text
stringlengths 18
174k
⌀ |
|---|
רק באוקטובר האחרון העתיד נראה מבטיח עבור הדוגמנית בת ה-21 ראודה אט'יף. היא כיכבה על השער של ווג ההודי, דיגמנה למותגים המקומיים הגדולים, ונדמה היה שמסלול ההמראה שלה לגמרי בכיוון הנכון.
את הרצף האופטימי קטעה לפני מספר ימים הידיעה המצערת על מותה של הדוגמנית הצעירה, לאחר שגופתה נמצאה במגורי הסטודנטים בקולג' בו למדה כסטודנטית שנה ב' לרפואה. מהדיווח המשטרתי הראשוני עולה כי מדובר בהתאבדות, אך יחד עם זאת מסרו הגורמים הרשמיים המטפלים במקרה כי יש לחכות עד לתוצאות נתיחת גופתה כדי לצאת בהודעה רשמית.
הפריצה הגדולה של אט'יף נרשמה בשנת 2014 לאחר שתמונה עוצרת נשימה שלה הכתה גלים. התמונה חשפה את היופי האקזוטי המיוחד שלה לעולם, כשזוג עיניה התכולות הגדולות גררו תגובות נרגשות. התמונה של אט'יף הפכה לוויראלית ועזרה לה גם בסופו של דבר לזכות בשער המכובד של ווג.
בחשבון האינסטגרם של אט'יף היה ניתן לעקוב מקרוב אחרי החיים הפוטגנים שלה, כש-60 אלף העוקבים שלה דאגו לפזר תגובות מפרגנות ותומכות. זה לא סוד שלא מעט אנשים חווים אפלה אישית גם כשהם נתונים תחת זרקורי עולם הזוהר, אבל על פי העדויות המקרה של אט'יף הצליח להפתיע ולצמרר גם את מי שהיה בסביבתה הקרובה.
האחראית על מעונות הסטודנטים בהם התגוררה אמרה לעיתונות כי אט'יף נראתה תמיד שמחה, ושהמחשבה על התאבדותה קשה מנשוא. "הייתי בחדרי", היא סיפרה לדיילי סטאר, "כשפתאום שמעתי צרחות של הסטודנטיות שלי. מיהרתי לקומה השנייה של הבנין בן שש הקומות וראיתי כמה מהן מנסות לפרוץ לחדרה של אט'יף". כשזו נפרצה, התגלתה גופתה של אט'יף תלויה.
"דוגמנות היא יותר תחביב עבורי מאשר קריירה, כיוון שאני לומדת רפואה", סיפרה אט'יף בראיון שפורסם באוקטובר האחרון במהלך צילומי השער לווג. "אף פעם לא היה לי האומץ להשתתף בתחרויות יופי לפני כן". הצילומים, שחגגו את אג'נדת היופי המגוון כללו שש דוגמניות מתת היבשת ההודית.
מעבר לתחושת השליחות הרפואית שלה נחשבה אט'יף לפעילה בתחום שמירת הסביבה. הקמפיין הראשון שלה היה קמפיין סביבתי שעודד אנשים להמיר שימוש בשקיות פלסטיק באלטרנטיבות ידידותיות יותר.
מאז שהתקבלה הידיעה על מותה הרשת התמלאה בתמונותיה היפות של אט'יף ובמיוחד באינספור פרסומים של התמונה שפרצה לה את הקריירה וזכתה לכינוי: "הנערה המלדיבית עם עיני האקווה הכחולות". העיניים שהסתירו כנראה גם כאב וקושי גדולים מנשוא.
ברור שאילצו אותה לתלות את עצמה.
|
בקיץ האחרון חגג לירן גלבורט את יום הולדתו ה-18. הוא היה עסוק בלדאוג למבחני הבגרות ולמיונים לקראת הצבא, וסוף סוף לא היה צריך לדאוג למשקל שלו אחרי שנים שזה היה הנושא שהעסיק אותו יותר מכל.
היום כשהוא שוקל 90 ק"ג שמתפרשים על פני 190 ס"מ, יותר מאשר משקל השיא שלו שהיה 87 ק"ג כשהחליט לעשות שינוי, הוא יודע שהבחירה בתזונה בריאה ובאימוני כושר מתאימים, הם אלה שהביאו אותו למצבו בנוכחי.
"כילד קטן, הייתי תמיד רזה ואהבתי ספורט אבל הייתה לי בעיה של התמדה, כל פעם חשבתי שמצאתי את מה שמתאים לי מהר מאוד "נמאס" לי ממנו. כבר בגילאי הגן הייתי בחוג שחייה, אחר כך בכיתה א' בגלל גובהי (מאז ומתמיד הייתי גבוה לגילי) המליצו לי ללכת לכדורסל והייתי שנה וחצי בכדורסל עד שנמאס לי", הוא נזכר.
"משם עברתי לכדורגל, ושם "השתקעתי" באופן יחסי למשך 4 שנים. משם עברתי לטניס והסיפור ידוע, גם מזה נמאס לי. באיזושהי נקודת זמן, בכיתה ו', בגיל 11-12 בלי סיבה נראית לעין, פשוט הפסקתי לעשות ספורט וכנראה שהתחלתי יותר לאכול ג'אנק ולבלות את כל זמני במשחקי מחשב וככה התחלתי לעלות במשקל ולהשמין. ניסיתי להתחיל להתאמן ונרשמתי לחדר כושר, אבל בעיית ההתמדה חזרה וחודשיים אחר כך כבר נמאס לי".
בכיתה ט' לירן כבר שקל 87 ק"ג. "הייתי בן 15 ואז כבר הגיעו ההערות מהמשפחה ומהחברים שאני צריך לחשוב על הבריאות שלי ולקחת את עצמי בידיים. הצטרפתי לקבוצת דיאטה והירידה במשקל הגיעה עד שבאיזשהו שלב התזונאית כבר אמרה לי שירדתי מספיק במשקל ושסיימתי את הדיאטה, אבל אני לא הקשבתי לה. לא הייתי מרוצה מעצמי, כי ראיתי בעצמי עדיין ילד שמן.
"עזבתי את קבוצת הדיאטה ועל דעת עצמי המשכתי עם אותו תפריט ואפילו קיצצתי בדברים ופשוט הרעבתי את עצמי. בכיתה י'-י"א, הגעתי למשקל השיא השלילי שלי, מהצד השני של הסקאלה - 66 ק"ג. הייתי ממש על גבול האנורקסיה, הייתי רזה מאוד ולא מודע לזה. המזל שלי היה שהמשפחה שלי ידעה לעצור אותי בזמן, אני מודע לכך שהדברים יכלו להסתיים אחרת", הוא אומר.
כשהבין שהוא חייב לשמור על משקל בריא, הוא נרשם לחדר הכושר זאוס, בחופש הגדול שבין כיתה י' ל-י"א. "בשלב הזה התאהבתי בחדר הכושר, התחלתי להתאמן ברצינות ולאכול נכון. במהלך השנתיים הללו כמה מאמנים בחדר הכושר עזרו לי, תמכו בי והפכו אותי למה שאני היום. הם הסבירו, המליצו, עודדו, תמכו, תיקנו ופשוט דחפו אותי למעלה.
"מאז אני מתאמן ארבע פעמים בשבוע. אותם מאמנים, גרמו לי להבין, שכדי להתמיד במשהו אני חייב לעשות שינוי בראש ולהפוך את מה ש"חובה" ל"תחביב", הוא אומר. "עכשיו אני מוכן לאתגרים הבאים שלי, שזה הגיוס המתקרב בחורף".
הוא מודה שכמות הג'אנק פוד שאכל קודם לכן לא נעלמה לחלוטין, אבל בהחלט ירדה מאוד. "אם מאוד מתחשק לי פיצה, אז אני אני אקח חתיכה, אבל באופן עקרוני אני אוכל בריא ומקפיד על שגרת חיים בריאה", אומר לירן.
כל מטרה אפשר להשיג. "נכון שזו נשמעת קלישאה, אבל זו אמת בעיניי", הוא אומר", אם רוצים משהו אז צריך ללכת ולהשיג את המטרה. זו רק שאלה של התמדה. וזה חשוב מאוד".
לא לפחד להתייעץ לבקש עזרה. "הרבה אנשים חושבים שהם יכולים לעשות את זה לבד, אבל זה ממש לא ככה. צריך לבקש עזרה מאנשי מקצוע כדי לעשות את זה נכון ובריא".
תמיכה. "תמיכה מאוד חשובה במהלך תהליך של שינוי תזונתי ושינוי בכלל. לי תמיד הייתה התמיכה של המשפחה והחברים שלי וזה מאוד חשוב".
|
השבוע התקיימו בחירות מקדימות לרשימת הליכוד בבחירות לעיריית חולון, כבר השבוע נזכרתי בשי קינן שלפני חמש שנים אמר לי: "אני ממוקד מטרה להיות ראש העיר בפעם הבאה". שי הציג אז מתווה לעבודה מסודרת שתגשים את המטרה שלו.
שי הבין אז כי הדרך חייבת להיות דרך ניצחון בבחירות המקדימות. הוא פשוט החל במפקד. אז, זה היה נראה כדיבורים. אבל בפועל שי עבד כחבר מועצת העיר מחד ומהצד השני פקד ופקד ופקד : אחלה מפקד.
את התוצאה ראינו השבוע : ניצחון סוחף מול עסקני הסניף שהתאחדו נגדו כאשר חלבי נהנה מתמיכה של סיטון שפרש בימים האחרונים מהתמודדות. מה שמדהים הוא שכמו בהרבה מקומות : הליכוד בוחר רשימה לא רלבנטית לבוחרי הליכוד בעיר. חולון לא שונה מירושלים ומעוד מקומות בארץ כאשר נבחרים מועמדים למועצת העיר שהם והבאת מנדטים שני עולמות נפרדים.
בגלל הפילוג והאגו בחולון יש חברי מועצת העיר שרצו ברשימות אחרות שהיה והתאחדו יש סיכוי למהפך בעיר. כן, אנחנו נמצאים בתקופה שבה צעירים יכולים לכבוש את ראשות העיר.
אך אם ימשך הפילוג יהיה קשה לנצח בחולון.
ואם עסקנו באנשי הליכוד בואו ונראה כיצד סניף ירושלים משאיר מחוץ לרשימה חברי מועצה ליכודניקים : אלישע פלג מיילל כדי להכנס לרשימה של אלקין כי בלי אלקין הליכוד לא מכניס מנדט. מנגד סיעת התעוררות : מספר 2 עינב בר-כהן, מספר 3 אלעד מלכא, מספר 4 דן אילוז. כן, הסיעה החילונית מסורתית התעוררות – הגדולה – ברוב המקומות הריאלים שלה משובצים אנשי ליכוד.
בסיעה של משה ליאון מספר 2 עופר איובי מגילה. מאיר תורג'מן ברשימה של ניר ברקת. כל אלה אנשי ליכוד שהוכיחו כי הם שווים בקלפי אך מנגד סניף הליכוד בירושלים, כמו שהצגנו בעבר, הרשימה מנותקת מהעיר.
בבת ים המהפך בדרך. כאשר צביקה ברוט הודיע על התמודדות על ראשות העיר רבים הביעו פליאה, אך ברוט הצליח לאחד מסביבו את סניף הליכוד בעיר, וכן הסימנים מראים כי ברוט הולך לנצח את בת ים.
ברקת ניסה לעשות סיבוב על הנסיך האנגלי. הוא הודיע כי הוא יסרב לפגוש בנסיך האנגלי, אך מתברר כי ניר הודעת האנגלים הייתה שניר מעולם לא זומן לפגישה עם הנסיך. הדבר הכי קרוב שהוא הוזמן זה לקבלת פנים, זאת למרות שהנסיך נפגש עם ראש הממשלה והנשיא בירושלים.
מה שברור : האמת לא נר לרגליו של ניר ברקת.
במר"צ אין דאגות אך יש זיופים ויש שחיתות. יחד עם זאת, אין מי שיחקור ברצינות את אנשי מר"צ גם כאשר פרשן השחיתויות גילת מסביר כי כל השמות לא מושחתים : לא מוסי רז,לא אילן גילאון ולא אחרים. בקיצור, יש שחיתות ואין מושחתים. מעניין מה היה קורה כאשר אותם נתונים היו על אנשי ליכוד? אז מוטי גילת וחברו דן מרגלית היו משפדים את המעורבים גם אם הם לא אשמים. ראו בהמשך יש שחיתות "אבל זה לא מושחת וזה לא מושחת".
מה שברור הוא כי מוטי גילת לא עיתונאי.
אתחיל בשתי כותרות שנתתי להן השבוע ביטוי ביומן הצהרים של אסתי פרז ב כאן ב: הראשונה, המשטרה מעמיקה את חקירתה בחשדות לזיוף עשרות טופסי מתפקדי מרצ בבחירות הפנימיות לוועידה. היא כבר חקרה השבוע באזהרה את אחד החשודים בפרשה המקורב לח"כ אילן גילאון (גילאון אינו חשוד) ועתידה לחקור בקרוב אחרים.
השנייה: חושפת הפרשה, שי גינת, הממונה על קליטת טופסי מתפקדים חדשים במפלגה, נקראה לפני שבועיים לשימוע שלפני פיטורים במר"צ. הגיעה שעת הנקמה בעובדת שהרימה קול צעקה. ההליך השערורייתי הזה בוטל רק אחרי שהצגתי ליו"ר מר"צ החדשה, תמר זנדברג, שאלות קשות בנושא.
מה היה חטאה הגדול של גינת על פי בדיקה שערכתי? אחרי מועד הגשת רשימות המתמודדים לוועידת המפלגה, הגיע אליה מקורב לח"כ גילאון ודרש בתוקף לצרף לרשימת המתפקדים המאושרת עשרות שמות מטעם גילאון. גינת סירבה. התירוץ שהיא שמעה לדרישה הזאת: 'את בעצמך כבר אישרת את הטפסים האלה'.
זאת לא הצביעות היחידה של השבוע, בפגוש את העיתונות הופיע מני נפתלי, העברין שדרש לקבל מעמד של עד מדינה, הופיע בפאנל עם שר התקשורת איוב קרא ,בעימות בין השניים קרא מני לאיוב קרא ערבי. מה שמעניין הוא שהתקשורת והשמאל לא התיחסו למני נפתלי.
אלוף (מיל') יורם יאיר יצא השבוע בדרישה כי צה"ל צריך לכבוש את אזורי השליטה של המורדים בסוריה. נכון, מדובר בחשיבה מחוץ לקופסא אך דבר אחד שכח האלוף המכובד : אין בארץ סיכוי שמהלך כזה יעבור. הרי בנפגעים הראשונים חבריו של האלוף יצאו לרחובות כמו בסברה ושתילה, שם רצחו הנוצרים באחרים. ומי הואשם? מדינת ישראל.
אז הרעיונות שלך מתאימים למדינות כמו רוסיה וטורקיה ולא למדינת ישראל.
כיצד תגיב הפרקליטות אם פרקליטי שרה נתניהו, ידרשו לקבל את כל חקירות חפץ וההקלטות שהקליט, כחלק מחומרי החקירה בתיק המעונות?
לדעתי הפקליטות תפחד להעביר את הקלטות , מחשש שיודלפו לתקשורת.
|
המרכז ללימודים אקדמיים מציעה תכנית לימודים לתואר ראשון BA דו-חוגי בפסיכולוגיה וניהול משאבי אנוש, הפותח בפני בוגריו אפשרויות קריירה מגוונות בתחומים מרתקים אלו.
התכנית הדו-חוגית בניהול משאבי אנוש ופסיכולוגיה של המרכז ללימודים אקדמיים מציעה צירוף ייחודי ופרקטי המאפשר ללמוד באופן מעמיק שני תחומים חשובים הקשורים זה לזה.
פסיכולוגיה הינו מדע העוסק בהבנת ההתנהגות האנושית והתפתחותה. הלימודים בתוכנית מקנים לבוגריה ידע מעמיק בתהליכי התפתחות האדם וכן הבנת תהליכים חברתיים ובין אישיים. ניהול משאבי אנוש בוחן את האדם העובד לבד ובצוות ומתבונן בקשריו עם הממונים עליו והכפופים לו בתוך הארגון. השילוב בין שני התחומים מהווה מכפיל כוח ויקנה לבוגר יתרון תחרותי בשוק העבודה, שכן הוא מאפשר הבנה עמוקה יותר בתהליכי התנהגות האדם בכלל ובסביבות עבודה בפרט. כך שמלבד לימודי המשך בפסיכולוגיה, התואר מקנה גם אופק תעסוקתי ברור.
בעלי תעודת גמר של מכינה קדם אקדמית, השקולה לתעודת הבגרות, בממוצע משוקלל 75 ומעלה.
תכנית לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול משאבי אנוש במרכז ללימודים אקדמיים כוללת היקף הלימודים של 120 נקודות זכות.
בין נושאי הלימוד בתואר: סטטיסטיקה, פסיכולוגיה פיזיולוגית, פסיכופתולוגיה, התנהגות ארגונית, מבוא לפסיכולוגיה, היבטים כלכליים בניהול משאבי אנוש, ניהול מערכות תגמול בארגון, פסיכולוגיה ניסויית, יחסי עבודה, קריאת דו"חות כספיים, פסיכולוגיה התפתחותית, שיטות מחקר, ייעוץ ארגוני, פסיכולוגיה חברתית, ניהול קריירה ורווחת עובדים, יחסי עבודה, פסיכולוגיה קוגניטיבית ועוד שלל נושאי לימוד מרתקים מעולם משאבי האנוש והפסיכולוגיה.
בוגרי הלימודים, אשר יעמדו בהצלחה בכל דרישותיהם, יהיו זכאים לתעודת בוגר תואר ראשון BA בפסיכולוגיה וניהול משאבי אנוש, מטעם המרכז ללימודים אקדמיים.
בפני בוגרי התוכנית עומדות אפשרויות קריירה רבות בהן: משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני, פסיכולוגים (לאחר לימודי תואר שני), שיווק ומכירות, ניהול, חינוך ועוד. בנוסף, בוגרי התוכנית יוכלו להמשיך ללימודים מתקדמים לתואר שני בפסיכולוגיה על ענפיה השונים, ולתארים שניים ב: לימודי משפחה, ייעוץ ארגוני, לימודי עבודה, משאבי אנוש, שיווק, ניהול, חינוך ועוד.
|
לקראת טיסתו של הנשיא אובמה לסין, פרסם האתר http://www.consciencefoundation.org עצומה שכותרתה: "אדוני הנשיא אובמה, אל תיתן לחלומו של אובמה לדעוך", המפצירה בו לעמוד איתן ובעקביות בנושא זכויות אדם, ולאשר לעולם את תמצית העקרונות של ארה"ב ואת מחויבותה לעקרונות אלו.
אנשים רבים מרחבי העולם חתמו על העצומה, כשהם מביעים את דאגתם אודות נושא זכויות האדם בסין. אחד החותמים כתב "אנא אל תחריש בגלל האינטרסים הכלכליים עם סין. אנא השתמש במצפונך כדי לעזור להפסיק את פשעי המשטר הקומוניסטי הסיני נגד האנושות. אנשים ברחבי העולם יעריצו אותך על בחירתך הנכונה בין הכסף והמצפון".
אנא אל תחריש בגלל האינטרסים הכלכליים עם סין. אנא השתמש במצפונך כדי לעזור להפסיק את פשעי המשטר הקומוניסטי הסיני נגד האנושות. אנשים ברחבי העולם יעריצו אותך על בחירתך הנכונה בין הכסף והמצפון.
האזרחים הסינים ראויים לאותו ביטחון שיש לנו כאן. סין היא מעצמה גדולה. אומה שאינה מכבדת את זכויות האדם הבסיסיות של אזרחיה, תיפול. אנו במדינה זאת, מביטול העבדות ועד לזכות האישה לבחור, מהווים דוגמה מצוינת לאפשרות של שינוי. הבה ניתן להם לדעת שאיננו עוצמים את עיניינו. הבה ניתן להם להבין שאנחנו רואים, ואיננו מרוצים ממה שאנחנו רואים. תודה לך אדוני הנשיא.
אין קבוצה שנמצאת במיעוט, כשהיא נרדפת ומדוכאת ללא הצדקה, הראויה לתמיכתנו יותר מאלה המתמידים במסעם הרוחני. המשטר הקומוניסטי הסיני מפוחד ללא כל סיבה הגיונית מהפאלון גונג, בגלל שהתנועה ספונטנית ולא מבוקרת. זהו שיגעון רדיפה (פרנויה).
סין (הכוונה למשטר, המת') היא ארץ המפחיתה בערך זכויות האדם. יש לה מדיניות של הפלות בכפייה, אכזריות וקטילת חיות (כלבים) מחמד. היא קוצרת איברים מחברי פאלון גונג המוחים בשקט. אפשרנו לסין להתחמק מעונש על הפרות זכויות האדם במשך יותר מדי זמן. אנא נקוט ביד נוקשה נגד סין ומדיניותה הגסה.
זכויות אדם הן אבני היסוד לקהילה עולמית מוסרית. איננו יכולים להסב את מבטינו הצידה, כאשר הפרות זכויות אדם חמורות נגד מאמיני הפאלון גונג בתוך סין ממשיכות להתרחש יום אחר יום. על ידי כך שנגנה אכזריות זו בגלוי, אנו יכולים להפוך את העולם למקום טוב יותר. תודה רבה.
כל עוד מדיניות הכלכלה העולמית אינה כפופה לקוד מוסרי גבוה יותר בניהול יחסים בין לאומיים, אזי נכשלנו בחובתנו כלפי אדם לחברו וכלפי כוכב הלכת שלנו.
כל עוד שהמפלגה הקומוניסטית קיימת עדיין בעולם, לא יהיה שלום בעולם. המפלגה הקומוניסטית הגרועה והרעה ביותר, היא המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית), שכבר רצחה 80 מיליון איש וממשיכה לרצוח אנשים בכל יום.
מתרגלי פאלון גונג הוכפשו, הושמצו ונרדפו בצורה אכזרית ביותר. אני יודעת זאת, היות ואני אשת אקדמיה וחיברתי ספר אודות הפאלון גונג שפורסם על ידי הוצאת אוניברסיטת ייל. כבוד הנשיא אובמה, אנא דבר בשם הנרדפים וחסרי הישע.
אחת העוצמות החזקות ביותר של אומתנו זה שהיא מציבה את עקרונותיה במקום הראשון. החוקה שלנו מגדירה את יסוד זכויות האדם של אזרחינו. עלינו לעזור לאומות אחרות לכבד זכויות אלו של אזרחיהן. מכירת עקרונותינו עבור כסף זה דבר שאין עלינו לעשות, או אפילו לחשוב עליו.
שמי ג'ימי אריקסון, תמיד התעניינתי בטיפוח-תרגול של פאלון גונג, זוהי שיטת תרגול!!! כיצד יכול מישהו להיאנס ולהיות מוכה רק משום שהוא משפר את עצמו... אבי היה שבוי מלחמה בעת מלחמת העולם השנייה, חשבתי שהעולם למד משהו מזה... מה שסין עושה לעמה שלה, זה בלתי יאמן!!! אדוני הנשיא, אנא עזור לנשים ולגברים בסין.
אנא אל תרשה להתעללות זו להמשיך, אפילו לא לשם הכלכלה.
דברים איומים מסוימים מתרחשים בתוך סין ועלינו להפסיק לעצום עיניים. שהאל יעזור לנו לעשות את הדבר הנכון.
צריך לנקוט עמדה, יותר מאי פעם בהיסטוריה. המערב סייע להרוס את חומת ברלין. מר אובמה, אתה יכול לסייע להרוס את החומות הבלתי נראות שכולאות עם מדוכא.
אף אחד אינו חופשי בעת שאחרים נמצאים תחת דיכוי.
אחתום על כל עצומה שיש נגד הרדיפה בסין. זה לא בסדר, ולא ניתן להעלות על הדעת שאיש (מבעלי עמדות הכוח בחברה) אינו אומר דבר. המצב לא יכול להימשך כפי שהוא!
אני אסירת תודה על שבחרת באברהם לינקולן כמודל לחיקוי. אם אברהם לינקולן לא היה מסור לעקרונות היסוד של אמריקה, ואם תחת זאת היה בוחר במדיניות כלכלית עם הדרום, מתוך נימוק שהרווחים איכשהו יטפטפו לצורה של יתר חופשיות לעבדים, זה היה דומה ושווה למדיניות שלנו בסין כיום, ואז גם לא היה הנשיא אובמה. כיום, ערכי הייסוד והעקרונות שלנו נשחקו לדרגה כזאת, שקיבלנו במשך עשרים השנים האחרונות את המדיניות של סין, המבוססת על תאוות בצע במקום על עקרונות. בביקורך, אנא תמוך בערכים של אמריקה.
במשך המלחמה הקרה, לנשיא רייגן היה האומץ לכנות את חבר העמים הקומוניסטי "אימפריה רעה ומושחתת". תחושת המוסר הברורה שלו הביאה בסופו של דבר לנפילת הענק הקומוניסטי. כעת נושאים הקומוניסטים בסין את לפידם של לנין וסטאלין, כדי להמשיך לרדות בבני עמם, ובהדרגה מחזירים לאחור את ההתפתחות הדמוקרטית. הגיעה העת לתבוע מחדש את העליונות המוסרית שלנו לעומת סין הקומוניסטית, ולתמוך בבני העם הסיני.
אנא הראה לעולם שאנחנו באמת מה שאנחנו אומרים על עצמנו.
לארה"ב, שהיא מנהיגת העולם, חשיבות גדולה בתמיכה בזכויות האדם בסין. אם מר אובמה יאמר "עצור" לרדיפת הפאלון גונג בסין, ואם הוא יאמר "לא" למשטר הקומוניסטי, אזי יהיה ראוי בהחלט לפרס נובל לשלום. הוא יהיה בין הנשיאים החשובים ביותר בהיסטוריה האמריקאית.
צריך רק אדם אחד כדי לתכנן חלום, ורבים אחרים ללכת בעקבותיו לאחר שיראו אור בקצה המנהרה. אובמה, יש בך משהו שאינו מצוי בכל אדם רגיל אחר, ואני מאמין שאם תדבק בעקרונותיך ותאזין לאחרים, תהיה מסוגל להגשים את חלומותיך הקשים להשגה, אך ברי ביצוע. שחרר את אומות העולם, תן הזדמנות לכל ילד כפי שהיית שואף לתת לבתך. דמיין לעצמך, אילו הייתה זו בתך החיה תחת המשטר המדכא הזה, מה היית עושה? דמיין לעצמך, אילו הייתה זו בתך החיה ללא צרכים בסיסיים של החיים, כמו טיפול רפואי, חופש הדיבור, השכלה ותקווה? כן אתה יכול, ואנא אל תאבד את דרכך.
ברצוני להוסיף את שמי כתמיכה בעצומה זו. תרגלתי בפאלון גונג משנת 1999. הייתה זו תקופה קשה מאד בחיי, בלווית בעיות רפואיות חמורות ואתגרים שונים אחרים של החיים. בזמן ההוא הגעתי לקשר עם הפאלון גונג. התרגול שינה את חיי. עכשיו בריאותי וחיי חזרו לתקינות. לא מצאתי כל בסיס לשקרים לרדיפה והפשעים המבוצעים על ידי המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית), התקפה שנמשכת כבר מעל 10 השנים שחלפו. רק ניסיון לחסל ולהרוס בכל דרך ליבה טובה של ערכי מוסר אנושי. אמריקה הייתה תמיד המבצר של לב ערכי החירות והמוסריות. הבה לא נפסיק עכשיו. איכפת לי מעתיד ילדיי וכל אלה שבאמת מאמינים בערכים טובים וצודקים. אנחנו צריכים להבטיח את עתיד החירות. תודה רבה.
אדוני הנשיא יש לך הזדמנות לפגוש את אלו שהם שורש רוב הבעיות בעולם. פתח את הבנתך ואת עינייך וראה את המק"ס כפי שהם.
עצור את הרדיפה הברוטאלית נגד מתרגלי הפאלון גונג ואת כל הפשעים נגד האנושות המבוצעים בסין על ידי המק"ס. פאלון דאפא הוא טוב. העולם זקוק לאמת חמלה סובלנות.
אדוני הנשיא: בעת שהנך מתכונן לנסיעתך לסין, אנא זכור שהמק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) זו לא סין, והיא אינה מייצגת את עניינו האמיתי של העם הסיני. המשטר האכזר הזה אחראי לרדיפה העקובה מדם המתקיימת נגד אזרחים סיניים חפים מפשע שכל רצונם הוא לשפר ולהעלות את מוסריותם ובריאותם על ידי תרגול בשיטת הפאלון גונג. אני מאמין שבלבך הנך תומך בפאלון גונג, ואני מבין את קושי מצבך בעשיית משהו בנוגע להפסקת הרדיפה המבוצעת על ידי המק"ס. בכל אופן, הייתי רוצה להציע לך שתסתכל קדימה לעתיד (העתיד הקרוב) כשהעם הסיני ייפטר בסופו של דבר מהחיה הרעה והמושחתת (המק"ס) ויאמץ את החירות והצדק. בזמן הזה, הם יזכרו כיצד היית "מעורב" בענייני "סין" וכיצד פנית למק"ס ודברת ישירות על אכזריותה.
אדם אחד נטול חירות זה איום לחירות כל בני האדם. אין אנו יכולים לחיות בבידוד ולקוות לתועלת החירות לה אנו מייחלים. אם נעמיד את הכסף, הרווחים והתועלתיות לפני פעולות ומחשבות נכונות, אזי נקצור את הגמול של רדיפה אחרי דברים כאלה. אדוני הנשיא "הפוך אותנו לגאים". אני מעודד אותך לעמוד בצדק נוכח הנושא של התעללות והפרות זכויות אדם בסין, במיוחד נגד אנשים חפים מפשע כמתרגלי הפאלון גונג שרק מתרגלים ומטפחים לפי "אמת-חמלה-סובלנות". וזה נחשב לפשע על ידי המשטר בסין.
אדוני הנשיא היקר: במשך כהונתך הקצרה כבר הספקת לבצע דברים רבים שטבעו את חותמם על רוב האתגרים הכלכליים והפיננסיים שנמצאים במשבר ושארצנו חווה מאז תקופת השפל הגדול. באותו הזמן התכבדת בהענקת פרס הנובל לשלום. אני מקווה שסמל נכבד זה יעורר בך עוד יותר את אחריותך כמנהיג העולם החופשי. לעולם שקהילת הסחר הגלובלי מקושר הדדית, האנשים אומרים שאנחנו כפותים לירכה של סין. אני מוצאת את זה אירוני, סין שהיא מפרת זכויות האדם הגדולה ביותר בכל הזמנים, ואנחנו מצד שני, שגאים להיות מספר אחד בעולם בכיבוד זכויות אדם בסיסיות ובחירות האדם. אני חשה שזה יכול להיות מוסבר, רק כמבחן ענק לערכים של אמריקה. במשאל שנערך לאחרונה, מעל 50% מאזרחי אמריקה טענו שאינם בוטחים במשטר הסיני. זה היה מסר ברור. האמריקאים מצפים ממך למנהיגות לא רק מנהיגות כלכלית, אלא גם למנהיגות מוסרית, לנפנף מגבוה בערכי מייסדי אומתנו, היות והם היסוד האמיתי של בריאות ארצנו, שלום שפע ושגשוג. רודנות המק"ס (שלא נבחרה לשלוט על ידי העם, והשם הראוי לה יותר, הוא המאפיה) הידועה באחריותה למותם (בעת עיתות שלום) של 65-80 מיליון אזרחיה. מספרים אלה אינם מתייחסים סתם לאכזריות, לתקופת שלטונו של מאו (רוצח ההמונים הגדול ביותר בהיסטוריה) בעבר, אלא ממשיכה תחת השלטון הקומוניסטי עד היום. הטבח בטיאננמן לפני 20 שנה, נתן לעולם מבט חטוף לראות איך העסקים מתנהלים "כרגיל" בסין. 10 שנות הרדיפה – מחנות עבודה, אלפי מקרי מוות בעינויים ורצח המונים עבור איבריהם – של מתרגלי התנועה הרוחנית פאלון גונג עומדות ל"זכות" הניהול של ג'יאנג זמין והו ג'ינטאו. כנשיא ארה"ב, עליך להגן על אומתנו מלהישחת על ידי המשטר הבלתי אנושי האכזר הזה. ההגנה הטובה ביותר היא לדבר בגלוי ובפומבי (לא מאחרי דלתיים סגורות) נגד הפרות זכויות האדם של המק"ס. המק"ס תובך ותפעל בזעם, תאיים בסנקציות וכד'. אך הם רק מרמים! תחת העמדת הפנים הזו קיים פחד גדול שאזרחי סין (הניזונים כל השנים מתעמולה כוזבת) יגלו את האמת, מה שממשלתם היא לאמיתו של דבר, ומה שממשלתם עושה להם באמת, ו"משטר הטרור" שלה עלול להגיע לקיצו. לפני ימים אחדים חגגו את יום השנה ה-20 לנפילת חומת ברלין. זו נקודת התחלה מצוינת לפתיחת נאום. הקומוניזם הביא רק טרור ודמעות לאנשים (העם, המת') אותם שיעבד. זהו הזמן שנשיא אמריקאי אחר יאמר את המילים האלו "אדוני הנשיא הרוס ונתץ את החומה ההיא!" אדוני הנשיא אם לא תפתח את פיך ותדבר עכשיו, מתי תדבר? כאשר סין תבנה את כוחה הצבאי לשיעור כזה שתוכל לגרום לנו לנזק רציני? עכשיו הוא הזמן לדבר. השמים העניקו לך את ההזדמנות הזו.
רוחניות, אמונה ומצפון תופסים מקום מיוחד בלבו ובנפשו של האדם, כפי שמרחבי ההתנסויות האנושיות משותפים לכל המין האנושי. כל אימת שהתחום העמוק ביותר של הרוח האנושית נתבעת, ונכבשת על ידי סמכות פוליטית בכל מקום שהוא ברחבי תבל היא פוגעת בכבוד הרוח האנושית בכל מקום. כן, הרווחה של הכלכלה שלנו חשובה, כן, רווחת הסביבה שלנו חשובה. אבל ככה גם בריאותה של הרוח האנושית, שדורשת לנהוג בבחירה המוסרית הצודקת וקובעת את אופיו של האדם. אנחנו בסכנת הכחדה על ידי דיכויה בכל מקום שהוא, היות ואנחנו מדולדלים על ידי הכישלונות להגן עליה. HRLF תומכת בעצומה זו.
הנשיא אובמה, אנא הראה לשותפך הסיני שהעולם הדמוקרטי, כולל ארה"ב מדברים בגלוי נגד רדיפת הפאלון גונג ותאמר לו שכולנו יודעים מה מתרחש בסין, ולא נפסיק לחשוף את הזוועות האכזריות עד שיפסקו ועד שמבצעי העבירות יחשפו לכל. תודה רבה.
במשך השנים ראיתי כיצד עמיתיי האמריקאים מאבדים קשר עם לבת הערכים. כשזה מגיע לזאת, כיצד סין נוהגת באזרחיה, אנחנו מפנים את מבטנו הצידה. מהנוצרים לפאלון גונג, מטיבט לשין-ג'יאנג, מכיכר טיאננמן למשחקים האולימפיים, ומאלה הנוקטים עמדה נגד השחיתות לעורכי הדין המגינים על הזכויות של כל האנשים האלה לפני משטר רודני מדכא – מה שאנו רואים זה משטר הגורף ממון על גבם של המשועבדים לו. הנשיא אובמה, אנא הייה כמו הנשיא שאתה כה מעריץ, אברהם לינקולן. האם העם הסיני לא ראוי לאותה חירות שאפשרה לך להיות הנשיא שלנו?
|
מיוחדת ♥ !
את חסרת דת.. מבחינת היהודים את נוצריה ומבחינת הנצרות את היהודיה..
אמ.. בישראל את נוצריכה בחול את יהודיה..
על פי ההלכה היהודית, את לא יהודיה. ובמקרה שלך, נוצריה.
ובגלל שהיהדות היא הדת העתיקה והממשית מבין שתיהן, היא ה"צודקת" בודאי באבחון המוצא.
לנצרות לא באמת יש 'אמונה' או "אג'נדה" דתית, הכל התחיל כחיקוי של דת המוצא= של היהדות הרי.
והלא ידוע, שלדי המון זרמים בדת שלהם, מתאפשר בקלות לעבור מדת לדת, כרצונם.
שאלה אכן עניינית וחשובה.
כאדם שלמד את הנושא מבחינת היהדות התשובה הינה חד משמעית שאת יהודייה כדת וכדין לכל דבר ועניין.
פעם הגיע יהודי שכביכול "התנצר" לרבי מיליובאוויטש והרבי אמר לאותו יהודי כך: "שאם מישהו נולד יהודי הוא יהודי לכל חייו הוא לא יכול לשנות זאת, הוא יכול לעשות את כל חייו יותר מסובכים, אומללים ואם מישהו חושב שמחלתו היא דבר בריא זה רק סימן שמחלתו היא יותר חמורה וזקוק לרפואה ולטיפול בדחיפות האפשרית" ולפי היהדות מי שנולד יהודי\ה אינו יכול לשנות זאת ואם הוא מנסה כביכול להמיר את יהדותו הוא נחשב לחוטא גדול הנקרא בלשון ההלכה "מומר" אך אין זה משנה את עצם היותו יהודי כי את העובדה הזאת לא ניתן לשנות.
על פי הנצרות האם את נוצרייה? זו כבר שאלה אחרת כיוון שאנו היהודים יוצאים מנקודת הנחה שהיהדות הינה האמת לאמיתה וכל הכתוב בתורה הוא אמת ויציב ויש על כך ספרים ומידע רב שקצר המקום מלפרט ולנמק על כך אך קיים מידע רב בנושא זה ומי שמעוניין להכיר וללמוד על כך יכול לעשות זאת דרך ערוצים רבים ומגוונים הקיימים בארץ וגם בעולם.
פעם אחת בא יהודי לכומר ואמר לו אני רוצה להתנצר אמר לו אתה יהודי ורוצה להתנצר? אמר לו כן, למה? אני אוהב את הדת שלכם, אתה רוצה להתנצר? כן אמר לו אני מוכן בתנאי אחד, אם תבטיח לי שאתה לא תאכל דגים בערב שבת הוא אומר למה מה זה קשור לדגים בערב שבת? הוא אומר כי אתם היהודים אומרים כל האוכל דג ביום דג ניצול מדג, שאל אותו מה זה? אמר לו כל מי שאוכל דג, דג ביום דג ד`, ג`, זה שבע יום שבת יום השביעי ביום דג ניצול מדג זה ראשי תיבות דין גיהנום אז אתה אם אתה מתחייב שאתה לא תאכל דגים אני מוכן, אמר לו אתה יודע מה? מסכים, מבטיח? מבטיח הכומר אמר לו תעמוד כאן הוציא מפה בקבוקון קטן עם מים הכניס את האצבע בפנים ואמר לו אתה לא יהודי, אתה גוי אתה לא יהודי אתה גוי אתה לא יהודי אתה גוי סדר את הבקבוק הכניס אמר לו אתה גוי אמר לו מה שלוש טיפות נהייתי גוי? אמר לו כן עכשיו אתה גוי אבל אל תשכח לא לאכול דגים, אמר לו חלאס הבטחה הבטחה יום שישי הוא אורב לו הכומר מתקרב לבית שלו מציץ מה הוא רואה? היהודי אוכל דג גדול כזה על השולחן אז הוא דופק בדלת פתח פותח לו היהודי הוא אומר לו אתה לא מתביש? זה מילה? ככה אתה עושה הבטחת לי? אומר לו מה קרה אני לא מבין מה קרה? אומר לו אתה אוכל דג, אומר לו אני אוכל דג? אומר הנה דג הוא אומר לו זה לא דג אומר מה זה לא דג, זה דג גדול, אומר לו אדוני זה לא דג הוא אומר מה זה סנפירים הנה קשקשת הנה הפה שלו הנה, הוא אומר לו אדוני זה לא דג אומר לו מה זה? אומר לו זה צנון, זה צנון? הוא אומר לו כן זה צנון, איך זה צנון? הוא אומר לו אני למדתי ממך קניתי גם בקבוק אמרתי לו אתה לא דג אתה צנון אתה לא דג אתה צנון אתה לא דג אתה צנון.
לא מצאתי כיצד לערוך את ההודעה הקודמת ולכן ראי את הודעתי הקודמת מלמעלה כמבוטלת אם אמך אינה יהודייה את לא יהודייה ביהדות זה הולך לפי האם ולא לפי האבא.
מצטער על האי הבנה.
אם האב יהודי והאם נוצריה-אבל הילד לא הוטבל, אז הילד חסר דת.
אם הוטבלת אז את נוצריה, אם לא אז את חסרת דת.
אין דבר כזה חצי חצי.. בתכלס היהדות זו הדרך האמיתית לכן את נוצרייה, אבל תכלס זו בחירה שלך.. אם להיות יהודייה- את חייבת להתגייר לפי ההלכה היהודית, ואם את בוחרת להיות נוצרייה- תתנצרי לפי השטויות של הנצרות.
אין דבר כהז חצי דת! זה קרה מקרה כזה שהאימא נוצריה והאבא נוצרי והילד שלהם נהרג ולא נתנו לקבור אותו בבית קברות יהודי בגלל שהוא לא יהודי וגם לא בצד של נוצרים בגלל שהוא לא נוצרי. הו אנקרא חסר דת עד שהוא בוחר לאיזה צד לפנות.
את לא יהודיה. מאחר והיהדות היא עם שבמקרה וחס וחלילה יש הורה אחד שהוא אינו יהודי, אז נקבע לפי האמא האם גם הילד יהודי או לא.
לעומת היהדות, הנצרות היא דת בלבד. כלומר, מה שהופך אדם לנוצרי (או לבעל כל דת אחרת) זה עצם האמונה באותה דת וקיום אותה דת. רוצה לומר, דת אפשר להחליף בשנייה וחצי, ברגע שאתה כבר לא מאמין בדת מסויימת אלא בדת אחרת קטגוריית ה"דת" שלך הוחלפה.
ולכן אנחנו אומרים שהיהדות היא לא דת!
הנצרות לא הולכת לפי שייוך מוצא. ללכן את לא יהודייה שתהיי בעלת כל דת שתבחרי, או לחליפין, חסרת דת אם תרצי.
אם אביך יהודי ואמך נוצריה את נוצריה.. ע''פ היהדות הלאום הולך לפי האמא והייחוס בא לפי האבא.. כך שאת הדת שלך הולכת לפי האמא. והשם משפחה הולך לפי האבא.
את נוצרייה לפי היהדות ויהודייה לפי הנצרות..
אבל אל תשכחי שהנצרות מבוססת על היהדות- מה שאומר שבתכלס, היהדות זה הדבר הכי נכון.
אבא שלי יהודי ואמא נוצריה. מה אני? אם הנצרות הולכת לפי האבא ויהדות לפי האמא?
אם אמא שלי יהודיה ואבא שלי נוצרי ולפי היהדות הולכים לפי האמא ולפי הנצרות לפי האבא אז מה אני?
אם אמא שלי נוצריה שלא עוקבת אחרי החוקים ובנצרות זה לפי האבא, ואבא שלי יהודי וביהדות זה לפי האמא, אז מה אני?
אם אבא שלי יהודי ואמא שלי נוצריה, מה אני? הרי ביהדות לפי האמא ואמא נוצריה אבל בנצרות לפע האבא ואבא יהודי.
לפי הנצרות עם אבא שלי נוצרי ואמא שלי יהודיה אז אני נוצריה? ולפי היהדות אז יהודיה?
אם אמא שלי יהודיה ואבא שלי נוצרי אז אני חצי חצי כי ביהדות זה לפי אמא אבל בנצרות לפי האבא.
היי, אמא שלי יהודייה אבל אבא שלי היה נוצרי אז מה אני? כי לפי היהדות זה לפי האמא ולפי הנצרות זה לפי האבא.
לפי היהדות הדת של הילד נקבעת לפי האמא ולפי הנצרות הדת של הילד נקבעת לפי האבא. אז אם האבא נוצרי והאמא יהודייה מה הילד?
|
מתי הוא הזמן הטוב ביותר לשתות Anavar. האם ברצונכם לקבל פיתוח גוף מתאים? המצטיין. אתה חייב לעשות תרגילים מספיק כדי לקבל ההנחה שלך. כן, אתה יכול להיות כמה תוכניות כושר. כמובן, אתה חייב לייצב אותה חווית לוקח רב על מנת מזון בריא ומאוזן גם הנקה. עם זאת, לפעמים זה לא מספיק. אתה עשוי לדרוש כמה תוספת לצרוך. אנו מציעים לך את Anavar כמו התוספת הטובה ביותר. איזה סוג של תוסף זה?
באתר זה, אנו נותנים כמה פרטים של פריט Anavar. אתה יכול לגלות כיצד הפריטים השונים Anavars מוצע. יש Anavars יכולות נהדרות כדי לסייע לך לבנות את הגוף רצוי כמו גם על תזונה בריאה. כמו כן יש בשוק, אתה יכול לראות את פריטי Anavar רבים, אנחנו שונים מהם. מקורי הוא הדבר הראשון שאנו משרתים זמן עבור הלקוח. אין ספק, ההתחלות תיתן השפעה טובה לאחר שננקטה.
זו הסיבה מדוע, אנו ממליצים לך לראות את האתר הרשמי ישירות לראות כמה מקורי וגם נפלא פריט Anavar הוא. אתה יכול לקחת בדיקה כדי לבחור את המוצר המתאים Anavar. לאחר זמן רב לבצע במראה מדהים עכשיו ניתן לעשות זאת בקלות. על ידי שילוב של תוכנית כושר גופני, פיתוח גוף, וכמה אימונים, אתה יכול להגיע האידיאלי שלך יש גוף מעולה. באתרי האינטרנט הרשמיים, אתה יכול להבין כמה פריטים שמתאימים לך מן המינוי.
מלווה אותנו יש רעיונות טובים הרבה גוף בריא יש צורך. אתה עשוי לגלות עוד יותר אתרים המציעים המוצר. עם זאת, להלן רק את אתר האינטרנט הטוב ביותר. ניתן לחפש פריטים שונים כדי להשיג מבנה גוף נהדר. אם אתה מרגיש רצוי של תחושה נפלאה של Anavar זה, אנחנו בעצם נודה. אנחנו יכולים לסייע לכם אפילו יותר לאתר כדי להגיע בדיוק מה הציפיות שלך הן. אין ספק, לקנות ולאכול אותו לעתים קרובות חווה אורח חיים מאוזנים היטב כמו גם פעילות גופנית לרכישת בניין הגוף המתאים. בואו והצטרפו אלינו כדי לקחת האידיאלי שלך.
Anavar מחשבי לוח הם תרופה שרשמה בשכונה הרפואית על מנת לעזור לאנשים שחוו אובדן מסת שריר ניכר. הפסד רקמת השריר יכול להיות בגלל שאר מיטה נרחבת או מצב בריאות כגון טיפול בסרטן או באיידס.
למרות שכל אדם הוא שונה והרופא לא יכול לקבוע Anavar מבוסס על תרופות אחרות שהאדם לוקח, בדרך כלל מדברים זה הוא סטרואיד אופציה בשל תופעות לוואי הקלות כמו גם את היכולת לשפר את צמיחת מסת שריר מבלי לגרום מסת שריר שגויה צורות וגודל.
הסטרואידים הוא הבין גם להנמיך את כמות רקמת שומן כאחד לפתח מקומות בגוף, כגון סביב הבטן, גב תחתון ורגליים עליונות. בעשותם זאת, זה אפשרי עבור אנשים לקחת הסטרואידים הם לראות התפתחות רקמת שרירים, כמו גם להפחית את הצלוליטיס על הגוף שלהם מדי.
Anavar הוא סטרואידים אנבוליים דיהידרוטסטוסטרון (DHT). הדבר מצביע הוא מתפקד כמו הטסטוסטרון בגוף. הורמון זה הוא סוכן הורמונלי חיוני, כמו כמה תוצאותיה כוללים מין העובר, דפוס שיער גברים על הפנים, הגוף המקריח תורשתי, ממש עד הדחף המיני של גברים וגם יכולת. זהו הורמון חזק למדי כי הוא נערם לעתים קרובות עם טסטוסטרון.
כאשר ניצול Oxandrolone עם 20mg – 30mg של Holotestin ביום אתה בוודאי רואה מבט מאתגר יותר מסת השריר שלך. התוצאות ניס בנוסף נחשפו עבור בוני הגוף בעת שימוש Oxandrolone בתמהיל עם 120mcg – 140mcg של Clenbuterol יום.
עשיית שימוש של Oxandrolone לבד לא יצר צמיחת מסת שריר ברור אבל זה בהחלט עושה לשפר את תוצאות פיתוח שרירים של סטרואידים כמה שונים אחרים כאשר עשה שימוש אחד עם השני. Dianabol (D-Bol), Deca Durabolin וגם Testerone כל לעבוד היטב בתמהיל עם Oxandrolone ליצור מסת רקמת שריר. אם ניקח חומרים חריגים אלה יוצרים גידול רקמות תוך שמירה נוזל מייצרת רווחים כוח ותוצאות במסת רקמת השריר הרבה יותר.
יש Anavar משחות הרקורד של להיות משחת הסטרואידים הטובה ביותר לשיגור הפחתה בכמויות שומן טבעיים ואת הבטן, שיפור רמות קשיחות שרירים והטבות שונות אחרות התחברות כלי דם וקשיחות.
יתרון נוסף העדיף של Anavar הוא תוצאת לוואי מוגבל או אפס שלה לחלקי גוף חיוניים כגון ראש, להשתטח וגם האפידרמיס וכו ‘אתה לא צריך להיות השפעות שליליות מפחד כמו עור שמנוני, היווצרות אקנה, נזק זקיק השיער או תאי סרטן הערמונית לאחר להיות מסופק Anavar.
Anavar נמצא בשימוש מבחינה רפואית להתחיל ישר וכן פיתוח קו השיער המדויק וכן מתן הרבה הקלה הנדרשת לנשים עם עצמות חלשות. הוא גם מרשם העובר לבזבז HIV / איידס.
Anavar בנוסף מומלץ מאוד לאנשים שיש להם היסטוריה רפואית של כולסטרול גבוה. מומלץ גם לאלה המתכוונים לרכוש משקל גוף לאחר אובדן רציני במשקל אשר יכול להיות בגלל פרקים מצערים קיצוניים, דלקות כרוניות או הליך כירורגי פוסט.
על פי חוק סטרואידים אנאבוליים 1990, Anavar כבר מסווג למעשה תחת להגדיר III (לא נרקוטיים) סמים בלתי חוקיים. זהו ללא ספק הסטרואידים אנבוליים הטובים ביותר בסביבה אם אתה מכוון לרדת כמה ממשקל הגוף שלך וגם לרכוש גוף שרירי מבלי לחץ על מגבלות גודל או עמידות.
בנוסף לכול, Anavar יכול בנוחות להיות קנה את האינטרנט ללא כל מרשם עבור זהה. Anavar מוצע כמו לוח, זריקת סטרואידים או תוספת.
סטרואידים androgenic אנאבוליים מביאים איתם אפשרות לתופעות לוואי שליליות זה נכון וגם בעוד תופעות לוואי כאלה hyperbolized לעתים קרובות הם אכן קיימים עדיין להשתנות במידה רבה מן סטרואידים אחת מהפעולות הבאות ב-מבחינת סוגי וכן הסתברות. זה גם מאוד חשוב לציין, בעוד קיים אפשרות כי קיימת בתגובת פרט חובה אישית מאוד לשחק תפקיד ענק עם שהאחרון אפילו חשוב יותר. כשמדובר Anavar תופעות לוואי יש לנו בקרב אחד הסטרואידים אנבוליים הנעימים השפעות השליליות ביותר של נצחיות כפי שהוא בדרך כלל באמת נסבל היטב הוא על ידי גברים ונשים באופן משמעותי.
בעולם של סטרואידים אנבוליים רבים של תופעות לוואי קיימות לעשות זאת בגלל אופי aromatizing של ההורמון. סטרואידים אנבוליים רבים פעם קיימת בגוף, כמו מטבעו הטסטוסטרון שלהם להמיר אסטרוגן; כמו רמות האסטרוגן להעלות תופעות לוואי רלוונטיות כזה יכול לקרות. לכן כמה ספורטאים מקצועיים להשלים עם סיכולים ארומטאז יחד עם סטרואידים אנבוליים שלהם לשמור מעלות אסטרוגן תחת שליטה; אף על פי כן, כפי Anavar השפעות שליליות אינן של אמצעי בטיחות כגון טבע אסטרוגניים אינו הכרחי. אסטרוגניים הקשורים בנושאים כגון גינקומסטיה וכן החזקת מים הם חסרי דאגה כאשר סוכן הורמונלי Oxandrolone הוא מנוצל.
לחץ דם גבוה וגם בעיות כולסטרול יכולה להיות כמה תופעות לוואי Anavar השליליות בחלק עדיין הם שניהם מאוד נדירים כמו גם מאוד בהתאם שונה אחרים לשקול את חי אנשים; במקרים רבים יש לנו לחץ דם מאוד סטרואידים אנבוליים כולסטרול ידידותי Oxandrolone. כפי שהוא נוגע טסטוסטרון, כפי שאתה מבין את הנוכחות של סטרואידים אנבוליים androgenic subdues ייצור הטסטוסטרון אורגני; איך נהדר ההפחתות הוא נבדל סטרואידים אחת כדי דיכוי האולם הבא יהיה קיים במידה זו של אחד יותר. במקרה של Anavar יש לנו אחד הסוכנים הורמונלי ידידותי יותר דיכוי אולי יכולנו אי פעם לנצל וכן כל זמן שהיא מסתדרת כמה דיכוי בהחלט להתרחש. לכן גברים המשלימים עם הורמון Oxandrolone יתבקשו לקחת אמצעי מניעה מוספת עם איזה טסטוסטרון אקסוגניים; בעוד Anavar תופעות לוואי עלולות להיות קלות את הסימנים ותסמינים של טסטוסטרון המופחתת אינם.
כאשר אתה רוכש Anavar באינטרנט, אתה רק צריך לעשות כמה לחץ המחשב כדי להשלים את העסקה. רכישה מקוונת חוסכת זמן, יוזמה וכסף בהתחשב בכך, כל דבר קטן נעשה דרך המחשב. אם אתה בוודאי לקנות באינטרנט, תמיד לשים אבטחה כדאגה המובילה שלך.
למרות היותו סטרואידים אנבוליים androgenic מתונים, Anavar הוא עדיין חפש בקרב בוני גוף וספורטאים בשל יכולתו ליצור השפעות אסטרוגניות מעט מאוד. כאשר אתה רוצה לקנות את התרופה הזו, אתה צריך לבחור עבור האזור הטוב ביותר.
ההקלה וכן אחד האמצעים המעשיים ביותר להרים Anavar היא עם Roid-Shop. com. זהו המקום הטוב ביותר לקנות בשל העובדה כי היא מספקת סטרואידים מחלקה ראשונה. רכישה מקוונת היא גם חסר סיכון בהתחשב בעובדה כל קנייה מקלה עם ביטחון עצמי עליון. כאשר אתם רוצים מוצרים איכותיים אותנטי פרמיה, לרכוש אותם מהאתר הראשי.
|
לצורך הטעיית רשויות המס אף שכר משרדים לחברות הקש שלו ואייש אותם על מנת להסוות את פעילותו הפלילית.
למעלה משנתיים וחצי מאסר בפועל נגזרו בשבוע שעבר על לואי קורד, בן 37 מירושלים, שהפיץ חשבוניות פיקטיביות שסך המס הנגזר מהן עומד על כ-2.7 מיליון ₪. נוסף לעונש המאסר, הוטל על קורד קנס בגובה של 180,000 ₪, זאת לבד מהליך השומה והקנסות האזרחים שיוטלו עליו כעת משהסתיים ההליך הפלילי.
קורד, יחד עם שותפו, הורשע בכך שהקים חברות קש ובאמצעותן הפיץ חשבוניות פיקטיביות אותן מכר לחברות שעשו שימוש בחשבוניות על מנת להקטין את הכנסתן החייבת במס ובכך גזלו מקופת המדינה מיליוני שקלים. קורד שכר משרדים, ריהט אותם ומילא אותם בציוד משרדי ומחשבים, במטרה לתת נופך של אמינות למצג השווא של פעילות החברות, ואף דאג כי המשרדים יהיו מאויישים לאורך שעות היום. בנוסף, על פי כתב האישום שהוגש על ידי עו"ד ענבר עפרת וינשטיין מן המחלקה המשפטית מכס ומע"מ ירושלים, קורד אף קיבל צ'קים מן החברות להן מכר את החשבוניות, כביכול כתשלום עבור העסקאות המופיעות בחשבוניות, פרט את הצ'קים למזומן והחזיר את הכסף ל"לקוח".
בבואו לגזור את הדין התחשב כב' השופט אוהד גורדון מבית משפט השלום בירושלים במצבו המשפחתי של קורד, אך גם בעברו הפלילי וציין כי "במנעד עבירות המס, ניצבות העבירות אותן ביצעו הנאשמים בדרגת חומרה ניכרת. מדובר באופרציה עבריינית שכל כולה רמיה ותחבולה ואשר נועדה לאפשר לאחרים להתחמק מתשלום מס".
הטיפול בתיק על ידי מחלקת חקירות מכס ומע"מ ירושלים כלל גם את בדיקת החברות שרכשו את החשבוניות הפיקטיביות במטרה להקטין את חבותן במס, ומאז סיום החקירה הן כבר החלו להחזיר את הכספים שגזלו מקופת המדינה וכנגד חלקן אף הוגשו כתבי אישום.
|
חדשות סרוגים > תרבות > אמנות > איך האמנות יכולה לטפל במשבר הקורונה?
איך האמנות יכולה לטפל במשבר הקורונה?
כמעט כל המומחים בעולם צופים עליה דרמטית במספר האנשים, מבוגרים וילדים, שיזדקקו לסיוע או טיפול נפשי בעקבות משבר הקורונה. כמי שעוסק בתחום הטיפול והשיקום של קהילות אחרי אסון אני יכול לומר בברור כן תהיה עליה במספר הפונים ויחד עם זה רבים מהאנשים בחלוף זמן יחזרו לחייהם הרגילים.
ובכן במה שונה הקורונה מאירועים אחרים שהכרנו בעבר?
ראשית, היקף האוכלוסייה המושפעת. בשום תרחיש מהעת האחרונה, כמעט, לא היה מצב שכל המדינה הושפעה מאיום ומהפחד שגורם אירוע אחד. בנוסף, ההחלטה על סגר או בידוד חברתי הוא אחר ושונה. כמו כן, קיימת אפשרות תמידית כי הקורונה תחזור לגל נוסף. ולצד זאת ההשפעה של ההשלכות ארוכות הטווח בהקשר הכלכלי.
איך מחזירים עכשיו את הילדים לשגרה?
האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות צופה שכ- 1%-3% מהאוכלוסייה תזדקק לטיפול נפשי על רקע משבר הקורונה. מדובר על 88 אלף ל-266 אלף אזרחים. מספר המובטלים הצפוי בישראל הוא כ-200,000. מחקרים בעולם מצביעים השפעתה של אבטלה על המצב הנפשי של המובטל ומשפחתו ועל הסיכון לעליה באובדנות.
אז איך נטפל במטופלים החדשים? מה יהיה מוקד הטיפול? והאם בהיקף שכזה לא ראוי לחשוב על מודל קבוצתי ממוקד כוחות ותקווה?
תיקווה מתבססת על היכולת שלנו לדמיין עתיד ולהיות במצב משחקי יצירתי. יכולת זו ייחודית למין האנושי שהוא היחיד שיש לו תפיסת עתיד. גם כשהעתיד נראה לוט בערפל הדמיון המשחקיות והיצירתיות יכולים להפיח בנו תקווה שתהיה עבורנו יעד נפשי להתכוונן אליו. אין כוונתי לאשליה, אלא, לאותו כח נפשי שמאפשר במצבי 'אין מוצא' ו'אי ודאות' לבנות איים של שפיות.
לצערי אין לנו שליטה על הקורונה או על משך הבידוד אבל יש לנו חופש, החופש הנפשי לדמיין ולחלום. משחק, הומור ויצירה, יכולים להיות כלי התמודדות בבית בשגרת הקורונה, ומהווים בסיס ליצירת חוויה יחד, ולחלום על העתיד שבוודאי יבוא.
זה בדיוק המענה שמציעות גישות הטיפול באמצעות אמנויות. משחר ההיסטוריה אנו יודעים כי מצוקות פרטניות, שבטיות וקהילתיות, קיבלו מענה באמצעות טקסים קבוצתיים שהתמקדו בשילוב של ריקוד, שירה, דרמה צבע וסיפורים. כל אלו נסכו באנשים תחושה של יחד, משמעות וביטחון. מזה כמאה שנה הפך תחום זה למתודות סדורות לטיפול פרטני קבוצתי ומערכתי. אולם החשוב מכל הטיפול באמצעות אומנויות מבוסס על עירור הכוחות, החוסן והאמונה בעתיד הטוב.
מטבע בריאתה האמנות מהווה כלי לביטוי מצוקות ועידונן למבע שמאפשר הסתכלות והתבוננות על מה שחוויתי בו זמנית מבחוץ ומבפנים. היכולת להרחיב זאת לחוויה קבוצתית מאפשר קיום דיאלוג שהוא מעבר ל'מה קרה לנו?' ו'כמה רע לנו' ו'מה מדאיג אותנו?'. בתהליך העיבוד והטרנספורמציה שהעבודה באומנויות מאפשרת, הופך סבל וכאב לחלק מהחיים ולמקור לצמיחה.
הצבע הכהה והמדכא על הדף יכול בהינף מכחול צהוב או לבן לשנות את מראהו ולשפר את התפיסה שלנו על מה שעובר עלינו הן במילים ולא פחות מכך בלי מילים. השפעתן של האמנויות היא מעבר לחלקים הקוגניטיביים של המוח, לאמנות לסוגיה יש יכולת לעקוף את החלק הביקורתי המתחכם ולהגיע לאזורים מוחיים של חוויה, רגש ותחושות. בכך בעצם לסייע לנו לא רק לחשוב על המציאות באופן אחר אלא לחוות אותה דרך ערוצי התחושה והרגש.
ברור שמשבר הקורונה מפחיד, כולא, מצמצם, פוגע בפרנסה. אלו מחשבות מטרידות ובחלקן מבוססות מציאות. אולם, בעבודה קבוצתית המשלבת שיחה עם התנסות חוויתית באמצעים יצירתיים, יש גם תקווה ואפשרות באמצעות הדמיון לברוא עולם טוב שרבים כל כך מתגעגעים אליו.
דווקא העובדה שאין חובה לפרש ולהסביר נותנת לטיפול באמנות תוקף במצב שאליו נקלעים רבים כל כך עקב משבר הקורונה, אנשים שלא רגילים לשתף ולדבר על מצוקותיהם. היכולת לביטוי עצמי תחת הריחוק שמאפשרת העבודה באומנויות הוא כלי לטיפוח בריאות נפשית וחוסן.
תחומי האמנויות המרכיבות את המקצוע הטיפולי הן: אמנות חזותית, מוזיקה, דרמה, פסיכודרמה, מחול ותנועה, וביבליותרפיה. אלה מהווים אלטרנטיבה טובה כמענה למשבר הקורונה בהיבטיו השונים ומאפשרים ביטוי מוגן לעבודה בקבוצות, כולל עם צרכים מיוחדים, המגיעות מרקעים תרבותיים שונים וטווח גילאים רחב.
|
האיש המכונה דאטורה קם מן הספה באיטיות ופנה לכיוון הדלת, "אני אניח לכם להשלים, וודאי יש לכם הרבה על מה לדבר. בינתיים, ביתי הוא ביתכם. ל-24 שעות. מ ע כ ש י ו".
כשיצא פניתי לג'יין, מדבר בקול. הם צופים בנו לבטח ומצפים שנפנה אחד לשנייה בדברים. "מה לעזאזל קורה כאן ג'יין? מה עשית?".
היא סובבה אלי את ראשה בפעם הראשונה מאז שנכנס מארחינו. פניה משדרות בוז וביטחון אולם שפתה העליונה רועדת, מסגירה רק לי את רגשותיה. "מה איכפת לך? מה אתה עושה פה בכלל? אני עזבתי אותך, אתה לא מבין את זה? לא רוצה לראות אותך, מצדי שיהרגו אותך. התגלית שלי תיחשף לכל העולם, ואין אחד שיוכל לעצור זאת!". אצבעותיה רפרפו במהירות, 'פגוש אותי בגן אהובי, אני אסביר לך הכול'.
טיילנו בגן, שמלתה השחורה חושפת את ירכיה החטובות, תוצר של שנים של שחייה אובססיבית בבריכה, לעיתים שעתיים רצופות במים ללא הפסקה. כמו מנסה לנער מעליה את המחשבות, את מציאות היומיום, היא הייתה נכנסת לבריכה ולא מפסיקה עד שכל שריריה רעדו מכאב.
גווה זקוף והליכתה כאיילה, פוסעת על קצות אצבעותיה, רק מעט נשאר בכדי שתרחף מעל האדמה, כאילו כוח הכבידה משפיע על גופה הקטן פחות מעל שאר בני התמותה. ידינו כמעט ונוגעות אחת בשנייה, נמשכות כמגנטים הפוכים.
נאלצתי להחזיק בכל כוחי, לשלב את ידיי אל חזי על מנת שלא לגעת. היא הלכה שם לצדי כהולוגרמה, כל גופי כואב מהמחשבה שהיא כה קרובה ואני לא יכול לגעת. בחרנו מיקום מרכזי, בגינה המרובעת לצד המזרקה. אנחנו צריכים שישמעו אותנו, אך לא יראו את ידינו. התחלנו לנהל וויכוח סוער בקול. אני מנסה לשכנע אותה להסגיר את סודה על מנת שיחוסו על חיי. איך היא תוכל לתת לי להתענות רק בכדי שהיא תוכל לחשוף את תגליתה.
היא ענתה בקול שלפעמים יש הקרבות שצריך לעשות לטובת הכלל. אם אברהם לא היה מוכן להקריב את בנו שלו, הוא לעולם לא היה כורת ברית עם אלוהים. זו שיחה שהיינו מורגלים בה מאז שהיינו ילדים. תמיד אהבנו לעשות זאת, לדבר בקול ברכבת או במקומות ציבוריים על נושאים מביכים, כולם מסביב מטים את אוזנם לזוג המטורלל, ואילו ידינו מדברות על נושאים אחרים לגמרי, לרוב צוחקים על חשבונן של אותן אוזניים בסביבתנו. השפה הסודית שלנו.
"את בסדר? הוא עשה לך משהו?" סימנתי באצבעותי.
"הוא לא עשה לי כלום, רק איים בינתיים, אבל אני רואה שסבלנותו פוקעת. הוא זקוק לי כיוון שאני יודעת איפה הניסוי, איפה התוצאות. הוא לא יפגע בי, אולם הוא לא יהסס לפגוע בך אהובי."
"למה באמת עזבת אותי ג'יין? היו לנו בעיות אבל היינו יכולים לפתור אותן".
"רק עזבתי אותך וכבר אתה ניגש לבחורות בבר? אני רציתי להגן עליך, מה התירוץ שלך?"
"באמת? יש לי 24 שעות לפני שיענו אותי למוות ואנחנו רבים על זה עכשיו? חיפשתי אותך, בגלל זה פניתי אליה. הפלגתי חצי עולם בשבילך, בואי לא נתווכח".
"הגעת לפה על הכלבה המשוגעת? מצוין! ידעתי שתבוא אחרי. יש לנו כל מה שאנחנו צריכים. עכשיו יש לנו פחות מעשרים ושתיים שעות כדי לצאת מכאן ולהפליג לאמריקה. יש לי תכנית".
סיימנו את שיחתנו בצעקות רמות של "אני שונא אותך", "אני שונאת אותך" ונפרדנו לדרכינו. פרשתי לחדרי בתקווה שג'יין לא תכזיב אותי גם הפעם.
משרת בא לקחת אותי לארוחת הערב בשמונה וחצי, הספרדים לעולם לא אוכלים את ארוחת הערב לפני שמחשיך. שש עשרה שעות לפני שיסתיים זמני בחיים אלו.
ישבנו רק שלושתנו לשולחן האוכל הענקי. שרשרת של משרתים נכנסה ויצאה עם מטעמים מקומיים, קנקני יין שמיוצר באחוזה הונחו כלאחר כבוד ליד צלחתי. הנוזל המשיי, המיוצר מענבי טמפרניו כהים וארומטיים, מחליק על גרוני ברכות, מותיר על לשוני ניחוחות פרחים ופירות יער. ג'יין סימנה לי שלא אשתה יותר מדי, היא מכירה את חולשתי ליינות ספרדיים.
אכלנו ושתינו בדממה, מנסים שלא להביט לצדדים. ג'יין נראתה קורנת, כאילו משהו הפיח בה חיים. אני מכיר את המראה הזה, היא זוממת משהו.
דאטורה פנה אלי בקולו הרועם. "מדוע הפרצוף החמוץ דניאל? אני עלול להיעלב שאתה לא נהנה מהכנסת האורחים שלי. קדימה, אכול ושתה כי מחר נמות". הנהנתי לעברו בפרצוף חמוץ, מעריך את האירוניה בדבריו.
צעקות וקללות נשמעו בספרדית מהמסדרון הסמוך. רעשים של צלחות מנותצות וכלי מתכת מצלצלים, היה נדמה כאילו המהפכה התחילה, Viva La Revolution. שלושתנו הפנינו את פנינו לכיוון דלת הכניסה. לחדר פרצה בסערה בחורה בלונדינית סמוקת לחיים. שפתיה החושניות פולטות מילים שאין להעלות על הכתב, עיניה התכולות משדרות זעם מתפרץ. הבטתי עליה בתדהמה. ג'ואנה! מה היא עושה כאן? ג'יין הציצה אל המתרחש בארשת ספק משועשעת ספק מופתעת. "אבא!! איך העזת? מה עשית?? הרגת אותה. רצחת את החברה הכי טובה שלי. את חברתי היחידה".
דאטורה קם לעברה, מניח על כתפיה את שתי ידיו העוצמתיות, מנסה לחבקה, להשתלט על גופה המשתולל. הוא לחש באוזנה מילים ספורות שכנראה והרגיעו אותה מכיוון שהיא מייד השתתקה, כתפיה רפו והיא סבה על עקבותיה כלעומת שבאה. "אני מצטער על ההפרעה", הוא אמר לאחר שהתיישב ושתה כוס יין בלגימה אחת, "זו היתה ביתי, חואניטה. כנראה שגילינו מי היתה הבחורה על האופנוע שעקבה אחרי דניאל".
דאטורה שלח מבט חד לכיווני בעת שדיבר כעת. "אני מצטער ג'יין, אבל ביתי יכולה להיות אימפולסיבית יותר מדי לעיתים, בעלך השאיר עליה רושם יוצא דופן באותו הערב". ג'יין הביטה אליו ברוגע לא אופייני לה, "זה בסדר אני מבינה. דניאל יכול להיות מקסים ביותר כשהוא רוצה. אני בטוח שגם ג'ו תבין לאחר שתירגע". ג'ו? ג'ואנה? חואניטה? כמה שמות יש לבחורה הזו. "רגע, אתן מכירות?" פניתי לראשונה הערב לעברה של ג'יין. "כן", היא החזירה לי מבט חודר, "יצא לנו להיפגש כמה פעמים בתקופת שהותי כאן, ילדה חמודה". את הדגש היא הניחה על המילה ילדה, ששנינו נבין. היא ניגבה את סנטרה והגניבה לי מילה מאחורי המפית, "מזרקה".
לאחר ארוחת הערב וארבע עשרה שעות לפני שציפורני הראשונה עמדה להיעקר, ביקשתי את סליחתו של מארחי ויצאתי החוצה להתאוורר על יד המזרקה. ג'יין הגיעה לאחר כמה דקות ונימה בהולה במבטה. "אין זמן" היא סימנה לי, "ג'ו תעזור לנו, כשתשמע את היריות, תרוץ אחרי". לא היה ברשותי זמן להגיב ולקבל הסברים על המתרחש. בעודה מדברת יריות נשמעו מכיוון החצר וג'יין החלה לרוץ. עקבתי אחריה, רצים שפופים, חוצים את מרבדי הדשא בינות עצי הזית.
נראה כי אף אחד לא הבחין בנו, כל השומרים היו עסוקים בפולשים בצדו האחר של המנזר. צפצופים חדים בקעו מתוך ראשי, עולים ונעשים תכופים יותר עם כל צעד. הנחתי ידי על אוזניי אולם דבר לא עזר, הצפצופים בקעו מבפנים.
המשכתי לרוץ, עוקב אחרי ג'יין אל תוך האורוות. היא ניגשה אל השוקת וניסתה להפכה. "בוא תעזור לי, היא אמרה, זה חייב להיות כאן, ישנו פתח סתרים מהאורוות אל החוץ, הנזירים היו חייבים דרך לצאת החוצה במקרה של התקפה".
רכנתי לצידה, הופכים את השוקת והמים המעופשים שבתוכה, אך לא היה דבר מלבד טחב ואדמה. ג'יין הסתובבה כאחוזת תזזית, הסוסים מסביבנו החלו לצהול ולאנפף בעצבנות אך היא ניגשה לכל אחד מהם, ליטפה את אפו, הסתכלה אל תוך עיניו והם דממו. "זה חייב להיות כאן" היא המשיכה למלמל. הפכנו את קוביות החציר, דפקנו על הקירות, אך לא היה זכר לפתח סתרים. "אין לנו זמן", המשיכה ג'יין למלמל לעצמה. "רומיאו, זה חייב להיות רומיאו".
היא נכנסה למכלאתו של סוס ערבי שחור וגאה שהחל לצנוף עם כניסת הפולשים לביתו. אוזניו התחדדו, נחיריו התרחבו, שריריו החלו לרעוד. הוא כמעט ונעמד על רגליו האחוריות והחל לבעוט בפראות כאשר ג'יין תפסה את ראשו בכל כוחה, הצמידה את לחייה לאפו, לוחשת מילות הרגעה לסייח הצעיר, אולי גם לעצמה, מסמנת לי להמשיך לחפש. אין זמן, אין זמן, הדהדו המילים בראשי. מייד הם יבינו שנעלמנו ויבואו לחפש אחרינו. הצפצופים לא פסקו ונעשו צפופים וחדים, גופי החל לפרכס לשמע הרעש הבלתי נסבל. לפתע הרגשתי מכה על חזי והכול נרגע.
רומיאו הצליח לשחרר בעיטה שהעיפה אותי לפינת המכלאה. ג'יין הביטה בי בדאגה. הסתכלתי על סביבתי בבלבול, מרגיש רגוע להחריד, הצפצופים פסקו. קערת מים שכבה לצדי בפינת המכלאה. רכנתי אליה וניסיתי להרימה אך היא לא משה ממקומה, היא הייתה מקובעת לאדמה. סובבתי אותה סיבוב מלא כנגד כיוון השעון. היא נעה כמפתח, קליק נשמע והמשטח שאליו הייתה הקערה מחוברת התרומם וחשף לפנינו פתח צר וסולם היורד אל תוך השחור. סגרנו אחרינו את משטח הברזל והמשכנו לרוץ באפילה, רק פנסה של ג'יין מאיר את דרכנו.
איבדתי את תחושת הזמן, לא הרגשתי את שריריי. איני יודע כמה זמן רצנו ולאיזה כיוון. נשימתי נעשתה כבדה, סחרחורת תקפה אותי באוויר המנהרה הטחוב. ג'יין המשיכה במרץ ואני מקרטע אחריה, פעם נוספת מכה על חטא על כך שתמיד התחמקתי מלהצטרף אליה לאימוני הכושר המפרכים. מאז שירותי הצבאי הבטחתי לעצמי שהפעם הבאה שארוץ תהיה כאשר ירדפו אחרי. ובכן, עמדתי בהבטחתי.
המנהרה הפסיקה ללא אזהרה. הגענו למבוי סתום. נראה היה שבאחת מרעידות האדמה שפקדו את האי התדרדרו סלעים שחסמו את המשך הדרך. נשענתי על ברכי, מנסה להסדיר את נשימתי. ריאותיי כמעט ונחסמו לגמרי.
גז ראדון, גז אצילי שנפוץ בבטן האדמה, בייחוד במרתפים ומנהרות כגון זו, ללא צבע טעם וריח. אטומי הראדון נספחים לחלקיקי האבק ומקרינים את רקמות הריאה, אנחנו חייבים לצאת מכאן במהירות.
ג'יין הסתובבה כמו לביאה בכלוב, ממלמלת ללא הפסקה, 'זה לא ייתכן, זה לא ייתכן'. "מה לא ייתכן?" שאלתי, "המנהרה חסומה, נראה שהיא נמצאת כך כבר הרבה זמן". "זו הסיבה שזה לא ייתכן", היא ענתה בקוצר רוח, "היא אמרה לי שהיא עשתה דרך זו אינספור פעמים. מאז שהייתה ילדה".
"היא? איזו היא?" עניתי, מנסה להבין מה מתרחש. ג'יין האירה בפנסה אל כל עבר, אל הסלעים החוסמים, אל הקירות, עליי.
"ג'ו, ג'ואנה. היא הבטיחה שתעזור לי. הסברתי לה את תכניתי, היא הסכימה לשתף פעולה". קולה נשבר, מסרבת להאמין שכאן מסתיים סיפורנו. בבטן האדמה, באוויר הטחוב של מנהרה ממוטטת.
קולות של מלאכים נשמעו ממעל, באים לקחתנו בדרכנו האחרונה, "פסססט. פסססט. ג'יין…". מוזר, תמיד דמיינתי שיהיו קולות פעמונים. אולי נבל וכמה כינורות. מעולם לא חשבתי שיקראו לי כפי שקוראים לחתול רחוב מורעב. ולמה ג'יין? אני מת פה, לא ג'יין. "פסססט, ג'יין, למעלה". מלאכים שמדברים במבטא ספרדי? זה כבר מוגזם. פתחתי את עיני והבטתי אל על.
ג'יין כבר עמדה על רגליה. עיניים הבזיקו אלינו מבעד לתקרה ומצית נדלקה, מאירה לנו על צוהר קטן, לא רחב יותר ממאורת ארנב, שניצב מעל הקיר. "יש גומחות חצובות בקיר, תטפסו עליהם ותגיעו אלי". לקחתי כמה נשימות עמוקות, ראשי הכביד עליי, מאמץ אחרון לפני שאתעלף. ג'יין חיכתה שאטפס ראשון, היא הייתה בכושר עדיף ושאפה פחות גזים רעילים. טיפסתי בכוחותיי האחרונים וקרסתי אל תוך הבנטלי השחורה.
לאחר שג'יין יצאה, היא וג'ואנה הסתירו את הפתח ונכנסו למכונית. ג'ואנה נראתה נרעשת ומחויכת. "עשינו את זה", אמרה לג'יין ופנתה אלי. "אתה וודאי לא מבין מה קורה פה, אל תדאג אני אספר לך הכול".
חייכתי בחולשה, "תודה, אני אשמח להסבר".
ירדנו ללא אורות בדרך החתחתים התלולה, ג'ואנה נוהגת בביטחון ומלהגת ללא הפסקה. "ג'יין פנתה אלי בימים הראשונים שהיא הגיעה לביתנו. היא לא סמכה על אבא, היא טענה שלמרות שדבריו שופעים טוב, מעשיו מעלים תהיות. היא חשבה שהוא מתמהמה יותר מדי, היא הרגישה כלואה, כאילו הוא מנסה לחלוב ממנה את המידע. היא אמרה לי שכל מה שהיא רוצה הוא לעזור לאנשים שמתים מצמא והתחננה בפני שאצא להסתובב בחוץ, ללכת לפאבים המקומיים, לשוחח עם האנשים האמיתיים ולצאת מכלוב הזהב שלי.
בתחילה לא האמנתי לה, איך הייתי יכולה לדעת? תמיד הקיפו אותי שומרים, דאגו שלא אראה מה שאני לא צריכה לראות, אך ככל שהסתובבתי בחוץ יותר, כך הבנתי באיזו בועה חייתי עד היום. לראות מה אנשים מסוגלים לעשות בשביל בקבוק מים, בשביל מקלחת. היא אמרה שיכול להיות שתגיע לכאן ואם אגלה זאת, עליי למנוע ממך לפנות לאבי.
אז פניתי לחברתי שתעקוב אחריך. אולם עקבו אחריה. זאת אשמתי שהיא מתה, זו אשמת אבי. זו אשמתו שאנשי האי גוססים ואנחנו חיים בפאר והדר מוקפים בשומרים. סיפרתי לג'יין על מנהרת הסתרים שגיליתי בטעות כשהייתי ילדה, כך יכולתי לצאת החוצה מבלי ליווי השומרים, אולם הם תמיד מצאו אותי. הם השתגעו איך הצלחתי לצאת להם כל פעם מתחת לאף.
לאחר שגיליתי מה אבי עשה לפרדריקה, הגנבתי מכתב מוצפן לג'יין. כתבתי לה שהחופש נמצא באורוות, מתחת למים. מחוכם מצדי לא?
סיפרתי לאנשים בפאב על מיקום המנזר, סיפרתי להם על כמות המים שיש שם בשפע, על כמויות האוכל. תכננתי הכול לבד. ידעתי שהאנשים נואשים והם לא יהססו לפרוץ לתוך המנזר, וזו תהיה ההזדמנות שלכם לצאת החוצה. ושלי להצטרף למהפכה, עומדת להיות מהפכה רצינית גם פה אתם יודעים? הסוציאליזם ינצח".
הבטתי על שתי הבנות בהשתאות, מבצע מבריק, בזאת אין ספק, אולם דבר נוסף הטריד את מנוחתי. סוציאליזם? גם פה? נראה היה שהרמן צדק. קבוצות של אזרחים אכן התקבצו בכל העולם למען מטרה משותפת. והם לא יהססו להרוג למענה.
עצרנו בפתח המפרץ. שלושתנו יצאנו מהרכב. שתי הבנות החליפו חיבוקים אמיצים, ג'יין לוחשת סוד לאוזנה של הנערה הצעירה. ניגשתי גם אני אל ג'ואנה, עדיין חלש מתלאות הערב, קורץ לה בעיניי העייפות. "אמרתי לך שאראה אותך עוד פעם, אפרסקים. תודה ובהצלחה במהפכה. רק עצה אחת מאדם מנוסה- בסופו של יום רק את תחיי את שארית חייך עם מצפונך, אז תנסי לא לעשות דברים שאת לא מאמינה בהם".
התחבקנו קלות לפני שג'יין משכה אותי אחורה. "בסדר, בסדר. זה מספיק. אנחנו חייבים להזדרז, מייד כל האי יחפש אחרינו". נשארנו כעת רק שנינו, כבר יכולתי לדמיין אותנו לבד על היאכטה, כמו בימים הטובים. סוף כל סוף אוכל לחבק אותה. לנשק אותה. נעשה אהבה. אהבה של געגוע. אפשוט את הבגדים מעליה. לאט. אנשק את צווארה, ארד למטה, לא אחסיר אף נגיעה. כך על הסיפון, תחת מסך הכוכבים, נתמסר אחד לשנייה, כמו שהיינו פעם.
בינתיים, הוצאנו את המים מתוך החול, אספנו את הסירה המתנפחת מתוך המחבוא ושטנו אל מקום מבטחים, אל הבית. רק אבחות המשוט על המים קוטעות את דממת הליל. "עשינו זאת", אמרה ג'יין לבסוף, פניה מאירות בהתרגשות, "אנחנו ביחד, נגד העולם, כמו שתמיד אמרנו, ואנחנו בדרך לעשות משהו גדול דניאל. חכה שאני אראה לך, אתה לא תאמין".
למען האמת, הניסוי היה אכפת לי כרגע כקליפת השום. מבחינתי העולם יכול ללכת לעזאזל. אבל לראות אותה כך, מוארת באור הירח, או באורה שלה, מילא את ליבי באושר. אולי הרמן צדק, כשישנם אנשים כמוה, לעולם יש עוד תקווה.
סירת הגומי נעה בקלילות על פני המים בצדו המערבי של האי. בצפון נשמעו צלצולי המהפכה, במזרח- חורבן העולם הישן. שתי הדמויות נעו כצוות מיומן, קושרות את הסירה אל יאכטה שעמדה בודדה וחשוכה בפתחו של המפרץ הקטן. הן העלו את האוצר הנוזלי אל הסיפון וניגשו לחדר הבקרה, כל מחשבתם נתונה במימוש אהבתם. אדם חיכה להם בחדר הבקרה. מבנה גופו חסון, זקן לבן מעטר לסת חזקה, עיניים אפורות מחייכות וכובע דייגים יווני. שעון עם גבו אל לוח הבקרה, אקדח אחוז בידו הימנית, מביט באיום אל עבר הזוג המופתע.
פששש ממש סיפור מתח. חבל שארנסטו (?) נתקע פתאום באמצע ומפריע לזוג האוהב.
אני מקווה שיש להם גם אוכל בסירה, מסע עד אמריקה לוקח זמן, לפי הסיפור לא זכור לי שהם הצטיידו . . .
אולי בגלל זה ארנסטו חזר, לדוג להם דגים.
עגל למיטב הבנתי ,עכשיו זמן הציונות.
אני קורא לזוג לעלותתארצה לארץ ישראל.
גם כאן חסרים לנו מיים.
ולשכנעם לעלות.לארץ.ישראל ולו רק מן הטעם הלוגיסטי….
אני מצטרף לארנסטו וקורא להן לציון .
בואו יש לנו מספיק מים לבינתיים.
תוכלו גם להתרחץ….
ובכלל אמריקה טובעת בקורונה ,לא כדאי לכם….
|
בתחומים מדעיים רבים, ובפרט בפיזיקה ובכימיה, דרגות החופש של מערכת נתונה הן קבוצה של פרמטרים עצמאיים המתארים, עבור מודל מתמטי מסוים, את כלל המצבים בהם יכולה להימצא המערכת. כלומר, מצב המערכת תלוי (לפי המודל) אך ורק בערכם של פרמטרים הללו, וניתן לשנות כל אחד מהם, כך שהאחרים יישארו קבועים. בניסוח יותר פורמלי, מספר דרגות החופש של מערכת הוא מספר הערכים הבלתי-תלויים (המינימלי) המאפשר לתאר את מצבה באופן חד חד ערכי.
מקורו של המושג בסטטיסטיקה,[דרוש מקור] שם הוא משמש באופן טכני יותר לתיאור מספר הפרמטרים המעורבים בקביעת התפלגות, או מספר המשתנים החופשיים בחישוב. בהשאלה, המונח "מספר דרגות החופש" משמש בכל תחומי המדע, במשמעות דומה לזו של ממד מתמטי או ממד פיזיקלי.
במכניקה קלאסית, כדי לתאר באופן שלם את תנועתו של חלקיק, יש צורך בשלושה רכיבי מקום (בקואורדינטות קרטזיות), ובשלושה רכיבי מהירות. אם כל אלה בלתי תלויים זה בזה, אומרים שלחלקיק יש 6 דרגות חופש. משמעות הדבר היא שבהינתן ששת המספרים הללו ברגע נתון, ניתן לקבוע את ערכם בכל רגע אחר. לכן, למכל גז שיש בו N חלקיקים, יש 6N דרגות חופש - 6 לכל חלקיק. העובדה שהחלקיקים חסומים בתחום מרחבי מסוים אינה פוגעת במספר דרגות החופש. לעומת זאת, חלקיק שתנועתו מוגבלת על ידי משוואות, מפסיד דרגות חופש. לכן, בפועל ניתן לתאר (בקירוב) מערכות הבנויות ממספר רב של חלקיקים בעזרת מספר מצומצם של דרגות חופש. למשל, לכלי רכב יבשתי יש 4 דרגות חופש (שתיים לתיאור המקום, ושתיים לתיאור המהירות), ואילו לעץ תפוחים הנטוע במקום אחד יש רק שתי דרגות חופש. לדיסקית במשחק הוקי קרח יש 5 דרגות חופש: 4 לתיאור המקום והתנועה על המשטח הדו-ממדי, ועוד אחת לתיאור תנועת הסיבוב של הדיסקית סביב עצמה.
בתורת היחסות הכללית, משפט העדר השיער קובע כי צופה לחור שחור יציב יש שלוש דרגות חופש: מסה, תנע זוויתי, ומטען חשמלי.
במקרים רבים, מספר דרגות החופש תלוי בחלק של המערכת שאותו מבקשים לתאר. לדוגמה, כדי להבין תאונת דרכים, ייתכן שיש צורך במשתנים רבים, בנוסף למקום ולמהירות: לחץ האוויר בכל גלגל, המסה הכוללת, הטמפרטורה, ועוד. אם מבקשים לדייק, מספר דרגות החופש מתאר את המודל המתמטי של המערכת הפיזיקלית (ובפרט, את החלק שאותו מעוניינים למדל, ולא את המערכת הפיזיקלית כולה).
בסטטיסטיקה, מספר דרגות החופש הוא מספר הערכים המשתתפים בחישוב של ביטוי סטטיסטי (כגון אומדן לפרמטרים של מודל) שהם חופשיים להשתנות.
לדוגמה, במחלה מסוימת חולים גברים ונשים, ומעוניינים לדעת מה ההסתברות שחולה מסוים שנבחר באופן מקרי מאוכלוסיית החולים הוא גבר, וגם מה ההסתברות שחולה מסוים הוא אשה. ניתן לאמוד את ההסתברות הראשונה על ידי חלוקת מספר הגברים באוכלוסייה (או במדגם) בגודל האוכלוסייה (או המדגם) הכולל. באותו אופן ניתן לאמוד את ההסתברות השנייה על ידי חלוקת מספר הנשים באוכלוסייה בגודל האוכלוסייה. עם זאת, ברור כי סכום שתי ההסתברויות שווה ל-1, ולכן ברגע שבו נאמדה אחת משתי ההסתברויות נקבע האמדן להסתברות המשלימה. מכאן שבאמידת שתי הסתברויות אלה יש רק דרגת חופש אחת.
מושג דרגות החופש בסטטיסטיקה הועלה לראשונה ב-1825 על ידי גאוס בהקשר של שיטת הריבועים הפחותים. ההגדרה המודרנית נוסחה על ידי ויליאם סילי גוסט (תחת שם העט "סטודנט") ב-1908, בהקשר של התפלגות t. המונח עצמו הופיע לראשונה במאמר של רונלד פישר מ-1922 שעסק בהתפלגות חי בריבוע בהקשר של בדיקת השערת אי תלות בלוחות שכיחות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דרגות_חופש&oldid=25163774"
דף זה נערך לאחרונה ב־23:03, 25 במרץ 2019.
|
טראומה נפשית שמקורה בילדות - "הלם ילדות" והטיפול בו | אלי קרסניץ - "להכיר בעצמי"
טראומה נפשית היא כאב רגשי שמלווה אותנו לרוב מימי ילדותנו.
מי מאתנו לא מכיר את המושג "הלם קרב"?
גם בלי ההגדרה המדעית המדוייקת, די ברור לאיזו תחושה מתכוונים כשאומרים "הלם קרב". תחושה של חרדה, של כאב רגשי עמוק, של ניתוק, של תקיעות וחוסר יכולת להבין, להביע או לתקשר את מה שמרגישים באמת, של לחץ ומתח פנימי ותחושה של דריכות ואי שקט.
וכמובן כל הקשיים שהמצב הזה מביא בחיים, בעשיה ובמערכות יחסים במיוחד.
עם הזמן הבחנתי שהמצב של "הלם קרב" מאוד נפוץ ואני נתקל בו שוב ושוב אצל אנשים שמגיעים אלי ושלא השתתפו מעולם במלחמה.
ויותר מזה, גם אני מרגיש שקיימים גם בי סימפטומים מסויימים של הלם קרב. כשחשבתי על זה, פתאום הבנתי שיש סוג אחר של הלם שהוא הרבה יותר נפוץ מהלם קרב ואני קורא לו – "הלם ילדות".
הלם ילדות הוא תוצאה של טראומה נפשית מתמשכת שחווינו בילדות והוא הרבה יותר נפוץ מהלם קרב כי עבור רבים מאתנו הילדות הייתה לא פחות מחוויה של שדה קרב מתמשך, גם אם על פני השטח "הכל היה בסדר".
ילדים שגדלים בבית שבו צריך להאבק על הזכות להרגיש את מה שמרגישים, על הזכות לקבל אישור ואהבה. בית שבו צריך לפחד כל הזמן מנטישה, מהתעלמות, מעונש, מכעס, מנזיפה או אלימות מילולית או פיזית.
דמיינו את הצורך לדאוג כל הזמן שלא נצליח לרצות או לעמוד בציפיות של ההורים והחברה שהם מייצגים והמון תחושה של בדידות, חרדה, חוסר אונים ושל "אין מענה לצרכים שלי", "אין לי מקום בטוח", של גינוי ואולי פשוט התעלמות וחוסר הבנה כלפי לרגשות הכי ראשוניים, פגיעים ורכים בנו.
החוויה הזו היא טראומטית, היא טראומה נפשית מתמשכת ומכאיבה והיא שוכנת לרוב בבסיס כל התפיסות שלנו לגבי עצמנו, לגבי יחסים, לגבי החיים עצמם.
ולמרות שהלם ילדות הרבה יותר נפוץ מהלם קרב, הלם ילדות לא זוכה להכרה אמיתית.
אין התייחסות אמיתית לנושא הזה במקרים רבים ולכן אין גם מענה אמיתי לקושי ולכאב שכרוך בהלם ילדות ויותר מזה, מי שסובל מהלם ילדות מרגיש גם אשם על כך מכיוון שלכאורה "הכל בסדר" אז איזה תירוץ או זכות יש לנו להרגיש פגועים?
איזה תרוץ או זכות יש לנו להרגיש עצורים?
זועמים בלי סיבה נראית לעין?
איזה תרוץ או זכות יש לנו להרגיש חוסר בטחון? נתק רגשי? צורך לברוח ולהתמכר? כאב רגשי? קושי להביע או להסביר את עצמנו? קושי לתקשר ולתת אמון ביחסים אינטימיים?
אני מרגיש שהמקומות הפגועים שבי שמקורם בהלם הילדות שחוויתי זקוקים קודם כל להכרה ואישור אוהב מצידי כדי שאוכל להרגיש שלם ואוהב.
מה מרגיש מי שסובל מהלם ילדות?
להלם ילדות שהוא בעצם טראומת ילדות מתמשכת, יש הרבה מאוד סימפטומים.
למשל תחושות של שיתוק או התנתקות מול מצבים חברתיים, תחושות של אימה ומחשבות מפחידות באופן כרוני ללא סיבה נראית לעין, מחשבות "מגעילות" שחוזרות שוב ושוב, תחושות של זעם, לחץ וחרדה בלתי מוסברת.
למשל קושי וחרדה במצבים חברתיים, חוסר בטחון עמוק וחרדה מאינטימיות והיחשפות.
למשל תחושות של נחיתות, התנשאות, קושי בתקשורת, בהבנה של רגשות או צרכים רגשיים שלנו ושל האחר ועוד.
ואפשר גם לחלק את הסימפטומים לכמה תחומים: ניתוק, יאוש, מאבק ושריון.
נוקשות כרונית באזורים מסויימים בגוף, צורך בלתי פוסק לברוח מעצמנו, לצלול לתוך חלום או התמכרות או התעסקות אובססיבית כלשהי שרק תסיח את דעתנו מהתחושה שאי אפשר פשוט להיות אני.
תחושה שלא מגיע לנו להיות מאושרים, שאי אפשר באמת לאהוב אותנו ושהעולם בעצם לא אוהב אותנו, כאב רגשי שלא מרפה, פסימיות ומועקה בלב ובחזה בלי שנבין למה או מה גורם לזה.
תחושה של בדידות, מועקה בחזה, תחושת חוסר מכרסמת ובור שחור שאי אפשר למלא.
אי אמון בחיים ובאפשרות לאהבה ושמחה.
קושי גדול לתת אמון, צורך בלתי פוסק לוודא, לבדוק, לחשוד…כי בפנים מרגישים שבטח משהו פגום בנו ושאי אפשר באמת לאהוב.
תחושה של קורבנות כרונית, תחושה שהעולם והחיים נגדנו.
התפרצויות זעם מתוך כאב פנימי. מרירות ונטייה כרונית לבקר, לשפוט, להאשים ולדרוש מאחרים להשתנות.
מריבה ומאבק בלתי פוסק עם עצמנו ועם העולם.
מסכה, חומות, שריון…חיים מבוצרים ומבודדים של בדידות בתוך הכלא המבוצר שלנו שאליו נכנס מעט מאוד אור אם בכלל.
ומשם לשבת ולצפות על העולם כמו חייזר, כמו מישהו שבכלל לא שייך לפה, שלא מבין איך הוא הגיע אל העולם המוזר והמנוכר הזה.
ויש גם סימפטומים כמו דביקות בהסברים "רוחניים" ודתיים של התעלות מעל הרגש והגוף, האחזות ברעיונות של "הארה" ו"צדיקות" וסגפנות שהיא מעל הרגישות והפגיעות האנושית הטבעית, הגופנית, הכנה.
ובפנים, עמוק בפנים…משהו מרגיש פשוט קפוא, מאובן, לא מחובר עד הסוף, לא נושם חופשי…משהו סגור ונעול בתוך האפלה המרירה ורווית הצער שאיש לא מעז להרגיש באמת.
כי הסיפור הזה הוא לגמר אני בעצמי. אני זה שעבר דרך כל סימפטום שרשמתי פה וחלקם עדיין קיימים בי במינון כזה או אחר גם היום.
וכמובן שכבר פגשתי מאות אנשים שעברו אצלי במפגשים אישיים וסדנאות שהראו את כל הסימפוטמים האלה בעצמם.
ועם יד על הלב, כמה אנשים אתם מכירים שסובלים מהלם ילדות?
לפעמים טראומה נפשית יכולה להיות עוצמתית מאוד ועדיין סמויה מהעין. לא כי זה לא כואב, אלא כי התרגלנו, כי אנחנו כבר לא רגילים למשהו אחר וכבר לא מצפים להרגיש משהו אחר.
טראומה נפשית והלם ילדות – איך מטפלים בזה?
טראומה נפשית היא מקום כואב ופגוע, מאוד. ואיך מטפלים במקום פגוע וכואב כל כך?
בעדינות, ברגישות, בהקשבה, בכנות ובאהבה.
אנו לומדים קודם כל להכיר במציאות הזו, להכיר במצב הנפשי הזה ולתת לו ביטוי אותנטי כלשהו בתוך העולם הפנימי והכל כך רגיש שלנו.
אנחנו לומדים ליצור תקשורת מחודשת עם עצמנו.
לומדים ליצור תקשורת רכה ולא מאיימת שרואה את המקום הכל כך פגוע והעצור הזה בתוכנו ולאט לאט משיבה את חום האהבה אל כל מה שקפא בנו לפני שנים.
בגוף שלנו יש הרבה מקומות שהם כמו ערי רפאים. ערים שננטשו בבהלה עצומה אל מול קרבות מאיימים בילדותנו.
כמוהם, יש בגוף שלנו אזורים שלמים שנפגעו רגשית או פיזית והמודעות שלנו פשוט נטשה אותם כדי לא לכאוב יותר ואלה נשארו קפואים ומאובנים בתוכנו.
אפשר לבדוק את זה בקלות כששמים לב היכן הנשימה שלנו נעצרת.
היכן הנשימה שלך נעצרת?
האם היא מגיעה בחופשיות עד תחתית הבטן? האם היא נעצרת באמצע הבטן? אולי בבטן העליונה? אולי היא מגעיה רק עד מפתח הלב? אולי היא נעצרת כבר בגרון?
איזו תחושה יש שם, במקום שבו הנשימה נעצרת?
האם יש שם תחושה של אי נוחות? מועקה? מצוקה? חוסר? כאב? לחץ?
אצל רובנו הנשימה נעצרת הרבה לפני הדרך השלמה אל הבטן התחתונה ויש הרבה מתח, מאמץ ולחץ בשרירי הבטן.
זהו סיפטום מוחשי לאותו מצב טראומטי רגשי וכואב בתוכנו.
במהלך הריפוי האוהב לעצמנו, אנחנו לומדים לגלות את האינטלגנציה והחוכמה העמוקה שקיימת בכל מקום שהתאבן וקפא בנו ולכבד אותה, להקשיב לה ולבקש את הבקשות הכי עמוקות שלה.
בקשות שהן אוהבות, שהן שלמות, שהן כוללות את שני צידי המטבע שאנחנו – הפחד והאומץ, החולשה והעוצמה, הכיווץ והשחרור, הלבד והביחד.
בתהליך הריפוי הפנימי אנחנו לומדים להיזכר מחדש באופן רגשי וחווייתי, בשביל מה ובשביל מי אנחנו בוחרים לחיות כאן בכל רגע.
אנחנו נזכרים שאנחנו יכולים ללמד את עצמנו דרכים חדשות ואוהבות לבטא את עצמנו בעולם הפנימי והחיצוני שלנו ולהפשיר את הקרח הפנימי מעל הלב שלנו לאט לאט ובאופן רגיש ואוהב.
|
מאור בוזגלו, ערן לוי ואפונסו טיירה הגיעו הבוקר (שלישי) לבית וגן וחתמו רשמית על חוזיהם בבית"ר ירושלים. הם מצטרפים לטל בן חיים הבלם כחלק מהמפכה של הבעלים החדש משה חוגג, שרכש את המועדון מאלי טביב.
בוזגלו (בן 30) ולוי (33) חתמו לעונה אחת בעוד טיירה, הקשר הפורטוגלי בן ה-26 שהגיע מקריית שמונה, חתם לשנתיים. יש לציין כי בחוזהו של בוזגלו סעיף לפיו יבוטל החוזה במקרה שתחזור הפציעה באחת מברכיו, בעוד לוי יהיה כפוף לסעיף הנוגע להתנהגותו בשל חשש מעבירות משמעת.
בתוך כך, מונה מוני ברוש למנכ"ל הקבוצה בעוד אלי אוחנה, מחזיק זכויות הניהול בעידן אלי טביב, ישמש כיו"ר. ברוש שימש עד היום כמנכ"ל מיזם Block Tv, ערוץ טלוויזיה בינלאומי בתחום המטבעות הווירטואליים. בנוסף, הוא בעל ניסיון רב בניהול והקמה של כלי תקשורת בתחום הספורט.
הקשר וובה בראון חתם לשנתיים בעירוני קריית שמונה וישתף פעולה עם אחיו הצעיר סמואל. בעונה שעברה הושאל בראון מהפועל באר שבע למ.ס אשדוד וכבש את שער הניצחון מול אשקלון שהשאיר את הקבוצה סופית בליגת העל. כעת, כאמור, יחזור לקדנציה נוספת בקבוצה של איזי שרצקי.
|
החוק מחייב כל בעל רכב בישראל ברכישת פוליסת ביטוח חובה לרכב. גם בעלי רכבי יוקרה מחויבים ברכישת פוליסה זו. יחד איתה מומלץ יהיה להגן על הרכב היקר בעזרת פוליסות ביטוח משלימות. ביטוח מקיף לרכב תעניק ביטחון למקרים של גנבה, נזקי תאונות קשים, אבדן הרכב באסון טבע וכן הלאה.
ביטוח צד ג' משלים את רשימת הביטוחים ומעניק מענה במקרה של פגיעה ברכוש של גורם שלישי. נציין שוב כי פרט לביטוח חובה אין כל חובה חוקית לרכוש את שתי הפוליסות הנוספות אך כדאי יהיה לעשות זאת בכדי לישון בשקט.
מתי ניתן לבחור בהצעת הביטוח הזולה ביותר?
פוליסות ביטוח החובה אחידות בכל חברות הביטוח, התנאים אחידים אך המחירים אינם זהים. בהתאם לכך, כדאי לבצע השוואת מחירים ולבחור בהצעת הביטוח הזולה ביותר. אין כל חובה לרכוש את כל פוליסות הביטוח באותה החברה. כאשר עומד על הפרק ביטוח מקיף לרכב יוקרה או ביטוח צד ג', יש לבצע את ההשוואה בצורה חכמה יותר תוך התייחסות לתנאי הפוליסה, ההבדלים בין הפוליסות עשויים להיות משמעותיים, כל פוליסה קובעת סכומי כיסוי משלה, סכומי השתתפות עצמית, תוספות, רשימת מוסכי הסדר ותקנות. הבחירה הנכונה תהיה אותה פוליסה אשר מעניקה מענה מלא לכל הצרכים שלכם במחיר האטרקטיבי ביותר.
מדוע יש פערים בין מחירי הפוליסות?
חברות הביטוח קובעות את תעריפי הפוליסות בהתאם לדרגת הסיכון אותה הן מתבקשות לקבל על עצמן. כאשר מדובר בביטוח של רכבי יוקרה חשוב לזכור כי אלו הם רכבים בעלי ערך מאוד גבוה. בכל תביעה של אבדן טוטאלי בתאונה, גניבה או אסון טבע, חברת הביטוח תתבקש לשאת בתשלומים מאוד גבוהים. בכדי להבטיח את מימון התביעות קובעת חברת הביטוח תעריף הולם בעבור רכבי היוקרה היקרים. נציין כי ישנם דגמים בעבורם תתבקשו לשלם מחירים גבוהים יותר, אלו הם דגמים פופולריים מאוד בקרב גנבי הרכבים. הוזלת מחיר הביטוח אפשרית תוך שילוב איתורן ושל אמצעים לשיפור אבטחת הרכב.
תחת הקטגוריה רכב יוקרה נכללים רכבים אשר שווים עולה על 350,000 ₪.
תוספות כמו ביטוח שמשות, רכב חלופי, כיסוי לאבדן מפתחות, שירותי החלפת פנצ'ר, שירותי גרירה, טיפולים במוסכי היבואן ועוד.
שירות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע.
כדאי לזכור כי מחיר הרכב הוא פרמטר מאוד חשוב לקביעת עלות הביטוח, בכדי ליהנות ממחירי ביטוח אטרקטיביים יותר כדאי לשקול אפשרות של קניית רכב יוקרה יד שנייה. ניתן למצוא מגוון של מרצדס יד שניה למכירה באתרי לוחות המכירה המתאימים, ייתכן כי תמצאו שם את מבוקשכם ותוכלו לחסוך גם במחיר הרכב וגם במחיר הביטוח.
מתי כדאי לרכוש רכב יוקרה בכל זאת?
מחירי הביטוח אינם זולים אך הרכב מביא עמו יתרונות רבים, ישנן כמה דרכים בהן אפשר יהיה ליהנות מרכב יוקרה במחיר אטרקטיבי וגם לשלם מעט פחות בעבור הביטוח. רכישת רכבי יוקרה יד שנייה תהיה פתרון הולם, ישנם רכבים מצוינים הנמכרים במחירים זולים הרבה יותר בהשוואה למחירי הרכבים החדשים. גם עלות הביטוח הנקבעת בהתאם לשווי הרכב תהיה נמוכה יותר. רכישת רכב יוקרה יד שנייה תאפשר גם לכם לנהוג במרצדס חדישה תוך צמצום הוצאות הביטוח למינימום האפשרי. הצעד הראשון מתחיל בסקירת הרכבים העומדים למכירה, למגוון של מרצדס יד שניה למכירה כדאי להגיע אל המגרשים ולסקור את לוחות המודעות לעתים קרובות.
רוצה לספר משהו על הכל על ביטוח רכבי יוקרה?
|
בתיכון הראשונים נערכה השבוע ישיבת הנהגת הורים לפתיחת שנת הפעילות בנוכחות ראש העיר, משה פדלון. בדבריו, ציין פדלון כי ישמור על הבטחתו להקפיא את תכנית הבנייה ברחוב שמשון הגיבור הסמוך לבית הספר, תכנית אשר זכתה להתנגדות נמרצת מצד ועדי ההורים העירוני והבית ספרי. המדובר בשטח הסמוך לבית הספר ונמצא בבעלות העירייה, ומשמש כיום כחנייה של בית הספר.
פדלון ציין עוד כי כמובטח, בשנת 2018 יחל השלב הראשון בשיפוץ בית הספר.
בהמשך נערך טקס הוקרה קצר לראשי ההנהגה היוצאת: היו"ר אייל פביאן, אילן קרומר ורחלי פלומין, אשר הובילו את ההנהגה לאורך השנים האחרונות, ונערכו הבחירות לצוות ההנהגה החדש. ליו"ר ההנהגה נבחר אריק הייבלום אשר ביחד עם רוית אלקיס יגרמן, מיכאל רוסק וחברים אחרים יעזרו להוביל את בית הספר ותלמידיו.
יו"ר ההנהגה הנכנס, אריק הייבלום, ציין כי ההנהגה בראשותו תעקוב אחר יישום ההבטחות שניתנו והתקדמות פרויקט השיפוץ בבית הספר עד להשלמתו בשנת 2019. "כבר חודשים ארוכים אנחנו במגעים עם העירייה בנוגע לשיפוץ בית הספר", הסביר הייבלום. "לפני מספר חודשים הבטיח ראש העיר להנהגת ההורים הקודמת שהעניין יתוקצב בשתי פעימות בשנה הבאה, ושלאחריה ישפצו את בית הספר. בית הספר זקוק לשיפוץ כללי ועד כה ראש העיר עמד תמיד בהבטחותיו. לשמחתנו, ראש העיר אמר שהעירייה משקיעה בימים אלה בשיפוצים במספר בתי ספר כשתיכון הראשונים הוא אחד מהם. בנוסף, לפני כחודשיים הודיע ראש העיר כי העירייה נסוגה מתוכנית הבנייה במגרש הממוקם בשמשון הגיבור ומקפיאה אותה עד להודעה חדשה, ולהגעה שלו ולחיזוק הבטחותיו בפומבי הייתה מבחינתנו משמעות רבה".
|
ספרו המקיף של ב.ק.ס איינגר על יוגה, יוגה תרפיה, פילוסופיה, תנוחות יוגה, ועוד.
מעל 400 עמודים גדולים בצירוף מאות צילומים צבעוניים של תנוחות שונות.
בין הפרקים אשר בספרו של איינגאר: על איינגר ופועלו, תרגול יוגה, פילוסופיה של היוגה, על תנוחות יוגה שונות והמעלות של כל אחת, תרגול יוגה נגד לחץ, פראנימה ותרגילי נשימה, יוגה תרפיה למצבים בריאותיים שונים, קורס יוגה לפי שיטת איינגר ועוד..
ספר מעולה למורי יוגה ומתרגלי יוגה אשר רוצים להעמיק את התרגול.
בשל משקלו הגדול ( 2 ק"ג) דמי המשלוח הינם גדולים מהרגיל .
|
חברות התרופות רוש, מרק, נוברטיס וביוג'ן מנהלות ביניהן באחרונה תחרות עזה על שוק התרופות לטרשת נפוצה (MS). רוש הציגה החודש נתונים חדשים על תוצאות ניסוי מתמשך שביצעה בתרופה החדישה והמתקדמת שלה OCREVUSי(ocrelizumab). מרק, במקביל, הודיעה כי החלה בשני ניסויי Phase 3 ב-EVOBRUTINIB - מעכב BTK (ברוטון טיירוסין-קינאז המווסת תפקודי תאי B ותאי המילואיד), נוברטיס ממשיכה בניסוי ב-Mayzentי(siponimod) וביוג'ן נמצאת אף היא בעיצומו של ניסוי מתקדם ב-Tecfideraי(diroximel fumarate BIIB098).
התרופות הללו מבוססות על מנגנוני פעילות חדשניים וגם בדרך נטילה אחרת מאלו שקיימות בשוק והן אמורות להתחרות בתרופות המצליחות, בנטילה פומית (אוראלית), המיועדות לטיפול בחולי MS שהמחלה חזרה והתפרצה אצלם לאחר תקופת רגיעה ממושכת, יחסית. בין אלו: Tecfideraי(dimethyl fumarate) של ביוג'ן; Gilenyaי(fingolimod) של נוברטיס ו-Aubagioי(teriflunomide) של סאנופי.
מרק הודיעה על שני הניסויים שלה בתכשיר אינטרפרון-בטא בהזרקה חד שבועית עבור חולי MS שמצבם הידרדר כשמחלתם חזרה לאחר 96 שבועות, וזאת למרות מחלוקת על תוצאות Phase 2 שעליה דיווח ה-New England Journal of Medicine.
רוש, לעומתה, הציגה נתונים ארוכי טווח משלושה מחקרי ה-open label extensionי(OLE) שהראו כי החולים שטופלו ב-OCREVUS ברציפות במשך שש שנים וחצי הדגימו סיכון מופחת להתקדמות המוגבלות שמטילה עליהם טרשת נפוצה התקפית (RMS) שחזרה וכן בטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (PPMS). תוצאות ניסויים אלה, מסרה החברה, מעידות כי טיפול מוקדם יותר ב-OCREVUS הפחית את הסיכון להתקדמות המוגבלות וכי השפעה זו היתה יציבה לאורך זמן.
בנוסף, פרסמה החברה גם נתוני בטיחות חדשים מניסוי שהסתיים בינואר 2019, שבו השתתפו 4,611 חולי RMS ו-PPMS. מדובר ב-14,329 שנות חשיפת המטופלים ל-OCREVUS בכל הניסויים הקליניים שהם עברו בתרופה זאת, והנתונים נותרו תואמים לפרופיל תועלת-סיכון החיובי שלה. הממצאים הוצגו בכנס ה-35 של הוועדה האירופית לטיפול ומחקר בטרשת נפוצה (ECTRIMS) שהתקיים בחודש שעבר בשטוקהולם.
פרופ' גווין ג'יובנוני, נוירולוג יועץ מבית הספר לרפואה בלונדון, אמר: "נתוני OCREVUS כפי שהוצגו בכנס הראו כי השפעת הטיפולים ב-MS על התקדמות המחלה - לא רק על ההתקפים - חשובה ביותר לשם הפחתה בהשלכות המחלה על חיי היומיום של חולי MS ומשפחותיהם. נתוני הניסויים ב-OCREVUS הדגישו כי התועלת בדחיית התקדמות המחלה, וייתכן שגם במניעת ההתקדמות, רבה יותר כאשר הטיפול ניתן בשלב מוקדם יותר של המחלה, הן עבור הצורה ההתקפית שלה והן עבור הצורה המתקדמת הראשונית של MS. נתונים אלה תומכים באמירה: 'זמן הוא למעשה מוח וחוט השדרה בטרשת נפוצה'".
בניסוי שכונה OPERA OLE, אחוז חולי RMS עם התקדמות מוגבלות מאושרת (CDP) בשבוע ה-24 היה נמוך יותר עבור אלה שטופלו ב-OCREVUS ברציפות ובסך הכל במשך שש שנות טיפול ב-OCREVUS בהשוואה לחולים שעברו ל-OCREVUS רק לאחר שתי שנות טיפול ב- interferon beta-1a בשלב כפול-הסמיות ובסך הכל ארבע שנות טיפול ב-OCREVUS. כלומר, מדובר ביחס של 19% לעומת 24%.
בניסוי בשם ORATORIO OLE, אחוז חולי ה-PPMS עם CDP בשבוע ה-24 היה נמוך יותר עבור אלה שטופלו ב-OCREVUS ברציפות במשך שש שנים וחצי, בהשוואה לחולים שעברו ל-OCREVUS מפלצבו לאחר השלב כפול הסמיות (יחס של 52% לעומת 65%). התקדמות המוגבלות בתנועת הגפיים העליונות, שנמדדה באמצעות מבחן 9 Hole Peg Test 9) HPT) היתה מופחתת באופן מובהק בקרב החולים שטופלו ב-OCREVUS ברציפות בהשוואה לאלה שעברו מפלצבו (31% לעומת 43%).
כמו כן, הנתונים הראו כי התערבות מוקדמת יותר באמצעות מתן OCREVUS הובילה להפחתה של 42% בסיכון לכך שחולי PPMS יזדקקו לכיסא גלגלים לאורך שש שנים וחצי בהשוואה לחולים שהחלו בטיפול ב-OCREVUS לאחר השלב כפול-הסמיות.
בניסוי שלישי - מחקר פאזה IIIb open label CASTING להערכת OCREVUS - שנעשה בחולי RRMS, הודגמה תגובה תת-אופטימלית לטיפול בתכשיר אחד או בשני תכשירים המשנים את מהלך המחלה (DMTs) במשך שישה חודשים לפחות. ניתוח ביניים של הממצאים הראה כי 87% מהמטופלים שעברו ל-OCREVUS לא הדגימו עדות לפעילות המחלה (NEDA) לאחר 48 שבועות טיפול.
ניתוח ממצאים נוסף, נפרד, מאותו המחקר, הראה כי מטופלים שעברו מ-DMT אחר ל-OCREVUS דיווחו על מידת שביעות רצון גבוהה יותר מ-OCREVUS לאחר שנת טיפול אחת הן באשר ליעילות והן לגבי תופעות הלוואי והנוחות.
עוד נמסר כי ניתוח ממצאי שלושה מחקרים בחולי PPMS וב-RMS הדגימו כי אלה שקיבלו OCREVUS בעירוי מקוצר הדגימו סיכון מוגבר לתגובות משמעותיות, חמורות או מסכנות חיים, הקשורות לעירוי. משך העירוי הנוכחי הוא כשלוש שעות וחצי ומרבית המטופלים במחקרים אלה השלימו את העירויים בטווח של שעתיים וחצי. תדירות המתן היא חשובה ביותר עבור המטופלים ולאנשי הצוות הרפואי המטפלים בהם. זמני עירוי קצרים יותר של OCREVUS, אחת לשישה חודשים, עשויים לשפר את חוויית הטיפול הכוללת.
עוד דיווחה החברה כי בניסוי שהתמקד בבטיחות התרופה הוצגו נתונים חדשים על 267 הריונות בקרב חולות MS שהשתתפו בניסויים הקליניים ב-OCREVUS או השתמשו בה ב"עולם האמיתי" היו אף הם בהתאמה לדיווחים קודמים. המקרים שנסקרו עד כה אינם מעידים על סיכון מוגבר לתוצאות הריון חריגות במקרה של חשיפה מקרית בטווח של שנה ממועד ההפריה או במהלך ההריון.
OCREVUS ניתנת בעירוי תוך-ורידי אחת לשישה חודשים. המנה ההתחלתית ניתנת בשני עירויים של 300 מ"ג במרווח של שבועיים. המנות הבאות ניתנות בעירויים בודדים של 600 מ"ג. זו כרגע התרופה הראשון והיחידה המאושרת לשימוש הן עבור RMS (לרבות טרשת נפוצה מסוג התקפי-נסוג (RRMS) וכן לחולי טרשת נפוצה מתקדמת שניונית פעילה או התקפית, בנוסף לתסמונת מבודדת קלינית (CIS). כיום כבר מטופלים בה יותר מ-120 אלף חולי MS בעולם ב-89 מדינות.
בתוך כך, מנתונים חדשים שפורסמו על הטיפול מייבנקלאד (טבליות קלדריבין), של חברת מרק, במהלך כנס ECTRIMS שהתקיים בספטמבר בסטוקהולם, שבדיה, עולה כי מדד EDSS) Expanded Disability Status Scale) השתפר משמעותית או נשאר יציב בקרב 75% מהמטופלים, במשך לפחות 5 שנים לאחר תחילת הטיפול, כאשר ב-20-30% מהחולים הודגם אף שיפור במדד EDSS בכל שנה, בהשוואה לתחילת המחקר.
באנליזת פוסט-הוק, שנעשתה על נתוני מחקרי פאזה 3, CLARITY & CLARITY EXTENTION, נכללו מטופלים אשר טופלו במייבנקלאד (טבליות קלדריבין) בכ-20 ימי טיפול בטבליות במשך שנתיים, ושנתיים נוספות ללא טיפול, בהשוואה למטופלים שקיבלו פלצבו. הוכח כי הטיפול במייבנקלאד הוביל להפחתת שיעור ההתקפים ואף לשיפור במדדים התקדמות הנכות (EDSS), זאת בהשוואה לקבוצת הביקורת. יש לציין כי בקרב 2/3 מהמטופלים מייבנקלאד היווה טיפול קו 1.
באנליזת פוסט-הוק נוספת, של מחקר פאזה 3 – CLARITY, בחנו את מידת יכולתו של הטיפול למנוע את התקדמות המחלה לשלב המתקדם יותר –משנית מתקדמת (SPMS), לפי מדדי PROXY ל-SPMS. מחקר זה שנמשך שנתיים, הראה כי מייבנקלאד הצליח להפחית ב-54% את סיכויו של המטופל להתקדם לSPMS.
האנליזה הראתה כי יעילותו של הטיפול במניעת התקדמות המחלה לשלב ה-SPMS אינה מושפעת מגיל המטופל, מגדרו או מצב התקדמות הנכות (EDSS מעל 3.5 מול מתחת ל-3) עם תחילת הטיפול.
טרשת נפוצה (MS), מחלה כרונית, אוטואימונית, הפוגעת ביותר מ-2.3 מיליון בני אדם בעולם, אינה ניתנת כיום לריפוי. המחלה מתפתחת כאשר המערכת החיסונית תוקפת באופן חריג את שכבת הבידוד והתמיכה הנמצאת סביב תאי העצב - מעטפת המיאלין - במוח, בחוט השדרה ובעצבי הראייה, תוך גרימת דלקת ונזקיה. הנזק עלול לגרום למגוון תסמינים רחב, לרבות חולשת שרירים, תשישות וקשיי ראייה ועלול להוביל למוגבלות. במרבית חולי הטרשת הנפוצה התסמין הראשון מופיע בין גילאי 20 ל-40 שנה.
טרשת נפוצה התקפית נסוגה (RRMS) היא צורת המחלה השכיחה ביותר. מתאפיינת באירועים של הופעת סימנים או תסמינים חדשים או מחמירים (התקפים), ולאחר מכן תקופות רגיעה והחלמה. כ-85% מחולי טרשת נפוצה מאובחנים תחילה כחולי RRMS. במרבית המאובחנים כחולי RRMS, המחלה תעבור בסופו של דבר לשלב חמור יותר: טרשת נפוצה מתקדמת משנית (SPMS), שבה הם יסבלו מהחמרת מוגבלות מתמדת של התנועה, לאורך הזמן.
צורות התקפיות של טרשת נפוצה (RMS) כוללות חולי RRMS וחולי SPMS פעילה הממשיכים לסבול מהתקפים. טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית (PPMS) היא צורת מחלה הגורמת למוגבלות המתבטאת בתסמינים המחמירים בהתמדה, אך בדרך כלל אינה מתאפיינת בהתקפים ברורים או בתקופות הפוגה ברורות. כ-15% מחולי טרשת נפוצה מאובחנים כסובלים מצורת המחלה המתקדמת הראשונית. עד אישורה של OCREVUS על ידי ה-EMA, רשות התרופות האירופאית, לא היו באירופה טיפולים מאושרים ל-PPMS.
|
בפסיקה תקדימית שניתנה ע"י השופטת ד"ר מיכל אגמון בבית המשפט המחוזי בת"א במאי 2011, נקבע כי מכרז האשפוז הסיעודי יבוטל וזאת בגין חוסר סבירות קיצוני בתימחור יום אשפוז.
מטרתם של בתי אבות סיעודיים היא להעניק את הטיפול המתאים ביותר לקשישים שמצבם, בהתאם להגדרה של משרד הבריאות, הוא סיעודי.
בתחילת דרכי כסוכן ביטוח שלח אותי רואה חשבון שהכרתי לבטח בעלים של מפעל לייצור נורות, שהעסיק באמצע שנות השמונים 40 עובדים ואת עיקר תוצרתו סיפק למשרד הביטחון.
בעולם הפיננסי המורכב של ימינו כשהעתיד לוט בערפל וחדשות לבקרים נחקקים חוקי מס חדשים, מתגבר הצורך בתכנון פיננסי כולל להבטחת עתידו של כל פרט.
ערכי סילוק הינם ערכי ביטוח עתידיים הנגזרים מסכומי הביטוח הסיעודי הנקובים בפוליסה. ישנם מקרים בהם משולמת פוליסה לביטוח סיעודי שנים רבות ומסיבות שונות מופסקים התשלומים, בביטוח סיעודי פרטי ישנה אפשרות להמשיך להיות מבוטחים על ערכי פיצוי מופחתים למרות הפסקת התשלומים.
ביטוח סיעודי - הרפורמה בתחום הביטוחים הסיעודיים מתבקשת מעצם העובדה כי נתוני תוחלת החיים השתנו דרסטית בדור האחרון, בישראל התבטאה עליה זו בארבע שנים לגבר וחמש שנים לאישה.
|
טעיתי, הטעתי, ואני מתנצל פורסם ב- 28 במרץ 2012 מאת Dotan לפני עשר שנים פרצה לחיינו היוזמה הסעודית. זוכרים? אותה יוזמה שאמרה שכל אלו שאמרו "לא, לא ולא!" יעשו איתנו שלום אם נחזור לקווי 67? אז זאת.
mercadeo הגיב: 12 בנובמבר 2012 בשעה 23:48 ע"פ יוסי מלמן ( http://www.haaretz.co.il/1.1792377) בחודש מארס 2007 , כלומר בזמן שאולמרט קיבל את ההצעה לנאום, נחשף "האקדח המעשן" – ההוכחה המודיעינית שבסוריה אכן פועל מתקן גרעיני סודי בשלבים מתקדמים. כבר אז היה ברור שישנה אפשרות שישראל תצטרך לנקוט בפעולה צבאית. נאום בפני הסורים על יוזמת שלום לא בדיוק עולה בקנה אחד עם תקיפת הכור ולכן סירב אולמרט.
ציוציםשגיאה: טוויטר לא הגיב. בבקשה המתן כמה דקות ורענן את הדף.
|
ביולי 2015, כנופיה של נשים מוסלמיות צעירות תקפה אישה שהשתזפה בביקיני בפארק ציבורי בצפון צרפת. אחת הנשים המוסלמיות תקפה מילולית את המשתזפת, לכאורה בגלל הלבוש ה"לא מוסרי" שלה וחשיפת גופה במקום ציבורי. כשלובשת הביקיני ענתה לה, הקיפו אותה הנשים, התנפלו עליה והכו אותה בסטירות ואגרופים. עדים במקום התערבו לפני שהאישה נפגעה באופן רציני, אך היא נותרה חבולה פיזית ונפשית. התוקפת טענה כי התקיפה לא נבעה ממניעים דתיים.
התקרית עוררה תרעומת גדולה ברשתות החברתיות. הנשים המוחות ארגנו הפגנה בביקיני, בפארק שבו קרתה ההתקפה. בגלל גשמים ורוחות עזות, רק כתריסר נשים הגיעו להפגנה, אך מאות ברחבי צרפת הגיבו לפוסט בטוויטר, ופרסמו תמונות של עצמן לבושות בבגדי ים קטנטנים במקומות ציבוריים, תחת ההאשטאג "אני לובשת את הביקיני שלי בפארק".
ביולי 2016, חגג הביקיני, בגד הים הקטנטן בשני חלקים, שבעים שנה להמצאתו. הביקיני, בגלגולו הנוכחי, נוצר ב-1946 על-ידי שני גברים צרפתיים, בנפרד אך בד בבד; לואי רארד, מהנדס מכונות ובנם של בעלי חנות להלבשה-תחתונה, וז'אק אלם, מעצב-אופנה, הציגו את רעיון בגד הים בשני חלקים במרווח של חודשים ספורים זה מזה. אלם קרא ליצירתו "אטום" ושכר מטוס פרסומת שטס בשמי חוף הים בקאן עם הכיתוב: "אטום, בגד הים הקטן בעולם". רארד הציג בגד-ים קטן אף יותר וקרא לו "ביקיני", על שם מקבץ איים באוקיינוס השקט אשר שימשו אתר ניסויים בנשק גרעיני מאז אותה שנה. הוא הציג את הביקיני בבריכה ציבורית בפריז על גופה של חשפנית. רארד התרברב כי בגד הים קטן כל-כך שניתן להעבירו דרך טבעת-נישואין. אירופה הייתה המומה ולבישת הביקיני נאסרה בחופי הים של איטליה וספרד.
ב-1952, כיכבה בריז'יט בארדו בסרט "הנערה בביקיני", מן הפעמים הראשונות בהן הופיע בגד הים בסרט קולנוע. ב-1953, הופיעה השחקנית הצעירה בביקיני בפסטיבל הסרטים בקאן. בגד הים הסב לה הצלחה רבה כל-כך, שב-1956 לבשה אותו שוב בסרט "ואלוהים ברא את האישה" של הבמאי רוז'ה ואדים. בארדו בביקיני היוותה פריצת-דרך בהפיכתו לפופולרי באירופה.
באוגוסט 2016, מעט לאחר מתקפת הטרור – פיגוע הדריסה בטיילת של ניס – שבה הנהג המחבל זיהה את פעולותיו עם האידאולוגיה של ארגון המדינה האיסלמית דאע"ש, כחמש-עשרה ערים ועיירות ברחבי צרפת הטילו איסור על לבישת בורקיני, אותו בגד חוף/ים המשמש נשים מוסלמיות דתיות ומכסה את גופן מקרסול ועד ראש, בדומה לבורקה אותה הן לובשות ביומיום. קאן, השוכנת בריביירה הצרפתית, הייתה לעיר הראשונה שהטילה את האיסור על לבישת בגד הים הצנוע. ראש העיר, דויד ליסנארד, ציין כי גישה לחופי הים אסורה לאדם הלובש בגדים שאינם מכבדים ערכים של מוסר-טוב וחילוניות – שהיא עקרון מכונן של הרפובליקה הצרפתית; בגדי ים וחוף אשר מפגינים שיוך דתי באופן ראוותני, בזמנים בהם צרפת מהווה מטרה למתקפות טרור, עלולים לגרום להפרעות בסדר הציבורי. ליסנארד הבהיר כי חבישת סמלים דתיים אחרים, כמו כיפה וצלב, מותרת, והאיסור אינו חל על הרעלה שחלק מן הנשים המוסלמיות עוטות על ראשן; האיסור חל על "מדים" המזוהים עם קיצוניות איסלמיסטית.
בחודש זה אירעה תקרית דרמטית שבה ארבעה שוטרים צרפתים חמושים ניגשו לאשה מוסלמית לבושת בורקיני, שנחה על החול לחופו של הים התיכון בניס, קרוב מאוד לטיילת בה התרחש פיגוע הדריסה הרצחני, נעמדו מעליה והתעמתו אתה. הם הכריחו אותה להסיר מעליה מעין טוניקה ארוכת שרוולים וקנסו אותה, בקנס נכתב כי לבוש האישה הוא דתי במופגן ואינו תואם את ערכי החילוניות הצרפתיים.
בית המשפט העליון הצרפתי ביטל את איסור הבורקיני, תוך דחיית שני הטיעונים המרכזיים, בטוענו כי בגד-הים אינו מהווה פגיעה בשוויון נשים, כמו גם אינו מביע תמיכה בטרור. השופט ציין כי איסור מסוג זה מאיים על חירויות יסוד בחברה הצרפתית, ביניהן חירות אישית, חופש התנועה, חופש המצפון וחופש הדת.
ישנם סוגים רבים של פריטי לבוש הנלבשים על גופן של נשים מוסלמיות, והם משתנים ממקום למקום. שריעה, החוק האיסלמי, אינו מחייב נשים ללבוש דווקא את הבורקה – כיסוי חיצוני מלא המסווה את הגוף והפנים, ונהוג במסורות אסלאמיות מסוימות, לכיסוי גופן בציבור. הבורקה שייכת לאזורים ספציפיים בעולם, שם היא נחשבת ללבוש יומיומי תקין. באזורים אחרים בעולם לבוש הנשים שונה – רמות הכיסוי והחשיפה משתנות. החוק המאחד את צורות הלבוש השונות לנשים הוא צניעות. המילה חיג'אב פירושה כיסוי, מסך או וילון והיא מתייחסת לצורת רעלה מסוימת הנלבשת על-ידי חלק מן הנשים המוסלמיות, כמו גם לסגנון הלבוש האסלאמי הצנוע בכללותו. חיג'אב צריך להילבש בפני גברים, אך לא בפני נשים מוסלמיות אחרות. קיים דיון לגבי מה מותר ואסור לחשוף בפני נשים שאינן מוסלמיות. חוקי הצניעות האסלמיים לנשים נתונים לטווח רחב של פרשנויות. והעונש על הפרת חוקים אלה יכול להגיע לעונשים כבדים ועד לעונש מוות.
בשנים האחרונות, בגד הידוע בשם "בורקיני" זכה לתשומת לב כבירה בתקשורת האירופית ובכלל הציבור. זהו מלבוש המורכב משני חלקים והנו כיסוי גוף ושיער מלא, פרט לפנים, כפות הידיים והרגליים. הבורקיני הושק כאופציה לנשים מוסלמיות השומרות על חוקי הצניעות על מנת שתוכלנה להתרחץ ולשחות במקומות ציבוריים, כמו גם להשתתף בפעילויות ספורט, מבלי לוותר על רמת הצניעות הראויה בעיניהן.
"בורקיני" הוא למעשה סימן מסחרי שנרשם על-ידי המעצבת האוסטרלית אהדה זנטי ב-2003. מאז, הפך השם "בורקיני" לשם גנרי עבור בגד מסוג זה. כערביה מוסלמית שנולדה בלבנון והיגרה עם הוריה לאוסטרליה בגיל שנה, זנטי הבינה את הבעיות העומדות בפני נשים מוסלמיות המעוניינות לכסות את גופן וגם להשתתף בפעילויות המצריכות נוחות מרבית וחופש תנועה; היא הבחינה כי נשים אלה באוסטרליה נמנעו מפעילויות שכאלה.
כוונתה של זנטי בשם "בורקיני" היתה לנסות ולגשר על הניגוד התפישתי שבין הביקיני והבורקה באמצעות יצירת חיבור בין השניים: כיסוי גוף בשני חלקים המוכיח כי חופש תנועה והצנעת הגוף אינם מנוגדים.
בכדי להבין את התפישה והסמליות של כיסוי הגוף המוסלמי בצרפת בת-זמננו, יש להתבונן בהיסטוריה המשותפת לשתי תרבויות אלה ובמיוחד בקולוניאליזם הצרפתי באלג'יריה בין השנים 1830-1962, וייצוגן של נשים אלג'יראיות לפני ובמהלך מלחמת העצמאות של אלג'יריה. מלחמה זו התרחשה בין השנים 1954-1962, וגופן ולבושן של הנשים האלג'יראיות שיחקו בה תפקיד מפתח; הצרפתים ראו בהשגת שליטה בנשים, באמצעות הסרת כיסוי הגוף שלהן ו"שחרורן", דרך להתגבר על הגברים האלג'יראים ולפורר את תרבותם מן היסוד; חשיפת הנשים היתה דרך "להפוך" אותן לצרפתיות. הרצון להפשיט את הנשים היה קשור, יש להניח, גם במשיכה מינית: תשוקת הצרפתים להביא את גוף הנשים האלג'יראיות, את יופיין ומיניותן, להישג יד.
פוליטיקאים צרפתים מן השמאל הסוציאליסטי מגנים כיום את הבורקיני, תוך שהם מתארים אותו כפרויקט פוליטי של הפונדמנטליזם האסלאמי, המבוסס על שעבוד נשים. הם רואים בו חזון ארכאי על מיקומן של הנשים בחברה ביחס לגברים: הרעיון שנשים הן טמאות ובלתי-מוסריות מטבען ועל-כן מחויבות לכסות את גופן. עמדה זו רואה בנשים הלובשות בורקיני קורבנות דיכוי הזקוקות לשחרור בידי הרפובליקה הצרפתית.
גישה פמיניסטית זו, הרואה בנשים המוסלמיות קורבנות ומעמידה אותן כנגד המקרבנים שלהן, גברים מוסלמים, מתעלמת ממשמעות כיסוי הגוף עבור נשים אלה וטוענת להבנת משמעותו ה"אמתית". ההנחה הליברלית אודות רצון הנשים המוסלמיות "להשתחרר" היא מוטיב חוזר, כאשר איסור לבישת הבורקיני מהווה אמצעי אירוני להשגת שחרור זה (אירוני כי כופים את הנשים המוסלמיות להיות משוחררות).
אך המתנגדים לגישה זו מתארים פרויקט זה ל"הצלת נשים" לא כמשחרר, אלא כמחזק את תחושת העליונות של המערב; שחרור נשים מוסלמיות נעשה לטיעון מרכזי בניסיונות להשגת שליטה במוסלמים בצרפת. מוטיבים דומים בנוגע להסרת כיסוי הגוף במהלך הקולוניאליזם הצרפתי, משמשים צידוק לאיסור הבורקיני; על-כן איסור זה מצביע על המשכיות היחס לחיג'אב מן הקולוניאליזם לצרפת בת-זמננו. לשיטתם של המתנגדים לאיסור לבישת הבורקיני, יש להתבונן ברצונות, שאיפות ותפישות דרך הקשרים תרבותיים והיסטוריים ולא בשיפוטיות, מבעד ל"אמת" מוחלטת חיצונית.
לדעת המתנגדים, הטלת מגבלות לבוש על נשים מוסלמיות במדינות שאינן מוסלמיות, והדרישה מהן לעטות לבוש מסוים במדינות מוסלמיות, הן היינו הך, כלומר אותה שאיפה לשלוט בגופן של נשים. הסדרת לבוש נשים היא דרך לתגבר את הרעיון כי נשים הן המגדר הנחות בסדר החברתי.
בצרפת, הבורקיני אינו רק סמל של האיסלאם, כי אם גם סימן לאי-שוויון מגדרי. שוויון מגדרי מוצג כערך מהותי של הרפובליקה הצרפתית, אינטגרלי לזהות הלאומית. עקב-כך, אפיון נשים מוסלמיות הלובשות בורקיני כמדוכאות, יכול להתפרש גם כדרך למקם מוסלמים כמתנגדים לערכי היסוד הצרפתיים.
משום מורכבות זו, הדיון סביב הבורקיני חוצה גבולות מוכרים של ימין ושמאל ויוצר קואליציות בלתי צפויות. פוליטיקאים מן המפלגה הרפובליקנית השמרנית טוענים כי איסור הבורקיני מהווה הגנה על נשים מוסלמיות ונדהמים מן השתיקה הרועמת של ארגונים פמיניסטיים בנושא. בדומה לכך, מרין לה-פן, העומדת בראש "החזית הלאומית" – מפלגת הימין הקיצוני, שהיתה מועמדת מובילה לנשיאות בבחירות שהתקיימו במאי 2017, אך הפסידה לבסוף לעמנואל מקרון מן המפלגה הסוציאליסטית – קראה לשים קץ לרב-תרבותיות בצרפת. לה-פן טענה כי צרפת אינה מחביאה את גוף האישה, אינה מכסה חצי מאוכלוסייתה, וכי חופי הים של צרפת שייכים לסרטים החושניים של בארדו וואדים, ולא לכיסוי הגוף האסלאמי. שחרור מיני נהפך לערך יסוד של הרפובליקה הצרפתית; אנשים שאינם חולקים ערך זה אינם מוצבים רק כ"אחרים" כי-אם גם כנחותים ומפותחים פחות.
מבחינה זו, תמיכת השמאל באיסור הבורקיני מהווה, בחלקה ולמרבה הבלבול, חלק מן השיח הלאומני. בניגוד לכוונתם של חלק ממתנגדי הבורקיני משמאל, רטוריקה זו עומדת בקו אחד עם האג'נדה הלאומנית של "החזית הלאומית" של לה-פן.
בניגוד לגישה הרואה בנשים מוסלמיות העוטות את הבורקיני קורבנות, פוליטיקאים מן הימין השמרני מציירים פרקטיקה זו כפרובוקטיבית, ויוצרים קישור ישיר בינה ובין פונדמנטליזם אסלאמי. בקונטקסט של מתקפות הטרור בצרפת ב-2015-2016, נראה כי הבורקיני נעשה לסמל עז של קיצוניות ואלימות אסלאמיסטיות; הוא נתפס כאיום לא רק על החילוניות הצרפתית, כי אם גם סכנה ברורה ומיידית לחיי האוכלוסייה הצרפתית.
חיג'אבים הופיעו בכל מקום על מסלולי התצוגות בשבוע האופנה בפריז בחורף 2018/19, אשר התקיים במרץ האחרון. המעצבים אמנם לא קראו לילד בשמו – וברוב המקרים הדוגמניות שלבשו אותם לא היו מוסלמיות – אך בעיני רבים, הדמיון שלהם לפריט הלבוש המוסלמי המסורתי היה ניכר. האם מדובר פשוט בענייני סטיילינג? האם מתכוונים המעצבים לייצר פריטים אלה ולשווקם לנשים מוסלמיות?
לבישת חיג'אב אינה פשוט בחירה אופנתית; היא מהווה מחויבות לאורח חיים צנוע. בעוד התפישה המערבית את החיג'אב משתנה, מעצבים המשתוקקים להרוויח מן השוק האדיר של אופנה צנועה אינם מביאים בחשבון את התמונה הרחבה של שוק זה ואת המשמעות של הצגת צירוף של כיסוי ראש וחצאית מיני עבור אישה מוסלמית. על-ידי הפיכת הפריטים למיינסטרימיים, ללא כל התחשבות בדת ומסורת, מותגים עלולים לנדות את אותן לקוחות אשר הם מבקשים להכליל.
עם זאת, נוצרה בשנים האחרונות ברית מעניינת ואירונית (לאור המתח שנפרש לעיל במאמר זה) בין האסלאם לאופנה העילית הצרפתית. הוט-קוטור, האופנה העילית הפריזאית, מקושרת באופן מסורתי לפאר והזוהר האירופאי. בגד יום, כגון חליפת חצאית, מקולקציות הקוטור עולה כמה עשרות אלפי יורו, בעוד מחירן של שמלות הערב מתחיל במאות אלפים ויכול להגיע אף למיליונים.
באקלים כלכלי הפכפך וצניחת מניות גלובלית, אפשר לומר כי ההוט-קוטור יצא מהאופנה. קהל הלקוחות של בגדי פאר אלה מסתכם בכארבעת אלפים נשים מרחבי העולם. אז מי בעצם עדיין קונה קוטור בזמנים לא יציבים אלה? מסתבר שנשים ערביות.
ב-2011, דיווח רויטרס משבוע האופנה בפריס כי נשים מזרח-תיכוניות, בעיקר ממשפחות המלוכה ואילי הנפט, הן רוכשות ההוט-קוטור המשמעותיות ביותר. השוק במדינות המזרח התיכון החל מתפתח רק בשנים האחרונות. אך עכשיו הוא כבר בשיאו. לצד סין ורוסיה, השוק המזרח-תיכוני הוא המתפתח בקצב המהיר ביותר. לאורך שנים נשים ערביות העדיפו בגדי מותרות ראוותניים ומנקרי עיניים, אך כעת הן חושקות בסגנון מתוחכם, מעודן ודיסקרטי יותר, בדומה ללבוש האירופאי.
בגדי הקוטור הנפלאים נלבשים בעיקר בחתונות הענק הערביות. לחתונה ערבית ממוצעת של משפחות עשירות, מוזמנים מספר אלפים של אורחים. כל אישה לובשת שמלת הוט-קוטור מיוחדת וייחודית, שכן זוהי אחת ממותרות ההוט-קוטור – ברגע שדגם מסוים נמכר ללקוחה מסוימת, הוא נמחק מרשימת הרכש ולעולם לא יילבש על-ידי אישה נוספת, אלא אם כן התקבל אישור מפורש מן הלקוחה שרכשה את הדגם, כי היא מרשה למכור דגם זהה לאשה אחרת. בתרבות הערבית מזרח-תיכונית ישנן המון חתונות שיש לפקוד, כל פעם כמובן בשמלה אחרת, חדשה לגמרי.
לבעליהן של הלקוחות יש מספיק כסף, ואין להם מילה במה שנשותיהם רוצות ללבוש וקונות. ברכישותיהן, הנשים הערביות מעצימות את בתי האופנה, מותגי הקוטור, ומאפשרות את המשך קיומם הנתון בסכנה בימינו. השוק המזרח-תיכוני הוא היציב ביותר ונראה כי לקוחות אלו ימשיכו לקנות הרבה ובאופן מתמיד ולהחזיק את בתי הקוטור הפריזאים עם הראש מעל המים הסוערים; שכן כל עוד זורם הנפט, זרם המזומנים ימשיך גם הוא.
על-פי דיווח של רויטרס, קונות מוסלמיות הוציאו 266 מיליארד דולר על ביגוד ונעליים ב-2013, וצפויות לבזבז כ-484 מיליארד ב-2019. בדומה לייעוד המוצרים לשווקים הסיניים, יפניים ושאר מדינות אסיה בתחילת המילניום, בתי אופנה גבוהה מתאימים כעת את העיצובים ושיטות השיווק שלהם עבור נשים מוסלמיות מזרח תיכוניות.
הדיון המורכב סביב הבורקיני עלה לכותרות ב- 2016 ומאז נדחק הצדה על ידי עניינים אקטואליים לוחצים יותר בזירה הגלובלית: גלי הגירה אדירים מן המזרח התיכון לאירופה, הטרור האיסלאמיסטי ההולך וגובר ואווירת מלחמת עולם העומדת על הסף. עניינים מדוברים עכשוויים הם תנועות metoo# ו- timesup# העוסקות במעמדן של נשים וזכויותיהן על גופן. סוגיית הבורקיני ממשיכה לרחוש מתחת לפני השטח, אם כי פחות בעין הציבור. אך היא קשורה הדוקות לסוגיות הנזכרות מעלה: קונפליקטים בין תרבות המזרח ותרבות המערב, מאבקים של צרפת עם הדיירים החדשים, ומאבקים פנים צרפתיים בין פוליטיקאים כמו גם אזרחים צרפתיים בנוגע לדרכי ההתמודדות עם בני ובנות התרבות הזרה. הבורקיני הוא סימבולי גם לתנועות לזכויות נשים: זכותן לבעלות מלאה על גופן וזכותן שלא להיות נתונות להטרדות ותקיפות מיניות.
כיום, ניצבים, לכאורה, הביקיני והבורקיני זה אל מול זה באופן דיכוטומי, כשני קצוות של סקאלה מלבושית נשית, המייצגים שתי תרבויות שונות בתכלית המתחככות זו בזו. אך למרבה האירוניה שניהם גרמו לסקנדל ציבורי במערב עם יציאתם לאוויר העולם: הביקיני בחשיפתו הכמעט מלאה של גוף האישה, והבורקיני בכיסויו הכמעט מלא של גופה.
ניתן לראות בבורקיני מקבילה לביקיני: הביקיני שחרר את האישה הצרפתייה מעול עודף הבד כאשר היא משתזפת או משתכשכת במים, הבורקיני גם הוא נועד להקל על חופש התנועה של האישה המוסלמית כאשר היא שוהה בבריכה או בים. שניהם מייצגים, במובן מסוים, ניסיון פטריארכלי נושן למשטר נשים באמצעות לבושן, הן במזרח הן במערב.
מה שנעדר ברובו מן הדיון הציבורי בבורקיני הוא כוונת המשוררת – ממציאת הבורקיני, אהדה זנטי – אשר ביקשה בהמצאתה לשחרר נשים מוסלמיות ולא לכלוא אותן, לאפשר להן להשתתף באורח החיים הצרפתי ולא להדיר אותן, לקרב אותן לערכים הצרפתיים ולא לבדל אותן.
חלקו השני של המאמר, המאיר יחסים בין המזרח-התיכון למערב על רקע לבוש נשים באור חיובי יותר, בא להנכיח מערכת יחסים שונה בין שתי תרבויות שונות אלה. כאמור, נשים מוסלמיות מהוות את כוח הצריכה האדיר ביותר לאופנת ההוט-קוטור, שהיא, תרתי-משמע, אוצר צרפתי לאומי המהווה נתח משמעותי בכלכלת צרפת ומקור כבוד ייחודי לרפובליקה הצרפתית. הנשים המזרח-תיכוניות מספקות משאבים להמשך קיומה של האופנה העילית הצרפתית, בעוד מעצבי העל מספקים להן בתמורה בגדי פאר בהם הן חושקות. סימביוזה זו היא סימן נוסף, בדומה לבורקיני, לרצונן של נשים מוסלמיות להתקרב ולקחת חלק בתרבות הצרפתית.
אורי רוזנטל... אורי רוזנטל הוא יהודי מסורתי חילוני, פטריוט ישראלי ציוני, הומו פמיניסט ימני, עקרת בית אמיתית.
|
אחד המכשירים המוזרים ביותר שהושקו בשנה שעבר, מבחינת עיצוב, היה Aquos R2 Compact של שארפ (Sharp) שהביא לשוק תצוגה עם שתי מגרעות – כשהתחתונה מכילה את חיישן טביעות האצבע של המכשיר. קשה לדעת מה בדיוק היה המשוב שקיבלה החברה, אבל הנה מגיע עוד אחד באותו עיצוב בדיוק: Aquos R3 – וזה אינו טלפון קומפקטי כלל וכלל.
להיפך, Aquos R3 הוא טלפון מרשים למדי. מעבר לעיצוב מדובר במסך 6.2 אינץ' בטכנולוגיית ה-IGZO הקניינית של החברה שלא רק שמציע רזולוציית +QHD, הוא גם מציע קצב רענון של 120 הרץ. קצב רענון מרשים זה מתאים בדרך כלל למכשירי משחקים, אבל R3 אינו מוגדר ככזה. לפי שארפ זה גם עוזר בתפעול היום יומי כי המסך מגיב מהר וטוב יותר לנגיעות של המשתמש.
וזה לא נגמר שם. הטלפון המסוים הזה מגיע עם Snapdragon 855 ועם 6/128 גיגה-בייט זיכרון. המצלמה הקדמית היא בגודל של 16 מגה-פיקסל, ומאחור יש צמד מצלמות: הראשית עם חיישן 20 מגה-פיקסל ומפתח f/1.7 והשנייה עם זווית רחבה מאוד של 125 מעלות.
החברה לא פרסמה את המחיר שהיא תבקש, וגם לא את מועד ההשקה המיועד.
|
כאשר תשתית האון-ליין שלך הינה המפתח להצלחה העיסקית שלך, אתה זקוק לעוצמה, אמינות וביטחון מהגוף שנותן לכם את שירותי האירוח. פתרונות שרתים יעודיים של Datacenter.co.il מותאמים לספק לך סביבת עבודה אופטימלית, אמינות וביצועים מעולים.
כאשר פעילות האון-ליין שלך גדלה, תשתית השרתים שלך ב- Datacenter.co.il יכולה לגדול באפן מושכל וללא הוצאות מיותרות. עם הגידול בנפח הפעילות בתנועה לשרתים באפשרותך לשדרג את מרכיבי השרתים והמערכות בכדי לשפר ביצועים ושימושיות באפן מידי וידידותי.
שרתים יעודיים הוא הבחירה האידאלית לכל אירגון שהיה מעוניין בשרתים משלו באינטרנט, אולם מבין שניהול התשתית וניהול השרת אינה עניין של מה בכך. ברכישת שרת יעודי בדאטה סנטר ישראל, ההשקעות הראשוניות שלך בציוד ובכח אדם מקצועי הינן מינימליות. אתה מרוויח חסכון בהשקעה בתשתיות, בכח אדם מקצועי ובניהול נכסי IT מתיישנים.
שרתים יעודיים בדאטה סנטר ישראל כוללים תעבורת נתונים בפס רחב, ומנוטרים ונתמכים 24X7 ע"י הצוות הטכני בעל הידע הנרחב והמנוסה שלנו. בנוסף תוכל לנצל את פתרונות האירוח הגלובלים שלנו המבטיחים ביצועים מצויינים בכל העולם.
|
האחות משמשת כאפוטרופוסית של אחיה ב-15 השנים האחרונות. עובד סוציאלי: "האח, שנתמך כל חייו על ידי משפחתו, יכול עתה לסייע לה"
בית המשפט אישר להרדים חסוי הסובל מפיגור שכלי, ולקחת מגופו תרומת מח עצם להצלת חיי אחותו, המשמשת כאפטרופוסית שלו. ההחלטה התקבלה על ידי השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ב–9 בינואר, והותרה לפרסום אתמול.
מהדיון בבית המשפט עולה כי הגבר, בן 56, הלוקה בפיגור שכלי ומתגורר במעון זה כ–34 שנים, נמצא כיחיד שמתאים לתרומת מח העצם עבור אחותו שחלתה בלוקמיה קשה. לפני שלושה חודשים התגלתה מחלתה של האחות, המשמשת כאפוטרופוסית של אחיה ב-15 השנים האחרונות, והיא עברה מאז טיפולים כימותרפיים. כעת, האפשרות היחידה להחלמתה היא תרומת מח העצם.
תסקיר שהוגש לבית המשפט על ידי עובד סוציאלי קבע כי עד למחלתה היתה האחות "בקשר טוב, רציף והדוק עם אחיה ודאגה לכל צרכיו ברגישות רבה ובמסירות גדולה". בסיכום תסקיר העובד הסוציאלי נכתב כי "מדובר באפוטרופסית מסורה, אשר הוכיחה את עצמה במשך שנים רבות בתפקודה למען החסוי... בקשתה לבדוק התאמתו של אחיה עבורה היתה מוצא אחרון".
העובד הסוציאלי הוסיף כי באופן חריג הוא מציין בתסקיר שלהרגשתו "יש משהו יפה ומבורך של סגירת מעגל בכך שאח חסוי, אשר נתמך כל חייו על ידי משפחתו, יכול בגלל גלגולי הגורל להחזיק ולסייע לאחותו האפוטרופוסית". בחוות דעת שהגיש לבקשת בית המשפט פרופ' ארנון נגלר, נכתב כי "שאיבת מח עצם הינה כעת פרוצדורה רוטינית ללא סיבוכים".
לצורך ההליך המשפטי מינה בית המשפט אפוטרופוס לדין עבור החסוי, אשר אינו מוסגל להבין ולהביע עמדה נוכח ההליך הצפוי לו. האפוטרופס לדין מצאה כי כל הגורמים המטפלים בחסוי מהללים את תפקוד אחותו. עוד היא מצאה כי הרופאה המרדימה בהליך לקיחת מח העצם הינה בעלת שם וניסיון מקצועי, ולפיכך הסיכון בפניו עומד החסוי הינו קטן.
בא־כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, נציג הלשכה המשפטית במשרד הרווחה, לא הביע התנגדותו לפעולה המבוקשת, ולטעמו "יש לפרש את טובת החסוי במובנה הרחב והמקיף". הוא ציין כי "יש לקוות כי תרומת מח העצם תשפר את מצבה של האפוטרופסית ותחזק את תמיכתה באחיה".
בהחלטתה בחנה השופטת את הסיכון הצפוי לחסוי כתוצאה מההרדמה הכללית ותרומת מח העצם, אל מול תקוותה היחידה של אחותו להישאר בחיים. "עבורה, זו פעולה מצילת חיים והכרחית", כתבה. עוד כתבה בהחלטתה כי "טובת החסוי היא גם טובתו הנפשית ולא רק בריאותו הגופנית... לדידי טובת החסוי היא שימשיך ליהנות מדאגה, קרבה, חום ואהבה כפי שמעניקה לו האפוטרופסית (אחותו, א"א)". בסוף דבריה כתבה השופטת: "מי ייתן כי שאיבת מח עצם תביא לרפואתה, לאריכות ימיה ולאיכות חייה באופן שהחסוי ימשיך וייתרם ממנה".
|
המלצת האתר!!! בתחילת השבוע הוזעקה להקת הסיקסטיז על ידי משרד ראש הממשלה למשימה חשאית בהחלט - הופעת רוקנרול בפני פמלייתו של ראש ממשלת קנדה שהגיע לביקור ממלכתי בישראל. הלהקה לא ביישה את הפירמה, הלהיבה את האולם כולו, ובלהט המסיבה פשט ראש הממשלה סטיבן הארפר את חליפתו, עלה לבמה והצטרף בשירה ובנגינה על קלידים בשירים "עם מעט עזרה מידידי", "היי ג'וד", ו"סוויט קרוליין", שיר שהקדיש לאשתו. ביבי נתניהו מחא כפיים וזעק לעבר הארפר: "לא ידעתי שאתה רוקסטאר!"
אז אם בא לכם לראות בפעולה את יואל לרנר ומוטי דיכנה, מנהיגי הלהקה, כשהםמשמרים את המוזיקה של שנות השישים על הבמה, יחד עם המתופף ז'אן פול זימבריס, הגיטריסט יצחק בדר, והקלידן אייל קליין - מומלץ שתגיעו ביום שישי לתרבותא, שם הם יחגגו 30 שנה להרכב, ויבצעו את את הקלאסיקות של החיפושיות, האבנים המתגלגלות, החיות, ושל מיטב להקות הקצב האחרות שפעלו בשנות השישים כשהדגש הוא על נאמנות למקור.
אורח מכובד על הבמה - אלי חדד, מי שהיה המתופף של הלהקה במשך שבע שנים, ומי שבעבר הרחוק יותר תופף בלהקת בנזין וכיום הוא מתופף במופע של יהודה פוליקר, וגם שר ומתופף בהרכב משלו, שמבצע להיטים צרפתים מכל הזמנים.
|
רפורמת הסיעוד יוצאת לדרך: שר האוצר משה כחלון ושר העבודה והרווחה חיים כץ סיכמו על תוספת כוח האדם הדרושה לרפורמה. בשבוע שעבר הודיע הביטוח הלאומי כי הוא מעכב את ביצוע הרפורמה, שהייתה אמורה להתחיל ב-1 בנובמבר, בגלל סירוב האוצר להגדיל את מספר התקנים.
במשרד האוצר טענו כי כוח אדם נוסף דרוש כדי לטפל בכמות הבקשות לשינויים (למשל מעבר לגמלה כספית), אך לביטוח הלאומי יש שנה לגייס את האנשים כדי לעמוד בחוק ולכן אפשר לצאת לדרך ולסכם את מספר התקנים בשלב מאוחר יותר. מנגד, בביטוח הלאומי טענו כי כוח האדם דרוש באופן מיידי. הסיכום בין שני השרים הוא על הגדלת מיידית של 101 תקנים, ו-100 תקנים נוספים בהמשך יישום הרפורמה. יעל אגמון, רכזת צוות רווחה וביטוח לאומי במשרד האוצר אף האשימה את מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר כי הוא "משתמש ברפורמה בסיעוד כבת ערובה על מנת להגדיל את שכר העובדים, ואת התקינה במוסד לביטוח הלאומי וזאת על חשבון אחת האוכלוסיות הנזקקות ביותר".
שר האוצר משה כחלון: "העלויות הגבוהות של טיפול סיעודי עלולות למוטט משפחות שלמות. האחריות שלנו כמדינה לתת רשת ביטחון כלכלית לאותם קשישים סיעודיים ולבני משפחותיהם שעובדים קשה ומשלמים מסים כל חייהם. אני מברך על ההסכמות עם שר הרווחה שיאפשרו לרפורמת הסיעוד לצאת לדרך. יותר מדי משפחות חיכו יותר מדי שנים לרפורמה הזו, ואנחנו נעשה הכול כדי לוודא שתצליח."
שר העבודה והרווחה חיים כץ: "אני מברך על ההסכמות עם שר האוצר. הגדלת שעות הסיעוד תסייע בשיפור השירות לאזרחים הוותיקים. רמת הזכאות הגבוהה תגיע לכ-5,000 שקל ותקל בנטל הכלכלי על בני המשפחה של החולים הסיעודיים".
הרפורמה, שתיושם בהדרגה במשך שלוש שנים, רלוונטית ל-170 אלף קשישים. הרפורמה כוללת ביטול של ברירת מחדל, כלומר הקשיש הסיעודי יוכל לבחור את הסיוע שמתאים לו מבין כמה אפשרויות שיוצגו בפניו - חלק מהסיוע לקשישים יוכל להינתן כגמלה כספית, והסיוע יינתן בקהילה או בבית, בהתאם לצורכי הקשיש. כמו כן, הורחבו מספר רמות הטיפול מ-3 ל-6 כדי שהסיוע יהיה ברמה יותר מדויקת ולא יינתן סיוע עודף למי שלא צריך, במטרה להעביר את הכספים למי שצריך סיוע בהיקף גבוה יותר ממה שניתן עד כה.
|
בית משפט, ואף אושר העיקול מכוח מתן פסק דין, הרי על ראש ההוצאה לפועל לדון בשאלת חלוקת כספים המצויים בלשכה על פי המפתח של דיני הוצאה לפועל. שלושת הראשים האמורים - אי הגשת בקשת ביצוע, אי עמידה בתנאים המקדמיים של אישור עיקול ומעמדה המוגבל של לשכת ההוצאה לפועל כמחזיקה כאמור - די בהם בכדי ללמד שאין מקום לדון בבקשה. עולה איפוא שהתוצאה אליה הגיע ראש ההוצאה לפועל במקרה דנא יסודה בדין ובמדיניות ראויה. 6. הבקשה נדחית. בהעדר דיון ולאור נימוקי ובנסיבות השתלשלות ההליכים בערכאה קמא אין צו להוצאות. ניתנה היום י"ב באב, תשס"ד (30 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
כי בדצמבר 2000 הורשע ונגזר דינו בגין עבירת גניבה. באותו הליך הוטל עליו עונש מאסר על תנאי שהוא בר-הפעלה כיום. מכאן עולה, כי גם הרשעה זו והעונש המותנה שנגזר עליו לא היוו הרתעה מספקת לגבי העורר בפני ביצוע עבירות רכוש נוספות בשרשרת, והמסקנה המתחייבת ממערך נתונים זה היא כי לפנינו נאשם מסוכן לציבור אשר יש לנקוט אמצעי הגנה ראויים כדי להגן על הציבור מפניו". לאור כל האמור לא שוכנעתי כי ניתן לשחרר את המשיב בחלופת מעצר, ועל כן אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ניתנה היום, י"ב באב, תשס"ד (30 ביולי 2004), במעמד המתייצבים.
להפקיד בקופת בית המשפט סך נוסף של 5,000 ₪. זאת ייעשה לא יאוחר מ-30 יום לאחר קבלת החלטה זו במשרד בא כוחו. ימי הפגרה לא יבואו במניין. היה ויופקד הסכום בקופת בית המשפט, אורה על ביטול פסק הדין ואקבע מועד לקדם משפט. היה ולא יופקד הסכום בקופת בית המשפט, אותיר את פסק הדין על כנו, ואורה, כי הסך של 5,000 ₪ שכבר הופקדו בקופת בית המשפט, יחולטו לזכות התובעת במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. הליכי ההוצאה לפועל יישארו בשלב זה מעוכבים, עד להחלטה אחרת. אני קובעת לתזכורת פנימית, לבירור הנ"ל, ליום 30.10.04. ניתנה היום י"ב באב, תשס"ד (30 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
לסותרן. צרכי התובעת כפי שפורטו בכתב התביעה סבירים (2575 ₪), ויש לנכות מהם את הכנסתה בסך 1300 ₪. לסכום זה יש להוסיף סך של 1200 ₪ הוצאות החזקת הבית. המורם מהמוטעם והמקובץ שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת למזונותיה, החל ביום 23.10.01 (לאור הסכמת הצדדים בפני בית המשפט המחוזי) ועד ליום גירושי הצדדים, ביום 26.11.03, סך של 2,475 ₪ לחודש. בכל מקרה לא יהיה על התובעת להחזיר לנתבע מאומה בהשוואה לסכום שנפסק למזונות זמניים. כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות המשפט בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ. ניתן היום י"ב באב, תשס"ד (30 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
בעניין המרפסת. לאור האמור, יש לשמוע הוכחות בעניין זה כדי לבחון האם מתקיימים אחד החריגים לתורת האורגנים. על כן, אין מקום בשלב זה גם למחיקה או דחייה של התביעה כנגד המבקש 2. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בבקשה זו בסכום של 1,500 ₪ בצרוף מע"מ כדין. הצדדים יודיעו לבית המשפט עד ליום 1.10.04 האם הם מסכימים למינוי מומחה מוסכם שיבדוק את המרפסת ואת היתר הבניה ויחווה דעתו האם ניתן לתקן את המרפסת, כך שניתן יהיה לעשות בה שימוש כמקובל. עו"ד במנ"ת רשאים לשנות המועד האמור. למעקב מנ"ת. ניתנה היום, י"ב באב, תשס"ד (30 ביולי 2004), בהעדר הצדדים.
אישור כשזיהית שהוא ערבי ת. לא" שורה 26: "ש. מדוע לא בדקת? ת. נכנסתי לפחד וחששתי ופחדתי להתרגש יותר מדי כי אני אחרי חודשיים מחלה ויכול להיות שבגלל שאינני מרגיש טוב לא עליתי על זהותו" כך או כך יש כאן הודיה בידיעת זהות הנוסע, העובדה שהמבקש פחד לבקש מסמכים אינה שיקול לטובתו. אם המבקש - פוחד קבע, או חשש מחמת מחלתו, הפקיר למעשה בטחונם שלו עצמו ושל הסובבים אותו בכביש, אין הוא ראוי לפרס. לפיכך, נתקיים בו המבקש גם היסוד הנפשי והבקשה נדחית. המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו, בפקסימיליה, לצדדים. ניתנה היום י"ב באב, תשס"ד (30 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
של מקסימוב, לפיה לו היתה ניתנת לערבים הודעה במועד אודות חובו של רפאילוב, ניתן היה למנוע את תפיחתו של החוב למימדיו הנוכחיים. 19. סוף דבר, ניתנת למבקשים רשות להגן בטענות שמניתי בס' 15 ו-18 לעיל, ובהן בלבד. אין רשות להגן בטענות הנוספות. 20. הצדדים יחליפו תצהירי גילוי מסמכים עד ליום 1.10.2004. המבקשים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ליום 1.11.2004. המשיבה תגיש תצהירי תשובה עד ליום 1.12.2004. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 26.12.2004 בשעה 17:30. 21. המזכירות תפתח תיק אזרחי ותשלח החלטה זו לצדדים. ניתנה היום י"ב באב, תשס"ד (30 ביולי 2004) בהעדר הצדדים.
|
עיריית חיפה פרסמה השבוע קול קורא, במסגרתו פנתה לציבור הרחב - יזמים ובעלי ניסיון בנושא - בכדי להציע פתרונות תפעול לחניית משאיות מחוץ לשכונות המגורים של העיר.
היזמים מתבקשים להציע רעיונות בדבר טכנולוגיות לביצוע הנושא ופרטים בדבר אופן מתן הפתרון. מדובר בפנייה מוקדמת לקבלת מידע טרם קבלת החלטה וקידום הנושא.
הרקע לפרסום זה הוא הרצון למנוע חניית משאיות בתחומי העיר, במסגרת פעילות העירייה להעלאת איכות החיים, מניעת מטרדי רעש וזיהום אוויר הנגרם מפליטות עשן המשאיות.
הוצאת המשאיות משכונות המגורים תפנה גם מקומות חנייה הנתפסים ע"י משאיות החונות במקומות המיועדים לכלי רכב פרטיים ותמנע פגיעה בתשתיות פרטיות וציבוריות הנגרמת על ידי משאיות גדולות הנוסעות ברחובות העיר הצרים.
בחודש אפריל 2013 הודיעה עיריית חיפה, שהוועדה לתאום תנועה, לה שותפים משרד התחבורה, משטרת ישראל והעירייה, אישרה תוכנית מעודכנת לאיסור חניית משאיות כבדות בשכונות המגורים בתוך העיר.
יו"ר מועצת המובילים והמסיעים גבי בן הרוש, שמוביל את המאבק למציאת מגרשי חנייה לרכבים כבדים ולרכבי נושאי חומר מסוכן מחוץ לתחומי הערים, אמר אז: "אני כבר עשר שנים מדבר בנושא עם עיריית חיפה. דיברתי היום עם ראש העירייה יונה יהב ואמרתי לו - נרדמת בשמירה".
|
לבסוף אסף אותי גבר ממוצא רוסי כבן ארבעים שנראה היה בתחילתה של נסיעה ארוכה מאילת צפונה, מבדר את עצמו בצפייה-תוך-כדי-נסיעה בסדרת טלוויזיה רוסית בטאבלט שהוא הניח על הדש-בורד. הוא לא הסתכל על הכביש כשהוא נסע. איך הוא בכלל ראה אותי?
וכמו שנאספתי כך נחתתי בצד הכביש המאובק והלוהט ביובש של עומק המדבר, פטה מורגנה מרוחה לפנים כמו מסטיק שנמס ופס שחור מפויח כמו סדק של פה חָרֶב שנוחר מאחוריי. פניתי מזרחה אל כתם הירק הרועש ושמו "אשראם במדבר".
בירת הניו-אייג', כמצופה, היא אי.
נכנסתי ומיד נתקלתי בזוג מחייך שאיחל לי הנאה- הוא בחזה חשוף עם קעקוע תבליט ספירלי על כתפו, אפריקאי שכזה, והיא בראסטות וגופיה שכיסתה רק מלפנים והשאירה מאחור רק קשר פרפר רופף.
איך לתאר? במה להתחיל? רסטות, נזמים, חיוכים מתנדנדים ולא ממוקדים, הנהוני הסכמה עם קצב עמוק ומרעיד שזולג ממעבה הכפר. עצי שיטה באורות דיסקו. בלי חולצות, יחפים ועם נעלי אדידס, אולסטאר כפכפים וסנדלי שורש, חצאיות, שרשראות וצמידים ותספורות ועגילים ונזמים משונים ושרוואלים. בדים מתוחים על גרילנדות בין הדקלים, כפות תמרים בין קירות הבוץ ודשא צמוד למבנה היביל הצבוע בציורים פסיכדליים. נשים בהריון, זקנים, ילדים מתרוצצים ערומים בין אוהלי טיולים בכל הגדלים. חזיות כאן אינן חזון נפרץ והחזון אכן, לפעמים, נפרץ. אנשים רוקדים יחפים במעגלים וקבוצות לקצב תופי דרבוקה שבטיים, נערות יחפניות בשיער פזור מעגלות מותן באוויר בקצב הדאב-סטפ. גרמניות, ספרדים, צרפתיות ורוסים-ישראלים. אני מאוהב.
לבגדים כאן אופי מיוחד מאוד - מובחן אבל חמקמק, זרוק וחופשי או בעצם מוקפד בלהיראות כאילו איננו חשוב. כלומר, חשוב כאן להראות שהחומר איננו העיקר. אבל, מצד שני מצאתי גם מכנסי שלושתרבעי של חופי ים ומעליהם גופיות אייטיז שכאלה שבראשן תספורות קצרות של נוער הטלוויזיה הראשל"צי המוכר. נראה שהקהל כאן מעורבב משני סוגים- אנשי הניו-אייג' ואנשי מסיבות ה-RAVE. שתי תופעות דומות מאוד אבל גם שונות, ההבחנה ביניהן כרגע נראית לי בעיקר באופנה, אף על פי שהאוכלוסייה השנייה היא ברובה בנים.
תאורה לא אחידה עם תכנון כפר משונה ערבבו יחד אווירה של מבוך, עודף הגירויים והפרצופים היפים והמחייכים רק הוסיפו לבלבול והעיצוב החכם אפשר למאות אנשים להתכנס ובכל זאת לא להרגיש שהחוויה "המונית" מידי.
יצאתי לסיבוב והגעתי די מהר ובפתאומיות אל קצה האי איפה שעמדה כיפת "דום" גיאודזית גדולה עטופה בד לבן ובו חלון למדבר שהתגלגל עד להרי אדום, מרחב מישורי מלוא אופק הידיים הפרושות ובו נקודות של אנשים שנשפכו לתוכו מהאי הירוק בטפטוף מידלדל שהתחלף בהדרגה בעצי השיטה. צלילי הדיג'רידו נישאו על רוח הערב המדברית הגוברת עם הבהובי חליל ושירה נשית צוהלת, אי-שם להקה מרקדת הפריחה בועות סבון ענקיות וצבעוניות שהתערבלו באוויר והתרוממו בשלווה אל ההרים, נישאות על קולות השירה ומקשטות את הרגע בתחושה של התרחשות מיוחדת.
בנקודה הגבוהה הקרובה מישהו סימן באדמת הלס ספירלה ענקית ע"י סיקול אבנים והתיישב באמצעיתה על כיסא בית-ספר ישן ועקום, פורש ידיו לצדדים כמו שואב אנרגיה או מהשקיעה שלפניו המדליקה מאחוריו את הרי אדום או מהלילה המתגלגל בּרוֹךְ מאדום אלינו, מחשיך את המישור מכחול, לסגול עד לאפילה זרועת הכוכבים ושטופת הרוח.
קצת לפני החושך, בעודי יושב וכותב במחברת התיישב לידי נדב לשיחה.
במקור מענתות, נדב למד כאן באשראם מדיטציה אקטיבית של אוֹשוֹ ואז נשאר עד למועד בלתי ידוע, התוכנית היחידה לשוב בתחילת אוקטובר ללמוד חינוך במכללת תל-חי בקריית שמונה וללמד אושו במטולה. עיניו בורקות, נדב עשה רושם של צעיר שמח, רגוע ושלם עם עצמו. הנינוחות של גופו הורגשה דרך השולחן והאוויר והדהדה בי בעוצמה.
כמה שהרגשתי רדוף! עסוק, טרוד, דאוג, חרמן, רעב, עייף, חצוי, לבוי, מיואש, מתוסכל ומבולבל, כל מה שנדב הוא לא! בעודי מדבר איתו הרגשתי כמו גוש בגרוני איך זמן רב מידי נשאבתי לתחבורה הציבורית לארנונה לחוזי שכירות-מילואים-הגרעין האיראני-ביטוח לאומי-ציוני פסיכומטרי ונכנסתי לעווית של זיוף. קיוויתי שאצליח להתחבר מהר למקום ולאווירה כדי שלא להפסיד ואולי להצליח להבין מבפנים את הסצנה אבל המאמץ להתחבר דווקא ייצר בי בדידות וכמיהה לחיזוקים- שאני בסדר, שאני כמו כולם, שאני "זורם".
עוד מעט יגיע אלעד ותהיה לי מעט חברה, חשבתי, בעוד השיחה עם נדב הולכת ומאתגרת את כוחות הזיקית התרבותיות שלי. אז יריתי מטח ארטילרי של אש משתקת של פילוסופיה בשקל, מקורית מספיק כדי שהוא לא יזהה אותה וטבולה בידענות במידה ומושגים אופנתיים במידה כך שההתנשאות המשתמעת תעבור בסך בלי הפרעה. חצי קניתי אותו, לא בטוח. הוא מצידו נשם עמוק, הביט סביב, חייך ובכל זאת הזמין אותי לנגן איתם מוזיקה במדבר תוך שהוא משאיר לי פתח לא לבוא, מרגיש שאני חצוי, קצת "לא זורם". רק הערכתי אותו יותר.
בשיטוט בין האנשים המגניבים והנערות היפות נזכרתי ביוליה מגינת שלום שאמרה לי שהניו-אייג' היא בדיוק כמו כל דת אחרת. כי כמו לכל דת, יש גם לתרבות הזו מדים (רק טבעי וחופשי, אסור מותגים!), יש לה שפה פנימית ומושגים ("אתה חייב לשחרר את המיינד שלך, הוא קבור בתוך הסיסטם"), יש לה קודי אכילה (צמחונות על גווניה), יש קודי תפילה והתנהגות ויש גם דעות קדומות וכפייה תרבותית ונוהגי אישות ואיסורים וטאבואים. חולף בין כל הדמויות הרבות ראיתי בבירור את הזרות שלי והרגשתי בחדות בין השיחות הקלילות איך גם בין החמים וה"מקבלים כל אדם כמות שהוא" כביכול אינני מקובל כלל, כי אני עם תיק משוכלל, כי אני לובש מכנס קצר דגמ"ח וחולצה מכופתרת, משובצת לא פחות. כי אני מסופר קצר, כי אין לי מבט מתנדנד וארשת של "התבוננות פנימית" אפופה ולא ממוקדת, כי אני נראה "סחי".
מתוך שהחלטתי לעבוד על עצמי שאני בעצם ב"אמצע הסצנה" ושאם אשכנע את עצמי כולם יהיו משוכנעים לא פחות, מצאתי את עצמי מהר מאוד יותר ממשוכנע או משכנע. מצאתי את עצמי מרפה ומתמסר, מרחיב חיוכים ומעגל תנועות גוף, מצאתי עת עצמי כעבור יומיים כשכבר אינני מוצא את עצמי, רוקד במבט למעלה עם עיניים עצומות ומבין בעצם על מה כל המהומה. הסיפור כאן הוא סיפור על שחרור.
הכל מתחיל באמת בטקס הפתיחה. קצת לפני השקיעה התכנסו כשלוש מאות איש מתחת לציליה הצחורה, על המחצלת הלבנה הגדולה ומול המזבח הגדול - עמדת הדי-ג'יי. מסביב לרחבה נתלו סמלים צבעוניים ומשונים לרוב, חלקם סמלים גלקטיים אותם זיהיתי מהתקופה בגינת שלום וחלקם זרים לי מאוד, כולם בוודאי עמוקים ורבי משמעות חסרת חשיבות לקהל הרחב שפשוט יפה מכדי להתעניין במשהו שאינו עצמו. הבטתי באנשים מרותק.
הכהן הגדול עלה לבמה בלוויית מספר משרתים בקודש, הניח את כתר האוזניות על ראשו והחל עורך את המזבח. המוזיקה הוחלשה מעט והקהל שחש שמשהו מתחיל החל מריע ומיילל. במקום להתחיל במילים בחר הדי-ג'יי לתת למוזיקה שלו לתת את הטון ובמיומנות רבה החליף בהדרגה את המוזיקה לצליל עמוק בקצב קבוע ודופק המבשר על התרחשות קרבה. ההתרגשות בקהל גברה. קול גברי התגבר בהדרגה מתוך הרמקולים, נושא מילים באנגלית- "in the begining god created... the heaven... and the earth..." אנשים התחילו להתרגש באמת ואז כשהקול האלמוני דמוי אלן ווטס הגיע ל"let there be light" קצב הטראנס התפרץ לפתע וכל הקהל התעורר לתנועה משוגעת, מייללים אל הירח, רוקדים כמו נרקדים, מריונטות על אקסטזה, "יאללה בלגאן!", מתופפים עם הרגליים, מנערים את הראש, מזיזים את כל הגוף בבת-אחת בלי מעצורים לשמע השילוב המופלא- קצב שבטי עם צלילים אלקטרוניים.
לאחר משך זמן לא ברור בכלל קצב הטראנס ירד ונחלשה המוזיקה, הקהל נרגע והרפה, השאמאן הגלקטי-אלקטרוני הרים את המיקרופון שלו וביקש מכולם להחזיק ידיים ולפתוח מעגל גדול. עכשיו כולם רואים את הפנים של כולם ומרגישים לפתע שותפות משונה שלא אופיינית במסיבות, אולי מרגישים לרגע כמו שבט אמיתי.
אבל אין מקום לעדינות, הכל חייב להיות טוטאלי והשאמאן המשיך וביקש יותר חיבור, יותר קרוב, וכולם הסתובבו במעגלים וחיבקו זה את זה. הכהן אמר "כולנו אחים ואחיות. הנה אח שלי! כולנו ביחד, אחד בעצם, חולקים את החיים האלה, חולקים את הכדור הזה..." אנשים יללו אל הירח "אה-הו! אה-הו!" וחזרו למעגל הגדול, הפעם מחזיקים את הידיים למעלה. צליל הגיטרה התגבר ברקע וזוגות נכנסו למעגל ורקדו בתוכו. עוד ועוד אנשים הצטרפו למעגל הגדול והוא גדל כל כך שכבר לא היה מקום על המחצלת להכיל וכשלוש-מאות איש, כולם שמחים ומתרגשים עמדו זה מול זה בריגוש. עמדתי איתם מתקשה להכיל את הפער שבין החיבוק העצום שחשתי והעובדה שבעצם כולם כאן זרים לי לחלוטין. ריח של גראס. עושים ביחד אוהם.
"יאללה טרנסים בלגאנים!"
"מה באנו לעשות??", צועק הדי-ג'יי. "לעוף, טראנס! לרקוד, בלגאן!" צעקו לו חזרה. אחד צעק "לחפור!" ובתוך גל הצחוק ענה הרב-מג של צלילים "לא, לחפור זה נעשה אחר כך...". לי כבר הספיק ורציתי לצאת מהמעגל אבל כנראה שפשוט לא הייתי מאוקלם כי השאר המשיכו לשלב הבא בו הם התחלקו לזוגות ודיברו. הכהן הסביר באהבה רבה ובחום: "לא רק מה נשמע ואיכקוראים: חלומות, שאיפות, הוקרות וכולי. כי מתי יוצא לנו באמת לפגוש אנשים? אנחנו רואים אנשים כל הזמן אבל מתי יוצר לנו באמת לפגוש? לראות נשמה?"
עוד כמה רגעים ואז מתחיל הרעש! יהה! כולם חזרו לריקוד המשוגע והפרוע, האקסטטי. הבטתי בקהל וחשבתי לעצמי שטרנס הוא ריקוד של בנים... נטו חוויה של עצמי, נראה שהמטרה שלו היא להתעלם מהסביבה, למעשה למחוק אותה לחלוטין, בלי שמץ של עדינות, יופי או יצירה. מעין ביטוי אגרסיבי של היצר הבסיסי להיות. ואוו איזה ריח של גראס. אני שמח. כולם סביבי מנופפים איברים ויש כאוס שמח. מעל הרעש שמעתי את השאמאן אומר "בטראנס מזה קל לזכור שכולנו אחד!" ואז שוב חוזרים אל המעגל. השאמאן המשיך: "לשחרר את כל המיינד וכל האשליות, להיות רק כאן ועכשיו, אנשים יפים עם העוצמות שלהם." מדברים על בעיות בסיסטם, ומסכמים ב"הייה השינוי שאתה רוצה להיות בעולם".
"...זאת מהפכה תודעתית! זאת מהפכה של אהבה, של חופש, מהפכה של אחדות. לא, זו טרנספורמציה, לא הפיכה!"
"...אני רוצה לשתף אתכם במשהו שחשוב לי, וזה די מרגש אותי, גם להיות כאן וגם לדבר איתכם. זכינו להיות בדור מיוחד, הולך להיות משהו מעניין במציאות שלנו בקרוב. כי היום אנחנו רואים, יש בעיות בסיסטם: הסטרס, המצוקה החברתית, בכלכלה, באקולוגיה, בטבע, בחיבור שלנו עם עצמנו... אנחנו מתכוננים לשינוי שיהיה, זה לקום ולקחת אחריות ואנחנו נמצאים בזמן מאוד מיוחד, 2012, הרבה נבואות, הרבה אנרגיות גבוהות. אנרגיות של שינוי אבל גם של הרס. אבל זה לא משנה. כי כל אחד צריך לקום ולשנות ולקחת אחריות ואז יהיה פה אחרת.
"...הסיסטם יכולה לעבוד על אהבה! אפשר לבנות עולם על "ואהבת לרעך כמוך", זה אפשרי, אין סיבה שלא, רק צריך לרצות את זה ולעשות, עכשיו זה הזמן..." סוף סוף הגיע הזמן ומעל הבמה הדי-ג'יי נתן את האות לפתיחתו הרשמית של האירוע: "...תודה לספיריט! אני מודה לנו על ההקשבה! יאללה הנענו פרידום סטייג'! יאללה גלעדי, תן לנו בראש!"
יום למחרת אני מתאושש, יושב ושואב את אור היום עמוק לתוך התודעה כדי להאיר לתוך הפינות המעורפלות של ליל אמש, תחושה של התעוררות מחלום אחד לחלום אחר, לתוך מציאות שלא ממש מתחברת עם עצמה. תענוג! למעשה, הבנתי בדיוק מה המניע ומה הסיפוק. כל המסע חיפשתי שיקרה לי משהו, לא ברור מה, משהו, "יוצאים לחפש מקרה שיקרה, אם אפשר במקרה" והנה הקסם, מוגש על מגש של רעשים חזקים, בגדים מוזרים ואי של חיוכים וחיבוקים באמצע המדבר. קמתי בבוקר והמילה היחידה שהצלחתי למצוא למה שסבב אותי הייתה המילה המרופטת "הזוי". מה בבלבול שלי עשה לי כל כך טוב? מה בבלבול הנהדר הזה נתן תחושה של לבלוב כה מחייה?
במובן מעט מופשט, אולי מופשט מידי, מצאתי רצון לשבור את המציאות "הרגילה". אצל חלק מהאנשים פה הרצון הוא מתוך כעס, אצל חלק מתוך סקרנות, אצל חלק מתוך אהבה. אבל מהשיחות עם כולם עולה שהרצון מתחיל בידיעה העמומה, הכמעט לא נוכחת, שיש משהו מעבר למציאות הרגילה, ואותה הידיעה מרגישה שהיא הגיעה ליעדה רק באותו הרגע של ה"הזוי", של ה"מה קורה פה?", של ה-"איפה אני?" ואז הכל מרגיש חדש, נקי ואמיתי והרגע מזדקק ומיטהר. "רק פה אני מרגיש שאני חי" אמר אחד, ואחרת "אתה לא מרגיש איך הכל פה אמיתי יותר?". תחושה של שחרור עמוק ממשהו רחב וסמיך מנשוא יחד עם חיות מרעננת של שינוי אמיתי. אמת או שקר?
החוויה ברייב נדפה ניחוח משכר של "חיבור". המילה הזו הדהדה לאורך כל שלושת הימים מכל שיחה, מכל פינה כמו מנטרת הארי-קרישנה, ולא בכדי. כולם באו לפה עם כוח מניע דומה - שאיפה לחיבור אקסטטי וטוטאלי, שאיפה לחוויה של אחדות מלאה עם אחרים, עם הבריאה, עם עצמם, עם הטבע... עבור כולם החוויה צריכה לסוב סביב הטראנס. טקס הטראנס הוא טקס מטהר. כל אחד לוקח את הסם האהוב עליו ונכנס לרחבה בדיוק איפה שהווליום מתאים ורוקד עם עצמו, רק עם עצמו, עד שהוא שוכח את עצמו. חיבור מתוך ביטול, טראנס-נירוואנה-אינסטנט-סטייל, ועוד להראות מגניב תוך כדי. גאון מי שחשב על זה.
אחת משיחות האקראי הייתה עם בחור בשם נדב (נדב אחר כמובן), צעיר שמנמן שמאחורי משקפיו הדקים התרוצץ מבט מבוהל ומסנוור. שאלתי אותו איך הוא התחיל בסצנה.
"אני יתום מגיל שבע-עשרה, עזוב סיפור עצוב אתה לא רוצה לדעת. משפחות אומנה, בלגאן בבית ספר. חיים קשים, כן? אבל נשארתי אופטימי. וואלה לא קל, אה? לא, בטח. ניסיתי להישאר במסגרת וזה... אז הסתובבתי קצת. לא התחשק לי בית ספר, למה למי היה מתחשק, לא ככה? עבדתי קצת גם פה באילת וזה. דווקא אחלה של תקופה הייתה, עוד נשארו לי חברים בעיר מאז. קיצר מה עושה ילד שיתום מגיל חמש-עשרה, מה? אז כשהייתי כל השנים האלה לבד התחלתי לעשן. זה עוד בקטנה. והתחלתי להסתובב עם חבר'ה וואלה היום אנ'לא יודע אם הייתי מתחבר איתם שוב. ומעישון כזה לעישון אחר, ומפה לשם ועניינים ואני כבר בתחילת התיכון עמוק, מה-זה עמוק, ב-ת-ח-ת של הסצנה. אם חייבים סמים בשביל הקטע? וואלה תראה דוגרי לא אבל בת'כלס כן. הרוב פה עם גראס, זה הכי סבבה, ויש את הסחים שעושים סטלה מאלכוהול אבל זה פחות טוב. פה ושם יש כאלה שעל אסיד וזה אבל אחי תתרחק מזה זה הכי סרט.
אבל זהו, עכשיו אני יוצא מהסצנה, אין-אין, אני נוסע לקנדה ללמוד רפואה, אוניברסיטת טורונטו... תגיד, אני נראלך חכם? הא? רואים עליי? 720, איי-קיו מאה שישים, באמא'שלי. לא, אחי, אני מקרה של מבוזבז, בטח, עם כאלה חיים. לקח לי כמה שנים להתיישר אבל אין, עכשיו אני טס לקנדה וגומר עם כל החרא הזה."
השומר מחברת האבטחה עם המבטא הרוסי הסתובב אלינו וביקש שיחת טלפון כדי לקרוא לחילוף שלו ולסיים את המשמרת. נדב שלף ראשון. "וואי, וואי, יא אללה מלא שיחות שלא נענו מאמא. יו, תראה, היא התקשרה איזה עשר פעמים... מה אתה אומר, מתי להתקשר אליה? לשלוח הודעה? וואי היא תדאג... טוב נו אני אשלח איזה אס-אם-אס..." עמדתי המום. "אז מה, אתה צעיר פה בסצנה, הא? קבל עצה אל תיכנס לזה אחי. זה לא טוב."
נכון שזה טוב?
מה מניע אנשים להתחבר לזרם הזה, איזה צורך? כל אדם שראיתי דיבר אליי ממקום אחר. אמנם כולם השתמשו באותן המילים- "חיבור", "זרימה", "שלווה", "אחווה" וכיוב' אבל היה ברור שבעוד עבור חלק מהאנשים המילים היוו קשר והסכם, עבור אחרים הם היו לא יותר מאשר סיסמת-כניסה ומס. מה הצד העמוק והמהותי ומה הצד הבינוני של התרבות הזו, תהיתי, ומה מביא את האנשים השונים האלה לאותו המקום? אולי המכנה המשותף המניע של האנשים לכאן הוא תחושה ברורה שהחיים האלה צריכים להיות אחרת ושמשהו באורח החיים שלנו אינו מכוון ואז הם מחפשים עד שהם מוצאים משהו ש"מרגיש נכון" ונאחזים בו, לפעמים מבלי להתעמק ולשאול אם אולי הם בעצם התכוונו להגיד "מרגיש טוב", ולא "מרגיש נכון".
"נכון", "טוב", מה זה משנה? אמנם האבחנה בין ה"נכון" לבין ה"מרגיש טוב" היא אבחנה שמעט מאוד אנשים בקהל כאן היה "זורם" איתה, כי הוא מניח השגה וניתוח שאינם אינטואיטיביים או רגשיים, כי הוא מגיע מה"מיינד" שכידוע הוא האשם לכל הבעיות ב"סיסטם" אבל במהלך השיטוט באשראם התחוור לי שזו לא סתם אבחנה מילולית, זו אבחנה עקרונית.
כי כשאנשים אמרו לי כמה המקום "מרגיש להם נכון/טוב", כלפי איזה חלק בנפש ה-"מרגיש טוב" התייחס? האם זה היה כלפי המקומות הפנימיים, העמוקים והחשובים של החיים או האם זאת הייתה תחושת "טוב" שנענתה על ידי מקומות רדודים ואנוכיים? ואני, האם כל מה שקרה לי באי הרגיש לי "נכון" כי הוא התייחס לעומק של החוויה שלי כבן אנוש, לשאיפות שלי וליחסים הוגנים ואמיצים עם אנשים אחרים או האם זה הרגיש "טוב" כי כולם חייכו אליי, כי צרכתי המון חומרים וכי המיניות ליטפה לי את החושים?
עוד לא פסקתי וכנראה שלעולם לא אפסוק כי כך או כך, סיכמתי לעצמי, רוב הקהל שזרם דרכי וסביבי בעודי שואל לא הגיע הלום מבלי ששמע את הקול קורא לו ומבלי שפסע בצעד האמיץ לקראתו ויצא לדרך. הקהל שפגשתי כאן הוא קהל של חָפַּשִים, רק אנשים כאלה יגיעו לכאן, מי עמוק יותר ומי אדוק פחות, מי משכיל יותר ומי מודע פחות, כולם מחויבים אך ורק לכיוון שמבטיח להם שחרור.
פתאום אלישע! איזה כיף! זאת כבר הפגישה השלישית שלנו - בפעם הראשונה בגינת שלום שמעתי ממנו על כתיבה בתקשור ועל הספר שהוא כתב, בפעם השנייה בטיול לקטים הוא ריגש אותי עד דמעות בווידויים שלו על חיי המשפחה ואהבתו לילדים ונגע בעומק נשמתי בדיבור הפתוח שלו אליי ועליי והפעם הוא הפיל עליי פצצה - הוא פירק את משפחתו ויצא אל הנדודים. לכאן הוא הגיע כדי להעביר סדנה ביוגת צחוק.
המפגש עם אלישע הזכיר לי מהי עוצמה של רוחניות אמיתית, מהו אומץ רגשי וכמה עמוק יכול להיות חיבור בין שני אנשים ובבת אחת, כמו נביא בקהל של נזירים או כמו במאי בקהל של שחקנים הוא האפיל לחלוטין על כל שאר הדמויות באשראם. שוחחנו בבולמוס על רגשות עמוקים ועל חיפוש רגשי-רוחני כואב בשילוב הומור מעט נוירוטי אבל רך ומחבק.
אלישע הרגיש מיד את מטען העצבים שהבאתי איתי ושעמוק בתוכי אינני רגוע וכחבר טוב ידע גם להניח לכך.
הלכתי איתו לסדנת הצחוק, ומסיבה לא מובנת לי התגבר בי חשש.
יוגת צחוק. אני מבין מתוך הרוגע כמה העמסתי על עצמי, כמה כבדות יש עליי ביום-יום. פה כל מה שמעסיק אותי זה הרגע והאנשים. הרוגע הזה נעים, לוקח לו זמן לשקוע והוא מדהים. אבל מתוך כך ברור לי שאני נמשך תמידית, עקבית, לפוליטיקה, לאקטואליה, לאחריות הציבורית. זה כנראה הכיוון שלי, והרוגע הוא החופשה.
והנה האמת של המקום הזה - כל האידאולוגיה, כל התרבות, הכל נוצר בדיוק בשביל זה- שאנשים יוכלו להגיע, להירגע ולהרגיע, לשחרר, לוותר ולהרפות. ורוב האנשים כאן לא מתבלבלים בין החופשה למציאות ולא מערבבים אבל כמובן שצריך את אלה שכן כדי לתת חיות לעניין.
החשק ירד ואני ויתרתי על המסיבה של שישי.
סופו של הרייב הגיע ולמען האמת הגיע בזמן. מצאתי עצמי עומד בטרמפיאדה לכיוון דרום מיואש מול הארמדה השועטת צפונה של רכבים מכל הסוגים, כל אחד מהם מספר סיפור: חבורת החיילים בחופשה עם המאזדה של ההורים, הזוג הצעיר בפיאט הקטנה והחבוטה עם המזרונים הקשורים לגג, "רוחניקים של סוף שבוע" עם רכב החברה המלוקק, המשפחה ההיפית מהגליל עם המיני-וואן עמוס הסטיקרים.
תוך כמה דקות הצטרפו אליי שניים בערך בגילי ומתוך הפליאה ההדדית על הכיוון המשותף דרומה השיחה התגלגלה כך שתוך זמן קצר נקלעתי למשחק כוחות משונה עם אחד מהם. הוא שחקן בהתלמדות והוא "רוחני מאוד", כך נראה, והוא בחן אותי כדי לראות בדיוק כמה מואר אני לעומתו. לרגע לא שמתי לב ונשאבתי היישר לתוך הבוץ. אני יותר מואר. לי יש מסקנות עמוקות יותר. לא, המסקנות שלי כל כך עמוקות שלא ניתן לתארן במילים ובוא נראה אם אתה מבין על מה אני מדבר. ובכן, בדיוק ברגע בוא הבהבה אצלי נורת הגועל נראה היה שהוא הגיע למסקנה. אני אכן ראוי להיות בחברתו. רק שמאותו הרגע הפכתי כנראה להיות בבת אחת ובו-בזמן גם פחות מעניין וגם מאיים והשיחה נשמטה אל תוך עננה של יוהרה, רגשי נחיתות וכעס. חברו המחויך והצנוע החזיר את הכל למידות סבירות ואני למדתי בשקט את הלקח.
רגע, מישהו פונה דרומה... לא לא לא! מה הוא עושה?! הקטנוע הדהוי התפרץ לכביש בהתעלמות מוחלטת מנתיב ההשתלבות ומהמכונית השועטת בצפירות פאניקה דרומה וזגזג אל השוליים עד לטרמפיאדה. "מישהו רוצה טרמפ לאילת?" שאל נדב, עיני העגל שלו נודדות קרועות מבעד למשקפיו ובוהות כמו לא יודעות באיזה כתם שמולו להתמקד כדי ליצור קשר עין. שתיקה מביכה קפאה בגרונותינו. מי יגיד לו שהוא אידיוט ושאסור לו לנהוג? לפני שמי מאיתנו ארגן את דבריו הוא המשיך כמה מטרים קדימה ושאל בתחנת ההסעה איפה שישבו עוד כמה צעירים. אלה החליפו איתו כמה מילים והוא המשיך לדרכו.
- "תגידו, אתם מכירים אותו?", שאלתי.
- "מה, אותו? כן, בטח. גנוב על כל הראש."
- "הוא הציע גם לכם טרמפ?"
- "כן. אבל מה אני מצ'וגע לעלות איתו? ועוד בלי קסדה? אחי אני ראיתי אותו לפני איזה שעה לוקח אסיד עם עוד כמה חבר'ה. הוא דלוק עכשיו על כל הראש."
- "אתה לא רציני. למה לא אמרת לו משהו?"
- "אני? למה מה אני אגיד לו?"
גוש עמום של חרדה התמצק באמצע הגרון שלי. "הוא ילד גדול", ניסיתי לשכנע את לעצמי. "הוא יהיה בסדר..."
לבסוף עלינו אני ושני החברים, הרוחני והרוחני-באמת, על טרמפ עם גרושה מצרפת בגיל העמידה ובין הדיבורים על אילת ועל החיים ועל ילדים ועל נישואים וניאופים וגלידת פיסטוק, בעיקולים היורדים אל הערבה ראינו ניידת חונה בצד הדרך עם קטנוע מוטל לצידה על הסלעים מוקף גבבות של תחבושות לבנות מפרפרות ברוח.
השיחה ברכב הייתה נעימה, נינוחה ומרתקת, טבולה ברמיזות מיניות משעשעות עם הרבה הומור עצמי מדויק.
במהלך השיחה שמתי לב שאחד החברים כינה את הפסטיבל בכינוי המוכר "גדרינג" (GATHERING) וזאת לא הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את הכינוי שהכוונה שלו היא לדמות לכל האירוע אופי של כינוס של שבט כלשהו. האם יש כאן אירוניה? כי אמנם מצד אחד תרבות ה-"ניו-אייג'" היא תרבות גלובאלית ששואבת תכנים מכל רחבי הפלנטה אבל מצד שני החוויה מנסה לחקות את שיא הלוקאליות- השבט, הכינוס השבטי, מדורת השבט. האם זה לחיות פנטזיה או האם זו יצירה של מציאות חדשה? האם יש כאן תיקון של ההווה או בריחה ממנו?
השיחה התגלגלה הלאה וכולם התפעלו מתחושת החיבור והזרימה שהייתה, והייתה באמת. אבל מהי נקודת החיבור? האם החיבור צריך בכלל להגיע מהמקום האישי? למה לא מהמקום הגלובאלי, החברתי, האלוהי? מצד אחד עמדה בי התחושה שהתרבות הזו מתייחסת לנקודות חיבור רדודות יחסית אבל מצד שני זה באמת הרגיש נעים יותר מכל מסגרת אחרת. הנחמדות לא הייתה מוזרה, האדיבות הייתה מובנת מאליה והקשר הידידותי מהיר, קליל ולא ציני. אבל איפה הפער?
כי אם הרגיש לי כל כך "טוב", למה לא הרגיש לי "נכון"? אולי כי שחרור אין פירושו חופש, הבנתי לבסוף. ומתוך כך התברר שכל הפסטיבל הזה הוא בדיוק כך, רק פסטיבל, ושאין כאן כל רעיון חדש אלא רק תרבות נגד, הפוגה זמנית, גלולה רוחנית עשירה שאנשים בולעים בדיוק כמו שאר סמי השעשוע. אבל האם יש משהו אחר?
דוהרים דרומה אל העיר, מבטי נשאב אל הרי אדום הבוערים מעבר לזגוגית ונפשי יצאה אל המדבר העתיק שלחש מעבר לחלון את דעיכתו המהורהרת אל תוך הלילה.
|
אחד מהמקצועות המבוקשים ביותר כיום בשוק העבודה הוא הסייעות לרופאי השיניים. הסייעת משמשת כיד ימינו של רופא השיניים כחלק ממערך התמיכה שלו.
התחום הפרא רפואי המרתק הזה כולל בתוכו ידע תיאורטי ומעשי רחב בתחומי עיסוק הכוללים בין היתר: הכנת חומרים דנטליים, צילומי רנטגן, ניהול מרפאת השיניים, התמודדות עם כל סוגי טיפולי השיניים, הכרת המכשור ושימושו, ניהול תיקים רפואיים, ניהול מלאי ועוד.
בואו ללמוד איך להחזיר את החיוך לאנשים. פנו אלינו והמומחים שלנו ישמחו לתת לכם יותר פרטים, ייעוץ והכוונה בצעד הראשון לעבר קריירה בתחום הנחשק.
פיזיולוגיה ראש צוואר.
אנטומיה ראש צוואר וחלל הפה.
טיפולים אנדודונט (טיפולי שורש).
פריודונטיה (טיפולי חניכיים).
אורתודנטיה (יישור שיניים).
מכשור וציוד דנטלי.
רפואת הפה ומחלות.
כירורגיה פה ולסת.
תורת החומרים הדנטליים.
הכרת מעבדות שיניים.
הכרת מכשור רפואי במרפאה.
חומרים ברפואת שיניים.
ביצוע ופיתוח צילומי רנטגן.
הלימודים מתקיימים במסלול ערב בין השעות 17:30 - 21:30.
עלות הקורס כוללת והפנייה לסטאז'.
תעודת סייעת רופא שניים מוסמכת מטעם מכללת אורנס - התמחות במרפאות מכבידנט.
תעודה הסמכה מטעם מד"א – קורס החייאה.
תעודת הסמכה מטעם מכללת אורנס.
120 שעות לימוד עיוניות.
60 שעות לימוד מעשיות במרפאת שיניים.
100 שעות לימוד מעשי במרפאות השיניים של מכבידנט (סטאז').
|
שולחן קונספט מתוק הוא בדיוק מה שאת מחפשת!
האורחים לא יפסיקו ללקק את האצבעות.
נעים להכיר, אני כנרת מגונדרת ואני מעצבת אירועי קונספט ושולחנות מתוקים.
זה לא סוד שיש לי תשוקה מטורפת לאסתטיקה ונראות ויזואלית מושלמת.
מרגע שיחת הטלפון איתך, אני יושבת וחושבת על רעיונות יצירתיים, חושבת "מחוץ לקופסא" כדי להתאים אישית שולחן מתוק לפי הקונספט שהנסיכ/ה בחר/ה.
אני יוצרת אירוע ייחודי ושונה מכל מה שראית.
- אני מפיקה מגוון מסיבות, החל מברית/ה, ימי הולדת לילדים ומבוגרים, בר/ בת מצווה, מסיבת רווקות, מסיבת גיוס, הרמת כוסית לכבוד החגים.
- ניתן להזמין מתנות אישיות ממותגות: מארז מקרון אישי, מטבעות שוקולד ממותגות, מארזים מתוקים וממותגים לשבת חתן של חתונה/ בר מצווה, עוגיות ממותגות ועוד.
שלמות היא לא מילה גסה!
אין על כנרת מגונדרת.... עשית לי שולחן מהמם ביופיו הכל היה ערוך מסודר וממותג בהתאם לקונספט. כנרת חסכה לי המון טרחה ודאגה עד לפרטים הכי קטנים, היא קשובה , נעימה. זה מאוד נוח שיש מי שדואג ומגיע לפני תחילת האירוע ומסדר ודואג לכל הדברים הללו. מומלצת לא תתחרטו!!!!
כנרת מגונדרת פשוט אלופה! השולחנות שלה צבעונים מרהיבים החיוך והסבלנות שלה שבו את כולנו היא דואגת לכל, משולחן מדהים וטעים הזמנות ואפילו זר לראש. ליאם וחברותיה לא מפסיקות לדבר על יום ההולדת המושלמת והחלומית שליאם חגגה והכל בזכות כנרת מגונדרת. ממליצה בחום!
מחכה לך, כנרת מגונדרת - שולחנות קונספט מרהיבים.
|
בחטאת קאמרינן .
והרי הקדש דחייל נמי אעצים ואבנים?
אלא כי קתני דחייל אמידי דאית בה מששא, שבועה דחיילא אמידי דלית ביה מששא, כגון "שאישן" ו"שלא אישן" - לא קתני.
אמר "שבועה שאתן לאיש פלוני", ו"שלא אתן", "שנתתי", ו"שלא נתתי", "שאישן" ו"שלא אישן", "שישנתי", ו"שלא ישנתי", "שאזרוק צרור לים" ו"שלא אזרוק", "שזרקתי" ו"שלא זרקתי": רבי ישמעאל אומר: אינו חייב אלא על העתיד לבא, שנאמר (ויקרא ה ד) [או נפש כי תשבע לבטא בשפתים] להרע או להיטיב [לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה].
אמר לו רבי עקיבא: אם כן - אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה, דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין?
אמר לו: מריבוי הכתוב .
אמר לו: אם ריבה הכתוב לכך - ריבה הכתוב לכך.
תנו רבנן [הרישא כמו התוספתא נדרים פ"א מ"י]: 'חומר בנדרים מבשבועות, חומר בשבועות מבנדרים: חומר בנדרים: שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות, מה שאין כן בשבועות ; חומר בשבועות: שהשבועות חלות על דבר שאין בו ממש כדבר שיש בו ממש, מה שאין כן בנדרים: [מכאן הגירסה שונה מהתוספתא] כיצד? אמר "שבועה שאתן לפלוני" ו"שלא אתן".; מאי "אתן"? אילימא צדקה לעני - מושבע ועומד מהר סיני הוא, שנאמר (דברים טו י) נתון תתן לו [ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך]! אלא מתנה לעשיר.
איני! והאמר רבי יוחנן: 'האומר "שבועה שלא אישן שלשה ימים" מלקין אותו וישן לאלתר' !?
התם דאמר "שלשה", הכא דלא אמר "שלשה".
איתמר: "שבועה שזרק פלוני צרור לים", ו"שלא זרק": רב אמר חייב, ושמואל אמר פטור: רב אמר חייב: איתיה ב'לאו' ו'הן'; ושמואל אמר פטור: ליתיה בלהבא .
'רבי ישמעאל אומר: אינו חייב אלא על העתיד לבא, שנאמר (ויקרא ה ד) [או נפש כי תשבע לבטא בשפתים] להרע או להיטיב [לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה]. אמר לו רבי עקיבא: אם כן אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה, דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין?
- רב דאמר כרבי עקיבא , ושמואל דאמר כרבי ישמעאל ?
אליבא דרבי ישמעאל כולי עלמא לא פליגי : השתא: מילתא דאיתא בלהבא לא מחייב עלה רבי ישמעאל לשעבר, מילתא דליתא בלהבא מיבעיא? כי פליגי אליבא דרבי עקיבא : רב כרבי עקיבא, ושמואל אמר: עד כאן לא מחייב רבי עקיבא התם לשעבר אלא מלתא דאיתא בלהבא מחייב רבי עקיבא לשעבר, אבל מידי דליתיה בלהבא – לא.
נימא: רב דאמר כרבי יהודה בן בתירא , ושמואל דאמר כרבנן?
אליבא דרבי יהודה בן בתירא כולי עלמא לא פליגי : השתא 'לאו' ו'הן' לא בעי , 'להבא' ו'לשעבר' בעי? ; כי פליגי אליבא דרבנן : שמואל כרבנן; ורב: כי לא מחייבי רבנן ב'לאו' ו'הן', דכתיב (ויקרא ה ד) [או נפש כי תשבע לבטא בשפתים] להרע או להיטיב [לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה] בהדיא, אבל להבא ולשעבר - דמריבויא דקראי אתו – מחייבי!
מתיב רב המנונא: [משנה פ"ג מ"יב] '"לא אכלתי היום ולא הנחתי תפילין היום" "משביעך אני!" ואמר "אמן" – חייב'; בשלמא "לא אכלתי" - איתיה ב"לא אוכל", אלא "לא הנחתי" - מי איתיה ב"לא אניח" ?
הוא מותיב לה והוא מפרק לה: לצדדין קתני: "לא אכלתי" - לקרבן, "לא הנחתי" – למלקות.
מתיב רבא: [משנה פ"ג מ"ט] 'איזו היא שבועת שוא? נשבע לשנות את הידוע לאדם ואמר על עמוד של אבן שהוא של זהב', ואמר עולא [(להלן כט,א)]: והוא שניכר לשלשה בני אדם .' טעמא דניכר, הא לא ניכר - עובר משום שבועת ביטוי, ואמאי? הא אינו ב'יהא של זהב'?
הוא מותיב לה והוא מפרק לה: ניכר - עובר משום שבועת שוא, לא ניכר - עובר משום שבועת שקר.
אמר אביי: ומודה רב באומר לחבירו "שבועה שאני יודע לך עדות" ואשתכח דלא ידע ליה – דפטור, הואיל וליתיה בכלל "שאיני יודע לך עדות" ; "ידעתי" ו"לא ידעתי" – מחלוקת ; "העדתי" ו"לא העדתי" – מחלוקת.
בשלמא לשמואל דאמר 'מילתא דליתיה בלהבא לא מחייב עליה לשעבר', להכי אפקה רחמנא לשבועת עדות מכלל שבועת ביטוי , אלא לרב - למאי הלכתא אפקה רחמנא ?
אמרוה רבנן קמיה דאביי לאיחיובי עליה תרתי ; אמר להו: 'תרתי' לא מציתו אמריתו, דתניא: (ויקרא ה ה) [והיה כי יאשם] לאחת מאלה [והתודה אשר חטא עליה] - לאחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו שתים.
ולאביי - למאי הלכתא אפקיה רחמנא?
אמרו ליה רבנן לאביי: אימא במזיד מיחייב חדא , בשוגג מיחייב תרתי!?
אמר להו: לאו היינו דאמרי 'לאחת' - אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתים? ואי במזיד - מי איכא תרתי ?
רבא אמר: משום דהוה 'דבר שבכלל ויצא לידון בדבר החדש אין לך בו אלא חידושו בלבד' .
מכלל דאביי סבר איתה לשבועה בעולם ? והאמר אביי : מודה רב באומר לחבירו "שבועה שאני יודע לך עדות" ואשתכח דלא ידע ליה – דפטור, הואיל וליתיה ב"איני יודע לך עדות" ?
הדר ביה אביי מההיא.
^ 'שאזרוק צרור לים' - לא גרסינן הכא.
^ תרי גווני משמע 'שאין בהן ממש': כגון שינה, ומשמע שאין בהן הנייה, כגון "שאזרוק צרור לים"
^ נדר אינו חל על השינה, כגון "קונם שאני ישן", ד'קונם' - לשון הקדש הוא, ואמאי ליחול הקדש? אבל "קונם עיני בשינה" - חל אעין.
^ דכתיב בהדיא 'להרע או להיטיב' דמשמע כגון "אוכל", ו"לא אוכל"
^ כל שכן דלא בעי!
^ הכי גרסינן: ומודה רב באומר "שבועה שאני יודע לך עדות" ואשתכח דלא ידע ליה דפטור, הואיל וליתיה ב"איני יודע לך"
^ דאף על גב דלא בעי 'להבא' ו'לשעבר' – 'לאו' ו'הן' בעי; והאומר "שבועה שאני יודע לך עדות" – 'הן' משכחת בה, 'לאו' לא משכחת בה: דליתיה ב"איני יודע לך": ד"איני יודע לך עדות" - לאו משום שבועת ביטוי חייביה רחמנא: להתחייב בה חוץ לבית דין, אלא משום שבועת העדות - ואינה אלא בבית דין, ובראוי להעיד!
^ ולמה לי למעוטי? הא אין חיוב ביטוי במזיד!
^ דליתיה לשם 'שבועת ביטוי' בשבועת העדות, ואם איתא - הרי ישנה ב"איני יודע לך עדות": בפסולין שלא בבית דין!
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:בבלי_שבועות_דף_כה&oldid=684492"
|
תושבי נתניה ויישובי האזור יכולים לנשום לרווחה – תנועת הרכבות במקטע תל אביב-בית יהושוע, אשר הופסקה זמנית לצורך עבודות חיבור הקו המהיר לירושלים, שבה ביום ראשון פנות בוקר לסדרה, זאת לאחר שכל העבודות שתוכננו הושלמו תוך עמידה בזמנים ובאופן מדויק.
במשך כעשרה ימים נאלצו מאות אלפים מתושבי היישובים הצפונית לתל אביב, בהם נתניה ויישובי הסביבה, לחפש דרכים חלופיות לנסיעה למקומות עבודתם באזור תל אביב, זאת לאחר שתנועת הרכבות בעקבות חיבור הקו המהיר, הופסקה לכעשרה ימים. במהלך ימים אלה נמסר על פקקים בלתי נסבלים, בכביש החוף, בין נתניה לתל אביב, שארכו בשעות הלחץ שעות. חברות התחבורה הציבורית אמנם הוסיפו אוטובוסים ומוניות שירות, אולם בשעות אלה, לא פעם לא הצליחו לעמוד בלחץ הנוסעים.
העבודות במקטע בית יהושע-ת”א כללו את הקמת התשתית המסילתית ותשתית החשמל לרכבות החשמליות בקו המהיר לירושלים, במרכזן פירוק והרכבה מחדש של המסילה תוך שינוי התוואי, וכן הכנה להטמעת מערכת הפיקוד והשליטה לרכבות ETCS (level2) המתקדמת העולם. בו בזמן, שופצה תחנת הרצליה למען הנוסעים. הוחלפו בה שערי המעבר (ואלידטורים), חודשו תאי השירותים ואלמנטים רבים ברציפים.
עוד נמסר מרכבת ישראל, כי משרד התחבורה ורכבת ישראל נערכו באופן יסודי להפעלת חלופות תחבורתיות ללא תשלום לטובת הנוסעים. קרוב ל-700 אוטובוסים הופעלו עם הפסקת התנועה; הופעל מערך הסעות ייעודי, בתדירות גבוהה וללא עלות בין כל תחנות תל אביב ותחנת בית יהושוע, בשני הכיוונים. בנוסף הופעל שירות אוטובוסים ללא תשלום, בכל שעות היממה, מתחנת נתניה ונתב”ג, בשני הכיוונים. כמו כן רכבת ישראל העמידה לצורך מתן מידע והכוונה לנוסעים מאות דיילים בתחנות, וכן סייעה עם המזוודות של הנוסעים לנתב”ג. מוקד שירות הלקוחות תוגבר והופעל מסביב לשעון, וכן הופעל חדר מצב משותף של משרד התחבורה, רכבת ישראל, משטרת ישראל, חברות האוטובוסים וגורמים נוספים, במהלך כל ימי הסגירה. כל העת השתפרו פתרונות התחבורה החלופיים כתוצאה מלמידה ויישום לקחים של כלל הגורמים בשטח. במהלך ימי הסגירה חילקה רכבת ישראל ‘צ’ופרים’ לנוסעים, כדוגמת קרטיבים, מתוך הערכה להבנתם וסובלנותם.
ברכבת ישראל ביקשו לציין, כי לקוחות בעלי כרטיס תקופתי (גמיש 7, גמיש 30) שהינו בתוקף בזמן סגירת המקטע ושאחת או יותר מהתחנות הסגורות נכללות בו, זכאים לפיצוי שיינתן בהארכת תוקף הנסיעה, זאת בהתאמה למספר הימים בהם כרטיס הנסיעה היה בתוקף ומקטע הנסיעה היה סגור. הפיצוי ייטען אוטומטיות במכונות הכרטוס או בקופות עד ליום לאחר סיום תוקף הכרטיס.
מנכ”ל רכבת ישראל, שחר איילון, מסר, כי “רכבת ישראל פעלה בימים האחרונים במספר מוקדים על מנת להתקדם לדור הבא. לצד העבודה בתחנת הרצליה וחיבור התשתית להפעלת הקו המהיר לירושלים, ביצענו גם בדיקות למסילות שכבר הונחו בקו ובפעם הראשונה נסעה עליהן רכבת מטען. אנו נערכים גם לקליטת הקטר החשמלי הראשון שעתיד להגיע לנמל חיפה בקרוב”.
|
כבר אחרי עשר, ובכל זאת גרין לא ישן מספיק. השעה היתה כמעט שלוש כשהוא ואשתו הצעירה יצאו מהאירוע של הזוג בּרָיאנט־ווֹקר. גברת גרין, לשעבר מַרג'וֹרי מָנינג נערת "מקהלת ההבלים", נסעה הביתה ללונג איילנד, ואילו הוא נשאר בחדרים שהחזיק תמיד במלון אמבסדור.
מרג'ורי רצתה לעזוב הרבה יותר מוקדם. הודות ללא מעט השקעה מצדה, היא זכתה להתעלמות כמעט מוחלטת מצד המארח והמארחת האריסטוקרטים ורוב האורחים. היא סיפרה לבעלה יותר מפעם אחת שנמאס לה מכל הככה־וככה של חבורת המי־ומי הזאת. מבחינתה הם יכולים כולם ללכת לעזאזל ולהישאר שם! אבל גרין הסתנוור מג'וֹיס בּריינַרד היפה ותאבת הבמה, אשתו של כוכב הפּוֹלוֹ הבינלאומי, והצליח להדוף בהצלחה את הפצרותיה של אשתו, עד שבני הזוג בריינרד עצמם עזבו.
הוא התקלח, התקשר להזמין ארוחת בוקר ואת הסַפּר החביב עליו, התלבש בסימפוניה של סגול ואפור ויצא בכיוון ברודוויי, מעמיד פנים שאינו שומע את ה"הנה קונרד גרין!" המתפעל של צמד נערות אופנתיות ומתווך דירות אחד שעל פניהם חלף בדרכו.
גרין פתח בעצמו את הדלת למשרדו הפרטי, המרוהט בסגנון מפואר ואקזוטי, וקירותיו מקושטים בציורי נוף יקרים ותמונת דיוקן של אשתו שצוירה בידי זוּלוֹאָגָה. הוא הסיר מראשו את כובעו, כובע קטיפה בשווי עשרים וחמישה דולר, התרשם מעצמו במראה הגדולה, התיישב לשולחנו וצלצל לגברת ג'קסון.
"את כל עיתוני הבוקר," הורה, "ותגידי ללואיס להיכנס."
"אני אצטרך לשלוח מישהו שיביא את העיתונים," אמרה גברת ג'קסון, אישה עייפת מראה, כבת ארבעים וחמש או חמישים.
"מה זאת אומרת, לשלוח מישהו? חשבתי שיש לנו הסכם עם הילד ההוא שיביא לנו אותם כל בוקר."
"יש לנו. אבל הילד אמר שהוא לא יכול עוד להביא עיתונים עד שלא נשלם לו את החוב."
"כמה אנחנו חייבים?"
"שישים וחמישה דולר."
"שישים וחמישה דולר! הוא מטורף! לא שילמת לו כל שבוע?"
"לא. אמרת לי לא לעשות את זה."
"לא אמרתי לך שום דבר כזה! שישים וחמישה דולר! הוא מנסה לשדוד אותנו!"
"לא נראה לי, מר גרין," אמרה גברת ג'קסון, "הוא הראה לי את פנקס החשבונות שלו. עברו יותר משלושים שבועות מאז שהוא התחיל, ואתה יודע שאף פעם לא שילמנו לו."
"מה פתאום! כל העיתונים בעולם לא שווים שישים וחמישה דולר! תגידי לו שיתבע אותנו! ועכשיו תשלחי מישהו שיביא את העיתונים ותעשי את זה מהר! מהיום נקנה אותם בפינה כל בוקר ונשלם עליהם. תגידי ללואיס שיביא לי את הדואר."
גברת ג'קסון יצאה, ותוך זמן קצר הופיע המזכיר החדש. הוא היה גבר בן פחות משלושים, שנראה דומה יותר למורה בבית ספר מאשר מִשנה לגנרל תיאטראות.
"בוקר טוב, מר גרין," הוא אמר.
"יש משהו בדואר?" שאל.
"לא משהו חשוב. כבר שלחתי תשובות לרוב המכתבים. הנה, יש כאן כמה דברים ממשרד הפרסום שלך ועוד מין התראה מאיזה תכשיטן מפילדלפיה."
"למה פתחת את זה?" אמר גרין בכעס, "לא היה כתוב על זה אישי?"
"תקשיב, מר גרין," אמר לואיס בשקט, "אמרו לי שיש לך מנהג להיות קשוח עם העובדים שלך. אני רוצה להזהיר אותך שאני לא רגיל ליחס כזה וגם לא מתכוון להתרגל אליו. אם תהיה הוגן אתי, אעבוד אצלך. אם לא, אני אתפטר."
"אני לא יודע על מה אתה מדבר, לואיס. לא התכוונתי להיות קשוח אתך. פשוט ככה אני מדבר. בוא ננסה לשכוח מזה ואני אשתדל לא לתת לך יותר סיבות להתלונן."
"בסדר, מר גרין. אתה אמרת לי לפתוח את כל דברי הדואר שלך, חוץ מאלה שיש עליהם את הסימן הקטן הזה —"
"כן, אני יודע. עכשיו תביא את החומר ממשרד הפרסום."
"זרקתי בערך עשרה שהיו אותו דבר — ההודעה על זה שהחתמת את בּוֹני בּלוּ לעונה הבאה. יש כאן כתבה שמדברת על שותפות אפשרית בינך לבין סם סטיין — "
"איזו חוצפה יש לו, לצאת בהצהרה כזאת. ממש, שאני אסתבך עם נוכל כמו סטיין! פיבלס אומר שהוא אח חורג של כנופיית האחים ג'יימס. ואם כבר מדברים אז גם פיבלס בעצמו אח חורג שלהם. מה יש בכתבה הארוכה הזאת?"
"היא עוסקת במלחין הצעיר ההוא, קַספֶּר אֵטֶלסוֹן. כתב אותה דימס טיילור מ'העולם'. יש רק אזכור קטן שלך למטה."
"תקרא לי אותה, תעשה טובה. אימצתי את העיניים יותר מדי בזמן האחרון."
"עד כה," לואיס הקריא, "עד כה לא הזדמן לאטלסון טקסט שיהלום את המוזיקה המשחקית ומלאת הדמיון שלו. איזו חגיגה זאת תהיה לשמוע את לחניו של אטלסון לליברטו מאת בָּרי בהפקה של גרין."
"מי זה הבָּרי הזה?" שאל גרין.
"אני חושב שזה ג'יימס מ. ברי," השיב לואיס, "האיש שכתב את פיטר פן."
"הייתי בטוח שכתב אותו איזה ברנש אנגלי," אמר גרין.
"אני חושב שהוא מתגורר באנגליה. הוא נולד בסקוטלנד. אני לא יודע איפה הוא עכשיו."
"טוב, תברר אם הוא נמצא בניו יורק, ואם כן, תיצור אתו קשר. אולי הוא יכתוב כמה סצנות למופע הבא שלנו. תיכנסי, גברת ג'קסון. או, העיתונים!"
גברת ג'קסון הגישה לו אותם ויצאה. גרין פתח קודם כול את מדור חיי החברה ב"הרלד טריביון". הבעיה בעיניים שלו לא היתה חמורה עד כדי כך שתמנע ממנו למצוא את הדף המבוקש. והוא היה מסוגל לקרוא את שמו כשהודפס.
שלוש פסקאות הוקדשו לאירוע של בריאנט־ווקר, שתיים מתוכן היו רשימות שמות. ואת מר וגברת גרין השאירו בחוץ.
" — !" העיר גרין וחטף את העיתונים האחרים. הוא חיפש ב"העולם" וב"טיימס" והגיע לאותה תוצאה מחרידה. והאחרים כלל לא הזכירו את המסיבה.
" — !" חזר גרין, "אני כבר אכניס למישהו על זה!" ואז אמר ללואיס: "בוא! תרשום מברק. תשלח אותו לעורכים הראשיים של כל עיתוני הבוקר; תמצא את השמות שלהם מודבקים לשולחן של פלנט. ככה: 'שאל את עורך מדור החברה שלך למה לא הוזכר שמי ברשימת האורחים בסעודה של הזוג בריאנט־ווקר ביום ד' בערב. לי זה לא משנה, אני לא מחפש פרסום ולא צריך, אבל זה נראה כמו קנוניה, וחשבתי שצריך ליידע אותך, מכיוון שתמיד הייתי ידיד טוב לעיתוך, וגם מפרסם קבוע.' לדעתי זה מספיק."
"אם אפשר להציע משהו," אמר לואיס "אני חושש שרק יצחקו על מברק כזה."
"אתה תשלח את המברק; אני לא אסכים שחבורה של כתבים עלובים יעשו ממני צחוק!"
"אני חושב שאי אפשר להאשים את הכתבים. כנראה שבכלל לא היו שם כתבים. את רשימת האורחים בדרך כלל מוסרים האנשים שעורכים את המסיבה."
"אבל תקשיב —" גרין נעצר וחשב, "בסדר. אל תשלח את המברק. אבל אם הזוג בריאנט־ווקר מתביישים בי, אז למה לעזאזל הם הזמינו אותי? אני בטח לא רציתי ללכת והם לא חייבים לי שום דבר. אני בחיים לא —"
באותו הרגע, כאילו חיכה לסימן, צלצל הטלפון, וקייט, המרכזנית, הודיעה שהמזכירה של בני הזוג בריאנט־ווקר נמצאת על הקו.
"אני מדברת בשם גברת בריאנט־ווקר," אמר קול נשי, "היא יושבת ראש ועדת הבידור לבזאר לקידום מעמד האישה. הבזאר ייפתח בשלושה בחודש הבא וייסגר בערב החמישי בסוג של מופע וודוויל, היא ביקשה שאשאל אותך —"
גרין ניתק תוך כדי פליטת קללה.
"זאת התשובה!" הוא אמר, "עלוקות מנוולות!"
גברת ג'קסון נכנסה פנימה שוב.
"מר רוברט בּלֶייר הגיע לפגוש אותך."
"אתה יודע. הוא ניסה לכתוב משהו לאחד מהמופעים ההם בשנה שעברה."
"הו, כן. תגידי, שלחת פרחים לבית של פלנט?"
"כן," ענתה גברת ג'קסון, "שלחתי זר ורדים יפה."
"ארבעים וחמישה דולר," אמרה גברת ג'קסון.
"ארבעים וחמישה דולר לוורדים! והאיש הזה שנא פרחים עוד כשהיה בחיים! טוב, תגידי לבלייר שייכנס."
רוברט בלייר היה צעיר שאפתן שעבד כעצמאי ומזה זמן רב ניסה את כוחו בכתיבה לבמה, אך נחל מעט מאוד הצלחה.
"שב, בלייר," אמר גרין, "על מה רצית לדבר?"
"ובכן, מר גרין, כנראה שהחומרים שלי לא התאימו לך בשנה שעברה, אבל הפעם אני חושב שיש לי מערכון שחייב להצליח."
"בסדר. אם אתה רוצה תשאיר אותו פה. אני אקרא אותו."
"עדיין לא כתבתי אותו. חשבתי שקודם אספר לך את הרעיון."
"נו, תתחיל; אבל תעשה את זה זריז; יש לי הרבה דברים לעשות היום. ואני חייב גם להגיע להלוויה של פלנט הזקן."
"אתה בטח מתגעגע אליו, לא?" אמר בלייר באהדה.
"מתגעגע אליו! אתה יכול להיות בטוח! טיפוס חביב ו —" מלכסן מבט אל לואיס — "המזכיר הכי טוב שיהיה לי בחיים. אבל בוא נשמע את המערכון שלך."
"טוב," אמר בלייר, "זה אולי לא יישמע משהו כשאני מספר את זה, אבל אני חושב שזה יעבוד נהדר. טוב, המשטרה מקבלת דיווח על אישה שנרצחה בביתה, השוטרים מגיעים לשם ומוצאים את בעלה, שמתנהג מאוד בעצבנות. הם חוקרים אותו חקירה צולבת ובסופו של דבר הוא נשבר ומודה שהוא רצח אותה. הם שואלים אותו למה, והוא אומר להם שהוא מאוד אוהב שעועית, ובאותו ערב הוא חזר הביתה ושאל אותה מה יש לאכול, והיא אמרה לו שהיא הכינה צלעות כבש, פירה, תרד ופאי תפוחים. אז הוא אומר, 'אין שעועית?' והיא אומרת, 'אין שעועית'. אז הוא יורה בה והורג אותה. כמובן שהסצנה בין הבעל לאישה מוצגת על הבמה. אחר כך —"
"זה לא טוב!" אמר קונרד גרין, "קודם כל, זה דורש יותר מדי משתתפים, כל השוטרים האלה וכולם."
"מה פתאום, כל מה שאתה צריך זה שני שוטרים ואת האיש ואשתו. וחכה שאני אספר לך את ההמשך."
"אני לא אוהב את זה; זה לא טוב. תחזור כשיהיה לך משהו שווה."
אחרי שבלייר הלך פנה גרין אל לואיס.
"זה הכול בינתיים," אמר, "אבל בדרך החוצה תגיד לגברת ג'קסון שתשיג את מרטין ותגיד לו שיקפוץ לפה הכי מוקדם שהוא יכול."
"איזה מרטין?" שאל לואיס.
"היא תדע — ג'ו מרטין, מי שכותב לנו את רוב ההצגות."
כשנותר לבדו, חצה קונרד גרין את החדר לעבר הכספת שלו, והוציא ממנה קופסה שעליה הופיע שמו של תכשיטן מפילדלפיה. מתוך הקופסה הוא הוציא שרשרת יפהפייה של פנינים תואמות ובהה בהן בהערצה כשגברת ג'קסון נכנסה; אז הוא נחפז להחזיר את השרשרת לקופסה ולסגור אותה בכספת.
"האיש הזה חזר לכאן," אמרה גברת ג'קסון, "הָאוּלי הזה מ'ניו יורק העליזה'."
"תגידי לו שאני לא נמצא."
"אמרתי לו. אבל הוא אמר שהוא ראה אותך נכנס והוא מתכוון לחכות עד שתדבר אתו. באמת, מר גרין, אני חושבת שהכי טוב יהיה לפגוש אותו ולגמור עם זה. הוא נורא עקשן."
"בסדר, תכניסי אותו," אמר גרין בחוסר סבלנות, "למרות שאין לי מושג מה הוא רוצה ממני."
מר האוּלי, לבוש לעילא ומחייך ללא סוף, התעקש ללחוץ את ידו של מארחו הסרבן, שחזר והתיישב ליד שולחנו.
"אני חושב," הוא אמר, "שכבר נפגשנו פעם."
"לא שידוע לי," ענה גרין קצרות.
"טוב, זה לא משנה, אבל אני בטוח שקראת את העיתון הקטן שלנו, 'ניו יורק העליזה'."
"לא," אמר גרין, "הדבר היחיד שיש לי זמן לקרוא זה כתבי יד."
"אתה לא יודע מה אתה מפסיד," אמר האולי, "זה באמת עיתון שצובר תאוצה, עם תפוצה גדולה בניו יורק, ותפוצה שמאוד חשובה מנקודת מבטך."
"אתה מוכר מנויים?" שאל גרין.
"לא. שטח פרסום."
"טוב, האמת, מר האולי, לא נראה לי שאני צריך פרסום. לדעתי הפרסומות הקבועות שלי בעיתונים היומיים הן בזבוז כסף."
"ובכל זאת," אמר האולי, "אני חושב שזאת תהיה טעות מצדך לא לרכוש דף ב'ניו יורק העליזה'. זה סך הכול אלף חמש מאות דולר."
"אלף חמש מאות דולר! זאת בדיחה! אף אחד לא יסדר אותי!"
"אף אחד לא מנסה לסדר אותך, מר גרין. אבל כדאי שאני אספר לך שאחד הכתבים שלנו הביא סיפור אתמול — נו, זה היה על איזו פרשיית הימורים קטנה וכמה מהמפסידים שכחו להסדיר את החוב, ו... טוב, השותף שלי היה לגמרי בעד להדפיס את זה, אבל אני אמרתי שתמיד רחשתי לך ידידות ולמה שלא ניתן לך הזדמנות לתת את תגובתך בנושא?"
"אני לא יודע על מה אתה מדבר. אם הכתב שלך דחף את השם שלי בטעות לאיזה סיפור הימורים, אז הוא מטורף."
"לא. הוא שפוי לגמרי, ומאוד־מאוד זהיר. אנחנו מתגאים בכתבים הזהירים שלנו ותמיד מוודאים את הפרטים."
"אני אומר לך ככה, אני לא יודע על איזה הימורים אתה מדבר, אבל מעבר לזה, אלף חמש מאות זה חתיכת מחיר בשביל עמוד בעיתון כמו שלך. בכל זאת, כמו שאתה אומר, יש לכם תפוצה שיכולה להועיל לי. אז אם תעשה לי הנחה במחיר —"
"אני מצטער, מר גרין. אנחנו אף פעם לא עושים הנחות."
"טוב, אז תצטרך כמובן לתת לי כמה ימים כדי להכין את המודעה. בוא נקבע שתחזור לפה ביום שני הבא אחרי הצהריים."
"זה יהיה בסדר גמור, מר גרין," אמר האולי, "ואני מבטיח לך שלא עשית טעות. טוב, אני לא אעכב אותך בעבודה."
הוא הושיט את ידו אך זכה להתעלמות; הוא יצא וחיוכו רחב מעט יותר משהיה כשנכנס. גרין נותר לשבת ליד שולחנו כשהוא בוהה לפנים ומזכיר בחצי קול מיני כלבים כמו גם טיפוסים שהוזכרו הן בברית הישנה והן בחדשה. כניסתו של לואיס קטעה את מעשיו.
"מר גרין," אמר המזכיר החדש, "מצאתי צ'ק על סך ארבעים וחמישה דולר לפקודת הרמן פלנט. אני משער שזה על שבוע עבודתו האחרון. תרצה שאשנה אותו לפקודת האלמנה שלו?"
"כן," אמר גרין, "בעצם, לא, חכה רגע. קרע אותו ואני אכין בשבילה צ'ק אישי חדש וגם אוסיף איזה סכום."
"בסדר גמור," אמר לואיס ויצא.
"ארבעים וחמישה דולר בשביל פרחים," אמר גרין לעצמו, וחייך לראשונה באותו בוקר.
הוא הביט בשעונו, קם וחבש את כובעו היפה.
"אני יוצא לצהריים," אמר לגברת ג'קסון כשחלף במשרד החיצוני, "אם פיבלס או מישהו חשוב יתקשר, תגידי להם שאהיה פה אחרי הצהריים."
"אתה לא שוכח את ההלוויה של מר פלנט?"
"הו, נכון. טוב, אז אני אהיה פה מאחת וחצי עד סביבות שלוש."
המלצר הראשי של מסעדת מלון אַסטוֹר קד לפניו בהתרפסות והוליך אותו לשולחן סמוך לחלון, בעוד כמה מהיושבים בשולחנות אחרים הביטו בהתפעלות ולחשו, "קונרד גרין".
נראה שארוחת הצהריים שהורכבה מצדפות, שקדי עגל, תרד, גלידת תות וקפה קטן השביעה אותו. הוא חתם על החשבון ונתן טיפ למלצר ששירת אותו ולמלצר הראשי, דולר לכל אחד, סכום שכמעט הגיע לעלות הארוחה כולה.
ג'ו מרטין, הכותב הראשי שלו, חיכה לו במשרד כשחזר לשם.
"הו, שלום, ג'ו!" הוא אמר בנימוס, "בוא תיכנס. נדמה לי שיש לי משהו בשבילך."
מרטין נכנס אחריו פנימה והתיישב בלי לחכות להזמנה. גרין התיישב ליד שולחנו ושלף את תיבת הסיגרים.
"רוצה אחד, ג'ו?"
"לא מהסוג הזה!" אמר מרטין והדליק סיגר משלו, "יש לך טעם מזעזע בכל דבר, חוץ מאשר בנשים."
"ובכותבי הצגות," השיב גרין, מחייך. "אבל על זה בדיוק רציתי לדבר אתך. לא הצלחתי לישון אתמול בלילה, ורק שכבתי ככה סתם במיטה ופתאום בא לי רעיון לסצנה קומית. אני אתאר לך את הרעיון הראשוני ואתה תוכל לפתח את זה. צריך בשביל המערכון בחורה ואחד מהקומיקאים, אולי פרייזר, ועוד שני גברים שיודעים לשחק.
"טוב, הרעיון הוא שהקומיקאי נשוי לבחורה. עכשיו, כדאי כבר להזכיר מראש שהקומיקאי משוגע על שעועית. אז ככה, לילה אחד הקומיקאי — לא, חכה רגע. למשטרה נודע שאשתו של הקומיקאי נרצחה, ושני שוטרים מגיעים לדירה של הקומיקאי בשביל לחקור. הם בודקים את הגופה ומגלים שהיא נורתה בראשה. הם שואלים את הקומיקאי אם הוא יודע מי עשה את זה והוא אומר שלא, אבל הם מפעילים עליו לחץ ובסוף הוא נשבר ומודה שהוא עשה את זה.
"אבל הוא אומר, 'רבותי, אם רק תרשו לי להסביר את הנסיבות, אני חושב שלא תרצו לעצור אותי.' אז הם אומרים לו להסביר, והוא אומר שהוא חזר הביתה מהעבודה והיה מאוד רעב ושאל את אשתו מה היא הכינה לארוחת ערב. אז היא אומרת לו — צדפות ושקדי עגל ותרד וגלידת תות וקפה. אז הוא שואל אותה אם היא לא מתכוונת להכין שעועית והיא אומרת שלא, אז הוא ירה בה. מה אתה חושב שתוכל לעשות עם הרעיון הזה?"
"תקשיב, קוני," אמר מרטין, "תיארת רק חצי מהמערכון, וגם אותו תיארת לא נכון. וחוץ מזה, הוא כבר הוצג עונה שלמה ב'מיוּזיק בּוֹקס' ונכתב בידי בֶּרט קַלמַר והארי רוּבּי. אם זה לא היה המצב, אז הייתי יכול לעשות אתו הרבה."
"אתה בטוח שאתה לא טועה?"
"אין לי ספק!"
"מה, הגנב הקטן והמחורבן הזה! הוא אמר לי שזה שלו!"
"מי?" שאל מרטין.
"מי, בלייר ההוא, שניסה להידחף אלינו לפני שנה. אני כבר אראה לו!"
"חשבתי שאמרת שזה רעיון שלך."
"מה פתאום! נראה לך שאני אגנוב חומרים, ועוד מלפני שנה?"
"טוב," אמר מרטין, "כשתזכה לעוד פרץ השראה כזה, תתקשר אלי ואני אקפוץ לפה. אני חייב לזוז עכשיו לאצטדיון הישן, לראות כמה הקפות בּייבּ עשה."
"מצטער, ג'ו. הייתי בטוח שהכול בסדר עם המערכון הזה."
"לא נורא! לא בזבזת לי יותר מדי זמן. אבל מעכשיו כדאי שתשאיר לי את הרעיונות. להתראות!"
"להתראות, ג'ו, ותודה שבאת."
מרטין יצא וגרין לחץ על הכפתור שמקשר אותו עם גברת ג'קסון.
"גברת ג'קסון, בחיים אל תרשי לבלייר הצעיר הזה להיכנס לפה שוב. הוא רמאי."
"בסדר, מר גרין. אבל אתה לא חושב שהגיע הזמן שתצא להלוויה? כבר שלוש ועשרים."
"כן. אבל רגע, איפה הבית של פלנט?"
"הוא נמצא ברחוב מאה שישים, ממש בפינת ברודווי."
"אלוהים ישמור! איזה מין מקום לגור בו! רק רגע, גברת ג'קסון, תשלחי לפה את לואיס."
"לואיס," הוא אמר כשהופיע המזכיר החדש, "אכלתי בצהריים משהו שעשה לי לא טוב בבטן. רציתי ללכת להלוויה של פלנט, אבל נראה לי שזה יהיה ממש מסוכן לצאת. תהיה מוכן ללכת לשם, להגיד להם מי אתה, וככה, לייצג אותי? גברת ג'קסון תיתן לך את הכתובת."
"כן, אדוני," אמר לואיס, ויצא.
כמעט בו ברגע נפתחה שוב דלת המשרד הפרטי ומרג'ורי גרין היפה, מנינג לשעבר, נכנסה ללא כל הזמנה. פניו של גרין הביעו הפתעה לאו דווקא נעימה.
"מה, שלום, יקירתי!" הוא אמר, "לא ידעתי שאת מגיעה היום העירה."
"לא אמרתי לך שאני לא מתכוונת להגיע," ענתה אשתו.
הם החליפו כמה מחוות ברכה של זוג נשוי.
"אני משערת ששמת לב," אמרה גברת גרין, "שהשמות שלנו לא הופיעו ברשימת האורחים של המסיבה."
"לא. לא היה לי זמן להסתכל בעיתונים. אבל מה זה משנה?"
"לא משנה בכלל, כמובן. אבל אתה רוצה לדעת מה אני חושבת? אני חושבת שהאנשים האלה הזמינו אותנו רק כי הם רצו ממך משהו, עזרה באיזה אירוע צדקה או משהו."
"ממש! רק שינסו!"
"אבל לא על זה באתי לדבר אתך."
"אז מה העניין, יקירתי?"
"חשבתי שאולי זכרת משהו?"
"מה — נו, טוב, אין טעם לדבר על זה אם שכחת."
מצחו של גרין התקמט מרוב מחשבות עמוקות, ואז לפתע אורו פניו.
"ברור שלא שכחתי! זה יום ההולדת שלך!"
"נזכרת רק עכשיו!"
"בשום אופן לא! אני חושב על זה כבר שבועות!"
"אני לא מאמינה לך! אם הייתי חושב על זה, היית אומר משהו, וגם —" אשתו היתה על סף דמעות, "היית מביא לי משהו קטן, כל דבר קטן."
פעם נוספת קדרו פניו של גרין, ופעם נוספת אורו.
"אני אוכיח לך," אמר, וניגש בצעדים מהירים אל הכספת.
כעבור רגע הניח בידיה את קופסת התכשיטים מפילדלפיה. היא פתחה אותה בן רגע, נשימתה נעתקה למראה יופייה של תכולת הקופסה, והיא כרכה את זרועותיה על צווארו.
"הו, איש יקר שלי!" בכתה, "תוכל אי־פעם לסלוח לי על שפקפקתי בך?"
היא קירבה את הפנינים לפיה כאילו היא מתכוונת לאכול אותן.
"אבל זה לא בזבוז נוראי?"
"בשבילך שום דבר לא נחשב בזבוז."
"אתה הבעל הכי טוב שאישה יכולה לבקש!"
"אני שמח שאת מרוצה," אמר גרין.
"מרוצה! אני המומה. רק לחשוב שהיה נדמה לי ששכחת! אבל אני לא אשבית אותך כל היום. אני יודעת שאתה רוצה כבר לצאת להלוויה של פלנט המסכן. אז אני אזוז. ואולי הערב תיקח אותי לאיזו מסעדה."
"ברור! תגיעי לאמבסדור בסביבות שש וחצי ונעשה לנו מסיבת יום הולדת קטנה. את לא רוצה להשאיר פה את הפנינים בינתיים?"
"אין סיכוי! הן יישארו אתי לנצח! מי שרק ינסה לקחת אותן יצטרך לעשות את זה על גופתי המתה!"
"טוב, אז להתראות, יקירתי."
"נתראה בשש וחצי."
כשנותר לבדו, סגר גרין בטריקה את דלת הכספת שלו וחזר לשולחנו, כשהוא אומר בקול רם דברים שעל פי רוב אינם נחשבים הולמים יום הולדת של אדם אהוב. ההמולה כנראה הגיעה החוצה לאוזניה של גברת ג'קסון, אבל אפשר שכבר היתה רגילה לזה. הרעש נפסק בעקבות כניסה נוספת למשרד ללא כל הודעה מראש, של אישה יפה עוד יותר מזאת שיצאה לפני רגע.
היא הביטה בגרין וצחקה.
"אלוהים ישמור! כמה שאתה נראה שמח!" היא אמרה.
"כן, רוז. אבל מה העניינים אתך?"
"היה לי יום רע."
"והוא לא השתפר עכשיו?"
"חשבתי שתגיעי רק מחר."
"ואתה לא שמח שהגעתי היום?"
"ברור שאני שמח!" אמר גרין, "ואם תבואי הנה ותנשקי אותי, אני אהיה אפילו עוד יותר שמח."
"לא. קודם יש לנו עסק פתוח לסגור."
"אתה יודע טוב מאוד! בפעם האחרונה שנפגשנו התעקשת שאני אפסיק לפגוש את כל האחרים ואשאר רק אתך. ואני הבטחתי לך שזה ייגמר בין הארי לביני בתנאי — נו, אתה יודע. היה איזה עניין עם איזו מחרוזת פנינים."
"התכוונתי לכל מה שאמרתי."
"נו, אז איפה היא?"
"קניתי אותה והיא שמורה בשבילך. רק שקניתי אותה בפילדלפיה, ומאיזושהי סיבה מחורבנת היא עוד לא הגיעה."
"עוד לא הגיעה? היא היתה כזאת כבדה שלא יכולת להביא אותה אתך?"
"אני נשבע לך, יקירתי, היא תגיע בעוד יומיים גג."
"אתה ממש הטיפוס שאני אאמין לשבועות שלו. אתה חושב שאני מטומטמת? או שאתה כל כך רגיל לשקר שאתה כבר לא שולט בזה?"
"אם רק תתני לי להסביר —"
"לא מעניינים אותי ההסברים שלך! עשינו עסק ואתה לא עמדת בחלק שלך. ועכשיו —"
"אבל תקשיבי —"
"אני לא אקשיב לכלום! אתה יודע איך להשיג אותי, וכשתקיים את החלק שלך בעסקה אתה יכול להתקשר אלי. עד אז — נו, לא כל כך נורא לבלות עם הארי."
"חכי רגע, רוז!"
"שמעת כל מה שיש לי להגיד. להתראות!"
והיא יצאה לפני שהצליח לתפוס אותה.
"אני לא מתכוון לדאוג יותר בגללם! לעזאזל עם כולם!"
הוא משך אליו את הטלפון ונטל את השפופרת.
"תשיגי לי את גברת בריאנט־ווקר."
"זאת גברת בריאנט־ווקר? לא, אני רוצה לדבר אִתה אישית. זה קונרד גרין. הו, שלום, גברת ווקר. המזכירה שלך התקשרה אלי הבוקר, אבל השיחה התנתקה. היא אמרה משהו על אירוע התרמה. מה, כן, בוודאי, ברצון רב. כמה שרק תרצי. את רק תשאירי את זה לי ואני אדאג לך ליופי של בידור. זאת בכלל לא טרחה. לעונג לי. תודה לך. להתראות."
"נו, לואיס, היית בהלוויה?"
"כן, מר גרין, וראיתי את גברת פלנט והסברתי לה את המצב. היא אמרה שתמיד היית מאוד נחמד לבעלה. היא אמרה שבשבוע שהיה חולה הוא דיבר עליך כמעט כל הזמן והיה בטוח שאם הוא ימות אתה תבוא להלוויה שלו. כך שהיא רצתה מאוד שתהיה שם."
"שאלוהים יעזור לי! גם אני!" אמר קונרד גרין.
מדוע? משום שרינג לרדנר יודע להיות מצחיק בטירוף, שרמנטי, אירוני, שובב, חמוץ ומתוק, חסר פשרות: אחד האמנים האולטימטיבים של סוגת הסיפור הקצר במאה העשרים.
הקריאה ביצירותיו של לרדנר פורשת בפנינו צילום רנטגן, מפה, דיוקן מופתי של ארצות-הברית של פעם: של אנשיה, נופיה ומחלותיה השכיחות. דמויותיו של לרדנר טרודות תמיד במרדף אחר כסף, הכרה, אהבה ונחמה. הן רצות מהאופרה למשחק בייסבול, ובין מפגשים משפחתיים לאירועים המתרחשים בשולי העיר. עולם ספרותי שלם, ציור צבעוני וענק ממדים של תרבות שנהפכה בחלוף הזמן ל"גלובלית".
"למיליונים רבים הוא העניק פורקן ועונג."
"הסופר האהוב עלי הוא אחי ד. ב. ואחריו רינג לרדנר."
ג'. ד. סלינג'ר ב"התפסן בשדה השיפון"
"בכישרון ובקלילות היוצאים מגדר הרגיל, במשיכות המכחול שאין זריזות מהן, במגע הבוטח, ביכולת האבחנה הדקה מן הדקה."
"מִכרה של אמריקה האמיתית."
"הגיע הזמן להחזיר את רינג לרדנר למקום הראוי לו בפנתיאון הסיפור הקצר האמריקאי לצד בני דורו המינגוויי, ש’ אנדרסון, פיצג'רלד ופוקנר."
רינגולד וילמר לרדנר נולד ב-1885 למשפחה אמידה בעיירה קטנה במישיגן. בתחילת הקריירה המקצועית שלו עבד בכמה עיתונים קטנים ככתב ספורט, וזמן קצר לפני מלחמת העולם הראשונה הגיע ל"שיקגו טריביון". שם – בעיתון שהיה אז אחד הגדולים והחשובים בארצות-הברית – המשיך לכתוב על ספורט, אבל שימש גם ככתב פוליטי וכשליח לחזית מלחמת העולם הראשונה בצרפת.
לצד עבודתו העיתונאית וכחלק ממנה כתב לרדנר גם סיפורים סאטיריים שתיארו את החיים בארצות-הברית ובחזית האירופית של מלחמת העולם הראשונה, כמו גם מערכונים, פזמונים ומחזות קצרים. לרדנר העיתונאי היה מיודד עם הסופר סקוט פיצג'רלד; נושאי כתיבתו היומיומיים וסגנונו הפשוט גם השפיעו ישירות על מחבר סיפורים צעיר ששמו ארנסט המינגוויי, שהשתמש בשם העט "רינג לרדנר" כשכתב לעיתון בית הספר שלו.
לרדנר היה לא רק כותב מוכשר ובעל טור בעל אמירות חברתיות, אלא גם כתב קובצי סיפורים ונובלות בלתי נשכחים לפני שנפטר בטרם עת בניו יורק, ב-1933, ממחלת השחפת.
הוצאת "תשע נשמות" תפרסם בהדרגה תרגומים של מיטב יצירותיו של הסופר.
|
מסעה של הגשושית צפוי להימשך חמש שנים, ובסופו היא תיכנס למסלול סביב צדק, אותו תקיף 33 פעמים במשך שנה. כך היא תשלים צילום מלא של פני השטח של כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. את המסע הארוך תבצע ג'ונו תוך שימוש באנרגיה סולארית, שתיקלט בעזרת שלוש כנפיים מכוסות פאנלים סולאריים בשטח של 60 מ"ר.
"היום, עם שיגורה של ג'ונו, אנו פותחים במסע לקראת גבול חדש", אמר מנכ"ל נאס"א, צ'רלס בולדן. "עתיד המחקר תלוי במדע חדשני כמו זה, כדי לעזור לנו להבין טוב יותר את מערכת השמש ולהמשיך לשאוף ליעדים מאתגרים".
לאחר שיגור החללית ממרכז נאס"א בפלורידה, מפעיליה נאלצו לחכות למידע שיאשר כי היא נכנסה למסלול שנועד לה, וכי הכנפיים הסולאריות הענקיות, הגדולות ביותר שהותקנו בכלי לחקר החלל העמוק עד היום, פועלות ומספקות אנרגיה כנדרש. לאחר מספר שעות שבהן המתח גאה, הגיעו לבסוף הנתונים שאישרו כי ג'ונו, שעלות התכנית לפיתוחה ושיגורה מוערכת בלמעלה ממיליארד דולר, עלתה על הנתיב המתוכנן.
כדי לצבור תאוצה מספיקה למסלול של 2,800 מיליון ק"מ אותם גשושית המחקר צריכה לעבור כדי להגיע לצדק, היא תבלה את השנתיים הקרובות בהקפת כדור-הארץ. בכל הקפה היא תגביר את מהירותה, עד שתצא במהירות של 16,000 קמ"ש לכיוון כוכב הלכת.
שמה של החללית נלקח מהמיתולוגיה הרומית, בה ג'ונו (בעברית יונו) היא אחותו ואשתו של האל יופיטר (שמו הלועזי של כוכב הלכת צדק), והיחידה שיכולה לחשוף את טבעו האמיתי.
|
"טריסטן בבית חולים, הוא מאד אוהב תמנונים ויושב ומצייר אותם כל יום" כך לשון המכתב שקיבלה יעל אריאלי לפני כמה חודשים מאמא של טריסטן, בו מבקשת האם מיעל להפתיע את בנה השוהה בבית החולים עם בובת תמנון אמתית שתיצור יעל בהשראת ציוריו. יעל נענתה לבקשת האם, והקימה לתחייה את התמנון המצויר, היא הפיחה בו חיים ובראה אותו מחדש בעבודת יד כבובת פליז רכה עם קבלת הציור. את הבובה שלחה יעל לאמו של טריסטן, והחיוך על פניו של טריסטן בעת שקיבל את הבובה אמר הכול. היום טריסטן כבר בבית והוא מרגיש טוב. תכירו את "תופרת החלומות", יעל אריאלי, היא בוראת בובות מציורי ילדים כבר שנה, והיום מקימה פרוייקט חדש ומרגש במיוחד לילדים השוהים בבתי חולים.
מהיכן הגיע רעיון "תפירת החלומות"?
"במהלך מבצע צוק איתן ניסיתי למצוא פעילות שתעזור לבת הקטנה שלי להתמודד רגשית עם המצב. ישבנו וציירנו ואז חשבתי שיהיה נחמד מאוד להפוך את הבובה שבציור לבובה אמתית, וכך נולד לו האיש המצויר הראשון" יעל משחזרת "זו הייתה הפתעה ענקית. הילדה שלי התרגשה מאוד ומיד החליטה שזה התינוק שלה מכיוון שהיא המציאה אותו". מאז יעל מציעה את הבובות באמצעות אתר האינטרנט שהקימה Dolls ‘n’ All וכך משמחת ילדים בכל רחבי העולם, מארצות הברית, הונג קונג, נורבגיה, סקוטלנד, אירלנד ובישראל כמובן.
לאחרונה, אחרי שאלפי אנשים אימצו את רעיון הקמת הציורים לתחייה שלה, היא החליטה שהגיע תורה לשמח אחרים, והקימה את פרויקט מימון ההמון החברתי ללא מטרת רווח, במסגרתו היא מזמינה לרכוש בובה לילד/ה המאושפז/ת במחלקה אונקולוגית באחד מבתי החולים בארץ. לא מעט מחקרים מעידים על כך שבכדי שילד יירפא, גם הנפש שלו זקוקה למענה, ילדים מחלימים טוב יותר כשהם רגועים ובסביבה נעימה "הבובה שאכין בעזרת המימון תהיה עם הילד גם בלילה, ויכולה להיות לו/ה מנחמת לדאגות, פחדים, וחששות, ובעיקר תעניק לו תחושת גאווה ותסלול את הדרך להחלמה" כך מסבירה יעל "אני מאמינה שכל ילד הוא אומן. הילדים יכולים לצייר הכול, צמחים, ילדים, דרקונים, מפלצות, וגם ציורים מקושקשים של ילדים ממש קטנטנים".
על היתרונות שמעניק הפרויקט לילדים המאושפזים מספרת יעל "הבובה שקמה לחיים מעניקה לילדים אושר אדיר ותחושת גאווה אמונה שכל ילד הוא אומן" היצירה ערכית וחשובה גם עבור ההורים "עבור ההורים זוהי דרך נהדרת לשמר זיכרון ילדות, להעצים את עולם הדמיון, וחיזוק ההערכה העצמית" מסבירה יעל "החבר הדמיוני של ילדכם מתעורר לחיים, יש משהו יותר מקסים מזה?"
|
יצחק וולסטר נולד בשנת 1931 בהונגריה. בגיל 13 נשלח למחנה ריכוז ומחנות עבודה באוסטריה. אמו נפטרה כשהיה בן 6. אביו נשא אישה שניה, שנרצחה יחד עם בנה בן הארבע באושוויץ, ואילו הוא נלקח לפלוגות העבודה הידועות לשמצה, משם לא שב.
ספריו: ” נבוך בארץ ” סיפור ילדותו בהונגריה ובשואה. ” קסם אפריקאי ” רומן המתאר את קורותיו של מהנדס ישראלי באפריקה. ” מבודפשט לדישון ” קורות עליית קבוצת יתומי שואה בהעפלה. “ימי דישון ” תולדות ישוב ליד הגבול.
“קשר דם” רומן דיגיטלי הנמצא במנדלי מוכר ספרים, על עודות היחסים בין יהודים וערבים.
|
איך לגרום למישהו להרגיש רגש? איך לגרום למישהו להרגיש טוב? איך לגרום למישהו להרגיש חזק? איך לגרום למישהו להרגיש חבר שלך? איך לגרום למישהו להרגיש חלש לידך? איך לגרום למישהו להרגיש חזק לידך? איך לגרום למישהו להרגיש טוב עם עצמו? איך לגרום למישהו להרגיש מחויב אליך? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח? איך לגרום למישהו להרגיש איתך בנוח? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח עם עצמו?
|
למרות מאמצי ההסברה הרבים, חלק מהנשאים עדיין נמנעים מלעבור בדיקת איידס, אם בשל החשש מחשיפה או בגלל חוסר היכולת להתמודד עם התוצאה. במציאות כזו, בדיקה ביתית שתאפשר לכל החפץ בכך להיבדק בפרטיות מקסימלית בביתו עשויה אולי להעלות את שיעור האבחון. רק בשבוע שערב פורסם כי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) צפוי לאשר בקרוב בדיקה ביתית לאיידס , בהמשך לחוות דעת של צוות מומחים בנושא.
מדובר בערכת OraQuick, ערכת בדיקה המיוצרת בידי חברת OraSure האמריקאית. הערכה המהירה לבדיקות וירוס HIV נמצאת בשימוש הצוותים הרפואיים בארה"ב כבר שבע שנים במטרה לבצע אבחון ראשוני, לפני בדיקת הדם. כעת ההמלצה היא לאשר את השימוש גם לצרכן הפרטי, שיוכל לרכוש אותה בבית מרקחת, בדומה לבדיקת הריון פשוטה. "הרעיון הוא שהבדיקה תהיה זמינה לכל מי שחושש לגשת באופן מסודר למרכז רפואי", מסביר ד"ר אפרים הלפרין, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית חולים "ביקור חולים". "הבדיקה תאפשר להם לבצע את הבדיקה בצנעה, מתוך ידיעה שאחר כך יצטרכו לקבל טיפול מסודר".
הבעיה בבדיקה היא שלמרות הפשטות שלה, לא כל אדם, ודאי לא מי שמתרגש כשהוא עומד בפני בשורה הרת גורל, יכול לבצע אותה באופן מושלם. "בעיקרון זו בדיקה מאוד פשוטה – לוקחים דגימה מהרירית של הפה, מטפטפים חומר מסוים, ומחכים 20 דקות להופעת פסים על גבי הבדיקה", מסביר ד"ר הלפרין. "אבל למרות הפשטות של הבדיקה, הפרשנות עלולה להיות בעיתיית. אחד יפספס בדיקה חיובית, אחר ייכנס לפאניקה בגלל תוצאה שלילית שנראית לו כחיובית. היכולת לבצע את הבדיקה מוגבלת".
מעבר לפרשנות האישית, יש להודות, הבדיקה מדויקת פחות מבדיקת הדם. "גם אם המהימנות שלה תגיע ל-99%, המשמעות היא שמתוך 100 אנשים שיעשו את הבדיקה, אחד יקבל תוצאה שגויה", מוסיף ד"ר הלפרין. "חמור יותר הוא מצב של תוצאה שלילית שגויה – הנשא יהיה רגוע נפשית וירגיש נוח לקיים יחסי מין לא מוגנים".
|
אם כל היום או כל השבוע אתם רודפים אחר הזנב של עצמכם ומנסים למצוא רגע של שקט, יכול להיות שאתם זקוקים למנוחה. לא כולם יודעים מה באמת לעשות עם מנוחה שכזו – יש מי שנהנה פשוט לישון, יש מישהו שממלא את זמנו הפנוי בפעילויות אין ספור כדי להרגיש שמספיקים, ויש מי שממלא את זמנו בתפנוקים כדי לתת לגוף ולנפש הרגשה שהם נמצאים בידיים טובות, יש פרגון עצמי או מאת החברים. הביטוי "להיות בידיים טובות" מייצג גם את החוויה של העיסוי בספא – תוך הגשת מגוון גדול של טיפולים והצעות בילוי שונות במתקני המקום.
חמאם טורקי הוא מקום לתפנוקים. זהו בית מרחץ ציבורי – חדר סגור ובנוי שיש, כשבצידי החדר ישנם ספסלי ישיבה ובמרכזו – משטח הטיפולים על מזבח השיש. השיש שומר על חום גבוה יחסית באמצעות מכשיר חימום חשמלי שבבסיסו – בנוי פלטות ומים חמים שמעבירים חום באבן השיש אל המטופל. הטיפול מורכב משפיכת מים חמים על המטופל וקרצוף מתמשך לפתיחת הנקבוביות בעור באמצעות האדים תוך עיסוי מרגיע.
אחת מהנאות החיים היא אוכל, והעושר שבבילוי מיוחד כמו ביקור בספא יכול לכלול גם את הפרק הזה, בתנאי שנעשה בתיאום מראש. לא כל מרכז ספא מספק ארוחה עשירה בין קירותיו אלא לעתים שולח את המטופלים למסעדה הקרובה. חשוב לציין כי שלב האוכל חייב להגיע לאחר הטיפול – משום שלפני טיפול יש להקפיד על מנוחה מאוכל לפחות כשעתיים.
מי שרוצה להניח את כל לחצו במקום אחד ולשכוח ממנו לפחות לשעה, יכול לבקש את הבילוי המרכזי שבספא – קבלת עיסוי. ניתן לבחור מבין שלל סגנונות טיפול בעיסוי – עיסוי בבגדים או ללא בגדים ועם שמן, עיסוי במקום אחד בגוף – כמו כפות הרגליים או עיסוי לכל אורכו.
|
אז איך לבחור שולחן אוכל?
בכתבה זו ריכזנו את כל המידע הטכני והעיצובי לתכנון נכון של שולחן פינת האוכל שלנו. אם זה שולחן מעץ מלא, בשילוב ברזל, זכוכית, שיש או בטון, בכל מקרה מומלץ ללמוד מניסיונם של אחרים.
אז על מה בעצם כל ההתרגשות? מה הסיפור הגדול ולמה שולחן פינת האוכל הוא אחד הפריטים החשובים בעיצוב ותכנון הבית?
אומרים שהמטבח הוא הלב של הבית אבל כל המטבחים מובילים בסוף אל השולחן. השולחן הוא המקום בו כולנו נפגשים. אם בתחילת היום או בסופו, כמעט לכולנו יש לפחות רגע אחד ביום בו כולנו נפגשים סביב השולחן. בחגים, השולחן שלנו הוא כוכב הערב וביום יום הוא דואג לתת נשמה ותוכן לסביבה בו הוא מונח. שולחן טוב הוא שולחן שחיים סביבו, אוכלים עליו, יושבים עליו להכין שיעורי בית או סתם לשבת עם שתי כוסות יין ברגע של שקט רומנטי לפני שהיום נגמר. שולחן טוב הוא מרכז.
גובה שולחן: חייב להיות בין 75-77 ס"מ אחרת אתם תרגישו את זה במרפקים ובגב. תאמינו לנו ששולחן גבוהה מידי או נמוך מידי (אפילו בכמה ס"מ) יהיה בכייה לדורות וכל הגבוהים שתמיד נתקעים עם הברכיים בשולחן יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים. כמובן שגם כל הכיסאות בעולם מתאימים לגובה הזה אלא אם יוצרו בהזמנה מיוחדת.
אזהרה!!! מיקום הרגליים- בשולחנות עם רגליים פנימיות חשוב שמיקום הרגליים יהיה 27-30 ס"מ פנימיות מראש השולחן אחרת לא יהיה נוח לשבת בראש השולחן.
בשולחנות עם רגליים בפינות כדי לוודא שנכנסים מספר הכיסאות הרצוי בין הרגליים עם קצת ספייר.
עיצוב (צורה/ חומר/ איכות), פרקטיקה (מידות/ פתיחות וכו') ומחיר.
- מיקום בבית: האם קרוב למטבח? האם זה אופן ספייס לסלון….
- דרכי גישה: חשוב להזמין רהיט שיכול להיכנס הביתה או לפחות להבין את הבעיה ולהעלות אותה בתהליך הרכישה.
- כמה אנשים הייתם רוצים להושיב ליד השולחן ביום יום?
- אם אתם מארחים הרבה, האם הייתם רוצים לשלב הרחבות לשולחן?
- האם שולחן האוכל הוא הלב של הבית או משמש אתכם רק בארוחות שישי וחגים?
- כשאומרים לכם יין אדום ועץ אלון צרפתי, זה מעורר תחושות של רומנטיקה או פניקה של מה יקרה אם ישפך?
סגנון עיצובי: מודרני נקי מינימליסטי, כפרי, גס וחומרי או סגנון תעשייתי המשלב ולוקח את הטוב משתי העולמות? (ויש עוד כמה סגנונות שאנחנו לא קשורים אליהם). מעבר לאיכות הבחירה העיצובית היא זו שמשקפת אותכם ומיוחדת לכם. תראה לי את שולחנך ואומר לך מי אתה... למשל אצלנו בבוצ'רס אנחנו מתמקדים בסגנון שנשאר נאמן לחומר הגלם והאמת שלו. אין דבר יותר אמיתי משולחן אוכל מעץ מלא או מברזל משופשף.
צורה וחומר: אנחנו נעדיף שבחירת החומרים של השולחן תהיה תואמת או משלימה ומאזנת את החומרים הקיימים בבית, צבעים, צורות, גוונים וחומריות. נקודות למחשבה.
מחיר: כמו לכל מוצר בשוק תמיד יש רמות מחירים שונות. מחיר שולחן פינת אוכל כמובן קשור למידות, לעיצוב וסוג חומרי הגלם. ברור שמחיר שולחן אוכל מעץ מלא לא מתחרה בחומרים תחליפיים שיש בשוק אך מצד שני בעיצוב חכם הוא גם לא חייב להיות הוצאה כבדה מידי. לא תמיד שולחן זול הוא בהכרח שולחן נחות או לא איכותי. אנחנו ממליצים תמיד לשאול איך אפשר להוזיל את המוצר ומה ההשלכות. אנחנו תמיד ננסה למצוא את האופציה המתאימה ביותר עבורכם, מבלי להתפשר על איכות כמובן.
עיצוב זו אהבה, ובמקרה של רהיטי בוצ'רס אלו יחסים לטווח ארוך בהחלט. לפעמים האהבה היא לא ממבט ראשון ולכן חשוב לקחת את הזמן, לגעת בשולחן, להבין אותו ולהכיר אותו.
אצלנו בחלל תצוגה יש מגוון רחב של שולחנות שמטרתו בעיקר לגרות את הדמיון. ניתן לראות סוגים שונים של עיצובים, עצים, גדלים וחומרים אותם ניתן לשלב בצורות שונות בהתאם לדרישות העיצוביות, הגודל וכמובן גם התאמה לתקציב. מאוד נשמח לפגוש אתכם ולהתאים לכם את השולחן שלכם.
|
במהלך סמסטר אביב 2020, כסטודנטים ומתמחים במכון הערבה חווינו סגר משותף במהלך החודשים מרץ עד יוני , בהם הכתה מגיפת נגיף הקורונה באופן האינטנסיבי ביותר. נדרשנו למצוא דרכים יצירתיות להתחבר אחד לשני ולשתף זה את זו לגבי נקודות המבט הפלסטינית והישראלית על הסכסוך , בעקבות פעילויות חברתיות שהוגבלו והשתנו בהתאם להנחיות הריחוק החברתי ומגבלות נסיעה שחלו על מנחים.. המשתתפים ארגנו מעגלי שיח, הקרנות סרטים ואירועים אינטראקטיביים לציון יום הזיכרון הישראלי ויום הנכבה.
בתחילת יוני, הסטודנטים התמקדו בסיפוח הקרב ובא של הגדה המערבית, כחלק מ"עסקת המאה" שהוצגה על ידי נשיא ארה"ב טראמפ וראש ממשלת ישראל נתניהו. בקהילה שמורכבת ברובה מאמריקאים, ישראלים ופלסטינים, לא ניתן היה להתעלם מהסיפוח המתוכנן. מספר סטודנטים ארגנו מפגש להצגת העסקה ודיון בתוצאות הצפויות; המפגש זכה להשתתפות מכובדת בקרב הסטודנטים. המשתתפים דאגו בעיקר בשל היעדר המידע שנמסר על ידי ממשלות ארה"ב וישראל לגבי מה שיקרה בשטח, וכיצד המנהיגים צופים שישתנו חייהם של פלסטינים וישראלים בעקבות תוכנית הסיפוח. בסוף המפגש הראשון, החליטו חלק מהמשתתפים לבטל את תוכניותיהם לטיול מחנאות בנהר הירדן שתוכנן להתקיים בתום הסמסטר, ולנצל את הזמן עד למועד הסיפוח ב-1 ביולי לצורך הצגת עמדותינו לממשלת ישראל והציבור. החלטנו להקים מאהל מחאה בירושלים, מול הכנסת.
1. אנו מתנגדים לסיפוח הגדה המערבית לשטח / ריבונות ישראל/ית.
2. אי-השוויון והסכנה המתמדת שאיתם מתמודדים פלסטינים כתוצאה מהכיבוש הינם בלתי קבילים וחייבים להשתנות.
3. הסיפוח יהפוך כל פיתרון של שתי מדינות לבלתי אפשרי ויחמיר את חוסר היציבות הביטחונית באזור.
4. על תכנית הסיפוח להתייחס להשפעה על הפלסטינים החיים בשטח המסופח.
5. היחס לפלסטינים הוא ככלי פוליטי ולא כבני אדם.
6. אנו דורשים משא ומתן בכל החלטה עתידית אשר משפיעה על שני העמים.
ב-15 ביוני, חמישה ימים בלבד לאחר שעזבנו את המכון, נפגשנו עם בוגרים נוספים של מכון הערבה בתל אביב על מנת לדון במניעים שלנו ובלוגיסטיקה של הקמת מאהל מחאה מחוץ לכנסת במשך עשרה ימים. בנוסף לששת הנקודות המפורטות לעיל, הקבוצה שלנו קבעה בתחילת הדרך כי ערכי המאהל יהיו שלום, עידוד שיח וקידום האנושיות של כל בני האדם.
הדברים התחילו לזוז במהירות כאשר המצטרפים ברחבי הארץ הכינו חומרי מידע, רכשו את הציוד וההיתרים הנדרשים, כתבו והפיצו הודעות לעיתונות ויצרו קשר עם ארגונים אחרים – הכל תוך שישה ימים.
ב-21 ביוני הקמנו את המאהל שלנו בגן הוורדים עם אוהלים, מחשבים ניידים ותשוקה לוהטת לשינוי, מוכנים לעבודה. במהלך עשרת הימים הבאים, נפגשנו עם אנשי ציבור וחברי כנסת, אירחנו אירוע משותף עם נשים עושות שלום, קיימנו סדנאות עם פעילי שלום ותיקים, ומעגלי שיח/מפגשים עם עמיתינו בשלום עכשיו, חד"ש, שוברים שתיקה וקבוצות אחרות. במהלך השיחות הללו תרגלנו וחידדנו את הערכים למענם הקמנו את המאהל. בין קבוצות המפגינים בגן הוורדים הייתה גם מועצת יש"ע, המייצגת את קהילות המתנחלים בגדה המערבית. אנשי המאהל שלנו וחברי מועצת יש"ע נפגשו לשיחה מכבדת בנושאים הקשורים לזכויות אדם, תוך שמירה על שיח פתוח, בדומה למה שחווים המשתתפים במהלך התוכנית הסמסטריאלית במכון הערבה.
ב-25 ביוני עשרה מאנשי המאהל לקחו את הקריאה שלנו לצדק לרחובות ירושלים. לבושים בלבן, נשאנו בשקט שלטים בשוק עם סיסמאות כמו "סיפוח הוא הפרה של זכויות אדם" ו-"לא לסיפוח, כן לשלום". משתתפת אחת קראה בקול רם מכתב פתוח לציבור הישראלי, שנכתב על ידי חבר פלסטיני. במכתב, הכותב פונה מעבר למנהיגים הפוליטיים של שתי המדינות אל לבם של כל בני אדם, ומדגיש את הצורך בחופש כדי לרדוף אחר חלומות ולהבטיח חיים טובים יותר לדור הבא בשני הצדדים. "אני בן אדם שלא שונא אף אחד", הוא אומר, "אני נלחם רק נגד כוחות הכיבוש ולא נגד יחידים".
נקודת שיא נוספת במהלך החוויה המיוחדת הייתה תשומת הלב שהעניקו לנו כלי התקשורת וחברי הכנסת. אנשי המאהל התראיינו לגל"צ, ערוץ 12 וערוץ הכנסת. בנוסף, המאהל הוזכר במאמר על מחאות נגד הסיפוח בהארץ. עשינו מאמץ מיוחד למשוך את חברי הכנסת למאהל כדי לקיים עימם שיח, בין אם הם תומכים בסיפוח ובין אם לא. במהלך עשרת הימים ביקרו במאהל מספר חברי כנסת ושוחחו עם המשתתפים, וסימנו את שמם על שלט גדול שהוצב במחנה: אימאן חטיב-יאסין, איימן עודה, סונדוס סאלח, אורלי פרומן, תמר זנדברג, בועז טופורובסקי, יאיר גולן; וחברי הכנסת לשעבר מוסי רז ודב חנין.
אנחנו כעת באמצע חודש יולי, ועדיין קשה להבין מה תהיה משמעות הסיפוח בשטח בפועל. אנשי המאהל ממשיכים לשמור על קשר ולהתאים את צורת האקטיביזם שלהם לפעילות ברת-קיימא למען שלום וצדק באזור. בין היתר מתארגנים על הקרנות קולנוע ובלוג משותף, שמטרתם לחשוף ישראלים ופלסטינים לאנקדוטות מהצד השני במטרה לקדם חמלה וערכים של זכויות אדם. למרות שהסטטוס-קוו אינו תומך, לא במילים ולא במימון, הקבוצה שלנו נותרה מלאת מוטיבציה; אנו חלק מדור המסרב ליפול למלכודת השנאה והדיכוי, ובמקום זאת מתעקש על שיתוף פעולה.
|
העשור האחרון היה העשור של מחאת הדיור. מחאה זו, שבשיאה בקיץ 2011 הוציאה לרחובות 400 אלף ישראליות וישראלים, עיצבה במידה רבה את השדה הפוליטי כמו גם את השיח החברתי-כלכלי של העשור המסתיים עתה. אלא שלא היתה זו מחאה אחת, אלא שלוש מחאות שונות שנבדלו ביניהן במסרים המרכזיים, במושאי המחאה ובדרישות הפוליטיות שלהן.
בהבחנה זו ובניתוח של שלוש המחאות של 2011 מצוי גם אחד ההסברים לשאלה הרווחת על "כישלונה של המחאה" והפוטנציאל שעדיין לא מומש מתוכה. טקסט זה מבקש להמשיך ולהעמיק את הדיון שכבר נעשה בסוגיות אלו, תוך התמקדות בסוגיית הדיור כנושא מרכזי שהמחאה החברתית העלתה לסדר היום.
את המחאה הראשונה נהוג לכנות בשם "מחאת יוקר המחייה". בעידוד הנרטיב ששוכפל וחוזק על-ידי כלי התקשורת המרכזיים, מחאה זו הייתה ועודנה הדומיננטית ביותר וזו שזכתה לתשומת הלב הציבורית הרחבה ביותר.
מחאת "יוקר המחייה" שהחלה כ"מחאת הקוטג'" העלתה לסדר היום הציבורי את מחירי המוצרים הגבוהים שהישראלים נדרשים לשלם כצרכנים. עם פרוץ "מחאת רוטשילד", המשיכה "מחאת יוקר המחייה" לקבל בולטות תקשורתית והפכה להיות "מחאת יוקר הדיור", שמסריה העיקריים היו הדרישה להורדת מחירי הדירות המאמירים.
הנרטיב העיקרי של מחאה זו לא היה ערעור השיטה החברתית-כלכלית הקיימת. דובריה קיבלו, ולעיתים אך קידמו באופן גלוי ואקטיבי, את הסדר הניאו-ליברלי הקיים, תוך הסכמה עם הטענה ש"השוק החופשי", כל עוד הוא מתפקד כהלכה, אמור לספק פתרון הולם לכולם. לפי קביעה זו, הסדר החברתי-הכלכלי הקיים "מוכתם" על-ידי פוליטיקאים מושחתים, תאגידים דורסניים ו-וועדי עובדים מסואבים.
כך יצא שעל אף תפיסתה העצמית של המחאה כלעומתית לעמדת השלטון, היא הולידה מתוכה דרישות שהשתלבו היטב בתוך המדיניות הממשלתית הקיימת. בהתאם לסיפור שהתפתח על-ידי דובריה, הגורם המרכזי המסביר את העלייה במחירי הדיור הוא "המחסור בהיצע", הנובע באופן בלעדי מכישלונה של המדינה בשיווק כמות מספקת של קרקעות לבנייה. טיעון זה זהה לעמדה הממשלתית הניאו-ליברלית, המניחה שאחריות המדינה מסתכמת בהקצאת קרקע וכי שוק הדיור יוסדר באופן מיטבי כל עוד יתנהל בצורה של "שוק חופשי", בהתאם לאינטרסים של "כוחות השוק".
"מחאת יוקר המחייה" גם סיפקה את המצע הרעיוני שעליו צמחו הדוברים הקולניים ביותר בעד הסדר הניאו-ליברלי בישראל הנמנים על "התנועה הליברטריאנית", שנוצרה גם היא מאז ובעקבות המחאה החברתית של 2011. תנועה זו, הקוראת לביטול מוחלט של הערכים הסולידריים של ערבות הדדית ודאגה קולקטיבית לאוכלוסיות חלשות, נשענת על הטיעון לפיו הגורם המרכזי לעלייה במחירי הדיור היא המדינה עצמה וקוראת ל"פירוק מונופול המדינה" והפרטת הקרקע לידיים פרטיות.
את המחאה השנייה שהתרחשה במסגרת המחאה החברתית של 2011, ניתן לכנות בשם "המחאה הסוציאל-דמוקרטית". מחאה זו עסקה בדרישה לכינון (מחודש, על פי חלק ממשתתפיה) של מדינת הרווחה בישראל. תחת סיסמאות כמו "צדק במקום צדקה" והכרה בנזקיה של השיטה הניאו-ליברלית לציבור העובדים והאזרחים, העלתה מחאה זו את הדרישה המוצדקת להכרה באחריות המדינה למתן שירותים חברתיים ציבוריים הולמים לתושביה, בתחומי הדיור, החינוך ועוד.
על אף שביסודן דרישות שונות לחלוטין ולעיתים גם סותרות, "המחאה הסוציאל-דמוקרטית" ו"מחאת יוקר המחייה" התקיימו במקביל, באותן הכיכרות ולעיתים על-ידי אותם המוחים עצמם – עובדה אשר מסבירה חלק מהבלבול אודות השלכותיה של המחאה החברתית על הזירה הפוליטית בישראל.
בדומה למחאת "יוקר המחייה", גם במחאה זו השתתפו בעיקר צעירים מהמעמד הבינוני, שהוא ברובו אשכנזי. אלא שבשונה ממפגיני "יוקר המחייה", משתתפי "המחאה הסוציאל-דמוקרטית" היו אלה מהם שהבינו כי פירוק מדינת הרווחה, צמצום כוחם של איגודי העובדים ושחיקת השירותים החברתיים הציבוריים פוגעים לא רק באוכלוסיות העניות ביותר, אלא גם בהם ובעתידם.
בתחום הדיור, התוצר המרכזי של מחאה זו בא בדרישה לתכנון "דיור בר-השגה" וכן בדרישה להגברת השקיפות, להסדרה ולפיקוח על שוק השכירות הפרטית, דרישה שעמדה בבסיס תהליך החקיקה שהסתיים בסופו של דבר ב"חוק לשכירות הוגנת" (שבתצורתו הסופית סיפק מענה חלקי וחלש מאוד לבעיות הקיימות בשוק השכירות).
אלא שבניסוח דרישות אלו – המסתפקות בתפיסת המדינה כמתכננת וכרגולטורית של השוק החופשי – חברה מחאה זו, גם אם בלא כוונה תחילה, עם "מחאת יוקר המחייה". מהלך זה מתבלט עוד יותר על רקע הכשל העיקרי של "המחאה הסוציאל-דמוקרטית", הבא לידי ביטוי בחוסר הצלחתה, ולעיתים גם חוסר רצונה, לחבור למחאה השלישית שהתרחשה במהלך קיץ 2011, מחאה שבמידה רבה הודרה מהשיח הציבורי המרכזי אודות המחאה החברתית.
מחאה זו, שהתרחשה גם היא כחלק ממחאות קיץ 2011 ובעקבותיהן, פרצה במקומות שבהם הפגינו אנשים אשר בנו את אוהליהם בכיכרות וברחובות לא רק כאקט של מחאה, אלא גם בהעדר ברירה אחרת.
מאהלים אלו, שכונו "מאהלי האין-ברירה", הוקמו במקומות כמו שכונת התקווה ויפו, שכונת ג'סי כהן בחולון, בירושלים ובערים הערביות במשולש. כבר מרגע הקמתם זכו מאהלים אלו ליחס שונה מרשויות השלטון, אשר אצלם היו סלחניים הרבה פחות להפרעה לסדר הציבורי; כמו גם מהתקשורת, שסיקרה אותם הרבה פחות וגם מסגרה את סיפורם לא כמאבק של "אנשים ערכיים הנאבקים על דמותה של המדינה", כפי שמוסגרה "מחאת יוקר המחייה", אלא כהפגנות של "קבוצות אינטרס" הדורשות משאבים מהמדינה.
במחאה זו חברו יחד אוכלוסייה של חסרי דיור ונאבקי דיור ציבורי יחד עם קבוצות קיימות וחדשות של פעילים/ות חברתיים/ות, שיצרו יחד כמה מההתארגנויות הבולטות ביותר הנאבקות בהשלכותיה ההרסניות של המדיניות הניאו-ליברלית הממשלתית על החברה הישראלית ועל האוכלוסיות המוחלשות ביותר בתוכה. על התארגנויות אלו, הממקדות את מאבקיהן בשיפור והרחבה של הדיור הציבורי, נמנות קבוצת "הלא-נחמדים-לא נחמדות", "המעברה" בירושלים, "צוות דיור ציבורי" וקבוצות נוספות, אשר רובן פועלות עד היום בשיתוף פעולה במסגרת "פורום הדיור הציבורי".
מחאה זו גם הבליטה במאבקיה את ההתנהלות האכזרית והגזענית בה נקטו בעבר ונוקטים בהווה מוסדות שאמורים היו לפעול במסגרת מדינת הרווחה, כמו המוסד לביטוח לאומי, או – בתחום הדיור – אופן התנהלותה של חברת "עמידר", החברה הממשלתית שאחראית על ניהול מרבית הדיור הציבורי בישראל. אלא שבמקום לפעול יחד עם ולטובת דיירי הדיור הציבורי, מתאפיינת חברה זו בהזנחת תחזוקתן של הדירות הציבוריות, בהתנכלות ובהתעללות בדיירות ובדיירים ובקידום מדיניות הפינויים.
כאמור, הכשל של "המחאה הסוציאל-דמוקרטית" לא היה במסרים שהיא העלתה – שבעיקרם נכונים – אלא בחבירתה הרעיונית והפוליטית עם "מחאת יוקר המחייה", במקום עם אנשי וארגוני "מחאת האין-ברירה".
אם לתרגם זאת לתחום הדיור, הכשל של מחאת "השכירות ההוגנת" אינו מצוי בעצם הדרישה המוצדקת להסדרת תחום השכירות הפרטית, אלא בחוסר זיהוי האינטרס המשותף של השוכרים הצעירים ממעמד הביניים יחד עם נאבקי הדיור הציבורי מהמעמדות הנמוכים, ובחוסר הזיהוי של העמדה המשותפת של שתי קבוצות אלו אל מול האינטרסים המנוגדים של אוכלוסיית " משקיעי הנדל"ן" המבוססת.
זיהוי דמיון האינטרסים ושיתוף פעולה כזה יוכל לבוא לידי ביטוי, למשל, בדרישה להגדלת המעורבות של המדינה בשוק השכירות לא רק באמצעים עקיפים כמו "רשם שכירויות" או פיקוח על שכר דירה, אלא באמצעות הרחבה משמעותית של הדיור הציבורי כך שיספק מענה של שכירות יציבה ונגישה למשפחות מהמעמד הנמוך כמו גם למשפחות ממעמד הביניים.
ולא פחות חשוב מכך, שותפות כזו תוכל לבוא לידי ביטוי גם בהפנמת ההכרח לקדם תיקון מהיסוד של המוסדות והגופים האחראים למימוש וביצוע מדיניות הרווחה והשירותים החברתיים, והצורך בהתמודדות עם גזענות ואפליה ממסדיים מהעבר ובהווה.
ברית מחאות כזו – חוצת שבטים חברתיים ופוליטיים – בין "המחאה הסוציאל-דמוקרטית" ו"מחאת האין-ברירה", לא התרחשה במהלך העשור שמסתיים עתה. האם ברית כזו, שלה פוטנציאל שינוי משמעותי הרבה מעבר לתחום הדיור, תצליח להתרחש במהלך העשור הבא? הלוואי. ימים יגידו.
הערת הכותב: טקסט קצר זה אינו מתיימר ואינו מבקש להציג ניתוח מלא לכלל ההיבטים של המחאות החברתיות שנולדו מאז קיץ 2011, אלא להתמקד בביטוי של מחאות אלו לתחום הדיור ובמגמות המרכזיות שהתפתחו במסגרתו. הטקסט גם אינו עוסק בסוגיה החשובה אודות מקומן של אוכלוסיות נוספות במחאה החברתית, ובהן האוכלוסייה הערבית, החרדית, אוכלוסיית יוצאי ברה"מ לשעבר ויוצאי אתיופיה ואוכלוסיית מבקשי המקלט ומהגרי העבודה.
תודה לד"ר שלמה סבירסקי, עו"ד נוגה דגן-בוזגלו, ד"ר גל לוי, ליטל כהן-ביטון ודני גיגי על הערותיהם המועילות.
המחאה החברתית היתה בזמן הכנסת ה-18. מאז היו עוד 4 מערכות בחירות ואפשר לראות איך אותן מוחים הצביעו באמת, כשהיו להם ברירות מסוימות ולא רק אפשרות לשחרר קיטור ללא השלכות מיידיות.
"מחאת האין ברירה": נטולת כוח אלקטורלי. אינה מיוצגת באף מפלגה. חלק מאותם "חסרי דיור ונאבקי דיור ציבורי" הצביעו למפלגות הקואליציה או לא הצביעו כלל- הם מעדיפים לשלם מחיר כלכלי אישי כואב תחת ביבי מלהסתכן בטחונית עם קואליציה שמאלית, שאולי לא תעזור להם כלכלית.
"המחאה הסוציאל-דמוקרטית" כוללת 10-11 מנדטים- מצביעי העבודה והמחנה הדמוקרטי בבחירות האחרונות. הרי מי שכדי להפיל את ביבי הצביע "כחול לבן", מפלגת סופרמרקט שמאוחדת רק בשינאתה לביבי, אינו סוציאל-דמוקרט.
"מחאת יוקר המחיה" הובלה בידי קבוצה שחלקה נמצא כיום במפלגות הסוציאל-דמוקרטיות (שפיר ושמולי)- אבל המוחים עצמם הצביעו ליכוד, כחלון ולפיד.
אז מה היתה מועילה שותפות בין שתי "מחאת חוסר הברירה" ו-"המחאה הסוציאל-דמוקרטית"? הממשלות של נתניהו לא ספרו את מפלגות השמאל, ולא היו סופרות אותן גם אם היו חוברות לעוד כמה אלפי "מפגיני חוסר ברירה".
ולאורך השנים, גם לזרם המרכזי של "מחאת יוקר המחיה" אין עיניין לשנות את הכיוון הכלכלי במדינה. אפילו המדיניות הפופוליסטית של כחלון לא הביאה לו מצביעי "יוקר מחיה".
רבאק, 9 שנים אחרי המחאה, הנושא הכלכלי-חברתי כמעט לא קיים על השולחן.
וגנץ- מישהו בכלל חושב ברצינות שיש לו בכלל מישנה כלכלית?!
|
מכונת תפירה ברדר דגם XQ2700 - דגם לשנת 2019!
מכונת תפירה ינומה-יפן אוטומטית דגם 1040 - דגם לשנת 2019!
מכונת תפירה ינומה-יפן דגם 1030 - שנת 20198 כולל בונוס של 4 רגליות חינם !
מכונת תפירה זינגר 3333 - דגם חדש לשנת 2019 עם גרייפר תעשייתי - אחריות 7 שנים!
המהפכה הטכנולוגית והחשמלית בו למד האדם לבנות מכונות.
כחלק מהשינויים הגדולים שהתחוללו ב- 200 השנים האחרונות הומצאה מכונת התפירה בשנת 1863. חיש מהר הפכה מכונת התפירה לאחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה האנושית והייתה המכונה הראשונה שעולם שהוכנסה לשימוש החשמל הבייתי.
בשנים הראשונות של סוף המאה ה- 18 שימשו מכונות תפירה לייצור בגדים בייתי של תופרים וחייטים אשר שרתו את עשירי אותה תקופה. לאחר מכן, בעלי מפעלים סיפקו עבודות תפירה בקבלנות לנשים עקרות בית שנאספו בבתים ועזרו בפרנסת משפחותיהם.
בתחילת המאה ה- 19 כאשר התחילו לייצר מכונות תפירה חשמליות קטנות לבית ובכך הוזילו את עלותם, רבים רכשו את מכונת התפירה לביתם אשר שימשה אותם לתפירת בגדים מהודרים שעד אז הייתה נחלת בעלי הממון בלבד. לפתע יכלה כל אישה לתפור לעצמה שמלה יפה, חליפה לבעלה, לתקן לילדים את הבגדים ולהוזיל משמעותית את הוצאות עלות הביגוד המשפחתית.
במאה העשרים, חלה תפנית נוספת בתחום התפירה הביתית כאשר נשים התחילות לתפור לשם פיתוח תרבות הפנאי וראו בתפירה כתחביב ופיתוח היצירתיות. מפנה זה גרם גם ליצרני מכונות התפירה לפתח מכונות תפירה יפות יותר, נוחות לשימוש ומעוצבות לבית ולטעם הנשי.
בעשרים שנים האחרונות התחילו להיות מיוצרים בעולם מכונות תפירה חשמליות מתקדמות ואלה מכונות התפירה האלקטרוניות והממוחשבות שחלוצי הקדמה הטכנולוגית הזו היו שתי חברות יפניות חשובות בתחום מכונות התפירה בעולם: חברת ינומה וחברת ברדר. חברות אלה הרימו את דרגת מכונות התפירה החשמליות הביתיות לרמה גבוהה שכזו שמשכה שוב נשים וגברים כאחד לחזור לתפירה כתחביב יצירתי ומעניין.
|
תא"מ (תל-אביב-יפו) 37826-06-18 - הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עאדל יאסין ואח'שלום תל-אביב-יפו תא"מ (תל-אביב-יפו) 37826-06-18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ ג ד 1. עאדל יאסין 2. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ בית משפט השלום בתל-אביב-יפו [20.09.2019] לפני כבוד השופט עמית אליהו קידר פסק דין אני נותן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה שהוגש על ידי הצדדים. פוטר מהמחצית השנייה של האגרה. ניתן היום, כ' אלול תשע"ט, 20 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.
ת"ט (עכו) 9128-06-19 - אילן וולף נ' עאדל יאסיןשלום עכו ת"ט (עכו) 9128-06-19 אילן וולף נ ג ד עאדל יאסין בית משפט השלום בעכו [30.07.2019] כב' הרשמת הבכירה, עינת דינרמן החלטה בשל השתלמות, אני מורה על דחיית הדיון ליום 17.05.2020 שעה 10:30. המזכירות תודיע לצדדים, וכל צד יודיע לעדיו, ככל שישנם. ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ט, 30 יולי 2019, בהעדר הצדדים.
2. פלוני 3. פלונית 4. פלוני נ ג ד רון פסקא משרד עורכי דין בבית המשפט העליון [27.03.2019] כבוד השופט א' שטיין בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשים: עו"ד עאדל יאסין החלטה המשיב ינמק את התנגדותו לבקשה עד ליום 3.4.2019. ניתנה היום, כ' באדר ב התשע"ט (27.3.2019).
|
היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, מתנגד לפסילת חברי הכנסת טיבי ודהאמשה ורשימותיהם מהתמודדות בבחירות לכנסת. כך עולה מחוות דעת שנשלחה אתמול (חמישי) מהמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה לוועדת הבחירות המרכזית.
רובינשטיין סבור כי גם אם חלק מהכללים לפסילת רשימה התמלאו אין בכך די, ולו מחמת הספק, כדי להביא לפסילתם. היועץ המשפטי סבור כי טיבי "חצה את הגבול בחלק מהתבטאויותיו", אך אין די בראיות להוכחת עילת הפסילה.
לאחרונה ביקש יו"ר הוועדה, השופט חשין, מרובינשטיין לחוות את דעתו על בקשותיהם של מפלגות הימין, הליכוד חירות והאיחוד הלאומי, לפסול את טיבי ודהאמשה, בהן תדון הוועדה בשבוע הקרוב.
בשבוע שעבר פנה רובינשטיין לוועדת הבחירות וביקש לפסול מועמדותם של ח"כ בשארה ומפלגת בל"ד. לטענת היועץ, יש לפסול אותם מכיוון שבשארה מביע תמיכה בטרור ובמאבק מזוין כנגד המדינה וכופר באופיה היהודי של מדינת ישראל.
חברי מפלגת העבודה בוועדת הבחירות מתנגדים לפי שעה לפסילת כל הרשימות הערביות וממתינים להמלצת השופט חשין להחילטה לגבי בשארה ורשימתו. ח"כ אפי אושעיה אמר אתמול כי הוא חושש שאם מרבית הבקשות ייענו הארץ תגעש ותרעש, וכי למיטב כושר שיפוטו צפויה אינתיפאדה של הציבור הערבי נגד הממסד בישראל. אושעיה הוסיף כי ייתכנו גם השלכות פוליטיות ותגובות הרסניות של הקהילה הבינ"ל.
|
1. הפרשנים יתווכחו ביניהם אם היה למכבי חיפה משחק טוב אתמול (שבת) או משחק בינוני שהתפתח טוב, אבל יש שורה תחתונה: 0:4 מול קבוצה שבאה עם אוטובוס לרחבה, בזכות חילופים שרמסו את היריב ועם שני מהלכי כדורגל שהכפילו את התוצאה, אבל היו מרהיבי עין.
נדמה שמרקו בלבול, בדרכו העצית, מסביר לנו בצורה הפשוטה ביותר מה זו קבוצת כדורגל: כזו שמשחקת 90 דקות ומשתמשת ב-14 שחקנים. העובדה שמכבי חיפה כובשת בעיקר במחצית השנייה, לא רלוונטית כשהיא כובשת 43 שערים ב-19 משחקים, שזה קצב של יותר מ-80 שערים בעונה.
בלבול עושה עונה גדולה וצריך לדעת לפרגן לו על כך, בעיקר נוכח גלי הביקורת שיש כלפיו בכל מיני מקומות. קצב צבירת הנקודות של מכבי חיפה היה מספיק לחמש אליפויות בעשור האחרון, והעובדה שמול שאר הקבוצות שהן לא מכבי ת"א, יש לה יותר הצלחה מיריבתה לאליפות, רק נותנת לה תקווה שפלייאוף מושלם ישנה את המצב. מכבי חיפה טובה מאוד, יש לה ארסנל שחקנים מרשים, ועכשיו גם את ירדן שועה שכובש שני שערים בשני המשחקים האחרונים ונראה רעב ומאוד איכותי.
2. חלשה הליגה שבה קבוצה המפסידה 3:0 מקבלת מחמאות מקיר לקיר. היא לא התבצרה, היא ניסתה להבקיע, היא תקפה עם כמה וכמה שחקנים והיא חטפה שלושה שערים. שניים מהם מאותה קרן, מאותו שחקן ומאותה בלטה, תוך שתי דקות. מחמאות? אפילו לא הפסד בכבוד.
אוהדי מכבי חיפה צועקים געוולד, ובצדק. שלומי בן אברהם סמך על עוזר שופט המסך שפסל שער של רועי זיקרי, שמכל זווית אפשרית נראה חוקי לחלוטין, גם אם הקביעה הזו עדיין שנויה במחלוקת. מצד שני הוא לא הרחיק את סלים עמאש על ניסיון לגמור קריירה לאנריק סאבוריט. אפילו לא ניגש למסך. פעמיים.
מעבר לעובדה שמכבי תל אביב הייתה מנצחת את המשחק גם אם השער של זיקרי היה מאושר וסאבוריט היה מורחק במקום עמאש, נדמה שאין שום דבר מוזר בשיפוט של בן אברהם. זה מה שהוא שווה. את רשימת השופטים הראויים בליגת העל אפשר לספור בקושי על כף יד אחת. די מבאס שבליגה כל כך מושקעת רמת השיפוט מחפירה, וזה לא שיש עתודה מרטיטה בליגות היותר נמוכות. גם מסכי וידאו לא יעזרו פה, גם לא שלושה גרינפלדים ביורו הקרוב.
3. סוגיית ה-VAR עלתה אתמול מדרגה. יצחק אספה גלש לכדור של הפועל קריית שמונה ברחבה והציל שער. עוזר שופט המסך אותת לשופט לירן ליאני שיש מצב לפנדל. ואז הוצגו על המסך שתי זוויות צילום משתי מצלמות שונות. לצופים הוצגה זווית שבה נראה בבירור כי אספה מסיט ביד, ובזמן שליאני צפה באירוע, הוצגה לצופים זווית צילום שבה נראה הכדור פוגע בבטנו של אספה. אם ליאני צפה בזווית השנייה, ברור מדוע לא פסק על פנדל ואם צפה בזווית הראשונה לא ברור מדוע לא פסק על פנדל. אם צפה בשתי הזוויות, יהיה מעניין לראות מה תחליט הוועדה המקצועית.
תארו לעצמכם שקריית שמונה הייתה מקבלת פנדל וכובשת שער שלא הגיע לה אתמול - במשחק נרפה ובטלני - הרי שהאשמה הייתה כולה על אכזבת העונה, מ.ס. אשדוד. קבוצה שמצליחה לבעוט בדלי יותר פעמים ממה שהיא משיגה קרנות. יוצרי 'הטוב הרע והמכוער' היו יכולים לתסריט סרט המשך שאפשר היה לקרוא לו 'האגואיסט, השחצן והמחמיצן' בכיכובם של שגיב יחזקאל, רועי גורדנה ודין דוד. לא ברור איך זה נגמר בסוף עם ניצחון.
4. מבין שבעת השערים שכבשו אמש מכבי חיפה ומכבי ת"א, נכבשו ארבעה על ידי שלושה בלמים שונים. רק ז'איר אמאדור לא כבש והוא לא היה רחוק מכיבוש. ככה זה שהקבוצות משחקות בזו אחר זו וחייבות לנצח, בהפרש ובצורה משכנעת, כדי לא לשמוט את התחרות השברירית ביניהן על תואר האליפות. כשהיריבות כבר נופלות מהרגליים, ומתקשות לזכור כמה שחקנים תוקפים אותן, תוספת של שחקני הגנה בתוך הרחבה רק הופכת את המשימה שלהן לבלתי אפשרית.
|
אביזרים אורטופדיים קרובים אל סמטת יורדי הסירה 11, שדרות, ישראל | דיג קרובים אל דרך הים 200, חיפה, ישראל | חזנים ומורים לבר מצווה קרובים אל הפרדס 3, רמת השרון, ישראל | בתי כנסת קרובים אל הנדיב 15, עכו, ישראל | תכשיטים קרובים אל הראשונים 17, שתולים, ישראל | איטום קרובים אל הר כנען 10, אשקלון, ישראל | גנרטורים קרובים אל פלדה 3, ערד, ישראל | פוליגרף קרובים אל שאול המלך 2, בית שאן, ישראל | לוחות הנצחה וזיכרון קרובים אל Unnamed Road, Rehovot, ישראל | אל פסק קרובים אל תמר 1, קרית ים, ישראל | מידענים קרובים אל רות 5, רמת השרון, ישראל | ישיבות קרובים אל ז'בוטינסקי 8, אזור, ישראל | טקסטיל קרובים אל שדרות מנחם בגין 17, גבעת שמואל, ישראל | חפצי נוי קרובים אל בר אילן 273, נתיבות, ישראל | טיפול אישי קרובים אל א רבאט, אום אל-פחם, ישראל | להקות מחול קרובים אל שדרות מנחם בגין, בית שאן, ישראל | מתקני וציוד הרמה קרובים אל רוטשילד, קיסריה, ישראל | גלויות וכרטיסי ברכה קרובים אל הארזים 20, אופקים, ישראל | מהנדסי בידוד ואקוסטיקה קרובים אל בית הפועלים 3, רחובות, ישראל | פיצריות קרובים אל א טברי, אום אל-פחם, ישראל | תריסים אחים ערבאס בג'לג'וליה | מידע עסקי ג'י.איי.איי. מידע עסקי בע"מ ברעננה | מצלמות אבטחה רד איי מערכות אבטחה בתל אביב - יפו | חומרי יצירה ד"ר צבע - פיינט מג'יק בירושלים | קיבוצים ומושבים "מעונה" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ במעונה | חממות טופ חממות בע"מ באריאל | הזמנות לאירועים דליה-הזמנות לחתונה בירושלים | אנימציה סטודיו פאט קאט ברמת גן | כרטיסים קופת כרטיסים חיפה בע"מ בחיפה | מזכירות איי-טייפ בהרצליה | פיתוח וייעוץ ארגוני דידקטיקה - זימבל דודו ברמת גן | מכבסה קשת ניקוי יבש בע"מ בפתח תקוה | חריטה אומנותית א. בן יהודה תעשייה ממוחשבת בע"מ בעמנואל | גריל וובר גרילים בחיפה | צורף שרי סרולוביץ' - עיצוב בצורפות בירושלים | חבלים "שגב" ליבוא בע"מ בתל אביב - יפו | נדל"ן שוש נהרי- שושנת הנדל"ן בנתניה | כלי עבודה וי.איי.אס. שירותי ואקום ובקרה בע"מ בקרית גת | לחצנות מתכת רוט מאיר בתל אביב - יפו | הריון ולידה הכל ליולדת בירושליםמחירון תבניות לעמודים וראשי כלונס | מחירון חומרים לעבודות אבן | מחירון ציוד מטבחים ציבוריים | מחירון עבודות ריצוף וחיפוי | מחירון צינורות ופרופילים מ | מחירון חומרים לעבודות בטון | מחירון חומרים ומוצרים לעבודות פיתוח | מחירון עבודות איטום | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון מוספים וערבים לבטון, חומרי איטום צמנטיים | מחירון חומרים לעבודות ריצוף וחיפוי | מחירון עבודות חשמל ומתח נמוך | מחירון קירות תמך מקרקע משוריינת | מחירון מחירי שעות עבודה ושכירת ציוד | מחירון פנלים מבודדים | מחירון סידורי נגישות לאנשים עם מוגבלות | מחירון מסגרות - גדרות, שערים, סורגים, מעקות ושונות | מחירון מעליות | מחירון בדיקות מעבדה לקרקע, דרכים ובטון | מחירון שוחות בקרה יצוקות באתר | מחירון בידוד תרמי ואקוסטי לתעלות | מחירון דלתות עץ חסינות אש | מחירון ספחים מפליז | מחירון צנרת פלדה (שחור) | מחירון ספחי תבריג - פקסגול | מחירון יח' טיפול באוויר מסוג מפוח נחשון דקורטיביות מוזנות מים קרים | מחירון איטום תפרי התפשטות ברצפות וקירות תת-קרקעיים | מחירון איטום רצפות במערכת ביטומנית במריחות חמות | מחירון בידוד עם קליפות סיבי זכוכית | מחירון ריצוף באריחי טרצו | מחירון עיבוד פתחים בקירות מחופים | מחירון בטון טופינג ובטון שיפועים לגגות | מחירון אריחים לבריכות | מחירון צבע פנים | מחירון חומרים לאיטום מישקים | מחירון עמודי יסוד | מחירון מאגר מחירי בניה ותשתיות מהדורת 03/2016 (מחירי 02/2016), מחירי חומרים | מחירון ריצוף | מחירון מחיצות ניידות אקוסטיות | מחירון פיגום חשמלי תלוי | מחירון תקרות וגגות בטון מלא | מחירון טרצו יצוק באתר | מחירון ציפויים, צביעה וליטוש משטחי בטון | מחירון תחתיות מגנופלסט ותחתיות מעובדות "אקרבייס" | מחירון איטום רצפות מבנים ורצפות מרתפים ביריעות ביטומניות משוכללות | מחירון מראות | מחירון עבודות אספלט | מחירון מפסקי זרם | מחירון קירות תמך מסוג "צוקית"לפני כב' השופט אלי ספיר תובעים 1. מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד נתבעים 1. אביעד לוי 2. הפניקס ח | בפני כב' השופט גד ארנברג, סגן הנשיאה תובעים סיוון אילוז טמבכר נגד נתבעים איילון חברה לביטוח בע&q | 15 יולי 2014 לפני: כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי נ.מ. מר יוסי שוסטק התובע אסף שטנגל ע"י ב | בפני כב' סגן הנשיא, השופט גיל דניאל תובעת עירית אשדוד נגד נתבעים החלטה בפסק הדין של בית המשפט המ | בית משפט השלום בראשון לציון תא"ח 52866-01-12 סולימני נ' שילטון תיק חיצוני: בפני כב' השו | פסק-דין בתיק ע"א 8516/09 בבית המשפט העליון בירושלים ע"א 8516/09 בפני: כבוד הרשם יגאל מרזל | מספר בקשה:11 בפני כב' הרשמת דורית בונדה התובעת לבן יבוא ושיווק (2009) בע"מ נגד הנתבע בני מנ | בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 59396-03-11 בן משה נ' מקסידור סורגים ושערים חשמליים מקב | בפני כב' השופטת עדי במביליה – אינשטיין מאשימה 1. מדינת ישראל נגד נאשמים 1. ברמן יוסף ברמן יוסף ה | בית דין אזורי לעבודה בירושלים ס"ע 31881-05-10 ציון נ' בורסת היהלומים הישראלית בעמ בפני כב&# | לפני כב' הסגן נשיאה גד ארנברג أمام حضرة 2-1620-12- צו מעצר امر توقيف ניתן צו לעצור את: صدر امر ب | בית משפט השלום בעכו ת"ת 15105-10-11 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' כיאל תיק חיצוני: 0183006 | בית משפט השלום בתל אביב - יפו מ"ת 22261-08-11 מדינת ישראל נ' חלוך(עציר) 12 ספטמבר 2011 בפני | בית משפט השלום בבית שמש ת"פ 1219-08 מ.י. לשכת תביעות ירושלים (פלילי) נ' אוחנה(עציר) 28 נובמ | בפני כב' השופט שאהר אטרש העותר: און ניימן ת.ז. XXXXXX467 (אסיר) ע"י ב"כ עוה"ד גיו | בית משפט השלום בחיפה ת"א 13403-01-12 גבירץ ואח' נ' גיל ואח' בפני כב' השופטת מעי | בפני כב' השופט ישי קורן תובעים טטיאנה בוריסנקו נגד נתבעים איילון חברה לביטוח בע"מ החלטה 1. | לכבוד משרד המשפטים/לשכת הוצל"פ תל אביב ויצמן 1, תל אביב - יפו, 64239 הנדון: עיקול על כלל נכסי ה | לפני כב' השופטת מעין בן ארי מבקשים 1. מדינת ישראל נגד משיבים 1. משה פיפרנו (עציר) הנדון: יציאה ז | בית משפט השלום בבית שמש תא"מ 22720-08-11 חברה לביטוח בע''מ נ' עדילה תיק חיצוני: בפנ | ע"ר 1050.08 + 21165.04.10 לפני: כבוד השופט הבכיר גדעון גינת המערערת: אוגי מערכות בע"מ נ ג | בית משפט השלום בחדרה ת"ט 38662-07-12 מואסי - תעשיות בטון מוכן בע"מ נ' בן אור תיק חיצונ | בית המשפט המחוזי מרכז רע"א 24420-03-12 ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ-פ"ת 26 מרץ 2 | בית משפט השלום בתל אביב - יפו מ"י 34189-09-11 מדינת ישראל נ' איברהים אבקר 19 ספטמבר 2011 דח | בקשה מס' 26 בפני כב' השופט אורן שוורץ – סגן הנשיא ה המבקשים נגד המשיבה עיריית חולון החלטה 1.
|
מודעות אבל "יהודה רוה ושות'"
Mourned by her son, daughter and family.
The funeral will take place on Thursday, 10.10.19, at 14.00, at Har HaMenuchot Cemetery, Givat Shaul, Jerusalem.
The Shiva will take place at 16 Hatayasim St., Jerusalem.
החברים במשרד יהודה רוה ושות', עורכי דין, מנחמים את עו"ד ליזה טרוס, שותפה במשרד, ומשפחתה על מות אמה.
בנק ירושלים, הדירקטוריון, ההנהלה והעובדים מנחמים את עו"ד ליזה טרוס על מות אמה.
קרן מנדל מנחמת את עו"ד ליסה טרוס, חברת וועד העמותה, ומשפחתה על פטירת אמה.
משרד יהודה רוה ושות', עורכי דין, מנחם את עו"ד מתן בן שאול והמשפחה על מות האב.
Mourned by: his wife, son, daughter and grandchildren.
The funeral took place on Sunday 17/01/16, at Jerusalem.
The Shiva is taking place at 16 Hatayasim St., Jerusalem.
משרד יהודה רוה ושות', עורכי דין, מנחם את עו"ד ליזה טרוס והמשפחה על מות האב.
משרד יהודה רוה ושות', עורכי דין מנחם את שרון בן שאול על מות האם.
המנוח נרצח בפיגוע מחבלים סמוך למחסום תרקומיא בערב חג הפסח.
משרד יהודה רווה ושות', עורכי דין, מנחם את משפחות סיימונס ומזרחי על רצח יקירם.
משטרת ישראל, המפקח הכללי, ראש אגף חקירות ומודיעין, אגף חקירות ומודיעין וחטיבת המודיעין אבלים ומנחמים את המשפחה על רצח יקירם.
אבלים: רעייתו: בלומה, בנו: ישראל ואורה, בתו: עירית, בנו: אריק ודפנה, אחותו: אריאלה הכטר ובני ביתה, נכדיו: אודי, יותם, יעל, יניב, תמר, יובל והילה.
ההלוויה תתקיים ביום ה' ה- 15.08.13, בשעה 15.00, בית עלמין מושב גבעת חן (ליד רעננה). נפגשים בבית העם.
המנוח היה לוחם בפלמ"ח.
חברת נכסי האוניברסיטה העברית, משה וידמן, יו"ר, מנחמים את ישראל עמיחי, מנכ"ל החברה, על פטירת אביו.
יושבים שבעה בבית המנוח, מושב גבעת ח"ן 34.
מושב גבעת ח"ן מנחם את הרעיה: בלומה, האחות: אריאלה הכטר, הילדים: ישראל, עירית ואריק, הכלות והנכדים על מות יקירם.
יהודה רווה, ליזה טרוס וצוות משרד יהודה רווה ושות', עורכי דין, מנחמים את ישראל עמיחי על מות אביו.
צוות משרד יהודה רווה ושות', עורכי דין, מנחם את דבורה עובדיה ומשפחתה על מות האחות.
החברים במשרד יהודה רוה ושות' – משרד עורכי דין, מנחמים את אריה הולצר ומשפחתו על פטירת אבי המשפחה.
לשכת עורכי הדין מחוז ירושלים מנחמים את המשפחה על פטירת יקירם.
אבלים: משפחות: אלמוג, הד, בן צבי וכרמי.
ההלוויה התקיימה ביום ב' ה- 13.02.12.
יושבים שבעה ברחוב השקד 27, נווה סביון, אור יהודה.
רשת מעונות עלה בישראל, חברי הנשיאות, ההנהלה והעובדים מנחמים את האלוף במיל' דורון אלמוג, דידי אלמוג והמשפחה על פטירתה.
המנוחה נפטרה ביום פטירת נכדה ערן ז"ל.
החברים בעבודה מנחמים את חבצלת הד על פטירת אמה.
חוה וראובן אביטל, שוש ומאיר אביטל, רונית ושלומי אבנון, חוה ואליק ברסלר, רויטל ובני גנץ, רחל ואריאל דולב, הלנה ביילין, יענקלה ישראלי, ציפה ואריק כרמון, יוני ורון כתרי, רותי ונמרוד נוביק ותמי ויהודה רוה מנחמים את דידי ודורון, חבצלת, אריק ויעקב, הנכדים והנינים לבית אלמוג, הד וכרמי על מותה.
|
מחזור ארץ פרידיין (The Chronicles of Prydain) היא סדרת ספרי פנטזיה שכתב הסופר האמריקאי לויד אלכסנדר. הסדרה כוללת חמישה ספרים: ספר השלושה, היורה השחורה, טירת ליר, טרן הנודד והמלך העליון. שני הספרים הראשונים בסדרה יצרו את הבסיס לסרט אנימציה של חברת וולט דיסני "הקדרה השחורה". הספר האחרון בסדרה, "המלך העליון" זכה במדליית ניוברי, פרס יוקרתי לספרות ילדים, לשנת 1969.
סיפורי הסדרה מתרחשים בארץ הפנטסטית פרידיין, והם מוגשים מבעד לעיניו של הגיבור טרן, נער חווה אסופי, שגודל בידי קוסם רב עוצמה בשם דולבן. דמויות בולטות נוספות בסדרה הן הנסיכה אילונווי, הנבלן הנודד גלודור גוזם, דמוי-הקוף גורג'י, הנסיך גווידיון, הגמד דולי והאיכר קול.
בהקדמות לספרים מציין אלכסנדר כי פרידיין מושפעת רבות מווילס (בה שהה רבות בזמן שירותו הצבאי), הן גאוגרפית והן תרבותית. דמויות רקע שונות בעלילה שאובות ממבינוגיון, ספר אגדות ולשי עתיק.
ממלכת פרידיין מתנהלת בצורה אופיינית לתקופת ימי הביניים: היא מורכבת ממחוזות רבים, חלקם שוממים. רוב המחוזות נשלטים בידי מלכים קטנים (מלבד הגבעות החופשיות, אוסף של קהילות עצמאיות), וכולם סרים למרותו של המלך העליון מאט, מנהיג בני דוֹן. הממלכה מאוימת על ידי שכנתה אנובין, ממלכת הרוע הנשלטת בידי אראון.
הארץ מתוארת כנוחה לחקלאות, אך העבודה בה קשה כיון שאראון גנב רבים מסודות הקרקע והוא מחזיק בהם טובתו ולהנאתו.
בספר הראשון (הופיע ב-1964) מוצגת דמותו של טרן – הוא נער חווה שאינו יודע מי הוריו, וחולם להיות גיבור. מלבדו חיים בקיר דולבן גם המכשף דולבן, שגילו מתקרב למאתיים, וקוֹל, שמוצג בתחילה כאיש אדמה, אך בהמשך הספר נחשף חלקית עברו כלוחם.
אחד מתפקידיו של טרן הוא לטפל בהן-וון, חזירה לבנה בעלת יכולות ניבוי, אך בתחילת הספר היא בורחת מהחווה אל היער הסמוך. טרן שרודף אחריה כמעט נהרג בידי חבורת לוחמים שמנהיגם הוא ענק עטוי מסכה, וניצל על ידי אדם שנראה פשוט אך מתגלה כנסיך גווידיון, בנו של המלך העליון. גווידיון מספר לטרן שהוא הגיע כדי למצוא את החזירה, כיון שהיא מחזיקה במידע שיכול להביס את המלקרן, מצביאו של אראון והענק שראה טרן.
במהלך חיפושיהם השניים נופלים בידי המכשפה אחרן, וטרן מחולץ ממנה על ידי נסיכה צעירה בשם אילונווי, אך בשל בלבול היא מצילה נבלן נודד בשם גלודור גוזם, במקום את גווידיון. יחד עם יצור דמוי-אדם בשם גורג'י שפגשו מוקדם יותר, ועם גמד בשם דולי, שמצטרף אליהם מאוחר יותר, הם מנסים להגיע אל המלך העליון מאט ולמצוא את החזירה הלבנה לפני המלקרן וצבאו.
בראשית הספר השני (הופיע ב-1965) יוצאת חבורת לוחמים להשמיד את היורה השחורה שנמצאת בבעלותו של אראון. כוחה של היורה הוא בכך שכל גופה שמכניסים לתוכה הופך ל"בן-יורה", עבד חסר דעה שכפוף לרצונו של מי שהכניס אותו לתוכה (בדומה לזומבי או לחיז"ל). החבורה, המונהגת בידי גווידיון, וכוללת גם את טרן, גורג'י, גלודור ודולי, וכן את המלכים מורגאנט וסמואיט, הנסיך אלידיר והנבלן אדאון, מצליחה להגיע אל אנובין אך מגלה שהיורה אינה במקום בו ציפו שתהיה.
במהלך הנסיגה הם נתקלים בצבאו של אראון, ומצליחים להיכנס אל מקלט של בני העם הקסום, אליהם משתייך דולי. גויסטיל, האחראי על המקלט, נותן להם רמז המוביל אותם אל ביצות מורבה, שם שוכנות שלוש מכשפות רבות עוצמה – אורדו, אורוון ואורגוח. חבורת הרעים מוצאת שם את היורה, קונה אותה במחיר כבד ומובילה אותה אל גווידיון, אך נאלצת להתמודד עם שותפים שחומדים את התהילה ואת הכוח שבקדירה לעצמם.
בספר השלישי (הופיע ב-1966) נשלחת הנסיכה אילונווי אל קרובי משפחתה שבאי מונה, כדי ללמוד כיצד צריכה בת אצולה להתנהג. טרן מלווה אותה בצער, ופוגש באי את המלך רהודלום ורעייתו המלכה טלריה, בנם הנסיך רהון, שטרן מגלה למורת רוחו שהוא החתן המיועד של אילונווי, ורב המשרתים מאג. כן נמצאים באי גם גלודור גוזם, שהגיע לשם במקרה, והנסיך גווידיון, שנמצא שם בתחפושת של סנדלר ומשגיח על הנסיכה, כיון שהוא חושד במזימה.
מאג, נהנה מאמון מלא של המלך והמלכה, חוטף את אילונווי, ומשלחת חיפושים מתארגנת בעקבותיהם. טרן וחבריו מונהגים בידי הנסיך רהון, קל הדעת והבלתי-מוכשר בעליל, שמוביל אותם אל בקתה ריקה של אדם בשם דבוק, שעל פי יומניו הם מגלים שעסק בניסויי קסם. די מהר מגיעה תוצאה בולטת בחשיבותה של הניסויים – חתולת ענק בשם ליאן שלוכדת אותם בבקתה. לאחר שהרעים נחלצים ממנה הם פוגשים את דבוק עצמו – שהפך גם הוא לענק אך נלכד מתחת למערה ומנסה להרוג אותם כדי להכין שיקוי שיקטין אותו.
אחרי שהם מתחמקים מהמערה הם מגלים שמאג פעל בשירותה של אחרן, שטירתה נהרסה בספר הראשון. כעת אילונווי בידיה, והיא מכשפת אותה כדי שתסגיר לידיה את הכוחות שיש לה כנסיכה ובת לשושלת ליר.
הספר הרביעי (הופיע ב-1967) לא עוסק במלחמה נגד כוחות הרוע, אלא במסע חיפושים של טרן בעקבות עברו – הוא רוצה להתחתן עם הנסיכה אילונווי, והוא חושב שלשם כך עליו לגלות מי היו הוריו.
יחד עם גורג'י הוא נודד אל ביצות מורבה, והמכשפות מציעות לו ללכת צפונה, אל הראי של לונט, ראי שכל המביט בו רואה את עצמו כפי שהוא באמת. בדרכו לשם פוגש טרן צורות חיים שונות ומתנסה באומנויות רבות, בניסיון לאבחן מהם כשרונותיו ומה יעודו האמיתי.
באופן אופייני לסדרות פנטזיה מהסוגה הזו, הספר החמישי (הופיע ב-1968) והאחרון בסדרה מתאר מלחמה חזיתית בין הטוב והרע, כאשר אראון וכל חייליו השונים פולשים לפרידיין כדי להשתלט עליה אחת ולתמיד, וחבורת הגיבורים מצטרפת אל הכוחות המשיבים מלחמה ומנהיגים אותם.
טרן – נער שגודל בידי דולבן ומלא בחלומות גדולה. כיון שאינו יודע מי הם הוריו הוא מקווה שהם בני אצולה. מתאהב בנסיכה אילונווי. טרן הוא הגיבור המרכזי של הסדרה, ובמהלכה תפיסת העולם שלו מתעצבת, והוא לומד להעריך תכונות כיושר, נאמנות ומיומנות, ופחות את דימוי הגיבור הקלאסי. ככל שמתקדמת העלילה לומד טרן לגלות מנהיגות ולקחת אחריות. הקונפליקט המרכזי בפניו הוא עומד ברוב הספרים הוא בחירה בין המעשה הטוב לבין המעשה שיביא לתהילה אישית.
גורג'י – מעין דמוי-אדם שעיר ומדובלל (לא ברור איזה מין יצור הוא בדיוק, אך הוא מתואר כשלב מעבר בין החיות לבני האדם האנושיים). מאופיין כנאמן וקשוח מאוד אך לא חכם, ומתלווה לטרן במשך כל הסדרה.
גווידיון – בנו של המלך העליון ויורשו. חכם, אמיץ וטוב לב, ומנהיג את החבורה בכל פעם שהוא מופיע.
דאלבן – קוסם. גדל אצל שלוש המכשפות, ולמד מחכמתן. מגדל את טרן. מחזיק בספר קסום הנקרא "ספר השלושה", לומד ממנו וכותב בו. מחזיק בהן-וון, חזירה מתנבאת, והיחיד שיודע לפענח את רמזיה. בעל עוצמה רבה, אך במהלך הסדרה לא יוצא מביתו – קיר דולבן – אם כי אויבים חזקים המנסים לתקוף אותו מובסים.
קאל – עוזרו של דולבן בחווה. אדם מבוגר, המופקד בין השאר על חינוכו של טרן. במהלך הספרים מתגלה כלוחם אמיץ ומיומן, ונחשפים רמזים הנוגעים למעשי גבורה שעשה בעבר.
איילנווי – נסיכה, הנצר האחרון לשושלת המלכותית של בית ליר. גדלה אצל המכשפה אחרן בטירת סלילית, אך ברחה ממנה יחד עם טרן וגלודור, ובלי דעת הרסה את הטירה בבריחתה. מתוארת כקלת דעת ביחס לטרן, ועם זאת חריפת לשון. לאורך הסדרה מופיעים מדי פעם חפצים קסומים שהיו שייכים בעבר למשפחתה.
גולדור גוזם (פלודר פלאם) – נבלן נודד, הנוהג להגזים מעט בסיפוריו, ומנגן על נבל שלמיתריו נטייה לפקוע בכל פעם שהוא מגזים. לוחם אמיץ. למעשה הוא מלך, אך הוא מספר שממלכתו האפורה משעממת אותו, ולכן הוא נודד בחיפוש אחרי הרפתקאות. החל מהספר השלישי הוא רוכב על ליאן, חתולת ענק שמאוהבת בנגינה שלו.
דולי – גמד קסום. ציניקן ומרבה להתלונן, אך טוב לב ביסודו.
אחרן – מכשפה חזקה, יפה ומסוכנת. בעבר שלטה באנובין, אך אראון חתר תחתיה והביס אותה. בספר הראשון לוקחת בשבי את הגיבורים, ובשלישי חוטפת את אילונווי ומנסה לגרום לה להעביר אליה את סודות הקסם של בית ליר. לאחר שמזימתה נכשלת היא מאבדת את רוב כוחותיה, ומקבלת עליה את מרותו של דולבן.
אראון – מכשף רב עוצמה, והאנטגוניסט (נבל) הראשי בסדרה. שליט הממלכה אנובין. גנב ועיוות רבים מסודות הקסם החיוביים של פרידיין. בין משרתיו – בני היורה (גופות הנאלצות לקיים את רצונו), ציידיה של אנובין והגוויתנים (עופות דורסים ענקיים). בעל יכולת לשנות את צורתו לכל דמות שירצה.
אורדו, אורוון ואורגוח – מעין גרסה של אחיות הגורל. שלוש מכשפות מסתוריות, דומות מאוד במראיהן ומספקות רמזים לכך שהן אף מתחלפות בזהויות. הן יושבות בביצות מורבה המבודדות ולא מתערבות במתרחש ברחבי פרידיין, אך הן חזקות יותר מכל החיים בה. גידלו את דולבן בינקותו. הגישו לטרן עזרה מספר פעמים, אך תמיד דרשו תשלום.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מחזור_ארץ_פרידיין&oldid=26692564"
דף זה נערך לאחרונה ב־21:44, 14 בנובמבר 2019.
|
סקר חדש המתפרסם היום (חמישי) מעלה כי גוש הימין מתחזקת משמעותית ומגיעה לשישים מנדטים - מנדט אחד פחות מהנדרש, על מנת להקים את קואליציית השותפים הטבעיים של נתניהו.
לפי הסקר, שנערך עבור ערוץ כנסת על ידי מכון המחקר "פאנלס פוליטיקס" בראשות מנחם לזר, גוש הימין עם 60 מנדטים למרות שעוצמה יהודית לא עוברת את אחוז החסימה.
הליכוד מתחזקת והופכת למפלגה הגדולה בגוש עם 60 מנדטים, אחריה כחול לבן עם 32 מנדטים. הרשימה המשותפת במקום השלישי עם 10 מנדטים.
ימינה מקבלת בסקר זה 9 מנדטים, ישראל ביתנו עם 9, המחנה הדמוקרטי עם 5 ואת הרשימה סוגרת העבודה - גשר עם 4 מנדטים.
בגזרת המפלגות החרדיות, לפי הסקר, יהדות התורה שומרת על כוחה עם שמונה מנדטים, בעוד ש"ס רושמת ירידה קלה ומקבלת 7 מנדטים.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, מוביל בנימין נתניהו עם 39%, אחריו בני גנץ עם 29% והרחק מאחור נשרכים להם לפיד עם 4% וליברמן עם 3% בלבד.
איזו ממשלה היית מעדיף שתקום אחרי הבחירות? נשאלו המשיבים: למרות ההסתה של כחול לבן ואיווט ליברמן, 38% מעדיפים ממשלת ליכוד, ימין וחרדים בראשות נתניהו. רק 21% רוצים אחדות חילונית של הליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו, 14 אחוז מעדיפים ממשלת כחול לבן, מפלגות השמאל והרשימה המשותפת בראשות גנץ.
זה ש-62% רוצים חרדים החוצה, זה כשלון?
להפך, זו הצלחה אדירה להסתה!
זה 48% שרוצים חרדים בממשלה (יש עוד פעמיים 5%).
מי שנטו לא רוצים חרדים זה רק 35% וגם ייתכן שמתוך ה-14% שרוצים שמאל חלק מהם כן רוצים חרדים.
בכל מקרה החרדים רוצים רק ממשלת ימין.
אמור מעתה 62% כמעט כפול אינם רוצים לראות חרדים בממשלה. לכן גדולי ישראל אסרו לעלות לארץ, כי במולדת אירופה החרדים ישבו בכל הפרלמנטים והגויים לא התנגדו.
דן סגל בניק חדש?
3 ו- 4 : הכותרת שלכם ממש לא נכונה : תקראו את הסקר ותראו ש- 48% רוצים ממשלה עם חרדים. איך ? 38% רוצים ימין חרדים, 5% חרדים בממשלת אחדות כשנתניהו רה"מ, ו- 5% כנ"ל, רק עם גנץ כראש ממשלה. אז זו הכותרת האמיתית.
בקיצור, יש לקרוא היטב, ורק אח"כ להגיב.
הכותרת: 62 אחוז נגד ישיבה עם חרדים!
|
ג'רמי סיגל מזהיר: "אלו הם 2 הגורמים שיכולים להפוך את המגמה בשווקים"
פרופסור ג'רמי סיגל, אולי אחד הכלכלנים השוריים ביותר בארה"ב מציג כעת שני סמני אזהרה ואומר " מדאיג מאוד "
פרופסור ג'רמי סיגל הוא אולי אחד המאמינים הגדולים בשוק המניות האמריקני. בראיון שנתן לרשת YAHOO FINANACE לפני כחודשיים אמר כי הוא צופה שהדאו ג'ונס יסיים את 2014 ברמה של 18,000 נקודות. אבל היום, הפרופסור משנה מעט את דעתו ואומר "אני שורי אבל שני הגורמים הללו מדאיגים אותי מאוד".
סיגל אמר בראיון לרשת CNBC כי שני הגורמים הם: הפוטנציאל הנפיץ בשוק התעסוקה ומחירי הסחורות.
סיגל, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת וורטון, אמר כי עלייה חדה במחירי הסחורות יכולה לשנות לחלוטין את ההימור שלו לשנת 2014. "אם הייתי רואה עליות חדות במחירי הסחורות, כמו שראינו אתמול - ולא משנה שהסיבה היא החשש ממלחמה שכבר עבר - הייתי דואג. כל דבר שיכול לגרום לאינפלציה מחודשת יגרור תגובה של הפד שתשפיע על השווקים".
הפרופסור המשיך ואמר "מחירי הסחורות מחזיקים מעמד טוב יותר ממה שציפיתי. זאת אני אומר בהתבסס על ההאטה בקצב הצמיחה של הכלכלה המקומית. אבל אם אנחנו נתחיל לראות זינוק במחירים, הפד יצטרך להגיב ותוגבתו תהיה צמצום מהיר יותר של תכנית הרכישות".
באומרו דברים אלו, סיגל מתבסס על העובדה שהפדרל ריזרב יגיב בצורה אגרסיבית לנתוני אניפלציה גבוהים. הפדרל ריזרב ציין לא פעם כי קצב צמצום תכנית הרכישות ובכך שיעורי הריבית הנמוכים תלויים בקצב האינפלציה. "אם לפתע נראה זינוק במחיר האנרגיה וכתוצאה מכך האינפלציה תעלה הפדרל ריזרב יצטרך לסגת מתכנית הרכישות במהירות. נסיגה זו תגרור עלייה בריבית ופגיעה בשוק המניות".
בנוגע לשוק העבודה אומר סיגל כי בעוד שרבים חושבים כי שיעור האבטלה נמוך בצורה מלאכותית, לדעתו ייתכן ושיעור האבטלה נמוך אף יותר. לטענתו, זה אומנם נשמע כמו סיבה לחייך אבל במצב כזה, אם חברות יצטרכו לגייס עוד עובדים לא תהיה ברירה אלה להעלות שכר. העלאת שכר תשפיע לרעה על הרווחיות של החברות.
"למרות שאנחנו רואים שיעור אבטלה נמוך לדעתי הוא נמוך יותר ואם מצב הדברים הוא כזה, ייתכן שבסבב גיוסים הבא של החברות אנחנו נראה שחיקה ברווחיות כתוצאה מעלייה בהוצאות שכר. שחיקה זו תגרור פספוס של תחזיות הרווח".
כי , הקפיטליזם , היא שיטה הרסנית : א. מבחינה אנושית- חברתית ו- ב.מבחינת הפגיעה ההרסנית בטבע ובכדור הארץ !
|
במרכז הקריות, בלב מתחם ביג, נפתחה הג'ירף הכי טרייה שלנו. נוסף לתושבי הסביבה, המסעדה החדשה קורצת גם לתושבי גוש שגב, טבעון ורמת ישי. קל מאוד להגיע אלינו: ג'ירף קריות ממוקמת על צירי תנועה ראשיים, עם גישה נוחה ושפע של מקומות חנייה.
המסעדה החדשה מעוצבת ומושקעת. יש בה מתחם ישיבה חיצוני, ובקומת הגלריה יש חדר פרטי, המיועד לעד 30 איש. מסך ומערכת מולטימדיה יסייעו לכם לקיים פה חגיגות קטנות או אירועי חברה כיפיים, עם התפריט המלהיב והקלאסי של ג'ירף: הפיליפינית, המאלזית, החריפה והאפגנית.
את ג'ירף החדשה בפתח תקווה פתחנו כמקום בילוי לכל תושבי בקעת אונו. היא מעוצבת בסגנון ניו יורקי ויש בה אווירה תוססת, לצד האוכל המוכר והאהוב שלנו. באחרונה פתחה המסעדה את שירות המשלוחים בפתח תקווה ובקריית אונו, בגני תקווה ובקריית קרניצי. בקרוב יורחב השירות גם לשאר האיזור: סביון, יהוד, אור יהודה, רמת אפעל ועוד.
ב-1996 פתחנו את המסעדה הפאן-אסייתית הראשונה בארץ. ג'ירף אבן גבירול הייתה גם הנודל בר הראשון בעיר, והוא סיפק חוויה אסייתית–ניו יורקית שתל אביב לא הכירה קודם. תושבי האזור ואלו שביקרו בו, התחברו במהירות לקונספט החדשני – מנות מודרניות בהשראת מטבחים אסייתיים מסורתיים עם קינוחים וקפה אירופאים לגמרי, שמוגשים במסעדה עם אווירה עדכנית ותוססת. באבן גבירול גם הומצאו והושקו מנות שהפכו לנכסי צאן ברזל במותג שלנו, כמו החריפה, צ'אזה והפבלובה.
ג'ירף רמת החייל – או בשמה בישראל "ג'ירף גריל" – הוקמה בשנת 2000 מתוך כוונה לשלב יותר מנות בשריות בתפריט לצד מנות סיניות קלאסיות כמו אגרול ועוף בלימון שקימבקנו מהאייטיז, הפעם בסטנדרט אחר. המסעדה נפתחה מתוך כוונה להוות נקודת אמצע בין העירוניות השוקקת של אבן גבירול לקרירות האלגנטית של הרצליה. ביוני 2012 העתקנו את מיקומה לקצה הרחוב ופתחנו מסעדה חדשה שמשלבת בין המוכר והאהוב, לכל מיני חידושים שיגיעו בהמשך גם לשאר המסעדות שלנו.
את ג'ירף ראשון לציון פתחנו במתחם סוער כמו הסינמה סיטי, מתוך כוונה לשרת את תושבי העיר, וגם את תושבי האזור. בדרך לסרט או אחריו, לבילוי עם חברים או עם המשפחה. למסעדה בסינמה סיטי יש חדר פרטי לחגיגות קטנות, עם חלל נעים, המצויד במסך ומקרן.
הרעיון היה להציע לחיפאים גרסה משלהם למסעדות שלנו, כזו שהתבססה על הנודל בר ברחוב הסואן. התמקמנו במרכז הכרמל, עשינו את ההתאמות הדרושות והחיפאים התמכרו די מהר לחריפה ולגיוזה, לקיסרית ולמאלזית.
בשל תנאים מוגבלים באספקת הדגים בחגים, ייתכנו שינויים בסוגי הדגים במנות הסושי.
ג'ירף אילת הוקמה כשלוחה הדרומית של ג'ירף אבן גבירול ולכן גם נקראת כמוה – "ג'ירף נודל בר". הרעיון היה כפול – להכיר לאילתים את החוויה הג'ירפית, ובמקביל לספק מקום בילוי לתיירים ישראלים ממרכז וצפון הארץ; הלקוחות הקבועים שלנו, שישמחו ליהנות מהאוכל של ג'ירף גם בחופשה. בנודל בר האילתי שלנו תשמחו לגלות שגיוזה ופאד תאי הולכות מצוין גם עם שיזוף ומסאז'.
ג'ירף מונטיפיורי דומה לשאר מסעדות ג'ירף – אך גם שונה. כשתבקרו פה תראו שהפעם אין לנו מטבח פתוח כמו שאנחנו רגילים (אילוצים טכניים), מה שמעניק למקום סאונד נעים יותר, אך בעיקר אחר.
לצד התפריט הג'ירפי המוכר והאהוב יש פה גם המון מנות חדשות, שתמיד רצינו להכניס לתפריט וסוף סוף מצאנו את ההזדמנות לעשות זאת. יש פה מבחר מלהיב לטבעוניים, עם מנות נהדרות כמו הר גאו תרד, סלט ירוק עם ירקות צלויים, קארי כרובית, וכמובן - מרק העדשים המיתולוגי שלנו.
|
במחסום עצמו שלושה טורים ארוכים - כ-240 גברים. בתור ההומניטארי מחכים כ-40 אנשים. כל חמשת מעברי הבידוק פתוחים.
התור ההומניטארי נפתח בשעה 6:05 אך לא נתנו לכל המחכים לעבור.
גבר צעיר פונה אלי בהומור: "טוב שיש מחסום, עושה לנו סדר בחיים: קמים, עומדים בתור... חושב כל היום על איך יהיה מחר במחסום".
בחוסר זהירות נסחפתי להומור השחור ועניתי: "באמת טוב המחסום, עושה סדר, בלי המחסום איך היית מוצא זמן לעמוד ולדבר עם חברים?".
בחור צעיר ששמע רק את התשובה שלי קורא לי ושואל: "את אמרת שזה טוב שיש מחסום? שזה עוזר לכם לעשות סדר!"
הסברתי לו את מהלך השיחה והדגשתי שאני נגד המחסומים.
הוא נרגע ואמר בחיוך: "ככה חשבתי, אבל התבלבלתי"
'חיים ומוות ביד הלשון' אמרו חכמינו, וצדקו.
נפלתי בפח שיכול היה לגרום לאי הבנה קשה.
במחצית השעה שעברה נכנסו לבידוק 300 אנשים מהם 70 דרך השער ההומניטארי.
התור הרגיל עדיין ארוך. יש בעיה במעבר בידוק מספר 5, שבו מחכים האנשים שעברו דרך השער ההומניטארי. הבידוק איטי להחריד. כ-50 אנשים עומדים לפני השער ההומניטארי הסגור, 10 נשים עוברות משם לתור הרגיל, שהתקצר בינתיים.
השוטר מודאג. הוא רץ הלוך ושוב להסתכל, לבדוק את אורך התור במעבר בידוק מספר 5, להציץ דרך הברזלים כדי לראות את אורך התורים מול השערים הרגילים. הוא מנסה לווסת – מעביר מעט אנשים מכאן לכאן – איכפת לו.
המסקנה שלי: חייל חביב אחד ושוטר אחראי ומודאג מצליחים לגרום למצב הנפיץ להתפוגג מבלי להפוך לפקק תנועה אדיר שייקח הרבה זמן להתגבר עליו. תוך 20-30 דקות נפתרה הבעיה (הטכנית?) והתורים מתקצרים.
רק החיילת ממשיכה לצעוק במגפון, בעברית: "לא שניים-שניים, אחד-אחד!".
במחצית השעה שעברה נכנסו לבידוק 385 אנשים מהם 175 דרך השער ההומניטארי.
התור ההומניטארי מתחיל להתמלא מחדש לאחר שקודם, כשמעבר בידוק 5 חזר לתפקד, העבירו דרכו בבת אחת את כל 80 האנשים שחיכו. נשים רבות עומדות עכשיו בתור הרגיל, שבינתיים התקצר מאוד.
במחצית השעה שעברה נכנסו לבידוק 300 אנשים מהם 55 דרך השער ההומניטארי.
התור התרוקן לגמרי, האור הירוק נשאר דולק מעל הקרוסלה הראשונה וכל מי שמגיע עובר.
החיילים עזבו את הביתן וכך גם אנחנו.
במעבר הרכבים – תור המכוניות ארוך מאוד.
חייל קורא במגפון לאחד הנהגים: "חוואג'ה! הו! הו! עוף לאחור!".
לנוכח הקריאה העצבנית ולאחר שלפני שבוע עוכבנו חצי שעה במחסום הרכבים, החלטנו שעדיף לעמוד בפקקי התנועה שיש כל בוקר בדרך העקיפה, דרך מחסום חיזמה, ולא לעבור בדרך הקצרה – ממחסום הרכבים ישר לעטרות ולכביש 443.
עשרות מכוניות עומדות בפקק ארוך שתחילתו במחסום ג'בע ובא-ראם. מכוניות רובן יכנסו כנראה לרמאללה וחלקן יעברו לישראל, דרך מחסום הרכבים.
במחסום ג'בע הביתן מאויש, אך לכיוון ההפוך – שלא כמו בעבר, הפעם החיילים מסתכלים עלינו, כשאנו עוזבות את מחסום קלנדיה, ולא על מי שנכנס לכיוון המחסום.
|
(בסמוך ציוני בניו-ר' חיים זבולון ור' יוסף דוד זאב בתו-חוה דינה, אדמו"ר דוד, ר' בן ציון מרדכי ואשתו, ר' בן ציון אבא שאול ואשתו, ר' צדקה חוצין, ר' שבתאי אטון ואשתו, ר' ששון עבדול עזיז מזרחי).
נולד בירושלים בשנת ה'תרמ"ב. למד בתלמוד תורה "עץ חיים", כיהן כדיין בבית הדין של הרב מהרי"ל דיסקין, לאחר שנפגש ביפו עם ר' אברהם יצחק הכהן קוק, נעשה לתלמידו בלב ובנפש, שינה את השקפותיו ואת אורחות חייו ובשנת ה'תרצ"ה החל לכהן כראש ישיבת "מרכז הרב" בירושלים. בשנת ה'תרס"ח מונה לרב שכונת שערי חסד בירושלים ולאחר מכן מונה לרבה של שכונת רחביה. לאחר פטירת הרב קוק, היה מועמד לכהונת הרב הראשי של ארץ ישראל.
|
14.10 אולם ההמתנה היה מלא עד אפס מקום. וכמו בשבוע שעבר, הממתינים סדרו לעצמם רשימה עם מספרים לפי סדר הגעתם. אחד מהם, שישב בקצה שורת המושבים, סיפר שהגיע בשבע בבוקר וקיבל מספר 50. אנשים שישבו לידו אמרו שמספרם 51 ו 52. לדבריהם, גם הם הגיעו בשבע, אבל כבר הקדימו אותם רבים שהגיעו בשלוש ובארבע לפנות בוקר. אדם שיצא החוצה ב- 14.15 (אחרי שצלצלנו למוקד ההומניטרי) אמר שמספרו 36. לדבריו, הוא הגיע ב 6.30, חיכה כשמונה שעות. במשך השעות האלו טופלו רק 36אנשים. ב 14.30יצא צעיר שהוזמן לשב"כ והגיע בבוקר. גם הוא חיכה כשבע שעות. אחריו יצאו 5אנשים שהוכנסו ללא מספרים. לא הוכנסו הממתינים האחרים. הם התלוננו בזעם על הקצב האיטי.
פנינו שוב למוקד ההומניטרי שכרגיל ניסה לעזור.שלא כרגיל, לא הצלחנו להתקשר למוקד הרפואי שאליו טלפנו בעניין חולים שבקשו רשיונות כניסה לצורך טיפולים רפואיים. טלפנו כמה פעמים ולא נענינו. כל ניסיונותינו לא צלחו. לא הייתה תשובה. הניסיונות החוזרים ונשנים נעשו בין 16.00ל- 17.20.
בינתיים הגיעו אנשים נוספים, ביניהם עורך דין מבית לחם שפנה אלינו וביקש שנודה בשמו לסילביה שעזרה לו. הצפיפות ליד הקרוסלה גברה.
ב 15.00נכנסו לאולם קצין וסמל ושוחחו עם הממתינים. באותו זמן יצאו מחזיקי המספרים 37ו 39. בפנים. הם שהו רק רבע שעה. גם מי שיצאואחריהם אמרו שבפנים הם שהו רק כחצי שעה. כשיצא מספר 42, הוא סיפר שמחכים בפנים רק שבעה אנשים, אבל הכניסו רק מעטים נוספים.
קצת אחרי השעה ארבע חדלו להכניס אנשים. בכל זאת הצלחנו לדבר עם החיל והוא הכניס זוג מבוגרים חולים שקבלו את מבוקשם.
ב- 16.10 יצא מספר 54, אדם בן 86 שחיכה מהבוקר. בזה אחר זה יצאו מחזיקי המספרים 56- 58. לא יצאו מספרים שמעל לששים שכנראה התייאשו והסתלקו. רק אחד, מספר 67, שכנראה התעקש, יצא אחרי חמש. הוא היה האחרון. כלומר: מהבוקר ועד סגירת המת"ק טופלו רק 67 אנשים שנזקקו לטיפול בכרטיסים מגנטיים.
ב- 17.00באו שני קצינים לאולם ההמתנה. אחד מהם, רס"ן דני, הקשיב לתלונותיהם ובקשותיהם של הממתינים באולם, שאחדים מהם באו כברמספר פעמים ולא התקבלו והפסידו ימי עבודה. דני שוחח אתם. עם שלומית הוא סירב לדבר. אמר ש"אסור" לדבר אתה. כנראה מפני שהתלוננו במשמרת קודמת על טיפול לקוי.
פנה אל דני נהג אמבולנס שבא עם מסמכים רפואיים מבית חולים בירושלים בעניין תינוק בן 8חדשים שיש להעבירו בדחיפות לטיפול בירדן, בליוויאמו ואחות רחמניה. למרות בקשת בית החולים, דני, שאין לו הכשרה רפואית, החליט שאין דחיפות וכיוון שהתינוק מאושפז האישור יינתן רק מחר.
לפני סגירת המת"ק פנו אלינו שני אנשים שזומנו לשב"כ (באו לביתם באמצע הלילה, כמנהג המקובל, ופקדו עליהם להתייצב למחרת). הם התייצבו, מסרו את תעודותיהם והמתינו. האחד מ- 08.00, השני מהצהרים. השב"כ לא טיפל בהם. טלפנו למוקד ההומניטרי ואולי בגלל טיפולם, ב-17.25נקראו השניים לקרוסלה של השב"כ וקיבלו זימון ליום ג' הבא לבאר שבע!!! כלומר, שני אנשים, אחד שוטר במשטרה הפלסטינית והשני עו"ד מחברון, בזבזו יום עבודה שלם כדי לקבל זימון לפגישה בעוד שבוע!
האין שום כללי התנהלות המחייבים את השב"כ? האין שום ביקורת על הזלזול שלהם באנשים?
|
אליזבת מרקורט חושבת שאין גירושים טובים. בספרה "בין שני עולמות"
אליזבת מרקורט חושבת שאין גירושים טובים. בספרה "בין שני עולמות", שיצא לאחרונה בארצות הברית, היא מתייחסת לעניין מנקודת מבטם של הילדים: "ילדי גרושים", היא טוענת, לא שייכים ממש לאף אחד מההורים"
מרקורט, בת 35 המגדירה עצמה כפמיניסטית, היא בעלת תואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת שיקגו. היא נשואה זה תשע שנים ויש לה שני ילדים. אבל גם אם נראה שהכל בסדר, הבית-לא-בית שהיה לה בילדותה מטריד אותה גם היום. זו הסיבה שהחליטה לחקור את סיפורם של ילדי הגרושים. מחקרה פורסם באחרונה בספר, "בין שני עולמות", שיצא לאור בהוצאת קראון. השם מגלם בעיניה את תפישתה: גם אם הכל נראה בסדר, ילד להורים גרושים עובר בדרך כלל מסכת ייסורים. הפגישה עם מרקורט התקיימה בניו יורק, שאליה הוזמנה כדי להרצות בכנס השנתי של המכון לערכים אמריקאיים - צוות חשיבה הכולל ליברלים ושמרנים ומתמקד במחקר בנושאי משפחה, ילדים וחברה אזרחית. הוריה של מרקורט נכחו בהרצאתה, והיא הציגה אותם והודתה להם. אחר כך שאלתי אותה אם היום הם מודים שהגירושים היו צעד רע. מרקורט השיבה שהיא לא רוצה לשאול אותם שאלה מהסוג הזה. היא לא רוצה לבוא אתם חשבון או לעורר אצלם רגשות אשם. "הם היו צעירים מאוד באותה התקופה", היא אומרת, "הם התחתנו כשהיו בני 19 ונפרדו בגיל 21. אלה היו הימים של המהפיכה המינית והפמיניסטית באמריקה. הגישה היתה שאם משהו לא הולך כמו שצריך, צריך להיפרד ולהתחיל פרק ב'. להתגרש היה בעצם חלק מהאופנה החברתית של אותם ימים".
רוצה לבחון בביקורתיות את המושג "גירושים טובים", שנעשה פופולרי מדי בעיניה בשנים האחרונות. "הרעיון של גירושים טובים עלה כמושג בספר שפירסמה קונסטנס ארון ב-1994. בספר היא טענה כי מה שבאמת חשוב זה הדרך שבה אנשים מתגרשים. אם הם ייפרדו באופן חברי ויהיו מעורבים בחיי הילדים ולא יילחמו זה בזה, הכל יהיה בסדר. "הילדים", מוסיפה מרקורט, "הם בדרך כלל המחסום הגדול ביותר לגירושים. כאשר חוקרים טוענים שבעצם, מבחינת הילדים, גירושים לא יהיו כה נוראים כל עוד הם יהיו 'טובים', זה נשמע מאוד יפה, מאוד אידיאליסטי. הילד יכול לחיות בין שני עולמות והוא יגדל ויצמח יפה. הרעיון הזה מעודד הרבה מאוד זוגות להחליט להתגרש". אז את אומרת להורים, אל תתגרשו? "אני לא שופטת את ההורים. אני לא רוצה להגיד להם, במקרה הזה צריך להתגרש ובמקרה ההוא זה לא בסדר. שיהיה ברור, מוסד הגירושים הוא מוסד חשוב מאוד. אני בהחלט מקבלת גירושים, כשיש בבית אלימות ומריבות בלתי פוסקות. אבל האמת היא שרוב הגירושים היום לא באים על רקע של אלימות או עימותים קשים בין בני הזוג. שני שלישים מכלל הגירושים הם מקרים של מה שאנחנו מכנים 'קונפליקט ברמה נמוכה'. בני הזוג לא כל כך מאושרים זה עם זה ורוצים לפתוח בדרך חדשה. למרבה הפלא, הרבה פעמים הילדים עצמם לא חשים שמשהו לא בסדר בבית. הרבה ילדים מדווחים כי לא ידעו שיש בעיה בכלל, ואני רוצה לספר את הסיפור שלהם".
מרקורט טוענת שהמושג "גירושים טובים" מבטא יותר תקווה מאשר מציאות. "הוא אולי נכון מהזווית של המבוגרים. אבל מנקודת המבט של הילדים המושג הזה אינו קיים. פעם גירושים היו טאבו שאנשים התביישו בו, והיו יחסית מעט ילדים שעברו את החוויה הטראומטית הזאת. היום זה כל כך לגיטימי, גירושים הם כמעט מגיפה. 43% מכלל הנישואים בארצות הברית מסתיימים בגירושים בתוך שבע השנים הראשונות לנישואים. 60% מהנישואים השניים מסתיימים גם הם בגירושים. רבע מכלל המבוגרים, בני 18-35, הם ילדים להורים גרושים. לצורך המחקר, שעשתה מרקורט בשיתוף הפרופ' נורבל גלן, סוציולוג המתמחה במשפחה וגירושים, ריאיינו השניים כ-1,500 מבוגרים בני 18-35 בכל רחבי ארצות הברית, שגדלו להורים גרושים. בנוסף היא ריאיינה כ-70 איש ראיונות ארוכים ועמוקים יותר, שציטוטים מהם מובאים בספר. "המסקנה שלי", אומרת מרקורט, "היא שמבחינתם של הילדים אין דבר כזה גירושים טובים. שני שלישים אמרו שהם חשו שהם חיים בשתי משפחות ולא באחת. לגדול בשני עולמות שונים זו חוויה מאוד כואבת לילד. כילדי גרושים היינו חלק מהבית של כל אחד מהורינו, אבל גם אאוטסיידרים. הבית של כל אחד מההורים היה שלנו, אבל גם לא כל כך שלנו. אנחנו לא שייכים ממש לאף אחד מהם. "במקרים רבים ילדים להורים גרושים נכנסים לעולם של סודות, וזו תחושה קשה מאוד מבחינתם. 27% מהנשאלים בסקר אמרו שאחד ההורים ביקש מהם לפעמים לשמור סוד כזה או אחר לעומת 10% במשפחות שלמות. לפעמים הילדים עצמם נוטלים יוזמה וכדי לא להסתבך שומרים על סודות". מרקורט טוענת כי ילד שהוריו התגרשו חי בכמיהה בלתי פוסקת לבית אחד שאליו יהיה שייך, ומזכירה כי שיעור הגירושים אצל בני הגרושים גבוה בהרבה מאשר אצל בני זוג שגדלו בבית עם שני הורים ביולוגיים. את אומרת, בעצם, שכמעט בכל המקרים טובת הילדים חשובה מטובתם של ההורים? "לדעתי זו שאלה לא נכונה. גם אם חיי הנישואים לא מאושרים עתה בכלל, לא בטוח שבעוד חמש שנים הם ימשיכו להיות לא מאושרים. מחקרים הראו את ההיפך. במקרים רבים בני זוג לומדים במשך הזמן לתקשר זה עם זה טוב יותר. גירושים הם לא בהכרח תרופה לחוסר אושר. הם מובילים לבעיות ומצוקות מסוגים אחרים ובלתי צפויים. "ומבחינתם של הילדים, אני רוצה להגיד להורים שעומדים להתגרש שהילדים שלהם יסבלו מההחלטה הזאת במשך הרבה מאוד שנים ויישאו אותה על גבם לכל חייהם. הגירושים מבחינתם זה לא אירוע חד פעמי, אלא התחלה של מסע ארוך וכואב".
|
זה גרם למהפכה בארה"ב, מחוף אל חוף: "מה שהרופא שלך אינו יודע על רפואה תזונתית עלול להרוג אותך", רב המכר החדש מארה"ב, תורגם עכשיו לעברית, והוא עושה סדר בתחום מלא מיתוסים ודעות קדומות, שגם רופאים רבים, מתברר, אינם יודעים עליו הרבה יותר מהאדם הממוצע ברחוב.
"לא ידעתי כמה תסכול אוכל עוד לשאת לנוכח בריאותה המידרדרת של אשתי", מתוודה המחבר, ד"ר ריי סטראנד, רופא בעצמו. "היא סבלה מכאב מתמשך בכל הגוף, עייפות שהכריעה אותה, אלרגיות נוראות ודלקות חוזרות בסינוסים ובריאות. לאחר בדיקות והערכות אבחנו רופאיה 'פיברומיאלגיה' – מצב רפואי חשוך מרפא, המתבטא במערך שלם של תסמינים, ובראשם כאב כרוני ועייפות מתמשכת. בשלב מסוים הרופאים אף חששו שיידרש ניתוח להסרת הריאה שלה".
שום טיפול רפואי קונבנציונלי לא הועיל לאשתו של ד"ר סטראנד, ופגישה מקרית עם שכנה הובילה אותה לנסות לקחת ויטמינים. "לתדהמתי", מספר הרופא, "בתוך שלושה ימים ברור היה שהיא מרגישה יותר טוב. לאחר שלושה שבועות מצבה השתפר עד כדי כך שהיא הפסיקה להשתמש בתרופות סטרואידיות ובטיפולי אינהלציה. לאחר שלושה חודשים היא הייתה חזקה מאי פעם, והפסיקה אפילו לסבול מתגובות אלרגיות".
קטן משלי". במחקר הראשוני הוא הזמין למרפאתו חמישה חולים ותיקים שלו, שסבלו אף הם ממחלתה של אשתו והציע להם ליטול תוספי תזונה. כולם דיווחו על שיפור בהרגשתם כעבור שבועות אחדים. לאחר מכן הוא בדק את הספרות המדעית, ועבר על יותר מ-1,300 מחקרים רפואיים, שעומדים בכללים מדעיים מחמירים (קבוצת ביקורת, מוסד מדעי מוכר וכו'), ועוסקים בהשפעתם של תוספי תזונה על מחלות ניווניות כרוניות. השורה התחתונה של מחקרו: רוב המחקרים הוכיחו שחולים שנוטלים תוספי תזונה במינון מתאים נהנים מתרומה משמעותית לבריאותם.
כאשר מבינים את הפגיעה העצומה שהנזק החמצוני גורם לגופנו (בדומה, אגב, לחמצן שאוכל את המתכת וגורם לה להחליד), הוא מסביר, מבינים גם עד כמה חשוב לאפשר למערכת ההגנה הטבעית שלנו לפעול באופן מיטבי. במהלך המחקר למד הרופא כי ההגנה הטובה ביותר נגד המחלות הללו היא מערכת החיסון ונוגדי החמצון שנמצאים בגופנו באופן טבעי, ותוספי תזונה אינה בבחינת רפואה אלטרנטיבית – אלא רפואה משלימה לכל דבר.
במהלך המחקר הוא גילה דבר נוסף: הידע החשוב הזה הוא נחלתם של מומחי תזונה בלבד – ולא משהו שרופאים מן השורה יודעים או לומדים בבית הספר לרפואה. "האם אתם מודעים לכך כי פחות מ-6% מהרופאים המסיימים את לימודיהם מקבלים הכשרה כלשהי בתזונה?", הוא תוהה בספרו, ומספר כיצד התפתל בכיסאו בעבר כאשר שאלו אותו מטופלים אם כדאי להם לקחת תוספי תזונה. פשוט לא היה לו מושג, הוא מודה, והוא הניח שמי שמקבל את כל אבות המזון בתזונה מאוזנת לא זקוק לכל תוספת. "בעבר גם אני הייתי שולף את התשובות המוכרות: 'אלו סתם תרופות אליל', 'ויטמינים רק עושים את השתן שלך ליקר יותר', 'אינך זקוק לוויטמינים אם אתה צורך את כל אבות המזון בכמויות המתאימות'". עד כמה מוטעית הייתה גישתו הוא מספר לאורך כל הספר.
מקרה לדוגמה שמופיע בספר: סיפורו של דויד, שסבל מלויקואנצלופתיה, וחלה בנובמבר 1995 בשפעת קשה. הרופאים העריכו שנותרו לו שבועיים לחיות, והוא נחשב לחולה סופני, ושהה בהוספיס, על כסא הגלגלים שלו. "כחודשיים לאחר מכן", מספר ד"ר סטראנד, "החליט דויד לנסות תוספי תזונה. הוא התחיל לקחת טבליה של נוגדי חמצון, טבליה של מינרל ומעט תמצית של זרעי ענבים. לאחר מספר שבועות הוא כבר היה מסוגל לצאת מהמיטה לפרקי זמן קצרים. כחודשיים אחר כך, הוא כבר היה מסוגל לצעוד ללא סיוע, פעולה שלא היה מסוגל לבצע מזה 3 שנים. הליכתו נראתה מעט מדשדשת, אבל הוא הלך!".
אז מה בעצם מציע הספר? לכל אורך פרקיו מנתח סטראנד מחלה אחר מחלה ותסמונת אחר תסמונת, ומציע דרכים כדי להתמודד איתה ולהימנע ממנה באמצעות תוספי תזונה. כך, למשל, כדי להתגונן מפני טרשת העורקים, חשוב לצרוך בקביעות ויטמין E ("נוגד החמצון החשוב ביותר לעיכוב ומניעה של טרשת העורקים"), ויטמין C, גלוטתיון וביופלבנואידים. וכך, לדוגמה, כדי להגן על הגוף מפני מחלות ניווניות של העיניים (כמו קטרקט וניוון מקולרי), מסביר סטראנד מדוע ולמה חשוב לצרוך ויטמין C, E, קואנזים Q10 וגלוטתיון.
גם בישראל מתלהבים מומחים מהספר החדש. "הספר הזה הוא ממש מהפכני", מסביר ד"ר דוד חפץ, רופא קונבנציונלי שעסק בהרדמה וטיפול ונמרץ, עשה לאחר מכן הסבה לרפואה טבעית, ובשנים האחרונות הוא מרצה בכיר במוסדות לרפואה טבעית. "היות ולרופאים יש דעות קדומות על זה שאנחנו מקבלים בתזונה מאוזנת את הכל, הדבר הזה הוא היום בצורה אובייקטיבית ומדעית – פשוט מיתוס בלבד".
"הספר הזה נותן מענה לכל מיני תחלואות ובעיות", הוא ממשיך, "מתחום של בעיות מערכת החיסון, כלי דם ולב, סוכרת ודברים אחרים, שהפתרונות התזונתיים מאפשרים לשפר את איכות החיים בצורה מאוד משמעותית. למשל, במקרים כמו התסמונת של העייפות הכרונית הוא מהפכני, וזו תסמונת שהמענה של הרפואה הקונבנציונלית אליה הוא אפס".
"הדבר המשמעותי שיש בו, זה שהוא מבוסס על 1,300 מחקרים רפואיים מדעיים. לכן, כל אלו הטוענים שאין בסיס מדעי לכך שוויטמינים עוזרים – משקרים בצורה הגסה ויותר. הרבה אנשים מהתחום סובלים מבורות בתחום הזה. ד"ר סטראנד החל עם הנושא הזה לפני 7-8 שנים. אני עוסק ברפואה תזונתית מעל 20 שנה, ואני רואה ביום-יום אנשים עם כל סוגי התחלואות והבעיות שאיכות החיים שלהם משתפרת באופן ניכר מנטילת ויטמינים, מתינוקות עד אנשים מבוגרים".
|
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"פ 28904-01-14 מדינת ישראל נ' ח.ט.
אני מזכה את הנאשם 2 מחמת הספק מכל המיוחס לו.
עניינו של כתב האישום בתאונה מצערת מיום 9.5.10, בה נקטעה כף ידו השמאלית של מחמוד בני פדל, עובד באולם ארועים: אולמי ארגמן, בעת שניקה מכונת טחינת בשר במטבח, מבלי שניתק אותה מרשת החשמל (להלן: "בית העסק", "הנפגע", "התאונה" ו"מכונת הטחינה" בהתאמה).
כתב האישום מייחס מעשי פזיזות ורשלנות בפיקוח על מכונת הטחינה, תוך הפרת ההוראות בדבר מסירת מידע והדרכה לעובדים ביחס לסיכונים במקום העבודה, לשניים: לנאשם 1, אלון גלעדי, שמעמדו הוגדר כבעלים והמנהל של בית העסק (להלן: "אלון גלעדי"/"נאשם 1"), ולנאשם 2, ח. ט., שהוגדר בכתב האישום כמי "ששימש בתפקיד ניהולי" בבית העסק.
על פי הנטען בתקופה הרלבנטית הורו הנאשמים לנפגע לנקות את בית העסק על כל מה שיש בו: אולם ארועים, מטבח, משרדים ושירותים.
מעשי הפזיזות והרשלנות שיוחסו לנאשמים הם זהים, וכוללים: המנעות מנקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסתברת הכרוכה במכונת הטחינה, והמנעות ממסירת מידע בע"פ ובכתב והדרכה בדבר הסיכונים במקום העבודה, לרבות הוראות לתחזוקה בטוחה של ציוד, הפעלה של תהליכי עבודה, והנחיה בדבר ניתוק מכונת הטחינה מרשת החשמל לפני ביצוע עבודות ניקיון ותחזוקה.
טרם שמיעת הראיות התגבש הסדר טיעון בעניינו של נאשם 1, הוא הורשע דינו נגזר, והוא העיד כעד תביעה.
הכרעת הדין נוגעת לנאשם 2, לשאלת אחריותו הנטענת.
בתשובה לאישום כפר נאשם 2 בכל המיוחס לו. נאשם 2 כפר בכך ששימש בתפקיד ניהולי בבית העסק, וכפר בכך ששימש כמנהל עבודה, העסיק את הנפגע או עובדים אחרים, או שימש כמעבידם. נאשם 2 הבהיר כי מעמדו היה של שכיר, שעסק במכירות, ופעל בבית העסק על פי הוראות מעסיקו. נאשם 2 לא חלק על ארוע התאונה ועל נוכחותו בבית העסק בשעת התאונה, אך כפר מכל וכל באחריותו הנטענת בכתב האישום לארועים ולתאונה.
המחלוקת בין הצדדים היא ראייתית ומשפטית.
העבירה של פזיזות ורשלנות בקשר למכונה, עבירה על סעיף 338(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), היא עבירה התנהגותית, שאינה מחייבת תוצאה.
העבירה שלפניי נעברה על פי הנטען במחדל ובכך אתמקד. לשם הוכחת היסוד העובדתי, נדרשת המאשימה להוכיח את מעמדו של הנאשם בבית העסק, ואת העובדה שמכונת הטחינה מצויה בפיקוחו של הנאשם, לבד או עם אחרים. בנוסף, המאשימה נדרשת להוכיח כי מכוח מעמדו מוטלת על הנאשם חובת נקיטת אמצעי זהירות, וכן עליה להוכיח שהנאשם לא נקט אמצעי זהירות נאותים, ביחס לסכנה מסתברת הכרוכה בתפעול מכונת הטחינה, תוך סטייה מרמת זהירות נאותה, בדרך נמהרת או רשלנית, במידה היוצרת סיכון לגרימת חבלה.
בכל הנוגע לדרישת הפיקוח, נקבע בפסיקה כי הדגש במרכיב זה הוא על היכולת לשלוט במכונה הנדונה, להפעילה ו/או ליתן הוראות לגבי הפעלתה (ע"פ 80/55 הרמן נ' היועהמ"ש, ע"פ 26/58 היועהמ"ש נ' אייזנצוויג, ע"פ 70392/00 גוסמן נ' מדינת ישראל, ת.פ. (ת"א) 1237/05 מדינת ישראל נ' לוין).
לעניין הזיקה בין הגורם המפקח לחפץ המפוקח - המכונה, הובעה בפסיקה העמדה שיש לראות בנאשם כמי שאחראי לפקח על החפץ, רק מקום שקיים קשר הדוק וקרוב בין החפץ שאת הסכנה ממנו מבקשים למנוע לבין מי שנדרש לאחריות בגינו. משכך, מפקח הוא רק מי שיש לו זיקה קרובה לחפץ המפוקח, ההופכת אותו לגורם המשפיע, השולט והאחראי על החפץ, כשלביסוס המעמד של פיקוח נדרשות ראיות קונקרטיות, ואין די בכך שהייתה לאותו נאשם האפשרות לפעול בנושא (עניין לוין).
אשר למונח סכנה מסתברת, מדובר בסכנה שאדם מן היישוב בנעליו של הנאשם יכול וצריך היה לצפותה ולקדם את פניה, כשאמצעי הזהירות הנאותים המצופים ממנו, הם אלה שאדם מן היישוב בנעלי הנאשם יכול וצריך היה לנקוט (י. קדמי "על הדין בפלילים" חלק שלישי מהדורת תשס"ו – 2006 ע' 1315).
לעניין היסוד הנפשי, לצורך הרשעה על פי סעיף 338 לחוק העונשין נדרשת הוכחת רמת רשלנות ניכרת, גבוהה מזו הנדרשת לצורך ביסוס עוולת הרשלנות או עבירת רשלנות הקבועה בסעיף 341 לחוק העונשין (ע"פ 385/89 אבנת נ' מדינת ישראל). הגם שפסק הדין בעניין אבנת ניתן לפני תיקון 39 לחוק העונשין אשר הגדיר את מושג הרשלנות, הרי שבפסיקה המאוחרת אומצו אותם מבחנים (רע"פ 955/07 שדלז נ' מדינת ישראל). האחריות בפלילים בגין מעשה פזיזות ורשלנות קמה רק ביחס לאותם מקרים שבהם נוצר סיכון בלתי סביר, שהחברה מצפה כי ינקטו מפניו אמצעי זהירות, סיכון שצריך היה להיות צפוי ולהלקח בחשבון על ידי מבצע העבירה טרם ביצוע מעשיו (ע"פ 7193/04 יקירביץ נ' מדינת ישראל). על רמת הרשלנות המיוחדת, ניתן ללמוד מהדרישה לפעולה בדרך נמהרת, כך שלא די בסטייה מרמת זהירות סבירה (ת.פ. (ת"א) 4861/03 מדינת ישראל נ' קלינה).
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), תשנ"ט – 1999 (להלן: "התקנות") נועדו להבטיח מסירת מידע מלא בכתב ובע"פ אודות העבודה וסיכוניה באחריות המחזיק במקום העבודה.
התקנות הגדירו מחזיק במקום העבודה, ומדובר בהגדרה רחבה שנועדה לחבוק בעלי מעמד פורמלי ובעלי מעמד פונקציונלי, ובין היתר, את המנהל בפועל של מקום העבודה ואת מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה. המושג מקום עבודה לא הוגדר, ודומה שדווקא לאור ההגדרה הרחבה של המחזיק ראוי להקפיד בתחימת המושג מקום עבודה.
תקנה 2 מחייבת את המחזיק במקום העבודה למסור מידע בדבר הסיכונים והוראות עדכניות לשימוש, הפעלה ותחזוקה בטוחה של ציוד ושל תהליכי עבודה. תקנה 7 מחייבת את מסירת המידע בכתב. תקנה 15 קובעת כי הפרת ההוראות עולה כדי עבירה פלילית.
בהליך שלפניי שאלת מעמדו של נאשם 2 בבית העסק, וכפועל יוצא מכך שאלת פיקוחו על מכונת הטחינה, כמו גם מעמדו מול הנפגע ומול עובדי בית העסק, ואחריותו הפלילית לתאונה, הן השאלות המרכזיות שבליבת המחלוקת הראייתית והמשפטית. למרות זאת, נושאים אלה, לא רק שלא עמדו במוקד החקירה המשטרתית, אלא שהם בוררו באופן מצומצם, אם בכלל, כמעט אגב אורחא.
החוקר זינגרמן, שהוא העד היחיד מבין גורמי החקירה שהעיד (להלן: "החוקר"), ציין כי נאשם 2 טען שהוא עובד ולא אחראי במקום, ואישר כי יש חשיבות לברר מה הקשר של נאשם 2 לבית העסק, והיה מקום לבדוק את גרסתו. אלא שדבר זה לא נעשה, והחוקר, שמעורבותו בחקירה הייתה תחומה, לא יכול היה להסביר את ההחלטות במהלך ביצוע החקירה (ע' 15).
גם חוקר התאונות מטעם התמ"ת, ישראל רון (להלן: "חוקר התמ"ת") לא אסף ראיות הנוגעות למיהות האחראים לתאונה, וזאת לאור הנחייה כללית שהתקבלה מהפרקליטות לא להידרש למיהות האחראים לתאונה ולהתמקד רק בנסיבות הגרימה של התאונה (ע' 28).
בנסיבות אלה, מבוסס התיק הפלילי בהקשרו של נאשם 2, שעניינו בלבד נתון להכרעתי במסגרת הכרעת דין זו, על חקירה חסרה, דלה ומצומצמת, שלא ביררה את שאלת מעמדו ואחריותו של נאשם 2 בצורה מקיפה ומעמיקה, כפי שמצופה היה מחקירה נאותה.
בהנתן תמונת החקירה כפי שנחשפה בפני ביהמ"ש, היה מצופה מהמאשימה להעיד גורם אחראי בחקירה שיסביר את ההתנהלות החקירתית הנדמית פגומה ולוקה בחסר, ואיני סבורה כי במצב דברים זה חובת ההגנה הייתה לזמן את אותו גורם ממונה על החקירה כעד הגנה.
לצד החקירה החסרה, בוצע, ככל הנראה, איסוף חומרים הקשורים לחקירה מצדדים שלישיים באופן לא מלא ולא מסודר. וכך, נמצא בתיק החקירה חלק מקוטע מתוך חקירות שנעשו במל"ל בקשר לתאונת העבודה, מבלי שברור איך אותו חומר הגיע לתיק החקירה, ומבלי שניתנה הדעת לכך שמדובר בחומר קטוע בלבד. בשל עובדה זו, התבקש על ידי המאשימה במהלך שמיעת הראיות צו למל"ל לקבלת החומר, כשהיה מקום לאסוף את החומר בכללותו במהלך החקירה ולא במהלך ניהול המשפט.
להתנהלות המתוארת היו השלכות אופרטיביות במהלך שמיעת הראיות, במיוחד בכך שלא אפשרתי הרחבות בשלב העדויות, על סמך שברי מילים, באותם עניינים מהותיים שלא עלו בחקירה.
זאת ועוד, הקושי בחקירה כפי שבוצעה מתעצם נוכח הזמן הארוך שחלף עד להגשת כתב האישום, למעלה משלוש וחצי שנים, שלא ניתן לו כל הסבר. יצוין שמדובר בתיק בהיקף מצומצם, הכולל עדים ספורים בלבד, נאשם 2 נחקר פעם אחת בלבד בחקירה קצרה מיד לאחר הארוע, דו"ח חוקר התאונות נערך עוד בשנת 2010, והשלמת חקירה נקודתית בוצעה בראשית שנת 2012. לא ברור, אם כך, מה הצדיק את הזמן שחלף. לחלוף הזמן יש השלכה מעשית על היכולת לאתר ראיות: עדויות ומסמכים מבית העסק ומגורמים אחרים הקשורים לשאלת מעמדו של נאשם 2 וכפועל יוצא מכך על היכולת לבסס הגנה.
אעיר כי בתיק שלפני כל הליקויים הם בעלי משמעות ונוגעים לליבת השאלות שבמחלוקת, וזאת במיוחד נוכח אופי העבירה, והדרישות המיוחדות שהיא כוללת, כדי לגדור את האחראים בפלילים ולהבדיל בין מעשה רשלנות אזרחי לעבירה פלילית.
על חשיבותה של חקירה מלאה מקיפה והוגנת המבררת את טענות ההגנה וחותרת להצגת תמונה מלאה בפני ביהמ"ש, חזרו ביהמ"ש ועמדו, ודומה שאין צורך לחזור בהרחבה על מושכלות ראשונים. כידוע, לחקירה חסרה יש השלכות בשני מישורים: מישור ראייתי ובמישור של צדק.
בתיק שלפניי מקובלת עליי הטענה שלהתנהלות הבעייתית יש השלכה בשני המישורים.
כפי שצוין בפרק הקודם, נוכח האופן שבו התנהלה החקירה, ונוכח מהותיות השאלות הנוגעות למעמדו של נאשם 2, שלא בוררו בזמן החקירה כמצופה, לא אפשרתי למאשימה להשלים נושאים מהותיים אלה במהלך שמיעת העדויות, ככל שהייתה בכך חריגה מהחקירות במשטרה. בנסיבות אלה, התייחסות מרבית העדים למעמדו של נאשם 2 במהלך עדותם אינה נרחבת ואף פחות מכך.
על מעמדו של נאשם 2 בבית העסק מבקשת המאשימה ללמוד בעיקר מעדותו של אלון גלעדי.
אלון גלעדי, הוא הנאשם המרכזי בכתב האישום, ולכאורה לאחר שהודה, הורשע ודינו נגזר ולאחר שההליך האזרחי מול הנפגע הושלם, אין לו אינטרס, אלא להעיד אמת. עם זאת, למשמע עדותו לכל אורכה ניכרו בבירור מאמציו המתמשכים של אלון גלעדי, הכל ב"כסות" של ידידות, הערכה, אהבה והוקרה, להצביע על נאשם 2 כבעל תפקיד מרכזי והגורם האחראי הכמעט בלעדי בבית העסק, ולמעט ככל האפשר ממעורבותו ומחלקו שלו. כך, נשאל אלון גלעדי בפתח עדותו על עצמו כשהשאלה נוסחה: "ספר על התקופה בה עבדת באולמי ארגמן", והשיב במילים אלה: "התחלתי לעבוד באוקטובר 2007, אני חבר טוב של הנאשם, הוא אדם מקסים, אדם טוב. בן אדם משכמו ומעלה. אם הייתם יודעים מי האיש הזה שטיח אדום היה פרוש תחת רגליו. היו לו את מטעמי רון ואולמי רון וכל העולם ידע מי הוא" (ע' 83).
אציין כי ככל שאלון גלעדי הפליג בשבחים ובמחמאות לנאשם 2, כך הרושם שנוצר למשמע דבריו, היה כי קיים אינטרס אחר חיצוני בעטיו נשמעת עדותו כפי שהיא נשמעת.
לאחר שבחנתי את עדותו, ואת יתר העדויות, הגעתי למסקנה כי לאלון גלעדי יש אינטרסים מתמשכים וארוכי טווח, אז והיום, בקשר לבעלותו ובעלות משפחתו בבית העסק ובאולמות ארועים אחרים בסביבה (ע' 83, 87 – 89). בנסיבות אלה, לשאלה אם אלון גלעדי המשיך בהחבא לפעול באופן מלא בבית העסק, למרות שהרבנות התנגדה לכך, ולהיקף התעלמותו מהוראות הרבנות, עשויה להיות השלכה מבחינתו גם על מערכות היחסים הנוכחיות מול גורמי ממסד. לפיכך, היה לאלון גלעדי אינטרס ברור להקטין מחלקו וממעורבותו בבית העסק באותה תקופה, ולשם כך להגדיל את חלקו ומעורבותו של נאשם 2. ודוק, לעניין האינטרסים שפורטו, מדובר בהסקת מסקנות שהיא בגדר השערה, ויתכן שההשערה שגויה, עם זאת, גם אם לא האינטרס שצוין הוא זה שעמד בבסיס עדותו של אלון גלעדי, ההתרשמות הברורה מעדותו היא שהיו לאלון גלעדי אינטרסים חיצוניים זרים מובהקים בעדותו, וכי התיאור "החברי", לא היה חברי כלל, ולא נועד לסייע לנאשם 2 אלא לסייע לאלון גלעדי עצמו, על חשבון נאשם 2.
לא רק בשל המוטיבציות האמורות, יש לייחס לעדותו של אלון גלעדי משקל נמוך, אלא גם בשל העובדה שעדותו בכללותה הייתה מתחמקת, לא עקבית, כללה תשובות שקריות וסתירות בנושאים מהותיים, שבכולם הרחיק את עצמו ממעורבות, כשחלק מהתשובות עומדות בסתירה חזיתית להודייתו והרשעתו. עדותו בכללותה לא עוררה אמון.
כך, בין היתר לעניין העסקת הנפגע כשב"ח והסעתו מהשטחים לישראל, טען אלון גלעדי שהנפגע מסר לו שיש לו אישור ואלון גלעדי האמין לו (ע' 84, 99, 100, 101), אלא שטענה זו אינה מתיישבת עם עדות הנפגע (ע' 45 – 46), בה נתתי אמון מלא, ואף לא עם עדות האחיין (ע' 60), וסותרת את עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה והורשע אלון גלעדי. בהקשר זה הודה אלון גלעדי בחקירה הנגדית כי דבריו במשטרה שהוצג לו אישור שהייה על ידי הנפגע, אינם אמת (ע' 93). אלון גלעדי הסתבך בעדותו בפניי בתשובות ביחס למועד שבו פגש לראשונה בנפגע, ניסה להרחיק את המועד לתקופה שבה לא נאסר עליו להכנס לבית העסק, ולבסוף כשלא היה לו מוצא מתשובותיו שלו, השיב במענה לשאלת ביהמ"ש כי בא לבקר את הנאשם ופגש בנפגע במקרה (ע' 90). מדובר בתשובות שאינן מתקבלות על הדעת ולא נתתי בהן אמון. במאמר מוסגר יוער כי אלון גלעדי ניסה לטעון ביחס לעובד מטבח שהוא עבד זמן ארוך (ע' 92), שכן אחרת לא יכול היה להסביר כיצד הוא לקח אותו לעבודה, אלא שאותו עובד משה רחמיה העיד כי אלון גלעדי הביאו לעבודה ימים עד שבועות ספורים לפני התאונה (ע' 81). ובחזרה לנפגע, אלון גלעדי הכחיש שלקח את הנפגע ברכבו (ע' 92), וזאת בניגוד גמור לדברי הנפגע (ע' 44) ולעובדות כתב האישום בו הודה הורשע. הוא הכחיש שלקח את הנפגע והאחיין לאולם נוסף שבבעלותו (ע' 92, 99), וזאת בניגוד גמור לעדות הנפגע והאחיין (ע' 46 – 47, 60). אלון גלעדי גם טען שלא העסיק ולא הלין את הנפגע והאחיין, וכשעומת עם העובדה שהודה בכך במסגרת הסדר הטיעון, השיב ש"אין לי תשובה". לאחר שהובהר לו כי תשובותיו היום אינן מתיישבות עם הודייתו, ונשאל אם הוא חוזר בו מעדותו או מהודייתו, פנה אלון גלעדי לביהמ"ש ואמר: "אני שואל אפשר גם וגם?" ורק כשהובהר לו על ידי ביהמ"ש כי לא ניתן לטעון דבר והיפוכו, הצהיר כי הוא עומד מאחורי הודייתו (ע' 96), ובאותה נשימה הצהיר כי הוא לא אשם בכל מה שהודה והורשע בו, ואם יש אשם זה הטבח (ע' 97, 98).
מקובלת עליי טענת ההגנה כי אין מדובר בסתירות או באי התאמות, אלא בדברי שקר ממש. בהקשר זה אוסיף כי אלון גלעדי הודה שלא אמר אמת במשטרה באופן כללי (ע' 89).
לעניין מעמדו, אלון גלעדי טען שהוא לא בעל בית העסק, אלא שהוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בכך שהיה "הבעלים והמנהל של בית העסק", ובית המשפט נאלץ להסב תשומת לבו במהלך חקירתו לנתונים בהם הודה (ע' 94). בשלב זה, מסר אלון גלעדי תשובות מתחכמות אודות תחושתו כבעלים להבדיל ממעמדו כבעלים, ומדובר היה בתשובות נפתלות שהותירו תחושה לא נוחה של בריחה מאחריות לאחר הודייה והרשעה.
ובאשר למעמדו של נאשם 2, בעוד שבעדותו בפניי הקפיד אלון גלעדי לשרבב את שמו של נאשם 2 בכל תשובה אפשרית, גם אם השאלה לא נגעה כלל לנאשם 2, וחזר ופירט כיצד נאשם 2 היה אחראי להכל, שימש כמחליף שלו, אחראי לכל דבר ועניין ועוד ועוד, התברר בחקירה הנגדית כי בחקירתו במשטרה מסר אלון גלעדי שנאשם 2 הוא "מנהל מכירות" (ע' 95), בדיוק כפי שנאשם 2 טוען. כשהבין אלון גלעדי את אי ההתאמה בין שתי התשובות ואת ההשלכות של אותה אי התאמה, מיהר להוסיף: "כנראה לא הוספתי שהוא החליף אותי" (ע' 95), אמר ולא יסף.
סיכומו של דבר, עדותו של אלון גלעדי לא עוררה אמון, והייתה מוטה, ולפיכך המשקל שאני מייחסת לדבריו הוא מועט מאד.
מקור נוסף עליו מתבססת המאשימה הוא הנפגע. אקדים ואציין כי התרשמותי מן הנפגע הייתה חיובית מאד ונתתי אמון מלא בדבריו. מבלי למעט מן האמור, אבהיר כי עדות הנפגע והתייחסותו לתפקידו של נאשם 2 ולהיקף אחריותו, יכולות לשפוך אור על הנתונים שבמחלוקת רק מזווית הראייה של פועל ניקיון זמני, שעבד תקופה קצרה בלבד בבית העסק, ואשר עברית אינה שפתו. בהקשר זה אעיר כי כשהתבקש להסביר את משמעות המילה מעסיק ניתן היה להיווכח כי המילה מעסיק לא מובנת לו במלואה (ע' 42, ע' 51).
הנפגע תיאר כי תיאם עם אלון גלעדי את עבודתו בבית העסק, תיאם מראש את הגעתו בשיחה טלפונית, אלון גלעדי הכניס אותו לישראל ברכבו, ושילם לו על עבודתו לאורך כל התקופה. את אלון גלעדי הגדיר הנפגע כמנהל הגדול, שנאסר עליו להיות במקום, אבל הוא ראה אותו נוכח הרבה באופן לא חוקי (ע' 37, 42, 43, 44). הוא מסר כי אלון גלעדי היה הבוס שאחראי על העבודה (ע' 52). הוא הסביר כי כשנשאל על ידי עורך דינו במסגרת ההליך האזרחי מי העסיק אותו, נקב בשמו של אלון גלעדי, ובלשונו: "מטבע הדברים הוא שאל אותי מי העסיק אותי, איפה עבדתי, אני הסברתי לו שהמנהל הוא נאשם 1 וכי עליי לעבוד באולמי ארגמן" (ע' 49).
את נאשם 2 תיאר כמנהל שנכח במקום ואישר כי היה בדרך כלל במשרד, הוא נקב בשמו כמי שקיבל אותו, אם כי לאחר מכן הסתייג וציין כי לא זכור לו מי נכח: אלון או נאשם 2 (ע' 37, 42, ע' 52). הנפגע ציין כי נאשם 2 עבד אצל אלון גלעדי (ע' 54).
עד נוסף, הוא אחיינו של הנפגע, יוסף בילאל מוחמד (להלן: "האחיין"). הוא תיאר כי עבד בבית העסק בשתי הזדמנויות, וכי חזר לבית העסק לאחר שאלון גלעדי יצר עמו קשר טלפוני (ע' 56). האחיין הגדיר את אלון גלעדי כבעל הבית, כמי שקובע (ע' 57, 62). הוא תיאר שלאלון גלעדי היה אסור להגיע למקום אבל הוא היה מגיע, ומסר שאלון גלעדי שילם לו משכורת, מידי שבוע ביום שישי, ורק אם אלון לא נמצא, אז האחיין היה מתקשר לאלון גלעדי וזה האחרון היה מתקשר לנאשם 2 ואומר לו לשלם לו, כשנאשם 2 ידע באלו שעות הם עבדו ועשה את החשבון (ע' 58, 61, 62). האחיין הגדיר את נאשם 2 כמנהל, אישר שנאשם 2 ישב במשרד והיה איש מכירות, מי שאצלו הזמינו לקוחות את הארועים (ע' 57, 62, 63).
מעדות הנפגע והאחיין עולה בבירור פער המעמד שבין אלון גלעדי לבין הנאשם 2. כן עולה כי השניים ראו באלון גלעדי את מעסיקם, עמדו עמו בקשר שוטף וקיבלו ממנו תשלום במישרין או באמצעות נאשם 2. לעניין נאשם 2, הוא הוגדר על ידי השניים כמנהל, אך באותה נשימה הם אישרו כי מדובר באיש מכירות שישב במשרד.
העד הנוסף הוא הטבח הראשי, אבשין מבשר (להלן: "הטבח הראשי"), שעבד בשעתו בבית העסק ועובד כיום באותו בית עסק, תחת שם אחר, כשחלק מהבעלים הם בני משפחתו של אלון גלעדי. העד אמנם ציין כי הוא לא חושש מדבר בעת מתן העדות, ולא חרד למקום עבודתו (ע' 89), אלא שהתרשמותי הייתה כי במהלך עדותו חשש גם חשש מהאפשרות שימצא אחראי לתאונה, והשתדל למעט בתיאור חלקו של אלון גלעדי. הטבח הראשי אמנם הגדיר את עצמו בעדות כעובד מטבח, אלא שמהעדויות עלה שמדובר באדם מנוסה, ותיק מאד בעבודתו, ששימש כאחראי על המטבח. הטבח הראשי התייחס לכך שאת המשכורת קיבל מבעלי הבית, אלון גלעדי, אחיו ינון או אחרים (ע' 81). הוא תיאר שאלון גלעדי הוצא בשל הבעיה עם הרבנות ובמקומו הובא נאשם 2, כשלדבריו הוא לא ראה מאז את אלון במקום (ע' 82, 83). יצוין כי עדותו שלא ראה את אלון גלעדי בבית העסק, עומדת בסתירה ברורה ליתר הראיות, אפילו לדברי אלון גלעדי עצמו, והיה בתשובתו זו כדי ללמד על הרצון להרחיק את אלון גלעדי מההתרחשות. הטבח הראשי השיב בהתחמקות לשאלה מי הביא את הנפגע לעבוד במקום (ע' 82), ודבק בגרסתו שמהשלב שאלון גלעדי נדרש לעזוב את בית העסק, לו לא ידוע אם היה מעורב או לא ואין הוא יכול להתייחס לכך (ע' 82).
לאור התרשמותי כי עדותו של הטבח הראשי הונעה מן הרצון להקטין מחלקו של אלון גלעדי ולהקטין מחלקו שלו עצמו, הרי שהמשקל שאני מייחסת לה אינו מלא.
העד האחרון הוא עובד מטבח, משה רחמיה, שהגיע לעבוד בבית העסק ימים לפני התאונה, לאור היכרות שהייתה לו עם אלון גלעדי מאולם ארועים אחר בו אלון גלעדי היה בעל הבית, אחד השותפים. אלון גלעדי הוא שהביאו לעבוד ואיתו נסגרו תנאי השכר (ע' 80 – 81). העד לא התייחס כלל לנאשם 2 בעדותו.
בחינה של כל הראיות, בהתחשב במשקל המועט שאני מייחסת לדבריו של אלון גלעדי, מעלה כי אף אם המאשימה הציגה ראיות בפני ביהמ"ש התומכות בתזה המפורטת בכתב האישום לפיה נאשם 2 היה בתפקיד ניהולי בבית העסק, היא לא הצליחה לבסס במידה הנדרשת את המעמד שלו כמנהל העבודה או כמפקח האחראי לכל הפעילות בעסק, כפי שהיא מבקשת לייחס לנאשם 2 בסופו של יום, ולמצער נותר בעניין זה ספק סביר. אחזור ואזכיר בהקשר זה את האופן העמום בו בחרה המאשימה להשתמש, בנסחה את מעמדו של נאשם 2 בכתב האישום, כשעצם העובדה שאדם שימש בתפקיד ניהולי, אין בה כשלעצמה כדי להוביל למסקנה בדבר אחריותו לבטיחות ולפעילות בכללותה בבית העסק.
גרסת נאשם 2 ביחס למעמדו בבית העסק ניתנה בחקירתו, בעדותו לפניי ולטענת המאשימה גם בזמן אמת בשטח.
נאשם 2 נעצר עם הגעת השוטרים למקום התאונה, ונחקר שעות ספורות בלבד לאחר התאונה.
נאשם 2 נשאל בחקירה מה תפקידו ,והשיב: "מנהל מכירות. משגיח על הארועים שהכל יהיה כמו שצריך". הוא הבהיר כי הוא לא אחראי על הנפגע, וכי מעסיקו של הנפגע הוא אלון גלעדי. כשנשאל אם הוא אחראי למכונת הטחינה השיב בשלילה, הבהיר שאלון גלעדי הוא האחראי, ואף לאחר שהוטח בו כי אלון טוען שהוא אחראי על נקיון מכונת הטחינה, עמד נאשם 2 בתשובתו, שלל את אחריותו למכונת הטחינה או לנפגע (ת/1).
לעומת תשובתו בחקירה שהוא מנהל מכירות, בדו"ח הפעולה שערכה השוטרת רומי ברוך יפעת שהגיעה לבית העסק (להלן: "השוטרת"), זוהה אלון גלעדי כבעלים של בית העסק, ונאשם 2 הוגדר כ"מנהל עבודה", כשבהמשך הוא הוגדר גם כ"מנהל האולם המנהל התפעולי" (ת/6).
בעדותה מסרה השוטרת כי הארוע אינו זכור לה כלל. בחקירה הנגדית אישרה כי היא מניחה שרשמה שאלון גלעדי הוא בעל האולם על סמך דברים שאמר לה. לעניין נאשם 2, ציינה השוטרת תחילה שהמונח מנהל תפעולי שגוי והיא התכוונה למנהל עבודה (ע' 75). השוטרת הבהירה כי היא מניחה שהגדרת התפקיד של נאשם 2 באה ממנו, והניחה שאין מדובר באופן שבו אלון גלעדי הציג את נאשם 2. עם זאת, השוטרת הבהירה כי היא לא בטוחה, היא מסיקה מהניסוח בדו"ח הפעולה ולא מזכרון והוסיפה: "אני לא זוכרת את הפרטים. מי אמר לי מה כמה ולמה" (ע' 77). בנוסף, השוטרת אישרה כי לא בדקה בשטח את הגדרות התפקיד שצוינו בפניה מול מסמכים. השוטרת הבהירה כי הדו"ח נערך כמה שעות מאוחר יותר, לאחר שהייתה פעילות מז"פ במקום התאונה, על סמך רישומים שערכה לעצמה בפנקס, וציינה שיתכן שנאשם 2 הגדיר את עצמו כמנהל תפעולי ויתכן כמנהל עבודה והיא אינה זוכרת, ויתכן ששגתה באחד משני המינוחים (ע' 76). בסיום החקירה הנגדית, הבהירה השוטרת ביחס לנאשם 2 ש"אינני זוכרת איך הוא הציג את עצמו במדויק" (ע' 78).
בהתייחסו לאופן שבו הציג נאשם 2 את עצמו ואת תפקידו ואחריותו בשטח, הבהיר נאשם 2 כי לא שוחח כלל עם השוטרת בשטח. הוא תיאר שאלון גלעדי היה במקום, וציין שלא זכור לו אם אלון נשאל בעניין זה, והוא מעלה השערה שהתשובות ניתנו מפי אלון, מכל מקום הוא לא השיב את שנרשם בדו"ח הפעולה (ע' 121).
נוכח הזמן הארוך ביותר שחלף, והעובדה שהשוטרת לא זכרה את הפרטים, ונוכח העובדה שהשתמשה בשני מינוחים, שניהם שונים מהאופן בו הציג את עצמו הנאשם 2 שעות ספורות לאחר מכן, כשנאשם 2 נעצר בשטח, ובהתחשב בכך שאלון גלעדי נכח עם נאשם 2 בשטח והפנייה אליו הייתה כאל בעל המקום, הגעתי למסקנה כי יש להנות את הנאשם 2 מן הספק ביחס לאופן הצגתו בשטח, ואיני רואה במתועד בדו"ח הפעולה כמבטא הודאה מצד נאשם 2 שהוא מנהל העבודה או מנהל התפעול במקום.
בעדותו אישר נאשם 2 כי הוא בעל ניסיון עשיר בעברו בניהול אולמות ארועים והיה שותף באולמות ארועים (ע' 112). הוא סיפר על עזיבת התחום, ותיאר מפגש מקרי עם נאשם 2, ובעקבותיו הצעת העבודה מצידו של אלון גלעדי שביקש ממנו לעזור לו, ולפנות עמו לרבנות במטרה שיוחזר ההיתר להפעיל את בית העסק. לעניין תפקידו, בהתאמה לדבריו של אלון גלעדי בחקירה, הדגיש נאשם 2 שהוסכם שישמש כאיש מכירות, בתפקיד משרדי, וציין שהמשכורת שקיבל הייתה בהתאמה משכורת של איש מכירות שכיר ולא של מנכ"ל בית עסק, שהיא משכורת כפולה (ע' 109). משקל הדברים האחרונים אינו רב שכן הם לא נתמכו בתלוש משכורת ולא הוצגו לאלון גלעדי. נאשם 2 ציין כי במסגרת תפקידו שהה מבוקר עד ערב במשרד כדי לקבל לקוחות פוטנציאלים ועמד בקשר עם הלקוחות בכל הנוגע להזמנתם (ע' 118). הוא תיאר שמכיוון שאלון גלעדי לא יכול היה להסתובב באופן חופשי בבית העסק, הרי שאלון היה יוצר עמו קשר, ומעביר דרכו הנחיות ביחס לפעולות נדרשות על ידי עובדים שונים (ע' 110). נאשם 2 ציין כי לאורך תקופת עבודתו, אלון גלעדי אמנם לא הופיע בפרהסיה כבעלים, אך טיפל בכל הכרוך בהזמנת הסחורה, שוחח באופן שוטף עם הטבח הראשי, כשבין השניים יש היכרות והם שוחחו ביניהם בפרסית, שילם את כל ההוצאות, או נתן הוראות לנאשם 2 למי לשלם מכספים שהתקבלו אצל נאשם 2 כמקדמות מלקוחות, שכר עובדים והעסיק אותם (ע' 110 – 111). אעיר כי עצם העובדה שהמאשימה לא ייחסה את העבירה של העסקת שב"ח לנאשם 2, מלמדת שאף המאשימה לא ראתה בנאשם 2 כגורם המעסיק את הנפגע או עובדים אחרים. נאשם 2 הדגיש, בהתאמה לתיאורו של הנפגע, כי אלון גלעדי הגיע לבית העסק בגניבה פעמים רבות, וכשהיו ארועים הוא ברוב המקרים נתן את ההוראות (ע' 114). לדבריו, אלון גלעדי בא בשעות מוקדמות ומאוחרות מאד כדי לקחת כסף ולהביא סחורה, והוא גם זה ששילם על פי רוב לעובדים, כשבמקרים יוצאי דופן הורה לנאשם 2 לשלם (ע' 116). עוד ציין כי אלון גלעדי הוא שגבה את התשלום מלקוחות ופעמים רבות גם ניגש לאחר הארוע לבית הלקוח כדי לגבות את התשלום (ע' 116).
נאשם 2 הבהיר כי הוא לא היה אחראי על עובדים בבית העסק, ולא היה אחראי על בטיחות בבית העסק (ע' 113). נאשם 2 ציין ששימש כמנהל מכירות, טיפל בכל הקשר עם הלקוחות, דאג להעביר לטבח הראשי את התפריט המוסכם עם הלקוח, ויידע את אלון גלעדי שצריך לבצע הזמנה לקראת ארוע (ע' 115). לא מצאתי בעובדה שנאשם 2 שהה במקום מבוקר עד ערב כדי להוביל למסקנה שלא שימש כמנהל מכירות. הוא תיאר שקיבל כספי מקדמה שהיו סכומים זעומים יחסית, אלפי שקלים בודדים בהם השתמש לפי הנחיית אלון גלעדי כדי לשלם לספקים או שמסר את אותם כספים לאלון גלעדי כשבא לכניסה לבית העסק (ע' 116). כשהוטח בו שלפי תיאורו בית העסק התנהל ללא מנהל, אישר שזה היה המצב (ע' 115). נאשם 2 גם אישר שתיעד ברשימות כספים שנתן לפועלים או לקח לעצמו או שילם למאן דהוא בהתאם להוראות של אלון גלעדי (ע' 122).
לעניין הפניה אל נאשם 2 לשם תשלום, לא שלל נאשם 2 שהנפגע והאחיין פנו אליו, אך שלל שיש בכך כדי ללמד שהוא היה דמות ניהולית, והבהיר: "היות ואני יושב במשרד. איש מכירות, הם לא יודעים מה זה מכירות, מה זה הבעל בית, הם לא יודעים. הם רוצים לקבל את מה שמגיע להם. אני לא יכולתי להגיד לאלון שאני לא מרים אליו טלפון כשפועל שואל אותי שאלה...זה לא קטע של להסתכל אם אני המנהל שלו או המשלם שלו. אם הוא שאל אותי שאלה זה מביא אותי לזה שאני העסקתי אותו [?] אני לא העסקתי אותו" (ע' 117). הסברו האחרון של נאשם 2 למעשיהם של הנפגע ואחיינו, אינו בלתי מתקבל על הדעת.
עדות נאשם 2 הייתה עקבית, ישירה, לא התרשמתי כי התחמק משאלות שיכלו לבסס לכאורה את אחריותו, הוא לא הסתיר את נסיונו בעבר, או התחמק ממתן תשובות ברורות על הפעולות שביצע. עדות הנאשם עוררה אמון. למשמע נאשם 2 עולה כי במסגרת תפקידו ביצע גם פעולות בהנחיית אלון גלעדי בבחינת זרועו הארוכה. עם זאת, בהמשך להתרשמות הכוללת מראיות המאשימה, לאחר שמיעת נאשם 2, נותר אצלי ספק סביר ביחס לגדרות אחריותו ותפקידו ושאלת אחריותו לבטיחות הפעולות והעובדים, במיוחד לאור העובדה שתפקידו היה בעיקר משרדי, ולאור העובדה שהקבלה לעבודה של כל העובדים לרבות הנפגע הייתה של אלון גלעדי, ומצופה היה מאלון מכוח מעמדו הכללי, ותפקידו המתמשך, ומכוח היותו המעסיק של העובדים, לספק את כל הדרכות הבטיחות הנדרשות.
המסקנה בפרק הקודם, לפיה קיים ספק בדבר מעמדו הפונקציונלי – מהותי ואף הפורמלי של נאשם 2 בבית העסק, פוטרת אותי מהתייחסות נרחבת להיבטים נוספים הקשורים לביסוס האחריות. עם זאת, לאור העובדה שנשמעו ראיות ונושאים נוספים נדונו, אתייחס גם למרכיבים המשפטיים הנוספים הדרושים לביסוס העבירה ויישומם הראייתי בהליך שלפניי.
כפי שצוין בפרק המשפטי, לצורך ייחסו מעמד ואחריות היוצרים בסיס לאישום פלילי, נדרשת המאשימה להוכיח את הזיקה הקונקרטית של נאשם 2 לאותו חפץ שלגביו נדרש הפיקוח, במקרה זה מכונת הטחינה ואת הפיקוח ההדוק המתחייב מכך. זיקה שכזאת לא הוכחה כלל ועיקר, ובניגוד למשתמע מכתב האישום לפיו נאשם 2 היה אחראי ליתן לנפגע הוראות ניקיון בכלל ובמכונת טחינת הבשר בפרט, הרי שמן הראיות עולה כי מעורבותו של נאשם 2 בנושאים אלה הייתה מינימאלית, וככל שנתן הוראות הרי שהעביר את הוראותיו של אלון גלעדי. למשמע עדותו של הטבח הראשי, עולה כי מכונת הטחינה היא מכונה וותיקה מאד, שהוא היה מנקה מעת לעת או מורה לנפגע ולאחיין לנקותה, או שהאחרונים היו מכוח נסיונם בעבודה מבינים לבד שיש צורך לנקותה עם סיום מלאכת טחינת הבשר. באף אחת מהעדויות לא עולה שלנאשם 2 הייתה מעורבות שוטפת מכוח תפקידו בנושא ניקוי המכונה או שהוא נתן הוראות קונקרטיות בעניין זה. זיקתו של נאשם 2 למכונת טחינת הבשר היא רחוקה מאד, ונופלת מזיקתו של הטבח הראשי, כשהאחרון בנקל יכול להחשב כמי שבאחריותו מתנהלת הפעילות במטבח לרבות פעילות הניקיון והתחזוקה.
לפיכך, לא שוכנעתי מעבר לספק סביר בזיקה של נאשם 2 למכונת הטחינה ובפיקוח שלו עליה.
פרק זה אינו דן במיהות האחראים אלא בהיבטי הסיכון והרשלנות במנותק ממיהות האחראים.
לעניין הסכנה המסתברת ממכונת הטחינה, מדובר במכונה שיש לה אמצעי טחינה, ובהתחשב בגודלה, ברור כי הכנסת יד לתוכה בעת שהיא פועלת עלולה לסכן את בריאותו ושלומו של מי שיעשה זאת. בהתאם למסקנותיו של חוקר התמ"ת התאונה התרחשה בשל הותרת המכונה מחוברת לזרם החשמל, ולו הייתה המכונה מנותקת מזרם החשמל הייתה התאונה נמנעת (ע' 28). בעוד שההנחה היא שהצורך בניתוק מזרם החשמל הוא ברור עד שכמעט אין צורך להדריך לגביו, הרי שבמציאות למרות קיומה, ככל הנראה, של הנחיה כתובה, על גבי המדבקה שעל המכונה, שכותרתה: "הוראות הפעלה וטיפול במטחנת בשר" (ת/5), העיד הטבח הראשי כי ניקה פעמים רבות את המכונה בעודה מחוברת לחשמל. בנסיבות אלה ברור כי אילו הייתה ניתנת הדרכה בסיסית ופשוטה לפיה אין לבצע תחזוקה וניקיון במכונה ללא ניתוק מזרם החשמל, הייתה התאונה נמנעת. אכן, ניתן לטעון כי מדובר בפעולה אלמנטרית שאינה טעונה הסבר והדרכה, אלא שהמציאות בשטח מצביעה על כך שאנשים אינם ערים גם לסכנות אלמנטריות וכי עובדים עשויים להיות לא זהירים מתוך רצון לבצע את העבודה, והנחיות הבטיחות נועדו להגן עליהם מפני הסיטואציה האמורה. לפיכך, במישור של הסכנה עצמה והאמצעים למניעתה, במנותק ממיהות הגורמים האחרים, ברור בעיניי שמדובר בסכנה ממשית הניתנת למניעה בנקל.
לעניין היסוד הנפשי, כפי שצוין בפרק המשפטי דרגת הרשלנות שמבססת אחריות פלילית היא גבוהה מרשלנות אזרחית ואף גבוהה מדרגת הרשלנות שדי בה לעבירות רשלנות קלות יותר.
לצורך בחינת סטנדרט ההתנהגות המצופה מנאשם 2 ודרגת הסטייה ממנו, יש לקחת בחשבון את העובדה שנאשם 2 הגיע לבית עסק פעיל ומתנהל במשך שנים, חודשים לא רבים לפני התאונה. כמו כן, תפקידו של נאשם 2 הוא בעיקר משרדי, גם אם יש בו היבטי ניהול, והוא לא הוגדר כאחראי על בטיחות או על תחזוקת סביבת העבודה. לכך אני מוסיפה את העובדה שמכונת הטחינה ממוקמת במטבח, והמטבח מנוהל על ידי הטבח הראשי והוא נותן הוראות ניקיון ו/או עושה שימוש במכונה, כשלנאשם 2 אין זיקה ישירה למטבח וממילא אין זיקה ישירה למכונה. ואחרון, העובדים כולם נשכרו על ידי אלון גלעדי והוא המעסיק שלהם.
בנסיבות אלה, אף אם הייתי משתכנעת מעבר לספק סביר כי נאשם 2 הוא גורם אחראי בבית העסק, ובעל מעמד שמאפשר לו לפקח על פעילות מכונת הטחינה, ספק בעיניי אם בנסיבות העניין היה מצופה ממנו לאתר את הסיכון הגלום במכונת הטחינה, ולנקוט נגד סיכון זה באמצעי זהירות, וספק בעיניי אם ההמנעות מהדרכת הנפגע בנסיבות המתוארות עולה כדי פעולה נמהרת שיש בה סטייה ניכרת מסטנדרט הזהירות המצופה.
לאור כל המקובץ, נותר ספק סביר בדבר מעמדו של נאשם 2 בבית העסק, היקף אחריותו והחובות הנגזרות ממעמדו בבית העסק. אין בראיות המאשימה כדי לבסס מעבר לספק סביר את הטענה שנאשם 2 פיקח על מכונה הטחינה והיה אחראי לתחזוקתה ולבטיחותה.
לעניין העבירות על התקנות, נוכח ההגדרה הרחבה של מחזיק במקום העבודה, דומה בעיניי שנדרשת תחימה ברורה של סביבת העבודה, כך שלא ניתן לראות בנסיבות המתוארות לעיל בנאשם 2 כמי שהיה מנהל בפועל את מקום העבודה, בית העסק כולו, לרבות המטבח, ואף לא מי שבהשגחתו או בפיקוחו פועל מקום העבודה.
בשולי הדברים ולמעלה מן הצורך, אציין כי המסקנה בדבר זיכויו של נאשם 2 מחמת הספק, נתמכת גם בטענות למחדלים בחקירה, בזמן הניכר שחלף ובטענות הנוגעות לאכיפת ההליך הפלילי כנגד נאשם 2 תוך התעלמות מהטבח הראשי, שאמנם לא נלווה לתפקידו תואר ניהולי, אך הוא שלט במטבח, ובמכונת הטחינה, היה מנוסה מאד, ונתן הוראות ישירות לנפגע ואחיינו.
אשר על כן אני מזכה מחמת הספק את הנאשם 2 מן המיוחס לו.
זכות ערעור לביהמ"ש מחוזי תוך 45 יום.
ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"ו, 17/01/2016 במעמד הנוכחים.
|
T/T, Paypal, ווסטרן יוניון, עלי סחר אבטחת וכו '.
1) ניסיון: יש לנו ניסיון עשיר של מותאם אישית מדגם מגרמניה, אוסטרליה, ארה"ב, וכו '.
ואנחנו יכולים לעשות את אפקט על פי ציור העיצוב שלך, ראשון, אתה צריך לתת את requirments אלינו בהתאם.
2) לוגו טכניקה: דפוס דיגיטלי, חם לתקן הדפסה, העברת חום, הדפסת מסך.
3) עיצוב: רקמה, הדפסה, wowen תווית, וכו '.
4) צבע: אנחנו יכול מותאם אישית pantone צבע שאתה צריך, אתה יכול לבדוק את אפקט על פי מדגם.
5) אריזה: יצוא סטנדרטי, אנו יכולים להציע opp תיק, תיבת צבע, לא ארוג תיק, שרוך תיק, וכו '.
אנו לספק מקצועי אמזון שירות, אתה יכול לקרוא זה clealy אחד אחד.
1.כאשר אתה מסור שלנו מוצרים, כל שאלות על מוצרים אתה יכול להרגיש חופשי לפנות אלינו, לשלוח הודעה או לדבר איתנו ישירות על alibaba מנהל סחר. אנחנו נענה לך באופן מיידי.
2.לאחר מקבל שאלתך, אנחנו יכולים לדבר יותר על מוצרים, לוגו, חינם וכו '. אנו מקבלים קטן סיטונאי OEM, ODM, אמזון, זרוק חינם שירות.
3.יש לנו שלנו לטווח ארוך שיתוף פעולה חברת מטען FedEx, DHL, TNT, UPS, SF, על ידי ים וכו '. אנחנו אישית יכולים משלוח כדי FBA מחסן בשבילך על פי משלוח זמן, מחיר. לדוגמא, ארה"ב, קנדה, מקסיקו, 5 מדינות אירופה (בריטניה, גרמניה, איטליה, צרפת, ספרד), אוסטרליה, יפן, הודו. אם אתה רוצה DDP מחיר, אנחנו גם יכולים להציע.
4.לאחר אישור, הזמנה ולבצע את התשלום. אנו מקבלים T/T, paypal, עלי אבטחת סחר, ווסטרן יוניון אחרים שונים תשלום שיטת וכו '.
5.אז אנחנו לייצר מוצרים. אתה צריך כדי לתת לי שלך אמזון מוצר תווית ותיבה תווית. אנחנו יכול מקל מוצר תווית מעל ייצור. הדפסת ודבק אמזון מוצר תווית הוא משלוח.
6.אם אתה חדש עבור אמזון, ראשון, אתה צריך UPC קוד של מוצר כדי לעשות רשימת אמזון. אם אין לך UPC קוד, אנחנו גם יכולים להציע עבור משלוח בעת ההזמנה. אם אתה לא יודע איך לעשות מוצר ותיבה תווית, אתה צריך ללחוץ על כפתור של המשלוח שלך ניהול את כמות, תיבת ממד כדי סט צעד אחר צעד.
7.על אמזון pic, אנחנו מוכנים להציע לנו תמונות עבור פרסום שלך על אמזון. אם תמונות יש לנו לא לענות על הדרישה שלך. אנחנו גם יהיה למצוא מקצועי דיגיטלי סטודיו ולקחת תמונה עד שאתה מרוצה.
יש לנו עשיר ומקצועי אמזון שירות חוויות. ואנחנו נכפיל לבדוק את מוצר ותיבה תווית עד הסחורות על ידי אמזון.
Yiwu טרי מסחר ושות, בע"מ הוא שילוב ofmanufacturer ומסחר חברה אשר מתמחה ב-טיסה, בית וקידום מכירות טקסטיל. המוצרים העיקריים שלנו כולל זיכרון קצף כרית, כרית, נסיעות ערכות (כרית, שינה מסכת עיניים, אטמי אוזניים) וכן הלאה. עם יותר מ 6 שנים של יבוא ויצוא ניסיון, יש לנו מקצועי R & D מחלקה, כמה קווי ייצור ומחלקת QC.
אנחנו מקל שיתוף פעולה עיקרון "אתה win, אני win". איכות הוא שלנו תרבות כי הוא שלנו לכל החיים המרדף. אנחנו רוצים לנסות כמיטב יכולתנו כדי לתת לך את השירות הטוב ביותר. אחד להפסיק אספקת עם ביצועים טובים, מעולה, שירות סבלני לאחר שירותי מכירות, מהיר ויעיל לוגיסטיקה. אם יש לך שאלות, אל תהסס לפנות אלינו ואנחנו נענה לך בתוך אני עבודה שעות. תן יותר אנשים יודעים "תוצרת סין".
1. ש: כמה כמות יכול להתקבל?
2.ש: האם אתה מקבל את סדר משפט פחות מ 50 pcs?
: כן, אנו מקבלים את סדר משפט, אנא פנה אלינו בכל עת.
3.ש: האם אתה מקבלים OEM או ODM סדר?
: כן, אנחנו מקבלים, אנחנו יכולים לדון זה מקרה ספציפי.
4.ש: יכול אנו לקבל דוגמאות?
: כמובן, אנחנו יכולים לקבל דוגמאות רגיל, ללא תשלום.
5. ש: מה את עופרת זמן לדוגמה אישית ומדגם תשלום?
: זה מדגם יהיה ביד שלך רק 1days.
6.ש: איזה שירות לעשות אתה מעדיף?
: אנו מציעים מקצועי אמזון שירות בשבילך, אנא ראה את תקורה שירות.
7. ש: אתה יכול בבקשה לספק מותאם אישית שירות?
: כן, אנחנו מפעל, ואנחנו יכולים מותאמים אישית את מדגם כrequirments שלך.
|
שני מיליון עולי רגל הגיעו השבוע למכה שבסעודיה כדי לקיים את מצוות החג'. החג' הוא מונח באסלאם המתאר עלייה לרגל למכה; כל המוסלמים מחויבים לעשות זאת פעם אחת בחייהם, אם הם יכולים להרשות זאת לעצמם מבחינה פיזית וכלכלית. העלייה לרגל עצמה נעשית בין היום השמיני ליום ה־12 של חודש ד'ו אל־חיג'ה, החודש ה־12 בלוח השנה המוסלמי. שיאה של עונת החג' יהיה בשני הבא, אז יציינו המוסלמים ברחבי העולם את חג הקורבן, שיימשך כארבעה ימים.
העיר מכה שבערב הסעודית, מקום הולדתו של הנביא מוחמד, היא העיר הקדושה ביותר למוסלמים, וזה יותר מ־1,400 שנים היא משמשת להם מוקד עלייה לרגל. כמדי שנה מנסים השלטונות בסעודיה להתמודד עם המספרים העצומים של עולי הרגל שמגיעים למכה, וזאת כדי למנוע אסונות.
גם השנה ניכרת הסלמה בהתבטאויות של בכירים איראניים הקוראים לשיעים ולכלל המוסלמים העולים לרגל למכה לדרוש שהאחריות על המקומות הקדושים תילקח מידי סעודיה. בראש המבקרים עומד המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, שקרא לעולם המוסלמי "להפסיק את העוול" שגורמים בריאד כלפי החג'ים, כלשונו.
במסר שהתפרסם שלשום לרגל תחילת עונת החג' כינה חמינאי את סעודיה "עץ מקולל" והוסיף: "השליטים המסיתים שהביאו את העולם המוסלמי למלחמות פנימיות, כולל רצח ופציעה של חפים מפשע באמצעות ייסוד וחימוש קבוצות אסלאמיסטיות (דאע"ש ואל־קאעידה), גרמו לתימן, לעיראק, לסוריה וללוב לטבוע בדם. הם פוליטיקאים ערמומיים שאינם מכירים את אלוהים".
בהתבטאות חמורה ביותר האשים חמינאי את סעודיה ב"הושטת יד ידידותית לישות הציונית הכובשת" וב"עצימת עיניים מול סבל הפלסטינים והאסון שלהם". הוא האשים את שליטי ריאד בכך ש"אין להם דת או מצפון, והם שגרמו לאסון מינא הגדול בשל החטאים שחטאו".
בדבריו התייחס גם חמינאי לאסון שאירע בשנה שעברה, ובו נהרגו כ־2,200 עולי רגל, בהם 450 עולי רגל מאיראן, כתוצאה משעטה המונית שהובילה לרמיסתם. "במקום שיתנצלו בסעודיה בגין רשלנותם שגרמה לאסון, הם התחמקו בחוצפה וחוסר בושה אף מהקמת ועדת חקירה של מדינות האסלאם", הוסיף חמינאי.
מעבר לאסון שאירע בשנה שעברה, גם ב־2007 נהרגו 75 בני אדם בשל קריסת של בית מלון בן ארבע קומות בעיר מכה, ואילו 350 עולי רגל אחרים נמחצו למוות במהלך סקילת השטן במינא. טקס דתי זה גובה מדי שנה קורבנות רבים לנוכח הצפיפות האדירה במקום. ב־2004 נמחצו למוות 250 בני אדם באותו טקס, ואילו ב־2001 נהרגו 35 עולי רגל.
ב־1998 נהרגו 118 עולי רגל בתאונות שונות, ב־1997 נספו 343 עולי רגל בשל שריפה שפרצה בעיר סמוכה למכה, ב־1994 נהרגו 270 עולי רגל, ואילו ב־1988 נמחצו למוות 180 בני אדם. ב־1987 נמחצו למוות 400 עולי רגל, רובם איראנים, בעת הפגנה במכה.
אולם האסון הקשה ביותר אירע ב־1990, כאשר 1,426 עולי רגל, רובם מאינדונזיה וטורקיה, נהרגו כשנסו על נפשם במנהרה במכה.
בדיווחים שונים שפרסמה הממלכה נאמר כי כוחות מיוחדים, כולל עשרות אלפי שוטרים סעודים, מאבטחים השנה את העלייה לרגל מחשש לפיגועי טרור, וכדי לסכל כל אפשרות למזימה מצד איראן נגד המשטר הסעודי. ביקורת נוקבת נמתחה על סעודיה, לנוכח הפרסומים כי ביקשה מהפנטגון לשגר כוחות מיוחדים לממלכה כדי לאבטח את עונת החג'.
הפרשנים ד"ר חמדאן א־שאהרי וד"ר לואי טיאר אמרו בשיחה לאתר "עין יום", המקורב לשלטונות סעודיה: "אין ספק שמהלך זה בא כדי לטרפד כל ניסיון של איראנים, שעלולים להסתנן בין העולים לרגל העיראקים ולפגוע במהלך התקין של עונת החג'". א־שאהרי הוסיף: ,קיים מידע מודיעיני ולפיו אנשי משמרות המהפכה האיראנים, שיש להם דרכונים עיראקיים, הגיעו עם העולים מעיראק וינסו לצאת להפגנות ולגרום לכאוס כדי לפגוע בביטחון העולים לרגל". ואילו ד"ר טיאר הוסיף: "השתתפות כוחות מיוחדים מסעודיה באבטחת עונת החג' היא צורך ביטחוני חשוב נוכח האיומים שנועדו לפגוע בממלכה".
כדי להבטיח שעונת החג' תעבור בשלום, הגיע שלשום יורש העצר מוחמד בן נאיף - ראש הממשלה ושר הפנים - לאזור מינא, שבו אירעו רוב האסונות בשנים האחרונות. בן נאיף בדק מקרוב את סידורי הביטחון במקום כדי לוודא שאף עולה לרגל לא ייהרג בתאונה - דבר שיביא לליבוי גל הביקורת שמובילה איראן כלפי הסעודים. "נתייחס בחומרה רבה לכל מי שיערער את הביטחון של העולים לרגל בעונת החג'", אמר בן נאיף, המשמש גם יו"ר ועדת החג' העליונה.
בן נאיף אף האשים את האיראנים בניסיונות להפוך את הטקס הדתי לטקס פוליטי. "האיראנים יודעים כי הממלכה נתנה הקלות לעולי הרגל האיראנים כמו לכל עולי הרגל, אך הדרישות של משלחת החג' של איראן השנה מנוגדות לדרישות יתר המשלחות ומסכנות את ביטחון העולים לרגל, ובהם גם האיראנים עצמם".
|
נטע בר אילן הוא ד"ר בפלוגת הסיור של גולני ומתנדב עם אופנוע האמבולנס של איחוד הצלה: "אני גם מטפל במקרים שלא רואים בצבא"
ד"ר בר אילן בן 25, גר בראשון לציון, והוא רופא בפלוגת הסיור של גולני ובשאר זמנו הפנוי מתנדב כרופא ברשת המתנדבים להצלת חיים של איחוד הצלה.
ד"ר בר אילן עבר להתגורר בראשון לציון לאחר שסיים את לימודי הרפואה בהדסה בירושלים ומזה כשנתיים הוא פעיל באיחוד הצלה ויוצא לעשרות קריאות חירום רפואיות מדי חודש באמצעות האופנולנס (אופנוע אמבולנס) שהוצמד לו על ידי איחוד הצלה.
"הגעתי להתנדבות באיחוד הצלה מתוך תחושת שליחות של הצלת החיים ולהרחיב את פעילותי להתנדבות ולסייע לאחר", הוא מספר, "ההתנדבות באיחוד הצלה מאוד חשובה לי גם בשביל המטופלים שזוכים למענה רפואי מהיר על ידי רופא בסיוע הציוד המתקדם שניתן לי על ידי איחוד הצלה וכן בשביל עצמי על מנת לשמור על כשירות בנושא רפואת החירום הקלאסית בטיפול במחלות ופציעות. שאינן נפוצות בצבא".
סיפור שזכור לך במיוחד מהצלת חיים?
"בכמה וכמה הזדמנויות הטיפול הראשוני שנתתי כרופא כונן שיפר משמעותית את מצבו של המטופל וזה מאוד משמח אותי.
בשבוע האחרון הגעתי עם כוננים נוספים מרשת המתנדבים להצלת חיים של איחוד הצלה לנערה שפיתחה תגובה אלרגית חריפה שסיכנה את דרכי הנשימה שלה, הטיפול המהיר שנתתי לה בסיוע הציוד הרפואי המתקדם שניתן לי עד ידי איחוד הצלה שיפר דרמטית את מצבה הרפואי. המקרים הללו נותנים לי את הכוח להמשיך ולהציל חיים בהתנדבות."
מי ייתן וירבו כמוהו בישראל !!!
|
כתב התביעה הוגש ביום 17/12/14 והומצא לנתבעת 1 ביום 6/3/15, כעולה מתצהיר שליח ואישור מסירה אשר הוגשו לתיק בית הדין.
משלא הוגש כתב הגנה הוגשה ביום 18/5/15 בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה (להלן: "הבקשה").
ביום 18/5/15 ניתנה החלטת בית הדין לפיה הנתבעת 1 תגיש תגובתה לבקשה עד יום 30/6/15 וככל שלא תוגש תגובה תינתן החלטה אף בהיעדרה.
הבקשה והחלטת בית הדין מיום 18/5/15 הומצאו לנתבעת 1 ביום 15/6/15, בדרך של הדבקה כדין במען הרשום, כעולה מתצהיר שליחה שהוגש לתיק בית הדין.
חרף חלוף המועדים לא הוגש ע"י הנתבעת 1 כתב הגנה ואף לא תגובה לבקשה.
השלמת שכר מינימום ענפי בסך 36,498 ₪.
|
סרטן שלפוחית השתן הוא הסרטן המדורג באירופה במקום ה-5 בשכיחותו מבין סוגי הסרטן השונים, עם 123,000 מקרים חדשים מאובחנים מדי שנה, ו-40,000 פטירות מהמחלה (Ferlay וחב' ב-Eur J Cancer משנת 2013).
המבחן הנחשב כ-gold standard לזיהוי המחלה בנבדקים עם המאטוריה ו/או תסמינים של דרכי השתן התחתונות עם חשד לממאירות היא ציסטוסקופיה.
אלא שפרוצדורה זו חודרנית, בלתי נוחה, ואף עלולה לגרום לזיהום ודלקת, כאשר עד 2-5% מהמקרים גורמים ל-UTI (על פי Herr ב-J Urol משנת 2015, ו-Almaliah וחב ב-Urology משנת 2000).
בנוסף, וִיזוּאָלִיזַצְיָה לקויה, כתוצאה ממצבי דלקת, דימום או נגעים אורותליאליים שטוחים עלולים לגרום להחמצה של 30% מהגידולים הסרטניים (Zaak וחב' ב-Urology משנת 2001).
כתוצאה מהִישָּׁנוּת של סרטן שלפוחית השתן, העלות של מעקב אחר המטופלים בביצוע שגרתי של ציסטוסקופיה, מייקרת מאוד את ההתנהלות עם סוג סרטן זה, והופכת אותו לאחד מסוגי הסרטן היקרים לטיפול במהלך החיים. לכן, האפשרות לגלות את סרטן השלפוחית או את הִישָּׁנוּת המחלה על ידי שימוש בסמן לא-חודרני בדרגות רגישות וספציפיות גבוהות, עשויה לשפר את ההתנהלות עם מחלה זו, בהפחתת מספר הציסטוסקופיות וכן באפשרות של גילוי מוקדם של הִישָּׁנוּת המחלה.
קרצינומה של התאים האוּרוֹ-תליאליים של שלפוחית השתן (להלן UCC) הוא סוג הסרטן הרביעי בשכיחותו בארה"ב, עם 73,510 מקרים חדשים בשנת 2012, ו-14,880 פטירות. למרות שמספר סמנים אושרו לשימוש במרוצת השנים למטרות אבחוניות שגרתיות, אף לא אחד מהם הוכר כשיטה מקובלת תקנית בעשייה האבחונית של סוג סרטן זה (Babjuk וחב' ב-UroWeb משנת 2012). לפיכך הבחינה הציטולוגית נותרה הנפוצה ביותר בשל הסגוליות הגבוהה שלה, ולמרות הרגישות הנמוכה שלה.
האיתור של סמנים (markers) ביולוגיים המאופיינים על ידי רגישות וסגוליות גבוהות לגילוי סרטן שלפוחית השתן, היא משאת נפש של אורולוגים מאז ומתמיד, אם כי מטבע הדברים לא תמיד קל למצוא סמן חדש שיהיה קל ומהיר לביצוע, עדיף על שיטות קיימות, ולא יקר במיוחד. כמעט כל סמני הסרטן הם בעלי רגישות גבוהה יותר מאשר הגישה הציטולוגית, אך יש להם סגוליות דומה. חלקם של הסמנים המודרניים לאבחון סרטן שלפוחית השתן מסיסים שניתן לגלות בשתן, וחלקם סמנים הקשורים לתא הסרטני ואינם מופרשים בשתן עצמו, אלא ניתנים לגילוי בתאים סרטניים "מתקלפים" המופרשים לשתן. אחדים מסמנים אלה כמו ה-BTA (או Bladder Tumor Antigen), NMP22 (או Nuclear Matrix Protein 22), ה-ImmunoCyt וה-Urovysion כבר קבלו את אישור ה-FDA.
א. למבחן ה-BTA המקורי הייתה רגישות וסגוליות נמוכה יותר מאשר לשיטת הבדיקה הציטולוגית, והוא יצאה ממאגר הבדיקות הקיימות.
לבדיקת BTA היו שתי גרסאות: BTA stat שהוא מבחן איכותי שיכול להתבצע במכשיר ביתי לבדיקה עצמית, ואילו BTA TRAK שהיא בדיקה כמותית המתבצעת במעבדה. בדיקת BTA בשתי גרסאותיה משתמשת בנוגדנים חד שבטיים הנקשרים ל-hCFHrp, או human complement factor H-related protein, המופרש בשתן של חולים עם סרטן השלפוחית. ה-FH או factor H, הוא גליקופרוטאין שמשקלו המולקולארי 150,000 דלטון, הנקשר לתאים אפיתליאליים, לתאים אנדותליאליים, וכן לממברנות של תאים סרטניים אחדים, ונראה שתפקידו להגן על תאים אלה מפני התקפה של המשלים (complement) כחלק מהתגובה החיסונית של הגוף. FH מתאפיין במסיסות גבוהה והוא מופרש לשתן במצבי ממאירות.
כשהחלו לבצע את בדיקות ה-BTA בתחילת שנות ה-90, הן הצטיירו כהבטחה גדולה, אך נתונים שהצטברו הראו שלבדיקתBTA stat האיכותית יש רגישות של 70% וספציפיות של 75% בלבד, כאשר המאטוריה בשתן עלולה לגרום לתוצאות false positive, משום שהמאטוריה מופיעה לעתים גם אצל אלה עם דלקות בדרכי השתן ללא כל קשר להתרחשות סרטנית בשלפוחית.
גם אבנים או ביצוע פעולה חודרנית בשלפוחית או בערמונית עלולים לתת תשובה חיובית כּזובה. לגבי שיטת BTA TRAK הכמותית, התברר שיש לה רגישות של 69% וספיציפיות של 65%, שאינם נתונים מרשימים במיוחד. בהתאם, ה-FDA אישר את שני המבדקים הללו רק כאשר הם מתבצעים בשילוב עם ציסטוסקופיה, מה שמחליש את מעמדם כסמנים בודדים.
ב. מבחן ImmunoCyt - שיטה אימונו-ציטולוגית המגלה אנטיגנים סרטניים האופייניים לקרצינומה של תאי אפיתל בשלפוחית. שיטה זו שפותחה על ידי Frader ו-Lockhart כשיטה משלימה לשיטות הציטולוגיות המיקרוסקופיות, קבלה את אישור ה-FDA בשנת 2000. זו שיטה אימונולוגית-פלואורסצנטית, ונעשה בה שימוש בנוגדנים חד שבטיים שסומנו באופן פלואורסצנטי, כאשר שניים מהם מכוונים כנגד אנטיגנים ממשפחת ה-mucins (M344 ו-LDQ10) המופיעים בתאים הסרטניים, ונוגדן פלואורסצנטי נוסף (19A211) מכוון כנגד האנטיגן הקרצינו-אמבריוני-CEA.
באופן כללי מבחן ImmunoCyt מאופיין על ידי רגישות של 86% וספציפיות של 79%, ומצבים של גידול שפיר של הערמונית, דלקת בשלפוחית או מיקרו-המאטוריה עלולים להשפיע בגרימת תוצאות false positive. באופן פרטני יותר, אנטיגן M344 ניתן לגילוי על 71% של גידולי שלפוחית בשלבים של Ta עד T1, ואילו אנטיגן 12A211 בא לביטוי על 90% מהתאים סרטניים בשלבים אלה.
אנטיגנים בעלי אופי של mucins וכן גם CEA, מופיעים על תאי קרצינומה של המעי אך נעדרים מתאים נורמאליים. מבדק ImmunoCyt כשלעצמו חסר את הספציפיות שיש לבדיקה ציטולוגית, אך שילוב של השניים, עשוי לסייע בגילוי גידולים בלתי נראים אפילו בבדיקה ציסטוסקופית למרות היותם בדרגה גבוהה (Mowatt וחב' ב-Health Technol Assess משנת 2010).
ג. מבחן NMP22 או Nuclear Matrix Protein 22: מבחן כמותי, קל לביצוע שאינו יקר, נועד בעזרת שימוש בשני נוגדנים חד-שבטיים לגילוי חלבון של גרעין התא המשתתף בתהליך ה-mitosis ומשתחרר מהתא במהלך מוות תאי מתוכנן (אפופטוזיס). NMP22 מווסת את הכרומטידים ואת תהליך ההפרדה לשני תאי-בת בשעת המיטוזה. חלבון זה משחק תפקיד חשוב בביטוי גנים, והוא נמצא מתבטא ביתר בתאי סרטן השלפוחית. מדידת רמת NMP22 אושרה על ידי ה-FDA כבדיקת סקר באוכלוסייה בסיכון גבוה לסוג סרטן זה, ומבחן זה משפר את הפרוגנוזה של אלה עם גידולי שלפוחית בשלבים Ta ו-T1, אם כי מבחן ELISA לגילוי NMP22 לוקה בריבוי תוצאות חיוביות כּזובות במצבים שפירים רבים כגון מוגלה בשתן (pyuria), אבני כליות, המאטוריה ודלקת בשלפוחית השתן (ציסטיטיס). הרגישות של השיטה בניסויים שונים נעה בין 47-100%, ואילו הספציפיות שלה נעה בין 60-80%.
ה-FDA אישר לשימוש מקלונים להערכה חצי כמותית של NMP22 בשתן, BladderChek dipstick, אך דיווח משנת 2010 ב-European Cytolology Review הצביע על רגישות של 49.5%, ועל ספציפיות של 87.3%.
גם כאן, שילוב של מבדק זה ביחד עם ציסטוסקופיה משפר משמעותית את יכולת האבחון המוקדם של שאתות בשלפוחית. כללית, יעילות מבחן זה בולטת במיוחד בנגעים גדולים ובשלב מתקדם. חסרונות הבדיקה כוללים החמצה של אבחון נגעים קטנים, כולל כאלה שבדרגת ממאירות גבוהה, עלות גבוהה ותוצאות חיוביות כּזובות רבות במצבים שפירים.
ד. מבחן UroVysion - מבחן שתן שאושר על ידי ה-FDA, לגילוי וניטור סרטן שלפוחית השתן במטופלים עם היסטוריה של גידול זה.
א. BLCA-1 ו-BLCA-4 (או Bladder cancer specific nuclear matrix proteins) - אלה הם שני הסמנים המבטיחים ביותר של סרטן השלפוחית עם רגישות וספציפיות גבוהות משמעותית. שני חלבונים אלה מתבטאים במצבים סרטניים באופן בלתי מבוקר, כאשר BLCA-1 הוא חלבון שעתוק (transcription) הממוקם בגרעין התא שמוצאים בתאי סרטן שלפוחית השתן אך לא נמצא בתאים נורמאליים או שפירים בשלפוחית.
ב. אנטיגן Lewis X: מדד Lex הוא למעשה אנטיגן גליקופרוטאיני הכרוך בהופעת סרטן שלפוחית השתן. משפחת האנטיגן Lewis מופיעה על פני שטח הפנים של תאים רבים, כמו גם על פני תאים בריאים של האורותל של שלפוחית השתן. שלפוחית השתן מרופדת בקרום לא חדיר, המכונה אורותל (Urothelium) שתפקידו למנוע מהשתן להיספג חזרה אל תוך הגוף. קרום זה מורכב מתאי מעבר(Transitional Cells) ותאי אורותל(Urothelial Cells) . בהתרחשות סרטנית, יש עליה ניכרת בהתבטאות של Lex, כפי שתועד על ידי Bassi וחב' בשנת 2010 ב-.European Urological Reviews אנטיגן Lex הוא האנטיגן הנבדק השכיח ביותר בתאים המתקלפים לתוך השתן מהדופן הפנימית של השלפוחית, כאשר גילויו נעשה בשיטה אימונו-היסטוכימית בעזרת הנוגדן P12 הספציפי לאנטיגן זה.
ג. Aurora kinase A: האנזימים ממשפחת Aurora kinase, הם למעשה אנזימים המֽזרחֵנים את חומצות האמינו סרין ותראונין והם חיוניים לתהליך חלוקת תאים והתרבותם. קינאזות אלה מסייעים לתא המתחלק לחלק את החומר הגנטי שלו לשני תאי הבת הנוצרים בעקבות תהליך חלוקתו. באופן יותר ספציפי ניתן לומר שקינאזות Aurora בעלות תפקיד קריטי בחלוקת התא בכך שהן מפקחות על התפלגות הכרומאטיד, כאשר פגם בהתפלגות זו גורם לאי-יציבות גנטית מצב האופייני לתהליכים סרטניים. ישנם שלושה אנזימי Aurora, A, B ו-C, והעניין בהם התעורר בתחום חקר הסרטן כיוון שפעילות אנזימים אלה גדלה משמעותית בסוגים רבים של סרטן באדם.
ד. DD23: הנוגדן החד-שבטי DD23 מזהה אנטיגן סרטני ספציפי המתבטא על תאי סרטן שלפוחית השתן, שמשקלו המולקולארי 185,000 דלטון. למבחן זה יש רגישות גבוהה יחסית של 85% אך הספציפיות שלו מתונה (בסביבות 60%). כאשר משתמשים בבדיקת DD23 בשילוב עם בדיקה ציטולוגית, יש עליה קטנה ברגישות האבחון של סרטן זה.
ה. טלומראזה: תפקידו של האנזים telomerase הוא בהוספה של טֶלוֹמֶרים, שהם מקטעים החוזרים על עצמם הממוקמים בקצות כרומוזומים ותפקידם לשמור על יציבות הגנום בקצה הכרומוזום וממילא קשורים להארכת חיי תאים. טלומראזה אינה מיוצרת על ידי תאים נורמאליים אך באה לביטוי ב-90% של תאים סרטניים. שיטה זו של גילוי פעילות טלומראזה מראה רגישות של 80% וספציפיות של 85% לגילוי סרטן השלפוחית, דהיינו היא בעלת רגישות טובה יותר בהשוואה לציטולוגיה אך בעלת ספציפיות קטנה במעט. במצבים של דלקת מתונה של השלפוחית עלולות להתקבל תוצאות false positive.
נמשיך ונדון באבחון סרטן שלפוחית השתן במאמר ההמשך.
|
בערוץ זועמים על כך שרהב מעביר לכלי תקשורת אחרים חומר עיתונאי ולא משתף עמם פעולה ■ בתגובה החליטה חברת החדשות שלא לעבוד איתו יותר ■ רהב: "אנו עובדים באהבה רבה גם עם ערוץ 10"
מערכת חדשות 10 נגד רני רהב: בחברת החדשות של ערוץ 10 החליטו שלא לקיים שיתוף פעולה או להיענות להצעות לסיקור שמגיעות ממשרד יחסי הציבור של רני רהב. המערכת ממשיכה לפעול מול משרדו של רהב בסיקור השוטף, למשל בבקשת תגובות ובמסיבות עיתונאים, אולם כל הצעה מצד המשרד נענית בשלילה באופן אוטומטי.
בחדשות 10 זועמים על משרדו של רהב בטענה כי העביר מרואיינים, מידע ומסמכים שונים לכלי תקשורת מתחרים - בעיקר לחדשות 2 - ולא עבד איתם באופן דומה. לאחר שבחברת החדשות של הערוץ גילו כי התופעה חוזרת על עצמה שוב ושוב, הוחלט להפסיק את שיתוף הפעולה היזום עם משרדו. במקרים שבהם פונים אנשי היח"צ של רהב לערוץ 10 נמסר לאנשיו של רהב כי "החברה לא עובדת אתכם".
מחדשות 10 נמסר: "איננו מתייחסים פומבית למערכת היחסים עם משרדי יחסי ציבור". מרהב תקשורת נמסר בתגובה: "אנו עובדים באהבה רבה ובהערכה רבה עם חדשות 10, עם העורכים והכתבים 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, כמו עם כל כלי התקשורת הפועלים בישראל".
|
נחל נקרות הנחל הגדול המנקז את מכתש רמון הענק, נקרא כך בשל הגומחות הרבות שנחצבו ע"י השטפונות בדפנות הקניון. אורכו כ-60 ק"מ.
תחילתו בחלקו המערבי של המכתש הענק והוא זורם לאורכו לכיוון מזרחה, ופורץ את שוליו המצוקיים במפער גדול. משם סובב הנחל נגד כיוון השעון, מתחתר בקניון חלקלק גבה שוליים, קטע המכונה 'פרסת נקרות'. הקטע המטוייל בנחל נקרות, משם ממשיך הנחל מזרחה במסלול מפותל ונשפך אל נחל הערבה הזורם צפונה אל ים המלח.
במסלול העובר בפרסת נקרות מקובל ללכת בשני אופנים. ניתן לבצעו כמסלול מעגלי המתחיל ומסתיים בחאן סהרונים. וניתן לרדת אל מפער נקרות מהר סהרונים, שהוא חלק מהדופן הדרומית של המכתש ולאחריו להיכנס אל הפרסה ולסיים בחאן סהרונים.
כיוון שהשני כולל את הראשון כמעט בשלמותו נתאר אותו, בעגת המדריכים הוא מכונה 'הרסה-פרסה' (הר סהרונים-פרסת נקרות).
מכביש 40 בקטע החוצה את המכתש פונים בדרך רכב אל נחל גוונים. בסופו חניון וממנו עלייה חדה דרומה אל אוכף בהר סהרונים. זהו חלק מדופן המכתש ולכן יש כאן רכס בצורת 'סכין'.
והשביל עובר בקו הרכס בחתך השכבות הנטויות כאן בין 60 ל-80 מעלות. השכבות הקשות מתנשאות לגובה ואילו הרכות בלייתן מהירה ובהן ההליכה נוחה.
ממרומי הרכס ניתן להשקיף צפונה לעבר המצוק התלול ברכס מחמל, ולזהות בו את מצפה רמון. עם קצת דמיון ניתן לחבר את השכבות עליהן אנו צועדים אל המשכן בצדו השני של המכתש, למטה בעמק נוכל לעקוב אחר הכביש, הנגריה, שן הרמון ושלל הצבעים המעטרים את המכתש.
הירידה מהר סהרונים תלולה. ההר קרוי על שם עין-סהרונים הסמוך, והלה גוזר את שמו מן הסהרון המשולשל הצומח בו. הנביעה כיום היא תת קרקעית וניתן לזהות אותה באמצעות הצמחיה המרובה באזור.
השביל פונה ימינה (דרומה) אל תוך הפרסה. כאן נמצא נקודות מוצלות למרגלות מדרונות הנחל. לאחר הליכה של כמה מאות מטרים באפיק רחב של נחל נקרות המלא בדרדרת סלעי ענק נגיע לקניון הציורי, שמזמין אותנו לנוח בפינותיו המעוגלות.
לאחר עוד כמה מאות מטרים נפגוש את העליה למעלה הדקלים שתוביל אותנו בדרך רכב אל החניון הצמוד לחאן סהרונים. החאן הסמוך למעיין היה חלק מרשת הדרכים ששירתו את שיירות הנבטים, וזכו לכינוי 'דרכי הבשמים', הדרכים וארבע ערים נבטיות הוכרו בעשור האחרון כאתרי מורשת בין לאומיים.
|
הדעה הרווחת היא שאנשים החלו להאמין באמונות טפלות כאשר נתקלו בתופעות טבע מסתוריות ולא מובנות. למשל, לפני התפתחות המדע בני אדם לא הבינו מהי הסיבה לכך שהשמש נעלמת כל יום ושבה ומופיעה כל בוקר, למה הצל מופיע רק כשיש שמש, או מדוע מראות משקפות את הבבואות שלנו.
אמונות טפלות ופולקלור קישורים לאתרים - אמונות טפלות מראות ומזל טוב מראה ואוהבים - אם מבטיהם של בני הזוג נפגשים לראשונה במראה, יהיו להם נישואים מאושרים.
- אם אישה רוצה לראות את דמותו של בעלה לעתיד, היא צריכה לשבת מול מראה ולאכול תפוח עץ, ואחר כך עליה להבריש את שערותיה. ואז תופיע דמות של גבר מעבר לכתפה.
- אם הכלה תסתכל על עצמה במראה, רגע לפני שהיא יוצאת מביתה לטקס החתונה, המראה תביא לה מזל טוב. אבל אם היא תחזור כדי להתבונן על עצמה במראה, צעד זה עלול להביא לה מזל רע.
- אם מראה נופלת ונשברת מעצמה, מישהו בבית ימות בקרוב.
- מי ששובר מראה יהיו לו שבע שנים של מזל רע.
אוספים את כל רסיסי המראה וקוברים אותם עמוק באדמה או שזורקים את כל הרסיסים לנהר בלי להסתכל כיצד הם נסחפים במימיו. מה קורה אם מסתכלים במראה בלילה או לאור נרות? - מי שמסתכל בלילה במראה, יראה את השטן.
- מי שרואה את פניו במראה לאור הנרות - יורע מזלו.
מראה ומנהגי אבלות - מי שמסתכל במראה בבית המת, עלול גם הוא למות.
- בבית המת חייבים לכסות את כל המראות כדי למנוע מהמת להיכלא במראה, וגם כי רוחו של המת עלולה לאסוף את נשמותיהם של המשתקפים במראה ולקחת אותן עמה. האמונה הטפלה גורסת, שהשטן המציא מראות במיוחד למטרה זו.
את הברק אל תוך הבית פנימה.
מראה בתאטרון - מראה על במת התאטרון מביאה מזל רע (אולי כי מראה עלולה לפתוח את הנפש לשטן?).
- אם שחקן מסתכל במראה מעבר לכתף חברו, כך ששניהם משתקפים במראה, עלול הדבר להביא מזל רע למתבונן במראה.
מראה ומכשפה - מכשפות וקוסמים משתמשים במראת קסמים כדי לראות את העבר ולנבא את העתיד.
אמונה טפלה שאין להם נפש.
הסינים מאמינים שלמראות יש כוח נגד שדים ורוחות רעות. גם היום אפשר לראות בסין מראה מעל דלת הכניסה לבית, לבית חולים, לתחנת רכבת. הסינים תולים את המראה הזו, הידועה בשם פַּקוּאָה, מתוך אמונה שהיא תבריח את השדים. השדים מפחדים לראות את עצמם במראה, וכאשר הם מתקרבים לבית שבכניסתו תלויה המראה הם לא יכנסו אליו.
הרומאים האמינו שהמזל הרע בעקבות שבירת מראה נמשך 7 שנים. אמונה טפלה זו נבעה מאמונתם (המוטעית) שהחיים מתחדשים כל שבע שנים. מראה שבורה היא סימן רע לבריאות לקויה, לכן לאחר שמראה נשברת, נדרשות לאדם שבע שנים כדי להחלים ממחלה. אפשר להרחיק את רוע הגזרה על ידי קבירת שברי המראה עמוק באדמה.
הרוסים מאמינים שאם אדם אוכל ומסתכל באותה עת במראה, הוא עלול 'לאכול את מזלו'. ואם אדם שותה ומתבונן במראה באותו זמן, הוא 'ישתה לשכרה את מזלו'.
הם מאמינים שאם מישהו יצא מהבית וחייב לחזור אליו, יהיה לו מזל רע; אבל אם הוא יסתכל במראה בביתו, ישתפר מזלו.
|
בכחול לבן ציפו שלפחות חלק ממצביעי הליכוד ינדדו אליהם, אבל זה נגמר בניצחון מוחץ של נתניהו בישראל אי אפשר לנצח בחירות בלי הפריפריה, ולרשימה של גנץ אין אחיזה בשטח. לא מספיק להציב את ראש מועצת ירוחם לשעבר במקום גבוה ברשימה.
בתחילת חודש מארס, על רקע ההסלמה הביטחונית בדרום, ירדה הנהגת רשימת כחול לבן לעיר הדרומית אשדוד לסיור בחירות. בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות נראו היו"ר בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי, שלושתם רמטכ"לים לשעבר, ויאיר לפיד, מסתובבים בין התושבים שהעניקו להם קבלת פנים לבבית. הם צולמו יושבים בקפה ארומה ונראים מרוצים. במהלך הביקור אמר גנץ לתושבים: "יש לכם את הזכות לביטחון מלא...יש פה שלושה רמטכ"לים ואת יאיר שישב בקבינט המדיני-ביטחוני, אנחנו יודעים מה הצבא יכול לעשות".
אבל מסתבר כי הביקור הפוטוגני לא ממש שכנע את תושבי אשדוד להצביע עבור כחול לבן. כמו בבחירות הקודמות , גם בבחירות 2019 הליכוד הייתה המפלגה הגדולה באשדוד עם כמעט 34% מקולות המצביעים; כחול לבן זכתה בכ-16% בלבד. התמונה הזאת חזרה על עצמה בכל ערי ועיירות הפריפריה הדרומית והצפונית, כשהליכוד היא המפלגה הגדולה ובהפרש ניכר אחריה כחול לבן.
למשל, תושבי קריית שמונה, העיר הצפונית ביותר בישראל, העניקו לליכוד כ-49% ורק 11% לכחול לבן. מסתבר שהתקרית בה ראש הממשלה בנימין נתניהו העליב את תושבת העיר ותומכת הליכוד אורנה פרץ לא פגעה בו. כזכור, באוקטובר 2018 ביקר נתניהו בקריית שמונה ובמהלך נאומו פרץ התפרצה לדבריו. נתניהו היסה אותה במשפט שנכנס לפנתאון 'את משעממת אותי', והתקשורת רעשה. נטען נגדו שתושבי קריית שמונה יינטשו את הליכוד. יריביו הפוליטיים של נתניהו התקשרו אל פרץ והשתמשו בתקרית בקמפיין שלהם כעדות לזלול שראש הממשלה רוחש למצביעיו. פרץ בינתיים עברה לתמוך במשה כחלון.
הנהגת כחול לבן הצפינה במהלך קמפיין הבחירות לקריית שמונה, הצטלמה אוכלת בפלאפל עמר והתקבלה בחום – כמו באשדוד. אבל ברגע האמת, ביום הבחירות, קריית שמונה התייצבה לצדו של נתניהו.
גם בבית שאן זכה נתניהו לרוב עצום של 55%, בעוד כחול לבן משיגה בקושי 5.2%. בשדרות, העיר מוכת הקסאמים, זכה הליכוד בכ-43% וכחול לבן בכ-9% בלבד. וכך הלאה והלאה: דווקא האוכלוסיות הפחות מבוססות הרחוקות ממרכז הארץ, הערים והעיירות הדרומיות הסובלות מירי רקטות מעזה אשר קובלות ביום יום על כך שהממשלה מפקירה אותם – חזרו ונתנו את אמונם בנתניהו ובליכוד.
תמונת הראי של התוצאות האלה היו הערים המבוססות יותר, בהן כחול לבן נרשמה כמפלגה הגדולה ביותר. למשל, בתל אביב כחול לבן השיגה כ-45%, והליכוד הרחק מאחור עם 19%; ברמת השרון כחול לבן השיגה 55.5% תמיכה והליכוד רק 17%. תושבי הרצליה העניקו לכחול לבן כמעט 48% ולליכוד 23%; בהוד השרון כחול לבן זכתה בכ-53% והליכוד רק בכ-20%.
זוהי אינה תופעה חדשה, אלא ביטוי להצבעה המסורתית של הפריפריה לליכוד. בכחול לבן הניחו כי יוכלו לשבור את הדפוס באמצעות גנרלים, דמויות מהימין וביקורים מתוקשרים. הם ציפו שלפחות חלק ממצביעי הליכוד ינדדו אליהם. התוצאות מוכיחות שזה אפילו לא היה קרוב. זה נגמר בניצחון מוחץ לליכוד, לא מעט בזכות נתניהו שהקשר שלו עם הציבור הזה הוא ארוך שנים וחזק. החקירות הפליליות לא רק שלא פגעו בו אלא חיזקו את הקשר הארוך בין נתניהו למצביעיו, שהחל בסוף שנות ה-80' של המאה הקודמת כשסיים את תפקידו כשגריר ישראל באו"ם והתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת.
במדינת ישראל אי אפשר לנצח בחירות בלי הפריפריה. הערים הגדולות במרכז הארץ אינן מספיקות. יועצו הקרוב של יצחק רבין, שמעון שבס, נהג לספר שבמהלך קמפיין הבחירות ב-1992, כשרבין נבחר לראשות הממשלה, ההתמקדות הייתה רק בפריפריה והוא כמעט שלא הסתובב במרכז הארץ. רבין עשה זאת לאורך זמן והייתה לו גם מפלגה מבוססת מאחוריו: מפלגת העבודה עם חברי כנסת ונציגים מהפריפריה. אמנם הליכוד הייתה גם אז מפלגה חזקה, אבל רבין הצליח למשוך אליו לא מעט מצביעים ממעוזי הימין בדרך לניצחון.
יו"ר כחול לבן בני גנץ, כמו רבין, היה רמטכ"ל, אבל זה לא הספיק. גנץ עומד בראש מפלגה חדשה שהוקמה לפני כחודשיים, אין לה אחיזה בשטח, בערים ובעיירות. זה לא הספיק להציב את מיכאל ביטון, לשעבר ראש המועצה המקומית ירוחם, במקום גבוה ברשימת כחול לבן (11). במבחן התוצאה זה ממש לא הועיל, ואם כן אז באופן מינורי. הליכוד ב-2019 היא המפלגה הגדולה בירוחם עם כמעט 42% וכחול לבן הרבה אחריה עם כ-10% בלבד.
התמיהה החוזרת בכל מערכת בחירות – מדוע בפריפריה ממשיכים להצביע כ"עדר" לליכוד ולנתניהו למרות שהם אינם מסייעים לתושביה בסוגיות חברתיות וביטחוניות, מקפלת בתוכה חוסר הבנה מוחלט של הקשר הזה. עבור תושבי הערים ועיירות הפיתוח שמצביעים לליכוד, רבים מהם מזרחיים, הליכוד הוא בית פוליטי, הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלהם ומההגדרה העצמית שלהם. הם אינם עדר כפי שנוטים לטעון לגנותם והצבעתם אינה עיוורת. טעות גם לחשוב שמדובר בציבור עני. זה אולי היה נכון בעשורים הראשונים לקום המדינה, אך כיום מדובר באוכלוסייה די מבוססת, גם אם היא מתגוררת בעיירת פיתוח רחוקה. העניים ביותר בחברה הישראלית הם החרדים והערבים, ואלה אינם מצביעים לליכוד.
הליכוד היא מפלגה עם מסורת ועם חיבור ברבדים העמוקים ביותר לגרעין הקשה של מצביעיה. מעבר לכך, ההישג של נתניהו – 36 מנדטים בתנאים קשים של תיקים פליליים ומפלגת הרמטכ"לים שקמה להפילו, אינו רק תוצר של מצביעי ליכוד מסורתיים. נתניהו זכה לתמיכה גדולה גם בערי המרכז, בקרב מצביעים חופשיים שמאמינים במנהיגותו, רואים בו מדינאי גדול, מר ביטחון, ומוכנים להתעלם מפרשיות השחיתות בהן הוא מסובך. עם זאת, את רשת הביטחון שלו, המנדטים הבטוחים, הוא ידע שגם הפעם יקבל ממצביעי הליכוד הנאמנים בפריפריה.
|
דיווח באיטליה: "ווסלי סניידר סיכם בטוטנהאם"
התקשורת האיטלקית מדווחת הבוקר (שלישי) כי ווסלי סניידר, שחקנה של אינטר, סיכם בשורות טוטנהאם ויצטרף למועדון ברגע שאינטר וטוטנהאם יסכמו על המחיר. קפטן נבחרת הולנד, שהוביל את אינטר לטרבל היסטורי לפני שלוש שנים, איבד את מקומו בסגל של אינטר העונה, בעקבות סכסוך כספי עם המועדון, ורשם רק שש הופעות מתחילת העונה, והוא אמור להצטרף לקבוצה שנאבקת על כרטיס לליגת האלופות לעונה הבאה.
סניידר בן ה-28 גדל במחלקת הנוער של אייאקס, ושיחק בקבוצת הבוגרים של המועדון משנת 2002, וכבש 43 שערים ב-126 הופעות. בשנת 2007 נרכש על ידי ריאל מדריד, אך אחרי עונת בכורה טובה, נחלש בעונתו השנייה ונמכר לאינטר. סניידר שיחק באינטר במשך שלוש עונות מלאות, בהן היה הקשר המוביל של הקבוצה, וכבש 13 שערים ו-10 בישולים ב-74 משחקי ליגה. סניידר רשם עד היום 90 הופעות בנבחרת הולנד, וכבש 24 שערים. לאחרונה בקבוצה ביקשו ממנו לקצץ בשכר, אך סניידר סירב, והודח מהסגל.
הקבוצה של אנדרה וילאש בואש, המדורגת במקום השישי בליגה האנגלית, רוצה לחזור בעונה הבאה לליגת האלופות אחרי שנתיים של העדרות. הקבוצה שמטה בשבוע שעבר נקודות יקרות במשחק הבית מול סטוק כשסיימה רק בתיקו 0:0 מאכזב. בליגה האירופית הצליחה טוטנהאם להעפיל משלב הבתים, כשסיימה במקום השני בבית שכלל את לאציו, פנאתנייקוס ומאריבור. בשלב הבא תפגוש טוטנהאם את ליון.
|
רע"פ 2885/17 - אודי יהודה מלול נ' מדינת ישראלעליון רע"פ 2885/17 אודי יהודה מלול נ ג ד מדינת ישראל בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופט א' שהם בקשה לדחיית מועד לתחילת ריצוי עונש מאסר בפועל בשם המבקש - עו"ד אילון אורון בשם המשיבה - עו"ד מיכל רגב החלטה המשיבה תעביר את תגובתה לבקשה שבכותרת, עד ליום 27.6.2017. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
בש"א 4979/17 - י. עמית מערכות בע"מ נ' שוויקי אס.ג'י.אי זכוכית תעשיות ומסחר בע"מעליון בש"א 4979/17 י. עמית מערכות בע"מ נ ג ד שוויקי אס.ג'י.אי זכוכית תעשיות ומסחר בע"מ בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופט ג' קרא בקשה לאיחוד תובענות בשם המבקשת: עו"ד איל דן החלטה המשיבה תגיש תגובתה לבקשה לאיחוד התובענות עד ליום 29.6.2017. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
- דימטרי שטיינספיר ואח' נ' שר הפנים ואח'עליון בג"ץ 2893/17 1. דימטרי שטיינספיר 2. נטליה אודינצובה נ ג ד 1. שר הפנים 2. נתיב - לשכת הקשר בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופט י' דנציגר בשם העותרים - עו"ד אלי גרביץ בשם המשיבים - עו"ד שי כהן החלטה בקשת ארכה שלישית של המשיבים, אשר לפי המועד המוסכם היו אמורים להגיש את תגובתם לעתירה אתמול, 21.6.2017. צודק ב"כ העותרים כי המשיבים מעמידים את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. ניתנת בזאת ארכה אחרונה להגשת התגובה. בד בבד, תיקבע העתירה לדיון בפני הרכב. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
בש"פ 4298/17 - מדינת ישראל נ' פלוניעליון בש"פ 4298/17 מדינת ישראל נ ג ד פלוני בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופט א' שהם בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת תגובה מטעם המשיב בשם העוררת - עו"ד חיים שוייצר בשם המשיב - עו"ד עופר אשכנזי החלטה ניתנת בזאת ארכה למשיב, עד ליום 25.6.2017, להגיש את תגובתו לאמור בהודעת העוררת, מיום 19.6.2017, כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
ע"א 7890/96 - עטאללה מריח נ' עזבון המנוח מוטעב נאטור ואחריםעליון ע"א 7890/96 עטאללה מריח נ ג ד עזבון המנוח מוטעב נאטור ואחרים בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופטת ע' ברון הודעה מטעם המבקש מיום 20.6.2017 בשם המערער - עו"ד וגדי כעביה החלטה כאמור בהחלטתי מיום 11.5.2017, המבקש מתבקש להמציא את עמדת המשיבים לבקשה. ניתנת למבקש ארכה לעשות כן, עד ליום 6.7.2017. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
ע"א 1609/16 - חברת שי צמרות נ' מנהל מס ערך מוסףעליון ע"א 1609/16 חברת שי צמרות (אורנית) נ ג ד מנהל מס ערך מוסף בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופט ח' מלצר בקשה מוסכמת מטעם המערערת מתאריך 21.06.2017 להוספת מסמך בשם המערערת - עו"ד שלומי ואקנין, בשם המשיב - עו"ד טליה נעים החלטה מסמך העדכון הרשמי מטעם ה-Commentaryשל ה-OECDמיום 18.07.2017 - יצורף לתיק האסמכתאות כמבוקש וכמוסכם. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
בג"ץ 9809/16 - עיריית לוד נ' השר לשירותי דתעליון בג"ץ 9809/16 עיריית לוד נ ג ד השר לשירותי דת בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופט ח' מלצר בקשה מוסכמת מטעם הצדדים מתאריך 22.06.2017 לדחיית מועד דיון בהסכמה בשם העותרת - עו"ד עופר שפיר בשם המשיב - עו"ד ליאורה וייס-בנסקי החלטה הבקשה המוסכמת לדחיית מועד הדיון - מתקבלת. הדיוק הקבוע לתאריך 28.06.2017 - מבוטל. הצדדים יגישו עד לתאריך 24.09.2017 הודעת עדכון ולאחר קבלתה יובא התיק בפני ראש ההרכב. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
בג"ץ 4614/17 - מוחמד מוצטפא מוחמד אלנגאר נ' שופט צבאי משפטאי ואח'עליון בג"ץ 4614/17 מוחמד מוצטפא מוחמד אלנגאר נ ג ד 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש 3. שירות הביטחון הכללי בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופט ח' מלצר בקשה מוסכמת מטעם העותר מתאריך 22.06.2017 לדחיית מועד דיון בהסכמה בשם העותר - עו"ד חמזה אבו-מיזר החלטה הדיון הקבוע לתאריך 26.06.2017 יידחה, כמבוקש וכמוסכם. הדיון הנדחה ייקבע לא יאוחר מתאריך 16.07.2017, בכפוף לאילוצי היומן. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
מדינת ישראל בבית המשפט העליון [22.06.2017] כבוד השופט ג' קרא בקשה להעברת מקום דיון בשם המבקשת: בעצמה החלטה 1. לפני בקשה להעברת מקום דיון בתת"ע 8476-06-17 מבית משפט השלום לתעבורה בחדרה לבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע. 2. כעולה מן המסמכים המצורפים לבקשה, התיק קבוע לדיון ביום 16.8.2017 וטרם קוימה בו הקראה. המבקשת מתגוררת במרחק גיאוגרפי רב יחסית מבית משפט השלום בחדרה ומצהירה כי היא מודה במיוחס לה בכתב האישום. נוכח האמור - דין הבקשה להתקבל. 3. הדיון בתיק יועבר אפוא לבית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
תידרש להביא ראיות להוכחת העבירה בבית המשפט הנעבר. זאת מפאת ההכבדה על משאבי הציבור הכרוכה בנסיעת אנשי משטרה מהמקום הרגיל שבו הם משרתים לבית משפט במקום אחר. על כן, בתיקים כגון אלה, מרכז הכובד הוא במקום ביצוע העבירה, ורק בנסיבות מיוחדות וחריגות תהיה הצדקה להיענות לבקשה להעברת דיון (ראו, למשל, בש"פ 2141/17 שמלוב נ' מדינת ישראל (9.3.2017); בש"פ 7489/16 דהאן נ' מדינת ישראל (26.9.2016)). 5. הבקשה דנן אינה מגלה נסיבות חריגות שכאלה ומשכך אינה מבססת עילה להעברת מקום הדיון. 6. אשר על כן, הבקשה נדחית. ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ז (22.6.2017).
|
לימודי איטלקית – למי הם מתאימים ?
השפה האיטלקית היא מהמדוברות בעולם, דוברים אותה כ- 70 מיליון אנשים בשלושים מדינות, מקורה בשפה הלטינית והיא נחשבת לשפה הקרובה אליה ביותר. דוברי אנגלית לא מתקשים ללמוד איטלקית אך אם ברצונכם לעשות עסקים עם איטליה לא די בשפה האנגלית לשם כך משום שרוב תושבי איטליה אינם דוברי אנגלית.
לימודי איטלקית מתאימים לאנשים שרוצים לטייל באיטליה, לעשות עסקים באיטליה ולאנשים שרוצים ללמוד באיטליה.
יש למשל קורס איטלקית שמותאם לאנשים שרוצים להתקבל לאוניברסיטאות או לבתי ספר גבוהים באיטליה.
איזה מסגרות של לימודי איטלקית ישנן ומה לומדים במסגרתן ?
לימודי איטלקית ניתן כיום ללמוד בכמה מכללות ומוסדות בארץ ובכמה רמות לימוד, מכללות מסוימות למשל עובדות בשיתוף עם מוסדות ותקנים בחו"ל והן עומדות בדרישות המסגרת האירופאית להוראת שפות, מסגרת זו למשל קובעת כי קורס איטלקית יהיה בנויי מחמש רמות מיומנות לשונית מקורס רמה ראשונה למתחילים ועד קורס רמה חמישית עליונה.
הלימודים כוללים הקשבה, קריאה, הפקת קטע מדובר, הפקת טקסט כתוב, ניתוח טקסטים, הרכבת משפטים באיטלקית, שיחה באיטלקית, דיבור, תחביר, רכישת אוצר מילים ודרך ביטויים, מבנים דקדוקיים, בטחון עצמי בעת שיחה באיטלקית ועוד.
ישנם כיום מסגרות לימוד שמשלבות לימודי איטלקית יחד עם לימודי בישול איטלקי, לימודי יינות איטלקיים, לימודי אומנות איטלקית, לימודי קולנוע איטלקי ועוד. כמו כן ישנם קורסים שמותאמים במיוחד לעסקים בתחום לימודי השפה האיטלקית גם כן והם מתאימים לאנשים שרוצים לעבוד באיטליה או לעשות עסקים עם איטליה.
כיצד תבחרו מסגרת לימודי איטלקית ?
לימוד איטלקית במוסד לימודים איכותי וברמה מותאמת הוא זה שיעשה את הצלחת מטרת הלימודים.
לימוד איטלקית ניתן לעשות באופן עצמאי או להירשם לקורס איטלקית. היתרונות של לימוד איטלקית במסגרת קורס איטלקית הם רבים: למידה נכונה של הדקדוק והגיית המילים, מסגרת לימודים הכוללת שיעורי בית ותרגול השומרת על מסגרת לימודים מסודרת, אפשרות לנהל שיחות בכיתה וללמוד מטעויות. לימוד איטלקית במסגרת קורס תוכלו ללמוד איטלקית בהתאם לרמה שלכם, מתחילים או מתקדמים.
לימוד איטלקית ברמה המותאמת הוא קריטי, למשל : אם יש לכם איטלקית בסיסית אין צורך שתעשו קורס איטלקית למתחילים, כמו כן אם אתם מעוניינים בקורס איטלקית מתקדם שמתאים לאנשי עסקים מומלץ כי תלמדו איטלקית בסיסית אם אין לכם הידע הדרוש.
כדאי לערוך סקר שוק קצר באמצעות תשאול מכרים וחברים או באינטרנט, בררו על מוסדות לימוד של השפה האיטלקית, על רמת הלימודים, על משך הלימודים, על וותק המורים ומוניטין המוסדות.
רצוי לבחור כמה מוסדות לימוד בעלי שם בתחום ולבצע השוואת מחירים בניהם תוך השוואת חומר הלימוד, משך הלימודים והתאמת מסלול הלימודים לחייכם האישים.
אז למה אתם מחכים ?בתי העסק ממתינים לפנייתכם. מלאו את הטופס לקבלת הצעת מחיר בנושא לימוד איטלקית.
מחפש לימוד איטלקית?
|
מובא בספרים הקדושים שקודם ירידת הבעל שם הקדוש לעולם, העולם היה בבחינה של מיתה, וה' יתברך שלח שליח ממרום לגלות חיות בעבודה, חיות בתורה, חיות בתפלה. הבעל שם הק' ירד לעולם בבחינה של תחיית המתים, להחיות רוח שפלים, לגלות חיות פנימית בעבודת ה'.
יש מחלוקת ידועה בחסידות, האם האור של הבעל שם היה לזמן או שהוא קיים גם השתא. למשל, כידוע שבליל התקדש החג, בליל פסח, יש אור שיורד ממרום, לאחר מכן הוא מסתלק, ויש ספירה של מ"ט יום, חזרה לגלות את האור שירד בליל התקדש החג.
האור של הבעל שם הק' שירד לעולם, ירד - ונסתלק. וכמו שיש בחינה של מ"ט יום לחזור ולגלות את אותו אור, כך גם האור הפנימי של הבעל שם הק' שירד לעולם, היה והסתלק. וכיצד הוא הסתלק? מובא בספרים שהסיטרא-אחרא ראה שגודל ההתעוררות שיש בעולם, גודל האהבה והיראה והתשוקה לעבודת ה', ושבת קודש שירד לעולם, והס"א חיפש היכי תימצי כיצד להחליש את תוקף האור ח"ו.
הרי ידוע שקודם שהבעל שם ירד לעולם הוא פחד מהמלחמות שיהיו, והוא ביקש שיהיו לו ששים גיבורים, הס"א חיפש דרך כיצד לעקור את ההתעוררות שירדה לעולם. חיפש ולא מצא, עד שמצא שכנגד כל חסיד דקדושה, הוא יעשה חסיד של הס"א. מהי חסידות של הס"א – זוהי חסידות שהכל חיצוניות, אין שם תורה, אין שם עבודה, אין שם חיות, אלא הכל מעשה קוף בעלמא. אדם יכול להיכנס למקווה ולטבול כמו תרנגול, וכי תרנגול הטובל באגם יש לו קדושה.
המעשים יכולים להיות מעשים של חיצוניות, הוא הולך בלבוש שלבשו אבותינו, והוא אינו משנה את לבושו, בחיצוניות הוא נראה בדיוק אותו דבר כמו שהיו נראים לפני מאתיים שנה, אבל בפנימיות "לבבם רחק ממני". והס"א מדור לדור, הלך והרבה את הרע כנגד הטוב, עד שנוצר היום מצב שיש כאלו שכל החסידות שלהם זה התמונה בעיתון, אבל ביניהם לבין העבודה שגילה הבעל שם הק' – אין שום דבר.
בודאי שח"ו לעקור את החיצוניות, זו הייתה השמירה שהייתה במצרים, שלא שינו שמם, לשונם ומלבושם, אבל עדיין הם היו במ"ט שערי טומאה, השמירה ש'לא שינו שמם לשונם ומלבושם' זו רק הייתה שמירה שלא ירדו לשער הנ' דקליפה, אבל יחד עם זה שהם לא שינו שמם לשונם ומלבושם, הם היו במ"ט שערי טומאה. ידועים דברי האור החיים הק', שכיום נגלה שער הנ' דקליפה, ולפי"ז, אפילו אדם שאינו משנה את שמו, לבשו, עדיין יכול להיות שבמלבוש ובשם הוא נראה יהודי ירא-שמים, אבל בפנימיות הוא יכול להיות רחוק.
בודאי ששמירת הלבוש והשם והצביון החיצוני הוא הערובה שהאדם לא ידרדר עוד יותר אחורה, אבל זה לא אומר ששם האדם נעצר. החיצוניות היא הכרח, מי שמשנה את החיצוניות יש ספק גדול להיכן הוא יגיע, אבל כאשר האדם שומר על החיצוניות, ח"ו הוא מסתפק במועט, יש לו שמירה. "כספים אין להם שמירה אלא בקרקע", אבל אם הוא ישים אותם רק בקרקע, רווח לא יהיה, ולכן הגמ' בבא מציעא אומרת שלעולם ישלש האדם מעותיו, שליש בפרקמטיא, בשביל שיהיה רווח מהכסף, אם האדם רק שומר שלא ידרדר עוד יותר, עדיין הוא לא בבחינה של "ילכו מחיל אל חיל".
ברוך ה' שהחיצוניות נשמרה, זה דבר גדול עד למאד, אמנם, אחרי שהחיצוניות נשמרה, צריך להכניס ולהחדיר את הפנימיות שהתגלתה בעולם. הקב"ה ששלח שליח ממרום לגלות אור של חיות, מחד זו זכות, ומאידך זו חובה. כל זמן שהאור לא נמצא בעולם, אזי אין תביעה על האדם שיוכל להשיג את הדברים, כי אין לו מורה דרך, הוא לא יודע מה זה. לאחר שהאור ירד לעולם, מחד זה זכות לאדם שהוא יכול לילך מעלה מעלה, אבל מאידך זו תביעה, זו חובה על האדם, אתה נמצא בדור שכבר גילו גילויים גדולים, ונתנו דרך כיצד לחיות בפנימיות, וא"כ האדם מחוייב. ודאי שעל תינוק שנשבה לבן האומות התביעה היא הרבה פחות מאשר אדם שגדל בתוך התורה והוא אינו עולה מעלה מעלה.
ככל שהדורות הולכים ומתרחקים, השורש הפנימי נעלם והחיצוניות תופסת עוד מקום ועוד מקום. העבודה היא, ראשית להמשיך לשמור על החיצוניות, אבל שנית, להחזיר עטרה ליושנה, את האור הפנימי, חיות בתורה, חיות בתפלה, חיות בכל קומת חייו של האדם.
אלא מאי, כיוון שהדברים הם באמת עמוקים וקשים, לכן על דרך כלל אם האדם יפתח את הספרים הקדושים, קשה להיות משכיל דקדושה בשביל באמת להבין מה לעשות למעשה. ודאי שהאדם יכול לקרוא וורטים על פרשת השבוע, וזהו דבר גדול עד למאד, עצם כך שהוא קורא דברים שנכתבו ע"י קדושי עליון, בודאי שזה מכניס בו קדושה ויראת-שמים, אבל, לבנות על כך חיים בודאי שאי אפשר. לאף אחד אין סלקא דעתך שכדי לקנות את הסוגיא הוא יקרא עלון בשבת קודש שכתוב שם כמה וורטים, וישמע שמוע'ס פעם בשבוע. בשביל לקנות סוגיא צריך עמל ויגיעה ודרך.
ברור ופשוט הדבר, שאת האור שגילה הבעט"ש הק' בעולם, כ"כ גדול ונורא, אור אמת שירד לעולם, אי אפשר ולא יכול להיות שהאדם יקנה אותו במילתא אגב אורחא. אם לאדם יש סברא שאת האור שגילה הבעט"ש הק' אפשר לקנות ע"י שמוע'ס בעלמא, זו פגיעה בכבודו של הבעט"ש! אם הוא היה מאמין באמת שגודל האור שהבעט"ש הוריד הוא אור גדול ונורא, אי אפשר לקנות דבר שהוא גדול ונורא בשמוע'ס בעלמא.
מוכרח שיהיה סדר ומהלך בדברים שנתגלו. אלא, שמכיוון שבמשך הדורות הייתה בעיה גדולה ונוראה, שבשעה שנתגלתה החסידות בעולם, היו אנשים שעזבו את לימוד הגמ' ואת לימוד ההלכה, ועזבו את קיום הדין, ועסקו רק בספרי עבודת ה', לכן רבותינו מכל הקצוות העמידו את הדברים שהעיקר אצל האדם זה לימוד תורה מבוקר ועד לילה, ושלא יהיה הוה-אמינא לאדם שאפשר לצמוח מללמוד ספרי מוסר וחסידות בלבד. ברור ופשוט הדבר שהבעט"ש הק' ותלמידיו היו תלמידי חכמים, החסידות לא באה לבנות עולם בלי תורה, היא באה לגלות את החיות שבתורה, את החיות שבתפלה, ואת החיות בכל קומת האדם כולו.
לכן, מכיוון שנעשה מצב שהאנשים עזבו את לימוד הגמ' וההלכה ואת דקדוק הדין, וחשבו בדעתם שילכו במחשבות עליונות מאד ויגיעו להשגות ומדרגות, לכן רבותינו צמצמו את הדברים, שלא כל אדם יכנס לחסידות, ואם הוא נכנס לחסידות, שזה יהיה בהדרגה מועטת. אמנם, לבסוף קרה שהבעיה התהפכה. מתחילה הבעיה הייתה שעזבו את לימוד הגמ' וההלכה וקיום הדין, ועסקו רק בספרי חסידות, השתא הבעיה בדיוק הפוכה, חזרו לגמ', מי שזכה לחזור, והחסידות מונחת בקרן זווית.
החסידות צריכה להיות בגבול הנכון שבה, בזמן הנכון שבה, ושיתן חיות בתורה ובתפלה ובעבודה. אם יש רק תורה ואין חיות, הרי שזה כאדם מת. אם האדם מחפש חיות בלי עמל התורה וקיום הדין, אזי "לא עם הארץ חסיד", זהו עוף הפורח באוויר ולא יצא מכך כלום.
א"כ, נקודת האמת היא שהעיקר של האדם בכל יום ויום יהיה יגיעת התורה בעיון, ומי שזוכה גם לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, אבל יחד עם זה חייבים זמן של קביעות לפנימיות.
בעולם הישיבות הליטאי קודם תקופתו של ר' ישראל סלנטר לא היה מושג של סדר מוסר. הגרי"ס ניסה להכניס זאת לישיבות, והיה על זה מחלוקת גדולה ונוראה, עד שלבסוף כולי עלמא הודו שבלי המוסר אי אפשר לצמוח. הן הן הדברים אמורים בנקודת החסידות, שמוכרח לכל אדם שרוצה להיות עובד ה' באמת שיהיה לו לימוד חסידות. אין הכוונה שבמקום ללמוד סדר א' הוא ילמד חסידות, אבל אם האדם לומד רבע שעה או חצי שעה ביום חסידות, ועיקר עיונו בתורה הק', בסדרים, אבל למעשה צריך מקור של חיות שהאדם יגיע לפנימיות. "לא עם הארץ חסיד" נאמר אם האדם לא יודע את הגמ' וההלכה, אבל זה נאמר גם אם האדם לא יודע את סתרי הפנימיות.
בודאי שיש ספרים שהם יותר קשים, אבל יש ספרים שהם יותר קלים, כגון הספר "מאור ושמש" וכדו', אף שבודאי הדברים עמוקים מתפיסתנו, אבל סוף-סוף האדם קרוב לדברים כדי להרגיש שזה מדבר אליו. אלא מאי, גם כאשר האדם ילמד "מאור ושמש", הרי זהו לא ספר של עבודה שנכתב כהדרכה לאדם, אלא זה על סדר פרשת השבוע, וכל פרשה לפי עניינה. אם האדם יקרא בפ' כי תבא על דבר אחד, ובפ' נצבים על דבר אחר, ובפ' וילך על דבר נוסף, ושיגיע לפ' וזאת הברכה, מה למעשה הוא יעשה, וכי כל שבוע הוא יתנהג לפי מה שכתוב אותה פרשה, בודאי שלא. אדם שילמד הלכות חנוכה בסוכות, וכי ידליק נרות חנוכה בסוכות, בפסח ילמד הלכות יום-כיפור, וכי אזי הוא יצום בפסח, בודאי שלא.
אי אפשר שכל שבוע האדם יתנהג לפי מה שהוא למד בפרשת השבוע. בודאי שבשביל לעורר את האדם, כל דבר-תורה שנכתב ע"י קדוש עליון מעורר את האדם. אמנם כדי שהקביעות של האדם תהיה שבשביל עונג שבת הוא פותח "מאור ושמש", בודאי שזהו דבר גדול, אבל לא זו התכלית הרצויה. התכלית הרצויה היא, "לדעת את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון", התורה הק' היא בבחינת דרך, "דרכיה דרכי נועם", הוא מוליכה את האדם, הן בקיום הדין והן בהנהגה והן בעלייה העליונה הרוחנית של האדם. מוכרח שיהיה לאדם דרך כיצד צומחים.
אם האדם יושב ולומד, וב"ה הוא זוכה להתייגע בתורה, ורוצה באמת שהתורה תביא אותו לתכלית הרצויה בעולמו, הרי שהוא צריך לכוון דרכיו בצורה ברורה. אף אחד לא לומד מסכתא באופן שיום אחד הוא לומד את דף ב' ולמחרת דף פ"ז, ואחרי זה חוזר לדף ל"ג, אלא אם כן זו סוגיא אחת שמתחלקת לכמה מקומות. אמנם יש מחלוקות האם יש סדר למקרא ולמשנה, אבל כשלומדים לומדים כסדר. אי אפשר שהאדם ילמד כל פעם או את הפרשה של אותו שבוע, או כל פעם ספר שבא לידו, או עלון שיוצא בשבת קודש ומצטט מכל מיני ספרים ועניינים. חייב להיות שיהיה לאדם מהלך ברור ביותר, מה הראשית, מה ההמשך, ולהיכן האחרית.
בכל דור ודור יש בעיה אחת גדולה, שעל דרך כלל, היה תמיד יותר מבקשים מאשר ברי-השפעה. יש הרבה צאן קדושים, הרבה בימי הבחרות, והרבה שמחזיקים זאת אחר זה לאחר הנישואין, שנשמתם בוערת בקרבם, והם מחפשים, מחפשים דרך, אבל כמעט אין מי שיכול לתת זאת. הצדיקים קדושי העליון, שכנסת ישראל עומדת עליהם, הרי שהם עסוקים מבוקר ועד ליל בהנהגת הכלל, וברור ופשוט שהם לא יכולים להתפנות לכל יחיד ויחיד וליתן לו הדרכה כסדר. הרי שכדי להדריך אדם כסדר לפחות צריך לדבר עמו פעם אחת בשבוע שעה. אם יהיה לבן אדם עשרים אנשים כאלו, לפי החשבון הפשוט ביום הוא צריך להתעסק כמה שעות ביום עם עשרים אנשים. קל וחומר שאדם שיש לו צאן יותר גדול, יש הדרכה כללית מאד לכלל ההנהגה, אבל אי אפשר לשבת עם כל אדם ואדם ולשמוע את מצבו, להבין מה עשה, וליתן לו הדרכה באופן פרטי.
לכן מה שקורה, שעל אף שיש לאדם צימאון, הוא בדרך כלל מנסה לחטוף, 'חטוף ואכול חטוף ואכול', וכל פעם הוא מנסה לחטוף איזה עניין. ואם אין הדרכה, משל למה הדבר דומה, אדם נוסע מעיר לעיר ואיננו מכיר כלל את הדרך, הוא מתבלבל בפנייה ימינה ובפנייה שמאלה, ואחר כך במקום להגיע תוך חצי שעה, יכול לקחת לו שעה וחצי, מרוב הטעויות שהוא הסתובב ממקום למקום עד שמצא את הדרך. כך גם בנמשל, בעבודת האדם את בוראו, אם לאדם אין מי שיכוונו, מי שיולכו כיצד הוא יכול ללכת, הוא יכול ללכת ימים, וחודשים, ושנים טובא, ועדיין הוא בבחינת שעולה מעלה ויורד מטה וחוזר חלילה, והרי שהוא ניצב על מקומו.
בכדי שהאדם יוכל לעלות עלייה אמיתית, הוא מוכרח שיהיה לו דרך כיצד עולים מעלה מעלה. ראשית, צריך להבין שבלי דרך אי אפשר, הצורה הזו שלומדים כל פעם משהו אחר, חייב להיות שיהיה ברור לאדם שזה לא יוליך אותו לנקודה האמיתית, זה לא יביאו לתכלית, זה בודאי ישמור עליו שהוא לא ירד מטה מטה, כי הגחלת כל הזמן הולכת ומתחדדת, אבל הוא חייב למצוא את הדרך.
לאחר שברור לאדם שהוא מחפש דרך, עכשיו הוא חייב לבכות לקב"ה שימצא את הדרך. ר' יונתן אייבשיץ כותב, שביום שהוא לא בכה בתפלה על אהבת התורה והשגת התורה, הוא לא זכה ללומדה כראוי. וכשם שהדבר אמור לעניין התורה הק', כך הם אמורים בכל ענייני העלייה של האדם, שהאדם שלא מתחנן ולא צועק ולא בוכה – הוא לא ימצא! זו עדות מפורשת בגמ' בבא מציעא (נט.) ששערי תפלה ננעלו, ושערי דמעה לא ננעלו. בלי תפלה האדם לא יכול להשיג כלום, ולאחר ששערי תפלה ננעלו, רק שערי דמעה נשארו פתוחים, אם לא כואב לאדם באמת שהוא אינו עולה מעלה מעלה, הרי שהוא בודאי לא יבוא לידי בכי.
מגיעים ימי הדין, ימי הרחמים והסליחות שבהם אנו נמצאים, כתוב באריז"ל הק' שמי שלא בוכה בימי הדין זו הוראה שאין נשמתו שלמה, כי מי שבאמת נשמתו שלמה לא יכול להיות שלא יבכה! כי הוא מחפש קרבת ה', הוא משתוקק לעלות מעלה מעלה בעבודת ה' יתברך, וכיוון שאין אדם שאין לו קשיים ומניעות ומפריעים, אזי מי שמחפש גשמיות ואין לו פרנסה, אזי הוא בוכה ב'ברך עלינו', אבל מי שבאמת מחפש רוחניות והוא לא מוצא, אזי הוא מבין ש'עוונותיכם היו מבדילים', והוא בוכה ב'השיבנו', ב'סלח לנו'.
בשביל שהאדם יכול למצוא באמת דרך בעבודת ה' יתברך, צריך שזה יכאב לו, שיכאב לו באמת שהוא רוצה לעלות. אם אין לאדם כאב על מה שהוא לא רוצה לעלות, אין אופן שהוא יצליח לעלות מעלה מעלה. פעמים רבות לא כואב לאדם מפני שהאדם לא מבין מה חסר, הרי הוא לומד תורה ומשתדל לקיים מצוות, מה חסר כאן. אבל כל אחד שפותח ספרי חסידות ורואה את המדרגות שהם דיברו עליהם, וכי יש לו הוה-אמינא שהוא באמת נמצא שם, אולי יש יחידי סגולה שכן, ועל דרך כלל מי שחושב שהוא נמצא שם, הוא בעל דמיון מופלג.
אמנם, אם האדם מכיר את האמת, כשהוא רואה את דברי רבותינו, קצת יש לו תשוקה לרוחניות ולבו נשבר בקרבו, איפה אני ואיפה מדרגתם של רבותינו הקדושים. ח"ו שהוא יגיע לשברון שיביא לרפיון, אלא מגיע לבחינה של "לב נשבר ונדכא אלוקים לא תבזה", הוא נשבר בקרבו, ומה עושה אדם ירא-שמים כשהוא נשבר – הוא פונה בצעקה לקב"ה, "צעק לבם אל ה'", הוא מתחנן לבורא עולם, רבש"ע, אני יודע איפה היו רבותינו, אני יודע מה היה ההשגות שלהם בתורה, מה היה ההשגה שלהם בקדושה, מה היה ההשגה שלהם ביראת-שמים ואהבת ה', והיכן אני נמצא, ואזי הוא פונה למי שאמר והיה עולם בצעקה, בבכיה, בבקשה, ובדמעות, והוא מבקש מהקב"ה – "הורני ה' דרכך"! יש לו בכיה מעומק הלב שהקב"ה יראה לו את האמת. אדם שלא מתפלל ובוכה לקב"ה, זהו סימן שלא כואב לו.
רח"ל כולם יודעים שאם האשה יושבת על המשבר, חוץ מלשים נועם אלימלך תחת הכרית, כל אחד מחפש סגולה, צועק לקב"ה שהכל יסתדר. אנשים שאין להם פרנסה, יוצאים לכותל ארבעים יום. מכנגד זה אדם שאינו משיג השגה פנימית בתורה ובעבודה, וכי הוא גם מוכן לנסוע לכותל ארבעים יום כדי להבין עוד קצת, כדי להרגיש הרגש יותר פנימי. אם האדם מבין שעסק התורה וקיום המצוות צריך לעלותו מעלה מעלה, ודברי רבותינו הם לא גוזמא ח"ו, אלא הם אמת לאמיתה, וכל אחד ואחד יכול לעלות כפי ערכו, הרי שכאשר הוא מתבונן ועושה חשבון הנפש לעצמו היכן אני נמצא והיכן המדרגות האמיתיות, תתעורר בו תשוקה עליונה לעלות מעלה מעלה.
הקב"ה שם את האדם בעולם שיש בו הרבה ניסיונות. יש כמה סוגי ניסיונות אצל האדם שמחמתם הוא לא נמצא במצב של עלייה. יש בני אדם שכבר מתייאשים מראש, 'לי זה לא שייך, הלב אצלי סגור, לא אהבה, לא יראה, לא קדושה, לא שמירת העיניים, לא כולם', מתייאש, 'יש אנשים שהם בני עלייה', אבל אצלו מראש דעתו ללכת למסחר, ללכת לעסוק בענייני עוה"ז, ייאוש בעלים. ויש בני אדם שאינם מתייאשים, אבל מתחילה השאיפות שלהם מאד נמוכות. אם הוא נכשל בשמירת העיניים, הוא לא מאמין באמת שהוא יכול להגיע למדרגות גבוהות, הוא תמיד מנסה להילחם עוד קצת, אבל הוא לא מאמין שיום אחד הוא יוכל להגיע למצב כזה שבאמת הוא ישמור את עיניו.
מדוע הוא לא מאמין שהוא יכול לשמור את עיניו, התשובה האמיתית, כמו שכתוב בספה"ק, שאין אדם יכול לשמור את עיניו, בפרט בדור אחרון שיש קליפה נוראה בעולם, כמו שמובא בספה"ק, אי אפשר בדרך טבע לשמור את העיניים. אז מה הקב"ה תובע מבניו, הרי יש איסור דאורייתא ד"לא תתורו". תשובה לדבר, אדם מקדש את עצמו מעט, מקדשים אותו מן השמים הרבה. האדם באמת איננו יכול להגיע לשלמות של שמירה, אבל כאשר האדם עושה את מה שהוא יכול לפי כוחו, אזי הוא מקבל סייעתא דשמיא מלמעלה.
רוב השאיפות שחסרים לאלו שזוכים לשבת בעולמה של תורה זה מחמת שהם ניסו פעם ופעמיים ושלש, וזה לא הולך, ואומרים 'די'. אבל באמת, כאשר האדם ימסור נפשו על הדבר, על אף שבאמת הוא לא יכול להצליח, כי 'אלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו', אבל כאשר הוא ימסור את נפשו על הדבר, אזי הקב"ה יזכה אותו!
אם תפגשו את אותם יחידים שזכו למדרגות בעבודת ה', הם יגידו לכם שכל המדרגות שיש להם זו מתנה מן השמים! אף אחד לא עבד כמו שצריך כדי להגיע למדרגות הללו, כי אפשר להגיע למדרגות הללו! אדם פותח ספרים ורואה מדרגות, הוא באמת צודק שאי אפשר להגיע לשם, אזי כיצד רבותינו הגיעו, יש את אלו שאומרים שהיה להם נשמה גבוהה, וכן שהיה זמן שהיה אור בעולם – בודאי שזה נכון, אבל יש כאן עוד נקודה, הם הגיעו כי הם קיימו בעצם 'כל אשר בכחך עשה' אבל 'ולא עליך המלאכה לגמור'.
אם האדם מאמין שאבינו אב הרחמן אוהב את בניו, הרי שהקב"ה רוצה לתת לאדם מתנות, אלא מאי, שאם האדם לא מתייגע בכוחו, כמו שהגמ' אומרת בבא מציעא 'ישב ואמר עליך המלאכה' שאם האדם יושב בצד ואינו רוצה לפרוק ולטעון אין חיוב של 'עזוב תעזוב עמו' לעזור לו, בגדרי ההלכה. כך גם בנמשל, בעבודת ה', אם האדם עובד כפי כוחו ומאמין שהקב"ה אוהב ורוצה ליתן לו, הוא באמת יגיע להשגה. המניעה העמוקה בעצם להגיע לפנימיות של העבודה, זהו החסרון של השפלות שהאדם לא מאמין.
מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא, קטנות שהיה בהן, שלא האמינו בעצמם, היה חסר בהם את ה"ויגבה לבו בדרכי ה'", אבל לא ח"ו "ויגבה לבו" שאני יכול להשיג, אני לא יכול באמת להשיג, "ויגבה לבו" שהקב"ה אוהב אותי ויתן לי מתנה לאחר היגיעה. אם האדם סבור שבכוחו להשיג, זה לא "ויגבה לבו בדרכי ה'", זה ויגבה לבו בדרכי 'הגאוה'. אבל כאשר האדם מאמין שרצון הבורא יתברך שמו להיטיב, אלא שהקב"ה דורש מהאדם 'כל אשר בכחך עשה', אזי שהוא פותח ספרים פנימיים המבארים מדרגות בעבודת ה', המחשבה שלו היא, אני בכוחי אינני יכול להשיג זאת, אם אני יעמול באמת, הקב"ה יתן לי מתנה.
'לא פחות עלמא מל"ו צדיקיא דמקבלי אפי שכינתא בכל יומא', האם יש בדור הזה ל"ו צדיקים או לא, בודאי שיש. האם כל אחד יכול להעיד על עצמו שהוא לא יכול להיות אחד מהם? ח"ו. ואם האדם אומר 'אין לי כוחות', גם לל"ו צדיקים אין את הכוחות להגיע להיות ל"ו צדיקים, רק שההבדל בינו לל"ו צדיקים, שכל אחד מהל"ו צדיקים עבד כפי כוחו ומכאן ואילך קיבל מתנה.
על דרך כלל, לפחות חלק מהסיבה שהעבודה הפנימית של החסידות ננטשה מן העולם, חוץ מהסיבה הראשונה שאמרנו מתחלה, הוא מחמת שפלות הדור, שכל בן תורה, בחור ישיבה, או אברך שפותח את הספר, הוא רואה שמדברים בשמים, והוא הרי לא בשמים, 'מי יעלה השמימה ויקחה לנו', לא שייך להגיע לשם. המעכב הוא, מחמת שהספרים באמת דיברו במדרגות גבוהות מאד, וכל אדם בר-דעת מבין שהוא לא שייך לשם. אבל אם האדם יבין, שגם המחבר של הספר מצד עצמו לא יכל להיות שייך למדרגה הזו, אלא שהוא מסר את נפשו על עבודת ה' יתברך ואז קיבל מתנה מלעילא, מאי נפק"מ אם הוא היה גדול ממני פי מאה ויותר, ממה נפשך הוא קיבל מתנה בסוף, אזי גם אני יכול לקבל מתנה. ממנו הקב"ה דרש את המסירות נפש שלו, וממני הקב"ה דורש את המסירות נפש שלי. הרי בין כך ובין כך הכל מתנה ממנו יתברך שמו.
שאנו נמצאים בימי הרחמים והסליחות, לפני הזמן של יום הדין, שכל אחד ואחד מצפה ומשתוקק באמת שהקב"ה יגזור עליו גזרות טובות ומתוקות, הן בגשמיות והן ברוחניות. גזרות טובות בגשמיות דהיינו, שיהיה לו כל צרכו בגשמיות ויוכל לפנות את לבו ודעתו לעבודת בוראו. וגזרות טובות ברוחניות דהיינו, שתהיה לו עלייה, ויזכה לשבת וללמוד תורה כדבעי, וירגיש 'גישמאק' בלימוד, שיהיה לו טעם בתפלה, שיהיה לו כח בשמירת העיניים.
מהי הדרך הראויה להתכונן ליום הדין – הדרך הראויה היא, כמו שכתוב ברמב"ם, שכל אדם ואדם יכול להיות במדרגת משה רבינו ע"ה. השאיפה האמיתית של האדם היא לעלות מעלה מעלה, אבל אין הכוונה ח"ו שהוא באמת ילך בדמיונות מעלה מעלה, ח"ו, שישב וילמד כדבעי, שיתנהג כמו אדם פשוט לגמרי, אבל הוא יצעק לקב"ה ממעמקי לבו: 'רבש"ע, אני רוצה קרבת ה', אני רוצה אהבת ה' ויראת ה', אני רוצה אהבת התורה והשגת התורה, אני ישתדל בכוחי, רבש"ע תן לי את המתנה'.
כאשר האדם מגיע ליום הדין בלי שאיפות, משל למה הדבר דומה, המשל הידוע, שהמלך ביום שמחתו קבע שיתן לכל אחד את משאלות לבו, נכנס הכפרי למלך וביקש מקל ועגלה, אומרים לו 'שוטה שבעולם, מלך מלכי המלכים יכול ליתן הכל'. האדם שמגיע ליום הדין, אם אין לו שאיפות, הרי יותר ממה שהוא יתפלל הוא בודאי לא יקבל, הלואי שנזכה שהתפלות יתקבלו. אבל ק"ו אם הוא לא מבקש יותר, הוא לא יקבל יותר. חז"ל אומרים שתפלה עושה מחצה, והוא יקבל פחות מזה.
הדבר הראשון שצריך שיהיה ברור לאדם, שרבותינו כתבו את הספרים, והם לא נגנזו אלא נמצאים בארון, וק"ו בדור אחרון שרבו הספרים, שנתגלו כתבי-יד וכדומה, זה לא במקרה שהספרים נמצאים בארון, בכל בית-מדרש יש מדפים שלמים של ספרים, רק שהבעיה היא שזה בארון ולא בלב. הקב"ה גילה לנו את התורה הזו, שבאמת כל אחד יכול להגיע לשם, כיצד, לא ח"ו ללכת בגדולות ונפלאות, אלא ללכת בדרך פשוטה, אבל עם שאיפה פנימית לעלות מעלה מעלה כמו שכתוב בספה"ק.
עבודת האדם למעשה, היא להאמין שרצון הבורא לעלות אותו מעלה מעלה, ולהתחנן ולבקש ולבכות לקב"ה, כמו שדוד המלך ביקש, "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי".
רבותי, מהשמוע'ס הזה יכול לצאת שני דברים, יש כאלה כמובן שלא יצא להם כלום. אבל אם יצא, יכול לצאת שני דברים, עוד התעוררות, אבל יכול לצאת מזה נקודה לגמרי שונה, יכול לצאת מזה מצב שהאדם ישנה את התפיסה שלו על החיים של עצמו, לצאת מתפיסת הקטנות ולחפש גדלות! לא לסבור שנולדו בדור קטן ודור שפל ונשאר קטנים ושפלים, לא זה רצון ה'! נולדנו בדור קטן, עם נשמות קטנים ומוחות קטנים, אבל בעל הרחמים שהוא נותן מתנת חינם יכול ליתן גם בדור הזה, וזה לא רק שהוא יכול לתת, אלא הוא נותן! כמו שבדורות קדמונים הוא נתן, הוא נותן גם היום.
ההכנה לימי הדין והרחמים שאנו מגיעים אליהם, ראשית כל לקבל ולהבין ולהגיע להסכמה גמורה בלב האדם שבאמת כל מה שכתוב בספרים הקדושים שייך אליו! לא לקרוא דברים בתור עונג שבת, אלא לקרוא דברים למעשה שזו השאיפה, להבין שאם הקב"ה גילה לנו את הדברים, "מה ה' אלוקיך שואל מעמך" – מה שכתוב בספרים. לא להגיד שזה דור קטן, זה באמת דור קטן, אבל מה שכתוב בספרים שייך אלינו. כיצד הוא שייך, שהאדם יקבע בדעתו שהוא מצד עצמו 'קטן', אבל אם הוא יעשה בכוחו, הקב"ה יתן לו את כל המעלות העליונות.
עיקר התשובה האמיתית היא שהאדם ראשית כל מאמין שהקב"ה יכול להשיבו למקורו. מהי תשובה, תשובה מלשון לשוב, להיכן, תשובה מגעת עד כסא הכבוד, מדוע, מחמת שהנשמות מקומם בכסא הכבוד, והתשובה היא שהאדם משיב את עצמו לכסא הכבוד. האם כל אדם מאמין באמת שהוא יכול להגיע לכסא הכבוד, יאמר האדם 'זה שייך לנביאים', תשובה לדבר, כן, הוא יכול להגיע לכסא הכבוד, כיצד, אי אפשר להגיע לכסא הכבוד מצד עצמו, כמו שהגמ' אומרת בחגיגה שיש בין כל עולם ועולם ת"ק שנה, אי אפשר להגיע לשם. אבל אם הקב"ה לוקח את האדם אליו – הרי שהאדם יכול להיות דבוק בבוראו.
כאשר ברור לאדם שבאמת הקב"ה רוצה לקרב אותו, הוא מחד מכיר את קטנותו, ומאידך הוא שואף למעלות העליונות ע"י תפלה ובכיה לבורא עולם שיעלה אותו מעלה מעלה בהדרגה, אז יש תקווה לאדם שבאמת הקב"ה ידבק אותו אליו יתברך.
יתן ה' יתברך והדברים יהיו בבחינת אב שעושים תולדה למעשה, שיהיה בזה קנין גדול לכל אחד ואחד, ונזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה.
|
מאז שהחזיק בפעם הראשונה בגיל 9, הוא לא מניח אותה: הוא עובד על הסט עם אשתו, כותב עם אחותו ולא מוטרד כשמזכירים לו שהוא הבן של: “המשפחה שלי היא מתנה"
אדם סנדרסון (37), במאי ותסריטאי, התחיל לעשות סרטים בגיל 9 עם כמה שכנים ומצלמה ביתית. לאחר שהשתחרר מהצבא, שם שירת ביחידת ההסרטה, הקים להקת היפ הופ בשם "פיזדה פמילי" וביים קליפ לאחד משיריה. בעקבות הצלחת הקליפ המשיך בבימוי קליפים ללהקות שונות, וכן בבימוי פרומואים ופרסומות שזכו בפרסים בינלאומיים.
בשיתוף מולי שגב הוא ביים את סרט הקולנוע "זוהי סדום" של חבורת ארץ נהדרת; סרטו השני, ״לוויה בצהריים״, הוא דרמה המבוססת על ספרו עטור השבחים הנושא שם זה של של ישעיהו קורן. הסרט הוקרן בפסטיבל "סן סבסטיאן" וזכה בפרסים רבים בפסטיבלים נוספים. סנדרסון יצר (עם שחר מגן) וביים את סדרת המתח "בתולות" ל־HOT. הסדרה נמכרה לברזיל, צרפת, רוסיה וסין. בימים אלה הוא עובד על עיבוד קולנועי לספר "הקורבן" של סול בלו, שאיתו התקבל למעבדת הקולנוע של טורינו ואותו הוא כותב עם אחותו, דינה סנדרסון.
האם היום, לאור גילך וניסיונך, ישנן יצירות מוקדמות שלך שהיית שב אליהן ומשנה אותן - מוסיף, מסיר, גונז אולי?
"הבמאי טים ברטון אמר פעם שהוא מתייחס לסרטיו כמו לילדיו, ולפעמים ילד אחד יוצא מעצבן וילד אחר מכוער, אבל אין מה לעשות - מקבלים את הילדים כמו שהם. אלה החיים. אני מסכים עם הגישה הזו וגם אני, על אף הביקורת העצמית האינסופית שלי, חושב שכל סרט ויצירה חשובים, בעיקר כדי לגלות לנו את היצירה הבאה. לפעמים היצירה עצמה פחות חשובה כמו האנרגיה והתובנות שהיא עוררה בנו להמשיך הלאה".
"בדיעבד אני מרגיש שכל יצירה משלימה משהו שהיה חסר ביצירה הקודמת, גם אם לא התכוונו לכך. אם סרט אחד יצא רועש, הסרט השני יצא שקט וכן הלאה. כרגע אני מרגיש שכל העבודות שלי נחשבות מוקדמות, כי עד היום עשיתי בסך הכל שני סרטי קולנוע וסדרה אחת. לפני כן עשיתי הרבה סרטים קצרים שרובם מרגישים לי ילדותיים, אבל שוב, אני לא יכול להתעלם מזה שהם נאמנים למי שהייתי כשעשיתי אותם, וזה כנראה הכי חשוב. אם לדבר רגע בגדול, אני חושב שהדבר המשותף לביקורת שלי על הדברים שעשיתי עד כה, זה שהייתי נאמן מדי לאיזה דיוק אמנותי בזמן העשייה ונורא דאגתי שלא לאבד את מה שניסיתי להשיג ולא לסטות הצידה. בהסתכלות מחודשת אני מרגיש שיכולתי לשחרר במקומות מסוימים, לסמוך על החוויה ולתת ליצירה להגיע למקומות חדשים. היצירה לא מאבדת מהזהות שלה, היא רק צומחת מזה".
מה היה הצעד האמנותי ששבר את הדידקטיות הזו?
"אני חושב שאיפשהו בזמן הצילומים של העונה הראשונה של 'בתולות' הרגשתי את השינוי בגישה שלי לבימוי. עד ל'בתולות' הסתמכתי מאוד על סטוריבורד מצויר של הסצינות ומעין מפה של איך הכל הולך להיראות. פתאום מצאתי את עצמי בסיטואציה אחרת. בטלוויזיה אין באמת זמן הכנה מדוקדק כמו שיש בקולנוע, וההפקה בונה את עצמה תוך כדי תנועה. הכל נעשה מאוד מהר ומסתמך ברובו על פתרונות בשטח ועל חשיבה שדורשת גמישות גבוהה. יש המון לצלם והזמן קצר, ולכן אין דפים, אין מפה, אין תוכנית חומש. ומתוך סוג העבודה הזה פתחתי גישה חדשה לבימוי - בחזרה לפני צילום כל סצינה נתתי לשחקנים לעשות אותה כמו שהם מרגישים אותה, ורק לפי המשחק שלהם התחלתי לתכנן איך הסצינה תיראה ואיפה הלב שלה מבחינתי. היה משהו מאוד משחרר בלהקשיב לאמת הזו שמתגלה רק בצילומים עצמם, אמת שלא רואים לפני כן".
שילוב של אימפורביזציה שלקוחה מעולם התיאטרון?
"זו לא אימפרוביזציה במובן שהשחקנים מאלתרים את הטקסט. אנחנו עובדים מול תסריט וטקסטים מאוד ברורים. אבל הכיוון שהסצינה הולכת אליו מבחינת המזג שלה ומבחינת האנרגיה מתגלה בזמן החזרה על הסט, ואיתו הכיוון שבו אני כבמאי מביט על המתרחש".
"כל ההחלטות הגדולות בחיי - אם זה להתחתן או להביא ילדים, היו הפתעות עבורי", מספר סנדרסון, "ידעתי תמיד שתהיה לי משפחה, אבל לא תכננתי להיות איש משפחה בגיל צעיר כל כך. החיים קראו לי להתמודד עם השינויים הגדולים האלה, ואלה השינויים הכי יפים שקרו לי. כן, שוב פעם ג׳ון לנון צדק – 'החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות'. כשמקבלים את זה ולא מבכים על מה שנגזל, מגלים איזה יופי עצום מסתתר שם. שום דבר לא משתווה לאהבה הזו".
וזה די מפתיע, בהתחשב בעובדה שהמחשבה בקרב אמנים רבים היא שהאמנות דורשת בדידות?
"כן, זה נכון. זו הגישה האידילית והקלאסית לאמנות. במקרה שלי דווקא השיתופים הפנימיים מתוך המשפחה היו מפתיעים ומרעננים. אשתי, כרמלה, עובדת איתי כארט־דירקטורית בסרטים ובסדרות, ואחותי, דינה, כותבת איתי תסריט לסרט קולנוע. שני השיתופים האלה, דווקא הקרובים ביותר, הם כל כך חזקים בעיניי. אתה מגלה שכשאתה עובד עם אנשים שאתה אוהב ומאמין בהם, היצירה ממשיכה את האהבה הזו והטשטוש בין המשפחה לאמנות מתגלה כמשהו מפרה. לא הייתי רוצה להישמע יותר מדי ניו אייג׳י, אבל ככה יצא במשמרת שלי".
מה היתרונות ומה החסרונות בלעבוד עם משפחה?
"בעבודה עם כרמלה, בהתחלה נורא ניסינו לשמור על איזו דיפלומטיות ליד כולם, דיברנו באופן מדוד בסיורי לוקייישן, שקלנו כל מילה בצילומים. עם הזמן פשוט הבנו שאי אפשר באמת להתנהל ככה, והדיאלוג חזר להיות כמו שהוא בבית, עם העליות והמורדות, לפעמים גם צעקות וכעסים. אין מה לעשות, זאת הדינימקה הבריאה. הדבר הכי חשוב הוא לתקשר באמת אחד עם השני, והצד האמנותי אף פעם לא מנותק מהצד הרגשי. הכל בחבילה אחת. הרגעים שבהם חווינו התעלות בעבודה היו מהרגעים הגבוהים גם בזוגיות שלנו, והם אלה שנשארו איתנו בסוף".
האם האווירה על הסט משפיעה על איכות היצירה, ועד כמה?
"בגדול אני לא רואה כל כך קשר בין האווירה על הסט לתוצאה. אני אומר את זה מפני שהמון פעמים דברים שנראו לי קטסטרופליים בצילומים התגלו כמעולים בעריכה, ורגעים שחשבתי שהם חד־פעמיים בצילומים התגלו כמיותרים, ככה שלא משנה מה מרגישים בסט, משנה מה מרגישים בחדר העריכה. האווירה על הסט משאירה אחריה בעיקר זיכרונות חזקים כמו טיול לארץ רחוקה, וזה חשוב מאוד, אבל יותר לחיים עצמם ופחות ליצירה".
להיות במאי זה די להיות מנהיג - צריך המון צדדים, לא רק אמנותיים, אלא גם פסיכולוגיים, אנושיים, פוליטיים. איפה ואיך והאם אפשר בכלל לפתחם?
"כן, צריך את כל הצדדים האלה. מדובר בעשייה עם עוד הרבה אנשים. במאי הוא לא צייר מול קנבס. אני חושב שהחלקים הלא אמנותיים של הבימוי מתחדדים עם הזמן. בהתחלה, כשעשיתי סרטים קצרים, הייתי מאוד מנותק מהצוות, לא ממש תיקשרתי. ככל שהזמן עבר והצילומים נהפכו לסוג של בית שני בשבילי, הבנתי כמה חשובים לי האנשים שעובדים איתי ושהדבר הכי נכון הוא לשמור על האווירה הכי משוחררת וחופשייה שיש, כדי לאפשר לנו את המגרש הכי גדול לשחק בו. צריך להרגיש מספיק נוח לטעות. אם אנשים לא מרגישים בנוח, הם נאטמים וקופאים".
למה הלכת דווקא על עשייה קולנועית?
"אני חושב שיש לי משיכה לחידות, לסיפורים שמתעסקים בחיפוש, באנשים שמנסים להבין משהו שלא ברור להם. לא סתם ברמה הבלשית אלא פשוט בעובדה שאנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו עושים פה. אני מאוד נמשך לסיפורים שמטיילים ליד המציאות ונוגעים גם בדברים נסתרים, ולפעמים מרגישים כמו מעשייה עתיקה. זה מוזר שדווקא ביצירה יש לי איזו זיקה למיסטיקה, ובחיים הפרטיים אני הדבר הכי רחוק מזה. אני בן אדם מאוד עירוני וריאליסטי עד כאב. איכשהו, כל המקומות האניגמטיים האלה באים לי כשאני חושב קולנוע. בשתי העבודות הגדולות האחרונות שלי יש את זה - ב'לוויה בצהריים' ישנה אישה שמחפשת משמעות, היא בורחת מהבית שלה למקום נטוש, מסתובבת בין החורבות, מחפשת משהו שיצית אותה, שיחיה אותה שוב. ב'בתולות' ישנה שוטרת שמנסה להבין לאן נעלמה אחותה התאומה, מי הייתה אותה אחות ומה זה אומר עליה".
כשהיה סנדרסון בן 9, קנה לו אביו, הזמר, היוצר והמוזיקאי דני, מצלמת וידיאו. מאותו הרגע המצלמה לא ירדה מהכתף שלו. "הרגשתי ביטחון כשהייתי מאחורי המצלמה", הוא מספר היום, "הרגשתי שיותר קל לי לתקשר דרכה עם המשפחה שלי, עם החברים שלי, הרגשתי שזה המקום שלי, להיות נוכח ולא נוכח ביחד. אני חושב שהחיפוש אחרי המקום מלווה אותי עד היום".
מעניין שאמנים כמעט תמיד צריכים משהו להתחבא מאחוריו.
"צריך תמיד איזו תעלה, אחרת אין איך לעשות את זה. המצלמה היא הקריפטונייט, היא מקור הכוח. כשלוקחים אותה יוצא כל האוויר. הייתי פעם במפגש עם דיוויד לינץ׳, ומישהו מהקהל שאל אותו 'מאיפה באות לך כל המחשבות האפלות האלה?' לינץ׳ ישר ניתר ממקומו ואמר 'אין לזה שום קשר אלי, זה מה שעובר על הדמויות, תשאל אותן'. גם לינץ׳ התחבא מאחורי הדמויות שלו. הוא ידע שבלעדיהן הוא לא יהיה מסוגל לרדת למקומות הכי חשוכים. אי אפשר ליצור בלי להיעזר באיזה כלי או מסיכה".
יש לך תוכנית ברורה לגבי העתיד, או שאתה משנה ומשתנה עם הזמן ועם ההתפתחות העצמית?
"אני חושב שהכל פועל בסופו של דבר מאינטואיציה אצלי. אין לי מפה ברורה, אני הולך בעקבות סיפורים שתופסים אותי, הם מגיעים מהמון מקומות ויש להם הרבה צבעים. יש בעיניי סכנה בהגדרה, והרבה פעמים נורא מהר מגיעים לשם, מנסים לנסח לעצמנו למה אנחנו בוחרים את מה שאנחנו בוחרים, התשובות מיותרות. צריך לשמור על הגחלת בוערת”.
ואיפה נמצאים אילוצי פרנסה בסיפור?
"יש לי כבוד גדול גם לפרנסה וגם לצורך. אני חושב ששניהם חשובים באותה מידה, ואין לי זלזול באף אחד מהם. אנשים צריכים להתקיים, לחיות, ומצד שני להגשים את החלומות שלהם, כי בשביל זה הם נולדו. הגחלת הזו היא מתנה חשובה שצריך לשמור. יצירה ללא גחלת נשמעת לי מאוד בעייתית. מאיפה מתקדמים אם אין משהו בוער למטה? פרנסיס פורד קופולה ביים את 'הסנדק' כי הוא היה צריך את הכסף. הכניסה שלו לתוך אחת מיצירות המופת הכי גדולות במאה ה־20 היא מקרית. האיש היה צריך לסגור את החודש, ותראי מה יצא. זה שיעור גדול לכל במאי”.
כן, רק שישראל היא לא הוליווד. האם מצאת את עצמך מתקיים מעבודות מזדמנות?
"מלבד סרטים וסדרות ביימתי פרומואים, פרסומות, כתבות לטלוויזיה, מערכונים, וידיאו־קליפים. בצבא גם ביימתי סרטוני הדרכה, ככה שנראה לי שכיסיתי הכל. לפני הצבא הייתי פיקולו במסעדת 'ניו יורק ניו יורק', מעין דיינר אמריקאי שהיה בתל אביב בסוף שנות ה־90. אחרי ששברתי שם מגש מלא כוסות וכל העובדים במטבח צחקו עלי, הבנתי שאולי עדיף למצוא כיוון אחר".
והעובדה שאתה הבן והאח של מקוממת כשמתייחסים אליה שוב ושוב?
"המשפחה שלי היא מתנה. זכיתי לגדול עם אבא שלימד אותי להגשים חלומות ואחות מתוקה שנמצאת שם תמיד לצדי. אני לא מתקומם כי אני רואה את האנשים שהם. מבחינתי הם אבא שלי ואחותי, ואני אוהב את שניהם אהבה עזה"
|
אי התאמה בין טיעוני המדינה בערכאה פלילית לבין טיעוניה בערכאה המשמעתית, דבר שאליו התייחסתי בעמש"מ 46894-11-12 יעקב שאשואשוילי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום כז שבט תשע"ג (7.2.13); להלן – "פסק הדין").
2. במקרה שלנו, העובדות שונות מעט, ועיקרי הטיעון של הצדדים התייחסו להבדל ולשוני ביניהם, או למידת הקירבה ביניהם, כפי שיפורט להלן.
המערערת עבדה כאשנבאית בדואר ישראל, בסניף הדואר באבן יהודה, שם היה לה גם חשבון.
במהלך עבודתה ,יצרה הנאשמת עודפי כסף בקופה בה עבדה ,והעבירה לחשבונה, סך כולל של 850 ₪, בשלושה מועדים, בתאריכים אלה: 19.1.09, 22.1.09, 28.1.09.
5. בהליכים שהתנהלו נגד המערערת בבית משפט השלום בכפר סבא, בפני כב' השופטת דנה מרשק-מרום, בת"פ 18343-09-10, לאחר שהתיק חזר מערעור בבית משפט מחוזי, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו המערערת תודה בעבירה של גניבה, היא לא תורשע ויושתו עליה 180 שעות של"צ שכבר ביצעה, וכן פיצוי בסך 850 ₪ יועבר לטובת דואר ישראל. ב"כ המאשימה סיים את דבריו, שם, במילים "ובכך יסתיים עניינה" (עמ' 9, שורה 13 לפרוטוקול הנ"ל, בבית משפט השלום בכפר סבא).
"עיינתי שוב בתסקיר אשר הוגש לעיוני בשלב הראשון של ההליך, והוא מבוסס על הסדר הטיעון שהינו מוצדק בנסיבות. מדובר באשה, ילידת 1961, אשר נושאת בעול פרנסת המשפחה. נראה כי העבירה בוצעה על רקע מניעים רגשיים ולא עברייניים, כשהנאשמת הוכיחה את כוחותיה בפנייה עצמאית לבית המשפט המחוזי, בהליכי ערעור. כבר אז הייתה קיימת המלצה כי הרשעה עלולה לפגוע באפיק תעסוקה, שכן, נמסר מנציבות שירות המדינה כי ניתן יהיה לשקול החזרתה לעבודה ברשות הדואר, במידה ולא תורשע בדין".
7. המדינה הגישה נגד המערערת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. היא הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, על פי הכרעת דין, מיום יא בסיוון תשע"ג (20.5.13), בהרכב עו"ד אורי כהן, אב"ד, ד"ר לובל רון וגב' רחל פנצר.
8. בגזר הדין, מיום 21.5.13, מסביר בית הדין למשמעת, בהרחבה, את מטרות הענישה המשמעתית, תוך התבססות על פסקי דין רבים, ומגיע למסקנה כי יש להטיל על הנאשמת שבפניו (המערערת שבפניי) עונשים אלה: נזיפה חמורה; פיצויים לאלתר (תוך תשלום מלוא פיצויי הפיטורין המגיעים לה על פי דין); פסילה מכל תפקיד בחברת הדואר למשך שלוש שנים.
9. לאחר שהוגש הערעור, ניתנה על ידי החלטה, ביום כז אלול תשע"ג (2.9.13), שבו ביקשתי מהצדדים לנסות להידבר ביניהם ולנסות להגיע להסדר מוסכם, ברוח פסק דיני הנ"ל.
10. הצדדים לא הגיעו להסכמה, והוגשו עיקרי טיעון, כאשר עמדת המדינה, המיוצגת על ידי עו"ד ג'ני אבני, כללה התייחסות לפסק הדין הנ"ל.
11. בסעיף 10 לעיקרי הטיעון של המשיבה נכתב כי בעקבות פסק דיני הנ"ל, "ניתנה ביום 21.4.13 הנחייה של פרקליט המדינה לכל גופי התביעה הפלילית, לפיה מקום בו גורמי התביעה עוסקים בעניינם של עובדי מדינה, אזי ככל שהתובע המטפל בתיק נדרש להביע עמדה בדבר אפשרות חזרתו של הנאשם לעבודה בשירות המדינה, או בשאלה אחרת, העשויה להשפיע על ההליך המשמעתי בהיבטים הנוגעים לתכליות המיוחדות לדין המשמעתי, לא ייתן מענה או יביע עמדה מבלי שזו תואמה עם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה".
12. משכך הם פני הדברים, וחזקה על אנשי הפרקליטות כי הם מקיימים את הנחיית פרקליט המדינה, הבעיה העקרונית – נפתרה.
13. הבאתי לעיל את לוח הזמנים.
בתיק שבפנינו, דברי ב"כ המדינה בבית משפט השלום בכפר סבא, נאמרו ביום 20.1.13, 17 יום לפני פסק דיני הנ"ל, ושלושה חודשים לפני הנחיית פרקליט המדינה.
לפיכך, כל שאפסוק בתיק זה הוא נקודתי לתיק זה בלבד, ואין בו משום "השלכות רוחב", שכן, כאמור, מכאן ולהבא, הבעיה לא תתעורר, לאור הנחיית פרקליט המדינה.
14. כפי שהבהרתי בפסק דיני הנ"ל, על המדינה לדבר בקול אחד ולא בשני קולות. אם נוצר רושם בהליך הפלילי, כאילו הסכמת המדינה לאי הרשעה, נובעת בשל הרצון של העובד לחזור לעבודתו, וזה שימש אחד מן השיקולים, הן של העובד והן של בית המשפט, מן הראוי כי בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה – ובעקבותיו בית משפט זה בשבתו כערעור על בית הדין המשמעתי – יכבדו גישה זו.
15. הספק היחידי שהתעורר בפניי הוא זה: בעוד שבפסק הדין שנתתי, הגניבה בוצעה מחוץ לשעות העבודה, בכך שהמערער, שם, מצא כרטיס אשראי, ועשה בו שימוש לרכישת טובין ומזון בסך של 3,251 ₪, הרי במקרה שלפנינו, הגניבה בוצעה במסגרת העבודה, מתוך כספי העבודה, שכן העובדת המערערת הייתה אשנבאית בבנק הדואר וגנבה 850 ₪, שהוחזרו, כאמור, לבנק הדואר.
16. על פני הדברים, יש ממש בטענת עו"ד ג'ני אבני, ב"כ המדינה.
אם הייתה המערערת מורשעת בבית משפט השלום, גם אם עונשה היה קטן, הייתי נותן משקל לשיקול זה, והייתי מאמץ את דעתו של בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה.
17. ברם, במקרה שלפנינו, פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא קבע אי הרשעה, כאשר אחד מן השיקולים, כאמור, הוא אפשרות חזרתה של הנאשצת (המערערת בפניי) לעבודה ברשות הדואר, אם לא תורשע בדין. שיקול זה מחייב להיענות לציפיות של העובדת, גם אם הניסוח אינו חד משמעי וברור, כמו בפסק דיני הקודם; אך, עדיין זכאי כל אזרח לכך שציפיותיו מהרשות השלטונית, ובמיוחד כאשר יש לכך ביטוי בפסק דין של רשות שיפוטית, ציפיותיו אלה – יוגשמו.
א. הערעור מתקבל באופן חלקי, במובן זה שהעונש של נזיפה חמורה נותר על כנו, ובמקום העונש של פיטורין לאלתר ופסילה לכל תפקיד בחברת הדואר למשך שלוש שנים, יבוא העונש הבא: הורדה בדרגה אחת, כאשר העלייה לדרגה הבאה (אם יתקיימו כל התנאים הדרושים על פי נוהלי העבודה בחברת הדואר), תבוצע לא מוקדם מאשר שלוש שנים מהיום.
ב. משמעות הדבר היא כי המערערת תוכל לחזור לעבודתה ביום 22.12.13 (קבעתי מועד זה, כדי לאפשר למדינה לשקול אפשרות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון).
ג. מאחר והסנגור הינו מינוי של נציבות שירות המדינה ומקבל את שכרו מן הציבור, אין צורך בחיוב הוצאות.
ד. בקשת עו"ד בן חיים לחייב את המדינה בהוצאות אישיות של המערערת – נדחית, שכן המערערת עצמה לא באה לדיון בזמן, אלא באיחור של כחצי שעה.
האם העדרות מהעבודה מהווה הפרת משמעת חמורה ?
|
» נצפה 259 פעמים מאז תחילת הספירה.
תקציר מאתר "סרט"
דרמה כובשת, מופלאה, מרגשת, נוגעת ובעיקר מתמקדת על הסוגיה של קבלת האחר. הסרט מדקק את התייחסותה של החברה לשונה ועל הרתיעה של מה שלא יפה.
אוגוסט (אוגי) נמנע מללמוד בבית הספר בגלל שפניו היו מעוותות. כל העיוות נגרם עקב טעות וכיוון שהוריו נשאו את אותו גן שגורם לעיוות בפנים.
כל הסרט מגולל את ניסיונות ההשתלבות של אוגי במסגרת הנורמטיבית של בית הספר.
מבנה הסרט מיוחד והשעתיים חולפות להן ביעף. עוד דבר יפה שמצאתי בסרט, שהוא לא מתמקד רק בדמותו של אוגי, אלא בדמויות נוספות כגון אחותו שמרגישה שהיא לא זוכה ליחס והערכה מהוריה, ועל החברה של אחותו ועוד.
זהו סרט אנושי על מצוקותיו של האדם החריג מהחברה.
המשחק של ג'וליה רוברטס ואוון ווילסון מעולה, אבל במקרה הזה מי שגונב את ההצגה, הוא אוגוסט המגולם על ידי ג'ייקוב טרמבלי שגילם את דמות הילד ב"חדר".
להזכיר אותו במאי מוכשר ביים את הסרט "כמה טוב להיות פרח קיר" כשלעצמו סרט מצוין.
כל מה שאוגוסט ביקש מהסביבה הינו לזכות לאותו יחס שילדים רגילים זוכים לו.
המוסיקה של מרסלו זרבוס מקסימה וצילומי התקריב עושים את העבודה.
בשורה התחתונה: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ובמקרה הזה זה הרבה יותר עמוק!
סקירה יפה על הסרט. אני באופן אישי יותר התרגשתי מין הספר ואהבתי אותו יותר אבל זאת רק דעתי. כנראה בגלל שקראתי את הספר קודם אז ידעתי מה הולך להיות הסרט וזה השפיעה על חווית הצפייה שלי. הסרט טוב ועשוי טוב אבל הספר היה לפי דעתי יותר מרגש.
|
אין כניסה לערבים? צעיר ערבי תושב הבירה שהגיע לאחרונה לחדר הכושר "בודי ליין" בקניון מלחה בירושלים סיפר לחדשות 2 Online כי הנהלת המקום סירבה לרשום אותו למקום בתירוצים שונים. בעקבות פנייתו בדקנו האם מדובר במדיניות מכוונת המפלה את המתאמנים מהמגזר באמצעות שיחות טלפון למקום.
ביקשנו להירשם לחדר הכושר המדובר בשתי שיחות טלפון שונות בהפרש של פחות מ-10 דקות זו מזו. את השיחה הראשונה קיים גבר יהודי ואת השיחה השנייה קיים גבר ערבי.
לקוח: שלום, זה חדר כושר?
טלפן: 259 לחודש פלוס 150 שקלים דמי הרשמה.
לקוח: אוקיי, אז אם אני רוצה להירשם, מה צריך לעשות?
טלפן: תגיע לפה ונרשום אותך.
לקוח: סבבה, אוקיי, אז אולי אני אבוא בימים הקרובים.
טלפן: אתה יכול גם להירשם בטלפון אם אתה רוצה.
לקוח: לא, אני רוצה לבוא קודם לראות פעם אחת.
טלפן: אה, יאללה, בוא, בכיף.
לקוח: אני רוצה להתרשם, לעשות כושר. כמה זה לשנה?
טלפן: זה 259 לחודש ועוד 150 שקל דמי הרשמה בכרטיס אשראי בהוראת קבע.
לקוח: ומתי אני יכול לבוא?
טלפן: כרגע אנחנו מלאים עד אפס מקום, יש לך אפשרות לבוא לקראת ה-20 בפברואר. אין מקום יא חביבי, אין מקום.
לקוח: אין מקום?
טלפן: אין מקום להרשמה, רק ב-20 בפברואר נפתח מקום להרשמה.
דודו סונינו, הבעלים של חדר הכושר "בודי ליין" בקניון מלחה, אמר בתגובה לדברים: "זו לא מדיניות של המועדון, אין אצלנו גזענות ואפליה. יש לנו לפחות 30 מנויים ערבים. עשינו עכשיו מבצע גדול ואנחנו בתפוסה מלאה. העובד שענה לשיחות הטלפון קיבל לאחרונה מכתב פיטורים בגלל בעיות שונות שהוא עושה שאינן קשורות ליחס לערבים. אוציא הנחייה לכל העובדים שלי כדי שדבר כזה לא יקרה".
|
תחרות צילומים בינלאומית הראשונה מסוגה שבמרכזה ים המלח, עברה את רף ה-4 מיליון מצביעים מאז עלתה לאוויר ב-21 באפריל השנה. המארגנים, נועם בדין וארי לאון פרוכטר, הראשון צלם עיתונות שצילם במשך ארבע שנים רצופות את הים והשני, יזם, שמשפחתו נמנית על מייסדי מוזיאון ישראל, הצליחו לגייס למשימת השיפוט ה״רשמית״ כמה שמות חמים מעולם הצילום, בינהם ספנסר טוניק, שידוע בצילומי העירום ההמוניים שלו, שכבר ביקר פעמיים בישראל ואף צילם בים המלח קבוצות בעירום, קייסי קלבאו, רועי גליץ והאוצרת ויועצת האמנות, קרן בר גיל (השיפוט הפורמלי יצטרף להצבעת הקהל). התחרות וההצבעה נערכות און ליין באתר ״GuruShots״. נותנת חסות מרכזית היא חברת ההדמייה Epson.
בין הצלמים והצלמות שהגישו עבודות יש לא מעט פנים מוכרות לשוחרי הצילום, בינהם מריסה פאפן, דוגמנית וצלמת, שהצטלמה בעירום ב-50 מדינות, כולל בכותל בירושלים, איתן ויטקון, שעבודותיו מוצגות בגלריות ומוזיאונים ברחבי העולם, טובי כהן, צלם פפראצי שהפך לאמן תרבות יהודית והאקטיביסט והאמן הסביבתי, דורון גזית.
לדבר היזמים, ים המלח, המקום הכי נמוך על פני כדור הארץ, שמתחלק בין ישראל וירדן הוא אחד מפלאי העולם , אך למורת רוחם של מיליוני מבקרים בשנה, מערך מורכב של גורמים סביבתיים, כלכליים ופוליטיים גורם לים המלח להיעלם בקצב מדאיג. ״ימי הקורונה הם הזדמנות ייחודית להראות את הערכתנו לטבע ולסביבה שלעתים קרובות מתעלמים מהם מחוסר זמן ומודעות. המשימה שלנו היא לשמר את מה שיש לנו היום לטובת הדורות הבאים והתחרות היא דרך נהדרת לאפשר לציבור להיות חלק מהיוזמה״.
האמנים הזוכים ייהנו מפרסים כספיים ועבודותיהם יודפסו בהדפסות ענק ויוצגו בתערוכה בספטמבר הקרוב – בים המלח.
לדברי דניאל בן מויאל, מנהל פיתוח עסקי ב-Epson ישראל, הזיקה של החברה לתחרות היא כפולה: ״חלק נכבד מהאג׳נדה של Epson היא צמצום הפגיעה בסביבה והשמירה עליה. זהו קו מנחה בכל מהלכי הפיתוח של המוצרים ה׳ירוקים׳ שלנו. בפן השני, הזיקה לאמנות ובעיקר לתחום הצילום היא רבת שנים והדוקה ביותר. הצלמים והאמנים הם משתמשים שחשוב להם דיוק, עושר צבעים ותאימות מושלמת למקור. הם מלווים אותנו לאורך שנים והפידבק הקבוע שלהם מאפשר לנו להעלות את הרף עוד ועוד״.
|
לאחר שדלף לרשת בימים האחרונים של שנת 2017, וללא מסיבת עיתונאים או הודעה לעיתונות, מציגה ענקית הטכנולוגיה הדרום קוריאנית, סמסונג, את מכשיר השוק הנמוך Samsung Galaxy J2 Pro 2018.
הגלקסי J2 פרו 2018, שנחשף דרך אתר האינטרנט הוויאטנמי של היצרנית, מגיע עם קווי העיצוב הוותיקים של סמסונג, בעודו כולל מסגרת עשויה מתכת וגב פלסטיק הניתן להסרה. מתחת לגב הפלסטיק שלו נחבאת סוללה צנועה בקיבולת 2,600mAh הניתנת להסרה. בחלקו העליון של גב המכשיר נמצא מצלמה ראשית יחידה ברזולוציית 8 מגה פיקסל עם פלאש LED ייעודי.
בחלקו הקדמי של ה-Galaxy J2 Pro 2018 ניתן לראות פאנל תצוגה מסוג Super AMOLED בגודל 5 אינץ’ וברזולוציית 540×960 פיקסלים. מעל ומתחת למסך ימוקמו כפתור בית פיזי בשילוב עם 2 כפתורי ניווט קפסטיביים, וכן מצלמת סלפי קדמית ברזולוציית 5 מגה פיקסל שתגובה בפלאש LED ייעודי הצמוד אליה. מימדי המכשיר: 143.8 מ”מ אורך, 72.3 מ”מ רוחב, 8.4 מ”מ עובי ומשקל של 153 גרם.
מפרטו הטכני של המכשיר כולל מערכת שבבים בעלת מעבד מרובע ליבות מקסימלי בתדר של 1.4GHz, כמו גם זיכרון RAM בסך 1.5 גיגה-בייט ורכיב אחסון פנימי בנפח כולל של 16 גיגה-בייט שניתנים להרחבה באמצעות כרטיס MicroSD. על הגלקסי J2 פרו 2018 רצה מערכת ההפעלה אנדרואיד 7.0 נוגט, ולא היינו ממהרים לחשוב כי הוא יקבל (לפחות לא בזמן הקרוב) עדכון לגרסת אנדרואיד 8.0 אוראו.
את ה-Samsung Galaxy J2 Pro 2018 תציע סמסונג לרכישה במחיר של 3,290,000 דולר ויאטנמי, הם מקבילים לכ-510 שקלים על פי שער ההמרה הנוכחי.
|
ינואר 1991: מלחמת-המפרץ א'. כתבי וצלמי טלביזיות זרות ממוקמים על גגות תל-אביב, עוקבים, לעת ליל, אחר מעופם של "סקאדים" ו"פאטריוטים" בשמי העיר. בטלביזיה וברדיו שב ומתנגן ללא הרף להיטה של אלונה דניאל, "על גגות תל-אביב": "על גגות תל-אביב משהו קורה הלילה/ לא מחום לא מקור התחבאתי כאן./ על גגות תל-אביב מישהו רואה הלילה/ צלליות שנעות על וילון לבן." גגות תל-אביב ליליים של ספקטקל קטסטרופלי; גגות תל-אביב של מלחמה ושל ערגה לאהבה.
אוקטובר 2002: "נורא-הוד", אני ממלמל ביני לביני מול המיצב הנפרש לעיני המשתאות בגלריה "אלון שגב" בתל-אביב. כאן, במרתף, אני מופתע להימצא על גג תל-אביבי טיפוסי, צופה אל עבר גגות תל-אביב פרוזאיים, מוקף בשלוש פיגורות מנושלות-עור וחשופות-שרירים וגידים נוטפי-דם, טרודות בקטיף ובהכנת מרקחה אדמדמה כלשהי. דרמה עוצרת-נשימה ועתירת יופי; מפגש בלתי-אפשרי בין הנשגב לבין שואה. נוזל אדמדם ניגר מכל עבר, וכתמים ושלוליות אדמדמות מתמזגים בשחור-אפור-לבן של זפת , סיד ובטון המולכים במרחב כולו. ספק מטבח, ספק מעבדה, ספק טבח נורא. אין לי ספק, שאני חווה את אחד המיצבים המרשימים ביותר שנוצרו באמנות הישראלית מעולם. tour de force בכל קנה- מידה עולמי. אין לי שום צורך להמתין להכרזתו של פיליפ ליידר בחוברת "ארץ אחרת", שהמיצב הזה של סיגלית לנדאו הוא "הגרניקה הישראלית" והיצירה החשובה ביותר שנוצרה בישראל בחמש-עשרה השנים האחרונות. היסחפות? הן, כבר בחודש מאי 2001, במו עיני נוכחתי בניו-יורק כיצד כבשה סיגלית לנדאו את מנהאטן במיצב צמר-הסוכר שלה (ב-Thread Waxing Space), עת ניצבה עירומה בלב מכונה סביבתית להפקת סיבי סוכר אדמדמים. היצירה זכתה לשער גדול ב"ווילג' וויס" והייתה, לטעמי, העבודה המרתקת ביותר בניו-יורק דאז. את האדמדם (אדם-דם) של צמר-הסוכר, שנספג בגוף האמנית ובחלל כולו, אני מאתר עתה גם בשמים שמעל גגות תל-אביב, הללו שצילומיהם מקיפים את האולם.
גגות תל-אביב. בשנות השלושים של מאה הקודמת טפס לכאן הצייר, יוסף זריצקי, והעניק לאמנות הישראלית עשר שנות שיעור בציור. בעשרות, אם לא ביותר וריאציות בצבעי-מים, בכחולים ובאדומים, השקיף זריצקי מזרחה מגג-דירתו שברחוב מאפ"ו, וראה הרבה גווני-שמים, הרבה גבעות רמת-גניות והרבה גגות סמוכים. זריצקי "סרק" את כל אלה מאינסוף זוויות. באשר לגג, עליו ניצב, זריצקי ראה רק אנטנה, מדרגות-עץ, מעקה, ולעתים, גם ייצג את עצמו מצייר. רוצה לומר, הגג של זריצקי היה גג תל-אביבי סתמי, נייטרלי, נתון צורני קבוע, כמעט "תווים" לכתיבת וריאציות מוזיקליות. הדרמה הייתה בצבע, בקו, במיחבר, במקצב, בשקיפויות, בקונטרפונקטים, בהרמוניה ובדיס-הרמוניה. הדרמה הייתה באמנות.
בשלהי 2002, במלאת שנתיים ל"אינתיפדת אל-אקצה", גגות תל-אביב איבדו את מעמדם הצורני הטהור. גם השניות הפוסט-אימפרסיוניסטית של הכחול-אדום נסוגה לטובת שלטון האדום. כאשר גגות תל-אביב מקיפים את קירות הגלריה כפנורמת Xerox מושחרת, הם הפכו לתוכן-בלהות ולפרספקטיבה היסטורית ותיאולוגית. עם זוועות הכיבוש והטרור ההולכות ומצטברות, עם הקזת הדם הנמשכת, מעשה יום ביומו, עלייה לראש-גג והשקפה על תל-אביב עניינן מבט שהוטען בתודעה של "מלאך ההיסטוריה", הלא הוא זה שגופות נערמות למרגלותיו. שואה אמרנו. ואם ציינו מציאות מזרח-תיכונית שטופת-דם, נאמר גם שואה במובנה ההיסטורי השגור יותר. כהכנה למאמר זה, שולחת לי סיגלית לנדאו קטע מ"סיפור חיים" של הסופר, אהרון אפלפלד, המספר על השמדתם של חולי-רוח בידי הנאצים. והיה זה עוזי צור בעיתון "הארץ" שהבחין באותיות DB של הרכבת הגרמנית, מוטבעות ברמפות-העץ המשולבות במיצב של סיגלית.
אלא, שה- Tableau האסוני הזה, שמוכיח פאתוס כשגב טראגי (במובנו הקלאסי הנעלה), מבקש להצהיר "עסקים כרגיל", משמע ריאליזם פרוזאי: כאן קוטפים פרי, כאן נושאים פירות על גב, כאן רושמים כמויות. ומהפירות מייצרים מיץ וריבה. אדומים. לכאורה, תמונת פרודוקציה גדושת פרודוקטים. מפעל. ברם, בעל-כורחך, אתה נזכר ב"הפירות הראשונים", הטריפטיקון הענק של ראובן רובין מ- 1923, ובמרכזו חלוץ עברי מונומנטלי, חציו מעורטל ושזוף, נושא בעוז פירות טרופיים, עת למרגלותיו בת-זוגו, החלוצה, מין מדונה בכחול, שדיה בוקעים משמלתה, כורעת לצד סל מלא תפוזים ומעניקה תפוז לחלוץ הנערץ. תמונת האידיליה הלאומית ההיא, תמונתם של "קדושים" עם פירות, זכורה היטב לסיגלית לנדאו. אף חשבה לקרוא למיצבה, "הפירות האחרונים". מהספרייה של סבא וסבתא היא זוכרת את ספרי האמנות הארצישראלית והיהודית, עם האידיליות האוריינטליות של ראובן וגוטמן ועם הדמויות האלגוריות של שאגאל בתחריטיו לשירת אברהם סוצקובר.
ציור ארצישראלי מוקדם? המבקר במיצב-הגג של סיגלית חש עצמו, תחילה, כמשוטט בשוליו של פרדס נטוש. ממנשאי-העץ (הללו המשמשים למלגזות), המתפקדים כתקרה ב"חדר-הכביסה" (חלל-המבוא לגג), נשלחים אליך שורשים, ענפים וברזלים המצמיחים פירות. מסביבך מריצות הנושאות בריכות שחורות, כיור מוכתם, שלוליות והרבה כתמי נוזל אדמדם. משהו איום ונורא אירע לפרדס הארצישראלי הקסום, זה שצפן בחובו בשנות העשרים של המאה הקודמת סודות ארוטיים אוריינטליים. ציורי נחום גוטמן הצטיינו בנושא זה, שהספרות והשירה הישראלית כבר סמנו לא אחת את מפלתו. דבר לא נותר בגגה של סיגלית לנדאו מקסם הפרדס הארצישראלי. "פרדסה" פרוץ, מזוהם, אכול טכנולוגיה הרסנית ונעדר כל שמץ של פיוט וארוס. שום ערביה עירומה לא תשתכשך בבריכה שבלבו (המים השחורים רעילים), אלא רק מוות צפון בו. בשורתו האחת של ה"פרדס" הלנדאויי היא אימה ובנליות של רוע. סיגלית עונה לאידיליה הארצישראלית במיצב מצמרר, המתרגם לחוויה סביבתית את הצמרמורת שחוותה ב- 1997 בברלין, במרתף-סטודיו קלאוסטרופובי.
"זו וודאי התקופה הקשה ביותר/ לא היו לנו ימים קשים ממנה/ מעטים ורעים הפכו חיינו/ ואנו מונים עצמנו קיימים/ רק עד סוף עונתנו,/ זמן חיסולים/ עוד רגע ותופסק לנו אספקת הדובדבנים/ / דובדבנים/ לא נאכל אחרת/ נגרגר דובדבנים מהגולן וממורדות הלבנון/ נצמיד אל צלחתנו דובדבני עזה קרירים/ נעמיד לזכותנו אשראי דובדבנים שלווים// זוהי וודאי התקופה הקשה: / נערי-דובדבן, שותתים ממיצים אחרים/ משיטים את גופם, הלומי גברותם הפורחת,/ מהרחובות אל כניסות הבתים/ וביד מלבלב מקל אדונים.// נערי דובדבן/ פותחים בית אחר בית,/ מצמיחים רמז פרי על מצח היושבים,/ סימן בשל מאדים/ על זרוע, על קיר,/ על הרגליים/ כתובת לוהטת מתפוצצת עסיס על הכותל/ משמע: היינו כאן/ משמע, כאן היינו באים והולכים// ופאורות יצמיחו הקירות/ משקופים ירעדו מחמת גודש הפרי/ והבית פצע פעור והילדים היו לפצע/ והעיר חור שחור בבשר.// זו וודאי התקופה הקשה ביותר, הימים הקשים ביותר/ כי לא נראה ימים אחרים/ ונחזור לבכות רק את ימינו אנו"
"…דמות רוכנת, צילום עבודה מתוך תערוכה של האמנית סיגלית לנדאו. הדמות עשויה מעיסת עיתונים, גזרי עיתונים מהשנתיים האחרונות. כל איבריה, שריריה וגידיה עשויים מדברי הימים של השנים האלה. הדמות הרוכנת היא דמות הימים הרעים של חיינו בזמן האחרון. דם, יזע ועיסת עיתון. וכבר היא דמות ארכיון. כולה עקבות. ספק זיכרון חי שהוטבע בגוף, עד שנעשה לגוף, ספק גוף חי שפוחלץ כמומיה של זיכרון. ארכיון זה של קרעי עיתון בולע לתוכו מה שעבר, ועוד יוסיף ויבלע לתוכו מה שעתיד לבוא, מה שנכתב בדם ומה שעוד ייכתב. מתפשט בלי גבול, חסר עבר וחסר עתיד משלו, כולו הווה ההולך כצל אחר הדם השפוך."
הזיכרון המר האצור בגופים הפוחלציים של סיגלית לנדאו חורג מייצוגו של הווה מתמשך. שהרי, זהו זיכרון הכולל את הסבא והסבתא שהגיעו לארץ-ישראל כחלוצים בימי העלייה השנייה (1914-1904), את זיכרון האימא שהגיעה מלונדון לעמק-יזרעאל וקטפה בצל בשדות. זהו זיכרון של משפחה חקלאית החיה ומייצרת ביישובי העמק, תפארת החלום הציוני. על הגג התל-אביבי של סיגלית לנדאו נערך משפט ללא-רחמים, משפט פוסט-ציוני שאינו זר לאמנות הישראלית העכשווית, שיבה-לכאורה לסביבה האגררית של שחר המיתוס הציוני, ממנו אמור היה להיוולד "יהודי חדש". התוצאה מבעיתה, ולבטח עונה לכל אפשרות של לידה בדימוי של דימום עד מוות. הייפלא, שבטרם היו הפירות, תכננה סיגלית קרציות הדבוקות באשכים? ארוס נגוע במחלה.
חלל שכולו זמן, אך, בה בעת, הדרמה סטטית. Tableau, אשר כל-כלו עשייה מונוטונית של חרושת-עסיס. מפעל-ייצור פרוזאי (נעדר כל שמץ של מבע סובייקטיבי מטעם הפיגורות העמלות), מרחב של תא-עבודה אנושי, נטול ניהול או היררכיה. עבודת-יד קדם-תעשייתית (ואולי, פוסט-תעשייתית ופוסט-טכנולוגית, בבחינת פוסט-שואה, שסיבותיה, בין השאר, במהפכה התעשייתית) בעולם שחווה גהינום. "כמו לאחר פיצוץ", רשמה סיגלית בסוף תיאורה התמציתי את עבודתה. אני מהרהר ב- Tableau של אדוארד קינהולץ ב"דוקומנטה" 6, 1972: תמונה היפר-ריאליסטית סטטית ותלת-מימדית של התעללות איומה, בה מעונה גבר שחור בידי לבנים לאור זרקורי מכוניות (האם שוב חזרנו אל פירות-הלינץ' של לואיס אלן?); אני מהרהר בחדר-הויטרינה שטוף-הדם ואסון-הטבח שיצר דמיאן הרסט (באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים); אני נזכר ב"השמים נופלים", מופע הדמים הניו-יורקי של רלף אורטיז מ- 1968, בו נשחטו תרנגולות ועכברים, כמחאה נגד מלחמת-וייטנאם; אני חושב על מיצגי הדם של ארנולף ריינר והרמן ניטש, אמני "אקציונן" הוינאיים"; וכמובן, על ציורי הדם של יוזף בויס. ובהקשר ישראלי יותר, 150 צלחות-ה"דם" שהציג משה גרשוני על רצפת (המרתף של) מוזיאון תל-אביב ב- 1979, או בריכות ה"דם" שהציג גרשוני בבייאנלה בוונציה ב- 1980 (ה"דם" נאגר מהתקרה דרך מרזבים והכתים את הקירות מסביב), או ציוריו מתחילת שנות השמונים, העתירים בסימני "דם". משה גרשוני הוא אמן חשוב בפנתיאון האמנותי של סיגלית לנדאו. ניתנת האמת להיאמר: אם האמנות הישראלית לדורותיה הסתייגה מאדומי-דם (אולי, ברוח הכתוב בתורה: "כי הדם הוא הנפש"), אין ספק שעשרים השנים האחרונות העלו את מדד-הדם באמנות הישראלית לגבהים מעיקים.
אך, ב- 2003, לאמנית היא עצמה יש כבר היסטוריה עקובת-דם: ראו, לדוגמה, את המיצג העצמי הפוצע עם "הולה-הופ" של תייל דוקרני המסתחרר סביב גופה העירום (תחילת 2000). חמש שנים קודם לכן, במיצבה, "הר-הבית", שהוצג במוזיאון ישראל, שלוש נערות ללא ראש (עיסת נייר מפוסלת) נתלו על שרשרת חלודה, שחדרה לעמוד-השדרה של ה"כוהנות" הללו. וכזכור, ב- 2001, מפעל צמר-הסוכר האדמדם, המבוא האוקסימרוני הגדול למתוק המר ולזיווג הזוועה והאכילה. שהרי, גם על הגג התל-אביבי מכשירים את המתוק שהוא הנורא. יצויין: מחשבות מוקדמות לקראת המיצב הנדון כללו רעיון על אודות וידאו, בו ייראו אנשי זק"א (פלוגת זיהוי קורבנות אסון) המלקטים שיירי בשר-אדם לצורך אכילה. אף יצרה תחריט בנושא. אך, עתה, אסון ומזון מתוק. בדומה לשלגונים שיצרה ב- 2000 בתבנית הילדה שקפאה למוות בימי המהפכה התעשייתית. ואולי, בדומה לילד השותה את דמעותיו, עבודה חדשה, המעסיקה את סיגלית בימים אלה ממש.
מה פשר הערפדיות המתוקה הזו, הקניבליות עתירת הסוכרים? אין מנוס מהתשובה: האכילה המתוקה מאשרת יצר חיים, ארוס ואושר, אלא שזו מושתתת על יצר-מוות. זאת ועוד: אכילת המתוק, הנמס, הוורוד, מחזירה את האמנית ואותנו לעולם של ילדות ולחוויה אורלית בראשיתית, הממזגת אנרגיה עם עולם אימהי שכולו טוב. ברם, הרגרסייה נתונה בסימן עולם-המבוגרים כעולם של אלימות, הדן את המתוק לרעיל. "שם-האב"?
האם אין שלוש הפיגורות האלגוריות, גיבורות המיצב הגגי, כלום אינן מוכיחות הן עצמן חיים וחיוניות פרדוקסליים של גוויות המייצרות מיץ-דם? שום שמץ של ארוטיות אין בפיגורות המעורטלות הללו. הן, כזכור, מופשטות מעורן, ביטוי לפגיעות ולרגישות עצומה ("אדם ללא עור", אנו אומרים), אך גם ביטוי לייסורים אין-קץ (כברתולומאוס הקדוש, האוחז את עורו בידיו ב"יום-הדין" של מיכלאנג'לו), הד רחוק לסדרת ציוריו המופשטים של ז'אן פוטרייא משנות הארבעים, "שהופשט עורם". יודגש: סיגלית לא ראתה את הגוויות פשוטות-העור במוזיאון הרפואי בווינה, ואף לא את התערוכה הגרמנית הנודדת של הדמויות חשופות-הבשר. את דמויותיה היא יצרה בהסתמך על צילום-עצמי בעירום שטוף בנוזל אדום.
על הגג התל-אביבי, חסר החן והחסד, הציבה סיגלית לנדאו שלוש דמויות מונומנטליות וארכיטיפיות, אנדרטאיות כלשהן: קוטפת הפרי, נושא שק-הפירות וה"ארכיונר" (זה האחרון כורע ליד חשבונית ידנית בתנוחת "סופר-המלך" מהציור והפיסול המצרי העתיק, כאבחנת רותי דירקטור בעיתון "מעריב"). משהו בקוטפת מעלה בתודעתנו את תנוחת החטא הקדמון של חווה הקוטפת פרי אסור בגן-עדן. משהו בדמותו של נושא שק-הפרי מתחבר בתודעתנו לחגיגות ההתיישבות ולהרואיקה החלוצית, כפי שצוירו לא אחת בציור הישראלי. ביחד עם ה"ארכיונר", דומה שאנו צופים בזיווג מרקסיסטי של פרקסיס ותיאוריה מסוג הריאליזם החברתי בציורי הקיר והבד המונומנטליסטייים של יוחנן סימון, הצייר שנודע באפותיאוזה של האוטופיה הקיבוצית. סיגלית נוקטת ברתוריקה של תנועת-העבודה, אך מהפכת אותה לרתוריקה של הזוועה. העודרים, הקוטפים וכו' של סימון היו מעורטלים בחצי-גופם (בדומה לחלוץ הגיגנטי של "הפירות הראשונים"): הם חשפו שרירים עבריים חדשים. עתה, סיגלית מערטלת אותם הלאה מעורם כדי להותירם עם שרירים זבי-דם. ואם עוד מקנן בנו ספק קל ביחס למטונימיה, משמע – פני החברה הישראלית בצמצומה האלגורי – כי אז באה האמנית ומדווחת על עבודת-מיצב חדשה, עליה היא עמלה, ונושאה – "תריסר הבנים", או, אם תרצו – שניים-עשר שבטי-ישראל.
אך, נחזור אל השלישייה. מבחינתי, ה"ארכיונר" הוא הוא דמות-המפתח. שימו לב ליומן שלמרגלותיו ובו פירוט מהלכי הממשלה והצבא בעתות האינתיפדה. ה"ארכיונר" הזה מזכיר לנו באיזה מין פירות ובאיזה מין "עסיס" מדובר כאן. הוא ה"רזונר", מקהלה בת דמות אחת, המפרש את ההצגה. שאם השרירים והפרי הם, כאמור, ארכיון של רוע, ואם ענפי הפרי בנויים בחלקם מפסי-מתכת משרדיים (כאלה המשמשים לתמיכה במדפים), הרי שה"ארכיונר" הוא ארכון והוא ארכֶה, הוא ביורוקרט-על של מערך ייצור, העיוור לאסון שאותו הוא מפיק ואשר בתוכו הוא חי (ואשר הוא עצמו קורבן לו).
"גביעים" דלי-חומר, שלא ויתרו על ארשת פסוודו-ברוקית, מפוזרים על פני הגג. שיירי המיץ האדמדם בגביעים מלמדים, שלא רק פעולות ייצור ומעבדה מתקיימות על הגג הזה, אלא גם "משתה". כאן חוגגים (כלומר, חגגו: אפשר, "אכול ושתה כי מחר נמות"), או, אולי, כאן שותים על-מנת לשכוח. אני מבכר את תיזת המשתה, המובילה אותי הישר אל מקום נישא אחר, בו פועלות דמויות מונומנטליות, האחראיות על הרג ושמד ומרבות לשתות: האולימפוס (וכבר עמד על כך דרור בורשטיין ב"סטודיו" מס' 138, נובמבר-דצמבר 2002). האם הגג של סיגלית הוא מין אנטי-אולימפוס שמייצרים בו נקטר לאלים? שמא נאמר, ש"שלישייה קדושה", טריו אלילי, מולך על הגג התל-אביבי ודן את הקיום האנושי לאפוקליפסה? זהו הרובד המיתי של “Country”, ארץ שהפכה לשמים פגניים, ומיצב הבא חשבון תיאולוגי עם ריבוניו של עולם. זהו גם הרובד המיתי המקשר בין מיצג-הגג של לנדאו למיצב המיתי האחר שלה, "הר-הבית", שהוצג, כזכור, במוזיאון ישראל ב- 1995. שם, ה"סלע" הקדוש, שבמרכז המיצב, ניצב על כריות ירוקות (המשמשות במקורן לעכבר-מחשב), אך אלו טונפו בשיירי מזון ומשקה, כך שהפכו נגועות בפטריות. המקום הקדוש הפך לאתר של רקב אשר אף איים על ה"קדושה" המוזיאלית. לפי אריאלה אזולאי, אלגוריה למצב הכיבוש. אם כן, הגג האולימפי, המטונף במיץ-דם, אנלוגי למקום הקדוש האחר. שני האתרים הם אלגוריות פוליטיות ותיאולוגיות, שבתשתיתן ארכיון-רוע (כריות-ה"עכבר" מרצפות את הר-הבית בזיכרון ממוחשב), קטלוגו של מקום וזמן אכזריים.
רצפת-הגג של “Country” חוללה שמות בחלל הגלריה: זפת, סיד, בטון, ברזלים וכו' "השחיתו" את אולם-התצוגה הקורקטי והאוטונומי, שהפך למרחב אלים ומסוכן להלך בו. אם בעברה, הצטיינה סיגלית לנדאו בהשחתת חללים "מקלטיים" (נוסח חללי ומיכלי "הומלֶסים", שהציגה ב- 1994 בתחנה המרכזית בתל-אביב, ובבייאנלה בוונציה ב- 1997), הרי שעתה היא יוצאת אל החלל הפתוח. מעין יציאת plein air ממקלט לאחר קטסטרופה. מרחב הטבח שלה מחולק ב"גריד" של תשעה "מוקשי-גג", כלשונה: תשעה עמודי-בטון נמוכים שבראשם ברזלי-בניין עקומים בכיוונים שונים. "גריד" רציונליסטי שהתהפך למרחב אקספרסיוניסטי-מופשט. אסתטיקה של "דלות-חומר" מפנה מקומה לסוריאליות פצועה ופוצעת עם אנטנה המכוסה בשיירי "בשר" (ציפורים? שרירי-אדם?); עם סמליותו של סולם מוכתם ב"דם" (סולם הורדתו של ישו מהצלב? סולם-יעקב שהכזיב?); עם סמליותו של קלשון שדבוקות גם בו פיסות-"בשר" (קלשונו של מר-מוות?); עם סמליותן של "פטמות" התלויות לייבוש, ככביסה על גג, ואשר מהפכות אסוציאציה ארוטית ויניקתית לטובת תבניות ששמשו את האמנית להכנת כדורי-הפרי.
הקץ לאוטופיות הפסגה של המודרנה: לא עוד הבטחות גאולה והתחדשות בראש-הר ("כשאנו המתים מקיצים"), בקומה עליונה ("בית-הבובה"), בעליית-גג ("אווז-הבר"), בראש-עמוד ("אלוף הבונים") וכו' במחזותיו השונים של הנריק איבסן. זרתוסטרא של ניטשה ידע שהגאולה היא בירידה מראש-ההר, ואילו סיזיפוס של קאמי ידע שכל פסגה היא ראשיתה של תהום. וכבר תומס מאן העלה אותנו על "הר-קסמים" כדי לדעת מחלה ומוות. סיגלית לנדאו מעלה אותנו לראש-בניין, אך אינה מותירה כל סיכוי לנחמה. שום אלוה גואל אינו מצפה לנו שם למעלה. השמים שמעל בתי תל-אביב מוכתמים באדום, כמו הגשימו את יום-הדין של "חזון יוחנן". אם תרצו, מיקומו של המיצב “Country” במרתף (הגלריה ממוקמת שתי קומות מתחת לפני האדמה) מחייב, שלאיגרא רמה של סיגלית לנדאו אנחנו יורדים במעלית, עמוק-עמוק אל בירא עמיקתא. ירידה צורך עלייה צורך נפילה.
פיליפ ליידר, "הגרניקה הישראלית", "ארץ אחרת", מס' 13, נובמבר-דצמבר 2002, עמ' 75-72.
השוו למפעלה הארכיוני של מיכל היימן, האוגרת עיתונים במעקב שיטתי אחר צילומי אסונות ואופני הצגתם.
אריאלה אזולאי ועדי אופיר, מתוך ההקדמה ל"ימים רעים", תל-אביב, 2003, עמ' 7.
Ariella Azoulay, Death’s Showcase, Cambridge, Mass., 2001, p.190.
|
נכון, הצבע הלבן מתכתב עם שבועות באופן די מובהק, אבל הסוד הוא לבחור פריט אחד באאוטפיט שדווקא לא יתהדר בצבע הלבן, אלא בגוונים אחרים, ולו כדי להוסיף טאץ' ייחודי ללוק. בין אם אלה יהיו הנעליים, הצעיף או אפילו החגורה – כל פריט כזה עשוי לשדרג את הלוק באופן ניכר. בשל העובדה שכרגע יש מגבלת התקהלות, וההגעה אל הקניונים כרוכה בעמידה ממושכת בתורים, תוכלו למצוא נעלי ילדות לרכישה אונליין, ועוד מגוון פריטים נהדרים לילדים שיגיעו עד לפתח ביתכם, כך שלא תצטרכו לעמוד בתור בקניונים ובחנויות.
אחד הסממנים הבולטים של חג השבועות הוא השימוש בפרחים, על כן נהוג להניח על הראש זר פרחים מרהיב. תוכלו לשלב את אלמנט הפרחים באאוטפיט, אם זה באמצעות שמלה פרחונית או ג'ינס מעוטר בהדפסי פרחים. עבור בנים ניתן להוסיף פרחים לדש החולצה, כשכמובן ניתן להשתמש בפריטים פרחוניים גם עבורם, אם כי לא קל למצוא בגדים מעוטרים בפרחים לבנים.
אגב, אם תרצו, ניתן להכין באופן עצמאי זרים לראש או להוסיף פרחים ללוק בשיטת "עשה זאת בעצמך". יש לא מעט הדרכות מצוינות בנושא ברחבי הרשת.
עוד סממן שמתכתב על חג השבועות הוא היבול (חיטה). כמו כן, מאחר ומדובר בחג קייצי, תוכלו לשלב באאוטפיט של הילדים פריטים בגוונים צהובים, שכן מדובר בצבע שמתאים לעונה החמה ומשקף את צבע החיטה וצבעה של השמש. תוכלו לשלב את הגוון בפריטים בודדים או באקססוריז, וכמובן תוכלו ליצור טוטאל לוק בגוונים הללו.
חג שבועות כבר מעבר לפינה, וזה בהחלט זמן אידיאלי להרכיב את האאוטפיט של הילדים לקראת ערב החג. בחרו את הפריטים האהובים עליכם ביותר, ואל תשכחו להוסיף זר פרחים ייחודי וססגוני. חג שמח!
|
הנשיא טראמפ החליט הערב (שישי) להאריך את ההקלות בעיצומים נגד איראן במסגרת הסכם הגרעין. עם זאת, טראמפ הבהיר כי זו הפעם האחרונה בה הוא מאריך את ההקלות, וכי אם לא יושג הסכם המשך עד למועד החידוש הבא בעוד שלושה חודשים, תחדש ארצות הברית את הסנקציות ובכך תפרוש מהסכם הגרעין.
הממשל מבקש ממדינות אירופה להיכנס לדיונים על הסכם המשך אשר יכליל את נושא הטילים הבליסטיים בהסכם הגרעין, יאפשר פיקוח חופשי בכל האתרים, ויבטל את תפוגת תוקף ההסכם, אשר מוגבל כיום ל-15 שנים. הממשל גם מבקש מהקונגרס לפעול לשנות את החוק המפקח על ההסכם כדי שישקף מטרות אלה. אם לא יושג הסכם המשך, מאיימת ארה״ב לפרוש מהסכם הגרעין.
במקביל הודיע משרד האוצר האמריקני כי הוא מטיל עיצומים על 14 יחידים וגופים באיראן בגלל הפרות זכויות אדם ובגלל סיוע לתוכנית הטילים. בין היתר יוטלו עיצומים על סאדיק לריג׳אני, ראש מערכת אכיפת החוק ואחיו של יו״ר הפרלמנט עלי לריג׳אני, וכן על ראש הכלא בו מוחזקים אסירים פוליטיים.
אתמול קראו בריטניה, צרפת וגרמניה לטראמפ להגן על הסכם הגרעין עם איראן. שרי החוץ של שלושת המעצמות נפגשו בבריסל עם שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, ובתום הפגישה פנו לנשיא האמריקני בבקשה להמשיך בהקלת הסנקציות על איראן. בנוסף, שרי החוץ מאירופה נפגשו גם עם שר החוץ של איראן ג'וואד זריף.
בחודש שעבר, כינה טראמפ את הסכם הגרעין "בושה", והוסיף כי זו אחת העסקאות הגרועות עליה חתומה ארצות הברית. "לא נוכל לתת לממשל הרצחני להמשיך עם הפעילות שלו. לא נסכים לכך שתהיה לו אפשרות אחזקה של נשק גרעיני. לא שמעתם את הסוף בעניין הזה, תאמינו לי. הממשל האיראני חייב להפסיק לתמוך בטרוריסטים".
לאחרונה איים המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, שמדינתו תגיב בעוצמה לכל "צעד שגוי" של ארצות הברית בסוגיית הסכם הגרעין. "האומה האיראנית עומדת איתנה, ומול צעד שגוי של 'האומה השתלטנית', תגיע תגובה של הרפובליקה האיסלאמית", צוטט חמינאי בתקשורת המקומית.
|
מנכ"ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, יפרוש מתפקידו בסוף השנה. סוטניק פורש לאחר 23 שנות עבודה במפעל הפיס, בהן 10 שנים כמנכ"ל. דירקטוריון מפעל הפיס החליט על הקמת ועדת איתור שתבחן את המועמדים לתפקיד.
במכתב ששיגר סוטניק לחברי הדירקטוריון, הוא כתב: "אני עוזב את מקום עבודתי בתחושת גאווה נוכח ההישגים שהושגו. צוות הניהול המוכשר של המפעל הנשען על עבודתם המסורה של אלפי הזכיינים מבטיחים שהמפעל הלאומי החשוב הזה יוסיף לשרת באופן המיטבי את הקהילה. הגל החברתי ששטף את המדינה הבהיר לכולנו כמה חשובה תרומתו של הפיס למרקם החיים החברתי בישראל. גידול בהכנסות מפעל הפיס משמעותו גידול בהשקעות בתשתיות החינוך בישראל".
במפעל הפיס אומרים כי שנת 2010 הסתיימה בהכנסות שיא של 4.6 מיליארד שקל ורווח נקי של 1.14 מיליארד שקל. חצי מהרווחים מממנים בניית כיתות לימוד והחצי השני של הרווחים מועבר כמענקי פיתוח לרשויות המקומיות.
|
כתוב בפרשה: "כי תצא למלחמה על אויביך...". מסבירים המפרשים,האויב הגדול והמסוכן ביותר לאדם הוא היצר הרע, מפני שאיתו צריך לנהל מאבק ומלחמה מתמדת ללא היסח הדעת.
כתוב בפרשה: "הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי...". תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי. כלומר וחי בעל חכמה בלא תלמוד תורה נחשב כמיתה.
כתוב בפרשה: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלהֶיךָ נתֵן לָךְ לא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלא תִקְפּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן: כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לו...".
"אלה מסעי בני ישראל...". למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום. רואים בפרשה זו את האהבה והחביבות של הקב"ה לעם ישראל. דברי חז"ל על הפסוק: "וישם ה' דבר בפי בלעם..."
כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו. כתוב בפרשה: "ויאמר אלעזר הכהן... זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' את משה...". שישים ריבוא מבני ישראל עומדים לפני משה רבינו ומצפים לשמוע מפיו הלכות הגעלת כלים אשר שמע מהקב"ה, והוא עומד כנגד ושותק. במקומו יוצא אלעזר ואומר: "זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' את משה". מיד תולים כל ישראל עיניהם במשה ותמהים, מדוע ידבר אלעזר במקומו?
קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו...". מסבירים המפרשים: זמן קצר אחרי שאמר בלעם בהתפעלות "ותהיי אחריתי כמוהו...", הלך ויעץ לבלק להחטיא את ישראל. כיצד ניתן להבין דבר זה? אומרים חכמים, כתוב: "שוב יום אחד לפני מתתך...". איך ידע האדם מתי הוא יום מותו? ישוב היום שמא ימות מחר, ונמצא שכל יום הוא בתשובה.
כתוב בפרשה: "אדם כי ימות באהל...". בכל מצב ובכל שעה חייב אדם ללמוד תורה, הן בעתות מצוקה ואף כאשר הזמן העומד לרשות האדם הוא מועט, יראה לנצל את הרגעים ללמוד תורה. "החפץ חיים": עצה טובה לניצול הזמן ללמוד תורה, ובדרך משל המשיל זאת לסוחר גדול שהיה טרוד במסחרו מבוקר עד ערב. מרוב טרדותיו לא היה לאיש זמן להתפלל בציבור, וכמו כן לא נותר לו הרבה זמן במשך היום והלילה לקביעת עתים לתורה.
קוראים יקרים, כתוב בפרשה: "ויקהלו על משה ועל אהרון...". גם על דברים הפשוטים ביותר צריך אדם לעמול, כדי להחדירם אל ליבו, אם לא יעשה כן יישארו בתחום הידיעה בלבד, ורחוקים מהשפעה על מהלך חייו. דוגמא מוחשית אנו רואים, שכולנו יודעים ומאמינים בחיי העולם הבא וברוב טוב הצפון בו, ובמהלך החיים אין לידיעה הזו שליטה כלל על רבים מקרבנו.
קוראים יקרים, פרשת שלח היא הפרשה הרביעית בספר במדבר ועיקרה עוסק בשליחות המרגלים לארץ ישראל, בכישלון השליחות, בחטא הוצאת הדיבה על הארץ ובהשלכות שלו. בתחילת הפרשה משה מצטווה על ידי ה' לשלוח אנשים, לתור את הארץ.
|
המכללה האקדמית ספיר, הפועלת כמוסד עצמאי מאז שנת 1998, היא מוסד אקדמי שזכה להכרה מהמועצה להשכלה גבוהה. מכללת ספיר ממוקמת בנגב הצפוני, במרחק שעה נסיעה מתל אביב ומירושלים וחצי שעה מבאר- שבע. הלימודים מתקיימים בתנאים יוקרתיים של מכללה ובשכר לימוד אוניברסיטאי.
המכללה האקדמית ספיר מציעה שנת לימודים אקדמית ראשונה ללא עלות למשוחררי צה"ל ושירות לאומי החל משנת 2010 בהתאם לחוק קליטת חיילים משוחררים! סטודנטים של מכללת ספיר זכאים לנסיעות חינם ברכבת במשך שלושה חודשים.
במחלקה BA בלימודים רב תחומיים ייפתח סמסטר אביב בתכנית חלקית ותאפשר לצבור נקודות זכות. במחלקה זו מוענקות מלגות ייחודיות – מלגת 50% משכר הלימוד לבני 50 ומעלה ומלגת 35% משכר הלימוד לבני 35 ומעלה בכפוף לתקנון.
מכללת ספיר נחשבת למכללה גדולה ומובילה השומרת על מצויינות אקדמית ונחשבת למוסד לימודים יוקרתי. הרמה האקדמית הגבוהה במכללה נשמרת הודות לסגל אקדמי בכיר הכולל את מיטב המרצים שכולם אנשי אקדמיה ומחקר מובילים. הלימודים בכל המחלקות במכללה הם לימודים דינמיים המעודכנים בהתאם להתפתחויות ולשינויים בשדה המחקר המדעי, בחברה ובמשק בישראל ובעולם. בכל מחלקות הלימוד מעבירים המרצים תוכניות לימוד חדשניות וייחודיות לסטודנטים הלומדים בכיתות לימוד מרווחות ומצוידות היטב הממוקמות בבניינים מודרניים. כמו כן, במכללה מועברים קורסי פסיכומטרי וקורסי אמי"ר.
המכללה השוכנת באחד האיזורים היפים בישראל, מוקפת כולה בקיבוצים וכפרים, זרועה כרי דשא, דקלים ועצי נוי. מעל 8,000 סטודנטים לומדים במכללת ספיר והם זוכים ליהנות מקמפוס מרווח, מטופח, מודרני, יפה ושוקק חיים, הכולל מסעדות ומזנונים, מרכז ספורט, בריכת שחייה, סינמטק, פאבים ומועדונים, תחנת רדיו של הקמפוס ועוד; עוד נהנים הסטודנטים מיחס חם, אישי ותומך מסגל המכללה האקדמי והמנהלי, ממגון שירותים והטבות לסטודנט (מלגות, תגבור, ייעוץ וליווי, השמה תעסוקתית, קורסים "און ליין", חומרי לימוד ברשת ועוד), מאגודת סטודנטים חזקה הפועלת למענם; ממגון פעילויות ואירועים במכללה ועוד. מכללת ספיר ידועה בפעילות נרחבת למען החברה והקהילה.
|
התכנים באתר אינם מהווים עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות עם מומחה. לא תהיה למשתמשים כל תביעה, דרישה או טענה, מכל סוג שהוא כלפי חברת טרימקס trimaxstore.co.il ו/או בעליו של האתר ו/או כלפי צוות הכותבים, העורכים והיועצים המשתתפים בעריכתו.
בעת סימון / בקשה / אישור קבלת אימייל מאתר trimaxstore.co.il הגולש מאשר לאתר לשלוח דבר פרסומת לתיבת האימייל שלו.
הגשת פרטים כוזבים הינה עבירה פלילית עפ"י חוק. טרימקס ו/או הספק יהיו רשאים לנקוט בצעדים משפטיים כנגד מגישי פרטים כוזבים. טרימקס ו/או הספק יהיו רשאים לבטל השתתפות לקוח במכירה, היה ואותו לקוח הגיש פרטים כוזבים או חלקיים.
הקופון לא ניתן לצבירה, שמירה, שימוש במכירה אחרת ותקף רק בעת הימצאו בדף המכירה, בהתאם למועדים מדויקים אשר ייקבעו על ידי טרימקס. כל קופון הנו ייחודי למוצר ספציפי, באופן אשר יוגדר על ידי טרימקס.
טרימקס שומרת לעצמה את הזכות להוסיף, להסיר ולעדכן קופון בדף מכירה בכל רגע נתון ללא הודעה מוקדמת.
טרימקס שומרת לעצמה את הזכות לבטל מימוש של קופון ו/או עסקה ו/או מכירה כלשהי, במקרים הבאים: אם יתברר לה שנפלה טעות סופר או טעות טכנית חריגה בהצגת פרטי המוצר, מחירו, תנאי התשלום וכדומה; אם יתגלה כי ארעה תקלה בתקשורת ו/או בעיה טכנית אחרת שמנעה ממשתתפים להשתתף במכירה באופן תקין; אם יתברר לה כי העסקה ו/או במכירה לוותה בפעילות בלתי חוקית של הזוכים ו/או מי מטעמם ו/או צד ג' כלשהו; אם יתברר כי הזוכה עלול לשוב ולמכור את המוצר או השירות בו זכה לצד ג' ו/או לסחור בו.
הפרטים האישיים שמסרת ותמסור, כמו גם פרטי הרכישות שתבצע בעתיד, יישמרו במאגר המידע של טרימקס. טרימקס לא תעביר את פרטיך האישיים לאף גורם אחר. למרות שעל פי חוק אינך חייב למסור לנו את פרטיך האישיים, לא נוכל לטפל בהזמנתך אם לא נקבל אותם.
במקרים של ביטול עסקה שלא עקב פגם או אי התאמה הינך רשאי להחזיר את המוצרים שרכשת בתוך 14 (ארבעה עשר) ימים מיום קבלתם או מיום קבלת מסמכי הגילוי (תעודות משלוח או חשבונית), לפי המאוחר מביניהם. יש להחזיר את המוצר באריזתו המקורית ככל שהדבר אפשרי או סביר. אם רכשת שירות הנך רשאי לבטלו בתוך 14 (ארבעה עשר) ימים מיום ההזמנה ועד 2 (שני) ימים שאינם ימי מנוחה לפני מועד מתן השירות. כדי להחזיר את המוצרים מומלץ ליצור קשר טלפוני עם טרימקס.
במידה ורכשת תוכנית אימונים ותוכנית זו נכתבה עבורך באתר, גם אם לא עשית בה שימוש,אינך רשאי לבטלה ותחויב בגינה בתשלום מלא . יציאה או הפסקת תוכנית אימונים תתבצע ע"י הודעה בכתב/בע"פ ובכל מקרה ביטולה יכנס לתוקף רק לאחר שנסתיימה. על תוכנית זו תחויב באופן מלא גם אם החלטת לסיים או להפסיק את ההתקשרות באמצע החודש .החיוב על התוכנית יהיה מלא גם אם לא נכתבה תוכנית עבור כל החודש .
אינך רשאי להחזיר או להחליף מוצרים הניתנים להקלטה, שעתוק או שכפול או שאריזתם המקורית נפתחה, אלא אם התברר שהם פגומים. במקרה זה תוכל לבטל את העסקה ולא תחויב בדמי ביטול. במקרה של מוצר פגום הינך רשאי לשלוח את המוצר בצירוף חשבונית המס שקיבלת ומכתב המתאר את הבעיה במוצר לכתובת שתימסר לך ע"י חברת טרימקס.
פרטיותך חשובה לנו. במסגרת הפעלת האתר אנו עשויים לאסוף סוגים שונים של מידע בקשר לשימושך באתר. מידע זה אינו מזהה אותך אישית ונאסף באופן סטטיסטי בלבד. השימוש במידע זו נועד על מנת לשפר ולייעל את האתר. בהסכמתך לתנאי השימוש, הנך מרשה לחברת טרימקס לעשות שימוש במידע שייאגר אודות שימושך באתר לצורך הפקת וניתוח סטיסטי והעברתו לצדדים שלישיים- כל עוד המידע אינו מזהה אותך באופן אישי והכל בכפוף להוראות החוק.
טרימקס תהא רשאית לשלוח אליך דואר אלקטרוני, לפנות אליך בכתב או בע"פ בכל מידע בדבר מבצעים, חדשות או עדכונים, זאת אם ציינת כי הנך מעוניין בקבלת מידע זה.
מלוא זכויות הקניין הרוחני באתר, לרבות זכויות היוצרים בעיצוב, בקוד המחשב המפעיל את האתר ובכל קובץ: גרפי, טקטסטואלי או מולטימדיה המצויים באתר, (להלן "התכנים") הינן של Tri-max.co.il בלבד.
אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם, להפיץ, להציג בפומבי, למסור לצד שלישי ולעשות שימוש כלשהו בכל חלק מן התכנים אשר באתר בלא קבלת הסכמת trimaxstore.co.il (ובפרט המאמן: מקסים שחף) מראש בכתב.
|
תוכנית "צרכנים נותני שירות" הנה תוכנית ייחודית המציעה מערך ליווי תעסוקתי מומחה בפריסה ארצית. הליווי נועד לתמוך, לקדם ולאפשר את שילובם המוצלח, בעבודה של אנשים עם אבחנה פסיכיאטרית (מתמודדים), כעובדי שיקום וטיפול מן המניין, בכל מגוון התפקידים במערך שירותי הבריאות והרווחה: חונכים, מדריכי שיקום, רכזי תעסוקה, מתאמי טיפול, מנחי קבוצות ועוד. פיתוח קריירה כצנ"ש (צרכן נותן שירות) בעולם השיקום תורמת לפיתוח זהות מקצועית, בעלת משמעות ובעלת פוטנציאל לתרום לסביבה בה פועלים ולהיתרם ממנה במידה שווה.
היכולת להפוך את הידע והחוויות מניסיון החיים האישי לכלי עבודה זו המומחיות שלנו וזהו הידע המקצועי הנמצא בידיו של הצרכן נותן השירות.
אנו מאמינים כי הידע שמביא עמו הצנ"ש יכול להביא למהפכה בעולם השיקום ולשינוי עמדות אצל צוותי השיקום, מקבלי השירותים, והאוכלוסייה הכללית.
פיתוח קריירה כצנ"ש בעולם השיקום תורמת לפיתוח זהות מקצועית, בעלת משמעות ובעלת פוטנציאל לתרום לסביבה בה פועלים ולהיתרם ממנה במידה שווה.
|
ערך זה עוסק בהיסטוריונית. אם התכוונתם לחברת הכנסת, ראו מיכל בירן (חברת הכנסת).
בירן נולדה בירושלים בשנת 1965 בשם מיכל פומפיאן. את תאריה האקדמיים עשתה באוניברסיטה העברית. במהלך לימודיה שהתה שנה בסין ושנה באוניברסיטת הרווארד. למדה לתואר ראשון בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון ובחוג ללימודי מזרח אסיה, (1986-89) ; למדה לתואר שני בתוכנית אישית (לימודי מרכז אסיה -1989–1993) במהלכו למדה שנה באוניברסיטת שאנדונג בסין (1991-2). עבודת הגמר שלה לתואר מוסמך נערכה בהדרכתם של הפרופסורים דוד איילון וראובן עמיתי, והתמקדה ב "קאידו ח'אן (1301-1236)" (ראו להלן). היא המשיכה לתואר שלישי בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת, במהלכו למדה שנה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית (1996-1995). נושא הדוקטורט, אותו סיימה בשנת 2000, היה: "סין, הנוודים והאסלאם: שושלת הקרא-ח'תאי (הליאו המערבית), 1218-1124", והוא נכתב בהדרכתם של הפרופסורים מיכאל זנד מהאוניברסיטה העברית ואליזבט אנדיקוט ממידלבורי קולג' בארצות הברית.
בירן שהתה כעמיתה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בשנת 2000, שם ארגנה עם ראובן עמיתי קבוצת מחקר על נוודים אירו-אסיתיים בין סין למזה"ת, ושהתה כעמיתה במכון למחקר מתקדם בפרינסטון בשנים 2002 -2001. היא מונתה למרצה באוניברסיטה העברית ב-2002, ולפרופסור חבר ב-2006. בשנים 2009–2012 שימשה כראש התוכנית לדוקטורנטים מצטיינים בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית. בשנת 2014 מונתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית, ובאותה שנה גם התקבלה כחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
עבודת הדוקטורט של בירן, שעובדה לספר שיצא ב-2005 בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג', עסקה בשושלת הקרא ח'תאי או הליאו המערבית, השושלת המרכז אסיתית היחידה הנחשבת לשושלת סינית לגיטימית בעיני ההיסטוריוגרפיה הסינית, וזאת למרות שלא שלטה בשום חלק של סין גופא. השושלת שלטה במרכז אסיה (ממזרח סינג'יאנג ועד נהר האוקסוס) בתקופה שקדמה לעלייתו של צ'ינגיס ח'אן והייתה אחת הדוגמאות הראשונות לשלטון לא מוסלמי על אוכלוסייה מוסלמית ברובה. הח'יתאנים, עם מנצ'ורי במקור ששלט במנצ'וריה, מונגוליה וחלקים מצפון סין במשך למעלה ממאתיים שנה (906–1125) הגיעו למרכז אסיה כפליטים, לאחר שנכבשו על ידי נתיניהם לשעבר הג'ורצנים. אך תוך כמה עשורים הצליחו להקים אימפריה רחבת ידיים שהכניעה את רוב השליטים המוסלמים במרכז אסיה. מחקרה של בירן שחזר את ההיסטוריה הפוליטית של הקרא ח'תאי (שהייתה מפוזרת בין מקורות רבים ושונים בעיקר בסינית, ערבית, פרסית ורוסית) ואחר כך דן באספקטים תרבותיים ומוסדיים של השושלת, תוך התייחסות לנושאים כמו מנהל, צבא, דת ומגדר בהיסטוריה של הקרא ח'תאי; לדימוי של סין במרכז אסיה המוסלמית דאז; ולצד ניסיון להסביר מדוע, בניגוד לשושלות נומדיות אחרות שהגיעו לעולם האסלאם במהלך השנים, הקרא ח'תאי לא אימצו את דת האסלאם. לדברי בירן, המסורת הסינית שהביאו איתם הח'יתאנים מסין, סיפקה להם את אותם הדברים ששושלות נומדיות אחרות מצאו בדת האסלאם: זהות קולקטיבית משותפת, אמצעים לניהול מדינה ולגיטימציה.
הספר, המחקר הראשון בשפה מערבית שהתמקד בשושלת חשובה זו, זכה בתואר Outstanding Academic Title של המגזין Choice לשנת 2006.
בירן עסקה גם בשושלות המוסלמיות שהיו כפופות לקרא ח'תאי, בעיקר הקראח'אנים, וביחסי שושלת הליאו בסין עם עולם האסלאם (מאות 10 - 12). פרויקט גדול שלה עוסק בפזורה הח'יתאנית תחת הכבוש המונגולי ואחריו (מאות 13 - 16 בניסיון להבין את התהליכים באמצעותם הביאו המונגולים להעלמות הח'יתאנים כעם הן על ידי טמיעתם בסין ובאיראן (בשתיהן ניסו להקים מדינות משלהם תחת המונגולים) והן עי הפיכתם לשבטים או קלאנים בתוך עמי מרכז אסיה שהופיעו אחרי הכיבוש המונגולי דוגמת האוזבכים או הקאזאחים.
בירן היא מההיסטוריונים הבודדים במערב (ובעולם) העוסקים בהיסטוריה של המדינה המונגולית במרכז אסיה, מדינה המתועדת הרבה פחות משכנותיה באיראן בסין ואפילו ברוסיה. ספרה הראשון, עיבוד של עבודת המאסטר שלה שיצא לאור ב-1997, עסק בקאידו, שהיה נינו של צ'ינג'יס ח'אן ונכדו של אוגדיי. יורשו, שצאצאיו נושלו מנחלתם עקב מאבקי הירושה המונגולים, על ידי בית טולוי, אביהם של השליטים המונגולים בסין ובאיראן. רוב המקורות מהתקופה המונגולית נכתבו במדינות הטולוייות ולפיכך הציגו את קאידו כמורד וכאנטי-קאאן, ששאף להכפיף את האימפריה כולה לשלטונו. שילוב מקורות מקצוות האימפריה ומקורות חיצוניים (בערבית, ארמנית, ובתיאורי נוסעים אירופאיים) מאפשר להציג את מטרתו של קאידו – ניסיון לשקם את נחלת אוגדי שנבלעה על ידי הטולויים; לתת לו את האשראי לו הוא ראוי כמיסד המדינה המונגולית העצמאית במרכז אסיה ולעמוד על טיבה של מדינה זו- הן מבחינת יחסי החוץ שלה ובעיקר מבחינת ארגונה הפנימי.
בשנים האחרונות עסקה בירן גם באספקטים שונים בהיסטוריה של בית צ'אגטאי, צאצאי בנו השני של צ'ינג'יס ח'אן שירשו את קאידו כמנהיגי המדינה המונגולית במרכז אסיה. היא כתבה גם את הפרק על בית אוגדי וצ'אגתאי ב- Cambridge History of Inner Asia, vol.2: The Chinggisid Age5 ועכשיו (2011) מתכננת לכתוב היסטוריה מקיפה של הח'אנות של צ'אגתאי.
ספרה זה של בירן יצא באוקספורד בשנת 2007 במסגרת הסדרה שעורכת פרופסור פטרישיה קרון, על דמויות מפתח בעולם האסלאם (The Makers of the Muslim World). צ'ינג'יס ח'אן אמנם לא היה מוסלמי, אך הוא ויורשיו השפיעו בצורה מכרעת על עולם האסלאם, לא רק כמחריביו אלא גם כמי שתרמו לפריחה תרבותית ואומנותית, למסחר פורח ולהרחבת האופקים האינטלקטואליים; להתפשטות אדירה של דת האסלאם לערבה האירו אסיתית ומעבר לה (סין הודו, דרום מזרח אסיה) ולהופעתם של תפיסות לגיטימציה וחוק חדשות, שבמרכז אסיה היו בעלות תוקף עד המאה השמונה עשרה, ולהופעתם של עמים מוסלמים חדשים (דוגמת האוזבכים והקאזאחים). הספר סוקר את חייו של צ'ינג'יס ח'אן, את הסיבות להצלחתו ואת מקומה של הפלישה לעולם האסלאם בביסוס שלטונו והלגיטימציה שלו. עוד סוקר הספר את מורשת המונגולים בעולם האסלאם, ואת דימויו המשתנה של צ'ינגיס, במאות ה-13 - 21 הן בעולם האסלאם והן באזורים האחרים עליהם השפיע: מונגוליה, סין, רוסיה והמערב.
ספר זה ערכה בירן ביחד עם ראובן עמיתי והוא ראה אור בהוצאת בריל בליידן בשנת 2005. הספר הוא אסופת מאמרים פרי סדנה שנערכה במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית בשנת 2000. הספר בוחן אספקטים ביחסי הנוודים ויושבי הקבע מהתקופה הפרה היסטורית ועד ימינו, עם דגש על תקופת הזוהר של הנוודים המאות 10 - 15, ומדגיש את מורכבותם של יחסים אלו, ואת אופים ההדדי: כלומר לא רק הנוודים ה"ברברים" אימצו אלמנטים מתרבויות יושבי הקבע, אלא גם יושבי הקבע הושפעו מאוד מהתרבות הנומדית לאורך הדורות.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיכל_בירן_(היסטוריונית)&oldid=27122977"
|
רצח בני משפחת פוגל באיתמר היה פיגוע דקירה שהתרחש בליל שבת, ו' באדר ב' ה'תשע"א (11 במרץ 2011). במהלך הפיגוע חדרו שני מחבלים פלסטינים מהכפר עוורתא ליישוב איתמר הסמוך, פרצו לבית ריק, ממנו גנבו נשק חם, ולאחר מכן פרצו לבית משפחת פוגל, ורצחו בדקירות סכין ובירי את זוג ההורים ושלושה מילדיהם.
כחודש לאחר הפיגוע, נעצרו המחבלים חכים מאזן עוואד, ואמג'ד מוחמד עוואד, בני 18 ו-19 קרובי משפחה, הודו ברציחות ושחזרו את ביצוע הטבח. השניים מזוהים עם ארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, אולם ככל הידוע ביצעו את הרצח ללא תיאום עם הארגון. בית המשפט הצבאי גזר על כל אחד מהם כ-130 שנות מאסר.
כשבוע לפני הפיגוע תצפת חכים עוואד על היישוב איתמר במטרה ללמוד את סידורי האבטחה במקום. לאחר מכן פנה עם אמג'ד עוואד לקרוב משפחה במטרה להשיג כלי נשק לביצוע הפיגוע. הם הצטיידו בארבעה סכינים, שניים מהם באורך 40 ס"מ. המחבלים הגיעו לאיתמר בשעה 20:30 לערך ודילגו מעל גדר היישוב. בדומה ליישובים רבים ביהודה ושומרון, האחריות על אבטחת היישוב איתמר בעת שגרה מוטלת על חברת אבטחה פרטית במימון משרד הביטחון. על פי התחקיר הראשוני שערך צה"ל, הגדר המקיפה את היישוב פעלה באופן תקין וחדירת המחבלים אכן הפעילה התרעה, אך הסייר התורן שיצא למקום לא זיהה דבר ועל כן הסיק שמדובר בהתרעת שווא ולא נקט בפעולות נוספות. מצלמות התצפית, הפועלות באופן חלקי ביישוב, לא כיסו את האזור שממנו חדרו המחבלים.
במשך כשעה וחצי הסתובבו המחבלים ביישוב כדי לאתר יעדים לתקיפה. הם פרצו תחילה לבית אחת המשפחות ביישוב, אך משנוכחו שהבית ריק מתושבים, לקחו רובה סער מסוג M16 מקוצר, קליעים ואפוד שמצאו בבית. הם יצאו והמתינו ליד בית משפחת פוגל, שבו התנהלה מסיבת עונג שבת מרובת משתתפים. לאחר שהמסיבה הסתיימה והם שיערו שבני המשפחה ישנים, מה שהיה נכון, נכנסו המחבלים לבית דרך הדלת שלא הייתה נעולה. אמג'ד רצח בדקירות סכין רבות את יואב בן ה-10, ושניהם יחד רצחו את אלעד בן ה-4 בדקירות ובחניקה. לאחר מכן פנו לחדר ההורים, שם נאבק אמג'ד באב אהוד, וגבר עליו באמצעות דקירות רבות בצווארו ובעורפו. גם האם רות ניסתה להיאבק, אך היא נדקרה ונרצחה. לאחר שיצאו הרוצחים חזר אמג'ד לבית כדי לחפש נשק, וכששמע שם את בכיה של התינוקת הדס, בת שלושת החודשים, רצח גם אותה באמצעות דקירה חזקה בראשה. המחבלים לא הבחינו בשני ילדים נוספים, בן 8 ובן שנתיים, שישנו בחדר אחר, ולא פגעו בהם. לאחר מכן נעלו המחבלים את דלת הבית מבפנים, יצאו דרך החלון ונמלטו מהמקום, דרך אותה נקודה בגדר.
לאחר חצות הגיעה לבית הבת הבכורה, תמר בת ה-12, שהייתה בפעילות של בני עקיבא ומצאה את דלת הבית נעולה. היא שמעה את אחיה בוכה ודפיקותיה על הדלת לא נענו. הבת העירה את אחד השכנים. יחד הם העירו את אחיה בן ה-8, שישן אז בסלון, וביקשו ממנו לפתוח את דלת הבית. הבת נכנסה לביתה ושם גילתה שהוריה ושלושת אחיה מתבוססים בדמם. היא והשכן הוציאו מהבית את האח שפתח את הדלת, ואח נוסף, בן שנתיים, שבכה וניסה להעיר את הוריו. השכן הזעיק את כיתת הכוננות של היישוב וכוחות נוספים. כוחות הצלה שהגיעו למקום ניסו לערוך החייאה באחד הילדים, ללא הצלחה.
זמן קצר לאחר גילוי הפיגוע התפרסו כוחות צה"ל ומשטרת ישראל ביישוב על מנת לוודא שהמחבלים אינם נמצאים במקום. בשעה 03:30 גילו הגששים הצבאיים עקבות המובילות אל עוורתא, כפר ערבי סמוך. על הכפר הוטל עוצר.
ביום ראשון הובאו הנרצחים לקבורה בהר המנוחות, בהלווייה רבת משתתפים.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קרא למנהיגי העולם לגנות גינוי תקיף את הפיגוע. הרב הראשי לישראל, יונה מצגר, אמר בנאום שנשא בלויית הנרצחים "להפוך את איתמר לעיר ואם בישראל זו התשובה לפיגוע" .
ביום שלמחרת הפיגוע, אישרה הממשלה להקים כ-500 דירות בתגובה לפיגוע. תושבי איתמר הקימו סמוך ליישוב מאחז לזכר הנרצחים. יו"ר מועצת יש"ע, דני דיין קרא לממשלת ישראל להקים שכונה חדשה ביישוב על שם הנרצחים והתייחס להחלטת הממשלה כ"צעד קטן בכיוון הנכון". בפועל, בעקבות הרצח החלה בניית שכונה "נופי ארומה" באיתמר. השכונה נחנכה ביוני 2014.
ברצועת עזה היו שחגגו את הפיגוע בחלוקת ממתקים. דובר חמאס בעזה, סאמי אבו זוהרי, התייחס גם הוא לפיגוע ואמר: "אנחנו בחמאס תומכים לחלוטין בהתנגדות למתנחלים שרוצחים ומשתמשים בפשעים ובטרור נגד בני עמנו הפלסטינים, בחסות השתיקה הבינלאומית המוחלטת ובתמיכת חיילי הכיבוש הישראלי". מנגד, בכתבה ששודרה בערוץ 10 בתוכנית של לונדון וקירשנבאום גינו עוברי אורח בשכם את הפיגוע וקראו לו "לא מוסרי, נוגד את עקרונות הדת ולא אנושי". גם ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, סלאם פיאד אמר: "אנחנו מגנים בבירור ובתקיפות את כל סוגי האלימות, ואני מגנה את מה שאירע הלילה באיתמר, בדיוק כמו שגיניתי את הפשעים נגד הפלסטינים".
יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, גינה את הפיגוע בראיון לרשת ב', וכינה אותו "בזוי, לא מוסרי ולא אנושי". מאוחר יותר באותו היום קרא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לאבו מאזן להשמיע מסר "ברור וחד גם כלפי עמו", ומיכאל איתן שיבח את הגינויים של עבאס וקרא לחדש את התהליך המדיני. אחרי שהמחבלים נעצרו, נשפטו ונידונו למאסרי עולם, שידר ערוץ הטלוויזיה של הרשות הפלסטינית משדר ובו קרובי משפחתו של עוואד, כולל אמו, מהללים ומשבחים אותו ואת הטבח שביצע באיתמר.
מדינות רבות ברחבי העולם גינו את הפיגוע.
סקר שנערך לאחר הפיגוע, על ידי מומחים מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשיתוף בכירים במוסד למדיניות ומחקרי קהל ברשות, בקרב פלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה, גילה כי 32% מהנשאלים תמכו ברצח חמשת בני המשפחה.
לאחר הפיגוע דווח כי מתנחלים חסמו כביש ויידו אבנים, הם נעצרו באזור יצהר והכפר הפלסטיני בורין.
חודשיים וחצי לאחר הרצח פורסם תחקיר צה"ל שהעלה כשלים של מערכת הביטחון: בתקופת הרצח היו התראות על חדירה ליישוב, אולם החדירה עצמה לא נמנעה בשל אי-הבנת הערכת המצב.
בחודש שאחרי הפיגוע השקיעו השב"כ וצה"ל מאמצים רבים בחיפוש אחר הרוצחים. כוחות של צה"ל ערכו חיפושים נרחבים בכפר עוורתא הסמוך, אליו הובילו עקבות הרוצחים. במהלך החיפושים הוכרז הכפר כשטח צבאי סגור, נעצרו כ-100 תושבים, גברים ונשים, ונלקחו דגימות DNA מהעצורים ומתושבים אחרים, כדי להשוותם עם ממצאים שנמצאו בזירת הרצח.
פעילים של מספר ארגוני שמאל רדיקלי ישראלים, בהם "יש גבול", "קואליציית נשים לשלום", "גוש שלום", "הוועד הישראלי נגד הריסת בתים" ו"המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית" שראו את פעילות כוחות הביטחון בכפר כברוטלית מדי, ערכו בכפר ביקור מחאה לאות הזדהות עם תושביו.
כחודש לאחר הרצח הוסר צו איסור פרסום שהוטל על חקירת הפרשה. על המצוד הממושך אחר המחבלים פיקד אל"ם נמרוד אלוני, מפקד חטיבת שומרון. לבסוף עצרו לוחמי יחידת דובדבן שני צעירים פלסטינים מן הכפר עוורתא, חכים ואמג'ד עוואד, בני 18 ו-19, אשר נעצרו, הודו ושחזרו את המעשה. כמו כן, נעצרו פלסטינים נוספים שסייעו לשניים.
ב-2 באוגוסט הורשע חכים עוואד בחמישה מעשי רצח, וב-13 בספטמבר גזר עליו בית המשפט הצבאי באזור השומרון 130 שנות מאסר (שווה ערך לחמישה מאסרי עולם ועוד חמש שנים). ב-28 בנובמבר הורשע גם אמג'ד עוואד, בן דודו של חכאם, בחמשת מעשי הרצח, וב-16 בינואר 2012 נגזרו עליו באותו בית משפט צבאי 132 שנות מאסר (שווה ערך לחמישה מאסרי עולם ועוד שבע שנים).
בתום 30 ימים לפיגוע התקיים באיתמר טקס הנחת אבן פינה למבנה הקבע של הישיבה הגבוהה, שבה לימד הרב אהוד פוגל, שייקרא על שמו "משכן אהוד".
מקהלת הילדים "פרחי איתמר", בה היה חבר הבן שנרצח, יואב פוגל, שינתה את שמה ל"פרחי יואב".
באפריל 2011 הקליט הזמר והמלחין עמיר בניון שיר לזכר משפחת פוגל. השיר "התנערי", על פי מילותיו של יועץ התקשורת והפזמונאי משה קלוגהפט, נכתב כמחווה לתמר פוגל, ששרדה את הפיגוע ומצאה את חמשת בני משפחתה מתים לאחר הרצח. השיר מכיל את הפזמון מתוך "לכה דודי", שגם הוקרא בהלוויה: "התנערי מעפר קומי לבשי בגדי תפארתך". לאחר מספר ימים הקליט בניון גרסה נוספת עם מקהלת הילדים "פרחי יואב" מאיתמר.
ביום השנה הראשון, ו' באדר תשע"ב, נחנך "משכן אהוד", בית הקבע של הישיבה הגבוהה באיתמר. במעמד הוכנס גם ספר התורה שנכתב לעילוי נשמות חמשת הנרצחים ונקבעה מזוזת בית המדרש. בקמפוס שנבנה ישנם גם חדרי לימוד על שם רות וילדי בני הזוג. ארון הקודש עשוי מאבני המקום והאדמה שבין האבנים נלקחה מגינת משפחת פוגל. על הפרוכת של ארון הקודש נכתב הפסוק "התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי" (ישעיה נב, ב).
בתשע"ד נחנכה באולפנת לבונה פנימיה לזכרה של האם רות, שהייתה מחנכת במקום.
בשנתיים שלאחר הרצח נקראו כ-25 תינוקות על שם בני המשפחה.
^ האדרת רוצחי משפחת פוגל בטלוויזיה הפלסטינית, מבט לתקשורת פלסטינית, 29 בינואר 2012.
^ 32% מהפלסטינים תומכים בטבח באיתמר, באתר nrg.
^ תחקיר רצח משפחת פוגל: כוחות הביטחון כשלו, באתר חדשות ערוץ 2.
^ אור הלר, מח"ט שומרון: המוטיבציה בקרב ארגוני הטרור לא ירדה מהפרק, באתר של "רשת 13", 17 באפריל 2011 (במקור, מאתר "nana10").
^ לילך שובל, אני שליח של המדינה, ישראל היום, 14.09.2012, עמודים 16–17, כפי שהועלה באתר עמותת דובדבן.
^ נעצרו המחבלים שביצעו את הפיגוע באיתמר, דובר צה"ל ושירות הביטחון הכללי, 17.4.2011.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רצח_בני_משפחת_פוגל_באיתמר&oldid=27003739"
|
מזרונים, כמו כל פריט אחר בבית, מתלכלכים אחת לתקופה וצוברים כתמים מידי חודש. וכמו: שטיחים, ספות ושאר רהיטים, גם מזרונים דורשים ניקיון יסודי אחת לתקופה, כזה שיסיר מהם את כל האבק הפנימי והמצטבר בחלוף השנים. אם אתם תושבי אשדוד או האזור, תוכלו לקבל מחברתנו WeClean שירות ניקוי מזרונים באשדוד מהיר וקולע בתוך 24 שעות בלבד.
מלבד המראה החיצוני והלא מחמיא למזרונים המוכתמים, קיימים גם סיבות בריאותיות כדי לבצע ניקוי מזרונים באשדוד. הסיבות העיקריות שבגינם מומלץ עבורכם לבצע ניקוי מזרונים באשדוד אצל חברה מקצועית הם: קרדית אבק, חלקיקי צואה, שאריות תאי עור מתים שהצטברו על מזרוניכם במהלך התקופה בהם אתם מבצעים שימוש יום יומי במזרונים.
סיבה נוספת היא חיטוי המזרון והסרת ריחות רעים. מזרון אינו שונה מהבגד בו אתם משתמשים מידי יום שתכבסו אותו בסיומו של יום, את המזרון, סביר להניח שלא ניקיתם באופן מקצועי אולי מעולם.
לחברתנו WeClean הציוד הדרוש ע”מ להסיר את כל אלה ממזרוניכם ע”מ שאתם תוכלו לישון בטוח על מזרון נקי ומחוטא וללא השפעות שליליות של חיידקים וכדומה.
כדי שאתם תיהיו לקוחות מרוצים של חברתנו WeClean, אנו מבצעים במיוחד עבורכם, הדגמה בחינם על קטע מסוים במזרן עוד קודם הניקוי.
כך זה קורה: ראשית, נחליט ביחד על קטע מוכתם במזרן בו תרצו לראות את ההדגמה (מומלץ הקטע המוכתם ביותר), אנו נבצע את ההדגמה באמצעות חומרי הניקוי, מכונת הניקוי ושאר הציוד הדרוש לביצוע ניקוי מזרונים, ובסיומו של ההדגמה אתם תחליטו אם זה נראה בעיניכם. במידה והייתם מרוצים משיטת הניקוי והתוצאה, אנו נמשיך לנקות את המזרנים (ברשותכם), ואנו נסיר את כל הלכלוך, האבק, חיידקים, תאי עור מתים, חלקיקים צואתיים ועוד ממזרוניכם. עוד על ניקוי מזרנים של WeClean.
בנוסף להדגמה בחינם, לנו עוד מספר שירותים מקצועיים כמו זמינות מיידית תוך 24 שעות לאשדוד והסביבה. לכן, אם אתם תושבי אשדוד אתם תוכלו לחייג עכשיו, ובתוך 24 שעות בלבד אנו נגיע לביתכם ע”מ לבצע את ניקוי מזרונים באשדוד מקצועי על הצד הטוב ביותר.
בנוסף, אנו מעניקים אחריות מלאה הכוללת: אחריות על מרקם המזרן שלא יינזק במהלך הניקוי ולאחריו. אחריות שהכתמים ייעלמו לגמרי בסיומו של הניקוי (ניתן לראות בסוף הניקוי את כמות השחור היוצאת מהמיכל העליון והלא נקי של המכונה).
למרות האמור לעיל, יש לציין כי קיימים סוגי מזרונים בודדים הבעייתיים מבחינת הסרת כתמים. מזרונים אלו לרוב עשויים מאחוזי כותנה גבוהים, אשר בהם הכתמים יהיו כחלק מהבד ולא יהיה ניתן להסיר בשום דרך. אבל אנו, לפני תחילת הניקוי ניתן לך את חוות הדעת המקצועית שלנו על סוג המזרון שלכם ועל שיטת ניקוי מזרונים שלכם.
ניקוי ספות באשדוד – WeClean החברה המומלצת עבורך.
ניקוי חלונות באשדוד – הברקה מקצועית.
ניקוי ריפודים לרכב באשדוד – לנסיעה נעימה יותר.
ניקוי שטיחים באשדוד אצל הטובים ביותר.
חברת ניקיון באשדוד – WeClean המובילים.
|
בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.
"באפס וגו'" - שני אלו שווין המה: כמו כשאין עצים תכבה האש מעצמו, כך כשאין נרגן המחרחר ריב תשתוק המריבה מעצמה.
"באפס" - הוא כענין לא כמו (ישעיהו מו): "ואפס כמוני".
"נרגן" - מתלונן.
תרגום מצודות: שני אלו שווין המה: כמו באפס (כשאין) עצים תכבה האש מעצמו, כך כשאין נרגן (מתלונן) המחרחר ריב תשתוק המריבה מעצמה.
תרגום ויקיטקסט: כשכמות העצים במדורה יורדת לאפס, האש כבה; כך גם, כשאין אדם נרגן (המאשים את הזולת בשנאה וכוונה רעה), אש-המריבה כבה, וכל מדון (ריב) שותק ונרגע במהירות.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כו כ.
יש אנשים, שרבים ואף צועקים, אולם כמה שעות לאחר המריבה הם שוב חברים, מדברים וצוחקים כאילו שלא קרה כלום; ויש אנשים, שאחרי שהם רבים, האוירה ביניהם נשארת עכורה למשך כמה שבועות.
כך גם המדון = הריב לפעמים נגמר תוך זמן קצר, ולפעמים "בוער" לאורך זמן, בהתאם לכמות הנרגן.
נרגן הוא המאשים את הזולת שהוא שונא אותו; ההאשמות הללו הן הדלק של המריבה. באין נרגן - כשאף אחד מהצדדים לא חושד בשני שהוא שונא אותו - ישתוק מדון: המריבה לא תימשך; אחרי שהם יצעקו קצת אחד על השני ו"יוציאו קיטור", הם יחזרו להיות חברים טובים.
דרך שלישית היא ללכת "נגד" הכעס - לחשוב מחשבות הפוכות מהמחשבות שגרמו לכעס, לדון את האדם שהכעיס אותנו לכף זכות, לראות את מעשיו בצורה חיובית יותר. דרך זו נמצאה היעילה ביותר, בהתאם לפסוקנו - "באין נרגן ישתוק מדון".
גם הפסוקים הקודמים מדברים על אש - ייתכן שהם מתייחסים לגורם שמצית את אש המריבה, (משלי כו יח): "כְּמִתְלַהְלֵהַּ הַיֹּרֶה זִקִּים חִצִּים וָמָוֶת, כֵּן אִישׁ רִמָּה אֶת רֵעֵהוּ וְאָמַר: הֲלֹא מְשַׂחֵק אָנִי"*: להצית אש של מריבה זה מאד קל - לא צריך אפילו להסתמך על עובדות, אפשר לרמות ולהמציא סיפורים דמיוניים שיגרמו לאנשים לריב ביניהם. מרמה כזאת דומה ל"זיק" - ניצוץ שמצית אש. אולם, מריבה שניצתת ע"י סיפורים דמיוניים כאלה תתקיים לאורך זמן, רק אם אחד הצדדים הוא נרגן, כלומר חושב שרעהו שונא אותו.
רעיון דומה נמצא ב(משלי טז כח): "אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, וְנִרְגָּ ןמַפְרִיד אַלּוּף"*.
והפסוק שאחריו (פסוק 22) שוב מדבר על הנרגן, ומלמד שהנרגן גורם לא רק להתמשכות המריבה, אלא גם לתחושה רעה אצל שני הצדדים.
דפים בקטגוריה "משלי כו כ"
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:משלי_כו_כ&oldid=326855"
|
בהמשך לפוסט הקודם אשר עסק בהזדמנות שנוצרה עם השקעתה של חברת עילדב הציבורית בחברת האשראי החוץ בנקאי הפרטית מ.ל.ר.ן (נקרא לה מלרן מעתה ואילך). מלרן פירסמה היום טיוטת תשקיף לקראת הנפקת אג"ח, המטרה היא לגייס 70 מליון ש"ח אג"ח בריבית של "עד 4%". בנוסף פירסמה החברה את דוחות הרבעון השלישי וכעת יש לנו הזדמנות להבין יותר לעומק את פעילות החברה.
תיק האשראי, הנכס המרכזי בחברת אשראי חוץ בנקאית, עמד בסוף הרבעון השלישי על 307 מיליון ש"ח. ההון העצמי עמד על 36.6 מליון ש"ח ולנתון זה נכון להוסיף את ההון אשר יתווסף עם המרת הלוואה המירה מעילדב. לאחר המרת ההלוואה ההון העצמי יעמוד על סך 57 מיליון ש"ח, מול מאזן בהיקף 325 מיליון ש"ח (הון עצמי לסך מאזן של 17%).
כאמור, בתום הרבעון השלישי התיק עמד על 307 מיליון, נתון אשר מציג צמיחה נאה בת 32% לעומת סוף 2018. בתום הרבעון השלישי תיק האשראי של מלרן מומן ע"י הונה העצמי וכן ע"י הון זר בגובה 281 מליון ש"ח. חלק קטן מהון זר זה הוא ההלוואה וכן ההלוואה ההמירה מעילדב. רב הון זה, כ 251 מיליון ש"ח, מקורו בספקי אשראי יקרים, בתשקיף אנו למדים כי מלרן משלמת 9.6% ריבית לשנה בגין מסגרות האשראי החוץ בנקאיות אשר עומדות לרשותה.
הכנסות המימון צמחו כ 20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, באופן טבעי במהלך הרבעון השלישי היו מספר הוצאות חד"פ אשר קשורות "למעבר הליגה" לחברת אג"ח והריווחיות נשחקה לעומת התקופה המקבילה. ההנהלה מדווחת על 1.9 מיליון עלויות ל"יצירת תשתית לגיוס הון ציבורי וחיזוק העמידה בתנאי הרגולציה".
דברים נוספים שאנו יכולים ללמוד מהדוח הרבעוני והתשקיף כוללים את תחומי הפעילות של מלרן- 88% הוא נכיון שיקים לעסקים, בסוף הרבעון השלישי מועד הפרעון של 73% מתיק האשראי הוא בפרק זמן קצר בן 90 יום או פחות . 12% מהפעילות היא נכיון שיקים עצמיים, זהו תחום שאני פחות אוהב, עם זאת בתשקיף מפורט כי לרב כנגד שיק עצמי מלרן מקבלת בטוחה כגון נדל"ן או רכב הנדסי. לדעתי סה"כ זו תמונה טובה ולא שונה מהותית משחקני אשראי חוץ בנקאיים אחרים.
שימו לב למבנה הארגוני- זהו ארגון בשל. במלרן מועסקים 19 עובדים (לסבר את האוזן, שחקן בעל תיק אשראי בגודל דומה כגון שוהם מעסיק 7-8 עובדים). להבנתי, טרם החלטת ההשקעה במלרן, אחד הדברים שבעילדב העריכו היא ההשקעה של מלרן במטה ותשתיות חברה. נראה כי מלרן נבנתה משלב מוקדם להיות ארגון גדול בעל יכולת לנהל תיק אשראי משמעותי, חלק מהתפקידים, כגון קצין ציות, להבנתי הם פעילויות אשר מבוצעות במיקור חוץ אצל שחקנים אחרים בענף.
דבר נוסף אשר שונה במלרן לעומת שחקנים אחרים בענף, הוא קיומו של צוות מכירות שטח. אנשי מלרן יכולים להגיע לשטח ולבצע חיתום שם, למיטב ידיעתי זהו שירות שלא קיים אצל שחקנים אחרים. אני סבור כי מאפיין פעילות זה יכול לשמש להעצמת היתרון התחרותי במלרן. ככל שתוזיל את עלויות האשראי החיצוניות שלה ותהפוך לתחרותית יותר לעומת שחקנים ללא גישה למקורות הון זר, מאפיין זה של הפעילות ייתכן ויקסום ללקוחות חדשים.
נעבור ל"חישוב קצבים" פשוט אשר יכול להמחיש כמה ערך ייצור מהלך שחלוף מקורות האשראי במלרן- כיום מלרן, ללא צמיחה משמעותית, בדרכה להרוויח כ 13 מיליון ש"ח רווח לפני מס. נניח כי בשנתיים הקרובות ישוחלפו כל מקורות ההון הזר היקרים למקורות זולים יותר כגון אג"ח ומסגרות אשראי בנקאיות אשר עלותן 4%. המשמעות של הצלחת מהלך כזה היא חסכון עלויות מימון בגובה 15.7 מיליון ש"ח. למעשה אנו נראה את הרווח לפני מס יותר ממכפיל את עצמו, וזאת ללא הנחה בדבר צמיחה בתיק האשראי.
הדרך הכי פשוטה להיחשף לאפסייד הפוטנציאלי ברעיון זה היא באמצעות רכישת מניות חברת עילדב הציבורית אשר מחזיקה 22.5% ממלרן.
גילוי נאות: לקרן אנפה קפיטל בניהולי יש החזקה במניות עילדב ושוהם ביזנס, כל הכתוב פה אינו בגדר המלצה, על הקורא להניח כי כל מה שאני כותב נכתב מפוזיציה, אינני ערב לדיוק בפרטים והמידע המוצג, לפני כל החלטת השקעה בשוק הון על המשקיע לבצע בדיקה עצמאית מעמיקה ו\או לקבל ייעוץ רלוונטי.
תודה על הפוסט. מה דעתך על האגח )4% תשואה, כהשקעה "במקום מזומן" עד פידיון .. כלומר "להשכיב" חלק מהמזומן הרב שנצבר לי, באגח כזה.
נראה לך אגח וחברה שתגיע לפידיון, או שעשויה להיות בעיה?
הי יובל, ראשית עדיין לא הונפק אג"ח, איננו יודעים מהי הריבית, הרוד שואו להבנתי מתוכנן להמשך החודש כך שלא ניתן להשקיע בעת הנוכחית.
שנית, בגין מגבלות כאלה ואחרות אינני יכול לתת כאן המלצות השקעה.
עדיין לא קראתי התשקיף, אבל מה שקפץ לי לעין זה שוהם, עם תיק אשראי באות סדר גודל מצליחה לייצר רווחיות הרבה הרבה יותר גבוהה, למרות שהיא עדיין לא החליפה את כל האשראי לזול יותר.
בגדול זה נכון, אבל ברבעון השלישי של 2019 שוהם שילמה לפחות 50% פחות ממלרן בגין עלויות המימון שלה.
עלויות ההנה"כ של שוהם ברבעונים האחרונים הם סביב 2.5 מיליון ש"ח לרבעון שזה די דומה למלרן ברבעון השלישי השנה בנטרול הוצאות החד"פ שקשורות להנפקה.
בשוהם אני מצפה לראות גידול בהנה"כ בעתיד (בשאיפה מגידול במצבת העובדים ולא מעליות שכר נוספות לצוות אשר כבר כיום מקבל משכורות גבוהות), במלרן אני מאמין שהמטה מסוגל לספוג גידול משמעותי מאוד בגודל תיק האשראי ללא צורך בהוצאות נוספות. כאמור, להבנתי משלב מוקדם בנו במלרן מטה וחברה שמסוגלת לנהל תיק אשראי גדול משמעותית מגודלו הנוכחי.
ועדין, קשה שלא לתמוהה על גיוס כספים ב 10%?!
מניח שאתה מדבר על ערך פיננסים?
סקירה טובה, ואתה כנראה צודק שמלרן תהנה מהפריחה בתחום האשראי החוץ בנקאי כמו חברות אחרות בתחום. עם זאת, כמו שציינת בטקסט, עילדב מחזיקה קצת פחות מרבע ממלרן, כך שהיא נהנית רק מכרבע מהרווח הנקי שלה. לכן, כדי לקבל את התמחור הנוכחי של עילדב אתה צריך לקחת רק רבע מהפעילות של מלרן. כשתעשה את זה, תראה שהמכפילים שציינת יהיו גדולים פי 4, כך שהמשקיעים כבר מתמחרים את פעילות מלרן כמו החברות האחרות.
ירון, בלעז אומרים I beg to differ.
יצירת ערך במלרן באמצעות שחלוף מקורות האשראי רחוקה מלהיות מגולמת במחיר מניית עילדב כיום, למרות הראלי במניה בחודשיים האחרונים.
אתה יכול לראות בפוסט הקודם דיון קצר בטווחי שווי אפשריים בהתאם להתפתחויות השונות.
|
עיריית אור יהודה סיימה בימים אלה פרויקט שבמסגרתו רושתו כל 17 בתי הספר בעיר בתשתית אלחוטית מהירה המבוססת על גלים מילימטריים, פרי פיתוח של הסטארט-אפ הישראלי סיקלו.
כתוצאה מהפרויקט, בתי הספר יכולים ליהנות מאינטרנט מהיר במיוחד – 1,000 מגה-ביט – מה שיסייע להפוך אותם למתוקשבים. זאת, ללא השקעה יקרה בתשתיות מורכבות, המהווה את החסם העיקרי לתקשוב מרבית בתי הספר בישראל.
הפרויקט הוא חלק משורה של פרויקטים במסגרת קידום העיר החכמה בעירייה, שמובילה ראשת העירייה, ליאת שוחט. האחראי על הנושא בעירייה הוא היועץ שלה, יואל לוי. עלות הפרויקטים עומדת על מיליוני שקלים.
לדברי לוי, "היתרון הגדול בשיטת הגלים המילימטריים, שהותקנה בבתי הספר, היא רמת הקרינה האפסית שלהם, מכיוון שהם מבוססים על אלומות אור קצרות, שמקושרות ישירות לבניין העירייה. כל בתי הספר הופכים לחלק מרשת התקשורת העירונית, שנשלטת ומבוקרת על ידי מרכז הבקרה העירוני, ובכך משחררת אותם מתלות בספקים חיצוניים ובצורך לתחזק בעצמם את הרשת".
הוא ציין כי בנוסף ליתרונות הטכנולוגיים של הפרויקט, הוא מניב חיסכון כספי ניכר לקופת העירייה. "עלות התפעול והשימוש בגלים מילימטריים נמוכה בכ-50% לפחות לעומת חיבורי האינטרנט הקודמים והאיטיים. לדוגמה, קודם לכן, התשתיות שמקובלות בבתי הספר רבים בארץ סיפקו מהירות של 50 מגה-ביט בעלות של כ-45 אלף שקלים לשלוש שנים, בעוד שבאמצעות גלים מילימטריים העלות היא כ-22 אלף שקלים לאותה התקופה", אמר.
לוי ציין כי הפרויקט מאפשר לספק אינטרנט מסונן לבתי הספר, לפי מידת הדתיות שלהם: "אינטרנט רימון בסינון תום לבתי הספר הממלכתיים, אינטרנט רימון קלאסי לבתי הספר הממלכתיים דתיים ואינטרנט אתרוג מבית רימון למגזר החרדי".
אייל אסא, מנכ"ל סיקלו, אמר כי "הטכנולוגיה שלנו מנגישה אינטרנט במהירויות גבוהות ובמחירים ברי השגה. כך, ניתן להשתמש בו לצרכי לימוד והעשרה, וליהנות מסביבת לימודים מתקדמת".
פרויקט הגלים המילימטריים בבתי הספר הוא אחד משלל פרויקטים שעיריית אור יהודה מובילה בשנה האחרונה, כחלק ממגמת התחדשות העיר והצפי לגידול במספר התושבים שלה. בהמשך לפרויקט זה התקינה העירייה מתגים חדשים ונקודות גישה ל-Wi-Fi של ארובה. "מערכת הניהול קלירפאס מחברת ומדברת עם כל המתגים ברחבי הרשת, ודואגת גם לניהול מדיניות ההרשאות והגישה וגם לאבטחה לכל סוגי ההתחברות", הסביר לוי.
דבר נוסף שאותו מאפשרת הרשת החדשה לעיריית אור יהודה הוא שדרוג מצלמות האבטחה והגדלת מספרן ל-250 בעתיד הקרוב. "בכל מקום שבו יש רשת, ניתן לחבר למצלמות IP ובכך להגדיל את מספרן ללא עלות יקרה".
כמו כן, הוא אמר כי "אנחנו מחליפים בימים אלה 3,000 מתוך 4,500 גופי התאורה שיש בעיר, כך שנוכל לבצע מדיניות של תאורה מנוהלת, ולווסת אותה בהתאם לשעות ולצריכה". את גופי התאורה מייצרת ג'ואנו והפרויקט מבוצע על ידי החברה החיפנית חשמלירז, שזכתה במכרז שהעירייה הוציאה.
לוי ציין כי בשנה הקרובה מתוכננים הוספת חיישנים לרשת הקיימת, הוספת מערך מצלמות במיזם משותף עם המשטרה וחיבור מערכות האנרגיה של בתי הספר לרשת מנוהלת.
להיות כנה- נכנסתי להלם למקרא הידיעה על השקעה עצומה בטכנולוגיה של גלים מילימטרים לתקשורת אינטרנט לבתי הספר בעוד" עיר חכמה", כשחורבות "ערים חכמות" מהעבר הלא רחוק, אפילו כאן בישראל, עדיין מעלות עשן מכמות הכסף שעלה השמימה….
לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהשקעה בטכנולוגיה לא בשלה לכדי להיות הראשונים בארץ, כולל חסרונות של תקשורת גלים מילימטרים, לצד יתרונות מסקרנים שעדיין לא באים לידי ביטוי בשימוש מהועט בטכנולוגיה זו, כדי להשתאות על האומץ והיוזמה של עיריית אור יהודה.
כדאי להחזיק אצבעות ממש, כי כמו שזה נשמע ונראה – הסיכון הוא גדול, וודאי אם מדובר במערכת חינוך שלא משופעת במשאבים, ואם המיזם יצלע ….
אברום רותם היקר, התגובה שלך לא במקום. מדובר בטכנולוגיה מוכחת שעובדת בעולם יותר מ 20 שנה ורק לאחרונה הגיעה לישראל. צא ולמד לפני שאתה ממהר להסיק מסקנות ולהטעות את הציבור.
Danny איך אמרת, צא ולמד!
דני היקר אתה מדבר שטויות , הטכנולוגיה הזאת חדשה ויש אותה סך הכל חצי שנה בסין שאיטליה ובעוד כמה מקומות ..
הטיפשים האלה מתגאים ב"קידמה" ובכל שכל תלמיד יקבל גישה מהירה לאינטרנט. חבל שלא טרחו לספר להורים שמדובר בקרינה סופר מזיקה ושאין לה שום תקן בריאותי מגן. במילים אחרות העיריה הפכה את התלמידים לשפני ניסיון בלא הסכמתם או אפילו ידיעתם…בהצלחה לילדים ולהורים, נקווה שזה יגרום לאחרים בארץ ובעולם להבין את הטעות לפני….
תנו לפחות הערה או אסמכתא שזה עומד בתקן בין לאומי….דמכם בראשכם אם זו קרינה לנוחות של הילדים שלנו איפה האחריות שלכם?!
על סמך מה אתם אומרים שהיא עם 0 קרינה וכל שאר השיט שאתם טוענים??
על סמך המוכר שמכר לכם את הטכנולוגיה?? או על סמך חקר שעשו והראו לכם??
כמה שהילדים שלנו זולים בעיניכם.
בכל אופן הילד שלי עובר להיות בחינןך ביתי!!! ממליצה גם לכולם..לא מפקירה את החיים שלו ואותו בידי מערכת החינוך ובעתיד גם לא לצבא!!!
אור יהודה זה הפירט האדום… מה אפשר לצפות… זילות בבריאות הציבור. הנורא מכל עוד לפנינו. מקרי סרטן מרובים גידולים סרטניים חוסר ריכוז פגיעה חמורה בתאי המוח… והכל כדי להאיץ את הנתונים. משול ללחץ אטמוספרי לצנרת ישנה שלא אמורה להתמודד עם זה. מזעזע. לבצע פוליגרף לכל מקבלי ההחלטות לעניין ניגוד עניינים.
לדעתי למען בריאות ילדינו אנחנו צריכים להתאגד ולדרוש מהעריה להסיר באופן מיידי מביהס את כל הg5 לא רוצה שהילד שלי יגלוש במהירות באתרים רוצה שיהיה בריא ויאריך ימים זה הכל זכויות אדם יש בחיים האלו או לא ?
יותר זול להעמיד את הילדים בשורה צמוד לקיר ולירות בהם ישר לראש.
ככה לפחות יחסכו מהם היסורים והטיפולים הכואבים בסרטן ובמחלות קשות אחרות.
כל החכמולוגים שמדבררים את בעלי האינטרסים יהיו בהלם כשיראו ביוטיוב את הסרטון בו אנשי מקצוע וביניהם מומחים עולמיים לקרינה ונשק שהחליטו לסכן את מקום עבודתם ולספר לציבור על גזר דין המוות העומד לפני ילדיהם .
|
"מר קואלה, נתפסת נוהג במהירות מופרזת ליד בית ספר", אמר השופט פרנק קפריו לויקטור קואלה. "סליחה?", שאל קואלה, והשופט הסביר שוב ולאט יותר את העבירה.
הקטע הזה, ששודר בריאלטי המשפט האמריקאי Caught In Providence, עלה לרשתות החברתיות וכבש את הגולשים. 9.3 מיליון צפיות רק בעמוד הרשמי של התוכנית בפייסבוק בשבוע האחרון, ותיכף תבינו למה.
"אני בן 96 ואני נוהג לאט, ואני נוהג רק כשאני חייב", הסביר קואלה לשופט, "נסעתי לקחת את הבן שלי לבדיקות דם. הוא נכה". בשלב הזה השופט מנסה להבין - האם אדם בן 96 לוקח את בנו לעשות בדיקות. "כן", הסביר קואלה, על סף דמעות, "אני לוקח אותו מדי שבועיים. יש לו סרטן". בנו של קואלה, הוא אמר אחר כך, הוא בן 63.
השופט, שכבר מזמן רגיל למצלמות באולם שלו, אמר לקואלה "אתה בשנות ה-90 שלך ועדיין דואג למשפחה שלך. זה נהדר". הוא הצביע על גבר שישב בקצה האולם ואמר "זה הבן שלי. הוא מסתכל עלי ואומר 'אבא, אתה גם תסיע אותי כשתהיה בן 90'. אתה משמש דוגמה רעה לבן שלי", צחק קפריו.
הסרטון זכה ל-124,000 לייקים לבבות ודמעות בפייסבוק, ולאלפי תגובות. "הלב שלי נמס", כתבה מגיבה אחת. "אני בוכה", הוסיפה אחרת. "הייתי שמחה להסיע את הבן שלך לבדיקות שלו", כתבה גולשת נוספת. "שאללה יברך את האיש הזה ואת בנו בבריאות", כתב גולש נוסף. "הלב נשבר כשרואים את האיש הזה בדמעות", כתב גולש אחר.
ומה עם עברית התנועה? השופט ביטל אותה. "אני מאחל כל-טוב ובריאות לך ולבנך. שאלוהים יברך אותך", אמר לו קפריו.
|
בית המשפט המחוזי בירושלים גזר היום 12 שנות מאסר על ישי שליסל, שדקר שלושה בני אדם במהלך מצעד הגאווה בירושלים בחודש יולי שעבר והורשע בניסיון לרצח. שליסל הורשע בניסיון רצח של אדם רוסו, חבלה בכוונה מחמירה של ראובן טאקו ופציעתה של ליגל תרזי, בעת שהשלושה השתתפו במצעד הגאווה. בעיצומו של המצעד התפרץ שליסל לעבר הצועדים, שלף סכין באורך 18 סנטימטר אותו החביא בכיס מעילו, ודקר את השלושה.
שליסל נעצר מיד לאחר הדקירה על-ידי כוחות המשטרה, ולאחר ארבעה ימים הוגש נגדו כתב אישום בגין ניסיון רצח. בחקירתו במשטרה אמר שליסל כי "פעל תחת פקודה ברורה וחד משמעית כשליח של הקדוש ברוך הוא, שמצווה למנוע את המשך חילול השם הגדול שהיה כרוך בתהלוכה". שליסל גם ניסה לברוח מתחנת המשטרה בה נחקר.
לפני שבוע הרשיעו השופטים את שליסל בניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה ופציעה, וקבעו כי היה אחראי למעשיו וכי היה נחוש לפגוע במשתתפי התהלוכה. פסיכיאטרית מומחית מטעם הנאשם קבעה כי הוא "הגיע למצב של חוסר שליטה פנימית מוחלטת, חוסר שיקול דעת, חוסר בקרה עצמית וחוסר מודעות למעשיו. הוא פעל כאוטומט מתוך ערפול חושים מוחלט". אלא שהצוות הפסיכיאטרי מטעם הפרקליטות קבע כי "המעשה בוצע במודעות מלאה (…) שליסל אחראי באופן מלא למעשיו ולא נמצאה כל עדות למצב פסיכוטי או לכל מחלת נפש אחרת".
השופטים רפי כרמל, צבי סגל ויורם נועם קבעו, כי "אף שהנאשם הגיע לשלב שבו נפשו סערה מאוד, שעה שהוציא את הסכין מכיסו ועמד לעשות בה שימוש הוא היה מודע למעשה ולתוצאותיו. מדובר בנאשם שגילה פנאטיות יתרה, גמר אומר בלבו לא להניח לתהלוכה להסתיים בשלום ויהי מה, לא נחה בלבו סובלנות כלשהי ולו מינימלית שכן השקפת עולמו דחתה כל פשרה והיה נכון לשלם מחיר אישי כבד על מעשיו".
השופטים צבי סגל, רפי כרמל ויורם נועם, קבעו גם כי שליסל ישלם פיצויים בסך 150 אלף שקל לרוסו, 100 אלף לטאקו ו-30 אלף לתרזי.
"כל אשר הפגין הנאשם היה שנאה ואטימות לב", כתבו השופטים בגזר הדין. "הנאשם קם באלימות ובפנאטיות לפגוע בגופם ובנפשם של בני אדם, ובמעשיו אלה גילה ארס ולא חסד, ונפש אטומה לכל דעה שונה, ולכבוד האדם באשר הוא אדם". עוד נכתב כי "יש להעביר מסר ברור שמחאות אלימות על רקע אידיאולוגי יזכו לעונש חמור. יש להגיב במלוא התקיפות נגד בעלי זרוע ומניפי סכין, המבקשים לכפות את דעתם על הציבור באמצעים אלימים".
בעת הקראת גזר הדין סירב שליסל לקום ולעמוד בפני השופטים, למרות הפצרותיה של אמו ומשפחתו לכבד את בית המשפט. גם כשהשופטים פנו לעברו והודיעו לו שעליו לקום, סירב שליסל לעשות זאת. עו"ד ניק קאופמן מפרקליטות המדינה אמר בסוף הדיון כי הפרקליטות תשקול להגיש נגדו כתב אישום נוסף בגין ביזיון בית המשפט.
רוב הסכום, 150 אלף שקלים, ישולמו לאדם אשר שליסל הורשע בניסיון לרצוח אותו. שני הנדקרים האחרים, לגביהם קבע בית המשפט כי שליסל ניסה לפצוע אותם, יקבלו את יתרת הסכום.
בית המשפט קיבל את בקשת הפרקליטות לגזור על שליסל עונש מאסר כבד. משפחתו של הדוקר מתכוונת לערער על העונש לבית המשפט העליון.
|
זוטה לבנה (שם מדעי: Micromeria fruticosa) הוא עשב תיבול ממשפחת השפתניים, משמש בעיקר לחליטת תה. תת-המין המצוי בארץ הוא M. f. barbata. בערבית היא מכונה עִשְבִֵֵּת אלשָּאי- "עשב התה". משרעת תפוצתו מזרח ים-תיכונית, מצוי בבלקנים, בטורקיה, בלבנון ובסוריה.
בן שיח, בעל גבעולים זקופים שגובהם 40 - 100 ס"מ. העלים קטנים, בעלי כסות קטיפתית צהבהבה של שערות מהודקות, צפופות וקצרות. צורת העלה אליפטית ואורכו שווה לפעמיים רוחבו. ריחם ייחודי והוא מזכיר נענע ואזוב מצוי. צבע הכותרת לבן או קרם, האוגן בעל כתמים לילכיים. רוחב דורי הפרחים 1.5-3.0 ס"מ, כל דור מסועף פעמים אחדות, והתפרחות נישאות על עוקצים ארוכים. הגביע דמוי צינור או פעמון, בעל 13 עורקים ו-5 שיניים שוות כמעט. הכותרת דו שפתנית, צינור הכותרת בולט מתוך הגביע, חסר טבעת שערות, השפה העליונה זקופה ושטוחה כמעט, בתחתונה בעלת 3 אונות. אבקנים - 4 זקופים, הזוג הקדמי ארוך מהזוג האחורי. ארבע הפרודות חלקות.
הבדל גדול נצפה בין גודל העלה בקיץ לבין גודלו בחורף-אביב, עלי הקיץ הינם קטנים במחצית. תחילת הפריחה ביוני, שיאה בספטמבר וסיומה בדצמבר, אם כי מספר מועט של פרחים נשאר על הצמח גם לאחר 9 חודשים מתחילת הפריחה. ככל שעולה אחוז הפרחים, מכלל חלקי הצמח, בעונת הפריחה, כך יורד אחוז העלים.
הזוטה הלבנה נחשבת גם כצמח מרפא ומשתמשים בה ברפואה העממית בחליטות להורדת לחץ הדם, וכנגד כאבי בטן, הצטננות ושיעול.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זוטה_לבנה&oldid=25047232"
|
הדפסה על סינר מביאה איתה את ההומור הרצוי, שימושית לאוהבי האפייה והבישול ואם תבחרו משפט או תמונה תואמים ומלאי הומור- תקבלו מתנה מיוחדת שתשעשע בכל פעם מחדש.
על איזה סינר מדברים?
ההדפסה נעשית על סינר המותאם לעבודה במטבח, לשימוש בעת בישול או אפיה. ניתן כמובן להדפיס גם על סינר לתינוקות וליצור סינר אישי וחמוד לרך הנולד, ביחד עם כיתוב השם שלו או משפט בסגנון "הנסיך של אימא" או משפט משעשע אחר.
מה מדפיסים על הסינר?
ובכן, אצלנו בחברת מתנות קטנות ניתן להדפיס כל דבר על הסינר, ממשפטים מתוחכמים ועד תמונות אנימציה מצחיקות, ועוד. אתם אלו שבוחרים מה תרצו להדפיס, בהתאם למקבל המתנה - גיל, חוש ההומור שלו או שלה ולזמן בו המתנה מוענקת.
- אמרות משעשעות: בחירה של משפט מצחיק המתקשר למטבח, ניתן לחפש בגוגל משפטים מצחיקים+מטבח, או ציטוטים שנונים.
- קריקטורה של האדם לו מוענקת המתנה, ביחד עם משפט משעשע.
- תמונה אמתית, אפילו בגודל מלא לאורך הסינר.
- משפט/ציטוט שמקבל המתנה נוהג לומר.
- סינרים תאומים לבני הזוג עם השמות עליהם.
- מתכון למאכל מפורסם שמקבל המתנה מתמחה בו.
אלו חלק מרעיונות להדפסה, כאשר ניתן לקשר כל הדפסה לתחביב של מקבל המתנה, בדיחה פנימית במשפחה ועוד.
למי מתאים סינר עם הדפסה?
הדפסה על סינר מתאימה למגוון אירועים וחוגגים, בהתאם למה שתבחרו להדפיס על הסינר.
ניתן להעניק את הסינר המודפס כמתנת יומולדת משעשעת, כמתנה ליום האם/יום האב, כמתנת זוגות וכן מתנה לסבא ולסבתא, לרגל יום הנישואין או סתם כדי להזכיר להם כמה אתם אוהבים.
אפשר גם למתג את הסינר ולהעניק אותו כמתנה מיוחדת ללקוחות חשובים בעסק, כאמצעי קידום יצירתי.
ההדפסה אצלנו בחברת מתנות קטנות נעשית על סינר איכותי, כך שהמתנה גם שימושית ולא רק יפה. צבע הדיו של ההדפסה איכותי ועם שימוש נכון הסינר יחזיק למספר שנים מכובד.
יש לכם רעיון להדפסה ולא בטוחים כיצד הוא יראה על סינר? רוצים לשלב כמה אלמנטים ולא יודעים להשתמש בפוטושופ? המעצב שלנו יכין עבורכם סקיצה כך שתוכלו לבדוק כי ההדפסה יוצאת ברור ולא תוסתר עקב קשירת הסינר על הגוף.
לרעיונות נוספים וליצירת המתנה הכי משעשעת ואישית, צרו קשר עם מתנות קטנות ונשמח להכין עבורכם סקיצה להדפסה על סינר כ- מתנה מיוחדת ויצירתית.
לפרטים נוספים לחץ כאן - הדפסה על מוצרים.
|
האם המחאה נגד יוקר הדיור שהתרחבה למחאה כללית נגד יוקר המחייה נוגעת לתורה או לא? בוודאי שריבונו של עולם מאיר לנו את הדרך גם בכל עניין לאומי או חברתי, ומכוון אותנו בכל חזיתות החיים וכל מה שד' אמר לנו נעשה ונשמע. השאלה היא האם יש כאן מחאה חברתית או מאבק כספי, מחאת חיים או מחאת לוקסוס, מחאה בעד הצדק או מחאה למען אינטרסים של פלג באוכלוסיה.
כמובן, גם מאבק אינטרסים הוא לגיטימי ומותר על פי התורה. הרי זו מדינה חופשית, בה פועלים כוחות השוק. זהו משטר קפיטליסטי ליברלי, בו מותר לאדם להילחם כדי להרוויח יותר ולשלם פחות. אין כאן שוק מודרך ריכוזי אלא שוק חופשי. מותר להילחם כדי להיות עשיר. מותר על פי התורה, אבל לא חייבים על פי תורה. מה שחייבים זה למנוע עוני, ומה שמותר הוא להעלות את רמת החיים.
מניעת עוני היא חובת צדקה. על פי ההלכה הפרט חייב לתת צדקה והכלל חייב לכפות על הצדקה, כלומר הקהילה וקל וחומר המדינה.
כידוע חייך קודמים לחיי חברך (בבא מציעא סב א), אבל מותרותיך אינם קודמים לחיי חברך, כמבואר בערוך השולחן יורה דעה רנא, באגרות בסוף ספר התניא, בסוף ספר אהבת חסד לחפץ חיים, ובשו"ת אורח משפט למרן הרב קוק. לדוגמא, לא יתכן שאתה תעשה אמבטיה במים שלך או תשקה גינה אם לחברך אין מים לשתות (נדרים פ ב). מי הוא עני? מי שחסר לו המינימום ההכרחי.
וכאמור, העלאת רמת החיים היא מותרת, אבל אין חובה על פי תורה להצטרף ולסייע למאבק זה. והנה המחאה שלפנינו הוגדרה על ידי העומדים בראשה: מעמד הביניים קורס, והוא תובע מהממשלה נתח גדול יותר, על חשבון צרכים אחרים של המדינה, כגון ביטחון. אם כן, לא מדובר במאבק למען עניים ממש.
אמנם הצטרפו למחאה גם עניים ממש, אך הם מיעוט זניח, כמו שהצטרפו כל מיני גופים: אלו לוחמים למען הפסקת הריסת בתים לא חוקיים של ערבים ואלו למען יישובים בדואים לא חוקיים, ואלו למען מהגרים ופליטים, וביניהם גם עניים ממש, מחוסרי דיור ממש. אבל עיקר המחאה היא של המעמד הבינוני.
לכן, אם כבר נאבקים, יש להיאבק למען המעמד הנמוך של העניים ממש, וזו מצוה של תורה. הבעיה קיימת בהחלט, ויש שחיקת המדיניות החברתית בכל העולם, ובכל מקום יש מחאות הדומות לשלנו. זה נכון שמחיר הדיור בארצנו עלה מאז תשס"ז ב-34% ובגוש דן ב-49%.
אבל גם בעיית העוני הממשית אינה כל כך פשוטה לפתרון, כי יש גבול להעמקת המיסוי. ברפורמה הכלכלית שעשה ראש הממשלה בקדנציה הקודמת שלו, הוא הגביל את כספי ההעברה. אז היה מצב ש 10% מהעם פרנסו 90%. היה סיכון שימאס להם, ולכן יעברו לחוץ לארץ, או שיעתיקו מפעליהם לחוץ לארץ, או יתחכמו למצוא פרצות חוקיות בחוק ותתקיים מלחמת מוחות.
ודאי שסוציאליזם - כלומר חלוקה שוויונית של הרווחים וניהול משותף של אמצעי הייצור - הוא צודק יותר. הוא נוהג במידה מסוימת במשפחה וראוי שכל האומה תהיה כמו משפחה אחת גדולה. קיבוץ הוא אכן יצירה נפלאה. הבעיה עם הסוציאליזם היא שהוא לא יעיל. מדינות קומוניסטיות קרסו והפכו לקפיטליסטיות. וכבר הוכיח הסקוטי אדם סמית', אבי הכלכלה המודרנית, שהמניע את גלגלי הכלכלה הוא האינטרס האישי. וכן בנה ממשיכו הצרפתי ריקרדו, שהיה ממוצא יהודי, את מבנה המערכת הכלכלית. כי אדם רגיל לא ימסור את הנפש למען הזולת אלא רק עבור עצמו. הקפיטליזם הוא המצליח.
לכן, הפתרון הוא הקפיטליזם הרווחתי. משרד הרווחה שלנו מחלק מיליארדים למעוטי יכולת. תקציבו הוא מהגדולים במדינה. הוא קופת הצדקה של המדינה. וכבר אמרו: מיהו התורם הגדול ביותר במדינה? - המדינה עצמה! אבל כאמור, גם לזה יש גבולות, וכל זה אמור ביחס לעניים ממש.
בעניין זה שאל הרב שלמה זלמן שרגאי את מרן הרב קוק בשם הפועל המזרחי, הפלג הסוציאליסטי של המזרחי, מהו המשטר הנכון על פי תורה. השיב לו מרן הרב קוק, שבלי להיכנס לעצם השאלה, ברור הוא שרכוש פרטי, הנו בלתי רווחי אם יקפידו כדין במצוות התורה.
והסיבה פשוטה. מותרותיך אינם קודמים לחיי חברך. מותר להיות עשיר מופלג, אבל עוני וסבל הם דבר בלתי נסבל. אך עם זאת אין דרישה לשוויון. החתם סופר נשאל ביחס לקואופרטיב, מיסודו של רוברט אובן, על חלוקה שוויונית של הרווחים, תהיה עבודה של האדם מה שתהיה. השיב שזה ודאי טוב ויפה, כך הכהנים חלקו בשווה, כך החיילים חלקו בשווה. אבל שוב אותה תשובה: זה לא יעיל, האדם המצוי לא יטרח עבור הזולת.
כך כותב הרמב"ם, שלולא המשוגעים לא נבנה העולם. אנשים מוסרים את נפשם כדי להרוויח כסף, וכך הכלכלה והטכנולוגיה מתפתחות. מאבק נגד העשירים אינו נכון באופן מציאותי ואין לו הצדקה על פי תורה. נכון שרמת החיים מאד עלתה בארץ אך גם פער המשכורות גדל, ובכל זאת - אל תסתכל בצלחת השני. וגם אותם עשירים מביאים ברכה לעולם. הקפיטליסט האמריקאי המפורסם פורד, (גם קצת אנטישמי אך אין זה נוגע לענייננו), הריהו מפרנס ששים ריבוא אנשים, מתוך תשוקה להרוויח יותר ויותר.
אגב, גם הקומוניסטים לא לחמו כולם למען הצדק אלא כדי שהם יחליפו את הבורגנות העשירה. המנהיגים הקומוניסטים נעשו עשירים גדולים לא פחות מושחתים מהבורגנים.
לא להילחם נגד העשירים, אלא למען העניים ממש. יש גם כמה פתרונות מעשיים לגבי מחיר הדיור ושכירות הדירות הנמשכת ממנו. למשל דירה בינונית עולה כ-1,550,000 שקל. מתוך זה: בנייה כ-400 אלף, רווח קבלן 150 אלף, פיתוח קרקע 150 אלף. סך הכל 700 אלף. מחיר הקרקע 500 אלף, מסים שונים 350 אלף. אם כאלף עוברים למדינה. אפשר לגבות זאת מהעשירים אך אין זה מן היושר לגבות מן העניים. אך האמת חייבת להיאמר, שראש הממשלה הציע עתה כמה פתרונות כדי לפתור את מצוקת הדיור, כאשר רובם אינם חדשים, אלא הם יוזמות קדומות אלא שעניינים כאלה לוקחים זמן. זה הכלל, אין פתרונות פלא.
אין זה סוד, שחלק ניכר מן המוחים ראו הזדמנות לתקוף את ראש הממשלה. כמובן, מותר להילחם להחלפת ראש הממשלה, אך יש להיות ישר ולא להחביא מלחמה פוליטית תחת מסווה של מאבק חברתי, ועל כל פנים העניין מתרחק ממלחמה של תורה. אך יש כאן חוסר יושר מפני שדווקא ראש הממשלה הזה, הוא שפעל וטרח בעניינים אלה.
כאמור אי אפשר לבצע פתאום מהפכות כלכליות. לו יצויר שהמדינה תחדל לגבות מחיר על קרקע ומסים על בנייה, אמנם המחירים ירדו פלאים, אך אלו שקנו ביוקר יפסידו שלא ביושר. חוקי הכלכלה הם מסובכים. חז"ל אומרים שריבונו של עולם העדיף להצמיח דדים אצל אב שאשתו נפטרה כדי לספק חלב לתינוק ולא להמציא לו כסף. חלב אבהי הוא נס פרטי ללא השלכות על כל החברה, אך הכנסת כסף למחזור משליך על מהלך הכלכלה. מרן הרב קוק מסביר בעין-איה שריבונו של עולם אינו רוצה לפגוע בחוקי הכלכלה, על אף שהם קשים וחסרי לב, כי הם מעמידי העולם (שבת נג ב).
וייאמר לזכותה של מדינתנו שכלכלתה יציבה מאוד ושהמשבר הכלכלי הקשה שפקד את אמריקה ואירופה פסח עליה. הרפורמות הכלכליות העמוקות של ראש הממשלה מבריאות את חיינו לאיטן. שינויים פתאומיים עלולים לגרום משברים כלכליים, ומי שישלם עליהם הם דווקא העניים שתלויים בכל פרוטה. האנרכיסטים למיניהם שצומחים כמו יבלית באותן מחאות, רוצים לשנות הכול וחושבים לתומם ש"עולם ישן עד היסוד נחריבה" (אינטרנציונל) ומהאודים העשנים של העולם הישן הרקוב יצמחו פרחי העתיד.
גם נוכחותו של השמאל הקיצוני אינה לברכה, כי לא מדובר בשמאל חברתי אלא בשמאל פוליטי, ובמקרה שלנו יש דווקא לבכות שאין בימינו שמאל חברתי המיוצג באופן מפלגתי ראוי, וכאן ראוי לציין שמי שחוקק הכי הרבה חוקים לטובת העניים ומעוטי היכולת היתה דווקא המפד"ל. וביחס ליוקר הבנייה, השמאל הפוליטי אינו מייצג דווקא את השמאל החברתי, כי ביהודה ושומרון יש אין סוף אדמות מדינה זולות. כאשר השמאל הפוליטי הקיצוני האנטי בטחוני בא לידי ביטוי במחאה - הוא מעורר ספקות כבדים. וכן מימון המחאה על ידי הקרן החדשה לישראל גם הוא מעורר תהיות רבות.
נחזור לעניין יוקר הבנייה. עוד כיוון לפתרון הוא זירוז תהליכי הבנייה והפשטת מנגנוני אישורי בנייה שהם מסורבלים באופן מופרז. הרי בכל שנה מתווספים 50 אלף משקי בית והממשלה מאפשרת בנייה של 40 אלף יחידות דיור לשנה. כיון שהביקוש עולה על ההיצע, באופן טבעי עולים המחירים.
על כל פנים כלל ישראל לא היה נוכח במחאה הזו, והמספרים שדווחו היו מנופחים פי ארבעה או פי חמישה - ואגב, השקרים האלה של התקשורת אינם לכבודנו. רק פלג של האומה נמצא שם, וכאמור לעיל, מאבקו לגיטימי, אך אין זה מאבק של תורה ושל צדק, אלא מאבק של כיס ושל כסף, זהו מאבק אינדיבידואליסטי ולא מאבק אידיאליסטי.
וכן חייבים אנו להעיר הערה כוללת על עצם היחס למדינה, שהרי נשמעה שם הסיסמה: להחזיר את המדינה לעם. אכן יש שתי השקפות אפשריות ביחס למדינה, א. יחס כאל מכשיר, יחס אינסטרומנטלי-תועלתי, כאשר המדינה באה לשרת את הפרט. זו השקפת הפילוסופים התועלתיים האנגלים הובס, יום, לוק, מיל וכן הפילוסוף הצרפתי רוסו. אדם לאדם זאב, אך לטובתו, כדאי שיחדל לנשוך, יקבל עול המדינה וכך ירוויח, וכהגדרת מרן הרב קוק בספרו אורות, שלדעתם המדינה היא חברת ביטוח גדולה. ב. אך לא כך הוקמה מדינתנו, למען שרת את הפרט, אלא מפני שהיא אידיאל עצמי, הקשור לנשמת העם, יישות האומה. לא כמו אריסטו שסבר כי הכלל הוא אוסף של פרטים אלא כמו אפלטון, שהאומה היא ישות עצמית.
ודאי הפרט חשוב, אך לא לבדו, גם הכלל חשוב. שניהם חשובים ויש לבנות איזון ביניהם. ודאי לפרט יש זכויות, אך אי אפשר להעמיד את האינדיבידואליזם במרכז החיים. בניין האומה הוא גם אושר הפרט. עיתונאי ראיין אשתו של קצין בקבע שבא לבקר בהפגנה ושאל אותה: למה לא באת קודם? היא גמגמה והשיבה: אנו רגילים לתת ולא לקחת. המדינה אינה פרה חולבת עם תכולה אינסופית. אכן: תנו לנו! אבל - מאיפה? על חשבון מה? אין כאן מאבק חברתי של תורה למען החלש ולמען הצדק, אלא מאבק על זכויות של עצמם, על פי משחק פתוח בשוק, שהוא לגיטימי אך לא תורני רוחני.
חזק ונתחזק להוסיף מאבקי אמת למען העני והחלש, חזק ונתחזק בבניין עמנו וארצנו. בחסדי ד' עלינו אנו מתקדמים, אנו הולכים ונבנים, אנו קמים לתחייה, נשמתנו הלאומית מתעוררת, מתוך דחיפה אלהית עצומה, על ידינו ומתוכנו. נתחזק ונתאמץ.
|
זקוקים לתרגום משפטי מקצועי לחוזים, פסקי דין, צוואות ועוד?
תרגום משפטי נדרש לצורך תרגום מסמכים משפטיים או רשמיים משפה אחת לאחרת באופן נאמן למקור. תרגום משפטי מחייב ידע מקצועי והכרת מונחים משפטיים רבים, וזאת נוסף על ידיעת שפת המקור ושפת היעד על בוריין.
תרגום משפטי כולל תחומים רבים כגון תרגום חוזים והסכמים, תרגום תעודות לידה, תעודות נישואין ותעודות פטירה, תרגום צוואות וירושות, תרגום נוטריוני, תרגום מסמכים אקדמיים, תרגום פטנטים, תרגום כתבי תביעות ופסקי דין ועוד. עבור מסמכים רבים יש לקבל אישור נוטריוני כדי שיינתן להם תוקף משפטי מחייב.
משרד עוה"ד ניסנקרן-אביב ושות' עוסק במשפט האירופאי בדגש על מדינות צרפת, הולנד, בלגיה ואנגליה.
|
היום בבלוג שתי נבחרות ספרותיות – אחת מדומיינת על ידי הוצאת Penguin והשנייה – נבחרת המועמדות והמועמדים לפרסי אקוטגווה ונאוקי.
שנת 2013 מגיעה לקיצה, ואני חושבת שגם אנחנו יכולים לעשות סיכום קצר.
1. מורקמי הרוקי (שוב) לא זכה בפרס נובל לספרות, אך מכירות ספרו החדש, טזאקי צוקורו חסר הצבע, הרקיעו שחקים. הוא מכר 500,000 עותקים עוד לפני שהספר ראה אור, ולאחרונה דווח כי זהו הספר הנמכר ביותר ביפן השנה. בנוסף, מורקמי זכה ב-Athens Prize for Literature עבור 1Q84 כספר הזר הטוב ביותר. כך שאי אפשר לומר שזאת לא הייתה שנה טובה למורקמי ולמעריציו. ב-2014 אמור לצאת התרגום של ספרו החדש לאנגלית.
2. כתב יד נשכח של חתן פרס נובל קוובטה יאסונרי (1899-1972) התגלה באוניברסיטת צוּרוּמי. האוניברסיטה רכשה את כתב היד, המכיל 12 דפים ו-400 סימניות, בשנת 2010 בחנות של ספרים ישנים, אבל השנה, לאחר בדיקה שנעשתה על ידי פרופסור קאטיאמה רינטארו, הוכח כי היצירה נכתבה על ידי קוובטה כשהוא היה בן 29. פרופסור קאטיאמה ציין כי ככל הנראה היצירה נשלחה לאחד מעיתוני הספרות, אך נדחתה. על דף נפרד אפשר לראות שכתב היד התקבל בכתב העת ב-26 בדצמבר 1928, וככל הנראה זו השנה בה נכתב הסיפור. הסיפור נקרא 勤王の神 (אל הנאמנות לקיסר, Kinō no kami) ועוסק בחייו של אינואואה מאסאקנה (Inoue Masakane, 1790-1849) מייסד של אחת מכתות השינטו החדשות, שהתפתחו לקראת סוף תקופת אדו (1600-1868). פרופסור קאטיאמה ציין כי אף על פי שכבר פרסם אז את אחת מיצירותיו המוכרות ביותר היום, "הרקדנית מאיזוּ", (בשנת 1926), עדיין חיפש קוובטה אחר קולו הספרותי והתקשה להתפרנס מכתיבתו.
3. כמו תמיד, פרסי אקוטגווה הוענקו השנה פעמיים, בינואר וביולי. בפעם ה-148 הוענק פרס אקוטגווה לקורודה נטסוקו (黒田夏子 Kuroda Natsuko) בת ה-75, וכך היא הפכה לסופרת המבוגרת ביותר לזכות בפרס המוענק ליצירות של סופרים חדשים. בפעם ה-149 זכתה פוג'ינו קאורי (1980 – ) עבור 爪と目 (ציפורניים ועיניים, Tsume to me), המסופר מפיה של ילדה בת שלוש, המתארת את יחסיה עם המאהבת החדשה של אביה.
באמצע ינואר צפויים להתפרסם זוכים חדשים, והמועמדים כבר הוכרזו.
דורון ב. כהן תרגם את מסת המופת של טניזקי ג'ונאיצ'ירו, בשבח הצללים, הבוחן את עולם האסטטיקה היפנית מול האסטטיקה המערבית.
עינת קופר תרגמה את האגם של יושימוטו בננה, העוסק בהתמודדות של אדם מול חברה וביכולת תרפויטית של אהבה.
ושונית שחל פורת תרגמה עבור כתב העת "מקף" את הסיפור של אבה קובו "הגולם האדום".
זה אולי לא הרבה, אבל אני מקווה שבשנה הקרובה צפויות לנו הפתעות טובות.
5. האגודה ללימודי יפן בישראל פרסמה את הניוזלטר השני שלה, שהיה מוקדש לתרגום ספרות יפנית לעברית. אתם יכולים לקרוא אותו כאן (PDF) ולהכיר כמה מהמתרגמים הפועלים כיום בישראל כדי להביא לכם את הספרות היפנית בעברית.
ובנימה אישית (בכל זאת זה הבלוג שלי), השנה סוף-סוף סיימתי את לימודי התואר השני שלי וכעת אני מתחילה את לימודי הדוקטורט. אני רוצה להודות לכל קוראי הבלוג על העניין שגיליתם בו ועל התגובות הנהדרות שלכם. מקווה שצפויה לנו שנה מרגשת ומלאה בספרות יפנית (וגם לא יפנית). אני אמשיך לכתוב ואשתדל לעדכן את הבלוג כמה שיותר. שתהיה לכולנו שנה אזרחית, שהיא שנת סוס, נפלאה!
שלוש שנים אחרי פרסומו של הספר השלישי והאחרון בסדרת 1Q84, יוצא היום לאור ביפן ספרו החדש של מורקמי. תוכנו של הספר החדש נשמר בסוד ורק לפני כחודש הותר הפרסום של שמו 色彩を持たない多崎つくると、彼の巡礼の年 (צוּקוּרוּ טָזאקי חסר הצבע ושנות מסע הצליינות שלו). יחסי הציבור ומעמדו של מורקמי עשו את שלהם והזמנות מוקדמות של ספרו הרקיעו שחקים. למשל, אמאזון יפן הודיע שהוזמנו מהם מעל 10,000 עותקים ב-11 הימים הראשונים של המכירה המוקדמת. הוצאה לאור בונגיי שונג'ו (Bungei Shunju), המוציאה את הספר, שתכננה בתחילה להדפיס 300,000 עותקים, הגדילה את המכסה ל-500,000 עותקים, כשמספר ההזמנות המוקדמות שבר את שיא ההזמנות למהדורה ראשונה של ספר כלשהו שהוציאה החברה אי פעם.
קקוטה מיצויו (Kakuta Mitsuyo, 角田光代), אחת הסופרות האהובות עלי (שתרגמתי קטע קטן שלה כאן), זכתה בפרס שיבאטה רנזאבורו (Shibara Renzaburō shō) עבור הרומן שלה (שעדיין לא קראתי) 紙の月 (ירח מנייר, kami no tsuki). הספר מספר (לפי התיאור באמזון) על אישה בת 41 בשם אומזאווה ריקה (Umezawa Rika) שגונבת מהבנק שבו היא עובדת מיליון יין ובורחת לחוץ לארץ.
הפרס שנוסד ב-1988 על שמו של שיבטה רנזבורו (1917-78), שהרומנים ההיסטוריים שלו זכו לפופולריות רבה ביפן, ניתן לסופרים מבוססים ללא קשר לסוגה ספרותית. הפרס ניתן עבור יצירה ספציפית שפורסמה מיולי של שנה קודמת ועד יוני של השנה בה ניתן הפרס. מאחורי הפרס עומדת הוצאה לאור שואישה (Shūeisha, 集英社), המעניקה פרס של 3 מיליון יין לזוכה.
|
* מגיע במגוון צבעים לבחירה הצבע שבתמונה וונגה. מידות המזנון: רוחב : 160 ס''מ עומק : 40 ס''מ גובה : 72 ס''מ * ניתן לשדרג רוחב מזנון ל-194 ס''מ בתוספת 199 ש''ח. * תיתכן סטייה של עד 5 % במידות הקיימות במפרט. * מעל קומה 3 בהעמסה ידנית תהיה תוספת של 35 ₪ לקומה. בכל מקרה של צורך בשרותי מנוף חיצוניים החיוב יחול על הלקוח. הובלות מחיפה צפונה, מבאר שבע דרומה ומעבר לקו הירוק ייתכן עיכוב באספקה של 14 יום וכמו כן קיימת תוספת מחיר של 149 ₪ להובלה. ***התמונה להמחשה בלבד.
|
נדל"ן ותשתיות "בממשלה חשבו שכל הילדים שלנו צריכים לגור בדימונה"
"ההדבר הכי גרוע שעליו הצביע מבקר המדינה בדוח האחרון היא ההחלטה לא לתכנן בנייה במרכז הארץ", כך סבור פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. "ואגב", מדגיש אקשטיין, "התהליך החל עוד ב-2002, לפני ממשלת אולמרט. הוביל אותו אגף התקציבים באוצר, והיה תהליך ארוך שהביא להפסקת התכנון במרכז כדי לעזור לפריפריה".
- מה רע בפיזור אוכלוסייה?
"זאת היתה שגיאה עצומה. עם כל הכבוד לפריפריה, אנשים רוצים לגור במרכז הארץ, וזה טבעי. בכל העולם פיזור האוכלוסייה הוא כזה שיותר אנשים גרים במרכז מדינה, ואי-אפשר לעבוד נגדו. בשנת 2008, כשהייתי משנה לנגיד בנק ישראל, אמרנו לממשלה שזאת החלטה שגויה. אבל במשרד האוצר ובמשרד הפנים חשבו שכל הילדים שלנו צריכים לגור בדימונה. זה קונספט שגוי, ולא סתם המדיניות הזאת לא יושמה. הכישלון השני היה בממשלת נתניהו. גם הזמן הרב שלקח לזהות את הבעיה ולהתמודד איתה, וגם ביצוע הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל שלא היתה משמעותית בכלל לבנייה חדשה. ראש הממשלה דיבר רק על העברת הבעלות של הקרקעות הבנויות לסקטור הפרטי, אבל לא התייחס כלל לקרקע לא מתוכננת במרכזי ערים, שמיועדת לבנייה, ולא קורה איתה דבר. ביזבזו את הזמן על דברים פחות משמעותיים כמו הסכמי-גג".
אקשטיין, היום דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים ובית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, מציג את חמשת הצעדים שעל הממשלה הבאה לבצע בתחום הדיור, "והממשלה הנוכחית לא השכילה לעשות".
"הצעד הראשון הוא ברמת התכנון הארצי", אומר אקשטיין. "צריך לשנות את הקונספציה של התכנון במדינת ישראל היום. צריכים מרחבי תכנון על פני כל הארץ, שמתייחסים לכל התושבים ולקרקעות בכל המקומות, לרבות קרקעות לא מתוכננות, כמו עתודות אדירות בין אשדוד להרצליה, ולרבות פינוי בינוי במרכזי הערים. גם בהיבט של כמות הוועדות, שהיום היא קטסטרופה".
הצעד השני עליו מדבר אקשטיין מתייחס לתכנון המקומי. "יש קשר בין מצבן של העיריות לבין יכולתן לספק את צורכי האוכלוסייה, מה שגורם להן להעדיף מסחר ותעסוקה על מגורים, ואת זה צריך לשנות מהיסוד", אומר אקשטיין. "ללא רפורמה מקיפה במימון הרשויות המקומיות, לא יהיה שום שינוי במחירי הדירות. לא בעזרת תרגילים של הסכמי גג או תרגילים אחרים חסרי משמעות. המשימה של הממשלה היא להביא לכך שראשי ערים יביאו דיירים חדשים ללא תלות בשטחים מסחריים. לא נעשה שום ניסיון לעשות את זה, ובמקום זאת ממשיכים להישען על מבנה ארנונה ארכאי".
הצעד השלישי שעליו מדבר אקשטיין מתייחס לרשות מקרקעי ישראל. "זה גוף לא יעיל, שחשיבותו צריכה לרדת. צריכים בצורה זו או אחרת להעביר קרקעות שמיועדות לבינוי לרשויות המקומיות ולסקטור הפרטי על-ידי מכירתן, ולהפסיק לשחק משחקים עם קרקע חינם לכל מיני אנשים, כי זה מכשיר פוליטי הכי לא כלכלי, ועל סף שחיתות".
- והנה, אנחנו לפני בחירות ומבטיחים לנו קרקע בחינם.
"זה דבר רע. קרקע היא מצרך שצריך לתת תמריצים להשתמש בו נכון ולנתב את הציבור לאן שרוצים שיגורו. לחלק קרקע חינם זה לתת מתנה לחברים שלך".
הצעד הרביעי שאליו מתייחס אקשטיין הוא ההתחדשות העירונית. "במקום להתעסק בתרגילים, ממשלת ישראל צריכה לעודד התחדשות עירונית על-ידי כך שתכיר בכך שיש לה ערך כלכלי. ההתחדשות העירונית חייבת להיות במרכז תשומת-לב של משרד השיכון, ורק היא. לא מחיר מטרה ולא דברים אחרים".
- אבל רון חולדאי למשל יגיד לך שתמ"א 38 היא תוכנית בעייתית, כי אין לו תשתיות של גני ילדים וחניות לתוספת יחידות הדיור האלה.
"תל-אביב זאת העיר הכי עשירה במדינה, ויש לה מספיק כסף כדי לספוג את הצרכים האלה. הממשלה צריכה לחייב את חולדאי לממש תמ"א 38 בעיר שלו, זאת חובת העירייה".
הצעד החמישי שעליו מדבר אקשטיין הוא עידוד ותמריצים לבנייה מהירה. "חייבים ליצור תהליכים של השקעת הון, במקום החסמים והרגולציה שקיימים היום. תמריצים לבנייה מהירה גם בבנייה רוויה וגם בבנייה לא רוויה שכבר שנים מוזנחת ולא מקודמת".
- כל קדנציה מגיעים שרים חדשים ושולפים מהכובע תוכניות חדשות, ואנחנו לא מתקדמים לשום מקום.
"אני לא מסכים. אם אחת הממשלות היתה בונה תוכנית רוחבית טובה, אני מאמין שהממשלות הבאות היו מאמצות אותה ומיישמות אותה. עובדה שזה קרה בתחום החינוך עם תוכנית אופק חדש שנוסחה בממשלת אולמרט ויושמה גם על-ידי ממשלת נתניהו הראשונה והשנייה. חלק גדול מהכבישים שנסללו בתקופת השר ישראל כ"ץ תוכננו בממשלות קודמות, וגם בתחום הבריאות נרשמו הישגים שמקורם בממשלות קודמות".
- נגידת בנק ישראל והורידה עוד את הריבית. איך זה ישפיע לדעתך על שוק הדיור?
"אותי היא לא הפתיעה. זה צעד נכון לאור התחזקות השקל. מאחר והביקושים לדיור קשיחים, ההשפעה של הריבית מוגבלת. ההיצע הוא הגורם לכשל בדיור ולא הריבית".
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.