text
stringlengths 18
174k
⌀ |
|---|
תובענה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי בין התובעים לנתבעת נכרת הסכם תקף, וכן לסעד של מתן חשבונות, במטרה לאפשר לתובעים להעריך את סכום העמלה אשר, לטענתם, חבה להם הנתבעת מכוחו של הסכם זה.
הנתבעת, Sky Vision Global Networks LLC (חברה זרה), הינה חברה העוסקת באספקת שירותי קישור לווייני, בין היתר ללקוחות במדינות מרכז אפריקה.
בשנת 2007 החלו הנתבעת והתובעים, מר אריאל פרנג'י (להלן: "פרנג'י") וחברת Harlequin Mondial Ltd. (חברה זרה) (להלן: "Harlequin"), ביחד עם חברה נוספת, רות יצירה עסקית בע"מ (להלן: "רות בע"מ" וביחד עם התובעים "הקבוצה"), לנהל מגעים ליצירת התקשרות עסקית-מסחרית ביניהם. במסגרת ההתקשרות כאמור נדונה אפשרות מתן שירותים על ידי הקבוצה לנתבעת, בקשר עם מכרז למתן שירותי קישור לווייני (להלן: "המכרז") של חברת התקשורת האתיופיתETHIOPIAN TELECOMMUNICATION CORPORATION (להלן: "ETC"), כאשר בעבור שירותים אלו תשלם הנתבעת עמלה לקבוצה. תוצאות מגעים אלו והבשלתם לכדי הסכם תקף ומחייב, הם סלע המחלוקת בתובענה שלפני.
ההיכרות הראשונית בין הצדדים התרחשה בשנת 2007, בתיווכו של מר בועז בנרוש (להלן: "בנרוש"), בעל המניות היחיד בחברת רות בע"מ ובעל מניות מיעוט בנתבעת, אשר היה בקשרי ידידות עם פרנג'י. באחת משיחותיהם נודע לבנרוש על קשרים מסוימים אשר היו לפרנג'י באותה העת באתיופיה, באמצעות חברו, אייזק כהן, דודו של שלום קנזן (בעליה של Harlequin) (להלן: "שלום קנזן"), והוא ביקש לקיים היכרות בין הצדדים על מנת לבחון אפשרות לשיתוף פעולה בין הקבוצה לנתבעת. ואכן, לאחר פגישה בין בנרוש, פרנג'י ומנכ"ל הנתבעת דאז, מר מארק גזית, החלו הצדדים לנהל מגעים למתן שירותים על ידי הקבוצה לנתבעת באתיופיה, בקשר עם התמודדות הנתבעת במכרז של חברת ETC . במסגרת זו, הוחלפו בין הקבוצה לנתבעת טיוטות של הסכם שכותרתו "Agent Terms of Appointment" (להלן: "תנאי המינוי") ואשר נושא תאריך 5.2.2008.
במסמך תנאי המינוי, אשר גם אודות פרשנותו חלוקים הצדדים, צוין כי הקבוצה תהא זכאית לעמלה בגובה 5% מסך כל התמורה של החוזה אשר ייחתם בין הנתבעת לביןETC בקשר עם המכרז (להלן: "העמלה"), דהיינו, ככל שהנתבעת אכן תזכה במכרז זה, תהא הקבוצה זכאית לעמלה אשר תחולק בין חבריה והכל בכפוף לתנאים האמורים במסמך תנאי המינוי. הטיוטה המסומנת האחרונה של תנאי המינוי נשלחה על ידי הנתבעת לבנרוש ביום 5.2.2008 (להלן: "הטיוטה המסומנת"). יום אחד לאחר מכן, נשלחו על ידי הנתבעת לבנרוש שני מסמכים: מסמך תנאי המינוי בגרסה סופית, קרי כשהוא נקי מסימונים, ומסמך נוסף, שכותרתו "Agent General Terms" ואשר נושא תאריך 6.2.2008 (להלן: "התנאים הכלליים"). בגוף הודעה זו של הנתבעת צוין כי מצורפים אליה שני מסמכים, ובסיומה הופיעה בקשה כי העתק חתום של המסמכים יוחזר אל הנתבעת באימייל או בפקס וכן באמצעות הדואר.
בהודעת אימייל של בנרוש אשר נשלחה לנתבעת ביום 19.2.2008 (כתגובה להודעת האימייל של הנתבעת שבה נשלחה הטיוטה המסומנת), אישר בנרוש את השינויים האחרונים שבוצעו על ידי הנתבעת במסמך תנאי המינוי והוסיף: "lets sign and close it" (כך במקור- י.ש). בתשובתה מאותו יום, השיבה הנתבעת לבנרוש כי הטיוטה האחרונה נשלחה אליו לחתימה אך היא צורפה גם להודעה זו. כן ציינה הנתבעת כי לאחר חתימות הקבוצה על המסמכים, תוסיף גם הנתבעת חתימתה. ביום 5.3.2008 שלחה הנתבעת לבנרוש אימייל נוסף, אליו צורפו תנאי המינוי והתנאים הכלליים כאשר הם כבר חתומים על ידה, כשבסיום ההודעה ביקשה הנתבעת כי המסמכים יחתמו ויוחזרו אליה.
במקביל לתהליך קיומו של משא ומתן בין הקבוצה לנתבעת על תנאי ההתקשרות ביניהם, נערכו מספר פגישות באתיופיה בין שלום קנזן לבין עובד מטעמה של הנתבעת, מר ג'ו לואל. פגישות אלו נערכו לאחר קשר ראשוני בין השניים אשר יצר חברו של פרנג'י, מר אייזק כהן (שהינו גם דודו של שלום קנזן). במהלך אחת מפגישות אלו, העביר שלום קנזן לג'ו לואל מספר טלפון של איש קשר בשם סולומון גירמה, בנו של נשיא אתיופיה (להלן: "סולומון") והמליץ כי השניים ישוחחו ביניהם. שיחה כאמור אכן התרחשה והובילה ליצירת קשר בין הנתבעת לבין סולומון. בעקבות כך, החל סולומון לפעול ישירות מול הנתבעת ולסייע לה בניסיונה לזכות במכרז של ETC. הנתבעת אכן זכתה לבסוף במכרז ובספטמבר 2008 נחתם הסכם בינה לביןETC . כשנה לאחר מכן, בספטמבר 2009, ביקש פרנג'י ממנהלת החוזים דאז של הנתבעת, בהודעת אימייל, לקבל מידע בנוגע לגובה התשלומים אשר הועברו לנתבעת מ-ETC והוסיף כי בין הצדדים קיים הסכם חתום.
בחודש נובמבר 2009 החל משא ומתן נוסף בין הנתבעת לתובעים. הצדדים דנו על אפשרות לפיה העמלה אותה יקבלו התובעים תהא בגובה 3% מסך כל העסקים בין הנתבעת ל-ETC (בשונה מקבלת עמלה בגין המכרז בלבד) (להלן: "העמלה החדשה"). להודעתה מיום 30.11.2009, צירפה הנתבעת הסכם חדש לחתימת התובעים וכן ציינה כי עד אותה העת קיבלה מ-ETC תשלומים בגובה 575,000$ - מהם הציעה לשלם לתובעים סך של 3%, כמקדמה על חשבון העמלה החדשה שיקבלו התובעים במשך תקופת ההסכם. בהודעת אימייל לנתבעת מיום 6.12.2009 נכתב על ידי התובעים כי ההסכם החדש ששלחה הנתבעת לחתימתם אינו משקף את ההסכמות בין הצדדים וביקשו כי העמלה בגין הסכומים שהתקבלו על ידי הנתבעת עד אותו מועד מ-ETC, תשולם להם בהתאם לאמור בתנאי המינוי. בתשובתה מיום 2.1.2010, ציינה הנתבעת כי תנאי המינוי והתנאים הכלליים משנת 2008 מעולם לא הוחזרו אליה חתומים והציעה לתובעים לקבלם מפורשות כעת ולהשיבם אליה חתומים, או לקבל את ההצעה לעמלה החדשה משנת 2009. הנתבעת הוסיפה כי אם לא תתקבל תגובת התובעים על קבלת אחת משתי האפשרויות האמורות בתוך 8 ימים, ההצעות תפקענה. בהודעתה מיום 17.1.2010 ציינה הנתבעת כי אף אחת מהאפשרויות לא קובלה על ידי התובעים, ומכאן, שהצעות אלו פקעו. במקביל להגעת משא ומתן נוסף זה בין הצדדים למבוי סתום, חתמה הנתבעת על הסכם ישירות עם סולומון, במסגרתו ישמש הוא כסוכנה.
במהלך חודש יוני 2010, בתגובה לבקשה מצד Harlequin לקבלת תשלום מן הנתבעת, החלה סדרת התכתבויות נוספת בין הצדדים אשר במסגרתה הוסיף כל צד להתבצר בעמדתו. התובעים טענו כי בין הצדדים יש הסכם תקף המזכה אותם בעמלה בגין התקשרות הנתבעת עם ETC ואילו הנתבעת טענה כי אף אחת מהצעותיה לתובעים לא הושבה על ידם חתומה. למרות זאת, הציעה הנתבעת כי הצדדים יגיעו לפשרה במסגרתה ישולם לקבוצה סכום חד-פעמי בסך $75,000 כ"עמלת היכרות", בעבור ההיכרות שערכה הקבוצה בין הנתבעת לבין סולומון.
|
מארז פינוק וטיפוח מושלם של "לבנדר"
חברת "לבנדר קוסמטיקה טבעית" מציעה לכם את המארז המושלם לפינוק וטיפוח 100% טבעי, עם ניחוח עדין של פצ'ולי-וניל משכר שילווה אתכם לכל מקום.
• תיק איפור לבנדר עם בטנה למניעת מעבר נוזלים.
כדאי לדעת כי כל המוצרים 100% טבעיים, מיוצרים בישראל בעבודת יד, מחומרי גלם משובחים ובאישור משרד הבריאות. המוצרים אינם מכילים SLS, חומרים משמרים ותוספי מלח.
כאשר תציצו באתר החברה, תבינו שאתם חייבים לעצמכם או למארחים שלכם, לפחות פריט אחד מהקולקציה הצבעונית והמלכותית של המותג ההולנדי השמח PIP STUDIO, שהאג'נדה שלו היא "עיצובים שמחים לאנשים שמחים".
כאן תגלו, בין השאר, כלי הגשה שהם גם פריט עיצובי לכל דבר, שיגרום לכל אחד ואחת לחוש שיצא הרגע מתוך אגדה קסומה או לחילופין, מסעודה בבית מלוכה אירופאי. הכלים עשויים פורצלן, ומשלבים מוטיבים והשראות מעולם הטבע והפנטזיה. בקיצור, חובה לכל חובב עיצוב.
בקולקציה תמצאו מערכות אוכל, מגשים, צלחות, ספלים וכוסות, קומקומים ועוד. זה הזמן להתחדש ולהכניס את מוטיב הצבע אליכם הביתה.
מחיר: החל מ-69 שקלים ניתן להשיג בחנות NOVELL COLLECTION במתחם SIV, פתח תקווה ובחנויות העיצוב המובחרות ברחבי הארץ.
עקב המגמה הכלל עולמית של מעבר לבישול דיאטטי, ועקב הניסיון המקיף למצוא תחליפים עמידים ובטיחותיים יותר לציפויים הקיימים, הצליחה חברת ברגהוף (BergHOFF) לפתח במעבדותיה ציפוי "פרנו Green" ייחודי ועמיד ביותר, בעל תכונות אי הידבקות טובות, המאפשר בישול דיאטטי, קל, נוח, וסביבתי.
החומר החדש עמיד במיוחד לשריטות, ואיננו מאבד מתכונותיו גם לאחר שנים של שימוש רב ורצוף בטמפרטורות גבוהות.
כלי הבישול מסדרת GEM מאופיינים בתכנון מוקפד, ייצור בחומרי גלם איכותיים וכמובן טכנולוגיות ייצור שמעניק למשתמש הנאה ובישול בריא. מתאים לבישול דיאטטי ובריא, קל לניקוי ונוח לתחזוקה.
מתאים לבישול בתנור ולכל סוגי הכיריים, במיוחד לאינדוקציה, חשמלי, הלוגן, קרמי וגז.
מחיר לצרכן: 1,249 שקלים. מחיר הנחה מיוחד: 999 שקלים.
המתנות האולטימטיביות לחג מגיעות בדמות מוצרי טקסטיל לבית, וזה הזמן להכיר מקרוב את מה שמציעה חברת רומנטקס. כאן מתמחים בפיתוח, שיווק והפצה של מוצרי טקסטיל לבית כגון מצעים למיטה, מגבות רחצה ומטבח, מפות נוי ואירוח, מגוון רחב של שמיכות, כריות שינה, כיסוי סלון, כיסוי דקורטיבי למיטה, חלוקי רחצה ועוד מגוון רחב של מוצרים.
רומנטקס נחשבת אחת מהחברות המובילות בענף ובארץ בכלל, בעיקר בכל הקשור לשירות אדיב, מגוון מוצרים והיקף מכירות. כאן גם משווקים את מוצריהם לכל רשתות השיווק המובילות בארץ ולחנויות פרטיות בפריסה רחבה.
מותג העיצוב והחדשנות פנומה, שמפתח כל העת רעיונות חדשים ומקוריים, השיק את הקולקציה החדשה של ההוטראן (Hotrun). מדובר למעשה בשילוב המנצח של תחתית לסירים חמים וראנר דקורטיבי לשולחן. באופן זה, ניתן להניח כלים חמים ישירות מהתנור על הראנר (עד 180 מעלות), מה שהופך אותו מתנה נהדרת ושימושית כאחד.
ההוטראן נוח מאוד לשימוש, קל לניקוי ואחסון. ועוד כדאי לדעת כי ההוטראן נמכר בישראל משנת 2013 ולאחרונה תופס תאוצה גם בשוק הבינלאומי. הודות לאיכות הגבוהה והמגוון הרחב, כל אחד ואחת יכולים להתחבר לסגנון.
|
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל' 49520-02-15). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 6.8.14 (להלן גם: הוועדה) שקבעה לו 10% נכות לפי סעיף 34(ב)(2) למבחנים .
ביום 12.5.15 ניתנה החלטת בית הדין, בה צוין כי קיים חוסר בהירות בהחלטת הוועדה, אשר קבעה כי ההגבלה ממנה סובל המערער בתנועות עמוד השדרה הצווארי, כלולה בנכות שנקבעה בגין חבלת הראש. בתוך כך, לא הבהירה הוועדה מה הקשר בין הפגיעות, האם המבקש סבל מהגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי אם לאו, ואם כן, מהי, ומדוע אין לקבוע בגינה אחוזי נכות נפרדים התואמים את מצבו. זאת, בהתאם לסעיפי הליקוי 35 ו-37(5) ברשימת סעיפי הליקויים, המתייחסים באופן נקודתי להגבלה בתנועה, המשפיעה על כושר הפעולה הכללי ועל הגבלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי. נוסף על כך צוין, כי על אף שהוועדה קבעה כי המבקש סובל מ" צוואר כאבים בסיבוב לצדדים מעבר ל-°80", היא נמנעה מלהתייחס לשאלה אם יש בכאבים אלה כדי להשפיע על כושר הפעולה של המבקש, וראוי שתעשה כן.
לאור אי הבהירות כאמור, התבקשה תגובת המשיב (להלן: " המוסד") לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש לוועדה, על מנת שתבהיר על יסוד התיעוד הרפואי, את מצבו הרפואי של המבקש בכל הנוגע לתנועות עמוד השדרה הצווארי. בקשר לכך הובהר כי ככל שתמצא הוועדה כי קיימת הגבלה בתנועות עמוד השדרה, יהא עליה לנמק האם יש לקבוע בגין הגבלה זו דרגת נכות. בהקשר זה תבהיר הוועדה האם יש בכאבים מהם סובל המבקש בצווארו כדי להשפיע על כושר תפקודו הכללי, ואם כן, באיזה שיעור. ככל שתבחר הועדה ליישם סעיף שאינו עוסק בהגבלה בתנועות והשפעה על כושר הפעולה הכללי, או בתנועות עמוד השדרה הצווארי, יהא עליה לנמק היטב את החלטתה, וזאת באופן שגם מי שאין מקצועו בתחום הרפואה יוכל לרדת לסוף דעתה.
ביום 3.6.15 הודיע המוסד כי הוא מסכים להצעת בית הדין לפיה עניינו של המבקש יוחזר לוועדה, בהתאם להנחיות המפורטות בהחלטה. בתגובתו הוסיף המוסד בקשתו כי הוועדה תנמק ותבהיר החלטתה " לפיה למבקש נקבעה נכות נוירולוגית בהתאם לסעיף ליקוי 34 (ב) (2) מותאם".
ביום 10.6.15 ובתגובה להודעת המוסד, הודיע המבקש כי "לאור תגובת המשיב מתבקש כב' ביה"ד ליתן פס"ד המורה על השבת עניינו של המערער לדיון בפני ועדה רפואית לעררים". המבקש הוסיף וביקש כי ייפסקו לטובתו הוצאות הערעור.
אציין כי לא מצאתי מקום להוסיף הנחיה נוספת כמוצע על ידי המוסד, באשר הנחיה זו אינה נובעת מן הבקשה ומהחלטת בית הדין כפי שניתנה.
אשר על כן, נוכח הסכמת הצדדים, ובהתאם לסמכות הנתונה לפי הוראת תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991, נדונה הבקשה כערעור, ולהסכמת הצדדים ניתן בזה תוקף של פסק דין. אשר על כן, עניינו של המבקש יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתפעל בהתאם לאמור בסעיפים 2 ו-3 לעיל.
בנסיבות המקרה, ומשהודיע המוסד על הסכמתו כאמור, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ה (16 יוני 2015) בהעדר הצדדים ו יישלח אליהם.
|
באביב 1973 פרסמה העיתונאית זיוה יריב בכתב העת הספרותי "סימן קריאה" סדרת מכתבים פרודיים, שאחד מהם נפתח כך: "רקפת נחמדה, קראתי בתימהון רב את מכתבך הראשון אליי. האמנם גילית בי רק עיניים של קדוש וליטוף טוב? וכי זאת בלבד מצאת באישיותי לאחר אותו לילה סוער שהענקתי לך? ואני לתומי האמנתי כי יש לך צינורות אל הנפש! מדוע לא הזכרת במכתבך את גופי החטוב לתפארת אלא ברמז בלבד?"
לקוראים היה ברור במה הדברים אמורים. זמן קצר קודם לכן התפרסם בארץ ספר בשם "התמסרות" - אוסף מכתבים של אישה צעירה, חבצלת שמה, אל גבר שהיא התייחסה אליו כאל קדוש. במכתביה תיארה חבצלת את התפתחות הקשר שהיה ביניהם, את המשגלים הסוערים, את הסבל שחוותה ואת ההשפלה הנפשית שעברה בתוך הקשר. דוגמאות: "אני מרגישה שהייתי זונה, יכולתי לבוא ולומר לך, אני הייתי זונה, יש אחת של אהבה ויש אחרת שהיא כמו זונה, ויש אישה אחרת שהיא כולה, הרגשתי כמו אישה קבורה, הרגשתי כמו אישה אחת שמתה"; "מה שנורא עכשיו בבוקר, העיניים והראש כואבים לי מבכי, מה שנורא זה לא מתי שבוכים, זה מתי שלחוץ, מעונה, לחוץ עד העצם, כמה דלות יש, כמה עלבון"; "אני מנשקת את האדמה ומשתחווה לך". מכתביה של חבצלת הביעו התמסרות טוטאלית לגבר, ששמו נחשף במכתב החמישי - פנחס.
לא חלף זמן רב עד שנודע ברבים ששמה המלא של כותבת המכתבים הוא חבצלת חבשוש, ושהנמען שלה הוא פנחס שדה. חבשוש הייתה בת 21; שדה – בן 41, גרוש, יוצר ידוע ומבוסס. ספרו הראשון, "החיים כמשל", שכלל הגיגים ומחשבות פילוסופיות, נחשב בעיני רבים ליצירה פורצת דרך ועיצב את השקפת העולם של צעירים רבים בני זמנו. התברר גם ששדה עודד את חבשוש להוציא ספר עם המכתבים שכתבה לו, ואף עזר לה בכך.
הרוחות סערו. דורון רוזנבלום, לדוגמה, כתב ב"דבר": "במדינת הגמדים רעש, מהומה: עוד מישהו עשה צחוק מעצמו, כביכול - הוציא לאור ספר לא טוב, לא ספרותי, בעל יומרות". הספר העפיל בתוך זמן קצר לצמרת רשימת רבי המכר, אבל שדה זכה לקיתונות של לעג; למשל, לסדרת המכתבים כביכול שכתבה זיוה יריב. את הראשון שבהם חתמה בשם "פינחסון בונפרטה": עיוות שנון ומרושע של שמו של שדה, בתוספת שם המשפחה של נפוליאון - רמז לשיגעון הגדלות של הסופר, כפי שהצטייר בעיניה.
מיהי הגברת שעליה כתב שדה? למי חיכו הדלת והארון? למי התגעגעו? באותה עת שדה כבר לא הייתה בקשר עם חבשוש. עם זאת, בהערות שהוסיף בסוף הספר, הוא שילח אל קוראיו רמז לא דק בדמותה של הערה, ומתחתיה שיר. בהערה כתב: "צהריים - עשר שורות אלה נכתבו בצהרי יום קיץ, כאשר בשבתי בחדרי נפל מבטי על דלת הזכוכית הפונה אל המרפסת. מקץ ימים, בעת ריחוק מידידה נערצת, עלתה בדעתי כעין פרודיה על השיר הקצר. כשקראתי את החרוזים באוזני ידידתי, צחקה".
מֵאָז שֶׁחֲבַצֶלֶת לֹא רוֹאָה אוֹתִי, אֲנִי חָשׁ כְּזָקֵן אַף־עַל־פִּי שֶׁאֲנִי חָדָשׁ.
אִם חֲבַצֶלֶת אֵינָה רוֹאָה אוֹתִי, זוֹ פְּרִיחָה לַשָּׁוְא.
השיר הזה, כפי שהעיד המשורר, הוא "כעין פרודיה", ונכלל בו שמה של חבצלת. שדה כתב אותו כדי לשעשע ידידה כלשהי (אולי את חבצלת עצמה?), שאכן צחקה כששמעה אותו.
חבצלת חבשוש הגיעה אל שדה לראשונה כשהייתה בת 17, אחרי שקראה את "החיים כמשל". בסוף שנות ה-70, אחרי שהקשר ביניהם נותק, היא אושפזה בבית חולים לחולי נפש. חברה לחיים באותה עת סיפר שניסה לגונן עליה מפני עצמה. יום אחד, סיפר ל"מעריב", כשאחזה בידיה בספרה "התמסרות", נפצעה מזגוגית שנופצה. הספר הוכתם בדמה, והיא ניסתה לתלוש את דפיו. לאחר אותו אירוע אושפזה. כששבה מבית החולים ומצאה את הספר, החליטה לזרוק אותו לפח האשפה. בנובמבר 1984 היא התאבדה בקפיצה מגג ביתה בתל אביב.
|
בית המשפט אסר על אדם לגלוש באינטרנט, וזו הפעם הראשונה שבית משפט מקבל החלטה כזו. גארי ג'פרי תומאס הורשע בקיום יחסי מין עם נערה בת 14, ובית המשפט בוויילס, בריטניה, גזר עליו עונש של 18 חודשים בכלא, וכן אסר עליו לגלוש באינטרנט או להשתמש במכשיר טלפון סלולרי לתקופה של חמש שנים. כך מדווח הרג'יסטר.
תומאס, בן 37, הצליח לשכנע את הנערה בת 14 להיפגש איתו, לאחר שפגש אותה בצ'אט וחיזר אחריה טלפונית במשך תקופה ארוכה. בצ'אט הוא הציג את עצמו כצעיר בן 20, ובמהלך החקירה עלה כי הנערה היא רק אחת מ-15 נערות שהנאשם יצר איתן קשר דרך האינטרנט.
לפי חקירת המשטרה, תומאס עשה למעלה מאלף שיחות טלפון לנערות ממכשיר הטלפון הסלולרי שלו. לפיכך, ביקשה המשטרה מבית המשפט לאסור עליו להתחבר לאינטרנט או להשתמש בסלולרי. השופט יו דניאל קיבל את הבקשה והוסיף כי היה מחמיר את העונש לו היה באפשרותו לעשות כן. בבריטניה נערה מעל גיל 13 אינה נחשבת עוד לקטינה, ולכן מעשיו של תומאס אינם נחשבים, חוקית, לאונס.
על אף שהעונש הזה נגזר לבקשת המשטרה, אמרה ל-BBC הפקחית דיאן דיוויס כי "המשטרה לא תוכל לעצור אותו מלהשתמש בציוד", ולכן גזר הדין הוא סימבולי.
ג'ון קאר, שעובד בארגון צדקה לילדים, הטיל ספק ביכולת המשטרה לאכוף את האיסור. "העובדה הפשוטה היא שיש אלפי בתי קפה-אינטרנט", והוסיף כי בנסיבות אלו, כל מי שרוצה יכול להתחבר לאינטרנט.
|
בקייטנות רבות משקיעים במגוון רחב של פעילויות שדרכן ניתן לא פעם לגלות ילדים רבים מוצאים עניין סביב תחביב חדש שלגביו לא היו מודעים. הדבר הופך עבורם את הקייטנה לא רק כאירוע של כיף בקיץ, אלא כנקודת ציון חשובה בו הם גילו דרך אותה פעילות כישרון ותחביב בו הם טובים ורוצים להתמיד.
בפעילות של הפעלה לקייטנות ניתן להבחין בקייטנות רבות בסדנאות יצירה רבות המוצעות לילדים לאורך הקייטנה. אך לאחרונה יש מגמה של הפעלות של מעגל מתופפים לקייטנה הפעלות אלו מהוות עבור הילדים כר נפלא ליצירתיות רבה תוך עבודה עם חומרים רבים ומעניינים אליהם לא היו חשופים בעבר וכלל לא הכירו.
פעילויות רבות של יצירה בקייטנות כוללות בין היתר סדנאות ציור מעניינות. בסדנאות אלו למדים הילדים להכיר את החומרים הרבים והמגוונים מהם ניתן להפיק ציור ואף חומרים עליהם ניתן לצייר. בין היתר לומדים הילדים על היוצרים הגדולים בעולם, על יכולת להביע עצמנו דרך ציור וכמובן לוקחים חלק מעשי בניסיון להביע עצמם דרך ציור וזאת תוך שימוש באותם חומרים עליהם למדו קודם. במסגרת סדנאות הציור בקייטנות זוכים אף הילדים להגיע ולבקר במוזיאונים וגלריות רבות הפתוחות לקהל הרחב גם בחודשי הקיץ . שם זוכים הילדים לראות מגוון רחב של יצירות, הן של יוצרים ישראלים כמו גם יוצרים ממדינות אחרות.
סדנאות היצירה ובכללם ציור מהווים עוד שינוי חיובי ומבורך בכל הנוגע להפעלות בקייטנות. האומץ הרב של מארגני קייטנות בארגון פעילויות אלו מקבל תמיכה וגב רחב מההורים שרואים במגמה זו צעד חיובי מאין כמוהו, שבהם הופכים קייטנות רבות לא רק למסגרת של כיף (שהיא לעצמה חשובה) אלא גם למקום בו הילדים ילמדו יתנסו בדברים חדשים אותם לא הכירו וכך בעצם יוכלו ללמוד גם על עצמם.
הרעיון של סדנאות היצירה בקייטנות כולל בתוכן באופן טבעי אפשרויות רבות מגוונות. בקייטנות רבות ברחבי הארץ ניתן להצביע כיום על סדנאות יצירה רבות ומגוונות מלבד ציור. לא פעם נהנים ילדים בקייטנות סדנאות יצירה כמו נגרות, עבודה עם חרס, קרמיקה ועוד.
סדנאות היצירה בקייטנות רבות מהוות אתגר חדש מרהיב עבור ילדים רבים שכמהים לא פעם להתנסות ביצירה ועבודה השייכת ומתויגת לעולמם של המבוגרים. אלו הופכים בחודשי הקיץ לנגישים אליהם וזאת במסגרת סדנאות מהנות עם אנשי המקצוע וליווי של המדריכים במקום.
הרעיונות רבים הנוגעים בנושא, הפעלה לקייטנות קיים כמובן הרצון שבתחום הפעלות לקייטנות אלו יוכלו ילדים רבים המשתתפים בתום זה של הפעלות לקייטנות לתת ביטויי לכישוריהם הרבים – אלו בהם הם מצטיינים ואף האפשרות להיחשף ולחשוף אחרים בכישורים אחרים אשר קיימים בהם.
|
השמפניות הוורודות זכו לתיאורים לא מחמיאים כמו "משקה של בחורות", והאמת שכמעט בכל העולם זה כך, ושמפניות הרוזה נחשבו לפחותות ערך. אז נכון, הן הרבה פחות רכות ואלגנטיות משמפניות בלאן דה בלאן, או ברוט רגילות, אבל יש להן יתרונות משלהן, במראה ובטעמים.
התדמית הלא טובה שהייתה לשמפניות הרוזה בעבר (היום מחיריהן גבוהים לפעמים ממחירי שמפניות בציר), נבעה קודם כל משיטות הייצור של השמפניה הזו. חשוב להבין- לא כל יין עם בועות הוא שמפניה, רק אלו המיוצרות במחוז שמפיין בצרפת תחת רגולוציה כבדה יזכו לתואר הנכסף והמכבד. בנוסף, העובדה שאפשר ליישן אותם תקופה קצרה יחסית, וכבר לקבל יותר גוף, גם היא לא מוסיפה לתדמית. הוסיפו את זה לסגנונות ה-blush והרוזה של העולם החדש, וליינות הוורודים המתוקים, וקיבלתם מרשם בעייתי, בלי הצדקה.
למען הסדר הטוב: שמפניות עושים משלושה זני ענבים: שרדונה - ענב לבן, פינו נואר ופינו מונייה - שני זני ענבים אדומים. היחסים ביינות משתנים, ויש בתים שלוקחים יותר שרדונה, לסגנון יותר עדין, ויש שלוקחים יותר ענבים אדומים. כך או כך, הרעיון הכללי בשמפניה לא היה מאז ומעולם לקבל יין מענבים לבנים בלבד. למעשה, דום פריניון חשב שענבים לבנים אינם טובים, בגלל רגישותם, הן בגידול והן בתסיסות ספונטניות, מאחר שהיה קשה לו לשלוט בהם.
מה באמת ההבדלים בצבעים ובטעמים ומה הם אומרים? מבחינת צבע, הוא יכול לנוע מוורוד קל ועד כתום סלמון "של ממש". גם פה, הדברים תלויים מאוד בשיטת הייצור ובבלנד: Ruinart, למשל, עושים רוזה צהוב על גבול הכתום כמעט. למה זה? כיוון שביין שלהם יש הרבה שרדונה ורק 18% מ-55% הפינו נואר שיש ביין, עוברים ויניפיקציה כיין אדום.
השמפניות הוורודות רחבות יותר בארומות ובטעמים שלהן. גם אם עושים אותן כך או אחרת, יש בהן פשוט יותר צבע, והצבע בא מאותו מקום שממנו באות הרבה מהארומות - הזגים. אנחנו מוצאים יותר פירות אדומים, יותר דובדבנים ובגלל שיש לעיתים קרובות יותר פינו נואר - יותר טעמים עשבוניים ו"קרקעית יער". שמפניה כזאת תהיה למשל הצ'ארלס היידסיק רוזה (אין קשר לבית פיפר היידסיק ואין בארץ): ארומות של פרחים, מצד אחד, עד קרקעית יער וטחב, מצד שני.
בזכות החומציות הגבוהה שלה, יחסית, השמפניה בכללה היא משקה מאוד ורסטילי, שמתאים מאוד למאכלי ים שיש בהם מליחות ועדינות אבל גם למאכלים אחרים, כבדים יותר: עוף, בשר לבן וגבינות שונות. שמפניות הרוזה, בגלל המבנה ה"רחב" יותר שלהן ומגוון הארומות, יתאימו גם לבשר אדום - מטלה עדין ועד רוסט.
הסיגרים הקובניים היו שם מאז ומתמיד, אבל כעת נדמה שהם כאן כדי להישאר. האקלים, עלי הטבק המשובחים, האדמה המיוחדת ושיטת הגלגול הידנית והאיכותית מוכיחים את עצמם שוב ושוב וממגנטים מעשנים רבים למותגים מהמדינה הוותיקה והאקזוטית.
כמובן שאזורים שונים בעולם מייצרים תחרות לא פשוטה לסיגר הקובני- כניקרגואה, הונדורס, הרפובליקה הדומיניקנית, ברזיל ומקסיקו. הם מציגים סיגרים איכותיים ומזנבים במולדתו הנצחית של פידל קאסטרו, אך הפער ובעיקר התדמית נותרה מוצקה. אמרת סיגרים, אמרת קובה.
אז קבלו את הסיגרים המומלצים, שישאירו לכם טעם של עוד.
הראשון והמכובד שבחבורה שייך למותג העל רומיאו וג'ולייט. על פי הסיפורים, כשווינסטון צ’רצ’יל הגיע לראשונה לקובה במאה ה- 18 הוא התאהב בסיגרים הללו ומיד אימץ את המותג ואת ההרגל. כתוצאה מסיפור האהבה אפילו נקרא הסיגר על שמו של צ’רצ’יל. חברות רבות אימצו את השם ואת גודלו, המאופיין באורך של כ- 130 מ"מ (למרות שבשנים האחרונות כבר זינבו לשמו עוד הקדמות כגון: שורט צ’רצ’יל או ווייד צ’רצ’יל) והוא נהפך לשם נרדף לגודל ולאורך. כך שתרצו סיגר המאופיין באורך של 130 מ"מ, פשוט אמרו “תן לי צ’רצ’יל בבקשה”.
הסיגר זה הושק בשנת 2010 כתוצאה מעליית הביקוש לגדלים אלו של סיגרים בשוק העולמי.אורכו 130מ"מ, וקוטרו 21.8 מ"מ (55 – Ring) וחוזקו בינוני (מדיום).
חלקו הראשון מתחיל בעדינות יחסית, עם מעט חספוס פלפלי, בעל עשן קרמי ומלא. ככל שמתקדמים לחלקו השני והשלישי ניתן להרגיש בטעמי קפה ואפילו מעט קרמל.
המותג הנפלא הזה קיים מ- 1935 ושמו נקרא על פי הספר “הרוזן ממונטה קריסטו” שהיה נפוץ בין מגדלי עלי הטבק, על פי המיתוס הסיפור סופר למגלגלי עלי הטבק בעת שעבדו. מאז הסיגר נהיה שם דבר, כחלק מכך גם סיגר מספר 4 RR אשר הושק בשנת 2007. בסה"כ יוצרו כ- 5000 קופסאות, כך שכל הקודם באמת זוכה.
אורכו 129 מ"מ, קוטרו 16.674 (42 RING) וחוזקו מדיום – מלא.
לסיגר יש נוכחות עוצמתית, הממלאת את כל חלל הפה בעשן סמיך עם ניחוחות קפה בשלישו הראשון, ככל שמגיעים לשליש האחרון בסיגר מרגישים מעין התפוצצות של טעמים עציים עם מתיקות של תבלינים שונים.
יש הגורסים שפידל קאסטרו היה מארח מבקרים עם הסיגרים של קוהיבה, לאחר שטועמים אותם אפשר להבין מדוע. קוהיבה 1966 במהדורה מיוחדת יוצר בשנת 2011 ומייצג את 45 שנות הקמתה של החברה. הוא מגיע מאיזור וואולטה אבחו הידוע בשל תנאי מזג האויר האופטימאליים לגידול טבק משובח. הסיגר מגיע בקופסא של 10 יח’ בלבד, אורכו 166 מ"מ ורוחבו 20.64 (52 – RING) והוא ממוצב כסיגר פרימיום ברמה הגבוהה ביותר שיש. חוזקו מדיום – מלא וצבעו חום כהה, בעל טקסטורה מוצקה.
בתחילה טעמו מעט קשוח ומחוספס, אך ככל שמגיעים לשליש האחרון שלו טעמיו הקלאסיים נפתחים ומתגלה סיגר בעל טעם משובח, נימוח, שוקולדי ועגול. מדובר בחוויית עישון מהטובות ביותר. מחירו יקר יותר באופן יחסי.
גם במקרה שלו, הגודל לא קובע. מדובר בסיגר קטן וממזר, אפשר לעשנו בכ- 25 דקות בלבד, שלא כמו הסיגרים הקלאסיים שמשך עישונם יכול להימשך כ- 45 דקות. הוא יוצר בשנת 2004, אורכו רק כ- 102 מ"מ, קוטרו 19 מ"מ, (50 – RING) וחוזקו קל. הוא עבה יותר ובהיר יותר.
המילה Hoyo משמעותה חור. אותו חור מתאר את המיקום הנמוך בו גדלים עלי הטבק באזור וואלטה אבאחו ליד נהר סן חואן א מרטינס. טעמו של הסיגר קרמי ועשיר ובעצם מאפשר לכל מעשן, גם המתחיל ליהנות ממנו.
מי שחיפש בשנים האחרונות אחר הסיגר המופלא שורט צ’רצ’יל שיוצר לפני 5 שנים ולא הצליח להשיגו וודאי ישמח לגלות שפטיט צ’רצ’יל ממש זהה לו ויש שאומרים גם החליף אותו, בגרסה קצרה אף יותר. אורכו 102 מ"מ, קוטרו 19.85 מ"מ (51 – RING), ניתן להשיגו בקופסאות של 25 יח’, צבעו חום מוזהב וחוזקו בינוני (מדיום).
יחסית לסיגר כה קטן הוא מפיק עשן רב ומשלב טעמים מתובלים וחזקים עם מעט מרירות מתקתקה וטעם עצי. מושלם למי שרוצה ליהנות מחוויית עישון טובה ומהירה יחסית, תוך כ- 25 דקות.
לסיכום, סיגר טוב הוא לא בהכרח סיגר יקר, אלא אחד כזה שמותאם בדיוק לאופיו של המעשן והעדפותיו לפי טעם, טקסטורה, גוף וצבע. במקרה של הסיגרים הקובניים מובטחת חוויה עשירה ומשובחת בכל כיוון שתבחרו.
|
Alibaba.com מציע 9889 מוצרי יא"ה הידראולי. בערך 46% מהמוצרים הם חלקים הידראוליים, 37% הם מחברי צנרת. וגם זמינות מגוון אפשרויות של יא"ה הידראולי , למשל כובע, צימוד, ופטמה.גם לבחור מבין פלדת פחמן, נחושת ונירוסטה יא"ה הידראולימבין נקבה, זכר, וריתוך יא"ה הידראולי. אפשר גם לבחור אם יא"ה הידראולייהיה מזויףישנם 9839 ספקים של יא"ה הידראולי, שממוקמים בעיקר באזור East Asia. המדינות המובילות מבחינת ספקים הן סין, טייוואן, סין, ו הודו, אשר מספקות 99%, 1%, ו 1% של יא"ה הידראולי, בהתאמה. מוצרי ֹא"ה הידראולי פופולריים במיוחד ב-Domestic Market, ב-North America, וב-Eastern Europe. אפשר להבטיח את בטיחות המוצרים באמצעות בחירה מבין הספקים המאושרים, כולל 4910, בעל אישור ISO9001, 624, בעל אישור Other, 333, בעל אישור ISO14001.
|
קראנו השבת את פרשת תצווה. אני רוצה לפתוח בדברי הזוהר על הפרשה (דף קעט, ב). הזוהר שואל על לשון התורה: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (שמות כז, כ), מדוע כאן בפרשה, בשונה מכל מקום אחר הלשון החוזרת היא 'ואתה': "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ" (שם כח, א), "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב" (שם ג), "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", "וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ" (שם ל, כג)? הרי לא מצאנו צורה זו בכל התורה כולה, שבכל מקום כתוב: 'וידבר ה' אל משה לאמר וכו'', ולא 'ואתה'! צריך להבין את הלשון הזאת שחוזרת על עצמה כמה וכמה פעמים. אומר הזוהר שלמילה 'ואתה' יש משמעות מאוד עמוקה: רבי יצחק אמר שיש כאן חיבור של אור עליון ואור תחתון שכלולים ביחד, זאת המשמעות של המילה 'ואתה'. נסביר את הדברים, אבל קודם נשמע עוד מדברי הזוהר: רבי אליעזר לומד זאת מהפסוק: "אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה" (שמות לו, א), ורבי שמעון לומד זאת מהפסוק: "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה". לכאורה היה צריך לכתוב 'אשר מילאתים' ולא 'אשר מילאתיו' בלשון יחיד, אלא הפסוק מדבר על הלב - "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב", שאותו הלב מילאתיו חכמה, ובלשון הזוהר "ששורה השמש בלבנה". לכן בכל מקום כתוב 'ואתה', שלא באו לעבוד עד שרוח הקודש מדברת בתוכם ולוחשת להם 'כך לעבוד'. זאת הכוונה: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ", כלומר 'ואתה' שהוא שמו של הקב"ה שכולל כאן שתי הופעות.
נסביר את הדברים. המילה 'ואתה' היא לשון נוכח, והאות ו' שנוספת כאן מורה על משהו יותר עמוק. זאת אות משמו של הקב"ה שרומזת לנו שריבונו של עולם נסתר בעצמותו ונגלה בהופעותיו. הצימאון שלנו להופעת השכינה בישראל זו מדרגה אחת, ולמעלה ממנה זו מדרגה של ריבונו של עולם. כמו שחז"ל אומרים לנו שמי שאוכל ללא ברכה הוא גוזל את הקב"ה ואת כנסת ישראל (ברכות לה, ב), את הקב"ה והשכינה. אלו שני מושגים שונים. כל מקום שישראל עוסקים בתורה שכינה כנגדם, כלומר אור ה' מופיע במציאות. בשעה שאדם מקיים מצווה רצון ה' מתגלה בפועל, אדם מניח תפילין אין לזה משמעות אלא גילוי רצון ריבונו של עולם, אדם מתעטף בציצית ואין לזה משמעות אלא גילוי רצונו של הקב"ה. זה גילוי, והרצון הוא פנימי וגבוה מעל גבוה. כמו שאנחנו מוצאים בסידורים, ובעיקר בסידורים הספרדים - "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה", מייחדים את ריבונו של עולם והשכינה, כאילו מין זוג. המקור העליון וההתגלות. הופעת הקב"ה בעולם זו השכינה, בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם (מגילה כט, א). אם כן, אומר הזוהר שבניין בית המקדש צריך להיות באופן כזה שיש חיבור של המקור והגילוי, לכן נאמר: "ואתה", עבודת בית המקדש צריכה להיות על ידי הדרכת ריבונו של עולם, רוח הקודש צריכה לדבר בתוך לבבם של עושי המלאכה ואומרת להם 'כך תעשו'. זהו גילוי של רצון הקב"ה המתגלה בלב כל חכם לב, האור האלוקי וההדרכה האלוקית הישירה. לא רק הרעיון הכולל אלא גם הביצוע מודרך כביכול כל הזמן לפי הקב"ה. לכן נאמר כאן כמה פעמים "ואתה", "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ" וכו'.
"אור החיים" גם שואל למה התורה פותחת במילים: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת" וכו' והוא מביא רעיון נוסף. הקב"ה אמר למשה שמתאים שמצוות הדלקת הנרות בבית המקדש תבוא ממנו. במקום שריבונו של עולם יאמר: 'תדליקו לי נר', שמשה יגיד: 'אנחנו צריכים להדליק נר לריבונו של עולם במקום המקדש', כדי שמקום המקדש יהיה מכובד. ה"אור החיים" מפרש את הפסוק כפשוטו: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה", לא שאתה תצווה את מה שאני אומר אליך, אלא אתה תהיה המצָווה, שזה יבוא ממך. הדלקת הנרות צריכה לבוא מישראל, אנחנו צריכים לרצות להאיר את אור המנורה בבית המקדש.
הייתי לוקח את דברי ה"אור החיים" לכל ענייני העבודה בבית המקדש - עבודת בית המקדש היא הקורבנות. יש הדגשות שונות מאיפה מקור התפילה - האם תפילות אבות תיקנום, וכנגד האבות תיקנו שלוש תפילות ביום, או שתפילות כנגד קרבנות תיקנום (ברכות כו, ב). בקורבנות אנחנו מחויבים, ואילו האבות התפללו מעצמם מרצונם. ואם כן יש מקום לשאול האם תפילה מדאורייתא או מדרבנן – זו מחלוקת הראשונים. יכול להיות שיש בזה מחלוקת מהותית, מאיפה התפילה צריכה לנבוע מהרשות של הקב"ה או מתוך האדם. מצד אחד אפשר להגיד 'מי אנחנו שנבוא להתפלל לפני ריבונו של עולם, שנבקש, נשבח ונודה - צריך לקבל לכך רשות!', הרי אם אדם יגיע למלך ויאמר שהוא רוצה לומר לו תודה, לא יכניסו אותו בכלל, אפילו שהוא מנומס וכוונתו טובה - צריך רשות לפנות לריבונו של עולם. לכן אומר הרמב"ם (ספר המצוות, מצווה ה) שהמקור לתפילה הוא מדאורייתא, זאת מצווה והקב"ה נתן לנו רשות לפנות אליו. הקב"ה לא אמר בדיוק איך להתפלל, אלא חכמים באו אחר כך ותיקנו איך נבצע את התפילה, אבל עיקר התפילה הוא מהתורה. הרמב"ן (שם) חולק על זה ואומר שתפילה היא לא מדאורייתא, הרי כתוב בגמרא כמה וכמה פעמים שתפילות הן מדרבנן. יש דעה שקריאת שמע היא דאורייתא, אבל תפילות הן דרבנן. יש בזה עומק, התפילה צריכה להיות משהו שבא מלמטה . יש ציווים שהקב"ה מצווה אותנו שנפנה אליו, אבל כל עניינה של התפילה הוא מלמטה למעלה, כל המצוות הם ציווים שהקב"ה מצווה אותנו והתפילה היא הבקשות שאנחנו מבקשים מהקב"ה, זו הפניה שבאה מעומקא דליבא, מעצמנו.
אז בתוך בניין בית המקדש אנו רואים, מצד אחד ריבונו של עולם מצווה אותנו בדיוק איך לעשות את בית המקדש, איך ליצור כל כלי וכלי, כי צריכה לשרות בזה שכינה ולכן צריך לעשות בדיוק כמו שהקב"ה מסביר לנו. לנו אין אפשרות להשיג את הגדולה האלוקית מעצמנו ולכוון שאם נעשה ככה וככה תשרה שכינה. זה המקום הקדוש ביותר של השראת השכינה, העוצמה הכי גדולה שיכולה להיות בעולם, שיא הופעת השכינה ומכיוון שכך צריך הדרכה מדויקת מה יהיה הגודל של כל כלי וכלי וכל הפרטים. ולא רק הכלים צריכים הדרכה אלא ריבונו של עולם מכתיב לנו גם מה מה ואיך יהיו בגדי הכוהנים . מאידך גיסא, עניינו של בית המקדש הוא הפנייה אליו. שלמה המלך כשהוא בונה את בית המקדש הוא מתפלל ואומר: "וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ" (מלכים א ח, מח), זה יהיה בית תפילתי, זה בית של פניה אל ריבונו של עולם ולכן זה צריך לבוא גם מאתנו. זה ה"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" שאומר "אור החיים", אתה תצווה את בני ישראל שיעשו את הדברים הללו, שזה יבוא מהם, יש כאן מציאות כפולה - הדרכה אלוקית מוחלטת ומצד שני ההתעוררות מצד בני ישראל.
למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרשת קרבנות? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת מכפרת על שפיכות דמים, דכתיב: "ויטבלו את הכתנת בדם" (בראשית לז, לא).
הכותנת מכסה את האיברים שהנשמה תלויה בהם: הלב, ריאות, המקום המרכזי והיא בעצם מגינה על העיקר, היא מכפרת על שפיכות דמים.
מכנסים מכפרים על גילוי עריות, דכתיב: "ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה" (שמות כח, מב). מצנפת מכפרת על גסי הרוח כדרבי חנינא, דא"ר חנינא: יבא דבר שבגובה ויכפר על מעשה גובה.
המצנפת היא על הראש, אם אדם מכסה את ראשו במצנפת - "כסי רישיך כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא" (שבת קנו, ב), ראש גלוי זו מין גאווה ובכיסוי ראש יש ענווה. לכן המצנפת מכפרת על גסי הרוח.
אבנט מכפרת על הרהור הלב אהיכא דאיתיה.
החגורה הזאת גבוהה וקרובה ללב, ולכן היא מכפרת על הלב הנמצא לידה.
אם כן, לכל בגד ובגד יש תפקיד. הכהן הגדול הוא הנציג של כלל ישראל, על ליבו רשומים שמות כל שנים עשר השבטים, הוא תמצית ההופעה של האומה, התמצית הרוחנית הגבוהה, האיש המייצג את הקדושה שבישראל, את החיבור בין ישראל לריבונו של עולם. הכהן המקריב את הקרבנות, הוא המייצג אותנו - כוהנים הם שלוחי דישראל וגם שלוחי דרחמנא (קידושין כג, ב), הם מחברים בין כלל ישראל ובין ריבונו של עולם. הכהן הגדול הוא השיא, וכשהוא לובש בגדים כלל ישראל לובשים בגדים. הוא לובש בגדי קודש, ובגדי הקודש האלה מקדשים, "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ" (שמות כח, ב), הכהן מתקדש, עושה בזה תיקונים, וכמו שמפורש במסכת ערכין שהתיקונים הללו הם לכל ישראל, כל כלל ישראל אחראים על כל מה שקורה ולא רק החוטא בעצמו כי כל ישראל ערבים זה לזה. לכן אם אחד חוטא כולם צריכים כפרה, כי אחד משפיע על השני גם לטובה וגם שלא לטובה. אם כן, התפקיד של הבגדים הללו לכפר על כל ישראל גם על החוטאים - לא במקום העונשים הראויים לכל אחד ואחד - זה מכפר במידה מסוימת גם על החוטא על הפרט ובעיקר על כל עם ישראל שהם בעצם שותפים כי כל ישראל ערבים זה לזה, זה התפקיד של הבגדים.
חז"ל מלמדים אותנו על בגדי הקודש של אהרן, אבל הם מלמדים אותנו גם על עצמנו. בכל יום אנחנו אומרים "מלביש ערומים", מודים לקב"ה שנתן לנו אפשרות ללבוש בגדים. הרב ב"עולת ראיה" (חלק א, עמוד עב) מסביר את הברכה הזאת ואומר שהברכה היא יותר עמוקה מהפשט. היא מלמדת משהו עמוק יותר על הלבוש של האדם ולא רק ברכה על כך שהקב"ה ממציא לנו בגדים. החכמה להתלבש היא חכמה אנושית, בעלי חיים לא מתלבשים. זהו חוש הצניעות, הבנה שיש דברים שהצניעות יפה להם וצריך להסתיר אותם. לבגדים יש תפקיד כפול - מצד אחד להסתיר את מה שנכון להסתיר, ומצד שני לפאר, "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת". הבגדים גם מסלקים אי נעימות ומכסים את הצד הלא טוב, ומצד שני הם מוסיפים נוי וכבוד. אדם לובש בגדים וזה לא הוא, הוא מכוסה כי הבגדים חוצצים, אין כאן טבעיות לכאורה - ומצד שני הוא מתייפה על ידי הבגדים. אלו שני צדדים של כל עניין הלבושים במציאות. כל העולם כולו הוא לבושים של הקב"ה. ריבונו של עולם נמצא בכל מקום, אין דבר שקיים בלי שריבונו של עולם מקיים אותו, הוי אומר שהכול הופעה אלוקית - אבל מלובשת, מלובשת בחומר, בכלים, היא מכוסה. אין מציאות של דבר המנותק מהקדוש ברוך הוא, מה שיהיה מנותק פשוט לא יהיה. הכול נובע מהמקור האלוקי, משתלשל בהופעות שונות ובלבושים רבים עד שלפעמים אור ה' בכלל נסתר ונראה כאילו הוא ההפך מרצון ה', ועדיין הכול מוכרח להיות מחובר למקור האלוקי. כל העולם כולו הוא לבושים, הופעות אלוקית, ואמרנו שללבושים יש שני צדדים - צד אחד שמסתיר ומכסה, ומצד שני מגלה ומיפה.
בפרשת בשלח (תשע"ד) הזכרנו שהמן היה אוכל מרוכז ותמציתי, אין לו צורה, הוא משהו אווירי ולבן, ובכל זאת היו בו כל אבות המזון כל הוויטמינים וכל מה שצריך לגוף בצורה מושלמת, עד כדי כך שחז"ל אומרים (יומא עה, ב) שהם לא היו צריכים להתפנות. הכול איכותי ואין פסולת. הגמרא שואלת על כך שכתוב שהמחנה היה שנים עשר מיל וכשהיה צריך להתפנות היה אפשר לצאת רק בכיוון אחד שבטוח לא יעבור שם המחנה כשימשיכו ללכת, ולמה היה צריך בכלל להתפנות? הגמרא עונה שמה שהם קנו בדרך היו צריכים להוציא, אבל המן היה מושלם. כשבאים לארץ ישראל, לכאורה היה צריך להמשיך לזכות במן, הרי זה האוכל הכי מובחר - ודווקא בארץ ישראל הפסיק המן. הזכרנו את ה"חסד לאברהם" שאומר שהמן ירד דווקא במדבר ששם נמצאים הקלקולים בצורה החמורה ביותר ולא בארץ ישראל. בגלל קדושת ארץ ישראל לא צריך שיופיע מן מהשמים, אלא הקדושה מופיעה בתוך המציאות. המעלה של המן נמצאת בפרות של ארץ ישראל, וכנראה כשזה מופיע בתוך פירות הוא מופיע בצורה הכי מושלמת. המן התלבש בתוך פירות, ירקות ותבואה וזה דווקא הוסיף עוד הופעה. כלומר, הלבושים שהמציאות האלוקית מתגלה בהם מוסיפים על עצם הגילוי של המציאות האלוקית, כמו בגדים שיכולים להיות לכבוד ולתפארת. אלו שני הצדדים שצריך להבין בעניינו של הלבוש.
מניין לשינוי בגדים מן התורה? שנאמר: "ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" (ויקרא ו, ד), לימדך תורה דרך ארץ בגדים שבישל בהן קדירה לרבו אל ימזוג בהן כוס לרבו.
גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים לשוק.
יש כל מיני הדרכות, תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה. הניקיון הנימוס הוא חלק משלמות של ההופעה ולמי שאין לו רגישות לדברים החיצוניים האלה זה חיסרון. מסכת דרך ארץ מבארת איך צריך לאכול: לא עם הידיים, לא מתוך הכלים של הציבור, לא להניח פרוסה שנגס בה וכו' - יש דרכי נימוסים באכילה. קל וחומר בן בנו של קל וחומר כשאדם עומד לפני ריבונו של עולם ומתפלל, מברך או לומד. ההתנהגות הזאת מראה את ההתייחסות למעשה שהאדם עושה, אם אדם חושב שהמעשה חשוב ומכובד זה מוכרח להתבטא גם בצורה החיצונית. לא רק בכוונות הפנימיות ובמחשבות שבתוך הלב. זה עוד דבר שאנחנו לומדים מהפרשה.
הביקורת בישיבות - מוצדקת?
נקודה נוספת. "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד " (שמות כח, לח), ובהמשך הפרשה קרבן התמיד (שם כט, לט-מב) - צריך התמדה. בכל דבר ההתמדה מראה על האמיתיות על הרצינות. חז"ל אומרים לנו כמה כללים גדולים בתורה, ואחד מהכללים הוא: "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם" (מובא בהקדמת העין יעקב ובמהר"ל נתיב אהבת הרע, א), כלל גדול בתורה, התמדה וקביעות. קביעות זה היסוד של קיום התורה .
השבוע הייתה פגישה של רבנים, נציגות של ראשי הישיבות הגבוהות עם ראשי ישיבות ההסדר, בקשר לדיונים על החוקים שעומדים לחוקק בענייני הישיבות. הוזכר שם שיש נוהל חדש של ביקורת על הישיבות, נוהל מאוד מחמיר, ואם חסרים תלמידים בישיבות בזמן הביקורת ינתנו קנסות קשים מאוד. זה הרגיז מאוד את ראשי הישיבות. ואמרתי שדווקא יש צדק בביקורת הזו, תלמידים צריכים להיות בישיבה, אם היו שואלים את הרב אלישיב היה אומר שזה נוהל מצוין. מה זאת אומרת שתלמידים נוסעים לכאן והולכים לשם, זה לא מובן! ראשי הישיבות תמהו עלי, אמרו שזה נוהל מבייש שבאים כל פעם לראות אם יש מספיק תלמידים או לא. נכון, מצד אלה שהמציאו את הרעיון הזה אינני יודע אם חשבו על זה בתום לב או שהם עשו את זה מכוונות זדוניות. אינני יודע, אבל בסופו של דבר אני חושב שהם די צודקים. אני שומע הערות שבחורי ישיבות מקבלים דחייה, לא מתגייסים לצבא והם מבלים. יש להם שבעים יום של חופש בשנה וזה דבר שאין בצבא. אומרים אנחנו מבינים שבמקום ללכת לצבא הם צריכים ללמוד - בסדר, אבל שילמדו בשקידה, מה זה החופשים האלה?! סיפרו שם במפגש שאלה שאחראים היום על ההסדר של הישיבות, פנו לצבא וביקשו חופשה של שבוע מהישיבה לתלמידים שצריכים להתגייס. טענו שבדרך כלל תלמידים לפני צאתם לצבא מקבלים חופשה של שבוע להיות בבית ורצו רשות לזה. בצבא אמרו להם: מה פתאום שבוע - ואישרו רק יומיים. צריך ללמוד עוד שלושה ימים בישיבה ורק יומיים לפני היציאה אפשר לצאת להתארגנויות. מה אתם אומרים? אני חושב שזה רעיון טוב, הם צודקים. הם מסתכלים ברצינות על לימוד התורה, הם חושבים שלימוד התורה הוא דבר חשוב מאוד וכל מי שעוסק בלימוד התורה צריך לשקוד יומם ולילה, ולא לצאת פה לחתונה, פה לברית, שם לסיבה אחרת - ותורה מה תהא עליה! מהצבא לא מקבלים חופשות לארועים כאלה, ובוודאי לא ביחידות רציניות. הישיבות הן לא כמו היחידות העורפיות ששבוע בבית ושבוע בצבא, הן כמו היחידות הקרביות שבהן משרתים יומם ולילה. אני דווקא בעד הרעיון הזה, צריך להתרגל לשקוד.
תלמידי הישיבות טוענים שללמוד תורה זה לא כל כך קל וצריך גם להתאוורר מפעם לפעם, ואני אומר שזה מה שאמרה תורה: "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד", "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר", זה עניין של התרגלות. אם מתרגלים ללמוד בשקידה רבה ולא לעזוב ולנסוע - אחר כך לא רוצים לנסוע. אם אדם לא למד כל היום כולו הוא מרגיש כאילו חייו אינם חיים, בעלי תורה בלי תורה זה כאילו מוציאים את הדג מהמים, הוא חייב הוא צריך את הלימוד.
את הדבר הזה אנחנו צריכים להפנים, להרבות בשקידה ולהתרגל לזה. כשאדם מתרגל זה קל לו ואם הוא לא מצליח ללמוד זה חסר לו. אם יש דברים אחרים שצריך לעשות - צריך לקיים 'ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך'. אנחנו צריכים לשקוד על התורה וגם את זה צריכים לקחת מהפרשה. הכול זה עניין של התרגלות והתמדה. בכל מצווה חשובה העוצמה, ההתמדה והקביעות. האדם צריך להרגיש שאי אפשר בלעדי התורה. בעזרת ה', חזק ונתחזק.
|
הירושי סוגימוטו, יליד טוקיו 1948, לא נח לרגע, הוא מחלק את זמנו בין טוקיו לניו יורק, ממשיך להתמקצע באמנות הצילום שלו, אך בו בעת החל לעסוק גם בתחום חדש עבורו, בארכיטקטורה. סדרות הצילום הידועות שלו, המוצגות בכל העולם וכעת לראשונה, בתערוכת יחיד במוזיאון תל אביב לאמנות, מתאפיינות בצילומים שנעשו עם מצלמה בפורמט רחב 8×10 בטכניקת חשיפה ארוכה מאד. סוגימוטו החל לצלם עוד בהיותו תלמיד בבית ספר תיכון, כאשר אביו שאהב לרכוש מכשירים חדישים, רכש מצלמה חדשה שלא השתמש בה והעביר אותה לבנו לשימושו. במקביל, סוגימוטו שהתעניין בפילוסופית תרבות המערב, התמחה בלימודיו באוניברסיטה, בפילוסופיה גרמנית ובמרקסיזם, תורות שעברו מן העולם אך הבטיחו עולם טוב יותר. לאחר סיום לימודיו, יצא למערב, ללימודי אמנות בלוס אנג'לס ושם כשגילה כי דור הפרחים האמריקאי עסוק דווקא בתורת הזן והבודהיזם, השתלם אף הוא בנושא שגדל עליו. עם סיום לימודיו עבר לניו יורק בה נחשף לאמנות המודרנית והושפע במיוחד מהדאדאיזם והראליזם. סוגימוטו חזר לעיסוקו בצילום ופיתח את הטכניקה המיוחדת שלו שהפכה להיות לחתימתו האמנותית המפורסמת "time exposure". בתהליך הצילום הייחודי סוגימוטו משחק עם מהירות/צמצם ובוחן את האפקטים הנוצרים. מטרתו ליצור זיכרון רגעי שנתפס ע"י העדשה אך הוא בעל חיי נצח. הרגעים המצולמים נלכדים בחשיפות ארוכות מאד שנמשכות בין שעה לשלוש שעות ל"שוט" ובנסיונות רבים עד להגעת התוצאה המושלמת לשביעות רצונו. לסוגימוטו 7 אנשי צוות שמסייעים לו בסטודיו שבצ'לסי ניו יורק. ביפן, הקים ופתח סוגימוטו לפני שנה את "מצפה אנואורה" הנמצא במחוז קנאגווה, ליד אודאווארה. המצפה הוא מבנה המשלב אדריכלות, אמנות ומעברים בהם האור נחשף בצורות שונות. האתר מכיל מבנים, מתכת, אבנים וסלעים ופריטים ממיטב האדריכלות, החומרים והאומנות של יפן. סוגימוטו מדבר באהבה רבה על המקום ומזמין את הציבור לבקר בו בשהותו ביפן. פרטים באתר כאן.
עיצוב החלל של תערוכת היחיד במוזיאון תל אביב נעשתה ע"י סוגימוטו עצמו ומורכב מקירות הפרדה מעוגלים המייצרים זרימה רכה של תנועה ומשתלבים היטב ברכות הצילומים. בתערוכה מוצגים 35 יצירות גדולות מימדים בשחור לבן, מתוך 5 הסדרות המפורסמות שלו.
"מים ואוויר. הנוכחות שלהם רווחת כל כך עד שהם כמעט שלא זוכים לתשומת לב, על אף שהם אלו שמבטיחים את קיומנו. המסתורין הגדול של המים והאוויר מתקיים ממש לנגד עיננו, בים. בכל פעם שאני צופה בים, אני חווה תחושה של ביטחון מרגיע, כאילו ביקרתי בנחלת אבותיי. אני יוצא למסע של התבוננות."
"הגעתי לניו יורק בשנת 1974 וכעבור זמן מה ביקרתי במוזיאון להיסטוריה של הטבע, שם גיליתי דבר מעניין: החיות המפוחלצות שניצבו לצד תפאורות צבועות נראו מלאכותיות לגמרי. אבל כשהיבטתי בהן בחטף, בעין אחת, בעודי עוצם את העין השניה, הפרספקטיבה נעלמה, ולפתע הן נראות אמיתיות מאוד. מצאתי דרך לראות את העולם, כפי שהמצלמה רואה אותו. לא משנה עד כמה מלאכותי הוא האובייקט, ברגע שהוא מצולם, הוא הופך לממשי."
"אני משוחח לעיתים קרובות עם עצמי. בתקופה שהתחלתי לצלם במוזיאון להיסטוריה של הטבע בניו יורק, ערב אחד ראיתי לנגד עיניי חזיון שגבל בהזייה. רצף השאלות והתשובות שהוביל לחזיון הזה נשמע כך: "מה יקרה אם תצלם סרט קולנוע שלם בפריים אחד?" והתשובה הייתה: "תקבל מסך מבהיק". התלבשתי כמו תייר ונכנסתי לבית קולנוע זול באיסט וילאג', כשאני נושא מצלמה בפורמט גדול. ברגע שהסרט התחיל, פתחתי לגמרי את הצמצם וקיבעתי את התריס, כעבור שעתיים, כשהסרט הסתיים, סגרתי את התריס. באותו ערב פיתחתי את הסרט והחזיון הבליח לנגד עיניי."
"המודרניזם של ראשית המאה ה-20 שינה את חיינו ושחרר את הרוח האנושית מקישוטיות. השתמשתי במצלמת הפורמט הגדול הישנה שלי, הכפלתי את אורך המוקד באמצעות מפוח ללא צמצם, והמראה מבעד לעדשה היה מעורפל לגמרי. גיליתי שאדריכלות משובחת שורדת צילום מטושטש, אפילו אם היא מתמוססת. כך התחלתי לבחון את עמידותה של האדריכלות בפני שחיקה מסוג זה."
"במאה ה-16 צייר החצר של בית המלוכה הבריטי, האמן הפלמי הנס הולביין הבן, יצר את הדיוקן המלכותי המרשים של המלך הנרי השמיני המוצג כעת בגלריית הדיוקנאות המלכותית בלונדון. בהתבסס על הדיוקן שצייר הולביין, אמני השעווה של מאדאם טיסו, הצליחו ליצור דיוקן נאמן של המלך. דיוקן זה איפשר לי – לאחר שחקרתי את נושא התאורה, שהולביין היה עשוי להשתמש בה בתקופת הרנסנס – ליצור מחדש את הדיוקן המלכותי תוך שימוש בצילום במקום ציור."
פוסט זה פורסם בקטגוריה אמנות, פנאי, תערוכות חדשות, תרבות, עם התגים הירושי סוגימוטו, יפן, מוזיאון תל אביב לאמנות, צילום, שרה פלד. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.
|
ברוכים הבאים לאתר הבית של פרחים עבור מנהל מקומי מויילאני. נהפוך את סידור פרחים באינטרנט קל. באפשרותך לבחור מתוך מבחר בשפע שלנו: פרחים, צמחים, זרי פרחים ועוד. אנא הוסף את הבחירה אל סל הקניות, בצע את ההוראות. עם סיום הסדר פשוט נשאיר את השאר תלוי בנו.
זה המשימה של פרחים מנהל מקומי מויילאני כדי לספק שירות לקוחות גבוהה הגבוהה ביותר. אנו נוודא שהזמנתך תימסר כפי שדרשת. כאשר אתה באמת רוצה להרשים, לא משנה איזה אירוע: ימי הולדת, יום לאמהות, אבות היום או כל אירוע אחר, פרחים מנהל מקומי מויילאני הוא הבחירה הנכונה עבור הרגע המיוחד שלך.
המקומיים שלנו ב מנהל מקומי מויילאני פתוחים למשלוחים.
לשלוח פרחים ומתנות מנהל מקומי מויילאני עם פרחים עבור מנהל מקומי מויילאני. אנו מתמחים בתחום אספקת פרחים, זרי פרחים, סלסלות, מתנות, עוגות כדי מנהל מקומי מויילאני.
פרחים מנהל מקומי מויילאני - חנות פרחים המספקת באותו יום משלוחי פרחים ב מנהל מקומי מויילאני . אנו משתמשים ברשת נרחבת של מקומיים מנהל מקומי מויילאני פרחים, יש פרחים, זרי נמסר מנהל מקומי מויילאני.
בואו פרחים מנהל מקומי מויילאני שמור על סידורי פרחים על ידי אירוע; כולל זרי יום הולדת, יום האם, פרחים ליום האהבה, פרחים, תינוק שרק נולד ועוד הרבה יותר. אנו מציעים מבחר גדול של פרחים, שתילים, צמחי נוי, סידורי פרחים, סלסלות במחירים תחרותיים מאוד, זה לא מתאים לשום מקום מנהל מקומי מויילאני. ההזמנה באינטרנט, לקבל את משלוח פרחים עבור מנהל מקומי מויילאני טופל על ידי פרחים מנהל מקומי מויילאני.
הצוות ב-Internet פרחים מחויבת לספק את האיכות הגבוהה ביותר של פרחים, צמחים ומתנות זמין ב מנהל מקומי מויילאני, ב " היפה מחיר אפשרי. כל לקוח חשוב לנו מאוד, אנו שואפים לתת את מירב מקצועי תשומת לב בכל סדר. את כל צוות ייעודי כדי לספק את הרמה הגבוהה ביותר של שירות לקוחות על משלוחי הפרחים שלך ב מנהל מקומי מויילאני.
אנחנו מספקים פרחים זרי מעל 900 ערים ברחבי העולם. בכל עיר, אנחנו עובדים עם אמין המקומי פרחים-חנויות ומשלוחים כמו במקרה עם מנהל מקומי מויילאני. עבודה עם רשת של המקומי פרחים-חנויות ומשלוחים, אנו יכולים להבטיח כי אנו מספקים באיכות גבוהה זרי פרחים ואת הפרחים שלך להישאר טרי. אנחנו יכולים לטפל ברגע האחרון שלך פרח הוראות או שאתה יכול להזמין אדם זר יפה של פרחים, חודשים מראש.
|
המרחב הישראלי משותף לאוכלוסיות ולתרבויות שונות ויש בו מאבק בין אינטרסים רבים. חלק מהאוכלוסיות מתאפיינות בשוּליות חברתית ותרבותית, המתקשרת גם לנחיתות כלכלית, לחלוקה בלתי שוויונית של טובין ציבורי ולהיעדרה של סביבה בת קיימא. כתוצאה מכך הופכות אוכלוסיות אלה לבלתי נראות בעיני הרשויות, המייצגות הגמוניה כלכלית, חברתית ותרבותית.
לעודד מחשבה ביקורתית על תפקיד המתכנן ומערכת התכנון בקידום שיוויון וצדק חברתי: היעד האופרטיבי הנובע ממטרה זו הוא לשנות את הדגשים המקצועיים (תכנון ואדריכלות) הנתפסים מסורתית ככלים ממסדיים המשרתים את השלטון והשוק הפרטי ולפתחם כמסגרות פעולה לשינוי חברתי המחזקים את החברה האזרחית. התהלכים בקורס מראים כיצד ניתן לשפר את אופני העבודה התכנונית-אדריכלית עם קהילות ולפתח כלים מקצועיים אפקטיביים יותר לתקשורת עם קהילות לקראת קידומן והעצמתן. מאידך פועל הקורס גם להעשרת החברה האזרחית בכלי תכנון ואדריכלות.
לאפשר לסטודנטים לרכוש מיומנויות וניסיון מעשי בתכנון קהילתי, תוך מעורבות עם תושבים ועם ארגונים הפועלים לקידום השיוויון והצדק החברתי. אנו פועלים לכך שהקורס ישנה את האופן בו רואים הסטודנטים את המקצוע וכיצד הם מבינים את תפקידם כמתכננים ואדריכלים. הידע והכלים הנרכשים בקורס, הן ברמה התאורטית והן ברמה הפרקטית-מעשית משכללים את ארגז הכלים שלהם ומראים להם מה יכולה להיות תרומתם כמתכננים ואדריכלים לחיזוק החברה האזרחית ולקידום תהליכים של שינוי חברתי.
לתרום באמצעות התערבות תכנונית לקידום מטרות של הקהילות ושל ארגונים לשינוי חברתי הפועלים עם הקהילות.
תהליך הלימוד בקורס כולל הכנה מפורטת של הסטודנטים לעבודת תכנון משתפת (shared planning) ובירור הסוגיות הרלוונטיות עוד לפני היציאה לשטח ובמהלכה. העבודה בכיתה מבוססת על דיונים משותפים המתייחסים לחומרי קריאה וללימוד מתקדימים. אלה נדונים באופן ביקורתי במטרה להסיק מהם מסקנות רלוונטיות לתהליכי תכנון. עבודת השטח מתבצעת בצוותים קטנים, העובדים עם ארגונים ועם קבוצות תושבים שונות. במהלך העבודה לומדים הסטודנטים לעומק את הבעיות באתר הנבחר ועומדים גם על ההזדמנויות והפוטנציאל. הם נפגשים עם נציגי הארגונים, תושבים ובעלי עניין רלוונטיים. במהלך העבודה הם מנסים לדמיין מצבים עתידיים רצויים יחד עם התושבים ומאפשרים לתושבים ולארגונים להבין את הפוטנציאל הקיים במקום ולגבש דרכי פעולה רלוונטיות. העבודה כוללת גם ניתוח תוכניות ומסמכי רקע רלוונטיים, במטרה להציג לתושבים ולארגון ניתוח מושכל, ברור ומשכנע.
הקורס ניתן אחת לשנתיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
|
Alibaba.com מציע 2814 מוצרי טבעי אמטיסט קריסטל תליון. וגם זמינות מגוון אפשרויות של טבעי אמטיסט קריסטל תליון , למשל ילדים, נשים של, וגברים של.גם לבחור מבין מסיבת, יום נישואים וחתונה טבעי אמטיסט קריסטל תליוןמבין קריסטל , ריינסטון , קוורץ, וירקן טבעי אמטיסט קריסטל תליון. אפשר גם לבחור אם טבעי אמטיסט קריסטל תליוןיהיה סגסוגת,נירוסטה ישנם 2812 ספקים של טבעי אמטיסט קריסטל תליון, שממוקמים בעיקר באזור East Asia. המדינות המובילות מבחינת ספקים הן סין, הודו, ו ברזיל, אשר מספקות 91%, 6%, ו 2% של טבעי אמטיסט קריסטל תליון, בהתאמה. מוצרי ָבעי אמטיסט קריסטל תליון פופולריים במיוחד ב-North America, ב-South America, וב-Western Europe. אפשר להבטיח את בטיחות המוצרים באמצעות בחירה מבין הספקים המאושרים, כולל 101, בעל אישור Other, 31, בעל אישור ISO9001, 9, בעל אישור BSCI.
|
מטרות הסדנה לפתח את יכולת הכתיבה הדרמטית, להכיר גישות שונות לכתיבה דיאלוגית, ולסיים את הקורס כשלכל תלמיד דרמה קצרה פרי עטו. לשם כך נלמד את עקרונות הכתיבה המחזאית והתסריטאית(דיאלוג/ קונפליקט דרמטי / איפיון דמות / יחסי דמות-חלל / ז'אנר ועוד), מתוך אמונה שהדמיון בין האירוע הבימתי לקולנועי הוא רב וההתנסות בשניהם תרחיב את יכולת המבע של הכותב.
במפגשים נשתמש במגוון שיטות: תרגילי דמיון מודרך, מדיטציה, עבודה עם צילומי ילדות, אימפרוביזציות ודיאלוג עם הגוף, כדי לעקוף חשיבה נוסחתית ובסופו של דבר ליצור דרמה בלתי צפויה לדמות חד-פעמית. שיטת הוראה תכלול הרצאה פרונטאלית, תרגילי כתיבה, ניתוח תרגילים וצפיה בקטעי סרטים רלוונטים לנושא הנלמד. על המנחה: עידו הוא מייסד ודרמטורג של קבוצת התאטרון "אנסמבל כאן". כתב לקבוצה את "רעב", (זוכת פרס הצגת הפרינג' הטובה ביותר), "זריחה" (המחזה הוזמן לקריאה מבוימת ב- New York Theater Workshop), "כלבים"(ההפקה הוזמנה להשתתף בפסטיבל הפרינג' של ניו יורק), "פרויקט S " (על שני חלקיו, 1S ו-2S, הממשיכות לרוץ בהצלחה בימים אלה) ועוד. תסריטאי ראשי של הסידרה "פלורנטין". כתב לסדרות "מיכאלה", "עשרים פלוס" ועוד. פיתח שיטת עבודה עם שחקנים וחובבים לכתיבת מחזות מחומרים אישיים. בוגר החוג לקולנוע וטלויזיה באונ' ת"א במסלול תסריטאות, שהיה גם המוסד הראשון בו לימד. זוכה פרס המורה המצטיין מטעם ה- BI ARTS של הקונסוליה הבריטית וביה"ס לתסריטאות.
בימי ב' בין השעות 19:30 – 22:30, מיקום: הסטודיו של אנסמבל כאן במרכז ת"א.
״כל חיי אני כותבת. בעשרים ומשהו השנים האחרונות אני גם מתפרנסת מכתיבה (ועריכה). תמיד בוערות בתוכי מילים שרוצות לצאת החוצה. תמיד. אבל לפני שנה, אחרי כמה טלטלות, האש נשארה בפנים, לא הצלחתי לכתוב. רציתי מאוד, אבל לא הצלחתי. הסוללה שלי התרוקנה ולא הצלחתי למצוא בתוכי את המטען שיתחבר לחשמל ויפעיל את הטורבינה, לא הצלחתי למצוא את המחולל שיחזיר אותי לכתוב.
את עידו אני מכירה הרבה שנים. רצה הגורל ונפגשנו באיזה תור להצגה בתמונע והוא הציע לי לבוא לסדנה שלו לכתיבה דרמטית שבדיוק נפתחה. אמרתי טוב. ננסה. מה יכול להיות? מקסימום אני אפרוש.
ובאתי. והתחלתי לכתוב מחדש. קודם בחריקות אבל מהר מאוד חזרה לי התשוקה לספר את הסיפורים שבוערים בתוכי. ונפתחו לי גם עולמות חדשים ולמדתי. כי עידו הוא קודם כל מורה. מורה שיורד לעומק, שמסתכל לרוחב, למעלה, למטה. הוא רגיש למילים, הוא רגיש לאנשים והוא מבין את תהליך הכתיבה שהוא בדרך כלל תהליך אינטימי, תהליך של כותב בינו ובין עצמו, אבל הסדנה (ועידו) מאפשרים לצלול אליו פנימה ולבחון אותו ולגלות עליו ועליך דברים שבכלל לא ידעת.
"שיחקתי ב- 4 מחזות שעידו כתב. הוא יודע לכתוב דמויות האיש המוכשר והרגיש הזה. הוא מבין איך פועלת דמות ולאן הכי מרתק לקחת אותה. אני אוהבת את הראש האחר שלו. אני אוהבת את הקלות והנינוחות שבה הוא משכתב טקסטים עם שחקנים. מעניינת אותו עבודת צוות, לחפש יחד."
עד היום אני זוכרת את תרגיל הדימיון המודרך של עדו בסדנת המחזאים הצעירים של אנסמבל תיאטרון הרצליה. את הקול שלו, שהוליך אותי בזהירות, באחריות ובביטחה (ובעיניים עצומות) אל עבר האישה הזו המשונה, שהפכה להיות הגיבורה שלי. את הפגישות שלנו בקפה, ההשקעה, העומק, השיחות. בסוף לא סיימתי את המחזה. באו החיים, עבודות. באה גם מיס שירה, שהיא טיפוס מאוד לא סלחן בכל הנוגע לבגידות. וגם כי כמו שאמר פעם אלבר קאמי לז'. ל. בארו, שביקש ממנו לכתוב דיאלוגים לתיאטרון, אין דבר קשה יותר מכתיבת מחזה. אולי פעם אחזור לזה. בינתיים אם אתם בעניין של דמויות ופעולות וסיפורים ועלילות, עדו המהמם מציע סדנת כתיבה דרמטית. מומלץ מאוד.
"עידו יקר, עברנו שנתיים יחד, ולמדתי ממך המון. הצלחת להוציא ממני דברים שלא הייתי מגיעה אליהם בדרך אחרת. אני מאחלת לעוד המון סטודנטים לפגוש אותך, כי אתה פשוט מורה מדהים – מלא ידע, עם דרך מיוחדת,עם הבנה, סבלנות, רגישות, נתינה – מורה של פעם בחיים – זה סיסמא נכון, אבל אין צירוף מילים אחר להגדיר את זה. תודה"
רק לחשוב על זה וכל מה שבא לי זה לשבת לכתוב כל היום – סדנת כתיבה עם מורה מדהים שבעדינות, רגישות ואינטיליגנציה ילמד אתכם להוציא את הלב אל הדף בכ"כ הרבה צורות ודרכים. הדברים שלמדתי ממנו מלווים אותי עד היום, ואני ממליצה מכל הלב!
|
בעידן שאנו חיים בו, הכל קורה באינטרנט והכל קורה מהר. כל עסק כיום חייב להופיע במפה האינטרנטית – בין אם מדובר בפרסום מסיבי או בפרסום לייט.
ההחלטה לפרסם את העסק באינטרנט צריכה להיות מקבילה להשקעה.
ההוצאה היא מידית ובפרסום נכון ומכוון – ההכנסה עתידה לבוא.
כיום מועטים מספר העסקים שלא קיימים באינטרנט כלל ובעלי העסקים למדו שפרסום באינטרנט מניב תוצאות מדהימות גם בתקציבים נמוכים.
מומלץ לכל עסק שתהיה לו תכנית שיווקית ופרסומית בפרט לאינטרנט למטרת תכנון נכון של הגדלת העסק.
פרסום בגוגל או בפייסבוק משמשים כאופציות עיקריות לפרסום באינטרנט.
האינטרנט מציע לנו זירה מאוד תחרותית אך עם קהל יעד אינסופי. ברור שיש פוטנציאל אדיר במציאת לקוחות חדשים והגדלת מכירות.
ללא שום ספק בהכנה נכונה של קמפיין פרסומי באינטרנט ניתן להנות מהגדלת רווחיות שרק הולכת ומשתבחת עם מהלך הקמפיין.
בתום תקופה צריך לחשב את האפקט שיצר הפרסום באינטרנט על מכירות העסק ולבדוק את הכדאיות של הפרסום.
מדד מוכר הינו ה-ROI שמציין החזר השקעה, ובמקרה שלנו – ROAS – החזר השקעה מפרסום.
כוח המותג תלוי בתפוצה ובהגעה לקהלים – האינטרנט יודע לעשות את זה הכי טוב!
כאשר המטרה היא החדרת מודעות למותג – ישנם לא מעט פתרונות רחבים להגעה.
פרסום ביוטיוב היא השיטה הנפוצה כיום להחדרת מותג באינטרנט.
פרסום עסקים הוא תחום שדורש מיומנות ובנוי משנים של ניסיון, בפרט ההתמחות שלנו בפרסום באינטרנט עסקים קטנים.
פנו אלינו לקבלת אסטרטגיה ייחודית, אנו מומחים בפרסום עסקים באינטרנט – יש לנו הרבה מה לעשות עבור העסק שלך באינטרנט!
|
"המהפיכה האמיתית בתחום היא הנגשתן של תוכנות עיצוב חדשות ומכונות תואמות מאפשרות לכל אדם החפץ בכך ל'נגר' בדיוק מירבי את פריטי הריהוט הנחוצים לו, מכסא ועד מטבח"
בארץ, להבדיל ממדינות רבות בעולם, לא קיים מערך חינוך מקצועי. מישהו החליט לבטל את מערך ההכשרה המקצועית וביצע פשע לדורות. מדובר בבעיה כלכלית ובעיה חברתית אקוטית. 80% מהמפעלים מדווחים על חוסר בכוח אדם מקצועי.
מזה מספר שנים שהשיח על הצורך במיסוד ההכשרה המקצועית בישראל עולה לכותרות אך דועך באותה המהירות שהוא עולה. בשנת 2014 היה זה שר הכלכלה דאז נפתלי בנט שראה בהכשרה המקצועית את התחום האקוטי ביותר לכלכלה הישראלית והיא הוגדרה על ידו כעדיפות עליונה בשאיפה כי אל מערך החינוך המקצועי יצטרפו צעירים מסיבות חיוביות ומתוך בחירה.
ההבנה הייתה כי המגזר העסקי מייצר מקומות עבודה והוא זקוק לעובדים מיומנים ומוכשרים מבחינה מקצועית בתחומים מסורתיים ובתחומים מתקדמים כאחד ועל אף שנטען כי הונחו היסודות לקידום מערך ההכשרה המקצועית בישראל, 5 שנים אחרי, התעשייה הישראלית עדיין סובלת ממחסור חמור במערכי הכשרה מקצועית ובעובדים מקצועיים המוכשרים באופן ממוסד.
עם התפתחות האינטרנט והמחשוב היה מי שהאמין בכך כי מקצועות בעלי המלאכה, כמו נגרות למשל, הם נחלת העבר ופחות רלוונטים בעייני הדור הצעיר. היה מי שחשב כי את המסור יחליף המחשב ואת הנגר של פעם יחליף איש ההייטק, אולם עובדה מוגמרת היא שמפעלים רבים נדרשים לעובדים מקצועיים ונתקלים בעובדת המחסור האדיר שלהם בנוף התעסוקה המקצועית. אפשרויות ההכשרה למי שרוצה להתפתח בתחום כיום כמעט ולא קיימות. מי שרוצה להיות נגר יצטרף לנגריה כשוליה או שיקח קורסים ספורדיים שניתנים פה ושם ברחבי הארץ.
לאחרונה מתרחש תהליך מעניין שבו הקמה והפיתוחים הטכנולגיים המתקדמים, מחזירים עטרה ליושנה לאותם מקצועות נכחדים. הדבר בולט בתעשיית העץ. יוזמה פרטית של מפעלים וספקיות טכנולוגיה במישורים שונים מעניקה נופך חדש לאותם מקצועות.
תעשיית העץ ועולם הנגרות נעזרים יותר ויותר במיכון ממוחשב בעבודתם היומיומית. מכונות CNC ממוחשבות, המסייעות בתהליך היצירה והעבודה, קיימות כיום כמעט בכל נגריה ובכל מפעל. אותם בעלי מפעלים השכילו להבין כי לא ניתן לוותר על עובדים שהם אנשי מקצוע ויחד עם זאת כיוון שאין כמעט אנשי מקצוע מיומנים ומוכשרים לכך בתחומים כמו הנגרות, יהיה עליהם להכשיר אותם בכוחות עצמם.
מפעלים רבים עושים זאת מתוך צורך לתת מענה לצרכיהם והם נעזרים בספקיות טכנולוגיה מובילות בעולם בכל הקשור לתוכנות עיצוב, חיתוך ועד לשלב הביצוע הסופי ולשם כך הם נעזרים באותן חברות המפתחות תוכנות אלה.
הפתרון המיידי לבעיית ההכשרה המקצועית בתחום, ניתן כיום, לאו דווקא על ידי מוסדות ממשלתיים האמורים להיות אחראים לכך אלא על ידי יזמים פרטיים שאיתרו את ההזדמנות ונותנים מענה לדרישה באמצעות מרכזי הדרכה לקהל הרחב.
את השימוש בתוכנות ניתן ללמוד במרכזי הדרכה המאפשריים לימודים על מגוון תוכנות המאפשרות את כל השלבים שבתהליך העיצובי בצורה ממוחשבת ומדויקת, התוכנות מאפשרות מתן פתרונות במגוון רחב של פרמטרים, החל משלב המדידה של המרחב, תכנון, הדמייה, דרך הפקת סרטוטים / גרמושקות / תוכניות בנין ועוד עד לשלב הביצוע הסופי.
השינוי הזה מאפשר גם לדורות ההמשך של הנגריות בארץ להישאר חלק מהעסק המשפחתי וגם מאפשר לצעירים שרוצים להיכנס לתחום הכשרה מעשית קלה שלא מחייבת למצוא בית מלאכה שיכשיר אותם לתחום. במשק קיימות חברות רבות אשר משתמשות בתוכנות והן משוועות לכוח אדם מקצועי שהוכשר לעבוד עליהן.
השימוש במכונה גם הפך את העבודה ליעילה יותר, ניתן לייצר יותר באותו זמן עבודה, נגרים שפעם היו דוחים לקוחות עקב לחץ עבודה וחוסר עמידה בזמנים, כיום יכולים לקחת הרבה יותר על עצמם ואף להספיק. בנוסף, השימוש בתוכנות מייעל את העבודה בשל הדיוק של מכונה לעומת אדם כך שנחסכים גם חומרי גלם וישנו דיוק רב בחיבור כל ארגז לארגז ודלת למגירה.
חברת דימר מייצרת ומייצאת כלי חיתוך לתעשיית העץ מאז הקמתה בשלומי כבר לפני 60 שנה על ידי בני הזוג רייכנטל. בשנת 2014 נמכרו 70% ממניות החברה לקרן פימי וכיום מחזיקה החברה במרכזי ייצור בגרמניה, שוויץ וישראל ורשת הפצה בינלאומית, והיא מציגה מוצרים חדשניים ומדויקים, הנמכרים במעל 40 מדינות באמצעות חברות־בנות ורשת מפיצים מקומיים.
לדברי סמדר טייטלר מדימר "בשנים האחרונות, חלה מהפיכה בתחום כלי החיתוך לתעשיית העץ עם חדירתן של מכונות CNC למפעלים ואף לנגריות קטנות יחסית. שימוש במכונות CNCמאפשר לרכז את מרבית העבודות בבית, לחסוך עלויות באופן משמעותי ולהציע ללקוחות רמת גימור גבוהה, איכות חסרת פשרות, תפירה לדרישות וכל זה- במחיר נגיש".
חברת ותיקה נוספת בתחום היא חברת אלסופ המייבאת לארץ מזה 30 שנה את התוכנות הרלבנטיות וכן מגוון מכונות CNC ומנגישה את התוכנות המובילות לשוק הישראלי אם זו מבחינת השפה (כל התוכנות הן בשפה העברית) ואם זה מבחינת כתיבת פונקציות מיוחדות עבור עבור השוק ועבור כל לקוח. בשל הביקוש הגדול לתוכנות והעובדה שהשוק העבודה צמא לאנשים המתמחים בתוכנות אלו הקימה החברה מרכזי הדרכה עבור התוכנות, ALPHACAM & CABINET VISION המאפשרות תוך חודשיים וחצי שליטה מלאה בתוכנות.
לדברי מיכאל מרדכייב מאלסופ: "יתרונן המשמעותי של התוכנות היא היכולות שלהן להפוך כל נגר למעצב וכל מעצב לנגר. למעלה מזאת הן יכולות גם להפוך כל אדם ללא ניסיון בתחום למקצוען אמיתי. מספיק שתדע מה שאתה רוצה לעשות וברגע שתזין לתוכנה את כל הנתונים תוכל לעצב ולייצר את כל מה שחלמת עליו".
עוד הוא מוסיף: "אלסופ מספקת שירותים לחברות הנגרות הותיקות והמובילות בארץ כמו גם לחברות רבות בתחום השילוט והדפוס אך לא רק. מוצרי החברה הם נדבך חשוב במערך הביטחון והתעופה במדינה, אנחנו עובדים עם אלביט, רפאל, משרד הביטחון, התעשייה צבאית והתעשייה אווירית, "מרום" מוצרי תעופה, CPC, "גלובוס" ועוד רבים אחרים. אנחנו גם מספקים שירות לכל המוסדות האקדמיים בארץ ובהם הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון ועוד וגם לבתי חולים רבים".
חברה נוספת בתחום היא KATZ TECH חברה משפחתית המעסיקה מהנדס מכונות, מהנדסת תוכנה ויועץ בעל תואר שני בבינה מלאכותית, כולם בני המשפחה. בני משפחת כץ הם המפתחים של תוכנת K-NEST, תוכנת אופטימיזציה, דלתות פרמטריות, חיתוכי גרונג ועיבודים שונים המותאמת לדרישות השוק הישראלי.
החברה מפיצה את התוכנות בכל רחבי העולם: ארה"ב, אנגליה, סין, ויאטנם, סרי לנקה, הודו, קניה, בחריין ואלג'יריה. גם כאן מספקים מכונות CNC בשפה העברית ומדגישים את היתרונות עבור נגריות קטנות ומפעלים גדולים. אחת הדוגמאות האהובות עליהם היא הדגמה של הכנה לייצור של ארון מתחת למדרגות, פרויקט קטן שבד"כ מהווה לנגר כאב ראש גדול. בעזרת המכונות מושלם התהליך בתוך 4 דקות כשהוא חף משגיאות מדידה, טעויות חישוב ומבוצע באופן האופטימלי והחסכוני ביותר בחומרי גלם.
|
כניסה לחשבון שלי http://www.flowers4telaviv.com כדי לבדוק את מצב ההזמנה שלך או בקרו בדף שלנו שירות לקוחות.
היכנס לחשבון http://www.flowers4telaviv.com כדי לשנות את ההזמנה או לבקר בדף שירות הלקוחות שלנו. כל השינויים חייבים להיות 24 שעות לפני הלידה. לאחר זמן זה, איננו יכולים להבטיח שיהיה מספיק זמן לשינויים שתבקש.
ב . פרחים תל אביב רק נשתמש הטוב ביותר באבטחה שלנו עסקאות באינטרנט. אנו משתמשים PayPal עבור תשלומים מקוונים שלנו, והוא נחשב לאחד המעבדים התשלום הגדול בעולם האבטחה שלהם ברמה הגבוהה ביותר.
http://www.flowers4telaviv.com שומר מידע אודות לקוחות חסויה. החברה שלנו לא לשתף במידע האישי של הלקוחות לשימוש חיצוני או למכור אותו משרדי פרסום. במקרה של דרישות החוק, הונאה, או בקשה לאכיפת החוק, את המידע האישי שלך עשוי להיות משותף על פי בקשה מהרשויות הרלוונטיות.
את עלויות משלוח: Tel Aviv Bat Yam - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Herzliya - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Holon - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Jaffa - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Kfar Saba - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Kohav Yair - Tel Aviv 22.95 USD, Tel Aviv Lod - Tel Aviv 19.95 USD, Tel Aviv Modiin - Tel Aviv 19.95 USD, Tel Aviv Netanya - Tel Aviv 22.95 USD, Tel Aviv Petah Tikva - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Raanana - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Ramat Gan - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Rehovot - Tel Aviv 19.95 USD, Tel Aviv Rishon Letsiyon - Tel Aviv 11.95 USD, Tel Aviv Tel Aviv City 9.95 USD ו Tel Aviv Tel Mond - Tel Aviv 22.95 USD.
איך יוצרים קשר שירות לקוחות http://www.flowers4telaviv.com אם יש בעיה?
להשתמש בחשבון שלי http://www.flowers4telaviv.com כדי לגשת לחשבון שלך, צור קשר עם שירות לקוחות. לחלופין, קוראים מחלקת שירות הלקוחות שלנו.
|
בדור הקודם היינו רגילים לראות את אחינו שבתפוצות בתור משאב של מדינת ישראל: משאב לכלכלה, משאב לעלייה, משאב מדיני. בדור הקודם, מדינת ישראל הייתה האתגר של העם היהודי. בדור הזה העם היהודי הוא האתגר של מדינת ישראל.
כולנו מאמינים כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ומתוך כך מוטלת עלינו אחריות עצומה: תמיד לחשוב על העם היהודי, ולא רק על אזרחי ישראל. מעת לעת אנחנו חייבים להביט החוצה ולראות נכוחה את תמונת המצב העגומה של התרחקות צעירי העם היהודי מזהותם היהודית, מעמם ומישראל. העם היהודי מאבד אלפים מבניו ובנותיו מדי חודש, בנים שעוזבים אותו ומתנתקים ממנו. בגלל אדישות, בגלל חוסר הזדהות וניתוק מהשורש היהודי שלהם.
בעוד שלוש מאות שנה ישאלו אותנו: ידעתם על האסון המתקרב? מה עשיתם? ואכן, זו השאלה שמנקרת בי: מה אנחנו עושים למניעת היחלשות הזהות היהודית וההתרחקות מישראל, שתוצאותיהן הן איבוד של אלפי בנים ובנות לעם היהודי. מכל מקום, כבר עכשיו ברור מה לא לעשות: לא להרבות פירוד, לא להרחיק אנשים, לא לדחות אחרים.
כשר התפוצות של מדינת ישראל אני עושה הכול כדי לפגוש כל יהודי, קרוב כרחוק. והאמת – בעיניי הרחוק אפילו חשוב יותר מהקרוב. אני מבקר בבתי ספר, פוגש אותם בבתים, במועדונים, בפייסבוק, בשיחות עם נוער ועם מנהיגים. לפני שבועיים ביקרתי בבית ספר קונסרבטיבי בארצות הברית, שמחנך לזהות יהודית חזקה ולקשר לישראל. בבית הספר, שמות הכיתות היו כשמות חבלי ארץ ישראל. הילדים מדברים עברית. שאלתי ילדה אחת מה היא לומדת בשיעור הקרוב, והיא השיבה לי: "דיני עדים זוממים". בטקס החנוכה שרו את שירי נעמי שמר ושירי חנוכה וסיימו בשירת התקווה. החינוך היהודי הוא הגורם המשמעותי ביותר בשמירה על העם היהודי, כל חינוך יהודי.
יש הרבה על מה להתווכח, ואפילו בחריפות, אבל ביחס לאתגר הענק הניצב לפתחנו צריך לדעת מתי העת להתווכח ומתי העת לשבת יחד. כשר החינוך של ישראל אני יכול לומר כי חינוך יהודי, גם בארץ, הוא המפתח לעתיד העם היהודי. ואכן, אין כמעט מנהיגי קהילות אורתודוקסים בעולם, כולל רבנים, שלא נועדים עם מנהיגי קהילות מזרמים אחרים בעניינים הנוגעים לקהילות, לחינוך ולהמשכיות העם היהודי. המחלוקות ברורות, אבל גם האתגר המשותף. על אחת כמה וכמה שנציג ממלכתי של מדינת ישראל חייב לבוא, לבקר, לתמוך ולהתחבר עם כל הגורמים היהודיים בעולם.
גם את העובדות כדאי לדעת: שיעור האורתודוקסים בעולם היהודי מחוץ לישראל עומד על כעשרה אחוזים. רוב היהודים בעולם, ולא רק בארצות הברית, גדלו בבית רפורמי או קונסרבטיבי. נוסף על כך, לרבים רבים מבני עמנו בתפוצות, הרפורמים והקונסרבטיבים הם הגשר היחיד לקשר כלשהו לעם היהודי. אתם מוותרים עליהם? רוצים להרוס את הגשר? אני לא!
מי שרוצה להוביל את העם היהודי ומי שרוצה להוביל את מדינת ישראל אינו יכול להרשות לעצמו עמדה טהרנית, חד ממדית. בבית המדרש אפשר וצריך לייצג ולהציג את העמדה הזו, להתווכח עליה ולעמוד עליה. בזירת המעשה, הביצוע והפוליטיקה חשוב להיות ממלכתיים, משתפים, ורק מתוך כך – מובילים.
חוסר המודעות לאתגר הגדול שניצב לפתחנו והמחשבה כי היהודים שאינם חיים בישראל אינם חלק מאיתנו הם חלק מהבעיה. אנחנו חייבים להיות מודעים, להפנים את האתגר ולעבוד ביחד.
ככל שהדברים תלויים בי, אני מתאמץ להוביל, יחד עם שותפינו הנוספים בממשלה ובעם היהודי, השקעה משמעותית משותפת בחשיפה ובחיבור של צעירים בעם היהודי לישראל ולזהותם היהודית. בנוסף, משרד התפוצות משקיע בתוכנית אסטרטגית משותפת לממשלת ישראל ולעם היהודי, שמטרתה לחבר את צעירי העם היהודי לזהותם היהודית, לעם היהודי ולישראל. לדעתי זו השקעה אסטרטגית, שכן יהודי התפוצות הם נכס למדינת ישראל – בעלייה, בהסברה, במאמצי לובי ובתמיכה בכל התחומים המשפיעים על דעת הקהל והמנהיגים בעולם.
זו גם משימת הדור, להיאבק בניתוק ולפעול לחיבור העם היהודי למורשתו, לעמו, לארצו ולמדינתו. אין משימה כבדה וחשובה ממנה בימינו.
פורסמה ב-21 בדצמבר 2015, ב-גיליון ויגש תשע"ו - 958 ותויגה ב-התנועה הקונסרבטיבית. סמן בסימניה את קישור ישיר. תגובה אחת.
עצם ביקורו של בנט בבית ספר קונסרבטיבי, ניתן היה להתפרש כנעשה בתוקף תפקידו כשר לענייני התפוצות המופקד על שמירת קשר עם כל יהודי התפוצות, וחיזוק זיקתם ליהדות ולארץ ישראל.
אך ראו במאמרו של שחר אילן, 'איך הפכו הרפורמים והקונסרבטיבים לאחים החדשים של נפתלי בנט' (בבלוג 'משגיח כשרות', מיום 9.7.13) המתאר את נאומו של בנט בהיותו שר הדתות בכנס של 'כנסת הרבנים הקונסרבטיביים', בו הוא מכיר ברפורמים ובקונסרבטיבים בזרמים שווי ערך לאורתודוכסיה, שהוא מוכן לשבת איתם ל'שולחן עגול'. הוה אומר: מדובר במתן לגיטימציה.
כדאי לשים לב, לנתוני PEW, שנותחו באתר זה, במאמרו של ד"ר יוסף ג'פרי וולף, 'יהדות על סף טמיעה', ובמאמרו של ד"ר יואל פינקלשטיין, 'זרמים ומערבולות' – על שיעורי התבוללות עצומה, 71% נישואי תערובת, בזרמים הלא אורתודוכסיים בארה"ב, כאשר ממצב אומלל זה ניצלים רק האורתודוכסים או המיעוט השמרני שבין הקונסרבטיבים. – וכהגדרתו של רב סעדיה גאון: 'אין אומתנו אומה אלא בתורותיה'. התורה היא השומרת על ייחודו של עם ישראל. ואותה ראוי שידאג שר החינוך והתפוצות לחזק.
|
העיר הנבטית הקדומה "ממפסיס" (ממשית) הייתה עיר מרכזית וחשובה הודות למיקומה על ציר הדרך שירדה לערבה מהרי אדום, עלתה במעלה עקרבים והמשיכה לחברון ולירושלים, או לבאר שבע. העיר, המשתרעת על פני 40 דונם בלבד, היא הקטנה בערי הנגב אך המשוחזרת ביותר מביניהן.
בתי העיר מפוארים ומציגים אדריכלות ייחודית, שאין כדוגמתה בשום אתר נבטי אחר. מלאכת השחזור מקלה את ההתרשמות מן העיר. רחובות שלמים נותרו על כנם, ובהם קבוצות גדולות של מבנים נבטיים בעלי אולמות, חצרות ומרפסות.
האבנים מסותתות היטב והקשתות התומכות את התקרה בנויות להפליא. שני מבני הכנסיות שהתגלו בממשית מרשימים מאוד: בכנסייה המערבית ("כנסיית נילוס") נחשף ריצוף פסיפס הכולל דגמים גיאומטריים מסוגננים, עופות, סל פירות וחמש כתובות הקדשה בשפה היוונית. בכנסייה המזרחית התגלתה בימת ההטפה, ניצבת על עמודי שיש קטנים ששרידיהם נותרו באתר.
לאחר הכיבוש הרומי נשמט ענף הסחר מידיהם של תושבי ממשית והם פנו לענף כלכלי אחר: גידול סוסים. בני המקום טיפחו את הסוס הערבי המפורסם ובכך הביא לעירם כסף רב. בתקופה הביזנטית זכתה העיר לתמיכת השלטונות מפני שהייתה עיר ספר. כשנפסקה תמיכה זו, בימיו של יוסטינינוס, חדלה העיר מלהתקיים. מאות שנים אחר כך ראה דוד בן גוריון בדמיונו את ממשית כבירת המדינה העברית המודרנית שבדרך, כחלק מחלומו להפוך את הנגב למיושב.
אטרקציות נוספות כוללות: הסכר בנחל ממשית שמאחוריו נאגרו מי השיטפונות בנחל.
איך מגיעים: כ-8 קילומטרים מדימונה לכיוון צומת רותם על כביש 25 (באר שבע-דימונה).
שעות פתיחה: אפריל – ספטמבר: 08:00-17:00, אוקטובר – מרץ: 8:00-16:00.
גישה לנכים: התאמה חלקית למוגבלים.
|
המעמד מאפשר קירור יין באופן אחיד ללא שימוש בקרח בעיצוב איטלקי מוקפד תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית. wice מוצר לייף-סטייל ייחודי המעצים את חווית היין ומתאים לכל אוהבי היין והחיים הטובים...לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: 073-7268444נייד: 054-7464348דוא''ל: info@mywice.comכתובת: נתן ליפשיץ - סיפורים סרטים וייןסרט וידיאו הוא אמצעי מתוחכם, רב עוצמה. הדרך הטובה ביותר למכור! להשפיע! לספר! ולזכור!לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: נייד: 050-999-85-45דוא''ל: magno@zahav.net.ilכתובת: מושב צלפון 99759סוד היין - ציוד הכנת יין ובירהבואו לגלות עולם בכל עינב, לטעום ניחוחות, להרגיש צלילים ולגמוע את חוויית היין בדרך שלא הכרתם.
לא צריך להיות "מומחה" כדי להנות מעשיית יין. מספיקה רק אהבה וסקרנות, התמדה וסובלנות. בואו לגלות טעם חדש בחיים ולגלות סיבה נוספת להרים כוסית "לחיים".לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: 03-9712048נייד: 050-6500461דוא''ל: info@wine4u.co.ilכתובת: מושב טירת יהודה 110 ד.נ מודיעיםWineBarWineBar הינה יבואנית של מקררי יין ואביזרים ליין ולאלכוהול המובילה בארץ, החברה הוקמה בשנת 2004 מתוך אהבה לתחום היין, ושאיפה לקידום תרבות היין בישראל.
החברה משווקת את מוצריה לחנויות יין מובילות, יקבים, מלונות, מסעדות, וברים.לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: 03-9416052נייד: דוא''ל: sales@winebar.co.ilכתובת: רחוב המרכבה 19,ביתן 57, קומה ב', אז"ת חולוןארגל אקספרס"שרותי ארגל" הינה חברה פרטית שנוסדה לפני 30 שנה. החברה הינה המובילה והגדולה בישראל באספקת כלי שולחן, כלי מטבח וציוד הגשה למסעדות, בתי קפה, בתי מלון, אולמות וגופים מוסדיים.לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: 03-6821199נייד: דוא''ל: כתובת: שלבים 4, תל אביבמשתלות גפן דור-אוןהמשתלה היפיפייה ממוקמת במורדותיה הדרום מזרחיים של "חוטם הכרמל" בשטחה של המושבה זכרון-יעקב, בעמק קסום הנושא את השם הקדום "ביר- ג'אדר"
לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: 04-6390726נייד: 050-5580111דוא''ל: dor-onn@zahav.net.ilכתובת: המייסדים 22 זכרון יעקב 30900ארי ארל - יועץ ייןארי ארל, היינן הבינלאומי, מתמחה בייצור יין בכמות קטנה ובאיכות גבוהה, רק חזר לארץ עם ניסיון של 7 בצירים בנאפה, קליפורניה. ארי היה מעורב בייצור עקבי של יינות של 96-100 נקודות (Wine Advocate של רוברט פרקר) במשך שבעת הבצירים האחרונים. הוא עבד ביקבי עמק נאפה המפורסם, כגון: יקבי Colgin יין, יקב או'שונסי, אליזבת ספנסר, קלו דה גת ומשפחה צ'אנג. הוא זמין כעת לשתף בידע, טכנולוגיה והטריקים שהביא מנאפה, קליפורניה.לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: נייד: 054-440-5776דוא''ל: ari@israelwinecompany.comכתובת: בית השעםחברת "בית השעם" - נוסדה בשנת 1959. החברה מייבאת ומייצר מוצרים ואביזרים משעם. לאורך השנים צברה חברת בית השעם מוניטין רב בתעשייה, כחברה שמייצרת את כל סוגי מוצרי השעם. החברה היא הנציגה הבלעדית של חברת Amorim הפורטוגזית – חברת השעם המובילה בעולם.לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: 03-5165599נייד: דוא''ל: כתובת: המלאכה 14 א.ת פולג נתניהארקדי פפיקיאן בע"מ - ייעוץ לעשיית יין, הקמה ופיתוח יקביםארקדי פפיקיאן בע"מ פועלת ברשותו של ד"ר ארקדי פפיקיאן ומעניקה שירותי ייעוץ מקצועי לעשיית יין, הקמה ופיתוח יקבים ומפעלים למשקאות אחרים.לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: 09-9518473נייד: 052-3930171דוא''ל: arkadipapikian@gmail.comכתובת: מלכי יהודה 18/1, הרצליה 46348דוד דרוקר בע"מ - ציוד ליקביםחברת דוד דרוקר בע"מ היא הסוכנת המורשה והבלעדית לישראל של החברות המובילות בייצור מוצרים וציוד לתעשיית היין בעולם.
GAI ,BUCHER ,CDA ,G-CORKS ,SAURY.
לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: 08-8681816נייד: 054-4979202 דודדוא''ל: druckerd@bezeqint.netכתובת: ביאליק 8, גדרה, מיקוד – 70700צבי וינברג ובניו בע"מ - שרותי מיכוןהפעלת מערך ביקבוק אוטומטי נייד ליקבים – המשלב מילוי, פיקוק, קפסולות והדבקת תוויות בסטנדרטים שנקבעו ע"י יקבי רמת הגולן. מקצוענות ללא פשרות עם נסיון רב שנים.
לחץ כדי לראות את פרטי ההתקשרותטלפון: נייד: 052-5556412דוא''ל: yoelg@ramgash.co.il כתובת: רמת מגשימים, רמת הגולן 12917י.ש.ר אריזה בע"מחברת י.ש.ר אריזה משווקת ומייבאת אריזות זכוכית ופלסטיק עם התמחות בתחום היין. מגוון מוצרים משלימים וציוד עזר נוסף ליקבים וליצרני יין.
|
Alibaba.com מציע 788 מוצרי bluetooth זרוע העליונה לחץ דם צג. ישנם 784 ספקים של bluetooth זרוע העליונה לחץ דם צג, שממוקמים בעיקר באזור East Asia. המדינות המובילות מבחינת ספקים הן סין, טייוואן, סין, ו ארצות הברית, אשר מספקות 95%, 2%, ו 1% של bluetooth זרוע העליונה לחץ דם צג, בהתאמה. מוצרי Bluetooth זרוע העליונה לחץ דם צג פופולריים במיוחד ב-North America, ב-Eastern Europe, וב-Domestic Market. אפשר להבטיח את בטיחות המוצרים באמצעות בחירה מבין הספקים המאושרים, כולל 510, בעל אישור ISO13485, 149, בעל אישור Other, 116, בעל אישור ISO9001.
|
הזהירנו מתת מום בקדשים, וזה יקרא מטיל מום בקדשים. וכל מי שיטיל מום בקדשים – לוקה, ובתנאי שיהיה זה בזמן שבית המקדש קיים, דחזי לקורבן.
ובאה האזהרה בזה "כל מום לא יהיה בו" (ויקרא כב, כא). ולשון ספרא: לא יהיה בו מום – לא תתן בו מום.
שלא ניתן מום בקדשים. כלומר שלא נעשה בבהמה שהיא קדושה למזבח שום חבורה או שום שבר שיפסלה להקרבה, שנאמר "וכל מום לא יהיה בו" (ויקרא כב, כא). ואמרו זכרונם לברכה (מנחות נו:) קרי ביה לא יהיה בו. ולשון ספרא (אמור ז ט) כל מום לא יהיה בו – אל תתן בו מום.
משרשי המצוה לפי שיהיה בזה ביזיון הקדשים. וכבר כתבתי כמה פעמים (מצוה צה) התועלת הנמצאת בהתייקר כבוד בית המקדש ומשרתיו וקרבנותיו אל לב בני אדם.
מדיני המצוה מה שאמרו: שאחד המטיל מום בקדשים עצמן או בתמורתן – עובר בלאו ולוקה; חוץ מן הבכור ומן המעשר, שהמטיל מום בתמורתן – אינו לוקה, לפי שאין ראויין לקרבנות כמו שמתבאר בתמורה (דף כא.). ויתר פרטיה מבוארים במקומות מפוזרים מזבים ותמורה.
ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. אבל אין חיוב המלקיות כי אם בזמן שבית המקדש קיים, שראויה הבהמה לקורבן כמו שמתבאר בגמרא עבודה זרה (דף יג:).
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=מצוה:לא_להטיל_מום_בקדשים&oldid=902534"
|
אירועי תרבות מרכז שמשון - בית שמואל מביא בפניכם לוח אירועים ספרותיים הכולל מספר סוגי פעילויות: אירועי השקה, הרצאות של סופרים, הרצאות על ספרים, דיונים בעקבות ספר, מפגשי סופרים וכדומה.
במידה ומתקיימים אירועים ספרותיים בהם יש זמן התכנסות לפני מועד תחילת האירוע, זמן האירוע המצויין בלוח אירועי תרבות יהיה המוקדם מבין שניהם. עם זאת, בגוף ההודעה יהיו רשומים הזמנים המפורטים של תחילת ההרשמה ושל תחילת האירוע.
רשימת אירועי תרבות ממויינת לפי תאריך ושעה כך שהיא נוחה להתמצאות בה. ניתן להדפיס במדפסת.
אתם מוזמנים ליטול חלק במיגוון אירועי תרבות ספרות מרכז שמשון - בית שמואל.
מרכז שמשון - בית שמואל הממוקם במרכז ירושלים, הינו קמפוס אחד רחב ויפיפה לחינוך, תרבות והארחה השייך לאיגוד העולמי ליהדות מתקדמת. במתחם בית שמואל מתקיימת פעילות תרבותית וחינוכית ענפה, אשר רוח היהדות המתקדמת הליברלית שורה עליה. תוכניות התרבות של בית שמואל והחינוך כוללות מגוון של פעילויות איכותיות, המיועדות לקהל שוחר תרבות יהודית-ישראלית מתפתחת ודינאמית. במסגרת התכנית מארח בית שמואל סופרים כמו מאיר שלו, דב אלבוים, יוכי ברנדס ואחרים בהרצאות בודדות או לקורסים. בית ההארחה מרכז שמשון והאכסניה בית שמואל טובלים בנוף ירושלמי וצמחייה פורחת, ופונים אל חומות העיר העתיקה. במקום אודיטוריום מפואר (400 מקומות ישיבה), כיתות לימוד בגדלים שונים ואולם אירועים מרהיב בחיפוי כיפת זכוכית. בית שמואל צופה אל חומות העיר העתיקה.
בית שמואל הינו האגף המקורי שנפתח בשנת 1986 ובו 41 חדרי אכסניה, כיתות לימוד, חדרי האוכל, משרדי ההנהלה והפטיו. מרכז שמשון הינו האגף החדש שבנייתו הושלמה בשנת 2001 ובו 11 חדרי בית ההארחה, חדרי סמינרים, תיאטרון הירש, ואולם האירועים החדש המשקיף על העיר העתיקה. שני האגפים: מרכז שמשון ו- בית שמואל מחוברים ביניהם ליצירת קומפלקס אחד תחת הנהלה משותפת, הנקרא היום מרכז שמשון-בית שמואל.
המקום אינו דתי ואינו דוגל בכפיה דתית, אך מטעמי כשרות המטבח ושרותי ההסעדה פועלים תחת הנחיות הרבנות בכל הקשור לשמירת שבת. האכסניה ובית ההארחה פועלים, ככל מלון, 7 ימים בשבוע, ואורחינו מתבקשים להתחשב ברגשות הציבור המסורתי ולהימנע מחילול שבת בפומבי בשטחינו הציבוריים. על פי הצורך והדרישה ניתן להפעיל במקום מעלית שבת, לנוחות אורחינו הדתיים. מופעי התרבות במתחם בית שמואל פועלים בערבי שבת, כחלק מהאידיאולוגיה של המקום לספק לתושבי ירושלים אלטרנטיבה ראויה למוסדות התרבות הסגורים בפניהם בערבי שבת, וכמובן תוך שמירת הפרדה ברורה בינם לבין שטחי המטבח והמזון - הן פיזית והן ניהולית-תפעולית.
|
(פסק-דין, מחוזי ת"א, השופטת רחל ברקאי): השינוי שביצעה WAZE הביא תועלת לחברי הקבוצה, על דרך של קביעת ברירת מחדל המבטיחה את פרטיות המשתמש.
העובדות: בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית. התובע טען כי הנתבעת, מפעילת אפליקציית הניווט WAZE, הפרה את פרטיות לקוחותיה שעה שמסרה את פרטי המיקום של המשתמשים לאחרים, בניגוד למצגים שהציגה. הנתבעת טענה כי היא מקפידה בפרטיות המשתמשים.
נפסק: הנתבעת הודיעה כי שינתה את מאפייני האפליקציה וכן כי נוכח כניסתן לתוקף של תקנות הגנת המידע האירופאיות, בדעתה לערוך שינויים בתהליך השילוב בין האפליקציה לבין רשתות חברתיות. התובע סבר כי מטרת ההליך הושגה נוכח השינויים שביצעה הנתבעת.
יש לאשר את בקשת ההסתלקות ולדחות את תביעתו האישית של התובע. התובע הניח תשתית לקיומה של עילת תביעה לכאורה. בנוסף, השינוי שביצעה הנתבעת הביא תועלת לחברי הקבוצה על דרך של קביעת ברירת מחדל המבטיחה את פרטיותו של המשתמש, אלא אם ויתר עליה ולא להיפך, כפי שהיה בעבר. יש לאשר את הסכומים שהוסכמו בין הצדדים - גמול למבקש בסך 24,000 ש"ח ושכ"ט לבאי-כוחו בסך 70,000 ש"ח + מע"מ.
|
ראשי רשויות, רופאים, משפחות וארגונים חברתיים ערכו היום כנס בו זעמו על מדיניותו של שר הבריאות. ראש עיריית מעלות תרשיחא: "ליצמן הוא בלוף גדול ואין שום דבר מאחורי ההצהרות שלו"
בישיבה שערכו היום (ב') ראשי רשויות בצפון, רופאים, משפחות מטופלים וארגונים חברתיים, תקפו את שר הבריאות יעקב ליצמן, עקב המדיניות שלו, שהביאה לדבריהם לקריסת שירותי הרפואה בגליל המערבי. הם דרשו משר הבריאות 2.5 מיליארד שקלים, שיועברו במהלך חמש השנים הקרובות לבית החולים בנהריה, כצעד להחייאה מיידית.
"בי"ח שדה" הוקם לילדי הדסה: "הפקרות של משרד הבריאות"
ליצמן מצפצף: חשבת שנשכח כי הבטחת מצלמות בבתי אבות?
"ליצמן הוא אחד משרי הבריאות הגרועים ביותר שהיו לנו. הוא בלוף גדול ואין כלום מאחורי ההצהרות שלו", זעק שלמה בוחבוט, ראש עיריית מעלות תרשיחא וממובילי מטה המחאה. "שיבוא לסיבוב בחצר האחורית כאן בגליל המערבי ויראה עם מה אנחנו מתמודדים".
במהלך הישיבה הוצגו נתונים קשים, מתוך דוחות של משרד הבריאות, המצביעים על פער של שמונה שנים בתוחלת החיים של תושבי הגליל המערבי, לעומת תושבי מרכז הארץ. דוח נוסף מלמד כי לתינוק ישנו הסיכוי הגדול יותר למות בלידה, כשהוא נולד בגליל. זאת בשל מערכת הבריאות המפגרת בפערי ענק ממרכז הארץ.
מספר תושבים, בהם חולי סרטן והורים או אלמנות לחולים, שנפטרו בשל מחסור בשירותי רפואה, הציגו מציאות קשה של המתנה לטיפולי סרטן מול מערכת חלשה, מצומצמת ומוגבלת. "הטכנולוגיה מפגרת, ולרופאים אין זמן ויכולת לטפל בנו. אפשר היה למנוע נכויות, כשלים וכאבים איומים אם מערכת הבריאות הייתה רואה את הגליל", אמרו ההורים.
"אנחנו רוצים לחיות, זה יותר חשוב מתחבורה וחינוך. אנחנו דורשים הקמת ועדת חקירה, כי מה שקורה פה בבתי החולים פה זה כאוס אחד גדול", אמר בדיון ראש עיריית סחנין מאזן גנאים. "זה נראה שאנחנו חיים בשתי מדינות, מדינת תל אביב ומדינת ישראל. מדוע אני שונה מתושב במרכז הארץ? אם נחכה ולא נפעל, מי שאין לו כסף או פרוטקציה אצל מנהל בית החולים, השר או המנכ"ל הוא ישלם בחייו".
ראשי המאבק הודיעו כי מדובר ביריית הפתיחה במאבק, והם ולא יהססו בהמשך להגיש נגדו תביעות אישיות בגין גרימת מוות ברשלנות, דרך משפחות שאיבדו את יקיריהם בשל הכשלים הרפואיים. בוחבוט הצהיר כי המאבק גם יגיע למרכז הארץ ואמר: "אני מבקש מעם ישראל תתייצבו לצד הגליל".
|
עובד ממוצע מקבל 121 אימליים ביום ושולח בערך 40. תוסיפו לכך ישיבות (קראתי פעם נתון על 60+ ישיבות בחודש), מצגות, כנסים, שיחות ועוד ועוד מטלות. מה קיבלתם? סדר יום עמוס ומלא ובד"כ אפס זמן להשקיע בקריירה של עצמכם. אתם לא לבד במצב הזה.
תשומת לב מועטה (אם בכלל) לפיתוח קריירה חזרה אצל מרבית המתאמנים שבימים אלו אני מסיימת איתם תהליך עבודה. חלקם ידעו שהם רוצים שינוי והחלו לעסוק בתפקיד הבא, חלקם לא ידעו לענות מה הם מחפשים לעתיד. ככה יצאתי למסע עם כל אחת ואחד מהם בנסיון לצאת מהפקק הזה.
מה זו קריירה?
זה מסלול של תפקידים והתמחויות שאנו נעים בו לאורך השנים. על האפשרויות להתפתח דיברתי בפוסטים הקודמים -על גיוון מקצועי וגם על מה כדאי לשכירים לפתח כחלק ממציאות חדשה.
ניהול קריירה, הוא כל הפעילות שאתם עושים באופן יזום ומתוכנן כדי להגיע ליעדים/תפקידים/תחומים אותם אתם מציבים.
אני מזהה 6 נושאים החשובים לניהול קריירה. החלטתי לארגן אותם עבורכם, כך שתוכלו להפוך את ההתנהלות שלכם לנכונה, ממוקדת ואפקטיבית.
היכן אתם מצויים כיום ולאן אתם רוצים להגיע?
מה אתם מביאים איתכם שיכול לעזור לכם להגיע לשם?
אלו צעדים עליכם לנקוט על מנת להשיג מטרה זו?
עכשיו תוכלו לבנות לעצמכם תכנית שנתית/רבעונית שמביאה בחשבון את הכיוון שאליו אתם שואפים.
התהליך הזה הוא הבסיס לכל הנקודות הבאות וצריך לפנות לו זמן מחשבה. כחלק מהתהליך עם המנהלים, כ"א הגדיר לעצמו את הטווח הבינוני והארוך מבחינת התפקידים שהם רצויים עבורו. אחד המנהלים נדרש לחשוב ולהבין מה הוא אינו אוהב בתפקידו הנוכחי, ומה הלמידה שלו לעתיד בחיפוש אחר תפקיד שיביא לידי ביטוי את יכולותיו ויקח אותו למסלול נכון יותר מבחינתו.
אחד המנהלים תמצת את מהות הנקודה הזו – "את ההחלטה על התפקיד הבא יקבל לא המנהל הישיר שלך אלא זה שמעליו". אל תסתכלו רק על עמיתים והמנהל הישיר שלכם אלא תרימו עיניים למעלה בארגון – תייצרו קשרים גם עם מנהלים בכירים יותר. בארגונים שטוחים ופחות היררכים – תעשו זאת עם אנשים ממחלקות אחרות/מוצרים שונים/אזורים גאוגרפיים מגוונים. בקיצור, תרחיבו תרחיבו תרחיבו.
קצב השינויים כיום מדהים. לא בטוח שהנושאים שלומדים היום סטודנטים בשנה א' במוסדות להשכלה גבוהה, יהיו רלבנטים עם סיום לימודיהם בעוד 3 עד 4 שנים. לא מדובר רק על טכנולוגיה אלא על מסחר, התנהגות צרכנים, טרנדים ועוד..
מה צריך לעשות? כל הזמן ללמוד דברים חדשים. להיות עם היד על הדופק- לא רק מבחינה מקצועית, אלא לפתח את היכולות המגוונות שלכם הנדרשות בעולם העבודה.
מנהל מצטיין ומיועד להמשיך ולהתקדם בארגון, עסק בשאלה כיצד הוא לומד לעבוד באופן וירטואלי עם עובדים בעלי רקע תרבותי ועסקי שונה משלו ועדיין מוביל את המחלקה לעמוד במדדי ההצלחה שנקבעו. הוא קיים שיחות אישיות עם אנשים קבע באופן משותף דרכי פעולה ותקשורת נכונות יותר במקרה של חשש לאי עמידה בזמנים או לקשיים הדורשים התייחסות. כחלק מהתהליך הוא פיתח מודל עבודה לניהול צוותים מרחוק תוך שהוא מתייעץ עם גורמים בארגון שהם בעלי נסיון בתחום.
ארגונים רבים מבינים כיום את התועלת בעבודה עם מנטור. למה מנטור?- כי כך אתם יכולים להסתייע באדם ותיק ומוכשר בארגון, היכול לתמוך ולסייע לכם בהתפתחות מקצועית, בקשרים ובחשיפה לנושאים מגוונים. אם יש בארגון תוכנית כזו- ממליצה להצטרף. אם אין- פשוט תמצאו מישהו שאתם מעריכים מקצועית, סומכים עליו ומרגישים שתוכלו ללמוד ממנו ולהסתייע. תפנו אליו/ה ותציעו לו את "התפקיד". מנסיון של 3 מתאמנים שבחרו באופציה זו, ראינו כי האנשים אליהם פנו-נענו בחיוב ואף ראו בכך אפשרות עבורם להתפתח ולסייע לאחרים.
בתחילת הדרך המקצועית- מהירות תגובה היא אחד המדדים שגורמת לארגונים רבים להגיד- זה עובד טוב! לאורך זמן – זה כבר אינו המדד היחיד. לא מספיק לקפוץ ראשון עם תשובה.
האיכות של התגובה הופכת למצרך מבוקש- היכולת להיות חדשנים, גמישים, לגלות ראיה אסטרטגית ועוד הופכים להיות משמעותיים. כל אלו, הם דברים שלא ניתנים להדגמה בבום וגמרנו, אלא נעשים בתהליכים ארוכים ואטיים יותר, נבנים בהדרגתיות ובאופן מעמיק. אלו לא תמיד פעילויות שיש להן החזר השקעה גבוה (ROI) אך הן יסייעו לבנות עבורכם מיתוג מקצועי, רציני ותורם.
אחת המנהלות שרצתה להגדיל את הנוכחות שלה- החליטה במקביל להתמודדות על תפקיד חדש גם לקחת חלק בצוות בין - מחלקתי שעסק בשיפור ממשקים עם לקוח. תפקיד, שבהתחלה ההתייחסות שלה לנושא היתה כאל משהו שמעיק ולא נדרש ובהמשך הבינה כי למעשה יש לה הזדמנות להביא את הקול המקצועי שלה לשיח.
פגשתי אנשים רבים בתחומים שונים שנרדמו במשמרת. כלומר, נכנסו לארגון טוב, תפקיד מעניין, משכורת, כל התנאים ומצאו את עצמם עושים אותו הדבר במשך תקופה ארוכה. אז הם יוצאים החוצה- לפעמים באופן יזום מצדם ולפעמים כי הראו להם את הדלת החוצה (קיצוצים, שינויים, לא הסתדרו עם מנהל שהתחלף). זה השלב שהם נזכרים להתחיל לחשוב - מה עכשיו?
ניהול קריירה מתחיל היום, כאן ועכשיו. אל תחכו, לדוגמה, לצורך בהגדלת כמות הקשרים או הנוכחות שלכם בלינקדאין- כי אתם מחפשים עבודה. עשו זאת באופן מתמיד, כתהליך מתמשך. כאשר אתם מבצעים הערכה עצמית תוכלו לזהות איפה אתם נמצאים ביחס לחזון שלכם, לידע , מיומנות וקשרים שצברתם.
מזמינה אתכם רגע לעצור ולחשוב על ניהול הקריירה שלכם- מבין הטיפים האלו- מה תרצו להתחיל לפתח כבר היום ?
|
זה לא סוד שטיול משפחתי יהיה תמיד יקר יותר מאשר טיול יחידני או זוגי, ולו מכיוון שיש כאן ילדים נוספים שנדרש לרכוש עבורם כרטיס, למצוא עבורם חדר במלון ולהאכיל. בכל זאת, יש מקום לקצת חדשות טובות: בהרבה מאד מקרים ניתן לקבל הנחות של אחוזים מסוימים על מחיר כרטיס הטיסה במקרה של ילד, כשבמקרה הזה חשוב לראות בדיוק מהי ההגדרה של ילד בחברת התעופה הספציפית.
בעוד שיש חברות שמספקות הנחה בגובה של 10-25% ממחיר הטיסה, אחרות מעניקות הנחה רק לתינוקות מתחת לגיל שנתיים (ראה עוד על טיסות עם תינוקות). במעמד ההזמנה של הכרטיס מול חברת התעופה או סוכנות התיירות יש להבין בדיוק האם ניתנת הנחה לילדים, ואם כן באיזה שיעור.
מטרה מרכזית של הורים היא למנוע מצב בו הילדים שלהם יהיו רעבים או צמאים במהלך הטיסה. היות ולכל טיסה יש חוקים משלה, חשוב לבחון אותם לפני שמזמינים את הכרטיס. בטיסות לואו קוסט אתם צפויים לשלם סכומים נמוכים על הכרטיס טיסה, אך לעיתים יש בכך "מחיר" מבחינתם של הילדים שלא מקבלים ארוחות ראויות במהלך הטיסה (או אפילו לא מקבלים ארוחות בכלל) – ברורה הבעייתיות של כך בטיסות ארוכות. לכל משפחה יש את השיקולים שלה, אבל אם אתם בוחרים לטוס בטיסה שהתפריט הקולינרי שלה מצומצם חשוב להצטייד מראש בחטיפים ובמאכלים שהילדים אוהבים.
בין המאכלים שאתם יכולים לקחת אתכם אפשר למנות סנדוויצ'ים, חטיפים מלוחים, עוגיות, פירות וירקות, ממתקים וכן הלאה. רצוי להעדיף מוצרי מזון שלא מלכלכים וגם שלא מתוקים מדי, מכיוון שאלה עלולים לעורר את הילד ולהגדיל את הפעלתנות שלו במהלך הטיסה. המאכלים האלה יכולים לשמש גם במקרה בו כן מוגשת ארוחה, אבל היא לא לטעמם של הילדים. חייבים להקפיד על שתייה מרובה של הילדים, כשנוח יותר לעשות זאת באמצעות שימוש בבקבוקים ובכוסות חד פעמיים. מומלץ לשקול בחיוב מסטיקים משתי סיבות: ראשית, הם יפתחו את הלחץ באוזניים וימנעו מהילדים את התחושה הלא נעימה באוזניים במהלך הטיסה. שנית, הלעיסה הממושכת של המסטיקים עשויה להעסיק את הילדים למשך פרק זמן ראוי.
אופציה שבוודאי תקסום להורה הממוצע היא להזמין עבור הילד שלו ארוחת ילדים, כפי שמציעות חלק מחברות התעופה. אלו הן ארוחות הכוללות מאכלים אשר הילד הממוצע אוהב (יחד עם הפתעות שונות), בהתאם לשיקול הדעת של חברת התעופה. בחלק מהמקרים ארוחות אלה כרוכות בתשלום נוסף ומצריכות הזמנה מראש.
אחד האויבים הגדולים ביותר של משפחה שמעוניינת לטוס עם הילדים שלה הוא השיעמום. היות והילד הממוצע מאבד את הסבלנות שלו גם כך מהר, חשוב לספק לו מענה מלא לכל אורך הטיסה. כל מה שאתם חושבים שיכול להעסיק את הילד במהלך פרק זמן של מספר שעות צריך להיכנס לתמונה: ספרים, חוברות ציורים, צעצועים, נגני מוזיקה או אפילו משחקים אלקטרוניים שהוא דבוק אליהם. כדי שהשימוש בציוד הזה והסחיבה שלהם יהיו פשוטים, מומלץ להעדיף חפצים קטנים באופן יחסי. רצוי להעדיף חפצים שאתם יודעים שהילדים אוהבים וגם כאלה שיזכירו להם את הבית.
בחלק מהמקרים חברות התעופה עצמן יסייעו לילדים להעביר את הטיסה. מסכים בהם ניתן לצפות בסרטים (כולל מדובבים לעברית בחברות הישראליות) ייצרכו בוודאי בשקיקה על ידי הילדים. זאת לצד פעילויות מיוחדות לילדים בחלק מהטיסות. בקיץ הנוכחי חברת אל על, למשל, מפעילה טיסות בשם "אלעלצ'יק" בהן מקבלים הילדים צעצועים או חוברות פעילות, צופים בסרטים או בערוצי ילדים ולוקחים חלק בפעילויות באוויר.
היות וילדים רבים סובלים מקור במהלך הטיסה, חשוב לדאוג לביגוד מתאים עבורם. דרך מומלצת להלביש אותם היא בשיטת ה"בצל", כלומר, במספר שכבות שהם יכולים להוסיף או להוריד במידת הצורך. הילדים לא צריכים לסחוב את כל הבגדים עליהם, מה שיקשה עליהם, כשרצוי לקחת את הביגוד המשלים בתיק היד.
חשוב להיות ערים לילד ולהרגשה האישית שלו, תוך כדי שנמנעים ממשפטים לא מחייבים דוגמת "עוד מעט נוחתים" כשאתם יודעים שבפועל יש עוד לא מעט זמן עד הנחיתה.
אם טסים עם ילדים, בטח ובטח בטיסות ארוכות, מומלץ להעדיף טיסות לילה בהן הילדים יוכלו לישון.
יש המון דרכים לחיסכון במהלך טיול עם ילדים, אך לא בטוח שכדאי שהחיסכון יהיה בטיסה. מטוסים מאובזרים היטב אמנם יצריכו סכומי כסף גבוהים יותר, אך גם יעניקו נוחות ותעסוקה לילדים, לצד שקט נפשי להוריהם.
אל תקחו דבר כמובן מאליו - כולל את העובדה שהמשפחה שלכם תשב ביחד. חשוב לבדוק זאת במעמד הרישום ולהקדים ככל האפשר את ה-Check In לטיסה.
|
1 ש אני מרותק ולא מסוגל ולהפעיל את הגפיים, נדרש ממני לחתום על טופס שהגיע מן האוצר לקבלת סכום כסף חד פעמי בשל היותי ניצול שואה, ונכה, רדיפות הנאצים. אינני מסוגל לחתום והבנק מתנה קבלת הכסף בחתימתי. מה האפשרויות שלי?
ת במצב בו אדם אינו מסוגל לדאוג לרכושו ניתן לפנות להליך למינוי אפוטרופוס.
2 ש מעוניינים לברר אודות קבלת עזרה סיעודית למספר שעות ביום כאשר מוכר עם 188 אחוז שר"מ במל"ל. האם יש אפשרות להמיר חלק מן הזכאות לקבלת עזרה סיעודית של מספר שעות ביום?
א. רישיון להעסקת עובד זר.
ב. פנייה לחברות סיעוד המעניקות שירותי סיעוד באמצעות עובדים ישראליים – שכר שעתי.
3 ש בעיה נוספת משותפת לציבור הנכים שהם בעלי תו נכה לרכב אשר נוסעים לחו"ל משרד הרישוי הפסיק לתרגם את התו לשפות זרות והנכים תלויים בנחמדות של הפקחים והשוטרים הזרים. פניתי לחברי הכנסת קארין אלהרר ואילן גילאון ולא קיבלתי כל מענה. מה עושים?
ת אכן בעיה ואינה בתחום טיפולי מאחר ומדובר בחוק באותה מדינה ספציפית. למיטב ידיעתי, ניתן לפנות לשגרירויות השונות בטרם יציאה מהארץ, חלקן מסייעות בנושא.
4 ש הנכות שלי מוגדרת כ-90% שלמעשה אני תלוי לחלוטין במטפל, האם ניתן להגיש בקשה להעלאת אחוזי הנכות?
5 ש ביקשתי טיפול רפואי שהומלץ לי ע''י ארבעה רופאים מומחים מכללית דרך ועדת חריגים אך נדחיתי. האם כדאי לערער לבית משפט לעבודה או לוועדת בירורים? מה הפרוצדורה בכל מקרה? מה הנימוקים שיעזרו לקבלת הטיפול שאינו בסל הבריאות אך אם לא יקבלו אני עלול לסבול מירידה משמעותית באיכות החיים עד למעבר לכיסא גלגלים.
6 ש מה הקלות מס הכנסה בגין המחלה ומחלות נוספות כגון מיאלומה נפוצה?
ת קיים הליך המזכה בפטור ממס הכנסה מסיבות רפואיות. לצורך מימוש הזכות לפטור ממס הכנסה, יש לקבוע נכות רפואית בשיעור 90% ומעלה.
שכיר זכאי להחזרי מס עבור 6 שנים רטרואקטיבי+ שנת המס הנוכחית.
ההליך הינו הליך משולב בין רשויות המס לבין המוסד לביטוח לאומי.
7 ש מהן זכויותיי כחולת טרשת נפוצה גם אם אין לי נכות מוגדרת?
פגיעה ביכולת ההשתכרות – עשויה להקנות זכאות לקצבת נכות כללית.
פגיעה בביצוע פעולות היום יום – עשויה להקנות זכאות לקצבת שירותים מיוחדים.
פגיעה בניידות – עשויה להקנות זכאות לקצבת ניידות.
8 ש כיצד ניתן לקבל פטור ממס הכנסה?
חולי טרשת נפוצה בהחלט עשוים להיות זכאים לכך כאשר מחלתם נמצאת בשלב מתקדם.
נכות רפואית בגין הטרשת יכולה להגיע ל80% נכות רפואית בגין חולשה ב4 גפיים.
ואליה ניתן להוסיף נכויות נוספות לרבות כאלה הנגזרות מהטרשת (תוספות אלה הן חידוש של החוזר שהופץ בחודש מאי בשיתוף עם האגודה.
9 ש כיצד מקבלים הנחה בחשמל?
ת זכאות להנחה בחשמל ניתנת למקבל קצבת שירותים מיוחדים בשיעור 112% ומעלה הזכאות מועברת אוטומטית לחברת החשמל בעת קביעת זכאות לשירותים מיוחדים לכן הזכאות לשר"מ היא בעלת ערך כפול מלבד הקצבה החודשית דווקא לחולי טרשת בייחוד בימי הקיץ החמים בהחלט שווה לבדוק האם קיים סיכוי לזכאות בשיעור זה.
10 ש איך מקבלים הנחה במים ובארנונה?
ת ארנונה – יש אישור שצריך לקבל מביטוח לאומי (המעיד על גובה הקצבה המשולמת) ואיתו פונים לרשות.
|
יחי המורות לספרות. אני נכשלתי ב"סקר", בחיבור. זונה.
מדהים את אתה זוכר לא רק את הסרטים, אלא את ציון שש בספרות, ועד כמה חשוב לך "להראות" למורה שבכל זאת יצא ממך משהו.
אח, הצלקות שאנו סוחבים אתנו, ואפילו בלי לדעת..
באיזה בית ספר יסודי למדת?
קצת לא קשור אבל אשמח אם מישהו יודע: מה היה בית הקולנוע (ראינוע מן הסתם) הראשון בחיפה ומתי הוקם?
|
מסננים אי.או.ר. תעשיות בע"מ בצפון מסננים בקרית שמונה קרית שמונה, תחומי עיסוק מטהרי מים, מערכת לסילוק אבנית, מסננים למקררים, חלקי חילוף למטהרי מים, מיני בר ועוד.. מתמחה במתקני מים לעסק ומסננים למקררים. ניתן לקבל יעוץ בכל הקשור למתקני מים לבית או מערכת לסילוק אבנית, אי.או.ר. תעשיות בע"מ מסננים בעל ידע ונסיון נרחב גם בנושאי סינון וטיפול במים אוסמוזה הפוכה , ושירות ותחזוקה.
אי.או.ר. תעשיות בע"מ, המסננים שלך בקרית שמונה ובצפון. ניתן לקבל שרות בתחומים מטהרי מים, מתקני מים לבית חלקי חילוף למטהרי מים. השירות ניתן באופן אישי ומקצועי. ניתן לקבל שרותים בנושא מסננים למקררים, מיני בר, סינון וטיפול במים, פילטרים או כל נושא אחר. ניתן ליצור איתנו קשר בטלפון או להגיע למשרד הממוקם ב , קרית שמונה. בנוסף, משרדנו מתמחה בטיפול במיני בר, מערכת לסילוק אבנית, סינון וטיפול במים ומערכות סינון מתקדמות.
|
מתנה היא הרבה פעמים, הדרך של כל אדם לומר תודה. מתנות מקוריות, לאדם אהוב וקרוב אליכם, מסמלות לא פעם את הכרותיכם העמוקה איתו ועם העדפותיו ואת הרצון שלכם להפתיע ולשמח אותו באמת. לכן, אם בא לכם להיות מקוריים בבחירת מתנה עבור כל אדם שקרוב אליכם, ישנן מתנות מקוריות שבהחלט יעשו את העבודה עבורכם.
ניתן להעניק מתנות מקוריות שונות כגון: סדנאות בישול או אומנות, שיט זוגי ביאכטה חלומית או השכרת בריכה פרטית לפרק זמן משמעותי רק לך ולאדם שמקבל את המתנה. אפשר להפתיע בן זוג אהוב בטיול מסביב לעולם, לילה בצימר או כל דבר אחר מקורי ומושקע. כמו כן, ניתן להעניק מתנות קטנות מקוריות כגון: תיקים סולאריים, עוגת ממתקים, גיטרה, סדנת סטיילינג ועוד. מתנות מקוריות משמחות כל אדם וגורמות לו להרגיש אהוב ומוערך. ניתן להתרשם באתרי האינטרנט השונים ממגוון מתנות מקוריות המתאימות לכל אדם ולכל אירוע. כל אחד שמעוניין להיות מקורי ולרכוש מתנה ייחודית, מוזמן להתרשם מהמגוון הגדול המוצע ולבחור את המתנה המקורית המיוחדת ביותר, שתתאים לאדם לו היא ניתנת באופן הטוב ביותר ותשמח אותו.
מתנות הן דבר שכיף לקבל וכיף להעניק לאדם אהוב ויקר. מתנות מקוריות, מסמלת דרך ייחודית, לומר לאדם האהוב עלינו, שחשבתם עליו באופן מקורי ומיוחד, כי גם המקום שלו בחייכם הוא מיוחד לא פחות.
|
ג'ונתן דוס סאנטוס רמירס (בספרדית: Jonathan dos Santos Ramírez; נולד ב-26 באפריל 1990 במונטריי) הוא כדורגלן מקסיקני-ספרדי ממוצא ברזילאי המשחק בעמדת הקשר בלוס אנג'לס גלאקסי ובנבחרת מקסיקו.
כשהיה דוס סאנטוס צעיר, ייצגו הוא ואחיו ג'ובאני את עירם בטורניר כדורגל בצרפת וסקאוט של קבוצת ברצלונה הספרדית, אשר התרשם ממשחקם החליט להביאם לקבוצה. במשך שבע שנים שיחק דוס סאנטוס בקבוצות הילדים והנוער השונות של ברצלונה ובמהלך עונת 2008/2009 נבחר לתפקד כקפטן קבוצת הנוער ואף קיבל אזרחות ספרדית שאיפשרה לו לשחק בקבוצה הבוגרת בעתיד. לקראת עונת 2009/2010 נבחר לעלות לקבוצת המילואים של המועדון, ברצלונה אתלטיק (אז בליגה הספרדית השלישית), ומעט לאחר מכן זומן על ידי ז'וזפ גווארדיולה למשחקי הכנה של הקבוצה הבוגרת באנגליה וארצות הברית. כמו כן, זומן למשחק הסופר קאפ הספרדי נגד אתלטיק בילבאו, אך לבסוף לא נכלל בסגל וצפה במשחק מהיציע. את הופעת הבכורה שלו בברצלונה אתלטיק ערך ב-5 בספטמבר 2009 במשחק נגד מיורקה ב' שהסתיים בתיקו 1-1 וב-28 באוקטובר ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת, כאשר נכנס כמחליף לסיידו קייטה בדקה ה-80 של משחק גביע המלך הספרדי נגד קולטוראל לאונסה. כחודש לאחר מכן, ערך את הופעתו הראשונה בליגת האלופות, כאשר החליף את אנדרס אינייסטה בדקות הסיום של המשחק נגד אינטר מילאנו, בו ניצחה ברצלונה 0-2.
ב-29 בדצמבר 2009 זומן דוס סאנטוס שוב לסגל הקבוצה הבוגרת וכבר ארבעה ימים לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו בליגת העל הספרדית, כאשר פתח בהרכב במשחק נגד ויאריאל וסייע לקבוצתו לסיים בתיקו 1-1. עד סיום העונה ערך שתי הופעות נוספות בליגה הספרדית הראשונה וסייע לקבוצת המילואים לסיים במקום השני בליגה השלישית ולהעפיל לליגת המשנה.
על אף אזרחותו הספרדית, העדיף דוס סאנטוס לייצג את מולדתו וב-30 בספטמבר 2009, ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת מקסיקו הלאומית, במשחק ידידות נגד קולומביה, בו הפסידה מקסיקו 2-1. במרץ 2010 ערך שתי הופעות נוספות עבור הנבחרת, במשחקים נגד ניו זילנד וקוריאה הדרומית. עם סיום עונת 2009/2010 נכלל בסגל המורחב של מקסיקו למונדיאל 2010, אולם לאחר שהפגין יכולת חלשה במשחקי ההכנה, לא נכלל בסגל הסופי לטורניר, דבר שעל פי דברי אביו של דוס סאנטוס, פגע קשות באחיו, ג'ובאני שהתלבט אם לפרוש מהמונדיאל, אך לבסוף השתכנע לקחת חלק בטורניר.
אביו הברזילאי של ג'ונתן, ג'ראלדו דוס סאנטוס, היה גם הוא כדורגלן ששיחק בליגת העל המקסיקנית בין השנים 1980-1991. גם שני אחיו, ג'ובאני ואדר הם כדורגלנים מקצועניים.
בספטמבר 2017 עזבה אותו בת הזוג שלו לאחר שסיפר לה שהוא ביסקסואל וניהל רומן במשך כ-7 חודשים עם מתיו מוסקיו, כדורגלן ארגנטינאי ב-2015.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27ונתן_דוס_סאנטוס&oldid=28549900"
דף זה נערך לאחרונה ב־22:11, 29 ביוני 2020.
|
כאשר הגיע הזמן לדבר תרנגול הודו, כמה אנשים יש הרבה מה לומר כמו ריק רוג’רס. מחבר הספר “חג ההודיה 101” (ועוד עשרות) ודובר לשעבר של אחת מחברות העופות הגדולות במדינה, הוא בישל יותר מ -500 גרגרים בקריירה הארוכה שלו. המשך לקרוא את עצות ניסו- and-true עבור צלייה תרנגול הודו בלתי נשכח.
1. רודג’רס יש רגשות חזקים על איזה סוג של תרנגול הודו לקנות: “מילה אחת: טרי,” הוא אומר. “הפשרת תרנגול הודו קפוא הוא כאב בצוואר. זה לוקח מלא 24 שעות להפשיר כל חמש לירות. אין לי מספיק מקום במקרר כדי להפשיר תרנגול הודו במשך חמישה ימים “.
3. רודג’רס נוטלת מבט שנויה במחלוקת על המילוי, נחשב במשך שנים למזון מזון ללא שום: “מעולם לא דחפתי תרנגול הודו בחיים שלי”, הוא אומר. “זה בטוח לגמרי לדחוס תרנגול הודו – USDA שינתה את עמדתם.” בטח, סוכנות ממשלתית כבר לא ממליץ נגד מלית ציפור.
4. כדי לדחוף את הציפור שלך בבטחה, אין לשלב מרכיבים רטובים ויבשים רק לפני שאתה מכניס אותו פנימה, כדי להיות בטוח דברים ברפיון סביב 3/4 כוס מלית לכל פאונד של תרנגול הודו. ולשמור על מדחום בשר שימושי, שכן תצטרך לוודא את המילוי מגיע 165 ° F במהלך הבישול.
5. בדיוק כמו הבחירה שלך של ענייני הודו, כך גם הבחירה שלך של צלייה מחבת. רודג’רס אומר ללכת כבד, אשר לא תחתון תחת משקלה של הציפור, כהה, אשר יקלוט את החום של התנור ולהפוך טפטופים עשירים יותר עבור רוטב.
6. אם אתה לא מלית את תרנגול ההודו, רוג’רס מציע למלא את החלל כדי לטעום את הבשר. לפני צלייה, קוצצים את הבצל, גזר, צלע או שני סלרי, גרגר תפוח סבתא, בתוספת גבעולי פטרוזיליה טרייה. (אתה תסיר את כל זה לפני ההגשה.) מבחוץ, לשפשף חמאה מרוכזת מעורבב עם טימין מיובש, מרווה, מיורן, רוזמרין, זרעי סלרי.
7. כדי להבטיח בשר לבן לח ובשר כהה מבושל לחלוטין, רוג’רס מציע את העצה החביבה עליו: כסה את החזה בחוזקה בנייר כסף – לא רק אוהל אותו – כדי להאט את הבישול באזור זה. “אני קורא לזה חזייה של נייר, “הוא אומר. הסר את החזייה לשעה האחרונה של הבישול, כדי לאפשר לעור חום יפה. “תדפוק את זה כמה פעמים כדי להביא את מיצי המחבת השחורים על השד, כאילו אתה מצייר את השד.
8. בהתאם לתיאורים הססגוניים והאנטומיים שלו, אומר רוג’רס: “אני אומר לאנשים לשים את המדחום בקו התחתונים של תרנגול ההודו – שם התחת הקטן שלו פוגש את החלק העליון של מפרק הירך, זה החלק הכי מתוחכם”. המדחום קורא 165 מעלות, תרנגול הודו מבושל.
9. רק בגלל מדחום אומר תרנגול הודו מבושל, זה לא אומר שזה מוכן. בואו טורקיה עומד 30-45 דקות לפני גילוף. “ככל שתרנגול ההודו יתבלט יותר, כך הוא יהיה יותר עסיסי, וככל שתצטרך לחמם את הכלים הצדדיים שלך,” אומר רוג’רס. ציפור גדולה צריך להישאר חם במשך שעה או יותר.
10. לאחר טורקיה של מגולף, כפית קצת תרנגול הודו המניה על הבשר ממש לפני ההגשה. “זה עושה את תרנגול הודו עסיסי שתאכל אי פעם”, אומר רוג’רס.
|
Alibaba.com מציע 86 מוצרי dcc2270 רולר לחץ. ישנם 6 ספקים של dcc2270 רולר לחץ, שממוקמים בעיקר באזור East Asia. המדינות המובילות מבחינת ספקים הן סין, אשר מספקות 100% של dcc2270 רולר לחץ, בהתאמה. מוצרי Dcc2270 רולר לחץ פופולריים במיוחד ב-Domestic Market, ב-North America, וב-South Asia. אפשר להבטיח את בטיחות המוצרים באמצעות בחירה מבין הספקים המאושרים, כולל 2, בעל אישור ISO9001.
|
סיורים לעינות דן הקסומים הצבועים בצבעי שלכת חמים. טיול בינות לצמחיה עשירה וייחודית המהווה מקום מפגש לעולמות שונים.
סיור בעקבות מתקני המים העתיקים בציפורי ומבט אל הקדמה ממאתיים לאלפיים. נרד לבטן האדמה ונהלך במאגר המים המרשים בגודלו. נמשיך לאורך האמות למרכז העיר, נחפש את בורות העיר, נהפוך למהנדסי המים של העיר במשחק חוויתי ונעלה לתצפית אל מוביל המים הארצי.
סיור חורפי מגן לאומי עין כרם ועד מאגר בית זית. נסייר בסמטאות הציוריות של שכונת עין כרם, נרד מהמעיין עד לנחל שורק ומשם נדשדש בין שלוליות ופריחות חורף עד למאגר בית זית והטיילת החדשה.
בסיורנו נכיר את משפחות האיכרים שנאחזו בהרים החשופים בצמוד לכפר קולוניה, נספר על בית מקלף, נבקר בבית הכנסת העתיק של מוצא, ונדון בנושאים של שימור מול פיתוח ומי מעצב לנו את הנרטיב ההיסטורי.
בואו להכיר את המרכז הארצי להצלת צבי ים, בו מטופלים צבי ים רבים הנפלטים לחופי ישראל, כשהם פגועים וחולים. במרכז ההצלה ניתן לראות את הצבים ולשמוע את סיפור חייהם, סכנת ההכחדה אותה גורמים בני האדם, וכיצד אנו, ילדים ומבוגרים, יכולים לעזור להם. למשפחות.
לכבוד חג המולד נסייר ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים, בו נבקר בכנסיות שונות ביניהן כנסיית הקבר, בכנסיית הגואל הלותרנית ועוד. בסיור ננסה לעמוד על מגוון הזרמים השונים בנצרות. מיועד למבוגרים.
הערות: למבוגרים. עלות נוספת בעבור כניסה לכנסיות וחזרה במונית (למעוניינים) לחנייה.
נתחיל בגן לאומי עמק צורים נערוך תצפית אל עבר ספר המדבר והעיר העתיקה, נרד במורד הרכס ונפגוש בדרכנו שרידי יישוב קדום, מערת קבורה עתיקה, אלות ועצי זית באים בימים. ההליכה ב"שביל ירושלים" דרך נחל קדרון, מורדות הר הזיתים, קברי יד אבשלום, זכריה ובני חזיר ולצידה של חזית כנסיית גת שמנים המרשימה.
נפגוש במערת חלילים - מערה מרהיבה ייחודית הבנויה חללים חללים. נמשיך דרך חורשת עצים קטנה ועד לחורבת תלם, שנבנתה ע"י שני יהודים שעסקו בחקלאות. לצד החורבה נובע מעיין יפיפה ולצידו עצי בוסתן, טראסות חקלאיות ובריכת אגירה. בין כל הירוק שמסביבנו נשמע על תכניות הבניה והפיתוח המאיימות על הרי ירושלים.
אחר הצהריים נטייל בשמורת המסרק, נדמיין את הקשיים בהעברת שיירות אספקה לעיר הנצורה, ונעבור בין המשלטים. משם נסע לגן לאומי קסטל ולאור עששיות נלך בתעלות הקשר ונגלה את סיפורו המופלא והמרגש של "הקסטל", אשר כיבושו היווה את אחת מנקודות התפנית של מלחמת העצמאות. יש להצטייד בבגדים חמים.
הערות: כשעתיים, 15 דקות נסיעה מירושלים דרך הכביש החדש משכונת הר חומה.
סיור ב "שמורה החבויה" המסתתרת בין מעיינות וצמחייה עשירה. סיפורן של הנמלה האורגת וברקנית האשל שחיות על שפת האגם הנמוך בעולם. בשמורה מקום מוצל לפיקניק ובריכות לשכשוך במים.
מתי: כל שישי בשעות 10:00, 12:00 , כל שבת בשעות 10:00, 12:00 ,14:00.
בתאריך זה, ראשי הכנסייה היוונית- אורתודוקסית, בלווית עשרות אלפי צליינים ומאמינים מקומיים יורדים אל נהר הירדן ממזרח ליריחו, במקום הנקרא "קאסר אל יהוד" ומברכים את מי הנהר בו הוטבל ישו ע"י יוחנן המטביל. הצטרפו לסיור מודרך הכולל צפייה בטקס המוני, ססגוני ומיוחד.
הערות: הסיור יכלול הגעה מוקדמת למקום, צפייה בתהלוכות המאמינים והמתנה שעשויה להתארך לתפילה המרכזית.יש לבוא בלבוש צנוע.
הערות: יש להצטייד במים, כובע, נעלי הליכה סגורות גבוהות.
במדבר יהודה הקיץ שולט כל השנה ומדי פעם מפתיע שיטפון רב עוצמה. בואו ליהנות ממסלול מדברי מקסים ביופיו בנחל משאש- מורבעת.
פסגת הסרטבה מהווה נקודה אותה ניתן לראות ממקומות רבים ובעבר נהגו להדליק בה לפידים בתחילת כל חודש. נעפיל לקצה הרכס, נטייל באתר הארכיאולוגי שבמקום ולקינוח, נדליק נרות בחנוכייה אל מול תצפית לנוף המרהיב!
הערות: אתגרי, למשפחות מטיבות לכת. לטיול יתלווה נושא נשק.
"כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע"
בצפון בקעת הירדן מסתתרים להם שני ואדיות- נחל תלכיד ונחל פיראן. וואדיות אלו עשירים בצמחייה והסיור בהם כולל תצפית מרהיבה לנוף הירדן והרי גלעד.
הערות: אתגרי, למשפחות מטיבות לכת. לטיול יתלווה נושא נשק. הטיול יתקיים ללא פריחה.
לראות את מצדה מכל עבריה: משביל הנחש, משביל הסוללה ומשביל הרץ. חידושים והמחשות על ההר.עליה של כשעה בשביל הנחש, וירידה בסוללה ובשביל הרץ.
הערות: מיועד למיטיבי לכת. כחמש שעות. יש להגיע בנעליים נוחות!
נרקיסים, בורות מים ודרכי מסחר עתיקות.
תצפיות לעתיקות העיר גמלא, שם נערך אחד הקרבות הקשים בזמן המרד הגדול ולמושבת הנשרים הגדולה בארץ אשר נתונה בסכנת קיום.
לכבוד חנוכה חג האור, סיור ערב חוויתי משפחתי , לאור עששיות, בעתיקות קיסריה.
סיור ערב מיוחד לחג החנוכה. נתחיל בשכונה הראשונה שיצאה אל מחוץ לחומות העיר העתיקה,משכנות שאננים, ומשם נמשיך לטחנת הרוח בימין משה. נעלה בדרך עולי הרגל אל עבר הר ציון והרובע היהודי כשבסמטאות הקטנות חנוכיות מאירות. נסיים בכותל המערבי.
מה זה ארכיאולוג? מה הוא עושה? והכי חשוב, איך הוא מפענח את סודות העבר? בסיור בין עתיקות העיר אפולוניה נבין מהי עבודתו של הארכיאולוג, נכיר מונחים בסיסיים בארכיאולוגיה, ונתנסה גם בחפירה בכלי העבודה של הארכיאולוג. הפעילות כוללת סיור במבצר הצלבני באפולוניה וסדנת רפאות כדים ועיטורים.
חידות, כתבי סתר, תחרות, והכול במטרה לגלות את הסיפור בן 3,000 שנים מהתקופה שהמצרים משלו על הגבעה ועד חיל המצב העיראקי במלחמת העצמאות, מהורדוס המלך האדיר ועד הבריטים שהעבירו מים מהירקון לירושלים העיר.
מתי: שבת 20.12 בשעות 11:00 - 15:00.
לוקחים עששית וישר נכנסים לתוך הרפתקה במערה מפותלת, המורכבת מכוכים רבים שבהם בורות מים, קולומבריומים. במהלך הסיור יהיו הפתעות המנצלות את הלילה בבית גוברין.
בגן לאומי בית גוברין קורים לכם נסים!
כל ילד שיפיל את הסביבון על האות "ג" (גוברין) ביום ג' 23.12 ייכנס חינם* לגן הלאומי.
סיור במערות בית גוברין ושיאו בהכנה משותפת של שמן זית בבית בד משוחזר, המספר את סיפורה של עיר שמן הזית מלפני אלפיים שנים.
מוטיב האש ילווה אותנו השבת. מופע ג'אגלינג אש במערת הפעמון וגם הדגמת הכנת שמן בבית הבד עם הילדים וההורים ומפגש עם סיסמאיוס, ראש קהילת הצידונים, במערת הקבורה. בנוסף יהיו סדנאות כדים ובניית חנוכיות ודוכני מזון (בתשלום).
אתם מוזמנים לבקר ולצלם את השמורה החבויה בעינות צוקים במהלך חג החנוכה. שילחו אלינו צילומים ואולי תזכו במנוי שנתי לכל שמורות הטבע והגנים הלאומיים בארץ!
בנוסף, סיורים מודרכים כל ימי חג החנוכה, בשעות 12:00 ו-14:00 בסיום כל הדרכה אחרונה, תיערך הדלקת נרות ייחודית בעזרת צמח הנקרא "פתילת המדבר".
בואו לפגוש את חיות התנ"ך בחי בר יטבתה בחגיגה של סיורים, סדנאות והדלקת נרות!
בחנוכה יוצאים לטיולים עם כל המשפחה בנופי הדרום! בכל יום טיול אחד לאתר מיוחד לכל המשפחה!
בגן לאומי בית גוברין מחממים לכם את החורף! פעילויות מיוחדות לחנוכה (ר' מסגרת), סדנאות, הצגות לכל המשפחה ועוד המון הפתעות. הפעילות ללא תשלום למעט דמי כניסה וסדנאות.
מתי: שבת 17.1 בשעות 11:00 – 15:00.
|
האם בדקת לאחרונה ויטמין D?
ויטמין D , הנקרא גם "ויטמין אור השמש" , הוא למעשה קבוצה של ויטמינים השומרים על רמות תקינות של זרחן וסידן בגופנו, ובכך חיוני למסת העצם.
"ידו בכל ויד כל בו"
סגולותיו הנרחבות התגלו בשנים האחרונות ומוטימין משעמם למדי הפך לכוכב התורן בעולם תוספי התזונה, וכיום הוא אחד התוספים הנחקרים ביותר בעולם.
ה-FDA בארה"ב מעודד תוספת של ויטמין D לחלב ודגנים, במטרה לצמצם רככת בילדים ואוסטאופורוזיס אצל מבוגרים.
כשהתחילו להעשיר מזונות בוויטמין D, ניראה כי הצליחו להתגבר על מחלת הרככת. אנשי מקצוע בתחום הבריאות חשבו כי בעיית הבריאות הגדולה ביותר הנובעת מחוסר ויטמין D נפתרה. אולם, רככת יכולה להיחשב רק קצה הקרחון של מחסור בויטמין D. שרידי מחסור בויטמין D נפוצים אצל ילדים ומבוגרים. במהלך הילדות, מחסור בויטמין D עלול לגרום לפיגור בגדילה, עיוותים שלדיים ועלול להעלות את הסיכון לשבר בירך בשלב מאוחר יותר בחיים. במבוגרים המחסור עלול להאיץ או להחמיר אוסטאופניאה ואוסטאופורוזיס, לגרום לאוסטאוקלצמיה וחולשת שרירים, וכן להגביר את הסיכון לשברים. עם זאת, לאחרונה מייחסים לויטמין D פעילות של הורמון , הוא לא רק מסדיר את הביטוי של גנים הקשורים עם הומאוסטזיס של סידן, אלא גם גנים הקשורים עם סרטן, מחלות אוטואימוניות, מחלות לב וכלי דם, זיהום ומחלות כרוניות רבות.
הוא עושה זאת ע"י קשירה לקולטן גרעיני, ומעורב בשיעתוק ביטוי או דיכוי של לפחות 27,091 גנים שונים, חלקם קשורים למערכת החיסון.
ויטמין D מגדיל את יעילות ספיגת הסידן במעי ב 30-40% ואת ספיגת הזרחן ב80%, מחסור בו ברחם ובתקופת הילדות עשוי למנוע ספיגה מקסימלית שלהם בשלד.
הדיווח שנשים בגיל המעבר, אשר הגדילו את צריכת ויטמין D על ידי תיסוף ( IU 1100של ויטמין D3 )הפחית את הסיכון היחסי לסרטן ב 60 עד %77, הוא מספיק משכנע בכדי לשמור על רמות ויטמין D תקינות.
איך מקבלים ויטמין D?
(למשל 100 גרם דג סלמון מכיל 600-1000 IU ויטמין D).
חשיפה לשמש: 30-5 דק' ביום, פעמיים בשבוע בין השעות 15:00-10:00 (תלוי בעונה, בפיגמנטציה ובמיקום גיאוגרפי) תאפשר בד"כ ייצור מספיק של ויטמין D, הוויטמין נשמר ברקמות השומן בגוף ומשתחרר במהלך החורף.
הקרינה האולטרה סגולית מהשמש חודרת את העור והופכת במהירות את הויטמין D לפעיל. חשיפה מוגזמת לקרני השמש אינו תגרום לעודף בויטמין D כי העודפים נהרסים על ידי השמש.
עדויות רבות מראות שקשה להגיע דרך התזונה לצריכה המומלצת כי רובנו לא אוכלים דגים שומניים על בסיס קבוע ובנוסף חשיפת יתר לאור השמש עלולה לגרום לכוויות ולהגדלת הסיכון לסרטן העור, לכן חשיפה הגיונית לשמש ובמידת הצורך תוסף ויטמין D ימלאו את דרישות הגוף.
המלצה: היבדקו בבדיקת דם הבאה, פשוט וקל, יש פרוטוקולים מסודרים והתיסוף הוא פשוט אם יש צורך בכך. יש סוגים שונים של נגזרות ויטמין D והתאמה תיעשה לאחר ניתוח בדיקת הדם.
במהלך ייעוץ תזונתי ניתנת התייחסות פרטנית לבדיקות הדם ולתפריט לתיסוף המתבקש מחסרים.
|
זמרת ומורה מוסמכת לפיתוח קול. כיום מלמדת נירה בבית-הספר הגבוה לאומנויות הבמה "בית צבי" וכן באופן פרטי זמרים, שחקנים, אנשי טלויזיה ותאטרון, עורכי דין, חזנים וכל מי שמשתמש בקולו באופן מקצועי.
בעבר לימדה נירה בתיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין ובמכללה לתקשורת בתל אביב, במגמה לקריינות רדיו וטלויזיה.
השיטה של נירה מבוססת על ארגון גופני נכון. תיאום של פעולות הגוף השונות – כמו, נשימה, ישיבה, הליכה ועוד - הוא מיומנות בסיסית והכרחית לפיתוח יכולת גופנית מושלמת ולבריאות הקול. יציבה נכונה מובילה לנשימה נכונה, שחיונית להפקת קול בריאה. לשם כך, כל המפרקים, השרירים והאיברים השונים חייבים לעבוד בתיאום זה עם זה, בנוסף, דיבור נכון מותנה בלימוד פונטיקה (תורת ההיגוי). תנאי הכרחי לבריאות הקול הוא ביטוי נכון של תנועות ועיצורים והפעלה נכונה ומתואמת של איברי ההיגוי הכוללים לסת, לשון שפתיים וחך.
ספרה החדש "צרידות" בהוצאת דיונון, העוסק בצרידות ובהבראת הקול - עכשיו בחנויות.
את דרכה האמנותית החלה נירה כבר בגיל 9 בתפקידים ראשיים בתיאטראות ילדים.
את הקריירה המוסיקלית שלה החלה כששירתה בלהקת פיקוד מרכז. בלהקה הידועה בשירה "גבעת התחמושת" ביצעה נירה עם קובי רכט את הדואט "איזה ערב יפה" שכתבו לאה נאור ונורית הירש. לאחר שחרורה מהצבא הזמין אותה המפיק גיורא גודיק המנוח לככב במחזמר "המכשפה" של גולדפאדן, שבו גילמה את התפקיד הראשי של מירל'ה היתומה. שירה המפורסם מתוך המחזמר היה "יהודים רחמו, רחמו".
ב– 1972 הקליטה נירה את שירי סרטו של ג'ורג' עובדיה "נורית", שהפכו ללהיטים בביצועה, וביניהם "אנשים יש בעולם" ("אנה אפנה, אנה אבוא?"), "שיר לכינרת" ("שבע שנים") והדואט "קרוב ורחוק", אותו שרה עם כוכב הסרט, ששי קשת. באותה שנה היא כיכבה בהצגה "הכנסת כלה" מאת ש"י עגנון, שהועלתה בתיאטרון "הבימה" בעריכתו ובבימויו של יוסי יזרעאלי.
כעבור שלוש שנים היא הקליטה את אלבום הסולו הראשון שלה, "עוד חוזר הניגון", ממנו הצליחו במיוחד שיר הנושא (שחודש כעבור שנים על ידי ברי סחרוף בפרויקט "עבודה עברית") ו"שיר על ברוש", שהוקלט מאוחר יותר גם על ידי אריאל זילבר, מלחינו. אלבומה השני, "זה הזמן", הוקלט ב– 1977 וגם ממנו הצליח במיוחד שיר הנושא, שנכתב על ידי יורם טהרלב ויאיר רוזנבלום, שהיה בזמנו המנהל המוסיקלי של נירה בלהקת פיקוד המרכז.
ב– 1992 הקליטה נירה את השיר המצליח, "קתרינה", שכתב לה דני שושן. כעבור שנה הקליטה אלבום בהופעה חיה עם חבורת הזמר "רמים" מרמלה, שבו שרה 58 שירי ארץ ישראל במחרוזות על פי נושאים וסגנונות, ביניהם שירי הורה, טנגו, ואלסים ועוד. באלבום שרה גם מחרוזת מלהיטי הסרט "נורית". בעקבות הצלחת האלבום היא הקליטה שני אלבומי המשך באותו סגנון, שעובדו והופקו מוסיקלית על ידי עשור אלקיים.
כמחברת - את ההסמכה הראשונה ללמד קיבלה נירה בשנת 1977 ממורתה הדגולה, לולה שנצר. סמוך למותה בשנת 1998, הורישה לולה שנצר לנירה את מורשתה, ו"ציוותה" עליה להיות ממשיכת דרכה. הספר "קולי זה אני: המדריך השלם לפיתוח קול" יצירתן המשותפת של לולה שנצר ונירה גל, יצא לאור בשנת 2003. הספר הינו רב-מכר בתחומו ונלמד במוסדות אקדמאים רבים.
בשנת 2010 יצא ספרה "צרידות" בהוצאת דיונון, העוסק בצרידות ובהבראת הקול.
כמורה לפיתוח קול - נירה למדה מעל 20 שנה פיתוח קול אצל המורה הדגולה לולה שנצר. כמו כן, למדה נירה במשך תשע שנים ענפי מוסיקה שונים אצל המוסיקאי אגון קרטן. היא עברה השתלמויות רבות בנושאי פיתוח קול, טיפול בבעיות קול, דיבור, שירה ושפת גוף - בין היתר אצל ד"ר גבריאל רעם.
כיום מלמדת נירה בבית-הספר הגבוה לאומנויות הבמה "בית צבי" וכן באופן פרטי זמרים, שחקנים, אנשי טלויזיה, תאטרון, עורכי דין, חזנים וכל מי שמשתמש בקולו באופן מקצועי. בעבר לימדה נירה בתיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין ובמכללה לתקשורת בתל אביב, במגמה לקריינות רדיו וטלויזיה.
כיום מתמקדת נירה בהוראת פיתוח קול ודיבור, בטיפול בצרידויות ובליקויי דיבור על פי שיטתה המיוחדת המשלבת תיאום בין כל מערכות הגוף.
כזמרת - נירה גל היא אחת הזמרות הישראליות הזוכות להצלחה בהופעות בפני קהל לא פחות מאשר באולפני ההקלטה ובמשך כל השנים הרבתה להופיע בארץ ובחו"ל. יכולתה הקולית המרשימה של נירה באה לידי ביטוי בהצגות המוסיקליות שבהן כיכבה, ובשנות ה- 70 היא הקליטה שני אלבומי סולו שכללו את שיריהם של מיטב היוצרים בארץ (יורם רותם-גלי צה"ל).
נירה הופיעה בפסטיבלים רבים ובאירועים ממלכתיים.
היא הוציאה חמישה תקליטים (דיסקוגרפיה) - בינהם סדרת אלבומים של שירי ארץ ישראל בסגנונות שונים שנקראה -"לשיר ולרקוד עם נירה גל", ובין היתר, הביצועים המקוריים של השירים "עוד חוזר הניגון", "שיר על ברוש", "בלדה על משורר", "זה הזמן" ועוד.
כשחקנית - נירה גילמה תפקיד ראשי של מירל'ה היתומה במחזמר "המכשפה" של גולדפאדן, בהפקתו של גיורא גודיק המנוח. שיחקה בתאטרון הבימה בהצגה "הכנסת כלה". שיחקה בסרט "אסקימו לימון: החגיגה נמשכת" (2001) בתפקיד אמא של בנצי.
|
לאורך הסידרה עמדתי על כמה נקודות שהנחו אותי על מנת להבין את משמעות שם הוי”ה במקרא. שתי הנקודות הראשונות הן ה”תיאורתיות” ונותנות כוון כללי לגילוי משמעות הלשונית.
1. קיימת הגדרה ספציפית לשם הוי”ה.
על פי הרמב”ם השם המפורש הוא בעל משמעות ספציפית.
אולי הוא מורה - על-פי הלשון שממנה לא מצוי אצלנו היום אלא הדבר המועט ביותר וגם בהתאם למה שמבטאים אותו - על משמעות חיוב המציאות.
הנקודה השניה משלימה את הקודמת על ידי בחינת הלשון המקראית.
השם המפורש נגזר משורש הויה, שבמקרא, היא קודם כל פעילה ומובנה הראשוני הוא הופעה או התהוות; בערבית “הווה” הינה רוח. מובנים נוספים לשורשי הויה הם: שליטה, נוכחות מתמדת וקניין.
נראה שהשם המפורש הינו צורת עתיד נסתר של פעולה בלתי נגמרת. הוא מקפל בתוכו פעולה מתמדת של הופעה, שליטה ועיצוב המציאות כולה – ההויה.
הנקודות הבאות משלימות את הקודמות על ידי סקירה כיצד “מיושם” השם המפורש במקרא. הסקירה אמורה להצדיק את שתי הנקודות הקודמות ע”י שנבין כיצד הובן הוי”ה בעיני כותבי המקרא ובני זמנם.
אַתָּה-הוּא יְהוָה לְבַדֶּךָ; אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם וְכָל-צְבָאָם, הָאָרֶץ וְכָל-אֲשֶׁר עָלֶיהָ, הַיַּמִּים וְכָל-אֲשֶׁר בָּהֶם,וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת-כֻּלָּם; וּצְבָא הַשָּׁמַיִם, לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים.
ואילו במופע הוי”ה אלוהים ישנה קירבה לאדם.
ההנגדה מצביעה על כך שהוי”ה כשלעצמו, איננו אל אישי, אלא הבורא המנהיג המרוחק. כאשר הוא כן מציג השגחה פרטית הרי אז הוא “מוכיח” שהוא גם אלוהים.
בהתאמה לנקודות 2 ו 3 לעייל הוי”ה הינו הבורא ומנהיג המציאות בהווה. המציאות מלאה בהנהגתו של הוי”ה. הדוגמה אחרונה מצביעה גם היא על חוסר התענינות ספציפית בעם מסויים, אלא הנהגה כוללת של ההיסטוריה.
במקרא ישנם פרקים שלמים המהללים את הוי”ה ע”י תיאור הנהגתו בעולם. התמקדנו במזמורים קמ”ז וק”ד המתארים את ההנהגה ה”רגילה” של העולם (כך גם איוב לח’ בו הוי”ה מתאר את ההנהגתו). המזמורים הללו מתארים הנהגה הרמונית ומתמידה.
כפי שכתבתי לעייל, מדובר בהנהגה נוכחת ומתמדת בהווה. כל התהליכים במציאות משוייכים להוי”ה. לא כסיבה רחוקה, אלא כסיבה מיידית שלהם.
5. הפולמוס המקראי.
הוי”ה הוא מובן מעליו.
רואים אותו בכל המציאות וכל הפעולות בעולם מתייחסות אליו.
הוא מעצב את המציאות וכל מה שנראה לעייננו אינו אלא פעולותיו הישירות.
הוא ממלא את המציאות כולה ובה בעת הוא רם ומרוחק.
המקרא לא בא לומר שהוי”ה ישנו אלא שקיימת גם הנהגה שניתן לקרוא לה מוסרית, או בלשון הראשונים: השגחה פרטית.
להוי”ה יש פן מוסרי.
אם במקרא אין כלל טיעונים אתאיסטיים – אלא רק בטיעונים מוסריים; אם ההנהגה הכללית מובנת מעליה, ואין צריכים ראייה אלא להתענינותו של הוי”ה בבני אדם (הוי”ה הוא האלהים) - מיהו (או מהו) אם כן הוי”ה?
התשובה, לדעתי, היא וברורה.
ההנהגה הכללית של הוי”ה הוא מה שאנו מכנים היום – הטבע.
על מנת לפייס את דעתו של הקורא, אזכיר שלמסקנה דומה הגיע החכם דוד ניטו – מקהילת לונדון בתחילת המאה ה-18. הוא הואשם בנטייה אחר התפיסה הפנתאיסטית מבית מדרשו של שפינוזה . תורף דבריו הוא שמושג הטבע אינו קיים במחשבת חז”ל אלא מעשי ה’ בלבד. בספר The Theology of Haham David Nieto, המחבר, Jakob J. Petuchowski, מראה כיצד נאלץ החכם דוד ניטו לנהל מלחמה נגד הדאיזם שטען שהטבע הוא מנגנון שלם ועצמאי המנהל את העולם לאחר שאלוהים כביכול “זנח” אותו לאחר בריאתו.
לעניות דעתי, החכם ניטו לא הצליח למלט את עצמו מהטרמינולוגיה האריסטוטלית (שאגב מתקיימת לה עדיין בשיח הדתי העכשוי, וכן ראו להלן). כפי שנראה מייד, לא ניתן להבין את המציאות ככלולה בתוך ה’, ולכן המושג “כולל הכל” אינו זהה ל”מכיל הכל” אלא למחבר/מאחד הכל למערכת הרמונית של “טבע” אחד.
יהוָה אֱלֹהַי, גָּדַלְתָּ מְּאֹד; הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. עֹטֶה-אוֹר, כַּשַּׂלְמָה; נוֹטֶה שָׁמַיִם, כַּיְרִיעָה.
כשאנו מתבוננים בעולם, אנו רואים התגלות מתמדת של הוי”ה.
מושג “טבע”, כפי שאנו מכירים אותו קיים כנראה רק מאז ימי הביניים. על פי הפילוספיה אריסטוטלית דאז (ודוק לא האפלטונית!), כל חפץ במציאות מתנהג על פי “תכונותיו” הטבועות בו (“צורתו” ראו מאמר ודיון בו כאן). חוקי הטבע, אליבא דאותה תפיסה אינן אלא חוקים לוגיים בלתי משתנים. דוגמא מובהקת: האבן נופלת לקרקע משום שהיא עשויה מיסוד אדמה שטבעו להיות במרכז היקום. האבן היא במובן זה עצמאית.
הַאוֹתִי לֹא-תִירָאוּ נְאֻם-יְהוָה, אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק-עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ; וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ, וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ. (ירמיהו ה’ כ”ב).
נראה אם כן שבמחשבת המקרא (וכנראה גם של חז”ל) לא היה מושג טבע כפי שהובן בימי הביניים. את תפקיד ה”טבע” השגור בשפתינו מילא הוי”ה. עם זאת יש להדגיש שהוי”ה איננו מכיל את המציאות (ה’טבע’ ככולל את כל הבריאה). כפי שהראיתי ברשומה על הגותו של הרב ברקוביץ, לא קיימת במקרא חוויית Unio Mystico (התמזגות עם המוחלט) המאפיינת דתות פנתאיסטיות. הנביאים, שהם פסגת הקרבה לאל ביהדות, לעולם אינם מתמזגים עם הוי”ה אלא שומרים על אוטונומיה המאפשרת להם לתפקד.
אם כן, למרות שהוי”ה נמצא בכל ומנהיג הכל, הרי שיחד עם זאת שהוא מופשט ונבדל מהאדם. המציאות הנראית לעינינו היא לכל היותר השתקפות של הוי”ה בהכרתנו.
מאחר שהוי”ה הוא ”מושכל ראשון” שאין צריך להביא ראיה לקיומו, שכן הוא נתפס כ”הטבע” הרי שכעת מובן מדוע הדיון הרלוונטי מתמקד בהתעניינות שלו באדם. בשפה שלנו השאלה המקראית תנוסח כך: “האם היקום/טבע מתנהג באופן מוסרי?"
לאור זאת גם מובן ההיגיון של האלילות. אם הוי”ה הוא המופשט והמרוחק, וכל הנהגתו במציאות היא אחידה, בוודאי שאי אפשר לייסד דת שתעבוד אותו. האלילים הם יותר מובנים וצפויים. הוי”ה הוא זה שתמיד נמצא ברקע , אך איננו גורם המתעניין בבני אדם.
לצורך יסוד דת שעובדת את הוי”ה דרושה אם כן התגלות.
המתח המתמיד בין הוי”ה כטבע בלתי אישי ואדיש (ודוק לא אישיות) ובין הרצון והדרישה (והכשלון) לעבוד אותו, מהווים, את הרקע להיסטוריה כפי שהיא מתועדת במקרא.
לאמור ששתי ההנהגות הן ה'טבעית' והן ה'מוסרית' הן שני פנים של אותה מציאות.
הרב ברקוביץ הבין את המושג “קדושה” כאימננטיות לעומת הטרנסצנדטיות ה”רגילה” של הוי”ה המנותקת מהבריאה. לאור ההבחנה שלנו שהוי”ה הוא הטבע והנהגתו “הרגילה” היא חוקי הטבע, יש מקום לדייק: הוי”ה למעשה מנהיג את כל העולם באופן אחיד ואיננו מגלה העדפה או התענינות ספציפית דווקא בפרט כלשהו או בבני אדם. כאשר הוא מתקדש הרי שהוא פורץ את הגדר ”אדישות” שלו ומתעניין דווקא בחלק או רכיב מסויים של המציאות, קרי האדם, ישראל וכו’. אין כאן הנגדה בין הטרנסצנדטיות לאימננטיות דווקא (למען האמת אני חש לא נוח להשתמש במושגים אלו להבנת המקרא ואכמ”ל) אלא בין שתי צורות של הנהגה.
הקושי האמוני הקיים בדת ישראל הוא להבין את הנהגתו של הוי”ה ואת דרישותיו מן האדם. קשיים אמוניים ייתכנו רק במישור ההיסטורי – מוסרי.
כך גם כל ספר איוב, שנושאו הוא חוסר הצדק של האל והאדישותו כביכול לצידקתו של איוב.
הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה. אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי-חֹמֶר אֲשֶׁר-בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי-עָשׁ. מִבֹּקֶר לָעֶרֶב יֻכַּתּוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לָנֶצַח יֹאבֵדוּ. הֲלֹא-נִסַּע יִתְרָם בָּם יָמוּתוּ וְלֹא בְחָכְמָה.
אם כך, בעיית “תורה ומדע” היא בעייה מחודשת ולע”ד כלל לא צריך להיות לה מקום בדת ישראל. היא נובעת מחוסר הבנה שהמדע בא לתאר את ההנהגה הכללית של הוי”ה שהוא, כאמור, הנחת יסוד בתפיסה אחדותית של היקום , בעוד התורה דנה בהשגחה הפרטית שלו (פרק א’ של ספר בראשית מזכיר את שם “אלוהים” בעוד פרק ב’ זהו “הוי”ה אלוהים”). על כן היא בעייה מדומיינת. לא משנה מה יהיו תגליות המדע, המתח בין שתי ההנהגות נשאר כפי שהוא (לדעתי עוד ראינו לעיל שדווקא המדע האריסטוטלי היווה בעייה הרבה יותר גדולה מאשר המדע המודרני ). הקשיים אמוניים שתמיד רובצים לפתחה של היהדות הם חילול השם והסתר הפנים הנגרם עקב כך.
ועוד ידוע שהמכס' איני /אינו/ הכיסוי עצמו:*** א"כ איפוא אלו היה רצוני להכריח שהטבעים הפרטים הם האלקים מעולם לא היה שום הכרח לדבר הזה לא מדברי המשורר ולא מדברי רז"ל מפני שהמזמור אומר שהאלקים מכסה שמים בעבים ואינו אומר שהאלקים הוא עב הענן ורז"ל אומרים שהקב"ה משיב הרוח ואינם אומרים חלילה שהוא הרוח ממילא נשמע בבירור שכוונתי היא להכריח שהסבה המכסה שמים ומפרחת רוחות איננה הטבע אלא הקב"ה ומפני שהאנשים מכנים אלו הפעולות ומיחסי' אותם אל הטבע אני מאיר עיניהם בראיות האמורות שמה שהם מיחסי' אל הטבע מחוייבים אנחנו לייחסו אל השי"ת יצא מזה שלא דברנו מטבעים הפרטים ואחר שהכרחנו שדברינו היו בטבע הכולל ולא בטבעים הפרטיים אם כן כשאמרנו סתם טבע איננו בעולם כוונתינו אל הטבע הכולל כל המציאות שהוא באמת איננו זולתו יתעלה הכולל הכל ועושה כל.
וזהו שאמרתי שההשגחה שהוא אותו הדבר שאחרונים קוראים טבע הוא האלקים רצוני שהשגחתו יתברך והוא יתברך הכל אחד באופן שרציתי להורות האנשים ולהזהירם בל יערבו מעשה השי"ת עם מעשה הטבע הפרטיי מפני שהאנשים אומרים שהטבע הוא המוריד גשמים ומוריד טללים. ודהע"ה וחז"ל אומרים שהאלקים הוא העושה כל אלו וכך אני אומר שאותו הדבר שאמרתי שהטבע הוא האלקים רצוני בשביל אותו הדבר שהוא המשגיח ועושה כל והאנשים ומפרשו מוהר"י מוסקאטו אחרי הצעות רבות כ' וז"ל והוא זה הוא צדיק וישר אני מכריחו וקיימו מחדש שממנו למדנו שהקב"ה זן ומפרנס עולמו ולא כאותן הנותנים כבודו לאחר ומייחסים פעולות אלו לטבע כולל חוץ ממנו יתברך חלילה.
ראוי לזכור את מאבקם של חכמי ישראל בטיעון האריסטוטלי שהעולם הוא קדמון. אם חוקי הטבע הינם חוקים לוגיים, הרי שאין להם זמן והם נצחיים כאל עצמו ולכן בלתי משתנים. הפרת חוקי הטבע הינה הפרת חוקי ההיגיון ובלתי אפשרית בעליל. אם האבן תפסיק ליפול למרכז היקום – היא תחדל להיות אבן.
נהוג להביא ראיה מהגימטריה: “אלהים” = “הטבע”. לאור דברינו עד כה, הרי שדווקא ל“הוי”ה” יש מובן הכי קרוב לטבע, בעוד “אלהים” הוא הפן המוסרי שאנו נקראים לגלות אותו.
לדעתי במיתולוגיה היוונית ישנו דגש חזק על הגורל. למעשה מדובר בגורם הפועל כל הזמן ברקע ומקורו לא באלים עצמם. ייתכן שכך נתפס ה”טבע” (הוי”ה בשפה המקראית). ראו לדוגמה את סיפורו של פרסיאוס, שנועד להרוג את סבו, אך עשה זאת לא בכוונה וללא הנחייה של האלים ודווקא כאשר ניסה להמנע מכך.
אני מפנה את הקורא לספרו של (ח”כ) ד”ר יובל שטייניץ, “טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה” (ראו ראיון עמו כאן). שם הוא דן במהפכה המדעית מבית מדרשם של דקארט, גליליאו וניוטון, אשר בבסיסה קיימת הנחת יסוד תאיסטית שיש אלוהים – רוח העולם המהווה/מניע את החומר בכל רגע. לאור דברינו לעייל, הרי שמדובר בחזרה לתפיסה מקראית.
|
המשרד נוסד על-ידי עו"ד אשר טולדנו בשנת 2001. המשרד הינו "משרד בוטיק" דינאמי, המעורה בתחומי המשפט בישראל ובחו"ל, בחיי הכלכלה, החברה והעסקים.המשרד זוקף לזכותו הצלחות משפטיות ותקדימים בתחומי מיסוי המקרקעין והדין האזרחי.ייחודו של המשרד בליווי הצמוד והיחס האישי לו זוכה כל לקוח, תוך התחשבות בצרכיו והתאמת פתרון משפטי להשגת יעדי הלקוח.
המשרד מתמחה בדיני מקרקעין [על כלל הבטיו לרבות: ליווי עסקאות מקרקעין (רכישה/מכר של דירות "יד שנייה", רכישת דירה מקבלן (ליווי מחתימת ההסכם עד קבלת המפתח), עסקאות קומבינציה, הסכמי שיתוף, פרצלציה,איחוד וחלוקה, רישום בתים משותפים, התנהלות מול מינהל מקרקעי ישראל, התנהלות מול חברות משכנות שונות), ליווי פרויקטים לבנייה בארץ ובחו"ל (צמודי קרקע, בנייה רוויה, מסחרי), ליווי קבלנים בהליך רכישת הקרקע דרך התנהלות מול מוסדות התכנון והוצאת היתרי בנייה וכלה בליווי הפרוייקט עד גמר הבנייה ומסירת הדירות לרוכשיהן].למשרד התמחות פרטנית במיסוי מקרקעין, עריכת חוזים מסחריים, ייסוד ופרוק מרצון של חברות, דיני ירושה ותכנוני מס בצוואות, מתן חוות דעת לרשם הירושה ולבתי המשפט בדין הזר (האנגלי, הסקוטי, הונג-קונג); גישור עסקי.
מתן אישור מומחה בדין הזר - הדין האנגלי, הסקוטי, הונג-קונג - המופנה לרשם המקרקעין בהתאם לתקנה 10(ב) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב - 2011.
1) תעודה מרשם החברות בישראל בדבר איגודה ורישומה של חברת חוץ.
2) דו"ח רשם מלא מרשם החברות בישראל (עדכני ליום מתן האישור).
3)מידע מרשם החברות מאנגליה/ סקוטלנד/הונג-קונג אודות החברה (Company Information for Company No).
4)נסח טאבו של המקרקעין שבבעלות חברת החוץ.
5)תזכיר חברה מאנגליה/סקטלנד/הונג-קונג – Memorandum of the Association.
המשרד נותן שירותים נוטריונים שונים בשפות העברית והאנגלית לרבות: אימותי חתימה על יפוי כח של רוכשים המבקשים לקבל הלוואת משכנתא לרכישת דירתם ; אישורי נכונות של תרגומים נוטריונים בשפות העברית והאנגלית ; אישור צוואה נוטריוני ; אימותי הסכמי ממון טרם נישואין ; ביצוע פעולות נוטריוניות לפי דרישת הלקוח באנגליה.
|
למה בר קל?
מהרישום בגיל שלוש ועד לסיום גן חובה – עבור ילדי הגן, הוריהם והגננות – גן הילדים הוא שער הכניסה של ילדינו למערכת החינוך. מה חשוב לדעת בנושא הארוחות שהילדים שלכם אוכלים בגן ובצהרון? איזה מזון מוגש בגני הילדים והצהרונים? מה אסור להגיש לילדים? מהי איכות המזון? ומה היא כמות הארוחות בגנים?
איזה אוכל ילדים אוכלים בגן ובצהרון ומתי?
הילדים מבלים המון זמן בגני ילדים ובצהרונים, משעות הבוקר ולעיתים עד שעות אחר הצהריים, במהלך הזמן הזה הם צריכים לאכול אוכל מזין, בריא ומאוזן, שיספק להם אנרגיה ויזין את גופם. הארוחות המוגשות בצהרון צריכות לכלול מרכיבים שנקבעו ע״י משרד הבריאות במטרה להגן על הילדים מאוכל מזיק לבריאות.
בארוחת הבוקר הילדים אוכלים אוכל, שהם מביאים מהבית או מזון ,שהגן מגיש בדרך כלל בשיטת מזנון פתוח. אין זמן מוגדר לארוחה, כשהילד רעב הוא מוציא את האוכל. בדרך כלל רוב הילדים מביאים את האוכל לארוחת הבוקר מהבית ומתיישבים לאכול לקראת 10:00. אפשרות נוספת היא שהסייעת קונה אוכל במרוכז, והוא מוכן לאחר מכן בגן.
בסביבות השעה 12:30 הילדים אוכלים פרי או חצי כריך. בגנים בהם הילדים נשארים בגן בצהריים, מוגשת להם ארוחת צהריים חמה. בגני יום חינוך ארוך, ארוחת הצהריים ממומנת בחלקה או ברובה על ידי משרד החינוך, ובצהרונים פרטיים על ידי ההורים. את ארוחת הצהריים מספק זכיין חיצוני. בעל אישורים מתאימים לייצור ואספקת ארוחות.
ארוחת צהריים המוגשת בגן צריכה לכלול מנה עשירה בחלבון, דגנים מלאים וקטניות, ירקות מבושלים וטריים, פירות, ומים לשתייה. בנוסף לארוחת צהריים בגן, יש את ארוחת המנחה בצהרון או בגן. ארוחת המנחה מוגשת לאחר השעה 16:00, צריכה לכלול כריך מחיטה מלאה, ממרח, פרי או ירק. הכמות במנה משתנה בהתאם לגיל הילדים.
על הארוחות בגנים להיות מגוונות. בכל יום בשבוע יש להגיש תפריט מזון אחר. בכריכים ניתן לגוון את הממרחים בממרחי קטניות כמו טחינה, חומוס, אבוקדו. בימים שבהם ארוחת צהריים צמחונית, ניתן להכין כריכי טונה או ממרחים חלביים. יש לתת לילדים לכל הפחות שלושה סוגי ממרחים שונים ושלושה סוגי ירקות ופירות שונים במשך השבוע. על מפעיל הצהרון לפרסם בתחילת כל חודש פירוט תפריט יומי של המזון המסופק בצהרון.
מה אוכלים בצהרונים ובגני ילדים?
מה לא מגישים לילדים בצהרון?
מנות מתועשות להכנה מהירה, מנות ארוזות מראש, תערובות להכנת פסטה, מרקים, צ’יפס.
תיבול ורטבים: אבקות תיבול, תחליפים לתיבול, מיונז, קטשופ, חמאה מרגרינה.
|
למי שעוד לא מכיר את חברת Swm, נציג אותה, כדי שלא תשכחו. מדובר בחברה איטלקית שרכשה מב.מ.וו את הטכנולוגיה של הוסקוורנה ואת המפעל באיטליה, לאחר שהמותג הוסקוורנה נמכר ל-KTM. לפני רכישתה על ידי BMW, האופנועים היו מבוססים על המנועים של הוסקוורנה מ-2 הדורות האחרונים, אך השלדה, מכלוליה והעיצוב הם מהדור האחרון של הוסקוורנה, כל זאת עד רכישת המותג על ידי KTM העולמי.
הכלים עצמם מיוצרים כולם באיטליה, ארץ המגף, במפעל הישן של הוסקוורנה הנמצא בווארזה. המפעל עבר לאחרונה שיפוץ מקיף על ידי BMW מיד אחרי הרכישה, וכעת מדובר באחד מודרני ועומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. הכלים מקבלים תקופת אחריות מלאה של שנתיים, ושנה מלאה לדגמי האנדורו המקצועיים.
המראה ה-SWM מיועד בעיקר לנסיעות מחוץ לכביש וכאן הוא מצטיין, אך עם זאת, ה-SWM אינו אופנוע שטח תחרותי, בעיקר ברגע שעוברים מהכביש לשבילי העפר. תנוחת הרכיבה על ה-rs650r היא נייטראלית ונוחה. כשחושבים על אופנוע דו"ש בנפח 650, מיד חושבים על כח, הרבה כח שבא לידי ביטוי בעיקר בטווח המנוע הנמוך עם הרבה מומנט. אך החברה עשתה התקדמות גדולה עם השנים, והמנוע מרגיש מצוין וליניארי לאורך כל עקומת הכח ולא רק בטווח הנמוך, עם כמות בריאה של מומנט לאורך כל הדרך.
על הכביש המנוע הרגיש מצוין, אך מרגישים שהוא לא יועד לכך, במהירות גבוהה מרגישים קצת בחוסך יציבות על האופנוע ובתנודות קלות, אך אנו בטוחים שזה דבר אשר ניתן לסידור על ידי כיוון קל של המתלים, רכיבה עד 120 קמ"ש הרגישה נעימה ונוחה, אין ספק כי זהו לא המקום אליו האופנוע הזה יועד, אבל בכבישים מפותלים הוא היה מהנה, הרבה בטחון זריז וקל לשליטה.
בשטח, בשבילי העפר, ה-rs650r למרות צמיגי הדו"ש, מייצר אחיזה טובה, עם כח ליניארי ותגובת מצערת טובה המאפשר רכיבת אנדורו. עבור רוכבי שבילים הכוח הוא מושלם. האופנוע לא אגרסיבי בכלל לאורך כל הדרך, אבל עדין מרגיש שכל הזמן יש לו עוד כוח ומומנט לתת.
לרוכבים בגובה 1.80 מ', הצינור בלם וכבל הספידומטר קצת מסתירים את לוח השעונים, הישיבה והתנוחה על האופנוע הרגישה מאוד נוחה, מרגישים "מעל" האופנוע ולא מתכופפים לתוך אופנוע, המתלים עבדו מצוין בכביש ובשטח. אהבנו את העיצוב של האופנוע, אך לעיתים הפלסטיקה לא מרגישה נוחה באזור הברכיים, רגליות הרוכב במיקום מצויים, אך רגלית ההילוכים ורגלית הבלם האחורי טיפה קצרות מדי ולא נוחות לשימוש.
האופנוע ממש הפתיע בכביש, עם מנוע בשרני וכוח זמין בכל שלב, עקומת המומנט מרשימה, והכח עולה לינארית לאורך הסל״ד, בתנוחה נעימה ונוחה, עם גובה מושב 900 מ”מ, הישיבה זקופה ומיקום רגליות הרוכב נוחה, ירידה לכביש המהיר האופנוע משדר ביטחון, עד שמגיעים למהירות של 120 קמ״ש משם הוא מתחיל לקבל שקשוקים מהפרונט המתגברים, עם הגברת המהירות עד שלב שאתה מרגיש אי נוחות וחוסר ביטחון. לדעתי ניתן לפתרון ע"י כיוון המתלים הקדמיים, ולא הייתי שולל את הכנף הקדמית שנראית לי תורמת לא מעט מצורת המבנה שלה.
ברכיבה ממושכת על הכביש המהיר, האופנוע נוח ונעים. הנדסת אנוש טובה, ומרגישים שהכל במקום, מושב האופנוע רחב ונוח גם לרוכב מורכב מאחור. לרוכבים גבוהים מומלץ להחליף לכידון גבוה יותר גם בירידה לשטח וברכיבה בעמידה יהיה בהרבה יותר נעים. חששתי לרדת איתו לשטח לרכיבה "עדינה", אבל למי שרגיל לרדת לשטח קשה לא להתפתות וללחוץ גז, מה גם, שיום לפני כן ירד גשם, והקרקע היתה פשוט מפתה מדי. אז לחצנו קצת וה-SWM פשוט עף ועשה את העבודה.
ה-SWM מתנהג כמו דו"ש מושלם נעים בכביש, ונעים בשטח עם צמיגי שטח שמתאימים. עצם העובדה שה-SWM מגיע עם בולמי 45 מ״מ MARZOCCHI מראה שלא חסכו פה, אצלי הם כבר קיבלו ציון לשבח. מתלים ברמה גבוהה ועובדים פשוט מצוין, בולם אחורי מתוצרת SACHS שעובד אף הוא מצוין, כמובן שהכלי לא נועד לרוכבי אנדורו מקצוענים, אך רכיבות שבילים וטיולי סוף שבוע יתאימו בהחלט. הוא די הפתיע, ראוי לציין. עליתי עליו די סקפטי ויצאתי מחייך. פלסטיקת מכל דלק לא הייתה לי נוחה, בגלל חיבוק עם הברכיים, אך גם לזה אפשר להתרגל.
בכניסה לסיבובים, המתלים שוקעים, דבר שניתן להקשחה ע"י כיוון. ביציאה מהסיבוב, הכלי יורה אותך החוצה. המנוע ממש חזק ועם מומנט בהתאם למערכת הבלימה של BROMBO. עם בלם קדמי, ה-260 מ״מ עובדת מצוין גם בכביש וגם בשטח. בסופו של יום יצאתי מופתע, למי שמחפש דו"ש עם התנהגות כביש טובה ושטח לא פחות, יש אופציה לא רעה ליהנות ממנו מאוד. המנוע בשרני וחזק ויציאה לעקיפה מראה כמה אוויר עוד יש לו.
לקחתי את האופנוע לאזור נחשונים, שם אפשר למצוא שבילים מהירים טיפוסיים. האופנוע תפקד מעולה, עם אחיזה טובה ומתלים עוקבים. האופנוע נעים ולא מרגישים את המשקל שלו. הוא לא "בועט", לא זורק במכת גז, ולא מבהיל בשבילי כורכר מהירים. המתלים עוקבים מצוינים, כשבסיבובים מהירים לא מרגישים את השלדה. היציבות שלו מכפרת על המשקל לטיולי דוש ארוכים בשטח כמו מדבריות, עם צמיגים מתאימים הוא מהנה ומצוין. לא בטוח שהאופנוע יועד למטרה זו, אולם אני לקחתי אותו לאזורים הללו.
בכביש מהיר, זריז ונוח בפקקים, אני מתמרן בקלות. זווית ההיגוי רחבה, וגם במהירויות גבוהות עד 160 קמ"ש, זה הרגיש נח ויציב בסיבובים מפותלים. במהירות גבוהה האופנוע נותר יציב מבחינת בלמים, מאוד מדויקים ולא "נוגסים" מידי.
מתלה קדמית: 45 מ"מ "MARZOCCHI"
מתלה אחורי : "SACHS"
רכבתי עליו ואכן האופנוע מאוד נעים בכביש ובשטח, העברית והתחביר במבחן פחות נעימים.
|
נפתלי בנט הוכיח גם אחרי הבחירות כי הוא נחוש להתחיל במשהו חדש. קריאתו האמיצה לבחון מחדש את הסטטוס-קוו הקיים ואת מכלול יחסי דת ומדינה מעידים על נחישותו 'לחשוב מחדש'.
דומה כי הנכונות 'לחשוב מחוץ לקופסה' הביאה לבנט את תמיכת מתפקדי 'הבית היהודי' והציבור הרחב. ערעור הסטטוס-קוו, בנושאי דת כבנושאים מדיניים מחייב אומץ מנהיגותי. דבריו אחרי הבחירות מעידים כי 'יש לו את זה'.
ראשיתו של הסטטוס-קוו בישראל בתקופת היישוב. 'מכתב הסטטוס-קוו' המפורסם משנת 1947 עיגן הסדרים קודמים אשר שורשיהם מראשית שנות העשרים ומגיעים עד לקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897. עקרון היסוד היה בהחלטה שלא להחליט. הרוב החילוני ויתר על קיבוע אופי חילוני ברור ליישוב העברי ולמדינת ישראל. המזרח"י ויורשתו המפד"ל ביקשו למנוע סחף שכזה.
לא עוד. החזית הדתית אשר כללה 16 מושבים הצליחה לבלום שינויים שליליים בכנסת הראשונה. באותה קדנציה היו אפילו בסיעת חרות גורמים מיליטנטיים אנטי-דתיים (כהלל קוק, ערי ז'בוטינסקי ושמואל מרלין).
היום יש קרוב לארבעים חברי כנסת, ולמעט חד"ש ומרצ אין מפלגות אשר גישתן אנטי דתית המבקשת לעקור את הכל. כאשר הכמיהה ליהדות כה רחבה בעם, יהיה זה פשע להיצמד לסטטוס-קוו העתיק. סטטוס קוו נכון היה כ'הוראת שעה'.
כעת עלינו לשוב למצוות התשובה. להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. התשובה מחייבת בחינה מחדש של הסדרים ונוהגים קיימים כדי לשפרם.
ודוק: אין הכוונה לכפות באמצעים מניפולטיביים, ואפילו לא לפגוע במיעוט. כל שינוי מחייב הסכמה רחבה. בשנים האחרונות עסקתי, מטעם נאמני תורה ועבודה, בקידום הצעות שונות בנושאי דת ומדינה אשר בסיסם הוא חיזוק אופייה היהודי של מדינת ישראל מתוך הסכמה ולא כפייה.
בשיחות עם גורמים פוליטיים, מהבית היהודי והליכוד ועד יש עתיד והעבודה, עלתה נכונות לשינויים יסודיים. דבריו של נפתלי בנט על בחינת הסטטוס-קוו מולידים את התקווה כי הוא יוביל להתקדמות הנדרשת במכלול יחסי דת ומדינה.
אביא מספר דוגמאות להסדרי סטטוס-קוו המחייבים שינוי. במצב החוקי הקיים המדינה מעניקה הטבות ל'ידועים בציבור' אשר אינן מקובלות במתוקנות שבמדינות. כך, כדוגמה, יכולה אשה נשואה להיות 'ידועה בציבור' של אדם אחר, ולקבל מהמדינה הטבות הנובעות מהניאוף.
בשבתות פתוחים קניונים ובתי מסחר והמדינה מממנת חילול שבת ברשות השידור. מעמד ומספר הרבנים בישראל הלך ופחת.
בכל הנושאים הללו ובאחרים הלך אופייה היהודי של מדינת ישראל והידרדר בחסות 'הסטטוס-קוו'. רק בחינה כוללת של מכלול יחסי דת ומדינה יכולה להוביל להיפוך המגמה אשר תחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל.
|
מספר ארבע ברשימת ישראל ביתנו אילן שוחט, שנבחר בשבוע שעבר לכנסת החליט לוותר על הכרטיס למשכן ולפנות את מקומו למספר שבע ברשימה, רוברט אילטוב. שוחט, המכהן כראש עיריית צפת, קיבל את ההחלטה לאחר שככל הנראה הבין שלא יתמנה לשר בממשלה הקרובה, כפי שהובטח לו תחילה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק"אני מצטער על החלטתו של אילן לפרוש מן הכנסת", אמר יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לאחר ההחלטה. "אני מבין את דאגתו הכנה לעיר צפת ולתושביה שהתקשו לקבל את עזיבתו". ליברמן ציין כי ישראל ביתנו תמשיך לסייע לו ככל שתוכל בפיתוח העיר והאזור.יתפוס את מקומו, אילטוב. לבטיו של שוחט בנוגע לתפקידו החדש החלו בשבוע האחרון בעקבות לחץ של תושבי העיר בפייסבוק, במקומונים ובמחאות מול ביתו. התושבים קראו לו להישאר בתפקידו הנוכחי כראש עיר אליו נבחר בפעם השנייה. את מקומו של שוחט יתפוס ח"כ רוברט אילטוב שכיהן בשלוש הכנסות הקודמות.
|
• הירקות צריכים למלא את התבנית בצפיפות, משני צידי הבשר, לפחות עד גובה הבשר.
• הנוזלים, לאחר שהנחנו את הירקות, צריכים לכסות עד שני-שליש מגובה הבשר.
• אם מוסיפים תפוחי אדמה – מניחים אותם מעל לירקות, כך שיהיו גבוהים מהבשר.
במהלך הצליה בתנור הירקות מפרישים נוזלים ומתכווצים. אם התבנית גדולה הוסיפו ירקות ונוזלים עד שתגיעו לכיסוי נכון של הבשר. הכמויות במתכון לתבנית גבוהה בינונית.
אפשר להוסיף ביצים קשות (ראו בהערות).
• בפסח: אפשר להחליף חלה בקמח מצות - כף עד כף וחצי במקום כל פרוסה.
• תוספת אפשרית: 5 ביצים קשות.
1. קוצצים בצל וכרישה ממש קטן וכותשים שום.
2. מחממים מחבת, מוסיפים שמן זית, ומטגנים את הבצל על אש חזקה כ- 2 דקות. מנמיכים אש ומוסיפים כרישה לעוד 2 דקות. מוסיפים שום לדקה. מכבים אש.
3. חותכים חלה – מסירים את הקרום וחותכים את הפרוסות לקוביות קטנות. טורפים ביצים עם מלח ופלפל. מוסיפים את החלה לביצים, מערבבים ושומרים בצד.
4. מוציאים את העגבניות המיובשות מהשמן וקוצצים דק – שומרים בצד שליש מהכמות לשלב מאוחר יותר. קוצצים דק פטרוזיליה ושמיר. מוסיפים הכל לקערת הביצים, ביחד עם 4-5 כפות מהשמן של העגבניות, ומערבבים.
5. מניחים בקערה גדולה את שני סוגי הבשר ומערבבים מעט. מוסיפים את תערובת הביצים ומאחדים במהירות. מוסיפים את הבצל המטוגן (שהתקרר) ומאחדים במהירות. אם יש זמן, כדאי להשהות את התערובת חצי שעה עד שעה (במקרר).
6. מחממים תנור אפייה ל- 170° [צלזיוס] במצב "טורבו".
7. ירקות לתבנית: מקלפים וחותכים גדול גזר, תפוחי אדמה, זוקיני, בצל ועגבניות.
8. מעבירים את תערובת הבשר לתבנית. יוצרים כיכר ארוכה, מקצה לקצה, בגובה התבנית וברוחב 10 ס"מ. מהדקים ומחליקים מכל הכיוונים. מפזרים את הירקות בצפיפות משני צידי הכיכר, מוזגים עליהם יין ומפזרים מעט מהמלח. עורמים את תפוחי האדמה על הירקות, ומפזרים שמן זית, מלח ופלפל. מכסים הכל עם נייר אלומיניום ומהדקים.
9. מכניסים לתנור: מורידים ל – 160°, מכניסים לאמצע התנור, וצולים שעה.
מעלים ל – 210°, ומשאירים חצי שעה נוספת.
מוציאים מהתנור, מורידים את האלומיניום, ומורחים על הבשר את העגבניות המיובשות הקצוצות ששמרנו בצד.
מחזירים לאמצע התנור במצב רגיל (לא טורבו + 210°) ל- 15 דקות.
מוציאים מהתנור, מכסים בנייר האלומיניום, ומשאירים להתקרר לאט במשך כשעה.
מוסיפים את הבצל ומטגנים על אש בינונית-חזקה במשך 2 דקות, עד שהבצל חצי-שקוף. מערבבים מידי פעם עם כף עץ.
מנמיכים את האש, מוסיפים את הכרישה ומטגנים במשך 2 דקות נוספות, עד שהבצל והכרישה מתרככים אבל לא מזהיבים!. מערבבים מידי פעם.
מוסיפים את השום, ומטגנים במשך דקה נוספת תוך כדי עירבוב.
חותכים חלה – מסירים את הקרום וחותכים את הפרוסות לקוביות קטנות.
בקערה בינונית טורפים ביצים עם מלח ופלפל. מוסיפים את החלה לביצים, ומערבבים.
מוציאים את העגבניות המיובשות מהשמן – לא זורקים אותו! – מניחים על קרש חיתוך וקוצצים דק – שומרים בצד שליש מהכמות לשלב מאוחר יותר.
את שאר העגבניות מוסיפים לקערת הביצים, ביחד עם 4-5 כפות מהשמן של העגבניות.
קוצצים דק פטרוזיליה ושמיר ומוסיפים לקערה – מערבבים הכל ביחד.
מניחים בקערה גדולה את שני סוגי הבשר. מערבבים מעט עם מזלג גדול או בידיים.
מוסיפים את תערובת הביצים והירק ומאחדים היטב אך זמן קצר ככל האפשר.
מוסיפים את הבצל המטוגן (שהתקרר לגמרי בינתיים) ומאחדים במהירות.
אם יש זמן כדאי לתת לתערובת לעמוד – חצי שעה עד שעה (בקיץ במקרר).
מחממים תנור אפייה ל- 170° [צלזיוס] במצב "טורבו".
גזר: מקלפים וחותכים למקטעים (באורך 5 ס"מ).
תפוחי אדמה: מקלפים וחותכים לקוביות גדולות (4 על 4 ס"מ).
זוקיני: משפשפים מתחת למים (אין צורך לקלף) וחותכים לפרוסות עבות (2-3 ס"מ).
בצל: מקלפים וחותכים לשמיניות.
עגבניות: חותכים לקוביות גדולות (3 על 3 ס"מ).
• מעבירים את תערובת הבשר כולה (בערימה גדולה) לתבנית.
• בעזרת הידיים יוצרים כיכר ארוכה, מקצה לקצה, בערך בגובה 7-8 ס"מ וברוחב 10 ס"מ. מהדקים היטב מכל הצדדים ומלמעלה כמו שמהדקים קציצה רגילה.
• מפזרים את הירקות משני צידי הכיכר ושופכים עליהם את היין – חצי מהיין בכל צד.
• אם מוסיפים תפוחי אדמה: עורמים את תפוחי האדמה על הירקות משני צידי הכיכר ושופכים עליהם את השמן – חצי מהשמן בכל צד.
• מפזרים מלח ופלפל על תפוחי האדמה או הירקות.
• מכסים את התבנית עם נייר אלומיניום, מהדקים היטב מכל הצדדים.
הירקות צריכים למלא את התבנית משני צידי הבשר בצפיפות עד לגובה הבשר או אף מעט יותר. הנוזלים, לאחר שהנחנו את הירקות, צריכים לכסות עד שני-שליש מגובה הבשר. אם מוסיפים תפוחי אדמה – מניחים אותם מעל לירקות, כך שיהיו גבוהים מהבשר.
מורידים טמפרטורה ל – 160°, מכניסים לאמצע התנור, וצולים שעה.
מוציאים מהתנור (סוגרים מיד את הדלת) ומורידים את נייר האלומיניום (לא זורקים).
מורחים על הבשר את העגבניות המיובשות הקצוצות ששמרנו בצד.
מעבירים תנור למצב רגיל (לא טורבו), משאירים טמפרטורה ב- 210°, ומחזירים לתנור ל- 15 דקות אחרונות.
מוציאים מהתנור, מכסים בנייר האלומיניום (שאפינו בו), ומשאירים על השיש להתקרר באיטיות ולספוג טעמים במשך כשעה.
• תבנית פיירקס אליפטית גדולה באורך 39 ס"מ – ואז יש להפחית מעט מכמות הירקות והנוזלים.
• תבנית ענקית, ברוחב 29 ס"מ, באורך 40 ס"מ ובגובה 7 ס"מ – ואז יש להגדיל את כמות הירקות והנוזלים.
• התבנית צריכה להיות גדולה אך לא גדולה מדי. הקלופס צריך להיכנס לתבנית מקצה לקצה באורך, וברוחב צריכים להישאר כ- 7-10 ס"מ מכל צד. הירקות ותפוחי האדמה צריכים למלא את כל החלל משני הצדדים כך שהבשר יתבשל רובו בתוך נוזלים (יין, שמן זית, והנוזלים מהירקות). אם התבנית גדולה מדי והנוזלים אינם מספיקים לכיסוי הבשר, יש להוסיף ירקות, תפוחי אדמה, יין אדום מתוק ושמן זית.
הכמויות במתכון מתאימות לתבנית ברוחב 24 ס"מ ובאורך 35 ס"מ.
אפשר להחליף את החלה בקמח מצות – בערך כף עד כף וחצי במקום כל פרוסה.
אפשר להוסיף 5 ביצים קשות בשלב יצירת הכיכר: מבשלים, מקלפים, ומסדרים אותן בשורה על מחצית מתערובת הבשר (משאירים מעט רווח ביניהן) ומכסים אותן בשאר התערובת. מהדקים ומחליקים את הכיכר (שלב 8 בהסבר).
אם יש זמן השאירו את תערובת הבשר והירקות לעמוד חצי שעה לחיזוק טעמים.
• אם רוצים בשר ותפוחי אדמה שדומים בטעמם לצ'ונט, אפשר להחזיר לתנור לשעה נוספת, ב- °170, מכוסה לגמרי בנייר אלומיניום.
|
בפרק הקודם סיפרתי לכם על החוויה הרוחנית שהייתה לי במרקש ובקברי הצדיקים באזור. רציתי להמשיך הלאה במסע השורשים שלי ולהגיע למקנס. סיפרתי לאיזק שהמשפחה של סבתא שלי עלו ממקנס בסוף המאה ה-19. איזק נתן לי את מספר הטלפון של מוריס, חבר יהודי בעל מלון "דה-ניס", והבטיח שהוא יעזור לי. חזרתי לבית הכנסת של המגורשים דרך סמטאות המלאח הומות האדם והעמוסות בדוכנים, מדמיין איך נראה המקום לפני 50 שנה, ואיך הוא היום. התקשרתי למוריס והודעתי לו שאגיע בקרוב.
הגעתי למקנס, אחרי התברברות קלה מצאתי את המלון. הפקיד בדלפק הקבלה כמו ציפה לבואי ומייד אמר שמוריס רוצה שאתקשר אליו. מוריס שאל לשלומי ומה אני מתכנן לעשות מחר? "להסתובב", עניתי. "אתה יודע איפה?", "לא, אבדוק באינטרנט ואמצא". לא רציתי להטריח. "מחר בבוקר יגיע לפגוש אותך שלום בוטבול, הוא אחד היהודים האחרונים שנשארו בעיר. ב-9 בבוקר הוא יהיה למלון". "תודה מוריס".
לא ציפיתי לקבלת פנים כל כך אישית ומרגשת.
הערב ירד, יצאתי לרחוב, והתחלתי ללכת בלי יעד ברור, מתבונן בעיר ובעוברי האורח. חושב שאולי אם לפני 130 שנה סבא רבא שלי לא היה עולה על אונייה לארץ ישראל, יכול להיות שאני הייתי חי פה. בתי הקפה מלאים בשחקני שש-בש, על מסכי ענק משודרים משחקי כדורגל. צלילי הרחוב נעימים לאוזן.
אני מתיישב בבית קפה כאחד האדם ומזמין קפה, פשוט, בעיקר מנסה לחוות את הרגע, להיטמע, לי זה הרגיש טבעי. אבל איפה… לא כל יום נכנס גבר לבן באופן יחסי, נועל מגפי עור, שער ארוך וצהוב ומשקפיים. כולם מביטים בי ואני מנסה פשוט להיות מרוקאי… נשען על כיסא ולוגם מהקפה, מביט לכיוון הרחוב, אחרי כמה רגעים האנרגיה ששררה במקום שבה וחוזרת, העיניים חוזרות לעיסוקן הרגיל. אני פשוט יושב בבית קפה ושותה קפה כמו מרוקאי מקומי.
מבית הקפה אני יוצא שוב לסמטאות, חולף ליד משהו שנראה לי כמו פאב. עוצר פותח את הדלת ונכנס. חלל מלא עשן סיגריות, אני מתיישב בפינת הבר ומזמין מהברמנית בירה מרוקאית. שותה אחת ועוד אחת וחוזר למלון.
בבוקר למחרת אני מתעורר לאיטי, יורד לבית קפה סמוך, מזמין קפה שחור, לחמניית שומשום וכוסית שמן זית. ב-9 אני חוזר ללובי ופוגש את שלום (צ'ארלי) בוטבול. אדם בן 70 לבוש מעיל עור שחור וכובע צמר כהה. צעיף כרוך על צווארו. אני מציג את עצמי.
אנחנו נכנסים למונית שתיקח אותנו למלאח, ומתחילים לשוחח. הוא נולד במקנס. כל בני המשפחה שלו עלו לארץ, ורק הוא נשאר כאן, עבד במשך השנים במלאכות מזדמנות. הקהילה היהודית של מקנס מונה כ-12 איש נכון לאותו בוקר. יש מניין שברירי רק בכיפור ובראש השנה. פעם היו פה אלפי יהודים, היום הם אינם, כולם בארץ ישראל.
אנחנו יורדים מהמונית ומתחילים ללכת בסמטאות המלאח, בתי הטיט ודלתות העץ המקושטות תוחמות את גבול הסמטה. תוך כדי הליכה מצביע בוטבול ומספר לי: "פה הייתה מאפיית מצות, פה בית כנסת, פה ישיבה, פה עוד בית כנסת, כאן סופר סתם, בית כנסת ועוד בית כנסת". ממש לחזור בזמן. אני יכול לדמיין איך חיו פה אבותיי לפני למעלה מ-150 שנה, בדוחק ובצפיפות אך עם אמונה גדולה. בוטבול עוצר ליד אחת הדלתות מני רבות שחלפנו על פניהן. "פה אני נולדתי. כאן בבית הזה. היום אני גר בצד אחר של העיר". שלום בוטבול, איזה איש, רק לשהות לידו זו ברכה. אדם שקט עוצמתי ונחוש, שריד חי אחרון לזן שייכחד, אין עוד יהודים כאלו. שלום בוטבול הוא היהודי האחרון של מקנס.
אנחנו מגיעים לבית הקברות העתיק. חומה גבוהה מקיפה אותו, את שער הברזל הירוק פותחת לנו אישה מרוקאית. שטח של כ-40 דונם מלא קברים נמוכים שרובם מרוסקים ומתפוררים. אנחנו הולכים בין שרידי הקברים ובוטבול מסביר שלבית הקברות 10 קומות. כל 100 שנה זה קומה, כיסו את שכבת הקברים וקברו שוב מעל. זה בית קברות בן 1000 שנה.
משם אנחנו נוסעים במונית למלאח החדש, מחוץ לחומות העיר העתיקה. מגיעים לבית קברות נוסף, זה החדש יותר, ופוגשים את האישה ששומרת על המקום. בוטבול מסביר לה שאני מחפש קברים של משפחת לעמס, היא ניגשת לאחד הארונות ושולפת קלסר עב קרס, אומרת כמה מילים במרוקאית, ומסמנת לנו ללכת אחריה בשביל.
בפינה מרוחקת, קצת אחרי שהשביל הזה נגמר, אנחנו משתחלים בין הקברים הצפופים שעליהם כתובות בעברית ובצרפתית. היא נעמדת ופותחת שוב את הקלסר. אני מביט בה מלא ציפייה, היא מדפדפת וממלמלת במרוקאית. ממשיכה לדפדף. בוטבול אומר לי: "היא לא מוצאת". היא מביטה בי במבט מתנצל, אני מאוכזב ואנחנו מתחילים לחזור, תוך כדי ההליכה האישה ממשיכה לעיין בקלסר, בשלב הזה אני מעודד את עצמי: "דניאל, לפחות ניסתה". כמה מטרים לפני היציאה היא נעמדת וצועקת בהתרגשות: "לעמס… לעמס", ומצביעה על השם שכתוב בערבית. בוטבול מאשר, אנו חוזרים חזרה לאותה הפינה שהשביל לא מגיע אליה. אני עומד מול הקבר שעליו כתובת בעברית: עיסא בת יוסף לעמס. קשה לתאר את תחושותיי באותו הרגע.
אילו עוגנים יש לנפש האדם. איך זהות והרגשת שייכות תופסים אותך פתאום במקום שמעולם לא העלית בדמיונך. ציביליזציה יהודית אדירה הייתה פה, איך זה שמעולם לא עצרתי לחשוב על כך, ולמה רק עכשיו גיליתי חיים יהודים שלמים שהיו כאן?
זה בהחלט היה לי מסע שורשים מטלטל, ואני בטוח שהוא יכול להיות חוויה רוחנית ומרגשת גם למי ששורשיו אינם במרוקו.
מעניין מתי אוכל, אם בכלל, לעשות טיול שורשים לשם.
ובעיר הבירה רבאט לא ביקרת?
|
לפני כשנה וחצי, ביום בהיר אחד או אולי בלילה אפל, הסתלקה אווה מנדלבאום מעל פני האדמה. זה קרה בחטף, ללא סימן מקדים או אפילו הודעה לקונית. בן רגע קיבל דף הפייסבוק שלה שם חדש, וונדרפול וורהאוס (בית המלאכה המופלא), ולקוחותיה נאלצו לתהות מה עלה בגורלה.
דמותה הפיקטיבית של מנדלבאום היתה למעשה האלטר אגו של בני הזוג נועם צוקר ומיכאל ספרר, 37 ו-42, שני אנשי אמנות בוגרי בצלאל שפנו לתחום האופנה. במשך כמעט שש שנים נדדה אווה שלהם מדי קולקציה בין מחוזות השראה שונים, החל מאנגליה, דרך החלל החיצון והדיסקוגרפיה של זוהר ארגוב ועד להסתכלות במנזר סגפני, מונעת על ידי תשוקה לאמנות ומסעות. בשיאו, נמכרו פריטי המותג גם ברחבי ארה"ב, ולבני הזוג היו תוכניות לפתוח חנויות בארץ ובעולם. הקולקציות הקוהרנטיות והחדשניות שלהם זכו לרוב לביקורות חיוביות כמו גם לאהבת הקהל הרחב, מה שהפך את ההעלמות הזו למוזרה אף יותר.
|
"ומעונג ליבי אודה לה` על כל הטוב שגמלנו ובחסדו הגדול החיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה כן יגיענו לשמחות ולטובות הרבה". את השם חי` מושקא קבע הוא בעצמו במברק מיוחד שנשלח לאדמו"ר הריי"צ, בו נכתב ש"אם עוד לא ניתן שם, תקרא בשם חי` מושקא שכן הוא הנכון לפ"ד [לפי דעתי]. ובטח תודיעני גם בדבר קריאת השם למז"ט…". השם ניתן ע"ש הרבנית הצדקנית מרת חי` מושקא, אשת כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע.
כשהבחינו אנשי השלטונות בשמו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, כשלידו הנימוק – חתן לבתו, טענו שודאי לא תהיה בשבילו בעיה למצוא חתן אחר.
רק שנה לאחר היציאה מרוסיה , בי"ד כסלו תרפ"ט, התקיימה החתונה הגדולה של הרבי והרבנית, עד אז שהה כ"ק אדמו"ר גם בחצרו של חותנו לעתיד, כאשר הוא מסייע רבות בעבודת הקודש. בתחילת תרפ"ט, הוקבע זמן החתונה לי"ד כסלו. השמועה על כך פשטה חיש מהר במעוזות החסידים וגרמה לשמחה והתרגשות.
גם נאטיק יהודי"..
פעם אירע מקרה יוצא דופן. מביא המשלוח מחנות הירקות הניח את ארגז הירקות ליד הדלת הראשית במקום להניחו ליד הדלת האחורית, כרגיל. כשהרבי חזר הביתה, הרים בידיו הק` את ארגז הירקות ונכנס עמו הביתה. ברגע שהרבנית ראתה זאת, אמרה מיד: "פארוואס דארפסטו שלעפן, נאטיק איז דאך דא" (=מדוע הנך סוחב, הרי נאטיק (המשמש) נמצא כאן. תגובתו של הרבי היתה "נאטיק איז דאך אויכעט א איד" (גם נאטיק יהודי).
כמעט כל בעלי המרכולים והחנויות שזכו שהרבנית היתה עורכת אצלם את קניותיה, ציינו את העובדה שהרבנית לא רצתה לעולם להשאר בעלת-חוב, ואם היה נותר חוב אצל מישהו הדבר היה ממש "מפריע" לה.אפילו על עזרה חד-פעמית לא רצתה להשאר הרבנית בעלת חוב.
כשבניתי את הסוכה בביתו של הרבי, נגשה אלינו הרבנית באמצע העבודה והציעה לנו שתיה ופירות.
לאחר מספר ימים, נקראתי לחדר המזכירות ואחד המזכירים הגיש לי מעטפה ובה 25 דולר. לשאלתי, הסביר לי שהרבנית לא מעוניינת שיעבדו עבורם חינם, ולכן שלחה אליי תשלום על עבודתי".
מובא בזה יומנו של א` התמימים שנכתב בשעתו על ההסתלקות ומהלך ההלוויה.
הרבנית קיבלה מידו את הכוס, בירכה "שהכל" ולגמה קמעא מהמים. אחר כך אמרה לו: "שלום, אזוי ווי איר האט מיר מחיה געווען, זאל אייך דער אויבערשטער מחיה זיין" (=כפי שהחיית אותי, שהקב"ה יחיה אותך).
|
שבעה משחקים התקיימו הלילה (בין שני לשלישי) ב-NBA, ובמוקד שוב עמד לברון ג'יימס, שהוליך את הלייקרס לניצחון תשיעי רצוף, 99:128 על קבוצתו לשעבר קליבלנד. אוקלהומה סיטי המשיכה בעונה החיובית שלה עם ניצחון במינסוטה, פילדלפיה ספגה עוד הפסד - הפעם לאינדיאנה, ובוסטון ניצחה את שיקגו.
לברון ג'יימס שוב לא ריחם על קבוצתו לשעבר. ללא אנתוני דייויד הפצוע, הכוכב לקח אחריות וקלע 31 נקודות (12 מ-16 מהשדה) והוביל את הלייקרס לניצחון תשיעי ברציפות. למעשה, לברון קלע לפחות 25 נקודות בכל אחד מתשעת המשחקים האחרונים שלו מול הקאבס, מולם הוא מחזיק במאזן של 1:14. קליבלנד עוד הובילה ב-6 אחרי הרבע הראשון ובנקודה בהפסקה, אבל אז הקבוצה מלוס אנג'לס נכנסה לעניינים. 37 נקודות ברבע השלישי ו-44 ברבע האחרון עשו את ההבדל בסופו של דבר, כאשר מלבד ג'יימס, דווייט הווארד תרם 21 נקודות ו-15 ריבאונדים. קווין לאב (21 נקודות) הוביל את רשימת הקלעים של הקאבס.
אחרי שהתפרקה מנכסיה ואיבדה את פול ג'ורג' וראסל ווסטברוק, באוקלהומה בנו על שיי גילג'ס אלכסנדר המוכשר שהצטרף מהקליפרס, שייקח את המושכות בקבוצה ויביא לידי ביטוי את הפוטנציאל הגדול שלו, אך ספק אם גם הם חשבו שהגארד בן ה-21 יציג את היכולת שהוא מציג לאורך העונה - ובעיקר הלילה. הכוכב העולה של OKC העמיד הלילה נגד הטימברוולבס שורה סטטיסטית שהיא לא פחות מהיסטורית – 20 נקודות, 20 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, והפך לשחקן הכי צעיר בתולדות הליגה שעושה את זה. הוא גם הפך לגארד השני אי פעם שמגיע להישג הזה, הקודם היה גם הוא מהת’אנדר, ראסל ווסטברוק כמובן. הוא קיבל הלילה עזרה מצוינת מדנילו גלינארי עם 30 נקודות, ואוקלהומה ממשיכה להיות חזק בתמונת הפלייאוף במערב.
ניצחון שני ברציפות לסלטיקס שמדורגים במקום השני בטבלה. בתום הרבע הראשון הם עשו צעד משמעותי לניצחון כשהובילו 14:28. גם 30 נקודות של זאק לאבין לא עזרו לבולס, שאמנם עשו ריצה נהדרת של 5:17 בתחילת הרבע השלישי אך גם זה לא עזר בדרך להפסד שביעי בשמונה משחקים. ג'ייסון טייטום (21 נקודות) וג'יילן בראון (19 נקודות) הובילו את קלעי הסלטיקס כאשר שישה הציגו דאבל פיגרס.
כוכב המשחק היה טי.ג'יי וורן, שעלה לכותרות לאחרונה לאחר עימות עם ג'ימי באטלר ממיאמי. הפעם הנסיבות היו חיוביות וחוץ מ-21 הנקודות שקלע, הוסיף חסימה במאני טיים שעזרה לאינדיאנה לברוח בסיום. מלקולם ברוגדון הוסיף 21 נקודות, 9 אסיסטים ו-7 ריבאונדים, מיילס טרנר רשם 14 נקודות ו-10 ריבאונדים לאינדיאנה, שעם הניצחון עקפה את הסיקסרס במאזן. בן סימונס הוביל את פילי עם 24 נקודות ו-14 ריבאונדים, ג'וש ריצ'רדסון הוסיף 23.
|
בעליו החדשים של העיתון "אורנג' קאונטי רג'סטר" הרואה אור בקליפורניה, ושהוא העיתון ה-20 בגודלו בארה"ב במונחי תפוצה, החליט לאמץ גישה הפוכה לזו הרווחת בענף, ובמקום לבצע קיצוצים, משקיעה בהרחבת העיתון והוספת מדורים חדשים, דיווחה סוכנות הידיעות אי.פי.
העיתון הוסיף לאחרונה מדורים חדשים ומורחבים לכיסוי תחומי העסקים, הרכב והמזון, הגדיל כמעט פי חמישה את היקף העמודים המוקדשים לחדשות קהילתיות והרחיב את כמות התחקירים עיתונאיים. העיתון אפילו מפרסם רצועת קומיקס יומית.
ארון קושנר, ש"אורנג' קאונט רג'סטר" הוא העיתון הראשון מעולם שהיה בבעלותו, גייס כ-75 עיתונאים ומתכוון להוסיף 25 נוספים, הגדיל במחצית את מספר עובדי חדר החדשות מאז שקבוצת ההשקעות שלו רכשה את העיתון בחודש יולי.
שינויים נוספים שבוצעו בעיתון הם מעבר לשימוש בעמודים עבים יותר והגדלה פי שלושה של מספר הצבעים שבהם משתמשים להפקת צילומים וגרפיקה. עד סוף חודש מארס, היקף העמודים של העיתון צפוי להיות גדול ב-40% משהיה בתקופת בעליו הקודמים, פרידום קומיוניקיישנס.
קושנר, בן 39, מאמין כי אנשים מוכנים לשלם עבור חדשות איכותיות. ההימור שלו יוצא דופן בענף שבו עיתונים מצליחים להישאר רווחיים רק הודות לקיצוצים במהדורות הנייר, וניסיון להגדיל את הפופולריות של מהדורות מקוונות חינמיות בתקווה למשוך מפרסמים.
בתקופה שבה עיתונים רבים יותר מתחילים לגבות תשלום עבור תוכן מקוון, מדיניות הגדלת ההוצאות של קושנר מעוררת עניין רב בענף. עם זאת, אחד המבחנים החשובים בפניהם יעמוד קושנר הוא כאשר הרג'סטר יתחיל לגבות תשלום עבור תוכן מקוון, מהלך שצפוי להתבצע עד סוף הראשון הראשון של השנה.
קושנר הודיע כי בניגוד למרבית העיתונים שגובים מחיר מוזל על תוכן ברשת לעומת עיתון הנייר, בכוונתו לגבות ממנויים על מהדורת העיתון באינטרנט סכום זהה לזה שמשלמים מנויים על עיתון הנייר. "אם הוא יצליח, הוא יסלול את הדרך עבור עיתונים אחרים ללכת בעקבותיו", אמר וולטר האסמן הבן, מו"ל העיתון "ארקנסו דמוקרט-גאזט", שהיה בין התומכים הראשוניים בגביית תשלום עבור תוכן חדשותי ברשת.
עם זאת, עדיין מוקדם מדי לשפוט האם קושנר צודק בגישתו. לדבריו, ההכנסות מפרסום צמחו, אולם הוא סירב לפרט את שיעור הגידול. התפוצה היומית הממוצעת של "אורנג' קאונט רג'סטר" צמחה ב-5.3% נכון לסוף ספטמבר לעומת השנה הקודמת, ל-285 אלף גיליונות בימי השבוע ו-388 אלף עותקים בסופי שבוע - זאת לעומת ירידה של 0.2% שנרשמה בתפוצה בענף העיתונות כולו באותה התקופה.
|
מאז שלכל בן אנוש ממוצע יש מצלמה בטלפון ופילטר באינסטגרם, כל אהבל חסר יכולות משוכנע שהוא צלם מקצועי שתמונותיו ראויות להיות מוצבות במוזיאון. אז נכון שלפעמים בורחת לנו תמונה מופלאה, ונכון שחלקנו מעלים תמונות מוצלחות לפייסבוק פה ושם, אבל הזוי ככל שזה ישמע, צילום מקצועי הוא עדיין עניין לצלמים מקצועיים שיודעים את העבודה טוב יותר מצלמי הסמארטפונים למיניהם.
למרות זאת, אנשים רבים עדיין חושבים שצלמים מקצועיים, עם ציוד של אלפי שקלים וידע של שנים, הם סתם אנשים חובבים שבסה"כ לוחצים על כפתור במצלמה טובה יותר משלהם ושהם ישמחו לעבוד בחינם, אם רק יבקשו מהם, ואפילו לא צריך קרדיט.
סדרת התמונות המשעשעת הבאה מציגה 20 משפטים מצחיקים, מטרידים ובעיקר מאוד מוכרים לכל מי שמגדיר את עצמו צלם, משפטים שמהווים את הבסיס שלל רגעים מרגיזים שכל צלם חווה במהלך העבודה שלו. יש לכם עוד סטטוסים מצחיקים כאלה? שתפו אותנו!
|
לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שוחזר יום כ"ט בנובמבר, היום בו קיבלה עצרת האו"ם את החלטתה בדבר הקמת המדינה העברית- מדינת ישראל. בכוונת המארגנים היה לשחזר במדויק את התמונה ההיסטורית. במטרה לחזק את המודעות ליום חשוב זה, אשר בעקבותיו, ביום ה' באייר תש"ח הוכרזה מדינת ישראל, וכדי לעודד את הרוח הציונית במדינת ישראל, יזמה ההסתדרות הציונות העולמית את שחזור קבלת הבשורה על החלטת האו"ם ואת חגיגות ההמונים ברחוב. אלפי אנשים וביניהם בני נוער, נשים, ילדים ומבוגרים לקחו חלק בחגיגות ההמוניות, רקדו ושמחו למשמע הקלטת החלטת האו"ם, בדיוק כמו לפני 64 שנה.
דמויות היסטוריות אשר לקחו חלק בחגיגות המקוריות גולמו על ידי שחקנים וביניהם ראשי הממשלה לשעבר, גולדה מאיר ודוד בן גוריון, אשר ברכו את ההמון מן המרפסת המפורסמת כאשר לצידם שחקנים בדמויות הרבנים הראשיים לישראל דאז. לצורך השחזור אותרו שתי מכוניות שרד מדגם סיטרואן אשר הסיעו לחגיגות המקוריות את המכובדים, ג'יפ צבאי בריטי מתקופה זו ומחלק עיתונים אשר חילק עיתונים שהודפסו במיוחד ליום זה ברוח הזמנים ההם. בנוסף, שולבו בין ההמון נגני רחוב, להקות מחול אשר הרקידו את המשתתפים במעגלי הורה וריקודי עם ודמויות של מפורסמים מהימים ההם עם צלמים אשר צלמו את הקהל במצלמות אותנטיות. במהלך החגיגות הופיעה בפני החוגגים, עינת שרוף, במופע מרהיב עם מיטב שירי ארץ ישראל.
יעקב חגואל, ראש המחלקה לפעילות בישראל ולמאבק באנטישמיות:"החלטנו לבצע שחזור מדויק של התמונה ההיסטורית של ההמון הרוקד ברחובות על מנת לאפשר לכל אזרחי המדינה לחוש את תחושות השמחה אשר עטפה את המדינה ביום היסטורי זה ובכדי לחזק את המודעות ליום זה. בכוונת ההסתדרות הציונית העולמית להפוך את יום כ"ט בנובמבר ליום הציונות בישראל. הציבור הרחב חוגג את יום העצמאות, אך אנו רוצים להקדיש גם את חשיבותו של יום זה".
אירוע שחזור כ"ט בנובמר, ביום שלישי, 29 בנובמבר 2011, בשעה 13:00 ברחבת בניין ההסתדרות הציונית, רחוב קינג ג'ורג' 48, ירושלים.
|
אנו פונים ליוצרים ולהרכבים מוסיקליים בהצעה להשתתף באירוע, להלחין ולבצע שירים מתוך גיליונות ״משיב הרוח״.
את הקלטות השירים (אין צורך באיכות גבוהה) יש להגיש לדוא"ל זה עד לתאריך 1/8/19, תשובות ישלחו עד לתאריך 1/9/19.
ניתן להגיש שני לחנים ויותר, אולם לתחרות לא ייכנס יותר מלחן אחד של כל מלחין.
לא ניתן להגיש שוב שיר שהוגש בעבר לתחרות.
שירים שישלחו לאחר המועד לא ישתתפו בתחרות.
לשלב הגמר של התחרות יבחרו כ- 10 הרכבים על ידי צוות הערכה.
הרכב המופיע בשלב זה יבצע את השיר שנשלח לתחרות בשלב המוקדמות בלבד.
לקראת שלב הגמר יתקיים מפגש/עם המנהלת המוזיקאלית שיכלול את ביצוע השיר למתן חוות דעת והערות .
הבאת כלי הנגינה לרבות קלידים ותופים ומגברים הינם באחריות המוזיקאי\ההרכב בלבד.
צוות השופטים יבחר את המנצחים בתחרות על פי שיקול דעתו הבלעדי.
עד 1/8/2019 הגשת הלחנים בדוא"ל.
עד 1/9/2019 יישלחו תשובות למגישים.
בהגשת שיר לתחרות הנך מאשר כי אתה בעל מלוא הזכויות של הלחן והעיבוד שהוגשו לתחרות ויוצגו באירוע במידה ותעלה לשלב הגמר, לרבות זכויות יוצרים ומבצעים וכי שילמת במידה ונדרשת או תדרש כל תשלום להסדרת הזכויות הללו.
קיימת אפשרות כי האירוע יוקלט, יצולם וישודר במלואו או בחלקו ברדיו, בטלוויזיה או באתרי אינטרנט ציבוריים כגון פייסבוק ובערוץ היוטיוב של בית אבי חי ו\או משיב הרוח. חתימתך על הסכם זה כוללת את הסכמתך לשידור ללא תוספת תשלום.
הנך מתחייב בשמך\בשם כל חברי ההרכב לפעול בשיתוף פעולה מלא עם בית אבי חי ומשיב הרוח או מי מטעם בקיום האירוע והמופע, החזרות, ההכנות להם וכל הקשור עמם. בכלל זה, הנך מסכים ומתחייב לשתף פעולה עם יחסי הציבור ועם צוות הפרסום והשיווק בכל דרך שתתבקש על ידו, לרבות אך לא רק, העברת תמונות ו/או חומרים אחרים שהזכויות בהן שייכות לך או שניתנה לך זכויות שימוש בהם לצורכי יח"צ ושיווק, הענקת ראיונות ופעילות בדף וקבוצת הפייסבוק של בית אבי חי ומשיב הרוח לקידום המופע – הכל כפי שתתבקש. בית אבי חי ומשיב הרוח יהיו רשאים לעשות שימוש בשמך, תמונתך (רק בתמונות שאושרו לשימוש על ידך) לשם קידום ופרסום המופע בכל אמצעי תקשורת ובכל מדיה לרבות שלטי חוצות, בעלוני פרסום, תוכניה, בדף הפייסבוק, ובאתר האינטרנט של בית אבי חי ושל משיב הרוח.
בית אבי חי ומשיב הרוח שומרים לעצמם את הזכות לבטל את התחרות בכל שלב ומועד.
הרשמה לתחרות מהווה הסכמה מלאה לכל התנאים שבתקנון ללא כל תשלום מצד בית אבי חי או משיב הרוח.
|
"מה שלום אנשי השלום?"
החיילים מגיעים בזמן. רק שני טרקטורים ושישה אנשים ממתינים. כעבור כרבע שעה מגיעים שני טרקטורים נוספים. לשאלתנו אם אין יותר היתרים עונה מכרנו מ' שיש, אבל לא באים (?). מ' בירך אותנו ב''חג שמח'' והתעניין במנהגי החג.
''אווירה משפחתית'' במחסום. רוב העוברים (המעטים) נשים וילדים.
תזמורת חתונות מג'נין ממתינה להסעה. מוזמנים לנגן בחתונה בכפר כנא שליד נצרת. מזל טוב!
משפחה בלבוש חגיגי עולה בשרוול הרשת. פועלים יורדים אל המעבר שבצד הטרמינל. כשזרם העוברים גדל, נוצר תור ליד עמדות בדיקת ההיתרים. התור לא ארוך, אבל מעצבן. עומדים בו העובדים במרחב התפר. העובדים בישראל – פטורים.
רבים מברכים אותנו ב''שלום'' ואחדים ב''חג שמח''. אחד מברך ושואל בעברית מצוחצחת ''מה שלום אנשי השלום ? ''. מרגש.
כשאנחנו עולות למגרש החנייה שואל אותנו אחד האנשים מה שעות פתיחת המחסום בערב החג. לצערנו איננו יודעות.
שוטר צבאי ניגש אלינו מייד וטוען שזה שטח צבאי ואסור לנו להיות בו. כשאנחנו מסבירות לו שלא כך הדבר הוא אינו משתכנע, אך זז הצידה. חייל נעים הליכות ניגש אלינו ומתעניין ב ''מחסום ווטש''. לדבריו עוברים במחסום זה פלסטינים מנזלת עיסא וגם בעלי אזרחות ישראלית. החייל אומר שהוא חדש ואינו יודע מי זכאי לעבור במחסום. בשעות הבוקר והצהריים עוברים ילדי בית ספר מנזלת עיסא שבתיהם ''נתקעו'' בצד הישראלי של גדר ההפרדה .
המחסום פתוח מ 06:00 עד 22:00. מעט צפונה לו שוכן המחסום החקלאי נזלת עיסא.
בזמן שהותנו במחסום באקה עוברות מלגזות נושאות סחורה חקלאית ואחרת לדוכנים במגרש החנייה שצמוד לחומת ההפרדה בצד הישראלי. שתי ילדות עוברות אל אביהן שממתין מעבר לגדר.
תזכורת: גדר ההפרדה באזור זה נבנתה תחילה מזרחית יותר, מעבר לבאקה אל שרקייה. ב 2004 נבנתה במקומה גדר על הקו הירוק, צמוד לבאקה אל גרבייה, הגדר המזרחית נהרסה. הגדר החדשה, שבחלקה נבנתה כחומה, ''ספחה'' בתים אחדים (שנבנו אחרי הכיבוש) מנזלת עיסא לבאקה אל גרבייה. תושביהם בעלי אזרחות פלסטינית, גרים בישראל, אך ילדיהם לומדים בפלסטין. פרק נוסף בתיאטרון האבסורד של הכיבוש.
17:30 אנחנו נוסעות הביתה. מתרשמות לטובה מהרחוב הראשי של באקה אל גרבייה. עמוס, סואן ומטופח.
|
עו"ד פלילי שרון נהרי התארח בתכנית "המטה" בערוץ 10, בהנחייתה של איילה חסון, ודיבר על פרשית אתוני וארן, אשר כזכור – צולם יחד עם כדורגלנים נוספים מבצעים אקטים מיניים מבזים בצעירה, ונחקר במשטרה תחת חשד לפלילים. עורך דין פלילי נהרי התייחס לבעייתיות הטמונה בהפעלת הלחץ על הצעירה להגשת התלונה. לטענתו, הצעירה הודתה כי לא היא הגישה את התלונה במשטרה, דבר המעלה את התהייה – האם בוצע אונס או לא? מדוע הופעל לחץ כה רב להגשת התלונה דווקא על אונס? וכיצד קורה מצב בו לא נתנו את הדעת על חלקה המרכזי של הפרשיה: נושא הפצת הסרטון ע"י גורמים מעורבים, ו/או עלומים.
"זה בסדר ולגיטימי להפעיל לחץ על מנת שהאמת תצא לאור", כך אומר עו"ד נהרי. "המתלוננת הודתה כי הסכימה לביצוע האקט, הייתה בהכרה ושיתפה פעולה. ואף ציינה כי הייתה מודעת לכך שהיא מצולמת. "משמעות הדבר היא שכעת הזווית החקירתית אמורה להתמקד בעיקר בנושא ההפצה", הוסיף עו"ד נהרי.
"הוכחת ההפצה, ומציאת הגורם הראשוני אשר הפיץ את החומר, היא קשה ולא פשוטה כלל בעידן התקשורת, הווטסאפ, הפייסבוק ושאר הפלטפורמות השיתופיות, תכנים מסוג זה מתפשטים כאש בשדה קוצים", מסביר עו"ד נהרי.
הוא עוד ציין, כי הוא עצמו מתנגד חריפות למגמת הפצת הסרטונים והתמונות שנוצרה בשנים האחרונות, בין אם מדובר בשיימינג, נקמה גרידא, חוסר מחשבה או אפילו טעות אנוש. הפרטיות של אדם הנה קודש הקודשים, ולא נעשה מספיק כדי להגן עליה. אומנם מציאת האשמים במקרים כאלו היא לא פשוטה, אבל על כל המעורבים בדבר יש לתת את הדין על מעורבותם.
בפאנל הוזכר מספר פעמים כי השחקנים והמועדון התנצלו לא פעם על המחדל ועל החדירה לפרטיות, וכי התלונה על האונס לא רלוונטית עוד, כי אם נושא הפצת הסרטון ועברה על חוק צנעת הפרט.
"אין כל חוק שאוסר על צילום סצנות מיניות, עם זאת חשוב לקחת בכובד ראש את העברה שאכן בוצעה בתיק זה – היא הפצת הסרטון וחדירה לפרטיותה של המתלוננת" – סיכם במילותיו עו"ד שרון נהרי.
עו"ד פלילי שרון נהרי לאתר גלובס: "זכויות החשודים נרמסות"
|
בקעת הנדיב משתרעת בין גבולו הצפוני של השרון לבין השיפוליים הדרום – מערביים של רמות מנשה ובין המושבות שהקים הנדיב הידוע, הברון אדמונד דה רוטשילד. סביב בקעת הנדיב ניתן למצוא את זיכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה, פרדס חנה, כרכור ויישובי אלונה ומנשה: עמיקם ואביאל, רגבים וכפר גליקסון. בבקעת הנדיב ניתן למצוא שרידים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה התיכונה לפני כ- 4000 שנים, אך ההיסטוריה המפורסמת של תקופתנו התחילה במאה ה- 19 עם הקמת המושבות זיכרון יעקב ב- 1882 והמושבה הבאה אחריה, גבעת עדה ב- 1903. עם השנים קמו עוד מושבות ומושבים והפריחו את העמק הקרוי על שמו של הברון רוטשילד. מאה וכמה שנים חלפו בשדות העמק ובקעת הנדיב המרוחקת, שהייתה קשורה עם אזור המרכז באמצעות דרך יפו ההיסטורית, הלכה והתקרבה באמצעות כבישים מהירים ותחנת רכבת בבנימינה.
היום, יש בבקעת הנדיב כמה אתרים נהדרים לטיולים ובמיוחד מהסוג המשלב חילוץ עצמות סוער עם צפייה בנופי טוסקנה ישראלית. מטיילים המבקרים בבקעת הנדיב בשבתות, נדהמים לגלות שני דברים, הראשון הוא כמות רוכבי האופניים והרצים הנמצאים בכל מקום: בשולי הכבישים, בלב השדות ובמעלה הגבעות של פארק אלונה. הדבר השני הוא, הם מגלים כמה יופי טמון בשילוב של נוף טבעי ונוף חקלאי מעשה ידי אדם. דבר נוסף הוא, שבכלל לא בטוח שגם רוכבי האופניים מודעים לכל המקומות היפים סביבם.
בגסות, אפשר לחלק את נקודות העניין של בקעת הנדיב לשני סוגים: כפריות \ עירוניות וטבעיות. מוקד העניין האורבאני הידוע ביותר, הוא כמובן המדרחוב של זיכרון יעקב. המדרחוב הוא רחוב יפה, עמוס בבתי קפה, מסעדות ובתים ישנים ויפים שאחד מהם, הרי הוא ביתה של שרה אהרונסון, משמש כמוזיאון ניל"י. קצת דרומית לזכרון יעקב, מצדו השני של נחל כבארה נמצאת רמת הנדיב הממוקמת על חוטם הכרמל. רמת הנדיב היא מקום קברו של הברון רוטשילד המוקף בגן מפואר, על שאר שטחה של רמת הנדיב יש פארק טבע גדול ומיוער בחלקו. בשטח הפארק שבילי הליכה מעגליים רבים מהם נשקף נוף מרהיב של בקעת הנדיב על שדותיה וכרמיה או של הים התיכון וג'סר א- זרקא, בחורף ובאביב מתווסף לטיול בונוס אדיר של שפע פרחים צבעוניים. בימים אלה הולך ומתהווים שני שבילים לאופני שטח ברמת הנדיב, אחד למשפחות ואחד לרוכבים מנוסים. בקצה הדרומי של רמת הנדיב אפשר למצוא את מבצר שוני, למבנה שהיום ידוע בעיקר בשל ההופעות הנערכות בו היסטוריה ארוכה עוד מהתקופה הרומאית. במקום הנמצא בליבו של פארק ז'בוטינסקי, שהקימה קק"ל נמצאים ארבעה מוזיאונים מעניינים. עוד דרומית לשוני ניתן למצוא את מחצבת בנימינה ההיסטורית שמחכה לתקציבי שימור ולידה זורם נחל תנינים שהחל לעבור לאחרונה תהליך שיקום ביזמת קהילת מתנדבים מקומית, לצדו של נחל תנינים קיימת היסטוריה מפוארת של מפעלי מים רומאיים וייבוש ביצות. עדיין ניתן למצוא בשטח בקעת הנדיב שרידי פירי מים עתיקים ואמות מים, לאורכו של נחל תנינים קיים שביל אופניים משולט.
בסמוך לנחל תנינים נמצאת המושבה בנימינה, המוכרת היטב לציבור בישראל משיריו של הפזמונאי בן המושבה אהוד מנור. הרחוב הציורי במושבה הוא רחוב המייסדים, בו ניתן למצוא בתי קפה רבים ומספר מבנים לשימור, כמו גם גן ציבורי יפה בו נמצאת תחנת הנוטרים. ברחבי המושבה פזורים כמובן אתרים נוספים. בצדה המזרחי של בקעת הנדיב, כשישה קילומטרים מבנימינה נמצאת המושבה הקטנה והוותיקה גבעת עדה (נוסדה 1903), שבתיה הישנים מלאים בסיפורים מעניינים. גבעת עדה מוקפת ביערות אלונים (שמורת אלוני יצחק ויער אלות עדה), מטעים וכרמים. בתקופת החורף והאביב נפלא לטייל סביבה ולראות את הפרחים הרבים. צפונית לגבעת עדה נמצאים המושבים אביאל ועמיקם, השייכים למועצה האזורית אלונה, מושב עמיקם ידוע בעיקר בקרב רוכבי אופני הרים היוצאים ממנו לגיחות לכיוון הר חורשן. מלבד האתרים שהוזכרו, קיימות בבקעת הנדיב עוד נקודות עניין רבות: מעיינות, חורשות, מוקדי פריחה, גתות עתיקות ופירי מים, יקבים ועוד.
ברחבי בקעת הנדיב ניתן למצוא עשרות קילומטרים (ואולי אף יותר…) של שבילי אופניים והליכה. הדרכים החקלאיות הרחבות מהוות כר נוח לטיולי רכיבה והליכה משפחתיים (אסור לקטוף!) וחוץ מהן, קיימים עוד המוני שבילי סינגל אתגריים יותר, שבחלקם ניתן גם לרוץ בין הפרחים.
מסלול שטח: חונים ברמת הנדיב, עושים סיבוב על השבילים המסומנים בלבד ולא שוכחים לעצור לתצפית בחורבת עקב. בתוך רמת הנדיב יורדים לכיוון עין צור ויוצאים בחניית בית הספר אורט. חוצים את הכביש ונכנסים אל כביש חקלאי משובש, הרי הוא "דרך יפו ההיסטורית". מדרך יפו ניתן להתחבר לשביל נחל תנינים, לשבילי פארק אלונה והר חורשן או להמשיך דרומה ולהגיע ליערות האלונים שמאחורי גבעת עדה. כשרוצים לחזור לרכב מומלץ לנשנש פיתה עם לאבנה בחצי הדרך בין שוני לרמת הנדיב (מסלול לרוכבים מומחים).
מסלול משפחתי: חונים בגבעת עדה ויוצאים לרכב עם כל המשפחה בדרכים החקלאיות המקיפות את המושבה (לא לקטוף!). בעונת האביב הכול פורח וירוק ואפשר ליהנות ממראה הנחלים עדה וברקן ותעלות המים הזורמות בין השדות. נקודות מומלצות לעצירה קצרה הן מאגר כפר גליקסון (לא להיכנס למים) ויער אלוני יצחק, אליהן מגיעים מגבעת עדה הוותיקה והבאר ההיסטורית של גבעת עדה אליה מגיעים מההרחבה (מצפון לכביש 653).
המסלול הזוגי הרומנטי (כיוון אחד): חונים בזיכרון יעקב ומתחילים את היום עם גלידה וקפה. רוכבים לאורך רחוב המייסדים (המדרחוב) לכיוון דרום ואחרי הכיכר מתחברים לרחוב השיטה, עליו רוכבים עד שמגיעים לכניסה האחורית לפארק רמת הנדיב. בתוך הפארק מומלץ לבקר בגני הנדיב (בלי האופניים) ולהמשיך לתצפית אל הים מכיוון חורבת עקב. לאחר מכן יורדים בדרכי העפר לכיוון מבצר שוני ונכנסים לאחד המוזיאונים (יש לבדוק שעות פתיחה), משוני ממשיכים לבנימינה ועוצרים לקפה נוסף באחד מבתי הקפה הרבים של רחוב המייסדים. באמצע השבוע ניתן לחזור לזיכרון יעקב באוטובוס.
תחנת הדלק בגבעת עדה – נקודת יציאה לאצנים ורוכבי אופני שטח וכביש. התחנה ממוקמת בלב בקעת הנדיב ומאפשרת גישה למסלולים מישוריים במערב הבקעה או אתגריים יותר בכיוון פארק אלונה. מיקומה הנוח בלב הבקעה מאפשר להתחיל ולסיים בה מסלולים. במקום בית קפה ומאפייה. יש להיזהר מתנועת רכבים, נקודה זו אינה מומלצת להתחלת מסלול עם ילדים.
חניון פארק מי קדם – ממוקם בכניסה המערבית לעמיקם, נקודת יציאה למסלולים במרחב פארק אלונה, הר חורשן ולכיוון רמות מנשה.
פארק רמת הנדיב – נקודת חניה ויציאה בצפון-מערב הבקעה, עם אפשרות יציאה למגוון מסלולים ברמות קושי משתנות ולכל המשפחה. בחניון הכניסה לפארק ניתן למצוא חורשה מוצלת, שולחנות פיקניק וברזייה.
יער אלות עדה ושמורת אלוני יצחק – יער אלונים בחלק הדרומי של גבעת עדה ועד נחל ברקן. זהו שריד ליער האלונים הגדול שהשתרע במקום בעבר. בעונה ניתן לראות שלל פרחים מרהיבים. מומלץ לא להגיע עם אופניים בסופי שבוע מטעמי בטיחות – על המסלולים הולכים ילדים רבים.
נכתב ע"י נדב שדה עוסק בפיתוח סביבה ותיירות בנות קיימא. הבעלים של משרד "שדות – תכנון. תיירות. סביבה."
|
מה ומי: ענת סגל מתמחה בצביעת והלבשת הבית ומשדרגת חדרי שלמים בזכות מגע של קצת צבע וטקסטיל. טעמה המשובח של סגל מתבטא גם בפריטי היד שנייה היחודיים שהיא מלקטת ברחבי העולם. בסוף השבוע היא תקיים מכירה של אותם פריטים, לצד תיקים יד שנייה וחדשים ותכשיטים שיימכרו ב-50 אחוז הנחה.
מה: מכירת חצר במושב בית אלעזרי עם שלל הפתעות, בהן עודפי בגדי מעצבים לתינוקות וילדים של זיסלה בהנחות של עד 50 אחוז, תכשיטים מעוצבים, מוצרי בריאות, כלים של טאפרוור, סבונים בעבודת יד וזרים מתוקים. אם המבחר יסחרר אתכן או סתם אם בא לכן להתפנק תוכלו להפקיר את גופכן לטיפול שיאצו מרגיע בזמן שתפקירו את הילדים בפינת ההפעלה. הפקרות.
מה: חברת שופליפטרז חוזרת באירוע נוסף והפעם בשיתוף עם הביטאט ההרצלייני באווירה שכולה עיצוב וטוב טעם. ועכשיו לחלק המעניין – מלבד כל הכיסאות והוואזות יהיו שם קולקציות קיץ של שלל בוטיקים ומעצבים מקומיים ומחו"ל וזה כולל גם אקססוריז, תכשיטים, נעליים וכל מה שהוא אופנה.
מי: הלמוט לאנג, אלכסנדר וואנג, ג'יל סנדר, רוס אובטה, רוני בר, שרון ברונשר, קרן אוברזון ועוד.
מתי: חמישי 31.3 ביו השעות 23:00-11:00, שישי 1.4 בין השעות 18:00-10:00, שבת 2.4 בין השעות 22:00-11:00, ראשון 3.4 בין השעות 21:00-11:00.
מה ומי: במסגרת אירוע בתים פתוחים בישוב מיתר תתקיים מכירת בגדי ואביזרי וינטג' ויד שנייה מבית שימושיק לצד תכשיטים של אירקה. על הדרך תוכלו להתפרץ לכמה דלתות פתוחות אחרות בישוב ולמצוא פריטי אמנות בערך מכל סוג אפשרי.
כמה: תכשיטים 250-50 שקלים, בגדי יד שנייה 150-20 שקלים, אקססוריז ונעליים 90-20 שקלים.
מתי: שישי 1.4, בין השעות 15:00-10:00, שבת 2.4, בין השעות 20:00-10:00.
ימכרו בגדי מעצבים לנשים, בגדי ילדים, תכשיטים, כלי בית, מתנות מעוצבות, חפצי אמנות וגם עוגות ועוגיות, יינות, שמן זית ושוקולד. עוד ביריד: מתחם בית קפה, פינות יצירה לילדים (בשבת) ועמדת צילום מקצועית.
מי: תכשיטים של איה פז ואטל, בגדי גוף לתינוקות של שוגר בייבי לאב, שמן זית של משק פז, דברי מאפה של קונדיטוריית איריציה, יינות של יקב עגור, חפצי אמנות ונוי של אתי יניב, הדרלינג ועוד.
כמה: בגדי נשים 549-99 שקלים, בגדי גוף גוף לתינוקות אחד ב-40 שקלים ושלושה ב-100 שקלים.
מה ומי: מכירת אביב של מותג אופנת הנוסטלגיה "אסתר ושמעון" ובה חשיפת בגדי האביב והקיץ משנות ה-80-40 וחיסול כל פרטי החורף ב-50 אחוז הנחה. הבונוס – המכירה תתקיים בקפה 48 שמציע מעדנים של השף יהונתן בורוביץ. אנחנו חולמים כבר כמה לילות על אחד מאותם מעדנים – פנקוטת קורנפלקס, ששמועות אומרות שהיא לא פחות מאלוהית.
כמה: בגדי חורף 160-70 שקלים, בגדי אביב וקיץ 280-180 שקלים.
מה: מכירת עודפי בגדי מעצבים ומותגים לילדים ב"בובים" שבקיבוץ משמרות עם בגדי קיץ ומעבר בהנחות של 80-50 אחוז.
איפה: מול הכניסה לקיבוץ משמרות (מבנה סגול).
מה ומי: מעצבת התיקים והארנקים מלי רוקח דנאי למל משיקה קולקציה חדשה במכירה חגיגית במסגרתה יוענקו 20 אחוז הנחה על פריטי הקולקציה החדשה ועד 50 אחוז הנחה על קולקציות קודמות. בנוסף תארח דנאי את מותג התכשיטים TWO A ואת מותג הנעליים אסקופה ותכבד את האורחות בשוקולדים ואלכוהול.
כמה: 1,000-240 שקלים.
איפה: סביון 4, צהלה, תל אביב.
מה ומי: אהובה שטרצר בעלת הבוטיק פוזה חוגגת לו 25 שנה (!!!) ומעניקה 25 אחוז הנחה על כל קולקציית המעבר בבוטיק שכוללת תיקים, תכשיטים, נעליים ובגדים שנבחרו בקפידה מרחבי העולם.
מתי: חמישי 31.3, בין השעות 19:30-10:00.
מה ומי: מכירה משותפת למעצבת בגדי הים גל אנג'ל לאגלי דאקלינג ולמעצבת הבגדים מור באואר לפיו פיו, במסגרתה יוענקו 70-50 אחוז הנחה על בגדי ים ופריטי לבוש מקולקציות קודמות. כמו כן יוצגו בגדי הים מן הקולקציה החדשה ופריטי קולקציית הפנאי של אגלי דאקלינג לצד חולצות קיץ במהדורה מוגבלת של פיו פיו. לכבוד חנוכת הסטודיו המשופץ של אנג'ל יוגש פונץ' לכל האורחות.
מה: מכירת גינה יפואית של עודפי בגדי מעצבות ואקססוריז בהנחות של עד 60 אחוז ובאווירת ערב בנות כיפי עם מוזיקה ואלכוהול לכולן.
מה: מכירת מעצבות לרגל פתיחת האביב בה יוצגו קולקציות חדשות של בגדים, תכשיטים ואקססוריז ויוענקו הנחות שוות על קולקציות קודמות. עוד במכירה: קאווה צוננת, מתוקים ומוזיקה טובה.
מי: הדס קולודני, חנית חן, שלי דהרי ונעמי מערבי.
מה: המעצבות שירלי לסרי לשישה ולני אוזן, סטודנטיות שנה ד' לעיצוב אופנה בשנקר, מקיימות מכירה ביתית של סאמפלים פרי עיצובן לצד פריטי יד שניה שלוקטו ברחבי העולם ומפנקות את האורחות במבעבעים.
כמה: כל הפריטים עד 250 שקלים.
איפה: יחזקאל 4, קומה 2, דירה 5, תל אביב.
מה ומי: המעצבת מוריה חמד חוגגת שנה למונה, מותג הבגדים באווירה נוסטלגית בעיצובה. במסגרת החגיגות תקיים חמד מכירה בה תעניק 15 אחוז הנחה על הקולקציה החדשה ו-70-50 אחוז הנחה על קולקציות קודמות. עוד באירוע: שובר מתנה בשווי 80 שקלים לעיסוי מפנק לכל האורחות וגם קאפקייקס, הפתעות יומולדת וקאווה. מזל טוב!
כמה: קולקציה חדשה 600-290 שקלים, קולקציות קודמות 300-69 שקלים.
מה ומי: המעצבת אורטל גוסב לאולינקה פותחת את הסטודיו למכירת סוף שבוע אביבית שתהיה הראשונה במסורת מכירות סוף שבוע חדשה. השבוע תציע גוסב שלל הנחות והטבות וגם מבעבעים וכיבוד קל לכולן.
כמה: הנחות של עד 30 אחוז על כל השמלות ופינת מציאון של פריטים שמחירם לא יעלה על 50 שקלים.
מה ומי: מעצבת הנעליים מיכל מילר מקיימת מכירת אביב חגיגית ומציגה את דגמי הקולקציה החדשה, כשלצידם יוצעו עודפי עונות קודמות בהנחות של 70-50 אחוז.
כמה: קולקציית אביב 760-590 שקלים, עודפי קיץ וחורף 690-200 שקלים.
מה: טלי והדס מארחות מכירת מעצבות ביתית של בגדים, תכשיטים, תיקים ונעליים עם הנחות שוות על קולקציות החורף וקולקציות אביב חדשות, פינת מציאון, כיבוד קל וקאווה.
מי: שלי דהרי, לידיה רנר, ג'ולייט, שירלי הלפרין, רוני קנטור ועוד.
מתי: חמישי 31.3, בין השעות 22:00-17:00, שישי 1.4, בין השעות 16:00-10:00, שבת 2.4, בין השעות 20:00-11:00.
מה ומי: המעצבת אפרתה חוגגת חמש שנים לבוטיק שלה, מעניקה סטרפלס או חגורת עור במתנה על קניית שלושה פריטים ומפנקת בקאווה ותותים. בנוסף ממשיכה אפרתה בסייל של פריטי קולקציית החורף ומציגה גם את קולקציית האביב החדשה.
מה ומי: מכירת חיסול חורף של המותג 220 וולט עם הנחות של עד 80 אחוז על כל הקולקציה. המכירה תתקיים על גג פלורנטינאי עם מוזיקה טובה ושתייה לכל האורחות.
|
לצורך עיצוב מרפסת בהרצליה יש צורך להשתמש גם באמצעים . ישנם מלגות מפתות ללמידת ריהוט גן בבית שמש למתאימים. בעזרת אמצעים בראשון לציון, ניתן לבצע את כל תהליך עיצוב מרפסת קטנה פשוטה מאוד, וללא מגע יד אדם. אופציה שקיימת בכל נושא הרהיטי גינה היא הזמנה של נדנדה לגינה לילדים באור יהודה בחולון.
יש בעלי מקצוע רבים בבאר שבע השוהים במלאכת עיצוב גן, לדוגמה חנויות ריהוט ובעלי מקצוע אחרים. כאשר מבצעים את התהליך של שיפור גינה, בהרבה מקרים יש צורך גם בהרכבה של נדנדה לגינה לילדים ברחובות בהוד השרון. בחלק גדול מהבתים שקיימים כיום בראש העין אין נדנדה לילדים מעץ לגינה, ולכן בחלק גדול מהבתים ישנם נדנדה לגינה לילדים בפתח תקווה. בגבעתיים ניתן למצוא חנויות ריהוט לגן רבות המציעות מגוון רחב של עיצובים.
ברמת גן ישנם חנויות מרובות המראות שלל של נדנדה לגינה לילדים במודיעין מכל העולם ובעיצובים מיוחדים, בחומרים ומחירים מגוונים. אחד הנושאים המרכזיים ביותר בתחום הרהיטי גן ומרפסת בבית הוא אדניות עץ ביפו. תחום נוסף בעולם הריהוט גינה שאותו אפשר לבצע הוא רכישה של אדניות בנתניה. על אף שבאינטרנט קיימות בימינו המלצות לעיצוב גינה ביבנה, הדרך הנכונה ביותר לבצע עיצוב מרפסת הוא באמצעות המלצות.
תחום הרכבת המטבח גינה כיום עלה מדרגה, וניתן כיום להרכיב גם ריפוד לריהוט גן בבני ברק. אין שום בעיה לעשות בימינו עיצוב מרפסת קטנה בכפר סבא בעזרת חנויות רהיטים. מעצב פנים עוזר באין ספור נושאים כמו בעיות בפתח תקווה והרכבת פינות אוכל. כאשר בוחרים מרהט גן בקריית אונו בצורה נכונה, אפשר לוודא שעיצוב גן תתבצע בצורה תקינה ופשוטה.
|
ברגע שסיימתם לבנות אתר לעסק תצטרכו לאחסן אותו על שרת. שרת בשונה ממחשב רגיל הוא לא רק מציג אתרים הוא גם יודע לענות לבקשות כאלה ולשלוח מידע למחשבים מרוחקים, כך כל אחד יוכל להתחבר לאתר שלכם ולמצוא את המידע המבוקש.
אז איפה כדאי לכם לאחסן את האתר? ההמלצה שלי היא חד משמעית לאחסן אצל מי שבנה לכם את האתר (בתנאי כמובן שהוא מספיק מקצועי ודואג לתחזוקה השוטפת שלו). וכן, אולי לחלקכם זה ישמע מוזר, יכול להיות שהזהירו אתכם שאתם צריכים שליטה מלאה באתר שלכם ולא להיות תלויים במתכנת שלכם.
בעיני הטענה הזו היא ממש מגוחכת. כי בדיוק כמו זה שלא יודע לנהוג ומעולם לא הוציא רשיון נהיגה, מה תגידו אם הוא יחליט לנהוג במכונית שלו בעצמו כדי שיהיה לו "שליטה מלאה" ברכב ולא להיות תלוי בנהג אחר, הרי זה שאלה של זמן עד לתאונה שהוא בטוח יעשה!! ממש כך זה עלול לקרות גם לכם.
לכן ההמלצה שלי היא במידת האפשר אחסנו את האתר שלכם אצל מי שבנה אותו, בתנאי כמובן שהוא דואג לתחזוקת האתר כמו שצריך. אם החלטתם לאחסן את האתר ישירות בחברת אחסון, הכנו לכם מדריך לבחירת חברת אחסון אתרים.
באיזה טכנולוגיה האתר שלכם בנוי?
לא כל אתר ניתן לאחסן בכל שרת, עליכם לוודאות שחבילת אחסון האתרים מתאימה לשפת הפיתוח של האתר למשל PHP, ASP וכדומה וכן בסוג מסד הנתונים של האתר שלכם. ישנם גם חבילות המותאמות לאתרים ספציפיים כמו אחסון אתרי וורדפרס, ג'ומלה, דרופל ועוד.
אם אינכם בקיאים בזה, בררו עם מי שבנה לכם את האתר את העניינים הטכניים הללו עוד לפני שתבחרו את חבילת אחסון האתרים שלכם.
נתון נוסף שכדאי לדעת הוא מה נפח האחסון הדרוש לכם. אתרי תדמית לרוב יספיקו להם כמה עשרות או מאות mb בודדים, זאת לעומת אתרי חדשות גדולים המכילים קבצים, תמונות וסרטונים והם נדרשים לחבילת אחסון אתרים בעלת נפח אחסון הרבה יותר גדול.
ישנם לא מעט חברות אחסון שמגבילות את כמות התעבורה החודשית של החבילה (כמות הגולשים שמבקרים באתר שלכם), מה שאומר שאם תגיעו למגבלת התעבורה המותרת האתר שלכם עלול להיחסם.
אם יש לכם יותר מאתר אחד, תבדקו כמה דומיינים תוכלו לאחסן בחשבון האחסון שלכם וכן כמה כתובות דואר אלקטרוני תוכלו לפתוח עבור הדומיין.
ניתן לאחסן את האתר גם בארץ וגם בחו"ל. היתרון העיקרי לאחסן את האתר בחו"ל הוא המחיר, עם זאת אם קהל המטרה שלכם הוא ישראלי, לרוב יהיה מומלץ לשלם עוד כמה שקלים על שרת ישראלי בתנאי כמובן שהוא שרת אמין וטוב מבחינת הרכיבים המותקנים, השליטה על האחסון, מערכת הגיבויים, השירות וכדומה.
כיום יש המון חברות לאחסון אתרים גם בשוק הישראלי וגם בשוק הגלובלי, ההמלצה שלי היא חד משמעית אל תחפשו את האחסון הכי זול, לא פעם הניסיון לחסוך כמה שקלים גורם לכך שהאתר מושבת בגלל וירוסים או כל מיני סיבות אחרות.
אם האתר שלכם הוא וורדפרס, כדאי לכם לאחסן ביופרס, המחירים אמנם לא הכי זולים, אבל הם נותנים תמורה מלאה לכסף שלכם, ויש לכם גם קופון הטבה של 5% הנחה לפונים דרכנו. פשוט הכניסו את קוד הקופון: up05meya ותקבלו 5% הנחה על כל חבילה שתבחרו.
|
ראשיפורטל פיננסיכל הכותרותשוק ההוןבארץגלובלי ושוקי עולםנדל''ן ותשתיותנתח שוק וצרכנותדין וחשבוןגלובס טקדעותמגזין Gליידי גלובסהמשרוקית שוק ההון מה עוצר את ההנפקות הראשוניות של הישראליות בוול סטריט?
"מספר החתמים הזרים שמסתובבים בישראל הוא כמעט אינסופי, משמעותית הרבה יותר מאשר לפני שנה-שנתיים. כל בנקאי השקעות מגיע עם פנקס ובו רשימת החברות, מחזרים, מנסים לשכנע את החברות לבוא ולהנפיק בוול סטריט" - כך מספר רו"ח גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר טכנולוגיה בפירמת הייעוץ וראיית החשבון PwC, בראיון ל"גלובס".
לדבריו, חלון ההנפקות בוול סטריט פתוח לרווחה, אך לפחות נכון לעכשיו, החברות הישראליות שעונות על הקריטריונים להנפקה ראשונית (IPO) לא ממהרות לנצל את ההזדמנות. זאת, בניגוד לחברות האמריקאיות.
"בקרב החברות האמריקאיות, כל החברות שעליהן דיברו לפני שנתיים-שלוש ואמרו שיגיעו לבורסה - הגיעו. לדוגמה אובר, פינטרסט", אומר פרמינגר. "על הגל הזה התחילו לרכוב גם חברות יותר קטנות, בשוויים שדומים לחברות הישראליות הגדולות. הרבה פעמים מה שקורה בארה"ב מגיע גם לארץ הקודש, אבל לא תמיד. הפעם לא, ואני לא בטוח שזה יגיע".
להערכתו של פרמינגר, יש כיום כ-20 חברות שמתאימות ל-IPO בארה"ב. עם זאת, הוא אומר כי אותן חברות "נמצאות באזור שיחסית קל להן לגייס גיוסים פרטיים מאוד גדולים, ועדיין לא להגיע לבורסה. הן רואות את החיסרון ב-IPO: בחלקן, אלו חברות שיש להן מכירות יפות, אבל הן לא מספיק יציבות. הן קצת חוששות שהמניה 'תעוף' רבעון אחד למעלה ורבעון אחר כך תיפול למטה. חוסר יציבות בין רבעונים, או נתוני רווח לא מספיק טובים למרות צמיחה גבוהה, אלה דברים שיכולים להפריע לבורסה".
סיבה נוספת לכך שהחברות הישראליות לא ממהרות להנפיק בוול סטריט כיום, היא מה שפרמינגר מגדיר "בגרות של המשקיעים, שלא דוחפים את החברות להגיע לבורסה מוקדם מדי. אני שומע הרבה פעמים 'החברה עוד לא מוכנה, נחכה לשנה הבאה', וזה בא גם מיזמים וגם ממשקיעים (לרוב קרנות הון סיכון, ש'ח'ו'). בואו לא נשכח שבורסה זה גם כלי למימוש. אפשר לתת פה ציון לשבח על הבגרות, כי היו תקופות בעבר שכל חברה שעברה את הסף והציגה הכנסות של כ-100 מיליון דולר - רצה לנאסד"ק".
"מי שהתחילה בתהליך - לא בפול גז"
למרות זאת, יש לדבריו מספר חברות ישראליות שהחלו בתהליך לקראת הנפקה, "רובן לא בפול גז", הוא אומר. הכוונה היא יותר לחברות שמכינות את עצמן לאפשרות להנפיק מתישהו, אך לא בהכרח יעשו זאת בסופו של דבר. מה יכול להאיץ את התהליך? "מעבר להרגשה של ההנהלה והמשקיעים שהחברה בשלה להנפקה, אני חושב שמה שיכול להאיץ זה ענייני מאקרו כלכלה. אם לדוגמה יחששו שלא יוכלו לגייס סכומים משמעותיים בשוק הפרטי", אומר פרמינגר.
בכל הקשור לחברות האמריקאיות מהגל השני של ההנפקות, פרמינגר צופה האצה במספרן כל עוד חלון ההנפקות פתוח. אלה מגיעות ויגיעו מסקטורים מגוונים - לא רק מההייטק "הקלאסי"; פרמינגר נותן כדוגמה את חברות Beyond Meat שמפתחת תחליף לבשר, ומנייתה כבר קפצה ביותר מפי 2 מאז ההנפקה בתחילת מאי.
מה מחפשים כיום המשקיעים בוול סטריט?
"הם מסתכלים יותר ויותר על התוצאה, ולא רק על החלום. בטח בחברות הישראליות, שלא מוכרות במיליארדי דולרים, גם אם לחלקן יש פוטנציאל מדהים. אם בעבר המשקיעים היו יותר טולרנטיים לשורת הרווח ול-EBITDA כל עוד החברה התקרבה לרווחיות, היום הם מחפשים קצת יותר מזה. רוצים יותר יציבות. למרות שהבורסות במגמת עלייה, אנחנו חיים בסביבה של אי שקט בשל חוסר היציבות המאקרו כלכלית - מלחמת הסחר סביב המכסים וכדומה - לכן מחפשים חברות עם סטיית תקן קטנה יותר בצמיחה, וכמובן שלא ייכנסו לחברות שאין בהן צמיחה משמעותית. בכל מקרה המשקיעים מחפשים סיפור טוב והנהלה טובה".
|
סערה גדולה ביובנטוס. נשיא המועדון אנדראה אניילי קיבל עונש השעיה לשנה בפועל, זאת שהואשם במכירת כרטיסים לארגון האולטרס של המועדון. אניילי גם קיבל קנס בסך 20 אלף יורו, בעוד המועדון עצמו נקנס ב-300 אלף יורו.
התובע ג’וזפה פגורארו דרש עונש קשה יותר של השעיה לשנתיים וחצי לנשיא וקנס של 500 אלף יורו ליובנטוס, לצד שני משחקי רדיוס ומשחק אחד נוסף ללא יציע האוהדים המפורסם, אך בגזר הדין נקבע כי אניילי, בנו של הבעלים של המועדון, לא יוכל לתפקד כנשיא המועדון בשנה הקרובה. מעניין לראות גם כיצד העונש ישפיע על אניילי, שלא מזמן נבחר לכהן ביו”ר ארגון הקבוצות האירופי.
כל פי כתב האישום אניילי היה מקושר לאורגון האוהדים של יובנטוס, שנחשב לקיצוני מאוד ואף סידר להם הטבות בחמש השנים האחרונות. כמו כן, באיטליה אותם אוהדים נחשבים מקושרים למאפיה ועל פי הדיווחל גם הם נקנסו והורחקו מהמגרשים.
|
באיסטנבול ניתן לחזות במראות מרהיבים של נהר הבוספורוס ושל קרן הזהב. זוהי נקודת מפגש מרתקת בין יבשות, מוקד של רב תרבותית והיסטוריה עשירה.
איסטנבול נחשבת ליעד השוקק תיירים ומבקרים כמעט בכל עונות השנה. זוהי עיר שבה מזג האוויר נוח בדרך כלל ועונת התיירות העיקרית היא בחודשי הקיץ. מי שיכול להקדים את הטיסה ייהנה מתנאים טובים לטיול כבר מחודש מאי. מלבד יולי ואוגוסט אפשר בהחלט לטוס וליהנות באיסטנבול עד אוקטובר.
מי שמחפש טיסות זולות לאיסטנבול, טוב יעשה אם ייפנה לחברת תיירות גדולה ומרכזית כמו הדקה התשעים. בחברת הדקה התשעים מתמחים בטיסות זולות למגוון רחב של יעדים, במחירים מפתיעים. לאיסטנבול אפשר להגיע גם במסגרת חבילת נופש ויש גם אפשרות לדילים מיוחדים של הרגע האחרון.
טופקאפי – ארמון מדהים ביופיו, ששימש את מלכי האימפריה בימי הזוהר שלה. בארמון זה נוהלו כל ענייני האימפריה לפני מאות רבות בשנים. כיום, ניתן ליהנות מהמראה הנהדר של הארמון כפי שמשתקף במבנה מבחוץ ולא פחות חשוב – כפי שנראים החללים והאולמות מבפנים. ניתן להצטרף גם לסיורים מאורגנים לתיירים.
כנסיית החוכמה הקדושה – זוהי כנסיה מפורסמת עוד מהתקופה בה העיר הייתה מרכז של האימפריה הביזנטית לאחר חלוקת האימפריה הרומאית לשניים. הכנסייה ידוע גם כאגיה סופיה והיא נחשבת לאחד ממבני הפאר היפים ביותר של העיר עד היום, עם הצריחים הנישאים והכיפות המעוגלות והמרהיבות.
הגאנד באזר – אפשר לשכוח כל מה שיודעים על שווקים ובזארים כאשר מגיעים לראשונה לבזאר הגדול של איסטנבול. בתוך הבזאר הזה יש אלפי חנויות, וסחורות מכל הסוגים. הסמטאות ברובן מקורות ומגיעים לשם מאות אלפי אנשים כמעט בכל יום מימות השבוע. לצד סחורות זולות ניתן למצוא בו גם חנויות של תכשיטים יקרים וזהב, ביגוד ואופנה, אוכל מכל הסוגים, בתי קפה מקומיים ועוד.
איי הנסיכים – מרחק קצר מאיסטנבול שוכנים איי הנסיכים שהיווי בעבר משכן לאנשים ממעמד גבוה ונישא וברבים מהם מתגוררים כיום כמה מעשירי טורקיה המודרנית. בחלק מהאיים ניתן לערוך טיול קצר ברגל או להשכיר לשם כך אופניים לחוויה יוצא מגדר הרגיל. קל להגיע אל האיים הללו באמצעות מעבורת.
|
אם הכל ילך כשורה, כנראה ששלדון אדלסון יצטרך לעבור לאינטרנט, כיוון שהמציאות החקיקתית הלא-דמוקרטית נוטה לכך. הצעת החוק הלא דמוקרטית להגבלת חופש העיתונות שהוגשה הבוקר בשם לא מעט חברי כנסת, שאת חלקם אני מאוד מעריך ומוקיר, כמו דב חנין עושה עוול היסטורי על עוול היסטורי אחר. ואסביר: ישראל אינה בדיוק מדינה דמוקרטית; פקודת העיתונות, חקיקה מנדטורית שטרם בוטלה, קובעת בסעיף 4 כי "אין להדפיס או להוציא לאור שום עתון בישראל אלא אם כן קיבל בעליו תחילה רשיון בחתימת הממונה על המחוז בטופס הקבוע בתוספת הראשונה לפקודה זו". כלומר, כל "דבר-דפוס המכיל חדשות, ידיעות, סיפורי מאורעות, או כל הערות, ציונים, או באורים בקשר עם אותם חדשות, ידיעות או סיפורי מאורעות, או עם כל ענין אחר בעל חשיבות ציבורית, הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל למכירה או להפצת חינם, לעתים קבועות או בלתי קבועות" שאתם רואים, החל מעיתון בננה שמפורסם חינם בפיצוציות, ועד ידיעות אחרונות חייב ברשיון מטעם הממונה על המחוז.
רשיון? אכן, הפקודה המנדטורית מסמיכה את הממונה על המחוז לסגור עיתונים, וכך היה אף בראשית המדינה, עוד בבג"צ 73/53 קול העם נ' שר הפנים עת שבג"צ פסק כי "אותה דאגה לשמור על בטחון המדינה עלולה להשפיע לרעת מימושה של הזכות לחופש הביטוי גם בשל הגישה המוטעית, כי היא מגינה אך על האינטרס האינדיבידואלי של האזרח, אשר על כן מן הראוי, כביכול, להתכחש לו, לאינטרס זה, בשעה שהוא מתנגש עם האינטרס הסוציאלי הצפון בבטחון המדינה". כלומר, הדמוקרטיה וחירות הביטוי בישראל תלוים ברשיון מאת שר הפנים, שראינו שאינו אוהד במיוחד של חירות ביטוי.
כלומר, הרשיון מראש מסמיך את הממונה על המחוז לסרב ליתן רשיון, ואפילו הוא יכול לעשות כן בעניין של שיקול דעת לעיתים (השוו ע"ב 2/84 ניימן נ' ועדת הבחירות המרכזית: "אם בלי חקיקה מוגדרת ומסויגת תוענק לוועדה זו הסמכות להכריע איזו היא הרשימה אשר חותרת תחת יסודות המשטר הדמוקרטי, הרי עלולות להיפסל רשימות על רקע אינטרסים מפלגתיים צרים, כפי שייראו אותו זמן לרוב מקרי או מכוון של הוועדה"). אולם, במקום לתקן את העוול ההיסטורי ולאפשר לכל אחד לפתוח עיתון במדינת ישראל, רוצים חברי כנסת מסוימים להגביל את אותה החירות? מהו הרציונאל כאן?
דווקא כאן, האינטרנט שמכיל מימד משחרר ואינו כפוף לדינים מנדטוריים (ועל כך יש רק להודות שפלשתינה-א"י לא היתה מחוברת לרשת הוד-מלכותה) מאפשרת חירות ביטוי אמיתית (תב"מ 16/2001 ש"ס נ' אופיר פינס). כב' השופט מישאל חשין פסק: "אכן, גם אם נשתנתה התשתית אשר שימשה יסוד לחקיקתו של חוק התעמולה ונפתחו ערוצי ביטוי חדשים, לא מצאתי מה טעם אחסום אנוכי את דרכם של אלה; ואם כך ככלל, לא-כל-שכן בתיתי דעתי לתכלית האיסורים שקבע החוק, תכלית שגם תשתיתה אינה עוד כשהיתה".
הוספת הגבלות מעבר למה שהמחוקק המנדטורי קבע עוד עשויה לעלות לנו בחירות היקרה שלנו. זהו מדרון חלקלק לקראת דרישה לרשיון לאתרי אינטרנט, ולקראת הגבלה אמיתית לחירות הביטוי.
רק נציין שהח"כים לא בדיוק פועלים מטעם עצמם. יש לנו פה דוגמה של ההון-שלטון במיטבו.
בעלי ידיעות ומעריב מפחדים מאוד מישראל היום.
החוק החדש נתפר במיוחד כדי לצנזר את העיתון הנקרא ביותר בישראל אחרי ידיעות אחרונות.
דוד רותם (ישראל ביתנו), יואל חסון (קדימה), דניאל בן סימון (עבודה), מירי רגב (ליכוד) ואחמד טיבי (רע"מ-תע"ל), נסים זאב ואברהם מיכאלי (ש"ס), דב חנין (חד"ש), מרינה סולודקין, שי חרמש, שלמה מולה, גדעון עזרא, אורית זוארץ, רוברט טיבייב, יולה שמאלוב-ברקוביץ ורחל אדטו (קדימה).
ממירי רגב או קדימה לא ציפיתי למשהו אחר.
דניאל בן סימון היה כתב בהארץ, עיתון ששליש ממנו בבעלות של אזרח גרמני. זה דווקא לא מפריע לו, והחוק לא יפגע בהארץ.
"הצעת החוק הזאת, […] , יוצרת מנגנונים מוגזמים וקיצוניים של צנזורה, מנגנונים שאינם מתאימים למדינה דמוקרטית, מנגנונים שאינם מתאימים לחברה חופשית."
"עמיתי חברי הכנסת, במקרים רבים אנחנו מדברים על מדרון חלקלק, וזו הדוגמה הקלאסית למדרון חלקלק. הנה, אנחנו יצרנו את המנגנון שמאפשר לשלטון לקבוע מה אנחנו האזרחים נראה ומה לא נראה. יצרנו את המנגנון הזה במו ידינו. מובן שכאשר יוצרים מנגנונים כאלה, זה תמיד נובע משיקולים טובים וחיוניים של הגנה על הציבור והתמודדות עם כל מיני רעות ועם כל מיני פגעים חברתיים וכדומה, אבל התוצאה היא תוצאה איומה."
תלי תילים של מילים (מעניינות מאד, אגב) על הצעת חוק פרטית שסביר שלא תעבור. אתה באמת חושב שהקואליציה (בראשות ביבי) תיתן להצעה כזאת לעבור?
גם אם ההצעה לא תעבור – אסור להתעלם ממנה.
היא מעידה הרבה מאוד על חברי הכנסת שניסו להעביר אותה, ועל קשרי ההון-שלטון-עיתון במדינת ישראל.
כשאני שומע שידיעות ומעריב מפעילים לוביסטים כדי לחוקק חוקים נגד עיתונים מתחרים – אני הופך להיות חשדן מאוד לגבי "כלב השמירה" של הדמוקרטיה.
ונוסיף ששר הפנים יכול לסגור עיתון (או כתב עת) ולהחרים את כול ציוד בית הדפוס. לפי עו"ד משה נגבי, מדי שנה נסגר בישראל עיתון אחד בממוצע, אך הקולגות שותקים, במקום להוות כלבי שמירה של הדמוק', וזאת משום שמדובר (בינתיים) בעיתונים שרובם ערבים.
ושום תגובה מדב חנין או מדובריו? מאכזב.
רבים גם לא האמינו שיעבירו את חוק המאגר הביומטרי והנה הוא כאן.
אז עכשיו יש לנו מאגר (ניסיוני או לא, הוא פה והוא מסוכן), ויש לנו עוד חוק מסוכן נוסף ומהר מאוד אנחנו לא נכנסים למדרון חלקלק אלא שאנחנו מתרסקים עלה אבנים שבתחתית שלו.
מעבר לעובדה שמדובר בהצעת חוק לא דמוקרטית, כל מי שקורא אותה מבין שמדובר גם בנסיון אנכרוניסטי לחלוטין לבנות גשר קטן להולכי רגל על קרקעית של עמק שהוצף לחלוטין על ידי הים. כל החדשות זורמות באופן חופשי וחינמי באינטרנט, וחלק מהעיתונים הגדולים ביותר בעולם מרגישים שימיהם עלולים להיות ספורים. בעוד שנים ספורות כולנו נקרא את החדשות ממכשירים אלקטרונים ניידים. אם חברי הכנסת ימשיכו לבזבז את הזמן שלהם על הצעות חוק חסרות ערך כאלה (שוב אני אפילו לא מתחיל לדבר על אי-הדמוקרטיות המקוממת של ההצעה), גם הכנסת בעצמה תהפוך במהרה למוסד אנכרוניסטי ופושט רגל כמו כמה מהעיתונים.
|
מיקום: 41 ק"מ ממך מנהל /ת חשבונות יחיד /ה לחברה יצרנית בתל אביב שם החברה: בוקיפר - Bookeeperמיקום המשרה: תל אביב יפו לחברה יצרנית בת"א דרוש /ה מנהל /ת חשבונות יחיד /ה.
במסגרת התפקיד: הנה"ח שוטפת עד למאזן.
ספקים ולקוחות, התאמות כ.א, ייבוא, ק. קטנה.
הגשת דוחות מע"מ, ביטוח לאומי, מס הכנסה.
העבודה בימים: א'-ה' בין השעות 8:00-17:00.
ניסיון של 3-4 שנים כמנה"ח יחיד /ה בחברה - חובה.
מיקום: 41 ק"מ ממך ע. למנהלת חשבונות ראשית לחברת נדל"ן בתל אביב שם החברה: בוקיפר - Bookeeperמיקום המשרה: תל אביב יפו לחברת נדל"ן בתל אביב דרוש /ה עוזר /ת למנהלת חשבונות ראשית.
מיקום: 41 ק"מ ממך לחברת סטארטאפ מצליחה בת"א דרוש /ה מנה"ח ראשי /ת שם החברה: בוקיפר - Bookeeperמיקום המשרה: תל אביב יפו לחברת סטארטאפ מצליחה בת"א דרוש /ה מנה"ח ראשי /ת.
מיקום: 48 ק"מ ממך מנהל /ת חשבונות נכסים מניבים לחברה גדולה ויציבה בחולון שם החברה: בוקיפר - Bookeeperמיקום המשרה: חולון לחברה קמעונאית גדולה בחולון דרוש /ה מנהל /ת חשבונות נכסים מניבים.
|
ראשי/דיווח מהשטח/שידור ישיר מבית הרוחות..
שידור ישיר מבית הרוחות..
קול הקמפוס גאה להשיק את האלבום השלישי בסדרת חרקה – We Are Ghosts – Broadcasting, הופעת ההשקה התקיימה ביום שלישי, 03.01.2012 22:30 במועדון "האזור" ת"א. היה, שמע, אוהו שמע.. ראה, צילם, הסריט וכעת כותב כמה מילים – יובל אראל .
אנחנו הרוחות – we are ghosts או בקיצור – WAG, הם קבוצת מוסיקאים ואומנים המשתתפים בפרויקט מוזיקה ספונטנית, המפגיש מוזיקאים ליצור מפגש חד פעמי הרפתקני שלא ניתן לשחזור. העיקרון המנחה הוא תיעוד מפגשי אלתור בלי חוקים או הגבלות הז'אנר.
סדרת חרקה היא בראש ובראשונה הבעת אמון של קול הקמפוס בשוק העצמאי המקומי, ונועדה להביא אל הקהל תוצרים מוזיקליים מסקרנים ויוצאי דופן. הסדרה כולה מוקלטת באולפני התחנה ומבוססת על מוזיקה מקורית וג'אמים.
המפגשים המוזיקליים שמזמנת הסדרה נותנים אפשרות הצצה חד פעמית לתהליך העבודה ולדינאמיקה המיוחדת שבין המוזיקאים. ההגדרה של ההקלטה כאירוע חד פעמי ולא סטרילי, מייצרת חוויה מוזיקלית גולמית ומרגשת במיוחד.
אי לכך היה זה אך טבעי שהאלבום השלישי שמופק במסגרת הסדרה יהיה אלבומה, השישי, אולם הראשון בגרסה המוחשית, לאחר השקת חמישה אלבומי רשת, ניתנת למישוש ומגע של WAG.
האלבום החדש של "אנחנו הרוחות" Broadcasting, הוקלט באולפני קול הקמפוס במסגרת התוכנית "שעת השין" בהגשת אסף קפלן וגיל מטוס במהלך ארבע שעות בלבד, חברי "אנחנו הרוחות" הם – דויד פרץ, שני קדר, גיא חג'ג', גיא ביבי, רוי רגב, מירב שחם, נועה מגר, מורפלקסיס, אמיר ניר, שיר-רן ינון, דני רווה ואורי דרור.
הצוות בקולה קמפוס (לא טעות..) מטיב לקלוע כל פעם מחדש בבחירת הלוקשיין להשקת אלבומי סדרת "חרקה", האלבום הראשון שעסק בצלילי גרוב הושק במסגרת "יום התקליט" שנערך בקומפלקס האוזן השלישית והאוזן בר, האלבום השלישי שעסק ברוקנ'רול מלוכלך ורועש הושק במסיבת יומולדת שישה עשר לתחנת הרדיו הושק בקומפלקס הריקודים "הבלוק" בתחנה המרכזית החדשה, וכעת, האלבום השלישי בסדרה, המוקדש לצלילי האמביינט, פסיכדליה, רוק אוונגרדי של WAG מושק במועדון "האזור", המקום החדש לערבב קורטוב תרבות, מוסיקה ואווירה קצת אחרת.
השילוב בין ההתרווחות על ספות הקורדרוי ומשענות הקרטון הגלי באולם האפלולי אך המיוחד של "האזור" יחד עם צלילי האוונגרד התרבותי של חברי ההרכב היה מושלם, קלע אל המטרה ואפשר הנאה צרופה של היחיד בתוך ההמון, או של ההמון כיחידים. בול פגיעה! הקהל שהגיע לאירוע כלל שלל מאנשי תחנת הרדיו, מוסיקאים, אמנים, כמה צלמים העוסקים בתיעוד סצנת השוליים העצמאית וחובבי מוסיקה איכותית ושונה. המוסיקה עשתה את שלה, רוב הזמן ישב הקהל שקט ומרוכז בנעשה על מרבץ השטיחים עליו נצבו חברי ההרכב עם שלל כלי הנגינה, הצעצועים ואביזרים עימם יצרו את הצלילים.
על ההרכב המוסיקאלי כבר כתבתי כאן בבלוג ואף שילבתי ראיון אינטרנטי עם אחד מהדמויות הפועלות בו, דויד פרץ, על כך תוכלו לקרא כאן. לא אמשיך בניתוחים פילוסופיים אודות משמעות המוסיקה, אציין כי הנגנים החלו לנגן בשעה מאוחרת יחסית, ולא הפסיקו עד שחלפו להם קרוב למאה ועשרים דקות! השכלתי לתעד את כל המופע בווידיאו סינגל שוט אחד ארוך ושלם, אבל לכם הקוראים אעניק קצת יותר מעשר דקות של וידיאו, המורכב מחיתוכים אקראיים לחלוטין מתוך אותן דקות מוקלטות…יתכן ובעתיד החומר ימצא את מקומו ברשת כך או אחרת.
האזינו לאלבומי סדרת "חרקה"
|
1. מסירים מעט מקליפת התפוזים במכשיר המיועד לכך. מוציאים את בשרם של התפוזים מתוך הפלחים בסכין חד. נפטרים מהגלעינים.
2. שמים את בשר התפוזים, גרד הקליפה, היוגורט, החלב והסוכר בבלנדר, ומרסקים למשקה אחיד.
חומרי טעם כגון: סוכר, קקאו, קפה, פרי (לפי רצונכם).
כדי להכין כמה מנות, יש להכפיל את הכמויות במספר המנות.
1. מוזגים חלב לקערה.
2. מוסיפים חומרי טעם.
3. בוחשים היטב.
4. מוזגים לכוס, מכסים ומניחים בקירור.
מערבבים בבלנדר את כל המרכיבים במשך דקה ומגישים (אפשר לקשט את המשקה בתפרחת עלי לואיזה).
|
שפטל מסביר מדוע הוא מכנה את השמאל הקיצוני "האוייב האדום מבפנים".
לדבריו מהקיבוץ ומההנהגה הפוליטית שלו יצאה בשנות ה-20 התרעלה לפיה כל מי ששייך למחנה הרוויזיוניסטי הוא פאשיסט.
ז'בוטינסקי נקרא על ידי בן גוריון אך ורק ולדימיר היטלר והוא הגדיר את תנועת החרות כתנועה גרועה הרבה יותר מהנאציזם והזהיר שכאשר מנחם בגין יעלה לשלטון הוא יירה בפועלים, בדיוק כמו שהיטלר עשה בגרמניה.
מי שמתבטא כך הוא אוייב.
מי שמחנך את הנוער שלו לרפש אנטישמי, בזוי, מנוול ושיקרי כזה הוא אוייב ומי שחודש אחרי הקמת המדינה מארגן את הרצח ההמוני בחוף פרישמן בתל אביב, הרצח באלטלנה, מחשש מבגין יהיה היחיד שיוכל לזרוק את השמאל מהשלטון, הוא אוייב והוא גם רוצח.
הרי עמוס עוז כתב בשפה המזוהמת, המטונפת והמחליאה של אנשי השמאל נגד כל מי שלא נמנה על המחנה הטמא והרצחני שלהם "הם כת משיחית ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה מתוך פינה אפלה של היהדות, מתוך מרתפי ההתבהמות והסיאוב, למען פולחן דמים צמא ומטורף".
לכן השמאל היה ונשאר אוייב.
ומדוע השמאל מאז ומתמיד הזדהה עם האוייב הערבי?
הסיפור באופן כללי הוא הסיפור של השמאל שראה פעם באמצעות הקומוניזם והסטליניזם הבינלאומי דרך והזדמנות להשמיד את מדינת ישראל ולכן השומר הצעיר הקים תאים חשאיים בתוך צה"ל, כדי שכאשר הצבא האדום יגיע לישראל הם ישבשו את יכולתו להגן על המדינה מצבא המשחררים האדום, כי באופן בסיסי השמאל הקיצוני היה יודו-קוויזלינג.
בגין בנאומיו כינה את השמאל "אחינו בני קין האדומים". אחינו באלטלנה היו אחינו בני קין האדומים הרוצחים! היום כבר כותב משרד הבטחון בהזמנות לעצרת לחללי אלטלנה - "נרצחי אלטלנה" - ובמקום שיש נרצחים - יש גם רוצחים - בני קין האדומים.
התופעה הזו קיימת מאז ומעולם בעם היהודי ולכן יש לנו את בירכת המינים שמכוונת בראש ובראשונה (כמו בדורנו) לשמאל שמזדהה עם האוייב ושואף להשמדתנו.
בכל דור ודור היו בקרב העם היהודי בוגדים שהזדהו עם האוייב ושאפו להשמדתו של העם היהודי.
טענת השמאל שהוא בנה את המדינה אינה רלוונטית. היא אינה יכולה להכשיר את הבגידה של הדור הנוכחי שלהם, על ידי המעשים הטובים של הוריהם וסביהם.
הם קיבלו את אדמות הלאום בחינם על מנת לעבדן בעצמם בעבודה עברית והיום הם מספסרים באדמות הלאום והפכו אותן לאדמות לטיפונדיות שמעסיקות עבדים מתאילנד ומכנים את עצמם ההתיישבות העובדת.
לכן אני קורא לילד האדום הטמא בשמו - האוייב האדום מבפנים!
*ברכת המינים היא הברכה ה-12 בתפילת שמונה עשרה, והיא מופיעה בין ברכת המשפט לבין ברכת על הצדיקים. ברכה זו היא אחת מ-13 ברכות הבקשה של תפילת שמונה עשרה. הברכה מבקשת את הכרתתם של אויבי ישראל, המלשינים והמינים.
מו"ל העיתון "הארץ" במאמר חריף נגד אחד מבכירי הכותבים בעיתונו: "מוציא דיבה על מחנה השלום".
הדיון סביב דרישת ראש הממשלה מהפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית גורם לסדקים במחנה השמאל, וצף הבוקר (שני) גם מעל דפי העיתון "הארץ".
מו"ל העיתון, עמוס שוקן, פרסם מאמר דעה חריף, בו הוא תוקף את אחד מבכירי הכותבים בעיתונו, העיתונאי ארי שביט, על תמיכתו בדרישה שהעלה נתניהו.
"הדרישות הנוספות, ששביט תומך בהן, שהפלסטינים יוותרו על ההיסטוריה שלהם, גם זאת שהתקיימה בגבולות הקו הירוק לפני הקמת המדינה, ויתעלמו מן החמישית הפלסטינית של אזרחי ישראל, נועדו לסכל את הסיכוי לשלום", קובע שוקן במאמרו.
לדבריו, "מי שמציגים את עצמם כתומכי פתרון שתי המדינות, אך עומדים על התביעה להכרה במדינת הלאום, פועלים כדי להנציח את הכיבוש וההתנחלות".
"צריך לבוא חשבון עם שביט גם על הדיבה שהוא מוציא על מחנה השלום, כאילו עמדותיו כפופות למה שיהיה מקובל על הפלסטינים, ואין לו כל דרישות כלפיהם. הרי בשלב זה הפלסטינים ויתרו על 78% ממה שהיה ארצם, או גם ארצם, וישראל עוד לא ויתרה על 22% הנותרים", קובע שוקן.
שוקן מציין עוד, כי "על הפלסטינים לוותר, למעשה, על תביעתם המהותית ביותר: שיבה מעשית של הפליטים. זאת גם עמדת מחנה השלום, ובלי זה, הדיון בכן או לא מדינת לאום, מיותר".
1.עוד יש תקווה כי מר שוקן יובס.
2."מחנה השלום" פרושו אוסף שונאינו מבית.
3.אחרי עשרים השנה האחרונות אין בעצם לשמאל מה למכור, חוץ מהזיות והאשמות.
שִׁבְעִים "ארגוני שלום" של השמאל הישראלי פועלים למען פלסטין!
האנטומיה של רוב "ארגוני השלום" חושפת ומוכיחה שלכולם יש זהות ואחדות פעולה של תמיכה בפלסטינים והתנגדות תקיפה וקבועה לכל ממשלות ישראל. ארגונים אלה תומכים ברוב הטענות, הדרישות והתלונות של הפלסטינים. הם מתנגדים לרוב קווי המדיניות של כל ממשלות ישראל כלפי הפלסטינים. המדובר ברשת מסועפת של עשרות עמותות וארגונים הפועלים בישראל תחת מגוון של שמות כיסוי והטעייה. כביכול כארגונים הומאניים, סוציאליים, משפטיים, חינוכיים ואחרים.
ארגונים אלה ממקדים את פעילותם כמעט אך ורק בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך הצגת עמדות פרו-פלסטיניות. המידע המלא אודות זהות והיקף המימון של ארגונים אלה, עדיין מוסתר ועלום, למרות שידוע שקרנות וממשלות זרות תורמות להם. המדובר בכספים מחו"ל שייעודם לנסות לעצב בישראל דעת קהל פרו-פלסטינית ואנטי-ממשלתית. לכל ארגון יש דגשים ופעילויות ייחודיות, אבל לכולם מגמה ומטרה משותפת של תמיכה והשתייכות לארגוני השמאל.
כספים זרים אלה, מנסים לקנות השפעה על המערכת הפוליטית בארץ, באמצעות כביכול "ארגוני שלום" תמימים ובסיוע אנשי אקדמיה ותקשורת. היעד הלא מוצהר של ארגונים אלה הוא להתסיס את דעת הקהל כדי לנסות לערער ולשנות את המבנה הפוליטי הקיים.
ארגוני השמאל המדיני בכלל ומר"צ בפרט, התומכים אוטומטית בתביעות הפלסטיניות, נכשלו פעם אחר פעם במבחן האלקטורלי בבחירות לכנסת. על רקע כישלונות אלה, רוב חבריה ותומכיה של מר"צ ושאר הארגונים, העבירו את פעילותם לאלטרנטיבה שנותרה בידם, ל"ארגוני השלום". הם ממשיכים לפעול בנאמנות דוגמטית ונאיבית ב"צדק הפלסטיני" שמשמעותו זכות השיבה לפלסטין השלמה ללא אף יהודי בתוכה.
ארגוני השלום, שנכשלו בזירה הפוליטית הדמוקרטית, ימשיכו להטריד ולפעול כל עוד יהיה להם המימון של התרומות מחו"ל. לחלק מפעילים אלה זו פרנסתם ו"מקצועם".
חלק מארגוני "זכויות האדם" הם כינוי שקרי לארגוני חיזוק הטרור הערבי-פלסטיני. חייבים לעשות הפרדה מוחלטת בין גופי שמאל לגיטימיים העוסקים באמת בבעיות הומניטאריות, לבין גופי השמאל שחותרים נגד המדינה בסיסמה שקרית של "ארגוני שלום".
הצעות החוק למניעת מימון עמותות ישראליות על-ידי תרומות של ממשלות וקרנות זרות מחו"ל – כוונתן היא מניעת פעילות פוליטית ולא מניעת סיוע הומאני אמיתי.
מה המשותף בין "ארגוני השלום" באירופה בחסות ברה"מ לארגונים שלנו?
ראוי להזכיר, שבתקופת "המלחמה הקרה" בין ברית המועצות לבין ארצות הברית, שנמשכה שנים רבות מתום מלחמת העולם השניה, אירופה היתה מוצפת ב"ארגוני שלום" פיקטיביים. כל הארגונים האלה הוקמו ופעלו בהכוונה, בהשראה ובסיוע ישיר ועקיף של ברית המועצות והמפלגות הקומוניסטיות המקומיות, וקבוצות של אנשי רוח נאיביים. היעד של ארגונים אלה היה להתסיס ולגייס את אזרחי מדינות אירופה, כדי למוטט את הממשלות הפרו-אמריקאיות ולהילחם נגד "האימפריאליזם" ו"הקפיטליזם" האמריקאי. כל זאת תחת השקר וההטעייה של כביכול "בשם ולמען השלום".
יש דימיון מסוים בין השיטה והמטרות של "ארגוני השלום" הקומוניסטים שפעלו בזמנו באירופה, לבין חלק מהפעילויות והמטרות של "ארגוני השלום" בישראל. ההבדלים הם שבמקום מאבק נגד ארה"ב, המאבק הוא נגד ממשלות ישראל, ובמקום תמיכה בברית המועצות, תמיכה בפלסטינים.
נשאלת השאלה מדוע פעילי השלום מפוצלים לשבעים חלקיקים של ארגונים קטנטנים, תחת שמות וכותרות רבים, קרובים וגם דומים במהותם.
כיוון שהכוונה ליצור רושם ש"המונים" רבים משתייכים ופעילים בהם. מסתבר שכל שניים שלושה פעילי שלום ממציאים לעצמם שם ומנסים לשווק את עצמם בכוח גדול של "תנועות", "ארגונים", "עמותות".
די לכיבוש # יש גבול # גוש שלום # מחסום WATCH # תעאיוש # יש דין # זוכרות # כיבוש # נשים בשחור # האם החמישית # עדאלה # הוועד נגד הריסת בתים # הוועד נגד עינויים של פלסטינים # רדיו כל השלום # בצלם # המרכז למידע אלטרנטיבי # לוחמים לשלום # התנועה לתמיכה בסרבני כיבוש # סיורים ארכיאולוגים אלטרנטיבים # השמאל הישראלי הרדיקלי #· פרופיל חדש # שומרי משפט # קשב # כביסה שחורה # פורום שמאל # קול אזרחיה # עיר עמים # מוקד להגנת הפרט # אמנסטי # רשת המזרח התיכון לדו קיום # חלונות # רופאים לזכויות אדם # בת שלום # פורום המשפחות השכולות # שלום עכשיו # יוזמת ג'נבה # נווה שלום # תנועת כחול לבן # איסקרי # פורום ארגוני השלום # מדרשת אדם לשלום # דו שיח # גבעת חביבה # בוסתן לשלום # מיליון ידיים לשלום # מנהיגים את המנהיגים # סולחה # מס"ד מרכז סוציאל דמוקרטי # פלסטין ישראל ז'ורנל # ישראל יוזמת # אגף המשימות בתק"מ # עובדים סוציאליים לשלום # קול אחד # קול אחר # רוצים שלום # רשת ביטחון חברתית # קואליצית נשים לשלום # ג'י סטריט (ארה"ב יהודים) # גישה # המוקד להגנת הפרט # רבנים לזכויות אדם # תנועת סולידריות # הקרן לישראל חדשה # שוברים שתיקה # רופאים לזכויות אדם # האגודה לזכויות האזרח.
ז'בוטינסקי חשב שהיהודים צריכים לחיות מאחורי קיר ברזל (צה"ל) 100 שנה לפני שבכלל יהיה אפשרי לדבר עם הערבים על איזה שהוא סוג של שלום, היום, אחרי הסכמי אוסלו המטורפים והנסיונות המדממים והכושלים של השמאל - רונן שובל הרבה פחות אופטימי.
א.שלום עכשיו תיכף ומיד - כולל את גירוש היהודים מארץ ישראל או התאסלמותם.
ב.שלום ואולי הפסקת אש בעתיד - גירוש הערבים מארץ ישראל, ועמידה נחושה על הגבולות.
לא מתאים לכם? לא מוכנים להתאסלם או לגרש את כל הערבים? אל תבלבלו את המוח על שלום ופתרון הסכסוך.
לצערנו, ניאלץ לחיות על חרבנו כל עוד התרבות הפוליטית האיסלמית תמשיך לדגול בג'יהאד ובשחיטת הכופרים. ככתוב: "לא תבוא השעה האחרונה אלא אם המוסלמים ילחמו ביהודים ויהרגו בהם, עד שהיהודים יתחבאו מאחורי אבן או עץ... מוסלמי, יש יהודי מאחורי, בוא והרוג אותו".
האיסלאם זו דת צעירה יחסית במונחים היסטוריים. גם כאשר הנצרות היתה בגיל צעיר היו לה התקפי זעם מטורללים. בעזרת אללה, בסוף הרפורמציה תגיע גם לאיסלאם. הסימן הראשון החשוב לכך יהיה כשנשים מוסלמיות תהנינה מזכויות אדם. עד אז יעברו רק עוד 300-400 שנה.
האלוף ניצן אלון חתם על צו האוסר עיון במרשם מקרקעין ביהודה ושומרון, ימים ספורים לפני הדיון בנושא בית המשפט העליון.
מפקד פיקוד המרכז, אלוף ניצן אלון, חתם על צו צבאי האוסר לעיין במרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון.
הצו ניתן חרף החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לפיה יש לאפשר גישה למידע לתושבי הישובים הנמצאים בסמוך לאותן קרקעות ולמרות שדיון בערעור אמור להתקיים היום (רביעי).
העיון במרשמי מקרקעין הוא שלב קריטי ברכישת קרקעות ביהודה ושומרון. למעשה זהו הבסיס האינפורמטיבי לזהות בעלי הקרקע שמהם ניתן לבצע את הרכישה.
יחד עם זאת, המנהל האזרחי מתנגד שנים ארוכות לנפק מידע שכזה ביהודה ושומרון, למרות שבמדינת ישראל ישנו חופש מידע בנושא וכל אזרח זכאי לדעת את זהותו של בעלי הקרקע.
בשנת 2009, ראש המנהל האזרחי דאז אלוף יואב (פולי) מרדכי ומי שמשמש כיום כמתאם הפעולות בשטחים, הוציא נוהל המתיר לעיין במרשמים רק למי שמוגדר "צד הנוגע בדבר". בעקבות נוהל זה עתרו מספר תושבי פסגות באמצעות תנועת רגבים לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לקבל מידע על הקרקעות הנמצאות סמוך ליישובם בטענה כי הם "צד הנוגע בדבר".
שופט בית המשפט המחוזי יגאל מרזל קיבל את טענות העותרים ולפני כחצי שנה פסק שעל המנהל האזרחי להעביר את המידע לתושבי פסגות. בעקבות פסק הדין ערערה המדינה לעליון וביקשה לעכב את ביצוע פסק הדין של המחוזי עד להחלטה שופטי העליון בערעור.
אולם כאמור, המנהל האזרחי ופרקליטות המדינה ניצלו את תקופת השהות לקראת הערעור וביצעו מחטף כשהוציאו לאחרונה צו חדש וממוקד אשר אוסר על העברת מידע ועיון במרשמי מקרקעין. מעיון בנוסח הסופי של הצו ניכר כי הוא נתפר למידותיו של המקרה שנדון בבית המשפט וללא התחשבות בשלל השיקולים העומדים על הפרק.
כך למעשה אישר שר הביטחון צו דרקוני על השלכות אבסורדיות כדי לשמוט את השטיח מתחת לפסיקת בית המשפט המחוזי ולייתר את הדיון בבית המשפט העליון בנושא.
"זו שערורייה שאין כדוגמתה" אומרים בתנועת רגבים שכאמור היתה העותרת בנושא. "במקום לטעון ולקבל את הכרעת בית המשפט מחליטים במנהל האזרחי ובפיקוד מרכז להוציא צו חדש ולשנות את הכללים תוך כדי המשחק. זה לא מתקבל על הדעת שהפרקליטות מבקשת עיכוב ביצוע החלטת בית משפט בטענה שיש להמתין לדיון בערעור אך בפועל הם מכינים צו חדש שישלול את הפסיקה".
"זהו מהלך אנטי דמוקרטי" מוסיפים ברגבים. "כל החשיבות של מרשם מקרקעין הוא בהיותו פתוח לעיני הציבור. לא מתקבל על הדעת שמאות אלפי אזרחי ישראלים לא יזכו לרכוש קרקעות כדת וכדין. אנחנו סמוכים ובטוחים כי הזכות הבסיסית שניתנת לכל אזרח לחופש מידע ולהנגשתו תתעלה מעל כל המהלכים הבעייתיים של המנהל האזרחי".
1.שוב ניתן לראות שבוגי עוזר לשמאל בחסות ממשלת הימין.
2.לא יאומן. בולשביזם במיטבו. איפה חברי הבית היהודי? איפה שר השיכון?
3.ישמרנו האל מהפוליטיזציה של הצבא.
4.באמת בושה וחרפה, איפה כל לוחמי חופש המידע מהשמאל? ואיפה כל אנשי הימין נעלמו, למה לא מעיפים על טיל את העלוב הביתה? משתמשים בכלים דיקטטורים וקוראים לזה דמוקרטיה.
5.ממתי פקוד קובע מדיניות? האלוף כפוף לשר הבטחון ושר הבטחון כפוף לראש הממשלה. אולי יש פה משהו שאני לא מבין והאיש הקטן מבצע את מדיניות הממשלה? אם לא כן אז למה הם לא נותנים לו פקודה לשנות (או למה לא מסלקים אותו מהצבא)?
6.יעלון כבר מזמן אינו יכול להגיד לא ידעתי, לא שמעתי, לא ראיתי. חזון השמאל מתגשם באישור חתימתו. אם כך הם הדברים, שיתכבד ויתפטר.
7.שם רשעים ירקב! הגיע הזמן שאלוף ההריסה יעוף הביתה.
"יש לנו צבא, יש לנו פצצה, לאן תוביל ההחרדה הזו" – מתפייט אריה גולן בפתח יומן הבוקר של יום השואה ומבקר בחריפות את המשפט החוזר תמיד ביום הזה - "לעולם לא עוד".
ואני חשבתי על משפט אחר שאותו משדרים גולן וחבריו כתקליט סדוק במשך כל השנה – "השידור הציבורי, שלך ובשבילך..."
טוב נו, זה לא היום המתאים לתהות מדוע אנו צריכים לשלם מיליארד שקל בשנה בכדי לשמוע את הגיגיו המאוד פרטיים ומאוד לא ציבוריים של מר גולן החביב.
אבל זה כן היום בכדי להסביר מדוע המשפט הזה "לעולם לא עוד" – אכן משפט המבטא חרדה – הוא משפט רלוונטי היום יותר מתמיד. כי מה שהאיש גולן לא מבין, הוא שלא המדינה ולא הצבא ולא הפצצה הם ערובה לשרידותנו.
הנה למשל קחו את הדוגמה הצ'כסלובקית.
בספטמבר 1938 נשענו הצ'כים על עצמה צבאית ויחסי כוחות מול הגרמנים – שישראל יכולה רק לחלום עליה.
הצבא הגרמני מנה בין 45 ל- 48 דוויזיות בשלבי גיבוש ראשוניים.
מאחורי ביצורי הסודטים עמדו 40 דוויזיות צ'כוסלובקיות בגיוס מלא (נדרש יחס של לפחות 3 ל- 1 בכדי להכריע אוייב מבוצר) אולם היה זה רק המעגל הראשון.
אם אנו מוסיפים לכוחם של הצ'כים גם את כוחן של צרפת ובריטניה שאמורות היו לחוש לעזרת הצ'כים מול תוקפנות גרמנית, אנו מגיעים ליחסי כוחות בלתי אפשריים לחלוטין מבחינת הגרמנים.
לאחר שנמסרו הסודטים ללא יריית כדור אחד לידיו, הודה היטלר, כי לא היה ביכולתו לכבוש את הביצורים הללו.
וכשאבד לצ'כים הנשק היקר מכל – הצדק - נמסר גב ההר הסודטי להיטלר, בהסכם שלום שהביא לחיסול את המדינה הצ'כוסלובקית החזקה והחמושה היטב. 50 מיליון קורבנות שלום עוד עתיד היה העולם להקריב - כי לא חרד, מספיק, ובזמן.
"…אז אמר השטן: הנצור הזה איך אוכל לו?
לקח השואה אוניברסלי משום שמעשי רצח עם ממשיכים להשתולל במקומות רבים בעולם. אבל כלום – ובטח לא הנכבה – לא משתווה לרצח העם היהודי.
אין צורך לחכות ליום השואה כדי לשמוע את הקולות הללו, אבל בימים האחרונים הם הולכים ומתגברים: די לכם עם הזיכרון. די לכם עם הקורבנוּת. די לכם עם המוזיאונים להנצחה והמסעות לאושוויץ. די לכם, משום שכך אתם מחנכים דור חדש ללאומנות ולגזענות.
בדרך כלל, אלה שמעלים את הטענות הללו הם אלה שדורשים בתופים ובמחולות שכולנו נרכין ראש, נציין, נזכור, ונעלה על ראש צערנו הקולקטיבי את זיכרון הנכבה, על תקן הפשע הגדול נגד האנושות שביצעו יהודים בערבים. אותו מחנה מבקש לעתים לבצע עסקת חבילה: אתם, הפלסטינים, תלמדו על השואה, ואנחנו, היהודים, נטמיע את הנכבה.
הקולות הללו הולכים ומתגברים, והם עלולים להפוך לבון-טון. כך שכדאי לעשות סדר בדברים: ראשית, הלקח מהשואה הוא כפול – לאומי ואוניברסלי; לאומי, משום שהיו עוד אירועים של ג'נוסייד, גם בעשרות השנים האחרונות, אבל השואה הייתה ייחודית. כל מעשי הג'נוסייד האחרים היו פועל יוצא של סכסוך, אך לא כך השואה. יהודים לא חטאו, לא פשעו ולא נאבקו נגד העמים שבתוכם הם ישבו. שנאת יהודים הייתה כאשר היהודים היו שונים ומתבדלים, ושנאת היהודים נמשכה כאשר היהודים עשו כל מאמץ להיטמע ולהשתלב.
והלקח הוא אוניברסלי, משום שרצח עם ממשיך להתחולל על בסיס אתני או דתי. בדרפור, בניגריה, בפקיסטן, בעיראק, בסומליה, באפגניסטן, ולאחרונה ברפובליקה המרכז-אפריקנית, כאשר רוב הקורבנות אינם יודעים על מה ולמה הם מובלים כצאן לטבח.
שנית, אין טענה מופרכת יותר מהטענה שהשואה מטפחת את הקורבנוּת והלאומנות. יהודים לא יצאו למסעות התאבדות ברחבי ערים גרמניות. יהודים לא רדפו את הגרמנים ולא טענו שאין להם זכות קיום. יהודים לא הסתגרו במחנות פליטים לנצח-נצחים כדי לטפח שנאה כלפי אחרים. יהודים לא הקימו עשרות ארגוני טרור. היהודים עשו משהו שונה לחלוטין - הם פנו לבנייה, לצמיחה, לשגשוג. הם ביקשו לעצמם חבל ארץ כדי לזכות בשחרור, בעצמאות, בריבונות. הם לא רצו להיות תלויים יותר בחסדי אחרים.
שלישית, יש הבדל אדיר בין זיכרון השואה לזיכרון הנכבה. האחרונה הפכה לשם קוד לטיפוח ההסתה ולהצדקת האלימות והטרור והנקמה. הפלסטינים אכן הפכו לקורבנות, אבל לא בגלל היהודים ולא בגלל הציונים. זה קרה בין השאר בגלל שהמנהיגים שלהם - כמו חאג' אמין אל-חוסייני ופאוזי אל-קואקג'י - בחרו לשתף פעולה עם הגרמנים, והחלום הגדול שלהם היה להרחיב את מפעל ההשמדה לרחבי המזרח התיכון. אל-חוסייני הבהיר ששיתוף הפעולה עם הגרמנים נועד למטרה אחת: השמדת היהודים בכל רחבי המזרח התיכון.
אז על מה בדיוק צריכים היהודים להתנצל? על כך שהם סירבו לשתף פעולה עם החלום, שלא היה רק של אל-חוסייני?
רביעית, צריך להכיר בכך שנגרם עוול לפלסטינים. הם הפכו לפליטים, בדיוק כפי שעשרות מיליוני אחרים הפכו לפליטים באותן שנים, לצורך יצירת מדינות לאום. כך שיש משהו מקומם בהעמדת השואה מול הנכבה. היהודים לא ביקשו מלחמה אלא פשרה. את הנכבה הפלסטינית אפשר וצריך להעמיד מול הנכבה היהודית – הרדיפה, הנישול, הגירוש, הפוגרומים – נגד יהודי ארצות ערב, על לא עוול בכפם. גם הם הפכו לפליטים, אבל לא הונצחו כפליטים ולא כקורבנות.
חוקר השמדת העמים, פרופ' דניאל יונה גולדהאגן, הוכיח שלפני כל רצח המוני יש קמפיין של דה-הומניזציה ודמוניזציה. הלקח, הלאומי והאוניברסלי, הוא שצריך להיאבק בקמפיין ההסתה והשטנה. מילים מובילות למעשים.
הקמפיין הזה מתנהל לא רק בערוץ הטלוויזיה של חמאס, ולא רק בטלוויזיה האיראנית; הוא מתנהל לעתים גם בתוכנו ומתוכנו. פעילי הקמפיין הופכים את ישראל למפלצת, למדינת אפרטהייד, למדינה שמטפחות לאומנות, שמבצעת רצח עם, למדינה שמסוכנת לשלום העולם, למדינה האחת מכל מדינות העולם שראויה לחרם.
פעם שללו את זכות היהודים להתקיים בשם האנטישמיות. היום שוללים את זכות היהודים למדינה ולריבונות בשם האנטי-ציונות. עכשיו הם מדברים בשבחי ההשכחה, במסגרת הקמפיין שלהם. הם עצמם לא שכחו שום דבר. הם גם לא למדו שום דבר.
1.הפלסטינים לא עברו 'נכבה', הם עברו הפסד במלחמות שאת כולן הם יזמו.
היחס אליהם לאחר תבוסתם היה הרבה יותר מוסרי ממה שהם עצמם ציפו ולאין ערוך יותר מוסרי ממה שהם תכננו לעשות ליהודים, לו היו הערבים מנצחים.
2.צה"ל - גיבורי התהילה שמנעו מהאיסלמו-פלסטינים לחולל שואה ליהודים בישראל.
3.כמו שאמר עו"ד שפטל: השמאל זה הביוב שזורם בעורקי העם היהודי.
סרטון שהופץ אתמול על-ידי פעילים קיצוניים ("השואה מבקרת ביד ושם") מסביר לקהל אחוז הבעתה, כי הישראלים חייבים תודה לשואה שבזכותה הם למדו איך לרכז פלסטינים במחנות השמדה, להטיל עליהם עונשים קולקטיביים ולבצע בהם מיני תיאורים פרברטיים שמוטב שלא לחזור עליהם בכתב.
מי שמכיר את המילה האחרונה במדעי השמאל, לא מופתע ממרבית הטיעונים הנישאים בפי נטלי כהן-וקסברג הפרובוקטיבית. אחרי הכל, כאשר משילים מעל המלל הפוסט-ציוני שהשתלט על האקדמיה ומרבית העיתונות, את מעטה הביבליוגרפיה המפנה-לעצמה והמצג האינטלקטואלי המזוייף, מה שנותר מהשיח השמאלני העכשווי הוא לא יותר מאשר יצאנית פלומת-שחי.
אך מעבר לעניין האקדמי שבפנטזיה נאצופילית שכזו, ראוי ביום שכזה להתעניין גם באנשים הקטנים העומדים מאחורי הקלעים. אלו, הפועלים השקופים, ה"אחר" בהתגלמותו, שבלעדיהם הפקה מרטיטת נחיריים שכזו לא הייתה באה לעולם.
ובכן, הראשונה שבהם היא המטרוניתא הנכבדה מורן בריר, העורכת והצלמת, שאת חלומה בדבר שיבת כל "העקורים הפלסטינים" טרחה להציג בכנס של ארגון 'זוכרות' אשתקד, ואשר הגיגיה הקולנועיים מתפרסמים יחד עם שאר סרטוני הקבס באתר 'הטלוויזיה החברתית' (25,000 מהקרן החדשה בשנת 2012).
היא, והצלם הנוסף גיא בוקטביה ('הטלוויזיה החברתית', אלא מה?), הם הלחם והחמאה שבלעדיה זונת-השואה של הקרן החדשה לישראל לא הייתה מגיעה למסכינו.
שני, אך לא שניוני, הוא מר איתמר שפירא, שמדלג בקלילות בין פעילות בארגון האנטי-צבאי 'שוברים שתיקה' (כ-100,000 דולר מהקרן החדשה בשנת 2012), לבין הקמתו של הארגון האנטי-צה"לי 'לוחמים לשלום'. בין לבין, הספיק שפירא לנסות להדריך ב'יד ושם', אך פוטר במפתיע לאחר שהשווה את השואה לכיבוש. הרבה השקעה בשביל פרובוקציה זולה.
וכמובן, אי אפשר בלי הפרופסור לשם כבוד, המורה הגדול, האורים ותומים של השמאל הפסיכוטי, גדעון "אני ניצול שואה אז מותר לי" ספירו, שטורח להתראיין בסרטון ולשתף את מתי המעט שהגיעו לדקה 7:05, בכך ש"בישראל קרבנות השואה הם יצרני השואה הבאה".
אחרי שהיא תומכת באופן מאסיבי ואקטיבי בחרם על ישראל, מונעת מצה"ל להגן על אזרחי המדינה, משמידה את הכלכלה הישראלית בשם אוטופיות שוויוניות (עליהן השלום), הגיע הזמן לומר לקרן החדשה לישראל ולשלל ארגוני-חלציה: האם העם היהודי לא סבל דיו?
האתר Revolting Truth - 'האמת הגועלית', המזוהה עם בן שפירו, סטודנט באוניברסיטת קליפורניה שעמד מול קהל של מחרימי ה- BDS שביקש להחרים את ישראל ונשא נאום חוצב להבות בגנות האנטישמיות הצבועה של נושאי דגל החרם נגד ישראל ללא חשש ובגבורה רבה - פרסם וידאו חדש ומשעשע 'כיצד לדבר שמאלנית.
חלק מכם שם לב שהמדינה שלנו מחולקת פוליטית בחדות. בערך שלושים ושמונה אחוזים מהאמריקאים מזהים עצמם כשמרנים, עשרים ושלושה אחוזים כליברליים, ויתר השלושים ותשעה אחוזים לא יכולים לזהות עצמם כלל וממתינים לשוטר שיקח אותם הביתה.
אלה שמזהים עצמם כשמרנים מאמינים בדרך כלל במימשל מוגבל, מיסים נמוכים והיצמדות מקסימלית לחוקה.
אלה ששמזוהים כליברליים מאמינים בדרך כלל שאילו רק יכלו היו כופים את החוק בכל הארץ ,אבל כיוון שאינם יכולים הם רק ישתו עוד קפה על בסיס חלב וירגישו טוב עם עצמם.
האם אנחנו יכולים לקרב את שני הצדדים האלה מבלי להשתמש בחבל וקדח מסמרים או אולי הגיע הזמן להשתמש בחבל ובאקדח מסמרים?
אנו,כאן, 'באמת הגועלית' מאמינים שתקשורת טובה יותר היא הדרך להבנה טובה יותר, שהיא הדרך ליחסים טובים יותר, שהם הדרך המהירה ל'בית וגן' טובים יותר, שהם התחנה האחרונה לפני "ארץ המחר".
והיום אנחנו רוצים להציג את התשלום הראשון שלנו למילון 'השפה השמלאנית' - מילון מונחים לשפה השמאלנית והמשמעות שלהם שתעזור לאנשי הימין להבין על מה אנשים שאינם מבינים בעצם על מה שהם מדברים, בעצם מדברים.
הבה נתחיל בכך שימניים שומעים משמאלנים שהם מדברים עימם הרבה פעמים את המילים: "אתה גזען"!
הביטוי "אתה גזען"! או "זאת גזענות" היא שפת השמאל ל: "אין לי כל טיעון הגיוני".
כך למשל משתמשים שמאלנים בטיעון זה בויכוח על כך שתחת שלטון אובמה, שלטון שמאלני, אחוז המשפחות האפרו אמריקאיות שחיות בעוני צמח ואחוז השחורים הנמצאים בשוק העבודה צנח לעומת המצב בתקופת שלטון הימין של רייגן, שאז אחוז התעסוקה של השחורים שיגשג ופערי ההכנסה בין שחורים ללבנים הצטמצם. לטיעון הזה השמאלני ישיב לך במשפט: "אתה גזען".
לשמאלנים יש דרכים רבות לומר "אין לך כל טיעון הגיוני" מאותה סיבה שלאסקימוסים יש שמות רבים למילה 'שלג'.
דרך נוספת ששמאלני מאשר שההשקפה שלו מטופשת היא כשהוא אומר "אני פגוע". אם אתה לרגע,מצביע על כך שאחוזי העוני של נשים (בארה"ב) עלה תחת שלטון הנשיא אובמה ושמשכורות הנשים צנחו ביחס למשכורות הגברים במשק,שהפך את הכלכלה לקודרת (כהה או שחורה ) יותר עבור הנשים, השמאלן יענה לך "אמרת את המילה כהה, אתה גזען, אני נפגעתי".
אחת מהדרכים של השמאלני לומר לך ש: "אין לך טיעון הגיוני" היא להטיח: "המדע הוכיח זאת". אם אתה מצביע על כך שיש אפס הוכחות אמיתיות שמעשי האנושות אכן מאיימים לגרום לשינוי אקלימי ברמה קטסטרופלית, השמלאני ישיב "המדע הוכיח זאת" וכשאתה שואל אותו "על איזה הוכחות מדעיות הוא מדבר בדיוק", קרוב לודאי שישיב לך "אני נפגעתי, אתה גזען.
אני מקווה שנהניתם ממילון המונחים של השמאל.
זיכרו גם את המשפט: "אני כאן כדי לעזור לכם", שזאת אמירת השמאלני ל: "תפוס את הארנק שלך ותברח כדי להציל את חייך".
דאע"ש זה בכלל תוצר של הכיבוש. אורי אבנרי וחברים.
ההיסטוריה של המזרח-התיכון נכתבת בימים אלו מחדש. החל מערב הסעודית במזרח, דרך מצרים בדרום, סוריה בצפון ועד לוב וטוניסיה במערב – השליטים הערבים מאבדים בזה אחר זה את כסאם, במקרה הטוב, או את ראשם, במקרה הרע. הוואקום שמותירים המשטרים המסורתיים מתמלא באנשי אל-קאעידה וגרורותיו, המבקשים, תוך מעשי זוועה, להשיב עטרה ליושנה עם כינונה של ח'ליפות אסלאמית.
הכאוס המזרח-תיכוני מתפרש בקרב גורמים רבים בימין כתבוסה ניצחת של קונספציית ה'שטחים תמורת שלום', בה אוחז השמאל מאז 1967. אך, כידוע, זכות התגובה מהווה אבן יסוד בחברה דמוקרטית. לכן, בפרויקט מיוחד של 'מידה', יצאנו לשמוע מה חושבים ראשי השמאל, בעבר ובהווה – אדריכלי אוסלו ד"ר יוסי ביילין וד"ר יאיר הירשפלד, אורי אבנרי, יו"ר מרצ לשעבר יוסי שריד ויו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג – על המזרח-התיכון החדש, על דאע"ש, חמאס וניסיונות העבר של הסכמי שלום עם סוריה.
הקורבנות הנוכחיים של הטירוף הג'יהאדיסטי הם אמנם כורדים, יזדים, שיעים ונוצרים, אך כבר עתה נורות האזהרה האדומות מהבהבות בבירור: לוחמי ג'הבת אל-נוסרה מצטלמים על רקע דגל ישראל בגולן; מנהיג 'המדינה האסלאמית' (דאע"ש) מסמן את ירושלים כיעד הסופי לכיבוש; ואנשי אנסאר בית אל-מקדס בסיני שמנסים להפוך את אילת לשדרות – כל אלו מבהירים כי השלכות 'האביב הערבי' לא יפסחו על ישראל.
ולמרות זאת, אורי אבנרי, האיש שלחם במלחמת העצמאות והגה את רעיון המדינה הפלסטינית עוד ב-1949, אינו מתרשם. "זה מצחיק", אומר אבנרי. "אני מקשיב לנתניהו וחושב שאנחנו במאה ה-18 או בימי הביניים. התפיסה שנוכחות של כמה גדודים על בקעת הירדן תעניק לנו ביטחון מתאימה אולי לימים בהם חיילים נלחמו עם כידונים וחניתות. צבא שעומד בת"א מגיע לבקעה בתוך שעתיים. מה שצריך זה לצאת מהשטחים ולעשות שלום".
"לצאת מהשטחים"? ניסיון ההפיכה בשטחי יו"ש הוכיח שהיום אתה חותם על הסכם עם אבו מאזן ומחר אתה מגלה שחמאס שולטים בגדה.
"אנחנו יכולים לעשות שלום עם החמאס מחר בבוקר. החמאס הודיע שאם אבו מאזן יגיע להסכם, והוא יאושר במשאל עם בקרב הפלסטינים, הוא יקבל אותו. הבעיה שישראל לא רוצה להפסיק לבנות התנחלויות ובדרך זו יוצרת תסיסה בעולם הערבי".
אתה טוען שתופעות כמו דאע"ש נולדו בגלל יצהר וחוות גלעד?
"זה תוצר גם של הכיבוש. אנחנו מונעים שלום ואחדות בעולם הערבי 60 שנה על-ידי כך שממשיכים את הסכסוך עם הפלסטינים. אנחנו לא יצרנו את המאבק בין הסונים לשיעים שנמשך 1,300 שנה, אבל אנחנו מתסיסים אותו. למה מנהיג דאע"ש אומר שהוא רוצה להגיע לירושלים אם לא העימות בינינו לפלסטינים? אנו מצויים במלחמה נצחית מסיבה אחת ויחידה: לא רוצים להרפות מהגדה המערבית".
אבל טענת מקודם שאנחנו מונעים אחדות בעולם הערבי מיום הקמת המדינה, עוד לפני ששת הימים.
"השאלה אם אתה מנמיך את האש או מגביר אותה. התנחלויות הגבירו את האיבה".
אתה חושב שאם נגיע להסדר עם הפלסטינים, לדאע"ש לא תהיה מוטיבציה להרוג אותנו?
"כשיהיה שלום עם הפלסטינים, לא יילחמו בנו יותר. המלחמה איתנו רק בגלל הבעיה הפלסטינית, לא מסיבה תיאולוגית. אם לא נתעורר, העולם הערבי-סוני יתאחד סביב סלאח א-דין מודרני, ואנחנו נסיים כמו הצלבנים. זו הסכנה האמיתית".
אתה באמת מאמין שהפלסטינים יסתפקו בגדה ובעזה, ולא יבקשו לנצל הסכם שלום כדי לשוב ליפו, רמלה ולוד?
"אני לא יכול להגיד לך מה יהיה בעוד 100 שנה. אני יודע שכרגע, אם לא נעשה שלום, נהיה בסכנה אדירה".
בעוד אבנרי חושש כי דאע"ש היא סנונית המבשרת את איחודו של העולם הסוני, יו"ר מרצ לשעבר, יוסי שריד, רואה סכנה אחרת המגיעה מכיוונו. "כל אחד עורף ראשים בתורו", טוען שריד. "אין פה אמות מידה ערכיות ואין מנוול שלא יורד מעמוד התלייה אם צריך אותו. איראן, למשל, היא בצד של הטובים או הרעים? אולי עכשיו ביבי ורוחאני ישלבו ידיים? הכל ציני לגמרי. מי שהביא את דאע"ש על עיראק זו ממשלת אל-מאליכי שהיתה כנראה אכזרית מאוד כלפי הסונים. מי שהמליך את אל-מאליכי על העיראקים היה בוש, שהמלחמה שלו בעיראק זכתה לתמיכה גורפת מהימין הישראלי. האמריקנים טיפחו את אל-קאעידה והטאליבן, ואנחנו את חמאס וחיזבאללה".
שריד טוען כי במידה מסוימת, קיומם של ארגונים דוגמת דאע"ש נוחים לאסטרטגיה של נתניהו. "יש הגזמה בענין דאע"ש", אומר איש מרצ. "בדברי הימים היא תיזכר כקוריוז. ה'מסוכנים' האמיתיים הם המתונים כי להם צריך לוותר. הקיצונים פוטרים אותך מאחריות. אולי אנחנו בכלל מעוניינים בחיזוק דאע"ש כדי שיגידו שאין עם מי ועל מה לדבר"?
ואולי כשאל-קאעידה כובשים את הגולן הסורי זה הזמן להודות שמסירת הרמה לידי אסד, צעד בו אתה מצדד, היתה יכולה להוביל לקטסטרופה?
"זה היה יכול להיות נפלא אם היינו חותמים על הסכם עם סוריה. זה היה משנה את המצב מעיקרו – מחזק מתונים ומחליש קיצוניים – ואולי חוסך לסורים את הטרגדיה שהם חווים כיום".
תיסוג מהגולן תקבל אל-נוסרה בקריית שמונה. תיסוג מבקעת הירדן תקבל דאע"ש על גבול כפר סבא. אתה לא חושש?
"יש לי המון דאגות אבל העיקרית שבהן היא מהמשך המצב הקיים. עם כל הכבוד, אין אף מעצמה שמאיימת על בטחוננו, הכל שדים על הקיר. הכיבוש הוא פסול מכל פסול ואנחנו צריכים לפנות את השטחים לפני שיהרסו אותנו. אולי דאע"ש זו הזדמנות עבורנו לייצר קואליציה של מתונים".
המילה "הזדמנות" שבה ועולה בקרב אנשי השמאל עימם שוחחנו. "חזרנו למעמד המצורעים ממלחמת המפרץ הראשונה", אומר יוסי ביילין, מאדריכלי הסכם אוסלו. "ג'ון קרי מציג את בעלות הברית של האמריקנים במלחמה נגד דאע"ש, ואנחנו לא שם, כפי שלא היינו חלק מהקואליציה נגד סדאם חוסיין. זה קורע את הלב".
מה לדעתך הסיבה שאנחנו לא נכללים בקואליציה?
"העובדה שאין לנו הסדר עם הפלסטינים. אנחנו יכולים להילחם עם מצרים, טורקיה והאמירויות נגד המטורפים של דאע"ש, אבל במקום זה בוחרים להפקיע 4,000 דונם בגוש עציון. השד יודע מי המציא את הרעיון המטורף הזה".
נתניהו חושב שלאור התגברות האיסלאם הקיצוני, ככל שישראל תחזיק בשטח נרחב יותר, ביטחון אזרחיה יגבר. לא הגיוני?
"שטח זה חשוב, אבל לא כמו פעם. זה לא מקרי שאפילו נתניהו מדבר על פתרון שתי מדינות, כי הוא מבין שהאיום עלינו אינו צבאי, אלא דמוגרפי. מיעוט יהודי בין הירדן לים זה ענין של שנים ספורות, ובגלל כמה אלפי פראי אדם כמו דאע"ש אנחנו לא צריכים להישאר בשטחים ולקרוע מעצמנו את הצורה היהודית של המדינה".
עובדה: יותר אזרחים ישראלים נרצחים בשנה על-ידי פלסטינים אחרי הסכמי אוסלו מאשר לפני. מדוע אינך מודה בגלוי ששיטתך טומנת בחובה ערעור ביטחונם האישי של אזרחי ישראל בטווח הקצר?
"אני לא חושב שזה בהכרח המצב, אך לא אגיד לך שהמציאות שאתה מתאר לא יכולה להתרחש. הימין לא לוקח בחשבון שאני מדבר על שלום, ולא על נסיגה חד-צדדית שאחריה אתה יכול להתלונן רק לאלוהים. בימין מאמינים שהערבים יזרקו אותנו לים בכל מקרה, גם אם יהיה שלום וגם אם יהיה כיבוש. אני לא מוכן לקבל הנחת העבודה הזו".
ומה אם תחתום על הסכם שלום עם אבו מאזן, ובחמאס ימשיכו לירות רקטות מעזה? כבר עכשיו יש דיווחים שהחמאס משתלט על כספי הסיוע לרצועה בעקבות צוק איתן. גרוע מכך, מה לגבי תרחיש שהחמאס או אפילו גורם איסלמיסטי אחר משתלט על הגדה המערבית?
"המצב בעזה הוא תולדה של ההתנתקות של שרון, שלא הבדיל בין אש"ף לחמאס. הצבעתי בעד ההתנתקות כי חשבתי שנכון להוציא את היהודים מגוש קטיף, אבל רציתי שזה יהיה דרך הסכם. כרגע, אין לאבו מאזן אפשרות להחיל הסכם שלום גם על עזה, אבל אני מאמין שאם יהיה שלום אמיתי, ימיו של שלטון חמאס בעזה יהיו ספורים. לגבי אפשרות שחמאס ישלוט בגדה אחרי הסכם, ראינו כבר שאפילו מורסי, איש 'האחים המוסלמים', שלח מכתבי אהבה לפרס כשהיה נשיא מצרים".
אז אתה מאמין שחמאס יכבד הסכם בין ישראל לרשות אם יעלה לשלטון בגדה?
"כן, יהיה לו מאוד קשה להפר הסכם בינלאומי".
ביילין טוען כי למרות כיבוש מעבר קונייטרה ע"י אל-קאעידה, הגולן יצטרך לחזור בשלב כלשהו לידי סוריה. "אני כבשתי את הגולן ב-67'", הוא משחזר, "ואני זוכר ממי כבשתי אותה – מהסורים. הרמה לא שלנו, והתינוקות של קצרין לא צריכים להיות רצועת הביטחון של ישראל. מה ההבדל ביניהם לילדים של אצבע הגליל? לא משנה מי ישלוט בסוריה, ברגע שיש הסכם בינלאומי, קשה מאוד להפר אותו". גם בסוגיית בקעת הירדן, ביילין לא רואה באיום של דאע"ש על הממלכה ההאשמית כסיבה להישארות כוחות צה"ל באזור. "אין הסכם כזה שכוחות צה"ל יישארו בבקעת הירדן", הוא אומר. "מה שצריך להיות זה כוח רב-לאומי, בהנהגה אמריקנית, ולא בינלאומי של האו"ם, כמו זה שיש היום בלבנון. זה לא ממש משנה אם בכוח יהיו חיילים ישראלים או לא".
שותפו של ביילין לתכנון הסכם אוסלו, ד"ר יאיר הירשפלד מאוניברסיטת חיפה, דווקא טוען כי לנוכח עליית האיסלאם הקיצוני, בקעת הירדן חייבת להישאר תחת שליטה בטחונית של ישראל. "להגיד היום שצה"ל ייצא מבקעת הירדן זה טירוף", אומר הירשפלד, אך מיד שב לכור מחצבתו האידאולוגי. "גם לומר שאבו מאזן הוא לא פרטנר זה טירוף. אבו מאזן, המצרים, הירדנים, הסעודים וגם הסורים והעיראקים חוששים מאל קאעידה יותר מאיתנו, ולכן הם ירצו לשתף איתנו פעולה. הניסיון של הימין לשפוך את התינוק עם המים, ולומר שבגלל דאע"ש צריך לוותר בכלל על השלום מסוכן לאינטרסים של ישראל".
הירשפלד מתנצח מול מי שטוען כנגדו כי הסכמי אוסלו דרדרו את מצבה הביטחוני של ישראל. "הימין מתעלם מהעובדות", הוא אומר. "בהסכמי קמפ דייויד עליהם חתם בגין, רשום שהממשל הצבאי והמנהל האזרחי ייסוגו מהגדה המערבית ומעזה, וישראל תתרכז במחנות צבאיים קטנים. גם שמיר הלך לועידת מדריד על בסיס החלטה 242. אני הכנסתי באוסלו בלם ביטחוני שיאפשר לנו מנגנון בקרה על מימוש התחייבויות הפלסטינים. לצערי במו"מ בשנת 2000 נשברו הכלים בגלל הטמטום של ערפאת וכי ברק לא יודע לנהל מו"מ".
אתה לא רואה קשר בין נוכחות של צה"ל בשטח להגברת בטחונה של ישראל?
"לא תמיד. לא צריך להיות אידיוט מוסרני ולשתות תה עם היטלר, אבל גם אסור לנו להתמכר לכיבוש. אפילו נפוליאון אמר שאפשר לעשות הרבה דברים עם כידונים, אבל לשבת עליהם לא ניתן. יש גבול למה שכוח צבאי יכול להשיג, ועובדה שהסרנו 25 מחסומים ויש יותר ביטחון בגדה".
כמעט כל יום נזרקות אבנים על מתנחלים ביהודה ושומרון.
"לפני המחסומים היו גם פיגועי ירי. ההבדל הוא שהיום מנגנוני הביטחון הפלסטינים אחראים על 70 אחוז מאכיפת הסדר, ואנחנו על 30 הנותרים. התיאום הביטחוני חייב להתהדק כדי להחליש את החמאס ודאע"שים למיניהם".
הימין טוען כי אתה ויתר אדריכלי אוסלו צריכים לערוך חשבון נפש לאור עליית הג'יהאדיסטים.
"הימין הוא זה שצריך לערוך חשבון נפש. תמיד יש לו תשובות מוחלטות שאף אחת מהן לא נכונה. הוא לא מבין שויתור על העליונות המוסרית שלנו באמצעות הנצחת הכיבוש ימיט קודם כל אסון ביטחוני למדינת ישראל, גם בתוככי הקו הירוק".
סקר 'מקור ראשון' שפורסם לאחרונה מנבא למפלגת העבודה 14 מנדטים בלבד, אחד פחות ממספר הח"כים של המפלגה כיום. הליכוד בראשות נתניהו, לעומת זאת, מתחזק עם 29 מנדטים. למרות הסקרים הלא מחמיאים, מאז שנבחר לעמוד בראשות העבודה בנובמבר האחרון, ח"כ יצחק הרצוג מציג עצמו כאלטרנטיבה לנתניהו, ומנסה למצב עצמו כמועמד לגיטימי לראשות הממשלה.
הרצוג נשמע שקול יותר מוותיקי השמאל, ואף משחרר לא מעט הצהרות מפתיעות לגבי הגישה שינקוט כלפי הפלסטינים, אם וכאשר יהיה זה שיוטל עליו להרכיב קואליציה. "אני מבהיר לכל בני שיחי הפלסטינים שאצלי הם ימצאו אמנם שותף למשא-ומתן", אומר הרצוג, "אך בסוגיות הביטחוניות אהיה נוקשה יותר מנתניהו". הרצוג אף מנסה להתנער מהגדרתו כראש מחנה השמאל. "אני מוביל גוש גדול בפוליטיקה הישראלית של מרכז ומרכז-שמאל", מסביר יו"ר העבודה. "המסר שלנו הוא שכדי להבטיח את בטחון ישראל צריך לעשות שלום, או לפחות להוכיח בתום לב כי ישראל תעשה הכל כדי לחתור לשלום".
יו"ר האופוזיציה פורש את עיקרי משנתו הביטחונית להסכם עם הפלסטינים. "הסדר עם אבו מאזן יכלול סגירה הרמטית של נהר הירדן כגבול ביטחון, וסגירה הרמטית של הגבולות באזורים של גושי ההתיישבות. בתום תקופה ארוכה בה צה"ל ימשיך לשלוט בבקעת הירדן, ייבנה הסדר חלופי שצה"ל יהיה חלק ממנו".
אנחנו רואים את מידת יעילותם של הכוחות הבינלאומיים בלבנון. אתה לא חושב כי מתן אמון בכוחות זרים שיגנו על אזרחי ישראל מפני תופעות כמו דאע"ש מהווה חוסר אחריות?
"ההסדר יהיה מורכב משלבים, ושום צעד לא יינקט בלי שישראל תאשר אותו ותפקח עליו. אפשר תמיד למצוא תירוץ למה לא לעשות כלום, אבל הישארות בסטטוס של כובשים תכביד עלינו במישור הבינלאומי או שניאלץ לאבד צביונה היהודי של המדינה".
ההתרחשויות ברמת הגולן לא מעוררות בך ספקות לגבי הקו האידיאולוגי שאתה מוביל?
"אני מודע לטענה כי ויתור על הגולן היה מסכן כיום את ישראל. זו טענה לגיטמית והיא מחייבת בדיקה עם עמיתיי".
מה הבדיקה הזו כוללת?
"קודם כל, מפלגת העבודה מעולם לא תמכה במוצהר בירידה מהגולן, אלא עשתה בדיקות בנושא, בדיוק כפי שנתניהו עשה. אנחנו גם לא יודעים אם הסכם עם סוריה לא היה משנה לחלוטין פניה של הפוליטיקה הסורית".
הרצוג אמנם מציג עצמו כנוקשה בכל הנוגע להסדרים בטחוניים עתידיים, אך הוא מאמין כי האיסלאם הקיצוני מצריך את ישראל לפנות לאפיקים מדיניים. "דאע"ש ואל-נוסרה הם אויבים מרים שמייצרים חזית משותפת ונדירה", אומר יו"ר האופוזיציה, "הכרזה על הלאמת 4,000 דונם בגוש עציון ממש לא משרתת את האינטרס המשותף שלנו עם מדינות ערב המתונות. ההיסטוריה מלמדת שמי שעושה צעדים אמיצים לשלום, יביא לעתיד טוב יותר".
הפלסטינים עומדים על מימוש זכות השיבה כחלק מהסדר שלום. תצליח לשכנע אותם לוותר על הדרישה הזו?
"אני מאמין כי האומה הפלסטינית מוכנה להגיע להסדר שכולל ויתור על חלום השיבה. ישראל החמיצה מספיק הזדמנויות שהיו חוסכות הרבה קורבנות ואלימות, ואני חושש כי דמות מתונה כמו אבו מאזן אולי לא תחזור. גם אם לא נצליח, אנחנו חייבים להראות לעולם, אבל גם לעצמנו, שניסינו".
כדי להבין את היפוך התפקידים המתחולל בימים אלה בישראל, להלן כמה עובדות מעוררות-מחשבה: א) כולם יודעים שבמגזר הערבי יש מסורת ארוכת-שנים של הדלפות של בחינות-בגרות. אולם, כדי לשמור על "האיזון הקדוש" מענישים את כלל התלמידים היהודים כדי לא להיתפס לכאורה באיזה אקט העלול להיחשב ל"גזעני". לקהילה הערבית בישראל דרושה תוכנית לאומית מיוחדת כיד למצוא פתרונות הולמים בתחומים רבים כמו חינוך, תאונות דרכים, עבריינות, דיור ותעסוקה. כדי לגבש תוכנית לאומית שכזו, דרושה הבנה בסיסית שיש כאן בעיה שאין לה שום קשר לטענות על אפליה וגזענות. לעיתים, האמת פשוטה יותר ממה שנוטים לחשוב בתחום הזה.
ב) כולם יודעים שהיו עשרות הפגנות של אתיופים במהלך השנים האחרונות שהסתיימו לעיתים קרבות באלימות כלפי שוטרים. אולם, לרבים מהם יש את החוצפה להניף שלטים "די לאלימות" משום שזה מאוד נוח לחשוב שיש לנו משטרה עם יד קלה על-ההדק - דווקא כלפי ציבור מסוים. כולם טוענים שהעדה האתיופית שתקה עד להילולה המופרעת שהייתה בכיכר רבין ב-3 מאי 2015, אולם למען האמת לא הייתה דקה אחת ב-20 השנים האחרונות שהנושא האתיופי לא הובא לדיון ציבורי בפורומים שונים על-מנת להקל עד כמה שאפשר על שילובם המלא באוכלוסייה הכללית. "כולם" טוענים שהעדה האתיופית זקוקה להזרמת משאבים נוספים, אולם למען האמת זו העדה היחידה בישראל שזכתה לסיוע הגדול ביותר באופן בלתי-פרופורציונאלי בהשוואה לעדות אחרות שעלו לישראל מאז 1948. בהזדמנות הזו, אולי כדאי להגיד תודה גדולה למשטרת ישראל שהצליחה לעמוד מול כל הפרובוקציות הקשות, ובמקביל לכך אנחנו צריכים לבקש מהמפגינים האלימים לשלם על הנזק הרב שהם גרמו לרכוש הציבורי במהלך ההפגנה הגדולה והמופרעת שנערכה בכיכר רבין.
ג) ב-17 במאי 2015, התקיים בישראל "יום ירושלים". על-פי הטון החרדתי של משדר החדשות של ערוץ 2 של השעה 20:00, היה בישראל באותו יום אסון-לאומי ולא אחד מהאירועים החשובים ביותר של העם-היהודי בעת-החדשה. באופן כללי, למשדרי-החדשות בישראל יש נטייה לגלוש להתלהמות כללית שמטרתה לגרום לפרובוקציה אלימה ומיותרת שאינה מתיישרת לחלוטין עם המציאות האמיתית השוררת בישראל.
ד) בשבוע האחרון התקשורת הישראלית עסקה בקריסתו הכלכלית של אזור הדרום לאור הפגנות אחדות שנערכו על רקע סגירתם של מפעלים אחדים בשל קשיים כספיים. על-פי התיאורים שהובאו בתקשורת הישראלית, כל אזור הדרום שרוי במצוקה כלכלית קשה שלא ידענו כמותה מאז 1948. אולם, למען האמת, למרות הניסיון להציג את אזור הדרום כאזור נחשל ונכשל, אזור זה זוכה בשנים האחרונות לפריחה כלכלית, תרבותית, חברתית ואנושית שלא ידענו כמותה כבר שנים רבות. הניסיון להציג את האזור כולו כאזור כושל, יש בו ניחוח פוליטי האופייני למערכת הבחירות האלימה שהתקיימה בישראל עד לבחירות האחרונות.
ה) ב-20 במאי 2015 התפרסמה בעיתון הארץ המטורלל תמונה קבוצתית לא מחמיאה במיוחד של ממשלת-ישראל שהתכנסה לצילום המשותף המסורתי שהתקיים בבית-הנשיא יום קודם לכן. עיתון הארץ אימץ את הגישה הגרמנית בה חייבים תמיד להציג את ישראל באור שלילי ומגוחך על-מנת לקדם אג'נדה פוליטית מסוימת. לעומת זאת, בעיתון "ישראל היום" ובעיתון "ידיעות אחרונות" התפרסה התמונה הרשמית של הצילום הקבוצתי בבית-הנשיא.
ו) חשבון הטוויטר החדש של הנשיא אובמה קיבל זמן-מסך-חדשותי הרבה יותר רב מאשר הכישלון האמריקאי הנוסף שהתרחש בעיר רמאדי שבעיראק - שנפלה לידי ארגון "המדינה האסלאמית" תוך כדי טבח, רצח, אונס וביזה של התושבים האומללים שנותרו בעיר הנצורה. שירותי-המודיעין של ארה"ב פרוסים בכל העולם. הם אוספים מיליוני פיסות מידע בכל שנייה על כל מיני עניינים מאוד לא חשובים. מסתבר, שלשירותי-המודיעין של ארה"ב יש תחביב מוזר: הם אוספים מידע באופן כפייתי, אך הם לא ממש מנסים להסיק את המסקנה המתבקשת מהמידע הרב שנאגר. נפילה של רמאדי לידי ארגון "המדינה האסלאמית" הייתה שידור חוזר של נפילת מוסול בקיץ 2014.
על-רקע ההתלהמות הכללית ששטפה את הפוליטיקה הישראלית לאור הבחירות האחרונות שנערכו בישראל בחודש מרס 2015, דומה הוא שגורמים אחדים עדיין לא הפיקו את הלקח הראוי ולא ערכו אפילו חשבון-נפש זערורי לנוכח מה שאירע בישראל במהלך החודשים האחרונים. התברר, פעם נוספת, שהשמאל הישראלי לא רק יודע איך "לא לנצח בבחירות", אלא הוא גם יודע איך "לא לדעת להפסיד בבחירות" למרות שמרבית הציבור הישראלי אמר אמירה ברורה, וזאת בניגוד לציפיותיהם של טייקוני התקשורת הישראלית ולמרות עצותיהם של אדמו"רי השמאל הישראלי. באזור שלנו מתחוללים שינויים היסטוריים עמוקים בכל קנה-מידה, אך השוליים של הפוליטיקה הישראלית מנסים להכתיב אג'נדה פוליטית כאילו אנו חיים באזור המוגן מסכנות ומתהליכים היסטוריים עמוקים בעיקר לאור מה שמתחולל במזרח-התיכון כולו בחמש השנים האחרונות. כך, באופן הזה, משתלב נאומו הפסיכוטי וההזוי של יצחק הרצוג ביום בו הושבעה ממשלתו הרביעית של בנימין נתניהו ב-14 במאי 2015. הנאום של הרצוג גם השתלב היטב עם המופע המטורלל של נציגי מפלגת מר"צ שהפכה לשלוחה ההזויה של "שוברים שתיקה" - ארגון המנסה להלבין את פשעיהם של ארגוני הטרור האסלאמיים הפועלים נגד מדינת-ישראל ותושביה.
נאומו של הרצוג היה אחד מהנאומים המבישים ביותר מאז דבריו הגזעניים של יאיר גרבוז, ב-8 במרס 2015 בכיכר רבין, במהלך העצרת המיותרת של "תומכי" השמאל שנערכה במקום. אנחנו רוצים להתעכב על משפט אחד שנאמר בנאומו של הרצוג שמבהיר את הגישה הכללית של השמאל הישראלי כלפי מה שמתחולל בישראל גם בתחומים נוספים. הרצוג הטיח בנתניהו את המשפט הבא: "קנית שלטון בשקר". על-פי המשפט האומלל הזה, נראה שיצחק הרצוג - כנציג השמאל הישראלי - מוכן לקבל את הדמוקרטיה הישראלית רק אם היא מתכתבת עם ההזיות הפוליטיות של השמאל הישראלי. אולם, מעל הכל, המשפט הזה מראה בעליל שיצחק הרצוג התנהג בפראות ובאלימות מילולית טיפוסית כיאה למנהיג מובס ומושפל משום שלפני הבחירות "הבטיחו" לו ניצחון גדול שהסתיים במפח-נפש עוד יותר גדול. הרצוג התנהג בשבועות האחרונים כאילו מדינת-ישראל הפכה לאויבת של מפלגת-העבודה המתחזה ל"מחנה הציוני". ההתנהגות הזו חזרה על עצמה ביתר-שאת גם במערכת הבחירות האחרונה שהביאה למפלתו הגדולה.
רבים בישראל לא היו צריכים את הסרט הדוקומנטרי של ערוץ 10 על יצחק הרצוג שנעשה במהלך מערכת הבחירות כדי להבין מה לא בסדר בהתנהלות הכללית האופיינית למפלגת-העבודה לאורך כל השנים האחרונות. ועם זאת, אנחנו חייבים לציין שערוץ 10 החליט לעשות סרט על הרצוג דווקא בגלל שהערוץ "הריח" כביכול את ניצחונו העתידי של הרצוג. במילים אחרות, מפח-הנפש של הרצוג משותף גם למפח-הנפש הגדול של ערוץ 10. אכן זהו חומר דוקומנטרי מרתק ומביך, אפילו מביך מאוד - לא רק על הרצוג אלא גם על ערוץ 10 ועל התקשורת הישראלית בכלל.
למרות שעברו בסך-הכל קצת יותר מחודשיים מאז שהתקיימו הבחירות בישראל, דומה הוא שמרבית המפלגות בישראל כבר נערכות לקראת הסיבוב הבא שכנראה יתקיים מוקדם יותר ממה שתוכנן. ההיערכות הזו אינה רק משותפת למפלגות הפוליטיות בישראל, אלא היא גם משותפת לחלקים גדולים בציבור הישראלי המתכוננים לקראת הבאות. לפיכך, סביר להניח שלאור ההתנהלות השערורייתית של מפלגת-העבודה בחודשים האחרונים, ספק רב אם היא תצליח לעבור בבחירות הבאות את מחסום ה-10 מנדטים.
1.השמאל לא רוצה את הזהות הלאומית היהודית הישראלית של ארץ ישראל. זו המלחמה של השמאל. לא השלום ולא השטחים, כי מה שמנהלים עכשיו זה לא ניהול משא ומתן לשלום.
השמאל רוצה לנהל משא ומתן למסור את ארצנו. זהו! בלי שום תנאים! עם טרור, עם הכל.
ארצנו היא ארצנו. השאלה הבאה בבקשה. ככה עובדים!!!
אני הייתי בחברון באיזה הפגנה מול הגלוחי ראש האלה שנקראים בטעות "שלום עכשיו" ושאל אותי כתב C.N.N: מתי תפסיקו כבר את הכיבוש?
הסתכלתי עליו ואמרתי לו: תגיד אתה מכיר את התנ"ך? אתה פתחת אותו לאחרונה? תפתח ותראה של מי הארץ ואחרי זה תחזור אלי. הוא הוריד את המצלמה ואמר לי: אתה יודע מה, אף פעם לא קיבלתי תשובה כזאת. כל הכבוד והבחור לא אוהד ישראל. מי שעובד ב- C.N.N אל תחשדו בו שהוא אוהד את ישראל.
אם מישהו לא יודע שילך למקורות.
אם מישהו לא רוצה לדעת, שיילך להחלטת חבר הלאומים מ- 24 באפריל 1922. החלטת חבר הלאומים נתנה לנו את הזכות על כל הארץ, כולל מה שקרוי עבר הירדן.
החלטת החלוקה ב-47 גרעה זכויות, אז מה אתם רוקדים ברחובות? בקיבוץ שלי ב- 47 הורידו את הדגל לחצי התורן. בכל הקיבוץ המאוחד. זה היה יום אבל, כי קרעו את הארץ.
לכן החג שלי זה 24 באפריל - כי שם העולם הכיר פה אחד בזכותנו על הארץ הזאת והזכויות שלנו עברו לאו"ם והזכויות הוכרו על ידי ממשלת ארצות הברית באמנה האנגלו-אמריקאית והזכויות שלנו הן FOREVER. לנצח. אי אפשר לקחת אותן!
וכל מה שממשלת ישראל צריכה, זה לקרוא חוברת אחת ולהתייעץ עם כמה משפטנים שמבינים עניין ולהבין: ארצנו היא ארצנו ורק את זה להגיד לעולם.
אומרים להם: המדינה הירדנית היא המדינה הארץ ישראלית - ורק ככה מדברים, זאת הטרמינולוגיה!
היא היתה ארץ ישראל ונקרעה!
יש מדינה ערבית על 78% מארצנו. היא כבר קיימת והיא שם ומי שרוצה להיות ערבי במדינה ערבית, שיקום ויניע את האוטו, אבל פה הוא יחיה תחת שלטון יהודי וזהו זה.
אורי צבי גרינברג היה משורר הימין, של הרוויזיוניסטים וחירות. נתן אלתרמן טופח כתשובה ההסתדרותית לאצ"ג בתור משורר מפא"י. אברהם שלונסקי היה המשורר של מפ"ם. אלכסנדר פן היה משורר המפלגה הקומוניסטית. החל מ-1948 הונח שטיח ספרותי סטליניסטי מקיר אל קיר, כלומר סופרי דור הפלמ"ח. היה קו ספרותי-משוררי אחד ולא מיוחד.
נראה שכמה שורות משיר של ולדימיר מאיאקובסקי משורר המהפיכה הבולשביקית נותן את התמונה: "חוקי בראשית נסתורה / עקור מורשת מתמול / הקץ לנבלת ההיסטוריה / שמאל! / שמאל! / שמאל!"
זוהי התשתית התרבותית לאמנות בישראל, מהאמנות הפלסטית דרך התיאטרון, הקולנוע והספרות. לכן לא כדאי להתרגש כל כך מזעקת האמנים ששוב השריצו איזה "ועד" כמו שפן מהכובע. והפעם: "הוועד להצלת התרבות".
את התמונה משלימה שיטת התמיכה של המדינה במפעלות התרבות והאמנות. זו שיטה ריכוזית, שגורמת לסצינות עגומות בנוסח אלו שראינו בשבוע האחרון.
באיזו מדינה מערבית נאורה נזעקים אמנים, שחקנים וראשי מוסדות תרבות למפגש עם שרת התרבות כדי לדון ביחסים בין שני הצדדים ועתיד התרבות והאמנות בארץ?
מי שנלחם כל הזמן על עטיני התקציב השלטוני לתעמולה הפוליטית האמנותית שלו, לא צריך להתפלא שקמים לפתע בעלי שררה שירצו לשנות קצת את הכיוון.
האירוניה היא, שהשרה מירי רגב אינה מייצגת את השררה השלטונית, כפי שאנשי הוועדים רוצים לצייר אותה. היא לכאורה ממונה על תקציבי התרבות ומימוש התמיכות של המדינה, אבל הדמות שלה היא אחרת; היא מייצגת את קולות המחאה מלמטה. אלה שלא מרגישים נוח אל מול להקות האמנים המנוכרים המחפשים כל דרך כדי לממש שיטות לוחמה פוליטית באמצעים אמנותיים.
לאורך שנים ארוכות הפך "החופש האמנותי" בישראל למשהו שמזכיר את "החופש האקדמי".
דהיינו, קבוצות פוליטיות רדיקליות משליטות מבפנים את דרכן, את מחשבתן, את הקו האמנותי-אידיאולוגי שלהן או את הקו האקדמי-אינטלקטואלי שלהן, והן אלה שבשם החופש המחשבתי והיצירתי מגהצים את השורות.
גם באקדמיה, גם באמנות וגם בתקשורת הבעיה היא בעיקר של העוסקים במלאכה, יותר מאשר של הבוסים, גם אם אלה בעלי הון שכופים לכאורה קו מסוים.
המשבר שנוצר הפעם נופח על ידי אנשי התיאטרון כדי להשליט שוב איזו אחדות פוליטית רעיונית כאופוזיציה לוחמת כביכול נגד שלטון "הרשימות השחורות".
בעקרון, צריך לשחרר את התרבות והאמנות בישראל מכבלי השלטון. ואחת המשמעויות היא, שאין סיבה שהמדינה תסבסד ותממן יצירות שמפארות מחבלים או שוללות את זכות הקיום הבסיסית של המדינה. אל דאגה, אין שום סיכוי ושום יכולת של מוסד מדינתי כלשהו להוריד הצגה או לסתום פיות. דומה שכבר מזמן לא הופקה הצגת תיאטרון שבאמת תזעזע את הקהל. המאבק האמיתי האחרון היה בסוף שנות ה-80 כאשר הצנזורה הורידה את המחזה 'אפרים חוזר לצבא' של יצחק לאור, וההחלטה בוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ. אגב, את העותרים ייצג אז עו"ד דב חנין.
מוטב שסוגיות התיקצוב יעוררו את היוצרים למחשבה, כיצד התקצוב הציבורי הנרחב, למשל בקולנוע, השפיע על היצירה עצמה.
בחינה של סוגות האמנות השונות עשויה ללמד שהתקצוב הציבורי יחד עם מוסדות ההשכלה הציבוריים, יצרו אוניפורמיות ממאירה. כאשר יוצרים נושאים עיניהם לוועדות, למבקרים, לפסטיבלים, לעיניים של ערוצי טלויזיה אירופים. הכל – חוץ מהקהל הרחב. אין זה פלא שהיצירה המגוונת והמפותחת ביותר בתרבות הישראלית היא הספרות. כאן המרחק בין המוח היוצר לבין אמצעי היצירה והייצור הוא הכי קצר. ויותר מבכל תחום אחר, קהל הצרכנים קובע את עתיד הספר או הסופר.
1.שהאמנים השמאלנים שונאי המדינה ידאגו בעצמם למימון.
2.ניקוי אורוות עכשיו. באמנות, במשפט, באקדמיה.
3.הגיע הזמן שרק העם שכבר צפצף עליהם בבחירות, יקבע מי אמן אנין טעם וחכם ומי לא.
5.לוקחים את כספנו תמורת פגיעה בעמם ובתרבותו.
6.הקשר שלטון אמנות הוא קשר בעייתי תמיד.
7.לשחרר את התרבות מכבלי השמאל.
8.מצער שמתייחסים ברצינות לליצנים עלובים המחפשים כותרת. רחמנות עליהם.
9.לשקר זה דבר טבעי אצל השמאלנים. כל הסוציאליסטים השמאלנים הם מיליונרים, אך הם מתחזים למעמד הפועלים. לדוגמה מנהלי הבנקים , עובדי חברת החשמל, עובדי רשות הנמלים, חברי קיבוץ גליל ים, כולם מיליונרים המתחזים לסוציאליסטים. השקר וההונאה הם בגנים של השמאלנים. תשאלו את פישר, רות דוד, פואד ואולמרט.
סיפורו של השמאל הישראלי הוא סיפור עצוב. בנקודת המוצא, בקיץ 1967, השמאל הציוני צדק. כבר ביום השביעי של מלחמת ששת הימים הוא הבין שהכיבוש משחית וכי ההתנחלות חסרת תוחלת. הוא נאבק באומץ לב בסרבנות של גולדה מאיר ובמשיחיות של גוש אמונים ובנציות הסתמית של הליכוד. אבל הטעות הגדולה של השמאל היתה בכך שהוא פיתח אמונה מאגית שאפשר לסיים את הכיבוש באמצעות ההבטחה המטאפיזית של שלום־עכשיו.
האמונה החגיגית (והכמעט דתית) בשלום כולל, אמיתי ומיידי היתה רעועה למדי בשלהי המאה ה–20, אבל נהפכה לחסרת שחר במאה ה–21. השמאל סירב להפנים את העובדה הברורה והמרה הזאת. בתפישת־העבר שלו לא נמצא מקום של ממש לסרבנות של יאסר ערפאת ומחמוד עבאס, כמו גם להתעצמות המתמדת של חמאס. בתפישת־ההווה שלו לא נמצא מקום של ממש לפונדמנטליזם האיסלאמי, לכאוס הערבי ולקיצוניות הפלסטינית. התנועה הפוליטית הציונית, התבונית והמוסרית של שנות ה–60 וה–70 איבדה את זהותה ואיבדה את דרכה והתנתקה מהמציאות.
אך בעודו חותר אל היעד הנכון, מחנה השלום התעלם מן העובדה שנסיגות־למען־השלום הביאו אוטובוסים מתפוצצים לכיכר דיזנגוף, מחבלים מתאבדים לדולפינריום ורקטות עד חדרה. תנועות השלום לא התמודדו עם העובדה שהפלסטינים דחו בפועל את יוזמות השלום של ביל קלינטון, אהוד ברק ואהוד אולמרט. אליטת השלום נהגה בעבר ונוהגת בהווה כמי שאינה מבחינה בכך שאיראן מתגרענת, מדינת הלאום הערבית קורסת וארגון המדינה האיסלאמית עורף ראשים. עולם המושגים של האנשים האמורים להיות המעודכנים ביותר, הפתוחים ביותר והביקורתיים ביותר, נותר עולם מושגים דוגמטי, מיושן ומאובן. תפישת המציאות שלהם מתייחסת אך ורק לחצי־מציאות, בה בשעה שהיא מתעלמת מכל אשר קרה בארץ בעשרים השנים האחרונות ומכל מה שמתרחש סביב הארץ בשנתיים האחרונות.
המפץ הגדול אירע בשנת 2000. בדיוק לפני 14 שנים הצעת השלום הנדיבה ביותר של ישראל הובילה למתקפת הטרור החמורה ביותר על ישראל. הטראומה של אינתיפאדה שנייה־שאחרי קמפ דייוויד היתה מטלטלת, והכווייה שצרבה בתודעה הישראלית עמוקה. על כן, כבר לפני 13 שנה היו אנשי השמאל הציוני אמורים לקחת פסק זמן, לערוך חשבון נפש ולעשות חושבים. היה עלינו להבין שדבר מה השתבש, שהנחות היסוד שלנו אינן תואמות מציאות וכי עלינו להגדיר את עצמנו מחדש.
כפי שביל קלינטון חידש את המפלגה הדמוקרטית ב–1992 וכפי שטוני בלייר חידש את הלייבור ב–1997, העבודה ומרצ ותנועות השלום היו אמורות לחדש את השמאל הציוני בראשית שנות האלפיים. אם היינו רציניים — אנשי מדינה רציניים, אינטלקטואלים רציניים, מנהיגי דעה רציניים — היינו מציעים לעם בישראל דרך שלישית כבר באמצע העשור הקודם. אבל אנחנו לא עשינו זאת. כשלנו כישלון חמור בכך שלא עשינו זאת. וכתוצאה מהכישלון המתמשך הזה אנחנו הולכים מדחי אל דחי ומבכי אל בכי ומנהי אל נהי. במו ידינו אנחנו משחקים לידי הימין ומנציחים את שלטונו של נתניהו. במחדלינו שלנו אנחנו מונעים את חלוקת הארץ ובונים את ההתנחלויות. במקום לנהוג כהנהגה חלופית, בוגרת ואחראית שהציבור הישראלי יוכל לבטוח בה, אנחנו נוהגים כחבורה של מתבגרים מרירים המחרפים ומגדפים ורודפים כל בן־עדר המעז לצאת מן העדר ולומר לו את האמת.
הנה האמת: המלך עירום. למען האמת — המלך מת.
נכון לעכשיו, הניסיון להחיות את השלום הישן כמוהו כניסיון של חסידי חב"ד להחיות את הרבי מלובביץ'. מי יבטח היום בתוכניות מדיניות שגובשו כאשר בוטרוס ראלי היה מצרים, פייסל חוסייני היה פלסטין ודן מרידור היה הליכוד? מי יקנה היום כאמין חזון שלום מודל 1990? רק אנשים משיחיים. רק אנשים שאמונות נאצלות ואידיאלים נשגבים גורמים להם להיות עיוורים לחלוטין למציאות המתהווה סביבם. אבל מכיוון שרוב הישראלים אינם משיחיים — הם אינם קונים. אף על פי שהם מבינים שהכיבוש בעייתי וההתנחלות מסוכנת, הם לא בוטחים באותם אנשי שמאל ישן שעדיין מציעים להם לסיים את הכיבוש בשלום, כאשר אין שום שלום באופק. בברירה בין המשיחים מימין למשיחים משמאל, הם מעדיפים את המשיחים מימין. הם אינם מוכנים ללכת שבי אחרי מי שטעו שוב ושוב ומעולם לא הודו בטעותם.
לא אכנס לוויכוח עם עקיבא אלדר ועם דני קרוון. אני מעריך מאוד את עבודתו העיתונאית של האחד ואת יצירתו האמנותית של האחר. כאשר כתבתי כאן לפני שבועיים על השמאל ההזוי לא כיוונתי את דברי אל השמאל הציוני שהשניים נמנים עמו, אלא אל השמאל האנטי־ציוני הסוקל את ישראל באבנים ללא הרף, ללא חמלה וללא תובנה היסטורית. אבל ככל הנראה יש מי שהכובע בוער על ראשו. יש מי שלא הפנים עדיין את המהפכה הקופרניקאית, ועדיין מאמין שהשמש הלוהטת של המזרח התיכון סבה סביב כדור הארץ של השלום.
שלא כמקובל, לא אחליף בליסטראות עם בני הפלוגתא שלי. אדרבא, אני מנצל את ההזדמנות הייחודית הזאת כדי להושיט להם יד ולהציע להם לשלב ידיים. אתם עדיין מאמינים בכך שהשלום האורתודוקסי בהישג יד? מצוין, אני אתכם. הביאו לי חתימה של מחמוד עבאס על טיוטת הסכם הקבע של אהוד אולמרט. הביאו לי ויתור של הליגה הערבית על תביעת השיבה הגלומה בהחלטה 194 של האו"ם. אם תעשו כן — אצטרף אליכם. אנסה לשכנע כל ישראלי וכל ישראלית לתת סיכוי לשלום. אבל אם לא תצליחו גם הפעם, אם תיכשלו גם בפעם השלישית והרביעית — הודו סוף סוף בכך שהניסוי הקריטי לא עלה יפה והתיאוריה האופטימית הופרכה. אולי אז נוכל לאחד כוחות ולחדד מחשבות ולהביא לעולם רעיון שלום חדש, שאיננו מבוסס על משאלות לב אלא על עובדות מוצקות.
אם נעשה זאת, נוכל לשכנע סוף סוף את הרוב הישראלי שהמפעל הלאומי החשוב ביותר העומד לפנינו הוא המפעל של חלוקת הארץ. רק אם נפסיק לשגות באשליות ולמכור אשליות נוכל להציל את המדינה היהודית דמוקרטית ולחדש את הציונות כתנועה ליברלית, מוסרית ומעוררת השראה.
1.אחת הבעיות הקשות של השמאל מול הציבור הישראלי היא שהוא איבד את המונופול על "התרגום מערבית" של הצד השני.
ה"ביג-באנג" של האינטרנט - התפוצצות המידע - גרמו לכך שלציבור יש נגישות ישירה ל"דעת הערבים" והוא אינו חייב לעבור דרך המתווך הישן - השמאל - שהיה הולך לדבר עם ערבים וחוזר עם "תרגום ערוך".
כל הדרכים המעשיות שהציע השמאל ליישום רעיונותיו כשלו במבחן הביצוע, והוא עצמו כשל במציאת דרכים חדשות.
עקיבא אלדר כבר לא "מקור בלעדי", וכשנחשפים בפומבי סרטוני "זובור" שהוא ויוסי ביילין (למשל) עוברים בידיים של ערבים מהזן ה"אינטלקטואלי" (חילוניים "שמאליים" שמובילים את תנועות החרם, אנשים שאמורים להיות האלטרנטיבה שוחרת השלום לחמאס האיסלמיסטי) מבינים שיש בעיה גדולה.
הציבור הישראלי מסתכל סביבו ורואה שהעולם הערבי מתהפך חדשות לבקרים. הנהגות של מדינות שנדמו כל-יכולים ונצחיים מאבדים את הראש ואת הכיסא, ובמקומם מגיעים גורמים עוינים מאוד או אנרכיה של כנופיות.
מי שחתם אתך הסכם היום, מחר ראשו משופד על כידון או הוא בורח על נפשו. זה שתפס את מקומו מתכחש ללגיטימיות של קודמו לחתום על הסכמים, וה"קהיליה הבינלאומית" לא מסוגלת לכפות שום הסכם על מי שאינו מעוניין לקיים אותו.
ערבויות בינלאומיות שלא שוות את הנייר שהן כתובות עליו. ראה ההסכם עם לבנון. הדבר היחידי שמרתיע את חיזבאללה הוא מאזן אימה.
הקהיליה הבינלאומית לא עומדת כלל לצד ישראל גם אחרי נסיגה טריטוריאלית לגבול הבינלאומי המוסכם (מקרה המבחן של רצועת עזה).
דורשים מישראל לחשוף את הצוואר (נסיגות טריטוריאליות) אבל קושרים לה במקביל את הידיים ביכולת להתמודד עם אויב שמפר כל כלל התנהלות שמכתיבות האמנות הבינלאומיות. לאחר מעשה הקהילה הבינלאומית "חוקרת" לא את האויב אלא את ישראל.
1.על ההנהגות הערביות אי אפשר לסמוך כי היום הן כאן ומחר לא.
2.על הקהיליה הבינלאומית אי אפשר לסמוך כי היא משענת קנה רצוץ.
3.בוא נשמע מה אומר הצד השני. וכששומעים - סומר השיער ותצילנה האוזניים.
בשורה התחתונה, גם מי שמוכן לשלם את המחיר (טריטוריה) - וזה רוב העם (נאמני ארץ ישראל השלמה מונים כחמישה עד עשרה אחוזים בלבד מהאוכלוסיה בישראל), בכלל לא בטוח שיקבל תמורה, או שהתמורה תהיה משתלמת.
במצב כזה, אנשים נוטים להסתכן בכך ש"לא יאהבו אותי בעולם". הרי בכל מקרה לא יאהבו אותי בעולם כשאצטרך להתגונן בפני התוצאות של הוויתורים הטריטוריאליים, וגם אם יאהבו, אף אחד לא יזיז אצבע לטובתי.
אין לי פתרונות לדילמה, אבל דבר אחד שהשמאל הישראלי עושה הוא חייב להפסיק לעשות, וזה לדבר בשם הפלסטינים ולמכור שקרים בשבילם.
אם לפלסטינים יש אינטרס בהסכם, שהם יכתבו מאמרים ויסבירו את עצמם לציבור הישראלי. לא רוצים יותר לשמוע את הפרשנות לא של עקיבא אלדר ולא של "השמאל". רוצים לשמוע מפי הסוס ש"השמאל" לא יתחייב יותר על שום דבר בשם הערבים. שהערבים יסבירו וגם יענו על שאלות - לא שאלות של עקיבא אלדר. שאלות של מי שיודע לשאול!
2.חלוקת הארץ בעתיד הנראה לעין תהפוך מיד את גוש דן לעוטף עזה 2 ואת יהודה ושומרון לעזה 2. במילים אחרות - התאבדות מיידית של מדינת ישראל וסוף למפעל הציוני. זה מה שהשמאל המשיחי כולל ארי שביט מתעקש לא להבין. זה מה שרוב הציבור מבין היום. לכן זה לא יקרה. השמאל לא יכול לשאת את המחשבה על המשך הכיבוש ולכן שואף לסיים אותו מייד ובכל מחיר, אך נמנע מלעסוק בשאלה מה יהיה ביום שאחרי, מה הסיכונים למדינת ישראל במיוחד לאור הניסיון בעזה והמצב במזרח התיכון שעליהם אין צורך להרחיב. זוהי עצימת עיניים מופקרת.
בגלל עליית הליכוד לשלטון בסוף שנות ה- 70. לא הכיבוש, לא אי השוויון, אלא אובדן שלטונה של מפלגת העבודה, של האשכנזים מתנועת העבודה - הוא שיצר את הסמול הישראלי, שאין לו דבר וחצי דבר עם תנועות שמאל בעולם. כל כולו קשור בפוליטיקת זהויות של מיעוט אשכנזי שמרגיש שגנבו לו את המדינה. מיעוט אשכנזי ששונא כל מי שאינו כמוהו: מזרחים, רוסים ובמיוחד ערבים. פגשתם סמולן שחי עם ערבים? שרוצה לחיות בין מזרחים?
4.חלק מהאשכנזים השמאלנים שהגיעו לישראל ולתל אביב לא מכירים בכלל ערבים ומוסלמים מקרוב-על בסיס של חיים יום יומיים ומכאן צמחו כל מיני אידיאולוגיות מופרכות. מי שלומד היטב את כל ההתפשטות האיסלמית, מבין שאנחנו בסך הכל עוד פסיק ברצון של האיסלאם להתפשט ולהתרחב ובסופו של דבר לשלוט בעולם. נוצר גם איזשהו סה"כ סמולני כאילו הערבים המוסלמים הרבה יותר טובים מהימין היהודי...שזו כמובן אשליה חולנית פנטזיונרית הזויה!
שלושה חודשים אחרי הבחירות, התמונה ברורה: המרכז־שמאל בתצורתו הנוכחית הוא חסר תקנה. יאיר גרבוז לא היה רק גרבוז, הוא היה סימפטום. ענת וקסמן לא היתה רק וקסמן, היא היתה סימפטום. עודד קוטלר איננו רק קוטלר, גם הוא סימפטום. והסימפטומים הללו מעידים על מחלה אנושה.
אליטה תרבותית שאינה יודעת תרבות מה היא. אליטה דמוקרטית שאינה יודעת מה זאת דמוקרטיה. אליטת שלום שכל כולה אלימות. בשקט בשקט, המתנגדים הגדולים של ההתבהמות הישראלית התבהמו. הלוחמים הגדולים נגד ההשחתה (של הכיבוש) הושחתו. התבוניים לכאורה המנהלים מלחמת דוֹר נגד האיוולת, היטמטמו.
אלה האמורים להיאבק למען השוויון, החירות וכבוד האדם אימצו עולם מושגים מתנשא, מדכא ומשפיל. המדברים בשם ההידברות חדלו להידבר. הנושאים את שם ההקשבה חדלו להקשיב. הצועקים "אחר, אחר", חדלו לראות את שלל ה"אחרים" שבהם הם מוקפים. התנשאות דוגמטית, כוחנית, ולפעמים אף גזענית, עשתה שמות בהומניזם הישראלי.
אין להתבלבל: המרכז־שמאל היה, הנו ויהיה התקווה היחידה של המדינה היהודית הדמוקרטית. המרכז־שמאל צדק כשיצא נגד הכיבוש והתריע על ההתנחלויות וצפה מראש את התהליכים הלאומניים המסוכנים המתרחשים כעת. אבל בנקודה כלשהי בדרך קרה לו משהו רע מאוד: הוא נהפך למאובן. איבד את הספקנות ואת החדשנות ואת הפתיחות, והסתגר בתוך צדקנות עצמית, הדומה להפליא לצדקנות של ימניים שבימניים.
לכן השמאל־מרכז איבד קשר עם חלקים גדולים של המציאות, וגם חטא באובדן אנושיות. כשהוא מגונן באדיקות על הדוגמות המתפוררות שלו, הוא נעשה פחות ופחות סקרן וחדשן, ופחות בר־שיח עם בני אדם שאינם בני מינו. אתוס שלילי החליף את האתוס החיובי של תנועת העבודה ההיסטורית. הלוך רוח הרסני החליף את הלוך הרוח הבונה של הסוציאל־דמוקרטיה שנגוזה. חומצתיות מרה החלה לאכל את אבני היסוד של ציבור, שבמידה רבה נושא עדיין את המדינה על כתפיו.
במקום להנהיג את ישראל באופן בוגר ואחראי אל עתיד אחר, שקע המרכז־שמאל במדמנה רעילה של דכדוך, נרגנות וביקורתיות. אבדה שמחת החיים. נעלמה ההתמודדות הנועזת עם המציאות. אובססיה אופוזיציונית מילולית, עקרה ומרה, היתה אט אט לרשעות צרת־עין, שקשה מאוד להיגמל ממנה. כך שמי שסבור שאיש חזק כזה או אחר יושיע את המרכז־שמאל בבחירות הבאות, טועה ומטעה. מי שסבור שדי יהיה בחידוד אידיאולוגי (מזה) או עמעום רעיוני (מזה), שוגה באשליות.
דווקא האמנים עזי המבע חשפו את מה שהפוליטיקאים רכי הדיבור מנסים להסתיר: המרכז־שמאל חולה. מצד אחד, יש בו קניבליזם הגורם לו לטרוף את עצמו ולהתמוגג משחיטת מנהיגיו, אך מצד אחר יש בו שנאת־אחר, המרחיקה מעליו את מרבית הישראלים. מצד אחד, אין הוא מסוגל לתת דין וחשבון אמיתי על טעויות וכישלונות העבר שלו; אבל מצד אחר, אין הוא מסוגל להציע חזון משכנע ומלהיב.
העיסוק המתמיד והכפייתי באנטי־ביבי, אנטי־מתנחלים, אנטי־חרדים, אנטי־מצליחנים ואנטי־עמישראל גורם למרכז־שמאל להיות לא רלוונטי. הוא אינו משדר אהבת אדם ולא מקרין אהבת ישראל, וגם אינו מביא אל השולחן הלאומי רעיונות חדשים והצעות מעוררות השראה. הוא רק מתכנס בפינת הצעקות ובסמטת המחאות של הנהי בכי המתמיד, שמזמן איבד כל חן ותוקף.
די, חברות וחברים. די. אם אנחנו רוצים לרפא את המדינה הנפלאה והנגועה הזאת, עלינו לרפא קודם כל את עצמנו.
1.הם קוראים לעצמם אליטות, אתה קורא להם אליטות, האם הם מורמים מעם?
חבורת בהמות שבנתה לעצמה דימוי נרקיסיסטי מופרע שרק אני ואפסי עוד. אליטה. תפסיקו לאלתר להשתמש במילה הזו.
2.הוא אשר אמרנו. דת המלחמה ב-'אקיבוש' סינוורה את מובילי המחנה לשנאה לאחר הפוליטי עד כדי דה-הומניזציה. רוממות השלום בגרונם, אבל רק שלום לאויבים. לא רוצים להידבר עם המחנה השני ולשמוע את שיש לו לאמר, גם אם לא לקבל זאת. הכפשת מחנה שלם של מתנחלים במילים בוטות כמו 'מתנחבלים' משל היו כולם תומכים במעשים פליליים שמי שנפגע מהם היו הם! ולא עזרו שום הסברים. הם לא משלנו וזהו. דמו בנפשכם אילו אותו אמנון אברמוביץ היה אחרי כל רצח או אונס בת"א פותח את המהדורה ב- 'אומר זאת כך יונית: התל-אביבים רוצחים ואונסים' ותל-אביב שותקת...איך הייתם אתם מרגישים?
3.השמאל הצליח להפוך את הסמול למילת גנאי.
4.השמאל הצליח להפוך את המדינה היהודית למילת גנאי.
ארי, כשביקרת בבית הכנסת הרפורמי בית אלוהים בברוקלין, שאלת אותי לאן אני משתייך פוליטית, ועניתי לך: I left the left, או בעברית שמאלני לשעבר, ושהתפכחתי כשהתברר לי שהפלסטינים לעולם לא יעשו שלום אמיתי ופיוס.
אמרת כבר אז שהמרכז שמאל מת.
אבל האסון איננו רק מה שקורה בארץ.
השמאל הקיצוני, ושופרותיו מהמדיה, אחראים במידה מרובה להשתוללות החרם על ישראל ולאנטישמיות בקולג'ים בארה"ב. הרי היום התלוננו ראשי האקדמיה על חרם סמוי ואני גיחכתי, לא מפני שזה איננו נכון, אלא מפני שהעשבים השוטים ושיקוי התרעלה מצוי אצלם בבית והם מגינים בשם חופש הדיבור על הסתה לשמה.
איך יתכן שמנהיג BDS עדיין מקבל מילגה ממדינת ישראל? איך יתכן שעשרות מרצים שלא רק חותמים על קריאה לחרם אקדמי, אלא גם מפיצים תעמולה ארסית נגד המדינה, בכיתה, עדיין ממשיכים ללמד? כן, אני כבר מתאר לעצמי את התגובות הנזעמות הקוראות למדינת היהודים להתאבד בשם חופש הדיבור. אלה המגיבים כך הם המושא של מאמרך, ארי. אני מברכך על ההתפכחות הפומבית. מי יתן וירבו כמוך.
6.נכון מאוד. קלישאות השמאל התאבנו והאנשים לא לוחמים באמת. ארי שביט חד העין, האוזן והעט, שוב אומר אמת מדויקת וקשה מאוד. התייאשנו מהמפלגות ומהכביכול מנהיגים. שמאל מרכז שבע, אגואיסטי, מיואש ו...בא בימים.
7.דברים כדורבנות. אמרת שמאל אמרת שינאה. שינאת ישראל ושינאת אדם!
8.תודה, ארי. מאמר מצוין ונכון. יישר כוח.
פרסום ראשון: בעקבות הפרסום ב- nrg בתחילת השבוע, בו נחשף במהלך ראיון עם הבמאי רוני ניניו, כי בהצגה החדשה שביים בתיאטרון החאן הירושלמי, "יחזקאל", ישנם קטעים המבוססים על עדויות חיילי צה"ל משירותם בשטחים, פנו חבר מרכז הליכוד שמאי שי גליק וחבר מועצת עיריית ירושלים, משה ליאון, לועדת התמיכות העירונית במטרה לבחון את התקציב העירוני של ההצגה.
היום בצהריים צפוי תיאטרון החאן לגרוף מספר פרסים בטקס פרסי התיאטרון, בעודו מועמד ל-10 פרסים שונים, מספר חסר תקדים לתיאטרון בינוני, ואולי אף לקבל פרס מידיה של שרת התרבות מירי רגב, כמועמד גם בקטגוריית הצגת השנה.
בהצגה החדשה יחסית בבימויו, המבוססת על רומן מצויר של המשורר אבא קובנר על זיכרונותיו מהשואה, מבוצעת השוואה על ידי הדמות של נכדו של אותו יחזקאל, בין התנהגות צה"ל בשטחים להתנהגות הנאצים, בסצנה המבוססת על עדויות של חיילים, בין היתר מארגון "שוברים שתיקה".
באותו ראיון סיפר הבמאי רוני ניניו ל- nrg, בהקשר לחששות האמנים מהמדיניות החדשה של משרד התרבות לשינוי הקריטריונים: "אני ביימתי בשנה שעברה את "דוחקי הקץ" של מוטי לרנר בתיאטרון החאן הירושלמי, היום מחזה כזה לא היה עובר והיתה התערבות מלמעלה. יתרה מזאת, סיימתי עכשיו לביים הצגה שנקראת "יחזקאל" גם בחאן על אבא קובנר. ושם הנכד של אחת הדמויות מספר על חוויות מהמילואים והוא מתאר איך היה עד להתעללות של חיילים בילד פלסטיני בן 12 ליד חברון בעקבות עדות אותנטית. במצב הנוכחי זה לא היה עובר, למרות העמדה המאוזנת שהצגתי".
בעקבות הפרסום פנה חבר מרכז הליכוד שמאי שי גליק לחברי מועצה בבקשה לבחון מחדש את ההקצבה העירונית לתיאטרון החאן הירושלמי לשנת התקציב 2016.
וכך זה מתחיל - ברמה העירונית - חברי מועצה ימניים מקבלים פניות לגבי תכנים פוגעניים, לדידם, בהצגות המועלות בעיר, ועדת התמיכות העירונית מעלה לדיון ובינתיים ההקצבה העירונית מוקפאת. מכאן קצרה הדרך למגרש הלאומי, שם סוגיות מעין אלו זוכות למענה. כך היה בחיפה עם "הזמן המקביל" של אל מידאן, כך היה בפתח תקווה עם התערוכה של "בצלם" בהשתתפות הרקדן ארקדי זיידס, ועכשיו - בירושלים.
בכולם, אגב, מעורב גליק, אחיינו של הרב יהודה גליק, פעיל הר הבית. שי גליק פנה גם במקרה זה לחברי מועצת העיר ירושלים, וגם לשרה רגב, שטרם הגיבה לפנייתו.
בעקבות מאמציו ועדת התמיכות העירונית תדון בתקצוב "יחזקאל" של החאן במפגשה הבא במסגרת דיוני התקציב 2016. יו"ר ועדת התמיכות הוא שלמה רוזנשטיין הנמנה על המחנה הדתי-ימני. יו"ר הסיעה הגדולה באופוזיציה במועצת ירושלים (הליכוד) הוא משה ליאון, מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובתקופה האחרונה מעורב בפרשת העמותות ב', במסגרתה נחקר ואף נעצר.
ליאון אף הוא היה הרוח החיה מאחורי המאבק במופע "ארכיון" של ארקדי זיידס. ממידע פנימי עולה שבועדת התמיכות העירונית ישנו רוב דתי וימני. מנגד, תיאטרון החאן הירושלמי הוא מוסד ותיק ולמוד קרבות, כלכליים ופוליטיים, ומכולם נחלץ עד היום. החאן נחשב לאחד מהתיאטראות האיכותיים ביותר בישראל.
"אכן בעקבות הפרסום אצלכם, התחלתי לעשות תחקיר על ההצגה, וגיליתי שגם המבקרים מסכימים שהיו בהצגה וכתבו כי אכן מתקיימת השוואה מסוג זה בהצגה, בין חיילי צה"ל לנאצים. אמנם לא צפיתי בהצגה אך במקביל קבלתי תלונה מאחד השחקנים בהצגה", מוסר שמאי שי גליק.
חבר מועצת העיר ירושלים ויו"ר הסיעה הגדולה באופוזיציה משה ליאון תוקף את ראש עיריית ירושלים ניר ברקת: "לא יעלה על הדעת שעיריית ירושלים תיתן יד ומימון להצגה שכל בימויה טבול בהשקפת עולם ואג'נדה נגד חיילי צה"ל.
אנחנו כעירייה וכנציגי הציבור חייבים לייצג בנאמנות את בנינו וחיילינו אשר מגנים בחירוף נפש על מדינת ישראל.
עיריית ירושלים ואתה כעומד בראשה חייבים לשים סוף למסע ההכפשות כנגד חיילי צה"ל ולהפסיק את מימון ההצגה ואת האפשרות להציגה בירושלים. במיוחד בימים אלו אשר קבוצות שונות מהעם מנסות להציג את חיילי צה"ל והמדינה באור שלילי, אסור לנו לתת יד להצגה אשר משווה את חיילינו לרוצחים הנאצים בשואה".
תגובת הבמאי רוני ניניו: "אנחנו בתיאטרון החאן הזמנו את מי שיש לו טענות כלפי ההצגה, לבוא ולראות אותה, ומעבר לזה, לא הייתי רוצה להתלהם ולא להיכנס לויכוחים. נותר רק לראות אם הסיפור הזה יתפתח או שיגווע. לא הייתי רוצה להתייחס מעבר לזה, כרגע צריך לטפל בעקרון שמובל מלמעלה, צריך לפעול בוודאי אך מצד שני הייתי שמח אם כולם היו שותקים לפחות ל- 24 שעות".
בתקשורת הממלכתית, זו שמאז קום המדינה שולטת בה אותה הגמוניה, הזהירו נציגי האליטות הישנות שאסור לגעת.
את דרך בחירת השופטים, גם אם אין בעולם עוד מדינה עם שיטה דומה לשלנו, הם הסבירו שאסור לשנות.
למרצים שמתוקצבים מכספינו ומטנפים עלינו בכל העולם, לא העזו נבחרי הימין להעיר דבר, פן יגידו עליהם שהם פוגעים בחופש האקדמי.
את עולם התרבות התל אביבי הם המשיכו לשמר בתצורתו הנוכחית ולממנו, גם כשרוב גדול בציבור רצה משהו אחר, פן יוקעו על ידי קובעי הטעם.
דן מרידור, בני בגין ורובי ריבלין, שלא עשו דבר כדי לקדם את תפיסת העולם של בוחריהם, היו לנסיכים מורמים מעם. המלל יפה התואר ויפה הנפש שלהם החליף את המעש. ה"הדר" הז'בוטינסקאי הבטיח הרבה כבוד למי שציטט אותו, אבל יותר מזה הבטיח ששום דבר לא ישתנה. ואז הגיעה מירי רגב.
נכון, היא לא מעודנת. נכון, חלק מהאמירות שלה היה מוטב לו נוסחו מעט אחרת, אבל כל זה שטויות. כל זה מיקרו־טקטיקה.
מירי רגב היא הנציגה הראשונה של הליכוד, לאחר תקופה ארוכה מאוד, שהגיעה כדי למשול. מירי רגב היא הפוליטיקאית הראשונה במחנה הלאומי זה שנים שהבינה שלהצגה הקרויה בחירות אין שום ערך ואין שום טעם אם להבטחות של טרום בחירות אין שום כיסוי ביום שלאחריהן.
מירי רגב עושה עכשיו בדיוק את מה שהבוחרים שלה מצפים ממנה. בדיוק את מה שהיא הבטיחה להם. ובמובן הזה, הפעולות של רגב אינן פוגעות בדמוקרטיה, כמו שמנסים יריביה להציג, אלא הן הדמוקרטיה בתפארתה.
בנימין נתניהו צריך לקרוא לכל שריו לקחת ממנה דוגמה. "התעוררו", הוא צריך לדרבן אותם, "שרתו את העם, תהיו מירי רגבים".
כי כשאני הולך להצביע בבחירות אני רוצה להשפיע על מה שקורה כאן. אני רוצה שנבחרי הציבור שלי יעשו מה ששלחתי אותם לעשות, ואם הממשלה לא יכולה לקבוע סדרי עדיפויות שמתאימים להשקפת עולמה "כי זה לא שוויוני", ואם היא לא יכולה לשנות חוקים הנוגעים לבית המשפט "כי זה לא דמוקרטי", ואם היא לא יכולה לגעת בתקציבי התרבות כי זו "התערבות פוליטית פסולה", אז איזו מין דמוקרטיה זו? בשביל מה הלכתי לבחור?
מירי רגב צריכה להיות מודל לחברי מפלגתה שנמצאים בשלטון כבר שנים רבות אבל מעולם לא הבינו שהם שם כדי למשול. מה זה למשול? למשול זה למנות מפקד גלי צה"ל "אחר" ממה שהיה כל השנים. למשול זה למנות יועץ משפטי לממשלה שיסייע לממשלה לממש את מדיניותה ולא יסבור בטעות, כמו היועץ הנוכחי, שיש לו מנדט לקדם את מדיניותו שלו. למשול זה לעשות מהפך בעולם התרבות, בתקציבים שלו, בסדרי העדיפויות שלו, באנשים שמובילים אותו ולתת הזדמנות שלא ניתנה מעולם לפריפריות. לכל הפריפריות.
בשבוע שעבר החליט שר החינוך נפתלי בנט להוציא מסל התרבות הארצי לבתי הספר את ההצגה "הזמן המקביל" של תיאטרון אל־מידאן שנכתבה בהשראתו של המחבל וואליד דקה, מי שהורשע ברצח החייל משה תמם. בנט החליט, והברנז'ה התרבותית התחמשה בעצומות ויצאה לקרב.
אתר האינטרנט של ועדת הרפרטואר, זו שבוחרת עבור הילדים שלנו לאיזו יצירת אמנות ייחשפו ולאיזו לא, מבהיר למה הליך הבחירה הזה חשוב כל כך. "בחירת מאגר ההיצע האמנותי עבור בתי הספר צריכה להיעשות באופן מקצועי בדיוק כמו בניית תוכניות הלימודים בשאר מקצועות הלימוד", מוסבר שם בצדק רב, "הצגה, קונצרט, מפגש עם סופר או תערוכה שבהם התלמיד נוכח במסגרת בית הספר אמורים להיות מפגשים מכוננים. כשם שמערכת החינוך נסמכת על פדגוגים ועל מומחים לכתיבת תוכניות לימוד לצורך הבניה נכונה של חומר לימודי, ועל יועצים ופסיכולוגים לטיפול בנושאים רגשיים ומניעת חוויות טראומטיות, כך עליה גם להסתמך על חוות דעתם של מומחים לחינוך לאמנות בבואה לבחור מופע או מפגש־אמן עבור התלמידים. לפיכך, נבחרו לוועדות הרפרטואר של סל תרבות אנשי חינוך מנוסים המתמחים בחינוך לאמנויות השונות". בראבו. מילים כדורבנות.
עכשיו היכנסו לרשימה שמופיעה שם, ותראו מי הם אנשי החינוך הללו שמחליטים עבור ילדינו לאיזו אמנות ייחשפו. בוועדת הקולנוע, למשל, חברה הבמאית סוהא עראף, שהצליחה לקבל שני מיליון שקלים מכספי משלם המסים הישראלי לצורך הפקת סרטה, ואז רצה להציג אותו בעולם כסרט פלסטיני. בוועדת התיאטרון, זו שהחליטה להכניס לסל את "הזמן המקביל", חבר אורי שני, מי שחתום על הלהיט הבא: "מגן דוד יקר, איני יכול לשאת עוד את הופעתך. אנא התרחק ממני ומכל מי שעדיין יקר לי, עזוב אותי, תרפה כבר, אתה מבחיל, נמאס לי". גם נורמן עיסא חבר בוועדה הזו.
לי עצמי, בניגוד לשרה רגב, אין בעיה עם עיסא אם הוא לא רוצה להופיע בבקעת הירדן בגלל עמדותיו הפוליטיות. יש לי בעיה כשהוא צריך לבחור הצגות עבור הילדים שלי, בעיקר כשאני שואל את עצמי איזה סיכוי יש לתיאטרון שמייצר אמנות בשומרון להיכנס לסל התרבות כשעיסא צריך לשפוט אותו.
עוד חבר בוועדה הוא מרט פרחומובסקי, שהעלה את ההצגה "1948", המבוססת על ספרו של ההיסטוריון בני מוריס ועוסקת במלחמת העצמאות. "אנחנו יודעים על המלחמה ההיא מהפלישה של ארצות ערב, לאחר הכרזת העצמאות", הסביר פרחומובסקי בראיון ל"הארץ", "אבל היו אירועים קודמים שעליהם לא מדברים. התחושה האישית שלי היא שהציונות בעצם מחקה את התרבות הערבית.אנחנו לא רוצים, ואולי לא מסוגלים, להתמודד עם החטא הקדמון הזה שמכתיב את התנהגותנו ומגדיר את קיומנו ואת התנהלות הסכסוך עד היום".
שיהיה ברור. אני בעד חופש ביטוי מלא. אני בעד שאורי שני ימשיך לכתוב שירים שמספרים עד כמה סמל המגן דוד מבחיל אותו, וגם אלחם על זכותו לעמוד בכיכר העיר ולשיר אותם בקול גדול. אבל אם מערכת החינוך מעידה על עצמה שהיא רואה בהליך בחירת ההצגה שהבת שלי תראה משהו ששווה להליך בניית תוכנית הלימודים שלה, אני לא רוצה לראות את אורי שני בונה את תוכנית הלימודים הזו.
כדי להבין את זה, וכדי להבין מדוע היה השר בנט צריך לדלג מעל הראש של הוועדה ההזויה הזו ומדוע מוטב לו למהר ולרענן את שורותיה, לא צריך להיות איש ליכוד וגם לא איש הבית היהודי.
המהומה סביב תיאטרון אל־מידאן היא מיקרו־קוסמוס של כל סיפור חלוקת תקציבי התרבות כאן. יותר מ־15 מיליון שקל שילמנו מהכיס הציבורי על התיאטרון הזה בשמונה השנים האחרונות. סכום בלתי נתפס, בעיקר כשמניחים מולו את הסיפור שמאחורי התיאטרון הזה, כפי שחשף השבוע ארגון אלמגור.
התחקיר של אלמגור העלה שאל־מידאן הפך בית פתוח עבור שורה ארוכה של מחבלים וטרוריסטים. ב־2009 הוציא לו מפכ"ל המשטרה צו סגירה בשל כנס תמיכה בארגון הטרור של החזית העממית לשחרור פלסטין, שהיה אמור לפי המודיעין של המשטרה להיערך בו. ב־2010 התקיים בו כנס תמיכה באמיר מחול, שנעצר על ידי השב"כ, הועמד לדין בעבירה של ריגול עבור חיזבאללה ונידון לשנים רבות בכלא. ב־2012 התקיים בתיאטרון כנס תמיכה בנשיא סוריה בשאר אסד בהשתתפות יו"ר הנהלת אל־מידאן בכבודו ובעצמו.
אוסף המחבלים שהופיעו בתיאטרון באירועים שונים כלל נציגות מרשימה לכל הארגונים ללא אפליה. לפני שנה, במסגרת הצגת הרצה של "הזמן המקביל" בקלנסואה, נשא דברים סאמר עיסאווי, מי שהורשע במעורבות בפיגוע ירי לעבר ישראלים, שוחרר בעסקת שליט ונכלא לאחרונה שוב לאחר ששב לעסוק בטרור. מוחמד כנענה, בכיר בתנועת בני הכפר, שהורשע בעבר בהעברת הנחיות להרכבת מטעני חבלה מאיש חיזבאללה לפעילי פת"ח בשומרון, נטל גם הוא חלק בכמה אירועים בתיאטרון. מוניר מנסור, שנידון למאסר עולם בגין פעילות הטרור שלו ושוחרר בעסקת ג'יבריל, זכה לנאום בפני קהל שבא לחזות בהצגה. לטיפה סעדי, שריצתה בעבר עונש מאסר בעקבות מעורבותה בפיגוע בשוק מחנה יהודה שבו נרצחו שישה אנשים, הייתה אורחת באירוע אחר באל־מידאן.
אתה עובר על הרשימה הזו ושואל את עצמך מה רוצים "אנשי התרבות" שרואים בעצירת התקציב לאל־מידאן פגיעה בחופש הביטוי. נפלתם על הראש?
ואם מנכ"ל אל־מידאן, עדנאן טרבשה, מצהיר כי "אנחנו תיאטרון פלסטיני", אז את המימון שלו היה צריך להפסיק באותו רגע. בלי להתפתל. וכשאותו טרבשה מסביר ש"האויבים שלהם אינם האויבים שלנו, כי אם אסירים פוליטיים שאנו גאים בהם ומוקירים להם את מלוא ההערכה", וכשבדף הפייסבוק של התיאטרון מצוי טקסט של המחבל וואליד דקה המזמין את הקהל לבוא ולצפות בהצגות, אז ברור שלא צריך לבדוק מדוע הופסק התקצוב של אל־מידאן, אלא מי הפסיכופת ששילם מכיסנו על הדבר הזה עד היום, ומדוע היינו צריכים לחכות למירי רגב ולנפתלי בנט כדי שהחגיגה תיגמר?
נוגעת ללב במיוחד הייתה אווירת הגעוואלד ששידר כאן בימים האחרונים אוסף גדול של אמנים. הם היו כל כך משכנעים בתיאור הפחד שלהם מפני העתיד השחור הצפוי להם, עד שלרגע כמעט הצליחו לשכנע אותנו שאוטוטו מירי רגב אוספת את הספרים של עמוס עוז ודויד גרוסמן ושורפת אותם בכיכר העיר; שזה עניין של שבוע־שבועיים עד שההצגות של קוטלר יוסרו מהבמות; שלא נתפלא אם הגרבוזים ייאלצו להסתתר ביערות כדי שהקלגסים של השרה לא ילכדו אותם ויירו בהם אחד־אחד כשברקע עמיר בניון שר "התקווה".
מדהים כמה האנשים האלה - שלא מפסיקים להישמע ולהשמיע, שמצליחים להיות היחידים שנחשבים כאן "אנשי רוח", ששותים כמעט לבדם את כל תקציבי התרבות בלי להשאיר כלום למי שלא נראה כמותם או לא פועל ממרכז תל אביב, שמושכים משכורות עתק ממוסדות התרבות הקורסים שאנחנו מצילים מכספנו, שאת תיאטרון הבימה שבו הם משחקים שיפצו לאחרונה ב־100 מיליון שקל שיכלו להחזיק 20 תיאטראות קטנים - מדהים איך אחרי כל זה הם לא מפסיקים לבכות.
ושלא יעבדו עליכם. מדובר בסיפור שכל כולו כסף. לא חופש ביטוי ולא נעליים. כי אם היו מעניינים אותם החברה הישראלית והתרבות והחופש של כולם ליצור, הם היו יוצאים למלחמה כדי שגם בדימונה וגם בתפוח יהיה אפשר לעשות תרבות ראויה לשמה. אבל הם רוצים את הכסף, והם מפחדים שעם סדרי העדיפויות החדשים שהשרה מתכננת יישאר להם פחות. זה כל העסק. ואם אתם לא מבינים על מה אני מדבר היכנסו לגוגל, כתבו לדוגמה "מוני מושונוב+שכר", תראו איזה משכורות קיבל האיש כשהתיאטרון שלו היה בגירעונות ענק, ותבינו מה מביא אותו לצאת השבוע נגד ה"המון המשולהב".
מי שחושב שרע לה, לחברה הישראלית, שכל הטינופת הזו של הקוטלרים והגרבוזים והווקסמנים יוצאת עכשיו החוצה, טועה טעות גדולה. הזמן הזה הוא זמן ניקיון, זמן של בירור ובדיקה שאין מנוס מלקיימם מעת לעת. זמן שבו כל מה שנדחף מתחת לשולחן, כל העמדות הפנים, כל הפרצופים המחייכים ב"כאילו" רק כדי להיראות יפים או כדי לקבל תקציבים בלי לעורר מהומות, הכל יוצא עכשיו החוצה. ובמובן הזה, התרומה של עודד קוטלר השבוע לדיון על התרבות בישראל הייתה גדולה מכל התרומה שלו לתרבות עד היום.
חברי בן כספית כתב כאן השבוע שעודד קוטלר "מייצג רק אדם אחד בלבד, את עודד קוטלר, כמו שגרבוז מדבר רק בשם גרבוז". נדמה לי שמדובר בניסיון אלגנטי למרוח את העניין, שהרי אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. אי אפשר לראות באנשים האלה ענקים המייצגים את התרבות הישראלית כשהם אומרים את מה שנוח לך, ולראות בהם נעבעכים שמייצגים את עצמם כשהם פולטים את נהמות לבם המזיקות למחנה. קוטלר לא זכה ממאות חבריו לקריאות בוז כשכינה את מצביעי הליכוד בהמות אלא למחיאות כפיים. גרבוז לא נתקל בהפרעות כשדיבר בפני עשרות אלפי אנשים בעצרת השמאל על מנשקי הקמעות, אלא בתשואות.
ומה שמדהים יותר מכל הוא שהאמנים הללו - שלכאורה יודעים לזהות יותר מכולנו תהליכים וזרמים ודעות ורחשי לב, שהם אלופי ההבחנות הדקות, אלה שיודעים לביים סצינה שתספר הכי מדויק את הסיפור על כל הניואנסים שלו - מתגלים בכל פעם מחדש כמי שחיים בתוך בועת הברנז'ה שלהם ומנותקים מכל מה שנעשה מחוצה לה, ברחוב הישראלי. כל כך עבות הן דופנות הבועה, שעד שקוטלר לא יצא מהאולם ביפו אל האוויר הפתוח, הוא אפילו לא ידע שיש בעיה עם הדברים שלו. עד לרגע שבו הוא נכנס לאינטרנט בפעם הראשונה, הוא היה משוכנע שהוא הכוכב הגדול של היום. שהרי חבריו וידידיו והחושבים כמותו, שהם סביבת החיים הרגילה שלו, טפחו לו כולם על השכם כשירד מהבמה. ממש כמו גרבוז, שחזר לביתו שיכור־ניצחון לאחר שהריע לו ההמון בכיכר, ועד שלא פתח את הרדיו 12 שעות אחר כך, לא הבין שהוא בבעיה.
ובמובן הזה, הציבור, שרואה באנשים הללו את מובילי התרבות שלו, חייב לשאול את עצמו אם לא התנתק גם הוא, יחד איתם, מהמיינסטרים הישראלי. ושלא תהיינה אשליות, מדובר בהתנתקות. כי אם במקור של ההתבטאויות הללו היו שנאה וקיטוב מהזן הרגיל, ניחא. על אלה אפשר להתגבר או לפחות לייחל לכך, אבל לא על התנשאות ובוז. כי הקוטלרים, הגרבוזים והווקסמנים חשים עצמם בני מזל שנולדו לקבוצת אוכלוסייה אחרת. טובה יותר. נבחרת. עליונה. חושבת. ובין הרוכב למי שנדמה לו כמו הסוס שלו, ובין שואבי המים למי שמרגישים אדוניהם, אין ולא יהיה שום חיבור.
יודעים מה? עזבו הכל. שכחו כל מה שנכתב כאן עד עכשיו. הניחו לדיון על התקציבים ועל ההתנשאות ועל נאום הבהמות. מהשבוע הזה קחו רגע אחד קטן שהוא הסיפור כולו על רגל אחת. הרגע הזה, שבו אורטל תמם, אחייניתו של חייל צה"ל שנרצח על ידי מחבלים, יורדת מהבמה בכינוס האמנים, ממררת בבכי בגלל קריאות מהקהל ובגלל חוסר סובלנות לשמוע את דבריה. רגע מזוקק שכולו סדום ועמורה.
1.מאמר מעולה וכל מילה בו אמת. נמאס לראות שוב ושוב את "מנהיגי הימין" מתקפלים ומתרפסים לפני דיקטטורת השמאל החמדנית והפרובינציאלית. רובי ריבלין אף הוא נגוע בחיידק ה"מה יפית" של המתחנפים לשמאל. הגיע הזמן לרדת לשורש הדברים בלי פחד והמאמר של קלמן ליבסקינד הוא מיגדלור לכוון הנכון. יישר כוח!
2.איזה מאמר מרשים. כל הכבוד.
3.מרי רגב פשוט לא מפחדת מתקשורת הסמול.
4.כתבה מדהימה. תודה רבה.
5.מסכים עם כל מילה. כל מנהיגי הימין צריכים להתנהג כמו מירי רגב ולנקות את התיאטראות, התקשורת, האקדמיה והפרקליטות מהמיעוט השמאלני קיצוני ששולט שם, משמיץ את המדינה וחייליה, קורא לחרם ולמעשה מסייע לאוייבינו.
6.מירי רגב, אני מחבקת אותך. את עושה בדיוק את מה שנבחרת עבורו. פעם ראשונה שאני מרגישה שמישהי מייצגת אותי וכמוני מרגישים מאות אלפים. תודה לך על המסירות, המשיכי כך, כולנו איתך.
7.כל יום שעובר ואני קוראת עוד כתבה על האומנים הדורשים חופש ביטוי מצד אחד אך רומסים ברגל גסה את זכות הביטוי לאחר, כמקרה אורטל תמם, אין לי אלא להסכים עם דרכה של השרה מירי רגב.
מגל:"למה שיהודים יפחדו לצאת מהבית והערבים יסתובבו חופשי"?
דרוקר:"זו לא עמדה בטחונית קשוחה, זה טירוף"!
מגל הציע בחשבון הטוויטר שלו להטיל עוצר על הכפרים הערבים, מהם יצאו מחבלים בגל הטרור הפוקד את ישראל. "שלא ייצאו מהבתים". דרוקר הגיב לו:"פעם הכרתי ינון מגל אחר", ומשם והלאה הדיון הידרדר.
מגל הגיב: "זה כן נורמלי. המשוואה בעיניי נורא פשוטה - בסוף הערבים עושים עלינו עוצר. אנחנו לא יוצאים מהבית ולא יכול להיות שנפחד לצאת מהבית. לא יכול להיות שיהודים לא יצאו מהבית לבתי הספר ולגנים, והערבים יסתובבו באופן חופשי. אני בכלל לא מקבל את המשוואה הזו שאנחנו נלחמים בטרור אבל לא בפלסטינים או כל מיני השוואות כאלה, כאילו יש אוכלוסיה שרוצה לחיות בשקט ולעבוד ויש כמה מחבלים שצריך לתפוס ולטפל בהם".
רביב: "לפי אותה לוגיקה, אם מתנחלים חיסלו משפחה בדומא בבקבוק תבערה, אז צריך לשים את כל המתנחלים בעוצר שבלילה לא יסתובבו ויזרקו בקבוקי תבערה"?
מגל:"עושים את הסימטריה הזו וזה לא נכון. הצד היהודי, כשהיה את הפיגוע הנורא בדומא, כולם גינו כולל המתנחלים. כשרצחו את בני הזוג הנקין מול ילדיהם, חילקו סוכריות בכפרים שלהם".
ינון:"לא הייתי מקבל החלטות. הייתי עיתונאי והדעות שלי לא היו כאלה שצריך להציע הצעות. לא עברתי הקצנה בדעותיי, המציאות הקצינה".
רביב:"אז אולי בוא נהרוג אנשים? לא יכול להיות שלא נוכל להסתובב ברחובות, והם ימשיכו לחיות כאילו כלום לא קרה. בוא נשים אותם במחנות ריכוז ולא ייצאו משם, כמו שעשו האמריקנים שלקחו את היפנים ושמו אותם במחנות?".
ינון:"לפי מה שאתה מציע, אנחנו הנאצים"?
רביב:"הרעיון שלך הוא רעיון נאצי. מתי זה נעשה, איפה זה נעשה. אתה מנותק מהמציאות. אצלנו זה לא נעשה אף פעם".
ינון:"תמכת בטיהור אתני של יהודים בעזה, אתה תומך בטיהור אתני של יהודים ביהודה ושומרון ואני הופך להיות נאצי? כשאנחנו יושבים בבית זה נורמלי, כשהם יישבו בבית זה מטורף? אתה מבין כמה התפלק לך השכל"?
1.ינון קול אמיץ. לא דופק חשבון וצודק. רביב - התנתק מחללית האם.
2.רביב הדמגוג. הטיעון של רביב הוא הנאצים נשמו - הישראלים נושמים - משמע הישראלים נאצים. סגר ועוצר אלו כלים שכל שלטון נוקט נגד אלימות.
אפילו בארצות הברית כשיש מהומות על רקע גזע מוטל עוצר. לכן עד שירגעו המהומות צריך למנוע מהערבים להגיע לאזורים של יהודים. ככלל - אילו הערבים היו מניחים את הנשק היה שלום. אילו היהודים היו מניחים את הנשק - לא היו יהודים.
3.מספיק דרוקר עם השטויות שלך. נהיית כבר בלתי נסבל. ינון המדהים החזיר לך מנה אחת אפיים.
4.דרוקר ידוע כשקרן, עכשיו הוא גם דמגוג. דרוקר נמנה על אלה שמביישים את מקצוע העיתונות, אם בכלל יש לו היום כבוד. הרי הוא ידוע בתחקיריו שמסרסים את האמת. עכשיו הוא גם מתגלה בשינאתו לאלה שלא נמנים על המחנה שהוא תומך בו. זוכרים את "עבודתו העיתונאית" רוויית השינאה נגד נתניהו בבחירות, יחד עם בן כספית שכתבותיו נוטפות משטמה לנתניהו? לא לחינם שני כתבי חצר אלה עובדים בקן הצרעות שנקרא "ערוץ 10 ". שני אלה הם אחת הסיבות שחדלתי לצפות בערוץ 10.
5.ינון חד כתער וקוצר את השוטים כמגל.
6.ערוץ 10 מלא באנשים מהסוג של דרוקר. מכנה את העם שלו נאצים.
7.אין גורם רישמי שקבע שאת הרצח בדורא ביצעו יהודים. מיד לאחר רצח זה, התבצעו בדורא עוד שני פיגועים דומים, שידוע בוודאות שבוצעו על ידי מקומיים על רקע של חיסול חשבונות בתוך הכפר. כל אחד בעל שכל ישר יסיק את המסקנות לגבי הפיגוע הראשון!!!
8.על פי דרוקר אנחנו הנאצים והערבים הם קורבנות השואה. איזו חוצפה ועוד הוא דופק על השולחן שזה ייראה שזה בוער לו.
9.החיילים של רביב מ- v15 מגיבים פה.
10.ראיתם פעם שמאלן אשכנזי שמדבר כך לטיבי, זאחלקה או זועבי?
12.ינון מגל כל הכבוד. מדבר לעניין. חד וחלק. דרוקר תעשה טובה ועזוב אותנו. אתה יכול לעבור לרשות.
13.כמה דברי איוולת מדבר דרוקר וכמה לא לעניין. קשקשן עם מצלמה.
14.דרוקר על תכעס. ינון 10 רמות מעליך.
15.מי צריך אויבים כשיש לנו דרעקרים?
16.כשאני שומע את רביב דרוקר אני חושב שזאת בדיחה או מצלמה נסתרת...הבן אדם פשוט לא שפוי.
17.לסגור את ערוצי ההסתה של ערוץ 10, ערוץ הרשות וערוץ החמאס.
18.אחרי אורלי וגיא הגיע רביב דרוקר. ינון אתה גדול. אתה מוריד להם את המסיכה. נראה מי הבא בתור. אולי בזכותך יסגר ערוץ 10.
19.מגל לראשות המדינה. כל סמולן שמתנצח עמו יוצא חסר נוצות.
20.רביב אתה הקאפו.
21.רביב אתה חלאת המין האנושי. אתה משקר לעצמך. הזוי מי שולט בתקשורת.
22.רביב האם יש לך הוכחה שמתנחלים חיסלו משפחה ערבית? האם בית המשפט לא פקטור בעיניך? רביב סייען טרור!
23.רביב דרוקר = נציג v15 בחדשות 10.
24.האשכנזים תמיד מוזילים את השואה. אני לא זוכר שהיהודים רצחו גרמנים ברחובות. איך הטיפש מעיז להגיד מחנות ריכוז.
25.תקשורת השמאל האשכנזי מתחילה להיות אלימה ככל שהטרור מתגבר.
26.שמאלנות היא מחלת נפש שלא מאפשרת חשיבה הגיונית.
27.דרוקר פרובוקטור שמאלני עם מנטליות גלותית, שמשמש פרקליטו של השטן.
28.כל הכבוד לינון. דרוקר דמגוג.
29.אין אין על ינון מגל. כל פעם מפתיע מחדש. מקסים, נהדר, ברכה לפוליטיקה. טוב שיכניס לדרעק הזה שמגן על רוצחים.
30.לא ייאמן מה נהייה מהעיתונאי ההזוי הזה. אם הוא רוצה לנקוט עמדה אין בעיה אך שיעשה זאת בפוליטיקה ולא בתחפושת של עיתונאי. אנשים כדרוקר מבזים ומורידים את הערך של עיתונות חופשית. בגלל הזויים כאלה רצוי ומתבקש להפעיל צנזורה חמורה על התקשורת.
זו לא עוד סדרה דוקומנטרית, ויוצר 'מגש הכסף' דורון צברי גם לא מתבייש לומר זאת בקול.
לא מזמן הוא הסביר בראיון ל'הארץ' כי מטרתו הייתה תמיד לפנות ל"מסות" של הציבור, "להכעיס אותם, לטלטל אותם. לתת להם בראש עם פטישים של 5 קילו, בום, בום, בום, ולהזיז אותם. בסוף, אם לא הקמתי אותם מהכורסה, נכשלתי... הרף שהצבתי לנו, מה שרצינו לעשות, הוא לגרום לצופה לקום מהכורסה, לחפש נבוט, לצאת לרחוב ולדרוש שינוי".
אך על איזה שינוי בדיוק מדובר?
ובכן, די ברור – להפיל את הממשלה ולהחליף את השלטון.
צברי הוא איש שמאל מובהק – ודעתן.
בשנת 2012, בתקופה שהיה חבר במועצה הציבורית של 'הקרן החדשה לישראל', זו שלקחה חלק מרכזי ביצירת הסדרה, דיבר צברי בכנס השמאל הישראלי והסביר כיצד להתחבר לעם ו"להיות רלוונטי".
"חוק הדיור הציבורי", הסביר, "היה המקום שבו הפכנו רלוונטיים". לא מתחברים לעם "דרך הראש", פרט צברי את משנתו, אלא "דרך הרגש". איך עושים את זה? "קוראים תיגר על כל המציאות". וזה בדיוק מה שהוא ניסה לעשות באמצעות 'מגש הכסף'.
למעלה ממליון איש צפו בסדרה בעשרת הימים הראשונים להקרנתה. אך אם צברי ושותפיו ציפו להציף שוב את הרחובות באנשים, בדומה למחאה החברתית של 2011, ניתן כבר לקבוע בזהירות שהם פספסו את המטרה. והכישלון הוא בעיקר מפני שהסדרה מצטמצמת לכדי מניפסט פוליטי.
מדובר בסרטון בחירות ארוך ומתוחכם, ותו לא. אם לא די במשנתו של יוצר הסדרה כדי להוכיח זאת, התמונה מתבהרת כאשר בוחנים את רשימת הגופים המעורבים בהפקתה, המופיעים בסיומו של כל פרק.
ברשימה ניתן למצוא את קרן פרידריך אברט, שפועלת בין היתר למען קידום המשנה הכלכלית הסוציאליסטית. עוד ברשימה מכון 'מולד', הממומן גם הוא על-ידי הקרן החדשה, שמטרתו לקדם את השמאל בישראל ולנגח את הימין; גם הוא סיפק נתונים וייעוץ. וכמובן, 'הקרן החדשה לישראל' שאותה כבר הזכרנו.
כאשר עושים מאמץ לייצר מניפסט פוליטי באצטלה של "מורה נבוכים למציאות הישראלית", התוצאה המתקבלת היא ערבוביה של עובדות חלקיות, אידאולוגיה במסווה של מידע אובייקטיבי, וכמובן, עיוותים מכוונים.
לקינוח, פרק פילוסופי בן שעה על הפערים בין האידיאל הסוציאליסטי למציאות הישראלית. לאור כל האמור לעיל, אי אפשר לומר שזה לא היה צפוי.
אך כמובן שלא די בדברים הללו כדי להפריך את הטענות המופיעות בסדרה עצמה. הן רק מראות את האינטרסים החבויים שעומדים מאחוריה. עתה, משהבהרנו זאת, נתחיל לפרק את הטענות השונות אחת-אחת.
גיא רולניק, אחד העיתונאים המשפיעים בארץ, יודע לזהות היטב בעיות רבות בכלכלה הישראלית, ואף להשפיע על השיח הציבורי והפוליטי בצורה בולטת. מדובר באדם שלוקח את העבודה שלו ברצינות, והוא נוגע בבעיות אמיתיות שקיימות במשק הישראלי. זו כנראה גם הסיבה שכמעט שלא ניתן למצוא ביקורות על הפרק הזה ברשת.
למרות זאת, האג'נדה הפוליטית העוטפת את הסדרה מטשטשת את טיעוניו של רולניק והחיבור לזליכה וגוטווין מכניס אותם להקשר מפוקפק.
הפרק נגמר בקריאה סתמית לצאת למחאה ברחובות, כשלא ברור על מה בדיוק צריך למחות. מדובר בלא פחות מטרגדיה. במקום להציג בעיות באופן ברור ואת פתרונן, כפי שרולניק יודע לעשות היטב בדרך כלל, הכל הולך לאיבוד בתוך הבור העמוק של 'מגש הכסף'.
גם מחירי המזון גבוהים משמעותית מממוצע ה-OECD, מחירי הדיור עלו וההוצאות על הרכב בישראל גדולות באופן ניכר.
אך למרות זאת, הנתונים שרולניק מציג נלקטו באופן סלקטיבי. על אף הבעיות הרבות של המשק הישראלי, יש לו לא מעט חוזקות ובשנים האחרונות נרשמת מגמת שיפור ברורה.
לאחרונה הוציא 'פורום קהלת' דו"ח על מצב הכלכלה הישראלית שמציג נתונים רבים, אבל מזכיר גם נתונים שרולניק "שכח", כמו למשל את העובדה שההכנסה בישראל עלתה; שמצבו של שוק העבודה מצויין; שחרדים וערבים מצטרפים יותר ויותר למעגל העבודה. אבל 'מגש הכסף' רצתה לספר סיפור מסויים, ולכן העובדות האופטימיות והחיוביות ביחס למשק הישראלי לא הוזכרו.
למרות הצגת תמונה חסרה, עדיין נותרו שתי שאלות נכונות: מדוע הפריון נמוך וההוצאות גבוהות, ובנוסף, מה אפשר לעשות כדי לפתור את המצב.
לדעתו של רולניק שורש כל הצרות היא בעיית "הריכוזיות". נושא זה הוא ספינת הדגל של העיתונאי, כפי שידוע לכל מי שקורא דה-מרקר בשנים האחרונות: הבנקים, חברות הפנסיה, חברת החשמל ושאר המונופולים שולטים בכסף שלנו וקובעים את המחירים, ולכן השוק החופשי לא עובד, כולם מרוויחים פחות וצריכים לשלם יותר.
אך למרות שרולניק מזהה נכון את הבעיה, הוא רחוק מלהבין את הפתרונות.
"משל הפרדס" בו פותח הפרק מגלה בעצם את הכשל הבסיסי: הממשלה, האמונה על טיפוח הכלכלה לטובת האזרחים, נכשלה בתפקידה, ולכן היא צריכה לתקן את הכלכלה באמצעות רגולציה חדשה. וכאן הבן שואל: אם הרגולציה הסבוכה והקשרים האמיצים בין המונופולים לממשלה הם הבעיה, כיצד היא תיפתר על-ידי עוד רגולציה? מה יעשו עוד פקידים שלא עשו הפקידים שלפניהם?
הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיות בכלכלה היא להקטין את גודל הממשלה, לצמצם את מעורבותה במשק וממילא להקטין את מידות החיכוך שלה עם בעלי העניין השונים. הורדת חסמים, קיצוץ במסים ופתיחת השוק לייבוא יעשו פלאות למשק באופן שגדודים שלמים של משרתי ציבור נאמנים לא יצליחו לעולם. ואפילו אם הם קוראים אדוקים של 'דה-מרקר'.
חוקרי משרד האוצר ניתחו לאחרונה את מקורות הצמיחה בישראל מאז קום המדינה. מסקנותיהם, משום מה, נעלמו מעיניו של רולניק, זליכה וגוטווין. בין השנים 1964 – 2000 למשל, גורם מרכזי בצמיחה היה הפתיחות לסחר חוץ. העלייה בשיעור המס רק הזיקה לצמיחה. המחקר מצא כי בתקופה האחרונה, הירידה בהוצאה הממשלתית על ביטחון, וגם כן הירידה במסים, השפיעו לטובה על הצמיחה.
אך הפתרון הזה זר לגיא רולניק, שכפי שמתברר רחוק מלהיות איש השוק החופשי. בניגוד לסוציאליסטים המושבעים הוא אולי תומך בחיסול כוחה של ההסתדרות והכלכלה המתוכננת, אך בדומה להם הוא מטיל את כל האחריות על הממשלה ופקידיה. הסיפור על מנותח הלב שמעשן בשרשרת בלובי המחלקה כדי להירגע מתאים כאן במיוחד.
ירון זליכה היה אחד הצעירים הבכירים ביותר במשרד האוצר אי פעם. בגיל 33, מאנונימיות יחסית וכמעט ללא ניסיון קודם, נתניהו הצניח אותו למשרת החשב הכללי היוקרתית. לצורך השוואה, ממוצע גילאי החשבים הכלליים לדורותיהם הוא 42. אבל איפשהו במהלך הדרך, העסק השתבש. אם זכורה לכם העיתונות הכלכלית מ-2007, כמעט בכל שבוע התפרסם סכסוך כלשהו שזליכה היה מעורב בו. אגב, זליכה היה מסוכסך גם עם אולמרט וגם עם הירשזון – ושניהם, התברר מאוחר יותר, היו מושחתים – כך שזליכה בהחלט צדק במלחמתו בשניים הללו, ויש לתת לו את מלוא ההערכה על כך. עם זאת, התמונה הכללית של הקריירה שלו מורכבת יותר ורבת סתירות. שלא במפתיע, בתוך הפרק של זליכה ב'מגש הכסף' מוגשת לציבור רק גרסתו שלו לאירועים.
בסרט הוזכר, אמנם, שכל צמרת האוצר יצאה נגד זליכה, אך הדבר נועד לשרת את תדמית ה"קדוש המעונה" שלו, ולא להצביע על בעיות שעשויות להיות בדבריו. לדוגמא, בכתבה של טל לוי ב'דה מרקר' מ- 2007, פורסם דבר הריב בין זליכה לעדי רבלין, שהיה מנהל החוב הממשלתי. זליכה האשים את רבלין בכך שנסע לחו"ל על חשבון חברה בעלת קשרים עם הממשלה, וחמור מכך, בכך שנציב המדינה קידם את מינויו של רבלין באופן לא כשר. בתגובה, רבלין אמר שזליכה עצמו נסע לחו"ל פעמים רבות על חשבון חברות פרטיות, שהוא לא ביצע מכרזים לתפקיד משנה החשב הכללי והסגן, ושהוא תופר מכרזים. השיא היה בכך ששמואל הולנדר, נציב המדינה דאז, יחד עם רבלין, הטילו ספק בשפיותו של זליכה. בלשונו של רבלין: "אני תומך ומצטרף לדברי נציב שירות המדינה שנאמרו היום ולדעת רבים וטובים אחרים, שהתבטאו לגבי בריאותו הנפשית של החשב הכללי. מדובר באדם מעורער ויש על זה הסכמה די נרחבת. יו"ר הקואליציה אמר זאת וגם אחרים".
לאחר עזיבתו את משרד החשב הכללי, זליכה חזר לקריירה בקריה האקדמית אונו ובשוק הפרטי. בין היתר נשכר על-ידי מונופול הסלולר על מנת להילחם ברפורמה החשובה בדמי הקישוריות. קראתם נכון: לוחם הצדק נלחם לטובת מונופול שפוגע בכיס האזרחים.
במהלך השנים הפך זליכה לאחד הקטגורים הראשיים של המערכת הכלכלית בישראל. ככזה, הוא היה שותף מרכזי בהעלאה לסדר היום של שלל נושאים, ובראשם המלחמה בריכוזיות ובמוקדי הכוח השונים בכלכלה. המהפך שזליכה עבר הוא די מדהים. ממינוי פוליטי של נתניהו כחשב הכללי במשרד האוצר, הוא הפך לפעיל בולט במחאה החברתית ולתומך נלהב של שלי יחימוביץ'. בבחירות האחרונות, זליכה גיבש את המצע הכלכלי של מרצ. ואם לא די בכך, בימים אלו פורסם שזליכה מונה ליועץ הכלכלי החדש של יו"ר ההסתדרות. מבולבלים? גם אנחנו.
אבל כמו קורות החיים שלו, גם הנתונים שהוא מביא מבולבלים למדי, ויעידו הביקורות הרבות ברשת לטענותיו. כפי שניתן לראות למשל כאן, כאן וכאן. כמה דוגמאות יסבירו את הבעיה.
הכלכלן אורי כץ התמודד באופן מקיף עם רבות מהטענות של זליכה. הוא הראה למשל כי גודל הדירות לא ירד; שהורדת הריבית היא לא האשמה העיקרית בעליית מחירי הדיור; שהצריכה הפרטית לא נמוכה כפי שזליכה טוען; ושנתוני האבטלה בישראל טובים למדי גם בטווח הארוך.
טענה מרכזית אצל זליכה היא שישראל היא בין המדינות העניות והאי-שוויוניות ביותר במערב, למרות שהעובד הישראלי עובד הרבה יותר ממקביליו.
אך מה שזליכה לא מציין (או לא בדק?) היא העובדה שמדד אי-השוויון הקלאסי לא משקלל את המבנה הגילאי של המדינה, ולא מתחשב באחוז הילדים והקשישים שאינם עובדים. כפי שהראו חוקרי פורום קהלת, האמת היא שאם משקללים את אחוז הילדים הגבוה בישראל ביחס לעולם, מתרחש קסם מופלא: ישראל יורדת למקום ה-15, מקום טוב באמצע.
זליכה שוכח עוד כמה דברים על אי-שוויון: למשל, העובדה שמקומה של ישראל במדד משתפר באופן מתמשך החל מ-2009. או העובדה שמדד אי-השיוויון לא עוסק בעוני אבסולוטי, אלא רק באי-שוויון יחסי, וכי מצבם של האזרחים בעשירון התחתון עשוי להיות לא רע אפילו אם הפערים בינם לבין העשירון העליון גדולים מאוד.
למשל, כשבודקים את מצב ההכנסות בעשירונים התחתונים כמובן שהתמונה המתקבלת שונה לחלוטין. בין השנים 2005 - 2011, הכנסות החמישון התחתון בישראל גדלו ב-12.6%, לעומת גדילה של 1.8% בלבד בכלל המדינות המפותחות.
זליכה עושה כמה מניפולציות נוספות בשביל לשכנע את הצופים. באופן מוזר למדי, כשהוא עוסק בשעות העבודה השנתיות לעובד במשק, הוא בוחר בנתוני שנת 2008, למרות שהסדרה צולמה ב-2013. ב-2008, עובד ישראלי עבד 1,929 שעות עבודה שנתיות בממוצע. ב-2014 לעומת זאת, אותו עובד עבד 1,853 שעות בממוצע בדומה לאיסלנד ולאירלנד. ישראל לצערנו עדיין מעל ממוצע ה-OECD (שעומד על 1,770 שעות), אך המגמה ברורה: ירידה של 76 שעות בממוצע שנתי. חדשות טובות, לא? למה זליכה לא מספר לנו את זה?
וזו לא דוגמא יחידה: זליכה והעיתונות הכלכלית בישראל מצליחים להסתיר את המגמות החיוביות בכלכלה הישראלית כבר לא מעט שנים, ובוחרים להציג רק את הנתונים השליליים.
גם בפרק הצגת ה"פתרונות", טיעוניו של זליכה לא חפים מבעיות. כך, למשל, כשהוא דן בנושא החוק לעידוד השקעות הון והפטור ממס (או ההנחות) שהוא מעניק לחברות הגדולות. נכון, אמנם, שיש משהו לא הוגן בהענקת הנחות מס רק לחברות מסוימות, והיה עדיף להנהיג שיעור מס אחיד ונמוך לכולם (מדיניות שזליכה לעולם לא יקבל, כי היא לא פרוגרסיבית). אך אי אפשר להכפיש את המדיניות הזו בלי להכיר ביתרונות שלה למשק: בסיוע החוק לעידוד השקעות הון הגיעה לישראל אינטל, והחוק אף מעודד חברות בינלאומיות כדוגמת טבע להישאר בישראל. בנוסף, החוק גם מפצה על נטל הרגולציה יוצא הדופן של ישראל.
החברות הגדולות מעסיקות כאן אלפי עובדים שתרומתם לכלכלה לא תסולא בפז. ואם החשב הכללי לשעבר דואג להכנסות ממסים, הוא יכול להירגע: העובדים הללו משלמים מס הכנסה, ולמרות ההנחות, החברות עדיין משלמות את מסיהן. כהוכחה, ניתן לראות באופן כללי שלאחר הקיצוצים במסים שנתניהו ביצע ב-2003 כשר אוצר, ההכנסות ממסים דווקא עלו. גם האבטלה היום נמצאת בשפל. עדיפה חברה שמשלמת מסים בישראל, ואפילו מעט יחסית, על פני חברה שלא נמצאת כאן בכלל. לא ככה?
גם בנושא הגז זליכה מציג טענות חלקיות. כפי שפורסם ב'מידה', הטענות הנפוצות בדבר מחירי הגז ורווחי החברות לא מדויקות בלשון המעטה, אך זליכה, כדרכו, מתעניין בהכנסות המדינה (חשב כללי, נו).
הכנסות המדינה מהגז בנויות ממספר מרכיבים, הכוללים תמלוגים ישירים, וסעיפי מס שונים. כשמתחשבים בכל המרכיבים, המסוי הכולל של הגז בישראל הוא גבוה למדי ונע בין 60 ל-70 אחוז. גבוה יותר מאוסטרליה, קנדה, ארצות-הברית ובריטניה. אך זליכה לא מציג זאת.
במקום זאת, באופן מדהים למדי, בוחר זליכה להציג רק מרכיב אחד – התמלוגים הישירים בישראל – ולהשוות אותו למסוי הכולל במדינות אחרות. לא נשתמש במילים חריפות מדי, אך כשאתה משווה תפוחים לתפוזים מה הפלא שיש פערים גדולים?
הסיפור של גוטווין הוא על הקונספירציה של הימין לשימור השלטון.
לא נלאה את הקוראים בכך מעבר למה שמלאה גוטווין את הצופים, אך בקצרה מדובר בסיפור כזה: עד שנת 1977 הכל היה טוב. ההסתדרות שלטה במשק והמדינה הייתה סוציאל-דמוקרטית ומתקדמת. ואז קרה המהפך: הליכוד יצר אינפלציה בכוונה לשמר את שלטונו, השקיע בהתנחלויות כדי לשמר את שלטונו, ואימץ מדיניות "ניאו ליברלית" כדי – ניחשתם נכון – לשמר את שלטונו.
סיפורים בצד, נתייחס לעובדות: השוק החופשי, או "הכלכלה הניאו-ליברלית", הובילה לתוצאות חיוביות בכל העולם, והעלתה את הצמיחה והעושר לכלל האזרחים. מדובר בעובדות אמפיריות. האם הליכוד טעה בכך שהוא הוביל את ישראל ממצב של משק פרוטו-קומוניסטי כושל למצב של כלכלה חופשית ומשגשגת? האם גוטווין מודע לכך שבשנת 2000, 85% מהצמיחה במשק הגיעה כתוצאה מסחר בינלאומי? שנטל המס השפיע באופן שלילי על ההכנסות ממס ועל הצמיחה? שהצמיחה בישראל גבוהה ממדינות ה-OECD באופן די עקבי?
כמו רבים אחרים גם גוטווין משווה את ישראל לפינלנד ומציג אותה כדוגמה למשק אידאלי. ובכן, כדאי להכיר במה מדובר: פינלנד הרבה יותר חופשיה כלכלית מישראל (או "ניאו ליברלית"), ובמדד החופש הכלכלי היא נמצאת במקום ה-19, לעומת ישראל שנמצאת במקום ה-33. והסוד ה"סוציאל דמוקרטי" שלה שונה לחלוטין מהאופן שבו מציגים אותה גוטווין וחבריו, כפי שהסביר פרופסור עומר מואב: "מדינות סוציאל דמוקרטיות מוצלחות, כמו למשל דנמרק, פינלנד ושוודיה, עובדות על עקרון של כלכלת שוק תחרותית, בשילוב עם מסוי כבד וחלוקה מחדש של ההכנסה דרך בריאות, חינוך, קצבאות ועוד. לצורך יצירת משק תחרותי לא הססו במדינות הללו להפריט, לצמצם את כוחם של ארגוני עובדים, לצמצם את הקביעות של העובדים במגזר הציבורי ולחשוף את התעשייה והחקלאות לתחרות בינלאומית על-ידי הסרת חסמי יבוא. הפוך מהחלום של גוטווין, וממש לא מדינת ישראל לפני מהפך 77".
גם ביחס למערכת הרפואה בישראל גוטווין טועה ומטעה. למרות כל הבעיות שגוטווין מעלה, על-פי ה-OECD, מצבה של מערכת הבריאות הישראלית לא רע בכלל. למשל, מדד 'החיים הטובים' מצא ש-80% מאזרחי ישראל מדווחים על מצב בריאות טוב, לעומת 68% בממוצע במדינות ה-OECD. אורך החיים הממוצע בישראל הוא 82, לעומת 80 בממוצע במדינות ה-OECD.
הסיפור של גוטווין בנוגע לעבודה המאורגנת מוזר אפילו ביחס לטענות אחרות בסדרה. בעוד שכולנו סובלים מוועדי הרכבת, הנמלים וחברת החשמל, גוטווין מנסה לשכנע את הצופים שכדאי שכל המשק יהיה מאורגן. לא פחות ולא יותר. בפרק הראשון רולניק בעצמו מספר לנו כיצד ההסתדרות והמונופולים הממשלתיים הורסים את המשק הישראלי, ואז מגיע גוטווין ומספר לנו בדיוק ההיפך. לך תבין. אפילו בתוך הסדרה עצמה, חיים רמון מכנה את גוטווין בכינוי "בולשביק".
התארגנות עובדים כשלעצמה היא לא דבר רע בהכרח. הבעיה נוצרת כשבמקרים רבים ההתארגנות היא מושחתת ולא יעילה, והיא מגוננת על עצמה באמצעות שביתות, משכורות מנופחות ושימוש בכוח פוליטי לא הוגן בשביל להשיג את מטרותיה. בארצות-הברית למשל, רוב המורים מאוגדים ותקציב החינוך עולה כל הזמן, אך העלייה בהשקעה הכספית לא מתואמת כלל עם ההצלחה של המורים. התוצאות של מערכת החינוך בארצות-הברית הן גרועות.
למרות היומרה של הסדרה להציג עובדות שהן "מעל הפוליטיקה", אין לחמוק מהאמת: 'מגש הכסף' נוצרה ככלי נוסף לחיזוק השמאל הישראלי. לאחר שנכשל שוב ושוב בשדה המדיני, מבין השמאל כי הסיכוי האחרון לזכות בשלטון יגיע משינוי סדר היום הציבורי לכיוון כלכלי חברתי. שם, כך מקווים בשמאל, הקנאה והפופוליזם יעשו את שלהם.
אלא שגם כאן, העובדות מורות ההיפך: מה שהישראלים זקוקים לו הוא יותר חופש, יותר "ניאו-ליברליזם" ויותר צמיחה. או בקצרה: יותר ימין בשלטון.
1.מתחת למגש הכסף מסתתרת הקרן החדשה לישראל ומכון מולד ועוד ארגוני שמאל. מה לעשות שאנשים לא קוראים וחוקרים בצורה ביקורתית?
כמה צופים הסתכלו בכתוביות הקטנות שרצות בסוף הפרק ושם לפתע מופיעים אותם עוזרים ומפיקים שהרקע שלהם לא מותיר מקום לספק לגבי כוונותיהם ומה שמסתתר מאחורי המגש?
התשובה היא שרוב האנשים לא טורחים לבדוק וכך קל מאוד לשטוף את מוחם ולארגן תחושת קורבנות ותסכול מלמטה כדי ליצור תסיסה חברתית ואז יבואו כל הזליכות והשפירות והיוסי מזרחי להמציא פתרונות מוכנים מראש לאותן בעיות מומצאות.
2.הסיבה לציון רקעו של צברי ושל משתתפי הסדרה באה להראות על המגמתיות ועל חוסר האובייקטיביות שלה ועל השימוש הבוטה באמצעי תקשורת לגיטימי להשגת מטרות פוליטיות דרך ובאמצעות מנגנון שטיפת מוח יזום ומתוכנן.
בריתות עם תאגידי אנרגיה בין-לאומיים הן תעודת ביטוח עבור ממשלת הימין: יצואניות אנרגיה אינן מוחרמות בעולם. מתווה הגז ישרת את תכנית הימין לסיפוח השטחים. האופוזיציה, במקום להציג מדיניות-נגד קוהרנטית, מתלבטת בין "דגל מדיני" מטושטש לבין "דגל כלכלי".
יצואניות אנרגיה אינן מוחרמות בעולם. מתווה הגז ישרת את תכנית הימין לסיפוח השטחים. האופוזיציה, במקום להציג מדיניות-נגד קוהרנטית, מתלבטת בין "דגל מדיני" מטושטש לבין "דגל כלכלי".
מה שראינו אתמול בחדשות ערוץ 2, המשך לתחקיר ששודר בשבוע שעבר בעובדה על פעיל השמאל עזרא נאווי, היה מאיר עיניים, לפחות לכל מי שלא מתעקש לעצום אותן נוכח המציאות. ארגוני שמאל קיצוני המסייעים ביודעין לערבים לפגוע בישראל, והכל במסווה של ארגוני זכויות אדם, למשל שוברים שתיקה ורבנים לזכויות אדם משלמים מזומנים לפדופיל נאווי, למי שבשם זכויות האדם מסגיר בני אדם לעינויים ומוות , הופכים אותו לקבלן הביצוע של המלחמה שלהם בישראל. מה עוד צריכים אזרחי ישראל כדי להבין מי הם ומה הם "בצלם", ו"שוברים שתיקה", ו"רבני זכויות הערבים" ועשרות דומיהם, הפועלים במימון ממשלות זרות והקרן לישראל חדשה? הכסף של הקרן הזו, באמצעות עזרא נאווי שנעצר אתמול, סייע ברצח מי שהיה מוכן למכור אדמות ליהודים. זה הפרצוף האמיתי של השמאל הישראלי.
1.פעם היה כאן שמאל ציוני ושפוי שידע להבחין בין אויב ואוהב. אי יכולתו של מחנה פוליטי זה לזכות באמון הציבור ולגבור על הימין בבחירות דמוקרטיות, העבירה רבים מתומכיו על דעתם. ראשי מפלגת העבודה ומר"צ ממלאים פיהם מים ונמנעים מלגנות את המעשים השפלים של אלו המתקראים "פעילי זכויות אדם". כעת מסתבר שלא מדובר ב"עשב שוטה", אלא בערוגה רקובה. עבריין המין המורשע עזרא נאווי קיבל כסף מ"שוברים שתיקה" ו"רבנים לזכויות אדם" ושימש קבלן ביצוע שלהם ביהודה ושומרון. אלון ליאל, בכיר לשעבר בשירות החוץ שכיהן כשגריר ישראל בטורקיה, מתועד (ההקלטות המרשיעות נמסרו לידי תחקירני "עובדה". *כך טען שמעון ריקלין*) בשיחה עם פעילי "שוברים שתיקה", בה הם דנים בדרכים להוצאת ישראל מהאולימפיאדה, ובסיכול מינוי דני דיין לשגריר בברזיל. היכן הגינויים? מדוע יצחק הרצוג, זהבה גלאון ומנהיגי שמאל אחרים אינם מתנערים מהפעילויות החתרניות הללו ומוקיעים את האנשים שעוסקים בהן? שנאת נתניהו מכשירה הכל?
2.הסיפור האמיתי הוא בגידת ארגוני השמאל במדינה ולא שום הצתה. ושוב ברגעי לחץ מופיעה חרדת הסמכות של המחנה הלאומי, הצורך להתנצל, המגננה המתמדת. עד שמחלת הנפש הזאת לא תסתיים, לא יסתיים שלטון השמאל בתודעה.
3.אריה אלדד: עזרא נאווי מקבל תשלומים במזומן מ"שוברים שתיקה", ומקבל תשלום מ"רבנים לזכויות אדם". ארגונים "יפי נפש" "לוחמי צדק" לוחמים למען "זכויות האדם" של הערבים. קבלן הביצוע שלהם בשטח - פדופיל, פרובוקטור בשכר, ומי שמסגיר לעינויים ורצח ערבים שלהם, בעיני נאווי ושולחיו - אין זכויות אדם. שני הארגונים מקבלים מימון - בין השאר - מהקרן לישראל חדשה. כך מממנת הקרן הטמאה הזאת את מי שמוסר סוחרי קרקעות ערביים לעינויים ורצח. עזרא נאווי מצולם משלם כסף למפגינים ערביים שכירים, מאלו שמשתתפים עבורו בפרובוקציות שהוא מארגן. כך שותפה הקרן לישראל חדשה במימון פרובוקציות בתשלום נגד מדינת ישראל, כך היא שותפה במימון הסגרה ורצח של סוחרי קרקעות. במסווה של ארגון "לזכויות אדם" - הם רומסים זכויות אדם. שותפים באחריות לעינויים ורצח. עזרא נאווי נעצר הערב בנתב"ג כשניסה לברוח מהארץ. יש לקוות שגם מי שמימן אותו יברח מכאן בקרוב.
4.השמאלנים והערבים מגלגלים ביניהם אלפי ש"ח כדי לפעול נגד ישראל. ערבים מקבלים מאות ש"ח להשתתף בהפגנות והשמאלנים מעבירים אחד לשני כסף כדי לפעול נגד ישראל. הגיע הזמן לאסור מימון של אירגונים פוליטיים ע"י מדינות זרות וגורמים עוינים! מספיק!
2."יכול להיות מצב שבו אומר: לא שווה לקיים את החברה הזו, ואז מלחמת אזרחים לא תפחיד אותי" – (משה נגבי - הפרשן המשפטי של קול ישראל – מתוך 'על דמוקרטיה וציות').
3." …היכולת שלי לראיית מתנחלים כבדים היא מאד מוגבלת. אני יכולה לשבת מולם ולשנוא, ועם הזמן זה רק מחמיר. שיעברו דירה, שיקבלו פיצויים נדיבים מאד, יגיעו המאכרים ויאללה, נגמר. התוצאה של ההיאחזות הזאת נראית לי שואתית".
4."אני מעדיף לסכן את בטחון הישראלים כדי לעזור לפלשתינים. עשיתי את זה נגד בטחון ישראל". (יצחק רבין ג"רוזלם פוסט 28 פברואר 95).
5.המשוררת דליה רביקוביץ - בעלת פרס ישראל בפופוליטיקה. היא פתחה את הדיון ( 2001 ) בהמלצה לכל עם ישראל להגר לחו"ל בגלל שבארץ "סובלים" ועדיף "להינות". היא טענה שהיא מתכוונת להגר ללונדון רק שעדיין לא השיגה את הכסף. והוסיפה הגברת… כל הכבוד לצבא השחרור הפלסטיני".
6.אסי דיין:"החזון שלי הוא שאנחנו הולכים לקראת מלחמת אזרחים… אני מאמין שערביי ישראל כולם ילכו בקרוב עם השמאל, ויתחילו פרעות בישראל. אני ממש מאמין שתהיה מלחמת אזרחים על-רקע מדיני. אני חושב שיום אחד הממשלה תצטרך לירות בהם ואני מאמין לאנשי גוש אמונים כשהם אומרים 'על גופותינו' ולכן זה יהיה על גופותיהם". (דיין, העולם הזה 4.7.79.).
7.א.ב. יהושע: "וכיוון שכנראה בעוד חמש שש שנים תהיה לנו מלחמת אזרחים קטנה כאן (אין מה להיבהל מזה, הטובים שבעמים ניהלו מלחמות אזרחים) רצוי ככל האפשר לשמור על ערוצי התקשורת, פשוט כדי לצמצם את הנפגעים מכל צד". (מעריב, ראש השנה תשמ"ג).
8.ב- 18 באוגוסט 2005, בשעות הערב, כאשר האוטובוס של המגורשים המוכים והרצוצים מגוש קטיף חלף על פני הכניסה הראשית לקיבוץ רעים עמדה חבורה של קיבוצניקים שמחים לאיד שלא גילו טיפת אמפתיה ל"אחיהם", אלא להיפך ביצעו לעברם תנועות מגונות ושאגו בחדווה רבה: "הגיע יומכם מתנחלים מנוולים".
9.בהיותו שגריר בארה"ב התפאר יצחק רבין ותיאר את פועלו בפרשת אלטלנה כך: "דפקנו אותם על האוניה ודפקנו אותם שוחים במים". ("בספר "תיק רבין" מאת ד"ר אורי מילשטיין).
10.הקצין אמר לו: "מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם...צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה...מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים". (ידיעות אחרונות ל' באב תשנ"ט 12.8.99).
11.הזמר(ת) דנה אינטרנשיונל (הוא/היא ירון כהן) לעיתון הגרמני זוד דויטשה צייטונג: "האויב של המדינה הם הדתיים לא הפלסטינים". מעריב עמוד 10, 29.11.98.
12.עמי איילון: "אגיד את זה במילים ברורות. בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת. מנהיגות יהודית במדינת ישראל קיבלה כבר החלטות קשות כשהיה ברור מה האלטרנטיבה, ומנהיגות מדינית בעתיד תצטרך לקבל החלטות כשברור מה האלטרנטיבה (ידיעות אחרונות, 14.11.03).
13.ח"כ חגי מרום ממפלגת העבודה: "גוש קטיף הוא מורסה שיש לחסלה". (דברי הכנסת).
14."אם כבר לירות במישהו, אני מרגיש שאני מוכן לירות בהם" (המתנחלים) – א.פ. השבוע בקיבוץ.
15.יואל מרקוס, הארץ:"מה שחסר בשעה זו הוא מטה פינוי בראשות אלוף מוכשר ומנוסה, שירכז יחידות מאומנות היטב למשימה ייחודית זו, שיעדה לא רק לנצח על הפינוי, אלא להתמודד נגד כל פרובוקציה שנועדה לגרור את צה"ל למלחמת אזרחים, אפילו זה יהיה כרוך בשפך דם".
16.יגאל תומרקין חתן פרס ישראל אודות העם היהודי:"מדובר בשבט שהתערבבו בו גנים של עמי הסביבה, בגלל אונס של קוזאקים או התערבבות מרצון ובכל זאת שמרו על כמה מנהגים, כמה מהם די ברבריים, כמו ברית המילה". (בראיון לעיתון "תל אביב", 13 פברואר 2004).
17."אם נהרג למתנחלים ילד או שניים, הם אומרים: 'נעשה ארבעה במקומם והכל יהיה בסדר'" (תומרקין. שם).
18.על הדתיים: "מבחינתי הם לא יהודים, הם עובדי אלילים". (תומרקין. שם).
19."הציירים, המשוררים, כל האמנים יפי הנפש אינם מחנכים. המחנכים האמיתיים הם כהנא, רפול וגנדי. תרומתי האמיתית תהיה אם אקח תת-מקלע במקום עט ועיפרון ואהרוג אותם". (יגאל תומרקין, " חדשות", 28.9.88).
20."מתנחל עטוי עוזי ודובון כחול, רסיסי רוק ושיירי מזון משובצים בזקנו הפראי. ולצידו, בטרנספורטר המשפחתי, אשתו המתנחלת בעיצומה של אביונה לאומית. תינוקות נושרים ללא הרף מבין חלציה בעודה נואמת בלהט על זכות אבות. אידיוט צעקני ועילג... אם אתה מטומטם, אתה ימני, ואתה ימני אם אתה מטומטם. אם אתה פשטני, מתלהם, נבער ואכזרי - אתה ימני..." (דן תדמור, עיתון ירושלים, 28.5.93).
21."אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת ההכרעה נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעפרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". (זאב שטרנהל, דבר, 15.4.88).
22.סרן ד. ר. מ"פ בגולני:"אין שום בעיה לפנות מתנחלים. בתור התחלה לוקחים אחד ודופקים לו אחד בראש. אחר כך לוקחים את המשפחה שלו, דופקים גם להם אחד בראש, אחד לכל ראש. אחר כך מובילים מסק"רים (מסוקי קרב) לכיוון המאחז ומורידים עליהם 20 מילימטרים וולקאן, עד שמפסיקות הצרחות. אחר כך מביאים שופל ומפנים את המתנחלים. עשינו את זה בג'נין אין סיבה שלא נעשה את זה גם עכשיו".
23.מאיר שלו:"רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה "אלטלנה"...לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט". (ידיעות אחרונות יט' בחשון תשס"ג).
24."אם צריך אני מוכן לירות למתנחל בין העינים". (הקיבוץ 1995).
25."היהודים הם דיבוק שנכנס לבשר של הגויים". (א.ב. יהושע מסביר בראיון למעריב בכ"ו באלול תשס"א את המקור לנאציזם ולהתנהגות הערבים).
26."הם (המתנחלים) צריכים את דמה של עופרה מוזס, הם שותים אותו". (דדי צוקר בהרצאה, יום לאחר הירצחה של עופרה מוזס).
27.על "גוש אמונים":"כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה... מתוך פינה אפילה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב...על-מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף". (עמוס עוז "בשם החיים והשלום", ידיעות אחרונות, 8.6.89).
28."אני רואה במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מבצרים המהווים יעד לגיטימי להתנגדות הפלשתינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח". (ציטוט מחומר כתוב של גדעון ספירו, מעריב 25.1.85).
29."אנחנו כיפות סרוגות...חיילים בצבא אדוני צבאות ובצבא הגנה לישראל... ואת חג חרותינו, יום חג המצות הזה בקדושה ובנענועי גוף מתמכרים נחוג בהתכוונות ובמצותנו דם נערים פלשתיניים" (יצחק לאור, "המנון לגוש").
30."כאן יהיה מרחץ דמים ותהיה מלחמת אחים, ושנאות שאינן לחינם יתפרצו כגעש אל שדות הפרחים ומרחבי התקוות האבודות..." (שושי נתן, קיבוץ, 4.1.89).
31."למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז...כן, לאחוז בנשק" (ישעיהו לייבוביץ', הארץ, 27.9.85).
32."אלה לא האחים שלי, הם, לא...ואם יום אחד תהיה מלחמה, והיא תהיה - מלחמת אחים תהיה המלחמה...אבל אם תהיה מלחמה, והיא תהיה, אני ארוץ לשם, אל מעבר לקווים ששנים ארוכות לא חציתי ואדוש בשרם במכות נאמנות להניס אותם, והארץ תשוב ותשקוט. אצא אל הקרב להילחם על ביתי, כדי להילחם פעם אחת, באמת, במלחמה צודקת. יירד הרבה דם, זו תהיה מלחמה ארוכה, אבל אחרונה. מלחמה בהם, באנשים שהחליטו להחריב את הבית שלי. קרב אחרון, כדי שהבנות שלי יוכלו לחיות בשלווה, ואני אוכל להביט בעיניהן ולומר להן שעשיתי כל מה שאפשר כדי להצדיק את אי-קדושת האדמה" (הקיבוץ, 17.8.95).
33.דברים שנכתבו בעלון נוער "קורמורן" - בקיבוץ נירים. נער בשם מתן כתב שם על חלומו להיחטף על ידי הפלשתינים אשר יצרפו אותו לשורותיהם לאחר שיגלו שהוא שונא יהודים. הוא כותב" ואפתח תחביבים חדשים כמו צליפה בנשים מתנחלות ואני אהפוך להיות מכור לרעש הגולגולת המתנפצת שלהן…אח! הצליל הזה, הספלאש…ורסיסי המוח שהיו מתפזרים באוויר הלילה הדליל…" לאחר פרסום הדברים הקים הנער (כבר בחור) את "חזית הנוער האנרכיסטי של הנגב הצפון מערבי".
34."תקופה לאומנית פשיסטית שמאפיין אותה פופוליזם ברוטלי...בשם נצח העם ושליחותו האלוהית...כור ההיתוך של לאומנות מיסטית אגרסיבית, שרעיון העם הנבחר במרכזה ושאיפות ההתפשטות הטריטוריאלית מניעות אותה..." (שולמית אלוני על שלטון הליכוד, פוליטיקה, אוקטובר 1987).
35."גולדשטיינים ארורים תהיו! ביום ראשון השבוע הגיחו הכהניסטים ממחילותיהם האפלות והרעילו את אוויר העיר בנשימתם המצחינה...ליד מקום הפיגוע התגודדו הסוחרים בדם, סרסורי הגזענות והשנאה, שניסו לתרגם כל טיפת דם וכל איבר פגוע לרווח פוליטי בזוי. התבוננתי בפרצופים המעוותים של האספסוף, רובם המכריע חובשי כיפות. מאות אלפי אנשים מוכנים להילחם בפשיזם הישראלי עד חרמה, ופרס הזניח את טיפוחם אחרי רצח רבין" (חיים ברעם, עיתון ירושלים, 8.3.96).
36.במוסף מעריב-( 30.4.93) התפרסם ראיון של בילי מוסקונה לרמן עם עו"ד לאה צמל שבסופו מובא דו השיח. מוסקונה: תגידי לפחות שאת נגד פגיעה בחיי אדם. צמל:זה לא יהיה נכון, כי אני בעד פגיעה במתנחלים".
37."הדתיים מכניסים פוליטיזציה לצבא. הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים (האלוף במיל. שלמה גזית, ידיעות אחרונות 8.3.98).
38."צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס-חמש ולרסס אותם" (אורנן יקותיאלי חבר מועצת עירית ירושלים, "ערב חדש" 22.12.85).
39."בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית" (יצחק רבין. "פנקס שירות". עמ' 550).
40."אם החילוניים רוצים להמשיך לחיות פה אין להם ברירה אלא לפתוח באינתיפאדה. כן, אני מוכן לזרוק את האבן הראשונה" (יהונתן גפן, למי צלצלו הפעמונים, מעריב 8.5.98).
41.יהונתן גפן על ביבי נתניהו: "האח הלא נכון נהרג" (משדר בחירות 2006, ערוץ 2).
42.אפרים סנה:"אין לחשוש ממלחמת אזרחים". "צריך לשבור להם את העצמות, להעמיס אותם במשאיות, לזרוק אותם באיזה פינה ולסתום להם את הפה".
43.נעמי חזן, לשעבר ח"כ מטעם מר"צ (בכנס הפדרציה ליהדות הומניסטית) על המתיישבים:"רק אם נצליח להיפטר מן הרעה האיומה הזאת, מהשתלטות השד השחור על חיינו, נוכל לטפח במדינה את כל הטוב".
44.אבשלום וילן, ח”כ, בראיון ל הארץ: "צריך יהיה לשתק אותם (על המתנחלים) באמצעות ירי-כדי-לפגוע”.
45.אורי אבנרי, 'העולם הזה' 10.11.88: "הגיעה השעה לקבור אותם".
46.שייקה לוי, ”ידיעות תקשורת”, נובמבר 2003: ”המתנחלים הם אנשים סהרוריים, אני כועס כשאני רק שומע עליהם... אני לא יכול לסבול ילדים קטנים עם פאות, שיש להם "מורי" והוא מלמד אותם להיות תימנים ולא ישראלים. רציתי לתפוס את המורי שלהם ולשבור לו את העצמות".
47.צריך לתלות את החרדים על עמודי חשמל". (עוזי ארנן, כל העיר, 30.12.83).
48.פדריקו גומז, סולן להקת פאנק ישראלית (סרטון שהוצג בערוץ 2 בספטמבר 2008), קורא להשמיד את הציביליזציה היהודית, לרצוח את החיילים המשרתים במחסומים. הלהקה קובעת שאין מספיק טרור.
בשיר אחר של הלהקה "סולחה עם החמאס": "מתי יפוצצו קניון? מתי יפוצצו את הבורסה בתל אביב? מתי יפוצצו את השרתון, הבימה, תחנות הטלוויזיה והכבלים? מתי ישחטו בסכין את התושבים של הוילות בקיסריה ובסביון? מתי אני אראה נהרות דם של עסקני הנדל”ן משקים את האדמה במקום להפוך אותה לנכס וניירות? אין מספיק טרור".
49."משה לשם העומד בראש אחד הארגונים של הקנאים שבמתנחלים, אמר בראיון עיתונאי כי את המתנחלים 'יוציאו רק בארונות'. הבה נניח כי זה מה שיקרה. האם זה לא מחיר נמוך יחסית, אם תמורת 200 אלף ארונות נקבל הסכם שלום"?
50.אפי אושעיה, ח"כ במערך: "צריך להפשיל שרוולים, להוריד כפפות, לרדת מהממלכתיות ולקפד את ראשו של נתניהו". (גדעון ספירו, לסוף שבוע, מעריב 9.3.2001).
51.מיכאל רועה מסיעת מר”צ, ביוני 1998: "הקמנו סיירות אנטי-חרדיות שיורידו לחרדים את הראש”.
52.ב. מיכאל, רדיולוג מומחה. במדורו מצב רוח 4.3.1990:”השטחים הקרויים בפי זולליהם יש”ע”. ”אני מבקש לשוב ולצרוח (כך במדוייק):לא הדמוגרפיה הביאה אותי לייחל להשתחררות מן השטחים, אלא הטומוגרפיה. מגידולים ממאירים צריך להשתחרר, ואין ממאיר יותר מן הכיבוש...".
53.ב. מיכאל, פעם נוספת:”מאד מפתה להציע לממשלת ישראל פשוט לחמוק מן הגדה באישון לילה, מבלי לומר דבר לכל הקצוברים, הדומבים ונגזריהם, ואז, ישכימו אלה לבוקר חדש, יגלו כי מעתה אין הם אלא עוד בעיה אחת של הפלשתינים, כמו החמאס והג'יהאד האיסלאמי. והפלשתינים, כמו שנהוג לומר בקריצה אכזרית, כבר ידעו איך לטפל בהם...".
54.שלמה גזית, מעריב, 5.10.08:"ישראל נדרשת להתמודד עם שני איומי טרור- איום הטרור הערבי פלשתיני ואיום הטרור היהודי. מבין השניים, הטרור היהודי מסוכן לאין ערוך".
55.(הזמר מוקי מסביר לעיתון "תזה" איך לבצע את ההתנתקות). "לרדת לאיילון בקבוצות גדולות עם שרשראות כבדות, נבוטים למיטיבי הינף, או סתם אגרופים עם נצרה משוחררת, ולחכות לראות מי הדביל שיתעקש לחסום כבישים ולהתפרע דווקא בשטח שלנו". "להצטייד בג'ריקנים של דלק וכשרואים מישהו שעומד להצית צמיג באמצע הנתיב שלכם, לשלוף אותם מהבגאז' ולאיים לעזור לו, בכך שתרוקנו עליו את המיכל ברגע שהוא שולף את המצית. הצמיגים כבר דולקים? הוציאו מהבגאז' את מטף הכיבוי ורוקנו את תוכנו על המפגינים המופתעים. ליעילות מוגברת כוונו את הצינור לכיוון העיניים". (אתר וואלה! ממליץ מה לעשות עם חוסמי הכבישים).
56."ואם לשם כך אצטרך להתקוטט עם חוליגן כתום, אעשה כל שבכוחותיי הדלים כדי למחוץ את אפו..." (ירון לונדון, ידיעות אחרונות).
57."אגיד את זה במילים ברורות: בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת" (עמי איילון, "ידיעות אחרונות 14.11.03).
58.כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים. לבוש מגוחך אנאכרוניסטי ומעורר גועל. כשרואים אותם מבינים מדוע היתה שואה" (יגאל תומרקין ברשימתו "סווטו של דוסים", מקומון תל אביב אפריל 1986).
59.ברוך קימרלינג, פרופסור לסוציולוגיה, אנטי-ציוני קיצוני מהאוניברסיטה העברית וחבר מפלגת חד"ש. בכתבה שפירסם ב"הארץ", קרא לפלשתינים להחריף את האלימות על מנת לזכות בוויתורים מצידה של ישראל.
60.גולדה מאיר בדיון על עריכת הסזון (ארכיון מפא"י (בית ברל), ישיבת הוועד הפוליטית של מפא"י, 27 במרס 1944:"...לי אין מעצור מוסרי בנוגע לקבוצה זו ואני עדיין חושבת כך. בן גוריון לא צריך לשאול איך לחסל, אם יש לעשות משהו (כדי שהם) לא יעשו דברים כאלו, יש לחסל על ידי חיסול כמה בחורים. בן גוריון בשאלה, והם ישתקו?...אני חושבת שזה רע שהם מביאים אסון לנו, לא רק לקצינים הבריטים, לכן מותר לעשות להם הכל".
61.אליהו גולומב, ראש ארגון ההגנה, אמר למנחם בגין (1944):"לא חשוב הדבר אם נירה את הכדור הראשון במלחמת אחים. מנגנון התעמולה הוא בידינו. אנו נכוון את כותב ההיסטוריה, ותמיד תהיו אתם המתחילים במלחמת האחים". ('ארוכה הדרך לחירות",1950).
62.פברואר 48: יחידה של ההגנה (ההסתדרות) זרקה רימונים על כנס של הרוויזיוניסטים ("ימניים") שאספו תרומות לרכישת נשק לקראת מלחמת העצמאות המתקרבת. נפצעו כ- 40, מהם כ- 20 במצב אנוש. עיתון דבר במאמר המערכת, משבח את התל אביבים שחזרו מהר לבתי הקפה, כי אנשים שכאלה ראוי לשכוח.
63.עמוס אילון, (ג'רוזלם פוסט 2 במאי 1982) הממשל הצבאי החרים ספרים ביש"ע. "כל אלה הם חלק מההכנות למשטר פשיסטי! במהרה יהיה פה הכל, מחנות ריכוז ושרפת ספרים".
1.מחנה השמאל שאלה אנשיו, אלה עמדותיהם וחלומותיהם האלימים והנפשעים כלפי וכלפי בני עמי היהודי, ואלה שאיפותיו להרוג אותי ואת בני עמי - אינו מהווה עבורי יותר חלק מעמי. הם עם אחר שלא קשור ליהודים, ליהדות, לדת היהודית, לתנ"ך, להיסטוריה העתיקה שלי ולארצי. יש מעשים שאינם נסלחים ולא נמחלים לעולם. השמאל עשה ועושה אותם כלפי העם היהודי ומדינתו ולכן עבורי הם המצורעים מחוץ לגדר המחנה.
שעות ספורות אחרי המתקפה החריפה של שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ כלפי ראש הממשלה נתניהו, שאמר היום (שבת) באירוע "שבתרבות" בגבעתיים כי האחרון "אחראי לטרור במרכז תל אביב", במפלגת השלטון עולים להתקפה: "השמאל ירד מהפסים, איבד כל קשר עם המציאות סביבנו ולצערנו בוחר לאמץ את תיבת המסרים של ארגוני ה-BDS. כשהמחבלים מדברים על כיבוש - הם מתכוונים לתל אביב".
"מדינת ישראל נלחמת בטרור מיום הקמתה", הוסיפו בליכוד. "לא ההתיישבות היהודית אחראית לטרור, לא 'הכיבוש' אחראי לטרור ולא המדיניות הבטחונית של ישראל אחראית לטרור. הטרוריסטים הם האחראים לטרור. השאיפה להשמיד את מדינת ישראל, ומערכת ההסתה הפלסטינית הם האחראים לטרור ובהם נמשיך להלחם בנחישות רבה באחריות ובקור רוח".
שר הביטחון לשעבר ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) האשים במהלך האירוע את ראש הממשלה נתניהו באופן ישיר באחריות לפיגועים שכאלה - וקרא לו לשנות את מדיניותו: "אחרי כ-10 שנים שבהן נתניהו מכהן כראש ממשלה ניתן להצביע עליו כאחראי המרכזי לכך שפעולות טרור מתרחשות במרכז תל אביב".
"התגובה של ביבי לפיגוע בשרונה הייתה תגובה של פקיד ולא של מנהיג בעל חזון", הוסיף פרץ. "הממשלה בראשותו עושה אותו דבר פעם אחר פעם ומצפה לתוצאות שונות, במקום לגלות אומץ לב ולשבור את הקיפאון המדיני".
"אין לנו מה לחפש בממשלה, ביבי ימני קיצוני"
פרץ התייחס גם לדיבורים אודות הצטרפות אפשרית לממשלת נתניהו ואמר: "אין לנו מה לחפש בממשלה כזו - תהום אידאולוגית פעורה בינינו לבינו הן בתחום המדיני והן בתחום החברתי-כלכלי, והודעתי ליצחק הרצוג כי בשום תסריט לא אצטרף לממשלה שביבי עומד בראשה".
לדבריו, "ביבי אינו מעמיד פני ימני קיצוני - הוא באמת כזה ואין לו שום כוונה להשתנות ולהגיע לפשרה בנושאי הליבה של בסכסוך. העובדה שיום אחד הוא מנהל משא ומתן עם הרצוג ולמחרת חותם על הסכם עם ליברמן מוכיחה כי הדבר היחיד שמנחה אותו הוא ההישרדות הפוליטית שלו".
1.מי שטוען את מה שעמיר פרץ טוען, הוא אידיוט גמור.
2.עמיר פרץ עדיין לא פתח את המכסים של המשקפת בגלל זה הוא רואה שחור.
3.אז מה, מר פרץ, גם הטבח בפלורידה זה בגלל הקיפאון בתהליך המדיני של ארה"ב עם אפגניסטן? ובטח תגיד שגם שם אובמה אחראי לטבח.
4.השמאל הוא האויב! נקודה.
5.זה כבר לא שמאל. זה משרת את שונאי ישראל ועושה נזק.
6.פרץ, אין לך בושה? היית אסון כשהיית שר הביטחון. אתה מעביר ביקורת? אתה התנהגת ומתנהג פחות מפקיד.
7.זה מה שקורה כשיש רכבת בשדרות מביבי. מגיע לך לחזור לאופניים בלי גלגלים.
8.בתקופת המערך לא היו 'קורבנות טרור' אלא 'קורבנות שלום', שזה משהו אחר לגמרי.
9.המחבלים הגדולים נמצאים בתוך הכנסת.
10.השמאל הוא הגורם התומך בטרור.
11.חה חה חה - בגלל הכיבוש, כמה מטומטם השמאלן המצוי.
12.סתם איש שמאל מתוסכל ופרימיטיבי.
13.פרץ, להזכיר לך את ״קורבנות השלום״ שגרדו מהקירות בדיזינגוף.
14.לשמאל אין שום רלוונטיות בעם היהודי. הוא בוגד, אינו פטריוט כמו הימין. מדינת ישראל שייכת לעם היהודי נקודה. שהפלסטינים יילכו מפה לירדן ולמדינות ערב ויפסיקו עם השקר הזה שנקרא פלסטין.
15.פרץ חבר לשמאל המופרע, ההזוי. אנשים בזויים. המפלגה האנטי ציונית. ערב רב של שמאלנים הזויים ובזויים. הקאפואים של המאה ה-21.
16.שב בשקט אבו שפם, עסקן פוליטי שקופץ ממפלגה למפלגה.
18.בגלל אנשים כמו פרץ יש לנו שונאים בעולם.
20.תנו לו משקפת שיהיה עסוק.
21.פשוט מפגר. תלמד קודם להסתכל במשקפת. כנראה נוח לו לשכוח את המלחמה שבגללה הוא התפטר מתפקיד שר הביטחון והרמטכ"ל חלוץ ואלוף פיקוד צפון אודי אדם וגל הירש ומי לא התפטרו בגלל המלחמה שרשומה על שמו. תמשיך להתעסק עם שקיות הניילון של הסופר ותשאיר את הדברים החשובים למקצוענים. זהבה גלאון אמרה לפני הבחירות שאנחנו אחראים להקמת דאע"ש ועכשיו פרץ עם האמירה הדבילית שלו. שלא לדבר על הזיגזגים של פרץ בין המפלגות.
* שכחת את מלחמת לבנון שבגללך נהרגו אזרחים וחיילים?!
22.זיכרון רקוב של עם מפולג. הבעיה העיקרית במדינה הזאת היא הזיכרון הרקוב של העם המפולג: ישראלים יורדים לברלין. אותה ברלין שהחליטה וביצעה את השואה. ישראלים מדברים על "מורשת רבין", על פרס המנהיג החכם..., אותם מנהיגים שהכניסו לארץ ישראל עשרות אלפי טרוריסטים ובראשם יאסר ערפאת. ואחר כך כינו את אלפי נרצחי הטרור "קורבנות השלום" ועכשיו מהללים את הבדיחה שנקראת עמיר פרץ, "מר ביטחון", האיש שהוביל את צה"ל למלחמה הכי מבישה שהיתה כאן. בית המקדש חרב על פחות מכך. ואנחנו עם הטמטום והפילוג נחריב את הבית השלישי.
23.בכיינים. לא דמוקרטים ורוקדים על הדם. תתביישו!
24.שמתי לב "שהשבתרבות" הזאת גורמת רק נזקים.
ביטול ההצמדה שהיה נכון לתקופת החירום הכלכלית - לא הוגבל בזמן - והתוצאה שלו היא המצב היום: איו קשר בן עלות החיים לבין המשכורות, מונופולים וממשלה יכולים להשתולל במחירים, להוסיף מיסים, להוריד משכורות, לצ'פר בכירים במשכורות תועפות, והכל כי אבד הקשר בן התמחור לעלות העבודה. מי שרוצה באמת להבין את יוקר המחייה בישראל שיתעמק בהסכם הקריטי ההוא - כל השאר זה סימפטומים.
26.ראיתי אותו בראיון עם הגאון ד"ר גיא בכור בטלוויזיה. נראה כאילו יושב תינוק שלא יודע היסטוריה ליד פרופסור. היה מביך. תארו לכם שאחד כזה יהיה ראש ממשלה. ארצנו תלך פייפן-וזה יהיה בלתי הפיך.
27.שפם הביטחון לא שולט על הסוגרים של הפה ובלי שליטה הפה פולט קצת גזים.
28.השמאל תמיד חשב שהוא "כולם". תתעוררו אתם לבד.
29.השמאל החזיר לפה את אנשי חמאס ופת"ח מתוניס ולבנון שמהם אנחנו סובלים מטרור 23 שנים. הסכם אוסלו הרס אותנו.
30.פרץ מטומטם שחושב שגם אנחנו מטומטמים.
31.אדון פרץ עם אנשים כמוך מדינת ישראל לא צריכה אויבים.
32.עמיר פרץ אידיוט מתלהם נגד ראש הממשלה ומחזק את הטרור.
33.להזכיר לך מתי התפוצצו כאן אוטובוסים? השמאל ירד מהפסים. לא מכבד את מנהיגיו שנבחרו באופן דמוקרטי. ממציא שמות גנאי לבוחרים - העם היושב בציון. שמאלן אחד צועק שלקחו לו את המדינה ותחזירו הוא מבקש. אחר צועק מנשקי קמעות ו- 30,000 הריעו לו!!! ראש עיר שבעירו נרצחו חפים מפשע "קצת מבין את המפגעים". מי הציל את הכלכלה בישראל כאשר בעולם היה המצב בכי רע??? אז בואו נרענן את הזכרון המר מאותם פיגועים רצחניים בתקופת פרץ ושותפיו.
34.השמאל הישראלי עושה את מה שהוא יודע לעשות. להרוס.
35.שמאל זה קומוניזם וקומוניזם זה אידיוטיזם ושקרנות.
ראו השיטות הבולשביקו סובייטיות שנהגו בכל מקום שהשמאל הקיצוני עלה לשלטון. הם נהגו לשלוח את המתנגדים שלהם, לפני שליחתם לסיביר, לביקור לכמה חודשים או כמה שנים בבתי חולים לחולי נפש.
זוהי שיטה שמאלנית מובהקת להגדיר ולנהוג כלפי המתנגדים הפוליטיים של השמאל הקיצוני.
כי השמאל הקיצוני אחראי גם אחראי על פשעיו נגד העם היהודי.
יורם שפטל מתנצל: "השבוע הבנתי שטעיתי, יש רפש גרוע יותר מהתקשורת האדומה בישראל"
שפטל מביע את דעתו על 'הטרוריסטים של התרבות השמאלנית' - "כל חייהם הם פוסלים תרבותית את מי שלא מזדהה איתם פוליטית וברוב חוצפתם עוד מוחים על כך שראש הממשלה מתערב בענייני יצירה וספרות"
ראשית אני רוצה לפתוח בנימת התנצלות מסוימת. המאזינים ודאי זוכרים שעשרות אם לא מאות ואולי אפילו אלפי פעמים במהלך התכנית אמרתי והדגשתי שהרפש הכי נאלח שזורם בתעלות הביוב של העם היהודי זה המחבל התקשורתי המצוי ובעניין הזה אני רוצה להתנצל, משום שהשבוע התברר סופית שיש רפש גרוע עוד יותר, ואני מתכוון כמובן למאפיה האדומה הבזויה של עולם התרבות שלנו. הטרוריסטים של התרבות. אלה שכל חייהם עסוקים בדבר אחד – לפסול פוליטית את כל מי שלא מזדהה אתם ומסכים אתם, לרדת לחייו, להוקיע אותו, כמובן לא לחלום לתת לו פרס כלשהו, אבל כאשר סוף-סוף באיחור של שש שנים בא ראש ממשלת ישראל וזורק שמאלן אנטישמי מתועב ומחליא כמו פרופסור הירשפלד, זורק אותו מוועדה שלא ברור איך הוא ישב בה בכלל, ויחד אתו הוא זורק את פרופסור הולצמן, והראשון חדשות לבקרים מכתיר את מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד, קורא לנוער הישראלי לסרב להתגייס לצבא ההגנה לישראל, וקריאה לנוער לא להתגייס לצבא פירושה קריאה לחיסול והשמדה של מדינת ישראל, לא סתם חיסול והשמדה, אלא חיסול והשמדה במובן הגרמני של המילה – "ורניכטונג" (vernichtung), "ורניכטונג", ככה אומרים בגרמנית השמדה – ואם לא יהיה צה"ל אנחנו לא נהיה כאן שעה אחת ואושוויץ תיזכר כקייטנה, ומי שקורא לנוער הישראלי לא להתגייס לצבא רוצה להביא לוורניכטונג של כל היישוב היהודי בארץ ישראל.
אבל הכי גרוע, הכי גרוע, שחבורת הצבועים הזאת, ששוב, כל חייה עסוקה בדבר אחד – לפסול תרבותית את כל מי שלא מזוהה איתה פוליטית, החבורה הבזויה הזאת קמה היום...ומוחה על כך שראש הממשלה מתערב בעניינים של יצירה, ספרות, וכו' וכו'.
ראש הממשלה מחוייב לדאוג שבשום ועדה של מדינת ישראל לא יישב אף חזיר אדום, אף יודו-קוויזלינג, אף בוגד בעמו וארצו, שמזוהה לחלוטין עם האויב הערבי, אף אחד כזה אין לו מה לחפש בשום ועדה.
ובאיחור של שש שנים נתניהו תפס את העניין ולא רק תפס את העניין בתיאוריה אלא גם באופן מעשי.
עכשיו תראו את החוצפה של האנשים האלה, את השקר המתועב שלהם.
הם מוחים על התערבות פוליטית בעניינים של תרבות, אקדמיה, וכו'.
הלא רק לפני מספר חודשים, אריאל זילבר שעמד לקבל פרס שאין ראוי ממנו על מפעל חיים על התרומה שלו למוזיקה הישראלית, תרומה אדירה, והנה באו חזירים אדומים ואמרו "לא, אתה לא תקבל!" למה? – כי הדעות הפוליטיות שלך לא מוצאות חן בעינינו. הדעות הפוליטיות, לא שום דבר אחר. רק הדעות הפוליטיות.
ואתם שמעתם את פרופסור יגאל שוורץ מוחה נגד הדרתו של אריאל זילבר מפרס על מפעל חיים על התרומה שלו למוזיקה הישראלית? או את הצבוע האדום חיים באר, איש השמאל הקיצוני, שחותם על עצומות שקוראות למדינות אירופה להכיר במדינת פלשתינית שחייבת להיות – והוא יודע את זה – חייבת להיות מדינה ג'יהאדו-פלשתינו-נאצית?
אז אלה יטיפו לנו מוסר?!
אלה גם כמובן סתמו את הפה כאשר המאפיה האדומה השפלה בשירות האויב הערבי שמנהלת את אוניברסיטת חיפה הודיעה לחתן פרס נובל פרופסור אומן שהוא לא יקבל דוקטור כבוד של האוניברסיטה בגלל דעותיו הפוליטיות!
שמעתם את אדון שוורץ אומר איזושהי מילה נגד התערבות גסה כזאת בעניינים אקדמיים ע"י נימוקים פוליטיים? אף מילה.
כל מקהלת החזירים האדומים, כל אלה שגדול המשוררים העבריים בכל הדורות מאז תור הזהב של שירת יהדות ספרד בימי הביניים, ואני מתכוון כמובן לאורי צבי גרינברג, אמר על האנשים האלה, על המנוולים האלה, מהסוג של הירשפלד, "השטן השתין בדמם". אלה לא דברים שלי, אלה דברים של גדול המשוררים העבריים שקמו לעם ישראל, כפי שאמרתי מאז תור הזהב של השירה העברית בימי הביניים בספרד. השטן השתין בדמם, ודמם הוא בהתאם.
דרך אגב, לא אחר מאשר ראש הממשלה המנוח רבין, לא רק שהתערב בנושא מתן פרס ישראל, כאשר חבורת מנוולים נתנה את פרס ישראל לפרופסור ליבוביץ' המנוח יימח שמו וזכרו מגדולי שונאי ישראל שקמו אי פעם, כאשר ועדה של פוסט-ציונים העניקה לו את פרס ישראל, אמר יצחק רבין ולא אחר: אם הוועדה לא תחזור בה אני לא אבוא לטקס ורבין אילץ את פרופסור ליבוביץ' לוותר על הפרס. ואני לא שמעתי את יגאל שוורץ וגם לא חבר אחר במאפיה האדומה של הסופרים מוחה במילה אחת על כך, במילה אחת.
והוועדות האלה הן ועדות שטן.
איך אפשר להעניק פרס ישראל לאדם כמו יגאל תומרקין?! כאשר אלה שהעניקו לו את הפרס יודעים שבין השאר הוא אמר את הדברים הבאים: "כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים, לבוש מגוחך, אנכרוניסטי ומעורר גועל. כשרואים אותם מבינים מדוע היתה שואה".
ואדם שאומר מילים מתועבות כאלה, אנטישמיות מזוהמות כאלה, שמצדיק רצח ששה מיליון יהודים באירופה משום שהם נראו והם היו בחלקם הגדול חרדים, מי שעושה דבר כזה – ועדה שנותנת לו פרס ישראל זה רק ועדה שהירשפלדים יכולים לשבת שמה. ואת ההירשפלדים, בני הבליעל האדומים, צריך לסלק מכל ועדה, אסור שבכלל יתקרבו לאיזושהי ועדה.
ואם יש סופרים שבצביעות שלהם, שכמובן סתמו את הפה כאשר נישלו את פרופסור אומן מדוקטור כבוד, ואת אריאל זילבר מפרס על מפעל חיים, הם לא פצו את הפה.. .למה? כי אלה שני אנשי ימין. אצלם מותר לפסול בעניינים אקדמיים ואמנותיים מסיבות פוליטיות.
אין צבועים ואין רמאים שפלים ובזויים יותר מהם. אפילו לא המחבלים התקשורתיים.
ואני לא שמעתי כמובן את הגברת מצליח מוחה במילה אחת על שלילת דוקטור כבוד מפרופסור אומן על דעותיו הפוליטיות, והוא הדין לגבי אריאל זילבר.
דממה מוחלטת, אף מילת ביקורת. כלום!
רק כשנתניהו, סוף-סוף, באיחור של שש שנים, קם לשים קץ למשחק הנאלח הזה, של אלה שברכת המינים, הברכה היחידה שהוספה לברכת שמונה-עשרה במשך כמעט אלפיים שנות קיומה, הברכה היחידה הזאת כוונה ישירות לפרופסור הירשפלד. ישירות אליו. דמותו היתה לנגד עיני מחברי בירכת המינים.
הברכה מבקשת את הכרתתם של אויבי ישראל, המלשינים והמינים.
לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַזֵּדִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְכָל אוֹיְבֶיךָ וְכָל שׂוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכַּרֵתוּ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר, וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים.
במסמך שהגיע לידינו, נראה שאגף החינוך בתנועה הקיבוצית החליט להכניס תכנים רבים בשיתוף "שוברים שתיקה" לתוכנית הלימוד של הצעירים בקיבוצים.
במסמך מצויין כי הם רואים ב"שוברים שתיקה" "ארגון חשוב בדמוקרטיה הישראלית".
ראוי לשאול בשלב זה, האם אנשי שוברים שתיקה מוכנים להופיע יחד עם ארגונים שחושבים אחרת מהם? האם הם יסכימו לקיים פאנל או שיח עם ארגונים אזרחיים אחרים שגם עוסקים בנושאי מוסר ואתיקה בצה"ל? כנראה שלא, ואם כן, אנחנו כמו גם ארגונים אחרים נשמח להגיע.
חבל שגוף עתיר זכויות כמו התנועה הקיבוצית, נותן במה לארגון שכל מטרתו היא פגיעה בשמה הטוב של ישראל, תוך סיכון בטחון המדינה וחיילי צה"ל.
חבל שגוף שתרם רבות להקמת המדינה וצה"ל, נותן יד לארגון שמטרתו הוא החלשת ישראל וצה"ל בזירה הפנימית והבין לאומית.
אנו קוראים לתנועה הקיבוצית לחזור בה מהחלטתה, או לכל הפחות לתת קול גם לארגונים אחרים בשיח הדמוקרטי הישראלי.
הציטוטים המופיעים כאן הם קמצוץ בלבד מדברי ההסתה לרצח יהודים הנאמרים ע"י שמאלנים כענין שבשגרה, עד שנדמה לשומע או לקורא התמים כאילו מדובר במשפטים סבירים ומותרים.
אהוד ברק:"אנו דורשים מעראפת להנמיך את רמת האלימות".
מראיינת: "להנמיך או להפסיק"?
אהוד ברק: "להנמיך. לא נרדוף אחרי כל מי שיירה ברובה בספר המדבר".
(הכל דיבורים קול ישראל יום חמישי 16.11.00).
יובל דיסקין ראש השב"כ:"אתם וצה"ל צריכים להציב מארבים ואפילו לירות במי שמבצע את הפשע של גדיעת עצים, מפני שמדובר במעשה טרור נגד המדינה".(ינואר 2006).
יצחק רבין:"בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית". ('פנקס שירות', עמ' 550).
דדי צוקר (מר"צ): "הם (המתנחלים) צריכים את דמה של עופרה מוזס, הם שותים אותו". ( בהרצאה, יום לאחר הירצחה של עופרה מוזס).
אפי אושעיה (עבודה): "צריך להפשיל שרוולים, להוריד כפפות, לרדת מהממלכתיות ולקפד את ראשו של נתניהו". (מעריב 6.8.97).
שולמית אלוני: "...נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס...הוא פשוט יודע שפחד, אי שקט בגבולות וקצת רצח יוצרים אחדות סביב המנהיג". (הארץ, 4.6.99).
אורנן יקותיאלי: "צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס-חמש ולרסס אותם". ("ערב חדש" 22.12.85).
ח"כ אפרים סנה: "אם מספר המפגינים עולה על מספר השוטרים או כוחות הבטחון, בעולם פותחים באש. הברירה היא דמוקרטיה או שפיכות דמים. אין להירתע מ'אלטלנה' שניה". (שבוע ההפגנה בכפר מימון, בתמוז תשס"ה).
עמוס עוז על גוש אמונים: "כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף". (ידיעות אחרונות, 8.6.89).
ישעיהו לייבוביץ': "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם להחזיק בנשק נגדם". (הארץ, 27.9.85).
זאב שטרנהל: "אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכוח וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עופרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". ("דבר" 1988).
"אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזויינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות...כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי של הקו הירוק..." ("הארץ" 2001).
דוד גרוסמן: "אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש". (הארץ, 12.3.03).
מאיר שלו: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה''ל והוא התותח הקדוש". (ידיעות אחרונות, י''ט בחשון תשס''ג). "התותח הקדוש" - כך כונה התותח בו השתמשו לרצח 16 יהודים באניה אלטלנה.
יהונתן גפן: "שלוש שנים, ויצחק עדיין נרצח. הוא עדיין נרצח משום שאלה שהסיתו נגדו בנאומי בחירות כשארון המתים שלו עובר ברקע, בעוד האיש חי ורודף שלום, ומשום כך הם אחראים לפחות מבחינה מוסרית וציבורית להירצחו, לא תאמינו, עדיין מכהנים בממשלת ישראל ומנהיגים אתכם". (סופשבוע, מעריב, 30.10.98).
עו"ד לאה צמל: "זה לא יהיה נכון, כי אני בעד פגיעה במתנחלים". (מעריב 30.4.93).
יגאל תומרקין: "הציירים, המשוררים, כל האמנים יפי הנפש אינם מחנכים. המחנכים האמיתיים הם כהנא, רפול וגנדי. תרומתי האמיתית תהיה אם אקח תת-מקלע במקום עט ועיפרון ואהרוג אותם". (חדשות, 28.9.88).
יורם קניוק: "אחרי הטבח במעלות הצעתי לחברים ערבים, סופרים ומשוררים וציירים, לפרסם הודעת גינוי משותפת על טבח, ובה בעת על התקפות חיל-האוויר שלנו בלבנון. הם לא הסכימו, כי אמרו שהפלסטינים שביצעו את הטבח הם לוחמי גרילה, ואילו ישראל היא מדינת טרור. שנים לא הבנתי את זה. אבל כאשר הלוחמים בכיבוש הישראלי מריעים לחיזבאללה, אני מבין היטב".
מאיר פעיל: "הפלסטינים מתנהלים בדרך הטרור כדי להשיג הישגים מדיניים. עם זאת, אני מתנגד לאופן הפעולה שלהם. הם יכולים לפעול נגד מטרות צבאיות ונגד מתנחלים, אבל אני לא יכול להשלים עם זה ששמים פצצות נגד ילדים ואזרחים".
אביב גפן: "אני חושב שאנחנו מתייחסים לפלסטינים כמו לחרא... אם אמא שלי היתה במחסום, והיו דוחפים אותה, שואלים אותה שאלות ומכריחים אותה להתפשט וצועקים עליה...אולי הייתי המחבל המתאבד הבא. אני מבין את ההרגשה. בואו נחזור לקווי 67' ונחזיר את כל המתנחלים - חיים או מתים – ונתחיל מחדש". (וואללה, 15 במאי 2005).
במקום להביא 3000 איש לצורך הפינוי.
עודד בן-עמי: "אני רוצה לשאול אותך כרמי גילון לגבי המעשים מעבר למילים אומר ראש השב"כ דהיום, 'שימו לב, יש הקצנה בימין'. האם לא ניתן כפי שנוהג השב"כ למשל ביחס לגורמים בכירים בחמאס ובג'יהאד האיסלמי, שהם מסומנים, מבצעים עליהם סיכולים ממוקדים, האם לא ניתן במודיעין שנמצא וביכולות של שב"כ בקרב אותו ציבור שנקרא הימין הקיצוני, לאתר את אותם פוטנציאל פיגוע ולבצע מולם מעשים, ולא רק דיבורים"? (יולי 2004, ערוץ 2, בתכנית "שש עם").
אמנון אברמוביץ: "בוש טיפל באל-קאעידה, אחר כך בסאדם חוסיין ואחריהם יבואו מועצת יש"ע וההתנחלויות". (אפריל 2003, ערוץ 1).
צילום של שר השיכון אפרים סנה ומתחתיו כתובת: "מייבש - נגד תרביות של חיידקים אלימים". (שבח לשר השיכון שמייבש את ההתנחלויות שהן תרביות של חיידקים אלימים). (מעריב, מוסף שבת 11.3.94).
גדעון ספירו: "אני מאמין שבמלחמת לבנון ביצע הצבא פשעי מלחמה... אני רואה במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מבצרים המהווים יעד לגיטימי להתנגדות הפלסטינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח".
(גדעון רייכר, מעריב 25.1.85).
"משה לשם, העומד בראש אחד הארגונים של הקנאים שבמתנחלים, אמר בראיון עיתונאי כי את המתנחלים 'יוציאו רק בארונות'. הבה נניח כי זה מה שיקרה. האם זה לא מחיר נמוך יחסית, אם תמורת 200 אלף ארונות נקבל הסכם שלום וכך נחסוך שרשרת מלחמות שעלולות להתפתח למלחמות גרעיניות, כימיות וביולוגיות שבהן יושמדו מיליוני ישראלים והמדינה תימוג לתוך מדבר המוות האטומי"? (מעריב 9.3.2001).
דן שביט: "משגב עם הוא כפר יהודי מיושב על ידי יהודים שהקימוהו ובנוהו במו ידיהם. בחברון היהודים שהתיישבו על קצה אפה, חולמים חלומות מיסטיים, בחברון פלשו היהודים אל תוך לבה של העיר הזאת. יריותיהם של הערבים במקרה זה לא היו יריות עיוורות אל יהודי באשר הוא יהודי (אלא) אל כתובתם של היהודים המסויימים הללו שזהותם והשקפתם היתה מוכרת, שנוכחותם היתה נוכחות של התגרות". (דבר, 17 מאי 80). * הכותב מסביר למה רצח יהודים במשגב עם אסור ורצח יהודים בחברון מותר.
"הקיבוץ": "אלה לא האחים שלי...מלחמת אחים תהיה המלחמה...אני ארוץ לשם...ואדוש את בשרם במכות נאמנות להניס אותם...אצא אל היריב כדי להילחם פעם אחת במלחמה צודקת...יירד הרבה דם". (אוגוסט 1995).
'קורמורן', כתב עת, קיבוץ נירים: "...אבל יש משהו שאני יותר שונא מהדברים האלה, את המדים הירוקים מחורבנים ואת המילה הזאת שכתובה עליהם ואני לא יכול למחוק אותה. לאט לאט היא נרשמת לי על המצח, אות הקין שלי צה"ל. ברגע זה אני הדבר היחיד שמפריד בין הבסיס לקבוצת מחבלים רצחנית שבשם אללה יתנו לכולנו כדור בראש, ולי אין ממש בעיה עם זה. אני מקווה שהמחבלים יגיעו, יעשו מה שהם רוצים לפלוגה (מרצח ועד מעשי סדום) ויקחו אותי איתם".
הכותב הופך למחבל וממשיך: "ואני אצא רק בלילה, ואפתח תחביבים חדשים כמו צליפה בנשים מתנחלות, ואני אהפוך להיות מכור לרעש הגולגולת המתנפצת שלהן...אח! הצליל הזה, הספלאש...ורסיסי המוח שהיו מתפזרים באוויר הלילה הדליל... זאת תהיה אמנות נשגבת, מין יצירת מופת סאדיסטית ומעוותת, זאת תהיה הפעם הראשונה שפשוט ארגיש שלם עם עצמי". "ואז, יום אחד, בהיתקלות שגרתית ברצועת עזה, אני ארים את ראשי מעל סלע מחוספס ואראה את העיניים המוכרות של המפקד שלי...לצחצח את השירותים? ואני אוכל לראות את הפחד בעיניו, בשעה שכדור מתכת מושלם יעשה את דרכו לכיוון המצח המקומט שלו, ויצבע את הסלע מאחוריו באדום בוהק". (ינואר 2002).
אתר "אינדימדיה": "חלמתי חלום מדהים ובחלום שרון מתמוטט מכדור בין העיניים. חלמתי חלום מדהים ובחלום שרון מתפוצץ לאלפי רסיסים, ההיית או חלמת חלום"? (דצמבר 2004, גולש המכונה "אנרכיסט נגד שרון").
אלוף שלמה גזית: "הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים". (ידיעות אחרונות, 8.3.98).
אברהם שלום (ראש השב''כ לשעבר): "בואו נפתור את הבעיה כאילו הם ערבים". (ידיעות אחרונות, 14 נובמבר 2003).
רב אלוף בר לב: "מי אמר להם להימצא שם". (מיד לאחר הטבח בבית הדסה בחברון).
איך מפנים מתנחלים?
סרן ד.ר. מ"פ בגולני: "אין שום בעיה לפנות מתנחלים. בתור התחלה לוקחים אחד ודופקים לו אחד בראש. אחר כך לוקחים את המשפחה שלו, דופקים גם להם אחד בראש, אחד לכל ראש. אחר כך מובילים מסק"רים (מסוקי קרב) לכיוון המאחז ומורידים עליהם 20 מילימטרים וולקאן, עד שמפסיקות הצרחות. אחר כך מביאים שופל ומפנים את המתנחלים. עשינו את זה בג'נין אין סיבה שלא נעשה את זה גם עכשיו".
סרן ד"ר ש.צ., רופא בשלישות: "הבעיה היא שלא מקשיבים לדרגים הנמוכים. אני אישית הצעתי למח"ט גזרה שנתפוש את הארבעה הראשונים שמתקוממים, המח"ט יחזיק אותם מאחורי הגב ואני מכניס להם 20cc חומר הרדמה בעורק של הגרון. מהפחד הם נופלים. השאר מתפנים לבד. עשיתי את זה אתמול בחאן יונס, אין סיבה שלא נעשה את זה מחר".
רס"ן מת"א: "מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם...צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה. קרובי משפחה שלי נרצחו בשואה, ומותר לי להשתמש במושג הזה. חוץ מזה, מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים". (ידיעות ל' באב תשנ"ט 12.8.99).
1.שמאל זה רוע המתחפש לחמלה. קפיטליזם זו חמלה המתחפשת לרוע. הכל עניין של דגש. אילו שמר היתה שמאלנית היו מדגישים את הצדדים החיוביים שבה, אבל היא הפכה לימנית אז מבליטים את הכשלונות, שיש לכל אדם באשר הוא. תיאטרון הבימה הוא תיאטרון מיותר והעיקר, שיתפרנס מעצמו ממכירת כרטיסים ולא מתמיכה ממשלתית המאפיינת את השמאל הטפילי.
2.ימין זה קפיטליזם, זה רותפס, טולסטוי, קינג, פראצ’ט, לונדון, צ’כוב, פולט, אקו, עגנון, גולדברג, ז’לזני ועוד אין ספור אחרים.
ימין זה קפיטליזם, זה ברגנר, קדישמן, אפרמוב, דאלי, פיקאסו, מונק, דגה ועוד שלל שמות שאיני מכיר כיוון שאני חנון של ספרים ולא של ציור.
ימיןזה קפיטליזם, זה מטאל, מטאל פרוגרסיבי, מטאל קור, מוזיקת עולם, ג’אז, אלטרנטיבי, אוואנגארד, ווירד,סקא וכל ז’אנר שהוא.
ימין זה קפיטליזם, זה רוק 30, משחקי הכס (או שאוש”ק לחובבי המילה הכתובה), גירלס, עמוק באדמה וסדרות יותר חדשות שהייתי מכיר לו היה לי זמן לטלוויזיה.
שמאל זה תקיעת דגל בתחת ו...זהו בעצם, כי מי שלא מתאים לאידיאולוגיה והברנז’ה לא יקבל מימון.
3.אוהבים אותך נעמי הנהדרת והמוכשרת! שום כתב פלסתר שמאלני שדוף ודל לא יקטין את דמותך הענקית. כל הפוסלים – במומם פוסלים.
4.לגבי האיסלם, לא היו בו שום שירי געגועים לירושלים עד שהערבים הפסידו את העיר ליהודים. במשך רוב ההיסטוריה ירושלים היתה מבחינת האיסלם חור נידח, שכמעט איש לא טרח לעלות אליו לרגל ובין אם ירושלים קדושה לאיסלם או לא כ”כ קדושה לאיסלם, היא מעולם לא היתה בירה מוסלמית ואין שום סיבה להתחיל דווקא עכשיו.
5.נעמי שמר, גאונית, ייחודית, חכמה ואוהבת ישראל בכל ליבה.
6.למה אין מחזה על רבין השיכור שהתמוטט ברגעי משבר, או על ירי על הנמלטים לחוף מאלטלנה? האם לא צריך להציג את האמת על האיש?
7.בסופו של דבר, את שיריה של נעמי שמר ממשיכים לשמוע ולהשמיע. לעומת זאת, את מי מעניינת הגרפומניה של יונה וולך, של דליה רביקוביץ’ או של כל “משורר/ת” אחר/ת הנערץ על השמאל "הנאור"?
9.מורי אזרחות מוחים: ''המושגון - ברוח השמאל הקיצוני''. ג'וזף הלר שכתב את מילכוד 22: הרוע השמאלני לעולם לא נח וצמא לאסונות ודם.
10.ישנם כוחות רשע אשר מגיעים מהצד השמאלי של המפה הפוליטית אשר מנסים ללא הרף לקעקע את דמותה של נעמי שמר. לשמאלנים המכוערים הללו מפריע שלענקית התרבות הזו היו דעות ימניות ולכן הבהמות מהבוהמה ומהבימה יעשו הכל על מנת להשחיר את פניה.
ההצגה הבזויה הזו בהבימה מצטרפת לעובדה שפרופסורים שמאלנים שפלים החליטו להשמיט את נעמי שמר מלקסיקון הסופרים הישראלים בטענה המטופשת שכתיבתה אינה קאנונית ומצטרפת לארס של העיתונאי הקטנטן נחום ברנע אשר המליץ לעבור מדרכה כשרואים את נעמי שמר ואף דאג מייד לאחר מותה להשמיץ אותה.
לא יעזור לכם שמאלנים מכוערים!!! נעמי שמר היתה ותישאר לעד אמנית דגולה אשר יצרה כאן את המיטב בתרבות הישראלית וככזו היא תיזכר לעד וברור שדעותיה הפוליטיות היו לגיטימיות ויש כיום רוב מכריע בעם אשר מצדד בהן.
11.ביום שבו כל “משוררי/מצוררי” השמאל יגיעו לרמת נייר הטואלט של נעמי שמר הם יוכלו לחגוג ולדבר על כישרון שחנן אותם האלוהים. ללא ספק – הצגה אנטישמית שהיא המשך ישיר ל”הכחשת השואה” ול”פרוטוקולים של זקני ציון”.
12.נעמי שמר הינה ״נכס צאן ברזל״ בתרבותה של מדינת ישראל. שיריה שזורים במילים ופסוקים מן המורשת היהודית, ההווי הישראלי וכן ציונות ולאומיות.
מותר לאמן להחזיק בדעות פוליטיות ככל אדם ולא על כך נבחנת יצירתו. באשר ״לגנבה״ – נעמי שמר בהיותה יוצרת מופלאה לא נזקקה לגנבות מאחרים. ייתכן והיתה למנגינה ״הבאסקית״ השפעה מסויימת על הלחנת השיר (שספק אם היתה מודעת לה בעת כתיבתו). דרך אגב המשפט ״ירושלים של זהב״ מיוחס לרבי עקיבא׳. האם גם זו גנבה?
13.אמר שוטר השבוע שהשמאלנים הם הזויים ומטומטמים והגדיר אותם במדוייק באמצעות שתי המילים הללו.
הם בעלי שליטה על התקשורת שם וגם פה, הם התעמולנים השקרנים חסרי המעצורים, שסורוס הוא רק דוגמית לתופעה המפלצתית הזו והקרן להשמדה כהגדרת יאיר נתניהו את הקרן הזרה במימון זר ועויין, כולל ערבי מראמאללה, היא עוד דוגמית למעשיהם המחרידים.
הם זה החתרנים, הם זה המממנים, המתכננים, המזיקים, המפיצים את חדשות השקר שלהם.
המטרה מיטוט העולם המוכר לנו ובניית עולם מפלצתי לפי הדגם שהם ממציאים.
היהודים השמאלנים ההזויים המציאו את הקומוניזם, הפעילו אותו ועד היום כופים אותו בעורמה ובאמצעות השתלטות על מוסדות מדינתיים, כמו למשל אצלנו על בג"צ ומערכת המשפט וצמרות כל המוסדות שלנו, כולל צה"ל, המוסד והשב"כ, החינוך, האקדמיה, התקשורת וכל היתר.
אותו דבר בדיוק מבצעים הסורוסים היהודים השמאלנים על ארה"ב ועל אירופה.
עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.
בחלוקה גסה, המפה הפוליטית בישראל נחלקת לשני מחנות על בסיס שאלת ניהול הסכסוך הישראלי־ערבי: מחנה אחד – מחנה השמאל – מעודד קו פשרני, שלדעתו עשוי לסיים את הסכסוך, ומחנה אחר – מחנה הימין – מבקש למעט בוויתורים ולהסתכן בהמשך קיום הסכסוך.
מטבע הדברים, אזרחי ישראל הערבים משתייכים ברובם למחנה האחד, והוא כולל 35־45 אחוזים מאזרחי ישראל. כשליש מהמחנה הפשרני הם אזרחי ישראל הערבים. בשולי שני המחנות נשמעים קולות קיצוניים יותר מבהנהגה, קריאות חריפות לדה־לגיטימציה של אנשי המחנה האחר, האשמתם בבגידה והצגתם כמסוכנים או כמרושעים. דוברי שני המחנות מאשימים זה את זה תדיר ב"הסתה".
במחנה הימין נשמעו במהלך השנים האשמות שמנהיגי השמאל הם "בוגדים" או "רוצחים", בעיקר בנימוק שהם נושאים באחריות מוסרית למותם של יהודים כתוצאה ממעשי טרור ערבי או לוויתור פסול על שטחי ארץ ישראל. קיצונים ממחנה הימין אמרו או רמזו שמעשי אלימות נגד ערבים או נגד אנשי שמאל הם מוצדקים לפעמים.
במחנה השמאל, לעומת זאת, נשמעו האשמות שמנהיגי הימין הם "רוצחים", "פשיסטים", "יודונאצים", ו"גזענים", בעיקר בנימוק שהם אחראים למותם של ערבים או יהודים בפעילות צבאית או לדיכוי ערביי יהודה ושומרון. קיצונים ממחנה השמאל אמרו או רמזו שהתקפה אלימה נגד מדינת ישראל, אזרחיה או חייליה ביו"ש היא מוצדקת לפעמים. מנהיגי שני המחנות כמעט מעולם לא אמרו אמירות כאלה, לעיתים הסתייגו מהן, אך לא תמיד יצאו חוצץ נגדן.
על רקע הקריאות הגלויות או המרומזות לאלימות, רציחות ממניע של איבה אתנית או פוליטית אינן מעשה נדיר. מרביתן בוצעו בידי ערבים נגד יהודים או בידי יהודים נגד ערבים, ורק מקצתן בקרב בני אותה קבוצה אתנית. השאלה היא עד כמה האנשים המשתמשים בביטויים קיצוניים אחראים למעשי רצח אידיאולוגי שעשו אנשים הקרובים לעמדותיהם הפוליטיות.
שאלה גדולה ממנה היא עד כמה המנהיגים, שלא תמיד עשו כל שביכולתם למנוע את ההתבטאויות הקיצוניות, אחראים להתבטאויות האלה, ובעקיפין למעשי הרצח. לטעמי, בין שאפשר לראות בזיקת המנהיגים למעשי הרצח קשר סיבתי ובין שלאו, שומה עליהם לרדוף שלום ולעשות כמיטב יכולתם למנוע התבטאויות כאלה.
מהאופן שבו הצגתי את הדברים עד כה, נדמה ששני המחנות נמצאים במצב סימטרי. אלא שהמציאות שונה.
מעשי רצח אידיאולוגי או פוליטי של אזרחי ישראל נעשים ברובם בידי קיצונים מקרב מחנה השמאל, רובם ככולם אזרחי ישראל הערבים, כלפי יהודים או כלפי ערבים החשודים בשיתוף פעולה עם יהודים.
מדוע אפוא השתרשה התפיסה שהסתה המובילה לאלימות היא נחלתו של מחנה הימין?
סיבה אחת היא הבולטות של רצח ראש הממשלה יצחק רבין. רצח של ראש מדינה מותיר את רישומו בתודעה הציבורית לאין ערוך יותר מרצח של אזרחים סתם, או אפילו של מנהיגים פוליטיים (שר תיירות, למשל). הכל יודעים מיהו יגאל עמיר מהרצליה, אך לא הכל זוכרים אזרחים ישראלים אחרים שרצחו רציחות מתוקשרות פחות, ובהם מוחמד שינאווי מחיפה שרצח את גיא כפרי ב־2017, או נשאת מלחם מערה שביצע פיגוע ברחוב דיזינגוף ב־2016. והרשימה ארוכה.
סיבה אחרת עמוקה יותר: דווקא דוברי מחנה השמאל הישראלי נוטים להוציא את הערבים מן הכלל, בנימוקים שונים. אמנם, הם מתקשים לומר בגלוי שערבים אינם נמנים בשמאל הישראלי, משום שבהיותם בני מיעוט אתני יש לראותם כסרח עודף לפוליטיקה הישראלית ה"פנימית". אמירה כזאת אינה נהגית בגלוי בדיון שבין תומכי ערכים דמוקרטים, ודוברי שמאל בכלל זה, גם אם תוכנה נובע מן הטיעונים שלהם.
נימוק נוסף מציע שערביי ישראל המבצעים מעשי רצח אידיאולוגי אינם מושפעים רק מדברי הסתה הנשמעים בישראל או מן הסלחנות שמגלה הנהגת השמאל, אלא גם מגורמי השפעה מחוץ לישראל. זו גרסה מתוחכמת ועקיפה של האמירה הראשונה, המוקצית מחמת האיסור. היא תולה את החרגתם של אזרחי ישראל הערבים ממחנה השמאל בתיאור עובדתי, ניטרלי כביכול משיפוט נורמטיבי, של זרותם הלשונית והתרבותית.
"לא אנחנו מוציאים אותם מקרבנו", יטען הטוען, "אלא נסיבות חייהם וזיקתם האתנית אל אויבים חיצוניים, ועל כן אין לנו השפעה על מעשיהם". דא עקא, גם הטענה העקיפה מסתמכת על אפיון שליש מהמחנה שלהם על מי שאינם בשר מבשרה של הזירה הפוליטית הישראלית. יתרה מזו, הנימוק גם אינו משכנע, שכן אם מגזר של אזרחי ישראל חשוף יותר ממגזרים אחרים להסתה ממקור חיצוני, אפשר לצפות ממנהיגים ישראלים שיהיו זהירים יותר בגילויי סלחנות כלפי עידוד לאלימות בקרב אותו מגזר.
אם אפשר להוכיח קשר סיבתי בין דברי הסתה למעשי רצח, הניסיון מראה שהסכנה הנשקפת מן ההסתה בקרב מחנה השמאל חמורה בהרבה, מבחינה כמותית, מזו הנשקפת מן ההסתה בקרב מחנה הימין. כדי לטעון אחרת, נאלץ הטוען לפנות להבחנות המערערות לגמרי את תוקפו הנורמטיבי של הטיעון.
|
הליכוד הוא לא סיפור של ימין או שמאל, אלא של תפיסת השלטון על ידי ה“חיצוניים“, או במילים אחרות – אנחנו; שלא היינו חלק מהמעגל הסגור שהחזיק בפנקס האדום של ההסתדרות, שפתח במקרים רבים דלתות למקומות עבודה ולשירותי בריאות וחינוך טובים יותר.
תנועת הליכוד סימלה ועדיין מסמלת את השינוי הסוציו-אקונומי והמעמדי שכולנו עוברים, עת שיותר עמדות מפתח בממשלה, בכנסת ובמשק, עוברות מחברי המועדון ”האדומים“ לשאר הציבור. תפיסת השלטון, עם זאת, אינה ערובה להתקדמות האזרחית והחברתית המתבקשת.
המשק הישראלי נמצא כבר למעלה מארבעה עשורים אחרי המהפך השלטוני, אך האליטות השולטות בו עדיין לא הוחלפו במלואם. בשל חוסר ידע ומידע נאלץ השלטון שלאחר 1977 להשאיר את משרתי השלטון הקודם בתפקידם, כדי לאפשר למדינה להמשיך ולתפקד. הדבר נעשה מתוך מחשבה כי אלו יתיישרו לפי דרישות השלטון.
בארבעת העשורים האחרונים אמנם הצליח שלטון הליכוד לשפר באופן משמעותי את איכות חיינו, בעיקר תחת הנהגתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך האליטה הישנה עדיין נשארה במקומה, ולא רק שלא התיישרה, אלא אף מכרסמת במצב החדש – ובמיוחד בראש הממשלה היחיד שנלחם, ומצליח להגדיל את נתח העוגה עבור כולנו – בנימין נתניהו.
”הם מ-פ-ח-ד-י-ם“, זו אינה רק התרסה לתקשורת, אלא דיוק המצב הריגשי של האליטה השולטת, המוצאת עצמה חסרת אונים אל מול ראש ממשלה שמחזיר לה מלחמה שערה. המאבק אינו קל, בוודאי לא לראש הממשלה נתניהו, שסופג חבטות ברמה האישית הכוללות התקפות אישיות חוזרות ונשנות – נטולות אובייקטיביות ורלוונטיות לתפקידו – על משפחתו.
אחד ממייצגי אליטת העבר במאה הנוכחית הוא עו“ד אבי ניסנקורן, שכיהן עד לא מכבר כיו“ר הסתדרות העובדים הכללית, וכיום מועמד לתפקיד שר האוצר מטעם מפלגת הבלון התורן-כחול לבן, או לפחות כך הם מצהירים.
כלכלה אינה עניין מורכב, וכל הלומד את המדע החברתי הזה מבין, כי הפתרון אינו נמצא בדמות תוספת דלה, המשאירה אנשים גם לאחריה בקו העוני, אלא בדאגה להוציאם אל מסגרת בה יוכלו ליהנות ממשכורות גבוהות בהרבה ממה שניסנקורן מנסה לקבע.
כך לדוגמא, במקום לעבוד בקו ייצור של קופסאות שימורים, ניתן לעבוד בקו ייצור של שבבים. במקום לעבוד בקו ייצור של טקסטיל, ניתן לעבוד בקו ייצור של תרופות ופארמה. המשק צריך להתאים עצמו תמידית לכדי מעבר מתעשיות האתמול אל תעשיות העתיד. ונכון, המדינה צריכה להיערך לכך, לדאוג לתשתיות הראויות, ולאפשר לעובדים לעשות את ההסבה הנדרשת.
ותחת נתניהו זה קורה, כאשר הנתונים מראים, כי אלפי עובדים עוברים הסבה כל שנה, וזה עדיין לא מספיק. אבל כששר האוצר הוא חבר טוב של יו“ר ההסתדרות – הבעיה רק מתעצמת.
ראש הממשלה נתניהו, עם זאת, לא נשבר, ולמרות ה“מתנה“ שנתן לצמד ההאמפטי -דאמפטי, הוא המשיך ביצירת התשתית הנדרשת לעתיד; על ידי שבירת אליטת האוניברסיטאות עם פתיחת מכללות המכשירות עובדים לתעשיות עתירות ידע – בעיקר בפריפריה, הקטנת זמן ההגעה מהפריפריה למרכז על ידי פיתוח מאסיבי של תחנות רכבת והתשתית הנדרשת להן, הגדלת כדאיות ההשקעות הזרות בישראל – שהאקזיטים הרבים שישראל חווה בשנים האחרונות הן עדות קטנה לכך, והמשך הגדלת התמיכה הממשלתית בהייטק הישראלי.
מאז הקדנציה הראשונה של נתניהו כראש הממשלה, המשך בתפקידו כשר האוצר, וכלה בחזרתו לתפקיד ראש הממשלה, כמות העובדים בהייטק עלתה באלפי אחוזים – עד כדי כמיליון עובדים ישירים ועקיפים בתעשייה, ומאות אלפי נוספים העובדים בחברות המעניקות שירותים לחברות אלו (על פי נתוני יו“ר התאחדות לעובדי תעשיות העילית בישראל, שהוזמן לוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת ישראל; להצגת נתונים הנוגעים לעובדי הייטק, ביוטק, קלינטק ו-ווטק בישראל).
אבל האליטה הישנה לא מוותרת, וההסתדרות, המשמשת כחלק מגלגלי העזר שלה, מסייעת לה בניסיון להחזיר לעצמה השליטה; כך לדוגמא, במהלך מכירת חברת הצבע ’טמבור‘ לחברה מסינגפור, אמר אז אשר שמואלי, יו"ר מרחב גליל מערבי של ההסתדרות, שניהל את המשא ומתן מול הנהלת טמבור, כי 380 העובדים שאינם מאוגדים בהסתדרות לא זכאים למענק מכירה, כי "הם לא רשומים אצלי". זאת לעומת 220 העובדים שכן היו רשומים. או במילים אחרות: "יש לך פנקס אדום? מגיע לך הכל, אין לך? באמת בעיה", כפי שכתבה על כך טלי חירותי סביר, עורכת תחום קריירה ועבודה בעיתון הכלכלי דה מרקר, בפוסט שפירסמה בפייסבוק שלה.
בנימין נתניהו אמנם ”זכה“ לתואר מי שנושא בכהונת ראש הממשלה במשך התקופה הארוכה ביותר בישראל, אך אנו מבקשים לציין בפניכם, כי הוא עוד לא סיים את שליחותו לנו – האזרחים, ובשליחות זו הוא זקוק לגב של כולנו, כדי להשלים את החלפת האליטות, לפחות עד לנקודה שתהליך השינוי כבר לא יוכל לחזור אחורה.
|
קונקרר (מאנגלית: Konqueror) הוא דפדפן, מנהל קבצים וסייר קבצים שעוצב כחלק מליבת סביבת העבודה KDE. קונקרר פותח על ידי מתנדבים תחת הרישיון החופשי GNU GPL עבור מערכות הפעלה דמויות יוניקס ובפרט גנו/לינוקס, אך ישנן גרסאות עבור מערכות הפעלה אחרות כמו חלונות. ניתן לראות בשם קונקרר ("כובש") מעין משחק מילים על שמות דפדפנים אחרים: תחילה בא ה'נווט' (נטסקייפ), אחר כך 'מגלה הארצות' (אינטרנט אקספלורר) ואז הכובש (Konqueror). השם קונקרר מתחיל בשגיאת כתיב מכוונת (Konqueror במקום Conqueror), בדומה לתוכנות אחרות בסביבת העבודה KDE,על מנת להראות שמקורן בסביבת עבודה זו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Konqueror&oldid=21647643"
דף זה נערך לאחרונה ב־07:12, 29 בספטמבר 2017.
|
השיפוצים נערכו על ידי אגף החינוך של עיריית רחובות, החברה העירונית, רועי שרעבי, מחזיק תיק הספורט ובשיתוף הנהגת ההורים העירונית, שערכו סיורים ברחבי העיר על מנת לבדוק את המצב בשטח. איציק עובדיה, מנכ"ל החברה העירונית רחובות: "במסגרת בדיקות הבטיחות השנתיות שנערכות מדי שנה על ידי אגף הספורט שודרגו מגרשי הספורט וכן תוקנו ליקויים במגרשים לטובת הבטיחות של ילדי העיר".
במסגרת בדיקות הבטיחות השנתיות ולרגל פתיחת שנת הלימודים תש"פ, החברה העירונית רחובות בשיתוף אגף החינוך בעיריית רחובות, שיפצה את מגרשי הספורט של בתי הספר שפרינצק, תחכמוני ושריד, ואת המגרשים בשכונות אושיות וקריית משה ברחבי העיר.
הפרויקט התקיים במהלך חופשת הקיץ לאחר סיור שנערך עם נציגי החברה העירונית, עירית רחובות ויו"ר הנהגת ההורים צופית גולן ובו נערכה בדיקה של המגרשים. שיפוץ המגרשים נערך בשיתוף פעולה עם חבר המועצה רועי שרעבי, מחזיק תיק הספורט. לנוחות התלמידים הוחלפו הסלים ומתקני השער הישנים במתקנים חדשים, עוד במסגרת השיפוץ והשדרוג כל מגרשי הספורט בעיר קיבלו אישורי בטיחות.
מגרשי הספורט משמשים את כלל תלמידי בתי הספר, הן בשעות הלימודים בשיעורי הספורט ובהפסקות פעילות והן בפעילויות בשעות אחר הצהריים בחוגים ופעילויות חברתיות. מהנהגת ההורים נמסר כי הילדים וצוותי החינוך של בתי הספר מרגישים את השינוי, ושמחים על השיפוץ המבורך שהתקיים על רקע פתיחת שנת הלימודים החדשה.
"אנו שואפים להעניק לילדי העיר את הטוב ביותר, גם בשעות הלימודים וגם בשעות הפנאי. הרצון שלנו להיטיב עם הילדים מגיע במישורים רבים, אחד מהם הוא גם שיפוץ המגרשים למשחק, שיהיו בטוחים למשחקי הילדים".
"במסגרת בדיקות הבטיחות השנתיות שנערכות מדי שנה על ידי אגף הספורט שודרגו מגרשי הספורט וכן תוקנו ליקויים במגרשים לטובת הבטיחות של ילדי העיר. תחום הספורט חשוב וקרוב לליבי, אני שמח על השדרוג ועל שיתוף הפעולה עם הנהגת ההורים ומחזיק תיק הספורט רועי שרעבי".
"זהו חלק מתהליך שלם בו העיריה והחברה העירונית עובדות בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים וקשובות לצרכינו. זה לא מובן מאליו ואנו שמחים שיש עבורנו דלת פתוחה, ושיש שינוי בתפיסת העולם. הפרויקט ימשיך לבתי ספר נוספים בעיר. הילדים וצוותי החינוך של בתי הספר מרגישים בשינוי ושמחים על השיפוץ המבורך שהתקיים על רקע פתיחת שנת הלימודים החדשה"
תחכמוני בית ספר בן 80 שנה, וכך הוא גם נראה. מעניין מתי יואילו בעיריה לשפץ את בית הספר כך שיותאם לשנת 2019. ילדים לומדים שם בשולחנות שסבא שלהם למד בהם. זה ממש תת-תנאים. קצת צבע על הרצפה בחצר ממש לא יעזור פה..
מה קורה עם בכור לוי- רוצים לדרדר אותו.
הם מנסים ליצור מצב שמשפחות פשע ונוכלים יהיו בשליטה על העיר. הם גורמים לסכסוכים ומלחמות בתוך המשפחות של תושבים שלא מוכנים לקחת חלק במעשים המפוקפקים שהם משווקים. הם נותנים כוח לסוחרי סמים ואלכוהול. הם לא מלומדים והם לא אנשי תרבות. הילדים שלכם יהיו חיילים בצבא של פושעים.
בשעה 15:37 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על נער שנמשה מהים מחוסר הכרה לחוף י"א באשדוד. חובשים ופראמדיקים של מד"א מדווחים על נער כבן 14 ללא סימני חיים וקובעים את מותו.
"כשהגענו לחוף ראינו את הנער שוכב בסמוך לקו המים כשהוא מחוסר הכרה לאחר שאזרחים משו אותו מהמים. זו טרגדיה קשה, לפני יומיים בשעות הערב שהוזעקתי לחוף לאירוע הטביעה והתברר הוא נעדר התפללתי לשלומו וקיוויתי לנס אבל לצערי היום הוא אותר ללא סימני חיים ולאחר בדיקות רפואיות לא נותר לנו אלא לקבוע את מותו."
כואב הלב ,תנחומים למשפחה.
אך לא מצאו אותו קודם ?
חבל ! חברים - אך אני יכול לנחם את המישפחה שלו ? מישהו יודע איפה הוא היה גר? אם יש לו בכלל אחים ?
לא הוא בן יחיד להוריו.
איך מלול קשור לסיפור? שוב אבי בר מנסה ללקק?
מלול הוא ראש עיר מדהים!!! הוא קשור לכל האזרחים ולכל מה שקורא ברחובות!!! הלוואי כל ראשי העיר היו כאלה והעולם היה טוב הרבה יותר!!!
איזה עיתון אתה קורא???, בתקווה שאתה מבין למה כיוונתי.
אין מילים כמה עצוב יהי זכרו ברוך!!!
איזו טרגדיה נוראית. תנחומים למשפחה. אל תתנו לילדים ללכת לים לבד. זה פשוט מסוכן.
תנצב"ה.עירנו מודל לאהבת חברים ועזרה הדדית.
נכון מאד, כמה חבל שלא כותבים עברית נכונה שלא לדבר על רהוטה, עברית עילגת גם בכתבות המתישות וגם בתגובות, יש לנו שפה כל כך יפה.
אסור לתת לילדים לישות מה שהם רוצים הם חושבים שהם מכירים את העולם ולהם לא ייקרה כלום הורים יקרים תשמרו על הילדים שלכם קרוב אליכם אפילו שהם בני 14 הם תינוקות שלנו. לא לתת יד חופשית הילדים לא צופים תסכנות . עצוב מאוד ממש כואב בלב. ילד חמוד שהלך ככה . תנחומים למשפחה . אם מישהו יודע כתובת נשמח לנחם.
סליחה, מה קשור דוגמן/נית??, אני צריך להיות יפה וחתיך כדי להעיר על שגיאות כתיב??, כדאי לשפר את הכתיבה ולא משנה מי ניראה איך, תגובה טיפשית.
אשמח לראות את תמונתך/ושימך איש יקר, למה קשה לך עם הערות נכונות לגבי עברית רהוטה ותיקנית כפי שהיא צריכה להיות???.
מאיפה המידע הזה מגיע? מה הכתובות?
המידע מאתר משרד הבריאות.
אתמול הופיעה הודעה באתר משרד הבריאות על חולה קורונובירוס חדש. אנשים שהיו באותו זמן עם החולה באותו מקום אמרו לו מה לעשות? אם לאדם אין אינטרנט, אז הוא בכלל לא יזהה אותו?
אני מניחה שאמורים לקבל הודעה אישית ממשרד הבריאות לפי מעקב טלפוני ומצלמות. הבעיה שהם יכולים לטעות אז מאוד חשוב שהציבור יעקוב אחרי ההודעות שמפורסמות לציבור ויוודא שלא היה ליד. והכי חשוב שמירת מרחק 📏, מסכה 😷 והיגיינה 🛀 כדי שלא נהיה חולים 🤒 ולא נדביק אחרים🤧 ושנוכל להמשיך לעבוד 👷 🏭 ולהרוויח כסף 💰🤑.
יום שישי 5/6 שעה 15:45. אותרה גופה בחוף הים של אשדוד מיד עדכונים שוטפים.
אזרח שעבר בחוף י"א באשדוד הבחין בגופה צפה במים והזעיק כוחות.
צוותי זק"א הגיעו למקום והגופה תעבור זיהוי.
ציפינו לנס ,כנראה ניסים יש רק בסיפורים!!😥עצוב מאד ! ג'וזי ,כריס משתתפים בצערכם !!!
כמה עצוב בן יחיד ניקרע הלב, לפחות אם נימצאה הגופה לפחות יסתיים הסיוט של חוסר הוודאות יהיה קבר, הורים שימרו על ילדיהם עד מתי????.
הוא כן בן יחיד.
יום שישי 5/6 בשעה 13:25 התקבל דיווח על 2 ילדים שרכבו על אופניים ונפגעו מאוטובוס ברחוב שאול טשרניחובסקי ברחובות. חובשים ופראמדיקים של מד"א וכונני איחוד הצלה העניקו טיפול רפואי ופינו לבי"ח 2 פצועים, בהם ילד כבן 5 במצב בינוני עם חבלת ראש לבי"ח שיבא בתל השומר וילד בן 11 במצב קל לבי"ח קפלן.
"סיפרו לנו שהילדים נפגעו מאוטובוס בעת שרכבו על אופניים. יחד עם חובשים נוספים מיחידת האופנועים של איחוד הצלה הענקנו להם סיוע רפואי ראשוני ולאחר מכן הם פונו באמבולנסים לבית החולים."
מה אתה נביא או בוחן מאיפה אתה יודע .
מהיכן לך שהנהג אשם?.
חתיכת אדיוט שכמותך איך אתה קובע שהוא אשם לפני שהמשטרה בדקה.
הייתה שם יא ... שאלוהים יקח אותך.
עדיף שתשתוק אדיוט !!! אתה אשם חוצפן!!
אך אתה יודע שהנהג אוטובוס אשם ? אתה באמת דפוק .אם ראית אז תלך למשטרה ותגיד שראית הכול אם לא אז תשב בשקט ותפסיק להאשים את הנהג .
לאחר בדיקת המצלמות שמותקנות שם נמצא כי אין לנהג האוטובוס שום אשמה. אז לכל המגיבים תמיד אבל תמיד תחכו לממצאים מהשטח כי רק חמור קופץ בראש.
אך התגובות באתר מראות על חוסר כבוד הדדי אחד כלפי השני, והעברת האשמה בלי בדיקה... אתם צריכים רבותי טיפול... בעצבים.
הילד הגדול הרכיב את הילד הקטן על האופניים במדרכה,ואיבד שיווי משקל והם נפלו לכביש כשהאוטובוס עבר.
לדעתי צריך להוציא חוק להעיף את האופניים מהכביש ולמנוע אסונות . מי שאשם פה זה החוק שמאפשר זאת !
הייתי שם בתאונה. נהג האוטובוס נהג בזהירות ממש! לא היה קרוב אפילו לשוליים של המדרכה. נסע לאט, בלם בלימת חרום שאנשים נפלו באוטובוס. הילדים נסעו ללא קסדה וקפצו לנהג פשוט לתוך הגלגלים. הנהג היה בקשר עם מד"א ואני נתתי טיפול ראשוני לילד שנפגע בראש. ממש ממש עצוב. בסוף- אחריות ההורים על ילדיהם. אדוה.
היחידים שאנשים זה העיריה המדרכה שם ברוחב של גפרור ועוד חשמל באמצע המדרכה איך אמורים לעבור שם??? הילד ניסה לעקוף את העמוד ובגלל זה נפל!!! תושבי השכונה מתלוננים כבר עשרות שנים ואף אחד לא מתייחס!!! יש פה קשישים! יש פה עיוורים! יש פה אמהות עם עגלות שלא יכולות לעבור... פשוט מחדל!!!
את השיבוצים ניתן לראות באתר העירייה .
עיריית רחובות, באמצעות המחלקה לגיל הרך באגף החינוך והנוער, פותחת את אתר השיבוצים לצפייה החל מהיום, 4.6.20, בשעה 9:00 בבוקר. הורים לילדים בגילאי טרום חובה (שנתון 2016) יוכלו לצפות בשיבוצים לגנים לשנת הלימודים הבאה.
המחלקה לגיל הרך באגף החינוך והנוער פועלת במשך כל ימות השנה בשיתוף הצוותים החינוכיים, על מנת לתת מענה מיטבי לצרכיהם הלימודיים, הרגשיים והחברתיים של כל אחת ואחד מהילדים באופן אישי.
הורים אשר יהיו מעוניינים להגיש בקשת ערר על השיבוץ מחר, יוכלו לעשות זאת באמצעות האתר, בין התאריכים 4.6-14.6. תשובות על הבקשות יימסרו להורים באמצעות הדוא"ל ובהודעות SMS, עד 30 יום מסיום תקופת בקשות הערר.
על פי הנתונים נכון להיום (שישי 5.6) בישראל התגלו עד כה 17,562 חולי קורונה כאשר מתוכם 15,026 החלימו. מספר הנפטרים עלה ל291 .
ברחובות בשלושת הימים האחרונים התגלה חולה קורונה חדש, נכון להיום מספר החולים הפעילים עומד על 18.
איפה גר החולה הזה?
משקרים לכם ובזמן שאתם עסוקים בשטויות, עובדי חברת החשמל מתקינים בכל רחובות הכנות ל5G , סיבים אופטים כדי שיהיה חנו "אינטרנט מהיר". טכנולוגית 5 G היא טכנולגיית נשק!!! מעקבים על תושבים,פגיעה במערכת החיסון ע"י תדרים. יהרגו לנו את הילדים החולי נפש האלה.
הקורונה נגמרה???? עוד אחד שמסכן את כולם בדעות אישיות חסרות בסיס .
קורונה לא מסוכנת לילדים זה הוכח וכולם יודעים את זה. זה רק מסוכן לאנשים זקנים מעל גיל 60 ים מחלות רקע. הם שידברו, ולכל השאר תנו לחיות !!!!
60 זה זקן? אולי כשאתה תהיה בן 60 תהיה זקן. לא פוגעת בילדים? תפתח גוגל. יודע מה זה גוגל? יובל שאתה מזלזל באנשים "זקנים" אפילו בושה. הקורונה נגמרה הילר. היא רק התחילה.
ואתה מסתכן במידע שקרי שהממשלה מוכרת לך? מי בסיכון זה שיודע את האמת או זה כמו בובה עושה מה שאומרים לו?
למה לא מודיעים היכן הוא שהה????
יש זקנים בגיל35.יש בגיל 75 .יש שהם זקנים בהגיעם ל 88 ויש צעירים בגיל 40 ויש צעירים בשהם בגיל 65 . ככו לתשומת לבכם.
הקורונה נושמת ובועטת.פוגעת בכל שכבות הגיל.מסוכנת יותר למי שיש מחלות רקע.ולצערי יש מחלות רקע בכל גיל....גם לילדים קטנים ביותר. ויש עדויות יוצאי דופן שפגעה גם בצעירים בריאים. היו מונשמים חודשים וכעת הם בשיקום. ויש פגיעות בכל מערכות הגוף.
מה זאת אומרת קורונה פוגעת רק בזקנים זה לא נכון.עובדה שבשבועות האחרונים מי שנדבק זה תיכוניים וחטיבות ביניים. למה נסגרים כל כך הרבה בתי ספר? זה מאז שהתחילו לתפעל את מערכת החינוך.לאחרונה זה מה שבכותרות אתם לא מבינים נראה לי.אל תהיו שאננים הקורונה כאן ובגדול לעוד הרבה זמן.תשמרו לנפשותיכם ותשמרו את ילדיכם אם הם חשובים לכם.
ליאור ברדוגו" אנו רואים ברחובות פוטנציאל גדול לאוכלוסיית מעמד הביניים המבקשת לשלב חינוך, פנאי ובילוי בסטנדרט הגבוה במדינה."
ברדוגו גרופ הנמצאת בבעלותו של ליאור ברדוגו מדווחת כי השלימה היום ,2/6/2020 רכישה של שלושה מגרשים סמוכים במרכז רחובות עליהם מתכוונת החברה לבנות פרויקטים למגורים בסך הכל ובהיקף כולל של כ150 מיליון ש"ח .
זוהי עסקה נוספת לרכישת מגרש עבור ברדוגו גרופ במרכז העיר, המתווספת לצבר עסקאות כשהבולטת בניהן היא רכישתו של מגרש ברחוב טלר בן 1.7 דונם תמורת כ20 מיליון ש"ח להקמת פרויקט המגורים RENE שבנייתו החלה והוא נמצא בשיווק מתקדם.
במקביל מדווחת החברה כי בקרוב תשלים רכישה של ארבע קרקעות נוספות למגורים - שלוש ברחובות ואחת נוספת בפסגת זאב, כך שלמעשה מבצעת החברה בסך הכל בתקופת הקורונה כשבע עסקאות למגורים.
מהחברה נמסר כי כל הפרויקטים המתכוננים נמצאים תחת ליווי בנקאי מלא.
במרכזי הביקוש במדינת ישראל ובפרט בעיר רחובות במטרה להקים מאות דירות בסטנדרט גבוה ובחשיבה מחוץ לקופסא.
אנו רואים ברחובות פוטנציאל גדול לאוכלוסיית מעמד הביניים המבקשת לשלב חינוך, פנאי ובילוי בסטנדרט הגבוה במדינה.
ולכן חברתנו ממשיכה להשתקע ולהתבסס בעיר. לראייה, ביצוע וחתימה על עסקאות נוספות בסמיכות לפרויקט נוסף שלנו שכבר החלה בנייתו והוא משווק בהצלחה.
היכן ברדוגו מתכוון לבנות?
30 אחוזי הצבעה בשכונות חילוניות, 90 אחוז בחרדיות בבחירות לעירייה. נקודה סוף.
ברדוגו או פרי נדלן החדש?!
איזה מין חדשות זה שמישהו קנה משהו. מישהו ראה את החוזה ? מה הייחודיות של העיסקה? מעניין מי שילם למי כדי לפרסם. האם זו ידיעה עיתונאית או פרסום בכסף . שיסביר העורך מה החדשות בידיעה כזאת ?
בקטגוריה המקומית הוענק הפרס למרכז גישור ודיאלוג קהילתי עירוני רחובות, שהוקם בשנת 2004 , ואשר מקדם הידברות ומטמיע את שפת הדיאלוג בחינוך בקרב אוכלוסיות מגוונות בעיר ויוצר שיח בין דתיים לחילונים, עולים חדשים ואוכלוסייה ותיקה ועוד, ומהווה מודל ללמידה של רשויות אחרות ברחבי הארץ.
בטקס חגיגי, שנערך בבית נשיא המדינה, קיבלו ראש העיר, רחמים מלול, ומנהלת מרכז הגישור והדיאלוג העירוני, אביבה חלבי, את הפרס המוערך מידי נשיא המדינה, ראובן (רובי ריבלין) , ח"כ ניר ברקת ומשפחות שלושת הנערים.
ברחבי הארץ ובעולם ציינו אמש (שלישי) בפעם השישית את יום האחדות, כשבמרכזו טקס הענקת פרס ירושלים לאחדות ישראל במעמד נשיא המדינה מר ראובן (רובי) ריבלין, בבית הנשיא בירושלים, ובהשתתפות ח"כ ניר ברקת ומשפחות יפרח, שער ופרנקל, וכן ראש עיריית רחובות, רחמים מלול ומנהלת מרכז הגישור והדיאלוג העירוני, אביבה חלבי.
בשל הקורונה, הטקס שעמד בסימן 'ביחידות ובאחדות', נערך במתכונת מצומצמת וללא קהל, אותו הנחתה מגישת החדשות הילה קורח, והופיע בו הזמר והיוצר חנן בן ארי.
יום האחדות ופרס ירושלים לאחדות ישראל נולד כיוזמה חברתית א-פוליטית מטעם משפחות יפרח, שער ופרנקל וראש עיריית ירושלים לשעבר ח"כ ניר ברקת, מתוך תחושת האחדות שעטפה את החברה הישראלית ויהדות התפוצות בעת חטיפתם של איל, גיל-עד ונפתלי בקיץ 2014, והרצון לשמר את תחושות אלו לעשיית טוב.
בקטגוריה הארצית מועצת המכינות הקדם צבאיות הציוניות-ישראליות, בקטגוריה הבינלאומית מיזם הקהל: החממה לקהילות משימתיות בתפוצות.
השנה עמד הטקס בסימן 'ביחידות ובאחדות', מתוך ההבנה כי בשנה החולפת, ובעיקר בחודשים האחרונים, חוותה החברה הישראלית תקופה מורכבת, ועל אף זאת שהיינו בבידוד ורחוקים זה מזה, חשנו שאיננו לבד - התחזקנו יחד לב אל לב והתקרבנו נפש לאחותה. יסודות הערבות ההדדית שחוותה החברה הישראלית לפני שש שנים במהלך מבצע "שובו אחים״ הורגשו בעוצמה גם בימים אלה.
בחירת הזוכים נעשתה ע"י ועדה ציבורית מיוחדת, בה חברים ח"כ ניר ברקת, יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית בֶּעַבַר מר נתן שרנסקי, קובי אוז, תא"ל (במיל') אמל אסעד, נעם לאוטמן, הרב שי פירון, ישראל גולדשמיט, הרב לורד יונתן זקס, חכם דוד מנחם, עו"ד קרין מאיר רובינשטיין, שלומי יחיאב, ומשפחות יפרח, שער ופרנקל.
"לפני שש שנים, כשישבנו דרוכים וציפינו לשמוע בשורה טובה, רסיס של תקווה להיאחז בו, עלתה בלב כולנו תפילה אחת, חוצת שבטים, קהילות ומגזרים, לשלומם של הנערים שלנו, לשובם אלינו בריאים ושלמים. כל אותה העת, באחריות, באצילות, בתעצומות נפש שלא יאומנו עמדתן אתן, המשפחות, וקראתם לנו שוב ושוב לשאוב כח להתאחד, ומתוך השבר לפנות אל התיקון. בימים האלה בזמן שאנחנו חווים משבר בריאותי שיש לו גם השלכות חברתיות וכלכליות, אנחנו שוב נתבעים לשאול את עצמנו האם אנחנו נוהגים כבוד זה בזה? האם החיבור בינינו איתן דיו, כדי לצלוח את התקופה הזו, יחד, בשלום? האם פנינו איש אל אחיו, אישה אל אחותה כדי שבעת הצורך נוכל ונרצה גם להושיט יד זה לזה? יום האחדות, ופרס ירושלים לאחדות ישראל מבקשים לחלוק כבוד ולהודות למפעלים, אנשים ונשים נפלאים שמקדישים את זמנם למען האחדות. עוצמתו של היום הזה, היא בכם".
"ערכי האחדות והשלום עומדים בבסיס פעילותו של מרכז הגישור והדיאלוג של עיריית רחובות. אנו מקדמים אותם במגוון פעילויות, במרכז שהפך לדוגמא ומופת בישראל. מכל רחבי הארץ מגיעים ללמוד על פעילות המרכז העירוני. נמשיך ונשקיע למען קידום ערכים אלה ברחובות, ואני מזמין את תושבי העיר להגיע למרכז, לפתור סכסוכים באמצעותו וללמוד כיצד לגשר כדי לבנות כאן קהילה הרמונית וחזקה יותר "
"אני גאה על הפרס המכובד שקיבלנו. זוהי תוצאה של עבודה מאומצת כבר 16 שנים , של צוות עובדי המרכז. אנו פועלים לפתרון סכסוכים בין תושבים, לקידום השיח וההידברות בין קהילות וקבוצות שונות באוכלוסיה, ולהכשרת מגשרים מכל הגילאים בעיר רחובות , ובפרט במערכת החינוך העירונית. אני שמחה על ההכרה שהמרכז קיבל גם בבית הנשיא, ומודה לראש העיר, רחמים מלול על התמיכה והשקעת המשאבים במשך השנים ולכל צוות העובדות והעובדים על הישג נפלא. "
כל כך הרבה מלל, מעניין מתי תילמדו לצמצם כתבות לקצרות יותר, בקיצור יותר ותמציתי.
כפי שפרסמנו בתחילת השבוע קבוצת הכדורגל מכבי שעריים, פנתה אל אוהדיה על מנת למצוא את הסלוגן הבא של הקבוצה, אשר ילווה אותה במהלך עונת המשחקים הבאה. האוהדים שלחו הצעות רבות ולבסוף בחרה הקבוצה את 27 ההצעות הסופיות. הסלוגן הזוכה ייבחר ביום ראשון בבוקר לאחר שהקבוצה תקבל את הצבעות האוהדים- הסלוגן הזוכה יהיה מי שיקבל את הכי הרבה הצבעות.
1.מכבי שעריים - לעולם אין סוף לאהבה.
19. מכבי שעריים - ביחד ננצח.
20. מכבי שעריים- משחקים עם הנשמה, מנצחים עם העוצמה !
21. מכבי שעריים- גם כשקשה ולא קל, שעריים ביציע יעשו קרנבל.
22. מכבי שעריים - מחזירים עטרה ליושנה.
23. מכבי שעריים- זה לכל החיים.
24. מכבי שעריים- את תמיד תהיי פרח השכונות.
25. מכבי שעריים- באש ובמים.
26. מכבי שעריים - תמיד אלך אתך.
27. מכבי שעריים - כחול בנשמה ושעריים מלחמה.
תושבי רחובות! בזמן שאתם מתעסקים בשטויות, עובדי חברת ישמל מתקינים הכנה ל 5G,סיבים אופטים שיתנו לכם "אינטרנט מהיר" עובדים עלינו...זו טכנולגיית נשק!!! מעקבים על תושבים,פגיעה ע" י תדרים . יפגעו בילדים שלנו החולי נפש האלה!!!!
שע עריים, פ דופי לים, שע עריים פדופיייייי לים. כל רחובות, פ דופי לים, כל רחובות פדופייייי לים.
בשנים האחרונות, חיפשו במכון ויצמן דרכים לשיפור איכות מי הבארות המשמשים את פעילות המכון לצורכי השקיה , מעבדות, שתייה וצריכה ביתית במעונות אשר בשטח המכון. טיוב מי הבארות אשר בבעלות המכון לרמת מי שתייה, מאפשרת למכון ויצמן לעשות שימוש קבוע במי הבארות ולפעול ללא צורך בחיבור לרשת המים של מקורות.
חברת GES, אחת החברות הוותיקות בישראל בתחום טיפול במים ושפכים, זכתה לאחרונה במכרז B.O.T ( מכרז במסגרתו יזם פרטי מקים ומממן פרוייקט ציבורי) שערך מכון ויצמן. החברה תתכנן, תקים ותפעיל למשך עשר השנים הבאות , מערכת לטיוב מי בארות ואספקת מי השתייה למכון ויצמן.
בשנים האחרונות, חיפשו במכון ויצמן דרכים לשיפור איכות מי הבארות המשמשים את פעילות המכון לצורכי השקיה , מעבדות, שתייה וצריכה ביתית במעונות אשר בשטח המכון. טיוב מי הבארות אשר בבעלות המכון לרמת מי שתייה, מאפשרת למכון ויצמן לעשות שימוש קבוע במי הבארות ולפעול ללא צורך בחיבור לרשת המים של מקורות. בשל כך יצאו בהנהלת מכון ויצמן עם מכרז זה ופנו לגופים בעלי ידע וניסיון בתחום הטיפול במים.
מורכבות המכרז נבעה מהצורך בטיפול במספר מזהמים אשר דרש שילוב של תהליכי ספיחה מתקדמים והתפלת מי הבארות בשיטת האוסמוזה ההפוכה. מומחיות של GES בטכנולוגיות אפשרה זכייתה במכרז זה. הקמת המתקן תחל כבר במהלך חודש מאי,. וצפויה להסתיים בסוף 2020 עם מעבר מיידי להפעלה רציפה של המתקן ע"י GES.
"הזכייה במכרז הטיפול בבארות המים של מכון ויצמן, היא הבעת אמון ביכולת ובניסיון של GES, וכי פעילות החברה תאפשר למכון ויצמן ליהנות ממים באיכות גבוהה לאורך שנים רבות.
חברת GES, בשליטת קרן ג'נריישן קפיטל , נוסדה בשנת 1988, והיא אחת מהחברות הוותיקות בישראל בתחום ההתפלה, טיפול במים ושפכים. בנוסף, מייצרת GES, מייבאת ומשווקת כימיקלים איכותיים לתעשייה. לחברה ניסיון מוכח בביצוע של פרויקטים מורכבים בארץ ובעולם וב-20 שנים האחרונות היא הקימה למעלה מ- 500 מתקנים בארץ ובעולם, כאשר חלק ניכר מהם אף מופעלים על ידה. החברה מציעה ללקוחותיה (תחנות כוח, מפעלים כימיים, פטרוכימיים ואלקטרוניים, מפעלי מתכת, מפעלי מזון ומשקאות, מפעלי קוסמטיקה ותרופות, מוסדות, רשויות ממשלתיות ועירוניות, גופים צבאיים ועוד) שירות מלא, הכולל את מכלול שלבי הפרויקט, החל מפיתוח קונספט, תכנון הנדסי מפורט, ייצור, הקמה והרצה בשטח, תפעול ואחזקה שוטפת של המתקנים.
מדוע צריך לשלם היטל שמירה עבור תקופת הסגר??, היתה קורונה אנשים לא יצאו מהבית על מה בדיוק שמרו עובדי העירייה/הפקחים??, למרות ואף על פי שהתושבים התלוננו במוקד 106 על אנשים ששרצו במגרשי משחקים ובפארקים הם לא הגיעו לפזר את ההתקהלות ולאיים עליהם בקנס על שהם לא אחראים ועלולים להדביק אחרים עקב חוסר הקפדה על ההנחיות של משרד הבריאות.
אני קורא לציבור להחרים בתי אוכל שעובדיהם תולים את המסכות מתחת לסנטר.
אתה קורא? מה זה פה? התוכנית בלי סודות? מה קורה? אני קורא!
צריך פשוט להעיר למנהל המקום או מנהל המשמרת, אני למקומות כאלה לא ניכנס ואם ניכנס יוצא.
בסדר גמור, רק לכשאנשים ייפגעו בכיסם ילמדו.
מי אמור להשיב על שאלות כאן במדור הזה?????.
התושבים פנו לדואר ומשם נמסר להם כי ב - 07/06 יתקיים מכרז למציאת זכיין.
היום 04/06, ערכו פעילים בשכונת קרית משה הפגנה במחאה על אי פתיחת סניף הדואר מזה תקופה ארוכה. התושבים מוחים כי הסניף נזגר ללא התראה מוקדמת והם הופתעו לגלות יום אחד הודעה הכתובה בכתב יד בצורה מזלזלת, כי הדואר נסגר. משמע, התושבים יצטרכו לכתת את רגליהם לסניפים מרוחקים ועמוסים על מנת לקבל שירות בסיסי ונצרך.
התושבים פנו לדואר ומשם נמסר להם כי ב - 07/06 יתקיים מכרז למציאת זכיין. אך החשש הגדול של התושבים הוא שהמכרז לא יצא לפועל מניסיון עבר ושוב יישארו בלי שירות בסיסי.
חוסר התחשבות בתושבים הוותיקים המבוגרים שחיים בשכונה.גם את הדואר לקחתם להם.בושה!
מתעללים התושבים של קרית משה והסביבה. הסניף הזה גם ככה עמוס ועוד רוצים לסגור אותו?
סניף מאוד עמוס למה לסגור .
אנשים לא אוהבים לעבוד בחינם ובגלל זה סוגרים. פרייר מי שיפתח שם.. יתן את הנשמה עד שתצא לו, יפסיד את החיים שלו ובשביל מי ולמה????
ממש חוצפה שסוגרים את הסניף אשר משרת הרבה אנשים ובמיוחד את המבוגרים!!!! הדואר חייב להיפתח!!!!
אמא שלך זונה בדוק!!
נבלה וטרפה! טינופת שכמותך!!
וואו אחי.. חלש.. באמת. דבר ראשון, רוב המשתמשים בדואר הזה הם אזרחים ותיקים, שהם ממש כמה חודשים מפנסיה או שהם כבר בפנסיה. הצעירים בכל מקרה עסוקים בלא להידרדר לפשע, קריית משה היא בין השכונות העניות ביותר ברחובות, נראה לך מישהו שם יכול להיות זכיין של דואר? נו באמת..
התושבים צודקים!!! למה אנשים מבוגרים צריכים לנסוע כדי למצוא איזה סניף דואר באיזה סימטה ברחובות העיר?????? בזיון לכל הדעות!! זבלה של עיר, בזכות התושבים האלה אתם מגייסים מליוני דולרים ומנצלים לטובת צרכים אחרים ולא לטובת התושבים האלה. תתביישו אנשים רדודים וחסרי צלם אינוש. איכססס!
כנראה חוזרים להשתמש ביונות דואר.
איפה כל הפוליטיקאים שכל בחירות צועקים שהם דואגים לקרית משה? איפה ראש העיר? איפה נציגי העדה?
חבר המועצה אבי קינד ומחזיק תיק התחבורה הוביל בתקופה האחרונה בשיתוף ליאור שוקרי מנהל אגף תנועה, פיקוח, שילוט ושיטור עירוני ובדחיפת ותמיכת רחמים מלול מיזם חדש של רכב שיתופי ברחובות ובימים הקרובים המיזם יושק באופן רשמי.
העירייה הגיעה להסכם עם חברת "שלמה סיקסט" על הפעלת מיזם הרכב השיתופי שלמה סיקסט Share (כיום שמו Buzz Car) ברחובות.
לצורך המיזם המוגדר בשלב הזה פיילוט הקצתה העירייה ב – 6 שכונות ברחבי רחובות חניות ייעודיות למיזם והתושבים באמצעות האפליקציה יוכלו לשכור רכבים בקלות ובקרבת הבית למועדים קצרים.
המיזם פועל מזה כשנה במודיעין ובשוהם ורחובות היא העיר השלישית במיזם.
במודיעין ובשוהם שם כבר פועל המיזם מחיר ההשכרה ל – 24 שעות הוא 160 ₪ עד לנסיעה של 150 ק"מ ותוספת 1.5 ₪ לכל ק"מ נוסף.
המיזם נותן מענה עבור משפחות רבות שמחזיקות מכוניות מיותרות, עבור סטודנטים, חיילים וצעירים (מעל גיל 18) שזקוקים לרכב לנסיעות רחוקות רק פעם ב... ועבור כל אחד שלפעמים זקוק לרכב להשכרה במהירות ויעילות.
אפליקציית 'באז קאר' ("Buzz Car") ניתנת להורדה מהאפ סטור ומגוגל פליי.
רח' פנחס בן דוד קפרא, בסמוך לפארק.
פקריס 3 בצמוד לחניון.
, סמוך להיכל התרבות.
אפרים קציר מול בנין 23.
הר הצופים 56 ליד תחנת האוטובוס.
הרשמה דיגיטלית מלאה האורכת מס' דקות בודדות באמצעות אפליקציה Buzz Car.
מחיר קבוע וידוע מראש גם בסופי שבוע וחגים.
"אנו משקיעים מאמצים ומשאבים רבים על מנת להביא לעיר פתרונות חדשניים וטכנולוגיים לתחבורה חכמה, שיעניקו מענה איכותי לתושבי העיר ויפחיתו את הצורך בשימוש ברכבים פרטיים. הפיילוט של השירות החדש מעניק פתרון זמין לתחבורה שיתופית נגישה ללא התחייבות, והוא מתווסף לרעיונות נוספים שאנו מקדמים בתחום"
"אין תחליף לחדשנות. כשרוצים לפתור את המצב הקיים של עומס בכבישים, מחסור בחניות וזיהום אוויר, רק חדשנות תביא לפתרון. "
"אגף התנועה תומך בכל רעיון שיקל על המחסור בחניות בעיר, ועל העומס בכבישים. לצורך כך הקדשנו חניות במגוון שכונות ברחבי העיר. אני קורא לתושבי רחובות לאמץ את השירות החדש אנו מציעים במסגרת פיילוט בעיר. תקופת הקורונה לא מונעת מאיתנו להמשיך בשגרת העבודה, ואנו מאחלים בריאות איתנה לכולם"
"אנו גאים ושמחים להוציא לדרך שירות רכב שיתופי המופעל באמצעות אפליקציה בלבד, בשילוב הטכנולוגיות המתקדמות ביותר ועם תמחור פשוט ושקוף למשתמש. אני רוצה להודות לראש עיריית רחובות, רחמים מלול אשר נרתם למהלך ואין לי ספק כי תושבי רחובות ייהנו משירות פשוט, מהיר, יעיל ונוח.
אפליקציית שלמה סיקסט Share ניתנת להורדה מהאפ סטור ומגוגל פליי.
מה עם דלק? מי משלם?
זה בלי דלק . זה ניטען בחנייה שאתה עונה בא. זה עם מטען חשמלי מתחת לכביש. באדמה יש חשמל שמטעין. בקיצור.
היה את פרויקט עם האופניים וזה נפל אז נראה לכם שעם השכרת המכוניות זה יצליח?
איך מניעים את הרכב? איפה המפתח?
גם מתחת לאדמה.
מיזם חשוב. זה יעזור גם לי על אף שיש לי רכב. כי לפעמים אשתי צריכה אותו.
מה עם ביטוח?
משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור באיתור הנעדרת, נאדיה מלינצ'נקו בת 22 מרחובות.
הנעדרת נראתה לאחרונה ברחוב בלפור בבת ים, ומתאריך 29/5/20 נותק עמה הקשר.
גובהה כ 1.70 מ', מבנה גוף מלא, גוון עור בהיר, שיער שחור ועיניים חומות.
כל היודע דבר על מקום המצאה מתבקש להתקשר למוקד 100 של משטרת ישראל או לתחנת המשטרה ברחובות בטלפון 08-9371500 או 08-9371481.
שבוע חיכו עד שביקשו את עזרת הציבור?! הזוי..
אם את יודעת שאנה זאות חברה שלה אז למה את לא שואלת אותה ? תביא לנו רת המיספר..
אני מכיר אותה מקרית עקרון. ילדה יפה וממש נחמדה. כנראה שמישהו רע תפס אותה ,אולי ערבי .אני לא יודע 😥 מקווה שימצאו אותה כבר. אני מתגעגע אליה . יאנה אם את יודעת משהו בבקשה ממך תעדכני את המשטרה !.
על כל תורם להצטייד בתעודה מזהה.
הערב חמישי 4/6/20 מהשעה 17:00 עד השעה 23:00 יתקיים מבצע התרמת דם בחסידות קרעטשניף.
ההתרמה במתחם גני הילדים קרעטשניף ברחוב ההגנה 46 רחובות.
כל מי שתורם מבטיח ביטוח דם משפחתי לשנה.
תורמים החל מגיל 18 צריכים להצטייד באישור הורים.
עד איזה גיל??.
הטקס המרגש החל בשעה 18:00, בהשתתפות הוריו של רונן, אלנה וולדימיר לוברסקי, ובמעמד ראש העיר רחמים מלול שנשא דברים, חבר המועצה מחזיק תיק הספורט רועי שרעבי , חברת המועצה קרין ברגינסקי, מנכ״ל החברה העירונית איציק עובדיה, מנהל מחלקת הספורט בחברה העירונית , דורון שימחי ותלמידי ביה״ס קציר . המרוץ , בניהולה של מחלקת הספורט בחברה. העירונית, נחלק ל-2 מסלולים. במסלול הראשון, בן 6 ק"מ, בשטחה המזרחי של העיר, השתתפו תלמידי תיכון "קציר", התיכון בו למד רונן בנעוריו. עם סיום המסלול הראשון, הוזנקו למסלול השני חבריו של רונן ליחידה וחיילי דובדבן, והם המשיכו במרוץ שליחים שנמשך כל הלילה, והבוקר הם הגיעו לכותל בירושלים ומשם ימשיכו במרוץ עד לטקס האזכרה של רונן, שיתקיים בהר הרצל. בנוסף לתלמידים והחיילים, לוקחים חלק במרוץ המאתגר גם חברי ילדות של רונן, חברים לנשק וחניכי תוכנית "לאורו", תוכנית חינוכית לזכרו של רונן. המרוץ התקיים תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות, ובניהול אגף הספורט בחברה העירונית.
יהיה זכרו ברוך, מלח הארץ. הלב עם המשפחה הנפלאה שגידלה את בנם למופת.
באמת כל הכבוד, ולכם משפחה יקרה עימכם תהיו חזקים!!!.
שימו לב ההגעה לבדיקות נעשית על ידי הפנייה מרופא.
כחלק מההיערכות לקראת גל תחלואה נוסף והידבקות המונית פוטנציאלית מנגיף הקורונה, הקימה הבוקר מכבי שירותי בריאות מעבדה לנטילת בדיקות קורונה למטופלים שתפעל ברחוב סמילנסקי בעיר רחובות, משעות הבוקר ועד הערב. כבר היום ייבדקו 36 מטופלים. במכבי מדגישים כי זימון לבדיקת קורונה בעמדה, נעשה באמצעות הפניית רופא ולאחר קביעת תור באתר או באפליקציה.
"לצד החזרה ההדרגתית לשגרה אנו נערכים מבעוד מועד לאפשרות התפרצות גל שני של נגיף הקורונה. בימים האחרונים אנו עדים למוקדי התפרצויות במוסדות חינוכיים, לכן זמן התגובה, מהירות נטילת הבדיקות ואיתור נשאי הנגיף הינו קריטי. על כן החלטנו לפרוס בערים המרכזיות באזור הדרום מעבדות לנטילת בדיקות קורונה למטופלים, לצד מבצעי בדיקות זריזים על מנת לאמת מבין המבודדים מיהו אכן נשא של הנגיף בכדי למנוע הדבקה נוספת. נמשיך להיות עם היד על הדופק וניתן מענה מהיר ויעיל בכדי למנוע את התפרצות המגיפה ככל הניתן".
כל החיים אמורי לי שאין לי טעם וריח. בזכות הקורונה אני חושב "וואלה, זה לא אני זה הוירוס אשם"
המשפחה הסכימה לפרסם כי הנער הנעדר מאז אתמול בערב ויש חשש כי טבע בחוף קשתות באשדוד הוא יהודה בילוג בן 14 מרחובות תלמיד דה שליט רחובות.
ההורים בני זוג מהפיליפינים עובדים בתחום משקי הבית ברחובות.
כאמור אתמול בשעות הערב נכנס יהודה בילוג עם 3 חברים נוספים לים, לאחר שעות העבודה של המצילים והחלו לטבוע. גולש ששהה בחוף הבחין במצוקה והחל לחלץ אותם אך הוא הספיק לחלץ 3 בלבד ויהודה נעלם.
מאז שעות הלילה כוחות הצלה גדולים מחפשים את יהודה בילוג .
תפילות ופרקי תהילים!!! תפילות ופירקי תהילים !!! תפילות ופירקי תהילים!!
תתפללו עליו... מיסכן. תחשבו שזה קורא חס וחלילה לבן שלכם..
איזה עיתון אתה קורא??.
מה הטעם להאשים????
איזה תהילים מהפיליפינים????
בגלל שהם לא יודעים להגיד. למה להתעצבן ?
אולי הם גיורים?
אלוהים איזה אסון. מסכנים ההורים האלה. השם יציל אותו אמן.
תתפללו שימצאו אותו חי!!!
במהלך כל הלילה שבין רביעי לחמישי (3-4/6) כוחות גדולים של משטרה, צוללנים של זק"א והמשטרה, מד"א, מסוק וסירות משטרה ואחרים, חיפשו אחר נער בן 14 מרחובות אשר נכנס בשעות הערב יחד עם 3 חבריו לחוף הקשתות באשדוד, כאשר לפתע החלו להיסחף לבור ים.
גולש אשר שהה על החוף הבחין במצוקת הנערים ונכנס לים והצליח בכוחותיו האחרונים לחלץ 3 נערים אך את הנער הרביעי לא הצליח לחלץ.
בסד בשורות טובות אמן!
אמן וימצאו אותו חי ושלם ובריא מספיק עם הטביעות המיותרות !!
בשורות טובות בעזרת השם אמן וימצאו אותו חי. אמן ששרד.
אך אמן ששרד אם עוד לא מצאו אותו ?
יום רביעי 3/6 שעה 21:45 מול תחנת המשטרה ברחובות החלה הפגנה של כ - 15 צעירים וצעירות רובם בני העדה האתיופית. לא ברורה הסיבה האמיתית להפגנה הערב, אך עדי ראייה הנמצאים במקום מוסרים כי להפגנה יש קשר למות הגבר השחור בארצות הברית על ידי שוטר והמהומות שהתפתחו שם.
"בתחילת השנה יצא מנהיג הקהילה היהודית במרסיי וביקש מהקהילה היהודית להוריד את הכיפות וזאת לאחר שהיהודים בצרפת ובייחוד במרסיי סבלו מהצקות, הטרדות, אלימות מילולית ופיזית עד לרמה של סכנת חיים.
גם ילדנו סובלות/ים, לא בגלל יהדותם אלה בגלל צבע עורן/ם. בעיני חלקים מהממסד הישראלי וביחוד המשטרה, אדם שחור מסמן פשע ואלימות.
כמעט על בסיס יומיומי ילדנו חווים השפלות, זלזול ואלימות פיזית ומילולית ללא אפשרות להגן על עצמם. אנחנו לא יכולות/ים לבקש מהן/ם להשאיר בבית את צבע עורן/ם. אנו האימהות שלהן/ם רואים אותן/ם נלחמות/ים נאבקות/ים להשמיע את קולן/ם בהפגנות ובכל מקום שהן/ם יכולות/ים. נאבקות/ים לקבל את מה שמגיע להן/ם כאזרחיות/ים שווי זכיות כמו כל ילד/ה, נער/ה ובוגר/ת במדינת ישראל."
התפרסמו 64 תגובות לכתבה.
מי בהמות? הגזעניים?
מה הקשר אליהם,??
אתה עיוור?הצבע שלהם הוא הקשר! הגזענות כלפיהם זה הקשר והיד הקחה על ההדק של שוטרים זה הקשר!!!
משועממים מחפשים אקשן.
מה זה קשור למשטרת ישראל??
שוטר רצח ילד אתיופי בעבר...זה מה הקשר!!!
מסיבת סוף קורונה? יש אלכוהול?
שעמום ואבטלה זה מתכון גרוע לאנרכיה.
באמת???איך הם קשורים ?! הם רוצים אקשן??
מה זה השטויות האלה?!?
איך משטרת רחובות קשורה לארהב?
בישראל? ההפגנה הזאת היא הייתה מאוד מאוד מצומצמת, לפי ההנחיות ולא אלימה בכלל.
B106,אתם ממש משועממים ומחפשים להתסיס,ואל תשחקו אותה כאילו אתם לא מכירים את קבוצת אמהות על המשמר שמדי שבוע מתייצבות במספר תחנות ברחבי הארץ ומוחאות על האלימות המשטרתית. אתם ראויים לתביעה.
טקה נרצח? חשבתי שנפל בקרב כגיבור. הביא על עצמו את מה שקרה. קיצר חלאס להזכיר את הקוף הזה כבר ש"טקה" חצי מדינה בפקק.
די עם הגיזענות לבנים ודי עם האלימות שחורים.
חחחחח מבזק. אתר של מפגרים, זה כבר כמה חודשים כל יום רביעי: הפגנות נגד אלימות המשטרה.מצחיק אותי שאנשים מגיבים כאן ברצינות, כנראה לא קולטים שיש בן 3 מנהל את האתר הזה.
עברית קשה שפה.
ונתניהו מינה את הגברת השחורה שהבטיחה להעלות עוד רבים מהם. הלך עלינו.
יש טיסה חזרה לאתיופיה?
הפקחים ביצעו ביקורות בכל עסק ועסק בהתאם לנדרש בחוק. במקומות שבהם נמצאו פערים, בעל העסק קיבל הסבר מלא מהפקח/ית, אשר מסרו לידי בעל/ת העסק התראה, המפרטת את הדרוש תיקון . במידה ולאחר הביקורת בעל העסק לא יפעל על פי התו הסגול הוא ייקנס.
בימים אלה עוסקים פקחי עיריית רחובות גם בפעילות אכיפה, על מנת לוודא כי כל העסקים בעיר פועלים בהתאם להנחיות ה"תו הסגול" הקבועות בחוק- להפעלת עסקים בתקופת המאבק בנגיף הקורונה.
הקפדה הדוקה על הנחיות משרד הבריאות כגון – שמירה על היגיינה, עטיית מסיכות ושמירת מרחק - מהווה אמצעי מרכזי למניעת התפשטות הנגיף.
לפיכך , פקחים מהפיקוח העירוני וכן פקחי השיטור העירוני באגף תנועה, שילוט, פיקוח ושיטור עירוני של עיריית רחובות עוסקים בפעילות אכיפה שוטפת ובודקים את העסקים הפעילים ברחבי העיר . מטרת הבדיקה היא לוודא כי העסקים פועלים לפי תנאי התו הסגול- התנאים הנדרשים בחוק להפעלת עסקים (הן בנוגע להעסקת עובדים והן בנוגע לקבלת לקוחות). הפקחים ביצעו ביקורות בכל עסק ועסק בהתאם לנדרש בחוק. במקומות שבהם נמצאו פערים, בעל העסק קיבל הסבר מלא מהפקח/ית, אשר מסרו לידי בעל/ת העסק התראה, המפרטת את הדרוש תיקון .
בהמשך התהליך בימים הקרובים, במידה וימצאו עסקים אשר לא ימלאו אחר הנחיות התו הסגול- יירשמו קנסות למפירים.
"המאבק בנגיף הקורונה הוא חובה המוטלת על כולנו. חשוב לנו לחזור לשגרת החיים ולאושש את העסקים בעיר, ויחד עם זאת, יש לעשות זאת בדרך שנקבעה על מנת לשמור על בריאות הציבור. לשם כך , פקחי העירייה מבצעים ויבצעו פעילות אכיפה על מנת לוודא כי הפעילות בטוחה לתושבים. במידה ותושבים נתקלים בהפרת ההנחיות , יש להתקשר למוקד העירוני 106 על מנת שנוכל לטפל בכך. אני קורא לכל התושבים לשתף פעולה , ולהקפיד על ההנחיות- רק במאמץ משותף ננצח את הקורונה"
"שמנו לב להיערכות ראויה של בעלי העסקים בנושא התו הסגול . זכינו לשיתוף פעולה מלא, הן מצד בעלי העסקים והן מצד הלקוחות. לבקשתנו בוצעו פעולות מיידיות על מנת להסדיר את הפערים. התהליך של האכיפה כלל גם הסברה ישירה לבעלי העסקים, על מנת שהציות להנחיות יהיה מלא. נמשיך בביצוע האכיפה בכל רחבי העיר. בריאות איתנה לכולם "
נראה לכם שלעירייה אכפת מהעסקים!! !
מצויין. תבקרו גם בחנויות בסנטרו ליד יוחננוף. יחכו לכם שם הפתעות לא נעימות.
תהיו בבוקר ליד גני ילדים, הורים ללא מסכות בכלל!
המסכות לא יעילות ומרעילות. התו הסגול המצאה הזויה שפוגעת בעסקים ללא שום תועלת. התקנות הן נגדינו.
צר לי על תגובתך המטעה. האם המסכות מרעילות? אם כך האחיות במחלקות הקורונהכבר היו צריכות למות! הבעייה היא בתגובות לא אחראיות של אנשים כמוך שמעודדות התנהגות לא אחראית ומסוכנת, חבל! חזור בך!
בידידים שבים ומבקשים מההורים שלא להשאיר ילד ברכב סגור אף לא לרגע קצר מחשש לנעילה!
היום (רביעי) בשעה 14:00 התקבלה קריאה במוקד ידידים אודות שני תינוקות שננעלו בשגגה ברכב לעיני אמם במרכז הקניות 'בילו־סנטר'.
דקל מוליאן, מנהל אגף לוגיסטיקה של יחידת ג'יפים שפלה, הגיע במהירות למקום, ויחד עם ליאור מימון, ירחמיאל אורלנצ'יק ושמעון שטרן, כונני סניף רחובות, השתמשו בציוד הייעודי שברשותם וחילצו את התינוקות בשלום ומבלי לגרום כל נזק לרכב.
דקל מספר: ”קיבלתי את הקריאה בקבוצת החירום כאשר הייתי באמצע ארוחת הצהריים. ידעתי שהכבישים עמוסים בשעה הזו, ולכן יצאתי עם האופנוע, ואכן הצלחתי להגיע למקום תוך זמן קצר. המיקום שנמסר מהאם לא תאם למקום בו עמד הרכב, אז כשהגעתי למקום נעמדתי על מושב האופנוע וחיפשתי אחר התקהלות אנשים. מיד הבחנתי ברכב והגעתי אליו במהירות. הוצאתי את ערכת הפתיחה שלי ותוך שניות חילצתי את התינוקות מהרכב כשהם בריאים ושלמים. אציין כי מוקדן מחוז מרכז, בנציון אבא־שאול, שקיבל את הקריאה פעל במקצועיות ובקור רוח ופעל להרגיע את האם הלחוצה ואף שהה עמה על הקו עד שהגעתי למקום עם ערכת הפתיחה”.
נכון להיום (רביעי 3.6) בישראל התגלו עד כה 17,342 חולי קורונה כאשר מתוכם 14,955 החלימו. מספר הנפטרים עלה ל290.
משרד הבריאות מעדכן את נתוני תחלואת הקורונה על פי יישובים בישראל. על פי הנתונים נכון להיום (רביעי 3.6) בישראל התגלו עד כה 17,342 חולי קורונה כאשר מתוכם 14,955 החלימו. מספר הנפטרים עלה ל290.מאז שעות הערב ועד לשעה 8:00 התווספו 57 חולים חדשים.
ברחובות בשלושת הימים האחרונים לא התגלו חולי קורונה חדשים, נכון להיום מספר החולים הפעילים עומד על 18 בלבד.
אז מתי התגלתה חולת הקורונה מהעירייה??.
אז למה כתוב שלא התגלו חולי קורונה בשלושת הימים האחרונים????.
חזרת לכתוב תגובה מאד משעממת בכל דקה????, לך לישון לפחות בין 14 ל-16 תן לנו מנוחה ממך.
תתחילו לחזור לפרסם מסלולי הליכה של חולים!!
|
בשנות ה-50, בהיותו בן שלוש, איבד יוסי הלפמן את שני הוריו במתקפת טרור רצחנית. לאורך השנים, הכתיבה, השירה והנגינה בגיטרה עוזרים לו להתגבר על המצוקות הרגשיות הקשורות באותה חוויית ילדות קשה, מצוקות שאינן מרפות עד עצם היום הזה.
היום בגיל 68, הוא ממשיך ומוציא לאור ספר שני הכולל שירי אהבה, כמיהה לשלום ושלווה. שמו של הספר הוא: "הסוף — לא סופי".
"נקמתי המתוקה בגורל, שהתאכזר אליי כל כך, היא לעשות את הטוב ביותר שאני מסוגל לו", הוא אומר. וכך נעשה צנחן, בלש וחוקר פרטי. האובדן לא חדל להכאיב לרגע, אבל הכאב הוסתר היטב", הוא אומר, "הפצע לא מפסיק לדמם אלא מתעצם עם השנים, והזמן אינו מרפא, ומאז אני כותב".
הלפמן, שזוכר ילדות בינות העצים והבתים של הרצליה בשנות ה-50 וה-60, מתמודד כל חייו עם הטרגדיה האישית הכואבת שלו, ואומר שהסוף לא סופי. אף שראה את הסוף לנגד עיניו בחר להמשיך הלאה, לחיות, להקים משפחה, להביא ילדים לעולם, ולעסוק במקצוע כחוקר פרטי, מקצוע אינטנסיבי ושוחק מאוד. אך לצד זה, בחר גם להישאר נאמן לצד האומנותי שלו, עם הגיטרה והכתיבה.
× × × עד סוף כל הימים אַבָּא וְאִמָּא, אֹהַב אֶתְכֶם עַד סוֹף כָּל הַיָּמִים, אֲבַקֵּר אֶת קִבְרְכֶם בַּקַּיִץ בְּיָמִים חַמִּים וּבַחֹרֶף בְּיָמִים קָרִים, אִתִּי אַתֶּם תָּמִיד בְּכָל מָקוֹם.
|
עולם האופנה המהיר עומד להפוך לעוד יותר מהיר כעת משלקוחות יוכלו לשלם באמצעות קופות בשירות עצמי.
רשת זארה הספרדית, מחקה את רשתות הסופרמרקטים בעולם ומתקינה בחנויותיה קופות בשירות עצמי. בכך תהיה זארה רשת חנויות האופנה הראשונה שתכניס את החידוש לחנויותיה.
הקופות בשירות עצמי מותקנות כבר במספר חנויות בספרד וכעת זארה מתכננת להכניסן גם לחנויות בבריטניה.
הקמעונאית הספרדית, ורשתות דומות כגון H&M, זוכות להצלחה גדולה בשל המודל העסקי של מכירת דגמים אופנתיים במחירים זולים יחסית. אולם פועל יוצא של הצלחה זו היא לעיתים קרובות תורים ארוכים ומתישים בקופות החנות ולא מעט לקוחות מניחים את הפריטים שבידיהם ויוצאים מהחנות מבלי לקנות אותם.
עוד חידושים שהרשת מכניסה לחנויותיה, כוללים מסכי מגע בתאי ההלבשה המאפשרים ללקוחות לבקש מידה או צבע אחרים של הבגדים שהם מודדים.
עם זאת, קופות בשירות עצמי עלולות להוות פתח לגנבות, כך מתברר מהנסיון ברשתות המזון.
רשתות אופנה רבות משתמשות בתגי ביטחון המחוברים לבגדים והמפעילים את האזעקה בחנות כאשר מתבצע ניסיון לצאת מפתח החנות עם בגד שאליו מחובר התג. על כן תיאלץ זארה למצוא פיתרון חלופי שיאפשר ללקוחות להשתמש בקופות בשירות עצמי.
בדומה לרשתות המזון, גם זארה תיאלץ להקצות מוכרים שישגיחו על הקופות בשירות עצמי ויסייעו ללקוחות המתקשים בשימוש בהן.
|
מעקה זכוכית הינו פתרון דקורטיבי ופונקציונלי לבריכה, למרפסת ולמדרגות בתוך הבית. מעוניינים לשדרג את ביתכם ולהתקין מעקה זכוכית? העובדים המסורים והמקצועיים של עקיבא Glass – עבודות זכוכית יסייעו לכם בכך: בין אם מדובר במעקה המורכב על עמודים או תעלה סמויה – אנו נדע לייעץ לכם איזה מעקה כדאי לבחור כמו גם להתקין אותו בדרך המקצועית ביותר. כל זאת, תוך עמידה בסטנדרט עבודה גבוה.
כאשר אנו עוברים לבית חדש, אחת המשימות הראשונות שעלינו לבצע היא ריהוט החדרים השונים – משימה חשובה לכל הדעות. עם זאת, וכאשר אנו עוברים עם ילדים קטנים, חשוב לקחת בחשבון גם את הפרט החשוב הבא: היבט הבטיחות. במילים אחרות, במידה ואנחנו רוצים לשמור על בטיחותם של כל הדיירים, עלינו לוודא כי כל חדר וחדר אכן עומד בתו התקן המחמיר. ישנם דרכים רבות ומגוונות לשמור על הבטיחות בבית, כאשר מעקה זכוכית יענה על כל דרישותיכם – והרבה מעבר לכך.
מתעניינים במעקה זכוכית לגרם המדרגות בתוך ביתכם? כדי למצוא את המעקה המדויק והנכון למעונכם הקט, עליכם לבצע מדידה של המעקה והתאמתו לגרם המדרגות. בעת תהליך התכנון והמדידות, מומלץ להסתייע בבעל מקצוע בעל הבנה מקיפה בכך: החל מבחירת הזכוכית המעוצבת ועד המדידות המדויקות לצד התקנת מעקה הבטיחות בפועל – יש לבצע היטב כל שלב בתהליך העבודה.
חשוב לציין שמעקה זכוכית לגרם המדרגות מגיע במספר גדלים ועובי: החל מזכוכית בעובי של 8+8 ועד זכוכית מחוסמת בעובי של 12-15 ס"מ, עקיבא Glass – עבודות זכוכית פועלת בהתאם לתו התקן הישראלי תוך עיצוב ייחודי של המעקה כך שישתלב היטב בתוך ביתכם. מעוניינים במעקה זכוכית שתול או על עמודים? מעדיפים זכוכית משוריינת או שקופה למחצה? כך או כך, העובדים המנוסים של עקיבא Glass – עבודות זכוכית ישמחו לסייע לכם בכל שאלה ובקשה.
|
שאתם יכולים לנהל אחרים ולקחת על עצמכם אחריות גדולה יותר.
ולשחרר אותם לקדם דברים אחרים.
העניין הוא שאין לכם ניסיון או הכשרה בניהול, לפעמים אתם בקושי מצליחים לנהל את עצמכם…..ומצפים מכם לנהל אחרים, להניע אותם ולהביא תוצאות.
לאותו מנהל, שבחר בכם מתוך כוונה להוריד מעצמו, אין באמת זמן לאמן אתכם בניהול, וגם אם יש להם זמן לא תמיד יש את הכישרון או הידע להדריך אתכם. הרבה פעמים אין אפילו הבנה שכדי שתעשו את עבודתכם נאמנה, אתם צריכים לקבל כלים ניהוליים.
הם בד"כ מצפים שתסתדרו לבד ובטח שלא תבואו אליהם עם הבעיות שהעובדים עושים לכם, כי הרי בדיוק בשביל זה הם מינו אתכם למנהלים, כדי להוריד מהם….
מלמעלה דורשים מכם להתמודד לבד ולהביא תוצאות ומלמטה מצפים מכם להנחיות, להדרכה, להכוונה ואתם לא יודעים איך לעשות את זה נכון.
איך להיות, סמכותי או בגובה העיניים?
כמנהלים אתם צריכים להיות נחמדים, בגובה העיניים ואישיים עם העובדים, להעריך ולהעצים אותם, כדי ליצור איתם מערכת יחסים קרובה.
זה אחד המפתחות לשביעות רצון של העובדים ומקור הנעה/מוטיבציה שלהם לשתף איתך פעולה.
ובמקביל, אתה צריך להיות גם סמכותי, נוקב, ישיר ולדאוג שיהיו כללים ברורים וגבולות.
איך מצליחים להיות בחופש לנוע על כל הציר הזה, שבין להיות סמכותי ואסרטיבי לבין להיות בגובה אישי וקרוב?
זו מיומנות חשובה שצריך לפתח.
אבל זה לא אומר שאתה לא יכול להרחיב את המנעד ולהתאמן על עוד דרכים להיות.
וחוץ מלטפל באתגרים הללו, כדאי שתהיינה לך מטרות מוגדרות, סגנון ניהולי ברור, דרך בהירה לקבל החלטות, מיומנות ניהול זמן ברמה גבוהה ועוד כלים ניהוליים שיסייעו לך להצליח בתפקידך.
להיות מנהל זה לא רק אתגר.
זו גם הזדמנות נפלאה לצמיחה והתפתחות אישית.
דרך התפקיד הניהולי תוכלו לחזק את הביטחון שלכם, להעלות את תחושת הערך העצמי ולהרחיב את החופש שלכם לפעול בעולם, בעוד תחומים, לא רק במקום העבודה.
מוזמנים להשאיר כאן את הפרטים שלכם.
אני אצור אתכם קשר, נשוחח שיחה קצרה בה תספרו לי קצת על עצמכם ואני אספר לכם על הגישה שלי ועל הניסיון שלי ויחד נבחן איך אני יכולה לסייע לכם לבסס ולחזק את המנהלים שאתם.
מה לעשות כשהפחד מלעשות טעות משתק אותנו?
|
בית הדין הרבני אישר לאחרונה הסכם גירושין בין שני בני זוג שנשואים למעלה מעשור עם ילדים לאחר שהבעל גילה על ידי חוקר פרטי שאשתו מנהלת רומן סוער עם מאהב טרנסג’נדר.
הסיפור המוזר הזה החל לפני מספר חודשים. הבעל, המתגורר עם אשתו ושני ילדיו בבת ים, חשד כי אשתו מנהלת רומן עם אחר לאחר שהיא החלה להיעדר מהבית לעיתים תכופות. בשל כך פנה האחרון לעורכת הדין ליאת לב קליין כדי לבחון את המשך צעדיו.
עו”ד קליין ביקשה ממנו לשכור את שירותיו של חוקר פרטי שינהל מעקב מקצועי אחר האישה ולאחר שיקבלו תמונה מלאה ישקלו את צעדיהם. במהלך השבועות האחרונים ניהל החוקר מעקב צמוד אחר האישה והתחקה אחר כל תנועותיה. לאחר כחודש חזר החוקר אל הבעל וסיפר שאכן האישה מנהלת רומן עם מאהב אלא שזהותו של המאהב גרמה לכל יודעי הדבר תדהמה. לאחר בירור מעמיק התברר כי המאהב היה בעברו אישה המנהלת אורח חיים של טרנסג’נדר. החוקר ציין כי בין השניים קיים רומן סוער שכוללים בין היתר בילויים ומפגשים אינטימיים.
בעקבות הממצאים חזר לעו”ד קליין עם הראיות שהחוקר הפרטי הביא לו. לאור הממצאים הגישה עו”ד לב קליין תביעת גירושין לבית הדין הרבני שכאמור אישר את הסדר הגירושין לאחר שבני הזוג הסכימו ביניהם על חלוקת הרכוש והסדרי ראייה של הילדים.
עוה”ד ליאת לב קליין: “החל מרגע שממצאי החקירה היו בידנו נבנתה אסטרטגיה לניהול התיק תוך חישוב דקדקני לגבי ההשלכות בהתנהלות בחירת הערכאות המשפטיות. הטקטיקה שנבחרה על ידנו הייתה לנסות ולמצוא את הפתרון הראוי עבור שני הצדדים תוך צמצום הפגיעה והחשיפה, מאחר ובתמונה יש ילדים. לאחר שהגענו לכלל הסיכומים אישר בית הדן הרבני את הגירושין בין בני הזוג. ראוי לציין כי בשל רגישות המקרה כל הצדדים נאותו לסגור את הסאגה המשפטית בדרכי שלום”.
|
סיור הדרכה בכפרים ובמחסומים: חארס, כיפל חארס, (קירה), גמאעין, עינבוס, (דיר אסטיא).
התחלנו את הסיור בכפר חארס מזרחית לאריאל, בכניסה לכפר פנו אלינו מספר גברים, אחד מהם סיפר לנו כי הוא מנוע שב"כ מזה שמונה שנים, יש לו שמונה ילדים שאינו יכול לפרנסם. לאחר בירור עלה כי הוא פנה כבר לסילבייה שכנראה אינה יכולה לעזור לו. צביה רשמה לפניה את פרטיו ותנסה לברר אם אפשר לפנות עבורו לבית משפט (הוא מוכן לשאת בהוצאות). הוא דיבר בכאב על מצוקותיו ובעיקר על כך שהוא נתון ללחצים הן מצד השב"כ אשר רוצים לגייסו כמשת"פ והן מצד גורמים פלשתינאים הרוצים לגייסו לפעולות טרור, עד עתה עמד בלחצים וכל מה שהוא מבקש שיאפשרו לו לעבוד ולהתפרנס.
כשנסענו בחארס שמנו לב כי כל החנויות סגורות, כששאלנו את אחד התושבים על כך אמר שבעליהן בעבודה ופותחים רק בערב.
המשכנו לכיפל חארס ופגשנו קבוצת אנשים שישבו בחזית בית. הם קבלו אותנו בסבר פנים יפות, הצטרפנו למעגל והגישו לנו קפה ודברי מתיקה ופרשו לפנינו את מצוקותיהם. כששאלנו האם החיים קלים יותר ללא מחסומים ענה לנו א כי זה כמו כלב מזהב, הוא עדיין נשאר כלב, החיילים עדיין עוצרים מכוניות והפלסטינים כלל לא מרגישים חופשיים. הדובר הראשי היה א אדם מבוגר שסיפר כי בנו השתחרר לפני יומיים מן הכלא הישראלי לאחר חמש שנות מאסר על היותו חבר ב'חזית העממית לשחרור פלסטין'. תוך כדי הדברים הבנו שההתכנסות היא לכבוד הבן כי אנשים רבים באו לברכו על השחרור. בכלא הישראלי לא אפשרו לו ללמוד והוא מתכונן עכשיו להמשיך בלמודי משפטים באוניברסיטת אל נגאח. הדבר אינו קל כי בדרך הביתה משכם הוא נעצר במחסומים. הוא שאל אותנו מדוע אנחנו לא מבקרות את האסירים בבתי הסוהר וגם האם אנחנו או "יש דין" מבקרים את האסירים המשוחררים.
אביו, א התלונן על שהוא נענש על כך שבנו היה בבית סוהר. כבר במשך שנים גם הוא מעוכב שב"כ. בעבר הוא עבד 20 שנה בישראל, מכירים אותו ויודעים שהוא אינו מסוכן, ובכ"ז אין מתירים לו להיכנס לארץ ואין לו פרנסה. הוא חזר פעמים רבות על כך שהוא מבקש כי נספר בארץ ונפרסם בתיקשורת כי כל מה שהפלשתינאים רוצים זה להתפרנס, וכי לא מגיע לו עונש על כך שבנו עשה טעות. הבן לא מסכים עמו שעשה טעות וטוען שהגדה ורצועת עזה הם בית סוהר אחד גדול, הם כלואים, נתונים לחסדי הישראלים ואינם יכולים לצאת ולנוע לשום מקום. אפילו לאריאל הבנוייה על אדמותיהם אינם מורשים להיכנס, א אומר שהוא יודע לזהות בדיוק היכן נמצאת החלקה של משפחתו שהופקעה על ידי ישראל.
אדם נוסף מצטרף למעגל ומספר שנכלא ל-25 שנים והשתחרר אחרי 4 שנים במסגרת עיסקת חילופי אסירים. הוא לא מקבל מהרשות את קיצבת האסירים המשוחררים כי היה כלוא פחות מ-5 שנים, ואינו יכול להיכנס לעבוד בישראל כי הוא מנוע שב"כ. למרות שכבר עברו שלושים שנה בהן לא עבר כל עבירה הוא עדיין נענש. היום הוא מצטער על מה שעשה. נוסף על כל הנ"ל בכל פעם שיש עוצר או פעילות צבאית הוא נעצר.
בהמשך הגיע למקום אדם שנתן לו פתק ובו הזמנה לבוא למחרת למשרדי הרשות ולקבל 3 ק"ג קמח ובקבוק שמן. הוא זעם על כך ואמר שהוא זקוק לעבודה ולא לחסדים הללו. הם הביעו כעס רב על הרשות הפלסטינית שלדבריהם עוסקת בפוליטיקה במקום לפעול לרווחת התושבים.
א סיפר לנו כי אחיינו נפגע בתאונת דרכים ליד אריאל והוא מאושפז בבילינסון חסר הכרה. אמו נמצאת לידו אך אין מאפשרים לאיש מן המשפחה לבקרו. כמובן, גם לו אין מאפשרים זאת כי הוא מנוע שב"כ. דליה הבטיחה לדאוג שמישהו יבקר אותו.
בדרך לכיוון ג'מעין ראינו באחד ממטעי הזיתים שיירי פסולת רעילה שהובאה למקום מאיזור התעשייה בברקן. זאת, למרות שיש להם מקום מיוחד לאיכסון הפסולת, אבל הם העדיפו לשפוך אותה בכפר פלסטינאי כי זה יותר זול. לאחר התערבותה של צביה הופסקה הבאת הפסולת לכפר זה, כעת היא ממתינה למומחה שיסייע לזהות את מקורה ולבדוק מה ניתן לסלק אותה.
המשכנו מזרחה לעינבוס ופגשנו בעל חנות בה נמכרים לדברי הבעלים "אלטע זאכן". הוא סיפר שפתח אותה בלית ברירה מאחר שלא נותנים לו לעבוד בישראל והוא, כמובן, מתפרנס בקושי. הוא ואשתו קיבלו אותנו בלבביות, הזמינו אותנו לביתם וכשאמרנו שאיננו יכולים להתעכב הביאו לנו פיתות מצוינות מאפה בית. האיש ביקש את עזרתנו בנושא שמאד כואב לו; חתנו כלוא אחת עשרה שנים בישראל ואין מאפשרים לבתו לבקר את בעלה, היא יכולה לראותו רק בבית המשפט. צביה לקחה את הפרטים ותנסה לטפל בעניינו.
הוא סיפר גם שאדמותיו נמצאות ליד יצהר אך המתנחלים לא נותנים לו לגשת אליהן והצבא לא נותן לו הגנה מפני המתנחלים.
כשיצאנו, משם בדרך לכיוון חווארה, התעכבנו לראות את המחסום ותלולית העפר המונעים מעבר אנשים וסחורות מהכביש הפנימי, ישר וקצר, לכביש 5. המשכנו לחווארה ומשם לצומת תפוח וכביש 5 בכיוון ת"א. אחרי נסיעה ממושכת למדי ראינו אותו מחסום מצידו השני. לפלסטינים אין כל אפשרות להשתמש בדרך הקצרה מכביש 5 לכפרים. (דוגמא לאופן שבו מדינת ישראל מקיימת את החוק הבינלאומי המתיר הפקעת אדמות תושבים לבניית כביש בשטח כבוש, רק אם הוא מכוון לרווחת אותם תושבים...).
המפגשים עם תושבי הכפרים היו אקראיים. בחלק מהמקרים אנשים עצרו אותנו ורצו לדבר, במקרים אחרים, כשהתרשמנו שהם מתעניינים בנוכחות שלנו במקום, עצרנו את המכונית ופתחנו בשיחה איתם. במקרה אחד עצרה אותנו בדרך אשה שזיהתה את דליה ורצתה לעדכן אותה בעניין משפחתי מסויים.
- הטענה העיקרית ששמענו היא שאין פרנסה. כמעט כל פלסטיני שפגשנו בסיור התלונן על כך שהוא מנוע מלעבוד, לא בישראל ולא באזור התעשיה בברקן וגם בשטחי הרשות הפלסטינית אין תעסוקה לרבים מהאזרחים. בחארס אמר לנו אחד האנשים: אני לא רוצה לעבוד בטרור ולא רוצה לעבוד משת"פ, ופרנסה אחרת אין. בכיפל חארס אמר א שנכון שהיו מעשי טרור בתוך ישראל, אבל הרוב הגדול של הפלסטינים אינם מתכוונים לבצע טרור. הוא אמר שהממשלה בישראל לא מבינה שכשיש לאנשים עבודה אין להם זמן לעסוק בעניינים אחרים... גם בעינבוס התלונן בעל חנות על שאין עבודה ואין פרנסה למשפחה.
- אנשים השמיעו תלונות קשות על הרשות הפלסטינית שאינה דואגת לעבודה וגם לא אכפת לה מהאזרחים. לדבריהם מה שחשוב לראשי הרשות הם הרווחים הכלכליים שלהם, של משפחותיהם ושל העובדים עבורם. במקום לדאוג לשירותים האזרחיים והמוניציפליים לכלל התושבים, ובמקום לדאוג למקורות פרנסה, הרשות מחלקת להם מידי פעם מנות קמח ושמן. הם לא רוצים 'נדבות' הם רוצים פרנסה.- כפריים מזכירים את גזילת האדמות. הם יכולים להצביע על אדמות פרטיות שלהם ושל שאר המשפחות בכפר שנגזלו לטובת אריאל ויצהר, וכואבים גם את העובדה שמונעים מהם גישה לאדמות האלה.
- באחד הכפרים אנשים הרחיבו את הדיבור על כך שהמנהיגים של שני העמים - ישראלים ופלסטינים - אינה מעוניינת בהסדר שלום, כי אם יהיה הסדר לא יהיה צידוק לקיומם ולהתנהלותם כפי שהיא היום.
- בשיחות התרשמנו מההבדל בין גישת הדור הצעיר והמבוגר. המבוגרים דיברו בעיקר על נושא התעסוקה ואי האכפתיות של הרשות. צעיר שהתבטא התרעם על כך שהפלסטינים אינם יכולים לזוז בשטח שלהם לשום מקום וחיים כבבית כלא, ועמד על כך שצריך שתקום מדינה פלסטינית. לשאלתנו ענה שאינו מעוניין במדינה דו-לאומית, אלא מצפה שתהיה מדינה פלסטינית.
|
תרסיס ה"אלו פירסט" יכול לשמש כבסיס נפלא לכל ערכת עזרה ראשונה. הוא בעל נוסחה ייחודית להגנת העור, המעניק הגנה ראשונית מפני זיהום ודלקות עור. טיפול בבעיות עור הופך לפשוט יותר בעזרתו בזכות ריכוז גבוה במיוחד של ג’ל אלו ורה מיוצב הנמצא בו.
*פרופוליס- מגביר את תכונותיו האנטיביוטיות של האלו ורה.
*אלנטואין- חומר אקטיבי המגן על העור, מצוי בקליפ החיצונית של עלי האלו ורה.
*11 תמציות צמחים שנבחרו בקפידה. ידועות גם בזכות תכונותיהן המועילות. בין הצמחים שנבחרו: ציפורני חתול, ירו (אכילאה אלף העלה), קורנית, קמומיל ועוד.
האלו ורה בשילוב עשבי המרפא מתמזג ופועל ליצירת תרסיס טבעי ומרגיע שניתן לרססו על העור במצבים בהם אנו נתקלים בפעילותינו היום יומית, כמו: גירויי, פריחה, שפשוף, חבטה יבשה, פציעה, חתך וכוויה. הוא גם מתאים לשימוש כאשר העור רגיש למגע היות והוא אינו מצריך מריחה.
האלו פירסט הוא המוצר שמתחיל את תהליך ההחלמה.
הוא מחזיר לעור את ערכי ה– pH המתאימים לו ומאפשר הגנה טובה יותר מפני זיהומים. באלו ורה קיימים חומרים מאלחשים (מפחיתי כאב) שאינם מגרים אפילו את העור הרגיש ביותר.
|
חובת ההגינות שקובע סעיף 193 לחוק החברות היא חידוש מקורי של המחוקק. טיבה המדויק אינו ברור, ופרשנותה קשה במיוחד בכל הקשור לעוצמתה – כלומר, האם מדובר בחובה "מוחלשת" לעומת חובת האמון. לפרשנות "המוחלשת" יש ביטויים בספרות וגם בהערת אגב חטופה בפסק דין רייכרט נ' יורשי שמש. מנגד, הפרקטיקה של בתי המשפט תומכת דווקא בפרשנות שזו חובת אמון רגילה אשר חלה בנסיבות מסוימות, וזו גם העמדה הנקוטה בדין הדלאוורי (לדיון ראו נא בספרי; ראו גם רשימה קודמת).
בחברה הציבורית גו.די.אם השקעות בע"מ התגלע סכסוך בינה לבין בעלת השליטה בה, שבגדרו טענה החברה כי בעלת השליטה רימתה אותה ומתחרה בעסקיה. משהתכנסה אסיפה כללית לדון במינוי דירקטורים, סירבה בעלת השליטה לתמוך במתן פטור, שיפוי וביטוח שגרתיים בתנאי ההעסקה של דירקטורים, אשר היא עצמה אישרה את זהותם. בעלת השליטה גם סירבה לתמוך במינוי נחוץ של דח"צית מבלי להטיל דופי במועמדותה. בעל מניות נוסף התנגד אף הוא להצעה הראשונה ונמנע בשניה, מכיוון שראה עצמו כבול להסכם עם בעלת השליטה. לאחר האסיפה פנתה החברה לבית המשפט בבקשה לפסול את קולותיהם.
הגם שבמקרה דנן אכן אין מדובר בהחלטה שחל עליה ס' 275 לחוק החברות, הרציונל של ההלכה לענין "ענין אישי שלילי" חל בשינויים המחויבים גם על בעת מניות שיודע שאופן ההצבעה שלו יכריע בענין החלטת האסיפה הכללית. לכן, אם בעל מניות כזה פועל מכוח הענין האישי שלו, ואם מוכח כי מדובר בענין אישי שהוא מנוגד באופן ברור לטובת החברה (בהתאם למבחנים שנקבעו בהקשר זה בהלכה הפסוקה) – לא ניתן לקבוע כי הוא פועל בהגינות. לכן, אם פנמד [בעלת השליטה] נמצאה במצב של ניגוד עניינים והעדיפה את טובתה שלה ואת האינטרסים שלה על פני אלה של החברה, ואם היא בחרה להצביע באופן הנוגד את טובת החברה ללא שהיה לה הסבר לכך, ניתן לקבוע כי היא הפרה את חובת ההגינות שלה.
ההחלטה בענין גו.די.אם מנתחת את חובת ההגינות בתבנית התקנית שבה נידונה כל חובת אמון: האם יש ענין מהותי אחר שאינו תואם את ענינו של הנהנה ויש חשש ממשי שישפיע על האמונאי. ההחלטה מצטרפת בכך לפסיקה כגון ערד השקעות ופיתוח תעשייה בע"מ נ' מדינת ישראל ו-נפקו סטאר בע"מ נ' קרל גאוס בע"מ, שנקטה גישה דומה לגבי בעלי מניות. זאת ועוד, בהחלטה בענין אפקון אנרגיית רוח, שעסקה בדירקטור שפעל כתובע נגזר, הבהירה השופטת קרת-מאיר, כי "יש להחיל את הקביעות [בפסקי דין אלה], אשר התייחסו לבעלי מניות, גם כאשר בוחנים שאלת קיומו של עניין אישי או ניגוד עניינים של דירקטור." בכך ביססה עוד את החפיפה בין חובת האמון לבין חובת ההגינות.
תודה לעמית שהסב את תשומת לבי לאחת ההחלטות.
שווה להזכיר גם שהפרשנות שניתנה בספרות לחובה לפעול בהגינות לפי ס' 193, היא כחובה שמקבילה לחובת האמון, ולא נחותה לה (חביב-סגל, 637). פרשנות זו נשנתה גם בפסיקה: תא (ת"א) 2290-07 סלע נ' ארבל.
תודה רבה על ההערה. טוב שהערת אותה, מכיוון שהיא מצביעה על ההשלכות הרחבות שיש לחובת ההגינות בחוק החברות ולפרשנות שלה. העמדה של אירית המנוחה, שאהבתי והערכתי מאוד, אינה עומדת בפני הביקורת, למרבה הצער. היא כתבה "מקבילה", ולא בכדי. כמה עמודים לאחר ההפניה שציינת היא מזהה בין חובת ההגינות לבין מושג ההגינות (והיא מבהירה: fairness) וקושרת ביניהם לבין דוקטרינת ההגינות המלאה האמריקאית. כאן היא תעתה בעקבות הדימיון המילולי וטעתה מהותית. לעומת זאת, ההתייחסות בשתי ההחלטות שהרשימה עוסקת בהן אל חובת ההגינות במתכונת חופפת לחובת אמון של כל אמונאי נכונה בעיני.
|
הצעת החוק קובעת קנס של 1,500 שקלים לכל בעל עסק על הצמדת פרסום ללא הסכמת בעל הרכב. השאלה אם מדובר רק בכל הפליירים למיניהם שמצמידים לחלונות מתחת למגב או גם מדבקות שמוסכים נוהגים להדביק על הפגוש או השמשה אחרי טיפול. בכל מקרה, צעד מבורך ועכשיו כרגיל, השאלה תהיה לגבי האכיפה שלו.
לא יודע איך יכולה להיות אכיפה. הרי שוטר/פקח שיראה פרסום על רכב לא יכול לדעת אם זה באישור בעל הרכב או לא, ומן הסתם שהם לא יתקשרו וישאלו אם בעל הרכב אישר.
אני מניח שזה יהיה משהו בסגנון של חוק הספאם, שעצם הצמדת הפרסום תצטרך להיות עם אישור כלשהו, ושאדם שהוצמד לו פרסום ללא אישורו יוכל לתבוע פיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק.
לפי מה שהבנתי, זאת הכוונה, בדיוק כמו חוק הספאם, שאנשים יוכלו להתלונן ואז בעל המודעה ייקנס. השאלה אם זה יהיה באחריות המשטרה, הרשות להגנת הצרכן וכו' ומתי הם כבר לא יוכלו לעמוד בעומס התלונות ולא יטפלו בהן.
החוק מאפשר הטלת קנס בסך של 1,500 שקלים על עוסק שהפר את האיסור המוצע. נוסף על כך, החוק יצמצם את תופעת פרסום עלוני המין על גבי כלי רכב.
הללויה, נמאס לי להגיד כל פעם לא לגעת בלוחית רישוי.
סוף סוף עושים סוף לעלוני המין על הרכב!
תראו אני לא רוצה להיות Party Pooper , אבל גם עם חוק "דואר זבל" (ספאם) נוצרה בעיה חדשה, מאז חוק הספאם תיבת הדואר הפיזית שלי (לא האלקטרונית) התחילה להתפוצץ מכל אלוני הפרסום. כל פעם שאני בודק דואר אני חייב לסנן את הדואר האמיתי מתוך 6-10 אלוני פרסום של רשתות שיווק, הדברה, צביעת בתים ופרסומת של מתווך נדל"ן נוסף המחייך אלי מתוך האלון בחיוך זדוני.
סביר להניח שגם במקרה הזה האלונים ימצאו את עצמם בדרך לתיבת הדואר שלכם מתחת לבית. אולי לא של שירותי מין, אבל יש עוד הרבה ירקות בסל.
מקווה שלא תיפול בין הכיסאות.
אושר בקריאה טרומית: שריון נגד חלוקה.
חוק "נהג חדש " אושר היום בקריאה ראשונה בכנסת - פרטים נוספים בפנים.
|
חבר פרלמנט מטעם הארגון השיעי תקף את מאמרו של רונן מנליס, שפורסם בתקשורת הערבית ובו הזהיר האחרון מפני ההשפעה האיראנית על לבנון. "על ישראל להימנע ממלחמה, יש בידינו יכולות להרוס את צבאה"
חבר פרלמנט מטעם חיזבאללה תקף את מאמרו של דובר צה"ל, תת-אלוף רונן מנליס, וכינה זאת "דברי הבל ופרובוקציה". התגובה של חאג' מוחמד רעד, שמשמש גם חבר במועצת השורא של הארגון השיעי, פורסמה היום (שני) באתר "הדיאלוג המתמשך", שבו פורסמו דבריו של מנליס, שבין היתר הזהיר את אזרחי לבנון כי "איראן משחקת בביטחונכם".
"המאמר הוא סוג של דברי הבל ודברי פרובוקציה שמתפרסם רק על ידי מי שהוא פחדן", כתב רעד. "על ישראל לא לעשות מעשה טיפשי ולסבך את עצמה במלחמה שתהיה הרסנית עבורה. חיזבאללה חזק יותר היום ויש לו יכולות שמסוגלות להרוס את הצבא הישראלי".
לדברי חבר הפרלמנט, "ישראל היום הפכה למבודדת אזורית ובינלאומית, והספינים התקשורתיים שיוצאים ממנה נועדו לכסות על מצוקתה, כיוון שהיא רוצה להציג עצמה חזקה".
מנליס כתב אתמול כי "חיזבאללה לא מסתיר את ניסיונו להשתלט על המדינה שמצא את ביטויו בהתפתחויות שונות: נשיא שנותן לגיטימציה לארגון טרור, ראש ממשלה שמתקשה לתפקד בצל ההתנהלות הבריונית של נסראללה, הקמת תשתיות טרור ומפעלים לייצור אמצעי לחימה מתחת לאפה של ממשלת לבנון והיטמעות צבאית באוכלוסייה באין מפריע".
לדבריו, "החמור מכל הוא דווקא הסמוי מהעין: לבנון הופכת במעשה ובמחדל של הרשויות הלבנוניות ושל העלמת עין מצד חברות רבות בקהילה הבינלאומית למפעל טילים אחד גדול. זו כבר לא העברה של נשק, כסף או ייעוץ. איראן פתחה סניף חדש דה פקטו, סניף לבנון - איראן זה כאן".
|
דרמה בצרפת: מישל פלאטיני, כדורגלן העבר האגדי ומי ששימש כנשיא אופ"א בין השנים 2005-2015, נעצר הבוקר (שלישי) בצרפת במסגרת חקירת פרשת החשדות לשחיתות במסגרת ההחלטה להעניק לקטאר את אירוח מונדיאל 2022. כזכור, פלאטיני הודח מכל תפקידיו ב-2015 והורחק ע"י ועדת האתיקה של פיפ"א לשמונה שנים.
הצרפתי בן ה-63, מגדולי השחקנים בכדורגל האירופי, נלקח על פי הדיווחים בכלי התקשורת למעצר כחלק מהחקירה המאומצת בנוגע לאירוח הגביע העולמי במדינה העשירה מהמפרץ הפרסי בעוד שלוש שנים, כאשר לפלאטיני יש על פי החשד לכאורה חלק גדול בתיק. כרגע הוא עדיין חשוד חופשי, כך שהוא לא נחקר באזהרה או שהוא תחת מגבלות כלשהן, אבל זוהי רק תחילתה של החקירה, כך שככל שהיא תסתעף הוא עשוי להדרש להגיע לחקירות נוספות. יש לציין כי גם ראש הסגל של נשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי, קלוד ג'אן, נחקר בפרשה אך לא נעצר.
|
חברת גילת שמפתחת מוצרים לרשתות תקשורת מבוססות לוויין זכתה בחוזה של חברת Globe Telecom הפיליפינית. גילת שמנוהלת על ידי יונה עובדיה תספק לגלוב טלקום בשלוש השנים הקרובות שירותי WiFi על גבי לוויין לבתי ספר ולבתי חולים בנוסף לפריסה של תשתית סלולרית בפיליפינים.
היקפו הכספי של החוזה מוערך ב-7-4 מיליון דולר. החוזה הנוכחי התקבל שנתיים לאחר שגילת שבשליטת קרן פימי (34%) קיבלה חוזה בהיקף של 3 מיליון דולר לאספקת שירותי הקמה, ניהול ותחזוקה של רשת סלולרית בפיליפינים עבור גלוב לתקופה של חמש שנים.
בגילת ציינו שגלוב בחרה במערכת שלה כדי להרחיב את היצע השירותים למגזרים חיוניים נוספים כמו בתי חולים ובתי ספר. גילת הרוויחה 2.8 מיליון דולר במחזור של 62 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2019 בהשוואה לרווח של 2.3 מיליון דולר במחזור של 67 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2018.
החברה צופה שהכנסותיה ב-2019 יסתכמו ב-295-275 מיליון דולר, הרווח התפעולי ינוע בין 23 ל-27 מיליון דולר והרווח התפעולי התזרימי המתואם (Adjusted Ebitda) שלה ב-2019 יהיה 42-38 מיליון דולר. גילת הגיבה לחוזה החדש בעלייה של 2.9% ומשלימה ירידה של 6.6% ב-12 החודשים האחרונים.
|
הראיון עם מיכאל (מיקי) איתן, השר לשיפור השירות הממשלתי לאזרח, המתפרסם היום (א'), נערך בלשכתו של יוסי פלד – השר ללא תיק. לשר איתן אין לשכה בתל אביב. למעשה, אין לו לשכה בכלל, ואת מרבית פעילותו הוא מבצע ממשרדו בכנסת, בעזרת צוות עוזרים מצומצם, שמרביתו מלווה אותו כבר שנים רבות. עם היכנסו לממשלה, סירב איתן לקבל לשכה ונהג. אלמלא החוק היה מחייב אותו, איתן היה מוותר גם על מאבטח אישי.
את המשימה של שיפור השירות לאזרח קיבל איתן לפני שנתיים, עם הקמת הממשלה בראשות בנימין נתניהו. "זו הייתה מעטפה ריקה שהיה כתוב עליה 'שיפור השירות לאזרח'. לא היה בה מידע כלשהו שמסביר את המשימה וגם לא אמצעים או משאבים להפעילה", הוא אומר בחיוך.
השר איתן מסכים עם המבקרים את נתניהו על כך שיש לנו ממשלה גדולה מדי, מסורבלת ולא יעילה. הוא הראשון שיחזיר את התיק אם תיווצר סיטואציה של צמצום מספר השרים. אבל איתן מבהיר כי המשימה של שיפור השירות לאזרח היא חשובה וקריטית, ולשמחתו גם המבקרים מסכימים לכך. לכן הוא נחוש בדעתו לעשות הכל כדי למלא את המשימה שהוטלה עליו. הבעיה שלטעמו הנושא מתנהל לאט מדי, כי ככה עובדת הממשלה, כך מתנהל השירות הציבורי. מכרזים שיוצאים לדרך אחרי הרבה זמן, תהליכים שמבשילים לאט.
והשר איתן נמצא בממשלה בדיוק בשביל לשנות את המציאות הזו. הוא שם כדי להניח את התשתית שתשנה את תרבות העבודה במשרדי הממשלה: קודם כל כלפי האזרחים ולאחר מכן, פנימה בתוך המשרדים השונים. המדובר באחד היעדים המרכזיים שמדינת ישראל מציבה לעצמה בשנתה ה-63.
איתן לא מתחיל מאפס. בעשור האחרון הממשלות, לא מעט בשל המעורבות של איתן לצד הרבה אנשים אחרים, הלכו כברת דרך וביצעו השקעות בטכנולוגיות, הטמיעו תהליכי עבודה שהביאו לעולם את ממשל זמין. ישראל 2011 אינה דומה כלל לישראל 1990. הטכנולוגיה, מערכות המידע והמיחשוב בממשלה יצרו מציאות חדשה, המאפשרת לאזרחים לבצע שורה ארוכה של פעולות מקוונות, מבלי להטריח עצמם למשרדי הממשלה.
השמועה על המהפכה הזו עוברת מפה לאוזן. אבל הטכנולוגיה לא מספיקה, הכלים והאמצעים שעומדים לרשות כל משרדי הממשלה עדיין לא מספיקים. המהפכה האזרחית-דיגיטלית טרם יצאה לדרך. וזו בעצם מהותה של המעטפה שהשר איתן קיבל מנתניהו לפני שנתיים. במושגים של השר איתן זו מהפכה. היא פשוטה יחסית בתיאוריה: כדי לאלץ משרדים לשרת טוב יותר, מעמידים אותם בתחרות, עם ניקוד ודירוג, על מנת להבחין בין הטובים לרעים. קוראים לזה מדד השירות הממשלתי.
בראשונה בתולדות המדינה, עובדי משרדי ממשלה ייבחנו לא על פי שעות העבודה שלהם, אלא על פי תפוקות, משמע איכות השירות שהם יתנו לציבור. אין כאן שום המצאה. המגזר העסקי חי על פי מדדים אלה כבר שנים. חברות ענק יכולות לקרוס רק בגלל חווית שירות לקויה. הנה כי כן, בישראל, באיחור אופנתי, מתחילים להפנים את המושג של "האזרח כלקוח".
ואיך מביאים את הספינה הענקית הזו, הממשלה, על כל עובדיה ואנשיה לשנות את דרכה? על פי השיטה של השר איתן, המנוף הטוב ביותר למימוש הרעיון הוא אור השמש, החשיפה, הפרסום העוצמתי של המדד מדי שנה, עם כל הפרטים וכל העובדות.
איתן מאמין בכוחו הצרכני של האזרח הדיגיטלי המודרני, זה החי בעידן של כוכב נולד ומאמץ באדיקות את תרבות הרייטינג. שום סנקציה לא יכולה להשתוות לחשיפת המדד, טפיחה על השכם למשרדים ויחידות שיצטיינו בשירות, או מסע תירוצים של מי שייכשל במתן שירות איכותי לאזרחים.
עובדי המשרדים, צרכני שירות חכמים בעצמם, יודעים היטב שגלגלי המהפכה כבר החלו לנוע. השר איתן לא יזם את המהפכה, הוא רק זה שמסייע למשרדי הממשלה להיערך טוב יותר אל מול המציאות החדשה שאליה הם ייחשפו בתוך כמה שנים. מציאות שבה האזרח הדיגיטלי ירצה וגם יקבל את השירותים שהוא צריך מהר יותר ממה שהוא מקבל היום אותם היום. מציאות שבה המתנה מעבר למספר דקות בתור תיחשב למשבר ותביא לקריסה שתאלץ לערב אפילו את ראש הממשלה. מציאות שבה המידע הרב והחשוב שנמצא כיום ברשות עובדי הממשלה כבר לא יהיה רק שלהם – הוא יהיה של הציבור, המורכב מהאזרחים הדיגיטליים החדשים. כך יבוא לידי ביטוי שילוב מנצח של טכנולוגיות מתקדמות שהמשלה תיישם. היא תעשה זאת בשילוב ובעזרת השוק, ענף ההיי-טק ובעזרת כוח אדם שהיא תפעיל, לצד תהליכי עבודה חדשים המבוססים על איכות השירות. השאיפה למצוינות בשירות הציבורי והתחרות בין המשרדים מי יספק לנו, האזרחים, את החוויה הטובה ביותר, ישמשו למהפכה כדלק.
נשמע לכם כמו חזון אחרית הימים, או חזון המזרח התיכון החדש בנוסח שמעון פרס? אולי. ערב יום העצמאות, אסור לשכוח שאת המדינה הזו הקימו לפני 63 שנה אנשים שחלמו והיה להם חזון. וכל השאר כתוב בדברי ימי ההיסטוריה.
|
יותר אקדמאיות ויותר עצמאיות; עלייה בשיעור תעסוקת נשים. בשנת 2018 נרשמה עלייה של 61 אלף נשים המועסקות בשוק העבודה. ישראלה שטיר: "משמח לראות שנשים רבות יותר החליטו להקים עסקים פרטיים ולעבוד כעצמאיות. כלכלת ישראל תצא נשכרת מכך".
מניתוח שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר לקראת יום האישה הבינלאומי (8.3.19) עולה כי מספר הנשים המוגדרות כעצמאיות גדל בשנת 2018 בכ- 8.9% בהשוואה לשנת 2017. מדובר בעלייה של כ- 13,500 נשים העובדות כעצמאיות, שמספרן הסתכם בשנה החולפת בכ- 165,400 נשים. העוסקות העצמאיות מהוות כ- 36% מסך העצמאים בישראל העומד על כ- 464,100. עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2018 נרשמה עלייה של 3.4% במספר סה"כ הנשים המועסקות, שהם כ- 60,900 מועסקות, כאשר סך המועסקות בשנה זו הסתכם בכ- 1,866,500.
מהבדיקה עולה כי נרשם גידול של 6.5% בתעסוקת נשים (36,100 מועסקות) במקצועות הדורשים השכלה אקדמאית (מרצות, מורות, מהנדסות, רופאות, עו"ד, רו"ח וכו') ובסיכום 588,300 מועסקות. עוד נרשמה ירידה של 2.4% (4,600 מועסקות) בעבודות משרד ופקידות אשר הסתכמו ב- 182,900 מועסקות. בקרב העובדות המקצועיות בתחומי התעשייה והבינוי נרשמה ירידה של 7.9% (3,400 מועסקות) ובסיכום 39,600 מועסקות.
בקרב נשים המועסקות בתפקידי ניהול נרשמה ירידה של 3.4% המהווה גריעה של כ- 4,500 מועסקות. סך הנשים המועסקות בתפקידי ניהול הסתכם ב- 126,200 בשנת 2018, ומהווה 7% מסך הנשים המועסקות. לעומת זאת, סך הגברים המועסקים בתפקידי ניהול מהווה 12% מסך הגברים המועסקים, ומספרם עומד על 246,900.
עלייה של 3.4% נרשמה במספר הנשים המועסקות בתפקידים של הנדסאיות, טכנאיות, סוכנות, ובמשרות מקצועיות אחרות. שהם כ- 9,500 נשים, והן הסתכמו ב- 284,900. מספר המועסקות בתחומי מכירות ושירותים רשם עלייה של 4.8% שהן 20,500 נשים והסתכם ב- 444,000.
לדברי ישראלה שטיר, סגנית נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר קבוצת י.שטיר, "אמנם חלה ירידה באחוז הנשים המכהנות בדרגים ניהוליים, אך יש נקודת אור בדמות עליה בנשים המועסקות בתפקידים מקצועיים, כגון הנדסאיות וטכנאיות, וכן במקצועות הדורשים השכלה אקדמית, אשר משווים מעמד בין נשים וגברים במקומות העבודה."
לדבריה, "משמח לראות שנשים רבות יותר החליטו בשנה החולפת לבחור להקים עסקים פרטיים ולעבוד כעצמאיות. מדינת ישראל צריכה להמשיך ולסייע באמצעות חונכות עסקית להקמת עסקים קטנים אלו וזאת על מנת שכלכלת ישראל תצא נשכרת."
שטיר הדגישה בהתייחסותה את החשיבות הרבה של תמיכה של משרד הכלכלה למעונות יום עבור נשים המעוניינות לחזור למקום העבודה לאחר חופשת הלידה ולהמשיך לפתח את הקריירה שלהן; כמו כן, ציינה כי יש לפעול להכרה בהוצאות מטפלת לצורכי מס. "עדיין קיימים פערים גדולים, בשכר, באחוזי משרה, בעוצמה הפוליטית ובפנסיה. על המדינה לסייע לכמה שיותר נשים לצאת לעבודה, לפתח קריירה ולהתקדם בסולם הדרגות המקצועי – בעיקר באזורי הפריפריה, מימון מעונות יום, חוגי העשרה לילדים, יום לימודים ארוך ועוד. אנחנו מרבים לעסוק בצורך בטיפוח ובעידוד אזורי הפריפריה, ואסור לשכוח כי הנשים הן אחד ממנועי הצמיחה של אזורים אלה".
בקרב העובדות המקצועיות בחקלאות נרשמה ירידה של 7.6% (גריעה של 300 מועסקות) ובסיכום 3,200 מועסקות. מספר המועסקות בתחומים הלא מקצועיים ירד ב- 2.1% , גריעה של 2,100 מועסקות, והסתכם בכ- 99,100 מועסקות. מספר המועסקות בעלות משלח יד לא ידוע, רשם עליה של 10.8%, שהם תוספת של 9,600 מועסקות, והסתכם ב- 98,300 מועסקות.
מניתוח תעסוקת נשים לפי אזורים (על פי נתוני 2017) עולה כי 24% מהנשים מועסקות במחוז המרכז, 22% במחוז תל אביב, 12% במחוז צפון, 12% במחוז דרום, 10% במחוז חיפה, 11% בירושלים ו- 3% ביהודה ושומרון, 2% מהנשים מועסקות בשני מחוזות ויותר, לגבי 4% מהנשים לא ידוע מחוז התעסוקה.
|
"תודה על הכל, קיבלתי את העבודה שרציתי כמנהל תפעול" אמר לי מתאמן שנכשל במספר ראיונות עבודה לפני שהגיע אלי. באימון עבדנו על החזרת הבטחון העצמי והאסרטיביות, על הדגשת החוזקות וכמובן - סימולציות והתאמת קורות החיים שלו לכל משרה. אימון אישי למציאת עבודה הינו תהליך אשר מביא את החוזקות שלך לידי ביטוי, מגדיל את הבטחון ומביא אותך לראיונות עבודה בצורה המיטבית. מציאת עבודה היא "עבודה" בפני עצמה, והיא שונה מכל עבודה אחרת שידעת עד כה. מציאת עבודה דורשת מיומנות שאינה מוכרת לך, מכיוון שלרוב הינך בעבודה אחת או שתיים ואין לך את הבקיאות במציאת עבודה. יש לי ניסיון רב בתחום אימון למציאת עבודה – הן מניסיון אישי (אני פורש צה"ל ועסקתי רבות בתחום כשפרשתי) והן מהניסיון עם המתאמנים שלי (אני מאמן תעסוקתי ועבדתי עם לקוחות של חברת השמה).
|
בכל שנה, נדמה שכולם עושים הכל כדי להפגיז בתחפושת מקורית יותר, מרגשת יותר, זוהרת יותר לכבוד חג המסכות והרעשנים - פורים. המפורסמים? הם לא שונים, גם הכוכבים הגדולים שלובשים בגדים נוצצים על המסך או על הבמה לאורך כל ימות השנה, אוהבים להשתנות, להשתטות ולהשתגע לכבוד החג, כי כל סיבה למסיבה עושה להם שמח בלב.
בין המקדימים להתחפש השנה, היו כמה שלא חמקו מהרדאר של וואלה! סלבס, שבחנה, התעמקה אבל לא הצליחה לבחור, כך שהעמידה את התחפושות השובבות למבחן שלכם הגולשים - האם זו תחפושת מלכת האריות של רוסלנה רודינה שעשתה לכם את זה, הזמרת הצעירה עדי ביטי שהרימה לכם עם דמות קומיקס או דווקא גיא לרר שהתחפש לפעיל החברתי החביב עליו?
קדימה, זה הזמן שלכן לדרג בצהלה ושמחה את גיא גיאור ולירן כוהנר, משה פרץ, של שי לי שינדלר או דווקא של מאיה בוסקילה והבייבי שהכי עשו לכם את זה ולקבוע מי המתחפש המפורסם המרגש ביותר.
|
בשכונת נוף כנרת המדהימה שבצפת שוכנת לה "וילה אוורסט"!וילה למשפחות ודתיים זו מציעה בריכת שחייה מדהימה, ג'קוזי ספא,שולחן סנוקר יוקרתי, טניס שולחן וכל זה מוך נוף מדהים!
בריכה מחוממת ומקורה, ג'קוזי ספא מפנק, פינת ברביקיו מקצועית, עמדת מחשב עם אינטרנט חופשי,שולחן סנוקר,פינג-פונג.
מסלולי הליכה, טיולי סוסים, טרקטורונים, מסעדות גורמה ועוד.
ארוחות וטיפולים מפנקים בתיאום מראש.
אינטרנט WIFI בכלל המתחם.
חניה פרטית לאורחים.
פתרונות לידה לילדים בתיאום עם בעל הוילה.
|
אחת השאלות המטרידות כל בעל עסק לפני שהוא מקים את העסק שלו היא 'מה להיות? עוסק פטור או עוסק מורשה?' במאמר זה נסקור את 2 סוגי העסקים ונבין את ההבדלים המרכזיים ביניהם.
עוסק פטור הוא עוסק שמחזור העסקאות השנתי שלו צפוי עד 79,482 ש”ח בשנה (נכון לשנת 2014, ראו אתר רשות המיסים לסכום מעודכן). עוסק פטור, פטור מתשלום מע"מ על העסקאות שלו וחייב בדיווח חד שנתי למס הכנסה. את שאר המיסים כגון מס הכנסה וביטוח לאומי הוא משלם כמו כולם.
כדי לדרוש תשלום, העוסק הפטור מוציא “חשבונית עסקה” עם מע"מ 0 ולאחר קבלת התשלום העוסק הפטור מוציא ”קבלה”.
טיפ קטן: ישנם ספקים אשר דורשים קבלה לפני העברת התשלום, יש להבין שהקבלה מחייבת אותך מבחינת רשות המיסים ואם לא קיבלת את התשלום עדיין תהיה מחוייב להעביר לרשות המיסים את המס. לכן חוקק חוק הקובע שאסור לדרוש את הקבלה לפני העברת התשלום וזוהי עבירה פלילית.
החסרון בלהיות עוסק פטור הוא שלא ניתן להזדכות על המע”מ בהוצאות שלנו, כך לדוגמא, אם קנינו ציוד לעסק כעוסק מורשה אנחנו מקבלים חזרה את המע"מ על הרכישות מרשות המיסים, בעוד שעוסק פטור לא יכול להזדכות על המע"מ.
כמו כן, לעוסק פטור יש בעיה תדמיתית כי לגופים גדולים הוא נראה לא רציני וקטן מדי. ובעיה נוספת היא בעיה פסיכולוגית, עוסק פטור לפעמים מנסה להרוויח פחות כדי לא להגיע לתקרת הפטור מה שמגביל אותו מבחינה עסקית.
עוסק מורשה הוא עוסק שמחזור העסקאות השנתי שלו צפוי להיות גדול מ 79,482 ש”ח בשנה (נכון לשנת 2014, ראו אתר רשות המיסים לסכום מעודכן), העוסק המורשה צריך לגבות מע"מ בכל עסקה שהוא מייצר, קרי, אם העברת הרצאה והסכום שאתה רוצה לבקש עליה הוא 200 ש"ח צריך להוסיף לסכום זה את המע"מ שהוא 17% (נכון ל 2019) סה"כ צריך לחייב את הלקוח ב234 ש"ח. את המע"מ בסכום של 34 ש"ח יש להעביר לרשות המיסים.
תהליך קבלת התשלום אצל עוסק מורשה הוא יותר ארוך, ראשית עליו להוציא חשבונית עסקה ללקוח בתור דרישת תשלום, לאחר קבלת התשלום עליו להוציא קבלה, וכאשר התשלום נכנס לבנק (אם זה לדוגמא צ'ק דחוי) עליו להוציא חשבונית מס, אם התשלום הינו במזומן (גם אשראי מידי או שיק לאותו היום נחשבים כמובן למזומן) ניתן להוציא מסמך אחד בשם חשבונית מס קבלה. חשבונית המס היא המסמך המחייב בתשלום מס והעברת מע"מ לרשויות.
לסיכום: נגענו בקצרה בהבדלים בין עוסק פטור לעוסק מורשה ואנחנו נרחיב עליהם יותר בפוסטים הבאים. עוסק פטור, פטור מגביית מע"מ בעוד שעוסק מורשה מחוייב בו אך מרוויח את היכולת להתקזז על המע"מ בהוצאות שלו.
|
זוהי תביעת שיבוב בגין כספים ששילמה התובעת למובטחת שלה עקב נזקים שנגרמו לרכב המבוטחת בתאונה מיום 2.11.11.
המבוטחת העידה כי נכנסה לעיר נתיבות בשעות הצהריים. אחרי 50 מ' מצומת מרומזרת היתה מונית טרנזיט מולה שביצעה לפתע פניית פרסה. היא ניסתה לבלום, אך לא הספיקה ופגעה במונית. לדבריה נהג המונית (הנתבע 1) הודה באחריות. עבר שם עובר אורח שמכיר אותה ואת בעלה והוא הזעיק את בעלה. הנתבע נתן את מספר תעודת הזהות ובסופו של דבר חתם על מסמך בו הוא מודה באחריות (צורף לכתב התביעה).
הנתבע העיד כי נכנס לנתיבות לרחוב הראשי. אחרי כ-200 מ', עמד לבצע פניית פרסה כדי לקחת נוסעים. הוא הסתכל קדימה, ועמד כמו שצריך, אותת פנה קצת ופתאום שומע מכה מאחורה בצד השמאלי של הרכב ללא שסיים את הפנייה.
לבית המשפט הוגש מסמך עליו חתום הנתבע ובו צוין כי הוא ביצע פניית פרסה תוך שהוא נכנס לנתיב הנגדי ופגע ברכב המבוטחת. הוא מאשר כי התאונה באשמתו. הנתבע אישר בחקירה הנגדית כי הוא חתום על הטופס אך לא מבין מה כתבו בו ורק נאמר לו שמדובר בכך שהוא היה מעורב בתאונה. הנתבע אמר כי לא הכריחו אותו לחתום ולא כפו עליו. יש במסמך זה יותר מראשית הודאה על נטילת אחריות.
אך גם בלא מסמך זה סבורני כי האחריות על הנתבע: המבוטחת אמרה בחקירה הנגדית כי הכביש היה ריק ופנוי. גם תמונת הכביש ממקום התאונה שהוגשה לבית המשפט מראה כי מדובר בכביש ישר ללא מגבלות ראות או מכשול. לפיכך, נאמנים אליי דברי המבוטחת כי נסעה לתומה בכביש והופתעה מפניית הפרסה הפתאומית שביצעה הנתבע לתוך נתיב נסיעתה. סביר להניח כי אילו לא היה מפתיע אותה הרי שלאור תנאי הכביש המישורי היא היתה מבחינה בו מבעוד מועד ומספיקה לבלום.
עדותו של הנתבע כי הוא בנתיבו וכי המבוטחת היתה מאחוריו ואז פגעה בו אינה הגיונית. אם אכן כך היה הרי שלאור העובדה כי מדובר בכביש ישר אין להניח כי המבוטחת מחליטה סתם כך לשעוט לעבר רכבו. בחקירה הנגדית אמר הנתבע כי עמד בצד הדרך בצמוד למדרכה ואותת כדי לבצע את פניית הפרסה. לפיכך, נסיבות התאונה מתיישבות עם עדות המבוטחת ועם המסקנה כי הנתבע החל בביצוע הפנייה ללא שווידא כי הדרך פנויה וללא שנתן דעתו לרכב המבוטחת, תוך כדי שהוא מפתיע אותה כך שלא הספיקה לבלום כדי עצירה מוחלטת. אילו לא היה הנתבע מפתיע אותה סביר להניח כי היתה מספיקה לעצור בבטחה.
הנתבעים ישלמו לתובעת 19,991 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום תשלום תגמולי הביטוח, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 4,000 ₪.
ניתן היום, י"ד תשרי תשע"ה, 08 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.
|
סגנית שר החוץ ציפי חוטןבלי בביקור ביישוב עמיחי: ״מי שחתום על ביצוע החלטת הממשלה להקים את היישוב עמיחי הוא ישראל גנץ״.
סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי (הליכוד) וסגן ראש מועצת בנימין ישראל גנץ סיירו יחד ביישוב עמיחי.
במהלך הסיור שמעה חוטובלי על המאמצים להקמת הישוב במהירות שיא, לצד תמרון בין גורמי הממשלה השונים.
לאחר הסיור אמרה סגנית השר לישראל גנץ: "אני מאוד מתרגשת להיות כאן בישוב עמיחי לראשונה מאז הקמת הישוב. מי שחתום על ההצלחה של הפיכת החלטת הממשלה למציאות חיה וקיימת זה אתה. אני רואה את השטח הזה של עמק שילה, והוא יכול להיות מיושב במאות משפחות עד אלף משפחות.
״כשאני רואה מה עשית כאן בשבעה חודשים, אין לי ספק שאתה תהיה כאן ראש המועצה אנחנו נראה את המקום הזה פורח וממצה את מלוא הפוטנציאל שלו מבחינה התיישבותית וכל מה שנותר לי לומר זה שתנועת הליכוד מאחוריך, מפלגת השלטון״.
גנץ הודה לחוטובלי ואמר "אני רוצה להודות לך מעומק הלב על כל העשייה לאורך השנים למען ההתיישבות ביהודה ושומרון, עשייה ברמה הארצית, קידום מדינת ישראל. תודה רבה לך, אני שמח שבאת וכמו שאמרת, בעזרת ה' ההרים האלה יתמלאו בבתים. ביחד אנחנו נוכל להגיע לשם".
|
מעצב לדירת קבלן נועד לשלב את הדירה הריקה והחלל הפנוי יחד עם החלום, החזון והתשוקות שלכם ולהפוך אותם ביחד לעיצוב מעניין, ייחודי ושמתאים בדיוק לכם. בעת בחירת עיצוב לדירת קבלן, חשוב להכיר מספר דגשים. מה הם אותם דגשים חשובים? ריכזנו, בחנו וכתבנו לכם אותה בצורה מסודרת וברורה.
רגע לפני שמתחילים לבחון כל יחידה וחדר בנפרד, חשוב מאוד להבין מה הקונספט הכללי בו אנחנו מעוניינים יחד עם המעצב פנים, חשוב להבין למי מיועדת הדירה, מה אנחנו רוצים שהיא תשדר, אילו רהיטים ואביזרים אנחנו מעוניינים שתכלול ועוד.
למי מיועדת הדירה? הדירה מיועדת לשירה וחיים, זוג הורים לשני ילדים קטנים ומקסימים.
מה אנחנו רוצים שהיא תשדר? דירה ביתית וחמה, שמתאימה להורים צעירים ולילדים בשנים הראשונות לחייהם.
אילו רהיטים ואביזרים אנחנו מעוניינים שתכלול? סלון הבית חשוב מאוד, עליו להיות האזור המרכזי עבור המשפחה והן עבור האורחים שמגיעים, על כן הרבה פוקוס בעיצוב ילך לשם. המשפחה מעוניינת בטלוויזיה גדולה, ספה 5 מושבים בצורה ר’ ושטיחים. בנוסף, חדר השינה של ההורים מיועד להיות מקום אינטימי ורומנטי ואילו חדר השינה של הילדים יכלול מיטת קומותיים.
אילו צבעים מתאימים? הצבעים הנבחרים לדירה: לבן שמנת, כתום וחום.
למי מיועדת הדירה? הדירה מיועדת לשולה ודוד, זוג מבוגרים בשנות ה – 60 לחייהם.
מה אנחנו רוצים שהיא תשדר? דירה נינוחה ורגועה, מלאת זכרונות מתקופות קודמות ומהמשפחה הקרובה והרחבה.
אילו רהיטים ואביזרים אנחנו מעוניינים שתכלול? בשל המגבלות השונות לבני הזוג, חשוב קודם כל שעיצוב הדירה יאפשר נוחות מרבית לבני הזוג. ישנו צורך בחדר אמבטיה עם מעקה, מעברים רחבים, והמנעות מפינות חדות. בסלון תשתלב הכורסה שדוד אוהב מזה 20 שנה, ועל המטבח לאפשר לשולה, לבשל בקלות.
אילו צבעים מתאימים? הצבעים הנבחרים לדירה: לבן שמנת בלבד.
לסיכום, רצוי מאוד, אפילו עוד לפני סגירת החוזה עם הקבלן, להתייחס אל עיצוב דירת קבלן בכובד ראש ולהתייעץ עם מעצב פנים מקצועי. בדרך זו תוכלו לקבל מהקבלן דברים ושבים מראש במקום להשקיע בהם כסף מיותר אחרי מסירת הדירה. בהצלחה!
|
זה זמן מה שאני מביטה סביבי ושומעת את ייאושן של הרווקות. את הכאב, האכזבה והכמיהה המטורפת שסוף-סוף יגיע האחד שיעשה את הכל בסדר וישחרר אותן מאומללותן. הרווקות יקרות ללבי, אני מזדהה עם כאבן ומכירה את כל המשפטים שהן אומרות לעצמן בסגנון: "כשלי תהיה סוף סוף זוגיות, אדע להעריך אותה ולא אקלע לחיי נישואים משמימים כמו כולן".
אני מכירה היטב את התחושה שאי אפשר ככה יותר, את התקווה לשינוי שיגיע, מול הפחד שהוא לא יגיע לעולם. אני יודעת איך זה להתעורר כל לילה עם צמרמורת קרה שעוברת בכל הגוף, מדמיינת את עצמי כאשה מבוגרת, בודדה ואומללה.
אבל, אני יודעת גם איך זה להפסיק לסבול. לא בהכרח בגלל שהצלחת להיחלץ מביש מזלך כרווקה, אלא כי ניסית ומצאת שאפשר להמשיך לרצות משהו בלי לכאוב. הבנת שרוב הסבל שלך לא נובע מהמצב שלך, אלא מהדרמה והאומללות שאת יוצרת במו ידייך, ושדווקא אומללות זו היא שמרחיקה אותך, יותר מכל דבר אחר, ממטרתך.
כשאני מנסה להסביר את העניין לרווקות הסובלות, אני נתקלת הרבה פעמים בהתנגדות בהתחלה. דווקא נשים נשואות מבינות את מה שאני אומרת ביתר קלות, כי להן כבר יש זוגיות, אבל עדיין מלווה אותן תחושה של חוסר שלמות.
התחלתי להביט סביבי, ולהתמקד באותן נשים נשואות שבינינו, ומה שראיתי היה זהה ברוב המוחלט של המקרים: עייפות, עיניים כבויות, תחושת ייאוש ומעטה קבוע של כעס שבא לידי ביטוי בנימת קולן הצורמנית כלפי הבעל והילדים. מולן ראיתי גבר מרוחק, שמבט של עייפות התגנב גם אל עיניו שלו כששוב שמע את התלונה שבקולן.
למרות שאני מתארת כאן את עולמן של הנשים, אותה אומללות מרירה היא גם מנת חלקם של הגברים, גם אם על פני השטח הדברים נראים שונים. אם זה אכן המצב גם אצל אלו שכבר מצאו להן את האחד, האם המשמעות היא שנגזר עלינו לנוע תמיד בין מרירות על מה שאין, לייאוש ממה שיש? האם מערכת יחסים מספקת היא אוטופיה בלבד, ואם לא, כיצד ניתן להגיע אליה?
בשל אופיה של התרבות המערבית וחוסר המודעות של הורינו, כולנו גדלנו עם מידה כזו או אחרת של חסך ותסכול, שמקורם בחוסר יכולתם של הורינו לתת לנו את התמיכה הנפשית לה נזקקנו, ולקבל אותנו כפי שאנחנו. ההרגשה שמשהו חסר מביאה רבים לשלב חיפוש הזוגיות כשהם מלווים בכמיהה צורבת שיגיע כבר האחד או האחת, שיקבל אותם בדיוק כפי שהם, ויגרום להם לחוש שלמים ומסופקים, ויאפשר להם לאהוב את עצמם.
ואכן, בשלב ההתאהבות זה בדיוק מה שקורה: האדם שמולנו מביט בנו בהערצה, מקבל בהתלהבות כל גינון שלנו, לא מסוגל להוריד מאיתנו את הידיים, ובקיצור, גורם לנו להרגיש כדבר היקר והמיוחד ביותר בעולם. אין תחושה מרגשת וטובה יותר מזו.
קצת אחר כך, כשהריגוש שבהתאהבות מתחיל באופן טבעי להתפוגג, אנחנו מרגישים שהדבר לו ציפינו שנים כה רבות עומד להיגזל מאיתנו. כשאורה המחמם של ההתאהבות דועך, מתעוררת חרדה מתחושת הריקנות וחוסר הערך העצמי שישובו לחיינו, כי אנחנו לא מסוגלים לאהוב את עצמנו בלי אישור חיצוני. כשזה קורה, אנחנו עושים הכל כדי להשיב לנו את אותה תחושת התאהבות ראשונית, אותה אנחנו מכנים בטעות אהבה.
כדי להתנער לאט אבל בטוח מתחושה זו, צריך ללמוד לזהות את השקר, אותו קול שטוען באזניכם שקיים אדם כלשהו המסוגל לגרום לכם להרגיש שלמים עם עצמכם. הרווקים ממשיכים לחפש אותו בכליון עיניים. "אולי הפעם?" הם אומרים לעצמם, או שוקעים בגעגועים, נאחזים באותם רגעים שחלפו ותמו, בהם הכל לרגע קט הרגיש מושלם.
הנשואים, כבתוך מלכודת, כבר יודעים בוודאות שבמקום בו הם נמצאים לא ישיגו את האישור ותחושת הסיפוק שהם מחפשים. "אולי טעיתי", הם חושבים, ו"עכשיו מאוחר מדי לעשות שינויים". הם נגררים לפלירטים וליחסים מחוץ לנישואים, אבל גם שם אינם מוצאים את התשובה לחוסר השקט המחלחל מבפנים.
הבעיה אינה נעוצה בנסיבות, לא בגברים הלא רציניים, לא בבני הזוג שממדהימים הפכו לסתם מעצבנים, לא בחוסר היכולת 'לשחק אותה' על פי הכללים ולאו דווקא בשינוי בחירותינו והתחלה חדשה של מערכת יחסים.
כל עוד אנחנו ממשיכים להיאחז בהבטחה השקרית שיבוא אדם כלשהו ויגרום לנו לחוש שלמים, לעולם נמצא את עצמנו מאוכזבים. את ההוכחה לשלמות של קיומנו נוכל למצוא רק בתוכנו, ולשם כך, קודם כל, עלינו להפסיק לחפש אותנו מחוץ לעצמנו.
הצעד הראשון לשינוי המצב הוא אכן לזהות את ההונאה, אבל הוא אינו מספיק. רבים כבר חושדים באמת, אך לא מוכנים לקבל אותה. חוסר קבלה פנימית של הקיים, ושל דברים שלא ניתן לשנותם, היא תופעה כה נפוצה עד שהיא נתפשת כנורמלית, אף שלמעשה היא בגדר טירוף.
פעמים רבות אנחנו נלחמים, לעיתים במשך שנים, בדברים שלא ניתן לשנות, כמו התנהגותם של הורינו, מעשה שנעשה בעבר או קבלת העובדה שזה שאהב אותנו אינו רוצה בנו עוד. אנחנו נאחזים במה שכביכול היה יכול להיות אילו פני הדברים היו שונים, מתעלמים מהמחיר שאנחנו משלמים ומהכאב המתלווה למאבק הפנימי חסר הסיכוי.
האמת היא שאף אדם, לא הורינו, לא בני זוגנו ואף לא ילדינו, אינו יכול לספק את האישור לערכנו. כשאנחנו מכירים בכך, הציפיה והאכזבה המתלוות לכל מערכת יחסים קרובה נעלמות, וחמלה מופיעה כשאנחנו מבינים שכמונו, גם אלה שקרובים אלינו בסך הכל רוצים לקבל אישור לקיומם באמצעותנו.
כשהציפיה הבלתי מציאותית שאדם אחר יהפוך אותנו לשלמים מתפוגגת, אפשר ליצור זוגיות ממקום של בחירה, בלי תחושת תלות והיאחזות נואשת, אלא על בסיס חברות, משיכה ונתינה.
|
ראשי » בריאות » סימני מתיחה איך מעלימים?
סימני מתיחה איך מעלימים?
ממש כפי שקעקועים ניתן היום להסיר או לפחות לטשטש, כך גם לגבי סימני מתיחה. אז ממה בדיוק נוצרים הסימנים ומהם הטיפולים שבאמצעותם ניתן להעלימם?
העור, עטיפת הגוף הנשארת עימנו מהיום בו אנו נולדים ועד לזקנתנו הוא כמו ספר פתוח המעיד על תהליכים ושינויים שעובר הגוף. תהליכים שונים מותירים בו סימנים שלעיתים אינם נעלמים עם הזמן אלא נותרים חקוקים כמו קעקוע. סימני מתיחה הנוצרים כאשר העור נמתח בקצב מהיר כמו במהלך גיל ההתבגרות, במהלך הריון או במהלך השמנות והרזיות לסירוגין. עם זאת, ממש כפי שקעקועים ניתן היום להסיר או לפחות לטשטש, כך גם לגבי סימני מתיחה. אז ממה בדיוק נוצרים הסימנים ומהם הטיפולים שבאמצעותם ניתן להעלימם?
סימני המתיחה, כאמור, נוצרים כאשר ישנה מתיחה מהירה של העור, מהירה יותר מכפי שהוא מסוגל להתמודד עימה. הסימנים הם למעשה קרעים של תאי הקולגן והאלסטין שבשכבות העור העמוקות (הדרמיס). הקולגן והאלסטין הם חלבונים האחראים על גמישותו וחיוניותו של העור. קרעים ושברים בסיבי האלסטין והקולגן יוצרים מראה של חריץ עמוק או תעלה בעור. כאשר סימן המתיחה נמצא בתחילת דרכו, הוא בעל צבע אדום/ורדרד/חום. צבעים אלה מתקבלים כתוצאה מהשתקפות כלי הדם. ככל שסימן המתיחה “צובר ותק” הוא מקבל את צבעו הטבעי של העור אך עדיין נראה בבירור והוא בעל מראה דומה לצלקת אך בניגוד לצלקת הבולטת מעל פני השטח, סימן המתיחה הוא שקוע. כל סימן מתיחה נוצר באזור בו ישנםקרעים של סיבי קולגן ואלסטין.
את פעולות המניעה שיכולות להפחית במידת מה את הסיכוי להיווצרות הסימנים יכולה המטופלת לבצע בכוחות עצמה.הפעולות הן החזרת הלחות לעור. החזרת הלחות יכולה להתבצע באמצעות קרמים או שמנים המבוססים על חומרים טבעיים וצמחיים כמו שקדים, נבט חיטה, חוחובה, שומשום, מנטה ועוד. אמנם מריחת שמנים וקרמים נעשית בשכבת האפידרמיס, השכבה החיצונית של העור, ולא בשכבת הדרמיס, אך שמירה על לחות העור תפחית את הסיכוי להיווצרות קרעים. ממש כמו כל חומר אחר, גם עורנו נוטה להקרע ככל שהוא יבש יותר ולכן מריחת שמנים וקרמים על בסיס יומיומי במיוחד בתקופות רגישות כמו הריון, דיאטה או גיל ההתבגרות יכולה להביא להיווצרותם של פחות סימנים. בנוסף, הקפדה על שתיית מים חשובה ותורמת לשמירה על עור חלק. גם תזונה הכוללת אומגה 3 וויטמין Eתשמור על חיוניתו. למרות כל אלה, תהליכים המתרחשים בגוף הם בעלי אפקט חזק שאותו לא בהכרח ניתן למנוע. למזלנו, היום ישנן דרכים לטיפול גם לאחר שהתהליך מתרחש והסימנים ניכרים.
במשך שנים התחבטו רופאים וחוקרים העוסקים בתחום בשאלה איך מעלימים סימני מתיחה. בשנים האחרונות נראה כי ישנה פריצת דרך בתחום. שיטה חדשה שפותחה מטשטשת את סימני המתיחה כמעט לחלוטין ויכולה אף להעלימם ללא זכר אם הטיפול נעשה בשלב מוקדם, וניתן כאמור לדעת האם מדובר בסימן צעיר או ותיק על פי צבעו. הטיפול נעשה באמצעות גלי רדיו. אנרגיית גלי הרדיו המועברת באמצעות מכשיר חדשני מכוונת אל שכבות העור העמוקות תוך פגיעה מינימלית בשכבות העור החיצוניות. מטרת הטיפול היא הרס לצורך בניה מחדש: על מנת שיווצרו סיבי קולגן ואלסטין חדשים שאינם קרועים עקב המתיחה, יש להרוס את סיבי הקולגן והאלסטין הקרועים שיוצרים את סימני המתיחה. אנרגיית גלי הרדיו מחממת את סיבי הקולגן והאלסטין וגורמת לפירוקם. הריסתם הסופית גורמת לצמיחתם של תאים חדשים. תהליך זה ממצק את העור, הופך אותו לגמיש ומוחק כמעט לחלוטין את סימני המתיחה. המכשיר הוא נוח וקל לשימוש והטיפול אינו גורם לכאבים או סבל למטופל. לאחר מספר טיפולים הסימנים דמויי הצלקות יעלמו כמעט לחלוטין, במיוחדהצעירים שבהם. הטיפול באמצעות גלי רדיו נחשב לחדשני במיוחד ומבטיח תוצאות משמעותיות אולם ישנן שיטות טיפול נוספות המבוססות אף הן על הרס סיבי הקולגן והאלסטין ובניית סיבים חדשים כמו טיפול באמצעות לייזר. שיטה אחרת היא אוזונותרפיה המבוססת על הזרקת גז אוזון המתפרק למולקולת חמצן 2O ולמולקולת 1O, מולקולה פעילה אשר יוצרת אפקט מתיחה.
|
האלבום בגודל 20 על 20 יש בו 10 דפים ונכנס בו כ30 תמונות בגודל 10 על 15.
בכל דף של האלבום יש תגית עם ציון חודש ומקום לכתוב בה דברים מיוחדים. בסוף האלבום יש כיס מיוחד המיועד לשמירת תגית לידה מבית חולים.
באלבום משולבים ניירות יפים תוצרת ארצות הברית, תחרה, פנינים, פרחי קרושה, כפתורים וסרטים.
אלבום מתאים לתינוק ותינוקת כאחד.
האלבום עשוי בצורה מאוד קפדנית יש בו הרבה כיסים נסתורים ומקומות לכתוב.
|
יש לפשט את המורכבות ולייצר יותר ערך מהנתונים - ABnet Communications Ltd.
"מנהלי התשתיות כיום נדרשים להתמודד עם הגידול בכמויות המידע וריבוי היישומים. זאת, על מנת לתת מענה למורכבות ההולכת וגדלה במערכי ה-IT הארגוניים והצורך לייצר יותר ערך מהנתונים. עליהם להטמיע פתרונות למיטוב התפעול של מערכי ה-IT הארגוניים, ולענות לאתגרים החדשים בהיבטי גיבוי, טיפול ביישומי ענן, ארכוב, חיפוש מידע, אפליקציות ארגוניות, התקני קצה, אנליטיקה, ניהול האחסון ועוד", כך אמר שי נוני, מנהל אזורי קומוולט (Commvault), ישראל ואפריקה.
נוני דיבר בפתח כנס COMMVAULT CONNECTIONS (LIVE). הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות יותר מ-500 מלקוחות הסניף הישראלי של החברה ושותפיה העסקיים.
קומוולט, אמר נוני, "מספקת על גבי פלטפורמה אחת איגום ואיגוד לכל האתגרים הללו. החזון של החברה הוא להביא פלטפורמה מודרנית, מאוחדת, לניהול ולהגנת נתונים, המספקת שירותים דמויי ענן – בהפעלה מקומית. הדרישה לאחסון משני והצורך להוציא ערך חדש מעותקים משניים, מביאים לקוחות לחפש חלופות לאחסון ולניהול עומסים הולכים וגוברים של נתונים, וכן להתקדם מההתקנים הייעודיים המסורתיים לכאלה בעלי יכולת גידול (scale-up). אנו ייחודיים בתחום, עם פתרונות לעבודה בהיקף ארגוני, המבוססים על גישה משולבת ומודרנית של scale-out. לכך מתווספת תוכנת ניהול הנתונים שלנו, המשתלבת באופן מלא באסטרטגיה הזו".
כך, אמר נוני, "המהירות, האמינות וקלות השימוש הופכים לחיוניים יותר עבור כל הלקוחות שלנו, וזו הסיבה שהכרזנו באחרונה על השקת Commvault HyperScale Appliance ו-Commvault HyperScale Software – העונים על התנועה המתמשכת של ארגונים לשימוש באחסון משני. הפתרונות הללו מאפשרים – לא רק גיבוי לדיסק וביטול כפילויות – אלא גם יכולת גיבוי בלא הפרעה. זאת, עם פרוטוקולים המאפשרים אחסון ושליפה ישירות מדיסק הגיבוי, בלא צורך בשחזור. הפתרון הוא של ניהול דורות ואחסון של עותקי בסיסי נתונים – לטובת פיתוח ובדיקות ויצירת עותקים מתוך עותק הגיבוי של הייצור, עם יכולת קריאת הנתונים בלא לשחזרם. זאת, בניגוד לעבר – אז היה נדרש לשחזר את המידע בטרם קריאתו. כיום ניתן לגבות את המידע ולקרוא אותו ישירות".
החברה, סיכם נוני, "קיימת כבר 20 שנה, וממשיכה להוביל את השוק בתחומי הגנת הנתונים והגנת המידע. נתונים היו – וממשיכים – להיות המיקוד היחידי שלה, כי הנתונים הם הנכס העיקרי של הארגונים".
רוני כפטל, מנהל מחלקת טכנולוגיות, קומוולט ישראל, אמר כי "ארגונים כיום מחפשים לייצר ערך עסקי ממערכות הגיבוי שלהם. קומוולט מספקת ללקוחותיה פלטפורמת גיבוי ואחסון, המאפשרת למשתמשים גישה ישירה למידע".
כך, הסביר כפטל, "המידע המגובה והמאוחסן, זמין לשימושים משניים בצורה מיידית, מנוהלת ומבוקרת-גישה. זאת כי המידע המאוחסן במערכות של קומוולט, כבר עבר סיווג (אינדוקס)".
לדבריו, "אנו מספקים שירותי אנליטיקה, חיפוש, ניהול גרסאות ומדיניות שמירה למידע זה. המחשבה מאחורי פיתוח פלטפורמת הגיבוי שלנו לאחסון ישיר – הינה הרצון לתת ערך עסקי ללקוחות. השילוב של הפלטפורמה עם שירותי ענן, מאפשר ללקוחות הארגוניים לשנע את המידע אל הענן ומהענן בחזרה לדטה סנטר הפרטי".
כפטל סיכם באומרו כי "הפלטפורמה שלנו לאחסון ישיר והשילוב עם שירותי ענן, מאפשרים לארגונים ליצור ערך עסקי – מעבר לגיבוי ולשחזור".
|
מפגש נוסף יוצא לדרך!
אנרגיה נפלאה, ריחות בישול ותבלינים?
מספר זהה של גברים ונשים פנויים בגילאי 35-45.
לבסוף נשב יחד לפעילות הכרות נוספת לצד המנות הנפלאות שהוכנו.
נעים מאוד למי שלא מכיר אותנו, אנחנו ויקי וענת והחלטנו יחד לצאת במיזם חדש. לאפשר לטעם, ריח ואוכל טעים ובריא לחבר בניכם, בין הלבבות שלכם.
|
גרנד פרי מונטריאול (באנגלית: Grand Prix Cycliste de Montréal) הוא מרוץ אופניים קנדי חד יומי, שנערך בחודש ספטמבר מאז 2010 שמתחיל ונגמר במונטריאול. המרוץ הוא חלק מסבב מרוצי UCI World Tour. המנצח הראשון במרוץ הוא רוברט חסינק ההולנדי. המנצח האחרון במרוץ מהמהדורה של 2019 הוא גרג ואן אוורמט הבלגי.
ביחד עם גרנד פרי קוויבק, שני המרוצים נחשבים לצמד ומאורגנים על ידי אותה חברה. סיימון גרנס האוסטרלי היה הרוכב הראשון שניצח בשני המרוצים באותה שנה (ב-2014). ב-2018, הפך מייקל מת'יוס לרוכב השני שמנצח בשני המרוצים באותה השנה.
באופן לא אופייני, המרוץ (בניגוד לרוב המרוצים החד יומיים) מתקיים במתכונת של הקפות בתוך מונטריאול. 17 הקפות, שכל הקפה היא 12.1 ק"מ ובמהלכם הרוכבים עוברים בשלושה טיפוסים שונים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גרנד_פרי_מונטריאול&oldid=26823327"
דף זה נערך לאחרונה ב־22:35, 6 בדצמבר 2019.
|
אם את התנדבת לוועד הורים, והגיע סוף שנה, את בוודאי חושבת על המתנה היפה והמיוחדת ביותר למורים, שבמשך שנה דאגו לילד שלך ולחברים שלו באהבה רבה מאד. המתנה שלך צריכה להיות שימושית יפה ומעוצבת, כמו שמציעים באתר אהבה קטנה מתנות מקוריות. אחד הטרנדים, שכבש את העולם ,הוא מוצרים מעוצבים בצורה אישית, ובצבעים המתאימים למקבל. ניתן למצוא עשרות סוגים של מתנות, החל מעט נוסע ועד תיק ממותג. ניתן לבחור את המתנה על פי הכירות עם המורה, ולעצב את המתנה כפי שמתאים לאופייה. צריך לבחור מוצר שגם יהיה שימושי למורה וגם היא ליהנות מהמתנה לאורך זמן.
קלמר מתכת– כל מורה מחזיקה אצלה עטים יפים וצבעים, לכן כל מורה תרצה שיהיו לה קלמר יפה ומעוצב. ניתן לעצב קלמר במגוון רחב של עיצובים כמו עיצוב סנאי. הקלמר יכול להיות במגוון רחב של צבעים עם משפט המתאים למורה בדיוק ומאפיין אותה, וכן בנוסף לכך. ניתן לכתוב את השם המורה. כמובן שהמתנה תהיה מוקדשת מכל ילדי הכיתה.
מחברת אישית או יומן אישי– מורים נוהגים להשתמש במחברות, לכן מתנה שימושית תהיה בוודאי מחברת המעוצבת עם משפט מתאים מחברת שעוצבה במיוחד בשביל המורה עם שמו ועם משפט המאפיין אותו. תגרום לו למתנה שימושית וגם תגרום לזכור אתכם תמיד, הקליקו למידע על המתנה.
מטען נייד מעוצב– הטלפון הפך כחלק מחיינו, ואין אדם שלא מסתובב עם טלפון נייד. יש לדעת כי העולם מתחלק לשני סוגים אנשים אלו שהסוללה שלהם עומדת להיגמר, ואלו שיש להם מטען נייד. לכן מתנה של מטען נייד, שיש בו הקדשה אישית עם משפט המתאים למורה ושמו, יגרום למורה לזכור אתכם תמיד.
פד לעכבר– מחשב הוא חלק מחייו של כל מורה. הוא משתמש בו להקלדת מבחנים, שיעורים וסתם לחיי הפנאי שלו. אחד האביזרים הכי שימושיים במחשב, אך גם כזה שנוטה לתאונות הוא העכבר, ולכן פד לעכבר יגרום לעכבר לעבוד יותר טוב, ויגרום לעכבר להישאר תקין זמן רב יותר. ניתן לבחור פד לעכבר בצבעים ועיצובים שונים בהתאמה אישית עם שם המורה.
|
בקצרה, יועץ קרקע וביסוס תפקידו לבחון את הקרקע בה עומד להתבצע הפרויקט ולגבש חוות דעת מקצועית לגבי הצורך בביסוס המבנה וכדי שזה יתמודד בהצלחה עם תנאי הסביבה. כאמור, פרויקט בנייה יכול להיות של בנייה מלאה או שיפוץ מקיף ובכל מקרה בו העמוסים הצפויים הם כאלו שייתכן ויציבות הקרקע לא תאפשר למבנה להשאר יציב לאורך זמן.
חשיבות הקרקע בכל פרויקט בנייה או שיפוץ גדול מובנת מאליה - עליה ניצב המבנה ובה הוא נתמך - כל תזוזה, בקע, סחף או שינוי בצורתה ישפיעו באופן ישיר ומשמעותי על חוזק ושלמות המבנה.
הבחינה של יועץ הקרקע נעשית בתיאום עם מהנדס ובהתאם לתכנון ההנדסי המיועד וזאת בכדי שיתאפשר להתאים אותו למציאות בשטח. כמובן שהיועץ משתמש בכלים וההכשרה המקצועית שקיבל - אם בלימודים אקדמיים או בלימוד התעודה. שימוש במפות גיאולוגיות, קידוחי מדגם בהם נלקחות דגימות קרקע לבדיקה מעבדתית וכו'.
שכירת שרותי יועץ קרקע וביסוס אינה מחוייבת על פי החוק, אך הסיכון בוויתור על שירותיו המקצועיים יכול להיות הרה אסון - תנועות קרקע ואי יציבות שלה הנן תופעות נפוצות למדי וכן סוגי קרקע שונים מגיבים באופן שונה למשקלים ועומסים. חשוב גם לזכור, לעיתים מאפייני הקרקע הנם כאלו שהתזוזה והנדידה מתרחשים באופן אישי ולא באופן מיידי. כפועל יוצא, הנזק הנגרם יבוא לידי ביטוי רק לאחר חודשים או שנים ויעמיד את את בעל הנכס בפני עובדה מוגמרת וללא ליווי של הקבלן שכבר סיים את מחוייבותו.
ישנן דרכים לברר מראש, מה הוא אופי הקרקע באזור וזאת על-ידי בחינת תוכניות הנדסיות של חלקות סמוכות, עיון במפות העירייה או מנהל-מקרקעי-ישראל הגיאולוגיות. אולם וחשוב לזכור ולהזהיר, כי סוג הקרקע ומאפייניה הפרטניים יכול להשתנות בין חלקת קרקע לחלקה השכנה - אם כי בהסתברות מאפייני הקרקע נשארים אחידים במרחב הקרוב. בכל מקרה, רק בחינה של איש מקצוע מוסמך תבטיח לכם כי מהנדס המבנה שלכם יתאים את התוכניות שלו למציאות הקרקע בשטח וזאת על ידי התאמת היסודות לחוות הדעת.
לעיתים וכדי לחסוך בעלויות, נוטים להעביר את האחריות על בדיקות יציבות הקרקע למהנדס הפרויקט זוהי גישה מוטעית והיות וגם אם עלות הבדיקה עצמה ובבנייה פרטית יכולה להסתכם בכמה אלפי שקלים בודדים, הרי שהיא נמוכה מאוד יחסית לעלות בנייה פוטנציאלית של מאות אלפים ואולי מליונים של שקלים. בפרט, שהנזק ביציאה לפרויקט בנייה בעלות גבוהות כל-כך יכול להיות עשרות מונים גבוה יותר מההוצאה על יועץ.
השאלה, האם אכן להעביר את האחריות למהנדס או האדריכל, או להתעקש על יועץ קרקע עצמאי מטעמכם?
התשובה חד וברורה - יועץ קרקע עצמאי מטעמכם: כמו בכל תחום, תרצו לוודא כי חוות הדעת נטולת אינטרס ואין בה השפעה של "חבר מביא חבר" או "הצעה שטחית כדי לחסוך במחיר" או כל סיבה אחרת של ניגוד העיניינים שיכול לצוץ כאשר אחד מספקי השרותים (מהנדס, אדריכל, יזם וכו') מביא ספק נוסף בקבלנות משנה ועמה גם אינטרסים שונים של הפחתת עלות, חסכון בזמן, העדר הפרעה בתכנון המקורי וכו'.
לכן ובהתחשב בעלות של יועץ קרקע ממוצע שאמורה להסתכם באלפי שקלים בודדים - אל תהססו והביאו אחד משלכם.
איך לבחור את היועץ?
אז אם השתכנעתם כי אתם חייבים שיהיה לכם יועץ קרקע משלכם ובכדי לוודא כי אכן התכנון האדריכלי וההנדסי, מרשימים ככל שיהיו, תואמים את מציאות אופי הקרקע בשטח - איך בוחרים יועץ קרקע וביסוס שאכן יספק לכם את התמורה לכספכם?
כמובן שהתוצר הסופי, חייב לכלול דו"ח מקצועי ומפורט הכולל מדדים כמותיים, התייחסות לסוגי ומאפייני הקרקע, בדיקות מעבדה והמלצות נקודתיות ובהתאם לתוכנית ההנדסית המקורית וכן התיקונים שבוצעה בה בעקבותיהם.
בישראל אין תקן מחייב לנושא קרקע ולמעשה אינכם מחוייבים בחתימה של יועץ בתחום על תוכניות אדריכליות או הנדסיות.
עם זאת, קיימת תקינה עשירה וכן שירותי מעבדות קרקע - ניתן לעיין בתקן הישראלי 412 לעניין "עומסים במבנים" (ראו פה https://portal.sii.org.il/heb/standardization/teken/?tid=1c6f26ec-0a02-4e95-a86f-8e05ff362fdb) או בתקן 413 לעניין רעידות אדמה פה https://portal.sii.org.il/heb/standardization/teken/?tid=7dc4df43-7c94-4326-8727-b2e656104b64).
עם זאת למשל מכון התקנים הישראלי מציג מספר חלופות לבדיקות מעבדה לקרקע www.sii.org.il/213-he/SII.aspx.
|
בשנים האחרונות עולה המודעות למחסור באיברים להשתלות ברחבי העולם – מחסור שמוביל לניסיונות תמידיים לפיתוח טכנולוגיות וטיפולים רפואיים חדשניים שיוכלו להקל על תורי ההמתנה המתארכים להשתלות איברים. מחסור מורגש בכל האיברים להשתלה, ובכלל זה במחסור בהשתלות כבד שמשמשות כיום טיפול מציל חיים יחידי לאנשים שפיתחו אי ספיקת כבד סופנית מסיבה כלשהי.
באופן עקרוני, השתלת כבד מן המת דורשת כיום התייצבות מיידית בבית החולים של החולה שמועמד להשתלה – תוך שעתיים בלבד. לאחר שהחולה מתקבל להשתלה, הוא עובר סדרת בדיקות מהירה כדי לקבוע האם הוא כשיר רפואית לניתוח. ואילו הכבד המושתל מועבר מהתורם לחדר הניתוחים בצידנית בתנאי קירור בטמפרטורה של 4 מעלות - תהליך שמגביל את האפשרות להשתמש בכבד להשתלה תוך 12 שעות בלבד ויש גם מחמירים שקובעים פרק זמן שלא יעלה על 9 שעות.
עתה מתברר במחקר אמריקאי כי ניתן לייעל את שיטת הצינון של כבדים אנושיים שהוצאו מתורמי איברים ולהקפיאם לטמפרטורה של מתחת לאפס – ובשילוב עם טכנולוגיה שמבצעת פרפוזיה (זילוח) – דהיינו הזרמה חיצונית של דם שמכיל רכיבים חיוניים לכבד, וזאת במטרה להשביח כבדים שמיועדים להשתלה ולהאריך משמעותית פי שלושה את הזמן שיוכלו להישאר מחוץ לגוף.
החוקרים מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים מסצו'סטס ג'נרל בבוסטון הדגימו כבר לפני חמש שנים במחקרים בחולדות כי הקפאת כבד לטמפרטורה של מינוס 6 מעלות מסייעת להאריך את זמן התפקוד של כבד ואת משך הזמן שניתן להשאירו מחוץ לגוף לצורך השתלה עתידית. בשיטה שנבחנה – הכבדים הקטנים של החולדות הוקפאו ובהמשך כשהופשרו מהקפאה, הוזרמו אליהם רכיבים תזונתיים חיוניים וחמצן באמצעות פרפוזיה (זילוח).
בהמשך פיתחו החוקרים פרוטוקול מיוחד לבחינת התועלת בהקפאת כבדים אנושיים שמשקלם הממוצע 1.5 ק"ג (בהבדל ממשקל של 10 גרם בלבד לכבד של חולדה) בתהליך שכונה על ידם סופר-קירור (supercool) – הקפאה לטמפרטורה של מינוס 4 מעלות, וזאת תוך שימוש במכשיר המבצע פרפוזיה גם לפני הקפאת הכבד וגם לאחר הפשרתו – ונמצא כי שיטה זו מאפשרת להאריך ב-27 שעות את משך הזמן שהכבד המיועד להשתלה יכול לשהות מחוץ לגוף, דהיינו למעלה מיום שלם. החוקרים הראו כי המדדים שבוחנים את תפקוד הכבד לקראת השתלה לא הושפעו מההקפאה ונותרו דומים לפני ואחרי הקפאת הכבד.
האתגר בהקפאת כבדים מורכב כי תהליך ההקפאה עלול להוביל להצטברות גושי קרח בכבד שמיועד להשתלה – גושים שעלולים לגרום לפגיעה בתאים והרס וקרע של רקמות בכבד. החוקרים הראו כי הכבדים האנושיים שעברו הקפאה בשיטה החדשה תפקדו כהלכה מבחינת מדדי שימוש בחמצן, יצור מיצי מרה ומטבוליזם של אנזימים מסוג לקטט – לאחר שעברו פרפוזיה הן לפני ההקפאה והן לאחר שהופשרו חזרה לטמפרטורת החדר. כמו כן, הכבדים תפקדו היטב כשעברו "סימולציה של השתלה" וחוברו למכשיר שמספק להם דם באופן מלאכותי.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) והיחידה לחקר ופיתוח הרפואה הצבאית בצבא האמריקאי (USAMRDC), וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת Nature Biotechnology.
במחקר הנוכחי החוקרים לא השתמשו בכבדים אנושיים שנמצאו מתאימים להשתלות איברים מטעמים אתיים – כדי שלא להחמיר את המחסור באיברים, ונעשה למעשה שימוש בכבדים אנושיים פגועים. החוקרים העריכו כי בכבדים שהם בריאים מראש – ההנחה כי ניתן יהיה להאריך את משך הזמן מחוץ לגוף בשיטה החדשה אף יותר מפרק הזמן שתועד במחקר – למשך ימים. כמובן שככל שהזמן שאיבר יכול לשרוד מחוץ לגוף מתארך – כך גדלים הסיכויים שניתן יהיה להשתילו בחולה המתאים ביותר מבחינת סיכויי ההצלחה של ההשתלה.
החוקרים מציינים כי בשלב הבא יבחנו את תפקודם של כבדים שעברו הקפאה בשילוב פרפוזיה בשיטה החדשה על חזירים, וזאת כשלב מקדים לקראת ניסויים קליניים בבני אדם לבחינת השתלות של כבדים שעברו את תהליך ההקפאה החדשני.
המחקר החדש מצטרף לשיטה נוספת שנבחנת בשנים האחרונות במחקרים – להארכת זמן השהות של כבדים המיועדים להשתלה מחוץ לגוף – באמצעות חיבורם למכונה המבצעת פרפוזיה ומחדירה להם רכיבים תזונתיים וחמצן מבלי לקרר או להקפיא אותם, בטמפרטורת החדר. בשיטה זו, בתהליך הזילוח מועברים דרך הכבד תאי דם לבנים וטסיות דם בשילוב רכיבים חיוניים, וזאת בהבדל מתהליך הפרפוזיה במחקר הנוכחי שעשה שימוש בהעברה דרך הכבד של תאי דם אדומים ונוזל הדם (פלזמה) בשילוב עם רכיבים חיוניים. בבריטניה כבר החל שימוש נרחב בשיטה על ידי שירותי הבריאות ממלכתיים (NHS). השיטה שמתוארת במחקר הנוכחי היא למעשה שכלול של שיטת הפרפוזיה.
בראיון לתקשורת הבהיר אחד החוקרים כי נדרשות שיטות מגוונות להארכת משך החיים של כבדים אנושיים שמיועדים להשתלה – הן באמצעות פרפוזיה והן באמצעות הקפאה ופרפוזיה. "המטרה הסופית היא לאפשר הפעלה של בנק איברים שבו ניתן לשמר איברים שמיועדים להשתלה למשך שנים, והמחקרים בתחום צפויים להימשך גם בעתיד הקרוב", הבהיר החוקר.
בישראל בשנת 2018 בוצעו 88 השתלות כבד – עלייה משמעותית של 35% בהשוואה לשנה קודמת (56) שבה דווח על ירידה. בתחילת 2019 היו 101 חולים ברשימת ההמתנה להשתלת כבד בישראל, ובשנת 2018 דווח על 32 חולים שנפטרו בזמן המתנה להשתלת כבד.
|
ארגון הבריגדה נגד ראשי ירושלים: "הקבוצה מנוהלת כמאפיה"
ארגון 'הבריגדה' נגד ראשי ירושלים: "הקבוצה מנוהלת כמאפיה"
למרות הניצחון על נפטונאס והעלייה לליגת האלופות של פיב"א, לאוהדי הקבוצה נמאס: "סופגים רדיפה אובססיבית, הגענו לצומת דרכים. אם זה יימשך – לא נוכל לתפקד יותר כארגון"
הפועל ירושלים העפילה אתמול (רביעי) לרבע גמר ליגת האלופות אחרי 64:84 קליל על נפטונאס בדרך לניצחון כפול על הליטאים ותפגוש בשלב הבא את טנריפה הספרדית. המשחק הראשון בין השתיים ייערך ב-26 במרץ. למרות כל השמחה והניצחון עדיין לא שקט בגזרת אוהדי ה"בריגדה" שפירסמו פוסט זועם בפייסבוק.
"אחרי 13 שנים בהם אנחנו תומכים בהפועל ירושלים כארגון אוהדים, ולאחר שבשנים האחרונות אנחנו סופגים רדיפה אובססיבית כלפינו, הארגון מגיע לצומת דרכים", נכתב בפוסט. "מאז מקרה ולנסיה, הארגון סומן כמטרה בעיניי ההנהלה. התחיל סוג של קמפיין מצד המועדון להשמצת והחרבת הארגון וחבריו. עד לפני שנתיים נחשבנו לקהל הכי חם ותומך בספורט הישראלי. היום, לאחר שנתיים של קמפיין תקשורתי נגד הקהל, שקרים והשמצות מידי שבוע - פתאום אנחנו 'קהל אלים ומסית', ה'אויב מספר 1 של הפועל ירושלים' ועוד הכפשות שאין כל קשר בינם לבין המציאות".
"למסע השקרים בתקשורת מתלווה רדיפה פלילית. לאחר תקופה ארוכה מאוד בה לא שכרה ולא נדרשה לשכור שוטרים למשחקים בארנה ואלו לא הגיעו כלל - הקבוצה החלה לשכור כוח אבטחה נוסף וכוח שיטור במשחקי בית וזאת כדי שאלו יוכלו לבצע מעצרים של חברי הארגון. בחודש האחרון משום מקום וללא הצדקה או התראה מוקדמת בוצעו ניסיונות למעצרים ומעצרים של יותר מעשרה מחברי הארגון ללא סיבה מוצדקת, תוך שימוש נרחב באלימות קשה, גם כלפי נערים ונשים. הוחרמו שלטי פריסה ובאנרים המותרים בחוק ומגובים בחופש הביטוי בתירוץ שהם 'לא מתאימים ליציעי כדורסל'".
"אנחנו לא עבריינים. אנחנו בסה"כ אוהדים של הפועל ירושלים שרוצים בטובת המועדון. הפועל שלנו להרגשתנו מנוהלת כמאפיה שמזכירה את שנות ה-90 במכבי, וההנהלה שלנו לא תהסס להרוס לאוהדים המסורים ביותר שלה את החיים בכל דרך שקיימת. הארגון שלנו ב-13 שנות קיומו היה הפנים של אוהדי הפועל ירושלים והיה גאה לעשות הכל כדי שנהיה הקהל הכי טוב במדינה. תמיד חרטנו על דגלנו להיות נגד אלימות, נגד גזענות, הומופוביה וסקסיזם, נגד שחיתות בכלל ובספורט בפרט. זאת הסיבה שלא ניתן לאף אחד להשתיק אותנו, לא ניתן לאף אחד להכתיב לנו איך להתבטא ומתי, לא נתנהג לפי הגחמות של המינהלת והאיגוד והמאפיה של שימון, ואנחנו גם לא נהיה המקהלה הפרטית של ההנהלה שלנו - הם לא יחליטו מה נשיר".
הבלתי נסבלת כלפי הארגון תמשיך, לא נוכל יותר לתפקד כארגון האוהדים של הפועל ירושלים בכדורסל".
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.