text
stringlengths 18
174k
⌀ |
|---|
התובעת - נציגות הבית המשותף שברחוב איריס 1-15 קרית אונו הבנוי על חלקה 194 בגוש 6490 (להלן: "הבית"), הגישה תביעה כנגד הנתבעת - בעלים של דירה בבית (תת חלקה 55).
הבית נרשם כבית משותף בפנקס הבתים המשותפים ועל ניהולו חל התקנון המצוי בתוספת לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין").
לטענת התובעת הנתבעת לא שילמה את מלוא חלקה בהוצאות הנציגות להחזקת הרכוש המשותף מאז שנת 2008 ועד למועד הגשת התביעה (חודש מאי 2011 כולל) בסך (קרן) של 8,268 ש"ח.
קרן החוב הנתבעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד למועד הגשת התביעה מסתכמת בסך של 9,348 ש"ח.
הנתבעת לא הגישה כתב הגנה במועד שנקבע וניתן כנגדה פסק דין בהעדר הגנה ביום 13.07.11.
הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן כאמור ובהחלטתי מיום 16.08.11 הורתי על ביטול חלקי של פסק הדין והותרתי על כנו חיוב של הנתבעת בתשלום סך של 1,859 ש"ח על פי הודאתה בבקשתה. כן פסקתי את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ש"ח בהתאם לתוצאות התיק העיקרי.
הנתבעת טוענת בכתב ההגנה מטעמה כי חישובי הנציגות שגויים. מנספח ז' לכתב ההגנה עולה כי הנציגות מבקשת לגבות מהנתבעת סכומים עודפים, בעיקר, בגין שימוש בהסקה וחימום מים. כן טוענת הנתבעת כי שולמו על ידה תשלומים בסך של 6,000 ש"ח וכי מגיעים לה החזרים בסך של 1,192 ש"ח בגין קופת פרויקטים וסך של 2,065 ש"ח בגין חיוב בצריכת מים משותפת. כן נטען כי מגיע לנתבעת החזר בגין אחזקת מערכת ההסקה (שנגבתה על פי שיעור של 100%) בסך של 712 ש"ח.
ביום 09.10.11 התקיים דיון מקדמי בתובענה. לדיון האמור לא התייצבה הנתבעת והתייצב רק אחיה - מר נח. לאור האמור לא ניתן היה לקיים דיון לגופם של דברים וההליך נקבע לשמיעת ראיות.
מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר שי זכות. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר חתום על ידה וכן תצהירו של מר יעקב נח, אחיה והמוציא ומביא מטעמה.
ביום 26.01.12 התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקרו המצהירים נגדית על תצהיריהם והצדדים סיכמו בעל פה את טענותיהם.
עילת התביעה מעוגנת בסעיף 58 לחוק המקרקעין שעל פיו חובה על כל בעל דירה להשתתף בהוצאות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף ולהבטחת השירותים המחויבים בבית.
בכדי לפתור את המחלוקת שבין הצדדים, יש לבחון מהם החיובים בהם צריכה הייתה הנתבעת לשאת במהלך התקופה הרלבנטית (לרבות התייחסות לטענות הנתבעת בדבר טעויות בחישוב התובעת) ולאחר מכן לבחון איזה סכום שולם על ידי הנתבעת באותה התקופה. התוצאה תביא ליתרת חובה של הנתבעת. לאחר מכן נתייחס לטענות הנוספות של הנתבעת בגין החזרים המגיעים לה לגישתה.
כבר בפתח הדברים יוער כי שנת המס של התובעת הינה מחודש יוני עד לחודש מאי של השנה העוקבת (ר' סעיף 8.6 לתצהיר זכות שלא הוכחש). לפיכך, חיובי הנתבעת יחושבו בגין כל תקופת "שנת מס" בהתאם.
על פי נספח ז' לכתב ההגנה, הנתבעת מודה בחיוב חודשי בסך של 270 ש"ח (ר' גם נספח בעמוד 12 לתצהיר מר נח). בעדותו מאשר מר זכות כי הסכום האמור הינו הסכום המדויק לחישוב (עמוד 4 שורות 22-30).
משכך, חיובה של הנתבעת לשנת המס 2008-2009 הינו 3,240 ש"ח (270 כפול 12).
|
כמה מאיתנו רוצים להביא גור הביתה אך נתקלו בחשש המסוים הזה של ההרס והצרכים. המתוקים הקטנים הללו יכולים לעשות הרבה בלאגן בזמן שאנחנו לא בבית ועל אף אהבתנו הגדולה עם הזמן אנחנו מתייאשים. אל תתנו לייאוש לגבור, טוב יהיה לפנות לעוסקים בתחום של אילוף כלבים.
גדלו את הגורים שלכם וחזקו את הקשר. הגור הוא כמו ילד קטן רק שישנה דרך מיוחדת יותר לחנכו והיא דורשת אילוף כלבים והרבה סבלנות. אילוף כלב לוקח זמן אך הוא משתלם ובסופו של דבר הכלב שלכם לומד כיצד להבין את רצונכם ומרגיש כי אתם מבינים את רצונו.
מכיוון שהגור פועל על פי היצרים שלו זה בלתי נמנע להיתקל בהתחלה בצרכיו על רצפת הבית או בכרסומיו על נעל הבית האהובה עליכם. בתחום של אילוף כלבים יודעים כיצד לגשת לחינוכם של הקטנטנים החמודים הללו ואתם תוכלו להנות מקשר בריא וחברי.
אילוף כלב בתקופת קטנותו צריך להיעשות עם דיוק וסבלנות, צעד ראשון בו לרוב מתחילים הוא הגדרת הסביבה של הגור. גור לא אוהב לעשות את הצרכים שלו איפה שהוא גר וחלק משלבי אילוף כלבים הוא להגדיר לו את המקום הקטן שלו ולהרגיל אותו אליו, שם מאכילים אותו ושם הוא ישן.
את האילוף ניתן להתחיל כבר מגיל 7 שבועות, חשוב לטפח את האופי של הכלב שכן לכל כלב יש אופי אחר וצריך לזכור כי אילוף כלבים הינו תהליך מעצב על כן יש לו השלכה ישירה על התנהגות הכלב כאשר כבר יהיה בוגר.
אופיו של הכלב נובע גם מתורשה וגם מהסביבה שלו, זו שגדל בה. אילוף כלב בצורה הנכונה, תוך התמקדות על הדברים הבסיסיים כשהוא גור כמו, לחנכו להיות נקי בבית ולעשות צרכיו בחוץ או לחנכו שאסור לכרסם דברים בבית, לבוא לקריאתו של בעליו ועוד, יפתור בעיות עתידיות רבות.
הם קטנים ועושים לנו טוב על הלב, אי אפשר להתחמק מהרגשת האהבה שעוטפת כל אחד למראה גור משתובב לו בהנאה. אילוף גורים יספק לכם בעתיד כלב מאוזן וממושמע וחבר יקר שיהפוך במהרה לחלק ממשפחתכם.
|
נשיא דרום סודאן סלבה קיר הבטיח היום (שלישי) לסוכנויות הסיוע גישה חופשית לאזורים מוכי הרעב במדינה, יום לאחר שגורם רשמי הכריז על רעב באזורים שונים במדינה הצעירה, בה מתחוללת מלחמת אזרחים מאז עצמאותה בשנת 2013, וארגוני הסיוע של האו"ם הודיעו כי הם מתקשים להגיע ולסייע לאזורים מסוימים בהם קיימת סכנה לעובדי הארגון.
הנשיא קיר הודיע בנאום בפרלמנט: "הממשלה מבטיחה כי תתאפשר כניסה בלתי מוגבלת לארגוני סיוע לאוכלוסייה נזקקת ברחבי המדינה". עוד הוסיף הנשיא כי "הממשלה מודעת לבצורת של השנה שעברה במדינת המחוז יוניטי ומיישמת צעדים כדי למנוע את התפשטות הרעב באזור. לבסוף, תגביר המדינה אספקה של סחורת המזון הבסיסית למי שזקוק לכך".
חלקים מדרום סודאן סובלים ממצב של רעב וכמחצית מהאוכלוסייה צפויה לסבול מחוסר אספקה קבועה של מזון עד חודש יולי. מלחמת האזרחים האכזרית פרצה לפני יותר מארבע שנים, כשהנשיא קיר פיטר את סגנו. בעקבות זאת פרצה לחימה המתבססת בעיקר על חלוקה אתנית והאו"ם מזהיר כי המדינה נמצאת על ספו של רצח עם. זאת הפעם הראשונה שבה מוכרז על רעב בעולם מאז 2011.
הלחימה מונעת מחקלאים רבים מלקצור את יבוליהם, בעוד האינפלציה בדרום סודאן הרקיעה עד ל-800%, מה שמקשה על רבים לרכוש מזון מיובא ויקר. חלקים מהמדינה בת 11 מיליון התושבים אף סובלים מבצורת. אתמול הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה כי חלקים מסוימים במדינת המחוז יוניטי הם מוכי רעב. ארגון סיוע בינלאומי מסר היום כי אחד מכל ארבע ילדים במחוז סובל מתת-תזונה.
יוניצ"ף: "סכנה ממשית לחיי 1.4 מיליון ילדים"
הרעב שפוקד את המדינה הצעירה בעולם אינו פוסח גם על מדינות אחרות באזור ובחלקים נוספים של העולם. היום הודיע סוכנות יוניצ"ף של האו"ם כי יחד עם דרום סודאן, 1.4 מיליון ילדים נמצאים ב"סכנה ממשית לחייהם" בעקבות רעב בניגריה, בסומליה ובתימן. לפי ארגון המזון של האו"ם, חייהם של כ-20 מיליון בני אדם נמצאים בסכנת מוות ברעב בחצי שנה הקרובה.
"הזמן הולך ואוזל", אמר מנכ"ל יוניצ"ף אנטוני לייק. "אנחנו יכולים עדיין להציל את חייהם של רבים, הרעב המתפשט והתזונה הלקויה הם במידה רבה מעשי ידיו של האדם, אסור לנו לחזור על טעויות עבר", הוסיף.
מהארגון נמסר כי כחצי מיליון ילדים סובלים מתת-תזונה ורעב בתימן, הסובלת מפגעי מלחמת האזרחים בת השנתיים במדינה, שהביאה להתמוטטות כלכלית. בצפון-מזרח ניגריה נלחמת הממשלה המקומית בשנה האחרונה בארגון הטרור בוקו חארם. בעקבות הלחימה, מעריכים ביוניצ"ף כי מספר הילדים שיחוו תת-תזונה קיצונית בשנה הקרובה יגיע לכחצי מיליון.
|
היה זה היום לו ציפו תושבי כפר הויקינגים כל השנה. ביום זה כל תושבי הכפר חגגו את עונת הקציר על ידי תחרויות של אומץ לב ומיומנות, מלווים בסעודה חגיגית. האירוע לו ציפו יותר מכל היה כמובן הציד. בתחרות זו, הציידים הטובים ביותר של הכפר נכנסו אל תוך מעבה היער במרדף אחר ציד משובח. שעת תחילת התחרות הגיעה, וכל המתחרים התייצבו בנקודת הפתיחה מלבד שלושה ויקינגים שחיו בפאתי הכפר. לאחר המתנה קצרה, הוחלט להתחיל את התחרות בלעדיהם, ואות הפתיחה הושמע. הויקינגים, שהיו בדרך לנקודה כששמעו את אות הפתיחה, החליטו "לחתוך" הישר לתוך היער כדי לא לתת למתחרים שלהם יתרון גדול מדי.
בזמן שאולאף, בלאוג ואריק צעדו הביתה שבעים והתווכחו לגבי איכות הציד שלהם, עצם בלתי מזוהה הופיע מעל לכפר שלהם. שלושת האחים לא שמו לב אליו והמשיכו בדרכם הביתה, מבלי לדעת שניצחונם בתחרות המיט עליהם אסון כבד. טומטור בחר בהם להיות המוצגים שלו כשהגיע למסקנה שהם ניצחו בסוג של תחרות פרימיטיבית המשלבת כוח ויכולת. לאחר דקות מעטות, המחשב של טומטור איתר את הויקינגים האומללים והחל בביצוע טלפורט אל ספינת החלל.
טיפים ועזרה טכנית עבור "הויקינגים"
איך משתמשים בפריטים?
איך גורמים לויקינגי האדום לשבור קירות?
איך מעבירים פריטים בין הדמויות?
איך עוברים את שלב 12 (QCKS), זה עם החול הטובעני?
איך מגיעים ליציאה בשלב 15?
מומלץ להפעיל את "The Lost Vikings" באמצעות תוכנת העזר DOSBox (לנוחיותכם: מדריך מלא ומדריך להפעלה מהירה).
לתמיכה נוספת בהפעלת "The Lost Vikings" ולשאלות והערות נוספות בנוגע למשחק ניתן לגשת לפורום.
מילות מפתח ומשחקים דומים עבור "הויקינגים"
קישורים חיצוניים עבור "הויקינגים"
פרסומת עבור "הויקינגים"
|
ביום ראשון חשף עידו קינן כי בבצלאל דורשים מהסטודנטים לרכוש מקבוק, ולא סתם מקבוק אלא דגם ספציפי מאוד שעולה מעל ל 9000 שקלים. בתגובה כתב ארז רונן כי בעצם, מי שמתרעם על הרכישה של מקבוק בבצלאל הוא צבוע.
הפוסט של ארז גרם לי לעשות פחחחח אחד גדול, ואז עוד כמה קטנים. הפוסט של ארז הוא מטופש ובכייני במקרה הטוב, שלא לדבר על כך שהוא חוטא לעובדות. הסיבה שבגינה, לדעת ארז, לגיטימי לדרוש מק – כי בבית הספר עבדנו על מוצרים של מיקרוסופט.
למה צבוע? כי אם כל כך מפריע לכם שמוסד חינוכי בישראל מכריח את תלמידיו לרכוש מוצר טכנולוגי של חברה מסוימת, הייתם צריך לצאת כבר לפני שנים רבות נגד משרד החינוך והדרכים הרבות בהן הוא מכריח את כל תלמידיו להשתמש במוצרי מיקרוסופט.
החל מבית הספר היסודי לומדים התלמידים להשתמש ביישומי Office על מערכת Windows (ככה זה כשמיקרוסופט מציעה למשרד החינוך רישיונות בזיל הזול). את אותם תלמידים מכריחים בצורה מעשית להשתמש בתוכנות אלה כששולחים להם דפי עבודה בפורמט doc ולא מאפשרים להם להגיש מטלות דיגיטליות בפורמטים אחרים.
את כל התואר שלי עשיתי על גבי לפטופ ומחשב נייח שהריצו אובונטו. המרצים שלחו doc, אני שלחתי doc בחזרה – הרוב נעשה בתוכנת אופן אופיס, חלק אחר נכתב תחת המטריה של גוגל-דוקס. נכון, בחלק מהמקרים נזקקתי לשירותיה של מיקרוסופט, למשל בקורס של מודלים כלכליים שם עבדנו עם אקסל. כמובן שכל הפונקציות להן נדרשנו היו זמינות גם בא"א, אבל שטויות, גם ככה יש חוות מחשבים שזמינה לכל דכפין.
וזה בדיוק ההבדל, אף אחד לא הגדיר לי איך עלי לעבוד או איזה מחשב עלי לרכוש, מבחינת המרצים – כל זמן שהעבודה נעשתה כשורה הכל היה בסדר. וכשחזרתי מהטיול בתאילנד עם ה Acer aspire one עם מסך 8.9" ומעבד Atom, השתמשתי בו כתחליף לפטופ למשך תקופה, ולמרבה הפלא, הוא עשה את עבודתו נאמנה.
אם היו אומרים לתלמידים לרכוש מק כלשהו לצרכי עבודה, ניחא, הייתי מקבל את זה. סה"כ למרות מה שאומר דורון וולף, במקומות רבים עדיין עובדים עם מק וכדאי ורצוי שהסטודנטים יכירו גם את מערכת ההפעלה הזו כשיצאו אל השוק. אבל לא זה מה שנאמר להם אלא הוגדר להם לרכוש את המקבוק פרו 15.6 דרך אידיגיטל.
רגע, האם יתכן שהמקבוק פרו 13.3 לא יעשה את אותה העבודה שהדגם של ה 15.6 כן יכול? ומה אם סטודנט מעדיף, מטעמי חיסכון, לרכוש מחשב יד שניה מלפני שנה או שנתיים? הרי כל מקיסט יודע לספר ניסים ונפלאות בזכות המק שלו ואיך גם אחרי 4 ו 5 שנים הוא עדיין מסוגל לבצע את העבודה. אם כן, מה רע בדגם של לפני שנתיים?
ואם קיימת מעבדת מחשבים מבוססת OS-X, ועל פי הצהרתו של ראש המחלקה היא לא תיסגר במשך 3 השנים הבאות, מדוע שלא ירכוש אותו סטודנט איזה מק-מיני שישב אצלו בבית ויעבוד עם התקן איכסון נייד?
ולבסוף שאלת השאלות – מה מסוגל המק לעשות שלפטופ המריץ חלונות ב 4000 שקלים אינו יכול? התשובה היא כמובן להיות סמל סטטוס. אם אתם רוצים מחשב יפה כמו מק, תצטרכו לשלם סכום דומה למחיר של מק.
אבל את ראש המחלקה בבצלאל כנראה לא מעניין המקצועיות של הסטודנטים או היכולת שלהם לעמוד במשימות, מה שכן מעניין אותו זה שהסטודנטים "ינשמו אפל" מה שכמובן מזכיר לי את הפרסומת הזו.
בעולם שבו כולם משתמשים במוצרי pc, מתנהגים זהה, מתהלכים זהה, נראים זהה – אפל היא חידוש. והנה עברו השנים והתהפכו היוצרות, בכל פעם שאני עולה לרכבת ורואה את כמות האנשים שיושבים עם האוזניות הלבנות אני נזכר בפרסומת הזו.
5 Responses to "אל תקרא לי צבוע"
האמת? הכי אני מרחמת על הסטודנטים שיצטרכו להיסחב ללימודים עם לפטופ גדול וכבד. 15 אינץ זה פאקינג סיוט.
לא מבינה על מה המהומה. אחרי הכל, ידוע בכל מקום כי תוכנות גרפיקה הכי טובות יש לרוב למקינטוש.
וניצן לא טועה בירידה לפרטים לגבי סוג הדגם של המחשב (13-15), אבל נראה לי שגם הוא מבין שהמק הכי מתאים.
אין הרבה תוכנות חינמיות שיכולות להחליף את תוכנות הגרפיקה של מק (זה ממש שונה מאופיס).
חוץ מזה אל תשכחו שתלמידי מסלול אמנות בבצלאל, שמצליחים כבר ללמוד בבצלאל, משלמים סכומי עתק על הלימודים, שמחיר הלפטופ הוא שולי בסה"כ הכללי.
בדיוק כמו הטיעון שמוצר נמכר יקר מדי, וזכות המוכר לגבות מחיר מטורף, וזכות הקונה לקנות במקום זול יותר.
לבנת, התשובה שלך לא מחוברת לכלום, ואני אסביר – כשאת אומרת " ידוע בכל מקום כי תוכנות גרפיקה הכי טובות יש לרוב למקינטוש." למה בדיוק את מתכוונת? איזה תוכנות גרפיקה יש למק שאין לחלונות? הרי רוב העבודה נעשית על מוצרים של אדובי (פוטושופ, אילוסטרייטור ודומיהם) ונחשי מה – התוכנות הללו זמינות גם לחלונות וגם למק. אז הנה, הפרחתי ברוח את הטענה הזו.
"וניצן לא טועה בירידה לפרטים לגבי סוג הדגם של המחשב (13-15), אבל נראה לי שגם הוא מבין שהמק הכי מתאים." – אבל זו בדיוק הבעיה – הדרישה הייתה הדגם של ה 15.6 – מדוע? אם מק מתאים אז כל מק אמור להתאים, לא? או ששוב יש פה אוויר חם.
"שמחיר הלפטופ הוא שולי בסה"כ הכללי." – אין לי מושג באיזו בועה את חיה, אבל עשרת אלפים שקלים זה לא שולי בשום מקום.
"לדעתי כל מוסד בארץ יכול לדרוש דרישות שהן תנאי קבלה, וכל סטודנט רשאי לבחור להירשם במוסד או לא…"
אבל זו בדיוק הנקודה, הדרישות הללו לא היו בתנאי הקבלה, היא נשלחה לסטודנטים שכבר התקבלו שבועיים לפני תחילת הסמסטר.
לא רק זה, בצלאל הוא מוסד אקדמאי המוכר על ידי המל"ג וככזה, יש סט כללים וחוקים שהוא חייב לציית להם.
"בדיוק כמו הטיעון שמוצר נמכר יקר מדי, וזכות המוכר לגבות מחיר מטורף, וזכות הקונה לקנות במקום זול יותר." – האם יש אלטרנטיבה לאידיגיטל? אז זהו, שלא, הם הנציגים הרשמיים והיחידים בארץ שמוכרים מק.
"אולי אם יקימו בתי ספר מתחרים לבצלאל שהמחירים בהם והדרישות בהם סבירות יותר, בצלאל לא ירגישו "שמותר להם הכל""
אז יש בתי ספר מתחרים לבצלאל ונחשי מה, בכולם יש מעבדות מק ואף אחד לא מגדיר לסטודנטים איזה מחשב הם חייבים לקנות.
למען השם…. מה קרה למחברות והספרים???
מה היה רע במחברת ועט לפני 20 שנה?
כל הקדמה המטורפת הזו, שהשתלטה לנו על החיים פשוט "דופקת את המוח"
מה קרה לבני אדם? מה קרה לאנשים? מה קרה ל-לכתוב בכרטיסיות?
די!!! תעצרו קצת!!!
תסתכלו מסביב… אתם זוכרים שיש נוף בחלון של האוטו או הרכבת???
כן, דורית, תלמידי עיצוב ממוחשב בבצלאל צריכים לעבוד על כרטיסיות ולא על מחשב. אחח, לודיטים.
|
PropertyBoss היא תוכנה לניהול הנכס להתאמה אישית המיועד לסטודנטים דיור, multifamily, תיקי משפחה אחת. הוא מספק למשתמשים כלים כגון פורטלים הדייר, מעקב אחר החבילה, אוסף השכרת מקוון, ועוד. במאמר זה, כיסינו ביקורות PropertyBoss ותמחור. מוכן להתחיל? בקש הדגמה.
נכון לתאריך מאמר זה נכתב (01/21/19), אין עדכני PropertyBoss ביקורות באינטרנט. אם אתה בעבר או הנוכחי PropertyBoss הלקוח, להשאיר ביקורת כדי לעזור לבעלי עסקים אחרים אשר מחליטים אם להשתמש בתוכנה או לא.
התמחור PropertyBoss אינו זמין באתר האינטרנט שלה. שירותים של חברות דומות עלות בסביבות 10 $ ל 35 $ עבור שירותים בסיסיים, בעוד אלה נרחבים יותר סביב 50 $ ל 100 $ + לחודש. גורמים המשפיעים על התמחור כוללים את המספר והגודל של הנכס, עלויות התחזוקה ורשת האתרים שבהם המודעה תפורסם.
מוכן להתחיל עם PropertyBoss? בקש הדגמה.
8 הטוב ביותר ניהול נכסים תוכנה 2018 - התוכנה הטובה ביותר לניהול הנכס מסייע למנהלי הנכס להישאר מאורגן תוך כדי השלמת משימות כמו מעקב אחר תשלומי שכר דירה ובקשות תחזוקה. במדריך זה, המלצנו על הבחירות המובילות שלנו בהתבסס על הכמות והסוגים של הנכסים שניתן לנהל.
כיצד משתמשי HelpBoss מסייעים לנהל את המאפיינים שלהם ביעילות רבה יותר?PropertyBoss מספק למשתמשים עיבוד כרטיס אשראי, סינון הדייר, מעקב אחר עבודה, דוחות מותאמים אישית, וכלים חשבונאיים כדי לעזור להם ביעילות לייעל את workflows שלהם. זה גם מאפשר למשתמשים לאחסן מסמכים בפלטפורמה מבוססת ענן, כך שהם יכולים לגשת למידע הדייר מרחוק.
כיצד מסייע PropertyBoss למשתמשים בדיירים פוטנציאליים?PropertyBoss מספק למשתמשים פתרון דייר הדיור שמפעיל פלילית, רקע, רשומות פינוי עבור מידע נוסף על הדיירים המעוניינים.
האם קראת את המאפיינים של PropertyBoss ועדיין אינך בטוח אם זה מתאים לך? קרא את הסקירות שלנו של כל תוכנות ניהול הנכס העליון או לבדוק את אחד משלושת המתחרים PropertyBoss.
צפה בסרטון: קישור גוגל אנליטקס - לדף אוהדים בפייסבוק (נוֹבֶמבֶּר 2019).
|
1. ממיסים חמאה עם שמן בסיר גדול ומאגנים בצל וכרישה כ-7 דקות, עד שהבצל רך ושקוף. מוסיפים קולרבי וסוכר ומטגנים עוד 3 דקות. יוצקים מרק, מביאים לרתיחה ומבשלים עד שהקולרבי מתרכך. 2. מערבבים היטב שמנת וקמח בקערה (עד להמסת גושי הקמח), ויוצקים למרק הרותח תוך כדי ערבוב. מוסיפים מלח, פלפל ואגוז מוסקט, מביאים לרתיחה ומבשלים 2 דקות. 3. מכבים את האש, מקשטים בפטרוזיליה ומגישים חם.
|
חברת יש נכסים, העוסקת באיתור ושיווק קרקעות חקלאיות בבעלות פרטית, השלימה רכישת 24 דונם של קרקעות חקלאיות בפרדס חנה תמורת 4.5 מיליון שקל. הקרקעות נרכשו בשלוש חלקות שונות בקרבה לאיזור המסחרי החדש של פרדס חנה על דרך הנדיב, שמחברת בין כביש בנימינה לכביש 65.
הקרקעות שנרכשו מצטרפות ל-60 דונם של קרקעות שרכשה יש נכסים החל משנת 2009. עד היום מכרה החברה כ-50 דונם למעל 100 משקיעים שמגלים עניין באיזור.
מנכ"ל החברה, יקיר מלכה, מסר כי "הקרקעות שאנחנו משווקים רושמות עלייה חדה במחירים ויוצרות תשואה גבוהה למשקיעים. חלקות שרכשנו לפני שנתיים הכפילו את ערכן". לדבריו, החברה מוכרת בתקופה האחרונה מגרשים של חצי דונם בפרדס חנה תמורת 130 אלף שקל. "אנחנו מאמינים כי הפשרת הקרקעות תעלה את ערכן באופן משמעותי, ולכן שומרים על חלק גדול מהקרקעות בבעלות החברה", ציין מלכה.
|
הצעה - יום שישי השחור ב- Mastmen 3% הנחה על כל הקטלוג עד ה- 2 דצמבר! כל יום 3 מציע שלא להחמיץ!
דף הבית » הצעות » הצעה - יום שישי השחור ב- Mastmen 3% הנחה על כל הקטלוג עד ה- 2 דצמבר! כל יום 3 מציע שלא להחמיץ!
מהיום ועד ה- 2 דצמבר יחול הנחה של 3% על כל המוצרים בקטלוג! כמו כן בכל יום יהיו מבצעים מיוחדים שנכניס למאמר זה!
אז קח טרמפ מדי יום כדי לראות אם הם יכולים להיות פריטים המעניינים אותך. אנו מזכירים לכם כי Mastemen נשלח ב- 24h מאיטליה באמצעות שליח אקספרס (בחינם עבור פריטים מעל 100 €) וכי האחריות תהיה לחודש 24 ישירות באיטליה.
אנו גם מזכירים לכם שכדי לקבל הנחה נוספת תוכלו להשתמש בקופון הגנרי שלנו MENO5_XT על כל המוצרים הרשומים (מחיר גבוה מ- € 100)!
|
איאת אבו שמיס נמאס ששואלים אותה למה היא כותבת בעברית. "אני אגיד את זה בצורה הכי פשוטה: ככה זה יוצא לי, ככה אני מוציאה את הדבר הכי אמיתי והכי נכון. כשהתחלתי לכתוב בגיל 15 אף אחד לא שאל אותי למה אני לא כותבת בערבית, ופתאום כשפירסמתי את השירים הראשונים איזו עיתונאית אמרה לי, 'את לא מרגישה שאת ישנה עם האויב?' קיבלתי את השוק של החיים שלי, ובאותו רגע הבנתי – אני ערבייה ואני כותבת בעברית".
'אני זה שניים', ספר השירים השני של אבו שמיס – ישיר, דיבורי, נטול קישוטים לשוניים – מבטא בדיוק את הכפילות הזאת. "אף אחד לא הכין אותי להיות גם וגם", היא כותבת שם, "אבל אני למדתי לחיות בחצאים".
את פותחת את הספר בשיר 'בוגדת'.
"כישראלית, אם אני אכתוב על הזהות הפלסטינית שלי יתייגו אותי כבוגדת, ומצד שני, גם בעיני הפלסטינים אני בוגדת – כי אני כותבת בעברית. אבל ככה אני מדברת. אני גם לא מסתמסת בערבית עם אף אחד – עם בעלי, עם אחותי, עם אמא שלי, זה תמיד יהיה מעורבב עם עברית: 'מה עניינים, חמדיללה, וואלה בסדר, יאללה סלמאת, כּוּני בקשר'. אני לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל ככה זה. זו השפה היפאווית. אז בפייסבוק תמיד אומרים לי, 'זו לא השפה שלנו, תכתבי בערבית!' וזה חבל, כי מפספסים את הנקודה. עברית היא השפה היותר חזקה שלי. למדתי בבית ספר צרפתי שלא שם דגש על ערבית, אבל זו לא סיבה לא לשמוע אותי. תפתחו את הספר, תקראו את השירים ותראו את המורכבות.
"בכלל, כשאני כותבת אני כל הזמן חוששת מהתגובות של אנשים. לא רק בהקשר של הערביוּת והפלסטיניוּת שלי, אלא גם בהקשר הדתי. מאוד התלבטתי, למשל, אם לפרסם את השיר שבו אני כותבת על חטאי האיסלאם שלי".
במה את חוטאת?
"השיער הפזור, הבגדים הקצרים, הקעקועים שלי. כשמסתכלים עליי חושבים שאני חילונית, אבל אני מתפללת חמש פעמים ביום, צמה ברמדאן, אני מאוד בתוך האיסלאם. המשפחה של אבא שלי היא בין המשפחות הדתיות הראשונות כאן ביפו – כל הנשים במשפחה עם רעלה, חוץ ממני ומאחותי. אבל מבחינת האמונה והמצוות אני לגמרי כמוהם".
לפני הראיון הבהרת שלא תוכלי להיפגש ביחידות עם מראיין, גבר.
"אני לא נפגשת עם גבר לבד, בטח לא עם גבר שאני לא מכירה. אצלנו בתרבות זה לא נראה טוב. הגבר היחיד שפגשתי לבד היה עורך הספר, יונתן קונדה, וגם זה היה בספרייה הציבורית, או בבית כשבעלי נמצא. גם אם הייתי חילונית אני לא חושבת שהייתי מרגישה בנוח להיפגש עם גבר זר ולספר לו דברים אישיים. ולא שאין לי ביקורת על האיסלאם ועל החברה הערבית".
"בואי נגיד שאין הרבה גברים ערבים פמיניסטים. המועמד של רשימת יאפא, שנכנס עכשיו למועצה בתל־אביב, הוא מקרה נדיר – הוא מדבר על רצח נשים, על הטרדות מיניות, על מעמד האישה. אלה דברים שצריכים להיאמר בקול. אבל אני משתדלת לא לבקר את החברה שלי בעברית, כי תמיד יהיו כאלה שיתלבשו על זה ויגידו, 'הנה החברה הערבית המפגרת', 'הנשים הערביות חיות בדיכוי'. בעיקר מרגיז אותי שאומרות את זה נשים שקוראות לעצמן פמיניסטיות.
"עכשיו, בעקבות הפרסומת של בר רפאלי עם הרעלה, מישהי כתבה בפייסבוק כמה זה נורא שמכריחים את הנשים הערביות לכסות את עצמן, ועניתי לה שכל הנשים במשפחה שלי הולכות עם רעלה, ואף אחד לא הכריח אותן. היא כמובן אמרה שזו שטיפת מוח. איזה שטיפת מוח? וביקיני וכל הסקסיזם הזה – זה לא שטיפת מוח?"
בדירתה ביפו, מרחק 200 מטר מהים, איאת אבו שמיס עומדת במטבח ומכינה תבשיל בקר. היא עצמה צמחונית כבר הרבה שנים, אבל הבן מחמוד, בן 15, יגיע בקרוב מבית הספר, וגם אחמד בעלה, זגג במקצועו, צריך לאכול כשיחזור מהעבודה.
"התחתנו כשהייתי בת 17. אני חושבת שלא עיכלתי את הגודל של זה. אם הייתי יודעת מה המשמעות של נישואים, לא הייתי מתחתנת בגיל כל כך צעיר. יש לי בעל מקסים, אבל בשנים הראשונות שאחרי החתונה ישבתי בבית, לא עשיתי כלום, חייתי רק למענו ולמען הבן שלי, וזה עשה לי רע. אני מרגישה שפיספסתי. בגלל זה עכשיו אני עובדת באטרף. ולכל הבנות שאני פוגשת אני אומרת – אל תתחתני בגיל צעיר. זה גם לא הגיוני לבקש ממישהי שמתחילה את גיל ההתבגרות לעצור את ההורמונים ולא להסתכל על אף גבר. תתארסי לארבע־חמש שנים, אבל אל תיכנסי מיד למשבצת של אישה נשואה, כי איך שאת מתחתנת חופרים לך על ילדים".
את שואלת באחד השירים, "להביא ילדים לעולם זה הישג? עבור מי? ומה הפרס? וילד אחד נחשב?"
"מאז שמחמוד היה בן שנה הסביבה לוחצת עליי להביא עוד ילדים. פעם הייתי מתחמקת מזה ואומרת 'אינשאללה', אבל היום אני יכולה להגיד בקול רם שאני פשוט לא רוצה להביא ילדים. וזהו. עם השנים גם התגרשתי מהסמכות של אחמד כבעל, כבעלים. כשהתחתנו ביקשתי ממנו לצאת לעבוד והוא אמר לי לא. 'אין לנו נשים במשפחה שיוצאות לעבוד'. אמא שלי אמרה לי, 'תהיי חכמה. לאט־לאט'. אז שתקתי קצת. ביקשתי ממנו ללכת ללמוד, להשלים בגרויות, והוא אמר, 'אין בעיה, אם אני מסיע אותך'. אחרי כמה שנים ביקשתי ממנו ללכת לעבוד, והוא אמר, 'איפה תמצאי עבודה שתוכלי לחזור ממנה בשעה שלוש, כשהאוכל מוכן והבית נקי?' הבטחתי שאני אעמוד בכל התנאים שלו, מצאתי עבודה ועבדתי כפול כדי שהכל יהיה מתוקתק.
"בתקופה הזאת גם הוצאתי רישיון לקטנוע, שזה הישג בפני עצמו. בהתחלה אחמד צחק עליי, כי לא ידעתי אפילו לרכוב על אופניים. ההורים שלי לא נתנו לי, כי זה לא מכובד שבנות ירכבו על אופניים. אבל אחמד לימד אותי לרכוב ואז הוצאתי רישיון והתחלתי לעשות דברים שאני אוהבת – ללכת לסדנאות, לכתוב, ללמוד לתואר".
בספר הראשון את מודה לאחמד על התמיכה.
"אני מודה לו על זה שהוא אישר לי למשל להיפגש עם עורך הספר, כי בחור ערבי ממוצע, במקום שממנו אני באה, לא היה מאפשר את זה. גם הקעקועים והקטנוע – יש לא מעט תחומים שבהם הוא עשה מעל ומעבר מבחינתו. היום הוא אפילו עושה כלים וכביסה".
הוא קורא את השירים שלך?
"בהתחלה הוא לא הבין את הכתיבה שלי, לא התחבר לזה. הוא אמר לי, 'בשביל מה את כותבת שירים? מי בכלל קורא שירים?' הוא לא הבין מה אני מקשקשת. אבל עכשיו הוא מנסה יותר".
את השיר שנפתח במשפט "לפעמים אתה מתייחס אליה כאל חתיכת בשר" הקריאה אבו שמיס ברדיו אחרי רצח סמר חטיב, צעירה ערבייה מיפו. "זה אחד השירים הכי קשים שכתבתי, ובכל פעם שאני שומעת על אישה שנרצחה השיר הזה חוזר אליי. הבן של סמר למד עם מחמוד, ואני עדיין לא מעכלת שהיא נרצחה. וכמוה יש הרבה".
מהפכת ה־MeToo מחלחלת באיזשהי צורה גם לחברה הערבית?
"ה־MeToo לא מדבר לאישה הערבייה. אם יטרידו אותי אני לא אלך להתלונן, כי יאשימו אותי, או גרוע מזה – יתפתח עימות בין המשפחה שלי לבינו. זה קמפיין חשוב, כי יש בחברה הערבית הרבה בושה סביב הנושא הזה, אבל גם אי־אפשר להגיד שזו רק התרבות, רק החברה הערבית השוביניסטית שאחראית לזה – בהרבה מקרים של פגיעה בנשים המשטרה יודעת ולא עושה כלום".
הבושה שאת מדברת עליה מופיעה גם בשיר שאומר "אני לא אכתוב על סקס".
"בפעם הראשונה שהקראתי את השיר הזה בערב שירה אפילו לא אמרתי את המילה 'סקס', הרמתי שלט שכתובה עליו המילה. זה היה סוג של מחאה, כדי להסביר שזה משהו שלא מדברים עליו בחברה הערבית. אף פעם לא פגשתי ערבייה שאמרה – התחתנתי כדי לקיים יחסי מין עם בעלי. הסיבה שבגללה התארסתי בגיל כל כך צעיר היא שרציתי זוגיות, ובתוך הזוגיות יש גם סקס. כל הזמן מדברים על היריון, ואף אחת לא פותחת את הפה על מין. כאילו, איך בדיוק מתבצע ההיריון? לאנשים אין בעיה לשאול מישהי מה הבעיה איתה, למה היא לא מביאה ילדים, אבל לדבר על סקס או מיניות – זה מבחינתם לא קיים".
היא נולדה ביפו לפני 34 שנה, לאמא עקרת בית ולאבא עובד מטבח בבית מלון. השנייה בין ארבעה ילדים. "הלכתי הכי רחוק שאפשר מהבית של ההורים שלי – אמא שלי אנאלפבתית ואני משוררת שדוברת חמש שפות. אבל זה היה לגמרי בתמיכתם. אבא שלי עבד בשתי עבודות כדי לממן את הלימודים שלי ושל אחותי בבית הספר הכי יוקרתי ביפו, 'קולג' דה פרר'. למדו שם ילדים של שגרירים, של אליטות – אנשים שביום־יום לא הייתי פוגשת ביפו. לאמא שלי היה חשוב לתת לנו חינוך טוב לא רק מבחינת הלימודים – אין שם סמים, הבנות לא יותר מדי ליברליות, לא מתאפרות, לא נכנסות להיריון. זה מאוד העסיק אותה".
כבר אז התחילה לכתוב. לעצמה. אבל המגירות העמוסות ותחושת החידלון שליוותה את שנות נישואיה הראשונות הביאו את אבו שמיס לפני עשר שנים אל הספרייה העירונית ביפו. היא ניגשה אל הספרן יוסי גרנובסקי, שגם עורך את כתב העת 'מטען' ומחזיק הוצאת ספרים באותו שם, ואמרה לו שהיא כותבת. הוא הפנה אותה לעבוד על השירים עם המשורר והמוזיקאי יונתן קונדה. ב־2013 הוציאה את ספרה הראשון, 'סל מלא שפות שותקות', שזכה בפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם.
היום היא לומדת לתואר במדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה, עובדת כאחראית קבלה בבית מלון בתל־אביב ומתנדבת ביפו למען נערות ערביות בסיכון. מרחק שנות אור ועשר תחנות אוטובוס מחוגי המשוררים והסופרים של תל־אביב.
בעבר השתתפה בכמה אירועים של 'ערס פואטיקה', אבל רוב הזמן היא נשמרת מזירת הספרות. "אני לא ממש פעילה בערבי שירה ובפסטיבלים, לא קוראת מדורי ספרות, אני אפילו לא יודעת איך הם נראים. זה נובע מחוסר ביטחון. אני מפחדת שאם אכנס לעולם הזה אני אושפע, אסחף איכשהו. היו תקופות בחיים שבהן איבדתי את עצמי. לא הייתי איאת, הייתי רק אמא של מחמוד, ואני לא רוצה שזה יחזור איכשהו בשירים שלי. שאני אהיה פתאום קצת עדי קיסר. אולי כשאני אהיה יותר בטוחה בעצמי ובכתיבה שלי, אוכל לקרוא שירים של אחרים".
כל המשוררים שאת מזכירה בספר, בתור מקורות השפעה פוטנציאליים, הם משוררים עבריים. עמיחי, גולדברג, ביאליק, זלדה, וגם עדי קיסר ותהילה חכימי. איפה התרבות הערבית בתוך כל זה?
"מאז לימודי הספרות בבית הספר לא קראתי שיר בערבית. אני זוכרת את ניזאר קבאני ואת טהא מוחמד עלי. עכשיו, כשאני מנסה לקרוא שיר בערבית, אני רואה מילים גבוהות וסוגרת. אני אומרת לעצמי, 'איאת, את לא תביני, זה סתם יעשה לך רע'. אני יודעת שאני מפספסת. מתסכל אותי שאני ערבייה, שפת האם שלי היא ערבית, אבל לכתוב בערבית ולקרוא שירה ערבית אני לא יכולה. אני מוגבלת".
קצת אירוני שאת פרס השירה קיבלת מידיה של מירי רגב.
"זהו, שלא היה אפילו טקס. ביטלו אותו. העבירו את הכסף לחשבון הבנק ואחרי כמה חודשים שלחו לי דף יפה שאפשר לתלות על הקיר. אבל לא באמת עניין אותי משרד התרבות. הייתי צריכה את זה ברמה האישית, בשביל הביטחון העצמי שלי, וגם כדי להראות לבעלי ולהגיד לו – הנה, אתה רואה?"
מפלגת השלטון שנתנה לך את הפרס היא אותה מפלגה שתלתה בתל־אביב, לקראת הבחירות המקומיות, כרזות של "אנחנו או הם".
"כשאני מסתכלת על הממשלה הזאת ועל הדברים שהיא עושה – אם זה ביבי ו'הערבים נוהרים' או בנט שאמר, 'הרגתי המון ערבים בחיי, ואין עם זה שום בעיה' – הכרזות האלה ממש לא מפליאות אותי. זה משהו שאנחנו חיים כל הזמן, אז מה יש להתרגש מאיזו כרזה? אני אגיד לך את האמת, גם מחוק הלאום לא הייתי כל כך מופתעת. מאז קום המדינה אנחנו חיים בתוך זה. אף פעם לא השקיעו מספיק בלימודי ערבית בבתי הספר, בשלטים בערבית, תמיד הייתה בארץ רתיעה מערבית – הדבר היחיד שהשתנה הוא שעכשיו זה חוק. המדינה פשוט הצהירה באופן פומבי שהיא גזענית. זה הכל. טענתם שזה לא נכון? אז הנה, תפדאלו".
איפה את נתקלת בזה ביום־יום?
"בגלל שאני מסתובבת עם הקטנוע ונראית חילונית, הגזענות שאני חווה היא בדרך כלל סמויה. אבל לפעמים זה ממש על פני השטח. באוניברסיטה, למשל, הייתי הפלסטינית היחידה בקורס 'ממשל ופוליטיקה בישראל', ואנשים מבוגרים, עאלק משכילים, אמרו שם דברים מבישים. אני זוכרת שישבתי בשיעור על המיעוט הערבי בארץ ושמעתי שם אמירות כמו, 'הערבים אלימים מטבעם' ו'מגיל צעיר מחנכים אותם לאלימות'. בהתחלה הם לא קלטו שאני ערבייה, כי כמעט לא דיברתי בשיעור. לפעמים הייתי יוצאת מהאוניברסיטה, מתניעה את הקטנוע ומתחילה לבכות.
"זאת גם הסיבה ששלחתי את מחמוד לבית הספר הצרפתי, כמו ששלחו אותי. גם אם זה אומר להשקיע כל חודש 800 שקל. בחברה הישראלית לערבים יותר קשה למצוא עבודה, אז חשבתי שככה הוא ילמד שפות וזה יפתח לו את הדלת".
את לא חוששת שגם הוא בסוף יכתוב בעברית, יחיה בעברית, יהיה ישראלי לכל דבר?
|
מדד קלות עשיית העסקים העולמי (באנגלית: Ease of doing business index) או מדד הבירוקרטיה הוא מדד שמודד את כמות החופש מרגולציה ובירוקרטיה לעסקים קטנים וכן הגנה על זכויות קניין. המדד הוכן על ידי Simeon Djankov מארגון הבנק העולמי. ציון גבוה יותר במדד מציין רגולציה פשוטה ו/או טובה יותר לעסקים. מחקרים שנערכו במימון הבנק העולמי הצביעו על כך שמדד טוב יותר של מדד זה נמצא בקורלציה עם צמיחה כלכלית.
נדרש מחקר אמפירי נוסף כדי להבין את הרמה האופטימלית של רגולציה על עסקים, לדוגמה מה הזמן שבו אמורים להתמשך פרוצדורות של בתי משפט ומה הרמה האופטימלית של הגנה חברתית. המדדים שמרכיבים את המדד מאפשרים מחקרים בנושא זה. מאז הושק המדד בשנת 2001 פורסמו מעל 3000 מחקרים אקדמים שהשתמשו במדד אחד או יותר מבין אלו שמרכיבים יחד את המדד ובניירות הרקע לקיום המדד.
השפעות הבירוקרטיה היא פגיעה בעסקים קטנים ובעצמאיים - שכן חלק ניכר מנטל הבירוקרטיה מוטל על עסקים אלה. כמו כן פירוש הדבר פגיעה ביכולת של עסקים קטנים להתחרות בעסקים גדולים יותר ולכן בירוקרטיה רבה כזו עלולה ליצור חסרון לגודל וחסם בפני תחרות. מצד שני רגולציה עשויה לנבוע משיקולים חשובים כמו הגנת הסביבה הגנה על זכויות עובדים, מניעת הלבנת הון ועוד שיקולים נוספים - לדוגמה אישורים ממכבי אש למניעת שריפה, רגולציה לשם הבטחת הבטיחות של מוצרים או למנוע זיהום במזון. עם זאת יש תחומים בהם הרגולציה והבירוקרטיה הן תוצר של חוסר יעילות של משרדי ממשלה ועיריות ואפילו פתח לשחיתות שכן בהינתן שיש עיכובים רבים כל כך, משתלם לשלם ל"מאעכר" שיעקוף את התור הארוך של הבירוקרטיה - דבר זה מעודד פרנסה של "מאעכרים" כאלה שעלולים לשלם גם לפקידים שונים כדי לקדם את התור, מלבד אי הצדק שבדבר ומתן אישורים לאנשים גם במצב שהם לא ראויים לדבר זה, הדבר גם עלול לייצר תמריץ לעבודה עוד פחות יעילה של הפקידים כדי להמשיך לקבל טובות הנאה או תשלום מהמאעכר.
מדד קלות עשיית העסקים בוויקיפדיה האנגלית.
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=מדד_קלות_עשיית_העסקים_העולמי&oldid=99011"
|
קבוצת שמיר הנדסה זכתה במכרז מנהל מקרקעי ישראל לרכישת שתי קרקעות באזור התעשייה מבואות כרמל הממוקם בצמוד לכביש 6 ליד צומת אליקים. שטחו של המגרש הראשון הוא 9 דונם ושטחו של המגרש השני הוא 4.2 דונם. סכום הרכישה הכולל הוא כ-15 מיליון שקל וייעוד הקרקעות הוא לתעשייה ולהקמת מרכזים לוגיסטיים.
בשלב זה יוצאת הקבוצה לשיווק בקרב חברות מסחריות, כאשר לדברי מנכ"ל קבוצת שמיר הנדסה משה שרשוב, בימים אלו כבר נמצאת הקבוצה במו"מ עם חברות שונות להקמת מרכזים לוגיסטיים במגרשים אלו באזור התעשייה בהיקפים כוללים של כ-40 מיליון שקל.
הזכייה מהווה שלב נוסף במסגרת התהליך האסטרטגי שעוברת הקבוצה בשנה וחצי האחרונות עם כניסתה גם לתחום היזמות, באיתור ורכישת קרקעות לתעשייה ולמרכזים לוגיסטיים. "אזור התעשייה מבואות כרמל יוכיח את עצמו בשנים הבאות, לקוחות רבים ברחבי המשק הישראלי פנו אלינו באיתור קרקעות מתאימות למרכזים לוגיסטיים בצפון הארץ, ואנו נמצאים בהתאם בשלבים מתקדמים לרכישת מגרשים גדולים ונוספים", ציין שרשוב.
קבוצת שמיר הנדסה בונה מרכזים לוגיסטיים ומסחריים ברחבי הארץ. פעילות הקבוצה כוללת הקמת מרכזים מסחריים, מרכזים לוגיסטיים, מפעלים ומבני תעשיה לצד יזמות. בין הפרויקטים הבולטים של הקבוצה בעבר ובהווה – המחלבה בתל יוסף- פרויקט הדגל של חברת תנובה; המרכז הלוגיסטי של טמפו בכביש החוף; מפעל בייגל בייגל בצפת עבור חברת יוניליוור; מפעל חוגלה קימברלי בעפולה; מרכזי BIG שונים ברחבי אזור הצפון; יקבי כרמל בפארק התעשייה אלון תבור, ניסקו ארדן במודיעין, מרכזים שונים עבור קרסו נדל"ן, מרכזי קניות SEVEN ועוד מרכזים רבים נוספים ברחבי הארץ.
|
חולצת פולו-ספק יצרן- חולצת פולו Shenzhen Pop Garment Co., Ltd.
שנזן פופ בגד בגד אשר שם הסיני הוא שנזן Bopu, הממוקם בno. 60, Fangkeng כביש, Pinghu העיר Longgang מחוזי עיר שנזן בסין. אנחנו ייצור של חולצה, חולצת פולו, hoody, סווטשירט, trouses, workwear, אפוד וכן הלאה. חברת הסחר שלנו נוסד בשנת 2015, אבל יש לנו יותר מ 15 שנות ניסיון של קבלת בגדי עבור חברת סחר. So אנחנו מבטיחים כל מחירים שאנו מספקים הם המחיר הטוב ביותר עם מפעל ישיר מחיר. כל המוצרים כבר מיוצאים לאירופה, צפון ודרום אמריקה, אוסטרליה, מזרח התיכון ואסיה. לקבל ורודה, פפסי, ליפטון, קוקה קולה ומגוון רחב של לקוחות לבחור מקור אירופאי בגדים מאתנו. מצד השני, יש לנו צעיר, צוות מכירות חזק ותשוקה, ומכאן הוא חתיכה של עוגה כי לך ליהנות שירות טוב. תשובה תוך 24 שעות הוא חייב לגבי כל חוקר. אנו בטוחים כי עם דגימה מהירה שלנו, ייצור המוני יכולות וגמישות, אתה'll להצטרף רשימה של קונים מרוצים שלנו בהקדם האפשרי. דגימות יהיה מוכן בתוך שבוע אחד. זמן הוא 20-35days אשר תלוי בכמות prodution ההמוני מוצר & איכות. אנו נשתמש הניסיון שלנו כדי להתאים אישית כל הפריטים שלנו, מבד, זמירה כדי יצירות אמנות, ויש לי מדגם הושלם באותה מהירות כמו שבוע אחד. תפוקה חודשית של 100,000 יחידות עם 4 קווי ייצור מפעל 1,600 מטר מרובע 50 מכונות תפירה שלנו. כל הבד אנו משתמשים במוצרים שלנו הוא תוצרת בית כדי להציל את עלויות בדיוק עונה על מרקם, משקל ומפרטי צבע. MOQ הוא 500 יחידות לכל עיצוב, אם ההזמנה שלך היא פחות מ 500 יחידות, אנחנו יכולים לקבל אותו עבור כוכבים מדי. מה אתה מחכה? GO! GO! GO! GO! הערה: כל מוצר picturers מוצג באתר שלנו הן רק כדי להוכיח שאנחנו יכולים לספק את הדגימה בד & טק, לא למכירה. כל picturers שלנו מגיע מהלקוחות שלנו או באינטרנט, רק לreferance, לא מכירה, pls פנה אלינו ישירות באמצעות דואר אלקטרוני לכל הבעיה, כדי למנוע כלכלי זכויות יוצרים מחלוקת.
|
אם כך אנו נפגשים לתחילתו של מסע מאוד מסוים. אל תוך תהליך שאנו מבקשים לעבור יחד איתכם, תהליך שאנו מכנים אותו בתור "חוויה ויצירה באנרגיה החדשה".
במפגש הזה, אשר מתחיל את המסע הזה, אנו מבקשים בעיקר להסביר מדוע זוהי הכותרת אשר נבחרה. במילים אחרות, מה חדש באנרגיה וכיצד זה משפיע על החוויה ועל היצירה.
באותו תאריך שבו העולם אמור היה להסתיים, ב- 21 בדצמבר 2012, העולם לא באמת נחרב. אבל האופן שבו העולם הזה פועל מבחינה אנרגטית, אם נגדיר זאת כך, השתנה. זהו שינוי מהותי שהולך ומעמיק בהשפעה שלו. אתם נמצאים בתחילתו של זמן בהתפתחות של כדור הארץ שבו כללי המשחק אינם כפי שהם היו.
המאפיין העיקרי של העולם שאליו נולדתם, המאפיין את העולם הזה זמן רב לפני שנולדתם אל תוכו בגלגול זה, הוא חלוקה לטוב ורע. חלוקה של בסדר ולא בסדר, של נכון ולא נכון, חלוקה של יום ולילה, של חושך ואור. זו חלוקה והפרדה שנועדה לאפשר תהליך של התפתחות, להתפתח מתוך מה שהוא פחות טוב למשהו שהוא יותר טוב, אל משהו שהוא בסדר לעומת הלא בסדר ממנו הדברים באים.
זו חלוקה שאפשרה ליניאריות. היא יצרה בו זמנית גם סדר בעולם הזה והיא יצרה גם סוג של בלגן. הבלגן הוא בלגן פנימי, נפשי, משום שבתוככם ישנה הפרדה עמוקה מאוד. תפיסה אשר מפרידה אתכם לכאורה לגבר ואישה, אשר מפרידה אתכם למבוגר ולילד. זו גם ההפרדה אשר יצרה סכסוך פנימי בין הראש לבין הרגש, בין האישיות לבין הנשמה.
זהו המאפיין העיקרי של העולם הזה אשר הולך ומשתנה באופן מהותי מאז אותו תאריך אשר עליו אנו מדברים. העולם עדיין, כפי שאתם שמים לב, מתנהל בין חושך ולילה לבין אור ויום. אבל כפי שאתם שמים לב בתוך מזג האוויר שלכם, עונות השנה אינן כפי שהן היו. הן זולגות זו אל תוך זו, הן מאיימות במידת מה ליצור… איך לומר, עונה אחת. חם בחורף ורטוב בקיץ; לעיתים הלילות חמים והימים קרים.
זו תופעה שתמשיך להתרחש ותמשיך להתעצם, משום שהיא מבטאת ומשקפת את מה שקורה באפון מאוד משמעותי בתוככם – ההפרדה שאתם רגילים אליה הולכת ומאבדת אחיזה. קשה לקבל תשובות ברורות ומוחלטות ביחס לדברים שבעבר היה קל להחליט עליהם.
אם בעבר ידעתם מה אתם רוצים ומה אתם אוהבים, ידעתם מה אתם לא רוצים ולא אוהבים, החוויה היתה יותר ברורה במובן הזה והיא אפשרה יצירה יותר ברורה. בזמן הזה שבתוכו אתם חיים אין זה כה ברור.
לפתע פתאום ישנם דברים נוספים שאתם אוהבים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בדברים שאתם אוכלים, במה שאתם שותים, בתחומים בהם אתם רוצים לעסוק בהם ובבני האדם איתם אתם רוצים לחיות את חייכם. אם פעם ידעתם מי אתם – אולי לא אהבתם את מה שאתם ורציתם להשתנות אבל ידעתם מי אתם – בזמן הזה שבתוכו אתם חיים הידיעה הזו כבר איננה כה ברורה. אתם מגלים עוד צדדים בתוך עצמכם שלעיתים מלהיבים אתכם ולפעמים משמחים אתכם ופעמים רבות מדאיגים אתכם. הם בעיקר מבלבלים אתכם.
בלבול וחוסר אונים הן שתיים מהחוויות הריגשיות והנפוצות ביותר בכדור הארץ בזמן הזה. דמיינו שעד כה התנהלתם בתוך בית – הגוף שלכם – והיו בתוך הבית הזה כמה דמויות, כל דמות עם רצון מסוים, עם תשוקה מסויימת, עם רתיעה מסויימת. לפתע פתאום נוספו לבית הזה עוד כמה דיירים. עכשיו, בתוך הבית הזה שבו אתם גרים עם מספר חדש של דיירים, אתם צריכים לבנות מחדש הרגלי חיים. פתאום ישנם עוד רצונות ועוד תשוקות ולעיתים הדברים פחות דואליים והם הופכים להיות לא אחד מול אחד אלא אחד מול עשרה.
אתם עשויים להתקשות לעיתים בקבלת החלטות, לעיתים בקבלת החלטות פשוטות. רבים מרגישים בזמן הזה מוגבלים מהבחינה הזו, חסרי יכולת. אנשים מרגישים שהם איבדו את עצמם והחוויה של הכאוס הולכת וגוברת.
כל זה נדמה לנו הן תופעות של תקופת המעבר שבתוכה אתם נמצאים, שאט אט אתם מתחילים לצאת ממנה.
מטרתה של הסדנה הזו היא לעשות סדר מחדש. אם תרצו, סדר עולמי חדש, עולמי פנימי. כיצד עובדים בתוך מציאות רבת ממדים, כזו שיש בה רצונות סותרים, שיש בה תשוקות מבלבלות, שבה אינכם מכירים את עצמכם דבר העשוי להיות פעמים רבות מאיים ומפחיד?
אתם מוצאים את עצמכם נסחפים אל מקומות שמעולם לא חשבתם שתרצו להיות בהם. מה עושים בתוך מציאות כזו? איך חיים בתוכה? איך יוצרים בתוכה? איך יודעים לומר מהו הרצון, איך מאפשרים לו ביטוי, איך מממשים את הרצון הזה?
ישנה חשיבות רבה ששני דברים יקרו בזמן הזה, בהווה המתמשך שבתוכו אתם נמצאים. הראש ההגיוני, המסודר, המחלק, המפריד, צריך לפנות את מקומו. שיתוף פעולה עמוק יותר, רחב יותר, כזה הנותן ביטוי לחלקים השונים, צריך להיווצר, להתחזק.
היגיון הוא רק כלי אחד. הרגשות שלכם הם כלי נוסף והלב שלכם, החיבור שלכם לממדים אחרים, הוא כלי נוסף. הבטים שונים במי שאתם, האמורים לפעול זה בצד זה, זה עם זה, בתוך שיתוף פעולה.
הקושי בשינוי המתרחש בעולם הזה נובע ממה שהאנרגיה החדשה מעבירה אתכם. זה מורכב עבור רבים משום שכאשר הראש נדרש לפנות את מקומו הדבר דומה להזזה של אבן אשר סגרה פתח זמן רב. כאשר האבן זזה ממקומה מה שנפתח הם רגשות כואבים ופגועים הנמצאים עמוק בפנים.
המציאות, גם האישית וגם הקולקטיבית, משרתת את התהליך הזה. אנו מודעים לעובדה שמנקודת המבט האנושית, מהחוויה האישית, התהליך הזה נדמה כהרסני לעיתים, כזה שאתם מאבדים בתוכו, כזה שהמציאות האישית והקולקטיבית עשויות להרגיש כאילו הן מדרדרות לאחור.
האמת היא שאין זה כך. מה שקורה במציאות משקף ומאפשר לתהליך חשוב מאוד לקרות. אתם נדרשים לאבד שליטה, אתם נדרשים להשתנות, לא משום שיש מישהו ביקום אשר דרש זאת מכם אלא משום שהגיע הזמן לעבור שלב בתוכנית שאתם שותפים מרכזיים בתכנון שלה. אנו כאן על מנת לסייע.
מה המציאות עושה? היא משתנה, היא מתפרקת, נראית פעמים רבות כחסרת היגיון.
דברים שאתם רוצים לעיתים לא מצליחים, דברים שלא הצליחו בעבר לפתע מצליחים. השינויים הללו רובם ככולם כואבים. הם אינם פשוטים מבחינה רגשית. הכאב והייאוש חזקים מאוד בזמן הזה בעולם הזה, הם נוכחים בתוככם משום שנדמה שמה שהיה נגמר ולא יחזור. חוויה של ייאוש, חוויה של חוסר תקווה.
האמת היא שאין זה כך. גם זה, קשה ככל שהוא, הוא במרבית המקרים שלב מעבר. מתוך ההתפרקות של ההיגיון, של הסדר הישן שבו הדברים פעלו או לא פעלו, נפתחת אפשרות לסדר חדש.
המעבר כואב מאוד, הוא עשוי להיות מפחיד מאוד והוא בעיקר רגשי מאוד. המציאות של בני אדם רבים בזמן הזה מעמידה אותם בפני חוויות כה קיצוניות עד שאין ברירה אלא להרגיש, ואלו אינם רגשות קלים.
אתם מאבדים במובן מסויים שליטה אבל החוויה פעמים רבות נחווית כאילו אתם מאבדים את תחושת האדמה. אין יציבות יותר. אבל היציבות של השליטה של ההיגיון מעולם לא היתה באמת אדמה. תחושה של יציבות איננה יכולה לבוא מזה שאתם יודעים מתי נגמר החורף ומתי מתחיל הקיץ. לא בחוץ ולא בפנים אינכם יכולים עוד לדעת כיצד העונות מתחילות או נגמרות.
גם בחוץ וגם בפנים מתרחש תהליך אחר. בשביל להרגיש בו יותר בנוח אתם צריכים לצאת במידת מה מהמקום הנוח. אנו מודעים לכך שהדבר הוא קשה וכואב ואנו מודעים לכך שפעמים רבות הוא מרגיש בלתי אפשרי ומייאש.
אנו כאן כדי לעודד את רוחכם כאשר היא נופלת, להזכיר שמה שנראה כבלתי אפשרי אינו באמת כזה. פעמים רבות רגשות צריכים להתרפא במטרה ששינויים יוכלו לקרות. לא רק כאלה המתקיימים במציאות – למצוא עבודה חדשה או לשפר מערכת יחסים – אלא שינויים פנימיים עמוקים כאלה אשר הופכים אתכם להיות לגרסה חדשה, מלאה יותר, של מי שאתם באמת.
שיתוף פעולה חדש הולך וגדל מתוך הריסות הסדר הישן.
|
"אהיה מאוכזב אם לא נגיע לפלייאוף"
"המועדון הזה שייך לכל תושב בנס ציונה"
שתיים מהפיינלסטיות של השנתיים האחרונות ייפגשו הערב (חמישי) בהיכל בגין באילת, כאשר סגנית 2015 הפועל "פתאל" אילת תארח את האלופה המכהנת מכבי "ראנד מדיה" ראשל"צ (19:30, שידור מלא באתר ערוץ הספורט עם פריצות בערוץ SPORT5, שופטים: צחי הבדלי, פיני רימון, אסף אוברלנדר). שון דאוסון חזר לאימונים והצטרף לקבוצה, אך רק בסמוך למשחק ייקבע אם יוכל לקחת חלק בו.
אחרי שלושה ניצחונות רצופים שהחזירו אותה למרכז הטבלה, ספגה הקבוצה הכי דרומית בליגה שני הפסדים רצופים, כאשר אחרי ההדחה מגביע המדינה בחולון נוצחה בתחילת השבוע 93:85 בבית על ידי מכבי "Hunter" חיפה. הקבוצה לא מצאה פתרונות לג'ון דיברתולומיאו, שבמפגין קליעה נדיר של 35 נקודות ושש שלשות גרם לחבורה המקומית לרדוף מתחילת הרבע השני ועד סיום המשחק ללא הצלחה.
מכבי ראשל"צ קיוותה להמשיך את המומנטום מהניצחון הגדול על קרשיאקה בליגת האלופות, אבל ספגה הפסד בית 93:84 למכבי "FOX" ת"א. הכתומים הצליחו לחזור מפיגור 20 באמצע הרבע השלישי למינוס 4 בתחילת הרבע האחרון, אבל לא מעבר לכך. נקודת האור במשחק הייתה היכולת של צ'ארלס תומאס, שאחרי שני משחקים בחד-ספרתי חזר לעצמו עם 22 נקודות ו-8 ריבאונדים.
במפגש הקודם ביניהן העונה, שנערך במחזור הראשון, חזרה ראשל"צ מפיגור מוקדם בדרך לניצחון 60:66. אבי בן שימול הוביל את ההתקפה המאוזנת של האלופה עם 11 נקודות, בדיוק כמו לנדון מילבורן, רג'ינאלד באקנר ופריאיי הנרי מהעבר השני. עם זאת, לא מעט השתנה מאז והערב נראה לא רק סגלים מעט שונים, אלא גם קבוצות מחוברות יותר.
ב-20 השנים האחרונות, הפועל אילת ניצחה 8 מ-9 משחקי הבית שלה מול מכבי ראשל"צ במסגרת העונה הרגילה. ניצחון החוץ היחיד של הכתומים בפרק הזמן הזה במסגרת הליגה הסדירה היה בדצמבר 2013, 69:72 עם 13 נקודות, 9 ריבאונדים ומדד 17 של שון דאוסון הצעיר מול הקבוצה שמזוהה עם אביו. בשורות המארחים שיחק אז ניצן חנוכי.
אפיק ניסים, שגדל במכבי ראשל"צ והחל בה את הקריירה שלו בליגת ווינר סל, סיים שניים משלושת משחקיו האחרונים עם בדיוק נקודה לדקה: 15 נקודות ב-15 דקות בחולון ו-16 נקודות ב-16 דקות מול חיפה. בניצחון האחרון של אילת על הכתומים, בסיבוב השלישי אשתקד, הוא היה מצוין עם 20 נקודות ו-5 אסיסטים.
השחקן הכי חם כרגע בהפועל אילת הוא לנדון מילבורן, עם 20.0 נקודות למשחק בשלושת האחרונים. במחזור שעבר הוא רשם שיאי עונה בנקודות (26), אחוזים מהשדה (11-14, 79%), ריבאונדים (9), מדד (30) ודקות (39). בנוסף, הפורוורד קלע 3 מ-4 זריקותיו האחרונות לשלוש, אחרי שעמד על 1 מ-10 ניסיונותיו הקודמים.
אלישי כדיר יתארח באילת לראשונה אחרי ששיחק בה שנתיים וחצי נהדרות. הפורוורד נחלש בשבועות האחרונים ובשניים משלושת המחזורים האחרונים נעצר על 2 נקודות ומדד 0. אחרי הפסד הבית למכבי ת"א הוא צייץ בטוויטר ציטוט של קרל ברד: "למרות שאף אחד לא יכול לחזור אחורה וליצור התחלה חדשה, כל אחד יכול להתחיל מעכשיו וליצור סוף חדש".
אבי בן שימול, ששימש כקפטן הפועל אילת בעונת החזרה שלה לליגת ווינר סל, נחלש בחודש האחרון אחרי פתיחת עונה מדהימה. בשלושת המשחקים האחרונים מאז צירופו של מאליק וויינס הוא עומד על 5.0 נקודות (6 מ-24 מהשדה), 4.0 אסיסטים ומדד 3.7, לעומת 18.0 נקודות (13 מ-23 מהשדה), 8.0 אסיסטים ומדד 27.5 בשני משחקיו האחרונים כרכז יחיד.
אומרים שהקבוצה שנכנסת במומנטום טוב יותר להארכה בדרך כלל גם מנצחת, אבל הערב (חמישי) באילת קיבלנו סיפור אחר. מכבי "ראנד מדיה" ראשל"צ אספה את עצמה בזמן אחרי רבע אחרון רע, עצרה את הפועל "פתאל" אילת ללא נקודה בחמש הדקות הנוספות וחזרה הביתה עם ניצחון 88:94.
האלופה כמעט בעטה בדלי והייתה רחוקה קליעת עונשין אחת של פריאיי הנרי בשניות הסיום מהפסד, אבל לאורך רוב המשחק הייתה טובה יותר. פטריק רישרד נמצא בכושר מצוין, ג'אבון מקריי הפך למנייה בטוחה בצבע ואלישי כדיר הרגיש בבית מול האקסית. כששום דבר לא הלך, הקבוצה הלכה למאליק וויינס שהיה אחראי למספר סלים קריטיים במאני טיים.
אילת הציגה רבע אחרון גדול, אבל לשאר המשחק לא ממש הופיעה והרבה זמן עוד תחשוב על ההתקפה הרעה שהציגה בהארכה. לנדון מילבורן שוב עמד בראש רשימת הקלעים, רוברט רות'בארט היה יוצא מן הכלל בדקות המשבר ופריאיי הנרי שהוביל את הקאמבק בשלהי הזמן החוקי היה רחוק אסיסט בודד מטריפל דאבל, אבל חשוב מכך: נקודת עונשין אחת מניצחון.
אילת עלתה עם הנרי, קולמן, מנקו, מילבורן ורות'בארט, ראשל"צ עם וויינס, חנוכי, רישרד, כדיר ומקריי. מקריי כרגיל פתח את המשחק מצוין, אבל הנרי ומילבורן דאגו לשוויון 6:6. הכתומים התחממו מעבר לקשת, כאשר רישרד מפגיז 4 מ-5 ברבע הראשון, וויינס וחנוכי הוסיף אחת כל אחד והאלופה ברחה ליתרון 8:21. קולמן ניסה לצמק, אבל כדיר הגיב בפאול וסל יפה והפער נותר דו-ספרתי. רות'בארט ברצף פעולות טובות הוריד ל-29:18 אחרי 10 דקות.
קטש הפתיע עם קו אחורי של שרון, דנינו וספיר, שסיפק אנרגיות נהדרות והוביל את אילת לריצת 0:9 שצימקה ל-29:27 בלבד. מקריי החזיר את הכתומים לעניינים עם סל ואסיסט לחנוכי, רישרד החזיר את הפער לדו-ספרתי בפאול וסל, 29:39. כדיר, שמכיר את האולם באילת כל כך טוב, חזר לעבוד יפה בצבע והגדיל ל-36:49. שלשה של הנרי צימקה ל-49:40 בירידה להפסקה.
מקריי וכדיר קלעו את שני הסלים הראשונים של המחצית השנייה, קולמן צימק בשלשה, 53:43. רישרד המשיך לחגוג, הכתומים הכתיבו את הקצב וסל של מקריי הגדיל ל-45:59. אילת לא הצליחה להתקרב ואחרי כמה דקות של חילופי סלים קבע כדיר 49:65 עם 4 נקודות תוך חצי דקה. המארחים חזרו ללכת לרות'בארט, שהראה יד רכה והחזיק את הקבוצה בתמונה בעזרת שליטה בריבאונד ההתקפה, 67:58 אחרי פאול וסל שלו. תומאס, שהיה שקט קודם לכן, עצר מיני מומנטום בסל חשוב וסגר את הרבע ביתרון 58:69.
הנרי ומילבורן חתכו את ההפרש לחד-ספרתי, בן שימול ענה בשלשה יפה, 62:73. אילת נראתה אחרת בהגנה, קולמן לחץ על הכדור, באקנר סיפק גג עצום ומילבורן והנרי הורידו ל-73:68 בלבד מהקו. וויינס ניסה להדוף את המומנטום המקומי בסל, אבל באקנר קלע בשתי התקפות רצופות והפער המשיך לרדת, 75:74 אחרי סל של מילבורן. בן שימול קלע 4 נקודות חשובות, אבל גם איבד שני כדורים ומילבורן בשלשה השווה ל-79:79. מקריי הגיב בפאול וסל, אבל סל של באקנר ושלשה גדולה של הנרי השלימה מהפך, 82:84. באקנר קלע רק אחת מהקו אחרי בלתי ספורטיבית נגד חנוכי, לפני שוויינס לקח אחריות עם סל גדול וזלמנסון השלים מהפך נגדי, 85:86. באקנר שוב קלע 1 מ-2 מהקו והשווה, 86:86, חצי דקה לסיום. בן שימול סחט עבירה וקלע פעמיים, 86:88, 24 שניות לסיום. הנרי כמעט איבד, אבל אחרי מאבק גדול על הכדור הוא נשאר אצל אילת בגלל חץ הפוזשן. מילבורן החטיא, הנרי לקח ריבאונד התקפה גדול, קלע וגם משך עבירה, אבל החטיא את הבונוס. 88:88, הארכה.
ההארכה נפתחה בעצבנות גדולה. וויינס קלע עוד סל חשוב ונתן לראשל"צ יתרון 88:90, אבל שתי הקבוצות לא הצליחו למצוא את הטבעת ונשארו באותה תוצאה עד דקה לסיום. אילת הלכה לבאקנר, אבל זלמנסון חסם אותו במהלך גדול ובן שימול סחט עבירה וקבע 88:92 מהקו, 19 שניות לסיום. אילת איבדה שוב וחנוכי סגר עניין, 88:94 בסיום.
הפועל "פתאל" אילת: מילבורן 22 (7-11 לשתיים, 1-5 לשלוש, 5-5 מהקו), הנרי 18 (3-5 לשלוש, 2-8 לשתיים, 5-9 מהקו, 10 ריבאונדים, 9 אסיסטים, 4 איבודים), רות'בארט 16 (7-11 מהשדה, 9 ריבאונדים), קולמן 11 (3-8 לשלוש), באקנר 10 (4-5 מהשדה, 2-7 מהקו, 4 איבודים), מנקו 6 (8 ריבאונדים), ספיר 3, דנינו 2. כן שותף: שרון (0-5 מהשדה, 4 אסיסטים, 4 איבודים).
מכבי "ראנד מדיה" ראשל"צ: רישרד 21 (12 ברבע הראשון, 4-10 לשלוש, 7 ריבאונדים, 4 אסיסטים), מקריי 18 (6-10 מהשדה, 6-6 מהקו, 9 ריבאונדים), בן שימול (3-11 מהשדה, 6-6 מהקו, 5 איבודים) וכדיר 13 כ"א, וויינס 11, חנוכי 7 (9 אסיסטים), זלמנסון 6, תומאס 5.
|
עוד שנה עברה לה ורגע לפני החגים חגגתי יום הולדת.
החלטתי לפנק את עצמי ואת משפחתי בעוגה עם המון קרם שוקולד. בסיס שוקולד,קרם שוקולד מריר ועוד שכבת קרם שוקולד עם שמנת מתוקה.
טורפים היטב ביצה וסוכר. מוסיפים את שאר המצרכים היבשים וממשיכים לטרוף לבלילה אחידה תוך הוספת המיים.
מוציאים ומניחים לבסיס להתקרר.
שמים בסיר קטן את כל המצרכים חוץ מהחמאה. מבשלים על אש קטנה עד שהכל נמס ומבעבע מעט. מוסיפים חמאה ומערבבים עד שהיא נמסה. מסירים מהאש לצינון.
להקציף את כל החומרים עד קבלת קרם אחיד.
לצקת את הקרם על השכבה של קרם השוקולד המריר.
ליישר היטב ויפה ולהכניס למקרר ל3 שעות.
להוציא מהמקרר לשחרר את התבנית,להסיר את השקף או נייר האפיה בזהירות.
לפני ההגשה לשים את כף הקרם שוקולד מריר שנותרה בשקית אוכל קטנה,לעשות חור קטן ולקשט את פני העוגה.
|
אופס, מה גרם לבריטני ספירס לצאת מהכלים?
זוכרים שנסיכת הפופ האולטימטיבית, בריטני ספירס, שרה באחת הלהיטים המפורסמים שלה שהיא אוהבת "לצעוק ולצרוח"? כי המציאות של חייה כוללת הרבה יותר צווחות אימה ודרמה - באדיבות ילדיה, חבריה ואפילו הבויפרנד החדש והלוהט שלה.
למה הכוונה? אז זהו, שמיס ספירס, שתצא בקרוב לסיבוב הופעות מחוץ לאמריקה ותנחת גם בתל אביב לשואו אחד בלבד ב-3 ביולי, סובלת מאוד בתקופה האחרונה מהצקות שגורמים לה לאבד את שלוותה ולצאת מדעתה. תראו בעצמכם.
בריטני ספירס מתה? לא, היא מתכרבלת עם הבויפרנד!
בריטני חושפת על הבמה: "אני מחפשת חנון עם זין גדול"
משום מה, ספירס משוויצה בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות במתיחות שהיא עוברת על ידי סביבתה. מעבר לעובדה שהיא פרפורמרית מוכשרת ואייקון מעורר השראה, מתברר שמאמא בריטני היא גם אשפית מטבח שאוהבת להתעסק בבישול ואפייה. אבל כאשר היא שקועה במתכון מנצח, צמד ילדיה ג'יידן ג'יימס ושון פרסטון וחבריה מנצלים את ההזדמנות להבהיל אותה.
בהלה? יותר כמו סצנה מתועדת היטב שנלקחה מתוך סרט אימה, שמשום מה גרמה לספירס לחשוב שנורא נחמד לשתף גם עם המעריצים. מאמאל'ה, עדיף שתצעקי את הלהיטים שלך מול עשרות אלפי צופים בפארק הירקון מאשר במטבח בגלל "בוהו" של החבר או הילדודס.
כבר חודשים שוואלה! סלבס חולמת שבריטני צורחת עליה אישית.
|
אמר, יש כמה אפיקורוסים שנפלו ליאוש מחמת שמקודם כשהתחילו להסתפק והיו שואלים את חבריהם היו נחשבים מאד בעיניהם, יש מהם אומרים שהם כויפרים ויש מהם אומרים שהם חכמים. וכאשר היו מחדשים חידוש אפיקורסי אחד היה הדבר גורם רעש גדול אומרים עליהם שהם מגלים פנים בתורה שלא כהלכה. ועכשיו שהם מתגוררים בין הגוים והאפיקורסים אין הרהור של כפירה נחשב בעניהם כלל וכאשר באים בשאלה אין מי שיסתכל עליהם וכאשר אומרים חידוש אין הדבר נחשב כלל שהוא כולם חושבים פשיטא הלא אין אלהים ומה אתה מדבר.
וסיפר שהיה אפיקורס זקן מפורסם אחד בדורו והיה ההוא אומר טוב לי לדור בין החרדים שהם לפחות מעריכים את האפיקורסות שלי. וסוף לו שמת מכאב לב.
על כן יש לדעת העצה היעוצה והלימוד לכל אחד מזה, והוא שאסור לאדם לתת לצד אחד בתוכו לנצח לעולם. כי אם יתן אדם ליצר טוב לנצח את יצרו הרע לגמרי ממילא לא יהיה לו שוב טעם בחייו כידוע לכל, אבל כמו כן הדבר לאידך גיסא שאם יתן האדם ליצרן הרע לנצח אותו לגמרי שוב לא יהיה טעם לחייו. כי יהיה הכל וודאות משעממת אחת מבלי תשוקה ומבלי התעוררות אלא כאדם מת או שלם המכונה יקה בלע”ז.
וזה בחינת חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, בא לומר למי שרוצה להיות כולו בבחינת ארור המן שיתבסם ויתכלל בברוך מרדכי, כי אם לא יהיה עוד צד אחד לא יהיה עוד פורים ולא יהיה עוד שום חיות בעולם, אלא החיות הוא מכך שכל אחד זוכר את שני הצדדים ומתהלך תדיר בשניהם. ואם הוא צדיק אל תצדק הרבה ואם הוא רשע אל תרשע הרבה.
וזה הסוד הוא בעצמו העלאת האפיקורס האחרון שעוד אין לו שום צד ספק כלל שמא יש אלהים, כי הוא זה שיכול לעזור לצדיק שאין לו שום ספק כלל שמא אין, שתהיה אמונתו בבחינת חיים ולא בבחינת מוות. ולכן היה מרדכי הצדיק זקוק להמן והיה המן זקוק למרדכי.
וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. ג וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.
המתים אשר מתו כבר אלה המן ועשרת בניו, מן החיים אשר הם חיים עדנה הם מרדכי ואסתר, וטוב משניהם אשר עדן לא היו דלא ידע בין המן למרדכי, אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה. אלה תתקעד דורות שלא נבראו. והם עזי פנים שבדור. עושים מחיית עמלק בעזות מצח נגדו.
הנשמות האבודות ביותר נמצאות בבית שעשגז.
שכן, יש נשמות בתולות שמעולם לא טעמו טעם ביאת אור אין סוף. אלה יושבות בנחת בבית הגי, מכוונים את עצמם בהכנה ראויה זמן ארוך, ששה חדשים בשמן המור וששה חדשים בבשמים, מחכים בנחת שמא ישים המלך את עינו עליהם. עוד לא טעמו טעם ביאה בחייהם אבל מצפים הם לכך כל ערב וערב. ובינתיים אפשר להם להשתעשע בתמרוקי הנשים. אבל נשמות אלו משבאו אל המלך פנימה פעם אחת, והתייחד עליהם אור אין סוף זיווג גמור, שוב אינם יכולים לשוב לעולם אל המקום שמשם באו, שכן כל חפצי עולם לא ישוו מול טעם ביאת המלך, איבדו את הטעם בשמן ובבשמים ובתמרוקים, שבים הם בבוקר אל בית הנשים שני. שם יושבות הן בודדות וגלמודות עם חברותיהן אשר פעם אחת בהופעת חסד נגע בנפשם אור אלהות, ושם הן יושבות ומספרות אל עצמם את השמחה שהיה להם בייחוד המלך ואת צערם על שזיווג זה לא נשארה איתם ואין להם שוב מה לעשות כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם.
ושעשעגז סריס המלך ממונה עליהם ומנחם אותם, בתערובת של שעשועים ושגעון שהוא נקרא שמו עליהם. אומר הוא להם דעו כי אם עכשיו חייכם הרוסים, כי מי שטעם יין הונגרי כבר לא ימצא טעם ביין פשוט, שווה הדבר עבור ראיית פני המלך פעם אחת. ואין לכם מה להתקנא באחיותיכים שמעולם לא ראו את פנים היכל המלך ושמעולם לא נגע בהם המלך בלי לבוש. ולעתיד לבוא כאשר לא תהיה הגבלות זמן וקנאה יחזור המלך בגילוי לעיני כל ותהיו כולכם מלכות אצלו מבלי קנאת אחת באחותה כלל, כי כל אחת ואחת אשר נגע בה המלך פעם אחת היא מלכה שכינת נצח בתוך נשמתה, ורק הגבלות בעולם הזה אינם מאפשרים לכולם להיבחר, אבל בעתיד תהיו כולכן יושבות אצל המלך.
הלימוד מפרשת המן, אפשר לבקש להרוג את כל היהודים וזה לא משנה לאף אחד, אבל אם אנו רוצים לנצח צריך לדאוג להאשים את האויב באונס, ברגע שיאשימו אותך בחטא מיני אתה תלוי. הגם לכבוש את המלכה עמי בבית. הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו.
אמר, צריך למצוא איך לעבוד את השם בכל דבר, אפילו בתורה ותפילה, אפילו בלבישת שטריימל וגרביים, אפילו בנענוע אצל שולחן של נכד של צדיק.
בכפורים אנחנו מבקשים סליחה מן החברים שלנו שמעולם לא פגענו בהם. בפורים אנחנו מחלקים מנות לחברים שלנו שאינם צריכים את זה.
כל העניין של שושן פורים זה לאפוקי מן הכפירה האומרת היום פורים ומחר לא, שלא כן הוא אלא דווקא גם מחר פורים, אדרבה ינתן גם מחר לעשות כדת היום. ומזה נלמד לשאר הימים.
ועומק הענין, כי פורים הוא חג החיקוי וההולדה, והוא סוד שתי לוחות הברית, לחם משנה, שהדבר תמיד מכפיל את עצמו. כמו שביארו חכמים אחרונים שיש מצב של דבר, ואז יש תמונה או סיפור של הדבר. והמציאות שלנו הוא שיש תמונה וסיפור, אבל הוא תמונה של סיפור בעצמו ואל עצם הגוף לעולם אין לו שייכות. בחינת סימולאקרה.
ואנו רואים את הדבר הזה כמה פעמים בסיפור המגילה, אשר ניכר שההתרחשות בסיפור שלו בא עבור הסיפור ולא עבור תיאור המאורע. כך, במקרה הבולט אולי מכולם, אחשורוש יש לו חקירה עמוקה, “מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו”. והוא מתייעץ עם החכם שלו המן. נו מה אתה חושבים, אפשר לתת לו מתנה, או לתת לו איזה תפקיד, או איזה כיבוד. אבל מה התשובה של המן, “איש אשר המלך חפץ ביקרו.. יקראו לפניו “ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו”. תמונה של התמונה. וגוף הדבר לעולם לא היה..
וכך מתחילה ועד סוף, כל המגילה הוא הכפלה של הברור כבר, סיפור של הסיפור התחפשות של ההתחפשות. ושתי לא רוצה לבוא, עושים התייעצות עם כל החכמים הגדולים ומה המסקנה שלהם, לעשות חוק “אשר לא תבוא ושתי”. נו חכם גדול, זה בדיוק היה המצב לפני החוק הנפלא שלך.. ועוד הגדיל המן הוא נעשה חוק “להיות כל איש שורר בביתו”, כי עד אז לא היה זה כך ומסתמא לעשות חוק אם אותיות יפים וסיפור שלם לכל המדינות זה מה שנצרך כאן.
וכך כאשר נעשה חוק להשמיד ולהרוג וכו, מה התשובה שחשבה אסתר לזה, להזמין את אחשורוש והמן למשתה. ומה היא רוצה במשתה הזה. כלום, לעשות עוד משתה. ובמשתה השני מה היא רוצה, את המשתה, וכדי שלא להפריע למשתה נלכד המן ונתלנ על העץ שהכין למרדכי, התהפך המראה שבו הוא חי אל עצמו, ומתחילה לא היה אלא מראה. ולשם זה נעשה שתי ימים של פורים כי שאלתי ובקשתי..זה שאלתי ובקשתי..זה שיהיה עוד יום פורים. ומה ביום השני, הסימולקארה מתגברת עד שהיא לוכדת בתוכה את אלה שאינם יודעים להתנהל בתוכה עם סוד פנימי העובר מעל כולם, נתלה מי שצריך להיתלות וחי מי שצריך לחיות.
ואחרון לפורים זה.
הדתיים יש להם זה זמן רב מחלוקת עם המטיריאליזם על כל תופעותיו, הפילוסופיות והמעשיות. נדמה להם כי זהו הדבר שעומד מנגדם, שאומר כאילו אין אלהים ואין נשמה ואין מה לעשות כי אם לאכול ולשתות ולשמוח. והם הלא רוצים שנדע שיש אלהים ויש נשמה ויש מה לעשות בחיים.
אז תקשיבו, ככל שאני מעמיק ומסתכל לתוך המטיריאליזם אני לא מצליח למצוא בו את הדברים שהם רואים בו. אני לא רואה בציור הזה של היקום שום דבר סתירתי או שום דבר שעומד מנגד אל העדינות הדקה שבציור האלהים, אני לא רואה בו דבר שעומד מנגד אל הנשמה ולא דבר שעומד מנגד אל החיים האמיתיים. אם זה נדמה מתנגד זה רק כי שני הצדדים אינם שואלים את השאלה הנכונה ותוקעים אותנו בוויכוח המתיש האינסופי עליו. אולי קשה לי להסביר מה שאני רואה פה, אבל תנסו במדיטציה הבאה שלכם בהתבוננות הכנה לתפילה להתבונן על המציאות במבט מטריאליסטי גמור ותדווחו אם לא נמצא בו אותו התרוממות רוח כמו בהתבוננות במאמר חסידות.
אם יש דבר שאפשר לראות כמגמה של הדת, זהו ההעמקה, ההתבוננות, המשיכה אל מעבר. מעבר למה, ואיך הוא מתואר בשפה עובדתית. לא משנה. לפעמים מישהו שכה בטוח בעובדות קיום הדואליזם שלו של עולם ואלהים גוף ונשמה חיי גוף וחיי נפש שהדתיות שלו נראית בעצמה כמו מטריאליזם. כלומר כמו מה שנכון שנשנא בה. היצמדות אל מה שנראה על פני השטח, אל מה שנמצא בשטחיות השפה, אל מה שניתן לכמת כעובדות.
אם יש קואליציה שהייתי רוצה לשים בה את הדתיות שלי, היא לא עם הדתות והרוחניות נגד האתאיזם. הוא עם הסופרים, האמנים, המשוררים, ההוגים, והפילוסופים. יהיו אמונותיהם אשר יהיו. מול אנשי הפרסומת, אנשי הפובליק ריליישנס, אנשי הביזנס, הכאן ועכשיו, והתכלעס. אם יש משהו שנקרא עבודת אלהים זה פה.
וזה הענין שמדברים עליו כולם שפורים הוא חג לגופות, שאנו שמחים ששרדנו, שענין התורה להיות נשמה בגוף, וכו וכו. ואילו התבוננו לרגע מה שהם אומרים היו מניחים למלחמותיהם המיותרות עם החומר והחומרנות והיו מתעסקים בחיי עולם ביופי ובאמת וברגישות.
|
החברה הכלכלית לחיפה בע"מ נוסדה בשנת 1972 כתאגיד עירוני בבעלות מלאה של עיריית חיפה.
החברה פועלת כזרוע יזמית וביצועית של העירייה בפיתוח פרויקטים רחבי היקף, יצירת עוגנים כלכליים, עסקיים ומסחריים המהווים פלטפורמה ליצירת מקומות תעסוקה, מסחר, תרבות ופנאי.
החברה חתומה על הצלחות עסקיות רבות במסגרתן מאפשרת החברה יצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות מהמגזר הפרטי והציבורי. מבנה הפעילות העסקי של החברה מכוון ליצירת פרויקטים כלכליים ארוכי טווח ובעלי השפעה חברתית, מסחרית וסביבתית גם יחד.
לחברה הכלכלית מספר חברות בנות המתמחות בתחומי פעילותן.
חברת מת"ם: ייזום, הקמה, ניהול ופיתוח פארק לתעשיות עתירות ידע בתחום המחקר והפיתוח הממוקם במבואותיה הדרומיים של חיפה ומאכלס חברות היי טק בינלאומיות מובילות בתחומן. הפארק מתפרש על שטח של כ-240 דונם ובו כ- 240,000 מ"ר שטחיים מסחריים מניבים.
חברת פארק מדעי החיים חיפה: ייזום, הקמה ופיתוח של פארק לחברות מתחום הביוטכנולוגיה כקומפלקס ייחודי לתחום מדעי החיים על שטח של כ-31 דונם במבואות הדרומיים של חיפה.
חברת האצטדיון הבינלאומי חיפה בע"מ: ייזום והקמה של אצטדיון סמי עופר בו 30,000 מושבים ביציעים מקורים, המותאם גם למשחקים בינלאומיים. האצטדיון נבנה עפ"י סטנדרטיים בינ"ל ויאפשר חווית צפייה ובילוי שכמוה טרם נראתה בישראל.
חברת היי-סנטר: ניהול ופיתוח של חממה טכנולוגית בשיתוף המדען הראשי של משרד התמ"ת במסגרתה ניתנות הטבות ותמריצים ליזמים וחברות סטארט אפ לפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשניים לשם הוצאתם לשוק ומסחורם.
|
סאנגיונג חשפה את הרקסטון W החדש/מחודש לשנת 2012, מתיחת פנים לדגם ויחידת הנעה חדשה.
בתערוכת הרכב השנתית בבוסאן שבקוריאה (24 במאי), סאנגיונג הציגה לראשונה את הרקסטון החדש/מחודש לשנת 2012, שזכה למתיחת פנים קלה, מנוע 2.0 ליטר טורבו דיזל חדש ומעכשיו הוא נקרא רקסטון W.
לפני הכל, צריך לציין שלנו היה נדמה כי סאנגיונג עתידה להציג דגם חדש לחלוטין בבוסאן, לפי האיורים הרשמיים אותם הציגה סאגניוג לפני מספר שבועות, אך העיצוב הטעה אותנו ובסאנגיונג הסתפקו במתיחת פנים לדגם הוותיק המשרת אותה משנת 2001 (מתיחת פנים מקיפה ב- 2006).
חיצונית, סאנגיונג העניקה לרקסטון מראה מרובע וחסון יותר. עיקר השינוי נמצא בחזית, עם פגוש קדמי חדש, גריל כרום חדש הנמתח עד לשני פנסי החזית החדשים שזכו לעיצוב זוויתי ופחות עגלגל מבעבר ותוספת של תאורת LED ליום. מעבר לכך, מהצד ומאחור, השינויים קטנים ומסתכמים בתוספת של פנסי איתות למראות הצד, בפגוש אחורי חדש, ביחידות תאורה חדשות מאחור המבוססות תאורת LED וחישוקי "18 קלים בעיצוב חדש.
החידוש העיקרי ברקסטון W, הוא המעבר למנוע 2.0 ליטר טורבו דיזל מפיתוח עצמאי, גרסה מחולשת של מנוע ה-2.0 ליטר 175 כ"ס של הקורנדו החדש. מנוע זה בהספק של 155 כ"ס ו-37.4 קג"מ, מחליף את מנוע ה-2.7 ליטר 165 כ"ס שמקורו מרצדס. מה שכן נשאר ממרצדס, זו תיבת חמשת ההילוכים האוטומטית. החלפת המנוע משפרת את צריכת הדלק העומדת בדגם החדש על 13.7 ק"מ לליטר במקום 12.2 ק"מ לליטר.
עם מתיחת הפנים, הדגם זוכה לשיפור ברמת האבזור הבסיסית עם אבזור כגון: בקרת לחץ אוויר בצמיגים, חיישני תאורה וגשם, בקרת שיוט, דיבורית BT, מפתח חכם, חיישני חנייה לפנים-אחור ועוד. תא הנוסעים נותר כמעט ללא כל שינוי למעט שדרוג קל לקונסולה המרכזית והוא עדיין מציע 7 מושבים.
|
חברים וחברות, ברוכים הבאים למונידאל. אחרי משחק פתיחה מלהיב ומשחק שני בינוני משהו, קיבלנו הערב (שישי) שחזור של גמר מונדיאל 2010 בין ספרד והולנד. על הנייר, אמור היה זה להיות קרב עיקש וצמוד. על הנייר, אלופת העולם המכהנת הגיעה כפייבוריטית. חברים, חברות, תזרקו את הנייר הזה לפח: החבורה הכתומה של לואי ואן חאל סיפקה את אחת התצוגות הגדולות בתולדותיה בגביע העולמי, כשמחצה בסלבדור את הלה רוחה עם 1:5 היסטורי שלא יישכח המון, המון זמן. לפתע, האורנייה הופכים לפייבוריטים הברורים לסיים בפסגת בית ב', בעוד ספרד, אם תמשיך להיראות ככה, עלולה להיפרד מהתואר שלה כבר בשלב הבתים.
אחרי החמצה גדולה של ווסלי סניידר הגיעה הדקה ה-27, ואיתה טעות השיפוט התורנית. סטפן דה פריי (ספק) הכשיל את דייגו קוסטה ברחבה, וצ'אבי אלונסו ניצל את השריקה המפוקפקת כדי להעלות את אלופת העולם ליתרון. דויד סילבה קיבל הזדמנות אדירה להכפיל את התוצאה על סף המחצית אך החמיץ מול יספר סילסן, וספרד נענשה על כך בגדול בצד השני: הגבהה של דיילי בלינד מחצי מגרש מצאה את ראשו של רובין ואן פרסי, שב"נגיחת דג" מרהיבה ניצל מיקום רע של איקר קסיאס ואיזן ל-1:1. המהפך הושלם בדקה ה-53, כשאריאן רובן - כן כן, אותו רובן שהחמיץ כל כך הרבה בגמר של 2010 - קיבל כדור ענק מבלינד המוכשר, אמלל את ג'רארד פיקה, ומול קסיאס הקפיץ לאוויר את אלפי ההולנדים ביציעים. וזו היתה רק ההתחלה. דה פריי הפך את זה ל-1:3 (65), ואן פרסי השלים צמד אחרי טעות איומה של קסיאס, באחד ממשחקיו הגרועים בקריירה הבינלאומית (73), ורובן, בערב חלומי, חגג צמד גם כן (80) וחתם את תוצאת המשחק החד-פעמי הזה.
נכון, גם במונדיאל הקודם, ספרד הפסידה במשחק הפתיחה - אז לשוויץ, לא פחות - ובכל זאת זכתה בטורניר. אלא שבמחצית השניה היום, האלופה המכהנת נראתה מפורקת, שבורה, כמעט מעוררת רחמים. כמה מעוררת רחמים? ובכן, זוהי התבוסה הכי גבוהה של הלה רוחה במונדיאל מאז 1950 (!), אז ספגו מברזיל 6:1. ויסנטה דל בוסקה ושחקניו יהיו חייבים להתאושש במשחק הבא מול צ'ילה, והולנד? לה מצפה מפגש קליל עם אוסטרליה. האם הערב ראינו את אלופת העולם היוצאת, ואלופת העולם הנכנסת? ימים יגידו. עד אז, אנחנו נזכור לנצח את יום שישי ה-13, ביוני 2014.
שחזור גמר המונדיאל של 2010 יצא לדרך!
הולנד לא הפסידה משחק פתיחה במונדיאל מאז 1938. ספרד, למי ששכח, הפסידה את משחק הפתיחה הקודם שלה, מול שוויץ ב-2010 (ובכל זאת).
גול! מהפך ענק! שוב בלינד הוא המבשל, עם מסירה שמצאה את רובן ברחבה, ואפשרה לכוכב באיירן מינכן להשתלט נהדר על הכדור, להפיל את פיקה עם הטעיה מבריקה, ולהכניע את קסיאס. 1:2 להולנד. הייתם אומרים שמדובר בנקמה על ההחמצות שלו מול הלה רוחה בגמר של 2010?
זה זמן טוב להגיד שבשלושת משחקי המונדיאל האחרונים בהם ספגה בפנדל, הולנד ניצחה?
גול! ספרד מתפרקת, ושוב יש לנו שער מפוקפק! כדור חופשי אלכסוני של סניידר הוגבה לרחבה, ואן פרסי נתקל בקסיאס שלא הצליח להגיע ואפשר לדה פריי לדחוק מקרוב. 1:3 להולנד!
גול! תגידו, זה אמיתי? איקר קסיאס לא הצליח להרחיק כדור פשוט שהוחזר אליו אחורנית, ואן פרסי האדיר אמר תודה וגלגל פנימה. 1:4 עצום להולנד!
גול! לא, זה לא באמת קורה! רובן נשלח ממחצית המגרש, היתל שוב בהגנה האיומה של ספרד בכלל וקסיאס הנורא בפרט, והקפיץ פנימה. 1:5 להולנד!
זה נגמר! הלהקה של לואי ואן חאל משפילה את הלה רוחה עם 1:5 מהדהד, ונוקמת בענק על ההפסד בגמר המונדיאל של 2010. איך אלופת העולם אמורה להתאושש מהדבר הזה?
דירוג המדינות הכי מסוכנות בעולם. באיזה מקום ישראל?
|
חגיגות יובל היהלום לרגל 60 שנה להכתרת המלכה אליזבת השנייה, יקחו חלק יותר מאלף כלי שיט בגדלים שונים לתפארת חיל הים הבריטי, במשט חגיגי שיחל אחר הצהריים (יום א') בנהר התמזה. לאורכו הוצבו כ-50 מסכי טלוויזיה שיעזרו ללמעלה ממיליון איש לצפות במתרחש. ynet העביר את האירוע בשידור חי.
החגיגות נפתחו באופן רשמי אתמול. בפעם האחרונה נחגג יובל יהלום בבריטניה ב-1897 לכבוד המלכה ויקטוריה. בעוד הוויכוח הציבורי התמידי עוסק בשאלה האם מוסד המלוכה עדיין נחוץ ורלוונטי, נראה כי ברחוב הבריטי יש הסכמה על דבר אחד – ארבעה ימים של חופשה וחגיגות לא יזיקו לאף אחד.
בבעלה פיליפ, הדוכס מאדינבורו. בערים מרכזיות ברחבי המדינה נשמע ירי הצדעה לכבוד המלכה. פסטיבלים למשפחות נערכו בהייד פארק ובבאטרסי פארק בלונדון.
מחר צפוי קונצרט גדול בארמון בקינגהאם בהשתתפות אמנים מהשורה הראשונה כמו אלטון ג'ון, פול מקרתני, קיילי מינוג, טום ג'ונס, קליף ריצ'רד ועוד. כרטיסים לקונצרט הזה נמכרו מראש אך ברחבי העיר נפרשו מסכים שיעבירו את האירוע בשידור חי. גם רשת BBC, הנותנת את חסותה לאירוע, תעביר אותו בשידור ישיר.
|
רובם של איסורי העריות קשורים לקרובי המשפחה. ובאופן עקרוני ניתן לחלק את סוגי הקרובים לשני חלקים עיקריים. האחד הוא הקרובים של כל אדם באשר הוא נולד למשפחתו. כמו הבן עם אמו או האב עם בתו, וכן אח עם אחותו, או בן עם דודתו. והסוג השני של איסורי העריות מתחיל משעה שהאדם מתחתן.
כל אדם שמתחתן, נאסר מיד בשבע נשים הקרובות לאשתו. שש מהן אסורות עליו לעולם, כלומר גם אם הוא יתגרש מאשתו או שיתאלמן, גם אז יהיה אסור לו להינשא להן. ואחת אסורה עליו כל זמן שאשתו בחיים.
ואלו הן שש הנשים האסורות עליו לעולם: אם אשתו, וסבתה מצד אימה, וסבתה מצד אביה, ובתה אם היתה לה מנישואים קודמים, וכן נכדתה מצד בנה או נכדתה מצד בתה. במלים אחרות, שלוש קרובות כלפי מעלה ושלוש כלפי מטה, השלוש שכלפי מעלה הן: אם אשתו, סבתה מצד אימה וסבתה מצד אביה. ואם לאשה כבר היו ילדים מנישואים קודמים, הרי שנאסרו עליו גם שלושה סוגים של נשים כלפי מטה, ואלו הם: בִתה של אשתו, וכן נכדתה מצד בִתה וכן נכדתה מצד בנה.
וכפי שלמדנו, כל הנשים הללו אסורות עליו לעולם, וגם לאחר פטירת אשתו יהיה אסור לו לשאתם. אבל ישנה אשה אחת שהיא אסורה עליו רק בשעה שאשתו בחיים, ואם נתאלמן, אזי מותר לו לשאתה לאשה. ואשה זו היא אחות אשתו. וזו היא האשה השביעית שנאסרת על אדם משעה שהתחתן.
|
Alibaba.com מציע 313 מוצרי מפעל תיקי מדפי מציג סטנד תצוגה. וגם זמינות מגוון אפשרויות של מפעל תיקי מדפי מציג סטנד תצוגה , למשל פלסטיק, מתכת. ישנם 313 ספקים של מפעל תיקי מדפי מציג סטנד תצוגה, שממוקמים בעיקר באזור East Asia. המדינות המובילות מבחינת ספקים הן סין, טייוואן, סין, ו הונג קונג (אזור ניהולי מיוחד, סין), אשר מספקות 97%, 2%, ו 1% של מפעל תיקי מדפי מציג סטנד תצוגה, בהתאמה. מוצרי ־פעל תיקי מדפי מציג סטנד תצוגה פופולריים במיוחד ב-Oceania, ב-Domestic Market, וב-Mid East. אפשר להבטיח את בטיחות המוצרים באמצעות בחירה מבין הספקים המאושרים, כולל 37, בעל אישור Other, 16, בעל אישור ISO9001, 2, בעל אישור ISO/TS16949.
|
הובלת טובין ברכב למרחקיםהמרחקים לא תמיד נחשבו חסכוניים. נתיבי התחבורה של רוב המדינות מורכבים משלושה מרכיבים: מסילות ברזל, נתיבי מים וכבישים. במדינות האיחוד האירופי, איכות הכבישים, בגלל תכונות אקלימיות, הייתה תמיד גבוהה. מכוניות כבדות של מותגים שונים, כולל MAN TGA, שימשו במסלולים שונים. עם התחזקות התהליכים הגלובליים במשק, החלו נתיבים אלו להיבנות על מרחקים ארוכים יותר. היום אתה יכול להעביר סחורות מספרד לפינלנד בתוך ימים.
מולטיטון עגלות מסוגלים לספק טיסה אחתעשרות טונות של מטענים. לפיכך, תחבורה הכביש הפך יעיל יותר מאשר נהר ואפילו רכבת. כמובן, שינויים בקנה מידה גדול כזה התרחש על פני תקופה ארוכה של זמן. העסק היה צריך להעביר כמויות גדולות של מטען על פני מרחקים ארוכים במהירות וללא הפסד. חברות רכב החלו לייצר טרקטורים רבי עוצמה, כגון MAN TGA וסוגים אחרים. בתמונה זו נראה טרקטור לבן. ככל שהרכבים התגלו כחזקים ומאסיביים, נעשתה שאלת איכות הכבישים חריפה. הם גרמו לגינוי הגדול ביותר בחלק האירופי של רוסיה.
היום טרקטור MAN TGA, ביקורות על אשר בחיובי בעיקר, הפכה תופעה מוכרת על האוטובוסים שלנו. נהגים רוסים מתלהבים בתא הבית בתא, אשר מוצג בתמונה זו. העובדה היא כי החברה יצרנית של מכונת זה לא חיכה הזמן שבו רוסית ביילורוסים יתחילו לייצר מכונית של המעמד הזה. מאז התנאים ואת הפרטים של המבצע ברכב באקלים שלנו ידועים לגרמנים, הם יצרו את TGA MAN עם מיומנות. באופן מילולי, ניתן לומר כי משאית זו קשורה עוד יותר במערב אירופה ובמזרחה. בהקשר זה, יש צורך להזכיר אחד עדינות. במערב, דרישות מחמירות מאוד מוטלות על הרכב גזי פליטה ופרמטרים אחרים המשפיעים על המצב האקולוגי.
בהתחשב בנסיבות אלה, מנוע MAN TGAמיועד לאיכות הדלק המקומי. הדרישות של תקן יורו -3 דבקות בקפדנות, ואין מחסומים לנסוע לאיחוד האירופי. כפי שמומחים ואנליסטים מציינים, חשוב מאוד לצייד את התא בצורה כזו שהנהג מרגיש בנוח בה. אבל באותו זמן זה לא צריך נוטים לישון. למרות מודולים השינה עבור שני אנשים במכונית זו מסופקים. לשם כך נוספו מקרר ועוד מספר אביזרים ביתיים אחרים הנחוצים לאדם בנסיעה ארוכה. התנור חזק, וכפור החורף אינו משפיע על האווירה בתא. במקרה זה, הזכוכית כמעט אינה מעומעמת.
במנוע המכונית MAN TGA מדריךרק סוג מסוים של שמן מנוע מומלץ לשימוש. במיוחד במודל זה של המכונה, אשר מוצג בתמונה האחרונה. מערכת הבקרה האלקטרונית מאפשרת מעקב אחר מצבן של היחידות והאסיפות העיקריות. הנהג צריך לשים לב מעת לעת את הקריאות של המכשירים. המערכת בנויה בצורה כזו שהיא מזהירה את הנהג מאחורי ההגה של תקלה אפשרית. במקרה זה, אתה צריך להגיב על האות ולקחת צעדים מסוימים. כמקובל בכל התעשיות התובעניות מבחינה טכנית, לנהג יש הוראות לזיהוי ולסילוק תקלות אפשריות.
מהן המכוניות הכי אמין?
מכוניות כל גלגל - נוחות מוגברת או צריכה מוגברת?
סיפורו של יפני רגיל: "טויוטה קורסה"
|
עבור מי שעוסק בספורט או בפיתוח גוף, אימונים הם חלק משמעותי בשגרת החיים וכזה שהם מאוד מתקשים לוותר עליו – גם מתוך מודעות לחשיבותה הרבה של הפעילות הגופנית וגם בגלל שהאימונים פשוט מהנים מאוד עבורם. מצד שני, גם המתאמנים המסורים ביותר ואפילו המכורים לא תמיד מצליחים לשמור על שגרה ספורטיבית כשהם בחו"ל. אפשר להבין את הקושי להקפיד על תזונה מאוזנת גם מעבר לים ומחוץ לשגרה, וגם את הקושי לפנות זמן לטובת פעילות גופנית, אבל כדאי לדעת שהדבר בהחלט אפשרי. כל מה שצריך הוא להתנהל עפ"י כמה טיפים פשוטים ולזכור שישנם גם תוספי תזונה שמספקים לשרירים את הנחוץ להם וכך למשל אבקת החלבון dymatize elite של החברה האמריקאית המוכרת.
תל אביב היא אחת הערים המלהיבות בעולם, וגם אחת החדשניות מבחינות רבות. לא קל להתבלט בעיר רבת ריגושים ואטרקציות שכזו, אבל יש פרויקט נדל"ן שכן מצליח לעשות זאת, וגם אם התואר "פרויקט של פעם במאה שנים" ניתן לו ע"י משרד פרסום, בהחלט יש לכך אחיזה במציאות – הכוונה היא כמובן למגדלי גינדי תל אביב, וליתר דיוק למתחם Gindi TLV שכולל לא רק את המגדלים אלא גם פארק, קניון, בית ספר וגני ילדים, מרכז ספורט ועוד.
בשנים האחרונות צמח משמעותית היקף ההלוואות בערבות מדינה, ויותר ויותר עסקים מתעניינים באופציה זו. חשוב לציין שלא כל עסק יכול לקבל הלוואה שכזו, ולכן כדאי להכיר היטב את התנאים לקבלת ההלוואה בערבות המדינה, ובמקביל להכיר גם אופציות נוספות של הלוואות חוץ בנקאיות כמו למשל זו של (bizlend) ביזלנד שמסתמכת על מערכת מתקדמת שמאפשרת פתרון אשראי בהתאמה אישית לכל עסק.
אבי גבאי – מי שהיה השר להגנת הסביבה בממשלתו של בנימין נתניהו, ועזב את התפקיד בעקבות הדחתו החפוזה של שר הביטחון משה יעלון עקב שיקולים פוליטיים צרים של נתניהו – גדל בשכונת בקעה בירושלים כשהשכונה עוד הייתה מעברה.
כבר בגיל צעיר הוא ידע שברצונו להגיע לעמדות מפתח, וזאת כדי להשפיע על החיים בארץ ולאפשר לכולם חיים בכבוד וברווחה אמיתית.
המקום מתאים ביותר לעשות זאת הוא משרדי הממשלה, כך שבאופן טבעי מבחינת אבי גבאי משרד האוצר היה תחנה הכרחית בדרך, ולמעשה אפילו סוג של הגשמת חלום – אחד מתוך רבים שהוא עוד מתעתד לממש.
הריון הוא מצד אחד תקופה מרגשת שמחזקת מאוד את הקשר הזוגי ומעמיקה את האינטימיות (ולא רק כשמדובר בהריון ראשון), אבל מצד שני גם תקופה מטלטלת שבמהלכה נגרמים שינויים פיזיים משמעותיים לאישה, ובנוסף היא חווה קשה רחבה של רגשות בעוצמה גבוהה, כך ש-9 החודשים שלפני הלידה גם מעמידים במבחן את מערכת היחסים ובפרט מקשים לעתים על קיום יחסי מין מהנים.
יחד עם זאת סקס הוא מפתח חשוב לחיים טובים ודרך מעולה לפוגג מתחים, כך שכמובן כדאי להמשיך וליהנות ממנו גם כשהבטן תופחת – תוך מודעות לניואנסים המיוחדים של יחסי מין בזמן הריון.
הקמת עסק, ובפרט עסק קטן, היא ברוב רובם של המקרים הגשמת חלום גדול.
|
בני זוג אשר יש להם ילדים משותפים והם נמצאים בהליכי גירושין – משמורת היא מושג בלתי נפרד מתהליך הגירושין. משמעות משמורת היא אחזקה פיזית בילדים והאחריות של ההורה לגדל אותם תוך דאגה לצרכים שלהם במגוון מישורים. אילו סוגי משמרות יש? ומה הדברים הכי חשובים שאתם צריכים לדעת? המומחים שלנו עונים לכם.
משמורת ילדים ידועה כאחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר בהליך הגירושין שעלול לעורר טריגרים מאוד כואבים אצל בני הזוג שמתגרשים ולכן הטיפול בה מצריך רגישות ותובנה רבה. למרות שאפשר לומר שברוב המוחלט של המקרים ההורים אוהבים מאוד ילדיהם – כמעט תמיד יש מחלוקות שזה מגיע לסוגיית המשמורת. המומחים שלנו דאגו לרכז לכם את כל המידע החיוני שאתם צריכים לדעת על משמורת ילדים.
מה זה משמורת ילדים?
ההגדרה המדויקת למשמורת ילדים היא תחום אשר עוסק ביחסים המשפטיים בין הילדים להורים, כמו חובת ההורה לדאוג לצרכיו של הילדים או הזכות של ההורה לקבל החלטות עבורו. מדובר בנושא אשר נדון ברוב מקרי הגירושין ומהווה לרוב גורם משמעותי במחלוקות בין בני הזוג.
משמורת של האם – במקרה זה הילדים יהיו בחזקתה של האם ויתגוררו בביתה באופן קבוע. אביהם של הילדים יהיה כפוף להסדריה ראייה ויפגוש אותם במועדים קבועים ומוגדרים מראש, כולל האפשרות שילונו אצלו במועדים מסוימים.
משמורת של האב – במשמורת זו הילדים הם למעשה בחזקתו של האבא והם יגורו אצלו. האמא תיפגש עם הילדים בהתאם להסדרי ראייה, במועדים קבועים מראש עם אפשרות שמדי פעם ילונו גם אצלה.
משמורת משותפת – משמורת זו מחלקת באופן שווה בין האם והאב. חשוב לציין כי משמורת מסוג זה מצריכה את בני הזוג לגור בקרבה ועליהם להיות עם יכולות כלכליות דומות עם מספיק זמן פנוי לטפל בילדיהם ויכולת לקיים קשר תקין הנוגעות לסוגיות, בעיות שנוגעות לגידול הילדים.
משמורת מפוצלת – מקרה זה נחשב לנדיר יחסית. במקרה זה חלק מהילדים יהיו אצל האמא וחלק מהילדים יגורו אצל האבא. להורה אשר לא מוגדר כמשמורן ידאגו להסדר ראייה עם הילדים שמתגוררים אצל הבן הזוג שלו.
כאשר לא מדובר במשמורת משותפת אז יהיה צורך בהסדרי ראיה מקובלים שלרוב כוללים עד שני ביקורים באמצע שבוע בימים ובשעות קבועות. לרוב, כאשר ילד נלקח על ידי ההורה מההורה שמחזיק במשמורת הוא יהיה מחויב להחזיר אותו עד השעה 21:00, מבחינת שבתות הוא ישהה אצל ההורה בלי המשמורת אחת לשבועיים – והילד יהיה אצלו עד מוצאי שבת.
חגים – בכל הנוגע לחגים נהוג לחלק אותם באופן מחזורי כך שכל שנתיים הילדים יוכלו לבלות כל חג עם אחד מההורים.
חופש גדול – גם כאן נהוג לחלק אותם באופן שווה בין ההורים וזמני השהות הרגילים שנקבעו.
חו"ל – הוצאת הילדים לחו"ל תחייב תמיד הסכמה ואישור בכתב של ההורה השני עם הגדרת ימי החופשה. כמו כן, יש זוגות שמחמירים ודורשים ערבות להחזרת הילדים לארץ ואף יכולים להוציא צווי עיכוב יציאה מהארץ על מנת לברוח הברחה לחו"ל.
במצב האידאלי סוגיית משמורת על הילדים תיקבע בהסכמה בין בני הזוג תוך תהליך גישור משפטי ואף יכולה להיפתר בין בני הזוג באופן עצמאי. יחד עם זאת, יש הרבה מקרים בהם בני הזוג לא יכולים להגיע להסכמה ובית המשפט לענייני משפחה רשאי לקבוע את המשמרות וזה התבסס על עיקרון טובת הילד.
על מנת לענות על השאלה מה היא טובת הילד – בית המשפט יסתייע בחוות דעתם של מומחים כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, רופאים ושאלונים שמטרתם להעריך מי מההורים יציב ובעל קשר טוב יותר עם הילדים. על בסיס כל אלה ועוד מגוון ראיונות אישיים מול ההורים, מבדקים והערכות תיקבע החלטתו של בית המשפט בנוגע למשמורת על הילדים.
בכל הנוגע למשמורת ילדים – מסוגלות הורית היא אחד הגורמים המשמעותיים בהכרעה המשפטית בעניין. יחד עם זאת, יש להדגיש כי לרצון הילד יש גם השפעה רבה בהכרעה בעיקר במקרים בהם הילד מעל גיל 10. במקרים אלו בית המשפט יהיה רשאי לקיים דיון בדלתיים סגורות בנוכחות הילדים או לזמן אותם ללשכה של השופט גם ללא נוכחות של ההורים על מנת להתרשם מרצונם ללא חשש שיהיו מעורבים לחצים חיצוניים מצד ההורים. ככל שבית המשפט יתרשם שמדובר בילד בוגר, חופשי כך הוא עשוי לפסוק על פי דבריו בעניין המשמורת.
חשוב לציין כי על פי החוק בישראל – ילדים עד גיל 6 יהיו במשמרות אצל האמא מלבד מקרים חריגים. בשנים האחרונות מתקיימים מאבקים רבים שמטרתם להביא לביטול חוק זה ולהגיע להסדרים אחרים. נכון לעכשיו יש התנגדות חזקה בקרב ארגונים של נשים אשר טוענים כי ביטוך חזקת הגיל הרך עלולה לגרום לילדים להפוך לקלף מיקוח של הגברים בכל תהליכי הגירושין. המצב כרגע לא השתנה וטרם בוצע תיקון לחזקת הגיל הרך. אם אתם נמצאים בהליכי גירושין ומודאגים בכל הנוגע למשמורת על הילדים שלכם מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתחום שיוכל לסייע לכם להגיע לתוצאות שיטיבו עמכם ועם ילדכם.
שינוי משמורת ילדים – האם זה אפשרי?
חשוב לציין כי משמרות לילדים שאושרו על ידי בית המשפט הן לא תמיד סופיות. לכן אם חלים שינויים בנסיבות וטובת הילד לא נשמרת בהסדר שסוכם אז ההורה יוכל לפנות לבית המשפט עם בקשה לשינוי המשמורת. בית המשפט יבחן ויבדוק את הטענות של המבקש/ת ובהתאם לנסיבות והטענות שהועלו יבוצע שינוי במשמורת של הילדים. נדגיש כי הטענה לשינוי משמורת צריכה להיות משמעותית וכן לפעול לטובתו של הילד בלבד ומוטלת עליכם חובת ההוכחה. לכן במקרים הללו מומלץ להיעזר בעורך דין שיוכל לסייע לכם לאסוף ראיות ולהוציא את האמת לאור.
כאמור בכל הנוגע למשמורת – חשוב לפנות לעורך דין מקצועי שיוכל להעניק לכם ייעוץ משפטי וסיוע בשלבים המוקדמים. הליכי גירושין ומשמרות על ילדים נמשכים זמן רב ואנשים רבים נגררים לניהול הליכים משפטיים מסורבלים וארוכים, בזבוז זמן, כסף ואנרגיה. עורכי הדין המקצועיים שלנו יוכלו לעזור לכם לטפל בכל הבעיות הללו.
יש מגוון רחב של סוגיות בהם לא דנו כמו לדוגמה: משמרות לילדים עם צרכים מיוחדים, או לילדים שנולדו מחוץ לנישואין ועוד. לכן, חשוב לציין כי לכל מקרה יש להתייחס באופן אישי ושונה. אחרי שעורכי הדין המנוסים שלנו יכירו את הסיפור שלכם לעומק – הם ידאגו לבנות עבורכם אסטרטגיה משפטית מנצחת שתשמור לכם על כל האינטרסים לאורך כל התהליך תוך שאיפה להגיע להסכמים מול ההורה השני שלא יגררו הוצאות משפטיות מיותרות.
מתגרשים? אתם צריכים עורך דין שמתמחה בדיני משפחה! לפרטים נוספים השאירו פרטים ונציגנו יחזרו אליכם בהקדם.
|
ימינה )בצומת מוצב שלט המכוון ליער ברעם( לכביש נחל דישון - ריחניה, ולאחר כ5-.1 ק"מ, במקום בו חוצה הכביש את יער האורנים, נפנה שוב ימינה בדרך עפר, ונחנה את הרכב בכניסה ליער האורנים ליד אבן הציון )נקודה מספר )יער לאה ויצחק רבין.
ממקום חניית הרכב מתחיל השביל המסומן בכחול שביל מספר ,שלאורכו נלך כ-350 מטר לכיוון דרום, עד למקום בו מסתעפת דרך צדדית ימינה זו נוכל לצפות אל נופו הירוק והסבוך של יער ברעם, הנשקף במלוא יופיו. כבר במבט ראשון נראה שיער זה, ששטחו כ000-,1 דונם, שונה מכל יערות הארץ בעציו הגדולים המכסים את השטח כיסוי מלא, ואין ספק שהוא מהגדולים והיפים ביערות הטבעיים בארץ.
בולטת לעין העובדה כי רוב עצי היער הם עצי אלון מצוי )בבדיקה התברר כי אלה אכן מהוים כ-%90 מכלל העצים( ורק פה ושם נראים גם שאר נציגי החורש הים-תיכוני: אלה ארץ-ישראלית, ער אציל, אדר סורי, לבנה רפואי ואלון תולע. לאחר תצפית על היער נפנה ימינה ונרד בדרך העפר המסומנת בכחול כ100- מטר, עד שנגיע לאפיק רדוד היורד ממטע התפוחים של קבוץ ברעם.
עין השמש ומטילות צל כבד על כל הסביבה.
נרד עם האפיק בצל העצים, עד למקום בו נשפך האפיק לנחל דישון ) נקודה מספר וכאן לפתע, כאילו נחתך בסכין, נגמר היער, ומכאן והלאה, לצפון-מזרח מכוסה השטח בבתה של סירה קוצנית ואזוב מצוי.
הגורם לתופעה זו - השוני בסוגי הסלע והקרקע משני עבריו של גבול היער.
סלעי הגיר הקשים והסדוקים שמי הגשם מחלחלים בהם, צומחים עצי היער ששורשיהם יונקים את המים מעומק רב )ראה תרשימים בעמוד הבא.
זלזלת, אספרג החורש, טמוס מצוי ואחרים( הנאחזים בגזעי העצים בדרכם אל האור.
הוא בונה בגדרות אבן וסלעים, על שיחים וענפים נמוכים. הקן עגול ומאורך ופתח בצידו, ולבנייתו משתמש הגדרון בטחבים ובחזזיות, הממשיכים לחיות ולצמוח במקומם החדש, כשהם נותנים לקן צבע ירוק ומהווים הסואה מצויינת.
בערימות קטנות של ספלולים ובלוטי אלון מכורסמים. אלו הם "שולחנות האכילה" של היערון הגדול - המכרסם הנפוץ ביער. היערון אוסף את הבלוטים אל מקומות האכילה, ושם מכרסם אותם מצדם הרך, במקום שבו מחובר הבלוט לספלול.
מסתבר שעובר הבלוט מצוי דוקא בצידו השני, המחודד, של הזרע; בניסוי הוכח שבלוט שלא כורסם כולו מסוגל לנבוט ולהצמיח אלון חדש, אך למרות זאת, עדיין לא ברור באיזו מידה מסייע היערון להפצת זרעי האלון בטבע, והאם אמנם נובטים בטבע בלוטים מכורסמים בחלקם.
הנמנמן לפעילות רגילה. את קינו בונה הנמנמן בצמרות העצים, מענפים קטנים אותם הוא מקצץ בשיניו, ולריפוד משמשות קליפות עצים הנחתכות אף הן בשיניו החדות.
ה"לעוסיות", שאריות עשב אשר החזיר פולט לאחר לעיסה ומציצת העסיס.
אלא שבחורשים המנוונים לא נמצאו קורות ארוכות דיין לקירוי הבתים.
נשמור על החורש מפני פגיעה, הוא עתיד להפוך ליער כדוגמת יער זה.
לא התפתח יער, אלא חורש סבוך.
ולאורך השביל השחור נעלה אל דרך העפר החוצה את היער לאורכו.
הצפון, ואתו לכפר בירעם ועתיקותיו.
שלצערנו לא מוזכר במקורותינו הקדומים.
ורוחני ליהודי א"י.
במאות 3-2 הופך בית הכנסת להיות המוסד הציבורי העיקרי בכפר היהודי.
מבנה אורך, שחזיתו המפוארת, בעלת 3 הפתחים, פונה דרומה לכיוון ירושלים.
גפן ואשכולות, שבהם ענבים עגולים וענבים מאורכים.
הכנסת, והעברת הלחץ של הקיר מהמשקוף הארוך אל המזוזות למניעת שבירתו.
והמערבי - בדגם חבל.
הסף של החלון המזרחי חרוטה כתובת בשפה הארמית "בנוי דאלעזר בר יודן"
עיטורים וסמלים יהודיים - הרי הכתובת היא הוכחה לכך שמדובר במבנה יהודי.
נשר ונעלם במשך הזמן.
לב. בצמוד לקירות לבד מקיר החזית היו בנויים ספסלים לישיבת המתפללים.
היתה גם קומה שניה )כמו למשל בביה"כ העתיק בכפר נחום שלחוף הכנרת(.
נושא שנוי במחלוקת במחקר בתי הכנסת העתיקים הוא מיקומו של ארון הקודש.
בתי-הכנסת בגוש חלב ובעין נשוט שברמת הגולן )שהוא מבנה מאוחר יותר(.
הבטון של בסיסיהם לפי דוגמא מקורית הנמצאת בשורת העמודים הצפונית.
בית הכנסת שבראשה ניצבת כנסיה. זוהי הכנסיה המרונית של הכפר בירעם.
הזה והפכה לאחת הבעיות הפוליטיות המסובכות והארוכות במדינת ישראל.
הביניים הגיעו המרונים לסיכום של פשרה עם הכנסיה ברומא, והרדיפות פסקו.
ולידו ניצבת עדיין אבן הממל שהסתובבה עליה בעבר.
** קיימות גם השערות אחרות באשר למקור התוכנית של בתי הכנסת הגליליים.
*** קונסולה - אבן זיז.
**** קריאת הכתובת עפ"י י'. נוה "על פסיפס ואבן".
|
של תחילת המאה ה-21.
חמש רצועות פלדת הקורטן העוטפות את רוב חזיתות המוזיאון נעות בצורה גלית ומתפתלות סביב חללי המוזיאון, לעיתים בהתאמה כגוף אחד ולעיתים הן נפרדות זו מזו, לעיתים הן מקיפות את הבניין ולעיתים הן מגדירות אותו, כמו היו הן עמוד השדרה של הבניין שגםתומך בו וגם מתווה את היציבה שלו ביחס לסביבה. האופקיות שלהרצועות מודגשת על ידי הצבעוניות המשתנה באופן הדרגתי, תוצר של חשיפה שונה של פלדת הקורטן לשינויי מזג האוויר, תחילתו של תהליך טבעי ומתמשך שיעבור על הבניין במהלך חייו.
מפלסים, המחוברים על ידי נתיב תנועה דמוי מעלה פיסולי. הכניסה אל המוזיאון דרך הכיכר הציבורית הרחבה השטופה אור, וממנה אל האפלולית הנעימה של "המערה" הנוצרת מתחתית הגלריה העליונה ושוב החוצה אל החצר הפנימית המוצלת למחצה על ידי רצועות בגובה שבעה מטרים מזמנת למבקרים חוויה חושית מיוחדת.
המסלול לאורך המעלה הפיסולי מאט את תנועת המבקרים בבניין, הופך את שהותם בו לחווייתית ומשמעותית יותר, ומזמן להולכים לאורכו כמה נקודות מבט דרמטיות. רצועות הקורטן, בין אם הן חובקות את שלד הבטון ובין אם הן נפרשות בגובה רב מעל לעיני המבקרים, נמצאות תמיד בטווח הראייה ומשמשות כנקודת התייחסות למיקום המבקרים בבניין.
עקרון העיצוב המנחה של המוזיאון כולו התגבש סביב הרעיון של יצירת וניצול המתח בין מערך פנימי של חללים פונקציונליים ודמויי-קופסה, לבין מעטפת חיצונית דינאמית וגלית. שני אולמות התצוגה המרכזיים של המוזיאון מאפשרים מגוון רחב של תערוכות.
מעין "קופסה שחורה", היוצרת תחושה של אינטימיות ומאפשרת גמישות אוצרותית.
ידע וחדשנות חומרית ומהווה מקום מפגש לקהילה המקצועית ולתעשיינים.
המוזיאון, שבנייתו החלה בשנת 2007, נפתח לציבור במרץ 2010.
|
מה זו סדנת שוקולד למכורים?
אתם חושבים איך להפתיע את החבר הכי טוב שלכם שאוהב שוקולד? או שאולי בקרוב לאמא שלכם יש יום הולכת והייתם רוצים לשמח אותה מכל הלב? אם כך, אין ספק שאפשר להבין מדוע אתם בדילמה. אם אתם יודעים שהאדם שעל פניו אתם רוצים להעלות חיוך אוהב מאוד שוקולד, מדוע שלא תיקחו אותו לסדנת שוקולד למכורים? סדנת שוקולד למכורים היא, לפני הכול, מצחיקה ומהנה, כי שם נפגשים אנשים כמוכם – שמכורים לשוקולד! זה לא משנה אם האדם שאותו אתם רוצים לשמח אוהב יותר שוקולד מריר, חלב או לבן, כי בסדנאות של שוקולד למכורים יש מקום לכולם. לכן אין סיבה לחשוב פעמיים כי בוודאי גם אתם, וכל החברים שאיתם תגיעו לבילוי כזה, ימצאו את מקומכם.
סדנת שוקולד למכורים היא מסוג אותם הדברים שיכולים לכלול לא מעט שלבים וסגנונות שונים. יש סדנאות שוקולד שמיד כאשר הן מתחילות הן כוללות טעימות של שוקולדים ומשימות שונות. לעומת זאת, יש גם סדנאות שוקולד שיכולות לכלול הרצאות קצרות בנושא השוקולד, בין אם זה כולל הסברים על המקור שלו, על הטעמים השונים שלו או על הפקתו. המטרה של סדנת שוקולד למכורים, בסופו של דבר, היא ליהנות, ללמוד משהו על תהליך היצירה וגם להכין שוקולדים ביחד. לכן חשוב לדבר בצורה גלויה עם מי שיעביר את סדנת השוקולד שאליה אתם רוצים ללכת כדי להבין במה דברים אמורים. מי אמר שחובה לבחור את הסדנא הכי ארוכה? והאם כאשר הסדנה יותר ארוכה זה גם אומר שהיא יותר מוצלחת? לא לכל מי שמכור לשוקולד תתאים בדיוק אותה סדנה ולכן חשוב לבדוק את כל הפרטים הללו לעומק. כמו כן, כאשר מדברים על סדנת שוקולד למכורים צריך גם לבדוק האם מדברים על סדנה שאתם עוברים באופן פרטי או שאתם חולקים עם אנשים זרים – כי אין ספק שהנתון הזה יוכל להשפיע על החוויה כולה.
האם אפשר לממן סדנת שוקולד למכורים בקלות או שזה יקר?
הרעיון של סדנת שוקולד למכורים עולה בראשכם מידי פעם ואתם תמיד מוותרים עליו כי נדמה לכם שזה יקר? אם כך, בוודאי תשמחו לדעת שזה לא המצב. יש היום אפשרות לפנות אל כמה מרכזים מקצועיים שבהם נערכות סדנאות כאלה ולברר במה דברים אמורים. כמה זה עולה? והאם יש דרך כלשהי שבעזרתה ניתן יהיה לחסוך? סדנאות שוקולד מעולם לא היו זולות כפי שהן היום וזאת בגלל התחרות הקיימת בתחום הזה. לכן אין לכם שום סיבה לחשוש שאתם עומדים להוציא יותר מידי כסף וכל מה שנותר לכם זה לבחור את המקום הכי מפנק ומתאים שיש לחוויה כזאת. אתם תראו שתחזרו עם טעם של עוד ואין ספק שהמכורים יחזרו עם אהבה עוד יותר גדולה לשוקולד על גווניו השונים.
Previous Article גריל פחמים – מה צריך לדעת לפני שקונים אותו?
|
אופי הטיול: מסלול מעגלי במעלה הנחל, חלקו בצל וחלקו בשמש. זהו מסלול טיול חווייתי, כולל טיפוס על מפלים בעזרת סולמות ויתדות קבועים בסלעים. מתאים למשפחות חובבות הליכה.
משך הטיול: כשעתיים. אם יש בנחל מטיילים רבים ייתכן שמשך ההליכה יתארך מעט.
נקודת מוצא וסיום: רחבת חנייה גדולה, כ-100 מטר אחרי שער הכניסה לקיבוץ אלמוג.
מרחבת החניה צועדים דרומה בדרך עפר היישר לערוצו הרחב של נחל אוג (סימון שבילים ירוק). הנחל כאן רחב, עדות לשיטפונות העזים שעשויים לפקוד אותו.
כשמגיעים לנחל פונים מערבה אל פתח המעוק, בעקבות סימון שבילים ירוק. לפנינו קטע קניוני באורך כ-1.5 ק"מ. לעיתים רוחב הקניון מצטמצם ל-2 מ' וקירותיו מתנשאים עשרות מטרים ממעל. ההליכה נוחה, אך יש לטפס על שלושה מפלים. גובה הראשון כ-8 מ' והבאים אחריו נמוכים מעט ממנו.
בקצה הנקיק הנחל מתרחב. כאן עוזבים את הערוץ ופונים ימינה בדרך עפר מסומנת שחור. נא לשים לב לשילוט ולא להמשיך ישר אלא ימינה. הדרך תלולה משהו, אך קצרה (כ-400 מ'). ממשיכים בישורת ופונים שוב ימינה בשביל מסומן כחול, הפונה לקיבוץ אלמוג. מכאן הקיבוץ נראה היטב.
במרחק 600 מ' מהפנייה מציע לנו שלט לסטות מעט ימינה כדי ליהנות מתצפית אוג. מנקודת התצפית נוכל לצפות צפונה על בקעת יריחו ומבצרי החשמונאים סרטבה ודוק. מי שמכיר יזהה גם את הגבעה של מבצר קיפרוס מתנשאת מעל יריחו. מבט מזרחה מגלה את הגבעות הרכות והמלבינות של חוואר הלשון שנחל אוג חוצה. בלב אזור הגבעות מנצנצים מימיו של מאגר אוג 2, אחד משני מאגרים שבנתה קק"ל כדי להרוות את מטעי התמרים שמסביב. חומת הרי מואב סוגרת את תמונת הנוף במזרח.
מנקודת התצפית שבים לדרך וממשיכים במורד כמה דקות לנקודת המוצא.
רחבת חנייה גדולה, כ-100 מטר אחרי שער הכניסה לקיבוץ אלמוג.
לנחל אוג תחתי: נוסעים מירושלים לים המלח (כביש 1). בצומת אלמוג פונים דרומה (ימינה). אחרי שני ק"מ מגיעים לכיכר. נוסעים ישר ומגיעים לרחבת חניה גדולה, כ-100 מ' אחרי שער הכניסה לקיבוץ.
דרך בקעת הורקניה: דרך סלולה, פונה דרומה מכביש 1 לנבי מוסא, נמשכת דרומה וחוצה את נחל אוג כ-3 ק"מ מנבי מוסא.
לנחל אוג עילי: דרך עפר, מתאימה לרכבי 4X4. פונה דרומה מכביש 1 כ-2.5 ק"מ ממזרח לכניסה למצפה יריחו (סימון ירוק). דרך עפר אחרת לרכבי 4X4 יוצאת בשביל מסומן כחול מצומת מצפה יריחו מערבה. הדרך חוצה את מעביר המים לכיוון נחל אוג.
איך להגיע לתנת המידע?
נוסעים מירושלים לים המלח (כביש 1). בצומת אלמוג פונים דרומה (ימינה). אחרי שני ק"מ מגיעים לכיכר. נוסעים ישר ומגיעים לרחבת חניה גדולה, כ-100 מ' אחרי שער הכניסה לקיבוץ.
אין להיכנס לנחל בעת סכנת שיטפונות.
אין לטייל בשעות החשכה (מסיבה בטיחותית וגם מפני שאלו שעות פעילותם של בעלי החיים בשמורה).
יש להצטייד במפת טיולים וסימון שבילים מעודכנת.
|
במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קיים קשר בצורת U או קשר הפוך בין לחץ הדם ובין הסיכון למחלת לב כלילית, כאשר איזון אגרסיבי של לחץ הדם לערכים נמוכים מ-120/70 מ"מ כספית מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית בחולי סוכרת.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי איזון לחץ דם עשוי להפחית את הסיכון למחלת לב כלילית בחולי סוכרת; עם זאת, לא היה ידוע אם הסיכון הנמוך ביותר למחלת לב כלילית מתועד בחולי הסוכרת עם ערכי לחץ הדם הנמוכים ביותר.
במטרה למצוא מענה לסוגיה זו, הם ערכו מחקר פרוספקטיבי בשנים 2000-2009, שכל כ-17,000 חולי סוכרת ממוצא אפריקאי-אמריקאי וכ-12,000 לבנים. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין לחץ דם ובין הסיכון למחלת לב כלילית.
במהלך מעקב ממוצע בן 6.6 שנים תועדו 7,260 מקרים חדשים של מחלת לב כלילית . לאחר תקנון לגיל ומין, יחסי הסיכון להופעת מחלת לב כלילית בחולים אפריקאים-אמריקאים עם לחצי דם סיסטוליים בסיסיים נמוכים מ-110, בטווח 110-119, 120-129, 130-139, 140-159 ו-<?xml:namespace prefix = "st1" ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />160 מ"מ כספית ומעלה, עמדו על 1.27, 1.1, 1.03, 1.05 ו-1.12, בהתאמה (p=0.058). בלבנים, יחסי הסיכון הללו עמדו על 1.57, 1.14, 1.05, 1.0, 0.98 ו-1.03, בהתאמה (p<0.001).
החוקרים מסבירים כי מדובר בקשר בצורת U, עם סיכון מוגבר בשתי הקצוות של טווח לחץ הדם הסיסטולי. לא חל שינוי לאחר תקנון לערפלנים אפשריים נוספים, כולל עישון, רמת הכנסה, סוג ביטוח, מדד מסת גוף, HbA1c, ערכי LDL, הערכת תפקוד כלייתי ונטילת תרופות, כולל תרופות לאיזון לחץ הדם.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להעריך את הקשר בין לחץ הדם ובין הסיכון לסיבוכים מאקרווסקולאריים אחרים בחולי סוכרת, דוגמת אי-ספיקת לב, אירועים מוחיים וקטיעות גפיים.
שני מחקרים נפרדים שפורסמו על-ידי צוות חוקרים מקנדה התמקדו במחלוקת הנוגעת לסיכונים האפשריים להופעת סוכרת חדשה בחולים המטופלים בסטטינים. בעוד שבמחקר אחד הממצאים מספקים מקור להרגעה לקשישים המטופלים בסטטינים, כאשר החוקרים לא מצאו עדויות לסיכון מוגבר לסוכרת בחולים עם תסמונת כלילית חדה, במחקר השני מצאו חוקרים כי סטטינים פוטנטיים יותר, דוגמת Rosuvastatin (קרסטור), Atorvastatin (ליפיטור) ו-Simvastatin, אכן מעלים את הסיכון בהשוואה לטיפול ב-Pravastatin.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-17,000 חולים בגילאי 65 ומעלה, שאושפזו בשל אוטם לבבי בטורונטו, קנדה, בין השנים 2004-2010. מעט למעלה מ-52% מהחולים עם תסמונת כלילית חדה קיבלו טיפול אינטנסיבי בסטטינים, שהוגדר כטיפול ב-Atorvastatin במינון של 40 מ"ג ומעלה, Rosuvastatin במינון 20 מ"ג ומעלה ו-Simvastatin במינון של 60 מ"ג ומעלה. החוקרים הגדירו טיפול במינון בינוני בנוכחות Atorvastatin במינון נמוך מ-40 מ"ג, Rosuvastatin במינון נמוך מ-20 מ"ג, Simvastatin במינון נמוך מ-60 מ"ג וכל מינון של Fluvastatin, Lovastatin ו-Pravastatin , שניתן ל-48% מהמטופלים.
בסה"כ, 8,540 זוגות תואמים עם סבירות דומה לטיפול במינון אינטנסיבי או מינון בינוני נכללו בסקירה. חמש שנים לאחר האשפוז בשל תסמונת כלילית חדה, 13.6% מהחולים שקיבלו טיפול אינטנסיבי בסטטינים אובחנו עם סוכרת. לעומת זאת, 13% מהחולים שקיבלו טיפול במינון בינוני אובחנו לראשונה עם סוכרת. ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. טיפול בסטטינים במינון אינטנסיבי הביא לסיכון נמוך משמעותית לאשפוז חוזר בשל תסמונת כלילית חדה או תמותה, בהשוואה לטיפול במינון בינוני .
החוקרים טוענים כי ממצאי המחקר מספקים עדות לפיה טיפול אינטנסיבי בסטטינים אינו מצוי בשימוש מספק בקשישים והם מספקים מקור להרגעה לרופאים המטפלים ומעודדים את הבחירה בתכשירים אלו באוכלוסיות המתאימות.
מנגד, מחקר אחר שפורסם בכתב העת BMJ מצא כי קיים סיכון מוגבר לאבחנה חדשה של סוכרת עם טיפול ב-Rosuvastatin, Atorvastatin ו-Simvastatin, בהשוואה לטיפול ב-Pravastatin. החוקרים הסבירו כי למרות החשש בנוגע לסיכון להופעה חדשה של סוכרת בקרב מטופלים בסטטינים, Pravastatin חריג ולמעשה אף לווה בירידה של 30% בסיכון לסוכרת, בהשוואה לטיפול בפלסבו במחקר WOSCOPS (West of Scotland Coronary Prevention Study).
במהלך תקופה של 14 שנים, החוקרים זיהו ממאגר נתונים מקומי כ-470,000 משתתפים, ללא היסטוריה של סוכרת, שטופלו בסטטינים. נמצא שבהשוואה ל-Pravastatin, הטיפול ב-Atorvastatin, Rosuvastatin ו-Simvastatin לווה בעליה של 22%, 18% ו-10% בסיכון להופעה חדשה של סוכרת, בהתאמה. החוקרים לא זיהו סיכון מוגבר עם טיפול ב-Fluvastatin או Lovastatin. כמו כן, זוהה סיכון מוגבר להופעה חדשה של סוכרת בקרב חולים שטופלו בסטטינים במינון בינוני (יחס סיכון של 1.22) ואלו שטופלו בסטטינים במינון גבוה (יחס סיכון של 1.30) בהשוואה למטופלים במינון נמוך.
מתוצאות מחקר חדש עולה כי בהתאם לממצאים שעלו ממחקר WHI (Women's Health Initiative), שילוב אסטרוגן עם פרוגסטין מלווה בשיעורי היארעות מוגברים לסרטן שד. מאחר שהפרוגנוזה לאחר האבחנה תחת טיפול הורמונאלי משולב דומה לפרוגנוזה באלו שאינן נוטלות טיפול זה, ניתן לצפות גם לעליה בשיעורי התמותה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקר WHI הינו מחקר אקראי, בו זוהו שיעורי היארעות ותמותה מוגברים עקב סרטן שד עם טיפול באסטרוגן ופרוגסטין. מנגד, מרבית המחקרים התצפיתיים קשרו בין אסטרוגן ופרוגסטין ובין פרוגנוזה טובה יותר של גידולי שד. להבנת ההבדלים הללו, החוקרים התמקדו בעוקבה ממחקר WHI תצפיתי שכללה משתתפות עם מאפיינים דומים לאלו שלקחו חלק במחקר הקליני.
החוקרים זיהו כ-40,000 נשים לאחר-מנופאוזה ללא היסטוריה של כריתת רחם ובדיקת ממוגרפיה שלילית בתוך שנתיים, שלא נטלו טיפול הורמונאלי (כ-25,000 נשים) או כאלו שנטלו אסטרוגן עם פרוגסטין (כ-16,000 נשים).
לאחר תקופה ממוצעת של 11.3 שנים, עם 2,236 נשים שאובחנו עם סרטן שד, שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר במטופלות באסטרוגן עם פרוגסטין, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול (0.60% לעומת 0.42%, שיעור שנתי, בהתאמה, יחס סיכון של 0.55, p<0.001). ברמת האוכלוסייה, תועדו מעט יותר מקרי תמותה עקב סרטן שד (יחס סיכון של 1.32, p=0.15) ויותר מקרי תמותה מכל-סיבה לאחר סרטן שד (יחס סיכון של 1.65, p<0.001) בנשים שטופלו באסטרוגן עם פרוגסטין, בהשוואה לנשים שלא נטלו טיפול הורמונאלי.
לסיכום, מהתוצאות עולה כי טיפול הורמונאלי משולב מלווה בעליה בשיעורי היארעות של סרטן שד ומאחר והפרוגנוזה דומה לזו שבנשים שאינן נוטלות טיפול זה, ניתן לצפות לעליה בתמותה עקב סרטן שד.
מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Hypertension עולה כי בקשישים ששמרו על כושר אירובי ברמה גבוהה חלה ירידה בשיעורי התמותה, תועלת שתועדה גם בקשישים בגיל 93 שנים. המסר של החוקרים הוא כי אין מגבלת גיל לפעילות גופנית וכי יש לנסות ולשמור על כושר גופני בדרגה מסוימת גם בגיל מבוגר, אעפ"י שרבים סבורים כי אין לכך כל חשיבות.
מאחר ושכיחות יתר לחץ דם עולה עם הגיל, החוקרים ביקשו לבחון את התועלת של פעילות גופנית בכ-2,000 גברים בגילאי 70 ומעלה עם יתר לחץ דם. כל המשתתפים עברו מבחן מאמץ, עם תיעוד שיא עומס העבודה ביחידות MET (Metabolic Equivalent). מבין המשתתפים, 685 סווגו ככאלו עם כושר אירובי נמוך (MET של 4.5 ומטה), 788 אובחנו עם כושר אירובי בינוני (4.6-6.5) ו-606 בכושר גבוה (מעל 6.5).
נמצא שלכל עליה של 1 MET ביכולת הגופנית, הסיכון לתמותה מכל-סיבה ירדה ב-8% (יחס סיכון של 0.92, p<0.001). בסה"כ, שיעורי התמותה היו נמוכים ב-15% בקרב אלו עם כושר גופני בינוני (יחס סיכון של 0.85, p=0.024) ונמוך יותר ב-37% באלו עם כושר גופני טוב יותר (יחס סיכון של 0.63, p<0.001) בהשוואה לאלו עם כושר גופני ירוד. משך המעקב הממוצע היה תשע שנים.
המסר העיקרי של החוקרים הוא כי תמיד יש לשמור על פעילות גופנית, כאשר המחקר הנוכחי התמקד בחולים בגילאי 70-93 שנים. אין צורך במאמץ רב ואין חובה לרוץ מרתון, הליכה מהירה היא כל שנדרש.
ממטה-אנליזה חדשה שבחנה את ההשפעות הוסקולאריות והגסטרואינטסטינאליות של טיפול בתכשירי NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs), כולל מעכבים סלקטיביים של COX-2 (Coxib), עולה כי הסיכון למחלות כלי דם על-רקע טיפול ב-Diclofenac במינון גבוה, וככל הנראה Ibufprofen, דומה לסיכון הקשור בטיפול ב-Coxib.
עם זאת, טיפול במינון גבוה של נפרוקסן, לווה בסיכון נמוך יותר למחלות כלי דם, בהשוואה לתכשירי NSAID אחרים. מהערכה נוספת של הנתונים עלה כי ניתן לחזות את הסיכונים הללו בכל חולה.
לדברי החוקרים, מהסקירה עולה כי ניתן לנבא את ההשפעות של משטרי טיפול שונים בחולים מסוימים, עובדה העשויה לסייע לרופאים לבחור בין משטרי NSAID שונים ולבחור את הטיפול הבטוח ביותר לחולים שונים.
החוקרים כללו בסקירה 280 מחקרים להערכת NSAID לעומת פלסבו, עם קרוב ל-125,000 משתתפים ומעקב של כ-70,000 שנות-אדם, כמו גם 474 מחקרים להשוואה בין תכשירי NSAIDs שונים עם כ-230,000 משתתפים ומעקב של כ-165,000 שנות-אדם.
התוצאים העיקריים כללו אירועים וסקולאריים מג'וריים, כולל אוטם לבבי לא-פטאלי, אירוע מוחי לא-פטאלי, או תמותה וסקולארית; אירועים כליליים מג'וריים, כולל אוטם לבבי לא-פטאלי ותמותה כלילית; אירוע מוחי; תמותה; אי-ספיקת לב וסיבוכים בדרכי הנשימה העליונות, כולל פרפורציה, חסימה ודימומים.
החוקרים זיהו עליה של כ-20% באירועים וסקולאריים מג'וריים עם טיפול ב-Coxib או Diclofenac, בעיקר בשל עליה באירועים כליליים מג'וריים. בהשוואה לפלסבו כאשר מבין 1,000 חולים שטופלו ב-Coxib או Diclofenac, שלושה נוספים פיתחו אירוע וסקולארי מג'ורי, שאחד מהם היה פטאלי. איבופרופן לווה בעליה משמעותית בסיכון לאירועים כליליים מג'וריים, אך לא לאירועים וסקולאריים מג'וריים. לא זוהתה עליה בסיכון לאירועים וסקולאריים מג'וריים או אירועים כליליים מג'וריים עם טיפול במינון גבוה בנפרוקסן.
החוקרים לא זיהו כל סימן לכך שאחת מהתרופות הביאה לעליה בסיכון לאירועים מוחיים, אך הם מציינים כי תועדו מעט מקרים של אירועים מוחיים, וכי לא סביר שלא תחול כל עליה בסיכון לאירועים מוחיים, לאור העובדה שתרופות אלו מובילות לעליה בלחץ הדם.
שיעורי תמותה וסקולארית היו מוגברים משמעותית עם טיפול ב-Coxib ו-Diclofenac, כאשר עם טיפול באיבופרופן זוהתה עליה לא-משמעותית ואילו עם נפרוקסן לא חלה עליה בסיכון. כל תכשירי NSAID לוו בסיכון גבוה כמעט כפליים לאי-ספיקת לב, בדומה לסיכון הכרוך בטיפול ב-Coxib.
כצפוי, טיפול ב-NSAID הביא לעליה של פי 2-4 בסיכון לסיבוכים במערכת העיכול העליונה , אם כי טיפול ב-Coxib לווה בסיכון הנמוך ביותר לסיבוכים אלו.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שטיפול ב-NSAID מביא לעליה שונה בסיכון לסיבוכים וסקולאריים וסיבוכים במערכת העיכול, מהסקירה עולה כי ניתן לחזות את ההשפעות של משטרי טיפול שונים בחולים מסוימים, עובדה העשויה לסייע בקבלת החלטות בנוגע לבחירת טיפול בחולים עם מחלות דלקתיות.
במחקר חדש ניסו החוקרים לתאר את תהליך קבלת ההחלטות עבור עשר החלטות רפואיות שכיחות, כשש מהן שכיחות בעיקר במרפאות ראשוניות. ממצאיהם מעידים כי במקרים רבים נראה שאין שיתוף או מעורבות מספקת של המטופל בקבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול. המחקר כלל סקר במדגם לאומי של מבוגרים בני ארבעים או יותר שבשנתיים האחרונות החל/ה לקבל ו/או או ניהל/ה שיג ושיח עם המטפל על תרופות ליתר לחץ דם, תרופות לכולסטרול או לדיכאון, עבר/ה סקירת אבחון לסרטן השד, הערמונית או המעי הגס, או שעבר/ה ניתוח להחלפת ברך או ירך בגלל אוסטיאוארתריטיס, או ניתוח לקטקרט או לכאב גב תחתון, במטופלים שחיו בארצות הברית ב-2011.
מטרת החוקרים הייתה להבין כיצד תפסו המטופלים את הדיון שנערך עם הרופא המטפל (אם בכלל) לגבי יתרונות וחסרונות הטיפול המוצע, ובאיזו מידה נאמר להם שיש להם בחירה לגבי הטיפול או האם נשאלו לדעתם לגבי הטיפול הנבחר. למעלה מ-2700 מטופלים נענו לסקר. המשיבים דיווחו שרב הדיונים לגבי הטיפולים שהוצעו כללו שיחה על יתרונות הטיפול ולא על חסרונותיו. ניכר כי הדיונים אודות הליכים כירורגיים היו מאוזנים יותר, בהשוואה לטיפולים להורדת הסיכון הלבבי או של בדיקות הסקר לאבחון סרטן. רובם של המטופלים (בין 60-78%) טענו כי נשאלו לדעתם לגבי כל ההחלטות הטיפול מלבד בשלושה מקרים: לגבי נטילת תרופות נגד יתר לחץ דם, לגבי נטילת תרופות להורדת הכולסטרול וכן לגבי ביצוע ממוגרפיות. החוקרים מצאו כי תהליכי קבלת ההחלטות נטו יותר לשלב את דעתו ורצון המטופל במקרים של ניתוח בגב או של ניתוח להחלפת מפרק ופחות במקרים של תהליכי בדיקות סקר של סרטן השד וסרטן הערמונית.
החוקרים מסכמים כי הממצאים שעלו מהסקר שערכו לא משקפים מעורבות גדולה או שיתוף משמעותי של החולים בקבלת ההחלטות הנוגעות לביצוע בדיקות ונטילת תרופות, במיוחד עבור חמש החלטות השכיחות ברפואה הראשונית.
האם יש תועלת בטיפול אגרסיבי בסרטן הערמונית במבוגרים עם תחלואה נלווית?
ממחקר חדש עולה כי בעת קבלת ההחלטה בין טיפול שמרני לבין טיפול אגרסיבי בסרטן הערמונית במבוגרים, יש לקחת בחשבון כי מבוגרים הסובלים ממספר מצבי תחלואה נלווית משמעותית נמצאים בסיכון גבוה לתמותה מסיבות אחרות בתוך עשר שנים מהאבחון עם סרטן הערמונית. נראה כי אלו מהם הסובלים מסרטן הערמונית בסיכון נמוך לא עתידים להפיק תועלת משמעותית להשרדות מהטיפול האגרסיבי.
החוקרים ניסו להעריך את ההשפעה של גיל המטופלים, מחלות נלוות והסיכון בגידול על תמותה מסרטן הערמונית או מסיבות אחרות בגברים עם סרטן הערמונית בשלב מוקדם. המחקר מסוג עוקבה פרוספקטיבית בקהילה, כלל 3183 גברים עם סרטן הערמונית ללא גרורות בעת האבחנה. בתחילת המחקר התבקשו המטופלים לדווח על מחלות נלוות (מתוך 12 מצבים נלווים שהוגדרו מראש) וכן נבחנו מאפייני הגידול, הטיפול הראשוני שניתן והתמותה הספציפית למחלה במשך 14 שנות מעקב.
החוקרים מצאו כי במשך 14 שנים מצטברות התמותה מסיבות אחרות היתה 24% בגברים ללא תחלואה נלווית, 33% בגברים עם תחלואה נלווית יחידה, 46% בגברים עם תחלואה נלווית כפולה ו-57% בגברים עם 3 מחלות או מצבים נלווים או יותר. בגברים שאובחנו בגיל 65 או מאוחר יותר, יחס סיכון המשנה (subhazard ratios) לתמותה מסיבות אחרות בגברים עם תחלואה נלווית אחת היה 1.2 , עם שתי מחלות או מצבים נלווים הסיכון היה 1.7 ועם תחלואה נלווית משולשת או יותר עמד הסיכון על 2.4 בהשוואה למצב בו לא היתה תחלואה נלווית. . התמותה הספציפית מסרטן הערמונית היתה קטנה בגברים עם מחלה בסיכון נמוך (3%) או בינוני (7%) אך ניכרת בגברים שסבלו ממחלה בסיכון גבוה (18%) ללא השפעה של תחלואה נלווית (10-11% בכל אחת מהקבוצות). החוקרים ממליצים כי המידע הזה ישוקלל בעת קבלת ההחלטה לגבי סוג הטיפול בגידול, בבחירה בין טיפול שמרני או אגרסיבי בסרטן הערמונית בסיכון נמוך עד בינוני.
מתוצאות מחקר Q-SYMBIO שהוצגו במהלך כנס ה-Heart Failure Congress מטעם ה-European Society of Cardiology Heart Failure Associoation, עולה כי לתוספי קו-אנזים Q10 השפעה משמעותית על התוצאות הקליניות בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית. החוקרים מדווחים כי שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג'וריים, מדד הכולל אשפוזים לא-מתוכננים בשל החמרת אי-ספיקת לב, תמותה קרדיווסקולארית וצורך בהשתלת לב דחופה ותמיכה מכאנית, עמד על 14% בחולים שטופלו ב-CoQ10, בהשוואה ל-25% בחולים שטופלו בפלסבו, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p=0.003). שיעורי התמותה מכל-סיבה היו גם הם נמוכים יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הפלסבו (9% לעומת 17%, p=0.01). בנוסף, החוקרים מדווחים כי שיעור האשפוזים עקב אי-ספיקת לב ושיעורי התמותה הקרדיווסקולארית היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי CoQ10 הינו נוגד חמצון המעורב בייצור אנרגיה תאית. ההשערה היא כי בחולי אי-ספיקת לב עם חסר מדיד ברמות האנזים, תתכן תועלת לטיפול זה. מדגם המחקר כלל 202 חולים, שחולקו באקראי לקבוצת התערבות שכללה מתן CoQ10 ו-218 חולים שחולקו באקראי לקבוצת פלסבו. כל החולים במחקר סבלו מאי-ספיקת לב בדרגה בינונית עד חמורה (NYHA בדרגה 3 או 4) וקיבלו טיפול תרופתי סטנדרטי. מקטע הפליטה הממוצע של החולים עמד על 31%, והגיל הממוצע עמד על 62 שנים. בתוך שלושה חודשי טיפול, החוקרים זיהו מגמה לפיה חלה ירידה בערכי N-terminal Pro-B-Type Natriuretic Peptide. השיפורים הקליניים בשיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג'וריים זוהו לאחר שנתיים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה למטופלים בפלסבו. בנוסף, ב-44% מהחולים שטופלו בקו-אנזים Q10 חל שיפור בדרגת NYHA, בהשוואה ל-45% מהמטופלים בפלסבו (p=0.047).
במטופלים בני 35 או צעירים יותר הסובלים מ- ST-segment-elevation MI (STEMI) חריף, נראה כי לעישון השפעה גדולה במיוחד בהשוואה לקבוצות גיל מבוגרות יותר, כך לפי מחקר שפורסם ב- JAMA Internal Medicine.
המחקר נערך באוניברסיטת מישיגן ועולה ממנו כי עישון הסיגריות שכיח במטופלים העוברים PCI לטיפול ב-STEMI מכל שכבות הגיל בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אך כי במטופלים צעירים שעוברים PCI הסבירות לעישון גבוהה פי 11. כמו כן נמצא כי שכיחות העישון בקרב מטופלים עם STEMI יורדת ככל שעולה הגיל. החוקרים מעריכים כי הורדת שיעור המעשנים ל-12% תביא למניעה של מאות מקרי STEMI בשנה רק במדינת מישיגן עצמה.
החוקרים ניתחו מידע שנאסף בין 2012-2010 ב-44 בתי חולים במישיגן המשתתפים במאגר -BMC2 (Blue Cross Blue Shield of Michigan Cardiovascular Consortium), שכולל מטופלים שעוברים PCI בבתי חולים שאינם פדרלים בארצות הברית. הם מצאו כי השכיחות של המעשנים בין קרוב ל-6900 מטופלים שעברו PCI בגלל STEMI היתה למעלה מ-46%, יותר מכפול משיעור המעשנים באוכלוסיה הכללית. בקבוצת הגיל 18-34, יחס הסיכויים שאדם יעשן היה פי 11.4 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית; שיעור המעשנים היה גבוה באופן מובהק בכל קבוצות הגיל בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, אך ניכר כי היתה ירידה עקבית בכל 4 שנות גיל : פי 8.9 בקבוצת הגיל 35-39, לעומת פי 2.7 מהאוכלוסיה הכללית בקבוצת הגיל 65 או יותר.
החוקרים מסכמים כי יש צורך לעודד הפסקת עישון כחלק ממאמץ המניעה של אירועים או מחלות קרדיווסקולרים, תוך התמקדות דווקא בקבוצות הגיל הצעירות.
התועלת של צריכת סידן בהיקף של גראם ליממה (J Clin Endocrinol Metab.) .
מתוצאות מחקר קנדי חדש עם מעקב של למעלה מ-10 שנים עולה כי צריכת סידן בהיקף של עד 1,000 מ"ג ליום, ממזון או תוספי סידן, צפויה תועלת הגדולה מהנזק האפשרי. עם זאת, הממצאים היו משמעותיים רק בנשים ולא בגברים.
החוקרים מצאו כי בנשים שנטלו תוספי סידן במינון של עד 1,000 מ"ג ליום, בניגוד לאלו שלא נטלו תוספים, נרשמה ירידה בשיעורי התמותה. כמו כן, זוהתה מגמה דומה באלו שצרכו סידן ממקורות תזונתיים, ללא תוספים.
הממצאים החיוביים חשובים, בעיקר לאור תוצאות מחקר קודם שרמזו לעליה בסיכון לאירועים לבביים ומוחיים. התוצאות עולות בקנה אחד עם ממצאי מחקר Women's Health Initiative, שהדגימו גם כן ירידה קלה בתמותה מכל-סיבה עם צריכת סידן, ועם תוצאות מחקר Iowa Women's Health Study.
מדגם המחקר כלל 9,033 גברים ונשים מהקהילה, שלקחו חלק במחקר Canadian Multicenter Osteoporosis Study, במטרה לקבוע את הקשר בין הצריכה הכוללת של סידן וויטמין D ובין שיעורי התמותה מכל-סיבה. במהלך מעקב בן עשר שנים תועדו 160 מקרי תמותה. בקבוצת הנשים בלבד זוהתה תועלת אפשרית לצריכה רבה יותר של סידן, עם יחס סיכון של 0.95 עם כל עליה של 500 מ"ג בצריכת הסידן היומי, וללא עדות להטרוגניות לפי המקור לסידן. השימוש בתוספי סידן לווה גם כן בשיעורי תמותה נמוכים יותר, עם יחס סיכון של 0.78 בנשים שנטלו תוספי סידן, בהשוואה לאלו שלא נטלו את התוספים.
החוקרים ממליצים לנסות לצרוך סידן תחילה ממקורות תזונתיים, ומציינים כי ליטר חלב מכיל כ-800 מ"ג סידן. במידה והדבר אינו אפשרי, לאלו מהנשים שאינן סבילות לחלב או למוצרי חלב, או בשל הפרעות ספיגה, אין כל בעיה לדעתם במתן תוספים אלו במינון של עד 1,000 מ"ג ליום.
מטופלים רבים הסובלים מדלקת פרקים שגרונית (RA , rheumatoid arthritis ) לא מקפידים על נטילת התרופות במינונים שנרשמו להם. רק חמישית מהמטופלים נוטלים לפחות 80% מהמינונים שנרשמו, לפי מחקר חדש שפורסם ב- Arthritis & Rheumatism.
מטרת המחקר היתה לכמת את מידת ההקפדה וההתמדה של מטופלים בנטילה של תרופות דרך הפה לטיפול בRA , באמצעות בקרת תרופות אלקטרונית. המטופלים היו מעוטי יכולת מרקע אתני מגוון והחוקרים ניסו להעריך את ההשלכות של חוסר ההתמדה בנטילת התרופות. 107 מטופלים שסבלו מ-RA השתתפו במחקר העוקבה הפרוספקטיבי שארך כשנתיים. המטופלים הסכימו לניטור של נטילת התרופות ל-RA שנרשמו להם, באמצעות מערכת בקרה; הקפדה על נטילה של DMARDs (disease-modifying antirheumatic drugs) ופרדניזון נקבעה לפי אחוז הימים (או שבועות, במקרה של נטילת methotrexate) בהם המטופל לקח את המינון הנכון של התרופה שנרשמה לו. תפקוד המטופלים נבחן פי שאלון הערכת הבריאות המותאם, פעילות המחלה נבחנה לפי ה-DAS28 (ציון פעילות המחלה ב-28 מפרקים), איכות החיים הקשורה לבריאות וכן הנזק הרדיוגרפי כפי שנמדד על ידי שיטת Sharp/van der Heijde. החוקרים מצאו כי ההקפדה וההתמדה בנטילת הטיפול, כפי שנקבעה לפי שיעור המינונים הנכונים שניטלו, היתה 64% עבור DMARDs ו-70% עבור פרדניזון. רק 21% מהמטופלים (23) השיגו התמדה ממוצעת ל- DMARDs הגדולה או שווה ל-80%. המטופלים הללו השיגו ציונים טובים יותר באופן מובהק ב-DAS28 במשך שנות המעקב מאשר אנשים שהקפידו פחות על נטילת התרופות (3.28 מול 4.09 עם p=0.02). המדדים הרדיוגרפיים היו גם הם גרועים יותר במטופלים שהקפידו פחות על נטילת התרופה הן בתחילת המחקר וכן לאחר שנה.
מתוצאות נתוני מחקר PREDIMED, שהוצגו במהלך כנס ה-European Atherosclerosis Society, עולה כי הקפדה על דיאטה ים תיכונית מביאה להאטת התקדמות נגעים טרשתיים בעורקי התרדמה. החוקרים מדווחים כי חלה האטה בהתקדמות נגעים טרשתיים בעורקי התרדמה עם דיאטה ים תיכונית שכללה אגוזים, ואילו בקבוצת ההתערבות השנייה, שכללה תוספי שמן זית, לא חל כל שינוי מובהק.
מחקר PREDIMED הינו מחקר גדול להערכת מניעה ראשונית, במסגרתו חולקו באקראי 7,447 חולים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם (אך ללא מחלת לב וכלי דם), לקבוצת ביקורת (כולל המלצה להפחתת שומן בתזונה) או קבוצת התערבות (דיאטה ים תיכונית), עם תוספי שמן זית או אגוזים (אגוזי מלך, אגוזי לוז ושקדים). לאחר 4.8 שנים, הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מג'וריים (אוטם לבבי, אירוע מוחי, תמותה קרדיווסקולארית) ירד ב-30% בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
בניתוח הנתונים האחרון, החוקרים בחנו את נפח הנגע הטרשתי והעובי המקסימאלי והממוצע של שכבת אינטימה-מדיה בעורק התרדמה (ICA-IMT או Internal Carotid Artery Intima Media Thickness). בקבוצת הביקורת נכללו 61 משתתפים, 57 שהקפידו על דיאטה ים תיכונית עם תוספי שמן-זית ו-46 שהקפידו על דיאטה ים-תיכונית עם אגוזים, שעברו בדיקות אולטרה-סאונד של עורקי התרדמה בתחילת המחקר ולאחר מינימום של שנתיים תחת הדיאטה שנבחרה. לאחר תקנון למשך הזמן תחת הדיאטה ושינויים בשימוש או במינון סטטינים, החוקרים זיהו ירידה משמעותית בנגע הטרשתי בעורקי התרדמה בקבוצת ההתערבות המשולבת שכללה דיאטה ים-תיכונית עם אגוזים, אך לא בקבוצת ההתערבות שכללה דיאטה ים תיכונית עם שמן זית. דפוס דומה תועד הן בעובי הממוצע והמקסימאלי של ICA-IMT. החוקרים מסכמים כי ניתן לקבוע כי נמצאה התקדמות בטרשת בקבוצת הביקורת, עיכוב בהתקדמות הטרשת בקבוצת המטופלים בשמן זית, ונסיגה קלה באלו שאכלו אגוזים.
בהצהרת עמדה חדשה מטעם ה-American Academy of Sleep Medicine ממליצים המומחים כי בכל החולים עם יתר לחץ דם או סוכרת תושלם בדיקה להערכת דום נשימה בשינה. לדברי החוקרים, בחולים עם סוכרת מסוג 2 ויתר לחץ דם קיימת שכיחות גבוהה יותר של דום נשימה חסימתי בשינה, בהשוואה לאוכלוסיות אחרות, ועל כן יש להשלים דיון בנגע לסיכון לדום נשימה עם מומחה לשינה. האבחנה והטיפול בדום נשימה בשינה ממומחה לשינה צפויה להביא לשיפור במצבים אלו, כולל שיפור הרגישות לאינסולין, ערכי לחץ דם ושומנים בדם. החוקרים מדווחים על נתונים לפיהם היענות טובה לשימוש במכשיר CPAP (Continuous Positive Airway Pressure) הביאה לשיפור איזון רמות הסוכר בדם בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה וסוכרת מסוג 2. המחקר כלל 13 חולים, בגיל ממוצע של 54 שנים, עם מדד מסת גוף ממוצע של 39.2 ק"ג למטר בריבוע, ערכי HbA1c של 7% ודום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה (מדד Apnea Hypopnea Index של 30 ומעלה). תשעה חולים חולקו באקראי לטיפול אופטימאלי ב-CPAP וארבעה לטיפול דמה.
המשתתפים בשתי הקבוצות בילו לילה במעבדת שינה. היענות אופטימאלית לשימוש ב-CPAP נבחנה תחת השגחה עם בדיקת שינה.
החוקרים מדווחים כי עם שימוש אופטימאלי ב-CPAP, רמות הסוכר הממוצעות במהלך 24 שעות היו נמוכות ב-11.3 מ"ג לד"ל (142.8 לעומת 131.5 מ"ג לד"ל, p=0.038), ותגובת ערכי סוכר לאחר ארוחת בוקר הייתה נמוכה ב-19.9 מ"ג לד"ל (164.9 לעומת 145 מ"ג לד"ל, p=0.028). לטיפול אופטימאלי ב-CPAP הייתה גם השפעה חיובית על תופעת השחר (Dawn Phenomenon) – עליה מוקדמת בבוקר בערכי הסוכר בדם המופיעה בחולים עם סוכרת מסוג 2, למרות צום מתמשך. היקף ההשפעות המועילות של CPAP תורגם לירידה של 0.5% בערכי HbA1c, דומה לתועלת המתקבלת עם התרופות הפומיות הנפוצות בשימוש.
ע"פ מחקר חדש מ-JACC המבוסס על מימצאי רג'יסטרי ארצי מדנמרק שבו השתתפו כ-12,000 מטופלים עם אבחנה של פירפור פרוזדורים (AF) ואשר התאשפזו במהלך תקופת המעקב על רקע של אוטם שריר הלב (MI) או צינתור מילעורי - (PCI) הטיפול האנטיתרומבוטי הדואלי הכולל קלופידוגרל ונוגד קרישה מסוג וורפרין נראה כמספק ועדיף בהשוואה לטיפול המשולש הכולל גם אספירין. המחברים מציינים שהמימצאים שלהם מצביעים על עדיפות לטיפול דואלי על אף שההמלצות המקובלות לקבוצת מטופלים זו היא טיפול משולש. במאמר מערכת מציין ד"ר מרקוביץ כי לא ניתן להשליך מהמימצאים הללו לגבי נוגדי הקרישה החדשים מקבוצת החוסמים הישירים של התרומבין ופקטור Xa , אך סביר ששילוב נוגדי הקרישה הללו עם טיפול נוגד טסיות דואלי יגרום ליותר דימומים מאשר תועלת במניעת אירועים איסכמיים. במחקר נכללו 12,165 מטופלים עם AF אשר אושפזו בשל MI או PCI. כ-61% מהם היו גברים והגיל הממוצע היה 75 . כשני שליש מהם נטלו טיפול אנטיתרומבוטי משולש בתחילת המעקב, ו-38.3% קיבלו טיפול נוגד קרישה פומי.
יחסי הסיכון בהשוואה לטיפול אנטיתרומבוטי משולש של נוגד קרישה וקלופידוגרל היו 0.87 לתמותה מכל סיבה, 0.69 לתמותה קרדיווסקולרית ו-0.78 לסיבוכי דמם.
נתונים אלה היו עקביים עם מחקר ה-WOSET שכלל פחות מטופלים אך היה פרוספקטיבי ואקראי. ד"ר מרקוביץ מסכם במאמר המערכת שלאור המימצאים בשני המחקרים הללו נראה שטיפול דואלי של נוגד קרישה ונוגד טסיות מסוג קלופידוגרל הוא בטוח יותר (מבחינת דימומים) ואפקטיבי לפחות במידה שווה לאסטרטגיית הטיפול המשולש בחולים אלה.
|
דליפה בצנרת? טכנולוגיית השירוול מאפשרת תיקון צנרת במרחקים ארוכים ללא חפירה ובכך מפחיתה משמעותית את עלויות התיקון.
כולנו יודעים שעבודות אינסטלציה משמעותיות, ובייחוד החלפת צנרת, כרוכות בעבודה מסובכת, שלרוב מביאה לפגיעה משמעותית באיכות החיים של כל דיירי הסביבה. לרוב, בעת עבודות אינסטלציה מורכבות, קו המים בסביבת העבודות מנותק לזמן לא קצר, ולכן דיירי הסביבה אינם יכולים להשתמש במים בעת התיקון. יתרה מזאת, החלפת צנרת כרוכה במפגעים סביבתיים רבים כמו הרמת רצפות, מדרכות, כבישים וכדומה. מלבד המטרד לדיירי הסביבה, עבודת החלפת צנרת כרוכה גם בעלויות גבוהות מאוד.
בשנים האחרונות התפתחו מספר שיטות חדשניות המאפשרות תיקון צנרת פגומה ללא חפירה, ובראשם שיטת ה"שירוול". שיטה זו מאפשרת תיקון ושיקום צינורות מים ארוכים, תוך פגיעה מינימלית בסביבה והקטנת זמן הטיפול.
טכנולוגיית השרוול קיבלה את שמה מהמילה שרוול. הטכנולוגיה מבוססת על החדרת שרוול ארוך, עשוי מבד פולמרי מיוחד, חזק ואטום. השרוול ספוג בדבק אפוקסי, והוא מוחדר אל הצינורות דרך אחד מפתחי הצינור, כך שנמנע נזק סביבתי רב.
לאחר החדרתו אל הפתח, השרוול נדחף לאורכו של הצינור החדש באופן רציף וחלק, והדבק האפוקסי מדביק את השרוול לצינור עצמו. לסיום התהליך, מוזרמים מים חמים שמייבשים את הדבק על גבי הצינור, ולמעשה הופכים את הצינור והשרוול למקשה אחת.
חשוב לציין כי טרם ביצוע פעולת החדרת השרוול, מתבצעת עבודת הכנה מדוקדקת, הדורש מיומנות גבוהה של בעלי מקצוע מנוסים. כך, תוואי הצינור מצולם, מוודאים כי אין בו מכשולים שעלולים להפריע להתקדמות השרוול ומזיזים אותם במידה והם קיימים.
שיקום קווי צנרת ארוכים בטכנולוגיית השירוול לא רק מאפשרת שיקום תוך מינימום פגיעה בסביבה, אלא מייצרת תוצאות טובות וחזקות במיוחד, עד פי 98 יותר חזקות מהצינור המקורי. כך, שיטה זו לא רק מתקנת את הצינור, אלא גם מבטיחה כי הוא יהיה עמיד במיוחד, וכי לא יידרש תיקון נוסף בזמן הקרוב.
|
$ 3.576€ 4.0099 עמוד הבית חדשות בטחון הטרור השקט: כמה יהודים נפצעו השבוע?
יהודי נרצח ותשעה נפצעו בתוך למעלה מ-100 אירועי טרור שביצעו השבוע ערבים כנגד יהודים, כך על פי רשימת הטרור המתעדכנת ביומן האינתיפאדה המושתקת של הקול היהודי.
בפיגוע דריסה בצומת עפרה השבוע, נרצח אלחי טהרלב הי"ד, בן 20 מהישוב טלמון שבבנימין. חייל נוסף נפצע בפיגוע באורח קל. המחבל, ששוחרר בעבר ממאסר על עבירות בטחון בכלא, דרס את השניים ונעצר ללא שנפגע.
בפיגוע דקירה ברחוב הגיא בעיר העתיקה בירושלים נפצעו שני יהודים שצעדו ברחוב. במהלך מרדף אחר המחבל, נדקר לוחם מג"ב. חבריו ביצעו ירי לעבר המחבל והוא חוסל. כמו כן, ערבי ניסה השבוע לדקור כוח צה"ל במחסום סמוך לקלקיליה ופעמיים השבוע נתפסו ערבים חמושים בסכינים סמוך למערת המכפלה.
ביום חמישי ביצעו ערבים שני פיגוע ירי, אחד לעבר כוח צה"ל סמוך לישוב פסגות ואחד לעבר אוטובוס בצומת הערבה. לאוטובוס נגרם נזק ועמדה בפסגות אותרו קליעים. בשני האירועים ב"ה לא היו נפגעים. מוקדם יותר השבוע ביצעו ערבים פיגוע ירי לעבר הישוב שבי שומרון. גם אז אותרו פגיעות סמוך לישוב וב"ה לא היו נפגעים. בצומת תפוח נתפס ערבי שהסליק אקדח ברכבו.
בהתפרעויות בכפר נעלין נפצע חייל באורח קל וחייל נוסף נפצע בהתפרעויות בג'ילזון. שוטר נפצע מבקבוק תבערה שהשליכו ערבים בשכונת עיסוויא בירושלים. בכביש עוקף חוסאן נפצעה נוסעת ונוסעת נוספת נפצעה מאבנים שיידו ערבים לעבר רכבה בא-טור בבירה.
21:27 פיגוע ירי: ערבים ירו לעבר הישוב שבי שומרון. זוהו פגיעות.
|
העיתונאי, שדרן הרדיו ופרשן הספורט, רון קופמן, הושעה היום (ב') מעבודתו בתחנת רדיו ללא הפסקה בה הוא משדר בתכנית הספורט מדי ערב, לאחר שתקף בבוטות את שרת התרבות והספורט מירי רגב. השעייתו של קופמן מגיעה לאחר תלונות רבות שהגיעו לנציב תלונות הציבור של הרשות השנייה דוד רגב, שפנה בעקבות זאת למנכ"ל התחנה אור צלקובניק שהחליט כאמור להשעות את השדרן שידוע בהתנהגותו הבוטה.
בין דבריו של קופמן, אותם אמר בתכנית ששודרה אמש (א'): "רגב היא בורה, טיפשה, כמה טמטום יש באישה אחת? הופכת את הספורט הישראלי לסניף של מרכז הליכוד. היא פשוט נחותה, זה שהיא הולכת לבד – זה נס..."האולימפיאדה היא מקום של ספורט. באולימפיאדה הבהמה הזאת מירי רגב היא כלום. אני מתבייש בבהמה הזאת".
זו לא הפעם הראשונה שרגב מותקפת בצורה קשה בתקשורת הישראלית על דעותיה אך ככל הנראה הפעם הצליח קופמן להגזים גם מעבר להתנהלות המשפילה הרגילה כלפי השרה.
רדיו ללא הפסקה והשדרן סירבו להגיב לדברים והסבירות היא שקופמן יאלץ להתנצל בפני רגב על הדברים כדי לחזור לתכניתו הרגילה.
גם אני לא ליכודניקית אני "יש עתיד "
דווקא על זה מדיחים? בסה״כ תגובה אמיתית נכונה ומדודה.
האידיוט הזה שנים נואם בפה מלוכלך על כל מי שהוא לא.
על ספרדים, חרדים, דתיים, ימניים.
אבל רק עכשיו שהוא העיז לדבר על השרה מעיפים אותו.
מירי רגב יא בהמה!
מירי יא בהמה!
מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה! מירי רגב יא בהמה!
זה מה שיצא לך???
ישבת כל היום וזה התגובה היחידה שהצלחת להנפיק????
האם התנצלות תחזיר אותו??
השתגעתם , מחר יבוא מטומטם חדש או ישן כמו שדרנים נוספים בתחנה זו ישפריץ כל מה שבא לו, יתנצל ויחזור למושבו !?
אסור בשום פנים להחזיר אותו, להעיף אותו לכל הרוחות.
|
קפה פולה - בית קפה נעים, שקט ואלגנטי המגיש מבחר מאכלים אתניים וישראלים.
התפריט העשיר מציע מנות מסוגים שונים לבחירת הסועדים, החל מסלטים טריים וסלטים מוקפצים, ברוסקטות, קישים וסנדוויצ'ים, המשך במנות גריל וכלה במנות מהמטבח הפרסי המלוות בשלל תוספות חמות. לצד המנות המגוונות תיהנו ממבחר מתוקים עשיר המוצג במקרר.כל המנות מוקפדות ואסתטיות ונעשות במקום תוך כדי הקפדה על טיב המזון וטריותו.
בפולה קפה ניתן ליהנות מארוחות בוקר עשירות, מעסקיות מפנקות ומתפריט ביסטרו המוגש בשעות הערב במהלך כל ימות השבוע, כולל בשבת בבוקר.
בין המנות המומלצות: מבחר עשיר של המבורגרים מבשר אנטרקוט וטלה, כבד עוף מוקפץ ביין קברנה עם פטריות ובצל, סלט תאילנדי עם רצועות עוף מוקפצות, בצל, פטריות ותרד ברוטב סויה ודבש על מצע אורז לבן, קבב טלה בתוספת מג'דרה עם טחינה וסלט ירקות, מניפת אנטרקוט - אנטרקוט צלוי, פרוס דק על הגריל מוגש בתוספת חמה וסלט ירקות ומנות טאפאס שונות.
השילוב הנפלא של אוירה רומנטית לאור נרות, ישיבה במרפסת המשקיפה לגן, תפריט מגוון וחניה מקורה,שעתיים ראשונות חינם ומהשעה השלישית 5 ש"ח הופכים את פולה למקום בילוי מקסים ומושך.
|
"נודע ביהודה אלוקים, בישראל גדול שמו" (תהלים עו:ב(. שלטון זר לעולם לא יקום בישראל, כי "נודע ביהודה אלוקים". ובע"ה נגיע ליום שגם "בישראל גדול שמו", לאחר שייוודע ביהודה אלוקים.
בשבת זו, עם ישראל יתכנס בבתי הכנסיות ויקרא בפרשת בשלח שבני ישראל יצאו "ביד רמה" משעבוד לחירות. אך עדיין לא נגמר הסיפור עם מצרים. אומר ה' למשה (שמות יד:ד): "וחזקתי את לב פרעה... וידעו מצרים כי אני ה'". כל מטרת יציאת מצרים הייתה להוכיח לפרעה גס הרוח והגאוותן שאמר "לא ידעתי את ה'", "מי ה'", שהוא עוד ידע ויראה מי ה'.
"ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו" (שמות יד:יז) - כשהקב"ה פורע מן האומות, שמו מתגדל באומות. "נודע ביהודה אלוקים... שמה שבר רשפי קשת" (תהלים עו:ב,ד) - כאשר שוברים את הקשת והמגן של האויב על ידי ממלכתיות יהודית וריבונות יהודית, כאשר שוברים את האויב, אז "נודע ביהודה אלוקים", ושמו מתגדל ומתקדש בעולם. אך ח"ו כשזה הפוך, כשפחד נפוץ בתוכנו, כשיהודים מפחדים, אין חילול השם גדול מזה.
אנו חיים בתקופה שבה דופק המשיח על הדלת ואומר: 'פתחו לי, אני רוצה להיכנס'. אך בצד השני עומדים יהודים גמדים, ננסים, ואומרים (שר החוץ, לא איש שמאל, "ביתר מגב ריקבון ועפר..."): 'איננו צריכים לשנות דבר'. צנחנים צעקו על [ראש הממשלה] שמיר שהוא לא יודע מה קורה כאן, והוא דיבר אתם על פשרות. הם מכינים את ההחזרה של יהודה ושומרון. פרס היה פגר מת, ושמיר החיה אותו כדי שתהיה לשניהם ממשלה.
המדינה בוערת. אנחנו מחויבים לקדש שם ה'. אנחנו יודעים מהי הבלגה משנות המנדט הבריטי. טענו המנהיגים דאז: טוהר הנשק, הבלגה. הבלגנו. הערבים רצחו, ואנחנו הבלגנו. בשנים תרצ"ו-תרצ"ח יהודים נרצחו יום יום, והמנהיגים הבליגו. קם יהודי בשם דוד רזיאל - היום הוא גיבור האומה, אפילו יש יישוב, בול ורחובות על שמו - והוא הרכיב פצצה, שם אותה בקרטון, והניח אותה בעיר העתיקה. עשרים ושבעה ישמעאלים הלכו לעולמם - כן ירבו. והוא עכשיו גיבור האומה. בזמנו אמרו עליו "טרוריסט", "פאשיסט", אולי גם "גזען". אך הערבים למדו לקח. "הבא להורגך השכם להורגו" (ברכות נח.). זה לא כהנא, זה תורת ה'. "כל המרחם על האכזרים...". איזו ממשלה יכולה לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" (דברים כא:ז)? יש שני שותפים לרצח - הערבים והממשלה.
רצוני, תקוותי, חלומי ותפילתי - שלא יהיה צורך במדינה נוספת; שממשלת ישראל תקום ותבין מעצמה שאנו חיים במצב של אבסורד. אבל אם מדינת ישראל אינה רוצה בחלק מארץ ישראל, היא תקבל את מדינת יהודה.
"לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת" (בראשית טו:יח) - הבטחת הארץ לאברהם אבינו. ארץ קדושה לעם קדוש, ארץ סגולה לעם סגולה. אין לנו זכות על הארץ הזאת, אלא חובה. אדם יכול לוותר על זכותו, אבל לא על חובתו. הרמב"ן כתב (בהוספות לספר המצוות לרמב"ם, עשה ד): "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה... ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות... מלחמת מצווה". אסור לוותר על אף שעל של ארץ הקודש, וזה איסור דאורייתא. כשיצא יואב למלחמה עם עמון, והאויבים כיתרו אותו, אמר לאחיו אבישי (שמואל ב י:יב): "חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלקינו...", ופירש הרד"ק: "'ערי אלקינו' - שלא יכבשו אותם מידינו, שאם יכבשו אותם, לא יהיו ערי אלקינו אלא ערי אלהים אחרים". הארץ שייכת לקב"ה, והיא אדמת קודש, וברגע שיהודי מפקיר אותה, היא כבר לא אדמת אלוקינו אלא אדמת אלוהיהם.
יפתח הגלעדי היה שופט (לא שופט כבימינו), והיה גדול בדורו - "יפתח בדורו כשמואל בדורו". הוא שמע שבני עמון באים להילחם עם ישראל, ושלח אליהם שליח (שופטים יא:יב): "מה לי ולך" - הרי אנו רוצים שלום... עמון ענה לו: "כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים ועתה השיבה אתהן בשלום..." - ממש כמו ערפאת, שטחים תמורת שלום. הוא לא דיבר על סיני או על יהודה ושומרון, אלא על הגדה המזרחית של הירדן. בוודאי היו ארבעים אלף שהפגינו בכיכר מלכי ישראל בקריאה לוותר לעמון... אבל יפתח ענה לו: "הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש, ואת אשר יוריש ה' אלקינו לנו אותו נירש", והלך למלחמה, כי לא מוותרים על שום חלק של ארץ ישראל.
אברהם אבינו נענש כי כרת ברית עם אבימלך מלך פלשתים. אמר אבימלך לאברהם (בראשית כא:כג): "ועתה השבעה לי... ועם הארץ אשר גרתה בה". אומר המדרש (בראשית רבה נד:ד): "אמר לו הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני - חייך שאני משהה בשמחת בניך ז' דורות. אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני - חייך כנגד כן הורגים מבניך שבעה צדיקים, ואלו הן: חפני ופנחס ושמשון ושאול וג' בניו. אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני - כנגד כן בניו מחריבין מבניך ז' משכנות, ואלו הן: אוהל מועד וגלגל נוב וגבעון ושילה ובית עולמים תרין. אתה נתת לו ז' כבשות בלי רצוני - כנגד כן ארוני חוזר בשדה פלשתים ז' חדשים". והרשב"ם שם כתב: "חרה אפו של הקב"ה על זה, הרי ארץ פלשתים הוא בכלל גבול ישראל". ואם בארזים נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי שמיר [ראש הממשלה]!
יש הטוענים: הרי ביום הכיפורים אדם שהוא חולה מסוכן, מותר לו לאכול; קל וחומר שפיקוח נפש דוחה שטחים. אך האם כל הרבנים שחושבים כך, חושבים כך גם על הכותל ועל בני ברק?! בהלכה יש מצווה הנקראת "מלחמת מצווה" - חובה לצאת למלחמה. כתב הרמב"ם (הלכות מלכים ה:א): "ואיזו היא מלחמת מצווה... שבעת העמים, ועזרת ישראל מיד צר שבא עליהם". זה על פי הירושלמי בסוטה (פ"ז). יש מצווה לצאת למלחמה. איזה היגיון יש לומר שפיקוח נפש דוחה מלחמה, והיא אינה מצווה אלא אם כן אין סכנה? אלא, פיקוח נפש דוחה את כל המצוות חוץ מזאת, כי אותן ניתן לקיים כשאין סכנה, אך מצווה זו בעצם מהותה היא מסוכנת. אם תאמר שפיקוח נפש דוחה מצווה זו, עקרת מצווה מדאורייתא. וכך כותב ה"מנחת חינוך" (מצווה תכה): "נהי דכל המצוות נדחות מפני סכנה, מכל מקום מצווה זו דתורה ציוותה ללחום בהם, וידוע דתורה לא תסמוך דינים על נס, ובדרך העולם נהרגים משני צדדים בעת המלחמה, מכל מקום חזינן... דחויה סכנה מן התורה במקום זה".
היה לנו חזון של שיבת ציון. יצאנו מהבושה ומהפחד של הגלות, וחזרנו לארצנו עם גאווה לאומית. ועכשיו יהודים מפחדים ללכת לכותל. זו בושה וחרפה לנו. היום בירושלים יסדנו את המדינה היהודית, מדינה יהודה.
|
מדען מטורף ובעל חברת "פלאנט אקספרס"
פרופסור יוברט ג'. פארנסוורת' (אנגלית: Hubert J. Farnsworth; 9 באפריל 2841) הוא דמות בדיונית של מדען וממציא בסדרת האנימציה פיוצ'רמה. בעליה הזקן במיוחד של חברת פלאנט אקספרס - חברת המשלוחים בה עובדות הדמויות הראשיות ובהן הדוד רבא-רבא-רבא-וכן-הלאה (ובנוסף קרוב המשפחה החי היחיד) שלו, פיליפ ג'יי פריי.
הגם שהדבר לא נאמר מעולם, הוא חייב להיות צאצאו של אחיו היחיד של פריי, יאנסי פריי הבן, עם זאת, כיוון שהתגלה שפריי הוא סבא שלו עצמו (ולכן של יאנסי) בעקבות מסע בזמן בו נטל חלק במהלך הסדרה, הרי שפארנסוורת' הוא גם צאצא ישיר של פריי.
הפרופסור מצטייר כ"מדען המשוגע" (תואר אותו אישר בעצמו מספר פעמים). הוא קרוי על שמו של ממציא הטלוויזיה פילו פארנסוורת' כששמו הפרטי הוא שמו של יוברט דרייפוס, מרצה לפילוסופיה מברקלי, שאריק קפלן, אחד הכותבים והמפיקים של תחילת הסדרה, היה מתלמידיו. הוא סנילי, מופרע, בלתי צפוי ונוטה לסתור את עצמו. בעל תשוקה וכשרון ליצירת "מכשירי יום הדין" ומהוה סכנה תמידית לעצמו, לעובדיו וליקום בכלל. יקום מקביל אחד לפחות הועמד בסכנה עקב המצאותיו.
|
→ פוטרתי וחתמתי על ויתור – האם תקף?
תמ"א 38, המעודדת דיירים לחזק את בתיהם מפני רעידות אדמה, יכולה להשתלם גם לתושבים וגם לקבלנים, אם עושים זאת נכון. איך הופכים זכויות בנייה על הנייר לבניין מחוזק, מעלית חדשה ולובי מפואר, ולא נופלים במהמורות שבדרך?
יום אחד התקשרה אליהם נציגת חברת "לי לא יוצא מזה כלום", ביקשה 60 שניות מזמנם, והודיעה להם ש"לי לא יוצא מזה כלום" החליטה להעניק להם במתנה מרפסת שמש, ממ"ד, מעלית לבניין, לובי מפואר ושיפוץ חיצוני לבניין… "תארו לעצמכם", סיכמה, "שערך דירתכם יעלה כל כך עד שתוכלו למכור אותה במחיר הרבה יותר גבוה ממה שפרסמתם!".
במסגרת התמ"א, תוענקנה זכויות בניה נוספות לבניין שיחוזק בפני רעידות אדמה. למעשה, המדינה תשלם לאזרחים המחזקים, אך במקום תשלום כספי, היא תעניק להם זכויות בנייה נוספות שלא היו להם קודם לכן. האזרחים ימירו את הזכויות שנתנה להם המדינה באמצעי מימון, שיאפשר להם לחזק את הבניין… נשמע מסובך? לא כל כך.
בתמורה לשירותי החיזוק והשיפוץ, תקבל החברה, במקום שכר עבודה, את היחידות הנוספות שייבנו. כך, הבניין יחוזק וישופץ, הקבלן ימכור את יחידות הדיור ברווח – וכולם ייצאו מסופקים.
– אם למשל הדייר חושש מהשיפוצים המאסיביים שיארכו זמן רב (לכלוך, רעש) – ניתן לסכם איתו שאחד התנאים לחתימת ההסכם מול הקבלן יהיה, שהקבלן יעבוד בשעות הבוקר בלבד ויפנה תדיר את הפסולת.
– אם יש לדייר למשל שוכר שמסרב לתכנית והודיע שיעזוב בגללה, נסו להציע לו שהקבלן ישתתף בהפחתת שכר הדירה של השוכר לתקופה מסויימת, וכך הדייר יוכל לשכנע את השוכר להישאר, והכנסתו מהשכירות לא תיפגע.
זכרו – אין עליכם שום חובה חוקית לשכור שירותי קבלן בעסקת בארטר! אפשר גם לשלם לקבלן תמורת חיזוק ושיפוץ הבניין ובניית יחידות הדיור החדשות. במקרה זה הדירות, או ההכנסה מהן, תישארנה בבעלות הדיירים ותחולקנה ביניהם. העניין היחיד הוא שכאן יש צורך בגיוס הכספים הרבים הנדרשים לבנייה ולחיזוק, שזה בדיוק מה שנחסך מכם בעסקת הבארטר, וזהו יתרונה הגדול.
אך כפי שכל ישראלי יודע משחר ינקותו, "חפש את ה-catch" הוא לא שם של משחק קופסא, ובתמ"א 38 – המהמורות בדרך למעלית בחינם הן לא מעטות, כפי שפירטתי לעיל. זו גם הסיבה לכך ש"ז'ניות" למיניהן לא ממהרות להסכים לתכנית, וקשה שלא להבין את החתן החששן של ז'ניה.
פורסם לראשונה בערוץ הכלכלה של ynet ביום 31.07.09.
פורסם בקטגוריה "חוזה לך ברח" / מתוך הטור ב-YNET, חוזים, נדל"ן, עם התגים נדל"ן, תכנית מתאר ארצית, תמ"א 38. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.
כתבה מעניינת מאד. תודה. יש לי שאלה – מה קורה כאשר לכל דייר בקומה 3 שייך חלק מסויים שרשום על שמו בטאבו.(חלק פרטי עם זכויות בנייה נגיד של 60 מטר שכל דייר יכול לבנות).
במידה דיירי הבניין כולם מסכימים לתמ"א 38 מה קורה לדיירים בעלי הזכויות הנ"ל. האם יש אפשרות גם לבצע את הפרוייקט וגם לעבור למעלה – לקומה האחרונה שתיבנה ?(כמובן עם הגג החדש גם יחד) – מה קורה במקרה הזה מבחינת מיסוי של מכירת הדירה הישנה לקבלן (זו שנמצאת בקומה 3) וקניית הדירה החדשה בקומה האחרונה (שאותה דיירי הקומה ה-3 ירצו לבטח לקבל תמורת דירתם הישנה). האם לדיירים ולקבלן יש הקלות מס במקרים כאלו?
איזה עודאופציות יש במקרה כזה של בניין עם דיירים השגג בבעלותם הפרטי?
|
סנטארו מנהל מסעדה קטנטונת שמוכרת רק דוראיאקי, פנקייקים קטנים ממולאים בממרח שעועית אדום מתוק (אן). יום אחד מופיעה במסעדה אישה מבוגרת בשם טוקו. היא רוצה להציע את עצמה כטבחית. סנטארו מהסס, אך כשהוא טועם את ה"אן" של טוקו הוא לא יכול לסרב. עד מהרה העסק הקטן פורח, ועם הזמן סנטארו וטוקו גם פותחים את ליבם וחושפים פצעים נושנים. נעמי קוואסה, הבמאית היפנית הנודעת, הייתה הזוכה הצעירה ביותר בפרס מצלמת הזהב לסרט ביכורים בפסטיבל קאן. מאז מוקרנים סרטיה דרך קבע בפסטיבלים החשובים בעולם. "אן", דרמה יפה ועדינה על סבלנות וסובלנות, היה סרט הפתיחה של מסגרת 'מבט מסוים' בפסטיבל קאן 2015.
מדוע התעכבה הפעלת מתקן השעשועים החדש?
|
הורים, איך תהפכו כל מתבגר כועס ומתנגד לגבולות- לצעיר *אוהב ומעריך ) !! | אילנה חיון-צדיק | "הורות טובה למתבגרים" , מומחית לגיל ההתבגרות :טיפול במתבגרים והדרכת הורים - צלצלו עכשיו 0545-798599 אילנה חיון-צדיק|סודות ההורות הטובה גילאי + 10-18 -הבלוג הזה הוא עבורך לשיפור ההורות ולהתפתחות התקינה של המתבגר שלך והבטחת עתידו .יש כאן מכל טוב- מאמרים ,תכנים, סרטונים ,טיפים הכול עדכני ומקצועי והכול פתוח בפניכם - קחו , תלמדו עשו בהם שימוש ושפרו את החיים שלכם.
← למה כדאי להורים להציב גבולות נכונים למתבגר שלכם?
אבל כמה מילים לפני..
להציב גבולות למתבגר למרות כעסו ועוד לקבל ממנו אהבה , כבוד הערכה גדולים נשמע כמו חזון אחרית הימים ,אבל אתם כבר מכירים אותי ויודעים ,שכל מה שאני מלמדת -מבוסס אך ורק על הצלחות מוכחות בשטח ,שהפכו לנוסחאות.
הצטרפו אלי, זה עומד להיות מסע משותף מרתק ,מעניין ומלמד מאוד , וגם מרגש!
אני הולכת לשתף אתכם במקרה אישי , אחד מתוך מקרים רבים בהם אני מתמודדת בקליניקה שלי.
הפעם כמובן מקרה התמודדות שלי עם קושי דומה בדיוק למה שאנו דנים כאן."
ואם נדמה לך שאני נשמעת לעיתים חנוקה מדמעות , זו לא טעות.
וכיתבו את התובנות – מומלץ!
ואיך הופכים כל נער לאוהב ומעריך!
אבל יש עוד..
לא , לא שכחתי את הדובדבן שבקצפת שהבטחתי לכם- הוא ממתין לכם בסוף הפוסט!.
לאחר שתשמעו אותי באודיו- יחכה לכם הדובדבן הזה והוא מרגש ומיוחד מאוד !!והוא יקח את כל מה שלמדתם עד כה ויהפוך אותו למוחשי ולמובן בצורה מוחלטת.
הנה הדובדבן- המטופל היקר שלי ,אלדד, משוחח איתי ומדבר גם אלייך ומאפשר לך הצצה נדירה לעולמו , עולם של מתבגר .
הוא משתף אותך בסיפורו האישי ,בתהליך שעבר ,בתובנות שלו – והוא עושה זאת בצורה מאוד יפה ומובנת- תענוג ! (זהו אכן רגע נדיר ,שכן לא מזדמן לנו הוהורים לשמוע בכזו בהירות ונדיבות את מה שעובר על המתבגר שלנו.
דבריו של אלדד ימחישו היטב את את מה שאני מלמדת אותך: "איך זוכים להערכה גדולה ממתבגר שקודם כעס עלינו מאוד כאשר הצבנו לו גבולות.
ותוכלו להאזין לכולם- מומלץ, אל תפספו!!
לחצו כאן על הלינק והאזינו לאלדד – יש לו הרבה דברים חכמים נבונים ומרגשים אליכם- מומלץ!
This entry was posted in הצבת גבולות למתבגרים, צמיחה והתפתחות אישית של מתבגרים, תקשורת ויחסים בריאים בין הורים למתבגרים and tagged אימון אישי לצעירים, גבולות למתבגרים, טיפול פסיכולוגי. Bookmark the permalink.
5 Responses to הורים, איך תהפכו כל מתבגר כועס ומתנגד לגבולות- לצעיר *אוהב ומעריך ) !!
מאד נוגע ללב. הקשבתי למה שהקלטת והתרגשתי.
יש לך יכול נפלאה לעזור גם למתבגרים וגם ל-הורי מתבגרים. ותודה שעזרת גם לי.
מאד נוגע ללב. הקשבתי להקלטה שפרסמת והתרגשתי.
יש לך יכולת מופלאה לעזור גם למתבגרים וגם להורי מתבגרים. ותודה על כך שעזרת לי.
|
דין כרמל - "עוזב את העיר"
בכורה: דין כרמל בקליפ "עוזב את העיר"
חבר להקת "המושבה" לשעבר דין כרמל מוציא את הקליפ "עוזב את העיר" בסגנון fאנקי כשהוא לבוש במעיל פרוותי, משוטט בעיר וחונק בחורה. השיר לקוח מאלבום סולו שהקליט עם המוזיקאי עמית שגיא, יחד הם מהווים את הצמד "דינעמית"
דין כרמל מוציא את שיר וקליפ הבכורה שלו "עוזב את העיר", אותו כתב והלחין. השיר בסגנון fאנקי קליל, נכתב ברובו במהלך נסיעה בפקק באיילון דרום וכתוצאה מהלחץ היום יומי שהרגיש כרמל. בקליפ הוא לבוש במעיל דייגים פרוותי במיוחד, משוטט ברחובות תל אביב ומחפש לברוח, מגיע לחוף הים, דג דגים, מאבד אותם ללוחם נינגה' ומרוב עצים חונק בחורה למוות בסצנה על גבול הסנאף.
בהקלטת השיר השתתפו, בין היתר, הנשפנים של "הדג נחש": סקסופון – שלומי אלון, טרומבון - יאיר סלוצקי וחצוצרה - ספי ציזלינג. השיר לקוח מתוך אלבום בכורה סולו של כרמל, אותו הקליט עם המוזיקאי עמית שגיא, שעיבד והפיק מוזיקלית. יחד הם מהווים את הצמד "דינעמית"
. ברזומה של כרמל בן ה-24 הלהיט הגדול "ים", כסולן להקת "המושבה" שהוציאה אלבום בכורה לפני כמה שנים. לצד המוזיקה עבר דין תקופה קשה מאוד ברמה האישית אך פרודוקטיבית ברמה המוזיקלית. אביו נפטר באופן פתאומי מה שהסעיר את עולמו וגרם לו להתרכז בעצמו ובאלבום שרצה כל כך שאביו ישמע.
האלבום כיורכב מסגנונות הגרוב שכרמל ושגב הושפעו במשך השנים, כמו היפ הופ, רגאיי וfאנק. ההשפעות מגיעות מעבודה עם קרולינה, הדג נחש, תומר יוסף, פאנקאנשטיין, בן הנדלר ועוד אמנים, ומהאזנה לאמנים כמו The Roots, N.E.R.D, Jay-z, Damian Marley ו-Black keys.
>> יוני בלוך משנה את עולם המוזיקה?
|
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, תקף היום (ג') את משרד האוצר, בשל כוונת המשרד להעלות את המס על הפחם בשנת 2016, תחת האצטלה של הגנת הסביבה, ל- 216 שקל לטון, לעומת 42 שקלים לטון כיום – דבר אשר יוביל באופן ישיר להתייקרות קיצונית של חשבון החשמל בלמעלה מ- 600 שקלים בממוצע לשנה.
כמו כן, על אף פרסומים שונים לאחרונה, לפיהם העלאת המסים תהיה מדורגת, הצעת האוצר אינה נותנת מענה לטיעונים המרכזיים שהעלו גורמים במשק האנרגיה, ביניהם רשות החשמל, לפיהן צמצום השימוש בפחם לא יושג. גם ההצעה להחלה מדורגת משמעותה הגדלת נטל המס על כלל הצרכנים.
לדברי ברוש, "בניגוד למה שטוען משרד האוצר כדי להוביל את הציבור הרחב שולל, העלאת המס על הפחם לא תוביל בשום אופן לשיפור באיכות הסביבה- לא לטווח הקצר ולא לטווח הארוך, כל עוד לחברת חשמל- הצרכנית המרכזית של הפחם – לא תהיה אלטרנטיבה אחרת לאנרגיה, בתחנות הכוח שאינן מחוברות לגז טבעי. הדבר היחידי שכן יקרה בשל העלאת המס על הפחם, הוא שחשבונות החשמל של הצרכנים יקפצו כלפי מעלה במאות שקלים ויובילו להכבדה ממשית נוספת ביוקר המחייה בישראל".
ברוש המשיך: "אם משרד האוצר היה באמת ובתמים מעוניין להיטיב עם הציבור הרחב, ולא רק למצוא תירוצים יצירתיים לגביית מיסים כבדים נוספים המכבידים עליו, הוא היה פועל להוזלת תעריפי החשמל על ידי קידום תשתית גז טבעי, חיבור תחנות הכוח של חברת החשמל לגז ומתן הקלות לחברות תעשייתיות על שימוש וקידום טכנולוגיה ירוקה".
על פי ברוש, רשות החשמל כבר התריעה כי המשמעות הכלכלית של העלאת המס הנה העמסת כ-2.6 מיליארד שקל מדי שנה על ציבור צרכני החשמל. כמו כן, מבדיקה מיקרו כלכלית שערכה התאחדות התעשיינים, עולה כי בעקבות העלאת המס על הפחם, בעקבות העלאת המס על הפחם + עם כלל הצעדים שמציעה הממשלה כמו סבסוד השקעה באנרגיות מתחדשות– חשבון החשמל שלנו יתייקר ב-624 שקלים בממוצע. כיום חשבון החשמל השנתי עומד על 4,800 שקלים בממוצע, ואחרי סך כל התוספות, כולל התייקרות המס על הפחם, הוא יעלה ל- 5,424 שקלים בממוצע.
|
אמנם נאמר כי מדע בדיוני נולד במאה השניה עם החל דרכו בסוריה, אשר מתאר של הירח מיושב, Restif de la ברטונה היה הראשון לאתר לאוטופיה במחוזותינו מאז זה להגדיר מושלם העתיד בפטגוניה ב Decouver australe par homne לפרוע (1781), מקרין לתוך האדמות נחקרו, העתיד הרחוק, עם נטייה חזקה של הנאורות צרפתית , אותו שהיה לנו המחקר הזה ב המשני. היה פס יותר מאשר מאה אחת כדי אדוארדו ל' Holmberg, היה תרגום של ה. ג'. וולס עבור הפרצופים המפורסמים מגזין ומסיכות, כתב, מה היה הסיפור הראשון של המדע הבדיוני ארגנטינה. מר Nic Nac טיול למאדים (1875), למרות תהליך המסע הנגרמת על ידי שינה אינה מדעית מאוד, טרנספוזיציה של מחסומי פלנטרית מתבטא כמו כמו ההשפעה של וולס.
אבל מי היה Holmberg? תהה על מתקן הערה זו. צ'ה, כי לא רחב קצת על המחבר, זה הראשון, visste. Holmberg היה בן רב תכליתי של האוליגרכיה השלטת של התקופה, סוג מוכן לכוון את העולים ההמונים המגיעים עלה, למדה רפואה, ביולוגיה, כימיה, ועוד. נוסע, יש תפקידים חשובים ועוד הרבה דברים שמגיעים עם מצבו של הכיתה אמידים. במונחים של ספרות, שזה מה שמעניין אותנו, כותב סדרתי הסיפור עבור יומן זה יהיה משטרת ארגנטינה הראשון עם הרוצח הסדרתי הראשון, בפעם הראשונה זה הופך להיות אישה: כמו שאמרתי לך לסוף, הסיפור נקרא את השק של עצמות.
|
נותר קשה מצבה של רבקה רזאל, הפעוטה בת ה-4 מירושלים שנפצעה בערב יום העצמאות, לאחר שנפלה מגג ביתה בשכונת נחלאות בשעה שצפתה בזיקוקי הדינור. מבית החולים הדסה עין כרם נמסר כי היא עדיין מונשמת ומורדמת במחלקת טיפול נמרץ ילדים.רבקה בת ה-4, בתו של הזמר יונתן רזאל, נפלה לפני שבוע מהסולם המוביל אל מרפסת ביתה בשעה שטיפסה לשם אם אביה, כדי לצפות במופע זיקוקי הדינור המרהיב בשמי ירושלים.
צוות של מד"א שהוזעק אמש למקום ביצע בה פעולות החייאה והעביר אותה לבית החולים, כשמצבה קשה. פרמדיק מד"א שטיפל בילדה, יוסף רפאלי, סיפר לחדשות 2 כי "הילדה וההורים שלה ככל הנראה עלו לראות את הזיקוקים על הסולם. היא מעדה ונפלה מגובה רב מהסולם על הרצפה. מצבה קשה מאד". לאחר המקרה הטרגי התקיימו תפילות לשלומה של רבקה בבית הכנסת "אוהל משה" בירושלים ובבתי כנסת נוספים ברחבי הארץ. משפחתה של הפעוטה מבקשת להמשיך ולהתפלל לשלומה.
|
די-נור עבר טיפול ב-LSD שהוזרק לו על ידי הפרופסור יאן בסטיאנס באוניברסיטת ליידן בהולנד. באסטיאנס התמחה בטיפול בניצולי השואה באמצעות טיפול בטראנס בהשפעת סמים. החולים סבלו לדבריו מ"תסמונת מחנות הריכוז" - הפרעה פוסט-טראומטית, וה-LSD מחדד את תודעתם ומעמת אותם עם עברם. הוא מכניס אותם לטראנס, דבריהם מוקלטים, ולאחר מכן הם נדרשים לנתח אותם. די-נור לא השלים את סדרת הטיפולים. לדבריו, הוא הפסיק את הטיפול כאשר הגיע להכרה כי ק. צטניק ודינור הם אדם אחד. כמו כן, הגיע למסקנה כי אושוויץ לא הייתה על "פלנטה אחרת", אלא בעולם הזה והיא מעשה ידי אדם. גם סיוטי הלילה שלו פסקו. כעבור עשר שנים תיעד את הזיותיו בספרו "צופן א.ד.מ.ע.", אותו כתב במשך שבועיים וחצי. לכבוד יציאת הספר אף חשף את עצמו בראיון טלוויזיוני ממושך.
די-נור נפטר ב-17 ביולי 2001 בישראל. בצוואתו ביקש לפרסם את מותו רק בתום השבעה, כדי למנוע ממותו ומהלווייתו להפוך לאירוע תקשורתי. הוא הותיר אחריו את שני ילדיו.
די-נור התנגד באופן נחרץ להסכם השילומים. את תחושותיו בעניין זה הביע בפרק המסיים את ספרו היחיד שלא נכתב כפרוזה, "כוכב האפר", בפואמה "Wiedergutmachung (שילומים)". בספרו "כחול מאפר" מתבטאת אשתו של ניצול השואה: "מפוטמים זבחי-מתים, אנחנו רוקדים כל הלילה את טוויסט-השילומים סביב מדורת האש הזרה".
בשנות ה-60 כתב את "כוכב האפר" – היחיד מבין ספריו שאינו פרוזה אלא מקבץ פואמות. ספר זה יצא גם כאלבום בשלוש שפות (עברית, אנגלית ויידיש) בשם "כוכב האפר אש-שטערן". לאלבום נתווספו ליתוגרפיות של האמן גרשון קניספל, והוא הפך למבוקש על ידי אספנים בעולם.
בשנת 1966 ראה אור הספר "כחול מאפר" בהוצאת עם עובד (מאוחר יותר יצא שוב לאור בשם "העימות"). ספר זה סוגר את מעגל חייו של די-נור ומתעד את חיי משפחתו בישראל, את המפגש עם אשתו נינה, בתם של פרופ' יוסף גוסטב אשרמן ורעייתו מלכה וילנר אשרמן, כמו גם את ימיה הראשונים של המדינה. בספר מתוארת מחלת הנפש שבה לקתה נינה, כנראה בעקבות הסימביוזה שנוצרה בינו לבינה, את הולדת ילדיו ואת הקונפליקט עם ערביי ארץ ישראל כמראה לשבר הזהות היהודי-ישראלי.
יוצא דופן מבין ספריו, הוא הספר "צופן א.ד.מ.ע." – ספר מיסטי רווי דימויים קבליים שנכתב בעקבות טיפול ב-LSD שעבר די-נור בידי הפסיכיאטר ההולנדי יאן באסטיאנס, שהתמחה בטיפול בניצולי השואה באמצעות טיפול בטרנס בהשפעת סמים. האותיות א.דמ.ע. נכתבו על ידי די-נור בראש כל אחד מספריו. עד יום מותו סירב להסביר את פשרן, אך אמר כי אותיות אלו הצילו אותו ממוות באושוויץ. הפרופסור שיינטוך מהחוג ללשון וספרות יידיש באוניברסיטה העברית בירושלים טוען כי אותיות אלו מייצגות את ראשי תיבות של התפילה "אלהא דמאיר ענני", הנחשבת כתפילת הצלה מאגית, המכוונת לתנא רבי מאיר. "צופן א.ד.מ.ע." פורסם תחילה בגיליון מיוחד של "העולם הזה" שהוקדש כולו לסיפור, ואחר־כך ראה אור כספר בשנות ה-80. הספר מתאר את תחושותיו של די-נור בשואה במבט רטרוספקטיבי תחת השפעת הסם. בעקבות הטיפול שעבר כעבור שלושים שנה מעת הטראומה, שינה די-נור את הגדרת אושוויץ כפלנטה אחרת ושואה קוסמית, וקבע שאת אושוויץ לא יצר השטן, אלא האדם באשר הוא אדם, "אנשים כמוני וכמוך" ("צופן אדמע", עמ' 123 ,119).
בשנת 1994 פרסם חוקר הספרות דן מירון מאמר ובו תקף את דרך ייצוג השואה אצל די-נור והאשים אותו בשימוש "באמצעים הספרותיים הגסים והמגרים ביותר". ב-2007 הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים הסרט "סטלגים" של ארי ליבסקר, שביקר את די-נור וקישר בינו לבין הספרות הפורנוגרפית של ספרוני הסטלגים. בספריו של חוקר השואה יהושע אייבשיץ הוא מאשים כי סיפוריו של די-נור אודות הביוגרפיה שלו לוקים בכזבים בולטים.
^ 1 2 3 תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, הקדמה: הטריפ של ק. צטניק, עמ' 1.
^ 1 2 תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, הקדמה: הטריפ של ק. צטניק, עמ' 2.
^ 1 2 תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, הקדמה: הטריפ של ק. צטניק, עמ' 5.
^ חוקרי התקופה סבורים שלא הייתה תופעה מאורגנת של נשים יהודיות שאולצו לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי, וזאת בשל חוקי הגזע אשר אסרו על קיום יחסי מין בין ארים ליהודים. לדברי נעמה שיק, דוקטורנטית להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב שחקרה את ניצולן המיני של נשים יהודיות באושוויץ-בירקנאו, "בגלל תורת הגזע לא היו, באופן חד-משמעי, נשים יהודיות ששימשו כזונות בבלוק 24 באושוויץ, או בבתי הזונות האחרים שהיו במחנות אחרים. בבתי זונות אלה נאלצו לשמש נשים גרמניות ופולניות. גם לא היו מה שמכונה לכאורה 'זונות חזית' יהודיות. התצלום המוכר של פאול גולדמן (שדומה לו הופיע גם על עטיפת "בית הבובות" של ק. צטניק בעברית) הוא צילום מבוים – המספר על חזה האשה הוא לכאורה מספר מאושוויץ, אבל זהו מספר סידורי שלא היה קיים. לבקשתי, גם במוזיאון אושוויץ בדקו את התמונה ואישרו שזהו אכן זיוף". לדברי שיק, בגלל תורת הגזע והאיסור על יחסי מין עם יהודים כמעט לא היו מקרי אונס של נשים יהודיות על ידי גרמנים: "אני טוענת במאמרי שהיו מקרי אונס של יהודיות, אולם לא על ידי גרמנים, אלא על ידי משתפי הפעולה שלהם. היו גם מקרים של ניצול מיני, כגון נגיעות באיברים אינטימיים ו'בדיקות גינקולוגיות'". שיק מספרת כיצד דבק בניצולים החשד שעשו מעשים שלא ייעשו כדי להינצל. לגבר היו בדרך כלל מציגים את השאלה "היית קאפו?" ולאשה – "היית זונה?". שיק בדקה עדויות, אוטוביוגרפיות ומסמכים, והשוותה למסמכים של הנאצים ולמקורות אחרים, ולא מצאה ראיה לכך: "אין זונות יהודיות בשואה. אין מה שמכונה 'זונת חזית'".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחיאל_די-נור&oldid=28863663"
דף זה נערך לאחרונה ב־22:17, 5 באוגוסט 2020.
|
- מצנפת המיון בשנת 1991.
סלית'רין הוא אחד מארבעת הבתים בבית-ספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, והוא הבית המסורתי לתלמידים המעריכים ערמומיות ושאפתנות. בעל-החיים המסמל אותו הוא נחש, וצבעיו הם ירוק וכסף. הוא נוסד על-ידי סלזאר סלית'רין. הבית מורכב בעיקר מתלמידים בעלי דם טהור מכיוון שלמייסד היה חוסר אמון במכשפים ובקוסמים שנולדו למוגלגים. לבית יש שם רע מכיוון שאנשים רבים טענו שרוב קוסמי האופל בבריטניה הגיעו מבית סלית'רין, וביניהם גם טום ואנדרולו רידל - המוכר גם כלורד וולדמורט - ורבים מאוכלי המוות שלו. לבית יש יריבות מסורתית עם בית גריפינדור. מרלין, הקוסם הגדול, הוא מבית סלית'רין.
בית סלית'רין מקביל באופן חלקי ליסוד המים.
"לא סלית'רין, מה?" אמר הקול הקטן. "אתה בטוח? אתה יכול להיות אדם דגול, אתה יודע, הכל נמצא כאן בתוך הראש שלך, וסלית'רין יקדם אותך בדרך לגדולה, בזה אין ספק - לא?"
- מצנפת המיון להארי פוטר.
הסלית'רינים נוטים להיות שאפתנים, ערמומיים, חזקים, הישגיים ובעלי נטיות הנהגה. חוש ההישרדות העצמי שלהם מפותח מאוד, כלומר, תלמידי סלית'רין נוטים להסס לפני שהם פועלים בכדי לשקול את מלא ההשלכות של החלטותיהם (וכיצד אלו ישפיעו עליהם באופן אישי), בשונה מגריפינדורים, אשר אופיים האבירי עלול להוביל אותם לפעול מיידית.
על-פי אלבוס דמבלדור, התכונות אשר סלזאר הוקיר בתלמידיו יותר מכל כוללות פקחות, תושייה, נחישות והתעלמות מסוימת מן החוקים. דמבלדור הבחין שכל התכונות האלו היו בהארי פוטר, למרות שמוין לבית גריפינדור.
"תמיד ידעתי שסלזאר סלית'רין היה זקן מטורלל," אמר רון להארי ולהרמיוני אחרי סוף השיעור, בזמן שהם פילסו את דרכם במסדרונות העמוסים כדי להספיק להניח את הילקוטים בחדר עוד לפני ארוחת-הערב. "אבל אף פעם לא ידעתי שהוא זה שהתחיל את כל העניין הזה עם טוהר הדם. לא הייתי מסכים להיות בבית שלו גם אם היו משלמים לי על זה. ברצינות, אם מצנפת המיון הייתה מנסה לשבץ אותי בסלית'רין, הייתי ישר עולה על הרכבת הביתה..."
- רון וויזלי מביע את דעתו על ההשקפה של סלית'רין.
מצנפת המיון טוענת שטוהר דם הוא גורם להחלטה על שיבוץ בסלית'רין. הדבר מרמז שהיא מבססת את החלטותיה על סמך אילן היוחסין של התלמידים לא פחות מאשר על דעותיהם. ילידי מוגלגים קיימים בסלית'רין, אך הם נדירים מאד, כפי שאמר בזלזול סקאביור החטפן. היו גם דוגמאות ברורות לחצויי-דם שמוינו לסלית'רין, כמו טום רידל וסוורוס סנייפ. הארי פוטר מוין כמעט גם הוא לסלית'רין. נוסף על כך, טהורי-דם לא ממוינים באופן אוטומטי לסלית'רין. דוגמאות ניתן לראות במשפחת וויזלי, בנוויל לונגבוטום, בסיריוס בלק, בג'יימס פוטר ובתלמידים נוספים שנשלחו לבתים אחרים.
בניגוד לרצונם של המייסדים האחרים של בית-הספר לכישוף ולקוסמות, סלזאר סלית'רין תמך במדיניות קפדנית יותר של קבלה לבית-הספר - הגבלה אחת מפורשת של קבלת תלמידים בעלי דם טהור בלבד. המחלוקת הובילה לכך שבסופו של דבר סלזאר עזב את בית-הספר והותיר אחריו את חדר הסודות. גם אלף שנים מאוחר יותר תלמידי בית סלית'רין עדיין מזוהים עם דעותיו של סלזאר ועם העדפת טהורי הדם, שרווחת בבית זה יותר מאשר בכל בית אחר.
חוסר ההסכמה על טוהר הדם, שגרם לחברות בין סלזאר סלית'רין לבין גורדיק גריפינדור להתפרק, הוא המקור לאיבה הקיימת בין סלית'רין לגריפינדור, שני הבתים התחרותיים ביותר. סלית'רין וגריפינדור הם בדרך-כלל יריבים בטורניר הקווידיץ' ובאליפות הבתים. לפני שהארי פוטר הגיע להוגוורטס בשנת 1991, סלית'רין זכתה בגביע הבתים שבע שנים ברציפות. היה נדיר לראות תלמידים מסלית'רין ומגריפינדור מיודדים זה עם זה, ולרוב האיבה בין הבתים הייתה משותפת לכלל התלמידים. הדבר היה בולט במיוחד במהלך מלחמות הקוסמים הראשונה והשנייה. במלחמת הקוסמים השנייה, אף לא תלמיד אחד מסלית'רין הצטרף לצבא דמבלדור, אם כי ניתן להסביר נתון זה בעובדה שהרמיוני גריינג'ר, רון וויזלי והארי פוטר הם שקבעו את מי להזמין להצטרף לקבוצה. תלמידי סלית'רין מסוימים סרבו להגן על הטירה במהלך הקרב על הוגוורטס, ויש אפילו ביניהם שהצטרפו לאוכלי המוות. אולם ישנם יוצאים מן הכלל כמו סוורוס סנייפ מסלית'רין ולילי אוונס מגריפינדור, שהיו חברים טובים עד לרגע בו סנייפ לעג ללילי וקרא לה "בוצדמית", בנוסף לשאיפתו להפוך לאוכל מוות.
"אין אפילו מכשפה או קוסם בודד שהלכו בדרך הרע, ולא היו בסלית'רין."
- רון וויזלי להארי פוטר, הסרט הראשון.
נאמר כי כל הקוסמים האפלים מקורם בסלית'רין (למרות שזה לא נכון; פיטר פטיגרו מוין לגריפינדור וקוויריניוס קווירל מוין לרייבנקלו), אם כי לא נאמר כמה מהם יצאו מהבית הזה לפני שטום רידל החל לגייס שם את אוכלי המוות שלו. בתור תלמיד סלית'רין, היה בהחלט קל יותר עבורו לגייס את אוכלי המוות מקרב תלמידי סלית'רין.
ייתכן (אף שזה לא סביר) שמצנפת המיון מיינה מישהו עם כוונות רעות לסלית'רין, בין אם היה שאפתן וערמומי ובין אם לאו. וינסנט קראב וגרגורי גויל היו טיפשים מאד וחסרי ערמומיות ושאפנות, ולמרות זאת מוינו לסלית'רין.
עם זאת, יש לציין שבסלית'רין היו קיימים מאז ומעולם דמויות שהתנגדו לשימוש בכוחות האופל ולאפליה על רקע טוהר הדם, כמו הוראס סלגהורן ואנדרומדה טונקס. זו האחרונה הייתה קרובה של קוסמי אופל רבים (כמו אחותה בלטריקס לסטריינג', גיסה לוציוס מאלפוי והאחיין שלה דראקו מאלפוי), אך בחרה לנטוש את אמונות משפחתה ולהינשא לבן המוגלגים טד טונקס. כמו כן, נאמנותו של סוורוס סנייפ, ששימש סוכן משולש של מסדר עוף החול, הייתה נתונה לאלבוס דמבלדור.
עורמה ושאפתנות אמנם הופכות במהרה לתכונות שליליות, למרות שהן לא שליליות מטבען, אך תעוזה, תבונה ונאמנות הן תכונות חיוביות מובהקות. הסיבה לכך שתלמידי סלית'רין נחשבים לאנשים רעים טמונה ככל הנראה בעובדה שהם מחשיבים את חייהם לחשובים יותר מחייהם של אנשים אחרים. כשהארי ניסה לעזוב מחשש שנוכחותו מעמידה בסכנה את החברים שלו, פיניאס ניגלוס ראה אותו ואמר: "אנחנו הסלית'רנים אמיצים, כן, אבל לא טיפשים. לדוגמה, כשיש ברירה, אנחנו תמיד מעדיפים להציל את עורנו". אולם, ישנם היוצאים מן הכלל, כמו סוורוס סנייפ, שהארי פוטר אמר עליו שהוא "היה יוצא בית סלית'רין, ויש להניח שהוא היה האיש האמיץ ביותר שהכרתי בחיי", וכמו רגולוס בלק, שהקריב את חייו בניסיון להרוס את אחד ההורקרוקסים של וולדמורט.
האמת היא שלמרות שרוב קוסמי האופל נמצאים בסלית'רין, מרבית הסלית'רינים אינם נמשכים לאופל. קיימים גם קבוצות קטנות מתומכי וולדמורט שהתיישרו עם הבתים האחרים. בזמן הקרב על הוגוורטס, לאחר שכל תלמידי סלית'רין עזבו את בית הספר לפני שהקרב החל, חלק מהם חזרו עם התגבורת של הוגסמיד כדי להצטרף לקרב נגד וולדמורט ואוכלי המוות שלו. יתר על כן, יש לציין שמנהלת בית הספר בפועל דרשה מכל תלמידי סלית'רין לעזוב היות ותלמיד בודד הציע למסור את הארי פוטר לידיו של וולדמורט (למרות שאיש מסלית'רין לא התנגד להצעה, בשונה משאר הבתים).
חדר המועדון של סלית'רין נמצא במרתפים של טירת הוגוורטס, והוא ממוקם מתחת לאגם השחור. בשל מיקומו, האור בחדר המועדון נוטה לגוון הירוק. הארי פוטר ורון וויזלי נכנסים לחדר המועדון בשנתם השנייה כדי לגלות אם דארקו מאלפוי הוא שפתח את חדר הסודות.
ראש הבית של סלית'רין במשך שש שנותיו הראשונות של הארי בהוגוורטס היה סוורוס סנייפ. בשנת 1997, כאשר סנייפ ברח עם אוכלי המוות, הפרופסור לשיקויים הוראס סלגהורן הפך לראש הבית. עם חזרתו של סנייפ מאוחר יותר באותה השנה לתפקיד מנהל בית הספר, הוא ככל הנראה הסכים עם מינויו של סלגהורן לתפקיד ראש הבית, או לפחות לא הקצה אוכל מוות לתפקיד במקומו.
הברון המגואל תקופת המייסדים יותר מאוחר הפך לרוח הרפאים של הבית.
מרלין ימי הביניים חסיד זכויות המוגלגים וללא כל ספק הקוסם המפורסם ביותר בהיסטוריה.
אליזבת' בורק לא ידוע דיוקן שלה תלוי בטירת הוגוורטס וקורא לתלמידי סלית'רין להיות נבזיים למוגלגים. מופיעה בסרטים ובמשחקי הוידיאו בלבד.
פיניאס ניגלוס בלק לא ידוע, ייתכן במאה ה-19 יותר מאוחר הפך למנהל הוגוורטס. דיוקן שלו תלוי במשרד המנהל.
משפחת בלק למעט סיריוס בלק.
הוראס סלגהורן לא ידוע יותר מאוחר הפך לפרופסור לשיקויים ולראש בית סלית'רין.
טום ואנדרולו רידל 1938-1945 יותר מאוחר הפך לקוסם האופל העוצמתי ביותר בהיסטוריה. ידוע כלורד וולדמורט. לבסוף נהרג על-ידי הארי פוטר בקרב על הוגוורטס.
אייברי יותר מאוחר הפך לאחד מאוכלי המוות הראשונים.
רודולפוס לסטריינג' שנות ה-60 יותר מאוחר הפך לאוכל מוות נאמן.
בלטריקס לסטריינג' (בלק) 1962-1970 יותר מאוחר הפכה לאחת מאוכלות המוות הנאמנות ביותר ללורד וולדמורט. נהרגה על-ידי מולי וויזלי במהלך הקרב על הוגוורטס.
לוציוס מאלפוי 1965-1972 מדריך. יותר מאוחר הפך לאוכל מוות.
אוון רוזייר שנות ה-60 או שנות ה-70 יותר מאוחר הפך לאוכל מוות. נהרג על-ידי אלאסטור מודי.
רבסטאן לסטריינג' יותר מאוחר הפך לאוכל מוות נאמן.
ג'ק יותר מאוחר הפך לאוכל מוות. נהרג על-ידי הילאי. מופיע במשחקי הוידיאו בלבד.
אייברי (תקופת הקונדסאים) שנות ה-70 יותר מאוחר הפך לאכול מוות.
סוורוס סנייפ 1971-1978 הפך לאוכל מוות, אך ערק למסדר עוף החול. מורה לשיקויים ולהתגוננות מפני כוחות האופל, ראש בית סלית'רין ומנהל הוגוורטס. נהרג על-ידי לורד וולדמורט בקרב על הוגוורטס.
רגולוס בלק 1972-1979 יותר מאוחר הפך לאוכל מוות, אך בגד בלורד וולדמורט והקריב את חייו בניסיון להשמיד את אחד ההורקרוקסים שלו.
גמה פרליי סביבות 1980-1990 מדריך. מופיע בפוטרמור בלבד.
מרכוס פלינט 1986-1994 קפטן ורודף קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין. נשאר שנה בהוגוורטס.
לוסיאן בול 1988-1995 חובטים בקבוצת הקווידיץ' של סלית'רין בשנות ה-90.
צ. וורינגטון 1989-1996 רודף קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין משנת 1993 ועד 1996. חבר בפלוגת הפיקוח.
גרהם מונטגיו רודף קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין במהלך שנות ה-90.
אדריאן פיוסי שנות ה-90 רודף קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין עד שנת 1993.
פלורה קראו חברות במועדון הסלג-סלבז. מופיעות בסרטים בלבד.
מיילס בלצ'לי שומר קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין משנת 1991 ועד 1995.
טרנס היגס מחפש קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין בשנות ה-80 וה-90.
אורקהארט קפטן ורודף קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין בשנת הלימודים 1996-1997.
וויסי רודף קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין ב-1996.
בלייז זאביני 1991-1998 חבר במועדון הסלג-סלבז.
דפני גרינגראס אחותה של אסטוריה גרינגראס, אשתו של דראקו מאלפוי.
דראקו מאלפוי מדריך, מחפש קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין, חבר בפלוגת הפיקוח ומאוחר יותר אולץ על-ידי הלורד וולדמורט להפוך לאוכל מוות (ערק).
גרגורי גויל חובט קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין משנת 1995 ועד 1997, חבר בפלוגת הפיקוח. הפך לקוסם אופל בשנתו השביעית.
מיליסנט בלסטרוד חבר בפלוגת הפיקוח.
פנסי פרקינסון מדריכה וחברה בפלוגת הפיקוח.
תיאודור נוט הוצע כחבר במועדון הסלג-סלבז.
טרייסי דיוויס מופיע בפוטרמור בלבד.
וינסנט קראב חובט קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין משנת 1995 ועד 1997, חבר בפלוגת הפיקוח. הפך לקוסם אופל בשנתו השביעית. נהרג משלהבת שדים במהלך הקרב על הוגוורטס.
בריג'יט 1992-1993 חברים במועדון הדו-קרב. מופיעים במשחקי המחשב בלבד.
הרפר 1992-1999 מחפש מחליף בשנת 1996 בקבוצת הקווידיץ' של סלית'רין.
מפלדה בת דודה של משפחת וויזלי שהופיעה בטיוטות המקדימות של הספר הרביעי.
העובדה שרולינג עמדה להציב דמות בשם מפלדה, חצויית-דם ובת משפחה קרובה של משפחת וויזלי בוגדת-הדם, מצביעה על כך שרולינג לכל הפחות לא רואה את טוהר הדם כשיקול רב חשיבות עבור מצנפת המיון בעת שיבוץ תלמידים בסלית'רין. גם סוורוס סנייפ וטום רידל, חצויי-דם, נודעו במיוחד כתלמידי סלית'רין.
תלמידי סלית'רין עשויים להחזיק מיומנות מסויימת בשיקויים. שני הפרופסורים שלימדו את הארי פוטר שיקויים כיהנו גם כראשי בית סלית'רין, שמקביל באופן חלקי לייסוד המים. עם זאת, ייתכן שהעובדה הזאת אינה אלא צירוף מקרים, שכן תלמידים מבתים אחרים בהוגוורטס, כמו לילי אוונס והרמיוני גריינג'ר, הצטיינו גם הם בשיקויים.
נראה כי תלמידי סלית'רין מוכשרים גם בהלטת הכרה. מרבית המצטיינים בתחום זה שמופיעים בספרים הם יוצאי סלית'רין (כמו לורד וולדמורט, סוורוס סנייפ, בלטריקס לסטריינג', הוראס סלגהורן ודראקו מאלפוי - שרולינג ציינה בראיון שהוא הצליח ללמוד הלטת הכרה והארי לא).
ג'יי קיי רולינג הצהירה כי עד שנת 2017 סלית'רין הוא כבר לא מעוז טהורי הדם שהוא היה בעבר, אם כי המוניטין השלילי בדבר קוסמי האופל נותר בחלקו, מה שמסביר את חששיו של אלבוס פוטר.
סלית'רין הוא הבית הראשון שהוזכר בסדרת הספרים, וגם הבית האחרון שהוזכר בה (על-ידי דראקו מאלפוי ואלבוס פוטר).
בית סלית'רין זכה בגביע הבתים הראשון, כך על-פי פוטרמור.
|
בשיעור מולדת דיבר המורה לוי על הירקון, וזו היתה הסיבה שחפציבה הלכה בהפסקה הגדולה להסתגר בבית השימוש.
בתחילת השיעור הודיע המורה: "היום נתחיל בנושא הירקון וכשנסיים נצא לטיול קטן ונראה את הדברים עין בעין בראש העין," ובעוד כל הכיתה צוחקת והמורה מוסיף ואומר: "למבצר אנטיפטרוס לא נוכל לגשת כי האזור עדיין ממוקש," עלו בתודעתה תמונות מן הביקור שערכה עם אמה ועם אחיה בבית חולים "הירקון" בתל אביב, ארבע שנים קודם לכן, תמונות שנמהל בהן טעם של ריחוק וחוסר קשר בגלל איזו עכירות שחצצה בינה לבינן. אף על פי כן חיות וברורות היו והעיקו עליה ברגש מכאיב של אשמה. אור חריף חתר אל החדר בעד החלונות הפונים דרומה – שעה מוקדמת של אחר צהריים היתה – ולובן הקירות סימא את עיניה. ובגלל זה חזרה להביט לרגע בחושך בשעה ההיא, כשהקיצה בבהלה ולא הבינה מה פשר המהומה ומה עושים בבית חבריו של אביה למשחק הברידג'. אחר כך הבחינה ברופא החולף על פני מיטתה שבחדר המבואה לעבר חדר הוריה ובדרך עמומה כלשהי התחילה להבין שקרה דבר מה חמור. חפציבה שאלה את עצמה אם שבה ונרדמה בלילה ההוא וזכרה שלמחרתו הכריזו הבריטים על עוצר שייכנס לתוקפו בשעה ארבע אחרי הצהריים בכל רחבי הארץ, ושקודם שעלתה אמה לאמבולנס, אמרה לה שאולי לא תספיק לשוב הביתה עד ארבע ושתשגיח על אחיה הקטן ותיתן לו ארוחה. חפציבה זכרה את המתיחות הנוראה שבה היתה שרויה כל אותו יום ובגלל זה שבו עיניה להביט בחדר הלבן, והאור שסימא אותן מיקד את מבטה בכתם השחור שעל הכר: שיער מופרד בפסוקת מעל לרקה השמאלית, וחלק ודליל הוא הולך נמשך לעבר הרקה הימנית.
"הטחנות, חפציבה!" הבקיע אליה לפתע קולו של המורה לוי והיא הרימה אליו את עיניה הבוהות, הסתומות בתמונות הרחוקות ההן, ושתקה.
"את שוב לא מקשיבה, חפציבה," גער בה. חפציבה השפילה את עיניה ושבה להביט במה שהיה רוחש בתוך מוחה. זה היה בכיתה ה”א, זכרה, והמחנך שלה, ד"ר אייזנר, שהיה שכן וידיד להוריה, עזב בסוף אותה שנה ועקר עם משפחתו לשיכון "רסקו" החדש שבעיבורי תל אביב, ממש ליד הירקון. בחופש הגדול כשנסעה לבקר אצלם עם אחיה הקטן, חלפו בדרך ליד אותו בית חולים והיא זכרה שהיכה בה איזה פחד של רגע והקפיא את העליצות שפיכתה בה. בני המשפחה שמחו לקראתם וד"ר אייזנר, המחנך שלה לשעבר, לקח אותם ואת ילדיו לשוט בסירה על הירקון. אחיה פחד מאוד והחזיק בה בחוזקה.
אסתר שטראוס, החברה הכי טובה שלה, שלידה ישבה, דחפה אותה פתאום במרפקה, והיא שמעה את המורה לוי אומר: "מי מכם שט פעם בירקון?" אבל חפציבה לא הצביעה, מבטה חזר אל האור החריף, אל הלובן המסמא, והיא זכרה איך פחדה להביט בו, כה זר ונוכרי, מכוסה עד צווארו בסדין מעומלן ונוקשה, ראשו על הכר: הכתם השחור של השיער והפנים הלבנים עם דוק התכלת בלחיים. חפציבה זכרה היטב, שהתעניינה בנער יפה התואר ששכב במיטה הסמוכה יותר משהתעניינה באביה, ועפרונה צייר את הזיכרון על הדף שלפניה: חדר, שורת מיטות, ראש על כר, ורק הפנים התחמקו ממנה והיא לא יכלה להבין כיצד כבר שכחה, כל כך מהר, ושאלה את עצמה מדוע תמונת הפנים כה מטושטשת: העיניים, האף, השפתיים, הקמטים, הכול נבלע בתוך ריק אליפטי, שהיה דומה לאיזו מסכת תיאטרון עתיקה, אולי יוונית, שראתה פעם בספר. באיזה ספר לא זכרה.
המורה לוי אמר: "חפציבה, במקום להקשיב את מקשקשת כל השיעור."
חפציבה אמרה: "אני לא מקשקשת, המורה, אני מציירת." המורה לוי התרגז ואמר: "את שוב מתחצפת, מה? אז למחר תעתיקי מאה פעם את פרק קיט בתהילים." חפציבה הניעה בראשה וחשבה שד"ר אייזנר, המחנך שלה בכיתה ה"א, הבין אותה ומעולם לא גער בה. להיפך, הוא התלוצץ והודיע בכיתה שחפצי מסוגלת לכול, גם להקשיב ולצייר בעת ובעונה אחת, ועל כן אין זה מפריע לו שהיא מציירת בשעת השיעור. ובגלל זה הראתה לו חפציבה את הפנקס הסודי שלה, שבו רשמה מה זה אימפרסיוניזם ומדוע כרת ון גוך את אוזנו, ואליו העתיקה את השירים שכתבה וגם את הסיפור הקטן על שלוש הזקנות בבית הבודד. אבל, חשבה, המורה לוי בטח לא יודע שום דבר על כל זה ואין טעם להסביר לו.
בהפסקה הגדולה הסתגרה אפוא חפציבה בבית השימוש. היא הורידה את המכסה וישבה על האסלה וכבשה את פניה בידיה. היא הביטה בזיכרונות שלה וניסתה ללכוד את הפנים של הראש המוטל על הכר הלבן. אמה אמרה לה להיכנס לחדר ולראות אותו בפעם האחרונה. אבל עכשיו שחזרה אל החדר לא יכלה לראות דבר. נפשה לא ציירה שום תמונה והיא כעסה על עצמה והחליטה שכאשר תבוא הביתה תסתכל באלבום התמונות ואחר כך תעצום את עיניה ותעלה את התמונה בזיכרונה והיא תעשה כך כמה וכמה פעמים כדי שהתמונה שוב לא תחמוק מזיכרונה בצורה טיפשית כזאת. דלת חדרי השירותים נפתחה וחפציבה שמעה מישהו נכנס פנימה ופותח את הברז ומדבר. היא הכירה את קולה של ברכה שווילי ושמעה אותה אומרת: "ראית איך שהיא באה עם הסרפן מהלוויה?"
"כן," אמר קולה של שולה רייסר, "אז מה?"
ברכה שווילי אמרה: "היא תיקנה את הקריעה. זה לא בסדר."
"זה אסור?" שאלה שולה רייסר.
"צריך לבדוק," אמרה ברכה, "אני אשאל את המורה לדינים."
בינתיים נכנס עוד מישהו ועכשיו שמעה חפציבה את אסתר שטראוס, החברה הכי טובה שלה, אומרת: "שמעתם איך שחפצי צוחקת בקול? איך היא לא מתביישת?"
הילדות יצאו מחדר השירותים וידה של חפציבה עלתה, אצבעותיה מיששו את המקום שבו כבר לא היה קרע בסרפן.
בדרך כלל היתה יושבת ליד החברה הכי טובה שלה, אסתר שטראוס, אבל בשיעור הבא עברה לשבת ליד אלי וייס. ובזמן השיעור, כשהמורה לוי הסביר מה זאת אידיליה, כתב לה אלי וייס במחברת שלה: "שופעות עינייך אור ירוק והן כשתי אבני ברקת." חפציבה קראה וחייכה. פתאום אמר המורה לוי: "חפציבה! מה את עושה שם? קחי את הילקוט שלך ובואי לשבת כאן." הוא הצביע על המושב הריק שלפניו.
חפציבה התמהמהה, והמורה לוי צעק בעצבנות: "נו כבר, את מבזבזת לי את כל השיעור." חפציבה החלה אוספת את חפציה בזעף. אלי לחש: "למה הוא נטפל אלייך כל הזמן?" היא קרצה אליו בחשאי והוא החזיר לה חיוך ביישני. כשהתיישבה סוף סוף מול המורה לוי ראתה שהוא אדום מזעם ושָמחה.
לקראת סוף השיעור קרעה דף ממחברתה, כתבה עליו כמה מילים, קיפלה אותו והשליכה לאחור. המורה לוי צעק: "זה עובר כל גבול! בתור עונש תישארי מחר שעתיים נוספות. תודיעי להורים… לאמא שלך, שלא תדאג."
חפציבה חשבה: כל הכיתה שמה לב שהוא טעה. כעס קשה רתח בה והיא אמרה: "אבל המורה כבר נתן לי עונש אחד…"
"בלי אבל," שיסע אותה, "גם פרק קיט מאה פעם, גם להישאר שעתיים אחרי השיעורים, ואם זה לא יועיל תביאי גם את ההו… האמא שלך."
חפציבה חשבה על ד"ר אייזנר ועל כך שמאז עזב ועד היום לא הבין אותה שום מורה. היא זכרה שבדרך אליהם, כשבאה לביקור עם אחיה, חלף האוטובוס בין גבעות חומר אדומות שהיו חתוכות משני עברי הדרך כמו בסכין. היא זכרה ששמר אצלו את הפנקס הסודי שלה ימים אחדים ואחר כך בא אליהם הביתה והחזיר לה אותו ואמר לאמה: "אתם בכלל לא יודעים איזה מין ילדה יש לכם." ואחר כך חזרו זיכרונותיה אל בית החולים ואל החדר הלבן עם האור החריף ואל הנער ששכב במיטה הסמוכה לזו של אביה וחשבה: התעניינתי בנער ההוא יותר משהתעניינתי באבא. עכשיו אני אומרת לעצמי שפחדתי להביט בו. אבל זה לא נכון. סתם הייתי אדישה. לא רציתי לדעת.
בהפסקה עמדה חפציבה במרפסת, נשענה במרפקיה על המעקה והסתכלה בנערים ובנערות המשחקים בחצר בכדור או קופצים בחבל. המורה מוסקוביץ', מורה לדינים, הוציא החוצה כיסא וישב בשמש. חפציבה ראתה את ברכה שווילי ניגשת אליו, רוכנת מעט, אומרת לו דבר. ידה עלתה ואצבעותיה ריחפו על מקום הקרע. רק במגע יד אפשר היה להרגיש בפגימה שבאריג.
שולה רייסר באה לעמוד לידה. "תראי את הזוג יונים הזה," אמרה והניעה בראשה כלפי פינה בחצר. חפציבה ראתה את המורה לוי ואת ברכה שווילי עומדים ומדברים.
"גועל נפש," אמרה לשולה, "קודם הלכה להתחנף לד"ר מוסקוביץ' ועכשיו למורה לוי."
"אני רואה שתיקנו לך את זה," אמרה שולה רייסר והצביעה על לבה.
"כן, אמא שלי מסרה את זה לתיקון אמנותי," אמרה חפציבה.
"זה מותר?" שאלה שולה.
"לא שאלתי את הרב," אמרה חפציבה בלעג, "אני אוהבת את הסרפן הזה. או אולי את חושבת שהייתי צריכה ללכת עם הקריעה הזאת עד קץ הימים?"
"צריך לבדוק אם זה מותר," אמרה שולה רייסר במורת רוח.
"ואם אסור, אז מה? מה זה עניינך? אולי תפסיקו כבר לעקוב אחרי כל הזמן!"
"תיזהרי," אמרה שולה, "כולם מדברים עלייך. אומרים שאת צוחקת יותר מדי."
חפציבה התרחקה משם, ובעומדה לבדה, נשענת שוב על המעקה ומביטה בילדים המשחקים בחצר, חשבה שאין שום אדם שעמו היא יכולה לשוחח, שאסתר שטראוס, החברה הכי טובה שלה, היא סתם טיפשה ואלי וייס הוא תינוק, לא מבין שום דבר.
עכשיו ניגשה אליה ברכה שווילי. ההיא נעצה את עיניה בלבה ואמרה: "תיקנו לך את זה. לא מרגישים שום דבר."
"תיקון אמנותי," אמרה חפציבה.
"חפצי," אמרה ברכה שווילי רכות, "אומרים שזה לא בסדר. שאלתי את ד"ר מוסקוביץ'. הוא מורה לדינים. הוא יודע. הוא אמר שזה אסור."
"וזה שאת ככה עם המורה לוי, זה מותר? הוא איש נשוי ויש לו אישה וילדים בירושלים," קנטרה אותה חפציבה.
ברכה שווילי הסמיקה ואמרה: "למה את צריכה תמיד להעליב?"
"מי שמדבר על להעליב!" אמרה חפציבה.
למחרת מסרה חפציבה למורה לוי את הדפים שעליהם העתיקה מאה פעמים את פרק קיט בתהילים.
"אני מקווה שאת יודעת עכשיו את הפרק בעל פה," אמר לה.
חפציבה לא ענתה, והוא אמר: "אל תשכחי. את נשארת היום שעתיים נוספות. אמרת לאמא?"
"כן," שיקרה חפציבה ושאלה, "אבל המורה, איך תדע שאני לא אסתלק?"
"אני אשאר אתך, כמובן. וכי מה את חושבת?"
"אז המורה גם כן יקבל עונש," צחקה.
"לא," אמר בחיוך, "אני אתקן מחברות."
בהתחלה הוציאה את הכריכים שלה ואכלה בדממה. אחר כך הוציאה מתיקה נייר ציור וצנצנת וצבעי גואש. "אני רק הולכת להביא לי מים," אמרה למורה לוי. אחר כך ציירה בשתיקה במשך שעתיים. הלב שלה חירף וגידף את המורה לוי כל הזמן ואת כל כעסה שפכה בצבעים החזקים שהניחה בפראות על הנייר שכבה על גבי שכבה, דף אחר דף.
פתאום אמר המורה לוי: "את יכולה ללכת. עברו שעתיים."
חפציבה הבריגה את המכסים על שפורפרות הצבע, ניקתה וייבשה את המכחול והניחה הכול בילקוטה. קודם שיצאה אמר המורה לוי: "לא ידעתי שאת מציירת."
"אני רק מקשקשת," אמרה לו.
בחוץ ראתה את ברכה שווילי. היא מחכה לו, חשבה והסתתרה מאחורי הקיר לראות מה יקרה.
המורה לוי יצא את הכיתה וברכה שווילי ניגשה אליו. הם החליפו דברים ואחר כך הלכו ביחד.
משוגעת אחת, חשבה חפציבה, מה מצאה במכוער הזה? והוא – חשבה – אותי הוא מעניש על כל שטות, אבל עם ברכה שווילי הוא מטייל בלילות כשיש לו בירושלים אישה וילדים.
הפציבה ישבה במטבח ובררה את האורז. אל צד אחד העבירה את המוצים ואת האבנים הזעירות ואל הצד השני את האורז, עד שנערמה תלולית לבנה קטנה. אמה ניצבה ליד השיש והיתה מתקינה פתיל חדש בפתילייה. סבתה של חפציבה, שסיימה את עבודת הניקיון אצל השכנה העשירה – אמה התכוונה אליהם כשאמרה שבארץ ישראל עלו כל הפיליסטרים לגדולה בשעה שאנשי מדע ותרבות גוועים ברעב – נכנסה ושאלה אם יש צורך בעזרה.
חפציבה חשבה שאלמלא היטלר היו לסבתה משרתים משלה ולא היתה צריכה להיות עוזרת בית ויכול להיות שאפילו אבא שלה לא היה מת. היא חשבה: זה הארץ הזאת שהרגה אותו ואולי באמת לא היתה אמא צריכה לתת את הסרפן לתיקון אמנותי. היא אמרה בקול: "את יודעת, הבנות אומרות שאסור לתקן קריעה."
"אבל אין לך מה ללבוש," ענתה אמה, "ובגדי החורף יקרים כל כך."
חפציבה איחרה לפגישה. "איפה כולם?" שאלה את הנער שהמתין לה.
"לאן הלכו?" שאלה במורת רוח.
"סתם, לטייל. זוגות זוגות."
"אלי לא בא?" שאלה.
"הוא הלך עם ריקי," אמר הנער.
לבה של חפציבה שקע והיא חשבה: בוגד שכמותו, אפילו לא חיכה לי.
"בואי נלך אל החורשה," אמר הנער, "אולי הם שמה."
הם עלו במעלה הגבעה שותקים. השתיקה העיקה על חפציבה והיא אמרה: "אתה מירושלים?"
"אז איפה למדת קודם?"
"אתם כל כך דתיים?" שאלה אותו בתדהמה. לא ניכר בו שבא משם, מבית הספר של החרדים.
לחפציבה לא היו יותר שאלות והנער שתק. הם הגיעו לראש הגבעה וחפציבה אמרה: "לא רואים אותם בשום מקום. אני רוצה הביתה."
הנער ליווה אותה הביתה ומיהר להיפרד מעליה. בפתח חצרם השתרג על הגדר שיח לנטנה פרא ויצר כעין מאורה. בילדותה היתה משחקת שם עם אחיה. חפציבה ניצבה בפתח החצר מביטה בדמות השפופה, גוש אפל גדול, שהסתתרה במאורה. היא פתחה בריצה לעבר הבית. הדמות ניתקה מן השיח ורצה אחריה, כבדה ומתנדנדת. "אמא! אמא!" צעקה חפציבה.
אמה הופיעה בפתח. "תסתלק מכאן, אתה שומע! אני אקרא למשטרה!"
תמיד היה אורב לה שם, שלום השמן המשוגע, רץ אחריה לתפוס בה, מנסה לנשקה. בעוברו על פניה ברחוב היה תמיד צועק אחריה: "חפצי היפה, הולכת לחופה עם שלום המשוגע," או: "שלום המשוגע הולך לחתונה עם חפצי היפה."
חפציבה פחדה וסלדה ממנו. אמה תמיד אמרה: "יום אחד תיגמר לי הסבלנות ואני אלך למשטרה."
אבל היא מעולם לא עשתה זאת. היא ריחמה עליו ועל הוריו. "אם אלך להודיע במשטרה," היתה אומרת, "בטח יסגרו אותו ואז יגמרו אותו עם שוקים חשמליים לגמרי לגמרי."
בשבת אחרי הצהריים הלכה חפציבה לפעולה בסניף. המדריכה דיברה וחפציבה לא הקשיבה. אחרי כן הצטרפו אליהן הבנים והם שיחקו יחד משחקי חברה. חפציבה ישבה בצד ולא נטלה חלק במשחקים. אלי ישב ליד ריקי ולא הביט בה אפילו פעם אחת. כשבא הערב ויצאה השבת נכנסו אל האולם לרקוד. חפציבה עמדה והתבוננה. היא אהבה לרקוד. ברכה שווילי ניגשה אליה ועמדה לידה.
"למה את לא רוקדת?" שאלה אותה.
"אין לי מצב רוח," אמרה ברכה שווילי.
מישהו קרא בקול רם "קראקוביאק" וחנצ'ה הוציא את מפוחית הפה שלו מכיסו והחל לנגן. חפציבה ראתה שאלי הזמין את ריקי לריקוד הזוגות.
ברכה שווילי אמרה: "אלי וריקי חברים."
חפציבה שתקה, וברכה שווילי אמרה: "ראו אותם מתנשקים. על הספסל ברחוב רוטשילד. הריקי הזאת נותנת לכל אחד."
"הוא סתם תינוק אחד," אמרה חפציבה. לנגד עיניה נסתחררו הזוגות המחוללים. היא חשבה שהיא צריכה ללכת הביתה וללמוד בעל פה את הפרק בירמיהו, אחרת המורה מוסקוביץ' יעניש אותה. אבל לא היה לה חשק ללכת הביתה לבד. היא פחדה ששלום המשוגע אורב לה במאורה של שיח הלנטנה שבפתח החצר שלהם. היא חשבה שאם תמתין עד תום הריקודים יימצא מישהו שילווה אותה הביתה.
את האולם הקיף מלעלה, במחצית גובה הקיר, יציע. חפציבה החליטה לעלות לשם ולשבת בחושך לבד. כשנכנסה אל היציע האפל למחצה ראתה להפתעתה דמות יושבת על אחד הספסלים. היא עצרה, מתכוונת לסגת ולחזור על עקביה, אבל קולה של ברכה שווילי, חנוק וצרוד במקצת, קרא: "בואי הנה, חפצי."
"למה את יושבת פה לבד בחושך?" אמרה לה חפציבה בהשתוממות.
"בואי, שבי," אמרה ברכה שווילי וחפציבה שהתיישבה לידה שאלה: "מה יש לך? למה את בוכה?"
אבל ברכה שווילי לא השיבה. קולות יבבה חנוקים עלו מגרונה.
"די, תפסיקי!" אמרה חפציבה שנבהלה קצת, סולדת מן הגילוי חסר הרסן של הצער.
"אני כל כך אוהבת אותו," התייפחה ברכה שווילי, "אני ממש לא יודעת מה לעשות. כשהוא נוסע הביתה אל אשתו והילדים שלו אני מרגישה אבודה לגמרי."
"אבל איך את יכולה? הוא זקן. אני לא מבינה מה את מוצאת בו," אמרה חפציבה.
ברכה שווילי נטלה את ידה של חפציבה והחלה מלטפת אותה. "אני לא יכולה יותר," גנחה, "את לא יכולה לתאר לך כמה אני משוגעת אחריו."
ואז, לנגד עיניה הקמות של חפציבה, החלה ברכה שווילי להתנודד אילך ואילך בעיניים עצומות ותוך כדי כך היתה מלחשת: "אני אוהבת אותך, אני אוהבת אותך כל כך. אני לא יכולה לחיות בלעדיך."
חפציבה התבוננה בה בבעתה, חוככת בדעתה מה לעשות. פתאום חיבקה אותה ברכה שווילי ולחשה באוזנה: "אתה שלי, רק שלי."
חפציבה לא ידעה את נפשה מאימה וניסתה להשתחרר מחיבוקה של הנערה, אבל זו לא הניחה לה ולחשה: "אתה לא תלך ממני. אתה רק שלי," ואז נשקה לה בלהט על פיה. חפציבה הדפה אותה מעל פניה בגסות ובתיעוב. "את מטורפת לגמרי!" לחשה וקמה וירדה במדרגות בריצה.
"חפצי! חפצי! חכי לי!" רדף אחריה הקול, אבל חפציבה לא עצרה ובהיכנסה אל האולם הצטרפה מיד למעגל הרוקדם, שרקדו עתה הורה סוערת. הדילוגים הנמרצים, מחיאות הכפיים הקצובות – "הי יו יה! הי יו יה!" – השירה הרמה – "אבא מגרש את אמא, הילדים צועקים קדימה" – ואחר כך – "לפטי בפטי בלבלבפטי צ'ינגלה מינגלה לוף לוף לוף" – היסו את תחושת הקבס הקשה שהמתה במעיה והיא נסחפה, שוכחת הכול. רק לאחר זמן, משנתפרק המעגל, קריאות "הי יו יה" שככו בתודעתה, הבינה מה עשתה. אז לא המתינה עוד והסתלקה במהירות. חפציבה הלכה הביתה בצעד חפוז, ברכיה רועדות והיא משתדלת לדחוק ממוחה את כל מה שאירע, ובכל זאת התחבטה בה כל הדרך השאלה הנוראה: "מה יגידו? מה יגידו?" מפעם לפעם היתה נושמת עמוק, מחזקת בתוכה את כל נימוקי הנגד, כגון "זה ענייני הפרטי, וזה לא עסק של אף אחד", אבל השאלה היתה מבקיעה בעדם, תוקפת אותה במשנה עוצמה.
כשהגיעה אל חצר ביתה הביטה כה וכה ומשלא ראתה איש פסעה פנימה בשקט, עושה דרכה בחשאי בחשאי אל מעבר לשיח הלנטנה העבות, נצמדת אל השיח שממולה, ראשה מורכן מעט, נלחמת בפיתוי להביט לאחור בצללית האפלה של השיח הסבוך הגדל פרא. אבל במחצית הדרך אל הבית הגיח משם שועט גוף שמן וכבד כעין דוב מגושם מתנודד והתנפל עליה ותפס בה בכפות ידיים כבדות וגסות והיה מלחש: "חפצי יפתי, משוש חיי, תפסתי אותך." אמא! אמא! צרחה חפציבה, אבל כבר שפתיו הלחות מרחפות על פניה וידיו כמו צבתות מלובנות בבשר זרועותיה.
בריבוע האור של דלת הבית שנפתחה ראתה את אמה להרף עין, ניצבת מביטה ומיד ירדה במדרגות בריצה, מטאטא מתנופף בידה והיא צועקת: "תסתלק! תסתלק! אני אקרא למשטרה!" המשוגע הרפה מחפציבה ונעלם במאורה של שיח הלנטנה, גוש אפל קורס בתוך הלוע השחור. חפציבה פרצה בבכי קולני ואמה אספה אותה בזרועותיה והובילה אותה פנימה אל הבית. בחדר המבוא עוד החזיקה בה רגעים אחדים והיתה מלטפת את ראשה ואומרת: "אבא היה שובר לו את כל העצמות, אבל אין לנו אבא. מחר אני אגיד לבעל הבית שיוציא את כל השיח ואני אלך להורים של המשוגע לדבר אתם."
ביום ראשון שוב היה הכיסא שליד אלי וייס פנוי וחפציבה עברה לשבת לידו. אלי וייס כתב לה במהלך השיעור מכתב התנצלות. הוא הסביר לה שהוא אוהב אותה ורק אותה, אבל ריקי פיתתה אותו ויצרו תכף עליו.
על הדף שהעביר לה כתבה: "שיבושם לך." וזה הכול.
בעודה מחזירה לאלי את הדף הרגישה שעיני המורה לוי נעוצות בה באיום והיא חשבה שאם לא תיזהר שוב יעניש אותה. בהישמע הצלצול קם אלי וייס ממקומו, אבל חפציבה נשארה לשבת. היא הוציאה את ספר ירמיהו מן הילקוט, פתחה אותו והחלה משננת על פה את הפרק שנתבקשו התלמידים להכין. הכיתה התרוקנה לאט ולבסוף נשארו בה רק כמה ילדות, ביניהן אסתר שטראוס, החברה הכי טובה שלה, וברכה שווילי ושולה רייסר ולאה כ"ץ. חפציבה קראה בלחש ושפתותיה נעו: "צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד נטעתם גם שורשו…" ובעודה שקועה בספר התנ"ך, ממלמלת את הפסוקים, קמה בה בהלה, כמו קרב עדיה איזה איום והיה מרחף באוויר מחולל לקראתה צועק "הי יו-יה! הי יו-יה!" והיא דחתה את התחושה המציקה מעליה והמשיכה: "קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם ואתה ה' ידעתני, תראני ובחנת לבי אתך…" אבל איזה רחש התיק את עיניה מן הספר והיא ראתה את חברותיה מקיפות אותה במעין מבנה מקרי של חצי סהר ואז, לפתע, כבתעתוע חושים, ראתה את ברכה שווילי מחוללת לקראתה בידיים פשוטות וטרם תקלוט את הנעשה פגעה בפניה כף יד פתוחה. ידה של חפציבה נשלחה אל לחייה בתדהמה והיא שמעה את ברכה שווילי אומרת: "אסור לתקן קריעה. ד"ר מוסקוביץ' אמר שזה חטא גדול."
אסתר שטראוס, החברה הכי טובה שלה, קרבה אליה וצעקה תוך שהיא מצביעה עליה באצבעה: "את רקדת אתמול הורה בסניף!" וברכה שווילי החרתה אחריה: "איך את לא מתביישת! פרוצה אחת!"
"השתגעתם?" אמרה לאה כ"ץ, "תעזבו אותה! מה אתם רוצים ממנה!"
"את תשתקי, פחדנית אחת," אמרה שולה רייסר.
חפציבה הרכינה את ראשה אל ספר התנ"ך שלפניה והאותיות הקטנות גדלו לנגד עיניה שחורות וצועקות: "נטעתם גם שורשו ילכו גם עשו פרי…" אמרה בקול.
אבל ברכה שווילי הניפה את ידה בשנית והנחיתה אותה על הלחי השנייה.
"תפסיקו! אני אקרא למורה!" צעקה לאה כ"ץ, אבל שולה רייסר תפסה אותה בחוזקה ואמרה: "תשתקי! את לא תלכי עכשיו לשום מקום. אנחנו נראה לה מה זה. מה היא חושבת לה? כל היום צוחקת. רוקדת הורה. עושה תיקון אמנותי."
"עונש!" קראה ברכה שווילי, אבל אסתר שטראוס אמרה לה: "מספיק."
"עונש!" צעקה ברכה שווילי ותפסה בשערותיה של חפציבה ומשכה. אסתר שטראוס הדפה אותה ואמרה שוב: "זה מספיק. די," אבל בינתיים קרבה שולה רייסר ובידה מספריים.
"תני ת'מספריים!" צעקה ברכה שווילי, ואל חפציבה אמרה: "תיקון אמנותי, מה? אנחנו נראה לך מה זה תיקון אמנותי, חפצי'לה."
היא תפסה בסרפן של חפציבה, סמוך לחזה. חפציבה נאבקה בה. מאחור תפסה אסתר שטראוס בברכה שווילי ומשכה אותה. ברגע שנשתחררה חפציבה ממנה רצה אל הדלת. אבל ברכה שווילי, המספריים עדיין בידה, רצה אחריה ותפסה בה מאחור.
לאה כ"ץ צעקה: "היא עוד תהרוג אותה!"
אז הפכה הפכה חפציבה את פניה ושילחה בפרצופה של ברכה שווילי את אגרופה הקפוץ בכל הכוח שהצליחה לאסוף.
"היא שברה לי את האף," צרחה ברכה שווילי.
"טוב לך!" אמרה חפציבה, ואסתר שטראוס, החברה הכי טובה שלה, חטפה מידה של ברכה את המספריים. קול צלצול הפעמון הלם בהן מתכתי וכבד והן הביטו זו בזו, פניהן הלומות סומק וחימה, וחפציבה חשה איך קול הצלצול המתמשך חותך בה כסכין ההיא שחתכה באריג הסרפן שלה, לפני ימים לא רבים, במקום ההוא הזר והרחוק, לפני שהתכופפה לאסוף בכפה גוש אדמה אדום ולח.
אור-פתאום הציף את החדר. נערים ונערות פרצו פנימה ועל הסף ניצב ד"ר מוסקוביץ'. הוא המתין עד שיתייצבו הכול במקומם ואז פסע אל הדוכן ואמר: "לשבת."
הוא קרא את השמות מתוך היומן וכשסיים אמר: "אני מקווה שכולם למדו יפה את הפרק בעל פה. חפציבה, התחילי בבקשה."
חפציבה ישבה במקומה, ידיה טמונות בחיקה רועדות והכיסא מתחתיה חם ודביק. לרגע לא הבינה מה הדבר, אבל אלי שישב לידה הכה בה בלאט במרפקו והיא אמרה: "צדיק אתה ה' כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד," ואלי המשיך: "נטעתם גם שורשו ילכו גם עשו פרי…"
חפציבה הצביעה ושאלה אם תוכל להתפנות, והמורה הרשה לה לצאת. בלכתה חשה דם זב בין ירכיה. "איזה מזל שהסרפן כהה ועבה," חשבה. בחוץ התירה את אופניה בידיים רועדות, הדפה אותם לפניה ובתנופה עלתה עליהם ורכבה הביתה. הבית היה ריק ודומם. חפציבה התרחצה והחליפה בגדים ונתנה בתחתוניה פיסה של צמר גפן. "למה זה בא קודם זמנו?" שאלה את עצמה ואמרה בקול בלא שתדע מדוע: "כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים…"
היא קיפלה את הסרפן המוכתם בדם, עטפה אותו בנייר עיתון ויצאה לחצר ותחבה אותו בפח האשפה.
כשעלתה, רכובה על אופניה, במעלה הרחוב, חוזרת לאסוף את ילקוטה מבית הספר, בא שלום המשוגע ממולה. הוא צעק: "חפצי היפה, הולכת לחופה, עם שלום המשוגע!"
חפציבה הגיעה לבית הספר בשעת ההפסקה ובלא לשים לב למבטים הנעוצים בה נכנסה לכיתה מיד. ילקוטה היה מונח במקומו מתחת לשולחן והיא הוציאה מתוכו את מחברת האנגלית לשנן את המלים החדשות. אסתר שטראוס, החברה הכי טובה שלה, ניגשה אליה ואמרה בקול רפה: "טוב שהחלפת בגדים. זה לא היה בסדר התיקון האמנותי הזה. זה אסור."
חפציבה נעצה את עיניה במחברת שלפניה על השולחן ואמרה: "היתה לי נחלתי כאריה ביער, נתנה עלי בקולה, על כן שנאתיה."
*הסיפור לקוח מתוך "תיקון אמנותי" מאת רות אלמוג, הוצאת כתר, 1993. הוא מתפרסם כאן במסגרת שיתוף פעולה עם המכון לתרגום ספרות עברית.
|
זו כבר התפרקות. ריאל מדריד אירחה הערב (ראשון) בברנבאו את סוסיאדד כשהיא חייבת לנצח. לפני שברצלונה עולה לשחק לא רחוק משם מול חטאפה ואחרי שאתלטיקו מדריד וסביליה נפרדו ב-1:1, הבלאנקוס ידעו שכל תוצאה אחרת תפגע בסיכויים שלהם להישאר קרובים לפסגה, אבל שלושה ימים אחרי ה-2:2 המאכזב מול ויאריאל, הם שוב נכשלו עם הפסד 2:0 ביתי.
מרסלו איבד כדור בצורה טפשית כבר בדקה השנייה, קאסמירו הכשיל את מיקל מרינו, ואת הפנדל הפך וויליאן ז'וזה לשער הראשון (3). הקהל הגיב בשריקות בוז למגן הברזילאי, שאיבד מאותו רגע את הריכוז והרבה לטעות. ריאל נראתה רע וגם החמיצה המון, אבל סוסיאדד הייתה קרובה יותר לשני שלה מאשר הקבוצה של סנטיאגו סולארי לשוויון.
אם היכולת החלשה לא הספיקה, אז לוקאס ואסקס הורחק בדקה ה-61 אחרי כרטיס צהוב שני טפשי והשאיר את ריאל בעשרה שחקנים. המשחק נפתח וקיבל קצב מטורף, ובדקה ה-83 רובן פארדו הגיע מאחור כדי לנגוח פנימה את ה-0:2, שהרחיק את הקבוצה שלו מהתחתית.
מסתבר שגם בספרד אפקט משחק הבכורה של המאמן עובד. סוסיאדד הגיעה למשחק אחרי שפיטרה את המאמן אסייר גריסטאנו, בעקבות ארבעה הפסדים רצופים שהותירו אותה במרחק שלוש נקודות מהקו האדום לפני המשחק. אימנול אלגואסיל במשחקו הראשון על הקווים נתן לה אופטימיות לקראת ההמשך.
לא הספיק. עכשיו, כשסולארי כבר לא מושלם בברנבאו, הוא יקווה שהמדרידאית הקטנה חטאפה תגלה סולידריות, כי אם ברצלונה תנצח אותה, היא תברח מריאל לפער של עשר נקודות.
דקה 3': שער! 0:1 לריאל סוסיאדד. קאסמירו תפס בידו של הקטור מורנו ברחבה, השופט הצביע על הנקודה הלבנה. וויליאן ז'וזה לא התבלבל ובעט כדור חזק וגבוה פנימה. מרסלו, שהיה אחראי על איבוד הכדור שהוביל לפנדל, ספג שריקות בוז מהקהל בברנבאו.
7': ריאל נראתה מבוהלת. מתפרצת של סוסיאדד הסתיימה רק במזל בקרן אחרי התערבות של דני קרבחאל ברגע האחרון.
8': מרסלו כמעט כיפר. המגן הכניס כדור רוחב מצוין לתוך הרחבה, ויניסיוס השאיר לקארים בנזמה בנגיעה, אבל הצרפתי בעט ממצב מצוין החוצה.
15': ויניסיוס פרץ לתוך הרחבה וניסה להקפיץ מעל ג'רומינו רולי, שבקצות האצבעות ומנע שער.
23': בנזמה ניסה שוב, הפעם דייגו יורנטה בלם אותו לקרן. במהלך הבא לוקה מודריץ' ניסה בבעיטה מרחוק, רולי היה במקום.
45': התקפה יפה של ריאל הסתיימה בניסיון הגבהה של לוקאס ואסקס. הכדור עשה קשת גדולה מעל רולי ובדרך למטה פגע בקורה, לפני שהורחק.
46': ההתקפה הראשונה של המחצית השנייה כמעט הובילה לשני של סוסיאדד, אבל ההגבהה של וויליאן ז'וזה הורחקה ברגע האחרון לקרן.
50': מיקל מרינו במהלך נפלא השאיר את אויארסאבל לבד לגמרי ברחבה. הקשר לא הצליח בשני ניסיונות לעשות מזה שער. החמצה פשוט ענקית.
51': ויניסיוס במבצע גדול סיים דאבל-פס עם בנזמה בבעיטה מתוחכמת שכמעט גירדה את העמוד - אבל מבחוץ.
53': מהלך נפלא של עדנאן ינוזאי. הבלגי נכנס למרכז מימין וסובב בשמאל כדור שהלך החוצה, סנטימטרים מהעמוד הימני של קורטואה.
61': כרטיס אדום לריאל. לוקאס ואסקס עם עבירה מטופשת במרכז המגרש ספג צהוב שני והורחק.
63': ויניסיוס עם פריצה גדולה ניסה לעבור את רולי, שהקצה של הקצה של הציפורניים שלו נגע בכדור - וזה הספיק לשופט כדי לא לשרוק לפנדל.
65': הזדמנות כפולה לריאל, אבל רולי לקח את שני הניסיונות - פעם של ויניסיוס ופעם של ראמוס, שגם הוסיף נגיחה מסוכנת לידיים של השוער אחרי חצי דקה.
83': שער! 0:2 לסוסיאדד. רובן פארדו המחליף הגיע מאחור להגבהה של וויליאן ז'וזה ונעץ את זה פנימה בנגיחה - יופי של שער ויופי של ניצחון לסוסיאדד.
ריאל מדריד: תיבו קורטואה; דני קרבחאל, רפאל וראן, סרחיו ראמוס, מרסלו (סרחיו רגיליון, 77); טוני קרוס (דני סבאיוס, 80), קאסמירו (איסקו, 58), לוקה מודריץ'; ג'וניור ויניסיוס, קארים בנזמה, לוקאס ואסקס (הורחק, 61).
ריאל סוסיאדד: ג'רומינו רולי; אריץ אלוסטונדו (חוסבה סלדואה, 69), דייגו יורנטה, הקטור מורנו, אייהן מונוס (איגור סובלדיה, 84); אסייר יראמנדי, דויד סורוטוסה, מיקל מרינו (רובן פארדו, 73), מיקל אויארסאבל; עדנאן ינוזאי, וויליאן ז'וזה.
|
פורום שיקום הפה - יש לך שאלה?
ניתן לבדוק ולהתרשם מהתוצאה הצפוי ע״י ביצוע מוק-אפ. זוהי פרוצדורה שבה יוצרים הדמיה של המודל המתוכנן ע״ג השיניים בפיו של המתרפא עם חומר קומפוזיטי. התוצא אמורה לשקף במיוחד את התוצא שתתקבל עם הציפוים.
אני נמצאת בטיפול לשיקום החלק הקדמי התחתון של הפה, לאחר שהגשר שהיה כבר לא תפקד. חסרות לי 7 שיניים, והשיניים משני הצדדים הן השתלות עם שיניים מחרסינה. הרופא אמר שכדי לייצב את הפלטה המתוכננת צריך לקדוח בשתי שיניים בכול צד, אבל יש סיכון שהן ייסדקו, ועל כך אין אחריות. האם אפשר לעשות פלטה בלי לקדוח, או לסכן את הקיים?
אני בת 87.5 שנה, ובחרתי באופציה של הפלטה מסיבות כלכליות. שאר האפשרויות ידועות לי ומובנות לי.
אודה לכם אם תייעצו לי בנושא בהקדם האפשרי.
לפני חמישה ימים עקרתי 5 שיניים קדמיות בלסת התחתונה אשר במקומן יבואו שתלים. זמנית הורכב לי פליפר שעושה בי שמות.
אוכל לא בא לפי מאז שהורכב הפליפר. חיה רק ממים, קפה, תה, מרקים. הפליפר כל הזמן זז ממקומו. ניסיתי לאכול ומיד הפליפר לגמרי יצא מהמקום [כמעט בלעתי אותו]. בעת השתיה הוא לגמרי יוצא ממקומו. בעת הדיבור אין בעיה. כל הזמן אני לוחצת עם האצבע כדי לקבע אותו, שכן, הוא רופף. הפליפר מאוד עבה וגס, מעיק בתוך הפה, תחושה איומה הגורמת לי אי שקט ואי נוחות. נאמר לי שבהתחלה כך זה עד להרכבת השתלים. אכן כך אני אמורה לעבור את התקופה האימה הזו? אני מאוד סובלת.
יש לי אופציה לטיפול בשן 17 באמצעות הארכת כותרת כי אין מספיק שןת אחרי השלמת טיפול שורש וכתר, או עקירה עם\בלי שתל. מה עדיף?
היי רציתי לדעת אם עושים במכבי ציפוי שיניים PLV?
במחירון אני רואה שיש וכתוב ציפוי חזיתית חרסינה-PLV) כולל שיחזור זמני) (רק באישור יועץ פרותטי.
כשהייתי במכבי בבדיקה כללית שאלתי את הרופא האם עושים כאן ציפוי שיניים חרסינה, אמר שלא ואצלו במרפאה הפרטית כן עושים.
אחר כך גם הגעתי אליו, אבל עכשיו כשאני רואה את זה במחירון של מכבי, אני מטילה ספק באמינות הרופא באופן הכללי.
אמי זקוקה לשיקום כולל של הפה, אך היא דנטופובית, לכן חיפשנו מרפאה המבצעת שיקום תחת הרדמה כללית.
עד כה ביקרנו בשלוש מרפאות, כשבשתיים מהן, נאמר לנו שבגלל המצב הרע של הפה, תהליך השיקום יתחיל בעקירה של כל שיניה וכחצי שנה המתנה, להחלמת הפה. במהלך פרק הזמן הזה היא תשתמש בתותבות ולאחר מכן, במידה והפה החלים, היא תעבור השתלה זמנית ואחרי תקופת המתנה נוספת, השתלה קבועה. (נאמר משהו גם על הרמת סינוסים).
במרפאה השלישית נאמר לנו שאין צורך בהרמת סינוסים ושבטיפול אחד, היא תהיה מורדמת לחמש שעות, כל שיניה יעקרו, האיזור ינוקה ויושתלו לה שיניים זמניות, כשאחרי פרק זמן, יושתלו לה הקבועים. אני רוצה מינימום פעמים שבהן אמי בת ה- 70 + תורדם, לכן הצעת המרפאה השלישית נראית לי הטובה ביותר, אבל מן הסתם, כשלאותן בדיקות, יש פער כל כך גדול בין ההצעות, זה קצת מבלבל. למי להאמין? האם זה עניין של "כל אחד והשיטה שלו"? איך אוכל לדעת שאמי (שסובלת מאוד) מקבלת את הטיפול הטוב ביותר עבורה?
תודה רבה ושבוע נפלא!
אני בת 30, עברתי 2 עקירות של שיניים טוחנות בלסת עליונה.
כתוצאה מכך, כל הסגר זז והשיניים לא מסודרות נכון וגם הסגר לא טוב. כרגע יש מרווח רציני בלסת העליונה, שסגרתי לפני כמה ימים עם גשר מרילנד ונראה לי שעשיתי טעות כי עכשיו אני דואגת שכל המאמץ ייפול על השיניים המאחזות ויקרה מצב שאצטרך לעקור גם אותן.
היתה אופציה לעשות יישור שיניים אורטודנטי עם הברזלים, אך בינתיים דחיתי את האופציה מטעמי עלות ואסתטיות.
רופא אחר הציע לעשות שתל והשתלת עצם (לאחר שראו בסיטי שאין מספיק עצם לשתל), אך התהליך היה נשמע לי יקר עבור חוסר של שן אחת, אז ירדתי גם מזה לאחר שרופא הציע לי את הפתרון של המרילנד.
אז עכשיו שואלת האם לא עשיתי טעות ואולי הייתי צריכה לעשות יישור שיניים? למרות שאני סובלת מנסיגת חניכיים וחוששת שהיישור יגביר אותו והשאלה אם בכלל יוכל לסגור את הרווח.
אני שומעת עצות שונות מרופאים שונים, ועובדת עצות לגבי הפתרון האידיאלי עבורי.
שלום, אני היום עשיתי עקירה ראשונה בגלל צפיפות בלסת העליונה.
יש לי עוד עקירה שבוע הבא..
רציתי לדעת האם השיניים האחוריות גם באות קדימה לצורך צימצום הרווחים כי כרגע הרווח ממש גדול.
ואני מפחד שיכניסו יותר מידי את הקדמי וזה לא יראה אסתטי.
האם הקרנת רנטגן לצורך אימות היא במסגרת נהלי משרד הבריאות?
זה קרה היום בבוקר, במכון צילומי לסתות איליו נשלחתי לצורך צילום CT , נפער וויכוח מוזר ביני לבין טכנאית המכון שטענה בפני שלצורך צילום ה- CT עלי להסיר מבנה שיניים שקבוע בפי על גבי שתלים, היא התווכחה איתי וטענה שזה מבנה שניתן להוציא עצמאית ללא רופא שיניים. הוויכוח ארך מספר דקות, אני התעקשתי שאני לא יודעת למקם אותו. טענתי שהתערבותה לא עניינית, היא התנצחה ואמרה שהיא רואה אותי ברנטגן, הבנתי שהיא מקרינה עלי רנטגן , בלי קבלת רשות ממני, כדי לברר איזה שיקום יש לי על גבי הלסתות. האם זה תקין? כמה זמן מותר להפעיל רנטגן על אדם שהגיע למטרת צילום CT?, האם מותר לה לבדוק אנשים ברנטגן לפני CT ? האם זה במסגרת נהלי משרד הבריאות?
היא לא מסכימה לכתרים ,כי לא עברה עד היום ,אף טיפול שורש ולכתרים תוצרך לטיפולי שורש להרבה שיניים.
האם צריך לחפש סיבות בריאותיות מעבר לשחיקה בגלל השברים ?
האם כל תוספות עם החומר קומפוזיט מדי ,עד היום בעשר שנים אחרונות כ 4 פעמים 20 שיניים ,כלומר כ80 טיפולי שן, האם החומר והדבקים וכן הליך ההדבקה שנעשים בכמות כה גדולה ,האם הם סיכון בריאותי? אולי בנשימה? כי זה הליך שבדרך כלל עוברים רק במספר קטן של שיניים ,לא במסות?
עשו לי כתר זמני אבל הוא ממש קטן ודק וגם נפל והחזירו ולוחץ על החניכיים . האם יש בעיה באורך הכותרת או בעיה ספציפית אחרת שיכולה לגרום לכך שכתר הזמני לוחץ בחניכיים?
הכתר הזמני נפל לי אחרי יומיים מה הסיבות שכתר זצני נופל כל כך מהר האם זה בגלל משהוא שאני גרמתי או משהוא אחר ואם ככה נופל במהרה ההכנה של הכתר תהיה מסובכת יותר כדי להגיע גם שם לדיוק ועושים כתר חרסינה האם ההכנה של כתר כזה יותר מסובכת ומורכבת כי לא נוטים היום לעשות הרבה כתרים כאלה רק במקומות או אסתטיים או שאי אפשר כתר עם מתכת?
עשו לי כתר זמני ומאוד לא נוח , חשבתי שזה נוחות של יומיים שלושה עד שמתרגלים , הלשון כל הזמן נוגעת ותחושה שעומדת להחתך וגם תחושה של לחץ , יכול להיות שזה שבמרפאה לא מתאים כי אמרה לי שכתר רגיל אי אפשר לשים מתכת ואפשר רק כתר קבוע מחרסינה ובאופן כללי יש איזה הבדל בין כתר זמני במרפאה לעומת הכתר הזמני שעושים במעבדה?
גם שאני מנקה בין השיניים הכתר זז ומתרומם ואז צריכה לחיצה קלה להחזיר למקום כדי שלא ייצא לגמרי. השאלה האם זה אומר שאם זה מציק שהגובה או יכול להיות משהו אחר שלא מצליח להחזיק טוב בפה , והאם במקרים יש אפשרות להוריד גובה או הרבה פעמים רצוי לעשות כתר חדש ? במיוחד שיש כאבים שהלשון נוגעת זה ממש מטריד , ומן תחושת לחץ מה במקרים כאלה בדרך כלל הפתרון? ושבוע הבאה אלך שיראו למה האי נוחות/כאב?
מדוע משחת שיניים משמן קוקוס יעילה למניעת חורים?
|
חרף שלטי החוצות שצצו השבוע ברחבי הארץ, רק מיעוט תומך בחזרתו של אהוד ברק לפוליטיקה הישראלית - כך עולה ממדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה. רק 18.1% מהאוכלוסייה היהודית בישראל תומכים במהלך שכזה. לעומתם, 52.5% מהציבור הערבי תומך במהלך לעומת 28.6% המסתייגים ממנו.
רוב מובהק של הציבור הישראלי-יהודי מאמין כי אהוד ברק העביר על ראש ממשלה נתניהו ביקורת חריפה לא בשל דאגה כנה לביטחון ישראל, אלא מתוך אינטרס פוליטי לנגח את נתניהו - 68.2% מהם השיבו כך. גם בקרב הנסקרים הערבים יש רוב לתפיסה זו, אולם הוא פחות מובהק: 42% מאמינים כך, בעוד ש-26.8% דווקא מאמינים לברק.
מנתוני המדד עולה עוד כי רוב היהודים בישראל - 64.8% - מצדיקים את מעשיו של "החייל היורה" אלאור אזריה. יותר ממחצית היהודים אף תומכים ביוזמה להימנע משירות מילואים כל עוד משפטו של אזריה נמשך.
עוד עולה מהמדד כי בעוד ש-46.3% מהאוכלוסייה הערבית מאמינים כי משא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית יוביל לשלום כבר בשנים הקרובות, רק 24.1% בלבד מהיהודים מחזיקים בדעה דומה. באופן דומה, כמעט 85% מהציבור הערבי בעד ניהול משא ומתן שכזה, לעומת 60.1% בלבד מהציבור היהודי.
בעוד ש-73.3% מהיהודים בישראל לא הביעו אמון בממשלה, באוכלוסייה הערבית הנתון המקביל הוא 46% בלבד, כש-36.8% מהאוכלוסייה הערבית העידה כי היא מחזיקה ב"הרבה מאוד אמון" כלפי הממשלה - זאת לעומת 4.3% בלבד מהאוכלוסייה היהודית המחזיקה בדעה זו. גם בנוגע לכנסת המגמה דומה: 71.5% מהציבור היהודי לא מאמין בה לעומת 49.4% מזה הערבי, ש-45.9% ממנו דווקא מאמין בה - לעומת 26% מזה היהודי בלבד.
|
תעלת למאנש (בצרפתית: La Manche; מילולית "השרוול", באנגלית: English Channel; מילולית "התעלה האנגלית") היא מצר ים המקשר בין האוקיינוס האטלנטי והים הצפוני, ומפריד בין האיים הבריטיים וצפון צרפת. אורכה כ-560 ק"מ, ורוחבה נע בין 34 ק"מ במצר דובר לכ-240 ק"מ.
סמוך לחופה הצרפתי מצויים איי התעלה השייכים לבריטניה.
לפני תום עידן הקרח האחרון, לפני כ-10,000 שנים, היו האיים הבריטיים מחוברים ליבשת אירופה על ידי דוגרלנד. כשמעטה הקרח הפשיר, נוצר אגם גדול בחלק הדרומי של מה שקרוי היום הים הצפוני. בסביבות 6500 לפנה"ס, התמוטט מחסום הגיר הרך שבדרום האגם כתוצאה מפעולה ארוזית, האגם נפתח לאוקיינוס האטלנטי, וכך נוצרה תעלת למאנש. הפעילות הארוזית המתמשכת של גלי האוקיינוס על אדמת הגיר באזור דובר הרחיבה את מוצא התעלה, וממשיכה למעשה גם היום.
התעלה היא המכשול הטבעי העיקרי בפני התקפה ופלישה לבריטניה מכיוון היבשת. כדוגמאות רק מהעת החדשה, ניתן לציין את כוונתם של נפוליאון ושל היטלר לפלוש לבריטניה ולהכריע את המעצמה הבריטית, ניסיונות שהתנפצו אל מול הקושי הצבאי לחצות את התעלה בכוחות גדולים.
עם זאת, במהלך ההיסטוריה נעשו ניסיונות רבים לפלישה לבריטניה או מבריטניה לצרפת דרך התעלה, כמו הפלישה הנורמאנית על ידי ויליאם הראשון ("הכובש") לאי הבריטי ב-1066, ניסיונותיה של הארמדה הספרדית לתקוף את בריטניה ב-1588 ופלישת בעלות הברית לנורמנדי במלחמת העולם השנייה.
במימי התעלה התחוללו קרבות ימיים מפורסמים רבים, שכמה מהמכריעים בהם היו: קרב פורטלנד ב-1653, במהלך מלחמת הולנד-אנגליה. קרב לה-אוג ב-1692, שבו הובסו הצרפתים בידי האנגלים וההולנדים במהלך מלחמת הברית הגדולה, ובא הקץ לשליטה הימית הצרפתית. במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, בשנת 1864, התחולל בתעלת למאנש סמוך לשרבורג קרב שבו הטביעה ספינת המלחמה האמריקאית קירסארג', מכוחות הצפון, את ספינת המלחמה "אלבמה" מכוחות הדרום, שפעלה באוקיינוס האטלנטי כנגד ספינות סוחר של הצפון.
מאידך, בתקופות שלום, שימשה התעלה כנתיב חיוני לשיתוף תרבותי ופוליטי בין בריטניה והיבשת, החל מהתקופה הקלטית, דרך תקופת האימפריה הרומית, הקמת דוכסות בריטני על חוף היבשת בידי מתיישבים מהאי הבריטי ב-841, ובהמשך, הקמת המדינה האנגלו-נורמנדית.
תעלת למאנש היא נתיב המים העיקרי המקשר בין מדינות צפון אירופה לשאר העולם, ונחשבת כנתיב השיט העמוס ביותר בעולם. מדי יום חוצות אותה, הן לאורכה והן מחוף לחוף, כ-400 ספינות.
המסחר הימי בין היבשת לאי הבריטי עבר במימי התעלה כבר מתקופות פרהיסטוריות, והיה בעל חשיבות כלכלית רבה לתרבויות שמשני צידיה.
ערי נמל חשובות התפתחו לאורך התעלה. החשובות שביניהן בחוף הצרפתי: קאלה, דייפ, לה האבר, בולון-סור-מר ושרבורג, ובחוף הבריטי: דובר, סאות'האמפטון ופורטסמות'.
בנוסף, התפתחו לאורכה ערי קיט, שכבר מתחילת המאה ה-19 החלו עידן של קַיִט אריסטוקרטי, שהתפשט מאז באזורים נוספים בעולם. בחוף הצרפתי ידועות הערים דוביל וטרוביל, ובחוף הבריטי העיר ברייטון.
באופן מסורתי נחצתה התעלה באמצעות קווי מעבורות. העיקריים שבהם הם: דובר-קאלה, ניו הייבן-דייפ, פורטסמות-קאאן/שרבורג/לה האבר, פליימות-רוסקופ.
הרעיון לחבר את בריטניה וצרפת בחיבור רכבתי הועלה עוד בימי נפוליאון אולם נדרשו שנים רבות לתכנן ולהוציא לפועל את המבצע המורכב הזה. התכנון שהחל בסוף שנות ה-50 הוצא לפועל רק בסוף שנות ה-80 כאשר ב-1 בדצמבר 1990 נפגשו שני הצוותים שחפרו משני צידי מנהרת התעלה, כ-40 מטר מתחת לקרקעית הים. בזאת קושרו בריטניה וצרפת בחיבור יבשתי לראשונה מאז תקופת האבן.
בשנת 1994 נפתחה לתנועה מנהרת מסילת ברזל, העוברת מתחת למצר דובר. במנהרה עוברת רכבת היורוסטאר שמקשרת בין לונדון, פריז ובריסל. בנוסף מופעלת בתעלה רכבת שמעבירה כלי רכב מצד אחד לשני.
האתגר של חציית תעלת למאנש בשחייה עלה לתודעת הציבור במחצית השנייה של המאה ה-19, לאחר שב-25 באוגוסט 1875 השלים קפטן מת'יו ווב את צליחת תעלת למאנש בשחייה, בזמן של 21 שעות ו-45 דקות. הייתה זו הפעם הראשונה שאדם חצה בשחייה את התעלה ללא עזרה כלשהי, וכשהוא נצפה לאורך כל הדרך. עד שנת 1927 השלימו פחות מעשרה שחיינים את חציית התעלה בשחייה, כולל אישה אחת, גרטרוד אדרלה, אשר השלימה את חציית התעלה ב-6 באוגוסט 1926 בזמן של 14 שעות ו-34 דקות, הזמן המהיר ביותר עד אותה עת. על רקע טענות מפוקפקות של שחיינים שונים אשר טענו להשלמת האתגר, קמה באנגליה "התאחדות שחיית התעלה" (Channel Swimming Association) במטרה לתעד ולאשש טענות של שחיינים באשר לצליחת התעלה וכן לאשר את הזמן שבו השלימו את האתגר. בשנת 1999 התפצל הארגון לשניים, ולצד "התאחדות שחיית התעלה" קמה "פדרציית שחיית התעלה וניווט" (Channel Swimming and Piloting Federation). שני הארגונים מפקחים ומאשרים צליחות תעלה בשחייה במצר דובר. הזמן הקצר ביותר לצליחת התעלה בשחייה תועד ב-8 בספטמבר 2012, כאשר השחיין האוסטרלי טרנט גרימסי חצה את התעלה בזמן של 6 שעות ו-55 דקות.
הארגונים המפקחים על צליחת התעלה בשחייה קבעו כללים נוקשים בהם חייבים השחיינים לעמוד לצורך אישור ההישג, בהם: איסור על סיוע כלשהו לשחיין במהלך הצליחה, בין אם על ידי אדם או בסיוע מלאכותי. לשחיין מותר למשוח את גופו בשומן להגנה מפני הקור, לחבוש משקפי שחייה, לחבוש כובע שחייה אחד, לאטום את אפו באטב, לפקוק את אוזניו וללבוש בגד ים בודד. אסור שבגד הים, או הכובע יהיו מחומרים צפים. חל איסור על נגיעה של אדם כלשהו בשחיין במהלך השחייה. עם השלמת חציית התעלה חייב השחיין לעמוד על היבשה, מקום שאליו מי הים אינם מגיעים. הארגון המפקח עשוי לבצע בדיקת סמים אקראית לשחיין בהתאם לכללי הוועד האולימפי הבריטי.
מאז החל פיקוח ותיעוד של צליחות התעלה, היו מעטים שהצליחו לחצות את התעלה הלוך ושוב.
חציית התעלה שלא באמצעות כלי שיט היוותה תמיד אתגר ספורטיבי ולאומי, משכה תשומת לב, וגרמה להתרגשות רבה ברחבי העולם. חלוצי החציות זכו במקרים רבים להילה של גיבורים לאומיים.
כדור פורח — ב-7 בינואר 1785 נחצתה התעלה לראשונה בדרך האוויר על ידי הצרפתי ז'אן-פייר בלנשר וג'ון ג'פריס האמריקאי. הריחוף נעשה מאנגליה לצרפת מעל מצר דובר, וארך כשעתיים וחצי. בלנשר נחשב אחד מחלוצי הטיסה בכדור פורח, והיה הראשון שטס בו ביבשת אמריקה.
שחייה — ב-25 באוגוסט 1875 חצה מת'יו ווב את התעלה בשחייה מדובר לקאלה, לאחר שכשל בניסיון דומה כשבועיים קודם. השחייה ארכה פחות מ-22 שעות, ושלוש ספינות ליוו אותו מטעמי ביטחון. ווב הפך בבריטניה לגיבור לאומי, ונקשרו בשמו אגדות וסיפורי פולקלור עממיים.
ב-6 באוגוסט 1926 חצתה גרטרוד אדרלה את התעלה בשחייה, והייתה לאישה הראשונה שעשתה זאת בקובעה את התוצאה המהירה באותה העת.
טיסה — ב-25 ביולי 1909, כשש שנים בלבד לאחר טיסתם ההיסטורית הראשונה של האחים רייט, חצה המהנדס והממציא הצרפתי לואי בלריו את התעלה מצרפת לאנגליה, במטוס שתכנן ובנה בעצמו. מבצעו זיכה אותו בפרס של 1,000 לי"ש שהציע העיתון דיילי מייל לראשון שיצלח את התעלה במטוס. במקום נחיתתו, ממערב לדובר, מוצבת אנדרטה לזכרו הבנויה כהיטל של המטוס שבו טס.
הרייט קווימבי הייתה האישה הראשונה שחצתה את תעלת למאנש בטיסה ב-16 באפריל 1912. את חציית התעלה היא עשתה במטוס תוצרת לואי בלריו. היא יצאה מדובר שבאנגליה וכעבור 59 דקות נחתה על חוף ים באקיין-פלז' בפה-דה-קאלה שבצרפת, כ-40 קילומטר מקאלה.
טיסה במטוס מונע בכוח שרירים בלבד — ב-1979 חצה בריאן אלן את תעלת למאנש לאחר שדיווש במשך שלוש שעות במטוס "אלבטרוס קורי העכביש" (Gossamer Albatross) וזכה בכך בפרס קרמר השני בשווי 100,000 ליש"ט.
צניחה — ב-31 ביולי 2003 קפץ הצנחן האוסטרי פליקס באומגרטנר ממטוס שטס בגובה 30,000 רגל מעל דובר כשלגבו מחוברות כנפיים, דאה מעל לתעלה, וצנח לבסוף בקאלה שבצרפת.
טיסה בעזרת כנפיים אישיות — איב רוסי חצה את התעלה ב-26 בספטמבר 2008 בעזרת מתקן המוצמד לגופו.
צליחה באמצעות רחפן אישי (פליינג בורד): ב-4 באוגוסט 2019 צלח פרנקי זפאטה הצרפתי את התעלה באמצעות רחפן פליינג בורד ואשר עצר באמצע הדרך לתדלק על סירה.
אהרן אהרנסון, ממקימי ארגון ניל"י, נספה בהתרסקות מטוסו במימי תעלת למאנש ב-15 במאי 1919.
מילוט "ספינות שרבורג" - ב-25 בדצמבר 1969 חמקו חמישה סטי"לים של חיל הים הישראלי מנמל שרבורג שבצרפת למימי תעלת למאנש בדרכם לישראל.
פרופ' איתן פרידמן חצה בשחייה את התעלה ב-30 ביולי 1993, מאנגליה לצרפת, בזמן של 13 שעות ו-13 דקות. בכך היה הישראלי הראשון שצלח את התעלה.
ב-27 בספטמבר 2010 חצתה קבוצת שליחים ישראלית ראשונה (גברים) את התעלה האנגלית (T.I. ישראל: כץ, אמיתי, בר, טל וגינזבורג) בתוצאה של 11:47 שעות.
ב-20 בספטמבר 2015 חצתה קבוצת שליחים מעורבת (גברים ונשים) ראשונה בתוצאה 12:35 שעות (ספסל: עינת אור, איה גרניט, אלון קורק, עופר פלד, איתי אורנשטיין וצבי גולצמן).
אבישג טורק חצתה את התעלה ב-1 באוגוסט 2017 מאנגליה לצרפת, בזמן של 13:32:31 שעות ובכך הייתה לאישה הישראלית הראשונה שצלחה את התעלה ולישראלי השני בכלל.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תעלת_למאנש&oldid=26783127"
|
לפתח את הביטחון והחלטיות של מנהיג בכיר. במנהל עסקים (MBA) עם דגש על תוכנית למנהיגות, אתה לומד את העקרונות של ניהול ובניית העסק שלך, תוך דגש על אפשרות מנהיגות מכין אותך להוביל את הצוות שלך. בתוכנית זו, המוצעים על ידי קולנג 'לו המכללה לעסקים, לך לטפח את הכישורים ואת התכונות כדי לסייע לך בצורה אתית לנהוג שינוי יעיל, ייצור וצמיחה.
MBA זה בתוכנית מנהיגות כוללת מגוון רחב של נושאים רלוונטיים תאגידים המאה ה -21. סקור את יסודות העסק, כולל כספים, חשבונאות, כלכלה ומחקרים כמותיים, בנוסף לניהול הפעילות. בסביבות למידה דינאמיות קטנות, אתה מעריך תפקידים מחלקתיים מעמדה ניהולית ודן באסטרטגיות חדשניות עם סגל מומחים ואנשי מקצוע בעלי רקע ופרספקטיבות מגוונים. הקורס הסופי מנחה אותך בשיטות עבודה מומלצות המסייעות לך לתמרן באמצעות שלבי פיתוח, צמיחה ושינוי בארגון שלך.
בתוכנית זו תואר MBA למנהיגות, אתה מקבל הבנה של עסקים, הנהלה ומנהיגות. סקור את המרכיבים המבדילים בין מנהיגי המשרתים לבין התהליך כדי ליצור מערכת תלותית, פרודוקטיבית. חקור תקשורת מנהיגות ואסטרטגיות לבניית סינרגיה בין חברים, לפתח תרבות ארגונית חזקה לבנות ארגון בעל ביצועים גבוהים.
זה תואר MBA למנהיגות מספק לך את הכישורים הדרושים כדי לפתח ולצבור ביטחון עצמי בהנהגה שלך. קריירה אופיינית לבוגרי תואר שני במנהל עסקים במנהיגות, מנהלים, מנהלים או מנהיגים בכל סוגי העסקים או ארגוני השירות.
|
ציור יום הכיפורים של גוטליב הועבר למקום טוב יותר בחלל המוזיאון ביחס לפעם שעברה שכתבתי עליו ועל כך ראוי מוזיאון תל אביב לתודה. אני חוזר לציור הזה שוב ושוב. זה "משמר הלילה" שלנו. עם השנים אני מרגיש שאני הולך ונכנס לציור הזה, למרחב שלו. גם היום באתי, ביקור ראשון בשנה החדשה.
זה ציור על א/נשים וספרים. הדבר כל כך ברור עד שקל להחמיץ אותו. יש בו כעשרה ספרים על כעשרים דמויות. איני זוכר כרגע שום ציור מן המסורת האירופית שיש בו כל כך הרבה ספרים ביחס למספר הדמויות. הזכרתי את "משמר הלילה": תרגיל כמעט מבדח יהיה לדמיין את אנשי המיליציה האזרחית שם אוחזים בספרים. זה לא ייתכן, ממש כפי שאי אפשר לדמיין את היהודים של גוטליב אוחזים חניתות וחרבות כמו אצל רמברנדט. זה שההיסטוריה הפכה את הבלתי אפשרי לרגיל, זה עניין אחר.
האחיזה היא יותר מסתם החזקה. הספרים והאצבעות תחובים זה בזה כמו באחיזת ידיים המשלבת אצבעות. במקרה של ספר התורה שבמרכז, האחיזה היא של חיבוק. כך מחזיקה מרים, אמו של ישוע, את תינוקה בציורים הנוצריים; היהודי כאן מחזיק טקסט כמו תינוק.
אפשר לתאר את הציור כסצנה של מועדון קריאה. כמובן, היהודים יקראו לקריאה זו "תפילה" או "קריאת התורה", אבל במבט מבחוץ זה מה שזה. אנשים ונשים עם ספרים, מחוברים לספרים. העולם התורני התחיל השבוע מחזור חדש של לימוד "הדף היומי". פרופ' אביגדור שנאן העיר כי לומדי הדף היומי הם מועדון הקריאה הגדול בעולם. לומדים דף תלמוד מדי יום, ומסיימים פעם ב-7 שנים. האחיזה של האצבעות בדפים יוצרת מטפורה חיה של איש-ספר ואישה-ספר. לא במובן השגור (של "מי שעוסק בספרות"), אלא באופן מוחשי. אנשים שמחוברים לספרים שלהם פיזית. ישראל אלירז כתב פעם שהוא לא יכול לצאת מהבית בלי ספר. אולי יש שני סוגי אנשים בעולם: אלו שמבינים מה שאלירז אמר וכל האחרים.
הציור נעשה מהזיכרון ובעזרת תצלומים. לא ארחיב, אבל יש בו אנשים ונשים שחלקם מזוהים. הצייר מופיע שלוש פעמים, כילד, כנער וכבוגר (הוא צייר את הציור כשנה לפני פטירתו, בגיל 23 בלבד). היום הבנתי משהו פשוט. בית הכנסת הוא מרחב שבו זמנים נערמים זה על גבי זה. לכן הצייר יכול להיות שם בכל גיל של חייו. המקום נשאר ואתה יוצא ובא. כמו מראָה שתשקף אותך בכל גיל. כל אחת מהדמויות היתה/תהיה שם בגילאים אחרים. הזקן הלבן היה שם לפני שמונים שנה. עם אותו ספר.
זה מועדון קריאה רציני, שגם בו יש, כמובן, בעיות ורשלנות ובהייה ושעמום, איני מנסה לעשות אידיאליזציה. ובכל זאת, התרבות המכונה "חילונית" יכולה ללמוד משהו מהיחס הזה לספרים. אין ממש דבר דומה אצלנו. הקאנון של הספרות הישראלית נפרץ מכל כיוון ולא ברור מהו, ובעיקר לא ברור מי קורא בו. מדוע אין מועדון קריאה של "דף יומי" ב"תמול שלשום" (עגנון) או ב"זכרון דברים" (שבתאי) וכדומה? אולי כי ההיגיון של התרבות החילונית במצבה הצרכני הנוכחי הוא של תחלופה. הארון מלא ספרים אך קונים שוב ושוב את "החדש". כתב על זה בצורה נוקבת ומבריקה יחיל צבן בספרו "ספרים הרבה". החיבור הגופני לספרים, הכנסת האצבעות פנימה כמו למים קרירים ביום חם, הולכת ונעלמת.
החיבור הזה בין ספר ואדם דומה לחיבור בין אדם ואדם. בציור, בצד ימין מתואר גוטליב הנער, אולי לקראת בר-מצווה, בסמוך מאוד למי שהור כנראה אביו. הם כה קרובים, שעיניהם כמעט מתמזגות. כך תוחב היהודי שכתבתי עליו בפוסט הקודם אל פניו לספר.
לאורה, ארוסתו של גוטליב, מתוארת פעמיים בציור (כמה מזעזע לדעת כי האישה הצעירה הזו, שבחרה לנתק את יחסיה עם הצייר התגלגלה בסופו של דבר להולנד ומשם נשלחה בחזרה למולדתה, פולין, לכיוון אושוויץ – מאותו מחנה שממנו נשלחה אתי הילסום). ראו איך היא יוצאת וצומחת מתוך ראשו של הצייר השקוע בשרעפים, כהמשך של כובעו, כמחשבה שהתגשמה. משם היא רוכנת אל האוזן של אמה, לוחשת משהו.
והיא באמת יוצאת מתוך ראשו. כי האמת שהוא לבד. הוא מצייר את הציור בווינה. דרוהוביץ', עירו (ועירו של ברונו שולץ, עוד צייר יהודי, וגם סופר, כמובן) – רחוקה. זה אולם של רפאים, עולם רחוק וחתום של ספרים, נשים ואנשים. כל שנותר לו בווינה הוא המכחול והזיכרון. מהתפילה נותרה רק דממה. אני פתאום מבין עוד דבר מובן-מאליו: הדממה הזאת. זהו בית הכנסת השקט ביותר שאי פעם היה. פתאום אני שומע, כלומר רואה, איך כולם, כולן, שותקים לגמרי. הקול היחידי שנשמע בציור הוא קול הלחישה הזה של ארוסתו על אוזן אמו. והלחישה הופכת למבט של האם המופנה היישר אלינו. עיניה מלאות בלחש הזה, שלעולם לא נדע מה היה תוכנו. אבל נדמה לי שגוטליב לא היה מצייר אותן כך אילולי היה הלחש קשור בו, מוסב עליו. בד כהה עולה אל הצד הימני של הספר הפתוח של האֵם. כאילו בניסיון לשמוע, דרך המילים המודפסות, מה אומר הפה לאוזן. לשווא.
מעל ראשן, מעבר ומעל לפרגוד, נוהגת הילת הוויטראז'. ואז אני רואה דמות ששכחתי שקיימת בציור. היא כה חבויה, עד שקל לא לראותה. העמוד המרכזי מסתיר אותה, ועין אחת – יש ב"משמר הלילה" עין כזאת – בוקעת ונוקבת. היא כמעט נספגת בכחול של הפרגוד. כמו זיכרון שמתחת זיכרון, כמו רמץ עמום ומהבהב בעומק ערימת קרשים שרופים. היא אפורה כזיכרון. יש עטרה לראשה. היא מסתכלת לי ישר בפּנים. עמוד כבד מסתיר אותה. מי את?
תודה. בספר של הגבר הקורא ברכינה יש כותרת: מחזור ליום הכיפורים. כתבתי עליו בפוסט הקודם.
תודה דרור, אני לא בטוח שקריאת התורה באופן רפיטטבי היא הקריאה המועדפת עליי (למען האמת, כנראה לא הייתי נוטל עמי תנ"ך לאי בודד) אבל אני משוכנע שלא ניתן ליסד קריאה שתאריך לאורך ימים בכתבי עגנון או שבתאי; לא יילך (לא כל כמה שאני יודע להקשיב). ועוד אספקט של בתי כנסת בעבר — פעם היו אנשים כמעט דרים בהם. כלומר, יש בתי כנסת שלא שמשו רק כבתי תפילה בשעות ידועות אלא כמרכז קהילתי לכל אורך היום ולפעמים הלילה; במיוחד באגן המזרחי של המזרח התיכון (אזורנו), צפון אפריקה, ובמזרח אירופה. חיים שלימים התרחשו בתוך המרחבים האלה, שכיום משמשים ברוב-המקומות (בהשפעת הישראליות) כמרחבי תפילה קצרי-מועד וטקסיים. למשל, זכורה לי חוויה מיום כיפורים לפני כחמש עשרה שנה בישיבה ליטאית בבני ברק (לא למדתי שם — לא הייתי בחור ישיבה, אך באתי להתפלל) עת ב-4 לפנות בוקר כבר גדשו את חלל התפילה משפחות שלימות החל בגדול וכלה בקטנים והלכו בתוך הלילה לבית הכנסת להקפיד על שחרית כמנהג ותיקין. שחרית ומוסף ארכו עד 13:30. איש לא נעדר.
בית קפה בבית הכנסת. פעם שוחחתי עם חיים וייס וגילינו ששנינו היינו רוצים לפתוח בית מדרש, ולכל הפחות ״כולל״ זעיר. חיים התעקש כי השולחנות צריכים להיות מכוסים שעוונית וכי בלי שעוונית אין הכולל כולל. אני התעקשתי על שתיה מבית המותג ״טמפו״ וכעכים מלוחים. כאן זה עומד כרגע. זה החזון.
טוב, חיוך מכאן, ובכל זאת הבחנתי בזכרונות העתיד שלך ושל חיים מנימתו של בתי כנסת/בתי מדרש של הציונות הדתית בשעת סעודה שלישית של שבת; לא גדלתי בסביבה וגם כשהתקרבתי לעולם התפילה נשמרתי מכגון אלו, ובכלל, לא יודע, בתי הכנסת שהשפיעו עליי עמוקות היו של איטלקים מליבורנו, של ליטאים בבני ברק, קוסוב בצפת, עדס בירושלים ובירב בצפת בלילות של שירת בקשות; רכיב היידישקייט שלי — ככל שזה מגיע לחלל תפילה כמעט לא קיים (עד היום אני לא מבין על מה האנשים מבני עקיבא מדברים כשהם מדברים על בני עקיבא ומה פשר שירי השבת המשונים שהם שרים). למען האמת חוץ מפעמיים בשנה (ר"ה ופורים) קשה לראות אותי באיזה בית כנסת (מתפלל לבדי). אם אתה וחיים שוקלים להכניס ערק לתפריט או למצער ברנדי (אפילו 777) תאוֹתתוּ. עם "טמפו" וכעכים, זה בחזקת מי שנשאר וחצי תאוֹתתוּ בידו (אבל בחיי, רק אל תרדו מטמפו לסופר-דרינק!).
מופלא, בית מלא תנועה וצבע שנעקר ממנו פס הקול.
תודה, האמת שגם הרבה מהתנועה והצבע נמוגו. מעט צבע נותר על ״כתונת הפסים״ של הצייר בילדותו ובהווה.
והסיכה בשערה של ארוסתו ובספר התנך המוחזק כתינוק.
תודה דרור, מרתק ומופלא.
תודה רבה נהניתי לקרוא על הציור המופלא הזה.
העין המציצה במשמר הלילה היא של רמברנדט עצמו!
מעניין לדמיין, בהקשר של היצירה האדירה הזו של גוטליב, לאיזו חוויה היינו נחשפים לו בחר מוזיאון תל אביב שלא להסיר את הטריפטיך האדיר של מרדכי ארדון 'יום כיפור' ולתלות אותו נניח – ממש ליד זה של גוטליב במעין חדר חשבון נפש שמקיים רצף שמן הפיגורטיבי למופשט, מן הרציונלי לקבלי ומן הגלות הישר אל מלחמת יום הכיפורים.
בניגוד לציור של גוטליב, שמתעסק בחוויה האנושית של בית הכנסת ביום הכיפורים (ולכן מובן לי מאד הקישור אל שומר הלילה של רמברנדט שתיארת כה יפה), אצל ארדון זה כבר יום הכיפורים שהוא פצע מדמם, פתוח וממשי: הפתעה, מלחמה, חרדה קיומית, חשבון נפש קיצוני.
בעיני ארדון הוא מהגדולים שאי פעם יצרו כאן. לרגעים מעין מארק רות'קו ישראלי בכל הקשור לשימוש שלו בצבע ומריחה על בד גדול ובמחויבות הכמעט מיסטית שבא הוא מחויב (תמיד אגב) ליצור.
רצף גוטליב-ארדון פותח אפשרות – במובן היהודי/גלותי/על זמני/מיסטי מחד והישראלי עכשווי-שכלי מאידך – לטיול רגשי בעל משקל סגולי משמעותי. לופ בזמן שתחילתו ביום בלוח השנה היהודי, שהוא מעין חור שחור בולע-כל וסופו עמוק בנפשו הפרטית של כל מתבונן.
אצל גוטליב וארדון כאחד – חשבון הנפש הוא תמידי.
|
מור קליניקה לאסתטיקה ולייזר מתמחים במתן שירותי אסתטיקה רפואית. תוכלו ליהנות ממיטב הטיפולים: מניקור ופדיקור, פיסול אף ללא ניתוח, מילוי קמטים למראה טבעי, הסרת שיער בכל חלקי הגוף ועוד. המומחים שלנו מבצעים את ההליכים תוך הקפדה על הבטיחות ושמירה על הבריאות שלכן ומוודאים שתצאו מרוצות. במור עושים שימוש בטכנולוגיות העדכניות והמתקדמות ביותר הקיימות כיום בשוק, כדי למקסם את תוצאות הטיפולים שלכן. הגיע הרגע לזמן איכות עם עצמכן, תאמו אתנו פגישה ובואו להתפנק.
|
כל מה שאמרו על הדמיון האנושי, מיהרה הטכנולוגיה לחקות: מתוכנות התבוננות בכדור הארץ, דרך משחקים ועולמות מדומיינים, ועד כל מה שתרצו כדי להתגבר על מגבלות הגוף הפיזי והתנועה במרחב. לרוב ההמצאות הללו יש איכות ממכרת, המלווה בתחושת אשם קשה על הזמן ששותת לתוך הפעילויות האלה, אבל בכל הנוגע לעולם שלם עם עומק ומשמעות, הטכנולוגיה נכשלה ביצירתו והתחילה לשמש בתפקיד הפקידותי של הסוכן. למשל, ספרים אלקטרוניים המגיעים למחשב האישי בלחיצת כפתור, כמו גם עיתונים ומגזינים מרחבי העולם, סדרות טלוויזיה וסרטים. שכבות היסטוריות של הציוויליזציה בלי סדר כרונולוגי או סדר בכלל נעשו זמינות לכל אחד, בכל רגע.
אז נניח שהקיץ אתם לא נוסעים לחופשה בחו"ל. נניח שאתם חלק מהנתונים המורים על ירידה משמעותית בהזמנות של חופשה בחודש יולי וככל הנראה גם באוגוסט. האם נגזר עליכם להישאר בארץ, תקועים בהמולה ההבילה, בפקקים, בעצבים, מועדים לחרפה שהנציגים שלכם בפרלמנט ידאגו להפיל עליכם כמעט מדי יום, מתבוננים בעיניים כלות בשטחים חקלאיים נרחבים, חורש חי וצבים העולים באש בשעה שהממשלה מנצחת על מאבקים פוליטיים, שכל מטרתם היא לגרוף את קולכם בבוא העת?
ברור שלא. ישנם דברים מעניינים ומחרידים, מלבבים ועצובים ללא שיעור המחכים לכם, מחוזות חפץ לדמיון, שיוליכו אתכם הרחק־הרחק מכאן בלי לפגוע באינטליגנציה שלכם. אסקפיזם היא מילה שהרוויחה בדין את שמה הרע. היא מבטאת התנערות מאחריות אזרחית, התנערות מהחובה הסולידרית להגיש עזרה לחברך, מההכרח להיות מודע ומיודע למה שמתרחש. התוכנית התרבותית שהכנתי לכם היא ההפך הגמור מאסקפיזם. אומנם היא מענגת בשל איכויותיה, אבל היא מעוררת מחשבה עמוקה, סוחפת ושומרת על דריכות. הנה היא לפניכם, הדרך הטובה להיות הרחק מכאן בלי לשלם את מחירם של כרטיסי טיסה, מלונות ורכב שכור.
"שערורייה אנגלית למדי" היא מיני־סדרה בשלושה פרקים של BBC. סטיבן פרירס - הידוע בעיקר בשל סרטו "המלכה", אבל יותר מכל ראוי לזכור אותו בשל סרטו "מכבסה יפהפייה שלי" - חתום על הסדרה האנגלית למדי הזו, המבוססת על סיפור אנגלי אופייני מאוד לשנות ה־70 של המאה הקודמת. ג'רמי ת'ורפ היה חבר פרלמנט מבטיח שנועד לגדולות לפחות בעיני עצמו. במשך כמעט עשור, בין השנים 1967 ל־1976, הוא הצליח לכבוש את ראשות המפלגה הליברלית ונחשב הבטחה פוליטית, אך בעיקר דמות אופנתית, משעשעת, מין אייקון בריטי פריווילגי של אותו הזמן. הוא התחנך בפנימייה האליטיסטית איטון, שעד היום ממשיכה לייצר את הפוליטיקאים של העתיד ואת ההומוסקסואלים בארון של המחר. אביו וסבו היו חברי פרלמנט של המפלגה השמרנית, ומשהו מהחינוך השמרני שקיבל בבית הפך אותו למורד ולצייתן, שילוב המוליד על פי רוב קטסטרופות.
יו גרנט משחק בהצלחה כבירה את ת'ורפ, הומוסקסואל הטמון עמוק בארון, שמקיים פרשת אהבים ארוכה עם צעיר מקסים ומסובך בשם נורמן ג'וזיף. אחרי שחווה את טעמו המר של סקנדל מיני בעצמו, מצליח גרנט לגלות מידה רבה של הזדהות עם דמותו הקולנועית. כזכור, ב־1995 הוא נתפס מקיים מגע אוראלי עם זונה בתוך מכוניתו בשדרות הוליווד. כיצד שחקן די עצי ובעל טריק אחד מצליח לגלם את ת'ורפ בעומק ובתחכום? אולי בשל הקווים המשותפים ואולי כי הוא מכיר את החוויה האנגלית של הקיום המעיק תחת העין הציבורית ואת ההכרח לשמור על מהוגנות כשהצורך העיקש לממש את המאוויים הפנימיים פועם בך.
אבל ת'ורפ לא זכה למקומו בהיסטוריה משום שנתפס מנהל רומן עם גבר צעיר ונחות ממנו מהבחינה המעמדית, אלא כי ניסה להיפטר ממנו. ת'ורפ יזם ניסיון - שנכשל באופן פתטי - לרצוח את מאהבו, שלא הפסיק להטריד את שלוות נפשו ולסכן את הקריירה הפוליטית שלו, אשר למענה נישא לאישה והקים משפחה. משפטו של ת'ורפ עמד בראש מהדורות החדשות במשך חודשים, וזו הייתה ככל הנראה רק שאלה של זמן עד שסיפורו יהפוך להיות סרט או סדרה, המספקת התבוננות ביקורתית ומפלט מענג מהמקום ומהזמן.
שרשור מקרי בטוויטר החזיר אותי לאחד הספרים האהובים עלי בשנים האחרונות. מדובר במוסד מקובל ונחמד למדי; מישהו מצייץ משהו כגון "איזו תכונה שלכם אתם הכי שונאים?" או "תספרו על הבושה הכי גדולה שלכם" או "מה הדבר שאתם עושים או מתחמקים מלעשות בבית?", ומיד נוצרת רשימה שלפעמים היא משעשעת ולפעמים מטרחנת. במקרה זה, שעליו אני מספרת, הציוץ היה של סטודנט לשעבר במחלקה לכתיבה שבה לימדתי ואותה ניהלתי למעלה מעשור, וכמצופה ממנו הוא התחיל שרשור ספרותי. אני לא בטוחה מה היה הנוסח המדויק, אבל הוא ביקש מעוקביו לספר על הספרים הנחשבים שהם לא הצליחו לסיים את קריאתם מפאת שעמום. נכנסתי לשרשור בעניין רב וגיליתי לתדהמתי כמה יצירות טובות מאוד וכמה יצירות גדולות, וכמובן גם ספר אחד שלי. ביובש מוחלט כתב אחד הצייצנים "את 'אושר פתאומי' של איריס לעאל", ולמרבית הנחמה נאבק קורא אחר על שמי הטוב וציין את ספרי הראשון לטובה. לא נפגעתי גם כי ספרי היה בחברה טובה: "האחים קרמזוב" של דוסטויבסקי, "אנה קרנינה" של טולסטוי ו"סטונר" של ג'ון וויליאמס, משנת 1965.
מיד הקמתי שערורייה. לא על כבודו של ספרי נלחמתי, אלא על כבודו של רומן נפלא, העשוי באופן מושלם. לשמחתי, קיבלתי תמיכה מצד צייצנים אחרים, בהם כמה בעלי השפעה תרבותית, ועד מהרה גרמנו למשמיצים להבטיח שיקראו את הספר מתחילתו עד סופו. אז אם עדיין לא קראתם את הספר הזה, חופשת הקיץ המדומיינת שלנו היא הזמן הנכון לחזור לתחילת המאה ה־20 ואל סטונר, נער חווה שהולך לאוניברסיטת מיזורי מתוך כוונה ללמוד חקלאות ומוצא את עצמו, בשיאה של מלחמת העולם הראשונה, מקבל תואר דוקטור לפילוסופיה ומינוי למרצה בכיר. הוא לימד שנים רבות, אך לא התקדם מעבר לכך. הוא נשכח אף על פי שהאוניברסיטה וההוראה היו כל חייו. הוא נשא אישה שהתגלתה כסובלת מהפרעה נפשית, וחיי משפחתו היו גיהינום, אך הוא סבל זאת בכבוד כפי שחי כל חייו: נאמן לעצמו, לערכיו ולשליחותו במחיר כבד לחייו האישיים.
יחסו של הספר אל כל הדמויות, מהגיבור ועד לידידיו, אויביו, אהובתו ואשתו החולה, הוא יחס של כנות וחמלה עצורות. כמו סטונר עצמו, גם סיפורו נכתב בפשטות תכליתית, ודווקא בשלה, עוצמת הרגש של הקורא אל דמותו הטרגית נדירה בעוצמתה. כל אחד זקוק להתייפחות ארוכה ומטהרת, גם בשיא הקיץ. ו"סטונר", על רקע טרטורו החרישי של המזגן וקערה של דובדבנים ותאנים, יעורר בכם את רגשותיכם היפים והמעודנים ביותר ויגלה לכם שאתם יכולים לאהוב בכל לבכם בחור מופנם ועצור שלא זכה להכרה או להצלחה, שחלף מהעולם ונשכח, אבל אחרי שתסגרו את הספר תהיו מחויבים לזכרו.
לאחרונה פרסם "רולינג סטון" את רשימת מאה השירים הטובים ביותר שיצאו במאה ה־21 עד כה. מגזין המוזיקה הוותיק הזמין מבקרי מוזיקה, אומנים, מפיקים ואנשי תעשייה ליצור את הרשימה הזו. לטענתם, שנות האלפיים הפיקו כמות שערורייתית של מוזיקה מדהימה, ומכיוון שהשינויים הטכנולוגיים הפכו אותה לנגישה וללא עלות, התאפשר לכל חובב מוזיקה לשמוע מגוון רחב מאי־פעם. היינו בני מזל, ממשיך המגזין להתפייט, וזכינו לחזות בסופר־סטארים גדולים מהחיים מתהווים לנגד עינינו, מביונסה ודרייק ועד איימי וויינהאוס ואדל, וגם לראות מוזיקאים מהמאה הקודמת כמו אאוטקאסט, בק ו־U2 מצליחים לחדור עם שירים חדשים לרשימה.
הוראות ההפעלה הן קלות. נכנסים לספוטיפיי או לאפל מיוזיק או לכל ספריית מוזיקה שאתם אוהבים ומורידים את האוסף לטלפון החכם שלכם. הצטיידו באוזניות ולכו לבריכה הקרובה. לבד. התנאי האחד הוא לבד. היכנסו למים ושחו לפחות חצי שעה, שחייה מדיטטיבית, כזו השומרת על קצב אחיד, נעשית כאילו מעצמה, בלי לדרוש את המעורבות המודעת שלכם.
הקור של המים, פילוחם בעזרת הזרועות וההתקדמות לפנים בתנועות הרגליים יהוו רקע מתאים למחשבות לא־מחשבות, אותה תנועת עננים חולפים בתוך התודעה, שלפעמים ממלאת את ראשינו ולפעמים פשוט נודדת בתוכו בלי להעסיק אותנו. זה ידוע שהנשימה שהשחייה כופה על השוחים נכונה - לא אלו שהורגים את חוליות הצוואר שלהם כשהם משאירים את ראשם מעל המים - דומה מאוד לנשימה משרת השלווה בזמן תרגול יוגה או מדיטציה.
כשתצאו מהמים יהיו שרירי גופכם מתוחים, נשימתכם מאוזנת ונפשכם רפויה. על כיסא מוצל תוכלו להשתרע ולהתחיל להאזין לשירים. כמובן שההיפ־הופ שולט. קניה ווסט, אמינם, ג'יי־זי, דרייק, טופאק, סנופ דוג וקנדריק לאמאר, מלך מלכי המלכים של הראפ. אבל במקום ה־41 תוכלו לשמוע את נציג הקאנטרי, ג'וני קאש, וגם טיילור סוויפט אחת. בריטני ספירס, לנה דל ריי, ליידי גאגא ואדל מייצגות את הפופ, אבל גם להקות אינדי כארקייד פייר והסטרוקס מקבלות מקום ראוי. מלבד התענגות על המוזיקה יש באוסף הזה איזו תחושה של כמעט שני עשורים החולפים לנגד עינינו. אירועים גלובליים ופרטיים עולים בזיכרון בשלמותם כאילו היו השירים עוגיית מדלן: פיגועי התאומים, מלחמת עיראק, המבצעים הצבאיים בעזה, המשבר הכלכלי העולמי ובחירת טראמפ. לכל אחד מהם יש פסקול וכל אחד מהם מעלה בזיכרון שיר אחר.
חופשה דמיונית נעימה.
|
כבר הפנינו פה בבלוג כמה פעמים לאתר הכצעקתה. האתר הוא חלק מפרויקט בין לאומי, ונותן במה לנפגעות ונפגעי הטרדה מינית ואלימות מינית. בחצי השנה האחרונה הצליח האתר לעורר שיח ציבורי לחשוף מימדים של תופעה רחבת היקף ומושתקת. לאחר חצי שנה של פעילות, זיהו עורכות האתר שורה של מרחבים קבועים בהם רבות במיוחד ההטרדות. בהמשך לכך, החליטו העורכות להניע את הפרויקט החשוב הנוכחי, שהוא מיפוי שיטתי של אזורים, קווים, נהגים וכל מידע רלבנטי נוסף שיעזור לשפוך אור על תמונת ההטרדות המיניות בתחבורה ציבורית.
אנחנו מברכים פה על הפרויקט החשוב והראוי, וקוראים לכן ולכם, שנפגעו מאלימות מינית בכלל, ובתחבורה הציבורית בפרט, לא לשתוק עוד.
ניתן להגיע לעמוד הפרויקט כאן, או באמצעות הבאנר שהדבקנו בצד שמאל של דף הבית שלנו.
מי מפחד מנערה עם קעקוע דרקון?
פרופ' דלפין רו, ראש החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת אתנה, היא האויבת הגדולה של החשיבה החופשית, האומנות, החופש האקדמי והחברה. לא רק שרו, צרפתיה יומרנית, העזה לבקר מרצה על כך שהוא מלמד את הדרמות היווניות מבלי להתייחס כלל להבניות המגדריות הבעייתיות, ובעצם אף לאשרר אותן, היא גם דוחפת את אפה לעניינים לא לה, ורודפת אחרי גברים תמימים שכל מה שהם רוצים זה לשכב עם נשים במחצית מגילם. פרופ' קולמן, הקורבן האולטימטיבי של הפמיניזם הזועם, משלם את המחיר. אף שהוא יודע שעם אנשים כמו רו אין אפילו טעם לדבר הוא משלם את המחיר ומורחק באופן משפיל מהמוסד האקדמי הקטן.
כשחברות ארגונים פמיניסטים פנו למועצת הרשות השניה בדרישה שלא להגדיל את היקף שעות הריאליטי המותר לזכייניות, הן נדחו כלאחר יד. טענותיהן כי תוכניות אלו משעתקות ומעצבות שיח סקסיסטי, רדוד ואלים נשמעו כמו עוד מהלך מוכר וישן של פמיניסטיות זועמות שכולם כל כך אוהבים לשנוא.
והנה, לא עבר יותר מידי זמן, וזכינו להכיר בתוכנית "האח הגדול" את אסטרטגיית הפיתוי המופלאה של עמיר (אחרי המלצה מבודחת ולא מצחיקה כלל ל"סתם" אונס אלים רגיל- לדפוק לבחורה את הראש בקיר ואז לנצל אותה כשהיא בלי הכרה), שכללה ציד בחורות שיכורות במועדונים (אחר כך גיליתי שיש למצבעי האסטרטגיה הזו שם בקרב יודעי דבר – "אוכלי נבלות"). הרעש התקשורתי סביב הפרשה, המתנגדים והתומכים, חיצי הביקורת העמומה שהפנתה המערכת לעבר עמיר, כל אלו עשו רק טוב לאח הגדול. עכשיו, גם פמיניסטיות התחילו להצביע, בשביל לחזק את פרידה הכט, היחידה שהעזה להתנגד לעמיר.
למי את קוראת יפה?
יש לי חברים שצופים ב'יפה והחנון', ולא מוכנים לפספס ולו פרק אחד. סבבה. טראש שהוא טראשי במיוחד, יכול להיות מהנה במיוחד (ויסלחו לי כל אלה שכבר הכתירו באוזניי את התכנית כ"יצירת מופת"). כן, אני יודעת שזה לא "מגניב" להתעצבן מתכניות ריאליטי שכולם-כולל-כולם צופים בהן, גם מבקרי התרבות אניני הטעם והפמיניסטיות שמוחלות על העוולות בשביל חצי שעה של הנאה נטולת רגשי-אשם. אבל המייל שהגיע לתיבת הדואר של הבלוג, הביא לי את הסעיף. בחייאת גזית, קראת את הבלוג לפני שפנית אלינו?
ילדים יודעים המון על מין ולא יודעים כלום. הם יודעים מה נכנס למה, ברור, אבל פורנו לא מלמד אותם על מיניות אלא על מין. הם מכירים יותר תנוחות ממה שההורים שלהם אי פעם ידעו, אבל אף אחד לא מדריך אותם, מציב גבולות, משרטט קווים שאסור לחצות, מלמד איך להשתלט על דחפים. במשך הרבה שנים מערכת החינוך נמנעה באופן כמעט מוחלט מדיון בנושאי מין ומיניות. בגיל המתאים, הבנות היו שומעות שיעור על "מחזור", והבנים היו שומעים שיעור על "זקפות", או וואטאבר, ואז היו משלימים את הפערים בהתלחשויות ובניחושים.
השפה היא כלי חמקמק. היא יוצרת זהויות וקטגוריות ומפרקת אחרות. כאשר השפה יוצרת זהות מובחנת של קבוצה היא מעלימה לרב את חוסר האחידות הפנימית שבתוך הקבוצה. כך למשל, ההפרדה בין משוררים ומשוררות ובין סופרים וסופרות יוצרת שתי קבוצות מובחנות זו מזו, ובו בזמן יוצרת דמיון בין המשוררים והמשוררות לבין עצמם (הפרדה זו אינה ברורה מאליה, ובהחלט ניתן לדחות אותה, הקשר בין לאה גולדברג לטולסטוי הוא הרבה יותר חזק מבינה לבין אלן גינזבורג).
בזמן האחרון אנחנו שומעים על עוד ועוד מגמות בעולם הרפואה הפלסטית, שיעודן- עיצוב מחודש של גוף האישה. חלק מהמגמות הללו אף הוזכרו פה בבלוג בעבר – רופאים ורופאות כיום מבצעים ניתוחי הלבנת רקטום, הצרת נרתיק, עיצוב מחדש של איבר המין, הלבנת עור, וזאת לצד הניתוחים הפלסטיים המוכרים מזה שנים – הגדלת שדיים, מתיחת פנים, שאיבת שומן ועוד ועוד ועוד.
|
בעש"ק פקודי תשס"ג, כלשפניה היה ויקהל/שקלים, הורה הגרח"ק לקרא רק 'ותשלם'.
וכך עשה באותה שנה, אחרי בירור מעמיק, הג"ר צבי אייזשטיין שליט"א בישיבת פוניבז' הק'.
וראה מוסף ש"ק 'יתד נאמן' בתאריך הנ"ל.
(הלוח א"י מאתם שנה נאבד, ולא קיים).
וגם מרן הגריש"א אמר שמנהג אשכנזים לקרא הפטרה אחת.
אמנם בשנים אלו קראו 'ויעש חירום' בשבת שניה של חנוכה.
אבל בתשע"ו, היה רק שבת אחת בחנוכה, ולכן על שנה כזו הורו הגר"ש סלנט והאדר"ת שיקראו גם 'ויעש חירום', כי לא קראו הפטרה זו בחנוכה, ושבת ויקהל היתה שקלים.
אלא שזה קשה מסברא, וכי מה אם דלגו הפטרה דויקהל מפני הפטרת היום, וכי אין כל שנה כמה פעמים בשביל ער"ח ובשביל ר"ח וכיו"ב, ולכן נקרא רק 'ותשלם', וכדברי הגריש"א שמנהג אשכנזים לקרא הפטרה אחת. (ולא תיקשי מז' דנחמתא שאם ר"ח אלול בשבת קוראים 'רני עקרה' ו'עניה סערה' יחד, כי ז' דנחמתא הוא דינא דגמ' וגם שהפטרת נח מחוברת הכי).
אמנם ר"צ אייזנשטיין אמר שלא מצא דבר כזה בשום מקום, וגם מסברא זה מופקע שהרי עדיין לא נשלמה המלאכה עד פרשת פקודי, ומהיכי תיתי.
האם יש שנהגו לחלק בין ארה"ק לחו"ל?
שהרי כמעט כל הפטרת "ותשלם כל המלאכה" נקראת בחו"ל ביוט"ש של סוכות.
הפטרת פקודי (בנפרד) - בפרשת שקלים (קביעות הש"ג, הח"א): 'בן שבע שנים'; בפרשת החודש (קביעות הש"א - וזו השנה הפשוטה היחידה ש'פקודי' נפרדת בה): 'כל העם הארץ'.
כשלא חל בפרשת פקודי שקלים או החודש, מ"מ אם חל בפרשת 'ויקהל' פרשת שקלים, קוראים בפרשת פקודי את הפטרת ויקהל 'ויעש חירם', ומוסיפים ב' פסוקים מתחילת פרשת פקודי ('ותשלם כל המלאכה' - 'היא ציון') (אליה רבה תרפה, כג, ומקורו מ'הלכות ומנהגי מהר"ש' סימן קמז; מהרי"ל הלכות ד' פרשיות אות ה, עמ' תטו).
וטעם מנהג זה הוא משום שהמשך הפטרת פקודי, אחרי שני פסוקים אלו שמוסיפים ('ויקהלו אל המלך שלמה' וגו') הפטירו כבר בשני של סוכות (בחו"ל), ולכך מעדיפים להפטיר את הפטרת ויקהל ('ויעש חירם') שאותה עדיין לא הפטירו.
והלשון במהרי"ל (ומהר"ש) הוא, שאם יפטירו רק 'ותשלם', "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'".
ותמה האדר"ת (במכתב שהודפס ב'ירושתנו' ח"ב, ובמוסף יתד נאמן פקודי תשס"ג, ועוד), שהרי יש שנים בהם פרשת 'ויקהל' אינה פרשת שקלים (בשנים מעוברות בקביעות הש"ג, הח"א), ואז מפטירים בויקהל 'ויעש חירם' [וכן מפטירים הפטרה זו כשיש שבת שניה בחנוכה], ולמה "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'" [אמנם פשטות כוונת מהר"ש, שאין מפטירין אותה בשנה זו].
וביותר תמה על מנהג אר"י שהיה בזמנו להפטיר 'ויעש חירם', שהרי באר"י יש טעם להפך, להפטיר דוקא 'ותשלם', שאותה לא משכחת לה כלל שמפטירים, שהרי אין את הפטרת ב' דסוכות. משא"כ הפטרת 'ויעש חירם' דמשכחת לה שמפטירים בפרשת ויקהל, ובשבת שניה של חנוכה, וכנ"ל.
וטוען האדר"ת, שהמנהג שהיה באר"י להפטיר בפקודי 'ויעש חירם', אינו נובע מדברי המהרי"ל הנ"ל, אלא ממנהג הספרדים, להפטיר לעולם 'ויעש חירם' לפקודי (ובפרשת ויקהל יש לספרדים הפטרה אחרת).
ומסיק שנראה לו לשנות המנהג, ולהפטיר 'ותשלם' לפקודי. אך כדי שלא לשנות המנהג לגמרי, הנהיג להפטיר את שתי ההפטרות יחד - דהיינו מתחלת 'ויעש חירם', עד סוף 'ותשלם' ׁׁ(שני פרקים הם שסמוכים זה לזה, במלכים). והיינו לא לקרוא רק שני פסוקים מ'ותשלם' (כמנהג המהרי"ל), אלא את כולה. אמנם בתוספת 'ויעש חירם' לפניה (וזה כן כמנהג המהרי"ל). וכתב שהסכים עמו הגר"ש סלנט זצ"ל.
ואמנם באור זרוע (ח"ב סוף סימן שצג; וכן בספר הפרדס עמ' שנב, ובלקט יושר עמ' קנג), לגבי מעשה שהיה בקביעות בש"ז, או גכ"ז, מבואר שלא כדברי המהרי"ל, שאין מפטירים כלל לפקודי הפטרת 'ויעש חירם', אלא 'ותשלם' בלבד, וכן העלו למעשה בשו"ת פאת שדך (ח"ב, סימן צב), ובשיח תפילה (תשובה יט), וכן הביאו במוסף יתד נאמן הנ"ל בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שזהו עיקר המנהג (ואף האדר"ת נטה לומר כן, אלא כדי שלא לשנות המנהג לגמרי, הוסיף הפטרת 'ויעש חירם' לפניה).
ואף למנהג שהנהיג האדר"ת , שקוראים גם 'ויעש חירם', מ"מ בשנה מעוברת בקביעות זש"ה, שאז חנוכה חל בשבת, וקראו את הפטרת 'ויעש חירם' בשבת שניה של חנוכה, הורה הגרשז"א (הובא בבירור הלכה ח"ו סימן תכח) לקרוא בפרשת פקודי רק 'ותשלם' (אף שבפרשת ויקהל קראו הפטרת שקלים, ולא קראו בה 'ויעש חירם'). וכבר כתב כן בספר 'דברי קהלות' (עמ' 443) כדי ליישב למה נכתבה הפטרה זו בספר הפטרות של פפד"מ (שהרי נהגו שם לא להפטיר כלל 'ותשלם', רק שני פסוקים, וכדלעיל).
וזה דלא כלוח א"י (בקביעות זש"ה - כגון בשנים תשל"ו, תש"ס, תשס"ג) שכתב גם בקביעות זו להפטיר גם 'ויעש חירם' וגם 'ותשלם' (ע"פ ספרו 'עיר הקדש והמקדש' ח"ג פרק כה, עמוד שנ, וספר 'ארץ ישראל' עמ' ס' - ובשניהם מפורש שגם בקביעות זש"ה). וכן פורסם ב'קול ישראל' שנת תרפ"ט (גליון כג, עמ' 4 - ושנה זו היתה קביעות זש"ה), מטעם 'לשכת עץ חיים', להפטיר שניהם, וכתבו שהיא השמטה בלוח, וציינו ללוח של שנת תרפ"ד (קביעות גכ"ז).
ואכן, בלוח א"י אף שדעתו להפטיר שניהם ואפילו בקביעות זש"ה, וכנ"ל, מ"מ לא דק בזה בלוח, ובחלק מהשנים לא כתב זאת (כגון בשנים תרס"ה, תרפ"ט, תרצ"ב - קביעות זש"ה; תרע"ט, תש"ג - קביעות זחג ; תרצ"ה, תשי"ט - קביעות בחה), וכתב רק הפטרת 'ותשלם', אף שבשנים אחרות כן נכתב שמנהג קדמוני גאוני ירושלים להפטיר שניהם, ויש בתי מדרשות מפטירין רק 'ותשלם' (קביעות בשז - תרפ"א, תרצ"ח, תשכ"ה, תשנ"ב; קביעות בחה - תרס"ח, תשכ"ב, תשמ"ו, תשמ"ט; קביעות גכז - תרפ"ד, תשל"ח, תשנ"ה; קביעות זחג - תשל"ג, תשנ"ז).
א. בהגהות של כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לסידור תורה אור (נדפס לאחרונה בשו"ת 'תורת שלום' ע' טו): "וכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה היה אומר רוב ההפטרות כמנהג ספרדים, וארשום אותן הרשומות בזכרוני .. שמות – הבאים ישרש .. ויקהל (כמדומה לי ברור) - וישלח המלך שלמה. פקודי – אינני זוכר" וכו'.
ולכאורה, הטעם שבפ' ויקהל ובפ' פקודי כותב באופן מסופק – בפ' ויקהל כותב "כמדומה לי ברור" ובפ' פקודי כותב "אינני זוכר" לגמרי – ודלא כשאר פרשיות שבהן כותב באופן ברור, הוא משום שנדיר הדבר שיקראו הפטרות פרשיות אלו, שהרי ברוב השנים (פ' ויקהל פקודי מחוברות, וברוב השנים) קוראים בהם או פ' החודש או פ' שקלים, ומפטירים ההפטרה המתאימה ולא ההפטרה דפרשת השבוע, כך שאין מצוי שיפטירו ההפטרות הללו ולכן מובן שאין להשוותן לשאר הפטרות הנקראות מדי שנה בשנה.
ב. והנה, למעשה מנהגנו בפ' פקודי הוא כמנהג האשכנזים, שמפטירים "ותשלם כל המלאכה", ולא כמנהג הספרדים שמפטירים "ויעש חירום". וכמו שמספר כ"ק אדמו"ר ברשימותיו (תורת מנחם רשימת היומן ע' רנג) שכן נהג אדמו"ר מהוריי"צ בשנת תרצ"ב.
ואולי יש לבאר הטעם שבהפטרה זו אין נוהגים כמנהג הספרדים – בשונה מרוב ההפטרות שבהן כן נוהגים כמנהגם – שהוא בדומה למנהגנו בהפטרת פ' שמות, שגם בה אין נוהגים כמנהג הספרדים אלא כמנהג האשכנזים, ולכן מפטירים "הבאים ישרש גו'" ולא "דברי ירמיהו" (ומודגש בה'חסידישע פרשה' בתורה אור לפ' שמות שבא שם דרוש על הפסוק "הבאים ישרש" דוקא).
והיינו, שאף שבדרך כלל נוהגים אנו כמנהג הספרדים, הרי בשתי הפטרות אלו מעדיפים אנו את מנהג האשכנזים משום שלמנהג הספרדים בהפטרות אלו נמצא שמפטירים הפטרה זו פעמיים במהלך השנה, כי "דברי ירמיהו" – ההפטרה לפ' שמות להספרדים – מפטירים כבר בהשבת הראשונה דתלתא דפורענותא, וכן "ויעש חירום" – הפטרת פ' פקודי להספרדים – מפטירים בשבת שניה של חנוכה; ולכן מעדיפים אנו את מנהג האשכנזים, כדי שתהיה הפטרה חדשה שלא קוראים אותה בפעם אחרת.
ג. והנה, לפי זה יומתק גם זה שכ"ק אדמו"ר מהורש"ב כותב על הפטרה זו דפ' פקודי ש"אינני זוכר" – דלא כהפטרת פ' שמות שבה כתב ברור שמפטירים כהאשכנזים – כי אף שיש דמיון בין שתי הפטרות אלו, כנ"ל שבשתיהן הספרדים מפטירים הפטרה שנקראת כבר בזמן אחר ולכן מעדיפים אנו את מנהג האשכנזים, הרי באמת יש לחלק ביניהם, ויש מקום לומר שאף שבפ' שמות הסברא פשוטה להעדיף את מנהג האשכנזים, הרי בפ' פקודי אין הדברים פשוטים כ"כ ויש מקום לספק.
ולאידך גיסא, הרי רוב ההפטרה כמנהג האשכנזים – "ותשלם כל המלאכה" – נקראת היא בקביעות בכל שנה ושנה ביום השני דחג הסוכות, אלא שבהפטרה דפ' פקודי מוסיפים כמה פסוקים שאין קוראים אז – אבל סו"ס רוב ההפטרה נקראת כבר ביום השני דחג הסוכות (אמנם להעיר שהוא רק בחו"ל ולא באה"ק ששם אין מפטירים בכלל ביום השני דחג הסוכות, כמובן).
ונמצא, שיש בענין זה סברות לכאן ולכאן, ומובן למה יש מקום לספק בהפטרה זו במיוחד, וק"ל.
הייתי ממליץ לחלק בסקר, בין מקומות שההפטרה נקראת מתוך נביא על קלף ע"י בעל קורא קבוע, לבין מקומות שההפטרה נקראת ע"י המפטיר בעצמו מתוך חומש מזדמן.
מעניין מאד לראות האם יש קשר בין הדברים.
מעט דבש כתב: הלשון במהרי"ל (ומהר"ש) הוא, שאם יפטירו רק 'ותשלם', "לא משכחת לה שאומרים 'ויעש חירם'".
אולי יואילו לבאר לקטן ודל כמוני, מהו החשש ש"לא משכחת לה שאומרים ויעש חירם" - הלא הפטרת מקץ כמעט שלא משכחת לה כלל שיפטירוה (ראה בענין זה כאן). ומאי שנא בין האי להאי?
ואולי שאני אפשר מדלא אפשר. וק"ל.
דרומי כתב: ואולי יש לבאר הטעם שבהפטרה זו אין נוהגים כמנהג הספרדים – בשונה מרוב ההפטרות שבהן כן נוהגים כמנהגם – שהוא בדומה למנהגנו בהפטרת פ' שמות, שגם בה אין נוהגים כמנהג הספרדים אלא כמנהג האשכנזים, ולכן מפטירים "הבאים ישרש גו'" ולא "דברי ירמיהו" (ומודגש בה'חסידישע פרשה' בתורה אור לפ' שמות שבא שם דרוש על הפסוק "הבאים ישרש" דוקא).
כמובן וגם פשוט, אין ראי' מהדרוש בתו"א [ראה ד"ה בראשית ה'תשל"ח הע' 24, נדפס בסה"מ מלוקט (ע"ס החדשים) ח"א ע' רלט] - אבל זכר לדבר מיהא איכא. וכדיוק כת"ר: ומודגש כו' (ולא "וכמ"ש ג"כ" וכיו"ב).
אכן שאני אפשר מדלא אפשר.
וביתר הרחבה: בפשטות, כוונת המהר"ש היא, שאם יש לפנינו שתי הפטרות, אחת כבר הפטירו השנה, ואחת לא הפטירו, אנו מעדיפים את ההפטרה שעדיין לא הפטירו.
וכאן, יש לפנינו שתי הפטרות ששתיהן מענין בניית המשכן - 'ויעש חירם' ו'ותשלם', ואנו מעדיפים את הפטרת 'ויעש חירם' שעדיין לא הפטירו, מאשר 'ותשלם' שכבר הפטירו ביום טוב שני של סוכות (חוץ משני פסוקים הראשונים).
הגרש"ד זצ"ל בספר האגרת הזאת האריך בפרשתא דא.
|
נשים שמגדלות חיים חדשים ברחמן צריכות, לצד האתגרים הרבים שמביא איתו המצב החדש, גם להימנע משורה ארוכה של פעולות, מאכלים והרגלים שהיו חלק קבוע מהשגרה שלהן. כעת, מחקר חדש ולא מעודד במיוחד מתריע בפני גורם נוסף שככל הנראה חשוב להישמר מפניו בתקופת ההריון. מחקר שפורסם באחרונה בכתב העת Canadian Medical Association Journal מצא קשר בין שהייה ממושכת באקלים חם ובין סיכון מוגבר לפתח סוכרת הריון.
לטובת המחקר, עקבו החוקרים אחר נתונים של 398,828 נשים ב-555,911 לידות שונות בין השנים 2002 עד 2014. ניתוח הנתונים הצביע על קשר ישיר בין נשים ששהו בסביבה חמה יותר לבין סיכון מוגבר לסוכרת הריון. כמו כן נמצא כי נשים אלו מצויות בסיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2 בעתיד, וכן סביר יותר שהתינוק שלהן יהיה גדול מהממוצע, מה שעלול לגרום לסיבוכים בלידה ובמקרים מסוימים להצריך ניתוח קיסרי.
על פי הממצאים, כל עלייה של 10 מעלות בטמפרטורה מגבירה את הסיכון להתפתחות סוכרת הריון ב-6 אחוזים. מהממצאים עולה כי בקרב נשים ששהו בסביבה קרה מאוד, או במה שבקנדה מגדירים "מזג אוויר רגיל" 10 מעלות מתחת לאפס, הסיכון לפתח סוכרת הריון עמד על 4.6 אחוזים. זאת בהשוואה ל-7.7 אחוזים בקרב נשים ששהו בסביבה עם טמפרטורה של 24 מעלות ויותר למשך 30 ימים.
על פי הנחיית משרד הבריאות, יש לבצע בדיקה לסוכרת הריון בין השבוע ה-24 ל-25. המחלה בדרך כלל מתפתחת בחצי השני של ההריון ונעלמת לאחר הלידה. במקרים רבים היא נגרמת בשל חוסר יכולת של הגוף לייצר מספקי אינסולין לטיפול ברמת הסוכר בדם, שעולה בתקופה זו בשל השינויים ההורמונליים. גם הגיל משפיע על הסיכוי למחלה ונשים מבוגרות נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בה. עם זאת, ברוב המקרים לאחר ההריון המחלה חולפת, והיא לא מעמידה את העובר בסיכון לפתח סוכרת. זאת בניגוד לתינוקות שנולדים לאימהות עם סוכרת מסוג 2, שכן נמצאים בסיכון מוגבר למחלה.
חשוב לזכור כי על אף שהנתונים מראים קשר ברור בין שני המצבים, מדובר במחקר תצפיתי שלא בחן את ההסבר הפיזיולוגי לקשר הזה. מומחים מעריכים כי הנתונים יכולים להצביע דווקא על גורמים אחרים המאפיינים את עונת הקיץ ועשויים להשפיע על הסיכון לסוכרת, כמו עודף ויטמין D כתוצאה מהחשיפה לשמש. גורמים אלו לא נלקחו בחשבון במחקר הנוכחי.
עם זאת, מבצעי המחקר מציעים הסבר אפשרי לקשר שמצאו. ד"ר ג'יליאן בות', מוביל המחקר, ציין כי "הממצאים שלנו מספקים הוכחה חד משמעית לכך שהטמפרטורה משפיעה על הסיכון המוגבר לסוכרת". במאמר הנלווה למחקר, הוא הציע גם הסבר לאופן שבו פועל המנגנון הזה.
לדבריו, חשיפה לאוויר קר מגבירה את הרגישות של בני אדם להורמון אינסולין, המווסת את רמות הסוכר בדם. במאמרו הוא ציין כי זו הסיבה שהשהייה בסביבה חמה עלולה לשבש את הרגישות לאינסולין או להאט את קצב הייצור שלו. זוהי תיאוריה בלבד והחוקרים מקווים כי הממצאים החדשים, שמציגים לראשונה את הקשר בין אקלים לסוכרת הריון, יעודדו מחקרים נוספים לבחינת הנושא לעומקו.
|
הכי קרוב אליך- אבא (צילום:todd ehlers-flickr.com) בסתר האונה השמאלית במוחנו ידענו שזה יגיע, כל הסימנים הצביעו על זה: הם התחילו להיעלב, נעשו פתאום מודעים לעצמם, התחילו לטפח את הלוק המטרוסקסואלי, להוריד שערות בלייזר, לגנוב לנו את קרם הלחות שהבאנו מהדיוטי, לדבר על רגשות, השם ישמור, ולפני שהספקנו לשפשף את העיניים מרוב תדהמה, הם גזלו לנו מתחת לידיים, גם את התפקיד הראשי במחזה: תפקיד האמא. בערמומיות נחשית התחילו בעצמם לקלף את התפוח ולרסק אותו, לילד שלנו, שיאכל. אז ידענו שזה עומד לבוא. אבל פייר? גם עם כל השיק הפמיניסטי שאנחנו עוטות על עצמנו כצעיף קשמיר שזור באבני סברובסקי, לא היינו באמת מוכנות. כאילו שגם כך אין לנו מספיק רגשות אשם, אז עכשיו גם זה? התכנסנו לשיחה קלה עם שני אבות שהחליטו שאבא זה האמא החדש. קבלו את הגבר שנשאר בבית במקום האמא, המטפלת, הסבתא או כל דמות נשית אחרת לפי המסורת הפולנית הרווחת. אצל הסבתא שלי זה לא היה עובר בשלום.
האבות המייסדים מיכאל (השם המלא שמור במערכת), נשאר בבית לגדל את שלושת ילדיו. מכיוון ואשתו עבדה עד הערב כמתכנתת בכירה, והם לא היו מרוצים מהמטפלות שניסו להכניס הביתה. לשאלה איך התמודד עם ביקורת סביבתית הוא אומר, "עד היום לאנשים יש בעיה עם זה. עכשיו, בדיעבד, כשאני יודע שזו היתה תקופה חשובה, אני מגיב לזה בביטול. לא היתה לי מעולם רתיעה מהדמות של הגבר שיושב בבית ומגדל ילדים. לא ראיתי בכך בעיה בגבריות. אבל אני מודה שגם דאגתי להתרחק ולהסתגר, כדי לא לשמוע ביקורת כזו".שאני אשפשף?מיכאל, שלמד באותה התקופה והשלים תארים בחינוך ובפילוסופיה, אולי לא סבל מביקורת חברתית אבל היו לו מספיק דאגות ומתחים. "עד גיל כמה חודשים אין ממש תקשורת עם הילד, זה יותר ביצוע מטלות, הכנת אוכל, החתלה וטיול יומי". את הראיון הטלפוני, אגב, אנחנו מקיימים תוך שהוא תולה כביסה. האינסטינקט האבהי"את הקשר עם הילדים", מדווח מיכאל, "למדתי מהעשייה עצמה, מה נכון ומה לא, מה זה גבולות ואיפה צריך לוותר. בהתחלה לא היה לי ברור שמותר ליהנות, אבל להפתעתי זה היה כיף ונעים. היתה תקשורת טובה, עשינו הצגות עם בובות, קראנו ספרים ונוצר קשר עמוק". לשתף את האמא"לשמחתי הרבה", אומר מיכאל, "אשתי ראתה תמיד בכל רגע, את הערך העצום של העבודה שאני עושה. אלמלא זאת, אני לא חושב שהסידור הזה היה יכול להתקיים לאורך זמן. אני, מצידי, גם דאגתי לשתף אותה בכללים שהכללתי עם הילדים ובכל מה שעשינו, על מנת לחפות על הניתוק של השעות הארוכות של הילדים מאימם".ומה הוא עשה על מנת לא להשתגע ולפתח גם את האישיות שלו? "כשהם ישנו או בשעות הערב, המשכתי את הלימודים". כיום הוא נמצא לקראת הגשת עבודת הדוקטוררט שלו באוניברסיטת תל-אביב. "אבל זה לא היה קל", מודה מיכאל, היו לא מעט רגעים של מתח ודאגה".
בהחלט מגיעה להם עוגה (צילום:jesiccafm-flickr.com) על המתחים האלו בדיוק: העייפות התובענית היומיומית והמתמשכת שגובה הטיפול בילדים, הלחץ והמתח, כותב דידי יהלום, מתל-עדשים, את עבודת המאסטר שלו. והוא יודע על מה הוא מדבר. מאז ששתי בנותיו נולדו, הוא משמש בתפקיד המסורתי של האם. "הדבר התאפשר משום שעבדתי אז במפעל מחמש בבוקר ועד אחת, ואילו אשתי עובדת בהיי-טק וחוזרת בלילה. בתום העבודה הלכתי להוציא אותן מהמעון ומהגן, הגשתי צהריים, הלכתי איתן לחוגים, ובעצם עשיתי הכל".איך התמודד עם הביקורת? "לא ממש הפריע לי להיות חריג. אני דווקא בעד השונה והאקזוטי. מה שהיה לי קשה זו האחריות העצומה, הנטל, הדאגה. הסתובבתי עצבני אבל לא ידעתי למה. "הספרות עוסקת רבות בנושא", מסביר יהלום, "אבל רק מנקודת המבט של האם". יהלום חוקר כעת את הנושא מהצד האבהי. כבוד למיגדרלא מפליא, אם כן, שאת התואר השני בחר יהלום לעשות בלימודי מיגדר. "עד שבאים הילדים לעולם", צוחק יהלום, "זה נורא קל להיות שוויוני וליבראלי. אבל כשילד נכנס לתמונה פתאום האידיאולוגיות זזות קצת הצידה. אני את ההתפתחות האישית דחיתי עד שהילדות גדלו, והתמודדתי עם הרבה מאוד קשיים ולחץ. כשהן גדלו ופחות נזקקו לי, חזרתי ללמוד".רק מרוויחיםלתוהים בעניין, דידי אינו מתחרט כלל, ומדווח על סיפוק הרב, למרות המחיר הגבוה: "אם האבא כל-כך נוכח בשנים האלו, חייב להיווצר קשר, וזה מה שקרה. אני קרוב לבנות. לא לכל אבא יש את הפריבילגיה הזו. לרוב זה האמא".יש לך איזה טיפ לאבות שנשארים בבית? "אם באים מתוך רצון והחלטה טהורה, ובתוספת מודעות שלא ניתן להתחמק מתופעות הלוואי, זה עוזר".לאלו שעדין מתלבטים האם לחליף את תיק העבודה בתיק מלא טיטולים. כדאי להתנסות תחילה בשחייה ברדודים עם גלגל הצלה, לפני שקוצפים ראש למים העמוקים. זה יכול בהחלט לעזור.
|
אחד היתרונות הגדולים של הלימודים במכללות עתיד הוא החשיפה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתעשייה. לחשיפה הזו זוכים התלמידים בין השאר בזכות שיתופי פעולה בין המכללה לבין חברות גדולות. שיתוף פעולה שכזה נערך בשנתיים האחרונות בין "עתיד" לבין חברת "סימנס" – ובאחרונה הושלמה הפריסה הארצית שלו.
אחד היתרונות הגדולים של הלימודים במכללות עתיד הוא החשיפה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתעשייה.
"סימנס" – ובאחרונה הושלמה הפריסה הארצית שלו.כיום, מספר אילן גל, מנהל תחום חשמל אלקטרוניקה ובקרה בישראל, מותקנים בקרים של חברת סימנס בחמש מעבדות במכללות הרשת בכל רחבי הארץ, ממעלות שבצפון ועד לבאר שבע שבדרום.
הבקרים הם למעשה מחשבים חכמים, ששולטים על אופרציות שלמות – מצומת רמזורים ועד למכונות ייצור. הבקר מסוגל לקלוט שפע של נתונים ולעבד אותם, בהתאם לתוכנה שמותקנת בו, לפקודות.סימנס היא חברת ענק עולמית שפועלת בתחומי ההנדסה, החשמל והאלקטרוניקה - ופעילה בתחומי האנרגיה, התעשייה והרפואה. החברה מעסיקה יותר מ-400,000 עובדים בכ-200 מדינות ברחבי העולם השוקדים על פיתוח ויצור מוצרים, עיצוב והתקנת מערכות והתאמת מגוון רחב של פתרונות לדרישות הלקוח. לחברה יש אינטרס גדול בשיתוף פעולה עם מכללות, במטרה להכשיר את הדור הבא של עובדיה.
במכללות "עתיד" לומדים מדי שנה מאות תלמידים בקורסים לבקרים מתוכננים, ובזכות שיתוף הפעולה עם סימנס, הם לומדים כיצד לעבוד עם הבקרים המתקדמים של החברה. בנוסף, מספר גל, "סימנס מעניקה למרצים שלנו הדרכות שוטפות, כדי שיהיו תמיד מעודכנים בנעשה בשטח ובגרסאות הכי מתקדמות. אנו גם מאפשרים לסימנס לבצע הדרכות מקצועיות לחברות שונות במעבדות שלנו, באמצעות הבקרים". כחלק משיתוף הפעולה, סימנס גם מעניקה מלגות לתלמידים מצטיינים – וכמובן מסייעת בקליטת בוגרים.
"בשוק העבודה יש ביקוש גדול לבוגרים בתחום", מספר גל, "היום בכל רפת וכל מפעל יש בקר. אין יותר תהליכים ידניים. הכל ממוחשב. קורס הבקרים מתאים לאנשים בעלי ידע הנדסי קודם, אך ניתן ללמוד אותו גם ללא רקע מקצועי. תכנית הלימודים משלבת לימודים עיוניים ושיעורי מעבדה מתקדמים המשלבים סימולציות והיא מומלצת בחום לכל מי שמחפש מקצוע טכנולוגי מבוקש ומעניין".
|
| "יש המון בתי קפה ומוצרים ללא גלוטן בכל מקום"
"יש המון בתי קפה ומוצרים ללא גלוטן בכל מקום"
המאזין סובל מצליאק ומרגיש לא בטוח לאכול מאכלים ללא גלוטן, ולמרות הכול עדיין חוטא לפעמים באכילת מזון עם גלוטן.
"בשנים האחרונות הגעתי למצב שאני לא יכול לעכל גלוטן. גם אם אני סתם אוכל המבורגר אז הבטן שלי מתנפחת", סיפר המאזין ואמר: "רציתי להתייעץ על המאכלים שאפשר לאכול ללא גלוטן", ואמר כי למרות כל הסיכונים לפעמים הוא אוכל מזון עם גלוטן.
ד"ר מאיה רוזמן הבהירה לו כי המאכלים האלה צריכים להיות מחוץ לתפריט שלו בצורה מיידית: "אסור לך לאכול בכלל מאכלים עם גלוטן, גם כאלה שהיו ליד גלוטן, כמו פסטה שבישלו אותה בסיר שלפני זה היו בו מאכלים עם גלוטן", אמרה ד"ר רוזמן.
בהמשך פירטה ד"ר רוזמן מה צריך המאזין לעשות: "אתה לא יכול לקחת פה סיכון, זו מחלה אוטואימונית. ברגע שאתה אוכל מזון עם גלוטן, אתה מגדיל לך את הסיכון בצורה גדולה", והוסיפה, "אם אתה רוצה לאכול המבוגרגר אז יש מקומות עם לחם בלי גלוטן. יש הרבה מקומות שעושים עוגות ומאפים ללא גלוטן, וזה עשוי מקמחים אחרים טובים, שלפעמים אפילו יותר בריאים מקמח לבן רגיל".
המאזין שיתף בפחד שלו לאכול מאכלים שדומים אפילו בצורתם ללחם מהחשש שמא הם יחילו גלוטן. ד"ר רוזמן הסבירה לו כי הוא יכול לברר בכל מסעדה שהוא ילך אליה, האם יש שם מאכלים ללא גלוטן, והזהירה כי הבירור חשוב מאוד. "צ'יפס הרי עשוי מתפוחי אדמה, ואני ראיתי סוג שברשימת הרכיבים שלו יש קמח", גילתה ד"ר רוזמן ואמרה, "משתמשים בו ברשת המבורגרים מאוד גדולה פה בארץ. הם מייבאים צ'יפס קפוא שיש עליו שכבת קמח, כי הם הגיעו למסקנה שהטיגון שלו יוצא יותר קריספי. על הכול אתה צריך לשאול. לאט לאט אתה תתרגל לזה וזה בכלל לא נורא".
ד"ר רוזמן גם הרגיע את המאזין וסיפרה לו כי אפשר ליהנות מאוכל גם ללא גלוטן: "היום אפשר להסתדר בקלות. פעם בקושי אפשר היה להשיג לחם ללא גלוטן, ואנשים היו מחכים לפסח כדי להשיג מאכלים בלי קמח - אבל היום כמעט בכל הסופרים יש מחלקה ענקית ללא גלוטן שבה יש מצרכים כמו קמחים, ופלים, פסטה".
בסיום השיחה המליצה ד"ר רוזמן למאזין לקרוא את רשימת הרכיבים של המצרכים כדי להוריד את החשש שהמאכל מכיל גלוטן: "למשל פסטה מקמח עדשים, מכילה עדשים כתומות בלבד וזהו, אז לא צריך לחפש אם זה נטול גלוטן. יש מלא אופציות ואתה לא צריך לפחד, רק לקרוא על האריזות ולשאול במסעדות".
|
פרץ לחברת החשמל: "אל תתבלבלו - לא אחתום לכם על כלום"
לדבריו, יילחם בוועדת יוגב, שאחת מהמלצותיה פוטרת את חברת החשמל ממחויבות לאוויר נקי ■ "אני מציע שחברי ועדת יוגב יבואו לגור באשקלון ואחר כך יקבלו החלטות - אני אוהב את אלה שמוכנים להרעיל אחרים"
"אני מאמין בקשר בין צדק חברתי וסביבתי", אמר השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ בכנס הסביבה של TheMarker וחברת ואוליה שנערך היום (ה') בתל אביב. לדבריו, "אנחנו משלימים את מהפכת המחזור בחקיקה רחבה. אני בטוח שזה יביא לתוצאות טובות, אבל דווקא החוק המובן מאליו מעורר סערה, בעניין שקיות הניילון. אחד הנושאים שהחלטתי לקחת על עצמי הוא שקיות אלה".
פרץ סיפר כי ערך בחינה לכמה חברי כנסת מהשדולה הירוקה. לדבריו, "שאלתי כמה שקיות מסוג 'גופיה' צורכים בשנה בישראל. ענו לי במספרים שנעו בין 50 ל-120 מיליון. אבל בשנה צורכים 2 מיליארד שקיות נילון 'גופיה'. אני מקווה שמהר מאוד נצליח לספק לכל משפחה, כנראה באמצעות קופונים, סלים רב פעמיים. תוך כדי כך נשלים חקיקה שכל שקית תעלה 60 אגורות. 50 אגורות יהיו מס לקרן סביבתית. זה יהיה מהלך משולב עם הסברה. החוק יעבור כמו שעבר החוק למניעת עישון במקומות עבודה. אני מקווה שנגיע לאותו מצב כמו בסיגריות, שכל מי שיגיע עם שקית ניילון לקופה ירצה להסתיר אותה".
פרץ אמר כי "אנחנו במצב קשה ביותר בטיפול בפסולת. 80% מהפסולת הולכת להטמנה, אין מספרים כאלה בעולם המערבי. היעד לרדת ל-50% בשנים הקרובות נכון. זה מחייב להשקיע הרבה מאוד במתקני קצה. הוספנו מאות מיליוני שקלים לטובת העניין". לדבריו, בכוונתו לפעול להקמת מתקנים גדולים למחזור. עם זאת, לדבריו, "מי שסבור שהמדינה תוותר על הפרדת פסולת במקור, בבתים, והעברת פעולת ההפרדה למתקנים מרכזיים, יתבדה".
לאחר שהצליח להחזיר לוועדות התכנון את נציגי הסביבה, פועל המשרד להגנת הסביבה לביטול המלצה בוועדת יוגב לרפורמה בחברת חשמל, הפוטר אתה מחובת השקעה במניעת זיהום אוויר תוך היתר לבניית תחנה פחמית באשקלון. "זה שיגעון. מי שחושב שזה יעבור טועה. אם הסעיף יתקבל תהיה תוספת תמותה של מעל 230 בני אדם מזיהום אוויר.
"לכן אני אומר גם לחברת חשמל - אל תתבלבלו. כל עוד אני השר לא אחתום לכם על כלום (הם צריכים היתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה כדי לעבוד - א"ק). אני מציע לועדת יוגב לבטל את הסעיף הזה כי אין לה מנדט בנושא. אני גם מציע, שחברי ועדת יוגב יבואו לגור באשקלון ואחר כך שיקבלו החלטות. אני מאוד אוהב את אלה שמוכנים להרעיל אחרים", אמר.
|
בית / הבלוג / אטרקציות לבת מצווה – לא רק בשביל הבת שלנו, גם בשבילנו!
אטרקציות לבת מצווה יכולות לסייע לנו להפוך את האירוע שלנו לאירוע מאוד מוצלח. למעשה, כאשר אנחנו בוחרים להשקיע באירוע ולהביא אליו הרבה מאוד אטרקציות מיוחדות אנחנו יכולים להפוך את האירוע לאירוע שנהיה גאים בו. ככל שנהיה גאים יותר באירוע שנארגן כך נהנה בו יותר וגם האורחים שנזמין אליו ייהנו בו יותר. אנחנו יכולים לוודא שבאירוע יהיו אטרקציות ייחודיות מאוד כמו למשל מכונת קריוקי, אטרקציות של בישול מיוחד כמו למשל סדנה להכנת ממתקים או אטרקציות שקשורות לצילום כמו למשל הדפסה של תמונות על מגנטים שנעצב באופן אישי.
איך האטרקציות ישפרו את האירוע?
אירועים משפחתיים יכולים להיות אירועים מרגשים מאוד שיש בהם הרבה מאוד התרחשויות. אנחנו יכולים להפוך את האירועים המשפחתיים שלנו לאירועים מרגשים מאוד על ידי השקעה בעיצוב שלהם והשקעה בתכנית הבידור שיש בהם. בחירה של אטרקציות לבת מצווה יכולה לאפשר לנו להפוך את אירוע בת המצווה של הבת שלנו לאירוע מאוד מרגש ומלהיב.
אנחנו יכולים לבחור שבאירוע שלנו יהיו אטרקציות מקוריות מאוד כמו למשל סדנאות לשזירת פרחים או סדנאות ליצירת ממתקים ביתיים בעבודת יד. האטרקציות באירוע שלנו יכולות להיות גם שולחנות משחק אינטראקטיביים או שולחנות משחק של משחקי ספורט כמו כדורגל שולחני או שולחן פינג פונג.
אטרקציות לבת מצווה יכולות לסייע לנו להגשים את החלומות של הבת שלנו. לכל ילדה או נערה יש חלום בנוגע לבת מצוות החלומות שלה. כל נערה רוצה שבת המצווה של תהיה אירוע מרגש מאוד ויפה. אם אנחנו רוצים לאפשר לבת שלנו ליהנות מאוד בבת המצווה שלה אנחנו צריכים לאפשר לה לבחור מגוון רחב מאוד של אטרקציות שיהיו באירוע. אנחנו יכולים לבחור למשל אטרקציות כמו סדנאות יופי או סדנאות טיפוח אישי.
אטרקציות נוספות שיכולות להתאים לבת מצווה יכולות להיות אטרקציות של סדנאות ציור או שולחנות יצירה. כך כל אורח באירוע שלנו יוכל ליצור מזכרת אמנותית מהאירוע. השקעה באטרקציות השונות שיהיו באירוע בהחלט תשתלם ותהיה כדאית מאוד.
אטרקציות לבת מצווה יכולות לגרום נחת רבה לאורחים באירוע. כאשר אנחנו עורכים אירוע כמו בת מצווה אנחנו עושים זאת גם למען בני המשפחה שלנו. השקעה באטרקציות באירוע יכולה לגרום לאורחים באירוע להרגיש שאנחנו מכבדים אותם ושאכפת לנו מהם. אנחנו יכולים לבחור לאירוע אטרקציות שיתאימו גם לאורחים הצעירים שלנו כמו למשל אטרקציות של משחקי מחשב או אטרקציות שקשורות למוזיקה. אטרקציות אחרות יכולות להתאים גם לאורחים המבוגרים יותר באירוע שלנו והן יכולות לכלול בר מתוקים או מכונת פופקורן מתוק או מכונת צמר גפן מתוק.
כאשר אנחנו בוחרים להשקיע בתכנון ובמאפיינים של האירוע שלנו אנחנו משפרים אותו והופכים אותו לאירוע מאוד יוקרתי. ככל שהאירוע יהיה יוקרתי יותר והיו בו יותר אטרקציות כך קרובי המשפחה שלנו ייהנו יותר באירוע. בסופו של דבר כאשר אנחנו וכל האורחים שלנו נהנים באירוע אז האירוע מוצלח.
|
השדכנית מחולון שחיתנה מאות זוגות: "לא מאמינה באהבה"
מכיסא הגלגלים, כשהיא סובלת מניוון שרירים, חיתנה טובה שמסיאן יותר מ-600 זוגות וחיברה בין אנשים עם צרכים מיוחדים. מהו סוד ההצלחה?
לפני ארבע שנים עלה לאקרנים סרט תיעודי נושא פרסים בשם "השדכנית", שסיפר את סיפורה של השדכנית טובה שמסיאן, שחיתנה למעלה מ-600 זוגות בעודה נתונה בכיסא גלגלים. כיום, עסק השדכנות של שמסיאן הגיע לסוף טראגי.
בחולון מעטים מכירים אותה אבל בקרב קהילת בעלי הצרכים המיוחדים היא נחשבת לאגדה. השדכנית טובה שמסיאן, חולה בניוון שרירים מגיל צעיר, לאחר שילדה את בתה הבכורה. במהלך חייה – כיום היא נושקת לגיל 70 – חיתנה יותר מ-600 זוגות של בעלי צרכים מיוחדים, ביניהם אנשים עם נכות קשה. את פרטיהם של כל הפונים אליה שמרה במחברות עבות עם פרטים מזהים, לרבות עדה וסוג הנכות.
לפני עשר שנים, עם החמרת מצבה, החלה להיעזר בבתה דולי, אשר התעתדה לרשת את מלאכת השידוכים. לפני כשנה, בעקבות מצבה הבריאותי הקשה של שמסיאן, היא הפסיקה את פועלה, אבל אז קרה אסון נוסף – בתה דולי חלתה במחלה קשה, וכעת כבר יותר משנה שעסקי השידוכים נעצרו ומאות בעלי צרכים מיוחדים נותרו ללא מענה.
טובה שמסיאן נולדה בפרס. כאשר עלתה לארץ עבדה בניקוי חדרי מדרכות, למדה ספרות והחלה לעבודה בסלוני יופי. בגיל 26, לאחר שנולדה בתה דולי, התקשתה טובה ללכת והחלה לצלוע. הרופאים קבעו כי מדובר במחלת ניוון שרירים. בעלה גבי עבד באותו הזמן כקבלן בניין, ולאחר שחלתה הוא עזב את המקצוע התובעני, עבר לעבוד בעיריית חולון והשלים הכנסה במכירה בבסטה.
טובה המשיכה לעבוד כספרית ואף ילדה בן נוסף, למרות מצבה הגופני שהלך והחמיר. כאשר הבינה שבריאותה עלולה להידרדר עוד, היא ביקשה לעזוב את בעלה גבי על מנת לאפשר לו חיים מלאים בלי צורך לטפל ולסעוד אישה חולה שעומדת להיות סיעודית לגמרי. גבי סירב להיפרד ממנה ונשאר לצידה עד שנפטר לפני מספר שנים ממחלת הסרטן.
את עסקי השדכנות התחילה במקרה כאשר שידכה בין עולה חדש לבין לקוחה במספרה שבה עבדה. במהלך הזמן החלה לשדך בהתנדבות עוד מאות זוגות, אם כי בשלב מסוים גבתה דמי רצינות בשווי עשרה שקלים עד מאה שקל.
שיטת העבודה של טובה כללה ישירות ללא שום יפוי המציאות. בראיונות עם שמסיאן העידה השדכנית כי היא "לא מאמינה באהבה". על כך מעידה גם תושבת חולון (42) אשר שודכה על ידי טובה לפני עשר שנים: "אני אישה נכה, סובלת מצליעה קשה ומתניידת בהליכון. לא היו לי מחזרים והמעטים שרצו אותי היו בעלי מוגבלויות גם הם. פעם בחור אילם, פעם בחור עיוור. חשבתי שאני יכולה לבחור לעצמי גבר אמיתי. היתה לי בראש תמונה של ריצ'ארד גיר. טובה אמרה לי, 'או שתישארי לבד או שתתחילי להסתכל על מה שכן מוצא חן בעינייך בבן אדם – עיניים טובות, חיוך נעים, אוזן קשבת. רק בזכותה הגעתי לחופה וכיום אני אמא לארבעה ילדים".
צעיר בעל פיגור קל בשנות ה-20 המוקדמות לחייו מספר: ״אני פעיל בעמותה שבה הכרתי אנשים שחותנו על ידי טובה. חיכיתי להשלים לימודי תעודה לפני שאפנה אליה בבקשה שתכיר לי מישהי. נשבר לי הלב גם על הסיפור שלה ושל הבת שלה וגם על כך שאבדה לי מישהי שיכולה לעזור לי להכיר בת זוג. כיום אני מחפש שידוך אבל מתקשה מאוד בגלל המצב שלי״.
בשנת 2014 הוקרן סרט על אודות טובה שמסיאן. הסרט "השדכנית" שיצרו המפיק ברק היימן והבמאי דני וסרמן. הסרט הוצג בהצלחה בארץ ואף זכה בפרס הראשון בפסטיבל קרקוב בפולין, אחד הפסטיבלים הוותיקים והחשובים בתחום. שופטי הפסטיבל הסבירו את הזכייה: "יותר מכל מוענק הפרס על תיאור עמוק ורב מימדי של אישה חכמה ומעוררת השראה".
בסרט הוצגה דמותה של שמיסיאן כאישה ישירה שדואגת לאנשים אותם היא משדכת, בזמן שהיא עצמה נעזרת במטפלת צמודה אפילו רק כדי להעביר את הדפים בספר עם הפרטים של הלקוחות שלה.
ברק הימן, מפיק הסרט ״השדכנית״, מספר ל"השקמה חולון": ״המפגש עם טובה הוא אחד המפגשים המעניינים והמפתיעים שעברתי בחיים המקצועיים ובחיים בכלל. בפעם הראשונה שהכרתי אותה היא אמרה לי, ׳קודם כל תוציא את הרחמים מהעיניים שלך, אחרת לא אוכל לדבר איתך ולהיות חברה שלך׳. היא פתחה לי את הראש והלב, שברה לי קונספציות. אני, שמחזיק מעצמי אדם מאוד פתוח, ליברל ומקורי, גיליתי שבתוכי טמונות הרבה מאד הנחות יסוד ׳מטופשות׳ ו׳מטומטמות׳. האובססיה של טובה לעזור לאנשים עם מוגבלויות היא עניין בלתי נתפש".
לדברי הימן, היה משהו יוצא דופן בעבודה על הסרט. "היא כל הזמן חזרה על המנטרה שאין דבר כזה אהבה. ׳יש לחיות טוב ביחד׳ אבל ׳אין אהבה׳. בפועל, הסיפור שלה ושל בעלה המנוח גבי הוא אחד מסיפורי האהבה הגדולים ביותר שנתקלתי בהם אי פעם״.
בתה של טובה, דולי, החולה בשנה האחרונה במחלה קשה, סירבה להתראיין ולספר על התמודדותה עם המחלה ועם סגירת עסק השידוכים. עם זאת, דולי הבטיחה כי היא תחזור במלוא הכוח ברגע שתרגיש טוב יותר.
|
לפני מספר שבועות נתקלתי בפוסט של גורו קריירה אמריקאי שממליץ לחסידיו לשמור מכל משמר את מודעת הדרושים שבעקבותיה הגישו מועמדות לתפקיד שאליו התקבלו. לשם מה? כדי לשתול את תיאור המשרה המופיע במודעה במסמך קורות-החיים.
הטמטום האמריקאי בכל הנוגע לייעוץ ולאימון קריירה כבר חולף לי מעל הראש, אבל הפעם הקפדתי לקרוא שוב, לוודא שאני לא טועה, ואכן מסתבר שהגורו מתעקש כי מיד עם הכניסה לתפקיד החדש יש לפתוח את מסמך קורות-החיים, להעתיק את תיאור המשרה מהמודעה ולהדביקו במסמך בתור תיאור התפקיד האחרון, והרי לכם תוצר מדוגם אותו תוכלו לשלוף בחפשכם את התפקיד הבא. למודאגים שבחבורה, כמוני, הוא מסביר כי יתכן ובסוף הקדנציה יידרש Fine Tuning (כוונון עדין) של המסרים, אבל בגדול תיאור התפקיד ממודעת הדרושים זו התשתית הנכונה למסמך טוב.
- ממשקים עיקריים: חטיבת השירות, חלפים, פיתוח טכנולוגיות עסקיות, ספקים חיצונים ומרכזי השירות .
למי שלא מיומן בגיוס עובדים עשוי לתפוס מנהל עם מסמך שכזה כמנהל טוב, אבל למעשה מה שאתם רואים פה הוא פועל בתחפושת של מנהל. מדוע?
כי מנהלים לא אמורים לספר מה הם עושים בבוקר כשהם באים לעבודה, את זה פועלים עושים, מנהלים צריכים לספר מה יוצא למעסיק ממה שהם עושים בעבודה. פועל יכול לספר שהוא בונה תהליכים, מפתח דוחות, מבקר את התקציב ומרים דגלים, אבל מנהל צריך לספר כמה כסף נחסך מהתהליכים שפיתח, בכמה אחוז עלתה שביעות הרצון מהשירות, מה שיעור ההתייעלות התפעולית, הירידה בפחת, בתקלות, בתלונות לקוחות, או כל פרמטר מהותי אחר עליו הוא נמדד.
ועכשיו תדמיינו שמדובר במנהל בכיר יותר המנהל קבוצה גדולה של עובדים ואחראי על תקציב משמעותי. נראה לכם הגיוני שהוא יעתיק את תיאור התפקיד ממודעת הדרושים? אז נכון שלא חסרים מנהלים בכירים שכך נראים מסמכי קורות-החיים שלהם, אם כי בחלק מהמקרים מדובר בתקלת מסמך בלבד, כלומר, ברגע שהם פותחים את הפה ישר מבינים שמדובר במנהל אמיתי ולא בפועל מחופש.
הכיצד? מעבר לעובדה שמנהלים אמיתיים הם מכווני תוצאות ועל כן מדברים בתפוקות ולא בתשומות, כל הטרמינולוגיה הניהולית והמקצועית שלהם שונה, וכמוה הדרך שבה הם מציגים את הארגון, את התחרות, את התפקיד, את הקונטקסט שלו וכו'. הם יודעים לבדל את עצמם מצוין, גוברים על מועמדים מתחרים ללא כל צורך בשום סיפורי גבורה ("אני ואני").
במילים אחרות, אופן העברת המסרים משקף היטב את איכות המנהל וכיצד הוא תופס את תפקידו, כאשר במרבית מסמכי קורות-החיים הבעיה העיקרית היא דווקא מה שלא כתוב בהם, ומראיינים רציניים מזהים זאת בקלות. האם התורה הזו נלמדת? במידה רבה כן, אם כי מדובר בתהליך ממושך, ולראייה, מנהלים עם מנטליות של פועלים נשארים כאלה גם אחרי שקורות-החיים שלהם נכתבו מחדש. לא מספיק לחלץ מהם את המידע הניהולי/כמותי ולשבץ אותו בקורות-החיים, בראיון העבודה הבא הם כמעט תמיד יחזרו לסורם וידקלמו את המסרים הישנים כאילו לא עברו הכנה. לוקח להם זמן לאמץ את התפיסה חדשה וליישם אותה בתהליך המיון ולאחר מכן בעבודה, אבל כמעט כולם מצליחים להשתפר, גם אם לא לעשות מהפך. סוכות שמח.
|
תנו כבוד לתהילה חנימוב, מתיכון אורט לילינטל ברמלה, שזכתה במקום השלישי בארץ בגמר האולימפיאדה לביוטכנולוגיה. המדובר בתחרות יוקרתית פרי יוזמת הטכניון, משרד החינוך בשיתוף הרשויות ובתי הספר התיכון בהם קיימת מגמת הביוטכנולוגיה בארץ.
ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, ברך על זכייתה של תהילה ואמר, כי מדובר בתחרות מאתגרת בה לקחו חלק עשרות תלמידים מכל רחבי הארץ. וידל: "תהילה עמדה באתגר וזכייתה מביאה כבוד רב לה, למשפחתה, לעיר רמלה, למערכת החינוך העירונית ולבית הספר".
מנהלת אגף החינוך והנוער, אלונה קליימן, ברכה את תהילה וציינה, כי מערכת החינוך ברמלה גאה בהישג המהווה תעודה ערכית ופדגוגית למצוינות לכל מערך החינוך ברמלה.
האולימפיאדה מיועדת לתלמידי ביוטכנולוגיה המתמחים בפרויקט גמר המתבצע בחסות מוסד אקדמי תוך התנסות מעשית של התלמידים. אל שלב א׳ באולימפיאדה ניגשו תלמידי המגמה מכל הארץ, כאשר רק 26 תלמידים הגיעו לשלב ב׳ בתחרות ובו הציגו את עבודת החקר.
חמישה תלמידים העפילו לשלב הגמר שיתקיים בטכניון ב-24.2.20 וביניהם כאמור תהילה חנימוב, תלמידת מגמת ביוטכנולוגיה בתיכון אורט לילינטל שקטפה את המקום השלישי והמכובד.
תהילה ביצעה פרויקט חקר במרכז הטכנולוגי ב״ש בנושא הזדקנות ומוות תאים מרקמת ריאה אנושית .העבודה בוצעה בהנחייתה של מיטל למברג, המורה לביוטכנולוגיה שגם היא ילידת העיר ובוגרת תיכון אורט לילינטל.
מנהלת תיכון אורט לילנטל, נועה בן יוסף: "אני גאה בהישג של תהילה וגאה להוביל את תלמידי העיר לחזית המדע והטכנולוגיה תוך חתירה מתמדת להצטיינות לימודית וערכית".
|
09 פסטיבל חוצות היוצר, הפסטיבל הבינלאומי לאומנות המתקיים מדי שנה בירושלים, יתקיים זו השנה ה-41 בחודש אוגוסט הקרוב בירושלים.
הפסטיבל, אשר הפך למסורת בירושלים ולאטרקציה התיירותית והאומנותית הגדולה ביותר בתקופת הקיץ, ייערך בין ה15 ל27 באוגוסט במרכז לאומנות ולאמנות חוצות היוצר ובאמפיתאטרון ע"ש מריל הסנפלד בבריכת הסולטן, אל מול מגדל דוד ולמרגלות חומות העיר העתיקה.
כ-200 אמנים ישראלים מציגים ציורים, הדפסים, קרמיקה, צורפות ותכשיטים, אריגה וטקסטיל, יודאיקה, צעצועים, אמנות בטכניקות מעורבות עבודות עץ ועוד.
המזרח הרחוק: הודו, סין, סרילנקה וקוריאה הדרומית.
דרום ומרכז אמריקה: אורוגוואי, אל סלבדור, אקוודור, ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, גוואטמלה, מקסיקו, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה ופרו.
אירופה: גרמניה, הונגריה, מקדוניה, צ'כיה ורומניה.
אסיה: אוזבקיסטן, אוקראינה, ארמניה, טורקמניסטן, קירגיסטן ורוסיה.
אפריקה: אתיופיה, גאנה, דרום אפריקה, זימבאבואה, מדגסקר, קמרון וקניה.
מדי ערב בשעה 21:00 מתקיים מופע מוזיקלי מרכזי בהשתתפות מיטב האמנים הישראלים, בשילובים ייחודיים לפסטיבל. המופע מתקיים בבריכת הסולטן, בבמה המרכזית.
משה דץ והכבשה שושנה – מופע בידור מוזיקלי לכל משפחה עם כל השירים, שהפכו לנכס צאן ברזל.
ד"ר ליבי- מופע בידור מוזיקלי המבוסס על סדרת הילדים המצליחה המשודרת ב- HOT YOUNG VOD. המופע בלווי 3 דמויות אהובות מהסדרה.
מני ממטרה – הפרויקט של יובל המבולבל, מופע קומי ממגנט, מהפנט ומצחיק כמו שטרם נראה.
כיף לי עם יעלי – בעקבות הסדרה המצליחה ב-YES VOD בכיכובה של יעל גזית שקד. יחד עם חבריה הכלי נגינה היא מגלה את עולם התיאטרון. המופע בליווי 4 שחקנים.
מעייני בלגני מארחת את סמי הכבאי – מופע קצבי עם כל שירי הילדים האהובים.
קופיקו – המגה-מותג הכי ישראלי כבר 65 שנה במופע בידור מוזיקלי חדש לכל המשפחה.
מאיה פפאיה – כוכבת הילדים במופע תוסס וקומי, בליווי 3 רקדניות ושחקן.
קבוצת תו מזמינה את הקהל למפגש בין-תחומי בחצרה הנודדת, אשר תחנה במרכז פסטיבל חוצות היוצר. בחצר יעבדו בצוותא אמנים שיציעו לקהל ממיטב תוצרתם לסיפוק צרכי הגוף והנפש. לצד כוס קפה או כוס יין, פת בדבש וגבינה, יוצע שירות דואר בין שולחני, צללית מרקדת, סיפור ושיר, מנגינה צוענית, יעוץ אישי - הכל על פי התפריט שיחולק לאורחים.
פרויקט "הבית הלבן" של בצלאל, הינו מיזם אמנותי ותרבותי ירושלמי בהובלת איגוד הסטודנטים של האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. המיזם קם במטרה לשמש במה ייחודית ומעניינת להצגת יצירות הסטודנטים, לקידום יוצרים מוכשרים בתחילת דרכם וכן לאפשר לציבור חשיפה לעשייה האמנותית של הסטודנטים. בבית הלבן מוצגות עבודות של סטודנטים משמונה המחלקות: ארכיטקטורה, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב קרמי וזכוכית, אמנות, צילום, אמנויות המסך, צורפות ואופנה.
כאן בחוצות היוצר, במבואות גיא בן הינום, על האבנים הספוגות ריטואלים ואמנות בנות אלפי שנים, אמני חוצות היוצר – ציירים, פסלים, קרמיקאים, קליגרפים, רצענים, אורגים, רוקמים וצורפים – ממלאים את המקום המקסים והתוסס הזה ביצירה רב גונית ועשירה מאז המאה הקודמת.
אמני חוצות היוצר הקבועים מארחים אמנים אורחים ויחד יוצרים דיאלוג מרתק של אמנות אל מול הקהל, בשילוב מוזיקה, באווירת קרנבל אירופאי, מוזיקת ג'אז חיה ואמנים יוצרים.
מטעמים איכותיים ומגוונים ממטבחי תבל, על רקע מוזיקה אתנית ובתי קפה.
אז מה היה באירוע שכולם מדברים עליו?
|
פיטר הוק תמיד מספר שאת ההודעה על מותו הטרגי בהתאבדות של איאן קרטיס, סולן וחברו ללהקת Joy Division, הוא קיבל במהלך ארוחת יום ראשון המסורתית. הטלפון בביתו שבמנצ'סטר צלצל, הוק ענה, קיבל את הבשורה, ניתק וחזר לאכול. השנתיים האחרונות הן הזמן שבו הוק מחלים מהפוסט-טראומה הזו דרך נבירה מאסיבית במורשת של ג'וי דיוויז'ן, כמובן תוך כדי אופורטוניזם קלאסי להוק כיום, 2011, ג'וי דיוויז'ן היא כבר קונצנזוס בהיכל התהילה של הלהקות המשפיעות בכל הזמנים וטוענת רצינית לכתר הגדולה מכולן.
בתחילה, נראה שהוק מפצה על השנים בהן התנכר למורשת ג'וי דיוויז'ן (בדיוק כפי שהצליח להסתכסך עם כל דבר שנגע בו מניו אורדר שקמה על חורבות ג'וי דיוויז'ן ועד Freebass, שם רב עם שלושת החברים האחרונים שלו בתעשייה הזו) - במאמץ יתר: הסרטון באורך ה-200 שנה שקדם להופעה שלו ברדינג 3 בתל אביב וכמעט כולו קטעי עבר של איאן קרטיס, הצליח להיות גם נמרח ותמוה וגם מטופש: אם אתה הולך לבצע קאברים של אחד הסולנים הכי מבריקים וחשובים שנגעו במיקרופון, מוטב שלא תחמם את הקהל עם הדבר האמיתי.
זו גם הסיבה שלקח לו ולקהל זמן להיכנס להופעה עצמה, שהחלה בביצועים לשירי הגלגול המוקדם של ג'וי דיוויז'ן, Warsaw. כסולן, הוק מתקשה להחזיק את הטונים הנמוכים שקרטיס למעשה המציא דרכם את הסאונד הגותי של הפוסט-Pאנק. הפיתרון של הוק הוא שירה כוחנית ואגרסיבית, ולפעמים זה מרגש וסוחף ולפעמים זה קצת מוזר, כפי שהרגישו השירים הראשונים בהופעה. ואז התחיל "Disorder".
כל מי שחרט את "Unknown Pleasures", אלבום הבכורה הלא ייאמן של ג'וי דיוויז'ן על המצח שלו, יודע שלא משנה היכן הוא נמצא, כשאות הפתיחה של "Disorder" נשמע הכל נעצר, הנשימה נהיית כבדה יותר וזיעה קרה שוטפת אותך. הלהקה שהוק אסף סביבו כל כך מצוינת, אינטנסיבית ומדויקת בהבנת הצליל של ג'וי דיוויז'ן, שממילא עד שהוא התחיל עם המשפט החשוב ביותר של ג'וי דיוויז'ן, "אני חיכיתי למדריך שיבוא וייקח אותי ביד", אפשר היה להבין שלא משנה איך הוא ייצא מהביצוע הזה, או הביצועים האחרים: אלו השירים ששינו את חייך, אלו המילים שתיווכו בינך לבין אנשים שאתה אוהב, אלו הרגעים שלא תשכח אף פעם. האפשרות לראות אותם מבוצעים על במה, ועוד בידי מי שיש לו חלק יותר ממרכזי ביצירה שלהם ושהוא השראה לכל כך הרבה מוזיקה בלתי נשכחת, היא זכות גדולה יותר מהחובה לבקר אותו.
במקביל, הוק עצמו נכנס יותר ויותר לדמות המושיע של שירי הלהקה, שבלעדיו הרי לא היו זוכים לביצועי לייב עבור מי שלא היה שם בזמן אמת. פתאום שאגת ה-"?When Will It End" קמה לתחייה, חזקה ומקפיאה כמו שנשמעה בחדר השינה החשוך שספג אותה בימי התיכון; שירים כמו "Wilderness", שג'וי דיוויז'ן עצמה כמעט ולא ביצעה בלייב, היו בשריים ומלאי תשוקת ההנצחה של הוק. "Shadowplay", שיר שתפור לגמרי למידות קולו של הוק הפך להמנון אצטדיונים וההדרן הראשון כבר היה בליגה אחרת. "Love Will Tear Us Apart", שסיים אותו, היה קתרזיס אבסולוטי.
הוק מספר שבמשך שנים לא אהב את הצליל של "Unknown Pleasures", וגם בטקסטים של קרטיס הוא לא ממש התעמק. האמירה הזו נשמעת בלתי הגיונית לכל מי שבכלל מכיר את הוק דרך "Unknown Pleasures" והטקסטים פורצי הדרך של קרטיס. לכן חשוב להבין שהוק לא מעלה מופע קאברים, אלא סוגר מעגל ומאפשר למעריצי ג'וי דיוויז'ן להשתתף בכך. זו מחווה יפה ומרגשת של גיבור אמיתי, שעל אף הפגמים המובנים שלו כסולן, נותן את הנשמה כמו פול סקולס או דיוויד בקהאם של מנצ'סטר יונייטד אהובתו. ומי שלא נהנה, כמו מי שנהנה, יגיע הביתה, ישמע את הפתיחה של "Disorder" ויפתח עוד יום של ציפייה למדריך שלעולם לא יגיע.
פיטר הוק בישראל: מהם התקליטים האהובים עליו?
|
קראתי באינטרנט אודות החלטתך לשנות את נוסח תפילת יזכור לנופלים מ"יזכור עם ישראל" ל-"יזכור אלוהים"... ומודה שאני שקצת מבולבל. אסביר מדוע.
אני מבין היטב מה פירוש המילה "יזכור" וגם מה זה "עם ישראל". אני מבין מה זה 'רמטכ"ל' וגם "צבא" ואפילו המילה "החלטה" מובנת לי היטב... אך מעולם לא הבנתי מה זה "אלוהים", ואני רק בן 73.
מינו אותך לרמטכ"ל על מנת להנהיג את צה"ל ולהגן על מדינת ישראל ועם ישראל בזמן שלום ובעת סכנה, וסכנות לא חסרות. מינו אותך בגלל היותך חייל טוב, בגלל שהוכחת את עצמך במצבים קשים ובייחוד בגלל שיש לך ראש על הכתפיים. לכן, בבקשה ממך, נסה להסביר לי מה זה "אלוהים" או מי זה, איפה הוא נמצא, כיצד הוא נראה, איך יזכור את הנופלים, מה הקשר שלו לצה"ל, ובייחוד, כיצד ה"זכירה" שלו תנחם את המשפחות השכולות.
אני בטוח שלא מינו אותך לרמטכ"ל צבא הגנה לישראל במדינה חילונית ודמוקרטית בגלל שאתה מאמין בקיומו של אלוהים, או בגלל שאתה מתפלל כל בוקר לפני צאתך לעבודה. אתה יכול לתאר לעצמך שלא לרמטכ"ל כזה פיללנו, כי אם כן, היה הרבה יותר יעיל למנות במקומך "רב".
מי שניצח במלחמות ישראל זה צה"ל, שחייליו הם עם ישראל אשר הקריב קורבנות רבים מאד על מנת להגן על ארצו. לכן, מי שצריך לזכור את הבנים והבנות שנפלו, זה עם ישראל ולא איזו "יישות דימיונית" שאף אחד לא יודע מה היא, כולל נציגיו עלי אדמות, הרבנים עצמם... אני מעז לומר.
הרשה לי, בבקשה, להמשיך לכבד אותך בתור רמטכ"ל אשר חי במאה העשרים ואחת ולא בימי הביניים החשוכים. אנא, שנה את החלטתך והוכח לנו שבחירתך לרמטכ"ל צה"ל הייתה נכונה.
חייל צה"ל לשעבר.
|
"ליאת ולדמן- סטודיו לצורפות ועיצוב", הינו סטודיו לעיצוב וייצור תכשיטים הממוקם בחיפה. הסטודיו נוסד בשנת 2001 על ידי ליאת ולדמן אומנית, יוצרת ומעצבת בוגרת בצלאל.
ליאת מעצבת ויוצרת בעבודת יד תכשיטים מעוצבים, כגון- טבעות נישואין, טבעות אירוסין,שרשראות, עגילים וטבעות- המשווקים בלעדית על ידה.
מראשית דרכה ביססה מסורת של צורפות יוצאת דופן, בעיצוב וביצירת תכשיטים מודרניים בקווים נקיים, תוך שימת דגש על חדשנות מתמדת.
קולקציות התכשיטים שאת השראתן שואבת מעולמות, הטבע- הים, הצומח והדומם, ומחיי היום יום הכוללים- מסעות מחקר בשווקים השונים, מבנים אורבאניים ודימויים תעשייתיים. משלבת בתכשיטים בעיצובי זהב, כסף, יהלומים ואבנים טובות, תוך הקפדה מתמדת על הפרטים הקטנים.
במהלך השנים עם התרחבותה, נבנה גם בית הספר ללימודי הצורפות בראשותה של ליאת שהינה בעלת תעודת הוראה - מהאוניברסיטה העברית בירושלים. כיום מציעה מגוון קורסים המאפשרים עיסוק בעיצוב תכשיטים כמקצוע או כתחביב.
בית הספר מאפשר לתלמידים לחוות מגוון טכניקות תוך שימת דגש על תכנון ועיצוב מוקפד והתנסויות במגוון רחב של חומרים וכלים.
|
החיים הזוגיים הם בבואה של החיים. עם עליות ומורדות, בתוך תהפוכות החיים משפחות שחוות מצוקה כלכלית פתאומית מתקשות לתפקד ונכנסות למצב של משבר. איבוד מקור הפרנסה מוביל להתנהגות חריגה של הילדים ולהרבה מאוד מקרי גירושים.
ניסן (42) חווה משבר אישי קשה. העסק המשפחתי שאותו ניהל בהצלחה במשך 16 שנה פשט את הרגל וניקלע לחובות. המשפחה שלא חוותה מחסור לפני כן התקשתה להסתגל. הוא ובת זוגו שהיו שרויים בלחץ איבדו את הסבלנות אחד כלפי השני והם הרבו להתפרץ זה על זה וגם על הילדים.
רון (38) שפוטר מחב" היי טק התקשה לתפקד הוא חש בושה שאיבד את עבודתו, למרות הפיצויים היפים שקיבל, חווה משבר כי הרגיש חסר ערך. הוא חש את האכזבה של ילדיו שנהגו להתגאות במקום עבודתו. ועם אשתו מיעט לדבר, התחושה הייתה שהמשפחה מתפרקת.
הילדים בשני המקרים חוו את המשבר יחד עם ההורים, אי הודאות במישור הכלכלי, מתח ומריבות בין ההורים גרם להתנהגות חריגה כמו חוסר ריכוז בלימודים, הסתגרות בחדרים וגם להיעדרות תכופה ולשעות ארוכות מהבית.
באימון האישי, המודעות של ניסן ורון למצבם של הילדים התחדדה וחייבה אותם להתמודד. הם יזמו שיחות עם הילדים על אודות המשבר הכלכלי ועל כך שיש הרבה אנשים מפוטרים, ועסקים שקורסים בשל המצב במשק.
השינוי בגישה השיחות הישירות וראיית הנקודות החיובית במצב כמו הזדמנות למצוא עבודה טובה יותר והקדשת זמן ותשומת לב יותר למשפחה היווה חלק חשוב בהתמודדות עם המשבר ועזר להפיג מתחים.
אבוד מקור פרנסה הוא גם שיעור ולמידה לנו ולילדנו כיצד להיבנות ממצב זה ולפתח חוסן למשברים אחרים בחיים. האופטימיות של ההורים מחזקת את הילדים והאנרגיה מופנית לפתרון הבעיה ולמצוא מקור הכנסה אחר ולאיחוד המשפחה.
|
כנראה שהדבר הכי נורא שאפשר להגיד על יהודי זה שהוא כמו ערבי. מילים כמו "גזען", "שוביניסט", "חשוך", או "אלים" נעדרות את הכוח כדי להפחיד מישהו. גם "פונדמנטליסט".
זה מציק לי כי כשאני קורא ביקורות על חרדים שמתארות את הקיצוניות הדתית כ"טאליבאן" או "איראן". מצד אחד, אני מזהה את קווי הדמיון, ותומך בביקורת, אבל קשה לי עם העובדה שזו חזות הביקורת, כאילו הבעייה היא בדמיון לאיראן / טאליבן ולא בדבר עצמו.
שלא תהיה טעות: אני מבין את המהלך הרטורי, פשוט קשה לי איתו. הפחד הכי נורא של ישראלים הרי הוא מהשתלטות איראנית על המדינה, אז הבה נמנף את הפחד הזה להילחם בכפייה הדתית. אני לא אוהב שממנפים פחד, ולא אוהב שמסמנים קבוצות. האלימות החרדית והמאמצים המתמשכים להדרת נשים מהחברה ראויים לכל גינוי גם אם לא היה לנו אוייב אמיתי או מדומיין שיכולנו לדמות אותם אליו.
שלושה מקרים הזכירו לי את הדמיון הזה: הפוסט האחרון של שחר אילן נקרא "טאליבאן בבית שמש"; קורא הרסס שלי (מסיבה טכנית כזו או אחרת) הקפיץ פוסט ישן יותר של נעמה כרמי שנשא אותה כותרת – אגב, שני הפוסטים מעולים, ענייניים ומומלצים לקריאה, למרות ההסתייגות שלי ממה שמקופל בכותרת, במתכוון או שלא במתכוון (ועוד אגב: אני לא אתפלא אם גם אני נפלתי לרטוריקה הזו אי-פעם, אז אם מישהו מוצא ורוצה להשמיץ אותי – נא לעשות זאת בתגובות).
המקרה השלישי הוא שצפיתי היום בסרט Arranged ("שידוך"?), שמספר על שתי מורות בבית-ספר בברוקלין, אחת יהודייה חרדית והשנייה מוסלמית ילידת סוריה. מנהלת בית-הספר היא יהודייה חילונית שמתנגדת בבוטות לדת. השניים מוצאות שיש יותר דמיון ביניהם לבין שאר צוות המורים, בייחוד כיוון ששתיהן עומדות בפני שידוך, עם כל החששות ומאבקי הכוח בבית הכרוכים בו. על-פי ויקיפדיה, הסרט מבוסס על סיפור אמיתי שנכתב על-ידי יוטה סילברמן (הצד היהודי של הסיפור). הסרט מציג שני בתים, שבהם האב הוא חם מאוד דואג לבתו (וחשוב מכך: קשוב אליה), עם כל המחוייבות שלו למסורת. עם זאת, הבית של נסירה המוסלמית פתוח יותר מן הבית של רחל ("רוחל") היהודייה. כל אחת מהן מבקרת בבית של השנייה, אך בעוד רחל חווה אי-נעימות קלה בביתה של נסירה, נסירה נזרקת מהבית של רחל, ואמא שלה מוסיפה בחשש שעצם זה שהשכנים ראו אותה עשוי לפגוע בשידוך שלה.
הסרט הוא לא מושלם: היו בו בעיות של אמינות, עקביות, תזמון ועוד שאין טעם להיכנס אליהם כאן, אבל המעניין היה בייצוג הדמיון שבין יהודים למוסלמים כדבר חיובי (בניגוד להקבלות "טאליבאן בבית שמש" או "בוקר טוב איראן" המקובלות יותר בשיח הישראלי), כבסיס לדיאלוג.
מצד אחד, זהו מסר שאיננו מתאים לאמריקה של הוליווד (והסרט הוא אכן סרט עצמאי, אף כי איננו חף מתבניות הוליוודיות), אמריקה שמאמינה בשותפות יהודית-נוצרית נגד האיסלאם, או אפילו פשוט אמריקה שבה הנצרות נוכחת הרבה יותר מכל דת אחרת.
מצד שני, זהו מסר שתואם מאוד את הרוח של הוליווד, אם בשל ה"פוליטיקלי קורקט" שבו; או ה"הפוך על הפוך" המפתיע (שאיננו מפתיע כלל) – שדווקא המורות הדתיות הן בסופו של דבר יותר פלורליסטיות ונכונות לקבל את השונה מהמנהלת החילונית והפתוחה לכאורה; ואם בשל הדיעה שדת ואמונה יכולות לשמש גשר טוב יותר מרציונאליזם חילוני.
רשומה זו פורסמה בקטגוריה דת ומדינה, תרבות וספרות, עם התגים גזענות, דת, קולנוע, תרבות, מאת Aryeh. אפשר להגיע ישירות לרשומה זו עם קישור ישיר.
|
Koko Hotel מקום אירוח זה הסכים להשתתף בתכנית מקומות האירוח המועדפים שלנו המאגדת יחד מקומות אירוח בולטים הודות לשירות ואיכות מעולים ביחס לתעריפי חדרים תחרותיים. השתתפות בתכנית דורשת עמידה בקריטריונים ספציפיים וכרוכה גם במשוב שהושאר בידי אורחים ששהו.
Hotel Saraceno מקום אירוח זה הסכים להשתתף בתכנית מקומות האירוח המועדפים שלנו המאגדת יחד מקומות אירוח בולטים הודות לשירות ואיכות מעולים ביחס לתעריפי חדרים תחרותיים. השתתפות בתכנית דורשת עמידה בקריטריונים ספציפיים וכרוכה גם במשוב שהושאר בידי אורחים ששהו.
מלון אלכסנדר (Hotel Alexander) מוקף בעצי אורן בני מאות שנים, ונמצא במרחק של 50 מטרים בלבד מהים במילאנו מריטימה (Milano Marittima). המלון כולל טרסה עם נוף לים ומרכז בריאות יוקרתי.
|
1. אנו מספקים 12 חודשים (מתאריך ההזמנה) התיקון חופשית אחריות מדיניות יחידות מלא וחלקי חילוף.
2.1: אם כל damage(s) שנעשו על ידי המשתמשים, מי צריך לשלם את העלות קבצים ב הרלוונטיים ואת עלות המשלוח כולו.
2.2: אם כל מוצר עצמו הבעיה או הבעיות, המהנדסים שלנו לבדוק, לנתח בקפידה, לתת את הפתרון המשתמשים, אנו מציעים את הפתרון החסכונית ביותר הרציונאלית, קבצים חינם ב משא ללא עלות.
2.3: תספק לנו כל הלקחים התקנה של הסרת ההתקנה על ידי סרטי וידאו, תמונות כל השירותים הרלוונטיים אם בעליך.
XINLI כבר לייצר איכות מהכביש עצמית איזון קטנוע עם סמסונג סוללת ליתיום עם העיצוב החדשני במשך שנים, אשר ידועה בקרב אלה האיזון העצמי המפורסם של יצרני הרכב חשמלי וספקים. ברוכים הבאים לקנות דרכנו כיבוי עצמי איזון קטנוע עם מוצרים חדשים של סוללת ליתיום של סמסונג או הסיטונאי המוצרים שלנו במחיר זול עם מפעל מקצועי שלנו.
|
מגזין עיצוב הבית החדש עלה לאוויר ומעניק לכם את ההזדמנות לחולל מהפך בבית שלכם- מבלי לצאת ממנו. כל הרעיונות הכי מקוריים, הפתרונות הכי יצירתיים והמוצרים הכי מיוחדים ממתינים לכם בפורטל החדש שלה לאוויר לא מכבר.
מגזין עיצוב הבית הוירטואלי מותאם בצורה מושלמת לגולש, כך שתוכלו למצוא במגזין את כל שאתם מחפשים אחריו באופן אינטואיטיבי תוך רגעים בודדים.
במגזין עיצוב הבית החדש תוכלו למצוא רשימה ארוכה של טיפים ומדריכים שונים שיסיעו לכם לעצב את הבית לבד. בנוסף, במגזין ניתן למצוא אינדקס עסקים שמונה רשימה ארוכה ומקצועית מאוד של אנשי מקצוע שיהוו אבן יסוד בעיצוב הבית.
בין הקטגוריות השונות שקיימות במגזין תוכלו למצוא התייחסות לכל סוגי המוצרים והפריטים של הבית- כל שהמענה הוא המקיף והאיכותי ביותר.
במגזין ניתן יהיה לפגוש הצעות לגינון ועיצוב חוץ בדיוק באותו היקף כמו פתרונות לעיצוב הפנים, כאשר בין היתר ניתן יהיה לפגוש את הפתרונות הטובים, המקצועיים והיעילים ביותר בתחומי המיזוג אוויר והתאורה, מטבחים וריהוט, דלתות ווילונות, פרקטים וריצוף אבן, שטיחים ופתרונות הסקה וחימום והרשימה עוד ארוכה.
מלבד הפתרונות הנקודתיים במגזין תוכלו לקבל השראה למראה החדש של הבית או המשרד בעזרת הצעות, טיפים, דוגמאות מבתים קיימים ועוד.
מילוי טופס קצר באתר יבטיח שאחד הנציגים יחזור אליכם ויעניק לכם מענה מקיף וכולל יותר, לרבות הצעת מחיר לספקים, הסברים והצעות מפורטות יותר ועוד.
אם אתם רוצים לרענן את הבית- אל תחפשו בשום מקום אחר- מגזין עיצוב הבית החדש הוא התשובה האולטימטיבית עבורכם.
|
אם חשבתם למה אתם צריכים בכלל פטנט, אולי הכתבה הזו לא מיודעת לכם. אם אתם יודעים שאתם חייבים להגן על נכסי הקניין הרוחני שלכם בעזרת פטנטים – הידיעה הבאה רק תמחיש כמה אם צודקים, ושאפילו ה"גדולים" רבים על פטנטים, ולא רק עסקים קטנים או חברות הזנק.
מדובר בתביעה שהגישה חברת יאהו! נגד פייסבוק בתאריך 12/3/2012, בגין הפרה של עשרה פטנטים! בטענה כי יאהו! הפרה פטנטים בתחומים נרחבים הכוללים, בין היתר, פרסום, פרטיות, התאמה אישית, רישות חברתי והעברת הודעות. יאהו! טוענים כי כל מודל הרשת החברתית של פייסבוק, אשר מאפשר למשתמשים ליצור פרופילים ולתקשר באמצעותם, בין השאר, עם אנשים ועסקים, מבוסס על פטנטים של שלהם.
פייסבוק נתבעת על הפרה של הפטנטים 6907566, 7100111, 7373599, 7668861, 7269590, 7599935, 745509, 5983227, 7747648 ו-7406501.
אין ספק שלמהלך יש פוטנציאל להרוס את היחסים הפוריים, עד כה, בין יאהו! לפייסבוק.
יאהו! טוענת שהשיגה קדימות טכנולוגית בתחום הרשתות החברתיות כפי ומציגה דוגמאות כגון Yahoo~360, פליקר, Yahoo!Mash, Yahoo!Pulse ו- Yahoo!Profiles.
בפייסבוק דווקא מודיעים על אכזבה מהעובדה שיאהו!, שותפה ותיקה לעסקים של פייסבוק וחברה שהרוויחה באופן משמעותי מהאסוציאציה שלה עם פייסבוק, החליטה לפנות לליטיגציה. עוד מוסיפים בפייסוק כי הם יגנו על עצמם בעוז כנגד הפעולות מעוררות התמיהה הללו.
בין המעורבים בתביעה נגד פייסבוק כלולים פול קרייג (הטוען לבעלות בהיקף של 83% בהסתמך על עבודה שצוקרברג ביצע בשבילו בעבר) והתאומים וינקלבוס העומדים מאחורי טענתם המוכרת כי צוקרברג גנב את קונספט הרשת החברתית מהם. יאהו! מצידה הגישה את התביעה המפורסמת כנגד גוגל מיד לאחר שזו הגישה בקשה ל-IPO וכך פעלה גם כאן במקרה עם פייסבוק.
קו הגנה מוכר של חברות הנתבעות על הפרת פטנטים הוא זה של התביעה הנגדית, אך במקרה זה יאהו! מחזיקה במספר רב באופן משמעותי של פטנטים מאשר פייסבוק. בידי יאהו! נמצאים כרגע מעל 3,300 פטנטים ובקשות פטנט שזכו לפרסום בעוד שלפייסבוק יש "רק" 160 פטנטים ובקשות לפטנט.
בהינתן העובדה שמשרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) לעיתים מעניק פטנטים גם למי שאינו ראוי לקבלם (לרוב עקב טעויות אנוש) וכי לעיתים הם חופפים לפטנטים קיימים, נוצר מצב בלתי נמנע בו חברות עוברות זו על זכויותיה של זו באופן שגרתי. לעיתים קרובות פטנטים כאלה מושלכים הצידה לאחר בחינה משפטית מדוקדקת. ואף על פי כן, יותר מבעבר, פטנטים הפכו לכלי נשק ללוחמה ביריבים בשוק.
לפינך, נוצר מצב בו חברות מודרניות, לאלקטרוניקה ותוכנה למשל, חייבות לבנות תיק פורטפוליו גדול של פטנטים במטרה למנוע ליטיגציה או תשלום של דמי רישיון.
יתכן שמדובר במקרה של "ענבי בוסר", של חברה שנקלעה לתקופה קשה. ציטוט מהסרט 'הרשת החברתית' אומר במפורש כי: "אם אתם הייתם הממציאים של פייסבוק, אז הייתם ממציאים את פייסבוק". במילים פשוטות – במידה ויאהו! באמת המציאה את כל הרכיבים המרכיבים את פייסבוק אך לא הצליחה להרכיבם יחד לכדי גרסה מקבילה לפייסבוק, הרי שיאהו! לא המציאה את הליבה של פייסבוק.
חלק מהצהרתה של יאהו!: "יאהו! השקיעה משאבים ניכרים במחקר ובפיתוח במשך השנים, השקעה זו מתגלמת בהמצאות טכנולוגיות רבות שנרשמו כפטנט ואשר חברות אחרות קנו רישיון לשימוש בהן… לצערנו, העניין עם פייסבוק נותר לא פתור ואנו נאלצים לחפש פתרונות בבית המשפט הפדרלי… ללא ההישגים של יאהו!, אתרים כדוגמת פייסבוק לא היו נהנים ממבקרים חוזרים או מתשואה משמעותית מפרסום.
ביאהו! טוענים כי זיהו "שמשתמשי אתרים באינטרנט נמשכים לשירותים הניתנים בחינם. עם זאת, מפעילי אתרים זקוקים לדרך לייצר רווחים גם משירותים שניתנים בחינם. הפטנטים על פרסום של יאהו! מציעים שיטות אפקטיביות לפרסום או ליצירת פרסום המתייחס באופן אינדיבידואלי למשתמש ולניתור קליקים על מודעות פרסום כמו גם לגילוי מקרי הונאת קליקים".
ביאהו! מוסיפים וטוענים כי עד שפייסבוק השכילו לאמץ את מודל הרשת החברתית שלהם, פייסבוק נחשבו לגרועים ביותר מבחינת פרסום באתר, והשימוש במודל של יאהו! הקפיץ את פייסבוק משמעותית הן מבחינת היקף הפרסום של פייסבוק והן מבחינת הקליקים על הפרסומות באתר, ושהפופולאריות של פייסבוק קשורה ישירות להפרות הפטנטים של יאהו!.
פייסבוק מבחינתם טוענים כי הם מאוכזבים מכך שהמאמצים שמשקיעה יאהו! לתקשר איתם הגיעו לבסך הכל מספר שיחות טלפון קצרות ומודיעים כי יתגוננו בחירוף נפש על חפותם.
האסטרטגיה של יאהו! בתביעה נגד גוגל הייתה להגיש את התביעה לפני שגוגל הגישה בקשה לIPO. הסכסוך יושב על מנת להימנע מנקיטת צעדים משפטיים כשיתפרסם.
לפיכך, נראה כי יאהו! מנצלת מצב דומה גם עם פייסבוק מאחר ופייסבוק הגישה בקשה לIPO בחודש שעבר. הסיכויים של יאהו! להשגת הסכם פשרה כנראה יעלו בעקבות העובדה שפייסבוק לא תרצה שהתביעה תטיל צל על בקשת הIPO.
בשנת 2004 יאהו! הסכימה לבטל את תביעת ההפרה כנגד גוגל לאחר שגוגל הסכימה לרכוש רישיון שימוש בפטנטים של יאהו!. גוגל העבירה ממניותיה ליאהו! כחלק מהסכם הפשרה.
התיק המדובר: Yahoo! Inc. (YHOO) v. Facebook, 12-cv-01212, U.S. District Court, Northern District of California (San Jose).
אם תרצו לקרוא בעצמכם – כנסו ללינק לכתב התביעה שהוגש כאן.
|
נראה שעולם הרגש מתחזק במיוחד השבוע (שבין 11 ל-18 בנובמבר). הלב עובד שעות נוספות ואנחנו עלולים להיסחף בקלות, תוך קושי לשמור על פרופורציות. מרקורי כוכב התקשורת שלנו עובר למזל עקרב והתקשורת הופכת לרגשית מאוד. השמש יוצרת זוית פעולה עם נפטון והעובדות מתחילות להתמסמס לנו מתחת לידיים והחשוב מכולם - ונוס הבלונדית והסקסית עוברת למזל מאזניים וסוף סוף אפשר להתחיל לעזוב את כל המשחקים הקטנים וכאבי הלב ולשבת לדבר בגובה העיניים כמו שצריך על זוגיות ועל מערכות היחסים.
זוית הפעולה שבין השמש, מיקוד הדברים, לבין כוכב נפטון הרגשני, המטשטש והמערפל הגדול. זוהי אחת הזויות הפחות קלות באסטרולוגיה והיא שייכת ל"סדרת הזויות הפולניות", בעיקר משום שאין לה תסמינים מיוחדים שאפשר להצביע עליהם בקלות כמו גל של כעסים או ניתוקי קשרים, אלא מדובר במצבי רוח שנעים בין דיכי קליל לכובד אמיתי ובהם משובצים משפטים בנוסח "מה זה משנה, גם כך אני לבד בעולם" או "תלכו, תלכו, תעשו חיים ולי לא יהיה מי שיעשה כוס תה כשבחוץ יורד גשם" ואפילו "דווקא כשצריך אין כאן אף אחד. זהו גורלי המר...". זוהי זוית קורבנית שמאופיינת במצב רוח פנימי כזה של "לעזאזל הכל", שעלול לקלקל קשרים מעניינים או זוגיות שדווקא עכשיו נמצאת במצב של היסוס.
השמש מייצגת את ה"אני האמיתי" הקולקטיבי שלנו והזוית עם נפטון עלולה להביא איתה מצבי רוח שמאפילים על השמחה שלנו ולעתים גם איזו נגיעה קטנה והרסנית שעלולה לקלקל את המוטיבציה לפעול, בעיקר בצד המעשי של החיים ולגרום לבלבול מערכות. מה עושים? קודם כל לא מפסיקים לעשות ורק נצמדים יותר לעובדות ופחות לרגשות ואפילו מחליטים שהשבוע מאפסנים את הלב בצד עד שיעבור זעם ולא מסתכלים עליו, אלא רק כשבאמת צריכים חיבוק.
שנית, רצוי לדחות החלטות חשובות באמת לשבוע הבא ולהיזהר מאוד בכל מה שקשור לתחום הכספי. חשוב במיוחד עכשיו להיזהר מאשליות ופנטזיות מכל סוג שהוא ולא לפעול עד שתתבהר התמונה. מה היתרונות של הזוית הזו? שיחות מרתקות נטולות אגו, תובנות חדות ויצירתיות חסרת גבולות. אבל כדאי להימנע מהתאהבויות חסרות בסיס שייעלמו כפי שהופיעו, ולא להרגיש שמצאתם את הירח עוד לפני שקיבלתם קבלה בדואר רשום. ראו הוזהרתם. שכל ישר, פרטים קטנים שמוכרים ונותנים תחושה של בית, עצה טובה או שתיים, וזה עובר. מי בעיקר עלול להיות מושפע מהזוית הזו? מזלות אריה, עקרב, דגים ודלי.
התקשורת הופכת רגשית ואפילו קצת דרמטית. מרקורי כוכב התקשורת שלנו חוזר למזל עקרב והשיחות השקטות והמודעות עם המבטים המבינים והמלים החכמות נעלמות להן. היכן אותה תקשורת שפויה שבעזרתה אפשר לכתוב מיילים שנונים, או לומר מלים שפותחות דלתות? היא נעלמת מעט ובמקומה מופיעה תקשורת שרוצה לדעת הכל כאן ועכשיו, שפתאום נזכרת לנתח דברים לעומק, דווקא כשצריך את אותה קלילות ידועה, כעסים שצצים להם ללא אזהרה כשמשהו לא מוצא חן בעינינו, התבצרות בעקרונות וטיפוס על עצים גבוהים עם קושי לרדת. כן, התקשורת שלנו הופכת השבוע לטוטלית יותר וכשרע נדמה שזה אפילו רע יותר, מין רגעים של חוסר תקוה חורפי. אבל כשמגיע החיבוק הנכון, מוארים פתאום השמים ונדמה שאפשר לעבור הכל. השורה התחתונה היא החיבוק הזה של שני אנשים שעומדים מול החורף הזה שעומד להסתער מבחוץ ושכולם יקפצו. מי בעיקר יושפע מהמעבר הזה? מזלות תאומים, בתולה, עקרב ושור.
הילוכו האחורי של מרס נדיר כשלעצמו ומיקומו בכל פעם בקונסטלציית כוכבים אחרת מסביב, מקשה על היכולת לדעת מה בדיוק יביא איתו המיקום המוזר הזה. מרס הערס, כפי שאני קורא לו, הוא הכוכב השובב הזה שכל הזמן מחפש אקשן, קשור לדרייב שלנו, ליכולת לממש פוטנציאל ולהפוך את הכוונות שלנו לפעולה בשטח, לכיבוש טריטוריות ולכל דגל שהאגו שלנו מבקש להניף על מטרה מזדמנת. במזל סרטן, המקום שבו הוא נכנס עכשיו להילוך אחורי, איזור הפעולה של מרס נוגע בכל מה שקשור לבתים, לדירות ולדיאלוג המשפחתי בכלל. מרס הוא יצור קדחתני שלא חושב הרבה, אלא עובד על פעולה: לעתים הוא מקעקע את המסיכה ההרמונית והביתית שבנינו לנו ומראה מה בדיוק קורה מתחת לפני השטח. לעתים הוא יוצר כעסים ומאבקי טריטוריה שעד עכשיו הצלחנו להסתיר ומביא איתו את התחושה שהבית וסביבתו הספציפיים מיצו את עצמם והגיע הזמן להמשיך הלאה, למכור את הבית או לשכור בית אחר, לעשות שיפוצים ולחילופין לעשות שינוי גם בחיי הרגש הפנימיים שלנו, שבפרק הזה עשויים להיות סוערים מתמיד.
מרס במזל סרטן בהילוך אחורי מביא איתו חוסר שקט פנימי, צורך לבדוק את השורשים שלנו ואת המקום שבו אנו מחוברים אליהם ואת תחושת הביטחון הבסיסית שלנו בנושאי בית, משפחה ושייכות ועם אנשים קרובים שאיתם בנינו בסיס פעולה חמים ויציב. האמנם יציב? האם באמת תחושת השייכות הביתית היא כפי שהיא נראית? האם השקט הביתי הזה אינו חונק ומזמין שינוי בגישה, בפתיחות, ביוזמה לשינוי, דרך רצון לא מודע להסעיר את הרוחות ולבדוק מחדש את כל מה שקשור לביטחון רגשי? אפשר לומר שהילוכו זה של מרס מזמין בעיקר שאלות, שהצורך והיכולת לענות עליהן יקבע במידה רבה את הדרך שבה נתייחס בהמשך לנושאים האלה בהחלטות שנקבל, עם חזרתו להילוך רגיל בסוף ינואר.
ונוס, המסמלת רגשות בכלל ורגשות הקשורים למערכות יחסים, עוברת ממזל בתולה הביקורתי והפרפקציוניסטי, למזל מאזניים. נראה שזה הזמן לרדת מעצים גבוהים ולהחזיר את התקשורת ללב. כעת אפשר לחזור לדיאלוג נעים עם אנשים אהובים, לחפש את ההרמוניה בכל נושא ולפעול באופן שקט ובוטח יותר ביחסים קרובים. זה הזמן לתת ביטוי למה שמרגישים באמת, עמוק בפנים, וללכת עם הדברים קדימה. מי בעיקר יושפע מהמיקום הזה? מזלות שור, מאזניים, עקרב וטלה.
מעברה של ונוס למזל מאזניים מול המזל שלכם, מאפשר דיאלוג ישיר עם פרטנרים, שיחות מלב אל לב והשקעה בזוגיות שלכם. אם אין לכם כזו, זה הזמן ליצור אחת. הילוכו האחורי של מרס שליט המזל שלכם, מביא איתו תקופה של סגירת מעגלים.
התחום המקצועי והלימודי הופכים משמעותיים יותר וזה בדיוק הזמן להתמקצע, להשקיע יותר ולהגדיר מטרות. השקיעו יותר בבריאות שלכם.
הרגשות מתחזקים בהדרגה ופה ושם צצה לה גם סערה או שתיים. מצד שני, זה הזמן לשיחות עומק כנות, לניקוי משקעים רגשיים ולהוציא החוצה את כל מה שצברתם עמוק בפנים.
מעברה של ונוס למזל מאזניים יאפשר בתקופה הקרובה השקעה אמיתית בבית ובבני המשפחה. זמן טוב גם למעבר דירה או לקניית דירה. הילוכו האחורי של מרס במזל שלכם, יביא איתו תקופה מעניינת של חשבון נפש הקשור לפעילויות וליוזמות.
התקשורת שלכם הופכת רגשית במיוחד, עם מינון גבוה יותר של עדינות ורכות, כשונוס עוברת למזל מאזניים. שלבו את הרכות הזו בסמכותיות שלכם ובגישה המעשית.
הגיע הזמן להתמקד בנושאי חומר וכספים. מעברה של ונוס למזל מאזניים, ישים בתקופה הקרובה דגש על נושאים אלה ויאפשר פרגון, סיוע וגישה אופטימית.
משהו טוב קורה לכם השבוע, כשונוס עוברת למזל שלכם. החיוך מתרחב לו, הלב נפתח, אבל חשוב להיזהר מעצלנות, אכילת יתר ולקיחת יחסים כמשהו מובן מאליו.
מרקורי עובר השבוע למזל עקרב, אלמנט שמביא איתו יכולת משופרת של תקשורת עם העולם, הסביבה הקרובה ועם עצמכם. דברו על זה.
עם מיקומה החדש של ונוס, התחום החברתי מתחזק מאוד השבוע ובתקופה הקרובה.
זמן טוב לשדרוג התחום החברתי ולהיכרות עם חברים חדשים.
אתם יכולים לקבל פידבקים נאים מסמכויות ולדחוף דברים שחשובים לכם בתחום הקריירה, עם מיקומה החדש של ונוס במזל מאזניים. זה הזמן לפגישות חשובות הנעשות בחיוך.
זהו שבוע הרמוני, עם זוויות נאות מצידה של השמש כלפי אורנוס ומרס, שיוצרות תצורה של משולש גדול בשמים. זמן מצוין ליוזמות חדשות ולשיתופם של אחרים בתוכניות.
זה עלול להיות שבוע לא קל, שבו זוית הפעולה של השמש עם נפטון שליט המזל שלכם עלולה להביא ערפול מטרות ומצבי רוח. החלטות חשובות באמת כדאי לדחות לשבוע הבא.
|
נזילות מים במבנים חדשים או ישנים עלולות להופיע ממגוון רחב של סיבות, החל מחדירת מי גשמים לתוך המבנה, דרך תכנון לקוי של מערכות הביוב והמים בשטח המבנה ועד להופעת בלאי במערכות הצנרת. בחלק מהמקרים, מקור הנזילה הינו גלוי וחשוף לעין, ובחלק מהמקרים, מקור הנזילה הינו סמוי מהעין ואיננו גלוי.
אנחנו בחברת אדלר-איטום ושיקום מבנים, מעמידים לרשותכם מערכות מתקדמות לצרכי איתור נזילות מים בשטח המבנה. מערכות מתקדמות אלו מאפשרות לנו לאבחן בצורה המדויקת ביותר את מקור הנזילה, וכל זאת ללא ניחושים מיותרים בנוגע למקום הימצאותה של הנזילה, וכפועל יוצא מכך, נמנעת מכם האי-נעימות הנלווית לפעולות איתור נזילה ללא אמצעים מתקדמים (שבירת קירות וכו).
איתור נזילה מים – כיצד?
איתור נזילות מים באמצעותנו הינה פעולה המיושמת בעזרת מצלמה טרמית הסורקת את האזור המיועד באמצעות גלי אינפרא אדום, כאשר על גבי צב המכשיר מתקבלת תמונה החושפת נתונים אודות הבדלי הטמפרטורה בשטח הנסרק. נתונים אלו מספקים לנו תשובה ברורה והחלטית בנוגע למקור הנזילה.
איתור נזילות מים באמצעות המצלמה הטרמית – מתי זה מומלץ?
כחברה מובילה בתחומה, אנחנו בחברת אדלר-איטום ושיקום מבנים, מעמידים לרשותכם מערכות ציוד מתקדמות המסייעות לכם גם באיתור מקורות נזילה וגם ביישום פתרונות איטום מתקדמים המותאמים לכל סוגי המבנים ולכל צרכי האיטום האפשריים, לרבות, איטום שלילי הנערך במבנים תת-קרקעיים, איטום מרפסות, איטום חדר אמבט, איטום מאגרי מים, איטום קירות ועוד.
איתור נזילות במצלה טרמית הינה פעולה המקצרת את הליכי העבודה המסורתיים, והיא מיועדת גם לבעלי דירות ומבנים המעוניינים לבצע הליך גילוי נזילות מהיר וחסכוני, וגם לרוכשי דירות ונכסים המעוניינים לבדוק את תשתיות המיום והביוב בטרם ביצוע העסקה.
בדומה לכל שירות אחר המוצע לכם על ידינו, גם שירות איתור נזילה בחברתנו, הינו שירות מקצועי המוענק לכם על ידי צוות מנוסה ומיומן, המתמחה בתפעול מערכות מתקדמות.
© 2018 כל הזכויות שמורות ל"אדלר איטום ושיקום מבנים בע"מ"
|
משק עזר או נחלה?
במסגרת תביעה שהתנהלה מספר שנים בין שתי משפחות במושב מכמורת לבין רשות מקרקעי ישראל (בשמה הקודם: מינהל מקרקעי ישראל), התפשר המינהל במסגרת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד, כך שעל אף עמדתו הראשונית של המינהל כי מדובר בנכס המהווה משק עזר בו ניתן לבנות בית מגורים אחד, הרי שבמסגרת הסכם הפשרה, הסכים המינהל שהתובעים יוכלו לבנות במשקים שלהם 2 בתים בשטח של 160 מ"ר כל אחד וזאת ללא כל עלות נוספת עבור הבית השני.
מחלוקות לגבי סיווג המשק: כ- נחלה או משק עזר, נדונו לא אחת בפסיקה ואף הגיעו לעיתים לדיון בבית המשפט העליון.
יצויין, כי . כעיקרון נקבעו מספר מבחנים לקביעה אם הנכס הינו משק עזר או נחלה: נוסח חוזה החכירה, גודל המשק החקלאי, הגדרות הנכס בתוכנית המתאר, השימוש החקלאי בפועל ועוד. אולם, כל מקרה הינו פרטני ויוכרע בהתאם לנסיבותיו. ניתן כאן לקבל תשובות גם לגבי שאלות בנושא מכר נחלה או משק עזר.
במקרה נשוא מאמר זה, התביעה הוגשה לאחר ששתי המשפחות סברו שהם מחזיקים ב"נחלה" והגישו תוכניות לבניית בית שני כמקובל בנחלות. כגון בית מגורים, ועוד בית בן ממשיך . הועדה המקומית אישרה את בקשתם לפי התב"ע, אולם המינהל סירב לחתום על הבקשה להיתר בטענה שהמשק הוא "משק עזר" ולא "נחלה" ולפיכך אין להם זכות לבנות בית שני.
התובעים, שיוצגו ע"י עוה"ד גד שטילמן וצביקה גלזר, טענו כי המשק נרכש כ"נחלה" ונותר במעמד זה ולפיכך יש לתובעים זכויות לבניית 3 יחידות דיור: בית למתיישב, בית לבן הממשיך ויחידה נוספת לדור השלישי.
התובעים טענו כי מושב "מכמורת" מראשית הקמתו הינו מושב שלא נסמך על חקלאות סטנדרטית, אלא על דיג וספנות ובהמשך גם קייט ונופש; לפיכך, אין בעובדה ששטח נחלת התובעים פחות מ- 2 דונם כדי לפגוע במעמדם כבעלי "נחלה". את טענתם ביססו התובעים על מסמכים שונים שהיו ברשותם שהעידו שמהשק הוכר על ידי המינהל בשנות ה- 60 וה- 70 כ"נחלה" וכן על העובדה כי במינהל הייתה קיימת אי בהירות לגבי מספר הנחלות שבישוב במהלך כל השנים.
מנגד, טענו נציגי המינהל, כי בשנות ה- 80, התברר שנפלו טעויות במסמכיהם ובגביית דמי החכירה במושב, אך לטענת המינהל, הטעות הובאה לידיעת ועד האגודה ותוקנה בהסכמה. על כן, אין להקנות לתובעים זכויות יתר.
כאמור, בסופו של דבר, הסכים המינהל להתפשר, כך שעל אף שברישומי המינהל, המשק ייחשב כ"משק עזר", יותר לתובעים לבנות במשק 2 יחידות דיור בשטח של 160 מ"ר כל אחת, ללא תשלום דמי היוון למינהל. כמו כן יותר להם לפצל בית אחד מהמשק אם יחפצו בכך.
ראוי לציין כי קיימת הנחה מוטעית במושבים לפיה, בכל משקי העזר מותר לבנות רק בית מגורים אחד. הנחה זו מתעלמת ממקרים רבים בהם הותר לבעלי משקי עזר, להקים 2 יחידות מגורים בחוזה המקורי שבין המינהל מקרקעי ישראל לחוכרים הראשונים.
החלטות המינהל בעניין משקי עזר, מכירות גם היום במקרים אלה לבנות 2 יחידות מגורים במשק, להוון את שתיהן ב- 5.5% בלבד ולפצל אחת מהן בתשלום בשיעור 51% משווי המגרש ולא 91% כפי שנהוג במקרים אחרים. אנו ממליצים לבעלי משקי עזר לבדוק היטב את החוזים שברשותם ולעמוד על זכויותיהם בעניין זה. כמו כן, על בעלי משקי עזר להיות ערים לשינויים בתוכניות המתאר החלות על הישוב ולהקפיד שלא יהיה בהן כדי לצמצם את זכויות הבניה של משקיהם.
|
עוגות יום הולדת בחצי מהזמן סדר היום שלנו עמוס, לחוץ, מטורף ורצוץ.
ימי הולדת צריך ורצוי לתכנן מראש, אך מה קורה כאשר אנו מאבדים תחושת זמן, מתעכבים מסיבות שלא צפינו ולא רצינו, ועוגת יום ההולדת המעוצבת שתכננו להכין נדמת לנו כחלום רחוק ומוחמץ?
ילדים אוהבים עוגות ימי הולדת, ועוד יותר את אלו המעוצבות, מקושטות, צבעוניות שניתן לחוש, לגעת, לטעום ולמרוח.
עוגות מעוצבות הם גירוי מעניין ומאתגר, הם מריחים, מביטים, מסתקרנים, רוצים לגעת, לדעת.
מדוקדקת ומאוירת. היא תלויה שם למעלה, בצד ימין של המקרר.
הם לא באמת יבינו. הם רוצים עוגת יום הולדת מעוצבת. ואנחנו הבטחנו. ואימא אמרה שהבטחות צריך לקיים. צודקים.
עוגות, קלות, מהירות, פשוטות פשוטות וטעימות. יש למרקר בטוש זוהר ולתלות במקום נגיש וזמין. שיהיה בשלוף.
לחמם תנור מראש לחום של 180 מעלות.
לערב ביחד את כול החומרים היבשים.
להקציף בנפרד את החומרים הרטובים יחדיו.
לצקת לתבנית מרופדת בנייר אפייה.
להכניס לתנור לכ- 30 דקות.
עוגה בחושה הכנה: 15 דקות, אפייה: 25 דקות.
להקציף החמאה והסוכר, להוסיף פנימה את הביצים, אחת אחרי השנייה. להוסיף פנימה את הווניל.
להוסיף פנימה את תערובת היבשים לסירוגין עם החלב.
לצקת לתבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה.
לאפות כ- 25 דקות.
להכין מראש מגש שעמיד ובטוח לשימוש במיקרוגל, לשמנו בתרסיס שמן.
בקערה, להמיס את החמאה במיקרו, להוסיף פנימה את הסוכר, אבקת הקקאו ותמצית הווניל.
להוסיף את הביצים, אחת אחרי השנייה.
להוסיף את הקמח והאגוזים/שוקולד צ'יפס ולערבב היטב.
לצקת לתבנית ולחמם במיקרו על חום גבוה למשך 5 דקות.
לבדוק, בד"כ התערובת צריכה עוד כ- 3 דקות נוספות.
ברגע שהקצוות מתחילים להתכווץ, זה הסימן שהסופר פאסט בראוניס מוכנים.
לערבב את החומרים היבשים לאחר ניפויים.
להוסיף פנימה את החומרים הרטובים ולערבב היטב עד קבלת תערובת אחידה.
לצקת לתבנית משומנת המתאימה לשימוש במיקרוגל.
לאפות כ- 10 דקות, לצנן ולהגיש.
|
לפי ההסכם שנחתם בראשי תיבות, יהיה ליברמן שר החוץ ותוקם ועדה שתבחן פתרונות למנועי חיתון. "אם תהיה אחדות, ייתכנו שינויים"
צוותי המשא ומתן של הליכוד וישראל ביתנו חתמו הלילה (שני) בראשי תיבות על הסכם קואליציוני. לפי ההסכם, תקבל מפלגתו של ח"כ אביגדור ליברמן את תיקי החוץ, ביטחון הפנים, תשתיות, תיירות וקליטה. בנוסף, תקבל המפלגה סגן שר במשרד החוץ, את ראשות ועדת חוקה, חוק ומשפט וכן נציג בוועדה למינוי שופטים.
לדברי יו"ר צוות המשא ומתן של הליכוד, ח"כ גדעון סער, "סיכמנו את כל הנושאים, גם הנושאים שנוגעים לעקרונות ולסוגיות שבהן דנו וגם לנושאים של חלוקת תפקידים בממשלה ובכנסת. גם ישראל ביתנו וגם הליכוד חותמים על כך שאנחנו מעוניינים בממשלת אחדות, ואם זה יקרה ייתכן שזה יגרור שינויים בהסכמים, ואולי גם בחלוקת התפקידים. בסך הכל כולנו רואים חשיבות בכך".
יו"ר צוות המשא ומתן של ישראל ביתנו, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, אמר כי "עברנו כמה שבועות אינטנסיביים. בסופו של דבר יש תוצאה יפה. סיכמנו את חמשת העקרונות לשביעות רצון שני התפקידים וגם חלוקת התפקידים. ההסכם משקף את רצון הבוחר, ואני בטוח שהקואליציה תהיה חזקה ויציבה".
לדבריו, "ברית הזוגיות היא הסוגייה הכי קשה, והגענו לסיכום שמתחילים בפתרון מיידי של מנועי חיתון של בני זוג לא יהודיים, ותוך חודשיים מהקמת הממשלה תוקם ועדה שתבחן את הפתרון למנועי חיתון. בתוך 15 חודשים אנחנו מקווים שיגובש פתרון סופי לסוגייה. אם לא יגובש הפתרון בפרק הזמן הזה נחשוב על דרכים לפתרון הבעיה".
|
'באולינג לקולומביין' זכה בפרס איגוד התסריטאים לתסריט המקורי הטוב ביותר, וכאן צריך להוסיף הבהרה: כן, לסרטים תעודיים יש תסריט, אם כי זאת הפעם הראשונה בתולדות האיגוד שהוא מכיר בכך. 'השעות' לקח על תסריט מעובד.
יומית 'באולינג לקולומביין' זכה בפרס איגוד התסריטאים לתסריט המקורי הטוב ביותר, וכאן צריך להוסיף הבהרה: כן, לסרטים תעודיים יש תסריט, אם כי זאת הפעם הראשונה בתולדות האיגוד שהוא מכיר בכך. 'השעות' לקח על תסריט מעובד.
בכך. 'השעות' לקח על תסריט מעובד.
תסריט לסרט תיעודי?
זה עלוללהיות פתח לכל מיני סרטים, שנראים כאילו הם תיעודיים, אבל בעצם הם מתוסרטים מהתחלה עד הסוף.
לסרטים כאילו תעודיים שמתבססים על תסריט וקו עלילה מוכנים.
יש את "פרויקט לאראמי" שמבוסס על סיפור אמיתי בו בוצע לינץ' בנער בעיירה לאראמי בגלל היותו הומוסקסואל. הסרט מבוסס על מחזה שכתב התסריטאי בעקבות סרטים תעודיים אמיתיים על הארוע שגם אותם הוא עזר לצלם. הסרט נראה ממש מציאותי אם מתעלמים מהקטע שסטיב בושמי, ג'נין גרופלו וכריסטינה ריצ'י גרים בעיירה לא יותר גדולה מחצי רמת-גן.
סרט נוסף והרבה פחות מוצלח הוא "החייזרים באים" שכולו צולם כביכול במצלמה ביתית בידי נער שמשפחתו חוזה בנחיתת חייזרים והתקרבותם לבית. הסרט אמנם מפחיד, אבל האמינות שלו מינימלית. הוסיפו לו קטעי מעבר בהם אנשים דנים האם הסרט אמיתי או מזוייף. רעיון נחמד, אבל אחרי צפייה אחת, אין יותר מה לראות.
לך למקור- ספיינאל טאפ (או לפחות נראה לי שהוא היה הראשון).
אם הטענה של מייקל מור הייתה שאמריקאים נוטים יותר משאר העמים לרצוח זה את זה בנשק חם, לא בגלל היסטוריה אלימה, לא בגלל מעורבות אתנית, לא בגלל עוני ולא בגלל ריבוי בנשקים אז מה הייתה המטרה שלו בראיון עם צ'רלטון הסטון?
הרי הוא אמר לצ'רלטון הסטון שהם היו בקנדה, שם למרות שיש 7 מיליון נשקים ב10 מיליון בתים, אין אותה כמות של מקרי רצח ברובים כמו בארה"ב, לכן ריבוי הנשקים הוא לא הגורם לתופעה. למה זה אמור להעמיד את נשיא ה NRA בפינה? אם ריבוי הנשקים הוא לא הבעיה אז מהי התלונה?
אם המטרה הייתה להראות שהאמריקאים ששים לממש זכויות שלהם רק כי הם יכולים ולא כי יש בכך צורך, למה לדבר עם נשיא ה NRA?
מה שהוא אומר זה שאת האמריקאים מאכילים כל יום בפחד ושנאה, מה שגורם להם לממש את זכותם הדמוקרטית לתקוע כדורים אחד בשני יותר מבשאר המדינות, נניח קנדה.
ולכן לא צריכים להיות להם רובים מלכתחילה.
זה שהוא עשה כינוסים של ה-NRA "במקרה" כמה ימים אחרי שהיה אירוע ירי במקום: כינוס בדנבר שבוע אחרי הירי בקולומביין וכינוס ב- (שכחתי) אחרי שהילד ירה בילדה מהכיתה שלו. קצת רגישות כנראה אין לו.
אבל מה זה מעניין אותך, העיקר הדעות.
יש שתי גרסאות.
גרסא ראשונה: מייקל מור רצה לעשות סרט נגד נשק חם, ולצורך זה ראיין את צ'רלסטון הסטון. איפשהו במהלך ההפקה השתנתה לו התזה, והוא עבר לדבר על פחד, אלימות, אמריקה כ"שוטר עולמי" וכיבוש משחית. הדיסוננס שזיהית נובע משינוי זה בעמדתו.
גרסא שניה: ה- NRA, טוען מור בסרט, הוא בסך-הכל גירסא מרוככת של ה- KKK, וממשיך את דרכיו. אמריקה היא אלימה כי היא שונאת זרים, כושים ובכלל. לכן הסטון אשם.
יש אפילו תאריך ל"איפשהו באמצע" הזה: 11/9/2001.
אתה מוכן להסביר?
למה בדיוק שאסון התאומים יעורר במייקל מור רצון לשנות כיוון ולעשות את הסרט על הפחד והקסנופוביה של האמריקאים?
אחרי נפילת התאומים, האצבע המאשימה הופנתה חד-משמעית לאל-קאידה. בעידוד הממשלה, פורסמו בתקשורת "פרופילים" של מחבלים אפשריים ואנשים הוזהרו לפקוח שבע עיניים. בנוסף, רמת האבטחה בנמלי תעופה עודנה גוברת משבוע לשבוע, כשהחשד העיקרי הוא כלפי אזרחי המזרח התיכון וצפון אפריקה. המון בעלי עסקים זרים בכל רחבי ארה"ב ובניו-יורק בפרט, מיהרו לתלות בחנויות דגלים אמריקאיים ולהסתיר סממנים דתיים, בעיקר מוסלמים. הציבור, שחיפש לפרוק עצבים ורגיל לבלוע כל דבר שנאמר ב-CNN, פיתח חשדות ברמה כמעט מקרתיסטית כלפי אזרחים זרים. יש השערה שהחשדנות והכעס העצור גם הפכו את האצבע על ההדק לקלה יותר.
בכנות, אני לא חושב שזה מה שהוביל לרציחות המוזכרות בסרט. כמו מרילין מנסון, משחקי מחשב וצ'רלטון הסטון, די ברור שהסיבה היא הרבה יותר עמוקה.
כפי שאני הבנתי אותה מהסרט, היא המדיניות האמריקאית האנטי-סוציאליסטית. עניין פשוט של איכפתיות מאנשים אחרים. חברה שבה האזרחים דואגים אחד לשני ולא יורים בכל מי שנכנס לגינה שלך.
שבמהלך כל הסרט מייקל מור יוצא נגד הקלות המגוחכת שבה ניתן להשיג נשק בארה"ב והזמינות העצומה לתחמושת, אבל לקראת סוף הסרט כשהוא נותן את דוגמת קנדה לדעתי הוא פוגע קצת במסר הזה. זה גורם לאנשים לחשוב שאם בקנדה יש לכולם רובים ואין בעיות אז כך גם בארה"ב, כשזה לא באמת כך.
יש כאן עיוות מסויים, קנדה אולי מדינה חמושה מאוד, אבל אין לה היסטוריה אלימה ממש, הגבולות שלה הם עם האמריקאים ופינגווינים- אף אחד מהם לא מחרחר ריבים.
בעוד שדוגמת גרמניה היא ההפך, מדינה בעלת היסטוריה אלימה אבל לא חמושה במיוחד.
מור עושה מניפולציה. לפי דו"ח רשמי שכבר הבאתי, בארה"ב נרצחים באופן יחסי בערך פי שלושה בני אדם מבקנדה. לא פי שלושים, ובטח לא פי אלף. מי שרוצה למצוא אותו, מוזמן לחפש, שכחתי איפה לינקקתי.
פינגווינים חיים בקוטב הדרומי, קנדים חיים בקוטב הצפוני. הסיכוי לגבול משותף לא גדול במיוחד.
אני מוחה על זה.
יש פינגווינים באלסקה, ויש שם אסקימוסים שחיים באיגלו, וכל היבשת עשויה מקרח שצף על מים. ראיתי את זה בפרסומת, אז זה בטוח נכון.
גם ראית שמי שמנקבים לו את חליפת הלחץ על הירח מייד עף לחלל. כוח המשיכה הוא תלוי חליפה כידוע.
טוב אז גבול עם קנדים וסנטה קלאוס, בסדר?
לדעתי מייקל מור פשוט ניסה להתחקות אחר שורשי האלימות, וירה לכל הכיוונים בניסיון כנה ואמיתי למצוא את הסיבה. הוא לוקח אותנו איתו במסע הזה ונותן לנו להחליט מה לקחת איתנו בסוף המסע. וכמו שהכותרת של הסרט מרמזת, הסיבה לירי בקולומביין יכולה להיות פיקוח על הנשק ויכולה גם להיות משחק הבאולינג המשחית את הנוער….או כל דבר אבסורדי אחר.
מה עם הביקורת שהובטחה כבר מזמן?
ארה"ב היא דמוקרטיה ליברלית על כל מה שמשתמע מזה.
מה שאפסאלון התייחס אליו (וגם אני) הוא ראיון של מור, שבו הוא סיפר על ההשפעה העמוק של 9/11 על *תהליך הפקת הסרט*. יש שם ציטוט שלו, שאומר משהו כמו "הנה אני עושה סרט על למה רובים זה רע, וכרגע בוצע הפשע הגדול ביותר בתולדות האנושות, בלי להשתמש באקדח אחד". התוצאה – הוא שינה את הסרט מן היסוד, והלך לנסות לסתור את תזת "יש לנו המון רובים" ולהציג תזה אחרת.
1. מור הוא קולנוען לא אתי, ולמרות שהוא שינה את התזה שלו (למשהו הרבה יותר אמורפי הכולל בתוכו "שנאת זרים", "הסתגרות" וכד') הוא לא רצה לוותר על חומר טוב שהוא כבר צילם (הכניסה לבנק וקבלת הנשק, השיחה עם צ'רלטון הסטון) ולכן איכשהו הכניס אותו עדיין לסרט.
2. הראיון עם הסטון *כן* משתלב בסרט של מור, בגלל שהתזה החדשה שלו תוקפת את ה- KKK שהוליד את ה- NRA, וזו הסיבה לכך שהוא בסרט.
בגרסא הראשונה מור הוא מניפולטור חלקלק. בגרסא השניה הוא דוקומנטריסט החושף בפנינו חלק מתהליך העבודה הנפשי שעבר עליו. מה נכון? תשפטו בעצמכם.
כשצפיתי לראשונה בסרט באולינג לקולומביין ציפיתי לקצת תעמולה והגזמות. חשבתי על מייקל מור כעל שמאלני קצת קיצוני אך עם לב ומצפון כמו כול אחד אחר, ועל אף ששנאתי את מה שהוא עושה ואיך שהוא עושה את זה, ידעתי שזה שאני לא אוהב אותו לא אומר שהאנשים שאחריהם הוא רודף הם קדושים. וזו צורת מחשבה שחשוב שאנשים יאמצו. זה שצד אחד בויכוח הוא טוב לא עושה את הצד השני רע. ואם צד אחד הוא רע, השני אינו בהכרח קדוש. לכן שמחתי כשלשם שינוי, במקום להעביר ביקורת על מפעלים לייצור נשק בקולומביין (שהתברר בסופו של דבר שמיוצרים בהם לוויני תקשורת), מור בחר להעביר קצת מביקורתו על מי שזכה לביקורת זו בצדק. מנוול שפל אחד בשם צ'רלטון הסטון!
הסטון, שהיה נשיא הNRA ב 1999, הגיע עם חברים רבים מאירגונו לדנבר 11 יום לאחר הירי בקולומביין. רבים בארה"ב לא היו מרוצים מזה. אגב, חשוב לציין שראיתי את גירסת הקלטת VHS של "באולינג", כיוון שישנם הבדלים קלים בין סרט הקולנוע, גירסת VHS וגירסת DVD. אך הבדלים אלה אינם קשורים ל"פרשת הסטון", לכן אניח להם כרגע.
כאשר מור טען בסרט שהסטון החליט להעביר את הישיבת NRA לדנוור לאחר הירי, הייתי בשוק. איך המנוול יכול לעשות את זה? צפיתי בסרט עם ידידה שלי, מעריצה של מור. האמת, זה היה בדירה שלה. צפינו בסרט בקלטת שלה.
פניתי אליה בהתפעלות. "ואו, לא ידעתי שהוא החליט ללכת לשם אחרי הירי. חשבתי שזה מקריות. באמת, אני בטוח שראיתי משהו על זה בטלויזיה פעם!" זה לא ציטוט מדוייק, אבל אני לא זוכר מילה במילה. זה מה שעבר לי במוח. כמובן שהיא תיקנה אותי ולראיה הציגה לי את מה שראינו על המסך ושמענו בטלויזיה. לא פיקפקתי. שיערתי שפשוט שמעתי לא נכון, או שמי שדיווח טעה, כמו שקורה לפעמים. בכלל, עברו שלוש שנים, לך תדע מה ראיתי ומה שמעתי. קיבלתי את מה שמור אמר כאמת, וזה לא נראה לי מופרך לגמרי עקב ההתנהגות הגועלית של הסטון, שהניף באוויר את הרובה שלו וצעק "מידיי הקרות והמתות". היה לי ברור שזוהי תגובה על הביקורת שהוטחה בו על שהגיע לדנוור עם החבר'ה שלו. ביקורת שהבנתי. זה משהו חסר טקט להגיע לדנוור ולעשות בלגנים ולהשתמש ברצח של ילדים לכותרות בעיתון. גם אם הוא היה מתכנן את זה שנים מראש, רצח של ילדים ע"י ילדים, ועוד עם נשק חם ובכזה היקף, הוא סיבה טובה לא לקיים במקום ישיבה של איגוד הרובים הלאומי.
טוב, שמחתי שהועמדתי על טעותי, אפילו אם זה היה מייקל מור שתיקן אותי.
מאוחר יותר במהלך הסרט, מור דיבר על הירי בפלינט, כשהוא מצטלם עם ידו מסביב לאישה שאיבדה תלמידה בת שש. יופי, מור, רק אל תגיד לצלם להפסיק לצלם לרגע מתוך אכפתיות כלפי המורה. חשוב שנראה כמה אתה אוהב את הבריות ונראה אכפתיות על המסך!
אך כמו שאמרתי, העובדה שאני לא מחבב את מור במיוחד לא אומרת שלפעמים החיצים שלו לא פוגעים במטרה לגיטימית. שוב, צ'רלטון הסטון. הפעם, הסטון הממזר אץ ורץ לו לפלינט מיד אחרי הרצח! ושוב, יש צילומים שמראים את זה, ואני לא יכול לפקפק, ומור לא יכפיש ככה בן אדם בלי סיבה. אם הועידה בדנוור נראתה כמו טעם רע והומור שחור מצידו של הסטון קודם, עכשיו ברור שיש פה דפוס. ועידת ה NRA בדנוור לא הייתה סתם גחמה טפשית. הזבל הזה עושה הכול בכוונה תחילה עם מחשבה מראש.
גם בראיון איתו לא נראה שהוא מתנצל. הוא היה די אדיש. למרות שאני, באופן אישי, שמחתי לראות שהוא לא מתלהם וצועק כמו בדנוור. הבן אדם יודע גם סתם לשבת ולדבר.
לאחר השיחה, שהופסקה באמצע ע"י הסטון, היה איזשהו קטע מוזר בעריכה. אולי אני סתם מחפש מה לשנוא בסרט, אבל היה משהו. מראים את מור משתי זוויות שונות, שנראות קצת מוזר. פעם עם הגב למצלמה ופעם בקלוז-אפ עם התמונה של הילדה שנורתה. הוא מראה את התמונה להסטון ומכריז שזו הילדה. עשיתי בעבר סרטים קצרצרים עם אנשים אחרים בבית ספר. לא יצירת אומנות או משהו, אני לא מומחה, אבל זה נראה כמו איזשהי עריכה. כשמור נכנס עם הצלם לביתו של הסטון, ובמהלך הראיון, לא הייתה ראיה לצלם שני. במצלמה הראו רק את מור. עכשיו, יכול להיות שמה שמור עשה הוא שאחרי שהוא הראה להסטון את התמונה, והאירוע צולם כשגבו של מור למצלמה, הוא עשה שחזור מזווית אחרת, כשהסטון כבר לא היה שם. זוהי טכניקה נפוצה ומקובלת שמטרתה לעזור בעריכה. המראיין שואל את הנשאל כמה שאלות, ולאחר מכן, למטרות עריכה, אותו מראיין שואל את האוויר את אותן שאלות, ומהנהן בעניין. הנהונים ושאלות שאח"כ מוכנסות בעריכה. אם מור עשה את זה, אין לי בעיה עם זה. הרבה אנשים עושים את זה, ולא מדובר בחוסר כנות במדרגה שצריכה ביקורת. זה יותר ליטוש אסתטי של הראיון, כול עוד מציגים מה באמת היה שם בהקשר הנכון.
עדיין, כול הקטע עם התמונה נראה לי מאוד מאולץ. זה שהסטון הוא נבלה לא אומר שמייקל מור הוא קדוש, והקטעים המאולצים האלה עם התמונה, כולל זה שהוא מניח אותה על האדמה, נראו כמו תעמולה שמטרתה להציג את מור כמו איזה גיבור. דווקא אם הוא היה נצמד יותר לנושאים החשובים שהוא הראה בסרט, היה לי הרבה יותר כבוד אליו. אבל זה רק אני.
הביקורת על הסטון והNRA לא התחילה ונגמרה בקטעים האלה. הבה לא נשכח את הסרטון הקטן על ההסטוריה של ארה"ב. סרטון שידידתי, ג'ני, מתה עליו. מראים שם איזשהו קטע הומוריסטי של כמה דקות שמציג בין השאר את הקשר ההדוק בין הKKK (קו קלוקס קלאן) ארגון שבעבר רצח בני מיעוטים ועד היום פעיל פוליטית ומסיט נגד מיעוטים, לבין ה NRA. מראים שם איך חברי הקלאן הופכים לחברי NRA, ואיך שחברי ה NRA לא מרשים לשחורים לגעת בנשק. אח"כ מראים איך ה NRAעוזר לקלאן לשרוף צלבים וכו'. שני ארגונים גזעניים לבנים שעוזרים אחד לשני לשנוא ולהרוג שחורים. מצויין שם שה NRA נוסד ב-1871, אותה שנה בה הקלאן הוכרז כארגון טרור.
לאחר הסרט, שבעיקרון ירד רצח על ארה"ב, ג'ני צחקה ואמרה שזה שיעור ההסטוריה הכי טוב שהיא קיבלה בחיים שלה. מדובר באמריקאית. לא שאלתי אותה, אבל אני מניח שהיא למדה בביה"ס היסטוריה אמריקאית כול חייה. אני לא יודע אם ההסטוריה לפי מור רחבה או מדוייקת כמו מה שילדים אמריקאים לומדים בבית הספר, אך אני משוכנע ששיעור ההסטוריה של מור מצחיק יותר.
זה מה שחשבתי עליו לפני הספר. מה שהיה אחרי הספר הוא עניין אחר לגמרי!
אני מעריץ די גדול של ביל אוריילי. כמו מור, גם הוא נולד למשפחה לא הכי עשירה, וגם הוא אט אט התקדם בעולם העיתונות והפך את עצמו למותג. שלא לדבר על העובדה ששניהם גם הרוויחו לא מעט כסף. ובכול זאת, יש ביניהם הבדלים אדירים. אחד נוטה לשמאל, השני שמרן. אחד קיצוני שזורק טיעונים מטורפים בלי גבול, השני מתון שמתנגד לכול טיעון שאין מאחוריו הוכחות או ראיות תומכות, מראה את שני הצדדים, ומבקר אנשים על מעשיהם, בלי קשר למשנתם הפוליטית. זו רק דעתי כצופה ותיק של אוריילי.
ביל אוריילי הזמין שמאלנים וימנים רבים לראיונות בתוכניתו, ביניהם אפילו מור עצמו שהוזמן לשני ראיונות. ביל אפילו הרשה להפוך את הראיון השני לדו צדדי, כשכול אחד מהשניים שואל את השני שאלה לפי תורות!
באחת מתוכניותיו היו אצלו שני כותביו של הספר Michael Moore is a big fat stupid white man, דיויד הארדי וג'ייסון קלארק. זה היה מצחיק לראות, כיוון שבמסגרת עבודתו כעיתונאי מאוזן, אוריילי היה צריך להגן על מור מדיי פעם כשהוא חשב שהארדי וקלארק מגזימים בהאשמותיהם. אוריילי אפילו ציין באירוניה לקראת סוף הראיון, שההאשמה של הסופרים שמור משקר לגבי הרקע הצנוע שלו, מזכירה האשמה של שמאלנים רבים, שאוריילי עצמו משקר בנוגע לרקע הצנוע שלו!
אני קצת צף מחוץ לנושא המרכזי של המאמר הזה, אז בואו נחזור לעיקר. במהלך הראיון ביל שאל את הסופרים אם היה איזשהו שקר אחד שבלט יותר מכול. משהו שהוציא אותם מכליהם. אני כבר ספקתי ידיים בהתרגשות, חושב על הראיון עם מרילין מנסון, והשטויות עם המסרק בפרנהייט, והביקורת המטורפת על בוש ומה לא?! הארדי, המבוגר מבין הסופרים, פתח את פיו ואני נצמדתי לכול מילה במתח עוד לפני שדיבר. הוא ענה לביל שהשקר הכי גדול קשור להסטון והNRA. מה? שאלתי בקול רם. מה לעזאזל? זה היה הדבר היחיד שאי אפשר לחשוד בו כשקר! יש למור את הוידאו להוכיח את זה. הגם אתה קיצוני כמו מור ומכפיש סתם? הגם אתה, הארדי? כנראה שלא.
הארדי הסביר שחלקים מהראיון נלקחו בעצם מראיון אחר, ושהנאום שלו בדנוור לא היה מתלהם כמו שזה נראה, ובעצם הנאום היה מאוד נחמד ומבודח. לי, באופן אישי, לא נראה שום דבר מבודח בהנפת רובה באוויר בנסיבות שבהן הוא הונף, אבל אתם יודעים מה? לא הראו בסרט מה הוא אמר שניה לפני שהוא הניף את הרובה. מור לא מראה את זה. עם כול מה ששמעתי על מור, וכול מה שראיתי אותו מדווח ועושה בתוכנית הטלוויזיה שלו ובסרטיו, הייתי מוכן בהחלט לתת להארדי ליהנות מהספק.
ככול שהתקדמתי בספר, וקראתי דוגמאות קצת יותר מפורטות, הייתי מזועזע. היו בספר הזה כול כך הרבה דוגמאות, עוד מהסרט הראשון של מור "רוג'ר ואני", לעיוותים קשים של המציאות. עיוותים שהמשיכו עם השנים, ומור אף הודה בחלקם וזרק תירוצים טפשיים.
ואכן, הדבר הכי מדהים היה מה שקראתי על הסטון וה NRA. אם אתם מאמינים למור ולמה שהוא אומר יותר מאשר אתם מאמינים לי ולמה שאני אומר, בבקשה תודיעו לי, ותגידו לי בדיוק למה המקורות שלו יותר טובים משלי ולמה הוא יותר אמין ממני. אם אתם רוצים לחפור עמוק יותר כדי למצוא הוכחה שאני טועה, בבקשה. אם אתם רוצים שאני אחפור עמוק יותר ואוכיח לכם משהו שאני טוען, בבקשה! תקנו אותי אם אני טועה. לא אם מייקל מור אומר שאני טועה, אלא אם אתם יודעים ממקור אחר שאני טועה, ואני אתנצל ואתקן בכיף.
הנה מה שאני יודע: לפי החוק האמריקאי, על ה NRA להיפגש לא פחות מפעם אחת בשנה, במקום שייקבע שנים מראש. הוועידה חייבת להתרחש במקום ובזמן שנקבעו. מספר שנים מראש נקבעה העיר דנוור בתור מקום המפגש של 1999. אסור לבטל ועידה, אך מותר להעביר את המיקום כול עוד מתריעים על כך מראש. כול עוד התרעת על כך ושיניתי את המיקום בפרק זמן שקודם לעשרה ימים לפני הועידה. זאת אומרת, אם יש פגישה ב 16 בינואר 2005, מותר לך לשנות את המיקום כול עוד העניינים מסודרים עד ה 6 בינואר של אותה שנה. הירי בקולומביין התרחש 11 יום לפני הועידה. לצ'רלטון הסטון היו פחות מ 24 שעות להעביר את הועידה למקום אחר. זה לא היה אפשרי. הועידה הייתה חייבת להתרחש במקום ובזמן שנקבעו שנים מראש. הועידה הייתה אמורה להיות אירוע בן 3 ימים, אירוע חגיגי עם אירועים וארוחות ערב מפוארות, וכו. הסטון ביטל את כול זה. הוא ביטל את האירועים, הוא ביטל את ארוחות הערב, הוא ביטל כול דבר ודבר שהחוק האמריקאי הרשה לו לבטל. הוא השאיר אך ורק אירוע אחד שבו הוא נאם נאום שאתם לא שמעתם. חלקים בו הושמטו, חלקים נוספו, ושודרו במסגרת סרט תעמולה שנועד להכפיש את הסטון בין השאר.
"Were already here", מור לא הכניס לסרטו אף חלק מהנאום. אין לי עותק של הסרט, אך למי שיש, מוזמן לבדוק ולדווח לי.
And yes, NRA members are surely among the police and fire and SWAT team heroes who risked their lives to rescue the students at Columbine.
Dont come here? Were already here. This community is our home. Every community in America is our home. We are a 128-year-old fixture of mainstream America, the Second Amendment ethic of lawful responsible firearm ownership span the broadest cross section of American life imaginable.
So, we have the same right as all other citizens to be here. To help shoulder the grief and share our sorrow and to offer our respectful, reassured voice to the national discourse that has erupted around this tragedy.
NRA members are, above all, Americans. That means that whatever our differences, we are respectful of one another and we stand united, especially in adversity.
הבנתם למה הוא התכוון כשהוא אמר כשהעביר ביקורת על בקשת ראש העיר לא לבוא ואמר שהם כבר שם? הוא לא התכוון שארגון ה NRA שם כי הוא טייל לשם. הוא התכוון שיש חברי NRA בכול ארה"ב בכול מקרה. חברי NRA חיים בכול מקום בארה"ב, כולל בדנוור עצמה. ולא היה שום אזכור לידיים קרות ומתות. אגב, בעמוד 70 של הספר, מצויינות עוד דוגמאות לדברים שחתך מור מקטע הנאום, ביניהם ביטול האירועים בדנוור וכמה מילים על שירותו של הסטון בויאטנם.
הגירסה השניה שעליה אני מדבר נמצאת באתר האינטרנט של מרטש הנאום עצמו: מייקל מור! נתקלתי בלינק, אם אני לא טועה, דרך האתר mooreexposed.com האתר של דייויד הארדי.
כפי שאמרתי, זהו לינק לאתרו הפרטי של מור, ושם תמצאו גירסה כמעט זהה למה שהבאתי לכם מספרם של הארדי וקלארק. הייתי בשוק כשראיתי את זה. זה כאילו שמור רוצה להיתפס! רק תשוו בין גירסת הנאום מאתרו של מייקל מור ובין גירסת הנאום בסרט של מייקל מור ותיווכחו בעיוותים!
הנה מה שמור כתב בלינק מעל. חתכתי וצבעתי את הגירסה של מור במלואה, בלי להשמיט דבר. אני משאיר השמטות לאנשים יותר מוכשרים ממני.
I want to welcome you to this abbreviated annual gathering of the National Rifle Association. Thank you for coming and thank you for supporting your organization. I also want to applaud your courage in coming here today. Of course, you have a right to be here.
Wellington Webb, the mayor of Denver, sent me a message: "Don't come here. We don't want you here, "
I say to the Mayor, I volunteered for the war they wanted me to attend when I was 18 years old. Since then, I've run small errands for my country from Nigeria to Vietnam. I know many of you could say the same. But the Mayor said, "Don't come."
I'm sorry for that. I'm sorry for the newspaper ads saying the same thing. "Don't come here." This is our country. As Americans we are free to travel wherever we wish in our broad land.
They say we'll create a media distraction. But we were preceded here by hundreds of intrusive news crews. They say we'll create political distraction. But it has not been the NRA pressing for political advantage, calling press conferences to propose vast packages of new legislation.
There are thousands of NRA members in Denver and tens upon tens of thousands in the state of Colorado. NRA members labor in Denver's factories, populate Denver's faculties, run Denver corporations, play on Colorado sports teams, work in media across the front range, parent and teach and coach Denver's children, attend Denver's churches, and proudly represent Denver in uniform on the world's oceans and in the skies over Kosovo at this very moment.
NRA members are in City Hall, Fort Carson, NORAD, the Air Force Academy and the Olympic Training Center. And yes, NRA members are surely among the police and fire and SWAT team heroes who risked their lives to rescue the students of Columbine from evil, mindless executioners.
One more thing. Our words and our behavior will be scrutinized more than ever this morning. Those who are hostile toward us will lie in wait to seize on a soundbite out of context, ever searching for an embarrassing moment to ridicule us. So let us be mindful … the eyes of the nation are upon us today.
עד כאן ענייני דנוור. עכשיו אתם יודעים למה הסטון הופיע בכנס NRA לאחר טרגדיה עקובה מדם. אך זה עדיין לא מסביר את צירוף המקרים המדהים בנוגע לדנוור ופלינט, עיירת הולדתו של מייקל מור. שני מקומות עם מעשי ירי? בשניהם הסטון צץ מייד לאחר המוות? אז זהו, ש"אחרי" יכול להיות הרבה דברים. ילד בן שש ירה בילדה בת שש למוות בפברואר 2000. מור לא אומר מילה על התאריך שבו הסטון בא, אך באמצעות עריכה מבריקה גורם לנו להאמין בשניות שהסטון בא לפלינט 48 שעות לאחר הרצח.
אבל הסטון הופיע בפלינט שמונה חודשים לאחר הירי! וזה לא היה מפגש של אגודת הרובים. זה היה בזמן בחירות לנשיאות. בחירות צמודות ביותר! הסטון הגיע לפלינט, כמו רבים אחרים מימין ומשמאל, במסגרת אירועי בחירות! כולל בוש וגור שהתמודדו לנשיאות! מייקל מור אמור לדעת את זה. הוא היה שם כתומך של המועמד העצמאי רלף ניידר!
טוב, אולי יש לו בעיה בזיכרון לטווח הארוך. מה אם הטווח המאוד מאוד ארוך? נגיד, מאה ומשהו שנה אחורה? גם כאן יש קצת בעיות. זוכרים את אחוות הנפש בין ה NRA והקו קלוקס קלאן? קודם כול, הקלאן לא הוכרז כארגון טרור ב1871, אלא כמה שנים לפני כן, קצת אחרי היווסדו. הארגון הארור הזה נוסד ב 1866, אגב.
ב 1871, הנשיא ה-18 של ארה"ב, יוליסס ס. גרנט, חתם על חוק שייתן עוד כוח לחיילים לדכא פעילות של הקלאן. במקרה, ה NRA נוסד באותה שנה, מה שלא אומר כלום! זה מקרי בדיוק כמו העובדה שהנשיא גרנט ואני חולקים את אותו יום ההולדת (27 באפריל, תזכרו לשלוח מתנות).
הלבנים הגזענים לא אהבו את החוק הזה, או את גל המעצרים שנולד בעקבותיו, אך הסנאטור השחור פרדריק דאגלס אהב את החוק הזה. דאגלס, אגב, לידע כללי, נולד כעבד ועבר הרבה כדי להגיע לסנאט ארה"ב. אני מציין את זה כי לא שמעתי בחיים שלי על הפרש שכזה בין נקודת ההתחלה לסיום של אף אדם בהיסטוריה.
גראנט, שלחם בגזענות ושובח ע"י שחורים רבים, נבחר לנשיא ה NRA השמיני לאחר פרישתו מנשיאות ארה"ב. אגב, הארגון נוסד ע"י גנרלים צפוניים, ושמונה מתוך עשרת הנשיאים הראשונים של הארגון הזה היו גנרלים של צבא הצפון במלחמת האזרחים נגד הדרום. וכולנו יודעים ששחורים בארה"ב תמכו בצפון, וכולנו יודעים גם למה!
שלא לדבר על העובדה שהיו התארגנויות של חברים שחורים וסניפים שחורים ב NRA בשנות ה-50 וה-60. הם התאגדו כדי להרוג אנשי קלאן.
אסיים בציון עובדה קטנה שמוזכרת עוד בספר של הארדי וקלארק. אדם בשם רוברט וויליאמס שירת בו-זמנית כראש סניף ה NAACP המקומי שלו (ארגון אפרו אמריקאי ידוע), וכראש מועדון הנשק המקומי. כול האשמותיו של מור על ידידות בין NRA ו-KKK הן מגוחכות!
אבל הסרט ממשיך לדון בחצאי אמת וחצאי שקרים, ובטיעונים המגוחכים שמפעלי נשק גורמים לילדים לרצוח אחד את השני. וממשיכים לשוחח על כול מה שקרה בפלינט כשהסטון היה שם, כאשר הצופים (כולל אני) לא מבינים את ההקשר האמיתי בזמן הצפייה. בראיון מאוחר יותר בסרט, הסטון נראה אדיש כי גם הוא לא מבין את ההקשר. אנחנו רואים את מור מראיין אותו על רצח של ילדה בת שש, והסטון מגיב באדישות כי הוא חושב שמור מדבר איתו על אירועי בחירות 2000!
בספרם של הארדי וקלארק, קראתי דוגמאות לשקרים של מור לפני הדוגמאות על הסטון וה-NRA, וגם אחרי. ועדיין, אני חייב להודות, המשכתי לתהות למה הוא עשה את זה להסטון. עם כול הדוגמאות והאנשים חשבתי לי עדיין, למה דווקא הסטון? אולי כי זה סרט על רובים? הוא היה הרי יכול להציג את הסטון כאיש טוב ואותו כחבר שלו או משהו. כמו שהוא עשה עם מרילין מנסון ומאט סטון. אנשים טובים באמצע הדרך שעוזרים לגיבור (מור) בדרכו אל האמת. אז למה להכפיש את הסטון? אולי כי הוא מטרה טובה יותר ממנסון וסטון. הוא עשיר, מפורסם, מנהיג של ארגון שנוי במחלוקת, שחטף מכה חזקה במוניטין שלו אחרי הרצח בקולומביין לא פחות מהוליווד ומרילין מנסון. כמה עשרות אם לא מאה ומשהו עמודים אח"כ, קיבלתי את תשובתי. מור הוא חבר ב-NRA, ורצה להתמודד על נשיאות הארגון. הוא לא ידע שיש ועדה מצומצמת שמחליטה, והוא לא קיבל את מה שרצה. הפרזיט המסריח הזה, שעושה כסף מדם של ילדים מתים, החליט שהוא הורס את נשיא ה-NRA המכהן, וזה מה שהוא עשה. הוא ריסק אותו, האשים אותו בחוסר רגישות, באחריות לקולומביין, בזמן שהוא עצמו, מייקל מור, לא התבייש לגבות כסף בהקרנה מיוחדת של באולינג למשפחות הנרצחים. הוא עצמו, מור, שם תמונה בפרצופו של הסטון (שלא בטוח אם עמד שם. זוכרים את זוויות הצילום?) וניצל את הילדה הקטנה שנרצחה בשביל להכפיש אדם שהוא יודע שלא קשור לכך. אם מישהו הראה על המסך כמה שהוא מעוות את האמת ומנצל אמריקאים מתים בשביל כסף זה מייקל מור. מספר האמריקאים המתים שהוא מנצל עלה בכמה אלפים ב F9/11, וחשבון הבנק שלו בעשרות מליונים!
זוהי לא ביקורת שלמה על כול הסרט "באולינג לקולומביין", רק בנושא אחד קטן בסרט. זו אפילו לא ההתחלה. האיש משקר בכול הזדמנות. תחשבו על שאר הסרט. תחשבו על כול הסרטים שהבן אדם הזה ערך כתב ביים ועיוות. תחשבו על כול הספרים שהוא כתב. אין לו אלוהים, הוא ידרוך על כול אחד. רואים את זה בסרטים שלו, בספרים שלו, ובאתר שלו. רק צריך לחבר את הנקודות בצורה הוגנת, אמיצה, ורלוונטית. בניגוד למור שמחבר ביחד דברים שאינם קשורים, ויוצר מציאות וירטואלית חסרת כול קשר למה שבאמת קרה. אתם ראיתם קמצוץ קטן מאוד מהדוגמאות.
ומעולם לא שמעתי על הטענה שמור רצה להיבחר לנשיאות ה-NRA.
מה שכן, רוב מוחלט של הטענות נגד 'באולינג' נכונות, למיטב ידיעתי, ומחיפושים שערכתי באינטרנט על ענייני סטטיסטיקה, הסתבר לי שמור עשה כמה מניפולציות מוזרות מאוד בנתונים כדי לקבל את הטענות שלו.
זה לא ג'יהאד. זאת מלחמת התשה.
אנשים כדוגמתך וכדוגמת האנשים שאתה מצטט מצאו להם מטרה אחת: לפגוע במייקל מור. במקום להתייחס לבעיה אותה הוא מציג (במניפולציות לפעמים- ומותר לו. הוא לא מתיימר לתעד מציאות) מתייחסים ליוצר.
במקום להתייחס לבעיה שקוראים לה כלי נשק בארה"ב וילדים שיורים אחד בשני בבית הספר, יורדים על השמן עם המצלמה. במקום להתרכז בקטע שנשיא ארה"ב נתן אישור לקרובי משפחתו של בין לאדן להמריא בזמן שלאף אחד אחר אסור היה, מתריסים כנגד מור שיש 5 חברי קונגרס עם קרובי משפחה בעירק ולא רק אחד כמו שהוא אמר בסרט.
עד מתי אפשר לטעון טיעונים כנגד מייקל מור במקום לטעון טיעונים כנגד הדברים שהוא מציג? אתה ושכמותך לוקחים את הדרך הקלה להתנגד למה שהוא אומר: "הוא שקרן!", במקום להתייחס לבעיה שהוא מציג, להגיד שלמכור כדורי רובים בסופר זה לא הגיוני (או אולי לדעתך זה כן הגיוני?), להגיד שלגייס חיילים לצבא ארה"ב בקניון זה נראה אירוני במיוחד (או שאולי לך אין בעיה עם זה שהעניים מקריבים את חייהם בשביל העשירים?). להגיד שלהעביר 5 מפעלים ולפטר 20,000 עובדים בין רגע רק בשביל להרוויח יותר זה תאוות בצע (או שלדעתך בעסקים מותר הכל?).
מייקל מור לא מציג לך סידרת מציאות (שגם היא כמובן לא מתעדת מציאות). מייקל מור מציג לך את האג'נדה שלו ודרך המחשבה שלו, וככזאת מותר לו להשתמש במידע בכדי להוכיח את צדקתו. אתה חושב שהוא לא צודק? אז תגיד למה. אל תשתמש בטיעון הפחדני: "הוא שקרן!" בשביל לסתור את דעותיו.
נו באמת (כה''ב).
אם אני חושב, לצורך העניין, שהמלחמה בעיראק מוצדקת כי סדאם חוסיין הוא שליט רשע שיש לו נשק להשמדה המונית, ובסוף מסתבר שאין לו. ונניח שנשיא ארה"ב ידע מראש שאין לסדאם שום נשק להשמדה המונית.
אתה חושב שזו פחדנות לבוא ולומר "שקרן", במקום להתווכח עם הדעה שסדאם חוסיין היה ראוי לעוף מכסאו?
אין מה לעשות. אם הטיעון שלך מבוסס על שקרים, אז לא צריך להתווכח עם הדעות שלך, כי קרוב לודאי שהן שקריות.
אתה לא חושב שיש לזה השפעה על הדעה?
מה בדיוק גורם לך לטעון שבעובדה מסויימת צריך להתרכז ובעובדה מסויימת לא?
מותר לי להסכים עם מור שאידיוטי למכור נשק בקיי-מארט. אבל זה לא אומר שאם הוא משקר ביחס לממדי הבעיה, היקפה (הידעת שמאז 1995 יש ירידה עקבית בפשיעת קטינים בארה"ב?), ומקרים המשתייכים אליה, אני צריך לתת לו קרדיט על הדעות.
אם הוא לא נותן לצופים שלו מספיק קרדיט כדי לשפוט על סמך *נתונים*, ובשביל זה מציג שקרים, למה לדעתך אני צריך לתת לו מספיק קרדיט כדי להתווכח עם הדעות שלו?
אבל אם אי אפשר לנהל שום דיון על בסיס הנתונים שמור מביא, בגלל שלפחות חצי מהם הם שקרים ועוד רבע חצאי אמיתות, איך אפשר להתווכח עם הדעות שלו?
(עם עיון בקורלציה בין מצב כלכלי ותקוות לשינוי. הצבא נתפס, ובצדק, ככלי של מוביליות חברתית. זה אמנם לא קשור ישירות לתגובה, אבל זה מעניין. אותי לפחות).
לא מעט בני אדם התעצבנו על מייקל מור לא לפני אלא אחרי שהסתברו המניפולציות והשקרים. אני בזמנו כתבתי ביקורת חיובית על 'באולינג', למרות שידעתי שכמה דברים הם לא מדוייקים (לא פורסמה. עד שכתבתי, הסרט ירד מהמסכים). היום, אחרי שאני יודע שהסרט הרבה יותר מניפולטיבי (וגם הרבה פחות משכנע בגלל כל השקרים) אולי הייתי כותב אחרת. אם כי אני עדיין חושב שהוא בידור טוב.
השיטה שלך, של "אם מישהו חושב שאסור לשקר אז הוא פנאט חשוך ששונא את מייקל מור", לא נראית לי עניינית מדי גם-כן, צר לי.
קודם כול, מר לינקס, אני לא יודע מה זה אנשים כדוגמתי. אני לא רוצה לפגוע במייקל מור, וגם אם אצליח איכשהו לפגוע לו בכיס, אני מאמין שיש לו כמה זוזים, והוא יצליח לגמור את החודש, השנה, והמילניום, עם סגנון חיים לא רע בכלל. גם אם אני תומך באנשים שנלחמים נגד תופעת מייקל מור, אני לא אפיץ עליו סתם שקרים ואזרוק תאוריות שאני לא מאמין בהן. אם אעשה זאת, אהיה אשם בדיוק במה שאני מאמין שמור עשה. אתה מוזמן לקרוא עליי תיגר, כפי שכבר ציינתי תשעת אלפים פעם, ואכן עשית זאת, עם שאלה שאתייחס אליה בהמשך.
אתה אומר שמותר להשתמש במניפולציות? נגיד אני עושה סרט, או כתבת אינטרנט, ואני לוקח ציטוטים שלך, ושם אותם בסדר אחר? "קאט" ו"פייסט". מור עושה את זה כול הזמן. אם יהיו לי מספיק תגובות עם ציטוטים שלך, אני אוכל להעתיק ולצבוע, ולגרום לך להיראות כמו מה שאני רוצה. פשיסט, קומוניסט, הומו, מעריץ של בוש, מבקר קיצוני של מייקל מור. כול מה שאני רוצה! אתה חושב שזה בסדר? שאני יכול להכפיש את שמך בשביל ביקורת על מישהו או משהו? לשקר כדי להראות נקודה? אם הנקודה שלי נכונה, למה לא להראות את האמת? למה לרסק פעיל זכויות אדם כמו הסטון בשביל הערך הסנסציוני? אגב, מור עשה ראיון דומה עם חבר שלו, העו"ד לארי סטקו, ושם אותו בסרטו "רוג'ר ואני" בצורה שהכפישה את סטקו. סטקו תבע את מור, ובסוף הייתה איזה פשרה או משהו. סטקו קיבל הרבה כסף. אני אחפש אח"כ את הפרטים בשבילך אם אתה רוצה. למה להכפיש עו"ד שמאלני בשביל להדגיש את הנהנתנות של עשירי פלינט?
אגב, הארדי וקלארק טוענים שמטרת הסרט "רוג'ר ואני", שהיא יצירת מודעות להידרדרות של פלינט לאחר גל פיטורים, היא מטרה ראוייה וחשובה. אין להם שום בעיה עם זה. ולידיעתך, לינקס, גם לי אין שום בעיה עם הבאת עוני ואבטלה לידיעת הציבור. מטרתו של מור הייתה ראוייה, אך שקריו לא! אגב, בלי להיכנס לפרטים, בסרט מראים אירועים שקרו לאחר גל הפיטורים. כך לפחות זה נראה. למעשה, האירועים התרחשו ב 1980 (ביקורו של המועמד לנשיאות רייגן), 1982, 1984 ו-1985. גל הפיטורים הגדול אירע ב 86! ככה אתה גם מקבל סדר כרונולוגי שגוי, וגם את התחושה שהביקור היה ביקור נשיא ארה"ב, כשלמעשה מדובר במועמד! אם אתם רוצים עוד מידע על זה, רק תבקשו. אגב, מור אישר את הכול בריאיון עם הרלן ג'ייקובסון, ומייד האשים את ג'ייקובסון והעיתון שלו בקונספירציה, כמו שהוא עושה תמיד!
אתה אומר שהוא לא מתיימר לייצג מציאות. מה לעזאזל אתה חושב שאתה רואה בסרטיו אם לא מציאות? כשאתה רואה את באולינג לקולומביין אתה באמת מאמין שלא מדובר במציאות? אתה מאמין שהוא משקר וחושב שזו המטרה? אני לא מבין אותך. כדאי שתסביר לי הכול שוב, ולאט! כול הבעיה היא שהפיקציה על המסך אכן נראית כמציאות. זאת מטרתו של מור! אתה רוצה להגיד לי שזה בסדר להעמיד פנים שהסטון ביקר בפלינט לאחר רצח של ילדה שחורה כדי להתגרות בתושבים? אולי נעליל על ביילין שהוא ימני קיצוני שמתגרה בערבים שקרוביהם מתו.
מה שמור עושה בסרטו הוא לא להתמקד בבעיה, אלא להתרחק ממנה למחוזות הזויים.
הוא מתחיל להמציא סיפורים על זה ששני הנערים הלכו לשחק באולינג בבוקר הרצח, מה שלא היה ולא נברא, הוא מראה איך הNRA הרע שונא שחורים וילדים, ועל זה כבר דיברתי קודם. אני אומר שהוא עושה כסף מדם של ילדים, ואני גם מביא דוגמאות לניצול הציני שמור מנצל מקרי מוות, ולכך שהוא גובה כסף מהמשפחות. רוצה שאני אביא ציטוטים ממשפחות הנרצחים? רוצה שאני אחפור למידע על אם החייל שהוא ראיין ב- F911 ומה שהיא חושבת על מור היום? אני יכול לעשות את זה. רק תגיד!
אתה אומר שאני סתם קורא למור שקרן. אני נגד לקרוא לאנשים שקרנים סתם, גם אם שמם הוא מייקל מור. אם בן אדם מגבה את ההאשמות בעובדות, זה כבר משהו אחר. אני גיביתי את מה שאמרתי בלא מעט עובדות, וחזרתי ואמרתי, כמו גם עכשיו, שזה עדיין לא הכול.
שקרים ומניפולציות, מימין, משמאל וממרכז לא מקובלים עליי, נקודה!
ונקודה אחרונה בעניין זה: רוג'ר סמית', שאחראי על גל הפיטורים של GM בפלינט ב-86, הוא לא קדוש. רחוק מזה. אך זכור מה שאמרתי מהתחלה. אפשרי שהטובים יעבירו ביקורת זה על זה, ואפשרי שהנבלות יעבירו ביקורת זה על זה. השחיתות של סמית' לא הופכת את מור לקדוש, והשחיתות של מור לא הופכת את סמית' לקדוש. גם העובדה שאני ואתה לא מסכימים לא הופכת אף אחד מאיתנו לרע או לקיצוני.
בעניין משפחת בין לאדן: קודם כול, אם מור מעביר ביקורת עליהם בגלל קשר משפחתי לטרוריסט בין לאדן, נראה שהוא מודה שבין לאדן אחראי לפיגועי התאומים. זה מוזר מפני שבספריו הוא תוקף את ממשל ארה"ב על שהם מניחים ישר שבין לאדן הוא האחראי. מור רומז שבין לאדן חף מפשע. כאילו שמאשימים אותו סתם. נראה שכול מה שארה"ב תעשה יחשב בעיני מור להתעלמות מהטרוריסט האמיתי, מי שזה לא יהיה.
הוא רומז על הקשר בין בני משפחת בין לאדן לטרור, כולם מלבד אוסאמה. זה נראה לכם טיעון עקבי?
אבל בואו נאמר שהוא שינה את דעתו ובטוח שבין לאדן אשם. מי אמר שמשפחתו קשורה? משפחת בין לאדן היא משפחה סעודית חילונית. הם מגנים טרור וחתכו את קשריהם עם אוסאמה לפני הרבה זמן, בגלל דיעותיו הקיצוניות ושנאתו למערב. כמובן, תנסה לספר את זה לאזרחי ארה"ב שהיו שטופי זעם עקב פיגועי ה-11 בספטמבר. לאחר הפיגועים היו מעשי איבה רבים כנגד מוסלמים בארה"ב, שכללו שני מעשי רצח לפחות. (מייקל מור כתב בעבר על כמה שהגזע הלבן אלים.) אתם חושבים שבין לאדן זה שם טוב להסתובב איתו במדינה הזאת בתקופה הזאת? אין סיכוי! אז העיפו אותם משם.
שכחתי משהו? כמובן שכן! הראיונות. וכאן אני מגיע אל אחד המוטיבים המעניינים ביותר של ביקורות כלפי מייקל מור. הקשב היטב, מר לינקס, אני חושב שאתה תאהב את זה!
מה שמאוד מעניין הוא שגם בשמאל אפשר למצוא מבקרים למור, כפי שהזכרתי בעבר. זה חשוב כיוון שעל כול ימני שמעביר ביקורת על מור, אפשר לתהות אם הוא היה מדבר ככה על אנשים מהמחנה שלו.
אני רוצה להזכיר לכולכם את ריצ'רד קלארק. מי מכם שראה את F9/11 בוודאי יזכור אותו. קלארק הוא האדם שאמר בסרט שבוש שלח פחות חיילים לאפגניסטן מאשר מספר השוטרים שיש במנהטן, ושהוא בכוונה עיכב את צבא ארה"ב במרדף אחרי בין לאדן. בנוסף הוא טען שממשלו של בוש רצה ממנו למצוא קשרים בין עירק ל-11 בספטמבר. את כול מה שהוא יכול (הוא הזכיר את בוש ורמספלד בשמם).
אתם יודעים מה? הנה שניים מהציטוטים שלו מהסרט. מי מכם שרוצה את תסריט הסרט כולו שרק יבקש.
DICK CLARKE: The President, in a very intimidating way, left us – me and my staff – with the clear indication that he wanted us to come back with the word that there was an Iraqi hand behind 9/11 because they had been planning to do something about Iraq from before the time they came to office.
DICK CLARKE: Well, Don Rumsfeld said, uh, when we talked about bombing the al Qaeda infrastructure in Afghanistan, he said there were no good targets in Afghanistan, let's bomb Iraq. And we said but Iraq had nothing to do with this. And that didn't seem to make much difference. And the reason they had to do Afghanistan first was it was obvious that al Qaeda had attacked, and it was obvious that al Qaeda was in Afghanistan. The American people wouldn't have stood by if we had done nothing on Afghanistan.
אז עכשיו כשאנחנו כולנו יודעים מי זה קלארק, ויודעים מה הוא חושב על בוש, אנו יודעים שהוא בחיים לא ישקר כדי להגן עליו. הוא לא מפחד ממנו, וכשהוא חושב שבוש מעורב בשחיתויות הוא פותח את הפה שלו! כמו שצריך! הוא אפילו שימש מקור למייקל מור בסרטו.
קלארק הוא אדם הגון, ולא מגביל את הופעותיו רק לימין או שמאל. הוא מתראיין אצל כולם. לפני מספר חודשים הוא הופיע אצל ביל אוריילי וטען ש-F9/11, הסרט בו הופיע, דיווח עובדות לא נכונות. לטענותיו של קלארק, הוא היה אחראי על חקירת בני משפחת בין לאדן ששהו בארה"ב, והם רואיינו. לאחר הראיונות, ניתן היה לשים אותם על מטוס רק באישור של קלארק עצמו, וכך היה. קלארק עצמו טוען שהוא עצמו, ולא בוש, הוא האחראי על עזיבתם של בני המשפחה את ארה"ב. אין סיכוי שקלארק משקר בקשר לזה. לראייה ישנו ספרו, ראיונותיו, וסרטו של מייקל מור. בבקשה! אדם שמעביר ביקורת גם על בוש וגם על מור.
מר לינקס, למה שלא תחפש מידע על עדותו של קלארק בפני ועדת ה 11 בספטמבר? אני מתערב איתך שהוא שחט את בוש. הייתי בודק את זה, אבל בדקתי מספיק להיום. אני חורש את הרשת בשביל חלק מהדברים שאני כותב. אני לא סתם זורק תאוריות באוויר. קלארק לא קרא למור "שקרן" בזו המילה, אבל אני לא מבין איך אפשר להתעלם מהעובדה שזה בעצם מה שקרה! מה יש לך לומר על זה, לינקס? קלארק שקרן? בחייך!
כול הביקורת שלך כלפיי הייתה כאילו אני תוקף את מור בלי להתייחס בכלל למה שקורה סביבי. בינתיים, אתה היחיד מבין שנינו שלא הציג אף טעון מקורי. כול המידע שאתה מציג נלקח ממייקל מור, שהוא הבן אדם שעל אמינותו אנו מדסקסים. אין לך אף מקור אחד נוסף! הדבר היחידי שאתה טוען שמור לא אמר לך זה שאני סתם אחד שצועק "מור שקרן". ובכן, ידידי, אני לפחות מראה לך מה מוביל אותי למסקנה הזאת. אני בודק את העובדות וקובע דעות על פיהן. אני לא ננעל על דעה או אידיולוגיה וזורק את העובדות שלא מתאימות. כתבתי כבר על יחסי למור בתחילה. נתתי לו צ'אנס, עם חשד זהיר, וראיתי מה יצא! למה אתה מגן עליו כול כך? אתה מכיר אותו? הוא קדוש? מאיפה אתה משוכנע במאה אחוז שהוא לא שקרן? אתה אוהב אותו בגלל שהוא שונא את בוש? אפשר להסתכל על העובדות ולקרוא לשניהם שקרנים. ריצ'רד קלארק עשה את זה!
ודבר אחרון, בקשר לגיוס החיילים. ראיתי את שני החבר'ה שמור הסתובב איתם. אפשר לערוך הכול בכול דרך ולגרום להם להיראות רע. אבל אתה יודע מה? בוא ניתן למור ליהנות מהספק. בוא נגיד שהם כלבים אמיתיים. זה לא רלוונטי.
אני מכיר באופן אישי כמה חיילים אמריקאים. הייתי מוצב איתם זמנית לשבועיים כשהם הוצבו בישראל במלחמה. בנסיעות הארוכות שלנו ביחד שוחחנו המון. עם שניים מהם אני שומר על קשר עד היום. הם באמת בני אדם על רמה. ממש. למדתי קצת על הרקע של חלקם, מאיפה הם באו, מה המנטליות של המקום ממנו הגיעו, וכו'. הרושם שקיבלתי הוא שהצבא די הציל אותם. הם חיו חיים טובים בגרמניה, קיבלו כמות לא רעה של כסף, וגם מבחינת מגורים ותנאים בבסיס בגרמניה הם חיים לא רע. הגיוני עקב העובדה שהם שכירים. אני מדבר איתך כאן, כדוגמא, על אחד שהיה מסומם. לא דברים קשים, אבל מספיק קשים שהוא כמעט נהרג פעם על שטויות. עד שהגיע לצבא, לא הכיר כמעט אף אדם לבן. הייתה לו היכרות שטחית עם כמה סוחרי סמים לבנים, אבל כלום מעבר לזה. הוא הבין מה זה לבנים רק כשהתגייס ושוכן בחדר עם אחד. כשפגשתי בו לראשונה לא יכולתי אפילו לנחש מי ומה הוא היה בעברו. כשהכרתי אותו הוא היה חייל ארה"ב, גבר בן 22, עם אישה וילד שחיו איתו בגרמניה. זו רק דוגמא אחת. אם אתה רוצה לשוחח עם שני החבר'ה שאיתם אני עוד בקשר, ציין זאת בתגובה הבאה שלך.
לצבא צדדים רבים. הוא לא רק זורק שחורים להיות בשר תותחים כמו בסאות' פארק. הוא גם בונה אותך, מחשל אותך, נותן לך פוקוס בחיים, עתיד, כסף, אופציות לילדים שלך שחיים חיים יותר טובים משלך היו. איזו עוד מטרה יש לנו בחיים מלבד לתת לילדינו חיים קצת יותר טובים מאלה שלנו היו?
אגב, אם אתה רוצה לראות מה מור כתב על הצבא, רק תגיד!
עכשיו הצבוע הזה רוצה להרים את הפופולריות שלו על ידי ספר שמורכב ממכתבים של חיילים ששונאים את בוש. אצל Moorewatch.com כבר מתארגנים בספר תגובה של חיילים שתומכים במלחמה ולא סובלים את השטויות הנאלחות שמור אומר על צבא ארה"ב.
אני מקווה, מר לינקס, שבאמת קראת את מה שכתבתי ולא סתם עברת על זה ברפרוף כעל איזה מסמך נאצה של עוד אחד שסתם קורא למור שקרן בלי סיבה. מקווה לשמוע ממך שוב.
שמע תומר, בהחלט הרשמת אותי בתגובות הארוכות שלך (ללא טיפת ציניות). עושה רושם שאתה יודע על מה אתה מדבר. בזמן האחרון יש נטיה לתקוף את מייקל מור אישית (מסיבות פוליטיות כמובן) במקום לענות על הטענות שאותן הוא מציג בסרטיו. אני מקווה שאתה לא שייך לזרם הזה.
2. ההשוואה בין ה-NRA ל-KKK היתה הומוריסטית בלבד לדעתי. לא צריך לפשפש בהיסטוריה ולהביא סימוכים שזה לא. מעולם לא חשדתי שצ'רלטון הסטון אוכל כושים לארוחת בוקר, וגם מור לא טען כך. מור עצמו הוא חבר ב-NRA, ובתור שמאלן ותומך זכויות אדם שהוא, לא הייתי חושב שהוא ילך ויתפקד ל-KKK.
3. כל הטענה שלו היתה לחוסר הרגישות של הסטון עצמו ושל הארגון שלו.
אתה כתבת שיש חוק בארה"ב שקובע מתי אסור או מותר ל-NRA לדחות מפגשים. אתה רציני? את זה אני רוצה לראות. אם אתה יכול לתת לי הוכחה, שזכויות המפגש של קבוצת ה-NRA מעוגנים בחוקת ארה"ב או משהו, אני אשמח. זה נשמע לי קלוש לחלוטין.
4. אתה יודע מה? זה לא משנה בכלל אם הסטון הגיע לפלינט 8 ימים או 8 חודשים אחרי הרצח. זה כמו שראש אגודת "תנו לאנסים לזיין" יגיע לביקור בבית מחסה לצעירות שעברו התעללות מינית. זה כמו שנתניהו עלה לקבר של רבין (לי לפחות זה הפריע). שוב, אתה נטפל לקטנות ולא רואה את התמונה הגדולה.
5. אותו דבר בהשוואות הסטטיסטיות. תראו, סטטיסטיקה היא בסה"כ גולם ביד היוצר: כל מה שתרצה היא תיתן לך בסופו של דבר. אבל האם זה משנה בכלל אם יש פי 100 או פי 10 רציחות בארה"ב לעומת קנדה? (ביחס לאוכלוסיה כמובן). שוב, התמונה הגדולה זה מה שחשוב. המסר. לא להיטפל לקטנות. האם אתה תומר, או אתה טווידלדי, טוענים כי בארה"ב יש *פחות* מקרי ירי מאשר במדינה מערבית אחרת? אם כן, נא הוכיחו לי. אם לא, אז על מה אתם מתווכחים בכלל? סמנטיקה? מתמטיקה?
7. בכלל מה הקטע שלך עם מור והכסף? הבנאדם הודיע בפני כולם שלא איכפת לו שיפיצו את הסרטים שלו בצורה פיראטית ושהוא לא יראה סנט מזה. הדבר החשוב אצל מור זה להשפיע, לא לעשות מיליונים. את זה תשאיר למשפחת בוש, צ'ייני, הסטון, לוקהיד, קיי-מארט, וכל השאר.
8. הנערים לא שיחקו באולינג ביום הרצח? עכשיו אתה מפתיע אותי. אפשר הוכחות?
9. מור לא האשים את משפחת בין לאדן. הוא פשוט אמר: נראה לי הגיוני, שאם ממשלת ארה"ב מאשימה את בין לאדן בפיגועים, אז שלפחות יחקרו את בני משפחתו ולא יסייעו להם לצאת מהמדינה בחשאיות בזמן שאפילו לאבא של הנשיא אסור לטוס.
10. אתה אומר שרצו להגן על חייהם? נו באמת. במקרה הזה, הם היו צריכים להוציא את כל מיליוני המוסלמים מארה"ב. מה, כבר אין תוכנית להגנת עדים? כבר אין למשפחת בין לאדן המולטי-מיליונרית כסף לשומרי ראש? אתה תמים או מה? לא זכור לי שהבריחו את גאולה עמיר לארה"ב מפחד שינסו להתנקם בה.כן זכור לי שהמשטרה חקרה אותה (למרות שהרוצח היה כבר בידיה! מפתיע איך המשטרה בישראל חושבת הא? הם ממש טיפשים כנראה).
11. בקשר לחיילים, זה לא המקום לדיון אם זה מועיל לחייהם או לא. וכן, ברור לי שבצבא התנדבותי אחוז האנשים שיגיעו מהתחתית יהיה הרבה יותר גבוה. עדיין, כשאתה מגייס צבא של עניים להילחם במלחמה של עשירים, בשביל להעשיר כמה תאגידים (וכמה אנשים כמו צ'ייני), זה מסריח. ואת זה לא רק מור אומר.
אשמח לשמוע את תגובתך לדברים הללו.
לינקס, אני יכול להבטיח לך שאני לא קיצוני, ולא אוהב קיצוניים. לדעתי הסיבות שאני שונא את מור הן רלוונטיות. בדיוק כמו שאני יכול להגיד שאני שונא פלפל אדום מסיבות רלוונטיות ושונא את ערפאת מסיבות רלוונטיות. אני לא משווה כאן בין השלושה, רק בא להגיד שהמילה שנאה היא לא מילה קיצונית אם מושא השנאה הצדיק אותה. שמחתי לקרוא את תגובתך. אני לא יודע איזה רושם התגובות שלי השאירו עליך, אבל התגובה הקודמת שלך גרמה לך להיראות כקיצוני בעיניי. שמחתי והופתעתי לראות שאתה אדם חושב, ולא עוד פריק מור. אני רק יכול להבטיח לך שגם אני לא פריק של הימין. יש רעים וטובים בכול מחנה, ואין שום סיבה לרדת לרמה של האבקות בוץ.
3. זה לא חוק לגבי ה-NRA ספציפית. זה החוק הכללי לאגודות שיתופיות מסוג מסויים: יש לקיים אספה שנתית (תקציבים, פיקוח וכאלה), ובמקרה שיש לשנות את זמנה ומיקומה נדרשת הודעה בכתב לכל אחד מהחברים באגודה לפחות 10 ימים לפני האירוע.
א. צ'רלסטון הסטון מצורע.
ב. לכן אסור לו להגיע לשום מקום.
ג. אפילו אם זה לא בעניין ה-NRA.
ד. עכשיו תסביר לי את התמונה הגדולה שלך אחרת, כי אני לא רואה אותה.
5. יש הבדל אם בארה"ב יש *יותר* רציחות, או שמספר הרציחות בארה"ב הוא ללא שום השוואה בעולם. כי המקרה הראשון מעיד על שוני שיכול לבוא ממקום אחד או אחר (למשל, התרומה של מלחמות הכנופיות בוואשינגטון לסה"כ הכללי בשנות השמונים-תשעים), ולא להשפיע בכלל על החברה ככללותה או לומר עליה משהו (אחוזי הרצח בוושינגטון היו גדולים פי כמה וכמה מבשאר ארה"ב, ולמעשה הגיעו כמעט לדרגת קולומביה. וכן, הייתה לזה השפעה מרובה על הממוצע).
אם זה לא היה חשוב, מייקל מור לא היה טורח לצטט נתונים מוטעים, אלא יכול היה פשוט לומר את האמת. אבל טיעון בנוסח "בארה"ב יש 5 מקרי רצח לכל מאה אלף תושבים בעוד ששבריטניה יש 2.2" (סתם הקרצתי מספרים עכשיו, לדוגמה) נשמע הרבה פחות רציני מאשר "בארה"ב יש פי מאה מקרי רצח בקנדה".
יותר מזה: אם טיעון הפחד של ארה"ב הלבנה, שהוא כל-כך משמעותי אצל מור, נכון, למה יש הרבה יותר רוצחים שחורים מלבנים באופן יחסי (ואפילו יותר באופן מוחלט, וכנ"ל קורבנות רצח)?
נכון ל-1995, מקרי הרצח בארה"ב היו פי-שניים-שלוש מבשאר העולם המערב אירופאי. עכשיו, האם מכפלה כזו מלמדת על הבעיה באותה מידה כמו מכפלה של פי מאה?
אם כן, למה מייקל מור לא השתמש במכפלה הנכונה?
אם כל זה לא משנה, למה זה שינה למור?
6. והנה, אני מתנגד לגמרי לממכר רובים אוטומטיים. אז מה?
7, 9 הנה, עכשיו אתה נתפס לקטנות. תתמודד עם השאלה הגדולה יותר בלי להיתפס לפיפס זה, לפיפס אחר ולמי יש כסף לשומרי ראש, עניין זניח לחלוטין.
כדי שיהיה יותר נוח גם לי לכתוב, וגם לכולם לקרוא, אני שם מחדש את 11 הנקודות שלך, עם תגובה מתחת לכול אחת. יכול להיות שפיספסתי משהו, או שמשהו לא ברור, תודיעו לי.
תשובה מס' 1: ראיתי את זה בספר. לא איתרתי עדיין את המקום המדוייק בספר (שם זה נמצא במאה אחוז) או ברשימת המקורות (אם זה נמצא שם אני אמצא את זה!). הארדי וקלארק כתבו שהוא ניסה לגייס כמה שיותר ממעריציו לשורות ה-NRA כדי שיצביעו עבורו. מה שהוא לא ידע, לפי טענתם, הוא שהבחירה לראשות הארגון נקבעת לא ע"י החברים, אלא ע"י הצבעה של וועדה מצומצמת. אני אחפש עוד מידע על זה בהזדמנות. אגב, גם אם יוכח מעבר לספק סביר שמייקל מור לא רצה להיות נשיא ה-NRA, זה רק פותח מחדש את השאלה: למה הוא הרס ככה את הסטון? אין שום סיבה לעשות את זה לאיש הזה. מה שמוביל אותנו לנקודה הבאה שלך.
תשובה מס' 2: אף אחד לא המציא סיפורים על זה שהסטון אוכל שחורים לארוחת בוקר או שותה את דמם. המציאו סיפורים הרבה פחות אלימים. כגון שהוא מתגרה בכוונה באנשים שאיבדו את יקיריהם, ומגיע למקומות אלה עם שיירת הרובאים שלו, חמוש ברובה מוסקט, ודורש בהתלהמות לדרוך על כול קטע בארצו הגדולה!
הראו אותו כאדם שבא להתגרות בארגון אמהות על רצח של ילדה שחורה בת שש.
איך ולמה מציגים אדם שצעד עם ד"ר קינג כגזען ציני שבא לדנבר ופלינט להרים את הפופולריות שלו על חשבון כבוד המת? על חשבון כבוד ילדים מתים!
איך ולמה משווים בין ארגון שנוצר כדי להילחם בגזענות עם ארגון גזען? למה הראו בסרטון את שני הארגונים משתפים פעולה? האם אתה, מר לינקס, ידעת ששני ארגונים אלה הם יריבים למעלה ממאה ושלושים שנה? אני לא. אפילו אמריקאים לא יודעים את זה. כשראית את הסרט, מה חשבת על הסטון? מה חשבת על ה-NRA? אני חשבתי שהם מפלצות, וזו הסיבה שדווקא זה השקר בו התמקדתי בתגובה הראשונה שלי, עם 3879 מילים, כפי שמישהו טרח לציין (מלחמת התשה. נקרעתי מצחוק!).
אני לא ממציא שאנשים לוקחים את זה ברצינות. אני לקחתי את זה ברצינות! ואני אופתע ביותר אם אתה לא!
תשובה מס' 3: טוב, כמו שאמרתי, הסטון ביטל את כול המפגשים, כפי שמור עצמו מראה באתר שלו, אך משום מה שוכח לציין בסרט. אותו סרט שבו הוא שוכח לציין שהכנס נקבע שנים מראש, ואף פולט (לא בכוונה, כמובן) שהסטון החליט להעביר את הכנס לדנבר בעקבות הירי.
אני מאמין שטווידלדי מצא יותר ממני בנקודה שציינת.
תשובה מס' 4: לארגון האנסים אין זכות קיום, גם אם יישארו בבית. רוצה לעשות השוואה נאותה? תעשה ארגון "שימוש אחראי בכלי זין". ה-NRA לא מעודד אנשים לירות באנשים אחרים בשביל הכיף. אני לא יודע מה הם עושים, אבל אני מבטיח לך שזה לא עידוד מעשי ירי בבתי ספר. אם הם היו מעודדים את זה, הם לא היו מבטלים את כול האירועים.
הסטון לא בא לפלינט במסגרת כנס NRA. בדיוק כמו שחבר ה-NRA מייקל לא בא לפלינט במסגרת כנס NRA. שניהם היו שם כדי לתמוך במועמדים שלהם. שם היה ה "גראונד זירו" של הבחירות, לדברי כמה אנשים (ציטוט שנעשה באותה תקופה כדי להביע עד כמה האיזור חשוב בבחירות. שום קשר ל- 9/11).
שמונה חודשים הם זמן מספיק כדי שלא יעבירו על הסטון או מור ביקורת, או כול חבר NRA אחר שהיה שם. היו מקרי רצח בעבר בפלינט. אפילו ראיתי תוכנית די מגניבה שסיקרה אחד.
צ'רלטון הסטון, כשהוא מגיע לעיירה כלשהי או פרבר, אני בטוח שהוא לא מקדיש את זמנו במחשבה על כול מי שנורה שם חצי שנה לפני זה. אתה חושב על כול מי שנורה בעיר שלך בינואר? אם יהיה לך נשק בבית יהיה עליך חובה לחשוב על זה? אני לא יודע מה להגיד לך עוד. שמונה חודשים, בן אדם! הוא לא הגיע כדי ללעוג לאנשי העיירה שמונה חודשים אחרי הרצח, אף על פי שכך זה נראה בסרט, כשרואים אם מעוצבנת על הסטון (כי היא לא תומכת בבוש, אולי?). אין סיבה לחשוב שביקור של סלבריטאי בעיירה באוקטובר (יחד עם עוד סלבריטאים) קשור לאירוע שאירע בעיירה בפברואר. אלא אם כן יוצר סרטים גורם לך לחשוב שזה קרה לאחר 48 שעות, וששנה לפני זה אותו דבר קרה בדנוור.
לאוסטרליה יש 1/14 מאוכלוסיית ארה"ב. לגרמניה יש מתחת לשליש, ולקנדה שמינית. אני לא יודע אם זה נשמע הגיוני. זה מה שמצאתי.
בקשר ל- 11,127 האנשים שמתים כול שנה מירי: על איזו שנה מדובר? בין 1999 ל- 2001 דווח על ממוצע של 8,000 מקרי רצח בשנה, פחות או יותר.
אבל המספרים האלה כוללים לא רק מקרי רצח, אלא גם ירי מוצדק, כגון ירי משטרתי וירי מתוך הגנה עצמית. כמובן, 8,000 זה לא מספר מלבב, וגם הוא היה עושה את אותו רושם בסרט. אני לא יודע אם זה יותר מדיי או פחות מדיי במדינה של 300 מליון איש (לא שאפשרי שיהיו פחות מדיי. אחד זה יותר מדיי).
העובדה שהמספר 8000 הוא גדול ו"מרשים" רק מעצים את התחושה שמור לא משקר בגלל צורך. זה פשוט גורם לך לתהות יותר למה הוא עושה את זה. למה לזרוק עוד 3000 מקרי מוות לא קשורים? טעות תמימה? גם אופציה. אבל זה קורה לו יותר מדיי.
תשובה מס' 6: זו המסקנה אליה הגעתי. אי אפשר להגיד שכול פעם שאתה קורא למישהו פרזיט מסריח אתה קיצוני ולא חשבת על זה קודם. יש אנשים שהרוויחו את הכינוי הזה. יש לא מעט אנשים בארה"ב ובעולם שיחטפו בחילה ממה שאני אמרתי על מור, ובה בעת יצעקו שבוש הוא היטלר.
יש מיעוט קטן שתומך בדעתי, והוא כולל כמה אנשים שאיבדו קרובי משפחה בקולומביין. יש בספר ציטוט מאמא מזועזעת שגילתה שמור דורש כסף בכניסה להקרנה מיוחדת לכבוד בני המשפחות. אז אתה רוצה להגיד לי שהוא עשה את זה ממניעים הומניטריים? אחת האימהות אמרה שאחרי שמור עשה מיליונים מהילדים שלהם, אולי הוא יהיה מוכן לזרוק איזה DVD בכיוון שלהם. שמעתי גם (ואנסה למצוא עוד פרטים, מקווה שגם אתם) שהאם שאיבדה את בנה, זאת מ-F9/11, הופיעה ברשת פוקס וסיפרה שמייקל מור התנפל עליה בתקופה של אבל. שמשפחתה שירתה בצבא במשך דורות, ושכול מה שנאמר בסרט נאמר ברגעי אבל והוצא מהקשרו. אגב, להזכירכם, יש הרבה אימהות שאיבדו בנים בעירק (מור לא יכחיש), ולכול אחת מהן דעה אחרת. ימני שעושה סרט יכול למצוא בקלות אם שכולה ששרופה על בוש.
אני יודע שאני נודד מעבר לנקודה, אבל אתם זוכרים את הפיצוצים של הנגמ"שים? השחקן שלמה וישינסקי, אביו של אחד ההרוגים, יצא נגד שרון, והמדינה, והימין, ומי לא. לגיטימי. אבל בכול ערוצי התקשורת הביאו אותו לדון במצב הבטחוני כאילו הוא איזשהו מומחה. באותם אירועים נהרגו עשרה חיילים נוספים, ובאותה תקופה, באותו איזור, נהרגו שני חיילים מירי צלף. אף אחד מההורים האחרים לא הוזמן לחוות דעה בטלוויזיה.
נחזור לרובים האוטומטיים שמשתוללים בארה"ב. זה לא קל להשיג אותם כמו שמור הראה, וגם העיוור שראו בסרט עם אקדח יודע איך לירות ואינו לגמרי עיוור. הוא נבחן לפני שקיבל רשיון, והוא יורה יותר טוב ממני. מור, בסרטו, שוכח לציין כמה שלבים שהכרחיים אם הוא רוצה לרכוש נשק מחוץ למדינת ניו יורק, שבה הוא מתגורר.
ניסיתי למצוא את נוסח החוק עצמו, אבל לא הצלחתי. אני רק יודע שזה כתוב איפשהו פה!
אני יודע שלא נתתי יותר מדיי פרטים בקשר לחוק עצמו. אני מנסה לא להיכנס יותר מדיי עמוק לדברים שלא שאלת אותי ספציפית עליהם. אם אלך עמוק בכול דבר שאנחנו מדברים עליו, לא יהיה לי זמן לשום דבר אחר.
אז בכול אופן, יש אמת בדבריו של מור. קל מדיי להשיג נשק בארה"ב. אפשר להשיג נשק בוול מארט. זו בעיה רצינית. אני לא מתנגד למה שמור עושה בגלל שאני רוצה להפיץ נשק בארה"ב. אני לא מתנגד לכול דיעותיו. אני מתנגד לחוסר המקצועיות העיתונאית שלו, לחוסר הכבוד שלו לאמת ולהכפשות השקריות והבלתי הכרחיות! במקרה של קניית הנשק הוא רק לא הראה כמה שלבים, ולא על זה קמות תנועות מחאה. לא בגלל זה אני קורא לו פרזיט. אני קורא לו פרזיט בגלל שלי נראה שהוא פשוט מאוד מנצל אנשים שכבר עברו מספיק, והוא היחידי שיוצא מרווח. קרא שוב את מה שכתבתי מתחילת התשובה אם אני נראה לך קיצוני. אתה יכול לדמיין לך שבהקרנה המיוחדת של "הדרך לג'נין", שנעשתה במלון פרק שנה בדיוק לאחר הפיגוע, יוצר הסרט היה דורש תשלום בכניסה מפצועי הפיגוע, משפחות ההרוגים, ומשפחות החיילים שנהרגו בג'נין?
למה הוא תובע את Moorewatch.com על הלינק שהם שמו באתר שלהם להורדת הסרט? הם הודיעו שהם יציגו במשפט את כול הקטעים שבהם הוא מדבר על כמה שזה בסדר גמור ומוסרי להפיץ את הסרט שלו. אני חושב שהוא פשוט מאוד לא תומך בהורדה של סרטו, כי הוא רוצה שאנשים ייצפו וייתנו לו כסף. ועם כול מה שאני חושב עליו, זה בסדר גמור, כי הוא יצר את הסרט. זכותו להתנגד.
אבל מה… הוא יודע שזה לא עובד ככה. כולנו יודעים שכול יצירה שיש לה ביקוש, יש אותה באינטרנט, ומישהו ישיג אותה בלי לשלם. אז מור, כמו כול מי שעשה סרט או שיר, יודע שהוא נדפק בקטע הזה. אז למה לא לרכב על זה קצת? למה לא לתרום לתדמית שלו ולהגיד שהוא בסדר עם זה? ככה הוא אוכל את העוגה ומשאיר אותה שלמה. תובע את מי שהוא לא אוהב על הפצת הסרט, ומודיע לכול העולם שהוא נותן להם את הסרט בחינם. אין שום סיבה שהוא יתבע מישהו שמפרסם לינק. ואם כן, שלפחות יהיה מספיק מוסרי להודיע שהוא מתנגד להורדת הסרט.
תשובה מס' 8: נכון לעכשיו לא מצאתי סימוכין לזה בכתב, אבל אני זוכר שראיתי את זה כתוב איפשהו! אולי בספר, אולי באינטרנט. נראה לי שגם וגם. המקום הספציפי היחיד שאני זוכר שראיתי את זה מוזכר בו זה אתר האינטרנט של מור. וכמובן ששם זה הוכחש. אז אני יכול להוכיח שההאשמה קיימת, רק לא שהיא נכונה… עדיין. אגב, באותו מכתב של מור ראיתי הרבה הכחשות להרבה דברים, כולל שניים שאני יודע שקרו!
תשובה מס' 9: מור הראה סרט שלם איך שמשפחת בוש ובין לאדן קשורות בעסקים, ואיך שבכלל הרבה סעודים קשורים בעסקים. מור קשר את כולם בקשרים רופפים כדי להראות את הקירבה ביניהם. אגב, הארדי וקלארק הצליחו לקשור באותה צורה כמה שמאלנים אמריקאים לחגיגה הזאת, כולל מור עצמו. לא שהם מאמינים שיש לו קשרים עם בין לאדן. הם פשוט רצו להראות שמי שמאמץ את צורת החשיבה של מור יכול להוכיח הכול על כול אחד.
תשובה מס' 10: טוב, נתחיל מהסוף. אני לא חושב שהמשטרה התרשלה במילוי תפקידה כשחקרה את משפחתו של עמיר, ואני לא חושב שקלארק התרשל כשהוא חקר את משפחת בין לאדן. להזכירך, הם נחקרו.
תוכנית להגנת עדים? הם לא עדים נגד אף אחד, והם לא ביצעו פשע. עכשיו, בהקשר לרצח רבין. אני לא אומר שאי אפשר להשוות שום דבר ל-11 בספטמבר, אבל אני לא יודע אם רצח רבין זו דוגמא טובה. לא היה זעם יותר מדיי גדול בישראל כלפי תימנים חובשי כיפה. הבן אדם היחיד שאני מכיר שאי פעם העביר ביקורת על תימני חובש כיפה בהקשר לרצח רבין זה אני, אבל רק כדי לעצבן חבר שלי (וזה עבד!).
אני לא יודע איך המשטרה הייתה מטפלת במשפחת עמיר אם יגאל וחגי היו רוצחים שלושת אלפים ישראלים בכמה שעות. אני מאמין שהיו מספקים למשפחת עמיר הגנה מטורפת רק על רצח של 200 ישראלים ביום אחד.
אבל אתה יודע מה? בוא נאמר שזה לא בסדר. בוא נאמר שזה לא היה בסדר לאשר להם לעזוב. ממה שאני מבין, האחראי מטעם הבית הלבן, והאדם מספר אחת שיחליט לאיזה אזרח מותר לטוס לאן, היה קלארק. אני לא זוכר מה היה שם התפקיד שלו ("צאר הטרור", אולי?) אבל הוא היה האחראי, והוא ביצע את הטעות.
אתה יודע מה? נהיה לארג'ים איתך. נגיד שהבנתי לגמרי לא נכון את העניין. נגיד, רק לצורך הוויכוח, שקלארק רק החליט איזה בין לאדן יעלה על טיסה מארה"ב, אבל אישור לטיסות של בין לאדנים ניתן רשמית מבוש עם חתימה. נגיד אפילו שזה היה לא בסדר ולא מוסרי (אני מאמין שזו הייתה החלטה נכונה, אבל הכול סובייקטיבי). העניין זה לא הטיסה עצמה. העניין הוא שמור מציג את הדברים כאילו שבוש נתן למשפחת בין לאדן לברוח, כאילו שהיה להם איזשהו מידע חשוב (לא מוזכר בסרט שאין להם קשר עם אוסאמה), והמטומטם הזה, ג'ורג' "דאבייה", לא חשב על זה, הטקסני הדפוק. לא מוזכרים שם הראיונות, לא מוזכר שם שקלארק היה אחראי. נותנים לקלארק לדבר רק על איפה בוש ורמספלד היו לא בסדר, ולמקרה שהאמת לא מספיקה, גם ממציאים משהו.
תשובה מס' 11: אני לא יודע. הדברים מוצגים בדרך נורא חד צדדית והחלטית. כול ההחלטות של בוש וצ'ייני ו"הלברטן", וכול זה, אני לא יודע אם להאמין לזה או לא. אני מסתכל ברקורד של מור, ומטיל ספק בהכול. יש גם אנשים לא ממשפחות עניות שמשרתים בצבא ארה"ב כיום, אבל מור לא הראה אותם בסרט. גם אם הוא יציג סטטיסטיקות אני לא יודע אם להאמין לו. הוא הציג סטטיסטיקות מגוחכות בעבר.
אגב, בקשר למשחק הבאולינג בשש בבוקר: כמו בעוד כמה מקרים שבהם מוצגים דברים שמור מציג בצורה שקרית או לא מדוייקת, העובדות הטריוויאליות האלה לא רלוונטיות בהקשר לפרשות הרצינייות שמור מציג.
מור טוען שבארה"ב יש יותר מדיי אלימות. זה לא משנה אם נרצחים 8000 אנשים או יותר, זה לא משנה אם האריס וקליבולד שיחקו באולינג או שש-בש לפני שהם דפקו כדור בפרצוף של מישהו רק בגלל שהוא היה שחור. לא רלוונטי! לא על זה אני מתרעם. אף אחד ממבקרי מור לא מבקר אותו מתוך תמיכה במה שהאריס וקליבולד עשו. אותו דבר נכון על כמה ממבקרי 9/11 שהולכים להצביע, אני בטוח, גם לבוש. העניין הוא אמינות של אדם שיש לו הרבה מעריצים והרבה אנשים שמאמינים לו. אם הוא משקר בכוונה ובבוטות, זה לא אתי, גם אם הוא מפרסם עובדות לא נכונות על השואה.
זוכר את פרשות העיתונאים השקרנים בעיתוני ארה"ב? היו כול מיני חבר'ה שייפו סיפורים, או המציאו אותם, ואפילו מקרה של מישהו שהעתיק כתבה, מילה במילה, מכתבת של עיתון אחר, ופרסם את זה ככתבה שלו, כולל ראיון שהיא עשתה, ולקח קרדיט על הכול.
אחד המקרים בהם כתבים שיקרו היה כתב שסיקר את הפיגוע בסבארו. הוא דיווח על הראשים הכרותים של ארבעה מבוגרים, והדם, והאימה, וכו. ואתה יודע מה? הוא שיקר. הוא היה באותה עיר, אבל לא באיזור. הוא לא ראה את הפיצוץ, ואף ראש של אדם מבוגר לא נכרת בפיגוע. הוא המציא והקריץ כתבה על משהו שלא קרה באותה צורה. העיפו אותו קיבינימט מהעיתון, וככה צריך. באותה מידה הוא היה מסקר כך משהו שצה"ל עשה אם הוא היה מסתובב בעזה ולא בירושליים, לדעתי.
שאלתי אליכם: האם הוא היה צריך להיות מפוטר מהעיתון? האם מי שפיטר אותו תומך בהכרח בפלסטינים? או חושב שפיגועים אינם נושא רציני?
תראו את מור. ממציא סיפורים על בוש, מציג אותו כדביל, מעוות את המציאות העירקית לפני ואחרי המלחמה, מכסח את הסטון וה-NRA ברמות על, גורם לחבר שלו להיראות כמו עשיר נהנתן שלא אכפת לו מהאבטלה בפלינט, עורך פירסומת פיקטיבית ב"באולינג" וטוען שזו פרסומת מהמסע בחירות של בוש האב, משנה אותה בגירסת הDVD ואפילו מודה בכך באתר שלו. וגם מעוות את מה שכתוב על לוח הנצחה ב"באולינג" מספיק כדי שזה יתאים לסרט (רק בגרסת הDVD).
תראה כמה דברים הוא עשה. בחלקם הוא הודה בפה מלא עם תירוצים טפשיים, ובאחרים הוא מודה באתר שלו, כאילו שהוא רוצה שיחשפו אותו כשקרן. אני לא תומך בוש נלהב, ולא תומך קרי, ולא קבעתי את דעותיי עליהם לפי מה שמור אמר. גם כשהנחתי שהוא שקרן לא נתתי לעצמי להאמין לעצמי. רציתי לבדוק. רציתי לדעת עד כמה. הראיות שכנעו אותי. כמו שאמרתי, גם שמאלנים, כולל מור, מציגים דברים שאי אפשר להתעלם מהם. למרות שהבעיות שהוא מציג בסרטים הן חשובות, עדיין הוא שקרן ומכפיש אנשים. צפו שוב ב"באולינג". תגידו לי איך הסטון נראה שם, והאם מישהו יכול להגיע למסקנה שהאיש אינו מפלצת. אין שום דרך! לפי מה שמוצג בסרט, הוא חייב להיות מפלצת! צפו שוב ב"F9/11" ותגידו לי שאתם אף פעם לא דיברתם עם אף אחד בזמן חופשה על השטויות שהכלב שלכם עושה. כול אחד אומר דברים מגוחכים, כול אחד עושה דברים מגוחכים. כול אחד מאיתנו מחייך גם בחודשים שלאחר אסון לאומי או פרטי שקרה לנו. אם תרכזו את הכול ביחד, תקבלו תמונה אחת מאוד לא יפה ולא נכונה.
מור עצמו טוען באחד מספריו שאין צורך להפיל אדם בפח. תעקוב אחריו מספיק זמן והוא יפיל את עצמו. המטרה שלי, כפי שאמרתי, היא לא שתחשבו כמוני על מור. אני לא עד כדי כך שאפתן. אני רק רוצה לשים אותו בפרספקטיבה אחרת. שתראו אותו כאדם שנוי במחלוקת, ולא כנביא פוליטי. הוא ידאג לתת לעצמו יחסי ציבור טובים, אני ואחרים ננסה לתת קונטרה, וכול אחד יחליט מה שיחליט. אני רק רוצה שאנשים, גם אלה שבוחרים ללכת אחרי מור, יבחרו את הדעה שלהם מתוך מגוון. אני גם חושב שמי שקרא את הארדי וקלארק צריך לקרוא קודם את מייקל מור או לצפות בסרטים שלו (כול עוד הוא אכן יקרא את האתרים ואת הספר).
אני חושב ששני סרטי מור הספיקו לי. אגב, אני מסרב לקרוא אתר ביקורתי על אל פרנקן (עוד שמאלני), עד שאקרא את ספרו של פרנקן, שמעביר ביקורת על הרפובליקנים ועל פוקס. זאת הגישה הנכונה, לא? לבדוק את הדעות משני הצדדים, כולל כמה קיצוניים, ולהחליט.
אם יש לכם גישה לספר של הארדי וקלארק, תקראו אותו. זה מסמך מדהים!
לגבי 1 – מייקל מור אכן ניסה בתהליך הפקת "באולינג" להיבחר ליו"ר ה- NRA ע"י גיוס אנשים לארגון. הוא עשה זאת כדי לתת עוד "בשר" לסרט ולהראות שהוא פועל נגד הארגון. המטרה היתה להבחר לארגון כדי למוטט אותו.
לגבי 3 – כפי שכבר צוין מדובר בתקנות של ניהול עמותות. עמותה חייבת לקיים כנס שנתי ולפעול על פי התקנון שלה.
לגבי 7 – הזכויות על הסרט לא שייכות למור. זה שהוא אמר שזה "בסדר מבחינתו" שיעתיקו את הסרט באינטרנט לא אומר שיש לו זכות להרשות זאת יותר משיש לי. אני מניח שמי שתבע את האתר ההוא היא החברה שבבעלותה הסרט ולא מייקל מור עצמו.
ועוד נקודה כדי להראות את הנחישות של מייקל מור היא הויתור שלו על האוסקר התעודי על פררנהייט 9/11 כדי לאפשר אולי שידור שלו בטלויזיה.
לגבי 8 – הנערים לא שיחקו באולינג ביום הרצח, אך היה אימון של נבחרת הבאולינג באותו בוקר. הרוצחים היו חברים בנבחרת אך לא הגיעו לאימון. כזכור לי, מור אומר שהיה אימון אך לא שהרוצחים השתתפו בו.
אתה מתייחס לספר כאילו הוא האמת האובייקטיבית.
מייקל מור היה יכול לקרוא את תקנון איגוד ה-NRA (או פשוט לשאול מישהו באיגוד) ולדעת שהבחירה נעשית בידי ועדה מצומצמת, בדיוק כמו במרבית האיגודים הגדולים האחרים. אם כבר, דווקא נדיר שבחירה לנשיאות הארגון נעשית על ידי החברים כולם. במקרה הזה, דווקא יותר הגיונית לי הטענה של אפסאלון, שמור עשה את זה כפרובוקציה, כדי לתת עומק לסרט, ולא מתוך התעניינות אמיתית ב-NRA עצמו.
לגבי 2 – לא הבנתי את הטענה שלך. אתה כותב תילי תילים של מילים, שאלות וסימני קריאה, עד שהמסר נבלע ולא ברור מה אתה רוצה להגיד על ה-NRA וה-KKK. נסה לתמצת הכל לשורה אחת (בעצם, הפסקה הזו נכונה בערך לגבי כל הטענות שלך. כמו ששלמקו ניסח ואתה צחקת – זו מלחמת התשה, ולא לכולם יש כוח לקרוא אלפי מילים רק כדי להוציא מזה שורה תחתונה שניתן לתמצת לשתי שורות, כולל נימוק וסימוכין).
הייתי מציעה לך שתיתן קצת קרדיט לאנשים. רובנו יודעים שלא כל מה שמוצג בסרט נכון, ושמור משתמש בהרבה דמגוגיה. אם כל המטרה היא שלא נאמין אוטומטית למור – אתה טוחן מים. את זה כבר ידענו לפני כן (נו, מה לעשות. לא כולם פה כמו הידידה שלך). רובנו גם יודעים שלא כל מה שמוצג בפרסומות נכון, ושאפילו אם חברה כלשהי מתחייבת למשהו או מצהירה משהו, סביר שיש לזה אותיות קטנות וסייגים, ושההתחייבות/הצהרה הזו אינה כה מחייבת כמו שהיא מוצגת.
מצד שני, גם הארדי וקלארק לוקחים חלק במשחק הפרסום, אז אולי כדאי שגם להם לא תאמין אוטומטית. מסמך מדהים ככל שיהיה (נניח), אין להם בעלות על האמת, ונראה לי שאת האמת שלהם לא טרחת לבדוק ולעמת עם נתונים "רשמיים".
טוב, אז קודם כול, אף אחד מלבדי לא אמר שמור ניסה לנקום בהסטון על כך שהוא לא נבחר לNRA. בניגוד לכמעט כול מה שאמרתי, זו הייתה מסקנה פרטית שלי, בהתבסס על הרושם הכללי שלי מהבנאדם. אפילו הארדי וקלארק עצמם לא כתבו את זה במפורש, עד כמה שנדמה לי. פשוט מאוד, לא משנה כמה אני חושב על זה, אני לא מבין למה ללכלך על הסטון. זה שמור לא אוהב את בוש אני יודע. זה שהוא לא אוהב את הימין על כול גווניו, אני יודע, אבל למה ללכת כול כך חזק על הסטון עצמו ולהמציא אירועים? אין לי מושג, אני פשוט לא מבין למה!
לגבי 2: אולי את צודקת. אולי אני כתבתי יותר מהרגש מאשר מההיגיון, וזה לא דבר חכם לעשות. פשוט לפעמים אתה מגיע לנקודה שאחרי טיעון מסויים אתה לא יודע מה להגיד. ההאשמה שלי הייתה כול כך פשוטה וברורה, שאין לי מושג איך מישהו לא יכול לראות אותה. NRA מוקם כדי ע"י יוצאי צבא הצפון, NRA הורג לבנים ומקבל שחורים, NRA הופך בסרט דבילי לארגון הכי לבן וגזען בעולם. אם אנשים לא רואים שיש פה משהו לא אתי, אין לי מה עוד לומר.
בקשר למלחמת ההתשה שלי: כבר ניהלתי ויכוחים קצרים עם כמה חבר'ה, ואיכשהו הרגשתי שכול פעם אני מפספס את הנקודה, ולא מצליח לגרום להם להבין את הטיעון שלי (לא להסכים, להבין!). אז חשבתי שבמקום מליון טיעונים קטנים, אני אבחר שקר אחד בודד, ואכתוב כול מה שאני יכול עליו, בלי חשבון, רק כדי להסביר את הנקודה שלי בצורה מרוכזת.
אגב, לא צחקתי מהבדיחה על מלחמת ההתשה מתוך איזשהי התנשאות או שאני חושב שההערה מגוחכת. זה באמת היה מצחיק.
בקשר לקרדיט לאנשים. אני לא יודע מה היא הדעה הרווחת בארץ כלפי מייקל מור. מה שאני יודע הוא שהרבה אנשים פה (כולל אני) לא באמת יודעים מה הולך בארה"ב, ועלולים להחליט החלטות על סמך מה שמגיע לכאן מארה"ב, לא מה שנשאר שם. ראיתי איך אמריקאים (לא רק הידידה שלי) נמשכים לבנאדם הזה, ראיתי את הסרטים שלו ואני מבין איך הוא מושך את ההמונים. יש לו את הכישרון. כשקראתי תגובות של כמה ישראלים על סרטי מור, שמשוחחים כאילו הם כולם גאונים, זה פשוט עצבן אותי. אני תמיד מנסה לקרוא את שני הצדדים, לראות את שני הצדדים. גם אם המידע לא בא בצורת סרט מצחיק. פשוט קיבלתי את הרושם שהרבה ישראלים דפוקים (כמו גם אמריקאים דפוקים) לא יודעים מה באמת הולך, והצד השני לא מגיע אליהם. כשנכנסתי לפורומים הישראלים, כמו זה, ראיתי שטעיתי.
אולי אני לא נותן לעם ישראל מספיק קרדיט. אולי כמות הפראיירים פה נמוכה ממה שנדמה לי. אבל גם בן אדם אינטיליגנטי יכול ליפול בפחים.
ריצ'רד קלארק כתב על ממשל בוש ספר וביקר אותו בטלוויזיה ובסרט. אונגר כתב ספר על קשרי בוש וסעודיה, וגם שימש כמקור מידע של מור, ומור עצמו ירה לעצמו ברגל במה שהוא כתב באתר שלו. שלא לדבר על כתבות על הסטון ונושאים אחרים שנכתבו הרבה לפני שקולומביין יצא.
מידע יש. יש בשפע. ואנשים צריכים לקבוע דעות לשמאל ולימין על פי המידע בשני הצדדים. אני, באופן אישי, לא חושב שאנשים עושים את זה מספיק. מי יודע, אולי גם אני לא. אבל לפחות יש לי אנשים כמוכם לאיזונים ובלמים.
חג שמח, שנה טובה, ואם אני לא אכתוב כאן שבוע שלם, אז צום קל ונעים!
אה, אבל גם מור הביא מידע וציטטות.
בעצמך העתקת לפה את ציטוט הנאום של הסטון, כפי שהוא מופיע באתר של מור. אז מה גורם לך לחשוב שהציטטות של הארדי וקלארק מדויקות יותר?
לגבי הסטון עצמו – אתה הרי טענת שבסרט מור לכלך גם על חבר טוב שלו, כדי להוכיח נקודה כלשהי שלו. אם הוא עשה את זה לחבר טוב, אין לי בעיה לקבל את זה שהוא עושה את זה גם למישהו אחר, שלא אכפת לו ממנו במיוחד.
טוב, אולי היית צריכה להתמקד יותר במה שכתבתי. את יודעת מה? אולי היית צריכה יותר להתמקד במה שמור כתב, ובמה שהוא ערך לתוך הסרט שלו.
כן, מור הביא מידע, אבל מידע שסותר את הסרט!!!
גרסת הנאום שמופיעה באתר של מור תואמת את הגרסה שמופיעה בספר של הארדי וקלארק. על שתי הגרסאות האלה אין לי שום מחלוקת. זו לא הבעיה. הבעיה היא בגרסה שבסרט. שם היה כזה ערבוב שבא להראות כוונות זדון. בנאום שבסרט גם מופיע משפט שלא היה בנאום. רואים את הסטון אומר את המשפט הזה, אבל הקטע עצמו צולם שנה לאחר הירי, במקום אחר!
עזבי את הארדי וקלארק, תתמקדי במה שישנו באתר של מור.
זה לא תואם את מה שיש בסרט. הוא העלים כול מיני קטעים כדי שהנאום ייראה פרובוקטיבי ומתלהם. זה עיוות המציאות.
הוא הוסיף משפט שלא נאמר שם. זה שקר!
העובדה שמייקל מור דקר חבר שלו בגב לפני 15 שנה והציג אותו כעשיר נהנתן לא עושה אותו יותר אמין. זה כמו שאני אספר שקרים עלייך ואז אגיד "תרגעי, סיפרתי גם שקרים על אמא שלי!"
הי, ההודעות שלי מתקצרות! כנראה אני עושה משהו נכון בדיון הזה!
הו, וקוארון נתן את השורה של רון להרמיוני.
הנקודה שלי נורא פשוטה: מור הוא לא טלית שכולה תכלת. אבל גם הארדי וקלארק לא. אם הם לא יביאו משהו עסיסי, הספר שלהם לא ימכור. אני בטוחה שפה ושם גם הם עיוותו את המציאות, מתוך ידיעה ברורה שמה שהם עושים הוא עיוות שמחדד את הנקודה שלהם ומוציא את מור בצורה רעה יותר.
דברים כאלה קרו, וימשיכו לקרות. להגיד שצד אחד (להלן: מייקל מור) מעוות את המציאות תוך כוונת זדון, אבל להיות בטוח שהצד השני (להלן: הארדי וקלארק) הוא שה תמים שרק רוצה להראות לאנשים את האור ואת האמת, זו נאיביות לשמה.
"אתה עוד תגלה שחלק גדול מהאמיתות שאנו דבקים בהן, תלויות במידה רבה בנקודת המבט שלנו".
(אובי וואן קאנובי, 'שובו של הג'דיי').
בינתיים, הטיעונים שלהם הרבה יותר משכנעים, והרבה פחות מגוחכים, לדעתי הצנועה. בינתיים, אנשים מכול הקשת הפוליטית תוקפים את מייקל מור, לא רק הארדי וקלארק.
בינתיים, הוא היחיד שטופל אשמות מטורפות.
בינתיים, הוא היחיד שמפזר הודאות לאשמתו והצהרות לא עקביות, שרק צריך לבדוק.
זה בינתיים. לכי תדעי מה העתיד צופן. ולכי תדעי, אולי במקרה הארדי וקלארק פגעו בול.
אין לי בעיה אם את מטילה ספק בהארדי וקלארק. להפך. אני בעד שתקראי דברים שלהם קודם, ודברים עליהם אם יש. בינתיים, תטילי בהם ספק. כול הבעיה שלי היא עם אמונה עיוורת, אחרת לא הייתי טורח לכתוב כלום באתר הזה. נראה לי ששנינו טוחנים מים, ומנסים לומר זה לזו את אותו הדבר.
אם את לא מאמינה לאף צד באופן מיידי ומקשיבה לשתי הדעות, אין לי ויכוח איתך, ולא משנה מי את או במה את מאמינה.
מצחיק שאחרי כל המתקפה הרצחנית (והמוצדקת למדי) הזאת על חוסר אמינותו של מור, מי שמוצב מולו כנציג המוסריות וההגינות הוא דווקא ביל אוריילי.
שבזמנו לא פורסמה כי הסרט ירד מן המסכים.
היום היו לי עוד די הרבה הערות, בגלל שלא הייתי מודע לחלק נכבד מן המניפולציות של מור, ולדברים שבעיני הם חוסר יושר בסיסי. המסקנה בעינה עומדת, כי 'באולינג' הוא סרט מרתק.
אבל היום לא הייתי מתייחס אליו אפילו כחצי-תיעודי, לא יותר משהייתי מתייחס לביקורת של אופרה על ספרים כקורס אוניברסיטאי. סרט בדיוני, וחסל.
היום אני חושב שגם השאלות שלו לא משהו, בגלל כל העיוותים. אבל הסרט עדיין שווה צפיה.
פעם, בזמן טיול בארה"ב, עצרנו בן-לווייתי ואני בתחנת התרעננות בצידי אוטוסטרדה בין-מדינתית כלשהי. הלך אחד שהיה שם, ראה את הכיפות שלנו ושאל אם אנחנו מישראל. לתשובתי החיובית הוא הגיב, "נהיה ממש קשה אצלכם מאז שהדיחו את השאח' [הפרסי], נכון?". לא התאפקתי, והערתי לו שגם לפני זה לא היה שקט במיוחד אצלנו. מכאן התפתחה שיחה משונה, שהתחילה במודיעין זרים (שהיו מעוניינים בהדחת שליט פרס כדי לערער את היציבות באזור, או משהו), המשיכה בספר היוחסין שלאותו אחד (לדבריו, הוא הבן הבלתי-מוכר של המליארדר האקסצנטרי – מילה יפה למטורף עם כסף – הווארד יוז, שנוצר משילוב הגנים של אביו עם הגנים של אלברט אינשטיין והגנים של גיבור מלחמת העולם השנייה הגנרל פאטון, כי יוז רצה ליצור את הבן המושלם), בימי בית-הספר שלו (יוז היה מגיע לבית הספר לפעמים כדי לראות את ההתקדמות שלו, ה-FBI היה עוקב אחרי הציונים ודופק לו את המבחנים במתמטיקה, או משהו כזה), והסתיימה בקיצור ארוחת הצהריים מצידנו, ובהסתלקות חפוזה לפני שהוא יבקש מאיתנו טרמפ למאה המיילים הקרובים.
הסיפור הזה הוא רק דוגמה לטיפוסים המשונים שארה"ב התברכה בהם. הטיפוס שאני נתקלתי בו היה מהלא-מזיקים, כמו גם אחד עם שם של פרי, שהופיע בסרט אחר, טען שהוא מכוכב אחר, והזיק רק למצב הרוח של אחד מכותבי האתר. נתקלתי גם במישהו מוזר שעמד מול הרציף הריק של הרכבת התחתית ועשה תנועות של חטיפה ודחיפה אל המסילה, לא התקרבתי, ובאחד שהעמיד פנים שאיזה חבר שלי שבר לו את המשקפיים, ובכמה טיפוסים מוזרים אחרים. לא משהו שבאמת הפחיד אותי. כל מישהו שאני מכיר שהיה בארה"ב נתקל באיזה משוגע כזה.
אבל ארה"ב משופעת, כך נדמה מסרטים, טלוויזיה ועיתונות לפחות, גם במטורפים מזיקים הרבה יותר: כתות משונות, רוצחים פסיכופאתים, צלפים סדרתיים, וכל מיני מרעין-בישין לא נעימים לעין.
אחד המקרים היותר ידועים בזמן האחרון היה הטבח בליטלטון, קולורדו. ב-20 באפריל 1999: שני נערים הגיעו לבית הספר התיכון קולומביין, ורצחו תריסר תלמידים ומורה. מי אשם? למה זה קרה? מייקל מור יוצא לברר.
"באולינג לקולומביין" הוא סרט תעודה, שמנסה לענות על השאלה: למה באמריקה יש הרבה יותר רציחות מאשר בקנדה השכנה? מה מיוחד באמריקה? ומי באמת אשם בטבח בקולומביין, האם הרוק הגותי (שהרוצחים שמעו), משחקי המחשב האלימים (שהרוצחים שיחקו בהם), מדיניות החוץ של ארה"ב, או שמא משחק הבאולינג, שהיה הדבר האחרון שעשו הרוצחים לפני הטבח?
השאלה האחרונה, רומזת שזה לא בדיוק סרט תעודה רגיל. סרטי תעודה בנושאים חשובים מופיעים בערוץ 8 כל שני וחמישי, וזוכים לשבריר האחוז הרגיל של הצפיה. אם יש להם מזל, הם יוקרנו בערוץ 2 באיזה ערב. הסרטים של מייקל מור, בכולופן, מוקרנים בקולנוע, ובני אדם באמת משלמים כסף כדי לראות אותם. זה בגלל ש"באולינג לקולומביין" (אומרים לי שגם סרטים אחרים שלו, אבל לא ראיתי), הוא לא סרט תעודה שגרתי. הבמאי תוחב את עצמו לכל פריים וחצי ומחווה את דעתו הנחרצת בסוגיות בהן הוא עוסק, וגם יוצר פרובוקציות, קטעי אנימציה מציגים הסטוריה אלטרנטיבית של ארה"ב, ויש גם קטעים מ"סאות' פארק". הסרט אפילו לא מנסה להציג מראית-עין בלתי-מניפולטיבית; אין מקום לספק מה דעתו של מור בנושאים שהוא מתעסק בהם, והוא נוקט עמדה גלויה לגמרי, ולא מתבייש להיות לפעמים חסר רצינות לחלוטין.
מכל הסלט הזה יוצא סרט מרתק: למור יש את הכשרון להגיע למקומות וטיפוסים ביזאריים לגמרי, והסצנות לפעמים תמהוניות עד כדי הקפאת דם: למשל, בנק מסויים הנותן רובה צייד במתנה, לפותחים חשבון מסוים, או אחיו של אחד מהאחראים לפיגוע ההמוני בבניין הממשל באוקלהומה-סיטי, שבאי-רצון מסכים כי צריכות להיות הגבלה על אחזקתו של נשק-גרעיני טקטי. בהתחלה באתי עם גישה די עויינת לסרט הזה: הייתי בטוח שהסרט יהיה מניפסט פשטני בסגנון "יש רובים, יש רציחות", גישה שיש בה אמת, אבל לא חשבתי שאפשר לעשות ממנה סרט מעניין.
גם מור, כנראה לא חשב שאפשר, ולכן ההסבר שלו הרבה יותר מסובך מזה; בקנדה, מסתבר, יש יותר כלי-נשק לנפש מבארה"ב, ובכל-זאת יש שם הרבה פחות רציחות. די מהר הוא שולל גם את ההשפעה של מוזיקת הרוק, הרס המשפחה, חברה מולטי-אתנית (שם מנומס להסבר גזעני), ומנסה למצוא הסבר אחר. וזה, להפתעתי, לפחות חלק ניכר מהסרט, לא הסבר מובן מאליו. השאלות שלו היו במקום, והוא הטריד מספיק את מנוחתי כדי ללכת אחר-כך ולחפש הרבה פיסות מידע הקשורות לנושא, מה שלא קורה לי הרבה אחרי סרטים. זאת-אומרת, שזה סרט טוב.
הצרה היא, שיש כמה בעיות בהגדרתו כ"סרט תעודה". השאלות שלו מצויינות, התשובות הרבה פחות. חלק מזה נובע מהרבה מניפולציות גלויות וסמויות. למשל, העובדה שבארה"ב אירעו ב-1999 כחמישה עשר אלף מקרי רצח ואילו בקנדה רק 600 עושה רושם גדול הרבה יותר, כיוון שמור שוכח לציין שלקנדה כעשירית מהאוכלוסיה של ארה"ב; פי שלושים כמעט מקרי רצח, נשמעים הרבה יותר טוב מיחס של פי 3.3 רציחות ל-100,000 איש בארה"ב. גם הנסיון שלו לקשור את מדיניות החוץ של ארה"ב חלש, בגלל כמה עיוותי נתונים וחוסר-דיוקים (נורא הצחיקה אותי תמונה של טור עיראקי הפולש לכוויית, בה מור טוען שסדאם עשה זאת בעזרת נשק אמריקאי, ברם כל השריון שם מתוצרת סובייטית למהדרין), וגם העובדה שבין 1995 ל-1999 ירדה כמות הרציחות בארה"ב בכשלושים אחוז לא מוזכרת, והיא משבשת לי את הטיעון שלו. והתשובה שלו מאוד פשטנית, ולא שיכנעה אותי בכלל. נשארתי בסימן שאלה.
אבל, למרות החסרונות הללו, אני חושב שכדאי לראות את הסרט. ואם לא בזכות השאלות, בזכות האנימציה.
תראה, אני לא אכנס לזה עכשיו, אבל הביקורת שלך מבוססת בין השאר על שקרים שהוצגו כעובדות. אתה אומר שמעניין שבקנדה יש פחות רציחות מאשר בארה"ב. מור לא הראה את זה. הוא הראה אזור אחד בו לכאורה יש פחות פשע. יש פשע בקנדה, לא פחות מבארה"ב, וקנדים כן נועלים את הדלתות שלהם, למרות מה שמור מראה בסרטו.
אתה מדבר על בנק שנותן רובה במתנה לכל מי שפותח חשבון… לא היה ולא נברא. לאחר שמור עשה את כל הסידורים הדרושים להשגת הרובה, ושכנע את הבנק להתייחס אליו באופן מאוד יוצא דופן מבחינת הליך קבלת הרובה, הוא הלך לקופאים ושוחח איתם על פתיחת החשבון. הוא ערך את זה לסרט בלי להסביר את ההקשר, והתוצאה שקיבלנו הוא זיוף. קשה לדבר ברצינות על הבעיות שמור מדבר עליהן בסרטו, כיוון שרובם לא קיימות. זה כמו שאני אעשה סרט שטוען שחייזרים ממאדים הגיעו לכדור הארץ, ואז אדבר ברצינות ובכובד ראש על השלכות ההגירה של תושבי מאדים לקליפורניה. מעבר של תושבי מאדים לקליפורניה הוא אכן נושא רציני, אך הוא לא קרה!!! ציינתש שמור מתעלם מנושא האוכלוסיה בארצות עליהן הוא מדבר, אך לא ציינת שגם הרציחות כביכול שמור מביא בסרטו הן לא רציחות. 3000 מתוך 11000 מקרים שמור מדבר עליהם הם ירי מוצדק. הקטעים המצויירים בסרט של מור עם ההיסטוריה האמריקאית (שלא נעשו ע"י יוצרי סאות' פארק) והידידות בין ה NRA וה KKK הם נושאים שחשוב לדבר עליהם בדיוק כמו הברית בין צה"ל לאל קעידה. העניין הוא שצה"ל ואל קעידה הם אוייבים, וכך גם אנשי הNRA הם אוייבים של אנשי הקלאן. חשוב לראות את הסרט הזה, וחשוב עוד יותר לראות את פרנהייט 9/11, אך בהקשר הנכון. בדיוק כמו שחשוב לראות ולהבין כל סרט תעמולה אחר שמשרת משטרים אפלים.
וכבר ציינתי שזה מה שהיה לי לומר *לפני* שהייתי מודע לכל המניפולציות.
אני לא זוכר איפה הדיון, אבל תוכל למצוא שם גם את התקפותי על מייקל מור (אם כי בקנדה יש פחות מקרי רצח ביחס מאשר בארה"ב. זה דווקא נכון).
|
מקור השקשוקה הוא ממדינות צפון אפריקה, ומשמעותה "תערובת", וכיום היא אחד המאכלים שמזוהים מאוד עם המטבח הישראלי, כאשר היא מוגשת כארוחת בוקר או ארוחת ערב. אם חשבתם פעם להכין שקשוקה ותהיתם איך ליצור את המנה המושלמת, מתכון השקשוקה שלפניכם יהווה עבורכם בסיס מצויין למנה האהובה. תוכלו להגישה כפי שהיא מוצגת במתכון או להוסיף לה גבינות, עשבי תיבול, בשר ועוד וליהנות מחווית טעמים מדהימה.
חממו את השמן בתוך מחבת בקוטר 26 ס''מ מעל להבה גבוהה.
הוסיפו למחבת את הבצל וטגנו אותו במשך 3-4 דקות או עד שהוא יהפוך לשקוף. הוסיפו למחבת את השום ובשלו יחד כדקה.
הוסיפו לסיר את קוביות העגבניות ואת התבלינים, ערבבו והניחו לתערובת לרתוח במשך 5 דקות או עד שהיא תסמיך.
צרו 5 בורות קטנים בתערובת העגבניות עבור הביצים. שיברו את הביצים אחת אחרי השנייה והכניסו כל אחת בתוך כל בור שיצרתם.
כסו את השקשוקה עם מכסה לכ-10 דקות, בידקו מדי פעם את מידת עשיית הביצה וכבו את הלהבה לאחר שהיא תגיע לדרגה הרצויה מבחינתכם.
כאשר השקשוקה מוכנה, הסירו את המחבת מהלהבה, פזרו מעליה מעט פטרוזיליה קצוצה ופלפל שחור, והגישו עם לחם טרי או פיתה חמה.
|
פוגרום בוצע הלילה בישיבת 'תורה ודעת', בישיבה הזדעזעו לגלות כי פקחי עיריית בני ברק הרסו את הישיבה עד היסוד.
הפועלים של העירייה ככל הנראה שברו את תקרת בית הכנסת, השחיתו את החלונות, ואף הפילו את ארון הקודש על הארץ בביזיון רב.
תגובת סגן ראש עיריית בני ברק עו"ד גדליהו בן שמעון להרס המזעזע בישיבת תורה ודעת הלילה ע"י עיירית בני ברק: "לצערי מחצית שנה הראשונה של הקדנציה הנוכחית, הציבור הספרדי בבני ברק מרגיש ניכור ודיכוי המלמדת כנראה על הבאות: הן בנוער המתמודד ובבנות הסמינרים".
לאחר שיחה ארוכה שקיימתי עם ראש הישיבה הרב אלחדד שליט"א על ההרס והחורבן שנעשה הבוקר בישיבת "תורה ודעת ברחוב חבקוק, גם סופר טנקר לא יעזור. זאת ועוד אחרי מגוון בתי כנסת ספרדים שמתפנים באין מפריע (רק לאחרונה בית מורשת מרן של אבי בן ישראל).
|
האינטרנט הזה זה משהו, באמת. אבל אי אפשר לאחוז בו. וזה מעורר מחשבה, ותהייה, וסקרנות.
עיצוב מוצרים חדשים הוא חלק מהעיסוק היומיומי שלי. מחשבות על מוצרים חדשים שמייעלים, משפרים ותורמים לחווית המשתמש מסתובבות בראשי כל הזמן. בעיקר מעסיקות אותי שאלות של התאמת המוצר לצרכי המשתמש ולהעשרת החוויה האישית. זו פעם ראשונה שאני מתחילה לחשוב על תרבות במרכז העיצוב. אני מתחילה להבין כי מאחורי כל מוצר עומד עולם שלם של ידע, שמייצג תרבות, שכדאי ורצוי לשמרה. הייתי רוצה לחשוב על סוג חדש של עיצוב, כזה שמביא עימו חידוש, אך גם מצליח לשמור על אשר קדם לו.
|
Investment Evolution Corporation (MERJ:IEC) הודיעה שרשמה בהצלחה 100% מ-106 מיליון המניות הרגילות שלה בבורסה לני"ע של סיישל, MERJ, בסימול מניה ICE במחיר של 0.15 אירו למניה ששווה לשווי שוק ראשוני של 15.9 מיליון אירו. IEC היא מובילת פינטק גלובלית בהלוואות לצרכנים והעברות בינ"ל של מטבעות קריפטו. לחברה יש מיקוד ספציפי בהלוואות לאזרחים אמריקנים בעשר המדינות של ארה"ב בהן היא מורשית באמצעות העסק האמריקני המבוסס Mr. Amazing Loans ולעובדים זרים פיליפינים שנמצאים באירופה באמצעות הפלטפורמה החדשה שהשיקה IE Transfer.
IE Transfer מספקת העברות בינ"ל חינם לעובדים זרים פיליפינים באירופה ששולחים כסף הביתה לפיליפינים. IE Transfer משתמשת במטבע הקריפטו של החברה, IECX, אסימון ברשת Stellar, כמנגנון יישוב החשבונות כדי למזער את העלויות של ההעברות הבינ"ל. IEC מתכוונת להרחיב את ההעברות וההלוואות לעובדים זרים ברחבי העולם למסדרונות אחרים ביניהם בריטניה, אסיה ואיחוד האמירויות עבור פיליפינים ושוקי לקוחות אחרים ביניהם עובדים זרים הודים וניגרים.
פול מתיאסון, היו"ר הפעיל והמייסד של IEC, אמר: "אחרי מחקר גלובלי נרחב על תחומי שיפוט, אנחנו מאוד נרגשים שרשמנו את החברה שלנו למסחר ב-MERJ, הבורסה לני"ע המאוסדרת הידידותית לבלוקצ‘יין המובילה בעולם שנמצאת במרכז של אזורים עתירי צמיחה עתידית. אנחנו רואים ברישום הזה הזדמנות גדולה למשקיעים מוסדיים שמחפשים חשיפה למגזרי הפינטק, בלוקצ‘יין ומטבעות קריפטו על ידי מתן אפשרות להשקיע במניות החברה של עסק מורשה בבורסה מסורתית מאוסדרת. אנחנו מודים ליועצים שלנו PKF על הייעוץ והסיוע המקצועיים בתהליך הרישום".
בובי ברנטלי, מנהל בורסת MERJ, אמר: "בורסת MERJ נוצרה עבור מובילי פינטק כמו Investment Evolution Corporation, שמצאה מקרה שימוש גדול לבלוקצ‘יין ומטבעות קריפטו ומשתמשים בה כדי להגדיל את עסקי הליבה המורשים שלה. היא מנצלת את הטכנולוגיה הזאת כדי לספק כלילה פיננסית ברחבי העולם למגזר של החברה שלא מקבל מספיק שירות. אנחנו מקדמים בברכה את IEC ל-MERJ ומצפים שתהיה חלק חשוב מהצמיחה המתמשכת שלנו השנים הבאות".
הפרטים המלאים של IEC כלולים במיזכר פרטי הרישום שזמין להורדה בכתובת www.investmentevolution.com/ir.
MERJ Exchange Limited מפעילה בורסה, מסלקה ומשמורת לניירות ערך משולבות, מאוסדרות ומורשות באופן מלא לניירות ערך דיגיטליים ולא דיגיטליים. MERJ, שהוקמה ב-2011, מסונפת לפדרציה העולמית של בורסות וחברה מלאה ב-ANNA עם שווי שוק שעולה על מיליארד דולר.
IEC היא קבוצת פינטק שמתמחה בהלוואות לצרכנים בארצות הברית באמצעות חברת הבת האמריקנית Mr. Amazing Loans שפועלת 10 שנים ומחזיקה ברישיונות בעשר מדינות. IEC גם השיקה לאחרונה את IE Transfer, פלטפורמה אינטרנטית שמשתמשת בבלוקצ‘יין כדי לאפשר העברות בינ"ל חינם לעובדים זרים פיליפינים באירופה. IEC גם מתכוונת לתת הלוואות צרכניות ללקוחות של IE Transfer שיעמדו בקריטריונים, ולאפשר לעובדים זרים רבים גישה לאשראי בפעם הראשונה.
ההודעה לעיתונות הזאת כוללת מידע צופה פני עתיד שכולל סיכונים ואי ודאויות ויש גורמים חשובים שיכולים לגרום לכך שהתוצאות בפועל יהיו שונות מהותית מאלה שנאמרות במפורש או משתמעות. אל למשקיעים לבטוח בביטחון מופרז במידע צופה פני עתיד ואין לפרש אמירות שכלולות בהודעה לעיתונות הזאת כייעוץ השקעות.
|
ראשידעותכמה שהרב כהנא צדק!
כמה שהרב כהנא צדק!
צריך אחת ולתמיד להבין, שאין כאן שאלה של פשרה, שאם נלך יותר לקראת הערבים או הם לקראתנו, הבעיה תיפתר.
25 שנים בדרך-כלל מציינים שנות דור. זוהי תקופה ארוכה דיה בכדי להתבונן אחורה מתוך פרספקטיבה מרחבית, הרואה מעבר לכאן ולעכשיו ומתבוננת בתהליכי עומק אשר התרחשו במהלך כל אותן שנים.
ובהיכנס חודש חשוון, בו יחול יום השנה ה-25 למורי ורבי הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד, נראים הדברים כאילו דווקא בעת זו הארץ רועשת וגועשת אל מול הטרור הערבי, כאילו באו להזכיר לנו, שהתהלך בקרבנו ענק רוח בעל תכונות נבואיות, אשר צפה מראש את מה שמתרחש כעת. בעוד כל מיני הוזים בהקיץ הגו תכניות "שלום" חסרות יסוד, היה זה הרב כהנא אשר ידע לבדו לנתח את הבעיה מיסודה, להבין לאן אנחנו הולכים ולהציע תכנית להצלת המדינה היהודית מפני האסון המתקרב.
"הרב כהנא צדק" זועקות המילים על הקירות, ולעיתים נדמה לי, כי אפילו אנחנו, תלמידיו הקרובים ביותר, לא זכינו להבין עד כמה שהוא צדק.
צריך אחת ולתמיד להבין, שאין כאן שאלה של פשרה, שאם נלך יותר לקראת הערבים או הם לקראתנו, הבעיה תיפתר. אלו הרואים בסכסוך כסכסוך נדל"ן, כלשונו של שמעון פרס בעל החלום ההזוי של מזרח תיכון חדעא"ש – אלו יכולים לדבר על חילופי שטחים ופשרות טריטוריאליות, על פירוז וחלוקה פונקציונלית וכל מיני מילים יפות שמשמיעים בכנס הרצליה.
אולם מי שמבין כי שורש הסכסוך נעוץ במקום אחר לגמרי, שיש כאן מלחמת דת בין היהדות לאיסלאם, שערבי שמכבד את עצמו לעולם לא יוותר על מילימטר אדמה שהוא רואה בה אדמת קודש מוסלמית (ובמקרה שהוא נוצרי הוא קיצוני לא פחות) – מי שמבין כל זאת, והוא מבין גם שאנחנו איננו רשאים לוותר על קיום המדינה היהודית, וששאיפותינו הבסיסיות ביותר סותרות בעצם מהותן את אלו של הערבים – מי שמבין את הדברים הללו יודע, כי ההתפוצצות שמתרחשת כעת הייתה בלתי נמנעת, והייתה זו רק שאלה של זמן עד שהיא אירעה.
"אינני מעונין לראות במותם של ערבים או של יהודים בארץ-ישראל, אך אני חושש שעוד ימותו רבים. ואם אמנם יתגשמו חששותיי אלה, יקרה הדבר לא בשל נקיטת הצעדים שאני דורש לנקטם, אלא דווקא בשל כך שלא ננקטו". אלו היו המילים אותן כתב הרב כהנא בשבתו בתא קטן בכלא רמלה לפני 35 שנה, שעה שהשלטון ניסה להשתיק את אותו קול של אמת, אשר החל לבקוע סדקים באטימותה של דעת הקהל. הם אכן כלאו את הרב כהנא, והמשיכו לרדוף אותו עד יום הירצחו, אולם את הרוח, את האמת הפנימית החזקה מכל השקרים יחדיו – לא ניתן לכלוא, אף לא להרוג.
הדברים מהדהדים מבעד לשנים שחלפו ומציבים בפנינו אתגר, אשר בזכות רחמיו המרובים של הקדוש ברוך הוא, עדיין לא מאוחר לעמוד בו. הבה נלמד כראוי את שורש ומהות הסכסוך היהודי-ערבי, הבה ניזום פתרונות ראויים, לפני שנשלם את המחיר היקר של העיוורון והטיפשות. הרב כהנא זצ"ל הי"ד לא המציא את הפתרון לבעיית האויב הערבי. זו היהדות, זו תורת ישראל, וזה הפתרון היחידי ואין אחר: טרנספר לאויבי ישראל, הם שם - אנחנו כאן ושלום על ישראל.
|
נרקיס חצוצרה מ.ש.
Narcissus trumpet cv.
גאופיט בעל בצל ,הצומח בצורת שושנת בעל עלים סרגליים רבים היוצאים לפני הפריחה באביב המאוחר. פרחים גדולים מאד בצבעי צהוב או לבן או לבן וצהוב או לבן וכתום. מרכז הפרח (העטרה) ניראה כחצוצרה גדולה ובולטת. הפורחים באביב בסוף עונת הנרקיסים (מרס-אפר'). קיימים מספר גדלים וצורות. משמש גם כפרח קטיף. זקוק לשמש מלאה. מתאים בכל הארץ בחורף. קרקע דשנה והשקיה טובה בזמן הפריחה.
נרקיס חצוצרה צהוב. פורח בסוף האביב אחרי כל הנרקיסים האחרים.
מתאים לכל הארץ בחורף בשמש מלאה.
אפשר לשתול בקבוצות, בצורה מפוזרת כמו באחו טבעי ובעציצים.
תאור: פרח גדול מאד עם עטרה בצורת חצוצרה בולטת ביותר ולעיתים בצבע שונה מצבע עלי הכותרת.
0 תגובות על נרקיס חצוצרה מ.ש.
|
לא אתעסק כאן בספקולציות על מי חטף את שלושת הנערים ולמה. אדבר כאן על הסיבה שדבר כזה יכול להתרחש בבריאה בכלל.
השם אלקים ואף השם הויה (לפעמים) מתחלים בנקודה חטף סגול, המורכבת משלוש נקודות (כנגד שלושה בנים) וסימן כי יש לבטא את האות המנקודת בה באופן חטוף.
האם כאשר אנו הגינו והתפללנו שמנו לב לנקודה חטף סגול בשמות אלקים ולפעמים בשם הויה? האם הגינו את הנקודות בשמחת לב ובכוונה לשמור על הבריאה מפורענויות המתרחשות כאשר אנו לא הוגים ברחמים, בשמחה ובכוונה שהבריאה תהיה כולה טובה?
הענין, רבותי, הוא לא רק להמשיך לנסות לתקן את המפלצות הנבראות מהיגוי בתורה ומתפילה שלא מבוטאים בשמחה, ברחמים ובכוונה לשמור על הבריאה מעוותים הנוצרים מהיגויינו, אלא לשמור ולהזהר עד מאד *לפני* שדברים מכוערים מתגלמים.
שה' ישמור על הנערים ההם ושהם יחזרו אל בתיהם במהרה בשלום.
|
רבים מאיתנו ודאי ממשיכים לשבת על הגדר בציפייה לירידה במחירי הדירות, אחרים מיהרו לקנות דירה לפני עליית המע"מ וחלק מחפשים בכל זאת דירה גם בימים אלה ממש. לטובת המחפשים וגם לאלה שממתינים, החלטנו לבדוק מה עדיף - לקנות דירה מיד ראשונה (דירה מקבלן) או דירה מיד שנייה.
לפי נתוני האוצר שפורסמו באחרונה, מחירי הדירות החדשות ירדו בחודש יולי האחרון ב-11% לעומת חודשי מחאת האוהלים ולא בכדי. הקבלנים משדרים לחץ לסגור עסקאות ויוצאים בשלל מבצעים למכירת דירות בפרויקטים חדשים בבנייה, החל מהנחות לחברי מועדונים וכלה במבצעים למכירת פנטהאוזים.
לעומת זאת, בשוק הדירות המשומשות אין מבצעים, אך הדבר לא סותר הזדמנויות משתלמות. כך, לדוגמא, במודעות בלוחות המודעות ברשת למכירת נכסים משתרבבים משפטים כמו "אפשרות הרחבה", "יש בסביבה פרויקטים של תמ"א 38", "אזור פינוי-בינוי" ועוד. אפשרויות אלו יכולות להיות משתלמות לרוכשים מצד אחד, אולם מצד שני בדרך כלל המוכרים מגלמים את הפוטנציאל של אפשרויות אלה במחיר הדירה - ומעלים אותו.
עם זאת, רוב בעלי הדירות שמפרסמים את המודעות הללו עלולים להטעות את הקונים הפוטנציאליים. "בעלי הבתים אומרים שכאן תהיה הרחבה או תוכנית, אבל הם לא אומרים שזה תלוי בהסכמה של עשרות דיירים", מסביר השמאי אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאות המקרקעין המאירי ושות'. לדבריו, "יש הבדל בין דירה שבה המוכר מציג חוזה עם קבלן והקונה יודע בדיוק מה הוא יקבל ומתי, לבין מוכר שאומר שיש פוטנציאל - אבל לא ידוע אם הוא אכן קיים".
כך או כך, לדברי המאירי ערכה של דירה חדשה יהיה גבוה ב-10%-15% מערכה של דירה יד שנייה הממוקמת באותו אזור ובנויה פחות או יותר באותה האיכות. כאשר מדובר בדירה יד שנייה שנבנתה לפני יותר מעשור, ערכה יהיה נמוך בעד 20%.
שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין טוענת כי בערים מסוימות כמו ירושלים, מודיעין והוד השרון, הביקוש למגורים עולה על ההיצע, ולפיכך המחירים של דירות מיד שנייה, שהן זמינות הרבה יותר, גבוהים ממחירי הדירות מיד ראשונה באופן משמעותי.
לדבריה, לא פחות חשובה העובדה כי דווקא בפרויקטים החדשים בבנייה קיימת גמישות מבחינת המחיר וכן מבחינת פרישת התשלומים. באחרונה החלו יזמים רבים להציע מבצעים אטרקטיביים הכוללים הנחות, אפשרויות מימון, ופריסת תשלומים נוחה דווקא ביישובים שבהם שוק הדירות מיד שנייה מהווה תחרות.
בכלל, בוגין מעדיפה דירות חדשות: "לדירה חדשה אין תחליף, שכן היא מגיעה ישר מהניילונים וגם התשתיות והשטחים הציבוריים הם עכשוויים ועדכניים", היא אומרת. "מבחינת פוטנציאל להשקעה, רכישת דירה מיד ראשונה ניתן לבצע כאשר הנכס עדיין על הנייר ואפילו לפני קבלת היתר. בתקופות אלה מחיר הדירה יהיה נמוך בדרך כלל ממחיר השוק ב-10%-15% לפחות".
פרמטר נוסף שיכול להשפיע על השיקול בקניית דירה הוא מספר החדרים שלה. במחצית הראשונה של 2012 נרשם זינוק של 20% בהתחלות הבנייה של דירות גדולות בנות שישה חדרים ומעלה, ודירות קטנות יותר בנות שלושה חדרים אין בנמצא, לפחות בפרויקטים החדשים. המסקנה, אם כן, היא שדירות יד שנייה קטנות יותר - ולפיכך זולות יותר.
ואולם, יש יוצאים מהכלל: בפרויקט של חברת נדל"ן-נדל"ן בראשון לציון, לדוגמא, משווקת זכות ליחידת מגורים לדירה בת שלושה חדרים בגודל 80 מ"ר ב-380 אלף שקל בלבד. יצוין כי זכות ליחידת מגורים היא, למעשה, החלק של שווי הקרקע בדירה ולסכום זה יתווספו בהמשך עלויות הבנייה - אך עדיין מדובר במחיר זול יחסית לדירה חדשה.
במסגרת הפרויקט מתבצעת הרכישה בשלבים, מה שמזכיר קנייה בקבוצת רכישה שבה הנכס יעמוד על תילו רק בעוד מספר שנים - מה שמוזיל משמעותית את המחיר. בחברה מספרים כי קבוצת הרכישה תוביל לבניית 120 יחידות, וככל שהכניסה אליה תהיה מוקדמת יותר, כך היא תהיה משתלמת יותר. ארז ניר, מבעלי חברת נדל"ן-נדל"ן, מספר כי "25% מהפרויקט מיועד לבנייה לזוגות צעירים שירכשו דירות במחיר משתלם באזורי ביקוש".
"צריך לבוא רק עם המזוודות"
"בטווח הבינוני והארוך, רכישה של דירה מקבלן היא כלכלית יותר מרכישת דירה מיד שניה", טוען דביר גרנות, סמנכ"ל השיווק והפיתוח של חברת הבנייה בוני התיכון. לדבריו, פוטנציאל לירידת ערך ב-7-10 שנים הקרובות בדירות יד שניה הוא גדול הרבה יותר מירידת ערך של נכס חדש.
גרנות מספר כי אמנם דירה בפרויקט שמשווקת החברה במתחם ח-300 בחולון, למשל, תהיה יקרה יותר מדירת יד שנייה בעלת מאפיינים דומים באזור איכותי בעיר - אבל ההבדל יהיה רק כ-250 אלף שקל. כך, למשל, דירת חמישה חדרים בפרויקט טופ-ספורט בעיר, שגודלה 138 מ"ר עם מרפסת בגודל 12 מ"ר בקומה השישית, תעלה החל מ-2.1 מיליון שקל. דירת יד שנייה עם מאפיינים דומים תעלה 1.9 מיליון.
"מדובר בהפרש של כ-200-250 אלף שקל שהוא משתלם כלכלית להשקעה, גם אם מדובר במשכנתא גבוהה יותר ותשלום חודשי גבוה יותר כל חודש", אומר גרנות. "לא הייתי קונה בית עם ריהוט ומוצרי חשמל חדשים ומפוארים, אלא משקיע בבסיס. הייתי משקיע ברכישת נכס חדש שבו כל המבנה, הקירות, הרצפה, הכלים הסניטרים והחלונות חדשים. עם מוצרי החשמל והריהוט הייתי מחכה ורוכש לאט לאט".
למרות הנתונים שמציג גרנות, על פי נתונים של חברת אנגלו-סכסון, העוסקת בשיווק פרויקטים חדשים ובמכירת נכסי נדל"ן מיד שנייה, במספר שכונות מרכזיות הנחשבות למבוקשות ביותר בקרב משפחות צעירות מחירי הדירות החדשות זולות יותר ממחירי דירות יד שנייה. כך, למשל, בשכונת עיר ימים בנתניה מחיר דירה חדשה, הזהה במאפייניה לדירת יד שנייה בת שלוש שנים, זול ב-7%-10%. בשכונת אם המושבות בפתח תקווה דירה חדשה זולה ב-5%-7% מדירת יד שנייה בת 10 שנים.
"דירת יד שנייה מגיעה עם יתרונות רבים", מסבירה עדינה חכם, מנכ"לית אנגלו-סכסון. "הדירה כבר מסודרת, יש חיבור לכל התשתיות והיא מושקעת, כך שצריך לבוא רק עם המזוודות". לדבריה, דירות יד שנייה יכולות להיות יקרות יותר משום שהרוכש רואה פחות או יותר את אופי השכונה ומיהם השכנים. לעומת זאת, רכישה של דירה חדשה על הנייר תהיה זולה יותר, מכיוון שיש הרבה יותר "נעלמים" בחוזה המכר.
|
שעות פעילות: כל יום בין השעות 10:00 עד 19:00 ובימי שישי 10:00 עד 15:00, בתיאום מראש.
ד"ר סופי אוריצקי הינה דוקטור לרפואת שיניים (DMD), בעלת מרפאת שיניים פרטית - "SofiDent", במעלה אדומים. את לימודיה השלימה באחד המכונים היוקרתיים בסנט פטרסבורג (רוסיה) וב- 13 השנים האחרונות עובדת כרופאת שיניים בישראל. ד"ר אוריצקי צברה ניסיון רב בטיפולי שיניים לכל הגילאים במרפאות שונות בירושלים.
במרפאתה הפרטית של ד"ר אוריצקי מושם הדגש על שירות אדיב ויחס אישי, על שקיפות מלאה ומחויבות גבוהה כלפי כל מטופל. מטופלים המגיעים למרפאה מקבלים ייעוץ מקצועי מקיף ותכנית טיפול מותאמת אישית. מרפאת "סופידנט" חרתה על דיגלה את השילוב של יופי ובריאות גם יחד, והמטופלים הרבים יוצאים אחרי טיפול עם חיוך רחב ללא פשרות.
ד"ר אוריצקי לא נחה על זרי הדפנה ומנצלת כל הזדמנות לעדכן את הידע המקצועי שלה בלימודי המשך בעולם רפאות השיניים והתחומים הסמוכים. בכל מספר חודשים היא משלימה עוד קורס, סדנא או הדרכה על חומרים ושיטות חדשניות ביותר. בתוך כך, במרפאה עושים שימוש במיטב החומרים והציוד הקיימים ברפואת השיניים, ובטכניקות יעילות ומתקדמות.
הצוות במרפאתה של ד"ר אוריצקי מעניק מגוון רחב של טיפולי שיניים, לרבות כל הקשור באסתטיקה דנטאלית כגון יישור שיניים (אורתודונטיה), ציפויי חרסינה (למינט, זירקוניה), השלמות שיניים, וכתרי חרסינה וזירקוניה (ללא מתכת). כמן כן במרפאה מבוצעת הלבנת שיניים מקצועית עם מכשיר Flash, גרמני. בנוסף נעשים במרפאה טיפולי שיקום הפה, השתלות שיניים, טיפולים כירורגיים, טיפולי שיניים לילדים, טיפולים משמרים, הסרת אבנית, ניקוי שיניים עמוק, ועוד.
הצוות המנוסה, בהנהלתה ופיקוחה של ד"ר אוריצקי, מקפיד על רמה גבוהה של מקצוענות, ועל היכרות קרובה עם צרכיו ומצבו של כל מטופל. יחס מיוחד מקבלים האזרחים הוותיקים בעיר, לביתם נשלח צוות מיוחד להכנת תותבות אישיות.
בנוסף לכך, ד"ר אוריצקי מבצעת במרפאה טיפולים אסתטיים לפנים, לרבות טיפול בקמטים ומתיחת פנים בהזרקות בוטוקס וחומצה היאלורונית. ההזרקות מבוצעות עם החומרים האיכותיים ביותר בשוק, בעלי תו תקן ומאושרים על ידי משרד הבריאות. ד"ר אוריצקי מביאה אל תחום ההזרקות את האיכויות והכישורים של רופאת שיניים מנוסה, ביניהם רמה גבוהה של דיוק, שימת לב לפרטי הפרטים, והיכרות מעמיקה עם המבנה האנטומי, כלי הדם ועצבת שרירי הפנים.
המרפאה נותנת שירותים לבעלי פוליסות ביטוח שונות. עובדת בהסדר עם ביטוח של חברת "הפניקס".
כתר הוא מבנה המגן על השיניים משבירה ומסדקים בשורשים, ועושים אותו אחרי טיפול שורש ומבנה של השן. אחד החומרים שמהם עשויים הכתרים כיום נקרא זירקונה ללא מתכת כאשר הכיפה שלהם עשויה מחרסינה. יש לכך יתרון חשוב מהפן האסטטי כי בכתרים רגילים יש פס מתכת במפגש עם החניכיים, ובכתרים מזירקוניה הכתר נראה לגמרי טבעי בלי הפס.
|
קיץ בבאקו, אזרבייג'ן - שילוב מושלם של פריז ודובאי, כולל שופינג, נופים מיוחדים, מסעדות מעולות והחיים הטובים.
מלון 4 כוכבים השוכן בלב מרכז העיר באקו, במרחק של כ-30 דקות הליכה מהעיר העתיקה וכ-2.9 ק"מ מחוף הים הכספי.
המלון מציע אזור ספא גדול, מזנון ארוחת בוקר עשיר, מסעדה, בר, חדר כושר, סאונה, חמאם טורקי, אמבט עיסוי ואזור מנוחה.
חדרי המלון אלגנטיים וכוללים חיבור אינטרנט אלחוטי מהיר ללא תשלום, טלוויזיה, מיני בר ופינת ישיבה.
העיר העתיקה - חלק זה של העיר בנוי בצורת אליפסה מוקפת חומה. שיטוט בעיר העתיקה יוביל אתכם למוכרי מזכרות, שטיחים, נרגילות, מסעדות מקומיות ועוד.
בשנת 2000 הכריז אונסק"ו על העיר העתיקה של באקו כעל אתר מורשת עולמית.
ונציה הקטנה - אחת השדרות המפורסמות של באקו, המשתרעת לחוף הים הכספי, המדמה את ונציה. באזור מספר בתי קפה ומסעדות ביניהן זורמות תעלות מלאכותיות מקושטות בגשרי אבן דקורטיביים.
מרכז התרבות היידר אלייב - מבנה גדול שנבחר למעוות ביותר באירופה, מלמעלה נראה כחתימתו של נשיא אזרבייג'ן ומהצדדים כמבנה גמיש שמכל זווית מציג מראה אחר. בפנים המבנה תוכלו להתרשם מעבודות אמנות, פריטים מחיי התרבות של אזרבייג'ן ועוד.
מגדל הבתולה העלמה - מגדל בן 8 קומות המתנשא לגובה של 29 מ' וקוטרו לא פחות מ-17 מ'. המבנה נחשב למפורסם ביותר בבאקו ונבנה על פי הערכות במאה ה-12. המקום שימש לתצפית והגנה וכיום נערכת בו תערוכת צילומים וחנות מזכרות. המגדל מופיע על גבי מטבעות ושטרות באזרבייג'ן.
ארמון שירוואנשה - ארמון מהמאה ה-15 שתואר ע"י אונסק"ו כ"אחד הפנינים של האדריכלות של אזרבייג'ן". הארמון ממוקם בעיר העתיקה ונראה כמו עיר מתוחמת בתוך העיר.
מוזיאון השטיחים - מוזיאון מרהיב ביופיו המעוצב כולו כמו שטיח פרסי מגולגל. במוזיאון יש תצוגה של אלפי שטיחים ושרידי שטיחים מהתקופה העתיקה ועד לתקופת השלטון הסובייטי. לטענת תושבי המקום, שטיחים הפרסיים אינם ממוצא פרסי, אלא שמהגרים אזרבייג'אנים הביאו אותם למערב. בכל רחבי העיר תוכלו לראות אינספור שטיחים מהממים המוצעים למכירה.
מוזיאון הספרים המיניאטורי - ממוקם בעיר העתיקה, מציג אוסף גדול של ספרים מיניאטוריים. במוזיאון יש כששת אלפי ספרים בכל התחומים וכולם מיניאטוריים. הספר הקטן ביותר הוא ספר שגודלו שני מילימטרים רבועים ומקורו מיפן.
מסעדתSky Grill - מסעדת שף מומלצת במיוחד הממוקמת במלון Hilton היוקרתי בקומה 24, מול נוף פנורמי לטיילת ולחוף של העיר. המנות במסעדה מוכנות במטבח פתוח, כך שתוכלו לצפות במהלך הכנתן.
Bar 360 - בר הנמצא בקומה 25 (מעל המסעדה) במלון Hilton המאפשר לראות את נופי העיר בסיבוב של 360 מעלות ומציע גם קוקטיילים, יינות ועוד.
באקו מציעה שלל בתי אופנה, קניונים מפוארים עם מותגים ורשתות מוכרות, שדרה מרכזית והרבה סטייל.
רחוב הקניות ניזאמי (NIZAMI) - רחוב קניות ראשי שם תוכלו למצוא מגוון חנויות בגדים, מזכרות, רשתות יוקרה ועוד. מומלץ להגיע לשדרה וליהנות, בנוסף מהקניות, גם מהמזרקות היפות, ודוכני האוכל.
קניון גלריה - קניון הממוקם במרכז השדרה (מספר 42). קניון בן שלוש קומות הכולל מבחר חנויות.
קניון 28 - קניון גדול הנקרא על שם תחנת המטרו הסמוכה (28 במאי) וממוקם באחד המחוזות התוססים ביותר בעיר. הקניון משתרע על פני 5 קומות ומציע כ-70 מותגים בינלאומיים ומקומיים, בתי קפה, מסעדות וקולנוע גדול.
תקף בחודשים יוני-אוגוסט, כולל סופ"ש.
|
חומצה היאלורונית הינה חומצה הקיימת אצלנו בגוף באופן טבעי, ותפקידה לספוח מים. פעילותה של חומצה זו הינו זה שמקנה לעור את המראה הצעיר והרענן שלו, וכן מכניס גמישות לרקמות בה חומצה זו נמצאת. בשנים האחרונות, נעשה שימוש נרחב יותר ויותר בחומצה היאלורונית למילוי קמטים בשל היתרונות הרבים של השיטה והתוצאות המשמעותיות.
אז מה כדאי לדעת על מילוי קמטים עם חומצה היאלורונית?
טיפול טבעי: בניגוד לחומרים כגון בוטוקס וטוקסינים אחרים, חומצה היאלורונית הינה חומר טבעי לגוף אשר אינו גורם לפגיעה ברקמות השונות, כך שהיא אינה יכולה להזיק לעורנו. מילוי קמטים בעזרת חומצה היאלורונית מבטיח פגיעה מינימאלית עד לא קיימת בעור הפנים, תוך שימוש בחומרים טבעיים ברובם אשר משתלבים היטב עם מערכות הגוף השונות ואינם גורמים לנזק בלתי הפיך. כמו כן, השליטה בחומצה היאלורונית טובה יותר היות ופעילותה ידועה מראש בגוף ואנו לא צופים כמעט כלל בתופעות לוואי מהשימוש בה.
משקם ולא רק משפר: כאמור, חומצה היאלורונית הינה חומצה הסופחת אליה נוזלים, והיא אינה מאבדת תכונה זו במהלך הטיפול, כך שכאשר אנו מבצעים מילוי קמטים בעזרת חומצה היאלורונית אנו בעצם מכניסים לעורנו חומר הסופח אליו מים רבים. פעולה זו מאפשרת לנו לא רק למלא את הקמטים, אלא גם להחזיר לעור מחיותו ומהרעננות שלו היות והחומצה סופחת לעצמה מים עם הזמן ובעצם מצעירה את העור בעזרת פעולה זו. כמו כן, ללחות החדשה הקיימת בעור יתרונות רבים והיא מאטה את קצב היווצרות הקמטים, ממעיטה את הכתמים על העור ועוד.
יעילות הטיפול: חומצה היאלורונית הינה חומצה הפועלת בשיתוף פעולה עם הגוף ולכן מילוי קמטים בעזרתה הינו בין היעילים ביותר. כאשר אנו מזריקים לעור חומצה היאלורונית, אנו מגייסים גם את מערכות הגוף להתמודדות עם הקמטים ומצבו של העור, כך שקמטוטים קטנים יכולים להיעלם כלא היו וקמטים רציניים יותר ישתפרו בצורה משמעותית, כאשר גם רבים מהם יכולים להיעלם לחלוטין. תוצאה זו גם מחזיקה מעמד לאורך זמן ויש לחזור על הטיפול רק אחת לחצי שנה עד שנה וחצי.
תוצאה טבעית: חומצה היאלורונית משתלבת היטב בעור ובמערכות הגוף הטבעיות, כך שהיא נפרסת בצורה טבעית ואחידה בעור עצמו ונותנת לנו את התוצאות הטבעיות ביותר, כך שלא ניתן לזהות את הטיפול כלל מלבד השיפור הניכר במראה העור שניתן יהיה לצפות זמן קצר לאחר ביצוע הטיפול.
מילוי קמטים בחומצה היאלורונית הינו הליך המתאים כמעט לכל אחת, ומתבצע בקלות ובמהירות על ידי רופא מוסמך לכך, כך שאנו יכולים ליהנות מהתוצאות תוך זמן קצר ללא ביצוע טיפול מזיק לגוף או מכאיב.
|
ליל חג השבועות. ברחובות ירושלים נשמעים צעדים ערים, הסמטאות החשוכות מלאות המון אדם, זקנים צעירים וילדים הולכים לבית הכנסת כדי לשקוד על התורה ולהתכונן כראוי ליום המחרת- חג מתן תורה.
גם אנחנו היינו בין הצועדים, אבא סיפר לנו סיפור על דוד המלך ואנו הקשבנו בשקיקה. הצעדים אמנם היו אטיים מתמיד שכן השנה גם ישראל – אחי הקטן בן ה5 הצטרף אלינו, אך הרצון להגיע לבית הכנסת ולהתחיל בלימוד עם אבא עודד אותו להדביק את קצב ההליכה שלנו.
בית כנסת היה מואר מתמיד, הנברשות הבהיקו ונרות נוספים הודלקו לכבוד יום טוב. בפינה עמד שולחן ועליו מזונות ושתיה וקולם של הזריזים שהחלו ללמוד נשמע ברמה.
התיישבנו במקומנו הקבוע, אבא פחת את ספר 'תיקון ליל שבועות' והתחלנו לקרא את החומשים. ישראל פיהק פיהוק אחד או שניים אך נלחם בכל כוחו בעייפותו הגדולה, נראה ששנת הצהריים לא הועילה לו במיוחד שכן תוך מספר דקות נראה ראשו מונח על השולחן, עיניו עצומות ונשימתו שקטה ורגועה.
תישן טוב יהיה טוב!
השינה היא מצב של טבעי של הגוף החוזר ונשנה מדי יום ביומו ותופס בסך הכל כשליש משנות חייו של האדם.
בעבר המעיטו החוקרים להתעניין בזמן שנת האדם שכן הם חשבו שאלו שעות 'מתות' כביכול, בהן הגוף עוצר את תפקודו והמוח נעצר עד לרגע היקיצה.
אולם- בשנת 1953 ערך בחור צעיר תלמיד באוניברסיטה בשם יוגין אסרינסקי, עבודת מחקר על שנת התינוקות ותוך כדי עבודתו ומחקרו גילה שהשינה היא תהליך מורכב ביותר והכרחי לגוף וכי באים אדם רוצה לשמור על בריאות גופו, על מצב רוח טוב, על יצירתיות, חשיבה צלולה וערנות הוא חייב לישון מכסת שעות מסוימת בכל יום.
אסרינסקי גילה שתוך כדי שינה מניע התינוק את גלגלי עיניו בצורה הדומה ביותר להנעת גלגל העניים בזמן שהתינוק ער.
כששם לב לכך החל אסרינסקי לעקוב גם אחרי שנת אנשים מבוגרים בגיליים מתקדמים יותר והתופעה היתה זהה לחלוטין. הוא נוכחו לדעת, שבמהלך השינה מניע האדם הישן את עיניו במשך פרקי-זמן מסוימים כאילו היה ער.
אסרינסקי שהיה סקרן לדעת מה מתרחש באותו פסק זמן בשנתו של האדם העיר את האנשים ברגעים אלו, והתברר שבזמן שגלגלי עיניהם נעו הם היות בתוך תהליך של חלימת חלום.
השינה היא תהליך מחזורי שכל מחזור נע בין 90 ל 120 דקות כאשר אנו זקוקים לפחות ל 4 מחזורי שינה כאלו בלילה.מחזור שינה מורכב ממספר שלבים:השלב הראשון זהו השלב של כניסה לשינה ממצב ערות, זהו שלב בו הגוף מרפה שרירים, מוריד קצב לב ומכניס את הגוף לרגיעה, שלב זה אמור להמשך כמספר דקות.בשלב זה לאנשים רבים יש בעיה של חוסר יכולת להירדם. מרוץ החיים, המתח, הדאגות, ופעילות היום עד השעות המאוחרות, לא מאפשרות לגוף להיכנס לתהליך ההרפיה לו הוא זקוק. אז אנשים נעזרים בכדורים במקום באמצעים טבעיים אחרים או שינוי אורח חיים.השלב השני הוא שינה שטחית, קלה.שוב אנשים רבים לא עוברים שלב זה ומתעוררים מהר מאד מכל רחש.השלב השלישי והרביעי הם שלבי השינה העמוקה בהם קשה להעיר את הישן.בשלבים אלו מתרחשים תהליכים בהם הגוף משקם את עצמו הוא מפרק את הפסולת שהצטברה בו במשך היום ומחדש מאגרי אנרגיה. זהו טיפול שוטף שהגוף אמור לעבור כל לילה כדי שיוכל לתפקד כראוי ביום המחרת.
בשלב החמישי והאחרון, שנת החלום, הגוף מעבד תהליכים ומאורעות רגשיים .ככל שנמצאים פחות בשלב זה במהלך השינה הגוף לא נפתר מעודפי המתח שנצטברו בו והשפעת המתח על חיינו ידועה כמרכיב מכריע על בריאותינו והתנהלות חיינו.
חז"ל בפרקי אבות כבר אמרו שאחד מ48 דברים שהתורה נקנת בהם הוא "מיעוט שינה" וכדבריהם במסכת אבות: "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה את עמל". אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך בעולם הזה ובעולם הבא.
לעומת זאת עם ישראל חשב שההכנה המתאימה ביותר לקבלת התורה היא... שינה טובה!
הם ידעו שבשעת השינה הנשמה עולה מעלה וחשבו שאם נשמתם תעלה ערב מתן תורה היא תוכל ללמוד ולהשיג עניינים גבוהים ונעלים שאי אפשר להבין בשעה שהגוף ער.
הקב"ה לעומת זאת רצה להראות להם שהעבודה כאן בעולם היא דווקא בשילוב הנשמה האלוקית והגוף גם יחד ושאת מצוות התורה מקימים בעיקר ע"י חומרים גשמיים ועל כן העיר אותם הקב"ה ע"י קולות וברקים בבוקרו של יום.
אנו כילדים חסידיים יודעים ששעת השינה היא שעה בה הנשמה נותנת דין וחשבון בבית דין של מעלה על כל מעשיה ועבודתה במהלך היום כאן בעולם. ועל כן, כבר לפני שנקרא קריאת שמע בכוונה ונתחיל לחשוב את פרק התניא שאנחנו יודעים בעל פה כדאי שנחליט החלטה חשובה- שהיום שיבוא מחר יהיה מלא וגדוש יותר בעשיה טובה ומשמחת של מצוות ומעשים טובים, של ויתור, התחשבות וכיבוד הורים, מורים וחברים על ידם נקיץ משנת הגלות העמוקה היישר לבוקרה של גאולה.
נא להכיר- מלכת הפה..
השקט המוחלט ששרר בבית עם כניסתי די הפתיע אותי. בשעות הערב כשאני חוזר מהחיידר תמיד ישנן שיחות ערות המתנהלות בחדר הילדים וכל מי שרק עובר את סף ביתנו זוכה לשמוע אותן.
כל אחד חולק את חוויותיו עם שאר האחים, מחליפים רשמים, קצת מתווכחים, עוזרים אחד לשני בשיעורי בית, ככה עד ארוחת ערב.
בצעדים מדודים נכנסתי פנימה, אמרתי שלום לאמא וחיש צעדתי לעבר החדר. מחזה מצחיק ביותר נגלה לעיניי! לוי יושב כשעיניו קשורות במטפחת, ובנימין מגיש ללשונו כפית המכילה משהו, לוי טעם ואמר- "זה כל כך קל, זו שמנת". וכל שאר הקטנים שישבו על הספה סביב התמוגגו מצחוק כשהם קוראים "מצוין! הצלחת!".
"אפשר להבין מה מתרחש כאן" פניתי אליהם כשכולי מלא פליאה.
ובתוך הצחוק הכללי הואיל בטובו מנחם להסביר לי במשפט קצר "אנחנו בודקים את תפקוד פקעיות הטעם שלנו, רוצה להצטרף לניסיון?"
חוש הטעם שלנו נשלט על ידי אלפי צורות תאים מקרוסקופיים, דמויי בצל, המכונים פקעיות הטעם. אלה פזורות בעיקר על גבי איבר המסתתר בתוך פנו- הלשון.
הלשון היא אבר שרירי ושטוח האחראית העיקרית לחוש הטעם והיא גם עוזרת בלעיסת המזון ובליעתו.
הלשון היא גם אחד מאברי הדיבור החשובים והיא מסיעת לאדם להשמיע עיצורים ותנועות המצטרפים להברות ומילים.
. צדה התחתון מחובר מאחור אל העצמות והשרירים של הגרון אולם גופה העיקרי גמיש ונייד להפליא.
גוף הלשון- האדמדמה, אותה אנו מכירים היטב מורכב ממארג של שמונה שרירים בתוכה, ושמונה שרירים נוספים המחברים את הלשון לחלקים שמסביב. שרירים אלה מסוגלים להתכווץ בשילובים שונים ומקנים בכך ללשון מגוון עצום של צורות. גמישות הלשון חשובה ביותר לדיבור ולאכילה.
הלשון מכוסה פטמיות זעירות, אשר בגללן היא מחוספסת. בפטמיות אלו, הנמצאות גם על גבה של הלשון, בשוליה ובחלקה האחורי יש קבוצות של תאים מיוחדים, דרכם מופעל חוש הטעם.
שלא כבני האדם, אצל הנחש הלשון משמשת גם כאבר מישוש מרכזי. לשונו היא ארוכה וצרה ובקצה היא שסועה לשתי אונות ויוצרת צורת מזלג בעל שני שיניים. כאשר הנחש זוחל הוא מוציא את לשונו החוצה וממשש בה. ותוך כדי מישוש קולטת לשונו גם ריחות וכשהיא חוזרת לפה היא מוסרת את הריחות האלו לאבר הרחה הנמצא בתוך פיו.
גם הזיקית קיבלה לשון מיוחדת כמתנת שמיים. לשונה ארוכה במיוחד והיא מסוגלת לשלוף אותה למרחק רב מאוד מהפה. היא מכוסה בריר דביק המאפשר לה לתפוס ולהצמיד אליה חרקים וזבובים ואז להכניסם בזריזות לפה לצורך מאכל.
הלשון- מעדן מלכים.
כבר בתקופות קדומות נחשבה הלשון כמאכל משובח ורך ביותר. אברהם אבינו הוא רק דוגמה אחת להכנסת אורחים מפוארת ולסעודה מיוחדת שערך למלאכים והוא הגיש להם בה לשון בחרדל.
לרבי שמעון בן גמליאל היה משרת מסור ונאמן ושמו – טבי. פעם קרא לו רבי שמעון ובקש ממנו לקנות בשוק מאכל טוב במיוחד. הלך טבי וקנה אצל הקצב לשון פרה , והביאה לרבו.
"יפה", אמר רבי שמעון, ועכשיו צא אל השוק וקנה לי מאכל כל שהוא רע, ממש גרוע".
הלך העבד וחיש קל חזר עם מאכל רע- עוד לשון.
שאל אותו רבו – "מדוע כשביקשתי ממך מאכל טוב הבאת לי לשון, וכשביקשתי מאכל רע גם כן הבאת לי לשון, האם הלשון היא טובה אך גם רעה?".
"אכן כן רבי, כאשר הלשון טובה, רכה, טרייה ומשובחת- אין מאכל טוב ממנה. אולם כאשר היא קשה ורעה- אין מאכל רע ממנה. "וכך גם לשוננו", המשיך העבד בדבריו.
כאשר משתמשים אנו בלשון לדברים טובים, ללמוד תורה ודיבור עדין- אין טוב מלשוננו, אולם אפ ח"ו הלשון משמשת כחץ לפגוע, להעליב ולשקר- אין רעה ממנה!"
כאמור, אחד מתפקידיה המיוחדים של הלשון הוא הדיבור ומסבירים לנו חכמים שלשם כך הקב"ה שיכן אותה בתוך ארמון מתוחכם ומבוצר.
מכל עבריה מקיפים אותה החניכיים, סביבה עומדות ניצבות כמו חרבות שלופות- השיניים, ולתוספת- שני שומרי ראש- השפתיים. שלם מה לה כל אלו?
על מנת שהאדם ישמור עליה וישתמש בה רק לאחר מחשבה מעמיקה ועיון מדוקדק בדברים שהוא עומד להוציא ממנה.
רבי, בנו של רבן שמעון בן גמליאל, רצה ללמד את תלמידיו להיזהר בדיבורם. מה עשה? הוא הזמין את כל תלמידיו לסעודה וציוה לשים לפניהם לשונות מבושלות. ביניהן לשונות רכות שהתבשלו די צרכן, ולשונות קשות- שעוד לא היו מבושלות לגמרי.
"אכלו נא תלמידי היקרים, בחרו לכם מהלשונות המשובחות כפי שתרצו."
ואכן- כל תלמידיו נענו להזמנה והתכבדו מהלשונות שהוגשו לשולחן אולם- איש מהתלמידים לא רצה לאכול מהלשונות הקשות וכולם בחרו בלשונות הרכות והטעימות.
"ראו בני את מעשיכם ולמדו מהם. כולכם בחרתם לכם את הלשונות הרכות ועזבתם בצד את הקשות, כיוון שהן טובות, טעימות וערבות יותר. אנא, התנהגו כך גם בחיי היום יום שלכם כאשר אתם מדברים איש לרעהו. אל תדברו בלשון קשה ובכעס אלא בלשון רכה עם דברים נעימים ועדינים".
אז אולי גם אנחנו נשים לב יותר לגברת הנחמדה המסתתרת בתוך פינו? נשמור עליה, נחשוב לפני שאנו מדברים בה, ונשתמש בה בצורה הנקייה והבריאה ביותר.
Picture Windowתבנית. מופעל באמצעות Blogger.
|
מלון לאונרדו פלאזה אילת, הממוקם בסמוך לטיילת ולחוף הים, מציע מספר אולמות וחללים המתאימים למגוון רחב של אירועים: אירועים פרטיים, אירועים עסקיים, הרצאות, ימי עיון, אירועים מצומצים ואירועים גדולים. אולם ברודווי ממוקם בקומת הכניסה של המלון ומתאים לאירועים של עד 350 איש, אולם קונטיננטל + פלאזה השוכן בקומה הראשונה של המלון מתאים לאירועים של עד 180 איש, ורחבת הספא העליון, רחבת דשא סינטטי הממוקמת בצמוד לספא, מתאימה לאירועים של עד 100 איש.
דומינו'ס פיצה (באנגלית: Domino's Pizza) היא רשת בינלאומית של מסעדות מזון מהיר ומשלוחי פיצה.
במלון לאונרדו פלאזה אילת ניתן לערוך מגוון רחב של אירועים בחללים שונים: אירועים פרטיים, אירועים עסקיים, הרצאות, ימי עיון, אירועים מצומצים ואירועים גדולים. המלון מציע שני אולמות גדולים (ניתן לפצל את האולמות לאולמות קטנים יותר) הממוקמים בקומת הכניסה ואת רחבת הספא העליון. במלון ממוקם בסמוך לטיילת ולחוף הים.
בחלל העבודה מלון לאונרדו פלאזה אילת ניתן לערוך אירועים.
בכניסה הראשית לאילת ממשיכים ישר עד הכיכר השנייה. פונים שמאלה (מול קניון מול הים) ובכיכר הבאה פונים ימינה. בצומת ה-T פונים שמאלה ומיד ימינה לחניית המלון.
ישנם 1 חללי עבודה באילת - Eilat. על חוף הים האדום, בקצה גבול העולם החופשי, ממוקמת העיר שמסמלת יותר מהכל חופש, יצירה ופתיחות. השילוב האולטימטיבי בין יזמות, עשיה, בילויים והנאה - קיים רק באילת.
|
מסלול "האמפ רידג'", ניו זילנד. יער ווייטוטו המשתרע על מדרונו של הדרום הרחוק של האי הדרומי של ניו זילנד, נחשב לאחד היערות החשובים בעולם. וגילו מגיע למאות אלפי שנים. האזור מוכר היטב לרבים מסרטי "שר הטבעות"
החי והצומח בקוסטה ריקה. העמק המרכזי של קוסטה ריקה עשיר בצמחיה ובבעלי חיים, וכן הוא מוכר כאזור תיירות אקולוגית בת קיימא. יער הענן של מונטוורדה וכן יערות הגשם הצפופים של פארק מנואל אנטוניו שווים ביקור, לפני שמסיימים את הטיול בחופים המיוערים של חצי האי אוסה באוקיאנוס השקט.
נתיב קוקודה, פפואה ניו גינאה. נתיב זה עובר בחורשות הרי אואן סטנלי בפפואה ניו גינאה שם המקום שבו בלם הצבא האוסטרלי את התקדמותם של היפנים במלה"ע השנייה. הנתיב מכיל עליות וירידות חדות ומרובות ומציע נופים מרהיבים של ג'ונגל, הרפתקאות וסיפורי גבורה. עדיין ניתן לגלות שרידי מלחמה במעבה הג'ונגל.
|
ברוכים הבאים לאתר בייביזמול | BabiesMall - מוצרים מיוחדים לתינוק. בקטגוריית מגדל למידה למכירה תמצאו שלל מוצרים לתינוקות מוכנים או בהתאמה אישית מלאה. לבחירתך מגדל למידה למכירה במגוון צבעים, צורות וחומרי גלם, מבית מיטב היצרנים. תהליך רכישת מגדל למידה למכירה באתר בייביזמול | BabiesMall הוא פשוט ונוח. רכישת המוצרים נעשית מול המוכרים באתר ישירות. בסיום הרכישה, תישלח אליך למייל פרטי ההזמנה ופרטי יצירת הקשר של המוכר ממנו רכשת. הנכם מוזמנים לעקוב אחרינו גם בדף הפייסבוק.
|
איך טכנולוגיה מצליחה לשחזר קולות ותמונות בצורה כל כך מדויקת?
שאתה מדבר בטלפון הוא מתרגם את הקול שלך למידע בינארי של 0 ו1 לא? אבל איך הוא יכול להוציא את הקול שלך מהצד השני ושישמע בדיוק כמוך? ואם הוא עושה את זה כל כך בקלות, למה דבר כמו סירי למשל נשמע כל כך רובוטי ומתכתי? למה סירי לא משתמשת בטכנולוגיה של הטלפון הנ"ל כדי להוציא קול שנשמע אנושי? וכן, אני מודע לכך שיש תוכנות כמו סירי שנשמעות די אנושיות, אבל למה כל התוכנות האלו לא ככה?
שאתה מצלם משהו במצלמה, התמונות מיתרגמות לבינארי. אבל אם המצלמה יכולה להוציא מהמידע הזה תמונה שנראית בדיוק כמו המציאות, למה כל כך קשה לעשות CGI שנראה אמיתי לגמרי? וכן, אני מודע לכך שכבר אפשר לעשות CGI מציאותי (אווטאר למשל), אבל למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
קורס לא קל ממה ששמעתי.
וזה לא בדיוק 0 1, תחשוב על זה כמו טבלה, שאני אומר בכל נקודה בטבלה מה הצבע שלה. בגלל שהטבלה שלי מאד גדולה, אני יכול להגיע להמון פרטים דרך כל נקודה.
בנוגע לעיבוד קול- אין לי מושג.
אם אתה שואל איך משפה בינארית אתה עובר לתמונה, אתה מוזמן להרשם ללימודים ויגלו לך. סוד קטן- זה יותר מעניין לשאול את זה פה בפורום מאשר ללמוד את זה.
בלי יותר מדי Technobabble, הקול שלך שהוא בסך הכל גל (מורכב יחסית) נקלט באופן גלי על ידי מיקרופון ואז מומר לפורמט דיגיטלי (רצף מספרים במקום הגל), בצד השני קורה התהליך ההפוך. כדי שזה יעבור מהר חברת הטלפון חותכת כל מה שהוא בתדירות נמוכה או גבוהה יחסית (זה למה מישהו בטלפון נשמע שונה מבמציאות וכשמישהו מנסה לאיית לך משהו אתה לא מצליח להבין אם הוא אומר B D או P).
לסירי אין מישהו שמדבר לתוך מיקרופון, התוכנה צריכה להפוך טקסט לסאונד וכדי שזה ישמע אמיתי צריך מספר גדול של דוגמאות סאונד לצירופי הברות שונות ונקודות הטעמה שונות במילה כתלות במיקום שלה במשפט. (לפחות ככה אני חושב לגבי סירי...).
תמונות שנשמרות בלי שום קידוד פשוט מיוצגות על ידי 3 בייטים לכל פיקסל (עבור תמונה 24-ביט כלומר 16.8 מיליון צבעים) והמקור של התמונה הוא בעצם המציאות, אני מניח שמיותר לפרט איך עובדת מצלמה. כאשר מדובר ב-CGI באופן כללי מדובר באנימציה של מודלים תלת מימדים שאותם מאוד קשה ליצור בצורה מציאותית ולא ניתן פשוט לקחת תמונה דו-מימדית של בן אדם ולהשתמש בה, זה למה רקעים בסרטי תלת מימד חדשים נראים הרבה יותר טוב מהדמויות (דוגמא טובה - Ice Age 3) באווטאר יש "הלבשה" של טקסטורות על גבי שחקנים אמיתיים, זה משהו שונה.
תודה. אני תמיד מתפעל מהטכנולוגיה של ימינו............. עד שאני רואה איזה סרט מד"ב ולא יכול שלא לחשוב "מתי כבר יגיעו הולגרפות/אינטיליגנציה מלאכותית/חלליות סופר מהירות עם כבידה מלאכותית/משגרים/מכוניות מעופפות/פדרציה גלקטית עם גזעים חיזריים שונים וכו'"
לגבי תמונה אני לא יודע מספיק, ובנוסף ענו לך כבר.
לגבי הפשטות של הטלפון, כשאני מעביר תדרים בטלפון המכשיר לא צריך לדעת מה אני אומר, רק אילו צלילים אני משמיע ובאיזו עוצמה.
כדי לדבר על סירי אני אקח קנה מידה קטן יותר - אתה זוכר את התא הקולי הישן? "שלום, הגעתם לטלפון מספר 02-5600000, נא להשאיר הודעה לאחר הישמע הצליל, תודה"? רוב ההקלטה נשמעה סביר ואילו מספר הטלפון נשמע מכני להחריד. מה גרם לתופעה הזו? התשובה היא שאנשים לא באמת מדברים כך, המשפטים שלנו אינם רצף של מילים בדיוק כפי שהמילים שלנו אינן רצף של הברות, תמיד יש משהו באמצע.
תנסה להקליט את עצמך אומר כל מילה בהודעה הזו בנפרד, אבל כל מילה רק פעם אחת (כלומר אם יש מילה שמופיעה פעמיים תשתמש באותה הקלטה עבור שתיהן), עכשיו שים את ההקלטות הללו אחת אחרי השניה לפי הסדר, ולא משנה כמה טוב עורך האודיו שלך זה לא יישמע אנושי, וזה עוד כשאתה יודע מראש בדיוק איך אתה רוצה שזה יישמע.
אם עבור סירי היו מקליטים מראש את כל המשפטים האפשריים היא היתה שוקלת יותר ממה שיכול להיות לך על הטלפון, לכן הקליטו עבורה רק את כל המילים שהיא תצטרך ונתנו לה הוראות באילו מצבים להדביק אילו מילים באיזה סדר..
עריכה: כתבתי את התגובה לפני שראיתי את התגובה של the cheat.
עריכה נוספת: כל אחד מהדברים שהזכרת יגיע בזמן אחר( אם בכלל), אני משוכנע שהטכנולוגיה של חלק מהדברים האלה כבר קיימת והם פשוט לא ישימים.
נערך לאחרונה על ידי אוריאל ב 10/9/2012 , 23:48, נערך פעם 1 בסך הכל.
א. הולגרמות כבר היה (לא שמעת על זה ש2Pac הופיע ביפן?).
ב. עובדים על IA. בסרטים אוהבים להקצין את הנושא, אבל עובדים על זה.
ג. לחלליות היום יש כבידה מלאכותית, אבל כנראה תהיה בעייה ליצור חללית כמו Millennium Falcon שנעה ב1.5C.
ד. שאלה מצויינת. אני מניח שגם על זה עובדים איפשהו בעולם.
ה. יש רחפות, יש מטוסים. אתה מתכוון מאזדה 3 שיכולה להוציא כנפיים ולעוף?
ו. עדיין לא ברור אם יש גזעים חיזריים בכלל.
אגב, אני תוהה הפדרציה הבין גלקטית תמיד נשלטת על ידי בני אדם. ואיך כולם גם יודעים לדבר אנגלית.
לגבי ai, לא עובדים על זה עובדים על מחשבים שמסוגלים לדמות את זה, והדרך רחוקה.
לגבי כבידה מלאכותית, היתה לי הרגשה שיש כזו אבל לא רציתי להגיד דבר כזה לפני שבדקתי(חוץ מזה שסתם לא רציתי להיכנס לפרטים).
לעבור את מהירות האור ברור שלא נוכל (אלא אם כן מישהו יפריך את תורת היחסות), אני חושב שהוא התכוון באופן כללי לחלליות מהירות, ואז התשובה היא שסביר להניח שכל הזמן מתקרבים אליה יותר ויותר.
נדמה לי שלפני שנתחיל לעבוד על משגרים צריך לסיים את העבודה על יצירת אטומים ומולקולות, יש לי הרגשה שלא יהיו כאלה במאה הקרובה.
אני חושב שבדיוק לזה הוא התכוון והתשובה היא פשוטה: הטכנולוגיה קיימת, זה יכול לעבוד כמו מטוס, אפילו לא צריך מסלול המראה(f35b), אבל המגבלות הן אחרות: עלות ייצור מטורפת, מחיר הדלק למטוסים הוא מטורף, אם זה יהפוך לסטנדרט אז מעט מאוד אנשים יוכלו להוציא רשיון רכב, כמות תאונות הדרכים תגדל פלאים, ועוד רבות הבעיות הלוגיסטיות(כמו לדוגמה השינויים הרבים שחוקי/תשתיות מדינות העולם יצטרכו לעבור)..
אלה לא בהכרח בני אדם, נראה שרוב צורות החיים האינטיליגנטיות ביקום הן פשוט דמויות אדם, הסבר אפשרי אחד הוא התפתחות דומה מבחינה אבולוציונית בכוכב בעל תנאים דומים לשלנו.
קשה לי להאמין שזה יתפתח לאנשהו בלי מחשבים קוואנטיים. חוק מור יקרוס בסביבות 2020. כרגע ניסיונות לבנות מחשב קוואנטי הם מאכזבים. אבל אני מניח שזה יגיע בשלב מסויים.
אני מתכוון לכלי רכב שמרחפים על שדה מגנטי שמיוצר על ידי מוליך על בטמפרטורת החדר. כרגע אף מוליך כזה לא נמצא, וספק אם אי פעם ימצא. אבל תיאורטית זה יכול לקרות כל רגע.
ברוב סרטי המד"ב (כולל מלחמת הכוכבים) יש מכשיר שנקרא "מתרגם אוניברסלי". יש צורך להוסיף משהו?
חלק בי מקווה שנגלה איך להיות בני אלמוות בימי חיי ואז אזכה לראות את כל הדברים האלו. אבל חלק אחר בי חושב בצדק שגם אם נגלה, בכמה עשורים הראשונים זה יהיה לעשירים בלבד ואני אמות עד אז. אבל חלק נוסף בי מקווה שלפחות ישפרו את מדע הקריוניקה כך שאוכל להקפיא את עצמי ולהפשיר כשאלמותיות תהיה זולה.
עריכה- @אוריאל: למה אתה מתכוון ב"דמה לי שלפני שנתחיל לעבוד על משגרים צריך לסיים את העבודה על יצירת אטומים ומולקולות, יש לי הרגשה שלא יהיו כאלה במאה הקרובה." מה זאת אומרת ליצור אטומים ומולקולות?
אוריאל, לא רק שעובדים על IA, יש אפילו מעבדת מחקר בנושא בפקולטה שאני לומד בה. וכמובן קורס בזה.
קוראן- יש לך משהו שמסביר בפשטות מה זה מחשב קוונטי? יצא לי להתקל במושג כמה פעמים בזמן האחרון, אבל לא הצליחו להסביר לי מה הרעיון של זה כל כך. ומה אומר בדיוק חוק מור? P=NP?
תורת היחסות (הפרטית, שלמדתי במהלך הקורס שעשיתי בפיזיקה) לא שוללת חלקיקים (או גופים) שנעים יותר מהר ממהירות האור. היא שוללת חיבור מהירויות לסך שיהיה גבוה ממהירות האור (כלומר, אם אני אנוע ב0.8C, ואז אני אשגר מעצמי עצם במהירות של 0.9C, עדיין אני לא אעבור את מהירות האור).
לא זכור לי שבאף סרט של מלחמת הכוכבים הם משתמשים במתרגם מובנה או שהם מזכירים את זה (אני חושב שמזכירים דבר כזה במסע בין כוכבים), אבל עדיין זה לא מסביר את הסיבה שבחרו דווקא אנגלית כשפה הרשמית.
קרואן, אתה מודע לזה שכל העניין של "חורי תולעת" זה בגדר התיאוריה בלבד, נכון?
וזה שיש יקום נרחב לא אומר שיש חיים בו. אולי זה לא סביר, אבל קיים סיכוי כזה. להפך, סביר שיש חיים בשאר היקום באותה מידה כמו שאין חיים בשאר היקום.
בקשר לסיכוי חיים- הסיכויים ממש לא זהים. מספר הכוכבים ביקום גבוה מההסתברות להימצאות של כל התנאים לחיים.
יש סיבה מיוחדת שאתה קורא לזה ia ולא ai?
לא התכוונתי שלא עובדים על ai, רק שמה שנקרא היום ai באקדמיה זה לא מה שהוא מכיר מr2d2 וc3po, אלא(לפחות כרגע) משהו הרבה יותר פרימיטיבי.
מחשב קוואנטי עד כמה שאני הבנתי הוא מחשב שפועל בצורה לא דטרמיניסטית ובכך גורם לשאלת p=np להיות מיותרת.
נראה שקרואן נמצא תחת הרושם המגבלה היחידה על אינטליגנציה מלאכותית היא זמן חישוב.
במדריך יש דג בבל.
למה החלטת שחוק מור יפסיק לפעול? אני כותב את ההודעה הזו מטלפון עם 4 ליבות.
1. אנחנו לא יודעים מה הם התנאים לחיים.
2. אנחנו לא יודעים מה התנאים לחיים אינטילגנטים.
3. אי אפשר לחשב הסתברות בלי לקבל נתונים, והמדגם שלנו בלי שום ספק קטן מדי כדי להסיק משהו.
4. אם תטיל מטבע 3 פעמים מובטח לך שיצא עץ לפחות פעם אחת? והרי 3 גדול מ2( על מנת להיות הוגן אני מניח שהתכוונת גדול מההופכי שדל ההסתברות, אם הייתי רוצה להיות דמגוג פשוט הייתי צוחק על זה שאתה מרגיש צורך לציין שמספר אסטרונומי(מילולית) גדול משבר)?
כל הדברים האלו. אבל חלק אחר בי חושב בצדק שגם אם נגלה, בכמה עשורים הראשונים זה יהיה לעשירים בלבד ואני אמות עד אז. אבל חלק נוסף בי מקווה שלפחות ישפרו את מדע הקריוניקה כך שאוכל להקפיא את עצמי ולהפשיר כשאלמותיות תהיה זולה.
אני מתכוון שבדיוק כמו פקס "שיגור"(אם יהיה כזה) לא יעבוד על העברה פיזית של הגוף שלך אלא על קידוד הגוף המועבר למידע, העברת המידע ואז פענוח של המידע הזה על מנת לייצר את הגוף המבוקש.
נערך לאחרונה על ידי אוריאל ב 11/9/2012 , 1:10, נערך 2 פעמים בסך הכל.
חוק מור פועל על ידי מזעור טרנזיסטורים. ברגע שהם יגיעו לגודל מסוים, חוק אי הודאות של הייזנברג יתחיל לפעול מה שיהפוך את המחשוב לבלתי אפשרי.
לגבי חוק מור, אני מוכן לקבל את הטענה שלך לגבי המחשב הביתי אבל אם יש סיכוי אפילו להתקרב לזה בזמן הקרוב זה בכל מקרה על מחשבים ענקיים(ע"ע ווטסון) כך שהשאלה היא כבר לא כמה כל אפשר להכניס בשבב קטן, אלא כמה גדול אני מוכן שהמחשב שלי יהיה.
אביוגנזה ואבולוציה לא אומרות מה התנאים הנדרשים אלא איך בפועל זה קרה, האם יש משתנה שלא לקחנו בחשבון שבלעדיו לא היינו פנה היום? סביר להניח.
אבל גם אם אקבל את טענתך, הפרכת את החלק הכי פחות קריטי בטענה שלי, הטיעון הרציני פה הוא האמצעי, הסתברות מבוססת על סטטיסטיקה וסטטיסטיקה מבוססת על נתונים, ואין לנו נתונים.
סבבה. אבל רק שתדע שצריך להיות מאוד מתנשא, יהיר ואגוצנטרי כדי לחשוב שמתוך 10 סקסטיליון עד 1 ספטיליון כוכבים (1 עם 22 עד 24 אפסים) שרובם מוקפים בפלנטות שרק בפלנטה שלנו אפשריים החיים.
יכול להיות, אבל הטיעון "צריך להיות מאוד מתנשא כדי לחשוב שX" לא היה מתקבל כתשובה בשום תרגיל שהיה לי בקורס בהסתברות.
ועכשיו ברצינות, אני לא בא לטעון את זה, אבל אם באמת יש רק כוכב אחד שעליו אפשריים חיים אז לפי הטיעון שלך לא משנה איזה כוכב זה היה ולא משנה איזה סוג של צורת חיים הייתה מתפתחת עליו הם לא היו יכולים להגיד "אנחנו לבד", וזה עוד לפני שנתייחס לעובדה שאין מי שטוען שאין חייזרים, הטענה היחידה שלי היא שאם אתה אומר שמשהו שלא ראיתי קיים אז חובת ההוכחה היא עליך.
נ.ב: אני יודע לספור, תודה.
כדי ליצור אפקט ממוחשב שנראה אמיתי, צריך למדל באופן מושלם את התנאים הפיזיקליים. זה דורש יותר כוח חישוב ממה שמוכנים להקדיש לעניין (גם היום סרטים חסומים על ידי קצב החישוב של חוות המחשבים שיוצרות את האפקטים), אז עושים קיצורי דרך שנראים מוזר.
אין שום בעיה לסנתז קול אנושי, למרות שנראה לי שקשה ליצור יש מאין קול ספציפי. אבל קול שנשמע בסדר אמור להיות אפשרי.
חוק מור אומר שמספר הטרנזיסטורים על שבב בגודל נתון מכפיל את עצמו כל 18 חודשים. בארבעים ומשהו השנים האחרונות ה"חוק" לא הופר (למעשה, הקצב היה מהיר מזה).
מחשוב קוונטי הוא חלום עוועים. אין לך את הרקע עדיין להבין בדיוק מה זה מעבר להסברי מדע פופולרי, בגדול תחשוב על מחשב שהביטים בו הם התפלגות בין 0 ל1, והמצב שלהם נקבע ל0 או ל1 רק אחרי שמפעילים איזשהו תהליך. אבל זה לגמרי הסבר ברמת קסם, יש "מבוא לעיבוד אינפורמציה קוונטית" שבו תלמד את האלגוריתם היחיד שמישהו המציא שהוא בעל ערך למחשוב קוונטי. אה, וגם המחשב היחיד מהסוג הזה שייצרו כלל את המספר המדהים של 7 ביטים, דומני.
נערך לאחרונה על ידי Antrax ב 11/9/2012 , 9:23, נערך פעם 1 בסך הכל.
אנחנו יודעם את רוב התנאים הדרושים ליצירת חיים על הכוכב שלנו. זה לא אומר שאנחנו יודעים את רוב התנאים הדרושים ליצירת חיים בכל היקום.
צורות חיים לא חייבות להיות זהות לאלה שאנחנו מכירים, למרות שאם אנחנו מכירים צורות חיים מסויימות בוודאות ניתן לומר שיכולות להיות כאלו נוספות במקומות אחרים.
אני לא רואה שום סיבה להניח שאם אכן יש צורות חיים אינטיליגנטיות אחרות ביקום שהן בהכרח יותר מתקדמות מאיתנו. אי אפשר לומר בוודאות שאין, אבל אין סיבה להניח את זה מעבר לפראנויה.
Itay Winkler כתב: אנחנו יודעם את רוב התנאים הדרושים ליצירת חיים על הכוכב שלנו. זה לא אומר שאנחנו יודעים את רוב התנאים הדרושים ליצירת חיים בכל היקום.
לא הבנתי מה ניסית להגיד בפסקה הראשונה(בהנחה שבאת לטעון טענה שעוד לא הובאה בדיון הזה).
"בוודאות ניתן לאמר שיכולות" = "אולי", מלבד זאת כמובן שאתה צודק, אבל לא נזקקתי לטענה הזו כי העובדה שאנו לא יודעים את כל התנאים להיווצרות שלנו הספיקה עבור המטרה שאליה חתרתי(שאיננו יודעים מהם התנאים להיווצרות חיים).
אי אפשר להניח שהן בהכרח יותר מתקדמות מאיתנו, אבל בהנחה שיש יותר מחברה אחת כזו הרי חייב להיות מדרג כלשהו(אגב, אם לדוגמה בחברה מסויימת כבר הגיעו למאות כוכבי לכת שונים אבל עוד לא פיתחו את החישוביות אפילו לרמה שיודעים שישנן בעיות בלתי פתירות, האם הם יותר או פחות מתקדמים מאיתנו? ומה עם חברה שאפילו אין לה כלי רכב מעופפים אבל כבר הכריעה בשאלת p=np?), ואם כן, הסיכוי(אפריורית כמובן) שאנחנו החברה המתקדמת ביקום הוא ההופכי של מספר החברות האינטיליגנטיות ביקום, אז די סביר(לפחות 50% בהינתן שאנו לא היחידים בעולם) שיש חברה מתקדמת מאיתנו.
למה ההנחה שחישוביות זה אוניברסלי?
Antrax כתב: למה ההנחה שחישוביות זה אוניברסלי?
כמובן שאתה צודק ואי אפשר להניח דבר כזה, אבל כשניסיתי לתת דוגמה בפיזיקה או בביולוגיה גיליתי שאני לא מספיק מכיר את התחומים הללו כדי להציג שאלות "פתוחות" כי רוב מה שאני יודע עליהם(שזה לא הרבה) בא מספרי מדע פופולרי, ומכיוון שהשאלות הפתוחות שאני מכיר במתמטיקה הן עוד פחות אוניברסליות/אינטואיטיביות החלטתי ללכת על חישוביות, אני מניח שהשאלה לגבי איך לייצר מדרג מובנת מספיק.
|
אחד הכללים החשובים ביותר בניהול עסק מצליח הוא תיאום ציפיות. הזמנת המבורגר עם גבינה? אתה מצפה לקבל המבורגר עם גבינה. המנה מתעכבת? המלצרית תעדכן אותך על כך, כדי שלא תתחיל להפוך שולחנות מרוב רעב. ככה עובד עסק רציני שיודע שהלקוח מצפה למשהו מסוים ואסור לאכזב אותו.
כזה מרגיש סנופ דוג. הוא אמנם אגדת ראפ, שחקן, זמר רגאיי, משקיע הייטק, אייקון תרבותי, אבא וסבא – אבל הוא קודם כל מותג עסקי. אל תתנו לחזות הסטלנית לבלבל אתכם, מדובר כאן בעסק משומן היטב של מכירת חזות מסוימת שאינספור לקוחות מעוניינים לרכוש. לא בכדי, סנופ היה שותף עסקי בחברות בגדים, מותגי עישון, מסעדות, ואפילו אפליקציות. כעסק ותיק ומצליח, סנופ יודע לתאם ציפיות ולתת למאזינים מה שהם מחפשים – פחות עומק ומחשבה, ויותר קלילות שמתובלת בקצת גאנגסטה ראפ. האלבום החדש שלו, Coolaid, מספק בדיוק את זה.
לאחר שני אלבומים בהם נראה שהראפר הותיק נמצא בחיפוש עצמי, עושה רושם שב-Coolaid הוא מצא את עצמו, או יותר נכון חזר לעצמו, כפי שהיה בערך לפני 15 שנה. בהתאם, האלבום נוטף כמויות של ג'י פ'אנק עסיסי ושמן בהם סנופ מדבר בעיקר על (איך לא) כנופיות, בחורות, ועישונים. לפיכך, בשירים כמו ״Don't Know What If״ ו-״Double Tap That״ לא נמצא חדשנות – נמצא דווקא קריצה למאזינים שלא גדלו על סנופ, אלא ביחד איתו. עם תיבול של באסים שמנים ועסיסיים ושכתוב מכוון של כמה שורות מדוגיסטייל, באורך קסם, סנופ נשמע בן 19 שוב. או לפחות מנסה להישמע ככה.
יחד עם הקריצה לעבר, המאזינים שמכירים את סנופ בהחלט מחכים לראות את הפירוש שלו גם לטרנדים העכשוויים. דווקא כאן חששתי שהוא יביך את עצמו בניסיון לחקות את הראפרים הצעירים ויסגל לעצמו סגנון טראפ מאולץ, אך לשמחתי ראיתי שלא כך הדבר. סנופ פעל בחוכמה בכך שבחר בביטים שמשלבים סאונד פ'אנקי עם נגיעות של טראפ, כך שנוצר שילוב מעניין ומקורי של השניים בשירים כמו ״Point Seen Money״, ״Gone״ ו- ״Legend״; ואפילו נראה שיש כמה השפעות שהגיעו ישירות מקנייה ודרייק, בשירים ״Light It Up״, ״Let The Beat Drop״, ו-״Side Peace״ שמלווים בפחות באס ויותר תפאורה מוזיקלית מרגשת, ביחד עם ליריקה שעוסקת בניצחון והגשמה עצמית.
בין עשרים השירים שמכיל האלבום, הבולטים לטובה הם ״Super Crip״, ״Push Ups״, ו-״Two Or More״. ״Super Crip״ ללא ספק השיר ה"הארדקוריסטי" ביותר באלבום, מזכיר את סנופ בימיו הטובים ביותר ולדעתי הוא לא פחות טוב מחלק מהשירים בדוגיסטייל, אלבומו הראשון והקלאסי. כאשר התופים של המפיק ג'אסט בלייז נכנסים ונותנים למאזינים בראש, אפשר לרגע לשכוח שסנופ הוא כבר ממזמן סבא עשיר ולא חבר כנופיה רעב. ״Two Or More״ הוא משב רוח פ'אנקי ומעניין שפשוט עושה טוב על הלב (אז מה אם הוא מזכיר באופן חשוד את של ״King Kunta״ של קנדריק? כשסנופ מוציא שיר כזה כיפי – זו פשוט חגיגה). ״Kush Ups״ יצא כסינגל הראשון באלבום ובהחלט יש סיבה לכך – מדובר בבאנגר מעולה עם הוק מגניב, ביט תפור היטב, וכמובן שמפגש הפיסגה של סטלני ההיפ הופ (סנופ וקאליפה) עושה לכולנו הרבה יותר נעים בראש.
יש לציין שבכל החוויה הפשוטה-מורכבת הזו, מסתתר לו גם שיר אחד קטן שמגיע כמסר של ממש למאזינים הותיקים, מין הקדשה להיפ הופ האדז שבקהל. השיר הוא ״My Carz״ בו סנופ יושב על ביט, די מעצבן למען האמת, של ג'יי דילה המנוח, המסמפל את קלאסיקת הסינתפופ "Cars" של גארי ניומן. השיר הזה, המתפקד כעוף המוזר של האלבום, מרגיש כי הוא מגשים לחובבי דילה פנטזיה רטובה.
סנופ תמיד אהב להתנסות, אבל כל עוד זה בתנאים שלו. הוא לא הולך לצאת מהרפתקאות חדשות או לנסות להטיף לשלום או חיי משפחה, בטח לא כשממש לאחרונה הוא השיק מוצר קנאביס חדש. לסנופ יש תדמית לשמר ולדעתי הוא צריך לדבוק בכך, עם וורס פה ותוכנית על בעלי חיים שם.
אם התאכזבתם מהאלבום, צר לי, אבל אשמתכם. כן, בדיוק כך, אם ציפיתם לשמוע את סנופ משנה את הסטייל שלו או חלילה את התוכן המילולי, פשוט הגעתם למקום הלא נכון. מבחינת אלבומי סולו ותרומה אמנותית אמיתית, כדאי שהוא יעצור כאן. אם יבחר להוציא אלבום נוסף, רצוי שלפחות יאתגר את עצמו עם הרפתקה חדשה לגמרי, וייצא מהקומפורט זון – ואני לא מדבר על רגאיי או פ'אנק. אני מדבר על ליריקה שונה לגמרי, עם תוכן אמיתי שעלול חלילה לגרום למאזינים לחשוב. אבל עד אז, אין מה לעשות. ברגע שמדובר על עשרים סיפורים בפרק זמן של 77 דקות, האמינות כבר פוחתת וההומור עלול להפוך לבדיחה עצובה. סנופ הצליח לחמוק כאן ממש על הקשקש, אבל אני לא בטוח אם להבא המאזינים כבר יסכימו לקבל את אותו הדבר עוד פעם.
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.