siman stringclasses 697
values | seif stringclasses 52
values | question stringlengths 1 1.79k ⌀ | answer stringlengths 2 4.11k ⌀ | source stringlengths 1 79 ⌀ | siman_seif stringlengths 3 7 |
|---|---|---|---|---|---|
תרצה | ד | מה הדין אם המקבל אינו רוצה לקבלו או מוחלו? | כתב הרמ"א דיוצא [וכיון דלא שייך כאן מחילה כתב המ"ב (ס"ק כ"ג) מחילה ר"ל שאומר כאילו הקבלתי], והשיג עליו הפר"ח מנין לו דמהני מחילה, ותי' הקרבן נתנאל (פ"א סי' ז' אות ט') דראינו בנדרים (ס"ג ע"ב) דמהני לומר כאילו התקבלתי, אמנם כתב החת"ס דכתב הר"ן (נדרים כ"ד ע"א) דבאמת זה תלוי אם כוונת הנותן לכבוד עצמו או לכבוד המקבל, וא"כ ב... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם יכול לשלח מנות קודם פורים ויגיע לו ביום הפורים? | הבאה"ט (ס"ק ז') ואשל אברהם (גליון ריש סימן תרצ"ד) ס"ל דאזלינן בתר המקבל ויוצא בזה, אבל הערוה"ש (סעי' י"ז) חולק עליהם וס"ל דבעינן לשלח ביום פורים, ועוד ליכא שמחה כ"כ מה ששלח קודם פורים, אמנם מודה הערוה"ש (סעי' ט"ז) דיכול למנות שליח קודם פורים שישלח המנות ביום הפורים גופה ששלוחו של אדם כמותו, ולמעשה פסק הקובץ הלכות (פט"ו... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מה הדין אם שילח מנות לשמעון והוא אינו בביתו? | אינו יוצא אלא אם יבוא לביתו בו ביום, ואם קבלו בני ביתו מהני להודיעו [ע"י טלפון] שהוא קיבל משלוח מנות (ערוה"ש סעי' ט"ז), אכן הקובץ הלכות (פט"ו סעי' כ"ה) מקיל בקירוב לבבות של בני הבית אפי' אם הבעה"ב אינו חוזר עד הלילה
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם יוצא אם המקבל אינו יודע מי שלחו? | הכתב סופר (סי' קמ"א אות ב') רצה לתלות זה בטעמים דמשלוח מנות, דלפי התרוה"ד יצא דיש לו צרכי סעודה אבל לפי המנות הלוי אינו יוצא דאינו מרבה ריעות, וכ"כ הקובץ הלכות (פט"ו סעי' כ"ב)
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | אם הבעה"ב אינו בביתו האם בני משפחתו יכולים לשלח משלוח מנות בשבילו? | הערוה"ש (סי' תרצ"ו סעי' ג') חידש דלא מהני, אבל הקובץ הלכות (פט"ו סעי' כ"ו) מקיל דעדיין יש קירוב לבבות כשהם משלחים בשבילו מביתו
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם אשה מחויבת במשלוח מנות? | כתב הרמ"א דאשה מחויבת במשלוח מנות ומתנות לאביונים כמו מקרא מגילה, אבל כתב המג"א (ס"ק י"ד) דלא ראיתי נזהרין בזה, ועוד מצדד דאשה שיש לה בעל הוא שולח בשבילה אבל מסיים דיש להחמיר (מ"ב ס"ק כ"ה), וממילא ראויה לאשה לשלח משלוח מנות אלא שיכולה לשלוח ע"י בעלה [וזהו דלא כפר"ח דדריש איש למעוטי אשה (שע"ת ס"ק ט', רע"א)]
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מה הדין בקטנים? | צריך לחנכם לקיים מצות משלוח מנות (פמ"ג א"א ס"ק י"ד), אבל הקובץ הלכות (פט"ו סעי' י"ט) ס"ל דא"צ לחנכם כיון שאין להם ממון
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | האם מותר בין איש לאשה 1) לשלוח מנות 2) ליתן מתנות לאביונים? | 1) אשה לא תשלח מנות לאיש גזירה שמא איש ישלח לאשה ואם היא פנויה יש בזה ספק קידושין דיש בזה חשש סבלונות וחיישינן שמא קידשה כבר (רמ"א, מג"א ס"ק ט"ו, מ"ב ס"ק כ"ו) {ולכאורה בזה"ז ליכא חשש קידושין, ואע"פ שכתב הרמ"א (אבה"ע סי' מ"ה) דחיישינן אפי' במקום שכולם מסבלי והדר מקדשי מ"מ כתב הבית שמואל (שם ס"ק כ"א) דהאידנא דמקדשין תחת ... | תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מי בכלל רעהו? | כל מי שבכלל הפסוק שור רעהו לגבי היזק בכלל רעהו דמשלוח מנות ולפיכך קטן בכלל רעהו (ערוה"ש סעי' י"ח) [וע"ע בכה"ח (סי' תרצ"ד ס"ק י"ב)], וה"ה פסולי קהל ועבד (פמ"ג א"א ס"ק י"א)
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצה | ד | מה הדין בעיר שספק מוקף חומה? | הפר"ח כתב דיתן משלוח מנות רק בי"ד, והפמ"ג (מש"ז ס"ק ה') מפקפק בו דמאי שנא ממגילה דקוראים בב' ימים (ביה"ל ד"ה או), ועי' מש"כ לעיל סי' תרפ"ח
| תרצ"ה | תרצה ד |
תרצו | א | האם מותר לעשות מלאכה בפורים? | לתירוץ ראשון בגמ' אסור בעשיית מלאכה בי"ד [אבל בט"ו מותר], ולרבה בריה דרבא מותר מדינא דמעיקרא כתיב שמחה משתה ויום טוב ובסוף כתיב משתה ושמחה ולא יום טוב [אבל עדיין אסור משום מנהג המקום חוץ מנטיעה של שמחה דמותר], וקיי"ל כרבה בריה דרבא דליכא איסור מלאכה, אבל כתב הארחות חיים וכל בו דעכשיו נתקבלו המנהג שלא לעשות מלאכה (ב"י, ... | תרצ"ו,א | תרצו א |
תרצו | א | מהו העונש למי שעושה מלאכה? | כתב הרמב"ם שאינו רואה סימן ברכה (שו"ע), לפי הב"י אם זורע אינו מצמיח, ולפי הרא"ם אינו מרויח ואינו מפסיד (מג"א ס"ק ג', מ"ב ס"ק ד') [לפי הרא"ם ומשמעות הרמב"ם זהו אפי' אם עושה מלאכה כדין, אבל הב"י כתב דוקא כשעושה שלא כדין (מג"א ס"ק ב') {ואפשר דתלויין בהדדי, דאם עושה שלא כדין מפסיד, ואם עושה כדין אינו מרויח ואינו מפסיד}, ות... | תרצ"ו | תרצו א |
תרצו | א | איזה מלאכות מותרים בפורים? | 1) בנין ונטיעה של שמחה (שו"ע)<br>2) מלאכת מצוה כגון לכתוב פסקי הלכות ומגילה (ארחות חיים, רמ"א, פמ"ג מש"ז ס"ק א', מ"ב ס"ק ו')<br>3) דברים שאינן צריכים עיון גדול כגון פשטי המקראות כגון פקודי ה' ישרים משמחי לב, ואגרת שלומים, ומזכרת חבותיו (ארחות חיים, ב"י), ומ"מ לא ימשוך בה ויתבטל משמחת פורים (מ"ב ס"ק ו'), ולפיכך התיר הקו... | תרצ"ו | תרצו א |
תרצו | א | האם יכול לילך לדרך בפורים? | חידש הערוה"ש (סעי' ג') דאינו נכון לילך לדרך בפורים דעיקר שמחה הוא בבית עם בני ביתו ולא יצא אלא אם מוכרח
| תרצ"ו | תרצו א |
תרצו | ב | מה הדין ביום ט"ו [ולבן כרך מוקף חומה בי"ד]? | המחבר הביא משבלי הלקט דאין נוהגין לאסור מלאכה אלא בו ביום שקוראים המגילה, אכן הדרכ"מ (ס"ק א') הביא דנשים נוהגות להחמיר אפי' ביום ט"ו, והבאה"ט (ס"ק ג') משמע דיש מחמירים אפי' באנשים, והכריע המ"ב (ס"ק ז', שעה"צ ס"ק ז') דתלוי במנהג המקום דאפי' בו ביום תלוי במנהג
| תרצ"ו,ב | תרצו ב |
תרצו | ג | מה הדין בהספד ותענית? | שניהם אסורים בי"ד וט"ו
| תרצ"ו,ג | תרצו ג |
תרצו | ג | מה יעשה במקום שנוהגין לילך לקבר לקונן ביום שביעי? | בפורים אסור לילך שם אלא האבל לבדו ילך עם חזן אחד ויאמר לו השכבה, ואפי' ערב פורים [שהוא יום ששי] אסור לילך שלא יחשבו שאבילות נפסקת מחמת פורים (מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק ח')
| תרצ"ו | תרצו ג |
תרצו | ג | כיצד נהגו הנשים בשעת הלויה? | קודם קבורה מענות ומטפחות אבל לא מקוננות, ולאחר הקבורה לא מענות ולא מטפחות (שו"ע), ובכל אופן אסורות לבכות אבל אין למחות בהם דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (שע"ת ס"ק ד')
| תרצ"ו | תרצו ג |
תרצו | ד | האם אבלות נוהגת בפורים? | יש בזה ג' שיטות:<br>1) שאילתות - פורים כרגל ומבטל שבעה [דכתיב שמחה ברגלים וכתיב שמחה בפורים, והקשה מהר"ם א"כ לאחר שבעה יבטל שלשים ואינו משמע בגמ' מו"ק (י"ט), ועוד א"כ למה נשים מטפחות בפורים הרי אינן מטפחות ברגל (ב"י)]<br>2) מהר"ם מרוטנבורג - פורים כשבת ואינו מבטל שבעה ורק דברים שבצינעא נוהגין [ועולה לו למנין שבעה אפי' ... | תרצ"ו,ד | תרצו ד |
תרצו | ד | האם האבל הולך לביהכ"נ לשמוע מקרא מגילה 1) בלילה 2) ביום? | 1) לו"ע עדיף להתפלל ולקרות המגילה בבית אם יש לו מנין דלא הוי כאבלות בפרהסיא, ואם אין לו מנין יתפלל מעריב ביחידות ואח"כ ילך לביהכ"נ לקריאת המגילה [והטור מיירי כשאין לו מנין בביתו] (דרכ"מ ס"ק ג', מ"ב ס"ק י' וס"ק ט"ז) 2) לפי המחבר דינו כלילה, ולפי הט"ז (ס"ק ב') אפי' לרמ"א דינו כלילה, ולפי המג"א (ס"ק ח') יש להקל ביום לילך ... | תרצ"ו | תרצו ד |
תרצו | ד | האם האבל יכול להיות הבעל קורא? | כתב תשובת בנין עולם (סי' ל"ה) מותר אם אין שם אדם אחר שיודע לקרות כ"כ בנקודות ובטעמים ובדקדוק אותיות (מ"ב ס"ק י"ב)
| תרצ"ו | תרצו ד |
תרצו | ד | האם מותר לאבל לילך לסעודת פורים עם משפחתו? | לכתחילה יעשה הסעודת משפחה בביתו, ואם זה לא אפשר כתב הקובץ הלכות (פט"ז סעי' י"ג) דיכול לילך חוץ לביתו אם הוא סעודת משפחה או סעודה שהוא רגיל להשתתף בו מידי שנה בשנה דאז יהיה כאבלות בפרהסיא אם אינו הולך
| תרצ"ו | תרצו ד |
תרצו | ה | מה הדין בפורים שחל במוצאי שבת? | אם אכל שלש סעודות קודם מנחה יכול לישב בביהכ"נ אחר מנחה וישמע כל תפילת מעריב וקריאת המגילה (רוקח, שו"ע), אבל אם צריך לחזור לביתו אחר מנחה לאכול שלש סעודות לא יחזור אם יש לו מנין בביתו אבל אם אין לו מנין יש עצה לחזור מבעוד יום ולישאר שם למעריב ולקריאת המגילה (מג"א ס"ק י', מ"ב ס"ק ט"ו)
| תרצ"ו,ה | תרצו ה |
תרצו | ה | מה הדין בט"ו? | כאן מודה המג"א דיתפלל שחרית בביתו, ומ"מ לענין חליצת מנעלים וישיבה ע"ג קרקע אין צריך (דה"ח, מ"ב ס"ק ט"ז)
| תרצ"ו | תרצו ה |
תרצו | ה | האם אומרים 1) צידוק הדין 2) קדיש? | 1) לא (מג"א ס"ק י', מ"ב ס"ק ט"ז) 2) בדרך כלל לא, אבל לחכם אומרים קדיש לאחר שדורשים עליו (מג"א שם, מ"ב שם)
| תרצ"ו | תרצו ה |
תרצו | ה | האם אומרים המקום ינחם כשאבל בא לביהכ"נ בערב שבת פורים? | לא דאין אבלות בפרהסיא בפורים (ט"ז ס"ק ב'), והוסיף רע"א והשע"ת (ס"ק ז') בשם הא"ר דה"ה כשחל שושן פורים בערב שבת
| תרצ"ו | תרצו ה |
תרצו | ו | האם אבל חייב במשלוח מנות? | כן דחייב בכל מצות אפי' כשהוא תוך שבעה (מ"ב ס"ק י"ז, שעה"צ ס"ק י"ח) [ואע"פ שיש מנהג שלא ליקח דבר מבית האבל תוך שבעה הכא שאני דהוי מצוה, ועוד פורים דומה לשבת וליכא קפידא בשבת (גשר החיים פכ"א אות ז' סעי' י')], אבל לא ישלח דברים של שמחה (ספר חסידים, מג"א ס"ק י"א, מ"ב ס"ק י"ח) {והא דכתב ספר חסידים דשולח מעות, נראה דזהו על ד... | תרצ"ו,ו | תרצו ו |
תרצו | ו | האם מותר ליתן משלוח מנות לאבל? | כתב הרמ"א דאין שולחין לאבל כל י"ב חודש ומציין ליו"ד (סי' שפ"ה), ויש בזה מח' אחרונים בכוונתו, הט"ז (ס"ק ג') ביאר ע"פ הרמ"א שם בסעי' א' דהביא דיש מקומות שנוהגין להקל בשאילת שלום אחר ל' יום אבל אין טעם להם אלא אם אמרינן דשאילת שלום שלנו לא מקרי שאילת שלום שבימיהם, ולפי"ז כוונת הרמ"א להקל במשלוח מנות ע"פ מנהג זה, אבל מסיים... | תרצ"ו | תרצו ו |
תרצו | ו | מה הדין באבל עני? | בודאי מותר לשלוח לו מעות אפי' תוך ז' דלא גרע מצדקה (מג"א ס"ק י"א, ט"ז ס"ק ג', מ"ב ס"ק י"ט), וה"ה דמותר לשלוח לו דבר מאכל בתורת צדקה (א"ר, כה"ח ס"ק ל"ה) או שאר דברים (ערוה"ש סעי' ח')
| תרצ"ו | תרצו ו |
תרצו | ו | האם מותר לשלוח מנות לרב שהוא אבל? | כתב דברי מלכיאל (ח"ה סי' רל"ז) דהוי כפרעון חוב ודבר האבד להרבנים אם לא ישלחו להם, ושמעתי מהגרי"א פארכהיימער שליט"א דה"ה דמותר לשלוח לרביים ומורות מטעם זה [וחידש הקובץ הלכות (פט"ו סעי' ל"ט) דה"ה דמותר לשלוח להוריו דאין זה מתנה של שמחה ואינו דומה לשאילת שלום]
| תרצ"ו | תרצו ו |
תרצו | ו | מה הדין אם אין בעיר אלא אבל? | חייב לקיים מצות משלוח מנות וא"כ צריך לשלח לאבל, ומ"מ כתב הרמ"א דהאבל יכול למחול {לשיטתו דס"ל דמהני מחילה אבל לפי הפר"ח לא מהני מחילתו, עי' מש"כ לעיל (סי' תרצ"ה)}, וביאר הערוה"ש (סעי' ח') דאין כוונתו דצריך למחול אלא שרשות למחול [וכפשוטו יש ראיה מכאן דאבל א"צ לסרב מלקבל משלוח מנות, אבל יש לדחות דהכא א"א בענין אחר, ולדינא... | תרצ"ו | תרצו ו |
תרצו | ז | האם אונן מותר בבשר ויין בפורים? | המחבר הביא הארחות חיים דמקיל דלא אתי עשה דיחיד דאבלות ודחי עשה דרבים דאורייתא [דפורים הוי דברי קבלה], והמג"א (ס"ק י"ג) הביא דיש מקילין אפי' בעשה דרבים דרבנן וכמ"ש לעיל (סי' תקמ"ח). אכן, תמה המג"א (ס"ק ט"ו) מהו החיוב לאכול בשר ויין בלילה, ואפי' ביום מסתבר דאינו חמור משבת ויו"ט ואין בהם חיוב בשר ויין [דהביא תלמידי רבינו ... | תרצ"ו,ז | תרצו ז |
תרצו | ז | מה הדין באונן לגבי קריאת המגילה 1) בלילה 2) ביום? | 1) כתב הרמ"א כיון דאין דרכו לקוברו בלילה מחויב במקרא מגילה דומיא דליל יו"ט שני [ומה שכתב הרמ"א דהוא כל שכן מאכילת בשר ויין תמה המג"א (ס"ק י"ד) דאין זה כל שכן אלא הוא דין בפנ"ע דאינו טרוד בקבורת המת], אכן השיג עליו הדרך החיים דמבואר בסי' תקמ"ח דבליל יו"ט שני יש מח' הפוסקים אם מחויב במצות, ועוד שאני התם דהוא יו"ט גמור מש... | תרצ"ו | תרצו ז |
תרצו | ח | האם מותר לעשות נישואין בפורים? | המחבר פסק כהרשב"א (ח"ג סי' רע"ו) דמקיל דדוקא ברגלים אמרינן ושמחת בחגך ולא באשתך, ועוד הוי חד יומא ומשום חד יומא לא משהי אינש וא"כ ליכא חשש ביטול פריה ורביה [וצ"ע דבגמ' (מו"ק ט' ע"א) אמרינן האי סברא בערב יו"ט דאח"כ תו לא מצי לישא אותה, ותי' המג"א (ס"ק י"ח) דהרשב"א כתב סברא דנפשיה ורק נקט לישנא דגמ', ועוד מציע המג"א דמקו... | תרצ"ו,ח | תרצו ח |
תרצו | ח | מה הדין בסעודת פדיון הבן בפורים? | הדרכ"מ (ס"ק ה') הביא מר' יעקב וייל דהחמיר אפי' בשושן פורים משום אין מערבין שמחה בשמחה, ואח"כ הביא תוס' מו"ק (ח' ע"ב) דס"ל דאינו שייך עירוב שמחה בשמחה בסעודת מילה ופדיון הבן רק סעודת נישואין, וכן פסקו הרמ"א ומ"ב (ס"ק כ"ט), ועי' לעיל סי' תקמ"ו סעי' ד'
| תרצ"ו | תרצו ח |
תרצו | ח | מה הדין בשבע ברכות בפורים? | א"צ פנים חדשות ביום י"ד ולילו (ספר גופי הלכות, באה"ט ס"ק י"ב, כה"ח ס"ק נ"ד), אכן הקובץ הלכות (פט"ז סעי' י"ד) הביא מכנסת הגדולה שחולק על הגופי הלכות וס"ל דבפורים צריך פנים חדשות, וכן הביא משו"ת התעוררות תשובה (ח"ד אבה"ע סי' כ"ט אות ב') ועוד אחרונים
| תרצ"ו | תרצו ח |
תרצו | ח | האם מותר ללבוש בגדי אשה בפורים? | הרמ"א הביא תשובת מהר"י מינץ (סי' ט"ו) דכי היכי דנוהגין לפטור הבחורים מגזל משום שמחת פורים כן יש להקל באיסור לא ילבש משום שמחת פורים דהרי אינם מכוונים לניאוף, ואע"פ שמהר"י ברי"ן מחמיר מ"מ נוהגין להקל, אבל הדרכ"מ (ס"ק ה') מסיים דטוב להחמיר ולעבוד את ה' בשמחה ולהיות גילה ברעדה, והמ"ב (ס"ק ל') הביא הב"ח וט"ז מיו"ד (סי' קפ"... | תרצ"ו | תרצו ח |
תרצו | ח | האם מותר ללבוש כלאים דרבנן בפורים? | ה"נ הרמ"א הביא מח' בזה והכריע דנוהגין להקל, אכן הא"ר (ס"ק ט"ז) הביא משל"ה דלאו משנת חסידים הוא ושומר נפשו ירחק מללבוש כלאים (פמ"ג מש"ז ס"ק ה', מ"ב ס"ק ל"א), ועוד כתב הכנסת הגדולה (ס"ס תרצ"ה) דאין להקל בכלאים דרבנן דשמא יבואו להתיר כלאים דאורייתא
| תרצ"ו | תרצו ח |
תרצו | ח | האם יש היתר לגזול בפורים? | הרמ"א הביא מנהג זה ובלבד שלא יעשו כדבר שלא כהוגן ע"פ טובי העיר, ולפי"ז מותר אפי' לברך עליו, אבל למעשה ה"נ כתב השל"ה דאין זה משנת חסידים (א"ר, פמ"ג מש"ז ס"ק ה', מ"ב ס"ק ל"א), וכתב הערוה"ש (סעי' י"ב) דעכשיו אין נוהגין אלא כל מי שמזיק חייב לשלם, ועי' מש"כ לעיל תרצ"ה
| תרצ"ו | תרצו ח |
תרצו | ח | האם טוב ללמוד מסכת פורים? | הבאה"ט (ס"ק י"ג) הביא תשובת דבר שמואל (סי' קצ"ג) דכתב תוכחת מגולה כנגדה
| תרצ"ו | תרצו ח |
תרצו | ח | האם מותר להתפלל מנחה ומעריב עם שטראמל? | כתב השבט הלוי (ח"י סי' י"ח אות א') דאין תלוי בחיצונית הבגד אלא כל זמן שהוא עומד כאילו עומד לפני השכינה ואינו עושה שום שחוק אין נפק"מ באיזה בגד הוא לובש
| תרצ"ו | תרצו ח |
תרצז | א | האם נוהגין הספד ותענית בפורים קטן? | איתא בגמ' דאסורים בהספד ותענית, וביאר הרא"ש דהיינו דוקא כשקראו המגילה בו ביום ומיד אח"כ החליטו לעבר השנה וקמ"ל דאסורים בהספד ותענית אבל אם לא קראו המגילה מותרים בהספד ותענית, אכן הרמב"ם ס"ל דאסורים בכל אופן. להלכה, המחבר סותם כהרמב"ם ואח"כ הביא הרא"ש ביש אומרים, והרמ"א פסק כהרמב"ם דבכל אופן אסורים בהספד ותענית
| תרצ"ז,א | תרצז א |
תרצז | א | מה הדין לגבי 1) על הנסים 2) נפילת אפים 3) קל ארך אפים 4) למנצח יענך ה' ביום צרה 5) מזמור לאסף 6) צדקתך צדק? | 1) אין אומרים (מג"א ס"ק א'), ובדיעבד אם אמר אין מחזירין [דראוי לאומרו באדר ראשון אלא שמסמיך גאולה גאולה לניסן] (מ"ב ס"ק א', שעה"צ ס"ק ב') {ונראה כוונתו דא"צ לחזור לראש הברכה וכמ"ש לעיל סי' תרפ"ח וסי' תרצ"ג} 2) אין אומרים ב' ימים (שו"ע) 3) אין אומרים ב' ימים (דרכ"מ ס"ק ב', מ"ב ס"ק ב') 4) אין אומרים ב' ימים (שו"ע) 5) בלב... | תרצ"ז | תרצז א |
תרצז | א | מה הדין לגבי 1) אבלות 2) עשיית מלאכה 3) נדר להתענות 4) משלוח מנות? | 1) נוהג אבלות בפורים קטן (א"ר ס"ק א', באה"ט ס"ק א', מ"ב ס"ק ג') 2) הדרכ"מ (ס"ק ג') הביא אבודרהם דאין עושין מלאכה ב' ימים, אבל הב"י כתב דעושין מלאכה, וכן נוהגין (עטרת זקנים, פמ"ג א"א ס"ק א', שע"ת ס"ק א') 3) אם נדר בפירוש להתענות בפורים קטן חל נדרו דהוי רק מנהג בעלמא {וצ"ב קצת דהוא מדינא דגמ'}, אבל אם נדר סתם להתענות ב' ... | תרצ"ז | תרצז א |
תרצז | א | מי שאירע לו נס באדר וקבל לעשות משתה ושמחה באותה יום, באיזה חודש יעשה המשתה? | המ"ב כאן כתב באדר ראשון [אלא אם אירע באדר שני] אבל במ"ב לעיל (סי' תרפ"ו ס"ק ח') כתב באדר שני, ועי' מש"כ שם, וסעודה שעושה לזכר נפלאות ה' הוא סעודת מצוה (פמ"ג א"א ס"ק א', מ"ב ס"ק ב'), ועי' מש"כ לעיל סי' רי"ח
| תרצ"ז | תרצז א |
תרצז | א | האם צריך להרבות בסעודה בפורים קטן? | כתב הטור דלפי הרמב"ם דאסור בהספד ותענית צריך להרבות בסעודה בי"ד ולא בט"ו, וכ"כ הבית יוסף בשם הגהות מיימוניות בשם הסמ"ק דוקא י"ד ולא בט"ו [אפי' במוקפין (פמ"ג א"א ס"ק א', מ"ב ס"ק ד'), אכן המנח"י (ח"י סי' נ"ח) מתמיה עליו דהב"י דחה דשמא נקט י"ד שהוא עיקר אבל ליכא הוכחה לט"ו דמוקפין], אבל תוס' (מגילה ו' ע"ב) סברי דא"צ להרבו... | תרצ"ז | תרצז א |
תרצז | א | מהו פשט בסיום הרמ"א "טוב לב משתה תמיד"? | 1) ביאר הט"ז (ס"ק ב') דכוונתו שטוב להרבות לכבוד הנס בעתים הללו (מ"ב ס"ק ה')<br>2) הא"ר (ס"ק ב') מצדד דבא לרבות דצריך לשמח אפי' בט"ו [כדעת היש נוהגין בתוס']<br>3) ביאר הברכ"י דיסד חתימה מעין הפתיחה שני תמידין כסדרן שהוא פתח בשויתי ה' לנגדי תמיד ומסיים בטוב לב משתה תמיד, בתחילה מכוין לבו למקום ואח"כ תמיד הוא יעזרנו על דב... | תרצ"ז | תרצז א |
תרצז | א | null | תרצז א |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.