Split (1)

train · 910k rows

text stringlengths 18 174k ⌀
למידה משמעותית זה הכי אחי! בתחילת ההשתלמות הוצגבפננו היבט השאלה הפוריה. שאלה מערערת שמובילה לחקר. כן? לא? אולי? משמעותי. הרעיון להפוך את כל עבודת ההפקות לעבודה בליווי שאלה שאין עליה תשובה חד משמעית או תשובה בכלל מביא לחקירה אינסופית של התלמידות. בשונה מהעבודה עם אמירה ספציפית וקבועה מראש הדורשת בצורה מודעת להתיישר על פיה ולא להתפתח יחד איתה כמו בשאלה הפוריה. ציר הזמן וחלוקה למשימות ביניים קטנות. תמיד עבדתי עם ציר זמן אך כעת מרגיש שיש משהו יותר מסודר ומתוכנן משימות הביניים הקטנות מאפשרות הגדרה ברורה של מהלך העבודה, בהירות עבור התלמידים ועבורי. חידוד ודיוק. ימ"ה. ידע מיומנות והרגלים פירוק תהליך העבודה: מה אני מצפה שהתלמידים ידעו? על איזה מיומנויות יעבדו ואיזה הרגלים ירכשו מביא אותי לחשיבה חדשה טובה ומארגנת בדרך העבודה וההוראה. עם זאת קשה לי להביאם לידי ביטוי ממש תוך כדי עבודה.. עדיין לא מוצאת את הזמן לתת להם במה. הימ"ה נמצאת במחשבה אך קשה לי עדיין לתת לה מקום משמעותי בתהליך העבודה. פורטוקולים... עדיין לא מבינה למה? מי? מה? מתי? ואיך? ... אולי בחלק הזה של ההשתלמות לא הייתי מספיק עירנית למתרחש... עוד לא הצלחתי להפנים שלב זה ואפילו להבינו בכלל..
תחומי מחקר: מנגנונים מולקולריים הקשורים למחלות ניוון שרירים, בעיות קרדיולוגיות, איבוד תאי שומן וזקנה מוקדמת. מעורבות הלמינה הגרעינית בתהליכי אפופטוזיס. אפיון ובדיקת התפקיד הביולוגי של גנים המקודדים לחלבוני מעטפת הגרעין. תחומי מחקר: גנטיקה של תכונות מורכבות, גנומיקה, גנטיקה הומאנית, גנטיקה של עכברים וביוטכנולוגיה. תחומי מחקר: ביולוגיה מולקולרית והנדסה גנטית של סינתזת קרוטנואידים בצמחים. שיבוט גנים מעגבניה בשיטת map-based cloning ואנליזה מולקולרית שלהם. ביוטכנולוגיה של ייצור פיגמטנטים בצמחים ובחיידקים. תחומי מחקר: 1) הבסיס המולקולרי של הזדקנות ומחלות הזדקנות 2) זיהוי ואפיון גנים המשפיעים על קצב ההזדקנות התא והאורגניזם השלם 3) פיתוח ושימוש במודל ניסויי חדש לחקר הזדקנות – דג הקיליפיש האפריקאי. 4) שימוש בשיטות גנומיות ומולקולריות מתקדמות בקיליפיש ותאים אנושיים (כגון single-cell RNA-seq, CRISPR screens, ו- Mass spectrometry). 5) יצירה וחקר מודלים גנטים של מחלות הזדקנות בקיליפיש בעזרת CRISPR/Cas9 (כגון מחלות נוירודגנרציה וירידה בתפקוד מערכת החיסון). 6) הדמיה חיה של תהליכי הזדקנות ע"י יצירת דגים טרנסגנים פלוארסנטים. 7) השפעת תהליכים ביולוגים מוקדמים, כגון קצב בגרות מינית, על קצב ההזדקנות. תחומי מחקר: כמעבדה לביולוגיה חישובית אנו משלבים ניסויים, אנליזות חישוביות ומודלים כדי להבין את עקרונות התכנון של רשתות ביולוגיות: 1) חישוביות ודינמיקה תפקודית של הולכת אותות במעגלים עצביים ברזולוציה של תא עצב יחיד. 2) פלסטיות של רשתות עצביות (למשל בתהליכי למידה וזיכרון, הזדקנות, מחלות ניווניות) 3) שונות פנוטיפית: מה מקור השונות הגדולה בין פרטים הזהים גנטית? מחקר מהתבטאות גנים ודינמיקה של פעילות עצבית ועד להתנהגות 4) גנומיקה אבולוציונית ופונקציונלית: רשתות שעתוק והקשר בין ביטוי גנים ומבנה הגנום. תחומי מחקר: חוסר יציבות הגנום - מנגנוני שבירות ותיקון דנ"א. תרפיה ספציפית למוטציות שחבור. CF כמודל. תרפיה ספציפית למוטציות פסק. CF כמודל. תחומי מחקר: הדמיה חיה של תהליכים דינמיים בגרעין התא של תאי גזע מתמיינים ; כרומטין בתאי גזע עובריים ובמהלך התמיינותם ; מבנה הכרומטין בתאי גזע עצביים ובמהלך התמיינותם ;זיהוי ואיפיון חלבוני כרומטין בתאי גזע ;אפיגנזה של תאי גזע (תוך פיתוח שבבי נוגדנים) ; רשתות ותהליכים מולקולריים בתאי גזע וסרטן. תחומי מחקר: ההסטוריה של הגנטיקה. תחומי מחקר: מנגנון הפעולה והבקרה על פעילות הטלומרז. ; המבנה התלת-מימדי ותפקידיו של מרכיב ה-RNA בקומפלקס הטלומרז. ; מבנהו ותפקידיו של קצה הטלומר. ; מחלות גנטיות הנגרמות כתוצאה מפגיעה בתפקוד הטלומרים. תחומי מחקר: בקרת המיוזה בשמר כתהליך התמיינות תאי. תיקון דנ"א בשמרים ובצמחים. אזורי אי-יציבות בגנום האנושי. תהליך הרקומבינציה במיוזה. תחומי מחקר: הספלייסוזום הטבעי: מבנה ותפקוד בבקרה על הביטוי הגנטי שלאחר התעתוק. קוצוני פסק (stop codons) ושחבור קדם רנ"א. "מכונת" עיבוד קדם רנ"א גרעיני - מבנה ותפקוד. מנגנון בקרה חדש במסגרת הספלייסוזום הטבעי. שחזור הספלייסוזום הטבעי בעזרת קדם רנ"א סינטטי. מוטציות הפוגעות בשחבור ומחלות תורשתיות באדם. "עריכת" קדם רנ"א.
עידית מ. (אנגלית) ורדה צ. (מדווחת). 4:25 בהגיענו באיחור, מגרש החניה כבר עמוס רכבים שאינם עומדים באפן מסודר, וקהל רב ביניהם. מתוך מכונית שעומדת לצאת לדרכה קורא לנו אדם ואומר שהיום נורא. לשאלתנו עונה שכך זה בכל יום, מלבד יום ראשון שאז יותר מסודר(?). בהגיענו אל צד הכניסה לישראל – סגור. על מעין ׳רחבה׳ מעל המסלולים ומתחת לגגון יושבים צעירים וממתינים לפתיחת הקרוסלות כדי לקפוץ אל ראש התור. קהל לא קטן. הקרוסלות נפתחו הפעם לזמן יחסית ממושך, כחמש-שש דקות, במהלכן זרמו בריצה פנימה מאות אחדות של אנשים (לא ספרנו מדויק, אבל ניתן בקלות להעריך שלא מדובר בעשרות בודדות). בחרנו אנשים למעקב. 4:35 בצד היציאה לישראל – שתי קרוסלות היציאה עובדות, וגם הפשפש פתוח. שטף היוצאים עז וזורם. לאנשים שבחרנו לוקח 10 עד 12 דקות להגיע מהכניסה למתקן, אל היציאה ממנו. אדם שמתקרב אלינו אומר שהבלגן הוא בצד הכניסה למתקן, ומה אנחנו עושות בצד הזה? שנדווח על-כך, שיעשו משהו בבקשה. הטענה הידועה, הצודקת, ושאינה משתנה כי שני הצדדים מתחפרים בעמדותיהם. בדרכנו חזרה אל צד הכניסה למתקן מעכב אותנו שומר חדש, ולא מאפשר לנו להתקרב אל הגדר, שואל בקשר ובטלפון, ומקבל, ככל הנראה, אישור לתת לנו להתקרב. הוא נחוש, אך מנומס. בחרנו אנשים נוספים למעקב, כלם עברו בתוך 12 דקות. אנו בודקות את משכי הסגירה והפתיחה של קרוסלות הכניסה. הקצב לא ממש סדיר, אבל בין 5:05 ועד 5:25 היו הקרוסלות סגורות ל-3-5 דק׳ בכל פעם, ופתוחות לזמנים דומים. התופעה מכמירת הלב ביותר היא אותם אנשים המכורבלים על הכביש, ראשם על צרורם או על המדרכה, וישנים את הזמן הרגוע בין הצלחתם לחצות את המחסום והזמן לתפוס הסעה לעבודה.
קשה לי לכתוב על עגנון; אני אוהב את השפה שלו, העברית הירושלמית שלו אבל קשה לי להעתיק למילים את דעתי עליו. פער גדול מנשוא בין המחשבה לבין המלל בכתב. קל לי לדמיין אותו הולך בחליפה ומגבעת בשדות הקוצים שחצצו בין ביתו בשכונת תלפיות למרכז העיר ירושלים. הוא מטופח במראה אירופאי מערבי, ניגוד מוחלט לאפוס המזרח אירופאי, הגליצאי בו גדל וצמח. פוגש ברוח המתגלגלת אשר חוטפת את מגבעתו ומטיחה אותו שוב ושוב, מתפלמס עמה ברומו של עולם עד שהיא מניחה לו לנפשו תוך שהיא משביעה אותו לכתוב עליה מסה. אולי הוא עצר במסעדת פינק המיתולוגית אשר במפגש רחובות המלך ג'ורג ובן יהודה, פגש שגרירים ואנשי בוהמה ונזכר במפגשיו הפילוסופים עם מרטין בובר או בשעות הקפה עם ביאליק ובן ציון גוטמן עימם דן מן הסתם בכישרונותיו של גוטמן הצעיר. לפני מספר חודשים הגעתי באופן אקראי לביתו אשר נשתמר ברוח הנאמן למקור והוא, כאמור, בשכונת תלפיות בסמיכות לשגרירות החדשה של ארה"ב. היה זה יום גשום ובאחת הדקות בהן הייתי לבדי, עמדתי בחצר הבית והתבוננתי בצמרות הברושים הגבוהים ותרתי אחר ציפורים. היה זה אחד מרגע ההפוגה בגשם ואפילו לריח המים על העצים, בתום הגשם, היה ריח ירושלמי. בחרדת קודש שקעתי בנחת בכורסא המשומרת אשר בחדר האירוח, עצמתי עיני ודמיינתי את עגנון במקומי, לוגם תה מהביל מספל פורצלן עם תחתית ונוגס בעוגייה מתפוררת ונאנח הנחת עונג. לכתוב את דעתי ועמדתי על ספריו וכתביו איני יכול, שפתו גבוהה ורמה ואיני יכול להתמודד עמו ולפיכך כשקראתי את גרסתו לסיפורי הבעל שם נשמתי לרווחה; ראשית, אני אוהב ואוהד את סיפורי הבעל שם טוב ומיסטיקה יהודית בפרט. אולי בגלל שלמדתי באוניברסיטה אצל הבולט בחוקרי הבעש"ט והוא עמנואל אטקס, ואולי בגלל שמאז ומעולם נמשכתי לתורת הנסתר, לדברים הלא מוסברים, לאמת שנמצאת אישם ואם זה שלנו, של היהדות אז עוד יותר טוב. תנו לי סיפורי הגולם, תנו לי מסיפורי הבעש"ט, קצת חזרת, קצת קרפלך, תערבבו עם מציאות מזרח אירופאית של פולין וגליציה ותראו חיוך מאושר וזחוח מרוח לי על הפנים. שנית, כשהתחלתי לקרוא את סיפורי הבעש"ט משהו מוכר התחיל לדגדג אותי מבפנים; תחושת הזיכרון הקרוב מפעם וחשתי שזה לא הפעם הראשונה שאני נתקל בסיפורים אלו. פשפוש קצר בזיכרון, בספריה אשר בביתי המדברי ואפילו שיטוט ברשת אישש את מה שלא טעיתי. מרטין בובר בספרו 'אור גנוז' (ועליו כתבתי את רשמי בעבר) איגד וחשף חלק ניכר מהסיפורים אשר אוגדו ונחשפו ע"י עגנון. הכיצד? ההיסטוריה של שני האישים המלומדים מספרת שהם התאחדו לידי כתיבת קובץ משותף לסיפורי הבעש"ט אבל שריפה שפרצה בביתו של עגנון השמידה את הקובץ המשותף וכך פרסם כל אחד מהם, בדרכו שלו ובגרסתו שלו את הקובץ. למי שמצפה לספר בסגנון 'תהילה' או 'תמול שלשום' מוזמן לעטוף עם ציפיותיו כריות, מדובר בקובץ סיפורים שעגנון ליקט, איגד ואלי קצת ליטש. התערבות מינימליסטית ביסודה. תודה חני, בלי משים (או שכן) את נותנת במה לעגנון באמצעות הספלים מאתמול שלשום.. ולמי שתוהה לפשר הדברים מוזמן להגיע לשם, ללגום קפה ביום חורפי או סתם להדבק באווירה. כשאני קוראת את ההתלהבות שלך מסופרים שלנו. כאלה שהם משלנו . אני קצת כועסת על עצמי שאני לא מגיעה אליהם . אז היום אספתי לי את בשביס יצחק, " העבד". נראה אם אתחבר. תודה לכם, שבת שלום. איזה יופי ! תודה. נהניתי מאוד לקרוא את הביקורת. תודה! תודה רבה מחשבות. גם אני נהניתי לקרוא אותך.
האיבר הגדול ביותר בגופנו. משקלו באדם מבוגר כ-1500 גרם. מיקומו ברביע הימני העליון של הבטן, תחת קשת הצלעות. הכבד בנוי ממבנה החוזר על עצמו וקרוי הטריאדה הפורטאלית, כאשר כל טריאדה מורכבת מעורק, וריד וצינור מרה הכבד. מקבלים אספקת דם מווריד (וריד השער או הווריד הפורטאלי) ומעורק הכבד, ואילו הניקוז הוורידי מתבצע דרך 3 ורידי הכבד אל תוך הווריד הנבוב המוביל את הדם הוורידי מהגוף לחלקו הימני של הלב. בתוך הכבד, במעבר בין אספקת הדם הנכנסת לזו היוצאת מהכבד, זורם הדם במספר אינסופי של תעלות קטנות המכונות - סינוסאואידים. ההפטוציט - תא הכבד הקלאסי, אחראי לביצוע מרבית תפקידי הכבד. תא המרה - מרכיב עיקרי בצינוריות המרה, וכאן המקום לציין כי המרה נוצרת בכבד ומופרשת למעי ושם תורמת לעיכול המזון. מיתוס ראשון: לאחר כריתת כיס המרה תהיה פגיעה ביצירת המרה והפרשתה. הפרכת המיתוס: כיס המרה מהווה מאגר / מחסן של מיצי מרה המופרשים לפי צורכי הגוף, ולאחר הוצאתו מופרשת המרה ישירות למעי ללא כל בעיה. תאי סטלט - Stellate cells - תאים שבמצבם הנייח אוגרים ויטמין A, אך בעקבות נזק לכבד עוברים שיפעול והופכים פעילים. אחראים להיווצרות הצלקת / פיברוזיס בכבד. תאי קופפר - מקרופאגים, שוחים בסינוסאואידים ובולעים חומרים שנועדו להפרשה. תאי אנדותל - מצפים את החלק הפנימי של כלי הדם. המזון שאנו אוכלים מכיל חלבונים, שומנים ופחמימות בצורה בלתי פעילה, הנספגים מהמעי לזרם הדם, מגיעים לכבד, ושם, בהתאם לצורכי הגוף, הופכים לחומרים פעילים. גם תרופות שאנו בולעים, בד"כ פעילות רק אחרי מעבר בכבד. מבדיקות הדם המוכרות לנו כל כך, מסנתז הכבד את הסוכר / הגלוקוז, כולסטרול, פקטורי הקרישה, אלבומין, אוראה ועוד. רוב פעילות חילוף החומרים / מטבוליזם בגוף מתרחשת בכבד. לפיכך, במחלת כבד משמעותית תהיה ירידה ביצירת החומרים שצוינו לעיל כביטוי לחומרת המחלה. הכבד צובר חומרים מיותרים לגוף שחלקם אף רעילים, ודואג להפרשתם דרך המרה למעי, והמעי מפריש אותם מהגוף. לכן, ברגע שהכבד חולה באופן משמעותי, תהיה הצטברות של רעלים במוח, תהליך הקרוי אנצפלופתיה. יש לזכור כי הכבד אחראי גם למעגל / טרנספורט הבילירובין. הבילירובין הינו אבן יסוד של כדורית הדם האדומה, שאורך חייה הנורמלי 120 יום ובמותה היא נהרסת בטחול והבילירובין משתחרר לדם. בדם נע הבילירובין קשור לחלבון האלבומין, ובהגיעו לכבד חודר הבילירובין מבעד לקרום / לממברנת תא הכבד, ההפטוציט. בתא הכבד מוצמד הבילירובין בתגובה כימית לחומצה הקרויה חומצה גלוקורונית, ורק לאחר ההיצמדות הוא מופרש למרה, משם למעי ומשם מופרש מהגוף. ואמנם, כאשר הכבד חולה מחד, או כאשר יש עודף בילירובין בדם מאידך (למשל בהמוליזה - הרס מתמיד של כדוריות אדומות טרם הזדקנותן שלא כתוצאה ממחלת כבד), אין מפיק חומצה גלוקורונית לתהליך ההיצמדות ומצטבר בדם בילירובין, הנותן לעור גוון צהבהב ומכאן המושג "צהבת". מיתוס שני: חולה כבד הינו חולה צהבת. הפרכת המיתוס: המושג מושרש עד כדי כך שעמותת חולי ההפטיטיס מכנה עצמה עמותת ח"ץ - חולי צהבת. אולם, יש לזכור, כי הכבד ניחן ברזרבה עצומה. בכריתת שני שליש מהכבד עדיין מסוגל השליש הנותר לתפקד מבלי שירגיש החולה בחסר כלשהו. ולכן מרבית הסובלים ממחלת כבד, לא יפתחו כלל צהבת המתפתחת רק כשהמחלה מגיעה לשלבים קשים והחסר משמעותי. כפי שכבר צוין, בהרס מוגבר של כדוריות תתפתח צהבת שלא כתוצאה ממחלת כבד. יש לזכור כי סיבות נוספות, כגון חסימת דרכי מרה חוץ כבדיות על ידי אבן או גידול, עלולות אף הן לגרום לצהבת בנוכחות כבד שאינו חולה. אנזים הינו חומר הנוצר לצורך תגובה כימית. בכבד מתרחש כאמור רוב חילוף החומרים בגוף, ולכן קיימת רמה מסוימת של אנזימים הנחשבת תקינה, ובהופיע נזק לכבד נצפה בעלית האנזימים בדם כביטוי לכך שקיימת בעיה בכבד. מקור האנזימים מרמז על סוג הבעיה: אם נראה עליית ה-Alanine aminotransferase-ALT או ה-Aspartate aminotransferase-AST נוצרים בתא הכבד הקלאסי, ההפטוציט, מדובר בבעיה הפטוצלולרית המרמזת על מספר מחלות רקע. ואילו אם העלייה ב-Alkaline phosphatase-Alk.P או ב-Gamma glutamyltransferase-GGT, הרי שהבעיה באזור המרה בכבד ואז יש לחשוב על מספר מחלות אחרות. מיתוס שלישי: עליית רמת אנזימי הכבד בדם הינה הפרעה בתפקודי כבד. הפרכת המיתוס: נהוג בקרב רופאים וחולים להשתמש במושג "תפקודי כבד", אולם המושג אינו במקומו. כפי שציינתי, לאור הרזרבות העצומות של הכבד, גם לאחר שנפגע עדיין מסוגל לתפקד במלואו, ולכן אין כל בעיה בתפקוד הכבד. ולהיפך, כשכבר מופיעה בעיה בתפקוד הכבד, המחלה בדרך כלל מתקדמת והמצב חמור. כאשר עולה חשד למחלת כבד, יש תחילה לברר באם מדובר על בעיה שנוצרה בכבד באופן ראשוני, או על מעורבות הכבד, כאיבר מרכזי בגוף, במחלה המכונה סיסטמית, ופוגעת איברים נוספים. במידה שמדובר במחלה ראשונית בכבד, ראוי לציין כי ברוב במרבית המקרים, לא ניתן על סמך תלונות החולה וממצאי הבדיקה הפיסיקלית (בדיקת הגוף), להגיע לאבחנת הגורם למחלה, כי מהלך המחלה דומה מאד תהא סיבת המחלה / אתיולוגיה אשר תהיה. מיתוס רביעי: חולה במחלת כבד סובל ממחלתו. הפרכת המיתוס: במרבית המקרים לא תהיינה כל תלונות במשך זמן ממושך ואם החולה יסבול הרי שיתלונן באופן מאד לא ספציפי על הרגשה כללית רעה, עייפות, בחילה קלה וכאב בטן ימנית. במחלה הפורצת פתאום/מחלה חריפה, יסבול מחוסר תיאבון ודחיה מאוכל, שתן כהה וצואה בהירה. ואמנם, מרבית הנדבקים בווירוס דלקת הכבד מסוג B או C יהיו נשאים ולא יסבלו ולא יתלוננו כלל. יתר על כן, רובם אף אינם מודעים למחלה המקננת בגופם. כאמור, המחלה עלולה להתבטא בדלקת חריפה שתחלוף תוך 3-4 שבועות או להופיע ללא כל תסמין או תלונה. בהמשך חלק גדול מהחולים יחלימו ללא כל סיבוך, וחלק נוסף, שהאחוז אותו הוא מהוה שונה במחלות שונות, יפתח מחלה כרונית. ושוב, הודות לרזרבות העצומות בכבד, המחלה הכרונית תתקדם באיטיות במשך שנים. עם הזמן, תפנה בחלק מהחולים, הדלקת הכרונית את מקומה לצלקת/פיברוזיס, שתחמיר בדרגת חומרתה במשך מספר שנים נוספות. היות ולכבד יכולת התחדשות/חלוקת תאים מפותחת מאד, ברגע שהצלקת תגרום לירידה במסת הכבד התקין באופן משמעותי, יתחלקו תאי הכבד כפצוי לחוסר. אולם, לאור הצלקת שהולכת ומשתלטת על הכבד, אין לתאים המתחלקים מקום להתפשט על פני הכבד, ולכן הם יוצרו גושים / נודולים על שטח פני הכבד הנראים בהדמיה כגידולים. שילוב זה, של פיברוזיס מחד ונודולים הנקראים רגנרטיביים (ההיפך מדגנרטיביים) מאידך, קרוי שחמת הכבד / צרוזיס. ברגע שמופיעה השחמת, כאמור שלב מתקדם במהלך המחלה, הכבד מאבד מגמישותו ונעשה קשיח ועולה ההתנגדות לזרימת דם אל תוך הכבד. או אז, עולה לחץ הדם בכבד (בדומה ליתר לחץ דם המוכר לנו מחוץ לכבד). הדם, שאינו יכול להיכנס לכבד, זורם "אחורה" אל כלי דם היוצאים מתוך וריד הכבד ומעלה בהם את הלחץ, עד כדי פיצוצם-דמם מדליות/ורידים מורחבים בוושט. נוזל הדם שאינו יכול להיכנס לכבד, בנוסף לירידת האלבומין/חלבון בשל מחלת הכבד הקשה, יוצא אל מעבר לכלי הדם למצטבר בחלל הבטן ובגפיים-מיימת ובצקת. החומרים הרעילים בדם, שאינו נכנס לכבד וזורם בכלי דם שאינם בכבד (מעקפים / שנטים), מצטברים במוח וגורמים תחילה לרעד קל בידיים, בהמשך לחוסר אוריינטציה ובסוף לאובדן הכרה ועליית לחץ תוך מוחי. באופן משני קיימת ירידה בזרימת הדם לכליה ומתפתחת אי ספיקת כליות בנוכחות כליות תקינות משנית לאי ספיקת הכבד - סנדרום הפטו-רנלי. יש לציין, כי בחלק קטן מהמקרים, תתפתח אי ספיקת כבד עם הופעת המחלה החריפה, תופעה הנקראת מחלת כבד פולמיננטית, עם אחוז תמותה גבוה במיוחד המחייב ביצוע מהיר של השתלת כבד. מיתוס חמישי: ממצא חשוד בכבד מרמז על גידול ממאיר. הפרכת המיתוס: יש לזכור שמרבית הגידולים אינם ממאירים (המנגיומה, אדנומה ו-FNH היפרפלזיה נודולרית פוליקולרית), קיימות בכבד ציסטת פשוטות או אף מסוידות שלרוב אינן מדאיגות, ורק מיעוט המקרים-ממאיר. הגישה לממצא ממאיר מחייבת לברר אם מדובר בגידול ראשוני, שמקורו בתאי הכבד כגון הפטומה או בכולנגיוקרצינומה, או בגידול משני / גרורה, ממקור אחר בגוף.
מחפשים חומרי לימוד על אנגלית לכיתה ה'? באתר "כאן לומדים" תוכלו למצוא קישורים לחומרי לימוד, מבחנים ודפי עבודה בנושא אנגלית לכיתה ה'. בנוסף, בסוף העמוד ישנו פורום פתוח לכל שאלה. בהצלחה! כיתה ה' היא כיתה בה התלמידים נדרשים להפגין רמה גבוהה בשפה האנגלית. הם נדרשים לקרוא קטעים באורכים שונים, להאזין לקטעי שמע ואף להפגין ידע מסויים בדקדוק. זוהי הכיתה בה תלמידים ניגשים לראשונה למבחן מיצ"ב באנגלית. כאן תוכלו למצוא קישורים למידע כללי בנוגע למבחני מיצ"ב באנגלית, מבחנים לכיתה ה וכמובן קישורים לחומרי לימוד באנגלית. אנו ממליצים להדפיס את המבחנים השונים ולתרגלם מידי יום כחצי שעה. בנוסף, הסרטונים השונים בנושאי הדקדוק יסייעו לילדיכם להפנימם ביתר קלות. מבחן באנגלית לכיתה ה' - Our world - unit 1 - עם תשובות! מבחן באנגלית לכיתה ה' - have/has - עם תשובות! מבחן באנגלית לכיתה ה' - יחיד/רבים - singular/plural - עם תשובות! מבחן באנגלית לכיתה ה' - יחיד/רבים - singular/plural/rewriting - עם תשובות! מבחן באנגלית לכיתה ה' - There is /There are - עם תשובות! מבחן באנגלית לכיתה ה' - a/an/some - עם תשובות! מבחן באנגלית לכיתה ה' - כינויי גוף (PRONOUNSׂ) + הפועל BE חיוב ושלילה - עם תשובות! מבחן באנגלית לכיתה ה' - הפועל be - עם תשובות! מבחן באנגלית - הפועל BE חיוב ושלילה - עם תשובות! מבחן באנגלית לכיתה ה' - Present Simple - הוספת s,es,ies - עם תשובות! מבחן באנגלית - Present Simple - עם תשובות! חוברת הכנה למיצ"ב - מומלץ! תרגול הכתבות ומשחקים לשיפור אוצר המילים באנגלית - מומלץ! קטע בהבנת הנקרא - טקסט ושאלות - FOOTBALL - עם תשובות! קטע בהבנת הנקרא - טקסט ושאלות - BASKETBALL - עם תשובות! נשמח אם תוסיפו תגובות והמלצות על חומרים נוספים, שהייתם מעוניינים לראות באתר. אחלה מבחנים רק חבל שהיא אפשר לענות במחשב. שמחה מאוד על האתר, תודה רבה!! גיא שלום! אכן לימוד השפה האנגלית הופך להיות מורכב יותר ככל שרמת הלימוד עולה. אנו ממליצים להתחיל לקרוא ספרונים קצרים באנגלית כבר מכיתה ה'. למרות הקושי הראשוני, אתה תגלה שהשפה שלך משתפרת, אוצר המילים גדל ואף מבני הדקדוק ברורים יותר. בנוסף, האנגלית היא שפה שמקיפה אותנו. כך למשל, ניתן לתרגם שיר שאתה אוהב לעברית, לנסות לצפות בסרט ללא תרגום , ואף לשחק במשחקי מחשב שמשלבים אנגלית. מומלץ גם לקרוא את הבלוג באתר "כיצד ניתן לשפר את האנגלית", על מנת לקבל רעיונות נוספים. בהצלחה! כיצד אזהה האם לילדי יש הפרעת קשב וריכוז? מי צריך הוראה מתקנת? למה חשוב ללמוד אנגלית? כיצד ניתן לשפר את האנגלית? כיצד לשנן חומר? כריכים לביה"ס – מה עושים עם זה? יש פיתרון! יותם העביר לי מספר שיעורים בפיסיקה. יותם מאוד מקצועי וסבלני, ועזר לי להבין את החומר בצורה מעולה. ממליצה בחום! האם מצאתם שקישור זה תקול או מוביל אל דף שגוי? אנא לחצו על אישור כדי להביא את הדבר לידיעת המנהלים.
הוראת היוגה בשנות ה-60 היתה הרפתקה. אף על פי שנשים היו מאוד מעוניינות ללמוד, היו להן בעיות בריאות. הן ביקשו תרופות טבעיות במקום גלולות נגד כאבים. בזמנו, לא היה ידוע שהרבה מהבעיות, גופניות, פסיכולוגיות או רגשיות, היו קשורות לווסת ולשינויים ההורמונאליים. אני הבנתי את הקשר הזה, ושיטת ההוראה שלי עזרה לנשים, אם כי תלמידותי נדרשו לזמן רב לאמץ נקודת מבט זו. המחקר מוכיח את הקשר הזה. אישה צריכה לכבד את הנשיות שלה ולתרגל יוגה בהתאם. נשים רבות מגלות שקצב החיים המואץ מאיים לפגוע בבריאותן... ולערער את מרכזן הרוחני. הלחצים של עמידה בציפיות.. לצד היבטים אחרים של החיים המודרנים כגון זיהום אויר ומזון מהיר, יכולים לגרום להתמוטטות מערכת החיסון ולהפרעות במערכת ההורמונאלית, מה שמסכן את הנשים בבעיות כמו גידולים פיברואידים, אנדמטריוזיס, ציסטות שחלתיות ואי סדירות של הווסת. תרגול היוגה הנשית מחבר את האישה להקשבה פנימית, לידיעת עצמה ממקום פנימי, אמיתי. החל מהרמה הפיזית- חיבור לשרירי ליבת הגוף, השרירים העמוקים, ומתוך כך ידיעת הרובד המנטלי והנפשי רגשי. החברה המודרנית אכן הרחיקה אותנו מכל תמיכה פנימית עצמאית וריפדה אותנו היטב מבחוץ החל מישיבה על ספות בעלות תמיכה טובה רק לגב, ועד שיכוך כאבים בצורה מלאכותית והדחקת סימני הגוף ל"משהו" שדורש התייחסות עמוקה יותר. כל אישה שלישית סובלת מבריחת שתן, תופעה שהפכה למקובלת, ושוב נתמכת בעזרים חיצוניים. מהכרות עם נשים רבות בגיל הפוריות יותר ויותר מהן מתקשות להיכנס להריון "רק" מתוך מתח נפשי. נשים רבות סובלות מתסמונת קדם וויסתית ומשלימות עם הכאבים, ובעיות כמו שחלות פובליציסטיות, וגיניסמוס, וסטיבוליטיס, אנדומטריוזיס ועוד, מושקטות, למרות הסבל הרב הכרוך בהן. תרגול היוגה הנשית נועד קודם כל לעורר את האישה למקומות עמוקים יותר בתוכה. למרות שבחברה המודרנית, המהירה, התזזיתית, חדורת ההשגיות, קשה יותר מבעבר לאמץ נקודת מבט זו (כפי שכותבת גיטה איינגר). ברגע שהחיבור מתעורר, האישה 'מתמגנטת' לידיעת עצמה, לשליטה הפנימית, לעוצמה הפנימית ולוקחת ידע זה גם להתנהלות הימיומית וכמובן כבסיס לכל תירגול יוגה אחר, שהרי זוהי מהותה העמוקה של היוגה- ידיעת העצמי. תמי אריאלי, מדריכת יוגה נשית ע"פי שיטתה של מירה פדן ארצי.
מנחם ויינשטין (נולד בי"א בתמוז ה'תרצ"ו, 1936) הוא מחנך והיסטוריון ישראלי שעסק בשני תחומי מחקר, האחד: הקהילות היהודיות באלג'יריה בימי הביניים והשני: שיקום הציונות הדתית בשארית הפליטה, ופרסם מספר ספרים בנושאים הללו. מנחם ויינשטין נולד בשנת 1936 בחיפה לדבורה ולשמחה, שעלו מלבוב שבאוקראינה. בילדותו ארץ-ישראל הייתה תחת שלטון המנדט הבריטי, שלפני סיומו בשנת 1948 חיפה נכבשה בידי ההגנה במלחמת העצמאות. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי הדתי "יבנה", יצא לעבוד כשוליה במוסך, ובערב למד בתיכון גב"ע. בשנים תשי"ג - תשי"ד התחנך בחברת הנוער בקיבוץ "סעד". לצה"ל התגייס לנח"ל במסגרת גרעין "איתנים" של "בני עקיבא". במסגרת השירות הצבאי זכה לתעודת הצטיינות מנשיא המדינה יצחק בן-צבי, ביום העצמאות 1956. במסגרת שירותו הצבאי במילואים השתתף בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים 1967, במלחמת ההתשה, ובמלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. מנחם ויינשטין נשוי לשולמית. בשנת 1960 החל ויינשטין את לימודיו האקדמיים באוניברסיטת בר-אילן, בחוגים תלמוד והיסטוריה יהודית, בדגש על הספרות הרבנית. בשנת 1964 סיים את לימודי התואר הראשון, ובשנת 1965 סיים את לימודי התואר השני ותעודת הוראה לבתי ספר על-יסודיים. על מחקרו לתואר השני שעסק בחברה היהודית באלג'יריה במאה הט"ו, זכה ויינשטין במלגה על שם נשיאה השני של מדינת ישראל יצחק בן-צבי שהוענקה לו על ידי מר קדיש לוז יו"ר הכנסת ויד יצחק בן-צבי. ויינשטין עבד בשנים 1959–1964 במחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך. בהמשך במכון ריבלין לחקר היישוב הישן באוניברסיטת בר-אילן, ובהוראת היסטוריה ותורה שבעל פה בבתי ספר על-יסודיים דתיים. ויינשטין השתלב בשנת 1973 בעליית הנוער כמפקח חינוכי. בשנת 1980 התמקד בתפקידים חינוכיים בעליית הנוער. כמפקח חינוכי עסק ויינשטין בקידום חינוכי של בני נוער ישראלים משכבות השוליים בכפרי הנוער הדתיים, בקידום חינוכי ולימודי של בני נוער עולים. בתחילה היו אלו עולים מברית המועצות ומאיראן, ומשנת 1984 גם בני נוער מאתיופיה. בין השנים 1968 - 1975 ריכז ויינשטין במסגרת האקדמית את הפעילות המחקרית של "המכון לחקר תולדות היהודים במזרח" באוניברסיטת בר-אילן, שבראשו עמד המזרחן חיים זאב הירשברג. בשנת 1975 סיים ויינשטין את לימודי התואר השלישי באוניברסיטת בר-אילן, הדיסרטציה נכתבה בהדרכת ח"ז הירשברג ונושאה היה "הקהילות היהודיות באלג'יריה בין השנים 1300 - 1830. היה זה אחד המחקרים הראשונים בתולדות יהודי אלג'יריה, שהצביע על המשכיות המרכז הרוחני היהודי הספרדי שגלה מספרד בעקבות פרעות קנ"א (1391) וגירוש רנ"ב (1492). מחקר זה מצוי ברשת באתר דעת, בעקבות פרסומו הוא זכה לאזכורים רבים בספרות המחקר של יהודי אלג'יריה. בשנים 1970 - 1980 לימד ויינשטין במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1996 פרש ויינשטין מעליית הנוער וניהל את "בית העדות" במושב ניר גלים שתפקידו לטפח את מורשת השואה והציונות הדתית. בתפקידו זה חקר ופרסם במספר נושאים: הציונות הדתית בקרב שארית הפליטה. בתחילה הוא חקר את פעילות הציונות הדתית במחנות המעצר של המעפילים שגורשו לקפריסין. פרי המחקר פורסם בספר: "ציונות דתית בשולי ארץ ישראל; תנועת תורה ועבודה במחנות המעצר בקפריסין". ספר זה זכה בשנת תשס"ג בפרס הרב ריינס מטעם מוסד הרב קוק בירושלים. ויינשטין לעבר ספרים נוספים העוסקים בציונות הדתית בקרב ניצולי השואה באיטליה ובמחנות העקורים בגרמניה. מקום מיוחד ניתן לבני הנוער בשארית הפליטה בספר "בני עקיבא בהעפלה". תוכניות לתיקונים ביישוב היהודי בירושלים במצית המאה הי"ט, שנתון בר -אילן, רמת גן תשכ"ח, עמ' 339. תוכניות החינוך בראשיתה של פתח תקווה, שנתון בר -אילן, ז-ח, רמת גן, תשכ"ט-תש"ל, עמ' 344. פאס וקשריה עם אלג'יר המאה בט"ו, זכור לאברהם, ירושלים 1972, עמ' 13. התושבים הוותיקים באפריקה הצפונית בימי גרוש ספרד, דבר בקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ה, ירושלים 1973, עמ' 115. על חיי הרוח והחברה בירושלים במאה בי"ח, פרקים בתולדות היישוב היהודי בירושלים, יד יצחק בן צבי, ירושלים תשל"ג, עמ' 178. הרציפות ההיסטורית של הקהילות היהודיות באלג'ירה, ממזרח וממערב, (בר-אילן) רמת גן תשל"ד, עמ' 37. הקשרים בין יהודי אלג'ירה בין ארץ ישראל, וותיקין (בר -אילן), רמת גן תשל"ה, עמ' 9. הקהילות היהודיות באלג'ירה בין השנים 1300–1830, חיבור לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה בר-אילן, רמת גן תשל"ה. קהילת אלג'יר וחכמיה במאות הט"ז והי"ז, תולדות מחברי החוט המשולש, שנתון בר-אילן יד-טו רמת גן תשל"ז,עמ' 139. המשבר הרוחני והחברתי בקהילת אלג'יר במאה הי"ח ובראשית המאה הי"ט, יהדות צפון אפריקה במאות י"ט-כ, מכון בן-צבי, ירושלים תש"ם, עמ' נב. דעות, אמונות ועמדות של בני נוער דתי בבית ספר תיכון מקיף דתי, עלים לענייני חינוך בעלית הנוער, סתו תשמ"ג 1982, עמ'46. החינוך, פרק בספר יהודי המזרח בדורות האחרונים, תל, בר-אילן, ירושלים תשמ"ג, עמ' 55. חכמי קהילת אלג'יר במאות הט"ז והי"ז (ב), קו-לקו, קובץ מחקרים על יהדות המזרח, מוקדש לזכרו שך שאול זיו, ירושלים תשמ"ג, עמ'33. מחשבות על חינוך הפנימייתי ועלית הנוער לקראת השנים הבאות, עלים לענייני החינוך בעליית הנוער, ניסן תשמ"ה, 1985, עמ'79. מאתיופיה לחרבה הישראלית דרך עלית הנוער, תולדות קליטת נוער עולה מאתיופיה בעליית הנוער, עלים לענייני החינוך בעלית הנוער, ירושלים תשנ"ה עמ' 7. ^ , מאתיופיה לחברה הישראלית דרך עלית הנוער, תולדות קליטת נוער עולה מאתיופיה בעליית הנוער., עלים לענייני החינוך בעלית הנוער, ירושלים תשנ"ה, עמ' 7. אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מנחם_ויינשטין&oldid=27806185" דף זה נערך לאחרונה ב־18:56, 16 באפריל 2020.
מאבקה לחיים של הספרייה העירונית בקריית שמונה מסרב להסתיים. בדיון שהתקיים אתמול (שני) בבית המשפט המחוזי בנצרת, התחייבה עיריית קריית שמונה לשלם סכום של 200 אלף שקל כדי להבטיח את המשך פעילותה של הספרייה גם בעתיד. אך אם עד סוף חודש דצמבר לא תעמוד העירייה בהבטחתה, למפרק הזמני שמונה מטעם בית המשפט, עו"ד אודי רז, לא תהיה ברירה והוא יפעל להגשת בקשה לסגירת הספירה. בחודש יוני האחרון עמדה הספרייה בסכנת סגירה יחד עם מוקדי תרבות נוספים בעיר. בית המשפט המחוזי נכנס לתמונה ומינה מפרק זמני שיפעיל את הספרייה. עיריית קריית שמונה התחייבה מצידה לממן את פעילות הספרייה לשנה הנוכחית, בסכום של 35 אלף שקל מדי חודש, אך במהלך חצי השנה האחרונה העירייה לא עמדה בהתחייבותה כלפי המוסד החינוכי. המפרק הזמני, עו"ד אודי רז, החליט לזמן את הנהלת העירייה אל בית המשפט במטרה להגיע לפשרה בעניין. עו"ד רז טען בפני וואלה! חדשות כי "לכל הפחות מדובר בהתנהלות לא ראויה של העירייה במהלך חצי השנה האחרונה. החל מהדיון האחרון התחלתי במסכת ארוכה של ניסיונות רבים במטרה לקבל מהם את הכסף עם לא מעט הצהרות שהם יעמדו בתשלום. עד כה לא קיבלנו שקל אחד". רז הוסיף כי "חשוב לציין כי העירייה התחייבה לשלם את הכסף על פעילות הספרייה לשנת 2011, אם הסכום המדובר לא ישולם לא יהיה מנוס מסגירת הספרייה". "לעירייה אין תקציב מיוחד עבור הספרייה" עו"ד משה רותם, המייצג את עיריית קריית שמונה, טען מצדו כי "במסגרת הבנות שהתקבלו בין הצדדים בחודש יוני 2011 הוסכם שימונה מנהל תפעולי מטעם העירייה שידאג להעביר את הכסף לניהול השוטף, אולם, לטענת העירייה היא לא קיבלה מהמפרק כל דיווח על הוצאות ותשלומי שכר הנגזרים מפעילות הספרייה. חלקה של העירייה יתבצע על פי מה שנקבע בבית המשפט". במאבק כנגד סגירת הספרייה השתתפו מרבית מתושבי העיר שהפגינו למען זכותם הבסיסית לקיים מוסד חינוכי ונחוץ בדמות ספרייה עירונית. אחד מראשי המאבק למען הספרייה, אביחי שטרן התלונן כי "עיריית קריית שמונה, כהרגלה בקודש, נמנעת מהעברת כספים שהיא חייבת להעביר גם על פי חוק ודין". "חבל שכל שנה אנחנו צריכים להתמודד עם איומים על סגירת מוקדי התרבות לתושבים, שהם למעשה הנפגעים הגדולים מכל הסיפור", הוסיף שטרן. בשיחה עם גורם בכיר מהעירייה עולה החשש כי בתקציב לשנת 2011 אין סעיף מיוחד המתייחס לתקצוב פעילות הספרייה העירונית. "לעירייה אין תקציב מיוחד עבור הספרייה. עדיין לא ברור מהיכן יגיע הכסף בזמן כל כך קצר. אני מקווה שנוכל לדאוג לעתיד הספרייה מתרומות שיגיעו או מפתרון יצירתי אחר". מעיריית קריית שמונה נמסר בתגובה: "העירייה תעביר את חלקה לתקצוב הספרייה העירונית. אנו שמחים שבית המשפט אישר את הסיכום אליו הגענו". חיים באר על סגירת הספרייה בקריית שמונה: "הרס החברה הישראלית"
ראשי » חדשות » זירה מקומית » ירושלים • הקלפי הנודדת של "טוב" ירושלים • הקלפי הנודדת של "טוב" 13:06 ו׳ במרחשון תשע״ד 10.10.2013 דוד קורצווייל 1 Comment on ירושלים • הקלפי הנודדת של "טוב" גימיק: תושבים חרדיים ברמת אשכול ובאזור 'רב שפע' בירושלים הצביעו בימים האחרונים בקלפי הנודדת של רשימת 'טוב לירושלים' בראשות חנוך ורדיגר. הקלפי, יוזמה ייחודית של 'טוב', נועדה לאפשר לתושבים לבחור את הבעייה הבוערת ביותר מבחינתם. ורדיגר, העומד בראש רשימת 'טוב לירושלים' מציין כי "ליוזמה הזאת שתי מטרות. האחת, היא שנוכל ללמוד מתוך הנושאים שאנו יודעים שכואבים לכל חרדי בירושלים, מה הנושאים הכואבים ביותר. מטרה נוספת היא לעורר את הציבור לעובדה שהבחירות האלה הן לא על כל אותם נושאים שנוגעים לחיי כל חרדי וחרדית בירושלים: חינוך, תעסוקה ואיכות חיים". המטה "טוב לירולשים" מפזרים חיוכים ומביעים אופטימיות: "לפי מידע שוטף שאנו מקבלים ממטה הטלפונים שלנו, בו נערכות אלפי שיחות טלפון ביום לכל השכונות של הציבור החרדי, 9% מצהירים כי הם בטוח ישימו פתק 'עד' של 'טוב לירושלים' ועוד 11% מצהירים כי הם שוקלים זאת ברצינות. מה שאומר כי נכון לעכשיו ל'טוב' 2 מושבים בטוחים במועצת העיר הבאה".
זהו, מחר אני נושמת עמוק, נכנסת למטבח, ומתכוננת לארח את כל מי שיבחר להיכנס בדלת ביתי במסגרת אירוע בתים פתוחים. תזכירו לי שוב, למה אני עושה את זה? פעם בשנה אני לוקחת את אהבת הבישול למרחב הציבורי, או מאפשרת למרחב הציבורי להיכנס אלי למטבח ומשתתפת באירוע הבתים הפתוחים בתל מונד. זו כבר השנה הרביעית שאנחנו משתתפים באירוע, התגבשנו לבית מעניין ומגוון ובכל שנה אנחנו נהנים מכל רגע ובו זמנית תוהים למה אנחנו עושים את זה לעצמנו. בניגוד לאמנים ששוקדים על יצירותיהם כל השנה, הבשלנים שבינינו עובדים באופן אינטנסיבי בשבוע האירוע עצמו בלבד. כשמדובר באוכל אין פשרות – הכל חייב להיות טרי ו"הכינותי מראש" אפשר לעשות רק יום או יומיים לפני. שבוע הבתים הפתוחים נראה אצלנו כך – ביום ראשון ושני אנחנו עסוקים בתכנון התפריט. הניסיון כבר לימד אותנו מה הולך ומה לא ותמיד אנחנו גם בודקים את הסיכום שאני כותבת בכל שנה מיד עם סיום האירוע כדי להיזכר במה ששכחנו. להערות כמו "פוקצ'ה כדאי להכניס לתנור כאשר נכנסים הרבה אנשים כי ריח אפייתה מביא אותם למטבח" או "בשעות אחר הצהריים של שבת תמיד זורמים בני נוער מורעבים שרוצים פסטה עם רוטב" יש ערך עצום בתכנון העבודה שלנו. נעים להכיר, עגלה מספר 2 ועגלה מספר 3, את עגלה מספר 1 לא צילמנו ולצלם את 4 ו-5 כבר מוגזם לא? ביום שלישי אנחנו עורכים את הקניה הגדולה הראשונה. עם קצת מזל, זכרנו את הרשימה של ספירת המלאי ואולי גם עיינו בסיכום הכמויות של השנה הקודמת. ממלאים עגלה בעשרות חבילות קמח, עגבניות, חצילים, עוף, בשר, אמבטיות של חלב וחמאה שמספיקה לסתום את עורקי המושבה כולה. תמיד יש גם קניה שניה, שלישית ולפעמים רביעית ותמיד שוכחים בסוף משהו, גם אם יש רשימות מפורטות. הכמויות תמיד מעוררות עניין בקרב עובדי החנות, עניין חיובי לרוב, שאלות והצעות לעזרה (ותודה לצוות דוכן הגבינות ברמי לוי ששקד על פריסת 6 ק"ג מוצרלה היום). אחרי השלמת הקניות מגיע שלב סידור המצרכים. ערב לפני שאני מתחילה לבשל אני מקיימת מסדר צבאי של קישואים וחצילים, עם משמר כבוד של קמח על רקע זרי בזיליקום ופטרוזיליה. על שולחן ארוך אני מכינה את כל הדרוש לי ורק אחרי שהמטבח מסודר, אני הולכת לישון. באופן פרדוקסלי, סדר במטבח נותן לי השראה. מלמעלה זה נראה יותר מסודר? יום חמישי (כבר היום בעצם) הוא יום שכולו בישולים. בראש אני כבר יודעת מה אבשל קודם ומה אחר כך. תכנון הוא המפתח. הבטחתי לעצמי ללכת לישון מוקדם, והנה אני, קרוב לאחת בלילה, כותבת פוסט ותוהה, למה אני אוהבת להכניס את העולם הביתה למטבח? לארח חברים ומשפחה אני אוהבת מאוד, להאכיל אנשים בכלל, אבל להאכיל עשרות, מאות אנשים, שחלקם זרים מוחלטים, לעבוד עבודה פיזית מתישה במשך שלושה ימים, מה גורם לי לעשות את זה? בינתיים אני נשארת עם השאלה.
פדיחות ברחבת הריקודים! אלו הם סוגי הריקודים שיצילו אתכם מפדיחות ברחבת הריקודים. "דג הזהב" המתכון לארוחת שבת קורעת! בתאל כל השבוע מנחה את המופעים של קוקיה, כל חמישי היא שוברת את הראש איזה ארוחה היא תבשל לשבת המלכה. עמי אנידג'ר, רודי סעדה ועופר שכטר מצטלמים לסרט קולנוע. בזמנם הפנוי הם יוצאים בקמפיין נגד אלימות…. אופרה בלי גרוש – "סבתא גורג'ייה" טסתי לברצלונה, אבל מה עושים כשאין כסף לחזור??? במהלך צילומים לתוכנית הקאלט "שבט צוצלת" כמה חתיכות שוקולד, הוציאו את כולם מפרופורציות. ילדים הורים וכל השאר, מי שטרם ראה את סדרת הקאלט "שבט צוצלת" – בהשתתפותי. זה הזמן לפנות דקה וחצי מזמנכם כדי להבין על מה כולם מדברים!!! אז בקטע הזה, ההבחנה הזו.. לא ממש עובדת! הפעם זה התחיל בצחוק קטן ונגמר בכאבי בטן ודמעות. ככה זה, כי לפעמים הצחוק זה שיא של רגע מאושר. וכמו שהיא קורעת מצחוק בסרטון… היא קורעת עוד יותר במציאות!!! קוקיה סדנאות צחוק – תראו מה קרה לי שסיפרתי לאורי חזקיה בדיחה. בחנוכה "עמי'לה" במופע סטנדאפ ראשון וקורע לילדים וההורים. לכרטיסים ניתן לשלוח אלי מייל. קבלו רעיון ענק לסיום השנה, באחריות!!! הבליינדייט הראשון שלי היה פחד אלוהים ועוד מצולם!!! הבליינדייט הראשון שלי היה פחד אלוהים…ועוד מצולם!!! להיתקע באמצע שכונה במקסיקו נשמע לכם מצחיק? שיהיה לכולנו: " טוב טוב הכל טוב…" חוק טל עבר גם בדרפור' ולכן ביבי מינה את ג'מה הפליט לתפקיד קצינת המיון החדשה של צה"ל!!! אפילו מלאך המממווות לא עומד בפיתוי וצוחק. כמה כוח יש לצחוק, במיוחד כשהוא מתפרץ ..בשידור חי ! שימו לב מה קורה לאדיר ורביבו כש"איציק פלח" מצחיק אותם. סדנאות צחוק – אז מי הראשונה שצחקה בתנ"ך? בפרשת השבוע, פרשת וירא, מגיעים המלאכים לביתו של אברהם ומודיעים לו כי בקרוב יוולד לו בן. שרה הזקנה שומעת בפתח האוהל את הבשורה, ומה היא עושה? צוחקת. איך אני יכולה ללדת? בעלי זקן, ואני כבר מזמן לא במצב של פוריות. אז מתרחש דו שיח מוזר: השם אומר לאברהם: למה זה צחקה שרה? מה? שרה מפקפקת בי ובכוחותיי? ושרה מכחישה, אומרת: לא צחקתי. והקדוש ברוך הוא מדבר אל שרה ישירות ועונה לה בשלוש מילים: "לא, כי צחקת." מה חושבת שרה לעצמה? היא יכולה לעבוד על אלוהים? לרמות את יודע הכל? אלא ששרה לא טוענת שלא היה בכלל צחוק, אלא היא מפרשת את מהות הצחוק אחרת. לטענתה, זה לא היה צחוק של פקפוק. זה היה צחוק של סיפוק. זה היה צחוק של שמחה מהבשורה ולא צחוק של לעג וספק על יכולותיו של הקדוש ברוך הוא. והשם עונה לה: "לא, כי צחקת." צחקת צחוק של פקפוק, וזה בסדר. זה טוב שצחקת. במצבך, איך אפשר שלא לפקפק? הספק במצב הזה הוא בריא. הצחוק שנובע מהספק הוא צחוק שיוליד הרבה אמונה. שרה בצחוק המפקפק שלה מייסדת יסוד חשוב לכל צאצאיה באשר הם. אי אפשר בלי ספק. הצחוק שמגיע עם הספק הוא בדיחות הדעת שבלעדיה אין התפתחות, אין כלום. שרה בעצם מבינה את המסר שמעביר לה אלוקים, ומחליטה לקרוא בעקבות התקרית לבן שלה יצחק. זה אבסורד כשחושבים על זה, שלילד היהודי העברי הראשון קוראים יצחק. צחוק צחוק, אבל זה לא במקרה. שתהיה לכולנו שבת מלאה בצחוק! עמי ואלי נכנסו לדמויות ועלו לעשות בשבילכם קצת שטויות. מתוך תוכנית הסטנדאפ, כל יום שני בערוץ 2. "ספי" 6 , חוכמת חיים – "בריחה מעצמך" האם בית הספר טוב או לא? פרופסור רולידר בפנייה להורים לקראת סוף השנה! "ספי" 4 , חוכמת חיים – "הקשבה לעצמך" בונה או הורס את חייך? "ספי 5, חוכמת חיים – " יעד " ככה נפלתי עם הקהל בבולגריה! "משפחה רגועה" – מתי יגיע ה1 לספטמבר???!!!
1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 24.9.2015 במעגל תנועה בקריית שדה התעופה. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 23,101 ₪, בגין עלות תיקונים, ירידת ערך ושכר שמאי. 3. מדובר במעגל תנועה דו-נתיבי, אשר גם הכניסה (הרלבנטית) אליו היא דו-נתיבית. מתמונות שהוצגו, ושצולמו בסמוך לאחר התאונה, עולה כי בסוף התהליך עמד אוטובוס הנתבעות על הנתיב השמאלי (הפנימי), כאשר חלקה האחורי של דופן שמאל שלו צמודה לרכב התובעת, העומד ברובו על העטרה שבלב מעגל התנועה, ובחלקו על אותו נתיב פנימי. 4.נהגת התובעת טוענת, כי היא נכנסה למעגל התנועה ביחד עם האוטובוס, כאשר על כביש הגישה היא בנתיב השמאלי והוא בימני, וזאת לאחר שנסעו פרק זמן במקביל, שכן שניהם הגיעו מאותו מקום (מדובר באוטובוס המסיע עובדים של אותה חברה בה עובדת נהגת התובעת). שניהם גם היו אמורים לצאת באותה יציאה (היציאה השניה, דהיינו המשך נסיעה באותו כיוון כללי). לדבריה, עם הכניסה למעגל התנועה, החל האוטובוס בסטיה שמאלה, אל הנתיב השמאלי, ולא שעה לצפירותיה, עד שחיכך את צד שמאל של רכבה, לכל אורכו, לרבות תלישת מראת הצד. 5.נהג הנתבעות טוען, כי נכנס למעגל התנועה מהנתיב השמאלי, אל הנתיב השמאלי שבמעגל, ורק לאחר שהרגיש במכה גילה שרכב התובעת ניסה להשתחל משמאל לאוטובוס, בינו לבין מרכז המעגל. הוא לא ידע להגיד אם רכב התובעת הגיע מאותו כיוון, ולא הכיר את נהגת התובעת. לדבריו, מדובר היה בזמן של עומסי תנועה (נהגת התובעת מסכימה בנקודה זו), והוא המתין עד שהתפנתה התנועה משמאלו, טרם שנכנס למעגל התנועה, ועוד העיד, כי נוכח העומסים, לא יתכן שעבר מנתיב לנתיב, בשל צפיפות כלי הרכב. 6.לאחר ששמעתי את העדויות, אני מעדיף את גרסת נהגת התובעת, אותה מצאתי מהימנה יותר, וזאת מהצטברות הטעמים הבאים: בעוד גרסת נהג הנתבעות מייחס נהיגה חריגה עד כדי מוזרה לנהגת התובעת, בכך שהחליטה לעקוף אוטובוס על העטרה במרכז המעגל, גרסת נהגת התובעת מייחסת לנהג הנתבעות לא יותר מאשר סטיה לא זהירה מנתיב לנתיב, ועל כן היא מסתברת יותר; בנוסף, גרסת נהג הנתבעות מחייב להניח, כי רכב התובעת, לאחר שנפגע, המשיך בנסיעה קדימה, וגרם לחיכוך לכל אורך הרכב – ואף זאת התנהגות בלתי מסתברת; היה קשה לתת אמון בהתעקשותו של נהג הנתבעות כי לא יכול היה לעבור מנתיב לנתיב בשל העומס, או כי לפתע התפנתה לחלוטין התנועה משמאלו, לפני שנכנס למעגל התנועה, למרות שמדובר בשעת עומס ובמעגל תנועה דו נתיבי – והדבר נשמע כניסיון של הנהג להרחיק את עצמו מהאפשרות שעבר נתיב, שכן ניסיון החיים מלמד כי גם בעומסים הכבדים ביותר (למעט כשהתנועה עומדת לחלוטין) מצליחים כלי רכב, לרבות משאיות ואוטובוסים, לעבור מנתיב לנתיב ללא קושי רב מדי. 7.די בכל הנימוקים דלעיל כדי להטות את הכף לעבר גרסת נהגת התובעת, וכאמור, אני מאמץ גרסה זו. 8.לא מצאתי בעדות התובעת סיבה לייחס לה אשם תורם, ומשכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם נהג הנתבעות, ועל הנתבעות לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.
אפשרויות מלאות יותר עבור מחירים שונים של חידוש עץ בגבעת חיים )מאוחד( עם הצעה סוהר, ראה מחירים! יש לבצע קידוד נכון של המינים תוך התחשבות במספר גורמים. אחד הרגעים החשובים ביותר של ההתנגדות של עץ כדי השפעות מכניות, למשל, hornbeam כל כך קשה, כי אתה פשוט לא יכול "לקחת את זה". באותו זמן, האורן הוא רך, זה לא עולה כלום, אבל זה כל כך חריף כי מכונת מחזור פשוט slides מעל זה. איך לבחור את הכיוון הנכון של התנועה, איזה סוג של שוחקים לבחור, איך לולאה הרצף או, למשל, נכון לסדר את המעבר מחדר אחד למשנהו? קרא את המאמר: ההמלצות של המאסטר של חידוש פרקט עץ בגבעת חיים )מאוחד(. הספציפיות שלה היא וכאשר עובדים עם softwood. עיבוד של אורן, לגש ואחרים קשה, ודורש ניסיון מסוים, בגלל הרכות שלהם ואת השמנים מוגברת. תסתכל על התמונה ולקרוא את התכונות של חידוש הרצפה בגבעת חיים )מאוחד(. טחינה של רצפות מלוחות הוא לעתים קרובות ביקוש בקיץ קוטג'ים או בתים במדינה. אנשים רבים רוצים לא רק פולנית כזה הרצפה, אבל לשנות את צבעו. מישהו רוצה לראות מהגוני על הרצפה שלהם, מישהו הוא אגוז או עץ אלון. הכל אפשרי! ישנן שיטות וטכנולוגיות שונות שיאפשרו לתקן את המקולקל ולעשות את הבלתי אפשרי! לוח CYCLEVKA בקוטג'ים הוא מאוד מבוקש, אבל זה לא מבוצע כראוי על ידי כולם.
וכך, על הביקורת שיש לנו מסכה לשיער אפונה (מחזק) מ "מתכונים סבתא Agafia". אני צריך זמן (עד המותן שלי), שיער דק, עבה, שמנוני שורשים, מסתיים יבש, שיער אוהבת להתחלק אבל אנחנו לא נותנים להם. דקורית שמן, חיוני בטיפול של השיער, יש גבוה תכונות הרגנרציה, מחזקת את מבנה השיער, מניעת שבירותם וסעיף. סובין שיבולת שועל להזין שיער פגום, משחזר את חוזק וגמישות. מיץ ליבנה ידוע תרופה עממית, מחזק את שורשי השיער. עקב התוכן של בכבישה שמנים, המסכה מאפשר סירוק ונותן את השיער טבעי לזרוח משיות. צנצנת בנפח של 300 מ " ל , עם כיסוי מגן, העיצוב הוא ללא כל מורכבות) אבל מה אתה יכול לצפות את הכסף? אישית בשבילי זה lungisani, בעדינות, בעדינות .השמפו הוא כמעט נעלם.המרקם די רכות, יותר כמו מזגן מאשר מסכה. סובין שיבולת שועל, ליבנה SAP, מרווה, cloudberries, Rhodiola rosea,אפונה, שמן זרעי דומדמניות שחורות, שמן פשתן, ויטמין B6, ויטמין B5, ויטמין PP. אבל "מוזר" מרכיבים ייראה בפירוט רב יותר. את ההרכב אני אהבתי, אני אשתמש בשמחה, אבל בשביל הכסף, כל סופר.ובכן, זה פשוט הממצאים שלי על ההרכב של מסכה המבוססת על הידע באינטרנט, אני לא כימאי . התוצאה לאחר הבית מסכות, יש סיליקון גלגול אפקט. הזוהר מופיע, אבל טבעי, לא גדול. השיער מרגיש כאילו זה הופך להיות יותר קשה. השיער יבש מדי, מרגיש כמו שיער קשקשים גרוע סגור. את המסכה הוא לא רע, ההרכב הוא טוב, לא תקציב בהכרה, שיער לא שמנוני, אני באופן אישי קצת לחות סוגר את שיער קשקשים. על חשבון חיזוק לא יכול לומר שום דבר, את השורשים של השיער לא לשים את כל התעשייה מסכות. מתאים במקום מזגן, עבור שיער דק, שימוש תכוף.המחיר שלה הוא מוצדק לחלוטין, אני אנסה אחרים מסכות בסדרה זו. המחיר, איפה לקנות?
"היה לי כיף לפגוש את הדיירים ואני ממש מחכה לפעם הבאה". כך אמרה תלמידת כיתה ה' בבית הספר חיים חפר בפתח תקוה, שהגיעה יחד עם חבריה לכיתה לבית אבות "רקנאטי" והשתתפה בפעילות משותפת עם הדיירים. "היה מאוד מרגש" פרויקט ״הכרת הטוב״ בבית ספר חיים חפר: תלמידי כיתות ה׳ ביקרו בבית אבות ״רקנאטי״ בפתח תקוה. התלמידים הובילו פעילות להיכרות עם הדיירים, האזינו לסיפורי עם והשתתפו בפעילות מגוונת במוזיאון הנמצא במקום. הילדים סיפרו כי היה מרגש מאוד, מעניין ומהנה, ומחכים להיפגש שוב עם דיירי בית האבות, לשמוע ולתעד את סיפור חייהם. "היה כיף ומאוד מרגש, הרגשה טובה אחרי הביקור, הדיירים שיתפו פעולה״, אמרה אחת התלמידות. ״היה כייף לראות את הדיירים, לבקר במוזיאון ולמדנו דברים חדשים״, אמר תלמידה אחרת. ״היה לי כיף לפגוש את הדיירים ואני ממש מחכה לפעם הבאה״.
במאמר זה אנסה לתת לכם, הקוראים, אפשרות להיכנס לרחשי ליבי המקצועיים, להיות רגע בעולמו של איש חינוך ואולי אף לשנות במקצת את תפיסת העולם שלכם על מהותו של החינוך החברתי ולחברכם לעוצמתו. במאמר דעה זה אביא את הערכים המובילים היום את החינוך החברתי ומטרתם, אציב בפניכם את דעתי על הנוער, אחבר אתכם לכלי הנקרא חיברות , למשמעות ההורית, למקומה של מסורת קיבוצית ואיפה האחריות של ההורים בסופו של יום. חשוב לציין כי מדובר במאמר דעה, זוהי רק המלצה למתכון נכון יותר לחברה הישראלית בבואה לדון על עתיד הילדים והנוער שלה. החינוך החברתי, בשנים האחרונות, שינה את צורתו ואת אופיו. אך מעולם, לדעתי, לא היה יותר רלוונטי. החינוך החברתי הוא המקום הבטוח הקיים בכל ישוב קהילתי ומטרתו לתת לילדים ולנוער מקום להתפתחות חברתית. הוא מגיע בכל מיני תצורות: המתנ"ס או מרחבי הפעילות הקיבוציים הקרויים בשפה המקומית :דואון, תלתון, מרכזון, תנועת נוער, חוגי סיור ועוד. כל אלו מהווים מקום לבחינתו של הפרט את עצמו בקבוצת השווים ואת קבוצת השווים את עצמה. על אילו ערכים אנו רוצים לגדל את ילדנו? זו שאלה מורכבת העולה מידיי יום בכל תא משפחתי. האם נגדל את ילדנו על ברכיי הערכים הסוציאליסטים? האם על ברכיי הערכים הקפיטליסטים? האם ניתן לשלב ביניהם? החיים בחברה המערבית היום נמצאים בין הקפיטליזם לסוציאליזם. התא המשפחתי הינו קפיטליסטי ונמצא כל יום במרדף יומיומי של הישרדות כלכלית ובמרוץ המוכתב על ידי תרבות צריכה. אל מול מרדף זה נמצא הרצון לחיות בקהילה ולגדל את ילדנו בסביבה ירוקה ותרבותית, לשם כך צריך להטמיע בילדנו לא מעט ערכים סוציאליסטים. הקיבוץ המתחדש או הישוב הקהילתי רואה בערכי הקהילה: סולידריות, מפגשי תרבות משותפים, ראיית האחר - צרכיו ושייכותו בסיס לקיומו. הישוב הקהילתי משקיע משאבים לא מעטים לשימור ערכים אלו על ידי תקציבים ועל ידי עוגנים בצורת סבסוד, כך שכל אחד יכול להיות חלק. אך האם זה מספיק? האם הכסף הוא הדבר היחיד שמניע את ערכי הקהילה או שמע יש צורך בעבודה פנימית של התא המשפחתי על מנת שיוכל להוות מודל לחיקוי? לדעתי לתא המשפחתי יש עבודה רבה ולא פשוטה. מה הם הערכים שעל בסיסם אנו חייבים לגדל את ילדנו? לדעתי : צניעות, סולידריות, ראיית האחר, קבלת השונה, או כנאמר "ואהבת לרעך כמוך". לדעתי אלו גם ערכיו של הישוב הקהילתי שאנו מחנכים לרגליהם ושואפים אליהם בחינוך החברתי. ערכיו של הישוב הקהילתי, בכל רמה, ישתקפו בסדר היום החברתי אם התא המשפחתי יזדהה עימם, אם המבוגרים בתא המשפחתי יאמינו בערכים אלו ויראו בהם כלים לחינוך ילדיהם דרך דוגמה אישית ובנוסף יאמינו שהחברה שלנו זקוקה, אולי יותר מפעם, לערכים אלו. 1. הם מוצפים בהמון מידע, בהמון דרישות לעתידם והם עייפים מלהיות בתוך המכונה הזו שדורשת מהם להיות יותר טובים על בסיס הציונים ובהשוואה לאחר. 2. עולם המבוגרים סביבם לא מהווה להם דוגמה מספקת איך להיות חברתיים ,אז הם מתנסים בשלל החוויות המוצגות במדיה ובפחות מתנסים על בסיס החוויה הבין דורית, זו שהועברה אלינו כאשר אנו היינו ילדים ונוער. 3. תרבות הצריכה מצליחה להביא לסיפוק רגשי מהיר וקל. כך נוצר מיסוך לא קטן על הזדמנויות לריגושים איכותיים הנוצרים בשלל התהליכים החברתיים. אבל הנוער לא מוותר, הוא נפגש אחד עם השני במסיבות, במרפסות וגם במקומות פחות איכותיים. הוא לא מוותר על המפגש החברתי ובמקביל זועק לתיווך של עולם המבוגרים, לספר הוראות הפעלה "כיצד נכון להיות אחד עם השני" . כאן אנו, אנשי החינוך, צריכים את ההורים כשותפים. כאן מגיע מקומו של ההורה בחינוך, אתם מודל החיקוי של ילדכם כול רגע וכול שעה. אבל אין מישהו שיודע יותר טוב מכם להגיע אל ילדיכם. מקומכם בעולם הוא להיות רגישים ואסרטיביים בעת ובעונה אחת. לתת לנוער דוגמה אישית איך להתנהל בעולם החברתי, לחבק שקשה, לבנות יחד מנעד של רגשות וממש ללמדו איך להיות אדם טוב יותר. במקביל להציב לו שיקופים על התנהגותו בשלב ההתנסות החברתית וגם לסמן גבולות אדומים. אין מסלול אחד, זה מסלול שמשתנה, זה הרבה פעמים להיתקע בדרך ללא מוצא ולא פעם מחשבים מסלול מחדש, המהירות אינה קובעת, מה שקובע היא האמונה כי תגיעו ביחד ליעד וזה הדבר החשוב ביותר בשבילו, או בשבילה. החינוך הקהילתי הוא פלטפורמה לניסויי וטעייה חברתיים. במרחב הזה ישנם לא מעט הזדמנויות להתרוממות ולמעידות במקביל ללמידה אין סופית מהתהליך החברתי. אנשי החינוך החברתי, לפחות רוב אלו שהכרתי, מסורים למשימה ומאפשרים לנוער להתמודד עם המרחב החברתי במרכזים החברתיים של אחה"צ, בתנועות הנוער ובחוגים. אתם ההורים צריכים לבדוק מה נכון לילדיכם, ביחד איתם, ולאפשר להם כמה שיותר מפגשים חברתיים כאלו. במרחבים הללו הם ילמדו כיצד להיות עם עצמם וכיצד להתמודד עם תהליכים חברתיים, עשייה חברתית שתאפשר להם להיות בני-אדם הרואים את החברה כמרחב להתפתחות אינטלקטואלית, רגשית וחברתית. אז של מי האחריות? על מי מונחת משקולת האחריות? לדעתי האחריות היא של ההורים, המבוגר האחראי. זו טעות להניח על המזבח הקפיטליסטי את ערכיה החברתיים של החברה. גם אם המחיר הוא ויתורים צרכניים כגון : בית גדול, רכב מפואר טיול לחו"ל ועוד. כול אלו ריגושים שלא יחליפו, אף לו מעט, את מה שחינוך חברתי איכותי ותהליכים קהילתיים יתנו לכם ,לילדכם, לקהילה שלכם ולתא המשפחתי. הם דורשים ממכם יותר, בעיקר בימים אלו כשהכול נמדד בפרמטרים המוכתבים על ידי תרבות הצריכה. מוטלת על ההורים משימה לא קלה, כחלק מחברה, כדמויות למושא והערצה על ידי ילדיהם ואל לכם לשכוח זאת גם ברגעים מורכבים כשהם מצפים ממכם, גם אם הם לא יודעים זאת או לא אומרים זאת בפרוש.
תושבים בשכונה ב' בב"ש: "מסיבות הדירה מאמללות אותנו" תושבי רחוב חז"ל בשכונה ב' בבאר שבע סובלים בתקופה האחרונה מתופעה של סטודנטים המקיימים מסיבות דירה רועשות ופרועות בלב השכונה. בנוסף למוזיקה מחרישת האוזניים, הסטודנטים השיכורים מטילים את מימיהם על קירות הבתים, מקיאים, ומשאירים בקבוקי אלכוהול ופסולת רבה ברחוב. התופעה הגיעה לשיאה ביום רביעי האחרון, עת נערכה מסיבה באחת הדירות ברחוב, שאורגנה על ידי "פורום 2080", שמורכב מסטודנטים לתעשייה וניהול מאוניברסיטת בן גוריון. כתבתנו מור שלי הביאה בתכניתנו "בוקר טוב דרום" את קולותיהם של הדיירים המתוסכלים ברחוב, וקצין האג"מ של משטרת ב"ש, רפ"ק יוגב אטיאס, סיפר על פעילות המשטרה בנושא. תגובת "פורום 2080": "ביום רביעי האחרון התקיימה מסיבת התרמה חד פעמית, ראשונה מסוגה בה גויסו משאבים לטובת קידומם של סטודנטים באוניברסיטה דרך פעילויות כגון סיורים לימודיים למפעלים, הרצאות מומחים, סדנאות ועוד. חשוב להדגיש כי דווקא באירוע זה נעשה מאמץ רב וננקטו צעדים פורצי דרך כגון הודעה מראש, מינוי אחראי על סדר ברחוב, סגירת המוסיקה ב-23:00 ועוד, כל אלה כדי לשמור על שלוותם של השכנים ועל איכות החיים בשכונה". תגובת עיריית ב"ש: "כל תלונה בדבר הקמת רעש אשר מגיעה למוקד העירוני מועברת על פי הנחיות המשטרה לתחנת באר-שבע, לצורך טיפול ונקיטת צעדים. במוקד העירוני התקבלו שתי תלונות על הקמת רעש באזור הנ"ל, אחת מחודש מרץ והשנייה מחודש אוגוסט, אשר הועברו לטיפול המשטרה". לשמיעת הדיווח של כתבתנו מור שלי והראיון עם רפ"ק יוגב אטיאס בתכניתנו "בוקר טוב דרום" עם רונן הירשלר, לחצו כאן.
אם יש לכם בבית שטיח אחד או יותר, או שטיחים מקיר לקיר, או אם אתם בעלי משרד שבו יש שטיח מקיר לקיר, אתם ודאי יודעים כי שטיחים דורשים תחזוקה וניקיון כדי לשמור על המראה המבריק והיפה שלהם. ניקוי שטיחים ניתן לבצע גם באמצעים ביתיים, ולרוב בצורה טובה למדי. אבל אחת לכמה חודשים, או אחת לשנה לכל הפחות, מומלץ להשקיע בשטיח שלכם ולהזמין חברת ניקוי שטיחים מקצועית שתגיע, תבחן את השטיח, את סוג האריגה, חוזק הסיבים וכמות השומן בהם. לפי רמת הלכלוך של השטיח וסוג השטיח יתבצע ניקוי שטיחים. יתרונות ניקוי שטיחים מקצועי. כאשר מנקים שטיחים במכשור מקצועי, ניתן להוציא מהשטיח כל אפרוריות שהיתה בו על ידי שאיבת והרחקת כל פירור אבק מהשטיח. כמו כן, ניתן להתאים את סוג חומר הניקוי לסוג השטיח. חומרי הניקוי הביתיים לא משתווים לרמה של חומרי ניקוי תעשייתיים. חומרים אלו נרקחים בהתאמה לסוגים השונים של שטיחים. גם המכשור המקצועי והחזק בו משתמשים מביא לתוצאות יחודיות ומסנוורות בניקיונן. תמיד טוב שאיש מקצוע יבחן את השטיח, כך ניתן לדאוג כי עבודות אחזקה של השטיח יתבצעו כאשר הוא זקוק לו, ולפני שנגרם נזק לשטיח. אם כבר הזמנתם חברה מקצועית של ניקוי שטיחים ניתן לבקש ממנה גם ניקוי ספות. לא משנה מאיזה חומר הספות שלכם, כל חומר מתלכלך, וזקוק לניקוי, ולשכבת הגנה נוספת מפני לכלוך. אמנם עור, ושאר בדי ריפוד מיועדים באופן ספציפי להיות עמידים בפני לכלוך, וקלים לניקוי. אבל כולנו יודעים שלמרות הכל, קשה לסלק כתם של קפה, או סתם לכלוך שגרתי מהספות. ניקוי ספות על ידי מכונות קיטור מתקדמות יחד עם חומרים מיוחדים לעור או לבדי ריפוד נותנים את התוצאה הטובה ביותר עבור הספות שלך. לאחר ניקוי ספות מקצועי, תגלה שוב את הצבע המקורי של הספה, הצבע שהיה לה כאשר קנית אותה. ניקוי ספות מקצועי מומלץ לבצע כל שנה לכל הפחות. לאחר שהחלטת לבסוף על החברה, התייעצו עמם בנוגע לחומר הפעיל הרצוי לשימוש על הספות או השטיחים שלכם, על מנת לוודא שהשימוש בהם יועיל ולא יזיק לאיכות השטיחים או הספות.
בפנימיית הכפר מתגוררים כ-300 חניכים, המהווים כ-65% מכלל תלמידי הכפר. בזכות הפעילות החינוכית העשירה, תנאי החיים והמגורים והקשר האישי בין צוות הפנימיה לחניכים, זוכה כל חניך וחניך לאיכות חיים גבוהה ביותר. בפנימיית "אלוני יצחק" מתגוררים תלמידים משכבות ז´ עד י"ב, המגיעים מהארץ ומכל קצוות תבל. הכפר מעניק להם מסגרת אינטנסיבית של לימודים, חברה ועבודה ומקנה להם ערכים אשר ילוו אותם לאורך כל חייהם. לרשות חניכי הפנימיה מגורים איכותיים המותאמים לצורכי התלמידים בשנות האלפיים: בכל חדר מתגוררים 3-4 חניכים, חדרי התלמידים מרוהטים בריהוט איכותי. לכל קבוצה מועדון משלה ובו כל הציוד הדרוש לפעילות חברתית משותפת. ביתני הקבוצה ממוקמים בתוך שמורת טבע מרהיבה, טיפוח הביתנים וסביבתם בולט ביותר ויוצר סביבת מגורים אסתטית ואווירה ביתית. צוות ההדרכה של כל קבוצה כולל מדריך, אם בית וש"ש. זהו צוות מסור ונאמן המלווה את החניך בכל זמן שהותו בפנימייה. צוות זה שומר על קשר רציף עם הורי התלמידים, עם צוות בית הספר ועם צוות התמיכה של הכפר. הצוות החינוכי מסייע לחניכים ללמוד לחיות בשיתוף, לרכוש מיומנויות חברתיות, להגיע למימוש עצמי ולחיזוק ההערכה העצמית של כל חניך וחניך. סדר יומם של החניכים קבוע. בשעות אחר-הצהריים והערב זוכים התלמידים לפעילות חינוכית וחברתית מגוונת. לרשות התלמידים היצע מגוון ביותר של חוגי העשרה בתחומי הספורט, המוסיקה, האמנות והמולטימדיה. לתלמידים הזקוקים לכך ניתנת עזרה בשעורי הבית וכן שעורי עזר הניתנים ע"י מורים מקצועיים. התלמידים נשארים בפנימייה בכל שבת שנייה. בשבתות אלו קיימת פעילות מגוונת: בימי ששי, לאחר ניקיון החדרים, מתקיימת קבלת שבת קבוצתית. בערב מתקיימת ארוחת ערב חגיגית לכלל הכפר הכוללת קבלת שבת מרכזית המתבצעת בכל פעם ע"י קבוצה אחרת. לאחר ארוחת הערב מתקיים דיסקו. בשבתות נערכים גם משחקי ליגה ותחרויות ספורט, טיולים לשמורות הטבע בסביבה וכן ניתן זמן למנוחה ופעילות חופשית. בפנימיה מציינים וחוגגים את כל חגי ישראל בדרכים מגוונות ייחודיות הן במסגרת קבוצתית והן במסגרת כלל חניכי הכפר, הכוללות סדנאות, מסיבות והופעות אומנותיות. יום בשבוע מוקדש לעבודה בכפר, ביום העבודה מתנסים התלמידים בעבודה בענפי השירותים של הכפר, במשק החקלאי, בכרם ובנוי. זוהי תרומתו של כל חניך לכלל, שכן מסגרת החיים בפנימייה מהווה מסגרת ערכית, המחנכת לחיים של שיתוף, אחריות חברתית ומודעות לצורכי הזולת.
כמה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו שאם רק נעשה יותר פעילות גופנית נהיה יותר בריאים? מסתבר ממחקר חדש מ-2017 שללא קשר לרמת הפעילות שלנו, עצם התפיסה שאנחנו צריכים להיות יותר פעילים גופנית אינה בריאה לנו. במחקר נמדדו התפיסות של 61,141 אנשים לגבי רמת הפעילות הגופנית שלהם, ובמשך 21 שנים עקבו אחר שיעורי התמותה שלהם. נמצא כי ככל שאדם תופס את עצמו כפחות פעיל פיזית, כך היה לו 71% סיכוי יותר למות בתקופת בדיקת הנתונים בהשוואה לאדם שתופס את עצמו כפעיל פיזית. ממצאים אלו הם כמובן לאחר החזקת משתנים כמו רמת פעילות גופנית כקבועים בניתוחים הסטטיסטיים. מדוע התפיסה אודות התנהגות בריאות כמו רמת פעילות גופנית משפיעה על שיעור התמותה? החוקרים משערים שמדובר באפקט פלסבו או שהאמונה לגבי רמת הפעילות הגופנית והשפעתה על הבריאות מעוררת סטרס, שבתורו תורם לתוצאות בריאותיות שליליות. באופן אירוני, אנחנו עלולים לעשות יופי של פעילות גופנית, ובסוף לא ליהנות די מהשלכותיה המיטביות על הבריאות, מאחר ובתפיסתנו אנחנו לא עושים מספיק פעילות גופנית. אין עוררין על כך ששילוב פעילות גופנית באופן יומיומי תורם רבות לבריאות, עם זאת, מהמחקר משתמע שחשוב גם שנאמן את התפיסות שלנו לגבי התנהגות הבריאות שלנו. אז בפעם הבאה כשאתם עושים פעילות גופנית, נסו להגיד לעצמכם שאת עושים מספיק פעילות גופנית כחלק מהאימון.
נגיף ענק חדש (רביעי במספר) התגלה בקרח שקפא לפני כ-30 אלף שנה בסיביר. עד שנת 2003 נחשבו נגיפי ה-Pox, שהתגלו בשנות ה-40 של המאה הקודמת, כנגיפים הגדולים ביותר – גודלם מגיע ל-400-350 ננומטר, והם דומים בגודלם לקטנים שבחיידקים. נגיפים אלה, בניגוד לנגיפים שהיו מוכרים קודם לכן, אפשר לראות באמצעות מיקרוסקופ אור. לכל נגיפי ה-Pox חלבוני מעטפת משותפים. המוכּרים שבנגיפים אלה הם נגיפי ה-Variola שגורמים למחלת האבעבועות השחורות, ונגיפי ה-Vaccinia, הגורמים לאבעבועות הבקר, שבהם חיסנו בני אדם כדי למגר בהצלחה רבה את מחלת האבעבועות השחורות (ראו רשומה קודמת). בשנת 2013 "החייתה" קבוצה רוסית צמח (Silene stenophylla) מפירות שהיו קפואים בקרח הסיבירי (Siberian permafrost), כ-30 מטר מתחת לפני השטח. המים קפאו, עם כל מה שבתוכם, לפני כ-30 אלף שנה (התארוך התבצע בשיטת פחמן 14). שנה אחר-כך, ב-2014, ביקשו וקיבלו החוקרים ג'ין מישל קלברי (Claverie) ושנטל אברגל (Abergel) מאוניברסיטת Aix-Marseille שבצרפת (שגילו את ה-Mimiviruses), דגימה של הקרח הסיבירי. החוקרים הפשירו חלק מן הדגימה, והכניסו אמבות לתמיסה המופשרת. האמבות החלו למות, והחוקרים גילו בתוכן את Pithovirus sibericum - הנגיף הגדול ביותר המוכר, נכון לכתיבת שורות אלה, למדע - אורכו כ-1.5 מיקרומטר ורוחבו כ-0.5 מיקרומטר (ראו רשומה קודמת). אך מסתבר שגוש הקרח הסיבירי עדיין לא חשף את כל סודותיו. בהמשך המחקר והאיפיון של נגיפי ה-Pithovirus, גילו החוקרים בתמיסה נגיף ענקי נוסף שמתרבה בהן - וכינו אותו Mollivirus sibericum. נגיף זה, שקוטרו 0.6 מיקרומטר, הוא אמנם קטן יחסית. גם הגנום שלו (DNA) מכיל רק 651 אלף נוקלאוטידים המקודדים ל-523 חלבונים בלבד. אך הם הופתעו לגלות בתוכו חלבונים ריבוזומיים של האמבה. לנגיף החדש קרבה גנטית רחוקה לנגיפי הפנדורה. בניגוד לעמיתו מגוש הקרח, Pithovirus sibericum, המתרבה בציטופלזמה של האמבות, הנגיף החדש מתרבה בגרעין של האמבות. סביר להניח שגושי הקרח הקפואים מהעבר מחביאים בתוכם סודות נוספים, שחלק מהם עתידים להתגלות - לאו דווקא במעבדה - כתוצאה מההתחממות הגלובלית של כדור הארץ. האם נגיפי אבעבועות שחורות יקומו לתחייה? או נגיפים אנושיים אחרים? מרתק לקרא ומעורר מחשבות. .תודה על כל המאמרים המאלפים.
העיר לוד ארחה השבוע ערב מיוחד במטרה להוקיר ולהנציח את המנהיגים הרוחניים של יהודי אתיופיה שפעלו ללא לאות בשימור הדת ובהגנה על היהודים מפני התבוללות לפני כ-200 שנה, למען ידע ויכיר הציבור הישראלי אודות תרומתם, כך ציינה חברת המועצה אלמז זרו, שהייתה בין יוזמות הערב המיוחד יחד עם הסופר דניאל בלטה שהגה את הרעיון, איש חינוך וחוקר מורשת והיסטוריה של יהודי אתיופיה. הערב התקיים במעמד המנהיגים הרוחניים - קייסים, בראשם ליקה כהנת קס ברקו טגנ'יה, הרב הראשי של יהודי אתיופיה הרב ראובן וובשט, חה"כ גדי יברקן, נציגי שגרירות אתיופיה, ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, מנכ"ל העירייה אהרון אטיאס, חברי מועצה, פרופ' גלעד צוקרמן, מפקד תחנת לוד סנ"צ שמעון דהן, תושבי לוד ואורחים נכבדים מערים אחרות. "מדובר באירוע ייחודי וראשוני ברמה ארצית בנושא הנצחה והוקרת פועלם", ציינה אלמז, "הבחירה לקיים את האירוע המרגש בעיר לוד יש בה חשיבות רבה עבורי כחברת מועצה שעומדת בראש הועדה הבינמשרדית לקידום יהודי אתיופיה, הרצון להציב בקדמת הבמה של העיר לוד את יופייה של המורשת והאמונה עליה שמרו יהודי אתיופיה אלפי שנים, אמונה שבזכותה הגשימו את העלייה לארץ הקודש. זו זכות עבורי וגאווה להיות חלק מקהילה עצומה ומעצימה, כאשר אדם יודע מהם שורשיו הוא יוכל להצטייד בגאווה ולצעוד בנתיב בו יבחר". האירוע נפתח בברכת הקסים ובנשיאת תפילה לעילוי נשמתם של המנהיגים הרוחניים. ליקה כהנת קס ברקו טגנ'יה סיפר על פועלם של חלק מהמנהיגים הרוחניים והדגיש את חשיבות ההנצחה ותיעוד של אותה תקופה. ראש העיר, עו"ד יאיר רביבו בירך על היוזמה הנפלאה, על החשיבות שבחיזוק הקהילה האתיופית בהיבט של תרבות ומורשת אבות, ציין כי העיר לוד מחבקת את הקהילה והביע את הערכתו הרבה לחברת המועצה אלמז זרו על פעילותה למען הקהילה. פרופ' גלעד צוקרמן, בלשן ומחייה שפות דיבר על החשיבות של שימור השפה כדי שלא תאבד מן העולם והשפעתה על התפתחות הדורות. הסופר דניאל בלטה חשף בפני הקהל את מאמציו לאורך שנים באיסוף ובתיעוד חומרים בנושא היסטוריה ומורשת של יהודי אתיופיה. הערב הסתיים במעמד חלוקת מדליות שעוצבו על ידי אמן יהודי מאתיופיה ותעודות הוקרה, אותן קיבלו צאצאי משפחותיהם של אותם מנהיגים רוחניים. לצד המנהיגים הרוחניים חולקו פסלונים, פרי עיצובו של אותו אמן ותעודות הוקרה לשלושה אישים בני זמננו הפועלים בשימור המורשת: הרב מנחם וולדמן, הרב ד"ר שלום שרון, קס רועי טמניו. "היה זה טקס מרגש ומיוחד שיש בו להביט אל העבר ולהודות לאלו שעיצבו את דרכנו ושמרו על גחלת האמונה" סיכמה אלמז זרו ומסרה את תודתה לכל השותפים לקיום הערב המיוחד.
אלביט מערכות בע"מ ("אלביט מערכות") הודיעה היום כי זכתה בחוזים לאספקת מערכות קשר טקטי מתקדמות למדינה באירופה בהיקף כספי כולל של כ- 40 מיליון דולר. החוזים יבוצעו במהלך שנה. מערכות הקשר כוללות את ה- HDR9000CNR, רדיו מבוסס IP לתקשורת לטווחים קצרים וארוכים, 8000THF לקשר מעבר לאופק ולטווחים ארוכים במיוחד, הן בתצורה רכבית והן בתצורה נישאת ואת מערכת הקשר לחייל- PNR-1000 מבוססת ה-IP המשתייכת למשפחה החדשה של ה- E-Lynx של אלביט מערכות. בנוסף, אלביט מערכות תספק מערכות אינטרקום דיגיטלי לרק"מ מבוססות מערכות VIC500I. בחברה מסבירים כי מערכות הקשר שתסופקנה מעניקות שליטה טקטית, התמצאות סביבתית טובה יותר ואפשרות חדשנית לפעילות משולבת בין רק"מים וכוחות חי"ר. המערכות דלעיל מאפשרות העברת קול, נתונים ותקשורת וידאו בתרחישים שונים. יהודה (אודי) ורד, מנכ"ל חטיבת אלביט מערכות יבשה ותקשוב, אמר "אנו גאים על קבלת חוזים חשובים ממדינה באירופה לאספקת מערכות קשר מתקדמות המבוססות על דורות של ניסיון ומבצעיות מוכחת בתחום מוצרי וטכנולוגיות רדיו".
עוד באייטיז הגדירה ג’נט ג’קסון את השאלה שרצה לכל זוג בראש, ותמיד לגיטימי לזרוק לחלל הסלון: “מה עשית למעני לאחרונה?”. אם אין לכם תשובה בשלוף ועבר מספיק זמן מאז יום ההולדת / האניברסרי / הריב הראשון שלכם / או כל תאריך שמקודש בבית – הנה הצ’אנס לכפר: בשבת הקרובה יצוין יום האהבה הבינלאומי, היום היחיד שבו חוקי להיות קצת צ’יזיים, ולכבודו יצא הבוקר לדרך ולנטיינ’ז סייל הגדול של מרמלדה מרקט! חנויות המרקט כבר סידרו יפה על המדפים אלפי מוצרים ב-30% הנחה ומעלה, שתקפה מעכשיו ועד מוצאי שבת (14.2.15) בחצות, לפני שהדייט שלכם יהפוך לדלעת. כדי לכוון אתכם קצת, ביקשנו מחברי מרמלדה לרמוז מה היו שמחים להעניק או לקבל מתנה בוולנטיינ’ז דיי, וגם מול איזה סרט רומנטי בא להם להימרח. חבר’ה, יצאתם דביקים. המתנה – סווטשירט סריג שחור ודו-שכבתי עם טקסטורה בולטת במראה מקומט. למה – “כי אין דבר שאומר יותר ‘אני אוהב אותך’ מאשר חולצה שאין צורך לגהץ. הכי תיק”. סרט הוולנטיינ’ז שלך – “‘מטריות שרבור’, ברור. הסרט ששבר את ליבי, ועוד לא מצאתי לו תחליף”. המתנה – חזיית משולשים מבד תחרה לבן, פרחוני ועדין של Gandourah, מושלמת לשמלות עם מחשוף בגב. למה – “זו המתנה הכי שווה (שתופרת גם להעניק וגם לקבל בו זמנית) ומרגיעה (או מגבירה) את ההתמכרות הקשה שלי ללנז’ריי. הלבשה תחתונה תמיד קונה לי אושר. האפי ולנטיינ’ז דיי! (חוצמזה, אם אין לך C CUP, לפחות תיהני מחזיות בלי ברזלים)”. סרט הוולנטיינ’ז שלך – “‘סתיו בניו יורק’ זה הסרט הכי הכי. כן, אני עדיין מאמינה שריצ’ארד גיר הוא אחד הגברים הסקסים בהוליווד, והסרט הזה יכול להביא שלום עולמי”. המתנה – זוג ציפיות באיור מקורי של איילים, צבאים וחיות חורפיות, שאיירה הדר ברנשטיין למותג שלה DARIA. למה – “בהמשך למשאלה שלי לשנה החדשה (לישון 8 שעות פעם בשבוע), הייתי מאוד שמחה לקבל זוג ציפיות כאלו. אני מאוד אוהבת את המיטה שלי ואני ממש אתאהב בה מחדש כשהציפיות היפות של ‘דריה’ ינוחו עליה”. כמה ומאיפה – 59 ש”ח לציפית, מהחנות Daria של הדר ברנשטיין. סרט הוולנטיינ’ז שלך– ”הסרט הכי רומנטי שראיתי שצובט את לי הלב ותמיד גורם לי לבכות בסוף – אבודים בטוקיו! אין הפי אנד ואולי זו הסיבה שאני אוהבת אותו כל כך”. המתנה – סט גלויה ומעטפה בדוגמת לבבות, שהודפסה מבחוץ ומבפנים בפטרנים עדינים שמעצבת ומציירת בעט אביטל פודינסקי, או בקיצור “פודיש”. כמה ומאיפה – עכשיו ב-14 ש”ח בלבד (גלויה ומעטפה), מהחנות PUDISH, של אביטל פודינסקי. המתנה – מנורת תקרה בעיצוב כלוב זהב, עם עיטורים וציפור נוי מלמעלה. המתנה – שלט ומתלה LOVE מעץ, עם 3 כפתורי וו לתליה, בעבודת יד של מירב גבע, מהחנות ע”ש סבתה – “סבתא מינה”, שהיוותה לה השראה ליצירה. המתנה – סט מצעים זוגי ורומנטי, עם הדפס שונה בכל צד, של פריחה צבעונית, מהמותג האוסטרלי הססגוני KAS. המתנה – ג’קט חורפי משובץ עם סגירת צווארון גדול ושני כפתורים גדולים, של המעצבת מיכל פדלון-עברון. המתנה – עגילי לב מושחר, צמודים לאוזן שצוירו ועוצבו בעבודת יד של שירן מן, כך שכל לב מעט שונה מחברו.
ככל הנראה, פיגור הוא נסיבה נפוצה ומתסכלת שמביאה גיימרים ברשת לנקודה בה הם מרגישים שהחוויה כבר לא שווה את זה. הנה לקוות שחטיבה 2 לא תצטרף למשחקים האחרים הסובלים מפיגור מצער. בחדשות טובות אחרות, ישנן דרכים לצמצם את פיגור מחלקה 2 – במידה והיא קיימת. למד כיצד במאמר שלהלן. 1 מה זה פיגור? 2 למה צריך את ה- VPN בחטיבה 2? מה זה פיגור? הפיגוע מתרחש בדרך כלל כתוצאה מחיבור סלולרי או Wi-Fi איטי. הורדת יישומים רבים במחשב או בסמארטפון יכולה גם להוות גורם פוטנציאלי למשבר המתמשך. הפיגור הנפוץ ביותר נגרם מבעיות בביצועי רשת. פיגור במשחק קשור בצריכת רוחב הפס של אלפי משתמשים בשרת ISP רגיל בזמן מסוים. יתכן, ייתכן שהמערכת שלך לא תוכל לשלוח ולקבל מספיק נתונים בגלל חיבור אינטרנט איטי ולא יציב. כתוצאה מכך, המשחק מאט לעצירתו, מה שמרתיח גיימרים נלהבים שנמצאים באמצע ביצוע פיגוע או השלמת משימה.. פיגור הוא העיכוב בין פעולת השחקן לתגובת השרת התומכת במשחק. רמת פינג גבוהה יכולה להקשות מאוד על השחקן לשחק כתוצאה מההשפעות השליליות המתרחשות. ככל שהפינג נמוך יותר הוא, כך השחקן יחווה פחות. לעומת זאת, פינג גבוה מתייחס לפינג שגורם לכמות פיגור קשה. קבלת VPN- ה- ה- VPN הטוב ביותר למחלקה 2 בוודאי יכול לעזור לך להתגבר על בעיות חביון ופיגור. למה צריך את ה- VPN בחטיבה 2? המשחק עדיין בגישה המוקדמת שלו, והשרתים עדיין לא מוכנים במאה אחוז. זה מסביר מדוע יש פיגורים, ירידות קצב פריימים וניתוקים. הפיגור של המשחק הוא משרתי Ubisoft מכיוון שכאמור, זו הגישה המוקדמת שלו. תיקון יום 1 זמין עם השחרור כדי לפתור את הבעיה בזמן שאנחנו מדברים. משחק נטול באגים ותקלות אינו קיים. זה הופך את הפיגור לטרמפיסט בלתי נמנע ובלתי רצוי שמבלגן את חווית המשחק. זה סוג כזה של בעיות טכניות שהורסות את המשחק לשחקנים ומרתיעים אותם לשחק שוב ושוב. פיגור יכול לעלות לשחקן במשחק בו הוא / היא מקבלים אתחול ממנו בגלל פיגור בלתי ניתן לפתור ושרת איטי. שחקנים עשויים לחוות פיגור קיצוני, כמו גם ירידות בקצב פריימים, וחוויות משחק גרועות בסך הכל. המשחק עלול לרוץ איטי מאוד לעומת איך שהוא אמור להיות, מה שיכול לפצות על זמן אומלל עבור גיימרים. למרות התקופות הרשמיות של המשחק, ישנם שרתים באזורים אחרים, כולל אוסטרליה וניו זילנד. כמה שחקנים נרגשים יתר על המידה משתמשים בשירותי VPN כדי להראות כאילו הם ממוקמים באוסטרליה או בניו זילנד, כך שיוכלו להתחיל לשחק במחלקה 2 מוקדם. כמו בכל משחק בהשקה, השרתים עומסים על העומס, והמשחק הופך לבלתי ניתן לשחק. זה כאשר VPN יכול להועיל. שחק ברשת מהירה. רכשו משחקים חדשים בשלב מוקדם. הורד את רמת החביון והפיגור. עקוף ומנע מ- ISP להצער את חיבור האינטרנט שלך. להבטיח אבטחה ונגישות. מעבר בין שרתים. ראשית, עבור לאתר זה. מרשימת האזורים בחר את האזור הקרוב ביותר למיקומך בפועל. לאחר סיום זה, לחץ על ‘פינג’.. תקבל תוצאה באלפיות השנייה. שים לב למטה. הירשם עם ספק שירות VPN. וודא כי לספק VPN שלך יש מספר לא מבוטל של שרתי VPN הפזורים ברחבי העולם. בשלב הבא, הגדר את יישום ה- VPN במחשב האישי שלך, Mac, Android או iOS. מתוך היישום, התחבר לשרת VPN קרוב למיקום האמיתי שלך. עשה שוב את מבחן הפינג שעשית קודם. יש להפחית באופן דרסטי את זמן הפינג שלך. אם לא הגעת לתוצאות הנדרשות, פשוט התחבר לשרת VPN אחר. באופן כללי, ככל ששרת ה- VPN קרוב יותר למיקום האמיתי שלכם, כך ייטב. התפשטותssVPN היא הבחירה האולטימטיבית עבור VPN להשתמש במשחקים ברמות חביון גבוהות. החברה שילבה את שירות ה- VPN שלה עם תכונת DNS חכמה כדי להגן על פרטיותך וביטול החסימה של הגישה למגוון רחב של תכנים בכל רחבי העולם. אתה יכול להריץ את התוכנה בכל הפלטפורמות כמו Windows, Mac, Linux, iOS, Android, Amazon Fire TV והנתב. חברת ExpressVPN הוכיחה את עצמה כיעילה בזכות המהירויות וההתחברות המהירות שלה. לאחר התקנת ExpressVPN, אתה יכול לשחק במחלקה 2 ללא כל סיבוכים או קשיים טכניים. אם אינך בטוח לאיזה ספק שירותי VPN אתה צריך ללכת, עיין בטבלה שלהלן הכוללת אפשרויות VPN אחרות.. חבר את המחשב האישי לנתב באמצעות כבל רשת Ethernet, הדבר ייצב את חיבור האינטרנט שלך. חיבור אינטרנט קווי הוא בדרך כלל טוב יותר מחיבור WiFi כשמדובר במשחקים מקוונים. עבור אל הגדרות המשחק והורד את הרזולוציה, האנטי-כיוונון, איכות הצל, איכות המרקם וסנכרון וירטואלי. סגור קבצים או פעילויות שגוזלות הרבה רוחב פס. הפסק את ההורדות במידת האפשר. שקול להפעיל את תכונת QoS בנתב שלך מכיוון שהיא תתעדף תנועה כך שתעבורה חשובה יותר תוכל לעבור תחילה. פנה לספק שירותי האינטרנט שלך. לחברות ספקיות יש בריכות מיוחדות למשחקים מקוונים. הפעל מחדש את חומרת הרשת על ידי ניתוק הנתב והמודם למשך 30 דקות. נתק מכשירים אחרים כמו מחשבי לוח, טלפונים ניידים והתקנים מקוונים אחרים. העבר את סוג ה- Nate שלך מ’מוגבל ‘ל’בינוני’ או ‘פתוח’. יש לכך השפעה אדירה על מהירויות ההורדה וחוויית המשחק שלך, במיוחד אם אתה משתמש ב- PS4 או ב- Xbox One. סגור תהליכי רקע (עבור שני Windows & גיימרים של מק), כגון שדרוגי אנטי-וירוס, עדכוני Windows ולקוחות טורנט ומנהלי הורדות. כמו בכל משחק, סוגיות בלתי נמנעות למרות מאמצי המפתחים לבדוק ולמנוע אותם. נושאי ביצועים הם הסיוט הגרוע ביותר של גיימרים מכיוון שהם יכולים להפוך את חוויית המשחק להחריד. חטיבה מכהת 2 היא בעיות בקצב פריימים ואופטימיזציה, שהם תוצאה של שרתים עמוסים מדי. סביר יותר שתחוו את הבעיות הללו ככל שיותר ויותר שחקנים ניגשים למשחק. אם ברצונך להימנע מכל זה, כל שעליך לעשות הוא להשיג VPN. עם זאת נאמר, לאיזה VPN אתה הולך? יידע אותנו בפרק התגובות למטה.
בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת מכשיר הפאלם ((Palm – מחשב כף יד – הוכתר ככלי האולטימטיבי לייעול. היה בו הכול, פרט לטלפון. אחר כך הופיע הסמרטפון ((Smartphone ושלח את הפאלם לאבדון. הכול נסב סביב האייפון (iPone). מאז כבר נשענתי על הטלפון והמחשב הנייד כדי לארגן את הזמן שלי, את יומן הפגישות ואת רשימות המטלות שלי. אבל השמירה על תיאום, סנכרון והתמודדות עם מכשירים ניידים ויישומים שונים, היא מטלה. גם אם אשים בצד תקלות וקשיים, התמודדתי עם קריסות, איבוד נתונים ויישומים שיצאו מהתמונה בשל עדכונים. הניווט בין כל האפשרויות גרם לי גם לכאב ראש. אירועים, תאריכים ומשימות הצליחו לחמוק מעינַי, משום שלא יכולתי להחליט איפה לשים אותם. האם עלי להשתמש ביומן של גוגל ((Google עם התראות דואר אלקטרוני? לא, עייפתי מלנקות את תיבת הדואר הנכנס שלי כל הזמן. האם לשלוח אותו ליישום דינמי יותר מבחינה ויזואלית? לא, הוא לא מתואם עם יישומים אחרים שאני משתמשת בהם לאסוף ולמיין מידע. חוויתי מקרה חמור של, מה שפסיכולוגים מכנים, "עייפות לקבל החלטות" – כאשר אתם מתמודדים עם אפשרויות רבות כל כך, אתם נעשים משותקים. הטכנולוגיה לא עזרה לי לארגן את הזמן ואת האנרגיה שלי – זה גרם לי לחרדה. אני צריכה משהו פשוט יותר, משהו שצורך פחות זמן. אני צריכה… נייר. אז קניתי מחברת מלאה בנייר רשתי ריק. בצד אחד, שרטטתי לוח שנה שבועי – כשלכל יום יש מספיק מקום לרשימה קטנה של מטלות חיוניות. בצד השני, השארתי מקום ריק לרשום הערות, לשרבט ולתכנן. אמרתי לעצמי שאם לא אוהב להשתמש ביומן מנייר, תמיד אוכל לחזור לטלפון, אל יומן גוגל שלי, או לכל יישום תכנון אחר שארצה. הדבר המשעשע הוא שמעולם לא עשיתי זאת. השימוש בנייר החזיר כמות מפתיעה של שמחה אל חיי. היתרונות היו מעשיים: המקום המוגבל לכתיבה הכריח אותי לתעדף משימות ללא רחם, התהליך של בדיקת היומן שלי מדי בוקר יצר תחושה של טכס ומבנה ליום שלי, והפעולה הפיזית של הכתיבה העסיקה אותי יותר – אני זוכרת דברים טוב יותר. יומן עשוי מנייר היה, באופן בלתי צפוי, גם כיף. הייתי מדביקה או מצרפת ליומן שלי מאמרים מעניינים, תמונות וציטוטים, ובכך הפכתי אותו ללוח השראה נייד. יום אחד, אחייניתי בת השבע הדביקה מדבקות על כמה דפים, ואהבתי כל כך את תחושת ההומור המוזרה, עד שהתחלתי לקנות מדבקות נוספות. הילדה הפנימית שלי יצאה החוצה במלוא עוצמתה. התנסיתי בשימוש בעטי ג'ל בצבעים שונים. היומן שלי התחיל להידמות למחברת של ילדה בגן, מה שגרם לכמה שיחות מעניינות בפגישות עסקיות, אבל גם העניק השראה ליצירתיות שלי וגרם לי אושר באופן שבדיקת היישום הטלפוני מעולם לא גרמה. לכיף ולהנאה היתה השפעה יעילה על החיים שלי, יותר משהיתה לכל פונקציונליות מרובת פנים אחרת בחיי. תכנון וארגון הפכו לפעולות יצירתיות בפני עצמן. המרכיב החסר בפריון עבודה הוא לא יותר יעילות אלא יותר שמחה וכיף. החזרה לנייר היתה תוספת מרוממת ובלתי צפויה לחיי, וגרמה לי לתהות האם גם אחרים חוו את אותו הדבר – האם יש עוד "פליטים דיגיטליים" שגילו מחדש את היתרונות של הממשי והמוחשי. מתוך סקרנות סקרתי את מעגל האנשים סביבי, וגיליתי יותר מכמה מהם שחזרו לשימוש בנייר, כשמדובר בארגון אישי או ביצרנות בעבודה. גיליתי שרבים מאלה העוסקים בעבודה יצירתית, במיוחד ויזואלית, מעדיפים שימוש ביומן מנייר וכלים לסיעור מוחות, בין אם זה היה בצורה של מחברת קלאסית בכריכת בד, או "יומן פולחני קוריאני שיש לו הרבה מדורים ומקום ריק", שבו משתמש המעצב הניו-יורקי, ג'ון דלוואן ((John Delavan. "אני אוהב את מחשב ה'אפל' שלי ואת האייפד (iPad) שלי, ויש הרבה יישומים יצירתיים ומדהימים שעוזרים לי לעשות את העבודה שלי," אומר לי ג'ון, "אבל כשזה מגיע להרהור ולתכנון, כל המכשירים הטכנולוגיים יכולים ליצור אצלי סוג של 'סטטיות' קוגניטיבית. זה מקושר יותר מדי למוח שמאל. החיבור בין דיו ונייר יוצר גישה מחשבתית איטית יותר, אסופה יותר, בנוגע לפרויקטים, במיוחד בשלב התכנון והחלימה." לא קיים מחקר אקדמי רב על הפוטנציאל היצירתי שמאפשר השימוש בנייר לעומת מסכי מחשב, אבל ג'ון משער, מתוך התהליך העצמי שלו, כי ה"ממשקים" השונים, כפי שהוא מכנה אותם, מעוררים סוגים שונים של חשיבה. נייר, הוא מאמין, טוב יותר לרעיונות מקוריים ולסיעור מוחות. "מה יכול להיות אישי יותר מכתב היד שלך או משרבוט בסגנון שלך?" הוא מהרהר. אבל כלים מבוססי-מסך יכולים להיות טובים לביצוע מהיר יותר. סוגים אחרים של אנשים, מעבר ליצירתיים ולאמנותיים, מצאו שימושים לנייר על-פני מכשירים אלקטרוניים. מישל וינברג, למשל, אם ועקרת בית מברוקלין, מחזיקה לוח שנה גדול על קיר המטבח, מעין מרכז פיקוד למשק ביתה. "בעלי ואני חלקנו בעבר יומן גוגל כדי לעקוב אחר לוחות הזמנים שלנו," היא אומרת, "אבל ילדינו גדלו ואנחנו רוצים שהם ייקחו חלק באחריות על משק הבית. עברנו ללוח שנה ממשי שכולם יכולים לראותו, כי איננו מאפשרים לילדינו להשתמש בטלפונים או במחשבים. עליהם לכתוב על לוח השנה את התחייבויותיהם ואירועים בבית הספר. זה גורם להם להיות מודעים לאחריותם לנהל את הזמן שלהם, והם מודעים ללוחות הזמנים של האחרים ויכולים להשתתף בתיאום שלהם." לוח השנה הגדול שתלינו במטבח, שבו כולם מתאספים לפחות פעם ביום לארוחת בוקר, הוא תזכורת חזותית חזקה לפעילות של הבית, סוג של "קריאה", כפי שמכנת זאת מישל, למשפחה להתאסף סביבה. "זהו מוקד נחמד לפגישות ולדיונים משפחתיים, שמסך אינו יכול לספק," היא אומרת. היא אוהבת את התחושה של קהילה שהחפץ העשוי מנייר מעניק למשפחתה. "זה גם נחמד שיש חפץ פיזי שאפשר לאחסן, סוג של מזכרת," היא אומרת, ומודה שהיא מאחסנת את דפי לוח השנה מדי חודש במקום להשליך אותם, לאחר שהשימוש בהם הסתיים. ככל שדיברתי עם אנשים רבים יותר על בחירתם בין נייר לבין מכשירים אלקטרוניים, יותר ויותר פליטים דיגיטליים יצאו מהמסתור, ולא רק בהקשר להעדפה שלהם ביומנים. חברי לורנס, פרופסור במונטריאול, קנדה, החליט לאחרונה להפסיק לקרוא ספרים אלקטרוניים. לו ולאשתו ג'סיקה, שעובדת גם היא באקדמיה, יש בית מלא בספרים. "כל אחד מהחדרים מלא בספרים, וכל משטח בבית עמוס בהם גם כן," הוא אומר. "עברנו דירה לפני כמה שנים, ורוב הארגזים היו עמוסים בספרים." זה הגיוני, מאחר ולורנס ואשתו בעצם מתפרנסים מקריאה, הוראה וכתיבת ספרים, אבל "הכמות שצברנו היתה על סף האגירה," הוא מתלוצץ. כדי להילחם בשפך הזה, לורנס וג'סיקה החליטו להפסיק לקנות ספרים ופנו למכשירים אלקטרוניים. במשך שנה הם קראו הכול באמצעות מכשירי הקינדל (Kindle) שלהם, בין אם זה היה ספר לצורך המחקר שלהם, כתב עת אקדמי כדי לשמור על קשר עם עמיתיהם או עבודה של סטודנט לשם מתן ציון. הקריאה האלקטרונית היתה זולה יותר, נוחה יותר, קלה יותר וטובה לסביבה – כל התועלות שהובטחו בהקשר לטכנולוגיה טובה ומעודכנת יותר. אבל האקדמיה לא הרוויחה מכך. "באופן מוזר, הרגשתי שהעבודה שלי נפגמה," אומר לורנס. המחקר שלו עדיין התנהל היטב והוא עדיין פרסם והניב תוצרים בקביעות, אך הוא מתכוון לאיכויות מוחשיות פחות של עבודתו, "כמו להיות מסוגל לזכור רעיונות או היכן מצאתי אותם, או מציאת הקשרים בין עובדות ורעיונות," הוא אומר. הוא גם חסר את התהליך של כתיבת הערות על נייר. "נהגתי לסמן בספרים ולכתוב הערות ושאלות בשוליים," הוא אומר, ולמרות שלפעמים זה הוביל לצרור בלתי מאורגן של רעיונות, התהליך של המיון והארגון שלהם עזר לו לחשוב ולנתח מחדש את החשיבה שלו – תהליך רב-ערך במקצוע שבו קריאה של מחקר ושל רעיונות היא חשובה. "היו יתרונות קוגניטיביים ורעיוניים לקריאה מנייר, שחסרו לי בסופו של דבר," אומר לורנס. הניסוי של לורנס בקריאה בספר האלקטרוני העניק לו ראיות חווייתיות של נתח הולך וגדל של מחקרים על יתרונות הקריאה מדפים שעשויים מנייר והחשיבה המתפתחת בדרך זו. לפי הירחון האמריקני לענייני מדע "סיינטיפיק אמריקן" (Scientific American), קריאה מדפי נייר טובה יותר לזיכרון שלכם. לכתיבת הערות על נייר יש גם תוצאות טובות יותר בזיכרון קוגניטיבי ובציונים בבית הספר, לפי הירחון האמריקני "אטלנטיק" ((The Atlantic. אם אתם מתעניינים במיוחד במה ש"וושינגטון פוסט" (Washington Post) מכנה "קריאה עמוקה" – לעומת הדפוס האופייני לקריאה אלקטרונית של סריקה וחיפוש אחר נקודות ורעיונות מרכזיים – הרי שקריאה מנייר היא הנכונה בשבילכם. בסופו של דבר, לורנס חזר לקנייה ולקריאה של ספרים מנייר, במיוחד אם הם נגעו ישירות לעבודתם. "יש לנו חוק חדש בבית," הוא אומר, "אם אנחנו קונים ספר חדש, אנחנו נפטרים מספר ישן." עכשיו הוא מבקש מתלמידיו להגיש לו עבודות על נייר לשם קבלת ציונים. הוא אומר שזה הופך את התהליך ליעיל יותר, ומוביל לשיפור בתוצאות של התלמידים במהלך הסמסטר. "היכולת להצביע במדויק היכן משהו לא ברור ולהגיב ישירות על עבודתם מניב שיפור נוסף, ולא רק כתיבת סיכום המסביר מדוע הם קיבלו את הציון שקיבלו," אומר לורנס. הם עדיין משתמשים בקריאה אלקטרונית של כתבי עת, אבל מדפיסים כל מה שהם רוצים לקרוא לעומק ולהשתמש בו מאוחר יותר במחקר ובהוראה שלהם. "אני חושב שקריאה היא עכשיו שילוב של קריאה אלקטרונית, קריאה מנייר ובאינטרנט, ולכל אחת מהחוויות השונות יש יתרונות וחסרונות," אומר לורנס. "יש רובד שלם של קבלת החלטות שלא היה שם לפני כן – האם לקרוא משהו מנייר או באופן אלקטרוני – אבל טוב להיות מודע לכך." לורנס חזר למשיכתו הישנה לספרים. "יש משהו בספר – להחזיק בידיך חפץ מוצק שאתה יכול להשתמש בו בהתראה של רגע, בלי להקיש על קבוצת מקשים או סמלים," הוא אומר. "יש משהו במוחשיות שמקשר בין העולם האמיתי לעולם של השכל, וזה גורם למחשבה טובה יותר, מקורקעת יותר. לפעמים אני תוהה האם קריאה אלקטרונית מובילה לחשיבה אלקטרונית: מהירה, בת חלוף, תגובתית, אבל בסופו של דבר, אין היא מכה שורשים בשכל ומשנה אותו. כשאתה מוציא לאור ספר אמיתי, הרעיונות שבו נועדו להצטיין ולהחזיק מעמד, לא משנה איזו טכנולוגיה באופנה עכשיו. זה סוג החשיבה שאני רוצה לחשוב, ואני עושה את זה הכי טוב על נייר." החזרה לנייר לאחר שימוש בקריאה אלקטרונית יכולה לשפר את היצירתיות, את ההנאה ואת העוצמה האינטלקטואלית, אבל, ככל הנראה, הסיבות הגדולות ביותר לחזור לשימוש בנייר הן סנטימנטליות. בני אדם נוטים לקשר זיכרונות לחפצים פיזיים – הדחף ליצור מזכרות בפועל הוא ראשוני וחזק. זו הסיבה שמייקל ווילטרן (Michael Wiltern), אב לשתיים מאילינוי, החל לכתוב מכתבים לבנותיו הצעירות. מיכאל עובד במשמרת אחר הצהריים במפעל מקומי לייצור רכב, כך שהוא מבלה זמן איכות עם בנותיו בעיקר בסוף השבוע. על פי רוב הוא יוצא לעבודתו לפני שהן חוזרות מבית הספר, ושב הביתה לאחר שהן הולכות לישון. "אני מנסה בכל כוחי למצוא דרך לא להרגיש כמו רוח רפאים בחיי בנותַי," הוא אומר. "יותר מכל דבר אחר אני רוצה להיות אבא טוב – לא רק כמפרנס אלא גם לקחת חלק פעיל בחייהן, ולא ידעתי איך לשמר את הלהבה במהלך שבוע העבודה שלי." העבודה שלו הציבה בעיה נוספת – אין באפשרותו להתקשר או לשלוח הודעות במהלך העבודה, למעט בהפסקות הקצרות, שכן עבודתו דורשת מיקוד מוחלט בפס הייצור. הגם שלבנותיו לא היו עדיין טלפונים, או אפילו אפשרות להשתמש בהם במהלך יום הלימודים. משום כך פנה מייקל לאסכולה הישנה לשם טיפוח תחושת החיבור – הוא כתב לבנותיו פתקים ומכתבים קצרים, שאותם קראו כשחזרו מבית הספר. הפתקים היו מלאי עצות, איחולים, מחשבות והשקפות. לעתים קרובות, בנותיו כתבו לו פתקים משלהן לפני שהלכו לישון, והוא היה קורא אותם בבוקר, לאחר שהן כבר יצאו לבית הספר, והיה כותב את תגובותיו לפני שהיה נרדם למשך היום. המכתבים לא היו ארוכים או יומרניים, פשוט ענייני יומיום ומחשבות, "אבל הם היו מלאים בדברים שהיו חשובים לבנות – בין אם חבר בבית הספר היה מתנהג באופן מוזר, או מה הן למדו," הוא אומר. "אז אני משיב להן, ונותן עצה או עידוד." באמצעות מכתבים, הורים וילדים שומרים על הקשר שלהם זה עם זה, כשלא מתאפשר להם להתראות כפי שהיו רוצים. בסופו של דבר, לא סביר שניפטר לגמרי מהמסכים שלנו לטובת נייר, אבל גם לא סביר שנייר ייעלם לגמרי, כמו שמטיפי-טכנולוגיה רבים רוצים לחזות. הבחירה בין השניים נתונה בידינו, במיוחד כאשר אנחנו מגלים בעצמנו אילו סוגים של חשיבה ומעורבות כל אחד מאתנו מעדיף. מוסדות בהחלט יכולים לתעדף סוג אחד של תקשורת על פני האחר. למשל, בית ספר יכול להגביר רכישות של ספרי לימוד אלקטרוניים במקום להשקיע בספרי לימוד מנייר, ובכך לעצב את ההרגלים ואת החשיבה של הדור הצעיר, אך לעת עתה, לנייר עדיין יש תומכים נלהבים. מייקל יכול לראות את היום שבו כתיבת המכתבים תיפסק – כאשר בנותיו יגדלו ויעדיפו, סביר להניח, תקשורת באמצעות המכשירים שלהן. אולי מתוך ציפייה לשלב העצירה העתידי, מייקל שומר את כל חלופת הפתקים בינו לבין בנותיו. "לפעמים אני קורא את הפתקים שנכתבו בחודשים האחרונים, מתמודד עם המהירות שבה בנותַי גדלות, ומקבל תחושה של איזה סוג של אנשים הן גדלות להיות," הוא אומר. "אפילו כתב היד שלהן משתנה כל כך לאורך הזמן. זה לא משהו שאפשר לגלות כאשר שולחים הודעות אלקטרוניות לילדים שלך כל היום." לא פעם מייקל מגיע הביתה ומוצא את עצמו יושב וקורא את הפתקים אל תוך הלילה, כשבסמוך לו ממתינים הפנקס שלו ועט, והוא מתפעם כיצד בנותיו יכולות להיות רחוקות ועדיין קרובות, באמצעות מילים פשוטות על נייר. הוא חושב לכרוך את ההתכתבויות הללו לאלבום או לספר, לכל שנה שבה הם שומרים על שגרת הכתיבה, ולו רק למען עצמו. "זו באמת הרגשה שאתה יכול לקבל רק מפתק או ממכתב," הוא אומר. "יש משהו נפלא ביכולת להחזיק את זה בידך וקרוב ללבך." יד ולב – איכשהו, שניהם שלובים זה בזה באופן שהמדע רק מתחיל להסביר, ובו בזמן זה גם הופך אותנו לאנושיים יותר.
השאירו הודעה דרך האתר ונחזור אליכם בהקדם האפשרי! חברת רום צפון מספקת פתרונות לעבודה בגובה, במות הרמה, מלגזות וגנרטורים. חברת רום צפון הינה שלוחה עצמאית של חברת רום ישראל בתחום במות הרמה. חברת רום צפון מספקת מגוון גדול של פתרונות לעבודה בגובה על ידי מלגזות. החברה משווקת, משכירה ומייבאת מלגזות תעשייתיות, מלגזות חצר, מלגזות ענק, מלגזות זעירות, מלגזונים שולחנים, ועוד. בנוסף החברה מעניקה שירותי טרייד אין למלגזות משומשות, שירותי תיקון, שיפוץ ותחזוקה שוטפים למלגזות, שיווק חלקי חילוף. רום צפון מספקת מגוון גדול של גנרטורים לכל מטרה. החברה מעניקה שירותי קנייה או השכרה חד פעמית של גנרטורים, למטיילים, בודדים, משפחות, חברות, ארגונים, חברות הפקה, חבורת טלוויזיה, סרטים ועוד. בין מוצרי החברה תוכלו למצוא גנרטורים ניידים, גנרטורים מושתקים, גנרטורים לתאורה, גנרטורים תעשייתיים, גנרטורים ימיים, ועוד. בנוסף החברה מספקת שירותי תכנון, ייצור והתקנה של גנרטורים, הקמת תשתיות חשמל לאירועים ועוד, בהסמכת מכון התקנים והיתרים של משרד האנרגיה וחברת החשמל. הסניף הצפוני מאפשר לקבלנים ומפיקי אירועים באזור הצפון לחסוך את עלויות ההובלה והשינוע ומהווה עוגן לפתרונות מקצועיים בתחום העבודה בגובה באזור הצפון. שרות אמין ותגובה מהירה לפנייתכם 24/7 ביממה. צוות מיומן, מקצועי ואדיב! מזה שנים רבות שאנו בחברת "רום צפון" מספקים פתרונות לעבודה בגובה, במות הרמה, מלגזות וגנרטורים. צברנו מוניטין רב כבעלי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום העבודה בגובה ושינוע, הכולל יעוץ מקצועי, ציוד איכותי ומתקדם, לצד שירות צמוד וחסר פשרות.
- סאבוופר CERWIN-VEGA CVA118 נאמן לאיכויות והביצועים של Cerwin-vega ה- CVA118 הינו סאבוופר אקטיבי 18 אינטש עם הספק אדיר והיענות תדר-נמוך יוצאת דופן. מאופיין במגבר חזק המנפק 700W RMS. שבכה מיציקת אלומיניום משמשת תפקיד כפול כמגן וכמוביל קירור. מארז ה- CVA118 עשוי עץ קשה צבוע בצבע על בסיס פוליאוריטן. היחידה בעלת אפשרות חיבור ומיתוג לצורך מצבי עבודה שונים. כיחידה עצמאית או ככזו השולטת ביחידות סאב נוספות. לשם כך הוא מצוייד גם בפילטר High-pass לשליטה בתדר הנמוך המופק מהיחידות העליונות – המיד והטוויטר כאשר הוא המאסטר. בנוסף מצוייד בפילטר low-pass לשליטה על התדר הנמוך המופק מהסאב באופן המדוייק ביותר. המשמעות לכם המשתמשים, היא שליטה על כל סיטואציית שימוש אפשרית ועל כל יחידת טופ באשר היא (גם של יצרן אחר). ל-CVA118 שקע התקנה ליחידת טופ על גבי מוט יעודי 35 מ"מ. וכך למעשה יש לכם אפשרות למערכת שלמה עם ביצועים יוצאי דופן וטביעת רגל של יחידת 15 אינטש לכאורה המאפשרת ניוד קל ביותר.
שמתי לב לאחרונה שכמה מתרגלים עדיין לא שמו לב לחשיבות של האתר "קלירויסדום", והייתי רוצה לחלוק את הבנתי על תפקידו בטיפוח של תקופת תיקון הפא, מתוך ניסיוני האישי. אחרי ה-20 ביולי 1999, למרות שהמשכתי ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים, ההחזקות האנושיות שלי התחזקו בצורה משמעותית. גורמות לי לבסוף להפוך להיות מאד לא כמו שמטפח צריך להיות. יום אחד, לבסוף, פרצתי דרך מחסום הרשת של ג'יאנג זמין והצלחתי להתחבר לאתר האנטרנט "קלירויסדום". לתקופת זמן למדתי את הפא בעקביות וקראתי מאמרים ב"קלירויסדום" בערך 12 שעות כל יום. במהלך תקופה זו התנסיתי בספקות, היסוסים והלם, ולעיתים התייפחתי מרה. לבסוף נוכחתי כמה רחוק נסחפתי מהדרישות למטפח של תקופת הפא. אחרי שלמדתי את הפא ביסודיות ועקבתי אחרי מאמרים של מתרגלים על טיפוח בתקופת תיקון הפא, התחלתי בצעדים הראשונים במסעי לאורך השביל של אימות הפא. בדיוק משום שיכולתי לקרוא את המאמרים החדשים של המורה ברגע שהם פורסמו, כמו גם מאמרים שחשפו את הרוע ומאמרים של שיתוף התנסויות של עמיתים מטפחים, הייתי מסוגל לשחרר את עצמי מההגבלות שנכפו עלי על ידי הכוחות הישנים. כך שבנוסף לטיפוח האישי שלי, נמסתי לתוך הזרם הגדול של תיקון הפא. לפעמים כשמצב אימות הפא שלי לא היה כל כך טוב, יכולתי להרגיש שמגוון ההחזקות השליליות שלי כגון הרדיפה אחרי נוחות, תחושות של עייפות או נמנומיות, ותאווה לרגיעה, היו בבירור חזקות מאד. בליבי, רציתי במיוחד ליצור חומר להבהרת האמת, עם זאת לא חשוב כמה חזק ניסיתי, נראה שפשוט לא הצלחתי להתיישב ולעשות זאת. ככל שהזמן חלף הרגשתי שאני אובד עצות . בזמנים כאלה, ברגע שהתחברתי לראות את האתר "קלירויסדום" או אפילו ברגע שראיתי את המילים "אתר הפאלון דאפא קלירויסדום", יכולתי להרגיש את מחשבתי מתחילה להתבהר. אחרי שקראתי ברוגע מספר מאמרים, נהייתי צלול לחלוטין. אז הייתי שולח מחשבות נכונות, ויוצר חומרי הבהרת האמת, והגבלות הרוע היו מתחסלות לחלוטין. באופן זה שוב ושוב פרצתי דרך הפרעות הרוע והתמדתי באימות הפא. קריאה עקבית של מאמרים של עמיתים מטפחים באתר "קלירויסדום", והשוואה של רעיונותיהם הנכונים ופעולותיהם עם אלו שלי, אפשרו לי לגלות במהירות את החוסרים שלי. בכל פעם שגיליתי פער, היה זה כאילו אגן של מים נקיים שוטף את המנטליות האנושית שלי ועוזר לי לזהות ולחסל את ההחזקות שלי מיידית. בכל פעם שהיה לי קושי למצוא את ההחזקות שלי והרגשתי אובד עצות בשל כך, או כאשר מצאתי את ההחזקות שלי אבל לא יכולתי להיפטר מהן, תמיד יכולתי למצוא מאמר הדן באותה בעיה, מפורסם בקלירויסדום, ובו הייתי משתמש בכדי לגלות ולחסל את ההחזקות שלי. לדוגמה לתקופה מסויימת הייתי מודאג בשל אי יכולתי להיפטר מהחזקתי לקנאה, אבל בקלירויסדום הופיע מאמר של מטפח מערבי, שבו הוא חולק את התנסותו בחיסול הקנאה. אחרי שקראתי פעמים ספורות, יכולתי להיפטר מאותה קנאה. לאחרונה גיליתי שהקנאה שלי מתחילה לצוף מחדש, אבל האתר קלירויסדום שוב פרסם הבנה של מטפח שניתחה לעומק את טיבה של הקנאה. קראתי את המאמר שוב ושוב, וקנאתי נעלמה לחלוטין. פעמים רבות כשקונפליקטים ארעו, הייתי מחפש בתוך עצמי את המקור, אבל או שלא יכולתי למצוא אותו, או שלא הייתי בטוח אם מצאתי אותו. במקרים אלו תמיד יכולתי למצוא מאמר שיתוף התנסות בקלירויסדום שהיה עוזר לי, שאפשר לי לחסל את ההחזקות שלי שוב ושוב. בתקרית אחת, רציתי לקרוא את מאמרי הימים האחרונים בקלירויסדום, אבל בכל אחד מנסיונותי, המשכתי להכנס לאתר של תאריך קודם, ותהיתי מה היה לא בסדר. עם זאת, כשעיינתי בתשומת לב בכותרות, מצאתי מאמר שנגע בנושא ההחזקות שלי, ואחרי שקראתי אותו בתשומת לב מספר פעמים, יכולתי בקלות לפתור את הבעיה שהטרידה אותי. היו גם פעמים שבהן נתקלתי במאמרים שרציתי לדלג בלי לקרוא, אבל אז הייתי מקבל תחושה מטרידה, כך שהכרחתי את עצמי לקרוא בתשומת לב את המאמרים האלה. בכל פעם גיליתי שהם נגעו בדיוק בהחזקה שלא רציתי לחסל. קריאה מתמשכת של מאמרים של מטפחים עמיתים בקלירויסדום עזרה לי למיין את הפיסות של הבנותי, ולהבהיר את מחשבותי, זה גם עזר לי להבין את עקרונות הפא מתוך הפא, ולהדביק את הקצב בתוך תהליך תיקון הפא. זה לא מקרי שמאמרים של עמיתים מטפחים מפורסמים בקלירויסדום. הם משקפים את ההבנות של מטפחים במהלך תקופה מסויימת זו בזמן בהתייחס להתקדמות תיקון הפא. הפא עצמו הרחיב את חכמת מטפחי הפאלון דאפא, ועזר להם להשאר בקצב עם התקדמות תיקון הפא. הסיבה שהמאמרים האלה מפורסמים בקלירויסדום היא לעורר דיון בין המטפחים. אז אנו יכולים לשפר את ההבנות שלנו לגבי עקרונות הפא יחדיו. זו גם דרישת הפא שמטפחי הפאלון דאפא יעשו כך, ועל כן זו דרישה שעלינו למלא. אין זה מקרה שבכל תקופת זמן היו תמיד מאמרים שמייצגים הבנות של מטפחים, הייחודיות לאותה תקופת זמן, בהתחשב בתהליך של תיקון הפא. זו אחת מדרכי הטיפוח המקיפות שאורגנו בידי המורה. המחשבות הנכונות והמעשים הנכונים הנהדרים של מטפחי פאלון דאפא רבים והבנותיהם הבהירות את עקרונות הפא לפעמים ראויים להתייחסותנו. לדוגמה אחרי שהמאמר של המורה "מעבר לגבולות הסובלנות" פורסם, היתה לי תחושה מעורפלת שהמורה כבר שחרר כמה מיכולותינו העל טבעיות, והגיע הזמן בשבילנו להשתמש ביכולות של הצד האלוהי שלנו לעזור לתיקון הפא. אז, כאשר הרצאות המורה וקלירויסדום פרטו באופן מיוחד את הצורך לשלוח מחשבות נכונות, הצטרפתי ללא היסוס. מאמרים אחרים כגון: "טאתאגתה", "אל תשכחו את הטיפוח תוך כדי תיקון הפא בזמן שמשמידים את הרוע" (עם הערות של המאסטר)" ו"מהי נדיבות אמיתית (שן) והערות המאסטר: תיקון הפא וטיפוח", כולם מאמרים נכונים עם מחשבות בהירות. עוד מאמרים חדשים כגון "למטפחים שמבהירים את האמת דרך הטלוויזיה", גם כן מציעים הבנות עמוקות שראויות להתייחסותנו. כשקראתי את "לשיר את שבחיו של המאסטר והדאפא *עם הערות המאסטר", לא יכולתי אלא לשבח ולהלל אותו. כמה זה נפלא! המאמר הזה מדגים עוד יותר את הבנות מטפחי הפאלון דאפא כאשר ההבנות שלהם מבשילות עם התקדמות תיקון הפא. אם לכל מטפח היתה את ההבנה הבהירה הזאת, ליסודות המרושעים באמת לא היה היכן להסתתר. כפי שדרכו של כל מטפח היא שונה, כך גם הדרכים שבהן אנו נבחנים. עם זאת, בתוך כל תקופת זמן, יש הרבה מן המשותף ברמות שהפא דורש שכל מטפח יעלה אליהן. לדוגמה, הקונפליקט שבו התנסיתי לאחרונה כולל הסתכלות מזויות שונות בנוגע ל- האם היה לי, והאם נהגתי בהתאם ל"הבנה וסובלנות" של מטפח פאלון דאפא. והנה לאחרונה הבחנתי בדיון בנושא זה ע"י מטפחים שונים בקלירויסדום. אני לא חושב שזה קרה במקרה. הפא דורש מאיתנו לשנות לחלוטין את הטבע האנוכי שלנו וע"י כך להגיע ל "הבנה וסובלנות" של מטפח פאלון דאפא. השיטה שבה כל מטפח משתמש לאמת את הפא היא שונה ואישית. עם זאת כמה פעילויות חשובות של תיקון הפא אכן דורשות השתתפות של מטפחים של פאלון דאפא, בסין ומעבר לים, במאמצים משותפים. לדוגמה, שליחת המחשבות הסימולטנית העולמית, והתיק של הבאת ג'יאנג זמין לצדק, שתיהן דורשות תשומת לב ומאמצים משותפים של כל מטפחי הפאלון דאפא. זו גם התגלמות של כח הפא של המטפחים כמכלול. שמירה על קשר הדוק עם האתר קלירויסדום מאפשרת להשתתפות שלנו להיות בזמן אמת, כך שעוצמת הפא בכללותה לא תופחת עקב העדרות של אלו שלא יודעו באותו הזמן. בנתיב שלי של אימות הפא בשנים האחרונות, הגעתי לתחושה עמוקה, שבמובנים של שלושת הדברים שהמורה דורש מאיתנו, היתרון שקלירויסדום מציע הוא אכן חשוב מאד. אני מקווה בכנות שמטפחים שלא נתנו הרבה תשומת לב לאתר קלירויסדום, בבקשה יווכחו בתפקיד החשוב שלו בטיפוח של תקופת תיקון הפא. הכתוב למעלה הן רק ההבנות האישיות שלי. בבקשה תקנו אותי אם משהו הוא בלתי ראוי.
מנהלים עם קצת וותק, זוכרים את הימים שבהם היו נתקלים בתקלת מחשוב, מתקשרים לספק התמיכה הטכנית ומחכים. שעתיים-שלוש, במקרה הטוב, יום-יומיים, במקרה הרע. טכנאי המחשבים היה נודד בין לקוחותיו, עובד, בודק, מתקן. לפעמים, היה צריך לחכות מספר ימים עם מחשב מושבת, עבור פעולה שלקחה לטכנאי דקות ספורות והופ – המחשב מתעורר לחיים. כן, זה היה מתסכל, זה גרר הפסדים, זה השבית עובדים וזו הייתה המציאות. תמיכה טכנית מיידית היא לא מותרות. הדינאמיות של עולם העסקים לא פסחה על מערכות המחשוב בחברה. תמיכה טכנית היא עניין קריטי וזמינות מיידית לפיתרון היא אחת התכונות החשובות שספק התמיכה הטכנית יכול להציע לכם. למרבה המזל, התפתחויות טכנולוגיות ובמיוחד אפשרויות של שליטה מרחוק, מאפשרים לתת מענה לחלק נכבד מהתקלות, תוך דקות ספורות ובלי לקום מהכיסא. אתם פותחים קריאת שירות שקופצת מיידית על הצג של נציג התמיכה הטכנית. אתם יכולים ליצור איתו קשר בכל אמצעי הנוח לכם: באינטרנט או בטלפון והוא, בתוך כמה פעולות פשוטות, משתלט על המחשב שלכם מרחוק, פותר את התקלה ממש כאילו הוא נמצא במקום ונותן לכם מענה מיידי שמאפשר להחזיר את המחשב לפעולה, בלי לאבד זמן, בלי להשבית עובד ובלי להפסיד כסף. אז יש טכנולוגיה של שליטה מרחוק ויש דרך להפוך את התמיכה הטכנית לזמינה במיוחד, אבל זה לא מספיק. כדי שהתקלות באמת יפתרו במהירות וביעילות, צריך אנשים טובים, מקצוענים, מבינים ואכפתיים. אנשי תמיכה טכנית מנוסים ואדיבים, שלא רק יפתרו את התקלה המיידית, אלא ידעו מה לעשות כדי להבטיח שהיא לא תחזור וינסו לצמצם למינימום את “מקרי החירום”, באמצעות תחזוקה חכמה. ב”אדום” יודעים כיצד עושים את זה נכון! “אדום” מנהלת מערך מתקדם של תמיכה טכנית ומומחית ובשימוש בטכנולוגיית מידע לצורך ייעול החברה. פעילותה של “אדום” תפורה ומותאמת אישית לכל חברה ונותנת מענה לצרכים העסקיים-ניהוליים-אסטרטגיים בראיה רחבה ועם מבט קדימה להתייעלות כוללת של הארגון כולו.
דף הבית לקריאה בלבד (0) פורום הנקה כמות חלב שאוב לתינוקת בת חצי שנה? כמות חלב שאוב לתינוקת בת חצי שנה? שלום, בביקורי האחרון בטיפת חלב נאמר לי כי בתי רזה מדיי וכי יש לתת לה בקבוק-או שאוב או תמל. אני מעדיפה שאוב וראיתי שישנה נוסחא כלשהי של משקל וארוחות. האם אכן לתת לה לפי הנוסחא הזאת? היא שוקלת 5750 (אורך 62.5) נולדה 2800. RE: כמות חלב שאוב לתינוקת בת חצי שנה?
הבית מגעיל. נשורת של שגרה שהשארת בדרך אל או מאיפשהו, זבל, רצפה מגורענת במשהו שנפל ואף אחד לא טרח להרים. זה קורה. מה שאף פעם לא קורה זה טקס במשרדי העירייה שבו אומרים לשורה של אנשים: מזל טוב, מעכשיו אתם אנשים מבוגרים ומן הראוי שהבית שלכם יהיה מסודר. לא מסודר שיגרום לאורח לפחד שאם הוא יניח כוס במקום הלא נכון אמא שלכם תמות, אבל מסודר מספיק כדי לא להיראות כאילו מוכרים משם נייס גאיי, רון חולדאי גוזר לכם סרט, נותן ספר ציטטות ואומר "ברוכים הבאים לעולם המבוגרים". לא, זו תחושה חמקמקה שמתעוררת בכל אחד בזמנה, כמו גיל התבגרות שני שבמקום לעשות את בעליו חרמנים על אנשים אחרים הוא עושה אותם חרמנים על פתרונות אחסון. איך עושים את זה? קודם כל צריך להפוך לאמא שלך. זו חרדה נפוצה להפוך להורה שלך וכמו כל חרדה נפוצה היא כזו כי בעצם מדובר בגורל שבהכרח יתגשם. כולנו נהפוך להורים שלנו, והשלב הראשון הוא להתמסר. כמו במדיטציה – צריך לשתוק מספיק זמן כדי שדאגות היומיום והמחשבות והרגשות יפנו את מקומם לדממה שלווה, ומתחת לדממה השלווה נמצא הבנאדם שלימד אותך לדבר ולאכול ולהשתין. תקשיבו לו. הוא לוחש, "למה יש גרביים בסלון?", "קראתי ב־ynet בריאות שלנשום כל כך הרבה אבק עושה אסטמה" ו"שלחו לי באימייל טיפ איך למתוח את המצעים, אני אעביר לך". כולנו נהפוך להורים שלנו, והשלב הראשון הוא להתמסר. כמו במדיטציה – צריך לשתוק מספיק זמן כדי שדאגות היומיום והמחשבות והרגשות יפנו את מקומם לדממה שלווה, ומתחת לדממה השלווה נמצא הבנאדם שלימד אותך לדבר ולאכול ולהשתין. תקשיבו לו. הוא לוחש, "למה יש גרביים בסלון?" אם פרויד היה כותב גרפיטי בפלורנטין במקום להמציא את הפסיכואנליזה, הוא היה אומר שהארון הוא התת מודע של החדר. סטטיסטית, לסדר את הארון זו המטלה הדחויה ביותר מבין מטלות הבית (הסטטיסטיקה מבוססת על שכנה ששאלתי, לא לצטט את זה בדוקטורט). מחקרי מקרא עדכניים משערים שחג הפסח הומצא מהדמיון רק כדי שאנשים ייאלצו הלכתית לפתוח את הארון ולזרוק בגדים ישנים. נחש משיל את העור שלו וממשיך הלאה ללחוש דברים מפחידים להארי פוטר, בני אדם משילים את המלתחה שלהם וקוברים אותה במאחורה של הארון כי מה, אולי אני ארצה מתישהו את החולצה הזאת מיום הצופה שלא בכבוד שלי ללבוש כפיג'מה אפילו. ארון הוא לא פתרון אחסון אלא פתרון אגרנות. למה אנשים אוגרים? גיגול של הדבר העלה תמונות של אוגרים אוכלים גזר, אז נאלץ לנחש. זמן זה מפחיד. היומרה של האנושות לקצוב אותו לשעות ודקות שווה ערך ללהניח קולר על דינוזאור. האם הדינוזאור הזה באמת שלך עכשיו? אתה יכול להגיד לו מה לעשות? לזרוק לו כדור ושהוא יביא? לא אחי. זמן זה כאוס. הוא עובר, אין שום הוכחה לכך שהדברים שקרו אכן קרו למעט הזיכרון, ומי יכול להאמין לו בכלל. אנשים אוהבים ושונאים ורבים ומשלימים ואוכלים ומבזבזים כסף ובוגדים ולובשים את אותה חולצה יום אחרי יום – ואז הם מתים. כל דקה שעוברת נוקשת על הרעיון שבסופו של דבר נמות ונישכח יחד עם כל הדברים היפים שקרו לנו. מה עושים מול הכאוס הזה? הופכים את הארון למקלט סנטימנטים. אוגרים נעליים וחולצות ותחתונים. הם הוכחה שהזמן עבר והדברים קרו. אבל כדי לסדר את הבית צריך להסתכל לפחד הזה בעיניים. נכון, הכל יעבור. נכון, כולנו נמות. נכון, תפיסת הזמן האנושית היא כלי הישרדותי אבולוציוני שהתודעה פיתחה כדי שנוכל להתרבות כחומר ביולוגי. האם זה אומר שהארון שלי צריך להיות מבולגן? לא. פותחים שקית זבל, מרוקנים אליה כל בגד שלא לבשת עונה ונותנים לנזקקים. מה נזקקים יעשו עם ג'ינס עד הכוס וגרבי ספורט שכתוב עליהם SLUT? זה עניינם. אדם לא מתבגר בגיל מסוים אלא בפעם הראשונה שהוא רוצה ללכת לאיקאה. איזה מקום. לבתי הבכורה אקרא איקאה, חנות שמוכרת קווי מתאר נקיים לחיים שלך. אני מקנאה במעצבים השבדים הגבוהים כי רק נפש צלולה מאוד יכולה לייצר רהיט מפוסטר כמו ארון הנסוויק. על מה חולם בן אדם שהמציא רהיט כמו שולחן אשקהולמאן? האם הוא פשוט חולם את היום שלו מחדש ומתעורר רענן אחרי שמונה שעות? כנראה. למה אנשים נוסעים להודו כדי לעשות מדיטציה? מה הודים מבינים בשלווה? הרהיט היחיד שהם המציאו כאומה זה לוכד חלומות, והוא עובד רק אם הם חלמו על תשתיות. חוסר מזל גדול של הקיום האנושי הוא שאי אפשר להגיד "אוקיי, טוב לי ככה, אשמח שדברים יישארו אותו דבר לכל החיים, איפה חותמים?". לסדר את הבית זה להתנהג כאילו אורחים אמורים להגיע, רק בטוב, כלומר בלי שמישהו ידפוק בדלת ויפריע לך לגלול בטלפון בשביל "לנהל שיחה". ברגע שמסיימים לסדר, ברגע שהכל מונח באיזשהו סדר פנימי שנמצא גם בתוכך, הטבע נכנס לתוקף ואומר שכן, יש אורחים, אבל צריך ללדת אותם קודם. חשוב מאוד לצפות את זה מראש ולא להקשיב לו. הטבע טועה. הטבע מגעיל. ראית פעם קופים אוכלים כינים אחד של השני? זה טבע. ראית פעם כלב מתפלש בקקי על דשא? זה טבע. אפשר להציע לטבע פרס ניחומים ולקנות עציץ. זה גם מאוד פותח את החלל.
היכן כדאי ללמוד עיצוב פנים - מה חשוב לדעת ? קורס עיצוב פנים אשר נלמד במקום מכובד ומוכר יהיה זה אשר בוודאי תהיו מעוניינים להיעזר בו, שכן בעזרת קורס עיצוב פנים של מוסד מוכר תוכלו להבטיח כי תמצאו את המענה המדויק לצרכים שלכם. אז שימו לב כי אתם בוחרים נכונה וזאת על מנת להבטיח כי לימודי עיצוב פנים בהם תקחו חלק יהיו כאלה אשר יביאו לכם את התועלת הרבה ביותר שרק ניתן לבקש. רבים הם האנשים אשר יתעניינו בסוגיית לימודי עיצוב מטבחים. קורס עיצוב מטבחים איכותי אשר יועבר לכם על ידי הגורמים הנכונים יהיה זה אשר יתאים לכם ובצורה הטובה ביותר שישנה. לאור הדבר יהיה מומלץ לוודא כי אתם עושים את המאמצים וזאת על מנת לוודא כי אתם מחזיקים במקצוע בו חשקתם מזה זמן רב. זו תהיה האופציה המושלמת ביותר מבחינתכם לפעול וזאת ללא שום ספק בכלל. כל אחד מכם אשר ירצה בכך יוכל להיות במצב אופטימלי מצדו וזאת אם הוא יחליט לפעול בהקדם. אז שימו לב כי אתם בוחרים באופציית הפעולה הנכונה וזאת על מנת להבטיח כי תמצאו את עצמכם לוקחים חלק בקורס הנכון וכבר בזמן הקרוב. במקום איכותי כמו המרכז הישראלי לעיצוב תוכלו להיות בטוחים כי תמצאו את המענה המדויק ביותר שישנו לצרכים שלכם. זה יהיה המקום אשר יבטיח לכם כי תשיגו את האפשרות הטובה ביותר שרק ניתן לבקש וזאת בכל הנוגע להתמודדות עם הסוגיות השונות בעולם העיצוב. אז שימו לב כי אתם בוחרים נכונה ונעזרים במקום אשר יעניק לכם את היחס הטוב ביותר שרק תוכלו לבקש לעצמכם. המקום אשר יהפוך את חייכם להרבה יותר קלים בעצם.
כאשר פלשתינים ביו"ש שודדים מכוניות דווקא מנהגים יהודים, הגדרת האירוע כפלילי היא בריחה מאחריות. הצדעה לספי ריבלין - השחקן שהעז ללכת נגד הזרם השמאלני. בתוך שגרת האירועים של הפיגועים המתגברים באזור יו"ש התרחשו השבוע שני אירועים מסעירים במיוחד. ביום שני, סמוך למאחז גבעת רונן שבגב ההר, הפעילה המשטרה שוטרים שהתחזו לפלשתינים המתקרבים אל גבולות השכונה היהודית. ככל הנראה מטרת הפעולה הייתה להתגרות בתושבי המאחז, מתוך כוונה שהללו יגיבו באלימות כלפי ה'פלשתינים' וכך ניתן יהיה להפליל אותם, כפי שכבר נעשה בעבר באזור הר-חברון. התושבים היהודים ניסו לשווא להזעיק את כוחות הביטחון, שהתחמקו בתירוצים שונים ולא הגיעו. לבסוף נאלצו היהודים לצאת בעצמם אל הפולשים (ואל ערבים אמיתיים, תושבי הכפר הסמוך, שהצטרפו גם הם לחגיגה). אלא שלמרבה האכזבה המתנחלים לא נהגו באלימות, לא היה את מי לעצור והפעולה המשטרתית נכשלה. יום לאחר מכן, ביום שלישי אחר הצהריים, תקפו פלשתינים את מכוניתה של תושבת דולב במהלך נסיעה בכבישי בנימין. תוך שהם פועלים בסגנון שכבר הפך לשגרה מסוכנת, הם אילצו את הנהגת לעצור ושדדו את רכבה. אלא שהמציאות המסוכנת, המתסכלת והמשפילה של נהגת שנותרת חסרת אונים אי שם בכביש בלי מכוניתה, הפכה הפעם לתרחיש אימה: בתה הפעוטה נותרה בתוך הרכב השדוד. אי אפשר להגזים בחומרתו של האירוע הזה, שבקלות היה עלול להפוך לסיפור של רצח פעוטה או לפיגוע מיקוח. בחסדי שמיים ובסיוע תושייתו ואומץ לבו של אבי הפעוטה, קצין לשעבר ביחידה מובחרת, נמצאה הילדה בריאה ושלמה בתוך המכונית שננטשה בין כפרים ערביים עוינים. ההתיישבות ביו"ש ידעה ויודעת להתמודד עם זמנים קשים של מתקפות טרור ופיגועים, אך נדמה שהפעם מערכת הביטחון לא עושה מספיק כדי להילחם בטרור המתגבר. משאבי תקציב וכוח אדם שלעת כזאת היו צריכים להיות מופנים למלחמה בטרור הפלשתיני המסוכן, מוזרמים בשפע כדי להילחם בתופעת 'תג מחיר' או בהפללת מתנחלים אלימים. התנהגות עבריינית של מבוגרים ובני נוער בהתיישבות ראויה לטיפול, אבל לא ייתכן שבשיאו של גל טרור חמור ומסוכן שאינו זוכה לטיפול ההולם את חומרתו, יוקצו משאבים רבים כל כך כדי להתמודד עם עבירות חמורות ומסוכנות הרבה פחות. מקוממת גם ההתייחסות המקלה כלפי אירועים חמורים של שוד, חטיפה ורצח המקוטלגים כפליליים. ההבדל בין הפלילי ללאומני הוא דק ביותר, ופעמים רבות אינו ניתן לאבחנה. שוד מכוניות אינו יכול להיחשב כפלילי בלבד כל עוד השיטה הזאת מופעלת רק כלפי נהגים יהודים. קשה להימלט מן הרושם שבפיקוד המרכז מעוניינים לקטלג מעשה כמו רציחתו של אל"מ שריה עופר כפלילי, כדי להתחמק מהצורך לשנות את כללי המשחק מול הרשות הפלשתינית. למרות הקושי המדיני לפעול בעת השיחות בין לבני לעריקאת - שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד המרכז חייבים להעביר הילוך ולהילחם בטרור כפי שצה"ל יודע לעשות כשהוא רוצה. היה משהו מפתיע בעוצמת ההד הציבורי והתקשורתי סביב מותו של אריק איינשטיין, ומעניין לנסות להבין מדוע זה קרה. אין ספק שמדובר באחד מגדולי הזמרים בתולדות הזמר העברי, גם אם אפשר למצוא עוד כמה מועמדים לתואר הגדול מכולם שהוענק לו לאחר מותו. עיקר כוחו האמנותי היה כמבצע מצוין בעל קול נפלא. דובר רבות על צניעותו האישית, שללא ספק תרמה לאהדה שרחשו לו רבים, אך מעבר לכך הועילה גם להצלחתו המקצועית. למרות שכתב מילים לשירים שהפכו לקלאסיקה, איינשטיין לא התעקש להיות הכותב העיקרי של עצמו והצטיין גם בבחירה נכונה של שירים שכתבו אחרים לאורך עשרות שנים - מנתן אלתרמן ועד ארקדי דוכין. הרפרטואר הנרחב והמגוון שלו הוא כזה שמאפשר לכל אחד למצוא בשיריו משהו שאפשר להזדהות איתו. ברגעים מסוימים נראה היה כאילו תל אביב רוצה להוכיח לירושלים שגם לה יש 'מרנים' משלה שהיא יודעת ללוות אותם בכבוד ובהוקרה שעולים על גדותיהם. אלא שבמקרה של איינשטיין לא מדובר במישהו שעד יומו האחרון תפס מקום מרכזי בעולמם של מעריציו, ושמותו הותיר אותם יתומים. הוא אמנם לא חדל מלעבוד ולהקליט, אך בשנים האחרונות לא נוספו שירים רבים לרפרטואר השירים הקלאסיים שיצאו מבית היוצר שלו בעבר. נראה שיחד עם הכאב על הסתלקותו הפתאומית התרחשה כאן מחוות תודה קולקטיבית למי ששיריו עשו ועושים טוב להמון אנשים לאורך המון שנים. וככל שהתברר כמה רבים הם השותפים לתחושה הזאת, כך היה קשה יותר להיפרד מהחוויה המאחדת שאפילו הציבור החרדי לקח בה חלק באמצעות נציגו בהלוויה ובאבל - החבר והמחותן אורי זוהר. היה משהו מתוק בלהגיד לאריק תודה ביחד, לנגן את שיריו היפים עוד יום ועוד יום, אפילו בלהתאבל ביחד. גם מבחינה פוליטית איינשטיין לא יצא מהקונצנזוס. אנשי השמאל יראו בו אחד משלהם - תל-אביבי מובהק, אוהד הפועל, בעוד אנשי המחנה הלאומי יתרפקו על משפטים משיריו כמו "כמה שאני אוהב אותך, ארץ ישראל" או "אני ואתה נשנה את העולם". ודווקא על רקע הפרידה ממי שהיה ונשאר קונצנזוס, ראוי לדבר בשבחו של מי שהעז לחרוג מהקונצנזוס וללכת נגד הזרם בעולם התרבות והאמנות. המחנה הלאומי משלם מחיר לא מבוטל על כך שמעטים מאוד הם האמנים כמו ספי ריבלין שמעזים להביע בגלוי את הזדהותם עם דרכו ועם ערכיו. ריבלין עשה את זה באומץ ובהתמדה, ואין ספק שגם שילם על כך מחיר לא קל. יהי זכרו ברוך, ירבו האמיצים ההולכים בדרכו, ובעיקר - יש לקוות שהמחנה הלאומי ישכיל לדאוג לכך שהזדהות של יוצרים ואמנים איתו תחדל להיות כרוכה במחיר מקצועי וכלכלי כבד.
הרי אנחנו יודעים שכל יום יוצאת כתבה חדשה על מוצר מזון נוסף שמשרד הבריאות העולמי או הישראלי ממליץ להפסיק לאכול. בשנים האחרונות המודעות לאוכל בריא עלה יותר לכותרות. מזון מעובד הוא אחד מהמאכלים המסוכנים ביותר שאנחנו מכניסים לגופנו לגופם של הילדים שלנו. הרי אין דבר יותר קל להכנה מאשר מזון מעובד, כזה שהוא סגור בהקפאה וכל מה שנותר לנו לעשות זה לחמם אותו ולאכול, אוכל מהיר וזריז, לרוב גם טעים ומשביע – אבל הוא רחוק אלף שנות אור ממה שאנחנו אמורים באמת להכניס לגופנו ברמה הבריאותית. בכל פעם שאנחנו מחליטים לעשות על האש הדבר הראשון שנוכל למצוא על המנגל הוא נקניקיות, הילדים מתים עליהם לא רק בגלל הטעם אפילו גם בגלל הצורה וקלות הכנה, לצערנו מחקרים אחרונים הראו כי בנקניקיות יש חומר שנקרא ניטראט האשלגן זהו הרכיב שנותן את הצבע הטרי לנקניקייה. מחקרים מראים כי אם יכנסו מעל 10 נקניקיות לגוף האדם באופן קבוע הסיכון של אותו אדם לחלות במחלות כגון: סרטן, סכרת, המוגלובין גבוה, לחץ דם גבוה ועוד… בסרטון שמיד תראו אפשר לראות איך מכינים נקניקיות – בנוסף לרכיב ניטראט האשלגן יש רכיבים נוספים שלא יהיו מוזכרים לעולם בתווית הקנייה שעל המוצר בסופר אבל הם אותם הרכיבים שבסופו של דבר יכולים גם לפגוע במערכת העצבים של גופנו.
אֶשְכָּר אֶרְבְּליך-בְּריפְמן, סופרת ילדים ונוער, גרה עם משפחתה על גבול יערות הכרמל ואוהבת לשוטט ביער שעל-יד ביתה. בהשראתו היא בוראת בספריה עולמות פנטסטיים של נופי טבע מלאי יופי ושלל יצורים עתירי דמיון. סדרת הספרים שלה "ווינטר בלו, ילדת-פיות" זכתה למאות אלפי קוראים, וספריה היו לרבי-מכר. בסדרה החדשה לנוער, "סיפורים מווינְדידָסְט", היא מוכיחה שוב את יכולתה ליצור דמויות שובות לב, עולמות חדשים ומקוריים ועלילות הקוסמות לקוראים הצעירים. ספר נוסף ונהדר של אשכר. הפעם על הרפתקאותיה של הנלי ברחבי הארץ האגדית ווינְדידָסְט. ספר פנטזיה קסום. מומלץ בחום לאוהבי הז'אנר.
התכנית “התרבות היהודית בזיקתה אל התנ”ך והוראתה” תעניק ללומד את היכולת להשקיף במבט-על על מקומה של היצירה הקשורה אל התנ”ך בעולם הרוח היהודי לדורותיו, ובכך תעמיק את ידיעותיו ואת הכלים שרכש בהוראה הדיסציפלינרית בתואר הראשון. מבט-על זה יאפשר למורה להתמודד עם מקומה של היצירה הקשורה בתנ”ך בעולמם של תלמידיו, ולחפש דרכים להעמקת מרכזיותה. דבר זה יושג על ידי שילוב מקצועות מתחום התרבות היהודית עם התחומים המשיקים להם בקורסי ההתמחות, וכן בקורסים השייכים לחטיבה היישומית. התכנית המוצעת באה כמצע נוסף להסמכה שרכש הלומד בתוכנית בתואר הראשון. באמצעות התכנית יוכל המורה, בוגר התכנית, לבצע את ההוראה אליה הוסמך בתואר ראשון באופן מלא ומעשיר יותר, מתוך ראייה בין תחומית ורב תחומית רחבה. בוגר התכנית יוכל ללמד את המקצוע שרכש בתואר ראשון ברמה גבוהה יותר במסגרות חינוכיות שונות, יהיה בעל יכולת למלא תפקידים בכירים במערכת החינוך ולהוביל מיזמים ופיתוח תכניות בתחום התמחותו. התכנית מיועדת למורים שהוכשרו למקצועות שונים שיש להם זיקה למקצועות היהדות במובנם הרחב. קרי: תנ”ך, ספרות, לשון, היסטוריה, תושב”ע, מחשבת ישראל, אזרחות, אומנות וכו’. התוכנית מיועדת גם למורים כוללים בביה”ס היסודי וכן למורים בגיל הרך, כיון שהוראתם כוללת במידה רבה את תחומי הדעת האלו. תואר שני (.M.Ed) בתרבות היהודית בזיקתה אל התנ"ך והוראתה של מכללת חמדת הדרום. יום בשבוע למשך שנתיים. השאר/י פרטים ללא כל התחייבות וקבל/י את כל המידע אודות תואר שני .M.Ed התרבות היהודית בזיקתה אל התנ"ך בחמדת הדרום.
אהלן דרור כתבה מאוד מעניינת אם אני רוצה להוסיף לגלידת וניל פרי נגיד דובדנים קפואים שבישלתי בסוכר ואז סיננתי טוב את הנוזלים באיזה שלב להוסיף? מהיכן אתה ממליץ לקנות חומרים לגלידה ? מי היבואן עם החומרים המעולים ביותר ? החומרים היחידים שצריך לקנות לגלידה הם מייצבים. אחרי שניסיתי כמה סוגים, התוצאות הכי טובות שקיבלתי היו עם המייצבים של סרחיו מטקסטורות. אנחנו "חולי גלידה" ולפני כמה שנים רכשנו במקרה, דרך הגרופון נדמה לי, מכונת גלידה מקצועית.כדאי לעקוב כי מידי פעם יש מציאות כאלה.המכונה אוטומטית של חברת פרוסט.בעלת מנגנון קירור אוטונומי,עלתה כ1800₪ ושווה כל שקל.היתרון שלה שמכניסים לחשמל ואחרי 5 דקות מגיעה ל-30- ואפשר להתחיל לעבוד. אנחנו לא משתמשים במייצבים אבל התחלתי להשתמש בגלוקוז אחרי שקראתי את הפוסט שלך. אנחנו עובדים עם חוברת המתכונים שקיבלנו עם המכונה וכמו כן מתכונים מהרשת כמו של דייויד לייבוביץ(שהוציא גם ספר על גלידה) ומרתה סטיוארט.הגלידה החביבה עלי כרגע היא ה"באטר סקוטץ' עם קרמל.מדהימה. עדיין לא ניסיתי להכין גלידת תפוחים ששאלתי אותך עליה.טעמנו באיטליה גלידת תפוחים מדהימה ורוצה לשחזר אותה. מחכה לעוד רעיונות על שילובים מענינים. איזה כיף לשמוע! המלצה שלי, תנסו את המתכון שיש באתר לגלידה בסגנון פילדלפיה (ללא ביצים) המרקם נהדר ומקבלים מקסימום טעם. אפשר לנסות להכין אותה במגוון רחב של טעמים. היי דרור, באיזה שלב אפשר לשלב טעמים וצבעים? למשל אם אני רוצה לשלב מחית פיסטוק? אם אני רוצה להכין גלידת שוקולד או לצורך העניין להוסיף כל חומר אחר? באיזה שלב אני מוסיף את השוקולד? היי, רציתי לעדכן בנושא טעמי שוקולד. הכנתי לפי מה שהמלצת גלידת שוקולד מריר, חלב ולבן. בשלושת המקרים הייתי פחות מרוצה מהתוצאה כי למרות שהוספתי שוקולד מומס לתערובת החמימה, וערבבתי היטב, השוקולד התגבש לחתיכות קטנות ובמיוחד לאחר שהתערובת התקררה זה היה מורגש בהעברה למכונת הגלידה. את העיסה שהצטברה לי בתחתית הכלי הוספתי למכונת הגלידה אחרי 10 דקות כדי שהיא לא תשקע לי גם במכונה. יכול להיות שהתערובת עמוסה כבר בסוכר המומס כך שלא יכולה להשיג המסה של חומר נוסף? בעבר כשהייתי מכין גלידת שוקולד לפי מתכון אחר, הייתי ממיס את השוקולד עם החלב והשמנת, אך הגלידה היתה יוצאת קשה מהמקפיא. אני מחפש את שביל הביניים ולא מצליח למצוא. אולי יש פתרון יצירתי?
הזמינו מלונות בVelika Plana וחסכו \| Hotels.comSee this page in Englishעברית (ישראל)הזמינו באתר או חייגו 1-809-442-791 שיחת חינם עם מענה אנושי באנגלית; 24 שעות ביממה; 7 ימים בשבוע03-7219635 מענה לשיחות באנגלית בתעריף של שיחה מקומיתדף הביתמבצעי מלונותעזרהמשוב לאתרהתחברות וחשבוןהתחברותיצירת חשבוןההזמנות שליתכנון נסיעהכתיבת חוות דעת על מלוןHotels.com™ Rewardsההזמנות שלימלונותבתי מלון ב-סרביהבתי מלון ב-Velika Planaמלונות בVelika Planaחיפוש מלונות בVelika Plana עיר, ציון דרך, שם מלון, כתובת או מיקודהגעהיום חמישיעזיבהיום שישי אין לי תאריכים מדוייקיםחדרים123456789+חדר 1:מבוגרים12345678גיל 18+ילדים01230-17גיל בעת ההגעה:ילד 1:-?-<11234567891011121314151617לצפייה במבצעיםקבלו מחירים סודיים על מלונות נבחריםמחירים אלה אינם זמינים לכולם.גלו עכשיוהכי פופולרי כרגע בVelika Planaהמוזמן ביותר!Hotel Oplenacאין עדיין חוות דעת אורחים10 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 9 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהראו מלונות נוספים בVelika Plana, סרביהשלמו כעת או מאוחר יותר על מרבית החדריםביטול חינם על מרבית החדריםמתחייבים למחירראו מלונות בVelika Plana על המפהבתי מלון בVelika PlanaHotels.com תעזור לכם למצוא את המלונות הטובים ביותר בVelika Plana. כדי לעזור לכם למצוא את החדר המושלם בעת הזמנת מלון בVelika Plana, סרביה, הפכנו את תהליך החיפוש והשוואת מלונות לקל ופשוט, כולל רשתות בתי המלון הפופולריות ביותר. כיום, המלון הפופולרי ביותר בVelika Plana הוא Hotel Oplenac, שכבר הוזמן 5 פעמים בשעה האחרונה. כשתזמינו את השהות שלכם עם Hotels.com, תוכלו גם לצבור לילות חינם על ידי הצטרפות לתכנית הנאמנות Hotels.com Rewards. ההצטרפות היא חינם, וההרשמה לוקחת שתי דקות בלבד, וכאשר תשהו 10 לילות, תקבלו לילה 1 חינם. כך שגם בילוי סוף שבוע בVelika Plana יכול להיות הצעד הראשון לקראת קבלת לילה חינם במלון. - מפות מפורטות המראות את מיקום המלונות, התחבורה הקרובה והאטרקציות התיירותיות בVelika Plana כשתזמינו את אחד המלונות ב-Hotels.com, נשלח לכם אימייל והודעת טקסט עם מידע על ההזמנה, יחד עם פרטי ההתקשרות והוראות הגעה למלון. אם אתם צריכים עזרה, אנחנו במרחק שיחת טלפון!
▼ צורה חיצונית: הכל דיבורים - על מה כולם מדברים? איך להבין ומי מבין את כל הדיבורים? ▼ צורה חיצונית: מוזיקה - ליהנות ממוזיקה גם בלי להבין את המילים. מהי המשמעות? ▼ צורה חיצונית: תודה - כיצד להגיע אל תחושת ההודאה / הודייה? ▼ צורה חיצונית: שורש המחשבות - איך להבין את כל המחשבות שבעולם? מהו שורש כל המחשבות? ▼ צורה חיצונית: התמדה ונחישות - מתי להתעקש להיות נחוש ולהתמיד? ומתי לוותר ולהתפשר? ▼ צורה חיצונית: להתפשר. לוותר. מהו הצד החיובי שבלא להתפשר ולא לוותר? ▼ צורה חיצונית: חרדות / פחדים / חששות - ממה נובעת חרדה? מה יוצר פחד? איך להתמודד איתם? ▼ צורה חיצונית: רע - למה רע לך? האם הרע, הוא באמת רע? למה הרע, הוא רע?
אחד מסמלי חג השבועות הוא הטנא הגדוש בתוצרת האדמה. ברוח החג, ישנם פירות נוספים שמגיעים מבטן האדמה, ותורמים לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם. כיצד מהפכת הגז הטבעי מעצימה את החוסן הלאומי, ומה צופן העתיד? זה אולי נראה רחוק, אך בשנת 2011 עוד הייתה תלויה מדינת ישראל באספקת הגז שזרמה ממצרים, והייתה חשופה לחבלות והשבתות מרובות. פחות מעשור אחרי, תגליות הגז הטבעי שהתגלו בחופי ישראל הובילו להיפוך היוצרות, ולגז טבעי שעושה את הדרך ההפוכה מישראל למצרים ולשורה של מדינות נוספות. כיצד ייצוא גז טבעי תורם לחיזוק מעמדה הבינלאומי ישראל, ומדוע העתיד נראה נבטיח? תגליות הגז הישראליות כבר מספקות את צריכת הגז המקומית, שהולכת וגדלה ככל שעוברות השנים. מצבורי הענק שהתגלו ע"י דלק קידוחים ושותפותיה יכולים לספק את צרכי המשק והרבה מעבר לכך. לשם המחשה, מאגר תמר מספק כיום למעלה מ- 60% מכמות האנרגיה הנחוצה להפקת חשמל במשק הישראלי. מאגר לוויתן מכיל כמות גז כפולה מזו המוערכת במאגר תמר, וכשני שליש מכלל משאבי הגז שהתגלו בחופי ישראל. עד כמה גדול מאגר לוויתן אפשר ללמוד מהנתון הבא: כמות הגז המוערכת במאגר לוויתן בלבד שוות ערך ל- 50 שנות צריכת גז במשק הישראלי כולו. המסקנה היא פשוטה: לצד הצריכה המקומית, היקפי תגליות הגז מאפשרות ייצוא בהיקפים נרחבים. השאלה היא עד כמה גבוהים הביקושים לגז טבעי מחוץ לגבולות ישראל? מסתבר שכמו בישראל גם בעולם, הביקושים לגז טבעי הולכים וגדלים: עפ"י התחזיות, הביקושים העולמיים לגז טבעי צפויים לגדול ואף להכפיל את עצמם בעתיד הנראה לעין. על רקע נתונים אלו, אפשר להבין את פשר ההתעניינות הבינלאומית הערה מרגע היוודע על תגליות הגז בישראל ובאזור כולו. למעשה, עוד בטרם החלה הזרמת הגז ממאגר לוויתן, כבר חתמה דלק קידוחים ושותפותיה על הסכמי ייצוא עם חברת החשמל הירדנית ועם חברה במצרים. יצוא גז טבעי: איך זה תורם לחוסן הלאומי? עפ"י נייר עמדה שהגיש משרד החוץ, ייצוא גז טבעי מהווה נכס אסטרטגי המשמש כמנוף ביחסי החוץ, תורם ליציבות האזורית ומחזק את מעמדה המדיני של ישראל בעולם. תרומה ליציבות האזורית – בסביבה דינאמית וגועשת כמו המזרח התיכון, הגז הטבעי יכול לשמש כדבק של אינטרסים שתורם לחיזוק הקשרים הכלכליים ולהידוק היחסים בין מדינות האזור. שיתוף פעולה מסוג זה יתרום לחיזוק היציבות האזורית ולביסוס מעמדה של ישראל כמעצמת גז אזורית. השפעה מדינית ארוכת טווח – חתימה על הסכמי היצוא כרוכה בהתקשרות ארוכת טווח המתפרסת לרוב על פני שנים רבות, וכוללת חיבור פיזי ע"י צינורות הולכה. בנוסף, מטבע הדברים, הסכמים אלו צפויים להניב ערך רב עבור מדינות האזור. נסיבות אלו מהדקות את קשרי המסחר ואמורות להוביל לשותפות אזורית ארוכת שנים, שותפות שבמרכזה ניצבת מדינת ישראל בתור שחקנית כלכלית חזקה ואיתנה. תרומה לביטחון – בעולם המנוהל ע"י אינטרסים כלכליים, ייצוא גז טבעי למדינות האזור עשוי לשמש כמנוף כלכלי, שיגדיל את יכולת ההשפעה של מדינת ישראל על מצבה באזור. מסיבות אלו צפוי להפוך יצוא הגז לעוגן ביחסי החוץ של מדינת ישראל, ולתרום תרומה משמעותית לחיזוק הביטחון הלאומי. לצד ההסכמים הקיימים, דלק קידוחים ושותפותיה מנהלות מגעים עם גורמים נוספים באזור, שמחפשים דרכים לספק את הביקושים הגדלים לגז טבעי. בנוסף, על רקע הצפי לגידול חד בביקושים האירופיים לגז טבעי, נרקם שיתוף פעולה אסטרטגי להקמת צינור גז ממאגר לווייתן לאיטליה. הפרויקט צפוי להסתיים בשנת 2025, ואמור להוביל לייצוא גז טבעי בהיקפים נרחבים למדינות אירופה. לצורך הקמת הפרויקט נחתם בשנת 2017 מזכר הבנות בין שרי החוץ של ישראל, איטליה, יוון וקפריסין. הביקושים הגדלים לגז טבעי מעבר לים, לצד שיתופי הפעולה שנרקמים, ימשיכו לתרום לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם, ויאפשרו לאזרחי המדינה ליהנות מפירות האדמה בעתיד הנראה לעין.
דבר ראשון ניגשנו אל המרכז המסחרי הקרוב ביותר. נכנסתי לאמריקן איגל, וקניתי ה‏‎וּדי (או כמו שאמרנו בתיכון, קפוצ'ון). לבשתי את החולצה הקצרה שלי, עליה את החולצה הארוכה הדקה שהבאתי, עליה את הסווטשירט החדש שלי, עליו את ז'קט האופנוע הקיצי שסחבנו איתנו (שמיועד לקיץ הישראלי, ולכן ברוח זה כמו ללבוש רשת), את כפפות האופנוע שלי, כובע וקסדה. עליתי על האופנוע – וקפאתי. ברר. יצאנו ממונטריי לכרמל. בין שתי הערים האלה נמצאת הדרך הכי מומלצת לנופים יפים בכל מדריכי הטיולים – דרך ה-17 מייל. מטרתנו במונטריי הייתה האקווריום המפורסם שלה. הוא לא זול – כניסה עולה 35 דולר – אבל הוא מאוד מעניין. ואם אתם עם ילדים אז זה בכלל מומלץ, למרות שמדובר בבילוי מעניין גם למבוגרים. הרגשתי כל כך רע עם עצמי שסחבתי אותנו לשם שכבר שקלתי להציע לו כפיצוי לבטל את זמן הקניות שסיכמתי איתו עליו בניו יורק. מזל שהתעשתתי לפני שאמרתי את זה בקול רם. אחרי זה, מעודדים קלות, צפינו בכלבי הים המקסימים בפיר שם, והחלטנו לנסוע הלאה. לצ'יינה טאון של סן פרנסיסקו. בדרך גילינו שהעיר מלאה בחנויות מסודרות לאופנועים, במחירים של משהו כמו 30 סנט לשעה. תענוג. אז החנינו את האופנוע והתחלנו לצעוד בצ'יינה טאון. היה מעניין. זה קצת כמו אלנבי, רק בארה"ב ומלא סינים. הלכנו די הרבה עד שהגענו לאזור פחות סיני. ומלא חנויות מעצבים. שזה מאוד מתסכל כשאת בכלל לא יכולה לעשות קניות כי אין לך מקום לסחוב אותן אחר כך. אז הקנייה היחידה שעשינו הייתה בחנות Northface, שם קנה האופנוען פליס ללבוש במהלך הנסיעה, לבש אותו, ובבת אחת גוון ידיו הפך מכחלחל לוורדרד. מתברר שהיה לו קר עד אותו רגע. (ואם מתעקשים לנתח את זה – זהירות, ספוילרים – הרי שליזי לא מתאהבת בדארסי על ההתחלה אלא סבורה שהוא יהיר ובלתי נסבל, בעוד באפי נדלקת על אנג'ל בערך מהפעם הראשונה שהיא רואה אותו. ליזי מתאהבת בדארסי אחרי שהוא הופך בעיניה מאיש קר ובלתי נסבל לאיש הכי מוסרי וטוב לב והם מתחתנים בסוף, ואילו אנג'ל עובר בשלוש עונות טרנספורמציה של מיוסר-מרושע-מיוסר, ואז נוטש את באפי, שבמשך כל הזמן הזה מאוהבת בו, אפילו בתקופה שהוא הרוע בהתגלמותו והיא גם שונאת אותו). ואז מגיע ראיון עם נורה אפרון, שהסרט החדש שלה, "ג'ולי וג'וליה", פורסם בכל במה פרסומים בארה"ב כשהיינו שם. מה שקוסם לי בסרט, מעבר להיותו סרט בנות (חברותיי למועדון הסרט – היכונו), הוא שהוא מבוסס על שני סיפורים אמיתיים. ואגב, מתברר שג'וליה גלשה אל הבלוג של ג'ולי – ולא כל כך אהבה את מה שהיא עושה למתכונים שלה. ג'ולי שמעה על זה – והתבאסה.
מאיר-נתיב כתב: שם המשפחה והפרטי ומספר הטלפון הם הכפולים, שאר הפרמטרים בשורה אחת הם מאים ובשניה (הישנה) הם חסרים, אני רוצה בעצם להסיר את השורה השניה שבה אין הפרמטרים של כתובת וכו'. אין אפשרות שלאדם אחד יהיה 2 מספרי טלפון? כרטיסיה נתונים קבוצה כלי נתונים לחץ על הסר כפילויות ושם תבחר את שלשת העמודות שציינת ואשר. מישהו כתב: יש דרך לבדוק בשעת ההזנה אם הערך קיים כבר בעמודה (Not unique)? לאחר מכן גרור את הנסחא לכל העמודה. שים לב שהעמודה בנוסחא היא A אם העמודה אצלך שונה שנה את כל הA לאות המתאימה. אתה יכול גם לערוך שם את הודעת השגיאה וכן את הודעת הקלט שתודיע עם העמידה על התא את מה שתכתוב שם. אם אתה בכל אופן רוצה לאפשר את הזנת הערכים רק עם התראה אתה יכול לשנות בלשונית הודעת אזהרה לאופציה אזהרה או מידע. המעניין הוא, שאם הזנתי ערך כלשהו בתא A1 ואחר כך גררתי אותו לכל העמודה - זה מתאפשר. ועכשיו לאתגר הבא: ניתן להגביל על ידי אימות נתונים כתובת דוא"ל בלבד? מישהו כתב: המעניין הוא, שאם הזנתי ערך כלשהו בתא A1 ואחר כך גררתי אותו לכל העמודה - זה מתאפשר. עשיתי כדבריך, אבל נמחקו לי כמה מאות כאשר אני צריך למחוק כמה אלפים!!! ניסיתי גם בצורה שונה, המיועדים למחיקה אין בהם כלום בתא C ואילו המיועדים להשארה יש תואר בתא C וגם זה לא עזר במחיקה, (כשעשיתי כפי שכתב ידידינו adr-ym היקר) מה שאני ראיתי פעם זה איזו שהיא נוסחה שמחקה הכל בהתיחס לשורה שבה יש יותר פרמטרים כשהן כפולות, דהיינו A ו B אותו הדבר בשתי השורות ושאר העמודות שונה, אז כל השורה שבה אין נתונים בעמודות מסוימות - נמחקה. אני לא הצעתי את ההצעה של מיון ומחיקה. לא הבנתי למה לא עזר מה שכתב מח שב. לא הבנתי למה לא עזר מה שכתבתי. שים לב כשאתה פותח את הסר כפילויות נקה את הכל ואז תבחר את העמודות שהם כפולות (תנסה מספר טלפון כי הוא ודאי כפול). מומחי אקסל מוזמנים לסייע. ברצוני להכין יומן נוכחות של תלמידים בשיעורים כאשר לאחר הזנת הנתונים הסיכום יהיה באחוזים. לדוג' אם בשיעור אנגלית ביום א' השתתפו 15 תלמידים בלבד מתוך 30 התוצאה תהיה 50%. כמו"כ מה צריך להזין בקוביות A1 עד A30? כלומר האם צריך לסמן 1 לנוכחות ו-0 לאי נוכחות? או בצורה אחרת? בעמודה A רשמתי את שמות התלמידים. בעמודה B (המעוצב לאחוזים) ציינתי ליד חלק מהם "נכח" תודה רבה, עזרת לי מאד, התחלה טובה. אפשרות לסימון נוכחות במחצית שיעור. אפשרות להשמטת אי נוכחות מסיבה מוצדקת כמו מחלה מהסך הכולל של חישוב אחוזי הנוכחות. בנוסף נוסחה זו תהיה פלטפורמה לסיכומים אחרים שארצה לבצע בהמשך כמו חישוב נוכחות לתלמיד לפי כלל השיעורים ולכל מקצוע בנפרד, חישוב נוכחות לכיתה לפי מקצוע וכו' כך שכל ערך שארשום עבור נוכחות או אי נוכחות תלמיד, יהיה זמין גם לצורות חישוב נוספות. לעשות את כל הדברים האלו בסיכום פשוט של 1+1 וסיכום כמה פעמים יש 1 בסדרת משבצות עוקבות או לא זהו דבר פשוט מאד אך ברצוני שהתוצאה תהיה באחוזים. אני רוצה לכתוב באקסל 3 ימים במשבצת אחת אבל ה3 בורח לאחרי המילה -ימים 3 איך מסדרים אותו? אני צריך לעשות חיפוש [אפשר כמובן דרך מאקרו] שימצא מספר קטן ממספר מסויים, או תאריך מוקדם מתאריך שאני מזין לו. נניח יש בטופס פקד של תאריך ובו מופיע תאריך ואני מעוניין שהחיפוש יחפש תא עם תאריך המוקדם או מאוחר או שווה לתאריך הקבוע בפקד ההוא. יש למישהו מושג איך עושים זאת? david כתב: אני צריך לעשות חיפוש [אפשר כמובן דרך מאקרו] שימצא מספר קטן ממספר מסויים, או תאריך מוקדם מתאריך שאני מזין לו. נניח יש בטופס פקד של תאריך ובו מופיע תאריך ואני מעוניין שהחיפוש יחפש תא עם תאריך המוקדם או מאוחר או שווה לתאריך הקבוע בפקד ההוא. יש למישהו מושג איך עושים זאת? בנוסחאות איני יודע. בתקוה לשיתוף פעולה. לא צריך לזה אתר פתוח שיעדכן את השער העדכני ? אבל מה הנוסחה? כי זה מאוד חשוב לי!!! באקסל יש כרטיסיה שנקראת נתונים, שם יש "מהאינטרנט", לכשתלחצו על זה תקבלו מעין דפדפן, שם תהיו מוכנים מראש עם הקישור נניח לבנק ישראל לשערים יציגים, תכניסו לשורת הכתובת, ותלחצו על "עבור". יפתח בתוך הדמוי דפדפן האתר, בצד תראו חיצים צהובים, כל אחד שעומדים עליו מקשר חלק מסוים, אחד מהם מקשר את כל השערים יציגים, לוחצים על החץ, וזה נהפך ל"וי" בשלב זה נלחץ למטה על "ייבא" שלב הבא זה פשוט לקשר בין התא של השער לבין התא שבו אתם רוצים משם לחשב את חישוביכם.
הספינה Plancius נבנתה במקור עבור חיל הים ההולנדי ומאז עברה שיפוצים נרחבים והותאמה למשלחות נוסעים. הספינה כוללת 53 חדרים נוחים עם מקלחת ושירותים פרטיים לנוחות הנוסעים. מסעותיה של הספינה פותחו בעיקר על-מנת לאפשר לנוסעים לרדת לחוף כמה שיותר ולצפות במגוון בעלי החיים הייחודי לאזורים הקוטביים במגוון הזדמנויות. משלחות הספינה מושכות מטיילים עצמאיים במגוון גילאים ומוצאים מרחבי העולם, שהמשותף לכולם הוא הסקרנות והרצון העז לחקור מקומות מרוחקים. האחווה המתפתחת על סיפון הספינה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה הייחודית אשר מצפה לכם בהפלגה. מתאים ל-4 נוסעים. כולל חלון עגול אחד, 2 מיטות קומותיים, שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה, טלפון וחיבור לאינטרנט, מייבש שיער. מתאים למשפחות עם ילדים. מתאים ל-3 נוסעים. כולל חלון עגול אחד, מיטת קומותיים, מיטת יחיד, שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה, טלפון וחיבור לאינטרנט, מייבש שיער. מתאים למשפחות עם ילדים. מתאים ל-2 נוסעים. כולל חלון עגול, שתי מיטות יחיד, שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה, טלפון וחיבור לאינטרנט, מייבש שיער. מתאים ל-2 נוסעים. כולל חלון רגיל, שתי מיטות יחיד, שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה, טלפון וחיבור לאינטרנט, מייבש שיער. מתאים ל-2 נוסעים. כולל 2 חלון רגילים, שתי מיטות יחיד, שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה, טלפון וחיבור לאינטרנט, מייבש שיער. חדרים מסוג זה הינם פינתיים, ומעט גדולים יותר מהחדרים הזוגיים הרגילים. מתאים ל-2 נוסעים. כולל 2 חלונות רגילים, מיטה זוגית, ספה, שירותים ומקלחת פרטיים, טלוויזיה, טלפון וחיבור לאינטרנט, מקרר, מייבש שיער. שייט באזור האי שפיצברגן, בעקבות מגוון בעלי חיים מרתקים האופייניים לאזור האוקיינוס הארקטי – דובי קוטב, כלבי ים, ניבתנים, מושבות ענק של ציפורים ועוד. ההפלגות יוצאות במגוון תאריכים בעונת הקיץ. טיול לאנטארקטיקה הוא חוויה ייחודית שלא דומה לשום דבר אחר – נשוט לצד קרחוני ענק, נבקר במושבות הפינגווינים, נפליג לצד להקות כלבי ים, תחת אלפי ציפורים ולצד מערות קרח, מפלים קפואים ושרשראות הרים שנמתחות מאופק אל אופק, בתוך שקט שאין שני לו. הפלגה מקיפה הכוללת את איי פוקלנד וסאות' ג'ורג'יה, כאן יש נופים דרמטיים של מצוקים וקרחונים, מושבות קינון של אלבטרוסים ומושבות ענק של פינגווינים מלכותיים.
אביחי ידין סיכם לעונה נוספת בהפועל ת"א: "לא היה לי ספק שאשאר" הקפטן, שלא שותף במשחקים האחרונים בשל מחלוקת על חוזהו, נפגש עם נציגי ההנהלה וישחק במועדון האדום גם בעונה הבאה: "היו עליות ומורדות במו"מ אך הכול מאחוריי, מודה לקהל על התמיכה" קפטן הפועל תל אביב אביחי ידין סיכם היום (רביעי) לעונה נוספת במועדון. כזכור, בשבועיים האחרונים בין ידין לבין האדומים היו לא מעט מתחים. הקפטן אף רמז כי לא שותף במשחקים האחרונים בשל חוזהו המתחדש אוטומטית אם ישחק במדי האדומים כשישים אחוזים מהמשחקים. בשני המחזורים האחרונים ידין לא שותף בגלל אותה טענה ונראה היה כי בין הקשר להנהלה יש כעסים רבים. עם זאת, במשך התקופה האחרונה הצדדים נפגשו מספר פעמים כדי לסיים את המשא ומתן שכאמור הסתיים סופית וידין סיכם על חוזה לעונה נוספת במועדון. ההערכה היא כי ידין ויתר על חלק מדרישותיו הכספיות כדי להישאר במועדון. הקפטן יחזור להרכב כבר במחזור האחרון מול אחי נצרת. במשחק בו הפועל תל אביב לחגוג עלייה רשמית לליגת העל. כל זה תלוי בתוצאות המשחקים של הפועל קטמון ושל הפועל ראשון לציון. אביחי ידין אמר לאחר הסיכום: "לפעמים במשא ומתן יש עליות ומורדות, אך אני יכול להגיד בפה מלא שלא היה לי ספק שאמשיך בקבוצה בסופו של דבר. הפועל זה המועדון שעברתי בו את הרגעים הכי יפים בקריירה, המקום שאני מרגיש בו הכי טוב ואני שמח שהכל מאחוריי. אני רוצה להודות לקהל על התמיכה הגדולה, קיבלתי מאות הודעות שריגשו אותי מאוד. נמשיך לעבוד קשה במטרה להחזיר את הפועל למקומה הטבעי - צמרת הכדורגל הישראלי".
אלפי בני אדם משתתפים מדי שנה בפסטיבל 'טומטינה' בספרד. במשך זמן קצוב הם משליכים זה על זה עגבניות בשלות ועסיסיות, שמתנפצות כמובן על ראשי המשתתפים ומזילות ריר אדום וחמצמץ. עם סיום ה'מלחמה', זוכים המשתתפים במקלחת קרה, בדמות זרנוקי מים גדולים המופעלים ומתיזים עליהם מים, כדי שיוכלו לשטוף את הפנים והידיים, ולחזור לבתיהם או לחדריהם בבית המלון, ולהחליף בגדים. נשמע עלוב למדי, נכון? ובכן, עבור משתתפי הפסטיבל זו לא פחות ממסורת. הם נהנים מכל רגע, ומגיעים ממרחקים שנה אחר שנה כדי להשתתף באירוע שאף זוכה לחשיפה בתקשורת העולמית בזכות המוזרות שלו. כך גם פסטיבל ריצת השוורים בפמפלונה, ובערים רבות אחרות בספרד. אלפי אנשים נדחקים בשתי שורות ובתווך שוורים מפוטמים הצועדים אלי מוות, לזירה בה הם ילחמו בגלדיאטורים שידקרו אותם עד מוות. השוורים רודפים אחרי המשתתפים, נוגחים בהם, ולא פעם גם הורגים בהם לפני שהם עצמם מוכנסים אל הזירה ומסיימים את חייהם עלי אדמות. אכזרי? פרימיטיבי? תלוי את מי שואלים. לחובבי הפסטיבל מדובר במסורת בת אלפי שנים, נכס תרבותי עצום, שממנו אפשר להפיק לקחים לחיים, וגם ליהנות במקביל מהאירוע המשעשע. גם בסוויזלנד שבאפריקה יש פסטיבל. שם נהוג שפעם בשנה מתקבצות אלפי נערו בנות 13 ו-14 ברחבה גדולה מול ארמונו של המלך. המלך יושב על במה מוגבהת יחד עם המלכה האם, והנערות פוצחות בריקוד ממושך כשכל אחת מהן מנסה למשוך את תשומת לבו של המלך. בכל שנה יש למלך אפשרות לבחור אחת ממשתתפות הפסטיבל, ולשאת אותה לאשה. כיום יש לו כבר 13 נשים, אבל בכל זאת נוהרות אלפי נערות לפסטיבל השנתי מתוך תקווה שאולי הפעם המלך יבחר בהן. אבל בשביל אותן נערות האירוע הזה הוא אחת ההזדמנויות הגדולות בחייהן. תכלה היריעה ולא יכלו הדוגמאות מסורות תרבותיות שנראות הזויות, אכזריות, חסרות כל טעם או סתם משעממות, בעוד בעמים ובמדינות בהן הם מקובלות הן מעוררות עניין רב ונחשבות לנכס תרבותי היסטורי. ויש גם "הישגים" מפוקפקים שלא מעניינים אף אחד. כמו למשל הקופצת הישראלית שזכתה במדליית ארד. עם כל הפרגון לאחותנו הישראלית שהצליחה להגיע לדירוג גבוה בתחום שבו היא טובה ואותו היא אוהבת, רוב רובם של הישראלים בכלל לא מתעניינים בתחום הזה של קפיצה לגובה, קפיצה במוט או קפיצה לרוחק. את מי זה מעניין בכלל? שחמט? זה משחק משעמם עבור רובנו, ואינו מצדיק תחרות אולימפית, אבל ברוסיה הוא מעניין מאוד. אז בפעם הבאה שמדברים אתכם על נכסי תרבות, על הישגים חסרי תקדים לספורט הישראלי וכדו', כדאי שתחשבו, האם באמת מדובר באירוע תרבותי,? האם העיסוק בנושא הזה באמת יהפוך אותי לחכם יותר? מוכשר יותר? או לפחות יגרום לי הנאה?
כשתרצו להזמין מלון ליד כיכר הרפובליקה באנטליה, ב-Hotels.com תמצאו אפשרויות חיפוש מתקדמות רבות שיעזרו לכם למצוא את אפשרות האירוח המתאימה ביותר באזור. החיפוש שלנו מבוסס על מפה, אליה ניתן להגיע על ידי לחיצה על תמונת המפה בראש עמוד זה (או דרך תוצאות החיפוש הרגילות), וסביב כיכר הרפובליקה תוכלו לראות מיקום כל מלון באופן ברור. ניתן גם למקד את החיפוש באנטליה או טורקיה על פי מקומות ציון נוספים באזור, או שכונות כמו גם אפשרויות תחבורה שיאפשרו לכם להיות ניידים באזור. אם אתם נוהגים, חפשו מלונות עם חניה באתר. כדי לקבל את המבצעים הטובים ביותר על מלונות בקרבת כיכר הרפובליקה, ניתן לסנן את תוצאות החיפוש לפי מחיר ממוצע ללילה. אם אתם יודעים איזו רמה של מלון אתם מחפשים, תוכלו לסנן גם לפי דירוג כוכבים ודירוג חוות דעת אורחים, הכוללים גם חוות דעת שנכתבו על ידי אורחים אחרים מישראל. אם אתם מבקרים את כיכר הרפובליקה עם המשפחה או בקבוצה, בדקו את אפשרויות סידור החדר והמתקנים של כל מלון, כך שתהיו בטוחים שבחרתם את המלון המושלם עבורכם. כרגע המלון הפופולרי ביותר באנטליה הוא Antalya Marina Hostel, והוא הוזמן 5 פעמים בשעה האחרונה. לאחר שתבצעו את ההזמנה, נשלח לכם אימייל עם מידע אודות אטרקציות בקרבת מקום, יחד עם הוראות הגעה אל המלון ותחזית מזג האוויר, כך שתוכלו להתכונן לנסיעה.
על פניו, תרגום של שמות נראה כאחת המשימות הפשוטות ביותר בתחום התרגום. לדוגמה, שמו של מקום או של ארגון הוא קבוע, אינו כרוך במבנה דקדוקי מורכב, ולכאורה לא צריכה להיות כל בעיה לתרגם אותו משפת המקור לשפת היעד. בפועל, אנו נתקלים לא פעם בתרגומים שונים לאותו השם, או בדרכים שונות לכתוב אותו. נוסיף לכך עניין חשוב לא פחות – גם ללקוח יכולות להיות דרישות משלו, העלולות לצוץ בסבב התיקונים הסופי, הרבה אחרי שהמתרגם כבר השלים את עבודתו. דרישות אלו נובעות לעיתים מתוך הרצון להתאים את השם לתרבות של שפת היעד, או בשפה מקצועית – לוקליזציה. מהם האתגרים שבלוקליזציה של שמות וכיצד מתמודדים איתם? על כך במאמר הבא. נפתח בנקודה המורכבת ביותר בתחום של לוקליזציה של שמות – שמות של ארגונים ושל חברות. כאן השאלה המרכזית היא האם יש צורך לתרגם את שם הארגון, או שיש להעדיף דווקא את השם הלועזי שלו ולהותיר אותו בטקסט כמו שהוא (בלא לתרגם). במקרים אלו נדרשת לעיתים עבודת מחקר, ורצוי גם להתייעץ עם הלקוח ולבדוק איתו אם יש לו העדפה כלשהי ואם השם תורגם בעבר באופן מסוים. בדרך כלל, כאשר מדובר בארגונים גדולים ומוכרים כגון האו"ם (UN) או הבנק העולמי (World bank), יהיה בנמצא תרגום מקובל שבו יש לבחור. במצבים אחרים, כאשר מדובר בארגון מוכר פחות, מומלץ לבצע חיפוש, לבדוק האם לארגון אתר אינטרנט בשפת היעד, ולראות אם מופיע שם תרגום שמו של הארגון. אפשרות אחרת היא להתייעץ עם אנשי מקצוע המכירים את הארגון היטב ולבדוק כיצד הם מכנים אותו. ייתכן גם כי כבר קיים תרגום של ארגון זה במסמכים קודמים שתורגמו, ובמידת האפשר מומלץ לקבל חומרי עזר מן הלקוח כדי להבין את אופיו של הארגון. יש לציין כי במקרים רבים, במיוחד אם מדובר בארגון בעל שם באנגלית, יעדיף הלקוח לשמור על השם לא מתורגם. לוקליזציה נדרשת גם כאשר מדובר בשמות של אנשים, וגם במקרה זה אין בנמצא תשובה חד-משמעית או תרגום אחד שהוא נכון תמיד. לעיתים קרובות, למשל כאשר מדובר בתרגום של ספרי ילדים, לעיתים ייבחר שם אחר לגמרי מהכתוב במקור, מתוך מטרה להתאים את הטקסט לשפת היעד. במאה שעברה לדוגמה, ספרי ילדים רבים שתורגמו לעברית עברו תהליך עיבוד שנועד להתאים אותם לקהל הישראלי. כך, סינדרלה הפכה ל"לכלוכית" ו-"הנזל וגרטל" הפכו ל"עמי ותמי". המטרה הייתה להחליף את המילים בעלות הצליל הזר במילים עברית "תקניות" המוכרות היטב לקוראים הצעירים ולהוריהם. החלטה זאת הייתה מושפעת כמובן גם מאידיאולוגיה מסוימת, שכיום כבר מקובלת פחות. היום, חברת תרגום הנדרשת לעשות לוקליזציה של טקסט לעברית לא תשנה בדרך כלל את השמות, אלא רק תתאים אותם לאופן ההגייה של השם בשפת היעד. כאן חשוב לשים לב כי אותו השם עשוי להיות מתורגם באופן שונה בכל שפה. השם ג'ון למשל הוא הגרסה האנגלית של השם העברי יוחנן, ובספרדית יהגו אותו אחרת לגמרי – חואן. לכן, כאשר מתרגמים טקסט מספרדית לעברית, נבחר בשם "חואן", אך כאשר מתרגמים טקסט מאנגלית לעברית נבחר ב"ג'ון". הקו המנחה הוא – לדבוק ככל האפשר בהגייה המקורית של השם תוך בחירה בתעתיק הנכון. כ- Florence(פְלוֹרֶנְס) וגם ערים ישראליות כגון ירושלים נהגות אחרת בשפות אחרות. באנגלית הוגים אותה "ג'רוזלם" ואילו בערבית היא נקראת "אורשלים אל-קודס" או רק "אל קודס". בשורה התחתונה, חברת תרגום העושה עבודת לוקליזציה איכותית צריכה להכיר את הדרך המקובלת שבה מתרגמים את השם בשפת היעד ולוודא כי הוא כתוב בטקסט באופן המתאים. שימו לב לאותיות גדולות – בניגוד לעברית, שבה לא קיים המאפיין הזה, בשפות מערביות רבות שמות מסומנים בצורה מאוד ברורה. אם בטקסט אתם רואים מילה הכתובה באות גדולה (Capital), למשל בשם כגון Washington, ככל הנראה מדובר בשם כלשהו. הכירו את הקיצורים – לא תמיד מילים המסומנות כאותיות גדולות יהיו שמות. לעיתים בטקסט אנחנו עשויים להיתקל במילים כגון INC או LTD במקרים אלו מדובר למעשה בקיצור. המילה INC היא קיצור של Incorporated (בעברית – בע"מ) והמילהLTD היא למעשה Propriety limited (גם כאן, בעברית – בע"מ). לכן, בכל מקרה שמתעורר ספק כי מדובר בקיצור כלשהו מומלץ לבצע בדיקה מעמיקה. הכירו את כללי התעתיק – בכל שנה האקדמיה ללשון מפרסמת את כללי התעתיק של מילים בלועזית, כלומר מעדכנת את הציבור בדבר הדרך התקנית לכתוב שמות לועזיים בעברית. כללים אלו משתנים, אך כיום הכלל המנחה הוא לתעתק את המילה כפי ששומעים אותה. עם זאת, ישנם שמות שכבר התקבע עבורם תעתיק מסוים, גם אם חוקי התעתיק קובעים שיש לכתוב אותם אחרת. השם Goethe צריך להיות מתורגם כ"גטה" אך הכתיב המקובל הוא "גתה" ויש להעדיף אותו. עריכה – לסיום, חשוב להזכיר את אחד הטיפים החשובים ביותר, במיוחד למי שמקפיד על איכות התרגום. הכוונה היא כמובן לעריכה של הטקסט המתורגם. כאמור, כל שם עשוי להיות מתורגם בדרכים שונות, ולעתים הלקוח מבקש שיותירו את השם כמות שהוא, בשפת המקור. תהיה הבחירה אשר תהיה, עורך הטקסט נדרש לוודא את אחידות התרגום, ועליו לבדוק אם השם מתורגם באותו האופן לכל אורך הטקסט. באילו תרגומים יש למתרגם אפשרות לשנות את הטקסט?איך לתרגם דוחות כספיים בסטנדרטים מקצועיים?
איך מתמודדים עם "עזיבת רשימת התפוצה"? אולי גם אצלך זה קיים הפחד הזה? בזמן האחרון נתקלתי כמה וכמה פעמים בפחד הזה אצל בעלי עסקים שאני מלווה אותם. זו הסיבה שהחלטתי להתייחס לזה בפוסט מיוחד. אולי לא נכון לקרוא לזה "פחד" אולי רק "חשש" או אפילו "חשש קל". אבל באמת המונח המדויק לא משנה, שם בתוך הלב, נמצא הפחד הקמאי או נקרא לזה החשש הקטן של כל בעל עסק שמדוור לרשימת תפוצה ש"יעזבו את הרשימה שלי". האמת היא שאצל כולנו קיים פחד שלא יאהבו אותנו, שיזנחו אותנו ושיעדיפו אחרים על פנינו. אבל כאן, מדובר דווקא על משהו ייחודי ששייך לעידן ה"מיילינג ליסט" או בעברית "רשימות התפוצה". לכל אחד מאיתנו שמקבל ושולח אימיילים יש איזו שהיא רשימה של אנשים שהוא נמצא בקשר איתה: חברים, מכרים, ידידים, מקרוב ומרחוק. הפעם הזאת אני מתכוונת דווקא לבעלי עסק, שמדוורים לרשימת לקוחות, ספקים, חברים, מכרים דרך תוכנת דיוור אוטומטי כמו "רב מסר" (כמו זאת שאני משתמשת בה) ויש להם רשימת תפוצה גדולה. רשימת תפוצה אינה נוצרת ביום אחד. היא מורכבת מאנשים שהגיעו אלינו דרך האתר, דרך פייסבוק, דרך פגישות נטווורקינג שעשינו, שיתופי פעולה ועוד דרכים רבות ומגוונות. כדי להגיע למספר רב של אנשים זה לוקח זמן, השקעה ומאמץ. מכיון שכך כל אחד ואחד ברשימה הוא יקר ערך לבעל עסק.זאת גם דרך קלה ונוחה ויעילה לתקשר עם האנשים ולתת להם ערך כדי שיכירו אותנו. (כשאני כותבת "ערך" אני מתכוונת משהו שמעניין, שמועיל לאדם שקורא את המסר, משהו שהוא רוצה וישמח לקבל ובד"כ זה גם בחינם). אז מה לזה ולפחד? בעידן האינטרנט יש הצפת מידע. הרבה מאוד בעלי עסק משתמשים במערכות הדיוור ושולחים מידע רב ערך לאנשים ברשימה שלהם. נוצר מצב של חשש שמי שמקבל את המייל ילחץ על כפתור "הסר אותי מרשימת התפוצה שלך". פשוט ככה, ינטוש אותך ואז ינותק הקשר. כי לפי החוק אסור לדוור למי שביקש הסרה ואינו מעוניין לקבל ממך דיוור. אז איך מתמודדים עם העינין הזה של הסרה מרשימת התפוצה? דבר ראשון – במערכות הדיוור האוטומטי יש אפשרות לדווח על כל אחד שעוזב ונכנס לרשימה. זה לא יהיה לנו "מול הפנים". כמובן מידי פעם כדאי להסתכל ברשימה ולראות "מה המצב" אבל זה לא חייב להיות על בסיס יומיומי. דבר שני – כדאי לאמץ את הגישה שמבינה שתמיד יהיו כאלו שיעזבו אבל יש כאלו והם רבים לפעמים יותר שמצטרפים וזה טבעי וברור ויש איזון טבעי כזה. לפעמים זה גם ענין של תקופות: לדוגמא, בחורף אנשים יותר נמצאים בבית ואוהבים לקרוא ומשקיעים בזה זמן, לעומת הקיץ שחם ולפעמים אין סבלנות. כדאי שנבין שמשהו טוב לא עוזבים. ובסוף – הנה ה"נחמה". תמיד ניתן לחזור ולהכנס לרשימה שוב. יש כאלו שנוטשים "זמנית". לא בגלל משהו שתלוי בנו. נמאס להם, הם בתקופה פחות טובה בחיים שלהם, הם רווים, הם עמוסים. הם רוצים "חופש". אבל אחר כך הם יחזרו. עכשיו אני פונה לאנשים שמקבלים דיוור ולפעמים ממש מתחשק לכם להסיר את עצמכם. אחת הסיבות החשובות שכדאי להשאר (וזה כמובן חוץ מהידע הרב שזורם אלינו באופן רציף והוא יקר ערך לנו לעיתים קרובות), היא הסיבה שאנחנו תמיד נהיה הראשונים לדעת על דברים חדשים, מבצעים, הנחות, קורסים, ופעילות שבעל העסק עושה. לפעמים זה עינין של כמות וכדאי להיות הראשונים לקבל את הסוכריות המוצעות לנו. איך אתם מתמודדים עם הפחד מעזיבת הרשימה שלכם? מה יש לכם להגיד לאנשים שמקבלים ממכם דיור קבוע? אשמח שתשתפו את הקוראים ואותי כאן למטה. כן, גם ב- 2017 , זה עדיין השיווק הכי טוב .. שיווק במייל הינו השיווק הכי טוב שיש גם בשנת 2017. הרי רוב האנשים פותחים את המייל שלהם באופן קבוע ויותר .. בוקר טוב לכם, לפני שבוע נפגשתי עם לקוחה ושוחחנו על המיילים שהיא שולחת. . שאלתי אותה אם הלקוחות שלה שומעים ממנה לפעמים, .. בדף הראשון של היומן שלי יש קלף אושו שחוק בצבע תפוז "אומץ". "אל תעשה כדי לרצות אחרים עשה מתוכך ויגבר כוחך". לפני .. 5 תגובות, למה את/ה מחכה? הסכמתי להמשיך לקרוא את המניפולציה המילולית שכתבת……..רוצה לדעת עוד?….תמשיכי לקרוא….. האמת שזה כבר קצת מעייף המסרים המתוחכמים האלה שאני ורבים אחרים מקבלים באופן קבוע למייל. מדוע את לא כותבת בפשטות את המסר שברצונך להעביר ? את אמנם כותבת בכשרון רב, אך מה שמעניין אנשי עסקים, וגם אותי, זוהי לא רשימת התפוצה של העסק, אלא לקוחות קונים ומשלמים……כול השאר נועד על מנת להשיג מטרה זו, והוא לא באמת חשוב בזכות עצמו. ידע לבחון את פעולותיו מבפנים (ספקים, מוצרים) ולא רק מבחוץ (לקוחות). ה"מניפולציה" נועדה להגביר תנועה לאתרו של הכותב, ובמקרה זה, בלה, כדי לעלות במיקום במנועי החיפוש (גולשים=לקוחות פוטנציאליים) וזו תמורה סבירה וקלה לנו "לתשלום". ירצו להישאר איתנו,גם אם הם מקבלים המון אימאיילים.תמיד עושים סלקציה בוחרים את הטוב ביותר, ואת השאר מוחקים, אין זמן לקרוא הכל, זמן זה מצרך יקר מאוד ומשתדלים להקדיש אות לדבר המועיל ביותר. מנת שנהיה מעניינים ונותנים מידע בעל ערך. מרשימת התפוצה מגיעים רוב הלקוחות שלנו, שקונים מאיתנו לאחר שהם מכירים מחבבים וסומכים עלינו שאנחנו אוטוריה עם ידע בתחום הספציפי שלנו.
אנמיה חרמשית הינה מחלה גנטית שההשלכות שלה במהלך החיים עשויות להיות קשות במיוחד ועשויות לבוא לידי ביטוי בטחול מוגדל, בעיות בתפקוד הלב ועוד. כיום בזכות בדיקות סקר גנטיות ניתן לזהות את הפוטנציאל לאנמיה חרמשית עוד לפני הלידה. מה מקורה של האנמיה החרמשית? לאילו תופעות היא עשויה לגרום? איך מגלים אותה? על כך בפסקאות הבאות של המאמר. מהי אנמיה חרמשית? אנמיה חרמשית היא קודם כל תוצר של גן פגום. מדובר על מחלת דם תורשתית הבאה לידי ביטוי בייצור לקוי של ההמוגלובין שהוא חלק מתאי הדם האדומים. חולים במחלה סובלים בעיוות של תאי הדם האדומים שהמראה שלהם הוא בצורת חרמש ומכאן גם שמה של התופעה. התוצאה הישירה שלה היא אספקת חמצן לקויה לחלקים שונים בגוף. מכיוון שמדובר על מחלה תורשתית ניתן למצוא אותה נפוצה באזורים גיאוגרפים שונים כדוגמת יבשת אפריקה שבמה מקבץ גדול יחסית של סובלים מהמחלה. כפי שהתחלנו להבהיר התסמין העיקרי של המחלה בא לידי ביטוי באספקת חמצן המובל לאברים השונים בגוף האדם באמצעות תאי הדם האדומים. אצל הסובלים מהמחלה תאי הדם החרמשיים הם בעלי אורך חיים קצר במיוחד מה שגורם להם לסבול מאנמיה. הכשלים שכרוכים במחלה יכולים לבוא במגוון גדול של מחלות כמו כשל לבבי, פגיעה בכליות, טחול מוגדל, דלקות ריאות, שיגרון, כאבי בטן מרובים, שיתוק, התפתחות נמוכה של הגוף ותפקוד נמוך של המוח. כל התופעות אותן סקרנו יכולות לפגוע באופלן רדיקלי במהלך התקין של החיים ואף עשויות לגרום למוות בגיל צעיר ללא מעקב וטיפול צמוד. כפי שפתחנו את המאמר, אנמיה חרמשית היא מחלה תורשתית ויותר מכך מדובר על גן פגום שהפוטנציאל להימצאותו גבוה במיוחד אצל יוצאי מדינות המזרח התיכון ואפריקה - מדינות כמו מרוקו, תוניס ואלג'יריה. נכון להיום ישנה אפשרות למפות ולזהות מחלות גנטיות שונות על ידי זיהוי של נישאות של גנים פגומים אצל ההורים. מדובר על בדיקות סקר גנטיות הבאות לידי ביטוי בבדיקות דם פשוטות. לא כל הבדיקות הגנטיות שניתן לבצע כיום הן חלק מסל הבריאות אבל יחד עם זאת הן בדרך כלל מכוסות על ידי קופות החולים כחלק מביטוחי הבריאות המשלימים. במקרה של אנמיה חרמשית שווה לבדוק את פוטנציאל ההמצאות שלה אם אחד ההורים הוא ממוצא מזרחי או במידה וידוע על אחד מבני המשפחה הקרובה שסובל ממנה.
בחלק גדול מהבתים שישנם בימינו בתל אביב אין החלפת ריצוף אמבטיה, ולכן בחלק גדול מהבתים ישנם ריצוף עץ חדר אמבטיה. תחום נוסף בעולם השיפוצים שאותו אפשר לעשות הוא רכישה של ריצוף אמבטיה שחור לבן ביבנה. אחד הענפים שהופכים להיות פופולאריים ביותר בתחום עיצוב בית הינו עיצוב פנים סלון ברעננה. למרות שבאינטרנט קיימות כיום המלצות לשיפוץ דירה בהרצליה, הדרך הנכונה ביותר לבצע הדבקת ריצוף הוא באמצעות המלצות. לצורך ריצוף בבית שמש יש צורך להשתמש גם באמצעים . דוקרנים ליונים, ישנם מלגות מעוררות עניין ללמידת עיצוב פנים בפתח תקווה למתאימים. בסיוע של אמצעים במרכז, אפשר לעשות את כל תהליך שיפוץ מטבח קלה מאוד, וללא מגע יד אדם. ברמלה ישנם חנויות מרובות המראות שלל של ריצוף אריחי אמבטיה מכל העולם ובעיצובים מיוחדים, בחומרים ומחירים נוספים. בזמן שיכולים לבצע הרכבה של ריצוף אמבטיה, אחת הדרכים הטובות ביותר היא לבצע הרכבה של אבני חיפוי בראש העין. בזמן שבוחרים חנות קרמיקה בצפון בצורה נכונה, אפשר לבדוק שהדבקת קרמיקה תתבצע בצורה תקינה וקלה. ריצוף פרקט, כאשר מבצעים את התהליך של עיצוב פנים סלון, בהרבה מקרים יש צורך גם בהתקנה של חיפוי עץ לקיר בלוד. עדיף מאוד להשקיע בעודפי קרמיקה בהוד השרון. תחום התקנת הריצוף כהה לבית בימינו עלה מדרגה, וניתן כיום להרכיב גם חיפוי זכוכית ברמת השרון. ישנם בעלי מקצוע רבים בגבעתיים הנמצאים במלאכת שיפוץ דירה, לדוגמה קבלן בניה ובעלי מקצוע אחרים. אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום האדריכלות בבית הוא ריצוף טרצו בדרום. בבת ים ניתן להבחין בחנויות עיצוב דירות מרובות המציעות מגוון רחב של עיצובים. שיפוצניק מטפל באין ספור נושאים כמו בעיות בירושלים והתקנת קרמיקה לאמבטיה. אין שום בעיה לבצע בימינו הדבקת ריצוף בבאר שבע בעזרת קבלן בניין. בזמן שמבצעים הרכבה של חיפוי חוץ, קיימת גם האפשרות להתקנה של גרניט פורצלן לפטו ברחובות. אופציה שקיימת בכל נושא השיפוצים היא הזמנה של ריצוף חוץ בקריית אונו.
מפרט מלא: ספר תורה ספרדי לילדים (מודפס על נייר) דמוי ספר תורה ספרדי אמיתי. הדפסה איכותית באותיות של ספר תורה. מתנה נהדרת בתקופות החגים ובמיוחד לקראת שמחת תורה. גובה: כשלושים ס"מ. היקף - כראבעים ס"מ.
למרות שהונדה הייתה אחת החלוצות בתחום הפנאי הקטן לפני יותר מעשור, בסוף שנות התשעים, היא לא הזדרזה לחזור לתחום הגועש הזה שפרח בשנים האחרונות. אם לא די בכך הרי שלמרות שרכב הפנאי הקטן שלה, ה-HR-V, כבר יצא לדרכו בעולם לפני יותר משנה וחצי (בחלק מהשווקים הוא מכונה "Vezel"), הוא מגיע רק עכשיו לאירופה. אלינו הוא יגיע לקראת סוף השנה, מעט יותר משנה לאחר הבכורה האירופאית שנערכה בתערוכת פאריז 2014. הונדה HR-V החדש בעל מבנה ועיצוב המבהירים מיד שמדובר ברכב פנאי. עם זאת הוא משלב בעיצוב מרכיבים "ספורטיביים", כמו קווי הדופן והקורה האחורית המשתפלים או ידיות הדלתות החבויות. אבל הקלף החזק שלו הוא פשוט המופע הגדול מזה של רוב חברי הקטגוריה. כדאי לציין שלמרות שהוא מבוסס על פלטפורמת הג'אז החדשה, בסיס הגלגלים שלו ארוך משמעותית עם 261 ס"מ (253 ס"מ בג'ז). סביבת הנהג ב-HR-V נעימה למראה, תודות לעיצוב מוצלח של שלושה פתחי אוורור בצד הנוסע, מחוונים נאים בעלי מופע תלת ממדי ומערכת מולטימדיה עם מסך גדול יחסית ו"מירור לינק". החלק הבולט הוא הקונסולה הגבוהה שבין המושבים, המסייעת ליצור מיקום גבוה לבורר המעוצב היטב. איכות הפנים נאותה אך לא אחידה. כל החלק העליון עשוי פלסטיק קשיח עם תחושה חלולה, בעוד המרכז מדופן בחומר דמוי עור שמגיע גם לדלתות ויוצר תחושה נעימה. יהיו גם מי שיאהבו את תפעול המגע של בקרת האקלים הגדולה. לכל גרסאות ה-HR-V מערכת למניעת תאונה עירונית. זו מגובה ברמות הגימור היקרות יותר בהתרעה על קרבה לרכב מלפנים ועל סטייה מנתיב, כמו גם הקרנת תמרורי מהירות והנמכה אוטומטית של אור גבוה. למרבה הצער חלק מהחיווי שמופיע על המחוונים נראה מאוד מיושן. תנוחת הנהיגה אינה גבוהה במיוחד ולא יוצרת תחושה של נהיגה ברכב פנאי. התנוחה עצמה אינה מושלמת והמושב אינו תומך מספיק בגב. מצד שני המרחב לנוסעים מאחור טוב והרב-גוניות בקיפול "מושבי הקסם" תורמת לשימושיות. תא המטען הגדול (470 ל') מוסיף בתחום זה נקודות משלו. למרות המוניטין הידוע של הונדה בתחום מנועי הבנזין ונתוני פתיחה טובים - מנוע 1.5 ליטר, הזרקה ישירה, 130 כ"ס – כאן נמצא עקב אכילס של הרכב. המנוע והתיבה הרציפה (שכוילה במיוחד לאירופה), יוצרים תחושה מאומצת ורועשת בכל האצה, ועם זאת נוצרת תחושה שלרכב חסר כוח. התחושה הזו מורגשת למרות שנתון ההאצה ל-100 קמ"ש, 10.8 שניות, סביר. המנוע דורש יותר מדי פעמים תנועה במצערת מלאה וגם אז התוצאה לא תמיד מספקת. בעידן מנועי הטורבו, בעלי זמינות הכוח הגדולה, חיסרון זה בולט. ההגה הקל ונטול הדיוק אינו מרנין במצבים מסוימים ודורש תיקונים בתנועה מהירה. מצד שני אחרי שמסתגלים לרכינה הראשונית בפנייה, מגלים של-HR-V התנהגות טובה וכי האחיזה נאותה. על הכבישים הפורטוגליים הציע הרכב נוחות נסיעה סבירה, בייחוד על שיבושים קטנים. הכיול הרך שלו מתאים להם היטב, אך מסתדר קצת פחות טוב עם הפרעות גדולות יותר. בידוד רעשי הכביש אינו מבריק. לכל חברי מועדון הפנאי הקטן מגרעות משלהם (שתרמו מן הסתם גם להצלחת קיה ספורטאז' 1.6), וגם ה-HR-V אינו מושלם, בייחוד כאשר מדובר בחטיבת הכוח. עם זאת המראה, השימושיות ואולי גם האבזור עשויים למצוא חן בעיני רבים. השאלה הגדולה היא האם הונדה ישראל תצליח לחרוג ממנהגה, ותציג מחיר וחבילה תחרותיים בתחום הגועש הזה. בקרוב נדע.
מהן הסיבות של נשירת השיער האחרונה פתאומית? בשלב זה, הגוף שלך הוא להתרגל לרעיון של שיתוף עצמו עם הקטנה שלך. הרחם שלך מתחיל לשנות צורה. כפי שאתה מקבל בהמשך ההריון, הרחם שלך ימשיך לגדול ולדחוף הצידה האיברים האחרים שלך. אתה לא מוכן בגדי הריון עדיין אבל עשוי להפגין בליטה קטנה כמו שאתה לוחץ ידך אל הבטן. דון 'תדאג, אתה עדיין יכול להתאים לג'ינסים לעת עתה, אבל אתה עשוי להבחין עליה במשקל. כמו כן, ייתכן שאתה נתקל כמות משמעותית של הפרשות מהנרתיק. אם זה מעצבן אותך, ייתכן שתרצה ללכת לבית המרקחת המקומי שלך ולהשקיע קופסת ספינות תחתונים (להימנע טמפונים). למרבה הצער, תוכלו לחוות פריקה זה לאורך כל ההריון שלך. אם פריקה זה נעשה מוגזם, יחד עם ריח רע מסריח, זה עשוי להיות סימן של זיהום. עיין שלך רופא, כך שהם עשויים להפעיל את הבדיקות נכונות מרשם לאנטיביוטיקה. בשלב זה, ייתכן שיש שנת תקופה קשה לחוות קצת אי נוחות בחזרה. עכשיו זה הזמן להשקיע כרית הריון. בבוקר המחלה מתחילה להתפוגג כאבי ראש ובחילות הופכים פחות. גידול בתיאבון כבר עכשיו אין זה נדיר. התינוק שלך בשלב זה, התינוק שלך הוא זעיר יכול להתאים את כף היד שלך. הוא בערך 5 ס'מ ארוך על 4 אונקיות. תינוקך פתח אוזניים יכול לשמוע צלילים ותנועה עכשיו מחוץ לרחם. זוהי גם הזדמנות נפלאה לשיר לתינוקך ואפילו נגן מוסיקה. בשלב זה, התינוק שלך הוא שוחה בסביבה אבל זה ישתנה כשהיא הולכת וגדלה. לבו של התינוק 'שלך הוא שאיבת 25 ליטרים של דם ביום. זהו שלב קריטי ההריון. חשוב לאכול מזונות בריאים כגון פרות וירקות. תזונה מאוזנת היטב יעזור להתפתחות המוח של התינוק 'שלך. אכילה בריאה גם תיתן לך את רמות האנרגיה הנכונות תצטרך כמו שאתה מקבל בהמשך ההריון. דון 'לא לפחד לשאול את השותף שלך עבור עזרה נוספת סביב הבית. למרות שאתה יכול להרגיש טוב בשלב זה, אתה עדיין צריך להימנע כיפוף מוגזם והרמת משאות כבדים. תרגיל אור, כגון הליכה יכול לעזור רמות הלחץ שלך ולהגדיל דם הזרימה. הימנע פעילות גופנית מאומצת ופנה לרופא בנוגע לתכנית האימון ההריון שלך. כמו כן, דון 'לא מרגיש רע אם אתה לא' לא היה לי כוח לקום ופעילות גופנית. קח את זה בקלות ולשמור את כל האנרגיה שלך עבור אחד קצת יקר שלך . אתה יכול להרים משטר האימונים שלכם לאחר הלידה נגמרה. איפה ההפריה האם תתקיים?
אליפות ישראל בבוצ'יה שהתקיימה בסוף השבוע באילן רמת גן, הסתיימה בניצחונם של נדב לוי בקטגורית היחידים בדרגת נכות BC2 ושל משה חיים בקטגורית היחידים בדרגת הנכות BC1. שניהם חברי אילן רמת גן, ושניהם זכו גם יחד בקטגורית הזוגות. "אחרי ריו, היה קצת רגוע," אמר נדב לוי שייצג את המדינה במשחקים הפראלימפיים ב-2016, "עכשיו הגלגלים מתחילים לנוע. עוד מעט יתחילו התחרויות בזירה הבינלאומית ובסוף חודש אוקטובר תתקיים אליפות העולם בבוצ'יה." יואב דהן, בת אל ברייטון הכהן, איימן מסאלחה ואמג'ד זידאני מאילן חיפה, הם אלופי הבוצ'יה הקבוצתי. לפני שנה, היה זה דהן שזכה יחד עם עקיבא פרבר ז"ל במקום הראשון בקטגורית הזוגות. פרבר נפטר השנה באופן פתאומי ודהן, שהתקשה להתמודד השנה, והשתכנע לבסוף להשתתף בקטגוריה הקבוצתית, אמר בתום המשחק "אני בטוח שעקיבא אומר לנו כל הכבוד מלמעלה". איציק אזולאי, רכז הענף, אמר בתחילת התחרויות "זו השנה השביעית בה אנו מקיימים את האליפות. המשחק מתקיים היום בשלושה מרכזים, באילן חיפה, אילן רמת גן ובמועדון הספורט נכים בראשון לציון וכמות המשתתפים הולכת וגדלה כל שנה." הבוצ'יה הוא ענף ספורט המיועד לאנשים בכיסא גלגלים בעלי מוגבלות קשה. חוקי המשחק דומים בחלקם לחוקי הפטנק. המשחק משוחק ביחידים, זוגות וקבוצתי, כשהמטרה היא לקרב כמה שיותר כדורים אל כדור המטרה הלבן. את הכדור הלבן יכול השחקן למקם, על פי שיקול דעתו, בכל נקודה במגרש. הדרכים להשגת המטרה הן באמצעות חסימת הגישה, דחיקת כדורי היריב או משחק מדויק יותר מן היריב. כדורי הבוצ'יה הם כדורי עור קטנים ורכים יחסית, המאפשרים אחיזה נוחה ושליטה טובה בזריקה לשחקנים בעלי מיגבלות קשות. הענף אינו דורש מאמץ פיזי או כוח, כך שהמדד המרכזי בהצלחת האתלט הוא ריכוז, דיוק ומיומנות.
אם אתם מחפשים מקום לכנס מנהלים, אנו שמחים להזמין אתכם לערוך אותו אצלנו! ברחוב השחם 30 בפתח תקווה, נמצאת גלריה לאירועים קטנים בשם טוסקה. הגלריה מיועדת לאירועים קטנים מכל הסוגים של עד 150 איש וניתן לערוך בה כנסי מנהלים באווירה נעימה, מפנקת ואינטימית. הגלריה מורכבת משני חלקים. החלל המרכזי של הגלריה מעוצב בהשראת מחוז טוסקנה ליצירת אווירה כפרית. העיצוב הכפרי בא לידי ביטוי בריהוט הסולידי, בעיצוב השולחנות ובפריטי האומנות, המעטרים את הגלריה ואשר הובאו ממדינות שונות בעולם ליצרית אווירה אותנטית. את החלק השני של הגלריה מהווה המרפסת הפרטית, בה ניתן לשבת על ריהוט מזמין ונוח לצד צמחייה טבעית ולהשקיף אל אווירת העסקים של האיזור כולו. במהלך אירוע חברה מיוחד תוכלו להיעזר במערכת המולטימדיה החדישה שלנו ולהקרין באמצעותה מצגות על גבי המסך המרכזי, שבקדמת הגלריה. מיקומו של המסך מאפשר צפייה נוחה בו מכל מקום בגלריה והמכלול של מערכת המולטימדיה מאפשר חוויית צפייה ושמע איכותית במיוחד. לאורך הכנס תוכלו ליהנות ממגוון המטעמים, שצוות המלצרים שלנו יגיש לכם. המנות, המהוות חלק מהתפריט שלנו, שהורכב על ידי שף מוביל, מוכנות במקום לשמירה לקראת כל אירוע ואירוע לשמירה על טריות חומרי הגלם, מהם הן מיוצרות. המשקאות החמים, הקלים והאלכוהוליים, אותם אנו מציעים לאורחינו, הם מהמותגים המובילים בארץ ובעולם וללא יוצא מן הכלל. בגלריה ניתן לערוך אירועים מכל הסוגים. החל מאירועים פרטיים כגון: בריתות, בר או בת מצווה וכדומה ועד לאירועים עסקיים כדוגמת: כנס מנהלים, פורום מנהלים, הרצאות, ימי עיון, סדנאות, ימי מכירות מיוחדים ועוד. בזכות הריהוט המודולרי שלנו, אנו מסדרים את הגלריה בהתאם לכל אירוע לשמירה על המרחב האישי של כל משתתף. לקראת הכנס שלכם, אנו מזמינים אתכם לתאם אתנו סיור קצר, במהלכו תוכלו מהגלריה ומהייחודיות שלה וגם לקבל טעימה קטנה מרמת השירות, עליה אנו מתחייבים בפני קהל לקוחותינו. כחלק מהשירות, הצוות המקצועי שלנו ישמח ללוות אתכם באופן אישי ולעזור לכם לארגן את הכנס המושלם עבורכם מתוך ניסיון, מקצועיות ואדיבות.
מטרת הקורס להכשיר מדריכי אתלטיקה. מטרת הקורס להקנות ידע והבנה במיומנויות אתלטיקה, לימוד ושיפור יכולת ההדרכה,לימוד חוקי התחרות, הקניית מיומנויות שיפוט בסיסיות, לימוד יסודות של ארגון הפעילות בתחום אתלטיקה והתנסות בהדרכה. 228 שעות לימוד, הכולל 60 שעות לימודים עיוניים במדעי הספורט, 140 שעות לימודים בתורת הענף של האתלטיקה וכן עזרה ראשונה בהיקף 28 שעות. הדרכת אתלטיקה עד גיל 16. מדעי הספורט (60 שעות לימוד אקדמיות): אנטומיה (15), פיזיולוגיה (15), תורת האימון (15), פסיכולוגיה (15). נושאי הלימוד באתלטיקה (140 שעות לימוד אקדמיות): ריצות (קצרות, ארוכות, שליחים, משוכות) קפיצות (קפיצה למחק, קפיצה משולשת, קפיצה לגובה), יסודות זריקה, הדיפת כדור ברזל ועוד. •גיל 16 לפחות. •ראיון אישי ומבחן מעשי. •אישור רפואי המעיד על בריאות תקינה, ועל כשירות לעסוק בפעילות גופנית. •בהתאם להנחיות מנהל הספורט, נדרש ניסיון ספורטיבי-תחרותי מוכר בענף. *לסטודנטים ממכללות אקדמיות לחינוך גופני שלא עומדים בתנאי הקבלה של מנהל הספורט, חייבים להשתתף בקורס הכנה מיוחד". לשיקולכם!
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי הוא מתכנן להטיל מכס של 20% על יבוא מכוניות מהאיחוד האירופי אלא אם כן האיחוד יבטל "בקרוב" את מכסי היבוא וחסמי הסחר האחרים על סחורות מארה"ב. "על בסיס מכסים וחסמי סחר המוטלים זה זמן רב על ארה"ב ועל החברות והעובדים המעולים שלה על ידי האיחוד האירופי, אם מכסים וחסמים אלו לא יפורקו ויוסרו בקרוב, אנחנו נטיל מכס של 20% על כל המכוניות שלהם שנכנסות לארה"ב. תייצרו אותן כאן!", כתב טראמפ בציוץ בחשבונו בטוויטר ביום שישי, אשר היווה הסלמה נוספת במלחמת הסחר הגלובלית. מניות יצרניות המכוניות האירופיות ירדו בעקבות הציוץ. BMW נסוגה ב-1.9%; פולקסווגן ירדה ב-0.6%. מוקדם יותר ביום שישי, האיחוד האירופי הטיל מכסי עונשין על מוצרים המיובאים מארה"ב בסכום של כ-3.3 מיליארד דולר, בתגובה למכסים שהטיל טראמפ על יבוא אלומיניום ופלדה מהאיחוד. המכסים האירופים מתמקדים במוצרים שמקורם באזורים בארה"ב שבהם יש תמיכה רחבה במפלגה הרפובליקאית, וכוללים מכס של 25% על אופנועי הארלי דיווידסון, מכנסי ג'ינס ליוויס ו-ויסקי מסוג בורבון. מכסי האיחוד האירופי מקיפים בסך הכל כ-200 קטגוריות מוצר, בהן מגוון סוגי תירס, אורז, מיץ תפוזים, סיגריות, סיגרים, חולצות טי, מוצרי קוסמטיקה, סירות ופלדה. ממשל טראמפ הודיע בשבוע שעבר כי יטיל מכסים של 25% על יבוא מסין בהיקף 34 מיליארד דולר ב-6 ביולי, וכי הוא מגבש רשימת מכסים על מוצרי יבוא נוספים בהיקף של 16 מיליארד דולר. ביום שני הודיע טראמפ כי יטיל עוד מכסים של 10% על יבוא מסין בהיקף של 200 מיליארד דולר נוספים. סין הודיעה כי תשיב בצעדי תגמול שווי ערך. הציוץ של טראמפ בדבר המכסים על יבוא מכוניות בא בשעה ששגריר ארה"ב בגרמניה, ריק גרנל, נמצא השבוע בוושינגטון בניסיון להגיע להסכם בסוגיית המכסים. הוא אף שוחח עם יועץ הסחר של הבית הלבן, פיטר נווארו, עם שר המסחר, וילבור רוס, עם נציג הסחר של ארה"ב, רוברט לייטהייזר, ועם שר האוצר, סטיב מנוצ'ין, לגבי ביטול מוחלט של כל המכסים הקיימים על מסחר במכוניות בין ארה"ב לאירופה. הרעיון זוכה לתמיכה בממשל טראמפ ומצד יצרניות מכוניות גרמניות, אך טרם הושג הסכם.
קמבודים אבלים גדשו בשבוע שעבר את הדרכים במדינה המישורית כדי לחזות בשובו בפעם האחרונה של המלך נורודום סיהאנוק לארצו, סיהאנוק, שמת בסין ביום שני שעבר בגיל 89, היה אחת הדמויות החשובות ביותר בחלק גדול מההיסטוריה הסוערת של קמבודיה בעשרות השנים האחרונות. גופתו של סיהאנוק, שהעביר את המלוכה בקמבודיה לבנו לפני שמונה שנים, הגיעה ביום רביעי לפנום פן מבייג'ין במטוס של אייר צ'יינה והועברה ברחובות מתחת לשמש הטרופית היוקדת. "הוא היה האב ואנחנו היינו ילדיו", אמר פיץ' ראווי, מוכר ירקות שבא ממרחקים לארמון המלוכה, שבו תוצג גופתו של סיהאנוק ברוב פאר בשלושת החודשים הבאים כדי שבני העם יוכלו לעבור על פניה. "הוא היה אחד המלכים הגדולים ביותר של קמבודיה". סיהאנוק מת אחרי 60 שנה שבהן היה מעורב בפוליטיקה ההרסנית לעתים קרובות של קמבודיה, לאחר קבלת העצמאות מצרפת. מותו מסמל לקמבודים סוף של תקופה, שהתאפיינה בשנים רבות של מלחמה ובשלטון העקוב מדם של הקמר רוז'. איזו צורה תהיה לתקופה החדשה הזו ואיזה תפקיד תמלא בה המלוכה, הם נושאים שהפכו בימים האחרונים לוויכוח לוהט במדינה. לצד השבחים הרשמיים וטקסי הזיכרון, דנים הקמבודים ברעיונות שונים על תפקיד המלכים בעתיד. לאחדים מהם, מותו של סיהאנוק מהווה סוף לתקופה שבה המלוכה היתה פעילה בענייני המדינה עד כדי כך, שלפעמים טושטשו הקווים בין המלך לבין הפוליטיקאי. אחרים סבורים שעם מותו של סיהאנוק נוצר חלל ריק, משום שהוא היה סמכות מוסרית עליונה. לדבריהם, מות סיהאנוק מפנה את תשומת הלב לריכוז הסמכויות בידי הון סן, העומד בראש ממשלת קמבודיה ב‑30 השנים האחרונות ונחשב לאחד המנהיגים הוותיקים ביותר בעולם. "זו תקופה חדשה להון סן", אומר לאו מונג היי, עובד מדינה לשעבר ופרופסור לחוק וכלכלה. "אין יותר שום כוח שיכול לרסן אותו, וכתוצאה מכך, יש סכנה למדינה". גם הנסיך סיסוואת תומקו, מזכירו הפרטי הוותיק ואחיינו של המלך, סבור כי קמבודים רבים מודאגים מאז מותו של המלך לשעבר. "היתה לו כריזמה אדירה", אמר הנסיך בראיון שנערך בארמון המלוכה. "עכשיו תהיה הפוגה ובני העם הקמבודי יצטרכו להמתין לאיש הבא שתהיה לו סמכות מוסרית דומה". סיהאנוק, שהוכתר ב‑1941, פרש בהדרגה מחיי הציבור בשנים האחרונות. שנות שלטונו הארוכות, הססגוניות והמורכבות כמלך וכפוליטיקאי זכו לשבחים מפי היסטוריונים רבים, בעיקר משום שהצליח להשיג עצמאות לארצו בדרכי שלום וללא שפיכות דמים. עם זאת, נמתחה עליו ביקורת על כך שהעניק לגיטימציה לקמר רוז' ואף סייע להם לעלות לשלטון. כ‑1.7 מיליון בני אדם מתו בתקופת שלטון הקמר רוז' בשנות ה‑70 של המאה שעברה. בין אלה שהתאבלו בשבוע שעבר בפנום פן על מותו של המלך היו גם כאלה שזכרו אותו בעיקר כמישהו שדאב את מצוקת העניים וחסרי היכולת. "המלך עשה הכל למען העם. הוא הקריב למענו", סיפרה סום פריי פאו, בת 49, שבאה לארמון המלוכה עם שלושת ילדיה. ארונו המעוטר של המלך, שהיה עטוף בדגל המלוכה הכחול וקושט בפרחים, הונח על מרכבה מוזהבת שעוצבה בצורת יצור מיתולוגי דמוי-ציפור. רבים מהאבלים אחזו בידיהם מקלות קטורת ופרחי לוטוס. הם שמרו על שתיקה מכובדת ורבים מהם כרעו ברך כשהמרכבה עברה לידם. מאחורי המרכבה, נסעה מכונית המרצדס השחורה של המלך הנוכחי, נורודום סיהאמוני, שעלה על הכס באי רצון כשאביו התפטר ב‑2004. סיהאמוני, בן 59, היה בעבר מורה לבלט ושנים רבות חי תחת צל אביו. הוא אינו נשוי ולא נראה שיביא יורש לעולם. למרות שבקמבודיה יכול להיבחר מלך מבין מאות צאצאיהם של המלכים הקודמים, היעדרו של יורש ברור למלך סיהאמוני מעורר דאגות רבות בקרב המלוכנים. סון סוברט, חבר במועצת המלך, סבור שנוצר חלל אדיר לאחר מות סיהאנוק. "המלך הנוכחי הרבה יותר סגור ומופנם מאביו. הוא מאוד ניטרלי ולא רוצה להתערב בשום דבר. הוא דבק בתפקיד שלו, כפי שהוא מתואר בחוקה". מי שדווקא מרוצים מהתנהלותו של סיהאמוני הם מקורביו של הון סן. פיי סיפאן, שר החוץ במועצת השרים המשמשת כקבינט, אומר כי למרות מותו של סיהאנוק - קמבודיה ממשיכה להתנהל בהתאם לחוקה מ‑1993. "המלך צריך להתרחק מכל פעילות פוליטית. הוא לא שולט על העם, הוא נערץ על העם", אמר סיפאן בראיון. לדבריו, המלך סיהאנוק היה "פוליטיקאי מכובד מאוד", "הסנדק של קמבודיה", אך עם זאת האומה הקמבודית מתקדמת ואיננה דורכת במקום. שלא כמו במשפחות מלוכה אחרות, משפחת המלוכה הקמבודית איננה עשירה ואיננה מחזיקה בנכסים אדירים. פעילויות המלכים ממומנות בדרך כלל מתקציב המדינה, דבר המאפשר לממשלה לפקח עליהם. מצב זה מעניק כמובן כוח רב להון סן שעלול להפוך למשמעותי בבחירת המלך הבא, אם וכאשר יתעורר הצורך בכך. לפי החוקה, הסמכות הזאת נמצאת בידיה של מועצת הכתר, שבה תשעה חברים כולל ראש הממשלה ובכירים מהאסיפה הלאומית ומהסנאט. שני גופים אלה נשלטים כיום לחלוטין על ידי מפלגתו של הון.
סגנון הבנייה מייצר אווירה, ומחשבה עיצובית נכונה מבצעת שילוב בין מראה הגדר, המבנה והגינה. עיצוב דקורטיבי לוקח בחשבון את צבע העץ שיכול לשדר מראה אקסקלוסיבי ויוקרתי (עץ כהה) או מראה כפרי ורענן (עץ בהיר). הסיבות לבניית גדר קובעות גם הן את מבנה הגדר, גובהה ועיצובה. גדר יכולה לשמש להגנה, לשמירה על הפרטיות ולהסתרה. צפיפות הקורות וגובהן ישחקו במקרה זה תפקיד משמעותי. גדר מעץ המיועדת לשמירה על חיות מחמד או גדרות המיועדות ליצירת אזור בטוח למשחק לילדים יהיו שונות במראה ובגובה. גדרות לגינה משמשות לעתים עבור צורכי נוי בלבד. תקנות וחוקים הקיימים בנושא מציגים מסרים ברורים לגבי גובה הגדר האפשרי, החומרים מהם הגדר תבנה ונושאים נוספים הנוגעים במיקום הגדר ובגבולות הבית. התייחסות נוספת ניתנת לגדרות משותפות. לעתים נדרש שיתוף פעולה עם השכן הסמוך שיכול להוביל גם להתחלקות בעלות. על כל פנים, נדרשת עמידה בקריטריונים של טופס 4 מטעם הגוף האחראי. כאמור, בבחירת העיצוב של גדרות מעץ חשוב לקחת בחשבון את השילוב בין הגינה והמבנה לבין בחירת חומר הגלם של הגדר ועיצובה. צפיפות העץ, הטקסטורה, הגוון והצבע חשובים. בשלב הבחירה, מומלץ להתייחס גם לתחזוקה הנדרשת לכל סוג עץ בעת חישוב העלות. על פי רוב, מדובר בצביעה בשמן מיוחד המותאם לעץ (עץ רך או קשה). יש לבדוק האם קורות העץ עברו תהליך מיוחד המקנה להן את ההגנה הדרושה מפני מזיקים. הצרכן הישראלי מעדיף כמה סוגי עץ עיקריים: עץ האורן הפיני הרך המוגש בעלות נמוכה לאחר שעבר תהליך חיטוי המאפשר הגנה מפני מזיקים ועמידות בתנאי האקלים בחורף ובקיץ, עץ האיפאה הקשה והעמיד שעלותו גבוהה יותר, לוחות סינתטיים – ערבוב של חומר פולימרי ושבבי עץ המקנה עמידות אך לפעמים על חשבון אסתטיקה ובמבוק – פתרון זול במראה טבעי וכפרי.
בית/אפליקציות/שיחות הוידאו באינסטגרם כבר כאן, אבל למי זה טוב? בחודש מאי האחרון חשפה אינסטגרם מגוון פיצ'רים חדשים לרשת החברתית וביניהם גם האפשרות לבצע שיחות וידאו בין המשתמשים. כעת הפיצ'ר מגיע לשטח, אל המשתמשים. בין השאלות שעלו כבר בעת ההכרזה, שאלה מרכזית הייתה למעשה: מי צריך את זה? התשובה הקצרה היא אף אחד, לפחות כרגע. התשובה הארוכה: הדור הבא של משתמשי הרשתות החברתיות. ויש הסבר. עם ירידת אחוז המשתמשים הצעירים ברשת החברתית פייסבוק, נראה כי חברת האם הבינה היא חייבת להרכיב אלטרנטיבות לדור הצעיר אחרת היא תאבד אותם לטובת המתחרים. בתחילת מגמת הנטישה הייתה זו סנאפצ'אט שסחפה את המשתמשים הצעירים ועוררה את זעמה של אם הרשתות החברתיות, מה שגרם לה בתגובה ליצור את ה'סטורי' שכולנו מכירים היום באינסטגרם והשאר הוא היסטוריה. לאינסטגרם כבר יש מערכת הודעות בין משתמשים ואפילו אפליקציה נפרדת בשם דיירקט (Direct), בדומה למסנג'ר של פייסבוק, אבל נראה כי זה לא מספיק לה, וכעת מצטרף לשירות ההודעות גם שיחות וידאו. אלו שכבר קיבלו את השדרוג יוכלו למצוא את אייקון מצלמת הוידאו בחלון ההודעות עם האנשים איתם שוחחתם. לחיצה עליו תפתח חלון שיחת וידאו הדומה בעיצובו לשיחות הוידאו באפליקציית הווטסאפ. שימו לב שאם אתם מחייגים לאנשים שטרם קיבלו את העדכון, אותם אנשים רק יראו חיווי שהתחלתם שיחת וידאו אך ללא פונקציונאליות ממשית. בנוסף לשירות שיחות הוידאו המרובות, שמתווסף בהדרגה גם למסנג'ר ולאפליקציית המסרים ווטסאפ, השיקה השבוע אינסטגרם שירות וידאו חדש בשם IGTV הפותח חזית מול שירות ותיק, יוטיוב. את כל הפיצ'רים החדשים מאגדת החברה תחת מעטפת אחת של אפליקציית האינסטגרם ונראה כי עתיד הרשתות החברתיות מושקע בה.
האימונון שמתפרסם מדי חודש נולד מתוך רצון להעניק לכל מי שמעוניין טעימה מעולם האימון בכלל ומעולם האימון ההורי בפרט. כל אימונון מתמקד בסוגיה שונה ומטרתו לעורר שאלות ולאפשר בדיקה של כל אחת ואחד עם עצמו. אתם מוזמנים להגיב ולאתגר אותי בבקשות לנושאים לאימונונים עתידיים. תחילת שנת הלימודים והתרגשות רבה מציפה את כולנו, אבל לא רק...... עם פתיחת השנה אנו נחשפים מדי שנה למתקפת שיווק נמרץ של חוגים עבור ילדינו. מה לא מציעים לנו עבור ילדינו האוהבים? חוגי ספורט, ריקוד, מדעים, מחשבים, שפות, משחקי חשיבה, יצירה, נגינה, וטרינריה, לוליינות, גננות, בישול, שכחתי משהו? שפע החוגים שמוצע לנו מבלבל, מסקרן וכצרכנים מיומנים והורים מסורים אנחנו רצים לרשום את הילדים לחוגים רבים ואיכותיים,והרי, כל המרבה הרי זה משובח. האומנם? לאחרונה יותר מהכל נראה לי שהילדים שלנו (בכל גיל) זקוקים שיהיה לצידם מבוגר משפיע (כמובן לטובה). מה קורה פה? בשבועות האחרונים פרשה רודפת פרשה וכל אחת מזעזעת מקודמתה. אנחנו שומעים על מקרים שמסעירים ומטילים עלינו אימה. חשד לאונס של בת 11 על ידי 4 נערים בני 11-14, בריחה של ילדה בת 14 מהבית, גניבה ומכירת בחינת מגן בלשון על ידי תלמידים תיכון הנחשב יוקרתי וסמנכ"ל בחברת הייטק שחשוד בפדופיליה. אצל רבים מאתנו רווחת התחושה שמשהו לא טוב קורה לנו בחברה הישראלית ונראה לי שחלק מהתחושה הזו נעוץ בין היתר בכך שלבני הנוער, לילדים שלנו, חסרות דמויות חיוביות משפיעות. למה אף אחד לא שואל אותי אם אני רעבה? לפני כשבועיים נפגשתי עם אם לשלושה ילדים צעירים, שמטפלת במשרה מלאה בילדיה במסירות ואהבה. תוך כדי שיחה היא לפתע שאלה אותי בסערת רגשות: "למה אף אחד לא שואל אותי, מה שלומי? איך היה לי היום? אם אני רעבה? אם אני רוצה לנוח?............" והיא הוסיפה: "אולי תכתבי על זה אימונון?" "תראי את הציור היפה של אורי, למה את לא מציירת ככה?!", "אחותך תמיד מסדרת את החדר!", "כולם מגיעים בזמן לארוחת ערב ורק את מאחרת!", "איך שאח שלו הצליח בלימודים והוא פשוט ילד אחר לגמרי....." יש לנו נטייה להשוות בתחומים רבים בחיים. כשאנחנו מתכננים חופשה אנחנו משווים מחירים של מלונות, כשאנחנו נזקקים לאיש מקצוע אנחנו משווים את המקצועיות והניסיון, כשאנחנו מחפשים גן או בית ספר אנחנו משווים באג'נדה החינוכית, בין הצוותים, גודל הכיתות ועוד, אנחנו משווים גובה, כמות משקעים ובעצם מה לא? אין הורה שלא נתקל לפחות פעם אחת בטיעון: "אבל, לכולם מרשים"! בואו נודה שמדובר בקלף מנצח או לפחות באחד שטורף את הקלפים ולו לרגע. זהו משפט חוצה גבולות גיל והוא נשלף על ידי ילדים מגילאי הגן ועד לתלמידי תיכון ואפילו מעבר. לרוב ילדנו שולפים אותו בשלב מתקדם של ויכוח בו הם רוצים להשיג את מבוקשם שיכול להיות ממתק נוסף, ויכוח על שעת חזרה הביתה, אירוח של מסיבת פיג'מות לכל הכיתה, הרשמה לשבעה חוגים, לקנות מותג יקר, לצאת לבלות במועדון, לקחת את הרכב ועוד. אז מה, באמת לכולם מרשים? ואם כן האם זה משנה? מי לא מכיר את הטייס האוטומטי? עם החזרה לשגרה אחרי חופשת קיץ וחופשות החגים החלטתי לייחד הפעם את האימונון לטייס האוטומטי, שמצוי בכל אחד ואחת מאתנו. אותו מנגנון שעם זיהוי מצבים מוכרים ניכנס לפעולה באופן עצמאי. לעיתים הוא נחלץ לסייע לנו לבצע קיצורי דרך, לאפשר לנו לפעול בלי להשקיע מאמץ, ובפעמים אחרות הוא צץ וגורם לנו להגיב על אירועים ומצבים, בלי באמת לחשוב אם התגובה האוטומטית היא זו שמתאימה לאירוע. – והרי בינינו ברור, שפעמים רבות אותה פעולה לא זו בלבד שהיא אינה מתאימה כלל, אלא שלעיתים היא גורמת לתוצאות הפוכות לחלוטין מאלה שייחלנו להן. המנגנון של הטייס האוטומטי מופעל בפעולות יומיומיות, בעבודה, בזוגיות, עם חברים, בנהיגה וגם בתפקידנו כהורים. ממה מוטרדים ההורים? שבוע חלף מתחילתה של חופשת הקיץ לתלמידי החטיבות והתיכונים וכבר פנתה אלי אם נסערת, שהציגה את עצמה בפני, כאמו של ילד בכיתה י'. "הוא משגע אותי! כל היום הוא רובץ במיטה או על הספה – פשוט לא עושה כלום!..... אני אשתגע לראות אותו ככה חודשיים וחצי.... מה לא הצענו לו לעשות.... והכל הוא דוחה על הסף...... אני לא מוכנה שהוא יצפה כל היום בטלביזיה או יהיה על הפייסבוק...... אני רוצה שייזום, ייפגש עם חברים, ילך לים, יעבוד...." מכירים את האמא שיוצאת מיום הורים המומה ולא מבינה איך יכול להיות שהבת שלה גרועה במתמטיקה, כשהיא עצמה סיימה בגרות 5 יחידות בהצטיינות? ואת אותו אבא שלא מוכן לקבל את העובדה שהבן שלו בן ה- 10 לא אוהב כדורגל ורחמנא לצלן, גם לא לרכב על אופניים? ואולי שמעתם על התינוק (שעוד לא נולד) וכבר היה ברור לאביו, שותף בכיר במשרד עורכי דין ידוע, כי הבן שלו יהיה עו"ד? זה ברור שאני יכולה לחלוט לעצמי כוס תה, אבל זה כזה כיף שמישהו שאוהב אותי, שאכפת לו ממני מתפנה לרגע, חושב עלי ומכין עבורי את הכוס תה – בקיצור מפנק אותי! האם פינוק זה רק משהו שלילי? הרבה פעמים מתקשר לנו פינוק כמשהו שלילי, אנחנו רואים לנגד עינינו ילד מפונק שרוקע ברגלים, שכל הזמן דורש, חושב שמגיע לו הכל, לא מתחשב ורק מקטר ורוצה עוד ועוד. "לפעמים צריך לעשות דברים גם כשלא רוצים." "..... אין כזה דבר, שאין כזה דבר." "ככה, זאת לא תשובה." "יד לוחצת יד." "אחד בשביל כולם..." "בין 2-4 לא יורדים למטה." "כל השכנים שומעים את הצעקות האלה...." חג החנוכה ידוע גם כחג האור וזו הזדמנות נהדרת לחשוב יחד ולתרגל איך אנחנו משתמשים באור במשפחה. איך מכוונים את אלומת האור על החיובי במשפחה, על הדברים שאנחנו אוהבים בילדנו? איך מסיטים את הזרקור מאותם דברים שמפריעים לנו ושאנחנו מעירים עליהם שוב ושוב? מכירים את זה שאתם מעירים לבת שלכם מדי יום, או נדייק מדי כמה שעות על החדר המבולגן שלה, על הבגדים הזרוקים על הרצפה. נכנסים לחדר, רואים רק את הבלגן, מעירים שוב ושוב, מתווכחים, רבים ו....שום דבר לא קורה? ולפתע באחד הימים נחה רוח טובה על בתכם והיא מיוזמתה ראתה שמתלה הכביסה עמוס לעייפה וחזרתם מהעבודה ואתם מבחינים שהמתלה בגדים ריק, אבל לא אומרים מילה או במקרה הטוב, ממלמלים איזו תודה קטנה (כי זה ברור שיש לה זמן והיא יכולה לעזור בבית). מה הבת שלכם למדה מהתגובות שלכם? צריך לסרק כינים, לעזור בשיעורים, לקחת לרופא, לקנות בגדים, ללכת ליום הורים, צריך לבשל, להכין כריכים, להסיע, לשחק עם הילד, צריך להקשיב, לרשום לחוגים, לאפות עוגה, ללכת לאירוע של הכיתה, צריך לכבס, למיין בגדים חורף – קיץ, לדבר עם המדריכים בצופים, צריך לנדנד לסדר את החדר ו......... הרשימה עדיין ארוכה ולעיתים התחושה שהיא אינסופית. כל כך הרבה מטלות שצריך לבצע ביומיום שקשורות לילדים, שאני שומעת לא פעם הורים אומרים ברגע של ווידוי, שהם נהנים מהילדים אחרי שהם שהשכיבו אותם לישון. אז הפעם אני רוצה להציע לכולנו לשנות את סדר העדיפויות ובראש הרשימה של המטלות שצריך לעשות נציב את "צריך ליהנות עם הילדים" אתמול בעת שצעדתי לאורך הטיילת חלפו על פני אב ובנו הצעיר רכובים על אופניים ושמעתי את האב אומר לבנו בטון נעים: "מסתבר שצדקת". לא ראיתי את הבעת פניהם, לא של האב ולא של בנו, אך מהטון שהדברים נאמרו יכולתי לדמיין את השיחה והדיון שהם קיימו בינם לבין עצמם, על נושא מסוים, כמה דקות לפני. יכולתי לדמיין את החיוך שעלה על פני שניהם, בעת שהאב אמר "מסתבר שצדקת", יכולתי לחוש את תחושת הגאווה שמילאה את ליבותיהם של הילד ושל האב כאחד. לאור פניה שקבלתי ועם החגים שאוטוטו מגיעים החלטתי הפעם לייחד את האימונון להתארגנות המשפחה לקראת אירוח. מכירים את השעות רגע לפני שהאורחים מגיעים? ערימת הכלים בכיור מגיעה לתקרה, בסלון מונחים בגדים לקיפול, חדרי הילדים לא מאפשרים כניסה והסיכוי להעביר סמרטוט על הרצפה נראה אפסי – בקיצור אתם מתרוצצים בבית בעצבים, מחלקים פקודות לבני המשפחה במטרה להחביא את בלאגן החיים השגרתי, כולם מחמיצים פנים והעצבים גואים. כמה פעמים קרה לכם שהילד שלכם ביקש משהו: ממתק בסופר, לצפות עוד קצת בטלביזיה, להכין שיעורים יותר מאוחר, ללכת לישון אצל חבר, לחזור ב- 3 לפנות בוקר מבילוי יום שישי ואמרתם "לא!" או "לא בא בחשבון!!!" .... ואז התחילה מסכת ידועה מראש של נדנודים, הפצרות, פרצופים, בכיות, טריקות דלת שבסופה נסוגותם מהחלטתכם ואמרתם "כן". מה הילד עלול ללמוד מה"לא הנחרץ" שלנו? ישנה מוסכמה כללית שכאשר שניים רבים, אסור לשלישי להתערב. משום מה החוכמה המעשית הזו נעלמת מעינינו כשהעניין נוגע למריבות בין הילדים שלנו. כהורים אנו מרבים להתערב: להפריד פיזית, לצעוק, להסביר, להטיף מוסר ובדרך כלל ללא תוצאות. כנראה שהצורך שלנו להתערבות נובע מכך שאנחנו אוהבים כל אחד מהילדים שלנו וצר לנו לראות אותם מכאיבים זה לזה ולעיתים אפילו שונאים זה את זה. חשבתם פעם מדוע הילדים שלנו רבים? בעודי מלווה את בעלי שיחיה למרתון נוסף, והפעם בעיר הנמל ההולנדית רוטרדם עלה בדעתי הקשר בין ריצת מרתון והורות. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים נתפסים בחיידק הספורט ולוקחים חלק בתחרויות ריצת למרחקים ארוכים. המשתתפים משקיעים שעות רבות באימונים מפרכים, מקפידים על תזונה מתאימה, על שעות שינה ומשקיעים את כל יהבם בסימונן של מטרות ותכנון הדרך להשגתן, שלב אחרי שלב. אז מה בכל זאת הקשר בין כל אלה להורות? אחרי האימונון האחרון בו התמקדתי בציפיות ואכזבה והוא נשלח אליכם במכוון, ביום האחרון של חודש דצמבר, הפעם אני חוזרת לשגרה של שליחת האימונון בשבוע השני של החודש (טוב, פחות או יותר). ראשית אני רוצה להודות לכל מי ששלח לי תגובה על "אימונון" מס' 7 שעסק בבקשת עזרה. מעבר לכך, שמשמח אותי לקבל תגובות, אתם מעלים נקודות חשובות נוספות, שחשוב לתת להן במה. מחלק מהתגובות עלתה בקשה, שבכוונתי להיענות לה כבר באחת הפעמים הבאות ולעסוק שוב, בנושא של בקשת עזרה, מהזווית של עידוד ילדים, בני זוג ועמיתים לעבודה, להושיט עזרה. ביקרתי לפני כשבוע, חברה בחופשת לידה ותוך כדי שיחת בנות, עלתה הסוגיה של בקשת עזרה. חברתי שיתפה אותי בתובנות של הגיל והניסיון בלידה שלישית. ובין יתר התובנות, היא מבינה היום, שלא הכל היא יכולה וצריכה לעשות לבד וכן אפשר לבקש עזרה ולקבל אותה. ה"אימונון" הנוכחי תופס את כולנו בימי הקיץ החמים והמהבילים ואם לא די בכך, במחצית החופש הגדול. אני שומעת חברות ואמהות הבאות לאימון ומתלוננות "שאם במהלך השנה תפקדנו כטבחיות, כובסות, נהגות, מנקות, אוזן קשובה, נוסף לנו בימים אלה תפקיד נוסף – מפיקות אירועים ובילויים". הגדרת התפקיד כוללת הנעמת הזמן של ילדנו וכל זה במטרה אחת: לא לשמוע את המשפט: "אמא, משעמם לי!!!!" שלשום, בוקר יום ראשון, 11 באוקטובר התעוררתי והמחשבה הראשונה שהבזיקה בראשי הייתה, "זהו, נגמרו החגים.....!!!" בעוד אני מצחצחת שיניים, חלפו מול עיניי רשימות של מטלות, משימות, הבטחות, חלומות, שצצו בימים, בשבועות, בחודשים האחרונים (ואולי אפילו קודם) שהמשותף לכולם, שהם נדחו עוד ועוד. כמובן, שחלק מהדחיות נגרמו מטעמים אובייקטיבים, אבל חלקם נדחו מאותה דחיינות שמוכרת לכולנו. זהו, הסתיים החופש הגדול ושנה חדשה בפתח. שוב מתעוררות תקוות חדשות-ישנות, משאלות וגם פחדים וחששות. אני רוצה להציע לכן, לנצל את ההזדמנות ולהקדיש מחשבה וזמן לברכות וההתכוננות העצמית והמשפחתית לשנה החדשה. הפעם יעסוק ה"אימונון" באחת השאלות המרכזיות שמעסיקות אנשים ומתאמנים רבים: מה מניע אותנו וגורם לנו תחושת סיפוק בסוף יום, תחושה של שביעות רצון ואולי אפילו אושר? בחיי היומיום כולנו מכירים לאותם גורמים המעכבים אותנו, מחלישים אותנו ומקבעים אותנו באותו אזור הנוחות ומונעים מאתנו לפעול ולהצליח ביעדים שהצבנו. מכירים את הביטויים "אני לא יכול", "אין לי כוח", "אני לא מתאימה לזה", "אף אחד לא מבין אותי"? ביטויים אלה ואחרים הם דוגמאות לחשיבה מקובעת, שמונעת התקדמות ושומרת על סטאטוס קוו בחיינו. ואל תשכחו את המחיר, שאנחנו משלמים כשאנו נכנעים לאותו קול – את חוסר הסיפוק מחיינו, התסכול והכעס שיוצאים לעיתים על הסובבים אותנו. "אזור הנוחות"- מושג מעולם האימון. הכוונה, לדפוס התנהגותי המוכר והידוע לנו, בו אנחנו חוזרים ומשתמשים מתוך נוקשות מחשבתית. אזור הנוחות מושפע מהדימוי העצמי שלנו, מהמנהגים, ההרגלים, האמונות, הפחדים, הספקות, הרצונות הבלתי מוגשמים ועוד... אזור הנוחות מגן עלינו משינויים לא צפויים, אך במקביל גם מעכב אותנו, מלעשות שינוי במתן הלגיטימיות לדפוסי התנהגות חוזרים. מי לא מכירה את המשפט :" ככה אני וזהו..... Take it or leave it..."
העסקה פוגענית במפעל העופות? הנהלת "מילועוף" הורתה היום (רביעי) על השבתת העבודה, לאחר שנמנע למהם להעסיק שוחטים ומשגיחי כשרות בהעסקה ישירה. בית המשפט החליט להתערב בהסכם בין המפעל לעובדים ולהוציא צו מניעה זמני נגד ההעסקה. רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת תחילת הסיפור לפני מספר שבועות, כאשר הסתיים ההסכם בין המפעל לבין חברת הקבלן, דרכה הועסקו השוחטים ומשגיחי הכשרות. ביום חמישי שעבר הגיעה הנהלת מילועוף להסכם עם נציגי השוחטים והמשגיחים על העסקה ישירה, בתנאים של ההסכם הקיבוצי הקיים עם עובדי החברה הנוספים.את ההסכם ניסתה לסכל החברה הקבלנית, בה הועסקו השוחטים קודם לכן: חברת הקבלן הגישה בקשה זמנית לעצור את יישום ההסכם. בית משפט השלום בחיפה דן בעתירה, למרות שהעובדים לא נכחו בדיון, והשופט נתן צו זמני וקבע כי "מילועוף מנועה מלהעסיק את העובדים".הנהלת מילועוף, אותה ייצגו עו"ד טל עינת בן אריה ואיתמר ענבי ממשרד ש.פרידמן ושות', ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בחיפה, והדיון בנושא יתקיים רק מחר. על כן, הודיעה ההנהלה, לא תתקיים שחיטה במפעל עד שיוסר צו המניעה.בערעור ההנהלה לבית המשפט המחוזי נכתב: "אין זה מתקבל על הדעת כי יישומה של החלטה שיפוטית אחת יסוכל על ידי אחרת, ועוד המסגרת 'צו ביניים', לפני שנתקיים דיון ממצה בעניין". עוד מחו פרקליטי החברה על כך ש"החלטה המשפיעה באופן מהותי על זכויות העובדים תינתן בלי שצד זה צורף לדיון, אליו לא זומן, והביע את עמדתו".
מהו בעצם ייעוץ משכנתא? כשאתם קונים בית, ולא יכולים (או לא רוצים) לשלם את כל הסכום במזומן, אתם לוקחים מהבנק משכנתא כדי להשלים את הרכישה. אם אתם לוקחים משכנתא של מאות אלפי שקלים, סביר להניח שזו אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות שלכם (אליה מצטרפת בדרך כלל ההחלטה בעניין הפנסיה שלכם). הבנק שנותן לכם משכנתא, מרוויח כסף מהמשכנתא שלכם. ככל שאתם תשלמו ריבית גבוהה יותר, הוא ירוויח יותר כסף. משכנתא היא לא מוצר פשוט. יש יותר מעשרה מסלולי משכנתא אפשריים, שאפשר לפרוס אותם לתקופות שונות, עם לוחות סילוקין שונים, מה שיוצר בסופו של דבר מאות אפשרויות לבניית המשכנתא שלכם. איך תדעו מה עדיף? בבנק יושב "יועץ משכנתאות" שתפקידו לכאורה להתאים לכם את המשכנתא שאתם צריכים. הבעיה היא שהוא מקבל את המשכורת שלו מהבנק, ולא מכם – ולכן הוא דואג לאינטרסים של הבנק (אין לנו תלונה על זה! כל מעסיק מצפה שהעובדים שלו ישמרו על האינטרסים שלו). לפעמים המשכורת שלו תהיה מושפעת ישירות מהריבית שאתם משלמים – ככל שהמשכנתא שלכם תהיה יקרה יותר, הוא יקבל באותו חודש משכורת גבוהה יותר. צירוף של כל הדברים האלה, גורם לכך שמשפחה רגילה שהולכת לבנק לקחת משכנתא, קרוב לוודאי תשלום עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתשלם אותה המשפחה, אם הייתה נעזרת ביועץ משכנתא אובייקטיבי, שתפקידו לדאוג אך ורק לצרכים של המשפחה, ולא לרווחים של מישהו אחר. יועץ משכנתא משקף לכם את המשמעויות של ההחלטה שלכם, כך שתדעו על מה אתם חותמים בבנק. יועץ משכנתא דואג לכם ולא לבנק, ובזכות זה אתם חוסכים עשרות אלפי שקלים! הדבר החשוב ביותר במשכנתא הוא "תמהיל המשכנתא" שנקרא לפעמים גם "הרכב משכנתא". בבניית תמהיל המשכנתא אנחנו קובעים באיזה מסלולים כדאי להשתמש – ריבית קבועה או ריבית משתנה? צמוד לדולר או צמוד למדד? אולי לא צמוד בכלל? – לכמה שנים כדאי לפרוס כל אחד מהמסלולים האלה, ובאיזה לוח סילוקין כדאי להשתמש. בנייה נכונה של התמהיל תחסוך למשפחה עשרות אלפי שקלים! לאחר בנית התמהיל, מבצעים מו"מ בין הבנקים על גובה הריבית שנשלם בכל מסלול. הריבית חשובה, אבל כדאי להיזהר! אם משנים את תמהיל המשכנתא, הריביות עלולות להשתנות בהתאם. לפעמים הבנק ישתמש בזה כדי להוריד לנו את הריבית מצד אחד, אבל להעלות את הרווחים שלו מהצד השני – כך שבסופו של דבר אנחנו משלמים לבנק הרבה יותר (בגלל שינוי המסלול). מעבר לכך – הגדרה נכונה של העסקה מול הבנק, קביעת סכום המשכנתא שאנחנו רוצים, הצגה נכונה של הכנסות המשפחה – כל אלה גם יכולים להפחית את הסכום הכולל שנשלם לבנק. אם אתם בונים או קונים בית ביהודה ושומרון, משרדנו מתמחה בליווי והוצאת משכנתא לתיקים ביו"ש. אז מה אתם אומרים - יוצאים לדרך?
תְּדִירִים - הגדרה של תְּדִירִים ע"י Free Online Dictionary. תרגומיםתדיר (taˈdiʁ) adjective feminine תְּדִירָה (tediˈʁa) , plural masculine תְּדִירִים (tediˈʁim) , plural feminine תְּדִירוֹת (tediˈʁot) נדיר fréquent/ -e חשוב לעדכן את הבלוג באופן תדיר. Il est important de mettre le blogue à jour fréquemment. רוצה להודות ל-TFD על עצם קיומו? ספר עלינו לחבר, הוסף קישור לדף זה, או בקר בדף של מ נהל האתר כדי ליהנות מתוכן כיפי בחינם..
שינויי דיירים – מה זה אומר? תחום שינויי הדיירים הולך וצובר תאוצה. אם אני מתבוננת בשנה וחצי-שנתיים אחרונות, אני מגלה שרוב הפרויקטים של המשרד שלנו באים משם מבלי שתכננתי. אני לא מדברת רק על דירות ופנטהאוזים, אני מדברת גם על וילות ובתים פרטיים בשכונות יוקרה, או שכונות חדשות שצומחות בתוך ערים באזור השרון – כפר סבא, רעננה, נתניה, קדימה, תל מונד, וכמובן באזור גוש דן – תל אביב, פתח תקווה וראשון לציון. כמעט בכל אזור כזה יש תנופת בנייה שבונים קבלנים עצמאיים או חברות בנייה גדולות ומוכרות כמו שיכון ובינוי, דניה סיבוס, אשטרום, אלקטרה ועוד. המושג "שינויי דיירים" מאוד מטעה, וקצת לא ברור מה זה אומר. כאילו שמשנים את הדיירים עצמם...אבל לא. הכוונה היא שהדיירים בוחרים לשנות את פנים דירתם העתידית. היום ברור לכולנו שכל תחום בחיים שלנו הופך אישי יותר, ומה שמתאים לאחד לא מתאים לכולם. ככה זה בתחום הבריאות, כך זה בתחום הלימודים וכך זה גם בתחום עיצוב הפנים והתכנון. מכיוון שבכל בית או דירה חיים אנשים אחרים עם מצב משפחתי שונה, גילאים שונים, אופי שונה והעדפות אחרות, כל הקבלנים וחברות הבניה מבינות שכל אחד ירצה לשנות את הדירה על פי צרכיו וחלומותיו ומאפשרות זאת. כך נוצר מצב שזוג מתל אביב שקנה דירת 5 חדרים במגדל יוקרתי בלב תל אביב, בחר לבטל חדר אחד לטובת סלון יותר גדול, או משפחה עם שלושה ילדים בכרכור שקנתה בית דו משפחתי בחרה לוותר על הגדרת חדר ארונות ולפתוח את החדר כדי להרחיב את חדר השינה, ואף להפוך את קיר המקלחת לקיר זכוכית. משפחה מקדימה שבונה וילה עם קבלן עצמאי מעוניינת להפוך את המרתף הענק שלהם לדירה להשכרה שכוללת שני חדרים, סלון, מטבח וחדר רחצה בנוסף ליצירת חלל פרטי עבורם ועבור ילדיהם, וצריכה חלוקה ברורה של החלל שיכלול את כל הצרכים גם יחד. אנחנו מקבלים תכניות אוטוקאד מחברת הבניה או האדריכל שתכנן דרך אותו קבלן עצמאי, ואז אנחנו מתחילים את מערכת השינויים. העבודה כאן היא כפולה כי ברוב המקרים אנו מנסים להשתמש עד כמה שניתן בתכניות הקיימות של החשמל והתאורה או בתכניות גבס כדי להוזיל ללקוחות שלנו את המחירים הגבוהים שגובים מהם עבור כל שינוי. כך יוצא שאנו יוצרים תכניות נוספות שבהן אנו מכניסים תאורה מעוצבת בנוסף לתאורת הקבלן, חשמל על פי העיצוב שתכננו, הנמכות תקרה או קירות חדשים שאנו מעוניינים לבנות, בנוסף לתכניות שאנו שולחים לחברות הבניה. יתר התכניות שאותן אנו משנים עבור החברות/הקבלנים – הנמכות גבס עבור מיזוג אוויר, הזזות ספרינקלרים, שינויים בחדרי רחצה (ביטול אמבטיה לטובת מקלחון למשל, הגדלת ארון כיור), פריסות ריצוף וכן הלאה. כמובן שחוץ מהכנת כל התכניות (ותהליך העבודה והפגישות מול החברות/הקבלנים לקבלת אישורים לשינויים) אנחנו גם בוחרים יחד את הקרמיקה, את הריצוף, סניטציה, מטבח, שיש ודלתות, ואז שלושה חודשים בערך לפני קבלת הבית/הדירה – תהליך שלוקח בין 18-24 חודשים בסה"כ – אנחנו ממשיכים בתכניות הנגרות, תכניות קירות כוח דקורטיביים ואז גם יוצאים יחד לימי רכש לבחור ריהוט, תאורה ואקססוריז. מדובר בתהליך מורכב ומאוד ארוך. העבודה מול חברות הבניה מאוד מורכבות. כל חברת בניה מוציאה חוברת חוקים של מה היא מאשרת או לא מאשרת לעשות, וגם הקבלן העצמאי מעוניין לעבוד על פי סדר העבודה שלו, וצריך למצוא את האיזון איך לא לדרוך לכולם על הרגליים. יש הרבה פוליטיקה ואגו, מה שלא קורה אף פעם אם מדובר בקבלן פרטי שעובד איתנו באופן קבוע. כל תהליך העבודה כאן מחולק לפיקים במשך הזמן הזה. בהתחלה העבודה היא רבה יותר, ואז יש חודשים שקטים, ואז ביקורים בשטח, אחר כך תכניות העיצוב עצמו, לאחר מכן בחירת הריהוט, תאורה ואקססוריז, ואז לאחר טופס 4 וקבלת מפתח נכנס הנגר, נכנס קבלן מטעמינו לעבודות צבע שונות, תוספות גבס, תליית גופי תאורה, נכנסים עוד בעלי מקצוע שונים אם ישנם – מתקין טפטים, מתקין פרקטים, חברת וילונות, בדיקת שטיחים ועוד כהנה וכהנה בעלי מקצוע, עד שמסיימים יחד את הפרט האחרון ומצלמים את הבית לתמונות של ז'ורנל. בסופו של תהליך נראה בית מושלם. מושלם לצרכים של הלקוח מבחינה אסתטית ופרקטית, עונה על כל צרכיו ומותאם למידותיו. כי אחרי הכל, אין כמו בבית!
← פוסט מס' 59. הקשר הסימביוטי. פוסט מס' 59. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 24 בספטמבר 2012. פוסט מס' 60. ברית השידור בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל בשנים 2007 – 1970 (1). פוסט מס' 60. כל הזכויות שמורות. הועלה לאוויר ב- 25 בספטמבר 2012. פוסט מס' 60. הערה 1 : הבלוג נמצא עדיין בבניינו הטכנולוגי וראשית עיצובו הגראפי. הערה 2 : הבלוג על כל תכולתו נמצא תחת זכויות יוצרים קפדניות . הערה 3 : הבלוג לא נכתב למטרות רווח ו/או פרסום אישי . פוסט מס' 60 : הועלה לאוויר ב- 25 בספטמבר 2012. אלפים) עמודים הנקרא : "הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי". הספר "הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי" נחקר , נכתב , ונערך על ידי בתקופת השנים שבין אוקטובר 2000 לנובמבר 2011 . טכנולוגיה טלוויזיונית, כלכלה, וזכויות שידורים. הקשר הסימביוטי בין הטלוויזיה הציבורית לבין אלופת הכדורסל הישראלי והאירופי קבוצת הפאר מכבי "עֵלִית" ת"א התמשך יותר משנות דוֹר בשנים 2006- 1969. ליחסי הגומלין האלה אין אָח ורֵע בתולדות התקשורת האלקטרונית בארץ ובעולם. הופעתו הווירטואוזית של הכדורסלן היהודי – אמריקני טַל בְּרוֹדִי בישראל באוקטובר 1966 והחלטתו ללבוש את מדי מכבי ת"א (גופייה מס' 6) משנה את מאזן הכוחות בכדורסל הישראלי ומאפשרת למועדון לכבוש לראשונה בחלוף עשור את הפסגה האירופית ב- 1977. מכבי ת"א לא הייתה יכולה להעפיל לפסגה ללא השידור הציבורי ובלעדי התמיכה הכלכלית ארוכת השנים של ה- SPONSORSHIP הראשי שלה חברת הקפה והממתקים "עֵלִית". תרומתם הכספית של ראשי חברת "עֵלִית" לדורותיהם אַבָּא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ, מַרְק מוֹשֶבִיץ, דַוִד מוֹשֶבִיץ, אָבִי פִילוֹסוֹף, דֵייוִיד פֶדֶרְמַן, ומִיכָאֵל "מַיִיק" שְטְרָאוּס בשנים 2008 – 1971 לא תסולא בפַז. שַדָּר הטלוויזיה הישראלית הציבורית אָלֶכְּס גִלְעָדִי זועק בשידור ישיר ב- 7 באפריל 1977 מבלגראד יוגוסלביה, "גביע אירופה לתל אביב…גביע אירופה לתל אביב…". שדרי הטלוויזיה הישראלית הציבורית יורם ארבל, מאיר איינשטיין, ורמי ווייץ עשו זאת אחריו שוב בשנים 1981, 2001, 2004, ו- 2005. גדולתו של מועדון מכבי ת"א במשך שנים כה רבות והישגיו המצוינים נובעים מניהולו המוכשר ודבקותו במשימה של היו"ר עו"ד ואיש בעל חזון שמעון מזרחי, מאז 1969, וגם בשל יכולת שימור מורשת העבר של דור המייסדים וטיפוח המסורת הספורטיבית הקונקרטית של הקבוצה. מדע הסוציולוגיה קובע מפורשות כי כל גוף או ארגון חברתי באשר הוא לרבות מועדון ספורט – הוא חסר עתיד ללא הִשְתַּמְּרוּת עברו. כל הזכויות שמורות ליואש אלרואי מחבר הספר "הקשר הסימביוטי" והסדרה רחבת ההיקף בת 13 ספרים הקרויה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" . הסדרה עוסקת בהתפתחות תולדות שידורי הטלוויזיה בתחומי החדשות, הספורט, והתיעוד בין 1884 ל- 2014. הספר "הקשר הסימביוטי" נחקר ונכתב בתקופה שבין אוקטובר 2000 לנובמבר 2013. טקסט מסמך : השער הקדמי של הספר בן 10000 עמודים שחקרתי וכתבתי, הקרוי "הקשר הסימביוטי". טקסט מסמך : השער האחורי של הספר בן 10000 עמודים שחקרתי וכתבתי, הקרוי "הקשר הסימביוטי". ציטוט : "את מה שאתם רואים הערב אצלנו בטלוויזיה – תקראו מחר בעיתונים" (יורם ארבל). ציטוט : "Tell it like it is" (האווארד קוסל / Howard Coselll שדר הספורט המפורסם ורב המוניטין של רשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בשנים 1984 – 1964). אני עיתונאי. העיתונאות היא סוג של תחרות רווייה אמביציות בהגשת אינפורמציה לציבור. הדיווח המהיר והבלעדי של אירועי החדשות והספורט בא לידי ביטוי מיידי בשידורים הישירים בטלוויזיה. אושר צרוף שלנו של אנשי הטלוויזיה הוא להביס אם כן את אנשי העיתונות הכתובה במהירות הדיווח, שחלק מהם ממרר באופן שיטתי את חיינו. באחד השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בעשור ה- 80 של המאה הקודמת הוריתי לבימאי שלי בניידת השידור הגדולה שלנו ה- "וורד" יואב פלג להשתמש במצלמה מס' 2 המוצבת ברוֹם שער תשע בהיכל הספורט ביד אליהו כדי לחשוף ולהעלות On air (באוויר) את הקולגות שלנו העיתונאים מ- "הארץ", "ידיעות אחרונות" , "מעריב", "עַל הַמִשְמָר", "דָבָר" ועיתונים נוספים המרוכזים יחדיו בתא העיתונות הממוקם צד הדרומי של זירת ההיכל ומסקרים כמונו את המשחק. רציתי לחזֵק את עניין הצפייה בשידור המשחק בטלוויזיה בתירוץ שגם העיתונות הכתובה לכל רבדיה , כמו רדיו "קול ישראל" ו- "גלי צה"ל", מצטרפת אלינו ושולחת את נציגיה לסַקֵר את התחרות . אבל זאת הייתה אמתלה משנית. התירוץ האמיתי היה לומר לצופי הטלוויזיה שאנחנו עושים את עבודתינו נאמנה וראשונים בדיווח לפני כולם. לחצתי על לחצן ה- Talk back בניידת והתרעתי את השַדָּר יורם ארבל. כשנראו עשרות העיתונאים על המוניטור של השדר בעמדת השידור הרחיק יורם ארבל לכת ממני, והגה בנון שלנטיות פרשנות, שהפכה לסלוגן : "את מה שאתם רואים הערב אצלנו בטלוויזיה – תקראו מחר בעיתונים". פשוט, הגיוני, נוקב, ומבריק. זהו יתרונה המכריע של העיתונאות האלקטרונית על פני הכתובה. האמירה הזאת קיננה שנים במשרדי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – כמוטיב וכמניע של מוטיבציה. "אין דָבָר יָשָן יותר מהעיתון של אתמול", גורסת הקלישאה. יוֹרָם אָרְבֶּל החמיר אותה : "אין דָבָר יָשָן יותר מהעיתון של מחר", הגדיר את המצב החדש במילים שלו. יחד עם זה כל עיתונאות הספורט בטלוויזיה לא הייתה שווה קליפת השום אם הייתה רק מהירה אך חסרת מהות ולא אמיתית , וללא הגשמת הצַו העיתונאי בן חמש מילים של הָווֹאַרְד קוֹסֶל, "אמור את זה כמו שזה – Tell it like it is". הרעיון העיתונאי הכֵּנֶה שהגה שַדָּר הספורט האמריקני האגדי הָווֹאַרְד קוֹסֶל מרשת הטלוויזיה האמריקנית ABC בשנות ה- 60 , “Tell it like it is”, יכול היה להתקיים ולשאת את עצמו לא רק בשל המוּסָר האישי הגבוה, האינטגריטי, והכישרון של אומרו, אלא גם בשל אמצעי ההפקה, הצילום, והשידור הכבירים שהעניק לו מנהלו רוּן אָרְלֶדְג' (Roone Arledge). ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי "למילים יש וויזואליה משלהן". "אמור את זה כמו שזה" איננו רק עניין של אופי ויכולת מֶלֶל של השַדָּר אלא גם פקטור של מספר המצלמות המשתתפות בכיסוי האירוע וכמות יחידות ההילוכים החוזרים מזוויות ראייה שונות. איכות הטקסט הטלוויזיוני מותנה (פעמים רבות) בכמות אמצעי השידור. שני שדרי ומפיקי הספורט של הטלוויזיה הישראלית בשנות ה- 70 העיתונאים דָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי הגיעו לשיא הכיסוי הטלוויזיוני שלהם בשנים ההן דווקא במשחקי הכדורסל, ובעיקר באלה בהן התמודדה קבוצת מכבי ת"א במפעל גביע אירופה לקבוצות אלופת בכדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו. אופי המשחק, מספר המשתתפים בו, ומידות המגרש הנוחות (28 מטרים אורך ו- 14 מטרים רוחב) מאפשרים הפקה נוחה וכיסוי ראוי גם באמצעי הטלוויזיה הדלים שאִפיינו את הימים ההם. דן שילון ואלכס גלעדי ושני בימאי הספורט וַרְדִינָה אֶרֶז ויוֹאָב פֶּלֶג הניחו את יסודות הכיסוי המושכל במשחקי הכדורסל. הם השתמשו והציבו באופן נבון את ארבעת מצלמות ה- Video של ניידת השידור ה- "OB הלָבָן" שעמדה לרשותם, וצילמה רק ב- שָחוֹר / לָבָן את אירועי החדשות והספורט. וכמובן גם את ענף הכדורסל השני בחשיבותו הספורטיבית ובפופולאריות שלו במדינת ישראל, דבר שלא הספיק במגרשי הכדורגל, שם התרחש סיפור שונה לחלוטין. ראה הספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי, "סַמָּן יְמָנִי". לכֵן הביטוי הטלוויזיוני התמציתי והקומפקטי של הָווֹאַרְד קוֹסֶל “Tell it like it is” מיצה את המֵירָב שבו קודם כל וראשית דבר בתחום הקונקרטי הזה צילום הכדורסל במדינת ישראל וכיסוי משחקיה של קבוצת הפאר בכדורסל מכבי ת"א. ההיסטוריה הזאת כרוכה בהתפתחות שידורי הטלוויזיה הישראלית הציבורית והטכנולוגיה שלה שמרכזה שכַן בברוממה – ירושלים. במשך שנות דוֹר 2000 – 1970 נחשב בימוי וכיסוי משחקי הכדורסל בטלוויזיה הישראלית לטוב באירופה. מהנדסיה הצעירים והוותיקים של הטלוויזיה ובראשם אַרְיֵה מוּלְצִ'ינוֹבְסְקִי הנבון ובולט מכולם בימים ההם, היו הראשונים ביבשת להמיר את האינפורמציה האנלוגית של שעוני המשחק בהיכל הספורט ביד אליהו למֵידָע דיגיטאלי ולהציגם באופן שיטתי על המִרְקָע בעת השידורים הישירים. חידוש מפליג בימים ההם. מהפכת הטלוויזיה בכיסוי משחק הכדורסל בישראל עשתה צעד גדול לפנים בעשור ה- 80 של המאה שעברה לא רק בשֶל התקדמות הטכנולוגיה אלא גם בגלל כישרונו של צוות השידור המצוין שלי שכלל את השַדָּר יוֹרָם אָרְבֶּל והפרשן אַרְיֵה מְלִינְיָאק. טקסט תמונה : 1990. עמדת השידור שלנו בהיכל הספורט יד אליהו וטכנולוגיית הסטטיסטיקה המודרנית הצמודה אליה. מימיני יושבים שלושה טכנאים מוכשרים ורבי תושייה שהפעילו במשך שנים רבות ביעילות ובתבונה את מערכת הסטטיסטיקה הממוחשבת. החבר'ה האלה הם פשוט בלתי נשכחים עבורי. זיהוי הנוכחים בתמונה : הקרוב אלי הוא מוטי גיא, ולידו זיגי זיגל, וארנון וועדיה. הם היו טכנאים אוהדי כדורסל שהבינו היטב את חוקי המשחק ואת ההגדרות הסטטיסטיות שלו. לא ניתן היה לשדר ישיר בצורה איכותית את משחקי מכבי ת"א באירופה בלעדיהם. בתום כל שידור ישיר לחצתי להם את היד וחיבקתי אותם. (התמונה באדיבות ישי פרנקל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). האבולוציה הטכנולוגית של השידורים הישירים של משחקי הכדורסל של מכבי ת"א בטלוויזיה הישראלית הציבורית הולידה כמה רגעים שנויים במחלוקת בלתי נשכחים שלא ניתן היה לפתור אותם On line בעת ההיא בזמן השידור הישיר. לרוע המזל לא תמיד יכולתי להשוויץ ולהתהדר בשימוש המושכל בחזונו של האווארד קוסל “Tell it like it is”. ביום חמישי בערב – 28 בינואר 1982 אירחה אלופת ישראל קבוצת מכבי ת"א תחת שרביטו של המאמן רלף קליין בהיכל הספורט ביד אליהו את אלופת איטליה קבוצת סְקְוִויבּ קָאנְטוּ . המשחק הועבר בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית הציבורית. השַדָּר היה יורם ארבל והפרשן לצדו אַרְיֵה מְלִינְיָאק. אני כיהנתי אז כמנהל מחלקת הספורט ובתוקף תפקידי שימשתי העורך והמפיק הראשי של השידור הישיר. ישבתי בעמדת המפיק בניידת השידור ומשם ניהלתי וניווטתי את מהלך השידור הישיר. הבימאי שלי היה יוֹאָב פֶּלֶג. האלופה האיטלקית מקָאנְטוּ ניצחה בשנייה האחרונה של המשחק מסַל של שחקן החיזוק האמריקני שלה צָ'ארְלְס קְיוּפֶּק וקבעה את התוצאה 87:88 לזכות סקוויב קאנטו, אך שני שופטי המשחק מַארָאזִין מצרפת ו- וַואלֶנְטִי מפורטוגל בעצה אחת עם המשקיף המערב גרמני היינץ יֶגֶר שישב במזכירות, פסלו את סַל הניצחון האיטלקי בטענה שנקלע לאחר תום הזמן החוקי. שלושתם העניקו את הזכייה למכבי ת"א, 86:87. לא היינו מצוידים אז בטכנולוגיה המאפשרת לחבר את שעון המשחק האנלוגי התלוי במרומי ההיכל (ליד לוח התוצאות) לניידת השידור. חידת הסַל של צָ'ארְלְס קְיוּפֶּק נשארה בלתי פתורה. מכבי ת"א זכתה במשחק (בדיעבד מן ההפקר). המחלוקת בזירה הפכה לברוטאלית וכמעט פרצה קטטה. רכז המשחק האיטלקי פְּיֶיר לוּאִיגִ'י מַרְזוֹרָאטִי הנסער התנפל על השופטים ונראה שאיים להכותם. הוא חש שנשדד לאור הפרוז'קטורים של ההיכל ביד אליהו. הוא היה כה נרגש וכעוּס עד שזעק בעודו מנפנף בידיו כשהוא זועק , "כולם ראו שסל הניצחון שלנו היה חוקי. גנבתם לנו ניצחון". פייר לואיג'י מרזוראטי ניסה להדוף ולדחוף אותם בכיוון מזכירות המשחק הממוקמת בצדי המגרש כדי לשנות את ההחלטה. למחרת ביום שישי בבוקר – 29 בינואר 1982 ביקשתי מהמפקח הטכני בטלוויזיה הישראלית הציבורית עמירם שטדלר לחקור ולפענח את תעלומת הסַל האיטלקי בשניית הסיום. עַמִירָם שְטָדְלֶר עמל יחד עם חבריו כשבע שעות בתנאים טכנולוגיים רעועים שהיו מנת חלקינו ועמדו לרשותינו לפני 30 שנים כדי לפענח את כתב החידה הוויזואלי, אבל הוא וחבריו הטכנאים הצליחו לעשות זאת בסופו של דבר. בשעה שלוש אחה"צ היה מונח לפני הפיענוח האלקטרוני המדויק של התמונה שקבע כי פְּיֶיר לוּאִיגִ'י מַרְזוֹרָאטִי צדק ושופטי המשחק והמשקיף טעו. במוצ"ש – 30 בינואר 1982 שידרה הטלוויזיה הישראלית את ה- “Item” השנוי מחלוקת בתוכנית "מבט ספורט" והוכיחה ללא צל של ספק באמצעות השעון הדיגיטאלי הראשי של התחנה כי הסַל של צ'ארלס קיופק היה חוקי למהדרין והשופטים טעו וגזלו ניצחון איטלקי. כמי שמופקד על שידור תוכניות הספורט בטלוויזיה הישראלית עשיתי את את מה שציווה עלינו הָווֹאַרְד קוֹסֶל בשעתו, "אמור את זה כמו שזה – Tell it like it is". גם אם הדבר נעשה מאוחר ולא בשידור ישיר. העיתונות העוקבת אחר מעשיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שיבחה את המחקר וההוכחה . אנשי מכבי תל אביב ובראשם יו"ר המועדון עו"ד שמעון מזרחי והמאמן רָלְף קְלָיִין כעסו עלי כעורך ראשי של שידורי הספורט בטלוויזיה ויוזם הבדיקה. הדבר נראה ביניהם כמעשה בגידה של הטלוויזיה הישראלית ורשות השידור במכבי תל אביב, זאת שחתמה עמם על הסכם זכויות שידור בלעדיים , ואמורה לקחת את הצד של מכבי ת"א ברגעי מחלוקת . שניהם דיברו אלי בטון חריף ועוד איזה טון מתלהם, בחרי אף ממש, וטענו ש- FIBA (התאחדות הכדורסל הבינלאומית) עלולה להשתמש במסמך הטלוויזיוני כדי לקיים משחק חוזר עם סקוויב קאנטו. להשערה הזאת שלהם לא הייתה כל אחיזה במציאות מפני שמצלמות הטלוויזיה טרם הפכו ל- "מצלמות שופטות" כמו בעת הנוכחית ב- Euroleague, ובעצם השופטים טועים כפי שהשחקנים טועים. טעויות השיפוט הן חלק מהתמודדות. טקסט מסמך : יום ראשון – 31 בינואר 1982 . העיתון "ידיעות אחרונות" מדווח לקוראיו על פעולת השחזור של הטלוויזיה הישראלית הציבורית בתוכנית "מבט ספורט" במוצ"ש 30 בינואר 1982 הקובעת כי הסל של ההשחקן איטלקי צ'ארלס קיופק היה חוקי . (באדיבות "ידיעות אחרונות") . טקסט מסמך : יום ראשון – 31 בינואר 1982 . גם העיתון "מעריב" מספר כי הטלוויזיה הישראלית הוכיחה שהסל של צ'ארלס קיופק היה כשר . (באדיבות העיתון "מעריב") . מר אַרְנוֹן "נוֹנִי" מוֹזֶס (בנו של מר נוֹח מוֹזֶס ז"ל מו"ל "ידיעות אחרונות") והיום מו"ל העיתון בעצמו, היה אז כתב ספורט מן המניין בעיתון של אביו. הוא צפה ב- "מבט ספורט" ונזעק אף הוא (באיחור של יממה) להחמיא ולקשור כתרים למסמך הדוקומנטארי ששודר ב- "מבט ספורט" ולעיתונאות הטלוויזיונית החוקרת שבקעה ממנו, בו נקבע ללא צל של ספק, כי הסַל של צ'ארלס קיופק היה חוקי. ארנון מוזס היה העיתונאי הראשון שניתח בצורה הגיונית את כתבת שִחזור השעון, ושיבֵּח את מדידת הזמן וחשיפת האמת בכותרת שהעניק למאמרו, "טענות סובייקטיביות מול שעון אובייקטיבי" כך שִיוֵוק למאות אלפי קוראיו ב- 1 בפברואר 1982 את הצלחת "מבצע אורלוגין" של מחלקת הספורט . הצטרפות של עיתונאי בעל מוניטין בדרגתו ורמתו של "נוֹנִי" מוֹזֶס לדרך העיתונאית שלי בחקר האמת הייתה חשובה. טקסט מסמך : 1 בפברואר 1982 . זהו קטע העיתון המקורי שהופיע בעיתון "ידיעות אחרונות" ונכתב ע"י ארנון "נוני" מוזס. (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות") . "הפעם ברצוני לחלוק שבחים לאנשי המסך הקטן .בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים הוכיחו לנו אנשי "מבט ספורט" במוצאי שבת את ייחודה של הטלוויזיה. לאחר הפעמים הרבות שבהן חזינו בשמונה השניות האחרונות של המשחק בין מכבי ת"א לסקוויב קָאנְטוּ – אין יותר מקום לספק : מבחינת לוח הזמנים היה הסל של צ'ארלס קיופק חוקי לחלוטין. עם העובדה הזאת אי אפשר להתווכח. הסל נקלע בתום השנייה השביעית ,כאשר השעון החשמלי הורה על מעבר בין השנייה השביעית לשמינית. ההוכחה : כולנו ראינו שעל שעון ה- 30 שניות המותרות להחזקת הכדור בידי קבוצה אחת נשארו לפחות 23 שניות. השופט הצרפתי אישר בתנועת ידו את הסל ורק אח"כ נפסל הסל ע"י המשקיף. הכעס והזעם של האיטלקים מובנים. אנשי מכבי ת"א טוענים מאידך כי נעשתה עבירה על ארל וויליאמס, וכי צ'ארלס קיופק ביצע צעדים לפני הזריקה הגורלית. עם טענות סובייקטיביות כאלה קשה להתווכח כי הן החלטות של השופט. אך שעון ה- 30 שניות הוא אובייקטיבי לחלוטין ותודות לטלוויזיה ראינו שלשום את האירוע במדויק, אפילו כשהנסיבות אינן נעימות במיוחד. חבל שמטעמים בלתי מובנים לא ראינו את סיום המשחק מבעד לשעון 30 השניות כבר ביום חמישי בלילה, או בחדשות בליל – שבת, אך מוטב מאוחר מאשר אף פעם". מכבי ת"א לעומת זאת שללה את מהלך הטלוויזיה שלי. הדפתי את לחצם. "הטלוויזיה הישראלית הציבורית לא עובדת אצל מכבי ת"א. האמת העיתונאית היא נֵר לרגלינו וניצבת מעל כולנו", הבהרתי להם והוספתי, "תפקידנו לגלות ולחשוף אותה גם אם אנחנו מחזיקים בזכויות השידורים ויש חשש כי הדבר יפגע במושא השידור". אנשי מכבי ת"א לא הבינו כיצד האיש שמנווט את שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית לוקח צד ומתייצב נגדם . זהו שלא הייתי נגדם . הייתי בעד הטלוויזיה. מנכ"ל רשות השידור יוסף "טומי" לפיד ז"ל התייצב לחלוטין לטובת העיתונאות שלי. "אנחנו אומנם משלמים להם זכויות שידורים אך איננו מוכרים להם את הזכויות העיתונאיות של הטלוויזיה", אמר לי יוסף "טומי" לפיד באופן אישי, והוסיף , "יואש אלרואי אני כעורך ראשי של הרשות סומך עליך ב- % 100". ה- FIBA אגב לא התערבה. גם לא היה סיכוי שהיא תתערב ותורה על משחק חוזר. גם מבקר הטלוויזיה של העיתון "דבר" טֶדִי פְרוֹיְס שיבח את מבצע שחזור השעון של הטלוויזיה מנקודת מבט של ההגינות הספורטיבית. כותרת מאמרו הייתה, "חידת השנייה האחרונה ה- 2400". הנה הטקסט במלואו . "במבצע ראוי לציון הראתה הטלוויזיה כי שחקן סקוויב קאנטו צ'ארלס קיופק קלע את הסל שלוֹ בשנייה ה- 2400 של המשחק ולא בשנייה ה- 2401. הווה אומר הסל היה חוקי, ולכאורה צריכה הקבוצה האיטלקית להירשם כמנצחת. אולם באותו קטע משוחזר שהוקרן במוצ"ש ב- "מבט ספורט", מצאה הטלוויזיה שעניין מסובך יותר משחשבו קודם לכן. בשִחזור נראה בבירור שקודם לקליעה פגע שחקן איטלקי "באריה השחור" של מכבי ת"א ארל וויליאמס, פגיעה שצריכה הייתה לזכות את הקבוצה הישראלית בשתי קליעות עונשין. הניצחון עשוי היה אפוא להיות גדול יותר בשלוש נקודות. המבצע של צוות "מבט ספורט" והטכנאים ראוי לשבח גם מבחינת ההגינות הספורטיבית. לא כל רשת טלוויזיה הייתה חוקרת תעלומה שעשויה לתעד כישלון של הקבוצה "שלה". לזכות הטלוויזיה יש אפוא לרשום עוד נקודת זכות על עצם המבצע הטכני". הטכנולוגיה הטלוויזיונית שעמדה לרשותי בראשית 1982 הייתה מיושנת ודלה, אך הוכח כי נוכחותם של שעוני הזמן על המסך בשידורים ישירים של משחקי כדורסל חיונית בדיוק כשם שהיא דרושה בעת שידורים ישירים בטלוויזיה של משחקי כדורגל, כדוריד, ולבטח בענפי הספורט האישיים כמו תחרויות הא"ק, שחייה, אִגרוף, תחרויות סקי של גלישת סללום במורד הרים מושלגים ומה לא. השעון הרָץ על המרקע הפך להיות חלק אינטגראלי ומרכיב חשוב כמעט בכל ענפי הספורט המשודרים בטלוויזיה המודרנית. עיקרון הצבת השעון על מסך הטלוויזיה היה חשוב וכך גם הנחיתי את המפיקים והבימאים שלי לפעול. (הצבת שעוני מדידה אלקטרוניים על מרקע הטלוויזיה התרחשה לראשונה באולימפיאדת טוקיו 1964 שם ה- Host broadcaster המקומי רשת הטלוויזיה הציבורית היפנית NHK שיתפה פעולה פורייה ומוצלחת ביותר עם חברת השעונים היפנית רבת המוניטין SEIKO. כמובן שהיום העניין הזה הוא טריביאלי לחלוטין). ב- 28 בינואר 1982 בהיכל הספורט ביד אליהו הייתה הטכנולוגיה של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמונופוליסטית ענייה ודלה. היום בעידן הטלוויזיה הרב ערוצית, יש לזמן, לתוצאה, ולשם המשחק המופיעים ורצים בקביעות על המסך ערך מוסף . הם מאפשרים לאותם הצופים "המזפזפים" לרגע לעבר ערוצים אחרים, לשוב אל תחנת האם המשדרת ישיר את התחרות המעניינת אותם כדי להתעדכן מייד בנעשה במשחק, בתוצאה, וּבזמן שנותר לסיומו. מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה הראשונה בשעתו באירופה להציב כשיטה את שעוני המשחק בשידורים הישירים הביתיים שלה על מסך הטלוויזיה, והשתמשה בהם כסטנדרט שידור שיטתי והכרחי. לשידורי הכדורסל שלנו יצא מוניטין בכל היבשת. רשתות טלוויזיה רבות ביבשת אימצו את פילוסופיית השידור הזאת. שידורי הכדורסל בטלוויזיה ללא שעוני זמן המשחק על המסך, נראו עכשיו כאוסף תמונות עקרות חסרות מתח ועניין. קצב ואופי השידור הישיר השתנו לבלי הכר. מאמץ גדול מאוד ואחריות רבה יותר נדרשו מהבימאים ומהמפיק הראשי שלצדי ששי אפרתי. פאזל השידור הישיר היה מורכב עכשיו מהרבה מאוד פרטים וחלקים בעלי צורות שונות. נדרשו אנשים אינטליגנטיים כדי להפרותו ולהרכיב אותו במהירות לתמונה כוללת אחת. ראה נספח : קטע עיתונות מ- 1 בפברואר 1982 במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות" , פרי עטו של ארנון "נוֹנִי" מוֹזֶס. ראה נספח : קטע עיתונות מ- 1 בפברואר 1982 בעיתון "דבר" (נסגר לפני שנים רבות) של העיתונאי טֶדִי פְרוֹיְס ז"ל. ביום חמישי – 16 בדצמבר 1982 אירחה מכבי תל אביב בהיכל הספורט ביד אליהו במסגרת גביע אירופה את אלופת ספרד ריאל מדריד. שבנו להיכל באותו הרכב. גם מכבי ת"א. למעט אוֹלְסִי פֶּרִי. בראשית יוני 1982 אישרה הממשלה למנכ"ל רשות השידור יוֹסֵף "טוֹמִי" לַפִּיד להתחיל לשדר בטלוויזיה הישראלית הציבורית בצבע. ההחלטה הרשמית סילקה את התופעה הטכנולוגית "המְחִיקוֹן" שהפעילה הטלוויזיה כדי לשדר רק בשחור / לבן (על פי החלטת הממשלה) גם תוכניות בצבע שנרכשו בחו"ל, ואת מכשיר ה- "אַנְטִי – מְחִיקוֹן" שהוחזק בידי חלק מהציבור כדי לראות בצבע את אותן התוכניות ששודרו במקורן בצבע אך יצאו לאוויר בשחור /לבן בשל השימוש במחיקון. יוסף "טומי" לפיד הרשה לי לשכור ב- 16 בדצמבר 1982 את ניידת הטלוויזיה של מט"ח (הטלוויזיה הלימודית) ששידרה בצבע בשל אירוע הכדורסל הנחשב. הבימאי שלי באותו משחק היה יוֹאָב פֶּלֶג ומֵאִיר בֵּן- אָרִי שימש מפקח הטכני של הניידת. יוֹרָם אָרְבֶּל אחז במיקרופון ולצדו ישב הפרשן אריה מליניאק. סביב הספסל של מכבי ת"א בצד הצפוני של ההיכל נוצרה אווירה חשודה בטרם ההתמודדות. החל כבר שלב החימום בהשתתפות שחקני שתי הקבוצות אך אוֹלְסִי פֶּרִי עוד לא התייצב. בעוד אנחנו אנשי קבוצת הטלוויזיה עושים את ההכנות האחרונות לקראת השידור הישיר, הבחנו כי ליד ספסל השחקנים של מכבי ת"א מתנהלת התרוצצות מוזרה וההנהלה בראשות היו"ר עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי, שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי, אַרְיֵה בַּרָנוֹבִיץ', אַמְנוֹן אָבִידַן, וצְבִי רוֹל ז"ל נראית לא שקטה, שרויה במצוקה, ואובדת עצות. חלק מהם נראו מחליפים בדאגה סימני ידיים עם מוֹנִי פַנָאן ז"ל אז האוהד מס' אחד של הקבוצה שישב יחדיו עם רעייתו שָרוֹן היפה שחורת השיער בשורה הראשונה בשער 9 בהיכל בדיוק מאחורי ספסל השחקנים של מכבי ת"א. כולם ניסו לברר להיכן נעלם שחקן הציר הגבוה של המועדון 2.10 מטרים אוֹלְסִי פֶּרִי, ומדוע הוא וחברתו הדוגמנית תמי בן עמי לא הגיעו להיכל. ראינו את רָלְף קְלָיִין ז"ל יורד ועולה חליפות מחדר ההלבשה של מכבי ת"א כשהוא עצבני ומעשן בשרשרת. היעלמותו של אוֹלְסִי פֶּרִי הייתה מוזרה ועוררה סימן שאלה מפני שעֶרֶב קודם לכן ביקר אוֹלְסִי פֶּרִי בחנות ספורט בעיר אשקלון שמקיימת עמו קשרי מסחר וחתם שָם לעשרות מעריצים צעירים שצבאו על החנות . לפתע נעלם מבלי להודיע לאיש ואינו מופיע למשחק כה חשוב. הנהלת מכבי ת"א ביקשה ממשטרת ת"א לשלוח בדחיפות צוות שוטרים לדירתו של אולסי פרי (ברמת אביב) ולדירת חברתו גב' תמי בן עמי ז"ל (בשיכון ל' בצפון ת"א) כדי לברר מה קרה לשחקן הנערץ שגם נשיאי "עֵלִית" מַרְק מוֹשֶבִיץ ואַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ אהבו והעריכו. שני שוטרים הגיעו לדירתו של אולסי פרי (כאמור ברמת אביב) ולדירת חברתו תמי בן עמי (כאמור בשיכון ל' בצפון תל אביב) אך התברר כי דלתות שתי הדירות נעולות והן חשוכות ואיש אינו עונה מהן. התרוצצו שמועות משמועות שונות כי אוֹלְסִי פֶּרִי שחקן אהוב ומקובל על הציבור, משתמש ונגוע בסמים אך לנו לא היו כל הוכחות כי אומנם הדבר נכון. נמנענו מלומר זאת בפרהסיה. גם שום עיתון במדינת ישראל לא העיז לכתוב בגלוי אפילו לא לרמוז כי אוֹלְסִי פֶּרִי משועבד לסמים. בדיעבד התברר כי אוֹלְסִי פֶּרִי התגורר אותו ערב בדירה של חברתו הדוגמנית תמי בן עמי בשיכון ל' ולא חש בטוב. כעורך ראשי ומנווט ראשי של כלל שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית וגם של המִשְדָּר הקונקרטי הזה, לא הרשיתי בשום אופן לשַדָּר יוֹרָם אָרְבֶּל למסור לצופים אינפורמציה בלתי בדוקה כי חסרונו של אוֹלְסִי פֶּרִי קשור לסמים. אפילו לא ברמז. לא היו לי כל הוכחות ואין זה מתפקידה של הטלוויזיה (במקרה הקונקרטי מחלקת הספורט) להוציא את דיבתו רעה. כעורך ראשי ומפיק ראשי של כלל שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית הציבורית, וראשית דבר כאדם וכעיתונאי, הייתי כפוף לעקרונות העיתונאיים של "מסמך נקדי". הרי היה לי קל מאוד לכתוב ידיעה כי אולסי פרי לוקח סמים ולהורות ליורם ארבל לשדֵר אותה. מכבי ת"א היה מועדון סגור וחבריו שומרי רָז ונאמנים באופן מוחלט ליו"ר שלהם שִמְעוֹן מִזְרָחִי. שום אינפורמציה כזאת או אחרת לא דלפה. יכולנו רק לשער בינינו את הסיבות להיעדרו של אוֹלְסִי פֶּרִי אך כעיתונאים לא היו בידינו כל הוכחות. שִמְעוֹן מִזְרָחִי סירב להתראיין לטלוויזיה בטרם המשחק וגם לא בתומו כדי להסביר את אי התיצבותו של שחקן החיזוק השחור. הפרשה נחקרה בדיסקרטיות ע"י הנהלת מכבי ת"א ובראשה היו"ר שִמְעוֹן מִזְרָחִי, מנהל הקבוצה שָמְלוּק מַחָרוֹבְסְקִי, והגזבר אַרְיֵה בַּרָאנוֹבִיץ'. השלושה התייחסו לאינפורמציה כאל סוֹד וטִאַטְאוּ את האירוע המביך הזה מתחת לשטיח. אוֹלְסִי פֶּרִי הוזהר אך לא הוטל עליו עונש חמור. צריך לזכור שהיה בּוֹרֵג חשוב ומרכזי במערך הכדורסל של מכבי ת"א וסייע למועדון מאז 1976 לזכות באליפויות ישראל, גביעי המדינה, ופעמיים בגביע אירופה לקבוצות אלופות. הגירסה הרשמית הייתה כי לקה בשפעת וחומו עלה . מכבי ת"א גברה בלעדיו באותו לילה של יום חמישי – 16 בדצמבר 1982 על ריאל מדריד 99 : 93. אוֹלְסִי פֶּרִי המשיך ללבוש את מדי הקבוצה ובמקביל התדרדר בהמשך הקריירה שלו לפרשיות סמים. מכבי ת"א סלחה ככלות הכל לשחקן המסומם ב- 1982, אך בעונת 1985 – 1984 הגיע הרומן לסיומו . ראה "ידיעות אחרונות" מ- יום שישי – 17 בדצמבר 1982 . קטע עיתונות של "ידיעות אחרונות" . "לאן נעלם אולסי ?" שואלת הכותרת בנימוס . ראה "ידיעות אחרונות מ- יום ראשון – 19 בדצמבר 1982 . עיתון "ידיעות אחרונות" מדווח לקוראיו כי "האבידה נמצאה" בדירתה של חברתו הדוגמנית תמי בן עמי . בכתבה לא הוזכרה הסיבה האמיתית להיעדרו של אולסי פרי . הגירסה המקובלת הייתה כי השחקן חלה בשפעת וחש שלא בטוב . ראה "מעריב" מ- יום שני – 20 בדצמבר 1982 . עיתון "מעריב" . גרסתה של הכתבת גב' רחל פרימור : "אולסי סבל משפעת כבר מתחילת השבוע…" . ראה "הארץ" מ- יום ראשון – 19 בדצמבר 1982 . עיתון "הארץ" . הקריקטורה הראשית של מדור הספורט בעיתון עוסקת במבחן האמיתי של מכבי ת"א בגביע אירופה לקראת המפגש עם הדוב הרוסי . ראה מאמר של כתב "הארץ" מיכאל "מייק" קרנון מטיף מוסר להנהלת מכבי ת"א במאמרו בגין היעדרו של אולסי פרי מהמשחק נגד ריאל מדריד הערבו של יום חמישי – 16 בדצמבר 1982 , אך לא נוגע בסיבה האמיתית להיעלמותו של השחקן . ברור שלא הייתי יכול להגשים את הציווי של הָווֹאַרְד קוֹסֶל “Tell it like it is” למרות הפיתוי העצום. לא נמניתי על מפריחי השמועות, ובהיעדר הוכחות טלוויזיונית בתמונה וקול, אסרתי גם על יוֹרָם אָרְבֶּל להיות רַכְלָן. היעדרו של אוֹלְסִי פֶּרִי ביום חמישי – 16 בדצמבר 1982 מהמשחק נותר בימים ההם תעלומה. כפי שאמרתי קודם לכן היה נוח מאוד ומפתה לשדר למיקרופון כי אולסי פרי מסומם. כולם התלחששו על זה בהיכל הספורט ביד אליהו אולם לאף אחד לא הייתה עדות ראייה, ואיש לא דיבר על כך בגלוי, מה עוד שחברתו הדוגמנית גב' תמי סוככה והגנה עליו ושמרה על הפרטיות שלו מכל משמר. הדלת בדירתה בשיכון ל' בצפון תל אביב הייתה נעולה וסגורה. היא התרחקה מהעיתונאים ומהטלוויזיה הציבורית המונופוליסטית כמו מאש ונעלה את דלת דירתה על בריח. בהקשר לפרשת אולסי פרי המפורסמת ההיא שהתחוללה ביום חמישי – 16 בדצמבר 1982 התפרסמו אז כל מיני רכילויות של כל מיני אנשים בע"פ ובכתב. ביניהן הערכות נכונות וגם בלתי נכונות, כתבות אמת שנשענות על עובדות וכתבות שקר שמבוססות על הרהורי לִבָּם של אומרם, פרי מציאות ופרי דמיון, חצאי אמת וגם פחות מזה. אנשים שהתיימרו להיות עיתונאים, והחזיקו בידם רבע אמת, ביקשו לקשור לעצמם כתרים, ורצו בחוצות העיר וזעקו : "אני הוא העיתונאי הטוב בעולם. אני האיש שראיתי את אולסי פרי מנוטרל במיטתו ישן שנת שיכורים". אני מבקש להפנות אתכם למאמר אחד שפִּרְסֵם העיתונאי שלמה מן (ייגר מאיסטר) ב- 2 בנובמבר 2009 ב- "עין השביעית", 27 שנים אחרי התרחשותו, וזה לשונו. תחילת ציטוט מהמקלדת של שלמה מן : "הסיפור הראשון שמספר משה גרטל התרחש ב- 1982 כשאולסי פרי שחקן הקבוצה לא הגיע למשחק ביד אליהו מול ריאל מדריד. היו"ר שמעון מזרחי סיפר לעיתונאים כי אולסי פרי חולה בשפעת. משה גרטל כתב צעיר, אנרגטי ו- "רודף סנסציות" כדבריו, החליט לגשת לביתו של הכדורסלן ולבדוק בעצמו. משה גרטל : "הגעתי לבית שלו בשיכון ל', הוא היה אז עם הדוגמנית תמי בן עמי. נכנסתי אליו הביתה, קומה שמינית, לא אשכח את זה. הוא שוכב שם כמו מת , מנוטרל לגמרי – לגמרי. צילמתי אותו, חזרתי מייד ליד אליהו ההומה והרוגש, כולם ממתינים לראות אם אולסי יגיע. נכון שאי אפשר היה לשדר את החומר מייד כי זה צולם בפילם, לא בווידיאו כמו היום. אני אמרתי שההשערה שלי שלי שזה בגלל סמים. להגיד שהוא לקח כמות מופרזת של חומרים כאלה ואחרים לא ידעתי ולא יכולתי להגיד אבל הוא היה מנוטרל ישן שנת שיכורים. אבל גם את הידיעה על מצבו לא נתנו לי לשדר, כאילו מה אני מתעסק ברכילות זולה, וזה האנשים שלנו, שלנו. לא הזכירו את זה אפילו. שאלה : מי זה "האנשים שלנו ?". משה גרטל " יואש אלרואי (אז מנהל מחלקת הספורט בערוץ הראשון). לא נעים לי אבל זאת האמת". סוף ציטוט מהמקלדת של שלמה מן. אני כופר לחלוטין באמיתות טקסט הציטוט המופיע לעיל. הערה א' למאמרו של שלמה מן מ- 2 בנובמבר 2009 ב- "העין השביעית" א. משה גרטל : תאמר לי כיצד זה גב' תמי בן עמי ז"ל הסכימה למכור את כבודו של החבר שלה אולסי פרי שהיא כה אהבה ולהשפיל אותו דווקא מולך ומול מצלמת הטלוויזיה שלך…? ב. משה גרטל : הרי תמי בן עמי ז"ל נעלה את דלת דירתה בפני אנשי המשטרה שבאו לחפש את אולסי פרי. הדירה הייתה חשוכה והיא לא ענתה לשוטרים. אז כיצד זה קרה שהיא פתחה את הדלת דווקא לך ובפני כל צוות הטלוויזיה שלך…? בעוד היא מפקירה בכך את אהדתה והוקרתה לגבר של חייה שמוטל חסר הגנה על מיטתה…? הרי אין מעשה מטריד ומשפיל מזה לחשוף את אולסי פרי בשיא חולשתו בפני עדשת מצלמת הטלוויזיה הישראלית הציבורית מבלי לשאול את הסכמתו לכך. ג. משה גרטל : האם אני ככותב המאמר יכול לקבל את שֵם הצלם, שֵם המקליט, ושם התאורן שהשתתפו בהכנת הכתבה על אולסי פרי ושהו בדירתה של גב' תמי בן עמי יחד עמך באותו לֵיל חמישי של 16 בדצמבר 1982…? ד. משה גרטל : הרי ידוע כי הזמנת ציוותי צילום ב- 1982 בטלוויזיה הישראלית הציבורית לצורכי צילום חדשות, ממש כמו היום – כפופה להליך ביורוקרטי של הזמנה מראש – אז כיצד זה עמד דווקא לרשותך פתאום צוות פילם באותו לֵיל חמישי של 16 בדצמבר 1982 מבלי שהזמנת אותו מראש…? הרי לא ידעת למפרע כי אולסי פרי יהיה מנוטרל במיטתה של גב' תמי בן עמי ז"ל…? ה. ושאלה אחרונה משה גרטל : אתה מאשים את יואש אלרואי שלא הסכים להתעסק עם רכילות זולה וכו'…והוא שגנז את כתבת הפילם שלך…אז OK משה גרטל, יואש אלרואי לא היה האינסטנציה הראשית ולא מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבוריתב- 1982. טוביה סער היה מנהל הטלוויזיה ויוסף "טומי" לפיד היה מנכ"ל רשות השידור…מדוע אם כך לא פנית להיררכיה הגבוהה ביותר בטלוויזיה הישראלית הציבורית וברשות השידור כדי לדווח להם שאתה אוחז בידך כתבת פילם סנסציונית בה נראה אולסי פרי מוטל חסר ישע על מיטתה של תמי בן עמי…? מדוע לא סיפרת לטוביה סער ויוסף "טומי" לפיד כי יואש אלרואי לא מאפשר לך לשדר את חומר הפילם הדרמטי שאתה מחזיק בידך…? מדוע הכתבה המרעישה שלך אם הייתה כזאת לא שודרה לפחות ב- "יומן השבוע" למחרת בליל שישי ב- 17 בדצמבר 1982…? מדוע אם ככה, הכתבה הזאת לא שודרה בכלל מעולם בטלוויזיה הישראלית הציבורית…? ושוב הייתי מבקש לדעת מי היו אנשי צוות הצילום שלך ? מי היה הצלם שלך , מה שמו של המקליט בצוות , ומי היה התורן – חשמלאי בצוות…? הערה ב' למאמרו של שלמה מן מ- 2 בנובמבר 2009 ב- "העין השביעית" כל אחד אחד שקורא את הפוסט הזה אודות כותב המאמר העיתונאי שלמה מן ב- 2 בנובמבר 2009 ב- "העין השביעית" ולמושא המאמר שלו העיתונאי משה גרטל – רשאי להסיק את מסקנותיו ולהתייחס אל שניהם, אל הכותב והמרואיין, כהבנתו. האם זו אמת ו/או אינפורמציה מופרכת. השאלה הגדולה היא כיצד עורכי "העין השביעית" מסכימים להוציא לאור מוצר כל כך ירוד ולא אמין. תאמרו לי אתם עורכי "העין השביעית", האם זה הגיוני שגב' תמי בן עמי ז"ל הייתה מסכימה לחשוף את החבר האָהוּב שלה אוֹלְסִי פֶּרִי מוטל על מיטתה בביתה הפרטי חסר ישע והגנה בפני משה גרטל וצוות הטלוויזיה שלו, ובכך להשפיל אותו עד עפר, ועוד מבלי לבקש את הסכמתו לכך… ??? לפני רבע מאה של שנים, ב- 22 ביוני 1986, הבקיע דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה בעל הכריזמה האלוהית שער שנוי במחלוקת ספק בראשו ספק בידו במשחק ארגנטינה – אנגליה בשלב רבע הגמר במונדיאל מכסיקו 86'. זה קרה בדקה ה- 51 באִצטדיון ה- "אַצְטֶקָה" במכסיקו סיטי. השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן יצא להדוף כדור גובה שהתעופף כ-7 מטרים משערו, אך דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה שניתר יחד עִמו הקדים אותו וכבש. המשחק הזה הועבר בשידור ישיר ממכסיקו לירושלים ע"י הטלוויזיה הישראלית הציבורית יחדיו עם עוד 110 רשתות טלוויזיה בתבל. יוֹרָם אָרְבֶּל היה השַדָּר שלי בעמדת השידור שלנו ב- "אַצְטֶקָה". אני הופקדתי ושימשתי העורך הראשי והמפיק הראשי של מבצע השידורים הישירים של מונדיאל מכסיקו 1986 מטעמם של מנכ"ל רשות השידור אורי פורת, מנהל הטלוויזיה חַיִים יָבִין, ומנהל חטיבת החדשות יָאִיר שְטֶרְן . מקום מושבי כבַּקָּר השידור היה ב- IBC מרכז השידורים הבינלאומי (ראשי תיבות של International Broadcasting Center) במכסיקו סיטי. שופט המשחק הטוניסאי עָלִי בֵּנָאסֶר שניצב כ- 15 מטרים מהאירוע לא הבחין במעשה חריג כלשהו ואישֵר את השער. ארגנטינה צעדה ביתרון 0:1. בעוד השופט נפנה למרכז המגרש מחו האנגלים נמרצות וטענו שהקפטן הארגנטיני כבש את השער באגרופו ולא בראש. זה לא עזר להם. ניידת השידור של קבוצת השידור המיוחדת הטלוויזיונית המכסיקנית של "1986 TELEMEXICO" מי ששימשה ה- Host broadcaster הבינלאומי של המונדיאל ההוא ב- 1986 הריצה מייד שלושה הילוכים חוזרים ממוחשבים בזה אחר זה משלוש זוויות צילום שונות : מצלמת קו 16, מצלמה אחורית שהוצבה מאחורי השער האנגלי, ומצלמה מהזווית ההפוכה לבדיקת האירוע. בתום ההילוך החוזר השלישי אִבְחֵן השַדָּר יוֹרָם אָרְבֶּל את השערורייה וניסח טקסט מדויק בן 12 מילים בלבד, "לא יכול להיות שהראש של מאראדונה עלה גבוה יותר מהידיים של שילטון". מובן מאליו כי איכות הטקסט המזהיר של יוֹרָם אָרְבֶּל בשידור ישיר היה מותנה בכמות אמצעי השידור וטיב הטכנולוגיה והבימוי שסיפקה לו קבוצת "1986 TELEMEXICO". הטקסט הטלוויזיוני ומכשירי הטלוויזיה הפכו את דְיֶיגוֹ אָרֱמַאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה לעבריין. דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה הכניע את שופט המשחק עֶלִי בֵּנָאסֶר ואת השוער האנגלי פִּיטֶר שִילְטוֹן אך לא את 12 מצלמות הטלוויזיה שנכחו ב- "אַצְטֶקָה" וגם לא את יורם ארבל. הקפטן הארגנטיני דְיֶיגוֹ אַרְמָאנְדוֹ מַארָאדוֹנָה הודה בסיום המשחק בריאיון עיתונאי בכיבוש השער בידו אך ניסח זאת באמצעות אמירה תיאולוגית מבריקה שהותירה לוֹ לצאת בשלום מהסבך המוסרי. "Era la mano de dios" (זאת הייתה יד האלוהים), השיב למקטרגים. הייתי שָם כשיוֹרָם אָרְבֶּל מילא את הציווי של הָווֹאַרְד קוֹסֶל , “Tell it like it is” בסיוע טכנולוגיית הטלוויזיה המכסיקנית. אנחנו בטלוויזיה הישראלית הציבורית בירושלים יכולנו ב- 1986 רק לחלום על איכות ציוד טלוויזיה כפי שעמד לרשות TELEMEXICO. ראה הספר "למילים יש וויזואליה משלהן" במסגרת הסדרה בת 13 הספרים אודות התפתחות שידור הספורט, החדשות, והתיעוד בטלוויזיה הבינלאומית והישראלית מ- 1884, וקרויה : "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה". טקסט תמונה : 22 ביוני 1986. מונדיאל הכדורגל של מכסיקו 86'. אחת התמונות החשובות ביותר בהיסטוריה של צילום תחרויות הספורט בטלוויזיה. מצלמות הטלוויזיה של TELEMEXICO לוכדות את קפטן ארגנטינה דייגו ארמאנדו מאראדונה בקלקלתו. שופט המשחק הטוניסאי עלי בנאסר ניצב קרוב לאירוע אך לא הבחין במעשה הרמאות של גאון הכדורגל הארגנטיני שניצב אליו בפרופיל כשידו השמאלית מוסתרת, ואישר את השער. דייגו ארמאנדו מאראדונה הכניע את שלישיית השופטים ואת שוער אנגליה פיטר שילטון אך לא את המצלמות המכסיקניות וגם לא את שדר הטלוויזיה הישראלית יורם ארבל . (באדיבות קבוצת הטלוויזיה המכסיקנית המיוחדת "1986 TELEMEXICO". ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). ביום ראשון – 19 במארס 1989 אירחה נבחרת ישראל את נבחרת אוסטרליה בכדורגל באצטדיון ר"ג במסגרת קדם גביע העולם של איטליה 90'. בדקה ה- 71 של המשחק כבש השחקן האוסטרלי צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס את שערו של השוער הישראלי בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג מבעיטה חופשית ממרחק של 28 מ'. מול צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס המסוכן הציב בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג חומה דלילה ורשלנית. מפני שלא הבין דבר באווירודינמיקה של הכדור כפה על עצמו החלטה שגויה לחלוטין ולא אינטליגנטית בעליל, משהעמיד את החומה שלו במקום הלא נכון, וגם התייצב חסר ידע במקום הלא נכון בשערו. צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס ניצל את המיקום המוטעה של החומה והשוער ועקף בקלות את הקיר הבלתי יעיל. הכדור חדר לשער ובוני גינזבורג נכנע מייד. רב אומן הטקסט יוֹרָם אָרְבֶּל הפיק בשידור ישיר את הסלוגאן המפורסם הבלתי נשכח שלוֹ, "ככה לא בונים חומה". הביטוי הנפלא יצר מומנטום אך הוא לא היה מדויק לחלוטין בפרטיו . בעיטות חופשיות בכדורגל והמאבק בין הבועט לבין החומה ושוערה הן אתגר צילום טלוויזיוני מרתק . לא צריך להיות מומחה בפיסיקה ומתמטיקה כדי להבין את עיקרון כוח העילוי הפועל על כנף של מטוס בעת ההמראה וכדי לדעת כי אותו "כוח עילוי" הוא אפקטיבי ומשפיע על מעוף הכדור שנבעט בכוח רָב לעבר השער ונַע במהירות ממוצעת של 100 קמ"ש לפנים אך בגלל סחרורו (במקרה של צ'ארלי יאנקוס – מימין לשמאל) פועלים עליו כל העת כוחות אווירודינאמיים המטים אותו ממסלולו הצפוי. ואומנם הדוּ קְרָב צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס – בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג ב- 19 במארס 1989 באִצטדיון ר"ג התבסס על עקרונות הפיסיקה וחוקי המתמטיקה והניב רֶצֶף תמונות (Sequence) טלוויזיוניות דרמטיות. לדאבון לֵב עשה השוער הישראלי ברגע הזה את כל הטעויות האפשריות ונִיגַּף. הכדור שנבעט ע"י צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס עבר את הדרך של 28 מטרים בתוך שנייה אחת בדיוק, וחדר לשער ליד הקורה הימנית (מנקודת ראותו של הבועט) . ראה שני הספרים עבי הכרס שחקרתי וכתבתי "סמן ימני" ו- "למילים יש וויזואליה משלהן" המתייחסים בהרחבה לתופעת האווירודינמיקה של הבעיטה החופשית במשחק הכדורגל , ומסבירים גם את חוסר מעורבותם של שני מאמני הנבחרת הצמד יעקב גרונדמן ז"ל ויצחק שניאור ז"ל, שלא הכינו את שיעורי הבית שלהם לקראת ההתמודדות נגד אוסטרליה. השוער בוני גינזבורג ומאמניו היו חסרי מודיעין מינימאלי ולא ידעו אפילו כי צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס בועט ברגל ימין בלבד ולכן יכול לסובב את הכדור החופשי הנייח רק לכיוון הקורה הימנית (מנקודת מבטו . השמאלית מנקודת מבטו של השוער). כל השלושה, השוער ושני המאמנים – נכשלו מכל היבט בהצבת החומה ובניינה ושילמו את המחיר . צריך להתבונן ב- Sequence הזה כולו כדי להבין מדוע האמירה הכפולה, "ככה לא בונים חומה, אמרתי לכם, ככה לא בונים חומה", נחרתה בזיכרון הקולקטיבי. מאידך היא כללית מידי, איננה קונקרטית, ולא מדויקת מספיק. האָשָם הראשי מוטל על השוער בוני גינזבורג. הוא היה המתכנן, הארכיטקט, והבנאי. האַשָם מִשְנִי מופנה לשני המאמנים יַעֲקב גְרוּנְדְמַן ויִצְחָק שְנֵיאוּר. הצבת חוֹמָה וגודלה מול בועט מיומן דורשת מחשבה, תרגול מוקדם, ותכנון מראש קונקרטי, ולגופו של כל מקרה. בניית חוֹמָה איננה אקסיומה. כדאיות הקמתה מותנה באופי וכישרון השחקן הַבּוֹעֵט, באיזו רגל הוא בועט, מרחק הכדור מהשער, ומיקומו הגיאוגראפי ביחס לשער. תבוסתו של בוני גינזבורג מול צ'ארלי יאנקוס היא כרוניקה של טרגדיה ספורטיבית ידועה מראש והייתה עניין של זמן בלבד. השוער הישראלי הובס. בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג המאוכזב סילק את הכדור של צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס מרשתו ובעט אותו בייאוּש לעבר מרכז המגרש. רואים זאת היטב בסרט הצילום. הוא אפילו לא היה יכול לבוא בטענות לעצמו או לחומה שלו. לא היו לוֹ את הכלים להתגונן כהלכה מפני שלא היה לוֹ צֵל של מושג קלוש בפיסיקה של הבעיטה החופשית ובאנטומיה התנועתית של רגל ימין של צ'ארלי יאנקוס שסובבה את הכדור. טקסט תמונה : עשור ה- 80 של המאה שעברה. Grand Master יורם ארבל גאון הביטוי בשידור ישיר, ושדר הכדורגל הטוב ביותר בתולדות הטלוויזיה בישראל בכל הזמנים. אולם רק בבתנאי שמערכת עיתונאית איתנה ורצינית עוטפת אותו. (צילום ותיעוד יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הבעיטה החופשית בכדורגל היא מַדָּע. הרֶגֶל איננה אֵיבָר מדויק כמו היָד אך מספיק מוקפדת ומְיוּמֶנֶת (וגם חזקה) כדי להפריד כוחות בעת הבעיטה בכדור : כוח אחד משגר ומניע אותו בעוצמה לפנים ומעניק לו כיוון. הכוח השני מסחרר אותו. היחס בין משקלו של הכדור הנבעט להיקפו חושף אותו בעת תנועתו המהירה באוויר לכמה השפעות אווירודינמיות המסכנות מאוד את השוערים (ההסבר נמצא בכל ספר פיסיקה אלמנטארי) בעיקר כשמדובר בבעיטות חופשיות מסוחררות מטווחים של 30 –16 מטרים. לכן גם הצבת החומה היא מדע. חקר השחקן הבועט ואיסוף מודיעין אודות הרגל הבועטת החזקה שלו הכרחי כדי לדעת מראש לאן יסוחרר הכדור, וכיצד יש להציב את החומה מולו או מול כל בועט ספציפי. ב- 14 במארס 1989 חמישה ימים טרם בואה לישראל לפני המשחק באצטדיון ר"ג, ערכה נבחרת אוסטרליה משחק אימון באתונה. צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס כבש שער בבעיטה חופשית ממצב דומה לזה שכבש נגד בּוֹנִי גִינְזְבּוּרְג . הזמנתי את צֶמֶד המאמנים יעקב גרונדמן ויצחק שניאור לעלות לירושלים לצפות ב- Item הקצרצר שקיבלנו מהטלוויזיה היוונית הציבורית ERT ואשר חשף את סוד כוחו של צָ'ארְלִי יָאנְקוֹס כבועט בעיטות חופשיות מוכשר ובעל ניסיון של נבחרתו. שניהם סירבו. דְיֶיגוֹ אָרְמַאנְדוֹ מַאָראדוֹנָה היה הראשון שהפך בראשית עשור ה- 80 של המאה שעברה את הבעיטה החופשית במשחק הכדורגל באופן שיטתי לכלי נשק קטלני. שחקנים רבים לפניו וגם אחריו, ישראליים ובינלאומיים, קנו אף הם מוניטין בתחום המומחיות הקונקרטי הזה : יהודה שהרבני, אורי מלמיליאן, מרדכי שפיגלר, רן בן שמעון, ריינר בונהוף, דייויד בקהאם ורבים אחרים. ובימינו אנו כמובן ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. ביום חמישי – 18 באפריל 1996 העבירה הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בשידור ישיר מהיכל הספורט ביד אליהו את משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל בין קבוצות מכבי ת"א והפועל ירושלים. הבימאי בניידת השידור היה אמנון אוסמן והמפיק שלי בניידת היה ששי אפרתי. מפקח הקוֹל והאחראי על הקונסולה בניידת היה אמנון אלטשולר. את אוּרִי לֵוִי הצבתי כשַדָּר המשחק . זה היה כבר שֵש שנים מאז שיורם ארבל נטש אותנו. לצִדוֹ של השַדָּר ישבו שני הפרשנים דֵיְיוִיד בְּלָאט וגָדִי קֵידָר. אני ניהלתי כהרגלי את השידור הישיר מעמדת הפיקוד שלי במגרש ליד שני הפרשנים. המאמן צבי "צביקה" שרף הוביל את מכבי ת"א הפייבוריטית בעת ההיא ובתפקיד מאמן הפועל ירושלים שימש פִּנְחַס "פִּינִי" גֵרְשוֹן יחדיו עם עוזרו אֶרֶז אֶדֶלְשְטַיְין. היינו בעלי ניסיון רב בכיסוי משחקי כדורסל בהיכל הספורט ביד אליהו. הטובים באירופה בעת ההיא. לכן הסתפקתי בשתי הוראות נשנות וחוזרות שלי בתדריך הסופי והאחרון לציוותי הצילום והמקליטים כשעתיים בטרם השידור הישיר : "אין להפר אותן בשום פנים ואופן . הן פק"ל (פקודות קבע ללחימה בז'רגון הצבאי)". הפקודה הראשונה הייתה לאנשי הקול על הפרקט המצוידים במיקרופונים "GUN MIC" להיצמד בפסקי הזמן למאמני שתי הקבוצות והשחקנים כדי לשמוע את ההוראות ולהאזין למלחמת המוחות בין צביקה שרף למתחרהו פיני גרשון. וגם לאמנון אלטשולר האיש המופקד על הקונסולה בניידת השידור הגדולה. "תהיה ערני ותגביר את עוצמת ה- Sound בעת פסקי הזמן", הוריתי לו. עמדו לרשותנו עֶשֶר מצלמות, חמש יחידות VTR לצורך הילוכים חוזרים איטיים, וכאמור גם שני מיקרופונים גדולים, ארוכים, ורגישים מסוג “Gun – Mic” מותקנים על מוט, אחד לכל קבוצה, המיועדים להאזנה וקליטת קולות מרחוק. הפקודה השנייה הייתה לחבר כל הזמן את שעוני המשחק (מונים את הזמן ב- Count down) למצלמה המובילה (Leading camera), בעיקר על מנת לפתור את בעיית חוקיות הסלים הנקלעים בשנייה האחרונה של המחצית הראשונה ו/או בשניית הסיום של המשחק. חוֹק משחק הכדורסל קובע כי אם הכדור עזב את יד השחקן בדרכו לסַל בטרם הגיע שעון ה- Count down של המשחק לנקודת 00 : 00 – ייחשב הסל כ- כשר. טקסט תמונה : 18 באפריל 1996 . היכל הספורט יד אליהו. משחק הגמר על גביע המדינה בין קבוצות הפועל ירושלים ומכבי ת"א. ה- Time out המפורסם והמסוקר בצורה הטובה ביותר ע"י הטלוויזיה הישראלית – ערוץ 1. פיני גרשון מאמן הפועל ירושלים (בחולצה לבנה במרכז) נוטל פסק זמן 25 שניות לפני תום משחק הגמר על גביע המדינה בכדורסל נגד מכבי ת"א בשעה שהתוצאה היא שוויון 65 : 65 . משמאל נראה עוזר המאמן שלוֹ ארז אדלשטיין . בין פיני גרשון לארז אדלשטיין מציץ ראשו של ה- Soundman (איש הקוֹל) של הטלוויזיה הישראלית סמי עומר הנדבק ממש לספסל הפועל ירושלים ומכניס את מוֹט ה- Gun mic שלו כדי לקלוט את השיחה בין המאמן לשחקנים . פיני גרשון מוריד הוראות אחרונות לשחקניו עדי גורדון (מימין) , פפי תורג'מן , ודורון שפע. מימין למעלה נראה ציון ננוס כתב גלי צה"ל דוחף את המיקרופון לכיוונו של פיני גרשון . עדי גורדון דחה מכל וכל את הוראות מאמנו וביקש להציב פתרון משלו להשגת הניצחון . מיקרופון ה- Gun Mic של סמי עומר והמצלמה של יורם מנדלבאום תיעדו את האירוע החד פעמי בצורה מאוד ברורה וללא דופי . זאת הייתה טלוויזיה במיטבה . מחלקת הספורט הביאו לצופי הטלוויזיה שלה מסמך מרתק . צופי הטלוויזיה יכלו לשמוע היטב את הוראותיו המדויקות של המאמן פיני גרשון ואת ביטולן ע"י עדי גורדון. עדי גורדון נטל אחריות אישית והוביל את הפועל ירושלים לניצחון היסטורי בדרכו שלו , כשקלע סל ניצחון 2 שניות לפני שריקת הסיום , וקבע את התוצאה 67 : 65 . (ה- Frame לקוּח מתוך סרט ה- Video המקורי . באדיבות ערוץ 1) . לא תיארתי לעצמי בראשית המשחק כי 25 שניות לפני תום ההתמודדות הדרמטית וההפכפכה יְסָמֵן לוח התוצאות שוויון 65 : 65. במצב הזה ביקש מאמן הפועל ירושלים פסק זמן. שני הצלמים התחתונים מתחת לסלים, שמוליק בַּרְעַם בסַל הצפוני והמקליט שלו מַנוּ יחזקאלי המיועדים לכסות את מכבי ת"א ויורם מנדלבאום בסַל הדרומי יחדיו עם המקליט סַמִי עוֹמֶר המיועדים לכסות את הפועל ירושלים – חשו למלא את תפקידם. הנהלת מכבי ת"א בראשות שִמְעוֹן מִזְרָחִי והמנהל מוֹנִי פַנָאן מנעו מהמקליט מַנוּ יחזקאלי להתקרב לאזור התכנסות השחקנים ב- Time out. לא ניתן היה להאזין להוראותיו של המאמן צביקה שרף שראה בהתקבצות השחקנים סביבו כֶּנֶס סודי של השב"כ ותמיד חשש מהדלפות. הוא ירא את מיקרופון הטלוויזיה. הכל היה סודי ובלתי נגיש אצל מכבי ת"א. יו"ר הפועל ירושלים דני קליין היה יותר גמיש ופחות לחוץ. יורם מנדלבאום ז"ל וסַמִי עוֹמֶר נעמדו באין מפריע ליד המאמן פיני גרשון, עוזרו ארז אדלשטיין, ושחקני הקבוצה והצליחו לתעד תיעוד מלא, ברור, וקלאסי את גיבורי העלילה ואת תמליל ה- Time out הדרמטי. המיקרופון (Gun Mic) הסמוך קלט כל מילה ומילה. במהלך שישים השניות של פסק הסמן התברר כי התדרוך של פיני גרשון חשוב אך הוראותיו הסותרות של רכז המשחק עדי גורדון ואישיותו כציר מרכזי וקפטן חשובים יותר משל מאמנו ובעלות משקל עודף. זהו מסמך טלוויזיוני נדיר ומזהיר של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את ה- Time out הגדול, המפורט, והנצפה ביותר בהיסטוריה של הכדורסל בארץ בסופו לקח עַדִי גוֹרְדוֹן את העניינים והאחריות לידיו, הפר לחלוטין את הוראותיו של מאמנו פיני גרשון, וניצח את מכבי ת"א בעצמו ולבדו בשתי השניות האחרונות בסל מכריע שלו בתוצאה, 67 : 65 (ראה פירוט התמליל בהמשך הספר "הקשר הסימביוטי"). ההפקה העניקה לשַדָּר הראשי אורי לוי ושני פרשניו דֵיוִויד בְּלָאט וגָדִי קֵידָר את הכלים הנחוצים כדי למלא את הציווי שציווה על כולנו הווארד קוסל בשעתו, “Tell it like it is”. ב- 30 במאי 2008 העביר ערוץ 10 בשידור ישיר את המשחק המכריע על אליפות המדינה בכדורסל בהיכל "NOKIA" בין קבוצות מכבי ת"א והפועל חולון. השדר היה יוֹרָם אָרְבֶּל ופרשנו עוֹפֶר שֶלַח. הבימאי בניידת השידור היה רְאוּבֵן "רוּבִיק" פּוֹדְגוֹר. 6 שניות לפני סיום המשחק הובילה מכבי ת"א 72 : 71 מסל של נִיקוֹלָה וִויצִ'יץ' . מאמן הפועל חולון מִיקִי דוֹרְסְמַן נזעק וביקש Time out. שחקני מכבי ת"א בטוחים בניצחונם התקבצו סביב מאמנם צביקה שרף . זהו רגע דרמטי לו מייחלת כל רשת טלוויזיה באשר היא. שלושת רבעי מליון צופי טלוויזיה נצמדו למרקע וביקשו להאזין למלחמת המוחות בין שני המאמנים מיקי דורסמן וצבי שרף. זהו מבחן טכנולוגי עליון של כל צוות טלוויזיה המתעד משחק כדורסל , לבטח בשידור ישיר. ההפקה הרדודה של ערוץ 10 נכשלה כישלון קולוסאלי בהבאת קולות והוראות המאמנים. המצלמות היו שָם אך לא המיקרופונים. בתום ה- Time out ניגש שחקן הפועל חולון מַאלִיק דִיקְסוֹן לקו מחצית המגרש כדי לחדש את המשחק. נותרו 6 שניות לשריקת הסיום של המשחק. בעוד מאליק דיקסון מתכונן לשגר פנימה את כדור החוץ התקרב אליו חברו דֶרֶק קֶמְפְּבֶּל על מנת לקבל את הכדור. וִויל בַּאיְינוּם שחקן מכבי ת"א שמר על מָאלִיק דִיקְסוֹן ודֵייוִיד בְּלוּטֶנְטָאל נצמד לדרק קמפבל. שני השחקנים החולוניים ביצעו תרגיל בסיסי של “Give and go” והערימו בקלות על שומריהם. מַאלִיק דִיקְסוֹן כידרר במהירות וללא הפרעה לעבר רחבת הסל מכבי ת"א ושנייה אחת לפני הסיום קלע את סַל הניצחון מעל ידיו המושטות של טֶרֶנְס מוֹרִיס. 72:73 לפועל חולון שזכתה באליפות הליגה. מִיקִי דוֹרְסְמַן קנה לעצמו לפרק זמן קצוב ומסוים – תהילת אֶרֶץ. מאמן מכבי ת"א צביקה שרף שוב נכשל בשניות האחרונות במשחק צמוד שווה כוחות. אבל הכישלון הגדול ביותר בשניות הסיום היה של ערוץ 10. לעולם לא נדע אילו הוראות חילק מיקי דורסמן לשחקניו באותו פסק הזמן שש שניות לפני סיום המשחק בו שיחק שח-מט בצורת כדורסל נגד צביקה שרף. אף פעם גם לא נדע מה נאמר בתדריך האחרון של צביקה שרף לשחקניו ומה הייתה תשובתו לקרב המוחות שניהל נגדו מיקי דורסמן. הייתי כבר רחוק מהביזנס הזה של הטלוויזיה. בשנת 2008 שימשתי מרצה באוניברסיטת חיפה בפקולטה למדעי הרוח בראשות פרופסור מנחם מוֹר . כישלון ערוץ 10 הציף אותי בזיכרונות וגעגועים לימים בהם ניהלתי, ערכתי, והפקתי אלפי הפקות של שידורי טלוויזיה – ארציות ובינלאומיות , ביניהן את מאות השידורים הישירים של משחקי קבוצת הפאר של מכבי ת"א בליגת הכדורסל הישראלית ובגביע אירופה בשנים 2002 – 1980. כמו דָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי הייתי נאמן עד למאוד לציווי של שַדָּר רשת הטלוויזיה האמריקנית הָווֹאַרְד קוֹסֶל , “Tell it like it is”. היינו הטובים ביותר באירופה. הולדת יחסי הגומלין ב- 1970 בין רשות השידור לבין מועדון הפאר בכדורסל של מכבי ת"א וראשית הקשר הפילנטרופי ב- 1971 בין חברת "עלית" לבין מכבי ת"א. הופעתם ב- 1969 של יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי ומנהל הקבוצה מר שמואל "שמלוק" מחרובסקי. המו"מ הכספיים של הטלוויזיה הישראלית הציבורית עם המועדון לצורך שידור ישיר של המשחקים היו קשוחים ולא תמיד מקור לאושר וגאווה. השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בטלוויזיה היו במשך שנים רבות מאז ראשית עשור ה- 70 וגם בשנות- 80 ותחילת שנות ה- 90 סוד ציבורי כמוס. המועדון חשש כי פרסומם יבריח את קהל האוהדים מהיציעים וישאיר אותו בבית. החשש התגלה כמופרך אך מכבי ת"א סירבה לוותר . סעיף הפרסום בחוזה הוליד חיכוכים קשים בין הטלוויזיה הישראלית למכבי ת"א. דבר פרסומם המוקדם של שידורי מכבי ת"א בטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, ה- Promotion שלהם וה- Built up סביבם, השתנה רק עם מינויו של מוטי קירשנבאום למנכ"ל רשות השידור באפריל 1993. שחקן הכדורסל האגדי היהודי-אמריקני טַל בְּרוֹדִי עלה לישראל מטְרֶנְטוֹן – ניו ג'רסי ב- 19 באוקטובר 1966 בהיותו בן 23 . אוהד מושבע של המועדון אַמְנוֹן שְלָאִין הביא אותו במכוניתו היישר מנמל התעופה לוֹד למגרש המרצפות היָשָן של מכבי ת"א ליד קולנוע "אוריון". הגעתו הייתה סנסציונית ומאות אוהדים המתינו לו במקום. טל ברודי לבש מאות פעמים את גופייה מספר שֵש של מכבי ת"א וגם את מדי נבחרת ישראל . עשר שנים לקח לוֹ להוביל את מכבי ת"א אל הפסגה האירופית . ב- 7 באפריל 1977 ניצחה מכבי ת"א בראשות הקפטן שלה טל ברודי בבלגרד במשחק הגמר על גביע אירופה לקבוצות אלופות את הקבוצה האיטלקית מוֹבִּילְגִ'ירְגִ'י וָוארֶזֶה 77:78 וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע הנכסף. טַל בְּרוֹדִי הוא גדול שחקני הכדורסל של מכבי ת"א בכל הזמנים באישיותו וכשרון המשחק שלוֹ. הוא המוביל, הסוחף, ואחד מאבות המורשת המפוארת. הוא מבין האנשים כספורטאי וגם כאדם שהשפיע עלי ביותר ב- 35 שנותיי בתעשיית הטלוויזיה. כשהיה נער בביה"ס התיכון בטרנטון אמר עליו מאמנו פְרֶד פְּרָיְיס בשיחות התחקיר עמי : "טַל בְּרוֹדִי היה לא רק נער מוכשר מאוד בתחום הקונקרטי של המשחק אלא ניחן באופן יוצא דופן בדבקות במשימה ובכך הפך למנהיג. פעם הייתה סופת שלגים בטרנטון והעיר נסגרה לחמישה ימים. זה לא הפריע לטל ברודי ליטול מָקוֹש ולפנות את הקֶרַח מחלון אולם הכדורסל של בית הספר ולהשתחל דרכו כדי להתאמן לבדו בקליעה לסל. אף אחד חוץ מטל ברודי לא העז לצאת מפתח ביתו בסופת שלגים כזאת. טקסט תמונה : 1959. טרנטון – ניו ג'רסי. טל ברודי בן 16 עם מאמנו בביה"ס התיכון פרד פרייס. (באדיבות טל ברודי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). לא היה כמוהו. עד כדי כך. טל ברודי אהב את המשחק ואת האימון עד כלות. הוא צעד בסופת שלגים בעיר אל פרקט הכדורסל רק כדי לשמור על כושרו כשחקן. הוא היה Fighter כבר בגיל כה צעיר. מעולם לא ראיתי כדורסלן שכה דבק במשימה ובכך גם הפך לדוגמא חינוכית". מומחי הכדורסל של אוניברסיטת אִילִינוֹי שטַל בְּרוֹדִי לבש את מדיה חיוו את דעתם, "טַל בְּרוֹדִי יכול היה לשחק בכל קבוצה מקצוענית ב- NBA. הוא רק היה צריך לבחור היכן מפני שהיה כוכב עַל. נכונה לו קריירה מזהירה. הוא היה שחקן כדורסלן בעל יכולות ויכול היה להיות ספורטאי עשיר אך בחר לבנות את חייו במדינת ישראל". מנהל קבוצת מכבי ת"א מר שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי והאיש שקיבל את טַל בְּרוֹדִי לקבוצה סיפר לי בעת שיחות התחקיר עמו כלהלן : "במשחק הגומלין ההוא במסגרת גביע אירופה נגד חוּבֶנְטוּד בַּאדָאלוֹנָה באצטדיון יד אליהו הפתוח ב- 2 במארס 1967 היינו זקוקים לניצחון בן 32 נקודות הפרש מפני שניגפנו במשחק הראשון בבאדאלונה 101 : 69 וכדי לכפות משחק שלישי ומכריע אצלנו בבית . אני זוכר היטב שטל ברודי אמר לי בתום משחק התבוסה בספרד, "I’m sorry". הוא לקח את האשמה עליו אך לא התנהג כספורטאי מובס. במחצית משחק הגומלין באצטדיון הפתוח ביד אליהו נגד חובנטוד בדלונה הובלנו בהפרש זעיר בן ארבע נקודות רק 24:28. נזקקנו לניצחון בן 32 נקודות הפרש לפחות כדי לכפות משחק שלישי ומכריע בתל אביב. זה נראה רחוק. בחדר ההלבשה שררה אווירת נכאים. רק טל ברודי עודד את השחקנים ואמר, "חברה מה זה לקלוע עוד 14 סלים – אנחנו נעשה את זה". הוא היה שחקן נפלא וגם אופטימיסט חסר תקנה שעמד בהבטחתו". טַל בְּרוֹדִי קלע במשחק הגומלין הזה 36 נקודות ומכבי ת"א הביסה את חובנטוד בדלונה בתוצאה 51:83. משחק הניצחון הזה כונה ע"י הציבור "נֵס בַּדָלוֹנָה" וכפה משחק שלישי בו ניצחה מכבי ת"א בקלות 51:75 והעפילה מאוחר יותר למשחק הגמר הכפול באפריל 1967 נגד הקבוצה האיטלקית אִינִיס ווארזה עם דִינוֹ מֶנֶגִין. מכבי ת"א הפסידה במשחק הראשון ב- 7 באפריל 1967 בווארזה בהפרש של עשר נקודות 67:77, וניצחה כעבור שבוע ביד אליהו 67:68 אך האיטלקים זכו בגביע ומכבי ת"א בסגנות. זאת הייתה ההתחלה. משה דַיָין אמר : "בטַל בְּרוֹדִי עֶלֶם חמודות מתגלם החלום הציוני". מאמן הכדורסל הישראלי שמואל יעקובסון היה הראשון שגילה באקראי ב- 1964 את טַל בְּרוֹדִי ואת יהדותו בשעה שביקר בארה"ב וראה את טַל בְּרוֹדִי משמש יחד עם השחקן ווילט צ'מברליין מדריך במחנה הכדורסל בניו יורק של המאמן האמריקני הנודע קְלֵיְיר בִּי (Klair Bee). שמואל יעקובסון דיווח על "המציאה" לנוֹח קְלִיגֶר יו"ר מועדון מכבי ת"א. בקיץ 1965 השתתף טַל בְּרוֹדִי ככוכב נבחרת ארה"ב בטורניר הכדורסל של המכבייה ה- 7 והתאהב במדינת ישראל. טל ברודי הצטרף לאגודה חובבנית וחבַר לאידיאל ספורטיבי ציבורי שטוו נערים צעירים מתל אביב בראשית שנות ה- 30 של המאה שעברה כמו יִצְחָק פֶדֶרְמַן (אביו של דֵיְיוִיד פֶדֶרְמַן), יְהוֹשע רוֹזִין, שָאוּל "קוקה" כַּסְפִּי , אַל פְלָיְישֶר, אַרְיֵה בֵּן עָטָר, צְבִי שְמֶרְלִינְג, אַרְיֵה קְלִיגְסְבֶּרְג, משֶה בַּרוּךְ, וסֶם שְטַיְינְבֶּרְג. לפני 77 שנים ב- 1933 עמדה אגודת מכבי ת"א בפני סגירה בגלל חובותיה לעיריית תל אביב. מתקני הספורט שלה ברחוב סלמה הסמוך לשכונת שפירא בדרום העיר ננעלו והועמדו תחת כונס נכסים. באישון לילה באותה שנה עקר הנער יִצְחָק פֶדֶרְמַן את עמודי הסלים במגרש ברחוב סלמה, העמיס אותם בעגלה רתומה לסוס, והעבירם לרחוב המכבי ליד קולנוע "אוֹרְיוֹן" ושם נטע אותם בקרקע החוֹלית. זאת הייתה ראשית ההיסטוריה של המועדון המפואר. טקסט תמונה : 1940. מגרש הכדורסל עשוי מרצפות ברחוב המכבי בתל אביב ליד קולנוע "אוריון" הישן. דור המייסדים. החמישייה המפורסמת של מכבי ת"א בימים ההם . זיהוי השחקנים מימין לשמאל : יהושע רוזין, יצחק פדרמן (אבא של דייויד פדרמן), משה ברוך, אל פליישר, ואריה בן עטר. (התמונה באדיבות דובי ואלדר רוזין בניו של יהושע רוזין). הערה : סייע בזיהוי הנוכחים בתמונה יצחק פדרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). בחצות הליל של יום חמישי – 7 באפריל 1977 בתום הזכייה ההיסטורית של מכבי ת"א גמלה בי ההחלטה לעשות סרט דוקומנטארי על מפעל חייו הספורטיבי של טַל בְּרוֹדִי. קראתי לסרט בשם "גופיה מספר שֵש". זאת הייתה הגופייה שלבש טַל בְּרוֹדי כל השנים בקבוצת מכבי ת"א וגם במדי נבחרת ישראל. טרם מלאו לו 34 אך הוא השלים את המשימה והיה אלוף אירופה . הישג חסר תקדים שלו ושל קבוצתו. הוא עמד על סף פרישה. קורות חייו עניינו אותי ומשכו את תשומת לבי. עולה חדש מארה"ב שמשנה לעַד את פני הכדורסל במדינת ישראל. וותיקי מכבי ת"א לדורותיהם, המאמנים יהושע רוֹזִין ז"ל ורָלְף קְלָיִין ז"ל, ומנהליהם עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי ומר שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי וטַל בְּרוֹדִי שהתקרב להיות דמות מיתולוגית, הם הסיבות לכתיבת הספר הזה "הקשר הסימביוטי" במסגרת הסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה", העוסק ביחסי הגומלין הייחודיים שנוצרו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מועדון מכבי ת"א והחזיקו מעמד 37 שנים רצופות בין 1969 ל- 2006. טקסט תמונה : ערב יום רביעי – 19 באוקטובר 1966. טל ברודי בן 23 (משמאל) נוחת על מגרש המרצפות הישן של מכבי ת"א ליד קולנוע "אורלי" הישן ברחוב המכבים 4 בתל אביב. מימין, קפטן מכבי ת"א סבי בן בסט. מאות אוהדים באו לצפות באימון הראשון שלו במדי מכבי ת"א. (התמונה באדיבות לובה קנפר ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הסרט הדוקומנטארי "גופייה מס' שש" (75 דקות), נחקר , נכתב, הופק, ובויָם על ידי במשך כשלוש שנים בין אפריל 1977 לספטמבר 1980. הצלם שלי היה יורם מנדלבאום ז"ל והעורך שלי היה ז'אן קלוד זרביב (אביב). הסרט שהורכב מקטעי film ו- video שודר בהצלחה רבתי בטלוויזיה הישראלית הציבורית ב- 4 בספטמבר 1980. לצורך תחקורו וצילומו ראיינתי בארץ ובארה"ב כ- 100 (מאה) אנשים, ביניהם משה דיין מעריצו של טל ברודי שאמר עליו : "טל ברודי הוא עלם חמודות יהודי – אמריקני. בשחקן הכדורסל הכישרוני הזה מתגלם ומתגשם החלום הציוני". טקסט תמונה : משה דיין מקבל את פני ב- 28 אפריל 1980 בביתו בצהלה. לא יכולתי שלא לחוּש אהדה עצומה למשה דיין מצביא הדגול והאמיץ הבלתי יישכח של מדינת ישראל. אני מתדרך אותו ומסביר לו את הרקע לריאיון הטלוויזיה עמו. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט תמונה : 28 באפריל 1980. אני מראיין את משה דיין בווילה שלו בצהלה לצורכי הסרט על טל ברודי "גופיה מספר שש". משה דיין אמר לי כלהלן באותה הפגישה ההיא : "טל ברודי הוא עלם חמודות. בטל ברודי מתגשם החלום הציוני ! ". זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה בחיי שראיתי את משה דיין פנים אל פנים. לא היה ספק, הוא היה איש מרשים מאין כמותו. משה דיין מת ב- 16 באוקטובר 1981. (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). בין רשות השידור לבין מכבי ת"א התקיים קשר סימביוטי במשך 37 שנים. זה נכון. ברית שידור מופלגת עתירת ממדים בו שאבו שני הצדדים יתרונות ויצאו נשכרים מההסכם ארוך הטווח ביניהן. מכבי ת"א הרוויחה מָמוֹן ומוניטין תמורת מכירת זכויות השידורים לטלוויזיה הישראלית. הטלוויזיה הציבורית שילמה למכבי ת"א במשך שנות דוֹר מעונת 1977 – 1976 ועד עונת 2007 – 2006 סכום עצום ונכבד (הנתונים המדויקים מופיעים בספר עב הכרס שחקרתי וכתבתי ואשר קרוי,"הקשר הסימביוטי") ובתמורה צברה יוקרה ורייטינג. אלה הם בדיוק חוקי המשחק בין הטלוויזיה למושאי השידור שלה. אנחנו צברנו אהדה ותהילה בעקבות הרייטינג השופע. ערוץ 2 צובר בעקבותיו ממון. יחסי הגומלין שנוצרו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית (לימים ערוץ 1) לבין מועדון מכבי ת"א ע"י דָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי דָמוּ לקשרים שנוצרו בימים ההם בין הטלוויזיה האיטלקית הציבורית RAI לבין קבוצות הכדורגל והכדורסל האיטלקיות במפעלים האירופיים, הקבילו לקשרי גומלין צמודים ויחסים הסימביוטיים שהתקיימו בין רשת הטלוויזיה הבריטית הציבורית ה- BBC לקבוצות הכדורגל האנגליות הנבחרות בגביעי אירופה, וחפפו את יחסי הזיקה ששררו בין הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE לבין מועדוני הפאר של ריאל מדריד וברצלונה. דָן שִילוֹן ואָלֶכְּס גִלְעָדִי היו המייסדים. אני העמקתי את הקשר. ליוויתי את קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א כאיש הטלוויזיה הישראלית במשך 32 שנה. 22 מהן שימשתי מנהל מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית והאיש המַתְּוֶוה את מדיניות השידורים בתחום. מידי שנה נטלתי חלק בקבוצת המו"מ של רשות השידור שנשאה ונתנה עם המועדון בעל המוניטין על גובה זיכיון השידורים הישירים . בעידן הטלוויזיה הרב ערוצית הפך המו"מ לקרב. חשנו את האוויר החם של ערוץ 5 וערוץ 2 נושף בעורפנו. כולם רצו להשיג לעצמם את זכויות השידורים של הקבוצה המפוארת המשתתפת מידי שנה במשחקי גביע אירופה בכדורסל . זה היה כריטואל. מכבי ת"א הפכה להיות אובייקט שידור טלוויזיוני בעל משמעות רבה. הייתי חולם בלילות על שלושת ראשי הוועדה המארגנת של המועדון המצליח הזה עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי יו"ר המועדון , מנהל הקבוצה שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי, והגזבר אַרְיֵה בַּרָנוֹבִיץ' – אנשי מפתח שהחזיקו בזכויות השידורים של סחורה בעלת תכלית ממשית. לא היה לי דבר אישי עמם או אליהם. בס"ה, היו לנו רק שתי נקודות מפגש במשך שלוש עשרות שנים. היכל הכדורסל ביד אליהו ושולחן המו"מ. מעולם לא התראינו במסגרת פרטית. באופן אינדבידואלי הם גם לא עניינו אותי אך כה רציתי בהצלחתם המקצועית שהייתה גם הצלחת הטלוויזיה הישראלית הציבורית. במערכת היחסים הקרובה הזאת שהתפתחה במשך השנים משני צידי המִתְּרָס בין הטלוויזיה הציבורית לבין אלופת הכדורסל הישראלית נוצרו יחסי אמת (למעט ה- 8 בנובמבר 1984). ניצחונותיה של מכבי ת"א הפכו למַשְאָבּ רייטינג ולשִגְשוּגוֹ של אותו גוף השידור המחזיק בזכויות הצילום וההקרנה הישירה של משחקיה. המדידה המיומנת הנוגעת לאומדן כמות הצפייה בשידורים הישירים מעניקה לגיטימציה לקבלן הביצוע ומצדיקה את פעולתו . זהו אחד החוקים הנוקשים בתעשייה הזאת. מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית הייתה קבלן הביצוע של רשות השידור ואני ניצבתי בראשה. אנשי הטלוויזיה הם עבדים של הרייטינג. תוֹחֶלֶת החיים שלנו מותנית ונגזרת מכמות האנשים שצופה ורואה אותנו, שומעת ומקשיבה לנו. מן ההיבט הזה לא הייתה מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שונה ויוצאת דופן מכל קבלן ביצוע אחר ברשות. הטלוויזיה הישראלית הציבורית החלה לעקוב ולצלם את משחקי מכבי ת"א בארץ בנובמבר 1968 ואת תחרויות גביע אירופה בנובמבר 1970 אך לשלם לה זכויות שידורים החלה רק בעונת הכדורסל של 1977- 1976. קשרי הגומלין המיוחדים שהתפתחו בין השידור הציבורי לוועדה מארגנת ספורט פרטית מצליחה לא הייתה המצאה שלי. ראשיתה בקונטיננט האירופי. מוצאה מהשידור הציבורי האירופי בה רשתות הטלוויזיה וגופי הספורט מפיקים תועלת האחד מהשני . הטלוויזיה הספרדית הציבורית RTVE פיתחה במשך שנים רבות קשרים מיוחדים וענפים עם קבוצות הכדורסל והכדורגל של מועדון הספורט המלכותי ריאל מדריד. רשת הטלוויזיה הציבורית של בריטניה ה- BBC הבריטי נהנה במשך שנים מהצלחתן של מנצ'סטר יונייטד, ארסנל, וליוורפול באירופה. הטלוויזיה הממלכתית האיטלקית RAI שילמה הוֹן עַתֵּק כדי לצלם את משחקן של שתי קבוצות הכדורגל המילנזיות , מִילָאן ואִינְטֶר. שתי הרשתות הציבוריות הגרמניות ARD ו- ZDF הלכו באש ובמים אחרי שני הטניסאים הווירטואוזים שלהם בשנות ה- 80 בּוֹרִיס בֶּקֶר ושְטֶפִי גְרָאף ונהו אחרי קבוצת הכדורגל באיירן מינכן. הטלוויזיה השוודית הציבורית SVT רדפה עד קצוות העולם אחרי שני ספורטאים רבי מוניטין שלה, הטניסאי בְּיוֹרְן בּוֹרְג וגולש הסקי אִינְגְמָאר סְטֶנְמָארְק. הלכתי באש ובמים אחרי מכבי ת"א באישור הממונים. הבוסים שלי ואנוכי העמדנו רק תנאי אחד לעו"ד שמעון מזרחי. עליך להיות אָלוּף. זהו אותו הסטטוס שהציבו בפניהם קודמיי דן שילון ואלכס גלעדי. הטלוויזיה באשר היא צועדת עם אלופים ובעקבות האֵיתָּנוּת התקשורתית היא הופכת את המצליחנים שבהם למותגי שידור. זה בדיוק מה שקרה בין הטלוויזיה הישראלית לבין מכבי ת"א. התוצאה הסופית בקשר הזה הפכה את מכבי ת"א למותג. לטלוויזיה יש תכונה מולדת. היא הולכת על בטוח ובוררת בקפידה את אובייקט השידורים מתוך שפע של מגוון אפשרויות בעיקר בשני תחומים קונקרטיים של ספורט ובידור. אובייקט השידור חייב להבטיח מראש את שגשוג הצפייה לאורך זמן. הזָמָר והשחקן אָרִיק אָיְינְשְטֵיין היה צריך רק למַצְמֵץ כדי שמצלמות הטלוויזיה יגיחו לעברו שוב ושוב על חשבון אומנים רבים אחרים. מן ההיבט הזה מזכירה מכבי ת"א את אריק איינשטיין או את "הגַּשָּש החִיוֵור" בה כיכבו השלישייה הבלתי נשכחת שייקה לוי, גברי בנאי, וישראל "פּוֹלִי" פוליאקוב. באירועי ספורט ובידור לא מתקיימת חלוקת משאבים שווה לכל דורש. חלק רואה בדבר טרגדיה ומקים קול צעקה אך צריך לזכור שהטלוויזיה איננה גוף בוררות או בית דין גבוה לצדק. היא קודם כל וראשית דבר מוֹסַד שידור. הקורלציה בין אובייקט שידור נכסף לבין הגוף המשדר הכמה לשדרו הייתה למכסימאלית. המשוואה הייתה ברורה : ככל שמכבי ת"א המשיכה להצטיין כך העמיקה רשות השידור את אחיזתה בה. פעמים רבות נשאלתי בקריירה הטלוויזיונית הארוכה שלי מי עשה את מי, אנחנו (כלומר הטלוויזיה) את מכבי ת"א או מכבי ת"א את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. התשובה שלי היא דוּ סיטרית : "מכבי ת"א הביאה את הכישרון ואנחנו את המצלמות" . הספר הזה בסדרה "מהפכת המידע הגדולה בהיסטוריה" הוא תיעוד וניתוח של הסימביוזה וקשרי הגומלין חסרי התקדים שהתקיימו במשך יותר משנות דוֹר 2006 – 1969 בין הטלוויזיה הציבורית בישראל לבין מכבי ת"א. תחילתה בצילום ושידור הדרבי התל אביבי בכדורסל שהתקיים ב- 13 בנובמבר 1968 באצטדיון "בלומפילד" במסגרת המחזור ה- 8 בליגה הלאומית בכדורסל בו גברה קבוצת הפועל ת"א על מכבי ת"א 70:78 והמשכה ב- 24 ביוני 1969 בכיסוי משחק הגמר על גביע המדינה בין קבוצות מכבי ת"א והפועל ת"א ששוחק אף הוא באצטדיון "בלומפילד" ושוב ניצחה הפועל ת"א 70:88 וזכתה בפרס הנכסף. אח"כ העבירה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לראשונה בתולדותיה בשידור ישיר ב- 24 בנובמבר 1970 מהיכל הספורט "נעמן" (במפרץ עכו) את המשחק בו ניצחה מכבי ת"א את אלופת בלגיה סטנדרד ליאז' 62:74 במסגרת גביע אירופה לקבוצות אלופות. כל המנכ"לים של רשות השידור ומנהלי הטלוויזיה לדורותיהם מאז ימיהם של מנכ"ל רשות השידור ה- 1 שְמוּאֵל אַלְמוֹג ומנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית ה- 5 יְשַעְיּהוּ "שָיְיקֶה" תָּדְמוֹר תמכו בסימביוזה המתוכננת הזאת בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית לבין מכבי ת"א שעלתה ממון לקופה הציבורית אך מאידך הניבה רייטינג מזהיר. יתירה מזאת, השידורים הישירים האלה היו אבן הפַּאזֶל שנושקת לכל האחרות וחיברו את צופי הטלוויזיה ביתר שאת למשדרים שקדמו למשחקי מכבי ת"א ולאלה שבאו בעקבותיהם. הספר הזה הוא גם סיפור אודות שיתוף הפעולה המדהים, היוצא דופן, והדרמטי בין מכבי ת"א לבין נותנת החסות שלה חברת הממתקים והקפה "עֵלִית", מאז שנת 1971 ועד עצם היום הזה. מועדון מכבי ת"א לדורותיו חייב חוֹב עולם למַרְק מוֹשֶבִיץ ואַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ, לדָוִד מוֹשֶבִיץ בנו של מַרְק מוֹשֶבִיץ ואָבִי פִילוֹסוֹף חתנו של אַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ (היה נשוי לתָּמָר בִּתּם של רות ואַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ), לדֵייוִיד פֶדֶרְמַן, ולמִיכַאֵל "מַיִיק" שְטְרָאוּס. בלעדיהם לא הייתה יכולה מכבי ת"א להעפיל שוב ושוב ופעם אחר פעם לפסגה. ללא סיועה המסיבי של "עֵלִית" בכל השנים הארוכות האלה היה הדבר בלתי אפשרי. חברת "עֵלִית" הביאה הרבה כסף מהבית כדי לתחזק את קבוצת מכבי ת"א. במשולש הספורטיבי הזה שווה הצלעות והזוויות, שכלל את הטלוויזיה הישראלית – מכבי ת"א – וחברת "עֵלִית", טמון אחד הפרקים החשובים ביותר בהתפתחות ההפקה ושידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית לדורותיה. טקסט תמונה : 1970. דור המייסדים. תעשייני ובעלי חברת "עלית" מרק מושביץ ז"ל (מימין) ואבא פרומצ'נקו ז"ל (משמאל) . (התמונה באדיבות גב' רות פרומצ'נקו תיבדל לחיים ארוכים אלמנתו של אבא פרומצ'נקו ז"ל. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט תמונה : דוד מושביץ בנו של מרק מושביץ העניק את חסות "עלית" למכבי תל אביב בשנים 1985 – 1971. (באדיבות מיכאל "מייק" שטראוס. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט תמונה : מיכאל "מייק" שטראוס נשיא חברת "שטראוס – עלית" מעניק את חסות "עלית" למכבי ת"א בשנים 2008 – 1997. (באדיבות מיכאל "מייק" שטראוס . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט תמונה : דייויד פדרמן יו"ר דירקטוריון "עלית" בשנים 1997 – 1985 חברת "עלית" בעידן דייויד פדרמן היטיבה עם קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א והעניקה לה חסות מידי שנה כמויות כספים שמועדוני הכדורסל האחרים במדינת ישראל היו רק יכולים לחלום עליהם. מאוחר יותר הפך דיוויד פדרמן לחבר הנהלת הקבוצה ואח"כ גם אחד מבעליה. אביו של דייויד פדרמן מר יצחק פדרמן ז"ל היה שחקן קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א בשנות ה- 30 ו- 40 של המאה שעברה. (באדיבות דייויד פדרמן. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט תמונה : זהו עו"ד אבי פילוסוף. יחד עם עו"ד דוד מושביץ קידם בראשית שנות ה- 70 את הסכם החסות ההיסטורי בין חברת "עלית" לבין מכבי ת"א. (באדיבות אבי פילוסוף. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). בעונת הכדורסל של 1969 – 1968 ניצבו קבוצות כדורסל של מכבי ת"א והפועל ת"א הטובות בארץ ושקולות בכוחן על קו זינוק טלוויזיוני שווה ומשותף לשתיהן. הייתה זאת דווקא הפועל ת"א שזכתה ב- 1969 ב- "דאבל", אליפות הליגה וגביע המדינה בימים שהעִיר נחלקה לשניים . חצי תל אביב הייתה אדומה והחצי האחר צהוב. המטפורה הצבעונית הזאת נוגעת בעצם למאות אלפי אוהדי ספורט של שתי הקבוצות בכל המדינה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית הצעירה החלה את שידורי הספורט שלה רק שנה קודם לכן ב- 1968. היא לא לקחה צד וצעדה בתחילת הדרך שלובת זרועות יחדיו עם מכבי ת"א וגם עם הפועל ת"א, שני מועדונים שווי כוחות והמובילים בישראל. למכבי ת"א לא היה בראשית הדרך שום יתרון על יריבתה העירונית למַעֵט שני אישים בשיעור קומתם ובדמותם של מנהל הקבוצה מר שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי ויו"ר המועדון עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי. אם השניים האלה ומר מַרְק מוֹשֶבִיץ היו ניצבים בראש הפועל ת"א אזי יש להניח שהסימביוזה הטלוויזיונית הזאת הייתה משנה כיוון. ברבות השנים זכתה מכבי ת"א עשרות פעמים באליפות הליגה וגביע המדינה, וחמש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות . קבוצת הכדורסל של הפועל ת"א אף היא בעלת עבר היסטורי ומבצרה האדום אולם "אוסישקין" שניצב שנים רבות בצפון העיר על גדות הירקון, אינם קיימים עוד. השתתפתי ב- 32 שנות עבודתי בטלוויזיה במאות פגישות עם אנשי וועדות מארגנות בארץ ובעולם שדנו ברכישה וקנייה של זכויות שידורים של אירועי ספורט . פגשתי הרבה אנשים רציניים , מוכשרים , ובעלי יכולות אך לעיתים רחוקות נתקלתי באנשים מסוגם של שָמְלוּק מַחָרוֹבְסְקִי ועו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי . כה נחושים למען מכבי ת"א וכה שונים באופיים . שָמְלוּק מַחָרוֹבְסְקִי הוא איש פתוח , שנון , סרקסטי , ובעל חוש הומור . עו"ד שמעון מזרחי לעומתו – מופנם ומסוגר . אדם שממעיט בדיבור אך מילתו חצובה בסלע . מהימן , הגון , ויָשָר כסרגל . אַרְיֵה בַּרָאנוֹבִיץ' סיפר לי פעם כי שניהם היו שותפים תדירוֹת לחדר במלונות ברחבי אירופה בנסיעותיהם התכופות עם הקבוצה למשחקים בחו"ל ותמיד שמע ממנו רק ארבע מילים, "לילה טוב – ובוקר טוב". שִמְעוֹן מִזְרָחִי הוא איש קשוח אך יודע להתפשר כשצריך לעשות זאת. ישבנו פעמים רבות משני צִדֵי המִתְּרָס. מראה פניו העגמומיים והמיוסרים ילוו את מרקע הטלוויזיה לעַד. מעולם לא ראיתיו מחייך. המועדון חייב לו חוֹב עולם. שִמְעוֹן מִזְרָחִי הוא מנהיג ייחודי מזַן נדיר ובעל חזון שידע לנהל את מכבי ת"א טוב יותר מכל אחד אחר בעידן הטלוויזיה. כמוהו דֵיְיוִיד פֶדֶרְמַן. להתנהלותם המקצועית וההגונה של השניים הייתה השפעה מרחיקת לכת על מועדון הפאר ובאותה מידה גם על הטלוויזיה הציבורית של מדינת ישראל. טקסט תמונה : 1995 . שמואל "שמלוק" מחרובסקי (שני משמאל) הוא הספורטאי השני בתולדות הטלוויזיה (אחרי יעקב חודורוב) שזכה להיחשף לפני מיליון צופים בתוכנית "חיים שכאלה" בעריכתו והנחייתו של עמוס אטינגר . מימין לשמאל : רלף קליין ז"ל, מוטי ארואסטי, מיקי ברקוביץ', שמלוק מחרובסקי, ועמוס אטינגר. (באדיבות שמלוק מחרובסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). כיבדתי והערכתי את עו"ד שמעון מזרחי הרִשמי הענוב, המכופתר, והמדויק עד לפרטי פרטים (תמיד) ואת עמיתו שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי שבניגוד ליו"ר שלו היה לעולם לא פוֹרמאלי בהופעתו ולבושו, וגם בהתנהגותו. שני הפכים. שָמְלוּק מַחָרוֹבְסְקִי היה טיפוס יוצא דופן. חכם ומוכשר, מהיר תפישה ודיבור, שָנוּן וסרקסטי, מהיר חֵימָה אך ישר והגון, רָב אוֹמן ביחסי ציבור על קשרים ענפים כמעט בכל מקום, ובנוסף גם מנהלה המסור והנאמן של קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א במשך ארבעה עשורים של שנים. לא בכדי יִיחֵד לו עמוֹס אֶטִינְגֶר בזמנו את אחת מתוכניותיו "חיים שכאלה" בטלוויזיה הישראלית הציבורית. דמוּתו הססגוֹנית והישירה לעיתים בּוטה וסרקסטית משכה את תשומת לבה של התקשורת במשך זמן רב. היו לשָמְלוּק מַחָרוֹבְסְקִי הרבה מאוד ידידים בטלוויזיה, ברדיו, ובעיתונות. יתרון חשוב במסכת היחסים בין כל גוף ספורטיבי לבין המדיה (Media) שמכסה אותו. שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי היה דמות ייחודית בנוף הספורט הישראלי. מועדון הכדורסל של מכבי ת"א חייב לו חוֹב עוֹלָם. "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי החל את הקריירה שלו במכבי ת"א כשחקן כדורסל בברית מכבים עתיד (אגודת בת של מכבי ת"א). כמו רבים לפני ואחריו הוא נמשך דווקא למועדון מכבי ת"א ולא לצד השני של המתרס, הפועל ת"א. הקריירה שלו כשחקן הייתה קצרה אך אולי שם נוצרה הזיקה בינו לבין יסודות הניהול של קבוצת ספורט. שָמְלוּק מַחָרוֹבְסְקִי הבין שהמגע האישי החם והטיפול הקונקרטי בכל שחקן הם המנוף להצלחה. הוא העמיד את עצמו 24 שעות ביממה לצורכי השחקנים. ב- 1980 בסיומו של צילומי הסרט הדוקומנטרי "גופיה מס' 6" אודות הכדורסלן טַל בְּרוֹדִי סיפר לי בפרוטרוט כיצד הוא ואַמְנוֹן שְלָאִין קלטו בארץ וטיפחו את שחקן החיזוק האמריקני טַל בְּרוֹדִי . שניהם פשוט אימצו אותו אל חיקם וליבם והעניקו לו תחושה של משפחה. כל מה שביקש מולא לפרטי פרטים. שמו של שָמְלוּק מחרובסקי נדחק בשנים האחרונות הצדה. לא כולם זוכרים אותו אך תרומתו למועדון הייתה יעילה, עצומה, ובלתי נשכחת. טקסט תמונה : שנת 1952. שמואל 'שמלוק' מחרובסקי (בן 15 עומד ראשון מימין) לובש את מדי קבוצת הכדורסל של ברית מכבים עתיד. זיהוי היושבים מימין לשמאל : יעקב שני, יורם קרני, לובלינר, ברוך לב, ויורם גולדפרב. זיהוי העומדים מימין לשמאל : שמואל "שמלוק" מחרובסקי, אלי גלפנד, יו"ר אגודת ברית מכבי עתיד מר שטייניץ, משהל'ה ודני פרוינדליך . (התמונה, באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הערה : זיהוי הנוכחים בתמונה נעשה ע"י "שמלוק" מחרובסקי . טקסט תמונה : שנת 1952 . שמואל "שמלוק" מחרובסקי (בן 15 ) במדי קבוצת הכדורסל של ברית מכבים עתיד עטורה גביעים . מכבי ת"א הייתה חלק אינטגראלי מגופו ונשמתו . (באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . טקסט תמונה : חודש מאי – שנת 1984. שמואל "שמלוק" מחרובסקי (שני משמאל) המנהל המיתולוגי של מועדון הכדורסל של מכבי ת"א יחד עם אברהם פלדה (חמישי משמאל) יו"ר הפועל ת"א, חותכים יחדיו בקיץ 1984 את עוגת הניצחון בקבלת פנים שערך לכבודם ראש עיריית ת"א שלמה " צ'יץ' " להט. ב- 1984 התחלקו שני המועדונים בתהילת הכדורסל . מכבי ת"א הוכתרה בתואר אלופת ישראל והפועל ת"א זכתה בגביע המדינה. זיהוי הנוכחים בתמונה משמאל לימין : לו סילבר קפטן מכבי ת"א, שמלוק מחרובסקי, שלמה להט, דני ברכה קפטן הפועל ת"א, אברהם פלדה, ושלושה אנשים לא מזוהים מלשכת ראש העיר. (התמונה באדיבות אברהם פלדה. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). בשנות העבודה הרבות המשותפות משני צדי המתרס למדתי להעריך את הצֶמֶד המפורסם הזה ואת מסירותו חסרת הפשרות למען קבוצת הפאר של מכבי ת"א בכדורסל. הם הקדישו את החלק הארי של חייהם לטובת המועדון שבו גדלו ואותו ניהלו עכשיו. שניהם היו ידידים של רשות השידור אם מותר להתנסח כך אבל לא חברים בשורותיה. לנו ולהם היה אינטרס משותף במערכת הסימביוטית הזאת . אנחנו רצינו לחשוף את מכבי ת"א בשידורים ישירים בטלוויזיה והם ביקשו תשלום זכויות שידורים עבור החשיפה. היו לא מעט וויכוחים סביב הנושא הכספי . תפקידם היה להגֵן על המועדון. תפקידנו, של אָלֶכְּס גִלְעָדִי בשנים 1980- 1976 ושלי בשנים 2002- 1980 כמנהיגי שידורי הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית היה לשמור על האינטרסים של רשות השידור ולהפוך את שאיפותינו הלכה למעשה . היחסים בין מכבי ת"א לבין הטלוויזיה הישראלית הציבורית התהדקו וכונו "קשרי ספורט" אך הפכו ברבות השנים להרבה יותר מזה. הם היו בראש וראשונה מגעים של כלכלה ומָמוֹן. ביזנס לכל דבר. שֵם המשחק היה דולרים תמורת שידורים ישירים בטלוויזיה. נקודות המפגש בֵּינינוּ במו"מ לא היו תמיד מקוֹר לאוֹשר וגאווה והולידו חיכוכים לא פשוטים שגבלו במריבות. הטלוויזיה הישראלית הציבורית ביקשה לשדר ישיר מכסימום משחקים ולשלם מינימום עבור זכויות השידורים. בהיותה מונופול היא גם התנתה בשנים הראשונות את השידורים הישירים באי הדפסת נותנת החסות חברת "עֵלִית" על גופיות השחקנים. מכבי ת"א רצתה לקבל תשלום גבוה ככל האפשר תמורת הענקת זיכיון הצילום וסירבה להוריד את "עֵלִית" מהגופיות. המאבק הסתיים בפשרה בעונת 1977- 1976 . הטלוויזיה הישראלית הציבורית שילמה למכבי ת"א לראשונה סכום צנוע (ביותר) והתירה לה להופיע עם הפרסומת המסחרית "עֵלִית". ב- 7 באפריל 1977 זכתה מכבי ת"א בפעם הראשונה בתולדותיה בבלגראד בגביע אירופה לאלופות לאחר שגברה על אלופת איטליה 77:78, חברת "עֵלִית" כנותנת החסות נחשפה למיליון בתי אב, והטלוויזיה קצרה רייטינג חסר תקדים בימים ההם שהתקרב ל- % 100. כל צד הרוויח ושגשג בסימביוזה הזאת שהחזיקה מעמד הרבה יותר זמן מכל ברית שידור אחרת בתולדות הטלוויזיה בארץ ובעולם . אך בעל אקדים את המאוחר. טקסט תמונה : עונת 1971- 1970. עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א (עומד רביעי משמאל) ושמואל "שמלוק" מחרובסקי מנהל הקבוצה (כורע שני מימין)- הם האבא והאימא המיתולוגיים של קבוצת הפאר מכבי ת"א במשך שנים רבות. זיהוי העומדים מימין לשמאל : מולי אבישר, גבי נוימרק, אלי קורן, יוסי לז'ה, מיקי ברקוביץ', אריק מנקין (מוסתר), מיכה שוורץ, שחקן החיזוק מארה"ב ביל פלס, היו"ר עו"ד שמעון מזרחי, בן צ'ורלי (חבר הנהלה), המאמן יהושע רוזין ושופט הכדורסל דוד דגן . זיהוי הכורעים מימין לשמאל : יגאל שצקי , שמואל "שמלוק" מחרובסקי, מוטי ארואסטי, וטל ברודי. (באדיבות שמואל "שמלוק" מחרובסקי ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). בעונת 1985 – 1984 העמידה הנהלת המועדון בראשותם של עו"ד שמעןן מזרחי , שמואל "שמלוק" מחרובסקי ואריה ברנוביץ' קבוצת פאר לרשותו של מאמן מכבי ת"א צביקה שרף ועוזרו משה וויינקרנץ. בשורות מכבי ת"א שיחקו קווין מגי, לי ג'ונסון, אולסי פרי, האווי לאסוף ז"ל, לו סילבר, מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, חן ליפין ואחרים. הקבוצה דרסה את הליגה והביסה בקלות בגביע אירופה לאלופות את אלופת קפריסין אכילס ניקוסיה ואת אלופת רומניה סטיאור בוקרשט. ביום חמישי – 1 בנובמבר 1984 החליקה לפתע קבוצת מכבי ת"א בבלגיה מדרגה אחת לפני בית הגמר. הקבוצה הפסידה באופן מפתיע במשחק חוץ לאלופה הבלגית סַאנְאֵיר אוֹסְטֶנְד 80 : 90. מכבי ת"א הייתה צריכה לנצח במשחק הגומלין בהיכל הספורט ביד אליהו כעבור שבוע לפחות בהפרש של 11 נקודות כדי להעפיל לשלב הבא של המשחקים למקום בו נמצא הכסף הגדול . מכבי ת"א פחדה שלא תוכל לעשות זאת רק עם החמישייה הפותחת. היא הייתה זקוקה נואשות ל- "שחקן השישי" שלה אותו הקהל המופלא והנאמן של האגודה שגודש זה עשרות שנים מידי שבוע את היכל הספורט ביד אליהו ודוחף בשאגותיו את השחקנים קדימה. עו"ד שמעון מזרחי ושָמְלוּק מחרובסקי חששו כי השידור הישיר המתוכנן בטלוויזיה הישראלית של משחק הגומלין בערבו של יום חמישי – 8 בנובמבר 1984 יבריח את קהלם מהיציעים . רווחה אז שמועה כי שידור ישיר של משחק כדורסל בטלוויזיה המונופוליסטית הוא כל כך מפתה עד שימנע מרִבְבת הצופים או לפחות מחלקה להגיע ליציעי ההיכל כדי לעודד את הקבוצה ברגע החשוב שלה. רבים מהם עלולים להישאר בבית. מכבי ת"א הייתה ב- 1984 עסק בעל אוריינטציה כלכלית מגובשת. תפישת עולמה של הנהלתה הייתה אקונומית מוצקה. מכבי ת"א עוסקת בכדורסל ורוח הספורט מרומם ומנפח את מפרשיה אך הממון מניע ומאיץ את גלגליה. הפסדים אינם באים בחשבון. הם אינם פוגעים רק ביוקרת הסמל והקבוצה ונזקם חמור בהרבה מעבר לכך. תבוסות מערערות את המערך הפיננסי ואת היסודות הכלכליים של המועדון ואת קשריו של המועדון עם הטלוויזיה הישראלית בחלק האָרִי של העונה . לכן צריך לנצח. הפסד נחשב לאסון כלכלי. ניצחון על אוֹסְטֶנְד הבלגית במשחק הבית הקרוב ב- 8 בנובמבר 1984 בפחות מ- 11 נקודות הוא ראשית דָבָר תבוסה כספית גדולה וגם כישלון מקצועי – ספורטיבי של המועדון. זה סדר הדברים. הגיון המָמוֹן הדריך את עו"ד שמעון מזרחי ושמואל "שָמְלוּק" מחרובסקי לפני כל שיקול אחר . קו המחשבה הזה על פי שיקול דעתם אומר כי הטלוויזיה מבריחה את הקהל מהיציעים ומחסור בקהל עלול לפגוע בעידוד שהקבוצה כה זקוקה לוֹ, ולהביא להפסד. הנימוקים האלה הנחו את שניהם לפעול נגד השידור הישיר המתוכנן על ידי הטלוויזיה הישראלית הציבורית בראשות טוביה סער והביצוע בידי מחלקת הספורט שלוֹ. המועדון פרסם מודעות מאירות עיניים בתשלום במוספי הספורט של עיתוני הערב רבי התפוצה "מעריב" ו- "ידיעות אחרונות" בהן קרא לאוהדיו למלא את יציעי ההיכל ב- 8 בנובמבר 1984. הטקסט היה חד משמעי , "יותר מתמיד אנו זקוקים לעידוד שלכם במשחק הגורלי" . כתב "ידיעות אחרונות" רפי נאה המלווה את המועדון עשרות בשנים, פִּרְסֵם ידיעה בעיתונו : "משחק הגומלין בין מכבי ת"א לסאנאיר אוסטנד ביום חמישי – 8 בנובמבר 1984 , לא ישודר בטלוויזיה הישראלית", אף על פי שהיה ידוע כי בין מכבי ת"א לרשות השידור קיים הסכם כספי חתום המאפשר למחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית לשדר ישיר בעונת 1985- 1984 את כל משחקי הבית של מכבי ת"א. למרות חששה הבלתי מבוסס מפני שידור ישיר נזהרה מכבי ת"א שלא להתריס בפומבי נגד הרשות. את העבודה עבור הקבוצה של המדינה עשה עבורה העיתונאי רָפִי נָאֶה בשולי מאמרו בעיתון של המדינה. הדבר הרתיח את דמי. מכבי ת"א העמידה את עצמה לשעה קלה מעל להסכם החתום עם רשות השידור . זה היה חוזה קשוח בו אסור היה לנו לפרסם עד שעתיים לפני שריקת הפתיחה למשחק את דבר השידור הישיר. לוחות שידורי הטלוויזיה שהתפרסמו בעיתונות היומית בילפו את הציבור וסיפרו לוֹ כי בשמונה בערב בימי חמישי תשודר תוכנית הספורט "משחק השבוע" ובשמונה וחצי תשודר תוכנית המדע "תַּצְפִּית". אפילו לא מילה אחת אודות השידור הישיר. הדיווח בעיתון "ידיעות אחרונות" על ביטול חד צדדי של השידור הישיר המתוכנן העלה את חמתי. מכבי ת"א הייתה שווה פחות הרבה פחות ללא חשיפתה בטלוויזיה אך זה לא הפריע לה לבטל את הסכם השידור הישיר של המשחק בהיכל יד אליהו נגד אוֹסְטֶנְד. ביום שני – 5 בנובמבר 1984 ירדתי מייד מבניין הטלוויזיה בירושלים לתל אביב לאימון הקבוצה בהיכל הספורט ביד אליהו כדי לדוּן עם ראשיה בנושא השידור הישיר שנראה לי כמובן מאליו, בזכות ולא בחסד. שילמנו בעבורו במיטב כספנו והוא שוּבַּץ כבר בלוח השידורים של הטלוויזיה הישראלית . "על איזה ביטול שידור ישיר אתה מדבר מר שָמְלוּק מַחָרוֹבְסְקִי ", אמרתי למנהל הקבוצה בפגישה מוקדמת בהיכל הספורט ביד אליהו בעניין החוזה החתום בין הטלוויזיה למכבי ת"א. בפיו של מנהל מכבי ת"א בעל משרד פרסום ושיווק נודע בעיר כבר היה סלוגן מוכן ונחרץ, "יואש אלרואי, נכון שיש לנו הֵסְכֵּם חתוּם אך הסכּמים נועדו כדי להָפֵר אותם". מילָה במילָה. לזכותו ייאמר כי אמר את הטקסט בגלוי ומבלי למַצְמֵץ . מעולם לא שמעתי תמליל כה מִתְּגָרֶה ומשתחֵץ שכזה. למרות הקשר ההדוק בין האגודה לרשות נוצרה אווירת חשדנות. היה ברור כי אם לא נשדר ישיר את המשחק המכריע נגד סאנאיר אוסטנד ב- 8 בנובמבר 1984, הרי שלרשות השידור יש את הזכות המלאה לנטוש את מכבי ת"א ולחבור אל הפועל ת"א מחזיקת גביע המדינה . הייתי מוכן נפשית לקראת הפרת ההסכם. נראה את מכבי ת"א מנסה לנוּע לפנים בלעדי מצלמות הטלוויזיה שסוללות לה את הדרך. גם ביום המשחק עצמו המשיך כתב עיתון "ידיעות אחרונות" לפַמְפֵּם לקוראיו במאמר שכותרתו הייתה "ממינוס 10 – לחורף חם", ובשוליו, "לא יהיה שידור ישיר בטלוויזיה אלא רק ברשת ב' של רדיו 'קול ישראל' " . לא התכוונתי לוותר לאנשי מכבי ת"א. הסכם הוא הסכם . יהיה שידור ישיר פסקתי . דווקא מנכ"ל רשות השידור אורי פורת חשב אחרת, "לא נורא אם לא יהיה שידור ישיר אחד העיקר שמכבי ת"א תנצח ותגיע לבית הגמר", הסביר את עצמו. סמנכ"ל הכספים יוחנן צנגן תמך בקיום ההסכם כלשונו ובשידור הישיר. לטלוויזיה המונופוליסטית הציבורית היה הרבה כוח אך למכבי ת"א לא פחות. היכל הספורט ביד אליהו היה גָדוּש מפֶּה לְפֶה. מכבי ת"א הביסה את אלופת בלגיה באותו העֶרֶב של 8 בנובמבר 1984 בתוצאה אסטרונומית 132 : 75 והעפילה לשלב הבא. מיקי ברקוביץ' קלע 35 נקודות , קֶוִוין מֶגִי – 29 נקודות , לי ג'ונסון – 27 נקודות , ואולסי פרי הוסיף עוד 13 נקודות. יורם ארבל ואנוכי והצוות הגדול של ניידת השידור שלנו לא היינו בהיכל ביד אליהו באותו הערב של יום חמישי – 8 בנובמבר 1984. כולנו העפלנו לקיבוץ כפר גלעדי בגליל העליון למשימת כדורסל אחרת. טקסט תמונה : יום חמישי בערב – 8 בנובמבר 1984. אולם הכדורסל בקיבוץ כפר גלעדי. מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית מצלמת משחק כדורסל של הפועל גליל עליון באולם הספורט של קיבוץ כפר גלעדי. אנוכי (מימין) מתדרך ומעביר הוראות בכתב לשַדָּר יורם ארבל והמפיק יוסי לנדאו (יושב לשמאלו של השדר). צלם ה- Close up התחתון הוא שלמה גרשנגורן (ספיטירקי) . הצלם המוביל בעמדה העליונה הוא טדי למברג. הייתה לי אמפטיה רבה לקבוצת הכדורסל הגלילית עוד מימים שהייתי בן וחבר קיבוץ אפיקים בעמק הירדן. הופתעתי מאוד מסירובו של יו"ר מועדון הגליל העליון גד יעקב לחתום בקיץ 1993 על הסכם שידורים בלעדי עם הטלוויזיה הישראלית הציבורית תמורת סכום שיא של זכויות שידורים בגובה של 1000000 (מיליון) דולר . (התמונה צולמה והוענקה לי באדיבות מר אביהו שפירא מקיבוץ עמיר . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . הפּוֹאֶנְטָה בסיפּוּר הפרת החוזה ע"י מכבי ת"א הזה הייתה מקוממת . מכבי ת"א מונהגת ע"י שמעון מזרחי ושמלוק מחרובסקי הרגישה מספיק חזקה כדי להתחכם לטלוויזיה הישראלית הציבורית שבנתה אותה ולא חששה להתפלמס עם רשות שידור שהייתה נאמנה לה נאמנות מופלגת. האמירה הזאת בעת לחץ ריגעי, "כי כל הסכם נועד להפר אותו", הייתה בלתי מקובלת. רשות השידור נאמנה להסכם עליו הייתה חתומה עם מכבי ת"א הביסה את האמירה המתריסה בסופו של דבר וגם את כתבותיו של רפי נאה בעיתון "ידיעות אחרונות". טקסט מסמך : יום חמישי – 8 בנובמבר 1984. עיתון "ידיעות אחרונות" מפרסם בסוף המאמר של הכתב רפי נאה, "ממינוס 10 – לחורף חם", את האינפורמציה הבאה, "המשחק לא יועבר בשידור ישיר בטלוויזיה אלא רק ברדיו ברשת ב' ". (באדיבות העיתון "ידיעות אחרונות"). במשך שנים רבות נַח לו בתוך חוזה השידורים בחוזה בין רשות השידור לבין המועדון המפואר, סעיף סוֹדי מיוחד, שלא הֵתּיר לנו לפרסם ולהודיע לציבור משלמי האגרה מראש את דבר השידורים הישירים של משחקי הבית , אלא רק בימי המשחקים עצמם (בימי חמישי בשבוע) בשבע בערב כשעה וחצי לפני תחילתם. סעיף אנכרוניסטי, שגוּי ופתטי שהיה בעצם גם סוֹד גלוּי לציבור. כולם ידעו שמשחקי מכבי ת"א ישודרו ע"י מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית רק אסור רק היה לדבר על זה. עו"ד שמעון מזרחי התעקש להכניס את הסעיף הזה לחוֹזֶה וביקש את הרשות להקפיד על מילויו כעל קוצו של יוד. היה לו פּחד אובּססיבי מאֵימת הקהל שלא יגיע להיכל ביד אליהו בשל השידורים הישירים. עורבה ופרח . הקהל איננו מֵדיר את רגליו מהמגרשים בגלל שידורי הטלוויזיה אלא בשל רמת העניין וחשיבות האירוע . חששוֹ במשך שנים ארוכות התברר כפחד שווא. בתקופה שבה שימֵש מוֹטִי קִירְשֵנְבַּאוּם מנכ"ל רשות השידור בשנים 1998 – 1993 הֵסרנו את הסעיף המטוּפּש, המופרך והשערורייתי הזה מן ההסכם. וראו זה פֶּלֶא הקהל לא פחת ולא הדיר רגליו. הוא המשיך לנהוֹר בהמוניו למשחקי מכבי ת"א במקביל למָסוֹת הענקיות של השידורים הישירים. מעגל הקסמים בו עסקי טלוויזיה עתירי רייטינג שזוּרים לעַד עם הצלחות ספורטיביות ומגרשים גדושים בצופים הוכיח שוּב את עובדת קיומו. נוסחת ההצלחה הזאת לא פסחה על מכבי ת"א. השידורים הישירים השיטתיים של משחקי מכבי ת"א בטלוויזיה הישראלית הציבורית העלו והציבו אותה על סדר היום הציבורי. מצלמות הטלוויזיה זיהו אותה כקבוצה לאומית למרות שהייתה מועדון פרטי, אחד מיני רבים בארץ, וחיבבו אותה על האומה. פשוטו כמשמעו. הכתבות אודות הקבוצה וקידום השידורים סביבה במשך יותר משנות דוֹר רק העשירו את כמות הצופים בהיכל הספורט ביד אליהו ומעולם לא גרעו אותם. מכבי ת"א של עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי ושְמוּאֵל "שָמְלוּק" מַחָרוֹבְסְקִי הייתה קבוצה מצליחנית והרייטינג שלה במגרש ומחוצה לו הרקיע שחקים. שניהם לא הבינו בשנים ההֵן את סוֹד חוֹק הכֵּלִים השלובים שבין השידורים הישירים בטלוויזיה לבין הגעתו של קהל אוהדיהם להיכל, כשבתווך ניצבת ההצלחה. עֶרֶב המשחק נגד אוֹסְטֶנְד הבלגית ביום חמישי ההוא ב- 8 בנובמבר 1984, ביקשו שניהם למנוע ללא כל הצדקה חוקית והגיונית את השידור הישיר שלנו. טקסט תמונה : עשור ה- 70 . היכל הספורט ביד אליהו . המאמן יהושע רוזין (עומד ראשון מימין) שמואל "שמלוק" מחרובסקי (במרכז) ועוזר המאמן חיים שטרקמן (משמאל) באחד הרגעים המותחים במשחקי גביע אירופה, ובימים שהשידורים הישירים היו סוד טלוויזיה . (התמונה באדיבות שמלוק מחרובסקי ,ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . פעם לקראת סופה של 1984 טעתה שחקנית התיאטרון והקולנוע יוֹנָה אֵלִיאַן-קֶשֶת מגישת תוכנית הבידור "סיפורי בדים" בעריכת שאול שִירָן בטלוויזיה הישראלית , והודיעה בניגוד להסכם, "התוכנית תיעדר מהמסך בשבועיים הקרובים בשל שני שידורים ישירים של משחקי מכבי ת"א מהיכל הספורט ביד אליהו ב- 6 בדצמבר 1984 נגד בנקו רומא, וב- 13 בדצמבר 1984 נגד ריאל מדריד". הודעתה המקרית והלא מכוונת בדבר השידור הישיר הסודי של משחקי מכבי ת"א בטלוויזיה הישראלית הציבורית ניפצה את מסך המיסתורין והפכה מייד לסקנדל ושערורייה רבתי. עו"ד שמעון מזרחי ראה ושמע את הודעת השידור של יוֹנָה אֵלִיאַן והתפוצץ מזעם. הוא שמר בקנאוּת על סעיף הסכם חשיפת השידורים במועֵד המותר ולא היסס לשלוח ב- 2 בדצמבר 1984 מכתב בוטה גדוש איומים וניתוק קשרים למנכ"ל רשות השידור אורי פורת , מלווה בעותקים ליוֹחָנָן צַנְגֶן ולי . הנה תוכנו. טקסט מסמך : 2 בדצמבר 1984. זהו עמוד מס' 1 מתוך 2 של המסמך המקורי בו מודיע יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ז"ל על ביטולם של שני השידורים הישירים המתוכננים מהיכל הספורט ביד אליהו , מכבי ת"א – בנקו רומא ב- 6 בדצמבר 1984 , ומכבי ת"א – ריאל מדריד ב- 13 בדצמבר 1984 . כך כתב לאורי פורת, "ניתנה על ידינו הוראה לאחראים בהיכל הספורט שלא לאפשר הכנסת המכשור ההנדסי לצורך העברת המשחקים" . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות). טקסט מסמך : 2 בדצמבר 1984 . זהו עמוד מס' 2 מתוך 2 של המסמך המקורי בו מודיע יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת על ביטולם של שני השידורים הישירים המתוכננים מהיכל הספורט ביד אליהו מכבי ת"א – בנקו רומא ב- 6 בדצמבר 1984, ומכבי ת"א – ריאל מדריד ב- 13 בדצמבר 1984. כך כתב לאורי פורת : "ניתנה על ידינו הוראה לאחראים בהיכל הספורט שלא לאפשר הכנסת המכשור ההנדסי לצורך העברת המשחקים". (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). יוחנן צנגן ואנכי יצאנו מדעתנו כשקיבלנו את המכתב. מנכ"ל רשות השידור אורי פורת – פחות. "איזו חוצפה", שַׂחְנוּ איש לרעהו. "על איזה נֶזֶק מָמוֹנִי בל ישוער הוא מדבר", שאלנו בפליאה האחד את השני. אבל זה היה עו"ד שמעון מזרחי. הוא התנהג כראש משפחה והיה מסור לאגודת מכבי ת"א כמו אב לבנו. כמובן ששידרנו ישיר את שני משחקי הבית הבאים נגד בנקו רומא וריאל מדריד, ואם לנקוט בלשון המשפטנים, "למותר לציין שבשני המשחקים האלה גדשו הצופים את יציעי ההיכל עד אֶפֶס מקום , ולא נגרם שום נזק ממוני למכבי ת"א בשל הודעתה השגויה של גב' יוֹנָה אֶלִיאָן – קֶשֶת . אפילו לא בסֶנְט אחד". הטלוויזיה הישראלית נהתה בצדק אחרי מועדון הפאר הזה שמכונה מכבי ת"א. מכבי ת"א לא הכזיבה וגברה על בנקו רומא 95 : 86, וניצחה גם את ריאל מדריד 97:101. זהו העיקרון הראשון של הסימביוזה בין קבוצה מנצחת לבין רשת טלוויזיה שבוחרת לצעוד עמה שלובת זרוע ולשדר ישיר את המשחקים שלה. כמו האוהדים גם הטלוויזיה הישראלית הציבורית הלכה שבי אחרי מכבי ת"א אך בתנאי אחד. עליה להיות נבחרת מנצחת . בנובמבר 1986 חזר הגילוי האניגמתי על עצמו. מנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית חיים יבין נכשל בלשונו וגילה לציבור את פרטי הרָז הכמוס. הוא סיפר בגאווה לאחד העיתונאים כי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית יוצאת אוֹ טוֹ טוֹ למִבצע השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לאלופות. עו"ד שמעון מזרחי תפש את חיים יבין בקלקלתו ונזעק. יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א שלח מייד מכתב חריף ומאיים למנהל הטלוויזיה, בו הוא מאשים אותו בהפרת הסכם הסודיות ואיום בביטול חוזה השידורים עם רשות השידור . הוא התנהג כמשפטן ולא כבעל ברית של הטלוויזיה הישראלית הציבורית שבנתה אותו. חיים יבין שחש כאילו חֶרֶב פיפיות מונחת על צוואר רשות השידור, נבהל ומיהר להתנצל. עד כדי כך היה גדול כוחו של עו"ד שמעון מזרחי בימים ההם. מ- התנצלותו המביכה חסרת ההיגיון ונטולת כבוד עצמי של מנהל הטלוויזיה ניתן היה כמעט להבין כי הטלוויזיה הישראלית הציבורית עובדת אצל מכבי ת"א . טקסט מסמך : 24 בנובמבר 1986. זהו מכתב התשובה המקורי ששלח מנהל הטלוויזיה חיים יבין יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א .(ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). חַיִים יָבִין מנהל רשת שידור מונופוליסטית רבת עוצמה מיהר למחול על כבודו ועל כבוד הטלוויזיה הישראלית הציבורית מוקדם מידי. הוא היה איש בעל דרכי נימוסין אירופיים שלא היה צריך להתנצל בצורה כזאת ובסגנון כמעט מתרפס בפני מכבי ת"א. טקסט שמחליש את מנהיגותו כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. חַיִים יָבִין באמת חשש מאיומו של יו"ר המועדון שכתב למנכ"ל רשות השידור מכתב בוטה, אך עם כל הכבוד לעו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי, הוא לא הבין ו/או אולי שכח כי מכבי ת"א ללא מצלמות הטלוויזיה הישראלית הציבורית שחושפות אותה מידֵי שבוע בבת אחת למיליוני צופים, איננה שָוָוה כקליפת השוּם. בסימביוזה הבלתי נמנעת וההכרחית הזאת שני הצדדים הפיקו את מלוא התועלת. ממון, יוקרה, ופופולאריות. רשות השידור המשיכה לכבד את חוזי הכדורסל שחתמה עם מכבי ת"א, ולשלם לה במשך השנים ביד רחבה, והקפידה גם לשמור על השידורים הישירים המקודשים בערבֵי חמישי כעל סוֹד כמוּס מפני הצופים המממנים בכיסם את ההסכמים היקרים המאפשרים את השידורים האלה. פָארְסָה. כעבור שמונה שנים ב- 27 באפריל 1992 שוּב שָנָה עניין פרסום השידורים הישירים בטרם זמן על עצמו .מדורי הספורט העיתונות הכתובה פירסמו בהבלטה רבה כי מחלקת הספורט של הטלוויזיה הישראלית הציבורית תשדר ישיר את סדרת משחקי הגמר סַל בין מכבי ת"א לבין הפועל ת"א. חמישה משחקי "דרבי" באבחת שידורים אחת. "מי צריך יותר מזה", חייכתי לעצמי. האֵל הטוב שמע את תפילתי והעניק לי בשנה אחרונה של חוזה הכדורסל שלנו עם איגוד הכדורסל את המיטב. ההתגוששויות בין מכבי ת"א והפועל ת"א על זירת הפרקט בהיכל הספורט ביד אליהו ובאולם צר המידות באוסישקין היוו אובייקט שידור לא פחות מעניין ממשחקיה של מכבי ת"א בזירה האירופית. רבבות צופים גדשו את היציעים לעייפה ביד אליהו ובאוסישקין בסדרת ה- "דרבי" המסקרנת הזאת מאין כמותה. זה היה קרב ההישרדות האחרון של הפועל ת"א במלחמה בת 60 שנה נגד מכבי ת"א. הצ'אנס האחרון שלה. מנהל הפועל ת"א אַבְרָהָם פְּלָדָה הגשים את חלומו . הוא ניצב על קו זינוק משותף עם יו"ר מכבי ת"א שִמְעוֹן מִזְרָחִי. נקרתה לו לפתע שוב ההזדמנות להדיח את העו"ד מהפסגה. המדינה הייתה כמרקחה לקראת סדרת הגמר סל שהייתה גם דרבי תל אביבי בין שתי קבוצות כדורסל הטובות במדינה והנהנות מקהל אוהדים עצום לא רק בתל אביב אלא בכל הארץ. זה לא הפריע לעו"ד שמעון מזרחי להאיץ כתב אישום חריף לאריה מֶקֶל ב- 27 באפריל 1992 הטוען כנגד ההפרה הבוטה של ההסכם בין הטלוויזיה הישראלית למכבי ת"א בדבר הגילוי המוקדם של השידורים הישירים כאילו מנכ"ל רשות השידור אחראי על הפּרסומים בעיתונות . כך כתב יו"ר קבוצת מכבי ת"א לרשות השידור כשהוא משבש בטעות חלק מתארי הניהול של הנמענים. אריה מֶקֶל היה מנכ"ל רשות השידור ולא היו"ר, ויוסף בר-אל היה מנהל הטלוויזיה ולא מנכ"ל רשות השידור. מר אריה מקל – יו"ר רשות השידור. מבלי לפגוע בזכויות. מר יוסף בר-אל – מנכ"ל רשות השידור. מר יואש אלרועי – מנהל מחלקת הספורט – הטלוויזיה הכללית. הנדון : הסכם בין רשות השידור למכבי ת"א. (…) להפתעתנו, הודיעו בכל העיתונים שיצאו לאור, היום 27.4.1992 , כי משחק הדרבי בין מכבי עלית ת"א והפועל ת"א, בשלב הגמר סל, ישודר בשידור ישיר החל מהשעה 20.30. יתרה מזאת בלוח המשדרים אשר פורסם על ידי רשות השידור עוד בתאריך 23.4.1992 נאמר מפורשות כי לשעה 20.30 נקבע משדר ספורט מיוחד. והרי כל בר דעת יודע כי ביום שני לא מתקיימות תוכניות ספורט רגילות והמשדר היחידי המתוכנן הינו משחק הדרבי (…). (…) למותר להוסיף, כי הפרה בוטה זו מצידכם של ההסכם הנדון גרמה ותגרום לנו בשבועיים הקרובים נזק כספי בלתי הפיך, אשר עלול להגיע למאות אלפי שקלים (…). טקסט מסמך : 27 באפריל 1992 . מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון מכבי ת"א למנכ"ל רשות השידור אריה מקל , מנהל הטלוויזיה יוסף בר- אל , ומנהל מחלקת הספורט יואש אלרואי הדן בחשיפת האניגמה הקדושה של השידור הישיר . (עמוד 2 מתוך 2) .. (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . מנכ"ל רשות השידור אַרְיֵה מֶקֶל איננו איש סנטימנטאלי והיה האחרון להתרגש מעו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי וממכתביו. הכרתי אותו היטב. הוא לא נבהל ולא נרתע ממכתבו של יו"ר מועדון מכבי ת"א (כמו חיים יבין בשעתו) ולא התכוון לוָותֵּר. הוא הורה לי להמשיך בעבודתי כרגיל . "התכונן לשידורים הישירים של כל חמשת המשחקים בסדרה", פקד עלי, והוסיף : "שמעון מזרחי לא מפחיד אותי. שלא יאיים. הוא איננו שווה פרוטה ללא מצלמות הטלוויזיה שלנו, והוא יודע זאת. אנחנו נראה לו מאפוא משתין הדג". אריה מקל היה חד משמעי. ב- 1 במאי 1992 הורה אַרְיֵה מֶקֶל בניגוד לחַיִים יָבִין למנהלת לשכתו גב' שַרִית יָאִיר להשיב לעו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי ולהסביר לו מדוע הוא דוחה את תוכן מכתבו מ- 27 באפריל 1992 . הוא גיחך אפילו לא הטריח את עצמו להתכתב עם עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי ולא חתם את שמו על מסמך התגובה. הוא נתן למזכירתו שרית ישי לעשות זאת. הנה הוא כלשונו וכתבו. 2. אם היו ספקולציות בעיתונים לגבי שידור המשחק , הדבר לא היה באחריות רשות השידור ןאין רשות השידור אחראית למה שמתפרסם בעיתון. 3. הטלוויזיה חייבת בפירסומיה להודיע שלוח השידורים הרגיל לא מתקיים . כך נהגה במשך החודשים האחרונים . לא ייתכן שנפתיע את הצופים ברגע האחרון ונשדר ספורט במקום מישדר אחר מתוכנן . לכן אנו מודיעים שמישדר ספורט מיוחד ישודר בשעות שבהן מתבטלות התוכניות הרגילות , זה מקל על האוכלוסיה שאוהדת ספורט ועוד יותר על האוכלוסיה שאיננה אוהדת ספורט . 4. אינני רואה אלטרנטיבה הולמת , אלא אם כן ננקוט במדיניות של להטעות את הציבור בארץ בכך שביודעין נשבץ בלוח השידורים מישדרים שלא ישודרו , ובמקומם ישובצו ללא כל התראה , מישדרי ספורט . לפי כך דוחה רשות השידור את האמור במכתבך הנ"ל . טקסט מסמך : 1 במאי 1992 . זהו המסמך המקורי ששלח מנכ"ל רשות השידור אריה מקל לשמעון מזרחי באמצעות מנהלת לשכתו שרית ישי . הוא אפילו לא חתם עליו והשאיר את הזכות הזאת למנהלת הלשכה שלוֹ . (ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . ב- 1992 העניקה הפועל ת"א קרב איתן למכבי ת"א. מכבי ת"א ניצחה פעמיים ביד אליהו והפועל ת"א גמלה לה בשני ניצחונות באוסישקין. ביום שלישי – 19 במאי 1992 נערך המשחק המכריע ביד אליהו בשל יתרון המיקום בטבלה של מכבי ת"א, שהעניק לה את הביתיות במשחק החמישי. הצבתי את אורי לוי ליד המיקרופון ואת דייויד בלאט כפרשן שלנו. מכבי ת"א שקורצה מחומר של אלופים הביסה בשידור ישיר את הפועל ת"א בתוצאה 81 : 63. שני הזרים שלה ווארגאס – 23 נק' ומיצ'ל – 22 קלעו את מירב הנקודות למכבי ת"א. דורון ג'מצ'י וגיא גודס קלעו כל אחד 9 נק', נדב הנפלד ולָאבַאן מרסר קלעו 8 נק', ומוטי דניאל ו- וִוילִי סִימְס הוסיפו 2 נק' כל אחד. להפועל ת"א הרבו לקלוע הזר דייויד ת'רדקיל (שיחק בעבר בבוסטון סלטיקס) – 25 נק' תומר שטיינהאואר – 14 נק', הזר פרביס שורט – 12 נק', יונתן דלזל – 9 נק' ושמעון אמסלם – 2 נק'. חמישה ימים קודם לכן ב- 14 במאי 1992 שידרנו ישיר מהיכל הספורט ביד אליהו את משחק הגמר על גביע המדינה בו גברה קבוצת הפועל גליל עליון עם דורון שפר, בְּרֶד לִיף, אנדרו קנדי, גיבסון, אמיר בינו, ומטאלון 84 : 76 על מכבי ראשל"צ בה שיחקו מיקי ברקוביץ', חיים זלוטיקמן, רוני בוסאני, קורקי נלסון, הזר בנקס, ותומר קרני. שידורם הישיר של סדרת הגמר סל המרתקת ומשחק גמר גביע המדינה ב- 1992 בטלוויזיה הישראלית הציבורית היוו אקורד סיום צורם ומפתיע שסימן באורח בלתי הגיוני את סוף ההתקשרות הארוכה בין הטלוויזיה הישראלית ואיגוד הכדורסל שבראשו ניצב עכשיו היו"ר יורם אוברקוביץ'. מחלקת הספורט של הערוץ הציבורי התנתקה טוטאלית מהכדורסל הישראלי בתום עשר שנות שידורים מאז 1983 בהן היו עליות ומורדות רבים, ונשארה מחוברת רק למועדון מכבי ת"א. ב- 19 במאי 1992 שלח יורם אוברקוביץ' מכתב הצעה מנומס לאריה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור בו הציע להיפגש כדי לדון בחידוש הסכם השידורים בין הרשות לבין איגוד הכדורסל . כך סיים את מִכתבו בהשראתו של יועץ איגוד הכדורסל לענייני המו"מ אלכס גלעדי. (…) מאחר וְדוּוָחְנוּ בזמנו , שכל עוד לא נבחר וועד מנהל חדש לרשות השידור , לא יוכלו נציגי הרשות להיכנס למו"מ – אני מברך את הוועד המנהל החדש ומבקש לדעת בתוך כמה זמן יהיה צוות המו"מ של הרשות ערוּך לנהל עִמנוּ . כידוע לך אנו מוצפים בקשות מגופי שידור אחרים – רדיו , טלוויזיה וכבלים וכן סוכנים פרטיים להתחיל במו"מ . אני סבור , ששיתוף הפעולה שלנו בעבר , מזכה את רשות השידור בזכות שימוע ראשונה . לתשובתך המהירה אצפה (…) . אַרְיֵה מֶקֶל ויוסף בר-אל בהשראת סמנכ"ל הכספים מוטי לוי סירבו מכל וכל להצעתי לשלם 750000 (שבע מאות וחמישים אֶלֶף) דולר לחוזה בן שלוש שנים לאיגוד. זה נראה להם יקר מידי. מכיוון שהייתה קיימת כבר אופציית ערוץ 5 של מיילן טנזר כתחליף לטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1, החליט איגוד הכדורסל להעביר את כל כובד משקלו לזירת טלוויזיה אחרת צעירה ונמרצת , שונה בטכנולוגיה שלה, ובעלת "אוויר" בלתי מוגבל בדמותו של ערוץ 5 (הספורט) בטלוויזיה בכבלים. ערוץ 5 חתם חוזה לשלוש שנים עם איגוד הכדורסל. זה היה הפסד זכויות השידורים הראשון ובלתי מחויב המציאוּת של ענף ספורט רלוואנטי למשלם האגרה שסִימֵן את תחילתה של שרשרת תבוסות נוספות וכואבות בשנים הבאות של רשות השידור לערוץ 5 וערוץ 2. ב- 1992 נותרה הטלוויזיה הישראלית בתחום שידורי הכדורסל רק עם משחקי מכבי ת"א באירופה. זה היה מעט מידי וגם לא צודק מבחינה ציבורית . עו"ד שמעון מזרחי הגן על מכבי ת"א שלוֹ בחֵירוף נפש. הערכתי אותו כמנהיג ספורט אמיתי וערכי אולי הטוב בישראל. קשקשנים (לא מעטים) בתקשורת ניסו לחבר אותי בעל כורחי לעגלת מכבי ת"א כאילו יש לי כמנהיג שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית איזה אִינְטֶרֶס אישי חשאי בשידור משחקיו של עו"ד שמעון מזרחי בערוץ שלי. דברי הֶבֶל. אינטרס השידור היחיד שהנחה אותי היה הצטיינות הקבוצה והישגיה בארץ ובאירופה. אינטרס השידור היה משותף למכבי ת"א ולרשות השידור אך הדרך המובילה אליו הייתה שונה בתכלית והביאה לא אחת למחלוקות והתנגשויות. רבים מאלה שלא נשאו מעולם בשום אחריות בשום תחום ולא היו מודעים למערכת היחסים המקצועית בינינו, דאגו להפיץ רכילויות מרושעות. הם לא הזיזו לי וגם לא אנשי ציבור שונים שניסו לבחוש בקלחת מפני שלא הייתי חייב להם דבר. הייתי חייב דו"ח למצפּוּני בלבד ולשולחיי – לבּוֹסים שלי. טקסט מסמך : גזר עיתונות משנות ה- 80 של עיתון שאיננו קיים עוד , שנשמר ונכתב ע"י העיתונאים אבי מורגנשטרן ופיני איתן , ובו דעתי על ח"כ פנחס גולשטיין, שר החינוך יצחק נבון, יו"ר הפועל ת"א אברהם פלדה, ויו"ר מכבי ת"א שנעון מזרחי. הקשרים עם כולם היה על בסיס מקצועי ולחלוטין לא אישי. כמנהיג – עיתונאי של שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית ועורכם הראשי לא הייתי חייב לאיש מהם דבר, אלא למצפוני, למסך, ולבוסים שלי. זה סדר הדברים. אינני זוכר במדויק את הטקסטים המצותתים בגזר העיתון הזה. שמעון מזרחי ואנוכי כנציג הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור צעדנו יחדיו שלובי זרוע אך בד בבד ניצבנו משני עברי המתרס. הוא ייצג את האינטרסים של מכבי ת"א ואנוכי את האינטרסים של מוסד השידור בו עבדתי. עו"ד שמעון מזרחי ואנוכי היינו חלוקים בדעתנו מעת לעת על נושא מסוים מתוך אלה שנוגעים לטלוויזיה הישראלית הציבורית ולמכבי ת"א. לא היססתי להביע את דעתי בפניו במלוא חריפותה. ב- 12 באוקטובר 1984 שיגרתי לו מכתב שלא נעם לו ועותק סמוי ממנו הטסתי לשמואל "שָמְלוּק" מחרובסקי. המסר ברור : הטלוויזיה הישראלית הציבורית וחטיבת הספורט שלה אינן עובדות אצל מכבי ת"א. כעבור שמונה עשר יום קיבלתי את תשובתו הבוטה האישית על הנייר הרשמי המהודר של מחלקת הכדורסל של מכבי ת"א. את המסמך המחוּצָף שכתב לי מעטרים שני טורים חשבוניים יורדים העוסקים במתמטיקה כמו "טור חשבוני עולה" של זכיות הקבוצה באליפויות המדינה ובגביעי המדינה. הסטטיסטיקה המופיעה על נייר המכתבים מרשימה. אך לא תוכנו. זהו מכתב אישי כּוֹעֵס, מריר, וחריף ששיגר לי במחשבה קרה. הוא ידע היטב מי אני, מה פועלי בטלוויזיה, ומשקלי ומורשתי ברשות השידור. אף על פי כן לא היסס להכתיב למזכירתו את הטקסט הבא. מכיוון שחלפו כבר יותר מעשרים וחמש שנה חַל על המסמך חוֹק ההתיישנות. אני חושף את המסמך בפומבי במלואו בפעם הראשונה . מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי אלי נפתח ללא ברכת שלום. הוא דאג לאינטרסים שלו ואני לשלי. לא הייתי חייב דבר למכבי ת"א אלא לצַו מצפוני, לרשות השידור, ולבוסים שלי. טקסט מסמך : 30 באוקטובר 1984 . מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי אלי הנוגע ליחסים ולקשרים שבין הטלוויזיה הישראלית הציבורית למועדון הכדורסל של מכבי ת"א. (עמוד 1 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט מסמך : 30 באוקטובר 1984. מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי אלי הנוגע ליחסי ולקשרים שבין הטלוויזיה הישראלית למכבי ת"א. (עמוד 2 מתוך 2). (ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). רבות שקלתי באם מכתבך בנדון זכאי למענה מצדי , אולם הואיל והוא נכתב על נייר של רשות השידור , ואף שוגר מטעמה, והואיל וגוף זה הינו חלק ממוסדות המדינה אותה אני מכבד, הרייני מתייחס למכתבך . איני יודע היאך הרהבת עוז לעצמך להשתמש בביטויים כגון אלו המופיעים במכתבך , ובוודאי שלא אתה הוא זה שתלמדני דרך – ארץ וצורת דיבור . לי מאליו ברור כי כל האמור במכתבך הינו בבחינת ניסיון התגוננות כושל , ומעורר בוז ולעג , ותמוה עד היכן מגיעה דרגת ההיתממות שלך . מעניין בפני מי מצאת לנכון להקרין שנית את אותו קטע מהמשחק ששודר- בפני אלה שערכו אותו ושמצאו לנכון להקרינו , כולל אותו חלק בו רואיין מאמן הפועל רמת גן , ונתתם לו במה חופשית להכפיש , לזרוק בוץ ולהטיל אשם בכולי עלמא פרט לעצמו ולמקורבים אליו. מעניין מה הייתה חוות דעתו של יועצכם המשפטי באם חלק זה של השידור היה מובא לידיעתו עובר להקרנה , באם היה מאשרו, או היה מציע לכם לפסול אותו לפחות מבחינת דיברי ההסתה שבו , מבלי לתת לאיש , ולו למאמן מכבי ת"א, להגיב על הדברים האלה. האם באמת חשבת שאתרשם מכך שאתה וחבריך צפיתם שנית באותו הקטע ששודר ? ומה עם אותם הקטעים ששודרו בהילוך איטי תוך כדי דיבורו של מאמן ר"ג ? האם מישהו מכם טרח לבדוק מה אומרת החוקה במקרה ובוצעה העבירה לאחר זריקת הכדור ? אולם מסתבר כי דורש אנכי הרבה מידי מאנשים מסוגך שאין בתוכם עוז נפשי להודות בטעויות ובמגמתיות, ותמיד ינסו להתחפר ולהסתתר מאחורי טענות ומענות חסרות טעם ומשמעות. אגב, רצוי היה שבבואך לצטט דברים שנאמרו על ידי, וטרחת לשימן במירכאות, הרי שההגינות דורשת שתצטט אותי נכון. בכל שיחתי עמך לא פגעתי בך אישית, אולם אתה ניסית לעשות זאת, ומזלך ומזלי, כי דבריך לגבי הינם משב חולף ותו לא. הדרך המשותפת של רשות השידור לבין מחלקת הכדורסל מכבי תל אביב החלה לפני שנים רבות , לא היית זה שצעדת ו/או הצעדת את הצעדים המשותפים בדרך זו, וחלקך, באם בכלל, הינו אפסי ביותר. אל לך להתהדר בנוצות לא לך . אולם גם דרך זו ניתן להביא לידי סיום ואשקול עם חברי באם לא קיים מקום לבטל כל הסכם שקיים , באם קיים , בין רשות השידור לבין מחלקתנו. ודע לך כי באם ייעשה כך , הקולר יהא תלוי רק בך. לידיעתך , העתק ממכתב זה לא ישלח לאיש , לא באופן סמוי ולא באופן גלוי . ברור שהמכתב החצוף הזה לא השפיע כהוא זה על החלטותיי העתידיות. הוא בפירוש לא הֵזִיז לי. עו"ד שמעון מזרחי עשה את שלוֹ למען המועדון שלי ואני את המוטל עלי לטובת ביתי השני, הטלוויזיה הישראלית הציבורית. לא עבדתי בשירותה של מכבי ת"א. עבדתי בשירות הטלוויזיה הישראלית הציבורית. מכבי ת"א הייתה אובייקט שידור מניב רייטינג עבורי (ועבור רשת הטלוויזיה שלי). פה זה התחיל ופה זה נגמר. ביני לבין עו"ד שמעון מזרחי ואנשי מכבי ת"א לא התקיימו שום חברויות אישיות ושום מפגשי רעים פרטיים, חוץ מפגישות המו"מ לצורך רכישת זכויות השידורים והמפגשים על רצפת הפרקט בהיכל הספורט ביד אליהו בעת השידורים הישירים. צריך להפריד לחלוטין בין ההערכה המקצועית הרבה שרחשתי לשמעון מזרחי ולאנשיו (ואני רוחש להם עד עצם היום הזה) לבין חיי הפרטיים. מעולם לא נפגשתי עם איש מהם שמעון מזרחי, אריה בראנוביץ', שמלוק מחרובסקי, אמנון אבידן, צבי רול ז"ל, דיוויד פדרמן, ומיכאל "מייק" שטראוס – באופן אינדיבידואלי. מעולם לא אכלנו יחדיו במסעדות באופן פרטי ולא בילינו בחברותא על כיסאות נוח בחוף הים, וגם לא הלכנו במשותף להצגות תיאטרון ב- "הבימה" ו/או ה- "קאמרי". הם והמועדון שלהם היו עבורי אינטרס שידור מלבב. כאן זה התחיל ופה זה נגמר. ב- 1995 הבאתי לעמדת הפרשן במשחקי הכדורסל של הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 את העיתונאי אֵלִי סָהָר פרשן הכדורגל של עיתון "הארץ". זאת הייתה בחירה מוצלחת . מייד הוברר שאין הוא נופל במאום מאַרְיֵה מְלִינְיָאק. הוא היה פרשן בעל ידע עצום בכדורסל הישראלי והאירופי, יפה תואר בשעתו, רהוּט דיבור, ובעל קוֹל טוב ומתאים למיקרופון הטלוויזיה. אלי סהר היה מסוג הפרשנים שניחן ביכולת מינון טבעית של כמות המֶלֶל שאמר למיקרופון. מעולם לא חצה את הקו שמפריד בין שידור לבִּרבּוּר. פרשן אינטליגנטי מאוד , חריף שכל ובעל יושרה שלא דופק חשבון לאיש. גם לא למכבי ת"א. הוא היה מחויב למסך הטלוויזיה הציבורית ולצופים שלנו בלבד. תענוג גדול היה להקשיב לו. המאמן המיתולוגי "מר כדורסל" יהושע רוֹזִין אמר לי פעם, "יואש אל תשים לב לרכלנים, אלי סהר הוא פרשן כדורסל בלתי רגיל וגם חכם. שמור עליו , אני יודע על מה אני מדבר , גם אני מבין משהו בכדורסל". ראשיתו של הכדורסל האֶרֶצישראלי ושל מכבי ת"א מצוי היכן שהוא בסופן של שנות ה- 20 ותחילת שנות ה- 30 של המאה שעברה. ימי ה- בראשית הללו מסבירים את האמביציות והשאיפות המוקדמות של מכבי ת"א להצטיין כבר מההתחלה, את הארגון היסודי, את התהילה שצברה במשך השנים, ואת הזכות שעמדה לה בסופו של דבר להיות רלוואנטית ולהדק קשרים עם הטלוויזיה הישראלית שרק נולדה. ברחוב סלמה ליד שכונת שפירא שכנו מגרשי הכדורגל והכדורסל של אגודת מכבי ת"א. ב- 1934 פקד משבר כספי ממושך את מועדון הכדורגל של מכבי ת"א והאגודה עמדה בפני פשיטת רגל. עיריית תל אביב הציבה כונס נכסים לאגודה והתכוונה להחרים את מגרשי הספורט ותכולתם לטובתה בגלל אי תשלום חובות , כולל השערים, הסלים, והטריבונות. באחד הימים ב- 1935 בטרם מתן צו ההוצאה לפועל התגנבו למגרש הכדורסל ברחוב סלמה קבוצת נערי מכבי ת"א ובראשם יִצְחָק פֶדֶרְמַן תלמיד בן 15 בגימנסיה "בלפור". הנערים הצעירים עקרו את העמודים ולוחות הסלים ממקומם באישון לילה, העמיסו אותם על כרכרה להובלת זִיפְזִיף רתומה לסוסים, והעבירו אותם צפונה, לחלקת אדמה פנויה ליד קולנוע "אוֹרְיוֹן". הם תקעו מחדש את העמודים בקרקע, ריצפו את החוֹל באריחים גסים , וסימנו את קווי המגרש החדש. השאר היסטוריה . בקבוצת הבוגרים של מכבי ת"א שיחקו ב- 1935 יהושע רוֹזִין בן ה- 17 (נולד במצרים ב- 16 באוגוסט 1918כשהיה בן חצי שנה עלו הוריו לארץ ישראל), סֶם שְטַיִינְבֶּרְג אלוף ארץ ישראל בימים ההם בקפיצה לגובה וריצת 100 מ', יצחק פדרמן (אביו של דייויד פדרמן) שהיה צעיר השחקנים, דָוִד קְלֵזִינְגֵר הגבוה, יִרְמִיָהוּ אָיְיזֵנְשְטָאט (אֶשֶד) הבלונדיני, שָאוּל "קוקה" כַּסְפִּי (יצחק פדרמן קורא לו כָּסַף), אַל פְלָיְישֶר יהודי-אמריקני, אַרְיֵה "לֵאוֹן" בֵּן-עַטָר, משֶה בַּרוּךְ רָפִי מִזְרָחִי, בַּקְשִי, אַרְיֵה קְרָאוּס, ואחרים . האפסנאי ואיש המשק היה בימים ההם פנִּחְסַ 'פֶּטְקָה' חֵפֶץ . המנהלים במועדון הכדורסל ובאגודת מכבי ת"א היו עמיל המֶכֶס אוּלְמַן, ואחריו יִצְחָק כַּסְפִּי, יִשָככַר דָנִיאֵל, משֶה קוֹלְבּוֹבְסְקִי, חַיִים וַויִין, מנהל חברת הביטוח "מנורה" מר י. שְטָהל, נוֹח קְלִיגֶר, וישראל גוֹרָל. עו"ד שִמְעוֹן מִזְרָחִי התמנה ליו"ר המועדון בקיץ 1969 . ב- 1935 קמה גם קבוצת הפועל ת"א בראשותו של דוֹב 'בּוּלֶק' פְּרוּסַק עולה חדש מפולין שנחשב למאמן זר בעל ידע רב. דוב פרוסק ייסד את סקציה הכדורסל של הפועל והצטרפו אליו נסים קָאוּלִי, קצנלבוגן, דוד שולמן , פליקסמן, ושחקנים אחרים. החלה היריבות העירונית בת עשרות שנים. ביולי 1936 נערך הדרבי התל אביבי הראשון בכדורסל במגרש 'החדיש' של מכבי ת"א ליד קולנוע אוריון. מכבי ת"א הביסה את הפועל ת"א בתוצאה 37 : 5. בדרבי השני ב- 1937 שוב ניצחה מכבי ת"א בקלות 36 : 16. במכבי ת"א שיחקו יהושע רוזין, שלום קוסובר, יצחק פדרמן אל פליישר, צביקה שמרלינג, והטניסאי יהודה פִינְקֵלְקְרָאוּט. בפברואר 1938 התקיים הדרבי השלישי לאור חשמל. מכבי ת"א ניצחה 34 : 33, וגברה על הפועל ת"א גם בדרבי הרביעי בתוצאה 30 : 19. במכבי ת"א שיחקו יהושע רוזין, יצחק פדרמן , משה ברוך, אריה בן עטר, שלום קוֹסוֹבֶר, דוֹב אַלְדוּבִּי, נתן דְבוֹרְקִין, וירמיהו אייזנשטאט (אֶשֶד). בשורות הפועל ת"א שיחקו דוב פרוסק, דוד שולמן, נסים קאולי, שלמה מַגְרִיזוֹ, ושחקנים נוספים. טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 30 . מגרש הכדורסל של מכבי ת"א ברחוב המכבי הישן ליד קולנוע "אוריון" . (באדיבות משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . טקסט תמונה : קיץ 1937 . הטניסאי יהודה פינקלקראוט מציג את יכולתו על מגרשי הטניס של אגודת מכבי ת"א סמוך למגרש הכדורסל הישן ברחוב המכבי ליד קולנוע אוריון . (באדיבות משפחת רוזין . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . משחקי הדרבי בכדורסל בין מכבי ת"א והפועל ת"א טמנו בחובם יוקרה רבה ויריבות פוליטית – ספורטיבית חריפה. במשך 70 שנה הם היו ההצגה הטובה ביותר בעיר. שני מגרשי הכדורסל, האחד של מכבי ת"א ברחוב המכבי ליד קולנוע אוריון, והשני של הפועל ת"א ברחוב אוסישקין על גדות שפך הירקון היו אתרי הספורט המפורסמים במדינה .מכבי "עֵלִית" ת"א זכתה חמֵש פעמים בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל בשנים 1977, 1981, 2001, 2004, ו- 2005, הודות לניהול יסודי ומחושב של הנהלה מסורה בראשותו של יו"ר המועדון שמעון מזרחי. אך לא רק. גם הודות לשיתוף פעולה מזהיר וחסר תקדים שאין לו אָח ורֵע במדינת ישראל עם חברת הממתקים והקפה "עֵלית" המעניקה למועדון חוסן כלכלי ו- Sponsorship (חסות ומימון) במשך שלושים ושבע שנים רצופות מאז עונת המשחקים של 1971 – 1970 ועד עצם היום הזה. מכבי ת"א וחברת "עֵלִית" נולדו בשנות ה- 20 של המאה שעברה. מכבי ת"א בארץ ישראל ו- "עֵלית" מפעל הממתקים המצליח בלטביה. "עֵלית" נוסדה בלטביה ע"י אֱלִיָהוּ פְרוּמְצֶ'נְקוֹ . ב- 1933 הוקם המפעל ברמת גן. המוצר הפופולארי שלו היה שוקולד "פרה". בימי הצנע של 1955 הביאו מַרְק מוֹשֶבִיץ ואַבָּא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ את מוצר הקפה הנמֵס למדינת ישראל . המוצר הפך חיש מהר לאייקון ששינה את הרגלי צריכת הקפה בארץ. ב- 1970 התמזגו חברות הממתקים "עֵלִית" ו- "לִיבֶּר". חברת "עֵלִית" העשירה הפכה לחברת מזון גדולה ומצליחה בארץ. בשנת 1970 ניהלו מַרְק מוֹשֶבִיץ' ומר אַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ את "עֵלית" ביד רמה. אבא פרומצ'נקו היה איש המעשה ומרק מושביץ איש יחסי הציבור והשיווק. סייעו להם בניהם דָן מוֹשֶבִיץ ז"ל (נהרג בתאונת מטוס בראשית שנות ה- 70) ואחיו דָוִד מוֹשֶבִיץ' ודָנִי פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ ועו"ד אבי פִילוֹסוֹף שהיה נשוי לתמר בִּתּוֹ של אַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ. החבורה הזאת הייתה הראשונה שיצרה את השותפות העִסקית – כלכלית עם מכבי ת"א והעניקה את התמיכה המטריאליסטית והכספית למועדון. מייסדי הקשר הדוּ – סיטרי הראשון בין מכבי ת"א ו- "עֵלִית" בראשית שנות ה- 70 של המאה הקודמת, היו יו"ר המועדון עו"ד שמעון מזרחי ודָן מוֹשֶבִיץ. לאחר שנהרג בתאונת מטוס תפש את מקומו אחיו דוד מוֹשִבִיץ. יחסי הגומלין ושיתוף הפעולה בין אלופת ישראל בכדורסל לבין חברת "עֵלִית" הושתתו על עקרונות מוכרים, בו שיווק ופרסום שווה בסופו של דבר כסף . הרבה כסף. חברת "עֵלִית" רקמה את ארבעת האותיות המפורסמות שלה "עֵ לִ י ת" על גופיות שחקני מכבי ת"א תמורת תשלום (רָב) אך הקבוצה נדרשה בתמורה להצטיין . הצטיינות פירושה לנצח בליגה ולזכות בגביע המדינה. קבוצה אלופה יוצרת הזדהות עם הציבור ומביאה אליה אוהדים ומושכת גם את מצלמות הטלוויזיה . שידורי הטלוויזיה הישירים יוצרים את החשיפה. נוסחת ההצלחה של שיתוף הפעולה הזה ברורה אפוא. בתוך זמן קצר הוברר כי ההצלחה הפכה להיות לא רק מקומית אלא גם אירופית. ויש עוד דבר. כניסתה של הטלוויזיה. הטלוויזיה הישראלית הציבורית צילמה בראשית הדרך את משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה בחינם . משהפכה מכבי ת"א לאובייקט שידור מוצלח עתיר רייטינג תבעה לעצמה את זכויות הצילום והשידורים. בעונת המשחקים של 1977 – 1976 שילמה רשות השידור למכבי ת"א בפעם הראשונה בהיסטוריה סכום מגוחך (הנתון המתמטי מפורט בספר "הקשר הסימביוטי") . מנכ"ל רשות השידור היה אז יִצְחָק לִבְנִי . בתפקיד הסוּפֶּר – קָרְדִינָלִי של מנהל מחלקת הכספים והכלכלה (התפקיד שונה מאוחר יותר לסמנכ"ל כספים) של הרשות שימש יִשְרָאֵל דוֹרִי. ארנון צוקרמן כיהן כמנהל הטלוויזיה הישראלית הציבורית. בראש חטיבת החדשות ניצב דן שילון, ואת מחלקת הספורט ניהל אלכס גלעדי הנמרץ שהוביל מדיניות שידור המאמצת את אלופת המדינה בכדורסל קבוצת מכבי ת"א לחֵיקָה ולִיבָּה של הטלוויזיה. טקסט תמונה : המחצית השנייה של עשור ה- 70 במאה הקודמת. שדר הטלוויזיה הישראלית הציבורית ומנהל מחלקת הספורט אלכס גלעדי (משמאל) לוחץ את ידו של תעשיין "עלית" אבא פרומצ'נקו. משקיף במרכז אבי פילוסוף חתנו של אבא פרומצ'נקו. (התמונה באדיבות גב' רות פרומצ'נקו. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). טקסט תמונה : ראשית עשור ה- 70 של המאה הקודמת. חברת "עֵלִית" כורתת ברית כלכלית עם מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל. מימין לשמאל : אבא פרומצ'נקו, אבי פילוסוף, מנהל קבוצת מכבי ת"א שמואל "שמלוק" מחרובסקי, דוד מושביץ, וגב' רות פרומצ'נקו אשתו של אבא פרומצ'נקו. (התמונה באדיבות גב' רות פרומצ'נקו . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). שנת 1975. היכל הספורט ביד אליהו . הטלוויזיה הישראלית הציבורית והמונופוליסטית מעבירה בשידורים ישירים מהיכל הספורט ביד אליהו את משחקי מכבי ת"א בגביע אירופה לקבוצות אלופות בכדורסל. אחד הצלמים המרכזיים בצוות הצילום שלנו היה חיים פודגור. בחלוף רבע מאה של שנים, שילמה רשות השידור למכבי ת"א בעונת המשחקים של 2002 – 2001 סכום פנטסטי (הנתון המתמטי נמצא בספר "הקשר הסימביוטי") בהשוואה לאותו המחיר הצנוע ההוא מעונת 1977 – 1976. מנכ"ל רשות השידור באותה תקופה של 2002 – 2001 היה אורי פורת, מוטי לוי שימש סמנכ"ל כספים, יאיר אלוני כיהן בתפקיד כמ"מ מנהל הטלוויזיה, רפיק חלבי הוביל חטיבת החדשות, ואנוכי את מחלקת הספורט . בתקופה של 30 שנה מאז עונת השידורים של 1977 – 1976 ועד לזאת של 2007 – 2006 שילמה רשות השידור למכבי ת"א עבור זכויות השידורים סכום נכבד ביותר בדולרים . כל הנתונים המתמטיים אודות סכומי זכויות השידורים ששילמה רשות השידור למועדון הכדורסל של מכבי ת"א מופיעים לפרטי פרטים בספר עב הכרס בן 8000 עמודים הקרוי "הקשר הסימביוטי". היחסים בין שמעון מזרחי יו"ר מועדון הנצחי של מכבי ת"א מאז 1969 (ואנשיו) לבין אנשי "עֵלִית" לדורותיהם חרגו מהתחום המסחרי והפכו ליחסי חיבה, אהבה, והערכה הדדיים. הייתה לכך השפעה מרחיקת לכת על חייו של המועדון גם בימים קשים. ההסכמים בין מכבי ת"א ל- "עֵלית" נחתמו אז על מפיות נייר בארוחת בוקר במלון "הילטון" בתל אביב. כה רב היה האמון ששרר בין שני הגופים, הוועדה המארגנת הספורטיבית וחברה המסחרית נותנת החסות. מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו שלחו את דוד מושביץ ואבי פילוסוף לחתום על הסכמי החסות. עו"ד שמעון מזרחי זוכר בעת שיחות התחקיר עמי כלהלן : "את יוזמת שיתוף הפעולה בין מכבי ת"א ל- "עֵלִית" הגיתי לראשונה בתחילת שנות ה- 70 עם דני מושביץ' ז"ל שנהרג בתאונת מטוס פרטי. את מקומו תפש אחיו דוד מושביץ. שני אחים אהובים ונערצים ע"י מועדון מכבי ת"א. בפגישות בינינו השתתפו גם אריה בראנוביץ' ושמלוק מחרובסקי מצד מכבי ת"א ואבי פילוסוף מחברת "עלית". בין מכבי ת"א ל- "עלית" שררו יחסי אמון וההערכה הדדיים. ההסכמים נחתמו על מפיות נייר בארוחות הבוקר המסורתיות במלון "הילטון" על חוף ימה של תל אביב. אנשי "עֵלִית" אפילו לא העלו בדעתם לקחת עמם מפית כמסמך עדות . הם סמכו עלינו ב- % 100". בהיעדר מורשת תיעוד המפיות ההיסטוריות ההן לא נשמרו. חברת "עֵלִית" עברה במשך השנים תהפוכות ניהול דרמטיות . ב- 1985 השתלטה עליה משפחת פֶדֶרְמַן ונישלה את משפחות מוֹשֶבִיץ' ופְרוּמְצֶ'נְקוֹ. נוצר קרע עמוק בין מַרְק מוֹשֶבִיץ' ואַבָּא פְרוּמְצֶ'נְקוֹ לקבוצת פדרמן. שניהם נפגעו מהצורה בה סללה משפחת פדרמן את דרכה להשתלטות על חברת "עֵלִית". ב- 1996 חַבְרָה משפחת שטראוס בראשותו של מיכאל "מייק" שְטְרָאוּס הידועה בתעשיית מוצרי החָלָב שלה אל משפחת פדרמן בראשותו של דייויד פדרמן לניהול משותף של חברת "עֵלִית". ב- 1999 קנתה משפחת שטראוס את החברה כולה. ב- 2004 התמזגו חברות "שְטְרָאוּס" ו- "עֵלִית" והפכו לחברת המזון הגדולה בישראל המעסיקה 7000 עובדים ושוויה נאמד ביותר ממיליארד דולר. בין המשפחות בעלות הממון שהחליפו ידיים בשליטה על חברת הממתקים והקפה העשירה לא שררו תמיד יחסי אחווה ואידיליה אך אין וויכוח שכולם העניקו אהבה עצומה למועדון הכדורסל של מכבי ת"א. חברת "עֵלִית" מעולם לא הפסיקה לתמוך ביד רמה במכבי ת"א כל השנים, ולא חשוב מי היה הבעלים. היה לה מהיכן לתת לנו. אלופת הכדורסל נשארה ספינת הדֶגֶל של פרסום וקידום מוצרי הממתקים והקפה של החברה הוותיקה והמצליחה בארץ. בתקופה של 35 שנים מאז 1972 ועד 2007 הזרימה חברת "עֵלִית" למועדון הכדורסל של מכבי ת"א חסות כספית הנאמדת בהון רב בדולרים (הנתונים המתמטיים הללו מופיעים בדייקנות ובפירוט בספר "הקשר הסימביוטי"). ב- 1973 נחשבו שני אנשי התעשייה מַרְק מוֹשֶבִיץ ואַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ מיליונרים כבדים שתרמו לקהילה בעין יפה. טקסט מסמך : 25 בספטמבר 1973 . מאמר כלכלי של שאול אברון בעיתון "מעריב" העוסק בעושרה של חברת "עלית" . (באדיבות עיתון "מעריב") . טקסט תמונה : מוצרי "עלית" קפה נמס שהפכו את אבא פרומצ'נקו ומרק מושביץ למיליונרים כבדים . (באדיבות חברת "עלית" ודוד מושביץ) . אריה ברנוביץ' גִזְבָּר מכבי ת"א בשנים 2000 – 1969 , זוכר היטב בשיחות התחקיר עמי : "מר אבא פרומצ'נקו ז"ל ומר מרק מושביץ ז"ל היו אנשים נפלאים . מַרְק מוֹשֶבִיץ היה קצת יותר מקורב אלינו, אדם בעל אישיות מושלמת. דמותו כשל אציל יהודי – פולני. איש ברוך ורב כישרונות. מר מרק מושביץ נחשב בימים ההם של שנות ה- 70 לנדיב של שנות ה- 2000 . ברור לגמרי שללא סיועה המסיבי והנדיב של חברת "עֵלִית" במשך כל השנים, ולא חשוב מי היה הבעלים באותה העת , מכבי ת"א לא הייתה יכולה להגיע לאן שהגיעה. ברגעי משבר ולא היו חסרים כאלה התייצבתי אצל מרק מושביץ וביקשתי את עזרתו מעבר לסכום החסות השנתי שהקציבה לנו "עלית". מרק מושביץ מעולם לא אמר לא. הוא היה נדבן ואיש נפלא שהכניס את היד לכיס ונתן לנו ותמך בנו. מרק מושביץ הוא אדם בלתי נשכח". טקסט תמונה : ראשית שנות ה- 70 . התעשיינים מרק מושביץ ז"ל (בתמונה) ואבא פרומצ'נקו ז"ל (בתמונה למטה) נשיאי חברת "עֵלִית" , הם אבות הקשר ההיסטורי בין "עֵלִית" כ- SPONSOR כלכלי לבין מועדון הכדורסל של מכבי ת"א . וותיקי מכבי ת"א לא ישכחו אותם לעולם . (באדיבות דוד מושביץ בנו של מרק מושביץ וגב' רות פרומצ'נקו אלמנתו של אבא פרומצ'נקו . ארכיון יואש אלרואי . כל הזכויות שמורות) . טקסט תמונה : תעשיין "עלית" אבא פרומצ'נקו ז"ל . (באדיבות משפחת פרומצ'נקו . ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות) . שְמָן של מכבי ת"א ו- "עֵלִית" נקשר יחדיו במשך ארבעה עשורים והוליד הצלחה ספורטיבית חסרת תקדים ועוצמה כלכלית . ארבעת האותיות המרכיבות את השם "עֵלית" הרקומות בגאווה על גופיות שחקני מכבי ת"א הפכו זה מכבר לתופעה ישראלית. ראשיתה הולידה מחלוקת צילום עם הטלוויזיה הישראלית המונופוליסטית. הטלוויזיה הציבורית ראתה בראשית שנות ה- 70 בכתובת "עֵלִית" על גופיות מכבי ת"א עודף של פרסומת מסחרית על המִרְקַע וסירבה לצלם את משחקיה. מכבי ת"א טענה שלעניין הזה יש תקדים והדבר מקובל בשידור הציבורי והמסחרי בכל רחבי יבשת אירופה, ואל לה לטלוויזיה להיטפל לאלופת ישראל ומחזיקת גביע המדינה. המחלוקת בין רשות השידור ל- מכבי ת"א התגלגלה ב- 1975 לפִתחו של השופט העליון מאיר שַמְגָר חבר בית הדין הגבוה לצדק של מדינת ישראל (בג"צ). המחלוקת נפתרה בעונת 1977 – 1976. לצִדו של יו"ר מכבי ת"א עו"ד שמעון מזרחי איש מופנם במקצת שממעיט בדיבור אך מנהיג ספורט מוכשר, בעל משמעת ברזל ומחונן בכריזמה אישית, פעלה קבוצת אנשים שכמו היו"ר ראתה במכבי ת"א מפעל חיים. ביניהם אַמְנוֹן שְלָאִין, שְמוּאֵל "שָמְלוּק" מָחַרוֹבְסְקִי, אַרְיֵה בַּרָנוֹבִיץ', אַמְנוֹן אָבִידַן, צְבִי רוֹל ז"ל, ומוֹנִי פַנָאן ז"ל. במכבי ת"א תמכה חברת "עֵלִית" ובראשה חבורת התעשיינים רבי התושייה מרק מושביץ ואבא פרומצ'נקו ובניהם דָוִד מוֹשֶבִיץ ואָבִי פִילוֹסוֹף (חתנו של אַבָּא פְרוֹמְצֶ'נְקוֹ), ואחר כך דֵייוִיד פֶדֶרְמַן, ומאוחר יותר מִיכָאֵל "מַיִיק" שְטְרָאוּס. בראשית שנות ה- 2000 הצטרף להנהלה רענן כַּץ במקורו בן קיבוץ אפיקים בעמק הירדן שמצא את עתידו בארה"ב. רַעֲנָן כַּץ שיחק בשורות מכבי ת"א בשנות ה- 50 של המאה הקודמת. בעוד מכבי ת"א זוכה לתהילת נצח בציבור כתוצאה מתהילת עולם בטלוויזיה הישראלית הציבורית, נעלמה בשנות ה- 2000 קבוצת הפועל ת"א ממפת הכדורסל העירונית. מבצרה אולם אוסישקין הוותיק עומד שוֹמֵם על גדות הירקון וניצב בפני צַו הריסה. אוהדיה חרתו על קירות האולם כתובות גראפיטי בדם לבם. זכר לגעגועים עַזים לעָבָר היָשָן שלא ישוב עוד. הלכתי לשם בעצמי כדי לתעד בצער ויגון את בית הקברות של הפועל ת"א. טקסט תמונה : שנת 2007. זהו הכותל הצפוני של אולם הכדורסל "אוסישקין" הוותיק בצפון הישן של תל אביב על גדות הירקון . עזובה שולטת בכל. כתובות הגראפיטי הרבות של אוהדי הפועל ת"א מביעות סלידה ליריבה העירונית ורוחשות געגועים אין קץ לעבר המפואר של הפועל ת"א שלא ישוב עוד. (תיעוד וצילום יואש אלרואי. ארכיון יואש אלרואי. כל הזכויות שמורות). הספר "הַקֶשֶר הַסִימְבְּיוֹטִי" מסביר ומְפַרֵט את הסימביוזה ההכרחית והבלתי נמנעת שהתקיימה יותר משנות דוֹר בין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל לבין הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1. זה היה דבר מדהים : ממשלות קמו ונפלו, השלטון במדינה התחלף, סרטי קולנוע התיישנו ונשכחו, הצגות תיאטרון ירדו מהבמה ונעלמו, אך קבוצת הכדורסל של מכבי ת"א לעולם נשארה בקדמת הבמה וניצבה על הדוכן הראשי בזירה. סוף פוסט מס' 60 רשימה מס' 1 בסדרה של "הקשר הסימביוטי". הפוסט הבא מס' 2 בסדרה (מס' 61 בספרור הכללי) יוקדש גם כן ליחסים הסימביוטיים שנוצרו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל (מס' 2). בזָ'רְגוֹן הטלוויזיה , "להראות לצופים בשידור ישיר". ראה בהמשך קטעי עיתונות מ- 1 בפברואר 1982 , פרי מאמריהם של ארנון "נוני" מוזס מ- "ידיעות אחרונות", ומבקר הטלוויזיה של העיתון "דבר" טדי פרויס. אולסי פרי נולד בארה"ב ב- 3 ביולי 1950. ב- 1974 הצטרף לקבוצת הכדורסל של ווירג'יניה סקווירס מליגת ה- ABA. הוא התנשא לגובה של 2.10 מ' אך היה רזה ו- למרות גובהו לא ניחן ביכולות פיזיות שיסללו את דרכו לעבר ליגת ה- NBA והכסף הגדול. ב- 1976 רכשה אותו קבוצת מכבי ת"א על פי דרישת המאמן רלף קליין . אולסי פרי הוצב בתפקיד שחקן ציר . במשך השנים בעת היותו שחקן מכבי ת"א הסתבך בפרשיות סמים. בשלב מסוים היה מכור ונתון להשפעה כבדה של החומר הממאיר והאסור. ב- 1985 נעצר בהולנד יחד עם בן דודו קנת' גונסון כשברשותו כמות גדולה של הרואין. הוא הוסגר לארה"ב וממעמד של משתמש בסמים הואשם ע"י השלטונות הפדראליים בסחר בסמים. אולסי פרי נשפט ונשלח למאסר ממושך של 10 שנים. במשך כל שהותו בכלא האמריקני שמרו עמו אנשי מכבי ת"א על קשר . לאחר שריצה את עונשו הציעו לו המכבים לפתוח בחיים חדשים בישראל. אולסי פרי החליט ב- 1997 לבנות את ביתו בישראל. יורם ארבל נטש את הטלוויזיה הישראלית הציבורית – ערוץ 1 בחודש ספטמבר של שנת 1990 בדרכו לעבר הכבלים וערוץ 2. יצחק פדרמן ז"ל קורא לו שאול "קוקה" כַּ סַ פ (ולא כספי). באצטדיון הכדורסל הפתוח ביד אליהו נערכו בעת ההיא שיפוצים. עיריית תל אביב שיפצה את האצטדיון יד אליהו והפכה אותו להיכל כדורסל מקורה. הערה : ראה עיתון :ידיעות אחרונות" מיום חמישי – 8 בינואר 1984. ראה נספח : מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי למנכ"ל רשות השידור אורי פורת ב- 2 בדצמבר 1984, המאיים על ביטול החוזה בין מכבי ת"א לבין רשות השידור בעקבות הודעתה של יונה אליאן, כי משחקי הבית של מכבי ת"א נגד בנקו רומא ב- 6 בדצמבר 1984 ונגד ריאל מדריד ב- 13 בדצמבר 1984 , יועברו בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית. ראה נספח : מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי יו"ר מועדון הכדורסל של מכבי ת"א מ- 27 באפריל 1992 לאריה מקל מנכ"ל רשות השידור, הטוען להפרה בוטה של הסכם פרסום השידורים הישירים של משחקי מכבי ת"א. ראה נספח : מכתב תשובתו של אריה מקל מנכ"ל רשות השידור לעו"ד שמעון מזרחי מ- 1 במאי 1992 בו הוא דוחה את תוכן מכתבו של עו"ד שמעון מזרחי (מ- 27 באפריל 1992). ראה נספח : מכתבו של יורם אוברקוביץ' יו"ר איגוד הכדורסל מ- 19 במאי 1992 לאַרְיֵה מֶקֶל מנכ"ל רשות השידור המציע להיפגש כדי לדון בהסכם שידורים חדש. ראה נספח : מכתבו הבוטה של עו"ד שמעון מזרחי אלי מ- 30 באוקטובר 1984. הערה : ראה בהמשך את עדותו של יצחק פדרמן. הערה : חלק מהסכום של 000 570 .46 (ארבעים ושישה וחמש מאות ושבעים אלף) דולר החזירה הטלוויזיה הישראלית הציבורית לקופתה באמצעות שידורן של שקופיות חסות. סוף פוסט מס' 60 ושל רשימה מס' 1 הנוגעת לקשר הסימביוטי. הועלה לאוויר ב- 25 בספטמבר 2012. הפוסט הבא מס' 2 בסדרה יוקדש גם כן ליחסים הסימביוטיים שנוצרו בין הטלוויזיה הישראלית הציבורית ורשות השידור לבין מועדון הפאר של מכבי ת"א בכדורסל. סוף הפוסט מס' 60. הועלה לאוויר ב- 25 בספטמבר 2012.
אודות ניקו פ. שלום לכולם, קראתי פה קצת בפורום ובשרשור המרוכז, אבל קצת הלכתי לאיבוד מכמות המידע. אודה לעצות ממי שיכול להכווין: 1. עבור רכב חדש, אני רוצה לעשות פוליש וציפוי כל שהוא שמגן נגד נגד שריטות/סווירלים וישמור על הרכב במראה חדש ויפה כמה שיותר זמן. אני צריך גם פוליש וגם ננו? יש משהו אחר טוב יותר? 2. אני ממש לא רוצה לעבוד בעצמי ואני כן מוכן לשלם. אודה למי שיוכלו לתת לי המלצה מניסיון למקום שעשה להם עבודה טובה, שהחזיקה יחסית הרבה זמן ואשמח לשמוע על סדרי גודל של מחירים, כי בטלפון אף אחד לא מסכים למסור אפילו מחיר בקירוב, אין לי מושג למה. ניסיתי להתקשר לשני מקומות מהמומלצים פה בשרשור ההמלצות ולא רצו לתת מחיר. אני בסך הכל מנסה לקבל סדר גודל, האם זה 1500 שקל? 3500? 6000? 12000? בקירוב. 3. מטליות. ג'ילדה? מיקרו פייבר? מאיפה אתם קונים? אני לא שוטף את הרכב כל שבוע, אבל כשאני שוטף אותו אני רוצה להימנע מלשרוט אותו. יש המלצות מה להזמין ומהיכן? אודה לכל עצה, שבוע טוב! ספציפית במקרה הזה, מדובר בשוטר עם רקע בעייתי ותמונות שלו חובש כובע make whites great again. לי יהיה מאוד קשה להשתכנע שאין אלמנט גזעני במקרה הנוכחי על אף הרוח הליברטריאנית השוררת בשרשור זה, אם כי לעתים אני נהנה לאונן מול סרטונים של ג'ורדן פיטרסון as much as the next guy. האינפוט של רובם שווה לאינפוט של מי שגר בטימבקטו. אמריקה, מורכבת מ-50 מדינות שונות ומגוונות מאוד. בכל אחת מהן יש שוני רב, ולכן זה לחלוטין לא משקף כלום. לא שזה לא נחמד לקרוא, אבל זה מה שזה. זו הריגה מזעזעת, עוד אחת מני רבות בעולם ובארה"ב בפרט. מה עוד יש להוסיף חוץ מחבל? תודות רבות. אזמין תשריט. תודה תודה. האם בתוך מי מהמסכים הללו אני אראה את כל החניות משורטטות כדי שאדע להבין איזו חניה שייכת לאיזו חלקה? כרגע יש לי מסמך שנקרא שטח זיקת הנאה לטאבו, שסרוק גרוע מאוד וגם לא ברור לי מה החניות פה. זה נראה שזה מפרט גדלים של דירות ולא חניות. מסירת/קבלת רכב חדש - מה בודקים? האם יש דברים מסוימים שאתם מקפידים לבדוק? משהו שלדעתכם אנשים נוטים לשכוח? ^ סיכום מצוין. יש מי שמוכן לשלם יותר בשביל שירות שנותן [הכנס יתרונות כאן]. היי, אין בעיה לערבב איך שרוצים, גם בבלנדר. זה לא קריטי. יש 3 פואנטות חשובות בסדר עולה, מהכי פחות חשובה לחשובה ביותר: מקום 3: ללוש כמה שפחות אחרי שהגעת לצורה של הבצק. לא ללוש 10-15 דקות כמו לחם, כי אז הבצק יצא מתאים ללחם וללא לפיצה. לא גמיש, קשה, לא טוף. בתכס חצי דקה של לישה ויש כדור. לא צריך יותר. מקום 2: להשתמש בקמח עתיר חלבון, כמו קמח 00 למשל. מקום 1: התפחה אטית. להתפיח את הבצק במקרר 48 שעות. קצת יותר וקצת פחות לא נורא וגם 24 שעות זה בסדר, למשל. כלל 1 פשוט מעלה כל פיצה בכמה רמות. הבצק נהיה הרבה יותר גמיש, הרבה יותר פריך מבחוץ ורך מבפנים. הפיצה גם נשמרת יותר ככה לאחר האפייה (אני מת על פיצה קרה ביום למחרת) ולא הופכת לגוש אבן בצקי במקרר. יותר קל וכיף לעבוד איתו והטעם שלו יותר טוב.
לפי עקרון ההגדרה העצמית רשאית כל קבוצת אנשים להכריז על עצמה כעל עם. למה מחייב הדבר את האחרים – זוהי שאלה אחרת. לפי עקרון ההגדרה העצמית, רשאים תושבי באר-שבע וסביבתה לקום בוקר אחד ולהודיע שהם עם. אתה יכול לשאול אותם (בנימוס כמובן): מה פתאום? הלא רק אתמול אמרת שאתם עצם מעצמנו ובשר מבשרנו? והם יכולים לענות לך: נכון, כך חשנו אתמול. היום אנו חשים אחרת. והם רשאים גם לא לענות לך, או לומר לך שאין זה עסקך. "הגדרה עצמית" כתוב, עצמית, אדוני. הם גם יתבעו להכיר באזור באר-שבע כבמדינה עצמאית. הנהיה חייבים להיענות לתביעתם? בעולם הדמיון של החופש המוחלט – יתכן. בעולם המוחשי של האפשרויות המוגבלות – ספק רב. ידענו תמיד שערבי משכם, המבקר בדמשק או בעמאן, חש עצמו "בבית" באותה מידה שיחוש עצמו "בבית" ערבי מחברון שנקלע לשכם. שפתם אחת, דתם אחת, מנהגיהם דומים. יודעי ערבית יבחינו בהבדלים מסויימים בלשון דיבורם – במיבטא, בהיגוי, במטבעות הלשון. שוני כזה שכיח בין תושבי מחוזות שונים בהרבה ארצות. ערבי ארצישראלי – מעולם לא היה מעלה על דעתו, שידידו, או בן-משפחתו, החי בירדן או בסוריה, הוא בן עם אחר. כך היה בעבר הקרוב. עכשיו נשתנו הדברים, או כך לפחות, אומרים לנו. נולד עם פלשתיני, והוא גם תובע לעצמו מדינה ריבונית בתוך ארץ-ישראל. ידידים שונים בעולם וגם בישראל – מנסים לשכנע אותנו שאפשר להקים מדינה "פלשתינית" בתוך ארץ-ישראל, על יד מדינת ישראל. אש"ף, כידוע, גורס במקום מדינת ישראל. סאדאת מכריז שהוא תומך בתכנית אש"ף, ואסד – אין צורך לומר. הכרזות אלה אינן מפריעות לאותם יועצים דורשי טוב, והקולות התובעים שנכיר בזכותם של "הפלשתינים" להגדרה עצמית ולריבונות מתגברים מיום ליום. התביעה הערבית מבוססת על שקר כפול. צידו האחד הוא בדיית קיומו של עם פלשתיני. צידו השני – הצגת התוקפן כקורבן. אנו איננו עושים מאמץ רציני להפריך את השקר. התבטאויות שונות של מנהגינו אף מאשרות אותו, למעשה ומסייעות להתבוססותו בדעת הקהל העולמית. לא קשה להבין מדוע החליטו ה"פלשתינים" להציג עצמם כעם. התמונה של עם פלשתיני חסר-בית היא בעלת תוקף מוסרי רב יותר מזו של הפליטים הפלשתינים חסרי-בית. כלומר, אנשים ברחבי העולם התקשו קצת להבין מדוע אותם פליטים עדיין חסרי-בית הם לאחר למעלה מעשרים שנות חיים בקרב בני עצם. ה"עובדה" שהם בני עם אחר מספקת את ההסבר: אפילו ייקלטו שם מבחינה כלכלית, עדיין זרים יהיו: על סיפוקם יבואו רק לאחר שיוגשמו שאיפותיהם הלאומיות. בכך נוצרת גם "סימטרייה" עם תביעתו של העם היהודי לארץ-ישראל, וכבר נמצאו מי שאמרו ששאיפתם של הפלשתינים לחזור למולדתם היא הציונות הערבית. צידו השני של השקר הערבי הוא, כאמור, הצגתם אותנו כתוקפנים ואת עצמם כקורבנות. כאן טמון המחדל הישראלי: מאז מלחמת ששת הימים הנחנו לתעמולה הערבית – סובייטית להציג אותנו ככובשים וכמדכאים. תגובתנו הייתה התנצלות והצטדקות, ובמקום להאשים את מאשימנו ולחשוף את פרצופם האמיתי עסקנו בשידולים הגובלים בתחנונים. במשך השנים האלה – כהגדרתו הקולעת של סופר אחד – עמלה ההסברה הישראלית לשכנע את הציבור כי אוהבי שלום אנו...מאז ומתמיד היינו רודפי שלום...בעד שלום נהיה מוכנים לוותר הרבה וכו´...באותו זמן חתרו הערבים להוכיח, תוך סילוף עובדות חסר בושה, מלווה תעמולת-זוועה, כי ארץ-ישראל היא ארצם ולנו אין זכות בה. שני הצדדים השיגו את יעדיהם...ובכן – שואל אותו סופר – מאחר שהערבים הוכיחו את זכות הבעלות שלהם, מי בעל נפש ויתפעל מהעובדה שאנו חפצים בשלום? הרי גם גנב, כשהוא "יוצא לפנסיה" – מעוניין לשלום! שטיפת המוח הצליחה. קבלנו את השקר הערבי שבעיית הפלשתינים היא סיבת הסכסוך, "לב הבעיה". נתנו לסאדאת תעודת יושר – הכרנו בו כדואג הנאמן לגורלם של ערביי ארץ-ישראל. "הבעייה הפלשתינית" היא בעייתכם, אתם יצרתם אותה – והנצחתם אותה – כמכשיר לחיסולה של מדינת ישראל. אילו רציתם באמת, הייתה הבעיה נפתרת לפני שנים רבות. פתרונה לא יהיה על חשבוננו. אנו מכירים בזכותם של הפליטים לקבל פיצויים עבור הרכוש שהשאירו בארץ-ישראל, כשם שנתבע פיצויים ליהודים פליטי ארצות-ערב. ערביי ארץ-ישראל הגרים בארץ יחיו עמנו כאזרחים שווי זכויות – אם רצונם בכך. מדינות ערביות יש לכם בשפע, ואחת מהן – ירדן הוקמה בשטחה – רוב שטחה! – של ארץ-ישראל. זוהי מדינה ריבונית, ובירתה נמצאת במרחק נסיעה קטן ממקום מושבם של ערביי ארץ-ישראל. גם דמשק וביירות (אה, ביירות, ביירות!) קרובות. קרינת "הריבונות" המגיעה מאותן בירות לא תספיק כדי צורכיהם הנפשיים, הם יוכלו לעקור לאחת הארצות השכנות, כשם שתושב ארה"ב עוקר ממדינה למדינה בארצו ואינו רואה את עצמו כגולה. זו צריכה להיות מדיניותנו, ואין אחרת – אם חפצי חיים אנו. היא מבוססת על אמת וצדק – צדק לנו וצדק לערביי ארץ-ישראל. הטענה שמיעוט ערבי החי במדינה נאורה בתנאים של שגשוג כלכלי וחופש תרבותי, ובשכנות קרובה למדינות ערביות, יסבול מהעדר ריבונות – היא טענה מטופשת וריאקציונית. היחידים שיפסידו יהיו אותם עריצים הזורעים מוות בתוכנו ומסביבנו כדי לספק את תאוות שלטונם. טרנספר יהיה בארץ-ישראל. אגדת העם הפלשתינאי - מי קישקש על הקיר?
עדי צמח (Eddy M. Zemach; נולד ב-9 במרץ 1935) הוא פילוסוף, מבקר וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלו הם אסתטיקה, מטאפיזיקה, תורת ההכרה, פילוסופיה של הפסיכולוגיה ופילוסופיה של הלשון. צמח נולד בירושלים בשנת 1935 לשמעון והלה צמח, רופאי שיניים במקצועם, אביו היה חבר מועצת העיר מטעם סיעת העובד הדתי. הוא גדל בשכונת כרם אברהם ולמד בבית הספר הדתי מעלה. בגיל 15 עבר לתיכון בית הכרם שם למד בכיתה אחת עם חיים גייפמן ומנחם ברינקר. בסיום לימודיו בתיכון החל ללמוד במסגרת העתודה האקדמית ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בסיום לימודיו התגייס ושירת כסמל תרבות בגולני. בתום שירותו הצבאי חזר לאוניברסיטה העברית ללימודי תואר שני ולאחר מכן השלים דוקטורט באוניברסיטת ייל (1965). בסיום לימודיו חזר לישראל והחל ללמד במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1983 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין והיה מופקד הקתדרה ע"ש אחד העם. במקביל לעיסוקו בפילוסופיה פרסם סיפורים, מאמרים ומסות על ספרות עברית מימי הביניים והעת החדשה. בשנת 2003 פרש מהחוג לפילוסופיה. ב-2005 לקה באירוע מוחי חמור. בשנים 1961–1973 היה נשוי למינה צמח. הלביא המסתתר - עיונים ביצירתו של ביאליק, 1966. 1992: The Reality of Meaning and the Meaning of 'Reality', Brown U. Press. 1992: Types: Essays in Metaphysics, E. J. Brill Publishers. 1997: Real Beauty, Penn State Press. עדי צמח, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה" EnglishFrançais עריכת הקישורים דף זה נערך לאחרונה ב־2 במאי 2017, בשעה 01:40.
הקודם: למה אנשים צריכים שינאה עצמית, מה זה נותן או משרת? פסיכוזה, בניגוד למה שחושבים, היא צורת מחשבה שמלאה יתר על המידה בהגיון. הגיון הוא התהליך שבו אדם נותן משמעות לסביבה שלו. זו בעצם יצירה של מערכת משמעות וקשרים בין מושגים שאמורים לייצג את העולם שאנחנו חיים בו. באנגלית reasoning - כלומר התהליך של נתינת סיבה, reason. אבל האמת שאנחנו חיים בעולם מאוד, מאוד מורכב. היכולת לכלול על-ידי הגיון את כל המציאות הוא תהליך לא אפשרי, ובעצם תמיד יצא מעוות למול המציאות. זוהי הפסיכוזה - צורת התחברות לעולם, דרך הגיון סגור שמסדר אותו, וללא הטלת ספק בהגיון הזה. אפשר לראות, כפי שאנשים לרוב לא עושים, שכולנו פסיכוטיים במידה כזו או אחרת בכל נקודת זמן - כל פעם כשאנחנו בטוחים בדעה מסוימת (על אנשים מסוימים, על קהל מסוים, בדעה הפוליטית שלנו), אנחנו מדגימים צורת חשיבה מקובעת, סגורה ולא חופשייה. אנו חיים בעידן שבו היגיון נותן לגיטימציה לחוויה. אם אפשר להוכיח זאת בצורה הגיונית, הרי שזה "נכון". צריך להכיר שבכך ההיגיון מהווה מנגנון הגנה פסיכוטי קולקטיבי - הוא שומר על האינדבדואלים בחברה מלהיות חופשיים יותר, נפרדים יותר ובכך פחות מחוברים לעצמם אך יותר אחד לשני. קל לנו לראות זאת על קבוצות החוץ שלנו - לדוגמא אדם חילוני יכול לטעון "אוי החרדים האלה, מתי הם יתפקחו מהאשליה", בעוד שדתי יגיד "מתי הם יגלו את האמת?". קיטוב זה נוצר ע"י מערכת מחשבה פסיכוטית. למול כל זה ניתן לשים את הדימיון. הדימיון הוא תהליך של נדידה או שוטטות של הנפש, שבה דברים יכולים להתערבב אחד בשני, להיות דבר וגם לא להיות הדבר, ושמצב זה ישתנה בכל רגע. מעין תוהו ובוהו. זהו הדימיון, בעצם ההופכי של ההגיון, של צורת מחשבה מובנית. מה שמאפיין את צורת המחשבה הבריאה הוא דווקא החופש להיות במצב לא מובנה של המציאות. מכאן יכולה להשתחרר נוכחות שאיננה מקובעת אלא ממציאה. דוגמא קלאסית לכך היא מה שאיינשטיין כינה 'ניסויי המחשבה' שלו - דימיון של מצבים בלתי-אפשריים בעליל כדי להשתחרר מתפיסות פחות שלמות ודוגמטיות של המציאות. הדימיון משחרר את הממציא, את היצירתי שיש בנו. האמת היא שדימיון נחווה כדבר מסוכן לרוב. הוא משאיר אותנו פתוחים לאופציות חדשות, וה"עצמי" שלנו לא אוהב את זה, זה מאיים על המקום המוכר. ועם זאת, דווקא המקומות הלא-מובנים, המשוטטים "בלי כיוון", הם המקומות היצירתיים והחיים ביותר של הנפש. « הקודם: למה אנשים צריכים שינאה עצמית, מה זה נותן או משרת? 2017 © כל הזכויות שמורות.
בראיין נייט היה בן חמש בלבד כשנפרד מאביו, טייס הקרב רוי נייט ג'וניור, בעת שהמריא למלחמה בווייטנאם. הפרידה ההיא בשדה התעופה בדאלאס הייתה הפעם האחרונה שבה התראו השניים: האב נפל במלחמה והוגדרה כנעדר שנים רבות, עד שלאחרונה אותרו שרידי גופתו. אתמול (חמישי) החזיר בראיין, שהפך בעצמו לטייס בעקבות אביו, את שרידי אביו לאדמת ארה"ב בטקס מרגש. האב, רוי נייט ג'וניור, הוגדר כנעדר לאחר שמטוסו הופל במאי 1967: הוא היה אז בן 36. איש לא ראה אותו צונח מהמטוס לפני שהתרסק והתפוצץ. ב-1974 הוא הוגדר כחלל, למרות ששרידי גופתו לא אותרו, והוא קודם לדרגת קולונל. השנה הודיע משרד הביטחון האמריקני למשפחתו של נייט כי השרידים אותרו. אתמול בנו של טייס הקרב החזיר בטיסה את שרידי גופתו לשדה התעופה בדאלאס, טקסס – המקום שבו התראו לאחרונה. בראיין נייט עובד כטייס עבור חברת Southwest, שפרסמה את הסרטון המרגש מ"סגירת המעגל" המשפחתית. כמעט כל צוות שדה התעופה הגיע למקום על מנת לחלוק כבוד אחרון לגיבור שנפל בקרב – וזכה לכבוד צבאי מלא ולמשמר כבוד שסחב את ארונו. האב ייקבר מחר בעיר ווטרפורד שבטקסס. "משפחת סאות'ווסט איירליינס מתכבדת לתמוך בחזרתו של קולונל נייט, לאחר שנים רבות ומלאות תקווה – כמו גם בחזרתו של כל גיבור צבאי שהקריב את הקורבן האולטימטיבי תוך כדי שירות בצבא", נמסר בהודעה הרשמית. העיתונאי הקנדי ג'קסון פרוסקו, שנכח בשדה בזמן האירוע, סיפר: "כל הטרמינל הגיע לצפות בנחיתתו והיה בדממה, זה היה מדהים להיות עד לרגע הזה".
ראשיפורטל פיננסיכל הכותרותשוק ההוןבארץגלובלי ושוקי עולםנדל''ן ותשתיותנתח שוק וצרכנותדין וחשבוןגלובס טקדעותמגזין Gליידי גלובסהמשרוקית בארץ בכירים בכחול לבן: "ממשלת אחדות בלי נתניהו. לא נשב איתו" ראש הממשלה בנימין נתניהו ניצל היום (ה') את האזכרה השנתית לנשיא לשעבר שמעון פרס ז"ל לחיזוק הקריאה שלו לבני גנץ להקמת ממשלת אחדות. השניים ישבו בטקס משני צידיו של הנשיא ובשלב מסוים קמו ולחצו ידיים, והנשיא ראובן (רובי) ריבלין הצטרף ללחיצת ידיים משולשת. נתניה פנה בדבריו ישירות לגנץ, תוך שהוא מרים אליו את המבט: "אני קורא לך, בני, כמצוות הנשיא הבה נפעל יחד להביא את מדינת ישראל חוף מבטחים. אני מציע שניפגש בהקדם להקמת ממשלת אחדות רחבה של כל אלה שמאמינים בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אין שום סיבה שנלך לבחירות נוספות. אני נגד זה. ממשלת אחדות רחבה זה צו השעה!". נתניהו הראה בנאום גם את נכונותו לרוטציה כשהזכיר את ממשלת האחדות של שנות ה-80: "נשתף פעולה כמו פרס ושמיר", אמר. לאחר שירד שוב בא אל גנץ, טפח על שכמו ולחץ את ידו. בכירים בכחול לבן מסרו ל"גלובס": "בלי נתניהו. ממשלת אחדות בלי נתניהו. לא נשב איתו. על כך יש הסכמה בקרב הצמרת של המפלגה״". בכיר בכחול לבן אמר מוקדם יותר ל"גלובס" כי מדובר בתרגיל פוליטי של נתניהו. הוא טען כי נתניהו החליט ללכת לבחירות שלישיות, והוא מנסה לגלגל את האשמה אל גנץ. הוא יודע שבלעדיו גנץ מקים ממשלת אחדות בקלות. שיזוז הצידה למען המדינה, ויחזור אם יזוכה". נתניהו: "אני קורא לך - בני, בוא ניפגש היום, בכל שעה, בכל עת" יו"ר הליכוד בנימין נתניהו אמר הבוקר בישיבת בלוק 55 (נציגי הסיעות המייצגים את הימין) כי הוא מכיר בתוצאות הבחירות. "במהלך הבחירות קראתי להקמת ממשלת ימין, אבל לצערי תוצאות הבחירות מראות שהדבר לא אפשרי. העם לא הכריע בין שני הגושים. לכן אין ברירה אלא להקים ממשלת אחדות רחבה, רחבה ככל האפשר, שמורכבת מכל אותם גורמים שמדינת ישראל יקרה להם". נתניהו קרא ליו"ר כחול לבן בני גנץ לבוא לממשלת אחדות רחבה עוד היום. "בני, עלינו להקים ממשלת אחדות רחבה עוד היום. העם מצפה מאיתנו, משנינו, שנגלה אחריות ושנפעל לשיתוף-פעולה. "לכן אני קורא לך - בני, בוא ניפגש היום, בכל שעה, בכל עת, כדי להניע את המהלך הזה שהוא צו השעה. אסור לנו ואין שום סיבה להגיע לבחירות שלישיות - אני נגד זה. צו השעה - ממשלת אחדות רחבה, עוד היום. "הבה נפעל יחד כדי להביא את ישראל לחוף מבטחים. בוא ניפגש בלי תנאים מוקדמים, אין סיבה שנלך לבחירות נוספות". בנט: "לא פוסלים את החרדים, את לפיד ובטח לא את נתניהו" נפתלי בנט הגיב בציוץ בטוויטר, בו כתב "יש להקים ממשלת אחדות לאומית בראשות נתניהו, שאליה מוזמן כל מי שמאמין בישראל יהודית ודמוקרטית. אף אחד לא פוסל אף אחד. לא פוסלים את החרדים, את לפיד ובטח לא את נתניהו. העם הכריע אחדות; העם רוצה ממשלה שתקום ותחזור לנהל את הכלכלה, החינוך והביטחון. כולם יצטרכו להתפשר". יש להקים ממשלת אחדות לאומית בראשות נתניהו שאליה מוזמן כל מי שמאמין בישראל יהודית ודמוקרטית. אף אחד לא פוסל אף אחד. לא פוסלים את החרדים, את לפיד ובטח לא את נתניהו. העם הכריע אחדות; העם רוצה ממשלה שתקום ותחזור לנהל את הכלכלה, החינוך והביטחון. כולם יצטרכו להתפשר. במקביל פרסמו מטעם הליכוד נייר חתום על-ידי ראשי המפלגות - הליכוד, הימין החדש, הבית היהודי-איחוד לאומי ויהדות התורה, לפיו כל הסיעות הללו יוצאות למשא-ומתן קואליציוני באופן מאוחד. "המפלגות האמורות ינהלו משא-ומתן קואליציוני במשותף וייכנסו לכל ממשלה אך ורק במשותף. אף מפלגה לא תנהל משא-ומתן בנפרד ולא תיכנס לשום ממשלה מבלי כל יתר המפלגות", נכתב במכתב עליו חתמו איילת שקד, נפתלי בנט, נתניהו, יעקב ליצמן, בצלאל סמוטריץ, אריה דרעי ורפי פרץ. המשמעות היא שנתניהו קורא ל"אחדות לאומית" עם גנץ, אך מעוניין שמפלגת כחול לבן תהווה מפלגה אחת מתוך כל השאר בממשלתו. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) קוראת לגנץ שלא לשבת עם נתניהו: "גנץ, זו לא אחדות, זה ימין. אל תתן יד לאותה ממשלה שכולנו ניסינו להחליף. במקום פגישה עם ביבי וגוש הימין, תתחיל לעבוד על הקמת גוש אלטרנטיבי".
אלבום חדש ללהקת עלמא, שכמו שהגדיר זאת אהוד בנאי יוצרת: ״פולק כנעני – עברי״. האלבום החדש הוא אסופת שירים אישיים בהפקה מוסיקלית עדינה של פטריק סבג. ללא חברת תקליטים הוציאה להקת עלמא אלבום בכורה שנמכר ב-13,000 עותקים והפך ללהיט מפה לאוזן. ההרכב שכולל את בני הזוג אברהם ורעיה מוסקל ואת אליאב אובל-נאמן רכש מעריצים רבים מכל גווני האוכלוסיה, כולל אביתר בנאי שהזמין אותם לפתוח הופעה שלו. את אלבומם השני מכרו ביותר מ-10,000 עותקים ופרויקט ההדסטארט רשם הצלחה רבה וגייס את הסכום הגבוה ביותר שגויס בהד סטארט בתחום המוסיקה לשנת 2016. “לכבוד המקום” הוא אלבום שעוסק בזוגיות ובגדילה, לצד השראה מהתפילה וגעגועים לפשטות של פעם. המנגינות הנפלאות עם נגיעות פולק ושילוב הקולות המוצלח של חברי הטריו עושות חשק לעצום עיניים ולהפליג למקומות מוארים. באלבום מתארחת לאה שבת שנתנה חיזוק קולי עם המוואלים הנהדרים שלה בסינגל “אמרי נא” ואהוד בנאי מתארח בנגינה בשיר “דיאלוג”. אברהם מוסקל: “לכבוד המקום כשמו כן הוא, לכבוד כל המקומות הפנימיים והחיצוניים שאנחנו פוגשים כבני אדם, ולכבוד המקום ברוך הוא, שמכוון אותנו בדרך המופלאה והפתלתלה של החיים”.
עשרות צמיגים נוקבו בג'לג'וליה – ח"כ עודה: "נתניהו מקור השנאה והשיסוי" השופטת מיכל ברנט קבעה כי כלל ההודאות שמסר הנאשם בהצתת כנסיית הדורמציון ומעשי "טרור יהודי" נוספים - לא קבילות בשל פעולותך חקירה לא חוקיות שננקטו נגדו. עו"ד איתמר בן גביר: "זהו יום חשוב לדמוקרטיה הישראלית" פגישה יוצאת דופן התקיימה היום (א) בין אנשי החטיבה היהודית בשב"כ לבין רבנים שמזוהים עם הימין הקיצוני, ע"מ למנוע פעולות 'תג מחיר' בעקבות הפיגועים אמש. במערכת הביטחון דרשו מהרבנים: "פנו לדמויות מפתח בקרב נוער הגבעות ונסו להרגיע את השטח" ארבעה נערים נעצרו בישיבה בנחליאל • "השוטרים הפעילו אלימות רבה" שוב: בית הוצת בכפר דומא • המשטרה: "הרקע פלילי"
פמיניסטית, כנראה הכי שמאלנית שאפשר, גם כשזה מסוכן, או במקרה שחשבתם שהשמאל מת. פעילת זכויות אדם שבמשך שנים תמכה בשכבות המוחלשות של החברה, חברת מועצת העיר חיפה לשעבר, שיצאה נגד ראש העירייה יונה יהב בנושא זיהום האוויר, הרבה לפני הסערה הכללית בציבור ומסקנות משרד הבריאות. עדנה זרצקי טולידאנו מקרית חיים, יקירת העיר חיפה לשנת 2015, ממש לא חוששת לדבר. היא בת 74, נשואה לדן, פסל, אם לשניים וסבתא לשישה. נולדה וחייתה בחיפה במשך מרבית חייה, להוציא תקופה קצרה בקיבוץ, מחזיקה בתואר ראשון ושני בסוציולוגיה. במשך שנים הייתה מדריכת נוער בשכונות מצוקה בקרית חיים ובחיפה. במשך עשור, עד לפני כשנתיים, הייתה חברת מועצת העיר חיפה מטעם סיעת חד"ש. זרצקי-טולידאנו מגדירה עצמה כפמיניסטית, "למדתי בבית ספר יסודי דתי, חלק מהדעות שלי התעצבו דרך אירוע שנטמע בי, כשמחנך הכיתה אמר לאמי, כמה הוא מתלהב ממני משום שהבאתי אנציקלופדיה לנוער והתווכחתי איתו בשיעור. זו סיטואציה שבה אפשר לשבור מישהו או להפך, ולמרות מה שאומרים על החינוך הדתי, אני יצאתי מחוזקת". במשך השנים הנחתה סדנאות להעצמת נשים וצוותים במקלטים לנשים מוכות ובשכונות מוחלשות. כחברה ותיקה בארגון "אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה", היא פיתחה באוניברסיטת חיפה תוכניות להעצמה וללימודי מגדר לנשים, שחוללו העצמה ושינוי חיובי בדימוין העצמי ובחייהן של המשתתפות. בנוסף היא חברה בתנד"י – תנועת נשים דמוקרטיות וב"טריאלוג" – נשים ישראליות, פלסטיניות וגרמניות. היא ממייסדות ארגון "נשים בשחור", תנועת שמאל בינלאומית הפועלת כהגדרתה נגד אלימות באמצעים בלתי אלימים. מאז האינתיפאדה הראשונה, שפרצה בדצמבר 1987 הנשים והמזדהים איתן נוהגים לעמוד בצמתים שונות כשהן מחזיקים שלטי מחאה עליהם הכיתוב "די לכיבוש". והם המשיכו לעמוד גם בימים הרגישים של מבצע צוק איתן. כשהייתה בת 13, התנהל בישראל משפט קסטנר, שהיה פעיל ציוני בהונגריה, ניהל בזמן השואה משא ומתן עם נאצים בכירים והצליח לחלץ מידיהם לפחות 21 אלף יהודים. כשעלה לישראל הואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים ובגידה ביהודים. חודשים ספורים לפני פרסום פסק הדין הסופי, במרס 1957, נרצח קסטנר על ידי שני יהודים ליד ביתו בתל אביב. "זו הייתה החשיפה החריפה הראשונה שלי לשואה, הייתי ילדה שקראה ספרות גרמנית וניגנה בכינור, שאלתי את עצמי איך זה קרה לעם הגרמני שהוא כל כך תרבותי, ויצר מוזיקה מפעימה, פילוסופיה עמוקה, איך אנשים לא ראו, לא שמעו, עצמו את העיניים והיו שותפים לזוועה. ואם זה קרה להם זה יכול לקרות גם לנו", היא אומרת. דעותיה התגבשו בבירור כבר בגיל 15, כחניכת תנועת השומר. "אני זוכרת את הטבח בכפר קאסם, בזמן מלחמת סיני ב-1956, כש-43 מאנשי הכפר נורו (על ידי אנשי משמר הגבול). השופט אמר שאסור היה להם לירות כי יש פקודות שדגל שחור מתנוסס מעליהן, אבל בכל זאת הטובחים יצאו בעונשים קלים (העונש הגבוה ביותר היה 17 שנות מאסר – נ"פ) והאירוע עדיין מלווה אותי. הרגשתי שאנחנו לא למדנו את כל לקחי השואה. כל החינוך בארץ מכוון לזה להגיד 'אנחנו היינו חלשים, בגלל זה היינו קורבנות, אז לא עוד. נהיה חזקים כדי שזה לא יקרה לנו'". ואז, לתחושתך, הפכנו לתוקפנים? "אנחנו מחזיקים עם שלם בכיבוש כבר 48 שנים, אנשים בלי זכויות, אין להם חופש תנועה, אנחנו שולטים בהם, יכולים להתעמר בהם, כי אנחנו חזקים ואנחנו עושים את זה". הבא "דודו היה היהלום שלנו"
התביעה הוגשה על ידי 19 משיבים, תושבי העיר ג'באליה, אשר נמצאת בצפון רצועת עזה בשליטתה של הרשות הפלשתינאית (להלן: "הרשות"). המשיבים הגישו את תביעתם לפיצוי בגין נזקים נטענים, כתוצאה ממותם של התובעים 1-4: דרדונה דיב חליל, מוחמד נעים מחמוד חמודה, עומר חסין מומחמד דרדונה, עלי מוניר מומחמד דרדונה (להלן: "המנוחים"), וכן כתוצאה מפגיעותיהן של המשיבים 5-7: מחמוד צלאח רביע דרדונה, יחיא צלאח רביע דרדונה, עלי פרג' מחמוד דרדונה. שנגרם בהתאם לנטען כתוצאה מפעילות צה"ל מיום 28 פברואר, 2008. בהתאם לכתב התביעה ביום זה, כלי טיס ישראלי, ירה לעברם בעת ששיחקו כדורגל במגרש בסמוך לביתם. המשיבים 1-4 נהרגו במקום והמשיבים 5-7 נפצעו באורחים שונים. המבקשת טוענת כי יש להורות למשיבים להפקיד ערובה להבטחת כל הוצאותיה, הן מן הטעם שהמשיבים הם תושבי חוץ ואין להם נכסים בישראל, אשר ניתן יהיה להיפרע מהם, במידה והתביעה תדחה ויחוייבו בהוצאות והן מן הטעם כי על בסיס כתב הטענות ניכר שסיכויי התביעה נמוכים למדי, שכן עסקינן בפעולה מלחמתית לכל דבר ועניין, אשר אין בגין תוצאותיה לפצות את המשיבים. המשיבים מצדם טענו כי הבקשה להפקדת ערובה נועדה לחסום את דרכם מלברר את תביעתם והוגשה כנוהל שבשגרה, על ידי המבקשת, בתביעות מסוג זה, שעה שהממצאים העובדתיים בהליך זה לא הובררו עד תום ולא נחקרו עדיין על ידי ב"כ המבקשת. לעניין זה הפנה ב"כ המשיבים את תשומת לב ביהמ"ש כי ההליכים המקדמיים בתיק זה, אשר קוימו זה מכבר על ידי הצדדים ואשר מחזקים טענה זו ומצביעים על כך. לטענת המשיבים יש להשתית את ההחלטה בדבר חיוב למתן ערובה על מבחן "סיכוי הצלחת התביעה" ולא על בסיס מקום מושבו ויכולותיו הכלכליות של התובע. עוד הוסיפו המשיבים, כי פיצול הליכי המשפט בתביעה לעניין האחריות תחילה ואחר כך לעניין הנזק יהיה בו כדי לצמצם בהוצאותיה של המבקשת. לגובה הערובה שעל ביהמ"ש להטיל התייחסה לאחרונה כב' השופטת ברוש ברע"א (ת"א) 2537-07 מדינת ישראל נ' עז' המנוח אלדקר (מיום 11 ינואר 2011). בהחלטתה התייחסה לרע"א 8206/08 אחמד אלבשיתי נ. מדינת ישראל (לא פורסם), ניתן על ידי כב' השופט א. גרוניס ביום 6.5.09). שיערוך הסכום (מדד בלבד) שנפסק שם הינו כיום כ- 10,000 ₪ בלבד. לעניין סיכוי התביעה, ככל שניתן להעריך בשלב זה, מעיון בכתבי הטענות בלבד, בפני המשיבים קיימת משוכה גבוהה אותה יצטרכו לעבור, משוכה בדמותו של התיקון מס' 4 (תשס"ב – 2002) לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב – 1952, הפוטר את המדינה מאחריות בנזיקין בקשר ל'פעולה מלחמתית' שהגדרתה היא: "לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף". המבקשת בכתב ההגנה פירטה את עמדתה לפעולות צה"ל נוכח האיום המתמשך לעבר ישובי עוטף עזה, ובמיוחד נדרשה לאירוע זה בסעיף 20 לכתב ההגנה ובו פירוט הנסיבות למבצע אשר התנהל במועד דנן, והטענה כי המדובר בפעילות צבאית מלחמתית אשר בוצעה בלב זירת הלחימה ממנה שלחו פעילי הטרור והמחבלים פיגועים רבים ובכלל זה פעולות ירי מנשק קל, טילים, קסאמים, פגזים, הפעלת מטענים ועוד לעבר שטחי מדינת ישראל. במסגרת שיקולי איפוא, נלקחה על ידי בחשבון זכות הגישה של המשיבים לערכאות, אשר הינה זכות יסוד, אך אינה זכות מוחלטת. התובעים הינם תושבי חוץ, שאין דרך לאכוף נגדם פסק דין, נזקיהם הנטענים אינם מבוטלים ואילו לאמצעים הכלכליים וליכולתם להפקיד ערובה כמבוקש לא התייחס בא כוחם. תביעתם אינה מובטחת, אולם על פניה, בשלב זה היא מעוררת שאלות משפטיות ועובדתיות נכבדות שטרם הובהרו עד תום גם על ידי המבקשת עצמה. הנני סבורה כי הבקשה לצוות על המשיבים ליתן ערובה לתשלום הוצאותיה של המבקשת, הינה מוצדקת. ב"כ המבקשת ביקשה, כי סכום הערובה שייקבע, יהא סכום ריאלי, באופן שיהא בו כדי לכסות את הוצאות המשפט. מנגד ב"כ המשיבים ביקש לפצל את הדיון, כך שתחילה בית המשפט ידון בשאלת החבות ורק לאחר מכן בגובה הנזק ובכך ביקש להקטין את הוצאות הצדדים. אני סבורה כי נוכח נסיבות הפגיעה הנטענת ונוכח הרצון לאפשר למשיבים לממש זכותם, ראוי להסתפק בערובה מתונה. עוד, הנני נכונה לשקול פיצול הדיון.
הזמינו מלונות בRamsgate וחסכו \| Hotels.comSee this page in Englishעברית (ישראל)הזמינו באתר או חייגו 1-809-442-791 שיחת חינם עם מענה אנושי באנגלית; 24 שעות ביממה; 7 ימים בשבוע03-7219635 מענה לשיחות באנגלית בתעריף של שיחה מקומיתדף הביתמבצעי מלונותעזרהמשוב לאתרהתחברות וחשבוןהתחברותיצירת חשבוןההזמנות שליכתיבת חוות דעת על מלוןHotels.com™ Rewardsההזמנות שלימלונותבתי מלון ב-אוסטרליהבתי מלון ב-ניו סאות' ויילסבתי מלון ב-Ramsgateמלונות בRamsgateחיפוש מלונות בRamsgate עיר, ציון דרך, שם מלון, כתובת או מיקודהגעהיום רביעיעזיבהיום חמישי אין לי תאריכים מדוייקיםחדרים123456789+חדר 1:מבוגרים12345678גיל 18+ילדים01230-17גיל בעת ההגעה:ילד 1:-?-<11234567891011121314151617לצפייה במבצעיםקבלו מחירים סודיים על מלונות נבחריםמחירים אלה אינם זמינים לכולם.גלו עכשיוהכי פופולרי כרגע בRamsgateהמוזמן ביותר!Rydges Sydney Airport Hotelמצויין 4.4 / 5( 2,157 חוות דעת אמתיות )3,494 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 310 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהStamford Plaza Sydney Airportמצויין 4.2 / 5( 1,305 חוות דעת אמתיות )1,988 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 259 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהQuality Hotel CKS Sydney Airportטוב 3.6 / 5( 359 חוות דעת אמתיות )367 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 155 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהMeriton Serviced Apartments Sydney Airportמדהים 4.7 / 5( 293 חוות דעת אמתיות )774 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 132 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהQuest Mascot Serviced Apartmentsטוב 3.9 / 5( 67 חוות דעת אמתיות )370 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 120 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהMercure Sydney International Airportטוב 3.8 / 5( 307 חוות דעת אמתיות )1,966 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 115 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהAdina Apartment Hotel Sydney Airportמצויין 4.4 / 5( 221 חוות דעת אמתיות )664 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 113 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהHoliday Inn Sydney Airportמצויין 4.3 / 5( 488 חוות דעת אמתיות )1,186 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 82 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהחוות הדעת האחרונה"Great location near the airport and close to train station that lead directly to the city center"מטייל, אוקטובר, 2016, ILMetro Hotel Mirandaטוב 3.9 / 5( 71 חוות דעת אמתיות )206 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 15 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהQuest Cronulla Beachמצויין 4.3 / 5( 33 חוות דעת אמתיות )342 חוות דעתHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 13 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהראו מלונות נוספים בRamsgate, ניו סאות' ויילסהוזמנו לאחרונהibis Sydney Airport3.5 כוכביםהחל מ- ₪460Quality Hotel CKS Sydney Airport4.5 כוכביםהחל מ- ₪468Stamford Plaza Sydney Airport4.5 כוכביםהחל מ- ₪538Mercure Sydney International Airport4 כוכביםהחל מ- ₪540Quest Mascot Serviced Apartments4.5 כוכביםהחל מ- ₪436שלמו כעת או מאוחר יותר על מרבית החדריםביטול חינם על מרבית החדריםמתחייבים למחירראו מלונות בRamsgate על המפהבתי מלון בRamsgateHotels.com תעזור לכם למצוא את המלונות הטובים ביותר בRamsgate. כדי לעזור לכם למצוא את החדר המושלם בעת הזמנת מלון בRamsgate, ניו סאות' ויילס, הפכנו את תהליך החיפוש והשוואת מלונות לקל ופשוט, כולל רשתות בתי המלון הפופולריות ביותר. כיום, המלון הפופולרי ביותר בRamsgate הוא Rydges Sydney Airport Hotel, שכבר הוזמן 5 פעמים בשעה האחרונה. כשתזמינו את השהות שלכם עם Hotels.com, תוכלו גם לצבור לילות חינם על ידי הצטרפות לתכנית הנאמנות Hotels.com Rewards. ההצטרפות היא חינם, וההרשמה לוקחת שתי דקות בלבד, וכאשר תשהו 10 לילות, תקבלו לילה 1 חינם*. כך שגם בילוי סוף שבוע בRamsgate יכול להיות הצעד הראשון לקראת קבלת לילה חינם במלון. - מפות מפורטות המראות את מיקום המלונות, התחבורה הקרובה והאטרקציות התיירותיות בRamsgate כשתזמינו את אחד המלונות ב-Hotels.com, נשלח לכם אימייל והודעת טקסט עם מידע על ההזמנה, יחד עם פרטי ההתקשרות והוראות הגעה למלון. אם אתם צריכים עזרה, אנחנו במרחק שיחת טלפון!
יש משהו מאוד מרגיע ומנחם במחזוריות שבטבע. משהו מאוד וודאי וחסר תנאים. לא משנה מה יקרה מסביבנו, תמיד אפשר לסמוך על כך שחורף יתחלף באביב שיתחלף בקיץ שיתחלף בסתיו. מין מעגל קסום שלא מושפע ממצב בטחוני, חברתי וכלכלי בארץ ובעולם, לא ממצבנו האישי וגם לא מעצם הקיום שלנו. משהו גדול מאיתנו בהרבה-הרבה מידות. אני בעד הדברים העצומים האלה, הם מכניסים את החיים הקטנים שלנו לפרופורציה.
רכב: 31. יד שניה: 107. עסקים: 281. דרושים: 10. נדל"ן: 4,441. מהקבלן: 2. לימודים: 4. מקצוענים: 3. אירועים: 2. מוסדות: 27. גמ"חים: 25. אבידות ומציאות: 1. 08:00: DVD player PiIONEER עם חיבור HDMI . שלט רחוק .
המדינה היהודית נתפסת בכתביהם של ליברלים ערבים כמופת אידילי למדינה מערבית מתקדמת, אך באותה עת מעוררת עוינות והתנגדות עקרונית לשלום עמה. האם קדמה טכנולוגית לא מביאה בכנפיה את השלום? סטודנט טרי בחוג ללימודי המזרח התיכון, אשר יעיין בהגות ליברלית ערבית העוסקת בישראל, ייתקל בשתי הפתעות. ההפתעה הראשונה מרנינה ומרעננת: המדינה היהודית נתפסת בכתביהם של ליברלים ערבים כמופת אידילי – לעיתים עד כדי גיחוך – למדינה מערבית, דמוקרטית, פלורליסטית, חילונית ומתקדמת, בה הדת מופרדת מהמדינה, השחיתות ממוגרת על ידי שלטון החוק ומחשבה תבונית-מדעית היא דרך חיים; מנגד, ההפתעה השנייה מעוררת מידה של חמיצות: תפיסתם החיובית של הליברלים הערבים את מדינת ישראל כמופת צרוף של ליברליזם מערבי, וכאנטי-תזה לשכנותיה הערביות, לא תמיד מעמעמת את העוינות הבסיסית שלהם כלפיה ואת התנגדותם העקרונית לשלום ולנורמליזציה ביחסים עמה. יחסם של ליברלים ערבים למדע הישראלי מדגים מורכבות זו. הוגים ופעילים ליברלים במדינות ערב, המייחלים לקידום תהליכים של מודרניזציה מערבית בארצותיהם, נהגו בעשורים האחרונים להצביע על הפער הטכנולוגי המתרחב בין ישראל לשכנותיה כהוכחה לצורך בשורה של רפורמות בעולם הערבי. הישגים ישראליים נוסח שיגור לוויינים ואסטרונאוט לחלל, זכייה בפרסי נובל בפיסיקה ובכימיה ופיתוחים בתחום ההיי-טק – כל אלה הדגישו בעיניהם את חובתן של מדינות ערב לצעוד בעקבותיה של ישראל, תוך הקצאת משאבים לחינוך מדעי וטיפוח חשיבה רציונאלית המנותקת ממיסטיקה דתית קפואה המעכבת את התפתחותן. ההתרשמות מישראל כמרכז של פטנטים והמצאות לא פסחה על גדול סופריה של מצרים, נג’יב מחפוז (2006-1911), אשר נהג להביע את הערצתו לחיים האקדמיים והמדעיים בישראל. באחת משיחותיו עם ידידו הישראלי וחוקר יצירותיו, פרופ’ ששון סומך, העיר כי אם יימצא יום אחד מרפא למחלת הסרטן – יהיה זה לדעתו בישראל. התפעלות מיוחדת עוררה אצל מחפוז יכולתה של השפה העברית העכשווית, בשונה ממקבילתה הערבית, לסגל לתוכה מונחים לועזיים בינלאומיים בעזרת סיומות כגון “ציה” (למשל – אבולוציה, מוטציה, גרביטציה ועוד) ולאפשר בכך שגשוגו של שיח מדעי וטכנולוגי מודרני. נקודת מבטו של מחפוז איננה יוצאת דופן בהגות הליברלית הערבית בת-ימינו. ד”ר ח’אלד מונתסר (1960-), מומחה לרפואת מין המגיש בערוץ המצרי “דרים” תכנית טלוויזיה נועזת ופרובוקטיבית העוסקת בייעוץ מיני, מציב במרכז הגותו את הקריאה למהפכה מדעית-רציונאליסטית בעולם הערבי כתנאי להצטרפותו ל”רכבת הציוויליזציה המודרנית”. אתר ממר”י תרגם לאחרונה מאמר פרי עטו שהתקנא בהישגיהם המדעיים של היהודים. במאמר השווה בין תרומתם של “ענקי אינטרנט” יהודים מסוגו של מארק צוקרברג לקדמה האנושית לעומת חדלונם של כמה מהמטיפים המוסלמים המכלים את זמנם בעיסוק בעניינים “הרי גורל” כמו הקשר בין אורך הזקן של הגבר המוסלמי לבין עוזו של אונו המיני. אך הצלחותיה המדעיות של ישראל, לדידו של מונתסר, אינן תולדה גנטית של “המוח היהודי” המבריק, אלא של מאמץ שקדני ומרוכז המתועל להקמה ולטיפוח של מוסדות מחקר ואקדמיה איכותיים. הטכניון בחיפה מהווה בראייתו דוגמא לנתיב המהפכני שעל הערבים לבחור, משום שסיסמתו (כך לדבריו) היא “המדע הוא הפתרון”, בהיפוך לסיסמתם של האחים המוסלמים “האסלאם הוא הפתרון”. לדעתו, אך סמלי הדבר שהנשיא הראשון של הטכניון מונה לימים לנשיאה הראשון של מדינת ישראל כולה (לאמתו של דבר, חיים ויצמן היה פעיל בהקמת הטכניון, אך לא כיהן כנשיאו). מונתסר התפעם מכך שהמחלקה למדעי המחשב בטכניון הוקמה כבר בשנות השישים, עוד בטרם הומצא המחשב עצמו, ובין בוגריה מכהנים כיום בכירים בחברות יאהו וגוגל. במאמר שכתב אחרי זכייתו של איש הטכניון, פרופ’ דן שכטמן, בפרס נובל לכימיה לשנת 2011, הגדיר את הטכניון כ”קִבְּלָה” (כיוון התפילה באסלאם) של המדענים, אבן שואבת למדעני כימיה, פיסיקה, הנדסה ומחשבים מכל רחבי תבל. ואולם, למרבה התמיהה, התפעלותם של מחפוז ומונתסר מהמדע הישראלי איננה זהה כלל ועיקר. בעוד שמחפוז נהג לדבר על חלומו לראות את מצרים משתפת פעולה עם ישראל בקידום מפעלים טכנולוגיים במטרה להיחלץ מהעולם השלישי ולהצטרף למצעד הקדמה האנושית, מונתסר ראה ברפורמה מדעית ערבית תנאי להצלחה בסיבוב אלים חדש מול ישראל ושילב בהתפעלותו ממנה ביטויים של טינה. הוא הדגיש כי הכרתו בהישגיה המדעיים של ישראל אינה מבטאת אהדה כלפי המפעל הציוני, אלא קריאה אובייקטיבית של המציאות: הישראלים אמנם גזענים ומתנחלים החיים במדינת טרור, אך בה בעת הם גם שוחרי מדע אדוקים המכבדים את המתודה המדעית. באחד ממאמריו הבהיר את פשר הצורך לשאוב השראה מישראל: “לא נגבר עליהם בתחום המדע, הצבא והכלכלה בכך שנטיף על בימות המסגדים, בכך שנתאר אותם כקופים וחזירים ובכך שנייצר מטיף לכל אזרח וחכם הלכה לכל בית. נגבר עליהם רק באמצעות המדע”. הפער בין גישותיהם של מחפוז ומונתסר ייצג מחלוקת רחבה יותר הקיימת בהגות הליברלית הערבית לגבי אופי היחסים הרצוי עם מדינת ישראל. הליברלים מתחלקים לשני מחנות המפרשים באופן הפוך את הזיקה בין השלום עם ישראל למימוש החזון הליברלי בעולם הערבי: “מחנה השלום”, אליו השתייך מחפוז, רואה בהסדר מדיני עם ישראל תנאי מקדים-הכרחי לבניית חברות ערביות חופשיות, מפותחות ומודרניות; לעומתו, “מחנה הסירוב”, אליו משתייך מונתסר, רואה בקידום תהליכי הליברליזציה תנאי מקדים-הכרחי להתעצמות חברתית, כלכלית, מדעית וצבאית שתאפשר למדינות ערב לכפות את רצונן על ישראל ולהגשים מתוך עמדת כוח – אם באמצעים דיפלומטיים ואם באמצעים צבאיים – את שאיפותיהן הפוליטיות. לפיכך, בשעה ש”מחנה השלום” הליברלי ראה בסגולותיה של ישראל הזדמנות לרקימת קשרים של שיתוף פעולה מדעי, תעשייתי ואקדמי עמה, הרי ש”מחנה הסירוב” ראה בלמידה מישראל מפתח להצלחה במערכה העתידית נגדה. ובשעה שההערכה של המחנה הראשון כלפי הישגיה של ישראל העניקה עומק פוטנציאלי נוסף ליחסי השלום עמה, הרי שהתפעמותו של המחנה הנגדי מהצלחותיה נותרת – בסיכומו של דבר – עקרה. (לעיון מורחב ראו: אויבי, מורי: הציונות וישראל במשנתם של אסלאמיסטים וליברלים ערבים, מאת אוריה שביט ואופיר וינטר, תל-אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז תמי שטינמץ למחקרי שלום, 2013). אופיר וינטר הוא דוקטורנט בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ומרצה במכללת עמק יזרעאל. מה אתם יודעים על מלחמת יום כיפור?
גודל פונט כתב אישום הוגש נגד שני שוטרים מתחנת אשדוד בגין הטרדה מינית ומעשה מגונה במתלוננת. השניים על פי כתב האישום, שידלו מתלוננת להיחשף מולם בעירום ואף צילמו אותה ללא הסכמתה. נגד שני שוטרים מתחנת אשדוד הוגש כתב אישום בגין עבירות של הטרדה מינית, מעשה מגונה, מרמה והפרת אמונים. השניים, בני 56 ו-43, הודחו מהמשטרה. לפי כתב האישום, הגיעה מתלוננת לתחנת המשטרה באשדוד על מנת להגיש תלונה בגין הטרדות טלפוניות. בתגובה השוטר ייעץ לה להחליף את מספר הטלפון והשוטר השני נטל את מכשיר הנייד שלה בכדי לבדוק תיעוד להטרדות. השוטר צפה בגלריית התמונות של המתלוננת כשהוא מראה זאת לחברו. השוטרים צפו בסרטון בו מופיעה המתלוננת כשהיא לבושה באופן מינימלי. בהמשך, השוטרים ביקשו ממנה לחשוף את אבריה ושוחחו עמה על נושאים מיניים. בזמן שהמתלוננת חשפה את אבריה, הנאשמים ניצלו את ההזדמנות לצלם אותה ללא הסכמתה. את התמונות השוטרים שלחו ביניהם בווטסאפ. כמו כן, אחד מהשוטרים החמיא למתלוננת על גופה. כשזו ציינה כי נשואה ואם לילדים ענה כי הדבר לא מהווה מגבלה. היי, יש לי רישום פלילי ואני מבקש חנינה מהנשיא, מה היא תקופת ההתישנות המינימלית לבקשה זו כשהמדובר בעבירת מעשה מגונה בקטין, לאחר ריצוי של שנת מאסר? ומאיזה תאריך נעשה החישוב? תקופת ההתיישנות בעבירה בה הורשעת הינה 8 שנים (7 שנים + תקופת ריצוי העונש - שנת מאסר = סך תקופת ההתיישנות). תקופת המחיקה הינה 18 שנים. החישוב של התקופות מתבצע מיום מתן גזר הדין. לפני חודשיים אמא שלי הביאה עוזרת בית כוסית ברמות מרוסיה או רומניה ואני חיכיתי שאמא שלי תצא לקניות כדי להתחיל איתה. היא לא הסכימה וביקשה שניתן לה לעבוד. סגרנו את המטבח וביקשנו ממנה בטובות להתנהג יפה ושתיתן לנו . היא התנגדה , אז לא הרבצנו לה או משהו כזה רק תפסנו אותה בכוח שלא תזוז ושתתחיל לעשות מה שאנחנו אומרים לה . חבר שלי הדפקט הוריד לה את הנעליים והתחיל ללקק לה את הכפות רגליים , בדיוק שמענו את הרכב של אמא שלי והפסקנו. היא ברחה משם ולא המשיכה לנקות וכשאמא שלי דיברה איתה אז היא סיפרה לה מה קרה ועכשיו אני בעונש. רציתי לדעת אם זה פלילי ואם היא יכולה לסבך אותנו במשטרה ואם אפשר לסגור את זה בנינו בטובות בלי לערב משטרה. אני יודע איפה היא גרה, התכנון שלי זה ללכת אליה ולבקש סליחה ולבקש ממנה יפה שלא תלך למשטרה ולהפחיד אותה שאם היא תלך נעשה לה בעיות שיעיפו אותה למדינה שלה . אלו מבינות רק בכוח . מה שמצטייר מהתמונה שהעלית כאן זו עבירה של מעשה מגונה בכח שעונשה הוא עד שבע שנות מאסר. אין לאדם אפשרות להשפיע על תחילתו של ההליך הפלילי שכן הדבר תלוי ברשויות השלטון ולא בפרט. אני חושב שכדאי לך להניח לדברים ולא ללכת אל אותה עוזרת ובטח ובטח שלא לאיים עליה, שכן לאיים על אדם זוהי עבירה נפרדת ועצמאית בפני עצמה. לפיכך, בנסיבות העניין אני חושב שתניחו לדברים ותקוו שהפרשה לא תגיע לכדי עירוב משטרה. אני חושב שכדאי לכם להתייעץ עם עו"ד עוד עכשיו בכדי לדעת מה כדאי לעשות במצב בו תוזמנו לחקירת משטרה. החזקת 2 שתילי מריחואנה פעם ראשונה - מה הדין?
"שירי יקרה, כל הערב , כל היום אני עם מסתובבת עם חיוך ואושר עצום שסוף סוף החלום קורם עור וגידים וזה לא רק בגדר דיבורים. אני מתלהבת לראות את הלוגו החדש ומה היחוד שבו .תודה ענקית על הלווי הצמוד, על פתיחת האופקים, והמחשבה.יש בך אנרגטיות רבה , מוקסמת מהידע שלך ,המקצועיות, הכל נשפך כמו מים וזה משרה ביטחון ואמונה." "תודה על הרצאה מאלפת... קיבלתי כלים והמלצות לשיווק ברשת. בהחלט שימושי. הרצאה מעניינת, אין רגע של שעמום. עשיתי מאמצים להגיע כי ידעתי שאת מרצה טובה, ואכן זה השתלם!" "שירי יקרה!!! רוצה להודות לך על כי הכנסת אנרגיה לעבודה השיווקית שלך, על שהכנסת אנרגיה לפייסבוק שלי ולאתרי האינטרנט. העבודה איתך ממש כייפית. יש לי תחושה שאת המבוגר האחראי בעסק. ומודה לך על הכול! באהבה רבה נוגה גזית." "סיפור קצר: אני באמצע סדרת מפגשים/הדרכה על שימוש עסקי נכון בפייסבוק עם שירי בכבודה ובעצמה, התחלתי את ההדרכה עם מעט ידע, חיבה ואמונה בשיטת השיווק בפייסבוק! תוך כדי למדתי המון על היתרונות של הפייסבוק בשיווק עסקי נכון והמון שיטות ודרכים לקדם את העסק שלי! ונחשו מה!? ההשקעה כבר (תוך כמה שבועות) החזירה את עצמה! אז אני ממליץ בחום על מאיה - קידום עסקים בפייסבוק! שירי-עלי והצליחי!!!" "שירי ! בכתיבה אני ממש לא. אבל רוצה להגיד לך במילים פשוטות תודה! תודה על הלווי העסקי שעדיין ממשיך. הפגישות השבועיות שלי איתך הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית. על המאמץ לעזור, למצוא פתרונות, על תכנים, שיתופים..... ואפילו ברמה של תפעול המחשב. את יצירתית, ומאגר בלתי נגמר של רצון טוב ואכפתיות. הפכת את העבודה איתך למשהו אחר. ממליצה עלייך באהבה! לא לוותר !!! לעסקים שרוצים יותר." "מעולם לא היה הפייסבוק ברור יותר או נגיש יותר מאשר עכשיו שאני בעיצומו של הקורס. חוויה מאירת עיניים לכל מי שהאינטרנט בכלל והמדיה החברתית בפרט מעניינים אותו, אך היו קודם מפחידים ובלתי מושגים. תודה לך שאת עושה לי סדר בדברים, סדר במושגים, ונותנת לי כלים להכנס לעולם כל כך רחב ומעניין ובעיקר להפיק ממנו תועלות לעסק שלי. אז המון תודה לך על הבהירות, על הסבלנות ועל המשנה הסדורה שאת מעבירה לנו בקורס. מומלץ בחום לכל מי שרוצה להבין איך עובד העסק הזה ששמו "פייסבוק " והקשר שלו לשיווק וקידום קידום העסק." "תודה לך מורתי היקרה, המקצוענות, בצרוף הנשמה והאינטליגנציה שלך היו לכולנו נכס עצום" "רציתי להודות לך על ליווי כה מסור, אפקטיבי, מבין ומלא יצירתיות שאת נותנת ל"מסיק" ולעוד עסקים שאנשים שכמותינו מנסים לטפח ולהגדיל בגולן ובכלל! מאוד מעריכה את המקצועיות והעזרה בכל עת ומהר! לתשובותייך המקיפות אפילו הרבה אחרי שחרור הדף לאויר הפייסבוק...הנה...כבר מתעוררות עוד שאלות אמליץ בכל פה!" "שירי רציתי להודות לך על אתמול על יום עם הרבה הבנות וכלים, נתת לי להבין הרבה דברים מעניין מאוד ומרתק מאוד. ניפגש בכנס הבא ....(: המון תודה." "אני אלופת הפייסבוק, כך ע"פ משווקי חברת פייסבוק את האמת הם לא יודעים, אז חייבת לשתף: הכלים שהענקת לי, הטריקים הקטנים שלמדתי ממך, ניהול דף ע"פ החוקים של פייסבוק שלימדת אותי. הם הם שגרמו לי בסופו של דבר להצליח במקום בו כולם נמצאים. בזמן כל כך קצר בעלות מצחיקה כל כל רכשתי יידע רב. לא חסכת בכלום. הגיע זמן תודה. על מי שאת ועל המקצועניות שלך. על הסבלנות והחיוכים. אשרייך. אני אלופת הפייסבוק - אך את המורה שלי." "תודה שירי, הוובינר היה נהדר! קיבלתי המון כלים ותשובות לנושאים שממש בוערים לי בעצמות... העברת את החומר בביטחון ובמקצועיות ראויות להערצה.. שיחקת אותה!" "אהבתי את צורת ההגשה שלך, הסבלנות, הירידה לפרטים, ניכר עלייך שאת מבינה על מה את מדברת, מתודה מובנית... אם לתמצת את זה במילה אחת. א ה ב ת י." שירי לב ניחנה ביכולת להקשיב ללקוחותיה, להבין אותם ולכוונם בעדינות ובבטחה. היא נותנת המון מעצמה, ומה שנדרש מהצד השני זה רק להעז ולקבל... תודה רבה, שירי יקרה, על עזרתך בקידום הדף העסקי שלי!
1. איזה אוכל הכי טוב? אין סוג מזון מסוים שטוב יותר לכל החתולים או לכל הכלבים. בדיוק כמו אצל בני האדם, לבעלי חיים יש צרכים תזונתיים שונים, המושפעים מגורמים שונים כגון מצב בריאותי כולל, גיל, רמת פעילות ועוד. כדי למצוא את המזון הטוב ביותר לבעל החיים שלכם, התייעצו עם וטרינר, קראו את האותיות הקטנות על גבי האריזה וברוב המקרים – מדובר בניסוי וטעייה עד שמוצאים את דרך המלך. 2. האם צריך מזון מגוון? אין עובדות חותכות המצביעות על כך שכלבים או חתולים זקוקים למגוון קולינרי כדי להיות בריאים יותר. יחד עם זאת, יש יתרונות בגיוון המזון: זה יכול להרגיל אותם לאכול דברים שונים ולהקל במעבר לסוג מזון אחר במידת הצורך. רק עשו זאת בהדרגה ובצעו מעקב כדי לוודא שהדבר לא גורם לבעיות בעיכול כהקאות או שלשולים למשל. 3. מה ההבדל בין מזון טיפולי לתזונה רגילה? פורמולות מזון טיפוליות ניתנות לצורך טיפול בבעיות שונות, כגון בעיות בכליות. לרוב המזון יכלול מרכיבים מסוימים או יחסר מרכיבים מסוימים שעלולים להזיק. בכל מקרה מזון טיפולי יינתן רק על ידי וטרינר ובפיקוחו. 4. האם יש סכנה בלתת מזון לא מתאים לכלב או לחתול? במילה אחת – כן. כלב או חתול צריכים לאוכל את סוג המזון המתאים להם לפי גילם – אין זה נכון להאכיל כלב בוגר באוכל של גור למשל, מפני שזה עלול לגרום להם להשמנת יתר. באותה מידה, לא יהיה נכון להאכיל חתול באוכל של כלב או להיפך, משום שהמזונות נוצרו כדי להתאים לצרכים הייחודיים של כל אחד מהמינים. 5. מה עושים נגד השמנת יתר אצל כלבים וחתולים? השמנת יתר היא בעיה תזונתית שכיחה אצל כלבים וחתולים, העלולה לגרום לשורה של מחלות בהן סוכרת, מחלות לב ואפילו סוגי סרטן שונים. כדי להילחם בתופעה, יש לתת להם כמה ארוחות לאורך היום ושהאוכל לא יהיה נגיש עבורם כל הזמן. כמו כן, רצוי להפחית בכמות החטיפים או במזונות אחרים ולהגדיל את מידת הפעילות שלהם, במידה והם בריאים כמובן. וטרינר יוכל לקבוע אם הכלב או החתול באמת סובלים מהשמנת יתר וכמה הם צריכים להוריד במשקל, וכן לסייע לכם לבנות תוכנית פעולה להשגת המטרה. 6. האם זה בסדר לתת להם שאריות מהשולחן? אסור לתת שאריות אוכל לכלבים וחתולים שמקבלים מזון טיפולי משום שזה עלול לפגוע בהם. במקרים אחרים, אכילת שאריות עלולה לגרום להשמנת יתר וחלק מהמזונות שלנו אף רעילים עבור כלבים וחתולים ועלולים לסכן את חייהם. בין המזונות המסוכנים: שוקולד, בצל, שמן או חמאה, מוצרי חלב וביצים (בשל החיידקים). 7. מה צריך לבדוק כשבוחרים מזון לכלבים ולחתולים? חשוב לקרוא את התווית ולבדוק את המינימום ואת המקסימום של המרכיבים התזונתיים החיוניים כגון מים, סיבים, חלבון ושומן. על התווית צריך להיות רשום בדיוק לאיזה בעל חיים המזון מיועד, מהי כמות הצריכה המומלצת והאם צריך להאכיל אותו תחת פיקוח וטרינרי. חפשו אישור מקור בריאות מוסמך. 8. עדיף מזון יבש או רטוב? שני סוגי מקובלים, הבחירה ביניהם תלויה בעיקר בסוג המזון שבעל החיים צריך ובהעדפות שלכם. מזון יבש נעשה על ידי ערבוב של מרכיבים יבשים עם מים שלאחר מכן נאפה ונחתך לצורות ולכן בדרך כלל יכיל יותר נוזלים. כך או כך, תמיד רצוי להתייעץ עם וטרינר לפני בחירת סוג המזון.
על סדר וכאוס – איך בונים תהליכים שמשאירים מספיק מקום ליצירתיות? לפני שנכנסתי לעולם היזמות למדתי ארכיטקטורה בבצלאל. תמיד ידעתי שאני רוצה לעשות משהו אומנותי בחיים. שואלים אותי לא מעט אם לא חסר לי הצד הזה. האמת היא שלבנות סטארטאפ זה הדבר הכי אומנותי שיצא לי לעשות. אני מרגישה כל יום שאני יוצרת, מחדשת וממציאה, בפרטים הגדולים והקטנים. מאז ומתמיד אמרו לי שאני חושבת שונה, מחוץ לקופסה. אני מאמינה גדולה באינטואיציות, תחושות בטן, רגשות ויצירתיות. אבל גם דוגלת בכך שכל אלה לא יכולים להתקיים בלי מסגרת ברורה ובלי צד אנליטי. לדכא את היצירתיות עם נתונים מספריים? לשלוט בתחושות בטן עם סט של חוקים? אני רואה שילוב זה כאמצעי להיות עוד יותר יצירתיים ולסמוך על תחושות הבטן. אני מכירה לא מעט חברות שנכשלו באסטרטגיה, מוצר, שיווק וניהול בגלל חוסר שילוב בין היסודות, בשל עבודה רק עם הראש או רק עם הבטן. אני לא חושבת שיש נוסחה לבחירת רעיון טוב או כלי להערכה ריאלית של כל תחושת בטן, אבל עצם התפיסה של ההסתכלות על בעיות בשתי זוגות משקפיים שונים עוזרת להגיע להחלטות מדויקות יותר. בפוסטים קודמים, כתבתי לא מעט על החשיבות של קביעת פוקוס ויעדים ברורים. צריך להיות, לדעתי, פוקוס עיקרי שמנחה את החברה. בקנ״מ הקטן – מה אנחנו רוצים להשיג בימים הקרובים ובקנ״מ הגדול – מה יוביל אותנו להפוך לחברה משמעותית (ובלי ציניות, גם לשפר משהו בעולם). אבל מה זה פוקוס? יעד מכירות, vision, כמה כסף החברה תגייס, איך החברה הולכת להשפיע על אנשים ברחבי העולם? אותה שאלה עולה גם כאשר עושים זום אין לאחד התחומים – למשל מוצר – האם פוקוס הוא בכמה אחוזים ישתפר ה funnel, מה תהיה החוויה של משתמשים במוצר או איך המוצר הולך לשנות לחלוטין שוק קיים? פוקוס צריך להיות קצר ובהיר. אני לחלוטין לא חושבת שפוקוס יכול להיות ה-כ-ל. ״מוצר שישמח אנשים, יגמד את כל המתחרים, יכתיב חוויות שימוש מהפכנית, יגיע ל 50% מהשוק וייצר רווחים של 20 מיליון דולר תוך 3 שנים״ – זה כנראה ההיפך מפוקוס ויגרום לזילות של המטרות. הבעיה בפוקוס מסוג זה היא חוסר איזון. מה עומד למשל מאחורי השלמת סיבוב גיוס – כמות לקוחות, בשלות של המוצר או אולי זו פשוט עבודת רגליים של המנכ״ל/ית ולא משפיע על שאר החברה? ה milestone הבא שלנו הוא לייצר מוצר ממכר ולהגיע ל 100 משתמשים engaged (ואנחנו מתקדמים לשם לשמחתי). ה milestone ה״גדול״ הוא לשנות לחלוטין את הדרך בה חברות אוספות ומנתחות מידע, ליצור תהליכים פשוטים ולהגיע ל 100,000 חברות בעולם שיוכלו לשפר את התהליכים הקיימים שלהם באמצעות מידע מאוריבי. אוריבי הוא הסטראטאפ השלישי שאני שותפה בהקמתו. בשני הסטארטאפים הקודמים, לא עבדנו בשום מתודולוגיה ארגונית. התפיסה שמאד האמנתי בה בזמנו, היא שכל עוד הצוות קטן יחסית, כולם מדברים עם כולם ואפילו יושבים באותו משרד – אין סיבה לעבוד עם תהליכים מובנים. במידה רבה אפילו האמנתי שזה פוגע בקצב העבודה וביצירתיות. באוריבי נוכחתי בהיפך. את העבודה היותר מתודולוגית הביא לחברה אבי, מנהל הפיתוח שלנו. ספרינטים, רטרוספקטיב, ואחרים התוו פתאום את צורת העבודה שהיתה ללא תהליכים קבועים עד כה. אני חייבת לציין שבניגוד למה שחשבתי, כנראה שאפילו בסטארטאפ של מעט אנשים יש יתרונות ברורים לעבודה בצורה מאורגנת (הייתי אומרת שאפילו בשלבים של 5 עובדים זה תורם). הפלוס הכי גדול מבחינתי הוא שתהליכים אלה מאפשרים לקחת פוקוס ולהמיר אותו למשהו ממשי. בניגוד לאוסף משימות ׳מתגלגלות׳, תכנון מסודר של ספרינט מאפשר לי להסתכל באופן ברור על איפה נהיה בקרוב ולראות אם זה באמת עומד בפוקוס שלנו. כמו כן, זה גם כלי נהדר לתקשר את הפוקוס טוב יותר עם כל הצוות. אבל… בעוד שהפוקוס יציב, התרגום שלו למטרות משתנה כל הזמן. משבוע לשבוע (ולפעמים מיום ליום) צריך להרגיש את המוצר, את המשתמשים ואת התחושה הכללית כדי לדעת אם באמת הולכים לכיוון הנכון. לי אישית קשה מאד עם מימוש פיצ׳רים גדולים בפעימה אחת, אני אוהבת לשחרר חלקים, לראות איזה חוויות הם מייצרים עבור משתמשים ומשם להמשיך הלאה. הגורם הלא צפוי הוא אולי הדבר היחיד הצפוי בסטארטאפ. בתהליכי הפיתוח אני תמיד מרגישה כמו איזה שף שעובד על מנה מורכבת – כל רגע צריך לעצור, לטעום, לתקן, לתת לאחרים לטעום, לזרוק חלק מהמנות לפח – אי אפשר ליצור מתכון מושלם במהלך אחד. מה שעובד מצוין עבורנו הוא ספרינטים מאד קצרים – שבוע. זה נותן מסגרת ברורה של משימות ויעדים. ב 95% מהמקרים הספרינט הוא סגור ומלבד באגים דחופים לא מכניסים אליו שום דבר חדש. אומנם לפיתוח היה כמובן יותר נוח אם היתה לנו תכנית מוגדרת לחודש (או חודשים קדימה) אבל אני מרגישה שאני צריכה כל הזמן לחיות את השטח ולהתקדם לפי התוצאות. יש פיצ׳רים גדולים שנבנים כמעט באופן מדוייק לפי התכנית ההתחלתית (אבל שבוע אחרי שבוע), פיצ׳רים אחרים משתנים לחלוטין תוך כדי בניה. לכל ספרינט יש את הפוקוס שלו ואת היעד של מה אנחנו רוצים לשחרר בסוף אותו שבוע. כל אנשי המוצר וכל היזמים אוהבים מאד את הלקוחות שלהם. כאשר אנחנו מקבלים פידבק בעייתי, רואים בעיה באנליטיקס או מקבלים בקשה לא גדולה מלקוח חשוב, הפעולה הראשונה תהיה לרוב לרוץ לצוות הפיתוח ולבקש לממש את זה. גם מעבר לאינטרקציה עם לקוחות, קורה לא פעם (כנראה על בסיס יומי אצל רובנו) שיש לנו ״רעיון מצוין!״ – לשנות משהו קטן בדיאלוג, להוסיף כפתור, לשנות שם של פעולה. כן, רוב מנהלי המוצר והיזמים הם די נודניקים ושמחים כל יום ״רק לשנות משהו קטן״. בעבר, כל פעם שהיה לי ״רעיון מצוין״, שלוקח בדיוק חצי שעה לממש, הייתי פשוט מבקשת מאחד המפתחים או מוסיפה לספרינט הבא. אני חייבת להודות שזה היה נראה לי טבעי ונהדר. הבעיה עם ״רעיונות מצוינים קטנים״ היא שלרוב הם לא באמת בעלי השפעה כלשהי על משתמשים, אפילו לא קטנה. עוד בעיה היא שבמקרים רבים מה שנראה שייקח חצי שעה לממש, מתארך וגם נהיה עוד גורם שצריך לבדוק ושיכול לגרום לבאגים. השינוי הכי משמעותי בתחום שהכנסו לאוריבי הוא מתודולוגיה לתעדוף פיצ׳רים ושינויים (ותודה לנועם שעובד איתי על המוצר על המהלך הזה). חשוב לי להדגיש שהעיקר הוא לא השיטה עצמה אלא שיש שיטה כלשהי. הפרספקטיבה של כמה ימים והעובדה שאני צריכה לשאול את עצמי בכנות: ״כמה השינוי הזה באמת יכול להשפיע?״ משנה המון. בערך 30% מה״רעיונות המצוינים״ נחתכים לפני מימוש. אנחנו עובדים עם שיטה בשם RICE שמגיעה מחברת אינטרקום המעולה. RICE stands for: Reach, Impact, Confidence, Effort. אני לא יודעת אם זו השיטה הכי נכונה עבורנו ואני כמעט משוכנעת שבעתיד הלא רחוק נאמץ שיטה חדשה או ניצור אחת שלנו. אבל השימוש בכלי כלשהו מקפיץ אותנו. על איזה אחוז מהמשתמשים הוא ישפיע? מה כמות ההשפעה? כמה אנחנו בטוחים שאכן ההשפעה מהותית? כמה משאבים נדרשים כדי לפתח את הפיצ׳ר הזה? כמובן שזה כמעט בלתי אפשרי לתת ציון מדויק לכל דבר אבל לרוב יש פערים עצומים בין פיצ׳רים. עצם המחשבה על השאלות האלה גורמת ללא מעט רעיונות למצוא את עצמם בפח. באג שמשפיע מעט מאד, שינויי מיקום אלמנטים לא חשובים, הוספת עוד שלב ב on boarding שכנראה לא יפתור כלום ועוד. אחד הדברים שאני מנסה להקפיד עליהם הוא גם בחינה במבט לאחור של פיצ׳רים לא מוצלחים שממומשו. בחלק גדול מהמקרים, לא היה ניתן לחזות שמשהו ייכשל עד שהוא שוחרר למשתמשים. חשוב לי גם לציין שטעויות ופיצ׳רים לא מוצלחים הם חלק אינטגרלי מהתהליך ודרכם פעמים רבות אנחנו מגיעים לבחירות הנכונות. אבל, יש גם לא מעט מקרים שבהסתכלות אחורה ברור שמשהו מומש בלי לחשוב על כך שזה כנראה משהו מאד שולי וחסר השפעה. אני חושבת שהנצחונות והכשלונות הגדולים של מוצר הם הדרך למוצר משמעותי, ככל שנוריד את ״הרעש״ בתזוזות קטנות יהיה יותר משאבים להצליח או להכשל בגדול. אם בחלק הקודם עסקתי בהורדת כמות הפיצ׳רים עבור הפיתוח כדי שיוכלו להתרכז בדברים החשובים באמת הרי שדרך אחרת לעשות זאת היא על ידי ביטול הצורך בפיתוח על מנת לעשות שינויים. אנחנו עורכים המון שינויי טקסטים ואימג׳ים במוצר, כמעט על בסיס יום יומי. בתאוריה, לשנות טקסט במוצר לוקח למתכנת בדיוק חמש דק׳. במציאות זה קצת שונה, צריך להפריע למישהו באמצע משימה, הוא צריך לחפש בדיוק איפה הקוד ושאר לוגיסטיקה שגורמת להכל להסתבך. פה ״רכבנו״ על כלי שבכלל מותאם ללוקליזציה של טקסטים ומאפשר לערוך טקסטים באופן חיצוני. אנחנו עובדים עם כלי בשם LOCO אבל יש עוד אלטרנטיבות דומות. הניתוק של הטקסטים מהאפליקציה עצמה מאפשר לנו לשנות טקסטים בהודעות, דיאלוגים וכפתורים. פעמים רבות אנחנו גם משתמשים בטקסט ״סביר״, כמעט כ place holder, בשלב הפיתוח ורק כאשר אנחנו רואים את העיצוב בקונטקסט הנכון אנחנו מעדכנים את הטקסטים הסופי. אחד המקומות שהכי ״סובלים״ מיצירתיות ורצון לשינויים תכופים הוא האתר של החברה. אני בטוחה שכל מי שקורא פוסט זה והוא חלק מסטארטאפ יודע כמה הטקסטים, האימג׳ים והתוכן של האתר משתנים באופן תדיר. Optimizely ידוע ככלי ל A/B testing (ואנחנו משתמשים בו גם לזה) אבל השימוש העיקרי שלנו בו הוא לעריכות מהירות של האתר – אנחנו משנים את הטקסטים, מחליפים אימג׳ים ומורידים ומוסיפים חלקים באתר בתדירות גבוהה מאד בלי עזרה בכלל של הפיתוח. אחת הטעויות הנפוצות בסטארטאפים היא התפיסה שאנחנו מעט אנשים וכולם מודעים להכל. ההנחה הבסיסית היא שכל עוד כולם בחלל אחד, מדברים כל הזמן ואוכלים צהריים ביחד – כולם גם מודעים להחלטות היותר עמוקות והכיוון אליו הולכת החברה. זה לא נכון. אחד מהכללים ליצירתיות הוא שכולם צריכים להיות שותפים בה במידה כזו או אחרת. אם יש תהליך משמעותי ושונה, וצוות הפיתוח לדוגמה לא מספיק מבין אותו, זה יחסם שם ויגרום לביצוע פחות טוב. אחת לשבועיים- שלושה אנחנו עושים פגישת חברה על המוצר. אני מסבירה את ההחלטות האחרונות והכיוונים לתקופה הקרובים ובעיקר מה עומד מאחוריהם. בכל המקרים זה מתגלגל לשיחה ערה ומעמיקה על אופי הדברים, הסיבות, המשתמשים והרבה שאלות של ״למה?״ (באופן הכי חיובי שיכול להיות). Vision הוא לא בהכרח רק המטרה הסופית של החברה אלא פעמים רבות יעדים קטנים. כאשר מתקשרים זאת באופן מודע, מתוכנן ועקבי, כל היעדים הופכים להיות ״אמיתיים״, מגיעים מהלב ואינם סתם משפטים שמדקלמים.
תערוכת ציור חדשה של אילנה גל נפתחה. עד ה-13.3. טל': 04-9842548. יאיר פרץ מציג רישומים בגלריה. פתיחה: שבת, 1.3 בשעה 11:30 עד ה-5.4. לתיאום ביקור (בשעות הערב): רבקה סיני 04-9857205. בגלריה במכללה נפתחת תערוכת הצילום הרביעית בסדרה, באצירת דוד וקשטיין. הפעם: בועז טל, אמון יריב, נועה צדקה וגלעד אופיר. פתיחה בהשתתפות האמנים: יום ב', 3.3, ב-12:00 לפרטים: נורית סלפטר, 04-9838750. יום שבת 1.3 שעה 11:00 - "בית המשפט העליון כמיתוס" - מרצה: דליה דורנר - שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) ונשיאת מועצת העיתונות. לפרטים: 04-6836611. שלוש תערוכות חדשות נפתחות במשכן לאמנות ביום ו', 29.2, בשעה 12:00 "מושבת עונשין", קבוצתית, בהשתתפות אדם רבינוביץ, אבנר בן גל, מיכל הלפמן, פבריס ג'יג'י, טל ר., כריסטוף בושל. אוצר: אורי דסאו. "בלום", גם היא קבוצתית (ארבעה בוגרי בצלאל טריים): מושיק היימן, אסף קוריאט, הראל לוז ופרלה שניידר. אוצרת: גליה בר אור. "בין השמשות - השתקפויות בחדר האוכל". תצלומים של נני סתיו. סתיו היא חברת קיבוץ חצרים, שצילמה במצלמה דיגיטלית את חדר האוכל וסביבותיו כפי שנשקפים מתוכו. "תאורת הפנים מתמזגת בצמרות עצים, פנס חצר ניצב לצד שולחן, שבילים ומדרכות נטמעים באדני החלונות ובשולחן הוותיקים", כתב האוצר יניב שפירא. לפרטים: איילה, 04-6486038. אירוע בסדרה "חזרה אל השורשים" (והפעם הכוונה ליהדות): ביום ד', 5.3, בשעה, 20:30 יוקרן הסרט התיעודי "לעולם אינך יודע", המגולל את סיפורו של הרב משה קרליבך ושל מאמיניו. ביום ו', 7.3, בשעה 11:00 יועלה "האיש מן השטר של ה-50", מופע סיפורת המוקדש לש"י עגנון. "נוף מקומי", תערוכת צילום של אתי חן ברייר. חן ברייר מצלמת את קיבוצה, ניר דוד. מונטיפיורי 16, תל אביב. לפרטים: אתי, 050-5104426. השם הנ"ל נשמע אולי כמו שעה, אבל למעשה שלוש (בשורוק) 30 הוא כתובת של מקום בלב תל אביב (נווה צדק), שבה שוכן סטודיו לקרמיקה. אמני הגלריה מציגים מהשבוע את התערוכה "מקצב" של עבודותיהם. פתיחה: יום ו', 29.2 בשעה 12:00. לפרטים 03-5106067. בגלריית הגבעה בקיבוץ מציגה חנה גרג'י את תערוכתה "ציורים 2008-2000". אוצר: טודי - זכריה שדה עד ה-10.3. לפרטים: חנה, 08-6565244. ביום חמישי, ה-28.2 בשעה 20:00 במועדון לחבר בקיבוץ בארי תתקיים הקרנה על מסך גדול של הסרט המצחיק והטוב, "שמונה עשרים ושמונה" של לביא בן גל. לאחר ההקרנה יתקיים רב-שיח בנושא: "הקיבוץ בראי האמנות". בגלריה מוצגת תערוכתה של מיכל כרמון, "על מבנים ואנשים - זיכרון קיבוצי". עבודות העשויות מנייר גרוס ומשוחזר, העוסקות בזיכרון, בשבריריותו ובתהליך התפוררותו של המקור.
ראשי » חדשות » מה שלא יהיה, בוחרים ירושלים! מה שלא יהיה, בוחרים ירושלים! לשחק במשחקי אור, לגלות תופעות מרתקות ומפתיעות על קרני האור, להשתתף בסדנת יצירה של כפפות הקסם אותם יקחו הילדים הביתה, לסייר בתערוכות השונות במוזיאון ולגלות את האור, להנות מסדנה מרתקת להורים ולילדים המתקיימת בתנאי חושך ולקינוח להצטרף למסע המרתק של צבת הים בנג’י, בסרט תלת מימד, מהרגע שהיא בוקעת מהביצה ועד לאוקיינוס הפתוח והסוער. הגן הבוטני גבעת רם מזמין את הקהל הרחב להיות שותפים לקמפיין להחזרת פרחי הבר לגינות, ביניהם גם צמחים בסכנת הכחדה. בגן יוכלו המבקרים להכיר ולבחור את פרחי הבר. במקום ימתינו המתמודדים והקלפי. בנוסף יתקיימו סיורים לחממה הטרופית החדשה במהלכו יוכלו להכיר את יבשת אפריקה ועוד. ולכל משפחה שתבקר בגן יחולק משחק בינגו ייחודי אותו ניתן למלא במהלך הסיור. כמה זה עולה?: 35 ₪ ילד/מבוגר. ילד ירושלמי: חינם בתנאי הצגת ת.ז. מנויים: חינם. בדרך ייחודית, מעודכנת ורגישה, בתוך תפאורה מעוררת השראה ודמיון מוגש הסיפור המוכר של ה.כ. אנדרסן. חפצים מעולם התפירה הופכים לדמויות בהצגה. הם קמים לתחייה לנגד עיני הצופים המוקסמים מהיכולת להפוך סליל חוטים, כפתור, אצבעון ומחט לחייל בגדוד שלם של חיילים הנראים כמוהו. גלילי חוטים בתוך קופסת כלי תפירה הם תושבי הממלכה, המלך עשוי חוטי זהב ושר האוצר הינו צנצנת מלאה בכפתורי זהב ההולכת ומתרוקנת… זוג חייטים המגיעים על גבי מגהץ מציעים למלך עסקה: בגדי קסם שרק חכמים יכולים לראותם תמורת כל אוצר הממלכה ההצגה עושה שימוש בשפה מיוחדת של אמנות ה readymadeהנוצרת תוך שימוש בחפצים יומיומיים המנותקים מן ההקשר המקורי שלהם ודנה בנושא צדק חברתי ובצרכנות יתר כל זאת תוך שימוש בחפצים ישנים הזוכים בחיים חדשים על הבמה. מבצע – 20% הנחה למבקרים ביום הבחירות לאחר ההצבעה. אל מול חומות העיר העתיקה, שוכן מרכז מורשת מנחם בגין. המבקר יחווה במוזיאון סיור בין התחנות השונות לאורך קורות חייו של בגין; מילד ונער בפולין עד כהונתו כראש הממשלה השישי של מדינת ישראל. הסיור הינו חוויה אורקולית ייחודית, באמצעותה ודרך סיפור פרקי חייו של בגין, נוצר מפגש היסטורי ומרתק עם הרגעים הדרמטיים והמרגשים של מדינת ישראל. יחד עם אירועים מכוננים שעיצבו וממשיכים לעצב את דמותה של המדינה. אורך הסיור כ- 75 דקות, הביקור במוזיאון בסיורים מודרכים בתאום מראש בלבד. עלות: מחיר רגיל ילד או מבוגר 25 ₪. לרגל יום הבחירות תנתן 20% הנחה למי שיציג תמונה מהקלפי. נמצאים בירושלים? למה שלא תשנו לילה! מלונות ibis מרכז העיר ירושלים מרשת ACCOR הבינלאומית מזמינים את הציבור לעלות לירושלים ב-01.03 וליהנות מחופשה קצרה במחיר אטרקטיבי במיוחד: החל מ- 499 ₪ (כולל מע”מ) לזוג לחדר רגיל כולל ארוחת בוקר זוגית, עשירה ומפנקת. מלונות ibis מרכז העיר ירושלים ibis Jerusalem City Center, ibis Styles)) ממוקמים בלב ליבה של מרכז העיר ירושלים על מדרחוב המרכזי ‘בן יהודה’. כך, אורחי המלון נהנים ממיקום פשוט מושלם; סמוך לכיכר ציון ורחוב יפו, מרחק של דקות הליכה בודדות מהעיר העתיקה ושער יפו, נחלת שבעה, גלריות, קולינריה, מרכזי קניות, פאבים וחיי לילה, מוזיאונים ועוד שלל אטרקציות! מלונותibis ירושלים, שייכים לרשת ACCOR, המונה מעל 5,000 בתי מלון ברחבי העולם, תחת 36 מותגים שונים, כאשר כ-2,300 מתוכם שייכים למותג ibis. חברי מועדון ALL ACCOR LIVE, אליו ניתן להצטרף חינם, יוכלו להתארח במלון ולממש את הנקודות וההטבות שניתנות להם במסגרת חברותם במועדון העולמי של רשתACCOR . חברי מועדון המחזיקים כבר בכרטיס חבר יכולים להתארח במלונות ולממש את הנקודות וההטבות שניתנות להם במסגרת חברותם במועדון העולמי של הרשת. בינלאומית במרכז העיר בירושלים! מלונות ibis ירושלים מעוצבים ברמה בינלאומית ובסטנדרטים גבוהים, כך לדוגמה, חדרי המלונות אטומים לרעש ובנויים על פי האיכויות והסטנדרטים של רשת ACCOR ומותגי ibis העולמיים. בכל חדר מיטה עם המזרן הייחודי Sweet BedTM by ibis מבית היוצר של מותג ibis העולמי, אותו תרצו, וגם ניתן, לרכוש באופן פרטי. מלון ibis ירושלים מרכז העיר שנפתח לפני כשנתיים ובו 124 חדרי אירוח מאובזרים, משתייך לקטגוריית העולמית של המותג. על כן, מעוצב בצורה זהה ליתר המלונות בקטגוריה. העיצוב הינו צעיר, קליל ואורבני, ריהוט מחומרים טבעיים ובצבעים חמים ( עץ ואדום). כאמור, חלק מהחזון הינו ליצור אינטראקציה בין האורחים המגיעים, לשם כך מציע המלון למבקריו, בין היתר, שולחנות בר ארוכים בחדר האוכל. שם אפשר לשבת וליצור שיח מגוון עם שאר האורחים. מדי יום בין השעות 18:30-19:30 מתקיים במלון happy hour עם קוקטיילים ואווירה טובה.
נבחרת הנוער של ישראל הציגה הערב בוינגייט משחק נהדר, שהסתיים בניצחון 72:91 על מקבילתה הגרמנית, שתשתתף אף היא באליפות אירופה בחודש הבא. כדיר ואוחיון הצטיינו. נבחרת הנוער של ישראל, המאומנת על-ידי רן אשר ויורם קאופמן, גברה הערב בצורה משכנעת על נבחרת הנוער של גרמניה 72:91 (35:43). ישראל שלטה במשחק לכל אורכו, ונהנתה ממשחק מצוין של יוגב אוחיון ואלישי כדיר, כאשר דורי אסף בולט עם משחק הגנה מצוין. עמרי כספי נפצע במהלך הרבע הראשון, לא שיחק כלל בשני, וכשחזר לשחק במחצית השניה לא הורגש. הרכז הגרמני האואר, הפגין משחק נהדר וסיים עם 22 נקודות, מבלי שאף אחד מהגארדים הישראלים מצליח להתמודד איתו. אשר וקאופמן בחרו לשחק לכל אורך המשחק עם 2 רכזים טבעיים, תחילה היו אלה יוגב ומקל אבל גם אבי אליהו ודורי אסף שעלו מן הספסל הציגו יכולת טובה, בעיקר בהגנה. יהיה מעניין לראות אם הגישה של 2 רכזים על המגרש זו השיטה שתלווה את הנבחרת גם בהמשך הדרך וכל ארבעת הרכזים שכרגע בסגל יצאו לאליפות. מלבד גארדים נהדרים גם גובה לא חסר לנבחרת הנוכחית, כספי, כדיר וגורא יכולים להוות קו קדמי גבוה ופיזי מאוד בהרכבים מסוימים, גם רועי בוכבינדר יכול לעלות ולתרום מתחת לסלים, וכל זה כאשר יבגני ליוטרין ושיר לביא הגבוהים אפילו לא שיחקו היום. עוד יתרון שיש לצמד המאמנים הוא סגל רחב עם אפשרויות תמרון רבות ומגוונות כאשר בכל עמדה יש לנבחרת כמה שחקנים שיכולים לעלות ולתרום. הנבחרת אמנם תתבסס על יוגב, כספי וכדיר אבל גם אופיר לוי, אוהד כהן וכל שחקן אחר יכולים לתת דקות טובות במהלך האליפות. ישראל פתחה טוב והוליהכה 8 - 3 ויותר מאוחר 18 - 10 עם דקות טובות של אופיר לוי. בסוף הרבע הראשון 28 - 20 לישראל בהנהגת יוגב אוחיון ואלישי כדיר. עומרי כספי נפצע בשלהי הרבע הראשון ולא עלה לשחק כלל ברבע השני, בהעדר כספי הכוח ההתקפי של הנבחרת נפגע והיא קלעה רק 15 נק' ברבע השני כשהסל הראשון ברבע זה נקלע רק לאחר 3 דקות וחצי של משחק. רועי בוכבינדר עם עבודה יפה מתחת לסלים העלה את הנבחרת ל 40 - 27 ארבע דקות לסיום הרבע. יוגב העלה את הנבחרת ל 43 - 32 עם שלשה יפה 10 שניות לסיום אבל הגרמנים החזירו שלשה עם הבאזר להפסקה, 43 - 35 במחצית. 6 נק' רצופות של אלישי כדיר העלו את הנבחרת ל 52 - 39 אחרי 2 דקות וחצי בתוך הרבע אבל האואר הגרמני החזיר שלשה משלו. כספי חזר למגרש וסל שלו במתפרצת העלה את הנבחרת ליתרון 57 - 46 כשהאואר הגרמני היחיד שמשאיר את נבחרתו בתמונה. שלשה של אבי אליהו מאסיסט של יוגב העלתה את הנבחרת ליתרון שיא 66 - 48 אבל הגרמנים רצו 0 - 8 והורידו ל 66 - 56. שלשה של יוגב מ 9 מטר חתמה את תוצאת הרבע השלישי, 69 - 56. אלישי כדיר בשני דאנקים רצופים בפתיחת הרבע הרביעי העלה ל 73 - 56, האואר צימק בשלשה אבל כדיר שוב קלע מתחת לסל ורבע 75 - 59. שלשות של דורי אסף ואוהד כהן וסל של טל סגרו סופית את המשחק והעלו את הנבחרת ל 83 - 61, הגרמנית הורידו ל 89 - 72 ודאנק של בוכבינדר עם הבאזר חתם את תוצאת המשחק.
תאור העבודה: סקירת ספרות וראיון עם הורה לנער בסיכון. הספרות החינוכית העכשווית עוסקת כיום, בשינוי פני בית הספר ה"מסורתי" והפיכתו למוסד חינוכי אוטונומי מחד ושיתופי מאידך. תופעת מעורבות ההורים בבתי הספר כבר אינה שאלה של לגיטימציה, אלא זו היא תופעה קיימת, והמדיניות החינוכית אף מעודדת אותה. תופעת המעורבות ההולכת וגדלה של ההורים באה לידי ביטוי לא רק בכמות, אלא גם באופי של התערבות זו. הקשר הטוב ויחסי הגומלין בין בית הספר להורים הוא המפתח לחינוך הטוב והמרכיב החשוב ביותר המבחין בין בתי ספר טובים לבתי ספר פחות טובים, הוא התייחסותם של המורים אל ההורים ושל ההורים אל המורים. ודרך חקירת תופעה זו נגיע להעמקת הקשר וליצירת מגע עם הקהילה, ורק כך נגיע לשיפור העבודה החינוכית. 1.3 "מעורבות הורים" להלן עמדת משרד החינוך (חוזר מנכ"ל מיוחד י"ז תשנ"ו): "מערכת החינוך רואה את ההורים כשותפים מלאים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר. בהיותם ההורים האפוטרופוסים החוקיים של ילדיהם מוטלות עליהם האחריות לקידומם החינוכי והחברתי האופטימאלי. מכיוון שחלק ניכר מעבודת החינוך מתרחשת בבית הספר, אין תמה שהורים מבקשים להיות מעורבים במתרחש בין תחומיו. להורי התלמידים משאבי ידע וניסיון העשויים לשפר ולהעשיר את עבודת המוסד החינוכי" (קפלן-תורן, 2007). ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי הורים-בית ספר ומעורבות הורים בבתי ספר", סמינריון אודות "יחסי הורים-בית ספר ומעורבות הורים בבתי ספר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.
כיצד יוצרת ומבטאת הדינאמיקה של התנועה שלנו את עולמנו הפנימי? רודולף לאבאן (1897-1958) היה אמן “רנסאנס”-רקדן, כוריאוגרף, איש תאטרון, צייר, ארכיטקט – שהיתה לו השפעה רבה על התפתחות המחול המודרני, התיאטרון וחקר התנועה בהקשרים רבים. ניתן לומר, כי מתוך ההיבטים השונים של עבודתו, ההשפעה החשובה ביותר שלו באה מחקר התנועה הטבעית והתיאוריות אשר התפתחו מתוך חקר זה. במאמר זה אתמקד בשיטת הניתוח והכתב של הדינאמיקה של התנועה, או מה שקרוי Effort ו – , Effort-Shape, ובקשר שבין מרכיבי הדינאמיקה והתיאוריות הפסיכולוגיות של קארל יונג. שיטת ניתוח התנועה לאבאן, Laban Movement Analysis, מבוססת על ההנחה כי התנועה הפיזית הינה ביטוי חיצוני לדחפים פנימיים. יתרה על זאת, לאבאן האמין כי “התנועה הן מייצרת והן מבטאת את עולמנו הפנימי”. קל להבין, מכאן, מדוע התיאוריות של לאבאן מהוות אמצעי דרכן יכולים שחקנים לעבוד על דמות ומאפייניה; אומנים להגדיר ולחקור באופן ספציפי תנועה אקספרסיבית; והתרפיסטים משתמשים בכלי זה על מנת לזהות מאפיינים רגשיים-מנטאליים אצל מטופלים ולבנות איתם תוכנית התערבות תנועתית. התיאוריות מבוססות על עקרונות התנועה הטבעית, אשר לפיה נוהג עולם הטבע – חוקי הגרביטציה, התנועה הטבעית של הנשימה, המבנה של הפעולה, ועוד. לאבאן הציג תיאוריות אלה באופן מוגדר ומובנה יחסית, אשר מאפשר לזהות, לשיים ולהתדיין על מרכיבי התנועה. תרומת המחקר של לאבאן חשובה וייחודית במידה רבה כיוון שעסק בחקר הדינאמיקה של התנועה – Ukinetics אשר חלק מתחום זה הוא המחקר של איכויות התנועה, ה-” Effort”. ה Effort (או ה Effort-Shape בגרסת לאבאן-בארטנייף), עוסק לא ב”מה” קורה בתנועה, לא ב”היכן” אלא ב”איך” של ביצוע התנועה והיחסים הנוצרים באמצעותה. בחירות וצירופים אלה הם היוצרים ומבטאים את מה שאנו מכנים “אופי”. לאבאן האמין כי במהלך חיינו אנו נעים על צירים אלה, בין איכויות מנוגדות, כשלכל אדם ישנן בחירות דומיננטיות, הקשורות לטמפרמנט שלו, לסביבה ולתרבות בה גדל, לסביבה והתרבות בה הוא חי, למינו ולגילו. וכמובן, כל בחירה קשורה לקונטקסט בו היא מתקיימת. הדבר ה”רצוי” עבורנו הוא היכולת להשתמש בכל המרכיבים, באופן מאוזן, בהקשר לסיטואציה, בדרך מגוונת ורבת ניואנסים, היוצרת ומבטאת עולם פנימי עשיר, מגוון ומאוזן. עם זאת, לא תמיד זה יקרה. נפוץ יותר לראות שימוש יתר באיכויות מסוג מסוים (לדוגמא, באיכויות מתענגות בלבד, ללא יכולת לגייס גם איכויות לוחמניות ), או באיכויות שלא בקונטקסט נכון (לדוגמא, שימוש באיכויות לוחמניות בסיטואציות המזמנות התענגות). מצבים אלה יכולים לרמז על קשיים דומים גם ברמה הפסיכולוגית. שנים רבות לפני שהגיע לאבאן לניתוח הדינאמיקה של התנועה, עוד בתחילת המאה ה-20, חלקו לאבאן וקארל יונג הערצה ושייכות משותפת לתנועת ה”חזרה לטבע” אשר החלה לפעול באסקונה, שווייץ, בשנת1907. הפילוסופיה שהנחתה את התנועה הייתה תערובת של “מיסטיקה של הטבע, הערצת השמש, תיאוסופיה, וצמחונות. אלה, יחד עם רעיונות חברתיים אומנותיים נוספים יצרו את הרעיון של ה”Lebnesreform” = שינוי-החיים. הן יונג והן לאבאן היו קשורים רעיונית ומעשית בפעילות באסקונה. כאשר הגיע לאבאן לניתוח ארבעת מרכיבי ה Effort, הוא חזר לכתביו של יונג משנת 1921, העוסקים בארבעת ה”תפקודים/פונקציות” functions)) אשר על פיהם, טען יונג, אנו יוצרים קשר עם העולם. פונקציות אלה הן: רגשות ((feelings תחושות (sensations), אינטלקט ואינטואיציה. על פי יונג, ארבעה תפקודים אלה של האגו מתארים את האמצעים באמצעותם “המודע משיג את כוונותיו/האוריינטציות שלו”. “התחושות מספרות לך כי משהו (הניתן למישוש, נגיעה) קיים; חשיבה מספרת לך מהו דבר זה; הרגשות מספרות לך האם דבר זה נעים לך או לא; והאינטואיציה אומרת לך מאין זה בא ולאן זה הולך”. על בסיס רעיון ארבעת התפקודים האלה יצר יונג את ה”טיפולוגיה” היונגיאנית אשר עוסקת במבנה הפסיכולוגי האישי, הבא לידי ביטוי דרך הבחירות שאנו עושים בשימוש בתפקודים אלה. ברמה הבסיסית ביותר, אנשים פועלים מתוך נטייה כללית לתעל את האנרגיה הפנימית שלהם בשני כיוונים: כלפי העולם החיצוני המורכב מאובייקטים חיצוניים לגוף או כלפי מבנים ותהליכים פסיכולוגיים פנימיים, סובייקטיביים. בתוך שני זרמים עיקריים אלה, שניתן לכנותם “מוחצנות” ו”מופנמות”, ישנם טיפוסים שהם אינטואיטיביים יותר, וכאלה הנוטים לכיוון אינטלקטואלי יותר, רגשני או תחושתי. למעשה, כמו לאבאן, יונג האמין כי כל אדם עושה שימוש מורכב בכל ארבעת התפקודים, אך במינונים, בהרכבים ובסיטואציות שונות. השילוב האישי הינו ה”נוסחה האישית” אשר, באופן בלתי מודע, אך בהתאמה לטיפולוגיה האישית, משפיעה על הגישה של הפרט כלפי העולם החיצוני והפנימי. מרכיב נוסף בקשר שבין עבודתם של לאבאן ויונג היה העיסוק בצד ה”מואר” של האדם ובמה שיונג (ולאבאן) מכנים ה”צל”. אצל יונג, ה”צל”, הינו התכונות המודחקות או המושלכות, אשר על פי תפיסתו, הן חלק מהעצמי של האדם, ועליהן לקבל את מקומן. ה”אור” וה”צל” נעים בדואליות, כשהאחדות הפנימית של האדם מותנית ביכולתו להכיל דואליות זו. אצל לאבאן, תנועות ה”צל” הינן איכויות תנועה מודחקות, אשר אינן עולות בפעולות העיקריות של האדם, אלא פורצות במקומות הקטנים, המודעים פחות של התנועה, ברגעים של מנוחה, שינוי תנוחה, שברירי תנועה קטנים וכדומה. שם, כמובן מתגלה מארג תנועתי- רגשי חשוב ומשמעותי ביותר, הנותן הצצה אל העולם הפנימי של האדם, מחד, ומהווה מקור לעבודה אישית וטיפולית, מאידך. היכולת לצפות ולזהות מרכיבי “אור” ו”צל” נותנת למטפל כלי עבודה טיפוליים. קשר נוסף בין שתי התורות נמצא ברעיון הארכיטיפים. בהמשך לטיפולוגיה שלו, תרומתו של יונג הייתה תגליתו כי גם לחיי הפנטזיה של האדם יש מבנה, המארגן את התנהגותו האינסטינקטיבית ואת הדמיון הספונטני שלו. מבנה זה קשור ל”תת מודע הקולקטיבי”, הרובד המצוי בכל אדם ובו אצורות החוויות הכלל אנושיות. מתוך תפיסת התת מודע הקולקטיבי פיתח יונג את תורת הארכיטיפים. במקביל לארכיטיפים של יונג, פיתח לאבאן את הארכיטיפים התנועתיים-אישיותיים, כגון: השד, האלה, המלך ועוד, המהווים בסיס לחקירה תנועתית ורגשית. על מנת להרחיב על הקשר בין עבודתם של שני “פורצי דרך”, כמו יונג ולאבאן, יש להיכנס לעומק של תורתם וכתביהם, דבר שאינו אפשרי במאמר זה. מה שכן אפשרי, הוא להתחיל לראות את הקשר שבין האופן בו אנו מתבטאים דרך התנועה, ומה שאנו מבטאים דרכה על עולמנו הפנימי.
חדר ועדת הכלכלה של הכנסת ראה כבר לא מעט תופעות מוזרות בדיונים הקדחתניים על החוק להגבלת הפרסום והשיווק של טבק בחודשים האחרונים. אבל מה שקרה שם אתמול (ב') הצליח להדהים את כל הנוכחים: בזה אחר זה נכנסו לחדר חברי כנסת מהליכוד, שכף רגלם מעולם לא דרכה בדיונים בהצעת החוק. ההתייצבות היתה מרשימה מאוד: חברי הכנסת נאוה בוקר, אורן חזן, דוד ביטן, יו"ר הקואליציה דוד אמסלם ומיקי זוהר. התחושה של חלק מהנוכחים היתה כי אחת המטרות היא למשוך את הדיון במעין פיליבסטר ארוך שיגרום למשיכת זמן. חזן, למשל, לא הפסיק לקרוא קריאות ביניים, ואף צעק על גליק "תסתום את הפה", ו"אני עם 60% ריאות, אל תלמד אותי מה הסכנות של עישון".
הפרוייקט האחרון של הוצאת עבודה עברית, שחרתה על דגלה החייאת ושימור נכסי צאן הברזל של המוזיקה הישראלית, הוא חוויה רגשית ואינטלקטואלית מהמעלה הראשונה. הרכב מוזיקאים, סופר-סטארים בכשרונם, התאגד לכדי אנסמבל ורקם לחנים חדשים לשירים של חנוך לוין – יוני רכטר, שלומי שבן, אלי מגן,איתמר רוטשילד, קרולינה, נועם ענבר ועוד. אסף תלמודי אחראי על ההפקה המוזיקלית, התזמור, הניצוח, והעיבוד הכולל. המשתתפים לקחו לעצמם חופש אומנותי נרחב, ומלבד ההלחנה והעיבוד, הם בחרו טקסטים מיצירות שונות – שירים ומחזות שונים, או קטעים שונים מאותו מחזה, והרכיבו לכדי שירים חדשים. נראה ששלומי שבן הפנים את השיעור שלימד אותו יוסי בנאי: הטקסטים של לוין קשים מנשוא, אך שבן מפליא ללהטט על הקלידים לחנים קלילים כביכול. כזכור לכולנו משעורי התנ”ך בחטיבת הביניים – הנגדה לשם הדגשה היא אמצעי אומנותי אפקטיבי ביותר. לחנים עליזים או מנחמים הם כמו שטיח אדום שנפרש ומפתה אותנו, המאזינים, להקשיב לשיר עד שהמילים נקלטות ומשמעותן האיומה מחלחלת עמוק עמוק. הנה דוגמא: “פנים של ילד באגם/ לא משתקפים – הפנים עצמם/ נגרפים בזרם בהילוך איטי/ עננים למעלה בשלווה שטים…” בביצוע ג’אז עדין-מתוק של קרולינה (לחן: אסף תלמודי) או “בין שדך הימני לשדך השמאלי/ זוחלת טיפת זיעה שלי/ ואני כה עייף ואין חשק לחיות”, שהלחין שלומי שבן באופן פשוט וחזרתי, כמו שיר ילדים כמעט, אבל הביצוע המשותף של כל חברי האנסמבל הגברים, השרים בזה אחר זה “ואני כה עייף ואין חשק לחיות”, הופך את העייפות, הבדידות והייאוש לנחלת הגברים כולם מאז ועד עולם, וללא פתרון. מוסיף ומספר שלומי שבן: “התפיסה הרווחת של חנוך לוין ככותב הנהנה להתפלש בייאוש הגדול ולפרוט אותו לפרוטות הקטנות והקטנוניות ביותר התרחקה מאיתנו ככל שהעמקנו בפרוייקט זה, שזכה לשם החיבה המקסים – “הקבס ה-16″. ככל שהצטברו הטקסטים (שנבחרו ע”י כל אחד מאתנו מבלי לדעת מה בחרו האחרים) הצטיירה תמונה מפתיעה. את מקום הגרוטסקה, הייאוש וחוסר האונים הצפויים תפסה עדינות רבה מאוד ורכות לב נדירה. אני יודע שזה עבר אל אופן העבודה, ומקווה שזה עבר אל המוסיקה”. אכן כן. הטקסטים של לוין, שלאורך חייו עסק בלהיטות במוות, ורק במותו חדל, קשים ומייאשים. ואף על פי כן האלבום מוצף עדנה וחמלה. אחד השירים היפים יותר באלבום הוא “זו שעה נפלאה” בביצועו של אלי מגן (לחן: שלומי שבן). אלי מגן הוא זמר נהדר, ומיטיב להעביר את הרגישות והעדינות במילות השיר הזה. מגן אף מיטיב לתאר בחוברת המצורפת לדיסק, איך גם בשיר הנפלא הזה קיים המאבק התמידי בין הכמיהה לחיים ולאהבה ובין ההכרה בניצחונו הבטוח של המוות. החוברת המצורפת לדיסק מכילה מאמרים וקטעי כתיבה של אנשים המעורבים בפרוייקט ואחרים המספרים על חנוך לוין ועבודתו, ועל הנגיעה שלו ושל יצירתו בחייהם. החוברת והדיסק גם יחד הופכים את “היספיקו החיים”, כאמור, לפרוייקט מסחרי עם עומק אינטלקטואלי, שהצליח, לפחות במקרה שלי, לעורר עניין מחודש ביצירתו של חנוך לוין. בכל האזנה מתגלה עוד רובד, עוד ניואנס במילים, בלחן או בעיבוד. ועם כל התגלות כזו מתקרבת האומנות ונוגעת בחיים עצמם, של כולנו, כאן ועכשיו, ובכל מקום ובכל זמן.
בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו היה עסוק בסוף השבוע האחרון במאבק נגד הגרעין האיראני, נפגשו פעילי נטורי קרתא עם נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'ד. הפגישה התקיימה ביום חמישי האחרון בניו-יורק, זאת לאחר שנשיא איראן תקף בעיצומו של יום הכיפורים מעל בימת עצרת הכללית של האו"ם בניו-יורק, את מדינת ישראל והכחיש את הקשר של העם היהודי לארץ-ישראל. אנשי נטורי קרתא, בראשות משה בער בעק וישראל דוד וייס, נפגשו עם הנשיא האיראני כ-40 דקות במלון 'וורויק' בניו-יורק, בו התאכסן. הנשיא האיראני קיבל את בפניהם בחמימות רבה, והללו הגישו לו פמוטים מכסף טהור. לדבריהם, "כדי לבטא את ברכתם שהנשיא האיראני יהיה אור לגויים בכיבוד הדדי של כל הדתות". נשיא איראן ציין בפני המשלחת, כי "הציונים זורעים הרס בכל העולם, ובמיוחד באמצעות הכיבוש ששולל את זכויותיהם של הפלסטינים, אך הגרוע מכל הוא שהציונים משתמשים בשם העם היהודי ובשם היהדות למעשיהם". עוד אמר אחמדינג'ד: "יש לדאוג לכך שכל בני הדתות יכבדו אחד את משנהו ויהיה חופש דת מלא בכל מקום ולא ידכאו איש את רעהו". משה בער בעק דיבר ביידיש, בעוד ישראל דוד וייס תרגם את דבריו לאנגלית. בעק השמיע דברי הערכה והוקרה בשל היחס החם שמחמוד אחמדינג'ד מעניק ליהודים תושבי ארצו, ובשל ההפרדה שהוא נוקט בין הציונות ליהדות. חשוב שכלל הציבור ידע שנטורי קרתא נראים אולי יהודים אבל הם אינם יהודים עד שלא יחזרו בתשובה! מי שרוצה להשמיד את מדינת ישראל ויושביה ורוצה שהגויים ישלטו פה אז הוא אינו יהודי כלל! מסכנים ,בואו נתפלל עליהם שיזכו לחזור בתשובה! ואם לא אז צריך להוקיע אותם מתוכנו!!! שיצאו נגדם בשצף קצף. למה להכליל את כל אנשי נטורי קרתא????? אני דווקא חושב שההפך הוא הנכון- אם אתה שומע פעם מיהודים איראנים שנחתו בארץ היית שומע שהשלטונות שם דווקא מאוד פתוחים ונותנים חופש דת. המצב הכלכלי שלהם לא רע בכלל- לעומת זאת הציונים לפי מה שידוע לי כופים על מי שבא לארץ ישר להתגייס לצבא התועבה ל3 שנים שבהם לא יוכל להשאר ברמה דתית גבוהה. כך שעבור מי שלא נולד בארץ אני לא רואה יתרון לשלטון הציוני מאשר השלטון של המדינות האחרות- אשמח לתגובה עניינית. אגב אני לא מהחוגים האלה(סאטמר ונטורי קרתא) אבל אני מעריך אותם שרק בזכותם יש לנו הגנה מהציונים- כידוע מהפתגם הנודע של הציונים: הם מפחדים. בקול התור פ";ה כתוב שיש יהודים שנתלבשה בהם קליפת עמלק, ואין פלא שעמלקים ככה מדברים. וכל סטמאר זה קליפת עמלק. אכן, אין סכסוך יהודי-איראני. כל הכבוד נטורי קרתא!! מסירים את חרפת הציונות הכפרנית, שוחרת הקרבות השנאה וההרס, מעל היהדות הנאמנה. יישר כחכם. או לכל מדינה מוסלמית אחרת, ואז תבין איך לחיות בלי תקציבים, בלי צבא יהודי ובלי "הציונים הארורים". נסה ותיווכח, מתלהם קטן שכמוך. לפי כל הספרים ולפי הדעה של כל גדולי ישראל בדורנו המלחמה היא לא איתנו המלחמה האמתית היא בין ארה";ב והערבים, אירן מייצרת גרעין בשביל להרוס את אמריקה וכדי להשתיק את אמריקה היא אומרת שזה מיועד לישראל. הנבואה אומרת שהגאולה תהיה בצורה טבעית לגמרי, נכון להיום אנו רואים שהמקום הכי בטוח זה ישראל. הקב";ה הציף את אירופה עם ערבים וכך בעוד כמה שנים תראו את כל האירופאים המדושנים נוהרים לישראל, ואולי (אני לא נביא) הגרעין שתהיה לאירן יאיים על ארה";ב וכל יהודי ארה";ב יעלו בגלל זה לכאן. ולכו תדעו, אם לא נצטרך עוד להודות למפגרים שלעיל על זה שהם יפעלו אצל המן שבדורנו שלא יהרוג אותנו. כך ששונאי הציונים-יתייחסו יפה ליהודים. אחמדי אכן עושה זאת-היהודים בארצו,מלבד הצורך לגנות את ישראל ולהתרחק ממנה-חיים כמו כל מוסלמי..דהיינו-לא מופלים.. כחרדים,אנחנו בטח מופלים פה יותר מיהודים שם.. בכל מקרה-גם אם לא הייתי הולכת להיפגש עם החלאה...לא חושבת שהם עשו נזק,אלא אם לא כלום-אולי רווח.. את כל המשתתפים לפרסםמם וכתובתם , לא לצרפם למניין וכמובן לא לתת להם עליה לתורה וכו' לא להכניס את זרעם למוסדות החינוך. תחשבו על זה ככה , יכול לצאת מזה רק טוב ,אין להם השפעה על המלחמה ,אם היא תיהיה או לא, מה שיכול לצאת טוב מזה ,זה שאחמיניגד לא יפגע ביהודים בארצו!! להפציץ אותם לפני איראן!!! צה";ל צריך להפציץ את החלאות האנושות האלה לפני שהוא מפציץ את איראן, בלי רחמים לרמוס אותם ולהפוך את הגויים האלה לגפילטע פיש!!! האנשים האלה מזמן הוציאו את עצמם מכלל ישראל. הם חולים ואין קשר ביניהם ליהדות. הם ענפים שנגדעו מעם ישראל, והם שונאי ד' האמיתיים. ";אור לגויים"; ? הביטוי שהיה שמור עבור יהדות ועם ישראל - מוענק למחסל (בפוטנציה) של ישראל....ע";י מי שמחשיבים עצמם...יהודים?? לאילו תהומות נפלו אלו? ובשם איזו דת הם מדברים?? בוודאי שלא - יהדות!! למה לפרסם כל "גראפס"? יצאתם מדעתכם לתת בימה לזה? כנראה שאם זה הכוון לא אכנס יותר לאתר. הסימון של יהודים בבד צהוב מקורו במדינות האיסלם, ובדתם. הרבה הרבה לפני הגרמנים ימ";ש. הם וקנאי ירושלים שומרים ומגנים על עם ישראל בקדושה וטהרה, תעיינו בג''מ במסכת סנהדרין דף כ''ג עמוד א. הדתיים גרמו לחורבן בית הראשון והשני, הציונים הקימו את הבית השלישי. חרדים הינם אוייבי העם והאנושות, משחי שקר שגורשו מהארץ וחזרו לארץ על חשבון הדם הציוני ולא החרדי, בוגדים תחזרו לגלות לבית הטבעי שלכם. על איסור לא תחנם הם לא שמעו?! בעק ווייס - ארבעים מלקות! אכן, היהודים האמיצים בימנו הם נטורי קרתא, ויש לי קרובי משפחה ביניהם. אם לא הם איפה היינו היום. ואיימו עליהם שמי שישמור תורה ומצוות יהיה אזרח סוג ב' וישללו ממנו זכויות וכו' וכו' וכו' - ואין סוף מהלכים שמיצרים את דרכה של היהדות והקדושה! אני מקווה שלא הפתעתי אף אחד. איך מזהים ציוני? רואים שקדושת השבת והארץ לא מזיזה לו ולא יעשה עבורה כלום!!! גם רוב הציבור החילוני בא מהגולה ולפני קום המדינה היה פה רוב חרדי כך שאם כבר ראוי היה לתת לנו את המדינה ולהעיף אתכם לגולה- לכו לארגנטינה או לכל מקום אחר שהקדוש שלכם הרצל ימ"ש היה מעדיף אילולי הרוסים של אותו תקופה היו כופים אותו לבחור בא"י. נטורי קרטא הם סוכנים מוסד בכירים מאוד. חחח, לך תדע, אולי, אולי כן, אולי לא.. מה שבטוח... אולי.. האמת והשקר ! אני יגלה לכם את האמת על ";הדתיים האלו נטורי קרתא"; , קודם כל הם בכלל לא דתיים ולא יהודים , לגדל פאות וזקן כל אחד יכול לגדל זה בחינם , לחבוש כיפה על הראש כל אחד יכול זה עולה 5 שקל , זאת אומרת שהם מחופשים לדתיים שזה אומר ומובא במקרא נביאי שקר ,"; ה' מלך גאות לבש לבש ה' עוז התאזר אף תכון תבל בל תמוט"; לכל אלו שלא מבינים את פרוש המשפט - אז אני יסביר כדברי רש";י - השטן לובש גלימה ומתחפש להשם , כל יום אנחנו מזכירים את המשפט הזה בתפילת מנחה , בעזרת השם השם ימח שמם מעל פני האדמה , השטן לובש תחפושות ופרצופים אבל שום דבר לא יעזור לו כי השם כרת ברית עם העם היהודי לנצח נצחים , ולכל השטנים המבקשים להשמיד אותנו השם יכרות את נפשם לעולמי עד , ובלי שום קשר לשטנים האלו תרשו לי לברך את כל העם היהודי בברכת חג סוכות שמח - ושמחתם בחגיכם ! בוגדים בעמם ובמולדת ישראל. יש לדון אותם כדין בוגדים, להוציאם מכלל ישראל. שילכן ויחיו באירן או בעזה.חרפה! הערב רב בלבוש חרדי! מדובר בקומץ שונאי ישראל שצריך להוקיע אותם ולטפל בהם כמו במדעני הגרעין האירנים. צריך להוריד להם את הראש 1 1 לפי התור,,ולשרוף את הגופה שלהם,ולפורר אותה בים.... מיסכנים הדגים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! א. מצד אחד צועקים שאסור להתגרות באומות העולם והיה אסור להקים מדינת ישראל, מצד שני שרוב רובם של אומות העולם נגד איראן וונלחמים נגדם גם המדינות שבהם הם חיים, הם יוצאים נגדם ומתגרים באומות שבצלם הם חיים. ב. תנסו לברר איזה מדינה תלתה יהודים בשנים האחרונות, [נרמז: המדינה מתחילה באות א' ומסיימת באות ן'], כך שלא ניתן לטעון שמתנהגת יפה ליהודיה בארצה וד";ל. ג. בישראל כל מי שלומד תורה לא צריך ללכת לצבא, ובאיראן כולם חייבים ללכת לצבא ללא יוצא מן הכלל. ד. הנטורי קרתא וסטמאר לא מגינים עלינו מהציונים, אלא רק גורמים נזקים בלתי הפיכים עם דרכיהם הכוחנויות. ה, אין מדינה חוץ ממדינת הציוננים שנותנת כסף לאברכים על מנת שיכלו לשבת וללמוד, האם כך מתנהגת מדינה שמנסה להעביר יהודים על דתם. ו. המקום עם אחוזי התבוללות הנמוך ביותר בעולם כולו זה מדינת ישראל, המקום היחידי שיש כ";כ הרבה חוזרים בתשובה הוא מדינת ישראל. מעניין מה זה אומר פוליטית.. בקרוב העמלקים מהערב רב שחמסו וגזלו לנו את הארץ, ייכחד אחד אחרי השני בידי שמיים. [לחדי הראייה, התהליך התחיל והוא יימשך בעז";ה יתברך]. מי אור לגויים - הוא??? הקוף הפרסי השטני הזה? מה הבדיחה הקורעת הזאת? חחחחחחחחחחחחחחחחחח - בחיי - לא ידעתי שלנטורי חרטא יש כזה חוש הומור - איך הם טענו שאחמדיגמד הוא אור לגויים? אילו קוקואים קוקוריקים - צריכים טיפול פסיכיאטרי דחוף.
עוד אפליקציה שזכתה לשדרוג היא Google Lens, שמעכשיו תהיה חלק מאפליקציית החיפוש ב-iOS (ובקרוב מאוד סביר להניח שגם באנדרואיד) באנגלית ומספר שפות אירופאיות. Lens מאפשרת לזהות עצמים במספר קטגוריות כמו למשל ספרים, בעלי חיים או צמחים. אם עד כה היה צורך לצלם תמונות דרך המכשיר עצמו בשביל להפעיל אותה או לסרוק כרטיסי ביקור, ברקודים וכו', מעכשיו ניתן יהיה להפעיל את הפונקציונליות שלה על רוב התמונות בחיפוש וכך היא תוכל להפוך לחכמה יותר עם הזמן. גוגל ביצעה בשבוע שעבר בקרת נזקים בשתי זירות שונות : סיקורים מקומיים וערוצי יו-טיוב. הזירה היותר מביכה הייתה זו של הסיקורים המקומיים, שם הצליחו 37 פרופילים מזויפים בסך הכול לדרג לא פחות משלושה מילוני עסקים בדירוג של ארבעה כוכבים כל אחד. (בערך 81,000 דירוגים לכל פרופיל). על פי אתר Search Engine Land, למרבית הפרופילים היו שמות ווייטנאמיים, אך נראה כי המתקפה כוונה בעיקר כנגד עסקים קטנים בארה"ב. קהילת המתנדבים בפורומים של גוגל הצליחה לזהות 257 עסקים ספציפיים שנפגעו, אך הרשימה המלאה כנראה גדולה בהרבה. אחת הסיבות לקושי בזיהוי היא שהמשתמשים לא רק יכולים לכתוב ביקורות על עסקים שמעולם לא ביקרו בהם, אלא גם להסתיר את כל הביקורות שכתבו מעמוד הפרופיל שלהם. לגוגל לקח כחמישה ימים לתקן את הנזק ולכן לא מעט בעלי עסקים הרגישו מתוסכלים. אחד מהם התרעם על כך שגוגל שולטת לחלוטין בחשיפה של העסק שלו ושינויים כאלו יכולים לפגוע בעסק שלו ובמכירות באופן קשה, גם אם מדובר על תקופה קצרה. בזירה השנייה גוגל כבר הייתה מוכנה מראש והודיעה על הסרה בהיקף גדול מאוד של חשבונות ספאם מזויפים מי-טיוב אשר בוצעה בסוף השבוע שעבר. מי שמהערוץ שלו הוסרה כמות גדולה של נרשמים, יכול היה לראות תווית מיוחדת תחת סטודיו העריכה שלו. אם עקב ההסרה מספר המנויים צנח לפחות מ-1,000 מנויים, הערוץ הוצא אוטומטית מתכנית השותפים של יו-טיוב (דרכה בעלי הערוצים מרוויחים כסף). בהודעה המלאה גוגל בהחלט רומזת שחלק גדול מהערוצים שיושפעו שכרו מראש חברות שהוסיפו להן עוקבים מזויפים, אך כרגע לא נראה שהיא תטיל סנקציות נוספות על הערוצים האלו. גוגל הודיעה על אפשרות מיקוד חדשה להצעות מחיר עבור המרות אשר למעשה תשנה את המודל הקיים ותביא לכך שהמפרסם ישלם רק כשמבוצעת המרה באתר שלו כתוצאה מלחיצה על מודעה. האפשרות זמינה כרגע עבור מודעות ברשת המדיה (מודעות תצוגה) ולא למודעות בחיפוש. ההמרות עליהן ניתן להפעיל את המודל הן המרות פשוטות ולא ניתן לכלול המרות שמקורן בשיחת מכירות, שירות Salesforce או המרות במכשירים מרובים (Cross Device). גם תקציב מחולק לא יפעל עם המודל. אם עד עכשיו לא הטמעתם את טכנולוגיית ההאצה של AMP באתר הוורדפרס שלכם, מעכשיו תוכלו לעשות זאת באמצעות התוסף הרשמי שלו. התוסף נמצא בפיתוח כבר מ-2015, אבל רק עכשיו שוחרר בגרסה היציבה שלו והוא מתאים הן לעורך הקלאסי והן לעורך החדש של גוטנברג מהגרסאות האחרונות של וורדפרס (כולל גרסה 5). צוות הפיתוח מדגיש שכרגע לא מדובר בפתרון של "שגר ושכח", אך הוא בהחלט מהווה צעד בכיוון הזה ובעתיד גם משתמשי סולו שאין להם צוות של מפתחים או מנעלי מערכת יוכלו לבצע את המעבר בקלות. בין היתר, התוסף מאפשר ליצור גרסה אחידה של כל דף מבלי להפריד בין גרסת ה-AMP לבין הגרסה הרגילה בתוך המערכת ולקבוע אילו עמודים בדיוק ישתמשו ב-AMP ואילו לא (למרות שהמטרה היא כמובן להכיל את התקן על כל האתר). מיקרוסופט הכריזה דרך מנוע החיפוש בינג על מערכת חדשה בקוד פתוח בשם Clarity (שמופעל דרך אתר המפתחים Github, אותו רכשה לאחרונה). המערכת של Clarity עוזרת לנתח את הרגלי השימוש של המבקרים באתרי אינטרנט. על פי מיקרוסופט, בעוד מבחני A/B רגילים מעידים על שינויים בהרגלי השימוש על סמך מספר גרסאות של האתר או הדף אותו בודקים, הם לא עונים על השאלה מדוע הם נגרמים ומה באמת הגולשים מבצעים באתר. בעזרת Clarity אפשר לשחזר את שסן הגלישה של הגולשים ולראות כיצד הם מגיבים לאירועים ספציפיים או אלמנטים על המסך. בעתיד המערכת תכלול גם זיהוי של גולשים בעלי התנהגות דומה או גולשים בעלי התנהגות יוצאת דופן שיקצרו תהליכים, ויהיה גם ניתן להשתמש בכלי אנליזה קלאסיים כגון מפות חום ונגיעה. ניתן להתחיל ולהשתמש במערכת על ידי כניסה לאתר הבית שלה והוספת קוד קטן לכל אתר אחריו רוצים לעקוב, כך שאין צורך לאמת את האתר בכלי מנהלי האתרים של בינג. זה היה בלתי נמנע, אבל הנה הגיע הרגע שבו גם פייסבוק מנסה להרוויח מהחיפוש שלה: כרגע המודעות בחיפוש מוגבלות למספר קטן של קמעונאים, חברות מסחר אלקטרוני וחברות מתעשיית הרכב בארה"ב וקנדה, אך פייסבוק כמובן תרצה להרחיב את המודעות למדינות ועסקים נוספים אם הביצועים שלהן יהיו טובים. כרגע לא ניתן למקד את המודעות על פי מילות מפתח והן מוגבלות למודעות תמונה או סדרת תמונות (קרוסלה) בלבד. על מנת להשתמש בהן, המפרסם שמשתתף בניסוי צריך לסמן את אזור החיפוש כמיקום נוסף מעבר לפיד כאשר הוא יוצר את הקמפיין, והוא לא יכול למקד את המודעות רק לאזור הזה. מעבר לכך שנהיה מוצפים בעוד מודעות בפלטפורמה שנחשבת לאחת מהפולשניות ביותר כיום, רק לפני כמה שבועות פייסבוק הצהירה שתוצאות החיפוש לא מושפעות מהגלישה באתרים אחרים, מה שלא עולה בקנה אחד עם העובדה שכמעט כל המודעות בפלטפורמה שלה עובדות באמצעות מעקב אחרי התנועה של הגולשים באתר אחרים בעזרת "הפיקסל" שלה. אם אתם משתמשים בוורדפרס 4.9.8 או 5.0, אתם כנראה חשופים לפרצת אבטחה שקיימת למעשה כבר מגרסה 3.7. למרבה הצער, שדרוג לגרסה מתקדמת יותר כמו 4.9.9 או 5.0.1 עשוי ליצור בעיות עם תוספים מסוימים מכיוון שהעדכון משנה את ההתנהגות של חלק מהאלמנטים הבסיסיים כמו טפסים או ההרשאה לעלות קבצי נתונים בפורמט CSV. ללא קשר לפרצת האבטחה הזו, קבוצה של מתנדבים גילתה פרצת אבטחה בתוסף הפופולארי לקידום אתרים All in One SEO Pack. הפרצה מסוג XSS מאפשרת לתקוף את האתר גם באמצעות שימוש במשתמש בעל דרגת "תורם" בלבד ולהזריק קוד זדוני לתוך הפוסטים עצמם. חברת האבטחה הספציפית שגילתה את הפרצה (RipsTech security software) אף הצביעה על השורות המדויקות בקוד בהן קיימת הפרצה. למרות שהפרצה התגלתה לפני קצת פחות מחודשיים ונוצר קשר עם המפתחת של התוסף, היא לא הגיבה, וגם תיעוד השינויים בעדכונים האחרונים לא מצביע על כך שהפרצה תוקנה (למרות שיכול להיות שהיא תוקנה ללא תיעוד על מנת לא לחשוף שהפרצה הייתה קיימת מלכתחילה). מלבד שינוי כל הסיסמאות של המשתמשים בדרגות הנמוכות יותר לסיסמאות קשות לפיצוח, ניתן גם להתקין תוספי אבטחה כמו WordFence שמקשים על הפורצים לנחש את הסיסמאות של המשתמשים. ובכל אופן, אם אתם משתמשים בתוסף, תוכלו לראות את קובץ השינויים המעודכן בעמוד שלו.
שלוש שנים לאחר הסרט הראשון ודני אושן מחליט לקבץ את כל החברים מהסרט הראשון בניו-יורק ויחדיו לטוס לאירופה לבצע את השוד המורכב והמסובך ביותר בתולדות האנושות - מה שיהפוך את דני וחבריו לגנבים הטובים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. השוד מתבצע בשלושה לוקיישנים: אמסטרדם, רומא ופריס. מלבד ההכנות לשוד וביצועו הקבוצה צריכה להתמודד עם טרי בנדיקט בעל הקזינו המיליונר שאותו הם שדדו בסרט הראשון. מסתבר שזה עוקב אחרי החבורה ולא מרפה כאשר מטרתו לתפוס אותם על חם ולחסלם אחד אחרי השני. יש גם סוכנת אירופאית סקסית שלא מרפה מהם ואויב צרפתי מסתורי. הצוות המקורי הכולל את: ג'ורג' קלוני, בראד פיט, מאט דיימון, ג'וליה רוברטס, ואנדי גרסיה חוזרים ומצטרפים אליהם גם קתרין זטה ג'ונס, וינסנט קאסל, פיטר פונדה, רובי קולטריין וברוס וויליס. אושן 12 לצפייה ישירה בחינם! acid-boy אחרי שצפיתי בסרט הראשון ואהבתי, התאכזבתי שראיתי את הסרט הזה, הסרט נופל מקודמו שהיה פשוט מבריק ומקורי. אושן 12, מתיימר להידמות לקודמו עם כל התיחכום הקולנועי, אבל מרוב "תחכומים", כבר לא רואים את הסרט. העלילה סחוטה לגמרי, וישנה הרגשה שסודורברג ניסה לעטוף כל סצנה במעין תחכום קטנטן, מה שגורם לתמונה הכללית להיראות לא כל כך טוב והסצינה עם ג'וליה רוברסט וברוס וויליס היה פשוט גרוע והזוי בסרט מהסוג הזה. ציון 5 וחצי יאאלה חברים אני חתכתי. CrackIt אוי אוי, אוי.... חשבתי לתאר בקצרה את הסרט על מנת לסייע לקורא הביקורת להבין את מהות הביקורת. זה נראה לי פשוט בזבוז של זמן. אני אתחיל מהסוף - סרט לא משהו בעליל. אני חובב סרטים מושבע, ואחד כזה שמעריץ רעיונות פשוטים ומקוריים. לעתים הם גם לא חייבים להיות מקוריים, אבל שיבוצעו בצורה מצוינת, שהבמאי, השחקן והיוצר יעבירו מסר דרך הקולנוע בצורה חדה שתעורר את הצופה. הסרט הזה הוא ההפך הגמור. חייב לציין שלהרכיב סרט מהמון טוויסטים מעולם לא עשה לי את זה, וזה אחד מהסרטים האלה. לאור העובדה שהעלילה הייתה מאוד ירודה וגרועה, המשחק של כלל השחקנים לא הוביל אותי לשום מקום, אבל הדובדבן שעל הקצפת בסרט הזה היה המשחק הכי גרוע שראיתי מימי שגולם על ידי קתרין זיטה ג'ונס. פשוט זוועת עולם. עם עלילה כל כך לא מושכת ומגרה, עם משחק מתאים לעלילה, ובימוי דומה, אמליץ לכם לרדת מהסרט הזה. Potassium החבר'ה הטובים חוזרים לעוד סיבוב. סרט עמוס כוכבים, רעיונות מקוריים והרבה מקומות מרהיבים. אקשן ומתח במיטבם. מומלץ. Dvir971 סרט מעולה!!! סרט המשך מצויין לסרט המצויין "אושן 11". השחקנים מהסרט הקודם שיחקו וגם חדשים וסה"כ היו הרבה שחקנים טובים וידועים (ג'ורג' קלוני, בראד פיט, מאט דיימון, ג'וליה רוברטס, קת'רין זיטה ג'ונס, אנדי גרסייה, ועוד) וכולם שיחקו ממש ממש מעולה כמו בסרט הראשון. העלילה הייתה שונה מאד מהסרט הראשון ( משהו חדש לגמרי) וזה היה ממש טוב. גם בסרט הזה היו הרבה קטעים מתוחכמים ומעניינים, הרבה קטעים מותחים ומעניינים וגם קטעים מצחיקים. לדעתי זה דווקא סרט מעולה ומעניין ואני מאד אהבתי. מומלץ מאד!!! ציון: 10.1. KanyeWest Ocean's Twelve סרט מדהים, חזק , מהיר מותח עוצר נשימה ולא מפסיק לרגע,-עם קאסט מפציץ ביותר !! שלוש שנים אחרי השוד הגדול אושן(ג'ורג' קלוני-הענק) מתכנן עוד שוד גדול וסרט עוד יותר גדול.הפעם אושן וההרכב טסים לאירופה לבצע את השוד המורכב והמסובך ביותר בתולדות האנושות - מה שיהפוך את אושן וחבריו לגנבים הטובים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. אחד הסרטים ממותחני-הפשע החזקים שהראה הקולנוע עם קאסט שלא רואים כל יום:ג'ורג' קלוני(הענק), בראד פיט(הענק), מאט דיימון(הענק), ג'וליה רוברטס(השווה),אנדי גרסיה(הענק),קתרין זטה ג'ונס,ברוס וויליס(הענק). ציון 10⏺ אמת על הסרט חובה על כל הטרילוגיה.
ראומטולוגיה היא תת-התמחות ברפואה פנימית וברפואת ילדים, שעוסקת באבחון ובטיפול מחלות ראומטיות. מומחים לראומטולוגיה מכונים ראומטולוגים. רופאים ראומטולוגים עוסקים בעיקר בבעיות רפואיות הקשורות במפרקים, ברקמות רכות ובמחלות הקשורות לרקמות החיבוריות. מקור המונח ראומטולוגיה במילה היוונית ראומה, שפירושה "משהו שזורם כמו נהר, או כמו נחל" ומהסיומת לוגיה – שמשמעותה חקר. ראומטולוגיה הופכת במהירות לתחום התמחות ברפואה, התקדמות זו נובעת בעיקר מתגליות מדעיות בנוגע לחקר מערכת החיסון, הקשורה למחלות אלו. הגורמים למחלות ראומטולוגיות הם על פי רוב בעיות במערכת החיסונית, כל המחלות הראומטולוגיות הגדולות נובעות כתוצאה מחיסון עצמי, דהיינו אלו הן מחלות אוטואימוניות (מחלות חיסון עצמי).
מה חשבת שנובל עובדים אצליך?! מדוע יפתח רון טל חתם על חוזה גז כל כך עקום, שעכשיו הוא עושה מאמצי על ומתפתל כדי לצאת ממנו ? אולי האוצר לא כל כך מוכשר בבחירת מנכלי חברות ? רון טל הנביא שמלהטט בזוגות מספרים לא חזה את מלכודת ה take or pay ? מדוע משרד האוצר שהצניח את הכישרון, לא ישא בעלויות החוזה המוצלח ? קראתי שהוא מקבל בונוסים סידרתי עבור צרור ההצלחות המדהים. 2-3 גם לי יש נבואה - זאת תוחלת השנים של חברת החשמל לפני שתתאדה.
קשה להתווכח עם הקביעה שהישראלים אוהבים מאד לנפוש ביוון. מדי שנה נמכרות אלפי חבילות נופש ליוון שכוללות את אתונה, את האיים ואת צפון המדינה – סלוניקי והאזור. הטיסות לסלוניקי קצרות, המחירים האטרקטיביים וההיצע המדהים של אתרי היסטוריה, אומנות, תיירות ואפילו יהדות הופכים את יוון כולה למוקד משיכה עבור הישראלים. סלוניקי, בהיותה המטרופולין של צפון יוון, מתאימה מאוד לכל התיירים והמבקרים וגם לקהל הדתי – אפשר למצוא בה מסעדות כשרות בסגנונות שונים, כמה בתי חב"ד ובאופן כללי נוח וקל להתמצא ולהסתובב בה. שילוב של אלה עם הים הכחול – הופכים אותה ליעד לא פחות ממושלם עבור המטיילים הדתיים, המסורתיים וגם החילונים. בניגוד להצעות של חבילות נופש לאיי יוון, סלוניקי מציעה סוג שונה של טיול אורבני מלא באטרקציות ואתרים. הקהילה היהודית של סלוניקי הייתה עד מלחמת העולם השנייה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ברחבי יוון, ובפרקי זמן מסוימים לאורך ההיסטוריה גם הגדולה בעולם היהודי כולו. בתחילת חודש אפריל בשנת 1941, כבשו הגרמנים את סלוניקי אך במשך מעל שנה לא שינו במאומה את השגרה בעיר. רק בקיץ של שנת 1942, החלו לפגוע ביהודים וברכושם. עד לפרוץ המלחמה היו בסלוניקי לא פחות מ- 40 בתי כנסת פעילים, ולאחר המלחמה נותר בה רק אחד – מונסטירליס, בו ניתן לבקר גם כיום ולהתרשם ואף להתרגש מהיופי. איפה מטיילים בסלוניקי? כיכר אריסטוטאלוס – הכיכר המרכזית של סלוניקי. הכיכר מרשימה, גדולה ומוקפת בארמונות יפים ומעניינים ופונה אל מי הים הכחולים. בכל שעות היום והלילה מהווה הכיכר מקור תוסס ושוקק של בילויים, מסעדות, קניות ובתי קפה, והתיירים מוצאים בה אתנחתא בין הקניות והטיולים. המגדל הלבן – המגדל שהפך כבר מזמן לסמלה של העיר נבנה במהלך המאה ה- 16 לספירה ועבר כמה תפקידים ושימושים – מבצר שמירה בזכות היותו קרוב לחוף הים, מקלט לצרכי הגנה על העוברים והשבים במקרה של תקיפת אויב מכיוון הים וכיום הוא משמש כמוזיאון לתולדות סלוניקי לאורך השנים. המגדל מוקף במדשאה, שם מוצאים שלווה ורוגע מבקרים, תיירים ותושבים בכל הגילים בשילוב מושלם עם הבריזה הנעימה הנושבת מהים. המוזאון הארכיאולוגי – לא מדובר כאן בעוד מוזיאון ארכיאולוגי, אלא באחד המרשימים והמיוחדים שקיימים באירופה כולה. המיצגים במוזיאון מספרים, כל אחד בדרכו ובהרמוניה מושלמת יחדיו, את הסיפור של סלוניקי ושל יוון כולה תוך שימת לב לפרטים נוספים שחלו ביבשת ובעולם כולו בתקופה הרלוונטית. שוק מודיאנו – יש שיגידו ששוק מודיאנו של סלוניקי יפה ונעים לשיטוטים הרבה יותר מזה של אתונה. אפשר למצוא בו הכל מהכל, נוסף על כך שהוא נקי ומסודר. גולת הכותרת של השוק היא מאכלי הים והדגים שאפשר למצוא בו – דגה טרייה הישר ממי הים האדריאטי. טיילת ניקיס – אם לצאת לבלות בשעות הערב והלילה – טיילת ניקיס היא המקום לכך. בתי קפה, פאבים, מסעדות וכל אלה – שורה ראשונה ממש על הים. בריזה נהדרת, אווירה צעירה וכמובן מאכלים ומשקאות לכל בליין על פי בחירתו. כאן וכך מבלים בסלוניקי. פארקי שעשועים – טיולים משפחתיים בחו"ל כמעט אף פעם לא שלמים בלי ביקור בפארקי שעשועים. פארק הדינוזאורים הוא פארק הנמצא כ-7 ק"מ מסלוניקי, ומציע שלל מתקנים ומוזיאון אינטרקטיבי, ופארק הקסמים, הממוקם כ-12 ק"מ משדה התעופה של סלוניקי, נחשב לפארק השעשועים המודרני והגדול ביוון, עם רכבות הרים, גלגל ענק, מכוניות מתנגשות, סימולטורים ועוד.
עבודה זו תעמוד בבסיסה של שאלת החקר: מה הייתה התכנית הראשונית בשיתוף יעקב ועשיו בתפקידם בבניין עם ישראל? הפרק הראשון יעמוד על תכונותיהם המולדות-ראשוניות של יעקב ועשיו וכן על תכונותיהם לאחר שבגרו והפכו לאנשים. השוני בין האחים בולט עוד טרם לידתם, בהיותם בבטן אימם, ועל כן השאלה הבלתי נמנעת היא: מה היתה כוונת הבורא ביצירתם אותם כך – שונים ומובדלים, וכיצד מתיישבת קושיית אישיותו של עשיו הרשע יחד עם יסוד הבחירה? הפרק השני יעמיק צעד פנימה לחיי האחים יעקב ועשיו בבגרותם וידון בנושא מכירת הבכורה מעשיו ליעקב ולקיחת ברכת יצחק על ידי יעקב מידי עשיו. יצחק ורבקה חלוקים בדעותיהם בנוגע לבניהם והדבר בא לידי ביטוי בפרשיית הברכות. הנה כי כן ראוי להבין, מהי מטרת שני צדיקים אלו בהתרחשות תמוהה זו וכיצד מגלגל הקב”ה את העניינים מכאן ואילך? הפרק השלישי יתלווה ליעקב אבינו בנדודיו בהמשך החיים, לאחר ששינה את תפקידו ויתן מבט על ניסיונותיו בדרך להשלמת התפקיד במלאות. מהי המהות של כל ניסיון, אותו צריך יעקב אבינו לעבור ומה יהיה הניסיון הסופי שיחתום את מסכת ייסוריו ועל ידו יקנה את תפקידו עלי אדמות בשלמות? התשובות לכל השאלות הללו מתרכזות בעבודה זו. בעבודה יובא פסיפס של מקורות מתוך המפרשים השונים; ר’ יעקב קמינצקי בעל ה”אמת ליעקב” מתבסס בדבריו על המלבי”ם שמסתמך על האברבנל, שמביא את דברי הר”ן הנשען על דברי הרמב”ם. החל מראשון הראשונים ועד גדול מפרשי התורה בן ימינו התקבצו לכדי מכלול אחד הנותן את התפיסה האמיתית על פרשיית יעקב ועשיו.

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.