Split (1)

train · 910k rows

text stringlengths 18 174k ⌀
עורכי דין > מאמרים משפחה וירושה למה לי הסכם טרום נישואין? מהו הסכם טרום נישואין? הסכם טרום נישואין הינו הסכמה בין בני זוג, הנחתם ערב חתונתם או מיסוד הקשר, כאשר שני בני הזוג נחשבים כ"בני זוג" לכל דבר ועניין. ההסכם מתייחס, ברובו, לנכסי בני הזוג. לדוגמא: בני זוג החיים יחד, רוכשים דירה משותפת שתשמש למגוריהם או כהשקעה, ובבואם לרשום את הנכס הם נתקלים בבעיה כגון, על שם מי ירשם הנכס ובאיזה יחס. אם בחלק מהמקרים, ברור לצדדים כי ירשמו את הנכס חצי-חצי הרי שבמקרים אחרים היחס אינו שווה. זוג שבא אליי לייעוץ עמד בפני ביטול החתונה כאשר בבואו לרשום את הנכס, החלו יחסיהם להתערער כתוצאה מאי הבהירות בנושא וכיצד תתבצע הפעולה עצמה. על חוזה טרום נישואין להיות דינמי, כזה שיעמוד במבחן הזמן ולא יכבול או "יעמוד לרועץ" נגד אחד מבני הזוג. את ההסכם יש לשים בצד, בידיעה שהחוזה נעשה בתום לב, בתקופה בה בני הזוג בעילי רצון טוב אחד כלפי השני ואשר יש בכוונתם להסדיר את יחסיהם כדי להסיר מכשולים. אחת ההתנגדויות באה מצד האישה שאחוז השתתפותה הפיננסית בקניית הנכס קטנה יותר, ואילו הבעל הביא את רוב המימון הפיננסי לקניית הדירה המשותפת. הרעיון לעשיית ההסכם באה מצד הבעל, שהוא במקרה גם בעל האמצעים הפיננסים וההון במשפחה. האישה, לעומתו, בנתה קריירה, משתכרת משכורת ממוצעת ולא הביאה עימה לקשר נכסים מהבית. כעת באים בני הזוג בברית הנישואין שזה כשלעצמו אקט מאוד רומנטי והאישה פנתה אליי כיוון שהרגישה שרצון הבעל ביצירת הסכם ממון ביניהם לפני הנישואין פוגע בחוויה האינטימית של המשפחה. מכיוון שבמקרה לא היה מנוס מלערב את ההורים, משני הצדדים בתחושותיה, ולו כדי לשחרר איזשהו פחד, חשש מפני צופנו של העתיד המשותף ובעיקר כדי לדעת היכן אנו עומדים מבחינה רכושית ואיך ניתן להתמודד עם המצב כשאנו באים לרשום את הנכס, הסתייגויות לגבי עירוב ההורים, אך במקרה הזה הצלחנו בעצם להגיע לשורש הבעיה והיא שצד אחד חזק כלכלית מהצד השני, צד אחד רוצה לתת וחושש מ"יום גשום" ולעומתו הצד השני הרגיש כי "קונים" אותו והוא נבלע בתוך ההיערכות לקראת עתידו מבלי שקולו יישמע. ואז, ישבנו יחד ועשינו "סדר" בבלגאן, ממש כמו רשימת מכולת כתבנו מה יש, מי מביא מה, כמה מרוויח כל אחד, מה מביאים מלפני הנישואין ויצקנו את התוכן לתוך הסכם הנישואין, אשר הכיל רובו ככולו את רצון הצדדים ושאיפותיהם, ממקום כנה ואמיץ, עד כדי אישורו בבית משפט לענייני משפחה, בהליך נעים וקל של הקראת ההסכם לצדדים על ידי שופט בית המשפט שנתן להסכם תוקף של פסק דין המחייב את הצדדים, בעת רישום הנכסים על שמם.
קנביס סאטיבה הוא צמח חד-שנתי ודו-מיני ממשפחת הקנאביים. מקורו ככל הנראה מהאזור שמצפון מערב להרי ההימליה. משחר ההיסטוריה השתמשו בו לייצור סיבים, שמן זרעים, למטרות רפואיות וכסם משכר. לפי הסברה, השימוש בקנביס כסם משכר החל בהודו והתפשט משם לשאר אסיה ולמזרח התיכון, שם זכה לעדנה בשל האיסור של האסלאם על שתיית אלכוהול. הסם זכה לתשומת לב מיוחדת בעקבות פעילות כת אל-חשישיון‏, שעליה נקשרו מיתוסים ואגדות רבות, בין היתר על כך שחבריה עישנו חשיש לפני צאתם להתנקש באויביהם. מכאן, לפי הסברה, נולדה המילה האנגלית "assassin" למתנקש, שנגזרה מהמילה "חשיש". יש הסברים חלופיים נוספים לכך ששימוש בקנביס מופיע לפני השימוש בסמים אחרים, למשל העובדה שבגיל צעיר קל יותר להשיג קנביס מאשר את הסמים האחרים. יש גם אנשים שטוענים שבני נוער שמשתמשים בקנביס ומגלים שאין בכך סכנה משמעותית מפסיקים להאמין למסרים שמזהירים באופן כללי מפני שימוש בסמים בלתי חוקיים. מאמר שהתפרסם לאחרונה טען שיש לזנוח את התיאוריה הזאת. בכתבה הבאה נעסוק בשימוש שנעשה בקנביס ברפואה. חבל שאין סימוכים מדעיים. חבל שהזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע משקרת למחונכים! צמח הקנביס הינו צמח קסום שעושה ניסים. בגלל שהוא כל כך מועיל לאנושות "בעלי עניין" העלילו עליו עלילות דם והוציאו אותו מהחוק. בצמח הקנביס אין טיפה אחת של רוע! ההוצאה שלו מהחוק הביאה רק לפריחת פשיעה, הגדלת כמות האסירים ומניעת הצמח מאנשים שיכולים להנות ממנו רפואית ולצרכי פנאי. חבל שמכון וייצמן נותן במה לשקרים כאלה. אפשר לקבל את המקור לטענה שלכם ששימוש בקנביס גורם לנזקים מוחיים? https://www.youtube.com/watch?v=13H8CrT1N9c סה"כ, מדובר באחד החומרים הבטוחים ביותר לשימוש! ומאיפה הקרצת את הנזקים המוחיים? משימוש ממושך בקנביס בנערותך? לגבי מרווח החשיפה, גם למים, למשל, יש מרווח חשיפה של איזה 1/10, לכל היותר. אדם שסיים כעת ריצת עשרה קילומטרים ושותה לרוויה ליטר מים, לא יקרה לו כלום. אך אם ישתה פתאום עשרה ליטרים, יתכן כי יחטןף הרעלת מים קשה שעלולה להוביל למוות. אותו כנ"ל לגבי מזון. אנשים שיוצאים מצום ממושך ופתאום אוכלים בבת אחת כמות גדולה מאוד של אוכל, יכולים למות.
"כשרבי יעקב הרמן עלה לארץ מארצות הברית, עוד לפני קום המדינה, הוא התיישב בירושלים. כותרת: קרדיט: אבא ואני עמדנו בתחנת האוטובוס. כבר חצי שעה עמדנו שם, ולא היינו היחידים: היו שם עוד המון אנשים שכמונו, רצו לנסוע לירושלים לריקודגלים. "נדמה לי שהוא מתקרב!" שמח אבא, ומצמץ בעיניו כדי לראות את המספר על האוטובוס המרוחק. "כן. זה הוא! קדימה ליאל, קח את הדברים, אנחנו כבר עולים!" אבל הסתבר שהעניין היה יותר מסובך ממה שחשבנו. למרות שהאוטובוס שעצר בתחנה העלה די הרבה נוסעים, הוא לא היה יכול להעלות את כולם. "זהו, אין יותר מקום!" קרא הנהג לאנשים הדוחפים, "אני סוגר את הדלת. תיזהרו!" והוא נסע. נשארנו בתחנה שלוש משפחות מאוכזבות מאוד. "אבא, אנחנו עוד עלולים לאחר את ההתחלה של הריקודגלים! מה נעשה?" שאלתי בעצב. "נחכה בסבלנות", אמר אבא. "אתה יודע מה? יש לי סיפור בשבילך. בוא, עד שהאוטובוס הבא יגיע, אני אספר לך על הרב יעקב הרמן, דמות מיוחדת במינה שמסופר עליה בספר 'הכל לאדון הכל'. "כשרבי יעקב הרמן עלה לארץ מארצות הברית, עוד לפני קום המדינה, הוא התיישב בירושלים. וכיוון שהוא ראה זאת כזכות גדולה, הוא קיבל על עצמו שמאותו היום הוא לעולם לא יישן מחוץ לעיר. "רבי יעקב לא היה אדם צעיר, אך הוא התאמץ בכל כוחו להגיע לתחנת האוטובוס. הוא צעד במהירות ברחובות תל אביב, מזדרז כפי יכולתו - ולמרות הכל, כשהגיע לתחנה ראה את האוטובוס מתרחק. "צרה צרורה! מה יעשה עכשיו? באותה תקופה מוניות השירות לא פעלו כמו היום, אז איזו ברירה כבר נשארה לו?" "אני הייתי חוזר לחבר ומבקש לישון אצלו", אמרתי. "הגיוני מאוד. גם אני הייתי עושה ככה", אמר אבא. "אבל הרב הרמן לא כמונו, כנראה. אם הוא קיבל על עצמו שלא לישון מחוץ לירושלים – הוא לא יישן! אז מה הוא כן עשה? הוא אחז את תיקו בידו, והתחיל ללכת...". "אני לא מאמין", אמרתי. "כן, הוא פשוט התחיל לצעוד את כל הדרך הארוכה מתל אביב לירושלים! אבל זה לא הכל. חכה ותשמע. "הרב הרמן הביט בנהג, ולשמחתו הרבה גילה שמדובר בתלמיד שלו. 'אני בדרך לירושלים', הסביר לתלמיד המשתומם, 'אינני ישן מחוץ לעיר, והאוטובוס האחרון כבר חלף'. "'אהה...' חייך הרב, 'אם ברצונך לקיים מצווה, עליך לזנק ולהתחיל בה! הקב"ה דואג לכל השאר. תראה, 'הבוס' שלח אותך במיוחד כדי לעזור לי להשלים את המצווה...'". "יאללה, אבא", התלהבתי, "קדימה! הולכים ברגל!" אבל למזלו, בדיוק באותו רגע הגיע האוטובוס הבא.
עיצוב סלון - החלל המרכזי והייצוגי ביותר במרחב הפנים, היא אחת המשימות המורכבות ביותר בתחום עיצוב הפנים. ברוב הבתים והדירות חלל זה משמש הן כחלל מגורים לצרכי המשפחה והן כחלל אירוח ייצוגי. שילוב שתי פונקציות אלה מחייב התייחסות קפדנית לאלמנט החשוב ביותר בסלון – מערכת הישיבה. האם ילדים ופעוטות עושים גם הם שימוש במערכת הישיבה? מה תדירות האירוח לעומת השימוש השוטף? האם המסגרת המשפחתית כוללת בעלי חיים? מהו התקציב לרכישת מערכת הישיבה? האם נבחרת מערכת ישיבה לטווח ארוך או קצר? ספה בעיצוב פאולה נבונה. רשת 'טולמנ'ס'. ספה מדגם 'Tufty-Too'. 'The Box'. העור הוא חומר עמיד לאורך זמן וסופג פחות כתמים, ביחד לריפוד מבד. ריפוד עור ניתן לנקות בקלות יחסי, באמצעות מטלית לחה, ולכן עשוי להתאים במיוחד למשפחות עם ילדים ובעלי חיים. עור מגיע במגוון רחב של צבעים, הן שקטים כמו לבן, שמנת, אפור ושחור, אך גם בצבעים דרמטיים כמו אדום וכחול. העור הוא חומר טבעי, בעל גמישות ונושם. ריפוד עור כמעט ואינו סופח אבק ולכן יכול להתאים לאנשים בעלי אלרגיה לקרדית האבק. העור נשרט בקלות יחסית. יש מי שמוצא את העור כחומר קר מבחינה עיצובית. היצע הצבעים קטן יותר לעומת הבד. מערכות ישיבה מעור בדרך כלל יקרות יותר ממערכות מרופדות בבד. סלון בעיצוב אדריכלית אורית כוכבי. יתרונן הגדול של ספות הבד הוא למעשה במגוון הרחב של דיגומים, טקסטורות וגוונים הקיימים, באמצעותם ניתן להגיע לרמת דיוק גבוהה מבחינה עיצובית. מבחינה חזותית לריפוד בד בדרך כלל מראה חם ומזמין יותר מריפוד עור. יש להביא בחשבון שריפוד מבד מוכתם בקלות מאוכל ושתייה, בעל עמידות מוגבלת לאורך ולעיתים יכול להיראות כמיושן. חשוב לציין שבדי ריפוד עכשוויים יכולים להיות עשויים ממיקרופייבר שיתרונו בכך שהוא עמיד ופרקטי יותר מבדים טבעיים כמו כותנה ופשתן. * המידע בנושא מאפייני ריפוד בד ועור באדיבות רשת 'ULTIMA'. בכל הקשור לבחירת מערכת הישיבה, עיצוב סלון מתחיל בשיקולים פרקטיים בעיקרם וממשיך בשיקולים חזותיים. ספה בעיצוב פרנק לברה משולבת עם עצי סחף. 'פנטהאוז רהיטים'. האם מערכת הישיבה מיועדת לצפייה בטלוויזיה, למשל? מקמו את מערכת הישיבה בצורה הנוחה ביותר לצפייה עבור בני הבית. חשוב למקם את מערכת הישיבה כך שלא תפריע לזרימה הטבעית במרחב. התאימו את מיקום מערכת הישיבה למבנה החלל – מרובע, מלבני וכד' ופתיחות חלק זה לשאר חלקי החלל (למשל, היחס בין מערכת הישיבה למטבח). ספה מדגם 'ANCY'. רשת 'ULTIMA'. מערכת ישיבה צריכה להיות נוחה – אל תתביישו לשבת ואף להשתרע באולם התצוגה, על מנת לבדוק האם מערכת הישיבה נוחה ומתאימה לצרכים שלכם. אם בעבר היה נהוג לרכוש מערכת ישיבה סטנדרטית של 3+2+1, כיום מבנה בסיסי זה לא נחשב אופנתי. בדרך כלל מקובל לרכוש ספה אחת ומספר כורסאות, או, לחילופין ספה הכוללת חלק 'שזלונג' לצורך השתרעות. ספה מסוג זה צריך להתאים באורח פרטני למבנה החלל ולהביא בחשבון שחלק השזלונג לא תמיד נוח לאירוח בישיבה. ספה מדגם 'פיורי'. 'קסטיאל As Is'. סגנון מערכת הישיבה יקבע את מראה החלל. רטרו, עתיק, מודרני, צעיר – כל אחד מסגנונות אלה לגיטימי ובתנאי שהוא תואם את עיצוב הסלון הכללי. כהנחיה כללית רצוי לבחור את החלק המרכזי של מערכת הישיבה (הספה) בגוונים ניטרליים ושקטים ואליה לשלב ספה קטנה יותר ו/או כורסאות והדומים שיכולים להיות מרופדים באורח נועז וצבעוני יותר. בכל סגנון נבחר, כריות הן חלק אינטגרלי מהעיצוב – בחרו כריות בסיס בגוונים שקטים ואליהן מומלץ לשלב כריות צבעוניות. * טיפים מבית 'Kare Design'. לאחר שקבעתם את המטרה לרכישת הספה, בחרו את הצורה הטובה ביותר שמשרתת את המטרה. ספה שתשמש לרגיעה יכולה להיות עמוקה ורכה עם כריות תואמות שאינן מחוברות. ספה עם זרועות נמוכות יותר מהמשענת (ספת 'לוסון'), היא בחירה טובה עבור מטרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כאחד. ספת 'גמל' (נקראת כך בגלל צורת המשענת, שחלקה העליון עוצב עם גבעה קטנה), בנויה לישיבה ב- 90 מעלות. לכן היא מתאימה לאווירה רשמית ומסורתית. ספה בצורת ר' שמאוד טרנדית, מגיעה בשלל אפשרויות ומצוינת למטרת נינוחות ואירוח. גודל החדר הוא שיקבע את גודל הספה. ודאו שגודל הספה לא משתלט על החדר או חוסם את התנועה. מדדו את החדר כולו, במיוחד את הקיר שבמקביל אליו הספה תמוקם. ספה בעלת משענת ישרה והדוקה עובדת היטב בחלל זעיר בגלל הפרופיל הנמוך שלה. ספת ר' יכולה להיות מושלמת עבור שטח גדול יותר. עיצוב סלון בכלל ובחירת מערכת הישיבה בפרט היא אחת המשימות המאתגרות בתחום עיצוב הפנים. שתהיה ישיבה נעימה ונוחה.
אלמנתו של הרב רזיאל שבח הי"ד מספרת על המאבק להסדרת חוות גלעד ועל ההתמודדות הקשה עם השכול. "חוות גלעד בוכה על החשמל". שבועיים לאחר האסון הכבד שפקד אותה, יעל שבח, אלמנתו של הרב רזיאל הי"ד, מספרת בראיון לתוכנית "לפני כולם" בערוץ 20 מה עבר עליה מאז השיחה האחרונה עם בעלה, רגעים ספורים לאחר שנפצע אנושות בפיגוע ירי. "הוא אמר 'אה, אני אוהב אותך, ירו בי!'. ואז היה רגע כזה שהבנתי כאילו מה ששמעתי אבל לא הייתי בטוחה, אז הורדתי אותו מהרמקול ואז הוא אמר 'ירו בי, אני בכניסה לחוות גלעד'. אז אמרתי 'טוב, ביי', וניתקתי. ''ואז הכל התחיל לעבוד על אוטומט. מתקשרים לזה, מתקשרים לזה, שולחים הודעות לזה. ובראש שלי מה שרץ כל הזמן זה שכאילו, בסדר, יש פיגוע ירי בכניסה לחוות גלעד, ייקחו אותו לבית חולים, מקסימום יקטעו לו רגל, ויחזירו לי אותו הביתה". במהלך חילופי היריות נפצעו שני לוחמי ימ"מ. "הרגשתי תחושת אכזבה, תחושת פספוס, כאילו, למה כוחותינו צריכים להיפצע עוד פעם בשביל דבר כל כך מגוחך, תורידו להם טיל נ"ט, מה אתם נכנסים ברגל, מתחילים לברור, ואז נפצעים ועוד רוגמים אותם באבנים? זה מביך קצת. זה נותן תחושה של דווקא לא גאווה. יש לי המון תודה והמון הוקרה על המהלכים האלה. זה לא קשור לחיילים בשטח. בפיקודי יותר, בדרג המדיני, יש משהו מעוות מאד, משהו מביך מאוד. ''זה נראה לך משהו שצריך להתגאות בו? שנכנסתם באישון ליל ותפסתם בדיוק את המחבל הספציפי הזה, וכשיצאתם רגמו אתכם באבנים ויש שני פצועים? זה ממש לא מחמיא כל הדבר הזה". מיד לאחר הרצח יעל נלחמה להקים בית קברות בחוות גלעד ובעלה הוא הראשון שנקבר בישוב. "הוא ידע שחוות גלעד צריכה בית עלמין כדי שזאת תהיה אחיזה אמיתית בקרקע", אמרה שבח. כעת היא קוראת לראש הממשלה לפעול להסדרת הישוב: "אם אתם רוצים לתת נחמה, תפעלו, תעשו משהו. גם בהיבט החינוכי ממול מי שפגע, זה לא הגיוני שאנחנו נמשיך לחיות פה כמו כלבים". בשלב זה כבה החשמל בביתה של שבח והיא מיהרה להדגיש "הנה, ההוכחה. שר הביטחון הבטיח חשמל. הבטיח וזה לא קורה. זה קורה אבל הכל תקוע אצל פיקודים. אני לא מכירה כפר ערבי אחד שבוכה על חשמל כמו שחוות גלעד בוכה על חשמל. בעיני זה פשוט משהו שאני לא גאה בו. מדינית, כל יום מחדש אנחנו שואלים את עצמנו איפה הגאווה הלאומית שלנו? אדוני ראש הממשלה, איפה עמוד השדרה שלך? ואם אין לך עמוד שדרה, בוא תגיד 'אין לי עמוד שדרה'".
טחנת קמח טחנת קמח גולן בע"מ במרכז טחנת קמח בתל אביב - יפו הגר"א 21 תל אביב - יפו, תחומי עיסוק קמח חיטה לאפיית לחמים, מכשור מודרני, קמח דגן, קמח חיטה מלא, קמח תופח ועוד.. מתמחה בשמרי אינסטנט וקמח תופח. ניתן לקבל יעוץ בכל הקשור לקמח כפרי או קמח שיפון מלא, טחנת קמח גולן בע"מ טחנת קמח בעל ידע ונסיון נרחב גם בנושאי קמח לחם מעושר קמח תופח , וקמח לחם מעושר. טחנת קמח גולן בע"מ, הטחנת קמח שלך בתל אביב - יפו ובמרכז. ניתן לקבל שרות בתחומים קמח חיטה לאפיית לחמים, קמחים בסיסיים קמח חיטה מלא. השירות ניתן באופן אישי ומקצועי. ניתן לקבל שרותים בנושא קמח תופח, קמחים בסיסיים, קמח לחם מעושר, קמח רב תכליתי או כל נושא אחר. ניתן ליצור איתנו קשר בטלפון או להגיע למשרד הממוקם בהגר"א 21 , תל אביב - יפו. בנוסף, משרדנו מתמחה בטיפול בקמח תופח, מכשור מודרני, ייצור קמח חיטה וקמח לחם מעושר.
קיבוץ גזית \| פרשת "ויקרא" היום אנחנו פותחים את ספר ויקרא, שהוא השלישי מבין ספרי התורה, וכך נקראת הפרשה הראשונה שלו. כמו הפרשיות הקודמות, שעסקו בפרטי פרטים במשכן, גם לפרשה זו קשה לבן-דורנו להתחבר, מאחר שהיא עוסקת בקורבנות שיש להקריב לה', ונושא זה משקף תרבות קדומה ואכזרית, אתוס קדום, וצורת עבודת אלוהים, שנדחתה ע"י היהודים כבר לפני אלפיים שנה, לאחר חורבן המקדש, ואת מקומה תפסו התפילות, המצוות ומעשי צדקה. תרבות הקורבנות משקפת תפיסה אלילית של של ה'. למרות שרבנים רבים יסבירו לנו שלא ה' הוא זה שצריך את הבהמה המוקרבת, אלא המקריב מתקרב ע"י כך לאלוהים, לא זאת התפיסה העומדת בבסיס הסיפור על יצאת נוח מהתיבה: " ויצא נח ובניו ואשתו... ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהורה... ומכל העוף הטהור ויעל עולות במזבח. וירח ה' את ריח הניחוח, ויאמר ה' אל ליבו: לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו" (בראשית,ח, י"ח-כ"א). לסיפור נוח יש סיפור מקביל בבלי, וגם שם מתואר כמה קשה היה לאלים בלי הקורבנות של בני האדם. מלבד המקור האלילי של מנהג הקרבת הקרבנות, גלומה בו תפיסה תיאולוגית מאד לא מוסרית לדעתי. חלק חשוב בקרבנות הם קרבנות "חטאת", אשר כשמם כן הם. אתה מכפר על חטאך ע"י הריגתו של בעל חיים, וכך אתה משיג את סליחתו של אלוהים. כבר נביאי בית ראשון יצאו בשצף קצף נגד התפיסה הזו: "למה לי רב זבחיכם, יאמר ה', שבעתי עולות אילים... ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" ישעיהו, א, י – כ"ד). להעמדה זו של מוסר מול קרבנות מצטרפים נביאים נוספים, כמו ירמיהו ומיכה. למרבה הפלא יש לא מעט יהודים, בימינו ובארצנו, שמייחלים להחזרת עבודת הקרבנות, עם בניית בית-המקדש מחדש, או עם בוא הגאולה ואינם מבינים את העיוות הדתי מוסרי הכרוך בעבודה זו. ידועה המחלוקת בין הרמב"ם (מורה נבוכים פמ"ו) ובין הרמב"ן על פרשתנו. לפי הרמב"ם הקרבנות הם תגובה למחשבת האלילים של בני ישראל יוצאי מצרים. אותם יהודי עבר לא יכלו לעמוד בדרישותיה של המדרגה הרוחנית הגבוהה שה' הועיד להם וכתוצאה מהמדרגה הנמוכה בה היו, צריך היה להתחשב בצרכים הפולחניים הבסיסיים הנמוכים שלהם, וביניהם הצורך בפולחן הקרבן. בתגובה לכך אומרת התורה – תן להם להקריב קרבנות. אז מה ההסבר של הרמב"ן? יש לו הרבה הסברים. בסופו של דבר הוא אומר על דרך הסוד (הקבלה) שהקרבן נועד לקרב בין ה'דוד' וה'רעיה' ( הקב"ה ועם ישראל). איך מושג הקרבן מדבר אלינו, היהודים החילוניים? מילון אבן שושן מגדיר את המשמעויות השונות של המושג קורבן. אחת המשמעויות היא "ויתור מרצון על דבר מה יקר לטובת אחרים". " והיה לי זה במקום הבית החם אשר בגולה. התפנוקים, התרבות, המוסיקה והתיאטרון – כל אלה מאחורי, אשכחם! בכבוד אשא את תואר הכבוד – פועלת. זרקתי מעלי את עגילי הזהב ואת הטבעות, הורדתי את הצמידים מעל ידי, את שמלות המשי הסתרתי על קרקעית המזוודה, את נעלי הלכה החלפתי בסוליות פשוטות, שמלת בד פשוטה לבושי..." (מתוך הספר: "כאן על פני האדמה"). דור המייסדים של קיבוצינו ויתר ברובו על לימודים גבוהים, על מקצוע, על גידול הילדים בבית, על רכוש פרטי, על זכות ההורשה, על מכונית פרטית ועוד ועוד, כדי לבנות את החברה האידיאלית ברוח ערכי השיתוף והשוויון. עם התמוטטות האמונה בערכים אלו החל ערעור על הקורבן הזה, וותיקים רבים בתנועה הקיבוצית חווים אותו בכאב בנוסח "החלום ושברו". בתוך האתוס הליברלי האינדיוידואליסטי המתפשט בימינו במערב, גלומה האפשרות של התנכרות טוטאלית לערך הזה של קרבן במובן של "ויתור על דברים יקרים לך לטובת אחרים", וגם אופציה זו היא קיצונית לדעתי. רבים חושבים: "מדוע שאוותר על חלומותי ושאיפותי הלגטימיים למען מישהו אחר?". לפעמים יש כאן דילמה אמיתית, אך אימוץ גישה כזו והליכה עד הסוף בכיוון זה איננו מוביל לגישה אנושית. לדוגמה, גישה כזו חותרת תחת אפשרות של חיי משפחה בריאים. גישה בריאה יותר שמעתי מפי אם צעירה, שלא מזמן ילדה את התינוקת הראשונה שלה שאמרה: "אני מרגישה שעלי להקריב הרבה דברים מאז שנולדה התינוקת שלי – טיולים, ריקודים, בילוי עם חברים – הכל נדחה לזמן לא ידוע. אבל אני עושה זאת מאהבה ומבחירה". את הדילמה הזו היטיב לבטא הלל הזקן באומרו: "אם אין אני לי – מי לי? וכשאני לעצמי – מה אני? אני מבין את המימרה הזו כך: עליך לדאוג להתפתחותך הכלכלית והרוחנית, כי איש לא יעשה לך את העבודה הזו. אבל אם תחיה רק לעצמך ובשביל עצמך, תאבד את טעם החיים.
בשנת 2017 עד לתאריך ה – 28.11.17 אובחנו בישראל 47 בעלי חיים חולים במחלת הכלבת ב - 40 אירועים לפי הפירוט: שישה כלבים, שני חתולים, עשרים ושבעה תנים ,כבשה, פרת חלב, שבעה עגלים ושלוש פרות בקר בשר. בנוסף, תועדו לפחות 8 מקרי נשיכה בבני אדם ע"י בע"ח נגועים בכלבת. מספר המקרים השנה גדול בהרבה ממספר המקרים שאובחנו בשנים שעברו והשנה עוד לא הסתיימה. בשונה משנים קודמות בהן אובחנו מרבית המקרים בגליל המערבי ורמת הגולן, מרבית מקרי הכלבת אובחנו באזור עמק המעיינות הסביבות בית שאן , הגלבוע ועמק יזרעאל , אזורים שלא אובחנה בהם המחלה בשכיחות שכזו בשנים שעברו. במרבית האירועים היו מעורבים תנים צעירים. חלק ממקרי הכלבת שאובחנו , סווגו כשייכים לזן V7- שהינו זן חדש של כלבת בישראל שמקורו בתורכיה וככל הנראה זלג לישראל דרך סוריה בתקופה זו של חוסר יציבות באזור. מרבית בעלי החיים שאובחנו כחולים הינם תנים צעירים מהאזורים המצוינים לעיל, שככל הנראה לא הספיקו להתחסן ע"י אכילת פיתיון המכיל תרכיב כנגד כלבת עליו יפורט בהמשך. בחלק מבעלי החיים האחרים : כלבים , חתולים, פרות וכו' שבהם זוהתה המחלה, ידוע כי הם ננשכו על ידי אותם תנים וקיים חשש רב שחיות בית כגון כלבים משוטטים או חתולי רחוב/חצר עלולים להמשיך את מעגל ההדבקה במחלה. מחלת הכלבת היא מחלה קטלנית ומדבקת, הקיימת ביונקים (כולל באדם). המחלה, הנגרמת על ידי נגיף הכלבת (rabies), נמצאת בישראל וברוב העולם ואין לה תרופה. בעל חיים או אדם שחלה בכלבת ימות. הנגיף חודר למערכת העצבים דרך הרוק של בעל חיים נגוע (בדרך כלל על ידי נשיכה) , נודד במערכת העצבים עד הגיעו למוח ולבלוטות הרוק. בשלב זה יופיעו גם שינויי התנהגות , תוקפנות , ריור ועוד סימנים (לרוב עצביים) לא ספציפיים. המחלה תסתיים בשיתוק בעל החיים ומוות תוך 10 ימים מהופעה הסימנים. זו הסיבה שכלב שנושך נכנס להסגר ותצפית כלבת למשל 10 ימים לפחות. במידה ולא ניתן לבצע תצפית או שיש אישוש לכך שבעל החיים שנשך חולה בכלבת , האדם יטופל בסדרת חיסונים ארוכה לאחר חשיפה. מבחינה מעבדתית הדרך היחידה לאבחן נגיעות בעלי חיים בכלבת היא על ידי בדיקת המוח בנתיחה שלאחר המוות. הדרך היעילה ביותר להילחם במחלה בקרב חיות בית היא באמצעות מניעתה, כלומר: חיסון למניעת כלבת. על פי חוק יש לחסן כל כלב מעל גיל שלושה חודשים כנגד מחלת הכלבת. החיסון הוא חיסון שנתי. חיסון הכלבת הוא תנאי לקבלת רישיון לאחזקת כלב ברשות. בכדי למנוע מהפצת המחלה בראשון לציון השירות הווטרינרי מדגיש שאין לאסוף כלבים , חתולים וחיות אחרות מהרחוב או מהשטח ללא כל ידע עליהם ובדגש מאותם אזורים המצוינים לעיל ולהעבירם לראשון לציון. במידה ומצאתם כלב נטוש יש לפנות למוקד העירוני 106 באזור שבו הוא משוטט. העברתה למקום אחר עשויה גם להוביל לניתוקה מבעלים שיתכן ומחפשים אחריו. בכדי למנוע את העברת המחלה בקרב תנים ושועלים במדינת ישראל ובראשון לציון בפרט , בה לא זוהתה המחלה עשרות שנים גם בקרב חיות אלו, נעשה שימוש בפתיונות כלבת. בשנה שעברה הפיתיונות פוזרו על ידי המחלקה הווטרינרית באמצעות מסוק ובאופן רכוב/רגלי. השנה, יפוזרו פיתיונות באופן רכוב/רגלי ע"י המחלקה הווטרינרית העירונית בימים הקרובים. רשות הטבע והגנים תפזר את הפיתיונות באופן מוטס. גודל הפיתיון וצורתו מזכירות קופסת גפרורים וצבעו חום. שועלים ותנים מתחסנים במהלך לעיסת הפיתיון באופן שחושף את רירית הפה שלהם לחיסון. הפיתיון אינו יעיל בכלבים משוטטים כיוון שהם בולעים את הפיתיון ולא לועסים אותו. הפיתיונות מכילים תרכיב כנגד כלבת ולמרות שאין כל סכנה כל שהיא , אין לגעת בהם. חשוב להקפיד שילדים קטנים לא יאספו אותם. במקרה של מגע ישיר בפיתיון, יש לרחוץ היטב את הידיים ולפנות למוקד 106. ראוי לציין שועלים שנראים משוטטים ברחבי ראשון לציון מהווים חלק מה"טבע העירוני", הם קטנים, גודלם כגודל חתול. השועלים פעילים בעיקר בשעות בין הערביים והלילה. הם מפחדים מבני אדם והם אינם מהווים סכנה לציבור, בכל מקרה מומלץ לשמור מהם מרחק ולהמנע ממגע עימם.. תנים כמעט ואינם נראים בשטח ראשון לציון. במידה ותושב נתקל בפגר של שועל או תן יש לפנות למוקד העירוני – 106. השירות הווטרינרי מעביר פגרים אלו לבדיקה של מעבדת הכלבת במשרד החקלאות. במעבדה בודקים האם בעל החיים חולה בכלבת (כאמור לא נמצא בע"ח כזה בעשרות השנים האחרונות בראשון לציון) והאם בעלי החיים נחשפו לחיסון האוראלי(ישנו חומר בחיסון האוראלי שנצבר בעצמות התנים והשועלים שאוכלים אותו). באמצעים אלו מנטר השירות הווטרינרי את המחלה באופן קבוע בראשון לציון וסביבותיה.
אנחנו מתרגשות לספר לכם שבסוף שבוע זה תצא כתבה על אנשים רגישים מאוד בעיתון "ידיעות אחרונות" במוסף "7 ימים". נשמח לשמוע את התגובות שלכם לכתבה. בנוסף, אם מישהו מכם אוהב לכתוב, אתם מוזמנים ביותר לשלוח אלינו דברים שכתבתם שקשורים לנושא של רגישות ונשמח לפרסם אותם באתר של הקהילה. מתוך צורך ליצור אווירה יותר אינטימית במפגשים, הוחלט לצמצם מעט את כמות המשתתפים במפגש. ערב (בוקר) מעשים טובים. מפגש חוויתי בהשראת הסרט "תעביר את זה הלאה". נספר על דוגמאות מחיינו כשמישהו עזר לנו ללא שום תמורה; נבחר 3 אנשים אליהם נרצה להעביר את המתנה שקיבלנו; נדבר על: נתינה וקבלה – כמה ומתי מתאים לנו לתת / לקבל בתור אנשים רגישים מאוד; אכפתיות – איך אדם רגיש מאוד נשאר באיזון כשהוא קולט מצוקה מאדם אחר; איך להגיב כשהנתינה היא יותר מדי פולשנית? גבולות ומצבים בהם לא נעים להגיד "לא". מתוכנן לתחילת האפריל. הפרטים יבואו בהמשך. מפגש צפוני בהנחיית שיר ארבל -ברון יתקיים ב- 6/3/2011 באזור כרמיאל. פרטים בהמשך. הספר חשוב מאוד לכל אדם רגיש מאוד שרוצה להבין טוב יותר את עצמו וללמוד כיצד להפוך את הרגישות שלו למתנה. חברים יקרים לדרך, נשמח שתפרסמו בלינק המצורף כל יוזמה שלכם של מפגשים ופעילויות שקשורים לאנשים רגישים מאוד ברחבי הארץ שבאה לשרת את הקהילה ללא תשלום. בניוזלטר זה נכתוב על הפעילויות שאנחנו עושות בעצמנו ומציעות לקהילה, ולפעמים נמליץ על פעילויות של אחרים לפי מה שירגיש לנו מתאים.
הסכם הגירושים של מייסד חברת אמזון ג'ף בזוס מאשתו ב-25 השנים האחרונות, מקנזי בזוס, אושר אתמול ע"י שופט בבית משפט באזור סיאטל. במסגרת ההסכם היא תקבל לידיה 38.3 מיליארד דולר במניות החברה, כך דיווח בלומברג. באפריל הודיעה אמזון, חברת הקמעונאות המקוונת הגדולה בעולם, ש-4% ממניותיה שבידי הציבור (19.7 מיליון מניות), יירשמו על שמה של מקנזי בזוס עם קבלת אישור בית משפט של הגירושים. הזוג הודיע על כוונתו להתגרש בהצהרת טוויטר משותפת בינואר, מה שגרם לחששות בקרב אחדים שג'ף בזוס יישאר עם כוח הצבעה מופחת בענייני החברה, או שמקנזי תממש חלק גדול מהמניות שתקבל לידיה. בידיו של בזוס הבעל 12% ממניות אמזון, ששוויין 114.8 מיליארד דולר, והוא עודנו האדם העשיר בעולם על פי בלומברג. מקנזי בזוס אמרה שבכוונתה לתת לו זכות הצבעה על מניותיה. היא הבטיחה במאי לתת מחצית מהונה לצדקה ולהצטרף בכך ל"Giving Pledge", קמפיין שהחל ב-2010 ע"י המיליארדרים וורן באפט ומייסד מיקרוסופט ביל גייטס.
מה לא נאמר על אהבה, על זוגיות ועל יחסי אינטימיים - אך האם קשרים חדשים יכולים להתקיים גם בגיל השלישי? האם ניתן להתגבר על המכשולים האישיים והמשפחתיים ולקיים זוגיות יציבה וטובה? זוגיות. מה עוד לא נכתב בשבחה, במורכבות שלה, במהות שלה וביישומה? בעידן של היום זוגיות שינתה מעט את פניה ואם מביטים על ציר הזמן - אפשר לראות שהיא עשתה תהליך גדול של שינויים. מבנה התא המשפחתי השתנה מאוד לאורך השנים כאשר הבולט בהם הוא המעבר ממשפחה פטריארכאלית בתחילת המאה למשפחה שוויונית בסוף המאה. אוכלוסיית הגיל המבוגר זכתה לחיות בזוגיות ״מסורתית״ לאורך שנים רבות בשל העלייה בתוחלת החיים. אם פעם נישואים היו נמשכים 30 שנה, כיום חוגגים גם 70 שנות נישואים משותפים. השיח החברתי מציף לא אחת את מהות הזוגיות בעידן שבו אורך החיים כל כך קצבי וארוך. יחד עם זאת, ברור כי זוגיות, על כל צורותיה וגווניה, היא דרך שבה אדם יבחר- כי מאז ומעולם אנחנו מחפשים את הקרבה, השייכות, האינטימיות והאהבה. בגיל המבוגר, אנחנו חווים אובדן של בן או בת זוג יקרים שאיתם בנינו משפחה, חיינו את רוב חיינו והתמודדנו מול החיים הדינמיים - לטוב ולרע. לא מעט אנשים מבוגרים מבקשים למצוא להם זוגיות חדשה מתוך הרצון לא להישאר לבד, להרגיש אהוב ומוערך ולהיות משמעותי עבור אחר. האם זוגיות כזו תתאפשר? מחקרים מראים שמי שחווה זוגיות טובה ייכנס מהר יותר לקשר זוגי חדש. עוד מציינים כי מודל הזוגיות המוכר עובר טרנספורמציה וקיום הזוגיות החדשה שונה מהזוגיות הקודמת. אנשים יחפשו קשר של מילוי צרכים שפחות יתבסס על רומנטיקה או פרפרים בבטן. האהבה תוגדר אחרת מההתאהבות של הגיל הצעיר. יהיו קשרים שיוותרו אפלטוניים אך בהחלט קרובים ומשותפים. ייתכן ויתקיימו קשרים שיהיו פיזיים בלבד, ללא ידיעתו של איש. יהיו כאלה שיחברו לעבור לגור ביחד או כאלה שדווקא יעדיפו להישאר כל אחד בביתו ולקבוע מועדים מתוכננים למפגשים. הדור המבוגר כיום פתוח מאוד להיכרויות מחודשות וזאת גם ניתן לראות באינטרנט. כל אתרי ההיכרויות מפרסמים פעילות של פנויים ופנויות, טיולים לאלמנים ואלמנות או כל פעילות אחרת שתאפשר אינטראקציה בין המינים. השיח במרחב הגיל השלישי באינטרנט פורה מאוד בהיכרויות ושידוכים. יחד עם הפתיחות הגדולה והנכונות ליצור קשר זוגי חדש עולים גם קשיים רבים. לא תמיד המשפחה מעודדת קשר כזה. הילדים חרדים להורה שלהם וחוששים מפני ניצול או אינטרסים אחרים. לא אחת משפחה מסרבת לקבל ״אמא״ חדשה או ״אבא״ אחר. ויש גם את הקושי האישי - האם אני בוגדת בזכרו של בן זוגי כאשר אני מתחילה קשר עם בן זוג חדש? האם זה יכול להעיד על כך שאינני זוכרת ומכבדת את השנים המשותפות? האם הרצון שלי לזוגיות מסגיר את הצרכים האנושיים שלי להיות אהובה או מחוזרת, לקיים יחסי אישות ולהרגיש נחשקת? הגיע אלי גבר בן 80 שהתאלמן מאשתו כשנתיים לפני. כל רצונו היה להתחתן. הוא הבין שחייו כאיש מבוגר ובודד הם חיים שאיננו רוצה לעצמו והם מדכאים אותו והוא איבד את שמחת החיים שלו. משפחתו התנגדה מאוד לשידוך שהוא בחר לעצמו מתוך פחד שהוא ינוצל לרעה, שהאישה שבחר איננה מתאימה לו, ובכלל, קשה היה להם לראות אישה אחרת בביתה של אימם המנוחה. התהליך לא היה קל והיה מקום להיפגש גם עם ילדיו ולדבר את חששם וגם לתת לו מקום לפרוס בפניהם את צרכיו ואת נחיצות הזוגיות החדשה בחייו. השיח הזה אפשר להכיר, כלאחד, את עולמו של האחר ונתן פתח להמשך השיח הפתוח בין האב לילדיו. עניין הזוגיות, בכל גיל, כנראה ימשיך ויעסיק את החוקרים עוד שנים רבות. נלמד בכל דור את ההתפתחות הזוגית, ונצטרך ללמוד לקבל את השוני ממה שאנחנו מכירים. זוגיות, כשיודעים להיות בה, היא נפלאה ומעצימה. היא מקדמת ומחזקת ומעל לכל- תורמת לאריכות החיים. אם נתקלתם בקושי כזה או דומה - בין אם אתם הילדים של או ההורה של- אל תוותרו על שיח משפחתי בליווי מקצועי שיביא את עולמו של כל צד ויחבר בין העולמות השונים.
ווקר אוונס (באנגלית: Walker Evans ;‏ 3 בנובמבר 1903 - 10 באפריל 1975) היה צלם אמריקאי, אחד מראשוני הצלמים החברתיים בארצות הברית, ממנסחי עקרונות "הצילום הישיר", ודמות מרכזית בהגדרת מאפייני הצילום כאמנות גבוהה. אוונס מוכר בעיקר בזכות תצלומיו מתקופת השפל הגדול בארצות הברית בשנות השלושים, שחלקם צולמו במסגרת פרויקט תיעוד ממשלתי של ה-Farm Security Administration. אוונס היה הצלם הראשון שזכה לתערוכת יחיד במוזיאון לאמנות מודרנית. רבות מעבודותיו נמצאות באוספים קבועים של מוזיאונים או כחלק מתערוכות רטרוספקטיבה במוסדות כמו מוזיאון המטרופוליטן לאמנות. אלי מיי בארואוז מאלבמה, בתצלום של ווקר אוונס, 1936. אחד מסמלי השפל הגדול. בית קברות ומפעל פלדה (בית לחם סטיל) בבתל'ם, פנסילבניה, 1939. אחת מתמונותיו המפורסמות של אוונס, שצולמה במסגרת עבודתו ב-FSA. פוסטר של קרקס באלבמה, 1935. אזור החוף של ניו אורלינס, לואיזיאנה, 1935. אוונס נולד ב-1903 בסנט לואיס למשפחה אמידה. המשפחה עברה זמן קצר לאחר לידתו לפרבר יוקרתי בחופה הצפוני של שיקגו. אביו היה מנהל פרסום, העסיק בביתו מספר משרתים, ושלח את בנו לבתי ספר פרטיים. אוונס למד בבית הספר "לומיס" באנדובר, התעניין בספרות, ושקל להפוך לסופר בעצמו. הוא המשיך ללמוד ספרות במכללת ויליאמס, אך משלא מצא אתגר בלימודים, החליט לעזוב את ארצו ונסע לפריז בעקבות גיבוריו הספרותיים, בודלר ופלובר. ב-1927, לאחר שהות של שנה לא מוצלחת בצרפת, חזר אוונס לניו יורק. הוא עבד בעבודות שונות והתקשה למצוא עבודה קבועה ומסודרת שתניח את דעתו. אוונס מצא עצמו סולד מהקיבעון האמריקאי לכסף, ובמקביל לכך מהעובדה שלו לא היה כסף. הוא לא מצא כל עניין בתהליכים הכלכליים שהניעו באותה תקופה את הרחוב האמריקאי, במרדף האובססיבי אחר רכוש וכסף. ב-1928 רכש אוונס מצלמת כיס והחליט להיות צלם. היה לו ידע מצומצם ביותר בצילום וההערכה שלו להישגי המדיום הייתה מוגבלת. הוא זכה להכרה מסוימת כצלם, פרסם כמה עבודות והציג במספר גלריות קטנות. "הייתי אמן בוהמייני צעיר, טיפוסי לחלוטין", סיפר לימים.‏‏ כתביו מאותה תקופה (ראשית שנות ה-30) מציגים את הרהוריו על פרויקטים, התוויית תוכניות וחיפוש אחרי כיוונים המגדירים את מטרותיו כצלם, בשונה מהמודלים המקובלים בצילום של אותה תקופה. באותן שנים היו אלפרד סטיגליץ ואדוארד סטייכן דמויות מפתח בשדה הצילום בארצות הברית, ואוונס התקשה לזהות בהם מודל לחיקוי. אוונס התנגד ליומרה בצילום של המאה ה-19, שאת גרורותיה הרגיש גם בימיו, להפוך את המדיום ל"אמנותי" בעזרת פעלולים וחיקויים. אוונס גיבש את תפיסת המדיום שלו בהשפעת עבודותיהם של הצלם הצרפתי אז'ן אטז'ה, ש"התגלה" זה מקרוב, ושל הצלם הגרמני אוגוסט זנדר, שהחל משנות העשרים של המאה ה-20 ניסה ליצור אוסף סיסטמי של תצלומי "טיפוסים" גרמניים. בתצלומי הרחובות הריקים, החנויות והזונות של פריז שצילם אטז'ה מצא אוונס: "הבנה לירית של הרחובות, התבוננות מיומנת בהם, רגישות מיוחדת לפטינה, עין חדה לפרטים, ומעל לכל, פואטיקה, שאינה 'פואטיקה של הרחוב', או 'הפואטיקה של פריז', אלא השלכה של אישיותו של אטז'ה".‏‏ ואילו אצל זנדר העריך את הגישה התמציתית והלא-אישית דרכה ערך באופן צילומי את החברה באופן קליני. עבודתם של שני הצלמים האלו סימנה, עבור אוונס, את החזרה של הצילום לתפקידו האמיתי. ב-1931 החל אוונס לצלם בתים ויקטוריאניים באזור בוסטון יחד עם העורך לינקולן קירסטיין (Lincoln Kirstein). קירסטיין פרסם כמה תמונות של אוונס בעיתונו, Hound and Horn, בשנה שלפני כן. אוונס קיבל פרויקטים קטנים בצילום, ובין השאר נשלח ב-1933 לצלם בקובה את ההתקוממויות נגד הרודן Gerardo Mechado, עבור ספר שתוכנן לצאת לאור בשם "הפשעים של קובה". לינקולן קירסטיין מינה אותו לצלם את בית הספר לבלט האמריקאי. בשנת 1934 הוא צילם עבור המוזיאון לאמנות מודרנית את התערוכה "אמנות אפריקאית". "עשיתי עבודות לא אמנותיות ולא מסחריות. הרגשתי באמת שאני בכיוון הנכון. חשתי שאני חורש באדמה בתולה, או לכל הפחות כורה מנהרה חדשה, סוג של ידיעה אינסטנקטיבית אך לא מודעת [...] צילמתי כנגד הסגנון של הזמן, כנגד תצלומי הסלון, כנגד צילום מיופה, כנגד צילום אמנותי... הייתי חלוץ אאוטסיידר‏‏" במציאות אוונס היה פחות בודד משזכר או האמין, ועבודותיו זכו להכרה מהירה יחסית, וזוהו כחלק מסגנון חדש. הוא זכה להיות הצלם הראשון שהציג תערוכת יחיד במוזיאון לאמנות מודרנית בשנת 1938. יחד עם זאת, תחושת חוסר השייכות והחדשנות שייחס לעצמו, סייעו לו לשמור על ריחוק ועירנות, בניסיון לבדל את עצמו ולהותיר חותם אישי. אוונס החל לצלם כבר בעת שהותו בפריז, אך התמסר ברצינות לתחום כשחזר לניו יורק ב-1928 ורכש מצלמת יד קטנה. זמן קצר לאחר מכן החל לנסות לעבוד במצלמות בגדלים שונים, אותן רכש או שאל מידידים. ב-1930 כבר היו ברשותו נגטיבים ממצלמות בשבעה פורמטים שונים, חלקם ממצלמות סרט קטנות וחלקם ממצלמות טכניות עם לוחות זכוכית בגודל 8X10 אינץ'.‏‏ הוא השתמש גם במצלמת לייקה מושאלת, אותה ניתן היה להפעיל כמצלמה נסתרת. משנת 1933 החל להשתמש בקביעות במצלמת 8X10 אינץ', בעלת שלוש עדשות: אחת באורך מוקד רגיל ושתי עדשות טלה. ביוני 1935 החל אוונס לצלם עבור "מנהל ההתיישבות" (Resettlement Administration - RA), שהפך מאוחר יותר למנהלת החקלאות האמריקאית (Farm Security Administration - FSA) - ארגון ממשלתי שנוסד במסגרת ה"ניו דיל" של רוזוולט במטרה להילחם בנזקי השפל הגדול, וסייע לתושבי הכפרים באזורים נחשלים, בעיקר במדינות הדרום. בתוך המנהלת הוקמה "מחלקת ההיסטוריה-צילום" שהעסיקה צלמים במטרה לאסוף עדויות מצולמות על עבודתה המוצלחת של המנהלת ולהפיצם לעיתונות. הצלמים נשלחו לאותם כפרים כדי לתעד את המיזם הממשלתי - ובכך לדווח על המתרחש ב"חצר האחורית" של ארצות הברית, כפי שהגדיר זאת ראש "מחלקת ההיסטוריה", רוי סטרייקר (1893-1976). אוונס היה אחד הצלמים הראשונים שנשכרו לעבודה בפרויקט. אוונס החל לצלם בעיירות כורים במערב וירג'יניה ובערי תעשייה בפנסילבניה. במהרה גיבש את סגנונו הבסיסי, שאפיין את רוב תצלומיו עבור ה-FSA: צילום ישיר, כמעט רשמי, מוקפד ומפורט של מקומות ואנשים, עם דגש על אובייקטים מעשה ידי אדם. התמונות נעשו במצלמה בעלת פורמט גדול של 8X10 אינץ', שגובו לעיתים במצלמת 4X5 אינץ' או במצלמת 35 מ"מ. אוונס הקפיד לייצר דימויים בעלי נוכחות עזה ומרתקת. דרך הפורטרטים הוא ניסה לשקף את מאורעות התקופה ואת חיי היום-יום, באופן שאיפשר למתבונן לחוש הזדהות עימם. השלב הבא בעבודתו היה בין דצמבר 1935 לאוגוסט 1936, כשצילם באינטנסיביות בעיקר באלבמה, עם גיחות למיסיסיפי, ג'ורג'יה, לואיזיאנה ודרום קרוליינה. התמונות שצילם בתקופה זו מרכיבות את עיקר עבודתו עבור ה-FSA, ומהן הרכיב את ספרו המפורסם, Let Us Now Praise Famous Men. באלבמה פגש וחי עם חקלאים שעבדו בשיטת ה-Sharecroppers ועם משפחותיהם, והקדיש את מרצו ללימוד הארכיטקטורה, הסמלים, הצורות והטקסטורות של הסביבה האנושית. אוונס חזר לעבוד עבור ה-FSA בפברואר 1937, ותיעד אזורי הצפות בארקנסו ובטנסי, לשם הגיע עם צלם נוסף, אדווין לוק. ישנו בלבול מסוים באשר לייחוס התמונות לשני הצלמים.‏‏ עד קיץ 1938 אוונס לא חזר לעבוד בפרויקט, אז קיבל משימה אחרונה, לצלם את רחוב 61 בניו יורק, בין השדרה הראשונה והשדרה השלישית. אוונס צילם שם במצלמת 35 מ"מ, בגישה מוקפדת פחות, עם נטייה לסגנון של תצלומי חטף או מצלמה נסתרת. אוונס דרש עצמאות בעבודותיו. עניין אותו בעיקר להסתובב בדרכים ולצלם. המחלקה סיפקה לו את חומרי הצילום, ומבחינתו הוא היה חופשי לחלוטין. הוא זלזל בביורוקרטיה, בלוחות הזמנים ובתסריטי הצילום וההנחיות שהכין מנהל הפרויקט, סטרייקר. כל אלו הפכו אותו "לילד הרע" של מחלקת הצילום, והוא פוטר לבסוף ממנה.‏‏ למרות שהקריירה שלו ב-FSA הייתה קצרה יחסית, פרק זה היה מספיק ארוך כדי לספק לו את התקופה היצירתית והפורייה ביותר שהייתה לו בקריירה שלו כצלם. כמובן כל התמונות היו בבעלות ה-FSA ובסופו של דבר הגיעו לבעלות הארכיון הרשמי של ארצות הברית. סטרייקר (ראש המנהלה) שהיה מוחצן ודברן אופטימיסט ואוונס שהיה מופנם אירוני וסקפטי לא תפסו את הפרויקט באותה צורה, ולא תאמו אחד את השני. סטרייקר החשיב את הפרויקט כמאמץ קבוצתי, בעוד אוונס ידע כי האמנים מבצעים את עבודתם באופן עצמאי. סטרייקר חשב שתפקיד המחלקה היא להביא שינוי בחולי המדינה ואוונס האמין שתפקיד האמן הוא תיאור החיים. סטרייקר חיפש בצילומים משמעות ברורה, ואוונס מצא שרובם היו מסתוריים באופן בלתי נדלה. בסופו של דבר בשנת 1937 כשהיו קיצוצים במנהלה, אוונס היה אחד מהעובדים שפוטרו. בשנת 1938 העלה אוונס תערוכת יחיד של אוונס במוזיאון לאומנות מודרנית (MoMA) בניו יורק, בשם "תצלומים אמריקאים" ("American Photographs"). הייתה זו תערוכת היחיד הראשונה במוזיאון שהוקדשה לעבודתו של צלם. לתערוכה נלווה ספר-קטלוג בשם זהה, ובו מאמר מאת לינקולן קירסטיין. הספר נחשב לאחד החשובים בפנתאון ספרי הצילום בהיסטוריה של המדיום. זהו פרויקט מורכב ושאפתני ביותר, ומגולמות בו כל השאלות שהעלה אוונס על הצילום כסוגה גבוהה.‏‏ כ-70 מתוך 100 התמונות שהציג אוונס במוזיאון היו שייכים לפרויקט ה-FSA. אוונס, שעד אז הרגיש מאוד בודד בעבודתו, שנתפסה על ידו כחדשנית ושוברת מוסכמות, נותר אמביוולנטי כלפי מיסוד זה: "חלק ממני אמר: שים לב, אל תכנע לתשואות, תיזהר מההתמסדות. זו הבעיה. איך אתה מסתדר עם המוסד כשמשהו ממסד אותך? אתה ממוסד כשאתה במוזיאונים הגדולים. אני חושב שזה אתגר גדול [...] חלק ממני לא רוצה שזה ימוסד.‏‏" בין השנים 1938 ל-1941 התנסה אוונס בסוג אחר של טכניקה וסגנון צילומי. הוא נטש את סגנונו המובנה והמוקפד והחל לצלם ברכבת התחתית של ניו יורק סדרת צילומים בעזרת מצלמת קונטקס שהוסוותה במעילו. ארבעים ואחד תצלומים מהסדרה הוצגו ב-1966 בתערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, ו-89 תצלומים פורסמו בספר "Many are called", שיצא לאור באותה שנה. בשנות הארבעים של המאה אוונס המשיך לצלם בעיקר בשיטה זו ברחובות שיקגו. אוונס עסק בעיקר בצילום עצמו וכמעט שלא היה מעורב בתהליכי הפיתוח וההדפסה של הנגטיבים שלו. הוא לא זנח את אהבתו הראשונה לכתיבה וב-1943 הצטרף כחבר מן המניין לצוות העורכים של ה"טיים". ב-1945 עבר למגזין "פורצ'ן", שם עבד כעורך, ככותב וכצלם במשך עשרים שנה. כך יכול היה לבחור לעצמו כתבות מצולמות, אותן ליווה בטקסט, ואף בחר בעצמו את כיתובי התצלומים. אוונס פרסם כתבות מצולמות גם בעיתונים אחרים במשך אותן שנים. ב-1971 המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק העלה תערוכה רטרוספקטיבית גדולה לאוונס, שהכילה מאתיים מתצלומיו. הוא קיבל משרת פרופסור לצילום במחלקה לעיצוב גרפי באוניברסיטת ייל. בשנת 1975 נפטר ווקר אוונס בביתו שבקונטיקט. Szarkowski, John (1979). Walker Evans. The Museum of Modern Art, New York. אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ווקר_אוונס&oldid=26146408"
לכבוד הקיץ שהגיע מציעה רשת מלונות פתאל חופשה מפנקת באחד ממלונות לאונרדו בתל אביב והמרכז עם מתנה ייחודית: כרטיסים לכל הרכב החדר ללונה פארק, למימדיון או לסופרלנד. כשמזכירים את המילה "נופש" עולה אצל רובנו תמונה של אילת, טבריה או ים המלח. עכשיו תחליפו את התמונה הזו בחופים היפים של תל אביב ובכל מה שהיא מציעה: תיאטרונים, רחובות שוקקים, שווקים תוססים, מרכזי קניות, מרכזי תרבות ופנאי, ואווירה אורבנית ייחודית שלא תמצאו באף עיר אחרת. הגיע הזמן לחופשה בתל אביב – אירוח בסגנון אחר, מקורי ומפתיע! מלונות לאונרדו בתל אביב והמרכז מציעים את כל הפינוקים והשדרוגים: מיקום נפלא על חוף הים או בקרבה למוקדי תרבות ואטרקציות, שירות אישי ואדיב, ארוחות עשירות, תאימות למבחר סגנונות נופש – משפחתי, זוגי, עסקי או רומנטי, ארוחות מפנקות, חדרים מרווחים, סוויטות מעוצבות, ומגוון שירותים משלימים דוגמת גלישת אינטרנט אלחוטית, בריכה, חדר כושר, טרקלין עסקים ועוד. הרשו לעצמכם ליהנות מחופשה על הים במלונות לאונרדו בתל אביב והמרכז: לאונרדו בזל, לאונרדו סיטי טאואר, לאונרדו בוטיק תל אביב, לאונרדו סוויט תל אביב בת ים ולאונרדו בוטיק רחובות. כשמשלבים יחד אירוח המפנק, כרטיסים מתנה למימדיון, לסופרלנד או ללונה פארק ודופק גבוה של העיר שאינה נחה לרגע – מתקבלת חופשה מופלאה ללא הפסקה. בואו ליהנות ממנה בקיץ הקרוב.
אדם הלוקה בנפשו הגיע הבוקר (שלישי) לסניף קופת חולים ברחוב קפלן בחולון, והצית למוות עובדת ששהתה במקום. מחקירה ראשונית עולה כי האדם, מטופל בקופת החולים, שפך על העובדת בנזין והצית אש במסדרון. הנוכחים ניסו לסייע לה, אך מותה נקבע במקום. החשוד נמלט מהמקום והמשטרה מנהלת כעת מצוד בניסיון לאתר אותו. ממד"א נמסר כי לאחר פעולות הכיבוי במקום אותרה האישה ללא רוח חיים. פרמדיק מד"א אופיר פרנטקי אמר כי "כשהגענו למקום הבחנו בעשן סמיך, לאחר פעולות הכיבוי אותרה במבנה אישה בשנות ה-40 לחייה כשהיא ללא סימני חיים, ונאלצנו לקבוע את מותה במקום. בנוסף טיפלנו בשלושה נפגעי חרדה ופינינו אותם לבית החולים וולפסון בעיר".
תגובה : יש לי מדיח BOSCH, בזמן הפעלה המדיח מעלה ריח שרוף וכשאני פותח את הדלת למעשה אני רואה שהכל יבש ולא נכנסו מים לחלל המדיח. בדקתי שהברז החשמלי שמחובר לצינור כניסה עובד והמסננים אינם סתומים. פתחתי את המסננים שבקרקעית המדיח וניקיתי אותם, בדקתי גם שהמשאבה נקיה ואין גוף זר שתוקע אותה. היטתי את המדיח ב-80 מעלות כלפיי בכדי לוודא שאין מים בתוך המדיח שתוקעים את המד גובה כמות מים. לא מצאתי כל פגם אך עדיין יוצא ריח שרוף לאחר ההפעלה ולא מגיעים מים לחלל המדיח. התייאשתי, זקוק לעזרה מקצועית. תודה. תגובה : לאחר התייעצות טלפונית עם טכנאי מוסמך, החלטתי להזמין אותו לתיקון המדיח. מה שהוא גילה זה שהמנוע מתחמם אך לא נכנס לפעולה. המשמעות היא החלפת קבל. 250 ש"ח סה"כ התיקון ואשתי מרוצה!! אני אוצה להמליץ על הטכנאי שהיה אמין ביותר ומקצועי, הגיע תוך חצי שעה מהשיחה וגבה מחיר הוגן מאוד. שמו בוריס נייד: 0545689075.
וילה תלתן היא וילת אירוח מפנקת ומאובזרת בקפידה אשר שוכנת בעיר הנופש הדרומית – אילת. הווילה הענקית מתפרשת על פני 800 מ"ר וכוללת 10 חדרי שינה מרווחים ומתאימה לאירוח משפחות וקבוצות גדולת – עד ל-40 נופשים. במתחם הווילה ממתינות לאורחים שפע של מתקני אירוח מושקעים, אטרקציות ופינוקים ובין היתר: ג'קוזי ספא חדיש, מסכך פלזמה ענקי עם מערכת שמע, שולחן סנוקר, בריכת שחייה פרטית עם מיטות שיזוף וערסלים, עמדות ברביקיו ועוד. בווילה: 10 חדרי שינה עם מיטות רכות , ריהוט מעוצב, מסך טלוויזיה וחדרי רחצה. עוד בווילה: סלון גדול עם פינת ישיבה איכותית ומעוצבת, מסך פלזמה 42 אינץ', מערכת שמע ומחשב המחובר לרשת האינטרנט. בווילה ג'קוזי ספא רומנטי ושולחן סנוקר מקצועי. המטבח של הווילה מאובזר בכל טוב ומאפשר הכנת ארוחות מושקעות. בחצר הווילה: בריכת שחייה מפנקת וגדולה עם תאורת לילה צבעונית, מיטות שיזוף, ריהוט גן מעוצב, ערסל נוח, פינת ברביקיו ועוד.. מרחב הסלון, הניקיון, העיצוב, מים חמים בשפע למקלחות, נדיבות במגבות ושמיכות.
סוגי קבצים נתמכים: jpg, gif, png, pdf. תמונת הכותרת היא התמונה בראש הדף שלכם. ממדי התמונה צריכים להיות ברוחב של 1140 פיקסלים ובגובה של 410 פיקסלים. טקסט ולוגו צריכים להיות בתחתית התמונה ולא במרכזה היות והיעד לגיוס יופיע על גבי התמונה במרכזה. סוגי קבצים נתמכים: doc, pdf. מהו יעד הגיוס שלכם?
מיי נולדה בדרום אפריקה. אמא שלה משם ואביה ישראלי. משפחתה עלתה ארצה כשמיי הייתה בת שנתיים וחצי, ומדי שנה היא חוזרת לשם לבקר את סבא וסבתא שלה, ועוד קרובים שנשארו בדרום אפריקה. היא לא רגילה לראות את עצמה כדוגמנית ורשומה לסוכנות בקושי חצי שנה. כרגע היא לומדת ביולוגיה, תקשורת וערבית באופן מורחב. היו לה כבר חיות בית מכל הסוגים והמינים והתחביב הגדול שלה הוא חיות. דוגמנית: אין. שחקן: פירס ברוסנן. שחקנית: ג'וליה רוברטס. מוסיקה: מוסיקה שחורה בעיקר והרבה היפ-הופ. אני ממש שונאת רוק. סרט: "לב אמיץ". מקום בעולם: ישראל. לא הייתי מחליפה את ישראל בשום מקום אחר בעולם. סגנון לבוש: ספורטיבי. תוכנית טלוויזיה: "חברים". חבר: כן. כבר שנה וחצי. הוא בן 17.5. להצטלם בעירום: בשום פנים ואופן לא. גולשת: עכשיו כבר אין לי זמן, פעם הייתי מדברת ב-MIRC עם חברות. אתר אהוב: "לילה". תחביבים: אוהבת לרקוד ולנגן בפסנתר.
בחג-הפסח הייתה יציאת מצרים. הקב"ה נגלה על בני-ישראל והוציאם ממצרים, כאשר הם עדיין לא היו בשלים להתגלות כזאת. הם היו שקועים בטומאת מצרים, ולכן היציאה משם הייתה בדרך של "כי ברח העם" – בריחה מפני הרע, שאין אפשרות לשלוט בו. בשפת תורת החסידות נקרא הדבר – 'אתערותא דלעילא' (=התעוררות והתגלות שבאות מלמעלה, לא מן האדם עצמו). יתרונה של התגלות כזאת, שהיא גבוהה מאוד והיא מרימה בבת-אחת את האדם לדרגות עליונות ביותר. אלא שההתעלות אינה שייכת לאדם עצמו, שכן היא באה בכוחו של הקב"ה. משום כך דרושה מיד לאחר ה'אתערותא דלעילא' עבודה עצמית, שנקראת 'אתערותא דלתתא' (=התעוררות שבאה מהאדם עצמו). אלה ימי ספירת העומר, שבהם היהודי מתעלה בכוחות עצמו, דרגה אחר דרגה. הדבר רמוז גם בפסוק "משכני אחריך נרוצה". "משכני" – זה חג-הפסח, שבו הקב"ה בא מלמעלה ו'משך' אליו את בני-ישראל. אבל מיד לאחר מכן בא תורו של "אחריך נרוצה", העבודה (ה'ריצה') העצמית של האדם. ימי ספירת העומר הם מ"ט (49). מספר זה מורכב משבע כפול שבע, והדבר מציין את השלמות של עבודת האדם. כידוע, יש לאדם שבע מידות (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות). מידות אלה מרכיבות את האישיות הרגשית של האדם. אדם שיש לו נטייה לאהבה ולנתינה הוא אדם שמידת ה'חסד' שולטת בו. אדם שנוטה לקפדנות נשלט בעיקר על-ידי מידת ה'גבורה'. אך לאמיתו של דבר הדברים מורכבים יותר, שכן כל 'מידה' כוללת את האחרות (גבורה שבחסד, חסד שבגבורה וכדומה), ובסיכומו של דבר יש לנו ארבעים ותשעה פרטים במידות. ובתחום זה צריכה להתבצע העבודה הרוחנית-נפשית של האדם בימי ספירת העומר. עבודה זו נקראת 'המשכת המוחין למידות'. כלומר: בימים האלה עלינו לבדוק ביסודיות כל אחת מן המידות הללו בנפשנו ולהתאימן לשכל ולהבנה, כדי שהמידות יהיו נשלטות על-ידי השכל ולא עצמאיות. לדוגמה, מידת החסד היא מידה טובה מאוד – לאהוב את הזולת, לתת לאחרים וכו', אבל כשמידה זו עצמאית ואינה נתונה לשליטת השכל, היא עלולה להיות שלילית. לא-אחת יש מצבים שבהם אסור להיות טוב, אסור לתת. במצבים כאלה חייבים לומר 'לא', כדי שלא ייגרם נזק. אבל אדם שמידת החסד שלו אינה נשלטת על-ידי השכל, לא יוכל לומר 'לא', והוא יוסיף לתת ויקלקל. כך גם בתקופת הגלות אנו נדרשים להתעלות בכוחות עצמנו, בלא אור הקדושה שהאיר בבית-המקדש הראשון והשני, ודווקא על-ידי כך אנו זוכים לאור הגאולה האמיתית והשלמה.
הרטבה הינה תופעה מטרידה ומביכה מאוד. בין אם מדובר על ילד בן חמש ובין אם מדובר על ילד בוגר יותר שכבר הגיע לגיל שמונה ואפילו עשר. כל ילד חפץ להגיע למצב בו הוא מסוגל לשמור על סוגרים גם מתוך שינה, והוא יכול לקום בבקרים יבש ונקי ממש כמו שהלך לישון בליל אמש. בפועל לא תמיד זה קורה. יש ילדים שעבורם זה טבע קיים והם לא מתמודדים עם הקושי הזה. אך לעומתם יש כאלו שעוברים מסע ארוך בכל מה קשור להרטבת לילה. הם עשויים להגיע לגילאי ההתבגרות ועדיין לסבול מהעניין. כיוון שיש ילדים בטווח רחב למדי של גילאים שסובלים מהרטבות לילה חשוב כל כך להתאים בצורה מדויקת את הטיפול. תוך שמירה על כבודו של הילד והבנה לקושי שלו. מסיבה זו מתאים ד"ר שגיא את הטיפול לכל ילד באשר הוא, ומנהל את השיחות מול הילד לפי הרמה האישית שלו. כך שילד בוגר יותר יקבל משוב ברמה גבוהה יותר, והוא יעצים את האמון בעצמו בצורה בוגרת ומכובדת יותר. ואילו ילד קטן ייהנה משיחות בהתאם לרמה שלו. כי אצל ד"ר קובי שגיא הטיפול מתנהל בגובה העיניים, רק כך ניתן להשיג הישגים ולהביא את הילד המטופל להצלחה האישית והמיוחלת שלו. כדי לסייע לילד באשר הוא, ולהעצים בו את היכולת לשמור על סוגרים, ד"ר טל שגיא מעניק לו גם אמצעי חיצוני שמטרתו לעזור לו להתעורר בעת הצורך. כך שאם במהלך הלילה הילד מתחיל להרטיב, החיישנים מזהים זאת ומעירים את הילד באמצעות התרעה מיוחדת. הילד מתעורר משנתו העמוקה, ותופס את עצמו בזמן ורץ לשירותים. כך הוא מציל את עצמו מהרטבת לילה נוספת. מסתבר שהשילוב בין הטיפול הקוגניטיבי לבין העזר החיצוני שמקל על הילד מוביל את המטופלים להצלחה מקסימלית. אין זה פלא שכל כך הרבה מטופלים מתדפקים על דלתו של ד"ר שגיא ומבקשים לעבור את הגמילה המיוחלת הזו אליה הם מקווים ושואפים כבר כל כך הרבה זמן.
תחום ייעוץ המשכנתאות מספק ללקוחותינו מענה מקצועי ומקיף והינו תחום משיק וחשוב לתחום כלכלת המשפחה. תיקי ייעוץ המשכנתאות המטופלים בחברה הינם לרוב בעלי היקף כספי נרחב של מיליוני שקלים וכוללים גם פעילות הכנה לקראת הגשת התיק לבנק למשכנתאות. בהכנת התיק להגשה קיימת חשיבות לידע ולניסיון שלנו וכן יכולת להתמודד עם סוגיות מורכבות הקשורות להתנהלות פיננסית, סטטוס הלוואות קיימות ועוד. חברתינו משלבת חדשנות ויצירתיות יחד עם יסודיות וקפדנות, במטרה לזרז הליכים, להפחית סיכונים ולמזער נזקים. זאת, תוך יצירת רשת ביטחון והכוונה ללקוחותינו בכל שלבי תהליך ייעוץ המשכנתה, מרגע איפיון העיסקה, וכלה בסיומה. בנוסף אנו בוחנים את ההתנהלות הפיננסית של לקוחותינו ומציגים להם את אפשרויות המימון העומדות בפניהם.
אישור זכויות, הוא אישור שמנפיקות רשות מקרקעי ישראל או חברות משכנות בקשר לנכסים שאינם רשומים בפנקסי המקרקעין. אישור זכויות הינו מסמך כתוב, המהווה חלופה לנוסח טאבו ומהווה עבור הגורם המבקש (רוכש פוטנציאלי או הבנק, בדרך כלל) הוכחה לבעלות על הנכס עצמו. באישור הזכויות מצוינים פרטים חשובים, בעזרתם ניתן להבין הרבה על הנכס. הוא כולל תיאור של הנכס וגם את מיקומו, הוא כולל את פרטי בעלי זכויות וסוג הזכות, הוא מציין האם הנכס מעוקל, האם הוא משועבד לבנק ואם יש צו שיפוטי אודותיו הוא מזכיר זאת. אישור זכויות, שלא כמו נסח טאבו, איננו ניתן להוצאה ללא הזדהות המבקש, אלא אך ורק על ידי בעל זכויות או על ידי מי מטעמו. אישור זה איננו חשוף לציבור הרחב וכולל מידע פרטי. אחוז גבוה מהנכסים במדינת ישראל טרם נרשמו בפנקסי המקרקעין (טאבו) ומשכך הזכויות של נכסים כאמור רשומות אצל רשות מקרקעי ישראל או חברה משכנת. במקרים בהם נרצה לבצע פעולה או לקבל מידע עבור נכסים שאינם רשומים בטאבו נצטרך לפנות אל רשות מקרקעי ישראל או חברה משכנת בבקשה לקבלת אישור זכויות בגין הנכס. הוצאת האישור – איך עושים את זה? על מנת להוציא אישור זכויות מאת רשות מקרקעי ישראל יש להצטייד במספר נתונים חשובים: כתובת הנכס ו/או מספר התיק ברשות מקרקעי ישראל ו/או מספרי הגוש החלקה והתת חלקה של הנכס. את האישור אפשר להוציא על ידי פנייה ישירה או באמצעות עורך דין או לעשות זאת באמצעות האינטרנט (דרך אתר רשות מקרקעי ישראל). הוצאת האישור כרוכה בתשלום אגרה ממשלתית בסך של 72 ₪ וניתן לקבלו ישירות בדואר רשום או באופן מקוון. הנפקת אישור זה חשובה מאד לצורך אימות פרטי בעלי הנכס וקבלת נתונים בקשר לנכס. סגירת עסקת רכישת דירה מצריכה, כאמור, התייחסות לפרמטרים רבים. מעבר לכך, גם בתחילתה של העסקה, בשלב המשא ומתן, יש להתנהל נכון ולרכז את כל הנתונים ההכרחיים כדי לוודא שאכן פועלים בחוכמה. לרשותו של עורך דין, המתמחה בתחום, עומדים כלים וידע רב, העוזרים לו לסייע ללקוחותיו המעוניינים בהוצאת האישור ובהתקדמות עסקת המקרקעין. עורך הדין יכול לבדוק את כל המידע המוזכר באישור, לאמת אותו ובאופן זה להגן על הלקוח בצורה הטובה ביותר.
"החיות של דודו" כששמעתי את השם לראשונה הייתי בטוחה כי מדובר בהצגת ילדים, ומכיוון שהילדים שלי כבר גדולים אפילו לא טרחתי לקרוא את הפלייר. להגיע? לאן? אז פתחתי את הפלייר לראשונה.. שניה אחר כך כבר הבנתי ששלומי ואני הולכים. שלא נלך לפרגן? באותו ערב ירד גשם חזק מאוד, אבל אפילו לא שקלנו לבטל. נסענו לסטודיו "בעלות המלאכה" בהתרגשות ובציפיה. הגענו, בחוץ עמדו אנשים שלא מצאו מקום בתוך ההיכל החם והאוהב של בעלות המלאכה. לא הכרתי אותו לפני אבל מיד נדבקתי בחיוניות ובאהבה שהוא. הגענו בדיוק לחלק הרשמי- עידו הקריא ברכה מרגשת בצורה בוגרת, מדוייקת ובאינטונציה מושלמת. נראה היה שהוא מאוד מתרגש, ופתאום גם אני התרגשתי. אני חושבת שזר לא יוכל להבין לעולם תחושת גאווה שמתעוררת כשהילד המיוחד שלך מסוגל לעמוד מול קהל ולהביע את עצמו ברהיטות. כמובן שמיד המחשבות נדדו אל אספי שלי, אפילו בשקט בשקט בלי שאף אחד שמע קינאתי קצת... אני חולמת כל יום ,כמעט כל היום על הרגע בו אספי שלי יוכל להביע את עצמו. אמא של עידו טל בנסמן הקריאה טקסט מאוד אישי ואמיתי בו הסבירה על המיזם, על חשיבותו, סיפרה קצת על הדרך שעידו עבר ובעיקר הודתה לכל האנשים שליוו אותו כל הדרך ועד היום. אז מי הן בעצם החיות של דודו? החיות של דודו הן דמויות של חיות, בקווים פשוטים. חיות צבעוניות, מחייכות עם הבעה של שמחה,שצויירו ע"י עידו שהוא נער אוטיסט בן 20, ומשקפות את מצב רוחו התמידי. עידו מצייר מאז שהוא ילד קטן חיות, ואמא אספה אותן עד שהשנה, במלאת לו 20 החליטה יחד עם בני המשפחה שלו להגשים חלום ישן ולהקים עסק משפחתי שהוא גם מיזם חברתי , המבוסס על ציורי החיות. המטרה היתה שבעסק זה יועסקו עידו וחבריו להוסטל בהרכבת המוצרים, אריזתם והכנתם למשלוח. לטובת האוכלוסיה המיוחדת בעיר ועל כך הוא בהחלט ראוי להערכה. בני המשפחה מקווים לתת השראה להורים לילדים עם צרכים מיוחדים, לממש את הכישרון של ילדיהם ולמנף אותו לספור הצלחה. כשנגמר החלק הרשמי נכנסנו שלומי ואני פנימה, פגשתי שם הרבה אנשים מוכרים והתחבקתי המון... היתה שם אהבה באויר ובלי להכיר את המשפחה הרגשתי שאני חלק.. בצד ימין של הסטודיו הוצג שולחן גדול ועליו היו המוצרים למכירה- היו שם חולצות וכרטיסי ברכה, פלייסמנטים ומדבקות, דגלונים ואותיות מצויירות, הכל צבעוני, ארוז יפה ואיכותי.. כולם רצו לקחת חלק במיזם והמוצרים נגמרו אחד אחרי השני.. ממליצה לכם להיכנס לאתר ולהזמין.. כך תאפשרו לדודו ולחברים שלו להתפרנס בכבוד ולהנות בעצמכם ממוצר איכותי ומפרגן.
אנשים שמנהלים עסקים מבינים היטב שאחד מהדברים החשובים ביותר זה לדאוג לכך שהעובדים שלהם יהיו מרוצים. הניסיון מוכיח שעובדים מרוצים מבצעים את עבודתם בצורה טובה יותר, ולכן כדאי גם לכם, בתור מנהלי עסקים, לקחת את זה בחשבון. השאלה היא איך אפשר לגרום לעובדים להיות מרוצים יותר והתשובה לכך פשוטה: צריך להתייחס אליהם ולתת להם מתנות מידי פעם. בישראל נהוג לתת לעובדים מתנות לחג, בין אם זה עבור חג כמו ראש השנה, פסח או עבור כל חג אחר, וכדיא שגם אתם תעשו את זה. זה לא במקרה שהמסורת הזאת קיימת ואתם יכולים להיות בטוחים שאם גם אתם תקפידו עליה העובדים שלכם ישמחו מכך מאוד. הדבר הראשון שצריך לעשות כשרוצים לנסות להחליט מה לקנות לעובדים, זה למעשה לבדוק כמה אתם מוכנים להשקיע בנושא. אף בעל עסק לא היה רוצה להוציא הון עתק על המתנות לעובדים שלו אך מצד אי אפשר גם לקנות מתנות זולות מידי. לכן כדאי שתבדקו מה התקציב שלכם לכל העניין, כי זה יהיה הצעד הראשון שיעזור לכם להבין איזה מתנות יכולות לבוא בחשבון ואיזה לא. בנוסף לכך, עוד דבר שיעזור לכם לבחור מתנה טובה זה אם תראו כמה שיותר קטלוגים של מתנות שניתן לקנות, כי זו דרך טובה שבעזרתה תוכלו לקבל רעיונות. מתנה שימושית או מפנקת? עוד עניין שכדאי לתת עליו את הדעת כשרוצים לקנות לעובדים מתנות, זו השאלה האם רוצים לקנות מתנה מפנקת או מתנה שימושית. יש הבדל בין הדברים כי לא כל מה ששימושי יכול להיות גם מפנק ולהפך. בדרך כלל אם מדובר על מתנה שהבוס נותן לעובדים שלו כדאי יהיה לחשוב על משהו יותר מפנק כמו שוקולדים, יינות וכדומה, כי אלה דברים שבדרך כלל אנשים לא קונים לעצמכם. עם זאת, לקבל מתנות כאלה זה תמיד משהו שמעלה חיוך ולכן כדאי גם לכם לחשוב על זה. אתם תראו שאת המתנות לעובדים תוכלו לקנות גם אונליין כך שאין דבר נוח מזה.
הקבינט החברתי כלכלי אישר בסוף השבוע את פרויקט "הכספת", מערכת של תיבות דואר אלקטרוניות אישיות מאובטחות שתשמש את הממשלה לצורך העברת אישורים רשמיים, תעודות, חשבוניות, מידע אישי ומסרים לעסקים ולאזרחים. "הכספת" הינו חלק מתוכניות הרחבת פרוייקט ממשל זמין, כך מדווח ynet. בשלב הסופי, הכוונה היא לספק תיבת דואר אלקטרוני אישית מאובטחת לכל אזרח, עבור כל התכתובות עם משרדי הממשלה ואף לצורך קבלת דואר רשום. נוסף על כך, המערכת תכלול מנגנון העברת מסרים, שיאפשר שליחת מסרים מאובטחים לכספת של כל אזרח ועסק. באופן כזה יוכלו האזרחים לגשת באופן ישיר, מהיר ומאובטח למידע שבבעלותם. "הכספת" תתמוך במתן אישור לשולח המסר כי הוא הגיע ליעדו ונקרא על ידי המקבל. כל מסר שישלח יכיל מעטפת עם חיווי על שלמות המסר, אישור זהות שולח המסר, אפשרות להעברתו לצד שלישי, ו"תאריך תפוגה". הכספת תתמוך באימות חתימה אלקטרונית של מסמכים שהתקבלו, במסמכים שיכילו אחת כזו. על מנת להשתמש במערכת יהיה צורך להצטייד בכרטיס חכם, קורא כרטיסים חכמים (שעלותו המוערכת כיום היא כ-55 שקל) וחתימה אלקטרונית אישית (בעלות של כ-20 שקלים). המתחברים למערכת יוכלו להסתייע בתמיכה טכנית חינם באמצעות הטלפון. כנראה בשל הצורך בציוד מיוחד בתשלום, השימוש במערכת לא יהיה חובה וניתן יהיה להמשיך ולפנות למשרדי הממשלה בדרכים הבירוקרטיות המוכרות לנו כיום. ואם אתם תוהים מדוע יש צורך להמתין להקמתה של מערכת תיבות מיוחדות באדיבות ממשלת ישראל, במקום לעשות שימוש בתיבות הדואר הפרטיות הקיימות של האזרחים, התשובה על פי מנהל פרויקט תהיל"ה, בועז דולב, היא כי תיבות דואר אלקטרוני בשירותים כמו Gmail או Yahoo או תיבות דוא"ל של ספקי האינטרנט אינן מספקות מנגנון מאובטח ונוח למשלוח דברי דואר מהממשלה. בשלב הניסוי של המערכת, שיחל עוד השנה, ישתתפו עורכי דין ובתי עסק מהצד של הציבור, והנהלת בתי המשפט, הביטוח הלאומי ומשרד העבודה בצד הממשלה.
אירוע יום הולדת חוגגים רק פעם בשנה, וכמו תמיד, בכל חגיגה ישנה ההרגשה שעושים מסיבה פעם ראשונה. ערב יומולדת, לזה שלא נזכר מאז ילדותו היא מסיבה ייחודית ומהממת. ההתרגשות קודם היום המשמח, ההתארגנות והחגיגה הזו ישנו את מסיבת השמחה להצגה שנמשכת הרבה מעל למספר שעות מינימליות. מוכנים לחגוג מעכשיו? יאללה! מסיבת יומהולדת הינה בעצם חגיגה אפילו כמו חתונה. מסיבה מסוג זה חייבת היערכות כאשר מומלץ מאוד לראות לדברים גדולים וקטנים כאחד. המשהו הראשון שיש מחוייבים להחליט עליו זה קונספט. לשם כך נאלץ לברור מבין שלל הקטגוריות המופיעות פה. הקטגוריה כוללת מספר רב של כוכבי ילדים וכוכבות. בין אם זה ליצנית, קוסם, נסיכות ואבירים, דוגמניות, ספורט, הפעלות בחיפה או אוכל. אחרי שראינו את הקבוצה המבוקשת, למשל הפעלות בחיפה, הגיע הזמן בהגיע הזמן לתכנן את הקישוטים למסיבה ואת שאר הדברים הנלווים. אילו למשל בחרנו בנושא דוגמת איפור, תפאורה שכוללת מתקנים מתנפחים דוגמת טירה מעוטרת או אפילו מלכות מסוגלת להיות מתאימה. את הנבחר מומלץ להתאים לגילאים המתארחים, לקונספט הנבחרה עבור החגיגה ולא לשכוח במיוחד למראה החלל. פרטים אחרים חוץ מעניין התפאורה שיש לתת לתשומת הלב בארגון הם כמובן התאמה לקהל היעד, חניה, מושבים למאגר הילדים ולא לשכוח גם ספסלים להורים של החברים. אין חגיגה בלי אף, עוגה, זו דבר ידוע וקבוע, האמת זו לא קיימת יום הולדת בלי ממתקים טעימים שמוגשים לחוגגים כיד המלך. לשמחת ההורים בימים אלו אין סיבה לטרוח עבור השולחן של המסיבה וארגונו. החלק הקשה היחידי זה לבחור בין הדוכנים המובילים את אלו שיגיעו לאירוע של ילדכם. הדבר יכול להיות לפי כוכב הילדים למשל הפעלות בחיפה שבחרתם ואולי אפילו בלי אף זיקה, להביא את דוכני המזון שהילדים ממש אוהבים. באירוע של סרט למשל שקית פופקורן יבוא מושלם, ובהפעלה של כדורגל מגש נקניקיות יביא את האורחים לתחושה המתאימה. ככה בדיוק כדאי לשלב מאכלים מגוונים דוגמת בר פיצות מעוצב ועם טעם משגע עם בר שייקים בריאים שיהפכו את יום ההולדת למסיבה מגוונת בראיה ומהממת ממש. היתרון המיוחד של דוכני מזון הינו בכך שהינם תורמים לזמן הפנוי של בעלי הבית לעסוק בעניין החשוב והחשוב ביותר אפילו, המסיבה לצידו של החוגג, ילדם.
מדוע מומלץ להצטייד ב מצלמות אבטחה חוץ? העלייה בהיקפי הפריצות בארץ מצריכה בחירה באמצעי מיגון אפקטיביים. מעבר לכך, הצורך הנפשי בהרגשת ביטחון בבית הוא טבעי. גם במגזר העסקי, המשרדי והציבורי, מצלמת אבטחה היא פריט חובה. מצלמת אבטחה מספקת הגנה כשהיא מרחיקה פורצים מהשטח. יתירה מכך, מצלמת אבטחה מגבירה את תחושת הביטחון האישי ומספקת תרומה רבה לאיכות חייהם של המשתמשים. על מה יש להקפיד בבחירת מצלמות אבטחה חוץ? ההתאמה המושלמת של מצלמות אבטחה חוץ לצרכיו הייחודיים של הלקוח היא קריטית. מצלמת אבטחה שאיננה מותאמת לצרכים, בדר"כ לא תספק כראוי את הצרכים שלכם בשטח. לכן, יש להגדיר בתבונה את צרכי הביטחון הספציפיים שלכם ולבחור את הנכון ביותר עבורכם. האם המצלמה אמורה להגן על בית פרטי, על עסק או על בניין מגורים? מהי רמת התאורה בסביבה? עד כמה מרוחקת המצלמה מאזור הצילום הנדרש? האם מצלמה סמויה עדיפה על מצלמה גלויה? שאלות אלו ואחרות יסייעו לכם במציאת מצלמות אבטחה חוץ העונה באופן מקסימלי על הצרכים הפרטניים שלכם . איפה רוכשים מצלמות אבטחה חוץ? ברכישת מצלמות אבטחה חוץ, אל תתפשרו על מקצוענות. מתקין מנוסה יאפשר לכם להגדיר נכון את רשימת הצרכים המדויקת שלכם ויקל עליכם בביצוע הבחירה האופטימלית שלכם. זאת ועוד, מתקין מיומן יספק התקנה איכותית ואחריות לטווח ארוך. אצלנו תמצאו מקצועיות, ניסיון רב וגישת שירות אישית וחמה. אם אינכם מתפשרים על מקצוענות ועל מענה מותאם אישית, חייגו עכשיו: 072-256-9079 או השאירו את פרטיכם. כי הבטיחות שלכם, היא המומחיות שלנו!
אחת ההחלטות שלי לשנה הקרובה היא לקחת כמה ימי כתיבה מרוכזים בכל כמה חודשים. זה פותח את הראש ומפנה את הזמן בדיוק עבור המשימה. התחלתי עם זה באילת. השראה לכתיבה היא נושא מאוד מדובר אצל העוסקים בדבר. בעבר אנשים שעסקו בכתיבה כמקצוע – עיתונאים, סופרים, אנשי הגות ומשוררים הרשו לעצמם “לזמן” את המוזה בדרכים שונות. תהליך החשיבה לקראת הכתיבה הוא מדטטיבי ודורש לרוב התבוננות חיצונית ופנימית עד שמגיעים לבשלות ולרעיון. ומה קורה לאחר שיש רעיון? צריך לכתוב אותו, ולשכתב ולדייק עד שמגיעים לתוצר שמספק אותנו. אנשים עובדים בעולמנו, לרוב לא עוצרים לרגע. אורך חיינו הקדחתני וההישגי נראה לעיתים הדבר הכי הגיוני. כל הפסקה ממנו עושה רושם כפינוק או פריוילגיה. אין לכם מושג כמה פעמים שמעתי מאנשים “את חיה טוב!” בקנאה או כביקורת, על זה שבאמצע השבוע פיניתי לי זמן חשיבה מחוץ לבית, לעבודה ולמטלות שהם מביאים. אדם כותב חייב זמן חשיבה, התבוננות והטמעה. אחרת, אם הוא לא יצור לו באופן יזום שעות כאלה – לא יהיו לו חומרים לעבוד איתם. קיבלתי משימות מנעם חורב. אני עושה את הקורס שלו ולומדת פזמונאות. עוד סעיף ברשימת הגשמת המשאלות שלי. אני לא נוהגת לצאת לחופשות כתיבה כפי שאנשים עושים. אף פעם לא פרגנתי לעצמי לעצור הכל ולצאת לכמה ימים מרוכזים של כתיבה בנוף שונה ממה שאני רגילה לו. נפלה ההזדמנות ליסוע לאילת. יותר נכון – יצרתי לעצמי הזדמנות כזאת. כן, פרגנתי לעצמי כמה ימי כתיבה ואני שמחה על הדבר, זה מרגיש טוב. ההשראה הגדולה שלי מהשנים בהם אני כותבת היא הקירבה לים. משהו בנוף הפתוח הכחול הזה פותח לי את הריאות וכנראה גם את ההשראה. הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לאילת לפני שבועיים היה להניח את החפצים שלי במלון ולראות את הטבע העירוני הרטוב הזה. הפעם האחרונה בה ביקרתי את העיר היתה בסיור עיתונאים לפני כשנה וחצי. תוכלו לראות את הפוסט על החוויה האתגרית שעברתי כאן: http://saloona.co.il/sivanlevy/?p=597?ref=blog_main אילת בספטמבר נמצאת בתקופה נוחה מבחינת מזג האוויר. אפשר להיכנס למים ומצד שני חום יולי אוגוסט בו נדמה שהאספלט מחביא בתוכו לבה נרגע. כמות התיירים ירדה מאוד. את החופשה הקצרה שלי שארכה שלושה ימים החלטתי לקחת כי טסתי עם בתי לבקר את אביה. זה היה די ספונטני ולכן חיפשתי מלון זול אבל נקי ונעים. לאחר חיפושים ברשת והמלצות מבני משפחה סגרתי את מלון “ריביירה קלאב” – זהו מלון שאין בו ארוחות, והוא מתאים לזוגות ומשפחות שמוכנים לוותר על ארוחת הבוקר הגדולה הנהוגה בשאר המלונות ולאכול בחוץ או להכין במטבחון שמצוי בכל חדר. אני מאוד מרוצה מהבחירה, התמורה למחיר היא מעל ומעבר. החוף של מוש – אני תמיד מחפשת טבע כדי להכניס קצת אוויר בריאות וכדי לקבל דלק והשראה לכתיבה. מכיוון שהזמן היה קצר, לא רציתי לצאת מהעיר. נסעתי לחוף של מוש, שם קיבלתי שלווה באחת הפינות וסיימתי עם המשפחה שנפשה באותם התאריכים בארוחת ערב משותפת במסעדה שבחוף. המסעדה מציעה אוכל צמחוני, בריא, טעים וזול. שונה מאוד ממה שבדרך כלל מגישים בחופים. ריף הדולפינים – אחד המקומות המעניינים ביותר באילת בעיניי. האתר אקולוגי והגישה לדולפינים נעשית ביוזמתם של הדולפינים החופשיים להתרחק ולחזור. חוויה מעט מוזרה וקסומה של דולפינים ששוחים עם צוללנים ובחוף הים הבתולי טווסים, חתולים, תרנגולות. בריף יש גם את המבנה היפהיפה של “סתלבט על המים” שבהם בריכות מיוחדות עם טיפולי וואטסו ובר מגניב. האתר פתוח למבקרים כל השנה ובכל ימות השבוע מהשעה 09:00 – 17:00 למעט יום כיפור ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. בילוי של יום שלם באתר בסביבה של טבע, נופים קסומים ופינות “סתלבט” על חוף הים, צפייה בדולפינים בטבע ממזחים צפים ואולם קולנוע המציג סרטי טבע. לרשותכם גם פינות צל, כיסאות , שרותים ומקלחות הנגישים גם לבעלי מוגבלויות. בגלל שהייתי עם בתי באילת, היא ביקשה לעשות גם שופינג. נכנסנו לקניון “אייסמול”. מה שמיוחד בו הוא שיש בו הכל. מקום לשבת, פעילויות למבוגרים ולילדים. קניות ללא מע”מ, בקיצור, כל אחד ואחת יכולים למצוא בו פעילות. הוא לא היה מלא מדי כך שמקומות הישיבה באזור האוכל היו שקטים יחסית ואפשר היה לשבת עם הלפטופ בזמן שבתי בת ה – 13 הסתובבה ועשתה לה קניות מדמי הכיס שלה. כשסיימה לשוטט ואני סיימתי לכתוב עוד קטע בשיר החדש שלי – הלכנו לעשות קצת כיף בזמן האיכות שלנו יחד. נכנסנו ל”לייזר טאג”, מקום שלא הייתי מנסה ביוזמתי. המתבגרת ממש רצתה אז התרציתי. חליפה עם מנורות מרצדים וכמה מתבגרים שאנחנו לא מכירות התמסרתי למשחק. מצאתי את עצמי רודפת ונרדפת, עסוקה בהנאה ממשחק כמו ילדה קטנה. הבושות היו כשיצאתי. מסתבר שהמשחק הוקרן על מסך בחוץ. חוויה באמת כיפית שמחברת לילד שבנו. קניון “אייס מול” באילת הוא בין הבודדים בעולם שבמרכזו משטח החלקה אולימפי על הקרח המשתרע על 1800 מ”ר! הקניון מכיל גם עשרות אטרקציות מאתגרות למגוון גילאים, וסביב המשטח ניתן ליהנות גם משדרת חנויות של מותגים בינלאומיים וממגוון מסעדות, דוכני אוכל ובתי קפה. מגה אומגה – אומגה ממונעת בהשראת רכבת הרים, הממוקמת מתחת לכיפת הקניון הגבוהה ואורכה 307 מטרים! היחידה בארץ ובין הבודדות בעולם. האומגה משלבת סיבובים ופיתולים מרגשים והגולש יכול לשלוט במהירות הגלישה ולהגביר את מהירותה עד ל-15 קמ”ש! האטרקציה מתאימה למבוגרים, נוער וילדים (מגובה 120 ס”מ) ואפשר לבחור בגלישת יחיד או בגלישה זוגית ; פארק חבלים אתגרי המתנשא לגובה של 3 קומות ומכיל מסלול של 270 מטרים שלאורכו אתגרים רבים ובהם: גשר מוטות, רשתות טיפוס, גשרי חבלים ועוד ; “אייס ג’אמפ” – פארק טרמפולינות המשתרע על 700 מ”ר וכולל עשרות משטחי קפיצה ואטרקציות ספורטיביות ; לייזר טאג – משחק לחימה קבוצתי ברובי לייזר – חוויה מלאת אדרנלין ; קולנוע רב חושי D-MAX7 – מגוון סרטי תלת-ממד רב-חושיים, המשלבים אפקטים שיגרמו לך להרגיש חלק מהסרט ; סים-גול – סימולטור כדורגל – מבקיעים גולים וזוכים בפרסים, כל גול מזכה בפרס ללא הגרלה. פרס חדש באטרקציה: טיסה זוגית לחו”ל למבקיע 6 גולים ברציפות! ; מבוך מראות שנראה אין סופי; קורת הפחד – אטרקציית מציאות מדומה של הליכה על קורה בגובה של 200 מטרים ; לונה פארק “בבילון” – משחקי וידאו, קרוסלה, סימולטורים, מכוניות מתנגשות ועוד; חדר האשליות – חדר בצורה גיאומטרית ייחודית, שבו הגדול נראה קטן והקטן גדול. חוויה כיפית ומצחיקה. אני מאוד מאמינה שאפשר לכתוב בכל מקום. זה מצריך תירגול וזמן הכניסה לתוך האזור היצירתי שבנו, המקום בו מרגישים כאילו הדבר היחיד הקיים הוא מה שאנחנו כותבים, מתקצר. יחד עם זאת – יש מקומות קסומים, הם שונים אצל כל אחד מאיתנו, בהם ההשראה מגיעה יותר בקלות והיא נדיבה ומרעיפה עלינו מתנות קסומות בצורת מילים. אצלי הים עושה את זה. גם חמצן נקי בסביבה צמחית וירוקה. הולכת לבדוק לי ולכם עוד מקומות כאלה בארץ ובחו”ל. תכף אשוב.
הפיתרון המהיר לפיצוי הניזוקים מהשריפה, במקום להקים ועדות חדשות למתן מענה ופיצוי לנזקים שמגרמו לתושבי הצפון, היה לקבוע במעשה חקיקה מהיר מנגנון פיצוי לנזק הישיר ולנזק העקיף שנגרם לנפגעי השריפה בצפון באמצעות מס רכוש וקרן הפיצויים, בדיוק כפי שנעשה במהלך מלחמת לבנון השנייה בחקיקה מהירה. פיתרון זה הוא הטוב ביותר שכן לאנשי מס רכוש וקרן הפיצויים יש את המנגנונים ואת השמאים לקבוע החלטות פיצוי מהירות במקרה של נזק עקב השריפה לכל הנפגעים ממנה. אלא, שכרגע חוק מס רכוש מפצה רק בגין נזקי מלחמה ואיבה ויש להוסיף לו גם הוראת חקיקה מפורשת שתאפשר פיצוי גם בגין נזקי טבע שהם אסון לאומי. הפיתרון העקיף האפשרי ואף אפשר לנקוט בו במקביל, הוא לאשר לכל בעלי העסקים שנפגעו מהשריפה החזרי מס מיידיים בגין שנת המס 2010. החזרי מס אלו מגיעים להם לפי הוראות סעיף 17(6) לפקודת מס הכנסה הקובע כי כל ההוצאות שהוצאו למניעת פגעי טבע ובענייננו לשיקום נזקי הטבע מוכרים כהוצאות מוכרות למס בשנת המס שבה נגרם הנזק. כך גם ככל שרואים הוצאות אלו כהוצאות לשמירה על הקיים לפי הפסיקה. כל הנדרש הוא כי בעל עסק שנפגע מהשריפה יגיש בקשה להחזר מס ההכנסה ששילם בשנת 2010, בצרוף פירוט הכנסותיו בשנה זו לאחר הפחתת אומדן ההוצאות שיהיה עליו לשאת בהם עקב השריפה. כמובן שאם הניזוק מבוטח בחברת ביטוח נגד נזקי שריפה עליו להפחית מההוצאות את סכומי הביטוח שיקבל מהביטוח. יפה תעשה רשות המיסים בישראל באם תודיע כי סעיף 17(6) לפקודת מס הכנסה יפורש בפרשנות מרחיבה כמאפשר הוצאות גם בגין שיקום הנזקים או תיראה את הוצאות השיקום כשמירה על הקיים לפי הפסיקה שכבר קיימת בעניין, ותיתן הנחייה לפקידי השומה לאפשר החזרי מס מהירים לניזוקים שייראו כי מגיעים להם החזרי מס עקב הפסדיהם מהשריפה באופן מהיר ודחוף. כך גם לגבי החזר ביטוח לאומי ששולם לפי ההכנסות טרם קיזוז הפסדי השריפה. חברי עו"ד רו"ח רמי אריה בכל צודק , בכל הדרכים לבוא ולסייע למי שניזוק בין אם הוא שכיר , עצמאי ובין אם מדובר בתאגידשהוא בית מלון. רצוי שמקבלי ההחלטות ינהגו ברוחב לב , בראיה רחבה ובפרשנות מרחיבה של הוראות החוק, הכל על מנת לסייע ולשקם את שניזוק ולחזור לשיגרה שלפני ארוע השריפה , מגיע לניזוקים סיוע מיידי והחזרי מס מיידים לשנת 2010 יכולים להתבצע בתוך מספר ימים ובקלות.
סליל המנוע בע"מ מספקת למגוון לקוחות המשתייכים אל המגזר הפרטי והתעשייתי מפוחים איכותיים, בהתאמה אישית לצורך ולתקציב. אם גם אתם זקוקים למפוח, רוצים לתקן או לשדרג את הקיים, הגעתם למקום הנכון. סליל המנוע בע"מ מובילה בתחום אספקת מפוחים איכותיים - בניסיון, במקצועיות, באיכות ובמוניטין. כחלק בלתי מתפשר מאיכות המוצר, דואגת החברה למתן שירות איכותי, אדיב ומקצועי המתקבל באמצעות אנשי מקצוע מובילים ומוסמכים. החברה מחזיקה בציוד מתקדם באמצעותו ניתן לתקן ולשדרג מפוחים וכל זאת תוך עמידה קפדנית בלוחות הזמנים שנקבעו מבעוד מועד. מפוח הוא כלי שנושף אוויר במטרה לשנע ציוד ממקום אחד למקום אחר. ישנם שני סוגים עיקריים של מפוחים וביניהם מפוחים צנטריפוגליים ומפוחים ציריים. לכל אחד מהמפוחים יתרונות שונים. מפוח ציריים – לסוג מפוח זה כנפיים היוצאות מהציר המרכזי והן פועלות על ידי שאיבה או דחיפת אוויר באמצעות סיבובים המתקיימים על גבי הציר המרכזי. זרימת האוויר מתרחשת במקביל לציר המאיץ, מה שמאפשר כניסה ויציאה מאותו הכיוון. למפוח ציריים לחץ דינמי גבוהה לצד לחץ סטטי נמוך. חשוב להבחין כי יש להפעיל את המפוח בתנועה סיבובית התואמת את צורת הכף. מפוחים צנטריפוגליים – למפוחים אלו קיים מאיץ, הכפות נטויות לאחור או לפנים המפוח. בסוג מפוח זה קיימים שני סוגים, - כניסה בודדת וכניסה כפולה. מפוחים אלו מוגדרים כמפוחי יניקה המשמשים ליניקת אוויר בלחצים גבוהים ונמוכים. המפוח מיועד בעיקרו ובלבד להעברת אוויר, אויר רווי בשמן, בחלקיקי נסורת, או בחלקיקים ארוכים אותם לא ניתן להעביר במאיץ רגיל. משום שלכל מפוח היכולת לשנע חפצים שונים, יש צורך להתאימו לסוג החפץ. חברת 'סליל המנוע בע"מ' מסייעת ללקוחותיה להתאים מפוח לצורך ולתקציב וזאת כדי שיספק פתרון מלא בכל רגע נתון. בחברה מפוחים מגוונים, החל ממפוחים ציריים וכלה במפוחים צנטריפוגליים. לכל מפוח הספק וגודל שונה למטרת ביצוע משימות מגוונות. מעבר להיותה חברה המספקת מפוחים חדשים ללקוחות קיימים ומזדמנים, דואג הצוות המקצועי לספק שירותי תיקון ושידרוג לכל סוג מפוח, להעניק ייעוץ מקצועי בכל שאלה ובקשה וכל זאת במטרה לייעל את עבודתם של לקוחות החברה ולאפשר להם להחזיק במפוחים איכותיים ובהתאמה מלאה לסוג השינוע. תיקונים במפוחים קיימים מתבצעים ע"י צוות טכנאים מוסמך ובאמצעות חלקי חילוף מקוריים ובמעבדת תיקונים המשוריינת במיטב הכלים המובילים והאיכותיים בתחום. עם לקוחות החברה נמנים לקוחות רבים ומגוונים, אשר זוכים לקבל שירות ממיטב בעלי המקצוע אשר צברו ניסיון, וותק ומוניטין רב בתחום. החברה מעניקה ללקוחותיה אספקת מפוחים של מיטב היצרניות מישראל ומחוצה לה וכאמור מספקת שירות תיקונים מוביל ומקצועי.
בתאריך 14.9.11 נרכש רכב מסוג יונדאי מ.ר. 10-103-73 (להלן: "היונדאי") על ידי בן שווך, שהינו אחיו של תובע 1 ובנו של תובע 2 הטוען כי הוא זה אשר רכש את הרכב בפועל (ר' הסכם הרכישה ודברי תובע 2 בבית המשפט). ביום 25.5.12 בסביבות השעה 14:40, ברח' השקמה בחדרה, ארעה תאונת דרכים בין היונדאי בה נהג תובע 1 לבין אוטובוס השייך לנתבעת 2, בו נהג באותה עת נתבע 1 (להלן: "האוטובוס"). במצב שאני עומד, האוטובוס המשיך לנסוע וגירד את האוטו...". (ר' גם טופס ההודעה לחברת הביטוח). לשאלותי השיב תובע 1 כי בעצירתו את יונדאי הוא ציפה לכך שתובע 1 יתן לו זכות קדימה, אלא שזה המשיך בנסיעתו ובתוך כך פגע בו. לתמיכת גרסתו הגיש תובע 1 את תצלומי מקום התאונה (ת/1) ותצלומים מוגדלים של סימני השפשוף שנותרו על הדופן השמאלית של האוטובוס (ת/2). בנוסף לכך הציג הוא בפני, באמצעות מכשיר הפלאפון שלו, צילום בו נראה פס שפשוף, כחריץ, החל מאמצע האוטובוס (קצת לפני השלט המודבר עליו) ועד לסוף חלקו האחורי. תובע 2 שהוא אביו של תובע 1, סיפר בעדותו בבית המשפט כי לאחר שנודע לו דבר התאונה הוא הגיע אל תחנת "אגד" בעיר והמתין לבואו של נתבע 1. לטענת תובע 2, בתשובה לשאלתו כיצד זה נשרט האוטובוס מתחילתו ועד סופו, השיב לו נתבע 1 כי "היה בטוח שהוא עובר" ואישר כי קודם לתאונה לא היה האוטובוס שרוט כך. מתצלומים נוספים שהוגשו על ידי התובעים לתיק בית המשפט לאחר הדיון עולה כי אכן מדובר בסימן שפשוף רצוף לאורך כל חלקו השמאלי אחורי של האוטובוס.
הזמנת קוסם ליום הולדת היא אחת האטרקציות המבוקשות, והורים רבים בוחרים בה על מנת להפתיע את ילדם ביום המיוחד שלו! ישנם קוסמים רבים הנותנים שירות והאזור, ועל ההורים לדעת כיצד לבחור בצורה חכמה. הזמנת קוסם מקצועי ומנוסה, היא ערובה לאירוע יום הולדת שהילדים יזכרו במשך זמן רב! מה עלינו לדעת כשאנו מחפשים קוסם ליום הולדת? כשאנו מזמינים קוסם ליום הולדת, הוא מקדיש תשומת לב מיוחדת לילד החוגג, ואף יכול להפוך אותו לשוליית הקוסם שלו! הילד יקבל גלימה וכובע, ויוכל להשתתף בקסמים מרהיבים המבוצעים מול חבריו המופתעים! אין ספק שחוויה שכזו תהפוך את ילדכם לכוכב אמיתי ביום המיוחד שלו. אין ילד שלא אוהב הפתעות, וגם קוסם ליום הולדת מחלק הפתעות לכל הילדים! ההפתעות הן קסומות במיוחד, למשל שיני ערפד מפחידות, בלונים בצורות מדליקות, קעקועים זמניים ומדבקות. ההפתעות שמחלק הקוסם מהוות מזכרת נהדרת עבוד הילדים, ומזכירות להם כמה כיף ומעניין היה המופע! מחירו של קוסם מקצועי הוא גבוה יחסית למפעילים אחרים, וינוע בין 1200 ל – 2300 ₪ למופע. מדוע קוסם ליום הולדת הוא יקר יחסית? ממה מושפע מחיר קוסם ליום הולדת?
כשדייב ווילסון, רפובליקאי לבן והומופוב מיוסטון, הכריז כי הוא מתמודד בבחירות על מקום במועצה של הקולג’ הקהילתי, הוא ידע שהסיכויים שלו להבחר קלושים. רוב הבוחרים הם דמוקרטים שחורים, והסיכוי שיצביעו לאדם לבן בעל דעות פוליטיות מנוגדות לשלהם הוא די אפסי. אך כנגד כל הסיכויים, ווילסון הצליח לגבור על יריבו ולהבחר לתפקיד הציבורי. איך הוא עשה את זה? הוא פשוט הצליח לשכנע את הבוחרים שהוא בכלל שחור. ווילסון, סוג של טרול פוליטי, הפציץ את תיבות הדואר של הבוחרים בברושורים שהצמידו את שמו לתמונות של אנשים שחורים שקראו לבוחרים “להצביע לחבר ולשכן שלנו”. מאוחר יותר הוא הודה שאת כל התמונות הוא הוריד מאתרים באינטרנט. בברושור אחר הוא ציין בגדול שהוא נתמך על ידי רון ווילסון. רון ווילסון היה נציג שחור בבית הנבחרים של ארצות הברית, אבל מי שחושב שזו אותו ווילסון שתמך בדייב שלנו טועה: באותיות הקטנות צייון הברושור שמדובר בכלל בווילסון אחר: “רון ווילסון הוא בן דודו של דייב ווילסון”. יחי ההבדל הקטן. הטריקים הזולים האלה כנראה עבדו מספיק טוב – וווילסון ניצח את הבחירות בהפרש זעום של 26 קולות. היריב שלו, ברוס אוסטין, שאחז בתפקיד הזה עוד מ-89, מתעקש לבצע ספירה חוזרת של הקולות, אך זו ככל הנראה לא תעזור לו. אוסטין חושב שהטריק הפוליטי המשונה הזה הוא “לא טוב לא לפוליטיקה ולא לכל הרעיון של משחק הוגן”. ווילסון לעומתו אמנם לא מכחיש את העובדה שקמפיין הבחירות שלו היה קצת מלוכלך, אבל טוען בתוקף שזו לא הסיבה העיקרית לבחירתו. הוא אומר שלאנשים פשוט נמאס מההתנהלות הבזבזנית של חברי המועצה הקיימים, ושהם רצו להביא לשינוי.
בשנים האחרונות טרנד “מוצרי גיימינג” הפך למונח קבוע כאשר חברות רבות משווקות שלל מוצרים שונים תחת צמד המילים “ציוד גיימינג”. אבל האם שולחן יכול להיות למוצר ייעודי עבור הגיימרים שבנינו? בואו נגלה! כשהציעו לי לעשות את הסקירה ל-Gamdias Deadalus M1, אני חייב לציין שקצת היססתי, בעיקר בשל העובדה שכשהבנתי שמציעים לי לסקר שולחן ישר אמרתי לעצמי “אוי נו באמת ‘שולחן גיימינג’, לאן העולם הזה עוד יכול להגיע?”. ויחד עם שלל המחשבות שעלו לי בנושא, עלו לי מספר לא קטן של מחשבות אודות העובדה שיכול להיות שיש משהו בשולחן שעשוי להפוך אותו לשולחן לאלה ששואפים לקחת את חווית המשחק שלהם לרמה אחרת ואיכותית יותר. נתחיל קצת עם מידע אודות השולחן שלנו. ה-Deadalus M1 הוא שולחן גיימינג מבית חברת Gamdias המגיעה אלינו כל הדרך מטיוואן. החברה מתמקדת רבות בכל הקשור לציוד לגיימרים, החל מציוד היקפי בסיסי כגון מקלדות, עכברים ואוזניות ועד ל-“רהיטי גיימינג” כמו שיש לנו כאן. מוצרי החברה החלו להגיע לארץ בשנים האחרונות תחת הייבוא הרשמי של חברת גטר. מלבד השולחן תוכלו למצוא תחת הייבוא הרשמי מספר דגמי כיסאות, שולחנות ועוד. ל-M1 מספר דגמים, כאשר הדגם שאני קיבלתי לסקירה הוא הדגם המאובזר ביותר, והוא כולל את מיטב התוספות והיכולות שחברת Gamdias מציעה בתחום “ריהוט גיימינג”. כאשר הגיע אליי השולחן הבנתי שיש לי עסק עם מוצר ברמת איכות גבוהה, שלרוב לא נמצא בשולחנות משרדיים פשוטים. ראשית, השולחן כולו עשוי ממתכת קשה, דבר שמקנה לו כובד, חוזק ואיכות מוצר גבוהה למדי. הרכבתי את השולחן לבד, ואני חייב לציין שאני עד רגע זה לא מאמין איך הצלחתי להרכיב את השולחן לבדי, בעיקר בשל העובדה שהוא כבד מאוד ומסיבי מאוד. משטח השולחן עצמו הינו בגודל של 150 ס”מ והוא חתוך בצורה ייעודית כך שיש מקום מוגדר לכבלים ומקום מוגדר לישיבה הודות לחיתוך קשת שמאפשר לכם לשבת קרוב יותר אל המסך. חווית ההרכבה עברה די חלק, מלבד הקושי הברור של משקל השולחן. השולחן מגיע עם כל הברגים וכל הכלים שאתם צריכים הכוללים מפתח אלן ומפתח שוודי קטן. הוראות ההרכבה ברורות ולא מסובכות במיוחד. מלבד השולחן עצמו תקבלו מספר תוספות מעניינות, הכוללות מתלה לאוזניות הניתן להרכבה לאחד מצידי השולחן ומתקן לספל או בקבוק כדי שאף פעם לא תהיו צמאים בזמן המשחק שלכם. בנוסף לאלה נקבל רשת גדולה ונמתחת המוברגת לתחתית השולחן שתאפשר לכם ניהול פשוט, יעיל ונוח למדי של כל הכבלים שמרכיבים את הסטאפ שלכם, וכן מקום ייעודי לשילוב רצועת שקעים במגוון גדלים. אך כמובן שהתוספת הטובה ביותר שיש לשולחן היא משטח העכבר הענקי שמגיע איתו. משטח העכבר מכסה באופן מלא את כל חלקי השולחן. בתחילה חשבתי שמדובר בתוספת מוגזמת למדי אך לאט לאט התחלתי להבין שמדובר בתוספת הכי פשוטה וטובה שיכולה להגיע עם שולחן שמייעד את עצמו לגיימרים. היכולת להזיז את העכבר על גבי השולחן ללא גבול מוגדר הודות למשטח העכבר הענק הפכו את חווית המשחק שלי למהנה ונוחה במיוחד, בעיקר כי אני לא צריך לחשוב יותר מידי לאן אני מזיז את העכבר שלי בזמן המשחק. מלבד תוספות אלה השולחן כולל שתי רצועות RGB מובנות בכל אחד מצידי השולחן. הרצועות כוללות מספר מופעי אור מוגדים הניתנים לשליטה על ידי בקר ייעודי המצוי בתוך השולחן עצמו, כך שניתן לשלוט באורות בקלות ובמהירות במרחק נגיעה מהידיים שלכם. מופעי האור די איכותיים, וניתן לשלוט בסוג מופע האור וכן בבהירות שלו בקלות היישר מהבקר. יחד עם זאת הייתי שמח לראות תוכנה ייעודית על גבי המחשב שתאפשר לנו שליטה רחבה יותר במופעי האור, ואולי אפילו קישור לתוכנות ומוצרי RGB אחרים הפרוסים לאורך הסטאפ, אך אני סבור שלא יעבור הרבה זמן עד שנראה את זה קורה בדגמים הבאים. על מנת להפעיל את אורות השולחן תזדקקו לחיבור USB פנוי במחשב שלכם. עכשיו נשאלת השאלה הכי גדולה והיא “האם שולחן גיימינג זה מוצר חובה לכל גיימר שמכבד את עצמו?”. ובכן דעתי בנושא היא ששולחן גיימינג הוא ללא ספק תוספת נחמדה ואיכותית לפינת הגיימינג שלכם, אך היא לאו דווקא תוספת חובה. שולחן גיימינג כן יכול להוסיף לכם רבות כגון משטח עכבר ענק ומקום ייעודי לכבלים שלכם, אך הוא גם יכול מאוד להגביל אתכם בכל הקשור לקו עיצוב, גודל וצורה. אם הייתי צרכן לפני קניית שולחן, הייתי שואל את עצמי האם השולחן שעומד מולי יענה על כל הדרישות שלי, והאם הוא יספק אותי כמו שאני רוצה שהשולחן שלי יספק אותי כאשר אני מבזבז עליו שעות רבות ביום של משחק מהנה. ה-Gamedias M1 הוא ללא ספק שולחן מצוין ואיכותי, שיכול ללא ספק למלא צרכים רבים של גיימרים שונים בעלי דרישות שונות, אך חשוב לשים לב אם מדובר במוצר שאכן יהיה שווה את ההשקעה שלכם. השולחן הובא לסיקור על ידי אביעד הק, מנהל פעילות MSI, FSP, Geli ו-Gamdias בחברת גטר. מחיר ה-Gamdias Deadalus M1 המומלץ לצרכן הינו 1500 שקלים. ניתן לרכוש את השולחן במגוון רשתות מחשבים שונות בפריסה ארצית. השולחן זמין בצבעים אדום ושחור. מה אתם חושבים על “ריהוט גיימינג”? האם מדובר במשהו שיכול באמת לספק חווית משחק איכותית יותר או בסתם מיתוג ללא ביסוס? נשמח אם תספרו לנו בתגובות! אהבתם את הביקורת? תרצו לחוות בעצמכם ממוצרי Gamdias? רוצים להתחדש בשולחן Deadalus M1 משלכם? מבצע מיוחד לקוראי PCGalaxy! – בחסות גטר וקיוביקס מחשבים! 150 ש”ח הנחה על שולחנות הגיימינג של Gamedias בעת שימוש בקופון CUBEEX1. כיסא גיימינג דגם ACHILLES E1 + סט פוסידון הכולל עכבר, אוזניות ומקלדת ב-949 ש”ח במקום 1390 ש”ח בעת שימוש בקופון CUBEEX2. כיסא גיימינג דגם Achilles P1 L RGB BK ב-1599 ש”ח במקום 2190 ש”ח בעת שימוש בקופון CUBEEX3. *קיימת אפשרות למשלוח עד הבית ללא עלות על ידי בחירת האפשרות “משלוח ללא עלות עם קופון” במעמד הרכישה. שולחן חזק, איכותי וצבעוני! הבא HP Reverb G2 – מתחרה חדשה בשוק המציאות המדומה!
דראפיץ' וברדה מתכננים שלושה שינויים, בצ'יראיי יפתח על הספסל המונטנגרי לא צפוי לפתוח מול הפועל חיפה, גם היקה יישאר מחוץ להרכב. אברהם יחזור מפציעה ישירות להרכב, גם מלמד ומלאדה ב-11. שחקנים: "משחק שיכול להפוך את העונה" בת זוגו של סולומון: "הוא מביא גאווה ענקית למדינה ודוגמה לשחקנים אחרים" דנה וושינה, החברה של כוכב שחטאר דונייצק שעדיין מתגוררת בארץ בגלל השירות הצבאי, פירגנה באינסטגרם לחבר שלה שהבקיע נגד מנצ'סטר סיטי: "תחושה שאי אפשר לתאר במילים" דאבור: "נרגש להבקיע את השער הראשון שלי בפיחואן". בספרד החמיאו לחלוץ הישראלי שוב כבש בניצחון האנדלוסים בליגה האירופית, הפעם עם שער יפהפה בדקה ה-92 ב-0:2 על קרבאח. התקשורת המקומית לא חסכו בסופרלטיבים: "דופק על דלתו של לופטגי, סביליה תתגעגע למאמץ ולתשוקה שלו" זוסמן: "אחרי ירושלים היה לי קשה, אבל אסור להוריד את הראש" הגארד הישראלי חזר לעצמו והצטיין נגד וילרבאן: "כל הצוות והחברים לקבוצה עזרו לי, מקווה להמשיך להוכיח את עצמי". ספרופולוס: "חוסר היציבות שלו נורמלי". וולטרס על קלויארו: "סיפק לנו ניצוץ שהיינו צריכים"
הערב: ערב הגמרים לנוער! אחד מארועי השיא של העונה בגילאים הצעירים מגיע אלינו הערב (שלישי). החל מ-15:45 יצאו לדרך אחד אחרי השני גמרי הגביע לילדים א' - כפ"ס אגוז נגד נס ציונה ורד, נערים א' - כפ"ס תמר נגד ירושלים נבון, ונוער - מכבי טדי ת"א מול חולון. בואו להכיר את הקבוצות שהגיעו עד הלום. הירוקים חוזרים לגמר אחרי העדרות של 4 שנים, וינסו להחזיר לעצם את התואר בו זכו בעונות 12/13 ו-05/06. כפ"ס עד כה מציגה עונה מושלמת וללא הפסדים, ואחרי שכבר הבטיחה את מקומה בפלייאוף אליפות המדינה לילדים (מקום ראשון במאזן 0-23 במחוז שרון) היא חולמת להשלים דאבל היסטורי. בדרך לגמר כפ"ס הביסה בבית את בית"ר אחוזה סיס, בשלב הבא רשמה ניצחון ביתי נוסף מול ע.ל.ה אור יהודה, ובחצי הגמר רשמה ניצחון כפול על מכבי חיפה ליעד. על הקווים בכפ"ס עומד ברק דמציאן, מנהל מחלקת הנוער השרונית שמאמן גם את נבחרת הקדטים ונבחרת ה-U15. עוזר מאמן רון קיסין. סגל השחקנים: ארז אבנטל, מתן מרקוס, איתי סלמה, עידן זילברשלג, איתי זק, דניאל צנגר, יואב רוור, רן דמרי, יונתן ספקטור, אלון מיכאלי, תומר שושנה, עידו כץ, נדב שדה, איתי רוביסה. עבור הכתומים מדובר בהופעה היסטורית של קבוצת הילדים בגמר הגביע, כשלמועדון זאת הופעה שניה במעמד אחרי שקבוצת הנערים הפסידה בגמר של 12/13. נס ציונה נמצאת כרגע במקום השני במחוז ת"א עם 17 ניצחונות ו-5 הפסדים, ולאחר שאיבדה סיכוי להעפיל לפלייאוף, נשאר לה להילחם על הגביע. בדרך לגמר נס ציונה רשמה שלושה ניצחונות חוץ - על עצמה מודיעין, מכבי יגאל ת"א והפועל ת"א, ובחצי הגמר עברה את מכבי אשדוד בהפרשים. מאמן הקבוצה איתמר רוזנברג, לצידו תומר פרידר. סגל השחקנים: אייל סאננס, איתמר רובין, תומר לסרי, נועם אבירם, עומר שחר, נועם חמו, עידן פורת, עידן קפלן, טל מאיר, איתי נוסבוים, דניאל לוי, אלמוג שור, חגי בקימר, נועם אימלס. נציגה נוספת לכפ"ס בערב הגמרים היא קבוצת הנערים של המועדון, שבדיוק לפני עשור רשמה את הזכיה שלה בגביע הנ"ל (והשלימה דאבל באותה עונה עם הזכיה באליפות). כפ"ס הרשימה מאוד בדרך לגמר, כשהיא מדיחה בדרך קבוצות חזקות כמו הפועל עמק חפר עליה רשמה ניצחון כפול בחצי הגמר, ואת מכבי יאיר ראשל"צ הדאבליסטית מאשתקד ברבע הגמר. במסגרת הליגה כפ"ס סיימה את העונה במקום השלישי במחוז מרכז, והפסידה ברבע גמר הפלייאוף לאותה ראשל"צ בהפרשים. מאמן הקבוצה שחף תור, עוזר מאמן עידן שטרית. סגל השחקנים: יואב זיידנברג, רון דידו, בן ליכטנבאום, עידן שילר, דניאל צור, עידו שוקרי, שגיב גורמן, אור שלום, עידן חכמון, ניר שפר, עמית אוגרינסקי, דניאל אמרגי, נועם נביפור, רועי גרף, אורי אורן, נדב יפת. שתי אליפויות בעשור האחרון יש לקבוצת הנערים של ירושלים, אבל לגמר הגביע היא חוזרת בפעם הראשונה מאז זכתה בו בעונת 02/03. בדומה לכפ"ס, גם האדומים העפיו לרבע גמר הפלייאוף (מקום שני במחוז דרום, מאזן 3-15), וגם הם סיימו את דרכם ברבע גמר הפלייאוף אחרי שהפסידו פעמיים להפועל ת"א. בדרך לגמר ירושלים רשמה שני ניצחונות חוץ על בני הרצליה וגלבוע מעיינות, ואת חצי הגמר עבר עם ניצחון כפול על הפועל ברנר, וסוג של נקמה בה על צמד ההפסדים בליגה. מאמן דור סירקובי. סגל השחקנים: דניאל קרני, תומר פומפן, אילון ששון, הלל ארזי, יהונתן דרעי, יואב שטרית, ניצן לרמן, יובל שניידרמן, דולב קליגר, יואב קליין, גל אישרן, אופיר אדלר, יהל וולני, אבינועם וויסרט. חודש עמוס ורב אירועים עובר על מכבי ת"א, שנוסף להעפלה שלה לגמר הגביע, היא נמצאת בשיאה של סדרת חצי גמר אליפות המדינה מול ראשון לציון (מובילה 1-2 בסדרה) ובערב ליל הסדר רוב שחקני הקבוצה זכו באליפות העולם לתיכוניים שנערכה ביוון. מעניין יהיה לראות כיצד מכבי תגיע ברמה המנטאלית למשחק כזה, שכן הראש נמצא במקומות נוספים ואת חולון היא כבר ניצחה ללא קושי מיוחד כבר פעמיים העונה. הדרך של מכבי עד כה העונה כוללת סיום הליגה הסדירה במחוז הדרומי במקום השלישי, ניצחון ברבע גמר הפלייאוף (2-0) על עמק יזרעאל וכאמור הובלה בסדרת חצי הגמר נגד מכבי ראשון. מכבי ת"א מגיעה השנה לגמר לאחר ניצחונות על שתי קבוצות מצוינות שגם הגיעו לחצי גמר הפלייאוף – הפועל ת"א (שמינית גמר) ועירוני רעננה (אותה היא ניצחה בחצי הגמר הודות להפרשים טובים יותר), כשבטווח היא גברה בלי קושי על הפועל כפר סבא (50:90) ועל הפועל ר"ג גבעתיים מהליגה הלאומית ברבע הגמר (82:52). הצהובים מתל-אביב מגיעים בעדיפות מוחלטת למשחק הגמר. הסגל שלהם עדיף בהרבה על זה של חולון, קל וחומר כשדני אבדיה נמצא איתה – ואין באמת קבוצת נוער שיכולה למצוא לו פתרונות, לא הגנתיים ולא התקפיים. ולמרות זאת, שחקן המפתח של מכבי הוא דורי סהר, את זה אפשר היה לראות במהלך המשחק השלישי נגד ראשון לציון. כשהוא היה לא טוב – ראשון הובילה בפער דו ספרתי, אבל לקח לו בדיוק שתי דקות להתעורר, להתחיל לקלוע, לסיים עם 19 נקודות ולהפוך את המשחק לטובת הקבוצה שלו. לצד סהר ואבדיה מכבי מציגה כבכל שנה קבוצה איכותית ועמוקה, כשהיא מקבלת גם את רזיאל חיון בתקופה מצוינת. בקיצור, צריך לקרות משהו מאוד דרסטי ובלתי צפוי כדי שמכבי לא תחזיר אליה את הגביע לארון אחרי שנה של היעדרות. מאמן: אורן אהרוני, שבקיץ הקרוב גם יאמן את נבחרת הנוער. סגל שחקנים: נדב ינקוביץ, שיר מוראידי, דורי סהר, בן מאירי, יונתן אטיאס, עמית אהרוני, יונתן אביטל, נדב סהר, הראל רינסקי, נדב קושמירק, יניר גדות, דני אבדיה, רזיאל חיון. מנגד, אנחנו מקבלים את הפועל חולון. מדובר למעשה בשחזור גמר הנערים מלפני שלוש שנים, כשחלק מהשחקנים שנפגשו אז יפגשו גם השבוע. עונה לא פשוטה עברה על הפועל חולון,שכללה עזיבה של לא מעט שחקנים, פרידה ממאמן ומשחקים נגד הירידה בליגת העל, ולמרות כל זאת – הקבוצה של אריה אלג'ם עשתה את הבלתי ייאמן מבחינתה ומגיעה לגמר, ובצורה מרשימה ביותר (ע"ע פסקה אחרונה). בליגה כאמור חולון לא הבריקה השנה, ואת הליגה הסדירה סיימה במקום השישי, שלושה מקומות בלבד מהמקום שמוביל לירידת ליגה. הצהובים-סגולים, בראשות שגיא שטיינמן, יונתן בן-בסט ויוני אמינוב רוצים להוכיח שיש להם עוד מה להוכיח ולהביא ולבטח ירצו לשמור את המשחק צמוד ככל האפשר ולאורך זמן. השלישיה כבר הרשימה אותנו מאוד השנה בליגת התיכונים כשהובילה את בן צבי קרית אונו לחצי הגמר. בצמד המפגשים בין הקבוצות השנה מכבי ניצחה פעמיים. דווקא בהדר יוסף זה הלך יותר קשה עם 74:78 צמוד. באולם הפחים זה כבר הלך הרבה יותר קל למכבי עם 74:56 ובקיצור חולון תצטרך להביא דברים שונים ולבצע עבודה הגנתית כמעט מושלמת כדי להישאר בעניינים. הדרך של חולון לגמר התחילה עם שני ניצחונות קלילים על שתי קבוצות מהליגה הלאומית – ניצחון בחיפה על מכבי חיפה צעירים (79:54) וניצחון על מכבי עופר ראשון לציון (66:57). בשלושת השלבים הבאים גברה חולון על משוכות קשות הרבה יותר. בשמינית הגמר הפתיעה חולון את עמק חפר ברופין עם ניצחון 78:65, ברבע הגמר ניצחון על הוד השרון 71:77 ובחצי הגמר ההפתעה הגדולה מכולן – ניצחון בצמד מפגשים על הפועל עמק יזרעאל. לאחר הפסד מינימלי בנהלל (65:68) החבורה של אריה אלג'ם גילתה הרבה אופי עם ניצחון באולם הפחים 61:81, מה ששלח אותם לגמר. מאמן: אריה אלג'ם. סגל השחקנים: יוני אמינוב, יונתן בן בסט, ניק בניאשווילי, עילאי ברגיל, גיא ברנס, אדי גיטמן, טל זאובר, נועם יחזקאל, נועם להט, רועי מדינה, אדיר מוסקוביץ, אלמוג ניסנזון, דניאל ציצואשווילי, שגיא שטינמן. טריוויה: מכבי ת"א והפועל חולון נפגשו גם בגמר הגביע לנוער של עונת 91/92. הקפטן של מכבי ת"א אז היה מוטי בן בסט, אביו של שחקן חולון כיום יונתן בן בסט. הקפטן של הפועל חולון אז היה אורן אהרוני, אביו של שחקן מכבי ת"א היום עמית אהרוני.
טורקיה: "על סגנו של אסד לתפוס את מקומו" על רקע חילופי האש בין המדינות, מציעה טורקיה פיתרון למשבר בסוריה: שר החוץ הטורקי, אחמט דאווט אולו, קרא לנשיא סוריה בשאר אסד לפנות את כסאו לטובת סגנו פארוק א-שרע. לדבריו, סגן הנשיא הסורי הוא "אדם הפועל מתוך היגיון ומצפון, שלא לקח חלק בטבח במדינה". בראיון לרשת TRT, ציין דאווט אולו כי א-שרע יוכל לתפקד היטב כנשיא זמני מאחר ש"איש לא מכיר את המערכת יותר טוב ממנו". עוד אמר השר הטורקי כי האופוזיציה הסורית נוטה לקבל את האפשרות שא-שרע, הנציג הסוני הבולט ביותר בממשלה העלאווית של אסד, יתפוס את מקומו בממשל זמני. דאווט אולו הוסיף שהוא משוכנע כי א-שרע נמצא בימים אלה בדמשק, על אף השמועות הרבות על עריקתו לכאורה, שנפוצו במהלך החודשים האחרונים. בתוך כך, טען אתמול מנהיג סלפי בסוריה כי בן דודו של אסד, חוסאם, נלכד בידי כוחות המורדים. "חוסאם אל-אסד, בן דודו של הכלב בשאר, נתפס על ידי גדוד פארוק של הצבא הסורי החופשי", צייץ בטוויטר שייח עדנאן אל-ערור בן ה-73, "הובילו אותו כמו חזיר, כך שרוסיה ואירן יידעו מהו כוחו של העם הסורי". לא התקבל אימות לדיווח הזה.
צלמים מקצועיים זקוקים למיטב הכישרון והכלים שברשותם כדי לתפוס את התמונה המוצלחת. קמפיין חדש בקיק-סטארטר מגייס כספים למוצר ורסטילי חדש שמציע לצלם מגוון אפשרויות ויכולות שליטה על המצלמה מרחוק שלא היו עד כה. הכירו את ה"ספארק", מכשיר ייעודי המתחבר למצלמה דרך כבל או דרך חיישן אינפרא אדום המובנה בו או דרך הסמארטפון לאפשרויות המתקדמות יותר. לפי היצרנים לספארק בטריה של 2,000 שעות עבודה והוא מסוגל לשלוט על כל הפיצ'רים של המצלמה כולל טיים לאפס, חשיפה ממושכת, צילום עצמי, צילום HDR וזאת כמובן בנוסף לצילום הרגיל. כמו-כן ה"ספארק" מסוגל לשלוט במספר מצלמות במקביל. העלות לספארק לאלו מכם שיזמינו אותו דרך עמוד הקמפיין עומדת על 44 דולר בלבד. נכון לכתיבת שורות אלו הצליחה החברה שיש לה כבר היסטוריה מוצלחת בקיקסטרטר לגייס 160 אלף דולר כשיעד הגיוס עמד על 100 אלף דולר כשנותרו עוד 25 ימים לתום הקמפיין. מי שיזמין את הספארק יקבל אותו באוגוסט 2017.
חולה מעיים – פטור מתפילין. חולי מעיים, וכל מי שלא יכול לשמור את נקביו אלא בצער – פטור מן התפילין. ודין זה מפורש בחולין (קי א) באחד שהביאוהו לפני רבי חנינא. חזייה דלא מנח תפילין. אמר ליה: מאי טעמא לא מנחת תפילין? אמא ליה: חולי מעיים אנא. ואמר רב יהודה: חולה מעיים פטור מן התפילין. ואף על גב דבכתובות (קד א) אמרינן ברבינו הקדוש שהיה מצטער בזה החולי, ומנח – שאני רבינו הקדוש שהנהיג את עצמו בקדושה יתירה (תוספות שם). והנה זהו וודאי ברור דמטעם זה אי אפשר לפטור עצמו לגמרי מתפילין בשעת קריאת שמע ותפילה, דבשעה קלה יכול ליזהר. וראיה ברורה לזה: דהא במקור הדין בחולין שם לא היה בשעת קריאת שמע ותפילה, שהרי פלפל עמו כמבואר שם. אלא שמפני שדרכם היה לילך בתפילין כל היום לכן שאלו, ואמר לו שהוא חולי מעיים. ואם כן קשה לי על הטור ושולחן ערוך, למה הביאו כלל דין זה? דכיון שכתבו בסימן הקודם דאנחנו אין הולכים בתפילין כל היום, רק בשעת קריאת שמע ותפילה, אם כן גם בלא חולי מעיים פטורים? ואין לומר דבחולי מעיים איסורא נמי איכא לישא כל היום. אי אפשר לומר כן, שהרי לא כתבו איסור אלא פטור. ועוד: שהרי רבינו הקדוש נשאם כל היום, כמבואר בכתובות שם. ונהי דאין ללמוד ממנו כמו שכתבתי, מכל מקום איסור לא שייך בזה, מי שירצה לנהוג בקדושה יתירה. ועוד קשה לי על הטור והשולחן ערוך, דאם כן איך סתמו הדברים? והוה להו לפרש חולי מעיים פטור כל היום מתפילין, לבד בשעת קריאת שמע ותפילה. ועל הרמב"ם לא קשיא שכן דרכו לכתוב לשון הש"ס, וגם הוא לא הזכיר הדין שבסימן הקודם. אבל הטור ושולחן ערוך שכתבו הדין הקודם – הוה להו לבאר. ועוד אני תמה: דהנה רבינו הבית יוסף בספרו הגדול הביא מה שכתב המרדכי, דחולה פטור מן התפילין. והקשה: דאם כן אמאי אמר רב יהודה בחולין שם דחולה מעיים פטור? הא כל חולה פטור. ותירץ: דכל חולה פטור דווקא כשמצטער, וחולי מעיים פטור אף כשאינו מצטער, עיין שם. אפילו אם אין לו צער. אבל שאר חולה אם מצטער בחליו ואין דעתו מיושבת עליו – פטור. ואם לאו – חייב. עד כאן לשונו. ולא אבין כלל: דמה ענין חולה לחולי, דוודאי חולה המוטל במיטה פשיטא דגם בשעת קריאת שמע ותפילה פטור. והכי מוכח להדיא בירושלמי ברכות (פרק שני הלכה ג) שאומר שם: רבי ינאי היה לובשם אחר חליו שלושה ימים, עיין שם. ועד אותו זמן לא היה מניחם כלל. ועתה אם החולי מעיים חייב בשעת קריאת שמע ותפילה? מה ענין זה לזה, ומאי קשה ליה ומה תירץ? וצריך עיון. ולכן נראה לי דרבותינו בעלי השולחן ערוך סבירא להו דחולי מעיים פטור לגמרי, גם בשעת קריאת שמע ותפילה. ודייקו זה מלשון הגמרא שאמרה סתם חולה מעיים פטור מן התפילין. והטעם: דכיון שהוא עלול להפחות ולשלשול, הוה כמצטער שאין ביכולתו להסיר צערו מעליו, דפטור מן התפילין כמו שיתבאר. ולשון "איסור" לא היו יכולים לכתוב, מפני מעשה דרבינו הקדוש. ולכן הקשו שפיר מהמרדכי, דזה פשיטא להו דלא מיירי בחולי כבד המוטל במיטה, שאין לו שום כוח או שום דעת, דבכהאי גוונא לא שייך חיוב ופטור. אלא בחולה שאם ירצה להתחזק – יניח תפילין, ומכל מקום פטור כמבואר בירושלמי שם. ולזה הקשו שפיר מה שכתב חולי מעיים דנקיט, ולזה תרצו דחולי מעיים פטור אפילו אינו מצטער. כלומר: אפילו אין לו צער מעצם הנחתם, מפני שמחלה זו פוטרתו מצד הנקיות. אבל שאר חולה פשיטא דאם אין לו צער להניחם למה יפטור את עצמו? ואינו פטור אלא כשמצטער בהנחתם מפני חלישותו, ואין דעתו מיושבת עליו מפני זה, דאז פטור. ומכל מקום אי אפשר ליתן כלל בדבר זה, דזה תלוי לפי מחלת מעיו, ולפי טבעו החזק הוא הרפה. ונראה לי דזהו מה שכתב רבינו הבית יוסף בסעיף ב דמי שברי לו שאינו יכול להתפלל בלא הפחה – מוטב שיעבור זמן התפילה, ממה שיתפלל בלא גוף נקי. ואם יראה לו שיוכל להעמיד עצמו בגוף נקי בשעת קריאת שמע – יניח תפילין בין "אהבה" לקריאת שמע ויברך. עד כאן לשונו. וזהו ענין דחולי מעיים, ואם כן תלוי לפי מחלתו וטבעו. ומיהו לאחר תפילה וודאי לא יניחם אף כשמשער בעצמו שלא יפיח, דלמה לו להכניס עצמו בספק? נשים ועבדים פטורים מתפילין, מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, דשבת ויום טוב פטור מתפילין. ואם רוצין להחמיר על עצמן – מוחין בידן. ולא דמי לסוכה ולולב שפטורות ועם כל זה מברכות עליהן. דכיון דתפילין צריך זהירות יתירה מגוף נקי, כדאמרינן בשבת (מט א): תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים. ובירושלמי ברכות שם אמרו: תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים – אל יניח תפילין. אך אנשים שמחויבים – בהכרח שיזהרו בהם בשעת קריאת שמע ותפילה. ולכן אין מניחין כל היום, כמו שכתבתי בסימן הקודם. ואם כן נשים שפטורות, למה יכניסו עצמן בחשש גדול כזה? ואצלן בשעת קריאת שמע ותפילה כלאנשים כל היום, לפיכך אין מניחין אותן להניח תפילין. ואף על גב דתניא בעירובין (צו א) דמיכל בת שאול היתה מנחת תפילין, ולא מיחו בה חכמים – אין למידין מזה, דמסתמא ידעו שהיא צדקת גמורה וידעה להזהר. וכן עבדים כהאי גוונא. ויש שהביא מירושלמי שאומר גוף נקי ממחשבה רעה (בית יוסף בשם א"ח). ולא מצאתי מאמר זה בירושלמי. וטעם האיסור הוא דלא גרע מהיסח הדעת. דאפילו לפי מה שכתבתי בסימן כ"ח דהיסח הדעת הוי קלות ראש – הרי אין לך קלות ראש גדול ממחשבות כאלו. וכן יש להורות. וסומא חייב בתפילין (בית יוסף בשם הרא"ש דלא כספר העתים, עיין שם). אבֵל ביום ראשון – אסור להניח תפילין כל היום כולו אפילו לאחר הקבורה, דכתיב: "ואחריתה כיום מר". והתפילין נקראו "פאר" ואין להניחם ביום המר, דיום ראשון הוי עיקר תוקף האבלות. אבל ביום השני צריך להניחם לאחר הנץ החמה, כמו שכתבתי ביורה דעה סימן שפ"ח (עיין מגן אברהם סעיף קטן ה'). ואפילו באו פנים חדשות – אינו חולצן כשלבשן. ואם לא לבשן – לא יניחם כשיושבים אצלו עד שילכו (שם). ואף על גב דמצטער באבלו ומצטער פטור כמו שיתבאר, זהו בצער דממילא. אבל בצער הזה – מחויב להתאמץ ולהסיח צערו בעת הנחתם (סוכה כה ב). ותשעה באב – חייבין בתפילין, דאבלות ישנה היא. אך מנהגינו לבלי להניחם בבוקר, דאין לך "יום מר" גדול מזה. ובמנחה שכבר הופג הצער מעט – מניחין אותם. ויתבאר לקמן סימן תקנ"ה, עיין שם. חתן ושושביניו, וכל בני החופה – פטורים מתפילין בשעת המשתה, מפני שמצוי בהם שכרות וקלות ראש (סוכה כה ב). וזהו כשנמשך המשתה עד הבוקר. וכן פטורים מן התפילה, לפי שלא יוכלו לכוין. אבל בקריאת שמע חייבין, מפני דעיקר הכוונה הוא בפסוק ראשון בדיעבד, ויוכלו לכוין. וזהו לפי זמנם. אבל עכשיו שבלאו הכי אין אנו מכוונים כל כך – חייבין גם בתפילה. ואין לשאול: איך יקראו קריאת שמע ויתפללו בלא תפילין? דאין זה שאלה: כיון שפטורים מתפילין משום שכרות וקלות ראש – הוי כשבת ויום טוב (עיין מגן אברהם סעיף קטן ז'). והגם דלגבי קריאת שמע ותפילה אין שכרות כזה פוטרת, שהרי אינם שיכורים ממש אלא שמחים ביותר, מכל מקום לגבי תפילין הוה קלות ראש ואסור. וזהו לפי הדין. אבל כבר כתב רבינו הרמ"א בתשובה (סימן קל"ב) דאנו נוהגין להפסיק המשתה בהגיע זמן התפילה. ומניחין תפילין, דכיון שמפסיקין כדי להתפלל – ממילא דליכא קלות ראש. וקורין קריאת שמע ומתפללין כבכל הימים, וגם החתן מניח תפילין ומתפלל. ויש שיטה לראשונים דזה שפטרו חכמינו ז"ל חתן ושושבינים ובני המשתה אינו משום שכרון וחסרון כוונה. אלא מטעם דקיימא לן "העוסק במצוה פטור מן המצוה", ושמחת חתן וכלה הוה מצוה, ולכן פטורים משארי מצות. ולטעם זה אין חילוק בין דורותינו לדורות הקודמים, ומי שירצה לסמוך על טעם זה – יכול לסמוך. והיינו בזמן הקיץ שלפעמים נמשכת הסעודה עד הבוקר כמה שעות – יכולים לאכול ולשתות, ובתנאי שהחתן יהיה עמהם, דאם החתן הלך מאתם – אין כאן מצוה. אבל המנהג הפשוט כסברא ראשונה. ועיין מה שכתבתי בסוף סימן ע. וכן אמרו חכמינו ז"ל שם דכותבי תפילין ומזוזות בשעה שעוסקין במלאכתן, שאין כוונתם לשם פרנסה אלא לשם מצוה, וכן תגריהם ותגרי תגריהם וכל שעוסקין במלאכת הקודש רק לשם מצוה – פטורין מהנחת תפילין כל היום, לבד בשעת קריאת שמע ותפילה. ולפי זה לדידן לא שייך דין זה, דבלאו הכי אין אנו הולכים כל היום בתפילין כמו שכתבתי בסימן הקודם. אמנם כשעוסקים במלאכתם, והגיע זמן קריאת שמע ותפילה – לא יפסיקו אף אם יעבור הזמן, דעוסק במצוה פטור מן המצוה. ולפי זה שייך דין זה אפילו לדידן. ומכל מקום לכתחילה יש לו ליזהר שלא יתחיל בהם משהגיע זמן קריאת שמע. אך אם התחילו – אין מפסיקין, וכל שכן בהתחיל קודם זמן הזה. והסופרים שלנו שעושים לשם פרנסה – מחויבים להפסיק בכל ענין. ודע דזה שאמרנו שאינו צריך להפסיק אפילו יעבור הזמן, משום דעוסק במצוה פטור מן המצוה – זהו אפילו כשיכול לגמור הכתיבה אחר שיתפלל, ונמצא שהקריאת שמע והתפילה היא מצוה עוברת וזו אין מצוה עוברת. ומכל מקום אינו צריך להפסיק, דכך גזרה התורה דכל מי שעוסק במצוה פטור בעת מעשה ממצות אחרות. ולכן קיימא לן דהמשמר את המת – פטור מקריאת שמע ותפילה ותפילין, אף על פי שיכול לקיים אותן גם בשמירתו (הגר"ז). וכן החופר קבר למת – פטור; אף על פי שינוח מעט בין חפירה וחפירה – זהו כדי לחזק כוחותיו. וכן כל כיוצא בזה (שם). מיהו לא נקרא "עוסק במצוה" לענין פטור ממצות אחרות אלא בעת שעושה המצוה, ולא כשהמצוה כבר עליו. כלומר: דכשמניח התפילין נקרא "עוסק במצוה". אבל כשכבר הניחם, אף על פי שהתפילין עליו ועושה מצוה, מכל מקום לא נקרא "עוסק במצוה". וכן כשמוצא אבדה ומטפל בה נקרא "עוסק במצוה", אבל כשהניחה בביתו אף שמצוה קעביד שמשמרה – לא נקרא "עוסק במצוה" שיהא פטור ממצוה אחרת. ולא דמי למשמר את המת, דהתם כל רגע נקרא עושה מעשה בפועל, שצריך להשגיח עליו מפני העכברים וכיוצא בהם. ונכון אפילו ב"עוסק" ממש ונזדמנה לו מצוה אחרת, ויכול לעשות שתיהן בלא טורח, "מהיות טוב אל תקרא רע" ויעשה שתיהן (שם). ואפשר דגם מדינא כן, דלא אמרו "עוסק במצוה פטור מן המצוה" אלא כשצריך לטרוח בהאחרת טירחא אחרת לבד הראשונה, אבל לא כשטורח אחד לשתיהן. וצריך עיון. המצטער: אפילו מצטער מפני הצינה, וכן כל מי שאין דעתו מיושבת עליו מפני כאב הגוף והשינים. וכל כיוצא בזה שהצער בא מאליו, ואין בידו להסיח דעתו מצד זה כמו צער בעסק או צער אבלות, שבידו להתאמץ ולהסיח דעתו מזה כמו שכתבתי בסעיף ח. אבל צערים כאלו אי אפשר להסיחן מדעתו – פטור מן התפילין, דזה הוי כהיסח הדעת וכמו שכתבתי בסימן כ"ח. ולכן אם אפשר לו ליישב דעתו ולהניחן – מחויב לעשות כן. ומימינו לא שמענו לפטור עצמו מן התפילין מפני זה. ועוד: דעיקר דין זה אינו מובן: דמקורו מהרמב"ם, ואיהו סבירא ליה דהיסח הדעת כפשוטו, ולכן בעת הצער הרי מסיח דעתו. אבל הטור ושולחן ערוך דסבירא להו דהיסח הדעת הוי רק קלות ראש, והרי במצטער ליכא קלות ראש. אלא שבסימן כ"ח סעיף ד נדחקנו ליישב הדברים דעל ידי זה יוכל לבוא לקלות ראש, עיין שם. אבל מכל מקום אין זה ברור כל כך לשיטתם, ולכן אין להקל לגמרי בזה. וצריך עיון. הקורא בתורה – פטור מהנחת תפילין כל היום, זולת בשעת קריאת שמע ותפילה. עד כאן לשונו, וזהו על פי המכילתא בפרשת "בא" שאמרה: כל העוסק בתורה – פטור מן התפילין, עיין שם. ופירשה הר"י דאכל היום קאי, ולא על קריאת שמע ותפילה (עיין בית יוסף). ולפי זה לדידן, שבלאו הכי אין מניחים כל היום כמו שכתבתי בסימן הקודם, לא היה לו להביא דין זה. אלא כדי שלא לטעות על פי המכילתא דלגמרי פטור – לכך הביאו, ופירשו דאכל היום קאי. לא יחלוץ תפילין בפני רבו, דזלזול הוא שמגלה ראשו בפניו. אלא יפנה לצד אחר, ויחלוץ שלא בפניו, דצריך להיות אימת רבו עליו. וכן לפני הספר תורה אין לחלוץ אלא פונה לצד אחר. וכן אנו נוהגים. וכפי הטעם גם בפני אביו לא היה לו לחלוץ. אלא שלא נהגו כן, וגם בפוסקים לא הוזכר מזה (ועיין בטור ומגן אברהם סעיף קטן י"ד). ואם היה צריך לתפילין ומזוזה, ואין ידו משגת לקנות שתיהם – תפילין קודם, שהוא חובה שעל גופו. ואם תפילין יכול לשאול מאחר – מזוזה קודמת (מגן אברהם סעיף קטן ט"ו). ומנודה ומצורע – אסורים להניח תפילין. אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ערוך_השולחן_אורח_חיים_לח&oldid=248566"
"אנחנו חיים עם המתח הזה כל הזמן. בחיי היומיום אנחנו מסוגלים איכשהו לשלב בין הדברים, אבל בתוכניות האקדמיות לג'אז, הניגוד מוקצן מעצם הניסיון לטפח יצירתיות בכלים רציונליים. התוכנית האקדמית לג'אז היא מין סינתזה בין שני הקצוות, היבריד. לכן אמן ג'אז מדופלם שיש לו תעודת בוגר אוניברסיטה בג'אז פרפורמנס - זה נתפס כמין מפלצת. אם אתה באמת אמן ג'אז, לכאורה אתה לא צריך את הסרטיפיקציה הזו". על פי וילף, "ההיסטוריה הספציפית של הג'אז - מיניות גברית, טרנסגרסיה, סמים, אלכוהול - חשובה" ומקצינה את עוצמת הניגוד הזה. הוא מתייחס לג'אז כאל המוזיקה ש"מגלמת יותר מכל תחום אחר את אתוס היצירתיות המודרניסטית", לא מעט בגלל המרכזיות שמיוחסת בג'אז לנגינה מאולתרת, שנתפסת בעיני רבים כמודל לחופש יצירתי ולספונטניות רדיקליים." המחקר שלו על תוכניות הג'אז האקדמיות אינו אתנו־מוזיקולוגי. וילף מבהיר שהתופעה המוזיקלית כשלעצמה אינה מעניינת אותו, אלא האופנים שבהם התלמידים והמורים מסבירים לעצמם את "המציאות הקונקרטית", מרובת הסתירות, שבה הם פועלים. לשם כך ערך במשך שנתיים מחקר אתנוגרפי בשתי תוכניות ג'אז אקדמיות - מכללת ברקלי למוזיקה בבוסטון, "מוסד חשוב מאוד, שהכשיר המון נגנים", וניו סקול לג'אז ולמוזיקה קונטמפוררית בניו יורק, "שהוא האנטיתזה של ברקלי - קטן יותר, ליברלי, פחות מורים 'מקצועיים' ויותר מוזיקאים שניגנו עם המאסטרים ההיסטוריים של הג'אז על תקן מרצים. עניין אותי לראות את הספקטרום הזה". בהמשך עקב במשך כמה חודשים אחרי בוגרי התוכניות בסצנת הג'אז של ניו יורק. וילף בחר לערוך את המחקר בארצות הברית, "כי הג'אז צמח שם ולא פה", וגם כיוון ש"כאנתרופולוג, אתה רוצה לעשות הזרה - להפוך את הקטגוריה החברתית הנחקרת ממוּכּרת לזרה, וזה קל יותר כשחוקרים תרבות שאינה שלך". כאנתרופולוג הוא גם ביקש לעגן את התופעה בהקשרים חברתיים ותיאורטיים רחבים: התלמידים, המורים והמוסדות שמאכלסים אותם כשבט בעל מאפיינים, טקסים, אידיאולוגיות, אופני הבנת מציאות ומבנים חברתיים מסוימים. הוא נעזר בין היתר בתיאוריות על המודרניות וסתירותיה ועל ילידיוּת, באנתרופולוגיה בלשנית ובאנתרופולוגיה של הגוף. כאנתרופולוג וילף מתייחס ליצירתיות לא כאל תכונה פסיכולוגית או כאל כישרון של הפרט, אלא כאל שיח תרבותי. "יצירתיות היא מה שמוגדר בתרבות מסוימת כיצירתיות - אם לאותה תרבות יש בכלל קונצפט כזה". התפיסות שמגדירות מה נחשב יצירתיות הן בעלות ספציפיוּת־היסטורית. את השורשים של רבות מהן מזהה וילף בתנועה הרומנטית, שבין היתר תרמה למעבר מתפיסת האומן כבעל מלאכה לדגש על האמן כמשהו סינגולרי, יחיד במינו, בורא עולמות. "עד אז, הדגש בחוזים שנחתמו עם אמנים היה על החומרים - לא על ה–psyche של האמן או על הרעיון שלו. ברומנטיות קיימת הבחנה בין 'הטבע הפראי' ל'גן המטופח', שהוא סירוס של הטבע. זו מטאפורה לכך שאסור ללכת אחרי שבלונות, שהן הדבר הרע ביותר לפי הרומנטיות". יצירתיות מובנת אפוא כביטוי של טבע אנושי ייחודי, כחריגה מכללים. לעתים היא מזוהה עם שוליים חברתיים, הרחק מהמרכז הנורמטיבי, השגרתי. היא עשויה לפרוץ באופן בלתי צפוי, בסערת רגשות. לא מפתיע, אם כן, שמחקרים פסיכולוגיים על יצירתיות מנסים להדגים את הקשר בינה להפרעות נפשיות. בית הספר, לעומת זאת, הוא דוגמה לזירה פורמלית שהידע שמועבר בה הוא הומוגני ושההתנהגות בה מבוססת על כללים אוניברסליים ומעודדת ציות לחוקים, לא חריגה מהם. אקדמיזציה נתפסת לפיכך כסטנדרטיזציה. איך, אם כן, היא תתרום ליצירתיות של התלמידים? בשיח על יצירתיות בג'ז, אומר וילף, "הדגשים הקלאסיים הם שהאמן צריך לפתח סגנון, קול ייחודי, ולספר סיפור באמצעות האלתורים. צריך להיות פיתוח מוטיבי - קשר בין צליל לצליל ואינטנסיביות אמוציונלית שתוביל לשיא. היום מדברים גם על תחכום הרמוני וקצבי, על יכולת to swing, שאת זה קשה להגדיר. תוכנית אקדמית לג'אז היא לפיכך סוג של 'גן מטופח' ולכן היא מושכת אש". שדה הג'אז והניסיונות לטפח יצירתיות בכלים מוסדיים־רציונליים פנה וילף לחקור "איך דיסקורסים ופרקטיקות של יצירתיות משולבים כיום בחשיבה עסקית וארגונית" - מביורוקרטיזציה של היצירתיות לטיפוח יצירתי של הארגון. "זה הצד השני של השילוב בין רציונליות לרומנטיות. בלימודי ארגונים אוהבים להשתמש במטאפורות. בעבר היתה מטאפורה של המנהל כמנצח תזמורת, אבל תזמורת קלאסית עובדת על פי סט קבוע - יצירה, תווים - והבינו שהנוקשות הזאת עלולה להוביל לעברי פי פחת מבחינה עסקית. ארגונים חייבים להיות גמישים, להגיב מהר לשינויים, ולכן עברו למטאפורה של הרכב ג'אז - העובדים צריכים לדעת לאלתר, מצופה מהם להיות 'נגני ג'אז' בתוך הפירמה, להיות יצירתיים באופן פרודוקטיבי, לקיים היזון חוזר ביניהם, שהתקשורת תהיה פחות היררכית ויותר אופקית. "זו תופעה מעניינת, שניזונה מאותם פרדוקסים. חדר העבודה של גוגל, למשל, נראה כמו חדר משחקים: צעצועים, רובוטים, צבעים בהירים. הרעיון, שגם הוא ניזון מאידיאולוגיה רומנטית, הוא שאנחנו הכי יצירתיים כשאנחנו ילדים וכשאנחנו משחקים. לכאורה זה נהדר: במקום צ'רלי צ'פלין ב'זמנים מודרניים' - צעצועים, מימוש עצמי. מצד שני, הצורך להיות יצירתי און־דימנד עשוי להיות בעייתי, כי אתה לא יכול לדעת בהכרח אם תהיה יצירתי ואתה יודע פחות מה מצופה ממך, כך שאתה נעשה חסר ודאות ביחס לתפוקה שלך. באופן אירוני, בהרבה מקומות באירופה ובארצות הברית מתגעגעים לעבודה כמו בפורד: ידעת שתפרוש מתישהו, היתה לך קביעות. כמובן, פס הייצור היה קטסטרופה, אבל ידעת משהו על העולם. היום שוכרים אותך לשלושה חודשים, החוזים לא קבועים, אין בסיס לבנות עליו חיים". וזו עוד נקודת דמיון אפשרית לבתי הספר לג'אז. וילף אומר שרבים מהתלמידים נרשמים לתוכניות בציפייה לבנות בעתיד קריירה מוזיקלית, "אבל אחוזים בודדים מהתלמידים, גם מהפנומנליים שבהם, ימצאו עם סיום הלימודים קריירה כמבצעים. זו תרבות מבוססת הופעות - בלי הופעות. חלקם אולי יפיקו אלבום בכוחות עצמם וייתנו אותו למשפחה. זה לא בהכרח רע, גם מרבית האנשים שלמדו פילוסופיה לא הפכו לפילוסופים. ללימודים יש ערך גם אם אינם מכוונים־קריירה, וארבע שנים במוסד כזה נותנות כלים מדהימים. כיוון שאין היום סצנות, זה אחד הדברים החשובים שבתי הספר האלה מספקים. הם אולמות החזרות, הם אולפני ההקלטות - הם הסצנות". אנתרופולוגיה לשבת – איתן וילף והריטואלים שבסדנאות יעוץ עסקיות. מאמר הבוחן את ה- Contingency כמשאב תרבותי במהלך אילתור של נגני גאז ובוחן את ההשפעה שלהם על מצבים קונפליקטואלים ואחרים.
ראש אמ"ן, האלוף עמוס ידלין, אומר (א') כי איראן חצתה את הסף הטכנולוגי כך שהגעה ליכולת גרעינית צבאית היא עניין של החלטה. "הצעדים שנותרו לטהרן לפני שתרכיב פצצת אטום הם אסטרטגיים בלבד", הסביר ידלין בסקירה שערך בפני שרי הממשלה. עוד בדיון, העריך ידלין כי "איראן ממשיכה לצבור מאות קילוגרמים של אורניום מועשר ברמה נמוכה ומקווה לנצל את ההידברות של הממשל בוושינגטון כדי להרוויח זמן". ידלין נגע גם בהתמודדות איראן עם המשבר הכלכלי שפוקד את העולם. "המצב הפיננסי לא פוסח גם על הציר הרדיקלי, ובאיראן ובסוריה מתקשים להעביר נשק לחיזבאללה ולממן את שוחד הבחירות בלבנון, בו הם נוקטים זה מכבר", הוא סיפר. מפקד הצבא האיראני: "כל מתקני הגרעין הציוניים יכולים להיפגע" בשבוע שעבר הצהיר מפקד משמרות המהפכה בצבא איראן, מוחמד עלי-ג'עפרי, כי הטילים של מדינתו יכולים להגיע לכור הגרעיני של ישראל. "כל המתקנים הגרעיניים בחלקיה השונים של מדינת המשטר הציוני יכולים להיפגע על ידי הטילים שלנו", אמר הבכיר האיראני. עלי ג'עפרי הוסיף כי "מניעי המשטר האיראני הם הגנתיים, אך נגיב בעוצמה ועם הטילים שלנו לכל פעולה שתבוצע נגדנו". בנוסף טען מפקד צבא משמרות המהפכה כי ישראל וארצות הברית אינן מחזיקות באמצעים לתקוף את איראן. בהצהרה נוספת שפרסמה איראן, נאמר כי "כבר בקיץ הקרוב מתוכננת הפעלת הכור הגרעיני בבושהר". שר החוץ האיראני, מנושהר מותאקי, אמר את הדברים שבוע לאחר שאיראן ביצעה את הניסוי המוצלח הראשון שלה בכור, שנבנה בסיוע רוסי.
US נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, צריך להוסיף לטכנאים אמיתיים קבוצה שמבצעת סקירה על טכנולוגיות המעקב של האומה, כך דיווחו קבוצות ה- IT. קבוצת המחקר של הנשיא על טכנולוגיית המודיעין והתקשורת, הודיעה באוגוסט לאחר גילויים של איסוף נתונים בקנה מידה גדול תוכניות מעקב ב הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב, יש חמישה חברים, עם ארבעה מהם פקידי ממשלה לשעבר. אבל מועצת המנהלים "מוגבלת במומחיות טכנית", אמר סאשה מיינראת, מנהל המכון הטכנולוגי הפתוח בקרן ניו-אמריקה, חשיבה בוושינגטון. "התגלות לגבי רוחב והיקף מעקב של NSA העלו רציני חששות בקרב מגוון רחב של בעלי עניין בתוך ומחוץ לארה"ב, כולל חברות טכנולוגיה, קבוצות של חירויות אזרחיות, ומיליוני אזרחים המסתמכים על תקשורת דיגיטלית בחייהם האישיים והמקצועיים ", כתב מיינראט. "זה קריטי שהמנהל יבנה מחדש את האמון בארצות הברית כמנהל טוב של האינטרנט ויחזיר את הכבוד של המדינה למשפט הבינלאומי ולהתחייבות להגן על זכויות האזרח ועל זכויות האדם הן בבית והן בחו"ל". ביקורת דומה על הלוח שהוגשה על ידי קבוצה של 47 high-technologists ביום שישי האחרון. קבוצת הביקורת צריכה "ייעוץ טכני מוכשר לעשות את עבודתה כראוי", אמר הקבוצה בתגובות שהוגשו. "טכנולוג יכול למקם התקדמות בטכנולוגיה המודרנית, איך הם עובדים, מה אפשרי, איך הנתונים עוברים דרך התשתית, וכיצד הטכנולוגיה המודרנית עלולה לסבך את הפרטיות והאבטחה". בין מומחי IT חתמו על המכתב היו אנשי צוות ב המרכז לדמוקרטיה וטכנולוגיה וקרן הגבולות האלקטרוניים; אפאצ 'י שרת אינטרנט מפתח Brian Behlendorf; אוניברסיטת פרינסטון למדעי המחשב פרופסור אד פלטון; ג 'ונס הופקינס אוניברסיטת אבטחת המחשב פרופסור מתיו גרין; מהנדס בכיר במדיניות מוזילה כריס ריילי; קריפטוגרף ברוס שנייר; ויו"ר המודיעין הלאומי של ארה"ב, ג'יימס קלפר, מנהל המודיעין הלאומי של ארה"ב, הגנו שוב ושוב על מאמצי ה- NSA ואמרו כי תוכניות המעקב נחוצות כדי להגן על ארה"ב מפני הטרור. ועדת הביקורת של הנשיא מדווחת לקלפר. "במסגרת המשימה החוקית שלנו לאסוף מודיעין זר כדי להגן על ארצות הברית, אנו משתמשים בכל כלי מודיעין זמין כדי להבין את כוונתם של היריבים הזרים שלנו, כדי שנוכל לשבש את התוכניות שלהם ולמנוע מהם מהפיכת נזק לאמריקנים חפים מפשע ", אמר קלפר בהצהרה בשבוע שעבר. קבוצת המומחים הטכנולוגיים עוררה ספקות בנוגע לכמה טענות של ה- NSA לבית המשפט האמריקני לבדיקת מודיעין חוץ על חוסר היכולת הטכנית שלו להפריד החוצה הודעות דוא"ל בודדים או תקשורת אינטרנט אחרים ממה סוכנות קורא עסקאות מרובות תקשורת, הודעות שנשלחו יחד בכמויות גדולות. ה- NSA השתמש בחוסר יכולת זה לכאורה להצדיק את אוסף התקשורת העצום שלו. "כטכנאים, זה נראה לנו מאוד לא סביר שאין פתרון סביר להתגבר על המשוכה הטכנית בדוגמה זו", כתבה קבוצת מומחי IT . "זה בעייתי מאוד שלבית המשפט אין כל דרך לאמת את הטיעונים האלה, ובית המשפט לא מקבל טכנאי או יועץ עצמאי מחוץ לקהילת המודיעין".המכתב של 47 הטכנולוגים גם מתח ביקורת על ניסיונות ה- NSA שנחשפו לאחרונה כדי לעקוף את טכנולוגיות ההצפנה, ואמר כי תוכנית ניצול ההצפנה היא "חדשות מדהימות עבור טכנולוגים". מאמצי ה- NSA "מערערים באופן יסודי" את אבטחת האינטרנט, אמרה הקבוצה. "ה- NSA מניח שהוא יכול לנצל את החולשות הללו ולהשיג גישה בלעדית לתוכן התקשורת", כתבה הקבוצה. "המציאות היא שחדרים אחוריים ומנגנוני גישה סמויים הם שבירים ולעתים קרובות מנוצלים על ידי פושעים מאורגנים, האקרים ושירותי המודיעין הצבאי של ממשלות אחרות".
המסע של אלה רוטנברג בשביל מיטיבי הלכת המכונה "פרויקט גמר" החל בשכונת הדר בחיפה, בעקבות בעלי מקצוע שמלאכתם-אומנותם הולכת ונעלמת מנוף חיינו. מבין המפגשים והשיחות אודות המציאות המשתנה לנגד העיניים, עלו והתחדדו שתי נקודות מבט עיקריות – האחת נוסטלגית, האחרת כואבת. כבת קיבוץ, הטלטלה הרגשית לנוכח "החלום ושברו" אינה זרה לרוטנברג, ובחפשה אחר עוגן לאותה תחושה משותפת-לרבים, היא פנתה אל הטקסט. את "רישומי פחם" פגשה במקרה. האישי ביותר, הכן עד דמעות והפחות מוכר מבין אלבומיו של מאיר אריאל, נגע בנימי נפשה. ללא יחסי ציבור, כשאריאל שר ומנגן בגיטרה ובקלידים כמעט לבדו, בנו, שחר, מפיק, וההפצה עצמאית, יצא "רישומי פחם" לאור ב-1996. די במבט חטוף בשמות שיריו – חיית הברזל, שיר המקצוע, הבן אדם אינו אלא, שיר התעסוקה, פה גדול – כדי לקלוט את זעקת השבר העולה משיריו. הבטיחו לשלוח, התחילו למרוח / היית נינוח, הוסיפו למתוח / נסית לשכוח, הוספת לבטוח / ולא עמדו במילה – / איך חברה משכילה / את עצמה מפלילה / ואותך משפילה… כתב אריאל בשיר "סאוחתו אעפעס". ושוב אני בתור לקבלת דמי אבטלה / אולי אמכור גם את כיס המרה להשתלה? / אולי לא אשלם קנסות, אשב במאסר? / קחני אל מחנה בני ישראל, אצל ההר / לראות את התעסוקה הזו שבמדבר…(מתוך שיר התעסוקה). בעבודת הגמר שלה, בהנחיית עפרה עמית, ביקשה רוטנברג להציב את "רישומי פחם" בקדמת הבמה, ולתת לאלבום העלום-יחסית את הכבוד המגיע לו. "השירים של אריאל עשירים מאוד מבחינה מילולית, כמעט איורים בפני עצמם" היא אומרת. משום כך בחרה לאייר אותם באופן מינימליסטי ותמציתי. תשובתה החזותית לכנות הבלתי מתפשרת של אריאל הייתה הבחירה בטכניקת האיור "הישירה ביותר שיכולה להיות" – ציור בידיים. הפורמט של "רישומי פחם", הספר שעיצבה, איירה וכרכה, אינו שגרתי: אורכו 35 סנטימטרים ורוחבו 23 וחצי סנטימטרים. "יש משהו קצת מרדני בשירי האלבום, משהו מן המחתרתיות, ולכן חיפשתי פורמט שהוא בין רשמי למחתרתי. הספר גדול יחסית – אבל עם כריכה רכה, והנייר איכותי ועבה (200 גר') – אבל לא מבריק". את הסריקות ביצע סטודיו HC אורי שדה, ואת ההדפסה – טריקולור. אלה רוטנברג, בוגרים 2014, ויצו חיפה, רישומי פחם, תקשורת חזותית. Bookmark.
האם יש בתוכך התלבטות בנוגע לחיסון ילדך? ותהיה זמינה בחינם לכל מי שירשם אליה. מיליוני צופים מכל העולם צפויים לצפות בסדרה זו! בכל יום ישודר פרק אחר. בתום שבוע השידור החינמי, ניתן יהיה לרכוש את הסדרה. הצצה לקטע מתוך הסדרה והרשמה תוכלו למצוא כאן. איך החלו החיסונים, מה היה תפקידם בהיסטוריה, מה הם מכילים, האם הם בטוחים, האם הם יעילים? האם הרופאים מחסנים את ילדיהם לפי התכנית המומלצת? איך משפיעה תעשיית החיסונים על מדיניות בריאות הציבור? ההורים אשר צריכים להחליט האם לחסן את הילדים, מתי וכנגד מה. ותהיה זמינה בחינם לכל מי שנרשם אליה. הסדרה תשודר בשפה האנגלית. רוצים להודות לאתר הנפלא שלכם, במיוחד על המידע החיוני לגבי החיסונים שהתוועדנו אליהם דרככם משך השנים ובמיוחד הסדרה המרטיטה הנוכחית . הכאב הוא נוראי , אסון עולמי . יישר כוחכם שהבאתם לידיעה. תבורכו בכל הברכות מפי עליון . תמשיכו לשגשג במידע טוב נכון והוגן למען הכלל . מוכנים תמיד לסייע. אין צורך להרשם. ואם לא מפריע ורוצה להביע תמיכה יכל להרשם גם לערוץ. חופש המידע וזה.
כְּפַר-יוֹנָה היא עיר בשפלת החוף של ישראל, בין הערים נתניה וטולכרם, בצומת המרכזי שבין כביש 6 וכביש 4. היישוב הוקם בשנת 1932 על ידי מוריס פישר, והוכרז כמועצה מקומית בשנת 1940. בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיבל היישוב מעמד של עיר ב-11 בפברואר 2014. אדמות היישוב נרכשו בשנת תרפ"ח (1928) באמצעות "קרן יונה פישר" של ז'אן יונה פישר ובשיתוף עם שלמה גוטהילף, השטחים השתרעו על פני 1,500 דונמים והיו בלתי מעובדים מזרחה מצומת השרון של ימינו. שנה לאחר הרכישה נפטר ז'אן ואת מסורת הפעילות הציונית המשיכו אחיו הצעיר יהושע פישר ובנו מוריס פישר. לאחר מותו של זאן החליטו ציוני בלגיה, שבראשם עמד, לקרוא לכפר על שמו. בשנת 1932 ייסד מוריס פישר את חברת "מטעי השרון" אשר ניהלה את פעולות המימון להתיישבות באזור השרון והמשיכה ברכישת קרקעות. באותה שנה מכר שלמה גוטהילף 300 דונם אדמה לקבוצת פועלים עבריים מנס ציונה שנקראה "קבוצת רגב" אשר עלתה על הקרקע והתחילה בעבודות עיבוד השטח, גידור ונטיעות. בשנת 1934 אושרה הלוואה מבנק האיכרים להקמת הכפר; באותה שנה גם הצטרפו לעשרת המתיישבים הראשונים עוד עשרה פועלים, אל המתיישבים הצטרפו גם פועלים שעבדו במטעי השרון. במקביל, רכשה קבוצת השו"בים, צעירים דתיים מארצות הברית, כ-1,000 דונם והקימה יישוב בשם "נחלת השבים" (או חוות השו"בים) על אדמות הנמצאות היום בחלק הצפוני של כפר יונה. את החריש הראשון התחילו בב' באב ה'תרצ"ב. עקב קשיים כלכליים וחברתיים עזבו בני הקבוצה את המקום והצטרפו לגרעין שהקים קיבוץ בעמק הירדן. אדמותיהם צורפו לגוש האדמות של כפר יונה. בזמן מלחמת העולם השנייה שהו חיילים יוונים בכפר ובסמוך לו. תושבי כפר יונה סייעו להם, וכאשר שוחררה אתונה ב-1944 נשלח למועצת הכפר מכתב מטעם הקונסול היווני בישראל בו הודה על הכנסת האורחים של תושבי הכפר כלפי החיילים היוונים. במהלך מלחמת העצמאות היה כפר יונה נתון למתקפה מצד הכוחות העיראקיים. במהלך 1948 אירעו בכפר מקרי אלימות שכללו התפוצצויות, ירי, מעשי רצח ועוד. ב-21 במרץ 1948 הודיע העיתון "הצופה" כי כפר יונה נכבש יחד עם בית גאולים (כיום מושב גאולים), ביוני אותה שנה פורסמו מספר הודעות שלפיהן היישוב העברי כפר יונה נכבש ונהרס. ב-1957 הייתה מועצת כפר יונה מהראשונות שבראשם עמדה אישה - יפה כץ. ב-1963 בעקבות הכרזת הממשלה הכפר הפך ליישוב עירוני בעקבות הכפלת התושבים והמבנים. ב-1970 אומצה יחידת בה"ד על ידי כפר יונה יחד עם אבן יהודה, קדימה ותל מונד. ב-1972 קיבלה כפר יונה את כל עולי גאורגיה שנדחו על ידי אור יהודה על מנת לספק להם בית חם. ב-1973 נאבקו התושבים על שטחי הכפר שלהם בעקבות לחצי הממשלה למכור להם אותם ולבנות בהם שיכונים ציבוריים. ב-1974 הוחזרו לכפר מספר חיילים על ידי הצלב האדום לאחר שנכלאו בדמשק. בשנת 1974 התפטר ראש המועצה דאז, דוד משה, וקרא למשרד הפנים למנות ועדה קרואה אשר תנהל את ענייני היישוב. בשנת 1977 הודח ראש המועצה שכיהן כראש מועצה ממונה, זכאי סימן-טוב, ובמקומו נבחר אפרים דרעי. בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני של המאה ה-21 קיבל היישוב מעמד של עיר ב-30 ביוני 2014. לאחר 41 שנים של דרעי בתפקיד, הוא הובס בבחירות של 2018 על ידי שושי כחלון-כידור. עיריית כפר יונה משקיעה שליש מתקציבה בחינוך ותרבות[דרוש מקור]. על פי נתוני משרד החינוך החל משנת 2009 חל שיפור במבחני המיצ"ב בבתי הספר היסודיים ולשיפור בהישגים ובאקלים הבית ספרי בחטיבת הביניים של הכפר, "איש שלום". עוד בהקמת היישוב קמו מרכזי תרבות אשר כללו בתי קפה, תאטרונים ועוד. ב-1942 היו ויכוחים רבים על הקמת בתי קפה בעיר; אחד מהוויכוחים הגיע לבית המשפט העליון כאשר המועצה סרבה לאשר הקמת בית קפה בטענה כי "המועצה רוצה לשמור על האופי הכפרי", לבסוף בית המשפט החליט לאשר את סירוב המועצה ולהתיר למועצה לסרב לכל המבקש. בשנות ה-50 נבנה על ידי המועצה אמפיתיאטרון על שטח של ארבעה דונם, יוזמת ההקמה הגיעה מתוך רצון למצוא מקומות עסוקה לתושבים; האמפיתיאטרון נמצא כיום ברחוב המייסדים שבעיר, אך הוא נטוש והרוס. בתחומי העיר מתנ"ס, בו מתקיימת פעילות רבה ומגוונת. המתנ"ס מהווה למעשה את הזרוע המבצעת לפעילות התרבות והחינוך הבלתי פורמלי של העירייה. מלבד זאת ישנם בעיר פעילויות ענפות של תנועות נוער שונות (הצופים, בני עקיבא, הנוער העובד והלומד), ספרייה ציבורית, 15 בתי כנסת, ספרייה תורנית, מועדון נוער ועוד. ב-17 בדצמבר 2013 זכתה העיר במקום השני בפרס שרת התרבות על עשייה והתפתחות בתחום התרבות. בענף הכדורגל פועלת מכבי כפר יונה, המתמודדת בליגה ב'. בעבר פעלו גם קבוצות בית"ר כפר יונה, והפועל כפר יונה. ב-1957 התקיים משחק ליגה נדיר בין בית"ר נתניה והפועל כפר יונה, המשחק הסתיים בתוצאה 3:6 לטובת בי"תר נתניה. ב-1986 הביסה מכבי כפר יונה את קבוצת אליכין בתוצאה 0:5 ובכך זכתה לחשיפה גדולה ראשונה. קבוצת בית"ר כפר יונה נודעה בעיקר בשל עלייתה מליגה ג' לליגה ב' ב-1986 במזל ושנה לאחר מכן (1987) כאשר העפילה לגביע המדינה. היה זה נדיר שהתקיים משחק בין הקבוצות המקומיות, ב-1986 זה קרה כאשר התמודדו מכבי כפר יונה ובית"ר כפר יונה זו מול זו. בענף הכדורעף, פעלה קבוצת "הפועל כפר יונה". הקבוצה זכתה ב-1955 בגביע המושבות ובאותה שנה גם בגביע הארצי. הבנייה בתחומי העיר מורכבת מארבעים אחוז בנייה רוויה ושישים אחוז בתים צמודי קרקע. מיקומה של כפר יונה, בסמוך לכביש 4 וכביש 6, הפך את העיר לאטרקטיבית למשפחות משפרי דיור וזוגות צעירים מיישובים מבוססים. כדי לעמוד בביקוש הגובר, מעודדת העירייה תוכניות הרחבה חדשות בארבעה מתחמים, שבכל אחד מהם יבנו כ-1,000 יחידות דיור. בעקבות ביקוש רב לדירות החלה ב-2011 בנייה של שכונה חדשה, "יפה נוף" אשר תכלול שני בתי ספר, מרכז מסחרי, גנים ויחידות דיור רבות. ב-13 בפברואר 2014 רכשה קבוצת הנדל"ן "בריגה" שטחי ענק בצפון העיר, שעליהם היא מתכננת לבנות ארבעה מבנים בני ארבע עשרה קומות המכילים מאה ושש דירות. אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כפר_יונה&oldid=26844593"
אופן הכנה: 57 דק '. הנה שילוב טעים ומקורי להציע כמתאבן לחברים שלך: לנסות אלה נאגטס טעים ופריך מצופה בפירורי לחם עם קמח שקדים! פרי המשרד של שד ים, או חכאים, מתאים גם להצטמצם לחתיכות קטנות כי יש לו מרקם בעל גוף מלא וקומפקטי; הגידול החי של שקדים, עשבי תיבול וקליפת לימון הולכים טוב עם דגים והופכים כל מעדן המגרה ביותר! מתכון קל להכנה, משום שהנזיר אין קוצים אלא רק את העצם המרכזי, וזה דורש בישול מהיר, אור בתנור לפספס! שמן זית כתית q.s. מלח דק q.s. פלפל שחור q.s. לשמור בצד בקערה (4): אני אקבל יחד על 20. עשבי תיבול קוצצים (5), עם סכין או במיקסר: חייב להיות מאוד מתאים לה, וכך ואז נשארים מחוברים דייג. הכן כעת שקדים panure: בקערה, מערבבים יחד את הקמח שקדים (אם לא טוסט 110 גרם שקדים בתנור במשך 5-6 דקות וקוצצים עם מיקסר) ואת פירורי לחם, ואז מוסיפים את עשבי התיבול הקצוצים ארומטיים (6). מגוררת קליפת לימון חצי ישירות לתוך גידול חיות (7), מלח ופלפל ומערבבים את כל החומרים למזג את הטעמים. מסדרים בקערה אחרת עם שמן זית כתית ולהתחיל פירורים מצופים בפירורי לחם: לעבור אותם, אחד בכל פעם הראשונה כתית (8) ולאחר מכן במתחם קמח ועשבי התיבול (9), עד שאתה נגמרת מרכיבים (9). מרפדים תבנית אפייה בנייר אפייה ויוצקים בתחתית חוט’שמן (10), ולאחר מכן הניח את נאגטס בפירורי הלחם על זה, גם במרווחים זה מזה (11), ואופים בחום של 250 מעלות במשך 10-12 דקות בתנור (220 מעלות בתנור הסעה במשך 8-10 דקות) . אם אתה רוצה שפני השטח זהוב יותר, לשמור אותם במשך שתי דקות אחרות. מוציאים מהתנור, ומצננים וכאן מוכן פיסות הדג שלך קרום שקדים! אתה יכול לחסוך פיסות הדג בתוך קרום שקדים במקרר מבושל במשך כמה ימים. אם חכאים הם טריים ולא מופשרים, אתה יכול להקפיא את הפירורים בציפוי כבר של גלם ולאחר מכן לבשל בתנור ישירות קפוא; או שאתה יכול להקפיא אותם מזה מטעמים מבושלים ספוג בתנור במשך 5-10 דקות. אם אתה רוצה, אתה יכול פשוט להסיר את’עצם את שד הים ונובע כל פרוסה שתי פרוסות קטנות יותר, אז אתה הולך להיות מתובל בפירורי לחם ומבושל הבאים את המתכון. אם אתם מעדיפים טעם לימון אינטנסיבי יותר, אתה יכול להשתמש את הגרידה של סיד אחד. אם אתה רוצה אתה יכול להשתמש רק קמח שקדים ללחם שד ים: במקרה זה, עם זאת, הגידול החי יהיה קצת’ פחות פריך. אם אתה לא יכול לשחזר את כל עשבי התיבול מפורט, ניתן להשמיט או להחליף אותו עם כמה אחר של לטעמך, כגון שמיר. אתה יכול להחליף את שד הים עם כל דג בשר פירמה אחר כגון בקלה או טונה.
רק כשרות ממלכתית, המגובה על ידי חוק ההונאה בכשרות, מסוגלת לאיים על חנויות שונות העוברות על החוק. לפני מספר חודשים התארחתי בשבת ביישוב הר ברכה, וראיתי את המפעל הגדול והטוב של הרב אליעזר מלמד שליט"א. יישוב שלם המושתת על ברכי ההלכה, בית כנסת למופת, שיעורי תורה לנשים ולגברים סביב השעון, השקעה בנוער, מערכת כלכלית ישובית על פי ערכי התורה. ובמשפט אחד- יצירת יישוב בארץ ישראל במסירות נפש, סביב רב שהוא איש אשכולות. אשרינו שכך נראה יישוב בארצנו, וכך נראה פוסק ורב יישוב בנחלת יוסף הצדיק. וזאת עוד מבלי להזכיר את ספרי ההלכה המשמעותיים שלו. על כן, המחלוקת שאביע בשורות הבאות אינן באות לחלוק על בעל הדעה שכנגד, אותו אני מעריך מאד, אלא רק על תוכן דבריו. בשמי ובשם רבנים לא מעטים. הרב מלמד שליט"א כתב מאמר מנומק ובו הוא מסביר את תמיכתו בכשרות הפרטית של ארגון צהר, שלא במסגרת הרבנות הראשית לישראל. ברצוני להתייחס לעמדותיו, ולהסביר לקוראים מפני מה עמדות אלו אינן נכונות לענ"ד, ומפני מה יצאו כנגד הכשרות הפרטית של צהר כמעט כל זקני חכמינו החיים עימנו. לעניות דעתי, אי אפשר לקבל את העובדה שכל קבוצה תכונן לעצמה מערך דתי עצמאי סקטוריאלי (כשרות, גיור, נישואין). שהרי אם זהו הכיוון, מדינת ישראל איננה כסא ד' אלא מנגנון טכני חילוני. היא נהפכת מ 'מדינה יהודית' ל 'מדינת היהודים'. היא תהיה אוסף אזרחיים פרטיים, שהחליטו לחיות יחד, וכל קבוצה עושה לעצמה דין ומגבשת לעצמה זהות דתית משלה, בלי זהות יהודית ראשית ממלכתית. אין לי ספק שכמה מחברי צהר עושים את המהלך הזה לשם שמים ולטובת עם ישראל ולחיזוק הכשרות. אולם, בעוד כוונותיהם טובות, מעשיהם מזיקים מאד מאד. 'הפרדת הדת מהמדינה', זהו מערך הכשרות של צהר, לענ"ד. משום שאם המדינה, קרי- הרבנות הראשית, דבר אין לה עם מערך הכשרות, ועם מערך הגיור, ועם מערך הנישואין, אזי מה הופך אותה למדינה יהודית? במה היא נחשבת לגוף בעל זהות אלוקית? היא הופכת בין רגע למנגנון חילוני לגמרי שאין בו קטגוריה לאומית דתית. מנגנון טכני, שיש בו דברים חיוביים, אך אינו כסא ד' בעולם כי אם המשך הגלות, המשך קהילתי-סקטוריאלי ולא לאומי-יהודי. ניהפך למדינה חילונית עם קהילות דתיות. ובזה אנו חולקים על כל מה שמסר לנו הראי"ה זצ"ל - 'מדינת ישראל היא יסוד כסא ד' בעולם', ומחריבים את מפעלו הגדול, הרה"ר לישראל. האם כאשר הקב"ה אמר לנו בסיני- 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש', הוא התכוון שנהיה ממלכה של כהנים פרטיים ההולכים בכיוונים שונים בלי רועה רוחני המרכז את כולנו? שנהיה אנרכיה רוחנית? מיהו משה אם כן? ומיהו בועז, ומיהו יפתח? מיהו רבן גמליאל, ומיהו ראש הסנהדרין שבכל דור ודור? קישוט בעלמא? לא זכיתי להבין את הטיעון וההשוואה של כשרות צהר, לבתי הדינים של השבטים בימי קדם. הלא זהו בבחינת טענו חיטין והודה לו בשעורין. "אמרו חכמים, שמבית דין הגדול היו שולחין בכל ארץ ישראל, ובודקין: כל מי שמצאוהו חכם, וירא חטא, עניו, ושפוי, ופרקו נאה, ורוח הברייות נוחה הימנו, עושין אותו דיין בעירו. ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית, ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול". הוי אומר- בתי הדינים המקומיים, והדיינים שלהם, מגיעים מתוך מינוי של המרכז הרוחני. ומדוע? משום שרק כך באה לידי ביטוי האמירה העצומה האלהית- 'ממלכת כהנים'. תורה אחת המתגלה במציאות המקומית, על ידי מרכז רוחני אחד, המנווט ומכריע מי ידון והיכן וכיצד. לא רק פגיעה מהותית ביהדותה של המדינה יש כאן, אלא פגיעה בסמכות רוב ככל זקני חכמי ישראל המתנגדים למהלך הפרטי הזה. על כן, קבוצת רבנים (יקרים ככל שיהיו), הפועלת בצורה שאינה מקבלת את סמכות המוסד הדתי העליון של מדינת ישראל, וגורמת להפרטתו דה פקטו, ופועלת בסתירה להוראת גדולי הציבור הדתי לאומי עצמו שמוחים נגד המעשה הזה (ובכללם נשיאי צהר בעבר), ופועלת בסתירה לכמעט כל זקני חכמי ישראל המורים להם לחדול, קבוצה זו, מה בינה ובין דברי הרמב"ם דלעיל? האם זהו בית דין לגיטימי שבכל שבט?! זהו הרס עצם המושג של 'משה קיבל תורה ומסרה'. דהיינו, היררכיית הפסיקה שבכל דור. בנוסף הדבר ברור שצהר אינם מבקשים להיות בית דין של שבט אחד, אלא בית דין נוסף לכלל ישראל. לו היה קם בית דין של עיר אחת בימי קדם, ומבקש להחליף את ירושלים, האם זה היה מותר? חס ושלום. א. וכי אם הם חוטאים, אנו הציונות הדתית הנאמנים לתורת הרב קוק, נחטא גם כן? וכי אם יש טעות אצל אחרים זה מכשיר את הטעות אצלינו? ממתי הציונות הדתית גורמת להפרדת הדת מהמדינה? האם עברנו על דעתנו? ב. הכשרויות החרדיות באות תמיד על גבי כשרות הרה"ר, ולא במקומה. הם רוצים תוספת חומרא. אחרי שיש כשרות של הרה"ר לישראל, בא החרדי ומוסיף כשרות משלו עם הידורים. זה מאד לגיטימי, משום שאין כאן שום תחליף למרכז הרוחני הלאומי שהוא הרבנות. אלא הידור על גביו ולא במקומו. לעומת זאת צהר, באים לתת כשרות במקום הרה"ר ולא יחד עימה ועל גביה. הם אינם באים להוסיף אלא להחליף. זהו הבדל של שמים וארץ. לו צהר היו מוסיפים כשרות כמו בד"ץ, לא היתה קמה צעקה כזו. משום שלא היתה נפגעת הרה"ר, ולא היה נסיון להחליפה. אך עתה מנסים לפגוע ולהחליף ולכן כל זקני חכמינו מתנגדים לזה. הטיעון הנוסף, שאם לא ממנים מספיק דיינים מארגון מסויים, הדבר מתיר לאותו ארגון להקים מערכת משלו, הוא טיעון מסוכן לעצם קיומנו במדינה ריבונית אחת. וכי אם לא יקבלו עובדים למשרד הפנים, או שוטרים למשטרה, או חיילים לצבא, מסקטור מסויים, האם זה יתיר ח"ו למישהו להקים צבא פרטי? משרד פנים סקטוריאלי? משטרה פרטית? ודאי שלא. זה מסוכן לסולידאריות ולעמידתנו כגוף לאומי אחד. וכך גם הרבנות הראשית. גם אם יש טענה על אפליה, זה אינו מתיר לאף אחד להקים אלטרנטיבה לגוף הממלכתי ולהפריט את כל מה שבנינו כאן מאז ימי הרב קוק. תוהו ובוהו יהיה כאן. אם יש בעיות, יש לתקן מבפנים, ואפשר בהחלט. יש הרבה רבני ערים דתיים לאומיים שמתמנים, גם בשנים האחרונות, ודיינים רבים, בלי קשר לצהר ובלי קשר לדרך אמונה או לגוף סקטוריאלי אחר. אלא בצורה טבעית. לא בכדי במועצת הרה"ר יושבים לא מעט רבנים מהציונות הדתית, ולא בכדי אנו רואים השתלבות גדולה של רבנינו במשרות חשובות בשנים האחרונות. המציאות אינה בעייתי כפי שמנסים להציגה. עד כאן הטיעונים העקרוניים. ואולם, ישנו גם הטיעון פרגמטי. כאשר חנות מקבלת כשרות מגוף פרטי, היא יכולה להערים עליו בצורה קלה למדי. הרי אם יגלו את הערמה, המקסימום שיעשו לה הוא הסרת הכשרות. וגם לא יפרסמו זאת (כפי שצהר אכן לא מפרסמת מקומות שהיא הורידה מהם את הכשרות). מה יש לחנות להפסיד אם יתפסו אותה מאכילה טריפה? כלום. כשרות פרטית פועלת בלי שיניים אמיתיות בשטח. רק כשרות ממלכתית, המגובה על ידי חוק ההונאה בכשרות, מסוגלת לאיים (סליחה על המילה אך ההכרח לא יגונה), על חנויות שונות, כך שאם לא ישמרו על הכשרות כראוי לא רק שיאבדו את כשרות הרבנות, אלא יאבדו את הכשרות בכלל. וגם יפרסמו שמם ברבים, בהיתר חוקי. כשרות ממלכתית, היא כשרות יעילה. נוסף לכך, אינני מבין כיצד נעלם מעיני חכמים הסיכון הגדול בהפרטת מערכי הדת. הרי הרפורמים והקונסרבטיבים ברכו על מערך הכשרות של צהר. ולא בכדי. הם כבר בונים (ואני כותב מידיעה) מערך כשרות משלהם, ומי יעצור אותם אחרי שצהר פרצו את הפתח והכשירו את היכולת להקים מערכים פרטיים חוקיים? הרי במו ידינו אנו מכשירים כניסה של גופים לא אורתודוכסים למדינה, ונותנים להם את המפתחות. עלינו לעצור זאת טרם יהיה מאוחר מדי. יה"ר שנזכה לחיזוקה של הרבנות הראשית, ולבירור היחס הנכון לאחדותה של המדינה, ומוסדותיה הכלליים ובמיוחד אלו הדתיים, והאמת והשלום נאהב.
שמי רוני הורוביץ. אני מהנדס אווירנואטי, בעל תואר דוקטור בהנדסת תעשיה וניהול בתחום "חשיבה המצאתית" מהמקימים של חברת SIT שעוסקת בייעוץ והדרכה בחשיבה המצאתית, שותף לחברת קומפדיה ביצירת שני משחקי מחשב "חשיבה המצאתית" ו"חשיבה המצאתית לילדים", ראש החוג להנדסת תעשיה וניהול במכללה האקדמית להנדסה בירושלים. יש לי שני ילדים ערן בן שתים עשרה וטוש (כן..כן זה השם) בת חמש עוד מעט (גם עליהם עוד תשמעו). האתר הזה "סודות השיווק באינטרנט" פונה אל אוכלוסיית המשווקים באינטרנט ואלה המתעתדים להכנס לתחום. הדגש הוא על שיווק באמצעות האינרטנט מישראל לעולם, אך האתר והניוזלטר הנלווה אליו יעסקו גם בשיווק בישראל. האתר כולל תוכן לימודי שמיועד ללמד את יסודות (וסודות...) השיווק באינטרנט ותוכן מתקדם בנושאים החמים של המכירה באמצעות הרשת. בקרוב אוסיף לאתר פורום שסביבו (כך אני מקווה) תיווצר קהילה תוססת ותומכת של משווקים באינטרנט. אני מאחל לכם הצלחה בעיסקכם באינטרנט!
חבר הכנסת לשעבר יוכל לשוב אל זירת המחלוקת, לאחר שנעצר בה בשבוע שעבר לאחר שנטען כי הלך "לאט מדי". גליק ביקש להודות לשר גלעד ארדן שפעל לביטול הצו והצהיר: "השאיפה לשוויון לכל בהר הבית, הוא מהמאבקים הצודקים והחשובים" חבר הכנסת לשעבר יהודה גליק התבשר הערב (א') כי השקילה להוציא כנגדו צו הרחקה ממתחם הר הבית נגוזה, וזאת בזכות מאמצים שהפעיל השר לביטחון פנים גלעד ארדן. גליק הודה לחברו לשעבר למפלגת הליכוד בפוסט שפרסם בחשבון הפייסבוק שלו ואמר: "אני מבקש להודות לשר גלעד ארדן שפעל נמרצות מאחורי הקלעים, לעו''ד עדי קדר, עו''ד מנשה יאדו וצוות ארגון חננו, לעו''ד שמחה רוטמן, למנכ''ל הקרן למורשת הר הבית, עו''ד אייל שלי ולכל אנשי הציבור והאזרחים הרבים שתמכו, סייעו וחיזקו את משפחתי ואותי, ופעלו למעננו ולמען הר הבית בימים קשים אלו." עוד הוסיף גליק ואמר: "השאיפה לשוויון לכל בהר הבית, הוא מהמאבקים הצודקים והחשובים. אני מחוייב לו ונחוש להגיע ליעד למרות כל האתגרים שבדרך. לאחר שבוע בו המשטרה נהגה כלפיי בתוקפנות חסרת שחר, תוך איום בהרחקה לחצי שנה, הודיעו לי הערב כי האיום הבלתי מוצדק, בוטל. השבח לריבונו של עולם. נזכיר כי חבר הכנסת לשעבר נעצר בשבוע שעבר במתחם הר הבית, זאת לאחר שלטענת המשטרה הלך "לאט מדי". אך מעצר זה היה רק יריית הפתיחה לפרשיה שלא עשתה טוב למשטרת ישראל ולגליק עצמו, כאשר המשטרה פשטה על ביתו של גליק באישון ליל מאחר וחשדה כי העלים מסמכי חקירה אל ביתו. לאחר הפשיטה, גליק נשלח לחקירה נוספת, שבעקבותיה שקלו במשטרה להוציא כנגדו צו הרחקה לחצי שנה מהר הבית, שקילה שנשללה בסופו של דבר הערב.
אוהד לויטה חתם הערב (שלישי) בהפועל באר שבע והוא ישמש כשוער המחליף של אריאל הרוש. מדובר בשוער השלישי שחותם הקיץ בבירת הנגב, כשקדמו לו יאניס אנסטיס היווני שכבר הספיק לעזוב ואריאל הרוש שהגיע במקום גיא חיימוב. מאז חתימת חיימוב בחיפה חיפש לויטה דרך החוצה מהקבוצה. לאחר שדודו גורש עזב בשבוע שעבר את באר שבע לבית"ר ירושלים, נוצרה ההזדמנות ולויטה מגיע במקומו. השוער בן ה-32 וחצי כבר שיחק בהפועל באר שבע, במהלך עונת 2011/12, בסיומה הצליחה הקבוצה לשרוד בליגת העל. לויטה הפך באותה עונה לאחד השחקנים האהובים במועדון וביציעים, אבל בסיומה החליטה הקבוצה לא להאריך את חוזהו. גם כעת הוא מצטרף בחוזה עד לתום העונה ולאחריה ישקלו הצדדים אם להמשיך את הרומן. לאחר שהגיע לסיכום עם חיפה על פרידה, אמר לויטה: "אני מודה על ההזדמנות שקיבלתי לעמוד בשער של מועדון גדול כמו מכבי חיפה במשך ארבע עונות. תודה לקהל הגדול שתמיד תמך ועמד מאחורינו. תמיד נתתי הכל עבור המועדון וכעת פניי לאתגר חדש ולהתחלה חדשה. מאחל לכולנו בהצלחה".
בישיבת ההקראה שנערכה בתאריך 16.06.2009 בנוכחות הסניגור והנאשם, ולאחר שהסניגור הודה בעצם ארוע התאונה וכפר בשאר העובדות, נקבע התיק לתזכורת לצורך קביעת מועד להוכחות להיום לשעה 09:30, והודע כי אם הנאשם או עו"ד מטעמו לא יתייצבו לדיונים יוכרע דינו של הנאשם בהעדרו. עד עכשיו לא התייצבו לא הנאשם ולא הסניגור. אני סבור כי בנסיבות אלה לא יהא בשפיטתו של הנאשם בהעדרו משום עיוות דין, ולפיכך הנני מרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. נקבע לטיעונים לעונש לתאריך 09.11.2010 בשעה 10:30. מוצא בזה צו הבאה נגד הנאשם, ניתן לשחררו אם יחתום על התחייבות להתייצב לכל ישיבות בית המשפט ויפקיד במזומן סך של 1000 ₪ כערבון להתחייבותו זו. בהעדר הפקדה יש להביאו תוך 24 שעות ממעצרו בפני מותב זה של בית המשפט.
בעסקים אני מטפלת אנרגטית בדיוק כמו בכל גוף חי אחר. אני מתבוננת בעסק כמו בכל גוף חי אחר ורואה את מצבו, מאבחנת אנרגטית בעיות הקיימות בעסק, מטפלת אנרגטית באותם הכלים המיועדים לטיפול בכל גוף חי ומייעצת על-סמך תובנות אנרגטיות. כאשר אני מטפלת בעסקים, אני מתייחסת לעסק כמו אל כל מטופל חי. כלומר: מבחינתי הוא אינו דומם אלא הוא בעל גוף חי ומבנים אנרגטים. אני בודקת מבנים אנרגטים כמו שדות, צ'אקרות ועוד. מתייחסת לנושאים אנרגטיים בהווה ובעבר, כולל גלגולים, כמו אצל כל מטופל/ת אחר/ת. מתייחסת לכל מי שמשפיע אנרגטית על העסק- "הוריו" (בעלים רשומים), שותפים, עובדים ועוד. התקופה שלפני ההפריה: התקופה בו החלו להגות את רעיון הקמת העסק. ההפריה: אולי ההחלטה להקים את העסק – עוד לא גיבשתי תשובה. ההריון: תקופת הרצת העסק ותחילת הפעילות. לידה: ההקמה הרשמית של העסק (רישום ברשם-החברות או פתיחת תיק במע"מ או מס-הכנסה). הטיפול כולל גם הסתכלות אנרגטית על העסק עצמו כגוף חי, על "איבריו" השונים. אני מסתכלת האם יש אזורים אנרגטיים פגועים מכל סיבה שהיא. אני מתקנת ליקויים אנרגטיים על-ידי כלים אנרגטיים שונים כגון: בדיקת משלימים, קאי-מה על נקודות קריטיות בזמן, התייחסות לגלגולים, בדיקת השפעות אנרגטיות על העסק של העובדים, הלקוחות, מתחרים ועוד ועוד. דוגמא א': אחד העסקים שטיפלתי בו עמד על קרקע שהייתה קרקע-מריבה והיה צורך לטפל במשקעים מאז. דוגמא ב': עסק שהוקם פעם אחת עם בעלים מסוימים, ולאחר כחודש וחצי שונו הבעלות והשם. התייחסתי לתקופת הביניים כמו הריון שנפל, ולעסק הנוכחי: מההקמה השנייה. מ. עובדת בעסק המשפחתי כאחראית על קידום מכירות וניהול עניני הכספים מול ספקים ולקוחות. בעסק הופיעו בחודשים שקדמו לפנייתה אלי בעיות פיננסיות קשות, כולל איבוד לקוחות או לקוחות שהגיעו ולא סגרו עיסקאות. מצב משפחתי מורכב לא מקל על התנהלות העסק. ניקוי משקעים אנרגטיים שממלאים את אולם התצוגה המשמש גם כמשרד ומקום סגירת העסקאות עם לקוחות. איתור אזורים לא מתפקדים באזור התצוגה היוצרים "שטח מת" נטול אנרגיות וטיפול והמלצות בהתאם. איתור אזורים או חפצים בעייתיים מבחינה אנרגטית המפריעים לתפקוד אולם התצוגה. לימדתי את מ. כיצד ליצור לעצמה הגנות אנרגטיות מול דמות בעייתית במשפחה המפריעה לתפקוד העסק. לימדתי את מ. כיצד לבצע ניקוי אנרגטי של העסק בעצמה, לפי הצורך. בכל מקום, אבל במיוחד בעסק שבו יש גם קבלת קהל, יש שינויים אנרגטיים כל הזמן שכן כל לקוח מביא עימו את המטען שלו. התפיסה שלי כמטפלת היא לסייע למטופל להיות מה שפחות תלוי במטפל, כדי שתהיה לו יכולת שליטה בחייו. לכן חשוב, לדעתי, לא רק לבדוק ולטפל באופן שוטף במצב, אלא גם לאפשר למטופל לטפל אנרגטית בעסק בעצמו, לפי יכולתו, כפי שתיארתי לעיל. לפי בקשתה, אני מתייחסת לעסק של מ. בכל פגישה שלנו. לאחר כל טיפול אנרגטי בעסק היא דיווחה על שינוי , לפעמים בתוך מספר שעות. השינויים התבטאו, למשל, בסגירת עסקאות לאחר תקופות קפאון, תחושה טובה יותר במשרד, היכולת של מ. להתמודד עם אותה דמות בעייתית במשפחה השתפרה וגם הביאה אותה לבצע החלטות שחודשים ארוכים לא העזה לבצע אותן. מכיוון שהטיפול במ. היה גם בה- לפי הצרכים אותה הציבה- ההתנהלות של חייה השתנתה מאד בעקבות הטיפול, מה שגם משפיע על התנהלות שלה בעסק. באחד הימים הגיעה אלי מ. עם תחושת מועקה שפתאום " הכול נתקע". שום עיסקה לא נסגרה כבר מספר ימים למרות שנכנסים לקוחות ויש תחושה קשה ולא ברורה בעסק. בכלים אנרגטיים מצאתי את מקור הבעיה, סילקתי את הענן האנרגטי שהושאר על כל האזור וחנק אותו, וכבר למחרת חזרו העניינים למסלול.
אמריקאים שחיים מחוץ לארה"ב מתמודדים עם חשבונות מס בלתי־צפויים על עסקיהם בחו"ל, תחת "חוקי ההשבה" שהקונגרס האמריקאי חוקק באחרונה, במטרה לשכנע חברות כמו אפל וגוגל להשיב לארה"ב את הרווחים שצברו במדינות שבהן המס נמוך יותר. מומחי מס בוושינגטון, תל אביב ולונדון אמרו ל"פייננשל טיימס" כי רבים מלקוחותיהם צפויים להיפגע מסעיף ברפורמת המס, שעליה חתם הנשיא דונלד טראמפ בדצמבר האחרון. הרפורמה הזאת כוללת "מס השבה" חד־פעמי, בגובה 15.5% על רווחים שעסקים צברו מחוץ לארה"ב, אם הם בוחרים להשיב אותם לארה"ב ואם לא. אפל, למשל, הודיעה כי תעביר לארה"ב 38 מיליארד דולר שצברה בחו"ל. כל אזרח ארה"ב או מי שמחזיק בגרין קארד (תעודת תושבות קבע), ובבעלותו יותר מ–10% בחברה נשלטת זרה (CFC), ייאלץ לשלם את המס הזה בתוך שמונה שנים, לפי ניתוח שעשה צ'ארלס ברוס, לשעבר יועץ מס בוועדת הפיננסים של הסנאט, וכיום יועץ לקבוצת הלובינג תושבים אמריקאים בחו"ל, הממוקמת בוושינגטון. חברה נשלטת זרה היא עסק הממוקם מחוץ לגבולות ארה"ב, שבו אמריקאים מחזיקים יותר מ–50% של זכויות ההצבעה. "הבעיה היא שהחוק מתייחס לכל אזרח אמריקאי או מחזיק בגרין קארד בעולם (שפועל באמצעות חברה זרה) באותו האופן שבו הוא מתייחס לגוגל", אומר עו"ד מונטי סילבר ממשרד עורכי הדין איתן מהולל & שדות בישראל. לדבריו, ככל שיותר אזרחים אמריקאים שחיים בחו"ל והיועצים שלהם יבינו מהי רמת החשיפה שלהם לחוק, "עוד תפרוץ מהומה בעקבות העניין הזה". עם זאת, הוא מוסיף כי "הבעיה היא שלתושבי החוץ אין השפעה פוליטית". בשנה שעברה העריך משרד החוץ האמריקאי כי 9 מיליון אזרחים אמריקאים חיים בחו"ל, אך מומחים טוענים כי אין מספרים מהימנים לגבי כמה משלמי מסים מחוץ לגבולות ארה"ב ייאלצו לעמוד בחוקי ההשבה החדשים. "אני מכיר כמה מאות בישראל", אומר סילבר. עצמאים אמריקאים רבים השוהים בחו"ל הקימו חברות זרות כדי להימנע מתשלום לביטוח הלאומי האמריקאי, מציין סילבר. יועץ שעובד מוושינגטון הוסיף כי רבים מהם הם אנשים פרטיים עשירים, שמעולם לא השיבו לארה"ב רווחים שעשו בחו"ל. בניתוח שהכין ברוס הוא ציין כי לאנשים רבים שהחוק החדש חל עליהם לא יהיה בנמצא את הכסף הדרוש. בנוסף, שלא כמו תאגידים אמריקאיים, הם לא יוכלו לדרוש ניכוי מס על דיווידנדים שהחברה הזרה שלהם חילקה למשקיעים. "בנקודה זו, יש מעט שמשלמי המסים יכולים לעשות כדי לרכך את 'חוק ההשבה'. זוהי הוראה תאגידית שגורפת יחד עמה משלמי מס פרטיים", אומר ריצ'רד קאסל, שותף במשרד עורכי הדין הלונדוני ויתרס, שניתח את השפעת החוק על אזרחים אמריקאים החיים בחו"ל. יועצים בתחום אומרים כי אמריקאים החיים בחו"ל עם הכנסות שמקורן בחו"ל לא יהיו זכאים לניכוי מס על הכנסה אישית שעוברת דרך חברות שקופות, הניתן לחלק מהעסקים על פי החוק החדש. כמה מקבוצות הלובינג של אמריקאים החיים בחו"ל מקוות שמה שנראה כמו השפעה לא־צפויה של רפורמת המס על אזרחים החיים בחו"ל, ייתן תמריץ לקמפיין שהם מנהלים — להפוך אמריקאים החיים בחו"ל נתונים למיסוי על בסיס התושבות שלהם, ולא האזרחות שלהם. "הדבר הטוב בסיפור הזה הוא שהוא מדגיש את העובדה שמיסוי אמריקאים שחיים בחו"ל אינו צודק", אומר ברוס. "הבעיה היא שאנשים לא חושבים על אמריקאים שחיים בחו"ל... אין חברי קונגרס שמייצגים אמריקאים בצרפת".
חברת אודיוקודס המייצרת מוצרים ומספקת שירותים בתחום העברת קול ברשת האינטרנט פירסמה היום (ד') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנת 2011. מן הדוחות עולה כי הכנסותיה של החברה ירדו ברבעון הרביעי ב8% ל37.2 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל ב-2010. בסיכום שנת 2011 עלו הכנסות החברה ב-3.8% ל-155 מיליון דולר. עם זאת נציין כי באוקטובר ציפו בחברה כי הכנסותיה השנתיות ינועו בין 155-162 דולר, כך שהחברה עמדה רק ברף התחתון של התחזיות המופחתות. בשורה התחתונה דיווחה החברה כי ברבעון האחרון של 2011 עלו רווחיה (NON GAAP) פי 5.47 והסתכמו ב-1.5 מיליון דולר או 4 סנט למניה לעומת הרווח ברבעון השלישי של השנה, אך ביחס לרווח ברבעון הרביעי של 2010 נפל הרווח ב-66%. בסיכום שנתי דיווחה אודיוקודס כי רווחי שנת 2011 ירדו ב-18.7% והסתכמו ב-10.8 מיליון דולר לעומת 13.3 מיליון דולר ב-2010. במהלך הרבעון הרביעי ירדו הכנסות החברה מפעילות שוטפת ב-28% ל-4.1 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל ב-2010, אך ביחס להכנסות התפעוליות שנוצרו לה ברבעון השלישי של השנה מדובר בעלייה חדה ביחס ל-405 אלף דולר. נזכיר כי באוקטובר הורידה החברה את תחזית הרווח לשנת 2011. החברה הכריזה אז גם על תוכנית רכישה חוזרת של 4 מיליון ממניותיה שהן כ-10% ממניות החברה ועד כה ביצעה רכישה חוזרת של 1.2 מיליון מניות בעלות של כ-4 מיליון דולר. מנכ"ל ונשיא החברה, שבתאי אדלסברג אמר עם פרסום הדוחות: "האור בדוחות של הרבעון הרביעי של 2011 הוא החזרה לצמיחה בכל המרכיבים הפיננסיים ביחס לרבעון הקודם, כולל הכנסות, רווחים ותזרים מזומנים מפעילות שוטפת, כמו גם המשך העוצמה בפעילות הליבה בתחום עסקי הרשתות, אשר צמחה ב-20% בש/נת 2011 לעומת 2010". אדלסברג הוסיף כי ברבעון הרביעי של 2011 נהנתה עלייה בביקושים בשווקים בהם היא פועלת ועלייה בפעילות בפרוייקטים בהם מעורבים לקוחות החברה ושותפיה, בתחום ה-IP וה-TDM".
במהלך תערוכת הגיימינג שנערכת בגרמניה ה-Gamescom, ערכה חברת מיקרוסופט מסיבת עיתונאים בה חשפה גרסאות באנדל אשר כוללות עיצוב מיוחד של קונסולת המשחקים ה-Xbox One X, הצצה נוספת לכותרים שהוכרזו במהלך כנס הגיימינג שנערך בארה"ב ה-E3 ועוד. בין היתר בזמן מסיבת העיתונאים שנערכה ב-Gamescom, חשפה מיקרוסופט אפליקצייה של שרות המשחקים שלה ה-Xbox Game Pass לפלטפורמות האייפון והאנדרואיד. אבל רגע לפני שאתם מתרגשים יחד איתנו, מיקרוסופט שחררה אפליקצייה שתאפשר לשלוט על השרות גם כשאתם לא בבית או קרובים לאקסבוקס שלכם. האפליקציה שזמינה כעת למשתמשי האנדרואיד (ארה"ב בלבד) ואילו זמינה באייפון בגרסת פיתוח, מאפשרת למשתמש להתקין משחקים מרחוק מתוך הקטלוג ישירות לקונסולה. כמו כן, ניתן לקבל עדכונים על כותרים חדשים שהתווספו וגם כאלה שעוד רגע עומדים לצאת מתוך הקטלוג. בנוסף, השרות מאפשר לשמור משחקים ולהתקין אותם מתי שנוח לכם, אם זה מתוך הטלפון הנייד, הטאבלט מרחוק. ההתקנה נשלחת מרחוק אל האקסבוקס שמתקין את המשחק, וכך שתגיעו בחזרה הביתה, המשחק כבר הותקן. אנו ב-The Verifier קיבלנו הזמנה להתנסות באפליקציית ה-Xbox Game Pass באייפון, ומשימוש ראשוני האפליקציה עובדת בצורה נוחה ויעילה ומאפשרת לנו לשלוט על המשחקים שלנו מרחוק, גם כשאנחנו לא בבית. ניסינו להתקין את המשחקים דרך האפליקציה ואנו חייבים לומר שמדובר בפיצ'ר מעולה שיחסוך לא מעט זמן. שרות ה-Xbox Game Pass מציע למשתמש 100 משחקים וכותרים חלקם מעט יותר ישנים וכאלה חדשים במחיר חודשי מתחדש. השרות למי שלא מכיר, זמין בישראל ומאפשר לכם להיכנס לקטלוג אותו בוחרת מיקרוסופט ומרעננת אותו מעת לעת מוסיפה ומוציאה משחקים מתוך הקטלוג. כל המשחקים יושבים בשרתי החברה, וכאשר המשתמש בוחר במשחק, הוא פשוט מתקין אותו בחינם ללא עלות נוספת. למי שמכם שיש ברשותו את קונסולת המשחקים ה-Xbox One S או ה-Xbox One X, יכול להירשם כמנוי חודשי בעלות של 40 שקלים בישראל, ניתן להתנסות בשרות למשך תקופה של 14 ימים. כמו כן, מיקרוסופט מעת לעת מציעה הנחות לשרות אשר כרגע זמין בחצי מחיר, 20 שקלים לחודש הראשון.
אני משתמשת באותו קרם ליום וללילה. קרם נגד קמטים עם spf10 האם יש צורך למרוח קרמים שונים ליום וללילה או שזה לא משנה? Spf זהו מקדם הגנה משמש, חשוב מאוד למרוח בכל שעות החשיפה לשמש ביום, אין צורך בערב. לשם קבלת תוצאות טובות באנטיאייג'ינג ישנה חשיבות בלילה להשתמש בתכשיר איכותי מקצועי ומותאם אישית לכל מטופלת ע"פ סוג עורה מצבו וצרכיו, וכחלק משלים בטיפוח העור. תכשיר פעיל ומחדש בו ריכוז נכון של חומרים פעילים מחייב התאמה אישית. מוסמנת להגיע למפגש ייעוץ ואבחון בכייף,... ללא עלות!
מקום מיוחד וקסום , צוות מקצועי , אוירה של רוגע וכיף לכל המשפחה. גם מי שלא נכנס לבריכה עם התינוק נהנה , בהתחלה חששנו טיפה מאחר ובננו רק בן 3 חודשים אך לאחר מספר שיעורים אפשר להגיד – שווה כל רגע , פשוט מומלץ בחום ! כבר למעלה משנתיים, תענוג, מקצועיות , אכפתיות, ממליץ בחום. עבור 3 שנים יחד והגיע זמן להפרד. להפרד מהבריכה הקסומה, מהצוות שקיבל את פנינו. תמיד בחיוך וכן מהשנים שעברו במחיצתכם ובהן הפכתי מפעוטה לילדה. תודה אסף שלימדת אותי במים לנשום, לשחות, לחתור ולהינות! בסבלנות וחיוך , אף פעם לא ויתרת. היה כיף, מאתגר ונעים ולמדתי המון גם אם לא תמיד היה קל… מאחלת לכם המשך הצלחה במים וכבר מתגעגעת. ליטל אסף ומעיין, תודה על תשומת הלב האישית והחמה על שנתתם את הלב והנשמה על היחס החם והאוהב תודה ענקית מכל הלב. אסף היקר, תודה על תקופה נפלאה על ההשקעה והיחס האישי החם והאוהב, אוהבים. אנחנו בבריכה זו השנה התשיעית, הגדול שלי סיים בגיל שש והקטן עדיין שוחה ונהנה מכל רגע. אסף היקר. שירה ואיתן הגיעו אליך לחוג השחייה לפני כשנתיים, הם היו בני ארבע, ילדים קטנים שרק שיחקו במים. השנה הראשונה בחוג, לא הייתה להם קלה כלל וכלל, אך עם סבלנותך הרבה, קידמת אותם שלב אחר שלב. שירה ואיתן תמיד התקבלו על ידך בחיוך חם ואהבה רבה ובזכות מקצועיותך, הם עברו כל מסלול שחייה בהנאה גדולה. חיזקת ועודדת אותם שבעתיד יהיו שחיינים טובים, ובכך נטעת בהם בטחון ובסיס טוב שילוו אותם הרבה שנים. לכן אסף היקר, בסיום חוג השחייה, אני מודה לך על השקעתך ומאחלת לך המון הצלחה וברכה בהמשך דרכך. לאסף היקר. הזמן עבר מהר והגיעה השעה להתקדם. אתה בוודאי זוכר את הימים שגאיה לא הסכימה להכניס את הראש למים והנה היא כבר שוחה חתירה כמו גדולה. לפני שנפרד כמה מילות תודה: תודה על המקצועיות, היצירתיות והשיעורים המעניינים. תודה על הרוגע והשלווה שליוו את כל השיעורים שלך. מאחלים לך שתמשיך לנהל בהצלחה את הבריכה הנפלאה שלך. מעריכים אותך, אוהבים מאוד וכבר מתגעגעים. אסף, עוד לא חוויתי את היותי "חומר גלם" בראשית הבריאה המלטפת והמענגת. תודה תודה. אסף, הרגשתי מדהים בטיפול שעשיתי לי, אני לא מאבדת בדרך שליטה וגם לא נעתקות המילים מפי. אז באמת עשית לי משהו מיוחד. תודה, איזו מתנה זו לתת למישהו אחר. יעל היקרה, תודה ענקית, היה לי כל כך מדוייק. רגע של שקט, לתת לגוף מנוחה, הבטן התרככה, הרגשתי איך גם היא שם בפנים עפה לה ורוקדת, היה מעין ריקוד משותף של שתינו, יכולתי ממש להרגיש את הקשר שמתהווה , היה לי תענוג לשחרר לנשום ולהתעטף במים, פשוט חוויה קסומה, תודה לך על האפשור, הרגע הזה שגם אני מוכלת ומוחזקת. אסף היקר, המון תודה על טיפול אחד המופלאים שקיבלתי, מאחלת המשך דרך נהדרת ובהצלחה עם התינוקית. אסף, תודה על הטיפול והחוויה השמיימית, היה עונג ואושר רצוף. תודה באהבה. תודה מיוחדת לצוות בריכת עלמיא על יום הולדת בלתי נשכח, היה מדהים, הדרך המושלמת לחגוג יום הולדת עם החברים , כולנו נהנינו מטיפולים מרגיעים ואווירה נעימה ומיוחדת ונשאר טעם של עוד. לצוות בריכת עלמיא הנפלאים, לא יכולנו לקוות ליותר, הייתה מסיבת רווקות מעולה לא חסר לנו כלום בזכותכם היה יום של פינוק לא רק לכלה תודה תודה תודה. תודה רבה לאסף ולצוות המקסים היה נעים מצחיק מפנק מיוחד וזורם. הגענו קבוצה קיבלנו טיפול קבוצתי ולאחר מכן טיפול אישי הצוות מקצועי ומקסים אווירה מהנה ובריכה נקיה ….מה צריך יותר מזה.
האם הייתם גולשים לאתר אינטרנט שחוק מפורש אוסר באופן גורף להיכנס אליו תוך הטלת עונשים חמורים של מאסר ואף מוות? מסתבר שהכל תלוי בשאלה: מה היה התוכן של אותו אתר. ההיסטוריה מלמדת שיש מצב שהייתם נכנסים אל האתר ומסכנים את חייכם בשל כך. כדי להבין זא נצא למסע קצר בזמן. ברלין, 1933. כן, אני יודע שאסור להשוות, אבל ללמוד מטעויות של אחרים זה הכרחי – גם כאשר מדובר בנאצים. אז שוב: ברלין, 1933. שר התעמולה יוזף גבלס מבין את הפוטנציאל הגלום באמצעי מדיה חדש יחסית שכוחו טרם נוצל: הרדיו. בשנים הבאות מיוצרים בגרמניה מקלטים זולים במיוחד תחת השם "המקלט העממי" (פולקסאמפפנגר) כדי להחדיר את הכלי הזה לכמה שיותר בתים בגרמניה. המחיר הזול, בצירוף קמפיין שיווק אגרסיבי על כדאיות הרכישה מביאים למכירת 7,000,000 מקלטים כאלה תוך שנים ספורות. המטרה ברורה: תעמולה, תעמולה ועוד תעמולה. אך גבלס המתוחכם מבין מראש שאסור לו להגזים בשידורי התעמולה אם הוא רוצה רייטינג גבוה. על כן הוא בונה תכנית שידורים המשלבת מוזיקה קלאסית עם שידורים פוליטיים. אולם התמהיל שהוא בוחר לא מספיק מדויק והמאזינים מתלוננים על תעמולת יתר. גבלס קשוב מאוד לממצאים ומחליט להגדיל את נפח השידורים הבידוריים באמצעות הכנסת עוד מוזיקה ושידורי תרבות נוספים דוגמת משחקי ספורט. אם בשנת 1933 כללה תכנית השידורים 57% מוזיקה, הרי שב 1938 אחוז המוזיקה צומח ל 70%. בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, קיים כבר מקלט רדיו בכל משק בית גרמני שני, והציבור שומע את החדשות על פרוץ המלחמה – ברדיו, בין אם בבית בין אם בעמדות האזנה ציבוריות. עתות מלחמה מביאות תמיד פריחה לכלי מדיה, וגבלס יכל לחכך ידיו בהנאה על כך שהגיע לרגע המכריע הזה מוכן היטב. כמעט. מה שגבלס לא לקח בחשבון הוא העובדה שהמקלטים מאפשרים לקלוט גם תחנות אחרות. של האויב. דו"חות שמקבל גבלס לידיו מלמדים שרבים מתושבי ברלין בוחרים להאזין דווקא לרדיו הבריטי – BBC או הסובייטי – פרייס דויטשלנד. בתגובה מחוקק המשטר הנאצי חוק האוסר על האזנה לתחנות רדיו זרות מפאת "פגיעה בביטחון הלאומי". החוק מטיל שנות מאסר רבות על המורשעים ובמקרים חמורים אף עונש מוות. החוק לא היה תיאורטי בלבד: בשנת 1942 הורשעו 1,117 גרמנים לפי חוק זה וקיבלו בממוצע שנתיים עד שלוש מאסר בפועל. על בודדים אף נגזר עונש מוות בגין "הפצת שקרים" ששמעו ברדיו האויב. האם משהו מכל זה סייע בעצירת התופעה של האזנה לרדיו האויב? ממש לא. נהפוך הוא: עוד ועוד גרמנים בחרו להאזין ל BBC ולא לרדיו הפיהרר, גם כאשר הדבר סיכן את חייהם. למה? ההיסטוריון רוג'ר מורהאוז, בספרו "ברלין במלחמה", סקר מחקרים אודות התכנים ששידר הרדיו הגרמני אל מול זה הבריטי. בעוד המשטר הנאצי שידר הרבה תעמולה בצד מוזיקה שנבחרה בקפידה כ"ראויה" לעם הגרמני (לא קלילה מדי ולא הולחנה בידי יהודים כמובן), הרדיו הבריטי שידר מוזיקת ריקודים קלילה, והרבה. בנוסף, שלף הרדיו הבריטי קלף תוכן מנצח: הוא זיהה מה המידע שהעם הגרמני הכי צמא לו – וסיפק אותו. בערפל הקרבות על אדמת אירופה, בני המשפחה של החיילים לא ידעו מה עלה בגורל יקיריהם במשך חודשים ארוכים. הרדיו הבריטי איפשר לשבויים גרמנים להודיע לבני משפחותיהם שהם בין החיים. מידע זה נצרך בשקיקה על ידי העם הגרמני שהתמכר להאזנה לאותן דרישות שלום ולהעברת מידע משמח זה לזה (לעתים בעילום שם, כדי להימנע מהלשנות). התוכן הזה היה כה חזק, עד כי גם כאשר גבלס מפחית את אחוז השידורים הפוליטיים ל 16% בלבד בשנת 1943 – אין הדבר מסייע בעדו. הרדיו הבריטי והסובייטי מנצחים ובגדול. נחזור לימינו אנו. כן, אסור להשוות – אבל בכל זאת. שיווק באמצעות תוכן כשמו כן הוא: המטרה היא שיווק והתוכן רק אמצעי. אך בל נתבלבל: אם נעסוק בעיקר ב"תעמולה", כלומר בשיווק אגרסיבי וישיר – אף אחד לא ירצה להקשיב לנו. אם נספק בידור ובצדו תוכן עם ערך מוסף, כזה שהציבור שלנו באמת צמא לו – נקבל קהל שמוכן לסכן את נפשו כדי לצרוך את התוכן. הוא אפילו יהיה מוכן לספוג מעט "תעמולה שיווקית". המינון כאן הוא קריטי, וסדרי העדיפויות חייבים להיות ברורים. בהרצאה שנשאה לאחרונה מנהלת השיווק של מיקרוסופט ישראל אודות שיווק באמצעות תוכן היא ציינה במפורש כי כאשר ניסתה מיקרוסופט להפוך את התכנים שלה ליותר שיווקיים – התכנים נצרכו פחות והמכירות ירדו בהתאם. לסיכום: משווקים באמצעות תוכן? אל תהיו נאצים ואל תדחפו לקהל שלכם תעמולה. עבדו קשה כדי לספק להם בידור ותוכן עם ערך מוסף. מדובר באתגר לא פשוט: למי שבוחר לשווק באמצעות תוכן אני מבטיח רק דם, יזע ומכירות.
כמות ותזמון נטילה: שלא כמו באבקות גיינר אחרות, מגוון ואיכות הרכיבים בתוסף החיונים לאימון, מאפשרים לגיינר הזה להיות מעיין- "מיני ארוחה" אופטימאלית לפני ואחרי אימונים. כמות השומן הקטנה, יחד עם רמת החלבון והפחמימות האיכותיים מאפשרים לחומרים להיספג במהירות. בנוסף, שילוב חומצות האמיניות המזינות את השריר כגון BCAA יחד עם NO התורם להרחבת כלי הדם ו- 7 סוגי הקריאטין שבו מאפשרים להגיע למיצוי הפוטנציאל מכל אימון. מנת הגשה יומית מרבית אמנם כוללת 3 כפות מדידה, אולם מרבית המתאמנים יכולים להסתפק בכף וחצי ליום, המחולקת לשני חלקים: חלק לפני האימון וחלק שני לאחר האימון או בין הארוחות. בשל צריכת הקריאטין שבמוצר יש להגביר מעט את צריכת הנוזלים.
חוויה בכרמים – הקיבוץ מפעיל בחודשי הקיץ אתר חוויה חקלאית וסביבתית למשפחות ולקבוצות, בו פועלים סיורים להכרת וטעימה של למעלה מ-40 סוגים של עצי פרי, דריכת ענבים בגת והכנת בקבוק תירוש תוצרת עצמית, בניה אקולוגית מבוץ, קצירת חיטה, הכנת פיתות בטאבון, עיבוד פשתן, פינות יצירה ועוד. קטיף עצמי – הקיבוץ מפעיל בחודשי הקיץ סיורי משפחות בין בוסתני ליצי , ספוטה שחורה , וומפי , גרגר פנמה , ענבים מסוגים שונים , תפוח הוורד, פסיפלורה , קובו ועוד הפתעות. במהלך הסיורים ניתן לבצע קטיף עצמי. כרמי יין – הקיבוץ מגדל כרמים מזה למעלה מ-50 שנה והחל משנת 2004 מייצר יין בכמות מסחרית. הזנים העיקריים – פטיט סירה ,קברנה פרנק ,ריזלינג פרנץ ומעט מרלו. במהלך השנים הובחנו מספר אזורים בכרם הקיים שהניבו ענבים בעלי תכונות ייחודיות איכותיות ואלו שימשו השראה ליקב בוטיק מיוחד בכך שהישוב שומר שבת ושומר שמיטה, מרבית הכרמים מטופלים בשיטת “הדברה משולבת ” כלומר מיעוט בריסוסים כימיים וחלקם אף בשיטה אורגנית ללא ריסוס כלל. חלק מהיינות מיוצרים ללא שימוש בחביות עץ אלון על מנת להקטין את טעם העץ ולהדגיש את טעם היין. כל הבקבוקים הנם חדשים ויוצרו במפעל ישראלי. כשר לפסח ולכל השנה בהשגחת רב הקיבוץ הרב אהרן מרצבך. גידולי שדה – בשדות הקיבוץ, מעובדים מדי שנה כ-4300 דונם. מתוכם: כ-2000 דונם שלחין (בהשקיה) מושקים במי קולחין מטוהרים והשאר גידולי בעל (ללא השקיה). בשדות מגדלים: חיטה, חימצה (חומוס), תלתן לזרעים, חמניות לפיצוח, גרעיני אבטיח מללי לפיצוח, כותנה וכן 200 דונם יער משקי (אקליפטוס) לעץ מלא. ניתן לקנות חיטה לאחר דייש או שיבולים בשולי השדה לקציר עצמי.
מלון בראשית מציע שירותי תיירות ונופש ברמה ייחודית אשר לא נראתה עוד כמוה בארץ. הסטנדרט הגבוהה והיוקרה הלא יומרנית מזמינה את האורחים להיכנס לחוויה שונה ואחרת, חוויה של חופשה באמת ייחודית. לא עוד מלון נוסף בשבלונת המלונות הנפוצה, מלון זה מעוצב בטעם טוב וברמות דיוק אשר מציבות אותו בשורה אחת עם מלונות בינלאומיים רבים. הביקור במלון נותן השראה וחוויה ייחודית, ואתם מוזמנים לחוות זאת בעצמכם בסופ"ש חלומי אמיתי. הדבר הראשון שמציע המקום הוא המיקום הייחודי וחסר התקדים. הנופים הנגלים לעיניכם בואכם למלון זה הינם יוצאי דופן. לרוב בחיי היום יום בריצות בין העבודה למשפחה לסידורים ולקניות אנו שוכחים להרים את הראש, לקחת נשימה, לפקוח את העיניים ולהביט מסביב. הנוף העוצמתי בסביבת המלון הוא כל-כך חזק עד שהוא שואב אתכם לתוכו בין אם תרצו ובין אם לא. קשה אולי מקריאה בלבד להבין או לשער את עוצמת החוויה של הנוף באזור המלון. אלו מאיתנו אשר מתורגלים בסיורים בשטח ובטיולים תוך בהייה והתמכרות לטבע הפראי יכולים אולי לשער לנפשם על מה מדובר. עם נוף קדומים בעל כוח משיכה מיוחד אשר מטביע את חותמו על הנשמה, מלון בראשית מאפשר לכם להיות בתוך מעין רחם מגונן ומזין תוך שאתם מתמכרים לאנרגיה הייחודית, התדר העצמתי של הסביבה הכל-כך יפה הזו, עם השקט שמקיף את המקום. ההשפעה המידית ממנה לא ניתן להתעלם היא שלווה, רוגע ושקט פנימי – הסיבה שבגללה מלכתחילה בוחרים רבים מאיתנו לצאת לחופשות. השקט האינסופי שמציע המקום במקביל לעיצוב הדרמטי הטבעי של הנוף מסביב ממש כופים את עצמם עליכם ויוצרים בכם, אורחי המלון, חוויה ייחודית אשר משאירה אתכם עם זיכרון מעניין. כמו שקשה לתאר חוויות רגשיות או רוחניות במילים, כך גם אין זה קל להסביר את יכולתה של האנרגיה המקומית לאפס את האדם, להעמידו במרכז של עצמו ולהחזיר לו את השקט הפנימי. מלון בראשית מאפשר זאת, וזוהי למעשה הסיבה העיקרית, אך כמובן לא היחידה להמלצה זו על סופ"ש מפנק במלון ייחודי זה. מעבר לנוף המהמם שמציע המקום לאורחיו, ישנם עוד מיני אירועים המייחדים את המלון הזה ומבדילים אותו מכל המלונות האחרים בארץ ללא יוצא מן הכלל. אחד מהם הוא כמובן העיצוב הייחודי של החדרים אשר מגיעים, בחלקם, עם בריכה פרטית! כמובן שחדרי המלון מציעים את כל הפינוקים הידועים והמקובלים, אך עם טוויסט ייחודי וקונספט חדשני אשר מוצע במלון זה בלבד. חדר עם נוף לנוף הקדומים של מכתש רמון, וזאת מול החלון המרווח שמול הבריכה הפרטית שלכם. ניתן לשהות בחופשה שלכם בחדר גדול ומרווח עם כל הציוד המשוכלל והפינוקים הרגילים שלכם, כל הדברים שאתם לא יכולים או לא רוצים להיות בלעדיהם, כמו טלוויזיות שטוחות ורחבות, חדר מקלחת מאובזר במיטב האביזרים ועם אמבטיה מפנקת, מרפסת עם נוף מהמם ופינת ישיבה, מיני בר, ערכות קפה, ספות נוחות, מיטה נוחה ומתקדמת לתמיכה בשינה בריאה, ובכלל, שלל פינוקים אשר קצרה היריעה מלתאר. אין ספק י מדובר בחוויה ייחודית אשר אין שנייה לה במלונאות בישראל ועולם התיירות והנופש. באם אתם מהסוג אשר אוהב להתפנק ולחוות חוויות ייחודיות וחזקות, חוויות אשר ילכו אתכם לעוד הרבה זמן, ולא מוכנים להתפשר על עוד חופשה רגילה וחסרת השראה באילת או בקלאב בטורקיה או יוון, חופשה בישראל – אפילו רק לסוף שבוע כאורחי מלון בראשית זה הדבר בשבילכם.
בפניי תביעת שיבוב שעניינה נזקי רכב שבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונת שרשרת מיום 24.11.2014. רכב התובעת הוא הרכב השני בשרשרת כלי הרכב המעורבים בתאונה. רכב הנתבעים הוא הרכב השלישי בשרשרת כלי הרכב. בגדרה של התביעה נתבעים הכספים שהתובעת שילמה בגין הנזק למוקד הקדמי והאחורי של רכב התובעת, בצירוף שכ"ט השמאי. אין מחלוקת כי רכב הנתבעים פגע ברכב השני מאחור וכי רכב התובעת (הרכב השני) פגע ברכב שלפניו מאחור. הנתבעת 3 הכירה באחריותה לנזק במוקד האחורי של רכב התובעת, ועל פי הצהרת בא כוחה אישרה פיצוי בסך 4,320 ₪ בגין נזק זה, בתוספת תשלום מחצית שכר טרחת השמאי בסך 225 ₪. גדר המחלוקת הוא בשאלת אחריות רכב הנתבעים לנזקי המוקד הקדמי ברכב התובעת, לאור טענת התובעת בכתב התביעה כי הרכב השלישי פגע ברכב התובעת והדפו לרכב שלפניו, וטענת הנתבעים מנגד בכתב ההגנה, כי רכב הנתבעים הצטרף לתאונה קודמת בין רכב התובעת לרכב שלפניו. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בשרשרת כלי הרכב ובחנתי את הראיות, הגעתי לכלל דעה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת אחריותה של נהגת רכב הנתבעים לנזק במוקד הקדמי ברכב התובעת, ולדחות את התביעה בכל הנוגע לנזקי מוקד זה. קביעתי יסודה בכך שמצאתי להעדיף את גרסת נהגת רכב הנתבעים (הרכב השלישי) לפיה לאחר שרכב התובעת בלם באופן פתאומי ופגע ברכב שלפניו, רכב הנתבעים בלם, אולם פגע ברכב התובעת מאחור. עדותה של נהגת רכב הנתבעות הייתה עקבית ואחידה לגרסה שנמסרה בטופס ההודעה. נהגת רכב הנתבעות הכחישה נמרצות בעדותה שהדפה את רכב התובעת לרכב שלפניו (עמ' 4 שו' 16) והבהירה ששמעה את רכב התובעת פוגע ברכב שלפניו קודם שפגעה בו מאחור עמ' 4 שו' 2-3 ושו' 8-7) כשלדבריה שמעה מכה אחת (עמ' 4 שו' 23). מעדותם של נהג רכב התובעת ונהג הרכב שלפניו עולה כי היה רכב נוסף מעורב בתאונת השרשרת, רכב שהוסע לפני הרכב הראשון, אולם לא ניתן לקבל את הטענה כי המכה היחידה ששמעה נהגת רכב התובעת היא מכת הפגיעה של הרכב הראשון ברכב שלפניו. נהגת רכב הנתבעים העידה כי היא הבחינה רק בשלושה כלי רכב מעורבים, כולל רכב הנתבעים. לא סביר שתשמע את מכת הפגיעה בין הרכב הראשון לרכב שלפניו כשלפני רכב הנתבעים שני כלי רכב שנהגיהם העידו שבלמו בלימת חירום. כך ביתר שאת כאשר נהג הרכב הראשון, לא ידע לומר בעדותו האם פגע ברכב שלפניו, כשלדבריו בעדותו אף ייתכן שהצליח לעצור מבלי לפגוע ברכב שלפניו (עמ' עמ' 3 שו' 2-3). לא ראיתי לקבל את גרסת נהג רכב התובע, לפיה רכב הנתבעים הדפו לעבר הרכב הראשון, לאחר שבלם בלימת חירום חזקה. עדותו של נהג רכב התובעת לא הייתה משכנעת וקיים קושי לקבוע על יסודה ממצאים. נהג רכב התובעת לא זכר בעדותו את המרחק של רכב התובעת מהרכב שלפניו לפני שנפגע מאחור (עמ' 1 שו' 20-21) והאם פגע ברכב שלפניו. כשנשאל נהג רכב התובעת בחקירתו הנגדית האם כשבלם בלימת חירום, פגע ברכב שלפניו תשובתו: "לא פגעתי ברכב שלפניי. זה היה לפני הרבה זמן, אני לא זוכר במדויק, ולכן אני לא רוצה להגיד סתם" (עמ' 1 שו' 8-19) מעוררת קושי להסתמך על עדותו. לכך יש להוסיף כי נהג רכב התובעת אישר כי בשום שלב רכב התובעת לא היה בעצירה מוחלטת וכי הכביש היה חלק (עמ' 2 שו' 8-9). בכך יש תמיכה במסקנה כי רכב התובעת החליק בעקבות בלימת החירום לעבר הרכב שלפניו ופגע בו, קודם שרכב התובעת נפגע מאחור. נהג הרכב הראשון לא יכול היה לשפוך אור בעדותו על מהלך התאונה בין כלי הרכב שמאחוריו. הוא לא ידע לומר האם פגע ברכב שלפניו (עמ' 3 שו' 3,18 ) ועדותו כי חש 2-7 "דחיפות" ובהמשך 2-4 דחיפות (עמ' 3 שו' 7-11) אינן עולות בקנה אחד עם שני כלי רכב המעורבים מאחוריו, וגרסאות נהגיהם. זאת ועוד, בהתאם לחוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה, היקף הנזק במוקד הקדמי ברכב התובעת גבוה כדי 1.4 מהנזק במוקד האחורי (סך של 5,294 ₪ במוקד הקדמי וסך של 3,661 ₪ בגין המוקד האחורי), ומסתבר, אף הוא, עם פגיעת רכב התובעת ברכב שלפניו קודם שרכב הנתבעים פגע בו מאחור. לאור האמור, אני מטילה את האחריות לנזקי המוקד האחורי ברכב התובעת על נהגת רכב הנתבעים ודוחה את התביעה בגין הנזק במוקד קדמי של רכב התובעת. בהתאם לכך, ועל פי מכתב הנתבעת 3 לתובעת מיום 29.6.2015 (קודם להגשת התביעה) בו מאשרת הנתבעת 3 הסכמתה לתשלום הנזק במוקד האחורי, הנתבעים 1-3, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הנזק במוקד האחורי בסך 4,320 ₪, בתוספת שכ"ט שמאי בסך של 225 ₪ וכן את ירידת הערך שנקבעה בחוות דעת השמאי בגין המוקד האחורי בסך 1,780 ₪. מסכומים אלה יופחת התשלום, שבמהלך הדיון נטען כי שולם לתובעת על פי מכתב הנתבעת 3 מיום 29.6.2015. מכתב הנתבעת 3 בו פרוט התשלום לסילוק התביעה קדם למועד הגשת כתב התביעה, ואף שלא הוצגה תשתית ראייתית האם התשלום המצוין בו שולם ומועד תשלומו, משחייבתי את הנתבעים לשאת גם בגין מרכיב ירידת ערך של המוקד האחורי, ובשים לב לכך שלא הוצגה תשתית ראייתית לפניית התובעת לנתבע 3 קודם להגשת התביעה ולאחר מכתב הנתבעת 3, תשלום בגין ירידת ערך עבור המוקד האחורי, הנתבעים 1-3, יישאו בתשלום אגרת המשפט כפי ששולמה ובשכר עו"ד בסך של 1,500 ₪, אולם כל צד יישא בהוצאות העדים מטעמו. ניתן היום, ד' ניסן תשע"ז, 31 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.
כבר כתבתי שכחול לבן היא מפלגה חסרת אידיאולוגיה, אבל זה כבר מגוחך: בני גנץ לא מאמין בשום עיקרון: הוא לא מאמין בזה שלא צריך לשבת בממשלה בתמיכת המשותפת, כי הוא ניסה לעשות זאת. הוא לא מאמין שלא צריך לשבת עם נתניהו תחת כתבי אישום, כי הוא עשה זאת בפועל. מלבד להגיד דברים שהם כמעט לגמרי בקונצנזוס, גנץ לא אמר שום דבר אף פעם. עשה מה שטוב לעם ישראל? ישנם לא מעט קולות בשבוע החולף, המדברים דווקא בשבחו של גנץ, על כך שעשה החלטה אמיצה בכך שבחר להיכנס לממשלת נתניהו. כאילו גנץ ״שם את האגו בצד״ כמו שאומרים באיזו תוכנית ראליטי נדושה. חשיבה שכזאת מניחה שגנץ הוא לא שליח ציבור, וזכותו לעשות מה שהוא רוצה מרגע שנבחר לכנסת. אולם גנץ עשה בדיוק הפוך ממה ששלחו לעשות למעלה ממיליון מצביעים: להחליף את נתניהו. נכון, אין בין גנץ לבין נתניהו יריבות אידיאולוגית גדולה: סה״כ לשניהם אין באמת משנה סדורה שמחייבת אותם. אולם גנץ קרא לבחור בו כדי להחליף את נתניהו בגלל השחיתות שהוא מייצג. בגלל הרס המוסדות המאזנים בתוך החברה, ומשום הדה-לגיטימציה לשלטון החוק. בתרגיל המסריח שעשה ללפיד וחבריו לסיעה, גנץ הוציא את כל האוויר לאלו שמאמינים שנתניהו אינו ראוי מטעמים מוסריים. יותר מכך, הוא במידה רבה ריפה את ידיהם של אלו שהאמינו שמייצגי הציבור אכן מייצגים משהו. מה שגנץ עשה, הוא לא לשים את האגו בצד, אלא לפעול ממניעים אגואיסטים לגמרי: את גנץ לא מעניין אם הוא תחת ביבי או בתמיכת המשותפת, אם הוא מאשר שחיתות או פוגע במעמד בית המשפט. כל מה שעניין אותו הוא להיות פונקציונר פוליטי חשוב. אפילו את ראשות הממשלה לא בטוח שהוא רוצה באמת. הוא נראה יותר כמי ״שנקלע לסיטואציה״.
בפני תביעה כספית בעילה של סע' 60 לפקודת הנזיקין עוולת הנגישה וכן לפי חוק איסור לשון הרע לפיצוי כספי בסכום של 100,000 ₪. בין התובעים לנתבעת התנהל בעבר הליך משפטי בפני ביהמ"ש לתביעות קטנות ובמהלכו תבעה התובעת מס' 2 את הנתבעת להשיב לה כספים אשר שילמה מראש לאחר הפסקת ההתקשרות בין הצדדים ואילו הנתבעת הגישה תביעה שכנגד במסגרת התביעה הקטנה בגין הוצאת לשון הרע. כב' השופט א. טובי בבימ"ש השלום בעכו קיבל את תביעת התובעת מס' 2 בחלקה ודחה את התביעה שכנגד. עניינו של תיק זה הוא בתלונה אשר הגישה הנתבעת הגב' כהן חווה למשטרה וזאת כנגד התובע מס' 1 בעלה של התובעת מס' 2 במהלך הדיון בתיק התביעות הקטנות דלעיל ואשר עסקה בטענת זיוף וקבלת כספים במרמה. התובעים טוענים כי הנתבעת הגישה את התלונה במשטרה כאשר ברור היה לה, כי אין ממש בתלונתה וכל רצונה היה לפגוע בתובעים ועל כן ולאור פתיחתו של הליך בזדון ובלי סיבה סבירה כלשון סע' 60 לפקודת הנזיקין, מן הראוי לפצותם פיצוי כספי. בדיון מיום 29/3/05 הסכימו הצדדים לקבל הצעת בימ"ש, כי ישיבת ההוכחות תתבטל והתיק יסתיים באמצעות דיון סופי במהלכו ישמע ביהמ"ש את גרסאות הצדדים, לכן הוחזרה גם מחצית שנייה של אגרת בימ"ש ששולמה ע"י התובעים. תחילתה של פרשה זו היא כאמור בהליך תביעות קטנות שהתרחש בביהמ"ש השלום בעכו ביושבו כבימ"ש לתביעות קטנות. במהלך חודש פברואר 2000 רשמה התובעת מס' 2 את בתם של התובעים לפעוטון השייך ומנוהל ע"י הנתבעת. התובע מס' 1 הוא איש צבא קבע והוא זכאי עפ"י פקודות הצבא להשתתפות כספית של צה"ל בעלות הפעוטון והדרך היא להחתים את הגננת (הנתבעת) על טופס "בקשה לתשלום גני ילדים" המוצג לגורמים הרלוונטיים בצבא. הנתבעת הגישה תלונה במשטרה ומסרה כי התובע מס' 1 פנה אליה עם הטופס האמור אבל היא בפועל לא חתמה על הטופס מכוון שטרם קיבלה כסף בגין קייטנת הקיץ בחודש אוגוסט ובתו של התובע מס' 1 לא השתתפה בקייטנה זו. הנתבעת הגישה תלונה במשטרה, כי חשדה כי התובע מס' 1 קיבל כספים מצה"ל במרמה שכן, למרות שבתו לא השתתפה בקייטנה בחודש אוגוסט, הוא הציג לשלטונות הצבא את אותה "בקשה לתשלום גני ילדים" כאשר טופס זה היה חתום בחתימת הנתבעת אשר לטענתה זוייפה. התובע מס' 1 הוא איש צבא קבע ולכן התלונה הועברה לחקירת מצ"ח. ס. אלוף דני עפרוני פרקליט הצפון החליט לסגור את התיק ללא נקיטת צעדים משפטיים וזאת לאחר חקירת התובע מס' 1. תיק חקירת מצ"ח צורף לתיק ביהמ"ש אבל הצדדים חלוקים בעניין סיבת סגירת התיק. התובעים טוענים כי סגירת תיק החקירה והממצאים שבו מלמד, כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בכך שהגישה תלונת שווא במשטרה ובכך למעשה הוכשרה עילת עוולת הנגישה. הנתבעת לעומת זאת טוענת, כי סגירת התיק נעשתה מכוון שגורמי צה"ל השונים ברשלנותם לא הצליחו לאתר את הטופס "בקשה לתשלום גני ילדים" המקורי בו מופיעה בעליל חתימת ידה המזויפת של הנתבעת והתיק נסגר עקב חוסר היכולת של מצ"ח בהוכחת טענת הזיוף, אבל אין בעצם סגירת התיק כדי ללמד על קביעה עובדתית/משפטית, כי אכן הגישה תלונת שווא. הנתבעת בעניין זה מפנה להחלטתו של פרקליט מחוז צפון בעניין סגירת התיק התומכת בטענותיה. עיון בתיק חקירת מצ"ח מלמד, כי התובעת מס' 2 טענה, כי התשלום בגין חודש אוגוסט הינו תשלום כפול, שכן עפ"י תנאי התשלום המקובלים והנהוגים שכל הורה משלם מראש תשלום מלא בגין חודש אוגוסט וזאת למרות שבחודש זה נמצאים הילדים בגן רק עד ה- 8 לחודש, כאשר החל מה- 9 לחודש שהות הילדים בפעוטון הינה כבר במסגרת קייטנה וזה דורש תשלום נפרד. לכן מסבירה התובעת מס' 2, כי בעלה קיבל החזר משלטונות הצבא על חודש אוגוסט עקב העובדה שהם שילמו על חודש אוגוסט וטענתה של הנתבעת כי בתם לא שהתה בקייטנה (דבר שלא הוכחש), אינה רלוונטי שכן הם לא ביקשו החזר מהצבא על התשלום לקייטנה שכן גם לא שילמו בגין הקייטנה כאמור. התובעים טוענים כי מעשיה של הנתבעת גרמו להם נזקים קשים וכבדים לרבות נזק כלכלי, משום שלטענתם התלונה גרמה לעיכוב במתן דרגה לתובע מס' 1 ונזקים לשמו הטוב ועל כן הם מעמידים את תביעתם לצורכי אגרה בלבד על סך של 100,000 ₪. 1. עוולת הנגישה - עוולת הנגישה כוללת מס' יסודות (מצטברים) אשר בהתקיימם קמה העוולה והנפגע זכאי לפיצוי בגינה. היסודות הם: פתיחת הליך פלילי, פתיחת ההליך בזדון וללא סיבה סבירה, הליך המסכן חירות ו/או חבלה באשראי שלו, ההליך נסתיים לטובתו (של המבקש) בשים לב כי נטל הראיה רובץ לפתחו של התובע. ראה ע"א 2781/93 מיאסה עלי דעקה נ. בי"ח כרמל, פד"י נ"ג 526(4), עמ' 594. בענייננו החל הליך פלילי בדמות הגשת תלונה למשטרה, תוך הדגשת טענת הנתבעת, כי התובע מס' 1 זייף חתימה. הליך זה יצר עבור התובע מס' 1 סיכון לאיבוד מקור פרנסתו ולטענתו דרגתו עוכבה באופן שנגרם לו נזק כלכלי. בסופו של דבר החליטה המשטרה הצבאית החוקרת לסגור את התיק, כלומר ההליך הסתיים לטובתו. נשאלת איפוא שאלת הזדון. הזדון הנדרש לצורכי עוולת הנגישה משמעו העדר קיום סיבה סבירה או מניע פסול/בלתי נאות לפעולה. בהעדר זדון, אין הנתבעת אחראית בעוולה זו. ראה בהקשר זה ת.א. 360/93 (מחוזי ת"א) חדד שלמה נ. עו"ד וינברג, דינים מחוזי, כרך כ"ו עמ' 982. התובעים מעלים טענות רבות בנושא יסוד הזדון: הנתבעת שמה לה לטענתם מטרה לפגוע בתובעים ולמרר את חייהם. לאור העובדה שביהמ"ש לתביעות קטנות (השופט טובי) חייב את הנתבעת להשיב כסף לתובעים והתובעים פתחו כנגדה תיק הוצל"פ לשם מימוש פסה"ד הנ"ל, היה ברור היטב לנתבעת כי חתימתה על טופס "בקשה לתשלום גני ילדים" היא אכן חתימתה שלה אבל עקב האמור דלעיל, היא הגישה תלונה לזיוף תוך ניצול ידיעתה, כי בחודש אוגוסט ישנו תשלום כפול ועקב טענות שונות נוספות העולות בסיכומי התובעים. הנתבעת לעומת זאת טוענת, כי עקב העובדה שצה"ל לא מצא את הטופס "בקשה לתשלום גני הילדים" המקורי, נמנעה ממנה היכולת להוכיח כי חתימתה זויפה. יש עם זאת לזכור, כי גרפולוג לא נזקק בהכרח לטופס המקורי וניתן גם להציג צילום של החתימה על מנת שיוכל לחוות את חוות דעתו בעניין זיופה. אני מציין עובדה זו כי צילום הטופס "בקשה לתשלום גני ילדים" היה בחזקתם של הצדדים ולכן לכאורה היה מי מהצדדים ובמיוחד התובעים הנושאים בנטל הראיה כפי שהסברתי, יכולים לפנות לגרפולוג ולהגיש חוו"ד גרפולוגית. חוו"ד זו לא היתה נותנת אינדיקציה כמו רמת הסתברות של טופס מקורי אבל עדיין היתה נותנת אינדיקציה ברמת הסתברות הגבוהה מזו של מאזן ההסתברות אשר מכוחו פוסק ביהמ"ש בתביעה האזרחית אשר לפנינו. יש לזקוף עניין זה לחובתם של התובעים ולא לזכותם עקב נטלי ההוכחה בתיק זה. ב- ע"א 382/58 פ.ש. נ. זיסו ברנטל, פד"י י"ב 1732,1736 נפסק כי כאשר מוכח שבמקרים שקדמו להגשת התלונה גילה המתלונן יחס עוין כלפי הנפגע או רצון לחתור תחתיו, ניתן היה ללמוד מכך על העדרו של תום לב. מאידך, גם אם נכון הדבר, אין בקביעה זו בלבד כדי ללמד שהנתבעת הגישה בהכרח את תלונתה במשטרה בזדון. זאת בנוסף לסייג המופיע בסע' 60 לפקודת הנזיקין הקובע כי:"לא תוגש תובענה נגד אדם רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים". הרעיון ביסוד הגנה זו הוא, כי מסירת המידע מנתקת את הקשר הסיבתי בין מעשהו של המתלונן לבין הצעדים שננקטו ע"י הרשות שעליה מוטלת החובה להעריך מידע זה. לכן גם אם נמסר מידע ללא ביסוס, החוק מניח, כי הרשות תבדוק את המידע לפני שתנקוט צעדים על פיו. מכאן גם מתבקש כי אחריות לפתיחת הליכי חקירה מוטלת על שכם המשטרה הצבאית החוקרת. הנתבעת לא רק שפעלה להערכתי ללא כוונת זדון, כאשר מסרה את תלונתה למשטרת ישראל, אלא היה לה יסוד סביר לחשד והיא פעלה בדרך הסבירה בנסיבות הענין. בכל מקרה, ההלכה מוסיפה וקובעת אף "מסירת מידע כוזב בזדון לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים אינה עשויה להעמיד לנפגע עילה לתבוע את נזקיו ממוסר המידע על פי עוולת הנגישה" (בג"צ 64/91 סלים חילף נ' משטרת ישראל פד"י מ"ז (5) ע' 653). אשר על כן, לא הוכח לי על פי מאזן ההסתברות ובשים לב לעובדה שעול ההוכחה הוא על התובעים, כי יש בהגשת התלונה ע"י הנתבעת כדי זדון העולה מסעיף 60 לפקודת הנזיקין ואני דוחה טענות אלה של התובעים בהעדר ההסתברות הנדרשת לצורך הוכחת התביעה בהליך האזרחי. אני שב ומדגיש כי אילו היתה מוגשת חוות דעת בתחום הגרפולוגי, לפיו בעליל, אין זו חתמיתה של הנתבעת, יתכן והיה בכך כדי לשנות את התוצאה ואולם ממילא חוות דעת שכזו לא הונחה בפני, למרות שניתן היה בהחלט לעשות כן, כפי שהסברתי. אין כל מניעה והצדדים העלו זאת בסיכומיהם, גם אם כשלו התובעים בעוולה הפרטיקולרית, היא עוולת הנגישה, לתבוע לפי עוולות המסגרת העיקרית שבהן היא רשלנות. בשונה מעוולת הנגישה, על מנת להעמיד את יסודותיה של עוולת הרשלנות, נדרשת מלבד הפרתה של חובת הזהירות המושגית והקונקרטית, גרימת נזק וקשירת קשר סיבתי בין הפרת החובה לגרם הנזק. התובעים טוענים שהנזק שנגרם לתובע מתחלק לשניים. האחד-הפגיעה בשמו הטוב של התובע 1 ושנית, הנזק הכלכלי שנגרם מהעיכוב בדרגה. התובע בעדותו טען: "הגעתי לבירנית והתקשרתי למצ"ח שאלתי איפה הבעיה. פתאום היו 3 אנשים ממצ"ח סביבי אמרו לי שאני עצור, הייתי בהלם, לקחו לי את הנשק, הוציאו אזיקים, אמרו לי להיכנס לחדר חקירות, נעלו את הדלת והתחילה החקירה במשך 5 שעות" זהו ללא ספק תיאור קשה. אלא שעיון בתיק החקירה מלמד כי התובע נכנס לחדר חקירות בשעה 09.47 ויצא ממנו בשעה 11.03, כלומר, מדובר בשעה לערך. התובע לא בילה ולו יום אחד במעצר. הנ"ל נעצר כטענתו בבסיס בירנית, אבל לא לנגד עיני פקודיו או חבריו המשרתים בבסיס אחר ובסך הכל, שגרת יומו הופסקה לשעה אחת בלבד ואם היה רוצה, גם היה יכול שלא לספר על כך. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ואת עדותו של התובע 1, אני מתקשה לקבל את עמדתו כי נגרם נזק ממשי לשמו הטוב. נקודה שניה היא העיכוב בדרגה והפגיעה הכלכלית. חומר הראיות לא מלמד דבר וחצי דבר על עיכוב הדרגה וגם אם יש ממש בדבר, לא הוכח לי כל קשר סיבתי בין התלונה שנסגרה ובין קידום דרגתו של התובע ועול ההוכחה הוא על התובע בהקשר זה. התובעים פשוט לא השכילו להוכיח קיומו של נזק של ממש ולכן אינני מוצא הצדקה לקבל את עמדתם בהקשר זה. מצד אחד התובעים מעלים את הטענה, כי התלונה של הנתבעת לא הועברה רק למשטרה, אלא גם פורסמה ברבים-לפקודיו, מפקדיו וחבריו של התובע. מאידך, ההיכן מתבסס התובע על טענה זו? הוא לא הביא כל ראיה לכך שהנתבעת פרסמה את הדבר ברבים. גם חומר הראיות לא מלמד, כי הנתבעת פרסמה את החשדות או את עצם הגשת התלונה באופן שיש בה כדי הוצאת לשון הרע. מצ"ח עצמה לא פרסמה עניין זה ברבים וגם כפי שציינתי, העובדה שהתובע נחקר שעה בבסיס בירנית של משטרה צבאית, לא לעיני פקודיו ולא בצורה שיש בה כדי לבזות אותו או להשפילו, אין בה כדי ללמד על קיומו של לשון הרע בהקשר זה. בנוסף, לנתבעת עומדת הגנת תום הלב, הקבועה בסע' (8)(15) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965, המעניק הגנה מותנית למפרסם שהגיש תלונה על הנפגע. ההגנה חלה בשני מקרים, המאופיינים עפ"י זהות מקבל התלונה ועפ"י תוכן התלונה. במקרה הראשון ההגנה תחול כאשר התלונה הוגשה לאדם הממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה. המקרה השני שבו תחול ההגנה הוא כאשר התלונה הוגשה לרשות מוסמכת. תוכן התלונה חייב להיות בנושא שבו הרשות או הממונה אמורים לקבל תלונות או מוסמכים לחקור. המקרה דנן נופל לקטגוריה השנייה. ההצדקה להגנה נעוצה באינטרס הציבורי החשוב שהרשויות המוסמכות יקבלו מידע בנושאים שעליהם הן מופקדות (788/79 ריימר נ. עזבון רייבר, פ"ד ל"ו(141 (2, בעמ' 149). אמנם מידע שכזה עשוי להיות שגוי ולגרום לנפגע נזק רב, אך החוק מניח שהרשות תבדוק את המידע לפני שתנקוט צעדים. לפיכך, משמשת הרשות ליצירת מעין נתק בקשר סיבתי שבין הגשת התלונה לבין הנזק שהיא עלולה לגרום (ע"א 64/91 להלן, עמ' 658). הפסיקה קבעה, כי משטרת ישראל היא רשות מוסמכת לקבל תלונות ולחקור חשדות לביצוע עבירות פליליות (ע"א 326/68 אסא נ. ליבנה כ"ג (23 (2), ואף קבעה, כי הגשת תלונה עדיפה על אדישות לאי סדרים, השתקת עניינים או טיפול פנימי בהם (ע"א 357/76 רסקין נ. המשביר לצרכן פד"י כ"ג (222 (2). הגשת התלונה תהא מוגנת כאשר היא נעשתה בתום לב. משלא הוכיחו התובעים, כי התלונה הוגשה תוך ידיעה ברורה כי החתימה לא זויפה שכן לא הציגו חוו"ד גרפולוג בעניין אין לשלול הגנה זאת מהנתבעת בשים לב למערכת היחסים הרעועה בין הצדדים בשלב זה אין לדידי לסבור כי הנתבעת לא חששה באמת ובתמים כי חתימתה זויפה. מכל המקובץ דלעיל עולה שהתובעים שהם הנושאים בנטל הראיה, לא הוכיחו על פי מאזן ההסתברות את תביעתם באופן שהגעתי למסקנה שהגשת התלונה שנסגרה בסופו של יום ע"י רשויות הצבא, היתה תלונה אשר נעשתה בזדון ומתוך כוונה לפגוע בהם על רקע התביעה הקטנה המתנהלת בבית המשפט השלום בעכו בפני השופט טובי. כאמור, עצם העובדה שהרשות עצמה החליטה לבצע חקירה, כעולה מתוך התלונה עצמה, יש בה כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין הגשת התלונה ובין נזקו של התובע. המדובר בתביעה שנולדה על רקע ההתנהלות של תיק תביעות קטנות בבית משפט השלום בעכו, כאשר התלונה הוגשה תוך ניהול התיק והיה צריך להערכתי ליידע את כב' השופט טובי בכל ההקשרים שעלו כתוצאה ועקב תלונה זו. הדבר לא נעשה ע"י מי מהצדדים-אך לצורך העניין אני סבור שהיה על הנתבעת ליידע את בית המשפט בהקשר התנהלותה זו. בסופו של יום, והגם שהגעתי למסקנה שדין התביעה להדחות עקב נטלי הוכחה, אני סבור שאין סיבה להטיל על התובעים הוצאות משפט ונראה לי כי האיזון הנכון והראוי בנסיבות העניין הוא דחיית התביעה ללא צו להוצאות. התביעה נדחית, אין צו להוצאות.
לקריץ שטוח בטעם אבטיח מתוק וטעים! לממתקים של וקסמן מגוון רחב ועשיר של סוגי לקריצים שונים. אך תחילה נסביר במילה או שתיים מדוע קוראים למוצר לקריץ. אם כך, המקור של הממתק הינו בשורש הלקריץ אשר מאופיין בטעם דומיננטי ובצבעו השחור. במרוצת השנים חלו שינויים בממתק זה. נוספו טעמים, וצורות חדשות ושונות מהממתק המקורי אך עדיין השם "לקריץ" דבק גם במוצרים אלו כשם כללי של הממתק ועל כן אצלנו בממתקים של וקסמן נקראים כל הממתקים הללו ממתקי לקריץ, כל אחד בטעמו שלו. למשל לקריץ בננה, לקריץ פטל וכדומה. לקריץ שטוח, חמצוצים, מצופה סוכר, בטעם אבטיח מתוק וטעים! מוצר המכניס טעם ושמחת חיים לכל בר ממתקים בכל אירוע. מתאים להגשה בכלים שקופים מזכוכית או פלסטיק בגובה בינוני / נמוך, כך שהלקריץ יפתח החוצה בצורת מפל, מוסיף המון צבע ויופי בשולחן הממתקים. מוצר פופולרי בימי הולדת ואירועים עפ"י נושא או צבע. אהוב על כל הגילאים.
כבר אחרי שהשתחררתי שמעתי סיפורים רבים על העבודה בחו״ל, אבל האמת שמעולם לא טרחתי לבדוק ולנבור לעומקם של הסיפורים אל תשאלו אותי איך בסוף מצאתי את עצמי מגיעה לעבודה בקנדה, ועם כל הקושי זו הייתה אחת התקופות היפות בחיים שלי. השיקול לעבוד בחו״ל (לא עבודה בקנדה ספציפית) היה עוד לפני שהתגייסתי, זה דבר שעבר לי בראש, אבל התחלתי אז את הקשר עם הבן זוג שלי, וחשבתי שזה לא רעיון טוב לתחילת הקשר. אחרי שהשתחררתי הכרתי מישהו בעבודה שלי שאמר לי שהוא טס לקנדה, מעולם לא חשבתי על קנדה כמקום ששווה להגיע אליו ובטח לא חשבתי על עבודה בקנדה כמקום אידיאלי לעבוד בו. מדיי פעם אני ואותו בחור התכתבנו בפייסבוק והוא סיפר לי על כמה שהעבודה מאירה לו פנים, כל הזמן הוא ניסה לשכנע אותי שאני אצטרף אליו, אבל אז באותה התקופה כבר התכנונים לטיול הגדול היו בשיאם אז ארגנתי לעצמי קונקשיין דרך קנדה למקרה ואני אחליט להגיע לעבודה מסיבה זו או אחרת. הגעתי לקנדה אחרי שבוע שטיילתי בטורנטו החלטתי לטוס למרכז אמריקה לטייל, אחרי שלושה חודשים שנגמר לי הכסף שחסכתי בארץ החלטתי להמשיך ל עבודה בקנדה , עכשיו בדיעבד, כשאני חושבת על זה, זה היה רעיון גאוני להמשיך לעבוד בקנדה ישר אחרי הטיול, כי אני לא יודעת איך הייתי מתמודד עם חזרה לארץ בלי שקל. החברה קיבלה אותי יפה והעבודה התחילה לתפוס תאוצה. אבל מעולם לא הייתי כל כך תותחית במכירות, פשוט בגלל שאני לא כזו. אבל זכיתי להכיר אנשים מדהימים ולחיות במדינה האדירה הזו, שקודם לכן לא היתה בראש הרשימה של המקומות שמעניינים אותי להגיע אליהם. העבודה בקנדה ובכלל עבודות בחו"ל הן מאוד קשות ומצריכות אנרגיות וסבלנות גדולה מאוד, מעבר לעבודה גם ידענו לצאת ולהנות מהנוף הירוק שהקיף אותנו. לעבודה בקנדה הגעתי לזמן קצוב ידוע מראש, לקראת סוף השהות שלי הבוס שלי ואני הסתכסכנו והוא העיף אותי מהדירה מבלי לחשוב עלי ועל מה שאני אעשה בעולם שמחוץ , למזלי בזמן העבודה בקנדה- על העגלה התחברתי עם כמה בנות תושבות קנדה שבימי האחרונים שלאחרי העבודה, העברתי אצל אחת מהן בדירה. מה שלמדתי מכל הסיפור הזה של עבודה בקנדה, שחובה שיהיה לך גב לשעות הצורך, ושלא כל חאפר שפותח עגלה הוא זה שילווה אותך לאורך כל הדרך ובכלל, להפך, כשלחברה לא הולך אז אתה הופך לסתם עוד כוח עבודה, והחלום שלך לעשות קצת כסף הופך לסיוט. אז בחרו טוב טוב את המעסיקים שלכם לפני שאתם טסים. לסיכום, העבודה בקנדה, למרות הסוף החמוץ מתוק היתה חוויה מטורפת, שאינני מצטערת על פרט אחד ממנה. מה גם שה עבודה בחו"ל בעגלות העצימה אותי מבחינה אישית, בצורה שאני לא יודעת להסביר, אז לכל החוששים שבינכם, האם להגיע לעבודה בקנדה, ארה״ב, אירופה או כל מדינה אחרת, אל תחשבו פעמיים, חיים רק פעם וחוויה כזו אסור לפספס. אל תשכחו שהכל בראש עם הגישה הנכונה הכל יהיה טוב, רק היו סבלניים, תשקיעו וכך תצליחו.
באתר שלי (ZOHAR.CN) ובאתרים רבים אחרים בארץ ובעולם יש תוכנות ארבעת עמודי הגורל חינמיות . כל התוכנות האלה מבוססות על שעה אוניברסאלית ,חלקן מתייחסות לקווי האורך של מקום הלידה ,אבל הן לא מתייחסות לעיר הלידה ול- EQUATION OF TIME . התוכנה היחידה שמדייקת היא התוכנה של בוריס אברמוביץ ושל DANNY VAN DE BERGE מ- FOURPILLARS.NET. כשמחשבים מפת לידה לוקחים בחשבון את מיקום הלידה ביחס לגריניץ , האדם נולד מזרחה או מערבה לגריניץ'. קיים הפרש בין זמן כוכבי בגריניץ' בשעת הלידה לבין זמן כוכבי במקום הלידה בשעת הלידה ,הפרש הזמן תלוי במרחק מגריניץ' הנמצאת בקו אורך 0 לקו האורך של מקום הלידה. את הפרש הזמן האורכי מחשבים על ידי הכפלת האורך הגיאוגרפי של מקום הלידה ב -4 דקות. 34.46X4 = 139.04 דקות שהן 2:19:04 . ישראל מרוחקת כשעתיים ו-19 דקות מגריניץ',התוכנות לוקחות בחשבון אך ורק את השעתיים .כתוצאה מכך מורים, יועצים ותלמידים נותנים ייעוץ אסטרולוגי על בסיס שגוי. בנוסף יש את המושג של EQUTION OF TIME , עוסק בהפרש הזמן בין ה- SUNDIAL ( שנעשה בו שימוש באסטרולוגיה ) לבין הזמן שמופיעה באותה עת בשעון. הזמן הזה מתבטא בהפרש של עד 16 דקות והוא נתון לשינויים משמעותיים. הסיבה לכך נעוצה בתנועה האליפטית של גרמי השמיים במערכת השמש. השעון פועל על מחזוריות של 24 שעות שאינה משתנה, מ12:00 בצהריים של יום אחד ל12:00 בצהריים של היום הבא,תמיד יעברו 24 שעות. באמצע פברואר הוא מפגר בכ-14 דקות ממחזור המבוסס על השעון ובחודש נובמבר הוא משיג אותו בכ-16 דקות. אחד היחידים שעושה זאת בתוכנה שלו הוא המומחה הגדול ביותר למתמטיקה של המטפיסיקה הסינית. ניקח לדוגמא תאריך לידה של בחור בשם DAVID שנולד בתל אביב ב16.8.87 בשעה 10:52 ( נתעלם לרגע משעון הקיץ באותה שנה). כל התוכנות מלבד זו של fourpillars.net ושל בוריס אברמוביץ יתנו נחש עץ בעמודת השעה. רק התוכנה של fourpillars.net ושל בוריס אברמוביץ נותנת את התוצאה הנכונה. סוס אש בשעה. ההבדל הוא דרמטי , מכיוון שבמפה 1 A עמודת השעה מכילה נחש עץ , הנחש יוצר משולש עם התרנגול ובן זוג סודי עם הקוף בעמודת החודש. לעומת זאת במפה הנכונה 2 A מקבלים סוס אש. הסוס בעמודת השעה יוצר זווית של שמכונה DESTRUCTION עם התרנגול בעמודת היום ( זו זווית קשה של מתח בלתי נגמר שמביא למריבות וחיכוכים הם תוצר של קונפליקט פנימי) וזווית של DESTRUCTION עם הארנבת בעמודת השעה. במפה הראשונה לבעליה יש 2 חיות שמייצגות " אפרסק" ,בעוד שבמפה השנייה יש 3 חיות כאלה וזה שינוי דרמטי. על המורים בתחום להסביר לתלמידיהם שלא ניתן לקבל מפת לידה מדויקת דרך התוכנות שהם מציעים באתרים שלהם, בכל אותם מקרים בהם האדם הנבדק נולד בין 19-16 דקות לפני כל שעה עגולה אי זוגית.
זוסמן. הופעה מכובדת בגמר. כ250 ישראלים ליוו את נבחרת העתודה בגמר אליפות אירופה. אחרי שדרסה כמעט את כל יריבותיה בדרך לגמר, הפעם הנבחרת נתקלה במארחת שלוותה בקהל ביתי חם ותומך. הפתיחהת היתה טובה, אבל ברגע שהיוונים נכנסו לקצב המשחק הלך לכיוונם. שלשת באזר בסיום הרבע השלישי הוציאה לנבחרת ישראל את האוויר, וברבע האחרון היוונים ברחו לניצחון. תמיר בלאט נבחרת לחמישיית הטורניר כשהוא מוביל את האליפות באסיסטים עם 10.1, להן הוסיף 16 נק' ו4.6 רב'. יוון עלתה בחמישייה עם מיכאיל לונטיזיס, אנטוניוס קוניאריס, דימיטריוס פיליוניס, טאודורוס קאראס ו-ואסיליוס קאראלאמפופולוס; ישראל התחילה עם תמיר בלאט, רועי הובר, יובל זוסמן, נתנאל ארצי ודניאל קופרברג. הכדור הראשון הלך ליוון, אבל הראשונה לעלות על הלוח הייתה ישראל משלשה של ארצי, 50 שניות בתוך המשחק. קופרברג העלה את ישראל ל- 5:0, אבל קאראס העלה את יוון לראשונה על הלוח עם נקודות משלו וצימק ל- 5:2, 6:10 לסיום הרבע. ההגנה הישראלית עבדה טוב. מנגד, התקפה נהדרת, שהסתיימה בשלשה של זוסמן העלתה את החניכים של קטש ל- 8:2, בדרך לפסק זמן יווני, 4:02 לסיום הרבע. פסק הזמן לא עצר את המומנטום הישראלי. שתי שלשות נוספות (זוסמן ונבון) העלו את ישראל ל- 14:2, 2:25 לסיום הרבע. יוון הצליחה להתאושש ונקודות של דיפלארוס חתמו את תוצאת הרבע ב- 16:9 לישראל. ישראל נתקעה בהתקפה בתחילת הרבע השני ומנגד, שתי שלשות של לונטיזיס קבעו 16:15 לישראל, בדרך לפסק זמן של קטש, 7:04 למחצית. ישראל פשוט לא מצאה את הסל. מנגד, שלשה יוונית נוספת (הפעם של קוניאריס) העבירה לראשונה את היתרון ללבנים וקבעה 16:18, 3:23 למחצית. היתרון, יחד עם המומנטום, עברו ליוון. זוסמן ובלאט עוד איזנו זמנית, אבל שלשה יוונית קבעה 23:26 לבן בהפסקה. אחוזי הקליעה המצוינים של היוונים מחוץ לקשת המשיכו לעזור להם גם בפתיחת המחצית השנייה. שתי שלשות, בשילוב עם שליטה בריבאונד ההתקפה העלו את היתרון לתשע וקבעו 25:37, בדרך לפסק זמן של קטש, 6:22 לסיום הרבע. ישראל חזרה מרוכזת יותר מפסק הזמן. נקודות של בלאט והובר החזירו את ההפרש חזרה לחד ספרתי, 33:39 והפעם היה זה תורה של יוון לקחת פסק זמן, 4:15 לסיום הרבע. קופרברג עוד הוריד את ההפרש לארבע, אבל שלשה יוונית מתסכלת עם הבאזר קבעה 41:48 ליוון אחרי 30 דקות. יוון עלתה ליתרון תשע בפתיחת הרבע האחרון, אבל זוסמן השאיר את ישראל בתמונה עם נקודות משלו שקבעו 43:50 ליוון, 7:21 לסיום. ישראל לא מצאה את הסל. מנגד, צמד עבירות לתמיר בלאט סייעו ליוון לעלות ליתרון 16, 43:59, 4:43 לסיום. ישראל לא התייאשה. חמש רצופות של זוסמן בחזרה מפסק הזמן החזירו את ישראל לעניינים וצימקו ל- 48:59, 3:53 לסיום. זוסמן הצליח לקרב עוד את ישראל, אבל לא יותר מזה. בסיום, ישראל מסיימת קמפיין מרשים מאוד עם מדלית הכסף המכובדת, כשהיא נכנעת ליוון 56:65. קלעו לישראלי: יובל זוסמן 23 (7 רב'), תמיר בלאט 10 (7 אס'), אריאת נבון 7, נתנאל ארצי 7 (9 רב'), דניאל קופרברג 5 (7 רב'), רועי הובר 4 (7 רב').
המחזור השני בליגת העל נפתח כשהפועל רעננה אירחה את האקס חיים סילבס ואת עירוני קריית שמונה מול 400 צופים וזכתה בניצחון דרמטי 1:2. מכבי חיפה התאוששה מההפסד למכבי תל אביב במחזור הפתיחה במשחק הביתי הראשון שלה העונה בו אירחה את מ.ס. אשדוד לעיני 13,174 צופים וניצחה 0:2. מכבי חיפה זכתה בניצחון 0:2 ובנקודות ראשונות העונה במשחק הביתי הראשון שלה מול מ.ס. אשדוד. מוחמד עוואד מצא ראשון את הרשת בדקה ה-50, שון וייסמן חתם עמוק בתוך תוספת הזמן ועל סף השריקה האחרונה. למרות הניצחון, אוהדי מכבי חיפה יודעים כי היכולת הזאת לא תביא את קבוצתם לשום מקום ובחלקים מהמשחק הם ליוו את קבוצתם בשריקות בוז. הירוקים הסתפקו כאמור ביכולת בינונית, למרות ששיחקו בחלק מהמחצית השנייה מול עשרה שחקנים בלבד של אשדוד. מנגד, האורחת מאשדוד, הגיעה לכמה מצבים טובים, אך לא הצליחה לכבוש לרשתו של גיא חיימוב. בדקה ה-79, ספג שחקנה דן ביטון כרטיס צהוב שני על התחזות בתוך הרחבה, והשאיר את חבריו עם עשרה שחקנים. מכבי חיפה: גיא חיימוב, ארנסט מאבוקה, עיאד חבשי, אליסון דוס סנטוס, סאן מנחם, ג'ורג' מנדג'ק, שלומי אזולאי (נטע לביא, 70), סינטיהו סלליך (אופיר מזרחי, 90+3), מוחמד עוואד (עמית זנטי,85), ניקיטה רוקאביצה, ושון וייסמן. מ.ס. אשדוד: יואב ג'רפי, טום בן זקן, ניר ברדע, עמית ביטון, קרלו ברוצ'יץ', אביב סולומון (בן רייכרט, 56), יובל יעקובוביץ', לאונרדו אווסו, דן ביטון, רומן הבראן (בנצי מושל, 84), פיליפ קאנזביץ' (יוסיפ איבנצ'יץ', 67). דקה 10: סינטיהו סלליך בחילופי מסירות עם שון וייסמן שכמעט הסתיימו בשער, אבל בסופו של דבר הכדור חמק מהם ויצא החוצה. דקה 11: רוקאביצה בעט מ-17 מטרים, ג'רפי זינק וקלט. דקה 21: הזדמנות נהדרת לדן ביטון, שחלף על פני שלושה שחקנים ברחבה ובעט שטוח, חיימוב היה עירני וקלט. דקה 30: עוואד בגביה כדור חופשי לעבר ראשו של מנדז'ק, הנגיחה שלו הייתה לא מדוייקת והכדור החטיא את המסגרת. דקה 44: עוואד פרץ מימין ונכנס למרכז, הבעיטה שלו הלכה גבוה מעל שערו של ג'ראפי. דקה 50, מכבי חיפה עלתה ל-0:1: סלליך חטף כדור במחצית המגרש של מכבי חיפה ומצא את מאבוקה שמסר לעוואד שסיים באלגנטיות. שער בכורה לירוקים העונה בליגה. דקה 66: הכדור הגיע לשון וייסמן לאחר טעות בהגנת אשדוד, אך הבעיטה של החלוץ נבלמה על ידי רגל של שחקן הגנה על קו השער. מזל גדול לחבורה של מילבסקי. דקה 79: אשדוד בעשרה שחקנים אחרי שדן ביטון ספג צהוב שני ובעקבותיו אדום. דקה 90+4, 0:2 למכבי חיפה: שון וייסמן קיבל כדור ברחבה, התקדם, עבר את השוער ג'רפי ומקרוב בעט פנימה. אחרי ה-0:0 במחזור הפתיחה בחוץ נגד בני סכנין, הפועל רעננה השיגה ניצחון בכורה מתוק במיוחד עמוק בתוספת הזמן, 1:2 על קריית שמונה באצטדיון רמת גן. את שער הניצחון הבקיע קייס גאנם הצעיר שהגיע בהשאלה מרמת השרון. החלוץ עלה מהספסל במחצית השנייה ושלח טיל אדיר לרשת שהכריע את הההתמודדות. קריית שמונה, שסיימה ב-1:1 מחמיא מול הפועל באר שבע, נותרה עם נקודה אחת בתום שני מחזורים. בדקה ה-13 מירקו אורמוש ניצל בישול טוב של אמבולה והעלה את רעננה ל-0:1. בדקה ה-40 חניכיו של סילבס הצליחו לאזן עם טיל אדיר של איאד אבו עביד מ-30 מטר, אך כאמור ספגו בדקה ה-92 וירדו מנוצחים. הפועל רעננה: אסף צור, עומר ורד, בן והבה, עידו לוי, עמנואל אמבולה, בן בנימין (אור דסה, 46), נימניה ניקוליץ', מירקו אורמוש, טל איילה, מרטין אלאניס (כארם ארשיד, 44), יואב תומר (קייס גאנם, 69). עירונית קריית שמונה: מהדי זועבי, יובל שפונגין, איאד אבו עביד, עידן נחמיאס, חגי גולדנברג, וובה בראון (חורחה מורסיו,57), עדן שמיר, סמואל בראון, מוחמד שכר (שמעון אבוחצירה, 76), לוי גרסיה (איסמעיל ריאן, 45), נייג'ל האסיילבנק. דקה 7: שכר שלח כדור רוחב, סמואל בראון לא הגיע אליו. הכדור חזר לאחיו, וובה בראון, שבעט מ-25 מטרים, החוצה. דקה 12: גרסיה שלח כדור רוחב נהדר אל האסיילבנק שבעט מ-10 מטרים החוצה. דקה 13, 0:1 לרעננה: אמבולה פרץ משמאל ושלח כדור טוב לרחבה אל מירקו אורמוש שבעט וכבש את שער הבכורה שלו ברעננה. דקה 20: הזדמנות טובה לרעננה כשניקוליץ` שלח כדור רוחב, אלאניס בעט והחטיא במעט את הקורה הרחוקה. דקה 30: שמיר בעט מ-25 מטרים, אסף צור קלט עם הרבה ביטחון. דקה 40, 1:1: הכדור חזר מהגנת רעננה היישר אל איאד אבו עביד ששלח טיל מ-30 מטרים לשערו של צור. שוויון. דקה 52: חגי גולדנברג תפס במכנסיו של ארשיד, עודה שלף לעברו את הכרטיס הצהוב השני ובעקבותיו את האדום והשאיר את קבוצתו בעשרה שחקנים. דקה 92 ,1:2 להפועל רעננה: קייס גאנם, שהגיע בהשאלה מרמת השרון ועלה מהספסל במהלך המחצית השנייה, קיבל כדור בצד ימין ושלח טיל אדיר לרשת של זועבי. ניצחון ראשון לחבורה של קורצקי העונה.
אני שולמן: מחאת השולמנים של העצמאים תצליח? קרן השתלמות בניהול אישי IRA: למה זה חשוב? תעודת זהות בנקאית: מה חשוב לבדוק? אלי על קופת גמל להשקעה: כדאי או לא? ביולוג ירושלמי על קופת גמל להשקעה: כדאי או לא?
מה הם כיסאות בר מניקל ומה מאפיין אותם בתקופה זו? כיסאות בר מניקל הם מתכתיים אבל לא עוד מתכת מני רבות. מדובר במתכת בוהקת במיוחד היוצרת ברק המאפשרת גם לראות השתקפויות וגם להבחין בכיסא הנוצץ מרחוק. הוא אינו מושפע מאבק, אינו מאבד את הברק, למעשה, אלא שומר על מראה חדש גם כאשר הוא מלוכלך. בתקופה זו, הם מופיעים בעיצובים מיוחדים ומפתים, ובראשם עיצוב "איימס ניקל", רגליים מסודרים בצורה אלכסונית היוצרות קונוס במקום מלבן. בין הרגליים ישנם כל מיני פיתוחים מתכתיים מניקל. למעשה, ממעוף הציפור, זהו דגם מוקטן של מגדל אייפל, עם כיסא שנמצא בראש הפירמידה. מדוע כיסאות בר מניקל הם פתרון פונקציונלי חסר פשרות? כיסאות בר מניקל שומרים על הצבע, הברק ורמת החדשנות שלהם גם כאשר הם ישנים, מוזנחים ומלוכלכים. לכן, אין ממש דרך לגרום לצבע שלהם לדהות. זה חוסך לכם קניית כיסאות חדשים לזמן רב ושומר על הבר שלכם כמו חדש גם כאשר עבר המון זמן מאז רכשתם את הכיסאות. הלקוחות מתארים חסכון לא נורמלי שהיה בבתיהם או בברים שלהם אשר בדרך כלל היה צריך להחליף בתוכם מספר מוצרים מתכלים, גם בתחום הריהוט. לראשונה, גם הם זוכים להישאר עם אותו כיסא למשך זמן רב מבלי לאבד ממשמעותו ככיסא עמיד ויעיל. הניקל – האם יתאים לכל בר ובכל סגנון עיצוב? על אף כי יהיה זה מפתה להגיד שהוא מתאים רק לבר שעוצב בסגנון מודרני ולא כפרי או עתיק, זו תהיה טעות הכיסא נמכר בשלל צבעים וצורות, ועל כן הוא יתאים לכל סוגי הברים. כיסאות בר מניקל אכן משמשים לקוחות מכל רחבי הארץ, בעלי ברים עתיקים וכפריים ובעלי ברים מודרניים כאחד. בשורה התחתונה, החומר שנראה למראית עין כחומר מודרני יכול לעבות בקלות כל נכס המתבסס על מזון ומשקה. היכן מומלץ להזמין כיסאות בר מניקל? מומלץ להזמינם אצל ספק אשר שמו הולך לפניו אשר נהנה מקשרי יבוא מעולים, וגם מספק ללקוח שלו את מה שהוא צריך, מבלי למסור מידע כמו "אין". כאשר המידע הזה נמסר הוא כן עושה צעדים להביא את המוצר החסר, כולל להביאו במיוחד עבור אותו לקוח. יחד עם זאת, על מנת לעשות את היבוא הזה ללא טעויות, אתם כלקוחות תצטרכו להראות רצינות ולהציג בדיוק את הכיסא שאתם מעוניינים בו, לרבות תמונה. חברתנו מספקת כיסאות בגדלים וסוגים שונים. לחברה אפשרויות עיבוי רבות של המושבים, החל מאי הצבת ריפוד וכלה בריפודי דמוי עור ובד מפנקים. החברה מייבאת כיסאות בר ממיטב היבואנים בארץ ובעולם, ונמצאת בקשרי מסחר שרק ייטיבו עמכם ויסדרו לכם מחיר רכישה נוח ככל האפשר. על כן, כאשר החברה גם מקצועית, גם מחזיקה במלאי נרחב וגם נמצאת בקשרי מסחר ענפים, זה מה שתצטרכו על מנת להתאים עבור ביתכם או בית העסק שלכם נוסחה מנצחת של רהיטים. נזכיר שכאשר אתם בוחרים בכיסאות בר מניקל או ממתכת אתם בוחרים בעמידות ולא בחזרה לערוץ תיקונים כל שני וחמישי, בכיסא כמו חדש כל השנה, ולא עם רהיט שמתבלה תוך זמן קצר. במילים אחרות, לפניכם מוצר שמספק יתרונות שניתן למצוא במעט מאד כיסאות מחומרים אחרים, אם בכלל. למידע נוסף – התרשמו מהקולקציות של "טיב העץ" או פנו אלינו כעת בטלפון 050-7466443 – ונשמח לעמוד לשירותכם!
מעבר להיות השפות אמצעי לקיום האנושות ולהתפתחותה, ישנן שפות הנחשבות ליצירה אלוהית או המשמשות לפולחן ולצרכים דתיים, ובעקבות כך מיוחסות לאותן שפות קדושה. עם יצירת הקשר בין שפה לפולחן דתי מתחילים המאמינים לייחס ערכי קדושה לשפה. במקביל גם מתעורר חשש שתרגום אותם טקסטים קדושים עלול שלא להיות נאמן למקור וחשוד בוואריאציות פרשניות ובפיצולים עתידיים של אותו פולחן (מה שאכן קרה במהלך ההיסטוריה). הרבה יותר פשוט לשמור על אחידות המסר הדתי כשהשפה היא אחת, היא המקור ואין בילתה. ולכן השתלמות אנשי הדת במהלך הדורות הקפידה על שפת מקור אחידה שבהדרגה חיזק יותר את ייחודה וקדושתה של השפה. בנוסף, השימוש בשפת הקודש מגביל את הגישה למסתרי הדת לעילית בלבד ומעלה את קרנם בעיני המון העם. קיימות עשרות רבות ואולי אף יותר של שפות המוגדרות שפות קודש. הבולטות שבהן הן הסנסקריט, הלטינית, היוונית, העברית והערבית. שפת הסנסקריט, מהשפות העתיקות ההודו-אירופאיות היא שפה ששמשה בעיקר לצרכים פולחניים וספרות דתית ואף לשירה ולמדע. השפה מעולם לא היתה שפה מדוברת אלא בעיקר שמשה לכתיבה, ומשמשת עד היום לשינון ושירת מנטרות וללימוד טקסטים עתיקים. סנסקריט עשירה מאוד בתיאורי הפשטה ומצבי תודעה שלא קיימים בשפות אחרות ואכן מילים רבות מהסנסקריט כגון יוגה, נירוואנה, קארמה, מנטרה ועוד חדרו ונעשו שימושיות מאוד בשלל שפות. יוונית היא השפה בה נכתבו הברית החדשה וספרי הבשורה והיא עדיין שפת הנצרות היוונית אורתודוקסית עד היום. הלטינית היא שפת הקודש של הכניסיה הקתולית שהתפתחה באופן שונה מהלטינית הסטנדרטית כשפת פולחן ייעודית. וכתבים רבים של הנצרות המאוחרת נכתבו בשפה זו. גם היוונית וגם הלטינית הוטמעו על ידי האימפריות היוונית והרומית בהתאמה. האיסלאם מאמין כי הקוראן ירד מהשמים בשפה ערבית טהורה. ולכן לערבית הספרותית הקלאסית יש מעמד מיוחד באיסלאם, ולכן גם אין זה מה הראוי לתרגם את הקוראן לשפות אחרות משום שהדבר עלול לשנות את המסר האלוהי. מאחר ורוב המוסלמים בעולם היום אינם דוברים ערבית, הקוראן כן מתורגם אבל התרגום מוגדר כפרשנות ולא כתרגום ממש. למרות מעמדה המיוחד, השפה הערבית הקלאסית עצמה לא נתפסת כקדושה באיסלאם כמו למשל העברית ליהודים או הסנסקריט לדת ההינדו. השפה העברית, למרות היותה שפה חיה בימינו נתפסת על ידי היהודים הדתיים כלשון קודש, כלשון הבריאה והתורה. עד כדי כך שאפילו לצורת האותיות עצמן יש משמעות דתית ביהדות. העברית שלא היתה שפה חיה במשך אלפיים שנה ושימשה רק לצרכים דתיים זכתה לתחייה מחודשת עם תחילת המאה ה-20. אז מה הופך שפה לקדושה? המאמינים יאמרו שהמשמעות ניתנת מהאל. הביקורתיים יאמרו שאין לשום דבר משמעות עצמית והמשמעות ניתנת רק על ידי בני אדם. חורחה לואיס בורכס – סופר ארגנטינראי – אמר כך: כל ספר כל עוד שלא פתחנו אותו הוא בסך הכל חפץ. ורק כשפתחנו אותו, כשמתרחש המגע עם הקורא, מתרחש משהו חדש. ובאותו אופן האנושות מייחסת משמעות ערכית לדברים דוממים או מופשטים.
מטרת המחקר היא לבחון את התאמת חלזון המים שחריר הנחלים (Melanopsis) כאורגניזם אינדיקטורי לאיכות מים ושלמות ביולוגית של חברת חסרי החוליות ("בריאות המערכת") בנחל הירקון. שיטה זו בוחנת את השפעת תנאי בית הגידול על אורגניזם המבחן באמצעות תגובת עקה, לאחר חשיפה בנחל למשך פרק זמן קצוב (96 שעות). תגובת העקה שנבחרה היא סגירת מכסה הזימים וחוסר היכולת להיצמד למצע, לאחר התאוששות של 24 שעות במים נקיים. כאשר נבחנת איכות המים בירקון על פי תגובת העקה של השחריר מתקבלת תמונה חד משמעית של קטע נחל בתחום הירקון הנקי, בו העקה נמוכה ביותר (קטנה מ 10% – רמת רקע) וקטע נחל בתחום הירקון המזוהם בו תגובת העקה גבוהה כי פי 10 ויותר. תגובות העקה הגבוהות ביותר בירקון המזוהם נצפו באתרי החשיפה במורד כניסת קולחי כפר סבא/הוד השרון (אתר מיתוג- כ-1.6 ק"מ במורד לכניסת הקולחים מנחל קנה, ואתר סכר חקלאי- כ-7 ק"מ במורד לכניסת הקולחים מנחל קנה). בשני האתרים הנ"ל שונות התגובה הייתה הנמוכה ביותר בתחום הקטע המזוהם ((CV<12%. שונות נמוכה באתרים הנ"ל ניתנת להסבר באיכות מים גרועה בתקופת המחקר ואפשרות של תגובה אדיטיבית או סינרגיסטית למזהמים שונים (למשל אמוניה, מימן גפרתי ודטרגנטים), שריכוזם באתרים אלו צפוי להיות הגבוה ביותר. בתקופת המחקר נמדדו בתחנות הנ"ל ריכוזי אמוניה בטווח של 37-22 מ"ג/ליטר וריכוזי חומר אורגני בטווח של 55-14 מ"ג/ליטר. במורד הקטע המזוהם (אתרים הדרים, עשר טחנות ו שבע טחנות) חלה ירידה הדרגתית ברמת העקה של השחרירים ועליה בשונות התגובה, כפי 3 ויותר (%CV>33). השונות הגבוהה בתגובת העקה יכולה להצביע על איכות מים משופרת, אך שונה בזמנים שונים. בתחנות הנ"ל נמדדו ריכוזי אמוניה נמוכים יחסית לקטע המזוהם בטווח של 29-7 מ"ג/ליטר וריכוזי חומר אורגני בטווח 28-2 מ"ג/ליטר. מבין מדדי איכות המים שנבדקו (ריכוז חומר אורגני, אמוניה, ריכוזי חמצן, מוליכות חשמלית וטמפרטורה) המדד שהראה את המתאם הטוב ביותר לרמת העקה בשחרירים הוא ריכוז החומר האורגני. סביר להניח שהחומר האורגני כשלעצמו אינו הגורם הישיר לתגובה, אך הוא מהווה סמן לרמת הזיהום של מזהמים אחרים המלווים אותו (למשל, דטרגנטים, תוצרי פירוק חומר אורגני רעילים – אמוניה, מימן גופריתי, ריכוזי חמצן נמוכים במים או שינויים יממתיים גדולים בריכוזי החמצן). חיזוק לטענה הנ"ל ניתן למצוא בעובדה של אחוזי תגובת עקה שונים בריכוזי חומר אורגני דומים. כאשר החומר האורגני מקורו בשפכים, תגובת העקה הייתה גבוהה בעוד שבריכוזי חומר אורגני דומה אך מקורו מפריחת אצות, תגובת העקה הייתה נמוכה (רמת רקע). מ- 0.02 מ"ג/לליטר אמוניה כללית), עקת השחרירים נמוכה מ- 20%. ניתוח הממצאים של האמוניה הבלתי מיוננת מצביעים כי בתחום שבין 0.2 ל – 1 מ"ג/ליטר רמות עקה משתנות בין 20 ל – 100%. בריכוזי אמוניה בלתי מיוננת הגבוהים מ – 1 מ"ג/ליטר עקת השחרירים הייתה לפחות 70% ולרוב 100%. העובדה שקיימת שונות בתגובת השחרירים בטווח הביניים של ריכוזי אמוניה בלתי מיוננת, יכולה לרמוז על מעורבות של גורמים משפיעים נוספים, למשל תנודות חזקות בריכוז החמצן במהלך היממה ובגורמי עקה המלווים זיהום. כך למשל, בטווח האמוניה בלתי מיוננת בין 0.2 ל – 1 מ"ג/ליטר, כאשר ריכוזי חומר אורגני נמוך מ-5 מ"ג/ליטר, רמת העקה 20 – 80%. באותם ריכוזי אמוניה בלתי מיוננת, אך כאשר ריכוז חומר האורגני גבוהים מ-5 מ"ג/ליטר, רמת עקה של 100%. קיים מתאם מובהק בין תגובת העקה של שחריר הנחלים לבין ציינים ביוטיים שונים של אסופת חסרי החוליות, שנדגמו באותם אתרים ובאותם תאריכים. ציינים אלו כוללים פרופורציית מינים רגישים לזיהום, פרופורציית מינים עמידים לזיהום וציין רגישות לזיהום המבוסס על מרכיבי אסופת חסרי החוליות הגדולים (Signal-W). השחריר מגיב בעקה לתנאי איכות מים ירודים. אותם התנאים משפיעים גם על הרכב האסופה של חסרי החוליות הגדולים. באתרים בהם קיים זיהום אוגני, תתקבל תגובת עקה של השחריר ובין חסרי החוליות תהיה העדפה לקבוצות הניזונות מרקב ומסוגלות לשרוד בריכוזי חמצן נמוכים, למשל זחלי ימשושים. לעומת זאת, באתרים נקיים, לא תהיה תגובת עקה של השחריר ובנחל ימצאו קבוצות של חסרי חוליות מגוונות, כולל רגישות לזיהום. הקשר בין תגובת העקה בשחריר לבין אחוז זחלי השפריריות באסופת חסרי החוליות. ניתן לראות כי כאשר נעדרות השפריריות מאסופת החח"ג, תגובת השחרירים וריאבילית ביותר (100-0%). מאידך, כאשר נכחו שפריריות באסופת החח"ג עקת השחרירים לא עלתה על 20%, פרט לערך חריג בודד. הקשר בין תגובת העקה בשחריר לבין אחוז זחלי הימשושים באסופת חסרי החוליות. ניתן לראות כי פרט לשלושה ערכים חריגים עקת השחרירים לא עלתה על 20%, כאשר היוו זחלי הימשושים 80% מאסופת החח"ג או פחות. מאידך, כאשר היוו זחלי הימשושים 100-80% מאסופת החח"ג נמצאה תגובת השחריר וריאבילית בין 100-0%. הקשר בין תגובת העקה בשחריר לבין ציין הרגישות Signal-W, המבוסס על רגישות יחסית לזיהום של מרכיבי האסופה. ערך ציין רגישות גבוה מתקבל כאשר באסופת חסרי החוליות מינים רגישים לזיהום. בתנאים אלו עקת השחרירים נמוכה. לסיכום, הממצאים הנ"ל מצביעים על האפשרות של שימוש בתגובת עקה של שחריר הנחלים כאמצעי להערכה, אד-הוק של איכות המים. מאידך, בשלב זה לא ניתן להשליך באופן חד משמעי מתגובת העקה של השחריר על השלמות הביולוגית של חברת חסרי החוליות בנחל.
עיתונות - איכות סביבה-העיר והכלבים Tweetאז אם הכינרת היא מאגר כל כך זניח, למה אנחנו מדברים רק עליה? כי מסיבות היסטוריות, חברת מקורות ותיכנון המים לישראל התייחסו אל הכינרת כאל המאגר העיקרי - מה שרואים – הוא מה שיש. קל לשאוב, קל לטפל ואין סכנה גדולה – מפלס המים יכול לרדת בשנה שחונה ועונה טובה של גשמים תתקן את המצב. הקו האדום העליון בכינרת הוא סכר דגניה – כשהכינרת גבוהה ממנו - גולשים עודפי המים לירדן, הקו השחור הוא פשוט קצה הצינורות ששואבים למוביל. למרות החורף השחון ולמרות אזהרות המומחים, אין למדינת ישראל בעיית מים. יש למישהו אינטרס לייצר את פאניקת המים העונתית. זה טוב בעיקר למי שיוכל להתפרנס מהפחדה. אחת מתפיסות היסוד ההיסטוריות של מדינת ישראל שהיא מדינה מדברית. אבל היא לא. 95% מאוכלוסייתה גרה בין מטולה לאשקלון. זהו אזור ימתיכוני עם ממוצע גשמים סביר ומספיק. רק 5% מהאוכלוסיה, פחות מחצי מליון מתוך 10 מליון שגרים במדינת ישראל שבין הירדן לים (כולל תושבי השטחים), מתגוררים בבאר שבע ודרומה לה – באזור המדברי של מדינת ישראל.אבל המיתוס הומצא בראשית המאה ה-20 על ידי אבות הציונות שעלו לארץ וחשבו, שאם הם לא רואים אגמים ונהרות – אז אין מים. זו לא תגלית גדולה. הם גם ראו בחולה ובכברה (ליד מעגן מיכאל) ביצות שיש לייבש ולנקז לים. נדמה ששום דבר לא השתנה ב-80 השנים האחרונות. אנחנו ממשיכים ליבש את הארץ ולשפוך את המים לים כדי להתאים אותה לשאיפות הישנות – ארץ מדברית שחונה - ואז לצעוק שאין מים וחייבים להתפיל. הסיבה שאנחנו מכורים לכינרת היא היסטורית – אנחנו רואים אותה ומתעלמים ממה שניסתר מהעין. ומכיוון שמדינת ישראל היא מדינה של היסטריה לאומית מאז היוולדה – הפך המוביל הארצי שבנייתו החלה ב-1953 והסתיימה ב-1964 למה שיפריח את הנגב ויציל אותנו מצמא. הוא היה מיותר כבר כשבנו אותו והפיכת הכינרת לסמל לאומי ולמדד מצב הרוח עם יצירת הקו האדום ונסיגת המים מגדותיה – משפיעים על השאיבה מממנה ומסיטים את הדיון מהעובדות הנכונות והאמיתיות.הכינרת מכילה רק 5% מהמים שלנו. יש עוד 4 מאגרים ששני מאגרים הגדולים שבהם– מאגר ההר, אגם תת קרקעי עמוק שמשתרע מהגליל ועד הנגב ומכיל 40% מהמים ומאגר החוף, מאגר רדוד, שמשתרע מראש הנקרה לאורך כל החוף הישראלי.אז אם הכינרת היא מאגר כל כך זניח, למה אנחנו מדברים רק עליה? כי מסיבות היסטוריות, חברת מקורות ותיכנון המים לישראל התייחסו אל הכינרת כאל המאגר העיקרי - מה שרואים – הוא מה שיש. קל לשאוב, קל לטפל ואין סכנה גדולה – מפלס המים יכול לרדת בשנה שחונה ועונה טובה של גשמים תתקן את המצב. הקו האדום העליון בכינרת הוא סכר דגניה – כשהכינרת גבוהה ממנו - גולשים עודפי המים לירדן, הקו השחור הוא פשוט קצה הצינורות ששואבים למוביל. תרצו עוד מטר – תאריכו את הצינורות במטר. כמה זה מטר? צריכת המוביל שווה לסנטימטר ביום. כמליון וחצי קוב. הארכתם צינורות במטר – היא הוספתם עוד 25% של מים למערכת. 160 מליון קוב (כמו כל המים שהותפלו ב-2009 במדינת ישראל). אז למה לא? פסיכולוגית. זה ירחיק את הגדות. לא נעים לראות אגם מתכווץ. שום נזק אבל הרבה היסטריה. ומה עם המאגרים האחרים? מקורות, חברת המים הלאומית שלנו, פשוט לא יודעת לטפל במאגר ההר. היא מגיעה לבערך 40% ממנו. ואם נוסיף לזה שהמאגר נמצא גם מתחת לשטחי יהודה ושומרון ונוסיף לזה תירוצים שונים – יהיה אפשר להבין למה השאיבה ממאגר ההר כל כך ירודה. מה גם שאין לנו מושג אמיתי על מפלס מאגר ההר. רק לפני ארבע שנים הורה נציב המים על חמישה קידוחי בדיקה כדי לדעת מה באמת מפלס מי התהום של המאגר החשוב ביותר של מדינת ישראל. האם זה מספיק? האם אנחנו יודעים? לא ממש. אנחנו מעדיפים לעצום עיניים ולהתפיל.אלא שיש עוד מאגר חשוב למדינת ישראל והוא מאגר (אקוויפר) החוף. אותו מאגר תת קרקעי רדוד יחסית, בעומק של כמה עשרות מטרים, שנמצא תחת לרגליהם של רוב אזרחי מדינת ישראל ומשתרע מהים מזרחה על פני כמה קילומטרים לכל אורך החוף. לפחות מבחינה אחת – מבחינת יכולת המילוי של מאגר החוף– הוא המאגר החשוב והיציב של מדינת ישראל.לא צריך להיות מומחה גדול. אפשר בהקשת מקש, להגיע לאתר מזג האוויר של ynet ולבדוק כמה משקעים ירדו בארץ ישראל בחורף האחרון. נביאי הזעם צודקים – ברוב המקומות מהגליל ועד הנגב – ירדה חצי מכמות ממוצע המשקעים הרב שנתי. בשני מקומות הוא הגיע לממוצע – והממוצע בשני המקומות האלו, לאורך השנים הוא מהגבוהים בישראל – בחדרה (500 מ"מ מתוך ממוצע רב שנתי של 532) ובגדרה (באשדוד – 469 מ"מ מתוך 517). מעקב אחרי טבלות המשקעים של מדינת ישראל מראה שהשנה לא הייתה חריגה. בקטע החוף שבין חדרה וגדרה נשמר הממוצע לאורך השנים ובדרך כלל, בשנים רגילות, הוא גבוה בהרבה. הגיוני – בארץ ימתיכונית מגיעות הרוחות הלחות מהים ומורידות על החוף את כמות המשקעים הגדולה.ומה קורה בכינרת או בגליל המזרחי והגולן השנה? בצפת 65% ובקצרין 60% מהממוצע.אלא שאנחנו התעלמנו במשך השנים מהנתון הקבוע ומחקנו את אקוייפר החוף - 30% מכמות המים של מדינת ישראל. עשינו את זה מסיבות מובנות. נדל"ן. בנינו את רוב הערים שלנו על אקוויפר החוף, את מפעלי התעשייה, ייבשנו את מקורות מי התהום, הזרמנו שפכים והפקרנו את המאגר הכי קרוב, עם המילוי הקבוע והמתחדש בנאמנות.והמשכנו להפנות עיניים טועות ומאמינות אל הכינרת.למזלינו, למרות חסור התיכנון, ההזנחה והביזבוז, אין לנו בעיית מים. עדיין לא. היום אנחנו (כ-7 מליון אזרחי ישראל) צורכים 1745 מליון מטר קוב מים. 910 לצריכה ביתית 120 לתעשיה 530 לחקלאות 70 לטבע ו-115 לגורמי חוץ - לירדן ולרשות הפלשתינאית (עוד כמיליון וחצי אנשים).מקורות מייצרת מתוך משאבותיה וניצול חוזר של קולחין 2040 מליון קוב לשנה (על פי אתר החברה ) מתוך זה 1500 מטר קוב בעצמה – 85% ממה שצריך. זאת אומרת, על פי אתר מקורות – למרות שהחברה יודעת לטפל במלואה בכינרת, רק בפחות מחצי במאגר ההר וכמעט כלום במאגר החוף (זאת אומרת היא יודעת לנצל 50% ממקורות המים הזמינים של מדינת ישראל)– היא מייצרת ללא התפלה 85% מהמים שאנחנו צריכים. ובסך הכל מיוצרים כל שנה במדינת ישראל כ-300 מליון מטרים מעוקבים עודפים.אז יש מים או אין מים?יש. לא מגיעים לחצי מהמים בתת הקרקע ועדיין מייצרים יותר ממה שצריך.ההתפלה שכל כך מקודמת בתיקשורת הישראלית בשבועות האחרונים תחת הכותרת "משבר המים" לא שווה בכל מחיר. בעיקר כי יש לנו מספיק מים, מים שאנחנו מזהמים, מייבשים, מבזבזים ומתעלמים מהם יום יום.ב-2020 תגיע אוכלוסיית מדינת ישראל על פי נתוני תמ"א 34 ב' 2ב' - התוכנית הארצית להתפלה ל- 9.9 מליון נפש ואז נצרוך 2000 מליון מק. זאת אומרת שעד 2020 יש לנו מספיק מים.האם יש לנו מספיק מים או שצודקים הדורשים להתפיל?המצדדים בהתפלה אומרים שהשמים נותנים לנו 1500 מליון מטר קוב בשנה. אבל בממוצע רק 1200. מה שאומר מחסור כבר היום של מאות מליונים ולכן חייבים להתפיל. אבל מקורות נותנת לנו 2040. איך?כי יש מים במי התהום. אבל אנחנו לא דואגים למלא אותם. אין לנו מושג מה קורה מתחת לרגליים. סינדרום הכינרת כמאגר יחיד ממשיך בגדול.חמור מזה, אם מחלקים את כמות המשקעים לשלושת המאגרים ואומרים שבממוצע כל אחד מהם צריך להתמלא ב- 500 מליון מטרים קוב כל שנה – היחיד שבטוח מקבל את המילוי החוזר הזה הוא מאגר החוף. והוא המאגר היחיד שאנחנו מקפידים לשפוך את המים שלו לים כל שנה. כך שבפועל, המילוי החוזר שלנו הוא עוד יותר קטן ושערורייתי.בכל מקרה ועל סמך הנתונים הגלויים של ההפקה והצריכה, אין צורך להתפיל מים כרגע. התפלת מים כרגע היא כמו להדליק אור תחת השמש או מיזוג בחורף – אם יש מספיק מים – לא צריך לבזבז שטח, אנרגיה, כסף ומשאבים על התפלה – אלא אם כן משיהו רוצה, כהרגלה של מדינה לא מתוכננת, להעשיר חבר או שוע.כדי להרחיק את הצורך בהתפלה עוד כמה עשרות שנים – צריכות המדינה ורשויות המים שלה לייצר משק מים לאומי שיטפל, יישקם וישמור על מאגר החוף.ב-2000, בשיחה עם מאיר בן מאיר, מי שהיה נציב המים של מדינת ישראל, אמר בן מאיר, שכשהיה נציב, דרש מחברת "מקורות" לקדוח קידוחים חדשים באקוויפר החוף שבו קיים פוטנציאל מים לא מנוצל, אלא שחברת "מקורות", שיש לה יכולת קידוח ושאיבה חלקית באקוויפר ההר ומעט מאוד באקוויפר החוף, מנעה הבאת קודחי בארות פרטיים מחו"ל שיגבירו את ניצול אקוויפר החוף ובמקום זה העדיפו לנצל את יכולת השאיבה הקיימת של החברה.שום דבר לא השתנה מאז. אנחנו מזניחים, מבזבזים, מזהמים ומתעלמים מ- 30% מהמים שלנו ומעדיפים לטפח היסטריה שתקרא להתפיל מים. זה מקומם עוד יותר מכיוון שבעזרת מספר פעולות פשוטות, שלא עולות יותר ממפעל התפלה בטווח הקצר, יעלו הרבה פחות בעתיד וייתרמו לנו הרבה יותר מים – אפשר להרגיע את משק המים הלאומי לשנים ארוכות.מכיוון שרוב השטח שבין נהריה ואשקלון בנוי, מנוקזים מי הגשמים וזורמים על פני הכבישים והמדרכות. המים האלו – רוב המילוי החוזר של מאגר החוף – לא זורם אפילו למערכות הביוב העירוניות (שהיו קורסות אם היה זורם לשם), אלא ישר לים. הם לא ממלאים בחזרה את מי התהום. ההחלטה השערורייתית של משרד התחבורה לקדם מנהרה שתפנה את שטפונות האיילון לחוף הים ביפו, מעידה על המחשבה הלא חכמה של משרדי הממשלה – במקום ללכת על האופציה אותה העלה יועץ משרד התחבורה - פרופסור גידעון סיני מהטכניון, שהכין תוכנית על פי בקשת נתיבי איילון וחיפש פתרונות יסודיים להצפות באיילון. הפיתרון שמצא לאחר בדיקת שורה של רעיונות (כולל רעיון הטיית האיילון) היה, באופן מפתיע, המעשי היעיל, הבטוח והזול - אלפי בריכות בגודל בריכות שחייה עירוניות במעלה אגן הניקוז של האיילון שיהוו מלכודות מים במקומות שבהם נוצר הנגר. הקרן הקיימת התלהבה מהרעיון של אלפי בריכות שסביבן ינטעו בוסתנים בואדיות היורדים לכיוון גוש דן והוכן תיכנון ומיפוי טופוגרפי מדויק לנחל עניבה, אחד מיובלי האיילון שמתחת למודיעין. זה כמובן רעיון ישן וכמו שאמר פרופסור סיני: "אבותינו ידעו להפיק ממי הגשמים חקלאות נהדרת." שלא לדבר על הערך הנופי ועל כך שהמים יחזרו וימלאו את מי התהום.כאמור – משרד התחבורה מתעלם מהיועץ שלו – ומקדם פתרון של שפיכת מים לים.אבל משרד התחבורה של מופז, חברת נתיבי איילון, רכבת ישראל ועיריית תל אביב הם לא היחידים – לפני כמה שנים החליטה עריית חדרה לבנות מדרום לגבעת אולגה – מהצד המערבי של כביש החוף. עד 2003 היתה שם בריכת חורף יפה ולידה רעו עדרים ובדואים הקימו אוהלים. אפשר היה לחשוב שהשכונה החדשה תיבנה מסביב לאגמון הקטן. אפשר היה, אבל הבריכה יובשה ונבנו עליה בתים. בשילוב אגרסיבי של פעולה נגד יופיו של הנוף, חסימת הקרקע לחדירת מי תהום וסתימת מאגר טבעי, הראו מתכנני חדרה ששום דבר לא נלמד.תל אביב מתכננת לבנות על אזור החולות שמצפון לשדה דוב – אחד הספוגים הגדולים שמזרימים מי גשמים למאגר החוף – מה נלקח בחשבון בתוכנית חוץ מהרווח הנדל"ני?במדינת ישראל איסוף מים מהמרזב אסור לפי החוק – תקנה ישנה ותמוהה. אלא שאם היינו אוספים את מי הגשמים ומנצלים אותם לשימוש ביתי – כל שימוש ביתי – היינו חוסכים הרבה.יאמר לזכות מתכנני המים של מדינת ישראל שהעבירו חוק הקובע כי 15% משטח בית חדש ייועד לגינה על מנת לקלוט את מי הגשמים. הבנייה הרשלנית והמכסה היא לא הדבר היחיד. כי היה אפשר לצפות שבבניית שכונות ויישובים חדשים בהם מתמחה מדינת ישראל יופרדו מי הגשמים והביוב למערכת שתאסוף את מי הגשמים ותחדיר אותם בחזרה. אבל לא רק בערים ושכונות חדשות – המפעל הזה היה צריך להיות אחד מהמפעלים הלאומיים של מדינת ישראל בראשית האלף השלישי - זה אומר כמובן תשתיות חדשות בכל הערים הישראליות אבל התשתיות הן חד פעמיות – לאחר שיהיו במקום הן יובילו את מי הגשמים למאגרים שיחדירו אותם לתת הקרקע .אם כיכרות התנועה, שבהרבה ערים ישראליות החליפו ומחליפות את הצמתים, היו משוקעות בכבישים ולא בולטות מעליהן – ומי הנגר של הכביש היו זורמים אל הגינה שבמרכז הכיכר – היינו יכולים לקבל עוד הרבה מליוני מטרים מעוקבים של מי גשמים ישר לתוך המאגר עם המילוי הכי יציב. אבל אנחנו מתעקשים לשפוך מים לים.ולא רק דרך הכבישים. במישור החוף הישראלי יש שלושה רכסי כורכר עיקריים שהולכים מצפון לדרום. כל ערי החוף שלנו שמדרום לכרמל בנויות על הרכסים ובעמקים שביניהם שנקראים מרזבות. כל מי שבונה בית במרזבה (רחוב אבן גבירול עובר במרזבה שבין הרכס של הקריה ממזרח לרכס היכל התרבות במערב או רחוב דיזינגוף ובן יהודה שבנויים בין רכס הבימה לרכס החוף), חייב להגיע לשכבת מי תהום. הפיתרון למי התהום האלו – מליוני מטרים מעוקבים בשנה – הוא ניקוזם אל חוף הים. וביזבוזם. לא נדיר ללכת על חוף ים תל אביבי ולראות בו באר של מים חיים שנובעת מצינור שהעירייה כותבת עליו בכתב גדול שזה לא ביוב אלא מים טובים.אז אם חסר מים ויש משבר קיומי, למה שופכים מים לים?יש משבר מים?העירייה לא לבד. משרד הבריאות לא מאשר, מסיבות השמורות איתו, שימוש במה שמכונה מים אפורים – המים שאנחנו משתמשים בהם לרחצה. לא ביוב השירותים ולא המים השומניים והבעייתיים של המטבח – אלו צריכים להמשיך לזרום למערכת הביוב שתטהר אותם במכוני הטיהור – אבל את המים האפורים – שיש בהם מעט סבון – ניתן לטהר במערכת ביתית של מסנני פחם ואז להשתמש בהם עוד פעם להשקיית גינה או להדחת השירותים. לא בעיה – אבל חיסכון של משהו כמו 50% מהצריכה הביתית הישראלית. משקי הבית הישראלים צורכים 910 מליון מטר קוב בשנה – כמעט פי שלושה ממה שהכינרת תורמת למערך הארצי (350 מליון קוב). אפשר, באמצעים פשוטים, לחסוך יותר מכינרת בשנה. לפעמים נדמה שמדינת ישראל חייבת לחפש את הרעיונות היקרים והבזבזנים במקום לחשוב, לתכנן ולנהל את הנתונים הטבעיים שלה כמו שצריך.יש לנו מספיק מים. אפילו לפי נביאי הזעם של התכנון, המים יספיקו לאוכלוסייה גדולה בהרבה עד 2020 לפי המחמירים – אם נטפל במאגר החוף – עד 2050. לא צריך להתפיל, אלא שיש מי שיש לו אינטרס להקים מכוני התפלה של מים לא כל כך מוצלחים, זוללי אנרגיה, מקום ומחממי אטמוספירה, שמייצרים מים בעייתיים במקום לטפל במים שיש לנו .טיפול במאגר החוף – המאגר הגדול הנגיש, המופרע והמזוהם שלנו ושמירתו תהפוך את הסביבה הישראלית להרבה יותר נעימה וירוקה. ירוקה באמת – לא כפיטפוט של הפוליטקלי קורקט החדש שמעדיף להפעיל מזגן על פני בניית בית חכם ולהתפיל ים במקום לשמור על המים הטובים שהוא מקבל בחינם מהשמים.
ניתן לחפש ולהזמין מתוך יותר מ-100,000 ספרים חדשים,ישנים ומשומשים שנמצאים במחסנינו. עם ספרים ישנים ונדירים. במלאי בן מאה אלף הפריטים תמצאו ספרי ילדים ישנים ביותר,ספרים ביהדות,ספרי יזכור לקהילות שנחרבו בשואה ספרים שאזלו בהוצאות וספרים חדשים שהופיעו בהוצאות פרטיות. זהו פורמט נסיוני של האתר במתכונתו החדשה. הכותרים המובאים בו עברו כולם תחת ידינו, אך אין משמעות הדבר שכולם נמצאים במלאי. סימן בדוק להמצאות הספר בחנותנו הוא היותו במדור המחסן. פרט לספרים המובאים באתר, יש ברשותנו ספרים רבים נוספים שטרם הוזנו. העצמאות;ירושלים;הלוח העברי;ארון הספרים משומשים היהודי ועוד. עבוד מקוצר, מראשוני הספרים משומשים הפמיניסטיים הסדרה הירוקה - נשים כותבות נשים. מתורגם ע"י: ח.י.גליקזם שלושה ספרים משומשים א, ב, ג רומן המתרחש,שומו שמיים,בחנות ספרים משומשים. מאנגלית: לילית אור מבוסס על שלושה ספרים משומשים באנגלית מאת המחבר בנושא הלכות דינים ומשיחיות בכת מדבר יהודה ובמגילות הגנוזות קובץ הרצאות על בטוי האהבה בספרים משומשים:בראשית,עלילות גלגמש,מטמור-ו פוזות,יוסף ואחיו,מות בונציה,מובי דיק,לוליטה,מגילת סן מיקלה.. קובץ מאמרים: שירת ימה"ב, מנדלי מוכר ספרים משומשים, הזז, שירת הנשים העברית, חיים גורי ועוד. לפי שלושה ספרים משומשים: בדי הארון ומגדל חננאל לר' שם טוב בן אברהם אבן גאון. מראות הצובאות לרבי דוד בן יהודה החסיד,וספר האמונות רומן. מתרחש בפינלנד, על רקע תחרות מספרים משומשים. מאנגלית: חיים תדמון הספר רואה אור לציון בניינו המחודש של בית הכנסת הגדול חורבת ר' יהודה החסיד. הספר מקבץ כתבים מקוריים אשר משקפים את חשיבות בית הכנסת ומספרים משומשים את תולדותיו. מהדורת צילום ללובלין תרס"ג . ספר ראשון - אמנות חשיבה ומוח גישה קוגנטיבית ליצירתיות. ספר שני - תבניות חשיבה - התיאוריה על האינטליגנציות אסופת מאמרים על ספרים משומשים וסופרים מספרות העולם, ספרות עברית, ספרות השואה, מחקרים, ביוגרפיות ועוד, אותם פירסם הסופר והמבקר (נולד 1933) במוספים ובכתבי עת בשנות ה-60 וה-70. לאסופה מצורף ראיון שנערך עם המחבר. על סופרים ועל ספרים משומשים שירים, משוררים, ספרים משומשים רשימה ממוספרת של כתבי פרופ' רוטנשטרייך, חוקר קאנט, הגל והפילוסופיה הפנומנולוגית וחתן פרס ישראל ופרס ביאליק. ברשימה 80 ספרים משומשים שכתב, 31 שתרגם וערך ו-1289 מאמרים ורשימות, מהשנים 1933 - 1993. שירים. "חנני אלהים בכח זכרון/ הריני כל יום זוכר שמות וארועים/ מעשי בראשית מתחדשים בי תדיר./ נשמות אחרות המתגלגלות בספרים משומשים קונות/ שביתה בי/ ואיני בן חרין." אוספי עטיפות של מסטיקים, ערוכים על פי נושאים, בצירוף מבואות בראש כל פרק. בין הנושאים : חגים, ספרים משומשים, אישים, אירועים מתולדות העם והארץ, חידונים, צה"ל, ספורטאים, שחקנים, מכוניות, קריקטורות, דגלי מדינות ועוד רבים. שלוש מאות וחמשים עותקים ממוספרים משומשים . בחנות עו' מס' 120 . קיבוץ שלושת ספריה של המחברת המנוחה. הספרים משומשים נעים על הקו שבין כתיבה אוטוביוגרפית ומחקרית ובין כתיבה ספרותית, בין הניסיון לחיות מחדש את התנ"ך ובין הניסיון להבינו בכלי המדע. עם מבוא מאת יהודה ליבס, העורך. שירים, ובהם: "את סימני האצבוע האלה/ מזהים מיד. עדון יחודי/ בקצות המספרים משומשים./ הוא ממתין לי בהרבה ספרים משומשים./ מת המורה למתמטיקה שלי/ זה לא עובד/ עם מורה לפסנתר". לספר מצורף תקליטור בו מבצע המשורר יצירות בפסנתר. רומן. ילד שאביו נהרג במלחמת ששת הימים גדל אצל אם ניצולת שואה וסבתא שאינה סבתו. בבגרותו הוא אוסף ספרים משומשים שרופים (עיין ערך חיים באר), נוסע לגרמניה בחיפוש אחר עבר משפחתו, פוגש אישה שיולדת את בתו וכן הלאה והלאה וכיו"ב. בספר זה כינס הפובליציסט והעיתונאי מבחר של כ-120 מאמרים שכתב ושפורסמו תחת שרביטו כעורך מוסף הספרים משומשים של עיתון "הארץ" בין השנים 2004-2005. המחקרים בכרך עוסקים בשואה בהונגריה, ביחסי יהודים-פולנים בתקופת השואה ולפניה ובהשפעת חזיתות-המלחמה על השואה. מקום נרחב בכרך מוקדש לסקירת ספרים משומשים חדשים. הספר מאגד שלושה ספרים משומשים בעל אופי מבואי של מורה הזן רייהו וכן כולל תרגומים לטקסטים קנוניים מעולם הזן-בודהיזם פרי עטו של מורה הזן דוגן (1200-1253). רומן. אודי, מלח הארץ (בדימוס), הופך במרוצת שנותיו לאיש עסקים מניפולטיבי וחובר למנהלה של רשת חנויות ספרים משומשים מבטיחה. יחד מפתחים השניים מערכת שיווקית מושחתת ודורסנית ומשתלטים על שוק הספרים משומשים הישראלי. סיפור מתח מודרני שבין קפליו משתלב מדרש קדמון, שניהם יחדיו מספרים משומשים את ספורו של כפר קטן ואינטימי שתושביו כמו יודעים הכל, אך למעשה לא יודעים דבר. עלילת הספור מתחילה עם ילד שנמצא מת על מדרגות ביתו. רומן מסע. 40 מכתבים שכתבה המחברת, ילידת ימי טרום-המדינה, לידיד שמת זה מכבר; המכתבים עוסקים בעברה של המחברת וביחס לעבר בכלל, ונכתבו בעקבות 4 ספרים משומשים שלקחה עמה למסע ברחבי ניו-זילנד עם בן זוגה. חברי היחידה מספרים משומשים על ה"נודדת"- יחידה מובחרת של ההגנה שפעלה במרכז הארץ בשנים 1931-1934. בכרך זה של השנתון מאמרים הדנים במקרא ובזיקתו למזרח הקדום, בספרים משומשים החיצוניים, בתולדות הפרשנות, כמו גם ביקורות על ספרים משומשים חדשים. בכותבים בכרך זה: גרשון גליל, דנאל קאהן, ואחרים. כולל תקצירי מאמרים באנגלית. בכרך זה של השנתון מאמרים הדנים במקרא ובזיקתו למזרח הקדום, במגילות הגנוזות ובספרים משומשים החיצוניים, בתולדות הפרשנות, וכן ביקורת ספרים משומשים חדשים. בכותבים: מיכאל אביעוז, מאיר גרובר ועוד. כולל תקצירי מאמרים באנגלית. רומן ממומן. ירון פוגש ביפעת בחנות ספרים משומשים ובין השניים נרקמת מערכת יחסים, המתבססת על הקשר בין יפעת למשורר נערץ על ירון. וכן הלאה וכדומה וכול' וגומר. שירים : "השלכתי זכרונות ופיצ'פקעס/ רוקנתי את ספריתי/ פולק הגיע/ לקח את כתבי השחרות של מארקס/ ואת כתבי ברל כצנלסון/ נותרתי מעט/ עברתי לרחוב אחר/ הנחתי על המדף/ ספרים משומשים בודדים/ והתחלתי לכתב שיר// (תשליך) שירים בהשראת תרבות הפופ, העיסוק במוזיקה כבטקסט קדוש, החיים התל-אביביים ותשוקות אחרות. "כותב צוואה / טיוטה ראשונה; / את המוזיקה / לא לתת לאף אחד / מספרים משומשים שבעולם הבא / אי אפשר להוריד אלבומים" ("ירושה") אסופת מאמרים. בין הסוגיות: הטבק בספרות ההלכה,קניית ומכירת ספרים משומשים בהלכה,הדפוס בהלכה ועוד. רשימות קצרות על עולם הספרים משומשים והסופרים האידיים בוילנה של טרם המלחמה. הרפתקאותיו של מוכר ספרים משומשים בדרכיו אל הידע ואל הגשמת משאלות לקוחותיו. שני הספרים משומשים בכרך אחד . בספר המדות לא מצוין שם מחבר . הספר מציג את תולדות גדוד העבודה (1920-1927) ואת מורה דרכם של מייסדיו, יוסף טרומפלדור. עלילות הגדוד נלקחו מארכיונים, מעדויות אישיות ומספרים משומשים, ומובאים בפני הקורא באופן כרונולוגי. על עברית והחנוך,הספרות והוצאות הספרים משומשים,מעמד העובדים ומעמד האשה ועוד ספורים קצרים ופרקים מתוך ספרים משומשים שירים לפי נושאים: צל, בעלי חיים וטבע, שירים על מספרים משומשים ועוד. לצד הטקסטים איורי עט ופחם מאת המחברת. "ואמרת / הנעורים מתוחים כערלה על הגוף / איך את בתנופה אותם מעליך פורקת / מסירה את הנשל, חומקת..." בעלי שם לדורותיהם,על רוחות דיבוק בסיפור החסידי,כוחו של קמיע, ביבליוגרפיה אנגלית,עברית-ספרים משומשים ומאמרים. מסות על סופרים וספרים משומשים . קובץ מאמרים: תעלומת ספריית אלכסנדריה; ארון הספרים משומשים בבתי הכנסת העתיקים; הספר והספריה כמטאפורה לזהות תרבותית אצל תפוצות גרמניה; עלוני פרשת השבוע בישראל; ספריות יהודיות וקוראיהן בפולין; ועוד. 48 תשבצי סודוקו ערוכים לפי דרגות קושי. סודוקו הנו משחק הגיון במספרים משומשים שהופץ למערב מיפן. אסופת סיפורים ואנקדוטות מפי 60 מספרים משומשים שונים, המעלים זכרונות נוסטלגיים מימי הצנע והקיצוב במעברות קולטות העליה של שנות ה-40 וה-50. הספר כולל עשרות צילומים מהתקופה, כרזות,מודעות, וצילומי תוי קניה,תלושים וכד'. אסופת ספורים על ירושלים וההווי שבה מימי המנדט ועד לימינו, מתובלים בסיפורי מעשה והומור יהודי, ומובאים מפיהם של מספרים משומשים בני 'היישוב הישן' אשר לוקחים חלק במועדון מספרים משומשים הפועל בירושלים. מלווה באיורים. קובץ מאמרים סדרת ארון ספרים משומשים יהודי על הציווי המארך,המלית "נא" ומבעי תכלית. סדרת ספרים משומשים לחקר המקרא רומן מתח הנפתח ברצח אלים של עורך ראשי בהוצאת ספרים משומשים ומשלב בעלילתו הנפתלת את עולם המו"לות עם עולם המרינות והיאכטות של האלפיון העליון. כפי שכותרתו מרמזת הוא עוסק בחטא ועונשו אך גם מודע למגבלותיו. במשרד אמנות עותק מספר 150 / 111 חתום ע"י רות צרפתי מתוך מהדורה של 150 עותקים ממוספרים משומשים ובלויית ליטוגרפיה מאת האמנית . ספר אמן הכולל צילומי עשרות עבודות אסמבלאז' ופיסול. האלמנטים העיקריים ביצירות הם כלי נשיפה ממתכת וכינורות, שרשראות ומפתחות,ספרים משומשים, ברזל תעשייתי ועץ. רומן. עורך ספרים משומשים מתבקש לעבד יומן של צעיר שהתאבד לכדי ספר זכרון. הוא פותח בתחקיר ומגלה כי המנוח היה חבר בכת שביצעה פשעים בהנחיית מנהיגה הכריזמטי. עוד מתברר כי הצעיר והמנהיג היו מאוהבים באותה הנערה. רומן. ספור התבגרותו של תלמיד ישיבה צעיר הנמשך אל העולם החילוני. בין פרקי הספר שלובים תיאורים של דמויות מן התנ"ך והספרים משומשים החיצוניים. הצעות לחמישה עשר מסלולי טיולים במרכז לונדון בעקבות ספרים משומשים, סופרים, משוררים ואנשי רוח: שייקספיר, דיקנס, קונן-דויל, וורדסוורת, אליוט, שו, וולף ועוד רבים. מהדורת כינוס לספרים משומשים "על המפה" ו"מסביב למפה", בהם יצר המחבר 253 וריאציות הומוריסטיות, סאטיריות ואבסורדיות על מפת מדינת ישראל (במילותיו: "ניסיונות לעצב את חלל המגורים הלאומי שלנו"), בתוספת 30 חדשות. רומן. גבר ישראלי גרוש, בעל הוצאת ספרים משומשים שולית, מעוניין לחבר ביוגרפיה של סבו, אשר היה מחלוצי המו"לות בורשה. הוא מגייס לשם כך את ידידו הסופר, ומנהל תחקיר המפגיש אותו עם דמויות מחיי הסב, המספקות לו גילויים מפתיעים. עשרים ותשעה עיונים תורניים-פילוסופיים בתנ"ך. כל אחד מהם עוסק בנושא ומנתח אותו ע"פ מובאות מספרים משומשים שונים. בין הנושאים: אלוהים, המבול, השכינה, הנשמה, המלאכים, המשיח, החטאים, האמונה, השטן, איוב, השואה, עולם הבא. מבוסס על שלושה ספרים משומשים באנגלית מאת המחבר בנושא הלכות דינים ומשיחיות בכת מדבר יהודה ובמגילות הגנוזות סופרים ספרים משומשים סוגיות בספרות העברית בת ימינו ספור הסטורי וחסידי המתאר פרקים ודמויות מחיי קהילת יהודי הונגריה. המחבר (1906-2000), ניצול אושוויץ, פרסם מספר ספרים משומשים והחזיק בתפקידים ציבוריים. עיונים ביצירתו של מנדלי מוכר ספרים משומשים פמפלט הקורא להשלטת העברית והצביון היהודי בבית, עם המלצות על ספרים משומשים מתאימים לצורך כך. סימני עש זעירים. שירים : שמונים וחמישה מאוויים ותחושות ליריים ממוספרים משומשים. "ראשון: ככלות כוחי. בקע עבורי. קרום בתולים. אל תעזבני".
טסתם פעם במהירות הקול? אם אתם לא בוגרי מגמות הקרב בקורס הטיס של צה"ל, או שאינכם נמנים על העשירים המאושרים שטסו בקונקורד - כנראה שהתשובה שלילית. ואולם, כמה מאות אנשים עברו השבוע את מהירות הקול במובן מסוים, ובמטוס רגיל לגמרי. בואינג 787 דרימליינר של חברת וירג'ין אטלנטיק טס 1,289 קמ"ש מעל פנסילבניה, בדרכו מלוס אנג'לס ללונדון. הנתון הזה מפתיע בשני רבדים: ראשית, הדרימליינר תוכנן להגיע למהירות מירבית של 956 קמ"ש, ולשייט במהירות של כ-900 קמ"ש כדי לחסוך בדלק. ושנית, כי הגיע למהירות הזו בטעות. מדובר בשיא חדש של מהירות אקראית עבור מטוס נוסעים, כשהקודם - 1,248 קמ"ש, נקבע בשנה שעברה באותו נתיב, במטוס דרימליינר של חברת נורווגיאן. מהירות הקול עצמה עומדת על 1234.8 בתנאי בסיס - גובה קרקע, אוויר יבש וטמפרטורה של 20 מעלות. הנתון משתנה קצת כשהסביבה משתנה, אך בתחשיב מהירות קרקעית, עדיין נע המטוס מהר יותר מגלי קול בתנאי בסיס. איך נשבר השיא הזה? עם קצת עזרה מכדור הארץ. הנתיב הזה עובר בנתיבו של זרם סילון, שפשוט נתן למטוס של וירג'ין אטלנטיק דחיפה רצינית, מה שמכונה רוח גבית או רוח זנב. הזרמים הם תוצאה של הפרשי לחץ האוויר בגובה רב, שקיימים בגלל פערי טמפרטורה בין הקטבים וקו המשווה. "רוח זנב של 200 מייל לשעה!" צייץ פיטר ג'יימס, קברניט המטוס, לאחר שנחת. "לא ראיתי רוח זנב כזו בכל הקריירה שלי כטייס מסחרי!". אני יכול להעיד שרוחות הזנב היו חזקות במיוחד בשבוע האחרון מעל לארה"ב; טסתי בו בעצמי באיירבוס A330 שהגיע למהירות של 1,205 קמ"ש בגבול פנסילבניה-ניו יורק, בגובה 37,000 רגל. האם מסוכן לטוס כל כך מהר? מטוסי נוסעים נבנו לטיסה יעילה, ולא נועדו להתמיד במהירות גבוהה מדי לאורך זמן; כשמתקרבים למהירות הקול, חלקים שונים במטוס נעים במהירויות שונות, מה שיוצר מערבולות ועומסים מבניים. ולכן, "בריא" יותר למטוס נוסעים סטנדרטי לנוע מעבר למהירות הקול או במהירות תת-קולית גבוהה, אך לא להיות קרוב אליה מלמטה יותר מדי. ואולם, בואינג, איירבוס, אמבראר וכל יצרניות מטוסי הנוסעים מקפידות לחזק את המבנה כך שיוכל לעמוד בטיסה שכזו, וחברות התעופה מקפידות על סבבי תחזוקה מיוחדים במקרים בהם חרג המטוס ממעטפת הביצועים שלו. כך שבשורה התחתונה, אין סיבה לחשוש; המינוס היחיד במצב בו רוח זנב פראית קיצרה לכם את הטיסה היא מצב בו אוספים אתכם מהשדה, ותגיעו מוקדם מהצפוי. למשל, נוסעי הדרימליינר של וירג'ין אטלנטיק הקדימו בכמעט 48 דקות.
אסתי גינזבורג, הלוליטה הרשמית של וואלה! סלבס, עשתה את דרכה במיני מיינור שלה על כביש תל אביב נתניה, כשהיא מלווה בחברה. לפתע, בלי שום הודעה מוקדמת, מייקל לואיס הוריד חולצה. סתם, לא. אז לפתע, בלי שום הודעה מוקדמת, אסתי האטה, עצרה בשוליים ויצאה מהרכב. נהגים שעברו במקום סיפרו שראו את אסתי רועדת מקור ונראית מאד מודאגת. - שי אביטל לגינזבורג, אין לה מלווה שמטפל בדברים האלו? - "נדלקה לה נורה ברכב אבל בסוף הכל הסתדר". מזל, וואלה! סלבס כבר חשבה שהיא לקחה אוטובוס או משהו.
הזמינו מלונות בקורדובדו וחסכו \| Hotels.comSee this page in Englishעברית (ישראל)הזמינו באתר או חייגו חינם 1-809-442-791 שיחת חינם עם מענה אנושי באנגלית או רוסית. אנגלית: שירות לקוחות 24 שעות ביממה; 7 ימים בשבוע. רוסית: ימים שני-שישי; 10:00-19:00.03-7219635 תעריף של שיחה מקומיתדף הביתמבצעי מלונותעזרהמשוב לאתרהתחברות וחשבוןהתחברותיצירת חשבוןההזמנות שליכתיבת חוות דעת על מלוןHotels.com™ Rewardsההזמנות שלימלונותבתי מלון ב-איטליהבתי מלון ב-קורדובדומלונות בקורדובדוחיפוש מלונות בקורדובדו עיר, ציון דרך, שם מלון, כתובת או מיקודהגעהעזיבה אין לי תאריכים מדוייקיםחדרים123456789+חדר 1:מבוגרים12345678גיל 18+ילדים01230-17גיל בעת ההגעה:ילד 1:-?-<11234567891011121314151617לצפייה במבצעיםקבלו מחירים סודיים על מלונות נבחריםמחירים אלה אינם זמינים לכולם.גלו עכשיוהכי פופולרי כרגע בקורדובדומלונות בקורדובדו המוזמן ביותר!Hotel Spessottoמצויין 4.2 / 5( 60 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 12 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהHotel Patriarcaמצויין 4.0 / 5( 12 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 12 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהAntico Borgo Torricellaמדהים 4.7 / 5( 10 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 11 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהSportאין עדיין חוות דעת אורחיםHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 7 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהHotel Alla Botteטוב 3.4 / 5( 5 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 4 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהמלונות במרחק 15 קילומטרים מקורדובדוHotel Ai Gelsiמצויין 4.3 / 5( 49 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 9 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהHotel Al Postaטוב 3.9 / 5( 10 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 6 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהResort Villa Maninמדהים 4.7 / 5( 9 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 6 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהמלונות במרחק 20 קילומטרים מקורדובדוPrincipato di Ariisסביר 2.3 / 5( 3 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 6 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהמלונות במרחק 25 קילומטרים מקורדובדוVilla Dei Dogiטוב 3.7 / 5( 27 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 9 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהראו מלונות נוספים בקורדובדו, איטליההוזמנו לאחרונהBest Western Park Hotel4 כוכביםהחל מ- ₪253Palace Hotel Moderno4 כוכביםהחל מ- ₪386Hotel Santin3 כוכביםהחל מ- ₪171Ai Tre Amici3 כוכביםהחל מ- ₪295Hotel Spessotto4 כוכביםהחל מ- ₪224שלמו כעת או מאוחר יותר על מרבית החדריםביטול חינם על מרבית החדריםמתחייבים למחירראו מלונות בקורדובדו על המפהבתי מלון בקורדובדוHotels.com תעזור לכם למצוא את המלונות הטובים ביותר בקורדובדו. כדי לעזור לכם למצוא את החדר המושלם בעת הזמנת מלון בקורדובדו, איטליה, הפכנו את תהליך החיפוש והשוואת מלונות לקל ופשוט, כולל רשתות בתי המלון הפופולריות ביותר. כיום, המלון הפופולרי ביותר בקורדובדו הוא Agriturismo Ca' Lealtà, שכבר הוזמן 5 פעמים בשעה האחרונה. כשתזמינו את השהות שלכם עם Hotels.com, תוכלו גם לצבור לילות חינם על ידי הצטרפות לתכנית הנאמנות Hotels.com Rewards. ההצטרפות היא חינם, וההרשמה לוקחת שתי דקות בלבד, וכאשר תשהו 10 לילות, תקבלו לילה 1 חינם*. כך שגם בילוי סוף שבוע בקורדובדו יכול להיות הצעד הראשון לקראת קבלת לילה חינם במלון. - מפות מפורטות המראות את מיקום המלונות, התחבורה הקרובה והאטרקציות התיירותיות בקורדובדו כשתזמינו את אחד המלונות ב-Hotels.com, נשלח לכם אימייל והודעת טקסט עם מידע על ההזמנה, יחד עם פרטי ההתקשרות והוראות הגעה למלון. אם אתם צריכים עזרה, אנחנו במרחק שיחת טלפון!
כיום היא חוקרת בתר-דוקטוריאלית במכון פסטר בפאריס. אני חוקרת סוג חדש של תאים שהתגלה במערכת החיסונית, הקרויים Innate Lymphoid Cells. תאים אלה שולטים בחום הגוף שלנו, ומהווים חיץ בין פעילות תקינה של המערכת החיסונית לבין מחלות כמו אלרגיה, השמנה וסוכרת. אם נבין טוב יותר את ההבדלים בין שני אורחות-החיים ביחס לתאי ה-ILC, נוכל להעלות ולפתור סוגיות של הסתגלותנו כיצורים חיים. נולדתי בכפר קטן בשם ארב-מנצ' באתיופיה, למשפחה של חקלאים ורועי צאן. הורי היו בין הראשונים בכפר שרכשו השכלה פורמלית. עלינו לארץ ב"מבצע משה", ופה פתחנו בדרך חדשה. מאחר ששני הורי, ד"ר ספפה ולאה אייצ'ק, עוסקים בדרך זו או אחרת במדע, הם נתנו לי השראה ועוררו את סקרנותי לגבי תחום זה. כשהם כבר לא יכלו לענות על השאלות ההולכות וגוברות שלי בנושא, והספרים והאנציקלופדיות שקנו לי לא סיפקו עוד את הסקרנות שלי, החלטתי שאולי יום אחד אוכל לנסות לענות על שאלות חדשות בעצמי. ברגע שהגעתי לאוניברסיטה – נפתח בפני עולם חדש. הרבה מאוד אנשים מהווים עבורי דמויות מופת, כל אחת בדרכה שלה. את החזון, ההתמדה, הנחישות והיכולת להתמודד עם מכשולים רבים בדרך רכשתי מהורי. בנוסף, אני שואבת השראה מנשים כמו מארי קירי, שבלטו במדע בתקופה שבה השכלה גבוהה לנשים לא הייתה דבר מובן מאליו. אחד ההיבטים החשובים של יחסי הגומלין בין המדע לחברה הוא אישיותו של החוקר. מצוינות במדע, חשיבה בסיסית ויצירתיות אינם נקבעים על-פי המיגדר, וחשוב לזכור זאת. נשים נאלצות להתמודד עם פרמטרים נוספים כשהן מחליטות לפתוח בקריירה אקדמית, אך אם נשכיל להבין שאֵלֶּה אינם מכשולים ונעמיד לרשותן את הכלים הראויים, נזכה לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהן כמדעניות. אני מקווה להיות חוקרת עצמאית בחזית המדע העולמי.
חיים ללא גלוטן הם לא כאלה נוראיים בייחוד לאחר שתעשיות מזון חכמות מצליחות להביא אל אלו האנשים מגוון רחב של מוצרים שנראים וטועמים נהדר על גבי מדפים העמוסים מכל טוב. אלה שלושה מוצרים שכלל לא הייתם מאמינים שהם ללא גלוטן. אין כמו פיצה. זה מאכל שמן הרגע שבו הוא נוצר הוא עבר כל מיני שינויים ועד היום יש כל מיני סגנונות של פיצות שאותן כיף לפגוש בכל מיני מקומות. פיצה הוא מאכל שהוא מאוד ערב לחיך האדם, כאשר אותו יכולים לאכול עם כל מיני סוגים של תוספות ובכך לקבל את המאכל הכי טעים שכל אחד בדיוק אוהב. לשמחתם הרבה של חובבי הפיצות שלא יכולים להכניס אל הגוף שלהם גלוטן יש גם את הבסיסים הללו של הבצק שעליהם יכולים להניח את כל מה שאוהבים החל מגבינה מסוגים שונים ועד לחתיכות של זיתים שחורים, פטריות ושאר תוספות שראויות לכזה מאפה, ולאחר אפייה לקבל פיצה טעימה שבכלל לא מאמינים שעשויה ללא גלוטן. אחד מן החטאים היותר גדולים של חובבי דברי מאפה הוא בצק עלים שבו כל שכבה מתפצחת בצורה מענגת בתוך הפה. בורקסים יכולים להיות ממולאים בכל מיני מילויים שונים, ואנשים שלא יכולים לאכול גלוטן בהחלט יכולים להתחיל ולהתפנק עם מאפה עלים שממולא גבינה או כזה שבו יש מילוי טעים של תפוחי אדמה. כל מי שרואה את המאפה הזה בכלל לא יכול לחשוב כי מדובר בחיקוי של הדבר האמיתי, והרגישים לגלוטן מצידם יכולים לחגוג על מאפה טעים כאשר הם מעוניינים בבורקס לארוחה הבאה שלהם. אין כמו פיתה. יש לה צורה עגולה ומושלמת ובתוכה ישנו הכיס הזה אשר לתוכו יכולים להכניס המון של דברים ובכך ליצור את הביס הכי טעים. יש כאלה שאוהבים לאכול פיתה עם כדורי פלאפל בתוכה, כאלה אשר אוהבים לאכול פתה עם חביתה עבה וחמה וכאלה אשר חייבים פיתה שבה הם יכולים לשים שקשוקה שאך זה הרגע נעשתה. האתגר של הפיתה נענה בחיוב, ונכון להיום גם פיתה ללא גלוטן היא מוצר שנמצא על המדף ואיתה יכולים לגוון את הארוחות עם פיתות שמגיעות עם אותו מראה של אלה העשויות חיטה בדיוק.
ניתן לבחור פריטים בודדים למחיקת היסטוריה, באמצעות סרגל צד ההיסטוריה. אתה יכול לפתוח את ההיסטוריה סרגל צד על ידי בחירה מהתפריט View -> Sidebar -> היסטורית אופציה מחיקה יחידה פריטים יכול להיות מושגת על ידי מציאת הפריט, לחיצה ימנית עליו כדי לקבל את תפריט ההקשר, ו בחירת מחק.מחיקת entried המרובה יכול להיות מושגת על ידי לחיצה ימנית ברשימה להתמקד בו (ללחיצה שמאלית תפתח את דף האינטרנט שמתחת לעכבר, ולאבד את המיקוד ברשימה) ובאמצעות למעלה / למטה חצים, וshift + למעלה / למטה כדי לבחור בלוקים של ערכים. לחיצת מחק במקלדת למחוק את פריטי ההיסטוריה שנבחרו.ניתן למחוק את כל הפריטים בהיסטוריה על ידי פתיחת שיח ההעדפות בתפריט ב עריכה -> העדפות, ולחיצה על כרטיסיית'' פרטיות ואז היסטורית' כרטיסייה.כפתור יהיה שם כדי מנקה היסטוריית גלישה עכשיו. זו תנקה פריטי ההיסטוריה 'כל. תחת כרטיסייה זו גם, על ידי שינוי אפשרות זכור את היסטוריית הגלישה שלי ל X ימים, 0, פריטי ההיסטוריה לא יישמרו בין פגישות. כתובות אוטומטיות השלימו תיעלמנה כפריטי היסטוריה מתאימות יימחקו. עוגיות יכולות להיות מסומנות על ידי בחירת' לשונית הפרטיות ולאחר מכן את עוגיות' כרטיסייה לפי העדפות המשתמש מהתפריט ב עריכה -> העדפות. כל cookied ניתן למחוק את העוגיות על ידי לחיצה על' עכשיו ברור כפתור. עוגיות בודדות יכולות להיות מסומנות על ידי לחיצה על עוגיות View כפתור כדי לפתוח את שיח צפיית העוגייה. בחירת עוגיות ולחיצת' Delete במקלדת תמחק את העוגיות האלה. על ידי שינוי האפשרות ל שמור את עוגיות ל עד שאני סוגר פיירפוקס, עוגיות לא תישמרנה בין פגישות. כמו כן ניתן לבחור לחסום את כל האתרים מלשים עוגיות במחשב שלך, אלא אם אפשר באופן מפורש אותם לעשות זאת, על ידי הוספתו לרשימה נגישה מכרטיסייה זו. ניתן למקוק נתונים אישים נוספים באמצעות שימוש באפשרויות בטאב פרטיות שבתפריט כלים למידע נוסף ראה העדפות. אתה יכול למחוק את כל המידע הפרטי, כולל היסטוריית גלישה, עוגיות, מטמון, נתוני טופס שנשמרו, סיסמות, והיסטוריית הורדות, על ידי פתיחת נתוני ברור הפרטי שיח תחת תפריט הגדרות ב -> נקו נתונים פרטיים (או על ידי לחיצה על' Ctrl-Shift-Delete במקלדת). זה יבקש ממך לרשימת ההעדפות שלך לגבי מה צריך להיות מסומן מפיירפוקס. אם אתה רוצה לעשות את אותו הדבר פעמים רבות בעתיד, אתה יכול לבטל את בחירת שאל אותי לפני ניקוי נתונים הפרטיים, והשיח לא ינקה. ההעדפות שלך לאפשרות זו ניתן להגדיר בשיח העדפות המשתמש תחת לשונית' הפרטיות; יש כפתור למטה למטה מימין שאומר' הגדרות, אשר ישפיע בפונקציה זו. אוחזר מתוך "https://he.wikibooks.org/w/index.php?title=שימוש_בפיירפוקס/פרטיות&oldid=123344" דף זה נערך לאחרונה ב־20:53, 19 בדצמבר 2014.
הנער החשוד בדקירה באשדוד משחזר: "קמתי, הוצאתי סכין ודקרתי" בית המשפט שחרר למעצר בית את ד' ו-י', נערים בני 13 ו-14, החשודים בדקירתו של נער בן 15 בפתח בית הספר באשדוד בשבוע שעבר. בשיחה עם חדשות 2 משחזרים השניים לראשונה את מה שלטענת קרה שם: "הוא דחף אותי והתחלנו ללכת מכות" חמישה ימים אחרי שהיו מעורבים בדקירתו של נער בן 15 בשערי בית הספר באשדוד, השתחררו היום (א') החשודים במעשה ממעצר. בריאיון לחדשות 2 משחזרים השניים, בני 13 ו-14 בלבד, את מה שקרה. "הוא אמר לי 'מי אתה בכלל?', אז אמרתי לו 'מי אני?' ואז הוא דחף אותי והתחלנו ללכת שם מכות", סיפר י', בן ה-13. "הוא דפק לי את הראש בברזל, קיבלתי כזה זעזוע, נפלתי לרצפה, קמתי, הוצאתי את הסכין ודקרתי אותו בכתף". ביום שלישי שעבר קבעו ד' וחברו י' להיפגש עם הנער שנדקר מחוץ לבית הספר. בימים שקדמו לכך סירב הנער שנדקר, לדרישה לנתק קשר עם ידידה של השניים, נערה בת השכבה. "לא רק שאני מצטער, גם התפללתי תהילים על הילד וכאב לי כששמעתי את כל זה", אמר ד', תלמיד בכיתה ח'. "הוא היה מחוץ לבית הספר, הם כנראה קבעו שמה", אומר ד'. "אני לא ידעתי שזה בגלל נערה. הבחור השני ביקש ממני שאני אבוא אליו. אם הייתי יודע ככה לא הייתי... הייתי זז הצידה". ד' מתעקש גם היום כי לא תכנן לתקוף את הנער. "הוא דיבר אלינו לא יפה וקילל והתחילה מריבה. זה קטטה שקרתה פתאום. הילד, אני וחבר שלי שם התחלנו לריב. אני לא ראיתי הכל אבל גם הוא קיבל מכות וגם אנחנו קיבלנו. הם רבו, הילד נתן לי כמה ואני החזרתי לו". מיד לאחר התקיפה נמלטו ד' ו-י' מהמקום ונתפסו על ידי המשטרה לאחר זמן קצר. במשטרה טוענים כי ד' הגיע לשער בית הספר כשהוא מצויד בסכין, אבל הנער מתעקש כי הגיע עם מנעול בלבד. "אולי השתמשתי בו פעם אחת", הוא אומר. "לקחת ילד שזה עתה עשה בר מצווה ולהכניס אותו לבית האסורים זה לקלקל אותו לעד", ציין פרקליטו של ד', עו"ד נס בן נתן. "צריך להוציא אותו, לשקם אותו ובמקרה שלנו - לבחון בדיוק מה הוא עשה לפני שסותמים עליו את הגולל". בינתיים ממשיך ש', שנפצע באורח בינוני-קשה בדקירה, להתאושש בביתו מהאירוע ומשפחתו דורשת למצות את הדין עם התוקפים. בית המשפט שחרר היום את ד' ואת י' למעצר בית של חודש, ובימים הקרובים יוגשו נגד השניים כתבי אישום.
הזמינו מלונות במיל ואלי וחסכו \| Hotels.comSee this page in Englishעברית (ישראל)הזמינו באתר או חייגו חינם 1-809-442-791 שיחת חינם עם מענה אנושי באנגלית או רוסית. אנגלית: שירות לקוחות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. רוסית: ימים שני-שישי, 10:00-19:00.3-721-9635 תעריף של שיחה מקומיתדף הביתמבצעי מלונותHotels.com™ Rewardsשירות לקוחותההזמנות שליעזרהמשוב לאתרכתיבת חוות דעת על מלוןהתחברות וחשבוןהתחברותיצירת חשבוןההזמנות שלימלונותבתי מלון ב-ארצות הבריתבתי מלון ב-קליפורניהבתי מלון ב-מיל ואלימלונות במיל ואליחיפוש מלונות במיל ואלי עיר, ציון דרך, שם מלון, כתובת או מיקודהגעהעזיבה אין לי תאריכים מדוייקיםחדרים123456789+חדר 1:מבוגרים12345678גיל 18+ילדים01230-17גיל בעת ההגעה:ילד 1:-?-<11234567891011121314151617לצפייה במבצעיםצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינםחפשו את המחירים הסודיים על מלונות נבחרים12345678910=חינםהכי פופולרי כרגע במיל ואלימלונות במיל ואלי המוזמן ביותר!Holiday Inn Express Mill Valley San Francisco Areaמצויין 4.1 / 5( 429 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 84 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהTravelodge Mill Valley/Sausalitoטוב 3.0 / 5( 426 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 64 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהAmericas Best Value Inn & Suites - Mill Valley/San Franciscoטוב 3.0 / 5( 208 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 48 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהMill Valley Innמצויין 4.6 / 5( 69 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 26 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהAcqua Hotelאין עדיין חוות דעת אורחיםHotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 11 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהמלונות במרחק 5 קילומטרים ממיל ואליBest Western Corte Madera Innמצויין 4.1 / 5( 338 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 240 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהMarin Suites Hotelטוב 3.9 / 5( 405 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 88 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהAmericas Best Value Inn-Corte Madera/San Franciscoסביר 2.9 / 5( 115 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 27 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהמלונות במרחק 10 קילומטרים ממיל ואליCourtyard San Francisco Larkspur Landing/Marin Countyמצויין 4.4 / 5( 194 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם! 338 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהExtended Stay America San Rafael - Francisco Boulevard Eastטוב 3.3 / 5( 246 חוות דעת אמתיות )Hotels.com™ Rewardsצברו 10 לילות וקבלו לילה 1 חינם*! 84 מבקרים צפו במלון זה בשעה האחרונהראו מלונות נוספים במיל ואלי, קליפורניההוזמנו לאחרונהHoliday Inn Express Mill Valley San Francisco Area3 כוכביםהחל מ- ₪725Best Western Corte Madera Inn3 כוכביםהחל מ- ₪756Embassy Suites San Rafael - Marin County3.5 כוכביםהחל מ- ₪753Marin Suites Hotel2.5 כוכביםהחל מ- ₪712Travelodge in San Rafael2 כוכביםהחל מ- ₪384שלמו כעת או מאוחר יותר על מרבית החדריםביטול חינם על מרבית החדריםהתחייבות למחיר הטוב ביותרראו מלונות במיל ואלי על המפהציוני דרךיער מוירפארק לאומי מואיר וודסהפארק הלאומי Mount Tamalpaisאיזור נופש לאומי שער הזהבTennessee Valley TrailheadThrockmorton TheaterMarin Theatre CompanyOld Mill ParkMountain Play Theatreתחבורהסוסליטו, קליפורניה (JMC-Commodore Center Heliport)שכונותמיל ואליסוגי מלונותארוחת בוקר חינם מלונות (5 מלונות)בתי מלון במיל ואליHotels.com תעזור לכם למצוא את המלונות הטובים ביותר במיל ואלי. כדי לעזור לכם למצוא את החדר המושלם בעת הזמנת מלון במיל ואלי, קליפורניה, הפכנו את תהליך החיפוש והשוואת מלונות לקל ופשוט, כולל רשתות בתי המלון הפופולריות ביותר. כיום, המלון הפופולרי ביותר במיל ואלי הוא Mill Valley Inn, שכבר הוזמן 5 פעמים בשעה האחרונה.
רכשתם תנור וקרתה בו תקלה, קניתם טלפון וכעבור זמן מה הוא "שבק חיים". מה עושים? לפני שתוציאו כספים מיותרים, חשוב שתדעו את זכויותיכם. מדריך. תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה) קובעות כי לכל מוצר חשמל ואלקטרוניקה, שעולה יותר מ-150 שקלים, תינתן אחריות יצרן למשך שנה. היצרן חייב לתקן בחינם כל קלקול שהתגלה במוצר במהלך תקופת האחריות, תוך פרקי הזמן שהוגדרו בתקנות. למשל, תקלות "משביתות" בחלק ניכר ממוצרי חשמל ביתיים יש לתקן בביתו של הצרכן, תוך 3 ימים מהקריאה, אך כיריים חייבים לתקן תוך יומיים, ומקרר ומקפיא – תוך יום אחד. מוצרים אחרים יש להביא, בדרך כלל, לתחנת שירות, והיצרן צריך לתקן אותם תוך 10 ימים; אם אין תחנת שירות במרחק של 15 ק"מ מהחנות שבה נרכש המוצר, ניתן למסור אותו לתיקון בחנות, ומשך התיקון לא יעלה על שבועיים. לפי התקנות, פטור היצרן מהאחריות, אם הצרכן פגע במוצר בכוונה ("בזדון"). בנוסף, אם הקלקול נגרם בשל "כוח עליון", בשל מעשה מכוון או רשלני של הצרכן (כולל שימוש בניגוד להוראות השימוש) או כשהמוצר תוקן על ידי גורם לא מורשה ובלי שהיצרן הפר את חובותיו לפי התקנות, זכאי היצרן לדרוש תשלום עבור התיקון. למעשה, כיוון שהתקנות אינן קובעות תקרה לתשלום שניתן לדרוש, ההכרה בזכות לדרוש תשלום שווה להכרה בפטור מהאחריות. היצרן הוא שצריך להוכיח את הנסיבות המאפשרות פטור מהאחריות או גביית תשלום עבור התיקון. לא פעם דחו בתי המשפט ניסיונות סתמיים להסתמך על הוראות אלה. למשל, במספר פסקי דין נקבע כי לא ניתן להתנער מחובת תיקון מכשיר טלפון באחריות, בטענה של קורוזיה. גם אם יש קורוזיה במכשיר, כדי להיות פטור מהאחריות, חייב היצרן להוכיח (ברמה הסתברותית) שהצרכן גרם לה במכוון. (ראו למשל: ת"ק 15229-11-09 בר נגד פרטנר, ת"ק 35431-04-12 סוחוטין נגד דינמיקה). פסק דין שניתן בפברואר 2015 עסק בצרכן שביקש לתקן מכשיר במסגרת אחריות, אך החברה סירבה בטענה שהמכשיר תוקן קודם לכן במעבדה לא מורשית. בית המשפט דחה את הטענה, לאחר שהתרשם שאין קשר בין הנזק שהצרכן ביקש לתקן לבין התיקון במעבדה, משום המכשיר עבד קשורה במשך קרוב לשנה אחרי התיקון שם. יצרן אינו יכול לסייג את האחריות שלו לעומת הנדרש בתקנות. לכן, למשל, אין תוקף להוראות בתעודת אחריות, הקובעות שחלקים מסוימים מהמוצר אינם כלולים בה. במקרה אחד קבע בית משפט לתביעות קטנות בירושלים, כי סעיף בתעודת אחריות לנגן מוזיקה, שלפיו האחריות אינה חלה על אביזרים נלווים, חסר תוקף. בית המשפט הורה ליבואן להחזיר לצרכן את מחיר הנגן, אחרי שהיבואן סירב לתקן קרע בחוט של אוזנייה. עם זאת, יש לציין כי כשמוענקת אחריות לתקופה העולה על שנה, ניתן להכניס סייגים לגבי האחריות שתחול לאחר השנה הראשונה. כשיצרן אינו מצליח לתקן מוצר הוא חייב להחליף אותו במוצר חדש זהה או דומה, או להחזיר לצרכן את מחיר המוצר המקולקל. הבחירה בין שתי האופציות נתונה ליצרן, כך שהצרכן אינו יכול לדרוש החזר כספי אם היצרן מוכן לספק לו מוצר חדש. אבל היצרן אינו רשאי להחליף המוצר המקולקל במוצר משומש. אגב, אם תיקון של מוצר באחריות מצריך החלפת חלקים, גם החלקים חייבים להיות חדשים ומקוריים. לגבי מוצרים שעלו יותר מ-300 שקלים, התקנות מחייבות את היצרן לספק (בתשלום) חלקי חילוף במשך שנה נוספת לאחר תום שנת האחריות. לגבי חלק ניכר ממוצרי חשמל ביתיים, חובת ההספקה של חלקי חילוף מסתיימת רק שש שנים אחרי תום שנת האחריות. כאמור, החובות על פי התקנות מוטלות על היצרן. מרבית מוצרי חשמל ואלקטרוניקה הם מיובאים. לגביהם, היבואן של המוצר נחשב ליצרן. אם לא ניתן לאתר את היצרן/היבואן (למשל, אם הוא פשט את הרגל), הרי שהאחריות תחול על המוכר, אבל זאת רק לגבי מוצרים שעלו יותר מ-400 שקלים. כשהיצרן אינו מתקן מוצר או אינו מספק חלקי חילוף בהתאם לתקנות, ניתן לתבוע ממנו עד 10,000 שקל פיצויים לדוגמה. לרוב, נמנעים השופטים מלפסוק את סכום הפיצוי המקסימלי. למשל, לפני כשנה הורה בית המשפט ליבואן של תנור אפייה לשלם לתובע-צרכן את שווי התנור שהתקלקל אחרי 6 שנים וכן 2,500 שקל פיצויים, וזאת משום שהיבואן לא הצליח לספק לצרכן את החלק שהתקלקל (על פי התקנות, יש חובה לספק חלקים לתנורי אפיה במשך 7 שנים מהרכישה). הפיצוי לדוגמה היה מתון יחסית, שכן היבואן ניסה להשיג את החלק, אך לא הצליח מאחר שהיצרן בחו"ל פשט רגל. כפי שראינו, תקנות הגנת הצרכן מעניקות לצרכנים זכויות לא מבוטלות. במדריך זה פירטנו רק חלק מההוראות. באופן כללי, כדאי לכל אחד להכיר את התקנות על מנת להתמודד בזמן אמת עם כל מיני טענות שבתי עסק עלולים להמציא, ולדעת לעמוד על הזכויות הצרכניות שלנו.
השחיין רון פולונסקי ממכבי חיפה קבע אתמול (ראשון) את הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו. פולונסקי, שהשתתף בגביע אמסטרדם בשחייה, קבע שיא ישראלי חדש לנוער במקצה ל-200 מטר מעורב אישי לאחר שעצר את השעון על 1:59.45 דקות וזכה במדליית הכסף. בכך מצטרף פולונסקי לשחיין נוסף ממכבי חיפה שישתתף באולימפיאדה – מירון חירותי – שקבע את הקריטריון באליפות העולם שנערכה בדרום קוריאה בחודש יולי. מנכ"ל אגודת מכבי חיפה רועי שווץ: "אנחנו גאים בספורטאי נוסף ממחלקת השחייה שהשיג את הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו. אני מכיר את ההשקעה הגדולה ואת שעות האימונים המטורפות של הספורטאים על מנת להגיע למטרה, וזהו עוד צעד של האגודה בדרך לאולימפיאדה. אני רוצה להגיד מילה טובה למאמן הראשי של מחלקת השחייה חנן שטרלינג, שהוא חלק בלתי נפרד מההצלחה". יו"ר מחלקת השחייה עדי סגל: "אנחנו גאים מאוד להצמיח ספורטאים כמו פולונסקי שגדל והתפתח במכבי מגיל צעיר, וגאים בצוות המאמנים בראשותו של שטרלינג". האם זה באמת מקדם את הענף?
ראשי » בריאות ולייפסטייל » מנסים לשמור על סטריליות? "הסמארטפון מזוהם פי 10 מהאסלה" מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי הנחשב, בריטיש מדיקל ג'ורנל (British Medical Journal) בדק לראשונה את ההשפעה של השימוש בסמארטפונים על התפשטות הקורונה. החוקרים הסיקו כי בתקופה הנוכחית, כשהמגפה בעיצומה, חשוב להכיר בפוטנציאל של הטלפונים הניידים להעביר מחלות, וכי יש להטמיע בקרב האוכלוסייה את חשיבות הניקיון של הניידים, במיוחד בבתי החולים. ואכן, בעוד אנו מקפידים לרחוץ ידיים, לשים מסכות ולשמור על היגיינה כדי להימנע מחשיפה לנגיפים ומחלות, המודעות לחיטוי של הסמארטפונים שלנו פחותה בהרבה. "ביום ממוצע, אנחנו נוגעים, בסמארטפון שלנו מאות פעמים, והוא הולך איתנו לכל מקום", אומר דותן וינדמן, מנכ"ל חברת ווינמד מדיקל. "למעשה, סמארטפון ממוצע מזוהם פי 10 עד 15 מאסלה של שירותים, אך הבעיה היא, שאי אפשר לנקות אותם באותה הקלות כי הם רגישים למים ולחומרי ניקוי". לדברי וינדמן, במוסדות רגישים כמו מרכזים רפואיים, מפעלי מזון, חברות גדולות ועוד, ישנה חשיבות מכרעת לניקיון הסמארטפונים על מנת למנוע ההעברה של זיהומים מסכני חיים וביניהם, גם של קורונה. "ברור שאי אפשר למנוע את השימוש בסמארטפון – שהוא כלי חיוני בחיים של כולנו", הוא אומר. "אך בזכות הטכנולוגיה של היום, יש פתרון לבעיה. מכשיר ייעודי שמחטא ומשמיד ביעילות, בתוך 20 שניות, 99.999% מהווירוסים והחיידקים – כולל קורונה. "אפשר לרחוץ ידיים, אבל כאשר מתחילים לגעת במסך הסמארטפון ואז בפנים – זה מסלול אפשרי להדבקה". "הבעיה קריטית – במיוחד בבתי חולים" וינדמן אומר כי "בשנים האחרונות הסמארטפון הפך לחלק בלתי נפרד משגרת העבודה של הצוותים הרפואיים. הם משתמשים בו לצורך התייעצות רפואית, צילום ממצאים ובדיקת מינוני תרופות ובמקרים מסוימים, הוא אפילו מתחבר לאביזרי בדיקה ואבחון. אך הסמארטפון נוגע גם במשטחים מזוהמים, הולך איתנו לחדר האוכל, למסעדה ולשירותים, ואחרי זה גם הילדים שלנו משחקים בו. "למרות הנתונים הללו, מחקרים מראים כי הצוות הרפואי ממעט מאוד לנקות את המכשיר, וגם כשהם כן עושים זאת, הניקיון אינו אפקטיבי מספיק". לדבריו, "התמותה בבתי החולים בארץ עקב זיהומים שקורים בעת האשפוז הוא בין 4,500 ל-6,000 מקרים בשנה, שיכולים להימנע אם שומרים על סטריליות. שימוש במכשיר חיטוי המשתמש בקרני UVC יכול לחטא את המכשירים הסלולאריים בתוך 20 שניות ולהגביר את ההיגיינה במקומות עבודה רגישים. "סכנת הדבקה יומיומית בחברות גדולות" "גם בחברות גדולות אחרות, סכנת ההדבקה היא יומיומית וניתן למזער אותה", הוא מסביר. "כיום, חברות הייטק מתגאות במשרדים מעוצבים ובשמירה על רווחת העובדים. חברה שתכניס מכשיר חיטוי ניידים לשימוש, למשל אחד בכל קומה, או בכניסה לחדר האוכל, תוכל לשמור טוב יותר על בטיחות העובדים ותמנע העברת מחלות, סכנה מוחשית במיוחד בצל החשש מגל שני של קורונה ומהתחלואה בשפעת שתגיע בסתיו. "בנוסף, במפעלים שבהם יש דגש רב על מניעת זיהומים, למשל כאלה העוסקים בייצור מזון מהחי או מזון תינוקות כל אירוע ולו הקטן ביותר עשוי לגרום נזק אדיר לחברה, ולכן הם מקפידים מאוד על הנושא. בחלק מהמפעלים יש איסור להכניס סמארטפונים לרצפת הייצור, אבל זו גזרה שקשה לעמוד בה, כך שיש 'זליגה' של מכשירים מזוהמים לרצפת הייצור. המכשיר שלנו מאפשר לעובדים להישאר צמודים לסמארטפון – אחרי שעבר חיטוי והוא לא מהווה סכנה". בבסיסו של מכשיר ה-CleanSlateUV, אותו משווקת ווינמד מדיקל בישראל, עומדת טכנולוגיה המבוססת על קרני UVC שיכולה לחטא את המכשירים הסלולריים בתוך 20 שניות בלבד – ולהגביר את ההיגיינה במקומות עבודה רגישים. לדברי וינדמן, "המכשיר מתאים לחיטוי מגוון רחב של אביזרים וחפצים, כאשר ההגבלה היחידה היא הגודל הפיזי של המכשיר, ולכן הוא מתאים יותר למקומות עבודה. "קיימים בשוק פתרונות נוספים שנכנסו לכמה מרכזים רפואיים לאחרונה, אך כאשר משתמשים בטכנולוגיה כלשהי לחיטוי חפצים, חשוב לוודא שמדובר בטכנולוגיה שהוכחה מדעית כבעלת יכולת לחטא קרוב ל100% מהחיידקים והוירוסים כמו ה-CleanSlateUV. "חשוב גם לבדוק שהיא מעניקה כיסוי מלא, של 360 מעלות, כך שאין אזורים שנותרים מזוהמים אחרת יש בעיה ובנוסף, ההמלצה היא לוודא שהמכשיר המחטא נפתח אוטומטית בסוף הבדיקה, ללא מגע יד, וכך מגביר את השמירה על ההיגיינה". "מכשיר שיהפוך לחלק מהשגרה של כולנו" וינדמן אומר שהיום, יותר מתמיד, חשוב להקפיד על כללי היגיינה שיבטיחו את בריאותנו ואת הסובבים אותנו. "הסמארטפון הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, אבל צריך להבין שהוא גם נושא עימו המון סכנות וצריך להתאים לו הרגלי ניקיון והיגיינה חדשים, שיבטיחו את בריאות העובדים ואת ההמשכיות העסקית. "כבר עכשיו מכשירי החיטוי נכנסים לשימוש במרכזים רפואיים, מפעלים ומקומות עבודה שדואגים לבריאות העובדים, הלקוחות והמבקרים. בתוך כמה שנים, אני מאמין שהמכשיר הזה יהפוך לחלק מהשגרה של כולנו, לא נאמין איך חיינו ללא החיטוי הזה קודם", הוא מסכם. מתעניינים במכשיר ה-CleanSlateUV?
רוית אורן, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת עוף טוב, תספר בהרצאתה בכנס הרווחה השנתי 2016 על מודל הוקרה מיוחד אותו פיתחו בקבוצה לעידוד והנעת עובדי. ידע, יכולות, מיומנויות ופוטנציאל, הן ארבע התכונות של עובדים אשר ראויות לקידום. מגמת היפר-פרסונליזציה - חוויה מותאמת אישית לכל עובד בארגון. חתונה כהלכה: מה מגיע לעובד ערב חופתו על פי החוק? הקיץ הגיע ועמו ריבוי העובדים הצועדים לחופתם. מהו מעמדם של עובדים אלה בראי החוק? העובדה שבישראל שכירים במגזר הפרטי אינם מקבלים תגמול עבור יום המחלה הראשון גורם לרבים מהם להגיע חולים למקום העבודה. תופעת ביפרוק מחלה, המדבקת ישראלים לא פחות מהמחלה עצמה, הופכת את ההתמודדות עם הגעת עובדים חולים למקום העבודה למשימה כמעט בלתי אפשרית. הוקרת העובדים צריכה להיות דבר שבשגרה בחברות ובארגונים. להלן 3 דרכים בהן ארגונים יכולים לסייע לעובדים בהתנהלות פיננסית נבונה. עו"ד קובי חתן, דיני עבודה: "ביום העיון בנושא 'ניהול ההון האנושי במערך המכירות' נדון בתכנון השכר של אנשי מכירות. נלמד איך לא להיות מופתעים ברגע סיום יחסי עובד מעסיק"
בדרך כלל בתחילת החורף, לאחר לילה קריר במיוחד, אתה בא להניע, ומבין, שהרכב שלך חושב אחרת, זאת אומרת הוא לא חושב כמוך, כי אין לו חשמל, המצבר כנראה החליט למסור את נשמתו לבורא, בלילה. אתה מבין שיש לך שתי אופציות, לחפש טלפון של גרר ולקחת את הרכב למוסך, להחליף מצבר או להתקשר לרכב שרות שמחליף מצברים, כי קר שם בחוץ, ורמי אמר זאת קודם. ואז אתה נזכר שיש לך בוסטר, של Energizer, למזלך, הוא לא בתא המטען (כי אין כמעט שום דרך שתוכל לפתוח אותו ברכבים החדשים ללא מצבר), אתה נכנס הביתה, לוקח מעיל או סוודר, פותח את מכסה המנוע, מוציא את הבוסטר מהנרתיק, מחבר את הכבלים, מחבר כבל אחד למינוס (שחור) וכבל שני לפלוס (אדום), ונכנס לרכב. מחכה כמה שניות ומניע. והרכב מניע. ואתה… מופתע. כי אתה מבין שברגע זה, קופסא קטנה, מעט גדולה יותר ממטען נייד לטלפון סלולארי, הניעה לך את הרכב, בלי שום בעיה. אתה יוצא, מפרק את הכבלים, מחבר כבל USB ומטעין את הבוסטר הקטן של אנרג׳ייזר משקע הטעינה של הטלפון ברכב. זה באמת כל כך פשוט. יש לי את הבוסטר כבר יותר מחודש ימים, הפעם הראשונה שהוא הציל אותי הייתה לאחר שלא הנעתי את הקדילק שבועיים (כן, הגרסה שאני מחזיק נועדה לרכבים עד 4.0 ליטר), ומאז, אני מחזיק אותו טעון ומגיע לעזור, בכל פעם שאני רואה שיש רכב לא מניע בסביבה. וזה עובד בכל פעם מחדש. דגם ה-ENX12K, מיועד למנועי בנזין עד 4,000 סמ״ק ומנועי דיזל עד 3,000 סמ״ק, זרם התנעה של 600 אמפר, כולל הגנת היפוך קטבים, הגנת טעינת יתר והגנת קצרים. קיבולת של 11,100 mAh, מאפשר להטעין אאבלטים וסמארטפונים, כולל מד טעינה של הסוללה ופנס. כ-550 ש״ח ניתן להשיג באינטרנט ובחנויות המובחרות.
דני גדל בבית קטן בעיר קטנה ביחד עם עוד אח ואחות קטנים ממנו. דני היה כמעט כמו כל ילד אחר בן גילו אבל רק כמעט. מי שמכיר אותו והיה מתבקש לתאר את דני היה בוודאי אומר משהו בסגנון הבא: "הוא ילד טוב, חמוד, נבון ויצירתי, אבל בבית הספר הוא בדרך כלל עושה הרבה בלגן ומסתבך לעיתים קרובות בצרות, למרות שנראה שלא ממש התכוון לזה". אם היינו שואלים את הוריו מה הכי מאפיין את דני שלהם, קרוב לוודאי שהיו אומרים: "הוא כל הזמן בתנועה ונראה כחסר מנוחה". אם נישאל את המורה של דני איך הוא בכיתה, קרוב לוודאי שנקבל את התשובה: "בפעילות כמו ספורט, אומנות, גינת ירק וטיולים, אין לו בעיה, הוא מן המצטיינים. אבל בשיעורים שבהם נדרש ממנו לשבת על הכיסא להקשיב או לעבוד במחברת, אחרי זמן קצר הוא מתחיל לזוז או לגעת בחפצים על השולחן, הכיסא שלו חורק והוא מצליח לייצר רעש שמפריע לחברים שישובים לידו, ואני נאלצת בסופו של דבר להעיר לו, ולפעמים" – מתנצלת המורה – "גם להוציא אותו החוצה שיירגע, אחרת הכיתה פשוט מתפרקת לי." אפשר רק לדמיין איך דני מרגיש ברגעים כאלה: מבויש, אולי מושפל וכעוס, וכל מה שנותר לו זה לספור את הדקות, עד שיישמע הצלצול הגואל, והוא ממלמל לעצמו, נו כבר שהיום הזה יגמר ונחזור הביתה. לא שבבית הכול תמיד טוב. אם תשאלו את אימא שלו, היא תגיד שדני הוא ילד מקסים ואהוב, אבל הוא לא נח לרגע ולפעמים נורא קשה לה, במיוחד כשהוא מפרק לה את הבית או רב עם האחים או פשוט נראה כמי שלא פנוי לשמוע מה שמדברים איתו. ברגעים כאלה היא מוצאת את עצמה לפעמים כועסת וצועקת עליו, אבל בתוך תוכה היא בוכה בחוסר אונים. סבתא אוהבת מאוד את דני, לפעמים היא חושבת בלב, שבילד נכנס איזה שד שלא נותן לו מנוח, אבל ברוך השם היא יודעת יותר טוב מכולם איך להעסיק אותו ולמנוע ממנו להסתבך בצרות. היא מחייכת לעצמה, כשהיא נזכרת שדני מאוד מזכיר לה את הסבא שלו זכרונו לברכה. גם לו היה מן שד כזה בפנים, ידו בכל ויד כל בו והיא למדה שצריך לתת לו כל פעם פרויקט אחר, מן אתגר כזה, כמו לשפץ את הבית, לעבוד בגינה, לתקן משהו במטבח, או כלי עבודה שבור, ככה שתמיד יהיה לו מה לעשות, אחרת הוא פשוט היה מטפס על הקירות ומטריף את דעתה. לפעמים אמא ואבא מתלוננים שקשה להם, אז סבתא מסתכלת להם עמוק בעיניים ואומרת שהם זכו בילד אמיתי של ממש, ילד שלא מנסה להיות מישהו אחר, "הוא ילד כמו שילדים היו פעם", היא אומרת בחיוך, "כשהיו פשוט רצים אחרי כדור, משחקים תופסת ומחבואים, עושים מעשי קונדס, בונים בית על העץ ונוסעים באופנים וקורקינט בשכונה וחוזרים רק כשרעבים או כשהשמש שוקעת. מה לעשות", היא נאנחת, "שהעולם שלנו השתנה והיום ילדים כבר לא יכולים באמת להיות רק ילדים". ביום כיפור דני ואבא הלכו להתפלל בבית הכנסת ולשמוע את תפילת נעילה ותקיעת השופר שמבשרים על תום הצום. לדני לא ממש התחשק ללכת, אבל אבא לקח אותו בכל זאת. בשעת התפילה אבא התפלל עם כולם, בעוד דני, שהניגונים והמזמורים עוררו בו געגוע לדבר מה שלא ידע לקרוא לו בשם, התקשה לעקוב אחרי החזן, כי טרם הצליח ללמוד לקרוא באופן שוטף. דני פשפש במכנסיו ומצא כדור גומי קטן והחל לשחק בו. אבא רמז לו שיכניס את הכדור מיד לכיס, אבל דני משך בכתפיו והמשיך. אבא ניסה לחטוף לו את הכדור וזה קפץ והתגלגל בין הספסלים, כשדני דולק אחריו ואבא דולק אחרי דני. הכדור קפץ כאילו אחזו דיבוק ודני קפץ מספסל לספסל דורך מדי פעם על מי מבין המתפללים שהתנמנם לו, כשאביו הנבוך והכועס בעקבותיו מנסה להניח עליו אל ידיו ולהחזיק בו, ללא הצלחה. ואז לפתע ניתר הכדור אל עבר ארון ספר התורה ודני אחריו זינק בניתור אדיר, כמו אילה שלוחה, כמעט והתנגש בבעל תוקע שעמד להכניס את השופר אל פיו. דני נפל אפיים ארצה תוך כדי שהוא מעקם את רגלו וזעקה נמלטה מגרונו. וברגע זה ממש הבעל תוקע התחיל לתקוע בשופר, לעיניהם הנדהמות של המתפללים. דני פרץ בבכי קורע לבב ואחז ברגלו. אבא ניגש אליו, פורש את טליתו ומחבקו כשברקע בוקע קול תרועה עמוק מהשופר והבכי של דני מתלווה לו. הסתיימה התקיעה, תם הצום, קמו האנשים לברך זה את זה בשנה טובה, ודני עדיין חבוק בזרועות אבא. ניגש הרב וחיבק את שניהם ברכות, כשהוא פונה לדני ואומר: "הידעת שכמוך, גם מלאכים לא יודעים לנוח, רגליהם ישרות ותמיד יש להם מה לעשות. לכל עשב ואילן יש מלאך מיוחד שעומד מעליו וקורא לו גדל. כל מלאך יודע שאם יחדל, יפסיק האילן לגדול. אם ינוחו המלאכים ולו לרגע, מי יודע כיצד יראה העולם. ואנחנו מודים על כך כל יום ויום ומהללים את שבחם בשירה ותפילה". התכופף הרב ולחש אל אוזנו של דני כשהוא מחייך: "אף אחד עוד לא גילה למלאכים שמותר גם להם לעצור מדי פעם לנוח". התרומם הרב ובקול שהדהד בחלל בית הכנסת הוסיף: "ולך דני נגיד תודה שהבכי והריקוד הסוער שלך, כאן על הכיסאות והספסלים, לא רק שהעיר את המתפללים הישנים, אלא הצליח לרגש את פמליית המלאכים שם למעלה. ממש ברגע של נעילת שער, פתחת לנו לכולם את שערי הרחמים והדמעות שהמתינו בסבלנות אין קץ, אלו קשובים תמיד לניגונו של בכי הבוקע מעומק הלב ולרגע נידמינו כאן למטה להיכל קדוש של מעלה". "ואתה יודע מה", הוסיף הרב, כממתיק סוד, יש לי הרגשה שהולכת להיות לך שנה טובה במיוחד, כך שמעתי למעלה מאחורי הפרגוד". ובאותה שעה, מלאכי השרת שעמדו כל הזמן והתבוננו במתרחש, חייכו זה אל זה ולחשו אמן כן יהי רצון. כל אחד- אחד יחיד ומיוחד- עינת גבע. סיפור מוכר שלא נס ליחו. בכל ילד מתגורר מלאך. תפקידינו להוציא את המלאכים החוצה. עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
הוספת סעיף 45אבפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35, עמ' 694., אחרי סעיף 45 יבוא:"ניפוק תכשירים וסמי מרפא מאחורי פרגוד 45א. (א)מבלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל בית מרקחת יתקין בבית המרקחת בבעלותו עמדה אחת לפחות לניפוק תכשירים וסמי מרפא מאחורי פרגוד באופן שתישמר פרטיותו של המטופל; המטופל רשאי לדרוש כי ניפוק התכשיר או הסם המרפא שניתן לו ייעשה בעמדה כאמור. (ב)המנהל רשאי להורות על סגירת בית מרקחת שלא מותקן בו פרגוד כאמור בסעיף קטן (א)." במצב הקיים כיום בבתי המרקחת בישראל, ניפוק התרופות מתבצע באופן גלוי, כאשר כל הלקוחות הנמצאים בבית המרקחת וממתינים לתורם נחשפים לסוג התרופה והטיפול לו נזקק הלקוח שמקבל את השירות. מצב זה פוגע באופן מהותי בפרטיות של המטופל ובזכותו לחיסיון רפואי. הצעת החוק קובעת כי כל תרופה וסם מרפא המנופקים בבתי מרקחת יימסרו, לפי דרישת המטופל, באופן חשאי מאחורי פרגוד. מטרת הפרגוד להבטיח כי מטופל המעוניין בכך, יוכל לקבל את התרופה לה הוא נזקק באופן חשאי, תוך שמירה על פרטיותו מבלי שלקוחות בית המרקחת האחרים נחשפים לסוג התרופה. הצעת החוק קובעת כי בכל בית מרקחת יותקן לפחות מסלול הנפקה אחד מאחורי פרגוד. האחריות להתקנת הפרגוד תוטל על בעל בית המרקחת. אם לא יותקן פרגוד כאמור, רשאי מנכ"ל משרד הבריאות או אדם מטעמו להורות על סגירת בית המרקחת. הוספת סעיף 45אבפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א–1981 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35, עמ' 694., אחרי סעיף 45 יבוא:"ניפוק תכשירים וסמי מרפא מאחורי פרגוד 45א. (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל בית מרקחת יתקין בבית המרקחת שבבעלותו עמדה אחת לפחות לניפוק תכשירים וסמי מרפא מאחורי פרגוד, באופן שתישמר פרטיותו של המטופל; מטופל רשאי לדרוש כי ניפוק התכשיר או סם המרפא שהוא צריך ייעשה בעמדה כאמור. (ב) המנהל רשאי להורות על סגירת בית מרקחת שלא מותקן בו פרגוד כאמור בסעיף קטן (א)." ניפוק תרופות בבתי המרקחת בישראל, מתבצע כיום באופן גלוי, כאשר כל הלקוחות הנמצאים בבית המרקחת וממתינים לתורם נחשפים לסוג התרופה והטיפול להם נזקק הלקוח שמקבל את השירות. מצב זה פוגע באופן מהותי בפרטיות של המטופל ובזכותו לחיסיון רפואי. הצעת החוק קובעת כי כל תרופה וסם מרפא המנופקים בבתי מרקחת יימסרו, לפי דרישת המטופל, באופן חשאי מאחורי פרגוד. המטרה היא להבטיח כי מטופל המעוניין בכך, יוכל לקבל את התרופה לה הוא נזקק באופן חשאי, מאחורי פרגוד, תוך שמירה על פרטיותו בלי שלקוחות בית המרקחת האחרים נחשפים לסוג התרופה. לפיכך מוצע כי בכל בית מרקחת יותקן לפחות מסלול הנפקה אחד מאחורי פרגוד. האחריות להתקנת הפרגוד תוטל על בעל בית המרקחת. אם לא יותקן פרגוד כאמור, רשאי מנכ"ל משרד הבריאות להורות על סגירת בית המרקחת. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת יואל חסון וקבוצת חברי הכנסת (פ/2806/18).
ו. מדוע לא הציע הרי"ף להסביר את דברי רבי נתן כרס"ג ורה"ג? לפני שנים רבות פרסם פרופ' אומן הצעה לביאור דעת רבי נתן במשנה בכתובות, הדנה בחלוקת עיזבון בין שלוש נשים שהיו נשואות לאיש אחד והוא מת. במאמר זה נציע שיתכן לומר שהסברו של פרופ' אומן בדעת רבי נתן תואם להסברו של רב האי גאון, המסביר את דברי ר' נתן במשנה 'על דרך שניים אוחזין'. אמנם הרי"ף הסביר את דעת רה"ג על פי עיקרון החלוקה של שניים אוחזין ההלכתי ודחה את דבריו, אך במאמר זה נראה שגם את האפשרות השניה להסבר דעת רה"ג, שהיא גם מה שהציע פרופ' אומן מדנפשיה, שדברי רבי נתן במשנה הם כפשטם ומבוססים על עיקרון החלוקה התואם או על דרך שניים אוחזין, לא ניתן לקבל מכמה סיבות שיפורטו במאמר. המאמר מתמקד בשיטות רה"ג והרי"ף ומבאר את דבריהם בשיטת רבינא, ולא מתייחס לראשונים נוספים ולאוקימתא של שמואל בסוגיה, כדי לא לחרוג מהנקודה המרכזית שבו, והיא ביאור שיטות רה"ג והרי"ף. המשנה דנה במי שהיה נשוי לשלוש נשים ומת, כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלוש מאות. היא קובעת שכאשר העיזבון הוא מנה הן חולקות בשווה. היה העיזבון מאתיים, של מנה נוטלת חמישים, ושל מאתיים ושל שלוש מאות נוטלות שבעים וחמישה דינרי כסף כל אחת. היה העיזבון שלוש מאות דינרי כסף, בעלת המנה נוטלת חמישים, של מאתיים נוטלת מנה (=מאה) ושל שלוש מאות נוטלת מאה וחמישים. אין התאמה בשיטת החלוקה של עיזבון הבעל המת בין שלושת הבבות. הבבא הראשונה מדברת על חלוקה שווה בין שלושתן, ואילו הבבא האחרונה מדברת על חלוקה יחסית (לפי גודל הכתובה). כך שלא ברור מה היא אכן שיטת החלוקה המוצעת במשנה, האם זו שמחלקת שווה בין כולן או באופן יחסי. שיטת החלוקה בבבא האמצעית אינה ברורה. היא אינה לא חלוקה שווה ולא חלוקה יחסית. הגמרא מסבירה שהתנא של משנתינו הוא רבי נתן, ומעמידה את דעתו בשתי הבבות האחרונות באוקימתות. הוי אומר, לא ניתן להבין את דבריו כפשוטם, וכדי למצוא שיטה אחידה בדבריו יש להעמיד את שתי הבבות האחרונות באוקימתא של שתי תפיסות. במסקנתה הביאה הגמרא את דברי רבי, שחולק על דברי רבי נתן וסובר שבכל המקרים חולקות בשווה. רס"ג מציע הסבר לדברי ר' נתן במשנה כפשוטם ללא אוקימתות, וזה לשונו: 'וששאלתם: מי שהיה נשוי שלש נשים כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות וכו'. אף על פי שיודעין אנו שהלכה כרבי ולא כרבי נתן, ואף על פי ששמואל מעמידה בכותבת זו לזו ולפצותה מדין ודברים וכי רב יעקב משמיה דרבינא מעמידה בשתי תפישות, אף על פי כן מקום הניחו לנו גם אנו. ויכולנו להעמידה בתנאי בית דין על הממון הנמצא למת. כל אשה שהוא פחות מכתובתה לא תעדיף על שלפניה, ושהוא יתר על כתובתה תיטול כאשר הוא עד כדי כתובתה בשווה, והנשאר לפי חשבון. לפיכך: בהיות שם מנה, שהוא פחות מכתובת השנית והשלישית, לא יעדפו על כתובת הראשונה, ולכן יחלקו שלושתן בשווה. ובהיות שם מאתים, הראשונה נוטלת מאתים לפי שהוא יתר על כתובתה נוטלת שלשים ושלשה ושליש שהוא בשווה מן המנה האחד ומן המנה השני ששה עשר ושני שלישים שהוא שתותו לפי חשבון, ושלישית לא תעדיף על השנית אלא תיטול כל אחת שבעים וחמשה. ובהיות שם שלש מאות, הרי אין פחות מהגדולה שבכתובות ולפיכך יטלו לפי חשבון, ראשונה חמשים ושניה מאה ושלישית מאה וחמשים'. נראה כי רס"ג עושה 'פשרה' (בדעת רבי נתן) בין החלוקה השווה לחלוקה היחסית, בהתייחס לגובה הכתובה. כאשר העיזבון קטן או שווה לכתובה הקטנה ביותר, ניתן משקל גדול יותר לכתובות הקטנות והחלוקה אז תהיה שווה בין כל הנשים (כדוגמת הבבא הראשונה של המשנה), הואיל ובחלוקה יחסית לא ישאר הרבה לכתובה הקטנה. כאשר העיזבון גדול או שווה לכתובה הגדולה ביותר, ניתן משקל גדול יותר לכתובות הגדולות והחלוקה אז תהיה יחסית בין כל הנשים (כדוגמת הבבא השלישית של המשנה), הואיל ובחלוקה שווה ההפסד לכתובה הגדולה יהיה גדול יותר. כאשר העיזבון נע בין הכתובה הקטנה לגדולה, את החלק שעד גובה הכתובה מחלקים בשווה (בין כל הכתובות שעונות לקריטריון זה), ואת החלק שמעל לגובה הכתובה, מחלקים יחסית. בהבנה זו של דעת רס"ג למעשה יש שלושה סוגי חלוקה. כשגובה העיזבון נמוך החלוקה תהיה שווה בין כל הנשים, מעל גובה זה החלוקה תהיה משולבת, חלק (עד גובה הכתובה) יהיה בחלוקה שווה והנותר בחלוקה יחסית, וכשגובה העיזבון גדול החלוקה תהיה יחסית בלבד. לפי הבנה זו, יתאפשר מצב בו חלקה של בעלת הכתובה הקטנה בעיזבון, במקרה בו העיזבון קטן, יהיה גדול יותר מחלקה במקרה אחר בו העיזבון גדול יותר, והסיבה לכך היא שבעיזבון גדול יותר עוברים לשיטת חלוקה יחסית בלבד, בניגוד לחלוקה משולבת (שווה ויחסית), ומכאן שחלקה של בעלת הכתובה הקטנה יקטן. מצב זה יכול להתקבל על הדעת, כיון שזה חלק מתנאי בי"ד אותו הגדיר רס"ג, ששיטת החישוב תשתנה לפי גודל העיזבון כנ"ל. לחילופין ניתן להסביר את דעת רס"ג, שעד לנקודה (בגובה העיזבון) בה עוברים מחלוקה משולבת (שווה ויחסית) לחלוקה יחסית בלבד, יוגבל חלקה של כל אחת מהנשים עד לגובה היחסי שלה ולא יותר (לדוגמא בכל סכום של עיזבון עד לגובה 300, בעלת המנה לא תקבל יותר מ-50 שהוא חלקה היחסי). לפי הבנה זו לא יתאפשר מקרה בו חלקה של בעלת הכתובה הקטנה בעיזבון במקרה בו העיזבון קטן, יהיה גדול יותר מחלקה במקרה אחר בו העיזבון גדול יותר. הסברה העומדת מאחורי שיטת חלוקה זו היא, חלוקה הוגנת וצודקת בין הנשים. כאשר גובה העיזבון נמוך (היינו פחות או שווה לגובה הכתובה הקטנה ביותר) חלוקת העיזבון תהיה לפי חלוקה שווה כדי שגם בעלות הכתובות הקטנות יוכלו ליהנות מנתח משמעותי יחסית מן העיזבון, ולכן במקרה זה ניתנת ההעדפה לבעלות הכתובות הקטנות על ידי חלוקה שווה. כאשר גודל העיזבון הוא מספיק גדול, היינו שגודל העיזבון גדול או שווה לגודל הכתובה הגבוהה ביותר, תינתן העדפה לבעלות הכתובות הגדולות על ידי חלוקה לפי חשבון, כיוון שגם בעלות הכתובות הקטנות מקבלות נתח משמעותי באופן יחסי, ולכן במקרה זה נעדיף לפצות יותר את בעלות הכתובות הגדולות שאצלן גודל ההפסד יותר מורגש. כאשר גודל העיזבון הוא בין גובה הכתובה הקטנה ביותר לבין גובה הכתובה הגבוהה ביותר, שאז הנתח לחלוקה הוא לא גדול מספיק וגם לא קטן מדי, החלוקה תהיה משולבת: עד גובה הכתובה החלוקה תהייה שוויונית (כדי לתת ביטוי לבעלות הכתובות הקטנות), ומעל גובה הכתובה היא תהיה על פי חשבון (כדי לתת ביטוי לבעלות הכתובות הגדולות), כאשר ניתן להסביר, כאמור לעיל, שבכל שיטת חלוקה יוגבל חלקה של כל אחת מהנשים עד לחלקה היחסי בעיזבון כולו. הרי"ף בסוגיה מביא את דעת רה"ג. וזה לשונו: 'ואף רבינו האי גאון ז"ל... עיין בה איהו נמי, ומסתברא ליה על דרך שניים אוחזין בטלית, והוה סבירא ליה הכי כמה שני, ושמיע לן דהדר ביה מיניה לסוף שניה כד איגלי ליה דלא סליקא שמעתא כהוגן'. מדברי הרי"ף אנו למדים שרה"ג רצה להסביר את דברי רבי נתן במשנה על דרך החלוקה המובאת במשנה הפותחת את מסכת בבא מציעא בדין שניים אוחזין בטלית. שם כאשר אחד טוען כולה שלי והשני טוען חציה שלי, הרי שבחצי טלית מודה זה שאומר 'חציה שלי' שאין לו חלק בה, וממילא מקבל אותו זה שטוען 'כולה שלי' ללא צורך בדין ודברים. לגבי חציה השני של הטלית ששניהם טוענים לבעלות עליה הדין הוא שחולקים ביניהם, ומכאן שזה שטען 'חציה שלי' יקבל רבע וזה שטען 'כולה שלי' יקבל שלושה רבעים. מקושיות הרי"ף על הבנה זו של רה"ג (שיפורטו לקמן אות ו) ניתן להסיק שהרי"ף הבין שדעת רה"ג שעיקרון החלוקה בסוגיית שניים אוחזין ההלכתית מבוסס על חלוקה של ממון המוטל בספק, ומכאן שניתן להשליך עיקרון זה על משנתנו העוסקת בחלוקת עיזבון בין שלושת הנשים. לפי הבנה זו, לא נוטים ממהלך הסוגיא בה מוסברים דברי רבי נתן במשנה באוקימתות, ולא מתייחסים אל דבריו כפשטם. אפשרות נוספת להסביר את דברי רה"ג בכוונתו 'על דרך שניים אוחזין' היא שכוונתו לחלוקה הוגנת בין הנשים, כאשר אופן החלוקה בין כל זוג נשים דומה לחלוקה של שניים אוחזין אבל היא אינה מתבססת על היסוד ההלכתי שלה. אפשרות זו להסבר דברי רבי נתן במשנה הוצעה על ידי פרופ' אומן מדנפשיה, לה קרא חלוקה 'תואמת שניים אוחזין'. על פי הבנה זו, בפני שלושת הנשים עומד עיזבון שאינו מספיק לכסות את שלושת הכתובות, וצריך למצוא חלוקה הוגנת ביניהן. החלוקה שמציע רבי נתן לפי הבנה זו ברה"ג מבוססת על עיקרון החלוקה השווה של הסכום השנוי במחלוקת, שהיא על דרך החלוקה של שניים אוחזין. על פי אפשרות זו, דברי רבי נתן במשנה מובאים כפשוטם ללא אוקימתות, והחלוקה בפועל תתבצע באופן הבא: כאשר העיזבון שווה מנה, דנות הראשונה (כתובה מנה) והשניה (כתובה מאתיים) על סכום שני שליש מנה. והואיל ושתיהן משעבדות סכום מינימלי של מנה, הרי שכל הסכום העומד בפניהן שנוי במחלוקת, ולפיכך הן מחלקות אותו בשווה, שליש לכל אחת. כך בדיוק תהיה החלוקה בין הראשונה (כתובה מנה) לשלישית (כתובה שלוש מאות), ובין השניה (כתובה מאתיים) לשלישית (כתובה שלוש מאות), ונמצאת החלוקה הסופית שליש מנה לכל אחת מן הנשים. זו החלוקה המובאת בבבא הראשונה של המשנה. כאשר העיזבון שווה מאתיים, דנות הראשונה (כתובה מנה) והשניה (כתובה מאתיים) על סכום של 125. ולפי עיקרון החלוקה על דרך שניים אוחזין, 25 הוא מעבר לגובה כתובתה של הראשונה שהיא מנה, ולכן תקבל אותם זו שכתובתה מאתיים. את המאה הנותרים תחלוקנה שווה בשווה (על פי עיקרון החלוקה השווה של סכום השנוי במחלוקת). נמצא שהחלוקה ביניהן היא חמישים לראשונה ושבעים וחמישה לשניה. אותה החלוקה בדיוק תיעשה בין הראשונה (כתובה מנה) לשלישית (כתובה שלוש מאות). כאשר השניה והשלישית תחלוקנה ביניהן סכום של 150, והואיל ושתיהן תובעות את כל הסכום, שהרי כתובת שתיהן גבוהה מסכום זה, תחלוקנה שווה בשווה ביניהן, שבעים וחמישה כל אחת. ומכאן החלוקה שבמשנתנו (בבבא האמצעית): חמישים, שבעים וחמישה ושבעים וחמישה. באופן דומה נמצא את העיקרון מופעל גם כאשר העיזבון הוא 300 (הבבא השלישית במשנה). כתובה, בדומה לבעל חוב, משעבדת את נכסי הבעל לטובת תשלום הכתובה, לכן חלוקת העיזבון בין הנשים חייבת לקחת בחשבון את השיעבוד שמשעבדת כל אחת מהנשים בעיזבון, שאם לא כן אין משמעות לשיעבוד והוא אינו בא לידי ביטוי. לפי זה, יסוד המחלוקת בין רבי נתן לרבי הוא האם השיעבוד שיש לכל אשה בעיזבון הוא לפי גודל כתובתה: לדעת רבי נתן, או לפי רבי כל עוד לא קיבלה כל אחת מהנשים את מלוא סכום כתובתה, יש לכל אחת חלק דומה בשיעבוד כמו שאר חברותיה, או במילים אחרות - השיעבוד של כל אחת מהנשים הוא על כל הסכום שבעיזבון. מכאן שלדעת רבי, בכל המקרים שבמשנה, בין בעיזבון בגובה מנה, מאתיים או שלוש מאות, הואיל ובחלוקה שווה (שליש לכל אחת) לא קיבלה אף אחת מהן את מלוא סכום כתובתה, הסכום יתחלק שווה בשווה בין שלושת הנשים. ולכן בעיזבון מנה כל אחת מהנשים תקבל שלושים ושלושה ושליש. בעיזבון בגודל מאתיים כל אחת מהנשים תקבל שישים ושישה ושני שליש. ובעיזבון של שלוש מאות כל אחת תקבל מנה. לדעת רבי נתן, במקרה בו העיזבון נמוך מגובה הכתובה, עד גובה העיזבון אנו מתייחסים לכתובה כדין מלוה בשטר שהוא משעבד את נכסי הלוה, לעומת הסכום העולה על גובה העיזבון שיש לו דין מלוה על פה שאינו משעבד. לפיכך, כאשר יש בעיזבון מנה בלבד, כיון שבעלת המנה (שהיא הכתובה הנמוכה בין השלושה) משעבדת עד גובה כתובתה, נמצא שיש לה חלק בשעבוד העיזבון כמו לכל שאר הנשים (המאתיים והשלוש מאות), ולכן מתחלקות בשווה, וכל אחת מקבלת שליש מהעיזבון. כאשר סכום העיזבון הוא מאתיים, את המנה הראשון מחלקים שווה בשווה בין שלושתן, אולם את המנה השני מחלקים לשניים, בין בעלת המאתיים והשלוש מאות, מהסיבה שהמנה השני לא משועבד לראשונה שכתובתה היא מאה, כיון שהשיעבוד הוא עד לגובה כתובתה, ובעלת השלוש מאות לא משעבדת יותר ממאתיים שהוא גובה העיזבון בפועל (כי המנה השלישי שהיא תובעת נחשב למלוה בעל פה). נמצא, שהראשונה תקבל שלושים ושלושה ושליש, והשניה והשלישית תקבלנה שמונים ושלושה ושליש כל אחת. כאשר העיזבון הוא שלוש מאות, את המנה הראשון יחלקו שלושת הנשים שליש כל אחת, את המנה השני יחלקו השניה והשלישית חצי כל אחת, ואת המנה השלישי תקבל בעלת השלוש מאות לבדה. ומכאן שהראשונה (בעלת הכתובה של מנה) תקבל שלושים ושלושה ושליש, השניה (בעלת הכתובה של מאתיים) תקבל שמונים ושלושה ושליש, והאחרונה תקבל מאה שמונים ושלושה ושליש. במקרה בו סכום העיזבון הוא 400, הואיל ואין לאף אחת מהנשים שיעבוד בגובה זה, חוזרים המאה היתרים להתחלק בין שלושת הנשים שווה בשווה. אולם במשנה נראה, כי הסכומים המפורטים בשתי הבבות האחרונות אינם מתאימים לחישוב הנזכר בדעת רבי נתן, לפיכך העמידה הגמרא את דעתו במשנה לא לפי עיקר הדין אלא באוקימתות. רבינא מסביר, שהבבא השניה והשלישית מתייחסות לשתי תפיסות, כלומר הסכום של העיזבון התקבל לא בבת אחת אלא בשתי פעמים. בעיזבון של מאתיים התקבלו בחלק הראשון שבעים וחמישה דינרים. והואיל וסכום זה קטן מגודל הכתובה של הקטנה ביותר, לפיכך חולקות בשווה וכל אחת תקבל עשרים וחמישה. בחלק השני התקבלו מהעיזבון מאה עשרים וחמישה הנותרים, והואיל והראשונה בעלת המאה כבר קיבלה בחלוקה הראשונה עשרים וחמישה גובה השיעבוד שלה כעת הוא שבעים וחמישה בלבד, ולכן סכום של שבעים וחמישה יתחלק שווה בשווה בין שלושת הנשים – עשרים וחמישה כל אחת, והחמישים הנותרים יתחלקו בשווה בין השניה והשלישית, ומכאן נובע יחס החלוקה של חמישים, שבעים וחמישה ושבעים וחמישה שהובא בבבא השניה בדברי רבי נתן. בדומה לכך הבבא השלישית מתייחסת לשתי תפיסות, הראשונה של שבעים וחמישה והשניה של מאתיים עשרים וחמישה. פרופ' אומן הציע פירוש, אליו הגיע דרך ניתוח של מודל מתמטי מורכב, להבנת דעת רבי נתן במשנה כפשטה ללא צורך באוקימתות, הדומה לזו של רה"ג כפי שהועלתה לעיל אות ג, באפשרות השניה להסבר רה"ג, לפיה חלוקת סכום העיזבון בין כל זוג נשים תעשה בדרך של שניים אוחזין, ומכאן שמה "תואמת שניים אוחזין". הסברא העומדת מאחורי הסבר זה היא, שחלוקה צודקת בין כמה בעלי דין תלויה במושג הצדק עבור כל שני בעלי דין. אם כל שני בעלי דין מחלקים ביניהם בצורה 'הוגנת' את הסכום שאותה חלוקה מקציבה לאותם שניים, אז החלוקה בכללותה היא צודקת. מלבד העובדה שפרופ' אומן העלה מדנפשיה הסבר להבנת דברי רבי נתן התואם את הסברו של רה"ג (לפי ההסבר השני שהבאנו באפשרות הבנת דבריו), הרי שמאמרו של פרופ' אומן נתן ערך מוסף לכך שבחלוקה התואמת שניים אוחזין בין כל זוג נשים מוכרחה להיות תוצאת חלוקה אחת בלבד, ולא תתכנה אפשרויות חלוקה נוספות על פי עקרון חלוקה זה. הוכחה זו חשובה, משום שאם אכן היו שתי אפשרויות לחלוקה על פי עקרון התואם שניים אוחזין, כי אז לא הייתה אפשרות להכריח שזו החלוקה שהנחתה את רבי נתן, וגם אם כן - היה עלינו להבין מדוע הועדפה חלוקה אחת על פני חברתה. לצורך ההוכחה כי אכן קיימת אפשרות חלוקה אחת בלבד על פי עיקרון חלוקה התואמת שניים אוחזין השתמש פרופ' אומן במודל הנקרא 'כלים שלובים'. לעיל אות ג הבאנו שתי אפשרויות להסביר את דעת רה"ג 'על דרך שניים אוחזין'. הבנה אחת – אותה הבין הרי"ף, שרצה הרה"ג להשליך את עיקרון החלוקה ההלכתי של שניים אוחזין על החלוקה במשנתנו, בהנחה שלדעת רה"ג היסוד ההלכתי עליו מבוססת סוגיית שניים אוחזין היא חלוקת ממון המוטל בספק, וממילא ניתן להשליכו על דברי רבי נתן במשנתנו המציע גם הוא לחלוק לפי העיקרון של חלוקה שווה של סכום השנוי במחלוקת. ברם, לדעת הרי"ף לא ניתן לקבל הבנה זו בסוגייתנו, משום שלדעתו לא ניתן לפרש את סוגיית שניים אוחזין ההלכתית על יסוד ממון המוטל בספק, וממילא לא ניתן להשוות בין שתי הסוגיות. בדין שניים אוחזין ההלכתי כל אחד מהצדדים מוחזק בחלק הטלית אותו הוא תופס, ולפיכך כאשר אחד טוען כולה שלי והשני טוען כולה שלי אנן סהדי שכל אחד הוא הבעלים של החצי שהוא תופס, וכל אחד מקבל את החלק שהוא מוחזק בו, ואין כאן כל שיטת חלוקה. וכן במקרה שאחד טוען כולה שלי והשני טוען חציה שלי, על החצי הראשון שהשני לא טוען אין ויכוח שהוא שייך לזה שטוען כולה שלי, ועל החצי השני חזרנו לדין הדומה למקרה של זה טוען כולה שלי וזה טוען כולה שלי, ונמצא שהטוען כולה שלי מוחזק בשלושה רבעים והטוען חציה שלי מוחזק ברבע, ובפועל כל אחד מקבל את מה שהוא מוחזק בו, ולא מצד שבית הדין יצר חלוקה כלשהי ביניהם. מעיון בסוגיות הדנות בשניים אוחזין עולה שדין שניים אוחזין ההלכתי אינו עוסק בחלוקת סכום השנוי במחלוקת או בחלוקת ממון המוטל בספק, אלא אנן סהדי שכל אחד מוחזק במה שהוא טוען עליו. ולכן, כששנים אדוקין בטלית כל אחד מוחזק במה שהוא מחזיק, ובמה שאף אחד מהם לא מחזיק שניהם טוענים למוחזקות באותה מידה. וכן הדין בדין המשנה אותו מעמידה הגמרא ששניהם אוחזים בכרכשתא: שניהם טוענים למוחזקות בכל הטלית אף שבפועל הם לא מחזיקים בה, ומכאן שכל אחד מקבל מה שהוא מוחזק בו ולא מה שהוא מחזיק בו, כי אם נאמר שהחלוקה היא מצד ממון המוטל בספק, והמוחזקות נובעת ממה שמחזיק כל אחד בפועל, מדוע אם כן כשזה טוען כולה שלי וזה טוען חציה שלי, ומיירי ששניהם אוחזים רק בכרכשתא, מדוע החלוקה אינה שווה, הרי כל אחד מהם מחזיק בפועל רק בכרכשתא, אז מדוע זה שטוען כולה שלי יקבל יותר? אלא ודאי אנן סהדי שהוא מוחזק במה שהוא טוען למרות שבפועל הוא לא מחזיק במה שהוא טוען. והחלוקה אינה מצד ממון המוטל בספק אלא מדין מוחזקות. זאת ועוד, אי נימא שסוגיית שניים אוחזין עוסקת בחלוקה שווה של הסכום השנוי במחלוקת, מדוע כשכל אחד אוחז בכרכשתא מחלקים בשווה ולא אומרים 'כל דאלים גבר', או לחילופין בדין ארבא נאמר גם כן שיחלוקו בשווה, מדוע שם אומרים כל דאלים גבר. אלא ודאי סוגיית שניים אוחזין ההלכתית מבוססת על מוחזקות, ולא על חלוקה הוגנת של סכום השנוי במחלוקת. ומכאן שלא ניתן להסביר את דין שניים אוחזין ההלכתי על פי עיקרון חלוקה שווה של ממון השנוי במחלוקת, וממילא לא ניתן להשליך עיקרון חלוקה המבוסס על מוחזקות על משנתנו העוסקת בשיעבודים. סיבה נוספת מדוע אי אפשר להשליך את עיקרון החלוקה ההלכתי של שניים אוחזין על משנתנו הוא, שאם נאמר כן נמצא שרבי חולק על רבי נתן בשניים אוחזין ההלכתי, והרי רבי לא חולק על משנת שניים אוחזין ההלכתית אלא מסכים עמה, כמו שהוכיח הרי"ף מקושיית הגמרא "ולית ליה לרבי הא דתנן שניים אוחזין בטלית". כמו כן, קשה לומר שרבי לא חולק על רבי נתן בדין שניים אוחזין אך חולק עליו בשלושה אוחזין ההלכתי, שהרי כך אנו מכריחים קיומה של מחלוקת שלא מצאנו לה יסוד במשנה או בגמרא. בפרט, לפי האמור לעיל, שדין שניים אוחזין נובע מהמוחזקות שיש לכל אחד מהם ולא מדין ממון המוטל בספק, אם כן חלוקת שלושה אוחזין אינה יכולה להיות כפי החלוקה במשנתנו, אלא כפי שהביאה המהרי"ל דיסקין זצ"ל. ויתכן, שמסיבה זו העיד הרי"ף ששמע שרה"ג חזר בו מדעתו לבאר את משנתנו על דרך שניים אוחזין. ההבנה השניה שהעלינו כאפשרות להסבר דברי רה"ג היא, שיתכן לומר שרה"ג אכן מסכים לכך שסוגיית שניים אוחזין ההלכתית עוסקת במוחזקות ולפיכך אין לדמותה לסוגייתנו, אך החלוקה במשנתנו מבוססת על חלוקה הוגנת של העיזבון בין שלושת הנשים לפי עקרון הדומה לחלוקה של שניים אוחזין, ובשל כך הגדיר אותה רה"ג 'על דרך שניים אוחזין'. הראשונה: כאשר באים לחלוק ממון עלינו להתייחס למהות התביעה הממונית. בסוגיות הש"ס אנחנו מוצאים כמה סוגים של חלוקה. כאמור לעיל, כששניים אוחזין בטלית החלוקה היא באופן של שניים אוחזין כי ישנה התייחסות למוחזקות. כאשר ישנה חלוקה בין מספר שותפים שהשקיעו כל אחד מכספו והרוויחו (או הפסידו) החלוקה תהיה יחסית. כאשר החלוקה היא בין בעלי חוב בעל פה ללא שטר, להם אין שעבוד, והסכום לחלוקה אינו מספיק לכולם, צריך למצוא חלוקה הוגנת ביניהם. במקרה זה, חלוקה על דרך שניים אוחזין שהציע רה"ג (וכן הציע פרופ' אומן מדנפשיה) יכולה להתקבל על הדעת כאפשרות חלוקה הגיונית (כמו גם חלוקה יחסית ביניהם או חלוקה שווה). אולם, משנתנו דנה במקרה של כתובות הדומה לבעלי חוב עם שטר, כשלכל אחת מהן יש שעבוד בעיזבון. אשר על כן, לא ניתן להשליך על נדון משנתנו חלוקה הגיונית כזו או אחרת (כמו למשל במקרה של בעלי חוב בע"פ שאין להם שיעבוד), אלא כל חלוקה חייבת להתייחס לשיעבוד שיש לכל אחת מהנשים, אחרת ביטלנו את משמעות השיעבוד. לכן גם שיטת רה"ג חייבת לקחת בחשבון את נושא השיעבוד שיש לכל אחת מהנשים, כי כתובה משמעותה שיעבוד, והדבר ברור מאליו גם אם נושא השיעבוד לא נכתב להדיא במשנה. ברם, אם נתייחס לחלוקה המוצעת בדעת רה"ג 'על דרך שניים אוחזין', נושא השיעבוד לא יבוא בחשבון. אם נאמר שכל אחת מהנשים משעבדת את כל סכום העיזבון, חלוקה התואמת שניים אוחזין בין כל זוג נשים אינה הוגנת, שהרי כל אחת משתי הנשים תבקש לעצמה חצי מהסכום, הואיל וכל אחת מהן משעבדת בשווה את כל העיזבון כל עוד לא קיבלה את מלוא גובה כתובתה. ואם באנו לדמות דין משנתנו לשניים אוחזין, הרי שהואיל והשיעבוד הוא על כל העיזבון, בעלת המנה (בעיזבון שלוש מאות) טוענת למעשה 'כולה שלי' ולא רק 'שליש שלי', וכן שאר הנשים. גם בהוכחה שהביא פרופ' אומן במאמרו עם מודל 'הכלים השלובים' נראה בבירור בחלוקה 'התואמת שניים אוחזין' שאין כל אחת מהנשים משעבדת את כל העיזבון, שהרי הצינורות הדקים של הכלים משמעותם שאין לאותה אשה חלק בו. ומכאן שלא יתכן להחיל עיקרון חלוקה התואמת שניים אוחזין אם נאמר שהשיעבוד של כל אחת מהנשים הוא על כל העיזבון. ואם תמצי לומר שגם אליבא דרבנו חננאל (שסובר בדעת רבי שחלוקה שווה הכוונה ליחסית) ורס"ג (לעיל אות ב) הסוברים שלמרות שהשיעבוד הוא על כל העיזבון החלוקה בפועל בין הנשים אינה שווה, אין זה דומה לחלוקה על דרך שניים אוחזין, שלדעת ר"ח ורס"ג אף על פי שכל אחת מהנשים משעבדת את כל סכום העיזבון אין החלוקה צריכה להיות שווה, אלא כל זוז וזוז בעיזבון צריך לבוא לידי ביטוי בחלוקה. מה שאין כן בחלוקה על דרך שניים אוחזין, שהחלוקה היא לפי זוגות, אין כל אחת מהנשים מקבלת חלק מכל השיעבוד, שהרי כאשר העיזבון הוא 300 לדוגמא, הדיון בין הראשונה (בעלת המנה) לשניה (בעלת המאתיים) הוא על סכום של 150, בעלת המאתיים טוענת שלבעלת המאה אין טענה על ה-50 העודפים על המנה ואת המנה יחלקו ביניהן, ונמצא שבעלת המנה מקבלת 50 ובעלת המאתיים מנה. אולם, אם השיעבוד הוא על כל העיזבון, בעלת המאה לא תקבל את הטענה של בעלת המאתיים שאין לה חלק במה שעודף על המנה ולא תהיה מרוצה מחלוקה זו, שהרי היא משעבדת את ה-150 בדיוק כמו בעלת המאתיים. נמצא שכל ה-150 הנידונים ביניהן שנויים במחלוקת. ומכאן שעל החלוקה להיות שווה בשווה או יחסית (כדעת ר"ח) או משולבת (שווה ויחסית כדעת רס"ג), אך לא על פי העיקרון של שניים אוחזין, כיון שבכך החלוקה מתעלמת מקיום השיעבוד. ואי נימא שכל אחת מהנשים משעבדת רק את הסכום השווה לגובה כתובתה, בחלוקת עיזבון של 300 לדוגמא, הרי שלבעלת ה-300 יש מנה שהיא משעבדת לבדה, ואם היא תקבל 150 בחלוקה הכוללת נמצא שבמאתיים הנותרים (אותן היא משעבדת) היא מקבלת רק 50 כמו בעלת המנה, לעומת בעלת המאתיים שמקבלת 100. ואם תמצי לומר שהשיעבודים לא חלים בהדי הדדי ואינם חופפים, ומכאן שהמנה השלישי לא משועבד לבעלת השלוש מאות לבדה, מכל מקום חלוקה על דרך שניים אוחזין לא תסתדר עם הבבא השניה במשנה בה גובה העיזבון הוא מאתיים. במקרה זה, ישנה אפשרות אחת בלבד להחלת השעבודים, והיא שהם חופפים שווה בשווה, והחלוקה המוכרחת להתקבל היא החלוקה שהציע הרי"ף, בה המנה הראשון משועבד לשלושת הנשים ומתחלק שווה בשווה, ואילו המנה השני משועבד לאשה השניה והשלישית ומתחלק ביניהן חצי מנה לכל אחת. יוצא אפוא, שכאשר השיעבודים חלים בהדי הדדי (כדוגמת הבבא השניה) אין אפשרות לחלוקה בין כל זוג בנפרד, כיון שהשיעבוד חופף (היינו שאת המנה הראשון שלושת הנשים משעבדות ולכן הוא חייב להתחלק בין שלושתן, ואת המנה השני משעבדות השניה והשלישית והוא מתחלק ביניהן). זאת ועוד, אם השעבוד הוא בגובה הכתובה, יוצא בחלוקה על דרך שניים אוחזין שבעלת ה-200 פעם משעבדת 125 (כשהיא טוענת מול בעלת המנה) ופעם 150 (כשהיא טוענת מול בעלת השלוש מאות), וזה מוזר שבאותו עיזבון יש לה שני שיעבודים שונים. הסיבה השניה: תוצאות החלוקה במשנתנו נוגדות את היגיון החלוקה הצודקת של רבי נתן עצמו במקרה אחר. בסוגיה בב"ק נג, א (הסוגיה מוזכרת גם בתגובתו של פרופ' אומן) הדנה בשור תם שדחף את חברו לבור, לדעת רבי נתן בעל השור משלם רבע ובעל הבור משלם שלושה רבעים מהנזק, ומבאר רבא את דעתו ('רבי נתן דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא') שבעל השור ובעל הבור כל אחד מהם עשה היזק שלם לשור, ולפי זה היה ראוי שיתחלקו בתשלום חצי הנזק כל אחד. אלא הואיל ומדובר בשור תם שמשלם רק חצי נזק, טוען בעל השור לבעל הבור, מה הועילה לי השותפות שלך בתשלום הנזק. כי גם אם היה השור מזיק לבדו את שור חברו היה משלם חצי נזק, אז עתה כשיש שותף נוסף – בעל הבור, בעל השור ישלם אותו דבר? זה לא מתקבל על הדעת, שותפותו של בעל הבור לא באה לידי ביטוי. לכן מכריע רבי נתן שבעל השור משלם רבע. ואין לומר שכוונת רבי נתן במילה 'שותפות' לומר שיש כאן שותפות מעשית בנזק, וללא הבור לא היה כאן נזק, שהרי מפורש בגמרא בדעת רבי נתן 'לעולם קסבר האי כוליה הזיקא עבד והאי כוליה הזיקא עבד', כלומר כל אחד מהם עשה נזק שלם כשלעצמו. אלא הכוונה שישנה שותפות בתשלום ובחיוב שלהם כלפי בעל השור שהוזק. נמצא, שלדעת רבי נתן חייב להיות הבדל בגובה תשלום הנזק כאשר אנו באים להשוות בין מקרה בו בעל השור הוא המזיק היחיד, לבין מקרה בו ישנם שני מזיקים – בעל השור ובעל הבור. מכאן, שאם באנו לחלק עיזבון של מאתיים בין שתי נשים שיש להן כתובות מנה ומאתיים, הייתה החלוקה (לפי עיקרון התואם שניים אוחזין) 50 לבעלת המנה ו-150 לבעלת המאתיים. ברם, אם נחלק את אותו עיזבון של מאתיים בין שלוש נשים שיש להן כתובות מנה, מאתיים ושלוש מאות, החלוקה תהיה (והיא הבבא האמצעית במשנה) 50, 75, 75. נמצא שהראשונה בעלת המנה מקבלת אותו דבר בדיוק בשני המקרים, בין אם העיזבון מתחלק בין שתי נשים ובין אם אותו עיזבון מתחלק בין שלוש נשים. בהשוואת המקרים יוצא, שתוצאות החלוקה בשני המקרים – המקרה בו רק שתי נשים מחלקות עיזבון של מאתיים והמקרה בו שלוש נשים מחלקות את אותו עיזבון, הוא שבעלת המנה מקבלת אותו דבר, ובעלת המאתיים (בדומה לבעל השור) תטען מה הועילה לי שותפות השלישית אם בשני המקרים בעלת המנה מקבלת אותו דבר, ונטל ה'הפסד' הנגרם מכך שיש אשה שלישית התובעת מהעיזבון אינו מתחלק בין שתי הנשים הראשונות אלא נופל על כתפה של השניה בלבד. לעומת זאת לפי שיטת הרי"ף, החלוקה תהיה 33 ושליש, 83 ושליש ו-83 ושליש, ונמצא שהביטוי לשותפה השלישית הדורשת חלק בעיזבון מורגש אצל שתי הנשים הראשונות, ולא אצל השניה בלבד. הסיבה השלישית: פרופ' אומן הציע הסבר נוסף לדברי רבי נתן והוא 'גם רווח וגם הפסד', שמבאר את דברי רבי נתן כפשטם במשנה. הסברו מתחלק לשני מקרים. כאשר סכום העיזבון נמוך או שווה למחצית סכום כל הכתובות כל אחת מהנשים תקבל חלק שווה בעיזבון, ובלבד שלא תקבל יותר מחצי כתובתה. ברם, במקרה בו סכום העיזבון עולה על מחצית סכום כל הכתובות, החלוקה תהיה על פי עיקרון בו כל הנשים מפסידות את אותו הסכום (מהסכום הכללי של הכתובות), ובלבד שאף אשה לא תפסיד יותר מחצי כתובתה. לפיכך, אם סכום העיזבון הוא 400, את השלוש מאות הראשונים חולקים כדלעיל, ואת המאה הנותרים חולקים באופן בו השלישית מקבלת 75, השניה מקבלת 25 והראשונה לא מקבלת כלום. החלוקה הסופית תהיה אפוא: 50 לראשונה, 125 לשניה ו-225 לשלישית. בסיכום, כשסכום העיזבון קטן ממחצית סכום הכתובות יש העדפה לבעלת הכתובה הקטנה יותר, אך העדפה זו מתהפכת כאשר סכום העיזבון גבוה ממחצית סכום כל הכתובות, והקדימות ניתנת לבעלת הכתובה הגבוהה ביותר, כך שבהסתכלות כוללת החלוקה הוגנת. לדעת פרופ' אומן, הסברא לכך שכאשר סכום העיזבון נמוך או שווה למחצית סכום כל הכתובות כל אחת מהנשים תקבל חלק שלא עולה על מחצית כתובתה, טמונה בעיקרון של "רובו ככולו". ולכן בשני המקרים, ההגבלה של כל אשה היא של חצי כתובתה - בראשון ההגבלה חלה על התקבול, ובשני על ההפסד. אולם, אם נאמץ עיקרון זה של פרופ' אומן להגביל את כל אחת מהנשים לחצי גובה כתובתה, מה מכריח אותנו להסביר בדעת רבי נתן (מעבר לעובדה שתוצאת החלוקה תתאים לחלוקה התואמת שניים אוחזין) שכאשר סכום העיזבון קטן או שווה למחצית סכום הכתובות ההגבלה תהיה ברווח, ואילו מעל לסכום זה ההגבלה תהיה בהפסד? ניתן להסביר, שלדעת רבי נתן גם כאשר גובה העיזבון גדול ממחצית סכום הכתובות ההגבלה תהיה ברווח ולא בהפסד. אם אכן נסביר כך, תוצאות החלוקה תהיינה זהות למקרים המודגמים במשנתנו, אך במקרים בהם גובה העיזבון גדול ממחצית סכום הכתובות דעת רבי נתן לא תהיה ברורה. יוצא אפוא, שמלבד חלוקה על דרך שניים אוחזין, ישנן לפחות עוד שתי שיטות (השיטה הנ"ל ודעת רס"ג) להסביר את דברי רבי נתן במשנה כפשטם ללא אוקימתות, אך כל אחת תניב תוצאות חלוקה שונות במקרה בו סכום העיזבון גבוה ממחצית סכום הכתובות או במקרה בו למת היו יותר משלוש נשים. נמצא שבמקום שרבי נתן יבוא לפרש, הסתום בעקבות דבריו נותר רב על הנגלה, ולא נדע על פי דבריו מה היא החלוקה הנכונה לדעתו במקרה כדוגמת ארבע נשים או יותר. אם נחפש למצוא 'שיטה' להסבר דברי רבי נתן כפשטם, נמצא שרבי נתן במשנה לא לימד אותנו כלל ברור אותו נוכל ללמוד משלושת הדוגמאות שהביא, כדי שנוכל ליישמו במקרים אחרים. היה נכון יותר אפוא שרבי נתן יביא כדוגמא שלישית מקרה בו סכום העיזבון הוא 400, ובזאת היה מכריח אותנו להבין שדרך חלוקתו היא על דרך שניים אוחזין או רווח והפסד כפי שהציע פרופ' אומן, ולא כשיטת רס"ג למשל. בפרט, כפי שראינו לעיל, שהסבר דברי רבי נתן על דרך שניים אוחזין כשלעצמו הוא הסבר יפה מאוד, אך הוא מתאים למלוה על פה בו אין שיעבוד, ומשכך אינו יכול להתאים למשנתנו העוסקת בשיעבודים (כתובות), לעומת הסברו של רס"ג ששיטתו מתייחסת לנושא השיעבודים ולוקחת אותו בחשבון. אמנם פרופ' אומן בתגובתו אז העיר, שלכאורה גם בביאורו של הרי"ף ישנו חוסר בהירות באשר לסברה העומדת מאחורי עיקרון החלוקה של רבי נתן, שגם לפי עיקרון החלוקה של הרי"ף (לה קרא 'שיטת השיעבודים') אין ודאות כיצד לחלק במקרה בו העיזבון עולה על הטענה המירבית (או במילים אחרות - סכום העיזבון גדול ממחצית סכום הכתובות). לטענה זו נוכל להשיב, שביאור הרי"ף בדברי רבי נתן מבוסס על כך שרבי נתן במשנה בא ללמד אותנו בשלושת המקרים כלל ברור ממנו נוכל לגזור על מקרים נוספים. אין טעם לנסות ולמצוא 'שיטה' בדברי רבי נתן כפשטם (הגם שהיא מבריקה כשלעצמה) אם זאת תרחיק אותנו מעיקרון מנחה וברור בדעתו של רבי נתן במקרים אחרים, ובפרט שאינה לוקחת בחשבון את נושא השעבודים שהוא מהותי במשנתנו, כי משמעות הכתובה היא בשעבוד שלה. אלא יסוד המחלוקת בין רבי נתן לרבי הוא פשוט: האם השעבוד הוא לפי גובה הכתובה (דעת רבי נתן) או (לדעת רבי) כל עוד אחת מהנשים לא קיבלה את מלוא סכום כתובתה חלקה בשעבוד העיזבון שווה לשאר הנשים (אף אותן שכתובתן גדולה משלה). זהו יסוד המחלוקת המודגם בשלושת הבבות. הכלל הנלמד הוא ברור, ולגבי שאר המקרים (ארבעה נשים או יותר, או גודל עיזבון שונה) - זיל גמור. אם כך הם פני הדברים, יש לשאול מדוע בחר רבי נתן להביא את דבריו בדרך של אוקימתות, ולא פירש במשנה את החלוקה על פי עיקר הדין לשיטתו? על כך נשיב ונאמר 'מילתא אגב אורחא קא משמע לן': לו היה רבי נתן מביא את החלוקה כפשטה, היינו מסתפקים באותו ספק שהעלה פרופ' אומן בדברי הרי"ף: מנין לרי"ף שכאשר סכום העיזבון גדול ממחצית סכום הכתובות לא מפעילים את עיקרון החלוקה בדיוק באותו אופן, וכל אשה משעבדת שוב את כל גובה כתובתה? מדוע הרי"ף מסביר שבמקרה בו העיזבון 400, במנה הרביעי גובה השעבוד של הראשונה אינו מנה כבתחילה אלא 66 ושני שליש, שהוא סכום גובה כתובתה פחות ממה שכבר קיבלה בחלוקה הראשונה? אשר על כן בא רבי נתן והביא את דוגמאותיו באופן של אוקימתא, ללמדנו שלכלל הנלמד יש יוצא מן הכלל, והוא השוני בין תפיסה אחת לשתי תפיסות (גם במקרה בו סכום העיזבון נמוך ממחצית סכות הכתובות), ומזה נבין שאת המנה הרביעי (מקרה בו סכום העיזבון גבוה ממחצית סכום הכתובות) אנו דנים כתפיסה חדשה, בה השיעבוד הוא רק על החלק אותו לא קיבלה האישה בתפיסה הקודמת. יוצא אפוא, שרבי נתן לא הביא במשנה כלל פשוט, אלא דוגמאות המכריחות אוקימתות בדבריו, כדי שנוכל מחד ללמוד את הכלל הנגזר מדבריו, ומאידך להבהיר את חוסר הבהירות שטען לה פרופ' אומן, כיצד יופעל עיקרון החלוקה כאשר העיזבון עולה על הטענה המירבית. בהמשך לאמור לעיל נחדד ונאמר, שכמו שרבי הגדיר כלל ברור של חלוקה בשווה, שאף שבראשונים יש מחלוקת כיצד להגדיר את ה'שווה' מכל מקום הכלל ידוע וברור, ולכן בא רבי והעמיד את דבריו ככלל ולא פירט דוגמאות מהן עלינו לגזור את הכלל, כך גם היינו מצפים מרבי נתן לפי הסבר רה"ג על דרך שניים אוחזין, הרי עיקרון החלוקה של שניים אוחזין ידוע, אם כן די היה אפוא לרבי נתן ללמד שבניגוד לחלוקה השווה של רבי יש להפעיל עיקרון התואם שניים אוחזין על כל זוג נשים. במקרה זה הדוגמאות רק יצרו חוסר בהירות מיותר לכאורה, הואיל וניתן לגזור מהם כללים שונים. לעומת זאת, שיטת השיעבודים של הרי"ף היא עיקרון מחודש ולא ידוע שמנסה ללמד אותנו רבי נתן, אם כן מובן אפוא מדוע העדיף רבי נתן להסבירו בדוגמאות ולא רק באמירה כללית, כאשר תפקיד האוקימתות הוא ללמד אותנו בחדא מחתא את הכלל (גם כאשר סכום העיזבון עולה על הטענה המירבית) ואת היוצא מן הכלל שהם שתי תפיסות (שדינו זהה למצב בו סכום העיזבון עולה על הטענה המירבית). למרות שניתן לחלוק על הכלל במקרה בו סכום העיזבון עולה על הטענה המירבית (שיטת הר"ן), אין זה שונה ממחלוקת הראשונים בהבנת הכלל של רבי, בניגוד לעיקרון המסביר את דברי רבי נתן כפשטם בהתבסס על דוגמאות היוצרות חוסר בהירות, ולא על הכלל הברור התואם שניים אוחזין שהיה ידוע לחכמי הגמרא. והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון וקיים, ונמצאו דברי הרי"ף ראויים למי שאמרם, וכדבריו: 'ואנן עיינינן ביה טובא ואיגלי לן טעמיה שפיר בסייעתא דשמיא, ופרישנא לה למתניתין ולגמרא דילה, וברירנא עיקרא דילה מדברי רבותינו ז"ל בפירוש מעליא ומילי נהירין, ולית בהון ספיקא. וכד מעיינת בהון מתברר לך דודאי הוא דעתא דתנאי ואמוראי בלא ספק, וליכא למיחש לחזור מיניה, דאיהו דינא דקושטא והלכה למשה מסיני'. המשנה בכתובות מביאה את דברי רבי נתן באופן חלוקת עיזבון בין שלוש נשים. הגמרא מעמידה את דברי רבי נתן באוקימתות ולא כפשטם במשנה. פרופ' אומן הציע בזמנו לבאר את דברי רבי נתן כפשטם ללא אוקימתות, בשיטה שקרא לה 'תואמת שניים אוחזין' (או 'גם רווח וגם הפסד', שמניבות את אותן תוצאות חלוקה). במאמר זה הצענו, שהסברו של פרופ' אומן אפשר ויתכן שהיא דעתו של רב האי גאון ז"ל, שהציע לבאר את דברי רבי נתן 'על דרך שניים אוחזין'. הרי"ף אמנם הסביר את דברי רב האי גאון ז"ל על פי דין שניים אוחזין ההלכתי ודחה אותו, אך במאמר ראינו שגם האפשרות השניה להסביר את דברי רבי נתן על דרך שניים אוחזין, היינו עיקרון החלוקה של שניים אוחזין, הגם שהיא חלוקה יפה ומתאימה לתוצאות החלוקה המובאות במשנתנו, עדיין לא ניתן להעמידה בדעת רבי נתן, משום שהיא אינה מתיישבת עם הדין המהותי במשנה העוסקת בשיעבוד, והיא גם נוגדת את דרך חשיבתו של רבי נתן עצמו בסוגיה אחרת. לעומת זאת לפי הסבר הרי"ף ניתן להבין ביתר בהירות מהו יסוד מחלוקתם של רבי נתן ורבי, ומהו ה'כלל' העומד ביסוד דברי רבי נתן וכיצד ליישמו במקרים נוספים שאינם כתובים בפירוש במשנה, ואין צורך להכריח שקיימת מחלוקת בין רבי נתן לרבי בדין שלושה אוחזין, קביעה שנראה שאין לה יסוד בש"ס. 1.חן חן להרב יוסף שריקי על ביאורו את שיטת הרי"ף בסוגיית שלוש הנשים; בפרט, על היחוס לרבינו האי גאון (רה"ג) את שיטת החלוקה "תואמת שנים אוחזין" (תש"א) לביאור המשנה כפשוטה, ללא אוקימתות. במאמריי הקודמים על סוגיה זאת תיארתי את שיטת תש"א, וכן הבאתי את דברי הרי"ף שרה"ג עיין בסוגיתנו 'ומסתברא ליה על דרך שנים אוחזין בטלית'; ואף הערתי שיוצא שלפי רה"ג יש קשר רעיוני והלכתי אמיץ בין שלוש נשים לשנים אוחזין. אך משום מה לא קישרתי ישירות בין שיטת תש"א לשיטת חלוקה 'על דרך שנים אוחזין' (עדש"א) של רה"ג. בשנים האחרונות אמנם כן נדלק לי האור שהחלוקה עדש"א קרוב לודאי זהה לחלוקה תש"א, וכן אמרתי בשיעורים שנתתי על נושא זה; אך לא פירסמתי תובנה זאת. זכות הבכורה לפירסום, אם כן, שייכת להרב שריקי, ואני אסיר תודה לו על כך. ואני מודה לקב"ה שהנחני בדרך אמת לכוון לדעת ענק. 2. כמעט כל המאמר של הרב שריקי – או אף כולו – מוקדש לאישוש שיטת הרי"ף. אך גם רה"ג אינו קטלא קניא, ויש ליישב גם את שיטתו. ואולי הוא פשוט לא מקבל את הטיעונים שהרב שריקי מיחס לרי"ף, ו\או אינו מסכים עם המקורות המובאים לביסוסם. לדוגמא, בדיון על ההבדל בין מחזיק למוחזק מביא הרב שריקי (תחילת אות ו והערות 11-12) את התוספות, את תוס' הרא"ש ואת הרמב"ם; אך רה"ג חי מאות שנים לפניהם ואינו מחוייב לדעתם. ואמנם, הרב שריקי כותב (תחילת הפיסקא השלישית באות ו) 'לדעת הרי"ף לא ניתן לקבל הבנה זו בסוגייתנו'; משמע שיש מקום לדעות אחרות. בקיצור, כאן יש מחלוקת בין הרי"ף לרה"ג, לא ויכוח בין הרב שריקי לישראל אומן. אין כאן מקום להתייחס בפרוטרוט לכל אחד מהטיעונים הרבים שהרב שריקי מייחס לרי"ף; נסתפק בעוד שניים. 3. באמצע אות ו, בפיסקא המתחילה 'הסיבה השנייה', מביא הרב שריקי גמרא בב"ק נג, א בעניין שור תם שדחף את חברו לבור. הגמרא מתייחסת לשותפות בין בעל השור לבעל הבור, והרב שריקי מבקש לדמות שותפות זאת ל"שותפות", כביכול, בין הנשים בסוגיין. והוא ממשיך: 'ואין לומר שכוונת רבי נתן במילה 'שותפות' לומר שיש כאן שותפות מעשית בנזק, וללא הבור לא היה כאן נזק. שהרי מפורש בגמרא בדעת רבי נתן... 'האי כוליה הזיקא עבד והאי כוליה היזקא עבד'; כלומר כל אחד מהם עשה נזק שלם כשלעצמו. זאת אומרת, הרב שריקי טוען בשם הרי"ף שהגמרא שם מתעסקת במקרה שהשור לא רק דחף את חברו לבור, אלא שגרם לו נזק קטלני בדחיפה בלבד, גם אם בכלל לא היה שם בור. וגם הבור, בעצם היותו שם, גרם נזק קטלני לשור הניזק, גם אם השור המזיק לא היה דוחף אותו – כגון שהשור הניזק היה שוטה או מהלך בלילה, ועמד ליפול לבור כאשר השור המזיק דחף אותו. ואמנם כך משתמע מרש"י, שכותב (בד"ה אי קסבר) 'הואיל דבלאו בור נמי מיית הוי כאילו המיתו כולו, וכן גבי בור הואיל ובלאו מכת נגיחות השור הוי מיית כאילו המיתו כולו'. אך ייתכן שרה"ג חולק על רש"י, והבין את הגמרא אחרת: שבאמת השותפות היא מעשית; השור לא נגח את חברו, אלא דחף אותו לבור. בלי הבור לא היה נגרם נזק כלשהוא, וכמו כן בלי השור. כוונת האמירה 'האי כוליה הזיקא עבד והאי כוליה הזיקא עבד' היא שהלכתית נחשב כל שותף לאחראי לכל הנזק; לא שמעשית הנזק היה נגרם גם בלי השותף השני. וכן כתב הרא"ה (בשיטה מקובצת על אתר): 'אי קסבר כוליה הזיקא עבד וכו', כלומר דשני מזיקין שהזיקו כאחד, אע"פ שלא היה אותו נזק... נעשה אלא בסיוע שניהם, חשבינן להו כמאן דעבד כל חד כוליה הזיקא'. הסברא לכך היא שמבחינת השור המזיק, הבור הוא פשוט חלק מהסביבה; כאילו שהשור המזיק דחף את השור הניזק לנהר, והטביעו. כמו כן, מבחינת הבור, השור המזיק הוא חלק מהסביבה; זה כאילו שרוח חזקה דחפה את השור הניזק לבור. העובדה שמעשית הנזק לא היה נגרם בלעדי שניהם אינה פוטרת כל אחד מהם מאחריות מלאה. יוצא שיש שותפות מעשית בין השור והבור, ובצדק זועק בעל השור 'שותפותאי מאי אהניא לי'? בעוד שבין הנשים אין שותפות כלשהי. לחליפין, אפשר להגיד שרה"ג מסכים עם רש"י, אך בכל זאת סובר שמושג השותפות שייך אצל השור והבור ולא אצל הנשים. והוא גם רואה כמה וכמה הבדלים חשובים נוספים בין הסוגיות, שבגללם אין להשליך אחת על השניה, ואכמ"ל. 4. בנושא השיעבודים, תמה הרב שריקי (אות ו) שבדעת רה"ג על דרך שנים אוחזין, נושא השיעבוד לא יבוא בחשבון. זה אמת ויציב; לרה"ג ולרי"ף יש גישות שונות לשיעבודים. לית מאן דפליג שכתובת אשה יוצרת שיעבוד על נכסי הבעל. אך הרי"ף סובר שלכל אשה יש שיעבוד משלה, ולאור זה נקבעת החלוקה; בעוד שרה"ג סובר שהשיעבוד הוא של כולן ביחד, ולכן שיקולי שיעבודים אינם שייכים לקביעת החלוקה. יש לזכור שעקרונית שיעבוד הוא לא פחות ולא יותר מערובה לתשלום חוב: החוב נגבה מהנכס המשועבד, וחוב קודם נגבה קודם. סוגייתנו היא המקור, בה"א הידיעה, לחובות שנוצרו בו-זמנית; ורה"ג סובר שבכגון דא גובים קודם את כל החוב, ורק אז מחלקים אותו. 5.בסיכום, במאמרו ביסס הרב שריקי את שיטת הרי"ף. אך רה"ג סובר אחרת, ויש לנסות להבין גם את שיטתו. את זאת עשינו במאמרינו הקודמים על סוגיין. להלן (גיליון זה עמודים 33-44) אנו מפרסמים עוד מאמר בנידון, שמסכם את עיקר שיטת רה"ג, וגם מבאר את נושא השותפים – 'שלושה שהטילו לכיס' – לפי אותה שיטה. ולבסוף, אנחנו שוב מודים ומצדיעים לרב שריקי על היחוס של שיטת תש"א לרב האי גאון. המאמר מבוסס על לימוד משותף של המאמרים והתגובות עם אחי הרב אליהו שליט"א. להלן מובא מאמר נוסף של פרופ' אומן בהסבר שיטת רה"ג בסוגיא, אך אין התייחסות בדבריי למאמר זה. כתובות צג, א. על פי רבינא. שו"ת שערי צדק (חלק ד שער ד סימן נב) ובאוצר הגאונים כתובות סימן תשכא (עמ' 310). הגיון דומה קיים גם בתחומים מעשיים בימינו, כדוגמת מס הכנסה שמשלם אדם על הכנסה משכר דירה, כאשר התשלום הוא על כל גובה שכר הדירה. לפי התקנה אדם שמשכיר דירה עד 5000 ₪ פטור ממס, מעל מחיר זה הוא חייב במס של כ 10%. מכאן שאם יגבה אדם שכר דירה בסך 5000 ₪ לא ישלם כלום, אך אם יגבה שכר דירה בגובה 5001 ישלם 10% שהם 500 ₪, ובפועל יקבל פחות למרות ששכר הדירה גבוה יותר. עיין לקמן אות ה. היינו לפי גובה השיעבוד החדש, הראשונה בעלת המנה שהשיעבוד שלה כעת הוא 66 ושני שליש תקבל מהמנה הרביעי 22 ושתי תשיעיות. בקובץ 'מוריה' טבת תשנ"ט. זהו מאמר לקהל הלמדני, המבוסס על מאמר מורחב באנגלית לקהל המדעי-כלכלי. לפי שיטת חלוקה מסויימת, במקרה זה שניים אוחזין. אין באמירה הזו להכריח ששיטת חלוקה אחת 'צודקת' או 'הוגנת' מחברתה, אלא כל עוד עיקרון החלוקה הנבחר נשמר אצל כל זוג, הוא צודק והוגן גם ביחס לכלל. לפחות בהוה-אמינא, לפי עדותו של הרי"ף שהוא שמע שרה"ג חזר בו מפירושו להעמיד את דברי רבי נתן על דרך שניים אוחזין. ב"מ ב, א תוד"ה ויחלוקו. כך הם דברי הרי"ף (העתקת פירוש הרי"ף מלשון ערבי בסוגיה במי שהיה נשוי שלוש נשים) בפירוש: "וזה לפי ששניים אוחזין בטלית מחוייב להיות הדין בו כך, לפי שכל אחד מהם מחזיק במה שבידו..." (וכן דעת תוס' רא"ש, תוס' רבינו פרץ וראשונים נוספים. וכן דעת הרמב"ם שהביא את דין שניים אוחזין בפרק ט העוסק בחזקת ודאי ולא בסוף פרק י או בפרק טו העוסקים בהלכות ספק בממון). ב"מ ב, א תוס' הרא"ש ד"ה זה אומר. ועוד. והיא היא קושיית התוס' שם ב, א ד"ה ויחלוקו. בבא בתרא קע, א. על פי עיקרון הנלמד מהמהרי"ל דיסקין זצ"ל החלוקה (בבבא השלישית במשנה) צריכה להיות 5/36, 11/36, 20/36, ולא כפי שהובאה במאמרי המתנגדים לשיטתו של פרופ' אומן - הרבנים סגל ופרלמן בקובץ 'בית אהרון וישראל' [תשס"ז], והרב פלאם בקובץ 'אור ישראל' [תשע"א]. בדין החלקה בין שלושת הנשים (במשנתנו) סובר רבי שהחלוקה היא שווה, ומסביר הר"ח שהכוונה לחלוקה יחסית (לפי מעות) ולא שווה ממש. ראייתו היא מהסוגיה ב"ק לו, א: שור שווה מאתיים שנגח שור שווה מאתיים ואין הנבלה יפה כלום, זה נוטל מנה וזה נוטל מנה. חזר אותו שור ונגח שור אחר שווה מאתיים, האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים וזה נוטל חמשים. חזר אותו שור ונגח שוב שור שווה מאתים, האחרון נוטל מנה ושלפניו חמשים זוז ושניים הראשונים דינר זהב. ובדומה לסוגיה זו בה חלוקת הנזק היא יחסית (כל אחד ואחד לפי מעותיו) הוא הדין בחלוקת העיזבון לדעת רבי, החלוקה תהיה יחסית (כל אחת ביחס לגובה כתובתה). על ראייה זו מקשה הרא"ש שאין לדמות בין הסוגיות, בסוגיה בב"ק השותפות היא בחפצא – בגוף השור, היינו הניזק והמזיק שותפים בשור שהזיק, לעומת הנשים שאין ביניהן שותפות בחפצא, אלא שלושתן מחלקות (או 'שותפות') עיזבון אחד והחלוקה בניהן היא לפי השיעבוד שיש לכל אחת מהן. יוצא אפוא, שלדעת הרא"ש יש לחלק בין שותפות בגוף הדבר עצמו – השור המזיק, לבין מקרה בו יש לכל אחד מהנוגעים שיעבוד בחלק משותף – הוא העיזבון במקרה של הנשים. לפי זה במקרה המובא בסוגיא ב"ק נג, א הדנה בשור תם שדחף את חברו לבור, גם הרא"ש יודה שניתן לדמותו לסוגייתנו, כי בשני המקרים אין שותפות בחפצא, אלא בתשלום הנזק שהוא שיעבוד לכל דבר. ומכאן שבין לדעת הר"ח ובין לדעת הרא"ש הסוגיות (שור ובור שהזיקו שור, ודין הנשים במשנתנו) דומות, ובשניהם דנים בחלוקה בין כמה גורמים שמשעבדים משהו משותף (חוב או עיזבון). בהמשך לכך, ננסה להבין מהי החלוקה המוצעת על ידי רבי נתן בסוגיה בשור ובור שהזיקו שור. לא ניתן לומר שהחלוקה ביניהם יחסית, כי אז החלוקה הייתה צריכה להיות שליש ושני שליש, ולא רבע ושלושה רבעים, הואיל ובעל הבור יטען גם הוא 'מה הועילה לי שותפותך' (יעויין בדברי תלמיד רבינו פרץ בסוגיה), וכמו שבעל השור משלם רק חצי מהנזק (של שור תם) בגין טענת 'מה הועילה לי שותפותך', כך בעל הבור יטען שגם הוא צריך לשלם חצי מהנזק מאותה טענה של 'מה הועילה לי שותפותך' (הגם שבתשלום שלושה רבעים יש לבעל הבור תועלת בשותפות, עדיין באופן יחסי לבעל השור יש יותר תועלת, כי הוא משלם רק 50% מחובו לעומת בעל הבור שמשלם 75%). והואיל ורבי נתן לא חילק כך, משמע שסברת החלוקה שונה. אי נימא שהחלוקה היא על דרך שניים אוחזין, ולכן בעל השור משלם רבע ובעל הבור שלושה רבעים (בדומה לזה אומר חציה שלי וזה אומר כולה שלי), נמצא שבמקרה בו ישנם שלושה מזיקים – שור תם, שור מועד ובור, החלוקה (במקרה בו לדוגמא השור הניזק היה שווה מאתיים) הייתה אמורה להיות 50 לבעל השור התם, 75 לבעל השור המועד ו-75 לבעל הבור. ואם כך אכן הייתה החלוקה, הייתה טענת 'מה הועילה לי שותפותך' של בעל השור התם קיימת ועומדת, שהרי גם במקרה בו השור התם והבור שניהם לבד הזיקו (שור ששווה מאתיים) היה משלם בעל השור התם 50, וגם במקרה בו בעל השור המועד הוא חלק מהמזיקים השור התם משלם 50, אם כן מה הועילה לבעל השור התם שותפותו של בעל השור המועד בתשלום הנזק. יוצא אפוא, שהחלוקה בסוגיה זו לדעת רבי נתן אינה על דרך שניים אוחזין אלא לפי גובה השיעבוד של כל אחד בנזק. ולכן במקרה בו ישנם שלושה מזיקים (תם, מועד ובור) החלוקה (בניזק שווה מאתיים) תהייה 33 ושליש (לתם) ו-83 ושליש למועד וכן 83 לבעל הבור. ויש ביטוי לטענה של בעל השור התם 'מה הועילה לי שותפותך', שכעת הוא משלם 33 ושליש במקום 50 (במקרה בו התם והבור הזיקו שור ששווה מאתיים). והואיל ובין לדעת הר"ח ובין לדעת הרא"ש סוגיה זו דומה למשנתנו, כי השותפות היא לא בחפצא אלא בשיעבוד משהו משותף (חוב או עיזבון), יוצא אפוא שחלוקה לפי שיעבודים היא זו שהנחתה את רבי נתן גם במשנתנו. קובץ המעיין (תמוז תש"ע) אות ד. במילים אחרות, אם גובה העיזבון הוא 400, אנו רואים כאילו כל אשה קיבלה את מלא כתובתה, סך כולל של 600, ואת ההפסד של 200 (שהוא ההפרש בין סך הכתובות לסכום העיזבון) נחלק שווה בשווה עד מקסימום הפסד של חצי הכתובה לכל אחת, ומכאן שהראשונה תפסיד 50 (והואיל וכתובתה 100 היא תקבל בפועל 50), והשניה והשלישית תפסדנה 75 כל אחת ותקבלנה 125 (200-75) ו-225 (300-75) בהתאמה. אם ניקח לדוגמא ארבע נשים בעלות כתובות של מנה, מאתיים, שלוש מאות וארבע מאות, עם עיזבון של מאתיים, לפי שיטת רב סעדיה גאון החלוקה תהיה 35 לראשונה ו-55 לשלושת האחרות, ולפי שיטתו של פרופ' אומן החלוקה תהיה 50 לכל אחת. 'המעין' תמוז תש"ע אות ה נקודה 6. על פי האוקימתא שהובאה בשם רבינא. בסוגיה ישנה אוקימתא נוספת אליבא דשמואל, אך היא דורשת מאמר בפני עצמו, והיא גם אינה נדרשת להבנת עיקר שיטתו של הרי"ף ומדוע לא בחר להעמיד את דברי ר' נתן כדעת רה"ג על דרך שניים אוחזין. הואיל ולדעת רבי נתן (בניגוד לרבי) החלוקה השווה היא עד גובה השיעבוד, מכאן שלא די באמירת כלל כמו אצל רבי, אלא יש צורך בדוגמאות ללמד על היוצא מן הכלל, כדוגמת שתי תפיסות, או כאשר גובה העיזבון גדול ממחצית סכום הכתובות. לפי מה שהבין בדבריו פרופ' אומן ('המעין' תמוז תש"ע ג6 ובהערה 21). אולם נראה שאין דעת הר"ן שונה מדעת הרי"ף, שהרי נקט בלשון הזהה לדברי רי"ף בסוגיין (שעל פניה נראית כך, אך מבוארת אחרת בהעתקת פירוש הרי"ף מלשון ערבי). על אחת כמה וכמה שרה"ג אינו מחוייב למהרי"ל דיסקין, שחי כאלף שנה אחריו (ראה אות ו במאמר הרב שריקי, הע' 15). גם הע' 16 של הרב שריקי מסתמכת על הרא"ש ועל אחרים שאיתם אין רה"ג חייב להסכים. הוא אמנם כן מחוייב לגמרא, ולכן התייחסנו דוקא לנקודה זאת במאמר הרב שריקי. אך מפשטות הגמרא אין קושיא על רה"ג, כפי שראינו.
חזא הוית האי פסקא דדינא שחבר וכתב רב חביבאי הגאון שלמה גורן (גורונצ'יק) יצ"ו, רב ראשי לצבא ההגנה לישראל, להתירן של העגונות מסיבת העדרם של תושבים ולוחמי הצבא שנמצאו בכפר עציון ביום המר והנמהר לכבושו על ידי לגיונות הערבים, והסכמתו של חברי ועמתי הרב הגאון הגדול מפורסם לתהלה ותפארת כמוהר"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג רב ראשי לישראל, שעלה והסכים להיתרן של עגונות אלה, וכיהודה ועוד לקרא הנני מצרף את חות דעתי והסכמתי להיתר זה, לפי קוצר השגתי בעזרת צור ישועתי. ראשית דבר הנני אומר אפריון נמטייה להרה"ג הפוסק יצ"ו על עבודתו המאומצת בחרוף נפש בבקורו בגיא ההריגה זה, וללקוט שרידי עצמותיהם של חללינו הקדושים אלה, שנלחמו בכל יכלתם להגנת הכפר הזה, שאם אמנם לא הצליחו להצילו, אבל בדמם ונפשם עצרו התפשטותם המהירה של לגיונות אלה ללבה של ירושלים. זכרה ה' להם לטובה. ועוד הגדיל עשות להביא עצמותיהם של חללים קדושים אלה לקבורת ישראל בכבוד הראוי להם. ועתה על יסוד הידיעות שקבל בהשתדלותו הנמרצה על פרטי המאורעות והריגות שבמערכות מלחמה אלה, נגש לעשות חסד עם החיים לתיר נשיהם מכבלי העגון, ובחכמה ורב תבונה צלל במים אדירים מדברי התלמודים וגדולי הפוסקים רוא"ח והעלה מרגניתא טבא בידו – היתר ברור ומחוור לעגונות אלה, איישר חיליה לאורייתא, שלמה הוא ושלמה משנתו. בכל לבי חפצתי להתענג במשא ומתן של הלכה בקונטריס חשוב זה, אבל מפני רוב טרדותי בימים אלה, וכדי שלא להשהות את היתרן של עגונות אלה שהן כאלמנות חיות, וכל יום של שהייה במצבן העגום מוסיף להן עגמת נפש ומרירות לב, לכן אסתפק בקצרה במקום שאמרו לקצר, ובה' שמתי מבטחי כי הוא יאיר עיני לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא. שכל אלה שנמצאו בכפר עציון לפני נפילתו ואחריו היו נצורים וסגורים בחומת אש של לגיונרים מזויינים ששמרו עליהם בשבע עינים, לבל ימלט מכפר עציון נפש חיה של יהודי מאיש ועד אשה מנער ועד זקן. האויבים צרו על הכפר והפגיזו אותו מכל עבריו ימים אחדים, והפילו הרבה חללים מהתושבים והלוחמים, ולכן נאלצו להחבא במרתף כדי להסתתר מהפגזות התמידיות של האויבים. האויבים הלגיונרים והכפריים שבאו מהכפרים הסמוכים למקום המלחמה, לא הסתפקו בכבוש הכפר וכניעת התושבים והלוחמים, אלא נכנסו אל הכפר מכל עבריו והרגו באכזריות חמה כל איש ואשה נער וזקן מישראל בכוונה שלא להשאיר להם שריד ופליט. לפי עדותם של שנים הנמלטים והקשרית, שנמלטו בדרך נס ממש והובלו כשבויי חרב לעיר ממלכתם היא עמון, מתברר שכל אלה שנמצאו בכפר עציון נהרגו על ידי האויב לרבות אלה שנכנעו להם. הלגיונרים וקציניהם הגידו מפיהם בדרך מסיחים לפי תומם, שלא השאירו נפש יהודית חיה בכפר זה מבלעדי שנים הנמלטים והקשרית. הקשרית העידה שראתה בעיניה ערמות של עצמות, ולפי השערתה היו כשמונים גוויות. עצמות החללים נמצאו פזורים על גבעת הכפר, בתעלות הקשר, מתחת למפולות אשר נהרסו כליל בזמן הכניעה, ובתוך המרתף של המנזר הגרמני שנהרס על כל יושביו. מאז הכניעה ועד היום, זה כשנתיים ימים, נשכח שמם ואבד זכרם של נעדרים אלה שנמצאו ביום המר והנמהר בתור תושבים ולוחמים של כפר עציון. ועתה נדון בקצרה על ראשון ראשון. א. דין עיר שכבשוה כרקום, תנן במתניתין נותנים עליו חומרי חיים וחומרי מתים, וכן פסק מרן ז"ל: עיר שכבשוה כרקום אין מעידין עליו לפי שהוא ספק חיים (אה"ע סי' י"ז סעיף ל"ו). סתם דברי מרן מוכיחים דלא שנא אם הכובשים הם מאותה המלכות או מלכות אחרת, ובכל ענין אין מעידים עליו. וטעמא דדינא הוא, משום דכל שנכבשה העיר הנצורה על ידי האויבים אין הורגים את תושביה, וכל ספק המיתה הוא בשעת הכבוש או עד הכבוש, ובין אם היא אותה מלכות, או כל שכן מלכות אחרת נלחמת בכל עזה בלי רחמים והבחנה, והורגת כל מי שנפגע בחצים ובליסטראות שלו, אבל אחרי שנכבשה לפניו ונכנסו צבאותיו לתוכה, מפסיקים אפילו אם ממלכות אחרת, את חצי מות ואש ומסירים את הכרקום, הלכך כל שנמצאו בתוכה הם בספק חיים, שמא עדין נמצאים בתוכה או שנמלטו ממנה. אבל עיר שכבשוה כרקום, ואחרי הכבוש לא נח רוגזיה אלא המשיך לירות ולהרוס את הבתים והמרתפים, שהיו חשודים שנמצאו שם יהודים, וגם הרגו בחימת נקם ושכרון נצחון את כל שמצאו ברחוב או מתחבא, אפילו אם נכנע להם, והם אמרו בפיהם שלא השאירו נפש חיה של יהודי, ואף גם זאת המצור ומצוק שסביב כל הכפר נמשך עוד כמו לפני הכבוש בקפדנות ושמירה מעולה שלא תמלט נפש יהודי מנער ועד זקן, מאיש ועד אשה, ועוד זאת אחרי זמן רב משעת הכניעה נמצאו ערמות חללים וצבורי עצמות וגופות קבורים, לפי זה מה מקום לספק חיים, הרי לפני הכבוש ודאי לא יכלו להמלט, ולא רצו להמלט, ורבים נפגעו מהפצצות שנורו מהרים שבסביבות הכפר, ואחרי הכבוש לא יכלו להמלט ולא אפילו להחבא, כי האויב חפש והרס כל מקום שחשוד להמצא בו יהודי, והרג כל יהודי שמצא לפניו, והכפריים שהתכנסו מסביב נכנסו לכל בית כדי לשלול שלל, והוסיפו להרג, ובכן מה מקום לחוש לחיים. ועוד הוכחה ודאי שהרגו את כל היהודים שנמצאו בכפר, מזה שלא הוליכו בשבי אלא שני אנשים והקשרית, ובודאי שאם היו עוד מי שהוא חי היו לוקחים אותו בשבי, ואם גם נניח שבכל זאת נמצא איש או אנשים שהתחבאו, אי אפשר שיתקיימו במחבואם כל הזמן עד היום, ואם יצאו ממחבואם היו נהרגים או נשבים, ואם לא יצאו ודאי מתו ונמקו. לפי"ז הרי ברור שכולם בחזקת מתים, ולא דמי לעיר שנכבשה בכרקום שהוסר הכרקום אחרי הכבוש ואפשר להמלט מתוכה, או להשאר בה בהעלמת שמו, ולא למים שאין להם סוף שהספק שמא פלטו הים ליבשה, אבל בנדון דידן אין כל אפשרות המלטה וחיים, הלכך נראה לי פשוט וברור שאין חולק על זה ולא חוכך להחמיר ולעגן בנות ישראל. והנה הרה"ג הפוסק יצ"ו אייתי לן מ"ש באבות דר"נ: 'והיו נשיכם אלמנות', אלמנות ולא אלמנות, כגון שלא ימצאו עדים להתירן להנשא, כגון ביתר, שלא נמלט ממנה נשמה להתיר אשת איש. הרי שגם כשנהרגו כל הנמצאים באותה עיר אין מעידין עליהם, וכן יש להוכיח ממ"ש: מעשה בששים בני אדם שהיו מהלכים בדרך ביתר, ובא עכו"ם ואמר חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכין בדרך ביתר שמתו וקברתים, והשיאו את נשותיהם (יבמות קכב,א), רש"י והרי"ף גורסים שהיו מהלכים לכרכום ביתר. הא למדת שאם לא היה עכו"ם מעיד שמתו וקברתים, לא היו משיאים נשותיהם, וזה מסייע למ"ש באבות דר"נ שמהרוגי ביתר לא נמלט ממנה נשמה להתיר, ואין זה סותר לדברי אדר"נ, שעובדא ביבמות היא שהיו הולכים בדרך לביתר הוא לכרקום של ביתר, אבל בביתר עצמה לא נמלטה אף נשמה אחת. על כל פנים מדברי אבות דר"נ וסוגין דיבמות לגירסת רש"י והרי"ף, לכרקום ביתר, למדנו שגם במקום שנכבשה עיר הנצורה כמו כרקום ביתר שנהרגו כל אנשיה, אין מתירים נשותיהם אלא בעדות מיתה. אולם אחרי העיון פורתא נראה דמסוגין דיבמות אין להוכיח שגם בכגון ביתר צריכה עדות מיתה, שהרי גם לפי גירסת הרי"ף דגריס שהו הולכים לכרקום, אין ההליכה לכרקום היא מקום סכנה, ולא נאמר שהולכים לכרקום אלא משום מעשה שהיה כן היה, כמו עובדא דלעיל בסמוך בקולר של בני אדם שהיו מהלכים לאנטוכיא, והדבר מובן מעצמו שההולכים לכרקום שהם מחוץ לחגורת המצור אינם בסכנה, ולפיכך הצריכו עדות להשיאם, אבל אלה שנמצאים נצורים בתוך מחנק המצור ונהרגו כולם, אין צורך בעדות נוספת להתירן, והם הם כדין נפלו לחפירת נחשים ועקרבים שמעידים עליו (אה"ע סי' י"ז סעיף כ"ט). ובני אדם בדמות נחשים ועקרבים מלאי חמת נקם ושכורי נצחון להרוג את אנשי חרמם, גריעי מנחשים ועקרבים לענין זה, הלכך מעידים על אלה שנפלו בידם ונהרגו בחמתם. עומדים לנגדנו דרבי אדר"נ: כגון ביתר שלא נמלט ממנה נשמה להתיר אשת איש, מכאן שאעפ"י שנהרגו כולם אים מתירין נשותיהם להנשא אלא בעדות מיתה. אולם דברי אדר"נ צריכים פירוש, דאם לא נמלט נשמה להתיר, הרי גם הנשים בכלל זה, ואם כן אין מה להתיר, ונשותיהם שנמצאו מחוץ לביתר הרי הן מותרות בתוקף העובדא שלא נמלט מהם נשמה אחת. אבל הכוונה ברורה שהדברים נאמרו בנוגע לאלה אשר נהרו בהמונם מכל הארץ להגן על ביתר, בתור נקודת מרכז ההגנה במלחמה מכרעת זאת, וגירסת רש"י והרי"ף: שהיו הולכים לכרקום ביתר, מוכיחה זאת, ואלה השאירו נשותיהם מחוץ לביתר במקומות מגוריהם, לפיכך גם אם נודע שנהרגו כולם, אין זה מספיק להתיר נשותיהם של אלה שלא היו מתושבי ביתר, אלא אחרי עדות של מכיריהם שיעידו על כך שהם הלכו לכרקום, או הגיעו לביתר, ונמצאו בה בעת כבושה ונהרגו עם כולם, ועדות זאת לא יכולה להיות אלא מפי האנשים שנמצאו בביתר, ומכיון שלא נמלט מהם נשמה, לא נמצא מי שיעיד להתיר נשותיהם. ב. גם אם נקבל דברי אדר"נ כפשוטם, מכל מקום כשיש עדות – ודאי שמתירים נשותיהם, ובנדון דידן יש עדות של הקשרית שראתה רכוזים גדולים של גוויות, וכן העידו הבחורים יעקב אידלשיין ובן סירה: "בעגול הכניעה היו כחמשים יהודים וכו' אחרי הצלום אמרו להם לשבת, הם ראו שכל הקבוצה נשכבה על הארץ מהיריות שפגעו בהם". לפי זה הרי כאן עדות ברורה על חמשים איש שנהרגו ועל רכוזים גדולים של גוויות, ועדות זאת אינה כעדות מלחמה בשעה שנכבש הכפר או פסקה המלחמה, הואיל והיהודים נכנעו להם לגמרי, אלא כאן היתה רציחה המונית ללא המלטה, ועוד זאת שגם אם נדון כעד אחד במלחמה עדות של הקשרית שראתה רכוזים גדולים של גוויות ושכל הקבוצה נשכבה לארץ מהיריות שפגעו בהם, ועדות זאת דינה כעדות של קברתיו, הואיל ולפי עדותם אין להסתפק שאמרו בדדמי, עיין בסה"ק משפטי עזיאל (סי' ל' דף צ"ו). ועוד שהם מעידים עדות ראיה של מיתה ועדות זאת לא גריעה מקברתיו. ג. ועוד טעם נוסף להיתרן של עגונות אלה מדין נשכח שמו ואבד זכרו, וביותר בנדון דידן שכל שנמלט ממלחמה זאת וביחוד מכפר עציון קלא אית ליה (עיין משפטי עזיאל סי' כ"ח סעיף ד', וסי' כ"ט סעיף ג'). מטעמים אלה אני מצטרף לדברי הרה"ג הפוסק יצ"ו, והסכמתו של הגאון הגדול כמוהר"ר הגריא"ה הרצוג שליט"א הרב הראשי לישראל, להתיר עלובות אלה מעגונן מבעליהן שנמצאו בכפר עציון אחרי כבושה, ששמותיהם מפורטים ברשימה מפורטת המצורפת לזה, אחרי שכל אחת מהן תוכיח את זהותה בתור אשתו של אחד הנעדרים האלה, תקבל פס"ד של בית דין מוסמך להתירה. וצור ישראל וגואלו – דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו, וכפר אדמתו עמו.
אחוזת פלייבוי מהווה מזה מספר עשורים בלתי מבוטל, ה"מכה" של גברים שטופי זימה באשר הם. הקונצרן "פלייבוי" במנהיגותו הבלתי מעורערת של יו הפנר הקשיש, החליט לבוא לקראת קוראי המגזין אשר שוקעים בחלומות בהקיץ על התעטפות בחלוק המשי של הפנר, בעוד עשרות שפנפנות בלונדיניות מטופפות מסביבם. מעכשיו, כל אחד יוכל להרגיש איך להיות יו, באופן וירטואלי לפחות. משחק הוידיאו: "פלייבוי: האחוזה", יפציע בחנויות ב-25 בינואר הקרוב, באדיבותם של קונצרן פלייבוי בשיתוף עם חברת " Arush Entertainment". לפי מחקר שנערך בפלייבוי, הקהל חובב הפורנו, הוא גם חובב משחקי וידיאו. לפי המחקר, קוראי המגזין השקיעו מעל 300 מיליון דולר על משחקי וידיאו ב-2002. במשחק, המשתתף מגלם את יו הפנר, בפיג'מת המשי המפורסמת שלו כמובן, וצריך לבנות ולנהל את אימפריית "פלייבוי". בכדי שהמשחק ידמה את המציאות באופן הנאמן ביותר, סלבריטאים אשר מזוהים עם הקונצרן, כגון כרמן אלקטרה ומליסה ג'ואן הארט תרמו את קולם למשחק.
"חיוך אתה רוצה? פה צריך עצב ורצינות!" גער השבוע דני קרוון בצלם בקרחת יער קטנה בטירגארטן - ה"סנטרל פארק" של ברלין. צעקתו של הפסל, חתן פרס ישראל, נבלעה בהמולה שמסביב. קרוון, בן 82 כמעט, התרוצץ בין הפועלים הגרמנים, המנוף הכבד ואנשי המקצוע כאילו היה בן 28. זה היה אחד השבועות החשובים בחייו של האמן התל אביבי. אחרי 12 שנים מתישות, רגע לפני שנראה שהעסק מתפוצץ, הגרמנים התחילו לזוז וכעת אפשר לברך על המוגמר. בסוף אוקטובר תיחנך בברלין האנדרטה שתיכנן קרוון לזכר שואת הצוענים, שעלותה 2.5 מיליון יורו. "זה הפרויקט הכי בעייתי שהיה לי אי פעם", אומר קרוון. "התחלתי אותו עוד לפני שמלאו לי 70. השנה אהיה בן 82. חשבנו שזה ייקח שלוש שנים". האתר מורכב מבריכת מים, שבמרכזה אבן משולשת ובלבה פרח. פעם ביום האבן תרד אל מתחת לפני הקרקע, ותשוב למעלה עם פרח חדש. הבריכה תוקף באבנים, שעליהן ייכתבו שמותיהם של מחנות שבהם נרצחו צוענים. במים בבריכה משתקפים דגלי גרמניה והאיחוד האירופי, שמתנוססים על בניין הרייכסטאג הסמוך. "מי שיעמוד פה יראה את מי שעומד בצד או מולו, כאילו הוא קבור בתוך בור", מסביר קרוון. ברקע יתנגן צליל של כינור, שהקליט מוזיקאי צועני במיוחד לאנדרטה הזאת. "לא מנגינה. כמו חריקה של רכבת על הפסים", מסביר קרוון. הוא לא אוהב את המלה אנדרטה. "זה אתר זיכרון, הומאז'. אנדרטה זה למלחמות ולגנרלים", הוא מתקן. בדומה לאנדרטה הגדולה לשואת יהודי אירופה, ולזו הקטנה ממנה, לרדיפת ההומואים והלסביות בשואה, גם אנדרטת הצוענים של קרוון ממוקמת בלב ברלין, קרוב מאוד למבנה המרכזי והחשוב בעיר: הרייכסטאג, הבניין הראשי של הפרלמנט הגרמני. קשה לעצור את שטף הדיבור של קרוון. על השמחה והסיפוק שלו מההתקדמות בבניית האתר מעיב התסכול על הדרך שעבר. "זה ההישג הגדול של הצוענים. מ-1965 מבטיחים להם אנדרטה, אבל עד היום לא ביצעו את זה", הוא אומר. "אמרתי לגרמנים: ‘אם זה היה ליהודים הייתם כבר גומרים את זה מזמן. אבל מכיוון שזה צוענים, אתם מרשים לעצמכם'. לי, כיהודי, קל לומר את זה. כל היחס פה היה של זלזול. ‘למה בכלל להוציא כסף על זה, בשביל מה? זה בסך הכל צוענים". האנדרטה החדשה תהיה שלב נוסף, מרכזי, בתיקון העוול ההיסטורי ובהנצחת רצח העם הצועני. הרבה משברים ידעה האנדרטה בשנים שחלפו מאז הוחלט על הקמתה. הביורוקרטיה הגרמנית, לצד הדייקנות הכפייתית והבלתי מתפשרת של קרוון, עשו את שלהן. "כל הזמן הייתי בלחץ מהאנשים הגסים האלה, שתמיד אומרים לך ‘לא'", הוא אומר. ביום שני השבוע קרוון בא לשטח בחליפה, ומיד החל מחלק הוראות ומעיר הערות לצוות. לפתע עצר נהג המשאית, שהביא את האבן המרכזית של האנדרטה, קרב לקרוון, היסס לרגע, ואז שלף את האייפון ותיעד את האמן והאנדרטה בשלבי הקמתה. איך הגיע האמן היהודי מישראל לתכנן את האנדרטה של הצוענים בלב ברלין, בירת גרמניה? רומני רוזה, יו"ר המועצה המרכזית של הצוענים בגרמניה, היה זה שהזמין את קרוון לתכנן אותה, בשנת 2000, לפני 12 שנה. קרוון היה עסוק אז בהגשת הצעה, שלא התקבלה, לתכנון אנדרטת השואה הגדולה בברלין. "אני שמח שלא בחרו בהצעה שלי. זה לא היה מתאים להם, לגרמנים, לשים שם פרחים, כמו שהצעתי". לדעתו, "ההצעה שנבחרה טובה, אבל המקום הוא גדול ומרכזי מדי". ויש דבר נוסף שמטריד אותו: "האנדרטה הזו היתה צריכה להיות בשביל כולם", לא רק ליהודים. "תראה, הגרמנים מסודרים, נכון? ככה לפחות חושבים כולם. אבל הם לא הפרידו בין היהודים לצוענים להומואים כשהם רצחו אותם. אז למה להפריד?" מאז נראה שלא חלף יום אחד ללא דרמות. על מה התווכחו? על הכל. הצוענים לא הסכימו שבכיתוב באנדרטה הם יכונו "ציגויינר", כינוי טעון במשמעות שלילית, שבו השתמשו הנאצים. "מבחינתם, זה כמו שיהודים יכונו כאן ז'יד", מסביר קרוואן. הפקידים הגרמנים נאלצו להיעתר לבקשתם, ולהשתמש בכינוי התקין פוליטית, "סינטי ורומה". ויכוח נוסף, חמור יותר, התפתח בשאלה הבסיסית: כמה צוענים נרצחו בשואה. "הגרמנים טענו תחילה שהיו מאה אלף. אנחנו מצאנו שהם הרגו יותר. בסופו של דבר הסכמנו על כחצי מיליון", אומר קרוון. פרופ' מרגלית אומר שגם זו "הערכה בלתי מבוססת שמקורה באינטרסים פוליטיים ובחשש של הגרמנים להצטייר כמכחישי שואה. מחלוקת פרצה גם סביב הכיתוב המרכזי בתוך הבריכה. קרוון תיכנן לעטר אותה במשפט, פרי עטו של נשיא גרמניה רומן הרצוג, שהשווה בין שואת היהודים ושואת הצוענים. אך ההצעה נדחתה. גם ההצעה לכתוב את שירו של אברהם שלונסקי, "נדר", נדחתה. קרוון מספר, שכשרומני רוזה שמע אותו בפעם הראשונה "שערותיו סמרו". אבל כעבור שבועיים הוא גילה שהשיר מצוטט באתר הזיכרון ב"יד ושם". הצוענים הציעו שיר של משורר צעיר בן הקהילה, אלא שהשיר הזה עוסק באושוויץ, וקרוון חשש שהאנדרטה תהיה מזוהה עם מחנה ההשמדה, ולא עם רצח העם הצועני. הפשרה היתה שהשיר ייכתב בתוך בריכת המים ללא הכותרת "אושוויץ", וכי יתווסף לו הכיתוב: "מוקדש לכל המחנות שבהם רצחו את הצוענים". בזאת לא הסתיימו הצרות. בשנה החולפת הופסקו העבודות לכמה חודשים, לאחר ששר התרבות של גרמניה החליט להחליף את אחד הגופים המרכזיים שאחראים להקמתה. "לקח להם חמישה חודשים להעביר עשרה גיליונות נייר של חוזי העבודה מגוף אחד לגוף שני", מלין קרוון. ואז התברר שהגוף הראשון עשה כמה טעויות קשות בבנייה. "כשהתחלנו כבר לעבוד, התברר שצריך להוריד את כל הצבע שהם שמו, ולצבוע מחדש". בהמשך הוא גילה, לתדהמתו, ש"הגרמנים עשו חורים איפה שלא צריך", ש"הרצפה עקומה", ש"הברגים לא הולחמו כמו שצריך" וש"האבנים שהם בחרו - קטסטרופה". אפילו מים חדרו למקום שבו לא היו אמורים להיות. "לקח לנו עוד ארבעה שבועות לייבש עד שיכולנו להתחיל לצבוע", נזכר האמן המיוסר. "היום כולם כבר מבינים, שקרוון הוא לא משוגע ושאין לו דרישות בלתי הגיוניות, אלא שהיו כאן אנשים לא מקצועיים". בשיאו של הסכסוך פירסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" כתבה שבה צוטטו בכירים גרמנים שטענו כי קרוון מרבה לדרוש שינויים בפרויקט, כדי להגדיל את השכר והחזרי ההוצאות שלו. קרוון דחה את הטענות ואף איים לתבוע את העיתון. "הגרמנים - הם ולא אני - האחראים לכל הסחבת הזו", הוא אומר. ואולם, אחרי 18 שנים של תכנונים, 12 שנים של עבודה וארבעה שרי תרבות גרמנים, הגיעו השנה הצדדים לעמק השווה. תרם לכך גם השר הנוכחי, ברנד נוימן, שלקח על עצמו באופן אישי את קידום האנדרטה. סמוך לאנדרטת הצוענים החדשה ניצבת עבודה אחרת של קרוון, על הקיר החיצוני של אחד המבנים של הפרלמנט הגרמני. העבודה נקראת "חוק יסוד 49", והיא מנציחה סעיפים מהחוקה הגרמנית, שהתקבלה בשנה זו, הקשורים לזכויות אדם. עבודה נוספת בנושא הקים קרוון בנירנברג, תחת השם "דרך זכויות האדם". בשנה הבאה יצוינו 20 שנה להקמתה. בסוף אוקטובר תפסע הקאנצלרית אנגלה מרקל כמה צעדים מלשכתה, לטקס חנוכת האנדרטה לזכר שואת הצוענים. "אני אגיד רק דברים טובים", מבטיח קרוון. "אומר לה שעשיתי הכל כדי לתת כבוד לזיכרון שואת הצוענים".
בפרעות 1929 ,נכללו גם מעשי גניבות חקלאיות מהשדות מהכרמים וממטעי הפרי, כיוון שתוגברה השמירה העלו בחכתם השומרים ,תושבים ערביים מיישוביי הסביבה, שהשתדלו להתפרנס בשעות הלילה, מהכנסה צדדית ,בנוסף לשכר מעבודתם ביום בעבודות השדה בכפר. בתקופת הפרעות החלו לעלות באש שדות הקמה של הכפר , נורו יריות לכוון הכפר ועוד מעשי התנכלויות לתחבורה, כאשר פנו נבחרי הציבור ,בבקשת עזרה לשלטונות ולמשטרת המנדט ,קבלו תשובה שקצרה ידם להושיעם, באין מושיע חשבו חכמי הדור היהודים על פעולות נקם , אלא שלצורך בלימתם של הנוקמים היה מספיק כוחות מנדטוריים לעצרם. לאחר שאנשי העמק והישובים הבינו כי בעיית הפרעות גדולה משחשבו, החלה התארגנות אירגונית וממשית לבצר את הישובים ,וליצור ממשקי עזרה הדדית בין הישובים כולל הקצאת 2 רכבים מכפר נהלל, להסעת אנשי מגן ונשק לנקודות המותקפות, הדבר העיקרי שחסר בישובים בעמק היו כלי נשק להגנה . מעשי שוד של תוצרת חקלאית בשדות הכפר ובישובים הסמוכים ,כוללו גניבת קלחי תירס חיטה ושעורה ועוד ועוד, הפכו לבעיה יום יומית ,במיוחד כאשר נמנעה יציאת החקלאים לשדות על מנת לקצור את היבול או להכינו לחריש ולזריעה, כאשר החריפה הבעיה ביתר שאת ונשקפה סכנה לתושבים קטנים בסביבת כפר נהלל ,הובאו מתיישבים מקבוץ שריד, מכפר ברוך, מגבעת ישי ומכפר יהושוע שחסר הגנה בהיקף היישוב. אפילו מעבר החלב הסדיר לירושלים מנהלל, נעצר וחודש רק כאשר המשטרה הבריטית שיגרה שוטרים שנסעו במשאית החלב להגנתה בדרך לירושלים , עזרה לבלימת הפרעות הגיעה משמים בזכות ירידת גשמים גדולה באזור ,(נס משמים) שגרמה לבוץ ולקשיי מעבר לכנופיות והארץ רגעה קמעה.
צוותי כיבוי והצלה הוזעקו בשעות הצהריים (שני) למתחם שנלר בירושלים בעקבות עשן לא מזוהה שבקע מהאדמה. לאחר בדיקה התברר כי העשן התיימר בעקבות פצצת זרחן ישנה שהתפוצצה. צוותי ההצלה בודדו את האזור ופועלים לטיפול בחומר. כוחות החירום הורו לדיירים שמתגוררים ברדיוס של מאה מטרים מהמתחם להסתגר בבתיהם. לטענת הכבאים, מספר עובדים חשו ברע. רס"ר שלומי הרוש מפקד צוות באירוע, סיפר על השתלשלות האירוע: "יחידת החומ"ס והניטור שאני חבר בה הוקפצה למתחם שנלר בעקבות קריאה על פועלים שחשים ברע לאחר ששאפו עשן שבוקע מהאדמה. הגענו למקום ובבדיקה על ידי גלאים מתקדמים התברר לנו שמדובר בחומר מסוג זרחן לבן שמקורו ככל הנראה בפצצה ישנה שהתפוצצה בשטח". "לאחר הבדיקות וכדי למנוע פגיעה אפשרית באוכלוסיה שגרה בסמוך. ביצענו בידוד והורינו על הסתגרות בבתים ברדיוס של 100 מטר וכ-200 מטר בכיוון הרוח (מערב) במקביל באמצעות כלי צמ"ה כיסינו את האזור הנגוע בכמויות גדולות של אדמה וכעת הורדנו את ריכוזי החומר לרמה נמוכה מאוד", הוסיף. בתום הערכת מצב על ידי ראש ענף הערכת סיכונים בכבאות והצלה ירושלים, להב דוד סקלי ומשטרת ישראל בדבר חזרה לשגרה של האוכלוסייה במקום, הוחלט על הפסקת ההסתגרות של האוכלוסייה. עוד הוחלט כי מוקד דליפת הזרחן יישאר סגור בימים הקרובים ובכל כמה שעות יתבצע ניטור על ידי יחידת הניטור של כבאות אש ירושלים. מה זה רואים מערות? הסיקריקים צודקים שיש שם מערות קבורה?
רסקולניקוב התרומם ויֵשב על הספה. הוא עשׂה תנועה רפה בידו, בכדי להפסיק את זרמי דברי-הנחמה הבלולים והרותחים, אשר נשפכו מפי רזומיחין, כלפי אמו ואחותו, לקח את כפות שתיהן בכפותיו, וכשני רגעים הסתכל בהן דומם, חליפות. האֵם נפחדה ממבטו. במבט זה התנוססה הרגשה עזה, הרגשה עד לידי כאב ויסורים, אבל יחד עמה היה דבר-מה חסר-תנועה, כמעט חסר-דעה. פוּלחֶרִיה אלכסנדרובנה נתנה קולה בבכי. אַבדוטיה רומנובנה היתה חִוֶרת; כף-ידה רעדה ביד אחיה. – לֵכנה הביתה.... אִתּו, – בטא בקול מרֻסק, בהורותו על רזומיחין – עד מחר; מחר הכֹּל... הֲמִכְּבָר בָּאתן? – אַל תְּעַנו אותי! – קרא והניע ידו בהתרגזות. – אני אשאר אתו! – שאג רזומיחין – לא אעזבהו אף לרגע, ולעזאזל כל אורחי, יטפסו להם על הכתלים! דודי יושב שם בראש. – נֵלכה, אמא, נצא, למצער, מן החדר לרגע, – לחשה דוניה הנפרדה באזני אמה. – אנחנו ממיתות אותו. זה גלוי. – אבל האֻמנם גם לא אביט בו, אחרי שלש שנות-פרידה! – בכתה פולחריה אלכסנדרובנה. – עמֹדנה! – עצר בהן – אתן מבלבלות אותי, ואני רעיוני מסֻכסכים... את לוזשין ראיתן? – לא, רודיה, אבל הוא יודע כבר כי באנו. אנחנו שמענו, שפטר פטרוביץ' בִּקר אותך הים בטובו, – הוסיפה פולחריה אלכסנדרובנה באיזה מדה של בושה. – רודיה, מה אתה סח! בודאי... אין כונתך לאמר, – התחילה פולחריה אלכסנדרובנה, אלא שמיַד נפסקה, בהביטה אל דוניה. אבדוטיה רומנובנה התבוננה בשים-לב לאחיה וחכתה להֶמשך הדבר. מפי נסטסיה, עד כמה שזו היתה מסֻגלה להבין ולמסור, כבר נודה לה ולאמה דבר הריב מלפנות-ערב, ושתיהן כבר נתענו הרבה מתוך תמהון ואי-בֵרור. – דוניה – המשיך רסקולניקוב בהתאמצות – אני איני רוצה בשִׁדוך זה, ולכן אַתּ צריכה מחר, ראשית כל, עם הפגישה הראשונה, להתפטר מלוזשין, שלא ישאר ממנו גם זֵכֶר. – רבונו של עולם! – קראה פולחריה אלכסנדרובנה. – אחי, חֲשוב על מה שאתה מדבר! – התחילה אַבדוטיה רומנובנה בחרי-אף, אבל מיד עצרה בעצמה. – אפשר שאתה אינך במצב... הנך עיף... – אמרה ברַכּות. – מטֹרף אני? לא... אתהולכת להנשא ללוזשין בשבילי. ואני איני רוצה בקרבן זה. ולכן כתבי לו מכתב ליום המחרת, שלא... בּבֹּקר תתני לי לקראו – וסוף! – הרי שזה אמת? – קראה פולחריה אלכסנדרובנה. – עד מחר, אחי, – אמרה דוניה בחמלה רבה – בואי, אמא... היה שלום רודיה! – מדעתך יצאת! עָריץ! – נָהַם רזומיחין נהימה גדולה, אבל רסקולניקוב לא ענה לו, ואולי, גם לא עצר כֹּח לענות. הוא שכב על הספה והפנה פניו אל הקיר בעיפות מחלטה. אבדוטיה אומנובנה העיפה מבט סקרני על רזומיחין; בעיניה השחורות עבר ברק; רזומיחין נרעד כֻּלו מן המבט הזה. פולחריה איבנובנה עמדה כּמֻכַּת-תמהון. – אני בשום-אֹפן איני יכולה ללכת מפה! – לחשה לרזומיחין, כמעט ביאוש גמור – אני אשאר פה, באיזה מקום שהוא... ילַוה-נא את דוניה. – אה, מה הוא מדבר! – אבל, אני אלך לבעלת הבית הזה – התעקשה פולחריה אלכסנדרובנה – ואפיל לפניה את תְּחִנָתי, שתתן איזו פנה לי ולדוניה ללילה הזה. אני איני יכולה להשאירו כך, איני יכולה! אלכסנדרובנה, שהיתה כֻלה דאגה לרודיה שלה, הרגישה בכל-זאת שהאדם הצעיר הלז הנהו נלהב ומשֻׁנה יותר מדי ושיותר מדי הוא מכאיב בלחיצת כפו; ואולם, היות שיחד עם זה היה הוא מַלְאָכָהּ-גואלהּ, השתדלה לבלי לראות את כל פרטי זרותו ופלאיו. אבדוטיה רומנובנה מצדה, למרות אותה הדאגה ולמרות שלא היתה כלל בעלת תכונה פחדנית, פגשה בתמהון וכמעט גם בפחד את עיני רֵע-אחיה, היורות למולה באש פראית, ורק האמון הבלתי-מֻגבל ששתלו בלבה אליו ספורי נסטסיה על האיש המוזר הלזה, רק אמוןזה עכב בעדה לבלי לנסות לברוח מפניו ולמַלט גם את נפש אמה אִתָּה. אמנם, היא גם הבינה, שעכשו אולי אי-אפשר כבר גם להמלט ממנו; וכעבור עשרה רגעים אמנם נִתּנה להן האפשרות להרָגע הרבה בנִדון זה. לרזומיחין היתה הסגלה להראות את עצמו כֻלו בכל מצב שהוא באֹפן שמהרה נודע לכל בעלי-דבריו, עם מי שיש להם עסק. – אצל בעלת-הבית אי-אפשר, זוהי שטות נוראה! – צָוח בפנותו בהוכחותיו לפולחריה אלכסנדרובנה – אף שהיא אֵם, אבל אם תשאר, תביאהו בזה לידי חֵמה גדולה, ואז השד יודע מה יהיה! תשמע, הנה מה שאעשׂה אני! עתה תשב אצלו נסטסיה מעט, ואני אלַוֶּה את שתיכן לבית-מלונכן, מפני שלבדכן אי-אפשר לכן ללכת ברחובות; אצלנו בפטרבורג בנוגע לזה... נו, לעזאזל... אחר-כך אני רץ מאתכן הלום ובעוד רבע שעה, על דברָתי ועל אמונתי, אני מביא לכן ידיעות נכונות: מה שלומו? הישן הוא אם לא? וכו' וכו'. אחר-כך, שמענה! אחר-כך הנני בכהרף-עין בביתי, – שם אורחַי יושבים, כֻּלם שתו לשכרה – והנני לוקח את זוסימוב – את הרופא המרפא אותו, גם הוא יושב אצלי שם ואינו שכור; זה אינו שכור, זה אינו משתכר לעולם! והרי אני סוחבהו לרודקה, ואחר זה מיַד אליכן; זאת-אומרת, שבמשך שעה אחת תקבלנה ידיעות פעמַים, ומהרופא, מהרופא בעצמו, ידיעות, שיש להן כבר יותר ערך מאשר על-ידי! אם המצב רע, הריני נשבע לכן, שאני בעצמי אביאָכן הֵנה, ואם טוב, תלכנה לישון. ואני אלין פה כל הלילה, בפרוזדור, והוא לא יֵדע, ועל זוסימוב אצוה ללון אצל בעלת-הבית, בכדי שיהיה בקֵרוב-מקום. נו, מה טוב בשבילו עכשו: אַתֶּן או הרופא? הֱוֵה אומר: הרופא, בו יותר תועלת! יותר תועלת! נו, ובכן, לֵכנה הביתה. ואל בעלת-הבית אי-אפשר: לי אפשר, ולָכֶן לא: לא תרשה, מפני... מפני שהיא טפשית גדולה! היא תקנא לי בגלל אַבדוטיה רומנובנה... וגם בגללה, בגללה תקנא אותי, אם אתן רוצות לדעת, אבל בגלל אַבדוטיה רומנובנה בוַדַאי. זהו אֹפי משֻׁנה, משֻׁנה מאֹד מאֹד! אגב\ אנח גפ-כן טפש... הבלים! בֹאנה! המאמינות אתן לי? נו, מאמינות אתן לי אם לא? – נלכה, אמא, – אמרה אַבדוטיה רומנובנה – הוא בודאי יעשה כאשר אמר. הוא כבר החיה פעם את רודיה. ואם אמת היא, שהרופא יֵאות ללון פה, מה יכול להיות יותר טוב? – מה הוא מדבר! – קראה האם. – האמנם כך אמר הרופא בעצמו? – שאלה אַבדוטיה רומנובנה, נפחדה. – ישמע-נא... – הפסיקתהו פולחריה אלכסנדרובנה בקול רפֶה, ואולם זה הוסיף עוד הבל להתלהבותו. – וכי מה היא סבורה? – צעק רזומיחין בקול יותר חזק – היא סבורה, שלי אִכפת מה שהם משַׁקרים? הבלים! אני אוהב כשבני-אדם משקרים! השקר הוא הפריבילגיה היחידה של האדם כלפי שאר האורגניזמים. אין אדם עומד על האמת, אלא אם-כן משקר מתחלה. הריני אדם, מפני שמשַׁקר אני. אין אמת בעולם, שבני-האדם באו אליה טרם ששקרו שבעים ושבע פעמים, ואולי מאה ושבעים ושבע פעמים, וזהו כבודם במדה ידועה; ואנחנו – וזה הדבר, שגם לשַׁקר על דעת עצמנו אין אנו יכולים! שַׁקֵר בן-אדם, אבל שהשקר יצא מלבך אתה, ואז אֹהַבְךָ. לשַׁקֵר באמת, מפי עצמו – זה כמעט טוב יותר מאשר לאמר אמת מפי אחרים; באֹפן הראשון אדם אתה ובאֹפן השני אינך אלא צפור, האמת לא תאבד. סופה שתמָצא, ומקור החיים – סכנה יש בדבר – עלול להִסָּתם; דוגמאות ישנן. נו, מה אנו עכשו? כֻּלנו, בלי יוצא מן הכלל, במקצוע המדע, ההתפתחות, המחשבה, ההמצאות, האידיאלים, הרצונות, הליברליות, השׂכל, הנסיון והכֹּל, הכֹּל, הכֹּל, הכֹּל, הכֹּל? במכינה א' של הגימנסיה אנו יושבים! מצא הדבר חן בעינינו – לחיות בשכלם של אחרים! האם לא כך? האם לא כן אני דובר? – צעק רזומיחין בהגיעו ובלחצו ידיהן של שתי הנשים – האם לא כן? – אוי, רבונו-של-עולם, אני איני יודעת – מלמלה פולחריה אלכסנדרובנה המסכֵּנה. – כן. כן... אף שלא בכֹּל אני תמימת-דעים אמו, – הוסיפה ברצינות אַבדוטיה רומנובנה, ומיַד הוציאה קול-צעקה: כל-כך לחץ הפעם את ידה. כן? היא אמרה, כן? אם כך, הרי היא... היא... – צעק בהתלהבותו – מקור הטוב, הטהרה, השכל, ו... השלֵמות! תתן לי את ידה, תתן... וגם היא תתן את שלה. אני רוצה לנשק את ידיכן פה, תכף, על ברכַי. והוא כרע על ברכיו באמצע המדרכה, שלאשרו לא היה בה איש בשעה זו. – יחדל נא, אני מבקשת אותו, מה הוא עושׂה? – קראה פולחריה אלכסנדרובנה בדאגה קיצונית. – יעמוד-נא, יעמוד! – צחקה ופחדה גם דוניה. – בשום-אֹפן שבעולם לא, טרם שתִּתֵּנה לי את ידיכן! כך, כך, וְדַי, ועמדתי, ונלכה! אני גולם אֻמלל, אני איני כדאי לכן, וגם שכור, ומתבַּיֵש אני... לאהבכן איני כדאי, אבל להשתחוות לפניכן – זוהי חובת כל אחד ואחד, אם רק איננו בהמה בצורת אדם! ואני השתחויתי... והנה גם בית-מלונכן... ומה צדק רדיון, שגרש את פטר פטרוביץ' שלכן! היאך הֵעֵז פלוני להושיבכן באכסניה שכזו! זוהי שערוריה! יודעות אתן, את מי מביאים הנה? והן היא ארוסה! היא ארוסה, כן? אם-כן אֹמַר לה, שהארוס שלה הוא נבל שבנבלים. – ישמע, אדון רזומיחין, הוא שכח... – התחילה פולחריה אלכסנדרובנה. – כן, כן, היא צודקת, אני שכחתי, הנני בוש ונכלם! – נזכר רזומיחין – אבל... אבל... אין אַתֶּן צריכות להיות בּרֹגֶז עלי בעד דבורי! מפני שאני מדבר בלב תמים, ולא משום... המ! אלו משום זה. היתה זו נבלה... במלה אחת, לא משום שאני... המ! מילא לא צריך, לא אגיד משום מה, איני מֵעֵז!... ואנו כלנו הֵבַנו מיד להכָּנסו, שאדם זה אינו מאנשי-שלומנו. ולא מפני שהוא בא כשֶׁשׂערותיו נוטפות מים, לא מפני שהוא נחפז להראות את תבונתו, אלא מפני שהוא מרַגל וספֶּקולַנט, מפני שהוא ז'יד ומתַעְתֵּעַ, וזה גלוי, שמא חושבות אתן, הוא חכם? לא, הוא טפש, טפש! נו, האם בן-זוג הוא לה? הוי, אלי! רואות אתן, גבירותי, – נצב פתאם בעלותן על המדרגות אל המלון – אף-על-פי שהם כלם שם אצלי סבואים, הנה הם כלם ישרים, ואף-על-פי שאנו מכזבים, שהרי גם אני מכזב, אבל סופנו לבוא לידי אמת. מפני שבדרך ישרה הולכים אנו, בעוד שפטר פטרוביץ'... הולך לא בדרך ישראה. אני, אף-על-פי שזה כרגע חרפתים וגדפתים, אך הן כבר אכבד את כלם; ואפילו את זמיטוב... אף-על-פי שאיני מכבדו, הרי אני אוהב אותו, מפני שהוא – כלב קטן! אפילו את החמור הזה, את זוסימוב, מפני שהוא ישר מאד ויודע את מעשהו... ואולם דַי. הכל נאמר ונסלח. נסלח? באמת? נו, נלכה. יודע אני את המסדרון הזה; הייתי כאן. כאן, בנומר שלשה, היתה שערורה... נו, היכן אתן מתאכסנות? בשמיני? נו, את החדר סגֹרנה על מסגר ואל תִּתֵּנה לאיש לבוא. בעוד רבע-שעה אני פה עם הידיעות, ואחר-כך בעוד חצי-שעה אבוא הנה עם זוסימוב. תראינה! שלום, אני רץ! – רבונו-של-עולם, דונצ'קה, מה זה יהיה? – אמרה פולחריה אלכסנדרובנה, בפנותה לבתה בדאגה ופחד. דמעות נראו בעיניה. – לא, זה לא כך, אמא. אַתּ לא התבוננת, את בכית כל העת. הוא מרֻגז מאד ממחלה מסֻכנה, – הנה הסִבָּה לכל. – אה, מחלה זו! מה זה יהיה, מה זה יהיה! ואיך דִבֵּר אתך, דוניה, – אמרה האם בהעיפה מבט-בושה על עיני בתה, בכדי לקרֹא בהן את מחשבתה; היא היתה כבר מנֻחמה למחצה, בשמעה, שדוניה ממליצה על אחיה, והרי שסלחה לו. – אני בטוחה שהוא ינָחם מחר על דבריו, – הוסיפה לעשׂות את חקירתה עד הסוף. – ואני בטוחה, שגם מחר יחזור על דבריו... בנוגע לזה, – הגידה ישר אַבדוטיה רומנובנה. ואמנם, זו היתה נקודת הכֹּבד שבשאלה הקשה, ופולחריה אלכסנדרובנה נתיראה עכשו ביותר לנגוע בה. דוניה נגשה אל אמה ותנזק לה. זו חבקה אותה דומם ובכל כֹחה. אחר-כך ישבה בצִפִּיַת-דאגה לחזירתו של רזומיחין והתחילה להתחקות בבושה על אודות בתה, שגם היא, בצפיָתה שָׁלְבָה את זרועותיה על חָזֶהָ והתחילה להתהלך בחדר הלוך ושוב שקועה בהרהורים. הליכת-פנים-ואחור זו, מתוך השתקעות בהרהורים, היתה מדה שברגילות אצל אבדוטיה רומנובנה, והאֵם נתיראה תמיד להפריע אותה בשעה כזו. רזומיחין היה מגֻחך, כמובן, בתאותו הפתאֹמית, השכורית, לאבדוטיה רומנובנה; ואולם מי שהיה רואה את אבדוטיה רומנובנה ביחוד עתה, בהתהלכה בחדר, ידיה משֻׁלבות על חָזֵהָ, עצובה ומהרהרת, אפשר שהיה מוחל לו, גם מבלי הביא בחשבון את מצבו המיֻחד. אבדוטיה אומנובנה היתה יפה עד-להַלל: רמת-הקומה, זקופה, אמיצה, בטוחה בעצמה – מה שהתגלם בכל תנועה מתנועותיה, שהיו, יחד עם זה, רכות וגרַצִיוֹזיות. פניה היו דומים לפני אחיה, אולם היא היתה יפת-תֹּאַר. שערותיה היו כתֻמות-כהות, קצת יותר בהירות מאשר לאחיה; עיניה כמעט שחורות, נוצצות, גאות, ויחד עם זה לפעמים, לרגעים, טובות שלא כרגיל. עור פניה היה חִוֵּר, אך לא חִוָּרוֹן חולני; כֻּלה היתה אור, רעננות ובריאות. פיה היה קטן, שפתה התחתונה, הרעננה והאדֻמה, בלטה משהו יחד עם הסנטר – השִׂרטוט הבלתי-ישר היחידי ברשמי פניה הנאים, אלא שגם הוא הוסיף לפנים האלה איזו אפיות מיֻחדה, שבָּהּ היה גם מעין איזו רָמות-רוח. הבעת פניה היתה תמיד קרובה יותר לרצינות מאשר לעליזות, הבעת-פנים מלאה הגיון; אולם תחת זאת מה נאוה לה בת-צחוקה, מה נאוה לה צחוקה העליז, הצעיר, החפשי! מובן, שרזומיחין הנלהב, הגלוי, הפשוט, הישר, היחזק כענק והשִׁכּור, שלא ראה מעולם כדומה לה, הלך אחריה שבי מראִיָה ראשונה. נוסף על זה היתה יד-המקרֶה בדבר להראות לו את דוניה בפעם הראשונה ברגע יפה של אהבה ושׂמחת הפגישה עם אחיה. הוא ראה אחר-כך, איך רעדה בחרונה שפתה התחתונה הפעוטה, בתור תשובה על פקודותיו החצופות, האכזריות וכפויות-הטובה של אחיה, – ולא עמד בו לבו. אגב, דבר-אמת היה בפיו בעת שהשמיע על המעלות מתוך שכרות, שבעלת-הבית המשֻׁנה של רסקולניקוב, פרסקוביה פבלובנה, תקנא לו לא רק בגלל אבדוטיה רומנובנה, אלא, אולי, גם בגלל פולחריה אלכסנדרובנה. כי למרות אברעים ושלש שנות-חייה, נשמרו עדַין בפני פולחריה אלכסנדרובנה, שרידי יָפיָה קודם, ונוסף על זה היה מראה פניה הרבה יותר צעיר מכפי שנותיה, מה שמצוי כמעט תמיד אצל אותן הנשים, שבהירות הרוח, רעננות הרגשות וטֹהר אש הלב הישר נשמרו אִתּן עד לעת זקנה. ונרְשֶׁה לעצמנו להעיר בחצאי עִגול, שהשמירהאמצעי היחידי לבלי-תת ליֹפי לֶאֱבוד גם בידי זקנה. שערותיה כבר התחילו להפוך לבן ולנשור, קמטים קטנים מקרינים עלו זה מכבר סמוך לעינַים, הלחָיַים צמקו ויבשו מעֹניי ותלאה, ואף-על-פי-כן היו פנים אלה יפים. זו היתה דמות-דקיונה של דוניה לאחר עשׂרים שנה, מלבד הבעת השפה התחתונה, שלא בלטה אצלה. פולחריה אלכסנדרובנה היתה רגשנית (אמנם לא עד כדי מתיקות), בישנית ווַתּרנית, אבל רק עד גבול ידוע: היא יכלה לוַתּר הרבה, להסכים גם לזה שהתנגד להוכחתה הפנימית, אבל תמיד היה גבול של יֹשר, כללים והוכחות קיצוניות, שלעבור עליו לא יכלו להכריחה כל מצבים שבעולם. כעבור עשׂרים רגע בדיוק אחרי לכתו של רזומיחין נשמעו בדלת שתי דפיקות לא-רמות, אבל נמהרות; הוא שב. והוא השׂתער מֵאִתָּן לרוץ אֹרַח. – איזה אדם מהיר!... מָסוּר! – קראה פולחריה אלכסנדרובנה, שמחה מאד על הבשׂורה הטובה. – אישיות הגונה, כמדֻמה! – ענתה אבדוטיה רומנובנה בקצת התלהבות והתחילה שוב לטַיֵל ארֻכּות וקצרות בחדר. בעוד שעה בערך נשמעו צעדים במסדרון ושוב דפיקה בדלת. שתי הנשים חכו הפעם באמונה שלמה, כי רזומיחין יקַים את דברו; ואמנם, עלה בידו להביא להן את זוסימוב. זוסימוב נאות מיד לעזוב את המשתה וללכת לראות את רסקולניקוב, אולם אל הנשים הלך בלי-רצון ובפקפוקים הרבה, בהטילו ספק בהוכחותיו של רזומיחין השכור. אולם אהבת-כבודו מצאה מיד את ספוקה. ואפילו את התרוממותה: הוא ראה, שאמנם חכו אל דבריו כאל דברי האורים. הוא ישב שם עשׂרה רגעים בדיוק והספיק להרגיע את רוחה של פולחריה אלכסנדרובנה לחלוטין. הוא דִבּר בהשתתפות בלתי-מצויה, אבל בהתאפקות רבה וברצינות מכֻוָּנה, ממש כדוקטור בן-עשרים-ושבע במועצה חשובה, ואפילו במלה אחת לא נטה מן הענין ולא הראה גם צל של חפץ להכנס ביחסים פרטיים עם שתי בנות-שיחתו. בהכירו עוד עם כניסתו כמה יפה היא אבדוטיה רומנובנה, השתדל כרגע לבלי לראותה כל-עִקר, ובכל שעת הבקור לא היה פונה אלא לפולחריה אלכסנדרובנה בלבד. כל זה גרם לו ספוק פנימי מיֻחד. ומה שנוגע לחולה, אמר, שהוא מוצא אותו בשעה זו במצב מַרנין למַדַי. לפי מה שיוצא מהסתכלותו, יש למחלת הנדון, מלבד המצב החמרי הרע של החדשים האחרונים, עוד סבות מוסריות אחדות, והיא, לאמר, תוצאה מהשפעות רבות ושונות, מָרכבות, חמריות ורוחניות, דאגות, חששות, פחדים, אי-אלו אידיאות וכו'. בראותו, אגב-אורחא, שאבדוטיה רומנובנה התחילה להקשיב רב-קשב, האריך זוסימוב קצת יותר בדרוש זה. ברם, על שאלתה המלאה-דאגה והנכלמה של פולחריה אלכסנדרובנה בנוגע "לאפשרות איזה חשד בשגעון", ענה בבת-צחוק גלויה ושוקטה, שמוֹסְרֵי-דבריו נתנו להם צורה מֻגזמה יותר מדַי; שאמנם, מובן, בחולה אפשר למצֹא איזה רעיון בלתי-חולף, מה שמגלה בו איזו נטיה למונומַניה – היות שהוא, זוסימוב, נתון עתה ביחוד ללמוד המקצוע המענין הזה של המֵדִיצינה – אלא הרי צריך לזכור, שהחולה היה כמעט עד היום בחֹם בלתי-פוסק ו... ו... כמובן, ביאתם של הקרובים תחלימהו, תבדרהו ותשפיע עליו לטובה, "אם רק אפשר יהיה להמלט מזעזועים חדשים מיֻחדים", הוסיף ברמיזה גדולה. אחרי הדברים האלה קם זוסימוב, השתחוה בחשיבות נמוסית ובהסברת-הפנים, ומֻקף בּרָכות מאליפות, תשואות-חן-חן נלהבות, בקשות ותפלות, – אבדוטיה רומנובנה הושיטה לו אפילואת ידה בכדי ללחוץ את ידו, מבלי אשר בקש ממנה – יצא שׂבע-רצון מאד מבקורו, ועוד יותר מעצמו. – ואף-על-פי-כן, כמה חמודה היא, אבדוטיה רומנובנה זו! – העיר זוסימוב, כמעט בלקיקת-שׂפתים, כשיצאו שניהם החוצה. – חמודה? אתה אמרת חמודה! – נהם רזומיחין נהימה גדולה. ופתאם השתער על זוסימוב ויאחז בגרונו. – אם רק תָּעֵז פעם... מבין אתה? מבין? – צעק בהניעו אותו בצוארונו ובלחצו אל הקיר – השמעת? – הנח, לי, שד שכור! – אמר, מעֻנן וקודר, – אבל הלא... גם אתה. – לא, אחא. לא גם-כן. לי אין הזיות-שטות כמו אלה. הם עברו הלאה מחרישים, ורק כשקרבו אל מעונו של רסקולניקוב הפסיק רזומיחין, מלא-דאגה, את הדומיה. – אני איני חושב כלל. – כאן, אחא, בישנות, שתקנות, ענותנות, תמות וצניעות של ברזל ויחד עם כל זה – אנחות, ונָמַסָה כדונַג, נמסה! הצילנו מידיה, בשם כל הרוחות שבעולם! אסיר-תודה אהיה לך, אסיר תודה! זוסימוב צחק בקול יותר גדול. – הדבר נגע בך, אבל למה היא לי? הנני אומר לך, העבודה אינה רבה, עליך רק לדבר באזניה קצת דברי-הבאי, ככל אשר יעלה המזלג, רק לשבת לימינה ולדבר. נוסף לזה הרי אתה רופא, הַתחֵל אפוא לרפא לה דבר-מה, שבועה, שלא תתחרט. לה יש פסנתר; אני, הלא יודע אתה, מקרקש פורתא; לי יש שם איזו מנגינה, רוסית אמִתּית: "עיני זולגות דמעות מרות"... היא אוהבת אמִתיוּת, – נו, ומאותה מנגינה קלה התחיל הענין; לא-כל-שכן אתה, מנגן מֻמחה, maitre, רוּבּינשטֵין... הנני מבטיחך, שלא תתחרט! – נו, עזבֶנה אפוא! – כך אי-אפשר! – מפני מה אי-אפשר? – ובכן למה משכת? – אבל למה היא לי? אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=החטא_ועונשו_(ברנר)/חלק_שלישי/פרק_I&oldid=770646" דף זה נערך לאחרונה ב־15:31, 7 ביוני 2017.
למה היהדות מתנגדת למצעד הגאווה? האם המאבק של הקהילה הגאה הוא מאבק צודק? למאמר המלא: לאהוב את השונה - מענה לשיח הלהט"בי מאת הרב ניר מנוסי. התנועה הגאה נוצרה על מנת להיאבק באלימות ובאפליה נגד אנשים עם נטיות ששונות מהנורמה. זה מאבק חשוב, כי עד היום אנשים נפגעים ונרצחים בשל נטיות הומוסקסואליות. ברור שהיחס לאדם הפרטי צריך להיות אנושי ואוהב ולא משנה מי הוא. אולם המטרות של הקהילה הגאה הן הרבה יותר רחבות. היא עומדת בחזית של זרם פילוסופי דומיננטי מאוד, שמערער על עצם המושגים "גבר" ו"אישה" במובן המוכר לנו, וממילא גם על מושג המשפחה. הפילוסופיה הזו קשורה לפוסט מודרניזם, ולדעות שאומרת שמתנגדות למושגי החברה והלאום. מדובר במהלך קיצוני מאוד לגבי החברה האנושית, שנוגע לאחד ממושגי התשתית שלה – המשפחה. זוגות חד מיניים נהנים כיום בישראל מכל ההטבות להם זוכה זוג נשוי. אולם חלק מהם רוצים ללכת צעד נוסף ותובעים מהמדינה להגדיר אותם כמשפחה באופן רשמי. ברור שהגדרה כזאת משנה לחלוטין את מושג המשפחה. היא לא נוגעת רק לאותו זוג או רק לאותה קהילה, אלא משפיעה על החברה בכללה. האם יש לנו מה להפסיד מזה? המשפחה נמצאת במשבר במערב כבר כמה עשורים, והיא נתפסת יותר ויותר כמוסד שאבד עליו הקלח. כארבעים אחוז מהילדים נולדים מחוץ למסגרת נישואין, וגם אם נולדו לזוג נשוי יש סיכוי של חמישים אחוז שההורים שלהם יתגרשו. משמעות הדבר היא, שמה שלרובנו היה מובן מאליו: לגדול בתא יציב, לקבל אהבה ללא תנאי והזנה רגשית משני הורים, הן מהצד הגברי והן מהצד הנשי, ששניהם גם האנשים שהולידו אותנו – כל זה מפסיק להיות מובן מאליו. יותר ויותר ילדים במערב גדלים בלי כל זה. הזהות הגברית נמצאת במשבר חמור, וכך גם הזהות הנשית. ככל שימשיכו ריבוי האפשרויות והטשטוש המיני, נערים יגדלו לתוך מציאות של מצוקה רגשית. בנוסף, בעולם כולו, הבאת ילד לעולם הולך ונעשה דבר נדיר יותר. כלומר שהחברה שלנו במובן מסוים גוזרת על עצמה כליה. היהדות מאמינה שיש משמעות עמוקה להשלמה הזוגית בין גבר ואישה, ושלא לחינם נכתב הפסוק "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". גם אם חיים עם בני אותו המין יכולים להגיע לרמה גבוהה של שותפות ואהבה, יש משהו בקשר עם בן המין הנגדי שהוא חסר תחליף. השוני וההשלמה ברמה הגופנית אינם דבר זניח, שכן הגוף הוא חלק ממי שאנחנו והוא משפיע על העולם הנפשי. זה שרק חיבור כזה יוצר פריון זה ממש לא עניין זניח, אלא מעיד על השלמה עמוקה. לפי היהדות עלינו לדחות את הרעיון שלאדם אין ברירה אלא לקבל את נטייתיו הקיימות בשתי ידיים. ברור שגם לא צריך להתכחש להן, לדמיין שהן לא קיימות או לשנוא את עצמנו בגללן. אבל יש לכל אדם בחירה על חייו והוא יכול להחליט מה לעשות עם נטיותיו ואיך לתעל אותן. עלינו לגלות לא רק מי אנחנו, אלא גם מה אנחנו רוצים להיות. באופן מפתיע, מסתבר שבמקרים רבים גם התחושות והנטיות יכולות להשתנות בעקבות מהלך כזה. ברור שמדובר בתהליך אישי ביותר ששונה מאדם לאדם ושעל האדם לעבור עם עצמו. אנחנו גם דוחים את המחשבה שנטיה רגשית כלשהי היא חלק מהותי וזהותי של האדם, ושפעילות מינית היא פסגת המימוש העצמי שלו. יש לכל אדם נטיות רבות, אבל האדם עצמו לא מוגדר לפיהן. אמנם יש למיניות ערך רב וכאשר היא במקומה היא מקודשת, אבל בשביל שהיא תהיה כזאת היא צריכה להיעשות באופי של מסגרת נישואין שמסוגלת להביא חיים לעולם. אחרת, היא דווקא מורידה את האדם. הבעיה היא שהתאוריה הזאת לא רק מציעה את רעיונותיה לציבור, אלא סותמת כל קול אחר. כל מי שמשמיע דעה אחרת מוקע כ"הומופוב", וקולו מושתק. אין מקום לדיון פתוח בעניין או להבעת דעה אחרת. בישראל הודח ד"ר סודי נמיר מלשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית בשל המלצה על טיפולי המרה בפורום וירטואלי. שרים ואישי ציבור, לא זו בלבד שאין להם אפשרות להביע הסתייגות ממצעד הגאווה, אלא שעליהם לספק תירוצים אם אינם משתתפים בו בפועל. כלומר יש כאן מהפכה רדיקלית שנוגעת בבסיס של הקיום האנושי, אבל היא נעשית באווירה שלא מאפשרת מחשבה ביקורתית או שיקול הדעת. כאמור, צריכים להתייחס לכל אדם פרטי באהבה ללא תנאי, ובכלל לאחוז במידת הסובלנות. אבל סובלנות אינה אומרת שאנחנו מאבדים את הערכים שלנו, או שאנחנו מוותרים על ההבחנות שלנו בין טוב ורע. עלינו להיזהר מתפיסה ש"הכול יחסי" שמפרקת את ערכי התורה, למרות שבאופן אנושי ומעשי יש לנהוג בסובלנות ואהבה ולא בעלבון או בכפייה. עם זאת, כמו כל תנועה שה' מנהיג בעולם, יש בתנועה הגאה ניצוץ חיובי, ויש מה ללמוד ממנה. פעם ההגדרות של "גבר" ו"אישה" היו מקובעות, גברים היו חייבים להיות מאצ'וים ונשים היו חייבות להיות עדינות וכנועות. היום אנחנו מגלים שזה מורכב יותר, ושיש תכונות אופי נשיים וגבריים בצורות שונות בכל אחד - למרות שברור שבסוף, ברמה הפיזית, הגבר הוא גבר והאישה היא אישה. ההבנה הזאת מאפשרת להגיע למקומות רוחניים מפותחים יותר וליחסים עדינים ומשוכללים יותר בחברה.
ברכות על עוד סקירה מוצלחת, ממצה ומאירת עיניים. א. כתבת שלסקנדינבים יש את הענק אימיר, ממנו יצא העולם. אז למי יש את עץ החיים הזה יגגדרסיל? לא לסקנדינבים? בכלל, האם מיתוסים של העולם כפרי, או כמשהו שצמח והבשיל לא מהווים עוד קטגוריה של סיפורי בריאה? ב. סיפרת על מיתוס המבול היווני, שדומה מאד לנח והתיבה אצלינו. האם אנחנו יודעים לאתר מקור משותף לשניהם, או מי צמח ממי? בכלל, איך ניגשים למחקר שרוצה לענות על שאלה כזו? מקובל לחשוב וללמד ששורשיו של המדע המודרני נעוצים בדרך כלל בעבודותיהם של הפילוסופים מתקופת יוון העתיקה. עם זאת, היסטוריונים יהודים והיסטוריונים לא-יהודים, סבורים שרעיונותיהם הגיעו אליהם מן החכמה היהודית. ר' מאיר אלדבי, "שבילי אמונה", ח. אחד מההיסטוריונים הלא-יהודים – אוריגינוס נגד צלסיוס, ספר 1 פרק 15 כתב: "עוד נאמר כי הרמיפוס רשם בספרו הראשון על מחוקקים שפיתגורס שאב מהעם היהודי את הפילוסופיה שהנהיג בקרב היוונים". אני לא חושבת שיש קשר כלשהו בין המדע המודרני לבין סיפורים מיתולוגיים - ולא כל סיפור מיתולוגי מתבסס על אירוע אמיתי או מדעי. אני חושב שאין בינינו כל מחלוקת בנידון. ואכן, אין קשר בין המדע המודרני לבין סיפורים מיתולוגיים, ולא כל סיפור מיתולוגי מתבסס על אירוע אמיתי או מדעי. רק שבתשובתי התייחסתי למקור החכמה היוונית ולשורשיו של המדע המודרני, הנעוצים בדרך כלל בעבודותיהם של הפילוסופים מתקופת יוון העתיקה. אני סבור, על פי מחקרי ההיסטוריונים מבית ומחוץ, שמקורה של "חכמת יוון" נעוץ ב"חכמת ישראל". האם יש על כך מחלוקת? יחד עם זאת, במאמרך את יוצאת מנקודת הנחה שבריאת העולם המקראית היא מיתוס לכל דבר, כמו שאר המיתוסים בני תקופתו עתיקת היומין שהועברו בעל-פה וכו'. ואני שואל על אילו הנחות מדעיות-היסטוריות-ארכאולוגיות נקודת הנחה זו מבוססת? ככל שידוע לי, הפיסיקה המודרנית מוכיחה את מהימנותה של תיאוריית "המפץ הגדול", לפיה היקום נברא יש מאין ובהדרגה, כפי שמתאר המקרא. "ככל שידוע לי, הפיסיקה המודרנית מוכיחה את מהימנותה של תיאוריית "המפץ הגדול", לפיה היקום נברא יש מאין ובהדרגה, כפי שמתאר המקרא." אז הכל בסדר מבחינת ההתאמה בין הקוסמולוגיה והתורה? מוזר. אתה מוכן להראות איפה בדיוק בברשית א' ו/או ב' (או בכל מקום אחר בתנ"ך) מדברים (מפורשות ולא באופן אסוציאטיבי בדיעבד) על תיאוריית "המפץ הגדול"? מסקרן אותי גם היכן דיברו לראשונה במסורת היהודית על אטומים ומה בתנ"ך מתחיל להזכיר לנו את הטבלה המחזורית. אין לך אדם שמסוגל שלא לדעת את אשר הוא יודע. ואין לך אדם שיודע את אשר הוא יודע בלי שלמד. המחברים הם פיסיקאים: פרופ' נתן אביעזר משמש כראש המחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בר-אילן, וד"ר לפיסיקה מהמכון לטכנולוגיה במסצ'וסטס (MIT), ג'ראלד שרודר, מלמד כיום במכון וייצמן. האם אתה בכל זאת יכול לענות על השאלה הפשוטה שנשאלה למעלה? The Science of God ultimately proves both Darwin and creationists right. זה בסדר, כבר יצא לי פעם או פעמיים לדפדף במשהו של אותו אביעזר נתן, אבל אני בכל זאת מודה על ההמלצה החמה (אם כי לא אתנגד לשמוע תשובה אמיתית לשאלה). זה מדהים עד כמה אין לכותבים יהודיים דהיום כמעט (או בדיוק) שום טיעון מעבר למה שניתן למצוא בכל אתר ממוצע של creationists נוצריים מאמריקה. בניגוד למה שנאמר באיזו הופעת סטנד-אפ של רוואן אטקינסון, כנראה שגם המדענים, גם היהודים וגם הנוצרים (ובעצם מי לא?) צודקים. לדעתי, הכיוון שבו מתפתח הפתיל הזה כרגע אין לו נגיעה אמיתית למאמרה של טלה בר. לעומת זאת, הנושא שאתם דנים בו - התאמה או אי-התאמה בין התיאור המקראי לתגליות המדעיות - נטחן באייל כבר קודם באלפי תגובות, כולל איזכור השמות שרדר, אביעזר ועוד. ויש עוד מאמרים באייל העוסקים ביחס שבין המקרא למדע וכו'. אולי היו דיונים גם על חכמי יוון העתיקה, עם נגיעה בדיאלוגים הסוקראטיים? הטעות הגדולה ביותר שלך היא להקביל בין מדע לדת - אין בין השניים שום קשר ולא יהיה לעולם, מאחר שהדת מתבססת על אמונה שבלב והמדע מתבסס על חשיבה רציונלית ועובדות בשטח. מה זה אל"א? אל"א=אין לי אחות. אין לי שמץ של מושג למה התיקון של טלה בר מתיחס, ועל איזו הקבלה שאני עשיתי (כביכול) מדובר. אבל עזוב, אני סתם מפריע פה לדיון מעניין למדי. אפשר (ורצוי) להמשיך בלעדי. פרט, אולי, לקשר של הפריה הדדית. וזה שוב המקום להמליץ על הספר ''בריאה ואבולוציה'' של פרידריך ס. רוטשילד, שמדבר על סמיוטיקה, ייצוגים של מציאות, חיפוש אחר משמעות וחשיבותם של תהליכי תקשורת הן בדת והן בביולוגיה. אני אהיה כאן קצת חוצפנית ואביא קישור לביקורת שכתבתי על הספר "המטוטלת של פוקו". שם מוזכר הקשר עתיק היומין בין דת למדע. תודה כרמית - ואין לי התנגדות לסטייה. הדפסתי את המאמר שלך ואקרא אותו. בינתיים, אני יכולה להעיר על ההערות מאירות העיניים שלך, ורציתי לדעת אם פגשתי אותך בין הפגאנים, ואם לא - מדוע? האם קראת את המאמר שלי "פגאניזם ופמיניזם"? אני לא נוהגת להגיע למפגשים הפגניים, אז לא נפגשנו. לא קראתי את המאמר שלך, אבל אני אשמח לקבל קישור ולקרוא. שיניתי במקצת את הקטע על המערכת כפי שאני רואה אותה: האדמה, כדור הארץ, בדמות האלה האם המפרנסת; הלבנה הקשורה במים כמייצגת את הקשר הנפשי רגשי בין האדם לאלה; והמוות כמקור החכמה. עם אפשרות של השמש כמייצגת את הזכר המפרה את החיים. אני אקרא במהלך הסופשבוע, תודה! להבא, הוסיפי "//:http" לפני כל קישור; כך תקבלי קישור שעובד. אני חושב שאין זה יאה לאדם אינטליגנטי להביע דעה מתנגדת אחרי שרק עלעל במחקר מדעי במקום לקרוא וללמוד בו כראוי, במלוא הרצינות. הדרך שבה נוצרו החיים על כדור הארץ, היא אחת התעלומות המרכזיות בעולם המדע המודרני. ואין זה פלא שהיא תופסת מקום מרכזי בספרים שהמלצתי לקריאה ("בראשית ברא", מאת פרופ' נתן אביעזר, בהוצ' המחבר; "המדע והאל", מאת ד"ר ג'ראלד שרודר, הוצ' כתר). התפיסה המקובלת בתחום זה אומרת שישויות חיות מתאפיינות ביכולתן לשכפל את עצמן. אבל כיצד התפתחה היכולת הזאת? או, כיצד הופיעו החיים? בספרים אלו מוצגים רעיונות ו"תסריטים" שונים להתהוות החיים בכדור הארץ ובכוכבי לכת אחרים במרחבי החלל. כמו כן, נבחנים כאן היבטים פילוסופיים שונים של השאלה. המחברים מתייחסים במידה רבה של רצינות לא רק לתגליות המדע המודרני, אלא גם לנאמר במקרא. בניגוד למדענים הסבורים ש"יש לי תיאוריה – אל תיתן לעובדות לקלקל לי אותה!", מחברים אלה נאמנים לעובדות ולא מתבלבלים מהן. ממצאים מדעיים מרשימים פורשים לכל אורך ספרם קשת רחבה של הבנה והשגה עמוקה ביחס לאמת של התנ"ך והטבע. כמדענים השואפים לרצינות, שניהם מתארים ממצאים מדעיים ותופעות הקיימות בטבע. כלל החומר המובא בספריהם, שואב את מקורו מן המחקרים החדישים בחקר מדעי הטבע והחיים. זהו מדע טהור כפי שהוא מקובל בקהילייה המדעית. התייחסותם להתפתחות היקום ולחקר האבולוציה זהים לתפיסה הקיימת בקהילייה המדעית כיום. באשר לאקראיות באבולוציה ובעולם בכלל, על ידי חישובי הסתברות מורכבים, מוכיחים המחברים שהופעת החיים והופעת האדם על כדור הארץ לא יכולות להיות מקריות. התפתחות החיים על כדור הארץ, לפי התנ"ך, הואצה אחרי שהבורא ברא את המים ששרצו יצורים וחיות למכביר. לפי ממצאי המדע המודרני, כל מערכות החיים הופיעו זמן קצר אחרי היווצרות המים, במסגרת מה שקרוי "ההתפוצצות הקמברית" – תגלית שהפתיעה את הדרוויניסטים יותר מאשר את קוראי ספר בראשית. בעיקרו של דבר, בספריהם המחכימים, מעוררי מחשבה והמפתיעים לעתים של פרופ' אביעזר וד"ר שרודר, נפתרות דילמות ותהיות רבות שפירנסו דורות רבים של פילוסופים ומדענים מאז החל האדם לחשוב; בעיות שלחלקן אין לפילוסופיה המדעית פתרון מוסכם וייתכן שלעולם לא יימצא להן פתרון ראוי בדרך הטבע. אולם, קריאה נכונה בתנ"ך ובמפרשיו המסורתיים עשויה לגלות את האמת או לפחות לשפוך אור גדול על הממצאים. כך, למשל, באות על פתרונן בעיית הרצון החופשי בעזרת 'פיסיקת הקוואנטים', ועוד כיו"ב. מאחר והנושא מורכב וטעון, ויש לא מעט מה לומר עליו, אסתפק בהמלצה על קריאה ועיון (ולא עלעול) בשני הספרים האלה, לצורך גיבוש דעה אישית רצינית יותר על סיפורי ספר בראשית. יש להניח כי ההתפוצצות הקמברית הפתיעה מן הסתם את קוראי ספר בראשית הלמדים המים קיימים מלכתחילה ואילו היצורים בהם נוספים רק ביום החמישי כך שהאמירה "הבורא ברא את המים ששרצו יצורים וחיות" מנוגדת לכתוב בבראשית. קשה לאדם המתייחס לשכלו במידה מזערית של כבוד לקרוא בפרק א' בבראשית כאילו הייתה משהו אחר ממה שהיא: תיאוגוניה דלה ולא משכנעת. הסיבה היחידה שמישהו בכלל משקיע אנרגיה מחשבתית בפרק הזה בבראשית היא העובדה שדורות על דורות של אנשים השקיעו אונם בתרצנות מורכבת להבל המוחלט הזה. כלל דומה אפשר להחיל על טענת ההבל שחכמת יוון באה מן היהדות. אני יכול להבין את התסכול העצום של יהודי מאמין – לדוגמה, הרמב"ם או יהודה הלוי – המעיין בכתבי אריסטו ואחר כך נדרש מתוקף היותו בעל שכל להשוותו למיני הקלוץ עייצעס של קהלת או משלי. הדחף האפולוגטי כאן חייב להיות עז. אין זאת אומרת, עם זאת, שאלף שנים אחרי הכרזת התבוסה הסופית של הרמב"ם אנחנו חייבים להתבוסס באפולוגטיקה הזו – מקומה בגווילים מעופשים שחוקרי התחום נוברים בהם, משהו כמו תמונת העולם של פתולומאוס, לא עניין שיש לענות בו עכשיו אפילו כטענה לעובדה. לאור הערת העורכים, עניתי בתגובה 188287. אם אתה מעוניין, אפשר להמשיך את הדיון שם. 1. "ההתפוצצות הקאמברית" לא היתה זמן קצר אחרי היווצרות המים. מפרידים ביניהם משהו כמו 3 מיליארד שנה (שהם פי חמישה מכל הזמן שעבר מאותה התפוצצות ועד ימינו). 2. "קריאה נכונה" בתנ"ך יכולה, ללא ספק, לשפוך אור גדול על המון דברים, אבל, אללי, ה"נכונות" של הקריאה מתבררת רק בדיעבד. בכל דור ודור נמצאו אלה שהצליחו לפרש את התנ"ך בהתאם לתפיסות המדעיות של אותה תקופה (או בפיגור של כמה עשרות שנים) ואין ספק שזאת תעודת כבוד ליצירתיות ולדמיון של המפרשים. על התנ"ך עצמו זה לא אומר הרבה, מלבד שהתנ"ך כטקסט מדעי הוא ספר מגוחך. זאת, כמובן, ביקורת לא הוגנת מצידי על ספר שנכתב לפני אלפי שנים ולא התיימר להיות טכסט מדעי מלכתחילה, אבל אתה גורר אותי לשם. 3. אני שמח ללמוד שהתנ"ך גם פתר את בעיית הרצון החופשי בעזרת פיזיקת הקוואנטים. זאת, ללא ספק, הדגמה יפה של הסעיף הקודם. בהזדמנות זאת אני רוצה גם להפנות את תשומת לבך לכך שגם בעיית הרצון הלא-חופשי נפתרה באופן גימטרי: פיסיקת הקוואנטים (887) = אלוהים הטוב הוא רצון אי-חופשי (887), ונאמר אמן. 4. אתה מאשים את המדענים (מלבד שני החביבים עליך) בגישה "יש לי תיאוריה – אל תיתן לעובדות לקלקל לי אותה!" - ואת זה באמת מצחיק לשמוע ממי שמבטא כאן את דעות הממסד הדתי, שלקח לחלקים הכי רדיקליים שלו בערך מאה וחמישים שנה לקבל את הרעיון של האבולוציה‏1, וברובו עדיין משתמש בחוכמה "אם האדם התפתח מהקוף, איך זה שעוד יש קופים?" כנימוק משכנע. 5. אגב, מה גיל היקום? ומה גיל היקום אליבא דגדולי התורה? ומה גילו אליבא כגדולי התורה של הדורות הקודמים (ההם שקיבלו את האמת כולה מפה לאוזן)? ‏1- אני מתכוון, כמובן, לאפיפיור. את דעותיהם של הרבנים הראשיים בעניין לא שמעתי. במאה ה-‏17 הבישופ האירי אשר חישב את גילו של היקום. הוא גילה שהיקום החל בשעה 6 בבוקר ביום שבת, 22 לאוקטובר שנת 400 לפני ספרית הנוצרים. אז מספיק עם השאלות האלה. תשע בבוקר, לא שש. שנת 4000, לא 400. אגב: הוא הכניס את התאריכים שלו לגירסה האנגלית של התנ"ך, ורק בתחילת המאה ה-‏20 אוניברסיטת קמברידג' העזה להוציא אותם בחזרה. אגב2: עפ"י האיש, ישו היה אמור להיות פה באותו התאריך בשנת 1996. הבן של אלוהים הוא מאחר כרוני, נא לא להאשים את הארכי-BS. אגב3: סוף היקום באותו התאריך בשנת 2996. אפשר להרגע, יש זמן לקפה. (למה? כי העולם נברא בשבעה ימים ומזה נובע שהוא יתקיים 7000 שנה, מה זאת אומרת למה?). המקור שלי ( http://ifaq.wap.org/science/ussher.html )אומר 23 באוקטובר, בשעה 9:00 לפי שעון לונדון, שהיא שעת חצות בגן העדן (לא יודע איך מגיעים להפרש הזמנים הזה), מה שיכול להסביר את ההפרש בן היום. אבל, רבותי, למה לרעות בשדות זרים? התאריך העברי היום הוא ט"ז בטבת התשס"ד (חידת טריוויה: האם זאת הפעם הראשונה שהתאריך העברי מופיע באייל?), ואני בטוח שיש כאן מישהו - או אח שלו - שמסוגל לתרגם את זה לגיל המדויק של היקום אליבא דחכמינו בדורות שעברו. טוב, אני חושב שמוטב להפסיק כאן, לפני שנעלה מתהום הנשיה את הקשקשת על אותו דג בעל קשקשת ושאר הירקות. שהופעת החיים והופעת האדם על כדור הארץ לא יכולות להיות מקריות". כאילו לפי הזמנה, הנה ידיעה על מי שלא מחפש את התשובה בספרי הקודש אלא במעבדה: http://www.sciencedaily.com/releases/2004/01/0401090... (ולא שאני בא לטעון שבעיית היווצרות החיים נפתרה, אלא שה"הוכחות" הן, לכל היותר, הוכחות לכך שבינתיים השאלה פתוחה). הזכרת לי דבר מעניין. "וחייבו כפי הנחה זו שהדברים הללו אשר ידעום אתמול, אלא נעדרו אותם הידיעות ונבראו ידיעות אחרות כמותן, אמרו שכך הוא הדבר מפני שהמדע מקרה". לא ניכנס כרגע לעומק הטענה של האסכולות המוסלמיות (ה' בורא בכל רגע עולמות מקבילים שיש בניהם תיאום), אלא נסתכל במסקנתו של הרמב"ם - מדע הולך ומדע אחר ממינו בא, דבר שהוא דוחה בביטול "ועל כיוצא בדעות אלו יש לומר לי דעתי ודעת כל בעל שכל, אם כהתל באנוש תהתלו בו". דעתם נדחית בגלל מגוון סיבות, אך דחיית דעתם גוררת גם דחיית הדעה שהידע שיש לנו על העולם, כולל הידע המדעי, הוא דבר משתנה. אלא מאי. נוכחנו שהידע שלנו נזיל ומשתנה לאורך הדורות, כולל הידע המאד מעשי של הרפואה בה עסק הרמב"ם. ז"א, אם מדע הרפואה לא היה עובר שינויים באלף השנים האחרונות, עדיין היינו ממשיכים לטפל בחולים לפ"י שיטת ארבעת המיצים (אותה למד הרמב"ם מהרפואה היוונית). אז אם אחרי כל תגלית ותאוריה מדעית אפשר לחזור לספרי הקודש (כי אני לא בטוח שתופעת האפולוגטיקה הדתית-מדעית מוגבלת רק ליהדות), הרי שהספרים הללו צריכים לתעד גם את כל התפניות, התחלות הסרק, הנסיונות הכושלים והדעות העקומות שעברו עלינו באלפי השנים שעברו. האם זה נכון או לפחות סביר? אם זה נכון, אז משמעות הדבר היא שבדיעבד צריך למצוא בספרים האלה הרבה "שלישיות" (1) תאוריה שגויה (2) הפרכה (3) תאוריה נכונה. משמעות הדבר שספרים אלו הם הסטוריה של המדע, ולכן קשורים קשר הדוק למדע עצמו. ז"א, הם עצמם נתונים תחת הנחות מדעיות שמטבען הן מועמדות להפרכה, ולכן "הדבר מפני שהתורה מקרה". נקודה למחשבה - איך מיישבים את זה עם תאוריית-הכל, הרעיון שישנה תאוריה אחת שתאגד את כל תחומי הידע לכלל מקשה אחת. אני חושב שקראתי איפהשהו שעצם הרעיון הזה לא מחזיק מים. אני לא חושב שמצפים מהתנ"ך להיות ספר היסטוריה-עתידית של המדע, כך שאולי הדרישה לאותן "שלישיות" היא מוגזמת. מה שכן, אולי יש טענה שהוא באמת כתוב בכוונה כך שיתאים לתפיסות מדעיות משתנות, ויש ודאי כאלה שיגידו שגם זאת גדולתו, שבכל דור ודור אפשר למצוא בו אישושים לתורות המדעיות הרווחות, ולוא רק כדי שאפיקורסים כמוני לא יוכלו להשתמש ב"אמיתות" מדעיות כדי לתקוף את מר פז ודומיו (אני מניח שאין צורך לציין שלדעתי כל זה בוקי סריקי, ואני עוד מחכה לתשובה מה היה אינדקס השבירה של המים לפני המבול). אתה שואל אם זה סביר שהתנ"ך מכיל בקרבו את כל נפתולי המדע בכמה אלפי השנים האחרונות, והתשובה היא כן בכ"ף רבתי. מאחר וכל אות באלפבית נמצאת בתנ"ך, אפשר בעזרת קצת דילוגים ופרמוטציות ל"גלות" שם כל מה שתרצה‏1. הבעיה הראשית של הפונדמנטליסטים היהודיים, כפי שאני תופס אותה, היא להסביר איך ייתכן שחכמי הדורות הקודמים טעו בפירוש התנ"ך (זאת בעיה יהודית בלבד, בגלל האמונה שהתושבע"פ היא האמת האלוהית שנלחשת מפה לאוזן במשך הדורות). אלא שכמובן תימצא להם האפשרות לטעון שכמו התנ"ך, גם המפרשים ידעו את האמת המוחלטת אבל ניסחו את דבריהם בצורה שתהיה מובנת לשומע באותו דור - קצת בדומה למה שאומרים על דברי השיקוצים של המרנובדיה שמיועדים לשומעים הלא כל-כך אינטליגנטיים שלו. והנקודה האחרונה: כל זה לא עומד בסתירה גם לאפשרות שבסוף הדרך תימצא התיאוריה הסופית שמסבירה את הכל, וכמובן גם היא מתחבאת שם, בין "בראשית" לבין "ויעל". מה אני אומר מתחבאת שם, אולי יתברר בכלל שכל התנ"ך, בהסבה לספָרות, נותן בדיוק את הקבוע הקוסמולוגי שמסביר את הכל. ואי אפשר לסיים בלי לתמוה על שאתה חושב שתורת המיצים חלפה מהעולם. בקופ"ח שלי מאמינים ב(הוצאת) ארבעת המיצים לא פחות משהאמינו בה בימי הרמב"ם. ‏1- אם אתה מוסיף גימטריה, הייתי מנחש שהאמת ה"יהודית" יכולה לשבת בשקט למשך עוד כמה מליוני שנות חידושים מדעיים (כולל: "אלהים מת מזמן (663) = "נכון מאד, שימפנזה" (663)). "שוטה הכפר הגלובלי" = 711 = "אוויל חתרן" "פסקי הלכה" = 310 = "חכמה לאין סוף" עכשיו נראה אותך משתחרר מכל המחזיקים בגימטריות כקלף בויכוח. "האייל הקורא" = 368 = "יריעה חכמה" זה רק כדי לוודא שיקחו את מה שכתבתי ברצינות. מותר להשתמש בכתיב מלא בגימטריה? לא, חושבני שגם משם לא תבוא לי הישועה, שכן גם "אויל וחתרן" יוציא אותי כשידי על התחתונה. מה אומר ומה אדבר? והמסכיל בעת ההיא יידום. בגימטריה, חובה להוציא תשובה מתאימה למה שאתה רוצה - כתיב מלא, כתיב חסר, וו החיבור, הא הידיעה, מילות קישור וכל מה שרק יצליח לעמוד במשימה. אגב: "המסכיל" - זו שגיאת מקלדת פרוידיאנית? הכל בכוונת מכוון (אלא שהוא, כנראה, צלף גרוע). אני חושש שלא הייתי כ"כ ברור. כל התגובה שלי נבנתה לקראת הפסקה שלפני האחרונה. אם בספרי הקודש אפשר למצוא בדיעבד, באיזו שיטה שלא תירצה, משולשים של תאוריה-הפרכה-תאוריה אז הספרים הללו הם מן מטא-מדע. אם כך הם חלק מעולם החקירה המדעי ולכן נתונים תחת הכללים או התובנות שבונות את המדע. כל מה שנסיתי לומר היה דבר פשוט- אי שפשר להחזיק רטורטית במקל בשני קצותיו. ואולי כן? אני לא בטוח. אפשר שספר יחזיק את האמיתות בלי שהוא קשור למתודולוגיה. אני חוזר לדוגמא יותר פשוטה: הרצף "אבגדהוזחטיכלמנסעפצקרשת" מכיל, כמובן את כל המשפטים בעברית (אם אתה מתיר חזרות), כך שאם יש איזו אמת סופית שניתנת לניסוח במלים היא מתחבאת בתוכו. יש בעיה טכנית קלה של למצוא אותה, אבל היא שם. באופן דומה אם אתה מתיר כללים גמישים מספיק, האמת הסופית נמצאת גם בתנ"ך, בספר הטלפון ובפטריק קים. מה שנתון (בדיעבד) לביקורת מדעית היא השיטה שבה השתמשת כדי ל"פענח" את הטכסט, לא הטכסט עצמו. מכאן, הבעיה היא רק אצל מי שטוען שגם יכולת הפענוח עצמה הועברה לחז"ל מפי הגבורה. הנוצרים יכולים פשוט להגיד "כן, הכנסיה טעתה בפירוש כתבי הקודש כשלקחה את "שמש בגבעון דום" כפשוטו, אבל זאת רק טעות באינטרפרטציה". בניסוח אחר, מטא-מדע לא צריך לעמוד בכללים והתובנות של המדע, רק ההשלכות שלו על המדע צריכות. שמע, אני נשמע אפילו לאוזני הזוי לחלוטין, באיצטלא הפסאודו-תיאולוגית הזאת, ואני תמה מה היה ברל אומר. איבדתי אותך, אבל לומשנה. בנתיים קראתי את המאמר הזה על ה"אמת", ואפילו כתבתי לו תגובה שאולי תעניין אותך. ממש בלי לתאם איתי, הני"ט פרסם שתי כתבות מתאימות. האחת מספרת על פרופסור לספרות אנגלית מאונ' סטנפורד, פרנקו מורטי, שכתב ספר חדש בו רוצה לחקור "ספרות בלי הטקסטים. החלום הקטן שלי הוא להעביר שעור בספרות שיהיה דומה יותר למעבדה מאשר לאקדמיה אפלטונית". במקום קריאה קפדנית של טקסטים, ציטוטים מאותם ספרים קנוניים, הוא מציע "מודלים אבסטרקטיים השאולים מהמדע", מודלים כמותיים המיוצגים בגרפים, קוי זמן ומפות. לא קשה לנחש למה אני חושב שזה רלוונטי לפרשנות תורנית הנסמכת על מניפולציות טקסטואליות שמונעות מתגליות מדעיות (למרות שזה לא אותו הדבר כמו המחקר של מורטי, עד כמה שאני מבין מה הוא עושה). השני, מאמר הסוקר את האתר של ג'והן ברוקמן, ששאל אנשי מדע ואינטלקטואלים "מהו החוק שלך?" וכוונתו "ישנו איזה חלקיק חוכמה, איזה חוק טבע, איזו תבנית דמוית חוק, גדולה או קטנה, אותה זיהית ביקום ושהיית מעוניין שתקרא על שמך". ז"א, מהו החוק האוניברסלי שיכול לאגד בין אריסטו - הטבע מתעב ריקנות, חוקי הגרויטציה של ניוטון, וחוק מרפי - אם דבר מה עשוי להשתבש, הוא ישתבש. בין 150 המשיבים היו דוקינס, קורצווייל (מהשמות המוכרים). אהבתי את התשובה של הפיזיקאי אנטון זיילינגר "חוק יסוד: אין חוקי יסוד". גם השחקן אלן אלדה כתב משהו מעניין (אבל נדמה לי שהוא לא חידש כ"כ) "חוק יסוד: כל החוקים הם מקומיים". תשובתו של איש התוכנה קאי קראוס משעשעת וחכמה, I Think...there...4a.m. אולי אפשר לתרגם אותה "אני חושב...לחינני...כים (כמו ים)". ‏1- גדול, פשוט גדול (אם כי שגוי). ''אלהים מת מזמן''. לא נכון. למי שצריך תזכורת, זה לא שאני אשף מספרים או משהו כזה. חישובי הגימטריה הם בחסות התוכנה wingim (כך שהסיכוי לטעות לא גדול). התוכנה הזאת מגניבה למדי, שוטה! שוס מצחיק מיותר לחלוטין! הבלוג חשיבה חדה מקדיש פוסט לישעיהו רובינשטיין שטוען כי מצא בשנות ה-‏1980ים את האותיות "י ה ו ה" חוזרות שוב ושוב בתוך ה-DNA! (מסתבר, אגב, שהנ"ל הוא ראש הישיבה המדעית ראשון לציון). קראתי, וקשה לי להחליט אם לצחוק או לבכות. ''ישיבה מדעית'', לא פחות. האם התאוריה החדשה של הוקינג יכולה גם היא להסביר חלק מהתעלומה ? הסבר, פרט וכמובן נמק. הסבר אתה, פרט אתה וכמובן נמק אתה את הקשר (איך זה קשור לתעלומת התפתחות החיים על כדור הארץ?). להסביר מדוע פינה מסויימת בתוך התאוריה של קרינת חורים שחורים אינה יכולה לשפוך אור על השאלה כיצד התפתחו החיים על כדור הארץ? זו השאלה? אני לא בטוח שאני יודע איך להשיב בלי שאף אחד ייעלב, אז אולי אתייעץ איתך. מה היית עושה במצב הבא? אורי פז: לא. סקרן: פרט, הסבר וכמובן נמק. אורי פז: __________________? ‏1 שם צ"ל פאול בירן, לא בירם. איפה אנחנו עומדים עם זה? למישהו יש גישה למאמר של CAO ו ZHU? אבל ממילא מובטחני שאיני מסוגל לקרוא או לשפוט את המאמר הזה. ימים יגידו - אולי תושג איזו הסכמה במהלך הקונגרס העולמי הקרוב. אם הבנתי נכון ( דבר לא מאוד סביר) הרעיון היה להראות שהפיתרון של משוואה דיפרנציאלית מסויימת על המטריקה הרלוונטית זורמת למטריקה של כדור. השמועה אומרת שפרלמן יקבל את הפילדס השנה. מה הקשר בין תפוחים לתפוזים? להסתקרן זה נחמד, אבל מה עלינו לעשות כדי להתקדם מעבר לשלב הסקרנות? אני חושש שגם אחרי קריאה מעמיקה בכתבה ב"הארץ" יקשה על הסקרן לבחון את השערתו, שמא ההתנהגות הקוונטית של סינגולריות במבנה היקום יכולה לעזור לפלאונתולוגים ולביולוגים להתקדם בשאלת התפתחות החיים. אם אתה באמת סקרן, אמליץ להתחיל מקצת רקע מתמטי, למשל בספרו של סילברמן "Vector and Tensor Analysis with Applications" (הוצאת דובר, 2001, 257 עמודים), שלפניו אולי תזדקק להיכרות עם אנליזה במשתנה אחד (אולי "חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי" של אלפסי, הוצאת כנרת, יעזור) וקצת אלגברה לינארית (אני ממליץ על "Linear Algebra Done Right" של שלדון אקסלר, הוצאת שפרינגר-פרלאג, 2002, 272 עמודים); להמשיך עם "Introduction to General Relativity" של חררד 'ט הופט (הוצאת רינטון, 2001, 96 עמודים), ולסיים עם הדיון בין פנרוז להוקינג ב"The Nature of Space and Time", הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 1996, 150 עמודים. אח"כ אפשר לגשת לשאלת החיים: בשביל הביוכימיה, אפשר סטרייר, "Biochemistry", הוצאת וו. ה. פרימן, 2002, 1050 עמודים, למרות שנדמה לי שאלברטס ושות' יותר פופולרי כיום, וכדאי להשלים עם ווטסון וברי, "DNA: The Secret of Life", הוצ' קנופף, 2003, 464 עמודים. לבסוף, מומלצים שופף, "Life's Origin: The Beginnings of Biological Evolution", הוצאת אוניברסיטת קליפורניה, 2002, 224 עמודים, וסטיבן ג'יי גולד, "The Structure of Evolutionary Theory", הוצאת בלנפ, 2002, 1433 עמודים (לביולוגים יש קצת נטייה לגרפומניה, חוששני). בשלב זה אפשר באמת לשוב ולהסתקרן, האם התיאוריה המחודשת של הוקינג פותרת את תעלומת מוצא החיים. תיתי לך, מר עמית, על קוצר ראות, על אופקים צרים, על היתפסות לפרטים ועל עיוורון בקשר לתמונה הכוללת, ככתוב "ואת האנשים אשר פתח הבית היכו בסנוורים מקטון וכד גדול" (בראשית י"ט, י"א). משול אתה לאברך חרוץ שיודע על פה כל תג ופסיק מדיני הסוכה ("שבנאה על גבי גמל"? כשרה!) אך כשיישאל "סוכה זאת, על שם מה?" יימצא ציקלונו ריק, ותשובה איִן. התיאוריה המחדשת של הופקינג לכשלעצמה אינה עוסקת בשאלות מוצא החיים, ואף לא בשאלות נכבדות יותר כמו מדוע על אדם לקרוא שמע בערב ("בשביל להבריח את המזיקין", אם אתה באמת רוצה לדעת), ומה דינה של שיבולת שראשה מגיע לקמה (אל תשאל), אבל היא נוגעת בלב ליבו של העניין החשוב באמת: תקפותה של התיאוריה המדעית כמקור יידע על העולם. מאז תקופת ה"הארה" השתלטה על חלק מהציבור המשכיל התפיסה שאם רק נתבונן היטב סביבנו, נפעיל את התבונה שהשי"ת ברכנו בה ונבחן בחון היטב את העולם מסביבנו, אין דבר שייסתר מעינינו. מצויידים באשליה הזאת ונגועים בחטא גדלות הלב, כאילו לא היה מגדל בבל בעולם, יוצאים גדודי מדענים ומפריחים הבלים שונים ומשונים בשאלות שהתשובות עליהן ידועות כבר אלפי שנים לכל מי שקרא את התורה. בריאת העולם? פרקים א' וב' בבראשית מספרים כל מה שיש לדעת בפירוט ובבירור, אך ה"מוארים" שלנו אינם מִתרצים עד שימציאו מיני מפצים גדולים, התפשטות היקום (שטות גדולה מזאת לא שמעתי מימי: וכי נברא עולמנו כשהוא לבוש?), חורים שחורים, חומר אפל, ולאחרונה מחמת השעמום ומחסור בנושאים לעבודות דוקטורט, אפילו אנרגיה אפלה. אתה שם לב, אדון בלון, לחושך ולאפלה מסביב? אתה ער להתעסקות האובססיבית בעולמו של הסיטרא אחרא, לצחוק הגורל שמכל ה"הארה" נשארתם עם חושך מצריים? ככתוב "יהי דרכם חושך וחלקלקות" (תהילים ל"ה, ו). והנה קם סטיון הופקינס בכבודו ובעצמו, מבכירי האסטרופיזיקאים, האיש שבהבל פיו קמו ונפלו חורים שחורים, הסתובבו והסתחררו עד שאבד אונם והתאדו כרשעים מן הארץ, אותו אדם שהתנבא כאילו היה משה בסיני על העתיד ועל העבר - ומכריז קבל עם ועדה שדבריו דברי הבל היו (ואני שואל: איפה קין כשצריכים אותו?). והנה, כל מי שבינה בקודקודו לכל הפחות כבגולגתו של שכוִי ממוצע, ידע את כל אלה מימים ימימה מהרבה טעמים. ראשית לכל האדון הופגין אינו מבני ברית אלא מבני עכו"ם כפשוטו (מהו אסטרונום אם לא עובד [ב]כוכבים?), ושנית הוא אוחז ברעות-הרוח שהעולם נברא לפני יותר מששת אלפי שנים, ושלישית הוא ר"ל אפיקורס שאינו שואב את מקורות השראתו מתורתנו הקדושה, ככתוב "קנה חוכמה, קמה בינה. אל תשכח ואל תט מאמרי פי" (משלי ד', ה), ואחרון שהוא מעוקם בגופו ולוקה במחלה קשה ומכאן שאין הוא אלא גלגולו של חוטא גדול במיוחד, ומה לאמת ולחוטאים שכאלה, שנאמר "בני, אם יפתוך חטאים אל תאבה" (משלי א', י). מכל מקום, מר הופגינז עצמו התעורר בוקר אחד ומתנער מתורתו, בבחינת מודה שלא תורת אמת היא אלא שהיה חופר בורות נשברים אשר לא יכילו המים. ומשל למה הדבר דומה? שהיה קם משה על הר נבו ומכריז שהוא חוזר בו ואין צורך לקיים את עשרת הדיברות ר"ל. ומה מוסר ההשכל שאנו למדים מסיפורו של הובדינס? שהאמת היחידה שאין בלתה נמצאת בתורתנו הקדושה, ומכאן גם שכל היצורים נבראו כסדרם מיום שלישי ועד השישי, והאדם לא מן הקוף מוצאו אלא מעפר הארץ, וכל התיאוריות והמעשיות שמוכרים לכם על אבולוציה ומוצא החיים אינם אלא סיפורי סבתא שמטמטמים את דעתכם ומשבשים את שיקול דעתכם עד שאינכם רואים את האמת הפשוטה שחקוקה על לוח ליבו של עמנו הקדוש מאז ניתנה לנו ע"י השי"ת, שנאמר "ואשר דברי איתו ידבר דברי אמת" (ירמיהו כ"ג, כ"ח). 1. כל מילה - בלוק של איטונג. 2. למה, באמת, כל כך הרבה אנשים לא מסוגלים להגיד "הוקינג"? 3. (הוא לא אסטרופיזיקאי). 4. מה באמת דינה של שיבולת שראשה מגיע לקמה? (בכל זאת אני שואל). 5. אתה חושב שאולי סינכרוניות זה קשור? הנה בדיוק כתב על זה במעריב אנ אר ג'י יואב בן-דב‏1, ומה יותר סינכרוני ממאמר על סינכרוניסיטי בדיוק כשאנחנו פה דנים על הסינכרוניות בין הגבול של צ'נדרשחר לדנ"א של הביבר? מקרה, אתה אומר? חה. ‏1 תחפשו לבד, אני לא שם קישור לדברים האלה. 2. יכולים, אבל זה נשמע להם כמו שיהוק ומיד הם מרגישים צורך להוסיף "סליחה". הנסיון לימד אותם שיותר קצר להגיד "הומפקינס" וזהו. 3. שוב אתה נתפס לקטנות, וסופך שהמועצה למען הילד תתלבש עליך. כל בניזרי יודע שפיזיקאי, אסטרופיזיקאי, אסטרונום ומטרונום אינם אלא אותה הגברת בשינוי אדרת. 4. אם נקצרת עם הקמה הרי היא של בעל הבית, ונגרעת מחזקתם של העניים (מסכת פיאה, פרק ה', ב). 5. סינכורניות קשור, ללא ספק. אני רק לא בטוח קשור למה. 4. אנא הואל בטובך לשפוך* עוד קצת תאורת מזמוזים על סוגיית השבולת. מהו גובה הקמה? כיצד מודדין? * חוששני שקולה על המקלדת לא תועיל הפעם. 1. חכמי יוון מסתמא לא התחילו מאפס, ואפילו לא משלל הידע שהיה זמין לניאנדרתלי המצוי. הישגים מעניינים הושגו טרם יוון במקומות שונים בעולם, וכן - אם זה חשוב - בידי פרטים בני עמים שונים. מייחסים חשיבות רבה להגות היוונית ולהשפעתה על המדע והפילוסופיה בימינו דווקא בשל החידושים של היוונים עצמם - אריסטו ואפלטון, אוקלידס וארכימדס, סופוקלס ואיסכילוס. אם כל הללו יהודים נסתרים, ניחא, אבל אחרת לטעון שמקורה של "חכמת יוון" נעוץ ב"חכמת ישראל" זה קצת משונה. לשאלתך: יש על כל מחלוקת. 2. אם דעתך אינה נוחה מההנחה שבריאת העולם היא "מיתוס לכל דבר, כמו שאר המיתוסים", עליך הראייה - הבא הנחות מדעיות-היסטוריות-ארכאולוגיות המאששות את טענתך. אינני רואה איך הנחות כאלה יכולות לבסס את הטענה שזה כן מיתוס לכל דבר, כפי שביקשת. 3. פיסיקאים מסויימים תמכו בעבר בתיאוריית "השינוי ההדרגתי", שבו היקום עבר ממצב של תוהו למצב מסודר בהדרגה, כפי שמתאר המקרא. לפני מאות שנים ה-"פיסיקאים" תמכו דווקא בתיאוריה של יצירה בידי בורא כל-יכול, כפי שמתאר המקרא. ואם יורשה לי להמר, אם בעוד עשרים שנה תתפתח תיאוריה חדשה לבריאת העולם ("מפצים כרומו-דינמיים סימולטניים"), גם היא תהיה כפי שמתאר המקרא. אמונתך איתנה, מבצרך נכון. אני מסופקת אם חכמת יוון מקורה בחכמת ישראל - עד כמה שאני יודעת, לא היה לחכמי יוון כל מידע על חכמת ישראל, אבל אולי אני טועה, זה לא השטח שלי. אי אפשר להגדיר מיתוסים בהתאם לבסיס מדעי- היסטורי-ארכיאולוגי. מיתוס הוא סיפור, וכמה שהסיפור רחוק יותר מהמציאות הידועה (בהתאם לבסיס ההיסטורי-ארכיאולוגי) הוא מתקרב יותר למיתוס, שמשמעותו סמלית בעיקרה. אם תקרא ספר שתורגם לאחרונה לעברית בשם (נדמה לי) מקורות ישראל, תראה עד כמה סיפורי המקרא רחוקים מהממצאים ההיסטוריים-ארכיאולוגיים האחרונים, ולכן יש הצדקה רבה לכנות אותם מיתוסים - במיוחד סיפורי התורה וחלק גדול מנביאים ראשונים. אתה ראית דמיון כלשהו בין תיאור המפץ הגדול לסיפור הבריאה המקראי - מלבד ההתהוות התיאורטית יש מאין? המפץ הגדול - כשמו - מתאר התפוצצות בסדר גודל שלא יתואר בשפה אנושית, בעוד ששום התפוצצות לא מתוארת בספר בראשית. שנית, בריאת העולם מתייחסת למעשה רק לכדור הארץ בלבד - הבריאה הראשונה במפץ יצרה מה שמכונה בשפה מדעית "פלזמה" של החומר - מציאות חלקיקים שטרם התחברו אפילו לגרעיני האטום, לא כל שכן לכוכבים וגלקסיות. אין לכך שום ביטוי במיתוס וגם לא יכול להיות, כי המיתוס מתייחס (אם תחשוב על מגבלת המחשבה האנושית של התקופה הפלאוליתית העליונה) רק לחומר שהאדם היה יכול לבחון אותו בעיניו. לכל אורך תגובתך את יוצאת מנקודת הנחה, מוטעית לדעתי, שסיפורי המקרא הם מיתוסים לכל דבר. נוכחתי לדעת שהערתך זו לא הגיעה לידיעתי, אז אענה עליה עכשיו. נכון שחלק מהמדע המודרני מבוסס על ממצאים של הפילוסופים היווניים, אבל מאז הוא התפתח בכיוונים כאלה של הסתכלות, ניסויים וחישובים שנותר מעט מאוד קשר בינו לבין אותה תקופה. חכמות של עמים שונים לרוב ניזונות זו מזו ברגע שנוצר ביניהן קשר פיזי כלשהו, ולכן לדעתי יש קושי להבדיל הבדלה גמורה בין ''חכמת יוון'' לבין ''חכמת ישראל'', חוץ מהעובדה שהשנייה מדגישה בעיקר את המוסר החברתי, שנעדר מהראשונה כמעט לחלוטין. אשר לבריאת העולם התנכית כמיתוס - חוץ מאנשי דת אין על זה חולקים כלל, ואין צורך לכך בהנחות מדעיות-היסטוריות-ארכאולוגיות. להיפך, המאמינים בסיפור כעובדה עליהם מוטלת החובה להוכיח אותה, או לפחות להביא את הראיות לקיומה כדי שאפשר יהיה להפריך אותן, כפי שעושים בכל תיאוריה מדעית. מכיוון שאין אפשרות לעשות זאת, אי אפשר להתייחס לסיפור בדרך אחרת מאשר כאל סיפור. אשר למפץ הגדול - בוודאי שהוא לא נוצר יש מאין. הוא אירע בהתפוצצות אדירה של חומר מכווץ ודחוץ בלחץ שקשה לשער אותו בדמיון האנושי. השאלה היא רק איך הגיע החומר המרוכז הזה למצבו שלפני המפץ, וההשערה ההגיונית היא שהיה קיים יקום לפני כן, שהלך והתכווץ עד שהגיע למצב הזה שהביא אותו לידי התפוצצות. לפי התיאוריה הזאת יקומים נוצרים במחזוריות כל הזמן, מתפוצצים ומתרחבים עד לנקודה מסויימת שממנה הם הולכים ומהתכווצים, נדחסים עד שאינם מסוגלים לקיים עוד את עצמם וחוזרים ומתפוצצים. שום חומר ושום אנרגיה לא נוצרים יש מאין, והתיאוריה הזאת מאשרת את הנוסחה הנצחית הזאת. למרבה הצער, התיאוריה הזאת לא מקובלת כרגע בגלל שאין מספיק חומר ביקום כדי לגרום לקריסה הגדולה (זה עוד לפני שמזכירים את האנרגיה האפלה). האם תוכל לנקוב בשמו של היסטוריון עכשווי אחד התומך באופן מנומק בתיזה הזו? לקרוא לר' מאיר אלדבי היסטוריון זו מתיחה כל-כך גדולה של המציאות שאחריה צריך מנוחה של שבועיים בלי מאמץ לפחות, כדי שלא יקרע שריר ההגיון. הדבר נכון עוד יותר לגבי יהודה הלוי, ש"הכוזרי" שלו רחוק ת"ק על ת"ק מהיסטוריה ואינו אלא דיון פילוסופי שכוונתו להוכיח את רוב חוכמת היהדות מול חכמת הגויים. אשר לאסמכתא המפוקפקת של "אוריגינוס נגד צלסיוס" – הציטוט האמור לקוח מיוספוס פלאביוס (נגד אפיון, ספר 1, סעיף 22), מה שמשמיט כמובן את אי-היהודיות כאן. נוסף על כך, הציטוט גם שגוי. במקור אומר יוספוס: "כי כן מתאשר הדבר ביחס לפיתגורס זה, שהוא נטל רבים מחוקי היהודים אל תוך הפילוסופיה שלו." היינו, אם בכלל שולבו הרעיונות היהודיים בתוך המסכת המוסרית של פיתגורס. קשר למדע אין לזה כלל. כמובן שבהיעדר כתביו של פיתגורס (שהוא יותר שמועה רחוקה מאדם ממשי), שלא לדבר על הרמיפוס (או אוריגינוס וצלסיוס שלא הצלחתי לאתרם כלל) אין לנו אלא להסתמך על הכתב הפולמי והאפולוגטי של יוספוס. מקור היסטוריוני אמין זה בטח לא. וודאי הוא שלו הייתה ההשפעה היהודית על היוונים ממשית יותר, נמצאות היו לנו אסמכתאות משכנעות יותר מציטוט מסולף אחד בכתביו של אפולוגטיקן יהדות נוסח פלאביוס. למען האמת, כלל לא ידעתי על האיזכור ב"נגד אפיון" של ההיסטוריון היהודי המורכב כל כך, יוסופוס פלוויוס. את המקור המקורי למובאה שהבאתי הראה לי פעם אחד מחוקרי האקדמיה בארה"ב, שלא אזכיר כאן את שמו. ר' מאיר אלדאבּי היה פילוסוף מן המאה ה-‏13 שבספרו "שבילי אמונה" קיבץ שרידים של מחשבה יהודית קדומה, שלדעתו הם פזורים בפילוסופיה הכללית. בספר היסטורי זה משולבים גם ידיעות עדכניות-לזמנו בתחומי הפילוסופיה, האנטומיה והרפואה. בנוגע לגדול משוררי השירה היהודית בימי הביניים, הרופא ואיש הרוח רבי יהודה הלוי (נולד בטוּדֶלה שבצפון ספרד בשנת 1075 בקירוב), שד"ל (שמואל דוד לוצאטו) כתב באחד ממכתביו: "המאמר הנכבד, ספר הכוזרי לריה"ל, אשר לא היה כמוהו בישראל, עם התורה ועם החקירה נאמן, ובכל אותם שעסקו בשאר החכמות, לא היה איש מרגיש מעלת ישראל, תורתם וחכמתם כמוהו". (מיום כ"א באדר, תקצ"ט: אל ר' גדליה ברכר, מבאר הכוזרי); "בצדק יש להגיד כי בכל הספרים הכתובים משנות קדם לא נמצאו כספר הזה", אמר אברהם אליהו הרכבי בהרצאתו על ריה"ל בפטרבורג בשנת תרמ"א, "הכולל בקרבו כל חקרי לב האדם, אשר משפטיו – תהום רבה, והשקפותיו – כגבהי שמים, בו טוהר לב וקדושה נִפגָשו, ואהבת אדם וחיבת הלאום נשָׁקו". יחס של התפעמות והתרגשות הביעו גם הוגים-משוררים חילונים מוצהרים כמו ח.נ. ביאליק (ב"דברים שבעל פה", כרך ב', עמ' קסו) ואחד העם (במאמרו "שינוי ערכין"). אותו יהודה הלוי חקר והסיק: "שורשי כל החכמות וכלליהן הועתקו מאיתנו אל הכשדים בראשונה, ואחרי כן אל פרס ומדי, ואחרי כן אל יוון, ואחרי כן אל רומא. אך מפאת רוחק הזמן וריבוי המעתיקים לא הוזכר בספרי החכמות כי הועתקו מעברית, הוזכר רק כי הועתקו מיוונית ומרומית" (מאמר שני, סימן ס"ו). לא ידוע לי על היסטוריון בן זמננו שמדבר על הנושא באופן מפורש. אולי הקוראים יוכלו להעשיר את השכלתנו? ראשית: "המקור המקורי למובאה" הוא יוספוס. כל שאר המובאות שראית או קיבלת הועתקו ממנו. האם "חוקר האקדמיה" מר פלמון סבור אחרת? לגבי מאיר אלדאבי: מסתבר ששנינו טועים. ר' מאיר אלדאבי לא פעל במאה השבע עשרה (טעיתי ובלבלתי בין הדפסת ספרו הראשונה לאיש). גם אתה טועה, משום שאלדאבי חי בן 1310-1360, היינו במאה הארבע עשרה. אשר ל"הכוזרי" – מאוד תמוה שאתה מוצא מקום להביא את התפעלותם של אחרים ממנו כמין סיוע וחיזוק לאמיתות דבריו. מה לזה ולהיסטוריה? ממתי הפכו ביאליק, אחד העם והרכבי מי שיכולים לחוות דיעה על התקפות ההיסטורית של דבריו? הרי אפילו התרנגולות בלול תצחקנה לשמע דברים כאלו. טענתו של יהודה הלוי, כמו טענה דומה של הרמב"ם, היא סוג של תירוץ דחק שנועד להסביר איך זה שמשתמשים בחכמת הגויים הנראית לכאורה עדיפה על חכמת היהודים. ובכן, כך התירוץ, זו בעצם לא חכמת גויים כי אם חכמת יהודים שחטאה, אך עדיין ישראל היא. אין זה נאה מצידך לסלף עובדות ולצעוק לעברי עם בוז ושנאה (מוזרה) בעיניים. אני לא הבאתי "רק" את ביאליק, אחד העם והרכבי (כפי שכתבת בסילוף גמור) על מנת לאשש את מהימנותו ההיסטורית של "ספר הכוזרי" לריה"ל. הבאתי והדגשתי בעיקר את דברי שד"ל – ההיסטוריון היהודי-האיטלקי פרופ' שמואל דוד לוצאטו שכתב על הכוזרי: "עִם התורה ועִם החקירה נאמן, ובכל אותם שעסקו בשאר החכמות, לא היה איש מרגיש מעלת ישראל, תורתם וחכמתם כמוהו"!!! האם אתה יודע לקרוא עברית (תרתי משמע)??? הפרופסור מן האוניברסיטה העברית בירושלים שהראה לי, ובמו עיני ראיתי, את צילומו של המקור ההיסטורי של המקור המקורי למובאה שהבאתי, לא ממש מתפעל מפלוויוס המצטט. שכן בידיו נמצא המקור המקורי ממנו מצטט פלביוס עצמו. לא עלה בדעתך שפלביוס מצטט מאיזשהו מקור קדום יותר?! ואל תגרור לזירה את הרמב"ם, כי הוא כלל לא מדבר על כך ומעולם לא ציטטתי מדבריו בנידון. ספק אם הבנת את הנקודה. לא ביאליק, לא אחד-העם ולא שד"ל הם מקור סמכות לעניין זה כיוון שאף אחד מהם אינו היסטוריון (שד"ל הוא לשונאי ולמדן המקרא בן המאה ה-‏19), שלא לדבר על היסטוריון בן העידן המודרני. דעתם מכובדת, אין ספק, וכמעריץ גדול של ביאליק הייתי מייחס חשיבות לא מעטה לעדותו על האיכויות הספרותיות של "הכוזרי" (ואלו ישנן גם ישנן), אבל לדעתו על האמינות ההיסטורית של קביעות כלשהן בספר אין ערך כלל וכלל. לטענה היסטורית כשלך יש ערך רק כשהיא מגובה בעובדות ובמחקרים, לא בציטוט של ציטוט שייתכן שראית מאחרי כתפו של מישהו. וגם כאן, לטענה לגבי אירוע היסטורי רב-משמעות נוסח זה שאתה טוען לו, יש צורך בגיבוי מתמשך. לדוגמה, אף אדם רציני לא יסתמך היום על טענותיהם של מומסן או גיבון לגבי החברה הרומית – אף ששניהם מאריות ההגות ההיסטורית – בלי שהן תגובינה במחקר מתמשך המעמיק ומבסס את טענותיהם. לעניין הציטוט מיוספוס אם בידי הפרופסור מצוי המקור עליו מסתמך יוספוס הרי שמדובר בתגלית מרעישה, כיוון שעד היום הרמיפוס ופיתגורס עמדו לרשותנו רק דרך הציטוט ב"נגד אפיון" של יוספוס. במלים אחרות, מובן ש"פלביוס מצטט מאיזשהו מקור קדום יותר" – אלא שהמקור הזה אינו מצוי בידינו. ואחזור לנקודה אחרת שלך שבירורה מחזק עוד יותר את טענותי. כזכור, אמרת כי "אחד מההיסטוריונים הלא-יהודים אוריגינוס נגד צלסיוס, ספר 1 פרק 15 כתב 'עוד נאמר כי הרמיפוס רשם בספרו הראשון על מחוקקים שפיתגורס שאב מהעם היהודי את הפילוסופיה שהנהיג בקרב היוונים'." מעט עובדות, תחילה: אוריגנוס (Origenus) היה איש דת נוצרי מהמאה השנייה לספירה (היינו, הוא חי לפחות 700 שנים אחרי האירועים הנדונים!) שיצר כתב אפולוגטי דתי ארוך בשם Contra Celsum (נגד קלסוס) שניסה להתמודד עם טענותיו של הפילוסוף הפלטוניסטי בן התקופה קלסוס מאלכסנדריה. הציטוט שאתה מביא מחזק עוד יותר את טענתי המקורית, שיוספוס הוא המקור לכל הציטוטים. בספר 1, פרק 15 (ר' כאן: http://www.earlychristianwritings.com/text/origen161...) כותב אוריגנוס: "נאמר, יתר על כן, כי הרמיפוס תיעד בספרו הראשון, על המחוקקים, כי מן היהודים שאב פיתגורס את הפילוסופיה שהציג בין היוונים." אותו אומר הוא כמובן יוספוס, דבר המסתבר גם מכך שקדם מאה שנים לערך לאוריגנוס וגם מהאמירה המסויגת "נאמר" – שמבארת כי הרמיפוס לא היה מצוי בידיו של אוריגנוס. מה שיוצא מן הדברים הוא שאתה מבסס את טענתך על ציטוט מאוריגנוס בן המאה השנייה לספירה, המסתמך על יוספוס בן המאה הראשונה לספירה, המסתמך על הרמיפוס בן המאה השלישית לפני הספירה, הכותב מדעתו על המאה השישית לפני הספירה. התרנגולות בלול עדיין מגחכות. סלח לי היסטוריון צעירצ'יק, אבל שד"ל היה קודם כל היסטוריון בעל שיעור קומה ורק אחר כך גם: הוגה דעות, פרשן המקרא, חוקר ספרות ומשורר (על-פי האנציקלופדיה העברית, המוסמכת ביותר בישראל). עדותו בתור היסטוריון על מהימנותם ההיסטורית של הטיעונים המובאים בספר הכוזרי, מספיקה בעיני כדי לסמוך על אחד מגדולי ענקי הרוח שעמדו לעם היהודי. ענק הרוח הזה (ריה"ל) חקר והסיק: "שורשי כל החכמות וכלליהן הועתקו מאיתנו אל הכשדים בראשונה, ואחרי כן אל פרס ומדי, ואחרי כן אל יוון, ואחרי כן אל רומא. אך מפאת מרחק הזמן וריבוי המעתיקים לא הוזכר בספרי החכמות כי הועתקו מעברית, הוזכר רק כי הועתקו מיוונית ומרומית" (מאמר שני, סימן ס"ו). כך שאני נמצא בחברה טובה, כל עוד שאין היסטוריונים בעלי שיעור קומה הטוענים במפורש את ההפך הגמור. זה תמיד מביך לקרוא על ''מדענים'' מטעם שמסיקים את מחקרם לפי התוצאות הרצויות. זו בדיוק ההרגשה המביכה כאשר קוראים משהו ב''אתר חופש'', עליו המלצת לעיון. ''אתר חופש'' מומחה גדול ב''קודם - סימון המטרה - ורק אחר כך בקליעה לעברה''. לא אני קישרתי, ואם אתה מרגיש מבוכה מצורה כזו של דמגוגיה, נסה לא להשתמש בה, גם אם זה יפחית את מספר תגובותיך במחצית. מה? כל כך מהר שכחת שכתבת את התגובה מס' 181025??? בניגוד לאלוהים ולאמא, האייל האלמוני אינו יחיד. כן, זה אפילו כתוב כאן: http://www.haayal.co.il/help.php3 שאלה 23. סליחה, ותודה על ''הסבר פניך לתייר''. מסקנה על פי פלדמן. אין שום סיכוי שפיתגורס קיבל את הפילוסופיה שלו מן היהדות.כי יש סתירה בין הפילוסופיה של פיתגורס לפילוסופיה של היהדות.כמו שיש סתירה בין חוקי חמורבי לתורה.ולכן אין סיכוי שאחד השפיע על השני. הנקודה היא לא "מי השפיע על מי", אלא "מי ינק משדיו של מי". במילים אחרות, בידי מי הייתה החכמה לראשונה? ואגב, מר חיים פלדמן הוא בסה"כ מנהל האתר, וכלל לא כותב המאמר שהמלצתי לקריאה, כפי שהסקת בטעות. ואם במחדל בהבנת הקריאה של מחבר המאמר עסקינן, מה יש לאמר על הסקת המסקנות מגוף המאמר, כפי שהארתי למעלה. גרילק אינו מתיחס בכלל לשאלה בידי מי היתה החכמה לראשונה? רצוי לקרוא גם את המאמר.ולא להסתפק רק בשם האדם שכתב אותו. בהחלט נכון שהחוקר משה גרילק (מחבר הספר המצוין "החרדים: מי אנחנו באמת?", בהוצ' כתר, 2002) לא מתייחס לשאלה בידי מי היתה החכמה לראשונה. רק שהפנייתי לקריאת מאמרו הייתה בעקבות ההפניה לקריאת המאמר ב"אתר חופש" (בתגובה: 181025) הטוען שחוקי חמורבי הם המקור המוקדם לתורת ישראל ולא להפך (כפי שנטען ב"כוזרי" שציטטתי), המופרך לחלוטין על ידי מר גרילק המלומד.
איך להתעודד כאשר זה באפס? ואת לא חושבת שזה נפל דווקא בגלל שלא קיבלת שום רגשות חדשים יותר מדי זמן? לנער! צאו לאוויר הצח, לכו לטייל, לכו לבריכה, לחדר הכושר או למקום אחר. זה יהיה מאוד מתאים ללכת לקונצרט רוק, לקולנוע, לתיאטרון וכדומה. נסו להכיר מכרים חדשים, לקנות לעצמכם משהו מבגדים, לעשות תספורת. איך להתעודד כאשר זה באפס? כן, יש שפע של אפשרויות!

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.