוספות מעל, דגים טריים, חזה עוף, שניצל, מוקפצים, סטייק אנטריקוט משובח וצלעות כבש. כמובן שאת הארוחה תפתחו עם מנות ראשונות מיוחדות כמו חצילים קלויים, פטריות שמפניון, שלל סלטים רעננים ועוד... שיהיה בתיאבון!
מסעדת בריסטול בבת ים מגישה מבחר מנות בשריות המגיעות עם תוספת חמה לבחירה. בין מנות התפריט תמצאו סטייק אנטריקוט, דגים ופירות ים, שווק אווז במרינדה, חזה עוף ממולא פירות ים ועוד מבחר רב של מטעמים. מסעדת סריסטול בבת ים מבצעים משלוחים לבת ים בימים ראשון עד חמישי מהשעה שתיים בצהריים ועד שמונה בערב. בשבת משתיים בצהריים עד שמונה בערב גם כן. שיהיה בתאבון!
בר דגים שוק צפון, ראול וולנברג 20 תל אביב. המסעדה מבצעת משלוחים לרמת גן, צפון תל אביב ורמת החייל. מסעדת בר דגים שוק צפון מציעה מגוון רחב של מנות טעימות במיוחד כמו פיש אנד צ'יפס, פיש בורגר מנתח קצבים, פילה בורי על הפלאנצ'ה, פילה מוסר ים ועוד..מחכים לכם לחוויה מהנה, שיהיה בתאבון!!
סאן מרזינו, בסכנין, המסעדה מבצעת משלוחים לסכנין. מסעדת סאן מרזינו מציעה מגוון רחב של מנות טעימות במיוחד כמו : פסטו בוראטה, הום פרייז, פילה סלמון, קרבונרה שמנת, רביולי גבינות ועוד. מחכים לכם לחוויה מהנה, שיהיה בתאבון!
צ'ילי כפר יאסיף, המסעדה מבצעת משלוחים לכפר יאסיף והסביבה, מסעדת צ'ילי מציעה מגוון מנות טעימות ומיוחדות כמו סלטים, פסטות דגים ועוד, מחכים לכם לחוויה מהנה וטעימה, שיהיה בתאבון !
|
70 צפיות על רקע גל הטרור המתגבר, בישיבה שהתכנסה בלשכתו של סגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן בקריה בתל אביב, אישר סגן השר תקציב של למעלה מ-4 מיליוני שקלים לסלילת כביש עוקף צומת גוש עציון, שיאפשר הקלה על התנועה בציר קרית ארבע (דרום) חברון לכיוון ירושלים (צפון), ויפתור בעיות של השתהות בצומת של מכוניות שנוסעות לכיוון אלון שבות או לכיוון מגדל עוז.
נזכיר כי הדרישה לסלילת כביש זה עלתה מצד הצבא, לאור ריבוי הפיגועים שהיו בצומת גוש עציון בגל הטרור בשנה האחרונה.
מתוך חמש הפיגועים שהיו בסוף השבוע האחרון, ארבעה בוצעו על ציר חברון-ירושלים, שעובר דרך צומת גוש עציון. בפיגוע הראשון, בשישי בצהריים נפצעו קל שלושה אנשים בפיגוע דריסה בכניסה לקרית ארבע. מאוחר יותר בצהריים חייל נפצע קל בפיגוע בחברון. ביום שבת נפצע חייל קל בפיגוע נוסף בחברון. ביום ראשון אירע פיגוע באפרת שבו נפצע בינוני קצין מילואים.
הכביש ייצא מדרום לצומת גוש עציון ויעקוף את הצומת ממזרח ויתחבר לכביש 60 אחרי הצומת. הגוף שיבצע את סלילת הכביש יהיה פיקוד מרכז וכרגע ממתינים לתאריך מדויק לתחילת הסלילה. אישור התקציב נעשה בהתאם להנחייתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן.
סגן שר הביטחון הרב אלי בן דהן: "כביש עוקף גוש עציון נמצא זמן רב בדיונים ואני שמח שמצאנו מקור תקציבי לסלילתו. זהו כביש נחוץ שסלילתו תקל על חיי התושבים הן מבחינה תחבורתית ובטיחותית והן מבחינה ביטחונית."
|
* מהי קרן נאמנות ?
* אילו סוגי קרנות קיימים ?
* כמה עולה להשקיע בקרן נאמנות ?
* מיהו ומה תפקידו של מנהל הקרן ?
* מיהו ומה תפקידו של נאמן הקרן ?
* מי אחראי לכסף המושקע בקרן ?
* כיצד ניתן להשקיע בקרן נאמנות ?
* כיצד נקבעת מדיניות ההשקעה של הקרן ?
* מהו הסיכון הגלום בקרן נאמנות ?
* כיצד נקבע מחיר יחידה של הקרן ?
* מהו מחיר הרכישה של יחידה בקרן ?
* אני משקיע פרטי, איזו קרן כדאי לי לקנות מבחינת שיקולי מס ?
* אילו נתונים יש להביא בחשבון עם קניית קרן נאמנות ?
* אני משקיע עבור חברה הנישומה עפ"י חוק התיאומים, באיזו קרן כדאי לי להשקיע מבחינת שיקולי מס ?
* מהי קרן כספית?
* קרן כספית למול פיקדון קצר מועד בנקאי - מה עדיף?
* מהו שיעור המס על רווחי הון בהשקעה בקרן כספית?
מהי קרן נאמנות ?
קרן נאמנות הינה הסדר שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומעסקה בהם. כלומר הכספים המושקעים בקרן משמשים אותה לרכישת ניירות ערך שונים בהתאם למדיניות ההשקעה של הקרן.
אילו סוגי קרנות קיימים ?
קיימים כ- 20 סוגי קרנות נאמנות. השוני הינו במדיניות ההשקעה של הקרן. משמע, קיימות קרנות המשקיעות במניות, קיימות קרנות המשקיעות באגרות חוב וכדומה.
כמה עולה להשקיע בקרן נאמנות ?
א. שיעור ההוספה - הפרש המחירים בין קניה למכירת יחידת השתתפות בקרן. משולם עם קנייה ומכירת קרן, ללא קשר למשך ההחזקה בקרן.
ב. דמי ניהול - שכרם של מנהל ונאמן הקרן, מחושב כאחוז מהסכום המושקע בקרן. משולם בהתאם למשך ההחזקה בקרן.
מיהו ומה תפקידו של מנהל הקרן ?
מנהל הקרן הינה חברה המנהלת את נכסי הקרן עבור בעלי היחידות בקרן. ניהול זה כולל ביצוע עסקאות רכישה ומכירה של ניירות ערך ושאר פעולות נוספות.
מיהו ומה תפקידו של נאמן הקרן ?
נאמן הקרן הינה חברה המחזיקה בנכסי הקרן עבור בעלי היחידות, ומפקחת על פעולות מנהל הקרן.
מי אחראי לכסף המושקע בקרן ?
האחריות לכסף המושקע בקרן חלה על מנהל הקרן ונאמן הקרן כל אחד לפי תפקידו.
כיצד ניתן להשקיע בקרן נאמנות ?
יש לפנות לבנק או לברוקר ולתת הוראת קנייה לקרן תוך ציון שם או מספר הקרן והערך הכספי של הקניה.
כיצד נקבעת מדיניות ההשקעה של הקרן ?
מדיניות ההשקעה של קרן נאמנות נקבעת בעת הקמת הקרן על ידי מנהל הקרן. מדיניות זו מופיע בתשקיף ההנפקה של הקרן לציבור. על מנת לשנות את מדיניות ההשקעה של הקרן יש להודיע על כך לציבור באמצעות פרסום בעיתונות ולבעלי היחידות על ידי משלוח הודעה מתאימה.
מהו הסיכון הגלום בקרן נאמנות ?
הסיכון הגלום בקרן נאמנות הוא הסיכון הגלום בניירות הערך שהיא מחזיקה. כלומר הסיכון נגזר ממדיניות ההשקעה של הקרן, שכן הסיכון באגרות חוב ממשלתיות נמוך משמעותית מהסיכון הטמון במניות או באופציות.
כיצד נקבע מחיר יחידה של הקרן ?
מחיר יחידה הוא השווי הנקי של נכסי הקרן (שווי נכסי הקרן בניכוי התחייבויותיה), בתוספת הוצאות קנייה, מחולק במספר יחידות הקרן.
מהו מחיר הרכישה של יחידה בקרן ?
מחיר הרכישה הוא מחיר יחידה בתוספת שיעור ההוספה לפי התשקיף.
אני משקיע פרטי, איזו קרן כדאי לי לקנות מבחינת שיקולי מס ?
א. השקעה במניות, עסקאות עתידיות שאינם ני"ע זר ופקדונות צמודים או מט"ח - עדיף להשקיע בקרן חייבת או מעורבת לאור אפשרות קיזוז הפסדים. השקעה בקרן פטורה תישא מס של 25% לעומת 15% על רווחי הון וריבית בקרן חייבת או מעורבת.
ב. השקעה בפקדונות ואג"חים שקליים - עדיפות לקרן חייבת שתמוסה ב- 10% בלבד לעומת 25% ו- 15% בקרן פטורה או מעורבת בהתאמה.
ג. השקעה בני"ע זרים - עדיפות לקרן פטורה שתמוסה ב- 25% בלבד לעומת 35% בשתי הקרנות אחרות.
ד. השקעה במניות או עסקאות עתידיות שאינן נסחרות בבורסה - קרן פטורה או חייבת ימוסו ב- 25% בלבד, קרן מעורבת תמוסה ב- 25.2% אולם תהנה מאפשרות לקיזוז הפסדים.
אילו נתונים יש להביא בחשבון עם קניית קרן נאמנות ?
א. סוג הקרן - יש לבדוק את מדיניות ההשקעה של הקרן כגון מניות/ אגרות חוב/ מטבע חוץ וכד'.
ב. שיעור ההוספה - יש לבדוק את הפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, ככול שההפרש גבוה יותר אזי שיעור ההוספה גבוה יותר וכדאיות רכישת הקרן יורדת. ניתן להשתמש במחשבון עמלות הקרנות שבאתר.
ג. דמי ניהול - ככול שדמי הניהול גבוהים יותר כדאיות רכישת הקרן יורדת. ניתן להעזר במחשבון העמלות שבאתר.
ד. ביצועים - חשוב לברר את המוניטין של מנהל הקרן ואת התשואה שהשיגה הקרן בשנים האחרונות לעומת קרנות אחרות מסוגה.
ה.היקף נכסי הקרן - ככול שהיקף נכסי הקרן גבוה יותר כך גמישות מנהלי הקרן נמוכה יותר. לקרנות קטנות עדיפות על קרנות גדולות.
אני משקיע עבור חברה הנישומה עפ"י חוק התיאומים, באיזו קרן כדאי לי להשקיע מבחינת שיקולי מס ?
א. השקעה במניות, עסקאות עתידיות שאינם ני"ע זר ופקדונות צמודים או מט"חיים - עדיף להשקיע בקרן פטורה אשר תמוסה ב- 36%. קרן מעורבת תמוסה בשיעור גבוה יותר בחלוקת דיבידנד וקרן חייבת תישא כפל מס ולכן אינה כדאית.
ב. השקעה בפקדונות ואג"חים שקליים - עדיפות לקרנות פטורות או מעורבות שימוסו ב- 36%. קרנות חייבות ישאו כפל מס.
ג. השקעה בניירות ערך זרים - עדיפות לקרן פטורה שתמוסה ב- 36% לעומת קרנות מעורבות שימוסו בכ- 51% וקרנות חייבות שיישאו כפל מס.
ד. מניות או עסקאות עתידיות שאינן נסחרות בבורסה - עדיפות לקרנות פטורות שיימוסו ב- 36% לעומת קרנות מעורבות שימסו בכ- 43% וקרנות חייבות שיישאו כפל מס.
קרן נאמנות להשקעות קצרות טווח – עד 90 יום. קרנות אלו יתמחו בהשקעה בני"ע סולידיים כגון, השקעה באג"ח שקליות לטווח קצר (עד שנה), אג"ח קונצרניות בעלות דירוג גבוה לטווח קצר (עד שנה), מק"מים, פק"מים ועד 25% מנכסיה יושקעו בני"ע מסחריים לא סחירים. ההערכה היא כי הקרנות יניבו תשואה קרובה לזו של מק"מ ל- 90 יום.
קרן כספית למול פיקדון קצר מועד בנקאי - מה עדיף?
השקעה בקרן כספית נחשבת להשקעה סולידית ובטוחה בשל הרכב ההשקעות בקרן. ההשקעה בקרן כספית נועדה להשיג תשואה עודפת מזו שמקבל לקוח פרטי על פיקדון בבנק. ההערכה היא כי התשואה תהיה דומה לתשואת המק,מ ל- 90 יום. כמו כן, הקרן הכספית מאפשרת נזילות יומיומית ללא קנסות ומבלי לפגוע בתשואה על הקרן.
מהו שיעור המס על רווחי הון בהשקעה בקרן כספית?
המס על הרווחים מהשקעה בקרן כספית הנו 20% מהרווחים הריאליים, כלומר מהרווחים בניכוי האינפלציה.
|
הגייה נכונה של מילים באנגלית - איזה אתר יכול ללמד?
יום ראשון 11 ינואר 2009 מאת: מערכת סטיפס תגיות: אנגלית, מורה פרטי, הגייה, הקראה בקול, הקראה, אודיו בעזרת האתר עם המילון האנגלי המצורף תוכלו ללמוד להגות כל מלה באנגלית - הקלידו מלה והוא יאמר אותה בהגייה מושלמת. עליכם רק ללמוד לחקות את הגיית המלה המדוייקת.גם באתר "תרגמני" ניתן לשמוע את הגיית המילים.
בחסות מהו עקרון ההתמדה?
איך הגיעו כהי העור מאפריקה לאמריקה?
אתר ללימוד הגייה באנגלית - באיזה אתר אפשר ללמוד איך להגות מילים באנגלית?
איפה אפשר לשמוע הקראה של פרקי התנ"ך? אתר שמקריא טקסטים באנגלית - איפה יש?
|
פאנל ביום העיון "לא רק בוורשה: התנגדות חברי השומר הצעיר לנאצים במוקדים שונים"
למה לדעתכם זוכרים את ורשה?
נעימה ברזל: אתחיל מהסוף. השאלה שלך והתשובה שלי מתייחסים לחברה הישראלית בשנות ה50 60 ולא היום - היום השאלה לא עומדת במרכז בשל הדינאמיקות של תרבות הזיכרון והשינויים במרקם התרבותי והפוליטי בארץ. אנחנו מדברים על הישוב בארץ והנהגתו, על האליטות שהיו שייכות לתנועת הפועלים ולתנועות המיישבות שמתוכם צמחו ההנהגות הצעירות לפלמ"ח, להתיישבות. רוב ההנהגה הפוליטית זיהתה את עצמה עם זרם תנועת העבודה. הקיבוצים כלוז של המהלך המהפכני של יצירת אדם ויהודי חדש, שהוא ניגודו הגמור של היהודי הגלותי. מבחינתה של התפיסה העצמית של ההנהגה, יותר של ההנהגה הצעירה. בעבורם, השואה הצדיקה את צדקתה הנוראה של הציונות. מכאן, המרד, שהוא מלה ארץ-ישראלית שלא השתמשו בה במחתרות החלוציות, סופח לזהות הארץ-ישראלית, כלומר כשאומר טבנקין "אנחנו ידענו שיהיה מרד, ידענו שאתם תעשו את המעשה הזה, משום שזאת הנוכחות הא"י שם, אתם הביטוי שלנו". אי אפשר לצפות מהיהודי הגלותי שיבחר בדרך של לחימה. על כן ברגע שהגיעו הידיעות התגובות הן של תחושת רווחה, אנחנו לא יכולים להתעלם מהממד הזה וגם מהממד החברתי פסיכולוגי האחר- הכינוס של המרד לתודעה ולחינוך החלוצי הא"י, מרד שנעשה בניגוד לקהילה היהודית, התאים לדינאמיקה הפנימית של תנועת הפועלים ובמיוחד של הדור הצעיר יותר, יחד עם זה, אנחנו לא יכולים להתעלם שאנחנו סורקים את ההתבטאויות הפנימיות במיוחד של דור האבות אנחנו מוצאים אצלם גם ביטוים של התייסרות נוראה לגבי העובדה שאנחנו באיזשהו אופן נטשנו את המשפחות שלנו המרכיב הזה ישנו ואנחנו רואים אותו בצורה די מובהקת במסמכים אבל הפוזיציה הציבורית-בשירה, בביטאונים, הייתה שהמרד זה אנחנו ואתם למדתם מאיתנו, מהדרך הא"י ועל כן יש תהליך שאנחנו מנכסים את המרד אלינו שנמשך לאורך שנות ה-50. כשחזן נואם בויכוח על השילומים, מפ"ם המפלגה השנייה בגודלה - 20 מנדטים, חזן אומר- אנחנו הדוברים בשם לוחמי הפלמ"ח ובשם לוחמי מרד הגטאות, אנחנו שומרים את הרצף הזה, ישנה חבירה הכרתית בין הלחימה בארץ ללחימה בוורשה ולכן אנחנו יכולים לייצג את האמירה הפוליטית בקשר שילומים. עמדה של תביעה למנהיגות פוליטית ישראלית.
מטרה חינוכית של הדור השני בארץ, שידוע מסוף מלחמת העולם השנייה, שיעמוד במלחמה.
מטרה פנים תנועתית- לחנך את חברי התנועה למופת כלשהו. תגובה לכצנלסון שכותב מתרעם על איך נחנך כשהמדריכים שלנו חזרו מאירופה הכבושה.
משרת אינטרסים פוליטיים.
מתחילים לדבר כשמגיע מברק מסטוקהולם- שצביה וטוסיה אינן, אמירה- המרד לא היה בפולין, אלא של שליחות א"י בפולין. יש כאן סילוף. אם רק תנועות הנוער הא"י היו לוחמות – מילא. אבל לדעתי היהודי החדש הוא למעשה ביטוי לתהליך שנמשך 100 - 150 שנה. עכשיו התפרסם אוסף של אוטוביוגרפיות משנות ה-20 וה-30 ואתה רואה את התהליך הזה. מה שנבנה בארץ הוא העתק של תהליכים. אמשיך את דברים. מתי מרד ורשה מקבל את הממד האיקוני שלו? רק ב-1944, שנה אחרי. יש פה גם הקשר יותר רחב. השאלה שעולה לקראת סוף המלחמה היא מי שיתף פעולה עם הנאצים ומי היה פעיל ברזיסטנטס. שותפות בתנועת התנגדות נעשית ליתרון פוליטי לעתיד. למה זה חשוב? חשוב מאוד להראות, לישוב שרוצה להתקבל למשפחת העמים, שאנחנו לא שונים מהצרפתים-כלומר-אנחנו עשינו בגטו וורשה מה שעשו במקומות אחרים. המחיר של זה הוא שמי שהציל מקבל סטטוס משני. יש מבחן שכותב אותו "פיל"- שאומר אנחנו רק הצלנו-אנחנו נחשבים סוג ב'. השאלה שעולה עכשיו-למה הסיפור הזה שהיה כ"כ חשוב בשנות ה-50 למה הוא מאבד מחשיבותו. בתחילת שנות ה-60 ממציאים מלה חדשה - עמידה. אם יש לחימה וקורבנות, עמידה הוא מושג מחבר. סוג של התנגדות. נוח לכל מיני ציבורים, בארץ למשל לציבור הדתי. מופיעים סיפורים מיתולוגים לחלוטין על רבנים שמביאים כוס מים לפני ההשמדה, בקיצור יוצרים דימוי חדש. דבר אחד להוסיף וזה נוגע לשומר הצעיר. אנחנו עוסקים בזה הרבה. אני גמרתי עכשיו מחקר גדול על השומר הצעיר בפולין אחרי המלחמה ודווקא שם סיפור המרד מקבל מעמד עליון. כאשר ב-48 חונכים את האנדרטה בוורשה, מה שמעניין הוא שמחרימים את האירוע הזה. רק כשבטוחים שיש הגמוניה מסכימים. ב-21.12.49 תנועת השומר הצעיר בפולין מתפרקת. האקט האחרון שלה הוא ללכת למילא 18, עורכים טקס ומודיעים- "מרדכי, מילאנו את צוואתך האחרונה".
שניכם תיארתם הלימה כמעט מלאה בין היהודי החדש לסיפור המרד בוורשה. רצינו לשאול לגבי הסיפורים שכן שמענו כאן- האם יש דברים באופי הסיפורים, באיך שהם התגלגלו- שלא נשמרו בעצם בשנים הראשונות ועד היום- למה הם פחות ידועים?
אלי צור: יש שתי תשובות. ראשית, כמעט מתמטית- מהמון מקומות שהיו אירועים של מרד לא נשארו אנשים לספר. שנית, הסיפור של אירועים במקומות אחרים נופל בין השולחנות. במשך שנים ורשה זה העניין, אחרי זה מעלים על הנס לא את ההתנגדות היהודית אלא את הקורבנות. זה שהיינו קרבן בגולה נותן לנו זכות להכול. כשהתפרסמו סיפורים אחרים הם לא יכלו להיכנס, לא היה מרחב פסיכולוגי להכניס סיפורים אחרים.
נעימה ברזל: אציע עוד נקודת התבוננות. מסכימה שיש מרחב פסיכולוגי לא מבוטל אבל אני מניחה שיש פה אנשים שקראו את הספר של אביהו רונן שבין השאר מספר על העיבוד שעברו היומנים של חייקה קליגר. אנחנו מדברים על חברה לא עם עיתונות חופשית. חברה עם סוג של אליטה מגויסת והרבה מאוד "יס-מנים". גם ברמה של מערכת החינוך. אני רוצה להזהיר אותנו מאידיאליזציה של התקופה הראשונה. זה אופייני למהפכה שמתחילה להתמסד ומנסה לשמור על הישגיה. אם מסתכלים על איזה ספרים מוציאים- התחרות בין התנועות הקיבוציות היא בין הספרים על סיפורי המרד. האנרגיות הציבוריות היו מוקדשות לתחרות של מי נשא את הכתר. מה קרה בדיוק באקציה הראשונה בגטו ורשה. האם אנילביץ' היה צריך להיכנס לתוך הגרמנים או שזו הייתה משימת התאבדות? על זה דיברו. קחו את שבועון הקיבוץ הארצי ואת הקיבוץ המאוחד- אתם יכולים לראות את המאבק ביניהם. זה לא השאיר מקום לסיפורים האחרים. בבלגיה הייתה מחתרת משמעותית מאוד של השוה"צ עם הקומוניסטים- יש לזה השפעה מכרעת על מספר הניצולים- זה סיפור שלא סופר כי הניצולים נשארו בבלגיה. אנחנו בודקים את הסיפור על רקע מי שמגיע ומספר אותו. 43 מאנשי התנועות החלוציות בהולנד ניצלו- ולכן הסיפור המסופר הוא שההולנדים נהדרים - למרות שנהרגו שם הכי הרבה יהודים (מבחינת אחוזים) צריך להבין את זה שמדובר פה בהתנהלות של חברה מגויסת.
אנחנו כאנשי השוה"צ ניגשנו לשאלת החקר הזו, מתוך השיחה איתך ומתוך העוול שנעשה לסיפורים. בכל המקומות האלה ראינו שהתנועה לא פועלת לבדה, ועולה השאלה - מדוע לספר את הסיפור מתוך הפרספקטיבה התנועתית, והאם זה נכון חינוכית או שנכון לספר את הסיפור כחלק מהסיפור החלוצי?
נעימה ברזל: הונגריה זו דוגמא מצוינת ואתמקד בה. אתחיל מעניין אחר. ישראל גוטמן חבר להבות הבשן לשעבר, מורנו ורבנו, כתב שני ספרים גדולים על יהודי וורשה - אחד בשנות ה-50 והשני ב-94. איש לא יחשוב שגוטמן יכתוב דברים מהרהורי לבו. והנה בספר שכותב בשנות ה-50 "מרד הנצורים" - הסיפור הוא סיפור של המרד התנועתי. כמהלך שמתרחש בתוך חיי הגטו כנגד הלך הרוח וההתנהלות, כיציאה פרובוקטיבית של הקבוצות הצעירות. בשנות ה-60 הוא אחראי על החוברות הראשונות של יד ושם, שמגדירות שבוורשה הוצעה מנהיגות אלטרנטיבית. ב-94 בספר נוסף "יהודי ורשה" הוא מסביר את ההתנהגות כפי שהיא חלק מתהליך שמתרחש בחברה היהודית בגטו, עם פריסה אחרת לגמרי של הדוקומנטציה. זה מביא אותנו להבנה שהחוקר הוא פרי תקופתו ומבטא את הצייטגייסט וגם שפרספקטיבות מחקריות משתנות. אני רואה את זה כנקודת זכות של ישראל גוטמן. מה שחשוב הוא שישראל מבחינה זו הולך בקו אחד עם העדות המאוחרת של שרידי המרד עצמם לגבי הבנתם הם את מה הם בעצם עשו ואת מי הם בעצם ייצגו ואיזה סוגים של שותפים הם ייצגו עם הקמת הוועד הלאומי אחרי האקציה הגדולה של יולי ספטמבר 1942 ואם אתה רואה את זה דרך הקמת הוועד היהודי הלאומי שיש בו את כל המפלגות כולל הקומוניסטים נוצרת פרספקטיבה היסטורית שונה לגמרי. למה אני אומרת את זה לפני הונגריה - מפני שזה לא נכון היסטורית לעסוק בשומר הצעיר בלבד וגם לא במחתרת החלוצית בלבד מבלי לעסוק בכל השאלה המורכבת המסובכת והרגישה של המנהיגויות בהונגריה או בהיעדר מנהיגויות. זה סיפור של יהדות מסוג אחר. צריך להבין איזה ציבור זה היה ומדוע בשלב המכריע, נוצר מטה פעולה שהוא חדש לגמרי. הדמויות שמאיישות הם אנשים חדשים. החבירה אליהם, הם מחפשים את תנועות הנוער שחוברות אליהם. זו חבירה מורכבת אבל כדאי להבין את הסיפור של חנה סנש שם, ואת הסיפור של פלגי והצנחנים שמגיעים. צריך להבין את מערכות היחסים שנוצרות ואת האפשרויות וההזדמנויות של הקבוצות האלה יצרו במהלך המלחמה והחבירה שלהן – עם כל מיני רשתות ריגול הונגריות, גרמניות. אי אפשר לדבר על השומר הצעיר כעל תנועת נוער שמתחבטת בשאלת המרד. פרק הזמן ששאלת ההתנגדות המזוינת עולה בתנועות נמדד בשבועיים שלושה. זהו. למשל נאמר פה נכון שנעשה מאמץ לנסות ולהביא צעירים מערי השדה. מעדויות אנחנו יודעים שסיבת אי ההצלחה טמונה בכך שההורים לא הסכימו לשחרר בעיקר את הבנות שיסעו עם אנשים זרים ברכבת.
ושהחניכים לא רוצים לעזוב את המשפחות שלהם מחשש לגורלם.
נעימה: בתודעה ישנו השוה"צ בתחום ההונגרי. אני לא אעסיק אתכם לגבי צרפת. זה סיפור מסוג אחר. היסטוריה היא תמיד תיאור תלוי נסיבות והקשרים. שאתה מבודד אתה אומר דברים בלתי נכונים בשביל ההבנה מה קרה עם היהודים ובזה אנחנו מגיעים לפוליטיזציה. המבחן של הפוליטיזציה של האמירה התנועתית היה משפט קסטנר. במשפט קסטנר מפא"י הועמדה אל הקיר. מנהיגי התנועות אוסרים על אנשים התנועה ההונגרית להעיד במשפט קסטנר. צבי גולדפרב מתכנן שיתנו לו ואוסרים עליו- כי אי אפשר לספר את הסיטואציה אחרת, כי הולכים רק בכיוון אחד שבא להאדיר את המרד והסיפור של יכולת התנועה לפעול בכל מצב נכון. כלומר, אין ברירה, ברגע שאתה מספר סיפור היסטורי אתה מספר סיפור פוליטי.הגיע הזמן שנדבר היסטוריה.
האם אין קשר בין פעילות המוקדים של השומר הצעיר שאפשר לחבר אותם ל<?xml:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />מורשת, לשיטת חינוך?
אלי צור: אני מסכים שלא ניתן ללמוד על פעילות השומר הצעיר במנותק מהסיטואציה ההיסטורית. השומר הצעיר הוא גוף מחתרתי בהונגריה כבר ב-38, התנועה הציונית מתנערת ממנה בהיותה קרובה לקומוניזם. הסיטואציה היא אחרת לגמרי בכל מקום. שאתה קורא את "מרד הנצורים" יש לך תחושה של בועה-מה קורה רק בתנועה. בין 1940 ל-1941 בוורשה השומר הצעיר מוחרמת על ידי תנועות ציוניות אחרות. תנועה כמעט מצורעת. לא בכדי העיתון שלהם נקרא "נגד הזרם". אם אתה מעביר פעילות- זה טוב להעביר את זה כפריזמה. אגב, אנחנו מדברים על אנשים שהם ילדים. שהם מגיעים לכינוס של התושבים בוורשה- מסתכלים עליהם – "מי הסמרקצ'ים האלה שיגידו לנו מה לעשות". פה נכנסת בעיה. השואה לא נבחרה על ידי אף יהודי. זה ברור מאליו. אבל מה אתה עושה- זו בהחלט סוגיה, קו חינוכי. יש פה בעיה עם תחושה של סולידאריות. זה מושג מכיל- מי שייך ומי לא שייך. הסיפור של המחאה מתחבר לסיפור הזה- מי שייך ומי לא שייך. דבר שלישי- אם אתה מחליט לפעול- באיזה אופן אתה פועל בהתאם למקום. אי אפשר לנהל לחימה פרטיזנית בהונגריה. בסופו של דבר צריך ללמוד למי אתה מתייחס ולמי לא. מתברר שכאשר אנשים פעלו נכון- היו קבוצות שהתייחסו והיו שלא. כולל אנשי התנועות. בקרקוב אני תמיד חושב על דמות- גולה מירה, גדולה מהחיים בכל קנה מידה. ארגנה שלוש מחתרות בו זמנית. במחקרים היא מחוקה לגמרי. אנחנו מספיק גדולים כדי להחזיר את האנשים לפרספקטיבה. מה שחשוב הוא השומר הצעיר לא כבועה אלא כנקודת הסתכלות. צריך ללמד את הדברים שהתנועה העבירה. תראו. עברנו תהליך של מיליטריזציה בחברה. המון אנשים גבורתם נמדדת עם הנשק, גם שאבישי רביב עושה השבעה הוא מקים את האי"ל מחדש. השומר הצעיר מתחיל ממקום אחר- תנועה פציפיסטית שמגיעה ללחימה עם חיבוטי דרך. התייחסות למציאות עם חיבוטי דרך. כאקט חינוכי הנוער יכול להתנהג. נקודה אחרונה: כשאתם לומדים ומחנכים, התכונה המרכזית היא יחס של ביקורת כלפי עצמנו וכלפי הנושא שאנחנו מלמדים. בלי הביקורת אי אפשר לעסוק במחקר או בחינוך.
נעימה: עניין שני קשור לנושא החינוכי. מה התפקיד שלנו כאנשי השומר הצעיר בחברה הישראלית כשאנחנו מתייחסים למורשת העם היהודי בשואה. אני חושבת שאתם תהיו אנשי השוה"צ שתגיעו לסיפור מהפרספקטיבה של ההתנגדות היהודית בשואה בכלל. בתוך המרחב הזה יהיו דברים אחרים. כי אנחנו מדברים על מרחב עצום, למשל המחקר של נחמה טק על יהודי היער – טוביה ביילסקי. זה לא דבר פשוט שאתה שקט איתו. מדובר בסוג של הכרעה מנהיגותית יוצאת דופן. או גיזי פליישמן מסלובקיה, אישה מופלאה שייסדה עם רב חרדי מחתרת שעבדה עם התנועות החלוציות. צריך ליצור את הפרספקטיבה, מתוך זה שאתם בונים את עצמכם לתפקידי השפעה בחברה ובחינוך. לא כבועה, כי אחרת מה? איפה אנחנו נהיה כל מי שעוד מאמין בחשיבה הסוציאל-דמוקרטית סוציאליסטים? איפה נהיה עוד כמה שנים? עוד יותר נתקפל לעצמנו?
האם אתם יכולים לספר לנו על יחס ההנהגה בארץ לאנשים האלה?
יש להנהגה הפוליטית רגש אשמה. לא הגיע אף מכתב מההנהגה לגולה. איך מתמודדים עם זה? חברה מגויסת, מנהיגים שמשתמשים באמצעים חינוכיים לפוליטיקה. מנסים לעבד את החומרים שהאנשים האלה מביאים כדי שישרתו את צרכי הקיבוץ הארצי כתנועה חינוכית של מפלגת השומר הצעיר. מראש זה עובר עיבוד לצרכי הישוב.
מי שלא נכנס לקטגוריה הזו הוא אבא קובנר. באוגוסט 1945 יש כינוס של הוועד הפועל הציוני, יערי שולח מכתב ואנשי מפא"י גונבים אותו. מה הוא כותב? הוא היה מוכן אחר כך לאכול את הנייר. אם שמואל וכו' היו נשארים הם לא היו איתנו כי הם נעשו קומוניסטים וקובנר בכלל נעשה רוויזיוניסט... ושמה שצריך זה לביית אותם בחייהם או במותם. האנשים האלה היו אנשי השומר הצעיר שהסכימו לקבל משמעת תנועתית. גם עם חייקה גרוסמן יש בעיות. היא חוזרת לשוה"צ במאי 1948, נשואה לקומוניסט, לגמרי בחוץ אבל המחויבות התנועתית מחזירה אותה. הם לא סומכים עליה ודורשים ממנה לחזור לארץ. שני מפגשים עם "האסייתים", הם לא שובעים נחת אבל סומכים על המנהיגות התנועתית וחוזרים לתלם. כשמקימים את מפ"ם מעלים שני זוגות לבמה- אבידן שהיה יקה ויגאל אלון - נציגי הנוער הלוחם, וזוג לוחמי גטאות- אנטק צוקרמן וקובנר. שני הזוגות האלה כבר מייצגים את התנועה. עם כל הביקורת הם דואגים לתנועה וחוששים שלא יכנסו מסרים לא מתאימים. הם פוליטיקאים לא הכי מוצלחים אבל מחנכים. נקודה אחרונה, למה תנועת השוה"צ פעלה כפי שהיא פעלה בגולה- כיוון שבכל מקום ומקום הם לא היו תלויים בהכרעות מהארץ. העצמאות הזו הולידה את ההשתתפות במרד גטו ורשה ומהצד השני פעולות כמו של ווינטראוב או החברה בהונגריה. כשבאו לארץ הגשימו את הערכים שלהם וויתרו על העצמאות וזה הפסד.
נעימה: מסכימה עם הכול פרט לנושא של קובנר. אוסיף- יערי וחזן, אנשים שונים, יערי הרבה יותר נחרץ אוטוריטטיבי לא נעים לעתים, חזן יותר האיש הנחמד היפה. לכל אדם יש את התקופה המכוננת של החיים שלו שבה נוצרת הסוציאליזציה שלו. אצל יערי זו מלחמת העולם הראשונה. זה לא רק העניין של הגישה הפוליטית והתפיסה של מה צריך לעשות עם התנועה ואיך לא לאבד אותה. יערי לא קרא מה התרחש בעם היהודי ובתנועה בזמן המלחמה. להבנתי, עד סוף ימיו. חזן- עיכל את זה בתקופה מאוחרת. יערי הלך עם הדגל של מלחה"ע הראשונה. הקרבת חיי היום יום אינה פחות משמעותית מהמלחמה, לא צריך לסחוב אותה איתך הלאה. לכן קובנר הפריע לו. האיש הזה מדבר במושגים של כלל ישראל, של שיקום הפליטות. זה היה בעבור יערי בלתי נסבל. על כן ההתנגדות לקובנר היא אימננטית, אישית. יערי מתפוצץ על דפי הקרב והמשבר הוא אישי ונמשך כל השנים. קובנר מגדיל לעשות מבחינת יערי בשאלת השילומים שהוא יוצא נגד גרמניה המזרחית. רוז'קה קורצ'ק לא הייתה דמות פוליטית וזה היה נוח. חייקה הייתה דמות פוליטית כבר ב-45 עם קשריה עם המחתרת בביאליסטוק. אלו התמודדויות מאוד לא פשוטות עם ארגון הנוער של המפלגה הקומוניסטית בפולין. המפגשים של חייקה עם יערי היו טראומטיים.
מה דעתכם על הערך של הסיפורים האחרים דווקא לימינו?
נעימה: חושבת שיש ערך לעיסוק בהתנגדות היהודית בשואה. אנשי התנועות וההתנגדות מסוג אחר משום שפרק שלם שמתרחש בהוויה הישראלית. משנות ה-80 ואילך יש הפיכת ההישרדות לגבורה והפיכתה של ההישרדות לדרך החיים הראויה. כל מי שניצל הוא גיבור. ה"קאצ'" המוסרי וההיסטורי באלמנט הזה, כתוצאה מהתהליך הזה שהוא פרי תהליכים כלליים בחברה הישראלית, הסיפור של ההתנגדות בכלל, והשאלה כיצד מקבלים אחריות על קבוצות וציבור במצבים של כאוס ואי ודאות, היפוך בכל סדרי החיים, כיצד יוצרים מנהיגויות- היא שאלה חשובה מאוד בשיח הציבורי שלנו. במיוחד משום שהשיח הציבורי על השואה עוסק בשאלת ההישרדות ואני חושבת שהפאזה הזאת שעברנו עליה, אם אנחנו מסוגלים קצת להסיט אותה ולעלות שאלות אחרות יש לזה מקום וודאי שחשיבות, בוודאי מול התכניות החינוכיות של יד ושם.
אלי: כדי לתת תשובה צריך להסתכל על המצב הנוכחי. מקבל את ההגדרה שמה שהיום מעלה על נס הוא הקרבן ששרד. מהפך של החברה הישראלית- הפרטת הקולקטיב מכל סוג, מאחר שמה שחשוב הוא הסיפור של הפרט. היה עכשיו יום הזיכרון, פעם בית הקברות היה אחיד היום כל קבר הוא תצוגה. ביטוי לשבירת הקולקטיב במקרה זה של המתים. נקודה שנייה- השימוש הפוליטי שעושים בשואה, הקונקרטי- הדגשת קורבנות שהיא הדגשה לכל מה שאנחנו עושים. אם אנחנו קורבן יש שתי אופציות: א. מגיע לנו פיצוי ב. מהצד השני-דרישה מהעולם לא להתמודד עם מה שאנחנו עושים בגלל מה שהיה. כדי להציג תמונה כזו- עליך להציג את עצמך רק כקרבן- הנגדה בין הקרבן של אז לגיבור הישראלי היום. ואז אין מקום לסוגי הגבורה. מתוך זה יש נטייה של השכחה של אקטיביזם מכל סוג שהוא ומה שצריך זה להחזיר את המודעות לאקטיביזם- אתה יכול לעשות אנחנו יכולים לעשות דברים- כמו השיר שהיה אנחנו נשנה את העולם. הנקודה הזאת- אתם מעמידים את עצמכם בהתנגשות עם המגמות של משרד החינוך. מה זה מצעד החיים- אנטיתזה למוות. מה שאנחנו עושים פה זה החיים מה שהם עשו שם זה מוות. זו הכרעה חינוכית אך גם פוליטית. יערי, כאדם חושב, אמר לא לקפל את הדגלים. לא כמיליטריזם, אלא כלקבל את האדם. זה דורש לקבל סתירות פנימיות. סינתזה גואלת. ולסיכום תמשיכו ללמוד את זה יש לזה משמעות.
|
מייק אדמס, פרופסור לקרימינולוגיה באוניברסיטת צפון קרולינה, נאלץ לצאת לפנסיה מוקדמת, לאחר שצייץ נגד מושל המדינה שהסגר גורם לו להרגיש כמו עבד.
בעקבות זאת, תורמים לאוניברסיטה איימו שהם יפסיקו את המימון. הנושא תפס כותרות ופרופסורים וסטודנטים לקרימונולגיה חתמו על עצומה לסלק אותו.
הוא היה אמור לצאת לפנסיה ב 1 באוגוסט, ולקבל חצי מיליון דולר פיצוי. הוא התאבד בביתו בירי.
אדמס יצר מחלוקות רבות בחייו. האוניברסיטה ניסתה למנוע ממנו קביעות ב 2006, אך הוא תבע אותם על אפליה בגין דיעותיו.
להתאבד זה פיתרון סופי לבעיה זמנית .
12. סוג של..
מאיפה שמעת אותו?
שיחת חברות על ספר שאיני זוכרת את שמו בגדול משם .
2. אם זה נכון זה חמור ביותר!!!
3. הוא התאבד בגלל עצמו לא בגלל ציוץ.
18. איך הפוך?
37. שום הפוך. בארצות הברית השמאל הוא בעד הסגר והימין בעד החירות.
למעשה, הם האנטיתזה לליברליזם.
38. הם גם לא פרוגרסיבים. פרוגרס זה קידמה. האנשים האלה מובילים אותנו לימי הביניים ולאינקוויזיציה.
למה הגענו, אני בבלוג של רוסים אנטישמים וקומוניסטים לא מושתק ואומר את כל מה שאני רוצה, (כל עוד אני לא מפיץ פורנו ילדים, תעמולה נאצית, איסלאמיסטית או מעליב אישית את הבלוגר), ובבלוגים "פרוגרסיביים" אני ישר נחסם.
20. גם להתאבד בגלל שנאלץ לצאת לפנסיה זה לא מוצדק. סיפור כזה לא מצדיק התאבדות.
11. עכשיו צריך לעשות טרור דומה למי שעשה נגדו טרור. בשם הפוליטיקלי קורקט כמובן.
כנראה פגע ברגשות מממניי האוניברסיטה .
26. ברור לך שהוא עשה את זה בכוונה, כן?
איך הייתם מגיבים ???
32. למה תמוה?
גם כאשר ילד מתאבד בגלל בריונות ברשתות חברתיות זה תמוה?
אני הרבה פעמים סוגר את הלשונית ולא שולח תגובה.
|
יבואנית מוצרי החשמל תדיראן הולדינגס , הנמצאת בשליטת משה ממרוד (מחזיק בכ-70% מההון) סיכמה עוד שנה של צמיחה, עם עלייה של 2.3% בהכנסות ב-2017, שהסתכמו בכ-794 מיליון שקל, על רקע גידול בכמויות המוצרים שמכרה החברה. השורה התפעולית הצביעה על רווח של 98.1 מיליון שקל, עלייה של 9.7% לעומת 2016, ובשורה התחתונה רשמה החברה צמיחה של 2.7% ברווח הנקי, שהגיע ל-72.3 מיליון שקל ב-2017.
הוצאות המימון של תדיראן הסתכמו בשנה החולפת בכ-12.8 מיליון שקל, עלייה של כ-29% לעומת 2016, על רקע עלייה בהוצאות בגין הגנות מט"ח. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2017 ב-82.4 מיליון שקל, עלייה של 3.8% לעומת 2016.
עיקר פעילותה של תדיראן מתרכז ביבוא, ייצור ושיווק מזגנים ומערכות מיזוג אוויר לשוק הביתי, המסחרי והתעשייתי, בעיקר תחת המותגים תדיראן, אמקור וטושיבה. נוסף על כך, החברה משווקת מוצרי חשמל "קטנים" לשימוש ביתי ומשרדי, תחת המותגים קריסטל, אמקור, תדיראן וספקטרה.
ברבעון הרביעי רשמה החברה עלייה של 13% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל ב-2016, לרמה של כ-147 מיליון שקל, בין היתר, כתוצאה מעיתוי החגים (ב-2017 החגים החלו באמצע חודש ספטמבר לעומת שנת 2016, שבה החגים חלו ברבעון הרביעי). הרווח התפעולי קפץ ברבעון ב-107% לכ-15 מיליון שקל, ובשורה התחתונה הציגה רווח נקי של כ-12 מיליון שקל.
במקביל לפרסום התוצאות הודיעה תדיראן כי תחלק במהלך מארס דיבידנד בהיקף של 20 מיליון שקל. מניית תדיראן הגיבה לדוחות בעלייה של 3%, והשלימה התקדמות של 20% בשנה האחרונה וקפיצה של 1,450% בחמש שנים. שוויה של החברה בבורסה הגיע לכ-890 מיליון שקל.
ממרוד, המשמש בתפקיד מנכ"ל החברה, ציין כי "זו השנה החזקה ביותר של הקבוצה, החל משורת ההכנסות, ודרך כל מדדי הרווח התפעוליים. הקבוצה נהנית מיכולות ייצור, הנדסה ופיתוח, וכן ממערך שירות מצוין, המבוססים על הון אנושי איכותי אשר מחזק ומשמר את מעמדנו האיתן כמותג מוביל בשוק המזגנים, ומאפשר לנו להציג צמיחה עקבית".
|
איפה אפשר ללמוד קורס בינה עסקית?
אם אתם מעוניינים להשתלב באחד התחומים החמים בעולם ההייטק וכבר הספקתם להשלים תואר ראשון בתחומי הניהול, הכלכלה, המחשבים או מערכות המידע (או תחום קרוב אחר) – הלימודים בקורס בינה עסקית יכולים להיות בדיוק מה שאתם מחפשים. לימודי בינה עסקית (BI – Business Intelligence) יכשירו אתכם במיטב הידע והכלים בתחום מבוקש זה – ויפתחו בפניכם שלל אפשרויות תעסוקה מרתקות.
תחום הבינה העסקית הוא תחום צעיר יחסית, ההולך ומתפתח במהירות רבה. הבינה העסקית מיועדת לעזור לארגונים להפיק מידע משמעותי מתוך כלל המידע שנאסף בארגון, על ידי שימוש בטכנולוגיות מידע חדישות. אז אם גם אתם רוצים ליהנות מלימודים מלאי בינה ודעת – הגעתם למקום הנכון: בואו לקרוא עוד על לימודי BI – בינה עסקית.
הלימודים בקורס BI – פיתוח ויישום בינה עסקית מיועדים לכל מי שמעוניין להתמחות בתחום חשוב ומבוקש זה – ולפתוח לעצמו שלל אפשרויות תעסוקה חדשות. הלימודים מתאימים במיוחד לעוסקים בתחומי הכלכלה, מנהל העסקים, הנדסת תעשייה וניהול, מערכות מידע, מדעי המחשב ותחומים קרובים נוספים, המעוניינים להעשיר את ארגז הכלים המקצועי שלהם.
אם אתם מתעניינים בלימודי BI, אולי תגלו עניין גם בקורס ניתוח מערכות מידע, קורס ניהול מערכות מידע, קורס בדיקות תוכנה, קורס ניהול אבטחת איכות וכיו"ב.
תנאי הקבלה לקורס יישום ופיתוח בינה עסקית – BI כוללים, בדרך כלל, דרישה ללימודים רלוונטיים (תואר ראשון בכלכלה, מנהל עסקים, הנדסת תעשייה וניהול, מדעי המחשב, ניהול מערכות מידע וכו') וידיעת אנגלית ברמה גבוהה. ניסיון מעשי בעבודות בתחום מהווה, כמובן, יתרון בקבלה. חלק מהמכללות אף מאפשרות לחסרי תואר אקדמי להתקבל ללימודים – באם הם בעלי ידע טכנולוגי רב והם עומדים בהצלחה במבחני הקבלה.
כמו כן, חלק מהמכללות בתחום אף עורכות ראיונות קבלה, במטרה לבדוק את מידת התאמת המועמד ללימודי התחום ולעיסוק בו.
משך הלימודים בקורס יישום, פיתוח והטמעת מערכות בינה עסקית נע, בדרך כלל, בין 220 ל-330 שעות לימוד אקדמיות (מתוכן כ-100 שעות לערך, המוקדשות לפרויקט הגמר ולתרגולים) והלימודים בו נמשכים בין חצי שנה לשנה, בהתאם לסך שעות הלימודים הכולל, מספר מפגשי הלימוד השבועיים ואורכו של כל מפגש.
קיימים גם קורסי מבוא ובסיס קצרים בתחום – המונים כ-40 עד 100 שעות לימוד אקדמיות בלבד.
אם אתם מעוניינים ליהנות מלימודים מרתקים אלו, אך חושבים כי תתקשו להשתלב בקורס, עקב סדר יומכם העמוס, יש לנו חדשות טובות עבורכם: מכללות רבות מציעות לכם אפשרות ללימודים בשעות הערב ואחר הצהריים – ואף בימי שישי בבוקר – כך שגם אם אתם אנשים עובדים, סטודנטים או עסוקים מכל סיבה אחרת – תוכלו להשתלב בלימודים בנוחות יחסית, בשעות והזמנים המתאימים לכם ביותר.
תכנית הלימודים בקורס BI – בינה עסקית היא עשירה ומרתקת למדי, והתלמידים בקורס נהנים מהכשרה איכותית ומקיפה, המשלבת בין לימודים עיוניים ותיאורטיים מעמיקים לבין תרגולים רבים והשתתפות בשלל התנסויות מעשיות מפתחות, התורמות להטמעת החומר הנלמד ומקנות לבוגרים כלים ומיומנויות מעשיות בתחום.
לעיתים קרובות כוללים לימודי בינה עסקית את הנושאים הבאים: מבוא למערכות בינה עסקית, מתודולוגיה של פרויקטי בינה עסקי, שרת SQL בהקשר בינה עסקית, שיעורים על הנדסת תעשייה וניהול, הכרת המערכות ל-BI של חברת מיקרוסופט, שימוש במערכות בינה עסקית, ארכיטקטורות ניהול ואחסון נתונים, איסוף וניתוח דרישות המידע, עיצוב ממשק משתמש, הטמעה והדרכה, ביקורת, כלי אחזור נתונים ועוד שלל נושאי לימוד מרתקים.
בוגרי קורס בינה עסקית, אשר יעמדו בהצלחה בכל דרישות הלימודים, יהיו זכאים לתעודת גמר מטעם המוסד בו השלימו את לימודיהם. חלק מהמכללות בתחום אף מכינות את בוגריהן למבחני הסמכה בינלאומיים של חברת מיקרוסופט – ובוגרים אשר יעברו בהצלחה מבחנים אלו יהיו זכאים לתעודות יוקרתיות מטעם מיקרוסופט – כתעודת MCSE:BI, לדוגמא.
|
הטבה לרוכשים באתר: משלוח חינם !
משענות יד 2D הניתנות לכוונן לגובה ולהטייה בזווית לצדדים.
גובה: 130-141 ס"מ (ניתן להגבהה ולהנמכה).
רוחב: 53 ס"מ.
משקל נשיאה מקסימלי: 140 ק"ג.
|
דמות מוכרת בחיי הלילה בי-ם חשוד באונס: "חילל את הדבר הכי חשוב לי"
אחד מראשי סצינת חיי הלילה בבירה שהה כשבוע במעצר בית, לאחר ששתי עובדות בברים שבבעלותו התלוננו כי ביצע בהן עבירות מין תוך ניצול יחסי המרות ביניהם. אחת מהן סיפרה לחדשות10: "הוא היה קורא לי לבוא ומחכה עירום, הייתי בשוק. הגעתי למקום הנמוך ביותר בגללו". החשוד מסר בתגובה: "תלונת סרק שנועדה לסחוט כספים"
דמות מוכרת מאוד בחיי הלילה בירושלים חשוד באונס של שתי עובדות בברים בבעלותו, כך פורסם הערב (שני) במהדורה המרכזית של חדשות10. נגד האיש הוגשו תלונות במשטרה, הוא שהה במעצר בית ובבוקר יכריע בית המשפט העליון אם להתיר את שמו לפרסום. אחת העובדות שלכאורה הותקפו על ידו, שחזרה את שעברה.
"כל אירוע של תקיפה שביצע בי, הוא תכנן מראש", סיפרה ג', בשנות ה-20 לחייה, שעבדה בכמה מקומות בילוי בבעלות החשוד. לדבריה, מסכת ההתעללות החלה לפני כשנה. "הוא היה טומן לי מלכודות. אין לי שום טעם לחיות, חיללו לי את הגוף ואת הנפש".
לטענת המתלוננת, התקיפות התרחשו שלוש פעמים במקומות שונים ובשיטתיות. "הוא אמר שרוצה להראות לי משהו וחיכה לי עירום במרפסת", שחזרה כשהיא ממררת בבכי. "הייתי בשוק, שאלתי אותו: 'מה אתה עושה לי?'. הגעתי באשמתו למקום הכי נמוך בחיי".
החשוד אמר הערב בתגובה לטענות נגדו כי מדובר בתלונת סרק, ובאמצעות עורך דינו מסר: "המתלוננת היא זו שיזמה את הקשר, על מנת שתוכל לסחוט כספים בעתיד. היא פנתה למרשי לפני כשנה וחצי בדרישה לתשלום מיליונים, תוך טענות שווא מופרכות וחסרות שחר. לאחר שהתעלם, היא בחרה להתלונן במשטרה".
עורך הדין הוסיף: "המתלוננת משתמשת במשטרה כדי לשרת את תאוות הבצע שלה. העובדה שהמשטרה בחרה שלא לעצור אותו, מלמדת על חולשת טענות המתלוננות".
|
חדר שהושבת, מטבח רקוב וקירות קלופים הם רק חלק מהנזקים שנגרמו לדירה בקומה הראשונה בבניין בן שתי קומות בבת-ים עקב בעיות נזילה שלא טופלו בקומה העליונה. התיקונים יצריכו את פינוי בני המשפחה מביתם למשך חודש ימים.
סכסוך השכנים הגיע לבית משפט השלום בתל-אביב יפו בקיץ 2013. בעלי הדירה בקומה התחתונה בבניין בן שתי-קומות בת-ים תבעו פיצוי של כ-230 אלף שקל מהשכנים בקומה העליונה על הנזקים שגרמה להם רטיבות, שמקורה בדירת השכנים.
עזרה מול השכנים?
התובעים פירטו אילו בעיות התגלו בדירתם בשל בעיות הנזילה של הנתבעים. לטענתם, המטבח ומערכת החשמל ניזוקו משמעותית, קירות חדר השינה שלהם מתקלפים וכך גם חלק מהתקרה. החדר של בנם הושבת לחלופין, ביגוד יקר הושחת וכך גם אלבומי תמונות. מחוות דעת מומחה שהגישו עלה כי התיקונים גם יצריכו מהם לעבור דירה למשך תקופה לא מבוטלת.
הנתבעים טענו שדירתם אינה המקור לרטיבות וכנראה שהיא נובעת מבעיות בדוד השמש של התובעים. לטענתם, הרקע לתביעה הוא סכסוך על השימוש בחצר המשותפת, וממילא רוב הנזקים הם תוצאה של הזנחה רבת שנים מצד התובעים.
עם תחילת הדיונים בתיק מינה השופט אבי שליו מומחה שיבדוק את הדירות, וזה אכן מצא ליקויי רטיבות בדירת הנתבעים. אלה ביקשו הזדמנות לתקן אותם, אולם גם לאחר שעשו זאת, המשיכו התובעים לטעון כי הרטיבות נמשכת.
בשלב הזה טענו הנתבעים כי נראה להם שלפני שהמומחה הגיע לבית התובעים הם הרטיבו את התקרה והקירות במכוון, כדי להחריף את הבעיה, אם הייתה קיימת בכלל.
כשהשופט הבין שאין ממש סיכוי ששני הזוגות יגיעו להבנות, הוא החליט שהגיע זמן ההכרעה. בתחילת פסק הדין הוא העיר לצדדים שהיה זה מיותר להעיד שכנים ובני משפחה בנוגע לסכסוך על החצר, שאינו קשור ככלל לנושא הרטיבות – נושא טכני שהפתרון שלו נמצא בידי המומחה.
המומחה מצא כי מקור הנזקים בדירת התובעים היא נזילות מהמטבח ומחדר האמבטיה של הנתבעים. לפי דעתו, התיקונים יצריכו פינוי של חודש מהדירה, והם כוללים עבודות טיח, החלפת נקודות חשמל, צביעת דירה, החלפת ארונות המטבח וניקיון כללי.
טענת הנתבעים שרמזה כאילו התובעים יצרו מצג שווא למומחה בעת הבדיקה אמנם לא נשמעה לשופט מופרכת, אך יחד עם זאת, היא לא הוכחה ואפילו המומחה לא הצליח לומר חד-משמעית שהתובעים ביצעו איזושהי פעולה במטרה לשוות לנזק מראה חמור משהיה באמת.
עם זאת, השופט הסכים כי הדירה של התובעים הייתה במצב מוזנח מלכתחילה, מה שמצדיק לטעמו להפחית 15% מסכום הפיצוי שייפסק להם.
בסיכומו של דבר, ומאחר שהוכח שמקור הנזקים ברטיבות מבית הנתבעים, השופט חייב אותם בפיצוי של 66,512 שקל הכולל בין היתר, את עלות התיקונים, דיור חלופי ועגמת נפש.
בנוסף יישאו הנתבעים בעלות חוות דעתם של המומחים ובהוצאות משפט וכן בשכ"ט עו"ד של 14,000 שקל.
|
א. המחקר טרם עבר ביקורת עמיתים אך כבר העלה ספקות בקשר למתדולודיה שלו. ביקורת אחת למשל הבחינה שהמחקר לא כולל את העובדים ברשתות הגדולות שמהווים לא פחות 40% מהקבוצה הרלוונטית. יתרה מכך, סביר שהרשתות הגדולות יכלו לספוג את העלאת השכר יותר ממקומות העבודה הקטנים כך שההשפעה עשויה להיות דמרטית. בנוסף, סיאטל נהנית מפריחה כלכלית (מה שגם לא מסתדר עם הטענה שלך) וייתכן שהיקף העבודה ירד לא בגלל אבטלה אלא בגלל מעבר של עובדים לעבודות בשכר גבוה יותר.
ב. מחקר אחר (שגם טרם עבר ביקורת עמיתים) דווקא מצא נתונים אחרים .
ג. בכל מקרה העלייה קרתה בשתי פעימות, הראשונה ל11$. שני המחקרים מסכימים שלא הייתה השפעה שלילית בשלב הראשון.
ד. באופן כללי הקשר או היעדר הקשר בין שכר מינימום ואבטלה הוא סוגיה כלכלית שנויה במחלוקת עליה אין תשובה חד משמעית. בישראל למשל עודכן שכר המינימום 4 פעמים מאז 2011. בזמן הזה האבטלה ירדה לשפל היסטורי.
בקיצור, עוד טענה רדודה, שטחית ודמגוגית.
ואגב, במקומך לא הייתי טוען שבכל מקרה רובוטים יחליפו את עובדי שכר המינימום בשנים הקרובות אם אתה לא מנסה לעודד מהפכה מרקסיסטית-לודיסטית בקרב שומעיך.
ליצן, המחקר שצרפת מצא שלהעלאת שכר המינימום לא היתה השפעה על השכר. שום מחקר לא מוצא שיפור במצב שגוררת העלאת שכר המינימום. הוא מקסימום לא מזיק – *עד כדי מובהקות סטטיסטית*. בשווקים יעילים או יעילים למחצה בעל עסק לא אמור להיות מסוגל לספוג את העלות אם חלק ניכר מעובדיו מרוויח מינימום, ואם כן – זה טיעון נגד מדיניות כלכלית ממשלתית ולא בעד שכר מינימום (או כמו שאומרים ברומניה היה רומני). התאוריה הכלכלית הפשוטה של ביקוש והצע עובדת תמיד, כשם שבמלחמת העולם השניה שכר המקסימום גרר תעסוקה מלאה מאוד (ולא יעילה כמובן, וגם נוצרה פגיעה – זמנית כמו החוק – בתמריצים להשקעה בעובדים לטווח ארוך, כמו גם ברכישת השכלה). מדינה שמגיעה למצב בו היא צריכה שכר מינימום – שתפשפש במעשיה. שכר מינימום לא יהיה המזור לצרותיה, אבל דברים אחרים דווקא כן. עדיף לטפל במחלה ולא בתסמינים.
1. הייתי קודם כל לומד לקרוא. כתבתי “באופן כללי הקשר או היעדר הקשר בין שכר מינימום ואבטלה הוא סוגיה כלכלית שנויה במחלוקת עליה אין תשובה חד משמעית.” בניגוד לאלפר שכבר יצא בהכרזות, בשום מקום לא כתבתי שיש שיפור אלא רק שאין מסקנה חד משמעית.
מגיעה לך תודה. קודם אפילו לא חשבתי שיש טעם לחפש כזה דבר כי אינטואיטיבית זה לא נשמע הגיוני, אבל מסתבר שאינטואיציה וכלכלה זה שני דברים שונים.
3. אז בעל עסק לא אמור ככה וככה וביקוש והיצע עובד תמיד? ביץ’ פליז. אם העולם היה מסתדר לפי מודלים כלכליים פשוטים היה אפשר לסגור את בתי הספר לכלכלה. ובכל זאת מחקרים ממשיכים לצאת חלקם עם ממצאים מפתיעים. אז קצת ענווה.
4. שהמדינה תפשפש במעשיה? קדימה שתפשפש. אני אישית אשמח שלא נצטרך שכר מינימום אבל כרגע זה לא המצב. נכון ל-2015 כ-640,000 ישראלים מרוויחים שכר מינימום או פחות ממנו . אשמח לשמוע איך אתה מתכוון להוציא את המשק הישראלי מהמצב הזה אבל עד שלא נטפל במחלה לפחות נטפל בתסמינים.
5. ברוב מדינות העולם, גם הקפיטליסטיות ביותר, יש שכר מינימום ואגב, גם הטענה שלשווייץ אין שכר מינימום היא לא לגמרי מדוייקת שכן רוב העובדים במשק נמצאים תחת הסכמים קולקטיביים כאלה ואחרים .
1) מה שמקדונלדס עושה זה דבר שבכל מקרה היו עושים בכל שכר ברגע שאפשר לחסוך, וזה דבר נכון לייעל עד כמה שאפשר.
2) שכר מינימום זה נכון מצד אחד אבל צריך להיזהר לא לעלות לגובה שלא מתאים לשוק, ולכן ברגע שהשכר יעבור רף מסוים זה יעשה נזק.
3) יתר הדברים נכונים .
אפשר להרחיק לסיאטל אבל אפשר לראות מה קורה כאן.
בארץ שכר המינימום עלה בשנים האחרונות באחוזים גבוהים מ20 ש”ח בקירוב ל27 ש”ח בקירוב.
לא ראיתי שהאסונות שהוא מדבר עליהם התממשו כאן.
אז קודם להביא נתונים מכאן, בבקשה.
במצב של תעסוקה מלאה לא תפגע העלאה מתונה של שכר המינימום בתעסוקה.
ודאי שהעלאה דרסטית של שכר המינימום תפגע בתעסוקה.
זוהי פשוט הכלכלה, בה יש פעולה ותגובה.
השאלה: מה זה “העלאה מתונה” ומהי “העלאה דרסטית”.
התשובה תינתן ע”י ניסוי וטעייה.
אני רק ממליץ לעשות סדרת ניסויים מתונים ומבוקרים בהעלאת שכר המינימום, ולהגיב לפי התוצאה.
ולעולם לא לזנק לתהום ולומר “אופסי, אני מובטל!”.
וגם לא להגדיר מראש מסלול העלאה עתידי ולגרום לצעד פופוליסטי נמהר ומוטעה מחד או לביטול העלאה ואכזבה מאידך.
|
שלא כמו בבדיחה היהודית הידועה על הרב שאמר לשני בעלי הדין שבאו לפניו ששניהם צודקים, בקטטה הקולנית והמכוערת שבין האקדמיה הישראלית לקולנוע לבין שרת התרבות מירי רגב – כאן שני הצדדים אינם צודקים. בהחלט לא.
ראשי האקדמיה המגינים בלהט כה רב על זכותם של יוצרים להפיק סרטים מכל סוג וצבע, כאשר הז'אנר המניב פרסים ותהילה בינלאומית והמתקבל בברכה על ידי תנועות ה-BDS למיניהן, הוא זה העוסק בעיקר בהלקאה עצמית, עושים זאת משום שהם סבורים שבמדינה דמוקרטית זכות הביטוי וחופש היצירה הם חירויות יסוד גם כאשר הם מרגיזים ומקוממים עד להשחית. אדרבא, הם טוענים, זכויות אלה עומדות למבחן הדמוקרטיה דווקא כאשר הן מתנגשות עם הקונבנציה וחורגות כמה שיותר מהקונצנזוס. גם כשאנו הולכים לקולנוע כדי ליהנות מאיזה סרט טוב, לברוח מהצרות ומעומס העבודה, לצחוק, לבכות, להתרגש, גם אז אנחנו נדונים להחדרת נרטיבים למיניהם מבית היוצר של תעשיית הקולנוע הישראלית. הם מטיפים לעם כי עליו לקבל, להכיל ולבלוע דעות בלתי מקובלות ואמירות קשות גם כאשר הן שקריות ומעוותות, והכל בשם חופש היצירה.
על רקע זה מובן הכעס הגדול של מירי רגב ואוהדיה לאחר שאותה אקדמיה מטיפנית החליטה שהיא עצמה אינה מחויבת לכללים שאותם היא דורשת מהעם היושב בציון, וכי לאנשיה אין אותה פתיחות מכילה לשמוע דברי ביקורת נוקבים. בניסיונו הפתטי לשכנע מדוע מסרבת האקדמיה לאפשר לשרה רגב לנאום בטקס הענקת הפרסים שמענו השבוע את מרק רוזנבאום, חבר האקדמיה מסביר כי "אינני חייב להזמין לחתונה שלי אורחת שאומרת שהכלה מכוערת". אלא שגם אם נחשוב שהכלה באמת מכוערת, ולרוב היא לא, זו תהיה חתונה מוזרה מאד שבה החתן והכלה דורשים מתנת חתונה בסך 400 אלף שקל מאורח, שלו הם מודיעים כי כלל אינו מוזמן.
לנגד עינינו מתפתח בשנים האחרונות שיח אלים בין צדדים המפולגים אידיאולוגית. בין אם מדובר במטיפי הטבעונות, ארגוני הלהט"בים, צער בעלי חיים או להבדיל, זכויות אדם ובין אם מדובר בארגוני דת, ימין קיצוני או נערי גבעות. הגענו למצב שבו מי שאומר, למשל, מלה נגד הקהילה הלהט"בית מאבד כמעט את זכותו לחיות כאן. לעומת זאת יש אנשים שמוכנים להוציא להורג (ומישהו כבר עשה זאת) מי שמדבר בזכות הקהילה. היוצרים והאמנים אינם שונים מכל קהילה אלימה אחרת.
ואחרי שאמרנו כל זאת חייבים להודות שהאיוולת האלימה שבה נוהגים אותם אנשי אקדמיה יצירתיים מחווירה לעומת איוולתה האלימה של השרה מירי רגב. גם אם נחשוב שזכותה של שרת תרבות במדינת ישראל להתגולל בחמת זעם על אמנים מכל הסוגים שחולקים עליה בתפיסתם המדינית והפוליטית, לשלול תקציבים ממי שהיא תגדיר כמי שפוגעים בערכי המדינה ולחולל מהומות תקשורתיות כדי להפגין בציבור את סלידתה משיר או מאמירה זו או אחרת, עדיין קשה לקבל את הדרך שבה בחרה להתנהל תוך שהיא רומסת בגסות לא רק את ההדר שבו מתפארת תנועתה הז'בוטינסקאית, אלא גם את מעמדה כשרה במדינת ישראל.
שלא אובן לא נכון: גם אני סבור שהצגה המשבחת את פעלו של טרוריסט רוצח אינה ראויה להיות חלק מרפרטואר התרבות של מערכת החינוך. כך גם יצירות "אמנות" הקוראות לרצח של יהודים וישראלים. אבל מירי רגב, בלהט המתקפה שלה, מכניסה לסל אחד את ההרים ואת צל ההרים. לא כל סרט שמאלני שיש בו אמירה נגד "הכיבוש" לכאורה, מסייע לטרור או לאויבי המדינה. לא כל שיר הוא מניע ישיר לאיזה נער פלסטיני לקום ולדקור יהודים.
רגב, בחמת זעמה, עושה בדיוק מה שבג"ץ עשה בזמנו לחוק טל ולחוקי כנסת אחרים, סליחה על ההשוואה, כאשר פסל אותם על קרביהם וכרעיהם מבלי לשים לב שיש בהם סעיפים שאין בהם כל פסול ושמץ של הפרת עקרונות השוויון. רגב טועה בגדול כאשר היא מנהלת מלחמה כוללת, בצעקנות של שוק, נגד האמנים, נגד האשכנזים ובעיקר נגד עצמה, כשרה האמורה להיות אמונה על כללי מינימום של ממלכתיות וכבוד.
אותו היעדר ממלכתיות וכבוד בולט שבעתיים במלחמתה כביכול למען התרבות המזרחית. אינני שולל את העובדה שעדיין נותרו כיסי קיפוח במדינת ישראל של היום. אבל המדינה התקדמה באופן מרשים לעומת מה ששרר כאן בשנות החמישים והשישים. היום איש אינו עושה עניין מנישואים שבין העדות, הממשלה, הכנסת, המטכ"ל והפקידות הבכירה אינם "על טהרת האשכנזים" וגם למוסיקה המזרחית אין מה להתלונן, כמובן עד שתבוא איזו שרה צווחנית, מגובה בכמה זמרים מתוסכלים, ותחולל מהומות. רגב, בהתנהלותה, מחזירה את המדינה אחורה.
במקום ליצור אחדות ופיוס, לפעול למען כבוד האדם ולהיות מקור להשראה, היא מטפחת שינאה בין עדתית, ומלבה בצורה חסרת אחריות את אש המחלוקת. היא מתנהלת בדיוק כמו מפלגת ש"ס המבקשת להנציח את העוני, הקיפוח והבערות בעיקר של "השקופים" כפי שדרעי הגדיר אותם, בני עדות המזרח, רק משום שהם ה"רייזון דאטר'ה" – סיבת קיומה. בלעדיהם היא חצי מפלגה ואולי בכלל לא. בדרכה ההמונית היא מבזה ערכי תרבות ופניני לשונה אינם מוסיפים דבר וחצי דבר לתיקון מעוות כלשהו.
העניין הוא שרגב היא פוליטיקאית והיא יודעת שסגנונה ונאומיה נכנסים יפה לנישה שהיא יצרה לעצמה ועובדים יפה ב"בייס" שלה, קרי חברי מרכז הליכוד. אלה מחבקים אותה חיבוק עז ומעניקים לה "כפיים כפיים". וזה הרי מה שהיא צריכה. להצטייר היום כמגינת הימין, לדקלם סיסמאות ספוגות כביכול באהבת הארץ והמדינה או להגן על הדגל וההמנון, זה יפה מאד אבל יש במדינה כאלה שמתקשים לשכוח היכן הייתה ומה עשתה בקיץ 2005. כל ה"ימניות" השופעת הזו נעלמה ברגע שדבררה בהתלהבות ובחדווה את ההתנתקות מגוש קטיף כדוברת צה"ל.
לגברת רגב מאד לא נוח כאשר מזכירים לה את אותם הימים והיא טוענת כי הייתה בתפקיד ממלכתי והתנהגה במקצועיות. על זה אפשר לומר במלים שלה עצמה: קאט דה בולשיט. איש לא הכריח אותה להישאר בתפקידה. ראיתי אותה במו עיני בימים שבהם גורשו תושבי נווה דקלים מבתיהם, משתרכת אחרי קציני צה"ל הבכירים (היא אפילו חטפה אבן בראש), מתנהלת לא כמי שאל מול עיניה מתרחשות טרגדיות אנושיות מכמירות לב אלא כפקידה קרת רוח ואדישה "הממלאת פקודות" ומדבררת בתיעוב אך גם בחדווה יתירה נגד המתנחלים המסרבים, משום מה, לקבל באהבה את הרס חייהם. אז לא היה כל זכר לפוזה הימנית שהיום אולי היא מתאימה לבמות התיאטרון. באותם הימים לא היה זכר לאהבת המולדת והמחויבות לארץ ישראל שאותן היא מפגינה היום בחוסר אותנטיות.
לכן גם היום, קשה לקבל את כנותה של שרת התרבות שלנו כאשר היא משתלחת בכל מה שזז. יש בארץ מאבק תרבותי ויש מאבק פוליטי. ראוי להילחם בנרטיב הפלסטיני השקרי והמעוות בדרכים אפקטיביות ומשכנעות ולא באופן חסר תרבות, צעקני והמוני. המטרה לא תושג בהחרמות, בנאומים מתלהמים וביציאות הפגנתיות. צריך לנהוג בשכל אבל כנראה ששכל לא מביא קולות במרכז הליכוד.
|
תיאור הקורס: מטרת הסדנה הינה לקיים פורום בין-אוניברסיטאי לכתיבה בנושאים הנוגעים ליהודים ולא יהודים ברוסיה ובמזרח אירופה. הסדנה מיועדת לסטודנטים בלימודים מתקדמים בתחום (תואר שני ושלישי) אשר מעוניינים לרכוש כלים לכתיבה אקדמית, להתוודע לעולם הפרסום האקדמי בארץ ובחו"ל ולהתנסות בעצמם ככותבים ומבקרים. לצד הצגת תוצרים ומתן משוב הדדי בתוך הקבוצה, תכלול הסדנה גם קריאה ביקורתית של מאמרים, הקניית עקרונות של כתיבה אקדמית, מפגשים עם עורכים של כתבי-עת וכותבים. הקורס יעודד מבט בין-תחומי על מזרח אירופה ויהודיה, היכרות עם גישות תיאורטיות ומתודולוגיות שונות ועם שאלות מרכזיות בתחום.
הסדנה תתקיים באוניברסיטת תל-אביב ופתוח לסטודנטים מאוניברסיטאות אחרות בארץ.
|
אז נינטנדו חשפה פרטים על ה- Nintendo Switch, הקונסולה הבאה שלה, וכל האינטרנט רץ להספיד או לשבח אותה. אז שלא נצטרף? בטח שהצטרפנו. ואחרי שעשינו את זה, דיברנו על Final Fantasy XV ו- STEEP וכל מיני משחקים אחרים פחות חדשים. היה כיף.
1:10 – שלא כהרגלנו, אנחנו מתחילים עם החלק של ה"חדשות" בפרק. או יותר נכון, החדשה. אז בואו נדבר על ה- Nintendo Switch.
2:30 – אם עוד לא קראתם את הפוסט הארוך והמפורט של ארז על ה- Nintendo Switch… אז תקראו אותו! או שתקשיבו לפרק. זה פחות או יותר אותו הדבר.
3:50 – Ctrl+Alt+Del על הצורה שבה נבחר השם "Joycon"
8:10 – אנחנו עוברים לדבר על ההיבט האונלייני של ה- Switch. או כמו שאנחנו קוראים לזה, "WTF נינטנדו".
12:00 – אנחנו מדברים על משחקי ההשקה (או העדרם של משחקי ההשקה) של הסוויץ'. מאז הקלטת הפרק התגלה ש- I Am Setsuna הוקדם והצטרף לליינאפ משחקי ההשקה של נינטנדו.
30:30 – גם הפעם, עתידה של הקונסולה מבחינת תמיכה של חברות צד שלישית הוא… לא ברור.
36:30 – אוקיי, חזרנו למשחקים! בתור התחלה, דקל מדבר על Steep, שהקלטנו לו סרטון "בואו נשחק" ממש לא מזמן.
42:40 – ארז מדבר על Gravity Rush 2.
44:00 – גם עופר וגם ארז שיחקו (במידות משתנות) ב- Final Fantasy XV, ויש להם הרבה דברים להגיד עליו, לטוב ולרע.
58:10 – זיירמן סיים את Ori and the Blind Forest Definitive Edition, ויצא מאוד מרוצה ממנו, למרות הבעיות שלו.
1:01:30 – זיירמן גם שיחק ב- Pony Island, ויצא הרבה פחות מרוצה.
1:04:50 – Long War 2, המוד העצום ל- XCOM 2 שבפרק הקודם אמרנו שהוא עומד לצאת… ובכן, יצא. זה היה זריז.
1:06:20 – אנחנו מסיימים! אתם יכולים למצוא אותנו, כמו בכל פעם, בפייסבוק, בטוויטר, וב-YouTube. וכדאי לכם לעשות את זה!
אם כבר מדברים על אוכל בfinal fanyasy xv ופרסום לא סמוי במשחקים יש תוכן שיווקי ממש משעשע של cup noodles בFF XV שכוללת משימת צד רק בשביל להשיג את הcup noodles המושלם עם דיאלוגים די משעשעים. קניתי לא מזמן את gravity rush remastered שהיה בהנחה ואני מאוד נהנה בו, הוא יצר לי לציפייה מאוד גדולה להמשך שלו.
משהו שרציתי לכתוב כבר מזמן אבל הייתי בנייד : אני לא זוכר שהגרסה הרגילה של Ori הייתה קשה במיוחד חוץ מהקטע האחרון, למרות שהיו כמה קטעים אחרים שבהם יצרתי נקודת שמירה במקום גרוע שכמעט תקע אותי.
אני יודע שבגרסה המשופרת איזנו מחדש את רמות הקושי, אז יכול להיות שזו הסיבה להבדלים בחווית המשחק.
אני גם לא חשבתי שהוא היה קשה במיוחד. גם הקטע הזה בסוף לא היה *קשה*, פשוט מעצבן, וכנ"ל שאר הקטעים באותו סגנון. למעשה כתבתי בדיוק על זה באריכות כששיחקתי בו לפני שנתיים.
|
כשעל פניו הבעה זחוחה של מי שיודע לפניי ולפנים את נפש שותפיו הטבעיים לכאורה, נכנס ליברמן לישיבת סיעת ישראל ביתנו – כשהוא מתמוגג מכל דקה. בדרך למשכן הכנסת הוא נהנה לשמוע איך הפרשנים הפוליטיים שהספידו אותו אך לפני חודש ימים כמי שלא יעבור את אחוז החסימה, שוברים את הראש כדי לנתח את מהלכיו המפתיעים.
במשך למעלה משני עשורים דבקה בליברמן סטיגמה של פוליטיקאי בלתי צפוי שפועל על פי גחמה, אך למעשה מדובר במלאכת מחשבת של בניית תדמית הבריון של השכונה. ביום שבו נתניהו גרם לו לעזוב את לשכת מנכ"ל משרד רה"מ אי שם בסוף שנות התשעים, הוא נשבע לעצמו ששנית לא ייתן לאחרים – ובראשם נתניהו – לקבוע את גורלו. מאז ועד היום, במשך שני עשורים, איווט מפתיע בכל פעם את הפרשנים והחברים. בסיבוב הנוכחי, ההשתאות גדולה יותר מכל הסבבים הקודמים. לא בגלל אלמנט ההפתעה, אלא בשל גודל התעוזה. כדבר הזה עוד לא היה.
שישה עשר חברי כנסת חרדים שכבר תפרו חליפות ומינו עוזרים – מצאו עצמם נעים ונדים בין תקווה לייאוש, בין חושך לאור. כמו בסיפור החסידי הנוגה על הדב המרקד, הם הפכו ללוליינים בעל כורחם בקרקס מולדבי שמנהל מי שצלח אך בקושי את אחוז החסימה. בעוד רגע של שפל, אחרי שליברמן שם ללעג וקלס את ההסכמה החרדית חסרת התקדים לפשרה על יעדים וסנקציות שייקבעו בהחלטת ממשלה – אי אפשר היה להימנע מלהזכיר נשכחות, מעבר שאינו כה רחוק.
ערב הבחירות לעיריית ירושלים – נתפס אחד מחברי-הכנסת החרדים שהורקדו השבוע בקרקס של איווט, כשהוא ממתיק סוד עם שני עיתונאים חרדים (הח"מ היה אחד מהם. את השני, הקוראים הנאמנים כבר מכירים). הח"כ הבכיר שנחשב לאחד ממובילי התמיכה במשה ליאון לראשות העירייה – זימן את שותפי הסוד לחדרו כדי לחדד את הנרטיב של המפלגה. על כשרותו של האיש משה לא הייתה שאלה לרגע. במעשיו לאורך השנים, האיש הוכיח את עצמו כבן בריתם של החרדים – כפי שגם נראה בבירור במהלך החודשים מאז נבחר לראשות העיר.
השאלה היחידה שריחפה בחלל האוויר הייתה, מדוע לתמוך בחובש כיפה סרוגה ולא במועמד שכיפתו שחורה. בשלב הזה הנמיך הח"כ את קולו ולאט לאוזננו: "הגיוס, הגיוס. אני סומך עליכם שלא תוציאו מילה כי האחריות מחייבת. יש לנו הבנות שקטות עם ליברמן וחבל להתגרות בו בעניין הזה של ירושלים ולהרוס הכל". האחריות שחייבה לשתוק בשעתו, מחייבת לפרסם את הדברים כיום. שיקולים נוספים, גלויים ולא נסתרים, הניעו את דגל התורה וש"ס לתמוך בליאון – במהלך שצלח במבחן התוצאה, אך בימים בהם הפייק הופך לחדשות והספין לכותרות ראשיות, גם חשיפת פיסת אמת נסתרת היא אופציה חדשותית.
על לקיחת החרדים כבני ערובה במאבקו של איווט בראש הממשלה עוד ידובר, אך לפני כן אי אפשר להימנע מכך שבסביבתו הקרובה של ליברמן טענו כל העת כי הוא את שלו עשה. איווט כך הוסבר, ובמידה רבה של צדק, פרע את חשבון התמיכה בליאון בעצם הגשת הצעת חוק מידתית שדוחה את הקץ בשש שנים תמימות. ההצעה, הם שבים ומזכירים כיום, תואמה מאחורי הקלעים מול חלק מחברי הכנסת החרדים. לא מול כולם, אגב, כפי שנחשף כאן בשעתו. ואולי גם כאן טמון המוקש, שמתפוצץ תחת רגלינו בטיימינג הגרוע מכל.
סרבנות חוק הגיוס וחוסר הנכונות להכיל פשרה – אפיינה בשעתו דווקא את האגף החסידי ולא את לשכתו של איווט. ייאמר ברורות: בעיקרי טענותיו של איווט יש ממש. הצעת החוק של משרד הביטחון הייתה מתונה בהרבה מהצפי הראשוני של החרדים. דברים ברוח זו נשמעו בעבר מפורשות כמעט מכל חברי הכנסת החרדים, גם באגף החסידי.
ובאותה נשימה טרופה, התעקשותו של איווט כיום שלא לשנות פסיק מהחוק – סותרת את הדברים המפורשים שנשמעו בעבר בלשכתו והובאו כאן בשם אומרם (בי"ס לפוליטיקה, 17.10.18 "נעימה חסידית בלחן ליטאי"). בסביבתו הקרובה ביותר של ליברמן הובעה נכונות עקרונית לשינויים בנוסח הצעת לוין-אטיאס שהונחה השבוע על השולחן וזכתה לאישורה המאוחר של המועצת החסידית. ההסבר שניתן בשעתו לפשר העובדה שליברמן נמנע מהכרזה פומבית על נכונותו לפשרה היה, שהאיש חושש להתפשר ואחר כך לחטוף מקלחת קרה מהמועצת החסידית שתתמיד בסירובה.
החתום מעלה מעולם לא נחשד בשנאת ליברמן, אם כבר להיפך, אך בשבוע שכזה אי אפשר להימנע מלהביא את הדברים כהווייתם. אפשר לטעון מכאן ועד להודעה חדשה שהחסידים פספסו את הרכבת בשלהי הקדנציה הקודמת, אך בלתי אפשרי להתכחש לעובדה שהנהג הקטר איווט סטה מהמסילה ודרס את הנוסעים החרדים שנזרקו מהקרון. כביכול לא עלה יחד עמם באותה תחנת מוצא של רכבת ירושלים – מרובת התקלות.
האיש שאך תמול שלשום שיחר לפתחם של רבני ירושלים ובא בחצרותיהם של גדולי בני ברק, מטיח בוץ ורפש בציבור החרדי וזאת דווקא בתקופה בה נדמה היה לרגע שהאנטי-חרדיות יצאה מהאופנה. שום תירוץ שבעולם לא מצדיק את ההשתלחות של האיש בציבור החרדי והפיכתו למוקצה מחמת גיוס. ממי שיוצא ובא בחצרות רבנים ואדמו״רים מצופה לכל הפחות שלא ליידות בנו בליסטראות כבדות משקל, בהתאם לאמרה המיוחסת לבעל החתם סופר, שביקש כי הכרת הטוב כלפיו תתבטא בכך שישליכו עליו אבנים קטנות ולא גדולות.
בצד חשבון הרפש שצריך להיעשות עם איווט, אי אפשר להימנע מחשבון נפש פנימי ובפרט לנוכח הכתובת שהייתה על הקיר, בו נכנסנו חזיתית – עם הראש. לא מדובר בוויכוח בין גדולי ישראל עליו כבר אמרו חז״ל: אלו ואלו דברי אלוקים חיים. באותו עניין, הרי שהוכחות שבועיות לנצחיות מימרות חכמינו, לא חסרות. בסופ״ש האחרון שיגר ראש ישיבת אור ישראל הגר״י רוזן מכתב אישי לכ״ק מרן האדמו״ר מגור, במסגרתו ביקש ראש הישיבה הליטאי את סליחת הגערר-רב׳ה לנוכח הדלפת שיחה אישית, סילופה והשמעתה ברבים, תוך פגיעה בכבודו של כ״ק האדמו״ר מגור שליט"א (למי שחצה את גיל הארבעים, המשפט מן הסתם זכור מנאומו הראשון של משה גפני בכנס היסוד של דגל התורה).
זהות המדליף שסרח – ידועה. בשיחה עצמה הושתלו כביכול שאלות שנועדו להשיג שתי מטרות. האחת, להעצים את תחושת הפגיעה באדמו"רים. השנייה, לנסות לטשטש באותה פעולה את זהות הצד השני לשיחה (המטרה הראשונה הושגה, השנייה נכשלה). למרות שמדובר בשיחה אישית שחלקים ממנה הודלפו וסולפו, לא נחה דעתו של ראש הישיבה, כמחנך ומרביץ תורה, עד שישב שבעה נקיים וניסח מכתב אישי לכ״ק מרן האדמו״ר מגור שנכללו בו התנצלות ובקשת סליחה.
קדמה למהלך הבעת מחאה של סגן השר ליצמן, כחסיד המגן על רבו מכל פגיעה. לזכותו של ליצמן ייאמר שהוא ברר את מילותיו ובחר להביע מחאה בשפה ברורה אך מכבדת, גם את בעל המימרא. הצעד הבא היה של ראש הישיבה שעשה מעשה והתיישב לכתוב מכתב בהיר בסגנונו ובמטרתו, כמיטב המסורת של שיעורי הגר"י רוזן בהיכל הישיבה.
כך יצא שנשיא מועצת גדולי התורה החסידית השוהה בימים אלה ביישוב בית חלקיה לא הגיע לכינוס מועצת גדולי התורה, אך התכנס במעונו וקרא את מכתבו האישי של ראש הישיבה הליטאי שביקש את סליחתו. תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם ותחושת האחידות המגזרית באה השבוע לשיאה כשהמועצת האגודאית אימצה את נוסחת אטיאס שהתקבלה זה מכבר על דעת חברי המועצות של דגל התורה וש״ס. לאיווט שביקש לסכסך בדבריו בין מועצות גדולי וחכמי התורה צריך לומר השבוע: די להסתה ולהצתה. הפסק להסית ברחוב החילוני וחדל מניסיונך להצית אש בצמרות העצים של ההנהגה הרוחנית החרדית.
על השיח ושיג שבין תלמידי החכמים שתואר כאן בשעתו בהרחבה, מיותר להכביר מילים במדור שהגדרתו פוליטית ולא תורנית. בכל מה שנוגע להיבט הפוליטי, לעומת זאת, מותר ואף צריך לבוא חשבון ולבחון את ח״כינו על פי מבחן התוצאה. התחזיות הפוליטיות שהשמיעו כמה מחברי הכנסת החרדים, לפני קצת פחות משנה, הובאו בין השאר במסגרת מדור זה – וראוי לבחון אותן בפרספקטיבה של אחרי בחירות (ואולי, נכון יותר לומר: שבין בחירות קודמות לבחירות חדשות. הקוראים במהלך יום רביעי הגורלי, מן הסתם יהיו קצת יותר חכמים).
עמדתם הבלתי רשמית של ראשי הישיבות שהתכנסו בשעתו בביתו של הגרמ״ה הירש הייתה כי מוטב להביא לכך שהצעת החוק של משרד הביטחון תעבור בקולותיהם של ח״כי יש עתיד – בה בשעה שח״כינו האמיצים יימנעו, ישגיחו מחלונות היציע ויציצו מחרכי מסדרונות המליאה, כפי שאכן עשו בקריאה ראשונה.
מנגד,ֿ התראיין כאן בשעתו סגן השר פרוש והשמיע תחזית שונה. "אני מתקשה להבין את הבהלה שאוחזת בכמה מהחברים", צוטט כאן פרוש בשעתו (בי"ס לפוליטיקה, 21.11.18). כשסגן שר החינוך נשאל האם דחיית הקץ לא תביא עלינו עתיד שחור יותר, הוא ענה כהאי לישנא: "השבתי בשעתו לגאון רבי משה הלל הירש ששאל מה המהלך שלנו בחוק הגיוס, ואמרתי: הרי את מה שיש לנו – כבר יש לנו, אז למה למהר ולרוץ להעביר חוק כזה בלי שום שינוי בשנת בחירות? למה לא לנסות למשוך זמן עד אחרי הבחירות הקרובות? במקרה הכי גרוע החוק יישאר כפי שהוא, אבל בתחילת הקדנציה תהיה לנו אפשרות לנסות ולהכליל בו כמה שינויים לטובה".
לפני שפונים לח״כ מאיר פרוש בבקשת מענה מחודשת, ראוי להטות את האוזן להסבר שהשמיע אחד מראשי הישיבות שהיה בשעתו באותה עצה. ״יש הבדל גדול״, הוא הסביר השבוע, ״בין המצב שהיה בשעתו כאשר הקואליציה התפרקה והיה ברור שאנו מוכנים לכך שהצעת החוק תעבור תחת מחאה הצהרתית, אך רק בדיעבד ובלי תמיכה שלנו, לבין המצב כיום כאשר מצפים מאיתנו להיכנס לממשלה חדשה על דעת כך שנתמוך בחוק ובכך בעצם ניתן לגיטימציה חרדית לקביעת יעדים קשיחים בחקיקה, לכתחילה ולא בדיעבד״.
הפלפול הישיבתי שמתקבל על לבם ודעתם של שוחרי התורה בוגרי הישיבות העיוניות, לא קונה אחיזה אצל החברים האגודאים. כשפרוש שב ונשאל השבוע מה הוא מסביר לנוכח התחזית האופטימית – שהפכה למציאות סגרירית, הוא חזר עם תשובה. ״מה שאמרתי שיקרה – קרה", השיב פרוש והסביר, "הרי גם כיום ניתן להעביר את אותה הצעת חוק של ליברמן, אם רק היינו מסכימים להעביר אותה ללא שינויים. אבל זו בדיוק הבעיה וכיום הבעייתיות הזאת גם לא שנויה במחלוקת. ברור לכולם שמדובר בהצעה רעה שאי אפשר לקבל אותה כלשונה וחייבים להכליל בה שינויים כפי שהורו מועצות גדולי וחכמי התורה מכל העדות והחוגים״. ואם כך נראית התחזית האופטימית בהתממשותה, כיצד ניראה כשיתגשם לו התרחיש הרע?
ליברמן כפוליטיקאי בעל חושים חדים מזהה את התחושות של בוחריו הפוטנציאליים. הכעס נגד החרדים קיים ומבעבע בקרב החילוניים גם אם לפיד הנמיך את הלהבות משיקוליו. על כן ליברמן אינו מסית אלא מנסה לנצל את המצב לזנב בבוחרי לפיד. זוהי הפוליטיקה. ואולם אנחנו החרדים צריכים לעשות חשבון נפש כיצד לקרב לבבות ולחבר את הפילוג בינינו לבין החילוניים.
|
בספר `הצדיק רבי שלמה` מובא מה שהיה מספר: רבי שלמה זלמן בלוך זצ”ל ששמע מרבו ה`חפץ חיים` זצ”ל; שפעם הלך רבי ישראל סלנטר במוצאי שבת לבקר חולה מסוכן והתחיל לשוחח עמו על עניין האמונה בדברי חז”ל הקדושים, שכל דבריהם אמת כפשוטן ממש. ובמשך השיחה התלהב יותר ויותר בענין זה וכך נמשך התלהבותו כשעה וחצי, עד שלבסוף אמר לחולה: היות שחז”ל הקדושים אמרו במסכת `שבת` (קיט:): `חמין במוצאי שבת מלוגמא`, הרי הדברים הם כפשוטן ממש וציוה להביא כוס חמין ונתנה לחולה ותיכף התחיל להתרפאות. וזהו בבחינת; “וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה” (חבקוק ב).
בספר `קול חוצב` מסופר על רבי שלום שבדרון זצ”ל: שפעם בשהותו בבית משפחה באמריקה, נכנס לאחד החדרים ובהיכנסו הבחין שהחשמל שהיה כבוי בכניסת שבת – דולק! ר’ שלום חשש שמא פתיחת הדלת גרמה להדלקת האור, היה זה בשעה מאוחרת בליל שבת קדש. בשבת בבקר ניגש ר` שלום בסערת כאב ושאל על הטכניקה בבית מארחו: האם פתיחת הדלת מדליקה את האור? בני המשפחה שהבינו את חששו וראו את חיוורון פניו, הרגיעו אותו ואמרו לו: שיענקלה, הילד הקטן, הוא זה שלחץ בטעות על מתג החשמל לאחר כניסת השבת. אמר להם רבי שלום: “חבל, חבל שלא ידעתי על כך אתמול, לא ישנתי כל הלילה מרוב עגמת נפש, לו הייתי יודע – הייתי נרדם“. בספר `אורחות חסידיך` מסופר: באחד הימים ששהה ראש ישיבת מנצ’סטר רבי יהודה זאב סגל זצ”ל בעיר נופש, בדקו את החצר ונראה היה, כי אפשר לטלטל בה. בשבת יצא רבי יהודה בלווית בחור אחד ובידו ספרים ללמוד בגינת הבית. בתוך כך, הוברר לו כי יש פרצה במקום אחד בגדר והתעוררה שאלה גדולה אם העירוב בכשרותו.
אחר כמה שעות הבחין הבחור כי ראש הישיבה לא ישן כל השבת ושאלו לפשר הדבר, השיב לו רבי יהודה: שלא יכל להירדם מרוב יראה, שמא עברו על איסור טלטול בשבת. הבחור המשיך ושאל: “אבל הרי אני הוא שטלטלתי ולא הרב”? השיבו רבי יהודה: “בשביל שאתה טלטלת, אני לא יכולתי לישון”.
|
אחר מספר חודשים בהם המהלך "מרחף באוויר", עכשיו זה קורה רשמית: מחצית מתקציב הפרסום של סלקום עובר למשרד הפרסום גיתם BBDO. כך נודע ל"גלובס". עוד נודע, כי במהלך השבוע הקרוב ייפגשו מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, וסמנכ"ל השיווק של החברה, עדי כהן, עם מנהלי גיתם הבכירים - מודי כידון, מבעלי המשרד, והמנכ"ל מיכל המאירי, כדי לקדם עימם את חתימת החוזה, ולהגדיר את חלוקת התקציב בין גיתם למשרד הפרסום מקאן-אריקסון.
תקציב הפרסום של סלקום הוא מהגדולים בישראל, והחברה נמנית באופן קבוע עם חמשת המפרסמים הגדולים. על-פי נתוני יפעת בקרת פרסום, סיימה סלקום את שנת 2005 עם היקף פרסום ריאלי של כ-13.5 מיליון דולר - וזאת לאחר קיצוץ של כ-20% לעומת 2004. למרות הקיצוץ, הספיק היקף הפרסום של החברה למקם אותה במקום השני בטבלת המפרסמים הגדולים לצד יריבתה פרטנר .
בשנתיים האחרונות טופל תקציב הפרסום של סלקום במלואו על-ידי משרד הפרסום מקאן-אריקסון. את ההתקשרות עם המשרד ביצע מנכ"ל סלקום הקודם, ד"ר יצחק פטרבורג, שעשה זאת בצעד מפתיע, בעיצומו של מכרז בו מקאן-אריקסון לא לקח כלל חלק. על תקציב הפרסום התמודדו אז משרדי הפרסום גיתם BBDO, גלר-נסיס, JWT וזרמון-גולדמן. נוחי דנקנר, בעלי אי.די.בי , כיום בעלת השליטה בסלקום, החזיק אז בחברה 25% מהמניות בלבד, ומהלך בחירת משרד הפרסום נעשה אז שלא על דעתו - כמו גם לא על דעת בעלי המניות האחרים.
פטרבורג החליט להמר אז על התקשרות עם מקאן בלבד, והם מצידם בחרו להפסיק את התקשרות עם פלאפון שנדמה היה כי היא מתעתדת להכניס משרד נוסף לטיפול בתקציבה לצד מקאן. מקורבים לחברה סיפרו אז, כי בעלי המניות לא אהבו את הצעד של פטרבורג.
לפני מספר חודשים נרכשה השליטה בסלקום על-ידי קבוצת אי.די.בי. כמנכ"ל מונה עמוס שפירא, שתפקד לאורך מספר חודשים ללא סמנכ"ל שיווק. תקופה קצרה לאחר הרכישה סיפרו ל"גלובס" מקורבים, כי באי.די.בי נפלה החלטה עקרונית להעביר מחצית מתקציב הפרסום של סלקום לגיתם BBDO. מודי כידון, מבעלי גיתם, נחשב זה שנים לאיש סודו הקרוב של נוחי דנקנר, ומשרדו מטפל במספר תקציבי מפתח של הקבוצה, ביניהם תקציב הפרסום של רשת שופרסל .
בגיתם עצמו נערכו בחודשים האחרונים הכנות לקליטת תקציב תקשורת משמעותי, אך עד לפני מספר שבועות לא ברור היה אם פני המשרד לקליטת נתח מתקציב סלקום, או נתח מתקציב בזק .
בפני גיתם עמדה לכאורה האפשרות לקבל נתח מתקציב בזק במסגרת התחייבות שקיבל המשרד מחברת אייפקס, השותפה לקבוצת אייפקס-סבן, לפיה אם תזכה הקבוצה במכרז על רכישת בזק יקבל המשרד נתח של כ-50 מיליון שקל מתקציב הפרסום של הקבוצה. אך במהרה הסתבר, כי למרות ההסכם, לבזק ולמנכ"ל שלה יעקב גלברד יש תוכניות אחרות לגמרי, שאינן כוללות את שילוב גיתם במערך הפרסום של הקבוצה.
בפברואר הסתיים החוזה בן השנתיים של מקאן-אריקסון עם סלקום. הנהלת החברה חידשה את התקשרות עם המשרד, אך הוסיפה לחוזה החדש מכתב שקיצר משמעותית את זמן ההודעה מראש במקרה של הפסקת ההתקשרות או שינוי התנאים.
מקורבים לחברה העריכו אז, כי מאחר שחודשים האחרונים לא היה סמנכ"ל שיווק לסלקום והעומס נפל כולו על כתפי שפירא, נמנעו בקבוצה מלבצע שינויים כלשהם. בנוסף, שפירא ויו"ר סלקום, עמי הראל, נחשבים כמצדדים בהשארת משרד הפרסום מקאן-אריקסון בתפקיד משרד הפרסום של החברה. בתחילת פברואר נכנס לתפקיד סמנכ"ל השיווק עדי כהן, ומאותו רגע היה ברור כי כניסת גיתם למערך הפרסום של החברה הוא עניין של שבועות ספורים.
מסלקום נמסר בתגובה, כי אין בכוונת החברה למסור מידע הנוגע לפעילותה העסקית וסדר יומה.
לאחר חודשים של המתנה, קוצר סוף סוף גיתם את פירות הסבלנות הנאמנות והחברות, ומצטרף למערך הפרסום של סלקום. שנים מחכה המשרד לתקציב סלולרי, שנים שהם מאמינים שעוד שנייה זה קורה ומתאכזבים כל פעם מחדש.
פעם היה זה תקציב פרטנר שבכירי המשרד הסתובבו ואמרו שהוא בכיסם, ואחר כך היה זה תקציב סלקום בסיבוב הקודם, כשהמשרד הטיס את בכירי סלקום דאז לנציגות בחו"ל, משוכנע שהפעם זה קורה רק כדי לקבל את הסטירה המצלצלת מפטרבורג. ועכשיו בא נוחי דנקנר, ומגיש להם מחצית תקציב סלקום על מגש של כסף.
בגיתם לא אוהבים את הקשר שעושים בין קבלת תקציב סלקום לחברות האישית שבין מודי כידון לנוחי דנקנר. ראשי המשרד אוהבים להצהיר כי מדובר במהלך מקצועי גרידא, לאור התוצאות שמספק גיתם בתהליך המיתוג מחדש של שופרסל. ההיתממות הזאת מיותרת לגמרי - משרת פרסומאי היא בין היתר משרת אמון. נוחי דנקנר שילם הרבה כסף תמורת סלקום, וזכותו לשים שם את מי שהוא רוצה - בוודאי את חברו הטוב שהוא במקרה גם פרסומאי.
בענף הפרסום יש לא מעט משרדים, שחלק מהצלחתם מבוסס על קשרים כאלה או אחרים. מאד פופולארי בימים אלה לדבר (שוב) על הקשרים של אדלר לשלטון, שהביאו כביכול תקציבים למשרד, אך במקרה של אדלר-חומסקי הצליח המשרד לעשות משהו, שגיתם טרם הצליח בו - לפחות לא תדמיתית: הם הצליחו בבניית תדמית מקצועית בעיני השוק, וגיתם לא.
אמנם בשנתיים האחרונות השקיעו בגיתם מאמצים רבים כדי לנסות ליצור משרד מקצועי לפחות על-פי תפיסתם - אבל השוק לא השתכנע. כשגויסה מיכל המאירי לתפקיד מנכ"ל ולצידה בהנהלה הבכירה לוהקו אנשי שיווק מסלקום ונטוויז'ן, אמרו כי בגיתם שכחו כי מדובר במשרד פרסום שצריך לייצר קמפיינים ולא בחברה מסחרית. כשאסי שביט יובא משלמור-אבנון-עמיחי לתפקיד מנהל קריאטיב, אמרו שהוא בעייתי. כשנעשו מהלכים כמו תערוכת הפרינט או הניסיון לשנות את תחרות קקטוס הזהב, הם נתפסו כיחצ"ניים גרידא, כאלה המנסים להחליף שינוי אמיתי. "שיתחילו לעשות פרסום קריאטיבי לפני שהם מטיפים איך לעשות אותו", אמרו אז רבים. וכך, למרות המאמצים, נכנס גיתם למערך הפרסום של סלקום כשבשוק מקצועיותו מוטלת בספק.
לכאורה, כל זה לא צריך לעניין כלל את הנהלת גיתם. עם פיצוי עתידי של כמה מיליונים מבזק ונתח מתקציב סלקום, הם יכולים לחייך כל הדרך אל הבנק. אך הדברים אינם כה פשוטים. גיתם נכנסים לתקציב סלקום אחרי שנתיים של פרסומות גדולות כמו סלקום הודו, רוני, סלקום ווליום וכדומה, שכיכבו בסקרי האהובות והזכורות של "גלובס" ומכון גיאוקרטוגרפיה אל תוך עידן חדש לגמרי: עידן החסכנות והשורה התחתונה שמכתיב עמוס שפירא. בעידן זה נראות הרבה יותר פרסומות דלות תקציב, שלא בדיוק מהוות כרטיס לזכייה בקקטוס הזהב, מפרסומות כמו "אהבה" עם דניאל סולומון שמאפשרות פריסת כנפיים קריאטיבית. המשמעות היא, שגיתם יצטרכו להתאמץ מאוד כדי לרכוש את אמון השוק, ולהוכיח שהם לא רק סתם עוד משרד עם חברים נכונים. אם זה יקרה, אולי יהיה גם סיכוי להביא תקציבים נוספים ולא של דנקנר.
בעיה אחרת ולא פחות חשובה היא, שהקירבה לדנקנר הופכת להיות חרב פיפיות: מצד אחד הוא מהווה מקפצת גידול מדהימה, אך מהצד השני המשקל של תקציבי אי.די.בי בתמהיל גיתם הופך להיות משמעותי.
כעת המשרד יטפל בשניים מהצעצועים היקרים של החברה - שופרסל וסלקום -וזה עוד לפני שנאמרה מילה על ברק 013, שגם הוא עשוי בסופו של דבר להגיע לשם. לכאורה נראה שהחברות בין דנקנר לכידון היא בלתי מנוצחת, אך עולם העסקים כבר מכיר חברויות הדוקות שעלו בעשן העסקים המשותפים - עיין ערך אורן מוסט ועמי גניגר. לכן המסע של גיתם מתחיל רק עכשיו, הם יצטרכו להיות מקצועיים יותר מהמקצועיים ביותר, ולא לנוח על זרי הדפנה של החברות והקרבה שכן חובת ההוכחה עליהם.
ומילה קטנה על מקאן: הכתובת של העברת מחצית תקציב סלקום היתה על הקיר מזמן. על משרד הפרסום מקאן-אריקסון אפשר להגיד הרבה דברים, אבל לקרוא הם יודעים. במקאן ידעו היטב, כי פרט למכה הכספית הכואבת יש אלמנט נוסף: ענף הפרסום לא אוהב חולשה, ומי שיורד בדירוג ויוצר לעצמו שם של משרד שעלול לרדת עוד, המפרסמים בורחים ממנו כמו מספינה טובעת.
וכך, בחודשים האחרונים השקיעו מאמצים בלתי נלאים כדי למזער את הנזק הצפוי, ואם אפשר אפילו להתעלות מעליו ולהוכיח לשוק שאיש איננו מאיים על ההגמוניה שלהם במקום הראשון.
וכשבמקאן מסמנים מטרה - הולכים אליה בעיניים עצומות, וכך תוך כחודשיים הוסיף המשרד לעצמו את יוניליוור 8 מיליון דולר, ביטוח ישיר 5 מיליון דולר, וולוו ואוטו סנטר עוד כ-1.5 מיליון דולר, כנראה גם את תקציב המדיה של אסם, ועתה נלטשות העיניים לכיוון המדיה של פוגל-אוגילבי.
במקביל, בשלב זה, מצליח המשרד לשמר את אחיזתו בתקציב הפרסום של YES, למרות נבואות הזעם שתוך שבועות מרגע כניסת גלברד לבזק הוא יועבר למשרד אחר. אז נכון שאיבוד נתח תקציב בהיקף של 7-8 מיליון דולר היא מכה לא סימפטית לכל משרד, אך למי שהצליח לגייס בחודשים האחרונים תקציבים בהיקף כספי כל כך גדול, אפשר להגיד "כואב - אבל פחות".
|
עננים שחורים מעל שמי דמשק בישרו רעות , האליטה הצבאית הקרובה למשפחת אסד חוסלה בפיצוץ עז – במשרדי המועצה לביטחון לאומי בשכונת אל – ראודה בדמשק .
ביום ד' 18.07.2012 – ברחוב הכי שמור בדמשק , נשמע פיצוץ מטען רב עוצמה בחדר הישיבות של הצמרת הביטחונית מסרו את נשמתם – הגנרל עסאף שאווקת גיסו של הנשיא באשר אל אסד שניצל זה לא מכבר מניסיון הרעלה , יחד עימו נהרגו דאוד ראג'חה שר ההגנה הסורי , שר הפנים מוחמד איברהים שעאר , יועצו ואיש סודו של אסד הגנרל חסן תורכמני , ואחראי על ביטחון הפנים בדמשק בן דודו של הנשיא חאפז מחלוף .
הידיעה על חיסולם פשטה כמו אש בשדה קוצים וגרמה לאופורייה ולחגיגות של שימחה בקרב קבוצות האופוזיציה הסוניות ובראשם "צבא סורייה החופשית" שמיהר לפרסם הודעת ניצחון מטעמם – אולם פרשנים ויודעי דבר הבינו מייד כי קיים סיכוי סביר שנשיא סורייה באשר אל אסד עצמו יחד עם אחיו מאהר ראש המשמר הנשיאותי – הם הם שעמדו מאחורי חיסולו של עאסף שאווקת אותו ראו לאורך שנים נטע זר אשר ניצל את נישואיו לאחותם בושרה לצורך צבירת כח וממון – לאורך השנים הוא עמד בעינם לצנינים – התנגדותם לקבלתו לחיק המשפחה של כל האחים לבית אסד לרבות האח הבכור באסל , מי שנחשב לגיבור לאומי בסורייה ונהרג בתאונת דרכים לא עזרה ובלחץ האחות בושרה הוא צורף להנהגת המפלגה וקיבל תפקיד כראש המודיעין הסורי בדמשק .
יש לזכור שב-2008 לאחר ביקורו של עימאד מורנייה במשרדו של שאווקת כראש המודיעין הסורי – הוא נכנס לרכבו והתפוצץ , אירוע זה הטיל צל כבד על מעורבותו של שאווקת עצמו בחיסולו של קצין המבצעים של חיזבאללה מורנייה , עד היום המודיעין האירני רואה בו כמי שיזם את החיסול על אדמת דמשק מטריפ ספורים ממשרד המודיעין "המוחברא'ת" הסורי שהיה באחריותו של שאווקת .
24 שעות לאחר החיסול הקים נשיא סורייה –קבינט ביטחוני חדש שירכז את המלחמה במורדים והעמיד את אחיו מאהר כראש המטה המזויין והחליט להכיר במיעוט הכורדי בראשו ראשי המחתרת הכורדית אנטי טורקית – אותם העמיד לאורך הגבול עם טורקייה ככח מזויין חוצץ .
כמו כן תיגבר את כוחות ה"שאביחה" האכזריות אותם "רוחות הרפאים האירניות" שנודעו בזכות מעשי הרצח והאונס האכזריים שהם עושים באזרחי סורייה – בראשותו של הגנרל עלי חסאן, מפקד מיליציית 'השביחה' העלוואית .
ברור לכל בר דעת שיום אחד אחרי הסתלקותו של אסד והפלת שלטון מפלגת הבע'ת – תחל בסורייה מלחמת אזרחים עקובה מדם – כל המיעוטים החיים כיום בסורייה מודאגים מאוד מהיום בו הסונים יממשו את הבטחתם לבצע טבח בעדה העלווית שיעית ובכל מי שעמדו תחת כנפי המשטר הסורי ומפלגת הבע'ת בכלל זה גם הדרוזים הנוצרים האורתודוכסים ומיעוטים אחרים שממהרים להתבצר ולהתחמש לקראת פרוץ מלחמה מזויינת בינם לבין הסונים המהווים רוב בסורייה . מצב זה מדאיג במיוחד את הכנסייה היוונית אורתודוכסית ואת הנהגת העדה הדרוזית בהר הדרוזים ובישראל .
בקרב הכוחות האמריקנים במזרח התיכון, וכוחות צה"ל הוכרזה כוננות מלחמה עליונה כמו כן הוכרזה כוננות צבאית בירדן, סעודיה, עיראק, וטורקיה.
האמריקאיים חוששים שאסד ינסה להבעיר את השטח לכיוון של מלחמה כוללת ויממש את האיומים שנשמעו לא פעם ממנו ומגורמים איראניים לרבות חיזבאללה להבעיר את הגבול הצפוני עם ישראל .
בימים האחרונים הוא החל הנשיא הסורי להזיז נשק כימי לכיוון יחידות הטילים והארטילריה של הצבא הסורי ואף ערך תרגיל צבאי גדול של ירי טילים לרבות שימוש בטילים מדגם סקאד ד' , היכולים לשאת ראשי נפץ כימי – ישראל הודיעה כי לא תאפשר לאיום כזה להמשיך להתקיים והזהירה כי תמנע העברת נשק זה לידי חיזבאללה בלבנון אשר גם בקרב כוחותיו חלה כוננות ודריכות לקראת מלחמה עם ישראל – אין ספק שברגעי לחץ, אובדן שליטה ובשעה שהטבעת תתהדק סביב צווארו ינסה אסד להרחיב את המלחמה לתוך לבנון על כל המשתמע מכך .
כל הזכויות שמורות למחבר – גיל שמואלי ת.ד 12036 נהריה 22344 © .
|
ויהי מקץ ימים - ג': בר' ד , ג; מ"א יז , ז; יר' יג , ו. ויבא - נ"א , י"ח מנהן בתורה: ראה בר' ב , יט.
מפרי האדמה - מן הגרוע; יש אגדה שאומרת (תנח' בראשית ט): זרע פשתן היה.
מקץ ימים - שעבד קין את האדמה; והמנחה הביא אל המקום שקבע לתפילתו. ולא ישרו בעיני דברי האומרים , כי המנחה - הביאה אל אביו. ובעבור שהוא כתוב מבכורות צאנו , יש סמך , כי לא הביא קין מהבכורים. וישע - במשקל "ויחר" (להלן , ה) , וטעמו כמו 'קִבֵּל' , והקרוב אליו: "שעו מני" (יש' כב , ד) , כדרך סוד הקרבן. ויתכן , שירד האש ודשנה מנחת הבל , ולא מנחת קין. ועל דעתי , כי נקראה השנה התמימה ימים - וכן כתוב "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט) - בעבור שישובו הימים באורך או בקוצר כאשר היו בתחלה; וכן "מימים ימימה" (שמ' יג , י). ופירוש "שנתים ימים" (בר' מא , א): 'ימים' שלמים - 'שנתים'; ואם נכתוב 'שנתים' , יתכן שאינם שלמות מיום אל יום. וכן "עד חודש ימים" (במ' יא , כ) - שישוב החדש כאשר היה. על כן אמרתי בפירוש דניאל , כי "ימים אלף מאתים ותשעים" (יב , יא) הם ימים ולא שנים , בעבור שהם במספר.
והאומר כי מנחה היא שתובא ביד , הנה שכח אל הבל ואל מנחתו , שהוא מבכורות צאנו; ועד אחד נאמן מזה: "במנחה ההולכת לפני" (בר' לב , כא) , והם "עזים מאתים" (שם , טו).
ויהי מקץ ימים - שנה תמימה , שישובו הימים כאשר היו; והעד: "מימים ימימה" (שמ' יג , י). וזאת השנה - לעבודת האדמה , כמו "ויהי מקץ שנתים ימים" (בר' מא , א) - לצאת שר המשקים.
מפרי האדמה - ואין כתב בקורבנו לשון 'חלב' , דלא כתב 'מחלב כליות חטה' (ע"פ דב' לב , יד) , שלא הביא מן המוטב; ובהבל כתיב "חלביהן" (להלן , ד) , שהביא מן המוטב.
ויבא קין מפרי האדמה מנחה , והבל הביא גם הוא - הבינו האנשים האלה סוד הקרבנות והמנחות , וכן נח (ראה בר' ח , כ); ורבותינו אמרו (חולין ס , א) , שגם אדם הראשון הקריב שור פר; וזה יחסום פי המהבילים בטעם הקרבנות (ראה מו"נ ג , מו); ועוד ארמוז בו עיקר גדול ברצון הבורא (ראה וי' א , ט).
ויהי מקץ ימים - מעת שהחל לעבוד את האדמה , לאחר ימים , הביא מנחה ליי' , ולא זכר כמה ימים. ויש לפרש ימים - שנה , כמו "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט); כלומר: אחר שנה משעבד את האדמה , הביא לו ממה שהוציאה לו האדמה מנחה , במקום שקבע לו אדם לתפלה ולקרבן , וכן בניו עמו. כי מן האדמה אדם הקריב קרבן ליי' , מפרי האדמה ומן הצאן ומן הבקר. וזה דרך הודאה לאל , ואע"פ שהכתוב לא זכר זה. וכן אמרו רבותינו ז"ל (חולין כח , ב): שור שהקריב אדם הראשון - קרן אחת היתה לו במצחו , שנאמר "מקרן ומפריס" (בנוסחנו: מפריס) (תה' סט , לב). ובניו למדו ממנו , והביא כל אחד מהמלאכה שהיה מתעסק בה , להודות לאל על הטובה שנתן לו בעבודתו. ואמר מפרי , ולא זכר מאי זה פרי. וידמה , כי מן הפחות היה; או אחר שאכל , הוא הביא מן הנותר לפניו. וכל זה הוא דרך בזיון , לפיכך לא נרצה קרבנו. וגם לא הביא מן הבִּכּורים , כי אם הביא היה אומר , כמו שאמר בהבל; לפיכך לא נתקבל קרבנו. ובדרש (תנח' בראשית ט): כי זרע פשתן הביא; לפיכך נאסרו כלאי בגדים (ראה וי' יט , יט) , שלא יתערב מה שהוא ממנחת קין , עם מה שהוא ממנחת הבל.
|
התקן הנפוץ כיום בשוק (802.11n) פועל בתדר 2.4 ג´יגה-הרץ. תדר זה עמוס במיוחד מאחר ומרבית המכשירים האלחוטיים, לרבות טלפונים אלחוטיים, התקני BlueTooth וכמובן התקני Wi-Fi פועלים בתדר זה. גם רשת החשמל הביתי פולטת קרינה בתדר זה, דבר היוצר עומס ו"רעש" המאטים את העברת הנתונים על גבי תדר זה. טכנולוגיית ה-802.11ac פעולת בריבוי תדרים – גם בתדר 2GHz המאפשר לה לתקשר עם ההתקנים הקיימים וגם בתדר 5GHz הפנוי יותר.
ריבוי התדרים מאפשר להגיע למהירויות אדירות של עד 433 Mbps המאפשרות לשדר HD באיכות מקסימאלית בזמן אמת לכל מכשיר בבית.
על מנת ליהנות ממהירויות אלו חובה להצטייד במתאם תומך למחשב.
|
מסופר על המלחין הגדול שופן, שהיה פטריוט פולני בכל ליבו. בזמנו כבשו הרוסים את ארץ מולדתו. הוא לא יכול היה לשאת זאת. חרה לו לראות את הדגל הרוסי מתנוסס מעל ארמון המושל. כאב לו לראות את החיילים הרוסים גודשים את הרחובות ולהיתקל בטפסים הרשמיים הערוכים בשפה הרוסית. יותר מכל סבל מאדישות התושבים לכל עניין הכיבוש, שנא את שאננותם והשלמתם עם המצב. הוא קם והצטרף אל הגולים, אותם אצילים וראשי הצבא שחלמו על זמנים טובים יותר, כאשר תושב העצמאות לפולין. עד מהרה התברר לשופן שהוא החולם היחידי שנותר. הוא ראה את הגולים חיים חיי הווה, מתענגים על מנעמיו. העובדה שהזכיר תמיד את המולדת, הייתה להם לזרא. הוא הרהר מתוך כאב: "אבדה תקוותך, פולין שלי".
ערב אחד פסע ברחוב ועבר ליד בניין בית הכנסת היהודי. בית הכנסת היה שרוי באפילה, אולם הוא שמע קולות בכי בוקעים ממנו. נבהל שופן, מי הוא זה אשר בוכה בבניין החשוך? ניגש אל החלונות וראה שהעלטה בפנים אינה מושלמת. זיק חיוור של אור הבליח ולאורו הקלוש נראו צלליותיהם של המוני אנשים היושבים שפופים לארץ. נר יחיד דלק, נלחם לבדו בחשכה. הנר ניצב ליד איש שיבה שאחז בידיו מגילה וקרא בה בניגון עצוב, בקול רוטט, רווי יגון. ניגון שנקטע באנחות שבקעו מן הקהל. המחזה הפעים את לבו של שופן. מראה בני הקהילה היהודית היושבים לארץ בחשיכה והניגון הנוגה, ריגשוהו עד דמעות. כך עמד זמן רב, עד אשר סיים הקשיש את קריאתו, והקהל פרץ בקינה קולנית, נרגשת. לאחר דקות ארוכות הסתיים המעמד. הקהל נעמד והחל נוהר החוצה. שופן שם לב לכך שהאנשים יחפים, רק גרביים לרגליהם. נסער מאד, הוא פנה אל אחד מהם ושאל לפשר ההתכנסות הזו בחושך. האיש הביט לעברו בעיניים עצובות, אדומות מדמע וענה בכאב: "בית המקדש שלנו חרב. גלינו מארצנו".
שופן תמה. מעולם לא שמע שנותרה ליהודים כברת ארץ משלהם, הוא לא ידע שלחמו אי פעם עליה. "מתי זה היה?" שאל שופן.
"בארץ הקודש, לפני כאלף ושבע מאות שנה", ענה לו היהודי. "בדיוק ביום זה, יום תשעה באב".
פיו של שופן נפער בתדהמה. כששב אליו הדיבור, אמר: "מובטחני בעם זה שישוב לארצו. עם שלא שכח את חורבן ביתו במשך אלף ושבע מאות שנה, מובטח לו שישוב אליו! יש לפולנים ממי ללמוד כיצד להתאבל על מולדת שאבדה!"
זהו תשעה באב בעיניו של פטריוט פולני.
אבל שופן, כמובן, טעה! כי עם ישראל לא התאבל כל אותן שנים על אובדן העצמאות בלבד. שכן העצמאות המדינית אבדה לעם ישראל מאות שנים לפני חורבן הבית. נציב רומאי ישב בקיסריה ופקד על חיל המצב שהתפרס בכל רחבי הארץ. היה לו מעוז בירושלים, במבצר אנטיוכיה הסמוך לבית המקדש והשולט על כל הנעשה בו. המרד נגד הכיבוש דוכא ביד ברזל, ובעשרה לחודש טבת שבו הרומאים ושלטו בכל רחבי ארץ ישראל, למעט ירושלים. המורדים התבצרו מאחורי החומות החזקות, שלוש במספר, והרומאים הטילו עליהם מצור ממושך שנמשך שנתיים ומחצה. למעשה, הוכרעה המערכה בשבעה עשר בתמוז. אז הובקעה חומת העיר, והאויב חדר פנימה להרוג ולהשמיד. כל אלו תאריכים עצובים בדברי ימי העם. אבל האבל הגדול, יום הצום המרכזי, היום שצמים בו מערב עד ערב, קוראים בו את מגילות הקינות, יושבים לארץ, אין נועלים נעלי עור, הוא יום שריפת בית המקדש - בית משכן קל. בית המקדש הוא נשמת העם. ייחודו של המקדש - ברוחניות ששרתה בו. ההארה ששכנה בו, הגנה על העם.
בי"ז בתמוז הובקעה חומת העיר. חיל האויב פלש לעיר הקודש, הרג ולא חמל, והמשיך לעבר הר הבית לכיוון חומות בית המקדש. ועדיין, עדיין לא היה מאוחר מדי. עדיין יכול היה הגלגל להתהפך לטובה, עדיין יכול היה האויב לסגת, יכולה הייתה ירושלים להשתקם. כל זמן שהלב פועם, יש תקווה לחולה, המצב אינו אבוד. בשמיים חיכו לתשובה מעומק הלב, לחרטה כנה, אבל בעיוורון של שוטים, השליך העם את יהבו על בית המקדש, מתוך התעלמות מחובותיו שלו כלפי המקום הקדוש וכלפי השכינה השורה בו.
לא, לא תיתכן נאמנות חד צדדית. או אז ניתנה הרשות למשחית, וביום המר והנמהר, יום תשעה באב, עלה בית המקדש בלהבות. השכינה התנתקה ועלתה למרום. עם ישראל יצא לגלות, לדרך ארוכה ומיוסרת. דרך זו נמשכת אלפיים שנה של הפקת לקחים, והיא תסתיים רק כאשר נשוב לאלוקינו, לאמונתו ולמקדשו.
|
אין ספק, שהתייחסות ליום הזה כ"יום הולדת לאילן", אינה יכולה לספק אותנו כשאנו רוצים לבחון את ההשלכות של ראש השנה הזה עלינו. אולם גם ניסיון הקבלה בין יום זה ל"ראש השנה" שאנו מכירים מיום הדין של תשרי, נראה על פניו תמוה, שהרי קשה לראות ב"ראש השנה לאילן" כיום מכריע לקיומו של האדם.
האיסור לעשר פירות אילן שחנטו קודם שבט על אלו שחנטו לאחר שבט (רש"י ר"ה משנה ראשונה) הוא מקומי מידי מכדי להצדיק מעמד שכזה ליום זה.
אולם המשנה הראשונה במסכת ראש השנה אינה מתלבטת והיא כותבת בפרוש - "ארבעה ראשי שנים הן".
ההשוואה הזו ממשיכה ומחלחלת עד להלכה. ה"בית יוסף" (אורח חיים סימן תקעב הלכות תענית) לומד בפרוש על איסור להתענות בט"ו בשבט מתוך האיסור להתענות בראש השנה - ".דלא אשכחן תענית בראש השנה" ומכך שארבעת ראשי השנים מגיעים כקבוצה אחת - "...דארבעה ראשי שנים מיתנו גבי הדדי".
קביעת שם "ראש השנה" לט"ו בשבט ושייכותו לקבוצה אחת עם ראש השנה של תשרי, מחייבים אותנו לבחון לעומק את משמעותו והשלכותיו של "ראש השנה לאילן".
על חשיבות ראש השנה של תשרי כ"ראש השנה לשנים" עומדת מסכת ראש השנה בהמשכה בהגדרתה יום זה כ"יום הדין".
"באחד בתשרי ראש השנה לשנים, למאי הלכתא - ...לדין דכתיב מראשית השנה ועד אחרית השנה - מראשית השנה נידון מה יהא בסופה" (ראש השנה ח', ע"א).
משמעות הדבר היא, שה"ראש" המופיע בתשרי אוצר בתוכו את כל מאגר החיים הפוטנציאלי המתעתד לצאת אל הפועל במשך השנה. על כן שלב יצירה זה הוא קריטי לכל באי עולם.
קביעת חכמים שישנם "ארבעה ראשי שנים", וההשוואה ביניהם, מחייבות להבין שבמקביל לערוץ החיים המופיע בתשרי, ישנם ארבעה ערוצי חיים נוספים למציאות, שגם בהם קיים זמן "ראש" וגם בהם נוצר פוטנציאל כוח חיים שעתיד להביא בהמשך פריון לכל השנה כולה.
על פי דברינו ברור ש"ראש השנה לאילן" אינו הגדרה פרטית לקביעת זמן מעשר פרות האילן, אלא הוא נקודת מוצא של חיים לאדם וליקום כולו. ההתייחסות ההלכתית למעשרות פירות האילן, היא אך קצה הקרחון לחיים אלו האמורים להגיע לנו מן העץ דרך פירותיו, שיש בהם בכדי ליצור דרך התנהלות ותרבות חיים הייחודיים לנקודת המוצא הזו.
אנו צריכים אם כן לבחון מהו ערוץ החיים הנקרא "אילן" ואיזה ממד של חיים הוא מעניק לנו.
התבוננות נוספת באותה המשנה בתחילת מסכת ראש השנה מראה שהמושג "אילן" והמושג "נטיעה" הם שונים. בעוד ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן, תשרי הוא ראש השנה לנטיעה.
"באחד בתשרי - ראש - השנה לשנים, ולשמיטין, וליובלות, לנטיעה, ולירקות. באחד בשבט - ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו" (ראש השנה ב', ע"א).
פסיקת ההלכה מגדירה את ההבדל בצורה ברורה.
שלש שנים ראשונות נקרא העץ "נטיעה" וראש השנה שלו למניין שנות העורלה נקבע על פי אחד בתשרי (רש"י ר"ה דף ב' ע"א ד"ה ולנטיעה). לעומת זאת מן השנה הרביעית הופך העץ להיות "אילן", ואז מוגדר מעגל השנה שלו על פי טו בשבט (רש"י שם ד"ה לאילן). הנפקא מינא להתפתחות זו היא שסיומת שנת העורלה השלישית של הנטיעה לא תסתיים בתשרי אלא ארבעה וחצי חודשים מאוחר יותר בט"ו בשבט שלאחר מכן (ראש השנה דף ט' ע"ב ורש"י במקום).
אם היינו רוצים להתייחס ל"אילן" כפי שאנו מתייחסים לנטיעה הניטעת בקרקע, הרי השוני ההלכתי בזמני ראש השנה של כל אחד מהם מונע זאת מאיתנו. מן השוני הזה אנו למדים שכל עץ מזמן שניטע בקרקע מוגדר כנטיעה. לאחר שלש שנים הוא עובר לסטאטוס חדש להיות אילן.
מהו הסטאטוס החדש הזה, ומה ייחודו עד כדי שנקודת מוצא החיים שלו עוברת מתשרי לשבט, נוכל ללמוד מחג הביכורים - חג פירות האילן.
נראה היה לכאורה שהמדובר בשתי סוגים שונים של יבול שהרי הקציר מתייחס לתבואה, והביכורים לפירות האילן. אולם הכתוב מחבר בין שניהם באומרו - וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה" (שמות כ"ג, ט"ז).
המשנה במסכת ראש השנה מבליטה את החיבור הזה עד כדי קביעתה שדווקא שתי הלחם הוא שמביא לברכת פירות האילן.
"בארבעה פרקים העולם נידון...בעצרת על פירות האילן. גמרא: ומפני מה אמרה תורה הביאו שתי הלחם בעצרת - מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, אמר הקדוש ברוך הוא: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות האילן".
ולכאורה, היינו מצפים שאם ברכה לפירות אנו מצפים, הקורבן שאמור להביא ברכה זו יהיה אף הוא מן הפירות ולא מן החיטה? אולם לא כך קובעת הגמרא.
"שתי הלחם - ירצו על פירות האילן... דהא אזלא כמאן דאמר בסנהדרין (ע, ב) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה" (רש"י ראש השנה ט"ז ע"א).
"....וחיטה עץ קרייה רחמנא, דכתיב (בראשית ב'): ומעץ הדעת טוב ורע, כמאן דאמר עץ שאכל אדם הראשון חיטה היה" (ר"ה פרק א' משנה ב').
יוצא אם כן, שהיכולת לאחד בין החיטה ופירות העץ עוברת דרך העולם שלפני חטא האדם הראשון, בו הייתה החיטה אף היא גבוהה כעץ.
מה משמעות זקיפות הקומה הזו? האם מדובר פה אף ורק על שינוי שהיה בו בגודלו במטרים?
על כך נוכל ללמוד באופן הפוך מאיבוד זקיפות הקומה אצל הנחש.
בקללו את הנחש אומר לו ה'.
"רגלים היו לו ונקצצו"
"אני אמרתי תלך בקומה זקופה כאדם עכשיו שלא רצית על גחונך" (סוטה פרק ד' הלכה יז).
הבאת החיטה כקורבן על פירות האילן לבית המקדש, אינה יכולה להתפרש רק כ"זיכרון" רחוק מהיות החיטה עץ, שהרי "זיכרון" אינו יכול להביא לברכה למה שכבר אינו קיים. יכולת החיטה להביא ברכה לפירות האילן שנים רבות לאחר כשלון האדם מלמדת בהכרח על יכולת עכשווית של החיטה להופיע כעץ, וממילא בגם במקביל על יכולת עצי הפרי להופיע עצמם במעמד כפי שהיה לפני חטא האדם.
על תיקון העולם לאחר חטא האדם ויכולתו לחזור למעמדו הקדמון, למדנו במקום אחד - במעמד הר סיני.
"...שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא. ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן" (שבת קמה ע"ב).
תיקון זה מוצא את ביטויו הממשי בבית המקדש ביכולת שתי הלחם להביא ברכה לפירות האילן. בבית המקדש מצליח הלחם להופיע שוב בזקיפות קומה כעץ, וכוח קיומם של פרות האילן חוזר להיות בדרגה קיומית בסיסית השווה לזה המופיעה בלחם.
מהו הכוח הקיומי המופיע בלחם? ולאיזו עוצמה של השפעה הוא אמור להגיע כשהוא מופיע בזקיפות קומה? זאת נוכל ללמוד מהגדרת עץ החיטה כעץ הדעת.
"אילן שאכל ממנו אדם הראשון חטה היתה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן" (ברכות דף מ' ע"א).
את היכולת הזו "לקרא אבא ואמא" מגדיר רש"י - "וזה נקרא עץ הדעת".
מכאן אנו למדים שה"דעת" הוא כוח ההכרה הבסיסי ביותר של החיים.
"וַיַּעֲזֹב כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּיַד יוֹסֵף וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל - "היא אשתו אלא שדבר בלשון נקיה" (בראשית ל"ט, ו').
חזרת החיטה והלחם לזקיפות קומה כזקיפות קומתו של האדם, משמעותה היא אם כן חריפה ביותר. יכולת רמת ההכרה החושית להיות הגורם המוביל את האדם. זאת כנגד המציאות הנוכחית שבו השכל הוא המוביל את האדם בהתוויית דרכו, כשכוחות החוויה והחוש, נחשבים נמוכים ו"בהמיים"
הופעת הלחם כ"עץ" למעשה מגביהה חזרה את החוש מרמתו הרדודה למגמה המתגלה באדם הראשון, שלא נצרך היה להסתיר את גופו, כיוון שגופו וכל כלי החוש המתלווים אליו, הופיעו בנאמנות את גבהות החיים האלוהיים.
השימוש בלחם כגורם הברכה לכל פירות האילן, מלמד על היות פירות האילן כולם, ביטויי חיים שונים שהופיעו לאדם מן האדמה את תכונותיו ויכולותיו ושהם אלו שנתנו לא את מעמדו כאדם, ולא רק אמצעי לתזונה כפי שמהווה היום התוצר החקלאי.
משמעות האחיזה בגובה זה של פירות האילן היא אם כן קריטית ביותר.
אם ברמת החיים הקיימת כיום אנו מתחברים להוויית החיים האלוהית דרך ממד המחשבה, הדיבור והכתיבה (לימוד תורה, תפילה וכו'), הרי רמת החיים בה פירות האילן היו הגורם הדומיננטי בהובלת מערכת החיים, מחברת אותנו ליכולת ההכרה החושית, ההרגשות והגוף להוביל את הערכים האלוהיים. נקודת המוצא ליכולת זו מופיעה בט"ו בשבט, בעליית השרף באילנות. אז מופיעה בנו היכולת הזו כתכונת כוח פוטנציאלית, אותה אנו אמורים להוציא אל הפועל בהמשך חיינו.
חגיגת טו בשבט אינה אם כן, חגיגה של פרות יבשים מתורכיה, וגם לא טקס נטיעות של הקרן הקיימת לישראל. חגיגה זו היא שלב ההכשרה הראשון שלנו להחזיר את מרכז הכובד של ההתפתחות התורתית שלנו מאזור ה"שכל" לאזורי החוש, ההרגשה והגוף, ששם ורק שם מגיעה מלכות ה' לשיא הופעתה ויופיה.
|
משלי יב כז: "לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, וְהוֹן אָדָם יָקָר חָרוּץ."
תרגום מצודות: דרך הצייד לחרוך (לשרוף) ראשי כנפי העופות לבל יעופו ממנו; אבל הרמאי לא יחרכם, על כי המה נראים יפים כאשר כנפיהם שלמים, ונוח לרמות את הלוקחים, ובעבור זה יאבד הכל כי יעופו להם; והוא למשל על הקופץ יד מלתת מה מהונו לצדקה, כי יפסיד את כל ההון.
אבל ההון של אדם יקר (חשוב ונכבד), המפריש מהונו לדל, ההון ההוא הוא חרוץ, ר"ל מובחר שבזהבים, המתקיים לזמן מרובה, ולא יפסד כשאר מיני מתכות; ר"ל: עושרו מתקיים.
תרגום ויקיטקסט: בעל-הון שהשיג את רכושו במעשי רמיה וציד, לא יוכל להציגו לראווה בחרכים (החלונות), כי הבריות ישנאו אותו על עושרו; אולם הון שהשיג אדם חרוץ בזכות כישרונו ועבודתו, יביא לו כבוד ויקר בעיני הבריות.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יב כז.
1.1 מה זה חרך?
1.2 מי יקר?
1. בלשון ימינו, חרך = צלה על האש, כמו ב(דניאל ג כז): "וּשְׂעַר רֵאשְׁהוֹן לָא הִתְחָרַךְ" (מצודת ציון). לפי זה: לא יחרוך רמיה צידו = אדם רמאי לא יזכה לבשל את האוכל שצד במרמה, לא ייהנה מרכושו (רש"י).
2. אך בלשון העברית במקרא, חרך = חלון, כמו ב(שיר השירים ב ט): "מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (מלבי"ם ביאור המילות); לפי זה: לא יחרוך רמיה צידו = אדם רמאי לא יזכה יוכל להציג את רכושו לראווה מן החלון, לא יוכל להתפאר בו.
1. לפי סדר המילים בפסוק, האדם הוא היקר, כלומר: רכושו של אדם יקר - נכבד וחשוב בעיני הבריות - הוא בוודאי רכוש חרוץ, רכוש שהושג בחריצות, כי אחרת לא היו מכבדים אותו (ר' יונה); או: רכושו של האדם היקר והנכבד יתקיים בידו כמו חרוץ, זהב מסוג משובח (מצודות).
2. אולם הביטוי הון יקר מופיע עוד פעמיים בספר משלי (ראו יקר), ולכן נראה שההון הוא היקר, ושיעור הכתוב הוא "והון אדם חרוץ = הון יקר", או "והון יקר לאדם חרוץ"' (רש"י, מלבי"ם ביאור המילות): רכושו של האדם החרוץ מביא לו כבוד ויקר, כי הוא יכול להתפאר בו בלי חשש. וכן "רכושו מוערך ויקר בעיניו, כי הוא התאמץ כדי להשיגו" (אברהם גוטליב).
ואכן גם בימינו, הציבור מבחין בין בעלי-הון שהשיגו את הונם בחריצות ביושר ובכישרון, לבין אלה שהשיגו את הונם בשוחד בהונאה וברמיסת הזולת. הראשונים זוכים לכבוד ויקר, והאחרונים זוכים לבוז בכל פעם שהם מציגים את רכושם לראווה.
ע"פ רמ"ד וואלי, החצי הראשון של הפסוק רומז לעשו, (בראשית כה כז): "אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד"*: "וכן אירע לעשו, שאמר לו אביו," (בראשית כז ג): "וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צידה[צָיִד]"", קסבור שיהיה צדיק וראוי לקבל האורות הראויים אל הצדיק, אבל ה' יתברך העיר את רוח רבקה, שתשלח את יעקב הצדיק ליטול את שלו, ויישאר הרשע בידיים ריקניות, כמו שאמר לו יצחק," (בראשית כז לג): "מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה"", כי הכיר עכשיו ביעקב שהוא היה הצדיק, ולכן יתקיימו בידו האורות וההשפעות הראויים אל הצדיק, ויאבדו מידו של עשו הרשע, בסוד: לא יחרוך רמיה צידו".
והחצי השני רומז ליעקב, "לרמוז איזהו הון המתקיים אל האדם, והוא העשוי בתמימות ובזריזות ולא בדרך רמאות, כי אדם כזה נקרא יקר, וגם נקרא הון העשוי בדרך הזה הון יקר... שעשאו על-ידי זריזותו, כעניין שנאמר," (בראשית לא מ): "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"", ונתקיים בו מה שכתוב בכאן: והון אדם יקר חרוץ".
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:משלי_יב_כז&oldid=704197"
דף זה נערך לאחרונה ב־14:25, 28 באפריל 2016.
|
סרום Hyaluron Booster מספק ואוצר לחות ומחליק עור מחוספס. חומצה מיקרו-היאלורונית (צורה מיוחדת של חומצה היאלורונית עם מבנה מולקולארי מיקרוסקופי המאפשר חדירה רבה יותר) ומי לגונה עשירים במינראלים מוסיפים לחות ומותירים מאגר לחות גדול בתוך העור. סיליקון תומך בסיבי האלסטין והקולגן ומעלה את רמת המים בעור. קמטי יובש קטנים מוחלקים באופן נראה לעין, והחספוס והמתיחות בעור נעלמים.
חומצה היאלורונית הנה גליקוזאמינוגליקן (GAG) המצוי במשתית התומכת של העור. גליקוזאמינוגליקנים קושרים מים עד פי 1000 ממשקלם. בשימוש מקומי, הם סופחים מים ומוסיפים לחות. מחקרים הראו גם כי חומצה היאלורונית יכולה לחזק את נוכחות החומצה הרטינואית (המסייעת להתחדשות העור והסופת לחות) וכן להגביר את הסינתזה של הקולגן.
|
מה מחפש הגרמני אצל בצלם?
מה זה "נזק למדינה"?
לא מספיק להוכיח שארגונים מספקים מידע מרשיע, או לא מחמיא. איפה הנזק?
שרת המשפטים לגל"צ: "עמותות כמו 'שוברים שתיקה' או 'בצלם' לוקחות חצאי אמיתות ועדויות לא מבוססות" ■ "אני באמת חושבת שהם עושים את זה מתוך שנאה עצמית או רצון להיות מוזמנים לקוקטיילים באירופה"
מחול טעון: ארקדי זיידס רוקד לפי תמונות מארכיון "בצלם"
|
הוועדה המקומית לתכנון ובניה בירושלים אישרה היום (רביעי) הקמת מבנה בן תשע קומות בשכונת שייח ג'ראח שבמזרח ירושלים, שימש את ישיבת "אור שמח". הוועדה, בראשות המשנה ליושב הראש, יוסי דייטש, הפקידה את תכנית הבינוי למרות התנגדות נציגי השמאל בוועדה.
במסגרת התכנית יוקצו כ-850 מ״ר במבנה לטובת מחסני חירום שישמש את ארגוני החירום וההצלה בעיר, ביניהם זק"א. לפני שבועיים תכנית זו הובאה לוועדה אך בשל הוראות שהגיעו מדרג מדיני היא הוסרה מסדר היום.
בדיוק לפני שבוע אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מתן היתרי בנייה ל-362 יחידות דיור בשכונות במזרח העיר. בשכונת הר חומה ג', לפי התוכנית שאושרה היום, ייבנו 232 יחידות דיור, בנווה יעקב 102 יחידות, ובפסגת זאב 28 יחידות נוספות. לא ברור עד כמה המהלך נעשה בידיעת הממשלה, משום שזו אינה לוקחת חלק בתהליך האישור.
מבחינה ביורוקרטית, זהו השלב האחרון בהליך אישור הבנייה, לאחר שכבר פורסמו הזוכים במכרזים. באופן עקרוני, הקבלנים יכולים להתחיל כעת בשטח בבניית יחידות הדיור, מרגע שימלאו כמה תנאים טכניים.
|
סן פרנסיסקו שמה הלילה (בין רביעי לחמישי) קץ לשמועות והודיעה על מינויו של ג'ים טומסולה לתפקיד מאמן הקבוצה. הניינרס חיפשו בשבועיים שחלפו מאז סיום העונה מחליף לג'ים הארבו שעזב לאחר ארבע עונות ומצאו אותו בדמות מי שהיה מאמן קו ההגנה שלהם מאז 2007 וקיבל כעת קידום גדול. טומסולה אימן ב-2006 את ריין פייר מ-NFL אירופה עליה השלום וכאשר מייק סינגלטרי פוטר מסן פרנסיסקו, הוא הוביל את הקבוצה כמאמן זמני לניצחון במשחק האחרון של העונה ואז פינה את מקומו להארבו.
* גם לשכנה מעברו השני של המפרץ, אוקלנד, יש מאמן חדש: ג'ק דל ריו, שעזב את תפקידו כמתאם ההגנה של דנבר. דל ריו עבד עם הברונקוס בשלוש העונות האחרונות, כאשר קודם לכן הוא היה מאמן ג'קסונוויל בין 2003 ל-2011. עם הג'אגוארס הוא החזיק במאזן של 71:68 ושתי העפלות לפלייאוף, אך פוטר לפני תום עונתו האחרונה.
* מי שעדיין מחפשת מאמן היא אטלנטה, כאשר על פי הדיווחים, השם המוביל ברשימה של הפאלקונס הוא מתאם ההגנה של סיאטל, דן קווין. שני הצדדים נפגשו כבר והם יעשו זאת שוב בשבוע הבא, אחרי משחקה של סיאטל מול גרין ביי.
* ביל קלהאן, מתאם ההתקפה של דאלאס, לא ימשיך בתפקידו בעונה הבאה. קלהאן מחפש לעצמו אתגר חדש. הקאובויס הגיעו לפני יומיים לסיכום עם המאמן ג'ייסון גארט על חוזה חדש.
* זוכה ההייזמן הטרי, הקוורטרבק מרקוס מריוטה, יוותר על שנתו האחרונה בקולג' וייכנס לדראפט הקרוב, בו הוא צפוי להיבחר במקום הראשון על ידי טמפה ביי. מריוטה, ששיחק באורגון במכללות, הפסיד עם הדאקס בתחילת השבוע לאוהיו סטייט במשחק הגמר.
|
צמח ההמפ שימש להפקת בדים וטקסטיל כבר משחר ההיסטוריה, בשל יתרונותיו הברורים הכוללים תשואה גבוהה בעלות נמוכה יחסית והפקת תוצר אמיד לאורך שנים.
בעקבות הוצאת ההמפ ביחד עם הקנאביס מן החוק, פרחו גידולי הכותנה, והפכו לאריג הטבעי הפופולארי ביותר בעולם. כיום, לאחר שמדינות רבות בוחרות לשנות את החוק, מתגלה כי ההמפ מעניק יתרונות רבים מן הכותנה בכל הקשור לאיכות הסביבה ואיכות המוצר הסופי.
המפ (Hemp) הוא מהגידולים החשובים ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית, ועדויות ראשונות לשימוש בו הופיעו כבר במסופוטמיה (איזור איראן-עיראק) כ-8,000 שנים לפני הספירה. המפ היה חומר הגלם המרכזי ממנו יוצרו החבלים והמפרשים ששימשו את הספינות שיצאו לחקור יבשות חדשות בעולם, ואפילו הדגל האמריקאי הראשון נתפר על גבי בד שהופק מהמפ.
ההמפ שימש לאורך השנים את בני האדם במגוון רחב של תעשיות, והווה חומר גלם יעיל וזול לייצור נייר, דלק, תרופות ומזון. כיום, בעת המודרנית, מגוון המוצרים שניתן לייצר מהמפ הוא כמעט אינסופי, והוא יכול לשמש כמתחרה חזק, אקולוגי וזול לתעשיות כמו הנייר, הפלסטיק והניילון.
המפ (בעברית קנבוס) הוא הכינוי לקנאביס המשמש לרוב לצרכים תעשייתיים, לא ניתן לעשן אותו והוא אינו בעל השפעה פסיכואקטיבית. קנבוס הוא בן דוד רחוק של צמח הקנאביס, אך שונה ממנו במבנהו הגנטי. תכולת ה- THC, הקנבינואיד שגורם להשפעה המשכרת, בקנאביס נעה בין 1%-20%, כאשר המפ מוגדר כצמח קנאביס המכיל פחות מ-0.3% THC. עם זאת, צמח המפ יכיל כמעט תמיד כמות מסויימת של CBD, הקנבינואיד לו מיוחסות סגולות רפואיות רבות כמו אנטי דלקתיות, הפחתת חרדות ושיכוך כאבים.
בשנות ה-40 של המאה הקודמת, לאחר תעמולה גזענית שהתבססה על אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות, הוציאה ממשלת ארצות הברית את הקנאביס, ויחד איתו את ההמפ, מן החוק. בשנים שלאחר מכן הלכו בעקבותיה שאר מדינות העולם והוציאו את כל משפחת הקנאביס מן החוק, ללא כל התייחסות לפוטנציאל הפסיכואקטיבי של כל צמח וצמח. בעקבות הפיכתו של הקנבוס לחומר מסוכן שאינו חוקי, בדיוק כמו קוקאין והירואין, חדלו הפיתוחים התעשייתיים, ותעשיות מתחרות תפסו את מקום ההמפ כחומר הגלם במגוון מוצרים ושימושים.
טקסטיל היה אחד השימושים העתיקים ביותר שנעשו בצמח ההמפ, כיוון שתכונותיו של הצמח מושלמות ואופטימליות לצורך הפקת בד אמיד ואיכותי. במשך שנים רבות תפס הקנבוס מקום מרכזי בייצור מכנסי ג’ינס, חולצות, שמלות, כובעים ותיקים. הפופולאריות שלו הלכה וגברה, ועד לשנות ה-20 של המאה הקודמת, 80% מפריטי ההלבשה והביגוד הופקו מסיבי צמח הקנבוס. הג’ינס הראשון שיוצר על ידי לוי שטראוס (Levi Strauss), שנודע כיום בשם המפורסם ליווי’ס (Levis), הופק בדגמיו הראשונים מבד המפ קל ונושם. כיום, שמות גדולים בעולם האופנה כמו: אדידס, קלווין קליין, ג’ורג’יו ארמאני וראלף לורן בוחרים לעשות שימוש בבד ההמפ בשל יתרונותיו הרבים והברורים.
סיבי צמח הקנבוס הם הסיבים הארוכים, הגמישים והחזקים ביותר, ממקור טבעי, המוכרים לאדם, ובשל כך המוצרים המופקים מן הצמח ידועים בעמידותם לאורך שנים. קיימים ממצאים ארכאולוגיים עתיקים, כמו מערות ופריטי לבוש שהוכח כי השתמרו אלפי שנים תודות לסיבי ההמפ המרכיבים אותם.
תכונותיו של הקנבוס הופכות אותו לחומר גלם אופטימלי להפקת בדים חזקים ואמידים לאורך שנים רבות. לצורך הפקת האריגים מצמח ההמפ עושים שימוש בסיבי הצמח, שמכילים פולימר צמחי הנקרא תאית (Cellulose). התאית משמשת כמרכיב מרכזי בדפנות התאים בצמחים רבים בטבע, ומהווה שליש מהמסה של הצומח בכדור הארץ. בצמח ההמפ אחוז התאית הוא מהגבוהים בטבע (כ-70%), מה שהופך אותו למתחרה חזק לתעשית הטקסטיל פופולארית אשר עושה שימוש בצמח הכותנה.
כותנה היא סיב רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה, המשמש לרוב לטווית חוטים ואריגתם למגוון בדים ולשימושים רבים. כותנה גדלה באיזורים נרחבים בעולם, רובם בעלי אקלים חם ויבש, בין המדינות המייצרות את הכותנה האיכותית ביותר נמצאות: מצרים, אוזבקיסטן והודו. בעבר היה קטיף הכותנה מלאכה ידנית קשה, שנצרבה במוחות רבים כמלאכה המייצגת את עבדותם של השחורים בארצות הברית.
הכותנה היא אחד מהגידולים המשמעותיים ביותר בחקלאות העולמית, שכן היא נחשבת לאריג הנצרך ביותר במשק, ובמשך שנים נחשבה ל-“מלכת האריגים”. על פי ההערכות, עד לשנת 2050 שטחי הכותנה בעולם צפויים לגדול בכ-25% ותפוקת הכותנה צפויה להכפיל את עצמה עד לפי ארבעה. בין בד ההמפ לבד הכותנה יש לא מעט דימיון, שכן הם שניהם בדים טבעיים, קלים ונושמים, שיכולים להעניק מענה לצרכים דומים. אז מה בכל זאת ההבדלים בין ההמפ לכותנה, והאם ההמפ הוא הטוען הבא לכתר “מלך האריגים”?
טביעת רגל אקולוגית: בתקופה בה הצרכנים הופכים מודעים יותר ויותר להשפעות הסביבתיות והנזקים שיוצרת תרבות הצריכה, נראה כי המקום שתופסת הכותנה במרקם החיים היומיומי צריך להצטמצם באופן דרסטי. גידול כותנה מתבסס רבות על דשנים והדברת מזיקים, כימיקלים רעילים שכאלה גורמים נזק רב לסביבה, לבעלי החיים ולבני האדם. יבול הכותנה מהווה רק כ-2.5% מכלל היבול העולמי, אך אחראי לניצול 16% מכלל חומרי ההדברה הנמצאים בשימוש. שימוש מופרז בחומרי הדברה משפיע אנושות על מערכות אקולוגיות רבות, פוגעת באדמת הגידול עצמה ובבריאותם של הפועלים בשטח והקהילות המתגוררות באזור. בתהליך עיבוד הכותנה גם כן עושים שימוש רב בכימיקלים המזהמים את המים ואת האדמה.
לעומת זאת, קנבוס הוא אחד הבדים הידידותיים ביותר לסביבה. גידול המפ דורש כמחצית מכמות חומרי ההדברה בהם משתמשים בכותנה והוא אינו דורש שימוש בקוטלי עשבים או פטריות. שורשיו של ההמפ מגיעים לעומק רב ובעקבות כך מחזקים הקרקע ומונעים את שחיקתה. יבול ההמפ מפיק חמצן, ולפי דברי חקלאים, אינו “מתיש” את האדמה, אלא אף מפרה אותה בהשאירו חומר אורגני עשיר על שכבת הקרקע העליונה. הקנבוס משאיר את האדמה מוכנה לעיבוד וליבול חדש תוך 100 ימים בלבד.
גידול הקנבוס דורש כמחצית משטח האדמה שדורשת כותנה להפקת כמות זהה של תוצר סופי, כיוון שהצמחים נשתלים בצפיפות רבה בכדי לעודד אותם לצמוח לגובה. בנוסף מדובר ביבול אשר גדל במהירות, ומסוגל לייצר תשואת סיבים גבוהה במיוחד, כ- 250% יותר סיבים מאשר יבול הכותנה על אותו שטח קרקע. גידול ההמפ הוא בעל פגיעה סביבתית פחותה באופן משמעותי מגידול כותנה והוא בעל “חתימה אקולוגית” פחותה.
חסכון במים: צמח הכותנה נחשב לאחד הגידולים ה”צמאים” בענף החקלאות, ומשתמש בנתח גדול מצריכת המים העולמית. לצורך ייצור ק”ג יחיד של כותנה, השווה לזוג מכנסי ג’ינס וחולצת טריקו אחת, נדרשים למעלה מ-10,000 ליטרים של מים. הכותנה מושקית בכבדות, כיוון שרוב אזורי הגידול נמצאים הארצות עם אקלים חם, ובכך אחראית לדילול מאגר מקורות המים המתוקים.
המוסד לחקר סביבה בשטוקהולם, שוודיה ניתח את תעשיית הטקסטיל הבריטית וערך מחקר השוואתי בין תעשיית הכותנה ותעשיית ההמפ. תוצאות המחקר הראו כי צריכת המים לצורך ייצור קילוגרם אחד של קנבוס נעה בין 1,000 ל-1,500 ליטרים, לעומתו יבול הכותנה דרש למעלה מ-10,000 ליטרים מים לקילוגרם אחד של תוצר. המשמעות היא שצריכת המים של צמח ההמפ נמוכה עד פי 10 מזו של צמח הכותנה.
בד חזק ואיכותי: בד המפ הוא בד עמיד בהרבה מהכותנה, כיוון שאין הוא מתבלה עם הזמן, אלא מתרכך ומשתפר ככל שעושים בו יותר שימוש, וחוזק המתיחה של בד ההמפ הוא כפי שמונה מזה שהכותנה מייצרת. פריטים המופקים בשילוב או בבלעדיות מסיבי המפ נשמרים במצב מצוין לאורך שנים רבות, ויכולים לשמש במגוון שימושיים תעשייתיים שהכותנה אינה מתאימה להם.
סיבי הקנבוס ניתנים לאריגה בשילוב מגוון רחב של חומרים קלים ורכים בכדי ליצור פרטי לבוש אופנתיים ונעימים, או בשילוב חומרי טקסטיל עמידים בכדי ליצור טקסטיל מטרות מסחריות או חבלים למטרת הרמת משאות כבדים. שלא כמו הכותנה, אריג הקנבוס שומר על חוזקו גם כשהוא רטוב.
אנטי בקטריאלי והיפואלרגני: הקנבוס הוא חומר גלם היפו אלרגני, והבד המופק ממנו נעים, רך אינו מגרה את העור. בנוסף, בד ההמפ מכיל בתוכו תכונות אנטי בקטריאליות, המסייעות בחיסול חיידקים מסוכנים, שעשויים להתפשט מאדם לאדם דרך מוצרי בד וטקסטיל. בתי חולים ציבוריים הם מהמקומות המועדים ביותר לפורענות מבחינת הדבקה בחיידקים קטלניים, לאחר שימוש חוזר של חולים רבים במגבות, מצעים או חלוקים.
מחקר שנערך בשנת 2013 מצא כי בדים המיוצרים מהמפ מסוגלים להרוג בקטריות וחיידקים, כולל MRSA (חיידקים העמידים לפנצילין). המחקר בחן את תגובת החיידק סטפילוקוק זהוב (Staphylococcus aureus), אשר אחראי לאלפי מקרי מוות בשנה, בעיקר בקרב אנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה, לבד המפ המעורב עם ויסקוזה. תוצאות המחקר המפתיעות הראו כי הבד חיסל 98.5% מאוכלוסיית החיידקים כבר בבדיקה הראשונית. במקביל נבחן חיידק נוסף הגורם לזיהום ודלקת ריאות, ונמצא כי בד ההמפ הצליח לחסל 65.1% מאוכלוסיית החיידקים.
לממצאי המחקר החשוב הזה משמעות רבה, שכן שימוש בבד ההמפ במוסדות ציבוריים, בהם עושים שימוש רב בטקסטיל כמו בתי חולים או מלונות, יכול להציל חיים של אנשים רבים.
מושלם לאקלים חם: בדומה לכותנה, בד ההמפ הוא בד קל, מאוורר ונושם, המומלץ מאוד לאיזורי אקלים חמים ולחים, שכן הוא דוחה עובש וסופח לחות. בנוסף, להמפ תכונה ייחודית שהופכת אותו לבד המושלם לאיזורים החמים והיא יכולות סינון קרינת UV, בכך מגן הבד על הלובש אותו מפני השמש.
לצערינו, אינטרסים כלכליים ופוליטיים מנעו את תנופת הפיתוח של תעשיית טקסטיל ההמפ בשישים השנים האחרונות. כיום ניתן לראות את תחילתו של תיקון העוול שנעשה, עם מגמת שינוי החוק בנוגע לשימושים תעשייתיים בצמח הקנאביס במדינות מסויימות, ועד לליגליזציה מלאה במדינות אחרות. כך או כך, נראה כי לגידול ולייצור מוצרי טקסטיל מהמפ מספר יתרונות ברורים על פני גידול הכותנה, לחקלאים, ליצרנים ולצרכנים הסופיים, וניתן לצפות כי בעתיד הוא אף יהפוך ל-“מלך האריגים”.
|
תיקון אמבטיה יכול להיעשות בדרכים מגוונות – צביעה בחומרים מיוחדים, “הלבשת” אמבטיה חדשה על ישנה, תיקון נקודתי של סתימת חורים או ציפוי.
האמבטיות האקריליות נוטות להיסדק או להישבר כתוצאה ממכה חזקה או מהתקנה לקוייה.
במקרים רבים אפשר לשקם את הסדק או השבר על ידי תיקון המשלב חומרים מרוכבים כמו פוליאסטר עם סיבי זכוכית.
בתיקון כזה בונים מחדש את האזור השבור מספר שכבות של חומר אקרילי בגוון האמבטיה.
אמבטיות הפח מאד רגישות למכות בעקר בגלל עובי הפח הדק שעליו ציפוי אמאייל . כל מכה קלה בשכבת האמאייל עלולה לגרום לפיצוץ באמאייל העדין ולחשיפת הפח.
הפח הגלוי מחליד במהרה ואם המכה אינה מטופלת היא יכולה להגיע למצב של חלודה קשה ,חור חודר ולדליפת מים מחוץ לאמבטיה.
פשוט צוות של תותחים!!! עשו לי ציפוי לאמבטיה ואני מרגיש שהכל פוטש חדש.. חסכתי יותר מעשרת אלפים ש"ח בזכורת אבי מחברת דור אמבטיות.
ונותנת מענה לפרטיים , מוסדיים ,קבלנים ואפילו עוסקת בחידוש מקוואות לקהל הדתי. כיום החברה נותנת מענה בכל רחבי הארץ לכל תיקוני האמבטיות.
|
מניחים בסיר מספיק עמוק את הגזר הדלעת ומיץ התפוזים.
מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה 10 דקות.
מכבים את האש, מוסיפים את מיץ הלימון והסוכר, בוחשים ומחכים לפחות שעה.
מחממים על אש קטנה עד לרתיחה ומבשלים עד שהדלעת והגזר הופכים קצת שקופים.
מוסיפים לסיר את גרדת קליפת הלימון והמלח ומבשלים עד שהריבה מגיעה כמעט לסמיכות הרצויה. מוסיפים את הצימוקים מבשלים עוד דקה או שתיים ומכבים את האש. יוצקים את המרקחת לצנצנות מעוקרות וסוגרים היטב ומדביקים תוויות עם שם המרקחת.
|
ארונות בהתאמה אישית כוללים מגוון רחב של חללי אחסון: החל מארונות פתיחה, ארונות הזזה ואפילו חדר ארונות – הבחירה היא אין סופית ומותאמת לצרכיו של הלקוח. בין אם הם מיועדים לחדר האמבט, המטבח או שמא לחדרים אחרים – בבית או בעבודה – חשוב לעצב אותם כך שיאחסנו היטב את הציוד שלכם כמו גם יהיו נוחים לשימוש. בבואכם לבחור בנגר שישתף אתכם פעולה במשימה זו, צרו קשר עם נגריית לה מדרה.
בין מעבר דירה אחד למשנהו, אנו מופתעים כל פעם מחדש מהחפצים אותם אנו אוספים. חפצים אלו – חשובים ומיותרים כאחד – נושאים עמם חשיבות פונקציונלית לצד זיכרונות מימים עברו. לקראת המעבר לדירה הבאה בתור, חשוב להקפיד שהיא תכלול ארונות נוחים ומרווחים. למה הכוונה? בין אם הם מיועדים לחדר האמבט או לשינה, על ארונות אלו להכיל את הציוד שלנו כך שיהיה נגיש עבורנו – ולכל מטרה שהיא.
ארונות הזזה – גרים בדירה קטנה וחושבים כיצד לנצל כל פיסת שטח לא מנוצלת? ארונות הזזה יענו על צרכים אלו ועוד רבים אחרים. משום שבניית ארונות אלו דורשת שילוב של פרטים שונים וחשובים, חשוב להסתייע בנגר מנוסה.
ארונות בגדים – בין אם מדובר בחלוקה לבגדי חורף וקיץ ובין אם תרצו להעניק פינה מיוחדת לגופיות וללבוש התחתון – על ארונות אלו לכלול מספר רב של תאים מרווחים. במקביל לכך, הפונקציונליות של הארון היא איננה ההיבט היחיד אותו יש לקחת בחשבון: לצד ארגון נעים ונוח של הביגוד, חשוב לא פחות לבנות אותו באמצעות חומרי גלם ייחודיים.
בנייתם של ארונות בהתאמה אישית הם הפתרון המושלם לכל דירה – בין אם היא גדולה או קטנה. מעוניינים בארון אך מתלבטים כיצד לתכנן אותו? הצוות של נגריית לה מדרה, בניהולו של אלי פרקטובניק, ישמח לסייע לכם בכל שלב ושלב: החל מתכנון המדפים ועד לעיצוב דלתות הארון, כמו גם בחירת חומרי גלם איכותיים.
|
נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, יודע שהעונה הנוכחית היא אחת המשפילות והעלובות ביותר של מכבי חיפה.
רגעי האושר בגביע אופ"א אינם מחפים על האכזבות הגדולות בליגה ובגביע המדינה.
שחר מבין כי אמירות בתקשורת לא יעשו שום שירות לאלופה היוצאת, אלא רק מעשים ושינוי פנים של הקבוצה.
השחקן המרכזי שכשל הוא יניב קטן. בקבוצה טוענים שהוא כשל לחלוטין. בלי החבורה שהייתה סביבו בדמותם של יוסי בניון, אריק בנאדו ומיכאל זנדברג, אין לקטן את היכולות להפוך למߠהיג.
בכיר בקבוצה אמר: "שחר ורוני לוי היו חייבים להחזיר אותו מווסטהאם בכל סכום. תארו לעצמכם את שחר ולוי עושים עונה עלובה כזו ללא קטן. האוהדים והתקשורת היו עושים לינץ' ספורטיבי".
נכון לעכשיו, קטן שותק ומתפוצץ בתוכו לנוכח ےל המסרים שמועברים אליו. קטן אינו רצוי עוד בקרית אליעזר, וכרגע מה שיש לו ביד זה חוזה לשנתיים נוספות בסכום של למעלה מ-2 מיליון שקלים נטו.
בית"ר עדיין לא הביעה התעניינות בקטן. היו"ר, אלי ארזי, אינו יודע במי מדובר ורק כשתמונת הניהול המקӦועית בחיפה תתבהר, נדע אם קטן מצטרף לבנאדו, זנבדרג ושמעון גרשון.
איך תיראה מכבי חיפה החדשה?
מבין הוותיקים יש לאלון חרזי ואדורם קייסי חוזה לעונה נוספת. הכוונה בקבוצה היא לשחרר את כל הזרים מלבד גוסטבו בוקולי, שӠחשב לישראלי. כולל את רוברטו קולאוטי, במידה ויימצא קבוצה בחו"ל.
מבין הישראלים רשימת המבוקשים ע"י הירוקים גדולה: דדי בן דיין, ראובן עובד, קובי גנון, ג'ובאני רוסו, עומר גולן, עומרי קנדה ועידן טל.
בקבוצה מאמינים שלפחות̠שלושה מתוך הרשימה הזו יגיעו לקבוצה ויחד עם ארבעה זרים חדשים, יציבו בקרית אליעזר קבוצה חדשה אשר תוכל להחזיר אליה את כתר האליפות.
חיים מגרלשוילי ממתין לקבל הצעה משופרת מויטסה ההולנדית. בחיפה דורשים חצי מיליון דולר כשההולנדים מוכנים לשלם 400 אלף.
בשבת תקיים מכבי חיפה את משחק הרדיוס שלה נגד בני יהודה באיצטדיון בנצרת עילית.
|
מנכ”ל חברת eBrand לניהול מוניטין אינטרנטי, מאור קפלנסקי, בפנל מומחי שיווק ו SEO.
“איך מסירים ומפחיתים חשיפה למידע בתוצאות החיפוש?” – ראיון עם מאור קפלנסקי מנכ”ל eBrand – ניהול מוניטין באינטרנט ועו”ד גיא אופיר, בעל משרד המתמחה בדיני אינטרנט.
למי צריך לפנות כשמתמודדים עם אזכורים שליליים באינטרנט? האם נדרש להפעיל פעילות טכנית ותוכן על מנת להשפיע על תוצאות החיפוש בגוגל, או שמדובר במקרה אשר מחייב טיפול משפטי?
מאור קפלנסקי, מנכ”ל חברת איברנד, מבצע ניתוח מוניטין תחת תוצאות חיפוש השם ‘בני גנץ’ לאחר נאום הפתיחה של גנץ לקראת הבחירות.
השאלה המרכזית בסוגיית המיקום האורגני והתוכן המוצג בגוגל תחת השם, היא לאן אנשים מגיעים כשהם מקלידים את השם ‘בני גנץ’ במנוע החיפוש.
האם נחמן שי מוכן לבחירות גם בזירה האינטרנטית?
תחום ניהול המוניטין באינטרנט (Online Reputation Management) בכלל ובתוצאות החיפוש בפרט, פרץ לתודעה לפני כעשור, אבל רק בשנים האחרונות הוא יצא ממש מהמחתרת.
מנוע החיפוש של Google זוכר מקרים של שלילת או התליית רישיון של רופא, גם אם האירוע קרה לפני שנים. מדוע זה קורה ומה ניתן לעשות לשיפור מוניטין לרופאים?
חובבי הכדורגל שביניכם (וגם אלו שלא) בוודאי מכירים את יעקב בוזגלו, האבא הצבעוני, שדוחף כל הזמן את בנו מאור בקריירת הכדורגל שלו.
|
נולדה ב-1945 בישראל.
בוגרת המדרשה למחנכים למוזיקה בתל-אביב. למדה ניצוח מקהלות עם גארי ברתיני ובאקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב. התמחתה בניצוח מקהלות ילדים ובפיתוח קול ב"סנט אנה גימנסיה" בקופנהגן ו"לה מטריז דה רדיו פרנס" בפריס. שרה במקהלה הלאומית "רינת".
1974 – יסדה את מקהלת הבוגרים "מעין" בת"א.
1977 – יסדה את מקהלת הילדים "פעמונים" בתל אביב. מאז יסוד מקהלת הילדים "פעמונים" אילת יונגר הופמן הופיעה עם המקהלה בקונצרטים א-קפלה וכן הקליטה עבור "קול ישראל" יצירות בכורה של קומפוזיטורים ישראליים יוסי מר-חיים ורון וידברג.
1979 – דצמבר – "אליהו" של מנדלסון בניצוח סטנלי ספרבר.
1980 – ספטמבר – הקלטת תקליט של "שירי ילדים ישראליים" עבור ארגון יוניצ'ף של האו"ם.
1982 – פברואר – "ווצק" אופרה של אלבן ברג עם בית האופרה של "קלן" והתזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח ג'ון פריצ'ארד, בימוי: ה. נויגבאואר.
יולי –"טה דאום" של הקטור ברליוז עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה.
ספטמבר – האופרה "קרליו ריבר" עם התזמורת הקאמרית של טוקיו. ניצוח: אורי סגל, במסגרת פסטיבל ישראל.
1983 – יוני – "הסימפוניה השלישית" של גוסטאב מאהלר עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח של זובין מהטה.
יולי – "מזמורי צ'יצ'סטר של לאונרד ברנשטיין עם הבלט של סן פרנסיסקו בניצוח דניס דה קוטו.
1983 – אוקטובר – רקוויאם המלחמה" של בנג'ימין בריטן עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח אורי סגל והתזמורת הקאמרית הישרלית בניצוח שלום רונלי – ריקליס.
1984 – פברואר – "חליל הקסם" מאת מוצרט עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם האופרה מקלן בניצוח ג'ון פריצ'ארד ובבימויו של ז'אן פייר פונל.
יוני – הסימפוניה השלישית של גוסטאב מאהלר עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה.
1985 – מרץ-אפריל – "החלילן מהמלין" של ג'ון קוריליאנו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח מיונג ואן צ'ונג. חליל: ג'יימס גאלווי.
דצמבר – "כרמן" של ג'ורג' ביזה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. קונצרט לנוער בניצוח אריה ורדי. בימוי: אילת יונגר-הופמן.
1986 – ינואר-פברואר – האופרה "לה בוהם" של פוצ'יני עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית וה"ניו יורק סיטי אופרה". ניצוח סקוט ברגסון בימוי: רון בנטלי.
דצמבר – הסימפוניה השלישית של מאהלר עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בחגיגות היובל בניצוח זובין מהטה.
1987 – דצמבר – האופרה "לה בוהם" מאת פוצ'יני באופרה הישראלית החדשה עם התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוח שמואל פרידמן. בימוי: דיויד אולדן.
1988 – מאי – הכנת ילדים סולנים ל"טבעת החנק" של בנג'מין בריטן לאופרה הישראלית החדשה עם התזמורת הקאמרית הישראלית בניצוח רודריק בריידון. בימוי: חנן שניר.
1988 יולי-אוגוסט – "כרמן" מאת ג'ורג' ביזה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח זובין מהטה. בימוי: זאן פייר פונל.
1989 – יסדה את מקהלת הילדים "ענבלים" בגבעתיים.
1990- מרץ – "הכנת ילדים סולנים ל"טבעת החנק", חידוש האופרה של בנג'מין בריטן באופרה הישראלית החדשה.
1991 – דצמבר – האופרה "ווצק" של אלבן ברג עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח דניאל ברנבוים בבימוי דיויד אולדן עם מקהלת הילדים "ענבלים" בגבעתיים.
1993 – יזמה הפיקה וניהלה אומנותית אופרה מקורית של יוסי מר-חיים "הזמן הגנוב", שנכתבה במיוחד למקהלת "ענבלים", בשיתוף עם במאית האופרה אינגה לבנט. עפ"י סיפורו של יבגני שוורץ, ליברטו: קובי לוריא.
מאז שנת 1988 לוקחת חלק בסדנא הבינלאומית של האופרה הישראלית החדשה עם מורים מה"מטרופוליטן אופרה" בניו יורק.
החל משנת 1989, אילת יונגר-הופמן מלמדת פיתוח קול זמרים מקצועיים, שחקנים ורקדנים.
|
דרמה ביוגרפית היסטורית. סיפור חייו של השליח המשפיע ביותר של ישו. שחקנים: ג'יימס קאביזל, ג'יימס פאוקנר, אוליביה מרטינז. במאי: אנדרו היט. 108 דקות, ארה"ב, 2018.
סופי ליאונט, צרפתיה בת 21, עבדה כ'אופר' אצל בני הזוג הבריטים - סברינה קווידר, אמא ל-2 ובן זוגה וויסאם עוסאם מדוני בשכונת סאות'פילד בלונדון. לאורך תקופה ארוכה התעללו בה השניים, איימו עליה, עינו והרעיבו אותה, אך למרות שמעולם לא ננעלה, היא לא העזה לברוח מפניהם. בספטמבר 2017 הכריחו אותה בני הזוג לכתוב 'מכתב וידוי' על מעשים לא ראויים שביצעה ואז רצחו אותה ושרפו את גופתה. למרבה הזוועה, כדי להסתיר את ריח השריפה ערכו באותו זמן ברביקיו בביתם על מנת לטשטש את הריח. לאחר שנעצרו באשמת הרצח, גזר עליהם בית המשפט מאסר עולם. 45 דקות, בריטניה, 2018.
מופע סטנד-אפ שצולם בניו יורק. אנת'וני ג'סלניק מותח את גבולות הקומדיה ומתענג על החופש לומר דברים שלאחרים אסור.
עונה שנייה לסדרת המאנגה. אומן הלחימה באקי הנמה משקיע את כל מרצו באימונים במטרה להתעלות על אביו, הלוחם האגדי. חמישה אסירים אלימים שנידונו למוות מגיעים לטוקיו כדי להילחם בו.
סדרת אנימה. מדענים מגלים חומר מסתורי שמסוגל להשפיע על המוח האנושי, ושתי קבוצות יריבות פותחות במלחמת חורמה על השליטה בחומר המופלא.
סרט מדע בדיוני. התנגשות קרבה עם כוכב הלכת צדק מאיימת על כדור הארץ. בעוד בני האדם מחפשים בית חדש, צוות נמרץ של מחלצים מנסה להציל את כל שניתן מכדור הארץ. שחקנים: ז'ינמאי ז'או, שויאשו קו, ג'ינג וו. במאי: פראט גוו. 125 דקות, סין, 2019.
|
כל הפסולת אשר מגיעה אל פחי האשפה מועברת אל אתרי הטמנה שם הכל נקבר בתוך הקרקע. הסביבה ניזוקה מאוד מכל אותם אתרי ההטמנה. הנייר והקרטונים הם כרבע מתוך כל הפסולת שישנה. אם בוחרים למחזר את הנייר ולעשות בה שימוש חוזר, הרי שמצמצמים באופן משמעותי את כמויות הזבל הענקיות אשר מגיעות אל המזבלות.
מלבד הנזק שנמנע מכמויות הפסולת הענקיות הטמונות בקרקע, יש כאן גם תרומה לאיכות הסביבה. היות וכל חומרי הנייר מיצרים למעשה מהעצים. לצורך ייצור נייר נכרתים בכל שנה המוני עצים. ברגע שאנחנו ממחזרים נייר, אנחנו למעשה מסייעים ותורמים לאיכות הסביבה ובכך חוסכים כריתת עצים.
העצים תורמים לשמירה על האיזון של כדור הארץ ולמעשה באמצעות פעולות פשוטות של שימור קרטונים ונייר לצורך מיחזור, תורמים תרומה מהותית לכל כדור הארץ.
הפעולות הללו משמעותיות כאשר מסתכלים על שימוש בנייר בבתים ובמיוחד בעסקים.
בבתי עסק כמעט כל מוצר מיתוגי עשוי נייר או קרטון וכשמשתמשים בנייר ממוחזר אנו עושים טובה גדולה לכדור הארץ ובכך גם לעצמנו.
על פי הערכות עולה כי מעל לשני מיליארד עצים נכרתים בכל שנה לצורך ייצור הנייר. תעשיית הנייר העולמית עושה שימוש נרחב בעצים למטרת ייצור הנייר מכל הסוגים.
העצים חשובים מאוד לקיומו של העולם. החשיבות היא לא רק לצורכי יופי ונוי סביבתי. העצים תורמים לחמצן שאנחנו נושמים כאשר הם אחראים על הפחתת דו תחמוצת הפחמן בכל האטמוספירה. אפקט החממה מושפע אף הוא מהפחמן הדו חמצני כך באופן כזה העצים למעשה מפחיתים את העוצמה של אפקט החממה. זה עוזר ליצור את האיזון האקולוגי בגלובוס.
בנוסף לכך נדרשת אנרגיה רבה לצורך ייצור הנייר בעולם. כאשר בוחרים למחזר את הנייר הרי שחוסכים הרבה אנרגיה והרבה משאבים אשר אלו נדרשים לצורך הפקת הנייר.
כאשר ממחזרים נייר המשאבים הנדרשים הם נמוכים בהרבה ולמעשה ישנו חיסכון מהותי גם מהבחינה הזו.
אם נרצה לדייק במספרים הרי שהמשאבים בייצור נייר ממוחזר הם כשלושים עד שבעים אחוזים פחות מאשר ייצור של נייר חדש.
בנוסף לכך ישנה הערכה של מומחים בתחום ייצור הנייר אשר טוענים כי ייצור של נייר חדש דורש כמויות גדולות מאוד של אנרגיה, אף יותר מהאנרגיה הנדרשת לצורך ייצור פלדה.
איך מתנהל תהליך המיחזור?
אז לפני הכל יש לאסוף את פסולת הנייר ואת הקרטונים המיועדים למחזור לצורך כך יש היום מתקני מיחזור אשקר אלו ממוקמים בכל רחבי הארץ. מלבד זאת ישנן חברות אשר אלה אוספות פסולת ממשרדים ממפעלים מבתי דפוס וכדומה.
את הפסולת הזו משנעים על פי רוב בעזרת משאיות ישירות אל מפעלי המיחזור. שם עורכים מיון קפדני כאשר במהלך המיון מפרידים את הפסולת שמעורבבת עם הנייר אחר כך שוטפים היטב את הנייר ואת הקרטונים בעזרת חומרים מיוחדים וכימיקלים על מנת להסיר מהם את כל סימני הדפוס שטבועים בהם.
הייצור של הנייר החדש נעשה לאחר שכל הנייר שמוין ונשטף מוכנס אל תוך מכבש ענק שם הכול הופך לקוביות גדולות במשקל של מעל חצי טון. באופן כזה מעבירים אותם אל מפעלי הייצור. הקוביות הללו מועברות אל מיכלי מים גדולים ושוהים שם עד שהם הופכים לסיבים.
בסיומו של כל התהליך כאשר זרימת המים נמשכת כל הזמן נשארת עיסה דביקה אשר מכילה מים עם אחוז די נמוך של סיבי נייר. אל אלו מוסיפים תוספות שונות אשר משפרים את התכונות של הנייר. כמו כן מוסיפים חומרי צבע אשר אלו ישפיעו על הצבע של הנייר שיתקבל בסופו של דבר.
בשלב הבא סוחטים את המים מהעיסה על גבי רשת מיוחדת. אחר כך עוברת העיסה חימום כדי לייבש לגמרי את הלחות שנותרה ומתקבל הנייר החדש.
בקול- מדיה מעודדים שימוש בנייר ממוחזר. אנו יכולים לומר לכם שאחוז גדול מאד מהעסקים מבינים את החשיבות ועושים בנייר זה שימוש חכם לצורכי מיתוג העסק.
איך לבחור מוצרי קד”מ לעסק שילהיבו את הלקוחות שלכם?
איך ליהנות ממיתוג עסקי אפקטיבי במחיר אטרקטיבי?
|
(א) שבועות שתים שהן ארבע ידיעות הטומאה שתים שהן ארבע יציאות השבת שתים שהן ארבע מראות נגעים שנים שהן ארבעה.
(ב) כל שיש בה ידיעה בתחילה וידיעה בסוף והעלם בינתיים הרי זה בעולה ויורד אם יש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף השעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים תולה עד שתיוודע לו ויביא בעולה ויורד.
(ג) אין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף השעיר הנעשה בחוץ ויום הכיפורים מכפר שנאמר מלבד חטאת הכיפורים (במדבר כט יא) על שזה מכפר זה מכפר מה הפנימי אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה אף החיצון אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה.
(ד) על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף שעירי רגלים ושעירי ראשי חודשים מכפרין דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר שעירי רגלים מכפרין אבל לא שעירי ראשי חודשים ועל מה שעירי ראשי חודשים מכפרין על טהור שאכל טמא רבי מאיר אומר כל השעירים כפרתן שוה על טומאת מקדש וקודשיו שהיה רבי שמעון אומר שעירי ראשי חודשים מכפרין על טהור שאכל טמא ושל רגלים מכפרין על שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ושל יום הכיפורים מכפרין על שאין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף אמרו לו מה הן שיקרבו זה בזה אמר להן יקרבו אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה היאך הן קרבין אמר להן כלם באים לכפר על טומאת מקדש וקודשיו.
(ה) רבי שמעון בן יהודה אומר משמו שעירי ראשי חודשים מכפרין על הטהור שאכל טמא מוסיף עליהם של רגלים שהן מכפרין על הטהור שאכל טמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף מוסיף עליהן של יום הכיפורים שהוא מכפר על טהור שאכל טמא ועל שאין בה ידיעה לא בתחילה ולא בסוף ועל שאין בה ידיעה בתחילה אבל יש בה ידיעה בסוף אמרו לו אומר היה שיקרבו זה בזה אמר להן הין אמרו לו אם כן יהיו של יום הכיפורים קרבין בראשי חודשים אבל היאך של ראשי חודשים קרבין ביום הכיפורים לכפר כפרה שאינה שלהם אמר להם כלם באים לכפר על טומאת מקדש וקודשיו.
(ו) ועל זדון טומאת מקדש וקודשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכיפורים מכפר ועל שאר עבירות שבתורה הקלות והחמורות הזדונות והשגגות הודע ולא הודע עשה ולא תעשה כריתות ומיתות בית דין שעיר המשתלח מכפר.
(ז) אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כוהן משיח ומה בין ישראל לכהנים לבין כוהן משיח אלא שדם הפר מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקודשיו רבי שמעון אומר כשם שדם השעיר הנעשה בפנים מכפר על כל ישראל כך דם הפר מכפר על הכהנים כשם שווידוייו של שעיר המשתלח מכפר על ישראל כך וידוייו של פר מכפר על הכהנים.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=משנה_שבועות_א_רמבם&oldid=247646"
|
משרד הבריאות: כ-14,000 תלונות על רופאים הוגשו בעשור האחרון רק 6 הושעו לצמיתות - נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות הציג בדיון בנושא רשלנות רפואית, כי מספר ההרשעות בקובלנות משמעת בעשור האחרון עמד על 199, 130 מתוכן בגין רשלנות רפואית. הנציב הודה כי אופן הבירור היום בעייתי וכי רופאים מסתירים מידע מחשש להפללה עצמית, אך טען כי הוצאת הביקורת לגוף חיצוני תגרום נזק וכי תזכיר חוק שיוגש בימים הקרובים יסדיר את פעילות הנציבות.
מנגד קראו משפחות שיקיריהם נפגעו להעביר את הביקורת לגוף חיצוני. אביו של אופק טאוב: "החוק לא יעבור, לא ניתן שעוד אזרחים יעברו את שעברנו". יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר: "לבחון ביקורת פרטנית חיצונית לצד ביקורת והפקת לקחים פנימיים, נשקול חקיקה במידת הצורך"
הוועדה לענייני ביקורת המדינה קיימה היום (ה') דיון בנושא 'בקשה לחוות דעת מבקר המדינה בנושא: הסתרה וטיוח מקרי רשלנות רפואית תוך פגיעה בציבור החולים (בעקבות המקרה של הילד אופק טאוב)'.
יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר פתחה את הדיון: "זהו דיון שני בתוך שבועיים, בדיון הקודם היה ברור שהזמן קצר והמלאכה מרובה, מדובר בנושא כאוב ועצוב, כשרואים את הפנים והשמות זה מעציב עוד יותר. מדובר במקרים טרגיים, שחלקם הסתיימו באובדן חיים. אנו מבקשים לראות מעבר למקרים הפרטניים, לפעול מערכתית כדי שנוכל לומר - למדנו איך לפעול טוב יותר מעתה ואנחנו עושים הכל על מנת שהמקרים לא יחזרו".
דן בנטל, משרד מבקר המדינה: "ב-2012 פרסמנו דו"ח בנושא רשלנות רפואית. אפשר לחסוך מאות מיליונים למערכת, 40 אחוז מהפיצויים שמשולמים הם על הליכי משפט במקום שיגיעו לחולים ולמערכת הבריאות. למיטב דעתנו לא נעשה הרבה מאז הביקורת, יש רשימה של מה צריך לעשות ולפעול, למיטב דעתנו לא נעשה".
ד"ר בעז לב, נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות ציין כי תזכיר הצעת חוק שתגדיל את שיקול דעת הנציבות הקבילות ותסדיר את פעילותה יוגש לכנסת בתוך מספר ימים: "אנחנו מסכימים עם 99 אחוז מהביקורת. כל מי שיושב כאן רוצה רפואה טובה ואיכותית יותר, אנחנו רוצים שתהייה למידה אישית וארגונית וגם להשיג תשתית ראייתית למקרים של רשלנות. אנחנו פועלים כדי להגיע לשורש העניין, זה מסובך, תמיד עובר זמן רב, יש הגנה של חסיונות ומטפלים שרוצים להגן על עצמם ולא נותנים את כל האינפורמציה בצורה זמינה ונדיבה. הלוואי שיהיה חסיון על העדויות ונקבל את האינפורמציה צמודה לאמת. יש לזכור שגם אין לנו סמכויות חקירה, אנחנו תלויים ברצון טוב שלרוב קיים".
לב ציין כי במסגרת פעילותה הנציבות יכולה רק לזכות או להעביר מסקנות אישיות לדין משמעתי וכי בתי החולים מעבירים משוב על מה עשו כדי לתקן ליקויים שהתגלו. לב הציג כי אל הנציבות מגיעות "כ-1,400 פניות בשנה, 50-60 אחוז מהן נסגרות בתוך 4 חודשים, בתוך שנה 70 אחוז מהפניות נסגרות. ישנם 80 שימועים בשנה. ביחידת הדין המשמעתי היו 226 קובלנות משמעת ב-10 השנים האחרונות, המספר לא גבוה אך זה לא מה שקובע, יש מקרים פשוטים ומורכבים. מתוך 226 - 146 קובלנות בגין רשלנות ו-80 בגין הרשעה בפלילים. מס ההרשעות בעשור האחרון היה 199, מתוכן 130 בגין רשלנות רפואית, 69 בגין הרשעה בפלילים. 57 תיקים פותחים עדיין ביחידת הדין המשמעתי. היו 6 השהיות לצמיתות משנת 2007, בגין הרשעה פלילית - סחר בסמים, רצח, אונס".
"התהליך הוא איום ונורא עד שאנחנו מבררים תלונה זה עובר את כל המטחנה, כולל עורכי דין ואחרים, כעבור שנתיים שלוש מהאירוע מקבלים תוצאה. אז יש התרעה, נזיפה, התלייה זמנית, זה רחוק מהדרוש זה לא עושה את העבודה. צריכה להיות לנציב סמכות להורות על הליכים מתקנים - לחייב רופא לעבור הכשרה, להגביל את התפקיד שלו, את הקידום שלו. היום או שאתה מזכה או שאתה שולח אותו להליך קובלנה. אנחנו לעיתים פונים אישית למנהלי בתי חולים כדי שיפסיקו עבודת רופא מסכן" הצביע לב על ההגבלות שבפני הנציבות.
במהלך הדיון בלטה השאלה האם יש מקום להוציא את הנציבות מתוך משרד הבריאות, ומי ראוי שיעמוד בראשה.
לב ציין כי יש חשיבות שהנציבות תישאר בתוך משרד הבריאות וכי רופא יעמוד בראשה "הוצאה מהנציבות מסוכנת. היא תוביל לטיוח, היא תמנע משוב מהיר לתוך המערכת. צריך רופא בראש המערכת כדי שיבין את הנושא לעומק, את הספרות המקצועית, את הנורמות. אחרת זה כמו שבראש לשכת עוה"ד ישב מהנדס".
ח"כ יעל גרמן: "אין ספק שיש שינוי מרשים בשנה האחרונה, עם זאת אני חושבת שנציבות תלונות תהייה אשר תהייה לא יכולה להיות בתוך הגוף אותו היא בודקת, אלא מחוץ למשרד הבריאות. בלתי אפשרי שרופאים יבדקו רופאים אחרים, לא רופא מהמילייה, לא רופא שמכיר רופאים. כוונותיכם טובות אך אתם מושפעים שלא בכוונה. רופא ליד ראש הראשות אך לא בראשה. היא יכולה להיות כגוף נפרד בדומה לנציבות הביקורת על הפרקליטות".
ח"כ בצלאל סמוטריץ': "מה שהרופאים יגידו יכול לשמש נגדם, בעיני זו לאקונה. הרצון לעשות צדק תוך שימוש בחומרי הבדיקה פוגע בתחקיר לצרכי למידה. השימוש של הפקת לקחים חשוב יותר בעיני. חייבים לייצר מנגנון של חיסיון על עדות בשלב של הבדיקה לצרכי למידה, אם זה לא יקבל ביטוי בהצעת החוק של משרד הבריאות נצטרך לעשות זאת באופן פרטי. לצד כך באתי לדיון עם עמדה שצריך להוציא את הנציבות מהמשרד, מצד שני מה שבועז אמר מייצר אצלי מקום למחשבה מחודשת בעניין - ליציאה החוצה יהיה מחיר בתרגום הבדיקה למעשים בשטח".
עמיעד טאוב, אביו של אופק טאוב שבגיל 8 חודשים עבר בשל רשלנות בטיפול בבית החולים אירוע מוחי קשה שגרם לו לנזק מוחי בלתי הפיך: "מדברים פה על 11 וחצי אלף תיקים בשנים האחרונות, מתוכם 6 רופאים בלבד הושעו לצמיתות וגם זה לא בשל הרשלנות אלא בגין פשיעה פלילית. איזה אמון יש במערכת שמציגה מספרים כאלה? יש עוד עשרות אלפי תיקים שלא נבדקו, יש פה ספק שלא מונעים את הרשלנות הרפואית הבאה?! רופאים זייפו 3 פעמים דו"חות במקרה שלנו והם אפילו לא הושהו זמנית. גוף הביקורת חייב להיות חיצוני, חייל שפלט כדור נחקר, נבדק ולוקחים לו את הנשק. פה יורים, הורגים והמערכת מגינה עליהם. החוק במתכונת הנוכחית לא יעבור בכנסת ישראל. נעבור ח"כ ח"כ ובכל כלי התקשורת עד שתהייה נציבות בלתי תלויה עם שיניים, לא ניתן שעוד אזרחים יעבור את שעברנו".
אביבה מילגלטר, אלמנתו של ד"ר אלי מילגלטר, רופא לב בבית החולים הדסה, סיפרה כי בעלה התריע על כשלים רבים בבית החולים אך המערכת טאטאה את הכשלים והתנכלה לו: "הוא היה תורן במקרה שארע 6 חודשים אחרי המקרה של טאוב. תינוק הגיע עם בעיה בלב ולא קראו לו בגין הוראה של אותו מנהל מחלקה שהתרשל במקרה של טאוב, אילו היו מודיעים לו הוא היה מעביר את התינוק לחדר ניתוח וסביר להניח שהוא היה חי. הוא התריע על הכשלים אך התנכלו לו, הוא גם לא זומן לתת עדות בוועדת הבדיקה בנושא. הוא הפך אויב המערכת".
ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י: "כשקובעים שרופא חייב גילוי מלא למטופל שלו, יודעים בוודאות שרופאים מסתירים. חלק מהדברים שנאמרו הם אמתיים. אנחנו מקדמים דרך חוקית אחרת לפתור את הבעיה כאשר חשש הרופאים הוא להפיכת האמת למשפטית שתפעל נגד הרופא".
צחי יוסטר, שאיבד את אימו: "שר הבריאות התנגד לרופא כמנכ"ל המשרד, אז ברור שהנציבות צריכה להיות חיצונית ולא עם רופא בראשה. יש בעיה של יהירות, זלזול, טיוח. אימא שלי זעקה כל הלילה עד שנפחה את נשמתה, אף אחד לא הגיע אליה. אף אחד לא פנה".
עו"ד צילי עמיר, פורום הנזיקין של לשכת עוה"ד: "המערכת חולה בטיוח והסתרה. עוד לפני הנציבות, כבר הרשומה הרפואית מטויחת, מלאה בהסתרות, גם זיופים ראינו. 3 נוסחים מחדר ניתוח של טאוב הוצגו פה, כשכולם ידעו מה באמת קרה שם. חד משמעית הנציבות צריכה להיות בחוץ".
במהלך הדיון עלה גם נושא עדכון משפחות במקרים של רשלנות. לשאלת ח"כ אלהרר עד כמה המשפחות מעודכנות במהלך הליכי הבדיקה השיב ד"ר לב כי "אין מענה רשמי, מספר הטלפון של מנהלת ההליכים ניתן לכל אחד מהפונים, היא מעדכנת בכל שלב את מי שפונה בשאלה".
בתום הישיבה ציין ד"ר לב כי ייתכן ויוכנסו מספר שינויים בתזכיר החוק הנוגע לנציבות בעקבות הדיון.
יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "המערכת יכולה ללמוד ממערכות אחרות, אולי לשקול יכול שתהייה מערכת דו ראשית, אחת בתוך המשרד שבודקת פנימית והמטרה שלה היא עקרונות והלמידה והפקת הלקחים שהם העיקר בעיני רובנו כאן. לצד כך גם מערכת חיצונית לבחינת תלונות פרטניות, כאשר יש צורך לתת למתלוננים את יומם. יש גם עניין לנראות, שאדם ירגיש שהוא מול גוף ניטרלי לחלוטין. אשמח להדברות בנושא הזה, אין לנו כח"כים להט להגיש הצעות חוק אך אנחנו רוצים לדעת היכן עומד משרד הבריאות כדי לכלכל צעדנו. לגבי עדכון מתלוננים – נכון שכשהעניין בבדיקה יהיו תחנות זמן הגיוניות בהן מתקיים שיח עם המשפחה".
דיאטניות היחידה לתזונה בביה"ח בני ציון: "חג שבועות יכול להיות גם חג בריא, אם יתבסס על חלב ומוצריו המכילים מקסימום 5% שומן, ומזונות צמחיים"
|
שש שנות מאסר בפועל נגזרו השבוע (13.2) על דין קסנטיני מחולון אשר הורשע בנסיון החיסול של אבי כחלון ביבנה בחודש אפריל אשתקד. יחד איתו הורשעו גם שמואל אוקנין מחולון (25), רוברט בורנאה (23) מאילת וכן ויקטור לוריא (22) מבת ים, אשר נשפטו לעונשי מאסר קצרים יותר של עד ארבע שנים (ראו פירוט למטה).
את כתב האישום הגיש עו"ד רועי רייס מפרקליטות מחוז מרכז לאחר חקירה סמויה ומדויקת של ימ"ר תל אביב, בעקבותיה של אחת הכנופיות המטרידות ביותר מבחינת המשטרה במחוזות תל אביב ומרכז. הרקע לחקירה היה סדרת סכסוכים בין הנאשמים, שמשתייכים לקבוצת עבריינים מחולון, לבין האחים אבי ונועם כחלון, עבריינים מחולון אף הם אשר הפעילו עד לאחרונה ממש רשת עניפה של הלוואות בריבית, הימורים לא חוקיים, צ'יינג'ים, וכמובן גביית חובות.
בניגוד להערכות, הסכסוך בין קסנטיני ושות' הנחשבים לגובי חובות מדופלמים, לבין האחים כחלון, לא היה על רקע הפעילות העסקית המקבילה שלהם אלא על רקע סכסוך רומנטי דווקא, ורצח שבוצע בעקבותיו. הסכסוך החל כאשר אחד מחבריהם של קסנטיני ואוקנין, בר חזק מחולון, נשפט למאסר בשנת 2011. בזמן שחזק היה בכלא, אחד האחים כחלון החל לצאת עם החברה שלו, מ"ג. כעבור ארבע שנים, כאשר חזק הצעיר השתחרר, החלו לעבור מסרים מאיימים מהכיוון שלו לעבר הכחלונים.
לפי המידע המודיעיני של המשטרה, בין חזק לבין האחים כחלון היה דין ודברים "עצבני" על הרקע הזה, וכדי למנוע אפשרות שחזק יפתיע ראשון הוא חוסל בירי מטווח קרוב בשעה שישב ברכב עם בחורה אחרת בהרצליה, בחודש מרס 2015.
בן 24 היה אז בר חזק, והמוות שלו קומם את חבריו. הם מלכתחילה כעסו על כך שמישהו יוצא עם הבחורה של חברם האסיר, ועל אחת כמה כאשר חברם נרצח מהסיבה הזו, ועוד יותר מכך שהרצח בוצע רק כדי למנוע ממנו להגיב על העוול שנעשה לו. החברים של בר חזק ראו מול עיניהם גם את אמא של בר, שרק בשנת 2012 איבדה את אחיו הגדול יוסי חזק, שנרצח בחולון במסגרת מלחמות הכנופיות.
מכאן, הסכסוך בין החברים של בר חזק המנוח לבין האחים כחלון הפך לסוד גלוי, שמן הסתם הגיע גם לבלשי ימ"ר תל אביב, מה גם שהאחים קסנטיני, אוקנין והאחרים נחשבים ליעדים שלהם בתחום עבירות הסחיטה ואמצעי הלחימה. החבורה מזוהה עקרונית עם ארגון מוסלי וערן חייא, וברמה המודיעינית מייחסים להם כמה פעולות במסגרת ארגון הפשע הזה, אבל הסכסוך עם האחים כחלון אינו קשור לכך.
נסיון החיסול של אבי כחלון הוא על רקע אידיאולוגי - הכבוד האישי של החבר שלהם בר חזק - מה שיכול אולי להסביר את הביקור והתפילה של קסנטיני ואוקנין בקברו של הרב גמליאל ביבנה, זמן קצר לפני שהיו אמורים להפעיל את מטען החבלה שנועד לחסל את כחלון.
המשטרה לא הצליחה לאושש את המידע על כך שהחיסול של בר חזק בוצע על ידי האחים כחלון או אנשיהם. הם לא נעצרו על כך באופן רשמי, אפילו לא בתיק הנוכחי המתנהל נגדם, גם אם הם תושאלו על כך. עם זאת, מ"ג היפהפייה, שהיתה חברתו של בר חזק והיא כיום בת הזוג של אבי כחלון, נחקרה על ידי ימ"ר תל אביב בתיק נגד קסנטיני אוקנין והאחרים, ואף הופיעה ברשימת עדי התביעה, בנסיון להצביע על המניע של הנאשמים לחסל את אבי כחלון.
החניון עליו תצפתו קסנטיני ואוקנין עם טלפון ה"הפעלה"
העדות של מ"ג התייתרה מרגע שהסנגורים בתיק הגיעו להסדר עם הפרקליטות ובית משפט המחוזי בלוד הרשיע (13.2) את ארבעת הנאשמים בניסיון הרצח של אבי כחלון בחניון ביתו ביבנה, בחודש אפריל אשתקד.
הנאשמים הם כאמור, דין קסנטיני (23) מרמת גן, שמואל אוקנין (25) מחולון, רוברט בורנאה (23) מאילת, ויקטור לוריא (222) מבת ים.
על פי כתב האישום המקורי, ב-21 באפריל, בסביבות השעה שלוש בלילה, הגיעו בורנאה ולוריא לחניון בניין מגוריו של כחלון, כאשר הם לבושים בבגדים כהים, על ראשם כובע קפוצ'ון, פניהם מוסתרות ברעלה, ובידו של בורנאה תיק ובו מטען חבלה מאולתר שהוצמד לו טלפון סלולרי (טלפון המטען). השניים, כך נטען, הטמינו את המטען בין מכלולי תחתית הרכב, בחלקו הקדמי השמאלי, לכיוון מושב הנהג. לפי האישום, במטען הוכנסו יותר מ-100 ברגים ואומים במשקל כולל של 450 גרם, להגברת אפקט הרסס.
בהמשך לכך, נטען, סמוך לשעה שבע וחצי בבוקר, הגיעו קסנטיני ואוקנין ברכב פג'ו שכור לנקודת התצפית, כאשר הם מצוידים בטלפון סלולרי (טלפון ההדק), באמצעותו תכננו להתקשר לטלפון המטען, וכך להפעיל את המטען בתזמון המתאים. לפי האישום, השניים שהו בסביבה הקרובה כשלוש שעות במהלכן תצפתו לעבר הצומת הסמוכה למקום מגוריו של כחלון.
עוד נטען בכתב האישום, כי סמוך ל-10:30, צוות ימ"ר תל אביב הגיע בשתי מכוניות למקום. חלק מהשוטרים רצו לכיוון הרכב של קסנטיני ואוקנין כאשר לראשם כובע זיהוי משטרתי, וקראו להם לעצור. כאשר הבחינו השניים כי מדובר בשוטרים אוקנין ניגח את רכבם והחל בנסיעה מהירה ופרועה לכיוון היציאה מהחניון ממנו הם תצפתו. אוקנין הנהג נמלט בנהיגה מהירה ופרועה תוך סיכון חיי אדם, ואילו קסנטיני שישב לידו ניסה להשמיד ולהעלים את טלפון ההדק, אבל השוטרים הצליחו לתפוס את הטלפון ולעצור את השניים. שבועיים לאחר המעצר נעצרו בורנאה ולוריא לאחר חקירה מתוחכמת שחשפה את ההתקשרות שלהם עם קסנטיני ואוקנין.
כתב האישום התבסס על ראיות שנאספו בחקירה סמויה ארוכה שכללה מעקבים, תיעוד מצלמות אבטחה שונות, תוצרי האזנות סתר ותוצרי מחקרי תקשורת. תחילה הואשמוו הארבעה בעבירות של קשירת קשר לפשע, ניסיון רצח, החזקת נשק בצוותא ועבירות נוספות. הסנגורים בתיק, עו"ד דוד יפתח (קסנטיני), עו"ד רצון דרחי ועו"ד נעמה אלחדד (אוקנין), עו"ד משה סוחמי ועו"ד קארינה אבאל ממשרדו (בורנאה) ועו"ד טל ליטן (לוריא), הצליחו להצביע על שורה של ליקויים בראיות הנסיבתיות, ובעיות בזיהויי שני הנאשמים שהטמינו לכאורה את המטען. בסיום משא ומתן הגיעו להסכמה עם הפרקליטות על תיקון כתבב אישום וגובה העונשים.
הנהג אוקנין זכה לעונש קל יותר, הגם שנטל חלק מהותי בפעולת הקצה ובניגוח ניידת המשטרה. הוא הורשע בקשירת קשר לפשע, סיוע לחבלה בכוונה מחמירה, מעשה פזיזות ורשלנות ברכב והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. אוקנין, ירצה שלוש שנים ועשרה חודשים, וכן יופעל נגדו מאסר על תנאי בן שלושה חודשים. סך הכל הוא ירצה ארבע שנות מאסר.
הנאשם בורנאה הורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לחבלה בכוונה מחמירה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. הוסכם כי הוא ירצה שלוש וחצי שנות מאסר.
הנאשם לוריא הורשע בקשירת קשר לפשע וסיוע לחבלה בכוונה מחמירה. הוא נשפט לשלוש שנות מאסר, והופעל נגדו מאסר על תנאי בן תשעה חודשים, כך שהוא ירצה שלוש וחצי שנות מאסר.
|
תמיד אומרים לנו, במיוחד כאשר אנו ילדים, כי בלימודים הציון הוא לא מראית הכל והוא לא הדבר החשוב ביותר אלא מה שמשמעותי יותר זו הפנמת החומר הנלמד, הבנת מה שעומד מאחורי המונחים, המושגים והמספרים ויכולת להטמיע אותם הלאה, בדברים המורכבים והקשים יותר של הלימוד המתמשך והמתפתח. כאשר גדלים מעט, אפילו לכדי גיל חטיבת הביניים, כבר מגלים שהדבר הוא לא בדיוק נכון וכי לציונים יש משמעות מהותית ועמוקה הרבה יותר ממה שנראה לעין. הציונים, בסופו של דבר, קובעים לאיזו הקבצה באנגלית או בחשבון ניכנס, הם קובעים לאיזה בית ספר תיכון יקבלו אותנו והחשוב מכל, הם קובעים את ממוצע הבגרות שלנו, אותו ממוצע שבעזרתו נוכל להתקבל לחוגים נחשבים ויוקרתיים יותר באקדמיה.
ציונים הם חשובים מאוד גם כאשר מדובר על מבחנים חיצוניים לאוניברסיטה, היכולים להשפיע על מידת יכולתנו להתקבל אליה או לא. מבחן כגון מבחן GMAT, למשל, הוא מרכיב הכרחי לקבלה ללימודי תואר מתקדם במנהל עסקים וציון גבוה בו ישפיע לא רק על איכות מוסד הלימודים אלא בכלל על האפשרות להתקבל ללימודים מעין אלו. מבחן toefl הוא מרכיב הכרחי בקבלה ללימודים בחו"ל, וגם חלק ממקומות העבודה במדינות דוברות אנגלית דורשים מעבר מבחן זה בציון מינימאלי נדרש, כך שחשיבות הציונים אינה פוחתת לעולם, אלא רק הולכת ומאמירה, הולכת והופכת למשמעותית יותר ויותר ככל שנוקפות השנים.
ציוני מבחן טופל, כפי שציינו, קובעים רבות את המשך עתידו האקדמי של המבקש ללמוד באוניברסיטאות ואקדמיות בחו"ל ולעיתים כישלון, ולו בנקודה אחת, מהציון הנדרש, יכול להיות הבדל של שמיים וארץ, של התקדמות אקדמית מטאורית בלב המחקר והמדע בארה"ב או באירופה מול מאבק על שכר לימוד ותקנים חסרים באקדמיה הישראלית. אין פלא שגם בתחום זה, של מבחני ידע ובקיאות מעין אלו, התפתחה תעשייה שלמה של הדרכות ושל קורסים חיצוניים. קורס TOEFL, כמו כל קורס חיצוני אחר, מבקש למקד את היכולות ואת הידע המצטבר, הקיים אצל הסטודנט, ולהכווין אותו לצרכים הנדרשים במבחן האמיתי רק בשביל הציון המבוקש, ולא כחלק מרצון לרכוש עוד ידע, להחכים או להשכיל.
חשוב לזכור כי גם קורס מקצועי ומהימן, המועבר על ידי מרצים ומדריכים היודעים כיצד מתנהל מבחן טופל על לפני ולפנים, מכירים את כל הקשיים, המכשולים והצרכים הנדרשים, יודעים לספק לנבחן את הטיפים, הגדולים והקטנים כאחד, לשם השלמת כל הפרקים על הצד הטוב ביותר, גם קורס כזה חייב שיהיה מאחוריו מאגר ידע בסיסי בשפה האנגלית, ידע שאותו צריך הנבחן לרכוש לאורך זמן, כך שיוכל ללטש, לשפר ולהתמקצע בדקדוק, בשפה, בדיבור ובהבנה, אך לא ללמוד אותם מרמה התחלתית, ומצופה, מכל מי שסיים תואר או שמתעתד ללמוד בחו"ל, לעמוד על סף מסוים ומשם לעלות לציון המבוקש.
|
"אני מחנכת ומורה בישראל ואני מפחדת על חיי"
משטרת ישראל עיכבה היום (שלישי) לחקירה שתי נשים שילדיהן לומדים בבית ספר תיכון בבאר שבע בחשד שתקפו את המורה.
המורה, פרסמה בעקבות האירוע פוסט בעמוד הפייסבוק שלה בו היא מתארת את מה שאירע לה בבית הספר.
"קוראים לי הדס מימון. מחנכת ומורה בישראל והיום עברתי טראומה ואני מפחדת על חיי. אני אוהבת את מאוד את עבודתי ואת שליחותי המבורכת בעיקר כי אני מאמינה שהכל מתחיל בחינוך." פתחה הדס את הודעתה והוסיפה, "היום חוויתי מה שלא חוויתי מעולם בכל שנותיי כמורה. היום חוויתי אלימות באמצע שיעור לעיני כל התלמידים משתי אימהות."
היא מספרת כי "האימהות נכנסו לאמצע שיעור שלי בכתה ז' ותקפו אותי באלימות ואיומים ליד כל תלמידי הכתה שהיו מבוהלים והמומים. אחת מהאימהות חסמה את הדלת כדי שלא אצא והשנייה צרחה עלי, התקרבה לגופי עם ידיה לפניי ולמשקפיי בתנועות של שריטות ואיימה עלי: חכי, אני אתפוס אותך בחוץ ואראה לך מה זה, (זה כששיעור קודם , בנה הפר את כללי המשמעת בכתה ,התחצף ולכן הופנה לרכזת)."
"כשביקשתי ממנה לצאת," מוסיפה המורה, "היא התקרבה עם פניה לאפי ולפי כשציפוניה בפניי וצרחה צרחות אימים ואמרה "חכי חכי תראי מה אנחנו נעשה לך בחוץ" כשניסיתי לצאת כי פשוט פחדתי ממנה פחד נוראי, האמא השנייה חסמה לי את הדלת בכוח וכלאה אותי בכתה. אחת המורות ששמעה את הצרחות, הפרידה בגופה את האמא שכמעט היכתה אותי כשאני המומה , מבוהלת ומפוחדת והילדים בכתה יותר." לסיכום אמרה, "הגשתי תלונה במשטרה ואני בפירוש מפחדת על חיי".
ממשטרת ישראל נמסר כי "תקיפת עובדי ציבור ובהם אנשי חינוך ועוד במקום עבודתם מהווה מעשה בריונות הפוגע בגופו של אדם ומפר את הסדר הציבורי, משטרת ישראל תפעל למצות את הדין עם התוקפים וזאת על מנת להבטיח סדר ציבורי תקין במסגרות החינוך".
|
"המסר שלי בערב הזה הוא, שמה שאתם עושים הוא קריטי. בשביל הכלכלה הישראלית, יש חשיבות שהמהפכה הטכנולוגית בישראל תכלול את כל האוכלוסיות, לא רק את תושבי הרצליה ותל אביב, אלא גם את הקהילה החרדית בירושלים, ובבני ברק ובמקומות אחרים. אין שום סיבה שהראש החרדי, לא רק יהיה חלק מהמהפכה הזאת אלא גם יוביל את מהפכת ההייטק הזאת". אמר השגריר רגב והבטיח שהשגרירות תעמוד לצידם של חברי המשלחת בפתיחת דלתות וחיבור למשקיעים וחברות בבריטניה.
במהלך ימי המסע ללונדון ערכו הסטראטאפיסטים אירוע 'שואו-קייס' למשקיעים יהודים, פגישות עם חברות לונדונים לבחינת שיתופי פעולה ופאנל משקיעים עם אנג'לים מכל רחבי העולם. לדברי איציק קרומבי מנכ"ל ביזמקס וראש משלחת הסטארטאפיסטים החרדים: "שיתופי הפעולה וההסכמים שייחתמו בעזרת השם בזכות סבב הפגישות בלונדון, יתנו דחיפה אדירה לתעשיית הייטק החרדית ולכלכלה הישראלית בכלל".
ופורום משקיעים רחב ופעיל.
מאמר קודםמרן הגר"ח קנייבסקי לח"כ פינדרוס: "תגיד להם שהערבים יוותרו"
|
"לפעמים אתה צריך לנגן הרבה זמן עד שאתה מסוגל לנגן את עצמך", אמר פעם מיילס דייוויס. מפתה לומר שזה בדיוק מה שקרה לברוס ספרינגסטין לפני 44 שנה, כשהוציא את Born to Run, האלבום שאותו הוא מכנה באוטוביוגרפיה שלו כחשוב בקריירה שלו. זו כנראה גם הסיבה שהאוטוביוגרפיה נושאת את שם האלבום הזה.
את Born to Run הוציא "הבוס" אחרי שני אלבומים טובים שיצרו לו קהל מעריצים אבל לא זכו להצלחה מסחרית משמעותית. הראשון הושפע מאוד מבוב דיל וכלל טקסטים ארוכים ומפותלים ומינון גבוה יחסית של גיטרות אקוסטיות. השני, שהושפע מאד מוואן מוריסון, הוסיף אלמנטים של בלוז, ג'אז והרבה אלתורים הודות למוזיקאי העל דיוויד סאנצ'ז.
בדומה לביטלס, שאלבומם A Hard Day’s Night היה הראשון שכלל רק שירים שנכתבו על ידם, גם ספרינגסטין הרגיש כנראה את הצורך ליצור בעצמו רק באלבום השלישי. חברת התקליטים "קולומביה" הציבה לו אולטימטום - הצלחה או החוצה - וספרינגסטין היה זקוק ללהיט. כדי ליצור אחד כזה הוא חזר לגיבורי שנות החמישים והשישים שידעו לעשות זאת היטב: רוי אורביסון, שממנו למד ספרינגסטין לשיר בסגנון יותר בומבסטי והמפיק פיל ספקטור שממנו למד לייצר קיר מאסיבי של סאונד. "רציתי להשתמש בדימויים הקלאסיים של הרוקנרול - צ'אק ברי, הביץ' בויז, האנק ויליאמס - מכוניות ובחורות", הוא מספר באוטוביוגרפיה.
ספרינגסטין הפרפקציוניסט נזקק לחצי שנה כדי לספק את הסחורה, אך בסופו של דבר זה השתלם לו. הוא כתב לא סתם להיט אלא המנון שנתמך בריף גיטרה בלתי נשכח, סולו סקסופון, קלידים נפלאים של סנצ'ז ותיפוף יוצא הדופן של בום קרטר. לשני האחרונים זו היתה ההקלטה האחרונה עם הבוס. ספרינגסטין מיהר לשגר את ההקלטה לחברת התקליטים.
1975 היתה שנה של חוסר ודאות לאריסטוקרטיה של עולם המוזיקה. ג'ון לנון יצא לחופשה וחזר רק ב-1980, הרולינג סטונס נפרדו ממיק טיילור, מיילס דייוויס לקח הפסקה ארוכה, קינג קרימזון ורוקסי מיוזיק התפיידו ופיטר גבריאל הבין שהוא חייב לחתוך מג'נסיס. Horses, אלבומה הראשון של פטי סמית, רמז לכך שהפאנק נמצא מעבר לפינה. בתוך כל זה, התעקש ספרינגסטין ליצור אלבום רוק קלאסי, כמו פעם.
לכאורה, ספרינגסטין מעולם לא היה קשור להווית הרוק המתקדם, אבל במציאות הוא לא היה כל כך רחוק ממנו. אחד הגורמים המרכזיים לשינוי הקו שלו ב-Born to Run היה הקלידן רוי ביטאן, שהצטרף ללהקה - האי-סטריט בנד - באותה שנה ושינה לגמרי את הצליל שלה. הנגינה של ביטאן על הפסנתר מזכירה מאד את זו של טוני בנקס, הקלידן של ג'נסיס ב-Firth of Fifth, היא לעתים ממש קלאסית במהותה - שתי ידיים על הקלידים במקביל. זה בולט במיוחד בשיר הפותח Thunder Road ובשיר הסוגר Jungleland.
את רוב השירים ב-Born to Run כתב ספרינגסטין על פסנתר. הלחנים הקלאסיים מושכים לכיוון המחזמר וביטאן עשה מהם מטעמים. לא פלא שפיטר גבריאל הפך למעריץ וגם הגיע להופעה הראשונה של הבוס בלונדון בשלהי אותה שנה. אחריה טען כי היא היתה שנייה רק להופעה של אוטיס רדינג שראה ב-1967. פחות משלוש שנים אחרי אותה הופעה, צירף גבריאל את ביטאן להקלטת אלבום הסולו השני שלו.
כוכב נוסף באלבום הוא הסקסופוניסט קלרנס קלאמונס. זה האיש שמופיע יחד עם ספרינגסטין על העטיפה האיקונית של האלבום. ספרינסטין חולק איתו את אחד השירים הכי פאנקיים שלו, Tenth Avenue Freeze Out, עם עיבוד לכלי נשיפה של סטיב ואן-זאנדט. הסולו של קלאמונס בסוף של Thunder Road הפך לאחד מאבות המזון של הרוק ואפשר לשמוע הדים לו בהמון שירים, למשל בסולו האבוב היפהפה בסוף השיר Nightswimming של R.E.M. יחד עם נגינת הפסנתר הקלאסית שבו, בעיני זוהי מחווה ל-Born to Run.
שחקן חיזוק משמעותי נוסף בהפקת האלבום הוא ג'ון לנדאו, מי שהפך ליד ימינו של ספרינגסטין בהמשך הקריירה. לנדאו הוא האיש שטבע את המשפט שהפך כבר לקלישאה - "ראיתי את עתיד הרוקנרול ושמו הוא ברוס ספרינגסטין" – אחרי שצפה בבוס בהופעה שנה לפני כן בבוסטון. מעניין לקרוא ביקורת של לנדאו מ-1975 על בוב דילן, אחד מגיבוריו של ספרינגסטין, שבניגוד למגמה הכללית דווקא חזר לעניינים באותה שנה עם אחד האלבומים הגדולים שלו, Blood on the Tracks. לנדאו התלונן על כך שאלבומים רבים של דילן נשמעים לא טוב בגלל חיפופים בהפקה ובנגינה.
הצליל של Born to Run חוזר לאלבום מוקדם יותר של דילן, Blonde on Blonde, שהוא חגיגת רוקנרול ושירים מלאים בדימויים. לנדאו עודד את ספרינגסטין לכתוב שירים סינמסקופיים עם עלילות רחבות יריעה, גיבורים ולוקיישנים דרמטיים וקשר תמטי בין השירים. התוצאה היא מעין אופרת רוק עם סיפור מרכזי על יום בחיי בחור ובחורה שיוצאים לדרך ללא מטרה רק כדי לברוח מהעולם המבאס שלהם, ונפגשים בסופו ליד הנהר ב-Jungleland.
מה יותר מתאים מכך, אם כן, שהמוזיקה באלבום תתכתב עם הלהקה מספר 1 בתחום אופרות הרוק, הלא היא The Who. ספרינגסטין הודה בעבר שהוא חייב רבות לפיט טאונסנד, מנהיג The Who, הרבה מעבר ל”תנועת טחנת הרוח בנגינה על הגיטרה החשמלית. את התנועה הזאת אפשר ממש להרגיש בריפים הדרמטיים ב-Jungleland. מעבר לזה, הצליל של האלבום מושפע מאוד מ-Who’s Next שיצא ב-1971, גם בנגינה של הקלידים. הפתיחה של She’s the One עם צלילי הקלידים הסטקטואים מזכירה את הפתיחה של Baba O’Reiley.
האם ספרינגסטין, שיהיה החודש בן 70, ניגן סוף סוף את עצמו באלבום הזה? לדעתי, המסע לזיקוק הקול הייחודי שלו לא הסתיים כאן. הוא היה צריך לעבור את מהפכת הפאנק כדי להתחבר לזעם שלו ולשירים יותר מתומצתים. זה קרה שלוש שנים מאוחר יותר באלבום המטלטל Darkness on the Edge of Town. אבל להישגים שלBorn to Run היו השפעות גדולות על המשך הקריירה של הבוס. הוא הבין שאלבום והופעה הם שתי צורות ביטוי שונות, השירה שלו הפכה להיות עוצמתית יותר וגדולה מהחיים, כפי שאנחנו מכירים אותה היום, אבל חשוב מכל: הנגינה אצלו הפכה מתוכננת יותר ומאולתרת פחות. ספרינגסטין שולט באלבום הזה בכל העיבודים, כולל כל תו בסולו הסקסופון הארוך של Jungleland. הוא הפך בו סוף סוף לדמות שאנחנו מכירים. הבוס.
|
כל חייה, היה עולם המושגים שלה נטוע באירופה של שנות הארבעים. גם ברגעי הצלילות האחרונים חזרה לשם, לסבתא שעמדה על שפת הבור, עוטפת את נכדה בזרועותיה, שרה לו בשקט שירים, ממלמלת סיפורים.
מבעד לחלון עלה השחר. הנכד שלה ישב מולה, שערותיו הבהירות מוצפות באורו האדום של השחר. כתמיד, נמתח ביניהם מרחב של שלווה ושמחה, אופף אותם מכל עבר.
עתה שב ונמהל המרחב שביניהם בפחד, זה שהופיע לראשונה לפני שנים, כשנחנק בשנתו.
היא אחזה בידו, מנסה לאותת לו שהכול בסדר. שהשמחה גוברת על הפחד. אבל אי אפשר היה לרמות את האמפתיה העצומה שלו. ברור ראתה שגם הוא, מצידו, התאפק, מעמיד פנים שהכול בסדר.
הנה אנחנו מרמים זה את זה, חשבה.
במובן מסוים, גם הסבתא ההיא רימתה את הנכד שלה. ולראשונה בחייה חשבה, אולי גם הנכד ההוא ידע, אולי גם הוא רימה את סבתא.
מֵעלות השחר צעדה איתו, חלק מהדרך דידה לידה כמיטב יכולתו, אך ככל שהתקרבו לשדה היפה, התקשה ללכת. היא הרימה אותו בזרועותיה והחישה את צעדיה, לא רוצה להגיע לכדי כך שיזרזו אותה, בצעקה או במכה.
אחד "מהם" חייך. חיוך רע. אבל גם הוא לא העז להיכנס אל המרחב שנמתח בין הסבתא לבין הנכד שלה, מרחב של שלווה ושמחה, אופף אותם מכל עבר. גם אם היה המרחב הזה מהול עתה בפחד.
הבור מוכן. צריך לקום. סבתא החזיקה את הנכד שלה, ליבו כנגד ליבה, רק בד דק ועור כחוש מפרידים בין לב ללב. היא שרה, והוא, עייף, ראשו צונח אל כתפה, והוא ממלמל לעצמו, יחד איתה, את השירים ששרה לו. עוד מימיו הראשונים.
השמש הפציעה, אופפת את פניו בהילה. כל כך בהיר, צבע שערו לא התחלף, נותר זהוב וחלק. אף על פי כן, לא היה לו סיכוי אילו חי אז. למרות שנראה כל כך ארי. כי המהות העתיקה פיעמה בו. אוחזת בכיפה הגדולה על ראשו הקטן, לבל תתעופף. מצייצת בקולו הינקותי "שַׁבַּשָׁלוֹם".
מאיזה גיל אפשר היה ללמד ילד להסתיר את המהות המפעמת בו? ומה היה מציל אותו כשמישהו היה שומע אותו, במנזר או בבית האיכר, מרדים את עצמו בבלי דעת בשיר "שלום עליכם מלאכי השלום"?
עכשיו לא צריך לדאוג, הזכירה לעצמה. הנה עבר עוד לילה נורא אחד. ובקרוב מאוד ייגמרו גם הלילות האלה.
מה עבר אליו, אל בן הדור הרביעי? איזה לילות יהיו לו? איזה ימי שואה?
היא התבוננה בנכד שלה. מבטה צלול. ברור. ממוקד. מבט של תקווה. עוד מעט. עוד מעט ימותו גם כל בני הדור השני. ואולי אז אפשר יהיה, סוף סוף, להתחיל לרפא את הטראומה הזו.
היא הניחה לידו, מבטה מאבד מצלילותו, שוקע אל תוך עצמו.
לרגע, חזר המרחב ביניהם להיות מרחב של שמחה ושל שקט, נקי מפחד, חופשי מזיכרונות.
כן, סוף סוף, חופשי מזיכרונות.
|
כשהייתי בת 20 (וואוו, זה היה ממש מזמן) הייתי מבלה כל הזמן עם חברות באפרופו.
כל כך אהבתי את אפרופו, בימים ההם חשבתי שזו פסגת הקולינריה! כל מה שהייתי צריכה זה את המנה הקבועה שלי של תפוחי אדמה מוקרמים כדי להרגיש שמחה ומרוצה.
באחת מהפעמים שבהם ישבתי שם עם חברות שלי הזמנתי כמו תמיד תפוחי אדמה מוקרמים וליד המנה הגיע גם סלט קטן עם רוטב יוגורט-מלפפונים-שמיר. הרוטב הזה היה אהוב עליי מאוד, לקחו כמה שנים טובות עד שטעמתי ציזיקי אמיתי והבנתי עד כמה הרוטב הדליל הזה רחוק מהמקור העשיר אבל באותה תקופה הוא לגמרי סיפק אותי. בפעם הזאת הרוטב הרגיש לי קצת חמוץ אבל לא הייתי בטוחה. חברות שלי אמרו לי לקרוא למלצרית ולבקש להחליף אותו אבל אני הייתי כל כך ביישנית וכל כך לא רציתי להטריח אותה שפשוט המשכתי לאכול.
כשהמלצרית חלפה ליד השולחן שלנו אחת החברות האמיצות שלי (היי אורי ♥) שאלה אם אפשר לבדוק את הרוטב כי הוא מרגיש מוזר. אחרי כמה דקות היא חזרה מהמטבח ובמבוכה אמרה לנו שהיא מתנצלת כי הוא לגמרי לא ראוי למאכל.
כנראה שהייתי צריכה ללמוד את הלקח שלי בדרך הקשה אבל המקרה הזה זכור לי עד היום כאיזה נקודת ציון משמעותית שבה הבנתי שכדאי ורצוי שאדבר כשמשהו מרגיש לי לא טוב. זה אולי נשמע לכם מובן מאליו אבל לקח לי קצת זמן עד שהבנתי שהכי חשוב זה שיהיה לי הכי טוב שאפשר (כשאפשר).
תחשבו על זה, כמה פעמים אנחנו שותקים כשמשהו לא נעים קורה לנו? כמה פעמים אנחנו מעדיפים “להחליק” דברים מאשר לעשות דרמה? כמה פעמים אנחנו שומרים בבטן עד שכבר אין מקום ובסוף מתפוצצים? חבל, לפעמים כל מה שצריך זה לדבר.
זאת גרסה מעודנת יותר של תפוחי האדמה המוקרמים ההם. גראטן תפוחי אדמה קלאסי עם שכבות דקיקות של תפוחי אדמה עטופות בשמנת, חלב ומינימום תבלינים, זה בדיוק מה שצריך כדי לשמח לי את הלב.
בגרסה המקורית של המנה הקלאסית הזאת יש גם שום אבל בעיניי הטעם שלו קצת משתלט עליה. אם אתם מחובבי השום אז קחו חצי שן שום ותשפשפו אותה על פני כל התבנית לפני שאתם משמנים אותה בחמאה.
אם רוצים להגיש חתיכות מסודרות ויפות של גראטן אז מכינים את המנה מראש ומצננים אותה במקרר עד שהיא מתייצבת לגמרי, כשהיא קרה ויציבה חותכים לחתיכות הרצויות ואז מחממים שוב (ממש כמו בלזניה).
אין שום בעיה בלהכין את המנה יום או יומיים מראש, לא רצוי להקפיא כי לטעמי תפוחי אדמה פחות טעימים אחרי הקפאה.
מחממים תנור ל-200 מעלות ומשמנים את התבנית שבחרתם בחמאה, חותכים את יתרת החמאה לקוביות קטנות ומניחים בצד.
מקלפים את תפוחי האדמה ופורסים אותם לפרוסות הכי דקות שאפשר.
מסדרים את תפוחי האדמה בשכבות יפות בתבנית, בין שכבה לשכבה מפזרים קוביות קטנות של חמאה ומעל השכבה האחרונה מפזרים את הגבינה המגוררת.
מערבבים יחד את השמנת המתוקה, החלב, המלח, הפלפל השחור והאגוז המוסקט ושופכים על תפוחי האדמה שבתבנית.
מכסים את תפוחי האדמה בנייר אפייה ומעל זה אוטמים את התבנית היטב בנייר כסף.
אופים כ- 30 דקות עד שסכין ננעצת בקלות בתפוחי האדמה, מסירים את הכיסויים ואופים כ-5 דקות נוספות במצב גריל עד שהחלק העליון של הגראטן מקבל צבע זהוב.
|
הפרק המבוקר: פרק 1 של "Nagi no Asukara"
מיקוד ביקורת: תרגום, טייפ, קריוקי, קידוד.
נאגי נו אסוקארה הייתה הסדרה הראשונה שראיתי בשידור עונתי (ואחת הסדרות הראשונות שראיתי בכלל). אע"פ שעצרתי בה איפשהו בפרק 17 (בגלל עומס בחיים האמיתיים), לאנימה הזו יש מקום בליבי. על כן, כששמעתי שקריספי-סאב רוצים לתרגם את הסדרה לפני שנה ומשהו, פניתי אליהם ועיצבתי להם את הקריוקי (לפתיח ולסיום הראשון, לשניים שנותרו לא הגעתי).
אחרי שנה וחצי שבה כבר אישית הפסקתי להאמין שהפרויקט יצא, ראיתי ביום שלישי האחרון הודעה באתר של קריספי: "נאגי נו אסוקארה, יוצא ביום רביעי ה-11.7". אז הנה אנחנו כאן והנה הפרק עצמו.
הפעם, בניגוד לביקורת הקודמת שלי שפורסמה כאן, לא אהיה קטנוני מדי, אם כי יהיו מקומות שבהם ארשה לעצמי להיות טיפה קטנוני. כפי שנוכחתי לדעת שוב ושוב בשנה האחרונה, אנשים לא יקשיבו לביקורת שתעז "להתקטנן על פרטים קטנים", כי התקטנות על פרטים קטנים היא ככל הנראה שם נרדף להתנשאות. על כן, ביקשתי מחבר ניטרלי לעבור על הביקורת.
אין לי רעיון לכניסה מחוכמת כמו בביקורת הקודמת, אז אפרק את הדיון לנקודות.
קריספי סאב בחרו את הכתוביות של Crunchyroll בתור הבסיס לתרגום שלהם, כאשר קיימות מספר קבוצות פנסאב שונות (עם תרגומים שעברו בדיקה מול הדיאלוג היפני ).
למי שלא מכיר את האתר, Crunchyroll הוא אתר סטרימינג חוקי של סדרות אנימה (סרטים כמעט ולא מגיעים לשם). רוב הסדרות באתר הן סדרות עונתיות (קרי, סדרות שמשודרות כרגע). המתרגמים של Crunchyroll נדרשים להפיק כתוביות לסדרות תחת לחץ זמן (Crunchyroll טוענים שהפרקים באתר עולים "עד שעה אחרי השידור ביפן", בפועל מדובר בכמה שעות). על כן, הכתוביות לא חפות מטעויות תרגום\תחביר באנגלית כשלעצמן. (חשבתם שאנחנו פדנטים על טעויות תרגום? רק תחפשו crunchyroll translation errors ותהיו מופתעים מהתוצאות). ניתן להם את הקרדיט שמגיע להם - הכתוביות של קראנצ'ירול עצמם השתפרו מאוד במהלך השנים האחרונות.
נחזור למקרה של נאגי נו אסוקארה. הסדרה הזאת, כאמור, התחילה את השידור שלה אי שם בסתיו 2013 וסיימה את השידור שלה בסוף עונת החורף של 2013-14. התרגומים של קראנצ'ירול לא עברו תיקונים מאז שהם יצאו (אם מעניין אתכם להבין למה, אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט הנהדר של Answerman כאן ).
אם נסתכל בפרספקטיבה של קבוצות פנסאב, הסדרה זכתה להרבה אהבה. שתי קבוצות הוציאו את הסדרה עד הסוף: Nyanko, שת"פ של EveTaku ו-Kaylith, שתי קבוצות חזקות מאוד בסצינת הפנסאב באותה תקופה, ו-Underwater-vivid, שת"פ של שתי קבוצות חזקות אף הן.
על כן, בתור נקודה למחשבה, אני ממליץ לקריספי לבחור באחת מהקבוצות האלו ולהשתמש בתרגום שלה בתור תרגום בסיס, ולהצליב אותו יחד שני התרגומים האחרים כדי להצליח לקלוע יותר (סטטיסטית) למה שנאמר בדיאלוג. בשילוב ידע בסיסי+ ביפנית, עריכה שכזו יכולה להקפיץ אתכם לגבהים חדשים.
אם אתם שואלים אותי למה לדעתי הם בחרו בכתוביות האלו, אני חושב שהתשובה לכך היא שקריספי בעיקר עובדים על סדרות רצות (שוקוגקי, פיירי טייל וכו') ולכן הם רגילים להשתמש בתרגום הראשון שזמין להם (והוא כמעט תמיד התרגום של אתרי הסטרימינג השונים, ביניהם Crunchyroll, בין אם תרצו ובין אם לא).
כמו שאומר בהמשך, יש פה משלב מופרז לכל אורך המשפט. צריך להיכנס לראש של הדמות ולחשוב מה היא הייתה אומרת, ואפשר להיעזר בשני התרגומים האחרים ולהגיע לניסוח אחר.
מעבר לכך, בתרגום הנוכחי, אין חיבור לשוני למשפט האחרון.
ההצעה שלי: "בכל זאת, היא… לא יכולה להסתדר בלעדיי. אם לא אהיה שם בשבילה…"
"למה את בתלבושת של חטיבת הביניים האמה?"
"א-אני לא רוצה לבלוט מדי. אתה לא חושב שהם לא יאהבו את זה במיוחד?"
בהצלבה עם תרגומים אחרים: "הבצורות המשיכו, והאנשים החלו להילחם על המים."
מבין את הניסיון לעריכה. יחד עם זאת, לא הכי מדויק תרגומית. בהצלבה עם תרגום אחר: "אנחנו ממש לא כמוהם!"
בעיות במשלב הלשוני ותרגום מילולי.
במהלך שלוש השנים שבהן אני חלק מסצנת הפנסאב העברי, יצא לי להיתקל בלא מעט תרגומים שבהם המשלב היה גבוה שלא לצורך. למשל, ילדים שמדברים במשלב גבוה ואף ארכאי. גבוה מדי לגילם. לא בגלל שהם חכמים כמו שלדון הצעיר, אלא בגלל שככה הם תורגמו. מילא אם אותם ילדים היו מדברים במשלב גבוה ואחיד, לפעמים פה ושם נזרקת מילה או נוסח כזה או אחר ממשלב נמוך יותר.
בעברית יש כמה משלבים: הלשון הגבוהה או המליצית, המתאימה ל סדרות מסוימות , אבל לא לדיבור של ילד בן 5, 10 או 14, הלשון התקנית, שבה משתמשים בכלי התקשורת, הלשון המדוברת, שבה משתמשים ל… דיבור, ולשון הסלנג, שבה משתמשים במקומות שבהם המשלב הלשוני לא משנה כל כך. באנגלית וביפנית גם קיימת חלוקה למשלבים, אם כי לא בהכרח חופפת לזו הקיימת בעברית.
קריספי סאב משתמשים ב"משלב גבוה" בהרבה חלקים בפרק שבהם המשלב לא צריך להיות כל כך גבוה בסיטואציות שבהן תרגום המשפט לא פשוט. ה"משלב הגבוה" בא בכל מיני צורות: סלנג עברי שהתרגום שלהם נוטה להתחמק ממנו ("סתמי!" הופך להיות "שתקי!"), ניסוחים הנובעים מתרגום מילולי של האנגלית, שימוש בלשון סביל על פני לשון פעיל (תכונה שקיימת גם בשפה היפנית) וכו' וכו'.
העצה שלי כאן היא להתחשב בסיטואציות שבהן הדמויות נמצאות בזמן התרגום והעריכה: נסו להכניס את עצמכם לראש של הדמות שמדברת כרגע. אם הייתם הם, איך הייתם אומרים את השורות האלו? האם הם מתאימים לצורת הדיבור של הדמות הזאת? מרגישים שאתם תקועים? אפשר להתייעץ. בין אם בפורום ציבורי כמו ספין, בין אם בתוך קבוצת התרגום שלכם. אפילו עם חברים שלכם שלא מכירים את הסדרה והמשפחה שלכם. קרה לי לא פעם שאחרי התייעצות כזו (גם עם המשפחה שלי) הגעתי לנוסח הכי טוב לשורות מסוימות.
חשוב שתבינו, כל המתרגמים עושים את זה באיזושהי נקודה ב"קריירת התרגום שלהם". יחד עם זאת, בעזרת הטיפ הזה והטיפ הקודם אפשר להגיע לתרגומים מדויקים וטבעיים.
לא שמעתי אף אחד אומר "שתקי!" בהקשר הזה. מסוג העלאות המשלב הסתמיות שחוזרות על עצמן בסדרה.
לפי כל התרגומים שראיתי זה "לאסוף את מאנאקה", או "ללכת לקרוא למאנאקה". "ממהר למאנאקה" זאת הכללה רחבה מדי.
"מאנאקה, מה זאת התלבושת הזאת?!"
כן, זה תרגום לא טבעי למשלב הדיבור (במשלב הדיבור היו משמיטים את המילה "חטיבת הביניים"), אבל מכיוון שנאמר במפורש ביפנית "חטיבת הביניים", אין ברירה אלא לשלב את זה איכשהו. הפתרון הכי טוב שמצאתי היה "קבענו שכולנו נבוא יחד בתלבושות של חטיבת הביניים נאמי!"
התייחסתי למשפט הזה בהרחבה מקודם. "למה את בתלבושת של חטיבת הביניים האמה?"
הגזמה עם המשלב. לא הייתי מצפה שילד בן 14 יאמר משפט כזה (בייחוד עם המילה "רוחו" בהקשר הזה). המשפט מאונגלת לחלוטין.
המשלב כאן גבוה מדי בניסיון להתחמק מהניסוח הרדוד: "לא היית צריכה לבוא איתם מלכתחילה".
ואיואיואי. אם נחזור להיות רציניים, הנוסח הזה לא מתאים לסיטואציה (תנסו לדמיין אותו אומר את זה במציאות...). נוסח חלופי: "נראה שתפסנו דג גדול".
לא אהבתי את הנוסח ולדעתי הוא מפספס את הסיטואציה.
למי שלא ראה את הפרק, היקארי מתייחס להצטלבות המבטים של היקארי וטסומוגו (וההתאהבות שלהם במבט ראשון, ספוילר לא ממש ספוילר).
במבט ראשון, המשלב שלה גבוה.
מצד שני, גם ביפנית היא מדברת בצורה פורמלית, אז הנוסח טוב.
לא הייתי מפחד להשתמש בסלנג כאן.
נוסח אלטרנטיבי: "איזה סירחון!"
אולי למטרת ההגזמה הנוסח הזה טוב. בחיים האמיתיים לא הייתי שומע נוסח כזה.
נוסח מאונגלת. "fine by me". אפשר לחילופין להשמיט את ה"מבחינתי" או להשתמש בנוסח אחר לחלוטין.
"נראה שהיקארי מרגיש"=> "היקארי חושב".
ההערה מתאימה לחלק השני כי זאת עריכה שראיתי שעשו באחד התרגומים האחרים.
"אך"? לדעתי כל הנוסח של המשפט צריך שיפוץ: "אבל כשהיקארי יבוא להתנצל בפנייך, תסלחי לו, בסדר?"
"מה אתם חושבים שאתם עושים?"
פה הנוסח של "תהיי בשקט" מתאים יותר לדעתי, דווקא כדי להדגיש את "חוסר האונים" שלו.
המשפט בלשון עבר: "נראה שהן שוב פעם עשו את זה".
ניסוח מאונגלת. ההצעה שלי: "אז מעניין אותי לדעת למה הן התכוונו."
ניסוח מאונגלת. ההצעה שלי: "קדימה, אתה צריך לחזור הביתה בקרוב."
ניסוח מאונגלת. ההצעה שלי: "מספיק שיש לנו את הבעיה של ריכוז המלח הגבוה."
נוסח מאונגלת. ההצעה שלי: "שלא נדבר על זה שהם לא רוצים לעשות את האופונהיקי!"
בנוסף, קיימת פה טעות תרגום: נאמר "האופונהיקי", לא "האופוניקי".
לשמור על נוסח "אגדה": "לפני שנים רבות, כל האנשים חיו בים".
להעביר למשלב דיבור: "לפני הרבה שנים, כל האנשים חיו בים".
נראה שקריספי בחרו באופציה השניה, אז אזרום איתה.
בספק רב שמדובר בקורבן של ילדה ממש. כנראה מדובר בנערה. (אע"פ שנאמר Shoujo). בכל מקרה, זאת טעות תרגום נפוצה שמתחילה לעלות לי על העצבים.
מעבר לכך, צריך לשנות את הנוסח ללשון סתמית בסביל: "לכן הוחלט להקריב אליו נערה כקורבן, והנערה נשלחה לים לבדה על סירה".
"דברי מתיקה". פה המשלב הגבוה כן יכול לעבוד?
אם אתם ממשיכים במשלב גבוה, לכו איתו עד הסוף: "לאחר זמן מה התברר כי האנשים החיים בים הם צאצאיהם של אל הים והנערה שהוקרבה".
נוסח מאונגלת וגבוה מדי שלא נשמע טבעי. ההצעה שלי: "מה נעשה אם אל הים יכעס כי לא קיימנו את האופונהיקי?"
לדעתי הנוסח הזה גבוה ומאופק מדי. מצד שני, הרעיון הכי טוב שעלה לי לראש היה "אל תשווה אותנו לחלאות חסרי-האנה האלו!". למה לעזאזל זה הנוסח שעלה לי לראש.
למה לסבך? "טוב, אני הולך הביתה".
טעות בעברית: מהו=\=מה הוא.
ניסוח שנשמע לי יותר טבעי בעברית: "איזה ריח נהדר"
חסרה מילה: "למי אכפת מזה?"
"התנהג בצורה מוזרה!" או "היה מוזר!". 2018 וכל זה, אבל זה לא מה שנאמר במשפט.
מרגיש לי שחסרה המילה "ממנו" במשפט. "פשוט תלמדי להתעלם ממנו ."
בהצלבה עם תרגומים אחרים הגעתי לנוסח:"פשוט צריך להתעלם ממנו."
תרגום מילולי. התרגום הנכון הוא "כדאי שנחזור הביתה."
המשלב גבוה למדי: "כל מה שאת צריכה לעשות הוא להישאר איתי וללכת אחריי…". בלי קשר שזה ניסוח שיכול להיות אחלה רמז מטרים למה שיקרה בהמשך.
לא חושב שהנוסח מתאים לסיטואציה הזו. אלט': "זה משהו שהכהן הראשי היה אומר?"
יותר הערת ניסוח מאשר הערת משלב: היה אפשר להוריד את כל ה"מצד"-ים ופשוט להכניס "אבל" בתחילת המשפט השני. "אני לא ממש רוצה להסתדר עם אנשי היבשה, אבל אני גם לא קיצוני כמו המבוגרים."
לא צריך לדחוף הטיות שם בכוח. "האמת שהיא לא יצאה מהחדר שלה…"
נוסח יותר מדוייק למשפט שלמעלה: "אז ככה נראית "אנה"?"
יצא לכם פעם לחשוב על מאיפה האמירה "אין לי… אוויר…" מגיעה? אז כן, בקונטקסט של הסדרה זה לא ממש עובד. בייחוד עם מאנאקה, שמגיעה מהים.
התרגום המילולי של השורה הוא "זה… כואב...".
הצעה אלטרנטיבית: "מה עוד, אם מאנאקה הייתה נעלמת, את היית הבאה בתור בשביל היקארי."
"כשהשיר יתנגן ב-5 אחר הצהריים"
"אני אצטרך לחזור הביתה, אבל…"
פה המשלב הגבוה "עובד" כי הוא תואם לסטריאוטיפ של אדם זקן ושמרן.
כן… לא… יש ניסוח יותר טוב.
טעות הקלדה: מאנאקה, לא מאנקאה.
"חיפשת אותי, הי-קון?" (הפכתי את הסדר כי ככה זה נשמע יותר הגיוני בעברית).
חסרות לי פה "יחידות המידה". 55 מה למטר? אפשר היה להצליב פה את התרגומים ולבדוק מה נאמר.
ביטוי מופרז למדי. "אי אפשר היה להפריד ביניכם מאז שהייתם קטנים".
יש פה שורה שלא תורגמה. "Aa. Hai Hai". בעברית: "נכון, נכון".
אז פה אתם אומרים "סתמי?" עקביות, חברים. עקביות.
נאמר "היקארי-אוניצ'אן". יש לזה התייחסות גם בתרגום של Crunchyroll, אז אני מבין שבחרתם לא להשתמש בכינויי שם.
אז אתם כן משתמשים בכינויי שם?
ניסיון יפה, חמאס.
מילולית זה "כן". אז אפשר לתרגם ל"בסדר!" או "טוב!". "אני סולחת" נשמע לי ארוך מדי.
ה-"א-אממ... " היה גם הוא צריך להיות חלק מהכתובית. העיקר שאת כל שאר הגמגומים אתם מתזמנים גם אם זה לא קריא.
טעות בתרגום. Take no Ko = 竹の子 = נבטי במבוק. משתמשים בהם בתור ירקות למרק או מצפים אותם בשוקולד ומוכרים אותם. (כמו אגוזים מצופים בשוקולד).
"במבוק צעיר" זה תרגום מילולי למדי. התרגום הזה מופיע בשורה נוספת אחר כך, אז לא אחזור שם על ההערה.
"אימונית" אם אתם רוצים להשתמש בעברית תקינה. או "חליפת ריצה". "חליפת אימון" נשמע תרגום מילולי, כללי ומחורטט מדי.
רוצה לדון על זה רגע. התרגום המילולי של השורה הוא אכן "זו עונת הזיווג". יחד עם זאת, אפשר לפרש את השורה היפנית המקורית (発情期じゃ) בתור "יש לה ריח של אישה מגורה\מאוהבת". וואו, אני שונא את עצמי כל כך. (לרפרנס, בתרגום של Nyanko התרגום הוא "The smell of one in heat.").
גם פה היה Aa שלא תזמנתם. "אה, באתם לאסוף אותה?"
נוסח אחר כי אני ניפטיקי: "איזה רעש דוחה!"
מילולית זה התרגום של השורה. לדעתי נוסח כמו "רק לך מותר!" היה זורם יותר.
לפני זה היה "Eh" שלא תוזמן. היה צריך להוסיף ולתרגם כ"מה?".
הייתי מאחד את שתי השורות האלו.
סה"כ התרגום היה סביר. הניסוחים הבעייתיים בהרבה מקומות מונעים ממני לתת לו את מדד האיכות, אבל אני חושב שאם קריספי יישמו את העצות שנתתי כאן, יש להם פוטנציאל להגיע לתרגום שיכבד את הסדרה.
בקרדיטים נאמר שהתזמון נעשה על ידי Crunchyroll. באופן מפתיע, לא ראיתי את הבלידים האופייניים ל-Crunchyroll והתזמון היה נוח לצפייה. מישהו פה השתמש ב-TPP או תזמן נכון, אחד מהשניים.
לדעתי זה משהו שאפשר לעשות אם השורה קצרה או שיש "רעד" באמצע השורה ולא בסיטואציות כאלו. קצת מעצבן שזה מופיע על כל גמגום או רעד בדיבור.
נקודה נוספת היא העובדה שבחלק מהשורות מופיע צליל כדוגמה Ah-ah או eh, והשורה עצמה מתחילה לאחר מכן. אותם צלילים ביפנית הם חלק מהמשפט ולכן הם אמורים להופיע קודם.
הקריוקי של הפתיח היה די חלק. לא היו בעיות מיוחדות בתזמון ההברות של קריוקי הפתיח, מעבר להברה אחת מחוברת (ה-"nai" ב-"tomedonai asu ni").
העיצוב אסתטי ונחמד, אם כי העיצוב היה קצת "יבש\תפל".
העיגולים מאחורה היו לרוב בלתי נראים, קצת חסרי פואנטה. הם לא עשו משהו חוץ מלהופיע ולהעלם, ואם הם כן עשו זה ממש לא היה ברור.
בשתי השורות האלו יש פעלים שמופיעים בזמן עתיד, ולדעתי זה די מכער והורס את הזרימה של השיר, ואם הם היו בזמן ציווי זה היה יותר טוב. אבל, וזה אבל די גדול, הקשר בין התרגום בשתי השורות האלה לבין מה שנאמר ביפנית בפועל הוא "רגשות חולפים" - מעבר לזה, שום דבר בתרגום הזה לא מופיע ביפנית.
ותשליך אותם הרחק מכאן"
התרגום בפועל לא מושלם, כמובן. ניסיתי להצמד כמה שיותר ליפנית. אישית הייתי משנה אתם המילה "ישנם" ל"משתקפים" (למרות שהמילה משתקפים לא מופיעה ביפנית) כי זה מותיר את המשמעות כמו שהיא. מה גם, אפשר להפוך את סדר המשפט כדי שישמע יותר הגיוני: "נשים סוף לרגשות החולפים המשתקפים בעיניך הרועדות".
אבל בכל מקרה, בשורה התחתונה: השורות האלו תורגמו לא נכון אצלכם בכלל.
הקריוקי של הסיום גם היה די חלק. לא היו בעיות מיוחדות בתזמון ההברות שלו. הייתה הברה מחוברת אחת שהצלחתי לתפוס והיא הייתה "rou" ב-"tojiteitandarou".
העיצוב גם כאן היה די פשוט ואסתטי, אם כי עדיין די יבש\תפל.
בשורה הזו, קשה להבחין מתי כל הברה והברה נכנסת. הייתי משנה את השקיפות של הגבול או משנה את הצבע הפנימי בשורה כדי לפתור את הבעיה.
גם פה התרגום היה יציב. אין הערות מיוחדות.
סה"כ הקריוקי תקין.
הכתוביות בהחלט בגודל המתאים והן קריאות על כל רקע.
נאגי נו אסוקארה היא אנימה שרוויה בטייפ (ועוד ביפנית, לא בשפה מומצאת כלשהי כפי ש"נוהגים" לעשות בחלק מהעולמות האלו). על כן, הופתעתי לראות כי בהוצאה של קריספי כמעט ולא קיים טייפ, למעט בקרדיטים ובשמות הפרקים. אני מניח שזה עוד דבר הנובע מבחירת המקור לתרגום.
הנה כמה מהמקומות שבהם קיוויתי לראות טייפ במהלך הפרק הראשון.
בצד ימין למעלה: "דיווח מליחות פני הים". בצד שמאל למטה: "אתמול". הטייפ הזה לא קל בכלל כי הטלוויזיה מרצדת, אבל הייתי שמח לניסיון מינימאלי או אפילו טייפ בסגנון \an8.
על העמוד הימני: "מקדש נארונאמי". לא הופיע בתזמון של Crunchyroll.
בירוק: "מלח". לא הופיע בתזמון של Crunchyroll.
בכחול: "הכניסה לשיושישיו". בשחור: "הודעת ביטול קו האוטובוס". לא הופיע בתזמון של Crunchyroll.
הלוגו לסדרה. באוריינטציה שונה לגמרי מ[הכנס כל מקום אחר בפרק].
מימין לשמאל: הירהדאירה צ'ייסאנה, איסאקי קאנאמה, סאקישימה היקארי, מוקאידו מאנאקה. יש עוד שוטים של הטייפ הזה, אבל אני אחליק את זה כל עוד השמות מופיעים בשוט הזה ובשוט כמעט זהה שמופיע אחר כך. הופיע בתזמון של Crunchyroll.
באדום: "חדר הלבשה לבנות". הופיע בתזמון של Crunchyroll.
"לכי מ", ככל הנראה קיצור של "לכי מכאן". הופיע בתזמון של Crunchyroll בשוט הראשון מתוך שניים.
טייפ נוסף בתזמון של קראנצ'ירול: "אל הים". הופיע בתזמון של Crunchyroll. הטקסט על השער הופיע בטייפ הקודם אך לא תוזמן כאן.
כותרת באמצע הפרק. אפקט כניסה לא טריוויאלי בכלל. הלוגו באוריינטציה שונה לחלוטין מגרסה שלו שמופיעה בפתיח.
הפונט היפני הוא פונט "דפוס" שמכיל קצוות בולטים ("סריפי"), בעוד שהפונט של העברית מזכיר יותר כתב יד מעוגל ואין לו את אותן בליטות "סריפיות" . במקרה הזה, הייתי מחפש "פונטים של דפוס", למשל David או AdaMF. מה שכן, הצבע מתאים והמיקום הגיוני אז PROPS על זה.
המבנה של הקרדיטים שונה מהקרדיטים היפניים, דבר המבליט אותם יותר ממה שצריך, לפחות לדעתי. היה צריך לשמור לשמור על קונסיסטנטיות עם היפנית (שם התפקיד בקטן בשמאל, מבצע התפקיד בגדול מימין).
אהבתי את הפייד כאן. טאץ' נחמד ביותר.
"למקרה שלא היה לכם ברור: אם המסגרת של הטקסט כחולה - זה פלאשבק."
סה"כ הטייפ סביר, אם כי בהחלט היה אפשר להשקיע יותר. את מה שהיה לי להגיד רשמתי למעלה.
ראשית, כדי לפנות את זה מהדרך, הפרק מקודד בהארדסאב כדי שהצפייה הישירה תעבוד כמו שצריך. Fair enough.
כדי לבחון את הפרק (ואת הקידוד בכלל) הורדתי אותו מהדרייב. הפרק שוקל 1.2GB. וואו. תוצאות הריצה של MediaInfo על הקובץ מציגה כמה נקודות שאליהן ארצה להתייחס.
טכניקת ה-VBR היא טכניקה המאפשרת לשמור על גודל משקל יחסי נמוך על ידי הקצאת ביטים חכמה – במקום לתת לכל החלקים בווידאו אותה כמות ביטים, כל חלק מקבל את מספר הביטים שהוא צריך עד למקסימום גלובלי מסוים.
כפי שהוצג במאמר הזה , אין טעם לקודד בימינו רק ב-VBR אלא אם אתה עוסק בסיטואציות בהן ה-bitrate וזמן הדחיסה הוא קריטי, לצורך הבהרה – דחיסה של פרק אנימה היא לא סיטואציה כזו. לסיטואציות כאלו (מה שהוא מגדיר בתור Archival), מומלץ לקודד עם CRF במעבר אחד או שניים.
לא ממש הבנתי את הבחירה של קריספי כאן, ובייחוד לא את הבחירה להשתמש ב-7500KBPS (!) בתור המקסימום. לדעתי CRF של 19-17 היה עושה את העבודה במשקל וידאו נמוך יותר.
האנימה הופקה ברזולוציה של 720p.
אפשר להשתמש בטכניקת ה-Inverse-scaling/Descaling כדי להוריד את הרזולוציה ל-720p בלי לפגוע באיכות הוויזואלית יותר מדי כמו בהקטנה רגילה.
ראו את ההבדל כאן.
במקור של קריספי האודיו נשמר באיכות FLAC (דחיסת אודיו ללא איבוד איכות). קריספי לא קודדו מחדש את האודיו, ועל זה מגיע להם KUDOS. יחד עם זאת, האודיו תרם 117 מגה בייט לגודל הסופי של הקובץ (מהיכרות שלי עם הפורמט, האודיו הלא דחוס יכול להגיע למשקל כפול אם לא יותר). בהתחשב בזה שהאודיו הוא בשני ערוצים בלבד, היה אפשר להגיע לאותה איכות פרספטואלית גם עם qAAC שהייתה מורידה את המשקל הסופי למשהו כמו 42 מגה (ניסיתי).
מעבר למה שרשמתי כאן, לא ראיתי שום דבר בולט או יוצא דופן בקידוד. מבחינתי הקידוד סביר, אם כי גודל הקובץ הסופי קצת תמוה בעיניי. בכלל, טרנד הקבצים היותר-מדי-גדולים תמוה בעיניי, אבל מי אני שאדבר – הקידודים של בוקו-נו-הירו שוקלים לפחות 700 מגה כל אחד.
ההוצאה של קריספי סאב הייתה הוצאה סבירה. כל אספקט בהוצאה - התרגום, התזמון, העריכה, הקריוקי (ועיצוב הקריוקי), הטייפ והקידוד - כולם היו סבירים, אבל לא יותר מכך.
סביר להניח שלצופה הממוצע רוב הדברים שציינתי פה לא יפריעו במיוחד ויהנה מהרמה של ההוצאה הזו.
מה שכן, אני מאמין שההערות יעזרו לקריספי סאב לשפר את ההוצאה שלהם ולהעלות את מידת ההנאה - שלהם ושל הצופים שלהם.
תיקנתי היום כמה דברים ויז'ואליים בביקורת והעברתי את התמונות מה-CDN שלי לאתר Imgur. תוכן הביקורת לא השתנה.
חתיכת ביקורת מושקעת. כל הכבוד!
לא נכון, שווקא הפריע ובגלל זה אני לא צופה בהם.
עוד משהוא, כל עוד השם היפני הוא לועזי למילון העברי אז אי אפשר לומר שכותבים אותו בצורה מסויימת,למרות שמקובל לכתוב כביכול כמה שיותר ברור.
או לכתוב כאמינה, לא יהיה משנה בסופו של דבר לנו הישראלים כי אנחנו לא יכולים להחליט איך כותבים מילים לועזיות,אפילו עם זה ממש נראה לנו שככה כותבים.
אמנם נדמה לי שזה לא רשמי, אבל המוסכמות עבור שמות לועזיים היא להשתמש באותיות ק', ט', ו-טסו' (במקום כ', ת', ו-צ'), כמו כן, הוספת א' אחרי כל הברת קמץ/פתח. כל זה על מנת להדגיש שמדובר בשם לועזי.
למשל, קוטובוקי טסומוגי, ולא כותובוקי צומוגי.
בעיה אחת שאני יכול לחשוב עליה זה אם תכתוב "אני וכותובוקי", לפי כללי העברית תצתרך לקרוא את ה-כ' רפויה (בלי דגש).
הבנתי למה אתה מתכוון והאמת שנאי בעד שיתרגמו את זה ככה כי לנו הישראלים זה הרבה יותר ברור. למרות שעדיין, אנחנו לא יכולים להחליט איך כותבים את המילה.
לפי מה אתם בוחרים את הקבוצה\הפרק המבוקרים?
כל אחד ומי/מה שבא לו לבקר. אלא אם קבוצה מבקשת ספציפית ביקורת.
את אלס סאב,כן אני מודע שאת המנהלת אבל היתי רוצה לראות משתמש אחר עושה עליכם סיקור, ואת התוצאות של הסיקור.
אני גם הייתי שמחה לראות משהו כזה.
חח כן,וחס וחלילה לא אומר שאני לא אוהב אתכם,בעיניי אתם מצויינים אבל הייתי רוצה לראות משהו בסגנון הזה על הפופולרים ביותר,או במקרה שלכם גם מהטובים ביותר.!
אין לי ספק שלא אמרת זאת מכוונה רעה. וגם אני לא צחקתי או הייתי צינית. אני מאוד אשמח לקבל ביקורת בונה מכל מי שמבין בנושא.
|
ברוכים הבאים לאתר הבית של פרחים עבור פינגקסיאנג. נהפוך את סידור פרחים באינטרנט קל. באפשרותך לבחור מתוך מבחר בשפע שלנו: פרחים, צמחים, זרי פרחים ועוד. אנא הוסף את הבחירה אל סל הקניות, בצע את ההוראות. עם סיום הסדר פשוט נשאיר את השאר תלוי בנו.
זה המשימה של פרחים פינגקסיאנג כדי לספק שירות לקוחות גבוהה הגבוהה ביותר. אנו נוודא שהזמנתך תימסר כפי שדרשת. כאשר אתה באמת רוצה להרשים, לא משנה איזה אירוע: ימי הולדת, יום לאמהות, אבות היום או כל אירוע אחר, פרחים פינגקסיאנג הוא הבחירה הנכונה עבור הרגע המיוחד שלך.
המקומיים שלנו ב פינגקסיאנג פתוחים למשלוחים.
לשלוח פרחים ומתנות פינגקסיאנג עם פרחים עבור פינגקסיאנג. אנו מתמחים בתחום אספקת פרחים, זרי פרחים, סלסלות, מתנות, עוגות כדי פינגקסיאנג.
פרחים פינגקסיאנג - חנות פרחים המספקת באותו יום משלוחי פרחים ב פינגקסיאנג . אנו משתמשים ברשת נרחבת של מקומיים פינגקסיאנג פרחים, יש פרחים, זרי נמסר פינגקסיאנג.
בואו פרחים פינגקסיאנג שמור על סידורי פרחים על ידי אירוע; כולל זרי יום הולדת, יום האם, פרחים ליום האהבה, פרחים, תינוק שרק נולד ועוד הרבה יותר. אנו מציעים מבחר גדול של פרחים, שתילים, צמחי נוי, סידורי פרחים, סלסלות במחירים תחרותיים מאוד, זה לא מתאים לשום מקום פינגקסיאנג. ההזמנה באינטרנט, לקבל את משלוח פרחים עבור פינגקסיאנג טופל על ידי פרחים פינגקסיאנג.
הצוות ב-Internet פרחים מחויבת לספק את האיכות הגבוהה ביותר של פרחים, צמחים ומתנות זמין ב פינגקסיאנג, ב " היפה מחיר אפשרי. כל לקוח חשוב לנו מאוד, אנו שואפים לתת את מירב מקצועי תשומת לב בכל סדר. את כל צוות ייעודי כדי לספק את הרמה הגבוהה ביותר של שירות לקוחות על משלוחי הפרחים שלך ב פינגקסיאנג.
אנחנו מספקים פרחים זרי מעל 900 ערים ברחבי העולם. בכל עיר, אנחנו עובדים עם אמין המקומי פרחים-חנויות ומשלוחים כמו במקרה עם פינגקסיאנג. עבודה עם רשת של המקומי פרחים-חנויות ומשלוחים, אנו יכולים להבטיח כי אנו מספקים באיכות גבוהה זרי פרחים ואת הפרחים שלך להישאר טרי. אנחנו יכולים לטפל ברגע האחרון שלך פרח הוראות או שאתה יכול להזמין אדם זר יפה של פרחים, חודשים מראש.
|
כללי: סגר פורים. בסגר כמו בסגר הביורוקרטיה שולטת ושום אישור לא תקף!
מחסום משטרה. שוטרת ושוטר. בהתארגנות בנתיב הכניסה לא-ראם. כ- 20 מכוניות במחסום היציאה לכיוון ירושלים. מתפתלות בדרכי העפר ומגיעות לקלנדיה מצפון.
על הככר חונה אמבולנס פלסטיני. ממתין יותר מחצי שעה לבואו של אמבולנס מבי"ח מוקאסד. חולה הלב יועבר ללא מלווה. אחיו מתלונן על הציפייה הארוכה. כל התיאומים נעשו כבר ובכל זאת... ב 16:15 מגיע האמבולנס מהצד הישראלי. ההעברה בשיטת "גב אל גב " מתבצעת תוך 3 דקות במגרש החניה של האוטובוסים.
16:00 לפני הקרוסלות הראשונות. החיילת, דוברת ערבית , מתעניינת בכל מי שממתין. פוגשות אדם ששוחרר היום מבי"ח בראמאללה. מלווה אותו אדם שהתנדב לעזור. החולה גר בעזה ורוצה לחזור לביתו. יש לו אישור שחרור מבי"ח ואישור כניסה לישראל. יש לו גם שני תיקים גדולים. שיחררנו את המלווה המתנדב. כמובן שלא מעבירים את העזתי. כולנו מסתבכים עם התיקים בקרוסלות. בהתייעצות עם חנה ב' העזתי נשלח לקחת טרנזיט דרך ואדי נאר, לתרקומיה. נהג הטרנזיט אמר שאין סיכוי אבל חשב שאולי בכל זאת אפשר לעשות משהו. בערך ב-17:00 הטרנזיט עודנו בחניה... וגם העזתי.
17:00 כ- 30 אנשים לפני הקרוסלות הראשונות. שני טלפונים לאבו חצירה: "קחי אוויר הענין בטיפול".
17:17 40-50 אנשים ממתינים לפני הקרוסלות הראשונות. שני השרוולים פועלים.
שוטר עם 2 מאבטחים מגיע לפנות פלסטיני שמתעכב מרצונו בין הקרסלות הראשונות למשך שניות. שלושה נערים פונים אל השוטר בשפת סימנים. מבקשים קיצור תורים. אחרי שהציגו קושאנים כנדרש פותח עבורם השוטר קרוסלה במיוחד. "ילדים עם בעיות, אנחנו מתחשבים" (כסת"ח להומניזם). בקשתי התחשבות ב-50 הממתינים האחרים ולא זכיתי אפילו לתשובה.
פונה אלינו אב עם ילד בן 5. הילד צריך לעבור מחר ניתוח בידו בבי"ח מוקאסד. לאב אישור כניסה וזימון לבי"ח להיום. לא עוברים . בגלל הסגר. פונות למוקד ההומניטרי. גלי מבררת. במקביל יעל ש' פועלת מול מוקד הבריאות. מסובך...לאב יש אישור סוחר, אבל הניירת הרפואית לא ממש לפי כל הכללים. והילד? שיחכה.
17:40 פתחו שלוש קרוסלות בשורה הראשונה. עדיין רק שני שרוולים פתוחים והתורים ארוכים.
החתמנו אדם על ניירת מחיה של "מנוע משטרה " והוא מספר לנו שבנו נעצר במוצ"ש האחרון על יד קלנדיה (זריקת אבנים). הנער כבן 14 והמשפחה לא יודעת היכן הוא מוחזק. כנראה בעופר. העו"ד ביקש סכום שאינם יכולים לשלם. הופנה למוקד להגנת הפרט.
18:00 עדיין תור של כ-25 אנשים בקרוסלות ראשונות.
חולה הלב הגיע מן הסתם למוקאסד. אחיו נשאר בראמאללה.
את האב ובנו השארנו מחכים על הספסל לתשובה והמשך טיפול של יעל.
האב האחר המשיך לדאוג ולחפש את בנו שנעלם במוצ"ש. למחרת נמשך הקשר הטלפוני עם האב וילדו בן ה-5. למרות מאמציה של יעל הביורוקרטיה ניצחה. וכי למה יתנו לעבור בשלושת ימי הסגר למי שיש לו אישור!!! או כמו שנאמר: כבר מזמן אין קשר בין הטיפול הרפואי למצב הבטחוני. ושאף אחד בעולם לא יספר לנו שיש סיבה בטחונית לכל ההתעללות הבלתי אנושית הזאת. דה-הומניזציה של הפלסטינים שמעידה על דה-הומניזציה נוראית של העם הנבחר.
|
בשלושת העשורים האחרונים אנו עדים לגל חדש של מחקרים על הנאציזם. סיום המלחמה הקרה, איחוד גרמניה ופתיחת ארכיונים רבים הניעו דור חדש של היסטוריונים להציב שאלות נוספות ולגבש תפיסות מפתיעות, אבל רק מעט מפירות המחקר הטריים הגיעו לקהל הרחב. ספר זה, הראשון מסוגו בעברית, משרטט מפה עדכנית של חקר הנאציזם בזמננו ומבהיר כיצד הגישות החדשות מאפשרות נקודות מבט אחרות, מאתגרות ולעיתים מעוררות מחלוקת. בין הסוגיות הנדונות בו: האם היטלר וראשי משטרו הובילו מדיניות אקולוגית מתקדמת? מה היה יחסם למיניות, להומוסקסואליות ולזנות? מהם קווי הדמיון והשוני בין השואה למקרי רצח עם אחרים, ומהם הקשרים בין גרמניה הנאצית לאימפריאליזם האירופי ולאסלאמיזם הרדיקלי? האם החוקרים בני זמננו מצליחים להשתחרר מהציווי המוסרי, שהנחה את הדורות הקודמים של ההיסטוריונים וגרם להם לראות בפשעי הרייך השלישי ביטוי ייחודי של רוע קיצוני?
מחבר הספר, ד"ר בעז נוימן (2015-1971), לימד היסטוריה באוניברסיטת תל אביב. זהו ספרו החמישי העוסק בהיסטוריה הגרמנית המודרנית. הוא נכתב ככרך המשך לספרו "נאציזם" (2007), המנתח את הגישות הקלאסיות בתחום זה. נוימן חיבר את היסטוריות חדשות של הנאציזם בשנתיים האחרונות לחייו, וכתב היד נערך לאחר מותו.
|
כל המוסלמים בעולם, מיליארד וחצי אנשים, נשים, טף וזקנים, נמצאים אי שם בין הקוטב הקיצוני מצד אחד והקוטב המתון בצד ההפוך.
בשיח העיתונאי, הפוליטי והציבורי התקבע בשנים האחרונות, ובפרט אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001, המונח "אסלאם רדיקלי" כדי לתאר את הבסיס הדתי והאידיאולוגי של הגילויים האלימים המתבססים על האסלאם מה שמתואר בעולם במונח "טרור", ובין "אסלאם מתון" המציג את המוסלמים כאנשים רגילים היכולים ורוצים לחיות בשלום עם כל באי עולם, נוצרים, יהודים, בודהיסטים, כופרים וכל השאר.
שהעולם צייר לעצמו היא שיש שני סוגי אסלאם, אחד רדיקלי שאי אפשר לחיות איתו או לצידו, ואחר מתון הגורס ש"הם כמונו בדיוק".
ההפרדה הזו בין "אסלאם רדיקלי" ו"אסלאם מתון" אפשרה את התפתחות הטענה ש"האסלאם נחטף" בידי הרדיקלים, ובעצם האסלאם הרדיקלי איננו אמיתי בעוד שהאסלאם המתון הוא האמיתי והמקורי. ההפרדה הזו גם מאפשרת כיום לאירופה להתייחס באופן חיובי לגל המהגרים הבלתי חוקיים, שרובם מוסלמים, כי הם מייצגים את האסלאם המתון, זה שכל מה שאנשיו רוצים זה רק לחיות בשלום ובשלווה עם שכניהם האירופים.
ברצוני לערער על המצב הפסיכולוגי הזה, הטוען שיש שני סוגי אסלאם. לצורך זה נבהיר נקודה חשובה: האסלאם הוא דת, תרבות, הלכה, פוליטיקה, משפט, כלכלה וכל היבט אחר של החיים, ומערך זה של רעיונות והתנהגויות מתבסס על טקסטים. הטקסט הבסיסי ביותר הוא הקוראן, ואחריו באים החדית' (תורה שבעל פה), והסירה – הביוגרפיה – של מוחמד. השריעה, ההלכה המוסלמית, היא מערכת החוקים והכללים המחייבים את המוסלם להתנהג על פיהם.
אין בנמצא שני קוראנים, אחד רדיקלי ואחר מתון, אלא רק קוראן אחד, שיש בו הכול: פסוקים על הג'יהאד ומלחמה נגד הכופרים ומנגד פסוקים המדברים על הכרת האחר וחיים לצידו. אין שני סוגי חדית', אחד רדיקלי ואחד מתון, אלא רק גוף אחד של קבצי חדית' שיש בהם הכול: רעיונות אלימים ואחרים מתונים. אין שתי ביוגרפיות של מוחמד, אחת רדיקלית ואחת מתונה, אלא רק אחת, שיש בה סיפורים המבטאים גישה רדיקלית ואלימה, ואחרים המציגים דרכי התנהגות מתונה של נביא האסלאם. כך אין שתי שריעות, אחת רדיקלית ואחת מתונה, אלא רק שריעה אחת, שיש בה הכול, מהאופן הרדיקלי שבו קוטעים ידי גנבים עד החובה לעזור למסכן ולעני, המצביעה על מתינות רבה.
מכיוון שכך, אין "אסלאם רדיקלי" ואין "אסלאם מתון", אלא יש רק "אסלאם" שיש בו הכול, מהקצה הרדיקלי ביותר עד הקצה המתון ביותר. בפועל מה שאנחנו רואים זה אנשים בעלי תרבויות שונות, מהקיצוניים ביותר על המתונים ביותר, וכל אחד מהם מוצא בקוראן, בחדית', בביוגרפיה של מוחמד ובהלכה את הפסוקים, הרעיונות, התקדימים וההלכות התומכים בגישתו לחיים ולבני האדם האחרים. המוסלם הקיצוני בוחר מכל המקורות את החומר התומך בגישתו הקיצונית, ואילו המוסלם המתון בוחר מאותם המקורות את החומר שעליו הוא מסמיך את גישתו המתונה.
שני המוסלמים - הקיצוני ביותר והמתון ביותר - הם מוסלמים "כשרים" שכן שניהם מסתמכים על המקורות האסלאמיים הלגיטימיים, ואף אחד מהם לא יכול לטעון שהאחר חטף את האסלאם. כל המוסלמים בעולם, מיליארד וחצי אנשים, נשים, טף וזקנים, נמצאים אי שם בין הקוטב הקיצוני מצד אחד והקוטב המתון בצד ההפוך.
הם חיים כבודדים, כמשפחות, כשבטים, כחברות וכארגונים. מדינת האסלאם היא מדינה שנוסדה ומתקיימת על בסיס קבוצה גדולה של מוסלמים ומתאסלמים הנמצאים על הקוטב הקיצוני של האסלאם. ארגון אלקאעדה נמצא קרוב מאוד אליהם, וכך חמאס, חיזבאללה ושאר ארגוני הטרור. בקצה ההפוך, המתון, נמצאים חברי ארגון "מוסלמים מביטים למחר", קבוצה של מוסלמים בטורונטו שבקנדה, מתונים לחלוטין.
בין הקטבים נמצאים כל שאר המוסלמים בעולם, כשכל אחד מציב את עצמו בנקודה כלשהי על הסקאלה שבין הקיצוני ביותר והמתון ביותר. המיקום איננו סטאטי אלא דינמי, כי מוסלמי שהיה מתון יכול לעבור תהליך של רדיקליזציה, ואילו אחר, שהיה קיצוני בדעותיו ובהתנהגותו שינה את גישתו לחיים והפך למתון יותר. החיים ונסיבותיהם מזיזים את האנשים על הסקאלה, באופן שמקשה לצפות מה יהיה בעתידו של כל אדם או קבוצה.
מהגרים מוסלמים מתונים חיים בהרמוניה עם חברות זרות שאליהן הם מהגרים, משתלבים בה באופן יפה, עובדים למחייתם, שומרים חוק ותורמים לכלכלה ולחברה שקלטה אותם. מוסלמים קיצוניים יותר המהגרים לחברות אחרות נוטים לחיות במובלעות המשמרות את תרבותם ואורח חייהם, משתלבים בחברה ובכלכלה באופן חלקי ומנסים כל העת להשפיע על החברה הקולטת ולשנות אותה בכיוון הנוח להם. אם הם אלימים אזי הם עלולים לנקוט באלימות נגד החברה שקלטה אותם, כפי שרואים באירופה בימים אלה.
|
שותפו לדירה של הנאשם בהרג תשעה מתפללים אפרו-אמריקנים בצ'רלסטון, קרוליינה הדרומית, סיפר כי הוא "תכנן כבר חצי שנה לעשות משהו כזה ואז להתאבד". חבר ילדות סיפר: "הוא אמר שהוא רוצה הפרדה בין לבנים לשחורים"
דילן סטורם רוף, האמריקני בן ה-21 שמואשם בביצוע הטבח בכנסייה האפרו-אמריקנית "האם עמנואל" שבצ'רלסטון, קרוליינה הדרומית, "רצה להצית מלחמת אזרחים" כך סיפר היום (שישי) שותפו לדירה דלטון טיילר לרשת ABC. "הוא תכנן משהו כזה כבר שישה חודשים, הוא תכנן לעשות משהו כזה ואז להתאבד", הוסיף טיילר. "הוא היה ממש בקטע של הפרדה גזעית ודברים כאלה".
גורמים המעורים בפרטי החקירה סיפרו היום לרשת CNN כי רוץ הודה במעשים המיוחסים לו, והוסיף בחקירתו כי הוא "רצה להצית מלחמת גזע". כמו כן, הוא טען כי רכש בעצמו את הנשק ששימש לטבח, ולא קיבל אותו כמתנה ליום ההולדת כפי שפורסם בעבר.
חבר ילדות של רוף, ג'וזף מיק, שראה אותו בבוקר הירי סיפר כי למרות שברוב חייהם הם לא שוחחו על סוגיות של גזע ביניהם, לאחרונה אמר לו רוף כי "השחורים משתלטים על העולם, וצריך מישהו שיעשה משהו לגבי זה, לטובת הגזע הלבן". בתמונת הפרופיל של רוף בפייסבוק, הוא לבוש חולצה שעליה דגלי דרום אפריקה בתקופה האפרטהייד ורודזיה זימבבואה בתקופת השלטון הקולוניאליסטי האירופי.
"הוא אמר שהוא רוצה הפרדה בין לבנים לשחורים", הוסיף מיק. "אמרתי לו, 'זה לא אמור להיות ככה', אבל הוא המשיך לדבר על זה". זמן קצר לפני הטבח, מיק וכמה חברים נסעו לאגם קרוב והזמינו את רוף להצטרף אליהם, אולם הוא סירב. בפעם הבאה שראו אותו, היה זה בתמונות שפורסמו ממצלמות האבטחה של החשוד בירי. "ידעתי שזה הוא", הבהיר מיק.
טיילר, שותפו לדירה, סיפר כי עד לשבוע האחרון, הוריו של היורה לא הסכימו לו לקחת את הנשק שלו עמו. רוף נעצר בעבר פעמיים. בחודש מרץ, הוא נעצר בחשד להחזקת סמים ובחודש אפריל בחשד להסגת גבול.
אתמול התייחס לטבח, שבו נהרגו תשעה בני אדם, נשיא ארצות הברית ברק אובמה. במסיבת עיתונאים שכינס בבית הלבן, אמר: "נאלצתי למסור הצהרות כאלה יותר מדי פעמים. חברי הקהילות נאלצו לספוג מתקפות כאלה יותר מדי פעמים. אין לנו עוד את כל העובדות, אבל אנו יודעים כי שוב, אנשים חפים מפשע נהרגו בידי מישהו שרצה לפגוע בהם, ולא הייתה לו בעיה להשיג נשק. סוג כזה של אלימות לא קורה במדינות מפותחות אחרות. יש לנו את היכולת לעשות משהו לגבי זה".
אובמה ציין כי כנסיית "האם עמנואל" שהותקפה הפכה במשך השנים למוקד פעילות של תנועת זכויות האזרח בארה"ב, והמשיכה לפעול גם כשנאסר על כינוסים כאלה בשנות ה-60. הוא ציטט מדברים שאמר מרטין לותר קינג לאחר רצח ארבע ילדות בכנסיה באלבמה, שקוראים "לבחון את המערכת כולה", והוסיף: "כל מוות כזה הוא טרגדיה, אבל יש משהו שובר לב במיוחד בירי בכנסייה. הכנסייה הזאת נשרפה כליל כי חבריה התנגדו לעבדות".
|
מספיקה לכחודש .כוס ליום.
זהירות ,,,לא קוטפים לבד שרביטן!!
שרביטן -שרביטן מצוי - Sharvitan הוא סוג צמח יחיד במשפחת השרביטניים. בסוג שרביטן כ-60 מינים.
השרביטנים שיחים או מטפסים, שעליהם מנוונים וענפיהם הרותמיים מבצעים את תהליך ההטמעה. רוב המינים הם דו ביתיים - הפרחים הזכריים והנקביים צומחים על צמחים נפרדים. בפרחים הזכריים אבקן אחד בעל זיר עבה ומספר מאבקים. בפרחים הנקביים מספר ביציות שמכל אחת מהן יוצא צינור שעליו טיפת צוף. כמו בשאר הצמחים במערכת חשופי הזרע, הביצית אינה בתוך שחלה סגורה. לאחר ההפריה, מתפתחים הקשקשים העוטפים את הביצית לאצטרובל קשקשני, ובחלק מן המינים הוא עסיסי.
תפוצתם של השרביטנים היא באזורים החמים והממוזגים.
,, לא קוטפים את השרביטן ללא זיהוי של איש מקצוע ברפואת צמחים- הרבליסט .
-בנזלדהייד-החומר הפעיל כנראה בשרביטן המצוי .
כידוע השרביטן המצוי נלקח לשימוש פנימי במינונים נמוכים והוא:מייזע, מכווץ כלי דם היקפיים, ממריץ לב, ממריץ ממריץ מחמם, מפחית ליחה, מפחית תיאבון, מרחיב סמפונות, נוגד אלרגיה, נוגד אסטמה, נוגד עווית (מערכת נשימה), עוצר הפרשות.
כמוכן טיפלו בבעיות כגון דליפת שתן, הרטבת לילה, , מחלת השינה (נרקולפסיה), סינוסיטיס,קוצר נשימה, תיאבון יתר..יש לציין בהשגחת מטפל מוסמך ברפואת צמחים פיטותרפיה.
|
נניח זוג דתיים אוהבים שיוצאים ביחד והכל טוב ויפה, אבל ההפרש גילאים ביניהם הוא 4 שנים....(הוא 20 והיא 16, או הוא 21 והיא 17...), דבר כזה יכול להסתדר?? מה אתם אומרים...?
תלוי בגילאים. 20 ו-16 זה באמת לא אפקטיבי,כי בד"כ בגיל 16 ממש לא מוכנים לחתונה,ו\או בשלים מספיק.
אבל 20 ו-24 נגיד זה סבבה.
תמיד יש סיפורים על הפרשים גדולים שהתחתנו, וסיפורים שלא מספרים על הפרשים גדולים שלא התחתנו.
ככל שהמדוברים בגיל מבוגר יותר ההפרש פחות משפיע.
מצדדת בהילולה, יש בעיה של מוכנות לחתונה בגילאים הצעירים יותר (16-17).
בעיקר, מתבגרים מאוד בשנים האלה ופחות אחר כך ולכן הפערים בין מי שעבר כבר את השלבים האלה ומי שעוד לא גדולים יותר.
כמובן, בגרות היא עניין אישי ולכן אין להסיק מכך לכל מקרה.
תלוי מאוד -אינדבדואלי,סובייקטיבי ..
לצורך העיניין ,הפרש הגילים בין ההורים שלי הוא כ- 7 שנים ואמא שלי הייתה איתו כבר משנות העשרה וב"ה הלוואי וכל הזוגות היו כמוהם.
אמנם יש מקרים בודדים בהם זה הצליח, אבל למה לקחת סיכון? אף אחד לא רוצה להיות גרוש בגיל 18 או 19, נכון? (יש לי כבר כמה חברות גרושות, שהתגרשו בנות פחות מ25).
|
העיר הרצליה היא אחד המרכזים המובילים בארץ של הייטק- חברות רבות קבעו את מקום מושבן בעיר הזו הודות לגישה הנוחה לליבו של מרכז הארץ- תל אביב- ללא הפקקים והיעדר החנייה הקיימים בה דרך קבע. כחלק מהצורך לשדר ייצוגיות וחדשנות, משרדי הייטק רבים מכניסים רצפות פרקט למשרדיהם. ההכנסה של פרקטים הרצליה היא צעד פשוט יחסית, בהשואה לצעדים כמו צביעה ושיפוצים. הפרקטים יכולים לכסות את כל רצפות המשרדים או רק את חלקם, אך תרומתם לאווירה מורגשת בכל מקום בו הם נמצאים. כדי להפיק את המקסימום מפריט זה, צריך להתמצא בסוגי הפרקט השונים ולמצוא מבניהם את מה שמתאים למשרד.
מה בין פרקט טבעי לפרקט למינציה?
כשאנחנו חושבים על פרקטים הרצליה, אנחנו ישר חושבים על מוצר מעץ. עם זאת, הפרקט שלנו לא חייב להיות עשוי מעץ, על מנת להשיג את הרושם המתבקש- סוג נפוץ ביותר של פרקט הוא פרקט למינציה. מדובר בפרקט מלאכותי, אשר מיוצר מסיבי עץ דחוסים, המצופים בניילון השומר עליהם. מי שחשוב לו להכניס פרקט טבעי, יכול לבחור בין שני סוגים עיקריים של פרקט. הסוג הראשון והיקר יותר הוא הפרקט הגושני- המורכב מלוחות עץ לא מעובדים. הסוג השני והנפוץ יותר בקטגוריית העץ הוא פרקט המכיל מספר שכבות של סוגי עץ שונים, המחוברות זו לזו.
כיצד נבחר את הפרקט שלנו?
בחירתו של סוג הפרקט המתאים לנו מבין מספר הסוגים של פרקטים הרצליה תלויה, קודם כל, בעמידות של אותו החומר לפגעי הזמן- מים, לכלוך, שריטות. כאן, לפרקט הלמינציה יש יתרון, מאחר והוא עמיד יותר בפני תופעות אלו. בנוסף, ההתאמה צריכה להתבצע גם על סמך סוג הרצפה- אם מדובר, למשל, ברצפה שיש בה הסקה תת רצפתית, פרקט גושני לא יתאים לכאן, מאחר והוא פרקט עבה מאוד, שיחסום את יציאת החום. לבסוף, גם פרמטר התחזוקה משחק כאן תפקיד- פרקט מעץ מצריך תחזוקה שנתית שוטפת, ששומרת על מראהו ועל הציפוי שנמצא מעליו (ציפוי לכה או שמן).
תום פרקטים היא הכתובת לכל מי שמחפש פרקטים הרצליה שהם מרשימים ונמכרים במחירים משתלמים. עם השירות המקצועי של אנשי החברה, תוכלו למצוא ולהתקין את הפרקט המתאים ביותר למשרד שלכם, כך שיוסיף הן לחווייה של העובדים והן להתרשמותם של המבקרים, המגיעים מפעם לפעם למשרדים. התוצאות הללו ילוו אתכם לאורך שנים, בזכות איכות המוצר ואיכות התקנתו.
|
אין שום הבדל אתני, דתי או לשוני בינם לבין שכניהם. ההבדל הוא שהם מייצרים דברים.
לגבי האתני: מויקיפדיה-לעתים רחוקות, אתניות שאינה מדוייקת תהא חופפת גם למושג "גזע", שכן היא נסמכת על מוצא משותף רחב יותר של הקבוצה התרבותית (דוגמה: לבן/אסיאתי/לטיני/מזרח-תיכוני/אפריקאי).
ובכן ההונג קונגים מדברים בקנטונית שזו שפה שונה ממנדרין. בעוד שמנדרין היא בת 800 שנה הקנטונית בת 2000, הם לא דיאלקטים, הם מוגדרות כשפות שונות. לגבי דת, איזה דת יש בסין? בהונג קונג חלק לא קטן מהאוכלוסיה נוצרים ורובם חסרי דת בתור אתאיסטים, יש להם מנהגים תרבותים שקשורים למסורת ודומים להתנהגות שלך כשאתה חוגג את חג סוכות. ההונג קונגים מתעבים את הסינים והסינים מתעבים את ההונג קונגים, האי קיו שלהם שונה ואפילו האוכל שונה. ההונג קונגי הממוצע אוכל פיצה ועוגת גבינה וגם כשהוא אוכל אוכל סיני זה לא מה שאוכלים בסין. לכולם יש עיניים מלוכסנות אולי זה מה שמטעה אותך. ההונג קונגים גם כבר לא מיצרים כמעט כלום, חוץ מבנקאות.
לפי ההגיון שלך האם הפלסטינאים לא זכאים למדינה משלהם היות ואין שום הבדל אתני, דתי או לשוני בינם לבין שכניהם והם גם לא מיצרים כלום? פה יש לנו תמימות דעים.
השיעור שלדעתי שווה ללמוד מזה הוא מה התנאים להקמת מדינה. כוח, זה הכל.
לגבי השפה: כל זה נכון, אבל לא סותר את מה שאמרתי. קנטונית היא לא שפה ייחודית להונג־קונג, היא אחת מהשפות המדוברות בסין ושכניהם של ההונג־קונגים מעבר לגבול מדברים אותה באותה מידה ואף אחד לא מציע שגם הם יהיו כלולים באוטונומיה ההונג־קונגית.
לגבי דת: גם בסין וגם בהונג־קונג, חלק לא קטן מהאוכלוסייה נוצרים ורובם אתאיסטים.
לגבי פיצה ועוגת גבינה: אני לא מכיר נתונים סטטיסטיים בנושא, אני יכול רק להגיד שקומץ ההונג־קונגים שאני מכיר לא אוכלים יותר פיצות ועוגות גבינה מקומץ הסינים שאני מכיר.
לגבי הפלסטינים – לפי ההיגיון שלי אף אחד לא "זכאי" למדינה משלו, אין דבר כזה "זכאי" בעולם. אני ציטטתי את הדעה הנפוצה לגבי זכאות למדינה, ואכן לפיה הכורדים זכאים הרבה יותר מהפלסטינים. כמו כן, אמרתי ששגשוג כלכלי הוא כלי שמאוד יעזור למי שרוצה להקים מדינה משלו. ואכן, הפלסטינים לא מצליחים יותר מדי בכיוון הזה.
המשפט האחרון שלך נכון בגדול, רק שכשמדברים על "כוח" חשוב לזכור שכוח כלכלי, דיפלומטי ותרבותי חשוב לא פחות מכוח צבאי (שלעתים קרובות נגזר מהאחרים).
לגבי הכורדים, אלו הצרפתים והבריטים שהיתה להם אפשרות להקים מדינה כורדית כמו שהקימו את ירדן סוריה ועירק ולבנון ובאותה הזדמנות גם את המדינה הארמית. האם לא קראו פעם לארמים כורדים יהודים או משהו דומה? פשוט החליטו שעדיף לרצות איזה שיך סעודי. כמו שאומרים בארמית כל דְּאַלִּים גָּבַר (בארמית: כל החזק – גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא (דף ל"ד, עמ' ב'), ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: מי שבידיו הכוח – זוכה. בימינו השימוש הרווח בביטוי בא לתאר חברה אלימה, שבה ההכרעה נעשית על-פי שיקולי כוח בלבד, תוך התעלמות מערכי מוסר וצדק.
את הכורדים אני לא מכיר מספיק בשביל לבקא, אבל את הפלסטינים כן. הפלסטינים רוקדים לפי החליל המערבי הנוכחי שמקדש זכויות.
הם פשוט היחידים שמאמינים להלך הדעות הנוכחי הזה ומשקיעים את רוב מרצם בחיזוק זכותם על-חשבון חיזוק כוחם.
גם האמריקאים בפייז אאוט מהלך הדעות הזה, שהופך לאירופאי בלבד, והוויכוח הדמוקרטי-רפובליקני על הנושא לא מייצג לדעתי את האמריקאי הממוצע. האמריקאי הממוצע מבין שבלי כוח אין זכויות.
מה אתה חושב יקרה אם סאנדרס יעלה לשלטון? או אליזבט וורן? או אפילו ביידן שבגילו נתון ללחץ גדול מהשמאל הקיצוני ויכנע לו. איך זה ישפיע על העולם? איך זה ישפיע על ישראל? אמריקה תהפוך למדינה סוציאליסטית? אנחנו נאבד את התמיכה הכלכלית והצבאית שלנו?
אולי אני נאיבי, אבל להערכתי האמריקאים לא יתנו לסאנדרס/וורן לעשות משהו (אם יבחרו) וזאת מהסיבה שארה"ב היא קודם לכל כלכלה. סאנדרס/וורן מטילים איום אמיתי על השיטה הכלכלית שם ואני בספק אם עולם העסקים יתן להם לעשות משהו. בעלי העסקים, ומנהלי החברות הגדולות (לפחות אלו שמצהירים שהם דמוקרטים כמו צוקרברג) יכולים למחות כנגד טראמפ אבל בשקט לסתום את האף, להמשיך לעשות עסקים ולהרוויח. רוב הדמוקרטים בארה"ב אינם סוציאליסטיים במובן המוכר לנו, הם יפי נפש בלבד (וכך גם השמאל בישראל), והם (סאנדרס ואליזבת וורן) הרבה יותר פגיעים לדעת הקהל הדמוקטית מאשר אדם כמו טראמפ רגיש לדעת הקהל הכללית/רפובליקאית.
טראמפ כבר נבחר עם טיקט של מיזוגן/גזען/שובניסט/ …. / …. על המצח – ולכן יכולת הפעולה שלו כנשיא נשמרת (מלבד אישיותו הלא סופרת אדם, ולא פחות חשוב בחירתו ללא תמיכה של הממסד הרפובליקני).
התחושה שלי שכל הבלה-בלה הסוציאליסטי הוא אנטי-טראמפי בלבד. ברגע שטראמפ ירד מהמפה הפוליטית גם המלל הסוציאליסטי יעלם. המלל הזה היה צריך לבוא לידי ביטוי בעוצמה הנוכחית שלו אחרי משבר 2008 ולא עכשיו. הוא בא עכשיו בעוצמה הזאת כי נבחר נשיא שמבטא בכל רמ"ח איבריו את ההפך ממה שהם מאמינים. והם בעיקר כועסים על פירוק ההישגים המורלי שאובמה השיג.
בתגובה לשאלותיך, אם הם יבחרו בוודאי שיהיה לזה השפעה עלינו, אבל נמוכה מהמצופה. איבוד התמיכה הצבאית לא נראה לי כל-כך משמעותי. הבעיה תהיה אם הם יכרסמו בלגיטימיות שלנו – שזאת בעיה אמיתית. אבל מדיניות סוציאליסטית תקטין את יכולת ההשפעה של ארה"ב בעולם ואז גם השפעת הפגיעה בלגיטימיות שלנו תצומצם.
כך או אחרת, מסכים שאנחנו צריכים לנהל מדיניות חוץ עצמאית שתתכונן למצבים כאלו כמו נשיא אמריקאי עוין.
נו, קצת מתחת את הגבולות פה, קצת הרבה.
לא הבנתי. אילו גבולות מתחתי?
1. " … נחמד לראות אירוע בינלאומי שמעורר הרבה עניין בקרב ישראלים, והפלישה התורכית לסוריה בהחלט הייתה אירוע כזה. קשה שלא לחבב את הכורדים …"
נראה לי שעבור הישראלים מדובר בארוע הנוגע ישירות אליהם. לא באיזשהו ארוע בינלאומי מרוחק כמו ההתקוממות בהונג קונג נגד סין.
– מבחינת הישראלים, גם ארדואן, שותפו החדש של טראמפ, אינו אויב מרוחק כמו לדוגמא קים הצפון קוריאני. קשה לישראלים לראות כיצד טראמפ משתף אתו פעולה.
2. " … נכון שארדואן הוא רשע שונא־ישראל שמדרדר את הדמוקרטיה בארצו. אבל כל מיני טענות על "רצח עם" שהתורכים עומדים לבצע בכורדים נשמעות פחות עובדתיות ויותר צווחניות. אם צבא תורכיה מתכנן לבצע רצח־עם בכורדים, נראה שהוא גרוע ברצח־עם כמעט כמו צה"ל; גם צה"ל מואשם לעתים קרובות בהאשמה דומה מצד אנשים עם מעט מאוד עניין בעובדות, והפלסטינים כמו הכורדים עדיין קיימים ולא נראה שזה עומד להשתנות. מסטטיסטיקות ששמעתי עד עכשיו על הרוגים, המספרים נשמעים די אופייניים למבצע צבאי ורוב מכריע מההרוגים מסומנים (לפחות על־ידי המשקיפים שפירסמו את המספרים) כאנשי פק"ק. …"
מאוד קשה לחשוב על המושג "רצח עם" בלי להיזכר מיידית ברצח העם שביצעו הטורקים בארמנים (ובמיעוטים נוצרים אחרים כמו הארמים).
רצח מזעזע, שבין השאר נתן אור ירוק גם לרצח העם היהודי בשואה.
עד עצם היום הזה, הטורקים לא התנצלו על רצח העם שביצעו ולא שילמו עליו פיצויים. ובכדי להוסיף חטא על פשע – הם אפילו מעיזים לרדוף את כל מי שמאשימם בג'נוסייד הארמני.
מכאן, די קל לעולם לדמיין שגם הטורקים בני זמננו מסוגלים לבצע רצח עם נוסף.
כלומר, להערכתי הפוטנציאל בהחלט קיים.
אבל הוא כנראה לא ימומש בשנים הקרובות, כשכל העולם צופה במעשיהם. ארדואן הצליח להמתין בסבלנות, עשרות שנים, לשעת הכושר להחלשת כוח הצבא, מגן החילוניות הטורקית. הוא יצליח להמתין בסבלנות גם לשעת הכושר לביצוע טבח בכורדים, שנואי נפשו.
3. " … אפשר כמובן לטעון שמגיעה לכורדים מדינה עצמאית ולכן לא לגיטימי שהתורכים יתקפו אנשי פק"ק, אבל במונחים בינלאומיים קשה לטעון שיש משהו מיוחד בתורכיה שמעדיפה להילחם באנשים שרוצים לפרוש ממנה. …"
הכורדים *הסורים* אינם רוצים לפרוש מטורקיה. הם בסה'כ מכשול לשאיפת ארדואן לספח למדינתו רצועה ברוחב של כ 30 ק'מ משטחה של סוריה.
אפילו לגבי הכורדים החיים בתוך טורקיה – אמורים להיות סייגים גם למלחמה של שלטונות מדינה בקבוצת מיעוט המעונינת לפרוש ממנה.
שלטונות ספרד, לדוג', רשאיים להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, ולשלוח לכלא את מנהיגי תנועת הבדלנים הקטלנים. אבל אסור להם להשתמש בנשק כבד בכדי להפציץ ישובים קטלנים, ולהרוג עשרות (או מאות) קטלנים שואפי היפרדות.
4. " … השיעור שלדעתי שווה ללמוד מזה הוא מה התנאים להקמת מדינה. לא מעט צייצנים שמעתי בימים האחרונים מדברים בעברית ובאנגלית על כמה מגיעה לכורדים מדינה. לצערנו או שלא, אין בעולם דבר כזה "מגיע". וכל הדיבורים על גינויים וחרמות על תורכיה, לדעתי, לא יעזרו בשום צורה לא לשאיפות העצמאות של הכורדים ולא לסיכוייהם לחיים טובים. …גם להם (לפלסטינאים), כמו לכורדים, יש שלל צייצנים מרחבי העולם שמספרים להם כמה מגיעה להם מדינה וכמה אסור להם לוותר. כמה חייבים להחרים ולהתנגד לישראל וכמה ההתנגדות עוד תנצח …"
קשה לי לא להשויץ בכך שגם בבלוג זה הערכתי שאנו לא נזכה לראות את דגל כורדיסטן העצמאית מונף בבניין האום. גם לא את דגל קטלוניה. למגינת ליבי על שניהם.
אולי אחפש את העדויות.
5. " … אם הכורדים, כמו הפלסטינים, ישקיעו את מאמציהם ב"התנגדות" במקום בפיתוח כלכלי ודמוקרטי של החברה שלהם, לא מצפה להם עתיד מזהיר. ויש להם עוד הרבה מה לפתח.
… אז לכל הצייצנים שדואגים לשלומם של הכורדים – אני ממליץ בחום להתחיל לחשוב על איך לפתח את כלכלת כורדיסתאן ואת המוסדות הדמוקרטיים שם, ופחות על איך להתלונן ולהילחם. פיתוח כזה אפשר, גם אם לא בקלות, לעשות גם לפני העצמאות. … אם הכורדים יהפכו את עצמם לקבוצה העשירה והמשגשגת ביותר במזרח התיכון מחוץ לישראל – אולי יהיה להם יותר סיכוי להתמודד מול היריבים שלהם …"
הייתי שמחה להאמין שזו אפשרות ריאלית, הפתוחה בפני הכורדים, אך איני בטוחה בכך.
על פי הכלל שהמנבא הטוב ביותר שיש לנו לגבי העתיד הוא העבר.
– קשה לי להאמין ששלטונות טורקיה / עיראק / סוריה / איראן לא יחבלו במאמצי המיעוט הכורדי במדינותיהם. במדינות מושחתות אלו מצליחים כלכלית רק אלו להם קשרים מעולים במסדרונות השלטון.
– לא ידוע לי שנצפו בקרב הכורדים איזשהם ניצנים ראשוניים לקפיצה גדולה קדימה / להצטיינות השכלתטת / לפיתוח כלכלי משמעותי.
מצאתי במהירות. תגובה שלי מלפני שנתיים.
1. הקטלונים מנסים לפרק מדינה יציבה קיימת, המתנגדת לכך בכל כוחה. ספרד מעוררת הזדהות בהמוני מדינות אחרות, העלולות למצוא עצמן בעתיד עם תביעות לפרישה גם מהן.
ישראל ניצלה את תהליך ההתפוררות של האימפריות הקולוניאליסטיות לאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופה בה הוקמו במקביל לה המוני מדינות חדשות באפריקה ובאסיה.
לאחר שהבריטים כבר נאלצו לוותר על הודו, חשיבות כל הקולוניות המזרח תיכוניות שלה פחתה במילא. בכל מקרה – כבר לא היה לבריטניה את הכוח והמשאבים להמשיך להאבק ב"ילידים" המרדניים בפלסטינה המבקשים לסלקה.
2. רובו המכריע של היישוב היהודי בארץ תמך בהקמת המדינה, ורק מיעוט קטן יחסית ומאוד לא מקובל על רוב היישוב (חרדים אנטי ציוניים ואנשי ברית שלום שנתפסו כבוגדים) – תמך בהמשך המנדט הבריטי.
משאל העם הקטלני האחרון, שהראה על 90% תמיכה בפרישה מספרד, נתפס בעיני כאמין בערך כמו כל המדינות שמכריזות שבבחירות "הדמוקרטיות וההוגנות" שנערכו במדינתם – מפלגת השלטון זכתה ב 90% תמיכה.
הצביעו רק כשליש מבעלי זכות הבחירה, וכלל לא ברור כמה פעמים הצביע כל תומך פרישה נחוש.
סקרי דעת קהל קודמים, והפגנות הנגד ההמוניות של הקטלונים מתנגדי הפרישה מספרד (שלבשו לבן וקראו ל"הידברות") מרמזות שמחנה המתנגדים לפרישה מונה הרבה הרבה יותר מעשרה אחוז.
3. היישוב היהודי בארץ הוכיח שהוא מוכן להילחם עד מוות, במלחמה שאפילו בן גוריון העריך שסיכוייה להצליח הם רק 50%. במלחמת העצמאות נהרג אחוז אחד (!) מהיישוב (מי שרוצה לעשות חישוב בכמה חללים מדובר – מוזמן לחשב מהו אחוז מגודל האוכלוסייה העכשווי של ישראל, ולהבין את עוצמת הנחישות וההקרבה של היישוב היהודי).
אני בספק כבד האם הקטלנים יהיו מוכנים להקריב אפילו פרומיל אחד מאוכלוסייתם במלחמה.
בכל מקרה, אם תפרוץ מלחמה בין הספרדים לקטלנים – אין לי ספק מי ילחם ביותר נחישות וביותר אכזריות וחוסר מעצורים.
4. לאחר השואה, התמונות ממחנות העקורים באירופה מלאי הפליטים היהודים שלא היו מוכנים לחזור למדינות מוצאם (ואף מדינה מערבית למעשה לא ששה לקלוט את כולם), והמראות המאוד קשים של חיילים בריטים מפנים באכזריות המוני נשים הרות ופעוטות מספינות מעפילים בלתי חוקיות שניסו לפרוק את מטענם האנושי בחופי ישראל – התעורר גל תמיכה המוני, במדינות רבות, לטובת הקמת מדינה ליהודים.
תמונות של קשישות קטלוניות זבות דם עורר אמנם גל צקצוקי לשון וגינויים בעולם לברוטליות המוגזמת של המשטרה הספרדית – אך לא ניתן להשוות זאת להכרה ששררה לאחר מלחה'ע השניה בזכות היהודים למדינה משלהם.
5. בהקמת מדינת ישראל תמכו (מסיבות שונות) שתי המעצמות הגדולות של אותה תקופה – ארה'ב ובריה'מ.
בהחלט יתכן שללא השגת התמיכה גם מסטלין (שכללה את משלוחי הנשק מצ'כיה) – מדינת ישראל לא הייתה מצליחה לקום ולנצח במלחמת העצמאות.
אין לקטלונים (ולכורדים) ולו מעצמה אחת התומכת בהקמתם, ומוכנה לסייע להם.
– יהיו שביתות והפגנות נוספות. אך לאט לאט המפגינים ילכו ויתעייפו, המצב הכלכלי ילך וידרדר ורבים יבקשו לחזור ל"נורמליות" הקודמת. ילכו ויתרבו הדוברים למען 'מו'מ ו"הידברות" בין שני הצדדים, ומציאת הסדרים למתן חנינה לאסירים והחזרת הדברים למצבם הקודם.
הערכתי אולי תתגלה בעתיד כמוטעת (אם כן – זו לא תהיה טעות הניבוי הראשונה שלי), אך היא לא נובעת ממשאלות לב.
פוסט מעולה עם מסר שאני עד עכשיו מתלבט אם באמת כדאי לספר אותו לשכנינו היקרים בגדה וברצועה. אם נספר אותו, אולי תהיה לפלסטינים מדינה וביום מן הימים הם ינצלו את מצבם הטוב כנגדנו (וזאת בהנחה שעל אף הדמוקרטיזציה אצלם רעיון השיבה לא ייעלם). אם לא נספר, המצב ימשיך להיות תקוע כעכשיו- שאנחנו שולטים פחות או יותר על אש קטנה במה שנעשה שם.
גילוי נאות – מחקתי פה כמה הודעות. נראה לי שהזהרתי מספיק פעמים, מי שלא מסוגל להגיב בלי לתקוף אנשים אחרים, מבזבז את זמנו בלכתוב תגובות שפשוט יימחקו.
הרשות הפלסטינית.עזה.סיני.חבל הבסקים.קטלוניה.צפון אירלנד.קשמיר.סוריה תתפרק ל3 מדינות.וכן עיראק ל2 מדינות.איראן ל3 מדינות.רוסיה תאבד את החבלים המוסלמים.אירופה תאבד חלקים לטובת מוסלמים בתוך היבשת.קוויבק.חבל הסהרה במרוקו.ניגריה.קניה.כל המחוזות המוסלמים באפריקה יקבלו עצמאות.מליוני נוצרים יברחו ממצרים ודראפ וממדינות ערביות או מוסלמיות לארצות המערב.כל מדינות אירופה מתכווצות דמוגרפית.אבל זה מתאזן עם המהגרים החדשים הנוצרים.בכל העולם יפרצו מלחמות אזרחים למיעוטים ימרדו.ירדן תתפרק ל2 מדינות.הכורדים בטורקיה ינהלו מלחמת חורמה נגד טורקיה עד לעצמאות.
סדרה רבת פרקים, בעברית, המנתחת את מניעי הדיקטטורה הסינית העולה ומגמותיה.
אחד הפרקים (המצ'ב) מתמקד בטאיוואן, ובעתיד הקשרים בין סין, טאיוואן, ארה'ב ובנות בריתה במזרח אסיה.
מאוד קל להשליך מסין – טאיוואן – ארה'ב לסין – הונג קונג – ארה'ב.
אם כי הרבה יותר קשה להשליך ליחסי הכורדים – ארה'ב – רוסיה, טורקיה ואיראן.
אפשר לקרוא ואפשר להאזין.
" … ההערכה של אסטרטגים בטאיוואן שהם יוכלו להגן על טאיוואן כשבועיים עד לכיבושו המלא של האי. שבועיים הם די ויותר זמן לוושינגטון להחליט להתערב לטובתו של האי, לשלוח את הצי השביעי לתגבר את הכוחות של טאיוואן ואת חיל האוויר האמריקאי לסלק את המטוסים הסינים מעל האי. כשזה יקרה – וזה יקרה – סין תמצא עצמה במצב נואש – כוחותיה יהיו מרוכזים בטאיוואן, חשופים להפצצות אמריקאיות ומותשים מהצקות בלתי פוסקות של כוחות מטאיוואן. אם היא תמשיך בפלישה, היא מסתכנת בהשמדת חלק משמעותי מכוחותיה. אם תיסוג ההשפלה עלולה לעלות למפלגה הקומוניסטית בהמשך קיומה.
החיבור ביניהן נותן לבייג׳ין וטאיפיי מרחב לנהל את היחסים בספקטרום שנע בין איחוד פוליטי ובין ניתוק מוחלט. בשביל להקל על עצמנו את הדיון אנחנו יכולים לחלק את הספקטרום לשלוש אפשרויות: האפשרות הראשונה היא שסין וטאיוואן יעמיקו את קשריהן הכלכליים, בעודן שומרות על עמימות בנוגע לעמדתן הפוליטית. הנשיאה הנוכחית של טאיוואן, צאי אינג-ון (Tsai Ing-wen) תומכת באפשרות זו [מקור], בה שתי המדינות ישימו את השאלה הפוליטית בצד ויתמקדו בסוגיות פרקטיות כמו מכסים, קשרי מסחר ושיתופי פעולה בתחום אכיפת החוק. במקום לעסוק בשאלה מי הממשלה הלגיטימית של סין, שתי הממשלות יפעלו לקדם את רווחת תושביהן. שי ג׳ינפינג וההנהגה הנוכחית של סין מתנגדים לחלוטין לאפשרות זו [מקור]. … "
הרבה זמן לא כתבתי פה על בחירות, אני מקווה שעל הבחירות בטאיואן אני אספיק לכתוב מתישהו בחודשיים הקרובים. הן עוסקות בדיוק בנושא הזה.
|
רישום לספר היקים - ללא עלות לחברי הארגוןלתשומת לב חברי הארגון : החל מה 1 במרס 2013 הרישום בספר היקים יינתן ללא עלות כהטבה לחברי הארגון !!
הנצחת נרדפי המשטר הנאציכידוע מזה כ – 10 שנים מתבצע בגרמניה פרויקט הנצחת קורבנות המשטר באמצעות אבני-נגף STOLPERSTEINE. בימים אלו החליטה הנהלת העמותה בעצתו של האמן היוזם והמבצע גינטר דמניג GUNTER DEMNIG על שינוי מבורך בהליך ההנצחה. כעת, גם כל מי שהוא או מי מבני משפחתו נמלטו או הוברחו מגרמניה לארץ מקלט בהשפעת המשטר הנאצי [בודדים, משפחות, ילדים], או גם אלו ששרדו את תופת הגטאות והמחנות ברחבי אירופה יכולים להיות מונצחים כקורבנות המשטר, באמצעות אבני ההנצחה שיונחו בכתובת המגורים, טרם העזיבה.
יקה.. מה זה? “יקה-טיוב” תחרות נושאת פרסים ארגון יוצאי מרכז-אירופה מזמין את המעוניינים להשתתף ב“יקה-טיוב”: תחרות סרטונים קצרצרים בנושאים יקים, מנקודות מבט שונות - הומור, מורשת, מנהגים, חינוך, מפגש עם קהילות אחרות וכדומה. מקורות השראה ניתן למצוא ב“מילון בן יהודה שטראסה” שיצא לאור בספטמבר 2012 הגשת הסרטונים לתחרות באמצעות משלוח לינק לדוא”ל info@irgun-jeckes.org לטופס רישום ותנאי השתתפות בתחרות ה"יקה-טיוב" הקישו על הכותרתחגיגה ייקיתהאודיטוריום של בית התפוצות המה יקים ובני משפחותיהם. הייקים הוזמנו לערב שאירח ארגון יוצאי מרכז אירופה כמחווה להצלחת "מילון בן יהודה שטראסה" המילון לייקית מדוברת בארץ ישראל. המילון ראה אור בהוצאת "ידיעות אחרונות" בשיתוף המוזיאון ליהדות דוברת גרמנית בתפן ובתמיכתה של משפחת המבורגר-יאיר וגדעון המבורגר ואחותם נורית מנוריקה סטיילהם היו ציונים ותרמו תרומה אדירה לחברה ולמדינה. כתבה שפורסמה במעריב בעקבות ערב המחווה להצלחת "מילון בן יהודה שטראסה" - המילון לייקית מדוברת בארץ ישראל. הכתבה מביאה הצצה לעליה שרק מתחילה לגרד מעליה את שכבת הצניעות ולא שוכחת לעשות הכל על פי הספררשימת שמות בעלי נכסים שאותרו בגרמניה ע"י וועידת התביעותהזדמנות אחרונה: ועידת התביעות מחפשת יורשים לרבע מיליארד שקל . לאתר האינטרנט של ועידת התביעות עלתה לאחרונה רשימה ארוכה ובה אלפי שמות של אנשים ורחובות מערים במזרח גרמניה. לראשונה פורסמה רשימה של אלפי משפחות יהודיות ונכסים שהיו ברשותן לפני השואה בערי מזרח גרמניה. הגדלת קצבאות ה-BEG שמקבלים ניצולי שואה מגרמניהרשויות הפיצויים הגרמניות פרסמו לאחרונה כי החל מחודש מרץ 2013 הקצבאות שמקבלים ניצולי שואה מגרמניה לפי חוק ה-BEG יוגדלו ב-5.7%. כמו כן פורסם על ידן כי התשלום שיועבר לניצולים בחודש מרץ 2013 יכלול גם תשלום רטרואקטיבי בגין הגדלת הקצבאות עבור החודשים אוקטובר 2012 - פברואר 2013. כנס תחת הכותרת: "בין דחיה לקבלה: להיות יהודי במאה ה-21 בגרמניה"/מאת ד"ר נעמי מרחבהכנס דן בהשגים ואתגרים של הקהילה היהודית בגרמניה היום, תוצאות השינויים הדמוגרפיים המבנה הקהילה היהודית בגרמניה, יחסי גרמניה – ישראל, אנטישמיות וגישה כלפי הזולת. בין ההרצאות בלטה הרצאתה של ד"ר אלקה – ורה קוטובסקי, מאוני. פוטסדאם, קתדרת משה מנדלסון, אשר דנה בתרבות יהודית בגרמניה – היוצרות זהויות חדשות.
|
הערה חשובה: החל מפרסום פוסט זה, אתערב ביד גסה ובוטה ואמחק ללא היסוס כל תגובה פוגענית, מבזה, מזלזלת, גזענית, הומופובית, מזוגנית, קסנופובית וכיו"ב. תודה.
שתי הקבוצות הטובות בליגה פרקו אותנו באופן נחרץ וחד משמעי. ליברפול קבוצה טובה אך עמוסת בעיות, שלא תוכל להתמודד ברמות האלה אלא אם כן יחולו שינויים וזו הנקודה החשובה שאני לוקח מהמשחק של היום.
השינוי הראשון נעשה כבר היום כשלוברן שהיה אחראי לטעויות שהובילו לשני השערים הראשונים, הוחלף בגומז שיהיה הבלם הבא לצד מאטיפ. השינוי הבא שחייב להתבצע הוא מקום קבע למילנר בקישור. לא כמגן ימני ולא כסותם חורים, ב ק י ש ו ר, היכן שהוא יודע להגן, לתקוף, לבשל ולאיים על השער.
אפשר לכעוס מהיום עד מחר על הטעויות שנעשו בגין הבאתו של ואן דייק, רק שאני מאלה שחיים קדימה, לא אחורה. את הטעות הזאת אפשר לתקן במקרה הטוב בינואר ובמקרה קצת פחות טוב בקיץ הבא או בכלל לא. בינתיים יש המון מה לעשות ויש זמן לניסיונות, שום דבר, למעט תואר האליפות, עוד לא סגור. אנחנו לא רע במוקדמות האלופות, יש עוד שני מקומות המובילים לליגת האלופות בעונה הבאה ויש נדמה לי עוד גביע לשחק עליו.
שוער – מיניולה, על אף חוסר יציבות ובשל תכונות מקצועיות מצוינות.
מגן שמאלי – מורנו, על אף מה שידענו ובגלל מה שאנחנו יודעים היום.
בלמים – כאמור, מאטיפ וגומז. כשיתחברו יהפכו לצמד משמעותי מאוד.
מגן ימני – אלכסנדר, למרות גילו הצעיר וחוסר הניסיון, ובשל חוצפה, נועזות, כושר גופני בלתי רגיל וכשרון עצום, כשקליין יבריא ויחזור לעצמו, נדון בכך שוב.
קישור – הנדרסון, על אף שאינו מנסה אפילו להיות חלק ממאמץ ההתקפה והכיבוש, אך בשל תכונות הגנתיות טובות מאוד ומסירה רהוטה. צ'אן, על אף שאינו מצטיין של ממש באף אחד מהאספקטים של המשחק, בשל היותו חבילה נאה למדי ומילנר בשל מנהיגות, בשל יכולות הגנתיות והתקפיות מצוינות ובשל מוסר עבודה סטחנוביצ'י.
התקפה – קוטיניו למרות ברצלונה ברקע ובגלל מעשי כשפים נדירים ויכולת מסירה והבקעה מדהימות. סלאח למרות חוסר חדות ובשל מהירות ויצירת אימה אצל המתנגד. פירמינו למרות שאינו תשע מובהק ובשל מסירות אין קץ ומשמעת טקטית ויכולת לחץ מצוינת על היריב בביתו.
אם אני קובע, זה ההרכב שירוץ לפחות עד ינואר ו/או עד החלמה וחזרה לכושר של לאלאנה, מאנה, קליין וללא כל קשר לתוצאות המשחקים הבאים ואם לא ילך, יש לנו ספסל מצוין.
הטעות היחידה שצריך לתקן היא בעמדת המאמן.
אני חושש שהיום בפעם הראשונה, המטוטלת שלי התחילה לזוז קצת לכיוון הזה.
עדיף פחדן עלוב וחסר מעוף?? תחשבו שוב.
אתה ג'וקר אמיתי.
בין שתי הדמויות האלה, ואתה מבין למי אני מכוון, את מי?
מה יהיה יוסי, אני צריך להאכיל אותך בכפית ?
אני אוהד יונייטד, תעזור לי….
שוב אסף יקירי, לא ענית לי. מבין שני אלה מי?
הם המאמנים היחידים בעולם ?
זה היה שיעור טוב לחיים עבור מנג'ר מעולה גם אם קצת עקשן.
הגעתי למסקנה שהבעיה היא הרבה מעבר ללוברן (שבאמת אין מקומו על המגרש כרגע). חוסר יכולת טוטאלי בהגנה וזה תפקידו של המאמן. אני לא רואה איזה אופציה עדיפה כרגע אבל הגיע הזמן לאיזה שהוא שינוי. נניח, בסגירה לכדורים חופשיים, שכל אחד יקח שחקן נניח?
שמירת השטח המחורבנת הזו עוד מימי בניטז.
בהפועל כפר סבא ננוחם. יאללה רועי זקרי!
הרבה מאמנים, מגוואדיולה ומטה, דוגלים בשמירה אזורית בנייחים. בשביל אזורית צריך תאום וזה שההגנה לא מתאומת אחרי כל כך הרבה שנים (ונראית כמו של מחיפה) זה קודם כל על המאמן.
משחק קשה לצפיה בתור אוהד ליברפול. הפרצוף של קלופ אומר שגם לו היה קשה. מקווה שהוא לא יתלה הכל רק בלוברן. איך אמרה בתי , בלי סאדיו מאנה הם לא שווים. מילנר במקום מורנו ועוד סטאר או סולנקה כחלוץ ואני מסכים עם ההרכב שהצעת.
חייב להודות שסוף-השבוע שלי נראה עכשיו פחות מדכא. קלופ השתמש ביונייטד שבוע שעבר על מנת להסיט את האש. לפי התגובות כאן למעלה, נראה ש-15 שערי החוץ שספגתם העונה (הכי הרבה בליגה), יחד עם סך הנקודות הדליל (78 משחקים = 137 נק' – גרוע יותר מבניטז) – וכמובן השיטה ובחירת השחקנים הלקויות, מביאים גם את האוהדים היותר שפויים לקרוא לראשו של קלופ.
אקווה שיקח עוד כמה שבועות לפני שיתממש, רק כדי שאברטון יצליחו להביא את אנצ'לוטי לפניכם.
בניטז, המנג'ר הכי טוב של ליברפול ב-25 השנים האחרונות, הוא עכשיו דוגמא למנג'ר כושל?
מה שבטוח זה שאצל בניטז לא הייתה הגגנה כזאת מצ'וקמקת.
אני לא מסתנוור מהניצחון שלנו, ההגנה האיומה שלכם הגישה לנו אותו במתנה. גם לוריס עם הצגה אדירה תרם את שלו.
קצת הגזמת לגבי לוריס. הצלה אחת באמת נפלאה מהבעיטה של קוטיניו (רגל שמאל!) וחוץ מזה עוד כמה סטנדרטיות.
יש לכם אחלה מאמן ואחלה קבוצה למרות לא מעט פציעות. פוטיצ׳ינו לא מפחד לקדם צעירים ולזרוק אותם למים. חשבתי שתתקשו העונה בגלל המעבר לוומבלי אבל זה עבר לכם אחרי שני משחקים שם.
להארי קיין מגיעה פסקה נפרדת. איזה שחקן אדיר יש לכם. לא רק סקורר אלא שחקן. היכולת והכוח שלו להתמודד מול 3-4 שחקנים מסביבו זה משהו יוצא דופן. תיהנו ממנו עד הקיץ כי בעונה הבאה הוא כנראה יהנה מהשמש הספרדית או הקטאלונית.
זה היה רע.
זה היה אגרוף בבטן וסטירה מצלצלת.
בדרך חזרה הביתה ברכבת, ראיתי את התקציר של ה-5:0 מעונת סוארז עם השער ההוא של פלאנגן והיתה לי הרגשה טובה לקראת המשחק. מצב רוח טוב.
בדקה 15 בערך, אמרתי לחמי ולבן שטוטנהאם עושה לנו את מה שליברפול של רודג׳רס הייתה עושה ליריבות שלה בעונה ההיא עם הלחץ וההתנפלות מהרגע הראשון.
יצאנו במזל עם כל ההחמצות שלהם במחצית הראשונה – החמצות שרובן בכלל לא היו מגיעות למצב כזה מול הגנה נורמלית. הגנה קלמזית להחריד וזה לא רק לוברן.
הקישור היה כל כך אנמי. איזה הבדל למשל בין הנדרסון מהתקציר (שועט קדימה, בועט לשער, כובש , מלא ביטחון) להנדרסון הנוכחי.
למרות הנ״ל, אני צופה לנו הצלחה בליגת האלופות במיוחד לאחר חזרת מאנה ולאלאנה. שלישייה קדמית של מאנה, פירמינו וסאלח כשקוטיניו מאחורי פירמינו ושני קשרים דפנסיביים מאחורי קוטיניו שהתפקיד הראשי שלהם הוא להגן על ההגנה.
מצבים חופשיים – זה באמת כל כך קשה ללמד איך להתגונן מולם? מה עושים כל היום שם במלווד? זה כל כך מייאש.
עדיף לא לתת ציונים היום. אפשר ומותר להפסיד אבל לא כשרואים כזה חוסר אונים ושבירה מהירה.
לדעתי ההפסד הזה קשה יותר מההפסד לסיטי. מול סיטי, היינו יותר טובים עד ההרחקה של מאנה למרות שהם הובילו 1:0 ואחרי ההרחקה הייתה שבירה. היום היינו ממש גרועים.
יכול להיות שהגענו לרגע שגם השם של קלופ צריך לעלות לדיון.
אני שואל ברצינות ולא בעוקצנות – אתה באמת צופה לכם הצלחה בליגת האלופות? כלומר הצלחה מעבר לעלייה לשמינית?
כן, סיכוי גבוה שתעלו לשמינית, כי הבית יחסית קל, לפחות ברמה של מאריבור וספרטק (שיהיה מאוד מביך אם לא תעברו). אבל מעבר לזה? אפילו עם מאנה וללאנה, עדיין ההגנה שלכם לא ברמה של לעבור את שלב השמינית, אלא אם תקבלו הגרה ממש "קלה" כמו באזל. גם אם תקבלו בהגרלה קבוצות "סבירות" כמו לייפציג או בשיקטש, ובטח טובות יותר כמו נאפולי ורומא, ההגנה שלכם כל כך פרוצה שהייתי שם את הכסף שלי עליהן ולא עליכם. להתמודד עם אחת מהאריות בשמינית (ריאל, ברצלונה, באיירן, יובנטוס, פ.ס.ז') אני לא חושב שיש לכם ממש כלים, גם התקפיים.
איך אומרים? "יש לי מום" על זה.
אני חושב שמול קבוצות יותר אירופאיות ופחות אנגליות, יש לנו יותר סיכוי להצליח ואני חושב שעם סגל מלא וכשיר, נכבוש יותר משנספוג.
רבע גמר מינימום. הרגשה שלי – חצי גמר.
אם קלופ ישמע לי וישחק עם רביעייה קדמית של ארבעה מתוך קוטיניו, פירמינו, סאלח, מאנה ולאלאנה כשמאחוריהם שני קשרים דפנסיביים שיגוננו על ההגנה – נגיע רחוק.
מילנר? ברצינות? מה בדיוק ראית ממנו היום שגורם לך לרצות אותו במרכז השדה? אני מאוד אוהב אותו והיה מצוין מול מאריבור אבל מול המהירות של הפרמייר ליג הוא מעמסה גדולה מדי במרכז השדה. יכול לשחק על הקו מקום בו הקו הלבן משמש כמגן נוסף.
מסכים לגמרי, לא תרם כלום ולא הצליח להתמודד עם הקישור שלהם.
את מילנר וכל שחקן אחר, מומלץ לשפוט ביחס לתרומה לאורך זמן ולא ביחס למשחק אחד בו אף אחד לא היה טוב.
אני מעדיף לראות את מילנר יחד עם הנדרסון וג'יני. צ'אן צריך לראות ספסל.
אשכרה משחק שגרם לי להתגעגע לקווין סטיוארט.
זה היה נורא ומדכא, באמצע המחצית השנייה שאלתי את עצמי איזו סיבה יש לסלאח וקוטיניו להמשיך פה.
מאטיפ ולוברן נראים בכל משחק כאילו הם הגיעו לבליינד דייט, הם לא פגשו אחד את השני מעולם. אני מקווה שזה הסוף של לוברן אצלנו, אולי של שניהם. מורנו נראה פתאום כחוליה הכי פחות בעייתית בהגנה.
כבר אחרי מאריבור הייתה לי תחושה שנסחפנו לחלוטין עם התשבוחות במשחק נגד חבורת קונוסים. אני מקווה בשביל טוטנהאם שהם לא יסתנוורו אף הם אחרי ניצחון על חבורת קונוסים היום.
לוקח את לוקאס בכל יום על פני צ'אן. לפחות היה לו אכפת מהקבוצה ולא רק מהתדמית שלו.
שלא תבינו אותי לא נכון, להבנתי צ'אן הוא שחקן עם פוטנציאל גבוה שכרגע לא קרוב למימוש. בין אם זה בגלל אגו דפוק, טיפשות, חוסר הכוונה, או שילוב של הכל יחד.
כאוהד טוטנהאם אני כמובן מרוצה, משחק טוב שלנו אם כי כבר היו לנו יותר טובים, אחרי שעמדנו יפה בריאל בשלישי עם משחק טקטי באופן יחסי לנו היום ליברפול באו לנו כמו כפפה. אתם קבוצת התקפה טובה שנותנת לשחק אבל נראה שאין לכם הגנה או תכנית משחק ברורה ולכן מול הקטנות ומאריבור תיראו טוב אבל בשני המשחקים מול טופ 4 נכשלתם, סאנה זו אבידה, מתי הוא חוזר מההרחקה.
הטעות הגדולה היתה בהרחקה בגול השני, למה לאמצע??הגול של עלי סגר עניין,2-1 בחצי זה סיפור שונה.
טריפייר זה איש המשחק שלי, חוץ מקיין כמובן…הבישול של הראשון היה מצוין אבל בלי קשר הוא פשוט פצצת אנרגיה באגף, השכיח את קייל ווקר ובכסף של ווקר הביאו את אורייר שנתן את משחקו הטוב ביותר היום.
לא יודע אם זו בעיה של מאמן, אני לא כל כך מתלהב מהמילנרים וההנדרסונים שלכם, לדעתי הסגל לא מתקרב לזה של צ׳לסי שמעלה את פאקינג באטשואי וויליאן בעוד אתם מעלים את צ׳יימברלין..בינתיים זה נראה כמו קוטיניו וסלאח ועוד כמה שחקנים לא רעים עם מאמן שלא סגור על עצמו, מאנה יושיע?..
מאנה פצוע אחרי שכבר הורחק נגד סיטי. חצי מהזמן אנחנו בלעדיו והוא אחד משני השחקנים הטובים בקבוצה. לא יודע צפי חזרה מדויק אבל להפתעת קלופ, מאמן סנגל הודיע שהוא יהיה כשיר למשחקי הפלייאוף שלה.
טריפייר באמת היה נפלא. אנרגטי, מהיר, חזק ואפילו לקח לאריקסן כדורים חופשיים.
מעניין שאותו הניתוח של ליברפול מסביר למה שנה שעברה ניצחנו את הגדולות והתקשנו נגד הקטנות.
זה מה שנקרא חכמת הבדיעבד.
שני הבלמים היו חלשים וקיין חגג לו. אני חושש שגם מאטיפ לא מתאים- טעות קשה שלו בגול השלישי.
מקווה שיידך לא תהיה קלה על ההדק.
יש באתר הזה תרבות דיון בריאה. יש כאן גם מי שחושב שכל הנשים זונות. חשוב לא לטאטא את זה מתחת לשטיח.
כמה דברים לפני שאתם מדיחים מאמן שיש לו תפיסה מענינת וחיבור חזק ואותנטי לקבוצות שלו. לפני הכל אדם לאלאנה. אחד השחקנים הטובים החשובים והאנרגטיים בליברפול. התרומה שלו להתקפה שלכם דווקא היא פשוט מטורפת. חסרונו מורגש כל יום כל דקה כל שניה. דבר שני הנדרסון ומילנר הם ממש אוברייטד על ידי אוהדי ליברפול. מדובר בשני שחקני רוטציה מהימים שרוטציה עוד לא היתה מלה שמדגימה מגלומניות של מאמנים וקלופ הוא לא כזה. חסר לכם קשרים אחוריים מרסקים ובמיוחד אחד כזה שגם יהיה דומיננטי, קשוח, בן זונה כזה. פרצוף של קבוצה. שני הדברים האלו אומרים שליברפול נוסעת בלי חדר מנועים מתחילת העונה והמאמם שלכם מנסה לחפות על זה.
משמע ההגנה והשוער בכלל מצויינים ?
כתבת דברים נכונים. אני תומך בקלופ וברור שאין להשמיע קול בדבר החלפה אבל הביקורת די מגיעה לו. כתב בני בתגובה ,כי אנחנו לא ברמה של סיטי וטוטנהאם וכי הבעיות ידועות, וזו בדיוק הנק' שהבעיות ידועות ממזמן וקלופ לא פתר אותן וגם לא ידוע לי על מגבלות תקציביות שיש לו.
בהגדרה של מאניה-דיפרסיה ב- DSM צריך לשים קישור לבלוגים כאן של אוהדי ליברפול.
הקבוצה היותר טובה ניצחה את הפחות טובה והעצוב שטוטנהאם נראים כמו שאנחנו חולמים להראות.
המהירות והיציאה המהירה קדימה הם הנשק שלנו אבל אתמול התרנגולים הבהירו איך עושים את זה באמת כל זאת מבלי לוותר על הגנת ברזל. מילנר והנדרסון לא יכולים לשחק יחד, נראו כמו ששחקני מאריבור נראו נגדנו.
צ'אן לא איתנו כבר כמה משחקים ומורנו למרות השיפור במשחקו הוא בדיחה הגנתית.
מה מביא אותי לצמד הבלמים, שניהם חלשים מאד וחייבים להחליפם. אני חושב שואן דייק בלם טוב אבל לא של 70 מיליון פאונד, מה שיהפוך למשקולת על גבו ורק יכביד על השתלבותו. צריך לחפש בליגה האיטלקית צמד מעניין במחיר הגיוני.
ברור לי שאני בדומה לכולם מושפע מההשפלה אתמול אולם קשה לומר שהיא לא המתינה לצוץ וכולנו התעלמו מהעתיד לבוא בתקווה שחבורת החלוצים שלנו תמלט את הקבוצה מכל צרה.
כשאתה מוביל 2:0 אחרי 15 דקות אז די קל ליישם את שיטת המשחק הזו.
הבעיות שלנו מוכרות וידועות. החולשה הגדולה היא בהגנה שעליה אמורה לחפות התקפה מהירה מאד שלא ממש הגיעה למשחק אתמול. עם זאת, לאחר השער היחיד שלנו נראינו לא רע ויצרנו לחץ. הרחקה גרועה הביאה לשער שלישי בדקה שהכי מרסקת קבוצה בפיגור וההמשך היה צפוי. אני לא לוקח את המשחק הזה ואת התבוסה לסיטי כמייצגים פשוט כי אין לנו את האיכות של שתיהן. העונה עוד ארוכה מאוד, יש מה לעשות ועם מי לעבוד. קלופ לא מאמן פחות טוב מפפ ופוצ'טינו, הייתי שמח לבדוק את יכולותיהם עם הסגל שעומד לרשות קלופ.
בני – המשפט האחרון קצת צורם לי.
קלופ אחראי די גדול לסגל שיש לו. לא הייתה לו בעיה תקציבית לחיזוק ההגנה. הוא החליט שהסגל מספיק טוב לו. להתחיל עונה עמוסה גם באנגליה וגם באירופה עם מצבת בלמים כמו שלנו זה ללכת עם הראש בקיר.
גם השחרור של אוריגי היה מוקדם מדי לטעמי.
ועדיין, הייתי רוצה לראות את פפ עושה משהו משמעותי יותר עם הסגל הזה. חכמה קטנה להיות גאון כשכל העולם פרוש לפניך.
בנוגע לפפ, אני איתך במאה אחוז וגם כתבתי בפוסט קודם שהייתי רוצה לראות אותו בקבוצה שהיא לא אחת מהשתיים העשירות בליגה שלה.
בוא נראה אותו עושה עם ניוקאסל הנוכחית את מה שבניטז עושה איתה.
אני חושב שצריך להפריד בין שני דברים.
נכון שהיכולת שלו להצליח עם כלים מוגבלים טעונה הוכחה, ואין וודאות שבכלל קיימת.
אבל מה שהוא עושה כעת (ועשה גם בעבר, לפחות בחלק מהמזמן) כשמספקים לו את חומרי הגלם שהוא מבקש רחוק מלהיות חוכמה קטנה. אנחנו רואים גם באנגליה וגם במקומות אחרים שתקציב עצום לא מבטיח כלום. הוא כבר הוביל קבוצה הסטורית, וגם בסיטי רואים השנה קבוצה אדירה.
פפ מאמן ענק ומי שרוצה לראות אותו עם נוקאסל/בלקפול/מילוול וכד' לא מבין את גדולתו.
יכול מאד להיות שמבחינת אחוזי הצלחה בליגה הארצית לשעבר, פפ לא היה מגרד את אלה של קבלן העליות ליאון קונטסנטינובסקי. אז מה? יש לדעת להוציא את המקסימום מסגל שחקנים מוגבל, שזה דורש סט תכונות מסוים שחלקן אינן קשורות ספציפית לכדורגל, ויש לדעת לזקק את המשחק לכדי שלמות, שם נדרשת יכולת תפיסה אחרת של המשחק.
איזה שלמות זה לקנות את כולם?
פפ נכשל בבאיירן, כל הגדרה אחרת היא מכבסת מילים. קיבל אלופת אירופה ולא הצליח לעבור איתה את חצי הגמר.
תרשו לי לא להתרשם מאליפות בגרמניה.
בני. פוטצ'יניו? אתה צוחק יש לו תקציב רכש ושכר יותר קטן מקלופ.
אני לא יכול לסבול את קלופ יותר. הקלוז אפים שלו על הקווים גורמים התכווצות במעיים.
מוריניו מעצבן לא פחות אבל מרב שעמום אני נהיה כל כך אדיש שאין לי כח לכעוס, זה עדיף לי כרגע.
יש לו את קיין כי הוא האמין בקיין.
ואת עלי שרצה ליברפול, כי האמין בעלי, ועוד ועוד.
בהחלט נכון, גם קלופ מאמין בחלוצים שלו מה שלא משפיע כל כך על יכולתם.
לא האמונה. העין.
הוא עושה לימונדה ולא עם באג'ט ענק.
לא תוציא ממני מילה רעה על פוצ'טינו, אני חושב שהוא מאמן מצוין.
אתה יודע שאני חושב טובות על קלופ. ובכלל, ליברפול קבוצה מגניבה. באמת.
קלופ מאמן מצוין והאיש הנכון לליברפול ועם זאת צריך לומר שהוא לא חף מטעויות קשות מאוד, אני מקווה שיתאפס על עצמו.
לא נשווה לפפ בשל פערי התקציב אבל בדבר אחד פוצטינו עולה על קלופ נכון לעכשיו – בבניית סגל.
מתחיל להרגיש שקלופ פשוט שרלטן. טוטנהאם פשוט השפילה את ליורפול אתמול.
הוא לא שרלטן אלא מאמן לא מספיק טוב.
מה שעצוב זה שכנראה שהוא והמצרי זה הכי טוב שליברפול יכולים להשיג.
מקוטיניו נפרד כבר בינואר ומבחינתו, בצדק מוחלט. מה יש לכישרון כמוהו להתבזבז בקבוצת אמצע טבלה סימפטית באנגליה ?
המצרי הוא שחקן שהטופ שהוא יכול להגיע אליו זאת קבוצה בינונית כמו ליברפול.
זה, להבדיל ממאנה שהוא באמת שחקן שחקן וקוטיניו שיש לו מקום בברצלונה.
האמת כתבת מדויק, נאלץ להסכים.
למי קראת סימפטית?
למה קיצוניות? הוא לא שרלטן, הוא מאמן טוב בתקופה לא כל כך מוצלחת מבחינתו.
ניתוח מעניין, בעיקר הפיסקה האחרונה על הנדרסון וצ'אן.
על מה אתה מבסס את הקביעה הזאת ?
מילא גומז, עליו עוד אפשר לפנטז. מאטיפ מוכיח כבר עונה שניה שהוא בלם בינוני לחלוטין שלא מביא שום ערך מוסף לקבוצה. בסך הכול עוד ניסיון שלא עלה יפה לייבא שחקן מהליגה הגרמנית.
רציתי לצחוק על מאטיפ,אבל נזכרתי בלינדלהוף ו….
אתה מסתכל על המיקום והיחס שערים ופשוט לא מאמין .יחס שערים בדרך כלל אחרי רבע עונה נותן כיוון כללי למצב .ליברפול אחרי המחזור התשיעי עם פאקן יחס שערים שלילי ! לא יאמן …דברתי כמה פעמים פה על "רכבת הרים /שדים" ואתמול קיבלנו עוד שיעור .אחרי 12 דקות הקבוצה נראתה שבורה ,מוכה וחסרת בטחון .נכון שאחרי הדרדלה של סאלח עוד היתה התלהבות אבל אני פשוט התפללתי שהחילוף של לוברן (גמור סופית כרגע) יגיע לפני שהוא משלים שלושער ….
מאד מפתה להאשים בהכול את לוברן אבל האשם בשיטה , באטרף ההתקפי ,בקישור הבינוני והאיטי וכמובן בהגנה כולה .
הדבר הכי יציב כרגע בליברפול זה מורנו …פשוט מדהים .
בקצב הזה שקייטה יגיע נצטרך לחפש מחליפים לקוטיניו ומאנה .
נכון מאנה ולאלנה יחזרו וההתקפה והלחץ לפחות עוד ישתפר אבל אנחנו נחיה או נמות ,בעיקר נמות על ספיגת שערים קלה מידיי.
צריך להיות ראלים ,אנחנו בינוניים ושווים כרגע רק מקום שישי בדוחק וגם זה כי אברטון על הפנים .
יכול להיות שעוד ניתן רצף ויכולת טובה בהמשך אבל הליגה לא תחכה לנו …ההתפרקות השנייה מול הגדולות בהחלט משדרת כישלון מהדהד עד עכשיו ..
לונג סטורי שורט, מבחינתך ווינאלדום הוא הבעיה. וואלה בני לפעמים אתה מפליא אותי.
ממש לא, מילנר צריך לפתוח עם או בלי ווינאלדום, עם או בלי צ'אן, עם או בלי הנדו. מילנר תחילה, נכון לעתה אין מתחרים ליכולות שלו במנהיגות, בתחכום ובמגוון יכולות הגנה והתקפה.
רשמת הרכב. גומז במקום לוברן זה נתון. חוץ מזה לא החלפת כלום. כלומר עברת משחק נורא בלי ווינאלדום ומבחינתך זה בסדר לעלות בלעדיו גם למשחק הבא.
שמילנר יפתח איפה שנתן את העונה הכי טובה מאז שעזב את וילה פארק. צד שמאל של ההגנה. בקישור ובימין יש מספיק אופציות.
בעשרים הדקות הראשונות אתמול בשידור נזכרתי בפוסט של בני אחרי מריבור לאמור – נהניתי, אפילו מאוד נהניתי. לא יכול לומר שבשבעים הנותרות סבלתי אבל בהחלט זו לא היתה אותה הרגשה עילאית של הדקות הראשונות שבהן רמת הריכוז לביצוע של טוטנהאם לניצול הטעויות היתה באמת כירורגית.
התחלנו רע מאוד את המשחק והגול של דלה עלי גמר אותנו.
אני תומך בקלופ, לדעתי הוא האיש המתאים למרות פתיחת העונה שלנו.
רק אחרי המשחק נגד יונייטד בני כתב על זה שצריך סבלנות. אנחנו סה"כ 3 נקודות מטופ 4. לטווח הארוך קלופ יביא לנו הישגים.
זה הזמן לסגור התערבות על ארוחה בתום העונה אסי יקירי, מה דעתך? אני אומר מקום רביעי לפחות.
ואיפה תערך הארוחה ?
חומוס ואהבת ….אני מתקשה בני להאמין לצערי שנסיים יותר ממקום שישי …..נכון אנחנו באוקטובר רק אבל ניצני הפורענות חזקים מידי .יכול להיות שבסוף כולנו נאכל את הכובע (גרב אדום ) והדברים יתחברו לנצחונות רצופים ורבים .
המפסיד יצטרך לקבל את מרות המנצח ואת בחירתו.
מתערבים על ארוחה כפי המלצתו של אבי גלברט, ב"חומוס ואהבת".
מתאים לי ליסוע לחו"ל עבור חומוס טוב.
בקהיר או בחדר אוכל של מענית.
נכון, לחשוב שמנג'ר אחר יביא הצלחה זה לא מציאותי.
הבעיה של קלופ זה שהוא סומך על לוברן, שגמר לנו במו רגליו את המשחק אחרי 20 דקות. נכון שלא הכל עליו וההגנה תהיה לא משהו גם בלעדיו, אבל מעולם בכל 30 השנים שאני רואה כדורגל לא ראיתי תצוגה כל כך עלובה של בלם. כל כך בזויה שהוא מוחלף עוד במחצית הראשונה, מביך.
השאלה אם הוחלף כי עלה לשחק פצוע ושבק או כי נפל לקלופ האסימון בקשר אליו.
את הגול השלישי של טוטנהאם, אי אפשר להפיל על לוברן. הוא הוחלף כבר לפני כן..
אפשר להפיל על סימון? נראה לי שיכל לצאת ולאגרף .
הייתי רוצה לראות שחקנים אחרים במקום קלאבן,לוברן,סטארידג' ומיניולה.
מיניולה הוא לא שוער שמשאיר אותך עם תיקו במקום הפסד,הוא שוער מאוד בינוני.
את מאטיפ הייתי משאיר כמחליף.
בעמדת הבלם ואן דייק,ג'מרסון הברזילאי של מונאקו ודה פריי ההולנדי נראות אופציות ראויות.
לפחות עד שהפרוספקטים גרוגיץ,סולנקה,גומז יבשילו.
למרכז המגרש החתמנו את קייטה.
מעניין לראות את התלונות של אוהדי יונייטד וליברפול על המאמנים שלהם, רק בצורה הפוכה.
אצל היונייטד הכל שבלוני משעמם וידוע, אבל כאוהד לפחות אתה יודע מה תקבל (קבוצה שבקושי סופגת, משחקים איטיים, משחקים בלי הרבה שערים).
אצל ליברפול הכל מתהפך כל משחק, מ7-0 ל1-4 . אתה אף פעם לא יודע מה תקבל.
תחליף ״משחק איטי וצפוי״ בבא למות ובהתחשב בסגלים האדירים שהיו למוריניו בכל השנים האלה והכדורגל שהוא שיחק אז בא למות עכשיו ואז כנראה תקלע בול.
ראיתי את התקציר ויש לי ההערה לזכות לוברן.
מורנו (כמו לוק שואו אגב) תמיד, אבל תמיד לא במקום הנכון. זה נורא.
שימו ללוברן מגן שמאלי נורמלי והוא ישתפר. עלי.
לכן אני מעדיף כרגע לראות את מילנר כמגן שמאלי במקום בקישור ואת מורנו מסופסל.
למה לא לתת צ'אנס לרוברטסון? הוא נראה די טוב במעט ששיחק.
יורגן קלופ מזכיר כרגע את ההבדל בין פפ לונגר. שנים טענו שיש רק קשר אחורי אחד – גאטוסו ואז מי הגיע? בוסקטס. בסדר, יחד עם עוד כמה חברים.
דרך אגב כמדומני מחזור הבא.
או בקיצור ייתכן עוד רגע מביך לקלופ,אם יגמגם כמו היונייטד מול קבוצה עם המון התלהבות ומוטיבציה.
אז אולי כדאי לתת צ'אנס לאלו שלא קיבלו עד עכשיו כדי שגם הם יתלהבו ויתנו את כל מה שיש להם.
אינגס, גרויץ', סולאנקה, רוברטסון וכו'.
אולי הפעם טוטנהאם?
|
כל אדם הוא עולם בפני עצמו. אוטונומיה של ממש, מדינה משל עצמה.
כל אחד מאיתנו עסוק בחייו, עסוק בצרכיו, עסוק בלימודים או בעבודה. פעמים רבות אנחנו מרגישים שאנחנו עובדים לריק, לא מתקדמים, לא כובשים יעדים. מקננת בנו תחושה שאנחנו עדיין נלחמים על אותם עקרונות שחשבנו שיהיו טבועים בנו לפני שנים, ואנחנו חשים תחושה של ייאוש שמאיימת להשתלט עלינו.
לפעמים אנחנו מתייאשים מהר, אחרי שדבר שביקשנו להשיג בכל מחיר – לא הצלחנו בו. אחרי שיעד אליו ביקשנו להגיע – לא הגענו אליו. וזה קורה גם בדרך התשובה או ההתחזקות. יש בטוח פעם, פעמיים ושלוש לאורך כל הדרך נפילות, שמבקשות להשאיר אותנו על הקרקע, נמצאים על קרקעית התהום ולא מבקשים לטפס שוב בחזרה.
איך מתמודדים מול כל זה?
בדיוק כך, אין אפשרות לחנך את עצמנו ולהתוות לעצמנו דרך של תשובה או התחזקות, אם אין לנו מטרה מוגדרת: על מה אנחנו עובדים כעת? מהו הערך המועדף מבחינתנו בזמן הזה? במה אנחנו מתמקדים כעת בתהליך ההתחזקות?
כשאין התמקדות, וכל שעה מחליפים את הערכים והנורמות שאותם אנחנו רוצים להחדיר לעצמנו, נוצר אכן מצב שעובדים ועובדים ולא מגיעים לכלום.
כשנשכיל לשבת עם עצמנו ולערוך סדר בדברים, מה אנחנו רוצים כעת בדיוק לחזק בעצמנו, מה מיידי ומה יכול לחכות לשלב הבא, ואז נעבוד בצורה עקבית ומסודרת, על כל דבר בזמנו ולפי הדרכת אדם שגדול מאיתנו בחכמה ובתורה, אזי בעזרת ה' תוך תקופה קצרה – נוכל לראות פלאות.
|
אליאל פרץ: "גם בעונה שעברה כולם אמרו שאנחנו יורדת בטוחה"
קשר הפועל חדרה אופטימי אחרי ה-1:1 מול נתניה: "לא נרד". שי ברדה הודה: "נצטרך ללמוד, נסיק מסקנות ונהיה קבוצה טובה"
הפועל חדרה ומכבי נתניה נפרדו הערב (שלישי) ב-1:1 במסגרת המחזור הרביעי בבית א' של גביע הטוטו. שער עצמי של שגיב סולומון (58) סידר לנתנייתים יתרון, אבל אליאל פרץ השיב עם שער יפהפה בדקה ה-89 וקבע חלוקת נקודות.
עוזר מאמן מכבי נתניה שי ברדה אמר אחרי המשחק: "אנחנו צריכים ללמוד מזה, ב-0:1 היה לנו מצב של 100% שער. לא נעים, אבל אנחנו נסיק מסקנות ומכבי נתניה תהיה קבוצה טובה. אנחנו צריכים לשחק התקפי יותר והיום פחות עשינו את זה כי השחקנים פחות רצו מהקו השני. כדורגל משחקים עד הסוף ולא עשינו את זה היום. חבל, נתקן את זה עד הליגה".
ברדה המשיך ואמר: "משלמים לנו כסף כדי שהשחקנים שלנו יהיו טובים יותר, היינו צריכים לכבוש יותר שערים היום. נתניה כבשה הרבה בשנים האחרונות והיא תעשה את זה גם העונה. אם לא מגיע לנו, לא נעלה לחצי הגמר. צריך לדעת וללמוד מהכול. המשחק הזה הוא חומר למחשבה".
מאמן חדרה אורי גוטמן: "הצבנו לשחקנים מטרה לשמור על קו ודרך. השחקנים נראו טוב, זה היה חשוב לי. אנחנו נמשיך ונשתפר. אני מרוצה מהסגל הקיים, אבל זה לא סוד שאנחנו צריכים עוד להתחזק. אנחנו מחפשים ומחכים לשחקנים שאנחנו באמת רוצים לצרף. גם מי שכאן רצה ורץ. שיחקנו נגד קבוצה איכותית עם סגל רחב וטוב, נתנו את המקסימום וזה הספיק לנקודה. אני מאמן לא מנוסה בליגת העל, זו עובדה. הזמן יעשה את שלו. לי חשוב להאמין על האני מאמין שלי. אני מונע מהרצון לאמן כל יום ובעזרת השם תהיה לנו קבוצה טובה".
אליאל פרץ, שכאמור כבש את השוויון, אמר: "כבשנו שער יפה, הכי חשוב שלא הפסדנו ונראינו כמו קבוצה, כמו שאנחנו רוצים להיראות. אנחנו שמחים על האופן בו נראינו במשחק, זה הכי חשוב. אנחנו לא תוקפים אמנם, אבל היה חשוב לנו לעמוד טוב מאחורה. במשחקים הקודמים לא התגוננו טוב, היו חורים באמצע ורצינו לשפר את זה. יש ציפיות ממני, קנו אותי ואני הרכש הראשון של המועדון. אני צריך לבוא ולתת תפוקה בכל משחק. יש ממני ציפיות והכי חשוב שאני אשחק טוב".
במהלך המשחק פרץ הגיב עם תנועות ידיים לאחר שלא קיבל את הזכות לבעוט כדור חופשי. הוא התייחס לכך ואמר: "הגבתי לא כמו שצריך וביקשתי סליחה מהשחקנים. אני אתנצל גם בפני הצוות. רציתי לבעוט את הכדור החופשי והגבתי לא נכון. לדעתי אנחנו לא נרד".
|
האם גם גברים מתמודדים עם אובדן הריון?
כיצד גברים מתמודדים עם אובדן הריון? האם גם הם זקוקים לתמיכה?
לאחרונה נתקלתי במספר גברים שמתמודדים עם אובדן הריון של בת הזוג. מהשיחות איתם הבנתי שהנושא מאוד מורכב ולכן החלטתי לחקור את הנושא במסגרת עבודת הגמר שלי בתואר השני בפסיכולוגיה.
לצערי גברים נוטים לענות פחות על שאלונים ולהשתתף במחקרים.
מההיכרות עם הפורום רוב המשתתפים כאן הם נשים, לכן אשמח אם תוכלו לבקש מבני הזוג שלכן לענות על השאלון.
הקריטריונים להשתתפות במחקר הם: גברים בגיל 20-40 שחוו אובדן הריון מכל הסוגים(לידה שקטה, הפלה וכו') בשנה האחרונה.
כדאי לבקש תמיכת פרוגרסטון?
האם כדאי לבקש מהרופא שיתן לי מרשם לתמיכה?
ממליצה לך לשאול את הרופא שלך לגבי העניין.
למיטב הבנתי, כדי לקבוע האם השלב הלוטאלי אכן קצר (פחות מ11 ימים למיטב זכרוני, כי התקין נחשב בין 16-11 ימים בין הביוץ למחזור), יש לזהות בודאות ביוץ ורצוי במשך כמה חודשים כדי לראות שזה קבוע.
אצלי השלב הלוטאלי קצר ועדיין הרופאים ממש לא נוטים לתת תמיכה לצערי משום שלא תמיד זה מפריע לקליטת הריון ואין עדויות מספיק שפרוגסטרון עוזר.
מה שנהוג בIVF , לא תקף בהכרח להריון שנקלט טבעי.
פינת הביניים מוקדשת לכל מי שמצויה בתווך הכואב שבין אובדן הריון להריון חדש, בין אם היא כבר אמא ובין אם טרם זכתה. לכל מי שמתלבטת לגבי ההמשך, האם יעמדו לה כוחותיה לעוד נסיון, שייתכן ויסתיים באושר גדול, אך עלול גם להסתיים באובדן נוסף. לכל הנחושות הרצות קדימה וחוות כל פעם מחדש את "המוות הקטן" עם בוא המחזור, לכל המצפות, הסופרות, המשתינות על מקלונים, המייחלות לחוויה מתקנת שתעמעם את כאב האובדן.
הפעם אני מקדישה את הפינה לנושא שפחות מדובר פה בפורום. לרוב אנו קוראות פה על ההתלבטות של האשה שאיבדה את ההריון, ואם הגיעה למסקנה שהיא בשלה ומסוגלת להמשיך הלאה - הרי שמיד היא ממשיכה הלאה וקדימה. בן הזוג, כך נדמה, תמיד משתף פעולה, דוהר בעקבותיה. גם אם אינו נחוש כמוה, הוא שם, ועל אף שבמקרה של טיפולים הוא לא עובר אותם, הרי שבנפשו וברוחו הוא תומך, מכיל, מבין, קרוב ושותף מלא בתהליך.
כותבת milla שאינה יודעת אם ינסו שוב. ההריון השלישי לא היה לגמרי מתוכנן אבל בן הזוג הצטרף. עכשיו, לאחר שאבד, הוא אינו יודע אם הוא מעוניין להמשיך לנסות. כואב. והגיל, כמובן, לא עוזר.
מספרת ויקטור שהיתה הקטר הנחוש, המוביל את התהליך הלאה וקדימה, שתפעלה בעצמה את כל המערך הבירוקרטי המורכב הנדרש בעניינם, שמחזיקה את התווך של הביניים כבר שנים - מספרת שהיא עייפה, שהספק מכרסם. לא איך להמשיך אלא האם בכלל להמשיך. ודווקא עכשיו, דווקא עכשיו בן הזוג מציע להוות כתף תומכת, משענת של ממש, להניע את התהליך קדימה והלאה, עכשיו כשהיא נחלשה הוא בטוח שהוא רוצה ללכת על זה בכל הכוח.
אני אישית שהיתי בפער הזוגי משך זמן ארוך, וזה היה עינוי נפש נורא עבורי, והוא נתן אותותיו בזוגיות שלנו ובמערך המשפחתי שלנו והוביל למתחים ולקשיים במישורים רבים. אם תרצו אספר על החוויה שלי. אתן כמובן מוזמנות לכתוב על כל שלל הקשיים שמזמנת תקופת הביניים, לאו דווקא על אלה הזוגיים.
את משטפת את בן הזוג שלך במה שעובר עליך?
אני לא משטפת את בן זוגי. כי פוחדת שאם אשטף אותו בקשיים שאני עוברת, הוא יחליט שאנחנו לא צריכים את העינוי הזה של דאגות, ציפיות, אכזבות ו״מוות קטן״ אחד אחרי השני תוך כדי תהליך. הרי זאת אני שחולמת להביא ילד. לקח הרבה זמן לשכנע את בן זוג, אז לא אקלקל עכשיו הכל בבכיינות שלי.
מאוד קשה לי עם זה. אין עם מי לדבר כי לא מספרת לאף אחד, רק הוא יודע. מעכלת הכל לבד. כשעברתי הפלה ביוני -רק אמרתי לו שהריון לא תקין ואני מחקה להפלה.
יחד עם זאת הוא עושה הכל מה שצריך-מזריק לי הורמונים (אני לא מסוגלת), נוסע איתי לרופא אם צריך, מסיע אותי לעבודה אחרי בדיקות בבוקר (הרכב אצלו). וזה כבר הסג גדול, אני מוכנה לעבור הכל לבד, רק שהוא יסכים לתהליך.
לא תארתי לעצמי שטיפולי פוריות זה תנליך כזה מתיש וכואב.
זה מקום ממש קשה להיות בו. במיוחד כשאין תאריך תפוגה לשהות הזו.
לפני 3.5 שנים, אחרי לידה שקטה שמוטטה אותי ועם בן זוג שנראה היה שהמשיך עם חייו, הוא החליט גם ש"כרגע" אינו מעוניין בעוד הריון. כתבתי על זה המון בזמנו. קינאתי כ"כ באחרות פה... כולנו היינו באותה הסירה, אבל הן נראו לי ברות מזל (באופן יחסי כמובן), כי בן זוגן לא הפך בעצמו למכשול בפני הדבר היחידי שכאילו נותן להן תקווה ומחזיק אותן בחיים. ביחוד כשאין ילד בבית.
המון טיפולים (זוגיים ואישיים), המון תקופות טובות והמון ירידות וגם המון שגרה שלפעמים מבאסת, עברנו הריון קשוח וחרדתי מאד מאד וגם נולד לנו ילד ונולדנו אנחנו כהורים וכל הדינמיקה הזוגית השתנתה והתערערה.
עם כל הטוב שבלידת ילד בריא ורצוי כ"כ, יש גם סערה עצומה.
גם אותה עברנו, עם המון קושי, אבל צלחנו אותה בסוף, רק כדי לנחות לעוד הפלה ועוד בעיה לסל הבעיות הרבות, ניתוחים וטיפולים ומה לא... ושחיקה זוגית קשה ואנחנו זוג די צעיר סה"כ בזוגיות שלנו.
היום המצב התהפך. אני מותשת ואיבדתי אמון בגוף שלי. מרגישה שלא מכירה אותו כבר כ"כ טוב, הוא הרבה פחות צפוי ועברנו כמה טלטלות קשות בשנה וחצי האחרונות ואני מתחילה להרגיש שהסוף קרב. בין אם יוחלט עבורנו או לא, אני מתחילה להרגיש שצריך לשים לזה דד ליין. אני אוכל לדחות אותו, אם ארצה, אם נרצה שנינו, אבל חשוב שהוא יהיה כבר ויתן לי סימן למתי זה "בסדר" להרים ידיים ולהתחיל להקדיש עצמי לחלומות אחרים שאני לא רוצה לפספס.
ובאופן לא צפוי, בן זוגי אוטומטית עבר לצד השני. בטוח שרוצה עוד ילד בכל מחיר. מוכן לעשות יותר, מה שצריך, כדי שנשיג את המטרה הזו.
הייתי כ"כ צריכה את הנחישות הזו והפרואקטיביות הזו לפני 4 שנים.
עכשיו זה כמעט מעט מידי, מאוחר מידי, כי אני כמעט באפיסת כוחות.
ביחוד שלצערי, יש לו המון רצון טוב, אבל פחות יכולת ואני עדיין נדרשת להתעסק ברוב בסופו של דבר, כדי שדברים יעשו טוב ויתקדמו.
אין לי שורה סופית.
מוצאת עצמי ספק מבטיחה, ספק מאיימת, כל חודש מחדש כשמגיע שוב המחזור, שזהו. מפסיקים.
אבל אני עדיין לא באמת שם ואני כ"כ רוצה את זה לעצמי ועבורו ועבור הילד שלנו.
אני מקווה רק שנצלח את המים הסוערים שעוד לפנינו.
תיבת פנדורה נפתחה יחד עם ההריון שנגמר. 4 שנים התחננתי לתינוק נוסף לאחות... לילד רביעי במשפחה! ותמיד הצד החושב מנע את זה... מבחינה כלכלית.. אוטו גדול יותר... שיהיה יותר להעניק לילדים שיש! האמצעי שחקן טניס מקצועי, עכשיו בן 12 חוג שדורש מלאאא כסף!! הקטנה בת 8 והגדול בן 14.
4 שנים אחרות התפללתי לפאנצ'ר , להריון יחד עם גלולות עם התקן עם טבעת... 4 שנים של מחזור חודשי.
ועכשיו כשגיל 40 בפתח אני מרגישה את הלחץ בנשמה! את הפספוס הגדול!
למרות שאני רק שבוע אחרי גרידה.. אני שומעת משפטים כמו " לא צריך עוד חוויה כזאת.."
כל בוקר מחדש מרגישה כמו מדחום שנשבר כשכל הכספית נשפחת לכל עבר..
אט אט מתחילה לאסוף עצמי. לשים מסכה לעבודה.. לילדים... לבית..
לא מוכנה לוותר על זה.. עדיין לא!!
מפחדת לעשות את "ה-שיחה" כדי לגלות שמבחינתו אין מצב לנסות!!!
איך מתמודדים עם "לא " חד משמעי?
באמת התמודדות קשה מאוד!
מבחינתי אין שום מצב בעולם שבעלי יגיד לי שאני לא יכולה להביא ילד. פשוט אין מצב.
בעלי לא רוצה ילד חמישי ( עכשיו אחרי האובדן בעמדה קצת יותר מרוככת אבל עדין לא רוצה) ואני אמרתי לו מראש שאין שום אפשרות שהוא מונע ממני ילד. גם כשהוא היה מאוד נגד.
איך מישהו יכול לקחת ממני דבר כזה? מבחינתי זאת זכות בסיסית.
אבל הייתי נוהגת גם הפוך ומביאה ילד נוסף רק כי בעלי רצה עוד ילד.
כמובן שזאת רק דעתי האישית. וברור לי שיש מי שיחשוב הפוך לגמרי.
איך מישהו יכול לכפות עלי להיות אמא לילד שאני לא רוצה?
מה פתאום להכריח אותי להיות בתפקיד עד יום מותי כשאיני רוצה בו כלל?
מבחינתי אין שום מצב בעולם שמישהו יכריח אותי לעשות משהו שאני לא מעוניינת בו, גם אם הוא האדם עמו בחרתי לחיות את חיי, ואפילו - בפרט אם הוא האדם עמו בחרתי לחיות את חיי.
למה הרצון ש*כן* גובר על הרצון ש*לא* ?
מי אמר שהעמדה שלך עדיפה על העמדה של בעלך (אם הוא מתנגד לילד נוסף)?
הרי שניכם מגדלים את הילד, אתם הורים ביחד, לא בנפרד, נכון? מהטעם הזה מדובר בהחלטה משותפת ולא בהחלטה חד צדדית. וכשיש ניגוד עניינים במקום הזה זה באמת כואב. מאד. הייתי שם, אני יודעת בדיוק על מה אני מדברת.
ו...וואלה... אז אולי זה לא "לא" חד משמעי!!
וברור לי שיש מי שתהיה לו הדעה הההפוכה.
אגב מבחינתי יש הבדל בין ילד נוסף לילד ראשון. לא הייתי מביאה ילד עם מי שלא רוצה ילדים.
כנראה שמבחינתי אם יהיו לבעלי 4 או 5 ילדים זה לא כזה הבדל בשביל שאני אוותר על החלום שלי.
אבל זאת הרגשה אישית שלי, וכל אחד יכול להרגיש אחרת.
עובדה שהצורך לא עוזב אותי כבר 8 שנים!!
אבל מה אוכל לעשות????
הדבר היחיד שאני יכולה אולי, בזהירות להציע זה למצוא שעת רצון, לשקף בה בשיא הכנות והפתיחות את הכמיהה והכאב שלך שלא עוזבים כבר 8 שנים.
בלי האשמות, בלי ציפיות, לדבר ממש רק עליך. ולא לצפות לתגובה באותה שיחה, לא לשבת שם ולחכות שהוא יענה. להניח את זה שם ולהרפות.
מקווה שאני מסבירה את עצמי, וכמובן שוב זאת אך ורק דעתי האישית והלא מקצועית.
חיבוק. באמת מאוד קשה.
את אומרת הייתי שם.. איך זה נגמר??
עונה לך מנסיוני האישי. הסיפור שלנו קצת דומה. גם לי כבר היו 3 ילדים. גם אני נכנסתי להריון לא מתוכנן, והטכנאית אפילו חשבה שהיא רואה 2 שקים. הוא מאד שמח, היה מגויס ולגמרי בעניין. רק שהדופק פסק בשבוע 9. ואז היה זמן לחשוב, והוא בחן את החיים שלו ואמר שהוא לא מוכן לילד נוסף. הוא היה מותש מהורות אינטנסיבית, הוא נבהל מעוצמת התגובה שלי, הוא דאג לי, הוא חשש מילד לא בריא, והוא לא רצה את רכבת ההרים הזו שוב. והוא היה שלם עם המשפחה שלנו כמו שהיא.
ככה נשארתי בלי כלום, גם בלעדיו, במובן מסוים, כי זה כאב כל כך, כל כך, וריחף כמו צל מעל הזוגיות שלנו. להיות עם השבר של אובדן ההריון, שגם אצלי היה כבר קרוב לגיל 40, ועם בעל שאומר 'לא' נחרץ וחד משמעי, היה קשה מאד. מאד. ניסיתי לשכנע אותו. דיברתי. בכיתי. הייתי מוכנה להתפשר על ה-כ-ל אם רק יסכים לנסות שוב. והוא עמד בסירובו.
הוא יכול היה למנות בפניי 1000 סיבות למה לא עוד ילד, ומול כולן היתה לי רק סיבה אחת ויחידה למה כן - כי אני רוצה - כי אני כל כך כל כך רוצה - כי הכמיהה מעבירה אותי על דעתי - והסיבה האחת הזו עמדה כנגד כל סיבותיו ונימוקיו והסבריו ולא כהתה ולא התעמעמה ולא דעכה אלא בערה בי באש יוקדת.
ויום אחד קמתי בבוקר והרגשתי אחרת. עזבתי את הצד שלי ובחנתי טוב טוב את הצד שלו. הוא היה עייף. הוא לא רצה להתחיל שוב. הוא חשב שהמשפחה שלנו נהדרת כמו שהיא. פתאום הבנתי שהפעלתי עליו המון כוח מתוך מקום שבטוח בצדקתו.
זה לא היה לי קל, אבל הבנתי שאין לי מונופול על ההחלטה הזו. נסוגתי. ויתרתי. אמרתי לו שאני מבינה - באמת מבינה - את המקום שלו. שאני אוהבת אותו. שאני מכבדת אותו. שאני לא רוצה לכפות עליו כלום. הצלחתי לראות אותו ואת המקום בו הוא נמצא. וגם לא רציתי לכלות את כוחותיי במאבקים. היתה לי משפחה נוכחת וקיימת, רציתי להתרכז במה שיש ולא במה שיכול אולי להיות.
ויתרתי באמת. הייתי עצובה מאד. מאד. קינאתי בכל מי שהעניין בכלל לא עולה על הפרק אצלה, שחוזרת מיד לנסיונות. נתתי לזה המון מקום בשיחות עם חברות ועם המשפחה. וגם בכתיבה. ובעיקר - המון מקום בלב שלי.
ואז, בוקר בהיר אחד, בלי שום סימן מקדים, הוא קרא לי לרגע ואמר ששינה את דעתו. שהוא רוצה. בדיעבד אני מאמינה שהויתור המלא והאמיתי שלי הותיר לו את הבמה, נתן לו מרווח נשימה, אפשר לו לחשוב צלול רק עם עצמו. אולי היכולת שלי לראות את המקום שלו אפשרה לו לראות את הכמיהה שלי.
האובדן שלי היה ב- 9.3.2015 עד שהתאוששתי והתחלתי לחשוב על הריון חדש כבר היה קיץ. חזרנו לנסיונות בקיץ שאחרי. אובייקטיבית שנה היא לא זמן ארוך, אבל בלב שלי זה הרגיש כמו נצח, והפער בינינו תפס המון מרחב וכילה הרבה אנרגיות. בסופו של דבר זכיתי לילדת הקשת שלי והיום אני אמא לארבעה.
באמת ומכל הלב.
של ביטול, שגם אני חשתי כלפי כל מי ש"הסתדר לה" - אני חלילה לא מתקיפה אותך - אני מכירה את המרירות ואת החיץ שעומד בין מי שזכתה ללדת ילד קשת למי שבדרך לשם.
ומהצד זה נראה שעכשיו, אחרי שהשיגה את מטרתה והשקיטה את הכמיהה, היא יכולה לדמיין דמיונות בלתי מבוססים על איך היתה מתנהגת אילו.... אבל היא לא שם ולא באמת מבינה.
אני תמיד קוראת לחובטת לבוא לספר על החיים בלי הילד הנוסף (2 ילדים, 8 הפלות בדרך לשלישי שלא הגיע) וגם למיק ניק. הפעם אני מזמינה גם את עצמי. יש הרבה דברים בחיי שממש לא "הסתדרו לי". חוויתי סוגים שונים של אובדן, אני מכירה היטב את התווך שבין האובדן לבין מילוי החסר, ממקומות נוספים. ואני אומרת לך בבטחון שהייתי מוצאת את הדרך. גם אם לא הייתי יולדת שוב.
כי החיים שלי יקרים לי, כי יש לי רק הזדמנות אחת לחיות אותם, וכי המחירים של הביניים גבוהים באופן בל יתואר, וניתן להעריך אותם באמת רק כשעומדים מחוץ לקו הזמן של הביניים - בין אם 'בזכות' הביולוגיה ובין אם מתוך החלטה מחושבת.
אני יכולה להבין איך זה עובר כך בכתב. וחלילה אני גם לא מרירה כלפיך, ההיפך הוא הנכון, אני מלאת שמחה שהסתדר לך! גם עבורך וגם עבורי שאת משקפת לי עתיד טוב.
הדבר היחיד שאמרתי הוא שאף פעם אנחנו לא יודעים איך היינו מרגישים במציאות שלא קרתה. בשביל האחר שלא הלכנו בו. כי חיינו רק את מה שכן קרה לנו.
אני גם בטחה שהיית מוצאת דרך להיות מאושרת שוב גם לו לא היית זוכה. לא לזה התכוונתי. התכוונתי שאולי היית מרגישה אחרת כלפי הוויתור שעשית על ניסיון למלא את הכמיהה מישום שבעלך לא רצה.
במילים אחרות, קשה לדעת איזה מטען היה נשאר לך כלפיו אם היית נשאר בחוסר הגדול הזה.
אני באמת לא טובה בלהבהיר את עצמי בכתיבה. אני שמה לב לזה רבות לאחרונה.
אז מקווה שזה בסדר שאני כותבת שבאופן גורף אני תמיד מאחלת לכולן מכל הלב את הטוב ביותר. עייני אינה צרה. כל אחת שמתגשם לה החלום מרחיבה את ליבי.
אני מצטערת ביחד איתך על מה שלא הסתדר לך, זוכרת חלק מהדברים ששיתפת, מקווה מקרב לב שלא תדעי עוד צער.
ממש התרגשתי לקרוא אותך הבוקר!! שמחה בשבילכם!
אז אתמול חזרתי מסיני. חופשה של יומיים וחצי רק אני והבנזןג צוללים במיצרי טיראן. היה מדהים היה נחוץ וכל כך סימלי.
אתמול גם קיבלתי מחזור השני שלי מאז הגרידה שלפני כמעט חודשיים בדיוק בזמן מה שנותן לי אופטימיות ואמונה בגוף שלי שחזר לעצמו למרות הפסקת הריון בסוף חודש חמישי.
מחר אני חוזרת לעבוד, עוד לא עברו שלושה חודשי חופשת לידה אבל לי זה מתאים. היה לי זמן לבד עם עצמי וזמן לבד עם הבנזוג (מורה ולכן בחופשה) ומתאים לי לזכור כי אין מי שבאמת יחליף אותי ומתחילה ללחוץ עלי הידיעה של כמות הפרויקטים שמחכה לי.
אבל אני מרגישה טוב, אחרי שנפרדתי מהתינוקת שלי ואחרי הזריקה שהמיתה אותה הגרידה כבר היתה תהליך פיזי נטו שצריך לעבור כדי לתת לגוף להחלים ואז הגיעה חופשת הלידה אם אפשר לקרוא לה ככה. וידעתי שכדי להחלים כדי לא לתת לאובדן הזה לשלוט בי ולא לתת להורמןנים לדכא אותה אני חייבת לעשות לעצמי טוב גופנית ונפשית. אז עשיתי ספורט, הרבה פילאטיס מכשירים אצל מורה שידעה לעקוב אחרי הגוף שלי ולעזור לו לחזור לכושר. סידרתי את הבית, פתחתי ארגזים שחיכו מהמעבר לפני 9 חודשים, צבעתי קירות וחידשתי רהיטים. עשיתי קורס גלישת רוח ואכלתי ארוחות צהרים על הים עם הבנזוג. הייתי עסוקה ויצרנית והעשייה מילאה אותי באושר ובאופטימיות. אני לא שוכחת את התינוקת שהייתה ויש רגעים שלעולם יהיו חרוטים לי בזיכרון אבל אני יכולה להגיד בלב שלם שאני ממשיכה הלאה ולוקחת מהחוויה הזאת את נקודות האור שלה ואת האושר שלי. חיבוק גדול ממני לכולכן ולילד קשת לכל מי שרוצה.
שימחת אותי מאוד עם ההודעה הזו, והלוואי ששמץ מהאופטימיות והעשייה שלך ידבק גם בי.
בדיוק מה שמרעישה כתבה. יש תחושה של המון כוח ואור ממך. מרגש מאד.
הודעה מקסימה ומשמחת כל כך!
מאחלת לך את כל הטוב.
מה קורה אחרי הריון כימי?
אצלי ברגע שהמחזור סוף סוף הגיע אז הוא היה רגיל לכל דבר ועניין. בייצתי בדיוק באותו יום שאני מבייצת על חודש.
ממליצה לך מאוד לבדוק שהבטא מאופסת.
יודעת בוודאות על 2 הריונות כימיים, אחריהם הגיע מחזור והגוף חזר לעצמו. לא בדקתי התאפסות של הבטא.
הדימום שהיה לי זה לא מחזור בעצם?
הדימום נגמר אתמול, עכשיו הגוף ינסה לבייץ או שיגיע שוב פעם מחזור ?
הגיע מחזור ישר ללא ביוץ קודם?
איך מחזירים את השמחה לחיים?
עברו חמישה חודשים מהגרידה.
לדעתי היום אני עוד פחות שמחה ממה שהייתי אחרי הגרידה. כלומר ממש אחרי הייתי באבל אבל לאט לאט המצב השתפר והאמנתי שיהיה טוב . האמנתי שנצליח להיכנס להריון תקין שוב.
חמישה חודשיים אחרי ואני מרגישה פסימיות מחלחלת, ואובדן האמון הזה הוא שמוציא לי את כל שמחת החיים.
למזלי אף פעם לא לקח לי כל כך הרבה זמן להיכנס להריון. וכל חודש מחדש האכזבה הצורבת והחור בלב שגדל וגדל.
אני מרגישה כאילו חצי ממני חסר. אני כאילו חיה. ובטח מסביבי כולם יגידו שאני בסדר. אבל אין לי השמחה שהיתה.
זה מאוד מאוד בולט אצלי. כי לפני הייתי מלאת שמחה, מוקפת בעשיות וחברות. תמיד מארחים.
לצערי משיחות עם חברות טובות שעברו את זה הבנתי שרק אחרי שילדו ילד קשת השמחה חזרה לבייתן. אבל הן כולן היו צעירות ממני. וראלית כמה שזה כואב ושורף יש סיכוי שאצלי זה לא יקרה.
חברה הציעה לי עכשיו משהו שברור שלפני האובדן היה זורמת עליו.
נהייתי הרבה יותר ״כבדה״.
פעם הייתי מכינה אוכל טעים. היום אני מכינה אוכל.
ועדיין לא חזרת לעצמך ..
אצלי עברו חמישה ימים.. גרידה ראשונה.
היום הרגשתי שנפשי נטמאה נאנסה!! מהידיעה שלא כל הריון מוביל ללידה שמחה.
יש לך עוד ילדים בבית?
את צעירה! איך את עושה ניסיונות? סופרת ימים? בודקת ביוץ? מה?
חמישה ימים אחרי זה עוד ממש בתוך התופת. תני לעצמך את הזמן. אומנם באמת לא חזרתי לעצמי, אבל הרבה יותר טוב ממה שהייתי אחרי חמישה ימים! זה עוד שיא נפילת ההורמונים והתחושה זוועה.
יש לי שלושה בנים אהובים, איבדתי עוברית בת. שמאוד מאוד רציתי. זה השאיר חלל וצלקת עצומה.
לפי הרופאים אני לא צעירה. הם אומרים שאני בדיוק בגיל שכל הצרות עם הפוריות מתחילות. ואכן האובדן שלנו היה פגם גנטי ששכיחותו עולה עם הגיל.
אני יודעת מתי הביוץ שלי לפי שיטת המודעות לפיריון. גיביתי את זה כמה פעמים בבדיקות דם ואולטרסאונד. אז אני יכולה להגיד מתי הביוץ ברמת ה24 שעות. וממש משתדלים סביב היום הזה.
היו לי בחמישה חודשים האלו שני הריונות כימיים. אז זה לא שאני מפספסת זה שהביציות עושות לי קונצ׳ים.
מאחלת לך שההרגשה האיומה של הנפש תתאזן ושתזכי לידיים מלאות ושמחות שוב.
הכי מפחדת שפספסתי את הרכבת!! הכי!!
אני מאחלת לך בריאות הנפש ובאמת שמחה. והלוואי ויעבור בקלות בידיים מלאות אמן!
אני ממש בנאדם שמח!
לא אגיד לך שזה קרה ביום. למעשה זה קרה רק הרבה זמן אחרי - כאשר החלטתי שאני מוותרת על ההריון הנוסף (יש לי שני ילדים) ועוברת לשלב הבא בחיים שלי. אז גם התחלתי למלא את החסר בעשייה אחרת שהיא לא ילודה אבל ממלאה את חיי במשמעות (כמובן יחד עם המשפחה הקטנה שלי).
אז מה אני אומרת - את עוברת את התהליכים שאת צריכה, עכשיו את בעצב בגלל הציפיה והאכזבה, החלומות ושיברם ותחושת חוסר האונים מול המציאות. וזה בסדר. אבל כשתחליטי שזה כבר גדול עלייך, כבד לך ופוגע באיכות החיים שלך ושל משפחתך באופן שאינך מעוניינת - את יכולה לשחרר את כל זה באמצעות ההחלטה אחת שלך וכל הציפיה, האכזבה, החלומות והשברים וחוסר האונים יהיו מאחורייך ותוכלי להתפנות לדבר הבא.
אלו לגמרי חדשות טובות.
יש עוד סוגיות כבדות משקל לא פתורות בחיים שלנו וכרגע הכל נמצא בהמתנה.
וגם המצב הזה מעיק.
הלוואי שאצליח לשמוח בכאן ועכשיו עם כל החסרונות.
חיבוק ותודה ששיתפת אותי.
ובמקביל עברתי גם שנה לא פשוטה כשאיבדתי את סבא וסבתא שלי בו זמנית, אז המון המון התמודדות עם אובדן, לראשונה בחיי.
היום, שנה אחרי, אני חושבת שאני במקום אחר. עדיין במצב המתנה להריון הבא (שכולל הרבה בדיקות ופעולות אקטיביות) אבל כן במקום שבאמת יכולה יותר ליהנות ממה שיש (זו הייתה תמה מרכזית בטיפול שלי, ההתמקדות ב״יש״ ולא רק ב״אין״), אני הרבה יותר נהנית עם הילד שלי ויכולה גם ליהנות מהיתרונות של היותו ילד יחיד (בינתיים), אני מרגישה שאני עושה צעדים לקדם את הקריירה שלי ולא מקבלת החלטות רק על סמך - ואם אהיה אז בהריון ... כי כשזה יגיע אז נתמודד. ואני חושבת שאני יותר שמחה ממה שהייתי אחרי האובדן. ויותר במודעות להמון חלקים בעצמי שעלו בטיפול בעקבות האובדן אבל לא קשורים רק עליו.
אני חושבת שהשורה התחתונה שלי היא שאני ממליצה על טיפול נפשי. בעיניי ההתמודדות הזו היא קשה מאד וכדאי לעבור אותה בליווי אשת מקצוע.
שולחת לך חיבוק גדול וחם.
שמחה שאת במקום יותר טוב, שאת מצליחה להתמקד ב״יש״.
אני כבר בטיפול קבוצתי עם מנחה. יש חלקים שזה עוזר להם. גם שם מתמקדים מאוד בהעצמת ה״יש״ על החסר. ובאמת שיש לי המון.... ועדיין כאילו נפער לי בור בנשמה וכל ״יש״ שאני מכניסה אליו נעלם לתהום הנשייה.
חיבוק חזרה. מאחלת לך ידיים מלאות שמחה.
עברו שלושה חודשים מאז הגרידה שלי בשבוע 17 ומהרגע בערך שיצאתי מבית החולים התחלתי כבר לחשוב על ההריון הבא.
זה היה ההריון הראשון כך שאני מקדישה את כל הזמן כולו רק לזה , קצת לבעלי התומך והחבר הכי טוב שלי , קצת בספורט לנפש וזהו! הכל זז הצידה.
ממש מזדהה עם מה שאמרת שכולם סביבך מסביב יגידו שאת בסדר וכ"כ מבינה שאת מתארת את השמחה שהייתה ונעלמה!!
אני מרגישה שאני חיה ממחזור למחזור.
חישובים של הביוץ ואז "עבודה" בימים האלה ואז מן רגיעה כזו והמתנה שמהר מאוד הופכת למתח ועצבנות ואז האכזבה והבכי והכעס על זה שאני מתנהגת ככה וזה חוזר חלילה.
ורק דבר אחד ימלא את החסר והכאב.
מאחלת לשתינו שיגיע בקרוב.
שאני חושבת שזה הזמן להתחיל טיפול רגשי. אך כבר התחלת, וזה מעולה. אולי כדאי להתייעץ עם מנחת הקבוצה, על כיוונים נוספים של טיפול, כולל לא לפסול טיפול תרופתי נוגד חרדה ודיכאון.
ממליצה לך להתייעץ עם המנחה, ולבדוק איתה כיוונים נוספים.
אני חושבת שהטיפול שלי כרגע מתאים לי. אפילו שאני לא שמחה עדיין.
בוודאות לא חושבת שיש לי דיכאון או חרדה.
תודה בכל אופן על הרצון הטוב.
ובכל מקרה, התכוונתי לדיכאון תגובתי ולא למחלה.
היו כל מיני דברים במה שכתבת, שהצביעו לי על כך, וזה הכי הכי נורמאלי בעולם. זה לא משהו לא נורמאלי. אני לא מאבחנת לא אותך ולא אף אחת, אבל מכירה היטב את כל התופעות מקרוב מאוד, ולכן גם מנסה לכוון לדרכי טיפול שונות.
כמובן שתעשי מה שאת מרגישה שנכון עבורך.
הכל בסדר לא לקחתי את זה כביקורת.
טיפול תרופתי הינו רק חלק מהטיפול. ללא שיחות או מענה רגשי אמיתי אצל אשת טיפול (או איש טיפול), זה לא מספיק.
הדברים נכתבו לא למישהי ספציפית, אלא כהמשך לדברים שכתבתי בתשובה הקודמת.
אל תדאגי הכל בסדר, קיבלת מחזור מאז ואפילו כמה פעמים, נכנסת להריון בצורה טבעית, הגוף צריך זמן, הנפש צריכה זמן ולא נעים לי להגיד כל השיט הזה!!!
כמו שאמרה פה בפוסט מתחתי החיים שלי לא ממש חזרו להיות אותו דבר מאז ואני נותנת לזה מקום אבל כל היום מתעסקת רק בלהיכנס להריון, בחישובים, במחשבות ובמה לא!
זהו פשוט הייתי צריכה לפרוק.
התחושות של חוסר רצון, עצב מאוד טבעיות ומוכרות. לא שזה מעודד, אבל את לא לבד בזה ואלה תגובות מאוד נורמאליות. גם החיים שסובבים סביב הפוריות - העצב סביב המחזור, הלחץ סביב הביוץ, ההמתנה לאיחור וחוזר חלילה (או לחילופין הריון).
נכון שיש ב'עבודה מכאנית' סביב תאריך ספציפי אלמנט מבאס, גם מלחיץ ומגביל (לא מקנאה בבן הזוג שיצייץ שהוא עייף או מותש מהעבודה סביב מועד הביוץ). אבל הסיכוי להרות באופן לא ספונטאני אלא מחושב הוא הרבה הרבה יותר גדול, לפחות לפי נסיוני האישי. ובבחירה שבין קצת 'מכאניות' לבין לחץ פנימי הולך וגובר תוך המתנה של חודשים ארוכים להריון ספונטאני - אין לי ספק מה הבחירה שלי לטווח הארוך (וגם לקצר תכלס).
מאחלת לך שהמחזור הבא יגיע בקיץ הבא ובין לבין הריון תקין וידיים מלאות.
ברור שהפעולה הלא ספונטנית היא מבאסת אבל מנסים לעשות את זה נחמד ככל שניתן, שנינו מתגייסים למען המטרה וזה הדדי ביותר!
כמה זמן לאחר האובדן נכנסת להריון ?
התשובה שלך מעודדת בעצמה!
המשפט שכתבת "שנינו מתגייסים למען המטרה וזה הדדי ביותר!" מאוד מרגש. בתוך סבך העצב הכללי והלחץ הפנימי לכניסה להריון, חוסר הרצון בפעילויות כלליות בחיים שעד לפני כמה חודשים היו משמחות או לפחות לא מעיקות, חוסר הספונטאניות ביחסים - מתקיימת חברות טובה ושותפות גורל.
עונה לשאלתך: אחרי שני הריונות ספונטאניים ותקינים (ילדתי בגיל 33 ובגיל 35) שהושגו בנסיונות בודדים סביב הביוץ, עברתי שתי הפסקות הריון בשבועות מוקדמים. בין האבדן הראשון לשני חיכינו כמה חודשים מסיבות חיצוניות, ואז הריתי מהר (גם כן בנסיונות סביב הביוץ), את הריון האבדן השני. אחרי האבדן השני הריתי (באותו חוסר ספונטאניות בדיוק) תוך שלושה חודשים, שהרגישו כמו נצח, והתאפיינו בתחושות שאת מתארת בעוצמות שונות - למרות שהייתי כבר אמא לשניים. למזלי הרב, ההריון החמישי שלי הסתיים בידיים מלאות.
רוצה להגיד שלא תתייאשי מהשיטתיות, כי נשמע שהנפש (וגם הזוגיות) תשלם מחיר הרבה יותר כבד ממשיכת זמן למען ספונטאניות.
תודה רבה רבה לך על השיתוף והמילים החמות!!
הכי חשוב לי שבתוך כל סערת הרגשות הזו לא אשכח שיש לי את בנזוגי האהוב שבדרכו שלו גם כואב את האובדן ויותר מזה מבין עד כמה זה חשוב לי ורוצה קודם כל למלא לי את החסר ממקום הכי מתחשב.
בתוך תוכי אני יודעת ומרגישה שזה יבוא בקרוב פשוט אין לי סבלנות ואני כבר כ"כ רוצה שזה יקרה, גם זו פעם ראשונה בחיים שאני מתמודדת עם סיטואציות שאין לי כלל שליטה עליהן!
למרות שאני מקבלת מחזור ויודעת להעריך מתי אני מבייצת משהו פה לא מצליח וזה מתסכל.
מהסיפור שלך אני למדה שפשוט צריך להיות אופטימיים ושמחה שלצד האובדנים הקשים יש לך היום את מי לחבק בחוזקה!!
אסייג ואציין שאופטימיות לא היתה אצלי בחודשים ההם, להיפך. למעשה רק כשההריון התקדם התחילה לשוב האופטימיות.
זאת תקופה לא פשוטה, וייתכן שגם כשיגיע ההריון התקין המיוחל (אמן) - חוסר השליטה עדיין יתן אותותיו. זאת הסיבה שקיים הפורום השכן (פורום הריון לאחר אובדן -תמיכה).
בכל זאת - שמחה שבשיחה שלנו אנחנו מצליחות להאיר את עכשיו.
תארת את זה במדויק כל כך.
מקווה שתזכי במהרה להריון חדש ותקין ותעברי לחשב תאריכים אחרים.
אנחנו אמורים לקבל מפתח לדירה שחיכינו שנתיים להכנס אליה, ואין לי מוטיבציה לארוז\לעשות קניות או סידורים לדירה החדשה.
איך חוזרים לעצמי? איך ממשיכים הלאה עם חור כזה גדול בלב?
היי רחליקו, מזדהה איתך מאוד!
השמיים שלי נפלו ב25.4 ומאז יכולה להגיד לך שהכל השתנה.
אני כמעט שלושה חודשים אחרי ועדיין חיי לא חזרו למסלולם.
אני לא יודעת איזה הריון זה היה ולמה נאלצת לסיים אותו ובאיזה שבוע .
יכולה לספר מהחוויה שלי שפשוט נתתי מקום לכאב, ריחמתי על עצמי לרגעים, הייתי בלתי נסבלת לבעלי המכיל , התרחקתי מחברות, לעבודה חזרתי די מהר וגם לכושר ואלה שמרו אותי קצת שפויה כלפי חוץ אבל מבפנים עצב גדול!
חוזרים לאט לאט, נותנים מקום לתחושות האלה ולא מנסים להילחם בהן.
אבל מצד שני קובעים אולי יעד ומאותה נקודה מנסים להמשיך הלאה ולייחל להריון חדש!
הלב כל פעם נצבט במהלך ההריון האחרון שנשאלתי איזה הריון זה וכמה ילדים יש בבית.
כ"כ כואב לי לשמוע על האובדנים שלך ואני מאחלת לך שבמהרה תקלטי שוב והפעם תצאי בידיים מלאות!
מה שאת מתארת זה בדיוק הפחד שמלווה אותי עכשיו, שברור לי שההריון הבא ילווה בפחדים וחרדות ויכווץ את הלב כל פעם שישאלו שאלות אבל נתמודד גם עם זה.
בנוגע לשאלתך- אני חושבת שדווקא לעבודה חשוב לחזור ולנסות קצת להיות בשגרה אבל כמובן שאל תעשי את זה כי מצופה ממך אלא ממקום שתנסי לראות אם יעשה לך טוב.
אני לא יודעת מה אופי העבודה שלך, כמה אנשים סביבך ומי מהם ידע .
הקושי העיקרי שלי היה בזה שאין לי כוח למבטים ולרחמים ולשאלות אבל בסופו של דבר אנשים לא מחטטים יותר מידי ויהיה לך קשה יום יומיים אבל לדעתי אחכ יעשה לך רק טוב.
אני מבינה את הקושי בלחזור לעבוד אבל לפעמים צריך להכריח את עצמינו לעשות דברים וזה יעזור לך בצעד הקטן לעוד משהו שיחזיר אותך להיות יותר חיונית.
בנוגע לעניין הבית- תני לעצמך את הזמן ואם זה לא מעניין אותך כעת אל תתאמצי שזה יהיה כי כרגע זה לא. מצד שני יכול להיות שכשתתחילי להתעסק בזה זה יעשה לך טוב ויסיט את המחשבות לכיוון אחר.
את בתקופה עכשיו שמותר לך לעשות מה שבא לך בלי הסברים לאף אחד, תבחני מה עושה לך טוב ומה פחות ותעשי רק מה שטוב לך!
שלושה שבועות שאתם במערבולת, ושבוע *בלבד* מאז שהתהליך הפיזי הסתיים.
אם היו בך כוחות זה היה מפתיע... ואת מוזמנת להגיד את זה לסביבה, ב-sms או בטלפון. להודות למתעניינים ולהגיד שכרגע אין בך כוחות, ושאת שומרת את ההצעות של חברות לזמן שתתאוששי. גם הסידורים לדירה יגיעו ברגע שתתחזקי. אם לא מדובר באסלה שאי אפשר בלעדיה (מניחה שזה לא זה, כי המפתח כבר קרוב),הרי שלא יקרה כלום אפילו אם תחיו תקופה בלי ארונות או עם פינת אוכל/ סלון זמניים.
כרגע זאת את!
מאחלת ללב שלך להתאושש, ומשם להתקדם הלאה לאט לאט בכל המישורים.
כל זה אחרי תקופה של נסיונות ושברון לב (מניחה שלא התחלתם IVF סתם ככה).
את שואלת איך חוזרים לשגרה, ואני אענה לך שתי תשובות - קצרה וארוכה.
הקצרה - אי אפשר לחזור לשגרה. איבדת 2 הריונות תוך שנה. אחד בשבוע 8 אחרי אובדן דופק, השני (-*רק* לפני שבוע בגרידה מאוחרת) בשבוע 19 בעקבות מום נדיר במבנה השלד. אי אפשר לקום ולהתהלך בעולם כמו קודם, כי הנפש אינה כשהיתה.
הארוכה - אפשר. את תרגישי טוב יותר, לאוכל שוב יהיה טעם, חוויות יומיומיות יחזרו להיות בעלות משמעות. אבל זה ייקח זמן. הרבה. ועבודה נפשית.
השאלה המדוייקת שלך היא למעשה - "איך אני יכולה לחזור לעצמי עכשיו?"
ואת זה אי אפשר.
אז איך בכל זאת מחזירים ליומיום את הצבע ואת הטעם? ראשית, פונים לטיפול, אני הלכתי לפסיכולוגית וגם לפסיכיאטר, וממליצה מאד על השילוב של טיפול נפשי עם טיפול פסיכיאטרי. אבל זו כמובן רק אני והנסיון האישי שלי. יש נשים שפונות לדרמה, לספורט, לטיפולים אלטרנטיביים מכל מיני סוגים ומינים. אבל אחרי כזה אובדן אני בשום אופן לא הייתי מצפה מעצמי להמשיך ולהתגבר לבד.
מעבר למציאת המסגרת הטיפולית המתאימה לך, את צריכה להבין שיש גבול למה שהנפש יכולה לעשות, ויש מצבים בהם היא נאלמת דום - ואם זה מה שהיא יכולה לעשות כרגע - להניח ליומיום לחלוף לצדה מבלי שהוא נוגע בה - אז זה מה שיש כרגע. לא ניתן להאיץ בה או לדחוף אותה הלאה בכוח. ואם עכשיו היא קהה ואטומה, אז עכשיו היא קהה ואטומה וזו תגובה לגמרי הגיונית בהתחשב בנסיבות.
הסביבה - חושבת שאם תחזרי לעבודה יהיה לך יותר טוב, כי תוכלי לשחזר מציאות שקדמה לאובדן והיתה טובה בהרבה מהמציאות הנוכחית. אני חושבת שאת לא צריכה להקשיב לסביבה בהחלטות האישיות שלך, אלא להקשיב רק לעצמך, ללב שלך, ואם את מרגישה שחזרה לעבודה עדיפה על שהייה בבית - אז ורק אז כדאי לך לחזור.
בשמחה, בשביל זה אני פה.
כותבת לך מסר.
ניתן להמליץ פה באופן גלוי, ואפילו רצוי.
עברת המון. בטח שלא חזרת לעצמך כמרי פופינס עם אצבע צרידה!
לצערי אני לא יכולה להגיד שזה משתפר מהר. אבל תדאגי לעצמך, תטפלי בעצמך. לאט לאט הכוחות יחזרו.
בעל תומך זה המון ואני בטוחה שאת לא בלתי נסבלת, את פשוט בסבל ומצוקה עצומים.
מציעה לא להתייחס בכלל לציפיות של הסביבה. תעשי מה שנכון לך בזמן שנכון לך. אף אחד לא עומד במקומך.
מאחלת לך מכל הלב לזכות ליידים מלאות. הלוואי שביתך החדש יהיה מלא שחוק ושמחה.
מי כמונו יודע עד כמה חשוב שהרופא, בנוסף להיותו מקצועי, יהיה גם אנושי ונעים.
אשמח מאוד להכין מאגר מעודכן של רופאים מקצועיים ואנושיים בתחומי ההריון (מעקב, סקירות, שקיפות, מי שפיר וכו') ואובדן ההריון (גרידה, היסטרוסקופיה, צילומי רחם, בעיות קרישיות וכו').
האם תוכלו בבקשה להמליץ על רופאים כאלה?
עבור כל רופא אשמח לקבל - שם מלא, איזה בדיקות מומלץ לבצע אצלו, איפה הוא מקבל (עיר, איזור בארץ), פרטי התקשרות אם יש לכן וכל מידע נוסף שבא לכן לחלוק.
אפשר לשלוח לי כאן או בהודעות פרטיות.
ספרקית, את נהדרת!
כל הכבוד לך על העשיה החשובה הזאת.
הלוואי ויכולתי להוסיף - לצערי נתקלתי בשנים הקודמות בעיקר ברופאים גרועים ביחסי האנוש: זה ששכח לציין תופעות לוואי של הציטוטק 'לפני' שנטלתי; ההוא שהחלפתי בראשון שנהם עלי שבאתי לסקירה מיותרת -מבחינתו- אחרי שני אבדנים בשבועות מוקדמים, אחד מהם אצלו, כי פשוט לא יכולתי להסחב ככה עוד שבועיים בחוסר ודאות; והשלישי - בסדר.
ובכלל, שנים לא הצלחתי למצוא רופא מעקב הריון שיהיה אנושי. את שני ההריונות האחרונים שלי העברתי בלי רופא מעקב הריון. רוצה לחסוף את החוויה הזו מאחרות.
ותודה תודה תודה למרעישה בשקט על ההמלצה, הוא היה פשוט מקסים.
מקבל פרטי בת״א ובחיפה. יש לו הסדר עם מכבי שלי.
ואם היה לי תקציב לזה, הוא היה הרופא הקבוע שלי.
הוא נחשב ה-מומחה בארץ לתחום. והוא היה ממש ממש בסדר בבדיקה המאיימת הזו.
דר עמירם אבני - רמת השרון.
ממליצה בחום - נמצא בהסדר של הכללית. לצערי עברתי אצלו גרידה במדיקל סנטר. הוא היה מהמם ורגיש עוד מהשיחת טלפון הראשונה!
בניתוח הוא היה מהממם ומכיל וסבלני.
ממש ממליצה בחום!
לצערי יכולה לתת המלצות בעיקר בתחום ההפלות ופחות על בדיקות במהלך ההריון.
ייתכן שהרופאים שאני ממליצה עליהם מתמחים בבדיקות או פעולות נוספות, אני מתייחסת רק לבדיקות ופרוצדורות שעברתי אצלם.
רופא נשים למעקב הריון, גרידה, היסטרוסקופיה ניתוחית להוצאת שאריות: דר' גיא רופא.
מנהל את מרכז בריאות האישה באיכילוב.
מקבל בקליניקות בת"א ובחיפה (בחיפה פעם בשבוע, בת"א אני לא יודעת מה התדירות).
מבצע פרוצדורות באלישע בחיפה ובמדיקל סנטר בתל אביב (ייתכן שגם באסותא בתל אביב).
לפי האתר שלו, יש לו הסדר ייעוץ דרך מכבי ולאומית.
רופא מקצועי, רגיש ואמפתי עם ידי זהב ולב ענק.
מהחוויה שלי כמטופלת שלו, הוא מוכן לענות על שאלות (גם כשיש הרבה שאלות), מדבר בגובה העיניים, הוא מקבל מעורבות של המטופלת בתהליך הטיפול, הוא זמין מאוד בווטסאפ ובטלפון (אני מטופלת פרטית, לא יודעת מה קורה עם מטופלות שמגיעות אליו בהסדר של קופ"ח).
טלפון כפי שמופיע באתר - 072-2136699 (אני לא בטוחה אם זה מגיע למוקד השארת הודעות או לאחת הקליניקות, אני מתקשרת ישירות לסלולרי שלו או לקליניקה בחיפה).
רופא להיסטרוסקופיה אבחנתית ו/או ניתוחית: דר' חן גולדשמיט.
מיומן מאוד, בימים ראשון ורביעי מקבל במרכז נארא ברמת גן.
אבחנתית מבצע עם מים וללא ספקולום.
מקצועי ורגוע, עונה על כל שאלה שנשאלת, אבל לא יוצר תחושה שאפשר לשאול הרבה שאלות.
כשהמצב קשה, אומר זאת באופן ישיר ולא מנסה לייפות את המציאות וליצור תקוות שווא (בעיניי זה פלוס רציני מאוד).
אחרי ניתוחית זמין לשאלות בטלפון.
רופא לסקירה ראשונה: פרופ' משה ברונשטיין.
אני קצת שנויה במחלוקת עם עצמי לגביו בגלל המלצה שנתן לקרובת משפחה (היא לא שמעה בעצתו), אבל אם במקרה יהיה הריון תשיעי ואם אגיע לשבוע של סקירה, הוא יהיה הרופא שיבצע אותה.
מקצועי מאוד, ותיק מאוד ומבצע אלפי סקירות בשנה.
מקבל בחיפה באופן פרטי, נכון ללפני חודש סקירה עולה 2,700 ש"ח לעובר (סקירת תאומים עולה פי שתיים).
יש לו רוטינה במהלך הבדיקה שקצת משעשעת בהריון הראשון, אבל אח"כ נראית מיותרת (לא יודעת אם הוא עדיין עושה את זה, פעם אחרונה שהייתי אצלו היתה לפני קצת יותר מ-4 שנים).
1. ד"ר דורית רביד- גניקולוגית, מעקב הריון, מעקב הריון בסיכון גבוה.
2. ד"ר עופר גונן- פוריות, בירור הפלות חוזרות.
3. ד"ר אניטה סילבר- שקיפות עורפית, סקירות מערכות.
4. ד"ר רון שינמן- הסטרוסקופיה אבחנתית וניתוחית.
כולם עובדים באיזור השרון.
כולם מקצועיים ואנושיים ומומלצים בחום רב על-ידי.
חשוב כ"כ !
כמעט 5 שנים בזירה הזו לצערי, ועדיין לסרוגין אני מוצאת עצמי מאוכזבת מעוד רופא ולא מטופלת כיאות ומחפשת, שוב !!!, רופא חדש.
לי אישית חשוב שהרופא המטפל יהיה (כמובן) קשוב ואמפתי, שיקשיב לי ולנסיון שלי עם הגוף שלי ולא יזלזל בתחושות ומסקנות שלי, אלא יסכים לבדוק וללכת איתי (כי את כל האבחנות שלי כמעט, אני חזיתי ואו התחלתי את התגלגלות הגלגל). חשוב לי שיהיה חוקר וחדשני, שיקרא מאמרים ויהיה מעודכן ושלא יפחד.
שלא יפחד לקחת אחריות על אישה שעברה X הריונות וY אובדנים, שלא יחשוש מהיסטוריה מאתגרת ואו ממחלות רקע, שלא יחשוב משילוב של בעיה גנטית גם בכל הקלחת הכיפית הזו.
שיקח על עצמו את האתגר.
כבר כאן, ניפיתי את רובם, מסתבר.
1. רופא למעקב הריון - ד"ר אורי ארליך. עומד באומץ (לרוב) בכל הנ"ל וכשלא, הוא כנה ומביע חשש ומתייעץ, כן עלינו, איתי ובמה שאני חושבת ורוצה. לא פעם מנהלת שיחות התייעצות, תוך כדי פגישה איתי ומולי, עם רופאים אחרים, כשמרגיש שזקוק לעוד חוו"ד.
2. מומחה להריון בסיכון - פרופ' מזעקי שלי. מקצועי ביותר, נעים כ"כ, אנושי ברמות שלא הכרתי אצל רופאים (ודאי לא ותיקים). מעודכן בכל החידושים, אבל בוחר לפעמים בשמרנות ומאד מאד מאד קשוב לרצונות המטופלת שלו. רואה את המטופלת.
הוא מקבל פרטי בלבד, וגם מנהלת את מחלקת הריון בסיכון בשיבא ושווה כל שקל (ואני לא מהרצות לפרטי, כשיש אופציות טובות בקופה).
זמין כל שעות היממה בטלפון ובוואטס אפ. עונה בזריזות ואם צריך גם מתקשר בעצמו. המון פעמים התקשר למחלקת הריון בסיכון בשיבא ווידא שאטופל בהתאם (והמחלקה שם די מעולה גם בלי זה ועדיין).
ביקר אותי בכל אשפוז בשיבא בהריונות ובא לאחל לי בהצלחה אישית כששמע (לא ממני) שאני עומדת להיכנס לניתוח קיסרי חירום) וגם ביקר לאחריו.
לקראת הפסקת ההריון האחרונה שלי, הוא התקשר אליי כמה פעמים כשראה שאני מתלבטת, לודא שאני שלמה עם ההחלטה ובשיחה אחת (לפני הכנסת הלמינריות במחלקה) פשוט שוחח איתי כ20 דקות והרגיע ועודד.
באמת שהוא יחיד במינו.
מחלקת הריון בסיכון: שיבא.
ביחוד בהשוואה לאחרות כמו איכילוב, אין מה להשוות בכלל.
מומחה לפוריות: עופר גונן. אנושי ונעים ומאד קשוב למטופלת. ישיר וכנה.
היסטרוסקופיה אבחנתית / ניתוחית: ד"ר חן גולדשמיט.
היחיד שעושה את הבדיקה בטכניקה עם שימוש במים במקום בספקולום וזה עושה כ"כ הבדל. הבדיקה כלל לא כואבת ומאד קלה ומהירה. פותח הדבקויות קלות במקום וללא תוספת עלות וחוסך כך זמן והתעסקות. בפגישה ראשונה הוא עובר כרציני וענייני מאד, אבל למטופלות חוזרות (לא עליכן), הוא מאד נעים ואפילו ציני ומשעשע בדרכו (עליי אישית זה מאד מקל). כנה מאד ונותן אבחנה מאד מאד כנה ולא מתפשרת, אומר את חומרת המצב, סיכויים בערך לפתרון קל יחסית ולהישנות וכשהמצב רציני וקשה, גם את זה הוא אומר ולי אישית זה היה מאד מאד חשוב. יצאתי ממנו, בניגוד לאחרים רבים, כשאני יודעת בודאות שאנו נמצאים בסוף הדרך המיילדותית שלנו ושאם נשיג שוב הריון, כדאי לחשוב עליו כעל אולי אחרון ולהחליט לפי זה איך מתקדמים (כאמור, יש בעיה גנטית אצלנו).
מאד זמין והתורים מהירים גם לניתוחית וגם לאבחנתית. המזכירה יעל מאד יעילה ועוזרת בניירת מול הקופה, אם צריך.
מניחה שזה המקום לכתוב?
היי, אחרי הרבה לבטים החלטתי לנסות לרשום פה.
בת 27, הריון ראשון, לפני חצי שנה עברתי גרידה בשבוע 16 בגלל מום קשה בעובר. למרות שההחלטה הייתה קשה, היה ברור לנו כי צריך לסיים את ההיריון ועם ליווי של רופא מדהים שתמך ותומך לאורך כל הזמן הזה.
בביקורת שלאחר הגרידה התגלתה שארית הריון, המתנו זמן מסוים בתקווה שהגוף אולי ינקה עצמו. אבל אחרי שלושה חודשים הוחלט על פרוצדורה רפואית נוספת - היסטרוסקופיה ניתוחית וטיפול של פרוגליטרון למשך חודש.
מאז עברו שלושה חודשים (ואחרי ביקורת שנאמר שהכל תקין), והגוף לא נראה חוזר לעצמו - לא פיזית ולא נפשית.
בהתחלה חשבתי שלדבר עם המשפחה והחברים הקרובים יעזור, אבל נראה שעכשיו אני פשוט מאבדת סבלנות מלדבר איתם - כל שיחה מסתכמת בכך "את בחורה צעירה..." אני ובעלי מאמינים בלדבר ומהבחינה הזו הוא עוזר, תומך ומדהים. אבל גם כבר לא אין יותר מדי תשובות.
ואם זה לא מספיק, מאותו יום כל דבר קטן בריאותי עכשיו מכניס אותי ללחץ, ברור לי שזה גם לא עוזר לגוף ולנפש להחלים.
אני בעיקר לא מצליחה להתמודד עם עניין החוסר וודאות והעובדה שאם בעבר הייתי יודעת למה לצפות מהמחזור שלי (דיוק מדהים) עכשיו הוא משובש לחלוטין, שלא לדבר על האכזבות שמגיעות עם כל מחזור.
מתייחסת קודם כל לצד הטכני של הדברים.
מהם השיבושים שאת חווה מבחינת המחזור? האם ההפרש בין המחזורים השתנה, האם אופי ומשך הדימום השתנה?
האם אחרי הוצאת השארית עברת גם היסטרו' אבחנתית כדי לוודא שאין הידבקויות? אם טרם עברת אבחנתית, נראה לי שזה הזמן לעשות זאת.
מנסיוני ולפי מה שאני מבינה, הפרוגילוטון ניתן לך כדי לעבות את הרירית ולדמות סייקל רגיל של הגוף - עליית אסטרוגן (הכדורים הלבנים), לאחריה עליית פרוגסטרון (הכדורים החומים) ועם סיום החפיסה צניחה של הפרוגסטרון והגעת הוסת.
חוויתי שאריות אחרי 3 הפלות, פעמיים הן הוצאו עוד לפני הוסת הראשונה, ופעם אחת מיד אחרי הוסת הראשונה. אני מודה שאני כבר לא זוכרת לפרטים את כל הוסתות והמחזורים שבאו אחרי הוצאת השאריות, אבל זכור לי שהוסת הראשונה אחרי השארית הראשונה היתה מאוד שונה מהרגיל, והוסת הבאה אחריה הגיעה באיחור ניכר בלי שום סיבה הגיונית (נמנענו מלהיקלט באותו החודש).
מבחינה נפשית ורגשית, אני חושבת שלאור התגובות שאת מקבלת מהסביבה הקרובה, זה הזמן להפחית את השיחות איתם בנושא.
אם את מרגישה שאת צריכה לדבר את החוויה שלך, כנראה שכדאי לפנות לטיפול כלשהו - זה יכול להיות טיפול פסיכולוגי, או שיחות עם עובדת סוציאלית, או כל פורמט מילולי אחר שמתאים לצרכים שלך.
באופן אישי אני מעדיפה להוציא את המילים שלי בכתב ולפרסם הודעות כאן בפורום.
הפורום לא אמור להוות תחליף לטיפול פסיכולוגי, אבל מבחינתי הוא מספק לי מקום להוציא בו את כל המרה השחורה שלי.
ההתמודדות עם חוסר הוודאות מהווה חלק ניכר מההתמודדות עם האובדן והנסיונות להיקלט שוב. מדי פעם נפתחים כאן בפורום שרשורים של פינת הביניים - פינה שמוקדשת בדיוק לזמן הזה של חוסר הוודאות בין הריון אחד למשנהו.
אחרי 4 שנים של אי וודאות, עדיין לא מצאתי דרך לייצר וודאות יש מאין.
אין וודאות על מועד ההיקלטות להריון חדש ואין וודאות לתקינותו של ההריון החדש.
לגבי לחץ וסטרס - הם בהחלט לא עוזרים להחלמה, אבל למיטב ידיעתי והבנתי הם לא מונעים היקלטות להריון ובאופן אישי אני לא חושבת שניתן למנוע סטרס באופן מוחלט.
נשים נקלטו להריון (וגם ילדו ילדים) במצבי סטרס קשים הרבה יותר ממה שאנחנו חוות.
ברמה האישית - בתחילת ההריון השני שלי הייתי מאוד חרדתית, כולל מנורת לילה בשירותים עד שבוע 16, כדי שאוכל לבדוק אם יש לי הכתמות בניגוב. ההריון הזה הוא ההריון היחיד שלי עד כה שהסתיים בידיים מלאות.
אני שמחה שהעזת לכתוב כאן.
אין לי באמת בסביבה האישית שלי מישהו שחווה או עבר משהו דומה (ומקווה שגם לא יעברו) וזו אחת הסיבות שהחלטתי סוף סוף לכתוב פה ולא להיות רק צופה.
נראה לי שנושא הוודאות יותר נוגע להכרת הגוף, יחד עם ההריון פיתחתי אורטיקריה כרונית שמשבשת את היומיום ומהווה מעין שארית מהחוויה הזו שתמשיך איתי לעוד הרבה זמן (מתפרצת בעקבות שינוי הורמונלי).
לגבי הטכני - מלבד האורך של המחזור שמגיע בין 36-42 יום, הוא מתנהג מוזר בכך שיש יומיים שלושה דימום ואז יום וחצי הפסקה (נקי לגמרי) וחוזר אח"כ לעוד יום וחצי.
בהחלטה עם צוות הרופאים נאמר לי שהם לא רואים סיבה להיסטרוסקופיה אבחנתית. אבל יש לי ביקורת נוספת שבוע הבא. נקווה לטוב.
ברור שלחץ אי אפשר למנוע, אבל הלוואי והלחץ היה רק חיצוני ולא מעין לחץ פנימי כלפי עצמי.
בסוף אפריל עברתי גרידה בשבוע 17 אחרי סקירה ראשונה בה גילו מס' מומים בעובר שלא השאירו מקום לספק בכלל. זה הריון ראשון ונהנתי מכל רגע, מהתחושות, מהמראה, מהעתיד ואני לא צריכה לספר לך בטח כמה נשברתי אח"כ ולו רק מכל החלומות והציפיות שנמוגו בבת אחת.
חוויתי תקופה של חודשיים כמעט של עליות וירידות- התקפי זעם בלתי מוסברים, התבודדות, נסגרתי, בכיתי, כעסתי, שמחתי , הגוף שמשתנה, אולי בדיעבד השפעת ההורמונים והכי הכי כל הזמן חשבתי ועדיין מתי אכנס להריון נוסף.
מבולבלת מהמחשבה שמצד אחד רוצה כבר הריון שיחזיר את מה שאבד ומצד שני חוששת שהריון חדש יביא עימו חרדות שלא היו עד כה והחשש מאיבוד "התמימות" אבל- כ"כ רוצה כבר!!! כי זה היה שם... אני יכולה .... ואז זה חמק ....כלא היה.
בנוגע לצד הטכני- נראה שהכל עבר חלק אחרי הגרידה והתנקה בצורה מלאה.
לפני ההריון המחזור והביוץ היו מדויקים.
בדיעבד יכולה לאמר שמיום הגרידה ולאחר 26 ימים קיבלתי את המחזור הראשון ומאז קיבלתי עוד אחד אחרי 28 יום ועכשיו מחכה לא לקבל את המחזור השלישי ואני בטוחה שאת מכירה את התחושה ואוי כמה תיהיה אכזבה אם יהיו כתמים על התחתון. אוףףף אף אחת שלא עברה זאת לא יכולה להבין את התחושה הזו .
והמתח הזה שיש שבוע לפני המחזור, נעשיתי מומחית לפיענוח מיצי גוף, תחושות פנימיות וכו'...בחיים לא הייתי ככ קשובה לעצמי.
שום מילות עידוד של את צעירה, הגוף יכול כי הוא כבר היה שם, עוד יהיה לך ילד בריא וחמוד ואת תשכחי הכל שום דבר מאלו למרות שהם כנראה נכונים לא מעניינים אותנו כרגע.
העצה שלי בשבילך היא שפשוט תשלימי עם זה שאת בלחץ וסטרס ורוצה מאוד משהו כי הבנתי שאי אפשר להתעלם מזה ובאמת "לטפל " בזה. תחיי את החיים השגרתיים אבל דווקא לצד הרצונות והמחשבות שלך להיכנס שוב להריון כי אני מאמינה שכשאנחנו רוצות משהו אנחנו צריכות לזמן אותו אלינו !
בנוגע למחזור רציתי דווקא להראות לך צד נוסף- כביכול אצלי הכל עבר חלק והמחזור גם מגיע בזמן ונראה שיש ביוץ והכל ועדיין יש דברים שלא נבין למה הם לא קורים כרגע.
אין לי תשובה לזה ונראה לי שגם לרופא לא אבל כנראה יש דברים שהם מעבר אלינו ושהם קורים הם קורים.
גם כשנכנסתי להריון זה היה חצי שנה אחרי שהפסקתי גלולות. הייתי בטוחה שתוך שניה אני נקלטת כי הכל היה תמיד מסודר אצלי מבחינת מחזור וכו וזה לא קרה מיד כמו שציפיתי ואין לי הסבר למה זה קרה דווקא בזמן שקרה .
מבינה למה התכוונת :) תודה על התשובה.
מנסה ומשתדלת לשלב את זה עם שגרת היומיום, בתקווה גם לנסות להעסיק את עצמי ולא לשקוע בזה יותר מדיי.
וכמובן שתוכלי לכתוב גם לי בפרטי אם תרצי לדבר.
אובדן העובר, אובדן הוודאות, חוויה קשה של חוסר ועצב.
בעצמי עברתי לפני חמישה חודשים גרידה בשבוע 16 של עוברית אהובה ורצויה בגלל תסמונת חמורה. מאז לא הצלחתי להקלט להריון תקין.
האכזבה שמגיעה עם כל מחזור היא עצומה וכואבת כל כך. וברור שקשה לגוף ולנפש להחלים.
ברור שזה לא עוזר לך להתגבר שאומרים לך שאת צעירה, אבל זה כן אובייקטיבית מעלה את הסיכוי שלך לסיים בפעם הבאה ביידים מלאות ויש בזאת איזו נחמה פרוטה.
מאחלת לך שקט נפשי וידיים מלאות בקרוב.
משתתפת בצערך על אובדן ההריון.
לגבי הנושא הפיזי- נראה שאת מטופלת היטב. המשיכי לקבל חוות דעת רפואיות, ואני מקווה שהביקורת השבוע תעבור בשלום.
לגבי הנושא הרגשי- הטיפול בנפש מורכב לא פחות, ולפעמים אפילו יותר מאשר הטיפול בגוף. את (ואתם) זקוקה (וזקוקים) להכלה רבה כעת. משפטים ואמירות כמו : "אתם צעירים...", נובעים כתוצאה מהרצון של הסביבה לעודד ולהתעודד. אבל בהחלט יכול להיות שהמשפט הזה לא עוזר לך, ורק מעצבן אותך (אגב, מישהי אחרת כן היתה מתעודדת מזה, אבל זה בכלל לא חשוב. מה שמתאים לאחת, לאו דווקא מתאים לאחרת...).
לא פשוט ללמוד להתמודד עם הסביבה בנסיבות מורכבות אלו.
במידה ואת נמצאת בטיפול רגשי כלשהו, הייתי ממליצה לך להתייעץ גם בנוגע להתמודדות עם הסביבה. מומלץ לבחון ביחד את מערכות היחסים השונות שלך עם דמויות משמעותיות בחייך, ולחשוב ביחד עם המטפלת כיצד לעזור לסביבה לעזור לך. במידה ואת לא מטופלת, אולי זה הזמן הנכון לפנות לייעוץ ולהכוונה בנושא.
מישהי אולי יודעת - מנת ציטוטק שלישית, האם אפשרי??
קיבלתי הפניה למיון נשים. לדברי הרופא של המוקד, רק במיון ניתן לקבל מרשם לציטוטק במצב שלי - הוא לא יכול לתת וגם לא הרופא שלי.
הבנתי שיש בתי חולים שהפרוטוקול שלהם מאפשר מנה שלישית. מכיוון שתופעות הלוואי שהיו לי עם ציטוטק הן סבירות לדעתי, אם יש אפשרות למנה שלישית אני בהחלט ארצה לנסות במקום ללכת לגרידה.
האם מישהי יודעת על אפשרות כזאת?
התחלתי את התהליך באיכילוב, אז אני צריכה להמשיך שם... למישהי אולי יש מושג מה הסיכוי שיאשרו לי עוד ניסיון לפני גרידה?
נדמה לי שהיתה כאן מישהי בשנה האחרונה ששקלה את זה (אולי צומבה?), אבל לדעתי לא קיבלה מנה שלישית.
אני קיבלתי שלוש מנות ציטוטק דרך הפה מרופא פרטי.
גם אין כרגע צורך בגרידה! תהיה בדיקת מעקב עוד שבועיים ואז נראה.
אני אופטימית שעד אז הכל יצא איכשהו.
מקווה מאוד שזה מאחורייך מבחינה פיזית. חיבוק.
רוצה להציע לך לספר יותר.
אני מרגישה את המצוקה מההודעות שלך.
רוצה לספר לנו אם זה הריון ראשון? כמה זמן אתם מנסים?
אולי תפרקי ותשתתפי את אשר על ליבך.
מקווה שחודש הבא יהיה טוב!
לעניות דעתי עם הנתונים האלו ואם הגיל שלך בכרטיס נכון יש לך את כל הסיכוי לזכות בידיים מלאות.
מבינה לגמרי את האכזבה והכאב אך אל תיפול רוחך!
אני לא רופאה, אבל ההריון שלך לא תקין, אני מצטערת. בכימיים שלי לא הלכתי לשום ביקורת. חיכיתי שיגיע המחזור וישטוף את הכל והמשכתי אח"כ כרגיל. מאחלת לך שהפעם הבאה תוביל להריון מלא ומשמח.
רוצה לעדכן במשהו?
אם חשבתי לפני שבוע שאני גמורה, אז היום אני משתמשת במילה הזו אחרת..
מנסה להפריד בין כל סוגי האבל. ולא לשקוע מידי באבל שלא שלי ישירות. אם יש דבר כזה.
כבר אי אפשר לאחל כלום, כי זה פשוט נורא.
לפעמים האבל הפרטי שלנו על מה שאבד לנו מתערבב עם אבל מסוג אחר על טרגדיות שמתרחשות במעגלים רחוקים יותר, אך שעדיין מאוד משפיעות עלינו.
לצערי הרב, לפעמים זה חלק מהחיים שלנו.
לנפש קשה להכיל את כל האבל הזה. מותר לך לתקופה מסויימת להתרכז באבל הפרטי שלך, פשוט כדי להגן על עצמך ולשמור על נפשך.
מפחיד ולא נעים לחשוב ככה, אבל זו האמת. אובדן אחד אינו מחסן בפני אובדן אחר. מוות אחד לא מחסן בפני מוות אחר.
מהנסיון הפרטי ארוך השנים שלי בנושא האבל, התובנה העיקרית שלי היא שמגיע שלב בו האבל כבר כל כך טמוע בנשמה עד שהוא מקבל פינה מסודרת בנפש. במטבן מסוים זה קל יותר כי זו פינה מוכרת. אני כבר מכירה את עצמי מתאבלת. אני יודעת כמה נמוך אני נופלת. ואני גם יודעת שאני קמה. ובמובן מסוים האבל הופך לקל יותר. כך אני גם מפרשת את ההתמודדות של מרעישה, שסיפרה שהיא לא יודעת מנין הכוחות, אבל סיומו של הריון מספר 8 לא שבר אותה, על אף שנראה שזו התגובה המצופה.
שולחת לך חיבוק. מאחלת ויודעת שיבואו גם ימים אחרים. אנחנו כאן בשבילך כל הזמן, עוגיונת.
מטלטל. משתתפת בצערך.
הנפילה ההורמונלית היא איומה. אני הרגשתי ממש כלואה ברכבת הרים רגשית שיצאה מכלל שליטה.
עדכון+ שאלה- הגר טסט?
למי שנתן לך את ההפנייה. זו זכותך לשאול את הרופאים/ות מהי הבדיקה, מה היא בודקת, היכן מתבצעת וכיצד. זכות המטופל על גופו ועל נפשו.
אני לא חושבת שמישהי אמורה להסתמך על ד"ר גוגל או על הפורום. בראש ובראשונה מומלץ להיות מטופלים אצל אנשי מקצוע מעולים בתחומם, שגם מסבירים את הדברים, ובנוסף- כמובן שניתן לבוא לפורום ולקבל תמיכה.
אני כותבת את הדברים כמובן גם כמטופלת לשעבר, שטופלה ונתמכה על-ידי אנשי מקצוע נפלאים, והפורום היווה עבורי תמיכה חשובה נוספת.
מהמעט שהצלחתי למצוא, בבדיקה אמורים לנסות להרחיב את צוואר הרחם ולבדוק את ההתנגדות של הצוואר לפתיחה.
אני לא יודעת אם הבדיקה טומנת בחובה סכנות כלשהן, אבל אני בטוחה שאם מישהו היה מפנה אותי לבדיקה שבה מרחיבים את צוואר הרחם באופן מכאני, הייתי מתעקשת שאותו המישהו יסביר לי למה הבדיקה רלוונטית במקרה שלי, מה הסיכון בבדיקה, מה ההשלכות שלה ומה אותו המישהו מתכוון לעשות לאחר קבלת התוצאות - למשל האם בקבלת תוצאה מסויימת יוצע תפר צווארי בהריון הבא ומה ההשלכות של תפר צווארי.
אני מסכימה לחלוטין עם שירה לגבי זכותך לשאול ולקבל תשובות בנוגע לסיבות לביצוע הבדיקה, אופן ביצועה ובסופו של דבר הבחירה שלך האם לבצע את הבדיקה או לא.
הרופאים יכולים להמליץ על בדיקות וטיפולים, את כמטופלת לא מחוייבת להסכים איתם וזכותך לסרב ואף להציע בדיקות או טיפולים אחרים.
השנים האחרונות לימדו (שלא לומר אילצו) אותי להיות מאוד מעורבת בבדיקות ובטיפולים שאני עוברת.
הרבה רופאים מעדיפים מטופלים פאסיביים, כאלה שעושים מה שאומרים להם בלי לשאול שאלות.
ככל שזה תלוי בי, אני בוחרת רופאים שמקבלים אותי עם כל הנסיון והידע שצברתי, רופאים שלא נרתעים כשאני יוזמת בדיקות או טיפולים מסויימים.
וכשזה לא תלוי בי ואני נתקלת ברופא שמביע התנגדות, אני עומדת על הזכויות שלי כמטופלת.
הערתן את עיני במובן הזה, אני מניחה שלעיתים אני נותנת אמון מלא ברופאים מבלי לברר באמת את הסיכונים הטמונים בכך. אעשה את הבירור בימים הקרובים, התור שקבעתי הוא בעוד חודש כך שיש לי זמן לחשוב על זה ברצינות ולשאול את כל השאלות המתאימות.
לגבי תפר צווארי- זוהי בדיוק ההתלבטות שלי ושל הרופאים ועקב ההפלות שעברתי אנחנו מנסים להבין מה קדם למה, הצירים או הפתיחה. כי הגעתי לבית החולים שכבר היתה פתיחה בפעם אחת ובפעם האחרת ירדו לי המים. כך שלא היתה לי אפשרות להבין באמת.
חשוב לי להדגיש שמבחינתי המעורבות שלי לא מגיעה ממקום של חוסר אמון ברופאים (לפחות לא בכולם באופן גורף), אלא מצורך אישי שלי - ידע זה כוח, גם כשהידע הזה כולל דברים מאוד מפחידים או מלחיצים.
כמה דקות לפני הגרידה בשבוע שעבר, שוחחתי עם הרופא שלי וביקשתי כדורים מסויימים לעיבוי הרירית. לקחתי אותם כמה פעמים בעבר (לא מיד אחרי הפלה, אלא בכל מיני נסיבות אחרות).
הוא אמר שייתן לי מרשם לכדורים אחרים.
זה הרופא שלי, זה שאני סומכת עליו בעיניים עצומות, זה שמלווה אותי כבר 3.5 שנים, זה שכנראה מכיר את הרחם שלי יותר טוב מכל אחד אחר, ובכל זאת שאלתי אותו מה ההבדל בין הכדורים ולמה כדאי דווקא את אלה שהוא מציע.
התשובה שקיבלתי ממנו הניחה את דעתי ואני אכן לוקחת את הכדורים שהוא המליץ עליהם.
אם תוכלי ותרצי בכך, אשמח שתכתבי לנו כשיהיה לך יותר מידע על הבדיקה שהוצעה לך.
אין דופק הארור... מישהי כאן רשמה!
חוסר רגישות של הרופאה... טוב.. ניצלת מהפנצ׳ר איזה מזל!!! או שזה פתאום עשה לך חשק חחחחחחח ועוד ועוד.. ברחתי משם!
אני שבורה! זה ממוטט אותי! יש לי גרידה במדי קל סנטר ביום שני הקרוב. ואני רוצה לשאול... הבעל מתנהג כרגיל... כאילו דפק את הזרת בשולחן. זה לא מזיז להם?
שואל אם בא לי ללכת לשחק טניס.. מה אני מכינה צהריים?
למה חוסר רגישות... אולי זו הקלה?
לא מסוגלת לדבר על זה! ישר בוכה!! כל רגע בוכה!! אני פשוט בודדה! מצאתי כאן נחמה... אין לי מושג מה מחכה לי בגרידה.
בקיצור.. אני לבד. ואני שבורה ועצובה.
אני גם הייתי בשוק מכמות הנשים שגיליתי שעברו אובדן הריון,עד שזה לא קרה לי בכלל לא הייתי מודעת.כשאנחנו עברנו הפלה מאוחרת פתאום גיליתי חברות שעברו גם אובדנים.
אצלינו היה גם הריון בהפתעה בגיל 41+ ,לקח קצת זמן לעכל אבל אז הייתי בתוך זה למרות שמי שלא ראה אותי,לא ידע ז"א לא סיפרנו,מי שראה ראה את הבטן ישר ידע.
בקיצור כל אחד לוקח את זה אחרת,אבל חשוב שתמצאי חברה שתוכלי לדבר איתה,להוציא את הדברים. שווה שתבדקי אפילו ללכת לטיפול לעבד את הדברים.
לי היו מס' חברות שהתקשרו כל יום לדבר ולוודא מה קורה,לא בצורה מנדנדת,אבל משהו שהייתי צריכה,עד היום הן יודעות להכיל אותי.
שולחת לך חיבוק ענק,ואנחנו פה בשבילך.
רציתי לדעת אם ילדת מאז או שהחלטת שזהו...?
אני לא מוכנה ,רוצה לעבור את זה שוב,זו היתה החלטה קשה.
עדיין יש מחשבות על התינוק שהיה אמור להיות לנו היום,במיוחד כשיש לי חברות שב"ה היה להם הריון תקין וילדו בתקופה שאני הייתי צריכה לחבוק אותו.
לפני שבוע הרמתי את התינוק של חברה שלי והצלחתי להגיב אליו בטבעיות ובלי לבכות והייתי גאה בי.בעלי גם אמר לי אח"כ שהיה גאה בי,שהתייחסתי בטבעיות לתינוק .
מצד שני קשה לי להתקרב לתינוק של גיסתי כי נולד בתקופת ההפלה שלי.
כרגע אני נמנעת ממפגשים איתה,כי לי זה לא עושה עדיין טוב.
מצטערת מאוד שאת צריכה לעבור את זה. באמת לפי מה שאני רואה ככל שעולה הגיל השכיחות לעוברים לא תקינים עולה ויש הרבה הפסקות דופק/אין דופק ארור.
על מה שהרופאה אמרה ממש אין מילים. מזעזע. אנשים לא סותמים.
בטח שאת בוכה.... תבכי. זה משחרר. זה עצוב נורא. כנראה שיש כל מיני סוגים של תגובות מהבעל.
אני איבדתי עוברית אהובה מאוד בשבוע 16. בעלי היה עצוב כמה ימים. ואז לגמרי המשיך הלאה. הוא לא סוחב את זה כמוני. ולא מרגיש קשר לתינוקת הספציפית הזאת. אין מה לעשות. זה בתוך הגוף שלנו וחלק מאיתנו ובשבילם זה כנראה משהו אחר לגמרי.
משתתפת בצערך! תודה על החיבוק!!
מנסה להתייחס לכל מה שכתבת, ואולי גם לכמה דברים שלא כתבת, יצא לי ארוך.
תגובת הרופאה נוראית. מקווה שאליה כבר לא תחזרי.
מתישהו כשיהיו לך כוחות בעוד כמה שבועות או חודשים, יש מקום לשלוח מכתב על מה שאמרה לך. אם זו רופאה במרפאה - לכתב את מנהל/ת המרפאה ואולי גם את משרד הבריאות. אם זו רופאה פרטית אז אולי לשלוח רק למשרד הבריאות.
לא יודעת להגיד לך מה מקור התגובות של בעלך: אדישות, הקלה, חוסר הבנה, ניתוק פיזי ורגשי מההריון. בעיניי גם לא כל כך משנה מה המקור של התגובות שלו, אבל בהחלט חשוב לשבת לשיחה רגועה ולהסביר שאת חווה את ההריון ואובדנו בצורה שונה ושאת זקוקה לעזרתו. כדאי לפרט מה את צריכה בפן הפיזי והרגשי. אפשר לשאול אותו מה הוא מרגיש ואיך הוא רואה את הדברים.
נכתב כאן לא מעט על כך שהרבה נשים "נקשרות" להריון מרגע שיש בדיקה ביתית חיובית ואילו לבני הזוג לוקח הרבה יותר זמן להתחבר, להתרגש וגם להישבר במידה וההריון נפסק.
מותר לך לבכות, להישבר, לרצות להיעלם, להיות במיטה יומיים ברציפות, לאכול בלי הפסקה, לא לאכול בכלל.
מותר לך הכל כי זה כואב נורא ולמרות שאין דופק, זה עדיין לא לגמרי הסתיים.
אני לא יודעת אם יש סיכוי לביוץ מאוחר, אבל אם יש שמץ של סיכוי כזה - אנא היבדקי ביום ראשון או שני כדי לוודא שאין הפתעה לטובה.
לא עברתי גרידה במדיקל סנטר, אבל בעקרון את אמורה להגיע בצום, ללא תכשיטים ואיפור.
סביר להניח שכשעתיים לפני הגרידה, תקבלי 2 כדורי ציטוטק עם הנחיה לבלוע אותם או למוסס אותם מתחת ללשון (לכל רופא השיטה המועדפת עליו). התפקיד של הכדורים הוא להרחיב את צוואר הרחם לקראת הגרידה. תופעות הלוואי שלהם מגוונות ולא כל הנשים חוות את כולן: צמרמורות, רעידות בכל הגוף, בחילה, כאבי בטן, שלשול, דימום, כאבי ראש.
בהפלה שעברתי השבוע חוויתי צמרמורות, רעידות, בחילה (לא הצלחתי להקיא) ואחרי כשעתיים התחיל דימום שמאוד שימח אותי כי זה סימן שהכדורים עשו את העבודה שלהם.
לפני הכניסה לחדר הניתוח את תחליפי לכובע, גרביים וחלוק שיינתנו לך ע"י האחיות.
בחדר הניתוח קר מאוד, ישאלו אותך לשמך ולמספר תעודת הזהות שלך ויבקשו ממך לטפס על השולחן.
הטוסיק אמור להיות באויר מעבר לקצה השולחן, הרגליים על משענות ייעודיות (הצוות יהדק את הרגליים למשענות, שלא תבעטי בהם בטעות במהלך ההרדמה).
יד אחת עם מד לחץ דם, ביד השניה פותחים וריד לצורך קבלת נוזלים והחדרת חומר ההרדמה, על הפנים מסכת חמצן (יש לו קצת ריח, לא להיבהל).
ממליצה לבקש מהמרדים חומר נגד בחילה, מפני שהרבה פעמים ההרדמה גורמת לבחילה במהלך ההתאוששות.
כעשר שניות אחרי החדרת חומר ההרדמה את תישני, עד שיעירו אותך בחדר ההתאוששות.
ברוב המקומות ייתנו לך כוס תה כשעה אחרי שתתעוררי.
שחרור מתבצע לרוב כשעתיים לאחר סיום הפרוצדורה.
הנחיות השחרור כוללות 3 ימי מנוחה (כדאי להקפיד על זה ולא להיות גיבורה גם אם את מרגישה טוב).
הדימום אחרי הגרידה אמור להיות במגמת הפחתה ולהיפסק לאחר כשבוע, לפעמים יכול להיעלם ולחזור שוב - זה תקין.
אם יש לך שאלות נוספות, אל תהססי לשאול.
ההתאוששות הנפשית ארוכה הרבה יותר מההתאוששות הפיזית, ואנחנו כאן כדי ללוות אותך.
שולחת לך חיבוק וירטואלי ענק.
את לא לבד, אנחנו איתך.
במדי קל סנטר זה באופן פרטי עם המושלם כי בבית חולים קבעו לי ל 15/7 -אין לתאר!
והרופאה הזאת.... לא הקבועה שלי בטוח!!
התחילו לי כתבים חומים.. חלקם גושים בגודל בוטן.. זאת הפלה טבעית???
צר לי מאוד על אובדנך!!!
עכשיו אני רואה שזה בסדר וזה לגיטימי להרגיש כך.
קחי בחשבון את חוסר השליטה שבהפלה כזו.
לא עברתי הפלה ספונטנית, אבל מנסיוני עם הפלת ציטוטק (יש דמיון בין 2 סוגי ההפלות), הדימום יכול להיות מאוד מאסיבי.
כדאי לוודא שיש לך מספיק תחבושות עבות, להתכונן לאפשרות של כאבים חזקים (אני מעדיפה אופטלגין נוזלי במצב כזה) ולא לתכנן שום דבר שכרוך בהתרחקות מהבית.
אם במהלך הסופש את מרגישה שהדימום כבד מדי, או שהכאבים גדולים עלייך, גשי למיון. למיטב ידיעתי במצב כזה של הפלה ספונטנית, כל הקופות מכסות פניה למיון כשאין מרפאה זמינה. אפשר לנסות לברר כבר עכשיו עם המוקד של הקופה שלך, רק כדי להיות רגועה למקרה שאכן תרצי לגשת למיון.
גם את וגם בעלך צודקים.
הוא צודק שזה קורה (זה קורה בהמון הריונות. אצלי 4 הריונות הסתיימו בלי דופק בשבועות מוקדמים יחסית), והוא צודק שיהיה בסדר - העובדה היא שאין ברירה אלא לקום מהתהום.
ואת צודקת בתחושה שהשמיים נפלו עלייך והיקום קורס ואיכשהו העולם ממשיך למרות שאת עצרת.
התחושות והרגשות שלך לגמרי לגיטימיים, וזה בסדר שהוא לא מרגיש אותו הדבר, אבל תבקשי שלא ינסה "לתקן" אותך כרגע.
כרגע רע לך ומר לך ואת צריכה תמיכה וכוח.
אך לא חשבתי להתכונן לכך..
לא הייתי יכולה לעבור את זה לבד.
כרגע אין דימום רק ממש קצת בניגוב.
הוחלף הצבע מחום שחור לאדום..
כל כך מרגשת אותי השאלה הזאת!!!
אני אותו דבר ..
צבע הדימום הפך אדום וניראה רק בניגוב..
מקווה שימשך כך ולא יחמיר כשכולכם בבית היום.
אנחנו כאן, אני חושבת עליך.
אפשר ונכון לספר לילדים?
תשושה. גמורה. עצובה ולא קמה מהמיטה..
אפשר לספר לה?
האם שיתפת אותם קודם?
הבת שלך נשמעת נבונה ורגישה, אבל לדעתי זה כבד מדי עבור ילדה בגילה (הילדים הגדולים שלי בגילאים דומים והיו צעירים משמעותית לפני 3-4 שנים שאני עברתי אבדנים). אם לא שיתפת בעצם ההריון - חושבת שאני הייתי נמנעת מלשתף ועונה שאמא לא מרגישה טוב כרגע, אבל מטפלת בזה ותתאושש תוך כמה ימים.
מקווה שתיכף תצטרף שירה עם הנסיון האישי והמקצועי שלה. מניחה שהיא תדע להנחות לגבי הטרמינולוגיה, אבל ככל הזכור לי - גם היא לא שיתפה את ילדיה (שהיו צעירים יחסית לגדולים שלך) באבדנים שהיו מנת חלקה.
תודה כבשה- הקדמת אותי בטיפה, ודייקת בדברייך.
אומרת לי מה קרה לא כאב לך הראש החודש?
אבל את צודקת.. לא אספר..
כפי שפירטתי בתשובתי. ובכל אופן, המענה צריך להיות מרגיע.
זה כבר דיון שגולש לתכנים שונים ולאיך מספרים לילדים ומתי מספרים להם כל מיני דברים.
בכל אופן, חשוב שהילדים שלך ימשיכו בשגרת יומם, יהנו מהחופש, יתעסקו בעניינים שמתאימים לגילם, ולא יפתחו חששות או חרדות שאינם תואמים לגילם.
בנוסף לכל הדברים החכמים שכתבו לך פה, אני רוצה להתייחס לשאלה שלך לגבי הילדים- לא מומלץ לספר לילדים. מדובר בשבוע מוקדם והם עוד לא ידעו על ההריון. לכן כדאי להגן עליהם מפני צרות החיים, ולא לספר.
את עצובה, ובצדק רב. נפלא לשמוע שהילדה שלך נבונה ורגישה לסביבתה. את יכולה לומר לה שאת לא מרגישה טוב, ושאת גם קצת עצובה בגלל כל מיני דברים שלא קשורים אליה ולאחים שלה. כמו שילדים עצובים לפעמים, אז גם מבוגרים עצובים לפעמים. שהיא והאחים שלה ממלאים אותך גאווה ושמחה, ושאת תהיי בסדר. שאת זקוקה לכמה ימי מנוחה.
שמרי עליהם. אם הם היו יודעים על דבר ההריון, זה היה כבר סיפור אחר. אז כבר לא היתה ברירה, והיית צריכה לשתף במה שקרה. כל עוד יש ברירה- כדאי לא לשתף בעינייני המבוגרים המורכבים כל כך.
לגבי בעלך, כן, לפעמים גברים לוקחים את זה אחרת. ולפעמים הם פשוט לא יודעים מה להגיד ואיך להתנהל. לפעמים חוסר הרגישות נובע רק מחוסר אונים שלו. חוסר הבנה איך לעודד אותך. מניסיון אישי למדתי שלפעמים צריך ללמד אותם איך לעזור לך. לקחת נשימה עמוקה ופשוט להסביר לו מה יקל עלייך. לפעמים זה עוזר.
תודה יקירה! יש דרך להקל על הבדידות וזה בדיוק אתן!
עבודת קודש זה מה שאתן עושות כאן!!!
התחילו לי כתבים חומים- שחורים.. אני מאמינה שזה תחילתו של הפלה טבעית?
תודה על החיבוקים והתשובות המפורטות! אני מרגישה עטופה בזכותכן!
כואב כשזה קורה לך, גם אם יש לך ילדים בבית, גם כשההריון לא ממש מתוכנן, גם כשמדובר בשבוע מוקדם.
נשמע שמתחילה הפלה ספונטנית וכפי שהמליצה מרעישה - אל תתכנני 'הרפתקאות' מחוץ לבית. מוסיפה וממליצה, שאם קיימת אפשרות - שלחי את הילדים למקום אחר, כי הפלה עלולה להתפתח לכאבים גדולים. אמנם לא חוויתי הפלה ספונטנית, אבל הפלות הציטוטק שלי היו כואבות הרבה יותר מהלידות הטבעיות (לפחות מהשניה לפניהן ובודאי שמהשלישית אחריהן). אם יתפתח כאב - כנסי למקלחת + טלי משכך כאבים. מים מקלים מאוד על הכאב.
אם טרם רכשת - תחבושות vania באריזה ורודה (מניחה שיש יצרנים נוספים, אבל את אלה אני מכירה) הן הדבר היחיד שיכול לשטף הדם.
מצטרפת לעצה טובה נוספת של מרעישה - להתלונן על הרופאה. אני בשוק מהאטימות שהיא הפגינה כלפיך ברגע קשה במיוחד. את יכולה לכתוב לעצמך נקודות ולאת המכתב עצמו לשלוח אחרי שתחלימי בגוף. במכתב כזה יש מן השליטה שאובדת בחיינו ברגעים כאלה.
משתתפת בצערך, מקווה שבן הזוג יצליח להבין את הכאב, שקיים (למרות כל הטוב שכן קיים בחייכם). כרגע עצוב, כנראה יהיה כך בתקופה הקרובה. אנחנו כאן כדי לעודד ולהכיל את קשת התחושות שאת עשויה להרגיש. בעיקר - שההליך הרפואי יעבור בשלום ובלי הסתעפויות.
ממש לאחרונה עברתי הפלה טבעית בשבוע 8 ללא תמיכה כמעט של בן הזוג שלי. רגשות מעורבים שלו לגבי ההריון וההפלה הביאו לזה שלא ממש היה מעורב הפעם.. דימום של שבועיים וחצי וחולשה אדירה שרק מי שעברה את זה יכולה להבין איך זה מרגיש.
מאחלת לך שההפלה תגיע טבעית ושלמה ללא התערבויות ושתרגישי מחוזקת ומחובקת, גם אם בזכות הפורום הזה.
יקרה, מה שלומך היום?
אני בפסק זמן מהכול! ספורט. בישולים. ניקיונות. עבודה. .
אני חושבת שזה עזר לי להירגע! ונרגעתי. ודיברתי עם בעלי הוא תמיד מתלונן שאני שומרת בבטן וזה נכון ..
היום הייתי במרפאה לקחתי זריקת אנטי די בגלל סוג דם מינוס.
חוץ מיזה אני רואה סיפורה של שפחה!! איזה טעות!! חמורה!!
מחכה שיגמר כבר.
באמת סידרה קשה לעיכול במיוחד סביב הריונות/לידות/אובדנים.
אבל גם אני מכורה.
ליבי איתך למחר.
אבל, אני מודה שבטוח (!!!) שלא הייתי מסוגלת לראות אותה בשנים בהן היו ההפלות. אין מצב!
היה יום ארוך.
ברגע שהגענו הים היה פרוס לפני זה היה מדהים! הבירוקרטיה הייתה מהירה ועניינית.
הגעתי לחדר קטן שם ביקשו שאחליף לחלוק... והרגע הזה.. כאילו רמס את כבודי. חשבתי איך אצא משם לחדר הניתוח כשאני ככ חשופה. הבכי השתלט. הבעל חיבק ונרגעתי.
בחדר ניתוח השכיבו על מיטה רגילה. הניחו לי לבכות כאהבת נשפי! סופסופ לא הסתרתי ואפילו נתנו לזה אישור. האח החתיך ניגב את הדמעות.. הרופא ליטף את רגלי כדי שארגע. חיברו הרדמה לוריד.. שמו מסיכה... וזה נגמר.
הסיפור נגמר.. עם תהיות רבות על בורא עולם ולמה זה קרה לי?
הכי כואב לי על יצר התקווה והאמונה שלא נכנעה עד הרגע האחרון וכיוותה לסוף שמח.. אפילו דמיינתי איך אני מספרת את זה כאן... בזהירות ורגישות.
תודה על התמיכה האינסופית.
חשוב לעבור בדיקת אולטרסאונד אחרי הוסת הראשונה (שאמורה להגיע תוך 4-6 שבועות), כדי לוודא שהרחם אכן התרוקן ושהכל תקין.
ההתאוששות הנפשית יכולה לארוך זמן רב, עם עליות ומורדות.
טוב לקרוא על חוויה מתקנת בהקשר של הצוות הרפואי.
על חודש יוני הנורא!!! של אחת מהם!
על נערות צעירות שצריכות לעבור את זה בגלל הריון לא רצוי..
חשבתי כמה מעצבן המשפט..
הייתי עצובה ולא עצמתי עין.
העצב, המחשבות, נדודי השינה.
את צודקת - לא הכל לטובה. זה משפט שנועד להרגיע את המאזין, אבל את חלקנו הוא רק מדליק. לפעמים הדרכים מתפתלות לתהום וממשיכות משם (תוך שכותבת חושבת על ההודעה הקשה שהעלתה גברת עוגיונת הבוקר). לפעמים הדרך כן מגיעה בסופו של דבר למקום טוב, אבל לא תמיד.
כל אחת ויוני הנורא שלה.
בהפלה ראשונה ששובר את הרוח והלב והנפש בצורה שונה.
אני חושבת שזה מה שקורה אצלך כרגע. סדרי עולם השתנו. בדיקה ביתית חיובית לא בהכרח מובילה לידיים מלאות.
ההלם כשמתברר כמה נשים את מכירה שעברו את זה, כשאת מבינה כמה נשים את לא מכירה ועברו את זה.
מסתכלת על נשים ברחוב, בסופר, בקניון, תוהה האם גם הן מכירות את הכאב המר הזה, האם גם הן עצובות מבפנים והולכות עם מסכה של שגרה על הפרצוף.
הלוואי שזו תהיה ההפלה הראשונה והאחרונה שלך.
מאחלת לך שהלילה תצליחי לישון.
היה מרגש לקרוא על יחס הצוות הטיפולי אלייך.
מצטרפת לאיחולים שלך ולתקווה שלך. אמן.
אוףףףף מה עכשיו?? פשוט לחכות למחזור שיגיע?
אכן נשמע כמו מה שקרה לי והיה הריון כימי.
לצערי קרה לי פעמיים בחודשים האחרונים.
הרופאה שלי בקשה לעקוב אחרי הבטא עד להתאפסות.
לגבי המחזור פעם אחת הוא הגיע האיחור של שבוע. ופעם שניה באיחור של יומיים. אז כנראה תלוי במהירות של ירידת ההורמונים.
לגמרי מבינה את הכאב והאכזבה שלך. אם תרצי לשתף עוד אנחנו פה.
שלום חברות יקרות, רוצה לשתף אתכן.. ולקבל חיזוק אם אפשר.
לפני כחודש וחצי עברתי הפלה חצי טבעית עם השלמה בציטוטק, בסוף שבוע 8.
זה היה ההריון השלישי שלי.
חודשיים וחצי לאחריו זכיתי בהריון תקין ובבני המהמם.
וכעת היה הריון שלישי שכאמור נפל.
לכאורה יכולתי להמשיך די אופטימית מהנקודה הזאת, ולנסות שוב להקלט בהקדם להריון תקין.
אני בת 42 בקרוב, והזוגיות שלי די טריה (התחילה סביב ההריון הראשון שהאובדן שלו גרם לשנינו להבין כמה אנחנו רוצים בזה). לצערי בן הזוג שלי כרגע מתלבט אם הוא מעוניין בילד נוסף..
כמה כואב המקום הזה, שכבר היינו בדרך לשם. הוא היה מאד מופתע מההריון והיו לו רגשות מעורבים, בעיקר עקב קשיים ביננו, אבל מעל לכל שמח ורצה בהריון. ההפלה כשבוששה להגיע איימה וריחפה מעלי יחד עם הידיעה שיתכן שנמצא את עצמנו במקום שבו אנחנו נמצאים כעת.. מה שהפך את האובדן להרבה יותר מורכב. המעורבות שלו והתמיכה בזמן ההפלה (דיממתי כשבועיים וחצי וכאמור גם קיבלתי ציטוטק) היו מאד עקומות וחסרות.
והנה אנחנו כאן.. אני בשיא הכמיהה ובשיא ההורמונלי שמנסיוני יכול להביא איתו את כל הטוב הזה.. הריון תקין וילד מדהים. אני כבר אחרי הוסת הראשונה של אחרי ההפלה, השבוע זיהיתי ביוץ במקלונים.. וגם פיזית הרגשתי אותו.. ולא יכולתי לעשות עם זה כלום. אפילו לא להגיד לו.
אני רוצה להאמין שהכל קורה נכון והכל לטובה.. וכרגע השיעור הזה מאד מאד מבלבל ומפחיד אותי.. מעלה שאלות פילוסופיות קיומיות וגם מאד מאתגר את שלום הבית שלנו, שגם ככה לא במיטבו.
כתבתי לך בעבר, ואני כותבת לך שוב את המלצתי המפורשת- ממליצה לפנות לתהליך של טיפול זוגי סביב נושא אובדן ההריון וההחלטה המורכבת באשר לעתיד.
מורכב מדי לעבד את כל הדברים הללו דרך האינטרנט, וגם לא נכון בעיניי לעשות זאת.
נשמע שיש הרבה פערים לגשר על פניהם, והרבה במה לדון- שניכם ביחד וכל אחד לחוד. מיצאי אשת מקצוע שאת סומכת עליה, וטפלי בעצמך ובזוגיות.
אם בן הזוג לא מסכים לפנות לתהליך שכזה, התחילי את, וייתכן שבהמשך- בן זוגך יתרצה ויצטרף.
אנחנו אכן מנסים שוב ושוב, תהליכים זוגיים שלצערי לא נמשכים לאורך זמן. בכל מקרה הם גם לא ממוקדים רק לנושא הזה.
הבחירה שלי לשתף בפורום הזה היא בעיקר מהמקום של תחושה שלי בימים האחרונים, שהאובדן של ההריון מתעצם בתוך מציאות זוגית שכזאת. אני זוכרת אחרי ההפלה הראשונה איך הוא תמך בי והיחה יחד איתי בכאב וברצון להקלט שוב להריון תקין בהקדם. ותודה לאל זה קרה.
וכאן הפעם.. החרדה מאד גדולה. יש את החרדה הפיזית של הגיל שלי וכמובן החרדה שמלווה כל אשה שנופלת בסטטיסטיקת הטרימסטר הראשון. היא ליוותה אותי מההריון הראשון שנפל להריון השני התקין ובעצם לכל אורכו.
ויש בנוסף לזה את החרדה שהוא לא ירצה שוב. ושאלות קיומיות סביב כל המצב הזה.
מאוד קשה עד בלתי אפשרי לתת את הזמן בגיל 42. הזמן עשוי להיות תהליך של חודשים ארוכים, שאין כרגע. מנקודת מבטי 'לתת את הזמן' עלול להעצים את הרגשות ולהביא לפיצוץ מהצד של האשה. עדיף להציב את הדברים בצורה ישירה, חלילה לא כאולטימטום ולא באופן של צומת דרכים, אבל כן בצורה שיבין שההחלטה על ילד נוסף צריכה להתקבל עכשיו, תוך כמה שבועות, אבל לא בעוד חודשים ארוכים.
את זה אני כותבת מתוך החוויה שלי, כמי שעברה הפלות על סף גיל 40 (אמנם עם שני ילדים בבית, ובן זוג שהסכים להמשיך למרות שספג לא מעט בתקופה ההיא).
שזה כבר על השולחן. הוא חווה את הלחץ ויודע שצריך לקבל החלטה בהקדם. וזה מאד מלחיץ אותו עד כדי ריחוק פיזי מוחלט ממני.
הסיטואציה שהיתה לי בשבוע שעבר כשזיהיתי ביוץ במקלונים ופשוט נאלצתי לדלג על החודש הזה.. היתה ממש נוראית בחוויה שלי. חודש שאין לו ציפיה, תקוה, ולא ברור מה בחודש הבא.
המצב נוראי עבורי. מנסה להכיל את המקום שלו ולא מצליחה.
של זוגיות , ויש לפתור שם כמה דברים -לפעמים ששמים תלחץ בצד ומנסים להבין את הצד השני -רואים שאולי יש פתרונות שמקובלים על שניהם, אני האחרונה לומר קחו את הזמן -אבל בהנחה שיש ילד והיא פוריה -חודשיים נוספים יכולים להקל על הלחץ ומתוך כך מי יודע אולי יהיה ילד . ובכלל, נראה לי שהחיים מלמדים אותנו להתמקד במה שיש ולא במה שאין . זו דעתי.
שנתיים בזבזתי על לשכנע את בן הזוג להביא עוד ילד. ויכול להיות שאם הייתי מתחילה לפני שנתיים-לא הייתי צריכה טיפולים. אין זמן בגיל 42, אני הייתי טיפשה שחיקיתי עד לרגע שהוא ״יהיה מוכן״, הייתי צריכה להיות יותר משכנעת, יותר עקשנית. עכשיו הוא מוכן, כן, ואפילו היה רוצה עוד ילד-אבל כבר מאוחר לניסיונות טבעיים. ולנסיונות בכלל. אני כל כך כועסת. והוא מבין שהאשמה חלקית שלו, ומסכים כבר להכל-לעשות זריקות, להסיע אותי למרכז הארץ לרופא. אבל מה זה עוזר עכשיו?
אני חושבת שצריך להסביר לבן זוג טוב טוב-שאם לא עכשיו, אז יכול להיות שלעולם לא, כי ככה הטבע בנוי ומאוד קשה להלחם בו.
השעון המתקתק הוא המעיב על היחסים!
בהמשך להפנייה מקצועית..
הייתי שמה את הכול בצד ואם שניכם רוצים הייתי מתרכזת בניסיון נוסף..
יש בי המון כעס על שנים!! שנים שבעלי לא רצה ועדיין לא רוצה!!
והיום על סף 40 .. יש בי המון אכזבה..
התחילו ממש סביב הריון ראשון שלא התפתח והמשיכו ברצון רב להריון השני והתקין. למעשה רוב הזמן שאנחנו יחד אני הורמונלית- בהריון/אחרי הפלה/ אחרי לידה..
לצערי אין כרגע הסכמה משותפת לגבי ילד שני. וההריון השלישי שלאחרונה נפל, היה מתנה- נס משמיים, לא מתוכנן אבל מאד מאד רצוי מצידי. אתמול בלילה רבנו ומצאתי את עצמי ממש מתייפחת על זה שהאובדן הזה היה גדול פי כמה, כי מכאן אני לא יודעת אם ננסה שוב. וזה כל כך כואב.
אל תריבי. אל תקבלי החלטות. כשאת במצב כזה הראש לא עובד! מחר יש לי הפלה. שבוע 9 אני בת 40.. זה היה הריון מבורך!!! כל הימים רביעי חמישי שישי הייתי מפורקת!! פשוט מפורקת!! חמישי שישי לא יצאתי מהמיטה. לא דיברתי עם בעלי. . אגרתי וחשבתי ונתתי לזמן ולגוף ולנפש לעכל. בשישי מצאתי את הפורם הזה. וזה הרגיע אותי! למרות שעדיין זה לא מאחוריי אני מרגישה כבר בסדר..
אתמול דיברנו ברוגע!!! הבנתי הכול!
תני לנפש רגע..
הריון ראשון, לפני חצי שנה, הסתיים בשבוע 8 כשלא היה דופק. היה עצב, לקחתי ציטוטק ולמזלי עבר חלק יחסית בלי שאריות בלי יותר מדי כאבים ודימומים וזהו. הריון שני, נקלטתי בתחילת מאי. חששות גדולים לאור הניסיון הקודם, אבל בתחילת שבוע 6 היה דופק והיה אושר והתרגשות. אתמול (תחילת שבוע 9) היתה הפרשה חומה אז הלכתי לבדיקה ואין דופק :( צריכה לעבור שוב הפלה. לא מפסיקה לבכות. אני בת 39 וככ רוצה כבר ילד וגם בעלי. התמזל מזלי למצוא כזה גבר מדהים שככ רגיש אליי, זו הנחמה העיקרית. אבל ככ עצובה וגם מקווה שגם הפעם ההפלה תעבור בלי הסתבכויות...לא יודעת איך אתמודד בהריון הבא, אחרי שהחשש הכי גדול שלי התגשם. הייתי רוצה ללכת לישון ולהתעורר בשליש השני. איך יוצאים מהעצב הזה?
נקווה שהחלק הפיסי יעבור בקלות. לאט לאט החלק של העצב קטן והשמחה חוזרת. לאט לאט.
מאחלת לך הריון תקין וידיים מלאות.
וברור שאת מרוסקת.
האם גם הפעם ההפלה תהיה עם ציטוטק, או שהפעם גרידה?
כל מי שאי פעם עברה כאן, היתה רוצה להיכנס להריון ולהתעורר 9 חודשים אח"כ בחדר הלידה עם תינוק על הידיים.
מכיוון שאין אפשרות כזו, כל אחת מוצאת איך לעבור את ההריון הבא בשפיות יחסית. חלק בוחרות ללכת לטיפול פסיכולוגי, חלק בוחרות בטיפול אלטרנטיבי, חלק בוחרות להיעזר בכדורים וחלק נעזרות בפורום השכן - הריון לאחר לידה, שלמרות שהוא פורום הריון, הוא לא פורום שמח אלא פורום חרדתי ודואג ומלא חששות.
אחרי מרבית ההפלות האחרונות שלי (4 שנים, 6 הפלות), יצאנו לחופשה בארץ או בחו"ל.
החופשות לא מהוות תיקון או נחמה לאובדנים, אבל הן כן מספקות לי רגעי אושר שאח"כ אני יכולה לחזור אליהם בראשי.
בפן הפרקטי ומפאת גילך, למרות שרוב הרופאים ממליצים על בירור הפלות חוזרות רק אחרי 3 הפלות, אני חושבת שיש מקום להתחיל בירור כבר עכשיו אחרי 2 הפלות.
ייתכן שהקופה שלך תסרב לממן חלק מהבדיקות, לדעתי שווה לעשות במימון עצמי את מה שהקופה לא תאשר.
מאחלת לך שגם הפעם ייגמר מהר ובשלום ושההריון הבא יהיה ארוך ויסתיים במועד ובידיים מלאות.
לגבי הדרך - אני יכולה לבחור בין ציטוטק לגרידה. יש לי הפרשות חומות כך שיש מצב אפילו שזו התחלה של הפלה טבעית. יש לי תור לרופא שלי בראשון בבוקר, נראה מה יגיד...אם לבחור, אבחר בציטוטק.
לנו במקרה יצא שהיינו בחו"ל גם לפני שגילינו שאין דופק וגם ממש עכשיו (חזרנו ביום שני). אבל בכל זאת, בפעם הקודמת אחרי שהתאוששתי, נסענו לצימר. וגם אתמול בעלי אמר שאחרי שיסתיים העניין נעשה איזו חופשה בארץ. מהבחינה הזו באמת בורכתי, בבעל ככ עוטף וחם, וגם משפחה כזו (משני הצדדים).
ולגבי רצף ההפלות וגילי את צודקת, יכול להיות שיש מקום לבירור כבר עכשיו, למרות שאני מאמינה שיש אולי סיכוי שמדובר בחוסר מזל.
אני מאמינה שהרופא ינחה אותנו.
ראשית - משתתפת בצערך על האבדנים, ומאחלת לך שהעתיד יהיה שונה לטובה.
לגבי בירורים - ייתכן שמדובר בחוסר מזל, אבל לו אני במקומך הייתי מבררת, כדי שאם יש בכל זאת סיכוי שמדובר במה שהתערבות רפואית תציל - כך יהיה. אני בקשתי בירור בגיל דומה ואכן התחלנו בירורים (ובמקביל המשכנו לנסות).
טוב לשמוע שבן הזוג מכיל ותומך, וגם המשפחות - זה ממש לא מובן מאליו.
לגבי הציטוטק - מזל שעבר בקלות, אבל קחי בחשבון שעלול להיות מלווה בתופעות לוואי שונות, כך שנסי לפנות את אותו יום וכמה ימים אחרי כדי להתאושש.
מאחלת לך שההליך הרפואי יעבור בשלום, בקלות ובהצלחה, כך שתוכלי לחזור ולנסות - ומכל הלב, שתזכו לידיים מלאות במהרה.
אז עברתי היום צילום רחם. היה הרבה מתח לפני, כל הליך רפואי מייצר אצלי לחצים ומתחים, בעיקר כזה ששמו הולך לפניו ... הרופא אמר שיש קצת חסימה בחצוצרה ושהוא פותח אותה. עכשיו שתיהן תקינות. וזה היה לא נעים אבל באמת לא נורא. פיזית.
ואז ישבתי בחוץ, חיכיתי למסמך במשרד הקבלה ופתאום התחלתי לבכות. הרגשתי נפילת מתח, סוג של הקלה עצומה, כאילו נפתח גם משהו נפשי.
שנה עברה מאז ההריון החוץ רחמי, תשעה חודשים של ניסיונות להיקלט שוב, תור בשבוע הבא לרופא פוריות. כבר לפני 4 חודשים אמר לי רופא פרטי שכנראה זו חצוצרה שחסומה ובאמת שאר הבדיקות היו תקינות (היסטרו׳, א״ס מבנה רחם, פרופיל הורמונלי). כותבת רק כדי לשתף, שמשהו באופטימיות שלי התרחב היום עוד יותר. והלוואי שמפה תתקצר הדרך להריון ולילד/ה.
יכולה לספר לך שאחרי הצילום נקלטתי בנסיון אחד ויחיד. באותו החודש הייתי בתקופה ממש לחוצה ולא הספקנו מעבר לזה. ועוד זה היו תאומות זהות בסוף.
חצוצרה סתומה זה חצי מהחודשים בממוצע שהולכים ״לפח״.
מקווה מאוד מאוד להריון תקין וארוך במהרה עבורך!
מישהי לקחה? שמעתי רק על הדוסקינטקס והרופאה רשמה לי קבותרים..
איך לוקחים? ביום הגרידה או למחרת? מה המינון? תופעות לוואי?
ממליצה לשאול את הרופאה שרשמה לך את המרשם.
פשוט יצרן אחר ולכן השם אחר.
הרופאה שלך לא נתנה לך הנחיה איך ומתי לקחת? ממליצה לא להשתמש בכדורים ללא הנחיה ברורה מהרופאה או מהרופאים באסף הרופא.
בכל מקרה חובה ליידע את הרופאים באסף הרופא שהכדורים ברשותך שאת מעוניינת להשתמש בהם.
אני לא רופאה ולכן לא מתכוונת להנחות אותך איך להשתמש בתרופה, ובכל זאת אסביר כיצד אני השתמשתי בה.
אחרי 2 הפלות לקחתי כדי לייבש גודש שכבר נוצר. מכיוון שעברו יותר מ-24 שעות ממועד ההפלה, אופן הלקיחה היה חצי כדור כל 12 שעות (קיבלתי 2 כדורים).
אחרי הפלה אחת לקחתי כדי למנוע ייצור חלב. לקחתי את 2 הכדורים בבת אחת, כ-12 שעות אחרי ההפלה (הייתי לוקחת לפני כן, אבל את המרשם קיבלתי מהרופא בלילה ורק בבוקר בעלי קנה את הכדורים).
אני לא זוכרת האם אמורים לקחת את הכדורים עם אוכל וגם לא מה תופעות הלוואי האפשריות, אבל זה אמור להופיע בעלון לצרכן.
אם במקרה קיבלת את הכדורים ללא עלון לצרכן, את יכולה לחפש באינטרנט - אני מצאתי ככה את העלון לצרכן של ציטוטק.
חושבת עלייך הרבה.
נראה לי שאני עוד בהדחקה..
ולגבי הכאב הנפשי- תני לעצמך זמן. לאט לאט. לא להאיץ בעצמך. הנפש היא אפיילו עוד יותר מורכבת מהגוף, וצריכה גם היא את ההתייחסות ההולמת.
לא מסוגלת להתמודד כרגע עם ההפלה, אז מדחיקה בכל הכוח.
מבחינתי זה בסדר גמור ואני מקבלת את התנהלות הנפש כפי שהיא. מתישהו אתמודד עם הכל, אבל כרגע זה יותר מדי בשבילי.
|
הזמינו מלונות בניו בריטן וחסכו | Hotels.comSee this page in Englishעברית (ישראל)הזמינו באתר או חייגו חינם 1-809-442-791 שיחת חינם עם מענה אנושי באנגלית או רוסית. אנגלית: שירות לקוחות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. רוסית: ימים שני-שישי, 10:00-19:00.3-721-9635 תעריף של שיחה מקומיתדף הביתמבצעי מלונותHotels.com™ Rewardsשירות לקוחותההזמנות שליעזרהמשוב לאתרכתיבת חוות דעת על מלוןהתחברות וחשבוןהתחברותיצירת חשבוןההזמנות שלימלונותבתי מלון ב-ארצות הבריתבתי מלון ב-קונטיקטבתי מלון ב-ניו בריטןמלונות בניו בריטןחיפוש מלונות בניו בריטן עיר, ציון דרך, שם מלון, כתובת או מיקודהגעהעזיבה אין לי תאריכים מדוייקיםחדרים123456789+חדר 1:מבוגרים12345678גיל 18+ילדים01230-17גיל בעת ההגעה:ילד 1:-?-<11234567891011121314151617לצפייה במבצעיםצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*חפשו את המחירים הסודיים על מלונות נבחרים12345678910=חינםהכי פופולרי כרגע בניו בריטןמלונות בניו בריטן המוזמן ביותר!Red Roof Inn New Britain - Farmingtonטוב 3.4 / 5( 273 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 49 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהמלונות במרחק 5 קילומטרים מניו בריטןHampton Inn and Suites Hartford/Farmingtonמצויין 4.6 / 5( 234 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 124 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהחוות הדעת האחרונה"מלון נעים ונקי. ממוקם בפרמינגטון ולא בהרטפורד אבל מרחק נסיעה קצרה מ west Hartford ו West Farm Shopping center"מטייל, יוני, 2015, ILExtended Stay America - Hartford - Farmingtonטוב 3.7 / 5( 100 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 48 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהCourtyard By Marriott Farmingtonמצויין 4.4 / 5( 160 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 25 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהFairfield Inn & Suites by Marriott Plainvilleמצויין 4.4 / 5( 96 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 25 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהHartford Marriott Farmingtonמצויין 4.2 / 5( 94 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 22 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהמלונות במרחק 10 קילומטרים מניו בריטןThe Farmington Inn & Suitesמצויין 4.3 / 5( 554 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 58 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהHoliday Inn Express Newingtonמצויין 4.2 / 5( 106 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 34 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהHomewood Suites by Hilton Hartford-Farmingtonמצויין 4.4 / 5( 135 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 28 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהGrantmoore Motor Lodgeגרוע 1.8 / 5( 31 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 13 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהראו מלונות נוספים בניו בריטן, קונטיקטהוזמנו לאחרונהRed Roof Inn New Britain - Farmington2.5 כוכביםהחל מ- ₪328Hi-View Motel2 כוכביםהחל מ- ₪222Sheraton Hartford South Hotel3.5 כוכביםהחל מ- ₪448Super 8 Cromwell/Middletown2 כוכביםהחל מ- ₪251Courtyard By Marriott Farmington3 כוכביםהחל מ- ₪594שלמו כעת או מאוחר יותר על מרבית החדריםביטול חינם על מרבית החדריםהתחייבות למחיר הטוב ביותרראו מלונות בניו בריטן על המפהציוני דרךCentral Connecticut State Universityאוניברסיטה מרכז מדינת קונטיקטNew Britain Museum of American Artאצטדיון ניו בריטייןבתי מלון בניו בריטןHotels.com תעזור לכם למצוא את המלונות הטובים ביותר בניו בריטן. כדי לעזור לכם למצוא את החדר המושלם בעת הזמנת מלון בניו בריטן, קונטיקט, הפכנו את תהליך החיפוש והשוואת מלונות לקל ופשוט, כולל רשתות בתי המלון הפופולריות ביותר. כיום, המלון הפופולרי ביותר בניו בריטן הוא Red Roof Inn New Britain - Farmington, שכבר הוזמן 5 פעמים בשעה האחרונה.
|
בעלי חשבונות בנק בלתי-מדווחים בחו"ל עשויים לחשוב כי אם הם ייסגרו את חשבון הבנק שלהם בחו"ל ויוציאו את הכסף ממנו, הם ייפתרו בכך את בעיית האי-דיווח. כך לדוגמא, בשנים האחרונות, ישראלים רבים בעלי חשבונות בנק בלתי מדווחים בשוויץ מוציאים את כספם ומעבירים אותו לבנקים אחרים בהונג קונג ובסינגפור. אלא, שפעולות כאלה עשויות להתגלות עקב הפרקטיקה בבנקים לשתף פעולה עם הרשויות, ולחשוף את בעלי חשבונות הבנק להליכים פליליים בגין עבירות מס, לרבות לעניין החוק לאיסור הלבנת הון.
בנק לאומי חתם לאחרונה על הסכם כופר עם משרד המשפטים האמריקאי ובמסגרתו התחייב הבנק למסור לרשויות לא רק את הרשימה של הלקוחות אשר הסתירו את כספם בבנק, אלא גם רשימה של לקוחות שעזבו את הבנק לאחר שנפתחה החקירה. במסגרת ההסכם, נקבע כי המידע שיועבר יכלול פירוט של הבנקים אשר קיבלו את כספם של אותם לקוחות אשר סגרו את חשבונות הבנק בלאומי.
המידע שהועבר למשרד המשפטים האמריקאי כלל רשימה של לקוחות אשר סגרו את חשבונות הבנק שלהם בלאומי בשנים 2010-2012, ואשר העבירו את הכסף לבנקים אחרים, כמו בנק דיסקונט ומרכנתיל. בשנים האמורות, בנק לאומי החל לאלץ את "הלקוחות הבעייתיים" לסגור את חשבונות הבנק הבלתי-מדווחים, ואף איים על חלק מהלקוחות שיש כוונה להקפיא את החשבון אם הלקוח לא יספק אישור כי הכספים דווחו כנדרש לרשויות המס. מדובר בעיקר בחשבונות בנק אנונימיים שבהם לא צוינה זהות בעל החשבון (חשבונות ממוספרים).
פעולה ראשונה - הבנק מספר ללקוח טלפון סלולארי אנונימי מתוכנת מראש עם מספרי הטלפון של הבנקאים. הלקוח משתמש בטלפון להתקשרות חשאית עם עובדי הבנק.
פעולה שנייה - הבנק אינו שולח מסכמים ללקוח, אלא שומר לו אותם עבורו בבנק, ולאחר הצגתם ללקוח הם נגרסים בבנק.
פעולה שלישית - הלקוח מפקיד כספים בסניף בנק במדינה אחת ומקבל הלוואה מסניף אחר באותו בנק במדינה אחרת.
פעולה רביעית - הבנק מסייע ללקוח לפתוח חברה במקלט מס, והכספים מופקדים בחשבון הבנק על שם החברה.
פעולה חמישית - הבנק שולח נציג למדינת התושבות של הלקוח לפגישות אישיות וחשאיות לצורך קבלת הוראות ביחס לכסף בחשבון.
בעלי חשבונות בנק בלתי-מדווחים סבורים כי ניתן לסגור את חשבון הבנק ולהעביר את הכסף לחשבון בנק אחר עם סודיות מוגברת, או למשוך את הכסף ולרכוש נדל"ן, זהב, אומנות, וכד'. אלא, שפעולות אלה אינן פותרות את הבעיה, והן עשויות לחשוף את הנישום להליכים פליליים. האסטרטגיה המומלצת במקרים רבים היא לדווח על חשבון הבנק לרשויות במסגרת הליך גילוי מרצון, כדי שניתן יהיה להמשיך להחזיק את הכספים בבנק ללא חשש מנקיטת הליכים על ידי הרשויות ו/או הקפאת החשבון על ידי הבנק.
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.