Unnamed: 0 int64 0 42.6k | bookname stringclasses 9
values | siman stringlengths 1 4 | sek stringlengths 1 1.63k ⌀ | text stringlengths 2 18.1k | seif stringlengths 1 3 | topic stringlengths 10 32 ⌀ |
|---|---|---|---|---|---|---|
100 | עטרת זקנים על אורח חיים | לד | א | מצאתי בכתבי האר"י ששני הסברו' הם אמתיות וע"י כל אחד משני הזוגים פועל בהנחתם פעולה מיוחדת כמו שהוא מבואר שם סודם וז"ש בגמ' מקום יש בראש להניח ב' תפילין ותפילין של ר"ת הם במעלה יותר מתפילין של רש"י ומפני שהם גדולים במעלתן אין רוב העולם יכולין לפעול אות' הפעול' בהנחתם לכן נמנעו מלהניחם עכ"ל והם דברי זוהר חדש דף י"א ע"ב וז... | א | null |
101 | עטרת זקנים על אורח חיים | לד | ב | ולר"ת עכ"פ צריך לכותבן כסדר שהם כתובים בתורה ואם שינה פסול בין של יד בין של ראש ולכן בשל יד שהם בקלף א' יכתוב קדש והי' כי יביאך ויניח חלק פ' והיה ויכתוב שמע ואח"כ יכתוב והיה אם שמוע (טור כ"י): | א | null |
102 | עטרת זקנים על אורח חיים | לד | ג | יניח של רש"י כו' וי"א יניח תחילה של ר"ת ויברך עליהם ויסלקם מיד ואח"כ יניח של רש"י על סמך ברכה ראשונה כדי שיקרא ק"ש ותפלה בשל רש"י (מהרמ"י הבין כן מדברי הסמ"ג וס"ה) אבל לא עלה על לבם כמו שהבין ואפשר לומר שגם הם סוברים כמו תשובת אשכנזים ע"כ נכון להניח של רש"י תחילה ויברך ואח"כ יניח של ר"ת כנ"ל ויקרא בהם שמע והיה אם שמוע ... | ב | null |
103 | עטרת זקנים על אורח חיים | לד | ד | יעש' ב' כיסין אבל לא יעש' סימני' של אותיות בגופן של תפילין להכיר בין רש"י לר"ת ז"ל ובמנח' יניח תפילין דר"ת: | ד | null |
104 | עטרת זקנים על אורח חיים | לה | א | במנין השיטין אלו הם ראשי השיטין וידבר את היום יוצאים לתת חג ההוא תורת בב' והיה רחם בשה לאמר כי הקשה בהמה לאות ג' שמע את והיה לבבך ובלכתך ידך מזוזת ד' והיה ובכל נפשכם ואכלת ה' בכם אשר ה' בין עיניכם ביתך ובשעריך: | א | null |
105 | עטרת זקנים על אורח חיים | לה | ב | ובש"ר וידבר מזה הזאת ב' והי' כל פטר חמור ממצרים מבית. ג' שמע לבניך וי"א לבבך על. ד' והיה עשב לא תתן את בניכם (מהרר"מי): | א | null |
106 | עטרת זקנים על אורח חיים | לו | א | בכל מקום שאותיות שעטנ"ז. ג"ץ כתובים אפי' בס"ת צריכין תגין קטנים מדין תלמוד פרק הבונה דף ק"ד שעטנ"ז ג"ץ בלא תגין אינן אותיות כלל ואין חייבים עליהם בשבת כמ"ש: | ג | null |
107 | עטרת זקנים על אורח חיים | לז | א | קטן הלומד תלמוד ויודע לשמור עצמו שלא יפיח חייב אביו לחנכו מדרבנן: | ג | null |
108 | עטרת זקנים על אורח חיים | לח | א | אבל ביום א' אסור להניח תפילין וביום השני גם כן לא יניח אלא אחר הנץ החמ' וי"א אפילו קודם הנץ החמה מותר להניח מ"מ ביום א' אחר הקבורה חייב בתפלה אם לא עבר זמנ' וכן אם שמע שמוע' קרוב' אסור גם כן להניח תפילין ביום הראשון (משאת בנימין וכן משמע מדברי הרמב"ן עיין בי"ד סי' ת"ג סעי' ו'): | ה | null |
109 | עטרת זקנים על אורח חיים | לח | ב | חתן ושושביניו פטורין מתפילין. דווקא בבי' של חופה ששם שותין ומשתכרין אבל אם הולכין בבית אחר חייבין וה"מ שלא בזמן ק"ש אבל בזמן ק"ש מאחר שהחתן חייב בק"ש חייב נמי בתפילין כדי שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו (ש"ת מהררמ"א סי' קל"ב): | ז | null |
110 | עטרת זקנים על אורח חיים | לט | א | תפילין שכתבן מסור בין להכעיס בין לתאבון וכן מומר אפילו אינו מומר אלא למצוה אחת פסולים: | א | null |
111 | עטרת זקנים על אורח חיים | לט | ב | אין לוקחים תפילין כו' וכן אין לומר לעכו"ם ליתן לו בזול יותר מדאי שמא יכעיס העכו"ם וישליכם למקום אבוד ב"י וכן משמעות הגמרא: | ז | null |
112 | עטרת זקנים על אורח חיים | לט | ג | לקח וי"א דאין צריך לבדוק רק תפילין של יד או של ראש בכרך ראשון וכן בכרך שני וכן בכרך ג' אם מצאן כשרים אז הם כולם כשרים כנ"ל: | ט | null |
113 | עטרת זקנים על אורח חיים | מ | א | ואם שניהם אינם מיוחדים להם כו' אבל מדברי הר"ר יונה נרא' דכי הוי תרווייהו אינם מיוחדים להם אפי' מאה כחד חשיבא ע"כ: | ב | null |
114 | עטרת זקנים על אורח חיים | מ | ב | ואם אשתו עמו צריך כלי בתוך כלי וי"א בכ"ע צריך כלי בת"כ (רבינו יונה בפ' מי שמתו ד' י"ז בשם הרמב"ם) דהיינו שיניחו תפילין עם הכיס שלהם בדבר שאינו מיוחד להם אבל בין כר וכסת אינו מיקרי כלי (ב"י בשם הרמב"ם פ"ד מה"ת): | ג | null |
115 | עטרת זקנים על אורח חיים | מ | ג | עד שיקנח הקרי מעליו. אבל לאחר שקנח הקרי מותר להניחן אע"פ שהוא טמא (ב"י) וכן משמע התם בגמרא: | ז | null |
116 | עטרת זקנים על אורח חיים | מא | א | הנושא משאוי על ראשו חולץ תפילין של ראש כו'. ויש לחלק אם נושא משא בשכר אין צריך לחלצו רק בד' קבין אבל בלא שכר אפילו משהו אסור כנ"ל: | א | null |
117 | עטרת זקנים על אורח חיים | מב | א | ואם היו חדשים. מפרש"י הביא הב"י משמע אפי' רק שעש' קשרים מקרי ישנים ונכון הוא לפי שטעם שתפילין של ראש הוא קדוש בקדושה חמור' משום שרוב שם של שדי בו אבל ברש"י שבאלפסי כתוב בל' אחר ע"ש אבל אם התנה עליהם מתחלה בשקשרן בראש לעשותן של יד כשיצטרך להן שרי (הר"ר ירוחם והרר"י אבוהב בשם א"ה): | א | null |
118 | עטרת זקנים על אורח חיים | מב | ב | וקלף המעובד לשם תפילין אסור לכתוב עליו דברי חול כו' וה"ה העור המעובד לשם קציצה לשם תפילין אסור להשתמש בו דברי חול ולפי זה אסור לכתוב גיטין באותו קלף אא"כ שהתנה בו מעיקרא בשעת העיבוד (מורי בב"ח): | ג | null |
119 | עטרת זקנים על אורח חיים | מג | א | אסור ליכנס כו' כ"ש בתפילין שבידו אסור משום שצריך לשפשף משום ניצוצות: | א | null |
120 | עטרת זקנים על אורח חיים | מג | ב | ואם אוחזן בידו כו' ר"ל בבגדו ובידו שרי בין להשתין ובין לפנות דהא ליכא למיחש משום ניצוצות (ב"י בשם ספר התרומות): | א | null |
121 | עטרת זקנים על אורח חיים | מג | ג | או בבגדו בידו. פירוש בימינו דוקא דהא אין לחוש שמא יקנח דאסור לקנח בימין ולעיל בסעיף א' אמרו ואפי' בבגדו בידו ואם תרצה לישבו שבכאן ר"ל בב"ה קבוע כדפי' רש"י זה אינו דא"כ היה לו לפרש דכאן איירי בב"ה קבוע ועוד הלא בב"ה קבוע התיר אפי' בידו בלא בגדו וכתוב בל"ח שהרב לא דק כי מה שכתבתי בסעיף א' הוא לדעת הטור ובסעיף ד' הוא דעת ... | ד | null |
122 | עטרת זקנים על אורח חיים | מג | ד | ואוחז הכלי בידו ונכנס וי"א דוקא ביום שראוי ללובשן אז התירו להיות בבגדו בידו ולכנס משא"כ לעת ערב שאין ראוי לחזור ללובשן כ"ש בלילה אין לכנס בתפילין לב"ה אף שהוא עושה משום נטירות (ראב"ד): | ו | null |
123 | עטרת זקנים על אורח חיים | מג | ה | בד"א בבה"כ שבשדה ולפי זה אפילו עוברי דרכים בהם יש להם להניחן במקום משומר כגון על העגלה או ליתן לחבירו אזי לא יכניס' כלל לב"ה אם לא שיש במקום סכנה מן המזיקים אזי שייך לומר הואיל והיתירו חכמים לנטרן (כנ"ל): | ז | null |
124 | עטרת זקנים על אורח חיים | מד | א | וכיצד הוא עושה מניח ראשו בין ברכיו כו' אף אם פורס סודר עליהם מ"מ יש לחוש שמא לא יזכור ויבא לידי שינת קבע ולכן צריך לעשות גם את זה להניח את ראשו בין ברכיו (לחם חמודות דף כ"ד ע"ב) ויש מי שכתב אף בפורס סודר לחוד סגי (מהררמ"י) ושנת עראי כדי הילוך ק' אמה או אין חבירו צריך להקיצו דעדיין לא ישן אפי' שינת עראי ואפילו יותר מן ק... | א | null |
125 | עטרת זקנים על אורח חיים | מה | א | אסור לכנס בבית הקברות וי"א כל אותו החדר שהמת מונח בו חשוב כד' אמות: | א | null |
126 | עטרת זקנים על אורח חיים | מה | ב | ואם הם מכוסים מותר. מכ"ש של יד שהיא מכוסה בכל פעם שמותר: | א | null |
127 | עטרת זקנים על אורח חיים | מו | א | כשיעור כו' והיינו דוקא סוף שנתו ע"כ אם לא יוכל לעמוד עד אור הבוקר לא יברך אלהי נשמה ולא המעביר שינה עד הבוקר גם ברכ' אשר נתן לשכוי אל יאמר אלא ביום וי"א דאף כשניעור משינ' היום צריך לומר אלהי נשמה ולא נהגו כן. צריך להפסיק מעט בין אלהי לנשמה שלא ישמע שהנשמה היא אלהיו ח"ו (ספר אבודרהם): | א | null |
128 | עטרת זקנים על אורח חיים | מו | ב | כשיניח ידיו על עיניו. פי' ע"י חלוק אם עדיין לא נטל ידיו כי קודם הנטיל' יד לעין תקצץ וכשישב על המטה ומותח את עצמותיו אז מברך מתיר אסורים ויש לזהר שלא לשלב האצבעות של ימין בשל שמאל אמנם טוב להסתכל ולכוון בכל שעה ושעה באצבעו' ולכוון כי עשר אצבעות הם בשני ידים ויכוין כי כל אצבע ואצבע מהם הוא סוד של שם אהי"ה במלוי יוד"ן שהו... | א | null |
129 | עטרת זקנים על אורח חיים | מו | ג | הנותן ליעף כח. מנהג פשוט לאומרו והוא ע"פ מדרש ומהרש"ל ז"ל לא היה אומרה בש"ת ס"י ס"ד. וכשירחץ פניו יברך המעביר שינה מעיני כו' ויהי רצון ותשמרני מלבא לא לידי חטא ולא לימא אל תביאני וגם אין לומר וכוף את יצרי להשתעבד לך כי הכל בידי שמי' חוץ מיראת שמים (אא"ז) ובכאן האריך הרב וקצר היריעה מלהכיל והוכיח בכאן בראיות ובתשובות גד... | ו | null |
130 | עטרת זקנים על אורח חיים | מז | א | וצריך לומר וצאצאנו וצאצאי צאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל וכן נוהגין וצ"ל לומדי תורתך לשמה כך היא גירסת הרי"ף ותמיד תהיה תפלת האב ואם שגור' בפיהם להתפלל על זרעם שיהיו לומדי תורה וצדיקי' ובעלי מדות טובות ויכוין מאד בברכת אהבה רבה וכן ברכת התורה כשאומר ונהיה אנחנו וצאצאינו כו' וכן בתפלת ובא לציון גואל כשאומר למען לא ניגע לר... | ו | null |
131 | עטרת זקנים על אורח חיים | מז | ב | י"א שאם כו' כי דווקא אהבה רבה דלא הוי עיקר ברכה לברכת התורה אז אינו פוטר אלא אם כן לומד מיד בלי הפסק אבל ברכת התורה פוטרת כל היום אפילו לא למד אחר תפל' שחרי' רק עד חצי היום (מרדכי ספ"ק דברכות והגהת מיי' וכן הוא דעת התוס' ורבינו יונה ורבינו ירוחם והרא"ש וכן יש לפרש דעת הטור: | ט | null |
132 | עטרת זקנים על אורח חיים | מז | ג | המשכי' כו' כן כ' הרא"ש ספ"ק דברכות אבל המרדכי שם כ' שהר"ם אומר שאינו צריך לברך לפי שברכת התורה של אתמול פוטר עד שחרית אחר וכן כת' ב"י והתו' בשם ר"ת כתבו דלא נהירא וכ"כ מהררמ"י בפסקיו סי' קכ"ג וכ"כ האגור דכל הפוסקים חולקים אר"ת וכן נוהגים העולם וכשילך לב"ה א"צ לחזור ולברך ומיהו הש"ץ היורד לפני התיבה יכול לחזור ולברך כדי... | יג | null |
133 | עטרת זקנים על אורח חיים | מז | ד | נשים כו' כי אע"פ שפטורים מן התורה שבעל פה מ"מ תורה שבכתב הם חייבים. (ב"י עיין בי"ד סי' רמ"ו ס"ג): | יד | null |
134 | עטרת זקנים על אורח חיים | מח | א | ואומרי' פ' התמיד וקודם פ' התמיד יקרא פ' בראשית בכל יום פ' היום ויום של אחריו כמו שהיו עושין במקדש ואח"כ אומרים פ' הכיור ואח"כ פ' תרומת הדשן ואח"כ יאמר פרשה וזה אשר תעשה על המזבח בפ' תצוה עד לדבר אליך שם כי הי' מעין פ' התמיד ואח"כ יאמר פ' התמיד כמו שכתוב בסדורים שלנו ואח"כ ושחט אותו על ירך המזבח וגו' זאת התור' וגו' ויאמ... | א | null |
135 | עטרת זקנים על אורח חיים | מט | א | אע"ג דקי"ל כו' דוקא להוצי' רבים י"ח אסור לומר בע"פ אבל כל אחד בפני עצמו שרי כנ"ל: | א | null |
136 | עטרת זקנים על אורח חיים | נ | א | איזהו מקומן. טעם שתקנו משנה זו לפי שאין בכל אותו הפרק מחלוקת והוא משנה סדורה למשה מסיני ויש בה גם כן שד"מ תיבות ועם הקריאה הרי הוא כמנין משה לו' שתור' בע"פ ניתנה מסיני וק"ל: | א | null |
137 | עטרת זקנים על אורח חיים | נא | א | צריך ליזהר מלהפסיק כו' יותר חמור הוא מבין ישתבח ליוצר אור (כל בו סי' ד') ומשיתחיל ב"ש יתן עיניו למטה ולא יסתכל חוץ לד"א עד אחר נפילת אפים שהוא גמר היחיד וישתדל שיהיה לו סדור שיתפלל בו מב"ש ואילך ולא יאמר בע"פ וייחד דבריו אליו וכל שם אדני שיזכיר יכוין בשם יאהדונה"י ועל ידי ההוא טמיר ונעלם וכשהוא צריך להפסיק בין ב"ש לישת... | ד | null |
138 | עטרת זקנים על אורח חיים | נא | ב | ואין אומרים מזמור לתודה בשבת ויום טוב ומוסיפין בכאן ט' מזמורי' ואין לו' השמים מספרים בחול וכן נרא' מדברי הזוהר ב"י בסי' נ': | ט | null |
139 | עטרת זקנים על אורח חיים | נא | ג | בעי"כ אין אומרים מזמור לתודה. וי"א שאין אומרים גם כן לא בעט"ב ולא בט"ב (הגה' מנהגי' הלכות ט"ב ס"ה) י"א שהוא טעות שאם יבנה ב"ה אז יקריבו קרבנות ויהיה ט"ב לששון ולשמחה. ואז לא יתענה (מהרש"ל בש"ת סי' ד'): | ט | null |
140 | עטרת זקנים על אורח חיים | נב | א | ואח"כ יקרא כל פסוקי דזמרה כו' וזה שאינו אומר פסוקי דזמרה אחר התפל' כל עיקר (הגהת מהרש"ל בשם לקוטי הפרדס) והעיקר נרא' שיכול לקרות פסוקי דזמרה אחר תפלה בלא ברכה כיון דאומרים בלא ברכה אינו אלא כקורא בתורה ולא כמספר שבחיו של הש"י אחר התפלה: | א | null |
141 | עטרת זקנים על אורח חיים | נג | א | ישתבח אומר הש"ץ מעומד כדי שלא להפסיק בין ישתבח לקדיש (ת"י) מזה נתפשט המנהג שהקהל יושבים בשבת בשעה שאומרים ישתבח לפי שהחזן מנגן בסוף ברכת ישתבח ואין עומדים עד שמתחיל הקדיש אבל בחול עומדים גם הקהל עם הש"ץ כדי לשמוע הקדיש מעומד מפי הש"ץ ולענו' מיד איש"ר גם כן מעומד אבל משום ברכה של ישתבח אין צריך לעמוד מ"מ נוהגים אנשי מעש... | א | null |
142 | עטרת זקנים על אורח חיים | נג | ב | ויש לו נעימות וקולו ערב כתוב בפסיקתא כבד ה' מהונך קרי ביה מגרונך שאם היה קולך ערב עמוד וכבד ה' מקולך ואם אינו הגון ויניחו אותן להתפלל משום נעימות קולו אין הקב"ה מקבל תפלתו שנא' נתנה עלי בקול' על כן שנאתי': | ד | null |
143 | עטרת זקנים על אורח חיים | נג | ג | שעבר עבירה בשוגג כגון שהרג את הנפש כו' אבל אם עשה במזיד לא ודווקא שהרג נפש אז אין מועיל לו תשובה להיות כשר לש"ץ אבל אם עבר שאר עבירות בין אדם למקום שיוצא מכלל הדת בילדותו ושב בתשובה שלימ' כשר (מהרש"ל ב"ש סי' ב') ואין נכון להעביר ש"ץ קבוע בשביל אחר שקולו ערב אלא ישרתו שניהם כאחד (מהר"ל בן חביב סי' ט"ו) ואם העבירו אותו ל... | ה | null |
144 | עטרת זקנים על אורח חיים | נג | ד | אין ממנין ש"ץ אלא שנתמלא זקנו מפני כבוד הצבור כו'. ואף אם רוצי' למחול על כבודם לא מהני וכן בכל מקום שתקנו חז"ל מפני כבוד הצבור אין ביד הצבור למחול על כבודם כגון לגלול ס"ת בצבור וכן אשה לא תקרא בצבור וכן קטן לא ישא כפיו (מורי בב"ח) וכן משמע בב"י וכן כ' הרא"ש והרשב"א והר"ן ותוס' סוף פ' לולב הגזול ולא כתוס' ספ"ק דחולין דמ... | ו | null |
145 | עטרת זקנים על אורח חיים | נג | ה | אבל באקראי משהביא שתי שערות כו' ואם הוא בן י"ג שנים ויום אחד יכול להתפלל באקראי בלא בדיק' אחר השערות דסמכינן ארוב שיש להם שערו' (מהרמ"י) וי"א שלא ירד לפני התיבה בר"ה ובי"כ או בעת צרה ח"ו כ"א אדם מופלג (א"ז) אדם שפגע בו מדה"ד שנפלו זרועותיו ראוי וראוי הוא להיות ש"ץ שהקב"ה חפץ להשתמש בכלים שבורים דכתיב לב נשבר ונדכה אלהי... | ו | null |
146 | עטרת זקנים על אורח חיים | נג | ו | יש ללמוד זכות על מקומות שנוהגים שקטנים יורדים לפני התיב' להתפלל תפלת ערבית כו'. ודוקא תפלת ערבית שהיא רשות אבל שאר תפילו' אין קטן מוציא את הרבי' ידי חובתן: | י | null |
147 | עטרת זקנים על אורח חיים | נג | ז | ) סומא יורד לפני התיבה ובלבד שלא יקרא בתורה כו'. וי"א דסומא מותר לעלות לס"ת ולברך תחלה וסוף מהרש"ל ובש"ת משאת בנימין סי' ס"ח וכן עיקר וע' לקמן סי' קל"ט סעיף ג' ובסימן ק"ט ס"י) יש מקומות שאין מניחין את האבלים להתפלל כ"א פ"א או פעמים בשבוע אכן מקום שאין מנהג אין למחות באבל להתפלל והמוחה באבל כאלו מוחה באדם לעשות מצוה וכא... | יד | null |
148 | עטרת זקנים על אורח חיים | נד | א | ישתבח אינו פותחת בברוך ואין להפסיק בישתבח וסכנה גדולה היא (עיין בזוהר פרשת תרומה) ויש בישתבח נ"ב תיבות וכו' נ"ב פ' בתור ואחר כך אומרים חצי קדיש עד איש"ר הוא כ' תיבות נגד דברות הראשונות והאחרונות איש"ר ז' תיבות נגד חצבה עמודיה שבעה ובצירוף שניהם כ"ו תיבו' כמנין אותיות א"ב. גם ביתברך כ"ב תיבות כמנין אותיות התורה זולתי מנ... | א | null |
149 | עטרת זקנים על אורח חיים | נה | א | אומרים קדיש כו'. ואין פוחתין משבעה קדישים בכל יום ע"ש שבע ביום הללתיך (שבולי לקט) דהיינו א' אחר פסוקי דזמרה אחר ישתבח ב' אחר תפלת י"ח ברכות ג' אחר סדר קדושה ד' אחר עלינו ה' אחר אשרי במנחה ו' אחר תפלת מנחה ז' אחר ק"ש של ערבית קודם תפלת י"ח וקדיש שאומרים אחר תפלת ערבית אינו בכלל משום שהיא רשות מ"מ אומרים תתקבל אחר כך אחר... | א | null |
150 | עטרת זקנים על אורח חיים | נה | ב | ואם יצאו לאחר שהתחיל בקול רם וקדושה יכולין להשלים כל סדר קדושה כו' דהיינו ובא לציון וקדיש שלאחריו: | ג | null |
151 | עטרת זקנים על אורח חיים | נה | ג | ותפלת ערבי' לכן אם התחילו והוא רחום בי' ויצאו מקצתן גומרים עד יראו עינינו ואומרים ג"כ קדיש כי הוא שייך לק"ש וברכותיו ותפל' ערבי' בלחש כי אין צריך עשרה לתפל' בלחש אבל אין אומרים קדיש של אחר תפלת י"ח אלא בי' ובעלינו לשבח אף אם פתח בי' ויצאו מקצתן אפ"ה אין אומרי' קדיש יתום שאחריו פחות מעשרה וכן אם אמרו עלינו בלא עשרה א"א ... | ג | null |
152 | עטרת זקנים על אורח חיים | נה | ד | מיהו יש נוהגין להקל בשעת הדחק וי"א אפילו בשעת הדחק אין להקל (מהררמ"י) אם לא שנותן לקטן ס"ת בידו אבל חומשים שלנו לא מצרפין בין לתפלה ובין לב"ה: | ד | null |
153 | עטרת זקנים על אורח חיים | נה | ה | נכון שהאחרים ימתינו עד שיגמור אפי' יש י' זולתו וכן כשאחד מאריך בתפלתו ובלבד שיש שהות להתפלל בי' (הג"מ הר"מ): | ז | null |
154 | עטרת זקנים על אורח חיים | נה | ו | עיר שאין בה אלא י' כו'. אבל אם יש מנין זולתו אין יכולין לכופו ולא חיישינן שמא יצטרך אחד לנקביו דאם כן אין לדבר סוף: | כא | null |
155 | עטרת זקנים על אורח חיים | נו | א | ולא יפסיק בין יהא שמיה רבא למברך כו'. וי"א שלא להפסיק בין תיבת שמיה ובין רבא אבל בין רבא למברך לית לן בה (הגהת אשר"י א"ז) דהעיקר שאין להפסיק אף בין רבא ובין מברך אלא יאמר יהא שמי' רבא מברך בנשימה אחת וגם יאמר שמיה במפיק ה' ובזה יוצא י"ח כל הפרושים (מורי בב"י): | א | null |
156 | עטרת זקנים על אורח חיים | נו | ב | וכשמתחיל יתגדל יש לומר תחלה ועתה יגדל נא וי"א גם כן בראשי' ברא וגו' וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר כח מעשיו הגיד לעמו וגו' ה' בחכמה יסד ארץ וגו' ובכל אחד מאלו כ"ח אותיות ובין כלם כ"א תיבות עם ועתה יגדל נא כו' אמן יהא כו' אך בפסוק כח מעשיו ובפסוק ה' בחכמה בכ"א אחד יותר שאינו מן המנין ויכול לומר אלו הפסוקים אפי' בתפל... | א | null |
157 | עטרת זקנים על אורח חיים | נז | א | והקהל כו' וטוב הוא שהקהל יאמרו כן בעת שמאריך החזן בניגון על אות אחד וע"כ אם אינו מאריך בברכו אך מחתך האותיות והמלות מוטב שישתוק ויכוין ויאזין למה שאומר הש"ץ (מהרמ"י) מ"מ לא יאמר הפסוק את ה' אלהיך תירא (מהרש"ל בש"ת סימן ס"ד) וחוזר הש"ץ ואומר ברוך ה' המבורך לעולם ועד וכן אמן יהא שמיה רבא צריך הש"ץ לחזור ולומר: | א | null |
158 | עטרת זקנים על אורח חיים | נח | א | שהוא רביע היום. בין הוא ארוך ובין הוא קצר לכן יש ליזהר בימי חורף למהר לק"ש מאחר שהיום קצר: | א | null |
159 | עטרת זקנים על אורח חיים | נח | ב | שכרו מרובה מאוד ואינו ניזוק כל אותו היום (ברכות פ"ק): | א | null |
160 | עטרת זקנים על אורח חיים | נח | ג | שיעור הנץ החמה כמו שיעור שעה אחת וביש נוסחאו' כתוב בדברי הרמב"ם במקום שיעור שעה אחת עישור שעה וכנ"ל עיקר דהא מעלות השחר עד שיעלה השמש על הארץ מהלך ד' מילין שהוא שעה וחמשית נמצא לא יהיה מעלות השחר עד הנץ החמה רק חמישי' מהשעה וזה אינו במשמע וכ"כ ב"י: | א | null |
161 | עטרת זקנים על אורח חיים | נח | ד | יש לו להקדים לקרות' כל מה שיוכל ויש מי שכתב שאם הוא בדרך או במקום שאין לו ציצית או תפילין או שאין יוכל להניח מחמת קור מ"מ יקדים לקרות ק"ש וברכותיה בזמנה ואחר כך כשיהיה לו ציצית ותפילין יניחן ויברך עליהן כדי לקיים מצות עשה דתפילין ויחזור ויקרא ק"ש בלא ברכות בעוד התפלין עליו ולא לשם חובה רק כקור' בתורה או אם ירצה יקרא בה... | ב | null |
162 | עטרת זקנים על אורח חיים | נט | א | בא"י יוצר אור כו' הנה מצינו בברכת יוצר אור ובתפלת י"ח ובברכת המזון יש כל א"ב חוץ מן ף' לומר לך שכל המכוון באלו הג' אין שטן ואין פגע רע ולא שום מקטרג אף שצף קצף כו' שולט בתפלתו ולא גם בסעודתו (אמ"ז מהרי"ל) וצריך להפסיק בין יוצר ובין אור כי היכא דלא לשתמע יוצרור. משרתים ואשר משרתיו ר"ת מום והוא שם אחרון משם ע"ב לכן יש לד... | א | null |
163 | עטרת זקנים על אורח חיים | ס | א | ואינה פותחת בברוך כו'. צ"ל כן ואבינו אב הרחמן כו' ואין צ"ל כן תחננו ותלמדנו כי אין צריך אלא ד"פ לשון לימוד כמ"ש בפי' של סדור ואי הוה גרסי' כן תחננו ותלמדנו אז יהיו ה' פעמים לשון לימוד אין צ"ל הגבור אלא הגדול והנורא וכשיגיע למארבע כנפות הארץ יקח ד' ציצית ויכוין להאיר עלי' בד' ציצית שהם ארבע כנפות הארץ הציצית של מלכות הנ... | א | null |
164 | עטרת זקנים על אורח חיים | סא | א | יקרא קריאת שמע בכוונה כו'. וצריך לכוון לצאת בה עיין לקמן סי' תקפ"ט מדין אם מצות צריכות כוונה: | א | null |
165 | עטרת זקנים על אורח חיים | סא | ב | וכדי להשלים רמ"ח מסיים הש"ץ ה' אלהיכם אמת כו'. ויכול הש"ץ לו' בלחש אמת ואח"כ יחזור לאומרו בקול רם (רא"ם בש"ת): | ג | null |
166 | עטרת זקנים על אורח חיים | סא | ג | וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת כו' וי"א שצריך להתחיל אני ה' אלהיכם אמת (מהרש"ל סי' ס"ד ובש"ת רא"ם סי' ח'): וסברא ראשונה עיקר להתחיל אני ה' אלהיכם אמת וכן נוהגין (מהר"ל בן חביב סי' ע"ג ומהר"ם אלשקר ס"י ומהררש"ך סי' ל"ג) וי"א שאין להכריח להקל שלא היו נוהגין בהחזרת ג' תיבות שיהיו מחזירין אותן (רא"ם סי' א"ב) ומותר לש"ץ ... | ג | null |
167 | עטרת זקנים על אורח חיים | סא | ד | ואם הוא קורא ביחיד יכוין בט"ו ווין שבאמת ויציב. וי"א שט"ו ווין שבאמת ויציב כנגד ה' אלהיכם אמת ווין הראשונים עד ונאמן כנגד ה' המוזכר בדבריהם אני ה' נאמן לשלם שכר טוב. ה' ווין עד ונורא כנגד אלהיכם כי שם אלקים נורא מאוד ועד ויפה כנגד אמת כי יופי הדבר הוא האמת (צרור המור) . ואם קורא בערבית ביחיד יכוין בפסוק פדית אותי ה' אל... | ג | null |
168 | עטרת זקנים על אורח חיים | סא | ה | רק יאמר אמן אחר הש"ץ כשמסיים הברכה וי"א שצ"ל אמן שמע כו' בין ביחיד בין בצבור אם לא אם קורא בערבית ביחיד אז צ"ל אל מלך נאמן שמע ישראל כו' (מהרש"ל): | ג | null |
169 | עטרת זקנים על אורח חיים | סא | ו | נוהגין ליתן ידיהם על פניהם כו'. לעיל כתבתי סי' ס' לסגור עיניהם דוקא ביד ימין: | ה | null |
170 | עטרת זקנים על אורח חיים | סא | ז | צריך להאריך בח' של אחד וצריך לכוין בא' שהוא אחד ובח' שהוא יחיד בשבעה רקיעים ובארץ הרי ח' (ב"י בשם הסמ"ק): | ו | null |
171 | עטרת זקנים על אורח חיים | סא | ח | ויש נוהגין להטות הראש כפי המחשבה והטיי' צ"ל בדרך ד' מתנות מזבח דהיינו מזרח צפון מערב דרום ועכ"פ לא יטה הראש מזרח מערב צפון דרום כדי שלא יהא נראה ח"ו כמרמז ש"ו: | ו | null |
172 | עטרת זקנים על אורח חיים | סב | א | אף על פי שמצוה לדקדק באותיותיה קראה ולא דקדק בהן יצא. מכל מקום יזהר מאוד לדקדק בהן והמדקדק בהן שכרו שמצננין לו את הגיהנם שהוא מדה כנגד מדה שמאחר שהוא מעורר עצמו בזה ומניע חום טבעו שלו לדקדק באותיות בשכר זה החום הטבעי שהוא מעורר מצננין לו כנגדו חום אחר שהוא הגיהנם (מהררמ"י): | א | null |
173 | עטרת זקנים על אורח חיים | סג | א | אבל קורא והוא שוכב על צדו מאחר שכבר שוכב ואיכא טירח' לעמוד אף על פי ששוכב בבגדו אחר מפני שהוא מוט' על צדו ממש וליכא כולי האי גאוה ושרר' וי"א דוקא בשוכב במטה ופשט את בגדיו אז מותר לקרו' קריאת שמע על צדו משום דהוה ליה טרחא כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן (הרב ר' יצחק פרק מי שמתו) אבל אי ליכא טרחא לא יקרא קריא' שמע כשהוא ... | א | null |
174 | עטרת זקנים על אורח חיים | סג | ב | מי שרוצ' להחמיר לעמוד כשהוא יושב כו'. משמע דוקא אם יושב ורוצה לעמוד הוא דאסור אבל אם עומד יכול לישב דאז נראה דלאו משום חומרא קעביד אלא משום דצריך לישב והא תנינא דכל אדם קורא כדרכו בין מיושב בין מהלך (אמ"ז) ופשוט הוא וכן משמע בהגהו' מיימון דטוב יותר מיושב ממעומ' מיהו בי"כ כ"ע מודים דשרי לעמוד דאז אינו עושה משום יוהרא אל... | ב | null |
175 | עטרת זקנים על אורח חיים | סג | ג | היה מהלך כו' צריך לעמוד בפסוק ראשון ומפסוק א' ואילך יקרא דרך הלוכו שאם יקרא מעומד יראה כעושה כדברי ב"ש ודוקא במהלך ברגליו אבל אם רוכב ויושב בקרון יכול לכוון הטיב וא"צ לעמוד (מורי בב"ח) . ונראה שהפסוק א' שהוזכר כאן כולל ג"כ ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא גם כן בכלל קבלת עול מלכות שמים ויש לו כל דין פסוק ראשון לענין ... | ג | null |
176 | עטרת זקנים על אורח חיים | סד | א | קרא פרשה וטעה כו' חוזר לראש הפר' ואם הוא בפרשה ראשונה חוזר לואהבת משום דמוקמינן אחזקתיה דודאי פסוק שמע יודע שבכוונה קרא אותו כהלכתו ואם יודע שלא קרא אותו בכוונה יחזור לתחילת ק"ש וקורא על סדר אפי' יודע היכן טעה כדי שלא יהא למפרע (ב"ח מהררמ"י): | ב | null |
177 | עטרת זקנים על אורח חיים | סה | א | קרא ק"ש כו'. או שהפסיק בשע' קריאתה: בהג"ה וי"א דאם הי' אנוס כו'. הגה ע"ז אבל אם לא היה אנוס אפי' שהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש ובלא שהה כדי לגמור את כולה לכ"ע אינו חוזר לראש וכן הדין בהלל ובמגילה אבל גבי תפלה אפי' בלא אונס אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש: | ב | null |
178 | עטרת זקנים על אורח חיים | סה | ב | כגון מב"ש ואילך לא יפסיק אלא יאמר כו'. הגה ע"ז וי"א דאפילו אם עוסק בזמירות מב"ש ואילך אי נמי אפי' עומד בברכות שלפני ק"ש אפי' באמצע הברכה חייב להפסיק ולקרות ק"ש עם הצבור פסוק אחד (מורי בב"ח) אבל אם רוצה להפסיק בכל מקום שאסרו חז"ל להפסיק אפי' אם רוצה לדבר בלשון הקודש אסור: | ב | null |
179 | עטרת זקנים על אורח חיים | סו | א | כגון אביו או רבו כו'. הגה ע"ז וי"א דוקא מיראת מלך או אנס מותר להפסיק באמצע אבל לאביו ולרבו אין להפסיק אלא בין הפרקים (רש"י והרמב"ם) . וכן נוהגים ומ"מ אפילו מפני יראת מלכי ישראל מותר להפסיק באמצע ק"ש (הרר"י פרק היה קורא ומורי בב"ח) אבל לא בתפלה היכא דליכא סכנה דילפינן לה מקרא ודברת בם ולא בתפלה: | א | null |
180 | עטרת זקנים על אורח חיים | סו | ב | לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק כו' ויש מי שכתב שאין להפסיק כ"א לק' ק' ק' וגו' ולברוך כבוד ה' שאלו שני פסוקים הם שאמרו ישעיה ויחזקאל ששמעו מפי המלאכים ושייכים לענין קדושה (ב"ח) מכ"ש שאין מפסיקין במה שמוסיפין בשבת וי"ט אז בקול רעש וגו' או כבודו מלא עולם: | ג | null |
181 | עטרת זקנים על אורח חיים | סו | ג | אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד כו'. ר"ל מודים אנחנו לך לאפוקי מודים דרבנן לא יאמר. (ב"י פ"ה מהררמ"י וכן כתב ט"ז ז"ל וכוון הרב בעט"ז לדבריו) וכן אמן יהא שמיה רבה מברך אף שהוא יותר משלשה תיבות אפ"ה יכול לאומרם ולהפסיק בק"ש פי' משום שאסור להפסיק בזה אפי' עוסק במעשה מרכבה פוסק וכן במשמעות הגמ' בפ' מי שמתו אבל לא יותר מאמן... | ג | null |
182 | עטרת זקנים על אורח חיים | סו | ד | ויש אומרים דאמן שעונים אחר ברכת האל הקדוש כו'. אבל באמן שלסוף ג' ברכות אחרונות לא יפסיק. וי"א דגם באמן שעונים אחר ג' אחרונות יש להפסיק מהררמ"י: | ג | null |
183 | עטרת זקנים על אורח חיים | סו | ה | כהן שהיה קור' ק"ש כו' וי"א שאינו מפסיק והל' כדבריו. אלא יקראוהו לאחר שאין זה בזיון לתורה כשמודיע הוא שהוא עומד בק"ש וע"כ מותר לקרות אפי' ישראל במקומו אם אין שם כהן אחר (תשו' הרשב"א סי' תס"ה) מ"מ החושש לכבוד התורה יכול להפסיק (מורי בב"ח) וכן המנהג להפסיק (מהררמ"י) מ"מ לא יקרא עם החזן בתורה כלל ויסמוך על דברי הזוהר פ' וי... | ד | null |
184 | עטרת זקנים על אורח חיים | סו | ו | ולא יפסיק אחר שאמר גאל ישראל כו' הגה ע"ז וכן צ"ל דוקא גאל ישראל ולא גואל ישראל וצ"ע על מנהגנו בערבית יום טוב כשאומר מערבית חותמים ברוך אתה ה' מלך צור ישראל וגואלו והוי כאלו אמר גואל ישראל וצ"ל וגאלו בלא וי"ו דשפיר משמע על הגאולה שעברה (מורי בב"ח): | ח | null |
185 | עטרת זקנים על אורח חיים | סז | א | ספק אם קרא ק"ש חוזר כו'. וה"ה אם ספק לו אם קרא פ' ציצית אף שברי לו שקרא ב' פרשיות צריך לחזור ולומר פרשת ציצית וברכת אמת ויציב וכן הסכימו כל הפוסקים אע"ג דיש חולקין הכי נקטי': | א | null |
186 | עטרת זקנים על אורח חיים | סח | א | בהג"ה והמיקל לא הפסיד אם אינו אמר' וכה יעשה מי שאינו אומר פיוטים עם הקהל מיד כשיתחיל החזן ברכת יוצר אור יתחיל הוא ג"כ ויאמר כל הברכות כסדרן וקורא ק"ש ויאמר ג"כ אמת ויציב עד העונ' לעמו בעת שועם אליו ושם ישתוק עד שהש"ץ מגיע ג"כ לשם ואז חותם עם הצבור גאל ישראל וסמך גאולה לתפלה (טור בש' הרמ"ה) . ומזה נשתרבב המנהג לעמוד ממק... | א | null |
187 | עטרת זקנים על אורח חיים | סט | א | ועכשיו לא נהגו לומר כל ברכת יוצר אור אלא אומרים קדיש וברכו והם עונים אחריו ברוך ה' והיינו למ"ד קדושה של יוצר אור יחיד אומ' אותה ואין נראין ככופרי' כמ"ש מהררי"א אף למ"ד יחיד אומר אותה אפ"ה צריכין לברך ברכה ראשונה ביחיד שאל"כ היו נראין ככופרים ח"ו ומפני שהוא אומר להם לברך ואינן חפיצים ואיני יודע טעם לדבריו למה יהיו ככופר... | א | null |
188 | עטרת זקנים על אורח חיים | סט | ב | ואם אינם נמצאים עשרה אפי' א' שלא שמע אומרים כ"כ האגור דבאשכנז נהגו בכל מקום כרש"י וכרוקח שנהגו להתפלל אפי' בשביל יחיד אבל תוס' והרא"ש כתבו דבעי' ו' שלא שמעו דהיינו רוב מנין וכן משמע מדברי הרמב"ם פ"ח דתפלה וכ"כ במחזו' ויטר' ובשאלתות פרש"י שנהגו להתפלל אפי' בשביל יחיד וכ"כ מהר"י אבוהב אבל יש ליזהר שלא יאמר ברכו אם לא יהי... | א | null |
189 | עטרת זקנים על אורח חיים | ע | א | נשים ועבדים פטורים מק"ש כו' ונכון הוא שיקראו לפחות פסוק א' גם בשכמל"ו צריך נמי שיאמרו (מהרר"מי): | א | null |
190 | עטרת זקנים על אורח חיים | ע | ב | הכונס את הבתולה כו' מפני שטרוד טרד' של מצוה ואם טרוד טרדה שאינה של מצוה כגון שטבעה ספינתו בים וכיוצא בזה אינו פטור מק"ש (ברכות דף יד): | ג | null |
191 | עטרת זקנים על אורח חיים | ע | ג | אבל עכשיו כו' הכונס את הבתולה קורא וכשם שחייב בק"ש חייב נמי בתפלה ובתפילין (ש"ת מהררמ"א קל"ב ועיין לקמן סי' ק"ו סעיף א'): | ג | null |
192 | עטרת זקנים על אורח חיים | ע | ד | היה עוסק באכילה כו' יש מי שכתב בהתחיל מקמי דמטי זמן חיובא גומר ואח"כ קורא ק"ש ובהתחיל בתר דמטי זמן חיובא הוא מפסיק וקורא ק"ש אף ע"פ דאיכא שהות ביום ואין בזה מחלוקת כלל (מורי): | ה | null |
193 | עטרת זקנים על אורח חיים | עא | א | מי שמת לו מת כו'. לכן אפילו בזמן הזה שכ"ע אין מכווני' נמי אין רשאי להחמיר על עצמו ולקרות מטעם כבוד המת ואם אותו שאין מוטל עליו לקוברו אינו בעיר יכול לקרות ק"ש (וי"א דה"ה איפכא באם אותו מי שאין מוטל עליו לקברו הוא בעיר ואותו שמוטל עליו לקברו הוא בעיר אחרת אותו שהוא בעיר אחרת יכול לקרו' ק"ש ואם כל הקרובים אינם בעיר כולם ... | א | null |
194 | עטרת זקנים על אורח חיים | עב | א | מאחר שלמטה צורך בהן פטורין ואע"פ שיש שהות לקרות בעוד שנושאין הכת השני אפ"ה פטורין מפני שלפעמים נמלכים ויש מי שכתב אותם שהם סמוך למט' בין שהם סמוך לפני המטה ובין שהם סמוך לאחרי' מאחר שהמט' צריך להם ודאי שהרי הם סמוכים לה ודרך הנושאי' שיתחלפו עם הסמוכי' להם לפיכך הם פטורים ושאר המלוין שהם רחוקים מן המטה ולא יגיע אליהם שי... | א | null |
195 | עטרת זקנים על אורח חיים | עג | א | שנים שהיו ישנים בטלית אחד ובשר שניהם נוגעים זה בזה לא יקראו ק"ש אא"כ כו' אפילו בהחזרת פנים אא"כ היתה טלית מפסקת ואז מותר אפילו בלא החזר' פנים (ב"י מהררמ"י מורי ב"ח): | א | null |
196 | עטרת זקנים על אורח חיים | עג | ב | אם הי' ישן עם אשתו כו'. ויש מי שאוסר ונכון לחוש לדבריו אבל אם היתה טלית מפסקת ביניהם לכ"ע מותר אפי' פנים לפנים שרי כיון דליכא נגיע' גופו וכן משמעות תוס' וסמ"ג: | ב | null |
197 | עטרת זקנים על אורח חיים | עג | ג | אם היה ישן עם בניו הקטנים מותר לקרות בהחזרת פנים בלא הפסק' טלית אפי' כשנוגעין בערותן זו בזו שרי (הגה' אשר"י בשם א"ז) ודבר תימה להתיר כולי האי (ב"י) ועיין בדברי הר"ר יונה בפ' מ"ש דף י"ט ע"א: | ג | null |
198 | עטרת זקנים על אורח חיים | עג | ד | עד כמה הם חשובים קטנים עד שיהיו לו י"א שנים. פירוש שעדיין לא הגיעו לי"א ולי"ב מלאים דאם הגיע כל אחד לי"א ולי"ב מלאים ויום אחד א"כ היא תוך שנת י"ג אזי אם הביאו שתי שערות אסור בלא הפסקה וכן בשנ' י"ג לתינוק ר"ל אף שהוא יום א' אחר שנת י"ב כן נראה לי ממשמעות הטור וי"א בשנת י"א וי"ב היינו שכבר הגיע לי"א וי"ב (מהררש"ל): | ד | null |
199 | עטרת זקנים על אורח חיים | עד | א | בהג"ה וה"ה אם לבו רואה ערות חבירו אע"פ שאין לבו רואה ערותו כגון שהוא מכוסה בבגד אסור כן כ' הב"י והעתיק לשון רבינו ולא כ' עליו מורה מקום נראה דגם הוא נסתפק מאיזה מקום הוציא הדין הזה וצ"ע מהיכן למד רבינו דין זה ונ"ל שלמד רבינו כן מן האיבעי דפ' מי שמתו כמבוא' בדברי הב"י בסי' ע"ג אי שרי לקרות בהחזרת פנים וכן ר"י אומר אפי' ... | א | null |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.