text
stringlengths 18
174k
⌀ |
|---|
14 פעמים ביקרה בני הרצליה בעיר הדרומית ביותר במסגרת ליגת העל שבכדורסל. רק פעמיים יצאה מהמשחקים הללו עם ניצחון, כשהאחרון שבהם היה בינואר 2015.
הערב (ראשון), שוב הגיעה הרצליה אל עיר הנופש אילת, ושוב יצאה עם ניצחון, כשהפעם היה זה בצורה דרמטית ביותר.
אילת, שרשמה רצף של 10 ניצחונות בית במהלך העונה שעברה, הפסידה כבר בשישה מתוך שבעת משחקי הבית האחרונים שלה במסגרת הליגה והפלייאוף, כולל מאזן 3:0 העונה, והערב האריכה את הרצף השלילי עם הפסד ביתי רביעי ברציפות. הרצליה, שהפסידה בכל עשרת משחקי החוץ האחרונים שלה בליגה ובפלייאוף הצליחה לגבור עליה בהפרש של נקודה אחת בלבד, 70:69.
האילתים, שנחשבים לקבוצת הרבע הראשון הגרועה ביותר בליגת העל עד כה העונה, עם 12.6 נקודות זכות בלבד בעשר הדקות הראשונות לעומת 19.4 נקודות חובה, דווקא פתחו היטב את הרבע הראשון הערב כשבסופו הובילו ב-4 נקודות הפרש, עם 11:15.
ברבע השני התהפכו היוצרות כשהאורחים מהרצליה הפכו את התוצאה ואל הפסקת המחצית ירדו כשהם מובילים 32:28.
ברבע השלישי היה על הפרקט שחקן אחד טוב יותר מכל יתר שחקני שתי הקבוצות, שון דאוסון שמו. השחקן שהגיע להרצליה מראשון לציון בהעברה שהעלתה תהיות רבות, עשה ככל העולה על רוחו על הפרקט ולאחר שקלע נקודות ראשונות רק בהתקפה האחרונה של המחצית הראשונה, התפוצץ עם 18 מ-20 הנקודות של קבוצתו במהלך הרבע השלישי ממנו ירדו האורחים כשהם מובילים 52:46.
המארחים מאילת מיאנו לוותר על המשחק ובתום משחק צמוד ומבולבל הצליחו שחקני הרצליה לחלץ ניצחון חוץ ראשון בעיר הדרומית לאחר שנתיים. דומיניק ארצ'י העניק לאורחים ניצחון יקר, 69:70, עם שתי חסימות גדולות במאני טיים ושלשה חשובה.
קלעו לאילת: לויד 21, טרידוול 13, ג'יימס 11, ניסים 9, רוסאריו ושמחון 6 כ"א, עבו 3.
להרצליה: דאוסון 25, ת'יימס 13, ארצ'י 11, אדריאן 8, מעיין 6, גרין 4, קמפטון ג'וניור 3.
"השנה הקשה ביותר בחיי"
|
קייטרינג אירועים בנועם הוא קייטרינג וותיק הפועל בירושלים ומציע אוכל כשר ברמה גבוהה. העסק מקפיד על ניקיון, איכות ושירות ללקוח.
קייטרינג לאירועים משפחתיים ואירועי חברה. מגוון תפריטים וסגונונת הגשה.
שרותי ארגל אשר נוסדה בשנת 1974 הינה הספקית הגדולה ביותר בישראל של כלי שולחן והגשה, כלי מטבח מקצועיים, ציוד למסעדות וציוד נלווה לבתי מלון, פאבים, אולמות וגני אירועים, חברות קייטרינג, חברות השכרת ציוד ומוסדות שונים.
מנות עיקריות לקייטרינגים מסעדות בתי ספר איזור בית שמש, באישור משרד הבריאות ובהשגחה מהודרת.
אנחנו בנעמונה מתמחים באוכל דרוזי אותנטי ומשובח, בשילוב ייחודי של צמחי הארץ , ההופך אותו לבריא ועשיר מאוד בטעמים מגוונים.
קייטרינג חלבי כשר למהדרין בהשגחת הבד"ץ. קייטרינג חלבי כשר לאירועים כנסים מוסדות ואירגונים.
אינדקס חברות המאפשר דיגור חברות קייטרינג וצפייה בדרוגים אשר נכתבו על ידי גולשים. מטרת האתר להציג לגולש אפשרות לבחור חברות בהתאם לדירוגים בנוסף לקבל 4 הצעות מחיר לקייטרינג.
|
HD2900GT ב500 ש''ח - שווה?
ביררתי ברשת,למרות שזה מסדרת הHD2900,הכרטיס ברמה של הX1950Pro,ולא כ''כ משתלם כבר,בכל זאת,הוא במחיר של HD3650 וחזק ממנו משמעותית.
זוהי גירסאת HD2900Pro עם 512Bit,ויש המון מאמרים ברשת כיצד לצרוב לו את הביוס ולהפוך אותו לHD2900XT לכל דבר,זוהי אחת הגרסאות שבאמת אפשר לקבל איתה HD2900XT,שחזק משמעותית מהHD3870 ומה8800GTS,רק ב700 ש''ח .
נערך לאחרונה על ידי RonMizrahi, 29-05-08 בשעה 17:19.
אם אתה צורב את הביוס לHD2900Pro אתה מקבל HD2900XT,שיותר מתקרב לרמה של ה8800GTX,שזה קורה רק בגירסאת הGDDR3 512Bit,שיש מעט כאלו,אבל ניתן להשיג בארץ של GeCube.
כמו שתיכננתי לקנות - HD3850 OC.
אבל כמו שאמרתי,לכרטיס יש 512Bit! היתרון משמעותי וכמובן יכולת ''איבוד פריימים'' נמוכה יותר ברוזולציות גבוהות,ואפשר לצרוב לו ביוס לHD2900XT שחזק מה8800GTS ואפילו דיי מתקרב ל8800GTX במחיר של 700 ש''ח,וקירור תמיד אפשר להחליף,פשוט הכרטיס לדעתי כרגע יותר משתלם לי מהHD3850.צריכת חשמל? הלוואי שזו תהיה הבעיה היחידה בחיים שלי.
הבנו שאתה ATI פאן אבל מה הקטע בלאכיל את עצמך סרטים?
88GTS\GTX לא רואים את הכרטיס הזה ממטר . 2900XT .. המחיר שלו [ 2900ש"ח ].
ורק שתדע שעד לפי 3 חודשים עבדתי עם ATI כמאט 5 שנים ופשוט שינוי גדול עברתי עם ה8800GTS שלי..
לקנות כרטיס חדש ולצרוב לו ביוס זה לא דבר שהייתי ממליץ למי שהתקציב שלו דל.
אם תדפוק את הכרטיס, הכרטיס הבא שלך יעלה X+700.
יש לך מספיק אופציות טובות בטווח המחירים הזה.
בקיצור - ללכת על הHD3850.
אגב - אתם טועים,הHD2900XT טיפה יותר חזק מה8800GTS לפי כמה ביקורות שראיתי.
G80 אולי כן אבל G92 לא..
נכון אבל G92..
|
שמי דליה, אני מאומצת ורוצה למצוא את המשפחה הביולוגית שלי.
נולדתי יחד עם אחי התאום בבית החולים ברנדייס בחדרה ב-10.06.1950. הועברנו לויצ"ו בתל אביב ומשם אומצנו בגיל תשעה חודשים על ידי ההורים המאמצים. שמי במקור היה מרגלית, ושם אחי היה דוד. כפי הנראה שם המשפחה היה חסן או חסון, כך נאמר לאמי המאמצת ז"ל.
הורינו המאמצים, ויקטור ומרים פוקס היו ממוצא יגוסלבי ודיברנו איתנו בבית יגוסלבית. הם שינו את השמות שלנו לדליה ולדמיר. גרנו במושב קדרון כחמש שנים ולאחר גיחה קצרה ליגוסלביה עברנו לגור בנהריה, שם גרנו כל חיינו.
אחי ואני בהירים ולא ידענו דבר על עניין האימוץ, למעט תקרית שאני לא אשכח כשהייתה בגן. אמא אחרת עקצה את אמי ואמרה "כמה כיף לראות את הילדים שמחים ונהנים בגן, כשזה הילדים הביולוגים שלך" אמי ענתה והתגוננה והבנתי שם שאולי אני מאומצת.
באופן רשמי ידענו מההורים על האימוץ כשהגענו לגיל תשע ונולדה להם בת ביולוגית להורים (לא אימוץ, אחות ביולוגית). ההורים שלנו הדגישו כמה שאנחנו לא מהדם שלהם.
למרות הכל, כשבגרנו החלטנו לא לפתוח את הנושא כל עוד ההורים המאמצים בחיים כדי לא לפגוע בהם.
כיום אני מתגוררת בעכו עם משפחתי, יש לי שני בנים, וגם נכדים בלי עין הרע. אחד הנכדים חלה במחלה ששכיחה אצל בני העדה התימנית, אבל גם נמצאת אצל טוניסאים וקווקזים- פנילקטונוריה.
לפני שנים פניתי לשירות למען הילד בירושלים ושם סירבו להוציא עבורי מידע. שאלו בפליאה מה בכלל אני מחפשת את משפחתי הביולוגית ואמרו לי שאין בכלל תיק. הגיעה נציגה במיוחד אליי לצפון כדי להסביר את זה.
בשנת 1996 הצלחנו להוציא תעודות לידה, בגלל שזה נדרש לצורך תהליך אזרחות של אחי דמיר שמתגורר בפלורידה, ארה"ב. התעודה קיימת אצלנו ושם נרשמו הוריי המאמצים כהורים הביולוגים משום מה.
|
בעוד שמחירי הנדל"ן בארץ ממשיכים לעלות, ישראלים רבים בוחרים לרכוש נדל"ן בחו"ל.
אחת המדינות המתפתחות בנושא זה היא פורטוגל, המציעה נדל"ן במחירים זולים יותר משמעותית ממדינות אירופאיות אחרות ובתשואה גבוהה יחסית, שממשיכה לעלות כל הזמן.
למה להשקיע בנדל"ן בפורטוגל?
פורטוגל היא ארץ בטוחה ומתפתחת, בעיקר בתחום התיירות, שהפך בשנים האחרונות למנוע צמיחה משמעותי, שגדל בכל שנה. קצב החזר החוב שלה לאיחוד האירופאי טוב, ובמדדים רבים קצב ההתפתחות שלה מהיר מאשר מדינות שנמצאות במצב טוב ממנה.
ועדיין - מחירי הנדל"ן בפורטוגל נמוכים משמעותית בהשוואה לנדל"ן במדינות אחרות במערב אירופה כמו ספרד, צרפת, אוקראינה וסקנדינביה. בכל שנה מגיעים כ- 20 מיליון תיירים למדינה, מה שהופך את ההשקעה בנדל"ן לצורך השכרה לתיירים למשתלמת במיוחד. ממוצע התשואות על הנדל"ן בערים הגדולות (פורטו וליסבון) עומד על כ- 6 אחוזים ומחירי הנדל"ן בהם עולים בכל שנה, כך שבמידה ומוצאים נכס טוב במחיר משתלם, מגיעה התשואה גם לאחוזים דו ספרתיים.
מה נדרש כדי לרכוש נדל"ן בפורטוגל?
החוק בפורטוגל מאפשר לכל מי שרוצה לרכוש נכס בפורטוגל, ללא קשר לאזרחות או ללאום שלו.
כדי לרכוש את הנכס, בשלב הראשון יש להוציא מספר מס (Tax Number - בדומה למספר תיק במע"מ). אם המבקש נשוי, אזי גם בן/ת הזוג נדרשים להירשם ולהוציא מספר מס.
בשלב הבא יש לאתר את הנכס הרצוי, לפתוח חשבון בנק ואחרי חתימת הסכם הרכישה, גם לבצע פעולות פרוצדוראליות שונות מול העירייה כגון פתיחה ועדכון של חשבון מים, חשמל גז וכד'.
האם ניתן לבצע את התהליך לבד?
אזרחים של אחת ממדינות האיחוד האירופאי המעוניינים לבצע את התהליך, יכולים לעשות זאת גם בעצמם. לעומת זאת, אזרחים שאינם שייכים לאחת ממדינות האיחוד האירופאי מחויבים להשתמש במייצג מטעמם מול רשויות המס.
בנוסף לכך, יש יתרון רב לרכישת נדל"ן באמצעות משרד ישראלי שעובד בצמוד לעורך דין מקומי המכיר את השוק, את החוק, את ההתנהלות הבירוקרטית ואת ההשלכות של כל צעד על המיסוי בישראל ובפורטוגל.
כך למשל בנושא מציאת הנכס - היכרות עם השכונה, התוכניות העתידיות והערכה נכונה של התשואות; המים והחשמל - בשונה מישראל, בפורטוגל ישנן כמה חברות של מים וחשמל בכל אזור, כך שצריך להכיר אותן כדי לדעת לאן ואיך להתחבר; בנושא מספר המס - סיוע במציאת פתרונות אחרים עבור הצורך ברישום של בן/בת הזוג (כגון פתיחת חברה של אדם אחד); הבנת המונחים והמושגים המשפטיים השונים (למשל מספר מס); היכרות והבנה של הפרטים הקטנים בכל תהליך הרכישה, כגון לקיחת משכנתא, תשלום/ פטור ממיסים, תהליך הרישום, תהליך חתימת הסכם הרכישה (שבשונה מישראל, מחולק לשני שלבים); ועוד.
אחד התחומים המשמעותיים ביותר ובעלי ההשלכות הגדולות ביותר, הוא תחום המיסוי שבו יכול עורך דין מקומי, שהינו בעל ניסיון בתחום המיסוי והנדל"ן והעובד עם צוות הכולל יועצי מס ורואי חשבון, לחסוך ללקוח כסף רב הן במועד הרכישה והן בתשלום מיסים עתידי.
האם נדרשת שהות בפורטוגל לצורך רכישת נכס?
אם התהליך מתבצע באמצעות עורך דין מקומי, הוא זה שמבצע (באמצעות ייפוי כוח) עבור הלקוח את כל הפעולות השונות, לרבות מציאת הנכס ופתיחת חשבון בנק, כך שהלקוח אינו נדרש לשהות זמן רב בפורטוגל ויכול להגיע לחופשה קצרה שבמהלכה יהיה נוכח במקומות הנדרשים.
בניגוד לרוב מדינות אירופה, שאינן מעודדות הגירה (בשל עודף המהגרים שבהן) - פורטוגל מעודדת הגירה, בייחוד של פנסיונרים ושל בעלי מקצועות חופשיים. בבסיס עידוד ההגירה, עומדת המחשבה כי הגירה של פנסיונרים ובעלי מקצועות חופשיים (אנשים המגיעים עם משכורת "מבחוץ") היא "הגירה טובה" שבטווח הארוך תכניס כסף למדינה.
לצורך כך מעניקה פורטוגל הטבות מס רבות למהגרים, שמטרתן למשוך אותם לגור בה.
הטבות מס לפנסיונרים - פורטוגל דורגה לאחרונה כאחת מהמדינות הטובות ביותר לפרוש בהן לפנסיה, בעיקר לאור עלות המחיה הזולה בה. פנסיונר המעוניין להגר לפורטוגל ולרכוש לצורך כך נכס, יכול לקבל פטור מלא ממס על הפנסיה שתועבר אליו מישראל למשך 10 שנים, ובנוסף - בחלק מהמקרים, גם השלמה של פנסיה תקציבית קטנה.
הטבות מס לבעלי מקצועות חופשיים - כאמור, פורטוגל מעודדת הגירה גם של בעלי מקצועות חופשיים כגון רופאים, עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים וכדו'. אלו המעוניינים להגר ולרכוש נכס לטובת כך, יכולים לקבל הטבת מס משמעותית ולשלם רק 25 אחוזי מס למשך 10 שנים.
כדי לקבל את ההטבות הנ"ל, חשוב מאוד לקבל ייעוץ מס מעורך דין מקומי המכיר את חוקי המס והנדל"ן במדינה, וידע להגיש ולייצג את הלקוח מול הרשויות בצורה הטובה ביותר שתעניק לו את ההטבות הרבות ביותר.
|
התמדה היא אחד המפתחות החשובים לאורך קריירה של ספורטאי, ומדליית הכסף של ירדן ג'רבי היום (חמישי) באליפות העולם ברוסיה - שנה אחרי שזכתה בתואר העולמי בברזיל - מראה בדיוק ממה קורצה הספורטאית הבכירה של ישראל.
שורה של קרבות מרשימים הביאו את ג'רבי לגמר, שם הפסידה לג'ודוקא היחידה ברמתה, קלאריס אגבגננו הצרפתיה, אותה ניצחה בגמר של שנה שעברה. גם בדרוג העולמי אגבגננו מדורגת ראשונה, מקום אחד לפני ג'רבי.
אליפות העולם אמנם יוקרתית פחות מהמשחקים האולימפיים, ומ-2010 היא מתקיימת בכל שנה, אבל למעשה רמתה גבוהה יותר מהאולימפיאדה. לאליפות העולם מותר לשלוח שני נציגים מכל מדינה לכל משקל, ולכן ספורטאים שלא יכולים להשתתף בטורניר האולימפי נמצאים באליפות העולם. כך, למשל, אגבגננו ניצחה כבר בקרב הראשון שלה את בת ארצה אן-לור בלארד.
זה רק מראה כמה ההישג של ג'רבי גדול. גם אגדות ג'ודו ישראליות כיעל ארד, אריק זאבי ואורן סמדג'ה - כולם מדליסטים אולימפיים - לא הצליחו לזכות ביותר ממדליית כסף באליפות העולם. לג'רבי יש זהב וכסף בשנה אחת. בקיצור, אלופה. גם אם היום עמדה על המדרגה השנייה בפודיום.
בעקבות הזכייה שלה באליפות העולם בשנה שעברה, העביר איגוד הג'ודו העולמי חוק האוסר את מה שמכונה "חניקת ג'רבי" - תרגיל שבמידה רבה הביא לה אז את הזהב. כלומר, גם כאשר ניטרלו יתרון גדול של הג'ודוקא הישראלית, היא עדיין אחת משתי הטובות בעולם.
ג'רבי, המועמדת מספר 1 למדליה כחולה-לבנה באולימפיאדת ריו בעוד שנתיים, לא התייאשה גם כאשר הפסידה במאבק על הייצוג הישראלי בלונדון לאליס שלזינגר. היא לא שברה את הכלים ולא איימה, אלא המשיכה להתאמן, להתחרות ולתת את כל מה שיש לה. בשנתיים האחרונות מה שיש לה לא הופך אותה רק להכי טובה בארץ, אלא לאחת הטובות בעולם.
ואילו שלזינגר - שבמאבקה מול איגוד הג'ודו לא היה צד אחד חכם יותר או צודק יותר, אבל בסופו של דבר כולם כנראה הפסידו – שהיתה יכולה להיות באליפות העולם כנציגת ישראל, לא היתה שם גם תחת דגל אחר. גם אם תתאזרח בסופו של דבר במדינה אחרת, מהמקום ה-97-95 בעולם, ואחרי תקופה ארוכה בלי תחרויות, קשה לראות אותה חוזרת לפסגה.
שם נמצאת הבחורה מנתניה, זאת שחלק גדול מהדרך עשתה בזכות מימון משפחתי. אין סיבה שהיא לא תישאר שם גם באליפות העולם בשנה הבאה ובמשחקים האולימפיים בעוד שנתיים.
|
דוד אפטר ימונה לתפקיד מנהל בית הספר הממ"ד נתיב זבולון במודיעין בשנה הבאה, כך הודיע היום משרד החינוך. אפטר שייכנס לתפקידו עם פתיחת שנת הלימודים הבאה יחליף את ד"ר ויויאן חפיף-דיגמי, שהתפטרה מתפקידה בחודש ינואר האחרון לאחר שהורי התלמידים מחו נגד תפקודה.
בתפקידו האחרון שימש אפטר במשך תשע שנים כמחנך כיתה ורכז שכבה בביה"ס הממ"ד "אוהל שילה בנים" והיה חבר בצוות ניהול ביה"ס. לפני כן, היה בשליחות הוראה בארה"ב מטעם "ההסתדרות הציונית העולמית", שם לימד הוראת עברית ויהדות. כמו כן, מביא עמו אפטר ניסיון בהדרכת פעילויות לחניכים, הדרכת נוער בפרויקט "מסע ישראלי" ועוד. במנהל החינוך בעירייה איחלו השבוע הצלחה רבה לאפטר, ואמרו כי אין ספק שהכישורים והניסיון עמו הוא מגיע, יובילו את בית הספר להישגים חדשים.
כזכור, בחודש ינואר האחרון סערו הרוחות בבית הספר הוותיק, כאשר חלק מהורי בית הספר יצאו גלויות נגד המנהלת ותפקודה, שלטענתם לא השכילה לטפל בבעיות מקצועיות מהותיות בבית הספר. בעקבות חילוקי הדעות המתמשכים עם ההורים הודיעה חפיף-דיגמי, ערב לפני הפגנת ההורים, כי תעזוב את תפקידה בסיום שנת הלימודים לאחר שכיהנה בתפקיד רק שלוש שנים. בהודעתה כתבה חפיף-דיגמי כך: "לצערי, התדרדרות השיח בקרב קהילת בית הספר הביאה אותי למחשבה כי אינני מוכנה עוד לקחת חלק בכך ובוודאי שאינני מוכנה לקחת אחריות על מעשים שבעיני פוגעים בעתידו של בית הספר ושמו הטוב".
דיגמי נכנסה לתפקידה בשנת 2016, לאחר פרישתו לגמלאות של המנהל הוותיק מנחם פישר. קודם לכן שימשה דיגמי כמנהלת פדגוגית בתיכון תורני-מדעי נריה ביבנה.
"אני אהיה ראש העיר הבא של מודיעין"
|
הממשל האמריקני מגרש מהגרים בלתי-חוקיים בחזרה למדינותיהם במרכז אמריקה, למרות שהם נתונים בסכנת חיים כך עולה מתחקיר שערך הגארדיאן הבריטי. על פי התחקיר, שפורסם אמש (שני), עשרות בני אדם שהוחזרו למדינותיהם על אף שחייהם היו תחת איום נרצחו ימים או חודשים לאחר ששבו. העיתון איתר שלושה מקרים שונים שבהם התנקשו בחייהם של אזרחי הונדורס זמן קצר לאחר שגורשו מארצות הברית, ומומחים אמריקניים לענייני הגירה מאמינים כי מדובר רק קצה הקרחון.
במסגרת מחקר אקדמי שיתפרסם בקרוב והגיע לידי הגארדיאם, נמצאו 83 מקרים שבהם מגורשים נרצחו לאחר ששבו לאל-סלבדור, גואטמלה והונדורס מאז ינואר 2014. מומחים מזהירים כי בשל הגברת אכיפת ההגירה הבלתי-חוקית בארצות הברית והמהלכים לגירוש המהיר, המדינה אינה נענית להתחייבותה לספק מקלט לאלה שעומדים בפני סכנה. לטענתם, הנזק העקיף שנגרם בשל תהליך הגירוש הנוקשה הוא חזרת אנשים למדינות שבחלקן קיימים אחוזי הרצח הגבוהים ביותר בעולם.
בשניים מתוך שלושת המקרים שהגיעו לידי הגארדיאן, המהגרים ברחו לארצות הברית לאחר שאחיהם הותקפו באלימות על ידי כנופיות, ואח של אחד המהגרים אף נרצח. כדוגמא הביא העיתון את סיפורו של חוזה מרווין מרטינז, שהיה בן 16 כאשר ברח מהעיר סאן מנואל שבצפון הונדורס לארצות הברית. כמה חודשים לפני כן אחיו ריגוברטו נורה למוות על ידי חברי כנופיה מקומית. על פי מסמכי הגירוש שלו, מרטינז נעצר בעיר לרדו שבטקסס במאי 2013, ובאוגוסט 2014 הוא גורש בחזרה למדינתו.
ב-14 בדצמבר ארבעה חודשים בלבד אחרי שגורש, מרטינז ישב מחוץ לחנות בעיר מגוריו כשאדם חמוש ירה בו מרכב חולף והרג אותו במקום. "אם מגורש לא יכול למצוא מקום בטוח, הוא בוודאות יירצח", אמר חאימה קוטו, חוקר במשטרת הונדורס.
במקרה אחר, אנחל דיאז בן ה-26 נשלח על ידי אביו לארצות הברית לאחר שכנופיה חטפה את אחיו בהונדורס. באפריל של שנת 2014 הוא נעצר בארצות הברית, נשלח למרכז מהגרים וביולי נשלח בחזרה למדינתו ולאחר כמה ימים בלבד הוא נורה למוות בעת שהיה על אוטובוס מקומי.
"ארצות הברית מפרה את החוק הבינלואומי"
"המספר הגבוה של הנרצחים מצביע על כך שארצות הברית שולחת אנשים אל מותם, תוך הפרה של החוק הלאומי והבינלאומי", אמרה אליזבת קנדי, סוציולוגית מאוניברסיטת סאן דייגו ואחת מעורכות המחקר בנושא. "רוב האנשים שדווח שנרצחו חיים בחלק מהמקומות האלימים ביותר, וזו כנראה הסיבה שהם נמלטו", הוסיפה.
דובר המחלקה לביטחון המולדת האמריקני אמר כי ארצות הברית מספקת הגנה לאלה שקיים חשש שיפגעו במולדתם בדרכים שונות. "בכל שנה, אלפים מגיעים למדינה כחלק מהתכנית לקליטת פליטים", ציין. לדבריו, פעילות עבריינית במולדתם של המהגרים היא אינה סיבה מספקת לבקשת מקלט, אלא אם כן ישנו קשר לחמישה גורמים: גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת ודעה פוליטית. לטענתו, "בפני אלה העומדים בפני גירוש ישנה אפשרות לבקש מקלט או דרכים אחרות של הגנה".
בנוסף, מומחים מארגוני זכויות אדם הזהירו כי הצעדים ההרתעתיים שבהם נוקט ממשל אובמה בל הנוגע להגירה, הובילו לעיתים לתוצאות קשות. לטענתם, בשל הגברת הפיקוח הצבאי בגבול עם מקסיקו, המהגרים נאלצים למצוא דרכים עוקפות ומסוכנות להיכנס למדינה, ועל כן מספר מקרי המוות במהלך מסעם של המהגרים למדינה עלה.
|
ליאם נמדר יצא לשוחח עם נוער הבית היהודי על השנה הסוערת שכללה שלוש מערכות בחירות וגם איחודים ופילוגים בציונות הדתית.
הספינה המכונה "מפלגת הציונות הדתית" חוותה בשנה האחרונה טלטלות רבות ושינויים גדולים.
עמוק בתוך כל הבלאגן הגדול עומד דור העתיד במבוכה גדולה. כדי להבין את התחושות והמחשבות שעוברות על עשרות מבני ובנות הנוער שפעילים בנוער הבית היהודי - יצאנו לראיין רועי גליק, בן 17 מכוכב השחר, תלמיד כיתה י״א בישיבה התיכונית "בני עקיבא - מטה בנימין״ שבבית אל ובחמשת החודשים האחרונים יו״ר נוער הבית היהודי.
אז איך הגעת לתפקיד?
״הכל התחיל מחנוכה של כיתה ט׳", רועי מספר, "נכנסתי למועצת התלמידים של הישיבה והתחלתי לפעול במסגרות שונות, יזמתי פרויקטים וקיימתי אירועים חברתיים. בעקבות כך חנניה בן שמעון, מי שהיה יו''ר הנוער הקודם,ותלמיד כיתה יב' בישיבה, הציע לי להצטרף, תוך זמן קצר הפכתי להיות סגנו וכשפרש למכינה החלפתי אותו בהנהגה".
לדברי רועי, נוער הבית היהודי הוקם לפני כ-5 שנים ומונה היום עשרות בני נוער בני הציונות הדתית. העשייה שלהם נעה בין הפן החברתי בו הם יוזמים פרויקטים חברתיים לבין הפן הפוליטי המתבטא בפעילות מפלגתית, כמו הפעילות הענפה לקראת הבחירות, ובשמירה על קשר עם נציגי ״הבית היהודי״ ברשויות המקומיות השונות.
למה בחרת דווקא ללכת בדרך זו, בבית היהודי?
"זו האידיאולוגיה שחונכתי עליה, ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. אני רואה את הפוליטיקה של הציונות הדתית ככלי למימוש הערכים שלנו, לגיבוש הזהות היהודית וליצירת חיבורים ואחדות בעם ישראל".
שלוש מערכות הבחירות האחרונות בהחלט היוו חוויה לא נעימה בלשון המעטה לציונות הדתית, לדברי רועי, הנוער אכן ציפה שבמערכת הבחירות האחרונה המפלגה תתחזק או לפחות תשמור על כוחה אך הם התנחמו בעובדה שהגוש התחזק.
"ביצענו פעילויות שטח, תלינו שלטים, עמדנו בצמתים, אך יש מקום לשיפור", הוא אומר.
כמו כן רבים מחברי הנוער התאכזבו מהתנהלותה של המפלגה במהלך השנה האחרונה, מהסיבוכים הפוליטיים, הוויכוחים והפילוגים. אם זאת זה לא גרם להם לאבד מהרצון להמשיך לעשות ולפעול. "לא אהבתי את התנהלות המפלגה בימים הראשונים של הגשת הרשימות לכנסת, בין היתר משום שלא יידעו חלק מחברי הרשימה על האיחוד עם בן גביר. אך בגלל שבסופו של דבר כשהמשיכו כ'ימינה' שמחתי כי זה הדבר הכי טוב לגוש הימין ועם ישראל".
רבים מדברים על הכוח של הנוער, אבל כמה הוא באמת משפיע על נבחרי הציבור?
"לנוער יש כוח מטורף", קובע רועי "אבל היחס של המפלגות לבני הנוער ובעיקר 'בבית היהודי' מתבטא בכך שיש אנשים שרואים את בני הנוער כחלק מהאידיאולוגיה שלהם, ויש כאלו שלא מסתדר להם כלפי חוץ. יש כאלה ויש כאלה, אצלנו במפלגה במידה ונבקש להיפגש עם היו''ר או המנכ''ל - יקבלו אותנו בשמחה ויקשיבו למה שיש לנו לומר".
אחרי השנה ההזויה שעברנו, מה מרגיש בן נוער ממוצע בישראל על פוליטיקה?
"לפי מה שהספקתי להכיר ישנן שתי גישות. האחת היא בני נוער שמתייחסים לפוליטיקה כאל דבר 'מגעיל' שהם מעדיפים לא להיכנס אליו. והגישה השנייה עצמה מתחלקת לשתיים גם - כאלו האוהבים פוליטיקה אך מתיימרים לעסוק בה במובן הרע ולנצל אותה לאינטרסים שלהם, וכאלו שרואים בה אמצעי חשוב לקידום תהליכים משמעותיים. אני משתדל ככל יכולתי להיות מהסוג האחרון וכך גם מטה הנוער כולו."
למרות שהוא רק בן 17, מקדיש רועי הרבה מזמנו לפעילות חברתית ומפלגתית תוך שילוב לוח הזמנים הצפוף של הישיבה בה לומד. בין תעודת בגרות לפעילות מפלגתית הוא נותן מזמנו לקהילה. במסגרת מיזם "חל"ה- חיבור לכל העם" שהקים עם חברו, הם שולחים זוגות בני נוער להתנדבות שבועית קבועה אצל אנשים מבוגרים באיזור מגוריהם, כאשר כל צמד מורכב משני מגזרים שונים, למשל - אחד ציוני דתי והשני חילוני או חרדי.
אתה נמצא באחת התקופות הכי עמוסות שלך בחיים. תעודת בגרות, בחירות, פעילות חברתית, איך אתה מצליח לשלב בין הדברים?
"דבר ראשון אני מאמין ורואה שהקב"ה נותן לי את היכולות והכוחות לשלב. שנית, לדעתי השילוב הוא נכון במקביל לתעודת הבגרות, כי אחד התכנונים שלי לעתיד הוא לעסוק בפעילות ציבורית וחברתית. כרגע המטרה שלי היא לפתח בעצמי את הכישרונות האלו כדי לשמר את הדברים הטובים במדינת ישראל ובמקביל לתקן את הבעיות, וכל זה מתוך רצון גדול לפעול ככל יכולתי בשביל העם שלי".
איזה מסר אתה רוצה להעביר לפוליטיקאים בשם מטה הנוער והנוער כולו?
"״פוליטיקה היא לא מטרה, אלא אמצעי. כשהם מתבלבלים והופכים אותה למטרה - שאר הערכים, שהם הרבה יותר חשובים, נעלמים כלא היו. בנוסף אני חושב שכל המנהיגים בימינו צריכים ללמוד לקחת אחריות ולומר 'טעיתי' גם אם זה לא מסתדר עם יחסי הציבור שלהם. למשל אצלינו בנוער יש כמה חברים שנפגעו מאוד מדברים שעשיתי ולקח לי כמה שבועות אבל בסופו של דבר כתבתי הודעת לקיחת אחריות מסודרת. בסוף זה שווה את זה״.
אם והייתה ניתנת לך האפשרות להגיש הצעת חוק, מה הדבר הראשון שהיית מקדם?
"החלת ריבונות ישראלית מלאה על בקעת הירדן ויהודה ושומרון. יש לנו כרגע ממשל אמריקאי אוהד ואנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות הזו בתבונה. אני לא בעד כל תוכנית המאה ומסירת מילימטר מארץ ישראל, אבל אני חושב שצריך ליישם את חלקי הריבונות הטובים שבתכנית."
רועי לא מבטיח לנו שבעתיד יעסוק דווקא בפעילות פוליטית, אבל הוא די בטוח שיעסוק בפעילות חברתית-ציבורית. אנחנו נקווה שמהדור שלו יצמחו מנהיגים טובים וחדשים לעם ישראל.
|
נווה זמר היא שכונה חדשה שנבנית בצפון רעננה, לאחר יותר מעשור שבו כמעט לא נבנו דירות חדשות בעיר. בשכונה הצפונית עתידות להיבנות כ-3,500 דירות, שיגדילו את מספר התושבים בעיר בכ-20%.
השכונה מתוכננת באופן נעים ומרווח יחסית, כשאופי הבנייה בה יהיה מבנן כמה בניינים שמקיפים חצר פנימית משותפת. הבניינים בשכונה יהיו בני עד 8 קומות עם גגות רעפים, והם ייבנו בבניה ירוקה. התשתיות בשכונה יהיו תת קרקעיות, כולל מערכת תת קרקעית לפינוי אשפה, שמחוברת לכל בניין.
היצע הדירות בשכונה שונה מהמקובל: שליש מהדירות צפויות להיות קטנות יחסית לבנייה חדשה, בשטח של כ-92 מ"ר. חלק מהחברות שבונות בשכונה, תכננו דירות מרווחת של 3 חדרים, וחלקן תכננו אותן כדירות 4 חדרים קטנות יחסית. שאר הדירות גדולות יותר עם שטח ממוצע של כ-130 מ"ר. המשמעות היא שתתקשו למצוא דירות בגודל של 110-120 מ"ר, שמבוקש יחסית בקרב משפחות צעירות. מבנים ראשונים בשכונה צפויים להתאכלס ב-2017, ועוד לפני האכלוס צפויה להסתיים בנייתם של ספורטק ומרכז מסחרי.
מבחינת רמות מחירים הדירות בשכונת נווה זמר יקרות בכ-15% בהשוואה לשכונות החדשות של כפר סבא והוד השרון, אך זולות בכ-12% ממתחם גליל ים בהרצליה.
|
אסמה ממשיכה לחוות שוב את נעוריה ו"בורחת" מהבית כדי לפגוש את גאריפ בחורשה. בני הבית ממשיכים לשחק את המשחק.
אסמה ממשיכה לחוות שוב את נעוריה ו"בורחת" מהבית כדי לפגוש את גאריפ בחורשה. בני הבית ממשיכים לשחק את המשחק. חגיגת החתונה של אדם וגונש יוצאת לדרך. אסמה חושבת שפארוק הוא אביה.
|
יועצת מינית ומנחת סדנאות חוויתיות במיניות וזוגיות.
פועלת לקידום ענייני התרפיה המינית כהתמחות מוגדרת.
פסיכותרפיסט וסקסולוג מוסמך.
טיפול והרצאות במיניות וזוגיות.
מומחה למיילדות וגינקולוגיה. בנוסף עוסק בייעוץ מיני.
מידע, הדרכה והכוונה בתחום הבריאות המינית בנשים ובגברים מאת רופאים ומטפלים בתחום.
מציע טיפול מיני לפרטים וזוגות וסיוע בהתמודדות עם נטיות מיניות וזהויות טרנסג`נדריות.
אתר סקסולוגית וקישור למאמרים שפרסמה.
|
התובע הייצוגי ב- ת"צ 9539-06-12 הינו בעל חנות למוצרי אלומיניום בהרצליה בשם "אלום תפארת". בחנות קיימת גלריה, בגובה 1.55 מ' (מרצפת הגלריה ועד לתקרת החנות), אשר בה מאפסן התובע הייצוגי מוצרי אלומיניום (ראו תמונה משמאל).
בעקבות פניית התובע למשרדנו בשנת 2012, נערכה בדיקה מקיפה והתברר, כי עיריית הרצליה גובה ארנונה בגין שטחי גלריות בתחומי העיר באופן כמעט גורף, על אף שלפני 9 שנים כבר קבע בית המשפט המחוזי, כי מדובר בחיוב בלתי חוקי הנוגד את צו הארנונה שבעיר (עמנ (ת"א) 200/02 מנהל הארנונה של עירית הרצליה נ' אברהם יהודית), ולפיכך הוחלט על הגשת תובענה ייצוגית.
ביום 9.12.12 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את הבקשה לתביעה ייצוגית כנגד עיריית הרצליה.
ביום 22.1.15 ניתן פסק דין אשר קיבל את התביעה במלואה וקבע, כי על עיריית הרצליה להפסיק את גביית הארנונה בגין שטחי גלריה בתחומי העיר ולהשיב לכל חברי הקבוצה כל סכום ארנונה ששולם בגין הגלריות בשנתיים שקדמו לאישור התובענה כייצוגית. בית המשפט קיבל את עמדת משררדנו וקבע, כי מאחר ובצו הארנונה של הרצליה לא נכלל המונח "גלריה", מונח אשר היה קיים בעבר והושמט, אזי יש להסיק שכוונת מחוקק המשנה היה שלא לחייב בארנונה בגין רכיב זה.
בית המשפט המחוזי קבע, כי מנהל הארנונה אינו מוסמך לקבוע על דעת עצמו אילו גלריות יחוייבו בארנונה ואילו יהיו פטורות מארנונה, בהיעדר קריטריונים ברורים ופומביים הקובעים אמות מידה לחיוב. נקבע, כי כדי שבית עסק יוכל לכלכל את צעדיו, עליו לדעת תחילה מהי גלריה אשר בגינה ניתן לחייב בארנונה? העובדה שכיום אין קריטריונים, יצרה אי ודאות, בלבוד וסיבוך של בתי העסק, אשר נאלצו לפנות להליכים משפטיים כנגד העירייה.
עיריית הרצליה הגישה ערעור כנגד פסק הדין, ואולם ביום 19.4.16 ניתן פסק דין סופי של בית המשפט העליון, הדוחה את הערעור.
המשמעות האופרטיבית של פסק הדין, מעבר לכך שעיריית הרצליה מחוייבת להפסיק לגבות ארנונה בגין שטחי גלריה באופן גורף, משמעות פסק הדין, רחבה אפילו יותר! כל בית העסק שחוייבו בארנונה בגין שטחי גלריה בתקופה שבין 6.6.2010 ועד 9.12.2012 יהא זכאי להשבת סכומי הארנונה ששולמו בגין שטחי הגלריות.
במהלך ניהול ההליך המשפטי הוגשה באמצעות משרדנו תביעה ייצוגית נוספת - ת"צ 34936-07-14 רן עקיבא נ' עיריית הרצלייה. מטרת התביעה הנוספת היתה לחייב את עיריית הרצליה בהשבת כספי ארנונה שנגבו שלא כדין בין השנים 2012 ועד 2016.
בפסק דין מיום 6.9.16 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי גם תביעה זו מתקבלת, ובכך הגדיל באופן ניכר את כספי ההשבה להם זכאים בעלי העסקים שבעיר הכלולים בתובענות.
המשמעות מבחינת בעלי העסקים בעיר היא, כי כל בעלי העסקים שחוייבו בארנונה בגין שטח גלריה בתקופה הכוללת מיום 6.6.2010 ועד 31.12.16, זכאים להחזר מלא של התשלומים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק רשויות מקומיות (מדובר בריבית חודשית מצטברת של 0.5% בתוספת הפרשי הצמדה מיום ביצוע כל תשלום).
בהתאם לפסקי הדין, עיריית הרצליה מחוייבת להשיב לכל בעלי עסקים הזכאים להשבה את סכום ההשבה לו הם זכאים תוך 30 ימים מיום פנייתם באמצעות שליחת הטופס המצורף בהמשך. כספים שלא יידרשו לאחר שנתיים מהפרסום האחרון יירשמו כיתרות זכות בחשבונם של הנישומים.
בעלי עסקים בהרצליה שימו לב!
לבירור זכאותכם להחזר כספי בגין שטח הגלריות, הנכם מוזמנים לעיין ברשימת בתי העסק המצורפת בזאת. במידה ובבית העסק שלכם קיימת גלריה המחוייבת בארנונה, על אף שבית העסק שלכם אינו מופיע ברשימה זו - אנא פנו למשרדנו.
בית עסק אשר כלול ברשימה, מתבקש למלא את הטופס שניתן להוריד להלן, למלאו ולשגרו למשרדי העירייה.
עיריית הרצליה מחוייבת להשיב לבית העסק את התשלום לו הוא זכאי תוך 30 ימים ממועד קבלת הטופס בידי העירייה.
|
שאלותיו של גיל איצקוביץ: לפי תפיסת המציאות למדנו שכל המציאות נמצאת בתוכנו, והכל הם הרצונות שלי, המתראים לי כאילו הם מחוצה לי. בנוסף אנחנו לומדים שצריך להגיע ל "ואהבת לרעך כמוך", אז למה דווקא עם הקבוצה שלי שלומדת קבלה? למה לא עם כל שאר הרצונות שלי, עם כל העולם?
תשובה: כפי שכתבו בעל הסולם והרב"ש, ב"ואהבת לרעך כמוך" מדובר על משהו שקרוב אליך, מבחינת המטרה המשותפת, ועם מי שאתה איתו בערבות.
שאלה: כרגע ישנה הקבוצה הווירטואלית שלנו בישראל, ישנן עוד קבוצות בכלי העולמי ובכלל הכל נהיה ווירטואלי בינינו, כולל הקשרים באינטרנט.
האם הכל מתקדם לעבר איחוד כלי אחד "ווירטואלי" שעושה פעולות משותפות בשביל להתאחד?
תשובה: הווירטואלי בעולם שלנו היום (היחסים האגואיסטים), מתהפך לחיבור בדביקות בעולם העליון (ביחס של ערבות, אהבה).
שאלה: יחד עם כל הירידות והעליות שיש בקבוצה, מהו המבנה הנכון שבו הקבוצה צריכה להיות כדי להגיע בצורה המהירה ביותר לרוחניות?
תשובה: יחסים חבריים למען הדבקות בבורא (השגת הנתינה והאהבה).
|
אין ספק כי פעימות הלב היו הופכות מואצות, לחץ הדם היה קופץ לשחקים, העיניים היו מתערפלות, וסף העילפון לא היה רחוק מכם. 25 מליון דולר!!! זה סכום בלתי נתפש לאברך מן השורה, המטופל ב- 10 ילדים, חלקם נשואים, העמוס בחובות לגמ"חים, לבנקים וכו' וכו'.
אבא ואמא שלו, היקרים לו, חיבקו אותו חזק. השוטר הנאצי שניצב בסמוך, האיץ בהם לסיים את הסצינה המשפחתית. דמעות ניגרו כמים. שמואל בן השלוש, היה קטן מכדי להבין את גודל השעה, אבל ליבו הקטן, לב יהודי, קלט שמדובר בשעה קשה עבור כולם. עיניו של הגרמני ירו גיצים של שינאה. שמוליק רצה להשאר עם אמא ולהשען על ראשה, הגיונו הילדותי קלט שדבר רע הולך להתחולל פה… אסון.
הנאצי קרע את אמו מעליו, ודחפה אל המשאית, אמא זועקת, אך לשווא. המשאית החלה לנסוע, ואמא נעלמה מעיניו לנצח. אבא חזר איתו לגטו, אך לזמן קצר. רופא המחנה דרש את התינוק אליו. אבא התחנן "תשאירו אותו אצלי". הרופא המרושע, בעט ביהודי, ונטל באכזריות את שמואל הרזה עד לשד עצמותיו. אבא שכב על הרצפה שותת דם ובוכה "שמואל! שמואל!" זעק, "תמיד תזכור את אבא ואמא" התאנק אבא.
שמואל זוכר היטב את הרב שאמר "בוקר טוב ילדים", ואז הוא זעק במלוא גרון "שמע ישראל השם אלוקינו". ליבו רטט בקרבו, הוא הכיר את המלים הללו. אמא היתה משכיבה אותו לישון, ומלמדת אותו להגיד קריאת שמע.
"השם אחד" סיים שמואל את המשפט בקול רועד. הוא לא היה היחיד, היו עוד כמה כאלה סביבו. הרב קרא אליהם. הם ניגשו אליו והוא ליטף את ראשיהם. "מתוקים שלי" אמר "אתם יהודים. עכשיו אני לוקח אתכם לארץ ישראל, שם ילמדו אתכם את כל התורה כולה".
אושר הציף את ליבו. הוא חיבק ונישק את הרב ובכה ובכה. "אין לי אבא, אין לי אמא, אין לי משפחה, אבל יש לי את הרב היקר הזה, ויש לי גם קריאת שמע", כך חשב בליבו.
שמואל הגיע ארצה ולמד בישיבות קדושות, הוא הפך לתלמיד חכם בעל שם טוב, והקים משפחה לתפארת.
במהלך המלחמה, גויה גרמניה, הציעה לאביו של שמואל להנשא לה, כדי להצילו מצפרני הנאצים. התרגיל הצליח, אביו של שמואל נמלט מן הגטו וניצל. אחרי המלחמה, במקום לגרשה, הוא המשיך לחיות עמה.
כשבגר שמואל נודע לו שאביו חי, מתגורר בארה"ב ונשוי לנוצריה. המפגש ביניהם היה צונן משהו, ורק כשנפרדו, שמואל הרגיש שליבו קרוע בקירבו. אבא לא שרד עם אמונה. הנאצים ניצחו אותו.
הוא הביט עוד פעם במכתב "מיסטר שמואל זמירסקי, אני מצטער להודיעך כי אביך משה זמירסקי, ובשמו הנוצרי סטפן קלימפטון נפטר. צו הירושה שיש בידי, מעביר לרשותך 25 מליון דולר, מתוך 50 המליון שהיו לאביך בנכסים ובכסף נזיל. אביך עדיין לא נקבר, עליך ליצור קשר עם אחיך ריצ'רד קלימפטון על מנת לתאם ביניכם היכן לקברו, אחר כך אעביר לרשותך את מחצית הירושה. על החתום פיליפ גולדשטיין עו"ד".
ריצ'רד, אחיו הגוי, התעקש לקבור את אבא בבית קברות נוצרי. "אבא חי כנוצרי לכל דבר" טען. שמואל התחנן "אבל אבא יהודי…".
הגוי היה מתוחכם, הוא הבין שלשותפו לירושה, יש ענין גדול מאד בקבורת אביו עפ"י דת משה וישראל והרחיב את העסקה: "אני מוכן לקבורה יהודית רק בעבור ויתור על כל חלקך בירושה…" חד וחלק.
שמואל ניגש אל אחד מגדולי הפוסקים שבדור כדי לדעת כיצד יוצאים מן הסבך.
"הירושה עדיין אינה שלך" הסביר הרב "לירושה יש שלושה שלבים. השלב הראשון צורכי הקבורה של הנפטר, אחר כך ישמש הממון למימון מזונותיה ומגוריה של האלמנה, ולבסוף תחולק הירושה בין היורשים. נכון לרגע זה, הממון שהותיר אביך, צריך לשמש אותו ורק אותו, כדי להביאו לקבר ישראל".
"כן" השיב הרב "קבר ישראל שווה כל מחיר, ההלכה מחייבת שהממון של הנפטר יועמד לצורך הקבורה ההגונה והקדושה של יהודי…".
"זה הכבוד היחידי שיכולתי לעשות עבורו" ניגב את דמעותיו אל מול עיני הרב. "לא זכיתי לשהות במחיצתו ב- 50 שנה האחרונות, אני מאמין שבשמים יעריכו את הכבוד שנתתי לאבא אחרי מותו".
הרב הניח יד אוהבת על כתפו של שמואל ואמר: "האמן לי ר' שמואל, אני מרגיש שעשית לאביך כבוד, כבוד גדול. בן כמוך, קדיש כמוך, זה עילוי נשמה הכי נפלא לאביך".
|
כפי שפורסם הבוקר בדה מרקר: ערב חג הפסח, נערכה פגישה בבית ההסתדרות בה החליטו ועדי הנמלים בחיפה ובאשדוד, בשיתוף ההסתדרות ומשרדי האוצר והתחבורה, לעשות מאמץ לחתום על הסכמי העבודה החדשים עד יוני, המועד שבו אמורים כולם להיפגש בבית הדין לעבודה. מרתון הפגישות אמור לקדם את ההיערכות הנדרשת בנמלים הקיימים לתחרות המצפה להם משני הנמלים הפרטיים שייפתחו בחיפה ובאשדוד ב–2021.
בשבוע שעבר הודיע הנמל כי ב–2017 נרשם בו שיא: כ–200 מיליון שקל רווח מתוך מחזור של 1.2 מיליארד שקל. זאת, למרות עלויות העתק של השכר וחוסר היעילות המשווע: הנמל לא עובד בשבת או 24 שעות ביממה, ויש בו משרות פיקטיביות למכביר — למשל, משגיחים על כלובי הדגים באשדוד ושומרי המפתחות בחיפה. לפי הדו"חות הכספיים ל–2017, הוצאות השכר של הנמלים מהוות 46%–52% מכלל הוצאות החברה — על חשבון משלם המסים. ב–2017 היה השכר הממוצע לעובד בנמל אשדוד 27 אלף שקל ברוטו בחודש. בחיפה — 30 אלף שקל ברוטו בחודש.
עם פתיחת התחרות ייאלצו עובדי שני הנמלים לעבוד שעות רבות יותר ולשלם לעובדים מעטים יותר. לא עוד ימים שבהם הולכים הביתה אחרי ארבע שעות — ומקבלים שכר יומי מלא. כשתהיה תחרות, העובדים יועברו לחלק אחר שבו עדיין יש עבודה. כיום יש 12–14 עובדים לכל פריקת מכולה, אך בעוד שמספר זה עומד להצטמצם, מהירות הפריקה תצטרך להיות דומה לזו שבנמלים הפרטיים החדשים והממוכנים. העובדים יצטרכו לעבוד הרבה יותר תמורת שכרם, וההנהלות יצטרכו להשקיע (דבר שהן כבר התחילו לעשות) בהתאמת הנמלים לכניסת אוניות גדולות יותר — ובמתן שירות מצוין.
אך עד לפתיחת התחרות יש עוד שנתיים־שלוש — ובהן הנמלים הממשלתיים ימשיכו לפעול והשאלטר יישאר בידי העובדים.
השבוע יגישו עובדי נמל אשדוד להנהלה רשימת דרישות שספק אם תתקבל — אפילו כנקודת פתיחה בלבד. ואולם יש הטוענים שדרישות מופרכות מאלה כבר התמלאו בעבר, על חשבון הקופה הציבורית. רשימה שספק אם מישהו יוכל לקבל, אפילו בתור נקודת פתיחה. מה עובדי הנמלים מוכנים לתת בתמורה למילוי דרישותיהם? עדיין לא ברור.
התשובה נמצאת בכיסו של השר ישראל כ"ץ — אם יעמוד איתן הפעם מול דרישות מופרכות, כפי שעשה כשהוציא את הרפורמה בנמלים לדרך, או יתגלה כשר לחיץ בעל עמדה פריכה, על חשבון משלם המסים.
|
בטלקאר, יבואנית דייהטסו וסאנגיונג, כבר מתחילים להתכונן לקראת בואו של החידוש הבא שלהם באגף הקוריאני. מדובר בהגעתו הקרובה של האקטיון ספורט, למעשה טנדר על בסיס האקטיון המוכר אשר יירש את המוסו ספורט המנוח. עד כה נמנעו אנשי טלקאר מלייבא את הספורט בשל מחיר גבוה מדי, אולם בסופו של דבר הצליחו להגיע יחד עם הקוריאנים לתג מחיר תחרותי. בניגוד לאקטיון הרגיל, אשר מצויד במנוע בנזין בלבד, יוצע הספורט עם יחידת הטורבו-דיזל מסילה-משותפת שמוכרת מהקיירון – האח הגדול שנשען על אותה שלדה – מנוע 2.0 ליטר שמייצר 141 כ^ס. בשלב הראשון יוצע הספורט ברמת גימור אחת, ובמחיר שינוע סביב 175,000 שקלים (לעומת 180,000 לאקטיון הרגיל) – תחרותי למדי בתחום. כדאי רק לזכור שבניגוד לטנדרים האחרים בשוק המקומי, הספורט אופנתי יותר ביומרות, ולכן גם מסתפק ב^ארגז^ קטן יחסית. באם יזהה היבואן ביקוש הוא עשוי להביא גם את גרסת ההנעה האחורית שתהיה זולה בכ-8000 שקלים. לפחות כרגע נראה שרמת האבזור הבטיחותי תהיה נמוכה מאשר באקטיון הרגיל (פחות כריות אוויר, העדר בקרת יציבות), אך היבואן עדיין עמל על הנושא. כך או כך, נחיתת הספורט תשלים את הייצוג בארץ של מבחר כלי הפנאי החדשים שמייצרת סאנג-יונג.
|
שופט בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, אסף זגורי, דחה תביעת אם לחייב את האב בלבד במזונות ילדיהם, בטענה כי הדבר מנוגד לאורח החיים השוויוני שנטלו על עצמם כחברי קיבוץ.
לבני הזוג שלושה ילדים ולאחר שהתגרשו, לפני שנים ספורות, ניסחו ביניהם הסכם שלפיו כל עוד הם חיים בקיבוץ שיתופי וצורכי הילדים מסופקים על ידי תקציבי הקיבוץ, לא יוטל על מי מהם חיוב במזונות. אלא שבעקבות תהליך ההפרטה שעבר הקיבוץ לאחרונה, שבעטיו לא משתכרים עוד החברים באופן שוויוני, הגישה האם תביעה למזונות בשם הילדים, וביקשה שאלה יוטלו אך ורק על האב – זאת, לטענתה, בניגוד להסכם ביניהם הפוטר אותו מכך, אך מכוח הדין האישי העברי המחייב את הגבר בלבד בתשלום מזונות ילדיו.
השופט קבע אמנם כי אכן הוכח שלאור שינוי אורחות החיים בקיבוץ שהוסב לדגם מופרט חלקית של "קיבוץ מתחדש", רשאית היתה האם להגיש תביעה למזונות ילדים, אך היה סבור כי באשר מדובר במי שמוסיפים להיות חברים במסגרת קיבוצית כזו או אחרת, מצריך הדבר התייחסות שיפוטית מיוחדת. כך, הכריע השופט, לאור נסיבות החיים הייחודיות בקיבוץ, בקשת האם להשית את מלוא החבות במזונות על האב, באופן מפלה הנוגד את עקרונות השוויון שבהם דוגלת האידיאולוגיה הקיבוצית, מהווה חוסר תום לב מצדה.
לשיטת השופט זגורי, בקיבוץ קיימות סולידריות וערבות הדדית שאינן קיימות בקהילות אחרות. "אין מדובר רק בדרך חיים אלא במערכת שמגובה בחוזה סטטוטורי (התקנון) בין הקיבוץ לבין חבריו – חוזה זה מהווה מערכת נורמטיבית עליונה המסדירה את יחסי החברים עם הקיבוץ ואת היחסים בינם לבין עצמם ולא ניתן להתעלם ממנו", כתב זגורי בהכרעת הדין, "ניתן לראות בכך התניה משתמעת או מפורשת של ההורים על הדין האישי במובן זה, שגם ביחס לצרכים ההכרחיים, החיוב המשפטי בין ההורים יהא חיוב שוויוני".
כן ציין השופט כי האם צודקת בטענתה כי לפי הדין האישי העברי רק האב חב במזונות הילדים הבסיסיים, אך הוסיף כי בנסיבותיהם של השניים ולאור הסכם הגירושין ביניהם והמשמורת המשותפת שקבעו, טענה שכזו מטעמה אינה צודקת. "התייחסות לסכסוך מזונות בין חברי קיבוץ יהודים, והכרעה בו כבכל סכסוך מזונות 'רגיל אחר' (קרי הטלת חבות בלעדית על האב לסיפוק צורכי הילד), עלולה להביא לתוצאות קשות ובלתי סבירות", כתב זגורי, "קיים קושי מובנה עם חיוב של הורה אחד במזונות ילדיו, כאשר חברי הקיבוץ מחויבים לחיים על פי עקרונות של דמוקרטיה ושוויון".
בנוסף, הבהיר זגורי כי "במצב דברים זה שבו הילדים שוהים במשמורת משותפת במובנה הקלאסי (50% אצל האם ו-50% אצל האב), ראוי לקבוע כי הוא מספק את צורכי הילדים בפועל כאשר הם אצלו". עוד נקבע, כי חלק מהצרכים ההכרחיים והאחרים של הילדים מסופק או מסובסד על ידי הקיבוץ (דיור, תחבורה, חינוך, בריאות כביסה ועוד). כאשר קיבוץ, כמו פנימייה, מספק את צורכי הילד, החיוב של ההורים פוחת בהתאמה". לדברי השופט, בכל מקרה לא הוכיחה האם כי שינוי אורחות החיים בקיבוץ הוביל לפער משמעותי בין הכנסות האב לבין הכנסותיה שלה, ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף.
|
הפלג הירושלמי נגד תמיכה בליאון: "מסע תעמולה של קליקה נכלולית"
לקראת הסיבוב השני הציג את העיתון החרדי "הפלס" את עמדתה סיעת בני תורה המתנגדת לתמיכה המתגברת במועמד המקורב לליברמן: "מתפתח בציבור החרדי שיח של שקר שטרם היה כמותו"
קראת הסיבוב השני בבחירות לראשות עירית ירושלים העיתון החרדי "הפלס" הציג הבוקר (שישי) את עמדתה של סיעת בני תורה בירושלים וקובע כי "ציבור בני התורה לא יבחר במועמד משה ליאון". בני תורה היא מפלגה חרדית ליטאית, שמנהיגה הרוחני היה הרב שמואל אוירבך ותומכיה מכונים "הפלג הירושלמי". היא התמודדת בבחירות למועצת עירית ירושלים תחת האותיות "עץ", קבלה כ-9,000 קולות וזכתה במנדט אחד.
תחת הכותרת "מול מסע השקר של 'הסיבוב השני'", מקדים הפלס כי "בתקופת הבחירות ובעיקר לאחר היוודע התוצאות והעימותים הפוליטיים לקראת הסיבוב השני של הבחירות לראשות העיר, הולך ומתפתח בציבור החרדי שיח של שקר שטרם היה כמותו. תועמלני מפלגות מסוימות אינם נרתעים לפעול בדבר והיפוכו בנשימה אחת, ולדברר עמדות סותרות במצח נחושה לעיני כל ישראל".
"מחמת קוצר היריעה לא נציג את כל מצעד הכזבים במלואו, ונתייחס רק לנושא האקטואלי שעומד על הפרק: מסע התעמולה של הקליקה הנכלולית העומדת מאחורי "משה ליאון לראשות העיר", הפרוייקט הפוליטי/נדל"ני שמאחוריו שורה של דמויות אפלוליות ומסואבות, שבחרו לעטות על עצמם תחפושת "קנאית" ולהפיק קמפיין כוזב בנוסח "הצילו את קדושת ירושלים", כותב הפלס.
לדעת העיתון, "אין כל מקום מבחינה עקרונית לתמוך בשגרירו של אביגדור ליברמן והקליקה שלו. אלא שכאשר מתבוננים מי הם 'הידידים' המבקשים את תמיכתנו, מבינים שאפילו אין מקום לדיון כלל. משה ליאון נודע אפוא במעשיו שרחוקים מלהגדירו כ'נציג דתי'. בכל השנים התברר כי 'כח המשלח בשליח', וליאון נזהר מלפעול נגד האג'נדה של משלחו אביגדור ליברמן. עד החודשים האחרונים עוד הצהיר משה ליאון בריש גלי: 'מתחם התחנה' יישאר פתוח וימשיך לחלל שבת. 'אלא מאי? – יש לו כיפה על הראש...הצביעו למען הכיפה!'".
"ההיתממות הילדותית הזהו, שמתפעמת מכל חובש כיפה, הינה תופעה חדשה. הרי מאז ומעולם היה ידוע, כי פוליטיקאי לא נמדד לפי הכיפה שעל ראשו או גינוני נימוסין שלו בענייני דת ומסורת.", מוסיף הפלס, "גם מבלי להלאות את הקורא בדוגמאות, אין ספק שליאון נודע מאז ומעולם כשליח נאמן של אביגדור ליברמן, שהאג'נדה שלו ידועה זה מכבר. ליאון היה גם הנציג שלו בצוות המו"מ הקואליציוני שגיבש בשנת תשע"ג את המצע של ממשלת לפיד דאז, והוא היה זה שניסח את ההחלטה להעביר את חוק הגיוס הראשון".
הפלס כותב "לא שאנחנו מתלהבים מהמועמד האחר (עופר ברקוביץ - א.ב) בכלל לא. גם הוא מעורר חששות כבדים, ובאם ייבחר יהיה צורך לטכס עצה כיצד למנוע פגיעה בענייני הדת ולדאוג לצרכי הציבור החרדי, ולהבטיח זאת בהסדרים פוליטיים וכדו', כפי שעשו כל המפלגות החרדיות בקדנציה האחרונה עם ראש העיריה היוצא, שאף הוא היה חילוני מובהק ובעל גישה ליברלית, וכשם שעושים זאת בכל עיר ועיר שבה נבחר מועמד חילוני לראשות העיר. כל מה שיש להדגיש הוא, שאין כל הבדל מהותי בין השניים, ואין אחד מהם שנושא 'תעודת כשרות' יותר מעמיתו".
לסיום נכתב כי "נמצא, שכל עוד אין הוראה אחרת מפי רבותינו שליט"א, אז אין להתפתות לתעמולה הכוזבת של שגרירי ליברמן ושות' כאילו משום "קדושת ירושלים" יש להעדיף מועמד מסוים. כי בכל מקרה, את מסע השקרים המתחולל ברחוב החרדי יש לנפץ. לא מדובר ב"קדושת ירושלים", אלא בקדושת המועמד, שלוחא דאביגדור ליברמן. עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס".
|
דרושים מאמנים/ות לאימונים אישיים בבית הלקוח!!
ספורטאי/ת ללא הסמכה? בוא/י לעבוד בעולם הכושר!!!
גר/ה ברחובות ואוהב/ת ספורט???
|
אזור הצפון רווי משרדים ממשלתיים, בנייני מגורים ובניינים שבהם מתקיימת פעילות משרדית שוטפת של החברות הרבות, והיד עוד נטויה. בעקבות פיתוח מתמיד של האזור הצפוני של הארץ, עולה הביקוש עבור יועץ נגישות בצפון – ככל שעולה רמת החיים וככל שיש צורך רב יותר בתכנון ובבניית בניינים, כך קיימת דרישה לאפשר גם גישה נוחה יותר גם לבעלי המוגבלויות.
בית חולים – מדובר במקום המרכז בתוכו חולים בדרגות שונות – חלקם יכולים להתנייד באופן עצמאי, אך אחרים זקוקים לכיסא גלגלים ולעתים אף למיטה ניידת שבה יש צורך להסיע אותם לניתוח או לבדיקת רופא. מבנה בית החולים צריך להיות מתוכנן כך שהוא יתאים להעברת החולים, בין אם מדובר בבניית מעליות גדולות ובין אם מדובר בתכנון חדרים בעלי פתח רחב.
בנייני משרדים – אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות מועסקים בעבודות משרדיות שונות, וחלקם אף בעלי מקצוע כמו עורכי דין או רופאים עצמאיים. כשבונים בניין משרדים יש צורך לדאוג לגישה חופשית לכולם.
משרדים ממשלתיים – משרדים כמו ביטוח לאומי, מס הכנסה או משרד הפנים צריכים להיות נגישים לכל אחד – מבוטחים בכיסאות גלגלים או משפחות המגיעות עם עגלות ילדים, ולכן על יועץ הנגישות לדאוג לבנייתם של חדרים מרווחים, מעליות ופינות המתנה נגישות.
עואד הנדסה היא חברה העוסקת במשך כ-35 שנה בתכנון ובבניין, והיא מעסיקה יועץ נגישות בצפון הפועל במטרה לאפשר גישה נוחה לכלל האוכלוסייה. הבעלים של החברה, מחמוד עואד, הוא בעל ניסיון רב בתכנון ובנייה ויש לו 3 תארים בתחום. גם הצוות המקצועי של החברה מורכב ממהנדסים ואדריכלים מקצועיים. אצל עואד הנדסה ניתן לקבל מגוון רחב של שירותים, כולל התייעצות עם ממונה בטיחות, תכנון קונסטרוקציה תכנון אדריכלי וכדומה. תוכלו להתפעל מהידע המקצועי הרב שיש לצוות ומהיחס האדיב כלפי הלקוח.
אזור הצפון, אין ספק, זקוק לשמירה על נגישות המבנים והגישה אליהן, מחוץ ובתוך הבניין. בהתאם, יועץ או מורשה נגישות בצפון יסייע רבות בהכוונה ובהדרכה של בעלי עסקים בעת בניית מבנה או פרויקט. מה כולל תחום עיסוקו והכשרתו של יועץ נגישות העובד בצפון? בואו נברר זאת כעת.
בשנים האחרונות, לצד התפתחותם של מקצועות חדשים, נוצרו סטריאוטיפים שגויים לגבי תוכן המקצועות הללו. כדי למנוע זאת לגבי תפקידו של יועץ הנגישות, חשוב לציין מספר פרטים קריטיים הסובבים סביב תחום אחריותו.
הכשרה – בדומה למקצועות חופשיים אחרים, כדוגמא, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים ומהנדסים, כך גם יועץ הנגישות, המקבל הכשרה מקצועית בתחומו. כלומר, בין אם הרקע שלכם הוא מתחום הרווחה והבריאות או שמא הנדסאי, וברצונכם להקל על נגישות המבנים הציבוריים בישראל עבור בעלי מוגבלויות – אתם בהחלט מוזמנים להשתלב בתחום חשוב זה.
סוגי יועצי הנגישות – לצד ההכשרה המקצועית, חשוב לציין כי ישנם תת תחומים תחת כותרת מקצוע זה: יועץ נגישות שירות ויועץ נגישות מתו"ס. תחומים אלו מתייחסים, בין השאר, לנגישותם של בעלי מוגבלויות פיזיות באמצעות מעליות, שירותים וחנייה נגישה סביב המבנה. בנוסף, ישנם מוגבלויות שקופות, וחשוב להנגיש את המבנה גם עבורן. כיצד? בין אם באמצעות שילוט, שירות קבלה פרונטלי או אחר – כלים אלו יקלו באופן משמעותי על המתקשים.
הדרכות – אכן, תכנון הנגשתם של מבנים הוא היבט חשוב. במקביל, חשוב גם לשוחח על כך עם עובדי החברה ואף להדריך אותם לגבי מהות הכללים המסייעים לנגישות המבנים, לצד דיון בשאלה: מהי נגישות נאותה?
לצד ההתפתחות בבנייה במרכז ודרום הארץ, הצפון נהנה מפירות אלו גם כן. בהתאם, הקמת עסק ובניית מבנה שיאכלס אותו הם לא עניין של מה בכך. אתם מוזמנים ליצור קשר עם עואד הנדסה – כדי לקבל שירותי יעוץ נגישות באזור צפון הארץ.
כיום החוק מחייב עמידה פרמטרים של נגישות לאוכלוסיות שונות, יועץ נגישות בצפון יכול לתת מענה לתנאים אלו ולהביא לידי ביטוי את דרישות החוק בכל מבנה. לפי ההחלטה, כל מבנה ציבורי או פרטי, חייב להיות נגיש לטובת ציבור בעלי המוגבלויות, וההתאמות חייבות לבוא לידי ביטוי כבר בשלב התכנון הראשוני. מעבר לחשיפה לתביעה, הנגישות מאפשרת לקהל לקוחות שמהווה 20% מהציבור הישראלי להגיע בקלות למבנה. עמידה בתנאי הנגישות מאפשרת לקבל אישורי בניה ורישוי עסקים ללא כל התנגדות מהמדינה. חברת עואד הנדסה מלווה עסקים בעזרתו של יועץ נגישות מקצועי בצפון.
מה השירותים שניתן לקבל מידי יועץ נגישות בצפון?
הקמת מבנה חדש- תכנון נכון של המרחב והתייחסות לצרכי אוכלוסיות שונות.
שיפוץ מבנים קיימים שלא היו נגישים בעבר.
בדיקה של עסקים קיימים לצורך מתן רישיון עסק עדכני- התאמה של דרכי ההגעה לעסק לתקינה מודרנית.
פיתוח תשתיות לפי החוקים החדשים- יצירת מרחב ציבורי שמשלב גם בעלי מוגבלויות.
תכנון של מבני ציבור נגישים- משרדי ממשלה, אתרי תיירות, שירותי חירום ועוד.
כלל, האידיאל הוא לבנות מרחב ציבורי שלם שמתחשב בבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים, ואינו מדיר אותם. מאפשר תנועה אוטונומית ככל הניתן ומכבד את הקשיים הפיזיים של אוכלוסייה זו. הדבר דורש תכנון וראיה מרחבית שיועצי נגישות מתמחים בהם.
בונים עסק חדש, או משפצים משרד ישן ורוצים לתת שירות מתאים לכלל האוכלוסייה. הנגשה היא חלק מהותי מהתכנון שלכם. חברת עואד הנדסה מעניקה את שירותיו של יועץ נגישות בצפון, שנותן מענה ללקוחות בכל האזור. היועץ מלווה את הלקוח, מזהה את הצרכים ואת האוכלוסיות המדוברות ומתאים להם את פתרונות ההנדסה המתקדמים והמשודרגים ביותר. תוכנית העבודה מתחשבת בעלויות ובסוג המבנה, והיא תשדרג את השירותים שלכם לבעלי המוגבלויות. לפרטים נוספים ולבנית תוכנית העבודה שלכם, צרו קשר עם חברת עואד הנדסה.
|
במהלך סיור שגרתי הערב (ראשון) ליד הכפר בית-פוריק, עצר כוח מילואים חמישה פלשתינים. בסריקות על גופם חשף הכוח שני כלי נשק מאולתרים, שני בקבוקי תבערה מוכנים להשלכה וסכין. אמצעי הלחימה הוחרמו והחשודים הועברו לטיפול כוחות הביטחון.
תושבים מאלון-מורה מדווחים כי החוליה נתפסה לאחר שהצליחה להבעיר צמיגים על הציר בין הישוב איתמר לאלון מורה."אנו גאים בלוחמי וקציני צה"ל שנלחמים בטרור ביום ובלילה למען כלל אזרחי המדינה" - כך אמר ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה, בתגובה לסיכול הפיגוע בדרך לאלון מורה.
מסיקה, תושב אלון-מורה בעצמו, הוסיף כי "התנהלות הממשלה בהסרת המחסומים ובהקלות חסרות האחריות על מחבלי הרש"פ, המכונים משטרה, היא משחק רולטה של המדינה באזרחיה. האירוע היה עלול להגמר בצורה קשה. על הממשלה ללמוד מצה"ל מהי נחישות במלחמה בטרור".
גם ועד מתיישבי השומרון הגיב כי "נסיון הפיגוע הוא עוד פרי באושים של הסרת המחסומים".
יצויין כי מפקד חטיבת שומרון, אל"מ איציק בר, אמר בשבוע שעבר בראיון לגלי צה"ל, לקראת סיום תפקידו, כי אחת הדילמות המרכזיות היא כיצד יש לשמר את היחסים הטובים עם המנגנונים הפלשתינים, שלדבריו השתפרו בתקופת כהונתו בשנתיים האחרונות. "אנחנו נמצאים בתקופה שבה התיאום הביטחוני הוא בונה אמון", אמר אל"מ בר, "אני אני מתדרך את החיילים לנהוג ברגישות, להכיר את הפלשתינים טוב יותר ולהתחשב בהם - בשוטרים הפלשתינים, אבל גם באזרחים".
בראיון שהעניק אל"מ בר ל"במחנה" לפני כחודש, הדגיש המח"ט כי "עבודת התיאום הביטחוני מול המנגנונים הפלשתיניים הדוקה מאוד, אבל אין עבודה משותפת ואין פעילות של צה"ל בצד פעילות המנגנונים". לדבריו, "העיר שכם הייתה ונשארה בשליטה ביטחונית שלנו. המנגנונים פועלים בעיקר בשעות היום למטרות אכיפת החוק ונושאי הפח"ע. אנחנו נכנסים לפעול אל מול צורך מודיעיני מדויק בכל נקודת זמן שאנחנו בוחרים. יש פגישות עבודה סדורות עם המנגנונים מהדרגים הנמוכים למפקדים הבכירים".
אל"מ בר מסביר כי על פי דרכו, הוא נפגש לא רק עם מפקדי המנגנונים, אלא אף "מקיים פגישות עם אנשי ציבור - נשיא האוניברסיטה, המושל, בעלי ממון. מח"ט נדרש לתמונה רחבה ככל האפשר: לא רק בהיבט המבצעי של הפעולות המתוכננות להיום בלילה, אלא גם להבין מה המשמעויות של ההחלטה לסגור את העיר בתקופת מבחני בגרות לפלשתינים".
|
הנוהל מורכב התרופפות ההשעיה ואת רצועה פובואידלית, אשר מוביל למשוך http://mtoxl-cz.info/penisizexl/ מחוץ לחבר מוסתר מאחורי פיר העור. למה הפין של השכן נראה גדול יותר? בדרך כלל מדובר בגברים בעלי איבר בגודל תקין לחלוטין. למרות כל מה שנכתב בכל מקום, שהגודל אינו קובע ולמרות משאלים בקרב נשים שבדרך כלל ברוב המקרים מאשרות את ההנחה הזאת, המחשבה על הגודל אצל הגבר הממוצע, אינה משתנה.
זה אחד מחלות הפין הנפוצות ביותר שאתה יכול לסבול כמו זכר, וזה כנראה הולך להשפיע על כל אדם על כוכב הלכת בשלב כלשהו בחייהם. זה בדרך כלל מתייחס לפני שאתה חודר באופן מינימלי לבן הזוג שלך, או שאתה עומד לעשות את זה - זה קורה תמיד עם כמות מינימלית של גירוי מיני אתה יכול לדמיין. כל הפין הוא שונה וייחודי, אתה יכול לקבל חיים נפלאים מילא מינית גם אם הגודל שלך מתחת לממוצע.
|
נסיונו וכשרונותיו של עו"ד המטפל בהליך המשפטי המבוקש השפעה מכרעת על תוצאות התיק. לפיכך , יש לתת דגש מהותי לנקודה בסיסית זו .
מומלץ לתת דגש מהותי בעו"ד מנוסה בנושא הדרוש טיפול . התמקצעות עו"ד בנושא הדרוש טיפול הכרחי. ולכן, מומלץ לשים דגש בעניין זה.
רצוי ומומלץ לא לפתח ציפיות גבוהות מהבטחות יתר של עורך הדין , על מנת שזה יקבל את העבודה לידיו .
רצוי לתת עדיפות לעורכי דין אשר יעריכו את מצב התיק למול ההלכות המשפטיות הקיימות ומהו מצבכם ביחס לאותם הלכות.
רצוי ומומלץ לבדוק את רמת השירות אותו תקבלו מעורך הדין.
רצוי ומומלץ לקבוע מבעוד מועד מיהו עורך הדין שיטפל בתיק , האם עו"ד אחר ממשרדו או עו"ד שאיתו נפגשתם ? לפיכך , רצוי ואף הכרחי לדרוש כי עו"ד אותו אתם מבקשים שיטפל בתיק, הוא זה שיטפל בתיק עד לסיומו.
רצוי לוודא שעורך הדין שיקבל את התיק יהיה זמין ופנוי באופן המבוקש על ידכם בנסיבות העניין.
רצוי שפגישת ההכרות עם עו"ד תותיר כמיה.
|
תירוש כרמל – המקורי!
מסקר שנערך לאחרונה עולה כי שני שליש מהאוכלוסייה בישראל שותים מיץ ענבים לארבע כוסות של ליל הסדר, אם כי, לרוב התירוש משמש לקיום מצוות ארבע כוסות בליל הסדר על ידי הילדים.
תירוש מזוהה מאז ומתמיד עם יקבי כרמל, המשקה מיוצר ביקב עוד מלפני קום המדינה, כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת. תירוש כרמל הוא אחד המותגים המצליחים ביותר בשוק הישראלי, מדי חג נמכרים מאות אלפי ליטרים מהתירוש והוא אורח רצוי וקבוע כמעט בכל בית ישראלי ונמכר גם ברחבי העולם.
תירוש הוא מיץ ענבים המופק מענבים שאינם עוברים תהליך תסיסה, ועל כן לא נוצר בו אלכוהול כמו ביין. מיץ הענבים מפוסטר, והוא 100% ענבים ללא תוספת מים או סוכר, ללא תוספות צבע אחרות, ולא נעשה מרכז פרי, אלא מהפרי הטרי עצמו.
מחיר מומלץ לצרכן של תירוש כרמל הינו בין 16.90-17.90 ש"ח (המחיר באחריות הקמעונאי).
לפי סטורנקסט, הקטגוריה מהווה 41% מתמהיל מכר היינות בשוק המבורקד (שולחנים, תירוש, קידוש) ובפסח גדלה לשיעור של כ-54% מהתמהיל. קטגוריית התירוש נמצאת במגמת צמיחה שנתית של כ-2% וגודלה כ-11 מיליון ליטר מתוכם 2.5 מיליון ליטר בפסח (כ-22% מהמכר השנתי של הקטגוריה) הנתונים לשנת2017.
|
מה עושים כשפורצת שריפה? מה נכון לעשות כשמאבדים שליטה על האש? מדוע חשוב לעבור הדרכת כיבוי אש בארגונים ומפעלים? כיצד שומרים על בטיחות אש בסביבה הביתית ?
אש, שריפה ועשן, הם סכנה מוחשית היכולה לקרות הן בבתים פרטיים והן בארגונים ומפעלים תעשייתיים. הנזק הנגרם לבית, עסק, רכוש ונפש, עלול להיות גדול מאוד ולעיתים אף בלתי הפיך. מרבית הפגיעות בעת שריפה נגרמות כתוצאה משאיפות עשן. על מנת להתמודד עם מצבי חירום של שריפה על המעסיקים במקומות עבודה, לדאוג להעביר את עובדיהם הדרכת כיבוי אש. בין הנושאים הנלמדים במסגרת הדרכת כיבוי אש נכללים : הכרת גורמים מציתים, כללי התמודדות עם שריפה, שיטות כיבוי( בידוד, השנקה וקירור), תרגול כיבוי אש, בטיחות בחשמל ומניעת שריפות חשמל. כאשר פורצת שריפה, תגובה מהירה היא קריטית לצורך ניהול ושליטה עליה ולמניעת התפשטותה, תרגול נכון והיכרות עם אמצעי כיבוי שונים, יכולים להביא את אירוע החירום לסיום מהיר ללא נפגעים ונזק.
כאשר פורצת שריפה במכשיר חשמלי, יש לנתק את אספקת החשמל לדירה (אין לנתק את המכשיר החשמלי מהתקע). יש לנסות לחנוק את האש על ידי מטלית או מטף כיבוי אש.
באם סיר או כלי טיגון מתלקח, יש לכסות את סיר הטיגון באמצעות מכסה, מגבת או כל כיסוי אחר ולנתק את אספקת גז הבישול. בשום שלב אין לשפוך מים על השמן הבוער.
יש להזעיק את מכבי האש בטלפון 102 ובמקביל להמשיך ניסיונות לכיבוי השריפה.
באם לא מושגת שליטה על האש, יש לברוח מיד מן המקום לפני שהיא מתגברת וממלאת את החלל בעשן סמיך ורעיל.
בעת היציאה מהדירה יש לסגור את דלת הכניסה אך אין לנעול אותה.
באם לא ניתן לצאת החוצה, יש לרכז את בני המשפחה במקום בו קיים אוויר נקי.
אין לקפוץ מקומה גבוהה, יש להזעיק עזרה ולהמתין לבוא לוחמי האש.
בעת היציאה מהבניין יש להמתין בחוץ ולא לחזור אל הבניין. כמו כן, אין לעזוב את המקום שכן לוחמי האש יזדקקו למידע שברשותכם.
יש להיכנס לבניין רק לאחר קבלת אישור מפורש ממפקד צוות הכיבוי במקום.
יש ללכת הליכה שפופה (שכן העשן עולה למעלה) או לזחול מתחת לשכבת העשן בסמוך לרצפה לאורך קיר ולחפש את היציאה הקרובה ביותר.
במידה ואין אפשרות ליציאה, יש להיכנס לחדר הקרוב אליכם ביותר, לסגור את הדלת ולפתוח חלון לצורך קבלת אוויר צח מבחוץ.
באם פרצה דליקה בחדר המדרגות, אל תפתחו את הדלת בשום אופן. גשו לחלון וגעו בידית. באם היא חמה, אל תצאו החוצה.
מנעו מהעשן והאש לחדור לדירתכם על ידי מגבת או שמיכה רטובות. במקרה הצורך יש לכסות את איברי הנשימה במטלית רטובה, לגשת אל החלון ולשאוף אוויר צח.
זכרו! עשן החודר למקום סגור הוא מסוכן ביותר. בשעת תנועה או מעבר ממקום אפוף עשן, יש להתכופף ואף לזחול על הרצפה לצורך שאיפת אוויר נקי.
עשו הכל על מנת להגיע לחלון ולהזעיק עזרה. צעקו ונופפו בבד או בגד צבעוני והמתינו לכוחות ההצלה.
בשום פנים ואופן אין לרדת בחדר מדרגות אפוף עשן ואין להשתמש במעלית.
יש לעצור, אין לרוץ!
במידה והדבר ניתן, יש לעטוף את האדם הבוער באמצעות שמיכה, מעיל, סדין או כל אמצעי אחר ולהזעיק עזרה מידית.
את מטף כיבוי האש יש לשמור במקום בו הגישה אליו זמינה ונוחה לשליפה מידית במקרה חירום. רצוי לסמנו בשילוט בולט כך שיהיה ניתן לראותו גם בחושך. קיימים סוגים רבים ושונים של מטפים במשקלים שונים ומגוונים כגון 3 ק"ג, 6 ק"ג , 12 ק"ג ו-15 ק"ג והם מכילים חומרי כיבוי מסוגים שונים. ניתן לרכוש מטף בחנויות "עשה זאת בעצמך" ובחנויות לחומרי בניין. חשוב לדעת כי למטף יש תאריך תפוגה ויש לבדוק את תקינותו לפחות אחת לחודש. לאחר הפעלה ראשונית של המטף, לא ניתן לעשות בו שימוש חוזר ויש צורך להביאו לתחזוקאי מטף על מנת למלא אותו מחדש. במקום המטף שנשלח לתחזוקה ומילוי, יש להתקין מטף אחר בעל אותו כושר כיבוי.
חברת ליאור בטיחות מתמחה בהדרכות בטיחות במגוון תחומים וביניהם בתחום בטיחות אש. הדרכות בטיחות אש מועברות על ידי יועצי בטיחות אש מוסמכים מטעם שירותי הכיבוי וההצלה ולהם ניסיון רב בתחום. ההדרכות מועברות לארגונים, עסקים ומפעלים בכל רחבי הארץ והן משלבות חומרים תיאורטיים הכוללים מצגות, סרטונים וניתוחי מקרים וכן תרגולים מעשיים. בתום ההדרכה, מוענק למשתתפים אישור השתתפות בהדרכה. אם יש לכם צורך בהדרכת בטיחות אש זה הזמן ללכת על בטוח וליצור קשר עם המומחים שלנו אצלנו או אצלכם.
|
בחודש הבא יתקיים אירוע היוגה הגדול בישראל זו השנה החמישית. ארזתי את בתי וגם תיק קטן, ונסענו לארץ המדבר כדי להתרשם מהצפוי להתרחש בסוף השבוע הראשון בנובמבר.
חזרנו מאוהבות בערבה, באנשיה ובמקומות המדהימים שנמצאים לנו מתחת לאף מבלי שידענו על קיומם. ומה לגבי היוגה? חכו, נגיע גם לזה.
ראשית, בואו נעשה סדר בדברים, בתי בשנות העשרים לחייה, לא תירגלה יוגה מעולם, ואילו אני בשנות הארבעים, תירגלתי מעט לפני שנים רבות. אלו מילים יפות להסביר ששתינו לא בדיוק בכושר שיא ודי בטטות בכל הקשור בפעילות גופנית. הכי קרוב שהגענו לביצוע "ברכת שמש", היה למלמל לעברה "בוקר טוב", תוך פיהוק, לפני הקפה הראשון.
עם חוסר הניסיון הזה, נסענו להתרשם ממה שצפוי להיות האירוע השנתי הגדול ביותר למתרגלי יוגה באשר הם, סומכות על כך שאמרו לנו כי האירוע מתאים לכולם, גם למתרגלים קבועים – וגם לשכמותינו.
ב"יוגה ערבה" משתתפים המורים המובילים בישראל לצד מורים ידועי שם מהעולם, כל אחד וסגנונו – וגם השנה, עם המורה בו תבחרו, תעבירו שלושה ימים בסדנה אותה הוא מעביר.
בניגוד להתרוצצות בין שיעורים של מורים שונים במטרה "להספיק" לדגום את כל הסדנאות - ולטובת חיבור והשגת עומק – כל סדנה מתקיימת במיקום שונה ברחבי הערבה, עם מורה יחיד/ה וקבוצת המתרגלים שלו.
בערב שבת, לפני כניסתה, מתקיים תרגול מרכזי גדול אחד בפארק תמנע המדהים ביופיו, למרגלות עמודי שלמה - ובו משתתפים כל המתרגלים מכל הסדנאות. חוויה עוצמתית שקשה לתאר במילים, ואף התמונות מעבירות רק חלק קטן מהתחושה.
אז במזג אויר אידיאלי, חמים ביום, קריר מדברי בלילה, התחנה הראשונה שלנו היתה בקיבוץ לוטן הבנוי באופן ייחודי ומקיים אורח חיים בר-קיימא, להתנסות בתרגול יוגה במים עם דוריה.
השיעור התקיים בבריכת הוואטסו שבקיבוץ, ולמעט הבת שלי ואנוכי – הקבוצה היתה מורכבת מנשים זרות זו לזו בסך הכל, נכנסנו למים בהיסוס, וכעבור שעה וקצת - יצאנו מהם כבנות ים קסומות ורוחניות.
מעבר למימד הפיזי בתרגול יוגה, האימפקט הנפשי-רגשי אף הוא ניכר מייד, בתרגול בבריכה היו שלפתע פרצו בצחוק מתגלגל, והיו שהגיעו לסף בכי, ואילו דוריה בכשרונה הנפלא, ניתבה והנחתה אותנו בידענות ורגישות לאורך התרגול.
רפות גוף וקלות שכל, המשכנו לקיבוץ נאות סמדר. שם תתקיים סדנת יוגה עם המורה פרייה הרט, מלווה בנגינת חליל של הגר דגן. מעבר לאורח החיים המיוחד המתקיים בקיבוץ שחוגג השנה 25 להיווסדו, המיקום יוצא הדופן לקיום התרגול הינו המבנה הלקוח מספרי אגדות: "בית האומנויות". מבנה תלוש לחלוטין מנופי הערבה המדבריים, בצבעוניותו ובמראהו – ויחד עם זאת משתלב בהתאמה מושלמת.
בישוב צוקים שהוקם במטרה לשמש אתר תיירות מדברי, ישנם כמה וכמה מתחמי צימרים, כולם נהנים מדממה מדברית ונוף אינסופי, ובניגוד לתפיס הרווחת באזור הצפון (צימר צמוד לבית המשפחה המארחת), בישוב ישנה הפרדה מוחלטת בין מגורי התושבים לאזורי האירוח, חלקם מבודדים עד כדי נסיעה בקרונית גולף לחדר.
במתחם "לב המדבר" שאקטי ופפה יעבירו תרגול שמלווה במוזיקה חיה. ואילו במתחם "אחוונא" המושקע, תתקיים סדנת YOGA FLOW בהדרכת שירלי גולדשטיין. למעדיפים מנוחה בסטייל בצימר יפהפה ומפנק בין תרגול לתרגול.
למעדיפים שהייה באווירה יותר שרוואלית "אשרם במדבר" יארח לא פחות משלוש סדנאות; אקרו יוגה עם אבנר הוכפלד, אשטנגה יוגה עם רומן סימון, וגם ויג'ננה יוגה עם יובל בן מרדכי.
במושב "צופר" הסמוך לדרך הבשמים הנבטית העתיקה, יארח אף הוא מספר סדנאות, ביניהן יוגה עם קערות טיבטיות שתעביר שני הברי במתחם "אי-שם". מהתנסות קצרה בתרגול כזה: השפעת הצלילים של קערה טיבטית שמונחת על הבטן, או על המצח – זו חוויה בלתי רגילה בעוצמתה.
לסיכום, לא פלא שדווקא האזור הזה נבחר לתרגולי יוגה שהמכנה המשותף לכל הסגנונות בה, הוא מציאת איזון. בערבה מוצאים איזון, בין הטבע המדברי לאווירה הרוחנית.
התנסינו קצת ביוגה ואהבנו כל רגע. חרשנו את הערבה כמיטב יכולתנו ביממה אחת, למדנו המון דברים שלא ידענו עליה, פגשנו אנשים מעוררי השראה בנחישותם לקיים חיים ופרנסה באזור קשה ומרדני, וחלקנו לרגע את גאוותם על ההישגים המרשימים בתחומים שונים.
ליחסים הנהדרים בינינו זה הוסיף חוויה בלתי נשכחת, כמה הזדמנויות כבר יש לבילוי משותף עם הילדים בגיל הזה? ושתינו חזרנו ממנו קורנות ומחוייכות. במשתתפים שיסעו ליוגה ערבה לא נותר לנו אלא לקנא או למצוא לנו מקום באחת הסדנאות, הפעם בלי עבודה.
לאיזו סדנה להירשם?
המלצתי: לפנות אל מארגני האירוע במייל עם תיאור הסטטוס שלכן בנושא, מתרגלות יוגה, באיזה סגנון וכו' או חסרות ניסיון, ולקבל תשובה לגבי איזו סדנה מתאימה לכן, מחירים, ובאילו נותר מקום פנוי. לכל הפרטים, הסדנאות והמדריכים:לאתר "יוגה ערבה".
ההשתתפות תעלה בין 800 ל- 3000 שקל (המחיר נשען בעיקר על רמת הלינה בה תבחרו, מגוון האפשרויות נע בין לינה משותפת, חדר מאובזר ברמה בסיסית ועד לצימר מדוגם ומפואר, תלוי היכן).
בנוסף לבגדים להחלפה וכלי רחצה, מזרן יוגה כמובן ובגדים נוחים לתרגול, כאלה המאפשרים תנועה חופשית.
איך מגיעים לתרגול המרכזי בתמנע ביום שישי?
הסעות מאורגנות יצאו מכל הישובים בהם יתקיימו הסדנאות אל פארק תמנע.
איפה כדאי לעצור בדרך?
מומלץ ביותר להיכנס למרכז המבקרים "ויידור" ערבה, ולהקדיש שעה לסיור מקסים ומרתק.
אז נכון וידוע, צמד המילים "מרכז מבקרים" נוטה להישמע "מעפן", אבל כאן הושקעו מחשבה וטכנולוגיה מתקדמת כדי להיות מעניינים - והצליח להם.
גולת הכותרת: ארגז חול אינטראקטיבי שמגיב לתנועת ידכם ביצירת הרים מושלגים או עמקים אוגרי מים, והסיבוב שתערכו בחממה בתום הסיור ויגרום לכם לכתוב שיר לחציל או פיוט לעגבניה, משל הייתם אייל שני.
עוצרים לאכול ב"קפה אורסולה" החדש בכניסה ליישוב "צוקים" (סמוך לתחנת הדלק) לארוחה טעימה ומפנקת בסגנון גרמני, עם גרסאות לסועד הטבעוני.
אם תעשו זאת שבעי בריאות גוף-נפש בדרך חזרה מסוף שבוע של יוגה, זו הנקודה הראשונה בה תוכלו לאזן עם חתיכת מטיאס כבוש ושוט וודקה קפואה בעשר בבוקר.
דלת ליד "אורסולה", ממש ככה – בשכנות צמודה, תמצאו את מבשלת הבירה "ערבה", גם שם כדאי לבקר.
|
06:20 עזון עתמה: בניגוד למצב שראינו בחודש שעבר הפעם היה מחסום עמוס ולא יעיל. אלו עדיין חיילי תותחנים אבל מה גדול ההבדל. הפלסטינים אומרים שחיכו שעתים בתור ואף יותר. המחסום נפתח בשעה חמש אך רק שתי עמדות מחשב פועלות. לדברי החיילים – אין תקציב לחייל נוסף.
מעבר שומרון : אין משטרה ביציאה מישראל. עומס רב בכניסה.
07:10 עוורתא: רכב צבאי חונה לפני הזרוע הצהובה הסוגרת את המעבר לבית הבודד. ניסינו לברר עם החיילים מה תפקידה של הזרוע ומדוע מחסומי חווארה ובית פוריכ פתוחים וכאן סגור. לא הייתה להם תשובה עניינית. כשהסתבר לנו שאחד החיילים הוא תושב אלון מורה עזבנו את המקום כדי לא להיכנס לוויכוח פוליטי על זכויות.
|
ציפורן הוא תבלין העשוי מכפתורי פרחים מיובשים של עץ תבלין טרופי ירוק עד בשם אוגניית הציפורן (שם מדעי: Syzygium aromaticum) ממשפחת ההדסיים. שם נוסף לעץ הוא Eugenia aromatica. מוצאו של העץ הוא איי מלוקו, המכונים "איי התבלין", שבמזרח אינדונזיה. ארצות הייצור של התבלין הן זנזיבר שבטנזניה, מאוריציוס וארצות דרום מערב אסיה.
גובהה של אוגניית הציפורן הוא 10–12 מטרים. עליה דמויי ביצה מוארכת ואורכם 5 עד 12 סנטימטרים. על פני העלים פזורות נקודות - בלוטות שמן. העץ פורח בגיל 5 וממשיך להניב עד גיל 80 פעמיים בשנה. עץ ממוצע מניב 3 עד 20 ק"ג ניצני ציפורן. תבלין הציפורן הוא ניצן הפרח הסגור. צבע הניצן ורוד לפני הייבוש וחום אדמדם אחריו. צורתו היא צורת מסמר.
הניצנים נקטפים ביד ומיובשים. הם משווקים בשלמותם או טחונים ומשמשים לתיבול דברי מאפה, נקניקים, ממרחים ועוד. כ-20 אחוז ממשקל הניצן מהווה שמן ציפורן - חומר חיטוי חריף המכיל חומצת ציפורן (Eugenol), אצטט וברזל. שמן הציפורן מופק מזיקוק הניצנים, הגבעולים והעלים של הצמח. הוא משמש בתעשיית הווניל הסינתטי, חומרי טעם, בשמים, סבונים, סיגריות, תרופות, וממתקים.
בתרבות היהודית הציפורן משמש לברכת בורא מיני בשמים בהבדלה, כאשר הציפורן מאוכסן במיכל "צריח" מתאים, או באתרוג שתקעו בו מסמרי ציפורן.
בימי הביניים שימש התבלין מרכיב בתרופות שטיפלו בבעיות עיניים, במחלת הנפילה, בדפיקות לב ובאין-אונות. כמו כן שימש הציפורן מרכיב בגלולה המעוררת חשק מיני. בימינו, ברפואה העממית, משמש הציפורן כמרכיב בתרופות רבות וכסם להרדמה מקומית, בעיקר בטיפולי שיניים וחניכיים. שמן הציפורן משמש גם הוא להקלת כאבי שיניים, לסילוק פצעונים מהפנים ולריפוי יבלות וכתמים בעור.
במקורות מוזכר הציפורן כאחד ממרכיבי הקטורת: "פיטום הקטורת, הצרי והציפורן החלבנה והלבונה". אך לא הכל מזהים את סממן הקטורת המכונה ציפורן עם הציפורן בן ימינו. הערה לברכת "בורא מיני בשמים" לצפורן. ברכה זו היא לפי מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים כפי שקבעו ה"חיי אדם" כלל ס"א סע' ד, החיד"א וכן ר' יוסף משאש בספר שו"ת מים חיים. לפי הרב עובדיה יוסף [ילקוט יוסף ברכות] מברכים "בורא עצי בשמים" כי עיקר גידול העץ הוא לסיבת ה"ציפורן" וידוע שהוא מעץ לכן ברכתו "בורא עצי בשמים".
^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 66.
EnglishAfrikaansአማርኛالعربيةمصرىAsturianuAzərbaycancaБеларускаяБългарскиবাংলাབོད་ཡིགBosanskiCatalàCebuanoکوردیی ناوەندیCorsuČeštinaЧӑвашлаDanskDeutschދިވެހިބަސްΕλληνικάEsperantoEspañolEestiEuskaraفارسیSuomiFrançaisNordfriiskGaeilgeGàidhligGalegoગુજરાતીहिन्दीHrvatskiHornjoserbsceKreyòl ayisyenMagyarBahasa IndonesiaIdoÍslenskaItaliano日本語Basa JawaქართულიАдыгэбзэҚазақшаಕನ್ನಡ한국어RipoarischKurdîLatinaLëtzebuergeschLimburgsLietuviųLatviešuBaso MinangkabauМакедонскиമലയാളംमराठीBahasa Melayuမြန်မာဘာသာDorerin NaoeroनेपालीNederlandsNorsk nynorskNorsk bokmålNouormandOccitanଓଡ଼ିଆਪੰਜਾਬੀPolskiپنجابیپښتوPortuguêsRomânăРусскийसंस्कृतम्ScotsSrpskohrvatski / српскохрватскиSimple EnglishSlovenčinaSlovenščinaSoomaaligaСрпски / srpskiBasa SundaSvenskaKiswahiliதமிழ்తెలుగుไทยTürkçeУкраїнськаاردوTiếng ViệtWest-VlamsWalonWinarayייִדיש中文粵語 עריכת הקישורים דף זה נערך לאחרונה ב־23 באוקטובר 2016, בשעה 22:10.
|
יום שישי במלחמת " עמוד ענן"
אני כותבת את הדו"ח בזמן שמחוץ לביתי נשמעת אזעקת צבע אדום. אני אזרחית לא ממושמעת, נשארת ליד המחשב .
מחסום מיתר – בשעה שאנחנו עוברות כבר אין פועלים רק מגרש החניה עם הרבה פחות מכוניות. הדרום הישראלי מושבת... אז לפחות לפועלים פלסטינים יש עבודה – בצד הסחורות של המחסום נעשות עבודות עפר להרחבתו.
חברון שוממה כמו הביג בבאר שבע .
אנשים מיואשים בכל מקום . חייל המילואים מספר לנו שיש קצת יידוי אבנים על כביש 60 . אנשי חברון מספרים לנו שאתמול היו מהומות ליד חסם השוטר – מחסום תרפ"ט . והנשק הכי טוב זה מצלמות.
הייאוש היום הרבה יותר גדול . למה לא מדברים ?
|
החריפות היהודית באמת אין לה גבול.
מאז התלקחה באירופא המלחמה על ה“סבלנות” ועד היום, מן ה“מכתבים על דבר הסבלנות” של דשון לוק עד המאמר “על דבר החירות” של סטוארט מילל, היה הדבר פשוט בעיני הכל, שיש כאן שני דגלים שונים, על האחד כתוב: סבלנות, ועל השני: אי-סבלנות. בעלי הדגל הראשון באים בשם ההגיון והמוסר האנושי, ולפעמים (כמו לוק) גם בשם הדת, לדרוש חירות אישית בעניני אמונות ודעות; ובעלי הדגל השני – על הרוב כהנים וקדושים – כופרים בעיקרה של חובת הסבלנות ואומרים, להפך, שכל החס על כבוד קונו מחויב לקיים “ובערת הרע מקרבך” ולהציל נפשות בני-אדם מדינה של גיהנם אפילו בעל כרחם. אבל מעולם לא עלה על דעתם של אלו האחרונים להרים אף הם דגל הסבלנות ולבוא על מתנגדיהם בטענה כזו: אתם דורשים סבלנות ואף אנו דורשים כן. אבל הרי יודעים אתם, שלפי אמונתנו חייבים אנו להחזירכם למוטב ולכוף אתכם שתזכו לחיי העולם הבא. ולפיכך, אם באמת חביבה עליכם מדת הסבלנות, צריכים אתם “לסבול” את אמונתנו זו וליתן לטורקווימדא שלנו שיעשה בכם שפטים. ואם אינכם מקבלים עליכם דיננו, הרי אתם מפריעים אותנו מעבודת הבורא על פי דרכנו ונמצאתם אתם מחוסרי-סבלנות, לא אנחנו.
להמצאה נפלאה כזו הגיע רק המוח היהודי מתוך פלפולו, ואנו, חובבי ציון, נוכל להתגאות בה ביחוד, כי מקרב מחננו יצאה.
כשאני לעצמי הנני מודה אמנם בפה מלא, כי כך יפה לו לצדיק להתנות, ולפי הלך-רוחו לא היה אפשר לו באמת להשתתף ביסוד הקולוניא בלי תנאים כאלה. בודאי הגיעו גם לאזניו השמועות הרעות שמעבירים חסידי א"י על דבר הקולוניות, ואפילו אם לא היו החסידים האלה מפליגים ומשקרים לשם שמים – כמו שעושים באמת – אלא היו מספרים דברים כהויתם, גם אז לא היה הצדיק מוצא נחת רוח בקולוניות כאלו, שספרים חיצונים נושרים מחיקם של יושביהם ובתי ספר קבועים בהם לחנוך הילדים בדרכים שאין רוח צדיקים וחסידים נוחה מהם, ועוד הרבה כיוצא בזה. ומי זה איפוא יוכל לדרוש מאת הצדיק, שיעזור להוסיף עוד קולוניא אחת, מבלי היות בידו הכח לעקור בה כל שורש פורה ראש ולענה?
ולא זו בלבד, אלא שיכול אני להבין גם רוח אותם המשכילים העומדים בראש החברה ליסוד הקולוניא, איך הגיעו לברית כרותה כזו: רוצים היו לבטל את הדעה המשובשת שנשרשה בלב החסידים, כי ישוב ארץ ישראל הוא מצד עצמו מין “אפיקורסות” חדשה. ועל כן אמרו הראשים האלה בלבם: מוטב שתוסד הקולוניא הראשונה מקהל חסידים ותמסר בידי הצדיקים לשלוט בה כרצונם, ואז יכירו וידעו גם הם, שאין שום סתירה הכרחית בין הישוב ובין האמונות והדעות החביבות עליהם. ולמטרה גדולה כזו: למשוך לב המון רב מבני עמנו לרעיון הציוני, אפשר, לפי דעתם, להביא גם קרבן גדול כזה: להעמיד עשרים משפחות מישראל תחת שלטונה של אינקוויזיציא רוחנית.
בין הראשים האלה, שהלכו אל הצדיק וכרתו עמו את הברית, נמצא אחד אשר זה כבר השתדל להוכיח, כי גם החסידות היא “לרוח העת החדשה” וכתב ספר שלם על דבר קרבת-הרוח שבין החסידות ובין הפילוסופיא של עדוארד הרטמן. השערה קרובה היא על כן, כי החסידות הפלוסופית הזאת היא שהולידה גם את הברית שנכרתה בטשורטקוב. לפי שכך מלמדת הפלוסופיא של הרטמן: “מי שהדת היא לו הענין היותר יקר בחיים, גם קנאת-הדת היא לו המטרה היותר נעלה בחיים… כי איך יתכן לחבר יחד את הסבלנות ביחס אל הרע עם המלחמה נגדו, את הסבלנות ביחס אל סם-המות עם חובת הרופא, את הסבלנות ביחס לתועים ומתעים עם החובה של הצלת-נפשות? הסבלנות תולד רק בזמן שתש כחם של החיים הדתיים, כשחדלה הדת מהיות לראש כל עניני החיים” 3.
ולפי זה, אם רוצים בעלי הברית להוכיח, שהשגחת צדיקים על הקולוניות בא"י הוא דבר המתאים “לרוח העת החדשה”, די להם לעשות זאת על פי דרכם: להראות על קורבת-הרוח שבין השגחה זו ובין הפלוסופיא של הרטמן. אבל להסתיר את הזאב בעורו של כבש, ליסד אינוויזיציא בשם הסבלנות עצמה – גם הרטמן לא צוה.
|
יומולדת לאיש שלי ובצעד לא אופייני הוא מחליט לחגוג - סאן סבסטיאן, ארץ הבאסקים בצפון ספרד, עם א' ונ' חברינו האהובים. מלון קטן וקסום, אוכל קטן וטעים, אלכוהול משמח בכוסות גדולות, גיחות לכפרי דייגים פסטורליים מוקפים הרים ירוקים שיורדים עד הים, אדריכלות מגוונת ומעוררת השראה, תרבות מערבית ישנה וחדשה ואנשים סופר חביבים. החומרים מהם עשויים חלומות, במקרה הזה חלום משותף של הרבה שנים שחיכה כנראה עד שיבשיל הרגע להגשימו.
ארץ הבאסקים היא קצת ספרד, קצת צרפת, קצת אוסטריה, קצת ברזיל והרבה קסם ושלווה. הצד האטלנטי, הפוך למהות הים-תיכונית של ספרד. ארץ בתוך ארץ, שפה בתוך שפה, שנאה עמוקה ומחתרת לוחמנית על רקע נופים מהיפים בעולם. ואנחנו - אורחים לרגע - מרגישים בבית ומנסים לטעום קצת מזה וקצת מזה, מתפללים שלא ייגמר לעולם.
מגשים-מגשים של פרוסות בגט עמוסות כל טוב וקיסמי עץ דקים שמאחדים בדקירתם נתחי אנשובי, סרדינים, זיתים שמנמנים ופלפלים דקיקים כבושים או מטוגנים. בכל מקום שתציצו תמצאו בר ארוך מכוסה במיני נגיסות מפתות שקוראות לחטוף מהן עוד ועוד לצד כוס בירה קרה, יין אדום או לבן (שטעמיו המשובחים אינם ניכרים במחירו), או סידרה - סיידר תפוחים אלכוהולי חמצמץ ומרענן, משקה הבית הבאסקי שנמזג אל הכוס מגבוה ביד בטוחה.
לה ויניה ברחוב אוגוסטו 31 מספר 3 מפורסמת בעוגת התפוחים ללא בצק שלה (מתכון בהמשך) ובעוגות הגבינה האווריריות והטעימות ביותר שאכלתי. בר ארוך וצפוף מאוד, מרוצף מגשים של פינצ'וס טריים וטעימים וקערות של בוקרונס לבנים (אנשובי) כבושים בחומץ ביד עדינה, משתכשכים בשמן זית מקומי משובח, פרוסות של אוקטופוס בבישול ארוך מתובלות בפלפלים טריים וטבעות של בצלי אביב בשרניים, פלפלים ירוקים ארוכים, דקיקים ועדינים לצד פלפלי פדרון בצבע ירוק עז, שניהם מטוגנים קלות בשמן זית שהופך אותם קטיפתיים ואכילים ביותר, צדפות מוקפצות ביין לבן והרבה שום, קלמרי סגלגלים צלוים לרגע על פלנצ'ה רותחת וכמובן חמון (ירך שלמה של חזיר מיובש ומשומר בתהליך מסורתי עתיק ופרוס לנתחים דקיקים שצבעם צבע יין עמוק וטעמם עז), המון חמון. על ההתרחשות כולה מנצח ביד רמה ובחיוך נינוח מיגל הברמן החמוד, ששמח לצייד אותנו במתכוני העוגות ומקבל את פנינו ביום המחרת, כאילו הינו חברים ותיקים.
מי שטרנד המטבח המולקולרי העילי עושה לו את זה ימצא בסאן סבסטיאן כמה מהמסעדות והשפים עטורי הכוכבים שמככבים בראש רשימות קולינריות בינלאומיות ונחשבות. אנחנו דגמנו את ארזאק של השף חואן מרי וביתו. אני לא חובבת מטבח מולקולרי, לא מבינה אותו ולא מצליחה להתרגש מצלחות מלאות צבעים, צורות, קצפים וקונסטרוקציות שאינם מעידים בכלום על מוצאם מאוכל אמיתי. האויסטרים היפהפיים מגליציה, עם לחם הבית ושמן זית מהמשובחים שטעמתי, עזרו להצדיק את הביקור, ויחד עם בקבוק מפואר של פוליני מונטרשה לבן (וצרפתי כמובן) הצליחו לחלץ ממני גניחות של עונג עילאי גם כאן.
עשר דקות נסיעה מסאן סבסטיאן נמצא הכפר donibane. ה-gps מתעקש לגרור אותנו אל מבוי סתום במעלה ההר. ברגע של שחרור מבודח מחליטים לציית ולהיפרד מהאוטו באמצע שום מקום. ההרפתקנות משתלמת. שביל ארוך ותלול מתפתל בתוך היער ומוביל אותנו למטה אל הכפר, אל הים ואל הכיכר המרכזית, בדרך שכולה נופים עוצרי נשימה.
במרכז הכפר נמצאת מסעדת קאסה קמארה שחציה אוחז ביבשה וחציה כמו צף על הים שנשקף מכל החלונות. במרכז, בין השולחנות, בור גדול ברצפה ממנו משתלשלים חבלים על גלגלות ברזל מסיביות, נושאים כלובי ענק שהורדו אל מי הים שמתחת למסעדה ובתוכם לובסטרים וסיגלים (סוג של לובסטר חסר צבתות) חיים. המראה סוריאליסטי. משהו בין מרתף עינויים קדמוני לחלום גסטרונומי שעומד להתגשם. ברגע האמת מתמלאת המסעדה, הכלובים נמשים מבעד לרצפה בידיה השריריות של אחת הטבחיות והסרטנים עושים את דרכם למטבח ומשם ישירות לצלחת. קשה לתאר עונג גדול מזה. רק תנו לי לובסטר שלם, סמוק משליקה במים רותחים וכוס ריוחה לבן צונן לידו. הפיצוח האולטימטיבי. כל חלק נושא עימו טעם ומרקם קצת שונים. רעש ההתפצחות, ריח של ים וטעם מתקתק, נקי ואלוהי. שלמות ואושר גדול.
מרקדו דה לה ריברה, שוק האוכל הגדול של בילבאו נבנה על גדת הנהר לפני למעלה ממאה שנים. עשרה דונמים פרוסים על פני שתי קומות מזכים אותו בתואר השוק המקורה הגדול באירופה. גם אחרי שיפוץ וחידוש הוא מרשים בקנקנו כמו בתוכו. אנחנו מגיעים על סף סגירה, מספיקים להתרשם בחטף מדוכני דגים טריים ופירות ים, גבינות, נקניקים, בשרים, ירקות ופירות אביביים ומפתים בטריותם, כבושים למיניהם - תחום התמחות רציני של המקומיים, חנויות יין, שמן זית, סידרה ומה לא. איזה שפע, השראה פוטנציאלית מהולה בחלומות בהקיץ על מטבח קרוב לבשל בו מכל הבא ליד.
קפה ויקטור הוותיק, בכיכר סמוכה לשוק, מספק את צרכינו וממלא את בטננו מיני פינצ'וס מהטעימים והמיוחדים שדגמנו: חמון עם עגבניות על לחם קלוי קלות, חמון עם גבינת צאן בשלה, בצל מטוגן וסירופ בלסמי מצומצם ומתקתק מעל, חמון עם זוקיני מטוגן, גבינת כבשים קשה ופטריות, סלט טונה אורטז עם פילה של אנשובי כבוש, בשר סרטנים עם נגיעת מיונז ופילה של אנשובי כבוש, מיני טורטיות (הגירסה הספרדית לפריטטה: חביתה דשנה שהיא יותר פשטידת ביצים עם מגוון תוספות בבטנה) עם תפוחי אדמה, גבינות או ירקות ועוד ועוד. מבחר אינסופי, שאין כמו מראה עיניים לגרום לנו לדגום את כולו.
הזמן עובר מהר. הילדים מחכים בבית. חופשה מושלמת מגיעה אל סופה. "נתייחס לזה כאל סיור לוקיישן", מציעה נ' באופטימיות האופיינית לה. ברור שעוד נחזור.
יום או ערב לפני: מקלפים את התפוחים ומוציאים את הקלח שבמרכזם בעזרת קולפן או סכין חדה. אל תדאגו אם הם משחימים קצת במהלך החיתוך.
ביום האפייה: מחממים תנור ל-200 מעלות ומרפדים תבנית 24 בנייר אפייה.
|
אנשים שכבר התמודדו עם משימה של הפקת אירוע יודעים לומר: זה לא דבר פשוט. לכל אחד מאיתנו יש חזון של איך צריכה להיראות החגיגה, איזו תפאורה הוא היה רוצה לשלב ואיזה אנשים הוא היה רוצה להזמין. בנוסף לכל אלה, כמובן שאחד מהאלמנטים הכי חשובים שיש זה האוכל, מה שאומר שאת הבחירה של שירותי קייטרינג טובים לאירוע שלכם לא כדאי להשאיר לרגע האחרון. כל אדם שמוזמן לאירוע אוכל ומביע דעתו על האוכל, על ההשקעה ועל העיצוב של כל המנות, מה שאומר שגם האורחים שלכם יעשו זאת. לכן כדאי יהיה להשקיע בבחירתה של חברת קייטרינג לאירועים כי אין סיבה לקחת סיכונים בתחום החשוב הזה.
האם אתם רוצים להזמין אוכל צמחוני או טבעוני?
האם אתם מעדיפים שירותי קייטרינג כשרים?
האם העיצוב של המנות חשוב לכם?
האם יש מספיק גיוון?
כדאי להקפיד על שאלת הגיוון כי בצורה כזאת תוכלו להיות בטוחים שכל האורחים שלכם, ללא יוצא מן הכלל, יוכלו למצוא משהו טעים לאכול.
אי אפשר לדבר על הפקת אירוע ועל הזמנת שירותי קייטרינג מובילים לאירועים מבלי לדבר על המחיר, כי מי מאיתנו לא יודע שמדובר על הוצאה כלכלית גדולה? עם זאת, החדשות הטובות הן שיש היום כל כך הרבה חברות של קייטרינג לאירועים עד כי יש ביניהן תחרות גדולה על כל לקוח. זה אומר שהמחירים יורדים ולכן אתם לא באמת חייבים להסכים לשלם כל סכום שדורשים מכם. אם תבקשו הצעות מחיר מסודרות מכמה וכמה חברות שונות תוכלו להיות בטוחים שאתם בוחרים שירותי קייטרינג שיתאימו לכיס שלכם, אז למה אתם מחכים?
|
האדס ופרספונה, תבליט מיוון העתיקה.
פרספונה, פסל משנת 460 לפנה"ס לערך, מאיטליה. מוצג כיום במוזיאון פרגמון בברלין.
המיתוס הזה הוא העיקרי שבמיתוסים הקשורים לפרספונה, וגם לאימה דמטר ולבן זוגה-דודה האדס. ההשפעה העיקרית של המיתוס הזה מסבירה את עונות השנה ואת הסדר שלהם.
פרספונה, שהייתה נערה יפה ביותר והכול אהבוה, לא חיה על הר האולימפוס כמו הוריה, אלא העבירה את ימיה על פני האדמה, קוטפת פרחים ונוטעת צמחים יחד עם חברותיה. אולם האדס חמד אותה לעצמו, והחליט לחטוף אותה ולהביאה לממלכתו אשר מתחת לאדמה. יום אחד, בשעה שפרספונה טיילה כהרגלה על פני האדמה, האדס מימש את תוכניתו: הוא פרץ רכוב על מרכבתו מבקע באדמה, תפס את הנערה ההמומה, ולקח אותה איתו לשאול תחתיות. אף אחד, פרט לזאוס ולהליוס, השמש הרואה הכול, לא הבחין במאורע.
לאחר שנעלמה פרספונה, לא ידעה אמה, דמטר, את נפשה מצער: היא קיללה את חברותיה של בתה, שלא הצליחו למנוע את החטיפה, והפכה אותן לסירנות - ציפורים בעלות ראש אישה. היא שקעה בגעגועים לבתה והזניחה את האדמה, שחדלה לתת את תנובתה ולהצמיח את פריה.
בסופו של דבר נאלץ זאוס לפעול על מנת למנוע את האסון הממשמש ובא: הוא שלח את הרמס, שליח האלים, להאדס כדי שישיב את פרספונה לאמה. האדס אמנם החזיר את פרספונה, אך בטרם הלכה נתן לה לאכול מספר גרעיני רימון. גרעינים בודדים אלו היו פירות השאול ובשל אכילתם נאלצה פרספונה לשוב לשאול מספר חודשים (כול פעם לפי כמות הגרעינים) מדי שנה בשנה. אולם, בשאר חודשי השנה הותר לה לשוב לאולימפוס, ולבלות יחד עם אמה ועם יתר האלים. בזמן שהותה של פרספונה מתחת לאדמה הייתה אמה מתעטפת עצב וגוזרת כיליון על האדמה, ודמעותיה יורדות על הארץ, שהן בעצם הגשם. אך מששבה פרספונה לאמה, היא הייתה מתנערת מעיצבונה ומאפשרת לתבואה לפרוח ולהבשיל.
לכן, על פי המיתוס, מגיעים מדי שנה חודשי החורף והסתיו בהם האדמה הופכת קשה ואינה נותנת פרי, אך לאחריהם מגיעים חודשי האביב והקיץ, בהם פרספונה שבה מן השאול, ודמטר שוב מפרה את האדמה.
מיתוס זה, המתאר את חטיפתה של פרספונה על ידי האדס, הוא הסיפור הידוע ביותר הקשור בדמותה של פרספונה, ולא בכדי: סיפור זה טומן בחובו עוצמות רגשיות אדירות. הדמויות הארכיטיפיות המופיעות בו - הנערה החפה מפשע, האוהב החוטא, האם הקודרת - מצליחות לרגש את לב השומע והקורא, ותוך כדי כך גם למתוח את משמעות הסיפור מעבר לפרשנותו המידית: הסיפור הופך לפרדיגמה ולמופת למיתוס.
מיתוס זה איננו כה פשוט כפי שהוא נראה בתחילה, וזאת בשל דמותה כפולת הפנים של פרספונה. מצד אחד, מדובר בנערה תמימה שנחטפה על לא עוול בכפה אל ממלכת השאול ואף נאלצת לחזור לשם מדי שנה בשנה בגלל ערמומיותו של חוטפה, אך מצד שני, פרספונה היא גם מלכת השאול הקרה והלא רחמנית, שהיוונים הקדמונים העדיפו לא להגות את שמה (הם כינו אותה, לחלופין, "העלמה" או "הבת"). לא פלא, אפוא, שסיפורה האישי של פרספונה הפך לחלק מפולחני המסתורין האֱלֶוּסִיִים .
המיתוס יכול להיות גם מפורש כאלגוריה לטקסי החתונה ביוון העתיקה: היוונים הקדמונים חשו שנישואין הם למעשה מעין חטיפה של הכלה ממשפחתה על ידי החתן, ולכן מיתוס זה בא להסביר את מקורם של טקסי הנישואין. בנוסף, למיתוס זה יש גם פרשנות אטיולוגית ברורה: הוא מבהיר את מהותם של חילופי העונות בטבע. מקור נוסף הוא המסורת הנוראה שהייתה קיימת בתרבויות עתיקות של העלאת ילדים לקורבן. מסורת שהצמיחה סיפורים על צעירים וצעירות, שכביכול עברו לעולם הבא, אולם הם שבים אלינו בצורת פרחי האביב. הסבר זה אף ניתן לגבי סיפורו של אדוניס.
פעם אחת בלבד גילתה פרספונה, בתפקידה כמלכתו של האדס, רחמים, וזאת משום שנגינתו הענוגה והעצובה של אורפאוס ריככה את ליבה. היא התירה לאורפאוס להחזיר את רעייתו המתה אורידיקה אל ארץ החיים בתנאי שילך לפניה כל הזמן, ולא יסב את ראשו אליה, עד צאתם מהשאול. אולם, אורפאוס לא התאפק וברגע האחרון הציץ בפניה של אהובתו, הן מפני הגעגועים, והן משום שאולי לא באמת האמין בחסד שנטו לו. ברגע שהסתובב אחורנית, אהובתו נמוגה כעשן, והוא איבדה לעד.
פרספונה מופיעה גם בסיפורו של אדוניס, בן הלוויה יפה התואר של אפרודיטה, אלת האהבה. כאשר נולד אדוניס, אפרודיטה כה נפעמה מיופיו של הוולד, שהיא החליטה לקחת אותו תחת חסותה ולדאוג לכל מחסורו. היא הפקידה אותו בידיה של פרספונה, אך גם פרספונה בעצמה השתוממה מיופיו של אדוניס, והיא סירבה להחזירו לאפוטרופסות של אפרודיטה. הוויכוח בין שתי האלות יושב לבסוף על ידי זאוס (ועל פי מקורות אחרים, על ידי המוזה קאליופה), שפסק ששליש שנה יבלה אדוניס עם אפרודיטה, שליש שנה עם פרספונה, ובשליש הנותר הוא יבלה עם מי שהוא ימצא לנכון. אדוניס, למגינת לבה של פרספונה, תמיד בחר לבלות עם אפרודיטה את השליש "החופשי" שלו, כיוון שאפרודיטה שפעה חום ומיניות ואילו פרספונה הייתה מלכת השאול הקרה.
הנימפה מינטה הייתה מאהבתו של האדס, ופרספונה, בזעמה על מעשה הבגידה, הפכה אותה לצמח המנטה (נענע). לפי אחת הגרסאות, לאחר שהפכה אותה לצמח נהגה פרספונה לדרוך עליה שוב ושוב, אולם לאכזבתה הריח שלה התחזק יותר ויותר מדריכה לדריכה.
על פי סיפורי האורפיזם, דמטר ילדה אותה לאחר ששכבה עם זאוס. לאחר מכן, כשגדלה פרספונה, שכב זאוס גם איתה וממעשה זה נולד זרגאוס, ייצוגו הקדום של דיוניסוס.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרספונה&oldid=27276737"
|
"בר-בור אהובה שלי", ציפי רפאלי עונה לצלצול הטלפון שעה שעל הצג מבליחים פניה של בתה, בר רפאלי. היא מתקשרת ממרוקו, שם היא שוהה עם ליאונרדו דיקפריו בצילומים. רפאלי מעדכנת את בתה שפנתה בשמה לעורכת דין. בר מסויגת: "בשביל מה צריך את כל הרעש הזה, אמא, לא יותר פשוט לנסות להתעלם מזה?"
רפאלי נוהגת בחיפושית שחורה ולא ממש מצוחצחת, לבושה בבגדים מטשטשים ומסתירים - מכנסי לייקרה שחורים רחבים וגופייה ארוכה ורפויה תואמת. היא מעדכנת את בתה במהומה התקשורתית שחולל הראיון שנתנה ל"ידיעות אחרונות", זה שזכה לכותרת "בר מברברת", ולפרומו "ראיון מרגיז". היא מעדכנת אותה גם בציטוטים שנלקחו מהראיון שנתנה בר ל"טאטלר" הבריטי ושפורסמו תחת הכותרת "בר שוב פותחת את הפה", ומספרת לה על הפרשנויות, הטוקבקים והתגובות ברדיו ובטלוויזיה.
בר לא משתכנעת. "אבל מה זה חשוב מה אומרים, הכי חשוב זה שאני יודעת את האמת, אני יודעת מה אמרתי ואיך אמרתי, אני יודעת שממש לא התכוונתי למה שפירסמו בשמי בעיתון, העיקר שיש לי את האמת הפנימית שלי".
למרות שעניין "האמת הפנימית" הוא המצאה של ציפי רפאלי עצמה, אחד מעקרונות החינוך שלה כפי שתסביר לי בהמשך, הפעם הוא כנראה לא רלוונטי. היא מסבירה לבתה בכל העדינות שהיא מסוגלת לה, שאין לה מושג על מה היא מדברת. "הפכו אותך לעוכרת ישראל, הסכנה הלאומית מספר אחת", היא אומרת לבתה. "כשתבואי הביתה עוד כמה ימים לא תוכלי לעבור ברחוב אם לא יהיה מישהו שיכריח את 'ידיעות' להתנצל על מה שעשו לך". בר נכנעת. "טוב, אם זה נראה לך כל כך חשוב. אני אוהבת אותך מאוד".
"איי לאב יו", משיבה האם.
"אוי, אין לך מושג כמה אני אוהבת את הילדה הזאת", היא אומרת לי. אבל לא ידרש זמן רב עד שאקבל מושג. אחת לחצי שעה, לכל היותר, מתקשר אליה אחד מארבעת ילדיה או בעלה, וה"אני אוהבת אותך", "אני אוהב אותך" משמשים בשיחות האלה כסימני פיסוק.
שעה לאחר השיחה עם בר היא פונה לבנה און, בן עשר וחצי, בטון שלאוזניים שטרם הורגלו נשמע מאיים מאוד. "בשום אופן אל תעיז לשכוח", היא מנופפת מולו באצבע, "אל תשכח שאתה ילד אהוב מאוד".
"השפתיים שלי משוועות לנשיקה", היא אומרת לו כעבור יומיים.
"מה?" תוהה הילד ששקוע במשחק כדורסל בחצר הווילה.
"אני ממש משתוקקת לנשיקה מפיך".
"למה את מדברת ככה רק כשיש אורחים?" שואל און. רפאלי נעלבת. "כשאין אורחים את סתם אומרת לי שאת חייבת נשיקה, או שאני אתן לך נשיקה באופן דחוף, ולא מדברת במין עברית משונה כזאת".
"מלאך, מלאך שלי, מותק שלי", היא אומרת הפעם לאביה הקשיש והחולה, כשהיא נופלת על צווארו. במשך דקות ארוכות היא מלטפת ומנשקת אותו ודמעות נקשרות בעיניה התכולות. היא בת טובה להוריה, ומרבה לבקר אותם בדירתם הנוצצת בניקיונה שבצפון הישן של תל אביב. "האנשים האלה הם מלאכים בדמות אדם, אי אפשר לתאר בכלל איזו נשמה יש לאבא שלי ואיזה בנאדם גדול הוא היה לפני שחלה".
כשציפי רפאלי אוהבת היא אוהבת בגדול, וכשהיא כועסת היא כועסת בגדול, וכרגע היא רותחת. ג'ודי ניר-מוזס-שלום, אותה אחת שפעם, בתקופה שרפאלי נחשבה לנערת זוהר וגרה עם החבר המיליונר שלה בפנטהאוס בניו יורק, התארחה אצלה לדבריה, אמרה עכשיו בתוכנית הרדיו שלה שבר היא טיפשה. "היא אמרה 'טיפשה, טיפשה, טיפשה', וגם אמרה שבר היא מבית בעייתי. ואני שמעתי את הטיפשה-טיפשה-טיפשה והבית בעייתי הזה ופשוט התפוצצתי". ג'ודי ניר-מוזס-שלום סירבה להגיב.
כדרכה עלתה ציפי רפאלי לשידור, ומאותו רגע אין לה ממש מושג מה אמרה שם. שוב נשרף לה הפיוז, כפי שקורה בכל פעם שמישהו אומר משהו רע על בתה. להבדיל, מי שאומר משהו טוב על בתה או על מי מילדיה, הופך מיד ל"חבר החדש שלי". בתואר הזה פנתה במייל אפילו ליניב חלילי, שראיין את רפאלי לכתבת המריבה ב"ידיעות אחרונות". רפאלי כינתה אותו כך לפני פרסום הראיון כמובן, בתשובה למייל ששלח לה חלילי לפני הראיון, ובו כתב: "אני מצטער שבעיתוני מתרחשים כל כך הרבה דברים לא חיוביים בהקשר של בר, אבל מזכיר לך שוב שעבודתנו תוביל למגמה אחרת, חיובית וטובה".
"הגם אתה ברוטוס?" כתבה לו חזרה בבוקר שבו התפרסם הפרומו "ראיון מרגיז". חלילי השיב: "לא, לא, לא. חכי עד שתקראי את הכתבה, עם ציטוטים מדויקים מפיה של בר ומסביב הרבה פרגון לפועלה. נדבר אחרי שתקראי. אל תמהרי לשפוט. ברוטוס".
חברותם, כמובן, לא האריכה ימים לאחר פרסום הכתבה. רפאלי נוטרת טינה לכל מי שאומר משהו שממנו משתמע דבר מה שאינו מחמיא לבתה או ליחסים ביניהן. במקרים כאלה היא פותחת מיד בהתכתשות, משגרת מכתבים ומנהלת שיחות טלפון נזעמות. היא כבר ניהלה התכתבות ממושכת עם יאיר לפיד, שקרא לבתה משתמטת. הוא השיב לה, בין השאר, שהיא אם מגוננת מדי, שלא מאפשרת לבתה לפרוש כנפיים. "איני מכירה בגוננות יתר", השיבה לו.
למעשה, יתכן שהיה זה אחד ממכתביה הנזעמים שסיבך את בתה מלכתחילה בכל פרשת ישראל נגד בר רפאלי ולהפך. מדובר במכתב ששלחה לכתב האופנה של "מעריב", איתי יעקב, כדי שזה ימסור אותו לאמו. "היתה אצל איתי יעקב תמונה של בר מצולמת באופן מאוד עדין ודיסקרטי בהלבשה תחתונה, והוא כתב שם שבר מצטלמת כך בגלל 'האמא הדוחפת שלה שלא בוחלת בכל אמצעי'. ממש התפוצצתי מזה. שלחתי מייל לכתב הזה, וכתבתי לו שם שזה מיועד לאמא שלו, וכמובן כתבתי לאמא שלו שאני מקווה שגם היא היתה נוהגת כמוני אם מישהו היה פוגע בבן שלה, ושאני מקווה שגם היא דחפה את הבן שלה לממש את עצמו ותמכה בו כפי שאני עושה. כתבתי מכתב פצצה, את ראית כבר שאני כותבת נפלא. אחרי שבוע אני מקבלת טלפון מכתבת הרכילות של 'ידיעות', שאומרת לי שהיא עומדת לפרסם את המכתב הזה אצלה. אמרתי לה שאם היא תפרסם את זה - לא יהיה ראיון. דיברתי עם רענן שקד (עורך גיליון החג של "ידיעות אחרונות"), ובסוף הידיעה לא פורסמה".
אם מה שחשוב הוא האמת הפנימית, למה אכפת לך כל כך מה אומרים על בר?
"לא אכפת לי מה אומרים. איפה ראית שאכפת לי מה אומרים?"
את הרי רותחת כל השבוע האחרון ממה שאומרים עליה.
"אכפת לי שמשקרים, כשאומרים דברים שהיא לא אמרה. כשנעשה אי צדק ואומרים דברים שאינם אמת בלשון המעטה, אז אכפת לי מאוד".
אבל נראה שכשאת מתרגזת ומתראיינת, זה רק עושה נזק. למה להתראיין?
"בגלל שאני חשבתי שזאת תהיה כתבה שבה תובא דעתי על כל הנושאים שיש לי דעה עליהם, ואני חוששת שזאת תהיה כתבה ביוגרפית. בעיקר רציתי להגיד מה דעתי על התקשורת".
מה דעתך על התקשורת?
"זה עצוב מאוד שיושב בנאדם שיש לו איזשהו חשבון אישי, ובסופו של דבר נותן גול עצמי למדינת ישראל. תקשורת הרבה יותר מזיקה מאשר היא מועילה, ואני חושבת שכששמים בנאדם לערוך עיתון צריך לבדוק בציציותיו".
רענן שקד סירב להגיב לעניין זה. איתי יעקב: "סיפור המכתב אינו ראוי להתייחסות".
אנחנו נכנסות לבית משפחת רפאלי מבעד לשערי העץ היפים שבחומה הבנויה שהתפרסמה בצילומי הפפרצי, דרך החצר המרוצפת שבצדה דלפק בר ובתוכה מתקן ברביקיו. במרכז החלק המרוצף שולחן גדול, לידו מדשאה ענקית, יותר משני דונם שטחה, ובקצה אורווה.
ארבע סוסות נמצאות באורווה. רפי רפאלי, בעלה של ציפי, הוא גם סוחר סוסים ו"חתיך הורס, את לא חושבת?" היא שואלת שוב ושוב. בצבא היה לוחם בשייטת, ובהמשך עבד בשירות הביטחון. "עכשיו כבר כמה שנים שגם אני וגם רפי עובדים בחברת בר רפאלי, שזאת חברה רשומה אצל רשם החברות", היא אומרת בשנית מאז שהגעתי לביתה.
רפי אחראי על הסוסים, ועל תחזוקת הגינה והחצר. הילדים מנקים לבד את חדריהם, ואילו רפאלי, בת 52, מטר ושמונים לפני נעלי עקב, מנקה את כל שאר הבית, ואחראית לשני מקררי הענק שמתפוצצים מאוכל. מעולם לא החזיקה עוזרת.
דור, משוחרר טרי בן 21, הוא ענק יפהפה ונעים הליכות, שפתח לאחרונה עסק משלו ליבוא בגדים. הוא מחפש משהו לאכול במטבח גדול-החלונות שהוא מרכז הבית. רפאלי מגישה אוכל, מכינה קפה. היא עונה לעוד כמה שיחות טלפון עם בר ועם ניל, בנה הבכור שהוא גם אב נכדה הראשון ובעליה של מסעדה בשותפות עם קרוב משפחה.
"זה מה שרציתי מאז ומעולם", רפאלי אומרת, "להיות אמא. וזה גם מה שאני עושה לדעתי הכי טוב ומה שגורם לי הכי הרבה אושר". לדבריה, כל האידיליה המשפחתית הזאת סובלת מהפרעה חמורה בשבועות האחרונים. "ילדים בבית ספר ירדו על און בגלל מה שכתבו על בר בעיתונים, ממש הציקו לו".
בית משפחתה של בר רפאלי, שהוא כאמור גם מטה החברה המסחרית הנושאת אותו השם ומפרנסת את המשפחה כולה, הוא גם ארכיון שלם. כל כתבה בעיתון, צילום או תוכנית טלוויזיה שרפאלי הופיעה בהם מתויק, ורפאלי מגבה את טיעוניה בדבר אהבת ארץ ישראל של בתה בעוד ועוד כתבות ממגזינים מחו"ל.
אבל שוב ושוב היא מבקשת להדגיש כי אינה רק מנהלת ארכיון או מנהלת אישית, למרות נסיעותיה לחו"ל בתדירות של פעם בשבוע או שבועיים, אלא בראש ובראשונה אמא. "עד היום, חוץ משלושה ימים שבהם נסענו רפי ואני לטורקיה כי בר התעקשה, וגם נשארה כאן כדי לשמור על און, לא היה יום אחד בחיי הילדים שלי שלא היה איתם בבית, בנופש בארץ או בחו"ל, לפחות הורה אחד".
זוהי שעת ערב ואנחנו יושבות ליד השולחן שבחצר. רפי מראה לחבר מרמת הגולן את הסוסות באורווה. און, שקולע אל הסל הצמוד אל הקיר, ניגש מדי פעם כדי להתרפק על אמו. "בואי אני אתן לך את האלף-בית שלי לחינוך ילדים, את הערכים שניסיתי להחדיר להם", היא אומרת. "כלל ראשון הוא לעולם לעולם לא לשקר. זה לא יעזור וזה לא שווה. עיקרון שני - מה שאתה רואה זה מה שאני, תמיד חשוב להישאר נאמן לעצמך ולזכור שממילא אף פעם אי אפשר למצוא חן בעיני כולם, או לרצות את כולם, תמיד יהיו אנשים שלא יפרגנו ויהיו לא מרוצים, ולכן בואו נתרכז באנשים הקרובים לנו, המשפחה, האהובים, החברים.
"כלל שלישי הוא שאמת יש אחת בלבד, ואותה אף אחד לא יוכל לשנות. העיקרון הרביעי שלי הוא שאתה חייב תמיד לעשות כמיטב יכולתך, ולכן תמיד אמרתי להם שלא חשוב לי איזה ציונים יהיו להם, חשוב לי לדעת שהם עשו כמיטב יכולתם וחשוב לי לא לשמוע שהם הפריעו, כי להפריע זה לזלזל גם בכבודו של המורה וגם בכבודם של התלמידים שרוצים ללמוד. והכלל החמישי בגידול ילדים, ולמימוש שלו אני דואגת בין 300 ל-3,000 פעם ביום, זה להגיד להם כמה הם אהובים עלי".
גם היא, לדבריה, הרגישה תמיד אהובה. היא גדלה בתל אביב, בת לשני הורים ניצולי שואה. "לא הייתי הילדה הכי יפה בגן. ממש ממש לא. גם לבר לא הכנסתי לראש שהיא הילדה הכי יפה בגן. תמיד הדגשתי את היופי הפנימי".
הכסף לא היה מצוי בשפע, והיא החלה לעבוד בגיל צעיר. בתחילה נתנה שיעורים פרטיים והיתה שמרטפית ואז, בגיל 11 וחצי, התחילה להתפרנס כשחקנית בהצגה "בודדה באפלה" בתיאטרון השדרה. "ואז כבר ממש הרווחתי יפה מאוד".
בעקבות ההצגה הוזמנה להצטלם לקליפ הראשון של אריק איינשטיין, "הימים הארוכים העצובים". יום אחד, כשבילתה במועדון לנוער בתל אביב, "הגיעה לשם מבוגרת מאוד נחמדה שאמרה לי שאני מאוד יפה והיא מציעה לי להשתתף בתחרות מלכת המים. אמא שלי לצערי הסכימה, וזה היה איום ונורא. כל שאר המתמודדות היו בנות 17 או 18, ורק אני הייתי בת 12 וחצי. אם מישהו היה מבקש את רשותי לתת לבר להשתתף בתחרות יופי בגיל כזה, ובעצם בכל גיל, אין מצב שהייתי מסכימה, כי תחרויות יופי הן דבר משפיל מאוד". רפאלי נבחרה לסגנית. בהמשך עבדה כדוגמנית בבית ספר לצילום, הופיעה כניצבת ב"לול", קיבלה תפקיד בסרט "כץ וקרסו" והשתתפה בצילומי פרסומות רבים.
את החבר הרציני הראשון שלה, שוקי בן פורת, שהיה עתיד להפוך לגרושה ואבי בנה הבכור, הכירה כשהיתה בת 15 וחצי, וכבר מפורסמת למדי, "למרות שאי אפשר בכלל להשוות את הפרסום שלי לפרסום של בר. בכלל לא היתה אז תופעה של דוגמניות נערות; חוץ ממני היתה רק חלי גולדנברג, שגדולה ממני בשנה, והיא היתה יותר מפורסמת ממני".
בן פורת, שהיה כבר בעל מועדון ועל כן דמות מפורסמת למדי במה שכונה אז "הבוהמה", ראה תמונה שלה מהסרט "כץ וקרסו" בפסז' דיזנגוף והחליט שהיא תהיה אשתו. הוא פנה לצמד הספריות "בתיה ועליזה", והן שידכו בין שניהם. הרומן ביניהם האדיר את הדימוי שלה כנערת זוהר.
"איזה נערת זוהר בראש שלך", היא מוחה. "בסך הכל הייתי ילדה טובה ירושלים, למדתי בתיכון וקצת דיגמנתי והיה לי חבר". אבל נתן זהבי פירסם אז, ב-1971, ראיון איתה, שבכותרתו הוגדרה כ"תיכוניסטית דוגמנית צמרת". "כשהיא עוברת ברחוב פותחים הגברברים בסימפוניה של שריקות", ציטט אז את שלישיית גשר הירקון, "כשהיא חוצה את הכביש נעצרת התנועה... סך הכל בת 16 וכבר משגעת את כל המי ומי בעיר הגברים - תל אביב".
בטור שפירסם זהבי לאחרונה ציטט מתוך כתבתו מאז, והוסיף "כמו שציפי מנהלת את בר, אמא של ציפי ניהלה אותה". רפאלי אומרת שהוא טועה. "אמא שלי אף פעם לא ניהלה אותי. אפילו לאודישנים להצגה הייתי הילדה היחידה שהיתה מגיעה לבד".
ביום שישי שבו התפרסם מדורו של זהבי, בארוחת ברביקיו שהתקיימה בערב לרגל ביקורה של רפאלי, נערך סביב השולחן דיון במדור. רפאלי האם מתרעמת שוב על תיאורה כ"נערת זוהר". אחת הנוכחות, חברה ותיקה, משתיקה אותה. "אני זוכרת איך כשהיית עוברת ברחוב דיזנגוף ליד רוול, שהיופי שלך היה ממש מתנפנף לכולם מול העיניים. איך קינאתי בך אז. בטח שהיית נערת זוהר. כל יום שישי היית מגיעה עם כל היפים והיפות לרוול, כל הזמן כתבו עלייך, היו לך חברים מפורסמים".
כשסיימה את לימודיה, בגיל 18 בדיוק, נישאה רפאלי לבן פורת ויחד נסעו ללונדון. שם, לאחר שלוש שנים, נולד בנם הבכור ניל. הם חזרו ארצה ובן פורת, יחד עם שותפו רפי שאולי, פתח את "המועדון". "ואני, שמגיל אפס כשהיו שואלים אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה התשובה שלי היתה 'אמא', הפכתי לאמא במשרה מלאה".
כשהיה ניל בן שלוש התגרשו היא ובן פורת, ונשארו חברים טובים עד עצם היום הזה. היא פתחה בוטיק בדיזנגוף, ובלילות עבדה כמנהלת במסעדה הסינית של שאולי. "ככה נראו אז חיי כנערת זוהר. הייתי קמה בבוקר עם הילד ומאכילה ומלבישה אותו ומכינה ולוקחת לגן, ואז רצה לעבוד בבוטיק, ובצהריים לוקחת אותו מהגן ומכינה לו אוכל ומטפלת בו כל אחר הצהריים ומשכיבה אותו לישון, ואז היתה באה הבייביסיטרית והייתי רצה לעבוד במסעדה. הייתי אז בת 24 וכבר עם ילד בן שלוש. בלילה בדרך כלל הייתי מתמוטטת למיטה".
באחד מלילותיה במסעדה הכירה את ריצ'רד דבורקין, איש עסקים אמריקאי "מבריק, מצליח ומצחיק". התפתח ביניהם רומן, והיא מצאה את עצמה עם ניל בפנטהאוס מפואר בניו יורק. "התחלתי אז לחיות בסגנון חיים מהאגדות. אבל אחרי שנה ריצ'רד רצה שאתחתן איתו ואז החלטתי להיפרד, כי אני כל חיי חיפשתי פרפרים בבטן".
היא שבה עם בנה ארצה והפעם פתחה בוטיק בכיכר המדינה יחד עם הספר גילי גמליאל. "יום אחד הכרתי את מייקל קרבלו מלהקת סנטנה, והסיפור עם ריצ'רד חזר על עצמו אבל בסגנון עוד יותר נוצץ. בהתחלה גרנו ביחד בארץ ואחר כך גרנו בהוואי ובסן פרנסיסקו. עכשיו נוספו לחיים כל האלמנטים של הג'ט-סט. טיסות בקונקורד ויאכטות, אבל שוב, לא הרגשתי פרפרים בבטן. כמובן שבארץ כתבו עלי. אנשים שבאו לבקר בפנטהאוס של ריצ'רד, ואחר כך פגשו אותי בכל מיני מקומות בעולם, חזרו וסיפרו סיפורים שנכנסו לעיתון על סגנון החיים שלי, אבל אני דווקא לא הרגשתי זוהרת במיוחד".
זה נראה לך בריא לטלטל ילד ככה בין ארצות ובתים?
"הוא היה איתי כמה פעמים באמריקה, לא טילטלתי אותו. לא צריך להגזים. מאוד מאוד בריא לילד לנסוע כשהוא נמצא עם אמא שלו. הבסיס שלנו תמיד היה פה. וגם נסעתי פעם או פעמיים בלעדיו ושוקי שמר עליו".
אמרת שגרת בניו יורק עם ריצ'רד דבורקין.
"גרתי אצלו כשהייתי שם, אבל גם הייתי בארץ".
לא עבר זמן רב מאז חזרה רפאלי ארצה, וכבר פגשה את משתיל הלבבות הדרום-אפריקאי כריסטיאן ברנרד, "שאפילו הלך לבקש את ידי מאמי והיא, לבקשתי, השיבה לו בסירוב מנומס כי גם איתו לא הרגשתי פרפרים". היו לה עוד סיפורים עם כוכבי קולנוע בינלאומיים, כמו וורן בייטי, אבל כל החגיגה הזאת נפסקה ביום שבו צילצל אליה בן פורת גרושה, ואמר לה "אני חייב להכיר לך בחור שהכרתי".
בתחילה עבר הזוג לגור בבית מעץ שבנה רפי בתוך מבנה של רפת. תשעה חודשים לאחר נישואיהם, ביוני 85' נולדה בר. "ואיך שהיא נולדה, למרות ההריון הנורא ו-50 שעות הלידה והניתוח הקיסרי, מיד רציתי עוד תינוק. וכשהיא היתה בת ארבעה וחצי חודשים כבר הייתי בהריון עם דור".
כשנולד דור החליטה שהגיע הזמן לעזוב את עולש. "עברנו לרמת השרון, לדירה, אבל היה לי קשה מאוד לראות את סבלו של רפי שלא יכול היה לגור ליד הסוסים שלו. החלטנו לקנות מקום עם חצר, וכאן היה מספיק זול כדי לעשות את זה. היו פה כמעט רק פרדסים", היא מצביעה לעבר הווילות מסביב, "והבית כאן היה בית סוכנות מתמוטט שסביבו עקרבים ונחשים. באנו הנה עם שלושה ילדים ועבדנו מאוד קשה. את הרוב רפי ואני עשינו במו ידינו, ואני הייתי אמא במשרה מלאה".
מתי החלטת שבר תהיה דוגמנית?
"אף פעם לא החלטתי החלטה כזאת. בר החליטה".
אבל היא היתה בת שמונה חודשים כשהיא צולמה לסרט פרסומת ל"אגפא".
"נכון. אני רציתי שהיא תצטלם. היא היתה כל כך מתוקה ורציתי לראות אותה בטלוויזיה. את מכירה אמא שלא היתה רוצה? אז באמת לא שאלתי אותה, אבל מהרגע שאפשר היה לשאול תמיד שאלתי ותמיד היא רצתה. היא תמיד עבדה תמורת כסף שתמיד נכנס לחשבון הבנק שפתחנו לה. היא גם שיחקה בסרט 'חסד מופלא', ויום אחד צילצלו אלי וביקשו שבר תשתתף בצילומים לקליפ של אריק איינשטיין, וזאת היתה ממש סגירת מעגל, אלא שאני הצטלמתי לאריק איינשטיין כשהייתי בת 12 ובר היתה בת שבע".
בגיל 12 נזקקה בר ליישור שיניים, וקריירת הדוגמנות שלה הופסקה למשך שלוש שנים. "ואז, כשהיא היתה בת 15, נסענו יום אחד בגשר ההלכה וראינו את הפוסטר הענק של עדי נוימן ובר אמרה 'אני רוצה להיות דוגמנית, גם אני רוצה שיהיה פוסטר שלי'. אמרתי לה, בר-בור אהובתי, נדבר אחרי שתורידי את הגשר מהשיניים. וביום שבו הורידו לה את הברזלים ישבנו לשיחת נפש שבה נאמתי לבתי האהובה על כך שהעולם שאליו היא רוצה להצטרף הוא עולם קר ומנוכר אכזר וריקני. אבל כיוון שאנחנו בשנות האלפיים, וההצלחות הכלכליות שמביא עולם הדוגמנות למי שמגיעה לפסגה אינן ניתנות לערעור, אז אני מוכנה לעשות איתה עסק כזה: אנחנו נלך לכל מקום יד ביד. אנחנו נתכנן את הקריירה שלה ביחד בהרבה מחשבה. היא צריכה להיות מוכנה לזה שאם היא תתפרסם אז הרבה יקנאו וידברו וירכלו, אבל שוב, הכל מתחיל ונגמר בסופו של דבר באמת הפנימית שלה. ואם נגיע לפסגה יהיה כדאי, כי הרי חיי הדוגמנות קצרים מלכתחילה ואם תגיע לשם תזכה לעצמאות כלכלית תוך זמן קצר מאוד, ואם לא נגיע אז ניסינו ולא קרה כלום".
כעבור כמה שבועות התנוסס פוסטר ענק של רפאלי לאופנת קסטרו על גשר ההלכה. "אבל החיים שלה לא ממש השתנו עדיין", אומרת רפאלי, "כי היא היתה עדיין תלמידת תיכון ואת הפריצה הגדולה אפשר לעשות רק בחו"ל ובשביל זה בר היתה צריכה לסיים קודם את הלימודים".
רפאלי התחילה את פריחתה בחו"ל מוקדם מהצפוי. יש הטוענים שכדי לזרז את הקריירה הבינלאומית של בתה לא בחלה אמה בשום אמצעי כדי לשחררה מהשירות הצבאי, עד כדי כך שהשיאה אותה לידיד משפחה, גבר בן 43. אבל האמת היא שרפאלי דווקא רצתה לשרת בצבא, וקלסר עב כרס ובו התכתבויותיה של ציפי רפאלי עם צה"ל, בלוויית מסמכים רפואיים, דו"חות אשפוז ובקשה לדחיית הגיוס בשלושה חודשים בלבד מוכיחים זאת.
לדברי ציפי רפאלי, כחודש לפני שירותה הצבאי לקתה בר בהתקפים של קוצר נשימה, כנראה על רקע מתח נפשי שנגרם כתוצאה מהפסקת התקשרותה עם חברת רנואר (עניין הנמצא כיום בבירור בבית המשפט). רופא המשפחה הפנה אותה לבדיקות, ואמר כי אלה ייארכו חודשיים לפחות. רפאלי, בשם בתה וכשהיא מצוידת בהמלצות רופאים מבית החולים, פנתה לצה"ל וביקשה דחייה של חודש בגיוס של בתה. בצבא סירבו, ובעוד בר מאושפזת, הודיע לה קצין מצה"ל שהוא עומד לשלוח משטרה צבאית כדי להביאה אל הבקו"ם.
"הילדה כבר כמעט התמוטטה לגמרי, ובשלב הזה החלטנו בעלי ואני שאין ברירה, חייבים לעזור לה. באותו רגע נפלה ההחלטה לחתן אותה עם האדם הפנוי הראשון שאפשר. זה היה החבר הזה שלנו, ואני אומרת לך שאם אפשר היה לחתן אותה עם חתול היינו מחתנים אותה עם חתול. ב'ידיעות אחרונות' כמובן שהסיפור הזה התפרסם בצורה מעוותת, והיא הפכה למשתמטת הלאומית, כשבאותו זמן האנשים מרנואר מספרים איך הם העיפו אותה מהקמפיין, ובר שלי הרגישה בארץ ממש מוקצה מחמת מיאוס".
תגובת דובר צה"ל: "אמה של הדוגמנית בר רפאלי העלתה כמה טענות על הטיפול בלשכת הגיוס, שלטענתה הביא את בתה שלא להתגייס. בעקבות טענות אלו הוזמנה הדוגמנית ללשכת הגיוס על מנת לבדוק את טענותיה. בשל אי שיתוף הפעולה מצד הדוגמנית לא התרחש המפגש והיא בחרה שלא להסדיר את מעמדה עם שלטונות צה"ל".
רפאלי עברה לפאריס עם חברה דאז, דיוויד שרבט, וכשחזרה כעבור שנה הצטלמה לסדרת הטלוויזיה "פיק אפ". בהמשך הוזמנה להצטלם לשער של המגזין "Elle" הצרפתי, "וככה התחילה הפריצה הגדולה שלה בחו"ל, כי אחר כך בא הקמפיין ל'או'ניל', שהוביל לצילומים ל'ספורט אילוסטרייטד', שהתחילו את הפריחה הגדולה שלה, ומאז רפי ואני עובדים של חברת בר רפאלי, ובשבילי זאת עבודה במשרה מלאה, כי אני מבלה יותר זמן בטיסות מאשר על פני הקרקע".
עם כל הנסיעות האלה, את לא מזניחה את שאר הילדים שלך?
"ממש לא. ההיפך. אין איפה ואיפה. כמות האהבה שלי בלתי נדלית. יש לי מקום לעוד עשרים".
ומה תעשי כשבר תפרוש מהדוגמנות ואון יגדל ויעזוב את הבית?
|
האם תוכלו להמליץ ליעל נעליים לשביל ישראל (שבוע)?
קראתי שיש חנויות למטייל עודפים. האם ניתן למצוא שם נעליים מספיקות?
לא צריך נעל כבדה, צריך נעל חצי נוקשה, לא צריך גורטקס, הבחירה תלויה גם במבנה הגוף שלך, המשקל שתישא על הגב, הכושר שלך, חוזק קרסולים . מחיר מינימאלי יהיה סביבות 350-450. זכור לקנות מידה עד מידה וחצי גדולה מהרגיל. שיהיה מקום לגרבים ולכף הרגל שתתפוס נפח בהליכה.
חשבתי לקנות את הנעליים בחנות עודפים בשביל לחסוך קצת כסף, אבל אמרו לי שבחנויות האלה מוכרים הרבה פעמים נעליים שישבו במחסן שנים והחומר התיישן.
האם אתם יודעים משהו על העניין הזה? כדאי לקנות מחנות רגילה וזהו או שזה משתלם?
אני אישית לא ממליץ על נעליים מעודפים בעיקר מהסיבה שציינת אבל גם בגלל שאין אחריות.
אמנם אני לא מסכים עם דעתו של זמי בנושא נעליים אבל במקרה שלך ציינת שאתה מתכנן ללכת שבוע, במקרה זה אני בהחלט מסכים עם זמי ואפילו יותר מכך אני אמליץ על נעליים לריצת שטח, קל,בעל אחיזת שטח טובה, אפשר להישתמש גם אחרי זה ויחסית לא יקר (יש למרל מספר רב של דגמים).
זה האמת יכול להיות נהדר, כי אני גם רצה, ואז אוכל להשתמש בזה אח"כ.
איפה ניתן לקנות נעליים כאלו? האם בחנויות כמו ריקושט או בחנויות ספורט?
הזהירו אותי מאוד לא להשתמש בנעלי הריצה הרגילות שלי (למרות שלריצה רגילה יש להם המון תמיכה), כי אני אברח לאחר יומיים שלושה עם נקע ויבלות. האם נעלי ריצת שטח ימנעו את זה?
בנוסף, חברה שלי עשתה טיול אמריקה עם נעלי שטח לפני 3-4 שנים. היא קנתה נעליים (שיכולות להתאים לי) והשתמשה בהם באופן נדיר מאוד. האם אני יכולה להשתמש בהם או ש3-4 שנים זה כבר יותר מידי למרות שהם כמעט לא משומשות?
דבר ראשון לגבי נעליים של מישהו אחר - לא ,לא ולא נעל שהלכו בה מקבלת את צורת הדריכה של מי שהלך איתה ובמיוחד נעליים רכות או חצי קשות. זה יכול לגרום לכל מני בעיות ועדיף לקנות נעל משלך.נעל בת 3-4 שנים + כמה שנים מהייצור שלה- לא ההיתי סומך על זה.
נעליים כאלו ניתן לקנות כמעט בכל חנות מטיילים/ספורט ואפילו בנעלי אליטל (למרות ששם אף אחד לא מבין כלום בשום דבר וזה כמו לקנות נעליים בשוק).
לגבי נקעים יבלות וכו אף אחד לא יכול להבטיח שלא יהיו נקעים ויבלות נעל נמוכה לא מחזיקה את הקרסול ולכן הליכה עם נעל נמוכה מגבירה את הסיכוי לנקעים אם כי זה לא מבטיח נקעים.
לגבי יבלות תקראי אחורה בפורום לגבי נעליים וגרביים.
אז למה בעצם עדיף נעל ריצת שטח נמוכה אם זה מגביר את הסיכוי לנקעים?
או שאולי העומס בשבוע, ועוד בצפון, הוא קטן יותר, ואז זה פחות נורא?
אין הבדל בעומס בשבוע הראשון לשבוע אחר על השביל. לא צריך יותר מירידה קצרה אחת על מנת לקבל נקע או גרוע מכך. ובשבוע הראשון יש מספיק כאלה.
הגורם המרכזי לעייפות הרגל הוא לא המרחק שעברת אלא כמה זמן היית על הרגלים. ריצת שטח שעה-שעתיים לכל היותר, הליכה: כל היום. לכן לטעמי נעל ריצת שטח לא טובה.
אני מנחש שאחרי השבוע הזה תרצי עוד שבוע ועוד שבוע עד שתסיימי את כל השביל שהחלקים הכי יפים שלו הם בכלל בנגב.
לא שמעתי על מישהו שויתר על השביל כולו והסתפק בשבוע אחד. אז למה לא להשקיע בנעל עם תמיכה?
מחיר סביר לנעל שתחזיק את כל שביל ישראל כ 700 ש"ח (דגמים זולים יותר). אם תרצי נעל טובה יותר תגיעי ל 900 ש"ח.
על נעלים לא שווה להתפשר. מדובר על הפרש של כמה מאות שקלים בלבד, כי הרי בכל מקרה תקני נעל כזאת או אחרת.
מכיוון שאת לא מעוניינת להוציא כסף רב על נעליים ובגלל שאת מטיילת רק כשבוע אני מאמין שנעל ריצת שטח/אפרוצ' תתאים למה שאת צריכה.
זה לא מגביר את הסיכוי/סיכון אלא לא מוריד אותו.
הכל עניין של יציבה/משקל/מזל.
בגדול אני מסכים יענקל'ה - בנעליים צריך להשקיע.
(לדעתי גם בתרמיל) אבל מכיוון שאמרת שאת לא רוצה להוציא כסף אז זהו הפתרון לדעתי ונסיוני את המסלול של השבוע הראשון ניתן לעשות גם בנעלי ריצת שטח שלהן אחיזה טובה בקרקע.
נקעים זה עניין של נטייה טבעית ומזל.
המליצו לי על נעל שהיא חצי לריצת שטח וחצי מעבר לזה, של חברה ששמעתי עליה הרבה (ברח לי השם), זה נשמע די טוב.
נעל חצי חצי, זה בדיוק כמו שזה נשמע.
אם אינך מנוסה נעל קלה מידי לא תתאים להליכה עם תרמיל כבד בשביל, את מסתכנת בנקעים וכאבים.
פשוט הכנסי לחנויות, נעלי נעלים, לכי בחנות, שימי בחנות תרמיל עם משקלות ותראי איך זה.
מה הכוונה בדיוק איך שזה נשמע?
לא מתאים לא לזה ולא לזה?
ואיזה חנויות יש לנעלי שטח חוץ מלמטייל וריקושט שהם מאוד יקרות? משהו לא ממותג כ"כ?
מאמנת ריצה- שאל אותה אם הלכה עם תרמיל 15 ק"ג על הגב בשטח טרשי במשך שבועיים, עליות וירידות .בוץ ודרדרת עפר.
לגבי חנויות- גוגל, יש עוד , תלוי היכן אתה גר. נדמה לי שמישהו עשה עבודת הכנה בפורום ציוד לגבי חנויות בכל הארץ.
דף זה נוצר תוך 0.243 שניות.
|
מקור מהרמב"ן למנהג נתינת 'קוויטל' לצדיק?
נערך לאחרונה על ידי איש גלילי ב א' יוני 18, 2017 7:05 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
אכן, ראיתי בספרים העוסקים במנהגי החסידים שהביאו את דברי הרמב"ן הללו.
לא מוזכר כלל "קוויטל". ובפשטות "קוויטל" זה תפילה של צדיק ולא צריך לזה ראיה.
נערך לאחרונה על ידי יזל מדליו ב ו' יוני 16, 2017 2:20 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
הרמב"ן עסק בעיקר בספירת כל עם ישראל לצדיק, ולא עסקו שם כלל בנתינת דף בקשות לצדיק.
א. הרמב"ן כלל לא עסק בספירת עם ישראל ל"צדיק", אלא בספירת עם ישראל היוצאים ממצרים והבאים לנחול את הארץ לפני ה'.
ב. לא מדובר כלל על כתיבת בקשות למשה שיתפלל, אלא כתיבת שמות כדי לספור את עם ישראל.
ג. הרמב"ן רק אומר שיש כאן גם עניין שמשה ואהרן ישימו את עיניהם לטובה על העם ויבקשו רחמים.
ד. אין פה שום עניין של נתינת ממון לצדיק וכדו', השקלים הלכו למשכן, (כמו שאף אחד לא חושב שהפסוק "צדקה תציל ממות" הוא ראיה לפדיונות אצל הצדיקים במובן המקובל).
(בקיצור, אם כדברי קודמי שבקוויטל אין שום חידוש יותר מר"ח בן דוסא, מה צריך להביא ראיה מהרמב"ן).
הרואה כתב: ד. אין פה שום עניין של נתינת ממון לצדיק וכדו', השקלים הלכו למשכן, (כמו שאף אחד לא חושב שהפסוק "צדקה תציל ממות" הוא ראיה לפדיונות אצל הצדיקים במובן המקובל).
לענין צירוף ממון עם הקוויטל לצדיק כמדומה בשם הרבי ר'מנדל מווארקא שהביא לכך רמז מהפסוק ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד.
אם אכן הרמב"ן הוא מקור למנהג נתינת ה'קוויטל' לצדיק, הרי מהות הקוויטל הוא בשביל שיתפלל הצדיק עליו על ידי שיזכרהו, ולא כמו שנפוץ בהרבה מקומות שבשנים האחרונות (כששכחו מה זה ללמוד עבודת ה' אצל הרבי) החליטו שהקוויטל הוא התקשרות, וזה הבל ורעות רוח.
לא כל דבר שלא כתוב ברמב"ן הוא הבל ורעות רוח.
אתה צודק שאין ראייה מהרמב"ן שזה הבל ורעות רוח. ומ"מ נשמח לראות מקור חסידי לאימרה זו.
איש גלילי כתב: אם אכן הרמב"ן הוא מקור למנהג נתינת ה'קוויטל' לצדיק, הרי מהות הקוויטל הוא בשביל שיתפלל הצדיק עליו על ידי שיזכרהו, ולא כמו שנפוץ בהרבה מקומות שבשנים האחרונות (כששכחו מה זה ללמוד עבודת ה' אצל הרבי) החליטו שהקוויטל הוא התקשרות, וזה הבל ורעות רוח.
מענין הההתקשרות לצדיק הוא כדי לקבל מהשפע האלקי הנשפע על הצדיק, וכדי להתעלות ע"י בעבודת ה' ולהגיע לתיקונו השלם, מעתה אם כותב בקוויטל את צרכיו הרוחניים הרי יתכן שיש בזה חלק מענין ההתקשרות.
בלי קשר ישיר לרמב"ן - בתולדות הרה"ק רבי נפתלי מראפשיץ (בסוף ספר זרע קודש מהד' הדרת חן) מסופר שהרה"ק מראפשיץ היה אצל הרה"ק רבי צבי הירש מזידיטשוב ואמר הרה"ק מזידיטשוב שהוא היה מדריך את חסידיו לא לפרט את בקשותיהם בקוויטל, שכן ממה נפשך: אם הרבי הוא רבי אז הוא אמור לדעת מה צריך החסיד גם בלי שיבקש ואם אינו רבי אז כל הקוויטל מיותר. הוא אמר שעכשיו קבל הוכחה לכך שכן בצעירותו היה רגיל לבקש שיזכה ללכת להקביל פני הצדיקים וכעת הגיע אליו צדיק הדור לביתו ולזה כלל לא פילל.
הבאתי את הסיפור כראיה לכך שהעיקר בקוויטל הוא הזכרת השם לפני הצדיק ולאו דווקא פירוט הבקשה (ויש כמה צדיקים שמסופר עליהם שנתנו עצה בענינים שנתבקשו בלא שראו את הכתוב בקוויטל).
לכאורה בדברי הרמב"ן כבר מבואר שהענין הוא עצם הזכרת שמם לפני משה ואהרן, שהרי לא פירטו שם על מה יתפללו עליהם.
בחתונת האדמו"ר האהב"י מויז'ניץ, עברו אלפי חסידים לתת מזל טוב לזקנו הצמח צדיק, ונתנו לו כל אחד קוויטל.
לאחר החתונה אמר הצ"צ שעליו להכיר טובה לכל האנשים, שהוא יודע איזה 'פעקיל' יש לכל אחד, ואף על פי כן אף אחד לא הזכיר את צרותיו בקוויטל כדי שלא לצערו בעת שמחתו. וסיים: אבל אני הכרתי להם טובה על כך, ובקשתי לכל אחד את הזקוק לו.
עדיין אין כאן מקור להאי מילתא דאמרי טיפשי, שכאשר רוצים לקבל על עצמם רבי חדש (עוד לא זכיתי להבין מה זה בדיוק, ואיך מחליפים רבי כמו גרביים), צריכים לתת לו קוויטל. אינני רואה כאן מאומה יותר מעצלות, מה זה רבי ומה זה ללמוד מרבי הם לא יודעים או לא רוצים לדעת, אבל לתת קוויטל זאת ודאי דרך קלה וחלקה בלי יותר מדי התחייבויות.
אם אכן כך, לא הבנתי מה מצאת ברמב"ן, הרי בכל התורה יש הרבה ראיות שמבקשים מצדיק שיתפלל.
איפה למשל? ילך אצל חכם ויבקש רחמים? איפה עוד?
במקומות רבים ביקשו מנביא, החל מאבימלך שביקש מאברהם, פרעה שביקש ממשה, עם ישראל שביקשו ממשה, משמואל, מאלישע ועוד, ר"ח בן דוסא, הסיפורים בתענית שביקשו מחסידים להתפלל על הגשמים (שם נראה שיש עניין מיוחד) וכהנה רבות מאד.
כל המקורות שילך אצל חכם מדברים על מי שמצוי בצרה.
החידוש בדברי הרמב''ן הוא שיש ענין בהזכרת שמות לפני הצדיק ללא סיבה מיוחדת ''הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו'' ''כי ישימו עליהם עינם לטובה'', ''ובכתב בני ישראל'',כל אלו המה ממש כמנהג הקוויטל שבאים להזכיר עצמם לפני הצדיק בזמנים ידועים.
רק עכשיו קראתי בעיון את הודעת הרב הרואה הראשונה, ונראה מדבריו שאינו מכיר את מנהג נתינת הקוויטל.
מנהג נתינת הקוויטל הוא פשוט להביא לפני הצדיק דף בו כתוב שמו ושמות בני משפחתו עם שם האם (פעמים שמוסיפים שם בקשות, אבל אין זה ממהות מנהג הקוויטל). משכך, אכן אין מקום למה שכתב, כמו שכבר העירו הרב כדכד והרב חיימשה.
|
בזמן שעושים התקנה של במת הרמה נייחת, קיימת גם האפשרות להרכבה של במת הרמה מספריים יד שניה ביהוד. ברחובות אפשר לראות חנויות עבודות מנוף מרובות המציעות מגוון גדול של עיצובים. אפשרות שקיימת בכל נושא העבודות שינוע היא הזמנה של קורס במות הרמה בתל אביב. אחד התחומים שהופכים להיות נפוצים ביותר בתחום עבודה בגובה הוא הובלת דירה ברמת גן.
בחלק גדול מהבתים שקיימים בימינו בבני ברק אין רימון במות הרמה, ולכן בחלק גדול מהבתים ישנם רישוי במות הרמה. למרות שבאינטרנט קיימות כיום המלצות להובלה עם מנוף בראש העין, הדרך הנכונה ביותר לבצע הרמה לגובה הוא בעזרת המלצות. בדרום ישנם חנויות רבות המציעות שלל של מנופי הרמה מכל העולם ובעיצובים נוספים, בחומרים ומחירים מגוונים. ישנם מלגות מעוררות עניין ללמידת עבודות הובלה באור יהודה למתאימים.
תחום התקנת המנופים כיום עלה מדרגה, וניתן כיום להרכיב גם מנוף הרמה בחולון. בזמן שבוחרים חברת הובלות בקריית אונו בצורה נכונה, אפשר לבדוק שהובלות משרדים תתבצע בצורה תקינה ופשוטה. אין שום בעיה לעשות בימינו השכרת מנוף סל בנס ציונה בעזרת מנופאי. תחום נוסף בעולם העבודות שינוע שאותו ניתן לעשות הוא רכישה של מנופים למכירה בגבעתיים.
יש בעלי מקצוע רבים בבאר שבע השוהים במלאכת הובלות מנוף, לדוגמה מובילים ובעלי מקצוע אחרים. כאשר יכולים לבצע הרכבה של מנוף סל להשכרה, אחת הדרכים הטובות ביותר היא לעשות התקנה של מנוף סל בראשון לציון. מומלץ מאוד להשקיע במנוף להרמת רהיטים בצפון. לצורך העברת דירה ברמלה יש צורך להשתמש גם באמצעים .
|
ציוד והתקנה במתנהמערכות צפייה והקלטהמערכות אזעקהשירותי מוקדמערכות שבתציוד והתקנה במתנהאנו מציעים מגוון מערכות אזעקה ושירותי מוקד בתשלום חודשי ובמחיר ללא תחרות (בהתחברות ל – 36 חודש). החל מ - 100 ₪ לחודש*.מערכות צפייה והקלטהאנו מציעים מערכות צפייה והקלטה מקצועיות עם ממשק בעברית ויכולת התחברות מרחוק. מערכת DVR + 4 מצלמות החל מ - 3,500 ₪*.
מערכות אזעקהמגוון מערכות אזעקה קוויות ואלחוטיות וסוגים רבים של גלאים חיצוניים ופנימיים במחירים ללא תחרות.שירותי מוקדמגוון שירותי מוקד החל מ- 60 ₪ לחודש*. שירות מוקד הודעות ושירותי סיור בפריסה ארצית. מוקד רמה א' מאושר ע"י משטרת ישראל.מערכות שבתמערכות שבת לשומרי מסורת החל מ- 110 ₪ לחודש*. מגוון מערכות שבת לשומרי מסורת. ציוד והתקנה במתנה למצטרפים לשירות ל- 36 חודשים.
ציוד והתקנה במתנהמערכות צפייה והקלטהמערכות אזעקהפרויקטיםשת”פ בזק עסקיםציוד והתקנה במתנהלמשרד ולעסק הקטן אנו מציעים מגוון מערכות אזעקה ושירותי מוקד בתשלום חודשי ובמחיר ללא תחרות (בהתחברות ל – 36 חודש). החל מ - 100 ₪ לחודש*מערכות צפייה והקלטהאנו מציעים מגוון פתרונות צפייה מקצועיים, מערכות DVR ו – NVR המתקדמות מסוגן, מצלמות אנלוגיות ומגה-פיקסל ותוכנות שו"ב. התקשר עכשיו לקביעת פגישת ייעוץ חינםמערכות אזעקהאנו מציעים מגוון מערכות אזעקה וגלאים מתקדמים, לרבות מערכות תקן, בהתאמה לצרכי הלקוח ולדרישות הבטוח והרשויות. התקשר עכשיו לקביעת פגישת ייעוץ חינםפרויקטיםאנו מתכננים ומבצעים פרויקטים מורכבים בתחום האבטחה והמתח הנמוך, לרבות הקמת חדרי בקרה מקומיים וארציים. התקשרו עכשיו לקביעת פגישת ייעוץ חינםשת”פ בזק עסקיםבמטרה ליצור מענה מקצועי ואיכותי לבעלי עסקים, חברה חטיבת מוקד ומיגון אלקטרוני לבזק עסקים.
מערכות אזעקה במבצעPimaLightSYSPowermaxמערכות אזעקה במבצעציוד והתקנה במתנה למצטרפים לחבילת השירות, 100 ₪ + מע"מ לחודש. (בהתחייבות ל-36 חודשים)Pimaמערכות גילוי פריצה מתקדמות מתוצרת ישראל. המערכות משווקות במספר דגמים, 6-144 אזורים, כולל מערכות תקן 1337. המערכות תומכות בתקשורת טלפונית, סלולרית ואלחוטיתLightSYSמערכת היברידית (קווית ואלחוטית) מתקדמת מתוצרת ריסקו הישראלית, מובילה עולמית בייצור מערכות אבטחה.ה – Lightsys תומכת בתקשורת IP/GPRS המאפשרת גיבוי הקשר למוקד שלנו במקרה של תקלה / הכנה לפריצה. תומכת במגוון רכיבים קוויים ואלחוטיים ומתרחבת ל – 32 ...Powermaxמערכת אלחוטית מתוצרת ויסוניק הישראלית, מובילה עולמית בייצור מערכות אזעקה אלחוטיות.פתרון אידיאלי למיגון בתים ועסקים קטנים עם 28 אזורים אלחוטיים, 2 אזורים קוויים, תמיכה בתקשורת טלפונית וסלולרית למוקד ומגוון גלאים גדול לשימוש פנים וחוץ.
מצלמת מיני PTZ המתאימה לתנאי פנים ובעלת יכולות צפייה בתנאי תאורה ירודים הודות לשימוש בתאורת IR מובנית.
ביטחון הוא תחום של מקצוענים. חטיבת מוקד ומיגון אלקטרוני מעמידה לרשותכם פתרונות איכותיים ומתקדמים, אנשי מקצוע מעולים, חבילות שירות משתלמות במיוחד והרבה שקט נפשי.
<?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /> כשמדובר באנשים היקרים לכם, או בעסק שלכם אסור שתוותרו על הפיתרון המקיף והטוב ביותר! פנו עוד היום לנציגים של חטיבת מוקד ומיגון אלקטרוני השייכת לקבוצת T&M ישראל, ותיהנו משירות אישי ומפתרונות המותאמים בדיוק לצרכים שלכם.
הפתרון להקלטת וידאו!
מצלמת הקלטה HD מוסלקת בגלאי.
|
כאשר נשמעו היריות, הילדה יולי בת החמש ברחה מבני משפחתה. פרץ, במקור משדרות, חבר המשפחה, זינק לקראתה וספג כדור שככל הנראה היה פוגע בצעירה חסרת האונים. נוכחים במקום מספרים שאלמלא פעולה זו, הילדה הייתה עלולה לשלם בחייה. יולי היא נכדתו של שמעון אביטבול, שהבריח יחד עם חתנו את שני נכדיו מבית הכנסת ובכך ניצלו חייהם.
פרץ, שנפצע ברגלו באירוע הירי, סיפר בראיון לגל"צ: "בן אדם נכנס לבית כנסת והחל לירות לכל עבר. לקחתי את האחייניות שלי ורצתי. כדורים עברו לידי. הוא כיוון וירה עלי כמו צלף ומה שעבר לי בראש זה רק לקחת את הילדים ולעוף משם. החזקתי את האחיינית שלי על הידיים. הילדים פשוט קפאו במקום. פתחתי עוד שער כדי שכל הילדים ירוצו". עוד הוסיף: "לא יודע מה מניע בן אדם ככה לירות על ילדים ולהרוג אישה מבוגרת".
שמעון אביטבול הוא פרמדיק בכיר במד"א, שנכח במקרה בזירת האירוע. הוא סיפר ל"מעריב" על הלך הרוח ברגעי האימה של האירוע הטראומתי: "הייתי בבית הכנסת בתפילה עם משפחה וחברים כשלפתע החלו להישמע יריות. תפסנו את הנכדים וברחנו מדלת צדדית לבית שנמצא מאחורי בית הכנסת, ואחרי זמן קצר חזרתי לבית הכנסת ושם ראינו את הפגיעות. אחת הנשים הייתה שרועה על הרצפה במצב קשה מאוד, ובעלה שהוא רופא, יחד איתי, פרמדיק, התחלנו בביצוע פעולות החייאה עד שהגיעו צוותי חירום מקומיים שלקחו את המושכות. לצערנו בבית החולים קבעו את מותה".
עוד סיפר אביטבול: "ממה שאני ראיתי פרט לאישה גם הרב נפצע, גם אחד מחברינו שסייע בניסיון להבריח את הנכדים נורה ברגלו ועוד ילדה נפצעה כשלא ברור אם נפצעה מכדור או מנסיבות אחרות באירוע". הישראלי הגיע לכבוד מאורע חגיגי, ונקלע לטרגדיה נוראית, סיפר למעריב: "הגעתי לבית הכנסת לכבוד הולדת נכדי, ואני מתארח כאן בקרב משפחה וחברים. לצערי הרב נקלעתי לאירוע הקשה הזה".
כזכור, על פי דיווחים, מוקדם יותר הלילה נקבע מותה של אחת מקורבנות האירוע האלים. עוד ארבעה בני אדם נפצעו באירוע, ביניהם רב בכיר בקהילת חב"ד שבעיר, ישראל גולדשטיין שנורה בידיו, ועל פי דיווחים מבית החולים אליו מפונים הפצועים, ביניהם ילדה כבת 8 שנפצעה מרסיס ומצבה קל.
|
רק חוויה נהדרת הכוללת. למד על ההיסטוריה מזון בולוניה, כמו גם נהנה אוכל טוב. קבוצה קטנה עשתה את זה הכי נעים.
שרה שרה, ידעה כל כך הרבה וכל כך נחמדה. כל כך מעניין מה שהיא סיפרה לנו. והפיצה שטעמנו היו מצוינים! ואת gelateria ??. אני באמת reccomend זה לכולם!
חובה לעשות בבולוניה!
הטוב ביותר ארבע וחצי שעות אי פעם.
אני באמת נהנה זה הסיור ומצאתי שרה להיות מדריך פנטסטי עם ידע מקומי רב ערך עם סצינת האוכל המקומי מדהים כמה תובנה מעניינת על העיר וההיסטוריה של בולוניה.
קבל תשובות מהירות מעובדי Taste Bologna - Bologna Food Tour ומאורחים שביקרו בה בעבר.
Hi there, how much does this tour cost?
|
שאלה: איזו כוונה תעזור לי להשׂיג "תפילת רבים" בכנס "קבלה לעם" העולמי?
תשובתי: הכנס שלנו מוקדש לגילוי קשרי האהבה בינינו: "ישראל ערבים זה לזה". ישר-אל מסמל "ישר אל הבורא". כל אדם בעולם נקרא "ישראל" אם הוא מתכוון לגלות את הבורא. מובן ש"תפילת ישראל" היא תמיד "תפילת רבים", והכוונה היא להשיג את הערבות כמו שנאמר: "נעשה ונשמע", כלומר ניצור קשר בינינו ובתוכו נגלה את הבורא, נגיע לדבקות, השתוות התכונות עם כוח ההשפעה.
הכנס הקרֵב, כמו גם כל הפעילות שלנו, נועדו להסביר לבני האדם מה הם עתידים לבצע. הגלות הסתיימה, חזרנו לארץ ישראל ואנחנו חייבים לעלות לדרגת ישראל, ישר אל הבורא. לכן מופעל עלינו לחץ תמידי מצד הטבע, כדי שאנחנו נגלה את הקשר בינינו, ואחר כך נסביר את מטרת הבריאה לאומות העולם. זה אומר "להיות אור לגויים", לעזור לכל האנושות לגלות את הקשר הכללי ולעלות לדרגה רוחנית.
כי הרי בחכמת הקבלה נאמר, שזמן הקיום של העולם שלנו הוא 6,000 שנה, בהתחילו מהתיקון הראשון ועד גמר התיקון. כעת השנה היא 5,771 ובתקופה שנותרה עד ל-6,000 שנה, אנחנו חייבים לבצע את כל התיקון.
נתאסף נתחבר,נגלה בנינו את הבורא,ותפילת רבים תעלה אותנו לרוחניות!אין צורך להמתין לתקופה שנותרה …יש צורך לזרז את זמן!!!
|
קטין (ידוע גם בשם צעיר) הוא הגדרה משפטית לאדם שאינו בוגר מבחינת חוקית. אדם שאינו קטין מכונה בעגה המשפטית בגיר. במדינות רבות (ובכללן ישראל) קטין הוא אדם שגילו קטן מ-18 שנים. רוב המדינות מחוקקות חוקים המגינים על הקטינים, כגון חיסיון משפטי, וכל המדינות מלבד ארצות הברית וסומליה אישרו את אמנת זכויות הילד של האו"ם.
דוגמאות להגנות אלו כוללים חוקים העוסקים בבעילת קטינה; צווי איסור מכירת משקאות חריפים וסיגריות, דרישות נוכחות בבתי הספר, הצורך בחותם משותף מבוגר בחתימת מסמכים משפטיים (כגון חוזים), מגבלות בהוצאת רישיון נהיגה; משפטים ועונשים מופרדים (כגון בתי דין לעבריינים צעירים), חוקי העסקת ילדים, וחוקים אחרים המגינים מפני ניצול והתעללות.
חלק מן החוקים האמורים לעיל, שמטרתם להגן על הקטין, מטילים מגבלות על זכויותיו. יחד עם זאת, קיימות גם זכויות שאינן מוענקות לקטינים (כגון הזכות להצביע) ובכך מגביל החוק, למעשה, את זכויות הקטין.
ישנן סמכויות שיפוטיות המאפשרות הקניית זכויות לקטינים, בהן קטין היכול להוכיח כי הוא ראוי יכול לקבל זכויות השמורות בדרך כלל רק למבוגרים.
לא כל מגבלות הקטינים קשורות בהכרח לגיל ספציפי, אך המעבר מקטין למבוגר מוגדר בדרך כלל על פי הגיל בה אדם יכול להצטרף לחוזים. במאה ה-20, מרבית המדינות מאפשרות למעברים אלו להתקיים בגיל 18, אולם ישנן מדינות המאפשרות זכויות של מבוגר בגיל 16, ואחרות בגיל 21.
אוחזר מתוך "https://www.wikisex.co.il/w/index.php?title=קטין&oldid=14084"
|
התעללות בקשישים ובקשישים סיעודיים איננה תופעה חדשה, אף שזו נחשבת לעבירה פלילית מכוח אותו פרק בחוק הפלילי שהוסף אליו בשנת 1989. בפרק זה מפורטות הוראות ספציפיות ומפורטות העוסקות בהתעללות בקשישים, כמו גם ציון חובת הדיווח. מדובר בהתעללות בחסרי ישע- כלומר כל מי שאינו מסוגל לדאוג לשלום עצמו, ובכלל זה מפאת הגיל אשר אינו שם את מצבו הגופני והנפשי על כף הבריאות, ואף אם הוא נמצא במצב בריאותי טוב יחסית, הרי שיכול להיות מנוצל או תחת התעללות.
התעללות יכולה להתרחש במספר תחומים: התעללות נפשית, התעללות גופנית, תופעת ההזנחה והתעללות מינית. אותה התעללות יכולה להיגרם כתוצאה ממעשה מכוון או מרשלנות (מחדל) – ולכן הזנחה נכנסת גם היא לקטגוריית ההתעללות בחסר ישע קשיש. כשמדובר באלימות מילולית (נפשית), מדובר במקרה שקשה יותר להוכיחו, משום שאינו נראה באופן חיצוני. הזנחה יכולה להיות במתכוון או שלא במתכוון (מניעת תרופות שהוא זקוק להן) – הזנחה מסוג זה נחשבת לנמוכה יותר ברמה, משום שאין כל כוונה אמיתית לפגיעה בקשיש.
בית המשפט מאבחן את ההתעללות קודם כל על פי ההיבט המוסרי. אין צורך בהפעלת כוח כדי שזה יקרה, אלא האם טמונה במעשים שנעשו השפלה, הטלת אימה או אכזריות. בית המשפט מניח כי מערכת היחסים הנרקמת גורמת לעתים למסכת התעללות ומתייחסת בהתאם כל עוד היא שוקלת מקרה בודד למול מקרים שחזרו על עצמם. ככל שגילו של הקשיש גדול יותר, כך יטה בית המשפט את הכף לזכותו.
ישנם עונשים שונים שניתנים למתעללים בקשיש חסר ישע, והעונש המרבי עליהם הוא 7 שנות מאסר בפועל. במידה והאחראי הוא המתעלל – עד 9 שנות מאסר בפועל. זו עבירה פלילית שפעמים רבות דבק בה קלון, על מנת למחוק קלון או לקבוע אסטרטגיית משפט רצוי להתייעץ עם עורך דין המטפל בנושא.
|
תשכחו מכל מה שידעתם על להקה חסידית. שי ברק והלהקה יקפיצו את האירוע שלכם לשיאים שלא האמנתם שאפשר לשבור. ומה הפלא? עם צוות נגנים מעולה המלווה באופן קבוע אמנים מהשורה הראשונה (אברהם פריד, שלמה ארצי, יעקב שוואקי, אייל גולן ומשה פרץ), עם ניסיון של למעלה מ- 15 שנות הופעות בארץ ובחו"ל, אנרגיות לא פוסקות ועם אהבה אינסופית למוסיקה – האורחים שלכם לא ינוחו לרגע במהלך הערב.
הקונצפט פשוט: לפני האירוע אנחנו משוחחים אתכם, חתני השמחה, ולאורך כל השיחה אנחנו מתרכזים בדבר אחד בלבד – להכיר אתכם. מלבד הבקשות שתפרשו בפנינו, אנו נדאג להציג בפניכם את כל הנגנים, את כל הסגנונות, ואת כל הלהיטים ופשוט נבין אתכם ואת כל מה שבאמת משמח אתכם. יש לכם רעיון מטורף לשיר שתמיד חלמתם לרקוד עליה בחתונה שלכם? סגנון מוסיקלי ייחודי שחשוב לכם להשמיע? אנחנו נגשים לכם את החלום, בצורה הכי טובה שאפשר.
באיזה כלי תבחרו?
חצוצרות, תופים, קלידים, כינור, חליל, נבל, כלי הקשה וכלי נשיפה מיוחדים, בשירים חסידיים ובלהיטים לועזיים ואפילו אפשרות להוספת די ג'יי – הכול עומד לרשותכם עם טכנולוגיית הסאונד החדישה ביותר, כך שהמוסיקה תהיה מעולה מצד אחד וגם נעימה לאוזן מצד שני, לאורך כל הערב.
"איך אתם עושים את זה?!" "הרבה זמן שלא נהנינו ככה באירוע", ו- "זאת הדרך האמתית לחגוג", הן תגובות שאנחנו כבר רגילים לשמוע. עם שי ברק והלהקה אין דבר כזה 'אירוע בינוני', כשכל המוזמנים, מהילדים הקטנים ועד למבוגרים – פשוט נהנים ומפתיעים ברחבת הריקודים אפילו את עצמם.
מתרגשים לשמח בכל פעם מחדש!
|
הודו התת יבשת האהובה על הישראלים, היא המדינה השביעית בגודלה בעולם, והשנייה בגודל אוכלוסייתה, ומונה למעלה ממיליארד תושבים. הודו טומנת בחובה עולם ומלואו, המקדשים, המנזרים, הערים הצבעוניות, הדתות, האוכל והריחות הם חלק בלתי נפרד ממנה. האווירה בהודו היא קסומה, הרוחניות לצד התרבויות הופכת אותה לאחת המדינות המרתקות ביותר במזרח אסיה ובעולם כולו.
המדינה העצומה נחלקת ל29 מדינות, כאשר כל אחת מהן שונה מהשנייה, למעלה ממאה שפות שונות ונופים מגוונים מקצה אל קצה, בצפון משתרע רכס הרי ההימלאיה האדיר, במרכזה מדבר ומדרום קו חוף אקזוטי באוקיינוס ההודי. כפרים אותנטיים ועניים לצד ערים מהעשירות בעולם, ועיר בירה אחת, דלהי.
סביר להניח שכבר שמעתם על המיין באזאר (Main Bazar), הרובע המרכזי בבירה ההודית, שם תוכלו להכיר את הודו האמיתית, ההמולה, התנועה, הצפיפות, החום והלכלוך מזכירים לנו שהגענו למדינת עולם שלישי, תוכלו למצוא בה הכל, שווקים לצד קניונים, מלונות לצד גסטהאוסים, דוכני אוכל רחוב לצד מסעדות, עוני לצד עושר והרבה תיירים שעוד קצת בהלם. בהתחלה הודו עלולה להיות קשה לעיכול, אבל ברגע שתכירו אותה, לא תרצו לעזוב. קשה להכיל את הודו בפעם אחת, ולכן תיירים לוקחים לעצמם מספר חודשים על מנת לתור את המדינה, ולהכיר אותה לעומק, והמחירים בהחלט מאפשרים את זה. בין אם אתם תרמילאים או לא, טיול אחרי צבא או טיול משפחתי, תפגשו שם הכל.
הודו אולי לא מתאימה לכולם, אבל כמו שאומרים בהודית, סבקוצ' מילגה (הכל אפשרי). בואו להכיר כמה מהמקומות שפשוט אסור לפסוח עליהם במדינה הצבעונית ביותר במזרח.
|
המחלקה לתקשורת משיקה תכנית חדשה, המציעה לסטודנטים התמחות בתעשייה כבר בשנה השנייה ללימודי התואר הראשון.
"הרחבת משך ההתמחות בתעשייה תקנה לתלמידים יתרון משמעותי לקראת יציאתם לשוק התעסוקה." מסבירים במחלקה.
התמחויות פרקטיות במהלך הלימודים האקדמאיים כבר מזמן הפכו להכרח. מוסדות האקדמיה בארץ ובעולם מבינים את חשיבותן של תכניות ההתמחות ומציעים לסטודנטים מסלולים המשלבים התנסות פרקטית כבר במהלך הלימודים. אולם, עד כה תכניות אלו היו נחלתם של סטודנטים הנמצאים בישורת האחרונה במסלול האקדמי, לרוב כאלה שנמצאים בשנתם האחרונה בתואר, שנה ג' ומעלה.
התכנית החדשה, SPICE - Sapir's Practice in Communication Experience מותאמת לתחום התקשורת בכלל, ולענף יחסי הציבור והדוברות בפרט. המחזור הראשון של התכנית נפתח בהשתתפות כ-25 סטודנטים ששולבו בכ-20 חברות וארגונים מובילים, וביניהם משרדי יחסי ציבור, מחלקות דוברות ברשויות מקומיות ועוד.
ד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת במכללת ספיר, מסביר: "מאז הקמתה של המחלקה לתקשורת בספיר היא שאפה להעניק לתלמידיה כלים מעשיים מהשורה הראשונה, ולראייה, מאות מבוגרי המחלקה מועסקים היום בתעשיית התקשורת בישראל. הקמת תכנית ההתמחות החדשה מצביעה על המחויבות שלנו למצוינות ולמקצועיות, תוך ליווי אקדמי מהשורה הראשונה".
התכנית מלווה על ידי יצחק משיח, מרצה לתקשורת, בשיתוף עם צוות מקצועי מטעם המחלקה לתקשורת בספיר. התכנית מבוססת על התמחות קיץ במשך כ-70 שעות בחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט), שלצידה ליווי אקדמי, השתתפות בהרצאות מקצועיות ופגישות עם מומחי שיווק מהתעשייה הישראלית. בתום התמחות הקיץ התלמידים ימשיכו לשנת הלימודים השלישית והאחרונה בתואר, שבמהלכה יוכלו להמשיך את ההתמחות במקביל להפקת קמפיין שיווקי כפרויקט גמר. בסופו של המסלול האקדמי במחלקה, הסטודנטים יצאו עם ניסיון מעשי משמעותי, רלוונטי ומותאם לשוק העבודה העכשווי.
"אנחנו מעודדים את הסטודנטים להשתלב כמתמחים במקומות עבודה בתחום התקשורת, כבר במהלך הלימודים" מציין ד"ר רגב נתנזון, ראש המסלול לתקשורת שיווקית ומדיה דיגיטלית במחלקה לתקשורת, ומוסיף: "עולם התקשורת משתנה בקצב מהיר. אנו מאמינים כי הנוכחות של התלמידים בתעשייה כבר בשלבים מוקדמים תעמיק את הידע ואת המיומנות שלהם, תאפשר להם לבחור את הקריירה המתאימה להם ותמשיך להציב את בוגרי המחלקה לתקשורת בספיר כדבר הכי חם בתעשייה".
"אנו מבקשים להודות לשותפים של התכנית ובראשם לעשרות פירמות יחסי ציבור ומחלקות דוברות בארגונים, שלא רק פותחים את הדלת לתעשייה, אלא גם מקצים מנטורים שמלווים את הסטודנטים במהלך הסטאז'", מסכם יצחק משיח, מייסד התכנית ומרצה במחלקה לתקשורת במכללת ספיר.
|
"לא אקום בבוקר בשביל פחות מכמה אלפי שקלים"
כשירדן חי מצטלמת לקמפיין, צועדת בשבוע האופנה או מקבלת הצעה לשיתוף פעולה בסטוריז – היא נוקמת בכל מי שהיה בטוח שהחיים האלה לא בשבילה. באבא שלה, שלא הסכים לקנות לה בגדים כי היא "שמנה מדי", באמא שלה שאמרה לה להוציא את הסלולרי מהכיס כי זה מרחיב, במורה שהציעה לרשום את הילדה לשומרי משקל. "במשך שנים הרגשתי שהגוף שלי לא היה ברשותי", היא אומרת. "זה אלף אלפי הבדלות מאונס, אבל יש בזה משהו משותף מהבחינה שלוקחים ממך את הגוף שלך. תמיד הנראות שלי הייתה בפה של אחרים. עד לפני כמה שנים לא הייתי אוכלת מול אנשים, היה לי קשה לשבת במסעדה, חששתי שיסתכלו על מה שאני אוכלת. עד היום מסתכלים אבל כבר לא אכפת לי. ברגע שאת יכולה להגיד "זו אני ופאק איט", אנשים יקבלו את זה".
בבית הקפה בו אנחנו נפגשות חי מכירה את כולם, לא נותנת לשום מכר לעבור בלי נשיקה ו"נשמה". היא כובשת, מזמינה, שולטת, כל מה שלא ציפו ממנה להיות. בגיל 27, עם 167 אלף עוקבים באינסטגרם, כשמאחוריה עבודות מכובדות עם מותגים כמו "אלמה" ודפנה לוינסון, וצילומים ליניב פרסי ולפנינה טורנה בניו יורק, ירדן כבר יכולה להיות די מרוצה. היא לא רק צופה במהפכת הפלאס-סייז מהצד, היא גאה לתפוס מקום בהובלה שלה. "מה שאני עושה באינסטגרם שלי זו בעצם הבניית מציאות. אני מראה לעוקבים ולתעשייה מה אני רוצה להיות – ואיך בקרוב זה גם מה שאהיה".
אז המוצר שאת מוכרת הוא תודעה, שגם אישה שמנה היא כוסית?
"כן. כמו כולם גם אני חושבת שבמובנים מסוימים האינסטגרם הוא ערוץ הקנאה. זה נראה כאילו כולם במיקונוס ולכולם יש גוצ'י ודיור חדש, ואתה שואל, מה הלוז? לפני שנייה הזמנתי אותך לקפה, יש בזה הרבה מאוד פייק. אבל דווקא למישהי כמוני יש הזדמנות בעולם הזה, להכניס את התוכן שלי. לי לא הייתה מודל כמוני כשהייתי צעירה. אולי את עוגן מ'שמש' ואת נועה תשבי, שקשה באמת לקרוא להן פלאס-סייז. היום לילדות יש אותי".
"במותגים של שמנות הכל חום ושחור ביחד, איפה זה עובד חוץ מאצל לואי ויטון?"
היא לא מספרת כמה היא שוקלת ומה המידה שלה, "שיח המידות הוא לא רלוונטי יותר", היא מכריזה. "אני יכולה להיות 44 ויכולה להיות גם 50 במותג אחר. בחו"ל אני יכולה למצוא גם בגדים ב'לה פטיט'". גם המושג פלאס סייז לא תמיד בא לה בטוב, "בר רפאלי היא לא דוגמנית למידות קטנות אז למה שאגיד שאני דוגמנית למידות גדולות?". היא רואה איך בחו"ל אשלי גראהם הפכה לכוכבת נחשקת, ובארץ נטע ברזילי צועדת לצד נטע אלחמיסטר בבגדי ים צהובים, ומצד שני יודעת שמותגים רבים עדיין מדירים נשים מלאות מהחנויות. אז מה קורה פה? האם מדובר בשינוי תפיסתי אמיתי או בגימיק מסחרי? חי מנסה להסביר. "אני מחלקת את זה לשני צירים, השטח מול התעשייה. בשטח יש צמא. יש את הסושיאל מדיה וכל אחד הוא ערוץ בפני עצמו. מתי עוד ראינו כזה דבר בהיסטוריה? אבל התעשייה לא עומדת בקצב".
"יש מותגים שחוששים להגיד שיש להם את המידות האלה, לא שמים אותן בפרונט. הם לא מעודכנים במחקרים לפיהם מגוון מידות משפיע לחיוב על כל הלקוחות. הם חושבים שהם יהיו לא מגניבים, שרזה זה קוטור ויוקרתי. ששמן זה אדם עצלן, לא אוהב את עצמו, טיפש, לא מטופח והם מפחדים להתחבר עם הטייטל של שמן. זו שמנופוביה לכל דבר. והאמת היא שאם תראי נשים כמוני בפרסומות, ולא רק את הרזון עם הפילטרים, את תרגישי הרבה יותר טוב לגבי המותג. וזה לא מספיק להכניס אותנו לחנויות. בנות מספרות לי שהן מפחדות ללכת לחנות כדי לבחור בגדים, לא חושבות שימצאו משהו. המוכרות לא יודעות לדבר אליהן. מעליבים אותן ולא מפרגנים".
בשביל זה יש את הרשת.
"לא הכל אפשר לקנות אונליין, לא הכל יראה טוב, ונשים חוששות לקנות כי הן לא יודעות איך זה יראה עליהן. אני יכולה לראות איך המוכרת מסתכלת עלי אבל לא אכפת לי, יש לי בטחון עצמי, אני לוקחת את כל החברים לשופינג. מוצאת את הפיס, יוצאת מהתא מדידה והמוכר בהלם. מגיע לי להתלבש ולהיות שיקית וצמוד וצבעוני ולשים אודם אדום ועקבים. יש נשים שעדיין מפחדות להגיד את זה ומסתתרות מאחורי אוהלים. כילדה הייתי הולכת עם אמא שלי למותגים של שמנות והכל חום ושחור ביחד, איפה זה עובד חוץ מאצל לואי ויטון? או שנותנים לך ללבוש שק גדול עם פאצ'ים או שרשרת ענקית שדבוקה לטי-שירט, מה הקשר?".
את תצליחי לחנך את המותגים להשתנות?
"אני מתה על האתגר הזה. השטח צודק. מעל 70 אחוז מהאנשים בעולם המערבי הם מעל מידה 44, זה נבדק, וככה זה צריך להיות גם במידות. וזה עוד בלי לספור את בני הנוער. אני גם רוצה להגיד לחברות האופנה: קחו דוגמניות מלאות, אבל את הנכונות. לא כל בחורה מלאה היא דוגמנית. לא כל אחת יכולה להחזיק בגד. הרבה עושות קמפיינים באלף שקל, גם הרזות, רק כדי לעבוד והורסות גם לי את המקצוע. אני לא אעשה קמפיין בשביל בגד חינם, אני לא אקום בבוקר בשביל פחות מכמה אלפי שקלים. יש לי גם את הסושיאל שלי והם יודעים מה אני מביאה".
"כשסיפרתי למורה על הבריונות היא שלחה אותי לשומרי משקל"
היא נולדה במושב פרדסיה המבוסס. אמה עיתונאית לשעבר שהיום מנחה סדנאות צחוק ואביה עסק בילדותה ביהלומים, אבל השנים הטובות נגמרו כשהייתה בת שש. "אבא שלי פרנס את המשפחה בכבוד, אבל הדברים השתנו, ההורים שלי התגרשו ואבא שלי עשה הסבת מקצוע, התחיל ללמד בכפר נוער. עברנו לבית יותר קטן באזור אחר, אמא שלי עבדה בשלוש עבודות והרוויחה 5,000 שקל בחודש. היה מאוד קשוח. פתאום היינו במעמד סוציו אקונומי נמוך".
בעוד שאת השנים הטובות היא בקושי זוכרת, את הבעיות הכספיות קשה לשכוח. "כשאת צופה כילדה במופע התרמה של 'לתת' ומקבלת משלוח אוכל הביתה את לא מבינה, רגע, אני המסכנה שדיברו עליה בטלוויזיה? פרדסיה נחשבה מקום של עשירים, כולם היו אמידים והייתי חריגה בכיתה, פתאום המורה הייתה מעירה, למשל, שאני האחרונה שלא סידרו לה את הכסף לטיול השנתי. עד היום אמא שלי מספרת שהייתי מציירת לה שטרות של כסף כדי שיהיה לנו. המסעדה הראשונה שאכלתי בה הייתה 'ספגטים', בגיל העשרה, זה היה וואו ונעלתי עקבים. או שהיינו הולכות למכולת ואמא שלי קנתה שתי לחמניות וגבינה אבל לא היה לה מספיק כסף לזיתים. זו סיטואציה שאני יכולה להיזכר בה כל יום".
אבא שלך לא היה יכול לעזור בכלל?
"תשמעי, אני מכבדת אותו, היינו בקשר כל השנים אבל לא הקשר שהייתי רוצה. אני חושבת שהוא רוצה שיהיה לי טוב אבל לא יודע איך לבטא את זה".
המצב בבית, היא מספרת, היה הגורם העיקרי לאכילה הרגשית שפיתחה. "זו הייתה תגובה לרצון בשפע ושליטה. עד היום, כשאני רואה שהמקרר מלא בירקות ופירות וקנקן מים עם נענע ולימון, זה נותן לי שקט נפשי. אבל היו גם תנאים אובייקטיבים להשמנה, כמו שהתפתחתי מינית מאוד מוקדם, הייתי ילדה גבוהה שצוחקים על ניצני החזה שלה. נחשבתי חריגה פיזית".
אבל ידעת שאת יפה?
"ממש לא. הייתי מכוערת. היה לי אף ענק, האף שאת רואה עכשיו הוא לא זה שנולדתי איתו. עשיתי ניתוח".
"קצת נגעתי, אבל עזבי שטויות", היא מחייכת חיוך ענק. "כל מה שאת רואה זה את האישיות האנרגטית שלי שיוצאת החוצה".
הקשיים בילדות הפכו לגיהינום בגיל הנעורים. "ביסודי איכשהו הכל היה בסדר, נראיתי שונה אבל הייתי מובילה חברתית. בגיל 12 הכל השתנה. עברתי חרם גדול, היו שרים עלי שירים, יורקים עלי. פרה, שמנה, גוש שומן. זה היה הדרגתי, בהתחלה לא ישבו לידי, אחר כך הרביצו לי גם לא מעט".
רק בגלל איך שנראית?
"ממש ככה. היו מתקשרים אלי ממספר חסוי ועושים לי קולות וצוחקים עלי. קבעתי עם שתי חברות פעם והן לא באו. למחרת בבית ספר הן פשוט לא דיברו איתי. שמעתי בנות מדברות על זה שמפסיקים לדבר איתי כי זה לא מגניב. סיפרתי למורה וליועצת אבל מה שהחליטו לעשות זה לשים אותי במסגרת של שומרי משקל. הם הביאו את ההורים שלי, וזה מה שהוחלט. לשנות אותי ולא לדבר עם הסביבה. לכן אני כבר לא מאמינה במערכת החינוך. אני לא יודעת איך יש לי בגרות, כמעט לא באתי לבית ספר".
והלכת לשומרי משקל באמת?
"כן, נרשמתי וירדתי 28 קילו. בגיל 16 שקלתי 59 קילו על 1.74 מ', זה נחשב רזה, הייתי מידה 42 אבל זה לא היה בריא. בכלל לא עשיתי את זה בשבילי אלא בשבילם. עשיתי כושר פעמיים ביום, הכל היה קיצוני ועדיין דיברו עלי כשמנה, אבא שלי לא רצה לקנות לי בגדים כי הוא לא חשב שזה מתאים לי, ואמא שלי אמרה לי להכניס את הבטן ולא ללכת עם הפלאפון בכיס כי זה מרחיב אותי".
במהלך אותה תקופה היא אפילו פלירטטה עם אזורים אפלים שהנפש יכולה להוביל אליהם בגיל הזה. "במשקל 59 עדיין חשבתי שאני שמנה, הגעתי למצב שאני אוכלת תפוח ביום אבל עדיין לא מצליחה לרדת במידות. מה שהיה חסר לי זה סוכן חיברות, מישהו שיגיד לי: ירדן את בסדר גמור, את בסך הכל מפותחת מינית ביחס לבנות גילך ואת עם אגן תוניסאי. לא יקרה פחות ממידה 42. את לא שמנה, הכל טוב. וגם אם את מלאה הכל בסדר. לא היה לי את זה".
את כועסת גם על שומרי משקל?
"לא, זו ספירת נקודות ומשהו שבעצם לא שונה משום שיטה אחרת. אבל זה לא מה שעוזר. מה שעזר לי שזה שהתחלתי לאהוב את עצמי".
"חשבו שאני אתבייש להתאמן בפרונט כשטיטי מאחוריי. ממש לא"
בתוך כל הכאוס, ההשפלה החברתית, הניכור, ירדן מצאה את עצמה מחוץ לסיפור, אז היא החליטה לשנות אותו. לספר אותו מחדש. היא הקימה עיתון בית ספר, פרחה במגמת תקשורת, התבלטה ביזמות צעירה. "הבנתי שאם הם לא רוצים אותי בעולם שלהם אני אבנה את שלי", היא אומרת. בצבא התקבלה ליחידת ההסברה של פיקוד העורף והפכה מומחית סושיאל. "עשיית דיגיטל, שיווק ויח"צ. הסתובבתי בכנסים והכרתי אנשים מאוד משפיעים. התחלתי להשקיע באינסטגרם הפרטי שלי והיו לי כבר כמה עשרות אלפי עוקבים. לאט-לאט, הגיעו גם הצעות לדוגמנות".
וזהו, ביי לדיאטות?
"קשה לי לשים את האצבע על הרגע שהתחלתי לאהוב איך שאני נראית. בצבא הרגשתי טוב, הייתי מתוקתקת עם המדים, תמיד מאופרת ועל עקבים. אחרי שחתמתי קבע גרתי עם שותפה בתל אביב ויום אחד היא ראתה אותי עם שמלה קצרה ושאלה למה אני לא הולכת ככה יותר. יכול להיות שזה היה רגע שנפל לי אסימון. תמיד הייתי בהיסטריה לכסות את הברכיים שלי ולמה בעצם?".
היא השתחררה בגיל 24 בדרגת סרן, ובמקום טיול אחרי צבא נסעה לפריז לדגמן לחברת "אלמה" שהתחילה לשים אליה לב ברשת. אחרי שהכפילה את העוקבים והצליחה לעשות מזה עסק, היא כבר יודעת לקרוא לעצמה דוגמנית, אבל לא מתפרנסת רק מזה. "אני מרצה בשיווק וסושיאל, ונותנת ייעוץ עסקי למותגים קטנים ובינוניים. יש לי גם הרצאה על ההעצמה אישית. החלום שלי לקחת מותג ולעשות איתו חינוך שוק, או לצאת עם ליין משלי של משהו כמו קוסמטיקה או אופנה. לחבר בין כל העולמות. אני לא יודעת אם אי פעם אתפרנס רק מדוגמנות".
את חושבת שאם היית דוגמנית רזה, היית מתפרנסת רק מזה? עושה יותר כסף?
"לאו דווקא. יש לי הרבה חברות דוגמניות רזות שאת אולי תראי תמונות שלהן במאקו סלבס ובפנאי פלוס אבל או שיש להן דיי ג'וב או שהן גרות אצל ההורים, וזה בסדר. דווקא חברים שלי שהם פליטי ריאליטי, מאוד גאים בי שהצלחתי להגיע לאן שהגעתי בלי לעשות ריאליטי, אבל אני לא פוסלת כלום. אני מחכה להצעה הנכונה".
בינתיים היא חיה חיי אושיית רשת על כל המשתמע מכך, כולל שת"פ עם גורו כושר של סלבס. "אני מתאמנת כל יום אצל אירה דולפין, אמרתי לה שאני לא מקרה יח"צ שלה, היא לא תעשה ממני לפני ואחרי".
לא לשם זה הולך בדרך כלל?
"אני לא עושה את זה כדי להיות רזה. אני לא חושבת שאני יכולה להיות רזה אי פעם. כחלק מהתהליך של ההתחברות לעצמי, להבין ולאהוב את עצמי, התחלתי לעשות ספורט מתוך הבנה שמגיע לי להיות בריאה חזקה ובכושר. פעם חשבתי ששמנה לא צריכה לעשות ספורט, היה לי אנטגוניזם לחדר כושר כי זה היה משהו שעשיתי בשביל אחרים. היום אני אוהבת. אני עושה אימוני היט, אני מגיעה לשיעורים עם נועם פרוסט ואלכסה דול וטיטי, ואני עומדת בשורה הראשונה. חשבו שאני אתבייש להתאמן בפרונט כשטיטי מאחוריי, אבל ממש לא. גם לא הסכמתי להישקל או למדוד היקפים לפני. אם אני ארזה בתהליך זו תהיה רק תופעת לוואי".
מה לגבי דפוסי האכילה הישנים?
"אני מטפלת בעצמי והאכילה שלי כבר לא רגשית. היום אני כמעט לא אוכלת במהלך היום. בדרך כלל סלט בין פגישות, סושי או לפעמים המבורגר וצ'יפס אם בא לי, אני לא אמנע את זה מעצמי, אבל אקפיד על הבריאות ולא אזמין משקה מוגז. אני אוהבת הרבה פירות וירקות ומיצים טבעיים וספירולינה. רזיתי קצת לאחרונה, בגלל כל הספורט, אבל "רזית" זו לא מחמאה מבחינתי. זה פשוט ציון עובדה".
קורה שבא לך להיות רזה?
"הייתי רוצה להיות רזה יותר בילדות ולעבור ילדות אחרת, אבל אז לא הייתי מי שאני היום. חשבתי על זה לא מעט, על ההתפתחות האישית שלי ואולי זה נשמע חי בסרט אבל אני חושבת שיש לי תפקיד בעולם. לפני כמה שנים סוכן מפורסם אמר לי, את כל כך יפה, את רק צריכה לעשות ניתוח לקיצור קיבה ותהיי פצצת עולם. אמרתי לו, אני כבר עכשיו פצצת עולם. מי שרוצה לעשות ניתוח שיעשה, פלסטי או קיצור קיבה או דיאטה, אין לי שום התנגדות, אבל היום אנשים כבר לא מעיזים להגיד לי דברים כאלה".
"יש כאלה שרוצים אותי בשביל סטורי ושהאקסית תקנא"
החודש היא חגגה יום הולדת 27 בהפקה מגלומנית משהו, אבל שמבחינתה תואמת את מעמדה הסלבריטאי המתהווה. "אני אוהבת לחגוג ימי הולדת ואיכשהו בכל שנה זה נהיה גדול יותר. השנה הגיעו 1,500 איש. סגרתי את כל בניין רוטשילד 24, שלושה ברים אחד על השני, אמרו לי שבנות חיכו בחוץ ולא נתנו להן להיכנס. יש דיבור חזק בעיר אחרי כל יום הולדת שלי". מדורי הרכילות דיווחו על התייצבות של כמה מחבריה הטובים ביניהם נטלי דדון, שגב משה, שני גולדשטיין וזוגתה עדי כרמלי, חן אהרוני ועוד רבים.
איך הגעת למצב שאת מזמינה וכל הסלבס באים?
"בגיל 22 כשעברתי לתל אביב, התחלתי לצאת הרבה ולפתח חברויות, גם היום אני יוצאת כמעט כל ערב ואני לא צריכה כימיקלים כדי להישאר ערה, אני פשוט אוהבת את זה. גם בשנה שעברה הזמנתי סלבס ליום ההולדת שלי אבל הם חברים לכל דבר. בשבילי זה כיף, אני אוהבת להפיק ולארח אנשים, להעלות צילומים ממקומות כיפיים וטרנדיים ועם אנשים רלוונטיים, אוהבת ליצור חיבורים בין אנשים. אני גם עוזרת לכל מי שאני יכולה וגם לי עוזרים. הנה, שמחה גואטה סדרה לי לצעוד על המסלול בשבוע האופנה".
אבל אין גם צביעות בעולם הזה?
"תמיד תהיה צביעות וקנאה, בכל מקום שמעורבים שם אנשים, ובמיוחד שיש אנשים שמצליחים יותר ופחות, השאיפה היא באמת לבחור לעצמך את החברים הנכונים שיהיה פרגון וצמיחה הדדיים. כשאני מזמינה אנשים, זו הזמנה אישית ולא 'קול קורא'. אני בוחרת לעצמי את הסביבה שלי ומי מתעסק באנרגיות שליליות וקנאה, יוצא מהמעגל שלי".
דיברנו על קריירה וכסף. מה עם אהבה?
"יצאתי עם כל מיני, היו הידלקויות והתאהבויות אבל עדיין לא הייתה לי מערכת יחסים רצינית. עד גיל 21 לא האמנתי בזוגיות בכלל. לא היה לי את הדמות לחיקוי בשום מקום במשפחה או בחברה, של זוגיות. כשהייתי מגיעה לחברות שלי הביתה לעשות שיעורים או כשהייתי סתם אצל חברים היה לי מוזר שיש גבר בבית, שחי שם זוג. וכשעברתי לעיר החטאים סו-קולד, תל אביב, דווקא כאן עברתי תהליך חיובי עם זוגיות. התחלתי להבין למה שני אנשים יכולים לרצות להיות יחד, מעבר לפן הפיזי".
"אינטסגרם, טינדר. יש בזה משהו נוח, בלילה כשמשעמם אתה בודק אופציות, שמאלה, ימינה. אבל יש גם את חיי הלילה, המוזיקאים והשחקנים, שהם לא טובים לך".
הופה. מישהו שאנחנו מכירות?
"אני לא אעשה ניים-דרופינג, אייטם לא יהיה לך כאן, אבל היו כל מיני. הייתי שמחה לצאת עם אסף גרניט, אם הוא פנוי. הוא ממש עושה לי את זה, סקסי בעליל מבחינתי".
אם לא גרניט, היא מוכנה לזכר אלפא אחר שיהיה שווה את זמנה. "מישהו שיעשה תכניות ורק יודיע לי מתי להיות מוכנה, ואם לבוא עם עקבים. זה הכל. אני חושבת שאני צריכה להיות עם איש עסקים, נדל"ן, משהו כזה. אני גם לא יכולה לצאת עם גברים בגיל שלי. מה אני אצא עכשיו עם סטודנט שסיים טיול ולומד בשקר כלשהו והוא מתמחה? מה, אני אספר לו שהעברתי הרצאה למטה השיווק של בנק הפועלים וטסתי לפריז ואני פותחת בית ספר לאינסטגרם והוא יספר לי שהוא קיבל ציון במבחן והעביר פקס? אני צריכה משהו יותר מגרה. צריכה מלך של החיים גם ברמה העסקית".
"מתחילים איתי הרבה. אני יכולה לשבת בבר עם חברות רזות שלי, תבוא חבורה של חתיכים ואני כזה, קל. הכי חתיך שם יישב רק איתי. אנשים נמשכים לווינרים ולביטחון עצמי, אני יודעת שאני סקסית ומשדרת מיניות. אבל לא כולם רציניים. יש את אלה שרק בודקים את הדופק, רוצים לדעת מה איתך ואם את פנויה. יש כאלה שמאוימים מההצלחה שלי. רוצים אותי בשביל סטורי ושהאקסית תקנא".
נשמע שהמשפט הדוחה "שמנה זה למיטה, רזה לבחוץ" לא מאיים עלייך.
"ברור. אף אחד לא הסתיר אותי. אני גם לא יודעת אם הייתי הפנטזיה השמנה של מישהו, לא נראה לי. אני לא נערת ריינס, אני נערת דיזינגוף ורוטשילד".
צילום: ערן אלסטר | סטיילינג, איפור ושיער: סטודיו גילי אלגבי | עוזר סטיילינג: דובב אגמי | מוצרי איפור: מאק | מוצרי שיער: לייבל אמ | בגדים (לפי לוקים): לוק 1 – חולצה: רתמה, הלבשה תחתונה: אינטימה. לוק 2 – שמלה: רתמה, תכשיטים: סי קלייר. לוק 3 – שמלה: רתמה, תכשיטים: סי קלייר. לוק 4 – בגד גוף וחלוק: רתמה, תכשיטים: סי קלייר.
בתור אחת שנתקלה בירדן בשלב מסוים בחייה, אני יכולה להגיד שמתחת לתדמית הקשוחה וה"מתנשאת" הסתתרה אותה ילדה שצריכה חיזוק וביטחון.
היא צמחה כ"כ מאז שהכרנו, נראה שהיא למדה לספק לעצמה את הביטחון הזה, מחזקת את עצמה ומרימה לעצמה.
מחשבות בונות מציאות, וזה פשוט מה שהיא עושה, והלוואי על כולם לעבור את השינוי שהיא עברה.
ירדן את לוחמת, תמיד לא ראית בעיניים והתאמצת פי 3 יותר מכולם כדי להגיע לאותו היעד, וככה מגיעים הכי רחוק.
אל תתני לאף אחד להוריד אותך.
אני מאמינה שהבטחון העצמי שלך עוד יתגבש רבות בעתיד, ותוכלי להסיר הרבה מסיכות שאני מצליחה לזהות כאן, שאנשים טועים לכנותן "התנשאות".
מאחלת לך הצלחה בהמשך.
שחצנית ברמה הכי קשה שראיתי… מי את חושבת שאת?!?! זה פעם ראשונה ששמעתי עליך בכלל. חיה בסרט קשה קשה!
פרדסיה-עשירים????? מקום נחמד-אבל יוקרה?????!!??!?
עוד אחת שעפה על עצמה- חברים מהתעשייה… סגרתי יום הולדת 1,500 אנשים… מה???
היא נראית טוב מאוד . לא טיפשה בכלל. יהירה מדי על חשבון אחרים.. נראה שמקטינה את החברות שלה לידה או מנסה להתבלט על חשבונן וחבל. זה לא ביטחון עצמי ו שחצנות. תכונה מגעילה. עכשיו היא לא נושאת הדגל. לא להתבלבל. סטלה עמר היא הראשונה הישראלית – אמנם הצלחה לא ישראלית אז הראשונה היא שני קליין המושלמת. אז ירדן חי, קצת ריספקט.
היא לא תצא עם מתמחה שהשקיע ולמד ? בזמן שהיא יצאה למסיבה ? נראלי שקצת עפת על עצמך .. אם את רוצה שיכבדו אותך אל תתלכלכי על אחרים ….
מה הפואנטה פה ?? יאללה תתקדמי ! ויפה שעת אחת קודם.
היא נאה מבחוץ אבל חשה את עצמה מינימום דוגמנית ויקטוריה סיקרט!
חייבת לנחות זריזזז ולצאת מהסרט שהיא חיה בו!
עלק לא קמה בשביל פחות מכמה אלפי שקלים,כולם עפים רק עליה ולא על החברות הרזות שלה.
גברים מתלהבים ממנה כי שאר החברות שלה נשואות.ורוצים להגשים פנטזיה. סה טו.
לא תצא עם סטודנט כי ברור אחרת מי יממן אותה?
כמה היא כבר מרוויחה מהאינסטגרם,הדוגמנות ושאר השטויות שהיא עושה?
בכול זאת צריכה לממן דירה באמצע תל אביב.
בנאדם שעוסק בנדל"ן לא היה מסתכל עליה ועל ה"עסקים" שלה כי הם ייראו לו חסרי משמעות וריקניים.
עם אופי כזה הייתי בורחת ממנה,כול כך חשה את עצמה שזה פשוט מרחיק!
מצטערת. לעודד שומן זה לא נכון לא בריא ובטח ובטח שזה לא נראה לא טוב. גם לא לאכול זה ממש לא בריא. את צריכה להכנס למשטר כושר לאכול רק ירקות ופירות ותראי שאת תראי נפלא ויותר מזה את תרגישי נפלא. להיות שמן זו מחלה של המאה ה 21 בתרבות השפע והזללנות, וחבל שנשים כמוך מעודדות ונותנות לזה לגיטימציה. קודם כל תהיי בריאה. ואחכ תתעסקי במודל היופי.
עפה על עצמה.קצת צניעות לא תזיק לך.
'נזק למקצוע'. סליחה גברתי, איזה מקצוע?
יצאה ממש מתנשאת בריאיון.
פאקק איזו יפה את!
את שמנה ויפה ו..? יש מלא כמוך כמו שיש מלא רזות ויפות מה הוואו פה לא הבנתי??
YOU GO GIIIIIIIIRL!
יאללללה יאלללה, יפה על עצמה.
מיליון ויותר יש כמוך, למה לבזבז עליך אלפי שקלים.
|
ראשי חדשות בעסקים חברת "נפטון" מציגה ממרח אריסה חריפה, משובחת וטעימה !
avi bar23/01/2020חדשות בעסקים, כותרות, מגזר חרדי, צרכנות, קולינריהסגור לתגובות על חברת "נפטון" מציגה ממרח אריסה חריפה, משובחת וטעימה !
"נפטון" מציגה ממרח אריסה חריפה, משובחת וטעימה, עם מתכון להכנה של עוף חריפריף, אדמדם, רך ועסיסי, שבני המשפחה והאורחים לא יפסיקו לבקש ממנו עוד !
"נפטון" מציעה מתכון טעים במיוחד – עוף חריפריף, אדמדם, רך ועסיסי, שהחברים והאורחים לא יפסיקו לבקש ממנו עוד.
• להכין מרק: בסיר מתאים להרתיח מים (כ-4.5 ליטר), מלח, פלפל שחור וירקות, כ-5 דקות. להכניס למרק את הכרעיים (על המרק לכסות את העוף. אם חסרים נוזלים, להוסיף מים רותחים כדי כיסוי).
• לחמם תנור לחום עליון (גריל), 250 מעלות.
• להרתיח את חלקי העוף במרק כ-7 דקות, תוך שמירה על להבה גבוהה. להוציא, לסנן ולצנן. לשמור את מי המרק ולהכין ממנו ציר ירקות עשיר (מתכון בהמשך).
• לייבש היטב את חלקי העוף הפושרים במגבות נייר.
• לשים 2 כפות של מלח גס בכל פינה של תבנית תנור, ולהניח נייר אפייה מעל.
• למרוח בנדיבות באריסה את החלק התחתון של הירכיים והשוקיים, ולהניחם בתבנית מעל נייר האפייה, כשהחלק עם העור פונה כלפי מעלה. לצלות 6 דקות. להוציא מהתנור, למרוח בנדיבות באריסה גם את החלק העליון (עם העור) של חלקי העוף.
• להחזיר לתנור לצלייה של עוד כ- 8 דקות, ו/או עד שהעוף מוכן.
• מחממים מעט שמן זית בסיר מתאים ומטגנים את הבצל, גזר, כרשה ושורשים, עד להזהבה. מוסיפים יין לבן ומערבבים היטב.
• מוסיפים את המים שנותרו מבישול העוף ומערבבים. מביאים לרתיחה ומקפים (מסירים קצף).
• מוסיפים עשבי תיבול, שום ותבלינים.
• מנמיכים את האש, מכסים את הסיר ומבשלים כשעתיים.
• מסננים את הירקות מהמרק, ומקפיאים את הציר במנות.
למאמר הבאעציצים עם זרעי בזיליקום או עגבניות שרי מבית סטודיו "אהבה קטנה" למאמר הקודם"תבואות" משיקה סדרה של מחיות פרי (סמוזי) 100% אורגניות ב- 4 טעמים נהדרים !
|
14:49 קוראים לי ארל (ושוב ב-19:28), +yes.
19:00 רומא (הגרסה המצונזרת, פרק 7), Xtra HOT.
20:41 משפחה בהפרעה (עונה 3), +yes.
21:07 איש משפחה 4, +yes.
13:58מכושפות, ערוץ 3.
19:10 פחות ממושלמת, yes Stars.
19:35 בעזרת השף, yes Stars .
20:00 המרוץ למליון 3, ערוץ 3 ב-yes.
00:10 חוק וסדר- כוונה פלילית, ישראל 10.
02:01 הכי גאים שיש, +yes.
23:02 הפמליה (עונה 1), +yes.
14:01 המכונית של אבא, +yes.
עונה 4, פרק 7 (78): "Boys to Men".
18:15 ימי שני בשמש, HOT פריים.
פרק 6: "פרחח האהבה". ושוב ב-00:00, 04:00.
פרק 4: המתכון להצלחה.
עונה 2, פרק 3 (20): "למצוא את נימו". ושוב ב-23:52.
20:50 יאיר לפיד, ערוץ 2.
עונה 8, פרק 21 (177): "חלף עם המכושפות". ושוב ב-01:00, 05:00.
21:00 ספישל חופים לוהטים: חלק ב', ערוץ החיים הטובים.
קבור בבטון: מכסחי המיתוסים יוצאים לחקור מיתוס של המאפיה על ידי מציאת גופתו של ג'ימי הופה, אשר אמור להיות קבור בבטון מתחת לאיצטדיון הפוטבול של ניו יורק.
21:00 טופ גיר ,BBC PRIME .
עד לאיסלנד בשלוש מכוניות.
עונה 2, פרק 2 (15):"דעך ,דעך נר קטן".
עונה 4, פרק 13 (81): "My Ocardial Infarction". ושוב ב-00:45.
עונה 2 פרק 4 (13): "Deny, Deny, Deny". ושוב ב-01:15.
21:30 רסיסים, yes 5 ישראלי.
דרמה. חייל מילואים ששרד את מלחמת לבנון, עובר תרפיה קבוצתית. בתום שלושת שבועות השיקום הוא שב לביתו, ומנסה להתמודד עם זכרונותיו הטראומטיים. עם: דני רוט, פולי רשף. במאי: יוסי זומר.
21:40 הגוף האנושי, ערוץ 8.
פרופסור רוברט ווינסטון סוקר את השינויים שחלים בגוף בעת ההתבגרות. תיאור שנות גיל העשרה הקשות, בהן הרגשות והגוף משתנים.
שידור ישיר של משחק הכדורגל בין נבחרת אנגליה לבין נבחרת הולנד, במסגרת משחקי ההכנה לאליפות גביע העולם, פיפ"א 2006.
פרק 6: "האמת העירומה". ושוב ב-03:00.
פרק 8 :"Intramural" ושוב ב-00:59.
"מתכון למיליון" - שמה של תחרות אפיה יוקרתית, במהלכה מכריזה חברת המזון פילסברי על תחרות מתכונים, כשהפרס הראשון הוא מיליון דולר. הסרט עוקב אחר המתמודדים בכל שלבי התחרות. בימוי: אליס פרלסטין. ארה"ב, 2005.
פרק 6: "Sex and the Sisters". ושוב ב-00:45.
פרק 13: "State of the Unions". ושוב ב-02:05.
פרק 25 :"אין אהבות שמחות".
22:30 קרבות הספורט הגדולים, ערוץ 8.
פרק 12 :פוטבול. היריבות בענף הפוטבול בין אקדמיית הצי למכללת צבא היבשה, ווסט פוינט, נמשכת כבר למעלה מ-100 שנה באמריקה. פרק זה יוביל אותנו דרך התחנות המשמעותיות בקרב המיתולוגי הזה.
פרק 4: "גלגל מסתובב". ושוב ב-01:30.
עונה 5, פרק 9 (100): "שליטה".
23:00 היפיפיות הנמות, נשיונל ג'אוגרפיק.
חיוכה העדין ויופיה השלו של הקדושה ברנאדט, היו מקור השראה למיליוני קתולים. מאמינים אדוקים מכל העולם נסעו לצרפת, כדי להביט ביפהפיה הנמה, שנחה בארון זכוכית כ-125 שנה לאחר מותה. הכנסייה מתעקשת לטעון כי גופתה מעולם לא נחנטה והיא נשארה במצב זה בלא התערבות אנושית. מדובר בנס. הייתכן כי גופה של הקדושה ברנאדט נצחה את חוקי המדע?
23:30 הערפד המסתורי מהמנזר הלב, הולמרק.
סיפור מתח של שרלוק הולמס.
עונה 4, פרק 8 (75): "Acceptable Losses".
00:10 חוק וסדר: כוונה פלילית, ישראל 10.
עונה 4, פרק 6 (72) :"עידן החושך".
ג`יילס היה אמור לככב יחד עם קים קטרל בסדרה קומית חדשה בהפקתו של אלטון ג`ון על זמר הומוסקסואל מזדקן שמנסה לקאמבק את עצמו לתודעה. הסדרה בוטלה עוד לפני שנכנסה להפקה כיוון שאף רשת לא רצתה לרכוש את הזכויות לתוכנית. וכך מצטרף הד לניקולס ברנדון ואיימי אקר למשבצת יוצרי הוורס המובטלים.
ניק ברנדון וכריזמה קרפנטר הולכים לככב בסרט חדש. אולי יש שם מקום לדמות של דוד בריטי חובב טוויד?
את מי הוא שיחק?
שידוע גם כמזל רע סדרתי (כל סדרה שהופיע בה בתפקיד קבוע בוטלה), שיחק ב-I Only Have Eyes For You את ג`יימס, התלמיד שניהל רומן עם מורתו ורוחו רדפה את ביה"ס.
ראיתי את רצף השי"נים וכבר התמרמרתי מספיק כדי לא לשים לב להמשך, אם כי, אתמול היה לי טיקים עצבניים מאיזו טעות זכר/נקבה ב"השיר שלנו", זה מתאזן.
וגם על זה ששמו תמונה של שמ"ג. עם כל הכבוד, אם כבר שמים תמונה, היה הגיוני אם היו ששמים משהו של ניק וכריסמה, לא?
שאת שם ואת רואה אותו.
תתארח אלונה טל, הנציגה הישראלית הבולטת ביותר, בתעשיית הטלוויזיה האמריקאית (כן, אקי אבני, הבולטת ביותר).
אלונה טל, זכתה לפרסום, בעיקר בעקבות תפקיד האורח המתמשך שלה בסדרה המצליחה "ורוניקה מארס" והיא התארחה גם בסדרות "פשע מן העבר" ו"זירת הפשע".
בפרק משחקת טל את קורטני ווינטרס, מתמחה צעירה בבית הלבן. בזמן שהנשיאה מקנזי, מתכוננת לשאת את הנאום השנתי לאומה, היא מוצאת את עצמה ואת משפחתה במרכזה של שערוריית מין.
בזמן ההכנות לנאום לאומה, צוות הבית הלבן עורך מסיבה לנשיאה. בעלה רוב, משתכר ומוצא את עצמו במצב מביך, כשהוא בזרועותיה של קורטני ווינטרס (אלונה טל), מתמחה צעירה. הצלמים המוזמנים מנצלים את ההזדמנות, להנציח את הרגע ולמחרת צילומים מביכים מעטרים את שערי כל העיתונים.
הפרסום המביך מאיים להרוס את הקריירה הפוליטית ואת תדמיתה של מאק, במיוחד כשמדובר בימים ספורים לפני הנאום לאומה.
אבל זה צולם כבר, או שזה חי ושבוע הבא רק תדע איך הלך...?
מישהו יודע אם הם רכשו גם את עונות 4,5?
וד"א חוק וסדר מדור מיוחד-פרק 100 (!) למה לא מודגש?
העונה השלישית תעלה שם ב-29/6 ואין עדכון כרגע על עונות נוספות.
בקשר להדגשה: לכותבים הנוכחים של הטור סדר עדיפויות שונה ממה שהורגלנו עד כה.
שהוא בכלל אנגליה -הונגריה.
ואת העולם הבוקר- שהיא סידרת טלוויזיה מהטובות בעולם. וגם מכסחי המיתוסים היא סידרה איכותית ואיכותנית(לא בכחול, אבל כן בכותרות).
ואם כבר מדברים, אני מצר על אפרוריותו של המשרד.
איש איש וטעמו כמובן, אבל סדר העדיפויות בהחלט השתנה לחלוטין לאחרונה.. לרוב לרעה, מבחינתי, או לפחות השמטת דברים קצת קונצנזוסיים (is that a word?).. אבל שוב, אני מכבד את דעתו האישית של כל אחד.
אמרה לאשוורת "אני מתחננת" איך בכיתי... מקסין הזאת, אני לא יכולה עליה.!love!
זה בהחלט סוג של תהליך שהיא עוברת בפרקים האחרונים, ביום ראשון היא התלבטה כמו שמקסין אמרה לה, בין שני אדונים בית המשפט והצלת הילדים, והיא בחרה בצד שהוא לא בית המשפט, ביום שני היא לחלוטין הכריעה על פי מה שהיא ידעה שיקרה לילד שיוחזר לאפגניסטן, כלומר פסק דין שהוא לא חף מפניות, ודווקא הפעם, ההכרעה שלה לא הייתה בעייתית מהבחינה הזו, אבל ראו שהיא מאוד שמחה להיפטר מהמקרה הזה, ושהיא די הרגישה שהיא לוקחת צד, ולא מרוחקת כמו ששופטת אמורה להיות.
אני חושבת שזו גם בהחלט גם תוצאה של כל סיפור העוקב הזה שמרט את עצביה מחוץ לבית המשפט, וברגע שמתחילים להחליק, הרבה יותר קל להמשיך בזה. אני מאמינה אבל שהיא תחזור לעצמה בסופו של דבר.
ודרך אגב, ראיתי אתמול בלילה חלק מ"הממלכה הקטנה" (מהתוכניות שבyes) ולא בטוחה שזה בדיוק סוג ההומור שמדבר אליי (היו קטעים שכן והיו שלא), אבל נורא הצחיק אותי שם שדיברו על בית ספר קלסי גרמר, והמתרגם תירגם ביה"ס דן תיכון.
ולא שמתי לב לתרגום הזה! כל הכבוד לו!
מעניין לאן זה יוביל.
|
מסחר בשוק ההון הוא דבר אשר לא מעט אנשים מתעניינים בו. אם חשבתם שמסחר בשוק ההון מיועד רק עבור האנשים מהדרגות הגבוהות יותר, אשר סיימו תארים ראשונים ושניים בכלכלה ואשר עוסקים בתחום הקשור באופן כלשהו לכלכלה, הרי שאין הדבר נכון. חשוב שתדעו ששוק ההון איננו צפוי. גם אתם וגם האנשים שלכאורה מגיעים מהדרג הגבוה יותר בתחום הכלכלה, אינכם יכולים לדעת באמת מה יקרה בשוק ההון מחר או מחרתיים. לכן, מסחר בשוק ההון הוא רלוונטי לכולם. אך, אם החלטתם להתחיל לסחור בשוק ההון, חשוב מאוד שתעשו את זה בצורה הנכונה, עם המלצה לעבור קורס השקעות בשוק ההון שיקנה לכם את הכלים הנדרשים.
כאמור, על אף שסחר בשוק ההון רלוונטי עבור כל אדם, מדובר כאן בהשקעה כלכלית ראשונית וסיכון כספי. לכן, בטרם תחליטו לבחור בשוק ההון, בדקו היטב האם יש לכם את הכסף הראשוני לצורך השקעה בשוק ההון וכן, האם תוכלו להתמודד עם הפסדים כספיים מבלי לפשוט את הרגל. אם יש לכם חסכון גדול בצד שאתם מעוניינים להשקיע במסחר בשוק ההון, הלא שתוכלו להתחיל להשקיע. אולם, במידה ואין לכם חיסכון או כסף נזיל שתוכלו להרשות לעצמכם לסכן, כדאי שתחכו עוד קצת ותחסכו. אם הגעתם למסקנה שיש לכם מספיק כסף בכדי לסחור בשוק ההון, תוכלו לפתוח חשבון אצל אחד מחברי שוק ההון הקשורים באופן ישיר לבורסה בתל אביב. את החשבון תפתחו על ידי מילוי טפסים הגובלים בפרטים אישיים ועוד. לאחר שפתחתם את החשבון, תוכלו להתחיל לסחור בשוק ההון.
כפי שנאמר לעיל, שוק ההון איננו צפוי לאף אחד, אבל אם אתה מעוניין לסחור בשוק ההון, בכל זאת כדאי שתלמד היטב את כל מה שנדרש על שוק ההון ועל המסחר בו, בטרם אתה מתחיל לסחור בו באופן פרקטי. מסחר בשוק ההון דורש יכולת לזהות מהלכים, לבחור מניות נכונות, לדעת מתי כדאי למכור אותן. כמו כן, מסחר נכון בשוק ההון הוא מסחר אשר יודעים כמה כסף כדאי להשקיע במניות ומנגד, כמה כסף כדאי להשקיע בדברים פחות יקרים כגון: אגרות חוב או ניירות ערך. בכדי ללמוד את כל המידע הרלוונטי על שוק ההון ובכדי לקבל כלים פרקטיים שיסייעו לכם לסחור נכון בשוק ההון, כדאי לעבור קורס איכותי המעניק את כל המידע על התחום ברמה הגבוהה והטובה ביותר.
|
מָדוֹניָה החל לאכול ברעבתנות את נזיד השעועית, הסלק ותפוחי האדמה - תבשיל איכרים מזין ממחוז הולדתו, פָּלֶרמוֹ. הוא היה גבר חסון וממוצע קומה, נאה לפי מושגי העת ההיא, בעל מצח גבוה, עיניים בגוון ערמוני ובלורית סמיכה של שיער חום. שפם גדול, שקצותיו חודדו בקפידה בדונג, איזן את השיפוע החד של חוטמו הרומאי. לבושו היה מהודר בהשוואה לרוב האנשים העובדים: חליפה, צווארון גבוה, עניבה ונעליים עם סוליות טובות - כל אלה העידו על מידה מסוימת של רווחה. אבל קשה היה לדעת כיצד בדיוק הרוויח את כספו. כששאלו אותו טען מדוֹניָה שהוא סתת. אבל לא נדרש יותר ממבט חטוף כדי לראות שזה לא היה גבר המורגל בעבודת כפיים. גופו בן הארבעים ושלוש כבר גילה סימני רפיסות, ועל כפות ידיו הרכות - שציפורניהן עשויות בקפידה - לא היה שום זכר ליבלות של בעל מלאכה.
מורלו לא בזבז זמן על גינוני טקס. מחווה קטנה בידו השמאלית, הבריאה, וכבר זינקו שניים מן הגברים שנשענו על הקיר וריתקו את מדוניה משני צידיו: כל אחד מהם תפס אחת מזרועותיו ויחד גררו והקימו אותו על רגליו. האסיר נאבק קצרות אך ללא הועיל; הוא היה אחוז ללא עדינות יתרה בפרקי ידיו ובכתפיו, ולא היה לו שום סיכוי להימלט. גם צעקה לא היתה מועילה לו כלל - החדר היה מרוחק מדי מהרחוב, וגם אילו צרח בפחד במלוא גרונו וריאותיו, איש לא היה שומע אותו. הוא התפתל בחוסר ישע, חציו עומד וחציו נתמך בידי שוביו, שעה שקרב לעברו הגבר שחור העין.
אין לדעת מה בדיוק אמרו זה לזה מדוניה ויד הצבת. אולי היתה שם שיחה קצרה אבל נזעמת. סביר להניח שנאמרה המילה "נֶמִיקוֹ", אויב. אולי מדוניה - שבאיחור רב הבין שהוא נתון לסכנת מוות - התחנן לרחמים ללא הועיל. גם אם כן, זה היה לשווא. תנועה נוספת של הגבר שחור העין, והשניים שריסנו את האסיר גררו אותו במהירות על פני הרצפה לעבר הכיור החלוד. יד גסה תפסה את מדוניה בשערו, משכה את ראשו בכוח לאחור וחשפה את צווארו. ברגע הזה זינק קדימה גבר שלישי ובידו פגיון צר-להב, מושחז כתער, שאורכו כ-35 סנטימטרים. הפוגה קלה כדי להעריך את הזווית והמרחק, והלהב נתחב ביעדו מהצד, מעל לפיקת הגרון.
המכה הונחתה בעוצמה כה אכזרית עד שהלהב ניקב את קנה הנשימה של מדוניה מחלקו הקדמי ועד לאחורי והמשיך בדרכו עד שפגע בעצם. כשנשלף הנשק חשו הגברים שאחזו בשבוי כיצד הגוף מתמוטט והגפיים הופכות רפות וחסרות תגובה. בכל כוחם משכו את הגוסס והעמידו אותו שוב על רגליו, שעה שפֶּטוֹ השור קרב למקום וסכינו בידו. בשיסוף אחד ויחיד משמאל לימין, עז כל כך עד ששיסע את שלוש השכבות של צווארון הפשתן העבה של מדוניה, חתך פֶּטוֹ את הגרון ואת וריד הצוואר וכמעט ערף את ראשו של האסיר.
האלימות הזאת, מחרידה ככל שהיא, היתה מתוכננת ומחושבת. שעה שאזלו חייו של מדוניה בקילוחים שופעים, הגברים שאחזו בזרועותיו דחפו את ראשו בכוח לכיור, כך שסילוני הדם הלמו במתכת בזה אחר זה ובעבעו מטה לביוב. המעט שניתז הצידה הגיע אל בגדיו של הקורבן או נספג בנסורת שעל הרצפה. אף טיפת דם אחת לא הגיעה אל קרשי הרצפה ולא הותירה כתם שיוכל לשמש כראיה בת קיימא לפשע.
חלפה דקה, אולי יותר, לפני שזרם הדם המחריד דעך. כששכך, נשלחו אצבעות עבות סביב צווארו השסוע של מדוניה וקשרו ריבוע של שק יוטה סביב גרונו. הבד הגס ספג את הטפטוף המתמעט מן הפצעים שעה שהגופה קופלה לשניים, הורמה בשלמותה ונישאה אל מרכז החדר. שם התגייסו למלאכה ידיים אחרות שגררו חבית בגובה מטר, מעין זו שמספקים סיטונאים לחנויות בניו יורק. שכבה של זוהמה ונסורת שנגרפה מהרצפה פוזרה בתוך החבית כדי לספוג את שאריות הדם, וגופו של המת נדחס פנימה באדישות אכזרית.
זרוע אחת ורגל אחת הזדקרו מן החבית, אבל זה לא היה מהותי: למורלו ולאנשיו לא היה שום עניין בהסתרת הגופה. גופתו של מדוניה נועדה להתגלות, והפצעים הברבריים שעליה נועדו לשמש כהרתעה. עם זאת, לא היה שום טעם להסתכן בגילוי מוקדם מדי. מעיל ישן שתוויותיו הוסרו בקפידה נפרש על הגפיים הבולטות, והחבית נדחפה ותומרנה במאמץ בחזרה אל תוך הבר ואחר כך החוצה דרך דלת הנפתחת אל סמטה, שבה המתינה בחשֵכה עגלה מכוסה ובלויה שהיתה רתומה לסוס אחד. כמה מן הסיציליאנים הִטו שכם והעמיסו עליה את משאם. שני גברים, שהתכרבלו עתה בגלימות כבדות, טיפסו על העגלה. וכך, בחריקת קפיצים ובנקישת פרסות, יצא בֶּנֶדֶטוֹ מָדוניָה לדרכו האחרונה.
כשעה לאחר מכן, זמן קצר אחרי עלות השחר, יצאה מנקָּה בשם פרַנסֶס קוֹנוֹרס מדירתה באִיסט סַייד בדרכה לקנות לחמניות במאפייה הסמוכה.
השכונה היתה דלה להחריד. משני צידי הבניין שבו גרה קוֹנוֹרס עמדו אורווה כושלת לסוסי רכיבה עם שלט בצבע מתקלף, ושורת פיגומים מתמוטטים הנתמכים בגרוטאות ברזל. כשיצאה מן הדירה יכלה לראות לימינה את נהר אִיסט מזרים אשד של מי-שופכין מצחינים שנחבטו ברציפי הסירות המתפוררים, ולשמאלה מחסן מלא עופות מקרקרים שאלמלא נשען על בית החרושת השכן היה קורס. והיישר מולה, במקום שבו הצטלב רחוב 11 מזרח עם שדרה D, עברה בדרכה למאפייה הקרובה על פני חזיתו המצולקת של מחסן העצים "מָלֶט את הֶנדֶל".
"מלט את הנדל" היה מטונף ומוזנח כמו כל רחוב 11 מזרח. החצר הדיפה ריח חמוץ של אשפה, וגדרותיה היו משובצות בחלונות מלוכלכים שגדר תיל נכרכה סביבם להגנה. לרוב נערמו המשלוחים בחוץ כלאחר יד, ועוברי האורח נאלצו לפלס להם דרך בין ערימות עצים חסרות צורה. אבל הבוקר חסם מכשול מסוג אחר את דרכה של קוֹנוֹרס: ממש באמצע המדרכה ניצבה חבית מכוסה במעיל.
בבתי המגורים הסמוכים החלו לעלות אורות והגשם כמעט פסק, אבל עדיין היה מוקדם מכדי שהסבלים והפועלים קשֵׁי-היום שגרו בשכונה יֵצאו לרחוב. איש לא ראה איך נתקל המבט של גברת קוֹנוֹרס בחבית, איש לא צפה בה כשאמדה בעיניה את המכשול או כשהרימה את קצה הבגד כדי להציץ פנימה. אבל הם בהחלט שמעו אותה. מה שראתה קוֹנוֹרס מילט משפתותיה צרחה כה מבועתת, שראשים נדחקו החוצה מן החלונות במעלה הרחוב ובמורדו. המנקה חשפה את ידה הימנית ואת רגלה השמאלית של גופה. מתחתיהן, שקועים בנסורת שהתכהתה מדם, הציצו אליה פנים עם מצח גבוה, עיניים ערמוניות ושיער חום סמיך.
צעקותיה של קוֹנוֹרס הזעיקו את השומר המקומי, שהגיע בריצה. הוא, מייד לאחר מכן, רץ להזעיק את המשטרה. שוטר המקוף ג'ון וִינטֶרס, שחש למקום מעמדתו הסמוכה, סילק את המעיל וראה מייד שהאיש בחבית היה מת. גרונו השסוע ועורו החיוור כסיד הוכיחו זאת. שריקות ארוכות במשרוקית של השוטר הביאו כוחות תגבורת שמיהרו לזירה. אחד השוטרים נשלח לקרוא לבלשים מתחנת המשטרה הקרובה, והאחרים החלו לבחון את הממצאים.
זו היתה משימה מצמררת. כל מה שוִינטֶרס נגע בו היה דביק מדם קרוש. פניו וגופו של המת היו מכוסים נתזי דם, הבגדים היו ספוגים, דם דלף אל בין לוחות החבית. אבל לא היה שום רמז לדרך שבה מצאה הגופה את דרכה לרחוב 11 מזרח. הגשם מחה את עקבות מסעה של העגלה המכוסה - טביעות האצבעות התמסמסו והפכו לבוץ, וסימני הגלגלים בנתיב נסיעתה של הכרכרה נמחו כליל. ואף שהסמל בָּאוּאֶר מתחנת המשטרה ברחוב יוּניוֹן חלף על פני מחסן העצים ב-5.15 לפנות בוקר והיה בטוח לגמרי שהחבית לא היתה שם באותה העת, כשעברו השוטרים מדלת לדלת משני צידי הרחוב לא מצאו ולו אדם אחד שראה את העגלה כשעשתה את דרכה ברעש במורד הרחוב, או שהיה יכול להסביר איך ייתכן שנפרקה ממטענה מול "מלט את הנדל" בלי שאיש יבחין בכך.
בתחילת המאה ה-20 מדע הזיהוי הפלילי במנהטן עשה עדיין את צעדיו הראשונים. הסקוטלנד יארד הנהיגה זה לא כבר נוהל של איסוף טביעות אצבע, אבל משטרת ניו יורק עדיין לא אימצה את הרעיון, והאפשרות לשמר את זירת הפשע לא עלתה כלל על הדעת. וינטֶרס לא טרח להמתין להופעתם של בלשי הרובע ה-14 וניגש מייד לחלץ את גופתו של מדוניה מן החבית - מלאכה קשה, שכן היא נדחסה פנימה בכוח - ולפרוש אותה בין השלוליות כדי לחפש עליה רמזים וראיות. אף שלא נעשה שום מאמץ להגן על הגופה מפני פגעי הטבע, הצליח שוטר המקוף להבחין בשני פרטים חשובים: למרות הגשם שירד באותו לילה, המעיל שכיסה את החבית נרטב מעט מאוד, והגופה שמתחתיו היתה עדיין חמימה למגע. לא היה ספק שהגווייה השחוטה נזנחה במקום רק זמן קצר קודם לכן, ושלא חלף זמן רב מאז שהאיש מת.
לבלש המשטרה קֶרִי לא נותר אלא לפתוח בחיפוש שיטתי. קֶרִי - השוטר הראשון עם ניסיון בחקירות רצח שהגיע למקום - רשם את תכולת כיסיו של מדוניה: צלב, חותמת-תאריכון, מטבע בודד של סנט וכמה ממחטות, שאחת מהן, קטנה מן האחרות ורוויה בבושם, היתה בבירור של אישה. מן המותנייה שעל הגופה היטלטלה שרשרת לשעון, אבל השעון לא היה שָם. לא היה ארנק, ושום שֵם לא נתפר על הבגדים בשום מקום. "לא היה על הגופה", הודה הבלש לאחר שבדק, "אפילו בדל מידע שיוביל לזיהויה".
קֶרי חש ביטחון רב יותר בהשערתו לגבי המוצא הלאומי של המת. לגופה היתה חזות ים-תיכונית מובהקת. פתק קצר ומקומט, שנכתב באיטלקית ביד אישה ונמצא באחד מכיסי המכנסיים, היה רמז מסגיר יותר. שני תנוכי האוזניים נוקבו לעגילים, נוהג נפוץ בסיציליה, וגם פצעי הפגיון על צווארו של מדוניה נראו מוכרים בדרכם המדממת. במהלך הקריירה שלו הספיק הבלש לבחון את קורבנותיהן של כמה נקמות דם איטלקיות. קרוב לוודאי, סיכם, שהאיש מת באחד מסכסוכי הדמים הרצחניים שרווחו באיטליה הקטנה.
לא כל עמיתיו של קֶרי היו בטוחים כמותו. בשעות הראשונות שלאחר הרצח בחנו כמה שוטרים את התיאוריה שגרונו של המת שוסף בידי שודד אכזרי, או שאולי נפל קורבן לפשע שמקורו בתשוקה חולנית. עלתה גם האפשרות שזו גופה של גבר יווני או סורי. אבל רוב השוטרים הסכימו עם מסקנותיו המיידיות של קרי. אחרי הכול, ברבעים האיטלקיים של העיר אירעו עשרות מעשי רצח מדי שנה, רובם בסכסוכי דמים מאותו סוג שקֶרי היטיב כל כך להכיר. תיקים מעטים מסוג זה פוענחו בסופו של דבר. משטרת ניו יורק (שכמעט שלושה רבעים מעובדיה היו אירים) לא התיימרה להבין מה קורה באיטליה הקטנה, ולנוכח עדים וחשודים שלעיתים רחוקות שלטו איכשהו באנגלית וכמעט אף פעם לא רצו לערב את הרשויות בסכסוכים שהתגלעו ביניהם, גילו הבלשים שאין כמעט שום אפשרות לפענח אפילו תקריות שבהן זהות הרוצחים והסיבות לרצח ידועות לכול בקרב קהילת המהגרים.
עם זאת, מן הרגע הראשון היה ברור שהרצח הזה לא יעבור ללא חקירה. הברוטליות של התקיפה והנסיבות חסרות התקדים שבהן התגלתה החבית ניחנו בכל הסממנים של סנסציה אדירה. כשסיים קֶרי את הבדיקה הראשונית, בסביבות 6:15 בבוקר, כבר היו המדרכות ליד "מָלֶט את הֶנדֶל" גדושות בסקרנים שנעצו מבטים ושוטטו אנה ואנה בתקווה להציץ בגופה, שכעת היתה מכוסה. כוחות תגבורת משטרתיים שהוזעקו מתחנות המשטרה הקרובות נאלצו לשלב ידיים כדי להרחיק את הקהל, שתפח במהירות לכמה מאות. גם ראשוני העיתונאים החלו לצוץ בשטח, ושירבטו בקצרנות את סיכומי העובדות הידועות ביחס לתיק. רצח עקוב מדם תמיד הצדיק ידיעה בעמוד השער.
ואכן, עד שעת ארוחת הבוקר כבר הביא ריחה של הסנסציה הטרייה להקה של מפקחים שעשו את כל הדרך ממטה המשטרה. בין הקצינים הבכירים הלהוטים לקצור את הפרסום הנלווה לפרשה היה המפקח ג'ורג' מֶקלַסקי, ראש מחלק הבילוש, שנטל את מלוא הפיקוד על החקירה. מֶקלַסקי, גבר נאה וגבה קומה ששׂערו מטופח ושפמו עבות, שירת במחלק הזה למעלה מעשור וניחן במידה כה רבה של יוהרה וביטחון עצמי עד שהכול כינו אותו מאחורי גבו בשם "ג'ורג' השוויצר". המציאות, למרבה הצער, לא שיתפה פעולה עם דעתו הטובה של המפקח על יכולותיו האישיות: מֶקלַסקי היה חוקר מגושם, בטוח מדי בצדקתו האישית וחסר את התחכום וטביעת העין של מיטב הבלשים. הוא גם נטה להיחפז יתר על המידה, ולעיתים קרובות מדי אץ לבצע מעצרים טרם זמנם. חקירה סבוכה באמת - וארתור קֶרי כבר חשש שתעלומת החבית תתגלה ככזו - היתה עלולה להביא אותו בקלות לידי מבוכה.
למזלה של המשטרה קרי כבר נקט צעדים לתיקון המצב. הזיהוי המשוער של קורבן החבית כסיציליאני דירבן אותו להזעיק עזרה, וזו הגיעה בתוך שעה בדמותו הלא מבטיחה של גבר גוץ במעיל חסר צורה, שפניו מוסתרים למחצה במגבעת דרבי. זה היה סמל ג'וזף פֶּטרוֹזִינוֹ, שוטר שנולד בפָּדוּלָה שמדרום לנפולי והמומחה הגדול בניו יורק לפשיעה איטלקית. פֶּטרוֹזִינוֹ, ככל הנראה השוטר המזוהה ביותר במשטרת ניו יורק, היה אדם שפניו מצולקי אבעבועות וקלסתרו כה עז עד שגבל בכיעור. הוא היה נמוך קומה אפילו במונחי העת ההיא - גובהו היה מטר ושישים בלבד, ולרוב תחב הגבהות בנעליו כדי להוסיף על קומתו. אבל קומתו הזעירה של הבלש היתה מטעה, וכך גם מבע הטיפשות המזוגג שעטה לעיתים קרובות על פניו. סמל פֶּטרוֹזִינוֹ שקל קרוב ל-136 קילו, וחלק ניכר מן המסה הזאת היה שרירים. "היו לו", כתב אחד מעובדי משרד התובע המחוזי שהיטיב להכירו, "כתפיים עצומות וצוואר של שור, שעליו נח ראש כביר ועגול כמו דלעת ביום קיץ. הפנים שלו היו מחוטטים והוא חייך לעיתים רחוקות - אבל הוא ביצע בשיטתיות את המשימה שלקח על עצמו, לסלק את הפושעים האיטלקים מן העיר ומן הארץ".
בתוך דקות ספורות בחן פֶּטרוֹזִינוֹ את החצר, את הגופה ואת קומץ החפצים שמילאו את כיסיו של מדוניה. אחר כך הסבו הוא וקֶרי את תשומת ליבם לחבית שבה נמצא המת. זו היתה חבית זולה, ללא חישוקים, ולאחר שהגופה הוצאה מתוכה יכלו הבלשים לראות את שכבת הנסורת בעובי שמונה סנטימטרים שריפדה את קרקעיתה. בזה אחר זה הכניסו יד וחיטטו בשבבי האֶדֶר ספוגי הדם, כשהם מגלים סיכת ראש, קליפות בצל, וכמה בדלי סיגר שחורים שלדברי פֶּטרוֹזִינוֹ היו מתוצרת איטליה - פסולת, ציין הבלש, המצטברת על רצפת מסעדה. קֶרי, שהעביר אצבע על פְּנים הלוחות, חש בגרגירים זעירים שהתחככו בעורו. כמה מהם חדרו אל מתחת לציפורניו. הוא הרים את ידו אל פיו, נגע בלשונו בקצה האצבע והרגיש טעם של סוכר: ייתכן שהחבית השתייכה בעבר לחנות ממתקים, למגדנייה או לבית קפה.
רק כשהאיר היום במלואו התגלה הרמז החשוב ביותר. כשהציץ לראשונה בתחתית החבית, הבחין קֶרי בסימנים חיוורים של חותמת שבלונית. שם, בדיו דהויה, קרא את הכתובת "W&T". על צידו של אחד הלוחות הוטבע מספר סִדרתי חיוור: "G.223". שני הבלשים החליפו מבט חטוף: סוף-סוף רמז שכדאי לעקוב אחריו.
מזקקות הסוכר הגדולות של ניו יורק הצטופפו יחד על גדת לוֹנג אַיילֶנד של נהר איסט, שם פלטו עשן לאורך שפת הנהר. קרי בילה את שארית הבוקר וחלק משעות הצהריים בהשתרכות מן האחת אל רעותה, עד שמצא לבסוף מפעל שבו זיהו הפקידים את סימני השבלונה. W&T, אמרו לבלש, הם ראשי התיבות של אחד מלקוחות המזקקה: "וָלַס את תומפסון", חנווני ברחוב וושינגטון. המספר G.223 ציין משלוח מן הזמן האחרון, ובו שש חביות סוכר ללא חישוקים.
גם האיש ב"ולס את תומפסון" היה לתועלת רבה. הוא נזכר בהזמנה ואמר לקרי שכל שש החביות כבר נמכרו. מחצית המשלוח חולקה ונמכרה במנות של חמישה קילוגרמים, אבל שלוש החביות הנותרות נמכרו בשלמותן.
"יש לך לקוחות איטלקיים?" שאל קרי.
"רק אחד", השיב הפקיד. "פְּיֶטרוֹ אִינזֶרִילוֹ, יש לו קונדיטוריה ברחוב אליזבת". אִינזֶרִילוֹ קנה שתי חביות סוכר ל"קפה פַּסטִיצֶרִיָה" שבבעלותו - מקום מפגש פופולרי של מהגרים בני מעמד הפועלים, קרוב מאוד לבר ברחוב פרינס.
לאחר ששלח לפֶּטרוֹזִינוֹ הזמנה להצטרף אליו, מיהר קרי ויצא לאיטליה הקטנה.
במהלך הבוקר הביא אמבולנס את גופתו של מדוניה אל חדר המתים של העיר. חוקר מקרי המוות, ד"ר אלברט וֶסטוֹן, המתין לה. הוא ביצע נתיחה זריזה ויעילה, רשם תיאור גופני, מנה פצעים, והודיע לשוטרים שהקורבן האלמוני שלהם מת במועד כלשהו בין שלוש וחצי לארבע לפנות בוקר. בבדיקה התגלו גם כמה רמזים נוספים. התבשיל הסיציליאני הלא-מעוכל שמצא וסטון בקיבתו של האיש היה הראיה המוצקה הראשונה של מֶקלַסקִי לזהותו הלאומית של מדוניה ולמעשיו בשעת הרצח.
לאחר שנשלמה הנתיחה הניח וֶסטוֹן את הגופה על מצע קרח. כך אפשר היה לשמר את השרידים למשך כמה שבועות לפחות, בזמן שנערכו ניסיונות לגלות את זהותו של הקורבן. מייד אחרי ארוחת הצהריים החלו להופיע בחדר-המתים הראשונים מתוך סדרה ארוכה של שוטרים ועדים פוטנציאליים, שנשלחו בידי מֶקלַסקי בתקווה שמישהו יזהה את הפרצוף המרשים הזה. עם הזמן עתידים היו למעלה מאלף איש לחלוף על פני הגופה. וֶסטוֹן אפילו הרשה לצלם האיוונינג ג'ורנל - הצהובון של ויליאם רנדולף הרסט - לצלם תמונה של הגווייה השכובה על הקרח. לרוב היה צעד כזה מעורר תרעומת, אבל האיוונינג ג'ורנל, על כותרותיו הצעקניות, הכיתוב הפשטני ושפע האיורים, התפאר בתפוצה רחבה בקרב קהילת המהגרים, יותר מכל עיתון ניו-יורקי אחר. עד הערב יראו חצי מיליון קוראי העיתון את פני המת. אחד מהם יזהה אותו בוודאי.
מֶקלַסקי העביר לאנשיו את המידע שהשיג וֶסטוֹן. איש לא יכול היה לומר שהמשטרה אינה משתדלת ככל יכולתה לפענח את התעלומה: מאות בלשים מתחנות משטרה בכל רחבי העיר נשלפו מעבודתם השוטפת כדי לחקור מודיעים ולחפש רמזים, וגם לובשי המדים נשאבו כמעט כולם אל תוך החקירה. אפילו כתבי הפשע הוותיקים במנהטן התקשו להיזכר במקרה אחר שבו הוקדשו כה רבים ממשאבי המשטרה לתיק אחד ויחיד. אבל חוץ מקֶרי ופֶּטרוֹזינוֹ, עד שעות הצהריים אף אחד מאלפי השוטרים של משטרת ניו יורק לא הצליח למצוא אפילו רמז ראוי אחד. נדמה שאיש המסתורין בחבית הרעועה צץ משומקום. איש לא ראה אותו מתבטל ברחבי העיר, איש לא הבחין בשום דבר חשוד, ולאיש לא היה שמץ של מושג כיצד יכול היה גבר סיציליאני לבוש היטב ובעל עיניים ערמוניות למצוא את מותו בדרך איומה כל כך.
לאיש, למעשה, חוץ מגבר אחד במשרד אלמוני בוול סטריט שראה את מדוניה פעם אחת בלבד, יום לפני שנרצח.
הקורא הדרוך ביותר של עיתוני הערב רבץ מאחורי שולחן כתיבה בבניין משרד האוצר במנהטן ועלעל בעניין גובר בדפים הדחוסים בסיקור תעלומת החבית.
ויליאם פְלין היה ראש לשכת השירות החשאי של ארצות הברית בניו יורק - ופירושו של דבר שהוא היה הסוכן החשוב ביותר בארצות הברית מחוץ לוושינגטון. פלין, בן למהגר אירי שנולד במנהטן והתחנך בבתי הספר הציבוריים של העיר, לא נראה כמו מה שמקובל לדמיין כשחושבים על איש ממשל. הוא היה בן שלושים ושש, גבוה ובעל ראש קטן ועגול עם תספורת קצוצה. היו לו מבנה גוף רב-עוצמה של שחקן בייסבול מקצוען למחצה - והוא אכן היה כזה בשנות העשרים לחייו - ופנים שאך זה החלו לצמח סנטר כפול הודות לעודפי העבודה המשרדית. גם הרקע של פלין לא היה אופייני לסוכן של השירות החשאי. בגיל חמש-עשרה עזב את בית הספר והפך לשרברב, ולאחר מכן עבד כמה שנים כסוהר בניו יורק. אבל הוא היה פיקח הרבה יותר מכפי שאפשר היה להסיק ממבטיו האדישים ומגופו הדשן. בשש השנים שחלפו מאז התגייס לשירות החשאי הספיק פלין לפלס נתיב זוהר כל כך בניו אורלינס, בוושינגטון ובפיטסברג עד שג'ון וילקִי, מנהל הסוכנות, בחר בו אישית להתמודד עם התפקיד הקשה ביותר שהשירות החשאי היה יכול להציע. עכשיו הוא היה כאן, בוול סטריט - הבלש הממשלתי הבכיר ביותר בארצות הברית.
תפקידו של פלין היה לוודא שהעיר הגדולה ביותר בארצות הברית תהיה נקייה מזייפנים ומשטרות מזויפים. אף שבימינו מוכר השירות החשאי בעיקר כשומר הראש של נשיא ארצות הברית, הוא היה ועודנו מחלקה של משרד האוצר. הוא נוסד לאחר מלחמת האזרחים, בתקופה שבה כמעט מחצית הכסף המזומן במחזור היתה מזויפת, וחובתו העליונה היתה מאז ומעולם לשמור על אמונו האיתן של הציבור בערך הדולר. לתפקיד שומר הראש הגיעה הסוכנות במקרה - למעשה, אחד מקודמיו של פלין בלשכה בניו יורק הורד בדרגה משום שהטיל על אנשיו באופן בלתי רשמי לשמור על הנשיא קליבלנד - ואפילו ב-1903, לאחר שההתנקשות בנשיא מקינלי הכריחה את הממשל להתייחס לבעיה ביתר רצינות, תשע עשיריות ממצבת העובדים של השירות החשאי וכמעט כל תקציבו הוקדשו למלחמה בזיופים. לעבודה זו נדרשו אנשים בעלי כישרונות יוצאי דופן: זייפנים לא נהגו לבצע פשעים מלוכלכים שתפסו את כותרות העיתונים. הם יכלו לעבוד כמעט מכל מקום, והם נודעו בשכלם החד. כדי להתחקות אחר עקבותיהם ולהשיג ראיות נגדם נדרשו סבלנות, יסודיות ועורמה. בכל התכונות הללו פלין הצטיין.
בניו יורק היתה בעיית הזייפנות חמורה במיוחד. כמויות גדולות של שטרות ומטבעות מזויפים סבבו בשוק. מעטים מהם היו זיופים מעולים. רוב הכסף המזויף היה שטרות שהודפסו ברשלנות על נייר מאיכות ירודה, ומטבעות של חצי דולר ורבע דולר שהוטבעו בגסות. הזיופים הירודים הללו מעולם לא נועדו לאחז את עיניהם של בנקאים או אנשי משרד האוצר. הם הוכנסו למחזור בידי נוכלים זעירים שנודעו בכינוי בלדרים (queer pushers), שקנו אותם בהנחה מן הזייפנים והסתכנו בהפצתם בעת מתן תשלום למוזגים ולחנוונים טרודים. הבלדרות הזאת היתה קלה בהרבה ברבעי המהגרים הדלים, שם התקהלו האנשים בצפיפות והמקומיים היו אנשים חסרי תחכום. מסיבה זו רווחה הזייפנות באופן מיוחד במובלעת היהודית ובמובלעת האיטלקית של ניו יורק - ומסיבה זו בדיוק בילה פלין את ערבו של היום הקודם בשהייה בְּטֵלָה ליד אטליז ברחוב סטַנטוֹן באיטליה הקטנה.
מאז אביב 1899 ידע השירות החשאי שזייפנים סיציליאנים מפיצים בניו יורק כספים מזויפים, ולאורך השנים עצרו סוכני השירות כמה בלדרים שעבדו מטעם הכנופיה. שישה מדגי הרקק האלה הורשעו ונידונו לעונשי מאסר שאורכם הגיע עד שש שנים. המקרה האחרון היה ב-1902, בערב השנה החדשה, כאשר נתפסו ביוּנקֶרס כמה איטלקים בעת שהעבירו שטרות מזויפים בני חמישה דולרים. ארבעה מחברי הכנופיה הזאת הורשעו חודש לפני רצח החבית. למרבה תסכולו של פלין הם נכנסו לכלא בשפתיים חתומות, בלי לחשוף את שמות הספקים שלהם או את המקום שבו הדפיסו את השטרות.
נדרשו לשירות החשאי שנים-עשר שבועות ומאמצים רבים כדי לפענח את תעלומת החמישיות ממוריסטאון. אבל בסופו של דבר, לאחר שעות ארוכות של תצפיות חסויות וטיפוח זהיר של מודיעים, הגיעו הסוכנים לאטליז מזוהם ברחוב סטַנטוֹן 16, מהלך שתי דקות ממסעדת הספגטי שבה עתיד היה מדוניה למצוא את מותו. החנות, כך גילה פלין, החליפה ידיים בימים הראשונים של אפריל. הבעלים החדש היה סיציליאני גדל גוף ורב-עוצמה בשם ויטוֹ לָדוּקָה.
נתיב העקבות שהוביל את פלין לרחוב סטַנטוֹן גרם לו דאגה רבה. ראשית, הבעלים הקודם של האטליז - האיש שהסכים למכור אותו - נעלם ביום שבו נועדה העסקה להיחתם, והמשטרה לא הצליחה למצוא שום עקבות למקום הימצאו. השוטרים הלכו והשתכנעו שהוא נרצח. שנית, לָדוּקָה עצמו נעצר שבועות ספורים קודם לכן בעוון זייפנות. בראשית ינואר עצרו אותו בפיטסברג בחשד להפצת אותם שטרות מזויפים של חמישה דולרים שהופצו כעת במנהטן, ואף שהרשויות בפנסילבניה לא הצליחו לבסס את האישום, החקירה העלתה שמקורביו של לָדוּקָה בניו יורק לא היו אנשים שאדם שומר חוק היה בוחר להתיידד איתם. חלקם, כגון בעל המגדנייה פּיֶטרוֹ אִינזֶרִילוֹ, שבית הקפה שלו שכן ממש מעבר לפינה, לא היו מוכרים למשטרה אבל עוררו עניין גובר מצד השירות החשאי. אחרים היו פושעים מוכרים. המרתיע ביותר היה ללא עוררין מנהיג הזייפנים, גבר דק גִזרה שגילו קרוב לארבעים ומוצאו מקוֹרלֶאוֹנֶה, דרומית לפלרמו. היה לו עבר פלילי משני צידי האוקיינוס האטלנטי - הוא נעצר בסיציליה באשמת רצח כפול ובניו יורק על זיוף שטרות. היו לו גם מום בידו הימנית ועיניים שחורות כזפת.
ויליאם פְלין קנה את המוניטין שלו בזכות יכולתו המרשימה לתפוס את הזייפנים החמקמקים ביותר. בשש שנות הקריירה שלו הוא יצא בעקבותיהם של עשרות זייפנים, ונכשל בהרשעתו של אחד בלבד. אבל ג'וזפה מורלו ואנשיו התגלו כיריבים מרשימים גם הם. חודשיים קודם לכן, בפברואר, ביקש פלין מאחד המודיעים האיטלקים שלו להסתנן לכנופיה, אבל הסיציליאנים נהגו כשבט סגור ודחו ניסיונות התקרבות מצד זרים. במרס, בניסיון לנקוט גישה שונה, הורה פלין למודיע אחר לקשור קשרים עסקיים עם מֶסִינָה גֶ'נוֹבָה, שהיתה לו חנות משלו הלאה במורד רחוב סטַנטוֹן. ג'ובני לָה קָבָה, האיש המהימן ביותר של פלין באיטליה הקטנה, פנה לגֶ'נוֹבָה בהצעה למכור לו מקרקעין במחיר מציאה, אבל גֶ'נוֹבָה סירב ביהירות וציין כי נמאס לסיציליאנים שמרמים אותם נוכלים מאיטליה עצמה. "לָה קָבָה איש טוב", כתב פלין לוושינגטון בייאוש, "אבל הוא לא ייצור [איתם] קשר. כמעט בלתי אפשרי, כנראה, לחדור מבחוץ לכנופיה הזאת".
כישלונו של לָה קָבָה היה מהלומה לפלין, ואילץ אותו לנקוט אמצעים שיגזלו הרבה יותר זמן כדי לאסוף עדויות נגד הזייפנים. ללא סוכן מושתל בתוך הקבוצה נדרשו שעות ארוכות של תצפיות חסויות כדי להגיע למסקנות על גודלה של הכנופיה ועל ההיררכיה השוררת בה. פלין היה מעדיף להימנע מהחלטה כזאת. ביצוע מעקב באיטליה הקטנה לא היה משימה קלה, והמעמסה שזה הטיל על משאביו המצומצמים היתה כבירה. כדי לתצפת על יעד נדרשו לפחות שלושה סוכנים, ולפלין היו רק תשעה סוכנים שנפרסו בכל רחבי ניו יורק. למרות זאת, בראשית אפריל אנשיו של פלין תפסו עמדות ברחוב סטַנטוֹן והחלו לרשום בקפידה כל אדם שנכנס לאטליז או יצא ממנו.
זו היתה מלאכה מייגעת ולא מתגמלת, שדרשה עין חדה וזיכרון טוב לפרצופים. המעקב החל מדי יום בשמונה בבוקר ונמשך עד אחרי רדת החשֵכה. סוכניו של פלין, שהתחפשו לפועלים, השתהו בפתחי בתים ונזהרו לא לומר יותר מדי, מחשש שיסגירו את עצמם ברובע שבו דיברו הכול איטלקית. הם התחלפו בתפקידים כשיכלו, שיחררו איש את רעהו מדי כמה שעות כדי להפחית את הסיכויים לעורר תשומת לב, ולרוב עבדו בזוגות כדי שאחד מן השניים יהיה חופשי לעקוב אחר חשוד שעה שהאחר יישאר בתצפית.
השבועיים הראשונים לעבודה לא הניבו תוצאות חד-משמעיות. התברר שכמה מן המבקרים התכופים באטליז מוכרים היטב לשירות החשאי, ועם הזמן, בעזרת סיוע ורמזים שסיפקו המודיעים, הצליחו הסוכנים לגלות את שמותיהם של כמעט שנים-עשר מחברי כנופיית הזייפנים. אבל שמונה או תשעה אחרים נשארו בלתי מזוהים, וב-13 באפריל, אחרי העבודה, פלין החליט לנסוע בעצמו לרחוב סטנטון כדי להעריך את המצב באופן אישי.
בערב קר וסחוף רוח עם חשש לגשם ירד פלין מקרון החשמלית בבָּאוּרִי, הרחוב הראשי הגדול ביותר במרכז מנהטן. האטליז של לָדוּקָה שכן במרחק כמה עשרות מטרים משם, ברחוב סואן, גדוש עגלות יד שפילסו דרכן בכוח בין המדרכות ורוכלים שהרימו קולם בקקופוניה של סלנג סיציליאני והכריזו על סחורות מסחורות שונות הנמכרות בדוכניהם - מכלי בית וכלי עבודה ועד ירקות. למרות מזג האוויר היו הרחוב והמדרכות מלאים עד אפס מקום בגברים הממהרים לחזור הביתה מן העבודה ובנשים לובשות שחורים המחפשות מציאות, ובכל מקום התרוצצו חבורות של ילדים במלבושים גסים ששיחקו בין העגלות או חיפשו דברי מזון או כסף קטן שנפלו לבוץ. פלין, שהתעטף במעיל ארוך והרכין את ראשו כנגד הרוח, פילס לו דרך בקהל עד שהבחין באחד מבלשיו, הסוכן ג'ון הנרי, שהסתתר בכניסה לבניין מעבר לכביש, מול חנותו של הקצב. הנרי היה בסביבה מן השעה 1:15 בצהריים. כעת, כפי שהסביר במהירות לפלין, מורלו ושניים מחבריו קיימו דיון כלשהו בחנות של לָדוּקָה. איטלקי רביעי, זר שהנרי לא ראה לפני כן, עזב את החנות זמן קצר קודם לכן. עכשיו האיש נשען בעצלתיים על פנס רחוב מעט הלאה משם ועישן סיגריה.
פלין והנרי המשיכו בתצפית שעה שהשמים התקדרו והשיחה באטליז התלהטה. הם היו בטוחים שהזייפנים לא ראו אותם. אף על פי כן, לאחר זמן מה פרש אחד הגברים ברחוב סטַנטוֹן 16 מן השיחה וניגש לדלת כשבידו פטיש וּוִילון. הוא תלה את הבד לרוחב הפתח כך שהסתיר את פנים החנות, שעה שהקולות העמומים שבקעו ממנה הפכו רמים אף יותר.
בלי יכולת לראות או לשמוע שום דבר בעל חשיבות, הסב פלין את תשומת ליבו לזר שעמד ועישן במורד הרחוב. באור הדמדומים היה קשה להבחין בקלסתרו בבירור. אורו המהבהב של פנס הרחוב נפל מטה באלכסון, ולכן הפנים היו שרויים ברובם בצל שעה שהאיש שאף בכוח מן הסיגריה שבידו. אף על פי כן הצליח פלין להתבונן ממושכות בחליפה שלבש - חומה, כך התרשם באור המתמעט - ובצדודיתו. הוא היה בטוח שיזהה את האיש אם ישוב לראותו.
עיתוני הערב שהגיעו למחרת בצהריים לבניין משרד האוצר נפתחו בסיקור ארכני של תעלומת החבית. ברוקלין דיילי אִיגְל, ניו יורק סאן ואיוונינג ווֹרְלְד דיווחו שלושתם באותה נימה המומה על גילוי הגופה ברחוב 11, ותיארו בפרוטרוט ובצבעים חיים את הפציעות שעליה. כתבים חדורי יוזמה מצאו ורִאיינו את פרנסס קוֹנוֹרס, והצליחו גם לתפוס שיחה עם המפקח מֶקלַסקִי, שאמר להם כי קרוב לוודאי שהרצח הוא מעשה של נקמת דם. בהיעדר מניע מוכח, העלו העיתונים היריבים השערות פרועות בשאלה מי הרג את הקורבן ומדוע. "נראה שמנת חלקו של האיש היתה מוות בעינויים", שיערו באיוונינג וורלד, וכמעט אפשר היה לשמוע אותם מחככים את ידיהם בהנאה. "לא היו חבורות על הגופה, [ו]נראה שהאיש הוחזק בזרועותיו וברגליו... זוהי אחת מתעלומות הרצח המעניינות ביותר שידעה ניו יורק זה שנים רבות".
כשישב לבדו במשרדו בסוף היום, עלעל פלין בדיווחים הללו בעניין. הבלש שבו הפיק עונג מעיון בפרטי המקרה ומן התהייה על מה שלדעתם של כל העיתונים היה התעלומה המביכה מכול - שאלת זהותו של המת. מלבד הסבירות הגבוהה שהקורבן איטלקי, לאף אחד מעשרות העיתונאים ומאות שוטרי המקוף שסרקו את ניו יורק לא היה שום מושג ממשי מיהו. ברוקלין דיילי אִיגְל מיקד את רוב תשומת ליבו בפיסת הנייר הקרועה שנמצאה בכיסו של המת. לדעתו של מֶקלַסקי אפשר שהיה זה פתק שנשלח כדי לפתות את האיש אל מותו, אבל היה קשה להפיק ממנו רמזים: "הואיל והוא מטושטש, חרוך ומוכתם בדם, קשה מאוד לפענח את כתב היד", הודה העיתון. רק המֵייל אֶנד אקספרס הצליח להעלות בחכתו משהו מבטיח יותר. "אחד מעובדי מחלקת התברואה, אדם בשם זִידוֹ, ביקר בתחנה וראה את הגופה", דיווח לקוראיו. "הוא אמר שהאיש דומה לרוכל דגים שראה באִיסט סַייד". אבל מבין מאות תושבי האיסט סייד ששלחה המשטרה להציץ בגווייה, זידוֹ היה היחיד שחשב שהוא מזהה את הפנים. "בעשרים שעות של חיפוש קדחתני שערכו שלוש קבוצות בלשים וכתבים רבים לא התגלה שום קצה חוט לגבי זהותו של הנרצח", אישר האיוונינג וורלד.
עד כה לא היתה לפלין שום סיבה להניח שקורבן החבית, שנמצא באיסט סייד במרחק קילומטר וחצי מאיטליה הקטנה, קשור בצורה כלשהי לחקירה שניהל הוא עצמו. אבל ברגע שפתח את גיליון האיוונינג ג'ורנל של אותו היום, הזדקף במושבו בפתיעה. היומון של הרסט היה העיתון היחיד שהשיג תצלום של המת על הקרח. זו היתה תמונה גרועה שצולמה בחופזה - הצילום בוצע מזווית נמוכה, ופני הגווייה נראו בצדודית בלבד. אבל היה משהו מוכר מאוד בתווי הפנים הללו.
פלין היה בטוח שראה את האיש בעבר. אבל היכן? הוא סגר את דלת המשרד, הדליק סיגר, וסרק את תיקי החשודים שבמוחו. אחרי זמן מה נפל האסימון. פניו של האיש בחדר המתים היו פני הזר שצפה בו אתמול בלילה כשנשען על הפנס ברחוב סטַנטוֹן. היו לו אותו שיער ואותו אף ישר. פלין קיפל את גיליון האיוונינג ג'ורנל שבידו, וזימן את הסוכן הנרי. גש לחדר המתים במהירות האפשרית, אמר. טלפן אלי לאחר שתראה את הגופה.
הנרי יצא מוול סטריט בלוויית שני סוכנים אחרים שהשתתפו במעקב ברחוב סטַנטוֹן, וכשטילפנו לפלין כבר היתה השעה אחרי שש וחצי בערב. שלושתם, הסביר הנרי, מאמינים שזיהו את הגופה כאיש מחנותו של לָדוּקָה. אבל יש עדיין לפחות ספק קל. פניו של קורבן החבית דומים מאוד לאלה של האיש שעמד ערב קודם לכן באפס מעשה מתחת לפנס הרחוב, אך בגדיו נראים שונים. האיש שראו באיטליה הקטנה לבש חליפה חומה של שלושה חלקים. הקורבן בחבית לבוש בכחול.
השיחה עם הנרי הטרידה את פלין. הוא חשב שאין זה סביר שהמת החליף בגדים בשעות המעטות שחלפו מאז הופעתו ברחוב סטַנטוֹן ועד מותו האלים. אבל לאחר שהגה בבעיה במשך למעלה מדקה, עלה על דעתו שאולי תעתעה אשליה אופטית כלשהי בו ובסוכניו. האיש שצפו בו ברחוב סטַנטוֹן עמד היישר מתחת למנורת חשמל, והאור שהטילה הוציא כמעט מכלל אפשרות זיהוי מדויק של פרטי לבושו.
צריך היה לבדוק את ההשערה, ועל כן הסדיר פלין שישלחו למשרדו את בגדיו של המת. שעה שהמתין להגעת החבילה התקין מנורה מעל לשולחנו - חיקוי לאורו של פנס הרחוב ליד האטליז של לָדוּקָה. הוא כיוון אותה בתשומת לב כך שהטילה את אורה באותה זווית כמו הפנס ברחוב סטַנטוֹן, ואחר כך כיבה את שאר הנורות במשרד. במהרה נשמעה דפיקה בדלת ונכנס סוכן אחר ובידו חבילה שהכילה את החליפה המוכתמת בדם. פלין הטיל את הצרור הכחול מתחת לאור המתלכסן, פסע אחורה וצמצם את עיניו.
הבגד נראה חום. הוא הושיט את ידו לטלפון שעל שולחנו והזמין שיחה דחופה עם המפקח מֶקלַסקי.
בינתיים, באיטליה הקטנה, מצאו הבלשים קֶרי ופֶּטרוֹזינוֹ את "קפה פַּסטִיצֶרִיָה". הבעלים, פּיֶטרוֹ אינזֶרילוֹ, היה אדם צנום מאוד, כמעט אנאלפבית, ומבוגר בהרבה משאר חברי הכנופיה של מורלו - הוא היה גבר מאפיר בן ארבעים וארבע, שטיפח שפם בלתי אופנתי ומטיל אימה. הוא ליווה בחוסר רצון את השוטרים למרתף שלו ואיפשר להם לבחון את המלאי שבתוכו. פֶּטרוֹזִינוֹ לא איחר להבחין בחבית מלאה סוכר שהיתה זהה לחלוטין לחבית שנמצאה ברחוב 11 מזרח. כשהתכופף כדי לבחון אותה מקרוב, הבחין הבלש שהיא נושאת אותו סימון בדיוק: חותמת "W&T" בתחתיתה, ו-"G.223" לאורך הלוחות.
אינזֶרִילוֹ הודה ללא קושי שרכש שתי חביות מ"וָלַס את תומפסון", ולא נראה מוטרד כשפטרוזינו שאל מה קרה לחבית החסרה. כשהתרוקנה, השיב בעל החנות, הוא העלה אותה למעלה וזרק אותה בסמטה יחד עם שש חביות אחרות. אחר כך מכר את כולן. שלושה או ארבעה אנשים באו לקחת את החביות הריקות, אבל הוא לא יכול לתאר אותם. זה היה נוהג רווח ברובע: חביות היו מצרך שימושי והוא שמח לעזור לאחיו הסיציליאנים ולמכור להם את אלה שלא היו נחוצות לו עוד.
פטרוזינו רשם בחופזה את הצהרתו של אינזֶרִילוֹ. אבל הוא לא האמין לו.
הודות לקרי, לפלין ולפטרוזינו ידעה עתה המשטרה על קורבן החבית הרבה יותר משידעה בבוקר. הם גילו שהוא כנראה היה זר בניו יורק, ושהיו לו קשרים לכנופיית זייפנים חשובה. הם ידעו ששעות ספורות לפני מותו ראו אותו בחברתם של כמה פושעים מסוכנים. הם גם האמינו שהצליחו להתחקות על עקבותיה של החבית שבה נמצא. אבל פיסת מידע חיונית אחת עדיין חסרה להם: לא היה להם שום מושג מה שמו של המת.
בחצות, בתגובה לטלפון של פלין, הגיע המפקח מֶקלַסקי יחד עם שני אנשי משטרה בכירים אחרים לבניין משרד האוצר כדי לקבל תדריך על כנופיית מורלו. במשך קרוב לשעה סקר פלין בשיטתיות את כל המידע שהיה בידי השירות החשאי על הזייפנים: שמותיהם, העבר הפלילי שלהם, היקף פעילותם וטבעה. מורלו, הזהיר פלין את מקלסקי, הוא אדם מסוכן: ערמומי, נבון, ובניגוד לרובם המכריע של הזייפנים, לא נרתע כלל מאלימות. גם ידידיו לָדוּקָה וגֶ'נוֹבָה היו חסרי רחמים, ויתר חברי הכנופיה היו מטילי מורא כמעט באותה מידה. בין החברים האחרים בקבוצה, ציין פלין, היה ג'וזף פָנָרוֹ, גבר אדום זקן בעל ממדי ענק - מטר תשעים ושלושה בלי נעליים - שנצפה בידי סוכני השירות החשאי כשהוא מלווה את קורבן החבית ברחבי איטליה הקטנה. לדעתו של פלין, פנרו הצטווה להשגיח על הזר ולוודא שלא יחמוק וייעלם.
השעה היתה כמעט אחת לפנות בוקר כשסיים פלין את דבריו והשיחה עברה לאסטרטגיה. מקלסקי - קשה עורף כתמיד - ידע היטב כי הממונים עליו רוצים ראיות לכך שהוא מתקדם בחקירה. גם העיתונות תצפה לפעולה. זה לא הזמן לחכות ולראות איך יתגלגלו העניינים. הוא ואנשיו, כך אמר, יעצרו מחר אחר הצהריים את כל חברי כנופיית מורלו, והוא בטוח שלפחות אחד מהם ידבר בחקירה. לא דובר על כך שהמעצרים יתבצעו בשעה מוקדמת מספיק כדי להופיע בעיתוני המחרת, אבל קשה לומר שזה היה פרט שולי בעיני המפקח.
פלין היה מזועזע לחלוטין. החקירה שניהל הוא עצמו תיפגע ללא תקנה, טען, ומכל מקום עדיין מוקדם מכדי לדבר על מעצרים. גם אם סביר שמורלו ואנשיו יודעים הכול על רצח החבית, בינתיים אין שמץ הוכחה לכך שהיו מעורבים בפועל - ועל כן ישנו סיכוי ממשי שהרוצחים יחמקו מעונש מחוסר ראיות. הדרך הטובה ביותר להמשיך, הפציר פלין, היא לערוך תצפיות נוספות, שיניבו כמעט בוודאות רמזים חדשים. נכון לעכשיו, מורלו אינו יודע שעוקבים אחריו. מעצרים רק יעמידו את הכנופיה כולה על המשמר.
פלין הפציר אך מקלסקי לא סר מדעתו, ולמען האמת לשירות החשאי לא היתה שום סמכות חוקית בחקירות רצח. למעשה, תפקידו היחיד של פלין במבצע שתוכנן היה להצביע בפני המשטרה על חברי הכנופיה. הדיון נמשך קרוב למחצית השעה, אבל כל מה שפלין הצליח לחלץ לבסוף מג'ורג' השוויצר היה הבטחה שאנשיו יורשו לערוך חיפוש בביתו של מורלו לאחר מעצרו.
כשמקלסקי ועמיתיו עזבו את הבניין כבר היתה השעה כמעט אחת וחצי לפנות בוקר. פלין נשאר עוד זמן קצר כדי לחבר מכתב קצר לווילקִי, הבוס שלו, ולהסביר לו מה קרה. עשר דקות לאחר מכן יצא גם הוא לביתו.
שבע שעות אחר כך חזרו סוכניו של פלין אל משמרתם, ועמדו כרגיל בתצפית ברחוב סטַנטוֹן. סוכנים נוספים הוצבו ליד דירתו של מורלו ברחוב כריסטי הסמוך ומול בית הקפה של אינזֶרִילוֹ. שניים אחרים שוטטו בבָּאוּרִי. לכל אחת מן הקבוצות התלווה מספר כפול של בלשים בלבוש אזרחי, שתרמו לתחושת הביטחון של אנשי השירות החשאי אך הקשו עליהם להיבלע בקהל.
התוכנית של המשטרה היתה שאפתנית ללא ספק. סוכניו של פלין היו אמורים לזהות כמעט תריסר מחברי כנופיית הזייפנים, איש איש בתורו. לאחר מכן היה אמור להתבצע מעקב אחרי אותם אנשים ברחבי ניו יורק, עד שתהיה הכנופיה כולה בידי המשטרה. וכמו להוסיף על הסכנה שמשהו ישתבש, מקלסקי עמד על כך שהראשון שייעצר יהיה מורלו עצמו. לכידתו תיתן את האות לצוותים האחרים לסגור על יעדם - החלטה קשה לביצוע כמעט באותה מידה, בהתחשב באמצעי התקשורת הזמינים באותה תקופה ובקושי לעקוב ברחבי ניו יורק במשך חצי יום או יותר אחרי מספר רב של סיציליאנים העומדים על המשמר בלי להתגלות. ואם לסבך את המצב עוד יותר, הזהיר פלין, קרוב לוודאי שהזייפנים נושאים נשק.
ואכן, ה-15 באפריל הציב אתגר שכמוהו לא ידעה קודם לכן לשכת השירות החשאי בניו יורק. כמעט כל הסוכנים בעיר נשלפו מן החקירות השוטפות שעסקו בהן והוצבו מדרום לרחוב 14, ואילו פלין עצמו התייצב במטה המשטרה כדי לעזור בתיאום המבצע. חברי כנופיית הזייפנים היו ציפורי לילה ולא נהגו להשכים קום, אבל כבר ב-10:45 זוהה הראשון מאנשי מורלו, והאחרים נאספו בזה אחר זה עד שבשעות הצהריים המאוחרות כבר עקבו סוכניו של פלין אחרי חמישה מהם. שיחות טלפון חטופות למטה המשטרה עידכנו את פלין לגבי ההתקדמות, אבל לא היה שום אות חיים ממורלו. פלין ומקלסקי המתינו, בחשש גובר, שעה שאחר הצהריים נגרר בעצלתיים וחברי הכנופיה חפזו לכאן ולכאן בין בתיהם, החנות של לָדוּקָה, הבר ברחוב פרינס ו"קפה פַּסטִיצֶרִיָה". בסיוע הממטרים התכופים נבלעו כמה מאנשיו של יד הצבת ברחובות ההומים, ונמצאו מחדש רק מקץ דקות ארוכות של חרדה.
מזלו של פלין לא בגד בו לכל אורכו של אחר הצהריים, אבל השמש עמדה לשקוע ומורלו עדיין לא נראה בשום מקום. מכיוון שלא היו סיכויים רבים להמשך המעקב אחרי רדת החשכה, החל מֶקלַסקי להתכונן באי-רצון לזניחת הפעילות המבצעית עד בוקר המחרת. ואז, בשעה 7:10 בערב, נפתחה בכוח לרווחה דלת משרדו של המפקח. בפתח עמד סוכן השירות החשאי הנרי, שרץ למקום מרחוב אליזבת. מורלו הופיע באיטליה הקטנה, אמר.
החדשות שהנרי הביא היו בעלות חשיבות מכרעת. לאחר שהזייפן זוהה ברחוב אליזבת עקבו אחריו עד שנכנס ל"קפה פַּסטִיצֶרִיָה", שם פתח בשיחה ארוכה עם אינזֶרִילוֹ. מקלסקי ופלין דנו קודם לכן בשאלה מה יעשו במקרה כזה, והגיעו למסקנה שמסוכן לעצור שני אנשים חמושים בין כתליו של בית קפה קטן וצפוף. מוטב להניח למורלו לסיים את ענייניו במקום ולצאת לביתו. יהיה זה נבון יותר ללכוד את השניים בנפרד.
האורות החלו לעלות ברחבי העיר בשעה שהנרי ופלין מיהרו אל רחוב מֶלבֶּרִי הרטוב. הנרי הזדרז לחזור לתצפית על הקפה של אינזֶרִילוֹ, ואילו פלין פנה אל הכניסה לרחוב דֶלַנסִי - שם, כך ידע לאחר שבועות של תצפיות, מורלו היה עתיד לעבור בדרכו חזרה לדירתו. פלין דשדש בשלוליות של רחוב יוּסטוֹן מזרח, והתקדם במורד הבָּאוּרִי עד שמצא עוד שניים מסוכניו וארבעה בלשי משטרה חסונים שנשענו על גדר ארעית בפינת הרחוב.
השבעה חיכו בקוצר רוח להופעתו של מורלו, אבל הוא עדיין לא יצא מ"קפה פַּסטִיצֶרִיָה". המבצע של מקלסקי ניצל את משאביו של פלין עד תום, כך שלא היה שום סיכוי לשחרר איש מהסוכנים לצורך העברת מסרים, ולכן לא היתה שום דרך לקבל אזהרה כשהאיש שלהם יצא לדרכו. אי-הוודאות נסכה מתיחות בתצפית, שגברה עוד יותר כשההמתנה התארכה ונמשכה שלושת רבעי שעה. רק בשמונה בערב נכנס יד הצבת לרחוב דֶלַנסִי, כשדמותו הדקה נראית לרגע כצללית על רקע האורות הבוהקים של הבָּאוּרִי. פלין אותת לבלשיו בקדחתנות. שעה שעשה את זה הופיע אדם נוסף מעבר לפינה, ופלין ראה שמורלו לא היה לבד. פֶּטוֹ השור ליווה אותו הביתה.
לשני הסיציליאנים לא היה סיכוי: אנשיו של מקלסקי התנפלו עליהם בן רגע. ארבעת הבלשים השריריים הטילו עצמם פיזית על הזייפנים והפילו את יד הצבת על המדרכה. פֶּטוֹ, שהיה גבוה וחזק יותר, חטף אגרוף בין העיניים, התנודד לרגע ואז נפל גם הוא ושני בלשים מעליו. הזייפנים נאבקו על נשימתם וניסו להושיט יד אל כיסיהם הפנימיים, אבל הבלשים הרחיקו את ידיהם במכות.
בנשימה כבדה מעט הדפו הבלשים את פֶּטוֹ ואת מורלו לעמידה ואזקו את ידיהם. אחר כך פתחו בחיפוש על גופם. התברר ששני הגברים חמושים היטב. השור נשא אקדח בנרתיק ופגיון בנדן מעור. מפקדו הסתיר בחגורתו אקדח בקוטר 45 עם מחסנית מלאה, ולרגלו קשר סכין חשופה ורצחנית למראה. "פקק", ציין פלין - בנימת התרשמות נגד רצונו - "היה תקוע על חוד הסכין כדי שלא ישרוט לו את הרגל, באופן שיאפשר לו לשלוף אותה בתנועה אחת ויחידה, הרבה יותר מהר משליפת סכין שנישאת בנדן".
כשהם הודפים את קהל הסקרנים הנרגשים שהתאסף סביבם במהרה, הצעידו ארבעת הבלשים את אסיריהם לעבר מטה המשטרה, ושם הושלכו שני הזייפנים לתאים נפרדים. המפקח מקלסקי הוציא אז פקודה לעצור את יתר חברי הכנופיה, והתוצאות היו מהירות ומספקות. הסוכן המיוחד בֶּרְנְס והליווי המשטרתי שלו סגרו על הסיציליאני שעקבו אחריו במרתף ברחוב אליזבת, והצליחו להוציא אותו מהבניין בלי לעורר התקהלות. פּיֶטרוֹ אינזֶרִילוֹ נעצר בחנות שלו ללא תקריות, וג'וזף פָנָרוֹ נלכד ליד המסעדה של מורלו ברחוב פרינס. איש מהם לא הספיק לשלוף את נשקו. הסכנה הגדולה ביותר שנשקפה לבלשיו של מקלסקי היתה בבָּאוּרִי, שם הרימו שניים מחברי הכנופיה את מבטם בזמן כדי לראות ארבעה שוטרים מתקרבים לעברם. הסיציליאנים שלפו למחצה את אקדחיהם, אבל השוטרים פרקו את שניהם מנשקם בעזרת האלות שלהם והוציאו מכליהם עוד שני אקדחים וכמה פגיונות רצחניים.
שמונה מחברי כנופייתו של מורלו נעצרו באותו ערב, והתשיעי נעצר בחצות. כמעט כולם היו מצוידים לא פחות ממפקדם - למחרת הוזמנו עיתונאים לצלם שולחן עמוס בכל הפגיונות והאקדחים שנמצאו ברשותם - ולרובם, למרבה הכעס של פלין, היו רישיונות שהתירו להם להסתובב בעיר חמושים.
מקלסקי צהל על הצלחתו - "קָרַן", כך תיאר אותו אחד העיתונאים, והיה "כולו חיוכים". גם אנשיו חגגו, בתחושת הקלה על כך שביצעו מעצרים רבים כל כך ללא תקרית רצינית. אך כפי שהבחין כתב הניו יורק סאן, "פלין וסוכני השירות החשאי לא חייכו ולא הביעו שום שמחה מיוחדת. הסוכנים שביצעו את כל עבודת המוח בתיק הזה נראו משועממים". הכתב צדק כשהבחין בהבדל בין תגובת הבלשים לתגובת סוכניו של פלין, אבל הוא שגה לגמרי בהשערתו לגבי הסיבה. פלין לא היה משועמם - הוא היה מודאג. הוא היה בטוח שמֶקלַסקי ביצע זה עתה טעות חמורה.
כבר למחרת בבוקר התברר שחששותיו של פלין היו מוצדקים. בחיפושים שנערכו בדירותיהם של כל האסירים התגלו כמויות גדולות של תכתובות, כולן בסיציליאנית בלתי ניתנת לפענוח, אבל לא נראה שום זכר לחפצים מפלילים - לא שטרות או מטבעות מזויפים, לא לוחות דפוס, וגם לא שום ממצא שיקשור את קורבן החבית במישרין לאנשיו של מורלו. גם "מאמציה הנמרצים" של המשטרה לסחוט הצהרות מן החשודים לא נשאו פירות, חרף השימוש הברוטלי בשיטות חקירה מדרגה שלישית (third degree interrogation - לשון נקייה ל"גרימת כאב פיסי או נפשי כדי לחלץ הצהרות או הודאות"). איש מן העצורים לא פצה פה, וכשפְלין הוביל את הסיציליאנים בזה אחר זה לחדר המתים ושאל אם הם מזהים את הגופה, לא אמר איש מהם מילה שתעיד שהוא מכיר את האיש. מורלו, ששלושה ימים קודם לכן נצפה בידי אנשיו של פלין כשהוא מדבר ארוכות עם קורבן החבית, "לא הסגיר ולו סימן קל שהוא מזהה את הגופה או נחרד לראות אותה", הודה פלין המאוכזב. "הוא משך בכתפיו ונידב את ההצהרה: 'לא מכיר'".
בהיעדר הודאה נותר בידי מקלסקי תיק דל מאוד. בכיסו של פֶּטוֹ נמצאו כמה סיגרים ממין זהה לאלה שגילה פֶּטרוֹזינוֹ ברחוב 11 מזרח. דוגמה מן הנסורת במסעדתו של מורלו, שנטל קֶרי לאחר המעצר, נראתה דומה מאוד לשבבים המוכתמים בדם שנמצאו בחבית. ובחיפוש שנערך בדירתו הקודרת של יד הצבת בעליית גג ברחוב כריסטי נמצא צווארון באותה מידה ומאותה תוצרת כמו זה שלבש המת. די היה בכך כדי להרשים את העיתונאים המסקרים את הסיפור, שדיווחו כי הגשת כתבי האישום ממשמשת ובאה, אבל לא כדי לשכנע את משרד התובע המחוזי או את השירות החשאי. "המשטרה הכפילה את מאמציה", נזכר פלין, "אבל ללא הועיל. כל הרמזים, והיו כמה וכמה כאלה, לא הובילו לשום מקום. כל קו חקירה חדש שנגמר במבוי סתום הותיר את התיק באפלה גדולה יותר".
פריצת הדרך שמקלסקי פילל לה הגיעה במפתיע שלושה ימים לאחר מכן, כשפקיד שפתח דברי דואר במטה המשטרה גילה מכתב אנונימי שנשלח למפקח.
הוא בא מבָּפָלו בשביל להשיג כסף... הוא הורשע על החזקת ניירות מזויפים. המשטרה עצרה את האנשים הנכונים, תביאו את האסיר ג'וּזֶפֶּה דִי פְּרִיאֶמוֹ מסינג סינג, תבטיחו לו את החירות שלו והוא יספר לכם הרבה הרבה דברים. תעשו מה שאני כותב ותגלו הכול. כל טוב. החברים שלכם ס. ט.
מקלסקי קרא את המכתב עד תומו יותר מפעם אחת, בלי לחוש שהחכים מכך במיוחד. לא היה ספק שנכתב בידי איטלקי שלא ידע הרבה אנגלית אבל ידע לא מעט על כנופייתו של מורלו. ההתייחסות ל"ניירות מזויפים" רימזה על כך שהמת בחבית היה גם הוא זייפן, והאמירה שבא מבָּפָלוֹ נשמעה סבירה - היא בהחלט הסבירה מדוע לא נמצא באיטליה הקטנה מי שיזהה את הגופה. אבל השם "ג'וּזֶפֶּה דִי פְּרִיאֶמוֹ" לא אמר דבר לאנשים במחלק הבילוש. למקלסקי גם לא היה מושג מדוע האיש הזה כלוא בסינג סינג - כלא נודע לשמצה במרחק כחמישים קילומטרים צפונית לניו יורק, שרבים מפושעי מנהטן העבירו בו לפחות חלק מן הקריירה שלהם.
ועדיין, אם הרצח הוא חלק מסכסוך דמים כלשהו בין זייפנים, סביר להניח שהשירות החשאי ידע יותר על כך, ולא נדרשה אלא שיחת טלפון קצרה עם פלין כדי להאיר את עיניו של המפקח. פלין הכיר היטב את השם: דִי פְּרִיאֶמוֹ, הודיע למקלסקי, הוא חבר מדרג הביניים בכנופיית מורלו, אחד מארבעת הסיציליאנים שנעצרו בערב השנה החדשה בגין הפצת שטרות מזויפים של חמישה דולרים ביוּנקֶרס. הוא היה יליד העיירה לֶרְקָרָה פְרִידִי שבלב סיציליה, התגורר בניו יורק זה שלוש שנים, והודות להרשעתו זה לא כבר בבית משפט פדרלי, החל לרצות לאחרונה גזר דין של ארבע שנים בעוון זיוף. פלין זכר את דִי פְּרִיאֶמוֹ כעציר שתקן במידה קיצונית, אבל ייתכן שהכורח לרצות כמה שנות מאסר והרצון לקצץ משהו מגזר הדין יעוררו בו חשק לדבר.
הנסיעה מניו יורק לסינג סינג וחזרה תגזול יום שלם, אבל חקירת רצח החבית נקלעה למבוי סתום. מקלסקי החליט לשלוח את פֶּטרוֹזִינוֹ לפגוש את האסיר דִי פְּרִיאֶמוֹ. סיכוייו של דובר איטלקית להשיג מידע מן הסיציליאני היו טובים מאלה של בלש רגיל.
מִתקן הענישה סינג סינג היה מבנה גדול וקודר שנחצב מתוך צלע גבעה על גדותיו התלולות של נהר ההדסון, בנקודה שבה פנה זרם הנהר הצידה בעיקול גדול לכיוון מערב, הלאה מניו יורק. הכלא כולו נבנה מאבן השיש האפורה המצויה בשפע במחוז: החומות הקלאוסטרופוביות שסגרו על המתחם כולו, הבניין הראשי על תאיו הזעירים - מטר על שניים וחצי מטרים כל אחד - בית המוות, והסדנאות הרבות שאלפי האסירים נשלחו לעבוד בהן מדי יום. זה היה מקום נורא להיכלא בו: צפוף, מנוהל במשמעת נוקשה, וכה קרוב לנהר הזורם במהירות עד שהלחות הצוננת פשתה בכל מקום. בכל אחד מן התאים לא היו אלא מיטה מתקפלת, מנורה, תנ"ך ודלי שופכין. מתקני רחצה לא היו בנמצא, והכלא כולו, במילותיו של אחד הסוהרים, היה אפוף "קור שריחף כמו תכריכים, וכובד שהעיק על הנשמה כמו אבן ריחיים גדולה".
בעיני אסיר שאך זה הגיע, כמו ג'וזפה די פְּרִיאֶמוֹ, היה סינג סינג דומה מאוד לגיהינום. בית הסוהר רבץ על צוק נמוך שהשקיף מגובה 800 מטר על הכפר אוֹסִינִינג, ומיקומו נבחר במיוחד כך שאפשר יהיה להעביד את הכלואים בחציבת סלעים במחצבות בלי שיצאו מגבולות הכלא. אפילו שמו היה סילוף של הביטוי האינדיאני "סִינְט סִינְקְס", שפירושו "אבן על אבן". למעשה, הכלא נבנה בידי האסירים הראשונים שנכלאו בו, ורבים מן הנידונים עדיין אולצו לעבד את השיש שנחצב במקום - לחתוך ולעצב כל אבן בתנאים קשים מנשוא. אבל עם השנים צמח הכלא והתרחב לענפי ייצור אחרים. ב-1903 כבר היה סינג סינג אחד ממתחמי התעשייה הגדולים בארצות הברית, ובמפעלים שבין כתליו ייצרו תנורי ברזל, חישלו שרשראות ותפרו נעליים. אבל קבוצת האסירים האחרונה שהגיעה נשלחה לעבוד במכבסת הקיטור של הכלא, שם עבדו בתנאים שנודעו כגרועים ביותר בכל מערכת בתי הכלא של ארצות הברית - בכביסה, בייבוש, בעמלון ובגיהוץ אלפי חולצות מדי יום, בטמפרטורות שהגיעו ל-65 מעלות צלזיוס.
ייתכן אפוא שרק מתוך ייאוש הסכים דִי פְּרִיאֶמוֹ לפגוש את פטרוזינו כשהגיע הלה לאוסינינג ב-19 באפריל אחר הצהריים. אין ספק שהאסיר ניחן במלוא הסלידה המושרשת של הסיציליאנים כלפי המשטרה. בתחילת הראיון היה די פְּרִיאֶמוֹ צונן ושתקן, וחרף האיטלקית המחניפה של פטרוזינו דומה היה שאינו מעוניין לענות אלא על השאלות הבסיסיות ביותר.
מעניין היה להשוות בין שני הגברים. הם היו קרובים בגילם - פטרוזינו היה בן שלושים ושש, דִי פְּרִיאֶמוֹ בן עשרים ושמונה - ולא שונים כל כך בחזותם זה מזה. שניהם היו קצרי קומה ומוצקים, שניהם היו חזקים בגופם. אבל לבלש היה יתרון גדול אחד על האסיר המקמץ במילים: הוא הכין לו הפתעה שאמורה היתה לגרום לו לדבר מרוב הלם.
"אתה מזהה את האיש הזה?"
פֶּטרוֹזינוֹ החליק על פני השולחן תצלום של קורבן החבית. התמונה צולמה בחדר המתים של ניו יורק, לאחר שהקברן עשה כמיטב יכולתו לתפור את פצעיו של המת. העיניים היו מזוגגות והקרע בגרון הוסתר בצווארון גבוה, אבל ניתן היה לזהות את הפנים.
דִי פְּרִיאֶמוֹ הציץ מטה והתקשח. "כן", אישר, כשהוא מופתע חרף רצונו. "אני מכיר את האיש הזה, ברור שאני מכיר אותו. זה גיסי. מה יש לו? חולה?"
"הוא מת", אמר פֶּטרוֹזינוֹ.
אפילו הבלש, שוטר בעל ניסיון של שנים, הופתע ממה שהתרחש עכשיו. לרגע השתררה שתיקה נדהמת. אחר כך דִי פְּרִיאֶמוֹ, הזייפן הסיציליאני הקשוח, התנודד והתמוטט - מעין התעלפות, חשב פטרוזינו. נדרשו רגע או שניים כדי להשיבו לחיים, וזמן ממושך יותר חלף לפני שהיה בכוחו להמשיך. כשהתאושש, השתנתה התנהגותו: עכשיו הוא לא היה סתם חשדני אלא בלתי תקשורתי בתכלית. "גיסי גר בבפלו" - זה כל מה שהיה מוכן לומר. "היו לו שם אישה ומשפחה. השם שלו בֶּנֶדֶטוֹ מָדוניָה. אשתו היא אחותי".
דִי פְּרִיאֶמוֹ נתן לבלש האיטלקי כתובת בבפלו, אבל סירב נחרצות להוסיף לדבר. פטרוזינו לא הצליח להוציא מפיו אפילו הברה בעניין רצח מדוניה או יחסיו של המת עם ג'וזפה מורלו.
הוא דיווח לניו יורק בטלפון על החדשות, ומקלסקי העביר את הידיעה לפלין. כשצלצל הטלפון ישב פלין במשרדו עם מתרגם איטלקי וסרק אט-אט את ערימות יומני החשבונות והתכתובות שהוחרמו מחדרו של מורלו. הוא היה בטוח שמוקדם יותר באותו יום ראה היכן שהוא את שמו של מדוניה, וכשעלעל אחורה ביומניו המבולגנים של יד הצבת מצא אותו לבסוף. בשוליו של אחד הדפים הפנימיים שורבטו המלים "מדוניה בֶּנֶדֶטוֹ, שדרת טרֶנטוֹן 47, בפלו, ניו יורק". ההערה, הבחין פלין בעניין, נכתבה בכתב ידו של מורלו. בשונה מן הדברים האחרים שנכתבו באותו דף, היא נכתבה בדיו אדומה.
עד שפּטרוֹזינו הגיע לבפלו כבר שמעה אשתו של מדוניה מה קרה לבעלה.
האיוונינג ג'ורנל החמדני, שהיו לו קשרים טובים וכיסים עמוקים מאלה של כל עיתון אחר בניו יורק, שמע על נסיעתו של פטרוזינו לסינג סינג ממודיע במטה המשטרה מייד לאחר שהבלש האיטלקי מסר את הדו"ח הטלפוני שלו. בעקבות מברק בהול שנשלח לכתב העיתון בבפלו, יצאו באותו ערב הכתב ושוטר מקוף מקומי לדירתו של מדוניה בבית עץ דו-קומתי בעיר. כשהגיעו לבית מצאו השניים את בכור בניו של קורבן החבית, סַלְבָטוֹרֶה בן העשרים ואחת, יושב בחוץ ונהנה ממזג האוויר האביבי.
הָרִי אֶבַנְס, השוטר מבפלו, לא ניחן בהרבה טקט. הוא הציג את עצמו והסביר ללא כחל וסרק: "משטרת ניו יורק מאמינה שהאיטלקי שמצאו עם גרון חתוך הוא אבא שלך".
"אני לא יודע על זה", ענה סלבטורה בחשדנות.
"אבא שלך בבית?"
"אבא שלי בניו יורק, אבל הוא צריך לחזור הביתה בעוד כמה ימים".
אֶבַנס המשיך בשלו: "אתה יודע אם אבא שלך בחיים או לא?"
"אני חושב שהוא בחיים".
רק כשהכתב הושיט למדוניה את התצלום מן הג'ורנל ובו גופת אביו השרועה בחדר המתים בניו יורק קלט הצעיר את הבשורה. בזעזוע רב פרץ בנו של המת בבכי ורץ אל תוך הבית כמו עיוור כדי לחפש דיוקן משפחתי. הוא הציב את התצלום ואת גיליון הג'ורנל המקופל זה לצד זה. לא היה שום ספק: אלה היו שני תצלומים של אותו אדם.
"כדאי שתיכנסו", אמר הצעיר למארחיו.
למחרת בבוקר הגיע פֶּטרוֹזינוֹ לבית מדוניה ומצא את המשפחה כולה באבל ואת אשת המת במיטה. לוסי מדוניה לא היתה בקו הבריאות עוד לפני שהגיעה אליה הידיעה שבעלה נרצח באכזריות. עכשיו היא נראתה חולה ורזה, מבוגרת בהרבה מארבעים ושתיים שנותיה.
זמן רב חלף לפני שגברת מדוניה הודתה שידוע לה משהו על פעילותו של בעלה. הוא היה בסך הכול סתת, טענה בתוקף בתשובה לשאלותיו של פטרוזינו, ולא הסתבך בצרות אף פעם בכל ימי חייו. כן, בֶּנֶדֶטוֹ עשה מה שהיה יכול כדי לעזור לאחיה כששמעו על מאסרו. הוא מיהר לניו יורק כדי לפגוש עורך דין, ואחר כך נסע הלאה לסינג סינג כדי לבקר את דִי פְּרִיאֶמוֹ. אבל כל מטרת הנסיעה היתה לבקש שיעבירו את גיסו לבית הסוהר באִירִי, פנסילבניה, שם יהיה למשפחתו קל יותר לבקר אותו.
פטרוזינו לא ויתר. היה לו ניסיון בחקירת עדים, והוא ידע מתי לשמור לעצמו מידע ומתי בדיוק לחשוף אותו. כשגילה לבסוף את כל מה שידעו המשטרה והשירות החשאי על בנדטו, כבר השתכנעה גברת מדוניה להודות שהוא אכן הכיר קבוצה של סיציליאנים בניו יורק. הוא "שוטט בדרכים" למענם, הודתה, ונסע ברכבת מפיטסברג לשיקגו ולבפלו. מה בדיוק עשה מדוניה בביקוריו בערים הללו לא ידעה, כך אמרה, אבל כשפֶּטרוֹזינוֹ הראה את הצהרתה לאיש השירות החשאי עם שובו למנהטן, זיהה הלה את הנתיב כמסלול שבו הרבו הזייפנים לנסוע. המידע הזה התיישב היטב עם טענתו של כותב המכתב האנונימי, שמדוניה הורשע בסיציליה בהפצת שטרות מזויפים.
לגברת מדוניה היה עוד משהו לספר לפטרוזינו. אחיה דִי פְּרִיאֶמוֹ, כך גילתה לו, כתב לה לפני יותר מחודש ואמר שהוא בצרות. זמן קצר לאחר מכן שלח מברק ובו בקשה דחופה לכסף. בעלה גייס מהיכן-שהוא 1,000 דולר. זה היה סכום גדול, והוא חשש לשלוח אותו ישירות. מכיוון שדִי פְּרִיאֶמוֹ היה במעצר עד משפטו, בנדטו שלח את המעטפה למכר בניו יורק. לכסף צירף פתק ובו הורה לאיש למסור את המזומנים לידי אדם בבר ברחוב פרינס.
גברת מדוניה חשבה שהאירועים שהתרחשו לאחר מכן הם שהובילו את בעלה אל מותו. ידידיו של בעלה קיבלו את הכסף בבִטחה, אבל לא עשו דבר כדי לעזור לדִי פְּרִיאֶמוֹ - הם לא שכרו לו עורך דין וגם לא השתמשו בכסף כדי להפעיל אנשים בעלי השפעה שיוכלו להציל אותו. הם גם לא הסכימו להחזיר את הכסף למדוניה. הבירורים, ולאחר מכן גם מכתבי התחינה, לא השפיעו עליהם כלל. בסופו של דבר החליט הסתת מבפלו שהסיכוי היחיד שלו להשיב לעצמו את המזומנים הוא לנסוע בעצמו לניו יורק.
בשלב זה הוסיפה גברת מדוניה עוד משהו - משהו שהקפיץ את פטרוזינו. יש איש אחד, אמרה האלמנה, שאולי יֵדע למה בנדטו נרצח. בעלה הזכיר את שמו בפניה פעם אחת בלבד, כשהתלבטו כיצד לעזור לדִי פְּרִיאֶמוֹ. איש בשם ג'וזפה מורלו, לחש מדוניה, עמד בראש "אגודה גדולה, אגודה סודית, שהוא בעצמו חבר בה, אבל מורלו נגדו והוא לא יסכים לעשות שום דבר כדי לעזור לאח שלה".
פטרוזינו ידע מה פירוש הדבר. פירושו של דבר שמורלו קשה העורף ובעל המום לא היה סתם זייפן עם נטייה לאכזריות.
הוא היה משהו מפחיד מזה בהרבה. הוא היה הבוס של המאפיה בניו יורק.
|
מקרר ויטרינה מתאים במיוחד לבעלי עסקים בתחום המזון אשר קיימת חשיבות רבה בשמירה על טריות המזון והמוצרים אותם הם מוכרים. מעבר לכך, ישנו הצורך והרצון להציג את מוצריהם באופן ראוי ומטיב. למוצרים רבים הדורשים קירור תמידי אנו מציעים מבחר רחב של מקררי ויטרינה.
בעבר, חלק ניכר ממקרר הויטרינה נמצא בקונדיטוריות רבות אשר דרכן הציגו את מגוון רחב של עוגות שדרשו אחסון תמידי של קירור. כיום, ניתן למצוא סוגים רבים של מקררי וטרינה בכל רשתות המזון, במרכולים, קצביות, מעדניות ומסעדות. תצוגת המזון באופן מסודר ונעים לעין מושכת אליו באופן טבעי יותר קונים.
כיום נהנים מקומות רבים העוסקים בממכר של מזון ממקררי וטרינה בהם מוצגים מזונות קפואים (גלידות, בשרים, דגים, ירקות קפואים וכו'), משקאות קרים ושאר מוצרים הנשמרים בקירור.
קיימת חשיבות רבה באופן הצגת המוצרים במקררי הוטרינה. אנו מציעים לקהל לקוחותינו מגוון רחב של מקררי וטרינה שחלקם בנויים ומיועדים לתצוגה בולטת של הסחורה. ניתן לבחור בין מקררים בעלי דלת אחת ועד שלוש דלתות, מקררים ללא דלתות עם מדפים נגישים (מתאימים יותר לשתייה קלה של בקבוקים קטנים של עד ליטר וחצי), מקררי תצוגה קומפקטיים יותר (מתאימים לממכר כריכים קרים, מוצרי חלב וגבינה).
מקררי הוטרינה נוחים להעברה ממקום למקום. חלקם הגדול נישא על גבי גלגלים ובכך מתאפשר לשלבם בכל פעם במקום אחר בחנות, זאת על מנת להדגיש ולמשוך קונים חדשים ובמיוחד שברצוננו להבליט ולמכור מוצר חדש.
שימוש נרחב נעשה במקררי ויטרינה המיועדים לפחיות ובקבוקי שתייה במקומות לממכר מזון מהיר. במקומות אלו תחלופת הלקוחות הינה בקצב מהיר. שימוש במקררי ויטרינה שקופים וגבוהים מאפשרים לקהל הלקוחות לבחון איזה משקה ירצו לבחור וזאת מבלי לפתוח קודם את המקרר. האפשרות בבחינת המוצרים מבלי לפתוח בכל רגע כמעט המקרר שומרת בצורה מטיבה יותר על הטמפרטורה במקרר ומונעת פגימות ובלאי שלו לאורך זמן.
שימוש רחב נוסף הנעשה במקררי ויטרינה הוא במעדניות ובאירועים בהם מוצגים מזונות דוגמת גבינות ויינות. אז הופכים מקררי הוטרינה הנמוכים והרחבים ככלי המושלם להציג בו מגוון רחב של מוצרים וזאת תוך שמירת איכותם וטריותם ובמיוחד שחלקם מוצגים לטעימות של העוברים והשבים.
הנוחות הרבה שיש ב מקרר ויטרינה היא ביכולת של הלקוחות ואלו העוסקים במזון לראות את תכולת המקרר מבלי לפתוח אותו. הדבר מקל עד מאוד על הלקוחות והעובדים ומביא לחיסכון רב באנרגיה של המקרר. מעבר לכך, עיצובם של המקררים, ניידותם ויכולתם להגיע בגדלים שונים מהווים מקררים אלו להיות מועדפים במקומות קבועים בהם יש ממכר ועבודה עם מזון.
|
בני צריך לעבור ניתוח tympanoplasty (סגירת נקב באוזן). ברצוני לקבל פרטים על מהלך הניתוח ועל אפשרויות ריפוי ללא ניתוח. כמו כן, האם אפשר לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית? בני בן 11.5. ברצוני לדעת מהם הסיכונים הכרוכים בהניתוח. אני סובלת מכאבי מחזור מאוד חזקים שלעיתים מלווים בהקאות. כל כדור שאני לוקחת אינו יעיל, לאחר כמה חודשים (הגוף מתרגל), אדויל / אדקס / אקמול כבר מזמן לא עוזרים או מקלים. עם זאת לקחתי נורופן שעזר, אך איבדתי את ההכרה. האם זה אחת מתופעות הלוואי? זו רגישות יתר? (אציין שאקמול מרדים אותי). אני גם רגישה לגלולות נגד הריון. האם יש כדור אחר שכדאי לי לנסות? אני פוחדת להתעלף שוב.
רציתי לדעת האם ייתכנו גורמים נוספים לעליית ריכוז CRP בדם חוץ מדלקת? אני בן 55. האם הרתחה של רוזמרין ושתייתו ממריצות? מה הכמות שניתן לשתות ביום? אין לי שום מחלות כרוניות מלבד אסתמה סמויה. האם נכונה השמועה שרוזמרין מלבין שיניים? אם כן, כיצד יש להשתמש בו?
האם המחזור בצבע חום הוא תקין ?
פעולה המתבצעת בין השבוע ה-9 ל-11 של ההריון, בה מוציאים דגימה של סיסים כוריוניים מן השליה, ובודקים אם קיימים פגמים גנטיים בעובר. הפעולה מונחית על-ידי סריקה על-קולית (אולטרסאונד). היא מאפשרת גילוי טרום-לידתי של תסמונת דאון ושל תלסמיה.
|
נושמים אבק כוכבים בואו לנהל תיקי לקוחות של סלבס שם החברה: yesמיקום המשרה: היוזמה 6, כפר סבא דרוש /ה מנהל /ת תיקי לקוחות קלאס /VIP yes.
התפקיד כולל איתור וגיוס לקוחות קלאס/ VIP חדשים.
שימור, שירות ומניעת נטישה של לקוחות קיימים.
מנכ"לים /משנה למנכ"לים /חבר דירקטוריון /יו"ר /נשיאים של חברות גדולות, ידוענים, עיתונאים ובכירים במשק הישראלי.
עבודה שוטפת מול חברות שונות ומגוונות בניהן חברות AUDIO.
עבודה צמודה אל מול ממשקים פנים ארגוניים.
עבודה במשרה מלאה עם נכונות לשעות עבודה נוספות.
ניסיון במכירות למגזר הקלאס /VIP - יתרון משמעותי.
OFFICE - שליטה ברמה גבוהה.
מנהל/ת צוות פרואקטיב ותיאום פגישות שם החברה: yesמיקום המשרה: נשר יהול אישי ומקצועי של 2 צוותי מכירות המונה יחד כ-25 נציגים ואחמ"ש .
|
בוידאו: הטריילר לעונה השנייה של הסדרה "חינוך מיני"
מהיום אתם כבר לא צריכים לחפש את הדברים שכולם צופים בהם בנטפליקס: ענקית הסטרימינג העולמית פרסמה אמש (שני) כי תוסיף לממשק שלה מסך חדש המציג את התכנים הפופולריים ביותר במדינה בה הצופה נמצא. החברה דיווחה כי השורה תתעדכן מדי יום ותמוקם באופן שונה בעמוד הבית של האתר והאפליקציה בהתאם לכמה התכנים רלוונטים לטעמו האישי של המשתמש. כלומר, במידה ורוב התכנים הפופולריים הם בז'אנר המדע הבדיוני וזה פחות טעמו של הצופה, החברה תוריד את מיקום השורה. עוד החברה מציינת כי המנויים יכולים לקבל מידע על תכנים פופולריים נוספים, שכן הממשק יאפשר כעת צפייה בתכנים המובילים ביותר בכל קטגוריה. למקרה שתהיתם, העדכון החדש תקף גם לישראל.
חשוב לציין שבנטפליקס חושבים על התכונה הזו מזה זמן מה. כבר בשנה שעברה, חברת הסטרימינג הפעילה את שורת התכנים המובילים למספר משתמשים מצומצם בבריטניה ומקסיקו. "התכונה הזו תקל באופן משמעותי על בחירת התוכן לצפייה עבור משתמשים שרוצים לדעת מה אנשים אחרים רואים בשירות", כתב ריד הייסטינגס, במכתב למשקיעים ששלח באפריל 2019. כמו כן, לא ברור לגמרי כמה מהסרטים ותוכניות הטלוויזיה ברשימת התכנים המובילים יהיו מבית נטפליקס וכמה מיוצרים אחרים, אולם בחברה אישרו לאתר The Verge כי שתי האופציות זכאיות להיכלל ברשימה.
בסוף שנת 2019, פרסמה נטפליקס רשימה מלאה של הסרטים ותוכניות הטלוויזיה הפופולריות ביותר שלה. למעט משפחת סופר על 2 של דיסני, כל כותר אחר ברשימה היה תוכן מקורי של ענקית הסטרימינג. חשוב להזכיר שהחברה איבדה הרבה מרשיונות התוכן שהיו לה בעבר, במיוחד מול וורנר בראדרס, NBC-יוניברסל ודיסני, לאור השקת שירותי הסטרימינג שלהם. לכן, התוכן המקורי של נטפליקס לאט לאט הופך לפופולרי ביותר בשירות והוא, בתמורה, מסתמך עליו יותר ויותר להגדלת עסקי החברה. התכונה החדשה זמינה החל מהיום לכלל מנויי השירות, גם בישראל, ותופיע בעיצוב שונה מהשאר בממשק כדי להבליט אותה יותר.
|
רובכם כנראה מתגוררים במרכז הארץ ונהנים לכם מנגישות גבוהה להשקות, אולמי תצוגה, מועדוני רוכבים, חלפים, והמון המון רמזורים ומוניות. אשריכם ואני בטוח שאתם שמחים בחלקכם.
אנו הצפוניים ממש מקנאים בכם על כל הטוב הזה אבל לנו יש יתרון גדול, ענק, פאר הטכנולוגיה: בצפון יש מזגן באופנוע. הנה השיטה, זה בחינם, צריך רק להרגיש אותה ולפעול על פיה. ובכן, כנראה שכבר חשתם על בשרכם פעמים רבות שהשינוי בגובה מעל פני הים משפיע מיידית על הטמפרטורה החיצונית, ומאחר ואנו כולנו חבורת חוצנים, אנחנו מרגישים את השינוי מיד בכפות הידיים, בצוואר, בברכיים ובכל מקום שלא עטוי במספיק שכבות.
בחום הקיץ ובחמסינים נוראיים אני מכוון את הפירלי הקידמי לכבישים הגבוהים, אם אפשר מעל 700 מטר: תפן, חורפיש, כביש הצפון, סאסא, בירנית, מלכיה, דלתון, צפת. בסתיו כשהקרירות חוזרת, אני מחזיר את הבטנה למעיל הרכיבה וממשיך באותם כבישים גבוהים, אך לאחר שחזרתי יום אחד רועד כולי, הנמכתי לכבישי 200-500 מטר. כל עוד שומרים על גבהים אלו, יש מיזוג טבעי נהדר. כבישים מומלצים: כביש המוביל – אלונים יגור, כביש 70 יגור עד יבור, כביש 805 דרך יעד לכרמיאל.
והנה הגיעו ימים קרים באמת, אך אל דאגה כי במזגן הגלילי יש גם אופציית חימום: במרחק חצי שעה מתחבא לו הקיץ: הכנרת. ברגע שעוברים את צומת חנניה מזרחה – האויר מתחיל להתחמם. הקטע הסלול החדש של 85 מעל נחל עמוד לכיוון עמיעד מדהים. פונים ימינה ושמאלה לאלמגור, יורדים דרך כורזים ומקיפים את הכנרת. מסניפים את ריחות פריחת המנגו, מזמזמים לקצב חבטות הברחשים במשקף, נזהרים לא לאבד ריכוז מסנוור תכול הכינרת… חלום !
החשבון פשוט: רוצים חימום חינם? נרד לכמה שעות אל מתחת לפני הים. לאחר תדלוק בצמח והפסקה בחנות התמרים פלוס של קבוצת כנרת (מומלץ: שירותים נקיים, שפע חניה לאופנועים, ספסלי ישיבה, טעימות תמרים חינם, צוות עובדים מקסים). נחנו? עכשיו הזמן לפתוח את הלב את הנוף ואת הגז. אפשר מזרחה ולעלות את חמת גדר, או מערבה ולעלות את העליות של יער שוויץ לפוריה עילית.
זהו ידידי הרוכבים, מי אמר שאין מזגן? יש ויש, ועוד בחינם.
כשאתה עובר בצומת חנניה תן צפצוף ואצטרף.
|
תשובה: בתפילת שמונה-עשרה יש שלוש ברכות ראשונות ושלוש ברכות אחרונות, ועוד שלוש-עשרה ברכות אמצעיות בימי חול (בשבת, בחג ובמוסף יש ברכה אמצעית אחת: 'קדושת היום'). הברכות הראשונות והאחרונות עוסקות בשבחו של הקב"ה, ולכן אי-אפשר לבקש בהן על צורכי יחיד (אלא על צורכי ציבור בלבד, כמו 'והשב העבודה' ו'שים שלום'). לעומת זה, הברכות האמצעיות מיועדות לבקשת צרכיו של אדם.
בכל אחת ואחת מהברכות האמצעיות אפשר, לאחר שאומרים את עיקר הברכה, להוסיף בקשות אישיות מסוגה של אותה ברכה. למשל, אם רוצים לבקש על חולה – מבקשים עליו בברכת 'רפאנו'; הזקוק לפרנסה – יבקש זאת בברכת השנים ('ברך עלינו'). בברכת 'שומע תפילה' אפשר לבקש על כל הצרכים, כי היא כוללת את כל הבקשות. אולם בבקשה לצורך יחיד אין להאריך בתוך הברכה, ומי שרוצה להאריך – יעשה זאת ב'אלוקַי נצור' שבסיום התפילה.
על-פי הקבלה "טוב להתוודות ב'שומע תפילה' בלשון יחיד (מלבד הווידוי שבלשון רבים שאחר התפילה), ולשאול [=לבקש] אחר-כך מזונותיו, ואפילו אם הוא עשיר". אך בסידור בעל התניא לא הביא זאת, וייתכן שהוא סובר כי דבר זה שייך לבעלי מדרגה גבוהה בלבד.
יש דברים שדיי לכוון עליהם במחשבה בלבד, כגון מה שמביא אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, שכאשר אומרים בשמונה-עשרה "ואת כל מיני תבואתה לטובה" צריך לכוון לחיטים למצה ולאתרוג (במקום אחד נזכר גם יין לקידוש), ואז ממילא תהיה כל התבואה לטובה.
מקורות: ברכות לד,א. טושו"ע או"ח סי' קיב, קיט ס"א-ב ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן שם ס"א-ב. וראה כף החיים שם ס"ק ג,ה,טו. לוח 'היום יום' יט תשרי.
|
"נוסעת הוטרדה מינית בטיסת אל על, הדיילת הראשית התעלמה"
נוסעת עלתה לטיסת אל על, נרדמה, והתעוררה בבהלה כשהיא חשה שגבר מבצע בה מעשים מגונים. היא מיהרה לבקש עזרה מצוות המטוס, אך זה הותיר אותה באותו מושב, סמוך למי שהטריד אותה, ששב בינתיים למקומו, ולא הבטיח שהמשטרה תישלח לטפל באירוע, כך פורסם הבוקר (שני) בגלי צה"ל.
הצעירה סיפרה לגל"צ: "הייתי בטיסה מניו יורק לארץ. התעוררתי להרגשה שמישהו מתחכך בי. ניסיתי להזיז אותו בכוח. לדבריה, מי שניגש אליה מיד היה הדייל שציין כי הוא ראה את המתרחש. הצעירה הוסיפה כי הדיילת הראשית הגיעה והגיבה לאירוע באדישות. "התחלתי לבכות בייאוש והיא ניסתה לשכנע אותי כי כל העניין היה בטעות", סיפרה.
עוד טענה, כי היא התקשתה להגיב לסיטואציה והיא לא הורחקה מאותו אדם. ניגש אליה נוסע אחר שאמר כי הוא היה עד למה שהתרחש והוא מוכן להעיד בנושא. דיילים נוספים אמרו לצעירה כי אם הייתה מגישה תלונה ייתכן שהיה ניתן למצות את הדין אם האדם כבר בשדה התעופה. "אני מרגישה שזה לא מניח לי, אם אני אלך למשטרה אני לא חושבת שייצא מזה משהו, אבל אני נורא כועסת על אל על כחברה. על איך שהם הגיב. לא עובר יום בלי שאני חושבת על זה שהייתי צריכה לעשות משהו ולא עשיתי אותו", הוסיפה.
מאל על נמסר בתגובה: "הנוסעת טופלה במהלך הטיסה ולאחריה ברגישות רבה, מנהלת השירות טיפלה בטיסה באופן אישי ולאחר הטיסה היא טופלה בקשרי הלקוחות והוצע לה להתלוות אליה ולהגיש תלונה במשטרה. אנו מצרים על המקרה אך החברה עשתה כל שביכולתה ותמשיך לסייע לנוסעת באופי שתבחר".
|
מה הן נקודות הדק?
"נקודות הדק" הן נקודות ברקמת השריר שגורמות לכאב. הסיבה לכאב בנקודות אלו אינה ברורה אך ישנן מספר השערות לסיבת הכאב.
גירוי של "מתח שרירי ממושך" או קרע מזערי בשריר כנראה אחראיים להיווצרות של מרכז כאב. מרכז הכאב משדר גירוי כאב לכיוון המח דרך חוט השדרה. חוט השדרה, בתגובה לגירוי הכאב, מכווץ את סיבי השריר כדי להגן על האזור הפגוע ולמנוע נזק נוסף. עד כאן המנגנון הוא נורמאלי. בנקודה הזו הדרך מתפצלת: אצל רב בני האדם האזור הפגוע מחלים, המתח השרירי שנוצר נעלם, והם חוזרים לתפקוד רגיל. בחלק מסוים וקטן של המקרים, נוצרת תגובה הפוכה לעלית המתח השרירי.
עלית המתח מקטינה את אספקת הדם לשריר ומגבירה בכך את הכאב. העלייה בכאב, בתורה, גורמת לעליה במתח השרירי, ושוב לעליה בכאב, וחוזר חלילה. כך נוצר מעגל שטני שמחזק את עצמו. בנוסף, הכאב בדרכו למח מפעיל גם את המערכת העצבים האוטונומית (שהיא אחראית בין השאר על כיווץ והרחבה של כלי דם). כתוצאה מכך יש כיווץ נוסף של כלי דם וירידה באספקת הדם לשריר.
מהן הדרכים לטיפול ב"נקודות הדק"?
|
בתוך החדשות המדאיגות שהפכו לשיגרה, הינה משהו מחמם לב: פרס החינוך לרשויות לשנת 2019 הוענק לעיריית באר שבע. שר החינוך בישר לראש עיריית באר שבע על הזכיה. הפרס הוענק לעירייה על רקע פעילותה הבולטת, המעמיקה והרחבה בתחום החינוך ועל קידומם של תהליכיים ייחודיים וחדשניים בתחום הפדגוגיה. בהחלטת ועדת הפרס צוין שבעיר מקדמים לצד חדשנות פדגוגית גם ערכים חברתיים שהניחו תשתית של ערבות הדדית וקהילה צומחת. עוד צוין, כי תחומי המעורבות האישית והחברתית בקהילה יחד עם טיפוח האקלים החינוכי הפכו לדגלים מרכזיים וסמני דרך של כל רשות שמהווה מודל לחיקוי. מכלול העשייה העשיר זיכה את באר שבע בפרס איכות ומצוינות,צוין .
ראש העיר באר שבע, רוביק דנילוביץ': "לצוות מינהל החינוך בעיר באר שבע: לד״ר חפצי זוהר-מ״מ וסגנית ראש העיר- מחזיקת תיק החינוך, לזהבה הראל- ראשת מינהל החינוך ולכל צוות מינהל החינוך, למנהלות ולמנהלים הנפלאות והנפלאים, למורות ולמורים המסורות והמסורים, לגננות ולסייעות המדהימות, לעובדות ולעובדי המנהלה המקצועיים, לחברת כיוונים ולכל מוסדות החינוך והחינוך המשלים, להנהגת ההורים העירונית השותפה הגדולה שלנו ולוועדי ההורים בבתי הספר ובגני הילדים ולתלמידות ולתלמידים המקסימות והמקסימים שלנו. ברכות על פרס החינוך הארצי לעיר באר שבע לשנת 2019 הן בתחום ההישגים והמצוינות והן בתחום הערכי. אני גאה בכולכן/ם, הפרס הזה כולווווו שלכן/ם! "
|
למה בעלי נכסים צריכים שירותי ניהול? כיצד שירותי ניהול עוזרים להשביח את הנכס? האם אפשר לנהל את הנכס בצורה מקצועית בלי לשלם על זה?
בעלי נכסים פרטיים ומסחריים זקוקים לשירותי ניהול. התפקיד של משווקים ומנהלי נכסים בא לידי ביטוי בשלבים שונים של הטיפול בנכס, כמו למשל מעמד הפרסום והשיווק שלו לשוכרים/קונים – או בטיפול בתקלות וגביית שכר דירה.
על פניו, בעלי הנכסים לא צריכים שירותי ניהול כי הם יכולים לטפל בנכס שלהם בעצמם. בפועל המצב כמובן שונה לחלוטין: לרוב בעלי הנכסים אין זמן, ידע או מומחיות בניהול ואחזקת מבנים וחלקם גם לא יודעים למי לפנות כדי להשביח את הנכס.
היכרות עמוקה עם הצרכים של בעלי נכסים כמוך הביאה את חברת קיסר שיווק וניהול נכסים להציע עבורך את חבילת הניהול המושלמת בלי עמלות. רוצה לנסות אותנו? אנו מחכים לפרטים שלך.
שירותי ניהול נכסים עוזרים להשביח את הנכס כי הם מיושמים בשטח על ידי אנשי מקצוע שמתמחים בכך. במקום לדוגמא שבעלי הנכסים יאבדו שעות עבודה חשובות או יוותרו על זמן בילוי עם הילדים והמשפחה, הם רק צריכים לדאוג שיהיה גורם מקצועי שינהל ויתחזק את הנכס שלהם. אם מוסיפים למשוואה את העובדה שבשיטת Total management אפילו לא צריך לשלם על דמי הניהול, מקבלים מתכון מנצח.
השאיפה של בעלי נכסים מכל סוג היא כמובן לייצר מהם כמה שיותר תשואה. הדרך לייצר את התשואה היא לתחזק את הנכס, להשביח אותו ולשווק אותו לקהל היעד הרלוונטי. אם בעלי נכסים פרטיים או מסחריים רוצים להצטרף להצלחה, עליהם לדאוג לשיטת ניהול שלא מבוססת על עמלות. במילים אחרות, עמלות ודמי ניהול מורידים בהכרח מהרווח של בעלי נכסים ולכן עדיף לדלג מעליהם.
בקיסר שיווק וניהול נכסים מציעים חבילה ייחודית של שירותי ניהול בלי לגבות ממך אפילו שקל אחד. רוצה לנסות ניהול נכסים בשיטת Total management? נשמח לעמוד לרשותך.
|
כחצי שעה לאחר פתיחת המסחר בוול סטריט התפרסם נתון המאקרו האחרון ליום המסחר הנוכחי אשר היה בסימן שלילי. מדד אמון הצרכנים לחודש נובמבר ירד לרמה של -70.4 נקודות ירידה של 2% ביחס לחודש אוקטובר. המדדים לא נשארו אדישים ועברו מעליות לירידות, אך לאחר מכן חזרו להסחר בצד הירוק.
כאמור, מדד אמון הצרכנים לחודש נובמבר ירד לרמה של 70.4 נקודות לאחר שבחודש אוקטובר הציג קריאה של 72.4 נקודות. הוועד המנהל ייחס את הירידה המדוברת לחשש הצרכנים מהאבטלה הגבוהה וירידה בהכנסה הפנויה. הכלכלנים צפו כי הנתון של החודש הנוכחי יעלה לרמה של 72.9 נק'.
"הצרכנים אשר נסקרו לגבי ה-6 חודשים הקרובים הביעו חשש משוק העבודה ומההכנסות אשר צפויות לרדת" אמר לין פראקנו דירקטור לנתוני מאקרו בחבר המנהלים "למרות זאת נראה שהצרכנים חשים אמון בקשר לכלכלה המקומית".
|
ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמיים ושמעת וסלחת .
ופנית אל תפילת עבדך ואל תחינתו, ה’ א-להיי, לשמוע אל הרינה ואל התפילה אשר עבדך מתפלל לפניך היום, להיות עיניך פתוחות אל הבית הזה לילה ויום, אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם, לשמוע אל התפילה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה.
ואתה תשמע השמיים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו.
ואתה תשמע השמיים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו : כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם. למען ייראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתת לאבותינו.
רעב כי יהיה בארץ, דבר כי יהיה, שידפון, יירקון, ארבה, חסיל כי יהיה, כי יצר לו אויבו בארץ שעריו, כל נגע, כל מחלה. כל תפילה, כל תחינה, אשר תהיה לכל האדם, לכול עמך ישראל, אשר יידעון איש נגע לבבו.
אתה תשמע השמיים מכון שבתך ועשית ככול אשר יקרא אליך הנוכרי למען יידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי.
ושמעת השמיים את תפילתם ואת תחינתם ועשית משפטם .
ושמעת השמיים מכון שבתך את תפילתם ואת תחינתם ועשית משפטם. וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שוביהם וריחמום. כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצריים מתוך כור הברזל. להיות עיניך פתוחות אל תחינת עבדך ואל תחינת עמך ישראל לשמוע אליהם בכול קוראם אליך. כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכול עמי הארץ: כאשר דיברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבותינו ממצריים ד' ה'.
כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה.
והשיבו אל ליבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שוביהם לאמור חטאנו והעווינו רשענו.
בפרק 1 פונה אדם שהשביע את חברו בעניין סכסוך ממוני שהיה ביניהם (ע' ויקרא ה א)] . המשפט נערך ממש בתוך המקדש – " "לפני מזבחך בבית הזה" " .
בפרק 2 פונה עמ"י, אחרי שספגו מפלה צבאית בתוך הארץ ( אמנם בהמשך כתוב "והשבותם אל האדמה אשר נתת לאבותם" אבל נראה לי שהכוונה היא שכל הלוחמים יחזרו משדה הקרב, איש לנחלת אבותיו; וכך פירש מלבי"ם). גם כאן הם מתפללים ממש בתוך המקדש – " "בבית הזה." "
בפרק 3 פונה עמ"י, כשאין גשמים. כאן הם מתפללים " "אל המקום הזה" " – לא ממש בתוך המקדש אלא מבחוץ, במקום שאפשר לראות ממנו את המקדש. אולי הסיבה היא, שבתענית על עצירת גשמים באים לא רק בני-ישראל אלא גם גרים-תושבים, ואסור להם להיכנס למקדש, ולכן הם נשארים בחוץ.
בפרקים 4 ו5 פונים אנשים פרטיים (מישראל או מהגויים) שיש להם צרות פרטיות – הם סובלים מרעב, ממחלות או מאויבים שמציקים להם ( פרק 2 דיבר על תבוסה של צבא ישראל במלחמה - " "בהינגף עמך ישראל לפני אויב " " , ופרק 4 מדבר על סכסוכי גבול מקומיים, פיגועי טרור וכו' - " "כי יצר לו אויבו בארץ שעריו" " ). גם כאן הם מתפללים " "אל הבית הזה" " – לא ממש במקדש אלא מבחוץ. אולי הסיבה היא, שלא כל אדם פרטי רשאי להיכנס אל המקדש (לא כל אחד יודע להיטהר כמו שצריך) ולכן חלק מהם עומדים בחוץ.
בפרק 6 פונים חיילי ישראל, כשהם בדרך למלחמה. הם כבר לא יכולים להתפלל בתוך המקדש וגם לא לידו – הם יכולים רק לפנות בתפילתם לכיוון ירושלים: " "דרך העיר אשר בחרת בה, והבית אשר בניתי לשמך" " .
יש הבדלים בתיאור השמיעה מן השמיים – ולחלק מהם גם הצלחתי בע"ה למצוא הסברים. אני מקווה שההסברים יעזרו לכם ללמוד את התפילה בעל-פה.
בפרקים 0 - 5 נאמר " "ואתה תשמע השמיים" " ו בפרקים 6 - 7 נאמר " "ושמעת השמיים." " הסבר אפשרי: בפרקים 1 - 5 המתפללים נמצאים במקדש או קרוב אליו, ושלמה בטוח שה' ישמע את תפילתם, ולכן הוא אומר " "ואתה תשמע" " בלשון עתיד וודאי. אבל בפרקים 6 - 7 המתפללים נמצאים רחוק מהמקדש, והם רק פונים לכיוונו, ולכן לא בטוח שה' יתייחס אליהם -- שלמה מבקש שה' ישמע את תפילתם למרות שהם רחוקים מהמקדש, והוא אומר בלשון בקשה " "ושמעת" " .
בפרק 2 מבקש שלמה " "וסלחת לחטאת עמך ישראל" " , ו בפרק 3 הוא מבקש " "וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל" " : נראה לי (כמו שהוסבר למעלה) שבפרק 2 מתפללים רק בני ישראל (כי הם מתפללים על צרה שפוגעת רק בעמ"י – תבוסה במלחמה), ובפרק 3 מתפללים גם גרים תושבים (כי הם מתפללים על צרה שפוגעת בכולם – בצורת).
בפרק 4 אומר שלמה " "וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו ." " ו בפרק 5 הוא אומר " "ועשית ככול אשר יקרא אליך הנוכרי" " : כי בנ"י מכירים את הכללים של 'שכר ועונש', והם מבינים שכל אדם צריך לקבל על פי דרכיו. אבל הנוכרים לא מבינים את זה, ואם ה' לא ימלא את בקשת הנוכרי (כי הוא אינו ראוי לכך) הנוכרי יחשוב שה' פשוט לא שמע אותו... לכן שלמה מבקש שה' בכל מקרה ימלא את בקשת הנוכרי ולא יתייחס לדרכיו וללבבו, " "למען יידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי" " [מלבי"ם].
התפילות של שלמה התקיימו לא רק בימי בית המקדש הראשון אלא גם בימי בית המקדש השני, כמו שניתן ללמוד מ חזונותיו של זכריה .
כנגד הבקשה שב "פרק 0" , אנחנו מבקשים: "שמע קולנו, ה' א-להינו, חוס ורחם עלינו, וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו...".
כנגד הבקשה שב "פרק 1" , אנחנו מבקשים: "והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר...; על הצדיקים ועל החסידים... יהמו נא רחמיך, ה' א-להינו, ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ...".
כנגד הבקשה שב "פרק 2" , אנחנו מבקשים: "...וכל אויביך מהרה ייכרתו...".
וכנגד הבקשה שב "פרק 3" , אנחנו מבקשים "ברך עלינו, ה' א-להינו, את השנה הזאת, ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן [טל ומטר ל]ברכה על פני האדמה, ושבענו מטובך, וברך שנתנו כשנים הטובות".
עוד על המבנה של תפילת שלמה - ראו באתר דעת .
על-פי מאמר של ע"פ הרב י' סמט שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 11 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-11-01.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:מבנה_מלכים_א_ח&oldid=694034"
דף זה נערך לאחרונה ב־17:48, 17 באפריל 2016.
|
הסיבה לכך: יש להתאים את התוכן לוויקיציטוט. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.
העורך החזותי מופעל בוויקיפדיה העברית באמצעות לחיצה על "עריכה" במרחבי הערכים, המשתמש, העזרה והקטגוריה. נכון ליולי 2020 העורך החזותי זמין בוויקיציטוט באמצעות גרסת בטא בלבד. ממשק זה מתוכנן להפוך בעתיד לממשק העיקרי לעריכה במיזמי ויקמדיה השונים.
העורך החזותי נמצא בפיתוח מתמיד. הגרסה שרצה בוויקיפדיה מתעדכנת לפחות פעם בשבוע. הגרסה הנוכחית של העורך אינה מושלמת: אפשר לערוך בה ערכים, אולם תיתכנה תקלות.
עריכת קטגוריות, באמצעות לחיצה על כפתור אפשרויות.
העורך החזותי הופעל באופן ניסיוני בוויקיפדיה העברית ב־25 באפריל 2013, וביולי 2013 הפך לברירת המחדל בלחיצה על "עריכה" במרחבי הערכים, המשתמש, העזרה והקטגוריה.
בדפדפן אינטרנט אקספלורר, העורך החזותי תומך כרגע בעבודה רק דרך גרסאות 10 ו־11. בקרוב תתאפשר עריכה גם באמצעות גרסה 9 של הדפדפן.
מי שאינם יודעים איך לדווח על בעיות בפבריקטור, יכולים לרשום תיאור של הבעיות שמצאו בדף ויקיפדיה:עורך חזותי/משוב.
אוחזר מתוך "https://he.wikiquote.org/w/index.php?title=ויקיציטוט:עורך_חזותי&oldid=160268"
דף זה נערך לאחרונה ב־19:13, 4 ביולי 2020.
|
לאחר שפסנתר הבטון והפסל I ♥ JLM עברו למשכנם החדש, היום (ג') החלו העבודות בכיכר ציון שבמרכז העיר. הכיכר שנוסדה ב-1924 והוקמה על ידי הבריטים, גודרה הבוקר בבד ירוק ואף המדרגות המובילות לרחבת הבנק נהרסו. הצפי לסיום העבודות: כמה חודשים.
כפי שפרסמנו, הכיכר המפורסמת תעבור שדרוג נחרב ובו יוצבו במות ישיבה, שקעי טעינה חשמליים, 30 עצים מסוגים שונים ותיאטרון ישיבה. למרות שפורסם בתקשורת כי הכיכר החדשה תיקרא על שמה של שירה בנקי ז"ל שנרצחה במהלך מצעד הגאווה ב-2015, מהעירייה נמסר כי אין כל כוונה לשנות את שם כיכר ציון.
המדרגות המפורסמות המובילות לרחבת הבנק יוחלפו בתיאטרון ישיבה הצופה אל מרכז הכיכר ויאפשר קיום מופעים והפגנות במידת הצורך. כמו כן, המרחב יואר במערכת גופים תלויים שישוו לכיכר מראה מיוחד גם בלילה. בנוסף, יותר מ-30 עצים מסוגים שונים וערוגות יינטעו במקום.
ב-2016 יצאה העירייה בשיתוף חברת 'עדן', החברה לפיתוח מרכז ירושלים, בתחרות אדריכלים במטרה למצוא תכנית שתשפר את מראה הכיכר המיושנת בתחרות. התחרות התקיימה בשיתוף עם "עמותת אדריכלים מאוחדים" ועדת שיפוט בהשתתפות מיקה בנקי אימה של שירה בנקי ז"ל, שפנתה לראש העירייה בבקשה לחשוב איך אפשר לקדם סובלנות במסגרת כיכר ציון שהיתה המקום המרכזי לאבל על שירה בימי השבעה. מיקה הצטרפה כיועצת מיוחדת לראש העירייה בוועדת השיפוט שבחרה את ההצעה הזוכה. בתחרות זכו האדריכלים מיה עתידיה, תמיר מנצור-כרמל ומעין טוקי-כרמל.
התכנון החדש של הכיכר יהפוך אותה לכיכר נעימה למעבר ולשהייה, ובמקביל יאפשר לשאר הפעילויות המתרחשות בכיכר להמשיך להתקיים, כגון: מופעים, מסיבות, הפגנות, שווקים ומעגלי שיח. הכיכר תשתלב עם רחוב יפו המחודש ותחבר בינו לבין מדרחוב בן יהודה השוקק ונחלת שבעה.
|
טיפול אישי קרובים אל בלה וקסנר, אשקלון, ישראל | כבישים קרובים אל אתרוג 29, ערד, ישראל | כרטיסי זיהוי קרובים אל 55, כפר סבא, ישראל | מיזוג אוויר קרובים אל שדרות יגאל אלון 28, דימונה, ישראל | אינטרקום קרובים אל ז'בוטינסקי, גבעת שמואל, ישראל | חשמל קרובים אל Unnamed Road, ישראל | גלריות וחנויות צילום קרובים אל לוע הארי 34-50, גדרה, ישראל | לימודי שפות קרובים אל אתרוג 27-29, ערד, ישראל | בתי אבות קרובים אל הרכבת פינת שדרות מנחם בגין, אשקלון, ישראל | ציוד לאירועים קרובים אל שדרות מרילנד, ראשון לציון, ישראל | משקפיים קרובים אל דניאל 6, אופקים, ישראל | רשתות שידור קרובים אל נחל דן 3, צפת, ישראל | דודי שמש חשמל וקיטור קרובים אל שדרות שאול עמור 20, מגדל העמק, ישראל | תחנות רדיו קרובים אל שדרות בנ"צ כרמל, באר שבע, ישראל | מוסדות דת קרובים אל ויקטור מנביץ', נהריה, ישראל | גיל הזהב קרובים אל שבטי ישראל 9, נתיבות, ישראל | כוח אדם קרובים אל דרך השדות 46, בית יצחק שער חפר, ישראל | צבעים קרובים אל מונטיפיורי, נס ציונה, ישראל | הכוונה מקצועית קרובים אל אנילביץ' 5, נהריה, ישראל | מידענים קרובים אל יצחק בן צבי, אשקלון, ישראל | שמאים בן דוד יעקב באשדוד | סיעוד עמל סיעודית בדברת | ציוד משרדי מפעיל בבאר שבע | עישון כהן אהרון בירושלים | רפואה שירותי בריאות כללית-מרפאת נאות הפסגה במודיעין עילית | דיאטה ניר פינק במודיעין | מיכלים מתכת השרון (1984) בע"מ בתל מונד | כבלי וחוטי חשמל א.ד.ר אורון גיבורי 1987 בע"מ בנתניה | גדרות גדרות חיים בחולון | משכנתאות ברוך פיירשטיין בירושלים | בלונים ביז באור עקיבא | דודים בועז דודי שמש בכפר סבא | תמלול איטייפ-אומניטק בע"מ בפתח תקוה | דואר דואר ישראל בעופרה | נגר Woodoo בחיפה | הפקת אירועים מאמא-מיוזיק בנשר | סופרמרקט מינימרקט אלחלא בעראבה | ספרים סיפור חוזר בבאר שבע | טפטים עולם השטיח והדקורציה באשדוד | תפירה מרכז התפירה והברכה בירושליםמחירון עבודות מינהור | מחירון עבודות בניה | מחירון תשתיות תקשורת | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון אלמנטים קלים לבניה | מחירון עבודות נקיון, ליטוש, פינוי פסולת והובלת תכולת בית | מחירון חומרים ומוצרים לעבודות פיתוח | מחירון מעליות ומתקני הרמה לנכים | מחירון חומרי חשמל | מחירון ריהוט וציוד מורכב בבנין | מחירון מוצרי בטון טרום ודרוך | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון ספחים לצנרת מים וביוב | מחירון חומרי נגרות, מסגרות ופחחות | מחירון עוגני קרקע | מחירון עבודות בטון בשלד המבנה | מחירון עבודות אלומיניום | מחירון מתקני הסקה | מחירון נגרות אומן ומסגרות פלדה | מחירון גינון והשקיה | מחירון תחתיות מגנופלסט ותחתיות מעובדות " | מחירון צינורות מבטון לא מזוין | מחירון תבניות מפח לקירות ועמודים מרובעים | מחירון ריצוף באריחי גרניט פורצלן | מחירון איטום רצפות בטון עם ציפוי צמנטי | מחירון ניקוי, ליטוש והברקה לריצוף ומדרגות | מחירון שוחות בקרה לביוב | מחירון מכסים עם מסגרות לשוחות בקרה | מחירון קירות תומכים וקירות גדר | מחירון דיפון בבטון מזוין | מחירון מערכות גילוי אש ועשן | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון מכסים לתאי בקרה | מחירון מעבי אוויר | מחירון קירות תמך מסוג "צוקית" | מחירון סגירות אנכיות ואופקיות מגבס | מחירון תחתיות מגנופלסט ותחתיות מעובדות " | מחירון מא"זים אופיין C | מחירון חיפוי קירות בלוחות אבן (טבעי ותעשייתי) | מחירון פרופילי פלדה RSH - מגולוון | מחירון פירוק חיפוי קירות וסיתות טיח | מחירון אגרגרטים מיוחדים | מחירון תקרות וגגות | מחירון חיפוי קירות חוץ באבן | מחירון מערכת דיפון תעלות | מחירון בידוד למחיצות ותקרות | מחירון משטחי בלימה למתקני משחק, כושר ומסלולי ריצה | מחירון בניה בבלוקי פומיס | מחירון דלתות מפרופיל אלומיניום דמוי "בלגי" | מחירון מושבים ומסך לחלוקת האולםפסק-דין בתיק בג"ץ 8190/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 8190/05 בפני: כ | בפני כב' השופטת דניה קרת-מאיר החייבים המבקשת דוד בלס איזבל בלס ג'יזל בלס -נ ג ד - הנאמן הכנ& | בפני כב' השופט ירון מינטקביץ המאשימה ועדה מקומית הראל נגד הנאשם מוחמד אלחטיב <#2#> נוכחים: בא | בית משפט השלום לתעבורה בחדרה תת"ע 2012-11-11 מדינת ישראל נ' מחאג'נה 21 דצמבר 2011 בפני | בפני כב' השופט דוד גדעוני תובעים דאוד גול נגד נתבעים סעיד ווסיפה החלטה התובענה הועברה לטיפולי. | 31349-02-14 בפני כב' השופט דניאל בן טולילה המאשימה מדינת ישראל ע"י בא-כוחה עו"ד אסיף ג | מספר בקשה:7 בפני כב' השופטת מירב בן-ארי המבקש: יזהר אוסטרובסקי נגד המשיב: רפאל כחלון החלטה לאחר | בפני כב' השופט אייל דורון התובע עבדאללה גרבאן ע"י ב"כ עוה"ד מ' לוטפי ואח' | לפני: השופטת אופירה דגן-טוכמכר התובע: ישראל ליברמן - הנתבעת: ש.א.מ מוצרי אנסטלציה בע"מ החלטה | בפני כב' השופטת רבקה פוקס בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 להלן: "הפקודה | בבית המשפט העליון ע"פ 3824/01 - א' בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין המערער: איגור לישצ'נסקי נגד ה | 15 יוני 2015 לפני: כב' השופטת יפה שטיין התובעת: אירינה מזור ע"י ב"כ: עו"ד ודים | בית משפט השלום בעכו חע"מ 20642-07 מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה משגב נ' סוואעד בפני כב' השופטת | בית משפט השלום בעכו ת"א 2790-06 אסמאעיל עבד אלחמיד עבאס ואח' נ' עבאס עבד אלכרים - עזבון | בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 3233-10-10 עמיר נ' המוסד לביטוח לאומי סניף ירושלים תיק חי | החלטה בתיק ע"א 7014/11 בבית המשפט העליון ע"א 7014/11 - ב' בפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש | לפני כב' השופט יגאל גלם מספר תהליך: 3 הודעה על מסמכים נדרשים בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 18 ספטמ | בבית המשפט העליון בה"נ 5489/00 בפני כבוד נשיא בית המשפט העליון בדיון לפי חוק שיפוט בענייני התרת | בית משפט השלום ברמלה ת"פ 2398-08 מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי נ' סדה 14 אוגוסט 2011 ב | בפני כב' השופטת מירב קלמפנר נבון תובעת נאוה לודר נגד נתבעים החלטה אף שדעתי איננה נוחה מהתנהלות ש | בית משפט השלום בקריית גת ת"א 37526-04-11 שינברגר נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ 15 נובמב | לפני: כב' השופטת אורלי סלע - נשיאה התובעת: אירינה אוזרנסקי, ( ת.ז.-XXXXXX716) ע"י ב"כ: | בפני כב' השופטת יעל קלוגמן מבקשים 1. 013 נטוויז'ן בע"מ נגד משיבים 1. אבי מור הודעה בעני | בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 15548-03-11 ישיר איי.די.איי חברה לביטוח נ' אבו זיאד ואח& | בפני כב' השופטת דורית קוברסקי תובעים 1. אריה יהושע הרוש 3. דוד כוכבא 2. שמעון דהרי נגד נתבעים 1.
|
תיאטרון - "הסדנה הזאת הייתה יכולה להיוולד רק כאן"
מאת: צבי גורן "הסדנה הזאת הייתה יכולה להיוולד רק כאן"
ערב סיומה של סדנת האופרה הבינלאומית ה-20 ביפו נפגש צבי גורן לשיחה עם ג`ואן דורנמן, הרוח החיה והמייסדת של אחד המפעלים היוקרתיים ביותר בעולם האופרה.
ג`ואן דורנמן, המנהלת האמנותית של סדנה האופרה הבינלאומית מאז היווסדה, נחשבת לאחת הדמויות הבכירות והנכבדות בתחום ההדרכה הווקאלית וב- 2005 נבחרה על ידי העיתון היוקרתי"Classical Singer" כמדריכה הקולית הנבחרת. בישראל היא אורחת קבועה, כבר יותר מעשרים שנה, ולמרות שלא גדלה בבית ציוני המציאות הפכה אותה בעיני רבים בארץ ובארצות הברית לישראלית.
השנה, לראשונה, חווה דורנמן את החוויה הישראלית האחרת, זו של חרדה בטחונית ומלחמה, ואיכשהו, חרף החששות ותהיות, ולחצים של בני משפחה בחו"ל, שלה ושל הזמרים והמורים, היא מגלה חוש פטריוטי. בפתיחתו של הביצוע הקונצרטנטי של "החטיפה מהארמון" היא מקריאה קטע מתוך כתבה שהתפרסמה בעיתון בפורטו-ריקו על הזמרים שלהם שמשתתפים במפעל, ונשאלו בין השאר על תחושתם כאשר ישראל המארחת אותם נמצאת במצב מלחמה, ותחת איום טילים של החיזבאללה. הזמרים הצעירים – טנורים בעלי קול מדהים – לא היססו להביע את בטחונם והצביעו על עצם קיומו של הפרויקט כהוכחה. דורנמן קראה את הדברים בגאווה. אבל למען האמת, כעשרה ימים לפני כן היא הביעה דאגה, בעיקר בכל מה שנוגע לארגון העניינים במקרה הצורך. אבל היא בשלה. כל עוד אין אומרים לה "עד כאן" היא כאן, וכבר עשרים שנה שהיא עושה את זה, מאז שנקראה להגיע לתל-אביב.
- מתי החלטת לכונן את הסדנה בישראל?
"זה הוחלט בשבילי. המנצחת והבמאית הדגולה מבוסטון, שרה קולדוול, ביקשה שאבוא לתל אביב לאיזה פרויקט, אבל אני הייתי אחרי ניתוח ואמרתי לאישה שטיפלה בי שאני לא יוצאת לשם. היא התעקשה שאסע כי זה חשוב, וכך החל משחק של כן ולא, והיא ממש דחפה אותי `את לא מבינה כמה זה חשוב שתסעי לשם`, אז נכנעתי לה ובאתי לכאן.
"באותה עת הייתה תחרות המנצחים הבינלאומית בירושלים, ופול נדלר זכה בפרס. היינו מכרים משכבר ופגשתי אותו כאן, ושנינו ראינו אותו דבר: אין כאן זמרים. אחותו חיה כאן, ונסענו לראות קיבוץ, והופתעתי לגלות שבמקום אחד יש הכול, ובמקום אחר אין כלום. כאן יש עצים, מים, ילדים, בתי ספר, הכול. וזה היה הדבר המלהיב ביותר שראיתי בימי חיי. והאנרגיה הזאת דבקה בנו ואמרנו אולי אנחנו יכולים לעשות כאן משהו"
"כאשר חזרנו לניו יורק דיברנו עם כמה אנשים על הרעיון לכונן כאן סדנה, ואיך להגיע לדבר עם צ`יץ`, שהיה אז ראש העירייה. ונפגשנו אתו, ואמרנו לו: אנחנו יכולים להביא אמנים, זמרים גדולים, ללמד כאן. אבל אנחנו זקוקים לסיוע כספי וגם אנחנו נביא מימון כלשהו. הוא שאל כמה אתם רוצים? אמרנו-שאלנו 50 אלף דולר? והוא אמר לא! לא מספיק. אני צריך לתת יותר. ואתם צריכים להביא זמרים גדולים מכל העולם כי אני רוצה שזה יהיה מרכז. אמרתי לו שזה ייקח כמה שנים עד שזה יהיה כך, אולי חמש או עשר, והנה אנחנו כבר בשנה ה-20! וזה שינה חיים של כל כך הרבה אנשים, ואפילו זוגות שהכירו כאן ונישאו, ורבים כל כך שעובדים בכל רחבי העולם, והם חוזרים הנה ועובדים כאן.
"זה היה החזון של צ`יץ` וזה יכול היה לעבוד רק כאן. ממש מופלא. ישראל הפכה להיות חלק מחייהם, פרק בניסיון החיים שלהם. בהתחלה הייתה אולי רתיעה ופחד מפני הרעיון לבוא הנה, אבל הם חוזרים ובאים. אחת מהם, למשל, כבר תפתח את העונה הבאה של המטרופוליטן בניו יורק. בפריז פגשתי זמרת שזכתה להצלחה גדולה. לא פגשתי אותך פעם? כן, השתתפתי בסדנה שלך. והיא הייתה אז מלצרית, ועכשיו היא כוכב בינלאומי, ושרה את פידליו בניצוחו של נדלר".
בין הזמרים שעברו את הסדנה במהלך שנות קיומה בולטים ישראלים כמו דן אטינגר, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ועוזרו של דניאל בארנבוים באופרה הממלכתית של ברלין, שהחל את דרכו כזמר בריטון, והזמרים יבגני שפובלוב, הדר הלוי, דניס סדוב, לריסה טטויב, ענת אפרתי ואנה סקיבינסקי. בין הזמרים הבינלאומיים: ג`ון מטס – טנור, מתיאס האוסמן – בריטון, אולגה מאקרינה – סופרן ופרננדו דה לה מורה - טנור. גם מדריכי קול ישראלים ידועים החלו את דרכם בסדנה: ליאורה מאורר - City Opera בניו יורק, אירינה הוכמן - בבתי האופרה בפרנקפורט והמבורג ומשה לנדסברג בבית האופרה בהמבורג.
"מעולם לא למדתי להיות זמרת"
- מתי התאהבת לראשונה באופרה?
"למעשה התאהבתי בזמר בס-בריטון. הרבה יותר ממה שהתאהבתי באופרה. ואחרי עשר שנים של עבודה משותפת כבר הייתי מאוהבת מאוד בעניין הזה. מעולם לא למדתי להיות זמרת, אבל כן למדתי להיות פסנתרנית ליווי לזמרים בקונצרטים, וגם התחלתי ללמד ילדים מוגבלים, וכך גם בתחום האופרה, ואהבתי את זה. כי להיות בעולם התיאטרון, לנגן בפסנתר, ולהיות כל הזמן בעולם של דמיון היה בשבילי משהו שמימי,.
- ומתי החלטת להיות מאמנת?
"כמו עניין הסדנה, גם זה החליט בשבילי. יום אחד הלכתי לאיזשהו מקום ומישהו שאל אותי אם אני יכולה ללמד אותו את הקטע המוזיקלי שעבד עליו. ואז התחלתי ללמוד את העניין באיטליה ובצרפת, ועבדתי עשר שנים בלי ללכת לקולנוע או לבילויים אחרים, רק למדתי ועבדתי כדי לפרנס את עצמי ולממן את לימודיי, וקראתי את כל הספרים האלה, איך לנגן את התווים, וזה לוקח שנה שלמה ללמוד תכליל של אופרה כדי לדעת לנגן אותה נכון בפסנתר. וזה פשוט תפס אותי".
דורנמן החלה לעבוד כמדריכת זמרים בניו יורק סיטי אופרה, תחת הנהלתו של המנצח יוליוס רודל, ואחר כך עבדה שש שנים באופרה של ברצלונה, ושם פגשה כוכבים גדולים, ואחר כך בספולטו, בפסטיבל שני העולמות של ג`אן-קרלו מנוטי, ובאופרה של פריז עם התפיסות המודרניות שם. כך צברה מידע ותובנות על משחק וזמרה, וכך הגיעה למטרופוליטן אופרה, שם היא מכהנת כיום כמדריכה ראשית, ולצד כוכבים בינלאומיים העובדים עמה על תפקידיהם, היא גם מקבלת תלמידים צעירים העושים את צעדיהם הראשונים כזמרים.
אחד מתלמידיה של ג`ואן דורנמן סיפר לי כי כאשר עשה אצלה אודישן, כדי לגלות אם הוא יכול להתפתח כזמר אופרה, היא התפעלה מקולו, אבל הציבה לו שני תנאי קבלה כתלמיד שלה: ללמוד פסנתר וללמוד איטלקית. כעבור פחות משנה הוא חזר ובאיטלקית שוטפת גילה לה כי עמד במשימה הכפולה. היא נדהמה: "רוב האנשים לא ממש רוצים להתחיל. הם רוצים להגיע. וכשאומרים להם שהם צעירים, ועליהם לעשות כמה דברים, ללמוד כמה דברים שאפשר ללמוד לפני שיוכלו לצאת לדרך כתלמידי זמרה, ובכל מקרה הם גם צעירים מדי לשיר, מרביתם פשוט נמנעים מלעשות זאת, והולכים למקום שבו הם הורסים את קולותיהם. וכאשר התלמיד הזה הגיע הייתי נדהמת. ממש כך. והוא באמת התפתח ושר מצוין כיום".
- באחת מכיתות האמן אמרת כי גיל 18 הוא הגיל הנכון להתחיל ללמוד זמרה. האם זאת בגרות שאת מחפשת?
"לא רק. מדובר בבגרות פיזית, עצמות שכבר אינן רכות, מערכת הורמונים יציבה אצל הבנות. הגוף כבר צריך להיות בוגר. יש אנשים שנולדו אתלטיים. הם יכולים לרוץ מהר. אבל מי שצריכים לדעת איפה הראה, איפה החך, איך לתאם ביניהם באמצעות הנשימה, חייבים להיות בוגרים בגוף ולשלוט בו. עד אז הם יכולים ללמוד מוזיקה, שפות, להאזין לאופרות, לשיר שירים נחמדים, או במקהלה, ללמוד לנשום נכון, לרקוד, סיוף ועוד, להיות במצב פיזי מצוין, שרירים חזקים, קואורדינציה תחת שליטה מלאה, וכמובן במצב נפשי יציב.
"לימוד השפות חיוני ביותר. וככל שאתה צעיר קל יותר ללמוד אותן, לקרוא שירה, ללכת לתיאטרון, לקרוא מחזות, וכל זה מקל על העבודה כאשר הם מגיעים אליי. אני יכולה להשיג הרבה יותר מכל אחד מהם שהלך לתיאטרון ויודע לזהות בחוש משחק נכון לתפקיד וגם כזה שמדבר אל הקהל. וכשהוא הולך לאופרה הוא כבר יודע להבחין מי שר טוב ומי לא, והוא יכול לנתח ולהסביר למה זה כך, מה המטרה, מה הפעולה, איך אנשים עובדים כצוות, ומה סוג האישיות שמסוגלת גם לשמור על זהותה בשלמות וגם לפעול בתוך קבוצה.
"לשם כך אנו זקוקים לאנשים בעלי אישיות חזקה ובריאה, וכעת יש לנו בעולם סיוע נרחב כדי שהזמרים האלה יהיו חזקים ככל הניתן. זה מקצוע קשה להיות זמר אופרה".
- האם היית שמחה לאמן את מריה קאלאס?
"לא. זה לא סוג הקול שהייתי עובדת אתו. בהחלט הייתי מעריכה את הקול שלה על הבמה, אבל זה לא הקול שאני מבינה או יכולה לפלס דרך בו. כמורה ודאי הייתי נהנית מאוד לעבוד אתה, כפי שמעידים המנצחים שעבדו אתה, ואחת המדריכות שלה אמרה לי שכאשר אמרה לקאלאס מה לעשות היא עשתה זאת בדיוק. מזה הייתי נהנית. בהחלט. והיא בהחלט הייתה תופעה מיוחדת, שאומנה על ידי המורים הטובים ביותר ועם הבמאים הגדולים ביותר בשבעים וחמש השנים שעברו. היה לה כישרון עצום. אבל אני מסוג המורות שמעדיפה את הדו-שיח כדרך הוראה".
- האם יש הבדל בשיטת העבודה שלך כשאת מאמנת זמרים בסטודיו, וכשאת מאמנת אותם בכיתת אמן מול קהל?
"ודאי. אינני יכולה להתעלם מנוכחות הקהל, ואני רוצה שהוא ישתתף בכמה דברים. בחדר אין לי חוש הומור ואני לא מצחיקה אף אחד. באמת. לעתים רחוקות תשמע שם בדיחה. אנחנו נהנים, אבל זה עניין אחר. אבל שם קורה משהו אחר, אינני בטוחה מה הוא, ואני מקווה שלעולם לא אפענח את זה. באולם, בכיתת הפומביות, אני רוצה להשיג את האנרגיה שלעולם לא אצליח ליצור בדלת אמות של חדר לימוד. האנרגיה של הקהל היא דבר נפלא. זה משהו שאתם נותנים לנו. ועם זה אני יכולה להפיק מהזמרים משהו שלא אוכל לקבל בחדר. שם אני יכולה לומר דברים מקצועיים, כמו זה שטוח, או זאת שגיאה. בתחילת הדרך נהגתי לומר זאת גם בכיתות-אמן אבל שמעתי מישהו שחזר על כך ביחס לאחד הזמרים, ואז הבנתי שיותר לא אומר דברים כאלה שם. כי זה הופך כל אחד בקהל לסמכות וזה לא טוב לזמרים".
"בהחלט. לחקור את עצמם כדי שיגיעו למקום שלא היו בו קודם לכן. זה בעיקר מה שאני רוצה מהם. שימצאו משהו שלא מצאו קודם. ואני יכולה לעשות זאת רק כך. אני אינני מאמנת אותן לשיר אותם לסלון או לאולפן הקלטות, אלא לרסיטלים באולמות גדולים".
"כן. אני גאה במה שפול ואני יצרנו כאן, והבאנו את הרמה המוזיקלית לאן שהבאנו. ואני גאה בכל אלה שעומדים מאחורינו כאן, ובחברי הדירקטוריון שלנו בניו יורק, שגם אם אינם כאן ואינם רואים מה השגנו, הם ממשיכים להזרים אלפי דולרים כדי שזה ימשיך, ולא אצלנו שם אלא כאן. והם פועלים במהלך השנה כולה כדי שהזמרים והמורים יגיעו לכאן.
"אנחנו אמנם גם פועלים עם הסדנה הזאת בפורטו ריקו או בקנדה אבל ישראל היא המקום היחיד שאנחנו מממנים את בואם של הזמרים – הבאתו של כל אחד מהם, חוץ מהישראלים, עולה 5,000 דולר – ולצערי הרב במשך הזמן קוצצה התמיכה של העירייה. והסיוע כולל גם מימון לימודי המשך במקומות שונים.
"אני גאה במיוחד על הקשר שנוצר כאן בין הזמרים והמורים לישראלים שבאים לכיתות האמן, לרסיטלים ולהפקות האופראיות, ואנו יכולים לעשות הרבה כדי שהעולם שלנו יהיה קצת שונה. ואני גאה בכך. וכמובן, החינוך שזה נותן לקהל, לפתוח את האוזניים לאופרה. וזה מה שמייחד את המקום הנפלא הזה, כאן. שיש לנו קהל גדול ונאמן".
תודה רבה, ג`ואן דורנמן, ולהתראות בשנה הבאה.
|
זימונו של שעיה סגל, יועצו לשעבר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למתן עדות ביאח"ה אתמול (שני) - צריך להדאיג מאוד את האחרון. סגל העיד ככל הנראה בפרשת המתנות שבמסגרתה חשוד נתניהו בקבלת טובות הנאה. החוקרים, בפיקודו של תת-ניצב כורש ברנור, הצליחו להתמקד באחת מהדמויות המרכזיות בכוורת של בני הזוג נתניהו - מדובר באיש המשלים לנתן אשל, שיודע הכול ומסייע הכול.
מקורב לנתניהו בעבר, סיפר לוואלה! NEWS כי "כששעיה עזב את משפחת נתניהו, היה מי שיעץ לו לכתוב ספר על המשפחה הוא התחיל להבנתי לכתוב אותו. החוקרים צריכים רק לקרוא את הכתוב, זה יתן להם את הכול".
סגל גם יודע רבות על המסיבות בביתם של לאה ויורם גלובוס, על אירועי ההתרמה דווקא לבית הספר של הבן יאיר, על הערבים בימי שלישי במרפסת של נתניהו בקיסריה, עם משקה משובח - וסיגר משובח אף יותר, כפי שמתארים מקורביו. אבל שעיה גם היה בסוד ההתנהלות לצד אשל בענייני נתניהו-ישראל היום.
כעת, כשישב מול החוקרים, הם ידרשו לעשות כמה דברים במקביל, ובראשיתם לבדוק אם בדבריו פתח לפרשיות חדשות. כמו כן, נראה כי בסופו של דבר ייאלצו אנשי יאח"ה לעבור על כלל הכוורת החברתית והמקצועית של נתניהו, כשכנראה הם כבר מניחים מה חלקו של כל אחד בה. ניתן לצפות שבימים הקרובים נראה את הדמויות הללו או את חלקן, מגיעות למסור עדות - נתן אשל, לאה גלובוס, ניר חפץ, רוני מאנה ועוד שורה ארוכה. חלקם עדיין מחוייבים בקשריהם לבני הזוג נתניהו, חלקם מצאו את עצמם מורחקים מהכוורת - וזה הזמן שלהם לשלוף את העוקץ.
|
המלחמה נגד הדרת נשים מהמרחב הציבורי עולה שלב: עמותת חדו"ש, לחופש דת ושוויון, הפיצה היום (שני) ברשת סרטון נגד הדרת נשים בישראל, בהשתתפות מספר ידוענים שקוראים: "אך אחד לא יסלק אותי". תופעת הדרת נשים בציבור החרדי ובמרחב הציבורי בישראל עלתה בשנים האחרונות לכותרות בהזדמנויות רבות. למרות ההתנגדויות והפרסומים בתקשורת, התופעה מתרחבת ובעמותת חדו"ש החליטו לצאת למאבק בנושא ביום הזכויות לאזרח, החל ב-10 לדצמבר.
בסרטון מצטרפים משפטים בודדים של המשתתפים, בהם עינת שרוף, חני נחמיאס, שמיל בן ארי, יוסי מרשק, הילה פלדמן ובמאית התיאטרון דליה שימקו, לכדי מונולוג משותף. "קנאי הצניעות החרדים הם מיעוט קיצוני שכופה אלימות ודיכוי נטו שבינו לבין היהדות אין כלום", אומר בן ארי. מרשק שואל: "תגידו לי זה ישראל או אירן"?, ושימקו עונה: "כבר לא ברור". השחקנים קוראים לצופים בסרטון לשלוח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודעה בדואר האלקטרוני ולקרוא לו "לפעול בצורה נמרצת ונחרצת נגד הדרת הנשים על כל ביטוייה, להביא לביטול התופעה המתועבת של קווי ההפרדה ולהתחייב לחוקק חוק שיהפוך את הדרת הנשים לעבירה פלילית".
"אם לא נעצור את הדרת הנשים עכשיו, המציאות הנוכחית עלולה לשמש רק הקדמה לתופעות גרועות בהרבה, לנסיגה של ממש במעמד האישה ולהידרדרות נוספת לעבר מדינות חשוכות", הסביר מנכ"ל חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב. "מדד הדת והמדינה של חדו"ש לשנת 2012 גילה ששני שלישים מהציבור תומכים בהפיכת הדרת הנשים לעבירה פלילית. הגיע הזמן שהממשלה תקום ותפעל. כדי שזה יקרה חייבים לשים את הנושא על סדר היום". לדברי העמותה, חרף ריבוי המקרים בהם הודרו נשים מהמרחב הציבורי - מעט מאוד השתנה בנושא.
כזכור, בדצמבר 2011 עוכב אוטובוס מאשדוד לירושלים לאחר שטניה רוזנבליט התיישבה מאחורי הנהג בקדמת האוטובוס ועוררה סערה. בעמותה טוענים שתופעת ההפרדה בקווי האוטובוס מתפשטת גם לקווים שמחוץ לאזורים החרדיים. עימות נוסף נרשם בחג הסוכות, השנה ובשנה שעברה, כאשר נשים נדרשו לא לעבור ברחוב הראשי במאה שערים.
מי שהשפיעה ללא ספק על הדיון הציבורי במידה הרבה ביותר הייתה הילדה נעמה מרגוליס מבית שמש. כזכור, בחודש דצמבר שעבר התנכלו חרדים קיצונים לנעמה בזמן שהלכה לבית ספר בעיר. "בהתחלה זה היה יותר גרוע, הם היום עומדים בצדי הכבישים והיו קוראים לנו בשמות מאוד לא נעימים, מנסים לחסום את המדרכות, זורקים צואה, ביצים, עגבניות ואפילו השליכו אבנים על ילד אחד ועל הורה אחד, הם קראו לה 'זונה', נבלות לכו מכאן", תיארה הדס, אמה של נעמה שהייתה בת שמונה בעת האירוע, את המציאות בעיר. לדברי האם, לעיתים המשטרה הייתה עוצרת חלק מהם, אבל משחררת אותם די מהר.
פרשה נוספת שהסעירה את הרוחות הייתה סירוב חניכי קורס קצינים דתיים לשהות באולם בזמן שנשים שרו במקום. לדברי עמותת חדו"ש, שנה עברה מאז הסערה הגדולה ודו"ח שפרסמה בשבוע שעבר הקואליציה נגד הדרת נשים גילה שמעט מאד השתנה. כך למשל, לא עבר בכנסת שום חוק נגד הדרת נשים. קווי האוטובוס שבהם נהוגה הפרדה בין גברים לנשים, כאשר הנשים יושבות מאחור, הולכים ומתפשטים. מדובר בעשרות קווים ובאלפי נסיעות ביום. חברת אגד מסרבת לפרסם כרזות עם תמונות נשים בירושלים, וכאיזון הודיעה שלא תפרסם גם כרזות שעליהן גברים.
|
ברצוני לקבל הצעת מחיר עבור התקנת מצלמות אבטחה בעסק.
3 מצלמות לפנים ו2 חיצוניות,כולל DVR ל8.
מבקש הצעות לעבודה של השחלות של כ 15 נקודות תקשורת/טלפון/מצלמות אבטחה, הצנרת בקירות קיימת כבר לכל הנקודות עם כבל משיכה, צריך רק להשחיל כבל רשת מחשבים או קואקס. העבודה בבית פרטי 12 נקודות בתוך הבית ו 3 נקודות בחוץ.
לקוטג' נדרשת מכירה והתקנה של 4 מצלמות אבטחה חיצוניות עם חיבור לDVR עצמאי 500G ומעלה, שכולל צפייה מרחוק (אינטרנט וסלולר) יציאה USB תמיכה בכתובת IP דינאמית, אפשרות הגדרת שרת DDNS במערכת, תמיכה בהעברת שמע דו-כיוונית. עדיפות לאפשרות צורב DVD לגיבוי מהיר.
המצלמות צריכות להיות עם 600 קוים ומעלה (צבעוני) IR עם LUX 0 צילום לילי באיכות גבוהה עדיפות ל60 לדים, מרחקי צילום 10-30 מטר, מוגנות ונדליזם ומזג אויר.
העבודה כוללת התקנה וכיונון לתפעול מלא.
מעוניין בהקמת מערכת אבטחה לבית שתכלול מצלמות לחצר קדמית ואחורית + dvr + מנעול מספרים מכני.
המכרז נפתח ע"י:יהושע ג.
2. 2 מסכות גז.
המכרז נפתח ע"י:מחלבות א.
מערכת אזעקה הותקנה לפני כחצי שנה ועושה התראות שווא.
מחפשים איש מקצוע לתיקון התקלה.
המכרז נפתח ע"י:יהודית ג.
המכרז נפתח ע"י:צבי ה.
המכרז נפתח ע"י:אלה מ.
|
חמישה משחקים התקיימו הלילה (בין שלישי רביעי) ב-NBA, כאשר במוקד, אחת הקבוצות החמות בליגה, דאלאס מאבריקס, רשמה ניצחון ביתי 102:111 על פורטלנד החזקה, ויוטה הבלתי יציבה, הביסה 105:139 את סן אנטוניו. במשחקים נוספים – מיאמי המשיכה להתרסק עם הפסד ביתי 105:90 לאורלנדו, אינדיאנה רשמה 90:96 דחוק על שיקגו וסקרמנטו ניצחה בחוץ בקלילות 105:122 את פיניקס.
החבורה מטקסס השלימה ניצחון 9 ב-11 משחקיה האחרונים ושמיני רצוף אל מול הקהל הביתי, ששוב נהנה מתצוגה נהדרת של ילד הפלא, לוקה דונצ’יץ’, שהוביל את רשימת הקלעים עם 21 נקודות, אליהן הוסיף גם 9 כדורים חוזרים. אל הסלובני הצטרפו ארבעה שחקנים נוספים שקלעו בדאבל פיגרס, כשדיאנדרה קיין סיים עם 12 נקודות ו-17 ריבאונדים. בצד השני דמיאן לילארד שוב החתים כרטיס עם 33 נקודות, 8 ריבאונדים ו-8 אסיסטים, אך הוא לא אצליח לנצח לבדו את המשחק. המארחת פתחה פער דו-ספרתי כבר בתום הרבע הראשון, והצליחה לשמור על מרווח הביטחון עד לסיום, כשהכי קרוב שהטריילבלייזרס הגיעו היה כשצימקו ל-104:97, 1:50 לסיום.
אין ספק שהג’אז הם הקבוצה הכי פחות צפויה בליגה. לצד הפסדים מביכים לקבוצות חלשות מגיעות גם הצגות אדירות, כמו זאת ששחקניו של קווין סניידר סיפקו הפעם, על חשבון החבורה האומללה של גרג פופוביץ’. מהרגע הראשון היה ברור לאן נושבת הרוח, כשאת 24 הדקות הראשונות סיימה יוטה ביתרון מבטיח של 47:63. עם החזרה מחדרי ההלבשה הפער רק הלך וצמח, לאחר שאת הרבע השלישי סיימו המקומיים עם 41 נקודות, לפני שהמשיכו לפרק גם ב-12 הדקות האחרונות, בדרך לניצחון שלישי בארבעה משחקים. הספרס לעומתם, נמצאים במומנטום הפוך ונחלו הפסד שלישי בארבעה משחקים. דונובן מיטצ’ל (20 נקודות) ורודי גובר (18 נק’ ו-10 ריבאונדים) בלטו אצל המנצחת, שבשורותיה קלעו שבעה שחקים בספרות כפולות, בעוד שאצל האורחת, 20 נק’ של ג’ייקוב פואלטל היו קצרות מלהושיע.
|
טראמפ מציג עסקים כרגיל - ומחלק ממתקים ב"ליל כל הקדושים"
פול מנפורט ושותפו העסקי הסגירו את עצמם ל-FBI, עם התפתחות חקירת התובע המיוחד שהובילה למעצרים ראשונים. הם מואשמים ב-12 סעיפים שונים, אך לא בשיתוף פעולה עם רוסיה. יועץ לשעבר אחר של טראמפ הודה ששיקר ל-FBI בדבר קשריו עם רוסיה. טראמפ: "לא היה תיאום!"
הנשיא האמריקני הודיע ביום שישי שמאות מתוך אלפי המסמכים יישארו חסויים, לבקשת סוכנויות המודיעין והביטחון. עם זאת, הלילה הודיע כבר שייפורסמו במלואם, חוץ מפרטי האנשים המופיעים בהם. "לשים סוף לקונספירציות"
שר ההגנה האמריקני: "לא נוכל להשלים עם תכנית הגרעין של צפון קוריאה"
ג'ניפר אפל וטשה פויאבה הפליגו בחודש מאי ביאכטה מהוואי ותכננו להגיע לטהיטי, אך מנוע הסירה שבק חיים והן נסחפו ללב האוקיינוס השקט. הן שרדו הודות לאספקת המזון שהייתה ברשותן ואף ניצלו ממתקפות כרישים. "בכל יום חשבנו שזה היום האחרון"
בין אלפי המסמכים שפורסמו הלילה בהוראת הנשיא טראמפ נמצא מזכר של ה-FBI על אודות דיווח שהגיע מסוכנות הביון הבריטית על שיחה לעיתון בנושא "דיווח על סיפור גדול שעל הכתב בלונדון למסור לשגרירות ארה"ב"
הת'ר לינד כתבה באינסטגרם שלה כי הנשיא לשעבר בן ה-93 נגע בה מאחור וסיפר לה בדיחה שחורה בזמן שהצטלמה עמו לצורך קידום סדרה שלה. דובר מטעם הנשיא: "הוא מתנצל אם ההומור שלו פגע במישהו"
אלמנת החייל על הטלפון מטראמפ: "השיחה רק גרמה לי לבכות יותר"
מאישה ג'ונסון שבעלה לה-דיוויד נהרג החודש בחילופי אש עם לוחמי מיליציה המזוהה עם דאעש אמרה כי זעמה על כך שהנשיא התקשה להיזכר בשמו של בעלה. טראמפ דחה את דבריה: "הייתה שיחה מכובדת"
בריאיון לעיתון ה"וושינגטון פוסט" סיפר כריס בלדרידג', ששכל את בנו באפגניסטן, כי טראמפ הבטיח לו בשיחת טלפון אישית צ'ק בסך 25 אלף דולר, אך הצ'ק מעולם לא הגיע. הבית הלבן: "הצ'ק נשלח, האשמה דוחה של התקשורת"
"טראמפ אמר לאלמנתו של חייל שנהרג: 'הוא ידע למה הוא מצטרף'"
חברת קונגרס מפלורידה טוענת כי נשיא ארה"ב אמר לאלמנתו של חייל שנפל בניז'ר: "הוא ידע למה הוא מצטרף, אבל אני מניח שזה כואב בכל זאת". טראמפ האשים: "אובמה לא התקשר למשפחות של חיילים שנפלו בקרב, ככה אמרו לי"
המפלגה הסוציאליסטית בראשות הנשיא ניצחה ב-17 מ-23 מדינות המחוז, אך מתנגדי הרודן טענו כי זו הונאה. ארה"ב גינתה: "קולו של העם הוונצואלי לא נשמע""
שורת יועצים ומקורבים לסגל הבית הלבן ששוחחו עם ה"וושינגטון פוסט" סיפרו כי בסביבתו של הנשיא האמריקני מתקשים להתמודד עם נטיותיו האימפולסיביות. "יועצים רצים מסביב כדי לשמור על קשר עם הנשיא"
|
במיקום פסטוראלי, בלבו של עמק החולה, נמצא מרכז המבקרים של חוות דרך התבלינים - חולתה. חוויה לכל החושים, עם שפע גדול של תבלינים ותערובות המסודרים בצבעוניות רבה כשוק פתוח וססגוני. מרפסת גדולה ונעימה משמשת כניסה רחבת ידיים ומזמינה.
כאן תוכלו ליהנות ממאות תערובות, צמחי מרפא, תבלינים, עשבי תיבול, גרנולות משובחות ומגוון רחב של מוצרים גליליים. כל המוצרים טבעיים, ללא חומרים משמרים, מגיעים היישר משדות בית לחם הגלילית ומשולטים בידע העוזר להתמצא ולבחור את אלו המתאימים לכל אחד באופן אישי . המקום מהווה חוויה לכל המטיילים, בדרך צפונה, או בחזרה ומאפשר להוסיף טעם מיוחד לטיול. גם תושבי האיזור כבר הרגילו עצמם לצרוך חליטות טבעיות וטריות, תבלינים ותערובות גורמה שמשדרגים כל ארוחה ועושים חגיגה במטבח וחוויית אירוח מיוחדת. מנהלי המקום, אב ובנו, הצליחו ליצור אווירה משפחתית, מיוחדת, עם רוח של בריאות והרבה כבוד ואהבה לטבע. לדבריהם: "אנחנו מוכרים בריאות, איכות חיים והרבה רעיונות לכל שוחרי הבריאות וחובבי הבישול והאירוח. תחום שתופס אצלנו מקום מרכזי הוא צמחי המרפא, אשר בשנים האחרונות תפס תאוצה וגדלה המודעות לתועלות הרבות המופקות מהם לאדם, משחר האנושות ועד ימנו. את כל הסיפורים, הידע, הטיפים והשימושים אנחנו מעבירים במפגשים עם הלקוח, דרך המלצות על חליטות ייחודיות והרבה מוצרים נלווים הכוללים: רטבים, קונפיטורות, כלים מיוחדים, קנקני תה ועוד".
|
בארגון צהר הבהירו בעבר כי הם מסכימים שפסיקת בג"ץ יצרה פרצה חמורה ומזיקה, אולם החלטת היועץ המשפטי, התיקונים שתיקנה הרבנות וקביעת זקני רבני הציונות הדתית מחייבים את הארגון לחשב מסלול מחדש.
כאשר הוקם מיזם הכשרות של צהר, אחת השאלות הקשות שנשאלו בכל ראיון הייתה: כיצד אתם נותנים לגיטימציה לתעודות כשרות חלופיות ללא כל פיקוח של הרבנות? הרי זה מהלך שפותח פרצה לכל ארגון אחר, רפורמי, קונסרבטיבי או סתם זייפן, לתת תעודת כשרות.
תשובתו של ראש המיזם הרב רפי פוירשטיין הייתה עקבית וברורה: נכון, מדובר בפרצה חמורה ומזיקה ובמכשול חמור, אבל לא אנחנו יצרנו אותו אלא בג"ץ. לדברי הרב פוירשטיין, מאחר שפסיקת בג"ץ יצרה מצב שבו כל אחד יכול לתת תעודת כשרות ובלבד שלא יעשה שימוש במילה "כשר", דווקא חשוב שצהר תיכנס לפרצה והיא שתיתן את הכשרות לאותם בתי עסק, ולא הרפורמים.
רבים תמהו על הטיעון הזה, שהרי גם אם בג"ץ יצר פרצה פורמלית, ברור שכניסתו של ארגון ידוע כל כך כמו צהר למהלך יוצרת לגיטימציה ציבורית לתעודות חלופיות, אך כעת הדיון הזה מאחורינו.
החלטת היועץ המשפטי שפורסמה ביום חמישי שעבר קבעה כי הפרשנות הנכונה לפסיקת בג"ץ אמנם מאפשרת לבעל עסק להציג מסמך שבו הוא מדווח על הפעולות שהוא מבצע בעסק (בלי להשתמש בשום אופן במילה "כשר" על הטיותיה), אך מנגד הוא אסר מצב שבו כל גוף פיקוח שהוא יעניק תעודה לעסק שאין בו פיקוח של הרבנות.
משמעות הדבר היא שאם לא יהיה ארגון בעל מוניטין ציבורי כמו צהר שיפעל להטמיע בציבור לגיטימציה לאכול במקום שאיננו מציג תעודה כשרות רשמית, הפרצה החמורה שהארגון נאלץ, לשיטתו, להיכנס אליה בדיעבד, לא תהיה קיימת עוד.
החלטה זו של היועץ המשפטי באה זמן קצר לאחר התפתחות חשובה נוספת: אישור הפרדת זיקת משגיח–מושגח על ידי הרבנות הראשית. כזכור, בארגון צהר הצביעו על הימנעות הרבנות במשך שנים מתיקון המציאות האבסורדית שבה המשגיח בערים רבות מקבל את משכורתו ישירות מבעל העסק כעל הליקוי המרכזי שבגללו מצאו לנכון לפתוח את המיזם.
אמנם הרב הראשי הקים את הוועדה שנועדה להביא להסדרת הנושא עוד בטרם הוקם מיזם צהר, אולם בארגון טענו כי שום דבר לא זז והתיקון לא נראה באופק. כעת בוודאי גם בארגון צהר שמחים להיווכח שטעו ושהמתווה אכן מתקדם לקראת יישומו, מה שאמור להביא גם להסדרת כל תחום הפיקוח על נוכחות המשגיחים בעסקים.
כזכור, לפני שבועות אחדים פורסמה החלטת ועדה של זקני רבני הציונות הדתית שקראה לסגירתו המידית של מיזם צהר. הוועדה, שהשתתפו בה רבנים המקורבים מאוד לארגון צהר, הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי והרב זלמן מלמד, קבעה באופן חד-משמעי כי מיזם הכשרות של הארגון ''גורם לפגיעה בכשרות במדינת ישראל ומביא להנמכת רמת הכשרות, ובנוסף מהווה פגיעה קשה ברבנות הראשית" אשר "נוסדה ע"י מרן הרב קוק זצ"ל במגמה לרכז את כל ענייני הרבנות והדת תחת סמכות רבנית אחת והחלטית שתהייה מחייבת את כל הציבור בארץ בלי גופים אחרים הפועלים עצמאית ללא הסמכות המרכזית''.
כעת, כשהחלטת היועץ המשפטי סגרה את פרצת תעודות הכשרות החלופיות, לאחר שהרבנות התחילה סוף-סוף להסדיר ברמה ארצית את העסקת המשגיחים והפיקוח עליהם ולאחר שזקני רבני הציונות הדתית אמרו את דברם במפורש, המסקנה המתבקשת בלתי נמנעת.
אין ספק כי סגירת מיזם הכשרות לאחר שהושקעו בו מיליוני שקלים היא צעד קשה וכואב, אולם כפי שציין הרב פוירשטיין עצמו לא פעם, הקמת המיזם לא נבעה ממניע עסקי אלא מרצון להיטיב.
אדרבה, את הכוחות והמשאבים הרבים שגיוסו לצורך מיזם זה יהיה אפשר להפנות לקידום המהלך להפרדת זיקת משגיח–מושגח ברבנויות ברחבי הארץ, הן על ידי העלאת המודעות הציבורית לחשיבות ההקפדה על תעודת כשרות רבנות בת תוקף בבית העסק והן על ידי הפניית משאבים לסיוע לבעלי העסקים והמשגיחים בסגירת חשבונות הפיצויים וזכויות העובד, מה שיקל על הצעד המשמעותי כל כך של הפרדת הזיקה.
|
סדרת הרפתקאותיהם של חברי הקבוצה החלה במיני סדרה בת שלושה חלקים בשם "החיפוש אחר היצור מן הביצה", אשר עקבה אחר מאורעות היום הבהיר ביותר משנים 2010–2011. במיני סדרה זו, ג'ון קונסטנטין עורך חיפוש אחר אלק הולאנד, היצור מן הביצה אשר חזר לחיים, ועזרו לו בחיפושיו סופרמן, באטמן וזטאנה. המיני סדרה העוקבת, "השבעה הסודיים", נכתבה על ידי מיליגן כחלק מאירועי הקרוסאובר "פלאשפוינט" אשר הביאו לאתחול יקום DC. מיני סדרה זו כללה את הדמויות מכשפת ושייד, האיש המשתנה, וכן הציגה דמות חדשה בשם מיינדוורפ.
לקבוצה יצא עיבוד לאנימציה בשם ליגת הצדק האפל, הסרט שוחרר ב-24 בינואר 2017 כחלק מיקום האנימציה של DC קומיקס.
הבמאי גיירמו דל טורו הודיע בראיון לתקשורת כי הוא עובד על עיבוד קולנועי לסדרת הקומיקס, וכי הוא שכר תסריטאי לעבוד על תסריט, אך ממתין לאישור מאולפני האחים וורנר ומחברת DC קומיקס. בין החברים המרכיבים את הקבוצה נמנים ג'ון קונסטנטין, הספקטר, היצור מן הביצה, זטאנה, פנטום סטריינג'ר ודדמן בין היתר. בדצמבר 2014, דל טורו ציין כי כתיבת התסריט הסתיימה ורמז כי ייתכן והסרט יהווה חלק מהיקום הקולנועי של DC. באוגוסט 2016, דאג ליימן נשכר לביים את הסרט, וזאת כאשר מייקל גיליו יכתוב את התסריט וכאשר סקוט רודין יפיק את הסרט.
דמויותיהם של היצור מן הביצה, מאדאם קסנדו ופנטום סטריינג'ר מופיעות בסדרת הרשת היצור מן הביצה.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליגת_הצדק_האפל&oldid=26698809"
|
הרשת החברתית לקחה דוגמה מגולשיה: הגרסה הרוסית לפייסבוק, אתר VKontakte, ששימש לא פעם במה לביקורת נגד השלטון במדינה, התקומם באחרונה בעצמו - ודחה את דרישתן של רשויות הביטחון למנוע ממשתמשיו לארגן באמצעותו הפגנות ופעילויות מחאה. "אנחנו לא יכולים לחסום קבוצות רק כי משתמשים בודדים קראו לשימוש באלימות", הסבירו.
VKontakte ("בקשר" ברוסית), נחשב האתר החמישי הכי נצפה ברוסיה וכולל 100 מיליון משתמשים רשומים. באחרונה נפתח בו עמוד הקורא לציבור להצטרף להפגנת הענק שצפויה להתקיים במוצאי שבת בכיכר המהפכה במוסקבה, כחלק מהמחאה על ההונאה שנרשמה כביכול בבחירות לפרלמנט הרוסי השבוע. יותר מ-45 אלף גולשים כבר אישרו הגעתם בעמוד וכן בהזמנה שפורסמה במקביל בפייסבוק, והרשויות, כך נדמה, החלו לחוש בלחץ.
בדומה למדינות ערב, שבחרו להתמודד עם התקוממות האזרחים באמצעות הניסיון לנתק את קשריהם המקוונים, גם רשות הביטחון הפדרלית של רוסיה (FSB), דרשה מהאתר למנוע מגורמי אופוזיציה להשתמש בו למטרות ארגון מחאות. "הם ביקשו מאיתנו לסגור קבוצות שקוראות לעשות רעש ברחובות ולארגן מהפכה", סיפר דובר VKontakte, ולדימיר צייפלוקין. אף שמדובר ביורשת של הקג"ב הידוע לשמצה, הוא הבהיר כי הסוכנות הפדרלית לא איימה על הנהלת האתר בשום שלב, והיא בתגובה הסבירה לגורמים הרשמיים שאינה יכולה להיענות לבקשתם.
"אין אסטרטגיה להתמודד עם פייסבוק"
בניגוד לרשת החברתית, בלוגרים רבים ברוסיה דווקא חוששים מתגובת הממשלה לביקורת שנמתחת עליה באינטרנט. בימים האחרונים נפלה פלטפורמת הבלוגים הפופולרית במדינה, LiveJournal, קורבן בידי האקרים שתקפו אותה מספר פעמים וגרמו נזק קשה. "הקשר בין האקרים לפעילות הממשלה נראה עכשיו ברור יותר", קבע מומחה מודיעין רוסי.
לדברי המומחה, אנדריי סולדטוב, העובד באתר העוקב אחרי פעילות השירות החשאי הרוסי, המחאה האינטרנטית מעוררת תחושת פאניקה בקרב אנשי הביטחון. "אין להם אסטרטגיה להתמודדות עם פייסבוק", הסביר, "הם התמקדו במשך שנים בשיטות ובטקטיקות למניעת הפגנות אך ורק ברחובות". סולדנטוב הוסיף כי סוכנים בכירים רבים של השירות החשאי רואים ברשתות חברתיות כלי שנוצר על ידי המערב כדי "לשנות משטרים פוליטיים".
כך למשל, בכיר ב-FSB שהתייחס לנושא מוקדם יותר השנה, כינה את ג'ימייל, הוטמייל וסקייפ "איום רציני על הביטחון הלאומי", וגם ראש מחלקת פשעי הסייבר באחד מגופי הביטחון הזהיר כי אנשים אינם מודעים לסכנות הטמונות ברשתות החברתיות וליכולתן ליצור אי-סדר.
"אנחנו מבינים את הסכנה. כולנו זוכרים מה קרה בסוף השנה שעברה", התעקש גנרל אלכסיי מושקוב, ורמז למהומות שפרצו בשנה שעברה בכיכר האדומה במוסקבה. לטענת הגנרל, "סיסמאות וקריאות של קיצונים ברשתות חברתיות הביאו אז למהומות".
פייסבוק. כלי להפלת המשטר?
|
סרג'יו סקאריולו: "אנחנו יכולים להיכנס להיסטוריה"
שבוע אחרי שספרד הביסה את צרפת בשלב הבתים השני של היורובאסקט 69:96, ייפגשו שתי הנבחרות מחר (ראשון, ספורט2, 21:00) במשחק הגמר של הטורניר, כשהפעם צפוי להיות משחק שונה לגמרי.
"אנחנו רוצים לשחק נגד הכי טובים, כדי להוכיח שאנחנו הכי טובים", אמר הסנטר הספרדי פאו גאסול, שקלע בטורניר עד כה 20.4 נקודות בממוצע למשחק (ולקח גם 8.4 ריבאונדים בממוצע למשחק), והוסיף: "אם נשחק באותה רמה כמו שהצגנו ברבע הגמר ובחצי הגמר, אין לנו מה לדאוג".
אלופת אירופה הנוכחית מגיעה לגמר אחרי ניצחון במשחק הקודם על הפתעת הטורניר מקדוניה, והמאמן האיטלקי של הספרדים, סרג'יו סקאריולו, לא רוצה לוותר על התואר בו זכה בפולין ב-2009: "זכייה בשני תארים רצופים, זה אתגר קשה מאוד. אם נעשה את זה, אנחנו ניכנס להיסטוריה".
טוני פארקר, ג'ואקים נואה ומיקאל ג'לאבל, שלושה מהשחקנים הטובים ביותר של הצרפתים, לא שותפו במשחק ביום ראשון האחרון מול הספרדים, והם בוודאי יעשו שינוי בגמר: "הם קיבלו מנוחה, והם היו צריכים אותה להמשך המשחקים", הסביר וינסנט קולט, המאמן הצרפתי.
המאמן קולט יודע גם במי להתמקד במשחק: "טוני פארקר (21.7 נקודות בממוצע למשחק) הוא מנהל המשחק שלנו, ומהצד השני יש את חואן קרלוס נבארו (17.9 נקודות בממוצע) שהוא גם שחקן נהדר. שניהם מהשחקנים הכי טובים באירופה".
|
"ואז אבא שלה מזג לי שוט וודקה"
אלפי זוגות מעורבים יחגגו בעוד מספר ימים את הנובי גוד - אז מה אוכלים בארוחה כזאת ומה עושה מי שלא אוהב רגל קרושה? אבישי גוזלן: "לא חשוב כמה אני אשתה באותו הערב, שום דבר לא ישכנע אותי לטעום רגל קרושה"
אתם בוודאי מכירים לפחות זוג אחד כזה: היא ילידת חבר העמים, הוא צבר (או הפוך), יש להם ילדים יפים, קריירות מצליחות וזוגיות פוטוגנית. אבל - רק אחד מהם שומר כשרות, או שרק אחד מהם מסוגל לאכול סלט עם מיונז. ואז מגיע חג כל החגים - הנובי גוד! מה עושים? מי מוותר ומי מתפשר, או שפשוט מפצלים את הכוחות לערב אחד כדי לגשר על פערי התרבות?
אבישי גוזלן (36) שעוסק בנדל"ן אחרי שהיה במשך שנים דמות מוכרת בחיי הלילה של אשדוד, וג'ני גוזלן ריינדוביץ (34) עורכת דין, אף פעם אפילו לא חשבו לוותר על החוויה המשותפת: "במקרה זה גם יום ההולדת של חמי, אז אנחנו תמיד חוגגים את שני האירועים יחד ותמיד עם עץ אשוח מקושט, שידורי הטלוויזיה הרוסית ברקע וחברים נוספים שעלו מברה"מ. אני אחראי על הסיר של הדגים המרוקאיים שניצב במרכז השולחן לצד הזקוסקי".
מה זה נובי גוד ואיפה חוגגים אותו?
גם עניין הכשרות במקרה של אבישי וג'ני לא מהווה בעיה; משפחתה של ג'ני מכבדת את החתן שומר הכשרות, ובמשך עשור לא מגישה פירות ים, בשר לבן וגם לא שילובים בין בשר לחלב.
זכורה לך הפעם הראשונה שבה חגגת את הנובי גוד? היה שם הלם תרבות?
גוזלן: "הייתי כל כך לחוץ, בעיקר בגלל שזו הייתה הפגישה הראשונה שלי עם ההורים של ג'ני, כך שלא באמת הספקתי להרגיש את ההלם. ואז אבא שלה מזג לי שוט של וודקה והאוכל הטעים של חמותי הגיע לשולחן, ובסוף זה עבר ממש חלק".
יש מאכלים שבחיים לא תעז לטעום?
"את סלט האוליבייה אני ממש אוהב, וחמותי תמיד דואגת שהקערה תהיה קרובה אלי. את החולודץ (הרגל הקרושה) חמי מנסה לשכנע אותי לטעום כבר עשר שנים, אבל לא משנה כמה אני שותה באותו הערב - בסוף אני משתפן. יש לי רקע עשיר בחיי לילה ואירוח, והרגלתי את עצמי להיות פתוח לאוכל, אבל שום עבודה פסיכולוגית לא תשכנע אותי לטעום את זה".
מגוזלן ההלם התרבותי אמנם נחסך בשל הנסיבות, אבל אצל ענית אורלב (40), מנהלת דיגיטל ב"איצטרובל adv", זה התחיל הרבה לפני שראתה את האוכל בארוחת הנובי גוד של חברים אליה הוזמנה על ידי בן זוגה ארקדי פורטנוי (35), מנכ"ל "AP בורגר מדיה" ומי שהביא לעולם את קהילת ההמבורגרים הישראלית. "ידעתי שכולם יהיו לבושים בצורה מאוד נוצצת, ולא הצלחתי להבין איך אני אשתלב. בסוף מצאתי את עצמי כל הערב שותה, אוכלת ורוקדת כשאני חנוקה בתוך שמלת ערב שחורה ונעלי עקב", מתארת אורלב.
אורלב, תל אביבית ממוצא ליטאי-רומני, אף פעם לא חיבבה את הרעש והצלצולים של הסילבסטר, אבל מאז שפגשה את הקונספט המודרני של חגיגות הנובי גוד שהחברים של ארקדי מקיימים מדי שנה, הכול השתנה.
אורלב: "כשהגעתי לארוחה הראשונה ראיתי את כל השפע הזה על השולחן, ואז הגיע שיא השיאים - רגל קרושה שמעליה כיתוב עם מיונז: '2018'. נפלה לי הלסת. גם כמויות הקוויאר על השולחן היו משהו בלתי נתפס ועוגת המיונז הזו שנקראת 'שובה', הייתי בהלם מוחלט. רק אז הבנתי למה צריך לעמוד יום שלם במטבח כדי להתכונן לערב אחד עם חברים".
פורטנוי: "אני הוא זה שעומד במטבח כל היום, התרומה של ענית מתבטאת בכך שהיא מסכימה לסבול את הריח שמפיצה הלשון שאני מבשל כל שנה".
אורלב: "נתתי לזה צ'אנס, ואני חייבת לומר שאין לי בעיה עם אף אחד מהמרכיבים בנפרד, אבל איכשהו ביחד זה מאוד מוזר לי, למרות שאני בחורה שיכולה בכיף לפתוח "סלודקה" (דג מלוח, ל"ל) ולנשנש אותה עם בצל חי, ותמיד חלמתי שאמצא גבר שלא ייבהל מזה. מה שכן, במקפיא שלנו בבית יש "סאלו" (שומן חזיר קפוא, ל"ל) באופן קבוע, אני קוראת לזה 'הכספת של ארקדי'".
ואיך מתמודדים עם כמויות האלכוהול?
"זה נכון ששותים במהלך הארוחה הזו כל שעה וזה מלווה בברכות משעשעות, אבל מצד שני גם אוכלים המון. בהתחלה לא הבנתי למה דוחפים לי כל כך הרבה חמאה ומיונז, אבל אז נפל האסימון.
"בשנתיים הראשונות הייתי תמימה, ואפילו לא לקחתי חופש מעבודה ביום שלמחרת. בשנה השלישית הבנתי שאי אפשר לקום בבוקר לעבודה אחרי הארוחה הזו, והסברתי לבוס שלי שזה חג של העדה שלי בדיוק כמו המימונה. לפעמים יש עקיצות די מיותרות בנושא הזה, אבל לא אכפת לי".
אף פעם לא נחשפת לחג הזה לפני כן?
"המשפחה שלי עלתה מרוסיה בעלייה של שנות ה-70, שניסתה להיטמע כמה שיותר מהר. לא דיברו איתי ועם אחיי ברוסית ונובי גוד לא נחגג כי נתפס כסילבסטר, ולמרות שלא הייתה לנו שום זיקה דתית לאף דת - לא חגגנו. חוץ מזה, הצד הרומני היה יותר דומיננטי בבית".
ספרי על החוויה הראשונה שלך בנובי גוד.
"זה היה מטורף. לגלות את סממני החג הנוצרי, את 'דד מורוז' - שהוא ממש סנטה קלאוס אבל עם מעיל כחול, את הברכות ואת כמות האוכל והשתייה. בהתחלה הרגשתי שנקלעתי לכת מוזרה, אבל לאט לאט הכרתי את הסיפור של החג, והבנתי שיש לו קטע: אסור לכנות אותו כריסמס או סילבסטר, כי זה ממש פוגע ברגשותיהם של יוצאי ברה"מ. נובי גוד הוא הגאווה שלהם, ואי אפשר לקחת את זה מהם. כל זה הדהים אותי".
פורטנוי: "אנחנו לא חוגגים את הנובי גוד הקלאסי, אלא עושים לחג הזה אדפטציה עם חומרי גלם ישראלים ועם צורות הגשה מודרניות והרבה הומור. כולנו גדלנו בארץ מגיל מאוד צעיר, אני בעצמי עליתי בגיל שש, ואנחנו מכינים שולחן רוסי מודרני כי כולנו מושפעים מהקולינריה העולמית והישראלית, וכבר די רחוקים מהמסורת הסובייטית. אצלנו יש הרבה פחות מיונז, אנחנו משחקים עם המרכיבים של המנות, וכולנו שואבים השראה מעולם המסעדנות של היום.
"וכך גם באלכוהול - לא שותים רק וודקה, יש גם קמפרי וקוקטיילים. ואז מגיעים הקינוחים, וזה יוצר מעבר חד ולא שיגרתי מהסובייטי והמסורתי - לעדכני של כאן ועכשיו. אני, אישית, מכין מנות עם גימיקים ששוברים מסגרות וקושרים חיבורים חברתיים חדשים. בשנה שעבר למשל, הכנתי ברזאולה בשלושה צבעים - ירוק כמו עץ האשוח, לבן כמו השלג ואדום כמו הדגל הקומוניסטי".
מה הסבים יוצאי ליטא שלך היו אומרים היום אם היו רואים אותך חוגגת נובי גוד?
אורלב: "בתור ילדה תמיד הייתי עושה פרצופים על הרגל הקרושה של סבתא, והיום כבר אין לי את זה כי היא כבר לא בחיים, אז כל פעם שיש ברדיוס שלי את המאכל הזה - אני חייבת לטעום כדי להיזכר בטעם של הילדות. לפעמים בנובי גוד עומדות לי דמעות בעיניים, כי טעמי האוכל מציפים אצלי זיכרונות מהילדות. בחיים הישראלים היום יומיים שלי זה לא היה קורה".
ואם נדמה לכם שזה ששרדתם את ה'שובה' מצביע על כך שתצליחו לשרוד גם את הקונצרט שאחרי, אז כדאי שתחשבו שוב: בן זוגה של אורה דרוקר (34), אומנית ואשת יחסי ציבור, נדהם דווקא מהתוכנית האומנותית שמלווה את ארוחת הנובי גוד המסורתית.
אנוש בר טור (36) הוא ממוצא אוקראייני, אמריקאי, בולגרי ופולני. מאז ומתמיד הייתה לו חיבה רבה לאוכל רוסי ולמזלו, אמה של דרוקר - שעלתה ממוסקווה בגיל חמש - היא גם בשלנית דגולה.
"אנחנו חוגגים בבית של אימא או בבית של אחי, וזו ארוחה ממש קלאסית של נובי גוד 'ביי דה בוק', מה שאומר שתמיד יש ברקע טלוויזיה עם התוכניות המיוחדות וברכה של נשיא רוסיה דקה לפני חצות", מספרת דרוקר ומוסיפה: "אנוש תמיד אהב את התרבות שבה גדלתי ואת האוכל של אמא שלי, אבל כשנתקל בשידורי הטלוויזיה - הוא חווה הלם תרבות. התכניות האלו זה כל כך 'אובר דה טופ', כל כך תיאטרלי ומוגזם שלפעמים אפילו קצת מביך. לראות את זה, זו חוויה אנתרופולוגית לגמרי, והדבר הראשון שהוא אמר כשיצאנו משם זה: 'רגע, מה ראיתי עכשיו?'".
עומר נוי (35), שעבד בעבר בקבוצת R2M ומאז שחזר הביתה - למושבה הצפונית ראש פינה - מנהל את מסעדת "שירי ביסטרו", תופס את עצמו כמי שפתוח לכל סוגי הטעמים, ואת הנובי גוד הראשון שלו הוא עומד לחגוג השנה יחד עם אשתו, אליסה נוי (34), שעלתה ארצה מרוסיה לפני ארבע שנים.
נוי: "ניסיתי פעם להתחבר לחגיגות האלה עם החברים של אליסה, אבל אז עד שהגיע הזמן לחגוג באמת, כבר לא הייתי בהכרה כי שתיתי יותר מדי. השנה, ההורים של אליסה הגיעו לביקור מרוסיה במיוחד לנובי גוד, אז אנחנו מתכננים חגיגה".
אתה מוכן לטעום מכל מה שיהיה על השולחן בחג?
"ההורים של אליסה באו עם שתי מזוודות - אחת עם מתנות והשנייה עם אוכל. יש מלא נקניקים שכבר טעמתי וקוויאר שאנחנו שומרים לערב החגיגי. הולך להיות ברווז, אוליבייה וקינוח נפוליאון. אבל זה 'לייט' לעומת ה'סאלו' (שומן חזיר קפוא, ל"ל) שטעמתי אצל סבא של אליסה בביקור האחרון שלי בעיר הולדתה. כשהוא הוציא את זה מהמקפיא לא הבנתי איך להסתכל על זה, אבל לראות את האיש בן ה-90 אוכל את זה תוך כדי לגימת ליקרים שהוא מייצר בעצמו מפירות, היה מחזה מטורף, אז לא יכולתי שלא לטעום גם. זו הייתה חוויה".
בתור מנהל מסעדה, איך הצלחת להשתחרר מהמשמרת הכי מטורפת בשנה?
"בשנה שעברה הייתי בור לגבי חשיבות החג הזה, ובטעות קבעתי משמרת. מיותר לציין ששילמתי על זה ביוקר אחרי זה. השנה ארגנתי והפקתי את האירוע שיהיה במסעדה, אבל אני לא אעבוד כי מאוד חשוב לי להיות עם המשפחה שלי בנובי גוד".
האם אי התייצבות בנובי גוד אצל ההורים שווה ערך לוויתור על הירושה? אם אינטרפטציות מודרניות למאכלי נובי גוד נשמע לכם כמו מעשה ביזארי, מה דעתכם על סלטי מיונז ומופלטות עם קוויאר אדום? ומה תגידו על שולחן נובי גוד שסביבו יושבים חרדי, מרוקאי וחוזר בשאלה, שאוכלים יחד אוכל אוזבקי ודגים מרוקאיים חריפים?
הכירו את בני הזוג מונסטירסקי: קונסטנטין (30) עלה לישראל מטשקנט שבאוזבקיסטן כשהיה בן שבע, אבל משפחתו היא בכלל ממוצא אוקראיני. אביו חזר בתשובה בארץ וקונסטנטין, שעבר את התהליך יחד איתו, כבר הספיק לחזור בשאלה מאז.
אשתו של קונסטנטין, אפרת (40), מעידה על עצמה שהיא מרוקאית גאה שנולדה להורים מרוקאיים טיפוסיים. היא שפית והוא איש לוגיסטיקה ויד ימינה במותג הממרחים והחמאות שלה - "השוק של פרנצ'סקה". יחד הם מגדלים את בנה בן ה-11 של אפרת מנישואיה הקודמים, וכלב שנקרא "נובי דוג".
מזה שנתיים שהם מקפידים לחגוג את הנובי גוד בבית הוריו של קונסטנטין, שבו על האוכל אמון אביו של קונסטנטין שמכין מלבד המאכלים הסובייטים הקלאסיים, גם מאכלים בוכריים. "זה תמיד מתחיל מארוחה אצל ההורים, וממשיך אצלנו בבית בערב חברים", מספרת אפרת. "כדי לשמור על רוח החג, אני גונבת מאמא של קונסטנטין את כל שאריות החולודץ והאוליבייה", היא מוסיפה.
מה קשור נובי גוד ובית חרדי?
קונסטנטין: "במשפחה שלי הבינו שבשביל שלום בית, צריך לתת לכולם את מרווח הנשימה. אבא שלי התחרד, אבל אמא שלי רואה טלוויזיה. אני חושב שאבא חגג נובי גוד תקופה מאוד ארוכה מהחיים שלו, וזה נדבך חשוב בזהות שלו. שנה אחת הוא ניסה לוותר על זה, אבל שנה אחרי זה חזר לחגוג בשביל המשפחה. אני מאמין שהוא ממשיך לעשות את שולחן החג יותר בשביל אימא שלי וגם כי עדיין יש לו איזו זיקה לחג, וגם אם היא ממש קטנה - היא עדיין שם".
אפרת: "לא קשור, אבל זו חוויה מדהימה להיות שם בבית שלו בחג הזה. כשאנחנו מגיעים לארוחה אני טובלת ידיים, מה שבחיים לא עשיתי בבית הוריי. ויש גם עץ אשוח מדהים, שמקושט בכל מיני קישוטים שההורים של קונסטנטין אוספים מכל העולם. אחרי שראיתי את כל זה, התנפצו אצלי כל המיתוסים על עדות אשכנז, והבנתי שזה חג מאוד שמח וצבעוני ויש בו הרבה מעבר לוודקה ולאוכל".
איך מתייחסת לזה המשפחה המרוקאית שלך?
"הבן שלי, ירין, בהתחלה לא הבין ושאל אותי האם אנחנו הולכים לחגוג את חג המולד, והיום הוא ממש מצפה לנובי גוד ואפילו מזמין שנה מראש את המתנות שהוא רוצה לקבל. ההורים שלי התארחו פעם אצל ההורים של קונסטנטין בנובי גוד, וחמי הכין להם דג מרוקאי. הם יצאו מעולפים ומוקסמים. כולנו היינו בהלם לגלות שיש את התרבות המדהימה הזו.
"אני מגיעה ממשפחה של חמישה ילדים, במשפחה של קונסטנטין יש 'רק' 3 ילדים, וזו הפעם הראשונה שאני מגלה כמה אינטימיות וחום יכולה להיות במשפחה קטנה. גם במשפחה שלי יש חגיגות עם המון אוכל, אבל הנובי גוד הוא משהו אחר. זה נכון שיש בין שתי המשפחות פער תרבותי עצום, אבל זה היה מאוד מרגש לגלות מסורת חדשה שלא ידענו על קיומה".
את אוכלת את כל המאכלים?
"אני לא רק אוכלת את זה, אני גם מתרגשת מזה. לפני שהלכנו לחגוג נובי גוד בפעם הראשונה, קראתי ברשת מדריך ולמדתי את השמות של המנות בעל פה כדי שלא לצאת מטומטת ולזהות את הכול. הבטחתי שאני טועמת את הכול, ובאמת טעמתי. האמת שמה'שובה' קצת נלחצתי, אבל מסתבר שגם למשפחה של קוסטה המנה הזו הייתה יותר מדי והם לא מגישים אותה. את החולודץ אני מחממת במיקרו. בפעם הראשונה שטעמתי אותו, אמרתי שזה מרק הבשר הכי טעים שיצא לי לטעום וחבל להקריש אותו. הם נקרעו מצחוק, ואחרי שבדקתי שזה לא פוגע ברגשות של אף אחד, הלכתי למטבח כדי לחמם.
"אבא של קוסטה הוא אחד הבשלנים המדהימים שיצא לי להכיר, והוא מכין את כל המאכלים האוזבקיים המסורתיים. יש לי אפילו שני ממרחים בסדרת הממרחים שלי, שהוא מכין לי במיוחד: הראשון הוא ממרח מיוחד עבור מנת 'עוף טבקה', והרוטב השני הוא אדג'יקה. יש לי קהל רוסי קבוע שמגיע כל שבוע לקנות את הממרחים האלה".
אז איך הגיעה המופלטה לנובי גוד שלכם?
"אימא שלי הכינה מופלטות, אז אחרי הארוחה הבאנו את זה הביתה ואחד החברים גילה שהמופלטה והקוויאר האדום הם שילוב מנצח ביחד. באופן כללי, אני חושבת שהחיבור שלי למטבח הרוסי גם שינה את המטבח הביתי שלי. היום, למשל, אין מצב שאין לי במקרר שמיר, ופעם לא ידעתי מה עושים איתו".
לעומת רוב רובם של העולים ברה"מ שרואים בנובי גוד מסורת משפחתית, עבור הזוג הבא מדובר על תוכנית חינוכית לכל דבר: נעמה סובול (40) בעלת הבלוג "תרבות אכילה" ומדריכת סיורי אוכל, אמנות ותרבות בחיפה, ובן זוגה מזה עשרים שנה - אלכס סובול (39), שעלה לישראל מאוקראינה בגיל עשר, החליטו להפוך את הנובי גוד לחגיגה שמטרתה לחשוף כמה שיותר חברים ישראלים לנפלאות החג.
אז הם הזמינו 20 חברים, ועשו להם מסיבת היכרות עם הנובי גוד שכללה מאכלים כמו סלט אוליבייה ועוגת נפוליאון, הקרנת סרטי אנימציה סובייטים, משחקי חברה, שמפניה תוצרת רוסיה, צ׳ייסרים של וודקה עם ברכות מסורתיות לשנה החדשה והשיא, הקרנה של הברכה של הנשיא פוטין שמתורגמת לעברית על ידי אלכס. כל זה, כמובן, לצד עץ אשוח מפלסטיק מקושט עם לדים ואוסף צעצועי נובי גוד.
"אני שרופה על האוכל הרוסי וכל שנה היינו חוגגים את הנובי גוד במסגרת אחרת - פעם אצל ההורים, פעם במסעדה ופעם אצל חברים", מספרת סובול. "בשנה שעברה החלטנו לעשות משהו משלנו בשביל החברים הישראלים שלנו שלא מכירים את החג אבל מסוקרנים לדעת במה מדובר, וכך נולדה מסורת חדשה שאנחנו מתכננים להמשיך גם השנה", היא אומרת.
אלכס: "המשפחה שלי כבר לא ממש חוגגת את הנובי גוד ולי זה קצת חסר, בעיקר כי זה אחד מזיכרונות הילדות המשמעותיים ביותר שלי מאוקראינה. אני חושב שהגעגוע התעצם גם בזכות מה שעושה ה'בריגדה תרבותית', שהיא קבוצת צעירים יוצאי ברית המועצות המכנים את עצמם בני דור 1.5, ופועלים להפוך את הסיפור והתרבות של יוצאי ברית המועצות לחלק מהתרבות הישראלית".
נעמה: "תמיד הייתי מוקפת בהמון חברים עולים מחבר העמים והייתי מעורבת בקהילה, אפילו קראו לי פעם 'רוסיה של כבוד'. זה הפך למעין מוטיב מרכזי בחיים שלי, שהנובי גוד הוא חלק בלתי נפרד ממנו, לכן אני ממש רוצה להעביר את זה הלאה".
|
בשעה טובה, הגיע שעת השמחה שלכם והגיעה העת למצוא קייטרינג לחתונה שתתקיים במשגב. איך בוחרים חברת קייטרינג שתהיה הכי מתאימה לחתונה? בקייטרינג נט תמצאו את כל חברות הקייטרינג המומלצות לחתונות במשגב על פי התמחות, אזור, עיר, סוג אירוע וטווח תקציב.
לנוחיותכם קייטרינג נט עובדת עם קייטרינג מכל הסוגים לחתונות במשגב לרבות קייטרינג בשרי לחתונות קטנות, קייטרינג חלבי איכותי לחתונות, קייטרינג צמחוני לחתונות במשגב, קייטרינג על האש, קייטרינג שף לחתונות בבית במשגב, קייטרינג לחתונת שישי צהריים , קייטרינג לחתונות גדולות במשגב, קייטרינג אסאדו לחתונות, קייטרינג לחתונת קוקטייל, קייטרינג חלבי כשר לחתונת צהריים, קייטרינג לקבלת פנים לחתונה, דוכני מזון לחתונות במשגב ועוד.
באתר קייטרינג ריכזנו עבורכם חברות קייטרינג לחתונות במשגב לכל סוגי החתונות על פי התמחויות, טווחי מחיר, סגנונות קולינאריים, מספר אורחים ועוד. לקבלת ייעוץ וליווי אישי בדרך לאירוע המושלם צרו עמנו קשר באמצעות הטופס בתחתית העמוד או מספר הטלפון בראש עמודי האתר, השירות ניתן ללא עלות או התחייבות. מזל טוב ובהצלחה!
|
בבא מציעה קיא-קיח "טעמם של פסוקים"
באופן חריג, אומרת התורה לא רק את המצוה עצמה אלא גם את הטעם שלה: אסור למלך להרבות נשים פן יסור לבבו, ואסור לו להרבות סוסים פן ישיב את העם מצרימה.
אלמנה בין שהיא עניה בין שהיא עשירה אין ממשכנין אותה שנאמר "ולא תחבול בגד אלמנה".
תנו רבנן: אלמנה, בין שהיא ענייה בין שהיא עשירה - אין ממשכנין אותה, דברי רבי יהודה. רבי שמעון אומר: עשירה - ממשכנין אותה, ענייה - אין ממשכנין אותה, שאתה חייב להחזיר לה ואתה משיאה שם רע בשכנותיה (=רש"י: שאתה יוצא ונכנס אצלה שחרית וערבית.) למימרא דרבי יהודה לא דריש טעמא דקרא, ורבי שמעון דריש טעמא דקרא? והא איפכא שמעינן להו, דתניא: "ולא ירבה לו נשים", רבי יהודה אומר: מרבה הוא, ובלבד שלא יהו מסירות את לבו. רבי שמעון אומר: אפילו אחת והיא מסירה את לבו הרי זה לא ישאנה, אם כן מה תלמוד לומר "ולא ירבה לו נשים"? - אפילו כאביגיל! - לעולם רבי יהודה לא דריש טעמא דקרא, ושאני הכא דמפרש קרא, "ולא ירבה לו נשים ולא יסור", מאי טעמא לא ירבה לו נשים - משום דלא יסור. - ורבי שמעון: מכדי בעלמא דרשינן טעמא דקרא - לכתוב רחמנא "לא ירבה" ולא בעינן "לא יסור", ואנא ידענא: מאי טעמא לא ירבה - משום דלא יסור, "לא יסור" דכתב רחמנא למה לי? אפילו אחת ומסירה את לבו - הרי זה לא ישאנה.
רואים אנו כי יש מחלוקת בין ר' יהודה לר' שמעון בכל המצוות שטעמם לא כתוב במפורש בתורה: ר' שמעון לומד את טעם המצוות, ואף לומד מכך נפקא מינה למעשה, כגון אצלנו, שהטעם הוא שהתורה אינה מעוניינת שהנושה ייכנס ויצא בביתה של האלמנה, (כשלוקחים משכון מעני צריך להשיב לו את המשכון בזמן שהוא צריך אותו) וממילא אלמנה עשירה, שאין צורך להיכנס ולצאת בביתה אלא רק לקחת את המשכון פעם אחת - אין איסור למשכן את חפציה, ואילו ר' יהודה אינו לומד טעמם של מצוות, ולכן אם התורה אמרה שאסור לחבול בגד אלמנה - אין לכך חריגים.
ואולם, כאשר התורה עצמה נותנת את הסיבה למצוה, המצב מתהפך: ר' יהודה, שבדרך כלל אינו דורש טעמם של מצוות, אומר שאם התורה בעצמה כותבת את הטעם, זה בא לסייג שרק במקרים שהטעם קיים האיסור קיים, ולכן מלך שמרבה נשים אבל הן אינן מסירות את לבו אין בכך איסור. ואילו ר' שמעון, שתמיד דורש טעמם של פסוקים יסביר שאם התורה מפרטת במקרה הזה, זה בשביל לומר שאין תלות בין המצוה והטעם שלה, ולמלך אסור להרבות נשים בכל מקרה ואסור גם לשאת אשה אחת שתסיר את לבבו.
ואמר רבי יצחק: מפני מה לא נתגלו טעמי תורה? - שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם. כתיב "לא ירבה לו נשים", אמר שלמה: אני ארבה ולא אסור, וכתיב "ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו". וכתיב "לא ירבה לו סוסים", ואמר שלמה: אני ארבה ולא אשיב וכתיב "וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה".
ואמנם, היו מפרשים שרצו לומר שבזה לא חטא שלמה, כי הכסף לא היה שלו אלא לצורך המוסדות הממלכתיים הגדולים. אבל נראה לומר על דרך הפשט שאכן שלמה חטא גם בזה, אבל בניגוד לאיסור להרבות נשים וסוסים, התורה אינה מנמקת את האיסור להרבות כסף וזהב, ולכן אין זה מעניין המדרש הזה לומר ששלמה חטא בזה.
ישנן כמה מצוות הזכרון שנתגלה טעמן, כמו גיד הנשה, פסח, מצה, סוכה וכדומה, בהן אין לחשוש למכשול ע"י כך כיון שהן עצמן מצוה. רק מצוות שלפי טעמן אשר בתורה הן כסייגים שלא יעברו על ציווי אחר, באותן המצוות יכול אדם לחשוב אני אעשה ולא אכשל, ולבסוף נכשל בהן גדול העולם. אמנם חשש זה הוא רק בטעם שנתגלה בתורה עצמה כיון דהתורה מנמקת בו עיקר האיסור, אבל לדרוש טעמי דקרא מדעתנו אינו בכלל זה כי האם מפני שאנו מדמים נעשה מעשה?
וטעם התגלות אלו הטעמים בתורה יותר מן האחרים שלא נתגלה הטעם באחד מהם זולתי טעם כללי לזכירת עניינים עוברים שאין לחוש בידיעתם לחולשת עניין המצוה ובאלו נתגלה הטעם, נראה לי הסיבה בזה שלא חששה תורה למצוות מסורות ליחיד, כל שכן למיוחד שבעם, והוא המלך, שכל הנהגותיו ביושר ובעצה נכונה.
תניא כוותיה דרבי יוחנן: אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל, אבל עושין אותם שתים, כגון אחת ביהודה ואחת בגליל. אבל שתים ביהודה ושתים בגליל - אין עושין. וסמוכה לספר - אפילו אחת אין עושין. מאי טעמא - שמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל. ותיפוק לי ד'מקרבך' אמר רחמנא, ולא מן הסְפָר! - רבי שמעון היא, דדריש טעמא דקרא.
אומרת הגמרא שר' שמעון דורש את טעמם של הכתובים, וממילא הוא אומר שאין עושים עיר הנידחת בספר בגלל הפסוק 'מקרבך', אבל הסיבה לכך היא כדי שלא יבואו הנכרים ויחריבו את הארץ.
והנה בכל מקום שמצינו דר' שמעון דורש טעמא דקרא יש נפקא מינה לדינא. גבי חובל בגד אלמנה עיין בב"מ קטו,א דאלמנה עשירה ממשכנין, דדריש טעמא דקרא 'לא תחבול בגד אלמנה', וכן גבי ריבוי נשים למלך... בכל המקומות הנ"ל ע"י הטעם נשתנה הדין. וכי סלקא דעתך דנדרוש טעמא דקרא? הלא דרכי התורה הקדושה עמקו ורמו אין ביד שכל האנושי להשיג כטיפה מן הים, א-לוקים הבין דרכה, רק במקום דנפקא מינה לדינא דריש טעם דעל ידי זה נשתנה הדין, והנגלות לנו ולבנינו, אבל במקום שלא נשתנה למה נדרוש, ושבעים פנים לתורה וזה ברור, ועיין במקומות הנ"ל ותראה.
והנה כאן גם כן נפקא מינה לדינא, לפי מה שכתבתי דכל הנהו דאינם נעשין עיר הנדחת כגון ירושלים או ערי מקלט ושאר דינים שהם גזירת הכתוב, וכולם נלמדו מקרא גזירת הכתוב כך היא ואין טעם בדבר ומי עמד בסוד ה', אם כן במדיחין גם כן אין עושין דין, כי כך גזירת הכתוב כל היכא דאינה נעשית העיר עיר הנדחת אין עושין דין במדיחים, וכאן גבי עיר העומדת על הספר לתנא קמא דדריש דכתיב 'מקרבך' וגזירת הכתוב היא אם כן אין עושין דין במדיחין, ולר' שמעון דמצא טעם לפסוק הזה כדי שלא יחריבו הנכרים, אם כן באמת חייבים הם מצד הדין, רק דאין הבית דין יכולים מפני חשש חורבן הארץ והויא ליה כעיר הנדחת שעמדו על נפשם ואין יכולים לעשות בהם דין, מ"מ המדיחין בודאי חייבים סקילה כי הם באמת עיר הנדחת. ולר' שמעון דדריש טעמא דקרא, אילו ידוע לנו דהנכרים לא יחריבו דנים בהם דין עיר הנדחת, כמו אלמנה עשירה כיון דלא שייך הטעם הכא נמי... והנה הנפקא מינה פשוטה כאשר כתבתי כגון אם ידוע לנו דלא יחריבו. אמנם זה לא מוכרח, דמי יוכל לידע מחשבות לבבם, או מחמת שהעיר תהיה חרבה דלא תיבנה עוד יבואו אח"כ אויבים, אבל מה שכתבתי לעניין המדיחין הוא נפקא מינה דתמיד בעיר העומדת על הספר.
עוד יש נפקא מינה, דזה פשוט אם עדים מעידים על אחד שעבר עבירה לפני כמה שנים, דנין אותו והורגין אותו ונתלין ומלקין וזה פשוט. אם כן בעיר שעומדת על הספר שהודחה רובה על פי דין התורה, ואחרי זה היו ישראל כובשין עוד עיירות הסמוכים מיד הנכרים, ועתה אין עיר זו עומדת על הספר ואזיל לה החשש מחורבן ארץ ישראל, דלתנא קמא דגזירת הכתוב היא אם כן לא נעשית עיר הנידחת כלל כי כך גזרה התורה הקדושה, אבל לר' שמעון אז נעשית גם כן עיר הנדחת, רק הטעם דלא יחריבו, ועתה אזיל החשש בודאי עושין אותה עיר הנדחת כי אזיל החשש הנ"ל ודברים הללו גם כן ברורים בלי שום פקפוק.
על פיתן ושמנן משום יינן, ועל יינן משום בנותיהן, ועל בנותיהן משום דבר אחר ועל דבר אחר משום דבר אחר (=עבודה זרה ומשכב זכור). בנותיהן - דאורייתא היא, דכתיב: "לא תתחתן בם"! דאורייתא ז' אומות, אבל שאר עובדי כוכבים לא, ואתו אינהו וגזור אפילו דשאר עובדי כוכבים. ולר"ש בן יוחי דאמר: "כי יסיר את בנך מאחרי" - לרבות כל המסירות, מאי איכא למימר? אלא דאורייתא אישות דרך חתנות, ואתו אינהו גזור אפילו דרך זנות.
רואים אנו שוב כי ר' שמעון, אשר דורש את טעמם של הפסוקים, אוסר להתחתן עם כל הגויות מהפסוק הזה, כי הטעם שייך בכל הגויות באותה מדה.
ישראל שבעל עכו"ם משאר האומות דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לעכו"ם דרך אישות הרי אלו לוקין מן התורה שנאמר "לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך", אחד שבעה עממין ואחד כל אומות באיסור זה, וכן מפורש על ידי עזרא "ואשר לא נתן בנותינו לעמי הארץ ואת בנותיהם לא נקח לבנינו".
כתב הרמב"ם ז"ל בא על הכותית משאר העכו"ם דרך אישות לוקה מן התורה או ישראלית שנבעלה לעכו"ם דרך אישות לוקה מן התורה משום לא תתחתן בם אחד ז' עכו"ם ואחד כל העכו"ם באיסור זה ע"כ. ונראה לי שאינו אלא בז' עכו"ם דלא קיימא לן כרבי שמעון דאמר כי יסיר לרבות כל המסירין.
ונאסר למשכן את האלמנה כדי שלא תבוא לידי חשד כשתחזר אחר הממשכן בגלל המשכון, או יבואו ביניהם לידי קלקול, ולפיכך השוה בדבר זה בין העשירה לענייה.
להרבותעלמשמעות הכתובנוכללדרושטעמאדקרא.כךנלענ״דמסברא. ואבארלך הדמיון,כגוןשהתורההזהירהשלאלהרבות נשיםלמלךהנהדרשינןטעמאדקרא דהטעםשלא יסירולבוומחמתזההטעםנוכללהוסיףשאפי׳ אחתוהיאמסירהאסורה לואמנםלאנוכללגרע ולומרדאפי׳הרבהואין מסירות, דלא דרשינן טעמא דקרא אלא להוסיף.והנהאףשהסבראמכרעאלזהדהא ידעינןודאי דטעם הכתובבשבילההסרה א״כ הקפידאתורההוא בשבילההסרה, א״כאףכשאינו מרבהאםמסירותהריהוא עוברעלהקפידא שהואהתכליתוהטעםשלזוהמצוה,אףשאינו עוברעלחומרהמצוה שהואהריבוי,מ״מעובר עלהאיכותוהתכליתשלהמצוהשהואההסרה. אמנםכשמרבה אףשאינןמסירות,אףשאינועובר עלאיכותותכליתהמצוהמ״מעוברעלחומר המצוה ופשוטהשהואעניןהריבוי. ועודדבאמתאם אנודורשין טעםהמקראאיןאנואומרים שהתורה לאכיוונהרקלטעםזהכיאתמינועץויבינהו ומיעמדבסודה׳הלאדבריו כאשוכפטישיפוצץ סלע,מקראאחד מתחלקלכמהטעמים.רקדאנו אומריםדזהוג״כ טעםא'מהרבהטעמיםשל המקראכיוןשהדעתנוטהומחייבטעםזהוא״כ בזהיש לנוכחלהרבותולומרדאפי׳אחתומסירה דודאיטעםהמקראהיאבשביל טעםזהג״כ אבל לאנוכללגרעדבאינהמסירהמותרלהרבות,דמנ״ל דהטעםהוארקבשביל ההסרה? דלמאישעוד טעמיםלאסורהריבויוהואברורלכלמשכיל.
|
חדשות 2 - מה יהיה מזג האוויר בחול המועד?
חדשות בארץ בריאות וסביבה מה יהיה מזג האוויר בחול המועד?
חדשות 2 | פורסם 19/04/11 22:16 השרב שנשבר אתמול השאיר אותנו היום עם ירידה ניכרת בטמפרטורות. עדיין היה חם מהרגיל לעונה, אבל בסך הכול מזג האוויר שהוציא 270,000 מטיילים לשמורות ולגנים הלאומיים היה נוח.
אולם מגמת ההתקררות תימשך גם בימים הקרובים - ובסוף השבוע, בשישי ובשבת, אפילו צפוי גשם מקומי. בשישי גשם יירד בעיקר בצפון ובמרכז ובשבת הגשם יירד רק בצפון.
הלילה יהיה קר יותר מאתמול בלילה בסדר גודל של 10 עד 15 מעלות. ימים רביעי וחמישי יהיו נוחים מאוד מבחינת מזג האוויר לטיולים וכאמור בשישי ובשבת הגשם יקלקל את התכניות. ביום ראשון, לקראת החג השני, שוב יהיה מזג אוויר נוח מאוד.
|
חשוב לציין שלמרות שהיינו רוצים למנוע מילדינו מלחלות, המנעות מוחלטת מכל מחלה היא בלתי אפשרית, והיא גם איננה הסימן היחידי למערכת חיסונית חזקה ומתפקדת. מערכת חיסונית חזקה היא לא רק כזו שמונעת הידבקות במחלות, אלא זו שמביסה חיידקים במהירות. לדוגמה, אם ילדכם מצטנן אך מצליח להתגבר על הבעיה בתוך ימים ספורים, זה סימן לכך שמערכת החיסון שלו בריאה ופועלת ביעילות. מערכת חיסונית חלשה לעומת זאת, מאופיינת בנטייה לחלות בדלקות גרון, אוזניים ושקדים חוזרות ונשנות; פטריות ופצעים שחוזרים או לא מחלימים לאורך זמן רב; הופעה של אלרגיות בכל עונת מעבר וכדומה. גם ילדים שנוטים לחלות לעיתים קרובות יכולים להפחית בעזרתכם את תדירותן של הבעיות, באמצעות כמה מהצעדים הבאים שיעזרו להם ליהנות ממערכת חיסונית חזקה יותר.
במקביל, כדאי גם להימנע משימוש יתר בסוגי הג'ל ההגייני או הסבון האנטי-בקטריאלי, שלא מעט הורים החלו לאמץ עבור ילדיהם בשנים האחרונות. למרות שמדובר במוצר נוח לשימוש, ממצאי מחקרים מהשנים האחרונות הוכיחו שהסבונים הללו לא יעילים יותר נגד חיידקים מאשר סבונים רגילים, כך שללא ספק ניתן לחכות עד ההגעה הביתה על מנת לשטוף את הידיים במים ובסבון רגיל, ולא להניח שאם ניקיתם את ידיהם של הילדים בג'ל הגייני אתם יכולים להיות בטוחים שידיהם נקיות.
המערכת החיסונית של הילדים מתקשה לתפקד כראוי גם כאשר גופם הקטן נאלץ להתמודד עם רמות גבוהות של חומרים משמרים וסוכר מזוקק. למעשה, סוכר הוכח במחקרים קליניים רבים כרכיב שמסוגל לדכא את המערכת החיסונית, כאשר נמצא שאפילו כפית אחת של סוכר יכולה לדכא את תפקוד המערכת החיסונית של הילדים בשיעור של עד 50% בטווח שבין 24 ל-48 שעות מרגע צריכתו. סוכרים פשוטים מתחרים על אתרי ספיגה עם רוב הוויטמינים ובמיוחד עם ויטמין C, מה שגורם למצב שבו אם ילד אוכל כמות רבה של ממתקים או סוכרים פשוטים אחרים מיד בתום ארוחה מזינה, הם מקשים על הוויטמינים שצרך בזמן הארוחה להיספג בגוף.
כולנו יודעים שקשה מאוד להימנע מסוכר בהתחשב במזון בו ילדים מוקפים מחוץ לבית, אך עדיין חשוב לעשות את המרב על מנת להימנע לפחות מתוספת סוכר לא נחוצה או צבעי מאכל מתוקים במאכלים בהם מצויות חלופות. השתדלו להגביל את כמות צריכת של הממתקים של ילדיכם, לשמור על מרווח זמן בין אכילת הארוחות לבין צריכת הממתקים ולהשתמש בחלופות, כמו למשל דבש טבעי, סילאן, צימוקים קצוצים וכדומה כאשר אתם מעוניינים להמתיק את מזונותיהם.
כמבוגרים, רובנו חווים לחצים באופן יומיומי, אך חשוב לזכור שגם ילדינו מתמודדים עם לא מעט לחצים משלהם, שעשויים להשפיע עליהם פיזית ונפשית. למרות שאנחנו עשויים לחשוב שמבחן בבית הספר הוא לא מלחיץ כמו מטלה בעבודה או תשלום חשבונות, האופן בו החוויות של ילדינו משפיעות עליהם הוא לא שונה בהרבה. התמודדות לא נכונה עם מתח וחרדה יכולה להעלות את רמות האדרנלין והקורטיזול בגוף, ובמצבים בהם ההורמונים הללו גבוהים באופן כרוני או מתמשך, המערכת החיסונית עשוייה להיפגע או להגיב באופן חריף.
ודאו כי ילדיכם ממלאים אחר כל המטלות שלהם, אולם במקביל וודאו גם שיש להם זמן לשחק, להירגע ולנוח. אם השילוב בין בית הספר, אימון הכדורסל, שיעורי הפסנתר וכל יתר החוגים נראה בלתי אפשרי, ייתכן שהעובדה שהילדים נוטים לחלות לעיתים קרובות קשורה לכך. במקביל, זכרו שילדיכם גם מושפעים מכל לחץ שאתם עצמכם מתמודדים איתו, והדבר עשוי להזיק גם לבריאותם. לחצו כאן כדי ללמוד כיצד לא להעביר את החרדה והלחץ שלכם לילדיכם.
פחמימות פשוטות כמו לחם לבן הן טעימות מאוד עבור הילדים, אולם במקביל הן לא נקראות לחינם "פחמימות ריקות", שכן הן מכילות עמילן שהופך בגוף לסוכר. תהליך העיבוד של הפחמימות הפשוטות גורם לגוף להשתמש במאגר ויטמיני ה-B שברשותו לדילולם, ועל ידי כך מוביל להחלשה של מערכת החיסון. פחמימות מלאות כמו לחם מלא, קטניות ושיבולת שועל, מצריכות אף הם שימוש בוויטמיני B, אולם כיוון שהן מכילות כמות גבוהה של הוויטמינים הללו הגוף לא מגיע למצב של מחסור. החליפו את הלחם שבו אתם משתמשים להכנת הכריכים של הילדים ללחם מקמח מלא, הוסיפו ליוגורט שלהם שיבולת שועל והשתדלו למצוא כמה שיותר חלופות שהילדים לא ירגישו בהן, אולם יעזרו לשמור על מערכת החיסון שלהם.
האימרה "לימון מוסיף המון" היא בהחלט נכונה בכל הנוגע למערכת החיסון של הילדים. לימון הוא אחד מהמזונות היעילים ביותר בכל הנוגע לאיזון רמות החומציות בגוף, שמסייעות להתפתחות חיידקים בריאים על חשבון וירוסים מזיקים. תוכלו להוסיף פלח לימון לבקבוק המים שהילדים לוקחים עמם לגן או לבית הספר, להוסיף מעט לימון כתחליף לרוטב לסלט, להשתמש בו בבישול ובאפייה ועוד. הילדים כנראה לא ירגישו בשינוי, אולם מערכת החיסון שלהם תרוויח מכך ללא ספק.
ויטמין E הוא אחד מנוגדי החמצון החשובים ביותר לגופנו ככלל ולגופם של ילדים בפרט, והוא מסייע לפעילות התקינה של מערכת החיסון על ידי העלאת רמת הנוגדנים בדם שמסייעים בלחימה בחיידקים ועוזרים להפחית דלקות בגוף. הוסיפו לתפריטם של הילדים דגי סלמון, טונה, גזר (כמיץ או כירק טרי), ירקות עלים, אגוזי ברזיל ומלך ועוד. כל אלה יעזרו לגופם של הילדים להתמודד טוב יותר עם מצבי דלקת, לחלות פחות ולהרגיש בריאים הרבה יותר.
|
טעם וריח האט געשריבן: פותח האשכול כיוון בעת פתיחה שיכתבו בלשון קודש לשפר הכתיבה, בדורינו אלה נחוץ מאד מאד, וכדי בזיון וקצוף על דור יתום שאינם יודעים מימינם לשמאלם בלשון קדשינו, הן מקשקשים על הפלאפונים כל היום.
ט'דבר. ט'דבר. אחת שתים שלוש. ט'דבר ט'דבר. אחת אחת. אחת שתים. אחת שתים שלוש.
שמאטע האט געשריבן: ט'דבר. ט'דבר. אחת שתים שלוש. ט'דבר ט'דבר. אחת אחת. אחת שתים. אחת שתים שלוש.
איך זוך א רבנישע נוסח הזמנה פאר א רבי איינצוליידענען זיין עולם צו די חתונה פון א קינד אייניקל וכו'.
אילו זכינו האט געשריבן: איך זוך א רבנישע נוסח הזמנה פאר א רבי איינצוליידענען זיין עולם צו די חתונה פון א קינד אייניקל וכו'.
זה ודאי דבר נאה מאד אשכול כזו המיועד לכתיבה בלה"ק, ולכן מבקשים מכל הנכנסים כאן ועטם בידם, נא יואילו לכתוב אך ורק בלשון הקודש, שהרי למטרה זו נפתחה האשכול.
ליין ישן אמר: חטאתי הפעם, ובעז"ה אשתדל לכתוב כאן רק בלשון הקודש, ומכאן ואילך חושבנא..
יין ישן האט געשריבן: זה ודאי דבר נאה מאד אשכול כזו המיועד לכתיבה בלה"ק, ולכן מבקשים מכל הנכנסים כאן ו עטם בידם , נא יואילו לכתוב אך ורק בלשון הקודש, שהרי למטרה זו נפתחה האשכול.
מי כותב כאן ועטו בידו?
ומי נכנס לכאן, שבזה לא נתקשית?
אלא על כרחך לשם מליצה היתה כוונתינו, א"כ איפוא גם בזה למליצת הלשון נתכווננו, וישמע חכם ויוסיף לקח.
הלא תבין שיותר ממה שקראתי נשאר "בקולמוסי"
איידי דבחתימה עסקינן, אען ואומר לך, שטוב הדבר שחתימתך בלשון הקודש, שבכך תוכל 'ליכנס' לכאן בלי מפריע.
נא להוסיף לי לקח "לעקאך"
מה הקשר בין "פארום" ל" אשכול"
ואיך כותבים "פליטת הקולמוס" כשמתכוונים על מה שנכתב עם מכונה?
לשיטתך הרי צריכין לכתוב פליטת 'הטבלא של המפתח' (קיבאר"ד בלע"ז), אבל באמת אין צריכין לכך כי כמו שתיבת דפוס נשאר בלשונינו על הדפסה אע"ג שכהיום כבר אינו בדרך של דפוס רק ע"י לעיזא"ר וכדו', כמו כן כשכותבים ע"י המכונה יכולין לקרותו קולמוס ועט, והנלע"ד כתבתי.
יין ישן האט געשריבן: לשיטתך הרי צריכין לכתוב פליטת 'הטבלא של המפתח' (קיבאר"ד בלע"ז), אבל באמת אין צריכין לכך כי כמו שתיבת דפוס נשאר בלשונינו על הדפסה אע"ג שכהיום כבר אינו בדרך של דפוס רק ע"י לעיזא"ר וכדו', כמו כן כשכותבים ע"י המכונה יכולין לקרותו קולמוס ועט, והנלע"ד כתבתי.
מה דעתך על "מוקש האצבעות" ?
יין ישן האט געשריבן: זה ודאי דבר נאה מאד אשכול כזו המיועד לכתיבה בלה"ק, ולכן מבקשים מכל הנכנסים כאן ועטם בידם, נא יואילו לכתוב אך ורק בלשון הקודש, שהרי למטרה זו נפתחה האשכול.
לעצט פאראכטן דורך איינס אום דינסטאג ינואר 15, 2019 3:12 pm, פאראכטן געווארן 3 מאל סך הכל.
אולי "טבלת מפתחות"?
לדעתי אין לשבור הראש על זה, ולנקוט בלשונות של 'עט' ו'קולמוס' הנהוג מימי קדם, והעיקר להמשיך בזה האשכול לכתוב בלשון הקודש דוקא, ויישר כחם של כל החברים שבאו לכאן להעיר ולהאיר.
מה שכתבתי זה רק לענין התרגום המלולי של המילים קיבאורד, ובזה צדקו דבריך שיותר נכון לתרגם בלשון רבים טבלת מפתחות.
החיים והשלום להרב קקיון שליט"א, הנני בזה להשיבך על שאלתך, הלא תכלית האשכול הוא, כדי שכל מי שרוצה לשפר הלשה"ק שלו, יכנס לכאן ויקשקש באצבעותיו בלשון זה, ובכך יוכל לשפר כתיבתו בדיבוק חברים ע"י כל ההערות המחכימות, א"כ כהיום שארמית הוא הלשון שמעורב בלה"ק בכל הספרים שלנו בודאי אין להקפיד על כך, כן נראה לענ"ד.
האם זה בדיקא או שנוסח זה שגור על לשונך (מליצה)?
זה וזה גורם.
|
אם אתם בעלי עסקים ואתם רוצים לייצר סביבה שיש בה תקשורת יעילה – חשוב שתדעו כי כיום ישנם כמה וכמה פתרונות מעולים, חכמים ומתקדמים לשיפור התקשורת בין מוכרים, מנהלים, נציגי שירות ושלל עובדים בבית העסק.
אז אילו פתרונות תקשורו מתקדמים ישנם?
מרכזיות IP– מרכזיות חכמות הפועלות באמצעות טכנולוגיה ייחודית שמאפשר ניתוב שיחות חכם, מרכזייה בענן, נתב שיחות מוזלות לארץ ולחול כמו גם שלל יתרונות מעולים, תוך שאת המרכזייה אפשר להתקין בצורה וירטואלית, ללא צורך הגעת טכנאי או בהתקנות מסובכות. מרכזיות מסוג זה מקנות את היכולת גם לתעד שיחות לנתב בקלות, גם לבצע שיחות נכנסות ויוצאות ללא צורך בלחיצה על כפתורים, כאשר בכך ליהנות מיעילות במהלך העבודה.
הקמת תשתיות תקשורת – משרדים, חברות ארגונים ובעלי עסקים מציעים הקמת תשתיות תקשורת על פי הנחיות וסיוע של חברות מקצועיות, תוך שאת התשתית מתאימים לפי הצרכים של בית העסק ושל העובדים. את התשתיות יש להתאים בהתאם לצרכים של הארגון ובית העסק כמו גם באמצעות חברות מקצועיות העוסקות בתחום תקשורת לעסקים.
מערכות פנים ארגוניות – בכל עסק מומלץ להקים מערכות לניהול פנים ארגוני של בית העסק תוך הקניית מערכת איכותית אשר באמצעותה אפשר להעביר מסרים ולתקשר נכון יותר בבית העסק. את המערכות מתאימים לפי דרישות הארגון, לפי הצרכים, בהתאם לציוד המשרדי והארגוני והכל תוך הטמעה יעילה של המערכות לעובדים ולמנהלים.
לסיכום על מנת לקבל פתרונות תקשורת כדי להפוך את הבית העסק ליעיל יותר – חשוב לבחור חברת טובה המקנה מערכות תקשורת וטלפוניה לעסקים.
|
מגוון רחב של ליקויים ופגיעות עשויות להשפיע על יכולות הניידות שלנו. מי שסובל מפגימה (בעיקר ברגליים) המגבילה אותו בניידות עשוי להיות זכאי לגמלת הניידות. מעבר לקבלת קצבת ניידות חודשית, הגמלה מעניקה עוד מגוון הטבות המסייעות למוגבל בניידות להשתלב בקהילה ובחיי היומיום.
שימו לב, מגוון רחב של ליקויים מתחומים שונים עשויים להקנות את גמלת הניידות. כך, זכאות של קצבת ניידות ולהטבות יכולה לקום כפועל יוצא ממגוון מחלות ובעיות אורתופדיות, נוירולוגיות, כירורגיות (אי ספיקה עורקית) וכיוב'.
הסעיפים המתייחסים לשיתוקים רלוונטיים רק אם המאורע שגרם לשיתוק אירע ששה חודשים לפחות לפני הגשת הבקשה.
2) שיתוק ספסטי בדרגה בינונית לפחות או אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות בשרירי רגל אחת – שעה שהליכה אפשרית בעזרת מכשיר הליכה ארוך בלבד.
2) שיתוק ספסטי בדרגה קשה בשרירי רגל אחת, שעה שהליכה אפשרית רק בעזרת תמיכה או עזרה של אדם נוסף.
כאשר מתקיים בנבדק יותר מפסקת משנה אחת מבין אלה המנויות בפסקאות (א) או (ב) שלהלן, ייקבע האחוז הגבוה מבין האחוזים הקבועים בצד פסקאות המשנה המתקיימות בנבדק.
ביצוע מבחן Reactive Hyperemia, על ידי חסימה קריבנית לשלוש דקות בלחץ על-סיסטולי או מבחן Tip oeing, ובעקבותיהם רישום של אחד הממצאים הנ"ל לפחות.
א. עקומת Pulse Volume Recorder בקרסול בגובה פחות מ-5 מ"מ.
מומים מלידה, שממצאיהם הרפואיים מקבילים מבחינה אנטומית לאחד הליקויים המפורטים לעיל, ייחשבו לעניין שיעור המוגבלות בניידות כליקוי עצמו.
* אורך הרגל יימדד מהבליטה הקדמית העליונה של עצם הכסל ועד לפטישון הפנימי של אותה הרגל (Ant. superior iliac spine to med. malleolus).
תושב שנקבעה לו נכות של מוגבל בניידות בשיעור 40% לפחות והוא בעל רישיון נהיגה בר תוקף.
תושב שנקבעה לו נכות של מוגבל בניידות בשיעור 60% לפחות ואין לו רישיון בר תוקף, אך יש לו מורשה נהיגה שמסיע אותו.
בתנאים מסוימים זכאים המוגבלים בניידות להמשך תשלומי הקצבה גם לאחר גיל הפרישה.
לטבלת שיעורי הקצבה בהתאם לגודל הרכב, אחוזי הנכות ותנאים נוספים לחצו כאן.
ישנה זכאות לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור יותר מ- 100%.
נקבעה מוגבלות בניידות בשיעור של 100%.
הוועדה הרפואית של משרד הבריאות קבעה כי המוגבל בניידות זקוק ומשתמש בכיסא גלגלים.
נקבעה מוגבלות בניידות בשיעור של 80% לפחות.
הוועדה הרפואית של משרד הבריאות קבעה כי הילד הנכה זקוק ומשתמש בכיסא גלגלים.
רכב ללא מיסים (הלוואה עומדת מביטוח לאומי למימון המיסים על הרכב): ההלוואה ניתנת לשם מימון מלא או חלקי של תשלומי המיסים החלים בעת קניית רכב. גובה ההלוואה נקבע בהתאם לרכב שאושר למוגבל בניידות לקנות, כאשר ניתן לפנות לוועדה לגודל רכב שבמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הרשאית לקבוע זכאות לרכב גדול יותר, ובכך ישנה זכאות להלוואה גבוהה יותר.
הלוואה לרכישת רכב מיוחד (רכב לאביזרים מיוחדים): מדובר בהלוואה הניתנת לשם רכישת רכב שניתן להיכנס אליו בישיבה על כיסא גלגלים או שניתן לנהוג בו תוך ישיבה בכיסא גלגלים. הזכאות להלוואה זו היא בנוסף להלוואה הניתנת למימון המיסים על הרכב.
הלוואות לרכישת אביזרים מיוחדים או מתקן הרמה לכיסא גלגלם: בהתקיים תנאים מסוימים קמה זכאות לקבלת הלוואה זו לרכישת אביזרים.
לימוד נהיגה ברכב לאבזרים מיוחדים: מדובר בתוכנית לימודים שביטוח לאומי מפעיל, ללימוד נהיגה למוגבלים בניידות המשתמשים בכיסא גלגלים.
מילוי והגשת טופס בל/ 8220 ללשכת הבריאות המחוזית. למעשה מדובר בטופס בקשה להיבדק ע"י הוועדה הרפואית לקביעת מוגבלות בניידות. ניתן להוריד את הטופס הקישור הבא.
בדיקת הוועדה הרפואית- מומלץ להתכונן להופעה בפני הוועדה הרפואית – כך יש להכין את התיעוד הרפואי, לבצע בדיקות תומכות, ללמוד את הפסיקה ואת הפרמטרים לקביעת המוגבלות בניידות וכיוב'.
קבלת תשובת הוועדה והגשת ערר: ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה בתוך 60 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה. על החלטת הוועדה לעררים ניתן להגיש תובענה לבית המשפט המחוזי.
ובמידה שנקבעו אחוזי נכות בניידות יש להגיש לביטוח לאומי ללא דיחוי תביעה להטבות על פי הסכם הניידות (ב"ל 8200). לעיון בטופס לחצו כאן.
מקווה שכתבה זו סייעה לכם להכיר את זכויותיכם. לפי ניסיוני התייעצות מוקדמת או ליווי של עורך דין עשויה להגדיל את סיכויי ההצלחה.
כעורך דין העוסק שנים בייצוג נפגעים מול ביטוח לאומי ומול חברות הביטוח, אשמח לסייע גם לכם ולענות על כל שאלה.
אני זמין לעזרתכם בכל עת.
אתר "עוד זכות" שם למטרה לעזור, לתת טיפים ולשתף אתכם במידע אודות זכויותיכם, שלא תמצאו באתרים אחרים.
כעו"ד המייצג אלפי נפגעים מול ביטוח לאומי, מס הכנסה, הוועדות הרפואיות וחברות הביטוח, פעמים רבות ליבי נחמץ מהקושי הפרוצדורלי בו נתקלים אנשים יקרים בדרך למימוש זכויותיהם.
לנוכח זאת, החלטתי להקים את אתר הזכויות "עוד זכות", המרים את הכפפה, במטרה לחלוק את הידע ובכך לעזור כמה שניתן.
המידע באתר אינו אינפורמטיבי בלבד, אלא הוא בא לתת לכם כלים פרקטיים להתמודדות מול ביטוח לאומי ומוסדות נוספים, בדרך למימוש הזכויות.
ככל שתזדקקו לעזרה או שתרצו לשאול שאלה, אני כאן בשבילכם.
מדריכי הזכויות של "עוד זכות"
צור קשר – בדוק אם מגיעה לך קצבה!
התקשרו עכשיו ואשמח לסייע!
מנהל אתר "עוד זכות"
|
האם איש העסקים חזי בצלאל, הבעלים של 018 אקספון, בוחן אפשרויות נוספות לשיתוף פעולה בנושא הרשת הסלולרית המשותפת מלבד פלאפון? ל"גלובס" נודע, כי בצלאל מקיים קשר גם עם חברת פרטנר למרות שהסיכויים לחתימת הסכם על רשת משותפת הם ככל הנראה גבוהים יותר עם פלאפון. יחד עם זאת בימים האחרונים נדמה שהמו"מ בינו לבין פלאפון סובל מפערים גדולים בין הצדדים.
החשש בקבוצה של בצלאל הוא שבשל התנגדות העובדים של פלאפון לשיתוף פעולה שכולל הקמת מיזם משותף חיצוני לניהול הרשת המשותפת, ההתנגדות תעמיד את הקבוצה בפני שוקת שבורה ולכן הוחלט לשמור על כל האופציות פתוחות, כולל ערוץ מול פרטנר. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא שמשרד התקשורת לא יאשר את ההסכם או ידרוש להכניס בו שינויים והדבר יכול לגרום לעיכוב בכניסת החברה לשוק.
נזכיר שאקספון ניהלה מו"מ מקביל עם פרטנר אך בשלב מסוים היה ברור שהיא מכוונת למו"מ מול פלאפון והמגעים הופסקו.
כפי שנחשף ב"גלובס", בצלאל מתקדם עם פלאפון והצדדים הגיעו לשלב מתקדם בניסוח החוזה ואולם כעת כאשר הצדדים כבר נמצאים בישורת האחרונה, גורמים המקורבים למו"מ טוענים שפלאפון היא זו שגוררת רגליים משום שהיא מבינה שכניסתו של בצלאל עשויה להמשיך ולגרור את השוק למלחמת מחירים נוספת, ומכאן החשש שלה לחתום איתו.
נזכיר כי פרטנר והוט מובייל הקימו מיזם רשת משותף שנקרא PHI, שממוקם באיירפורט סיטי, ומנוהל על ידי אייל אילוז. מבחינת משרד התקשורת ניתן לצרף למיזם המשותף גורם שלישי, מה שיביא להפחתת ההשקעה של כל הצדדים במיזם כיוון שההוצאות יתחלקו בין כולם. מהבחינה הזו ייתכן ולבצלאל שווה יותר דווקא להצטרף למיזם של פרטנר והוט מובייל. פרטנר הכחישו שמתנהלים מגעים עם בצלאל ואקספון סירבו להתייחס.
|
קלרית גולדנר היא המנהלת החדשה של בית הספר היסודי "רמות יצחק א'". בעלת תואר שני בניהול מערכות חינוך ועם רקע דידקטי עשיר גם בחינוך המיוחד. רועי לוי, ראש עיריית נשר: "שמחתי לדעת שגב' גולדנר רואה איתנו עין בעין ומבקשת להוביל יחד למידה משמעותית וחליפה לימודית אישית לכל ילד תוך הקנית ערכים"
קלרית גולדנר המנהלת החדשה של בית הספר היסודי "רמות יצחק א'" תחליף את ליהי גרוס אביטל, שניהלה את בית הספר בשנים האחרונות. קלרית בת 44, נשואה ואמא לשלושה, מתגוררת בקריית מוצקין, בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני בניהול מערכות חינוך. בנוסף, היא גם מאבחנת דידקטית.
את תפקידה ב-17 השנים האחרונות ביצעה במסירות ובמקצועיות בבית ספר לחינוך מיוחד "אהבה". קלרית גם הדריכה בתוכנית מרום במשרד החינוך חיפה, השמה לה למטרה לקדם שוויון הזדמנויות ולהעניק מעטפת ליווי פדגוגית ואירגונית בבתי ספר תת משיגים.
ראש העיר, רועי לוי, בירך ואמר: "מאז נבחרה קלרית, על ידי ועדת היועצים של משרד החינוך, קיימתי איתה מפגש יחד עם מנהלת מחלקת החינוך, גלי כהן, בו שטחנו בפניה את החזון החינוכי שאנחנו מובילים בעיר. שמחתי לדעת שגב' גולדנר רואה איתנו עין בעין ומבקשת להוביל יחד למידה משמעותית וחליפה לימודית אישית לכל ילד תוך הקנית ערכים."
קלרית מאמינה בתקשורת בין אישית כבסיס לטיפוח תחושת האמון, השייכות והביטחון לצד הקניית מיומנויות חברתיות ופדגוגית.
לוי סיכם: "אני מאחל לקלרית, למורי בית הספר ולתלמידים בהצלחה. עיריית נשר בראשותי תמשיך להשקיע בחינוך את מירב המשאבים ותבחר את כח האדם האיכותי ביותר עבור חינוך הילדים שלנו."
|
בשבוע שעבר היה לנו את הכבוד לחגוג את יום הולדתו ה-90 של יקיר הבורסה, מר פנחס פוזיילוב, יחד עם שושנה אשתו, ילדיו ומשפחתו המורחבת.
אישיותו המיוחדת של פנחס והשפעתו ארוכת השנים על התעשייה, הוזכרו בכל אחת מהברכות שנשאו בטקס. הדוברים הרבים סיפרו כי מלבד התרומה האדירה שלו לענף הישראלי, דרכיו של פנחס כאדם, נגעו והשפיעו על כל אחת ואחד שפגש בו לאורך הדרך, כיהלומן, איש ציבור ואיש משפחה.
נשיא הבורסה יורם דבש נשא דברים במהלך הטקס: "פנחס עבורי הוא חלק מהבסיס והשורש של הבורסה שלנו, אחד מחלוצי הדרך הוותיקים שסללו ועיצבו את הענף שלנו להיות מה שהוא היום. "זו זכות גדולה לחגוג את יום ההולדת ה-90 של אדם כמו פנחס, איש שפרץ את הדרך בשנות ה-40 וה-50 כשמדינת ישראל הייתה בראשית דרכה, והוביל את התעשייה כולה בזכות החזון שבער בו בימיו הראשונים כיהלומן. תמיד פעל במאמץ אדיר, מעוף ואמונה תמידית בדרך. הייתה לנו שיחה לפני שרצתי לבחירות להנהלה בפעם הראשונה. בפתיחות רבה ועם ידע מפואר, פנחס סיפר לי על ההיסטוריה של הענף ועל תפיסת העולם שלו. הייתי נפעם מהמפגש איתו, השיחה הקולחת והאהבה שלו לבורסה שלנו, למדתי ממנו הרבה ואני אסיר תודה על כך."
רבים מהדוברים חלקו סיפור אישי ושיתפו איך בכל פעם שפגשו בפנחס, למדו ממנו ושאבו השראה גדולה מהאדם שהוא.
חגיגת יום ההולדת הייתה רגע גדול לבורסה, מלבד החגיגה הפרטית של פנחס זוהי הוקרת תודה עמוקה לפנחס ולראשוני הענף.
בשם הבורסה כולה אנו רוצה להודות לפנחס ולברכו באריכות ימים, בריאות טובה ואושר.
|
הבדלים בין גרסאות בדף "אוניברסיטת הדפוס"
'''אוניברסיטת דפוס''' – מסגרת לימודים מובנית בת 14 מפגשים. הוקמה ב[[דפוס בארי]]. משתתפים בה כ-30 עובדים. המרצים באים מקרב עובדי ומנהלי הדפוס.
'''אוניברסיטת הדפוס''' הוקמה בשנת 2002 כדי לתת מענה לצורך בהגדלת הידע המקצועי של העובדים בדפוס בארי, במיוחד אלה המשמשים עתודה ניהולית ומקצועית, ולהעמיק את ידיעותיהם בתחומי הדפוס השונים.
החזון הראשוני היה של אלון כסלו. הוא התגבש בתקופת גל כהן בתפקידו כמנהל מש"א, אך קרם עור וגידים ויצא לפועל יותר מאוחר, בניצוחם של אלון, שהיה אחראי על התכנים וגם הרצה את רוב ההרצאות, וטל תבורי, אשר כרכזת הדרכה ניהלה את הפרוייקט בצידו התפעולי. הפרוייקט לווה ע"י צוות היגוי שכלל את דותן בוכסויילר (אז מנהל אגף דאטה ומרצה בעצמו), ענבל אלון מנהלת מש"א, ואורית סבירסקי, כמנהלת מערכות פנים.
מאז הפכה אוניברסיטת הדפוס למוסד קבוע בדפוס בארי, המתקיים מדי שנה בניהולה של מחלקת הדרכה ב[[מש"א]], כאשר בכל מחזור משתתפת קבוצת עובדים חדשה. עד כה התקיימו 4 מחזורים של אוניברסיטת הדפוס, המחזור הנוכחי הוא ה-5.
הקריטריונים להשתתפות באוניברסיטת הדפוס השתנו במשך השנים: בתחילת הפרוייקט נבחרו עובדים בתפקידי מפתח בדפוס, שהידע המועבר בהרצאות היה חיוני למילוי תפקידם ולהבנת תהליכי ייצור ומושגים מקצועיים. בהמשך, נבחרו עובדים ותיקים, שמרגע כניסתם לעבודה בדפוס לא קיבלו באופן מסודר את הידע המועבר באוניברסיטה. כיום, הקריטריון להשתתפות באוניברסיטה הוא מי שעוד לא השתתף ומעוניין.
*מספר המשתתפים בכל מחזור של אוניברסיטת הדפוס: 25-30 עובדים.
*המשתתפים באוניברסיטת הדפוס מחוייבים להשתתף בכל ההרצאות.
*כל משתתף מקבל תיק ובו תוכנית הלימודים, הדפסים של מצגות ההרצאות וחומר רלוונטי לנושאים הנלמדים.
*הרצאות פרונטליות מלוות במצגות, המועברות ע"י מרצים שהם מנהלים וגורמים מקצועיים בדפוס בארי.
*התנסות מעשית והדגמה בשטח המפעל, ליד המכונות.
*תרגילים ומשימות של כל המשתתפים.
*סיורים לימודיים למקומות הקשורים לנושאים הנלמדים.
אוניברסיטת דפוס – מסגרת לימודים מובנית בת 14 מפגשים. הוקמה בדפוס בארי. משתתפים בה כ-30 עובדים. המרצים באים מקרב עובדי ומנהלי הדפוס.
אוניברסיטת הדפוס הוקמה בשנת 2002 כדי לתת מענה לצורך בהגדלת הידע המקצועי של העובדים בדפוס בארי, במיוחד אלה המשמשים עתודה ניהולית ומקצועית, ולהעמיק את ידיעותיהם בתחומי הדפוס השונים.
מאז הפכה אוניברסיטת הדפוס למוסד קבוע בדפוס בארי, המתקיים מדי שנה בניהולה של מחלקת הדרכה במש"א, כאשר בכל מחזור משתתפת קבוצת עובדים חדשה. עד כה התקיימו 4 מחזורים של אוניברסיטת הדפוס, המחזור הנוכחי הוא ה-5.
מספר המשתתפים בכל מחזור של אוניברסיטת הדפוס: 25-30 עובדים.
המשתתפים באוניברסיטת הדפוס מחוייבים להשתתף בכל ההרצאות.
כל משתתף מקבל תיק ובו תוכנית הלימודים, הדפסים של מצגות ההרצאות וחומר רלוונטי לנושאים הנלמדים.
הרצאות פרונטליות מלוות במצגות, המועברות ע"י מרצים שהם מנהלים וגורמים מקצועיים בדפוס בארי.
התנסות מעשית והדגמה בשטח המפעל, ליד המכונות.
תרגילים ומשימות של כל המשתתפים.
סיורים לימודיים למקומות הקשורים לנושאים הנלמדים.
אוחזר מתוך "https://wikibbutz.beeri.org.il/wiki/index.php?title=אוניברסיטת_הדפוס&oldid=5321"
|
שנת 1992 היתה שנה קשה במיוחד בצה"ל בתחום התאונות. למרות ירידה במספר התאונות, היתה עלייה ניכרת במספר ההרוגים: משבעה הרוגים ב-91' ל-21 בשנת 92'. החודשים מאי ויולי היו טראגיים במיוחד. במאי נהרגו ארבעה חיילים בתאונות מסוגים שונים. בשבוע הראשון של יולי עוד שניים.
ב-21 ביולי אירעה בחיל האוויר התאונה הידועה בכינויה "אסון הרשת". אמיר מלט ולילך בר-נתן השתתפו בתדריך שוטף להפעלת רשת לעצירת חירום של מטוסים. בתום ההדרכה העיונית ולפני הנפת הרשת הנעשית מתוך מגדל הפיקוח, מרחק 1,500 מ' משם, אחזו השניים בכבל העליון שלה. לאחר שהורמה והגיעה למצב אנכי, נעצרה בחבטה והשניים הועפו ממנה והוטחו לקרקע. רב"ט מלט איבד את הכרתו ונפטר מפצעיו ימים מספר לאחר מכן. טוראית בר-נתן נפצעה קשה ונזקקה לתקופת החלמה ממושכת.
העיתונים היומיים עקבו בדריכות אחר התפתחות הסיפור והעניקו מקום מרכזי לתלונות הורי החיילים שנפגעו. תגובות "מקורות בחיל האוויר" ובהם מפקד החיל, הרצל בודינגר, שהבטיחו העמדה לדין של האחראים נתקלו בדרישת ההורים, ובעיקר אמו של אמיר, שולה מלט, שניהלה מאבק עיקש וחסר פשרות עם המערכת הצבאית, למצות את הדין עם מפקדים בכירים בבסיס. ממצאי חקירת מצ"ח, שלפיהם מפקד הבסיס לא ידע על משחקי הרשת ולכן לא הומלץ להעמידו לדין, נסקרו בהרחבה בכלי התקשורת (כך למשל "המפקדים יצאו נקיים", "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 92').
מסקנות מצ"ח והמלצותיה נידחו לחלוטין על-ידי הגב' מלט, שרואיינה בהרחבה בעיתונים (ובהם גם "חדשות", "דבר" ו"על המשמר" שנסגרו מאז) ופירטה את טענותיה, שלפיהן ידעו מפקדים בכירים על משחקי הרשת. לפי גרסתה, "לא מדובר במשחק, כפי שצה"ל מציג זאת, אלא ברצח שבו השתתפו חיילים וקצינים". מדובר היה אפוא בהאשמות כבדות, המצריכות ראיות חזקות במיוחד. ראיות כאלו לא הובאו בעיתונים.
עם זאת, ראוי להדגיש כי העיתונים הקפידו לאזן את הביקורת וציטטו גם מקורות בחיל האוויר שנימקו מדוע אין להצדיק את העמדתו לדין של מפקד הבסיס, והדגישו שהאבחנה המוסדית בין גוף החקירה (מצ"ח) לבין הגוף הנחקר (חיל האוויר) מבטיחה שלא מדובר במעשה של טיוח האחריות (כך, למשל, "לא מובן לנו מדוע מחפשים את ראשו של מפקד הבסיס", "ידיעות אחרונות", 16 באוגוסט 92').
גם תגובותיו הרשמיות של צה"ל הובאו תמיד בדיווחים העיתונאיים על הפרשה. בעקבות ממצאי מצ"ח החליט הפצ"ר, על סמך המלצות פרקליטת חיל האוויר, להעמיד לדין פלילי שלושה קצינים באשמת גרימת מוות ברשלנות, וחמישה קצינים ונגד לדין משמעתי לאחר שלא הוכחה מעורבותם הישירה במוות. כמו כן החליט שלא לנקוט בצעדים נגד קצינים בכירים ובכללם מפקד הבסיס, מאחר שלדעתו התברר כי "המשחק נעשה שלא ברשות וללא ידיעת המפקדים הבכירים". מסיבה זו גם לא מצא הפצ"ר לנכון להמליץ על נקיטת הליך פיקודי נגד המפקדים. למרות זאת, הומלץ "לרענן את הנהלים ולהסביר את חומרת המעשה למשרתים בבסיס".
מחשיפת דו"ח פרקליטת חיל האוויר ב"הארץ" ב-23 באוקטובר 92' עולה, כי מפקדים בכירים ובהם מפקד הבסיס העידו כי לא ידעו על השימוש ברשת כ"משחק" ולא נמצאו ראיות לסתירת דבריהם. טענותיה של הגב' מלט, על ידיעתם הקונקרטית של מפקדי הבסיס על התפתחותו של הנוהג המסוכן בקרב אנשי מגדל הפיקוח, לא הוכחו אף שכיוון זה נחקר על-ידי מצ"ח. הוא הדין בטענתה כי היתה כוונה תחילה מצדם של מפקדים לחיסולם של חיילים בבסיס.
בית-הדין הצבאי של חיל-האוויר הרשיע את הקצינים באשמת גרימת מוות ברשלנות. בפסק-הדין נקבע כי "לעתים יש לתמוה כיצד תופעה כה פסולה של עלייה על הרשת לצורך משחק... לא היתה ידועה בבסיס לדרגים גבוהים יותר. אולם על-פי המידע שהוצג לנו, לא חרג המידע מעבר למגדל הפיקוח ולגף שירותי המסלול שמפקדו ידע על התופעה, בדיעבד, אולם המידע לא הועבר לדרגים בכירים".
קביעה זו זכתה לסיקור עיתונאי בולט. בית-המשפט הורה להסיר מהקצינים המורשעים את דרגות הקצונה וגזר עליהם תקופות מאסר של מספר חודשים שאותם ריצו בעבודה צבאית. בשונה מעמדת הפצ"ר, בית-המשפט המליץ גם לנקוט הליכים פיקודיים נגד מפקד הגף, שידע אך לא מנע את המשך התופעה ולא עדכן גורמים בכירים בבסיס, ונגד הנגדים שהעבירו את ההדרכה בהפעלת הרשת ועודדו את המשחק המסוכן.
כותרות העיתונים ביקרו את הענישה. משה נגבי ב"מעריב" הגדיר אמנם את דבריה של הגב' מלט "מופרכים ומקוממים", אך ביקר הן את קולת פסיקתו של בית-הדין והן את התעלמותו של הפצ"ר מאחריות פיקודית אפשרית של המפקדים הבכירים בבסיס ("אטימות ערכית", "מעריב", 15 ביוני 93').
בית-הדין הצבאי לערעורים קיבל את ערעור התביעה והפך את עונשי המאסר לעונשים של כליאה ממשית תוך שהשופטים מציינים כי "נימוק עיקרי שנראה לנו טעון עיון הוא שהמשחק המסכן חיי אדם נערך יותר מפעם אחת... ולא נמצא דרג פיקודי גבוה יותר אחראי למניעתו...".
אפשר לקבוע שהסיקור התקשורתי הצמוד אותת למערכת הצבאית על החומרה שבה מקבל הציבור את תופעת התאונות בצבא בכלל ומשחקים מסוכנים בפרט, וכי ראוי שתיבחן גם סוגיית אחריותם של מפקדים בכירים לנוהג מסוכן שהתקיים בתחום שליטתם. עם זאת, נוצר בעיתונות הרושם המוטעה כאילו טיפול ראוי בפרשה מחייב שיימצאו אשמים בדרגים הבכירים ויהי מה. ואם לא נמצאו, אין זאת אלא שהיה טיוח.
למרות שהמערכת הצבאית העמידה מפקדים לדין, גזרה עליהם עונשי מאסר בפועל, קבעה עונשים משמעתיים והורתה על נקיטת הליכים פיקודיים - התחושה החמוצה שהמערכת מגינה על עצמה המשיכה להתקיים. יתר על כן, המסר שעבר בעיתונים בעקבות עמדת ההורים היה כי האחראים הבכירים לאסון הרשת נמלטו מעונש. זאת למרות שהממצאים הראו כי המפקד הבכיר בשטח, מפקד הגף, אשר ידע ולא מנע - ועל כך נענש - לא העביר את המידע לבכירים ממנו.
מן הראוי שכאשר נמסרות לכלי התקשורת טענות המייחסות אחריות פלילית מפי מי שאין ברשותו מידע ישיר, מותנה פרסומן בהסתמכות על ראיות ממשיות. הכלל הזה נכון - עם כל הצער בדבר - גם כאשר מקור הטענות הוא הורים שכולים.
כאשר העיתונות הופכת עצמה לכלי בידיו של הורה שכול לניגוח המערכת הצבאית, מבלי לבחון כלל את הבסיס לטענותיו, אין היא נוהגת כשורה. האשמת מפקדי הבסיס ברצח - ללא ביסוס עובדתי - היא בלתי נסבלת, ובלתי נסבלת עוד יותר היא החזרה על טענה זו בהזדמנויות שונות, אפילו המקור לכך במשפחה שכולה. ניתן, כמובן, להבין את מצוקתה של הגב' מלט (שאף הובילה למותה הטרגי), ואת המניעים לאמירות קיצוניות, אך אין אותו דין חל על העיתון המפרסם את הדברים. דיווח על תחושות של הורים שכולים הוא לגיטימי, אך כמו בכל עניין מתבקשים גם כאן גבולות.
אסון הכבל - הקו הלוחמני של "הארץ"
ב-10 באוגוסט 92' נהרגו אסף רוזנברג וגיל צוריאנו, לוחמים ביחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל האוויר. במהלך אימון לילה נקרע הכבל שאליו היו קשורים והשניים, עדיין במסלול הכשרתם המבצעית, נפלו ונחבטו בקרקע. מותו של האחד נקבע עוד בשטח ואילו השני נפטר כאשר הגיע לבית-החולים. שתי ועדות חקירה מונו במקביל - מטעמו של הרמטכ"ל ומטעם מפקד חיל האוויר.
זו היתה תאונה נדירה, אך נראה שפרשת אסון הכבל העלתה את חוסר האמון בין הורים שכולים לבין הצבא לדרגה כה גבוהה, שרק בה יש כדי להסביר את הפעילות הציבורית והתקשורתית שליוותה את חקירת התאונה.
במהלך חמש השנים שחלפו מאז אסון הכבל, יצרו הורי החללים לחץ ציבורי על צה"ל וגייסו את דעת הקהל, באמצעות הפגנות, שביתות שבת ועתירות לבג"ץ. צה"ל מצדו הקדיש מאמצים ומשאבים רבים לחקירות חוזרות ונשנות. הוא מינה לא פחות מחמש ועדות בדיקה וחקירה שהגיעו לעתים למסקנות סותרות. ההסבר לכך יכול להיות נעוץ בנדירותה של התאונה (יחידה מסוגה בעולם!) ובהערכות שונות של מומחים את גורמיה.
העיתונות מילאה תפקיד מרכזי בדיווח ובחשיפת ליקויים חמורים שנמצאו, ובכך תרמה לשיפור הליכי התחקור ומיצוי המסקנות וכן לשיפור נורמות מקצועיות בתרגול ובתחומים הקשורים בו. כך, למשל, שונתה המדיניות בצה"ל בעניין העברת מידע למשפחות הנפגעות. העיתונות גילתה גם שהאלוף בודינגר מנע במשך כשבועיים מחוקרי מצ"ח לתשאל את המעורבים באירוע, ורק בהתערבות סגן הפצ"ר הוסדרה החקירה ("הארץ", 18 באוגוסט 94').
היא גם חשפה שטיוטת מסקנות החקירה הועברה לעיונם המוקדם ולהערותיהם של המפקדים המעורבים בתאונה. אין צורך להכביר מלים על חשיבות התרומה העיתונאית בתחומים אלה: בעקבות התאונה והגילויים שהולידה, שונו הפקודות ושונו סמכויות.
גם בג"ץ לא חסך בהקשר זה את שבטו מצה"ל: על החלטתו של האלוף בודינגר לעכב את החקירה העירה השופטת דליה דורנר שהיא "...סבורה כי בנסיבות העניין וגם אם הנימוק היה ענייני, לא היה מן הראוי להורות על הפסקת חקירת מצ"ח. לפי דעת החוקרים, הדבר פגע בחקירה. נתעורר חשש בקרב המשפחות... כי רשויות הצבא מגוננות על עצמן".
העיתונים, ובעיקר "הארץ", מתחו ביקורת נוקבת על בודינגר בהקשר לחקירת התאונה. טענות המייחסות לו אחריות פלילית לשיבוש הליכי החקירה ולטשטוש וטיוח קיבלו מקום בולט וכותרת. כך, למשל, משה ריינפלד ב-2 באוגוסט 95' ב"הארץ": "פרקליט ההורים השכולים באסון הכבל דורש להעמיד לדין פלילי את בודינגר"; ריינפלד ב-28 במאי 96': "הורים שכולים לבג"ץ: בודינגר מינה ועדת חקירה נוספת לאסון הכבל כדי לזרות ערפל". ואלה רק דוגמאות אחדות. יצוין כי "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" נטו שלא להדגיש את טענות ההורים נגד מפקד חיל האוויר דווקא, ובצדק - כפי שהתברר בדיעבד.
עיקר קצפן של המשפחות יצא על הפצ"ר שנמנע מלקבל את מסקנות ועדת הבדיקה הראשונה, שהמליצה להעמיד לדין את המכונאי המוטס. הפצ"ר, בעקבות פרקליטת חיל האוויר, פסק כי לא נמצאו ראיות ברמה הנדרשת מבחינה משפטית להעמדה לדין של מי מן המעורבים, וקבע כי נקיטת צעדים פיקודיים כלפי מפקד יחידת החילוץ וכלפי מפקד טייסת המסוקים המעורבת הינה בשיקול דעת הגורמים הפיקודיים.
למרות שלא נמצאו ראיות לקביעת אחריות משפטית, חשוב להדגיש שהפצ"ר המליץ בפני מפקד חיל האוויר לשקול נקיטת צעדים פיקודיים כלפי המכונאי המוטס שבתפקודו התגלו פגמים. ההורים, משוכנעים בעמדתם, לא הסתפקו בצעדים הפיקודיים שהומלצו, סירבו להשלים עם אי העמדה לדין פלילי או משמעתי, ונפגעו מהסחבת בהעברת המידע אליהם. הם העבירו את הזירה ללשכתו של היועץ המשפטי לממשלה ולאחר מכן לבג"ץ. דרישתם העיקרית היתה למנוע מהצבא "לחקור את עצמו" ולקבוע בעצמו אחריות משפטית.
גם אם ניתן להבין את תגובותיהם של ההורים, שבדיעבד התברר שהיו מוצדקות באופן חלקי, מתעוררת תחושה בלתי נעימה מאופי הסיקור התקשורתי של מאבקם, בעיקר ב"הארץ", שעקב באינטנסיביות אחרי ההתפתחויות ונקט קו לוחמני במיוחד.
ב-16 באוגוסט 94' מצטט איתן רבין מתוך הבהרותיו של הפצ"ר ליועץ המשפטי בעקבות השגות ההורים. רבין מבליט את העובדה ש"הפצ"ר קבע כי יש לסגור את תיק החקירה בפרשה זו ולא להעמיד לדין אף גורם בחיל האוויר", אך מתעלם מן ההמלצה לנקוט צעדים פיקודיים כלפי המכונאי המוטס. האם העמדה לדין היא הנשק היחיד במאגר האמצעים למיצוי האחריות? ומה אם הסמכות המקצועית לא מצאה ראיות מספיקות להעמדה לדין? האם חייבים להטיל אחריות משפטית גם כאשר מדובר באירוע נדיר כל-כך?
"הארץ" המשיך בקו לוחמני שהטיף להוצאת החקירות מן הצבא (מאמר המערכת ב-10 באוגוסט 95'). העיתון המעיט בערכם של הצעדים הפיקודיים שננקטו. למרות שניתן פרסום להחלטתו המאוחרת של הפצ"ר לנקוט הליך של נזיפה במפקד הטייסת המעורבת ובמפקד יחידת החילוץ על "אי הנהגת נורמות התנהגות גבוהות יותר מהמקובל", מצא העיתון לנכון להבליט את טענותיהן של המשפחות נגד קידומו בדרגה ובתפקיד של הפצ"ר תא"ל שיף ("שתי משפחות שכולות מוחות על הכוונה להעלות את אילן שיף לדרגת אלוף", 22 באוקטובר 95'; "הורים שכולים: יש לבטל את מועמדות תא"ל שיף לנשיא ביה"ד הצבאי", 2 ביולי 96').
בשתי הכתבות מצטט איתן רבין בהרחבה מתוך מכתבים שנשלחו לראשי מערכות הביטחון והמשפט, ובהם טענות על אחריותו האישית של שיף לטיוח האמת ולאובדן האמון הציבורי במערכת הצבאית. האם ההמלצה על נקיטת צעדים פיקודיים, אפילו היא מאוחרת, יכולה להתיישב עם טענות המשפחות על טיוח?
חשוב להדגיש, שמאבקן הציבורי של המשפחות אמנם צלח ולעיתונים היה חלק חשוב בכך. בסופו של דבר הוקמה ועדה בראשות השופט וינוגרד - ועדה אזרחית שעמדה, כך נראה, בקריטריונים של "הארץ", שהקפיד, להבדיל מהצהרונים, לסקר את דיוניה.
מקום נרחב הקדישו העיתונים לפרסום מסקנותיה ("ועדת אסון הכבל: נזיפה למפקד הטייסת", "מעריב", 17 ביוני 97'; "האימון התבצע בניגוד לנורמות הבטיחות הראויות", "ידיעות אחרונות", אותו תאריך). העוקץ הוא שוועדת וינוגרד קיבלה, ככלל, בהסכמה את מסקנותיו הקודמות של הפצ"ר והמליצה שוב על נקיטת צעדים פיקודיים נגד המכונאי המוטס, מפקד הטייסת ומפקד יחידת החילוץ. גם הערת הוועדה, שראוי היה בשעתו לנקוט נגד המכונאי בצעדים משפטיים או משמעתיים, שאובה מתוספת המידע שנצבר תוך פעילותן של הוועדות השונות ואשר לא עמד לרשות הפצ"ר בעת שהגיע למסקנותיו.
"הארץ", כמו גם "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", בחרו בדיווחיהם להשמיט חלק מן המידע שנכלל בממצאי ועדת וינוגרד. אלה הן ההערות הקובעות כי "גם הטענות הקשות שהושמעו על-ידי המשפחות כלפי פרקליטת חיל האוויר וכלפי הפצ"ר בשל מסקנותיהם, עשו עוול לנושאי תפקידים אלה. אנו סבורים כי מסקנותיהם היו מעוגנות בחומר החקירה כפי שהצטבר עד אותה שעה".
לפחות "הארץ", שהדגיש קודם את הביקורת הקשה של המשפחות על שיף, מן הדין שהיה מדווח לקוראיו על המסקנה המטהרת אותו. גם ביחס למפקד חיל האוויר קבעה הוועדה "כי לא היה מקום להטיל דופי באלוף בודינגר... לא היה חוסר תום לב מצדו" - מסקנה זו, שאינה מתיישבת עם הקו שנקט כלפיו "הארץ" לכל אורך הפרשה, הוזכרה בשפה רפה בסיומו של הדיווח. דווקא "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", שלא הקצו קודם לכן מקום מרכזי לתיאוריית הקונספירציה של בודינגר, דיווחו על חפותו בהדגשה יתרה.
הטיפול העיתונאי בסיקור אסונות הרשת והכבל מדגים את כוחה של התקשורת לשנות את התייחסותן של הרשויות לתופעות שליליות המתגלות בתחומי אחריותן. התאונות בצבא הן תופעה המחייבת ביקורת ציבורית נוקבת ותשומת לב קפדנית למידת המאמץ שמשקיע הצבא לצמצומה.
לא ניתן להפריז בחשיבות המעקב הציבורי, באמצעות העיתונות, אחר התפקוד המקצועי של צה"ל ואחר נורמות ההתנהגות של מפקדיו. עם זאת, ואולי דווקא בגלל חומרת האירועים המסוקרים, מתבקשת גם בעיתונות שמירה על נורמות של דיווח הוגן, מקצועי, אמין ובעיקר מלא.
מידע רלבנטי צריך לבוא לידי פרסום תמיד - ואפילו דווקא - כאשר יש בו להראות כי פרסום קודם היה לקוי או מוטעה. וגם כאן חייב העיתון לצאת ידי חובתו - לא רק משפטית אלא גם אתית. בית-המשפט העליון לימד אותנו לאחרונה (ראו מ' קרמניצר, "שעת אמת", "העין השביעית", גיליון מס' 16) כי גם אם אין באי-גילוי מידע חדש שסותר פרסום קודם משום עוולה אזרחית, עבירה אתית יש ויש.
|
אתר הקניון הויראלי הינו חנות אינטרנטית מקוונת אשר הוקם לאחר מחקרים רבים על תחום המסחר באינטרנט. לא פעם אנו נתקלים בלקוחות רבים שאין ביכולותם להזמין מוצרים נחשקים און ליין, אם בשל אי החזקת כרטיס אשראי בינלאומי, חשבון פייפאל ו/או בשל התקשות בשפה האנגלית. הקניון הויראלי שם לעצמו מטרה לייבא מוצרים שלא מוצאים בכל מקום בארץ, אשר יעשו לנו את החיים נוחים, קלים ומגניבים יותר, תוך כדי שמירה על עלות נמוכה ללקוח מול מוצר באיכות טובה. הקניון הויראלי עושים את מירב המאמצים בחיפוש אחר ספקים/מפעלים הכי טובים וזולים בעולם על מנת לצמצם, להוזיל עלויות ופערי תיווך לצרכן הישראלי.
בין יתר מוצרי החנות ניתן למצוא מוצרים לרכב, גאדג'טים ומשחקים, מוצרים לטיפוח הגוף, למטבח, לסלולר, לבית ולגן ועוד.
מעוניינים בהכנסה נוספת בכל חודש מהבית ללא מאמץ ?
בואו להיות חלק ממשפחת הקניון הויראלי והצטרפו לתוכנית השותפים שלהםו והתחילו להרוויח כסף גם שאתם ישנים. אם אתם יודעים לפרסם או יש לכם אתר, בלוג, ערוץ יוטיוב, עמוד או קבוצה בפייסבוק או כל קהילה/מדיה שיווקית אחרת או חברים שאתם חושבים שיאהבו את המוצרים של הקניון הויראלי, מעכשיו תוכלו לעשות מזה כסף בצורה פשוטה ויעילה.
אז איך תוכנית השותפים של הקניון הויראלי עובדת ?
בניגוד לתוכניות שותפים אחרות אתם עובדים ישירות מול הקניון הויראלי, כך שהעמלות עוברות אליכם ישירות לחשבון ה- PayPal שלכם לא פערי תיווך.
קודם כל הירשמו בחינם לתוכנית השותפים של הקניון הויראלי – מלאו את הפרטים שלכם ונציג של הקניון הויראלי יחזור אליכם לסיום ביצוע ההרשמה. לאחר ההרשמה תקבלו גישה למערכת האישית שלכם, בנוסף תקבלו הדרכה קצרה על איך משתפים מוצרים ואיפה, תקבלו על כל מוצר חומרים ( תמונות סרטונים והסברים) מה שהופך את עבודתם לעוד יותר קלה.
לאחר ההדרכה – נכנסים למערכת האישית ומקבלים לינקים אישיים ממגוון רחב של מוצרי החנות, משתפים את הקישורים שלכם, בפורומים וברשתות החברתיות ועבור כל רכישה שמתבצעת באתר דרך הלינק שלכם – אתם מתוגמלים ב – 6% קבועים משווי כל עסקה.
מי יכול להצטרף לתוכנית השותפים של הקניון הויראלי ?
כל מי שרוצה להוסיף לעצמו הכנסה צדדית בעבודה מהבית, בזמן ובשעות שמתאימות לו (אפילו שעות בודדות בחודש), יכול להשתתף בתוכנית השותפים של הקניון הויראלי. חשוב לציין שאין דרישות מיוחדות מקדימות לידע כלשהו, גם אם לא יצא לכם להשתתף בתוכנית דומה בעבר, תקבלו את כל התמיכה והפרטים שאתם צריכים כדי להתחיל.
עבור כל רכישה שמתבצעת באתר דרך הלינק שלכם אתם מתוגמלים ב – 6% קבועים משווי כל עסקה.
אמצעי לקבלת תשלום: פייפאל (paypal).
|
ובמה הרבו דכתיב ועבדום וענו אותם הוסיפו השליכו זכוריהן לים והרגו מהן. השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ. ר' זעירא אמר שלא יעלו לחומה קודם לקץ ויפלו כבני אפרים שעוררו הקץ ויצאו ממצרים קודם ל' שנה. את האהבה סוד אהבת הקב"ה ושכינת עזו. עד שתחפוץ מדה"ד שגרמה לגלותן של ישראל כד"א אם חפץ בנו ה'. ולמה שם זה החכם זעירא פירש בעין יעקב דכיון דהוה אתי ר' אלעזר הוה ר' זעירא מיטמר ביני מאני ושאיל איכן הוא אמרין ליה הנה נחבא אל הכלים. אמר ליה פוק דלא אתינא אלא לשמעתך. ולמה היה מתחבא ללמד מוסר לאחרים דכתיב ובמקום גדולים אל תעמוד שצריך אדם לנהוג כבוד למי שהוא גדול ממנו בחכמה ואמר בזוהר כיון דהוה ר' אלעזר עייל למתיבתא הוי אנפוי דר' יהודה מקדרין דהוה מקשי ומפרק. והוה ר' שמעון מסי ואומר מא יעביד תעלא בר אריא קמי ארי בר אריא וצהלין אנפוי דר' יהודה.
ד"א השבעתי אתכם שלא תגלו סוד העיבוד שהוא סוד הגלגול. אם תעירו כי לימות המשיח יחזרו הנפשות לשרשן ורוח חדשה ינתן בם דכתיב ורוח חדשה אתן בקרבכם.
ד"א אסור להתגרות ברשעים בעולם הזה ולמה שהשעה מסורה בידן. (ת"ט מאי שעה "שם "עירור "הדין דאסור לעורר הקץ כבני אפרים קודם עתו דכתיב השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו ר"ל בגלות ראשונה וגלות שניה. את האהבה אהבת הקב"ה ושכינת עזו. עד שתחפץ מדה"ד המעכבת, כן פי' המחבר ז"ל).
אֲיֶלֶת חֵן בְּגָלוּת תִּסְמְכֵנִי, וּבַלַּיְלָה בְּתוֹך חִיקָהּ מְלוֹנִי.
לְכוֹס יֵינָהּ אֲנִי תָּמִיד מְזוּמָּן, וְנִתְעָרֶב חֱמֶר יֵינָהּ בְּיֵינִי.
שְׁתוּ דּוֹדִים לְעוּמָּתִי וְשִׁכְרוּ, וְהָעִירוּ לְשֵׂכֶל רַעֲיוֹנִי.
בְּהֵיכַל בַּת מְלָכִים הַכְּבוּדָה, וְשׁוּלְחָנָהּ מְזוּמָּן לַהֲמוֹנִי.
זְמָן הִפְרִיד לְכָל רֵעִים וְדוֹדִים, אֲבָל דּוֹדִי בְּאַהְבָה יִזְכְּרֵנִי.
יְקַשֵּׁר חֵן וְחֶסֶד עַל גְּבֶרֶת, בְּמַעְגַּל חֵן וְחֶסֶד יִמְשְׁכֵנִי.
מְפַרְשֵׁז בַּעֲנַן עָבֵי שְׁחָקִים לְרַעְיָתִי, וְהִיא תָּפִיק רְצוֹנִי.
שְׁעָרֶיהָ חֲמִשִּׁים הֵם, קְבוּעִים, זְכוּת לֵאָה בְּבִינָה תִּסְעֲדֵנִי.
תְּעוֹרֵר אַהֲבַת רָחֵל לְבָנִים, בְּסוֹד מַלְכותּ עֲשִׂירִית תַּעֲלֵנִי.
אֱהַי חִישׁ לְעַמֶּיך יְשׁוּעָה, בְּעֵת רָצוֹן תְּצַחְצֵחַ אֶת גְּרוֹנִי.
שְׁלוּמֵי לֵב בְּרוֹב שָׁלוֹם תְּסוֹבֵב, בְּנֵי אִישׁ תָּם, סְגוּלַּת אַב הֲמוֹנִי.
הפך תקופתנו "עקבתא דמשיחא", שחוצפא יסגא, ורבנים בעלי שיעור קומה נמוך מעיזים פניהם כנגד גדולי ישראל, ר"ל.
כי בגלות שלישית כתיב 'מה תעירו ומה תעוררו – שג"כ מה בערבית הכוונה היא ל-לא תעירו ולא תעוררו. ועי' תרגום ירושלמי, שה"ש פרק ח' פס' ד', וק"ל.
עי' במאמר באתי לגני.
|
1. הפועל חיפה חיכתה לדקה ה-45 כדי לאיים בפעם הראשונה על השער של גיא חיימוב, וגם אז היא פספסה את המסגרת, כשרוסלאן ברסקי הקדים את השוער אך נגח החוצה. כך הסתיימה מחצית ראשונה בשליטה מוחלטת של הפועל באר שבע, ששיאה בדקה הרביעית. מאור מליקסון פירק את גבריאל תאמאש וניסו קפילוטו עם מסירה שהעמידה את תומאש פקהארט מול ארנסטס שטקוס, והצ'כי כבש את שערו השני העונה, 0-1.
מחדר ההלבשה יצאה הפועל חיפה שונה לחלוטין, רק המדים קושרים בינה לבין הקבוצה שהיתה שם ב-45 הדקות הראשונות. היא התנפלה על באר שבע, לחצה גבוה, השתלטה על האמצע והתקרבה עקב בצד אגודל לשוויון שנראה לכולם בלתי נמנע, חוץ מאשר לברק בכר. מאמן באר שבע נמנע מלהגיב, ואפשר לקבוצתו לשקוע לתוך הסוף המר.
את מה שלא הצליחה הפועל חיפה לעשות מתוך הרחבה עשתה לבסוף מכדור חופשי מרחק 25 מטרים משערו של חיימוב. חנן ממן סובב את הכדור באומנות לרשת וקבע 1-1 מוצדק. באר שבע הלכה ואיבדה אחיזה על המשחק שנדד מרחבה לרחבה בקצב גבוה שטשטש את מה שאמורים להיות פערי האיכות בין הקבוצות. שתי בעיטות של מהראן ראדי מחוץ לרחבה נהדפו היטב על ידי שטקוס, ופרט לכך באר שבע לא היתה קרובה להשיב לעצמה את היתרון. בלט בחולשתו - טוני וואקמה, שסגר מחזור חמישי ללא שער אך שוב השלים 90 דקות. "אנחנו יכולים להיות חזרזירונים ולשאול למה לא ניצחנו", סיכם ניר קלינגר את השינוי שעברה הפועל חיפה במחצית השנייה, "מצד שני, השוער שלנו עשה שתי הצלות גדולות, אז אני מניח שחלוקת הנקודות היא צודקת".
2. לדיא סבע יש רגל שמאל להתקנא בה, אבל גם רגל ימין שלו מספיקה כדי להכניע את ירדן קרישטול. השוער של מ.ס אשדוד הצליח להסתתר מפני מלך השערים של ליגת העל במשך 53 דקות, אז קרה הבלתי נמנע - שערו החמישי של סבע העונה, בבעיטה מחוץ לרחבה, 0-1 למכבי נתניה.
זו היתה רק ההתחלה. 11 דקות חלפו וההבלחה של סבע הפכה למופע. דידייה קוגבנייה נשם בקרבתו של בן אל אדרי, מה שהספיק כדי לגרום לבלם לאבד את הכדור. ההמשך צפוי - מסירה לסבע שהגיח מאחורי הקלעים ומתוך הרחבה הכניע את קרישטול, 0-2. את תוצאת המשחק קבע דווקא אלחסן קייטה, אבל גם בשער השלישי יוכר חלקו של סבע, שהוביל באומנות התקפה מתפרצת, סחרר את ניר ברדע עם סיבוב על המקום ומסר לחלוץ.
"סף השבירה שלנו נמוך", סיכם ראובן עטר, מאמן אשדוד, וציין בעגמומיות משחק 18 ברציפות ללא ניצחון בליגת העל. קרוב לשלוש שנים חלפו מאז הפעם האחרונה, ומי יודע אם יש בעולם שעונים עם מספיק זמן כדי לאפשר את הפעם הבאה.
3. שני השערים האחרונים של בני יהודה הובקעו באותה דרך - מגן שמאלי מגביה, חלוץ נוגח. גם כאשר המגן השמאלי (בן תורג'מן) והחלוץ (מאוויס צ'יבוטה) מורחקים, אלי בלילתי ודובב גבאי נכנסים לנעליהם, מדקלמים את השורות וההצגה לעולם נמשכת. כך קרה בדקה התשיעית של המשחק בעכו.
בדקה ה-25 טעה הכדור והגיע לרגליו של מרסלו, וכאן התחילו הצרות. אם היה לכדור שכל, היה מחפש שחקן אחר. לפני שבעה חודשים נרכש מרסלו על ידי מכבי תל אביב ב-1.7 מיליון יורו, וזה מכבר גולגל בחינם לפתחה של בני יהודה, בבחינת "אם בכוונתך להזיק, תעשה זאת במקום אחר". זה בדיוק מה שהברזילאי עשה, כשאיבד את הכדור בשלומיאליות ואפשר לבן אז'ובל להחזיר את עכו למשחק, ולקבוע 1-1.
עכו היתה טובה יותר במחצית השנייה אך לא השכילה למצוא את מרסלו פנוי בקרבת השער, וכך הסתיים המשחק בחלוקת נקודות שעשתה חסד עם בני יהודה.
|
עוזר דיגיטלי של מיקרוסופט Cortana כמעט הציל את היום, כאשר אישה בברנסטאפל, אנגליה עדים להיט-ריצה. לרוע המזל, קורטנה התקשר למשטרה בברנסטייבל, מסצ'וסטס, מרחק כמה אלפי קילומטרים משם.
המפעיל 911 ו תאונת דרכים התאונה במשך זמן מה, מנסה לברר היכן התאונה התרחשה. העד מתעקש שהיא ראתה מכונית מכונית אחרת בזמן שנסעה על הקו, אי שם בין מאודיפורד לאילפרקומב. המפעיל מבקש ממנה לחזור על עצמה, כי הוא לא בטוח איפה הערים האלה.
ההחלפה נמשכת לפני ששני הצדדים מבינים את השגיאה: קורטנה התקשרה לברנסטבל, מסצ'וסטס במקום בארנסטאפל, אנגליה.
זוהי טעות נפוצה עבור קורטנה, אבל לפעמים היא - או סירי, Alexa, ו- Google Now - עשה כנראה טעויות דומות אם אי פעם ניסה להתקשר רק עם הקול שלך.
ישנם דפי משנה שלמים ודפי Tumblr המוקדשים לשגיאות מצחיקות מדי פעם שנעשו על ידי עוזרי הדיגיטלי האהובים שלנו, אבל האירוע הזה מדגיש אזור חשוב שבו Cortana, סירי ואחרים לעתים קרובות לקצר: מצבי חירום.
יש קמפיין נמרץ לשיפור יכולות החירום של עוזרי חכם. סירי, בפרט, היא הנושא של סדרת עתירות כדי לשפר כיצד היא מטפלת שאילתות מסוימות לגבי אלימות במשפחה ותקיפה מינית, כדי להיות הוגנים, סירי כולל תוצאות מועילות על נושאים רגישים מסוימים.
אבל סירי וקורטנה הם כלי חשוב שיש בעת חירום, במיוחד תאונת דרכים בעת טיפול בטלפון שלך לא יכול להיות אפשרי, ולכן היכולת שלהם לנתח מידע מדויק יכול להיות חשוב ביותר - הרבה יותר חשוב מאשר פשוט לזהות איזה פיצה התכוונת שִׂיחָה.
למרבה המזל, במקרה זה זה לא נראה שמישהו היה בסכנה מיידית. The Barnstable / בארנסטאפל mixup הוא חילופי חוצה תרבותי מצחיק אבל זה מדגיש חולשה חשובה כי עוזרי חכם עדיין.
|
דן דינר (נולד ב-20 במאי 1946, מינכן) הוא היסטוריון, פרופסור להיסטוריה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. דינר עמד בראש מכון שמעון דובנוב להיסטוריה ולתרבות יהודית, וכיהן גם כפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת לייפציג וכחבר מן המניין באקדמיה הסקסונית למדעים בלייפציג (אנ').
דינר למד באוניברסיטת יוהאן וולפגנג גתה בפרנקפורט. ב-1973 השלים שם לימודי הדוקטורט במשפט בינלאומי וב-1980 השלים את תזת ההביליטציה (תואר אקדמי גבוה באוניברסיטאות אירופיות). בין השנים 1980 ל-1985 שימש כפרופסור להיסטוריה ערבית מודרנית באוניברסיטת אודנסה בדנמרק. ב-1985 מונה לפרופסור להיסטוריה לא-אירופית באוניברסיטת אסן שבגרמניה. משנת 1988 שימש גם כפרופסור להיסטוריה אירופית באוניברסיטת תל אביב, ושם התמנה למנהל המכון להיסטוריה גרמנית בין השנים 1994 ל-1999.
בשנת 1999 מונה דינר למנהל מכון שמעון דובנוב להיסטוריה ולתרבות יהודית ולפרופסור להיסטוריה באוניברסיטת לייפציג. החל מ-2001 הוא מכהן גם כפרופסור להיסטוריה אירופית באוניברסיטה העברית וכחבר במרכז קבנר להיסטוריה גרמנית.
בשנת 2006 זכה דינר בפרס ארנסט בלוך ובשנת 2007 בפרס קפלביו (Capalbio). בשנת הלימודים 2004/2005 שהה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון. הוא שימש כמרצה אורח במגוון אוניברסיטאות בעולם ומכהן במגוון ועדות מדעיות. ב-2013 זכה דינר בפרס לייפציג למדע.
בעבודתו קישר דינר בין מסורות ההיסטוריה האירופית, ההיסטוריה של המזרח התיכון והיסטוריה יהודית - תוך שימת דגש על הצמתים שבין אלה. הוא חתר בשיטתיות לחצות הבחנות תרבותיות, זאת על ידי בחינת נקודת המבט הפריפריאלית - הן מבחינה מרחבית והן מבחינה משמעותה האפיסטמית. עבודותיו מתמקדות בסוגיות מתודולוגיות בדבר הקשר בין היסטוריה לזיכרון, בייחוד בנוגע לנציונאל-סוציאליזם. במסגרת עבודתו האקדמית טבע את המונח האפיסטמי "שבר התרבותי".
מחקריו הנוכחיים עוסקים בשני נושאים מרכזיים: המשגה מחדש של ההיסטוריה היהודית בתקופה המודרנית וחשיבותה של ההיסטוריה היהודית כברומטר של תהפוכות המודרנה. מחקר זה נערך במכון שמעון דובנוב בלייפציג ומתבטא בניהול הפרויקט המחקרי "מסורות אירופאיות - אנציקלופדיה של תרבויות יהודיות" במסגרת אוניברסיטת לייפציג. דינר חיבר וערך ספרים רבים אשר תורגמו לשפות רבות ביניהן אנגלית, ערבית, טורקית, פולנית וצ'כית.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דן_דינר&oldid=28600401"
דף זה נערך לאחרונה ב־10:41, 5 ביולי 2020.
|
– – – מאורעות אפריל 1939 – יותר נכון מהומות שהחלו באפריל ונמשכות עוד גם במאי, ואין יודע עדיין מתי תסתיימנה – שונים באופן יסודי ממאורעות אבגוסט 1929. והשינוי הוא גם חיובי וגם שלילי.
באבגוסט 1929 נערך בכמה ערים טבח ביהודים (חברון, צפת) ונעשו כמה התנפלויות על ישובים יהודיים. הפעם לא היתה אף התנפלות אחת על ישוב יהודי. רק ממארב – אם בדרך ואם בתוך יפו (עיר ערבית ברובה הגדול) – נפלו יהודים בודדים. ההתקפות על המשקים הצטמצמו עד עכשיו רק בהצתת שדות ועקירת עצים, ואין זה מקרה: משנת 1929 ואילך גדל הישוב היהודי והתבצר, ולא קל ולא בלתי‑מסוכן להתנפל עליו פנים מול פנים. בשנת 1929 מנה הישוב 155,000 נפש ועכשיו הוא מונה 400,000.
אין כוונתי להסיק מסקנה, שעכשיו לא תיתכן לגמרי התנפלות על ישוב יהודי. מסקנה זו היא מוטעית. אין אנו עדיין כוח מספרי וארגוני שאין לו לחשוש לשום התקפה. אולם התקפה ישרה על הישוב נעשתה עכשיו הרבה יותר קשה, ומצריכה כוחות מתנפלים גדולים ומרובים יותר מאלה שנתגייסו לשם פרעות בשנים הקודמות. זהו השינוי שבא לידי גילוי במהומות האחרונות.
אולם חלו גם שינויים לרעה במשך השנים האחרונות.
בשנת 1931, כשבא הנציב הנוכחי1 לארץ, הגיעה העליה היהודית לארבעת אלפים. בשנת 1932 עלתה עד 10.000, בשנת 1933 – עד 30.000, בשנת 1934 – עד 40.000, בשנת 1935 – עד 61.000. הפריחה הכלכלית שעליה גדולה זו הביאה אתה, העשירה את הישוב הערבי והרימה את מצבו הכלכלי ויצרה רווחה כלכלית בין המוני הערבים שאין דוגמתה באף אחת מהארצות השכנות. פריחה כלכלית זו נתנה כמובן סיפוק חמרי ואישי להמוני הערבים, ואלמלא מאורעות פוליטיים שנפלו בעולם, בארצות השכנות ובארץ גופא – לא היו מנהיגי הערבים מצליחים לקומם את ההמון הערבי נגד היהודים, המשפיעים ברכה כזו על כל הארץ, וההתנגדות לעליה היהודית היתה נשארת נחלת יחידים, והיתה מוצאת ביטוייה רק בגילויים פוליטיים מחוסרי כל השפעה כל ההמונים. אולם המצב הבינלאומי המסובך, המלחמה בחבש, החששות שהסכסוך החבּשי יביא לידי תסבוכת קשה בים התיכון בין אנגליה לאיטליה, ואולי גם למלחמת‑עולם, – הסעירו את הרוחות בין חוגים אקטיביים בישוב הערבי והגבירו את החשבון הפוליטי על החשבון הכלכלי. – השפל הכלכלי הזמני שבא בעקבות מלחמת חבש יצר רקע לתגבורת התסיסה הפוליטית בקרב שכנינו.
– – – הבקורת הקשה שנמתחה על הממשלה בענין המועצה המחוקקת, לא רק מצד מתנגדי הממשלה, אלא גם מתומכיה הנאמנים, הכריחה את הממשלה לבקש מוצא חדש. במשך הויכוח בפרלמנט נשמעו שתי הצעות: א) מינוי ועדה מלכותית לבחינת שאלת המועצה, ב) הזמנת היהודים והערבים לשולחן‑עגול בלונדון. שתי ההצעות היו מכוּונות לדחיית המועצה, אם לא דחיה מוחלטת, הרי לכל הפחות דחיה זמנית. הממשלה לא קיבלה אף אחת משתי ההצעות הללו, ולא קשה להבין את הסיבה: כיון שהצעת הממשלה באה לשם פיוס הערבים, הרי לא נוח לממשלה לקבל הצעה המכוּונת לביטול המועצה או לדחייתה. הממשלה ידעה שהערבים לא יקבלו עכשיו הצעה ע“ד שולחן‑עגול, כי במצב השורר בארץ ובשתי הארצות השכנות (סוריה ומצרים) אין הערבים נוטים להתפשר עם היהודים. היא גם חשבה כנראה שועדה מלכותית המכוּונת לקבורת‑כבוד של המועצה המחוקקת תיפגש ע”י הערבים בהתנגדות נמרצת, ואולי גם בחרם.
משום כך נולדה ההצעה על‑דבר הזמנת משלחת ערבית ללונדון.
ע"י הזמנת המשלחת ללונדון ניתן לערבים סיפוק ידוע לאחר הויכוח בפרלמנט: שאלת המועצה תוצא מתוך הויכוח הארצישראלי ותועבר ללונדון; והעיקר – שהלחץ הערבי, המורגש בארץ, יועבר אף הוא ללונדון, כלחץ מקביל להסברה היהודית שנתגלה בויכוח בפרלמנט.
אולם מתנגדי המשלחת בקרב הערבים טענו, שבתנאים הקיימים בארץ לא תצליח המשלחת ולא תשפיע בלונדון. המשלחת הסורית הלכה לפריס, רק לאחר שביתה כללית שהכריחה את הממשלה הצרפתית להיכנע ולהבטיח ביטול המנדט וחילופו בחוזה, ולכן אין לשלוח משלחת ללונדון כשהארץ שקטה. לעומתם טענו מצדדי המשלחת, שמוטב להם ללכת עכשיו ללונדון, ואם יראו שם שאינם מצליחים – יתנו אות ויערכו בארץ מהומות כדוגמת סוריה. בגלל ויכוח זה, ובגלל הסכסוכים האישיים על הרכב המשלחת – נתעכבה יציאת המשלחת.
החזית השניה והמכרעת – היא החזית המדינית. ההבטחות המרגיעות שקיבלנו גם פה וגם בלונדון מהממשלה, אינן צריכות ואינן יכולות לספק אותנו. אם גם העליה לא תיפסק – אין זאת אומרת שאינה עלולה להצטמצם. ובשעה זו אין אנו יכולים להסתפק אפילו באי‑צמצום העליה. מצב העם היהודי בעולם מחייב הרחבת העליה, וגם הפתרון היחיד והמהיר לקושי הפוליטי שבארץ – הוא בהגדלת העליה ובהחשת בנין הארץ. כי רק עם גידול כוחנו, עם פריחת הארץ – יבינו הערבים שיש בכרח להפסיק את המלחמה, העקרה והמהרסת, נגד הכוח הבונה את הארץ. רק עם היותנו לכוח גדול שאין שום אפשרות לערערו ולהשתיקו יבינו המנהיגים הערבים שיש להשלים עם מציאות העם היהודי בארץ, כי לאשרנו אין שום ניגוד היסטורי בין האינטרס הגדול של העם היהודי בארץ ובין האינטרס הגדול של העם הערבי.
|
את כתב ידו של האדריכל גטנו פשה לחברת קשה להחמיץ. הספה "il Giullare" שעיצב לחברת "Meritalia", מגלמת פרץ אופטימיות אותו אף העלה על הכתב, כשהוא קורא לא להיגרר לתחושות קשות בשל המשבר הכלכלי שפקד את העולם אלא לדבוק בתקווה ובשמחה. בדברי ההסבר על הספה, שבהם אף ציין את מקור ההשראה ליצירתה שנשאב מתרבות ליצני החצר של פעם, ומעבודה קודמת שביצע עבור לקוחה שעבדה בקרקס בניו יורק. הספה, המתנאה בצבעוניות עזה ובכובעי ליצן עם פונפונים, היא יחידה מודולארית שבסיסה עשוי פוליאוריטן מוקשה, המילוי מפוליאוריטן גמיש, והריפוד הוא בד כותנה צבעוני.
כורסת Alice, שעיצב Jacopo Foggini לחברת Edra, מגלמת את שפתו של המעצב הידוע כמי שמרבה לעסוק בפלסטיק זוהר. הכורסה, שעוצבה בצבעוניות בוהקת ושקופה למחצה, מאופיינת בקווים אורגניים ועשויה מ"תסבוכת" של מיתרי פלסטיק, משל נוצרה בעבודת יד שלא הושלמה ללא קווי מתאר ברורים, אך היא מוצקה וקשיחה לחלוטין. מקור אור המותקן תחתיה מפיץ אותו כמו מתוכה.
המרוץ אחר העתיד מחד, ורצון לשמור את העבר מאידך, משתלבים בכיסא "Rememberme", האוצר בתוכו את העניין העכשווי בערכי קיימות ומחזור. הכיסא , שעוצב ע"י Tobias Jurelzek עבור חברת Casamania, מעניק חיים חדשים לאובייקטים שהינם לכאורה קפסולות של זיכרון לא מודע, והוא עשוי על טהרת אריגי ג'ינס ישנים שעברו תהליך של כבישה.
עבודתה של המעצבת ההולנדית הצעירה Sophie de Vocht, היא יציר כלאיים בין מושב שזלונג ושטיח. העיצוב, שנכלל בתצוגה של חברת Casamania, נולד מעניינה של דה ווכט בטכניקת אריגה המתבצעת תוך "משיכה" של סיביהם ומטמיעה אותם באמצעות מחטים בבסיס האריג. Loop מתהדר בצבעוניות עזה של גווני אדום וכתום, והוא משלב קונסטרוקציית מתכת צבועה בהתאם עם כיסוי בד.
את השולחן Macaone עיצב Alessandro Mendini בשנת 1985 עבור קולקציית Zabro וכמחווה לחברת "Zanotta" ולקבוצת העיצוב האוונגרדית "אלכימיה" שהוא נמנה על מייסדיה. על עיצובו סיפר שהוא ביקש להחיות מאפיינים סגנוניים של העיצוב האיטלקי בשנות החמישים ולהעניק להם פרשנות חדשה, ובמהלך השנים הוא זכה למספר וריאציות שהפופולארית ביניהן היא התצורה המרובעת שמשטחה העליון נחלק לארבעה צבעים הממשיכים גם בכל אחת מרגליו. השנה זכה השולחן החתום להיכלל בקולקציית 2011 של החברה, כאשר משטחו עשוי MDF ורגליו מפוליאוריטן קשיח ושילוב מתכת.
לרגל ציון חמישים שנה לקיום תערוכת הרהיטים במילאנו, יזמה חברת Kartell פרויקט עיצוב מיוחד כאקט של אהבה לעיר בה היא צמחה בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. במסגרת הפרויקט, שהוצג באולם התצוגה של החברה בעיר, נתבקשו משתתפיו לבחור באחד מפריטי הקולקציות שיצרה החברה במהלך השנים, ולעצבו כיד הדמיון הטובה עליהם. הרכב המשתתפים ייצר גלריה אנושית מרשימה, עליה נמנו מעצבים ואדריכלים, אושיות תרבות, שפים מובילים, מעצבי אופנה, ואפילו קבוצת הכדורגל המקומית. בתמונות: פריטים ש"טופלו" ע"י אלסנדרו מנדיני, האקדמיה דה בררה, וקבוצת הכדורגל הפופולארית מילן.
כיסא ושזלונג שעיצבה פטריסיה אוקיולה הבלתי נלאית לחברת "Moroso", מעידים שוב על חיבתה לעולם הקראפט ועל ההשראה שהיא שואבת ממלאכות יד. הדיגום, כעין מארג של עיניים סרוגות משמש כמשטח וכסטרוקטורה כאחד, כשהוא מכסה את מסגרת המתכת המונחת על בסיס עץ, וממד של נפח המאפיין אותו מעניק לפריטים המעוצבים זהות חזקה, דקורטיבית ונעימה למגע. החומרים המשמשים למארג ה"סרוג-קלוע" עמידים גם בתנאי חוץ.
מתוך מגזין בית ונוי 118: מתאבנים ממילאנו 2011"
|
הלמידה שלנו כוללת שני תהליכים: האחד הוא תהליך של למידה (ידע חדש, חוויה חדשה וכד'). השני הוא תהליך של היזכרות, באמצעותו אנו נותנים ביטוי למה שלמדנו. התשתית המוחית של הזיכרון שמאפשרת לנו ללמוד מידע חדש גם עוזרת לנו לזכור אירועים שאנו חווים, ולכן אין הבדל בין למידה של נוסחה במתמטיקה ורצון להיזכר בה אח"כ למסיבה שהיינו בה ורוצים לספר עליה אח"כ. בין אירוע הלמידה ואירוע ההיזכרות יש תקופת ביניים, אך בתקופה הזו הזיכרון לא "יושב" במוח כמו ספר בספרייה. המוח הוא איבר בגוף כמו כל איבר אחר, וככזה גם הוא מורכב מתאים. התאים במח הם תאים מאוד מיוחדים כי הם "מדברים" אחד עם השני באמצעות אותות כימיכלים וחשמליים. המוח מסוגל להכיל מידע אדיר כי הוא כולל 80 מיליארד תאים כאלו, שעוסקים בחשיבה ובאפשרות של יצירת זכרונות, כאשר כל תא יכול ליצור עד 10,000 קשרים, כך שלמוח קיבולת עצומה לאחסון מידע, וזה מה שמאפשר לנו ללמוד עוד ועוד.
אם כך, היכולת שלנו לחוות דברים והיכולת שלנו להיזכר באותם דברים מבוססים על העברת אותות בין התאים במוח באמצעות "שליחים כימיכלים" וזרם חשמלי. כדי שנזכור את מה שאנו לומדים וחווים, כל אותם התאים שפועלים צריכים ליצור קשרים חזקים ביניהם. אם הקשרים הללו מתחזקים מספיק, הם יהיו קיימים בצורה של זיכרון. במילים אחרות, הפירוש של זיכרון מבחינת המוח, הוא קיומם של חיבורים חזקים או מחודשים בין תאים שמרכיבים את המוח שלנו. זיכרון כזה לא יישמר אם לא הקשבנו או לא למדנו, או כל דבר אחר שבגללו הקשרים במוח לא התחברו באופן המיטבי.
אם זכרונות הם תוצאה של עוצמת הקשר, והקשר עצמו הוא תוצר של זרם חשמלי, מתעוררת השאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לעצמנו לחזק את הזכרונות של מה שלמדנו? איך נוכל לחזק את הקשרים בין התאים שיאפשרו לנו לזכור מאוחר יותר את מה שלמדנו? כיוון שחיבורי המוח הם תוצר של זרמים חשמליים, ואם אנו יכולים למדוד את הפעילות החשמלית של המח, אז אולי ניתן גם לאמן את הפעילות הזו ולחזק אותה? תאי המוח "יורים" פולסים והפולסים הללו מתרחשים בקצב מסויים, הקצב עשוי להיות מהיר מאוד (100 יריות של פולסים בשניה אחת) ויכולים גם להיות איטיים הרבה יותר (בקצב של 4 פולסים בשניה בלבד). מחקרים גילו שמקצב איטי של 4 פולסים בשניה, הנקרא "מקצב תטא" מועיל מאוד לזיכרון ולהיזכרות. האם נוכל לאמן אנשים לחזק את גלי התטא שלהם אחרי שלמדו משהו? האם, אם רק נוכל להכניס את המוח למקצב הנכון, נוכל יעזור ליצירת זיכרון טוב יותר?
השיטה לחיזוק גלי התטא נקראת נוירופידבק (משוב עצבי). נוירופידבק (באנגלית: Neurofeedback או NFB) הוא סוג של ביופידבק המודד את פעילות המוח בזמן אמת ומאפשר לאמן מטופל לשלוט בגלי המוח שלו, זאת באמצעות מתן משוב ("פידבק") חיובי עבור סוג רצוי של פעילות מוחית ומשוב שלילי על סוג פעילות שאינו רצוי.
נוירופידבק מבוצע באמצעות מכשיר זעיר שנקרא muse שניתן לרכישה באינטרנט תמורת 250$. מדובר במכשיר שמרכיבים על הראש ומודדים באמצעותו את הפעילות החשמלית של המוח, ואף לתרגם פעילות זו לאותות. פעילות הנוירופידבק עוזרת לנו לזהות את המצב שבו המוח שלנו נמצא, ועל בסיס זה, לנסות להתמקד באפשרות לחזק גלי מוח מסויימים בתדר המתאים לצורך בניית זכרון חזק.
שני מבחנים המדגימים את השפעת חיזוק גלי תטא על זכרון של ידע בוצעו לאחרונה. במבחן אחד, ביקשו נבדקים להסתכל על 30 תמונות של חפצים שונים ואז נתבקשו לציין את כל 30 החפצים הללו, בשלוש פעימות זמן: טווח מיידי, יום למחרת ושבוע לאחר מכן. חלק מהנבחנים עברו תהליך של חיזוק גלי התטא והם זכרו הרבה יותר טוב מהנבחנים שלא עשו דבר, או נבחנים שחיזקו אצלם גל במקצב אחר (מקצב בטא). במבחן אחר, ביקשו מנבדקים לבצע פעולה תנועה מסויימת עם האצבעות הדומה לפריטה על גיטרה. גם בניסוי הזה, ההשפעה של חיזוק גלי התטא על הזכרון הוכיחה את עצמה, ונבחנים אלו ביצעו את המיומנות בצורה טובה יותר מאשר נבחנים אחרים.
|
אתם אולי מכירים אותו בעיקר מסרטי פעולה שונים, אך מסדר זיהוי הוא כלי חקירה נפוץ ושימושי בקרב גורמי אכיפה בכל רחבי העולם. באמצעות מסדר זיהוי, יכולים התובעים לגבש את כתב האישום בדבר עבירה פלילית, וזאת על סמך זיהוי החשודים בעבירה על סמך עדים.
במאמר הבא משרד עורכי דין פלילי איזבל פוקס ואזנה יסביר אודות אחד מן הכלים היעילים והחשובים שבהם מחזיקים החוקרים במשטרה. זומנתם למסדר זיהוי? נדרשתם לסור לתחנת המשטרה עבור חקירה? פנו עוד היום לקבלת ייעוץ דיסקרטי ומידי 24/7.
בדיוק כמו שחקירה במשטרה נועדה לגיבוש ראיות על-ידי גורמי האכיפה, כך גם מסדר זיהוי עלול להפוך לראייה ממשית שתוביל להגשת כתב אישום.
מטרת המסדר היא להוביל עד אובייקטיבי שנכח באירוע ולאפשר את זיהויו הוודאי של אדם אשר ביצע דבר עבירה. לאור רגישותו של הליך משפטי זה, מסדר זיהוי נערך בכפוף לכל התקנות והסטנדרטים הקפדניים ביותר.
עורך דין פלילי מנוסה ילווה את החשוד הנוכח במסדר הזיהוי. במסגרת תפקידו, יפעל לבדוק את טיב המסדר ואם אין כל היכרות קודמת בין העד שהובא על-ידי המשטרה לבין החשוד הנוכח במסדר. כל מהלך אשר איננו מתבצע בצורה תקינה ונכונה, יכול להוות עילה להחלשת ערכו של הליך הזיהוי.
כיום ניתן למנות 4 סוגי מסדרי זיהוי: מסדר זיהוי רשמי, מסדר זיהוי תמונות, מסדר זיהוי מאולתר ומסדר זימון רנדומלי.
מהו מסדר זיהוי רשמי?
מסדר זיהוי רשמי, נקרא גם מסדר זיהוי חי, הינו ההליך הפורמלי והמוכר ביותר. וודאי שיצא לכם לראותו בשפע של סרטים וסדרות. במסגרת מסדר הזיהוי, על העד לעמוד בפני שורת חשודים ולחלוף על פניהם לצורך זיהוי החשוד בדבר העבירה.
לנוכח הרגישות הרבה של התהליך והערך המשפטי המיוחס למסדר הזיהוי, על העד לחלוף באופן פיזי אל מול החשודים ולגעת בכתפו של החשוד המזוהה על-ידו. מהלך זה נועד להוכיח מעל לכל ספק, כי העד לא התבלבל בעת ההליך ובחר באדם אותו זיהה באופן וודאי.
מהו מסדר זיהוי תמונות?
מסדר זיהוי תמונות כשמו כן הוא, ועל העד לזהות את החשוד מתמונות המוצגות בפניו. חשוב לציין כי הערך המשפטי המיוחס למסדר זיהוי תמונות, הינו מופחת בצורה מסוימת מן המסדר הרשמי. לרוב חוקרים יעדיפו את המסדר הרשמי וזאת כיוון שעל העדפת מסדר זיהוי תמונות ניתן לערער.
האם החוקרים נמנעו ממסדר זיהוי פורמלי לאור חשש מסוים שמא החשוד לא יזוהה? נסיבות אלו ייבדקו באופן קפדני על-ידי עורך דין פלילי המייצג את החשוד בדבר העבירה.
מסדר זיהוי מאולתר הוא הליך בו נוקטים החוקרים במקרים בהם החשוד איננו מסכים להשתתף במסדר הזיהוי הפורמלי. כאמור, גם החוקרים אינם ששים לפנות למסדר זיהוי תמונות וזאת לאור ערכו המשפטי הנמוך באופן יחסי.
על כן, יאלתרו החוקרים מסדר זיהוי דרך מגוון רחב של שיטות. המטרה העליונה היא להביא את החשוד לסיטואציה מסוימת בה הוא נוכח, מבלי שהוא מודע לכך, אל מול העד ולצדו נמצאים הניצבים. העד אשר ניצב בעמדה מסוימת הרחק מן החשוד, יוכל בצורה הזו לבצע את מסדר הזיהוי.
מהו מסדר זיהוי אקראי?
מסדר זיהוי אקראי הוא למעשה לא מסדר, כי אם מפגש אקראי אותנטי בו העד פגש במקריות את החשוד וזיהה אותו. במקרים אלו, הקבילות בבית המשפט הינה רגישה וחשוב לוודא כי לא נערכה על מעורבות מצד גורמי האכיפה אשר הובילו את העד למפגש האקראי תוך שהם מבססים בראשו את הפרטים הוודאיים לזיהוי החשוד.
זוהי גם השורה התחתונה בכל מסדרי הזיהוי – אסור בתכלית האיסור לגבש אצל העדים כל מחשבה אשר מסירה את האובייקטיבית שלהם. מהלכים שכאלו נבדקים בקפידה על-ידי עורך דין פלילי שמטרתו לערער על קביעת העד.
שימו לב כי לכל אורך המסדר, חשוב לשמור על אובייקטיביות העד. על כן, המשטרה מאפשרת לחשוד לבחור את מקומו בין סדרת הניצבים הנוכחים במסדר. באופן הזה, יכול העד לוודא כי לא נעשתה כל "התאמת ציפיות" בין החוקרים לבין העד.
בנוסף לכך, חשוד הנוכח במסדר זיהוי, יכול לאפשר את נוכחותו של עורך דין. מטרתו של עורך הדין היא לוודא כי המסדר נערך על-פי כל התקנות המחמירות ביותר.
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.