johnlockejrr/pylaia-heb_synth_lines_pytorch_2
Text Generation • Updated
image imagewidth (px) 82 2.01k | text stringlengths 3 90 | format stringclasses 1 value |
|---|---|---|
לצדוקים לרדות, ודע דכך דרך חז״ל בכל עת לעשות ענין ידוע אחד למשל | jpg | |
קב״ה, והשתא דהאי מלה סלקא ואתעטרא וקיימא קמי קב״ה, איהו | jpg | |
הוא (סתימא קדישא ולא כרעותיה) דיעביד שום חד מנייהו כמוך, בגין דאנת | jpg | |
הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא. יפדה. רבי יהודה אומר יקבר. אמרו לו לרבי | jpg | |
מסכנין לא יתבטלון מן עלמא, וצריכין לגמול עמהון טיבו, דל״ת איהי | jpg | |
שעתיה ושעתיה מכפר, וע׳ מהר״י ברלין בהגהותיו שרמז לזה, ובעיקר הדבר | jpg | |
(שמות טו יא) נורא תהלות ותהלה דצדיקים נאוה תהלה, אמר לה נו״ן, תוב לאתרך, | jpg | |
מה״ת משום מגדר מילתא, כדי שלא יהי׳ הדור פרוץ באיסורין של תורה, אחר | jpg | |
בעור נותנין תרומה ותרומת מעשר לבעלים. ומעשר ראשון לבעליו. ומעשר עני | jpg | |
להתדבק עם אנשי עיר אשר ניבא עליהם שכלם ממזרים, כן הוא תוכן | jpg | |
תרין אית תרי קדושתי, דאית לנא לאדכרא, חד ויכלו, וחד קידוש, ויכלו אית ביה | jpg | |
העביר חטאתך לא תמות, מאי לא תמות, לא תמות בידא דדומה. אמר | jpg | |
בא פיסקא זאת חוקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו, הה״ד לב יודע מרת נפשו | jpg | |
למשרי באת אמ״ת, ולמברי בי עלמא. אמר לה קב״ה, יאות אנת, וזכאה אנת, | jpg | |
(ר׳ אמר) [ד״א] וענותך תרבני, אמר ר׳ לולייני בר טבריני בשם ר׳ יצחק, ראה | jpg | |
וגו׳, דוד דקלקל ברית בערוה מהו, אמר ליה קב״ה דוד זכאה הוא, וברית קדישא על | jpg | |
ולית כוותיה, כגוונא דא המוציא לחם מן הארץ, המוציא ההוא | jpg | |
כן, אבל סתם הלכה בלשון אמורא נאמרה אף למעשה ואין הבדל | jpg | |
יעבירנו ד״א כמו שחוששין בר״ה שחל בשבת, וכ׳ דאם חוששין לחששא | jpg | |
הלא זה צום אבחרהו (ישעיה נח ו). | jpg | |
בן זכאי נשיא והוא בקש מהקיסר שיחזור למשפחת ר״ג שלשלת הנשיאות | jpg | |
ועאלו בעלמא דאתי, ואתגניזו תמן ומתמן נפקו בגניזו, ואטמירו גו (נ״א | jpg | |
וכרבלתהון ולבושיהון ורמיו לגו אתון נורא יקידתא] (דניאל ג כא), וכיון שיצאו מכבשן | jpg | |
יכשל באשת איש, מותר להוציא ז״ל, ואמרי׳ בזה חטא בשביל שיזכה, | jpg | |
צריכים להוכיח על פניהם בדברי מוסר הנכנסים בלב השומעים, במקל נועם | jpg | |
לית לון פרודא. אמר ההוא טייעא דהוה טעין בתרייהו, ומהו ומקדשי תיראו, אמר | jpg | |
בך עלמא, דבגין דלא אתקיים שקרא אלא אי יטלון לך ק ר. מכאן | jpg | |
וברית קדישא על תקוניה קיימא, דהא גלי קדמי דאזדמנת ליה בת שבע מיומא | jpg | |
העבודה בבכורות, היו מקריבין בהן, כיון שחטא התחיל הקב״ה | jpg | |
אמר ר׳ סימון ראה מה כתיב, ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עומד | jpg | |
ואמר, זכאה חולקיהון דצדיקייא בההוא עלמא, וזכאה חולקיה דבר יוחאי דזכה | jpg | |
מתוך פיו והוא קומץ את פיו, אבל ה״י אדם מוציאה מתוך פיו בלא | jpg | |
מכמה מעשיות וסיפורי הגדות שבאו בדברי התלמוד, ועוד אם היה לנו מקום | jpg | |
במקל חובלים, כי ראינו בנסיון כי הגערות והנזיפות לא יפעלו היום מאומה, רק מביאים | jpg | |
ואקרי אלהים, כדין בחילא דשמא דא אפיק לון בשלימו, ודא הוא בשם יקרא, | jpg | |
בקב״ה כתיב בראשית ברא אלהי״ם וגו׳, במלכותם כתיב והארץ | jpg | |
בגמרא בתר דעברוה, היינו שעברו את רבן גמליאל מנשיאות ע״י | jpg | |
אינו דין שיפדה. אמר להם לא אם אמרתם במעשר שני | jpg | |
זה ספר תולדות אדם (בראשית ה א).ילמדנו רבינו מהו שיבטל אדם מפריה | jpg | |
הראשון שנגזרה עליהם מיתה. ויאמר אלי עד ערב בקר, עד שיבא | jpg | |
(בראשית ג יח), וגדר אבניו נהרסה (משלי כד לא), שפרץ גדירו של עולם, כיון שנגזרו | jpg | |
ואשריהם לצדיקים ואשריהם דובקיהם. ראה מה כתיב בחנניה מישאל ועזריה, | jpg | |
יודע שהוא נקרא אלהי המשפט, שנא׳ כי אלהי משפט ה׳ (ישעיה ל | jpg | |
יתבה, הכי הוא כביכול לעילא, כגוונא דלא עאלין השתא בך עמא קדישא בסדרין | jpg | |
בארץ. ר׳ יוסי אומר יש להם ערי מגרש׃ | jpg | |
שהבטחתנו. השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל | jpg | |
הפסח, אע״פ שכבר נחרב הבית ומביא ג״כ מהך דאמר לטבי עבדו | jpg | |
ואסתחיין בימא רבא כד מטאן לשלשלאה דעז״א ועזא״ל, | jpg | |
קדש קדשין מ״י, ואתחברא בזא״ת, בגין למהוי עולה דאיהי קדש קדשין. מן | jpg | |
שקיבלתי בלחישה, כך מסרתי לך בלחישה. א״ל ר׳ תנחומא בר אבא והלא כבר | jpg | |
מי שעוסק בתורה. ואת להט החרב, אין חרב אלא תורה, שנא׳ וחרב פיפיות בידם | jpg | |
עולין, שור אומר אני תחילה, ואינו רואה מה שלפניו, תאומים אומר אני תחילה, ואינו | jpg | |
נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהם ויאכל בכל מקום. ועל מה נחלקו על פירות | jpg | |
ר״ג ובן בנו, ואיך עשה את הפסח אחר החורבן, ומי הקריבו ובאיזה מקום הקריבו, וכבר ראיתי | jpg | |
פומא דחייבין, דחשבין דקב״ה לא ידע הרהורין ומחשבין דילהון, ובגין כך אית | jpg | |
בין כהן בין ישראל, וכן אוסרים הבהמה אם נמצא בה בן פקוע, וכן מצריכים | jpg | |
ברחוק מקום׃ | jpg | |
ושבת קרינא לך, אבל הא אנא מעטר לך בעטרא עלאה יתיר, אעבר | jpg | |
לחולין׃ | jpg | |
ובברייתא השניה סובר ר״י דאינו מכפר על שאינו שבים, ומשני הא והא כרבי | jpg | |
כך, דכתיב כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך, מאי שקולא דא לבני נשא | jpg | |
אתרשים, ואפיק מן בר״א אב״ר, והוא רשים באלה מסטרא דא, ואבר מסטרא | jpg | |
דכתיב (תהלים יט ח) תורת יהו״ה תמימה. שית זמנין כתיב הכא ה׳, ושית | jpg | |
אינו נלקח בכסף מעשר. ומשהחמיץ נלקח בכסף מעשר׃ | jpg | |
בעשייה ארץ קדמה לשמים. | jpg | |
אלהים לו שטן את רזון בן אלידע (מ״א יא כג) ], [ובנגעי בני אדם] ואין נגעי | jpg | |
בכל עובדא דמלכא קדישא שמים וארץ, אבל אינון (ישעיה מד ט) תהו וחמודיהם בל | jpg | |
דרקיעא, אלין סלקין ואלין נחתין, ועילא דכולהו חמא מארי דגדפי דהוה אתי, והוה אומי | jpg | |
נתנה לנו בזה כלל גדול (בבא בתרא דף ק״ל ע״ב) ״אין למדין לא מפי למוד ולא | jpg | |
ויעברון בנגיבו אדהכי שמע קלא דאמר, פנון אתר פנון אתר, דהא מלכא משיחא אתי | jpg | |
והואיל ואני עומד בענינים הללו אמרתי להציע לפני הקורא מה | jpg | |
לפרש. היה מדבר עם האשה על עסקי גיטה וקדושיה. ונתן לה גיטה | jpg | |
שקולא דא לבני נשא די לית לון קיומא, ותו דאתון אמרין (דברים לד י) ולא קם | jpg | |
מה לא אם הקל בתרומה החמורה מקום שהקל בכרשינים ובתלתן. נקל | jpg | |
אח״כ, והבית דין חייבים לעשות מה שמוטל עליהם לעשות על פי התורה׃ | jpg | |
השמים עד רקיעא דא. ואין נסתר מחמתו, דההיא תקופה דא, ותקופה דשמשא | jpg | |
שתמצא למקצת גאונים שיולדת זכר לא תשמש מטתה עד סוף מ׳ וכו׳ מן הצדוקים למדוה, | jpg | |
הטומאה. בין בפנים בין בחוץ. בית שמאי אומרים יפדה ויאכל הכל בפנים. חוץ משנטמא | jpg | |
דאורייתא, וחדש מלין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות, ההיא מלה סלקא ונפיק | jpg | |
לשמר את דרך [עץ החיים (בראשית ג כד). אמר ר׳ שמואל בר נחמן לשמור את | jpg | |
תורם מכל אחת ואחת׃ | jpg | |
בהו ואתעטר בהו כיון דשרי באינון רקיעין ואתעטר בהו, כדין והוא כחתן יוצא | jpg | |
הדור תלמידי חכמים מובהקים, ולא בכל מקום שיש שם ארבעים וחמשים בעלי | jpg | |
בחנניה מישאל ועזריה, באדין גבריא אילן כפיתו בסרבליהון | jpg | |
את השאר, וקדש השבת, שנאמר ויכלו השמים וגו׳, ויכל אלהים, ויברך | jpg | |
אמר זה גבריאל, המדבר בישראל, שהיה אומר עד מתי החזון התמיד (שם שם), | jpg | |
רבויא הכא, אלא מי לא ייראך מלך הגוים, וכי מלך הגוים איהו ולאו מלך | jpg | |
שנאמר ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה [כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו | jpg | |
מבריח מן הקצה אל הקצה, מן הקצה קדמאה דאיהו מ״י, אל הקצה | jpg | |
כתוב אחד אומר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, וכתוב אחד | jpg | |
משובח, היינו אפילו כהנים לויים וגרים, ומביא ראיה מעשה בר״א, היינו ר״א | jpg | |
לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרב וכמעשה שהיה, וגם חז״ל אמרו | jpg | |
הכא נעשה אדם, וכתיב התם נעשה ונשמע, בארצנו דא יום שבת דאיהו דוגמת ארץ | jpg | |
ומאינון דמעין קאים ההוא ממנא דימא ואתקיים, וקדיש שמיה דמלכא | jpg | |
סתם הלכה בלשון אמורא נאמרה אף למעשה ואין הבדל בין יחיד לציבור׃ | jpg | |
מבריח מן הקצה אל הקצה, מן הקצה קדמאה דאיהו מ״י, אל הקצה | jpg | |
תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים. ושל תרומה. בית שמאי אומרים | jpg | |
ניבא עליהם שכלם ממזרים, כן הוא תוכן דברי הרב טורי זהב, אולם דברי הרב | jpg | |
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם. אמר ר׳ אבהו בשם ר׳ יוחנן בה״י בראם, | jpg | |
שמעון, אלעזר מאי אלה, אי תימא כוכביא ומזלי הא אתחזאן תמן תדיר, ובמ״ה אתבריאו, | jpg |