Datasets:

eyalmazuz
/

hebrew-pair-data

Modalities:

Text

Formats:

Size:

Libraries:

Dataset card Data Studio Files Files and versions

xet

Community

Dataset Viewer

Auto-converted to Parquet Duplicate

Split (1)

train · 7.18M rows

sentenceA stringlengths 1 15.9k	sentenceB stringlengths 1 983k
לאומי שוקי הון: דוח התעסוקה סביר	"אני חושב שדוח התעסוקה האמריקאי לא היה גרוע כמו שנראה בהתחלה" אומר הערב דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון. "אוגוסט זה חודש שיוצאים בו לחופש ולכן נוצרים עיוותים, בדרך כלל, בספטמבר הנתונים מתייצבים". הוסיף רזניק. רזניק מדגיש את כברת הדרך שעשתה הכלכלה האמריקאית מנקודת השפל של 2008, ניתוח דומה לניתוח הכלכלי שערך השבוע סגן יו"ר הפדרל ריזרב, סטנלי פישר. "למעשה בשנים האחרונות, למרות כל הסיכונים מאירופה, יוון ומדינות נוספות, ברקזיט וכלכלת סין, אנחנו רואים את הכלכלה האמריקאית הולכת קדימה, נכון שיש נקודות לא טובות אבל הפד מסתכל על המגמה והיא חיובית". להערכת רזניק הפדרל ריזרב לא יעלה את הריבית בחודש ספטמבר, למרות שהסיכויים למהלך כזה לא התאפסו. התחנה הבאה היא בנובמבר אבל אז מתקיימות הבחירות בארה"ב והסיכוי שהפד יעשה משהו כל כך קרוב לבחירות לא גבוה ולכן נותרה התחנה המשמעותית של דצמבר ואז אם לא יקרה משהו חריג - הריבית תעלה. "אחת הנקודות הפחות טובות שבדוח התעסוקה הוא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בכלכלה האמריקאית, הוא עומד כיום על פחות מ-63% כשבנקודה שלפני המשבר ב-2008 היינו מעל 66%, כאן הנתון פחות טוב שמצטרף לרמות השכר הזוחלות בארה"ב ולמעשה אלה שתי הנקודות המרכזיות הפחות טובות בדוח אבל בסך הכל מדובר בדוח סביר" מסביר רזניק. באשר לכלכלה הישראלית, מעריך רזניק, שלמרות השיפור שאנחנו רואים בביצועי הכלכלה המקומית לא נראה שינויים ברמות הריבית בישראל בטווח הקרוב. "השקל עדיין מאוד חזק מול הדולר וסל המטבעות והאינפלציה נמוכה - לכן אני לא רואה את בנק ישראל משנה משהו ממדיניות הריבית שלו" אמר רזניק.
אפריקה נכסים: הנזקים לחברה מקריסת החניון אינם מהותיים	אפריקה נכסים, שיגרה הלילה הודעת בורסה בה עדכנה על המשמעויות הכלכליות של קריסת החניות ברמת החייל בתל אביב. אפריקה נכסים הודיעה כי יש ברשותה פוליסת ביטוח כוללת למקום בהיקף כספי של 122 מיליון שקל ואין לאירוע, למרות התוצאות הטרגיות שלו, השפעה כלכלית מהותית עליה. החברה הודיעה אתמול שהיא מסייעת לכוחות הביטחון בכל הנוגע לחילוץ הנפגעים והיא מנהלת בדיקה מקבילה לזו של הרשויות על נסיבות האירוע. יש לציין כי עד כה לא הובררו עד תומם נסיבות האירוע והחברה הודיעה שתשתף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים בחקירת האירוע.
נעצרה הנפקת סלקום; החברה: "מסיבות משפטיות"	הנפקת סלקום נעצרה. החברה שביקשה לגייס היום שתי סדרות אג"ח, קיימה רוד שואו והפיצה נייר מתאים למוסדיים, בשעה האחרונה היו אמורות להיפתח המעטפות אך החברה דיווחה למשקיעים כי היא מנועה "מסיבות משפטיות" - ההנפקה נדחתה למחר. יש לציין כי מדובר בהליך מאוד לא שיגרתי. כדי למנוע פתיחת מעטפות במכרז יש צורך בהליך לא פשוט. מקורות המקורבים לחברה אמרו הערב ל"גלובס" כי להנפקה נרשמו ביקושים יפים אך תקלה "משפטית טכנית" גרמה להם לעצור אותה אולם לא סיפקו הסבר ל"תקלה הטכנית". כאמור, סלקום ביקשה הערב לגייס 400 מיליון שקל בשתי סדרות אג"ח האחת צמודת מדד והשנייה שקלית במח"מ 6.5. אגרות החוב שקיבלו דירוג A פלוס זכו לביקושים היום (ד') ונראה שהמשקיעים אוהבים את ההנפקה. יש לציין כי תזמון ההנפקה ליום בו בי קומיוניקישנס, שמחזיקה בשליטת בבזק מגייסת 2 מיליארד שקל, מקשה מאוד להשלים אותה כי הסוחרים נמצאים במצב בו הנזילות שלהם ליום אחד מוגבלת, כך שאם הם רוכשים אג"ח של בי קום באגרסיביות הרי שלא נשארים להם מספיק מזומנים להזרים להנפקת סלקום. כידוע, בזק מחזיקה בבעלות על פלאפון. את ההנפקה הוביל אפסילון חיתום
"הנשיא טראמפ נתפס כמסוכן אך עם פוטנציאל לחולל שינוי"	סקר חדש של "ניו יורק טיימס" ורשת CBS, שפורסם אתמול (ה'), שופך אור על הדילמה הגדולה של הבוחר האמריקאי: האם להצביע בעד מועמדת בטוחה, בעלת כישורים, עם מזג שמתאים לנשיאת המעצמה הגדולה בתבל, אך פוליטיקאית שנחשבת בשר מבשרו של הממסד, או בעד מועמד עתיר סיכונים, אך עם יכולת לנער את המערכת הלאומית ולחולל בה טרנספורמציה. שאלה זו מפלגת את אוכלוסיית הבוחרים בארה"ב לשתי קבוצות עיקריות כמעט שוות בגודלן ברמה הארצית, על פי הסקר: 44% מעדיפים את המועמדת ה"בטוחה", 42% מעדיפים את המועמד "עתיר הסיכונים" במדגם של בוחרים שקרוב לוודאי יצאו להצביע. הסקר, כמו סקרים קודמים שפורסמו בשבוע שחלף, מצביע על התכווצות היתרון הגדול שממנו נהנתה קלינטון בשבועות שאחרי ועידת המפלגה הדמוקרטית, אך הוא גם מראה כיצד הבוחרים מתמודדים עם שאלה גורלית: ללכת על בטוח ולהנציח הווה שהם אינם אוהבים, או להסתכן במנהיג שעלול להוליך אותם מהפח אל הפחת, אך, אולי, ייצור בדרך מציאות חדשה בזירה האמריקאית. מרבית הבוחרים - 67% - רואים בטראמפ אדם מסוכן. (30% סבורים שהוא "בטוח"). 64% גורסים שהוא משולל מזג שחיוני לנשיא. אך, בה בעת, 48% תופסים אותו כסוכן שינוי. יתר על כן, 51% סבורים שטראמפ ייטיב לטפל בכלכלה מאשר קלינטון. לעומת זאת, "רק" 51% רואים בקלינטון אדם מסוכן (47% סבורים שהיא תהיה מנהיגה בטוחה). רוב הבוחרים – 55% - אמרו שיש לה המזג שמתאים לנשיאה. והם סבורים שהיא תצלח יותר מטראמפ בטיפול בטרור ובביטחון לאומי, במדיניות חוץ ובהגירה. אך רק 36% מהנשאלים סברו שקלינטון תוכל לחולל שינוי אמיתי בוושינגטון וכמו בסקרים אחרים, גם כאן מביעים הנשאלים סלידה משני המועמדים: 63% אמרו שקלינטון אינה ישרה וראויה לאמון, ו-60% חושבים כך על טראמפ. ה"טיימס" מציין, כי העובדה שטראמפ נחשב כבעל פוטנציאל גדול יותר לחולל שינוי מדאיגה כמה מהיועצים של קלינטון. הם מנסים למקד את דעת הקהל באופיו של טראמפ יותר מאשר בשאיפת הבוחרים לחולל שינוי בסטטוס קוו. מהסקר אפשר להסיק, שפלח גדול מהבוחרים מוכן ליטול סיכון ולהכניס את טראמפ לבית הלבן ובלבד שיצליח לנער את וושינגטון מן היסוד. וכך, פחות מחודשיים לפני הבחירות, המירוץ נעשה צמוד יותר. במדגם של בוחרים רשומים, יש לקלינטון יתרון של 46% לעומת 41%. אך מדד הבוחרים הרשומים פחות אמין ממדגם הבוחרים שקרוב לוודאי יצאו להצביע. במדגם זה, מצטצמם היתרון של קלינטון ל-2% - 44% לעומת 42%, כפי שציינו קודם. ויש גורם נוסף: שני מנהיגים של מפלגות קטנות - גארי ג'ונסון הליברטאריאני וג'יל סטיין, מנהיגת מפלגת הירוקים - מושכים קולות בעיקר מקלינטון. אם משקללים את הקולות שהם יקבלו, היתרון של קלינטון על פני טראמפ נעלם כליל ונהפך לתיקו: 42% לכל אחד. (8% יצביעו בעד ג'ונסון; 4% בעד סטיין). במילים אחרות: ג'ונסון עלול להכריע את הבחירות: אם הוא ישלול מקלינטון כמה אחוזי תמיכה במדינות המפתח, טראמפ יוכל לזכות בבחירות. ואכן, סקרים בכמה מדינות מפתח, שעלולות לקבוע את גורל הבחירות, כאוהאיו ופלורידה, מצביעים על התכווצות הייתרון של קלינטון גם ברמת המדינות. כמה סקרים מראים על יתרון קטן לטראמפ. בכל זאת, בשלב זה לפחות, הסקרים מראים שלקלינטון יש יתרון בחבר האלקטורים - הגוף שיבחר רשמית את הנשיא. המועמד שיצבור לפחות 270 קולות בגוף זה - ייכנס לבית הלבן. לטראמפ יש סיכויים להגיע למספר זה, אך סיכוייה של קלינטון רבים הרבה יותר.
התרסקות הלווין עמוס 6: כספי האג"ח מובטחים חשש מהמניות	הלוויין עמוס 6 שהתפוצץ אחר הצהריים במתקן השיגור שלו בארה"ב היה מבוטח בסכום כולל של 330 מיליון דולר מהם 30 מיליון דולר לכשל מוחלט. הלוויין היה רשום בספרי חלל בעלות של כ-244 מיליון דולר שיגרעו ממצבת הנכסים של החברה. לחלל תקשורת יש כיום שלושה לוויינים פעילים: עמוס 2 שמתקרב לסוף חייו, עמוס 3 ועמוס 4. עמוס 6 היה אמור להיות הדור החדש של הלוויינים של החברה ובין היתר היה אמור לרשת את לקוחות עמוס 2. שתי עסקאות בולטות שהיו אמורות לצאת לפועל בלוויין עמוס 6 הן ההסכם עם פייסבוק שהיה אמור להכניס לקופת החברה 100 מיליון דולר וההסכם עם ממשלת ישראל שאמור היה להכניס לחברה לאורך זמן 164 מיליון דולר. חלל הנפיקה כמיליארד שקל אג"ח (שמהווים כמחצית החובה הכולל) מסדרות יחלל תקש אגח יג ו-חלל תקש אגח יד שהביטוח של עמוס 6 שועבד לטובתם ולכן נראה שיקבלו את כספי הביטוח וכספם מובטח. אולם לאחר התשלומים מהביטוח, היתרה שתיוותר תלך לקופת החברה ותשמש אותה לתשלומים של סדרות אג"ח נוספות כמו גם להמשך פעילותה ולכן גורמים בשוק ההון מעריכים הערב כי מצבם של בעלי המניות בחלל לא טוב עד כדי חשש שאיבדו את כספם. לווין התקשורת עמוס 6 הינו הגדול והמתקדם שנבנה אי פעם במדינת ישראל, ע"י התעשייה האווירית עבור חברת חלל. בניית הלווין הסתיימה זה מכבר והוא הועבר לאתר השיגור לטובת שילוב עם המשגר של חברת ספייס X עימה התקשרה חברת חלל. צר לנו על אובדנו של הלווין ואנו עומדים לשירותה של חברת חלל בכל עניין. תחום לווינות התקשורת הינו אסטרטגי עבור התעשייה האווירית ועבור מדינת ישראל ואנו מקווים כי המדינה תמשיך לפעול לטובת שימור הידע בתחום והמשך ייצורם של לוויני תקשורת ישראלים . יוטב קוסטיקה, הכלכלן הראשי במור בית השקעות: "מדובר באירוע משמעותי מאוד מבחינת החברה ובעיקר מבחינת משקיעי האקוויטי ובעלת השליטה יורוקום, שכן בהסכם מכירת החברה שנחתם רק לפני מספר ימים מול חברת Xinwei הסינית היה תנאי מתלה להצלחת השיגור של עמוס 6, מה שאומר שהעסקה מבוטלת. בנוסף לכך עמוס 6 היה חוד החנית מבחינת אסטרטגית לשנים הקרובות בעיקר משום שהלוויין היה אמור "לרשת" את צבר ההזמנות של עמוס 2 שקרב לסיום פעילות יחד עם החוזה שנחתם מול פייסבוק בהיקף שקרוב ל-100 מ' דולר. "אם היה נראה שהחברה איכשהו מתאוששת לאחר הכשל בעמוס 5 בשנה שעברה, שגובה בכספי הביטוח אך פגע משמעותית בתזרים של החברה, קשה לראות כיצד החברה מתאוששת הפעם. היבט נוסף לאירוע צפוי להיות למחזיקי אגרות החוב של החברה, בעיקר סדרות יג' ו-יד' אשר להם היה שעבוד על הלוויין, וכעת יאלצו להמתין לכספי הביטוח".
המועמד שיקבע: טראמפ או קלינטון? גארי ג'ונסון יכריע	גארי ג'ונסון לא ייבחר לנשיאות ארצות הברית ב-1 בנובמבר. הוא לא יזכה ברוב הקולות באף אחת ממדינות האיחוד ולכן לא יגייס אף אלקטור שיצביע עבורו. אולם כבר בשלב זה ניתן לומר שג'ונסון, מועמד המפלגה הליברטריאנית בבחירות 2016, עושה היסטוריה. על-פי כמה מסקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה, שיעור התמיכה בו בקרב כלל המצביעים הגיע לאחרונה לכ-10% - כמה עשרות מיליוני אמריקאים - ומיצב אותו בתור המועמד השלישי הפופולרי ביותר בבחירות לנשיאות ארצות הברית מאז רוס פרו ב-1992. האם המועמדות של ג'ונסון תפגע יותר בהילארי קלינטון הדמוקרטית או בדונלד טראמפ הרפובליקאי? על-פי רוב המומחים, התשובה לשאלה הזאת תהיה השנה מורכבת מאי פעם. מרביתם סבורים שקהלים שונים במדינות שונות עשויים להעביר את תמיכתם לג'ונסון מסיבות שונות, ועקב כך לפגוע בקלינטון או בטראמפ. המשמעות היא שבשלב הזה לפחות, אף אחת מהמפלגות הגדולות אינה יכולה לגבש אסטרטגיה לאומית לצמצום "אפקט ג'ונסון" או להעתקתו כך שייפגע בעיקר ביריב או ביריבה. "בעוד שטראמפ הוא המועמד הכי לא פופולרי בהיסטוריה, הילארי היא כנראה המועמדת השנייה הכי לא פופולרית בהיסטוריה", מסביר ד"ר אלי קוק שמתמחה בהיסטוריה אמריקאית ומלמד בחוג להיסטוריה באוניברסיטת חיפה. "אנשים שונאים את שניהם ולכן זה לא מפתיע שיש הרבה תמיכה במפלגה השלישית. מעבר לזה, המפלגה הליברטריאנית מספקת מפתח מנצח - כלכלה ימנית עם הרבה מהדברים שאנשים מחפשים, אפילו ימניים. יש הרבה אנשים שלא רוצים להיות דתיים, אנשים ימניים שלא מחפשים הפתעות אימפריאליסטיות במזרח התיכון או מלחמות שעולות הרבה כסף, וימניים שלא שונאים הומואים ושחורים". ...
למרות סימני אזהרה בדוחות החברה	חברת אבגול , העוסקת בייצור בדים לא ארוגים בישראל ובחו"ל, הודיעה הבוקר (ב') לבורסה כי בדוחות המחצית הראשונה של השנה ולמעשה בכל דוחות החברה מאז שנת 2012 התקיימו סימני אזהרה הנוגעים לתזרים המזומנים שלה ולהון החוזר שלה, אולם למרות זאת, לדעתה אין בסימני אזהרה אלה להעיד על בעיית נזילות של החברה. בדיווח לבורסה מגלה אבגול, כי את סימני האזהרה גילתה רשות ניירות ערך ודרשה מהחברה לקיים דיון בנוגע אליהם, כלומר להביא אותם לידיעת דירקטוריון החברה שאמור לדון בהם ובהשלכותיהם על מצב החברה ולדווח בהתאם למשקיעים. לאחר פניית רשות ניירות ערך, קיים דירקטוריון החברה דיון ב-22 בספטמבר - יום חמישי האחרון. החברה מדווחת היום לבורסה, כי בדיון שקיים הדירקטוריון נמצא כי "על אף קיומם של סימני אזהרה אלה כהגדרתם בתקנות הדוחות, אין בהם להצביע על קיומה של בעיית נזילות בחברה. החברה, בהיותה חברת החזקות אשר אין לה פעילות עצמאית ותזרימי מזומנים עצמאיים, מבצעת את פעילות הייצור באמצעות החברה-הבת אבגול בע"מ, ע"י הסכמי גב אל גב (back to back) המבטיחים מעבר כספים שוטף לשירות חובותיה של החברה לבעלי האג"ח ו/או בעלי חובות נוספים". בדיון הזה של הדירקטוריון שהתקיים לדרישת רשות ני"ע, ישב גם נציג של בנק לאומי שמחזיק בכ-20% ממניות אבגול - והוא אף נחשף לסימני האזהרה בדוחות החברה, גם אם לדבריה הם לא מהותיים. ואולם, אתמול (א') בנק לאומי הפיץ בבורסה כ-5% ממניות אבגול בהיקף כ-70 מיליון שקל לגוף מוסדי גדול בעסקה הצפויה להניב לו רווח של כ-25 מיליון שקל. לאחר ההפצה מחזיק הבנק כ-15% ממניות אבגול. נשאלת השאלה האם יש בעצם הפצת המניות לפני פרסום תוצאות הבדיקה של הדירקטוריון, טעם לפגם, לאור ידיעת נציג בנק לאומי על "סימני האזהרה" בדוחות אבגול. עוד חשוב לציין, כי אמנם לפי הודעת החברה אין בעיה בתזרים המזומנים שלה, אך אי הדיווח לדירקטוריון במשך 4 שנים על אפשרות לקיומה של בעיה, מעלה תהיות בעניין ממשל תאגידי תקין. רק בשל התערבות ודרישת רשות ני"ע, הנושא בכלל הועבר לדיקרקטוריון. מלאומי ולאומי פרטנרס נמסר: "אין, ולא היה, כל קשר בין הפצת המניות ע"י לאומי, לבין הדיווח שהוציאה הבוקר אבגול, שממילא מעדכן ומדגיש כי אין לחברה כל בעיה בתזרים המזומנים. כל מי שקורא את הדיווח של החברה מבין זאת מיד ובאופן ברור". אבגול סירבה להגיב לכתבה. מהרשות לני"ע נמסר: "רשות ניירות ערך אינה מגיבה למידע ספציפי כזה או אחר אלא באמצעות דיווחי החברות ככל שיש בכך צורך".
צפו: פטנט ישראלי חדש שחוסך אלפי שקלים בהוצאות החשמל	סטארט-אפ ישראלי בשם גרין פוינט מערכות (Green Point) פיתח מערכת בית חכם עבור איידיגיטל, אשר משווקת את מוצרי אפל בישראל. המערכת תוצע כמוצר מדף שיימכר החל מהיום בחנות קונספט מיוחדת שהוקמה לשם כך בקניון עזריאלי בתל אביב, וכמו כן בשאר הסניפים של רשת איידיגיטל. מדובר למעשה, בפעם הראשונה שבה איידיגיטל משווקת מוצרים שאינם שייכים לאפל. באשר לגרין פוינט, מדובר בחברה שעוסקת בפיתוח מערכות בית חכם ומערכות לניהול אנרגיה. המערכת שהושקה היום, מוגנת בפטנט רשום והיא שונה ממערכות אחרות המופצות בשוק בכך שהיא פועלת כמערכת אוטומטית באופן מלא, כלומר שבהתאם להגדרות אותם קבע המשתמש מראש. המערכות תדליק ותכבה תאורה, מזגן, תנור או כל מוצר אחר שהוגדר ונשלט על ידה - וזאת מבלי להתבסס על מערכת אינטרנטית שפועלת דרך מרכז אחד. המערכות הללו של גרין פוינט כבר פועלות במשרדים ובבתי מלון באירופה ובמזרח הרחוק, ובשנתיים האחרונות, אחרי שחברה לאיידיגיטל, היא החלה בהפיכתן למוצר מדף שמיועד לצרכן הסופי, כאשר היא מותאמת לכל חלל מגורים – מדירת שיכון ועד וילת פאר. הרעיון שעומד בבסיס המוצר, מעבר לפתרון נוח עבור המשתמשים, הוא לייצר מערכת שתוביל לחיסכון בצריכת החשמל. בגרין פוינט מדברים על חיסכון שמגיע לכ- 30% במשק הבית ולכ-50% במוסדות – וזאת באמצעות ניהול נכון של צריכת החשמל. המפסקים והחיישנים מאפשרים למעשה מדידה של צריכת החשמל וההוצאה הכספית הנגזרת ממנה - כשכל אלו מוצגים באפליקציה בצורה ידידותית ופשוטה למדי. המערכת החדשה תמכר במחיר התחלתי של 9,000 שקל לערכה המיועדת לדירת שלושה חדרים, אשר כוללת את חבילת הבסיס שעלותה 1,300 שקלים ועוד 15 מפסקים - בעלות של 550 שקל האחד. מערכת לדירת 4 או 5 חדרים כבר תעלה כ-13 אלף שקל.
סופי: קרדן ישראל חתמה על מכירת UMI תמורת כ-397 מיליון ש'	עכשיו זה סופי: קבוצת קרדן ישראל הודיעה הלילה (ד') כי דירקטוריון החברה אישר את מכירת החזקותיה (46.1%) ביבואנית הרכב הפרטית UMI לידי חברת המזרח בבעלות משפחת עיני, שמחזיקה בכ-50% מהון המניות של UMI. סכום העסקה עומד על 397.4 מיליון שקל והיא משקפת ל-UMI שווי של 862 מיליון שקל. קבוצת קרדן יוצאת מענף הרכב בישראל אחרי 25 שנה, כאשר עם השלמת העסקה היא תרשום רווח הון של כ-100 מיליון שקל. לפי תנאי ההסכם, חברת המזרח תשלם לקרדן סכום של כ-214.4 מיליון שקל עם השלמת העסקה כאשר יתרת הסכום תשלום בארבה תשלומים שווים של כ-45.7 מיליון שקל. כמו כן כבטוחה לתשלומים העתידיים נקבע כי חברת המזרח תשעבד לטובת קרדן מניות UMI המוחזקות על ידה במישרין או בעקיפין בהיקף של כ-21.2% מהון המניות. משפחת עיני תגיע לאחר העסקה להחזקה של 96.1% מהחברה, שעוסקת ביבוא ושיווק מכוניות מתוצרת ג'נרל מוטורס ואיסוזו, ומחזיקה בבעלות מלאה על חברת קרדן רכב, שעיסוקה בהשכרה והחכרה של רכבים בישראל תחת המותג אוויס. ביתרת 3.9% מהמניות ימשיך להחזיק מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (מיל.) אביהו בן-נון.
בני לנדא: "מי שנכנס להיי-טק לעשות כסף, שלא ייכנס"	לפני 14 שנה וקצת, כשאינדיגו (Indigo) הישראלית נמכרה ל-HP האמריקאית תמורת 830 מיליון דולר, הצעירה מבין כותבות שורות אלו למדה לתואר שני. בין שיעור אחד לשני, על מדשאות המוסד האקדמי שבו למדנו, דיברנו עם חברינו לספסל הלימודים על המכירה, נדהמנו מהשווי, קצת קינאנו בעובדי אינדיגו, ובתוך תוכנו - בלי השראה מ"שש עם עודד בן עמי" - חשבנו "גאווה ישראלית". 14 שנה עברו וצירוף המילים "אקזיט ישראלי" הפך כמעט למטבע לשון. לא עובר חודש בלי שלפחות חברה ישראלית אחת נמכרת לחברה זרה, אבל אקזיט בסדר הגודל של אינדיגו עדיין אינו דבר שבשגרה. אפילו 14 שנה אחרי, מכירת אינדיגו היא בין עשרת האקזיטים הישראלים הגדולים ביותר בהיסטוריה של תעשיית הטק המקומית, ולכן לא פלא שנתקפנו בנוסטלגיה ו"גלובס" בחר להכתיר את בני לנדא ליזם העשור. ואנחנו לא היחידים. יממה לאחר שראיינו את בני לנדא, מייסד אינדיגו, קיבלנו ממנו אי מייל ובו תמונה של מודעת "דרושים" שאינדיגו פרסמה לפני 30 שנה (!). "יותר טוב מכל ריאיון, מודעה זו ממחישה מה אני חושב על תעשיית ההיי-טק הישראלית", כתב לנו לנדא. אתם מוזמנים להתרשם מהמודעה (ראו עמוד 32), ואולי להבין ממנה כיצד במהלך העשור וחצי האחרונים הצליח לנדא לבנות את האינדיגו הבאה, ואת הסיבה ששמנו פעמנו למשרדיו. שנת 2017 שבפתח היא שנת הפריצה המסחרית של לנדא דיגיטל פרינטינג (Landa Digital Printing), חברת הדפוס הדיגיטלי השנייה של לנדא שכבר מוערכת לפי שווי של מיליארד דולר. בעקבות תערוכת דרופה (drupa) שנערכה במאי האחרון, תערוכה שמתקיימת מדי ארבע שנים והיא המובילה בעולם לפתרונות דפוס, קיבלה החברה הזמנות בשווי של מעל 450 מיליון אירו למכונות שפיתחה, ואת הראשונות תתחיל לספק בשנה הבאה. בני לנדא, איך ההרגשה לראות עוד חברה שלך מצליחה? אתם קם בבוקר, טופח לעצמך על השכם ואומר: 'עשיתי את זה שוב'? "לא, עדיין לא, כי לנדא דיגיטל פרינטינג נמצאת רק בתחילת דרכה. עמדנו באבני דרך טכנולוגיות ומסחריות, אבל אנחנו עדיין לא מספקים את המכונות ועדיין לא רושמים מהן הכנסות. אינדיגו אחראית לכחצי אחוז מהתל"ג של מדינת ישראל. אני רוצה שלנדא דיגיטל פרינטינג תהיה אחראית לפחות לאחוז, וזה ייקח זמן". אז אתה מודד הצלחה רק לפי הכנסות? "לפי עובדות בשטח, ועובדות בשטח בעיניי זה הכנסות, זה תעסוקה וזה ייצור". ומה באשר להכנסות לך? זה לא פקטור להצלחה בעיניך? "לא, ממש לא". אולי כי ההצלחה הקודמת שלך, אינדיגו, סיפקה לך הכנסות ואפשרה לך להמשיך הלאה. "לא, וגם כשהקמתי ואפילו כשמכרתי את אינדיגו - עושר לא היה פקטור בעיניי. כמה ארוחות אפשר לאכול ביום ובכמה בתים אפשר לגור? אולי אם הייתי רעב ללחם וחרד להישרדות של המשפחה שלי, זה היה אחרת. כשאתה עובר את הסף למינימום של ביטחון כלכלי, כסף הוא לא פקטור". ומהו המינימום? "שהילדים שלך לא ימותו מרעב. זה הכול. אני בן להורים ניצולי שואה. אני לא חושב שמישהו במשפחה שלי חלם על דברים גדולים. זו הייתה רק הישרדות. אני מכיר את הילדים שלי, ואף אחד מהם לא היה פחות מאושר אם היה לו פחות כסף, וכל אחד מהם היה יכול להתמודד עם הקשיים הכי גדולים". אבל לילדים שלך יש תחושת ביטחון שיש להם גב כלכלי ולכן הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, גם אם הם לא יצליחו במה שהם עושים. "זה לא משפיע עליהם. כל אחד הלך בדרכו שלו, עם התשוקה שלו, ואני מאוד גאה בזה. אף אחד מהם לא ביסס את בחירתו לפי כמה כסף הוא יעשה מזה". במהלך תערוכת דרופה האחרונה אמרת כי זו תיזכר כנקודת המפנה במעבר של התעשייה מדפוס אנלוגי לדיגיטלי. למה התכוונת? "במהלך התערוכה הקרנו סרט בן 40 דקות שבו רואים אותי לפני 39 שנה מטיף למעבר מדפוס אנלוגי לדיגיטלי. במהלך כמעט 40 שנה אני רק דחפתי, ניסיתי לשכנע את הלקוחות מדוע הם צריכים לעבור לדיגיטל. ב'דרופה' האחרונה, לראשונה ב-40 שנה, כבר לא הייתי צריך לדחוף. המותגים הגדולים בעולם התנפלו עלינו ואמרו 'אנחנו זקוקים לדיגיטל'. ואפילו לאינדיגו יש חלק במהלך הזה כי במהלך 2013 היא שיתפה פעולה עם קוקה קולה העולמית כדי להדפיס שמות על בקבוקים ופחיות של החברה, והמהלך הזה הזניק את המכירות של קוקה קולה. זה נקרא Mass Customization, התאמה אישית לשוק ההמונים, ואת זה אפשר לעשות רק בדפוס דיגיטלי". אז באופן עקיף אינדיגו אחראית להצלחה של לנדא דיגיטל פרינטינג? "ברור, ולא בעקיפין! ראשית, לא הייתי יכול להקים את לנדא דיגיטל אלמלא בניתי את אינדיגו. שנית, אינדיגו יצרה את המושג 'דפוס דיגיטלי', הכינה את הקרקע למעבר מאנלוגי לדיגיטלי". "זה מעציב אותי" לנדא דיגיטל פרינטינג תהיה גדולה מאינדיגו? "כולי תקווה שאינדיגו תמשיך להצליח ולגדול, ושכמה שהיא תצליח - לנדא דיגיטל פרינטינג תעקוף אותה. אני רוצה להיות גדול כמה שאפשר, אבל לא כדי להיות גדול מאינדיגו. צמיחה זה דבר טוב, ובלעדיה מדינה ותעשיית היי-טק לא יכולות להצליח". נחזור להגדרה שלך להצלחה במושגי הכנסות, תעסוקה וייצור. בעיניך, הדור הנוכחי של יזמי ההיי-טק חושב באותה צורה? "לצערי הרב, לא. אני ושאר בני דורי ראינו את עצמנו כיצואנים תעשייתיים. השאיפה שלנו הייתה להיות תעשיינים מייצאים, לא יזמים סדרתיים. לא לבנות משהו ואז למכור אותו אלא לייצר, ליצור מקומות עבודה, לשנות את החברה. אם תשאלו היום את בני הנוער את מי הם מעריכים יותר, את אלו שמעסיקים אלפי עובדים או את אלו שעשו מיליונים - הם יענו 'את אלו שעשו מיליונים'. וזה מעציב אותי". אולי אתה מסתכל על מה שהיה בנוסטלגיה ואומר, כמו רבים מבני דורך, "הולך ופוחת הדור" כשזה לא בהכרח נכון. "יש עדיין יזמים בודדים שאני פוגש שמה שמניע אותם זה להותיר את חותמם על החברה, הכלכלה והמדינה, וכשאני פוגש אותם אני לא נותן להם ללכת. אני מגייס אותם, אני משקיע בהם או עושה איתם משהו כי הם נדירים. בחיים יש שני דברים שאם אתה מוצא אותם, אתה לא עוזב אותם: אהבת אמת וכישרון אמיתי. כשאני פוגש מישהו מאוד כישרוני, שרוצה לעשות משהו מעבר לכסף, אני לא נוטש אותו. כסף זה לא לעד, זה מתגלגל, זה עובר מדור לדור ומאדם לאדם". יזמים צעירים יקראו את זה ויגידו: "ממרומי מקומו ועושרו הוא יכול לדבר ככה". "תמיד יהיו ציניקנים. אני לא מגייס ציניקנים ולא משקיע בציניקנים. אתן יודעות מה ההבדל בין חברות מצליחות ללא מצליחות?" יש לנו ניחוש לאן אתה חותר... "הכול אנשים. שמעתן פעם מישהו אומר 'אני רוצה לגייס אנשים לא טובים'? כל אחד יכול לבנות בניין, לגייס כסף ולמלא את החניון במכוניות של העובדים. לא כל אחד יכול לבחור את האנשים הנכונים, את אלו שמונעים מרצון לעשות משהו גדול ולא בגלל שהציעו להם שכר גבוה. ישנו המושג Work Life Balance שאומר שהחיים מתחלקים בין עבודה לבית, והמטרה של עבודה היא אך ורק לממן את הבית שזה משפחה, תחביבים וכדומה. לא בעיניי. אחד המקורות הכי עשירים לסיפוק בחיים הוא העבודה, זה לעשות משהו שאתה הכי אוהב. זה לא פחות מספק מלעשות ילדים". גם לפני 40 שנה חשבת ככה? "כל החיים חשבתי ככה". ולמרות זאת, יש משהו בדור הנוכחי של היזמים שכן היית לוקח? "אל תבינו אותי לא נכון. אין כמו היזמות הישראלית. אין, אבל כשאני בודק מי החברות שהצליחו, אז הן הצליחו לא בגלל שהיזמים שלהן רצו אקזיט אלא בגלל שהייתה להן תשוקה לעשות משהו גדול. וההצלחה הכלכלית זו תוצאת לוואי. מי שנכנס להיי-טק כדי לעשות כסף, שלא ייכנס. הוא לא יצליח". תלוי איך אתה מודד הצלחה. כשיזם צעיר מוכר את החברה שלו בתחילת דרכה ומקבל תמורתה עשרות מיליוני דולרים, אולי זה הצלחה עבורו. "הצלחה זה להסתכל אחורה על החיים שלך ולהגיד: 'אני גאה במה שיצרתי, בילדים שלי, בעד כמה השפעתי ובעד כמה העולם טוב יותר בגלל שהייתי בו. חשבון הבנק לא כלול במשוואה הזו". אז תפיסת העולם של הדור הנוכחי של היזמים מדאיגה אותך? "כן, זה מדאיג אותי. מדינה לא יכולה להתפרנס רק מלהיות המעבדה של העולם. ישנו המושג Trickledown Economy, כלכלה שמחלחלת מלמעלה למטה, אך כשמדובר בחברת היי-טק שרק עושה מחקר ופיתוח, זה נכון חלקית כי מספר האנשים שהיא אחראית באופן עקיף לפרנסה שלהם הוא נמוך. קחו לדוגמה את אינדיגו: על כל עובד ישיר שלה, יש ארבעה נוספים שמתפרנסים ממנה באופן עקיף. ולמה? כי היא מייצרת פה. היא מעסיקה 3,000 איש ישירות, אך אחראית לפרנסה של 14-15 אלף איש באופן עקיף. "ולכן, החברות שממהרות למכור את עצמן והופכות את הפעילות שלהן בארץ רק למרכזי מחקר ופיתוח, זה מכובד וזה יותר טוב מכלום, אבל זה חבל. זו החמצה. ונכון, ישראל לא מתאימה לייצור המוני לשוק הצרכני אבל יש הרבה דברים אחרים שכן אפשר לייצר כאן, והודות לאוטומציה, מחיר שעת עבודה של פועל ייצור אינו פקטור מכריע. קחו כדוגמה את ארה"ב שמנסה להחזיר כמה שיותר ייצור לתוך גבולותיה. "ישראל זו מדינה שהילודה בה היא מהגבוהות בעולם המערבי ויש כאן דור שלא מכינים אותו לעבוד בחברה המודרנית, שלא לומד את מקצועות הליבה. צריך לשמור ולייצר מקומות עבודה בישראל כי חוסר תעסוקה - הוא הבעיה שתסכן את המדינה. בכל מדינה מערבית בריאה, השיעור מהאוכלוסייה שעובד נע בין 50% ל-55%. בישראל זה 40%. ולכן בעוד כמה שנים, נעמוד בפני בעיה מאוד-מאוד חמורה". אתה בטוח שלימוד מקצועות הליבה הוא הבעיה? מי שיודע לנתח תעלומות בגמרא יכול תוך שנה להשלים בלימודי מכינה את מקצועות הליבה. "תוך שנה?! שנה כדי ללמוד אנגלית, מתמטיקה ושאר מדעים מדויקים?! אין דבר כזה, והמרקם החברתי, כולל ההבדלים במערכות החינוך, הוא הסכנה הגדולה ביותר לישראל ולא האיום הביטחוני". יזם צעיר שמוכר את החברה שלו יגיד לך: 'להיפך. במכירה אני מביא לישראל ענקיות בינלאומיות, שיש להן כיסים עמוקים, ואחרי הרכישה הן מגדילות את מרכזי המחקר והפיתוח ומגייסות יותר עובדים. "אני גם מכרתי את אינדיגו ל-HP ואני לא אומר שלמכור זה לא נכון. זה לא נכון בהרבה מקרים, בעיקר באלו שבהם כן אפשר להתאזר בקצת יותר סבלנות ולהביא את החברה לשלב של ייצור". ואולי הביורוקרטיה הישראלית היא זו שמכריעה יזמים בדרך לייצור? "להיכנע זה לא בלקסיקון שלי. לא מכרתי את אינדיגו כדי לעשות כסף. המו"מ על תנאי המכירה היה קל, הוא נמשך ימים אם לא שעות ספורות. המו"מ על נכסים לא מוחשיים, לעומת זאת, לקח שבועות כי אני דרשתי ש-HP תמשיך את הפיתוח והייצור בארץ". מה שווה ההתחייבות הזו אחרי שלוש-ארבע שנים? "אפשר לשאול מה היא שווה אחרי עשר שנים. עברו 14 שנה, ול-HP אין התחייבות כלפי ישראל אבל היא עדיין פה כי היא הוכיחה לעצמה שכדאי לה לייצר בישראל, ואנחנו הוכחנו לה במעמד המכירה שישראל עדיפה על סין. ו-HP בדקה את כדאיות הייצור של מכונות אינדיגו בסין בתהליך המכירה". "התרבות הישראלית - יתרון" בנקודה זו נוגע לנדא בהבדלי התרבות בין הישראלים לאחרים ומביא כדוגמה את היפנים. "אחת מספקיות הציוד של לנדא דיגיטל פרינטינג זו חברה יפנית שנקראת komori. בארון הברגים שלנו, של לנדא דיגיטל, יש מדבקות על כל מגירה והמדבקות לא תמיד ישרות. לעומת זאת, כשאנחנו מקבלים ציוד מ-komori כל מדבקה ישרה על המילימטר". אז היית רוצה שנהיה כמו היפנים? כי היפני אולי ידביק ישר אבל החוש היצירתי שלו חלש יותר משל הישראלי. "לא, לא הייתי רוצה לשנות את התרבות הישראלית כי היא היתרון שלנו. קחו לדוגמה את הנהג הישראלי: מעצבן אותי להגיד את זה, אבל אני אוהב אותו ואסביר: הייתי בהרצאה של מייסד ווייז והוא הסביר שבווייז אין מפות כי האפליקציה עוקבת אחרי המסלול של המכוניות ומניחה שאם יש מכוניות, יש כביש ואם מכונית עושה מעגל יש כיכר, ואם מכוניות נוסעות בכיוון אחד, אז הכביש הוא חד סטרי וכדומה. בעיניי, כשהנהג הישראלי עוקף זה לא מנומס וזה מקומם אותי, אבל העובדה שהוא לא מציית לתמרורים, ולא תמיד מקבל שיש חוקים וכללים, ותמיד חושב איך לעקוף אומרת שהוא חושב מחוץ לקופסה וזה מה שיפה בעיניי בממציא הישראלי. לא פלא שווייז זו המצאה ישראלית!" אתה מעודד את המנהלים שלך ואת היזמים שבהם אתה משקיע "לעקוף"? "ברור! אני מעודד מה שנקרא 'אי כבוד בריא'. בחברות אמריקאיות, כל העובדים מנסים לחשוב מה המנהל רוצה שהם יעשו ואין מצב שמישהו מהם יתווכח עם המנכ"ל. הישראלי הוא כמו הסיני שעומד בכיכר טיין-אן-מן בבייג'ין, בירת סין, מול הטנק ואומר: זה לא הכיוון הנכון". אתה מרשה לעובדים שלך לחלוק על דעתך? "ועוד איך! אני מעודד את זה. שהקירות ירעדו! אבל בצורה מכובדת". ואם אומרים לך שאתה טועה? "אין לי בעיה. ועדיין, זו לא דמוקרטיה. בסוף, המנכ"ל הוא זה שקובע". אתה או המנכ"ל? "כשיש מנכ"ל, כמו במקרה של לנדא דיגיטל פרינטינג, הוא הקובע. כשאני הייתי המנכ"ל, אני קבעתי". קרה לך בעבר שהגעת למסקנה שאתה טועה והאחר צודק? "הרבה פעמים. מי שיושב בצד ולא מביע את דעתו, לא נחשב. מנכ"ל לא יודע הכול. אין לו יכולות על-אנושיות. מנכ"ל זקוק לאנשים שיתווכחו איתו, ואם עובדים רק ירצו את המנהלים שלהם - החברה תיפול לתהום. והתכונה הזו של הישראלים היא זו שהפכה אותנו ל'סטארט-אפ ניישן'. ועדיין, חשוב לי שזה יהיה, כפי שאמרתי, 'אי כבוד בריא'. אני שונא שתלמידים בבתי הספר קוראים למורים שלהם בשמות הפרטיים שלהם. אין דבר כזה מחוץ לישראל". אתה מצפה מתלמיד כיתה א' או י"ב שיקרא למורה שלו, לדוגמה, גברת כהן? "כן. זה כמו הנהג הישראלי, לטוב ולרע. כשאני בכביש אני שונא שעוקפים אותי אבל התוצאה של החשיבה הזו בהיי-טק הישראלי היא נפלאה". באותו הקשר, בלנדא דיגיטל פרינטינג לא הכנסת קרנות הון סיכון. למה? כי הקרנות מתערבות יותר מדי בניהול החברות שהן משקיעות בהן? כי חששת שהן יתווכחו איתך יותר מדי? "יזמים לא תמיד רואים את הערך המוסף של קרנות הון סיכון טובות, כאלו שלא דוחפות לאקזיט אלא כן רוצות לבנות חברות גדולות. במקרה שלי, לא הכנסתי הון סיכון מאותה סיבה שלא לקחתי כספי מדען ראשי. אם אני יכול לממן את החברה בעצמי - אני לא רוצה שהמדינה או אף אחד אחר יממן אותה כי אני לא זקוק להם. "המדען הראשי זה דבר מצוין, אבל בעיניי מי שלא זקוק לכספיו - שלא ייקח אותם. בימיה הראשונים של אינדיגו, הכרתי יזם שקיבל מהמדען את כל מה שביקש, שזה היה פי 2 ממה שהיה צריך. הוא התייעץ איתי מה לעשות מה הכסף, ואמרתי לו: 'תגיד למדען שאתה רוצה רק חצי'. הוא ענה: 'אני לא יכול. זה כסף כל כך זול. תעזור לי לחשוב מה לעשות איתו'. "וזו רק דוגמה אחת. כספי המדען באים מציבור משלמי המסים, ואם אני לא חייב לקחת מהציבור, אני לא אקח". עד כמה המדינה צריכה לסייע לתעשיית ההיי-טק? סיוע כזה לא עשוי בשלב כזה או אחר להפוך לנזק? "מדינה צריכה לעזור, בעיקר על ידי מתן תמריצים לבניית תעשיית ייצור כדי שהיא תקבל החזר על ההשקעה שלה. וכן, תמריץ פירושו מדיניות מיסוי נוחה וישראל עדיין אינה תחרותית מספיק כשמדובר במתן הטבות מס למשקיעים ישראלים וזרים כאחד. תעשיית הייצור הפכה לאאוטסורסינג, כמו למקסיקו, סין, הודו וכדומה. אף אחד לא עושה אאוטסורסינג של ייצור לישראל כי היא לא תחרותית מספיק במדיניות המיסוי שלה". ואז מתברר שטבע משלמת משהו כמו 8% מס במדינת ישראל, נכון לשנה שעברה, ורק 0.3% נכון לשנת 2012, והאזרח הישראלי מרגיש שיצא פראייר. "כל ההו-הא סביב טבע וכל ההו-הא סביב מתווה הגז נובעים מאותה בעיה: כשמדינה חותמת על הסכם, היא חייבת לכבד אותו, אחרת מי יעשה איתה הסכמים? אם יש טעות, בחוק או בהסכם, צריך לבוא בטענות למי שבזמנו חוקק את החוק או חתם על ההסכם. מי שקבע לפני 20 שנה שטבע תקבל הטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, הוא זה שאחראי שהמדינה תכבד את ההסכם הזה". דיברנו על דינמיות. אפשר ולפעמים צריך לשנות חוקים. מה שהיה נכון ללפני 20 שנה אולי לא נכון להווה ולעתיד. "נכון, צריך לשנות את החוק אבל אין חקיקה רטרואקטיבית. כל שינוי בחוק לעידוד השקעות הון צריך להיות נכון למדינה לעוד 20 שנה". תואר שני בקולנוע ללנדא, למרבה הפלא, אין תואר אקדמי במדע מדויק כלשהו. עוד כשמשפחתו התגוררה בקנדה (וזו הסיבה לכך שהוא זורק מדי פעם מילים באנגלית) הוא החל ללמוד באקדמיה פיזיקה והנדסה והפסיק. אחר כך ניסה ספרות ופסיכולוגיה, ושוב הפסיק. לבסוף, סיים לימודי תואר שני בקולנוע בבית הספר London Film School שבלונדון. לא למדת מדעים מדויקים ובכל זאת הצלחת. איזה מסר הדוגמה שלך מעבירה לילד בן 17 שחושב על עתידו? "לי היה מזל. זו לא המלצה, ואני לא אמליץ למישהו לעשות כמוני. אני לא גאה בזה שנשרתי מכמעט כל מה שניסיתי ללמוד, חוץ מקולנוע. זה לא מסלול שהייתי מאחל למישהו אחר. אצלי זה היה שילוב קטלני של חוסר סבלנות וסקרנות חולנית". לא נעים לך שייקחו אותך כדוגמה? "לא, ממש לא, כי כשרוצים לעסוק במדע, חייבים ללמוד מדעים מדויקים. מה יכולתי לעשות במדע עם תואר בקולנוע?" יכולת להיות במאי סרטים. (צוחק) "הייתי במאי גרוע!" למה אתה טוען שהשילוב הוא קטלני? "כי בכל יום רציתי משהו חדש. כי בכל פעם שהבנתי משהו, רציתי לעבור הלאה, לדבר הבא, ובלימודים אקדמיים זו לא תכונה טובה תמיד. צריך יותר סבלנות. תארו לעצמכן מה הייתי יכול לעשות היום אם הייתי לומד מתמטיקה גבוהה". ואולי אתה מדבר ככה עכשיו כי אתה אבא וסבא? "לא. כל אחד מילדיי הלך אחרי התשוקה שלו. לא הייתי אומר לאף ילד: 'תבנה על זה שיש לך מספיק כישרון ומזל ואל תלך ללמוד באקדמיה'. זה כמו לשחק רולטה. היום, אי אפשר להתקבל לראיון עבודה בלי תואר אקדמי או השכלה גבוהה כלשהי". אתה לא תראיין מישהו בלי תעודות? "הוא אפילו לא יגיע אליי. קורות החיים שלו ייפסלו כבר בסינון של ראש הפרויקט. לא משנה עד כמה אתה מקורי ומוכשר כממציא, תוציא תעודה רק כדי שיהיה לך כרטיס כניסה למועדון, כלומר לעולם. אחרי שנכנסת למועדון, השאר בידיים שלך, אבל את כרטיס הכניסה אתה חייב. "באינדיגו, לדוגמה, עשרות טכנאים קודמו לתפקידי הנהלה בכירים לאורך השנים. טכנאים, לא מהנדסים. אבל הם התקבלו לחברה כי הייתה להם תעודת טכנאי". יש בארץ חוסר באנשי מדעים מדויקים טובים? "כן, יש חוסר. אנחנו מוצאים אותם אבל אין ספק שיש חוסר". "אני קורא לזה השקעה חברתית" מלבד לנדא דיגיטל פרינטינג, קבוצת לנדא כוללת את קרן ההון סיכון לנדא ונצ'רס (ראו מסגרת), את לנדא לאבס (מעבדות שבהן עובדים על המצאות מהמצאות שונות) ואת קרן הפילנתרופיה של לנדא ואשתו פטסי. קרן לנדא הוקמה לפני 13 שנה ובמהלכן תרמה מעל 200 מיליון שקל. בשנים הראשונות התמקדה בשוויון הזדמנויות באמצעות חינוך, כשהמטרה הייתה הבאת ילדים "ברוכי יכולות, מעוטי יכולת" לאקדמיה. פעילות הקרן התחלקה בין האוניברסיטאות לבין העמותות בתחום החינוך דוגמת "עתידים", עם דגש על ילדים מהפריפריה, 50% ליהודים ו-50% לערבים. כיום מתמקדת הקרן בקידום אזרחות שוויונית בין הקהילות היהודיות והערביות. כמו כן, הקרן מעודדת את לימוד השפה הערבית בבתי הספר ברחבי הארץ, ותומכת בעמותות דוגמת "קו משווה", "מרחבים" ו"סיכוי". פטסי, אגב, הדליקה בשנת 2005 משואה בגין פעילותה זו. "אני לא קורא לזה פילנתרופיה", אומר לנדא בהתייחסו לפעילות הקרן. "אני קורא לזה השקעה חברתית. התמורה ממנה היא לא בכסף אלא ביצירת שוויון בין אזרחי המדינה היהודים לערבים". מה ההבדל בין פילנתרופיה להשקעה חברתית? הראשון פסיבי והשני אקטיבי? "זה איך אני מרגיש. אנחנו עוקבים אחרי התוצאות של ההשקעה החברתית שלנו, ואנחנו משקיעים יותר בהשקעות היותר רווחיות, היותר מצליחות". איך אתה מודד הצלחה של השקעה חברתית? "שיעור נשירה של סטודנטים, מידת ההצלחה שלהם במבחנים וכדומה. הבעיה של עולה מאתיופיה שגרה בירוחם או של ערבייה מכפר בגליל היא לא רק שאין לה כסף ללמוד באקדמיה אלא שהיא גדלה במשפחה ו/או בסביבה שבה אף אחד לא הלך לאוניברסיטה, ואין לה יכולת להסתכל על עצמה כמצליחה. הן צריכות את התמיכה, את העידוד, שמישהו יראה אותן. זה הרבה יותר מכסף. "יחסי יהודים-ערבים הם לב האיום על היציבות העתידית של המדינה. 20% מהאוכלוסייה מרגישה יותר ויותר מנוכרת. חברה לא תצליח אם מיעוט כזה גדול ירגיש מנוכר". ומה באשר לשוויון זכויות בתוך האוכלוסייה היהודית? בין ערי הפריפריה לערי המרכז? בין חילונים לחרדים? "זה מדאיג אותי לא פחות. אין ספק שמדינת תל אביב שונה מהפריפריה, אבל הפתרון, כפי שציינתי, הוא תעסוקה - בראש ובראשונה במדינה, ואחר כך בפריפריה. ותעסוקה פירושה עידוד השקעות זרות, שפירושו להיות תחרותי במדיניות המס. הטבות המס שישראל מציעה אינן משתוות לאלו של אירלנד או של סינגפור וזו הבעיה. הרי איך חברות בוחרות איפה להקים מפעלים? הן לוקחות יועץ שבונה טבלאות אקסל שהשורה התחתונה שלהן היא איפה הכי ישתלם להן להקים מפעל, וקריטריון המס הוא מכריע. לכן, עלינו להוריד כל מחסום אפשרי כדי להביא לכאן משקיעים זרים. רק תבואו ותשקיעו. נקודה". ואז כל החברות האלו ישבו ברמת החייל בתל אביב. "לא נכון, כי בדימונה יותר זול וכאשר תהיה רכבת לדימונה, יהיה קל להגיע אליה. בלנדא דיגיטל פרינטינג יש לא מעט עובדים מאזור קריית גת ובאר שבע שמגיעים לכאן ברכבת. המדינה יודעת וצריכה ליצור תשתיות למקומות עבודה יותר ויותר רחוקים מהמרכז, אבל זה לא תפקידה להתערב בשיקול הכלכלי של חברות מסחריות". ואז יצרת תעסוקה, אך חלקה הלא מבוטל הוא תמורת שכר מינימום. מה עשית בזה? "עשינו הרבה! פרנסנו אנשים בלי השכלה שיכולים לעבוד רק בשכר מינימום". פגשת את שר האוצר הנוכחי? אתה מנסה להשפיע? "לא, ניסיתי והתאכזבתי ולכן אני כבר לא מנסה להשפיע. אני עושה את שלי: אני מפתח טכנולוגיות, ואני מעסיק אנשים. אני לא ראש קטן אבל אני לא יכול להילחם במערכת". על קרנות הון סיכון ואנג'לים קבוצת לנדא כוללת את לנדא ונצ'רס שעובדת יותר במודל של קרן השקעות ולא כקרן הון סיכון, מנוהלת על ידי מימי סלע ואינה מפרטת את היקף השקעותיה. לפי הערכת "גלובס", היקף ההשקעות של הקרן עד כה בחברות עומד על 100-200 מיליון דולר. לפי אתר הבית שלה, בפורטפוליו של הקרן יש כרגע עשר חברות, ולאו דווקא מתעשיית הדפוס הדיגיטלי. לדוגמה, GenCell שמפתחת פתרונות להמרת אנרגיה כימית לזרם חשמלי; HumanEyes שמפתחת טכנולוגיות ראיית מחשב, ו-NovelSat שמפתחת מודמים לווייניים. "יש שלושה דברים שמשותפים לכל החברות שאנחנו משקיעים בהן", אומר לנדא. "הראשון, שוק גדול כי לפתח משהו לשוק קטן מצריך את אותו זמן, אותה עבודה ואותו סיכון כמו לשוק גדול ואם כבר לקחת סיכון, אז שהשוק יהיה גדול; השני, טכנולוגיה מפריעה (Disruptive Technology), והשלישי, שלנו כמשקיע יש יכולת לתת ערך מוסף. אנחנו משקיעים אסטרטגיים ולא פיננסיים". אתה מגדיר את עצמך כאנג'ל או כקרן הון סיכון? ומה ההבדל מבחינתך? "אנחנו קרן הון סיכון, קטנה אבל קרן ולא אנג'ל. אנג'ל זה מישהו שמאמין במישהו או במשהו אחר אבל אין לו הבנה מקצועית. אנחנו לא משקיעים בחברות שאין לנו יכולת לתרום להן מקצועית. לכן, במקרה של אנג'ל הבעיה היא לא של המשקיע אלא של המושקע. משקיע שלא מבין כל כך בתחום שבו הוא משקיע, לא מביא ערך מוסף ויכול לבלבל את המושקע או להטות אותו לכיוון רע. אנחנו לא אוהבים להשקיע בחברות שרק אנג'לים מושקעים בהן. אנחנו מעדיפים חברות מגובות הון סיכון, ולפעמים אנחנו קרן ההון סיכון הראשונה שמשקיעה בהן". "אף אחד לא יכול להיות מרוצה מכך שמחיר מניית טבע לא עלה כפי שציפו" ללנדא תמיד היה מה להגיד על טבע, החברה והקופקסון. בתור משקיע קטן בענקית הגנריקה הישראלית - לפי הערכות, יש לו מניות טבע בשווי עשרות מיליוני דולרים - ניסה לנדא להשפיע על ניהול החברה. בשלהי 2013 הפך למשקיע אקטיביסט בה בעקבות חוסר שביעות רצונו מתפקוד הדירקטוריון, בעיקר על רקע הדחת ג'רמי לוין, המנכ"ל הקודם. כשארז ויגודמן מונה לתפקיד המנכ"ל, הביע לנדא את שביעות רצונו מהמינוי אך לא חדל להביע את חוסר שביעות רצונו ממהלכי החברה אחרי מינוי ויגודמן, ובעיקר מהניסיון שלה לרכוש את מיילן האמריקאית תמורת 40 מיליארד דולר לפני קצת למעלה משנה. "הניסיון של טבע לרכוש את מיילן אינו אומר שהיא חדלה להיות חדשנית, אך עסקת ענק כזו - בעלת מרכיב חוב של 20 מיליארד דולר - תמנע ממנה להשקיע הרבה בחדשנות... אני מופתע לרעה מהמהלך... העסקה הזו תעשה לטבע צרבת, אך אם להיות כן, צרבת זה במקרה הטוב", אמר אז ל"גלובס". למעלה משנה עברה, ובדיעבד שפר מזלה של טבע שלא רכשה את מיילן. שווי האחרונה נחתך בחצי לעומת השווי שהציעה לה טבע, וזו בחרה בכלה אחרת והשלימה באחרונה את רכישת אקטביס, חטיבת הגנריקה של אלרגן, תמורת 41 מיליארד דולר בעיקר במזומן וחלק קטן במניות. מניית טבע איבדה מתחילת השנה 21% והחברה שווה כעת 47 מיליארד דולר. לנדא, להבדיל מבעבר, מהסס כעת לדבר על טבע. "אני לא רוצה להסתבך עם הדירקטוריון", הוא אומר כמעט בלי שנשמע. אתה מרוצה מרכישת אקטביס? "אף אחד לא יכול להיות מרוצה מכך שמחיר מניית טבע לא עלה כפי שציפו. יחד עם זאת, אני חושב שזהו צעד מאוד נכון לטווח הארוך, כלומר 10 שנים קדימה". הרכישה לא יקרה בעיניך? "אני לא נכנס לדיון הזה. אסטרטגית - זהו מהלך מאוד נכון. טבע צריכה להגדיל את נוכחותה בשוק הגנריקה". בעבר רמזת שטבע צריכה להשקיע יותר בחדשנות, כלומר לפתח את הקופקסון הבאה. "אם חברה כמו טבע הייתה מתמקדת אך ורק בגנריקה זה היה מסוכן, אבל זה לא המצב בטבע. חצי מהכנסותיה הוא מגנריקה וזה איזון נכון. ואתן מכירות אותי... אני לא מהסס לבקר את טבע". הבמה שלך. (מחייך) "לא, זו הרי לא מטרת הריאיון...". אפשר להגיד שלטבע לא הייתה ברירה? לולא רכשה חברה כמו אקטביס הייתה נבלעת בעצמה על ידי חברה אחרת? "הייתה סכנה כזו". היית עוזב הכול והולך לנהל את טבע? (צוחק) "ממש לא. אין לי הכישורים אפילו להתחיל לנהל חברה כמו טבע. אני לא מנהל, אני מנהיג. אני תמיד מנהל את החברות שלי בתחילת דרכן, אך כשהן גדלות אני כבר לא נהנה מזה. זו הסיבה שהעברתי את שרביט הניהול של לנדא דיגיטל פרינטינג לישי אמיר באוקטובר אשתקד. אני לא טוב בניהול גוף גדול, ויש טובים ממני. ארז ויגודמן הוא מנכ"ל מצוין". דיברת איתו אחרי השלמת רכישת אקטביס? בירכת אותו על המהלך? "כן. זה מיזוג מורכב. טבע זו חברת ענק". ועכשיו המורכבות הזו תוכפל. "פחות או יותר, אבל טבע לא יכולה להמשיך לדרוך במקום. בתעשייה שלה, היא חייבת לגדול - גם דרך השקעה בחדשנות, כלומר פיתוח תרופות אתיות. אני מקווה שוויגודמן יצליח לשמור על איזון נכון בין גנריקה לתרופות מקור. טבע חייבת להשקיע הרבה בחדשנות". היא משקיעה דרך רכישת חברות שמפתחות תרופות אתיות. "נכון, אבל היא חייבת להמשיך להשקיע במחקר ופיתוח עצמי שלה ואני מקווה שזה מה שיקרה". בנקודה זו מודה לנדא שטבע למעשה איבדה חלק ניכר מזהותה הישראלית אך לא מוצא בכך פגם. "80% מעובדיה לא ישראלים, 90% מבעלי המניות שלה לא ישראלים, 98% מהשוק שלה לא ישראלים ו-100% מהמתחרים שלה לא ישראלים - ואין בזה שום דבר רע. החלק של ישראל בטבע הוא קטן, אך הוא חלק ממשהו ענק. אני תמיד מתגאה שאינדיגו אחראית על 0.5% מהתל"ג של ישראל. במקרה של טבע זה בערך 4% ולא יכול להיות דבר יותר נפלא מזה. אנחנו, הישראלים, הנהנים העיקריים מהנתון הזה". תסביר. "טבע אחראית על 4% מהתל"ג הישראלי וזה אומר שבדרך כזו או אחרת היא מייצרת 4% מכלכלת המדינה. זה דבר נפלא! אז מה אם במקביל היא תורמת לכלכלות של מדינות אחרות? אם היא תמשיך לגדול, אני מקווה שהפעילות שלה בארץ תגדל, וכדי שזה יקרה המדינה צריכה להתאים את עצמה לייצור המוצרים של טבע". אתה מתכוון להתאים את עצמה לשיקולי המיסוי של טבע? "לא, להתאים את עצמה לאופי הייצור של המוצר. יש מוצרים, כמו אייפונים, שאנחנו בישראל לא יודעים לייצר, ואני מקווה שבמקרה של טבע המדינה כן תמשיך להיות מתאימה לייצור המוצרים שלה". מדינה לא צריכה להתאים את עצמה לעסק שלך או שלנו. העסק הוא זה שצריך לייצר את ההתאמה הזו. "כן ולא. אם אפל, לצורך הדוגמה, הייתה ישראלית או אם היא הייתה מחליטה לייצר בישראל - היא לא הייתה מסוגלת לעשות זאת כי תרבות העבודה בישראל אינה תומכת בייצור מוצר מתוחכם כמו אייפון. יש הבדל גדול בין ייצור כדורי אקמול לייצור סמארטפונים, וכל חברה בינלאומית, כמו טבע, חייבת לעשות את מה שנכון לה ולבעלי המניות שלה". פרויקט מיוחד - אומת ההיי-טק: ■ המיליארדרים של ההיי-טק ■ יזם העשור ■ סטארט-אפ השנה ■ מקומות העבודה הכי טובים בהיי-טק הישראלי ■ כל המספרים של הסטארט-אפ ניישן ■ כל הכתבות בפרויקט
"אין מקום להמליץ על קיצור מספר הקדנציות של ראשי הערים"	בעקבות דברים שאמר בשבוע שעבר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בוועידת "כלכליסט", על כך שצריך לטפל בטוהר המידות ברשויות המקומיות, ובעיקר בתחום של פעולות בניגוד עניינים, אומר גורם משפטי שכיהן בעבר בתפקיד בכיר: "זו אמירה בעייתית משני היבטים. הפרקליטות מגלה גישה סלחנית בלתי מובנת כלפי פעולות בניגוד עניינים של בכירים בשירות המדינה, כמו למשל בנצי ליברמן שעמד בראש רשות מקרקעי ישראל ושלמה בן-אליהו מנכ"ל משרד החקלאות, שהיה מנכ"ל משרד השיכון, כאשר מצד שני אין מנגנונים של טיפול משמעתי כלפי ראשי רשויות החשודים בשחיתות. "תארו לעצמכם שמכל החקירה והחשדות נגד מרים פיירברג, יתברר שהיא חתמה אחרי מהנדס העיר נתניה על היתר בנייה במצב של ניגוד עניינים, והיא תועמד לדין פלילי, כאשר בעבירות חמורות ביותר של עובדי מדינה בכירים מטפלים רק במישור המשמעתי, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה?" לסגור את הלקונה גורם משפטי אחר אומר: "ברשויות המקומיות פועל בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, אבל הוא עוסק רק בענייני עובדים ולא בעניין של ראשי הרשויות והנבחרים למועצות הערים. יש לקונה, ומנדלבליט בהחלט מוזמן לסגור אותה". בתקופת כהונתו של מני מזוז כיועץ המשפטי לממשלה היה ניסיון ליצור מנגנון של טיפול משמעתי בראשי הרשויות, במקרים שבהם ההליך הפלילי נראה חריף מדי יחסית לעבירה. המהלך לא צלח, והיועץ המשפטי לשעבר יהודה וינשטיין הקים את "הצוות לבחינת דרכים לחזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי", בראשות המשנה ליועמ"ש דינה זילבר. הדוח נמסר בתחילת השנה לשרי הפנים והמשפטים, לפרקליט המדינה ולמפכ"ל. בדוח יש המלצות לקידום חקיקה, שבמרכזה דרישה להצהרת הון של נבחרי ציבור ברשויות, שקיפות, חיזוק מעמד שומרי הסף ברשויות (מבקר, גזבר ויועמ"ש) והקפדה בתחום המכרזים. מומלץ לחזק את עבירת המירמה והפרת אמונים כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ולקדם טיפול משפטי בתיקים של ראשי ערים. בהמלצות הוועדה אין מתווה של טיפול משמעתי בעבירות של נבחרי ציבור בעיריות, אלא מומלץ להשלים עד סוף 2017 קוד אתי שיחייב את ראשי הערים. לגבי הוויכוח שהתעורר באחרונה על מספר תקופות הכהונה של ראשי העיריות, נאמר בהמלצות הוועדה: "בהיעדר בסיס נתונים בדבר קיום מתאם ישיר מובהק בין מספר כהונות של ראשי הרשויות בשלטון המקומי לתופעות של שחיתות ופגיעה בטוהר המידות, ובהתחשב בזכויות היסוד לבחור ולהיבחר המונחות בצד השני של המאזניים, לעת הזו אין מקום להמליץ על שינוי הדין בהקשר זה".
הושלם ההסדר באלון רבוע כחול: בן משה קיבל את הבעלות	קבוצת אלון הודיעה היום (א') על השלמת הסדר החוב בחברה הבת אלון רבוע כחול והעברת מלוא מניותיה לידי איש העסקים מוטי בן משה. זאת בתמורה לתשלום של כ-120 מיליון שקל לבעלת השליטה הנוכחית, קבוצת אלון ולבעלי מניות המיעוט בחברה. הסדר החוב בחברת ההחזקות כולל הזרמה של עד 900 מיליון שקל לאלון רבוע כחול מצד בן משה. זאת לצורך פירעון חובות לבנקים ולמחזיקי האג"ח, בין היתר באמצעות הנפקת אג"ח חדשות בהיקף של 550 מיליון שקל. היום הזרים בן משה כ-300 מיליון שקל מהסכום שהתחייב, עיקרו למחזיקי האג"ח ולבנקים. הדיונים על הסדר חוב באלון רבוע כחול החלו לפני כשנה וצברו תאוצה בתחילת 2016, לאחר שרשת קמעונות המזון מגה, שהייתה בבעלות החברה, נכנסה להקפאת הליכים ואלון רבוע כחול הכריזה על עצמה כחברה המתקרבת לחדלות פירעון. כעת עומד על הפרק הדיון הצפוי בביהמ"ש ביום רביעי הנוגע למחלוקת בין החברה האם, קבוצת אלון (שבבעלות שרגא בירן, דודי ויסמן וארגוני הקניות של הקיבוצים), לבין מחזיקי האג"ח שלה, בהיקף של 1.8 מיליארד שקל. המחזיקים דורשים להעביר את הבעלות על הקבוצה לידיהם, לאחר שהחברה לא נענתה לדרישתם לפרוע באופן מיידי את מלוא החוב כלפיהם, וכעת העניין נמצא בניסיון גישור. אביגדור קפלן, מנכ"ל קבוצת אלון, אמר היום כי "רבוע כחול שנמכרת לבן משה היא קבוצה של חברות בריאות ורווחיות - רבוע נדל"ן, דור אלון וקבוצת נעמן, שיכולות לשגשג והדבר תלוי בדרך ניהולן ובחזון". לדבריו, "אלון רבוע כחול, שסייעה למגה, סבלה מהפסדים והשקעות כושלות דוגמת אלון סלולר, עדן טבע מרקט, ד"ר בייבי, כפר השעשועים והעיתון 'פוסט', וכל אלה הביאו את רבוע כחול למשבר פיננסי קשה. לכן פנינו למצוא קונה, והחברה עברה את אחד מהסדרי החוב המורכבים במשק". לגבי המאבק מול מחזיקי האג"ח בקבוצת אלון, אמר קפלן כי "אלון ישראל היא סולבנטית ויש לה בקופה כ-520 מיליון שקל, כך שמבחינה תזרימית היא יודעת לשרת את החוב שלה כשנתיים קדימה. יש לחברה מספר החזקות רווחיות וטובות, אבל היא חשופה לתנודות בשוק האנרגיה ולכן התעורר הצורך להגיע להסדר, בעקבות ירידה ניכרת במניות אלון US". לדברי קפלן, "אי אפשר לשפוט סולבנטיות של חברה לפי שווי המניות אלא לפי השווי הכלכלי ועל כך חלק מהמחלוקת מול המחזיקים. אבל המטרה שלנו היא לשלם את החובות לכולם". שמו של מוטי בן משה הפך למוכר בשוק ההון המקומי כשהפך, יחד עם אדוארדו אלשטיין, לבעל שליטה בקונצרן אי.די.בי לאחר שזה קרס פיננסית והוצא מידי בעליו הקודמים בראשות נוחי דנקנר. אלא שכעבור זמן קצר עלו יחסיהם של אלשטיין ובן משה על שרטון והשניים נפרדו, תוך השמעת טענות חריפות האחד כנגד השני. ההפסד שרשם בן משה מהשקעתו בקונצרן אי.די.בי עמד על כ-530 מיליון שקל.
כצפוי: האחים סיידוף נסוגו מרכישת השליטה בכלכלית י-ם	כצפוי - הצעת הרכש של האחים עופר ונתי סיידוף לרכישת השליטה בקבוצת הנדל"ן כלכלית ירושלים נכשלה. האחים הפועלים בארה"ב הציעו בסוף אוגוסט לרכוש 28.6% מהון המניות של כלכלית ירושלים לפי מחיר של 7.25 שקלים למניה. כבר בעת פרסום הצעת הרכש עמד מחיר המניה בבורסה על 8.14 שקלים, לאחר שמניית כלכלית עלתה בחדות בחודשיים שקדמו להצעה. לאחר פרסום הצעת הרכש המשיכה המניה לטפס עד ל-9.12 שקלים לפני 10 ימים (לאחר מכן התממשה קלות עד ל-8.9 שקלים), כך שמלכתחילה הסיכוי שהצעת הרכש תתקבל היה קלוש, אלא אם אחד מבעלי המניות הגדולים בחברה ייענה לה. מי שסומן כמוכר פוטנציאלי היה זוהר לוי, בעל השליטה בחברת סאמיט, שהחזיק בעת פרסום ההצעה קרוב ל-20% מהמניות. אלא שלוי, שככל הידוע ניהל מו"מ עם האחים סיידוף, סיכם בשבוע שעבר על מכירת רוב המניות שהחזיקה סאמיט בכלכלית (12%) לידי איש העסקים דוד פורר, במחיר גבוה בהרבה של 8.8 שקלים למניה ובסה"כ 264 מיליון שקל. מהמכירה תרשום סאמיט רווח של 100 מיליון שקל כאשר על המניות והאופציות שנותרה בידה היא מורווחת סכום דומה "על הנייר". זוהר לוי קיבל את ההחלטה לצאת מההשקעה בכלכלית לאחר שדירקטוריון החברה דחה את הצעתו לרכוש מחצית מהמניות שמחזיקה כלכלית בחברה הבת מבני תעשיה (39.2% מהון המניות של מבני תעשיה), וזאת פי שווי ההון העצמי של החברה הנמכרת. כעת, לאחר שסאמיט מכרה לפורר כ-60% ממניותיה בכלכלית, היא מצמצמת את נוכחותה גם בדירקטוריון החברה: יאיר שלהב, אחד מנציגיה של סאמיט בדירקטוריון, פרש ממועצת המנהלים. נציג אחר של סאמיט, יו"ר דירקטוריון כלכלית רון בארי, עדיין מכהן בתפקידו כמו גם לוי בעצמו שחבר בדירקטוריון. לפורר יש שני נציגים - בנו טל ואמיר בורגר וכפי הנראה הוא ימנה נציג מטעמו במקומו של שלהב ובהמשך גם יחליף נציג נוסף שלו את יו"ר הדירקטוריון בארי.
שירות חדש בפנגו: איתור חניה פנויה וניווט אליה ב-Waze	אפליקציית החניה הסלולרית פנגו יוצאת בפיצ'ר חדש: איתור חניה בקרבת היעד אליו הם רוצים להגיע, וניווט אליו באמצעות אפליקציית Waze. בחברות לא רצו להתייחס למודל התשלום ההדדי לשת"פ בין שתי האפליקציות, אך ניתן להניח שיש חלוקת הכנסות כאשר נהגים מפעילים את האפליקציות דרך הכפתור הייעודי. השירות החדש שהושק באפליקציה, "צייד החניה", שלדבריה פנגו לא יעלה למשתמשים כסף עכשיו או בעתיד, מציע לנהגים מספר אפשרויות חניה בקרבת היעד, ומאפשר לתכנן את מיקום החניה לפני תחילת הנסיעה. לחילופין, כשהנהג מגיע לקרבת היעד האפליקציה תציע לו מספר אפשרויות חניה לבחירה - בחניונים, בכחול לבן, וגם בחניות הפטורות מתשלום אם קיימות. הפיתוח הוא בשיתוף עם חברת Anagog הישראלית וייעזר ובחוכמת ההמונים - הנהגים שמדווחים. השירות מציג לנהגים גם את מרחק הנסיעה ליעד הסופי, מרחק הליכה מהחניה ליעד הסופי ומחיר החניה במקרה שבחר בחניון. אם החניה תהיה פנויה עד שהנהג יגיע אליה - לזאת פנגו לא מתחייבים כמובן. טכנולוגיית איתור החניה של פנגו כוללת שילוב של מגוון עזרים, בניהם התנהגות משתמשי האפליקציה ולימוד היסטורי וסטטיסטי של שעות ויעדים שבהם קיימות חניות פנויות. הממשק מאפשר למשתמש לעבור במהירות בין אפליקציית Waze לאפליקציות פנגו כאשר במסך כל אחת מהאפליקציות יופיע כפתור שבלחיצה עליו יעבור המשתמש בין האפליקציות. איך זה עובד? לאחר שהמשתמשים נכנסים לאפליקציית פנגו עליהם ללחוץ על אייקון "צייד החניה" ולהזין את כתובת היעד המדויקת. אפליקציית פנגו תציג את אפשרויות החניה בקרבת היעד, את מרחק הנסיעה אל החניה, מרחק ההליכה מהחניה אל היעד ומחירי החניה. מתוך האפשרויות על המסך, המשתמש יבחר את החניה אליה הוא רוצה לנווט על פי העדפותיו. כשהרכב יהיה בקרבת היעד, תתבצע סריקה נוספת של אלטרנטיבות החניה הטובות ביותר עבורו ולאחריה הודעה קולית בצרוף הודעת מתפרצת (פוש) של האפליקציה אשר תדווח במידה ויש חניות רחוב פנויות סמוך לכתובת היעד. נציין, כי המתחרה העיקרית של פנגו, סלופארק, הפעילה בשנה שעברה שירות מצומצם יותר בשת"פ עם אפליקציית Parko הישראלית, לאיתור חניה בכחול לבן בלבד, אבל השת"פ הופסק לאחר כחצי שנה כי בפארקו הפסיקו לפתח את הניווט בשלב זה, ושירות איתור חניה וניווט אליה לא קיים בסלופארק כיום. שתי החברות עובדות בשת"פ לפיצ'רים אחרים.
פינוי גבעת עמל: הדיירים הסכימו לפשרה בתביעה הייצוגית	האם ניתן יהיה לברר את גובה היטל השבחה מבלי לשלמו? תושבי גבעת עמל בשכונת בבלי בצפון תל-אביב, שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה ייצוגית כנגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ועיריית תל-אביב-יפו, הודיעו לבית המשפט על הסכמתם העקרונית למתווה הפשרה שהציעה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן לצדדים, לפיו כל אחת מכ-120 המשפחות, אשר הובאו לשכונה והתגוררו בה עד למכירת אדמותיה בשנת 1961 ליזמים פרטיים, תפוצה בשיעור השווה לערך דירה ממוצעת באזור לכל משפחה. בהנחה שרוב המשפחות מתוך 120 המשפחות המקוריות בגבעת עמל יקבלו כל אחת פיצוי בשווי דירת 4 חדרים בסביבה הקרובה - הכוללת את מגדלי אקירוב, מגדלי YOO וגם דירות ישנות יותר - מדובר בפיצוי של כ-4 מיליון שקל למשפחה, והיקף הפיצויים יגיע לכחצי מיליארד שקל. כתב התביעה פורש באופן היסטורי כיצד השתנתה התב"ע בגבעת עמל לאורך השנים, מתוך כוונה להגדיל את אחוזי הבנייה כפיצוי ליזמים על פינוי התושבים. בשנת 1961 עמדה התב"ע על 440 יחידות דיור אשר תוכננו להיבנות במקום. תב"ע שאושרה בשנת 2006 מאשרת בנייה במקום של 1,150 יחידות דיור, 3,200 מ"ר מסחרי ועוד 9,300 מ"ר משרדים. על-פי הערכת שמאי מקרקעין שהזמינו התושבים, בדובר בפרויקט על שטח של 108 דונם, עלויות הבנייה מוערכות ב-2.1 מיליארד שקל, בסך-הכול ההכנסות צפויות להיות 5.2 מיליארד שקל, והרווח הנקי בסביבות 3 מיליארד שקל. לבית המשפט לא הוצגה שמאות מוסכמת על דעת הצדדים. תרומה של המדינה השופטת אגמון-גונן הודיעה לצדדים כבר בתחילת ההליך המשפטי ובהצעה שפרשה בפניהם, כיצד היא רואה את הסוגיה: "אם המדינה שולחת אנשים למקום מסוים, אז היא צריכה להיות אחראית להם, ואחר-כך לדאוג להם, וגם ניתנו התחייבויות כאלה בכתב. אין שום סיבה - גם בית המשפט העליון נדרש לזה - להפר את ההתחייבות הזו. המתווה שאני מציעה יעשה צדק היסטורי, וזה מה שצריך לעשות. אחד הדברים שהביאו אותי כן להציע הצעה, זהו ניסיון לסגור את הפצע הזה ולרפא אותו, ולא לגרור אותו עוד ועוד". על-פי הצעת השופטת, הפיצוי צריך להיות בשווי של דירה ממוצעת באזור בת 4 חדרים, ולצורך מימוש ההסדר יוקם צוות של שמאים, משפטנים ועורכי דין, אשר ינסה להכריע, בפיקוח בית המשפט, באשר לסוגיות העולות כתוצאה מהסדר הפשרה. למסגרת הפיצוי יוכנסו גם משפחות אשר התגוררו בעבר במקום בשנת 1961, להם ניתן יהיה להתקזז על סכום הפיצויים שקיבלו בעבר ולקבל את ההפרש, ככל שיש כזה. לפי ההצעה שהונחה בפני הצדדים, כל משפחה אשר תוכיח את זכאותה והתגוררה במקום בשנת 1961, שנה בה העבירה המדינה את אחריות לגורמים מסחריים, תזכה לפיצוי כיחידה משפחתית אחת על כל ילדיה. באשר לאחריות לתשלום, השופטת מציעה כי זו תתחלק בין בעלי הקרקע ביחס לשיעור הזכויות שלהם בקרקע: "צריכה להיות תרומה של המדינה באחוזים בודדים, אני מדגישה בודדים, זאת אומרת לא יעלה על 9%, וכל השאר, נגיד 90%, יחולקו בין בעלי הקרקע, לפי הזכויות שלהם בקרקע". רוב הפיצוי - על תשובה לפי הצעת השופטת, התשלום העיקרי יושת על אלעד מגורים של יצחק תשובה (שרמ"י ביקשה את רשות בית המשפט לצרפו בהודעת צד ג'), עיריית תל-אביב על-פי חלקה היחסי של 12% בקרקע ורמ"י עד 9% מערך הפיצוי. בשבוע שעבר, אחרי סדרת פגישות ושיחות עם תושבי השכונה וגם כאלה שעזבו אותה, הודיעו התובעים, באמצעות עורכי הדין משה קריף וגולן קאשי, כי הם מסכימים באופן עקרוני למתווה הפשרה. עם קבלת ההסכמה העקרונית של תושבי גבעת עמל, הודיעה השופטת כי הצדדים אחרים, אלעד מגורים, רמ"י והעירייה, יודיעו לבית המשפט עד 1.11.16 אם בכוונתם להסכים למתווה הפשרה.
GE מכריזה: נתמודד על הקמת תחנות כוח על גז	ההחלטה לסגור את תחנות הכוח של חברת החשמל בחדרה המייצרות בפחם פתחה את שוק הקמת תחנות הכוח בישראל להתעניינות בינלאומית, כך אמר ל"גלובס" נסים זווילי מנכ"ל ג'נרל אלקטריק-ישראל. התוכניות להקמת תחנות כוח חדשות עמדו במוקד ביקוריהם של בכירים בתאגידי הענק ג'נרל אלקטריק וסימנס בישראל בשבוע שעבר. היחידות הפחמיות בחדרה, שייסגרו לפי ההחלטה עד 2021 הן בעלות הספק 1,400 מגוואט. 1,200 מגוואט נוספים דרושים כדי לספק את העלייה הצפויה בביקוש לחשמל עד 2020, סך הפוטנציאל של השוק הישראלי לייצור חשמל בגז טבעי ב-6 השנים הקרובות הוא 2,600-3,000 מגוואט. "אנחנו מתכוונים להתמודד על השוק הזה" מבטיח זווילי, שהתלווה לביקורו בישראל של ז'רום פקרס, נשיא חטיבת אנרגיות מתחדשות בג'נרל אלקטריק. לדברי פקרס, "ישראל היא שוק חשוב לאנרגיות מתחדשות שמתאפיין בשוק ההון מפותח, הן בצד של האקוויטי והן בצד של החוב, שיכול לממן את התפתחות סקטור האנרגיה שלכם במשאבים מקומיים. הכרתי את אנשי שוק ההון שלכם במהלך הקמת תחנות כוח פרטיות בעבר ומדובר באנשים פיקחים שיודעים את עבודתם. יש כאן סביבה שמתאימה מאד ליזמות בתחום". בישראל אין עדיין תחנות כוח באגירה שאובה, אך התחנה הראשונה, במעלה גלבוע כבר נמצאת בשלבי הקמה מתקדמים. הקמת התחנה צפויה להסתיים ב-2017 בהשקעה של 2.2 מיליארד דולר. תחנת כוח הפועלת בטכנולוגיה של אגירה שאובה, מנצלת הפרשי גבהים לייצור חשמל: טורבינת גז "רגילה" שממוקמת בתוך חלל פנימי ענקי שנחצב בתוך המצוק, מעלה מים מבריכת אגירה תחתונה לבריכת אגירה עליונה. כדי לייצר חשמל מרוקנים את בריכת האגירה העליונה והמים הנופלים למטה מפעילים טורבינה שנייה, הידרו-אלקטרית. בדרך זו יכולה תחנת אגירה שאובה מצד אחד לקלוט בזמן אמת עודפי חשמל ברשת ולהשתמש בהם להעלאת המים לבריכת האגירה העליונה ומצד שני לספק בזמן מחסור בחשמל באמצעות ריקון בריכת האגירה העליונה והפעלת הטורבינה ההידרו-אלקטרית. אגירה שאובה היא הכלי המרכזי שיש למנהלי רשת חשמל סגורה (שאין לה אפשרות להעביר עודפי חשמל לרשתות אחרות), כדי להתמודד עם אתגרי ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת, שהבעיה העיקרית שלהם היא שאינם יציבים - כיון שהשמש והרוח הם מקורות אנרגיה שאינם בשליטת האדם. משום כך משק חשמל שיש בו שיעור גבוה של מתקני רוח או סולארי חשוף למצבים של עודף או מחסור פתאומיים בחשמל. "כדי לשמור על הרשת מאוזנת, במיוחד לאור העובדה שישראל היא משק חשמל סגור - ככל שתפתחו יותר אנרגיות מתחדשות כך תזדקקו ליותר תחנות כוח באגירה שאובה", אומר פקרס, "אני מדבר על 4-5 תחנות, השלוש המתוכננות ואחת או שתיים נוספות".
הסכם ענק: שותפויות לוויתן ימכרו גז לירדן בכ-10 מיליארד דולר	בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה והעלה את תחזית צמיחה חתימת עסקת יצוא הגז הישראלי לירדן מסירה את סימן השאלה האחרון שנותר מעל פיתוח מאגר הגז לוויתן, כך העריכו היום במשק האנרגיה. העסקה, בהיקף כספי של 10 מיליארד דולר מאפשרת לשותפויות לוויתן לממן את פיתוח המאגר ולהתחיל בהזרמת הגז לחוף ב-2019, כפי שנקבע בתנאי מתווה הגז. דלק קידוחים , רציו ואבנר , שותפויות הגז המחזיקות במאגר הגז הגדול בישראל הודיעו היום (ב') על חתימת הסכם ליצוא גז טבעי ממאגר לוויתן לירדן למשך תקופה של 15 שנה ובהיקף כולל של 45 מיליארד מ"ק (BCM) עם אופציה להגדלת הכמות המיועדת לשימוש חברת החשמל הירדנית. ההסכם נחתם בין חברת השיווק של השותפים NBL Marketing לחברת החשמל הירדנית (NEPCO). על-פי נתוני העסקה שפורסמו ניתן להעריך כי הגז יימכר במחיר ממוצע של 6.3 דולר ליחידת חום (mmbtu) מחיר גבוה בכ-10% מהמחיר שמשלמת חברת החשמל הישראלית עבור הגז מ"תמר". מועד תחילת אספקת הגז לירדן נקבע לסוף 2019. מכיוון שמחיר הגז צמוד למחיר הנפט מסוג ברנט (בניגוד למחיר הגז בהסכם עם חברת החשמל הישראלית), קיים סיכוי לאפסייד משמעותי אם מחירי הנפט יעלו מרמות השפל ההיסטוריות של השנים האחרונות. המגעים שהובילו לחתימת ההסכם החלו כבר ב-2011 וההסכם עצמו עמד להיחתם בינואר 2015, אך החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה לחזור בו מהסכם הפשרה עם שותפויות לוויתן הקפיאה את המהלך, עד לאישור מתווה הגז השנה. "יום היסטורי" חתימת עסקת היצוא עם ירדן פותחת את הדרך בפני שותפויות לוויתן לקבלת החלטת השקעה סופית ( FID) על פיתוח שלב א' המאגר. תכנית הפיתוח המצומצמת של "לוויתן" דומה מאד לתכנית הפיתוח של "תמר": עלותה הכספית מוערכת כ-3.5 מיליארד דולר והיא מבוססת על צינור שיוכל להזרים לחוף גז בכמות שנתית של 12 BCM . עסקת הגז עם ירדן מותירה לפיכך קיבולת של כשני שליש מהצינור לטובת אספקת ביקושים לגז בשוק המקומי. צריכת הגז הטבעי הכוללת של ירדן מוערכת ב-4-5 מיליארד מ"ק (BCM) לשנה. הממלכה ההאשמית הייתה מייבאת בעבר כ-2.5 מיליארד BCM בשנה ממצרים דרך צינור הגז הערבי (AGP), אך מחסור הגז במצרים, הבעיות בסיני ופיצוצי הצינור הובילו בסופו של דבר להפסקה כמעט מוחלטת של הזרמת הגז לממלכה. כתוצאה מכך נאלצת ירדן להשתמש בדיזל ובמזוט כתחליף לגז. העלות העודפת של הדלקים נאמדת במיליארדי דולרים לשנה. מרבית העלויות נספגו עד היום על ידי חברת החשמל הירדנית, לאור החשש מתגובת הרחוב הירדני להעלאת תעריפי החשמל בעשרות אחוזים. מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר, יוסי אבו: "חתימת הסכם היצוא מלוויתן לחברת החשמל הירדנית מהווה יום היסטורי וממצבת את מאגר לוויתן כעוגן משמעותי במפת האנרגיה האזורית. אספקת גז טבעי לירדן תאפשר לשכנינו בירדן, בדומה לאזרחים בישראל, ליהנות מאנרגיה יעילה, נקייה וזולה אשר תתרום לשגשוג הכלכלה בישראל ובירדן ותסייע בהידוק היחסים ושיתוף-הפעולה. שותפי לוויתן ימשיכו לקדם במרץ הסכמי אספקה נוספים, לרבות למצריים, טורקיה והרשות הפלסטינית". סגן נשיא נובל אנרג'י, קית' אליוט: "אנו מצפים להתחיל ולספק גז לפיתוח כלכלי של העם הירדני. השותפויות ממשיכות לנהל מו"מ עם גופים עסקיים בישראל לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי מלוויתן". "יהיו תגליות גז נוספות" בהודעת שותפויות הגז נאמר כי הסכם היצוא כולל מספר תנאים מתלים, שעיקרם קבלת החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח לוויתן על ידי שותפי לוויתן, קבלת אישורים רגולטוריים וממשלתיים בישראל ובירדן, חתימה על הסכם הולכה בין חברת השיווק לבין נתג"ז וכן חתימה על הסכם הולכה בין NEPCO לבין חברת ההולכה הירדנית ( FAJR ). חברת השיווק תרכוש את הגז הטבעי משותפי לוויתן לצורך מכירתו ל- NEPCO במסגרת הסכם היצוא, באותם תנאים (back to back). יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים ואבנר: "חתימת הסכם היצוא מלוויתן לחברת החשמל הירדנית מהווה יום היסטורי וממצבת את מאגר לוויתן כעוגן משמעותי במפת האנרגיה האזורית. אספקת גז טבעי לירדן תאפשר לשכנינו בירדן, בדומה לאזרחים בישראל, ליהנות מאנרגיה יעילה, נקייה וזולה אשר תתרום לשגשוג הכלכלה בישראל ובירדן ותסייע בהידוק היחסים ושיתוף-הפעולה. שותפי לוויתן ימשיכו לקדם במרץ הסכמי אספקה נוספים לרבות למצריים, טורקיה והרשות הפלסטינית". שר האנרגיה, יובל שטייניץ, בירך על ההסכם: "החתימה היא הישג לאומי חשוב ביותר. זהו ציון דרך חשוב בחיזוק היחסים ושיתוף-הפעולה האסטרטגי בין ישראל לירדן ולאזור כולו. מתנגדי המתווה צריכים לבקש סליחה מעם ישראל ביום הכיפורים הקרוב. לו קמפיין ההטעיה ההזוי שהובילו היה מצליח, ישראל הייתה מאבדת את אחד מנכסיה האסטרטגיים החשובים ביותר. המתווה מוכיח את עצמו, כפי שאמרתי כל הזמן, ויוביל לפיתוח מהיר של מאגר לוויתן. זהו רגע היסטורי בו ישראל הופכת לראשונה ליצואנית של אנרגיה וגז טבעי. אין לי ספק, שהסכמים נוספים עם מדינות נוספות יגיעו בהמשך, ואיתם גם תגליות גז נוספות". ביני זומר, מנהל ארצי, נובל אנרג'י ישראל, ברך על חתימת החוזה. "נובל אנרג'י ושותפיה ממשיכים לקדם את פרויקט לווייתן", אמר זומר. "מדובר באירוע היסטורי בשל תרומתו האדירה לפיתוח תעשיית גז ונפט בישראל, השפעתו החיובית על הכלכלה, הסביבה והביטחון האנרגטי של ישראל וחשוב מכל על חיזוק הקשרים עם מדינות שכנות. נובל אנרג'י גאה להיות שותפה של מדינת ישראל ואזרחיה בפיתוח תעשיית גז ונפט, ומצפה להרחיב את התועלות הללו באמצעות הגדלת השוק המקומי כמו גם ייצוא למדינות שכנות".
"לשקול צמצום חשיפה בסקטורים הרגישים להעלאת ריבית"	כלכלני בנק אגוד מעריכים בסקירתם השבועית, כי "על רקע העלייה בסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב, כפי שמשתקפים הן מהשוק והן מנתוני המאקרו החיוביים התומכים בכך, אנו ממליצים לשקול צמצום חשיפה או מימוש רווחים בסקטורים הרגישים להעלאת ריבית, בהם נדל"ן מניב, תשתיות, צריכה בסיסית ומניות דיבידנד". עם זאת, הם מדגישים כי "יש מקום לאחזקה מסוימת בסקטורים אלה, כחלק דפנסיבי בתיק". באגוד מציינים בהקשר זה כי "באמצע השבוע סגן יו"ר הפד, סטנלי פישר, חזר על האמירה לפיה ייתכן כי הפדרל ריזרב יעלה את הריבית כבר בחודשים הקרובים במידה שהנתונים הכלכליים ימשיכו להצביע על התאוששות הכלכלה בארה"ב". עוד מעריכים בבנק אגוד כי "רמת הריביות המוניטאריות הנמוכה בעולם ממשיכה לתמוך בשוקי המניות לטווח הארוך, אם כי גברו לאחרונה הסיכויים להעלאת ריבית בארה"ב עוד השנה. יחד עם זאת, רמת הריביות צפויות להיוותר נמוכות בטווח הבינוני-ארוך, מה שממשיך לתמוך באפיק המנייתי כאמור. עיני המשקיעים יופנו לעבר דו"חות התעסוקה בארה"ב לחודש אוגוסט, שצפויים להתפרסם היום, כאשר נתונים חזקים מהציפיות יכריעו את הכף ויאותתו באופן משמעותי על העלאת ריבית במהלך החודשים הקרובים". ביחס לשוק המט"ח מציינים באגוד כי "בשל רמת הריביות בעולם וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית, הדולר צפוי להתחזק מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני וביניהם גם מול השקל". כלכלני בנק לאומי ממשיכים לציין גם השבועי כי "המדיניות המוניטארית בשווקים העיקריים בעולם תוסיף להיות מרחיבה מאוד בטווח הנראה לעין, כאשר קצב העלאות הריבית בארה"ב צפוי להיות מתון. הבנקים המרכזיים של אירופה, בריטניה ויפן, צפויים להמשיך ולפעול באגרסיביות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית במדינות אלו. ככלל, סביבת הריבית הנמוכה בעולם תורמת לגידול במינוף משקי הבית והפירמות, וכתוצאה מכך לעליה הדרגתית במכלול הסיכונים הפיננסיים". בשבועיים האחרונים התגברו ההערכות לכך שעד לסוף השנה הנוכחית תתבצע העלאת ריבית בארה"ב. בתגובה, נרשמה עליית תשואות על פני העקומים הממשלתיים העיקריים, וחלה התחזקות של הדולר בעולם. שינויים נוספים בהערכות לגבי תוואי הריבית בארה"ב, כמו גם בהתפתחויות לקראת הבחירות שם, עשויים להיות במוקד תשומת הלב של המשקיעים בחודשים הקרובים, אומרים בלאומי.
מצלאוי: ההפסד הנקי קפץ ב-81% ברבעון ל-11.8 מיליון שקל	אורתם סהר של אמיר נחום עברה להפסד גולמי של 18.3 מ' ש' חברות הנדל"ן ממשיכות ליהנות ברובן הגדול מהגאות הנמשכת בענף ומסביבת הריבית הנמוכה, והן הציגו גם ברבעון השני של 2016 תוצאות חזקות. אלא שהדוחות הכספיים של מצלאוי , אחת מחברות הנדל"ן הוותיקות, מצביעים על כך שהצרות בחברה זו נמשכות, וכך גם ההפסדים. מצלאוי, שבשליטת סמיר מצלאוי ואיש העסקים אליהו קנפלר, שנכנס לאחרונה לגרעין השליטה בחברה, פועלת בשלושה תחומים: ייזום והקמת פרויקטים של בנייה למגורים, קבלנות ונדל"ן מניב. ברבעון השני של השנה עמדו הכנסות החברה על כ-33.7 מיליון שקל, ירידה של 13.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי הצטמק ל-452 אלף שקל, לעומת 2.6 מיליון שקל אשתקד, וההפסד התפעולי התרחב ל-5.8 מיליון שקל ברבעון. בשורה התחתונה רשמה מצלאוי הפסד נקי של 11.8 מיליון שקל, גידול 81% לעומת ההפסד ברבעון המקביל אשתקד. בסיכום המחצית הראשונה של 2016 הצטמקו הכנסות החברה ב-20.5% ל-98 מיליון שקל, היא עברה להפסד גולמי של 5.7 מיליון שקל ולהפסד תפעולי של 16.8 מיליון שקל. ההפסד הנקי תפח ל-28.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של 11.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2015. ההכנסות בתחום קבלנות הבנייה של מצלאוי הצטמקו ב-39% ל-36.1 מיליון שקל בסיכום המחצית, אולם הגורם היותר משמעותי הוא העלייה בהוצאות בשני פרויקטים מרכזיים שלה - "מגדל על הפארק" ו"אור על הפארק" - שהעבירו אותה להפסד גולמי של 6.2 מיליון שקל. בתחום הדירות למגורים נרשמה ירידה של 32.3% בהכנסות ל-88 מיליון שקל, עקב האטה בקצב מכירת דירות לעומת התקופה המקבילה, ובתחום הנדל"ן המניב הצטמקו הכנסותיה של מצלאוי ב-9.6% ל-5.9 מיליון שקל. ההרעה בתוצאות ניכרת גם במאזן החברה כמובן. בסוף הרבעון נותרו בקופת החברה מזומנים בהיקף של כ-79 מיליון שקל, אולם 78.7 מיליון שקל מתוכם היו משועבדים. ההתחייבויות השוטפות שלה גדלו ב-18%, ועמדו על 536 מיליון שקל, והונה העצמי הצטמק, ועמד על 95.8 מיליון שקל, לעומת 109 מיליון שקל ברבעון המקביל. כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי בעלי האג"ח שלה (לחברה 3 סדרות אג"ח) ולבנקים, קיבלה החברה בסוף מאי השנה הלוואה מחברת נצבא בהיקף של כ-20 מיליון שקל, בריבית של 6% עד 8% (בהתאם לזמני קבלת הכספים). ההלוואה, במקביל להכנסתו של המשקיע קנפלר לגרעין השליטה (החל להזרים לה 43.7 מיליון שקל תמורת הקצאת מניות), אמורים לשפר מהותית את מצב המזומנים בקופתה. ההזרמה של קנפלר מתבצעת בהדרגה, והוא מחזיק, נכון לסוף הרבעון השני, ב-28.6% ממניות החברה, לצד סמיר מצלאוי, המחזיק בכ-60%. במצלאוי מציינים כי החברה מתכננת למכור נכסי נדל"ן מניב שברשותה ומלאי קרקעות, ולקבל מימון מחדש והלוואות חדשות, לצד מכירת דירות, במטרה לעמוד בהתחייבויותיה. שווי השוק של מצלאוי עומד על כ-73 מיליון שקל, לאחר שמניית החברה, שאינה סחירה במיוחד, רשמה ירידה של 35% בשלוש שנים.
אנליסטים: האם הגיע הזמן לקנות מניות בישראל?	בזק הודפת את הטענות: הרווחיות שלנו אינה חריגה עליית הריבית בארה"ב עדיין מתוכננת לקראת סוף השנה, לאחר שהפד הותיר את הריבית על כנה גם החודש. המהלך צפוי להתממש בחודש דצמבר, לאחר הבחירות בארה"ב, וההסתברות לכך עלתה, והיא עומדת כיום על כ-61%. העלאת הריבית בארה"ב משפיעה על איגרות החוב הממשלתיות של המדינה באופן ישיר, ובאופן עקיף על איגרות החוב הממשלתיות בשאר העולם - שמשפיעות על איגרות חוב של חברות באותה מדינה. לפני מהלך של העלאת ריבית בדצמבר, הפד ישמח לראות עלייה בתשואות בשווקים ובציפיות להעלאת ריבית, מה שיאותת לו כי מבחינתו הקרקע מבשילה למהלך, וכי פעולה של עליית ריבית תתקבל בברכה בשוק. לאחר תקופה ארוכה שבה איגרות חוב של חברות בישראל נסחרו בתשואה נמוכה, עם צמצום פערים בין רמות הסיכון ודירוגי האג"ח, נדמה שהעלייה בציפיות להעלאת הריבית מהווה צפירת השכמה לכל החברות שעדיין לא גייסו או מחזרו את חובן, רגע לפני שהתשואות מתחילות לעלות. התשואה הנקבעת במועד הגיוס צריכה לעמוד במקביל לתשואות איגרות החוב הנסחרות בשוק באותם תנאים, דירוג ומח"מ, לכן, כל עוד התשואות נמצאות ברמה נמוכה, עולה הכדאיות בגיוס אג"ח בהקדם. על כן, ניתן להבחין בחודש האחרון בגידול המסיבי בגיוסי חוב בשוק בתל אביב, כשאת הגיוסים הגדולים הובילו חברת החשמל ובי קומיוניקיישנס. בי.קומ הנפיקה 1.9 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים בגובה 3 מיליארד שקל, במטרה למחזר חוב דולרי יקר בחוב שקלי זול יותר, שאמור לחסוך לה כ-150 מיליון שקל בשנה, וזאת לאחר תשלום הקנס שהיא חייבת בפירעון מוקדם. ממה נובעים הביקושים? חברת החשמל הרחיבה שתי סדרות - שקלית וצמודה - וגייסה במצטבר כ-3 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים בגובה 4 מיליארד שקל. את מרבית הגיוסים הובילו חברות הנדל"ן, ביניהן סלע, ביג, חנן מור, בוני התיכון וברוקלנד. גם ענף הפיננסים בלט, בהובלת מנורה, מזרחי-טפחות ואגוד, שהנפיק אג"ח קוקו. נשאלת השאלה, אם התנהגות המנפיקים מרמזת על גידול בהסתברות לעליית תשואות בזמן הקרוב, מדוע זוכות החברות המנפיקות לביקושי ענק? התשובה היא, ראשית, שעליית ריבית בישראל לא עומדת עדיין על הפרק בזמן הקרוב, וכמו שההסתברות לעליית תשואות עלתה כרגע, כך היא יכולה לרדת בחזרה, כפי שקרה במהלך השנתיים האחרונות. חלק ניכר מהשינויים בתשואות האג"ח נגזר מהציפיות לעליית הריבית בארצות הברית. למעשה, מרבית התשואות הממשלתיות בעולם נגזרות מהתשואה של איגרות החוב בארה"ב. כך, ככל שהפד יצליח להכין את השוק לעליית ריבית, ויפעל במקביל לציפיות בשוק, כך ההשפעה השלילית של עליית התשואות תרד. עליית תשואות מהירה ולא מבוקרת תגרום הפסדי הון באיגרות חוב, וככל שמח"מ האיגרת יהיה ארוך יותר, כך הפגיעה בו תהיה גבוהה יותר. כך לדוגמה, איגרות החוב הרווחיות ביותר בשנתיים האחרונות היו איגרות חוב שקליות במח"מ ארוך. כאמור, ככל שהמח"מ ארוך יותר, כך החשיפה לשינוי בתשואה גבוהה יותר. בעוד שאג"ח ממשלתית שקלית במח"מ 15.8 השיאה תשואה של 22.5%, אג"ח שקלית במח"מ 7.9 השיאה תשואה של 13.6%, ואג"ח ממשלתית במח"מ 2.1 השיאה תשואה של 0.71% בלבד. מכאן נסיק, כי מי שהאמין בשנתיים האחרונות שהתשואות צפויות לעלות, ונחשף למח"מ בינוני-קצר, השיא תשואה נמוכה משמעותית מאשר חשיפה למח"מ בינוני-ארוך. וכך, מסתמנת תחושה בשוק שציפיות יכולות לרדת במהירות, כמו שהן עלו, ואי-חשיפה לאיגרות במח"מ בינוני-ארוך יכולות לגרום פגיעה משמעותית בתיק. סיבה נוספת לרמת ביקושים גבוהה היא חוסר אטרקטיביות באיגרות חוב של חברות רבות. רווחי ההון הגדולים הורידו את התשואה, צמצמו את המרווחים בין הדירוגים הבינוניים לגבוהים והובילו למהלך של הגדלת רכיב המזומן, על חשבון הפיצוי הנמוך על הסיכון. ניתן להבחין ברוב גדול של איגרות בדירוג A ומעלה בגל ההנפקות האחרון. חשוב לזכור, שגם עלייה בריבית ארה"ב ב-0.25% לא צפויה לגרום טלטלות בשווקים - מדובר בעלייה מתונה ומתבקשת, בעיקר לאור התחזית של ארבע העלאות ריבית שהתווה הפד בתחילת השנה. גובר הביקוש למניות הכדאיות בהשקעה באג"ח חברות יורדת, והביקוש למניות גובר. כשאין תשואה באפיק הסולידי, המשקיע יוצא לחפש תשואה במקום אחר - זוהי מטרתה של ריבית נמוכה מלכתחילה. כעת, ייתכן שהתנאים הבשילו להגדלת האפיק המנייתי. מדדי המניות בארץ מסתמנים כאטרקטיביים יותר מהמקבילים בחו"ל, שחלקם כבר עשו את המהלך מתחילת השנה. כעת, כשהנתונים הכלכליים בארץ משתפרים, נראה כי יש כדאיות בהגדלת החשיפה למניות בארץ על חשבון חו"ל. כך למשל, סביבת אינפלציה שנשארת נמוכה כבר שנתיים, לצד נתוני צמיחה טובים שעודכנו כלפי מעלה באומדן השני מ-3.7% ל-4% שנתי. הקטר המוביל את המשק כיום הנו הגידול של 10% בצריכה הפרטית. כוח הקנייה של הצרכן גדל הן כתוצאה מעליית השכר הריאלית ואבטלה נמוכה, והן כתוצאה מסביבת מחירים נוחה בהשפעה גלובלית (חלקה מושפעת ממחירי סחורות נמוכים, בהשפעת מחיר הנפט - הנמוך ביחס לעבר). מדדי המניות בישראל נסחרים בשערים נמוכים ביחס לעבר, ומאפשרים כניסה במחירים נוחים. מדד ת"א 100 ירד מתחילת השנה בכ-3.8% וב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בכ-9%. כל אלה תומכים בהמשך צמיחת החברות ובעליות שערים בשוק המניות בישראל, אולם יש לקחת בחשבון את ההשפעה של השווקים הגלובליים, שבהם רמת האי-ודאות גבוהה יותר. הכותב הוא מנהל תיקי השקעות באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
מיסז'ניקוב וקירשנבאום זומנו לשימוע לפני העמדה לדין	חקירת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי, המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (פרשה 242), עולה שלב: כמעט שנתיים מאז שהפרשה נחשפה, הרעידה את אמות הספים של המערכת הפוליטית והציבוריות הישראלית והביאה לפרישתם של כמה פוליטיקאים בכירים, שלחה היום (ב') המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ל-16 חשודים מרכזיים מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי. היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, החליטו כי יש תשתית ראייתית להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את שני הפוליטיקאים הבכירים לשעבר החשודים בפרשה - שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב וסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום - שניהם ממפלגת "ישראל ביתנו" שבראשות שר הביטחון אביגדור ליברמן. כן הוחלט להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, בכירים בגופים ציבוריים ובמועצות בגין עבירות שחיתות שונות - כל אחד לפי חלקו. החקירה חשפה חשדות לכאורה שורה של פרשיות שוחד, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. מדובר במספר רב של פרשיות, המקיפות עשרות חשודים שנחקרו באזהרה - חלקן נפרדות זו מזו וחלקן משולבות זו בזו. בפרקליטות מדגישים כי מדובר ב"פעימה ראשונה" של מכתבי זימון לשימוע של חשודים בפרשה, וטרם התקבלו החלטות ביחס לכל החשודים שנחקרו בפרשה. כאשר העבירה המשטרה באוקטובר 2015 את חומרי החקירה לפרקליטות, היא המליצה להעמיד לדין 36 חשודים. לגבי חלק מהחשודים הוחלט בפרקליטות, כי אין מקום להגשת אישום והודעות בנדון ישלחו אליהם בקרוב. צרכים שהגדירו במפלגה בפרקליטות מציינים כי מדובר באחת מחקירות השחיתות הציבורית הגדולות שנחשפו בישראל, הן מבחינת מורכבות ותחכום השיטה והמעשים, והן מבחינת היקף הפעילות ומספר המעורבים. כתבי החשדות מתארים את התנהלותם ומעשיהם הפליליים לכאורה של החשודים השונים בפרשיות השונות. "מדובר למעשה במספר רב של פרשות שחיתות שונות, אשר נחשפו במסגרת החקירה, שביניהן קיים חוט מקשר המצביע על שיטה מאורגנת ושיטתית לביצוע העבירות. העבירות המיוחסות לחשודים נעברו בין השנים 2009-2014, כאשר חלק מהעבירות הופסקו רק לאחר שחקירת המשטרה הפכה גלויה", נמסר בהודעת הפרקליטות. לדברי הפרקליטות, במהלך ליווי החקירה זיהתה הפרקליטות מספר תופעות שחיתות חמורה, שחזרו על עצמן באופן שיטתי, במסגרת העברות הכספים הקואליציוניים וחלוקת תקציבי המדינה. בעקבות ממצאים אלה, החליט היועמ"ש להטיל על מחלקות הייעוץ והחקיקה שתחתיו, לפעול לשינוי ההסדרה, הכללים וההנחיות המינהליות, באופן שיצמצם את הסיכון להישנות מקרים דומים בעתיד, וזאת במקביל לניהול החקירה הפלילית. לפי הפרקליטות, הרעיון המרכזי, "השיטה" העוברת כחוט השני במירב הפרשיות שנחקרו הוא שעבור הקצאת תקציבי מדינה לרשויות ולגורמים שונים, נדרשו הגורמים המתוקצבים לתת שוחד לעובדי ציבור, אנשי מפלגת "ישראל ביתנו", שפעלו להקצאת התקציבים. הגורמים המתוקצבים - בין אם היו אלה רשויות מקומיות, הרשות למלחמה בסמים, עמותת עזרא, עמותת איילים וגופי ציבור אחרים - נדרשו להקצות סכום שנקבע (בהתייחס לסך התקציב שהועבר אליהם), שיוקצה לצרכים שהגדירו אנשי המפלגה: בין אם היה מדובר ברכישת שירותים עבור פעילות מפלגתית, ובין אם היה מדובר בהעסקה, אמיתית או פיקטיבית, של מקורבים למפלגה על-ידי הגורמים המתוקצבים. חלק מהתקצוב הוקדש למימון נסיעות פרטיות של סגנית השר קירשנבאום ובני-משפחתה, וחלק מהתקציב הוקדש למימון רכישת מכשירי חשמל וציוד אלקטרוני, שנקנו על-ידי הגוף המתוקצב ונתפסו בביתה של סגנית השר קירשנבאום. טיסות ומלונות לסגנית השר קירשנבאום חשודה בביצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. קירשנבאום שימשה בתקופה הרלוונטית בתפקיד סגנית שר הפנים וחברת כנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו. כחלק מתפקידה במפלגת ישראל ביתנו הייתה קירשנבאום אחראית על חלוקת "הכספים הקואליציוניים" של המפלגה, עשרות מיליוני שקלים שמקורם בתקציב המדינה, ובתקופה הרלוונטית הוקצו מכוח הסכמים קואליציוניים לשליטת המפלגה. על-פי החשד, קירשנבאום קיבלה טובות הנאה עבורה, באופן אישי, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, ובתמורה העבירה כספים מתוך הכספים הקואליציוניים לגופים שונים. בין היתר, חשודה קירשנבאום כי בדרך זו קיבלה שוחד מהחברה לפיתוח השומרון, מעמותת איילים, מהמועצה המקומית מטה בנימין, מעמותת עזרא, ומהרשות הלאומית למלחמה בסמים. טובות ההנאה ניתנו, בין היתר, בדרך של תשלום מזומן לקירשנבאום, העברות כספים לטובת עסק שהקימה, העסקת בני-משפחתה, קבלת מחשבים, טלפונים סלולריים ומכשירי חשמל יקרים אחרים, תשלום עבור טיסות לחו"ל ומלונות עבורה ועבור בני משפחתה. בנוסף הועברו, על-פי בקשתם של קירשנבאום ומעורבים נוספים, טובות הנאה בדרך של מימון הסעות לפעילי מפלגת ישראל ביתנו, העסקתם של פעילי המפלגה בשכר חודשי, העברת כספים למקורבי המפלגה ומימון סקר עבור המפלגה. באי-כוחה של קירשנבאום, עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת, מסרו בתגובה: "קיבלנו מסמך חשדות המתפרס על-פני 49 עמודים. טרם קראנו אותו במלואו ובוודאי שלא קיבלנו ולא ראינו את חומרי החקירה. לא יהיה זה נכון וראוי להגיב". קוקאין ועבודה לבת-הזוג של השר השר לשעבר מיסז'ניקוב חשוד בביצוע עבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט. לפי החשד, בעת שכיהן בתפקיד שר התיירות, העביר מיסז'ניקוב תקציב של מיליון שקל לטובת פסטיבל הסטודנטים באילת, ובמקביל ביקש ממארגני הפסטיבל כי יעסיקו את בת-זוגו. מארגני הפסטיבל, שחפצו בסיוע משרד התיירות, העסיקו את בת-זוגו של השר ושילמו לה עשרות אלפי שקלים. בנוסף, חשוד מיסזניקוב כי במספר מקרים בעת ששימש בתפקיד שר התיירות, במהלך אירועים רשמיים בארץ ובחו"ל, שלח את אחד מיועציו לרכוש עבורו סם מסוג קוקאין ואף השתמש בסם במהלך אותם אירועים. עו"ד יובל ששון ממשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', המייצג את סטס מיסז'ניקוב, מסר בתגובה: "טיוטת כתב האישום מגלה כי מעצרו של מר מיסז'ניקוב בדצמבר 2014 במסגרת פרשת ישראל ביתנו היה מעצר-שווא, שככל הנראה כל מטרתו היה משיכת כותרות. הטיוטה אינה כוללת ולו אישום אחד הנוגע לאותה פרשה. מדובר במיחזור של טענות שנבדקו לפני שנים על-ידי מבקר המדינה וקיבלו מענה מפורט וענייני. לכך הוסיפו אישום שלא ניתן אלא לכנותו כניסיון אחרון, נואש וזדוני להשחיר את פני מרשי, אישום אשר אנו בטוחים כי ייעלם כלעומת שבא. אנו בטוחים כי בשימוע נמצא אוזן קשבת בפרקליטות, וכי יעלה בידינו להפריך את הטענות אחת לאחת, כמו גם את סיפורי הבדים שנטווה כנגד מרשי". זיופים ואיומים על קצין משטרה דוד גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, חשוד בביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון, קשירת קשר, סחיטה באיומים והתחמקות במזיד מתשלום מס. כמנהל אגף הארגון של המפלגה, היה גודובסקי אמון, בין היתר, על הפן הארגוני של מערכות בחירות, ארציות ומוניציפאליות, ועל הקשר של מטה המפלגה עם גורמי השטח, לרבות ראשי רשויות חברי מועצות, מרכזי סניפים ופעילים. כמו-כן, עמד גודובסקי בקשר עם גופים שונים שביקשו כי המפלגה תתמוך בהם. גודובסקי חשוד כי פעל במסגרת תפקידו כדי לקבל טובות הנאה עבורו, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורביה, מגורמים שונים ובתמורה פעל כדי להעביר אליהם תקציבים. מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר, רמי כהן, חשוד בשוחד, קבלת דבר במירמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט. בין היתר, כהן חשוד כי נתן שוחד לקירשנבאום באמצעות מימון השקעתה בעסק אותו הקימה, פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל, זייף מסמכים כדי להסתיר את פעולותיו ואיים על קצין משטרה בביון בבימ"ש. דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר, חשוד כי במסגרת תפקידו ביצע עבירות שוחד. זאת, בתמורה להעברת תקציבים למועצה ולגופים הפועלים מטעמה. הלוביסט ישראל יהושע חשוד כי במסגרת יחסיו כבעלים של חברת לובינג עם עובדי ציבור, לקח שוחד, קיבל כספים במירמה תוך הצגת מצגים כוזבים, ביצע פעולות שונות להלבנת הון, וכן פעל במזיד ובמירמה כדי להתחמק מתשלום מס. לפי החשד, יהושע ביקש מגופים שונים אותם ייצג, סכומי כסף גדולים מאוד, חלקם במזומן. יהושע סיפר לאותם גופים כי הוא מעביר חלק מהכספים לעובדי ציבור, כדי שאלה יעבירו להם תקציבי מדינה. כן נשלחו מכתבי זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי למתן דהן, יו"ר עמותת איילים, בעבירות של שוחד והלבנת הון, דני גליקסברג, יו"ר עמותת איילים, החשוד בעבירות של שוחד והלבנת הון; אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין, החשוד בעבירות של שוחד ומירמה והפרת אמונים; טלי קידר, עובדת בחברה להגנות ים המלח, ולשעבר ראש מטה השר במשרדי התיירות והחקלאות, החשודה בעבירות שוחד; יועץ התקשורת, רונן משה, יועמד לדין בכפוף לשימוע בעבירות שוחד והלבנת הון; ויקטוריה רבין, לשעבר עוזרת פרלמנטרית של סגנית השר קירשנבאום, חשודה בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה; אלכס גולדשטיין, בעלי חברת izrus המנהלת אתר אינטרנט ישראלי בשפה הרוסית, צפוי לעמוד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות שוחד והלבנת הון; בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן חשודה בעבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט; אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמי, חשודה בעבירות שוחד; ובלה גולדנברג, עובדת הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, תועמד לדין, בכפוף לשימוע, בעבירות של מירמה והפרת אמונים. החקירה האחרונה של תנ"צ ברכה בין החשודים שהמשטרה המליצה להעמידם לדין, אך בפרקליטות עדיין לא התקבלה החלטה לגביהם נמצאים: שי ברס, לשעבר מנכ"ל מע"צ (נתיבי ישראל); אלכס ויזניצ'ר, לשעבר יו"ר נת"ע; יאיר גלר, לשעבר מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים לשעבר; אבנר קופל, לשעבר יו"ר איגוד הכדורסל לשעבר וטמיר קירשנבאום, בנה של סגנית השר לשעבר קירשנבאום. בדיקת ממצאי החקירה לגבי קבוצת חשודים אלה ונוספים נמשכת, בטרם תתקבל החלטה אם לסגור את התיק נגדם או לשקול את העמדתם לדין, בכפוף לשימוע. החקירה הגלויה בפרשה החלה בדצמבר באישורו של היועמ"ש לשעבר, יהודה וינשטיין. החקירה נוהלה על-ידי המשטרה, תחת פיקוחו של ראש אגף החקירות המודיעין, ניצב מני יצחקי, ויחידת יהלו"ם של רשות המסים, ולוותה על-ידי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות, בראשות סגן מנהל המחלקה ד"ר מאור אבן חן, והפרקליטים, יונתן קרמר, יעל דקל-שפריר, נטלי קוקוי ועמרי קופלר. היועמ"ש ופרקליט המדינה ציינו כי זו הייתה החקירה המשמעותית האחרונה אותה הוביל תנ"צ אפרים ברכה המנוח "בכישרון הרב שאפיין אותו". חומר החקירה, שהינו רחב היקף, הועבר לפרקליטות בסוף אוקטובר 2015. תוך כדי לימוד החומר על--ידי הפרקליטות, ובהמשך לישיבות שהתקיימו בנושא בפני פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, בוצעו השלמות חקירה. בשבועיים האחרונים סיימה יחידת החקירות לבצע את כל פעולות החקירה הנוספות שנדרשו, וצוות הפרקליטים המטפל בתיק העביר את המלצותיו ואת כתבי החשדות לאישור פרקליט המדינה והיועמ"ש. הפרשייה שנחשפה ב"גלובס": העמלה שגזר מנכ"ל משרד החקלאות מהתרומה לאיגוד הכדורסל אחת מהפרשיות שנחקרה במסגרת חקירת פרשת השחיתות הציבורית הגדולה לכאורה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי המכונה "פרשת ישראל ביתנו" (פרשה 242), נחשפה ב"גלובס". בדצמבר 2014 חשף עיתונאי "גלובס" משה ליכטמן כי איגוד הכדורסל קיבל לפני כחמש שנים "תרומה" ממפלגת ישראל ביתנו ישראל, וכי מהתרומה הזו נגזרה "עמלה" לטובת משפחתו של רמי כהן, אז מנכ"ל משרד החקלאות. לפי החשיפה ב"גלובס", עמלת התיווך בגובה כ-100 אלף שקל שולמה לרעייתו של המנכ"ל כהן, בתיה כהן. כהן היה חבר בכיר במפלגת ישראל ביתנו וממקורביו של יו"ר המפלגה ושר הביטחון, אביגדור ליברמן. לפי הפרסום מ-2014, התרומה של ישראל ביתנו לאיגוד הכדורסל, בגובה מיליון שקל, ניתנה מעודפי כספי מימון המפלגות של ישראל ביתנו. התרומה ניתנה כסיוע ל"אקדמיה לכדורסל בנים" הפועלת במכון וינגייט. את המהלכים להעברת התרומה המפלגתית לאיגוד הכדורסל הובילה חברת המפלגה וסגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום. היום מסרה פרקליטות המדינה כי כהן יועמד לדין, בכפוף לשימוע, בין היתר כיוון ש"פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל לידיו". כן נמסר כי רעייתו, בתיה כהן, תועמד לדין בכפוף לשימוע בגין עבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.
האוצר: הפער בין העשירים לעשירים מאוד מגדיל את אי-השוויון	בישראל קיים פער חריג בהכנסות בין בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר לבעלי ההכנסות הגבוהות (מאיון עליון מול עשירון עליון) - פער שמהווה מקור משמעותי לאי השוויון בישראל, כך עולה מניתוח שערך הכלכלן הראשי באוצר יואל נוה. נושא האי-שוויון עמד במרכז הסקירה השבועית של יחידת הכלכלן שהציגה מדד חדש, השונה ממדד ג'יני המקובל למדידת אי שוויון בהכנסות. אחת התובנות המרכזיות של הניתוח היא שהפערים בין שכר גבוה לשכר גבוה ביותר - או בין העשירון העליון למאיון העליון - אחראיים במידה רבה לאי-שוויון בהכנסות - לא רק תוך העשירון העליון אלא במשק כולו. המסקנה הזו עולה מניתוח שני המדדים - כך למשל הפער בין העשירון העליון למאיון העליון "תורם" לישראל 2.6 נקודות במדד ג'יני, שבו הניקוד הכולל של ישראל עומד על 37 (ככל שהניקוד גבוה יותר רמת אי-השוויון גדולה יותר. ע"ב). "תחרותיות נמוכה" "הפער בין בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד לבעלי ההכנסות הגבוהות הוא בעל תרומה ניכרת לרמת אי-השוויון הנמדדת בישראל" כותב נוה בסיכום הניתוח "זאת בהשוואה לתפישה הקיימת כי הפער בין בעלי ההכנסות הנמוכות לשאר האוכלוסייה הוא האחראי הבלעדי לרמת אי השוויון הנמדדת במדינה". באוצר מעריכים כי אי-השוויון בקצה העליון של התפלגות ההכנסות נובע בין היתר "מרמת הריכוזיות הגבוהה במשק, רמת התחרותיות הנמוכה יחסית, ומגודלו של מגזר ההיי-טק". באשר להשלכות האפשריות של הממצא הזה על קובעי המדיניות כותב נוה כי "אומנם הפער בין הכנסתם של העשירים מאוד לבין הכנסתם של יתר הפרטים אינו גורר עוני (אבסולוטי) ואינו פוגע בנגישותם של בעלי ההכנסות הנמוכות להשכלה ולשירותים ציבוריים, אך יש לו השפעות רוחב אחרות רבות על המשק (החל מהשפעה על הלכידות החברתית וכלה בהשפעה על התמריצים של הפרטים)".
ענקית המעו"ף שזוכה להמלצה חמה מ-UBS: תזנק ב-63%	בנק ההשקעות UBS בוחר במניית מיילן כמועדפת להשקעה בין חברות הגנריקה ■ ההמלצה למניה היא "קנייה" במחיר יעד של 66 דולר תרופת האפיפן (EpiPen) של מיילן מסרבת לרדת מהכותרות. אחרי הסערה שהתעוררה בעקבות העלאת המחירים החדה בשנים האחרונות - שכללה התייחסות גם מצד המועמדת לנשיאות ארה"ב, הילארי קלינטון, ופוליטיקאים אמריקאים נוספים - כעת מגיעה גם חקירת הגבלים עסקיים בנושא. אפיפן היא זריקה שמיועדת לטפל בהתקפי אלרגיה חמורים, שעלולים להביא אף לסכנת חיים. בהודעה שפירסם אתמול התובע הכללי של ניו יורק, אריק שניידרמן, נכתב כי משרדו החל בחקירת מיילן, ובדיקות ראשוניות העלו חשד שהחברה הכניסה לחוזים עליהם חתמה עם בתי ספר בניו יורק סעיפים שעלולים להיות אנטי-תחרותיים. "חייו של אף ילד לא אמורים להימצא בסיכון בשל העובדה שההורה או בית הספר שלו אינו יכול להרשות לעצמו מכשיר פשוט ומציל חיים, בגלל פרקטיקות אנטי-תחרותיות של יצרנית התרופה. אם מיילן הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים, היא תיתן על כך דין וחשבון", מסר שניידרמן, שהבטיח גם שיקצה את כל המשאבים הנדרשים לחקירה. אפיפן הגיעה למיילן כחלק מרכישת מרק הגרמנית ב-2007, והיא נחשבת לתרופה המרכזית בתחומה. זאת בין היתר על רקע הסרה מהמדפים של תרופה מתחרה שמייצרת סאנופי, ועיכוב בהשקת גרסה גנרית לאפיפן על-ידי טבע. מכירות התרופה ב-2015 היו מעל מיליארד דולר. מיילן מעלה את מחיר התרופה באופן עקבי, וכך המחיר עלה מכ-100 דולר ב-2008 ל-500 דולר כיום. בניסיון להתמודד עם הביקורת הציבורית החריפה, מיילן הודיעה על השקת גרסה גנרית לתרופה, בהנחה של כ-50%. ממיילן נמסר בתגובה: "תוכנית EpiPen4Schools מספקת חינם את האפיפן לבתי ספר, וכבר חילקה מעל 700 אלף תרופות ל-65 אלף בתי ספר שמשתתפים בה. התוכנית מצייתת לכל החוקים והתקנות. בעבר, בתי ספר שרצו לרכוש מעבר לכמות שהיו זכאים לקבל בחינם, יכלו לקבל את התרופה בהנחה תוך הגבלות מסוימות, שכבר אינן בתוקף". המהומה לא מרתיעה את בנק ההשקעות UBS שבוחר במניית מיילן כמועדפת להשקעה בין חברות הגנריקה. מניה מומלצת נוספת היא של פריגו, שגם היא חווה תקופה לא פשוטה. אנליסט הפארמה של UBS, מארק גודמן, סבור שהשוק מעריך בחסר את הצמיחה הדו-ספרתית ברווח הנקי למניה בעוד שהסערה הנוגעת ל-EpiPen מוגזמת לדבריו. "הסנטימנט במיילן שלילי מדי", כותב גודמן. לדבריו, "הצמיחה במיילן מגיעה ממוצרים שבהם יש חסמי תחרות גבוהים, כמו מזרקים, משאפים, ביוסימילר, וייתכן שבעתיד גם קופקסון (מיילן מחכה עדיין לאישור לשווק את הגרסה הגנרית שלה לתרופה המקורית של טבע, ש' ח' ו'). מדה שנרכשה על-ידי מיילן עשויה לצמוח ב-3%-5% לשנה". המלצתו למניה היא "קנייה" במחיר יעד של 66 דולר, פרמיה של 63% על מחיר השוק. מיילן נסחרת בנאסד"ק ובת"א בשווי 21.6 מיליארד דולר. על פריגו , שמיילן ניסתה לרכוש לפני כשנה ללא הצלחה, כותב אנליסט UBS כי היא נותרה השחקנית הדומיננטית בשוק התרופות ללא מרשם במותג הפרטי (Store brand OTC) בארה"ב. פריגו אכזבה השנה את השוק כשהפחיתה כמה פעמים את התחזית השנתית שלה ולהערכת גודמן, הדבר כבר משתקף במניה והנהלת החברה מבינה כיצד לארגן מחדש את הפעילויות שהובילו לירידה. המלצתו היא "קנייה" במחיר יעד של 110 דולר, 19.5% מעל מחיר המניה בבורסות ניו יורק ות"א.
ייצוגית נגד יבואניות המשאיות החשודות בשותפות לקרטל	כי האיחוד האירופי צפוי להטיל את הקנס הגבוה בתולדותיו על במאי האחרון פורסם בכלי התקשורת, ובהם ב"גלובס", כי האיחוד האירופי צפוי להטיל את הקנס הגבוה ביותר בתולדותיו על קרטל, "והכוונה ליצרניות המשאיות הגדולות באירופה, חברות דיימלר, דאף, איבקו, סקאניה, מאן ו-וולבו/רנו, שאותן הוא מאשים בתיאום מחירים ועיכוב השקת טכנולוגיות חדשות לצמצום פליטת גזים". לפי הפרסום, מרגרט ושטאגר, נציבת האיחוד לענייני תחרות, פרסמה גיליון אישום נגד דאף, דיימלר, איבקו, סקאניה, MAN ו-וולבו/רנו כבר ב-2014. ארבע מהחברות הללו כבר הקצו סכומים שמגיעים ל-2.6 מיליארד דולר לתשלום הקנסות נגדן. שטאגר השוותה את הפעולה שננקטת נגד יצרניות המשאיות למאבק התקדימי שלה עם גוגל ועם מונופול יצוא הגז הרוסי גזפרום. עוד פורסם כי החקירה של שטאגר מתמקדת בהתנהגות שש היצרניות בשנים 1997-2011, לפי מסמכים שהגיעו לידי "פיינשל טיימס". ההאשמות מתארות כמה דרכים שבהן היצרניות תיאמו ביניהן לכאורה מחירים. הנושא הרגיש לא פחות בעקבות שערוריית פולקסווגן הוא שהחברות הללו הסכימו לכאורה גם על "עיתוי והעלאות המחיר להשקת הטכנולוגיות החדשות בתחום הפליטה". כמו שקורה רבות בנוגע לפרסומים אחרים על מחדלים והפרות חוק, הגיעה היום סוגיית קרטל המשאיות לבית המשפט בארץ, בדמות של בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז נגד 6 חברות המשאיות השותפות בקרטל לכאורה ונגד היבואניות שלהן בארץ. באמצעות עורכי הדין יעקב סבו ואורי ברעם, טוענת חברת ר.ל.פ.י. חקלאות, שרכשה בשנת 2002 משאית מתוצרת מרצדס וב-2010 משאית מתוצרת דאף, כי תנאי הקרטל הקיימים באירופה, כפי שנחשף בהחלטת האיחוד האירופי, מתקיימים גם בישראל, זאת ביחס לאלפי משאיות במשקל של יותר מ-6 טונות בשנים 1997-2011. לפי הבקשה, הנזק שנגרם לכלל רוכשי המשאיות בשנים הללו בשל קיומו של הקרטל מגיע למיליארד שקל. "בתקופת הקרטל נמכרו בישראל עשרות אלפי משאיות שמחירן נופח בגלל הקרטל. ההשפעה על המשק הישראלי הייתה משמעותית נוכח ההשפעה המשמעותית של הקרטל, שנמשכה שנים והשפיעה על כלל המשאיות שנמכרו בארץ". לדברי העותרים, נזק אחד נגרם בשל עליית המחירים או מניעת ירידת מחירים ומכאן פגיעתו בכל צרכן בנפרד ובחברה כולה. "קרטל גורם להסטת נקודת שיווי-המשקל בשוק עליו הוא משפיע 'שמאלה ולמעלה'. כלומר, למחיר גבוה יותר ולכמות קטנה יותר", נטען. נזק שני שנגרם לפי הבקשה בשל הקרטל לכאורה הוא כי "בשל הקרטל נמכרו בישראל פחות משאיות מאשר אלמלא הקרטל – כתוצאה מהקטנת הכמות נפגעה הרווחה החברתית".
הביקוש הנדל"ני בענף ההיי-טק: 150 אלף מ"ר בפריפריה	כולם נגד כולם: תוכנית ל-6,100 דירות בין רמה"ש לת"א תקועה היצע המשרדים הגדול הנבנה היום, בעיקר במרכז הארץ, מכוון בעיקר לענף ההיי-טק, הממשיך לצמוח גם בשנים האחרונות, בעוד ענפים אחרים בעיקר הולכים ומתכווצים גם נדל"נית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בענף התעשייה למגזר ההיי-טק מועסקים כ-160 אלף עובדים. בין השנים 2004-2008 הצטרפו לתעשיית ההיי -טק כ-6,000 מועסקים בשנה, ב-2009 המספר התכווץ בשיעור דומה - אולם מ-2010 מתווספים כ-4,000 עובדים בכל שנה. על פי סקירה של חברת צ'מנסקי בן שחר, "לאור תחזיות הצמיחה והמצב המאקרו-כלכלי", ההערכה היא שמספר המועסקים בענף הייצור יגדל בקצב של 2,000-2,500 מועסקים בשנה - תוספת של 10-15 אלף עובדים עד שנת 2021. אי לכך, בהנחה לתפיסת שטח של 75-100 מ"ר לעובד (סך השטח לתעשייה בישראל, אל מול המועסקים בענף ההיי-טק), הביקוש השנתי הוא ל-150-200 אלף מ"ר חדשים, שיכללו בעיקר שטחי ייצור ומעט שטחי משרדים ייעודיים בתוך אותם מבנים. במקביל, שוק טכנולוגיית המידע מייצר ביקוש בענף השירותים - שירותי מחשוב, מחקר ופיתוח וסטארט-אפים (לצד ביקוש למסחר סיטונאי של ציוד מחשוב ותקשורת, הצורך בעיקר שטחי מסחר). ענף השירותים כולל כ-136 אלף עובדים, 8,000 פחות משנת 2011. היחס בין העובדים הישירים לבין המועסקים העקיפים עומד על 4 ל-1, כלומר מדובר ב-175-200 אלף עובדי משרדים. צ'מנסקי בן שחר מעריכים כי גם ענף השירותים יגדל בקצב של 2,000-2,500 מועסקים בשנה - תוספת של 10-15 אלף עובדים עד 2021, כשבהנחה לתפיסת שטח של 20 מ"ר לכל עובד, מדובר בתוספת ביקוש שנתית בהיקף של 40-50 אלף מ"ר. בשורה תחתונה, מדובר בתוספת ביקוש ל-150 אלף מ"ר לפחות לתעשייה ו-40 אלף מ"ר למשרדים. וכפי שמציין תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר, בעוד ששטחי הייצור מתמקמים הרחק מהמרכז, שטחי המו"פ הולכים ומתנקזים לתוך מדינת תל-אביב, והם מייצרים ביקוש ל-2-3 מבנים בכל שנה בעיקר במחוז תל-אביב. מטרופולין ההיי-טק הפערים בין מרכז לפריפריה ממשיכים להתעצם - לפחות בכל הנוגע למוקדי התעסוקה. במטרופולין תל-אביב מתמקמות בשנים האחרונות כ-72% מכלל חברות ההיי-טק. יתרה מכך, בשנים האחרונות כמחצית מחברות ההיי-טק מתמקמות דווקא במחוז תל-אביב, לעומת 30% בלבד בשנת 2011, תופעה שהולכת ומתגברת גם בשנת 2016. סקירת חברת צ'מנסקי בן שחר מלמדת על התחזקות המרכז אל מול חולשת הפריפריה בכל הנוגע לענף ההיי-טק. המגמה בולטת במיוחד כשבוחנים את פריסת חברות ההיי-טק ה"צעירות" (עד 5 שנים) לעומת החברות הוותיקות (מעל 5 שנים). 52% מהסטארט-אפים, חברות שפועלות לא יותר מ-5 שנים, פועלות במחוז תל-אביב, לעומת 30% מהחברות הוותיקות. בצ'מנסקי בן שחר מסבירים שהדבר נובע מ"הצורך להיות קרובים למוקדי גיוס הון ולהון אנושי, לצד הצורך בשטחים קטנים בשלב ההקמה ובשלבי החיים הראשונים". בשלב השני, החברות הוותיקות מעתיקות את פעילותן גם לשאר המחוזות, ו-40% מהן ממוקמות מחוץ למחוזות מרכז ותל-אביב. התחזקות תל-אביב נובעת לטענתם גם מעליית כוחם של חללי העבודה המשותפים (חברות ווי-וורק ואחרות), שמציעים שטחי עבודה גמישים וקטנים יחסית, וכן שיתופי פעולה בין יזמים ויצירת קהילות חדשות. בשנתיים האחרונות, לפי הנתונים, נפתחו 70-80 אלף מ"ר של שטחי משרדים כאלה.
צפי לפתיחה שלילית בבורסה; הירידות בעולם נמשכות	המסחר בבורסת תל אביב צפוי להיפתח הבוקר (ב') בצל המשך ירידות השערים בשוקי העולם. כעת נסחרות בורסות אסיה במגמה שלילית מובהקת, בעוד החוזים העתידיים מאותתים על ירידות שערים בוול סטריט. אתמול נחתם המסחר בתל אביב בירידות שערים בולטות, כשמדד המעו"ף נפל ב-1.75%. הסוחרים והמשקיעים ברחבי העולם מתחילים להפנים כי ייתכן והעלאת ריבית בארה"ב קרובה מתמיד, אפילו עוד החודש. וול סטריט חוותה ביום ו' האחרון את יום המסחר הגרוע ביותר מזה חודשים, ונראה כי מגמה זו תימשך גם היום בשווקים. "הגורם העיקרי לירידות השערים היה הבנה של השוק (סוף סוף) כי העלאת ריבית נוספת על-ידי הפד נמצאת בפתח. בתקופה האחרונה מספר בכירים בפד (כולל היו"ר ג'נט ילן וסגנה סטנלי פישר) התבטאו בדבר הצורך להמשיך בתהליך הנורמליזציה של הריבית, על רקע הדרך הארוכה שעשתה כלכלת ארה"ב מאז המשבר, כולל התאוששות שוק העבודה ולמעשה הקרבה ליעדים שהוצבו בעבר מבחינת התעסוקה הצמיחה ואפילו האינפלציה, למרות שזו עדיין נמצאת מעט מתחת ליעדי הפד. "למרות התבטאויות אלו השווקים לא הפנימו את הדברים והמשיכו להאמין כי העלאת ריבית לא צפויה לפני חודש דצמבר השנה. התבטאותו של אחד מראשי הפד - נשיא הפד בבוסטון אריק רוזנגרן - הייתה טריגר נוסף. רוזנגרן לא רק התבטא בדבר הצורך בהעלאת ריבית, אלא גם הזהיר מפני התחממות יתר של הכלכלה במקרה של השתהות מיותרת, לטעמו, בתהליך העלאת הריבית", נכתב בסקירה מטעם לאומי שוקי הון. כיל תוסיף להיסחר על רקע הטלטלה בצמרת החברה. לאחר הנעילה אתמול הודיעה החברה על מינויו של אשר גרינבאום כממלא מקום מנכ"ל החברה, במקומו של סטפן בורגס שפרש. סימנים מכיוונה של גולן טלקום מעידים שנמשכים הצעדים למכירת החברה. ככל הידוע, ישנן שתי קבוצות שמגלות עניין בחברה, ואלה הן קבוצת גיל שרון וחזי בצלאל, הבעלים של 018 אקספון. נציין את סלקום ואת פרטנר . [לפורטל הפיננסי][לאתר המעו"ף][לאתר האג"ח]
הקרב בוועדת שטרום: ר' ההגבלים והאוצר נגד בנק ישראל	3 חודשים לאחר שמסקנות ועדת שטרום הוצגו בממשלה, פרסמה בסוף השבוע הוועדה את הדוח הסופי והמלא של המלצותיה. מדובר במסמך בן 83 עמודים, המפרט את מסקנות הוועדה ואת הרקע להן, וכן מאפשר הצצה חלקית גם לחילוקי הדעות הרבים שליוו את עבודת הוועדה. הדוח, להגברת התחרות במערכת הפיננסית, שעיקר מסקנותיו כבר פורסמו (הפרדת חברות כרטיסי אשראי מהבנקים הגדולים, צמצום מסגרות אשראי בכרטיסים ללקוחות ואיסור הנפקת כרטיסים לבנקים הגדולים), נמצא בימים אלה על שולחנה של ועדת הרפורמות בכנסת. למרות שלרוב, קודם מתפרסם דוח סופי של ועדה, ורק לאחר מכן הוא מובא לדיון בכנסת, הפעם קרה תהליך הפוך, ככל הנראה בשל רצון משרד האוצר לקדם את הרפורמה המורכבת הזו כמה שיותר מהר. כאמור, הדוח כולל גם מסמכי הסתייגויות של חברי הוועדה מהמסקנות השונות. חילוקי דעות רבים ליוו את עבודת הוועדה, במיוחד בין בנק ישראל למשרד האוצר. לא בכל הנושאים הושגו הסכמות, והמחלוקות יעברו להכרעת הכנסת. סוגיה בעומק המחלוקת בין ההסתייגויות הללו גם ההסתייגויות של רשות ההגבלים העסקיים ושל אגף התקציבים במשרד האוצר. שני הגופים הללו מתנגדים לפיקוח המוצע על גופי האשראי השונים, ומציעים להוציא חלק ממנו מבנק ישראל לטובת הרגולטור החדש שאמור לקום באוצר. בכלל זה מציעים ברשות ההגבלים ובאוצר כי הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי ייצא מבנק ישראל תוך 3 שנים. מדובר בסוגיה שהייתה בעומק המחלוקת בעבודת הוועדה, ושבסופה ניצח בנק ישראל כשהוחלט שהפיקוח יישאר אצלו. "הותרת הפיקוח על חלק מנותני השירותים הפיננסיים החוץ בנקאיים בידי הפיקוח על הבנקים, עלולה למנוע התפתחות של תחרות אפקטיבית בינם לבין הבנקים", כותבים ברשות ההגבלים ובאגף התקציבים באוצר. עוד הם מוסיפים: "המלצות הוועדה עשו כברת דרך להגשמת החזון התחרותי. על מנת להשיג מטרות אלו יש לשים את הדגש על יצירת תשתית פיקוחית ארוכת טווח, אשר תאפשר לגופים אלו לצמוח, להרחיב את פעילותם ולהתחרות באופן אפקטיבי מול הבנק", נכתב במסמך המשותף של שני הגופים. "בשלב זה אין עדיין הסכמה בין הגופים הממשלתיים השונים לגבי הרגולטור המתאים לגופים חוץ בנקאיים המשמעותיים ביותר, כמו נותני האשראי המנפיקים אג"ח מעל לרף מסוים, אגודות אשראי גדולות וסולקים. אלו בדיוק הגופים שיהיו מספיק גדולים על מנת לייצר תחרות משמעותית לבנקים, וכללי הרגולציה שייקבעו לגביהם יהיו הקריטיים ביותר", נכתב במסמך. עוד נכתב: "אנו סבורים כי הרשות החדשה הצפויה לפקח על גופים חוץ בנקאיים היא גורם מתאים יותר לפיקוח על כלל הגופים החוץ בנקאיים, לרבות הגדולים מביניהם, ואלו העוסקים בפעילות סליקה, כגון חברות כרטיסי האשראי". רשות ההגבלים ואגף התקציבים באוצר מציעים כי חברות המעניקות אשראי על בסיס קבלת פיקדונות מהציבור יפוקחו ע"י בנק ישראל, ואילו יתר חברות האשראי המתבססות על גיוס אג"ח וכן חברות הפעילות בתחום הסליקה, יפוקחו ע"י רגולטור ייעודי שיקום באוצר. בבנק ישראל כצפוי מתנגדים להצעה זו, ודורשים שכל גוף המנפיק אג"ח בהיקף של מעל ל-2.5 מיליארד שקל, לצורך מתן אשראי, יפוקח על ידם. "הפיקוח על גופים המנפיקים אג"ח בהיקף העולה על 2.5 מיליארדי שקל ונותנים אשראי כאחד הינו בסמכות הפיקוח על הבנקים, וזאת מכיוון שבהיקפים אלו גובר החשש ליציבות המערכת הפיננסית במקרה של כשל בחברות אלו, ויש מקום לפיקוח יציבותי דומה לפיקוח שקיים על גופים בנקאיים", כותבים בבנק ישראל במסמך ההסתייגויות שלהם ממסקנות הוועדה. "ללא דיון במשמעות" בבנק ישראל מתנגדים גם לפירוק חברת שב"א (החברה שבה נמצאת תשתית מערכת התשלומים והסליקה), והפרדת מערכת אשראית ומערכת ה-ATM, הנמצאות כיום בתוך שב"א, לשתי חברות שונות. "סוגיית הפרדת מערכת אשראית ומערכת ה-ATM לשתי חברות נפרדות התווספה בדוח הסופי של ועדת התחרותיות, ללא דיון במשמעות ההמלצה ובלא הסכמת בנק ישראל. הפרדה כאמור מעלה חשש משמעותי ליציבות המערכת וליכולתה לפעול בצורה יעילה", כותבים בבנק ישראל. בבנק ישראל מציינים שהפרדה עלולה לגרום לביטול מתג ה-ATM שבבעלות הבנקים, והעברת הפעילות לגופים אחרים המפעילים מתג דומה ובמחיר גבוה יותר ללקוחות. "המצב בישראל אינו שונה מהקיים בעולם - ישנן דוגמאות רבות לחברות המפעילות את שתי מערכות", כותבים בבנק ישראל. פגיעה לא מידתית הסתייגות נוספת שמציג בנק ישראל הוא בסוגיית צמצום מסגרות האשראי של הבנקים ללקוחותיהם. כחלק מהגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות נקבע כי הבנקים יצמצמו את מסגרות האשראי בכרטיסים הקיימים, כך שבתוך שנתיים היקף המסגרות יירד ב-50% לעומת המסגרות כיום. כפי שאמרה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג באחרונה בכנסת, כי היא בעד להגדיל את משך הזמן לארבע שנים. "כרטיסי אשראי מונפקים על פי רוב לארבע שנים. בהנחה שבכל שנה פוקע תוקפם של כ-25% מהכרטיסים, שכנגדם מעמיד הבנק כ-25% מהמסגרות, בכדי לצמצם בתוך שנתיים 50% מהמסגרות, למעשה הבנקים הגדולים יהיו מנועים מחידוש כרטיסי האשראי ללקוחותיהם בשנתיים הראשונות. קיימת כאן פגיעה לא מידתית בלקוחות ובבנקים בעלי היקף פעילות רחב", נכתב במסמך של בנק ישראל. גם פרופ' אבי בן בסט תומך בהפרדת חברת כרטיסי האשראי כאל מהבנקים דיסקונט והבינלאומי (זאת בעוד הוועדה ממליצה להפריד רק את חברות כרטיסי האשראי של פועלים ולאומי), וכבר הציג את עמדתו בעניין בכנסת. במסמך כותב בן בסט: "אם כאל לא תופרד, ננתק למעשה שליש מהתוכנית, ונקטין את האפקטיביות של המהלך להגברת התחרות במידה משמעותית". עוד הוא מוסיף: "השארת כאל בידי דיסקונט עלולה להשפיע על התנהגות שאר חברות כרטיסי האשרא באופן שעשוי לשמר את שיווי המשקל המתואם בין הבנקים וחברות כרטיסי האשראי". בן בסט גם מציין שלהערכתו השארת כאל בידי הבנק, תקטין את המוטיבציה של דיסקונט להתייעל, וזאת כשהוא ממילא בין הבנקים הפחות יעילים.
המשטרה: אנחנו יודעים מי הפיץ את תמונת העירום של שרון פרי; החקירה מתנהלת כמו תיק רצח	ביום שבת האחרון נגנב הטלפון הסלולרי של שדרנית ומגישת הספורט שרון פרי, ותמונות עירום שלה מתוכו הועלו לחשבון האינסטגרם הפרטי שלה ומשם הופצו לשאר הרשתות החברתיות. כעת מתבררים פרטים נוספים על המקרה: על-פי החשד, שלושה צעירים מדרום הארץ היו מעורבים בגניבת המכשיר, כאשר אחד מהם גנב לה את הטלפון בעת שהייתה בחוף הים באשקלון. מאז התגלגל המכשיר בין כמה צעירים, שעל-פי החשד הפיצו את התמונות האינטימיות של פרי בהודעות וואטסאפ וברשתות החברתיות. עדיין לא ברור בוודאות שאכן הגנב או חבריו ידעו במי מדובר. "עברתי אונס וירטואלי, הרגשתי חסרת אונים", ציינה פרי בראיונות שונים לכלי התקשורת. היא ביקשה שלא להפיץ את התמונות שלה והביעה תקווה שהגנב, שלטענתה עקב אחריה וידע מי היא, ייעצר ויועמד לדין. על-פי החשד, התמונות הגיעו לאלפי בעלי סמארטפונים. פרי הגישה תלונה בתחנת משטרת אשקלון, וזו הועברה לטיפול של צוות חקירה מיוחד ביחידת הסייבר וההונאה של משטרת המחוז הדרומי. בעקבות הנחייתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן לתעדף את החקירה, תוגבר צוות החקירה בעשרה חוקרים ואנשי מקצוע בתחום הסייבר, כשהם נעזרים בחוקרים, רכזי מודיעין, בלשים מיחידות אחרות ובאמצעים טכנולוגיים משוכללים כדי לאתר את החשודים במעשה. על-פי הערכות גורמים במשטרה, בימים הקרובים יבוצע מעצר של החשודים במעשה. "תיק החקירה של שרון פרי מתנהל כמו בפרשת רצח, לא פחות מזה", טוען גורם במשטרה. "השוטרים עובדים מסביב לשעון לאתר את החשודים. אנחנו יודעים את זהותם. להערכתנו מדובר בין שלושה לארבעה מעורבים ועוד נוספים שהפיצו את התמונות לחבריהם וברשתות החברתיות. בתיקים מהסוג הזה אנחנו נותנים עדיפות לאזרח שמתלונן, אבל הפעם ההנחיה של השר ובכירי המשטרה גרמה לכך שצוות החקירה תוגבר בכמות גדולה מאוד של שוטרים יחסית לתיק מהסוג הזה". הבוקר (ג') התראיין ארדן לרשת ב' והתייחס לפרשת פרי ולהחלטתו לתעדף את החקירה. "אנחנו מתייחסים לכל מי שפונה ויפנה", אמר השר. "במקרה הזה מי שנתן את הבולטות לאירוע - כי מדובר באדם מוכר יותר - הם כלי התקשורת, דרך אגב בצדק. מגיע לה שהמשטרה תפעיל את כל יכולותיה לשמור על פרטיותה ולמצוא את הגנב ולהרתיע גנבים אחרים. אנחנו פועלים בכל הדרכים האפשריות, ואני מקווה שהגנב ייתפס וגם יחמירו בעונשו כפי שצריך במקרים האלה. אני מטפל בכל אדם שפונה בדיוק באותה הצורה".
ננו דיימנשן הגישה תשקיף לגיוס 10 מיליון דולר בנאסד"ק	יצרנית מדפסות התלת-ממד ננו דיימנשן תנסה לגייס כ-10 מיליון דולר בנאסד"ק, בהנפקה של ADS - איגרות מעקב אחרי מניה הנסחרת בבורסה זרה. כל ADS תייצג 5 מניות של ננו דיימנשן הנסחרות בת"א, כך שלפי מחיר הנעילה אתמול, כ-6.2 שקל, שווי ה-ADS כ-8.2 דולר. ננו דיימנשן נסחרת במקביל בת"א וברשימה המשנית של הנאסד"ק לפי שווי של 61 מיליון דולר. לאחר השלמת ההנפקה, המשקיעים בהנפקה יחזיקו בכ-13% מהון המניות של החברה. החתמים שמלווים את ננו דיימנשן הם National Securities Corporation ו-Lake Street Capital Markets. לפי התשקיף, ננו דיימנשן מצפה לתמורה נטו של 8.8 מיליון דולר מההנפקה, סכום שעשוי לגדול ל-10.3 מיליון דולר אם החתמים יממשו את האופציה שלהם לרכוש מניות נוספות. בסוף הרבעון השני היו לננו דיימנשן מזומנים והשקעות בהיקף של 5.8 מיליון דולר. בחברה מייעדים את הכסף שיגויס בהנפקה לכמה מטרות: 2 מיליון דולר יוקצו להרחבת צוות השיווק והמכירות של המדפסת DragonFly2020; סכום דומה ייכלל בעלויות הייצור של המדפסת והדיו; ו-1 מיליון דולר ישמשו להרחבת יכולות ייצור הדיו והמוצרים המתכלים הקשורים למדפסת. יתר הסכום שיגויס ישמש את החברה לצרכי הון חוזר וצרכים עסקיים כלליים, כולל אפשרות לרכישת קניין רוחני ומוצרים נוספים. ננו דיימנשן, שמנוהלת על-ידי עמית דרור והיו"ר שלה הוא איציק שרם, מפתחת מדפסות תלת-ממד שמיועדות לשוק האב-טיפוס של מעגלים מודפסים (PCB). החברה נכנסה לבורסה בת"א "בדלת האחורית" כשמוזגה ב-2014 לשלד הבורסאי ZBI, ומאז מנייתה זינקה ביותר מ-200%. לאחרונה נרשמה החברה גם למסחר בוול סטריט. במחצית הראשונה של השנה לא היו לחברה הכנסות והיא רשמה הפסד תפעולי של 3.3 מיליון דולר והפסד נקי של 3.4 מיליון דולר. ננו דיימנשן מצפה לרשום הכנסות ראשונות ברבעון הרביעי של 2016, לאחר שסיפקה מדפסת ראשונה ללקוח בטא ושותף עסקי שלה, Fathom. לפני כמה ימים פורסמה על ננו דיימנשן אנליזה של אדיסון, חברה המתמחה בביצוע אנליזות בתשלום, כחלק מפרויקט האנליזות של הבורסה. האנליזה כללה הערכות אופטימיות ונקבה במחיר יעד של 9.93 שקל למניית ננו דיימנשן, גבוה בכ-60% מהמחיר הנוכחי. בעקבות האנליזה, המניה טיפסה בימים האחרונים ב-18%.
משקיעים בחברת הנדל"ן קדם: "הונתה אותנו והביאה לאובדן כספנו"	"סיפורה של קבוצת 'קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ' מצטרף לסיפורם של יזמים העולים לכותרת לאחרונה, אשר מנהלים מספר פרויקטים בתחום הנדל"ן באופן פירמידיאלי, תוך ערבוב כספים של רוכשים/צדדי ג' בין אותם פרויקטים. עניין לנו בחברה שהוקמה בשנת 2009. החברה עוסקת בייזום של פרויקטים של תמ"א 38 באזור גוש דן, כאשר המצג שניתן על-ידה לגבי יכולותיה לעמוד בביצוע הפרויקטים התברר כמצג-שווא, ופרט להונאתם ואיבוד כספי השקעתם, לא קיבלו המבקשים דבר". כך טוענת קבוצה של 19 משקיעים של חברת "קדם", שהגישו הבוקר (ה') בקשה למתן צו פירוק נגד החברה. לטענת המשקיעים, באמצעות עו"ד אביחי ורדי, הם השקיעו עשרות מיליוני שקלים בפרויקט תמ"א 38 שהחברה שיווקה, אך אינם יודעים מה עלה בגורל הכספים. "קבוצת 'קדם' הפרה חוזים עם רוכשי דירות, קיבלה כספים שלא הגיעו לייעודם המקורי ועשתה בהם שימוש בניגוד לחוזה. הקבוצה קיבלה מאת מבקשי הפירוק, וכן ממשקיעים נוספים, עשרות מיליוני שקלים עם הבטחה לדירה, או החזר השקעה עם תשואה מובטחת", נכתב בבקשת הפירוק. מבקשת הפירוק עולה כי החל משנת 2011 החלה קבוצת "קדם" להתקשר עם משקיעים בהסכם לחיזוק בניין בהתאם להוראות תמ"א 38. במסגרת ההסכם קיבלה החברה הלוואה בסך של 400-500 אלף שקל בממוצע מכל אחד מהם, וכביטחון להלוואה נרשם שיעבוד לגבי כל אחד מהמשקיעים בהתאם לחלקו היחסי, על זכויות החוזיות של קבוצת "קדם". אולם, נכתב, "כיום נמצאת הקבוצה בחדלות פירעון, כאשר גורל כספי מבקשי הפירוק לוטה בערפל כבד". בבקשה צוין כי חברת "קדם" התקשרה במספר עסקאות נדל"ן, במסגרתן הוקנו לחברה זכויות שונות, כאשר סוכם כי אם החברה תיקלע להליכי חדלות פירעון, ההסכמים יירדו לטמיון, והחברה תסולק מאתרי הבנייה. "כך", נטען, "המקור הכספי היחיד שקיים לחברה ושיכול מחד לשמש את נושיה לפירעון חובות החברה ומאידך לאפשר לחברה, באמצעות בעל תפקיד, לסיים את הפרויקטים ולמסור דירות, הוא זכויות החברה לפי ההסכמים". הרוכשים מוסיפים כי בשל מצבה הקשה של החברה, ובשל התוהו ובוהו השורר בכל הקשור לניהול כספים של צדדי ג' רבים, רוכשים וכיוצא בזה - הרי שהחברה צפויה להתמודד עם "מבול" תביעות, וכן יינקטו בעניינה הליכי חדלות פירעון. המשקיעים טוענים עוד כי ההונאה שביצעה החברה עברה דרך מצג-שווא שהציגה בנוגע לבעלים האמתי שלה. לטענתם, בעוד שלפי תדפיס רשם החברות בעל המניות הוא עו"ד אילן מוריאנו, התברר להם כי הבעלים האמיתי או אחד מהגורמים המשמעותיים ב"קדם" הוא טל יגרמן, שהורשע בבית המשפט המחוזי בשתי פרשיות נפרדות: בפרשה אחת הוא הורשע בעבירות מס - בגינן נגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל; ובפרשה השנייה, המכונה "פרשת פלד-גבעוני", הוא הורשע בעבירות של גניבה בידי מנהל, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות נוספות - בגינן הוא מרצה כעת 6 שנות מאסר. לטענת המשקעים, "משם (מהכלא - א' ל"ו) הוא מפעיל ומנהל את החברה, יחד ולחוד עם עו"ד אילן מוריאנו". המשקיעים מציינים כי בכל ההסכמים צוין כי "בפועל בעלי השליטה בחברה... הם עו"ד אילן מוריאנו וגורם נוסף שאינו מעוניין בחשיפת זהותו". לטענתם, "כיום ברור 'שהגורם הנוסף' אינו בעל הון עצמי נסתר שלא רוצה ששמו יוזכר, אלא הוא אדם בעל עבר פלילי אשר הורשע, ואשר עו"ד מוריאנו ידע שאם יוזכר שמו, איש לא ילווה לחברה, ואיש לא ישקיע בכל פרויקט כושל שלה". על כך כותב עו"ד ורדי בשם המשקיעים כי "די בכך כדי ללמד על ההטעיות החמורות שנעשו בדרך הצגת הדברים בפני המשקיעים. אין כל ספק כי כל אדם בר-דעת, אשר רואה כי בעל המניות בחברה הינו עורך דין, להבדיל מעבריין מורשע, לא היה בוחר לשים כספו על קרן הצבי". נזכיר כי פרשת פלד-גבעוני התפוצצה ב-2002, כאשר קבוצה של 8 חברות, חלקן ציבוריות - שנשלטה על-ידי מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד, טל יגרמן, אריה גבעוני ודוד הבי - קרסה והותירה אחריה חובות של יותר מ-800 מיליון שקל. הבי, גבעוני ויגרמן הורשעו בכך שנטלו במירמה עשרות מיליוני שקלים מכספי הקבוצה. בראשית השנה החליט בית המשפט העליון להחמיר בעונש שהוטל על יגרמן בפרשה, וגזר עליו 6 שנות מאסר (במקום 4 שנות מאסר), אותן הוא מרצה כעת.
נאמני התחנה המרכזית בת"א מבקשים שכ"ט של עד 40 מ' ש'	בעל הבית השתגע? שלושת נאמני חברות התחנה המרכזית בתל-אביב - מפעלי תחנות, נכסים ייזום ופיתוח (ניפ) ואחזקות התחנה מקבוצת נצבא (נצבא) - שנמצאות בהסדר נושים, מבקשים מבית המשפט מחוזי מרכז לפסוק להם שכר ביניים בסך 8.2 מיליון שקל, ומעריכים כי בסוף ההסדר, בתרחיש סביר, הם יהיו זכאים לשכר-טרחה של עד 40 מיליון שקל. בבקשה שהגישו היום (ד') הנאמנים רו"ח חיים קמיל, רו"ח עליזה שרון ועו"ד יוסי בנקל לבית המשפט המחוזי מרכז, הם מציינים כי עד כה שולמו להם מקדמות חודשיות במהלך תקופת עבודתם על התיק במשך 4.5 שנים, שמסתכמות לסך של 6.7 מיליון שקל נוספים. לדבריהם, מתחשיבים שהם ערכו עולה כי יתרת שכר-הטרחה לה הם יהיו זכאים בנוסף לסכום של 8.2 מיליון שקל ובניכוי המקדמות תהיה: "בתרחיש הסביר, על-פיו יחולק למעלה מ77% מסכום הנשייה הכולל לכלל הנושים, שכר-הטרחה לו יהיו זכאים הנאמנים הינו כ34.4 מיליון שקל לכל הפחות". לדבריהם, "בתרחיש הקיצון, על-פיו יחולק למעלה מ-34% מסכום הנשייה הכולל לכלל הנושים, שכר-הטרחה לו יהיו זכאים הנאמנים הוא כ-14.7 מיליון שקל לכל הפחות". לדברי הנאמנים, חלפו למעלה מ-4.5 שנים ממועד מינוי הנאמנים, ועד כה הם העסיקו צוותים רבים של עורכי דין, רואי חשבון ועובדים רבים ממשרדיהם לצורך ניהול החברות וטיפול בכל ענייניהן, כאשר משרדי הנאמנים נדרשו לשאת בחלק נכבד מהוצאות הטיפול בתיק. הנאמנים מדגישים כי בקופת הנאמנים מצוי סך כספי של כ-237 מיליון שקל, לאחר שכבר הועברו לנצבא 124 מיליון שקל, בהתאם להחלטת בית המשפט מחודש מארס האחרון. בינואר 2012 הגישו החברות מפעלי תחנות, נכסים ייזום ופיתוח (ניפ) ואחזקות התחנה מקבוצת נצבא (נצבא) בקשה להקפאת הליכים לתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב (להלן התמח"ת), אשר הנכס העיקרי שבעלותה הוא התחנה המרכזית בתל-אביב. בינואר 2012 מונו רו"ח עליזה שרון ורו"ח חיים קמיל כנאמנים. בספטמבר 2013 מונה נאמן נוסף - עו"ד יוסף בנקל.
בעקבות "מסמכי פנמה": נעצרו שני חשודים בשימוש במקלטי מס	נאמני מגה: למה משרד פישר-בכר-חן מייצג את כל הנחקרים? בית משפט השלום בתל-אביב הורה היום (ג') על מעצרם ושחרורם בערבות של שני שותפים עסקיים, החשודים בהשמטת הכנסות של מיליוני שקלים שמקורן בחברות הרשומות במקלטי מס בחו"ל. מעצרם של החשודים הוא במסגרת חקירת "עיר מקלט" המתנהלת בפקיד שומה חקירות מרכז ברשות המסים בעקבות חשיפת "מסמכי פנמה" ופעילות מודיעינית שבוצעה אודות ישראלים שפתחו חברות במקלטי מס. השופטת התירה את פרסום פרטי הפרשה, אך ביקשה לבחון בשלב זה את בקשתם של החשודים להורות על צו איסור פרסום שמותיהם. בבקשות המעצר נטען כי החשודים, המכהנים כדירקטורים וכבעלי מניות במספר חברות בארץ ובחו"ל, פתחו בשנת 2008, באמצעות חברה המתמחה בכך, מספר חברות במקלטי מס (אנגווילה, בליז ואיי הבתולה הבריטיים), על-מנת להסוות את בעלותם בהן. לפי החשד, השניים לא דיווחו בדוחות שהגישו למס הכנסה על בעלותם בחברות שנפתחו וכן על חשבונות בנק המנוהלים על-ידם בחו"ל והשמיטו לכאורה הכנסות שמקורן בחו"ל בהיקף של מיליוני שקלים בין השנים 2014-2012. בשל החשדות נגד השניים נפתחה אתמול חקירה גלויה, במסגרתה בוצעו חיפושים בביתם ובמשרדם של החשודים, ונתפסו מסמכים ומחשבים שיש להם קשר לחשדות. כמו כן, בכספת בביתו של אחד החשודים נמצאו סכומי כסף במזומן בשקלים ומטבע זר בסכום כולל של כ-600 אלף שקל. החשודים שוחררו בערבות עצמית של 500 אלף שקל כל אחד וערבות צד ג' של 250 אלף שקל כל אחד. כמו כן, הוצא נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ, ודרכונם יופקד במשרדי היחידה החוקרת.
המפקחת על הבנקים: "נאפשר לבנקים לחלק יותר דיבידנדים"	המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הודיעה היום (ד') כי תאפשר לבנקים להגדיל את היקף הדיבידנד שהם מחלקים. בר הודיעה זאת בכנס "כלכליסט" שמתקיים היום. "הבנקים הגיעו ליעדים הרגולטוריים בנושא ההון, ונאפשר לחלק יותר דיבידנד מבעבר. קבענו לעצמנו כמה עקרונות לפיהם הבנק יוכל לחלק: עמידה ביעדי ההון הרגולטוריים, הגדרת מתווה להגעה ליעד ההון שכל בנק הגדיר לעצמו, יכולת לעמוד בתרחיש קיצון והתאמה לאירועים מיוחדים של כל בנק", אמר בר. המפקחת על הבנקים ציינה כי מי שייהנה מהמהלך הזה הוא הציבור הרחב, שכן רוב מניות הבנקים מוחזקות על-ידי הציבור. נזכיר כי באחרונה פורסם ב"גלובס" כי הפיקוח על הבנקים בוחן קביעת כללים לחלוקת דיבידנד בבנקים. כיום תשואת הדיבידנד של הבנקים היא מהנמוכות בעולם. עוד ציינה בר בדבריה כי ההגעה של הבנקים ליעדי ההון תאפשר להם גם להגדיל את פעילות האשראי, כולל האשראי העסקי, זאת תוך שמירה על ריכוזיות נמוכה של התיק.
הערכות: זו הסיבה שבגללה סלקום דחתה את ההנפקה	האם מכירת גולן טלקום מתקרבת? בשבוע שעבר פורסם ב"גלובס" כי שתי קבוצות מגלות עניין ברכישת חברת הסלולר של מיכאל גולן: קבוצה של גיל שרון, לשעבר מנכ"ל פלאפון, וקבוצה של חזי בצלאל, הבעלים של 018 אקספון. בעקבות הפרסום, סלקום פרסמה דיווח בנושא לבורסה ובו אישרה את הידיעה. הסיבה לכך שסלקום דיווחה על כך היא, שבין סלקום - שהייתה אמורה לרכוש את גולן - לבין גולן היה הסכם no shop שמנע מגולן להיכנס למו"מ עם רוכשים פוטנציאליים אחרים עד לחודש נובמבר הקרוב, אך סלקום אישרה לגולן לקיים את המו"מ. את תהליך מכירת גולן טלקום מוביל בנק רוטשילד. כעבור יומיים, נדחתה במפתיע הנפקת איגרות החוב של סלקום, בזמן המכרז המוסדי, בו התקבלו ככל הידוע ביקושים גבוהים מאוד, וזאת ככל הידוע בהוראת יועציה המשפטיים של סלקום. חברת הסלולר תכננה לגייס 400 מיליון שקל באג"ח שזכו לדירוג A פלוס. החברה לא פירטה מהן הסיבות המשפטיות שהובילו להפסקת ההנפקה, אולם על פי הערכות של גורמים בשוק, ייתכן שמדובר על התקדמות כלשהי בעסקת גולן, שעשויה אולי להיות מידע שאמור להיות גלוי למשתתפים בהנפקה. הערכות נוספות הן שסלקום תמשיך בהנפקה לפי התוכנית ברגע שתוכל. מכירתה האפשרית של גולן היא חיובית עבור סלקום, משום שכפי שפורסם ב"גלובס", הקבוצות המתחרות על רכישת גולן נמצאות במגעים עם סלקום לגבי שימוש ברשת שלה. במילים אחרות, מדובר על חלק אינטגרלי מהעסקה. עניין אחר, שעדיין לא ברור מה תהיה התוצאה שלו, הוא החוב הכספי של גולן לסלקום בסך כ-600 מיליון שקל; כל עסקה שגולן תרצה לסגור, תהיה חייבת להביא בחשבון את החוב לסלקום. לפני כחודשיים, משרד התקשורת פסל הסכם בין גולן לבין הוט מובייל, שבמסגרתו גולן הייתה אמורה להפוך במסגרת ההסכם למפעילה וירטואלית על גבי הרשת של הוט מובייל. הפסילה הגיעה גם משום שתנאי הרישיון של הוט מובייל לא מאפשרים זאת, וגם על רקע בקשה לצו מניעה שהגישה סלקום נגד ההסכם בין החברות. סלקום נסחרת במקביל בבורסות של ניו יורק ושל תל אביב, ושווי השוק שלה הוא כ-2.8 מיליארד שקל, אחרי עלייה של 16.8% במניה מתחילת שנת 2016. סלקום מוחזקת (45.2%) על ידי דסק"ש מקבוצת אי.די.בי של אדוארדו אלשטיין.
גולדמן סאקס: כך יזנק מחיר הנפט בעקבות החלטת אופ"ק	בעקבות ההסכמה שאליה הגיעו חברות אופ"ק אמש להקטנת מכסות הייצור, אנליסטים מבנק ההשקעות גולדמן סאקס צופים כי מחיר הנפט יטפס ב-7-10 דולר עד סוף המחצית הראשונה של שנת 2017. המכסות, שאמורות להיות מוגדרות בפגישת אופ"ק בנובמבר, לא אמורות להיות מכבידות מדי, מאחר ורוב חברות הארגון קרובות או נוגעות ברמת שיא התפוקה של כל הזמנים - אך בגולדמן סאקס מדגישים כי אין בטחון שהחברות ישמרו גם על מכסות אלו, מאחר וקיים קושי לאכוף את החלטות הארגון. בנוסף, האנליסטים מצביעים על משבר פוליטי מתקרב בארגון - כאשר עיראק, החברה בו, מערערת על שיטות המדידה של העמידה במכסות התפוקה. כעת, הארגון מיישם בדיקה המבוססת על דיווחים מהמדינה המפיקה ושילובם בנתוני גורמים חיצוניים. עיראק דורשת להימדד על בסיס דיווחיה בלבד, ללא מעורבות גורמים חיצוניים. נראה כי מחלוקת זו, בין נושאים אחרים, תידון במפגש הארגון בנובמבר. האנליסטים בבנק צופים כי ממוצע המחירים ב-2016 יהיה 43 דולר לחבית נפט מסוג ברנט, וב-2017 - 57 דולר. סיטיגרופ, באופן דומה, צופה ממוצע ל-2017 של 60 דולר.

End of preview. Expand in Data Studio

README.md exists but content is empty.

Downloads last month: 6

Size of downloaded dataset files:

3.91 GB

Size of the auto-converted Parquet files:

3.91 GB

Number of rows:

7,179,495