summary stringlengths 20 720 | id int64 2 4.47k | paragraph stringlengths 19 5.31k |
|---|---|---|
אהבת המעשים קודמת לכל, אחריה אהבת האדם, אחריה אהבת ישראל, ונעלה על כולן אהבת ה', שערכה אינו תלוי בפעולותיה.
| 4,317 | הבת כל המעשים כולס היא קודמת לכל, אח"כ אהבת כל האדם, אחריה אהבת ישראל. שהיא כוללת הכל, שעתידין ישראל לתקן את כל המעשים כולם. וכל אהבות אלה הם אהבות מעשיות, לאהוב אותם לעשות להם טובה ולגרום להם עילוי, ונעלה על כולן אהבת ד', שהיא אהבה שבפועל אינה גוררת בעצמותה שום דבר, כי-אם מה שהלב מלא ממנה זה הוא האושר היותר נשגב.
|
כשהתשובה האיטית כבדה, יתרומם בבת-אחת ויסתכל על הטוב שבמגרעותיו, ודרישתו את הטוב תהפוך אותן לטובה.
| 4,390 | שכבד הדבר להתנשא לאט לאט, הכרח הוא להתרומם בבת-אחת ולהשתמש במדת הגאוה של קדושה, ולהשקיף על עצמו בעין טובה מאד, ולמצא את הצד הטוב שיש גם בכל מגרעותיו, כי תיכף כשאדם נותן את דעתו לדרוש את הטוב, מיד מתהפכים כל חסרונותיו לטוב, ויכול האדם למצא בעצמו רב טוב מאד, ואז ישמח בטובו מאד, וירבה מדי יום ביומו את הפעולות הטובות בלב ט... |
חוץ מהיתרון הכמותי של יראת הרוממות והאהבה על יראת העונש, ישנו פער איכותי ביניהם, שיראת העונש היא רק הכשרה ליראה.
| 4,409 | ראת העונש מחולקת בכמות ובאיכות מיראת הרוממות וממדת האהבה. בצד הכמות יש להשלים אותה ולמלא את החסר בה ביחש אליהן, אבל בצד האיכות יש לא לבד להשלים כ"א להגדיל ולשכלל ולבנות בנינים חדשים בציורים הפנימיים. דומים הם בזה הנצנים של יראת העונש לזרעוני גינה שאינם נאכלים, שנוטעים אותם בערוגה קטנה וצרה, שבה לא יבאו לתעודתם כי-אם כא... |
הענווה משלימה את הרצון, ולכן היא כלי לקבל כל ברכה.
| 4,436 | ענוה משלימה את הרצון, ובזה היא הכלי היותר טוב לקבל כל ברכה.
|
כשהיראה מתגברת, וממעטת את כשרון הנפש לעניינים נשגבים, צריך לאוגרה, ולהופכה למרץ מעשי להתגבר בתורה ובמצוות.
| 4,411 | א נעקור את היסוד הגס של יראת העונש מקרב הגות רוחנו. אע"פ שרק בתחתיתה היותר שפלה של שדרת הרוח, וצריך הוא רק שם לקחת את מקומו, אבל שמרים הללו מאמצים הם את הכח של היין המעולה בהיותם שוכנים בתחתיתו. הננו מתדמים לשכלל היצירה, הצרות והרעות שבעולם, הפורעניות והעלבונות, עם כל מה שאנו לוחמים נגדם. עם כל מה שאנחנו כואבים על ידם,... |
אי-אפשר להידבק בגבורה העליונה בלא דבקות בספירות ובשמות, וכשאין מכירים בכך, אין מכירים בתכנן כלל.
| 4,393 | ם אין אנו מכירים שכל עיקר הצורך לתלמודם של השמות, של המדות, ושל הספירות, הוא כדי שנדע שאנו צריכים להתדבק במדותיו של מקום, ושאנו יכולים להתדבק בהן, ושאין אנו יכולים להתדבק בגבורה של מעלה בלא השאיפה למדותיו, אם אין אור זה פרוש לפנינו אין אנו מכירים כלל את כל התוכן של חכמת המדות, של יסוד הספירות והאצילות של הנושא היסודי ש... |
אף שיש תועלת לרשעים בחזיון המפחיד של יראת העונש, הניגשים אל ה' צריכים להשכיל ביראת ה' וציוריה המענגים.
| 4,407 | מושג של יראת ד' הוא מוסיף עז וגבורה בנפש האדם המבין אותה בטהרתה. היא עושה את החיים מלאים ענין ושאיפות גדולות, וממלאה אותם ברוחניות נשגבה, המזככת את כשרונות הנפש באור אש קודש. אמנם לפתאים היא מתיצבת כסמל של הבהלה, הגורמת רפיון ויאוש וחסרון אונים. זאת ההשפעה היא רעה מאד, ולכשתתפשט היא גורמת התקוממות על כלל עול מלכות שמים... |
יראת ה' היא החכמה היותר עמוקה, והיא הנותנת למדע את עמקו, ובלעדיה הוא שטחי וחיצוני.
| 4,405 | ראת ד' היא החכמה היותר עמוקה, מיוסדת על השקפת-העולם היותר פנימית, והיא נותנת את היסוד העמקני לכל מדע וכל תורה, בין בקודש בין בחול. והחול עצמו כשהוא דורש את העמקנות היסודית, הרי הוא מוכרח לבא למסקנא זו, שכל זמן שאין יראת ד' מבססת את המדע הרי הוא כולו רק מרפרף על השטח החיצון של המושגים. שבאמת אינם בכלל חכמה. הן יראת ד' ה... |
כל זמן שהגאווה בלב, אי-אפשר לשוב בתשובה, ואי-אפשר להשכיל כל השכלה טהורה.
| 4,368 | ל זמן שהגאוה היא בלב אי-אפשר לשוב בתשובה ואי-אפשר להשכיל כל שכל טהור.
|
צריך לירא מהחטא שלו ושל אותם שבידו למונעם מלחטוא, ולגבי שאר האדם יידע שקילוסו של הקב"ה עולה גם מהרשעים.
| 4,420 | יראה מכל חטא צריכה להיות אצל האדם ביחוד אצל עצמו, שיתירא שהוא לא יחטא, לא בחמור ולא בקל, ומובן שבכלל זה הוא ג"כ כל מה שיש בחוגו למנע מן החטא, שזה נחשב כבר חוגו. אבל כל חטאת העולם שמחוץ לחוגו, ידע תמיד שכשם שקילוסו של הקב"ה עולה מן הצדיקים כך עולה מן הרשעים וכשם שעולה מן הגן-עדן כך עולה מן הגיהנום.
|
כשמכירים בתלות המידות והאידיאלים במקורם האלוהי, הם מתעלים ומוארים באור חדש.
| 4,394 | שאנו מתלמדים להכיר ולדעת, שאי-אפשר שיהיו מדות במציאות ושיהיו אידיאלים אלהיים בעולם ובחיים, בנשמה וברוח ונפש, כי-אם כשיש אלהים, כשיש מקור לכל למעלה מכל, הרי האידיאלים מתעלים תמיד, מחפשים מיום ליום ומרגע לרגע מעין חדש של אורה ושל חיים טהורים.
|
הלעג על הצד החיצוני שבאמונה, נובע מקוצר ראייה בהתפשטות אור ה' על קטן וגדול כאחד.
| 4,346 | צד החיצון שבאמונה יש שהוא מתגלה בצורה נלעגה, ומ"מ אור ד' שוכן בה. מקומות נלעגים למראה עיני אדם ישנם בכל הטבע והמציאות, אבל אין הלעג בא כי-אם מקוצר ראות וממיעוט ההשגה של השיגוב שיש בכל דבר קטן וגדול יחד.
|
עליית הניצוצות באכילה, תלויה בעליית הניצוצות מכל התנועות והדיבורים שבחיים.
| 4,399 | ניצוצות שבאכילה עולים דוקא יחד עם הניצוצות העולים מכל התנועות, הדבורים, המעשים והקנינים, ולפי ערך הטוב והיושר הנמצא בכל תנועות החיים עולים הניצוצות שבאכילה ושתיה וכל הדברים שיש בהם הנאות גדולות מורגשות. ומה שנעשה בטבע בעומק הנפש וקישורה עם המציאות כולה הוא יסוד מוסד לעמקי דעה וחכמת עולמים להיות כמעין הנובע וכנהר שאינו ... |
החינוך הפשוט מתחיל עם בוא הילד לכלל הכרה, והמדעי – בלידה, והאמוני – מהעיבור.
| 4,328 | חנוך הפשוט מתחיל משבא הילד לכלל איזו הכרה, והחנוך המדעי מתחיל משיצא לאויר העולם, והאמוני מההתחלה היצירית, והתקדשתם והייתם קדושים.
|
שורש האמונה הוא להביע בפנימיות הנשמה את גדולת אין-סוף.
| 4,361 | ורש האמונה הוא להביע בפנימיות הנשמה את גדולת א"ס.
|
בכל מידה טובה יש חסרונות הבאים עמה, והעבודה השלמה היא לזככה מסיגיה.
| 4,315 | ל מדה טובה יש לה חסרונות הבאים עמה, וזו היא העבודה השלימה להוציא לאור-עולם את המדות הטובות מנוקות מכל סיגי החסרונות שלהן.
|
אין להתבטל מלימודו מחשש לגאווה, אלא יעסוק בטוב והגאווה תתעלה, או שתתבטל בתשובה תתאה ועילאה.
| 4,387 | פשות היא להתבטל מן הלימוד, או מכל דבר טוב או מחידוש או אפילו מכתיבת חידו"ת, מפני חשש תערובת גאוה. כ"א צריך לעסוק בכל טוב ולהשתדל שכל המחשבות יתעלו, והגאוה או שתדחה או שתתקדש ותתרומם למקורה או שתתבטל ע"י תשובה תתאה ועילאה.
|
המצוות והמנהגים מציירים בחיי הנפש והעולם ציורי אמונה, ועזיבתם מציירת ציורים הפוכים, וביאור רזי תורה מעורר הרגשה זו.
| 4,349 | ל המצות כולן הן ציורי האמונה, באות הן מתוך עומק האמונה, ומתוך מה שהאמונה האלהית, בעליונותה המופלגה, מחייבת במהלכי החיים. כל מצוה וסעיפיה בהעשותם מציירים הם בחיים הנפשיים והעולמיים את הראוי להצטייר מצד עומק האמת של אמונת אלהים. וכל העברה, כשלון ורפיון אשר למצוה, הרי היא מציירת, בחיים ובעולם את ההיפוך הגמור ממה שהאמונה ה... |
במצב בריא, יראת העונש נצרכת רק במצוות השמעיות, ועל-ידי דרישת טעמי תורה מתהפכות גם הן להיות שכליות, ויראת העונש מתבטלת.
| 4,410 | דברים שהשכל מחייבם יש מקום להסברת יראת-העונש, רק במצב החלי של הנפש. במצב הבריאות אין צורך ליראת העונש בשבילם, וכיון שאין הגנה זו נצרכת, הרי היא מזקת בציוריה לפעמים. אמנם לענין השמעיות יש בה צורך במדה ידועה. ויש להשכיל בטעמי תורה, לדרשם ולפרסמם, עד שחלקי השמעיות ישובו להיות ג"כ מכוונים אל השכל, בין מצד כללותם ובין מצד פ... |
אי-אפשר שלא לאהוב את ה' ואת טובו המלא את העולם.
| 4,318 | י-אפשר שלא לאהוב את ד', ואי-אפשר שלא יצמיח כח אהבה מתוקה ומוכרחת זאת צמח מעשי, לאהוב לפעול בפועל ובמעשה כל המתרחש לטוב ביחש להשגת אור ד'. אי-אפשר שלא לאהוב את התורה והמצות, שהן כ"כ קשורות בטוב ד'. אי-אפשר שלא לאהוב את היושר ואת הצדק, את הסדר הטוב והמעולה המסבב טוב לכל, שהוא קשור יפה באמתת המציאות וברעיון הלב ביחש המעול... |
האמונה בטהרתה באה על-ידי אפשרות של כפירה.
| 4,342 | אמונה בטהרתה על ידי אפשרות של כפירה.
|
המטהר עצמו מגאווה, יכול לשוב גם מעוונות המונעים את התשובה.
| 4,369 | מטהר עצמו מגאוה יכול לשוב בתשובה שלמה בלא שום מניעה כלל אפילו מהעונות שמעכבים את התשובה.
|
כאשר חופש הדעות נוטה אחר תאוות ודמיונות, הוא מאבד את הון החיים, וכאשר הוא מתרומם מהם, הוא מאשר את החיים.
| 4,404 | שאיפה לחופש הדעות יש בה צד טוב וצד רע, צד קדוש וצד טמא. הצד הטוב הוא כשהשאיפה הזאת מתרוממת מהמועקה של הדמיון ושל התאות החמריות. אז הדעה מתהלכת במהלכה החפשי ומאשרת את האדם ואת החברה. והצד הרע שבה הוא כשהציור של חופש הדעות עושה את דרכו ע"פ הנטיות הטבעיות שבאדם, שהמזג והדמיון, הנטיה התאונית וכל מה ששפל מצד הבהמיות של האדם... |
המניעות על האהבה, בין מן הטבע ובין מן התורה, מזככות ומעמידות אותה על עצם האהבה האלוהית, בוראת ומחייה כל היצורים.
| 4,322 | שיש על האהבה מניעות וסתירות, בין מן הטבע בין מן התורה, היא מזדככת יותר עד שהיא מתעלה לעצם האהבה האלהית, שבראה כל היצורים, שהיא מחיה אותם בכל עת.
|
שלילת הגבורה שנגרמת מהיראה, צריכה להיות מופנית כלפי הרע שבנפש, ולא לעצמיות הנפשית והמחשבתית.
| 4,413 | בטלנות הנמשכת לפעמים ע"י יראת-שמים באה מחסרון הבירור לדעת מה בין טוב לרע בתכונות הנפשיות. ומתוך שההשפעה הרצויה של קבלת עול מלכות שמים היא בודאי להחליש את הרע שבנפש, מחלשת היא בחסרי בירור את כללות הכחות, בין הכח הרוחני דהיינו העצמיות המחשבית, ע"י מה שבאה להחליש את הצד המקולקל שבמחשבה, ובין הכח החמרי, שהוא התעוררות החיים... |
בנטיה לתת כבוד לה' מונחת גבורת האדם, אך הפחד מלברר את הציורים האלוהיים לעומקם, עלול להופכה לרפיון, לשנאת הזולת ושנאת ה'.
| 4,426 | בוד אלהים, תחת מושג זה מונח הגבורה והרפיון. הנטיה לתן כבוד לשם ד' היא מולדת גבורת האדם, הכרת הממשלה של הטוב היותר עליון בעולם, שהיא מתפשטת והולכת באותה מדה שדעת-אלהים בתכונתה העליונה, הגוררת אחריה את רחשי-הכבוד היותר עליונים, מתגברת בעולם. אבל בני-אדם הנפחדים ונרעשים, ומתוך פחדם אינם שמים על לב ואינם מעיזים לחקור בגודל... |
כל ההשכלות האלוהיות הנן הרחבה של חוש האמונה הפנימי והטבעי, ולכן הצלחתן תלויה בקישורן אליו.
| 4,333 | כל ההשכלות וכל הפילוסופיות האלהיות הננו רואים רק הרחבה של הנקודה הפנימית של חוש האמונה, ויראת-שמים הברורה הטבעית, שכדי להרחיב את גבוליה, לפתח את הכח האצור בה, דרושים כל סעיפי הלימודים, בין המעשיים בין העיוניים, השכליים וההרגשיים. ע"כ בזאת תלויה היא ההצלחה של הלימודים, כשהם מקושרים יפה להנקודה החיה הפנימית הטבעית לנשמת ... |
הסבלנות הטהורה כלפי דעות כפירה, שאינה מתפעלת מהן, אינה מקררת את האמונה הפשוטה, אלא מקיפה את הכל בחוט של חסד.
| 4,434 | סבלנות בדעות כשהיא באה מלב טהור ומנוקה מכל רשעה, אינה עלולה לקרר את להבת רגשי הקודש שבתוכן האמונה הפשוטה, מקור אושר החיים כולם, כי-אם להרחיב ולהגדיל את יסוד ההתלהבות המקודשת לשמים. הסבלנות חמושה היא באמונה רבה מאד, עד שהיא מכרת שאי-אפשר כלל שתתרוקן הנשמה מכל אור קודש, כי חיי אלהים חיים ממלאים את כל החיים, ועל כן גם במק... |
האמונה הפנימית היא כל-כך גדולה מהשכל, עד שבשכל שאינו חופשי היא נראית כהפוכה ממנו.
| 4,360 | אמונה הפנימית היא כל-כך גדולה מן השכל, עד שמי שאינו בעל שכל חפשי באמת מתדמה לו שהיא הפך מהשכל.
|
בשינה מתעלים ומתמתקים הרשמים הנקלטים מבחוץ, במידות, בדעות, במעשים וברצונות, מפני צמצום הגבלות הסביבה שבה.
| 4,400 | התעלות של הרשמים הנקלטים מבחוץ אל המרומים בשינה היא מעלתם. ועצם העליה הנשמתית, שבאה מפני ההעתקה מעסקי החושים החיצונים, וההגבלות שהסביבה מגבלת, היא מופיעה ברב חסד על כל העולם כולו, והרבה מדות, דעות, מעשים ורצונות, מתמתקים, עד שמשך החיים מתארך, וחוט של חסד הולך ומתמשך בעולם.
|
צריך לברר את רגשי הגאווה, כדי שלא ידחק את אותם המזכירים לו את גדלות נשמתו, ויתמלא עצבות מדומה לקרבת ה'.
| 4,389 | חינה גדולה צריך לבחון כל מעמיק במסתרי נפשו ברגש הגאוה, איזה הוא הרגש הפסול המעביר את האדם על דעתו ועל דעת קונו, ואיזה הוא הרגש העדין המרחיב דעתו של אדם ומזכירהו את הויתו הרוחנית המלאה הוד ותפארת. פעמים רבות לבו של אדם מלא עז, שלפי הסקירה הראשונה תהיה דומה התמונה של תכונה זו לתמונה של גאוה, אבל אחרי הבירור ימצא שהוא רק ... |
ה"רתחא דאורייתא" שנגרמת למוכשרים לשוטט במרחבים מהעיסוק בפרטים, מתיישב על-ידי הכרתם את העילוי שבירידה לפרטים.
| 4,433 | פעמים בא רתחא דאורייתא ממה שאדם המעלה, המשוטט במרחבי הדעה העליונה מוכרח להפגש בצמצומי הקצובות, המוכרחים בהגבלותיהן ממעל לתאות גבעות עולם, והנשמה העליונה מצטערת, ומתעורר ע"י זה כעס הנפש ורתחא דאורייתא. ולפעמים זה בא מפני פגישה פתאומית עם המציאות העומדת בשפלותה בחיי המעשה, מפני ירידת החיים, והנשמה העורגת לנעם ד' ואור אלה... |
האמונה העליונה משתפלת לשדרות נמוכות, כדי שכל אחד יתארהּ כפי יכולתו, אך חכם הרוח היונק משפלותה, נקלע לסתירות.
| 4,330 | אמונה האלהית היא המחשבה היותר עליונה, שמתוך גבהה היא משתפלת בכל השדרות, גם היותר שפלות, ובכל דרגה ושדרה היא מתארת כפי ערכה. המתחכמים להיות קטני אמונה מגביהים את רוחם מהשדרה הנמוכה הם יוצאים ומתפרצים ואין הציוד של אמונת אלהים בקטנותו ראוי להם, ובגדלותו אינם עלולים לקבלו, והרי הם קלועים בקלע הרעיונות הסותרים. עד אשר יבא ... |
כשהיראה מתגברת, וממעטת את כשרון הנפש לעניינים נשגבים, צריך לאוגרה, ולהופכה למרץ מעשי להתגבר בתורה ובמצוות.
| 4,421 | שהיראה מורגשת בנפש במדה גדולה כ"כ, עד שהיא ממעכת את הכשרונות הנפשיים, וחרדה מתגברת עד כדי הימום שואן. שאינו נותן מנוח ומרגע גם לענינים רוחניים, שהוא יסוד תעודת האדם, צריכים לאצור את הכח הגדול והקדוש הזה, לאגרו בפנימיות הנפש, באופן שיוכל לצאת אל הפועל בכל עת הנדרש לפי מדתו ההגונה, ובכל עת ישתמש בו בתכונה מיוחדה, והמותר ... |
פגם הברית גורם לבלבול המחשבה בעת עיסוקו בחומריות, ותיקונו רק בעיון בעמקי האגדה ובשפע הדעת.
| 4,363 | י שבריתו שלם יכול להתרחב בארחות-חיים ג"כ בחמריות מרובה. מבלי שתבלבל אותו מתוך כך מחשבה מטרדת. אמנם לפי ערך פגם הברית כן יהיה קשה לו, גם בעת התחלת תשובתו, להיות עסוק בעניני חמריות, ואפילו לתכלית טוב, כי כל דבר קטן יבלבל רעיונו. על כן התיקון האמתי בזה הוא להיות עסוק בעמקי חכמה ודעת אלהים, דהיינו עמקי דברי הגדה, שמתוך כך ... |
יראת שמים מחלישה את הגבורה החומרית, כדי להגביר את האידיאלית, וכשהיא אינה טהורה היא מחלישה את הגבורה הרוחנית.
| 4,412 | כונתה של יראת-שמים היא מחלשת את האדם בתחילת הופעתה. אבל חולשה זו היא בסיס ליסוד גבורה עליונה, הגבורה החמרנית מתחלשת וגבורה אידיאלית נכנסת במקומה, והיא משיבה לאדם את כל נזקיו גם מצדו החמרי, והנמיכות של השפלות הנפשית, הבאה מצד התכונה של היראה האלהית, משרה על האדם אותה הגדולה של גאות ד' העליונה. ומיעוט היראה בטהרתה, וכל ש... |
צריך לברר את שני הצדדים הכלולים באמונה: האמת האלוהית שבה, והצורך של האדם בה.
| 4,352 | ני דברים צריכים להתברר כדי לעמוד על אפיה של האמונה, המחזירה את הוד החיים למקומו: א' האמת האלהית, ב' הצורך הגדול שיש להכלל והפרט בידיעת אמת זאת.
|
כשאדם דואג מפני הכבוד שכיבדוהו, ישמור את דאגתו לשמוח בה כשיעליבוהו.
| 4,428 | שהאדם מתכבד בעולם, ולבו דואב בקרבו על מה שהעולם מוטעים בו, יגנוז אותו הדאבון וישתמש בו לשמח בעת אשר יזדמן שיקבל איזה עלבון. הנעלבים ואינם עולבין, שומעים חרפתם ואינם משיבין, עושים באהבה ושמחים ביסורים, עליהם הכתוב אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
|
יראת שמים בעצמה, צריכה לקבל עליה עול יראת שמים.
| 4,414 | ראת-שמים בעצמה צריכה לקבל עליה עול יראת שמים.
|
יראת ההשגה בעניינים האלוהיים טובה במידתה, אך כשהיא מתרחבת, היא מביאה חושך לעולם.
| 4,422 | ובה היא המדה של יראת הרוממות בהשגת הענינים האלהיים, להתירא מלהרוס בגנזי עולם ושלא להשען בהם על בינתו. אבל כשתרחיב את מדתה לענותנות יתירה, עד לבלי לעיין כלל בסתרי התורה ולא לחקור בחקרי האמונה, ולהתירא יותר מדאי מכל מחקר כללי, כמה חושך היא מביאה לעולם, וכמה אומללים אובדים מן היהדות ורועים בשדה אחר ואין משיב, הלב נעשה רפה... |
צריך לייסר עצמו לאהוב את הבריות, ובייחוד את המצוינים שבהם.
| 4,326 | ריכים ליסר את עצמו לאהבת-הבריות וביחוד לאהבת המעולים שבבני-אדם, החכמים, הגבורים, המשוררים והאמנים, העסקנים, צריכים להכיר את אור הטוב שבמצוינים שבבני-אדם, שעל-ידם אור ד' מתפשט בעולם, בין כשהם מכירים את ערך משלחתם ובין כשאינם מכירים אותו.
|
הענווה מחזקת את הזיכרון.
| 4,437 | ענוה מחזקת את הזכרון.
|
יראה חיצונית ממעטת את הרצון האנושי במקום להופכו, אמנם בהכרה פנימית בטוב הגנוז בה היא מתעלית.
| 4,408 | תחלתה של הופעת יראת אלהים על האדם, הכללי והפרטי, מביאה היא אותו לידי שיעמום ובטלנות, הוא אובד את רצונו ואת עצמיות המהותיות שלו, מפני שנגעה בו היראה רק בצדדיה החיצוניים, לא הפכה את הפראות והרשעה הספוגה במהותו החמרנית, ובטבע הנפש הטמאה הגנוזה בעומק שמרי החיים האנושיים, והרי ההופעה האלהית, שהיא לגמרי ההיפוך מכל הרשעה והנב... |
האמונה הקטנה גורמת לכפירה לבוא ולטהרהּ, וכשתתעלה האמונה יצטרף גם הטוב שבכפירה, וישמש כטרקלין לאמונה.
| 4,355 | ה שמבינים את האמונה בצורה מקולקלת, קטנה וחשוכה, גורם לכפירה שתשא את ראשה. וזוהי המגמה ההשגחית בבנין העולם של מציאות רגש הכפירה וכל תיאוריה, כדי להעיר את כח החיים שבאמונה בכל לב, למען תבא האמונה למרום מעלתה, עד שתכלול עמה גם הטוב הכלול בתוכנים התיאוריים של הכפרנות, ותהיה האמונה שלמה בכל מלואיה. אז ייותר כל התוכן של הקלק... |
החושב לתקן את העולמות בעבודתו, ואינו יודע את סדר הרוחניות הנפשית, שרק בתיקונה מתרומם העולם, הוא מלא דמיונות שקר.
| 4,457 | י שמצייר בדעתו, שהוא מתקן את העולמות בעבודתו, ואינו יודע את ערך נפשו ואת סדר הרוחניות הנפשית בכללה, הוא מלא הזיה ודמיונות כוזבים. אבל מי שיודע, שבכל תקון מוסרי, וכל מדה טובה, כל למוד הגון וכל מעשה טוב, גם הקטן שבקטנים, ואפילו שיחה נאה, הוא מרומם את הרוחניות שבנפשו, והרוחניות הלא היא יסוד כל מציאותה, ונמצא שע"י הרמת הרו... |
תוכחת אנשים חוטאים עלולה להיות עצת היצר, ויש לעיין לפני-כן האם אותה הדרך אינה מצילה את החוטא מחטאים גדולים יותר.
| 4,456 | ש לעיין בדרכי בני אדם כשרוצים להוכיח איזה איש להסירו מדרכו, אולי זה הדרך לפי ענינו טובה היא אע"פ שיש בה חסרונות, אבל בחסרונותיה מגינות עליו בעד חסרונות יותר עצומות. והשי"ת ידריכנו במעגלי צדק, שלפעמים פיתוי היצר הוא להשתקע בתוכחות לכ"א, ואין זה כי-אם רוע לב. והמרחם רחום יכפר.
|
אין מקום לכל קנייני החיים והתרבות בלא הכרות האמונה, וההכרה בהכרחיותם מבססת את האמונה.
| 4,351 | אין הכרות של אמונה אין מקום לשום קנין מקניני החיים והתרבות האנושיים, ובגודל ההכרה בהכרחם של הקנינים הללו בארחות החיים מתבססת האמונה.
|
בכל המידות הרעות אין מידה המגשמת את האדם כמו הגאווה.
| 4,366 | ין בכל המדות הרעות מדה המגשמת את האדם, עד שאיננו יכול לרומם את רוחו להדר הרוחניות, כמו הגאוה.
|
שנאת הרשעים היא רק מצד חסרונותיהם, אבל מצד צלם אלוהים שבם ראוי לאוהבם.
| 4,324 | דם נשחת ראוי לשנאתו רק מצד חסרונו, אבל מצד עצם צלם-אלהים שלו ראוי להוקירו באהבה, גם לדעת שמציאות יקרת ערכו היא יותר עצמית לו ממציאות מקריו הפחותים. ע"כ קריעת ע"ה כדג היא דווקא מגבו, ולא מצד פניו שבהם אור הצלם.
|
האמונה הכללית משתרשת בחשק הפנימי ומחייה אותו, והמצוות והמנהגים הנם ביטויים לאותו החשק (כנדרים).
| 4,348 | דם אובד הוא הכופר, חייו אינם חיים, כיון שאין אידיאל במציאות הכללית, לפי מעמדו הנפשי, שוב אין אפשרות לזיק של אידיאליות פנימית אמיתית שתהיה מושרשת בקרבו, וחיים בלא אידיאל מושרש בעומקם הרי הם גרועים מחיי בהמה. ועל כן מי שמטהר נפשו, ומעמיד את סכום חייו על התוכן האידיאלי הראוי באמת לאדם ישר לחשוק רק בו, ימצא מיד את נטיתו הח... |
הפחד הוא פתיות גמורה והוא הגורם למכשול, וציוריו הם צבעים פזורים מציור גדול, שצריך להשלימו ולהופכם לטוב.
| 4,449 | פחדים הם פתיות גמורה, אין לאדם לפחוד כלל כי-אם להזהר, יותר שהוא פוחד הוא נופל, וכשהוא מתפחד, מעצם הפחד בא לו המכשול. ע"כ צריך הוא להתגבר בשכל לדעת שאין לו כלל ממה להתפחד. כל ציורי הפחד הנם רק צבעים פזורים מציור גדול שצריכים להשלימו, וכשממלאים אותו הם מצטרפים לכולו להמשיך בטחון גדול ועצום מאד, הממלא את כל הנפש עז וגבורה... |
תפילין מביאים לידי דבקות המביאה לענווה.
| 4,440 | י-אפשר להיות זוכה לענוה כי-אם על-ידי דבקות אמתית בהקב"ה המוכשר לדבקות של אמת ראוי לו להרבות בלבישת תפילין, ואז יהיה באמת מלא ענוה.
|
אפילו כשמשפילים אותו הרבה, אל ייגע בגאווה.
| 4,384 | פילו כשמשפילים את האדם הרבה אין לו לנגע בגאוה.
|
לפעמים העמדת האמונה דורשת כפירה בדמיונות, ולפעמים היא דורשת דווקא התלבשות בהן.
| 4,341 | מה פעמים צריכים לכפור בדמיונות, כדי שיהיה עומד על מצב שלם באמונה, ולפעמים לא יוכל להעמיד בקרבו את מצב האמונה אם לא שילביש אותה בדמיונות, ומשקל זה מסור ללב חכם אשר ידע עת ומשפט לקרב ולרחק.
|
נכון לרדת לסוף דעתם של העמים השונים, כדי לבסס את האהבה לכל, ולבטל את צרות העין הרואה טוב רק בישראל.
| 4,325 | הבת הבריות צריכה טיפול מרובה, להרחיבה ברוחב הראוי לה, נגד השטחיות הנראה בסקירה הראשונה ע"י שימוש שאינו כל צרכו, מצד התורה ומצד המוסר המנהגי, כאילו יש נגודים ולפחות שויון-נפש לאהבה זו, שהיא צריכה להתמלא תמיד בכל חדרי הנפש. המעמד היותר עליון באהבת הבריות צריכה לקחת אהבת האדם, והיא צריכה להתפשט על כל האדם כולו, למרות כל ש... |
אדם יכול למצוא בעצמו נקודות גדלוּת ונקודות שפלות, ויתמלא ענווה משתיהן, שכן גם גדלותו הגולמית דורשת פיתוח.
| 4,388 | דם יכול למצא בעצמו נקודות עליונות, גדולות, חשובות וגבוהות מאד, גם נקודות אפילות, שפלות ובזויות מאד, ויהיה נבזה בעיניו מצד הצדדים השליליים שלו, וגדול ויקר בעיניו מצד הנקודות העליונות הטובות. אמנם גם מצד הנקודות הטובות לא יהיה מתגאה, אדרבא ימלא גם על-ידן ענות-רוח עד אין קץ, שהרי הם הם המעירים אותו לתבע מעצמו את פתוחן של ... |
הגאווה היא הטפשות היותר פראית.
| 4,373 | גאוה היא הטפשות היותר פראית.
|
אף-על-פי שהיראה החיצונית אינה חשובה הרבה, מכל-מקום יש בה הרבה ניצוצות של יראה פנימית, שיעלו כשישוב מאהבה.
| 4,419 | ע"פ שאין יראה חיצונית חשובה הרבה, מ"מ מי שיש לו יראה חיצונית מרובה, אפילו מורך-לב בעלמא במדה רבה, יש לו הרבה ניצוצות של יראה פנימית, שיוכל להעלותם במדרגה חשובה ועליונה מאד כשישוב מאהבה.
|
הרצון צריך לגדול ולהתפתח, ואחר-כך מפתחים אותו בקודש, ויש לחנך להגברתו ולטהרתו כאחד.
| 4,452 | ריך שיתגדל הרצון בכלל בכחו השלם ואח"כ מפתחים אותו בקודש, ודרך החינוך הרגיל צריך להיות בין לגדולים בין לקטנים הגדלת הרצון והגברתו וצחצוח טהרתו ותעופת האידיאליות שלו כאחת.
|
עומק היראה בא מהתמזגות היכולת ואי-היכולת לדעת את ה'.
| 4,406 | קור יראת ד' הוא מצטייר בעומק הנשמה, מפני ההרכבה הנפלאה של שני ההפכים אשר בהשגחה האלהית: העדר הידיעה המוחלטת במהות האלהות, וודאות הידיעה במציאות השלמה. והתמזגות נפלאה של שני ערכים אדיריים הפכיים מאיימת היא מאד. "והנורא זה יעקב שאמר מה נורא המקום הזה", והוא איש תם יושב אהלים, אהל אברהם ואהל יצחק, המתמזג בתפארת ישראל. "הד... |
חטאים שאין בידו לתקנם – יסיח דעתו מהם. | 4,458 | ה שהאדם יכול לתקן טוב הוא שיחשוב בזה ואל יתרשל מתיקונו, ומה שאין בידו לתקן אל יתעסק בו תדיר. ויקיים דאגה בלב איש יסיחנה מדעתו, ויעסוק בתיקון נפשו ובתיקונו של עולם, בבהירות שכלית רוממה, עד כמה שידו מגעת, ויתקיים בו גול אל ד' מעשיך ויכונו מחשבותיך. |
אמונת ישראל, ואפילו האפיקורסות שבה, גדולה בפנימיותה מאמונת הגויים.
| 4,337 | אמונה האלהית הגדולה אשר בלב ישראל, אין לה ערך ולא דוגמה ולא משל, ואפילו האפיקורסות הישראלית היא מלאה אמונה וקדושה, הרבה יותר מכל האמונות של כל הגויים כולם. ואע"פ שהיא מבטאת דברים של קלות-ראש ושל כפירה, בתוכיות הנשמה יש אור-אלהים של דבקות ושל צמאון לאלהים חיים אל אלהי ישראל עד לכדי מסירות-נפש. "וירח את ריח בגדיו, אל תקר... |
שליטת ורדיית האדם בטבע, הנה לבוש חיצוני לשליטתו הרוחנית, הקיימת ביכולתו להאציל על העולם מרצונו ומברכותיו.
| 4,455 | מה יכול אדם להתעלות, עד כמה יכול הוא לעשות את רצונו שליט ופועל בעולם, עד כדי לברך את מי שהוא חפץ, עד כדי להמשיך סדרי גורל החיים ע"פ המשכת חפצו, "והיה ברכה - הברכות מסורות לך". בבהירות צריכים להביט על יסוד הידיעה הנפלאה הזאת בתכונת האדם והעולם, ביחש האדם לשלטונו על ההויה. מתעופה עליונה זו יורדים לעולם המעשה ומוצאים את ה... |
כל מי שסבל הרבה מגאוותו, יודע יותר איך לשׂנאתה.
| 4,383 | ל מי שסבל הרבה מגאותו יודע יותר איך לשנאתה.
|
לפעמים לא צריך להתיירא מגדלות, שהיא מרוממת את האדם לפעול גדולות, ועליה מבוססת הענווה כולה.
| 4,442 | פעמים אין צריכים להתירא מגדלות, שהיא מרוממת את האדם לפעול גדולות, והענוה כולה מבוססת על גדלות קדושה כזאת.
|
הדאגה הבאה מיראת החטא והדקדוק במצוות, עתידה להפוך לששון ולשמחה.
| 4,423 | יראה הגדולה, שממלאה את הלב דאגה רבה מפני דקדוקים רבים, אע"פ שהיא מפריעה לפעמים משמחת התורה והעבודה, ויש בה כמה מכשולים שצריך לגודרם ולהשמר ממנה, מ"מ כיון שהיא באה מלב טהור וחרד על דבר ד' סוף-סוף שתרומם את האדם, ובטחון ועז ילבש. וכל הדאגות העמוקות יהפכו לו לששון ולשמחה. "ואל זה אביט אל עני ונכה-רוח וחרד על דברי". "גשם נ... |
צריך לקשר את כל מעלות השכל, הרגש והמעשה, עם האמונה הפשוטה המושרשת בילדות, שבתמציתה היא עולה על כולנה.
| 4,350 | ת כל המעלות היותר עליונות, בין המחשבתיות בין ההרגשיות, וגם המעשיות, צריך לקשרן בקשר של האמונה הפשוטה הקודמת בתמותה בלב נימי הילדות, שבתמציתה הפנימית היא יותר נשגבה מכל מה שנלמד ונהגה.
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.