Split (1)

train · 606k rows

title stringlengths 1 146	content stringlengths 0 337k	timestamp timestamp[s]
Anthozoa	REDIRECT אלמוגים	2006-05-17T11:35:26
Ctenophora	הפניה מסרקנים	2021-11-17T22:19:33
Chordata	REDIRECT מיתרניים	2004-12-28T20:02:54
Canidae	REDIRECTכלביים	2004-12-28T20:08:57
Felidae	REDIRECTחתוליים	2004-12-28T20:09:39
Craniata	REDIRECT בעלי גולגולת	2004-12-28T20:21:12
Panthera	REDIRECTפנתר	2004-12-28T20:25:54
Mammalia	REDIRECTיונקים	2004-12-28T20:27:04
Aves	REDIRECTעופות	2004-12-28T20:27:51
Agnatha	REDIRECT חסרי לסתות	2004-12-28T20:28:30
Gyps	REDIRECTנשר	2005-06-17T18:37:01
Ursus	הפניה דוביים	2008-04-15T07:44:15
Vertebrata	REDIRECT בעלי חוליות	2004-12-28T20:30:34
Procyon	REDIRECTדביבון	2004-12-28T20:31:05
Gnathostomata	REDIRECT חולייתנים לסתניים	2004-12-28T20:32:06
Vulpes	הפניה שועל (שבט)	2023-07-13T08:40:33
Teleostomi	REDIRECT דגי גרם	2005-08-15T08:28:00
Euteleostomi	REDIRECT בעלי עצם	2004-12-28T20:35:12
Tetrapoda	REDIRECT בעלי ארבע רגליים	2004-12-28T20:37:48
Amphibia	REDIRECT דו-חיים	2006-12-02T13:04:25
ליברפול (כדורגל)	מועדון הכדורגל ליברפול (באנגלית: .Liverpool F.C) הוא מועדון כדורגל אנגלי מהעיר ליברפול, המשחק בפרמייר ליג, הליגה הבכירה של הכדורגל באנגליה. ליברפול היא הקבוצה האנגלית המצליחה ביותר במאה העשרים, אחת הקבוצות המצליחות ביותר בתולדות הכדורגל האנגלי, ומדורגת במקום השלישי באירופה מבחינת הישגיה, עם 6 זכיות בגביע אירופה לאלופות, שלוש זכיות בגביע אופ"א וארבע זכיות בסופר קאפ האירופי. ליברפול מחזיקה בשיא הזכיות בגביע הליגה האנגלית - 10, ועד שנת 2011 החזיקה בשיא הזכיות באליפות אנגליה והיא במקום השני בדירוג זה נכון לשנת 2020. בשנת 2019 זכתה לראשונה בגביע העולם למועדונים ובכך הפכה לקבוצה האנגלית הראשונה הזוכה בטרבל הבין-לאומי - זכייה בליגת האלופות, הסופר-קאפ האירופי וגביע העולם למועדונים בשנה אחת. יו"ר הקבוצה הנוכחי הוא איש העסקים האמריקאי-יהודי טום וורנר. היסטוריה השנים הראשונות ליברפול נוסדה ב-15 במרץ 1892 אחרי שבעלי אצטדיון אנפילד, ג'ון הולדינג, הסתכסך עם אברטון (הקבוצה השנייה של העיר) וחיפש קבוצה אחרת שתשחק באצטדיון. תחילה היה אמור להיות שם המועדון "אברטון אתלטיק" אך התאחדות הכדורגל האנגלית התנגדה למצב בו לשני מועדונים יקראו בשם "אברטון" ולכן נקרא שם המועדון "ליברפול". כמאמנה הראשון של הקבוצה הובא ג'ון מק'קנה האירי שהחתים עד הגעתו 13 שחקנים סקוטים, מספר רב כל כך עד שבמספר מקרים, בהרכב הקבוצה לא שיחקו כדורגלנים אנגלים כלל. כבר בעונתה הראשונה זכתה הקבוצה באליפות לנקשייר, והקבוצה העפילה לליגה האנגלית השנייה בעונת 1893/1894. גם בעונה זו הוכתרה ליברפול כאלופת הליגה, ללא הפסד ליגה יחיד והקבוצה העפילה לליגה האנגלית הראשונה, אז הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי. הקבוצה זכתה באליפות הלאומית הראשונה שלה בעונת 1900/1901, ובפעם השנייה הוכתרה כאלופה בעונת 1905/1906. הקבוצה העפילה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע ה-FA בשנת 1914, בו הפסידה 0–1 לברנלי. בשנים 1922 ו-1923 הקבוצה זכתה בשתי האליפויות ברצף הראשונות שלה בהנהגת הקפטן שלה, אפרים לונגוורת', שהיה קשר אחורי ושיחק גם במדיה של נבחרת אנגליה. אחרי שתי האליפויות הללו הגיעה תקופת היובש הארוכה ביותר בתולדות המועדון, כאשר הקבוצה לא זכתה באף תואר עד לעונת 1946/1947, עונה בה זכתה באליפות פעם נוספת. למרות זאת, הקבוצה נתקלה בקשיים בעונות שלאחר מכן וירדה לליגת המשנה בעונת 1953/1954. השנים הגדולות ואסון הילסבורו בדצמבר 1959 מונה למשרת מאמן הקבוצה ביל שאנקלי, אשר כבר בעונתו הראשון בקבוצה הוציא מהסגל הקיים 24 שחקנים והרכיב את סגל הקבוצה מחדש. שלוש שנים לאחר שמונה למאמן, בעונת 1961/1962, עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה, אשר ממנה לא ירדה מאז. בעונת 1963/1964 זכתה הקבוצה באליפות הראשונה מזה 17 שנה. הקבוצה זכתה באליפות גם בעונת 1965/1966 לאחר שזכתה בגביע האנגלי בעונה שלפני כן בניצחון 2–1 על לידס יונייטד בגמר. הקבוצה זכתה בתואר האליפות השמיני שלה בעונת 1972/73 בעונה זו גם זכתה בגביע אופ"א לאחר ניצחון על בורוסיה מנשנגלדבך הגרמנית במשחק הגמר וזה היה התואר האירופאי הראשון בתולדותיה. בעונה שלאחר מכן זכתה הקבוצה בגביע אנגלי נוסף, ובסופה של העונה הודיע המאמן שאנקלי על פרישה ובמקומו מונה למשרת המאמן עוזרו, בוב פייזלי, אשר שימש בתפקיד עד 1983, אז הוחלף בידי עוזרו, ג'ו פייגן. מאז ועד 1985 (השנה בה סולקה מאירופה בעקבות אירועי אסון הייזל בגמר גביע אירופה לאלופות 1985, כאשר לאחריו התפטר פייגן מתפקידו וקני דלגליש מונה במקומו כמאמן שחקן, כשפייזלי חזר לשמש כיועץ) זכתה ליברפול בארבעה גביעי אירופה ובשני גביעי אופ"א. ב-1989 היה המועדון מעורב בטרגדיה נוספת, אסון הילסבורו, בו נהרגו 97 מאוהדי הקבוצה (ב-28 ביולי 2021 הלך לעולמו הקורבן ה-97 של האסון, אנדרו דווין, עד אז היה נהוג לספור ולציין 96 הרוגים, מספר שהפך לסמלי ומשמעותי עבור אוהדי הקבוצה).. לאחר האסון הופסקו משחקי הקבוצה לשבועיים בהם ביקרו שחקני הקבוצה ומאמנה, קני דלגליש, את האבלים. האליפות ה-18 של ליברפול הושגה בעונת 1989/1990 והיא זכורה בישראל בעיקר עקב תרומתו של החלוץ הישראלי רוני רוזנטל, שכבש 7 שערים ב-8 הופעות. מלך השערים של הקבוצה בליגה באותה עונה היה ג'ון בארנס, שהבקיע 22 שערים. ניתן לומר, כי תקופת הפאר של הקבוצה הייתה ב-20 השנים שבין 1970 ל-1990. בשנים אלה זכתה ליברפול ב-11 אליפויות (מתוך 19 זכיות שלה בסה"כ), 4 אליפויות אירופה (מתוך 6 בסה"כ), 3 זכיות בגביע FA (מתוך 7 בסה"כ), 2 גביעי אופ"א (מתוך 3 בסה"כ) ו-4 זכיות בגביע הליגה (מתוך 8 בסה"כ). שנות ה-2000 ממוזער\|איאן ראש, מלך השערים של ליברפול בכל הזמנים לאחר שהושעתה מהמפעלים האירופאיים, הקבוצה דעכה תקופה ארוכה, אך בעונת 2001 החלה לחזור לימיה הגדולים כשזכתה בגביע אופ"א (גברה 5–4 בהארכה על דפורטיבו אלאבס במשחק הגמר), גביע ה-FA, גביע הליגה והסופר קאפ ובעונה לאחר מכן הגיעה לרבע גמר ליגת האלופות. בעונת 2004/2005 זכתה ליברפול בליגת האלופות בפעם החמישית בתולדותיה, אחרי משחק גמר דרמטי בו הצליחה לחזור מפיגור 0–3 מול מילאן בתוך 6 דקות במחצית השנייה ולנצח 3–2 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים לאחר שיז'י דודק השוער הפולני של ליברפול הציל 2 בעיטות. בעונת 2005/2006 זכתה ליברפול בגביע האנגלי השביעי שלה, לאחר משחק גמר מרתק נגד וסטהאם יונייטד. במשחק חזרה ליברפול פעמיים מפיגור, כאשר בלט במיוחד הקפטן סטיבן ג'רארד, שהשווה את התוצאה ל-3–3 בתוספת הזמן של המחצית השנייה עם שער מרהיב מ-30 מטר. המשחק המשיך להארכה עקרה משערים וליברפול ניצחה 3–1 בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים וזכתה בגביע. בעונת 2006/2007 ליברפול הצליחה להגיע, בפעם השנייה בשלוש שנים, לגמר ליגת האלופות, שם הפסידה למילאן בתוצאה 1–2. בעונת 2007/08 כבשה ליברפול את השער ה-500 שלה באירופה מרגלי יוסי בניון, שכבש שלושער ובישל צמד שערים בניצחון 8–0 על בשיקטש בליגת האלופות ב-6 בנובמבר 2007. זה היה גם הניצחון הגדול ביותר של ליברפול באירופה ושל קבוצה כלשהי בהיסטוריה של ליגת האלופות. בשנת 2010 הקבוצה הגיעה עד חצי גמר הליגה האירופאית, שם הודחה על ידי אתלטיקו מדריד ודייגו פורלאן שכבש שער בתוספת הזמן, אשר גרם להדחתה של ליברפול מהמפעל לאחר שבניון כבש שער בהארכה, שהיה צריך להעלות את הקבוצה לגמר. את עונת 2010/2011 ליברפול פתחה בצורה רעה, כאשר לאחר 7 מחזורי ליגה היא דורגה במקום ה-18, מתחת לקו האדום. ב-6 באוקטובר 2010 נמכר המועדון בסכום משוער של 300 מיליון לירות שטרלינג על ידי הבעלים היקס וג'ילט ל-New England Sports Ventures שבראשה עומד ג'ון הנרי, מבעלי קבוצת הבייסבול בוסטון רד סוקס. בינואר 2011 פוטר המאמן רוי הודג'סון והוחלף על ידי קני דלגליש, ולקראת סוף ינואר הועבר פרננדו טורס לצ'לסי תמורת 50 מיליון לירות שטרלינג, סכום שיא לאותה עת בפרמייר ליג. במקומו, עברו לקבוצה לואיס סוארס מאייאקס ואנדי קארול מניוקאסל יונייטד. את העונה סיימה הקבוצה במקום השישי. לקראת עונת 2011/2012 ערכה הקבוצה שינוי משמעותי בסגל, כאשר החתימה שחקנים רבים וביניהם סטיוארט דאונינג וג'ורדן הנדרסון. אחרי 6 שנים ללא תואר הצליחה ליברפול לזכות בגביע הליגה לאחר ניצחון בפנדלים על קארדיף סיטי מליגת המשנה, וכן להעפיל לגמר הגביע האנגלי. עם זאת, כשלה הקבוצה במאבק על אליפות הליגה האנגלית וסיימה את העונה במקום השמיני בלבד, עובדה שהביאה במאי 2012 להחלטה לפטר את מאמנה קני דלגליש, ובמקומו מונה ברנדן רוג'רס. את עונת 2013/2014 סיימה ליברפול במקום השני, לאחר שנאבקה על האליפות עד המחזור האחרון. שחקן הקבוצה, לואיס סוארס, סיים את העונה כמלך שערי הליגה, עם 31 שערים. לאחר שסוארס נמכר לברצלונה בסכום של 75 מיליון לירות שטרלינג, סיימה ליברפול את עונת 2014/15 במקום השישי. בסיום אותה עונה עזב סטיבן ג'רארד את הקבוצה ופוטר רוב הצוות המקצועי. ב-4 באוקטובר 2015 פוטר רוג'רס מאימון ליברפול, ובמקומו מונה יורגן קלופ, שאימן קודם לכן את בורוסיה דורטמונד וזכה עימה פעמיים רצופות באליפות הבונדסליגה. עם קלופ הגיעה הקבוצה לגמר גביע הליגה, בו הפסידה למנצ'סטר סיטי, ולגמר הליגה האירופית, שם הפסידה לסביליה בתוצאה 1–3. עידן קלופ את עונת סיימה הקבוצה במקום הרביעי, מה שהקנה לה השתתפות בפלייאוף מוקדמות ליגת האלופות לעונת . ליברפול הוגרלה נגד הקבוצה הגרמנית הופנהיים. במשחק הראשון ליברפול ניצחה 2–1 בחוץ ובמשחק הגומלין באנפילד ניצחה 4–2, מה שנתן לה מקום בליגת האלופות אחרי שנתיים של היעדרות מהמפעל. ליברפול סיימה את שלב הבתים במקום הראשון בביתה. בשלב שמינית הגמר הוגרלה מול פורטו אותה ניצחה 5–0 בסיכום שני המשחקים. בשלב רבע הגמר הוגרלה מול מנצ'סטר סיטי, אותה ניצחה 3–0 במשחק הראשון באנפילד ו-2–1 במשחק השני. בחצי הגמר ליברפול שיחקה נגד רומא. במשחק הבית באנפילד היא הביסה את רומא 5–2. בעונה זאת שברה ליברפול את שיא הכיבושים של קבוצה אנגלית בליגת האלופות בעונה אחת. במשחק הגומלין בסטאדיו אולימפיקו ניצחה רומא בתוצאה 2–4, וליברפול עלתה לשלב הגמר, בו שיחקה מול ריאל מדריד והפסידה לה בתוצאה 1–3 בקייב. מוחמד סלאח היה למלך שערי הליגה, לאחר שכבש 32 שערים, והיה לשחקן שכבש את מספר השערים הרב ביותר בעונת פרמייר ליג בעלת 38 משחקים. בנוסף, נבחר לשחקן העונה בפרמייר ליג, הן מטעם התאחדות עיתונאי הכדורגל והן מטעם התאחדות שחקני הכדורגל. בעונת השיגה ליברפול 97 נקודות בליגה. על אף ההישג, סיימה במקום השני. זהו מספר הנקודות הגבוה ביותר עבור קבוצה שלא זכתה בתואר האליפות. שני שחקניה, סאדיו מאנה ומוחמד סלאח, היו בין שלושת מלכי שערי הפרמייר ליג לעונה זו, כאשר כל אחד מהם כבש 22 שערים. וירג'יל ואן דייק נבחר לשחקן העונה בפרמייר ליג על פי בחירת שחקני הליגה. בעונה זו השלימה ליברפול זכייה שישית בליגת האלופות, תוך ניצחונות על פריז סן-ז'רמן, נאפולי, באיירן מינכן ופורטו. במשחק הראשון של חצי הגמר, נחלה הקבוצה תבוסה, 3-0 לברצלונה, בקאמפ נואו. במשחק הגומלין השלימה ליברפול מהפך היסטורי, כאשר ניצחה 4–0 באנפילד. במשחק הגמר פגשה את טוטנהאם הוטספר וניצחה 2–0, משערים של מוחמד סלאח ודיבוק אוריגי. באוגוסט 2019 זכתה ליברפול בסופר קאפ האירופי עם ניצחון 5–4 בפנדלים על צ’לסי (לאחר תיקו 2–2 בתום 120 דקות). בדצמבר 2019 המועדון זכה לראשונה בגביע העולם למועדונים, לאחר ניצחון בהארכה 1–0 על קבוצת פלמנגו הברזילאית משער של רוברטו פירמינו. ב-24 בפברואר 2020 ניצחה ליברפול 3–2 את ווסטהאם ובכך שברה הקבוצה שיא בכדורגל האנגלי של 18 ניצחונות רצופים ו-21 ניצחונות בית רצופים (השיא הקודם היה גם הוא של ליברפול, ב-1972). ב-25 ביוני 2020, לאחר שיריבתה למאבק האליפות, מנצ'סטר סיטי, הפסידה לצ'לסי, הבטיחה ליברפול את האליפות ה-19 בתולדותיה והראשונה בעידן הפרמייר ליג, בפעם הראשונה לאחר 30 שנה ללא אליפות. הייתה זו האליפות שהושגה מעשית הכי מהר אי פעם בליגה מבחינת כמות משחקים (31), אך הכי מאוחר, באופן רשמי (סיום העונה), מבחינת התאריך (בשל פגרת מגפת הקורונה). ב-26 ביולי 2020, ניצחה הקבוצה את ניוקאסל יונייטד בתוצאה 1–3, ובכך הגיעה הקבוצה ל-99 נקודות בעונת ליגה בודדת. מספר זה הוא שיא כל הזמנים של הקבוצה, ושני בהיסטורית הליגה האנגלית רק למנצ'סטר סיטי שהגיעה ל-100 נקודות בעונת . בעונת 2020/2021, הובסה הקבוצה 2–7 על ידי אסטון וילה. זו הייתה הפעם הראשונה שאלופה מכהנת סופגת שבעה שערים מאז 1953, אז הייתה זו סנדרלנד שניצחה את ארסנל 1–7, והראשונה בעידן הפרמייר ליג. ב-3 בנובמבר 2020 ניצחה ליברפול 0–5 את אטאלנטה במסגרת ליגת האלופות. היה זה הניצחון הגדול ביותר אי פעם של קבוצה אנגלית על יריבה איטלקית במפעלים האירופיים. ב-19 בדצמבר 2020 ניצחה הקבוצה 0–7 את קריסטל פאלאס. היה זה ניצחון החוץ הגבוה ביותר של המועדון בתולדות הפרמייר ליג. בין החודשים אפריל 2017 ל-ינואר 2021 לא הפסידה הקבוצה משחק ליגה ביתי במסגרת הפרמייר ליג במשך 68 משחקים. ב-21 בינואר 2021 נכנעה הקבוצה 0–1 לברנלי ובכך נשבר הרצף. כמו כן, לאחר הפסד זה נשבר שיא של 21 שנה כאשר הקבוצה לא כבשה שער ליגה במשך ארבעה משחקים רצופים. ב-27 בפברואר 2022 זכתה ליברפול בגביע הפוטבול ליג לראשונה מאז עונת 2011/2012 לאחר ניצחון על צ'לסי בדו-קרב פנדלים 10–11 לאחר תוצאת 0-0 בתום 120 דקות. בחודש מאי שוב גברה על צ'לסי בדו-קרב פנדלים, הפעם בגמר הגביע הליגה וזכתה בפעם השמינית בתואר ובפעם הראשונה מאז עונת 2005/2006. עוד באותה העונה הגיעה ליברפול למחזור האחרון בליגה כשהיא בפיגור נקודה אחת ממנצ'סטר סיטי והייתה זקוקה לאיבוד נקודות של סיטי ולנצח את משחקה מול וולברההמפטון וונדרס, אולם שלושה שערים של סיטי ברבע שעה האחרונה העניקו לה את האליפות וליברפול הסתפקה במקום השני חרף ניצחון 1–3. בליגת האלופות באותה העונה הוגרלה ליברפול בשלב הבתים יחד עם אתלטיקו מדריד, מילאן ופורטו. ליברפול ניצחה את כל ששת המשחקים בשלב המוקדם והייתה לקבוצה האנגלית הראשונה שמנצחת את כל ששת המשחקים בשלב הבתים. בהמשך גברה ליברפול על אינטר מילאנו, בנפיקה ליסבון וויאריאל, והעפילה לגמר שלישי ב-4 שנים. במשחק הגמר שהתקיים באצטדיון סטאד דה פראנס בפריז, נכנעה ליברפול לריאל מדריד בתוצאה 0–1. את עונת 2022/2023 פתחה ליברפול בזכייה ראשונה במגן הקהילה לראשונה מאז 2006, לאחר שגברה על מנצ'סטר סיטי בתוצאה 1–3. במחזור הרביעי של העונה, ב-27 באוגוסט 2022 רשמה ליברפול את הניצחון הגדול בתולדותיה בפרמייר ליג, כשגברה 0–9 על בורנמות'. בהמשך אותה עונה הקבוצה רשמה ניצחון היסטורי נוסף, 0-7 על מנצ'סטר יונייטד. הייתה זו השביעייה הראשונה של ליברפול נגד יונייטד מאז מרץ 1908, והשלישית בסך הכל בהיסטוריית המפגשים בין הקבוצות. עם זאת הקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי בלבד, ללא כרטיס לליגת האלופות. בעונת 2023/2024 היוותה ליברפול לאורך רוב העונה מועמדת רצינית לאליפות, אך לבסוף איבדה אותה למנצ'סטר סיטי, וכן גם את המקום השני לארסנל. בסיום העונה עזב יורגן קלופ את הקבוצה, לאחר שמונה עונות כמאמן. במקומו, מונה כמאמן ארנה סלוט, שאימן קודם לכם את פיינורד. צבעים וסמל לאורך רוב ההיסטוריה צבע מדי הבית של ליברפול היה אדום, אך בעת היווסדו של המועדון צבע המדים היה כחול, מדים בצבעי כחול-לבן היו בשימוש עד שנת 1894, ולאחריה אומץ הצבע האדום כצבע העיר ליברפול. ציור הליבר-בירד (הציפור של העיר ליברפול) המאפיין את המועדון אומץ בשנת 1901, אף על פי שנכלל בצורה רשמית בסמל המועדון רק מאז שנת 1955. ליברפול לבשה מדים בצבעי אדום-לבן עד שנת 1964, כאשר לאחריה שינתה את צבע התלבושת לאדום בלבד בעקבות החלטתו של המאמן ביל שאנקלי. המשחק הראשון בו לבשה הקבוצה מדים אדומים בלבד היה נגד קבוצת אנדרלכט הבלגית. צבעי מדי החוץ של המועדון היו ברוב העונות צהובים כולם או לבנים עם מכנס שחור, למעט מספר עונות חריגות. בשנת 1987 אימצה הקבוצה תלבושת חוץ בצבע אפור, שהייתה בשימוש עד לעונת המאה של המועדון, 1991/92, בה הוחלפה התלבושת בתלבושת בצבעים ירוק ולבן. במהלך שנות ה-90 החליפה הקבוצה את צבעי מדי החוץ מספר פעמים, בין היתר לצבעי זהב, צהוב בהיר, שחור ואפור. בעונת 2008/09 התקבעה הקבוצה על צבעי האפור כמדי תלבושת החוץ. לקבוצה גם תלבושת שלישית שנועדה לשימוש במפעלים אירופיים, אך בפועל משמשת גם כתלבושת משחק במשחקי הליגה האנגלית במצבים בהם תלבושת החוץ זהה לתלבושת הבית של קבוצת היריב. תלבושת הקבוצה מעוצבת על ידי חברת ניו באלאנס, שהחליפה את חברת הבת שלה, וריור ספורטס, בתפקיד יצרנית המדים הרשמית של המועדון בעונת 2015/16. מהלך זה התבצע כחלק מתוכניותיה של החברה לחדור לשוק הכדורגל העולמי. קדמו לה חברות יומברו עד שנת 1985, אדידס עד שנת 1996, ריבוק עד שנת 2006, שוב אדידס עד שנת 2012 ווריור ספורטס עד 2015. ליברפול הייתה הקבוצה האנגלית הראשונה שהשתמשה בלוגו של ספונסר על חולצת המשחק שלה, לאחר הסכם עם חברת היטאצ'י בשנת 1979. מאז, עוטרה תלבושת המועדון בסמלילי ספונסרים נוספים: "קראון פיינטס", "קנדי", "קרלסברג" ובנק "סטנדרד צ'רטרד". סמל המועדון מבוסס, כאמור, על סמל העיר ליברפול, ציפור הליבר-בירד, שבעבר הוטמע בתוך מגן. בשנת 1992, על מנת להנציח את עונת המאה של המועדון, השתמש המועדון בסמלו ב"שערי שאנקלי" שבאצטדיון אנפילד. בעונה העוקבת, הוטמעו שני הלפידים בצידי הסמל כאות זיכרון לאסון הילסבורו בדומה לאלה שמצויים כאש תמידית באצטדיון אנפילד. בשנת 2012 שינתה וריור ספורטס את סמל המועדון, בכך שהפכה אותו להיות דומה לזה שהוטמע במדי הקבוצה בשנות ה-70: שני הלפידים הועברו לאחורי הצווארון של תלבושת המשחק, שם הם נמצאים משני צדדיו של המספר 96, המציין את מספר ההרוגים באסון הילסבורו. אצטדיונים שמאל\|ממוזער\|250px\|אצטדיון אנפילד אצטדיון אנפילד נבנה בשנת 1884 סמוך לסטנלי פארק שבליברפול. במקור שימש האצטדיון דווקא את מועדון הכדורגל אברטון, עד אשר זה עבר לאצטדיון גודיסון פארק, לאחר מחלוקת לגבי דמי השימוש בו בינו לבין בעלי האצטדיון ומייסד קבוצת ליברפול לעתיד ג'ון הולדינג. כאשר נותר עם מגרש ללא שימוש, הקים הולדינג בשנת 1892 את קבוצת ליברפול, אשר מאז ועד היום שיחקה באצטדיון. בתקופה זו הכיל האצטדיון כ-20,000 מקומות, אם כי במשחק הבכורה בו נכחו רק 100 צופים. בשנת 1906 נקרא באופן רשמי אחד מיציעי האוהדים שמאחורי קו רוחב המגרש "הקופ", על שם גבעה שהיוותה מחנה קרב במהלך מלחמת הבורים השנייה, בה נהרגו יותר מ-300 אנשים מגדוד הלנקשייר, רובם מהעיר ליברפול. בשיאו, יכול היה היציע לאכלס 28,000 צופים והיווה את היציע הגדול ביותר בעולם הבנוי ממפלס אחד. אצטדיונים רבים באנגליה השתמשו בשם "הקופ" לתיאור יציעי האוהדים שלהם, אך זה שבאנפילד היה הגדול ביותר בזמנו. יציע זה יכול היה לעיתים להכיל יותר אנשים מאשר אצטדיונים שלמים. בשיאו אכלס אצטדיון אנפילד יותר מ-60,000 צופים, ועד שנות ה-90 של המאה ה-20 היה בעל תפוסה של 55,000 מקומות. לאחר פרסומו של דו"ח טיילור, שניתן בעקבות אסון הילסבורו ובהוראת חוקים נוספים מצידה של הפרמייר ליג האנגלית, אולצה ליברפול להפוך את אנפילד לאצטדיון בעל מקומות ישיבה בלבד בעונת 1993/94, ובכך הקטינה את תכולתו ל-45,276 מקומות ישיבה. ממצאי דו"ח טיילור הביאו להקמתו של יציע הקמלין רואד, בשנת המאה להיווסדות המועדון, 1992, ולציון שנת המאה שונה שמו ל"יציע המאה". זהו היציע שלצידי אחד מקווי האורך של המגרש. בסוף שנת 1998 נבנה מפלס נוסף ביציע המאכלס בין היתר את אוהדי הקבוצה האורחת, יציע ה"אנפילד רואד", המצוי מאחורי קו הרוחב שממול ליציע ה"קופ". בנייה זו הגדילה את מספר המקומות באצטדיון, אך גם גרמה למספר בעיות. בתחילת עונת 1999/00 הורגשו מספר רעידות ביציע העליון החדש, ובעקבות כך הוכנסו מוטות תמיכה ליציע זה. עקב מגבלות אשר חלו על תכנוני ההתרחבות של אצטדיון אנפילד, הכריזה ליברפול על תכנון של מעבר לאצטדיון סטנלי פארק במאי 2002. אישורי בנייה ניתנו ביולי 2004, ובספטמבר 2006 החליטה מועצת העיר ליברפול להעניק רישיון חכירה בן 999 שנים לקרקע המיועדת לבנייה. בעקבות רכישת המועדון על ידי ג'ורג' ג'ילט וטום היקס בפברואר 2007, עוצב מחדש האצטדיון המתוכנן. העיצוב החדש אושר על ידי מועצת העיר בנובמבר 2007. תאריך פתיחת האצטדיון נקבע תחילה לאוגוסט 2011, והוא היה אמור לאכלס כ-60,000 צופים, כשחברת HKS אמונה על בנייתו. תחילת בניית האצטדיון נדחתה באוגוסט 2008, בעקבות כך שג'ילט והיקס התקשו במימון עלות בנייתו, המוערכת ב-300 מיליון פאונד. בעלות וכספים כבעלים של אצטדיון אנפילד ומייסד הקבוצה, ג'ון הולדינג היה יושב הראש הראשון של הקבוצה, תפקיד אותו אייש מיום הקמת המועדון ב-1892 ועד 1904. ג'ון מק'קנה היה מחליפו של הולדינג לאחר פרישתו. לאחר מכן הפך מק'קנה לנשיא קבוצת הכדורגל. עמדת יושב הראש אוישה על ידי מספר אנשים שונים, עד להגעתו של ג'ון סמית בשנת 1973, שהיה בנו של אחד ממחזיקי מניות הקבוצה. תחת ניהולו של סמית ועד לפרישתו בשנת 1990 חווה המועדון את תקופתו הטובה ביותר בכל הזמנים. יורשו היה נואל ווייט שנכנס לתפקיד יושב הראש בשנת 1990. באוגוסט 1991 הפך דוויד מורס, שמשפחתו החזיקה בשליטה על המועדון למעלה מ-50 שנה, ליושב ראש הקבוצה. דודו, ג'ון מורס, היה גם בעל מניות בליברפול, ובמקביל יושב ראש קבוצת אברטון בין השנים 1961–1973. מורס החזיק ב-51% ממניות המועדון, עד שבשנת 2004 החליט לאפשר קבלת הצעות לרכישת החזקותיו במניות החברה. ממוזער\|217x217px\|ג'ון הנרי מקבוצת ספורטס פנוואי, חברת האם של ליברפול מורס החליט לבסוף למכור את מניותיו במועדון לאנשי העסקים האמריקאים ג'ורג' ג'ילט וטום היקס ב-6 בפברואר 2007. הערכת השווי שניתנה למכירה, הכוללת את חובות המועדון, הייתה £218.9 מיליון. צמד האמריקאיים שילם £5,000 למנייה, או £174.1 מיליון לכל המניות ו-£44.8 מיליון לכיסוי חובות החברה. חילוקי דעות בין ג'ילט והיקס, וחוסר תמיכה מצד האוהדים, הביאו את הזוג להחלטה למכור את שליטתם במועדון. מרטין ברוטון מונה ליושב ראש המועדון ב-16 באפריל 2010 על מנת לפקח על המכירה. במאי 2010 פורסמו דו"חות הקבוצה שהצביעו על חובות בסדר גודל של £350 מיליון (כתוצאה מהלוואה ממונפת) והפסדים של £55m מיליון, דבר שגרם לפירמת ראיית החשבון KPMG לשנות את חוות דעתה על הדוח"ות הכספיים של החברה שלהם. נושי המועדון, ביניהם הרויאל בנק של סקוטלנד, לקחו את ג'ילט והיקס לבית המשפט על מנת להכריח אותם להמשיך במכירת שליטתם בקבוצה, בעצם הנכס העיקרי של החברה. בהחלטת בית משפט אולצו צמד האמריקאים למכור את החזקותיהם בקבוצה. לזוג ניתנה זכות ערעור על ההחלטה, אך הקבוצה נמכרה בסופו של דבר ב-15 באוקטובר 2010 לקבוצת ספורט פנוואי עבור £300 מיליון. ליברפול הוכרזה כחברה בינלאומית. דו"ח משנת 2010 העריך את סמלה המסחרי ונכסיה הבלתי מוחשיים ב-£141 מיליון, עלייה של £5 מיליון מהשנה הקודמת. ליברפול קיבלה קבוצת דירוג אג"ח של AA (דירוג גבוה). באפריל 2010 דורגה ליברפול על ידי המגזין פורבס כמועדון השישי בערכו בעולם, אחרי מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, ארסנל, ברצלונה ובאיירן מינכן. שווי החברה הוערך בכ-$822 מיליון בניכוי חובות. פירמת ראיית החשבון הבינלאומית דלויט טוש טומטצו (דלוייט) דירגה את ליברפול שמינית בעולם מבחינת הכנסות מועדון. הכנסות המועדון בעונת 2009/10 עמדו על €225.3 מיליון. בשנת 2011 דיווחה ליברפול על הפסדים שנתיים בגובה £49.4 מיליון, על אף שמספר זה לא כולל הכנסות מכניסת הספונסר החדש, וריור ספורטס, בסך £25 מיליון. בעונת 2011/12 הוציא המועדון €142 מיליון על משכורות, כמעט כמו באיירן מינכן ופי 2.5 מבורוסיה דורטמונד. יו"ר הקבוצה הוא איש העסקים האמריקאי-יהודי טום וורנר. יריבויות היריבות המוקדמת ביותר של הקבוצה היא זו עם השכנה העירונית, אברטון, והמשחקים בין השתיים מכונים "הדרבי של ליברפול" או "המרזיסייד דרבי". שתי הקבוצות נפגשו ב-227 מפגשים שונים מאז הקמתם ועד דצמבר 2016, כאשר המפגשים כוללים משחקים בליגה, בגביע האנגלי ובגביע הליגה האנגלית. במאזן בין השתיים, מובילה ליברפול עם 90 ניצחונות לעומת 66 ניצחונות לאברטון. מספר תוצאות התיקו עומד על 71. שיאן ההופעות במרזיסייד דרבי הוא נוויל סאות'הול (אברטון) מלך השערים של משחקי הדרבי בין השתיים הוא איאן ראש הוולשי ששיחק בליברפול עם 25 שערי דרבי. מן הצד השני ישנו דיקסי דין מאברטון עם 19 שערים. יריבה נוספת של ליברפול היא מנצ'סטר יונייטד. מבין כל יריבותיה של ליברפול בצמרת לאורך השנים, רוב היריבות היו מאזור לונדון (צ'לסי, ארסנל, קווינס פארק ריינג'רס ועוד) כאשר מאזורה של ליברפול, אזור צפון-מערב אנגליה, ישנה מנצ'סטר יונייטד. ליברפול ו"יונייטד" הם שני המועדונים המעוטרים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי, כאשר שתיהן יחד זכו ב-131 תארים שונים בכדורגל האנגלי והאירופאי (ליברפול - 66, מנ' יונייטד - 65). לשם השוואה, העיר לונדון, לה מספר רב של קבוצות שזכו בתארים (ארסנל, צ'לסי, טוטנהאם הוטספר, קווינס פארק ריינג'רס, וסטהאם יונייטד, צ'רלטון אתלטיק ופולהאם) זכתה ב-104 תארים מ-7 מועדונים שונים (בהשוואה, כאמור, ל-130 כאלו בארונותיהם של שני מועדונים בלבד). תארים תארים מקומיים אליפות אנגליה: 19 1900/1901, 1905/1906, 1921/1922, 1922/1923, 1946/1947, 1963/1964, 1965/1966, 1972/1973, 1975/1976, 1976/1977, 1978/1979, 1979/1980, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1985/1986, 1987/1988, 1989/1990, 2019/2020 גביע ה-FA: 8 1964/1965, 1973/1974, 1985/1986, 1988/1989, 1991/1992, 2000/2001, 2005/2006, 2021/2022 גביע הליגה: 10 (שיא) 1980/1981, 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1994/1995, 2000/2001, 2002/2003, 2011/2012, 2021/2022, 2023/2024 מגן הקהילה: 16 1964, 1965, 1966, 1974, 1976, 1977, 1979, 1980, 1982, 1986, 1988, 1989, 1990, 2001, 2006, 2022 תארים בינלאומיים 24x24 פיקסלים גביע אירופה לאלופות/ליגת האלופות מחזיקת הגביע (6): 1976/1977: 1–3 נגד בורוסיה מנשנגלדבך 1977/1978: 0–1 נגד קלאב ברוז' 1980/1981: 0–1 נגד ריאל מדריד 1983/1984: 1–1 (2–4 בפנדלים) נגד רומא 2004/2005: 3–3 (2–3 בפנדלים) נגד מילאן 2018/2019: 0–2 נגד טוטנהאם הוטספר סגנית מחזיקה (4): 1984/1985, 2006/2007, 2017/2018, 2021/2022 גביע אופ"א: מחזיקת הגביע (3): 1972/1973, 1975/1976, 2000/2001 סגנית (1): 2015/2016 הסופר קאפ האירופי זכייה (4): 1977, 2001, 2005, 2019 סגנית (2): 1978, 1984 אליפות העולם לקבוצות: 1 2019 שחקנים בולטים לאורך ההיסטוריה הנתונים נכונים ל-31 באוגוסט 2013, ומתייחסים לכל המסגרות. השחקנים מסומנים בירוק שיחקו לאורך כל הקריירה שלהם בליברפול. להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"שםלאוםעמדהקריירה בליברפולהופעותשערים איאן קלהאן קשר 1960–1978 857 68 קווין קיגן חלוץ 1971–1977 230 68 וירג'יל ואן דייק בלם 2018– 130 13 ג'יימי קראגר בלם 1996–2013 737 5 סטיבן ג'רארד קשר 1998–2015 710 186 ריי קלמנס שוער 1967–1981 665 0 אמלין יוז מגן 1967–1979 665 49 איאן ראש חלוץ 1980–1996 660 346 פיל ניל מגן 1974–1985 650 59 טומי סמית' מגן 1962–1978 638 48 ברוס גרובלאר שוער 1981–1994 628 0 אלן האנסן מגן 1977–1991 620 14 כריס לולר מגן 1960–1975 549 61 בילי לידל חלוץ 1939–1961 534 228 קני דלגליש חלוץ 1977–1990 515 172 רוני וילאן קשר 1979–1994 493 73 רוג'ר הנט חלוץ 1958–1969 492 286 פיל תומפסון מגן 1972–1985 477 13 סטיב הייוויי קיצוני 1970–1981 475 76 אלישע סקוט שוער 1912–1934 468 0 סטיב ניקול מגן 1981–1995 468 46 סמי הופייה מגן 1999–2009 464 35 רון ייטס מגן 1961–1971 454 16 דונלד מקינליי מגן 1910–1929 434 34 איאן סנט ג'ון חלוץ 1961–1971 425 118 ארתור גודארד קיצוני 1902–1914 415 79 פיטר תומפסון קיצוני 1963–1974 415 54 ג'ון בארנס קשר 1987–1997 407 108 חוסה מנואל ריינה שוער 2005–2013 394 0 ריי קנדי קשר 1974–1982 393 72 טומי לורנס שוער 1958–1971 390 0 אלן א'קורט קיצוני 1952–1964 381 63 רוני מוראן מגן 1952–1965 379 17 גורדון הודג'סון חלוץ 1925–1936 377 241 טום ברומילו מגן 1919–1929 375 11 אפרים לונגוורת' מגן 1910–1928 371 0 רובי פאולר חלוץ 1993–2001 2006–2007 369 183 טומי לוקאס מגן 1916–1933 366 3 סטיב מקמנמן קיצוני 1990–1999 364 66 בילי דנלופ מגן 1895–1909 363 2שםלאוםעמדהקריירה בליברפולהופעותשערים ג'ק קוקס קיצוני 1898–1909 361 81 פרד הופקין קיצוני 1921–1931 360 12 גריים סונס קשר 1978–1984 359 55 אלן קנדי מגן 1978–1985 359 20 ג'ימי מק'דוגל מגן 1928–1938 356 12 מארק לורנסון מגן 1981–1988 356 18 ג'ון ארנה ריסה מגן 2001–2008 348 31 לוקאס לייבה קשר 2007–2017 346 7 פיל טיילור מגן 1936–1954 345 34 אלכס רייסבק מגן 1898–1909 341 19 ריי למברט מגן 1939–1956 341 2 הארי צ'יימברס חלוץ 1915–1928 339 151 ארתור רילי שוער 1925–1940 338 0 גרי בירן מגן 1955–1969 333 4 טרי מק'דרמוט קשר 1973–1982 329 81 לורי יוז מגן 1943–1960 326 1 קווין קיגן חלוץ 1971–1977 323 100 מרטין שקרטל בלם 1998–2015 320 18 ג'ק באלמר חלוץ 1935–1952 312 111 ג'יימי רדנאפ קשר 1991–2002 308 41 מייקל אואן חלוץ 1996–2004 297 158 סמי לי קשר 1976–1986 295 19 יאן מולבי קשר 1984–1996 292 61 טום ברדשו מגן 1930–1938 291 4 דיק פורשו חלוץ 1919–1927 288 124 ג'ימי מליה קשר 1954–1964 286 79 דירק קאוט חלוץ 2006–2012 286 71 דיטמר האמאן קשר 1999–2006 283 11 גורדון מילן קשר 1960–1967 282 18 ביל ג'ונס מגן 1938–1954 277 17 בוב פייזלי מגן 1939–1954 277 12 סטיב מקמהון קשר 1985–1991 277 50 דייוויד ג'יימס שוער 1992–1999 277 0 רובי רובינסון מגן 1904–1912 271 64 קרייג ג'ונסטון קשר 1981–1988 271 40 ג'ימי קייס קשר 1973–1981 269 46 ברי ניוונהויס קיצוני 1933–1947 260 79 ביל לייסי קיצוני 1912–1915 1919–1924 259 29 לואיס סוארס חלוץ 2011–2014 96 51מוחמד סלאחמצריםקיצוני2017–205129 בליברפול שיחקו שלושה כדורגלנים ישראליים: אבי כהן, רוני רוזנטל ויוסי בניון. סגל הקבוצה נכון ל-1 בספטמבר 2024. (קפטן) שחקנים המושאלים למועדונים אחרים (מושאל לויגאן את'לטיק עד 30 ביוני 2025) (מושאל לרד בול זלצבורג עד 30 ביוני 2025) (מושאל לליווינגסטון עד 30 ביוני 2025) (מושאל למורקמבי עד 31 בדצמבר 2024) (מושאל לדרבי קאונטי עד 30 ביוני 2025) (מושאל למידלסברו עד 30 ביוני 2025) לקריאה נוספת שאול אדר, ליברפול: כדורגל, חיים ומוות, הוצאת גלורי קישורים חיצוניים הערות שוליים ליברפול קטגוריה:אלופות אירופה בכדורגל לקבוצות קטגוריה:ליברפול: מועדוני כדורגל קטגוריה:קבוצות כדורגל שהוקמו ב-1892	2024-10-18T18:28:12
Amniota	REDIRECT בעלי שפיר עוברי	2004-12-28T20:41:26
Monotremata	REDIRECT יונקי הביב	2021-02-21T10:47:18
Ornithorhynchus anatinus	REDIRECT ברווזן	2004-12-28T20:46:37
Metatheria	הפניה מטאתריה	2015-12-24T09:23:13
Carnivora	הפניה טורפים	2017-02-17T10:53:49
Creodonta	REDIRECT קראודונטים	2006-01-16T16:00:12
Fissipedia	REDIRECT טורפי יבשה	2004-12-28T21:14:05
Canis aureus	REDIRECT תן זהוב	2004-12-28T21:30:24
Canis rufus	REDIRECT זאב אדמוני	2004-12-28T21:45:34
ואצלב האוול	ואצלב האוול (; 5 באוקטובר 1936 – 18 בדצמבר 2011) היה מחזאי וסופר צ'כי, מראשי מתנגדי המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה, נשיא המדינה האחרון אחרי נפילת הקומוניזם והנשיא הראשון של הרפובליקה הצ'כית. זוכה פרס גנדי לשלום. קורות חיים האוול נולד ב-1936 בפראג למשפחה אמידה שמצד אביו הייתה מעורבת בעסקי הבידור והקולנוע ומצד אמו בדיפלומטיה. בעקבות השתלטות הקומוניסטים על המדינה ב-1948 נושלה המשפחה מנכסיה ומשום שהוגדרה כ"בורגנית-ריאקציונרית", נודתה. כבן למשפחה כזו נאסרו על האוול לימודים בתחום האומנות, והוא למד שנתיים באוניברסיטה הטכנית של פראג. ב-1959, אחרי שירות צבאי של שנתיים, החל לעבוד בתיאטרון בתור פועל במה. בשלב זה של חייו החל ללמוד דרמה בהתכתבות וגם לכתוב מחזות בעצמו. המחזה הראשון שלו, "מסיבת גן", הועלה ב-1963. ב-1964 נישא לאולגה שפליכלובה. ב-1996 נפטרה אשתו אולגה ממחלת הסרטן, וגם בגופו של האוול עצמו, שהיה מעשן כבד, התגלה סרטן הריאות. חלק גדול מראותיו נכרתו, אך למרות שמועות על מותו הקרב הוא התאושש, ועורר סערה חדשה כשנישא בינואר 1997 לשחקנית דאגמאר ושקרנובה הצעירה ממנו ב-17 שנה. האוול נפטר ב-2011 בביתו מסיבוכים של מחלת COPD. פעילות פוליטית ב-1968, עם תחילת מאורעות "האביב של פראג", נעשה האוול מעורב יותר בפוליטיקה, וכתב מאמר נועז שבו קרא לרב-מפלגתיות. אחרי הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה הוא נסחף יותר ויותר לפעילות פוליטית, הפך ל"דיסידנט" והוחרם במולדתו. ב-1975 כתב מכתב פומבי לנשיא המדינה גוסטב הוסאק בו קרא לשינוי מדיניות הממשל. במכתב הוא מתאר את הצורה בה המשטר משליט את מרותו: ב-1977 היה מראשי התארגנות האינטלקטואלים "אמנה 77" שקראה לממשלה לכבד את זכויות האדם ובעקבות מעורבות זו הושלך לראשונה לבית הסוהר. אחרי שנאמר לו שהתנועה גוועה והוא הבטיח להפסיק את פעילותו בה, הוא שוחרר. עם שחרורו גילה שהשלטונות שיקרו לו, בנוסף לתחושת האכזבה מהתנהגותו הוא. ב-1979 השתתף בהקמת ארגון שתמך במתנגדי המשטר ומשפחותיהם, ובעקבות כך נשלח לכלא לארבע שנים, אחרי שסירב להצעה לצאת לגלות. בתחילת 1989 האוול נשלח שוב למאסר של תשעה חודשים על כך שעמד ברחוב בעת שסטודנטים הניחו זרים ביום השנה ה-20 למותו של יאן פאלאך שהצית את עצמו במחאה על הפלישה הסובייטית באוגוסט 1969. המחאה הציבורית שהתעוררה גרמה לשחרורו במאי. ממוזער\| (ואצלב האוול 2010) עם תחילת מהפכת הקטיפה ב-17 בנובמבר 1989, היה האוול מחוץ לפראג. כעבור יומיים הוא היה מראשי מקימי "הפורום האזרחי" שהוביל את המהפכה ויחד עם אלכסנדר דובצ'ק הסתמן כמועמד אפשרי לנשיאות המדינה במעבר מהדיקטטורה לדמוקרטיה. ראשי הפורום הגיעו למסקנה שהוא עדיף על דובצ'ק שרצה מאוד בתפקיד, והטילו על האוול לבשר לדובצ'ק על ההחלטה. לבסוף דובצ'ק התמנה ליושב ראש הפרלמנט, וב-29 בדצמבר הפרלמנט, שעדיין היה בהרכבו מהתקופה הקומוניסטית, בחר בוואצלב האוול לנשיא צ'כוסלובקיה לתקופת ביניים עד שייבחר פרלמנט חדש בבחירות חופשיות. ביולי 1990 בחר אותו הפרלמנט החדש לתקופת כהונה של שנתיים. כהונה כנשיא צ'כוסלובקיה וצ'כיה כנשיא נקט האוול קו וסגנון עצמאיים שלא פעם עוררו מחלוקת, והביכו את הממשלה. כך היה בעת שהוא התנצל בפני הגרמנים שגורשו מחבל הסודטים, או כששמר על יחסים קרובים עם הדלאי לאמה למורת רוחה של ממשלת הרפובליקה העממית של סין. כאשר החלו להישמע קולות התומכים בפירוק המדינה הצ'כוסלובקית, האוול הביע את התנגדותו, וב-20 ביולי 1992 כאשר הפירוק נראה בלתי נמנע התפטר מהנשיאות, מבלי שנבחר לו יורש, ופרש מהחיים הפוליטיים. האוול הצהיר שהוא יסרב להיות נשיא של מדינה צ'כית נפרדת, אך כאשר הפירוק בוצע ב-1 בינואר 1993 התמודד על נשיאות הרפובליקה הצ'כית החדשה, נבחר לנשיאה הראשון ב-26 בינואר, והחל לכהן החל מ-2 בפברואר. גם כנשיא הרפובליקה הצ'כית נקט האוול בקו עצמאי למורת רוחה של הממשלה בראשות יריבו ואצלב קלאוס. בינואר 1998, אחרי משבר כלכלי ופוליטי במדינה נבחר האוול לקדנציה נוספת כנשיא, אולם רק לאחר סיבוב שני, וברוב של קול אחד. האוול היווה גורם מרכזי בהצטרפות הרפובליקה הצ'כית לנאט"ו, הן כלפי פנים, תוך כדי התנגשות עם הממשלה, והן כלפי חוץ כאשר השתמש במעמדו הבינלאומי על מנת לשכנע את נאט"ו לקבל את מדינתו לשורותיה. עם סיום תקופת כהונתו השנייה ב-2 בפברואר 2003, התקשה הפרלמנט הצ'כי לבחור את מחליפו, ורק לאחר כמה שבועות ללא נשיא נבחר יריבו ואצלב קלאוס למחליפו. האוול היה מועמד מספר פעמים לזכייה בפרס נובל לשלום. בשנת 2003 זכה בפרס גנדי לשלום. באותה שנה קיבל את פרס "שגריר של מצפון", מטעם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, אשר הכיר בו בעבר כאסיר מצפון. יחסים עם מדינת ישראל האוול גילה יחס חם למדינת ישראל, וערך שני ביקורים רשמיים: הראשון באפריל 1990, חודשים ספורים אחרי שנבחר לנשיא צ'כוסלובקיה, והשני בספטמבר 1997. ביקורו האחרון בישראל היה ב-2008 אז היה אורחו של שמעון פרס בדיוני ועידת הנשיא. ביולי 2010 ייסד האוול ביחד עם שורת אישים אוהדי ישראל אחרים את "יוזמת ידידי ישראל" – "Friends of Israel Initiative", שמטרתה להילחם בניסיונות לעשות דה-לגיטימציה למדינת ישראל ולפעול למען זכותה של ישראל לחיות בשלום בגבולות מוכרים ובטוחים. בין היוזמים האחרים היו חוסה מריה אסנאר ראש ממשלת ספרד לשעבר, פיאמה נירנשטיין סגנית יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט האיטלקי, מרצ'לו פארה לשעבר יו"ר הסנאט האיטלקי, אלחנדרו טולדו נשיא פרו לשעבר, דייוויד טרימבל ראש ממשלת צפון אירלנד לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום, ותומכי ישראל אחרים ממנהיגי אירופה, ארצות הברית והעולם. אירוע ההשקה של היוזמה התרחש בבניין הפרלמנט הבריטי, כשהמארחים הם "אגודת הנרי ג'קסון" וחבר הפרלמנט הבריטי יהודי מטעם המפלגה השמרנית רוברט חלפון. בשנת 2006, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה. בשנת 2015 נקראה על שמו כיכר בחיפה. לקריאה נוספת ואצלב האוול, העולם נברא במאמר, תרגמה מצ'כית: רות בונדי, ספרית פועלים, 1991. קישורים חיצוניים ביוגרפיה באתר רדיו פראג פסטיבל האוול שיחות עם: ואצלב האוול ונאום שלו, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה צ'כיה: הנשיא לשעבר וצלאב האוול מת, מעריב, 18 בדצמבר 2011 ג'ונתן טובין, הדרך לניצחון: ואצלב האבל והמאבק לחירות, באתר מידה, 21 בנובמבר 2019 יוזף זבוריל, ואצלב האבל במילותיו שלו, באתר מידה, 21 בנובמבר 2019 הערות שוליים קטגוריה:מחזאים צ'כים קטגוריה:נשיאי צ'כוסלובקיה קטגוריה:פוליטיקאים צ'כוסלובקים קטגוריה:נשיאי צ'כיה קטגוריה:סופרים צ'כים קטגוריה:מקבלי מדליית החירות הנשיאותית קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד קטגוריה:מסדר האמבט: אבירים וגבירות הצלב הגדול קטגוריה:זוכי פרס פולברייט קטגוריה:מסדר האמנויות והספרות קטגוריה:דיסידנטים קטגוריה:זוכי פרס פרנץ קפקא קטגוריה:חברי מסדר קנדה קטגוריה:אסירי מצפון על פי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל קטגוריה:חברי האגודה המלכותית לספרות קטגוריה:זוכי פרס אוסטריה לספרות אירופית קטגוריה:מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה קטגוריה:זוכי פרס גנדי לשלום קטגוריה:זוכי פרס השלום של התאחדות הסופרים הגרמנית קטגוריה:זוכי פרס ארסמוס קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה קטגוריה:זוכי פרס סיאול לשלום קטגוריה:זוכי פרס נסיך אסטוריאס לתקשורת ומדעי הרוח קטגוריה:מקבלי עיטור מסדר הצלב הדרומי קטגוריה:מקבלי עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה קטגוריה:מעוטרי אות האריה הלבן קטגוריה:צ'כים שנפטרו ב-2011 קטגוריה:ילידי 1936 קטגוריה:זוכי פרס גזן	2024-04-27T10:53:56
Canis simensis	REDIRECT זאב חבשי	2004-12-28T21:50:41
Canis lupus	REDIRECT זאב מצוי	2004-12-28T21:52:06
האחדה	"האחדה" הוא התרגום העברי המקובל למונח הגרמני גְלָיְכְשָׁלְטוּנְג (Gleichschaltung), שמשמעו סינכרוניזציה או תיאום (Gleich משמעו "שווה", Schaltung משמעו "מיתוג, הפעלת מעגל חשמלי"). בהקשר הפוליטי, מדובר בתהליך כינון השליטה הטוטליטרית תחת שלטון המפלגה הנאצית על חיי הפרט, והתיאום ההדוק בכל היבטי החברה והמסחר. המונח עצמו הוא לשון נקייה טיפוסית של הנאצים לנאציפיקציה. רצונו של המשטר הנאצי בשליטה מוחלטת דרש חיסול כל מקורות ההשפעה החלופיים. התקופה שבין 1933–1937 לערך התאפיינה בחיסול ובנאציפיקציה שיטתיים של כל המוסדות הלא-נאציים בעלי ההשפעה בגרמניה, כגון ארגוני עובדים, מפלגות פוליטיות, הכנסייה, ארגוני נוער, בתי ספר, וכן הלאה. במסגרת ההאחדה הוקמו ארגונים כגון "הנוער ההיטלראי" לנערים בגילאי 10–18, מקבילתו הנשית – "אגודת הנערות הגרמניות" (Bund Deutscher Mädel), ארגון העובדים "כוח באמצעות שמחה" (Kraft durch Freude), וארגונים נוספים. כל אזרח גרמני, לרבות צעירים, חויב לקחת חלק באחד מארגונים אלו, בצורה זו או אחרת. ההאחדה הייתה משני סוגים עיקריים: האחדה ארגונית האחדה אידאולוגית (כלומר יישור קו רעיוני עם רעיונות המפלגה הנאצית) המונח מתייחס גם למספר צעדים שנקטו הנאצים, במיוחד בתקופה שלאחר עלותם לשלטון, כדי להבטיח את שלטונם ולשם אינדוקטרינציה מקפת של אזרחי גרמניה. עם צעדים אלו נמנים הבאים: לאחר שריפת הרייכסטאג ב-27 בפברואר 1933 חתם נשיא גרמניה פאול פון הינדנבורג על צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה (נודע גם כ"צו שריפת הרייכסטאג"), אשר אפשר להיטלר להשעות את רוב זכויות האדם שנקבעו בחוקת ויימאר ואפשר מעצרם של מתנגדים פוליטיים והפחדת מצביעים בבחירות הקרבות באמצעות "פלוגות הסער". באווירה זו נערכו הבחירות הכלליות לרייכסטאג, ב-5 במרץ 1933. בבחירות אלה זכתה הקואליציה של היטלר לרוב זעום של 44 אחוזים, והמפלגה הנאצית לא זכתה לרוב כלל. עם התכנסות הרייכסטאג לאחר הבחירות, ב-23 במרץ 1933, העבירו הנאצים, בזכות סילוקם של הצירים הקומוניסטים מחברות בפרלמנט, את חוק ההסמכה, אשר העביר את כל סמכויות החקיקה לממשלה הנאצית, וביטל למעשה את מה שנותר מחוקת ויימאר. זמן קצר אחרי כן נאסר קיומה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהצביעה נגד החוק, ומפלגות אחרות פירקו את עצמן כדי להימנע ממעצר וכליאה במחנות ריכוז. חוק ההאחדה הראשון נחקק ב-31 במרץ 1933, והעניק לממשלות המדינות השונות סמכות דומה לזו שבחוק ההסמכה. חוק ההאחדה השני, מיום 7 באפריל 1933, קבע מינוי "מושלי רייך" (Reichsstatthalter) במדינות השונות, ולמעשה איין את סמכותן של המדינות (Länder) השונות בגרמניה לטובת ממונים מטעם המפלגה הנאצית. ב-2 במאי 1933 הוצא האיגוד המקצועי ADGB אל מחוץ לחוק, כאשר נציגים של ארגון העבודה הנציונל-סוציאליסטי (Nationalsozialistische Betriebszellenorganisation) תפשו את מתקני האיגוד ומנהיגיו נאסרו. במהלך החודשים הבאים אולצו איגודי עובדים אחרים להתמזג עם "חזית העבודה הגרמנית" (Deutsche Arbeitsfront). החוק נגד הקמת מפלגות פוליטיות (Gesetz gegen die Neubildung von Parteien, נקרא גם "החוק לביטול המפלגות"), שנחקק ב-14 ביולי 1933, אסר הקמת מפלגות פוליטיות חדשות. החוק בנוגע לבנייה-מחדש של הרייך (Gesetz über den Neuaufbau des Reiches), שנחקק ב-30 בינואר 1934, ביטל למעשה את הפדרליות ברפובליקה לטובת הממשל המרכזי; חוק נוסף מיום 14 בפברואר ביטל את הרייכסראט ואת ייצוגן של המדינות ברמה הפדרלית. ליל הסכינים הארוכות – ב-30 ביוני 1934, הורה היטלר לאס-אס לחסל את מנהיגי "פלוגות הסער" ובראשם ארנסט רהם, וכן את הקנצלר לשעבר קורט פון שלייכר. לאחר מעשה, זכו הפעולות לאישור בחוק בנוגע לצעדי הגנה עצמית של המדינה (Gesetz über Maßnahmen der Staatsnotwehr), שנחקק ב-3 ביולי 1934. בלילה הזה נרצחו כאלף מחיילי ה-S.A. עם מותו של הנשיא פון הינדנבורג ב-2 באוגוסט 1934 הועבר חוק אשר איחד את משרד נשיא הרייך עם משרת הקנצלר, והפקיד את המשרה המאוחדת בידיו של הפיהרר: היטלר. לקריאה נוספת פטרן גילה, תולדות השואה - סלובקיה, ירושלים: יד ושם, 2015. קישורים חיצוניים קטגוריה:גרמניה הנאצית: היסטוריה קטגוריה:טרמינולוגיה נאצית sv:Nazityskland#Gleichschaltung	2024-06-23T05:25:03
Canis latrans	REDIRECT זאב ערבות	2008-02-14T20:57:38
Canis mesomelas	הפניה תן שחור-גב	2019-07-10T14:22:06
Vulpes vulpes	REDIRECT שועל מצוי	2004-12-28T21:58:24
ואצלב האבל	REDIRECT ואצלב האוול	2004-12-29T14:09:03
דיונונאים	ממוזער\|240px\|Sepia latimanus דיונונאים (שם מדעי: Sepiida) היא סדרת בעלי חיים ימיים חסרי חוליות. הדיונונאים שייכים למערכת הרכיכות ולמחלקת סילוניות. רובם חיים באזור הטרופי ולעיתים גם באקלים ממוזג, סמוך לשוניות אלמוגים או בקרקעית הים בימים רדודים אף שלעיתים התגלו בעומק 600 מטרים והם נעדרים מחופי אמריקה. באנגלית הוא מכונה: "cuttlefish", שם שקשור למילה בגרמנית תחתית "Kudel" (שפירושו: כרית) או נורדית עתיקה: "koddi" (שפירושו: סחבה). השם בעברית מגיע מארמית מהלחם של המילים דיו ונון (דג). מאפיינים לדיונונאים שמונה משושים או "זרועות" רגילות ושתי זרועות ציד, והוא מפורסם ביכולתו לפלוט דיו כאשר הוא מאוים. הם נעים באמצעות קליטת מים ופליטתם בסילון דחוס. אורכם של רוב מיני הדיונונאים אינו עולה על 25 סנטימטרים בגלימה והם קטנים יחסית לדיונוני רחף. הגדול מביניהם הוא דיונון אוסטרלי שאורך גלימתו עד 50 ס"מ ומשקלו כ-10 ק"ג. הם בעלי מחזור דם מפותח יחסית בעל שלושה לבבות. מערכת העצבים והעיניים גם מפותחות ועוזרות למינים לראות גם לפני בקיעתם. צורתם דומה לאות "w" ולמרות שהם לא רואים בצבעים הם יכולים לתפוס את קיטוב האור, מה שמשפר את תפיסת הניגודיות שלהם. הדיונונאים ניזונים ממיני דגים, תולעים, חסילונים וסרטנים, חלזונות ואף מסילוניות אחרות. את טרפם הם תופסים בזרועות הציד שלהם והורגים אותו בנשיכה מ"מקור" המצוי בתחתית גופם מאחורי הגלימה, והוא החלק הקשה היחידי בגופם. חלק מהמינים משתמשים גם בארס אף שהוא חלש יחסית. הדיונונאים נטרפים בידי מספר רב של דגים, כרישים, עופות ימיים, צבי ים, לווייתנאים וטורפים ימיים. להגנתם הם משתמשים בהסוואה פעילה בה הם מחליפים צבעים במהירות כדי להידמות לרקע ואף את צורתם על ידי הרחבה וכיווץ של תאי פיגמנט המצויים על פני עורם. בנוסף הם יכולים לפלוט נוזל דמוי-דיו המבלבל את הטורף ועוזר לדיונון להימלט, לרוב בין אלמוגים או סלעים תוך הנעה סילונית. מספר מינים ארסיים בעלי צבעי אזהרה המודיעים לטורף שהם ארסיים ויתקפו להגנה. הדיונונאים מחליפים צבעים גם כדי לבלבל את טרפם ולהסוות את נוכחותם ומספר חוקרים סוברים שהם מחליפים צבעים גם למטרות תקשורת בינם לבין עצמם. המין דיונון הרוקחים, מצוי בחופי ישראל ולדעת האדמו"ר מראדזין, הוא בעל החיים שממנו הפיקו את פתיל התכלת. מיון סדרה דיונונאים (Sepiida) משפחה Belosaepiidae - נכחדה משפחה Sepiadariidae סוג Sepiadarium סוג Sepioloidea משפחה דיונוניים (Sepiidae) סוג Metasepia סוג דיונון Sepia סוג Sepiella משפחה Sepiolidae סוג Amphorateuthis סוג Heteroteuthis סוג Iridoteuthis סוג Nectoteuthis סוג Sepiolina סוג Stoloteuthis סוג Austrorossia סוג Neorossia סוג Rossia סוג Semirossia סוג Euprymna סוג Inioteuthis סוג Rondeletiola סוג Sepietta סוג Sepiola סוג Choneteuthis גלריה ראו גם סילוניות דיונוני רחף ספירולאים תמנונאים קישורים חיצוניים קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1888 קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי פרנסיס ארתור בתר *	2022-01-30T10:54:53
פינלנדיה	פינלנדיה (פינית: Finlandia) וודקה פינית המיוצרת משעורה ועוברת זיקוק רציף. מכילה 40% אלכוהול וקיימת גם בניחוחות של מנגו, אשכולית אדומה, ליים וקרנברי. ייצורה של וודקה זו החל בשנת 1970 והיא מיוצרת בעיקר לייצוא. ישנם גם פרליני שוקולד במילוי וודקה פינלנדיה מתוצרת יצרנית הממתקים "פאזר". פינלנדיה בישראל היבואן הבלעדי של פינלנדיה בישראל היא חברת אקרמן. קישורים חיצוניים קטגוריה:וודקה קטגוריה:פינלנד: תרבות קטגוריה:חברות פיניות	2024-01-16T11:12:49
אוסטרי	REDIRECT אוסטרים	2021-02-20T00:34:26
הצבא האמריקני	REDIRECT צבא ארצות הברית	2004-12-28T22:55:38
קולנועי	REDIRECT קולנוע	2004-12-28T22:57:59
קומוניסטית	REDIRECT קומוניזם	2004-12-28T22:59:05
דמוקרטי	REDIRECT דמוקרטיה	2004-12-28T23:16:42
תורת הפתיחות בשחמט	הפניה פתיחה (שחמט)	2015-04-16T19:47:15
ספר מתח	הפניה מותחן	2018-04-29T23:01:01
בסון	בסוֹן (וכן פגוט, באנגלית: Bassoon) הוא כלי נשיפה מעץ. לבסון מנעד רחב המשתרע בין צלילי הבס לטנור, והוא מתאפיין בצליל, נמוך, עמוק ומאנפף. בדומה לאבוב יש לו לשונית כפולה (Double reed) עשויה במבוק. כשנושפים אוויר בין שתי הלשוניות הן רועדות ומפיקות צליל. הבסון הוא כלי א־טרנספוזיציוני, הצלילים כתובים כפי שהם נשמעים, בניגוד לחלק מהכלים האחרים במשפחת כלי הנשיפה. תווים לבסון נכתבים במפתח פה, מפתח דו טנור, ולעיתים גם במפתח סול. הוא מנוגן בדרך כלל בישיבה, אך ניתן לנגן בו בעמידה, כשהכלי מוחזק בעזרת רתמה. הבסון המודרני הופיע במאה ה-19 וזוכה לשימוש רב במוזיקה סימפונית וקאמרית, ולעיתים ניתן לשמוע אותו גם בפופ, רוק וג'אז. מבנה הבסון שמאל\|ממוזער\|150px\|מבנה הבסון הבסון מורכב משישה חלקים: העלה הכפול - פיה העשויה מעץ היוצרת את צליל הבסון. העיקום (בּוֹקָל) - עיקום צינור מתכתי, המחבר בין מפרק הטנור אל העלה. המפרק הכְּנַּפִי (הטנור) - מחבר בין "תחתית הכלי" ובין העיקום. תחתית הכלי - מרכז הבסון. מחבר בין מפרק הבס לטנור. בחלק זה מתעקל צינור הבסון. המפרק הארוך (הבס) - מחבר בין הפעמון ובין תחתית הכלי. הפעמון - מאריך את הבסון כלפי מעלה ומאפשר לו להגיע אל התו האחרון, הנמוך ביותר שלו. הבסון המודרני מיוצר לרב מעץ האדר (מייפל), בעיקר ממינים קשים וחזקים. דגמים זולים יותר של הבסון, המיוצרים מפלסטיק קשיח, משמשים בעיקר נגנים מתחילים בשנות לימודיהם הראשונות. בעבר, יוצרו גם בסונים ממתכת, אך מאז 1889 הופסק ייצור מסוג זה לחלוטין. אורכו של בסון סטנדרטי כאשר הוא מורכב הוא 1.34 מטרים, אך אורכו האמיתי, כלומר אורך צינורותיו ללא ההתעקלות בתחתית הכלי, הוא 2.54 מטרים. הבסון הופיע לראשונה בצורתו המודרנית בשנת 1800, והוא אחד מהכלים היחידים שלא שונתה צורת בנייתם באופן מהותי מאז יצירתם. הבסון, כשמו כן הוא - הכלי הנמוך ביותר מקבוצת כלי הנשיפה מעץ אחרי הקונטרה־בסון. מנעדו משתרע ממתחם הבס ועד הטנור. צליליו נכתבים במפתח פה או במפתח דו טנור. הבסון מתפקד כחוליה חשובה בהרכבים סימפוניים וקאמריים, ולעיתים גם בתזמורות כלי נשיפה. בהרכבים ובאנסמבלים אלו הוא מנגן לרוב את תפקיד הבס. בימינו קיימות שתי אסכולות עיקריות לבניית בסונים: האסכולה הצרפתית והאסכולה הגרמנית. כל אסכולה מייצרת בסונים משלה אשר גווניהם שונים ואיצבועיהם שונים. קונטרה-בסון הוא גרסה נמוכה באוקטבה מהבסון הרגיל, הבנוי בכיפופים רבים יותר ומסתיים לרוב בפעמון מתכת. קישורים חיצוניים קטגוריה:כלי נשיפה מעץ קטגוריה:כלי נגינה	2024-08-01T05:20:14
מאובן חי	מאובן חי הוא אורגניזם אשר כמעט לא השתנה מאז תקופות גאולוגיות קודמות, ושהיצורים הקרובים אליו ביותר נכחדו בדרך כלל. לעיתים קל הרבה יותר למצוא מאובנים שלו או מהקבוצה הטקסונומית שאליה הוא שייך מאשר פרטים חיים. ממוזער\|דרקון קומודו - מין ששרד יותר מ־3.8 מיליון שנה רשימת מאובנים חיים ממוזער\|סרטני פרסה היא המשפחה היחידה ממחלקת בעלי כליצרות ימיים ממוזער\|לטימריה במוזיאון. זהו אחד מסוגי הדגים העתיקים ביותר ממוזער\|גולגולת של תנין הים ממוזער\|ברווזן במים מחלקות תת-מחלקת דגי ריאות (Dipnoi) סדרות בסדרת מחודקי ראש (Sphenodontia), יש רק משפחה אחת, ספנודוניים, והסוג היחיד במשפחה ובסדרה הוא טואטרה. 2 מינים קיימים: Sphenodon punctatus ו-Sphenodon guntheri. סדרת התנינאים (Crocodylia) שרדה מאז אמצע הקרטיקון, כ-100 מיליון שנה לפני זמננו, עם שינויים מעטים במבנה הגוף הכללי. הסדרה כוללת 3 משפחות (אליגטוריים, גוויאליים ותניניים) וכ-26 מינים. בסדרת השנבובאים (Tubulidentata), יש רק משפחה אחת, שנבוביים (Orycteropodidae), והמין היחיד במשפחה ובסדרה הוא שנבוב (Orycteropus afer). משפחות משפחת זנבות חרב (Limulidae) – המשפחה היחידה במחלקת בעלי כליצרות ימיים (Merostomata) משפחת החסחוסניים (Chlamydoselachidae) ובה שני מינים: חסחוסן צלופחי (Chlamydoselachus anguineus) וחסחוסן דרום-אפריקאי. סוגים הסוג נאוטילוס (Nautilus) – הסוג היחיד בתת-מחלקת נאוטילוסאים (Nautiloidea) הסוג לטימריה (Latimeria) – הסוג היחיד בסדרה צלקנתאים (Coelacanthiformes) הסוג פנגולין (Manis) – הסוג היחיד בסדרת פנגולינאים (Pholidota) הסוג דג ריאות אפריקני (Protopterus) – הסוג היחיד במשפחת דגי ריאות אפריקנים (Protopteridae) הסוג לינגולה (Lingula) במערכת הברכיופודים (בעלי חיים ישיבים ימיים השייכת לעל-מערכה לופוטרוכוזואה). מינים המין גינקגו דו אונתי (Ginkgo biloba) – המין היחיד בקבוצת גינקגואים (Ginkgophyta) המין דג ריאות דרום-אמריקני (Lepidosiren paradoxa) – המין היחיד במשפחת דגי ריאות דרום-אמריקנים (Lepidosirenidae) המין דג ריאות אוסטרלי (Neoceratodus forsteri) – המין היחיד בסדרת בעלי ריאה אחת (Ceratodontiformes) המין קיפודן נמלים אוסטרלי (Tachyglossus aculeatus) - אחד מן המינים המעטים שנותרו במשפחת קיפודן נמליים (Tachyglossidae) המין קיפודן חרטומני מערבי (Zaglossus bruijni) - אחד מן המינים המעטים שנותרו במשפחת קיפודן נמליים (Tachyglossidae) המין ברווזן (Ornithorhynchus anatinus) – המין היחיד במשפחת ברווזניים (Ornithorhynchidae). המין דרקון קומודו (Varanus Komodoensis Owensi) מאובניו הקדומים ביותר של המין האינדונזי נתגלו באוסטרליה ומיוחס להם גיל של יותר מ-3.8 מיליון שנה. המין צב גלדי (Dermochelys coriacea) שריד יחיד לקבוצתו, בן לפחות 100 מיליון שנה, מתקופת הקרטיקון. המין כח המים (Varanus Salvator) מאובניו מיוחסים לראשית הפלייסטוקן, לפני כ - 2.5 מיליון שנה. המין צפרדע סגולה (Nasikabatrachus sahyadrensis) נתגלה ב-2003. גילו מוערך בלמעלה מ-100 מיליון שנה. המין עגולשון שחור-גחון (Latonia nigriventer) המין דג תנין מפוספס. ראו גם טקסון מונוטיפי טקסון לזרוס קישורים חיצוניים הערות שוליים * קטגוריה:אבולוציה	2024-08-01T05:20:24
טרומבון	טרומבון הוא כלי נשיפה ממתכת. כמו בכל כלי הנשיפה ממתכת, הצליל מופק על ידי הרטטת השפתיים. מקור שם הכלי הוא באיטלקית ופירושו: "חצוצרה גדולה". מנעדו של הגרסה הנפוצה כיום, טרומבון הטנור, גבוה באוקטבה מזה של הטובה, ונמוך באוקטבה מזה של החצוצרה. כמו כן, טרומבון הטנור מכוון בסי במול ללא טרנספוזיציה. עיצוב הכלי ואופן הנגינה עיצובו של הטרומבון ייחודי בקרב כלי הנשיפה ממתכת. במקום שסתומים, הקיימים כמעט בכל כלי הנשיפה ממתכת האחרים והמשמשים להפקת התווים השונים, בטרומבון נעשה שימוש בצינור מחליק טלסקופי (הקרוי חָליק או מחלקת, ובאנגלית: Slide - סלייד), אשר את אורכו הנגן משנה כדי להאריך את הכלי וכך לשנות את גובה הצליל. קיימים שבעה מיקומים על המחלקת, כאשר מעבר למיקום הבא מנמיך את הצליל בחצי טון. המיקום הראשון הוא כאשר הסלייד סגור (קרוב לפיו של הנגן) והשביעי כאשר הסלייד פתוח (רחוק מפיו של הנגן). על הנגן לזכור בעל-פה את המיקומים השונים. בטרומבונים מודרניים רבים קיים גם שסתום המחובר לצינור נוסף, אשר נועד להאריך את הכלי ולהנמיך את הצליל המופק בקוורט, ומכאן בא שמו - קוורט. הגרסאות הנפוצות ביותר הן טרומבון הטנור וטרומבון הבס, ובנוסף לאלו קיימים גם טרומבון קונטרה בס, אלט, סופרן, סופרנינו ופיקולו. טרומבון האלט היה בעבר נפוץ גם הוא, אך השימוש בו פחת. בנוסף לטרומבון הקלאסי קיים טרומבון שסתומים. ההבדל העיקרי ביניהם הוא שיטת הארכת הכלי. בטרומבון הקלאסי היא המחלקת ובטרומבון השסתומים נמצאים לרוב שלושה שסתומים אשר מחוברים למערכת צינורות כאשר השסתום הראשון (הקרוב לפיה) מנמיך את הצליל בטון שלם, השסתום השני בחצי טון והשסתום השלישי בטון וחצי.שמאל\|ממוזער\|250px\|טרומבון עם שסתומים (ימין) וטרומבון מסורתי לטרומבון ניתן להרכיב עמעם. קיימים מספר סוגי עמעמים כגון ישר, כובע, הרמון ועוד. כאשר הנגן משנה את מיקום הסלייד באיטיות, תוך כדי הפקת הצליל, מתקבל צליל רציף, עולה או יורד, הקרוי גליסנדו. באפקט זה נעשה שימוש בעיקר בג'אז ומוזיקה קומית. היסטוריה הטרומבון למעשה התפתח מהסַקְבּוּט , שהיה לטרומבון המוקדם של הרנסאנס והבארוק, שהיה בשימוש בין המאות ה-15 ל-18, עם קנה דק משל הטרומבון המודרני. פירוש השם הכלי בצרפתית הוא, 'דחוף-משוך'. יצירות מפורסמות לטרומבון יש רפרטואר סולו נרחב, החל מהתקופה הקלאסית ועד לימינו. בנוסף, יש לו כמות נכבדה של סולואים ברפרטואר הסימפוני ותפקיד חשוב בתור כלי מלווה ברפטואר מקהלתי. ברפרטואר קונצ'רטי לטרומבון ולתזמורת, המפורסמת שביצירות היא הקונצ'רטינו של פרדיננד דוויד. עם זאת, מלחינים אחרים כתבו קונצ'רטי לטרומבון כגון רימסקי-קורסקוב, לאופולד מוצרט, תומאסי, גרונדהל, דריוס מיו, בריו, קסנאקיס, ארנסט בלוך, נינו רוטה, צ'יק קוריאה ועוד. מקובל לנגן בטרומבון גם יצירות שנכתבו לצ'לו, כמו הסוויטות של באך או הסונטות של וויואלדי. מלחינים מוכרים נוספים כתבו יצירות סולו עבור הטרומבון כגון ובר, סן-סאנס, ליסט, הולסט, הינדמית, ברנשטיין ואחרים. מוצרט כתב לטרומבון תפקיד סולו משמעותי ברקוויאם שלו בפרק ה"טובה מירום". באורטוריה של היידן, "בריאת העולם" יש סולו משמעותי לטרומבון בס. גם בתקופה הרומנטית מלחינים רבים "גילו" את עוצמתו של הטרומבון ואת צלילו הדרמטי והשירתי, ובתקופה הרומנטית נכתבו עבורו תפקידי סולו רבים. למשל ביצירות הסימפוניות של צ'ייקובסקי (בסימפוניות השנייה והרביעית למשל), בסימפוניה השישית (הגדולה) של שוברט, בסימפוניית העולם החדש של דבוז'אק (בפרק הראשון והרביעי בייחוד), בסימפוניות של ברהמס, מאהלר (בעיקר בסימפוניה השלישית והחמישית), וגנר (בדהרת הוולקירות), ברוקנר (בסימפונייה השמינית), שומאן (בסימפונייה השלישית), אצל ראוול (בתזמור ל"תמונות בתערוכה" ובבולרו), הינדמית, בסימפונייה הפנטסטית של ברליוז ומחול החרבות של חאצ'טוריאן. מבנה הטרומבון שמאל\|277x277px הטרומבון בנוי מאחד עשר חלקים עיקריים: צינור כיוון משקולת פיה טבעת נעילת הסלייד פעמון מעצור/מעמד שסתום להוצאת מים סלייד ראשי נקודת חיזוק ראשונה של הסלייד נקודת חיזוק שנייה של הסלייד טבעת נעילת גוף הטרומבון הטרומבון במוזיקה המודרנית הטרומבון הוא מרכיב עיקרי חשוב בהרכבים רבים. הרכבי ג'אז למיניהם, תזמורות סימפוניות ואף להקות שונות עושות שימוש בטרומבון בזכות מאפייניו וייחודו. נגני טרומבון מפורסמים קלאסי:כריסטיאן לינדברג (Christian Lindberg),ג'וזף אלסי (Joseph Alessi),יאן בוספלד (Ian Bousfield), בן ואן דייק (Ban Van Dijk) ג'אז:ג'יי ג'יי ג'ונסון (J.J.johnson), קרטיס פולר (Curtis Fuller), "סלייד" המפטון (Slide Hampton),קארל פונטנה (Carl Fontana) קיד אורי גלן מילר טרומבּוּן שמאל\|ממוזער\|100px\|טרומבּוּן, כלי נגינה המשלב בין טרומבּוֹן ובסון הטרומבּוּן (Tromboon, בניגוד ל-Trombone) הוא כלי נגינה פרודי שהומצא על ידי המוזיקאי האמריקני פיטר שיקלי, ומשתתף בכמה יצירות של המלחין הבדיוני פד"ק באך. הכלי (ושמו) הוא שילוב בין טרומבון ובסון, וצלילו הצורם מוגדר במקרה הטוב כקומי. בתמונה ניתן לראות בצד שמאל את פיית הבסון המחוברת לטרומבון. קישורים חיצוניים טרומבון אונליין Douglas Yeo Trombone Web Site ארגון הטרומבון העולמי הערות שוליים קטגוריה:כלי נגינה קטגוריה:כלי נשיפה ממתכת	2024-06-10T05:36:57
פליאואונטולוגיה	הפניה פלאונטולוגיה	2010-10-23T10:12:45
תכסיס מעורב (בתורת המשחקים)	REDIRECT תכסיס מעורב	2004-12-29T03:21:55
אוטו ורבורג	אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (בגרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית. קורות חיים ממוזער\|250 פיקסלים\|דיוקן אוטו ורבורג מאת בוריס שץ תחילת דרכו ורבורג נולד בהמבורג למשפחה יהודית מתבוללת ועשירה. בשנת 1879 סיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה יוקרתית בהמבורג, והחל בלימודים אקדמיים בבוטניקה, כימיה וזואולוגיה באוניברסיטאות ברלין ובון. בשנת 1883 סיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת שטרסבורג. בשנת 1885 ביקר באנגליה לצורך הכנות למסע לחקר הצמחייה הטרופית באסיה, שאליו יצא בסתיו אותה שנה. הוא החל את מסעו בהודו וציילון (סרי לנקה), ושהה באסיה קרוב לארבע שנים. במהלך המסע הוא ביקר בטאיוואן, ביפן, בקוריאה, בפיליפינים, בג'אווה ובגינאה החדשה. הוא התמקד בחקר יערות הגשם, אסף אלפי דוגמאות של צמחים שונים, כתב תיאורים בוטניים מפורטים ואת רשמי מסעו. בקיץ 1889 חזר לגרמניה מאוסטרליה. עם חזרתו החל לקטלג את ממצאיו ולתעד אותם, תוך שהוא מגדיר לראשונה סוגים ומינים חדשים של צמחים. חוקר ומרצה בשנת 1891 החל ורבורג לעבוד כמרצה אורח באוניברסיטת ברלין. משנת 1897 החל להכין את הפוסט-דוקטורט שלו בתחום צמחי המרפא, התקבל כפרופסור לחקלאות טרופית בפקולטה ללימודי המזרח וכן ייסד עם פרופ' וולטמן את כתב העת המדעי "הצמחים הטרופיים" (Der Tropen Pflanzer), שעסק בתחום זה. ורבורג היה עורכו של כתב עת זה במהלך 24 השנים הבאות. אחת מעבודותיו המדעיות הבולטות עסקה באגוז המוסקט. בגלל מוצאו היהודי לא יכול היה ורבורג להתקבל כפרופסור מן המניין באוניברסיטה, ולכן כבר בשנת 1896 נמנה עם מייסדי "הוועדה לכלכלה קולוניאלית" ומונה כמנהלה. לאחר מכן עסק בנושא קידום החקלאות והכנסת צמחים נוספים כגידולי שדה במושבות הגרמניות מעבר לים. בנוסף הקים חברות שעסקו בהקמת מטעים ושיווק של קקאו, קפה וגומי, ופרסם מונוגרפיות שעסקו במטעים אלה. שמאל\|ממוזער\|250px\|קברו של אוטו ורבורג בדגניה א' פעיל ציוני חמיו של ורבורג, גוסטב גבריאל כהן, פגש את בנימין זאב הרצל ובעקבות כך פרסם כהן ספר בשם "שאלת היהודים והעתיד" (Die Judenfrage und die Zukunft). הספר טען שתופעת האנטישמיות אינה עתידה להיעלם, ולכן הפתרון לאנטישמיות הוא הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל. כהן נתן עותק מן הספר לוורבורג, והם שוחחו ביניהם על תוכנו. הספר והשיחות בעקבותיו עוררו בוורבורג עניין בהתיישבות יהודים בארץ ישראל ופיתוח החקלאות בה. הרצל היה זקוק לעזרתו של ורבורג בגין ניסיונו בגידולי שדה, ובגלל הידע שלו בבוטניקה, שלו נזקק להשלמת ספרו "אלטנוילנד". הוא אף חשב שמעורבותו של ורבורג היא חשובה ומועילה לתנועה הציונית. ב-1898 נפגשו השניים והרצל ביקש את עזרתו של ורבורג. ורבורג הביע את הסכמתו לסייע לתנועה הציונית בתחום המעשי של פיתוח החקלאות, ולא רצה להיות מעורב בתחום האידאולוגי-פוליטי. בשנים 1899–1900 יצא ורבורג בשליחות הרצל למסע מחקר ארוך בארץ ישראל, קפריסין ואנטוליה. בקפריסין הוא בדק את האפשרות להקמת יישובים יהודיים באזור פמגוסטה, ובאנטוליה חקר את יתרונות גידול הכותנה. במהלך שהייתו בארץ חקר את החי והצומח, ונפגש עם זליג סוסקין, יוסף טריידל ואהרן אהרנסון – שלושתם בעלי ידע וניסיון בחקלאות בארץ – והוא עתיד היה לפעול בשיתוף עמם במיזמים רבים בעתיד. ורבורג השתתף בקונגרס הציוני השישי ב-1903, ונבחר בו יחד עם פרנץ אופנהיימר וזליג סוסקין להקים את "הוועדה לחקר ארץ ישראל". הוועדה החלה במחקר חקלאי ורפואי, שתוצאותיו פורסמו בירחון מדעי בשם "אלטנוילנד", הקימה ועדה בינלאומית לחקר הפוטנציאל הכלכלי של אזור ים המלח והחלה ברכישת קרקעות בארץ ישראל. בקונגרס זה הועלתה "תוכנית אוגנדה" כאלטרנטיבה זמנית ליישוב ארץ ישראל. ורבורג הצטרף למשלחת שיצאה למזרח אפריקה, והציג את ממצאיה בפני הקונגרס הציוני השביעי באוגוסט 1905; הרעיון נדחה על ידי רוב משתתפי הקונגרס. בעקבות מותו הפתאומי של הרצל ביולי 1904 נותרה התנועה הציונית ללא מנהיג, ולכן נבחרו ורבורג, מקס נורדאו ודוד וולפסון כצוות הנהגה במאי 1905. באוגוסט אותה שנה התכנס הקונגרס הציוני השביעי, ובו פירט ורבורג את מטרותיו בארץ ישראל: הגדלת האוכלוסייה היהודית ויצירת בסיס כלכלי עבורה – בסיס זה עתיד היה לשמש להגדלת אוכלוסייה נוספת וליישובים חדשים; הקמת מוסדות חינוכיים ותרבותיים יהודיים; ניסיון לבטל את ההגבלות העות'מאניות על יהודים; המשך המאבק למען השגת צ'רטר ליהודים על ארץ ישראל. במהלך הקונגרס נבחר וולפסון כיושב ראש ההסתדרות הציונית, וורבורג נבחר כסגנו. יוזמות של ורבורג להקמת יישובים יהודיים בארם נהריים ובפמגוסטה במימון פרטי נתקלו בהתנגדות ההנהגה הציונית, ולא יצאו לפועל. בעקבות כך התפטר ורבורג מחברותו בוועד המבצע. בשנת 1906 היה בין מייסדי בית הספר "בצלאל" בירושלים, ומינה את בוריס שץ כמנהלו הראשון. בשנת 1907 הפך את הוועדה לחקר ארץ ישראל לחלק מן הוועד המבצע, ובכך זכתה לנתח קבוע מסך התקציב. לאחר מכן הציע את ארתור רופין כמנהל של המשרד הארצישראלי ביפו שהוקם באותה שנה. הוועד הפועל הציוני בווינה לא הפשיר תקציבים לפעילותו של ורבורג, ואפילו את משכורותיהם של רופין ויעקב טהון נאלץ ורבורג לשלם מכיסו. על רקע זה פנה ורבורג במכתב לוולפסון ומתח ביקורת על התנהלותה של ההנהגה הציונית; אלא שמכתב זה לא שינה את המצב. ורבורג חיפש בעלי ברית ויצר קשר עם כמה מנהיגים ציוניים שתמכו בגישתו, "הציונות המעשית", בהם היה מנחם אוסישקין. ב-1909 ייסד יחד עם ארתור רופין את חברת "הכשרת היישוב", שמטרתה הייתה לרכוש קרקעות בארץ ישראל ולהכשירן להתיישבות יהודית. באותה שנה סייע בהקמת "אגודת הרופאים והמדענים היהודים" שמטרתה הייתה לקדם את רמת השירותים הרפואיים בארץ וללחום במחלות כגון מלריה וגרענת, שהיו אז נפוצות בארץ ישראל. בנוסף יזם ורבורג את הקמתה של הגימנסיה העברית בירושלים – בית הספר התיכון הראשון בעיר שבו לימדו בעברית. בגלל התעקשותו על עברית כשפ ההוראה, נאלץ לוותר על השתתפותה של חברת עזרה של יהודי גרמניה במיזם, כיון שזו רצתה ששפת הלימוד בבית הספר תהיה גרמנית. ורבורג רכש בכספו הפרטי קרקעות ליישובים חוות כנרת ודגניה א', עוד בטרם הוקם בנק חקלאי שאמור היה לממן פעילות מעין זו. כמו כן נרשמה על שמו באוקטובר 1909 הקרקע שעליה הוקמה המושבה מגדל. ורבורג שימש כנשיא השלישי של ההסתדרות הציונית בשנים 1911–1921. בשנת 1920 עלה ורבורג לארץ ישראל. ורבורג והמחקר המדעי בארץ ישראל ורבורג היה מחלוצי המחקר המדעי של הטבע בארץ ישראל. בשנת 1922 הקים יחד עם יצחק וילקנסקי (וולקני) את "המכון לחקלאות ולמדע-טבע", שהפך ב-1931 לתחנה חקלאית של הסוכנות היהודית. המכון, שהיה אמור להשתלב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, הפך בסופו של דבר ליחידה עצמאית, שנקראת עד היום "מכון וולקני". ורבורג, בניגוד לוולקני, לא נשאר ב"מכון לחקלאות ולמדע-טבע", אלא השתלב בשנת 1928 ב"מכון לחקירת טבע א"י" שהוקם במסגרת האוניברסיטה העברית. ורבורג היה קשור באוניברסיטה העברית עוד בטרם נוסדה: הוא הקים בברלין את אחת משתי הוועדות המייעצות לתכנון האוניברסיטה (השנייה הוקמה בלונדון על ידי חיים ויצמן). לכן, אך טבעי היה שיעבור אל האוניברסיטה כאשר זו הוקמה. בשנת 1931, כאשר פוצל המכון למחלקות לבוטניקה וזואולוגיה, נתמנה ורבורג לראש המחלקה. עם זאת, ורבורג לא שהה כמעט בארץ, וניהל את המחלקה מבחוץ, בעיקר בהקשרים הכלכליים (גיוס כספים ומינויים). כתוצאה מכך זכו שאר החוקרים במחלקה לאוטונומיה מחקרית ולחופש פעולה כמעט מושלם. באותה השנה הקים את הגן הבוטני הלאומי בהר הצופים ביחד עם הבוטניקאי ד"ר אלכסנדר איג. זה היה הגן הבוטני הראשון בארץ ישראל. בשנים 1934–1937 במסגרת תפקידו כיושב ראש "אגודת ידידי הספרייה הירושלמית" מיסודו של היינריך לווה דאג להעברה מסודרת של אוספי הספרים של יהודים שהיגרו מגרמניה לספריות בארץ ישראל. ורבורג נפטר בשנת 1938 בברלין. בנו זיגמונד ארגן את ההלוויה בבית העלמין בדגניה א' שם נקבר אפרם של אוטו, אשתו (שנפטרה ב-1937) ובתם גרטרוד (שנפטרה ב-1936). ארכיונו שמור בספרייה הלאומית משפחתו ורבורג נשא לאישה את חנה לבית כהן. לשניים נולדו בת, גרטרוד, ושלושה בנים: אדגר, זיגמונד וגוסטב. הבן זיגמונד ומשפחתו עלו לארץ בשנת 1933, לאחר עליית אדולף היטלר לשלטון, והתיישבו בחיפה. הבן אדגר ואשתו פאניה, שניהם רופאים, עלו לארץ בשנת 1938 והתיישבו בקריית ענבים. הבן הצעיר, גוסטב, ומשפחתו היגרו ללונדון בשנת 1933, שם ניהל את "הספרייה הווינאית". נכדו של ורבורג ובנו של זיגמונד, גבי ורבורג, הוא פרופסור (אמריטוס) ורקטור לשעבר של אוניברסיטת חיפה. אחד מאבותיו, יעקב שמעון ורבורג, נפטר בשנת 1636 והוכר כמנהיג מוערך של היהודים בבישופות של פאדרבורן. נכדו, יעקב שמואל ורבורג, התיישב באלטונה המבורג ונישא בשנת 1647 לרחל רייטצ'ה ביתו של שמעון ראובן גולדציהר. ניתן לשחזר את מוצאה של משפחת ורבורג עד לשנת 1559, באותה שנה קיבל שמעון מקסל חוזה הגנה מהבישוף של רוזנות פאדרבורן בווסטפאליה בהסכמת העיר ורבורג. לאחר מותו המוקדם התיישב אביו הקשיש לוי יוספה יוסף ורבורג באלטונה המבורג כדי לטפל בנכדיו היתומים. מאז במשך כשלוש מאות שנים ישבה משפחת ורבורג באלטונה המבורג. הנצחתו היישוב שדה ורבורג שהוקם בשרון ב-1938 קרוי על שמו. כמו כן נקרא הסוג הבוטני "ורבורגיה" על שמו. בנוסף הוקם בשנת 1984 בפקולטה לחקלאות ברחובות ובמימון קרן "מינרבה" והאוניברסיטה העברית "מרכז אוטו ורבורג לביוטכנולוגיה בחקלאות" – מיזם משותף של ישראל וגרמניה המאגד פעילות רב-תחומית של חוקרים ממחלקות שונות. במרכז תל אביב, נושא רחוב קטן היוצא משד' בן ציון את שמו. כתביו פּאַלעסטינאַ ארבייט / רעפעראַט פון פראָפעסאָר ד"ר א’ וואַרבורג; סעפעראט אבדרוק פון דעם יודישען פאלק, וילנה: פ’ גארבער, תרס"ו. צי טויג ארץ ישראל פאר קאָלאַניזאַציע / אָטאָ וואַרבורג, אודסה: דפוס בלעטניצקי, תרס"ח. Die aus den deutschen Kolonien exportirten Produkte und deren Verwerthung in der Industrie: nach amtlichen Statistiken und Denkschriften, sowie nach Mittheilungen von Importeuren und Fabrikanten, Berlin: E. F. Mittler, 1896. Zum neuen Jahr, Berlin: E. S. Mittler, [1902?]. (מהדורות נוספות: Berlin, 1908; 1912; 1921.) Die Baumwollkultur im Gebeiete der Bagdadbahn in Verbindung mit der Kolonisation osteuropäischer Juden: ein Beitrag zur Hebung der westeuropäischen Baumwoll- und der osteuropäischen Judennot, Berlin: Pass [printer], [1904?]. Deutsche kolonisations, wirtschafts- und kulturbestrebungen im türkischen Orient, Berlin: Orient-verlag, 1905. Palästina-Fragen / Referat, erstattet auf dem Delegiertentag der deutschen Zionisten in Hannover, Köln: Druck von M. DuMont Schauberg, 1906. Die Zukunft Palastinas und unsere Aufgaben daselbst: Vortrag, Wien, 1906. Syrien als wirtschafts- und kolonisationsgebiet, Berlin: H. Paetel, 1907. Anbau, Sorten und Ernte der Baumwolle, [S.l.]: [s.n.], [1909?]. Die Palästinaarbeit der Zionistischen Organisation / referat von O. Warburg gehalten auf dem IX.Zionisten-Kongress in Hamburg im Jahre 1909, Berlin: Palästina-Ressort der Zionistischen Organisation, 1910. Der Krieg und die koloniale Landwirtschaft, [S.l.]: [s.n.], [1918?]. Die tropische Landwirtschaft im 2. und 3. Kriegsjahre, [S.l.]: [s.n.], [1918?]. Weltvorräte, [S.l.]: [s.n.], [1919?]. Palestine as a fruit producing country: Banana growing in Palestine, Tel-Aviv: [s.n.] typ. Amanut, 1928. Bedeutung der Obstkulturen für die Kolonisation Palästinas, [Berlin?]: [s.n.], [1929?]. ספרים שנטל חלק בהם פּראָגראָם רעדען / פון א’ ווארבורג, א’ האנטקה, ח’ ווייצמאן, נ’ קאַצענעלסאָהן ורשה: קדם, תרע"ד. The Physical and political conditions of Palestine: a course of lectures delivered under the auspices of the London Zionist League, session 1906: with a foreword by Herbert Bentwich. And an appendix, "The resources of Palestine", by O. Warburg, London: [s.n.], 1907 Otto Warburg und J. E. van Someren Brand (herausgegeben), Kulturpflanzen der Weltwirtschaft :unter Mitwirkung erster Fachleute, Leipzig: R. Voigtländer, [1908?]. Theodor Herzl und Der Judenstaat / von Max Nordau, Otto Warburg, Israel Zangwill; mit einem Vorwort des Herausgebers Davis Erdtracht, Wien: Verlag "Wiedergeburt"-Hochschule für Welthandel, [1919?]. (מהדורה נוספת: Wien: Interterritorialer Verlag "Renaissance", [1920?].) לקריאה נוספת ספר וארבורג: קורות חייו, דברי הערכה, מכתבים נאומים ומאמרים (יצא על ידי הנהלת ההסתדרות הציונית וחברת הכשרת היישוב בא"י), הרצליה: דפוס מסדה, תש"ח. על פועלו הציוני: יעקב טהון (עורך), ספר ורבורג, תל אביב: הוצאת מסדה, 1948. על מפעלו הבוטאני: י' רייכרט, "אוטו ורבורג", הטבע והארץ, 5:130-138, 1938. על חלוצי הבוטניקה בישראל: אורי רוזנברג באתר נושנות- בוטניקה שימושית וציונות מעשית -אוטו ורבורג מרכז אוטו ורבורג לביוטכנולוגיה בחקלאות ביוגרפיה ותמונה, באתר האוניברסיטה החופשית של ברלין, פרופ' גבי ורבורג, זכרונות ילדות על סבי אוטו ורבורג (1859–1938) ומשפחתנו, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה ביוגרפיה, באתר הגן הבוטני של ברלין (האוניברסיטה החופשית של ברלין) אמיל פוירשטיין, יהודים מפורסמים במדע, 1956. עמ' 103–116. קישורים חיצוניים הערות שוליים קטגוריה:בוטנאים גרמנים קטגוריה:בוטנאים יהודים קטגוריה:ראשוני הציונות קטגוריה:אנשי העלייה השלישית קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל קטגוריה:ראשי ההסתדרות הציונית קטגוריה:נשיאי הקונגרס הציוני העולמי קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל אוטו קטגוריה:אישים הקבורים בדגניה א' קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1859 קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1938	2024-08-01T05:20:34
אמינם	מרשל ברוס מאת'רס השלישי (באנגלית: Marshall Bruce Mathers III; נולד ב-17 באוקטובר 1972), המוכר בשם הבמה אמינם (Eminem), או בשם האלטר אגו שלו סלים שיידי (Slim Shady), הוא ראפר, שחקן, ומפיק מוזיקלי אמריקאי. אמינם התפרסם ב-1999 עם אלבומו פורץ הדרך, The Slim Shady LP, אשר זכה בפרס גראמי בקטגוריית אלבום הראפ הטוב ביותר. האלבום השלישי שלו, The Marshall Mathers LP, הפך לאלבום הסולו הנמכר במהירות הרבה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. אמינם צבר פופולריות במהירות עצומה, מה שהביא אותו להקים חברת תקליטים משלו בשם שיידי רקורדס, בו החתים את קבוצת הראפ D12, אשר חבריה הם חברי ילדות של אמינם, בנוסף, הוסיף אמינם לחברת התקליטים את ההרכב שלו עם הראפר רויס דה "9'5 – "Bad Meets Evil". אמינם הוא הראפר הראשון בהיסטוריה שזכה בפרס האוסקר. הישגיו האישיים קבעו את מעמדו כאחד מאמני הראפ הגדולים בכל הזמנים. האלבום The Marshall Mathers LP ואלבומו הרביעי The Eminem Show זכו גם הם בפרסי גראמי, מה שהפך את אמינם לאמן הראשון שזכה בפרס אלבום הראפ הטוב ביותר עבור שלושה אלבומי סולו ברציפות. ב-2010 זכה שוב בפרס גראמי עבור אלבומו Relapse, בכך צבר 11 פרסי גראמי ופרסי הרפר הכי מהיר לשנת 2009, בכל הקריירה שלו. ב-2003, הוא זכה בפרס השיר המקורי הטוב ביותר של האוסקר עבור השיר "Lose Yourself" מהסרט "8 מייל", שבו שיחק את הדמות הראשית. "Lose Yourself" כיכב במקום הראשון של מצעד הראפ במשך התקופה הארוכה ביותר. ב-2004 הוציא את אלבומו החמישי Encore, איתו קיים סיבוב הופעות כלל עולמי בשנת 2005. בזמן סיבוב ההופעות, התמכר אמינם לתרופות שינה, והודיע באופן פתאומי על הפסקת מסע ההופעות ויציאה לגמילה, ובכך, למעשה, יצא להפסקה מהקריירה המוזיקלית. ב-15 במאי 2009, הוציא את אלבומו השישי, הראשון מאז 2004, Relapse. באותה התקופה, עם תום העשור הראשון של המאה ה-21, הוכרז אמינם בתור האמן הנמכר ביותר של העשור בארצות הברית. אמינם מכר מעל ל-800 מיליון אלבומים בכל העולם, מה שהופך אותו לאמן ההיפ הופ הנמכר ביותר בעולם כולו. בשנת 2010, הוציא אמינם את אלבומו השביעי Recovery. ב-2013 הוציא אמינם את אלבומו השמיני The Marshall Mathers LP 2, אשר זכה לביקורות חיוביות רבות. אמינם דורג במקום ה-1 ברשימת "100 האמנים הגדולים בכל הזמנים" של ערוץ VH1. בנוסף, הוא דורג במקום ה-5 ברשימת "100 האמנים הגדולים בכל הזמנים" של מגזין המוזיקה רולינג סטון. אם כוללים את עבודתו המשותפת עם להקת D12, לאמינם היו 7 אלבומים אשר כיכבו במקום הראשון במצעד הבילבורד 200. ב-2010, דירג הערוץ MTV את אמינם במקום ה-7 ברשימת "עשרת אמני הפופ הגדולים ביותר בהיסטוריה". אמינם גם זכה ב-10 פרסי בילבורד, ו-10 פרסי VMA. הצלחתו לא פסחה על ישראל, ובשנת 2010, במצעד השנה של גלגלצ, שירו "Love The Way You Lie" בו הוא מארח את ריהאנה, נבחר להיות שיר השנה, בדומה לשירו "Stan" בשנת 2000. כמו כן, הוא נבחר גם לזמר השנה של גלגלצ. ב-2013 זכה בפרס אמן ההיפ הופ של השנה בטקס ה-EMA, ובנוסף זכה בפרס האייקון על עבודתו. ב-2017 זכה בפרס אמן ההיפ הופ של השנה בטקס ה-EMA. ביוגרפיה מאת'רס נולד בסנט ג'וזף, מיזורי ב-17 באוקטובר 1972 בשם מארשל ברוס מאת'רס השלישי, בנם של דבורה נלסון ושל מארשל ברוס מאת'רס השני. הוריו הכירו כאשר אימו הייתה בת 14 ואביו בן 18. אימו ילדה אותו בגיל 17 לאחר 73 שעות. הוריו היו חברים בלהקת "דדי וורבאקס". אביו עזב את הבית זמן קצר לאחר שנולד ועבר לקליפורניה, ואמינם גודל על ידי אמו. יש לו שני אחים למחצה מצד אביו ואח למחצה מצד אמו. רוב ילדותו עברה עליו במעברים תכופים בין סנט ג'וזף לבין קנזס סיטי, עד שלבסוף בגיל 12 התיישבה משפחתו בפרבר של דטרויט שבמישיגן. במהלך נעוריו היה כותב מכתבים לאביו אך כולם הוחזרו בחזרה. בהיותו תלמיד בחטיבת הביניים, אמינם נקלע למריבה עם אחד מתלמידי בית הספר בו למד, הוא נפגע בראשו ואושפז בטענה שראה פיראטים חייזרים, ונזקק לשיקום ממושך. בעקבות הקטטה, נפגעה ראייתו של אמינם ומאז הוא נזקק למשקפיים. את מריבה זו, הוא מתאר בשיר "Brain Damage" באלבום The Slim Shady LP. הוא ואימו היו בין המשפחות היחידות הלבנות בשכונה ומספר פעמים הוא הוכה על ידי צעירים שחורים. בילדותו, הקשיב לאלבום "Licensed to Ill" של להקת ביסטי בויז. דודו רוני לקח אותו למועדוני ראפ, שעוררו את התעניינותו במוזיקת היפ הופ. הוא כינה את עצמו "מניקס" ו-"M&M" שהם ראשי תיבות של שמו מרשל מאת'רס אך איית את שמו Eminem על מנת להימנע מתביעה מחברת M&M's בגין שימוש בשם מסחרי. אמינם נהג להסתובב עם מילונים והשווה מילים דומות באנגלית כדי ליצור חרוזים. פעולות אלו מינפו את הבנתו בראפ, ובעקבות כך אמינם סיגל לעצמו יכולות Freestyle גבוהות ביותר, אותן ניצל ל"קרבות היפ הופ". בעקבות כך, אמינם נקרא "גאון" בסביבתו. בינתיים, נכשל אמינם בלימודיו, ובגיל 17 נשר מלימודיו בהיותו בכיתה יא'. בשנת 1991 התאבד דודו רוני בירייה מרובה ציידים בראשו בעקבות אהבה נכזבת. אמינם, שהיה מאוד קרוב לדודו רוני, לקח את המקרה בצורה קשה מאוד והסתגר בביתו ופיתח שנאה תהומית לאמו, והשמיץ אותה במשך שנים בשיריו, כאשר השיא היה בשיר "Cleanin' Out My Closet", בו הוא מאשים אותה שהרסה לו את הילדות עקב היותה מכורה לסמים. בבית השלישי של הקליפ באותו שיר, אמינם קובר את אימו. אוטוביוגרפיות בשנת 2001 פרסם אוטוביוגרפיה חלקית בשם "Angry Blonde". ב-21 באוקטובר 2008 הוציא אמינם ספר אוטוביוגרפי מלא בשם "The Way I Am", שבו הוא מספר על מאבקיו עם עוני, סמים, תהילה, שברון-לב ודיכאון, ביחד עם גרסאותיו על מחלוקות העבר שהתפרסמו בתקשורת. הספר גם כולל חלק מהדפים המקוריים עליהם אמינם כתב את מילות השירים כמו "Stan" ו-"The Real Slim Shady". חיים אישיים משפחתו מאת'רס עורר עניין רב בציבור הן בגלל היותו ראפר מצליח והן בגלל משפחתו וחייו האישיים. הוא נישא פעמיים לקימברלי אן סקוט (בקיצור: קים), אותה הכיר בתיכון. הם החלו את מערכת היחסים ההפכפכה שלהם בשנת 1989, והתחתנו בשנת 1999. בשנת 2000, קים ניסתה להתאבד ולתבוע את אמינם על השמצה אחרי שהוא תיאר את המוות האלים שלה בשירו "קים". הזוג התגרש לראשונה בשנת 2001 אבל נישאו שוב בינואר 2006. לאחר מכן הם התגרשו שנית בדצמבר אותה שנה, כשהם הסכימו ביניהם על משמורת על ביתם היילי ג'ייד סקוט (נולדה ב-25 בדצמבר 1995). היילי ג'ייד הופיעה פעמים רבות בשיריו של אמינם, ביניהם "Hailie's Song", "97' Bonnie and Clyde","forget about Dre" ,"Mockingbird", "Cleanin' Out My Closet" ו-"When I'm Gone". בתחילת 2010, אמינם הגיב לדיווחים בצהובונים שהוא וקים הולכים להתאחד בהכחשה גורפת. בנוסף לבתו הביולוגית היילי, לאמינם שתי בנות מאומצות: אליינה (לייני) מאת'רס, אחייניתה של אשתו לשעבר קים, שהוזכרה בשירים "Mockingbird", "Airplanes Part II" ו-"Going Through Changes"; ויטני, בתה של קים מיחסים קודמים. ויטני מוזכרת בשיר "Going through Changes". אמינם הוא גם האפוטרופוס החוקי של אחיו למחצה נייתן המוזכר בבית השלישי בשיר "Cleanin' Out My Closet" ובשיר "Headlights" מהאלבום "The Marshall Mathers LP 2". באוקטובר 2024, אמינם חשף שהוא הולך להפוך לסבא בקליפ לשירו "Temporary". השיר מופיע באלבומו The Death of Slim Shady (Coup De Grâce) ומוקדש לבתו, היילי ג'ייד. בסוף הקליפ של השיר, היילי מפתיעה את אמינם בכך שהיא מעניקה לו חולצה שעליה כתוב "Grandpa" ומספר 1, יחד עם תמונה של אולטרסאונד. הסתבכויות עם רשויות החוק בשנת 1999 נתבע מאת'רס על ידי אימו בגין השמצה בסכום של 10 מיליון דולר. בכתב התביעה היא טענה שאמינם משמיץ אותה במילות שירי האלבום "The Slim Shady LP". בפסק הדין שניתן בשנת 2001, היא זכתה בפיצויים בסכום של 1,600 דולר. ב-3 ביוני 2000 נעצר מאת'רס במהלך ויכוח בחנות למוצרי שמע לרכב ברויאל אוק, מישיגן. יחד איתו נעצר גם חברו דאגלס דייל (Douglas Dail), כששלף אקדח לא טעון והחזיק אותו כאשר הוא מכוון לקרקע. למחרת, בעיר וורן שבמישיגן, הוא נראה על ידי עוברי אורח כשהוא תוקף את הסדרן במגרש החנייה של "Hot Rock Café" לאחר שזה התנשק עם קים, שהייתה באותה תקופה אשתו. הוא נשפט לשנתיים על תנאי על שני המקרים. בקיץ 2001 נשפט מאת'רס למאסר על תנאי על דריכת כלי נשק כשהוא מנהל וויכוח עם עובד בחברת התקליטים "Psychopathic Records". אמינם שילם קנס בסך 2,000 דולר וגם ביצע כמה שעות של עבודות שירות לתועלת הציבור. בשנת 2007 נכשלה תביעתן של חברת פרסום המוזיקה שלו "Eight Mile Style LLC", ביחד עם חברת "Martin Affiliated LLC", כנגד החברות אפל ואפטרמת' אנטרטיינמנט. בתביעה נטען שלאפטרמת' לא הייתה את הזכות לנהל משא ומתן ללא רשות כדי לסגור עסקה עם אפל, שבה תאפשר הורדת 93 שירים של אמינם בשירות תוכנת ה-iTunes שלה. התיק נגד אפל יושב זמן קצר לאחר התחלת המשפט בסוף ספטמבר 2009. ההתמכרות לתרופות מרשם אמינם דיבר בפתיחות כמה וכמה פעמים על התמכרותו לתרופות מרשם, ביניהם אוקסיקודון, ויקודין (אופיאטים), אמביאן (כדור שינה מהדור החדש), ואליום ומתאדון (כדורי הרגעה). לדוגמה בשירו "Deja Vu" שבו הוא מתאר את התמכרותו לכדורי מרשם ואלכוהול. חברו ללהקת D12, הראפר פרוף, הצהיר בשנת 2002 שמאת'רס "מתפכח לאט לאט" מתלות באלכוהול ותרופות. עם זאת, הוא לקח כדורי שינה מסוג אמביאן על מנת לטפל בבעיות ההירדמות שלו. עקב כך, באוגוסט 2005 מאת'רס ביטל את סבב הופעותיו באירופה במסע ההופעות העולמי "Anger Management Tour", ובסופו של דבר יצא לטיפול גמילה מ"תלות בתרופות שינה". בשנת 2009 התראיין בתוכנית האירוח הבריטית של ג'ונתן רוס והודה בחומרת ההתמכרות שלו, על כך ששקל להתאבד, ואמר: "אני פשוט לא טיפלתי בעצמי, ולפעמים פשוט רציתי להרים ידיים." הוא גם אישר שהוא לא פיכח, באומרו "הראפ היה התרופה שלי... אבל אז התחלתי להשתמש בדברים אחרים כדי שאוכל להרגיש טוב עם עצמי. עכשיו הראפ שוב פעם גורם לי להרגיש טוב." העימות עם מריה קארי אמינם כתב מספר שירים בהם הוא מזכיר את מערכת יחסיו עם זמרת הפופ מריה קארי, אף על פי שהיא מכחישה את כל טענותיו. היא אמרה שהם בילו ביחד אבל לא היה להם קשר עמוק או פעילות מינית. אמינם שלל את הכחשותיה בשיריו "Superman", "When The Music Stops", "Bidusa", "Jimmy Crack Corn", "Bagpipes From Baghdad" ו-"The Warning". בזמן שהשיר "Superman" הופץ בשנת 2003, קארי הוציאה שיר תגובה בשם "Clown" מהאלבום Charmbracelet. שירו של אמינם "Bagpipes From Baghdad" מהאלבום "Relapse" היווה את ההתייחסות הידועה ביותר שאמינם הקדיש למחלוקת ביניהם. בשיר אמינם ממעיט בערכה של מערכת היחסים בין קארי לבעלה, ניק קאנון. קאנון הגיב לאמינם באומרו שהקריירה שלו מבוססת על "קנאה עיוורת וגזענית", והתבדח על זה שהוא אולי יחזור לקריירת הראפ, כדי שהוא יוכל לנקום באמינם. לאחר מכן אמינם התבטא באומרו שהזוג פירש לא נכון את כוונת השיר ושהוא מאחל לשניהם את הזוגיות הטובה ביותר. לאחר מכן קאנון אמר שהוא לא שומר טינה לאמינם, ושהוא פשוט היה חייב לבטא את רגשותיו בנוגע לשיר. בשנת 2009, קארי הוציאה את השיר "Obsessed", בו היא שרה על אדם אובססיבי שטוען שיש לו מערכת יחסים איתה. קאנון טען שהשיר לא בא לפגוע ולהעליב את אמינם באופן ישיר. עם זאת, בסוף יולי 2009, אמינם הגיב כשהוא מוציא את השיר "The Warning". השיר כולל דגימות מהקלטות המשיבון שהושארו על ידי מריה קארי בשעה ששניהם ניהלו מערכת יחסים. אמינם רמז שיש לו גם עדות חותכת אחרת בנוגע למערכת היחסים, ושהוא מחזיק אותה בחזקתו. כשנה לאחר מכן, בספטמבר 2010 ניק קאנון הגיב עם השיר "I'm a Slick Rick", שבו הוא תוקף את אמינם בבית השני. מריה קארי אמרה את המילה האחרונה בתוכנית "The Andy show" כשאנדי שואל אותה אם היא יכולה להגיד שלושה דברים טובים על אמינם והיא הגיבה בכך שהתייחסה לשוקולד "M&M" ומכחישה לקיומו או לריב. קריירה ממוזער\|שמאל\|כרזת הסרט 8 מייל 1992–1998: תחילת הקריירה ו-Infinite בשנת 1992 חתם מאת'רס בחברת ההפקות FBT, בבעלות האחים ג'ף ומארק באס (Jeff and Mark Bass). מאת'רס עבד בשטיפת כלים וקיבל שכר נמוך מאוד. ב-1996, הקליט במרתף ביתו את אלבומו הראשון "Infinite", עם ציוד האולפן של האחים באס. האלבום הופץ בלייבל העצמאי של האחים "Web Entertainment". משמעות שמו של האלבום "Infinite" הוא "אינסופי". בבחירת שמו של האלבום, אמינם הסביר: "מטבע הדברים, אני הייתי צעיר והושפעתי על ידי אמנים אחרים, קיבלתי הרבה משובים מאנשים שאמרו לי שאני נשמע כמו ראפרים אחרים כמו Nas ו-AZ. 'אינסופי' היה הניסיון שלי להבין איך אני רוצה שסגנון המוזיקה יהיה ייחודי רק לי, ואיך להישמע על המיקרופון ולהציג את עצמי. זה היה שלב ההתפתחות. הרגשתי ש'אינסופי' היה כמו דמו שפשוט רוצה לנסוק למעלה." הנושאים ש-Infinite מדבר עליהם בין השאר, הם מאבקיו של מאת'רס לגידול ילדתו היילי שעומדת להיוולד בקרוב, בזמן שהוא במצב כלכלי כל כך חמור עד שאפילו אין לו כסף לאוטובוס, והוא חייב להשקיע במוזיקה כדי שיוכל להתפרסם ולהתעשר. בתחילת הקריירה שלו, מאת'רס שיתף פעולה עם ראפר אחר מדטרויט בשם "רויס דה "9'5", תחת שם הבמה "Bad Meets Evil". לאחר ש-"Infinite" יצא לאור, היו חייו של מאת'רס רוויים מאבקים אישיים, התמכרות לסמים ואלכוהול, עד כדי ניסיון התאבדות שלא צלח. על שם במה זה נכתב השיר "Bad Meets Evil" באלבום "The Slim Shady LP". עם הפצת "The Slim Shady LP", הואשם אמינם על ידי הראפר המחתרתי Cage בהעתקת סגנון כתיבתו. בשנת 1997 ביקש ג'ימי איובין, מנכ"ל חברת התקליטים אינטרסקופ רקורדס, לקבל קלטת דמו של מאת'רס לאחר שזה הגיע למקום השני בתחרות הראפ הנחשבת "Rap Olympics". אותה קלטת נקראה "The Slim Shady EP". ג'ימי השמיע את הקלטת לד"ר דרה, מייסד חברת התקליטים אפטרמת' אנטרטיינמנט. שניהם התרשמו עמוקות מסגנונו של אמינם, והזמינו אותו להקלטת אלבומו השני The Slim Shady LP. 1997–1999: The Slim Shady LP שמאל\|ממוזער\|220px\|אמינם, 1999 לפי מגזין הבילבורד, בנקודה זו בחייו של אמינם, "הוא הבין ששאיפותיו המוזיקליות הן הדרך היחידה לברוח מחייו העצובים". אחרי שהוחתם בשנת 1998 ב-אפטרמת' אנטרטיינמנט/אינטרסקופ רקורדס, אמינם הוציא לאור את אלבומו פורץ הדרך "The Slim Shady LP" בהפקתו של ד"ר דרה אחרי שנה אחת של עבודה באולפן, בשנת 1999. האלבום הפך לאחד האלבומים המצליחים ביותר במכירות בשנה זו, וזכה בפלטינה משולשת עד סוף השנה. כאשר פופולריות האלבום החלה נוסקת, התעורר דיון ציבורי בדבר מילות השירים הבוטות באלבום. בשירו "97 Bonnie and Clyde", תיאר טיול דמיוני עם בתו התינוקת היילי, שבמהלכו הוא נפטר מגופת אימה על ידי הטבעתה באגם; וכן בשיר "Guilty Conscience", בו עודד דמות גבר בשיר לרצוח את אשתו והמאהב שלה. "Guilty Conscience", סימן את תחילת החברות ושיתוף הפעולה המוזיקלי בינו לבין ד"ר דרה. משיתוף פעולה זה נרקמו השירים "Forgot About Dre" ו-"What's the Difference", מאלבומו של ד"ר דרה 2001, "Bitch Please II" מהאלבום The Marshall Mathers LP, ועוד רבים. בנוסף, ד"ר דרה הפיק את כל אלבומי האולפן של אמינם תחת הלייבל אפטרמת' אנטרטיינמנט. 2000–2001: The Marshall Mathers LP במאי 2000 יצא אלבומו The Marshall Mathers LP, שזכה להצלחה רבה ונמכר בשבוע הראשון לאחר צאתו ב-1.76 מיליון עותקים, וכך הפך לאלבום ההיפ הופ שנמכר במהירות הגבוהה ביותר בכל הזמנים. בכך שבר את שיאי המכירות של האלבום Doggystyle של סנופ דוג כאלבום ההיפ ההופ שנמכר במהירות הגבוהה ביותר, ושל האלבום ...Baby One More Time של בריטני ספירס כאלבום הסולו שנמכר במהירות הרבה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. הסינגל הראשון שהופץ מהאלבום, "The Real Slim Shady" התאפיין במילים בוטות, בו השמיץ אמינם ידוענים שונים כגון כריסטינה אגילרה ובריטני ספירס. בסינגל השני, "The Way I Am", בו הוא פונה למעריציו ומספר להם שהפרסום הזיק לחייו, כמו כן מסביר כמה שזה מפריע לו כאשר פונים אליו ברחוב בזמן שהוא עוסק בדברים שונים. הסינגל השלישי מהאלבום, "Stan", נחשב לאחד הסינגלים הידועים ביותר של אמינם. זהו סימפול של השיר "Thank You" של הזמרת דיידו, ובו אמינם מתמודד עם הפופולריות החדשה שצבר באמצעות סיפור על מעריץ מטורף שלו שמתאבד ביחד עם חברתו ההרה על ידי דרדור מכוניתו לאגם, בתגובה לכך שאמינם כביכול לא ענה למכתבים ששלח לו. השיר זכה בתואר "שיר השנה" בתחרויות שונות ברדיו ובטלוויזיה בעולם (כולל בישראל בגלגלצ). "Stan" גם הביא לזמרת דיידו את חשיפתה הגדולה הראשונה, וזמן קצר לאחר מכן הפכה לכוכבת בזכות עצמה עם הביצוע המלא ל-"Thank you". האלבום השלישי של אמינם המשיך להצליח במכירות, אך המחלוקת סביב אמינם ושיריו גברה והלכה, במיוחד כשאלבומו היה מועמד לפרס גראמי בקטגוריית אלבום השנה. אמינם טען כי אין לקחת את מילות השירים ברצינות, ואין לו דבר כנגד הומוסקסואלים או נשים, בניגוד לרושם המתקבל משיריו, אך ארגון הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה החרים את טקס גראמי במחאה נגדו. אמינם הגיב, בין השאר, בכך ששר את "Stan" על במת הטקס עם הזמר אלטון ג'ון (הומוסקסואל מוצהר), תוך שהוא מתחבק איתו על מנת להראות כי אינו שונא הומוסקסואלים. בתקופה זו יצא אמינם לסיבוב הופעות בשם "Up In Smoke Tour", בו הופיע עם ד"ר דרה, סנופ דוג, אקזיביט ואייס קיוב. כמו כן יצא לסיבוב הופעות בשם "Family Values Tour" בו הופיע עם לימפ ביזקיט. 2002–2003: The Eminem Show אלבומו הרביעי של אמינם, "The Eminem Show" (המופע של אמינם), יצא ב-2002, והופק ברובו על ידי אמינם עצמו. הסינגל הראשון מתוכו, "Without Me", כלל השמצות על להקות בנים, ועל זמרים כגון מובי, לימפ ביזקיט וליין צ'ייני. "The Eminem Show" הגיע למעמד אלבום פלטינה כפול 8 על ידי ה-RIAA. נושאי האלבום מדברים על האופן בו הושפע אמינם מהפרסום, מערכת היחסים עם מריה קארי, אשתו קים וילדתו היילי, והסטטוס שלו בקהילת ההיפ הופ. באלבום זה הוא גם מתאר סיטואציה מציאותית שהתרחשה בשנת 2000 בה נקלע להתקף קנאה, כשאשתו קים התנשקה עם סדרן במגרש חנייה. בסקיט, אמינם מחכה במכוניתו במגרש חנייה יחד עם חבר, וכאשר הוא רואה את הסדרן מנשק את קים, הוא שואל את חברו "היא נישקה אותו עכשיו???" בעוד חברו מנסה לשכנע אותו שהסדרן לא נישק את קים, אמינם רץ אליו כשאקדח לא טעון בידו ומכה אותו בראשו בקת האקדח. בעקבות תגרה זו, אמינם נתבע, הובא בפני בית המשפט ונמצא אשם. האלבום זכה, כמו קודמו, במספר פרסי גראמי ו-MTV, והיה לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2002. מלבד "Without Me", האלבום נפתח בשיר בשם "White America" והסינגלים הבולטים שיצאו מאלבום זה הם: "Cleanin' Out My Closet", "Superman" ו-"Sing For The Moment". 2004–2005: Encore ב-8 בדצמבר 2003 דיווח אתר האינטרנט "Media Research Center" שהשירות החשאי של ארצות הברית הודה שהוא בודק טענות על כך שאמינם איים על נשיא ארצות הברית במילות שיריו: "לעזאזל עם הכסף/אני לא שר ראפ בשביל "dead presidents" (סלנג שפירושו דולרים)/אני מעדיף לראות את הנשיא מת/זה אף פעם לא נאמר, אבל קבעתי תקדים..." השורה היא חלק מהשיר "We As Americans" שמופיע בדיסק הבונוס במהדורה המיוחדת של Encore. אלבום הסולו החמישי של אמינם, "Encore" (הדרן), יצא בסוף 2004. גם אלבום זה, הגיע לראש רשימת המצעדים. בסינגל הראשון מתוכו, "Just Lose It", תקף אמינם את הזמר מייקל ג'קסון על ניתוחיו הפלסטיים ועל המשפט שהתנהל נגדו באותה תקופה באשמת התעללות מינית בילדים. ב-12 באוקטובר 2004, שבוע אחרי יציאת Just Lose It לאור, מייקל ג'קסון התראיין אצל סטיב הרווי מתחנת הרדיו לוס אנג'לס, ובו הביע את מורת רוחו מקליפ הווידאו של "Just Lose It". השיר עורר ביקורת נגד אמינם, וחלק מערוצי הטלוויזיה הפסיקו לשדר את הקליפ לשיר. שיר בוטה נוסף מתוך האלבום היה "Mosh", שיצא לפני יום הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2004, וכלל ביקורת חריפה נגד מדיניותו של הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, עם מילות שיר כמו "לעזאזל עם בוש", "איך אנחנו יכולים להרשות לדבר כמוהו לקרות ?" ו"הוא (בוש) נשק להשמדה המונית שאנחנו קוראים לו הנשיא שלנו". בקליפ הווידאו לשיר, אמינם קורא לכולם להתאגד איתו ואוסף צבא של אנשים, בו נמצא גם הראפר לויד בנקס, שמוצגים כקורבנות של ממשל בוש ומוליך אותם לעבר הבית הלבן. כשהצבא של אמינם פורץ פנימה, מתגלה לצופים שהם פשוט נרשמים כדי שיוכלו להצביע בבחירות. הקליפ מסתיים במילים "VOTE Tuesday November 2" על המסך (תרגום – הצביעו ביום שלישי, השניים בנובמבר). יום שלישי הוא היום בו נפלו התאומים במתקפת הטרור. לאחר שבוש נבחר שוב, סיום הקליפ שונה, ורואים בו את אמינם מפגין בזמן שבוש נואם. 2005–2008: הפסקה מוזיקלית בשנת 2005 התעוררו שמועות על רצונו של אמינם לפרוש מקריירת הסולו שלו אחרי שש שנים בלבד ומכירות של עשרות מיליוני אלבומים. בתחילת 2005 נשמעו ספקולציות על כך שאמינם צפוי להוציא אלבום כפול בהמשך השנה, ששמו יהיה "The Funeral" (ההלוויה). לאחר מכן התברר שמדובר באוסף להיטים שנקרא Curtain Call: The Hits, והוא הופץ בדצמבר אותה שנה. באלבום זה הוא גם הקליט שני סינגלים חדשים "When I'm Gone" ו"Shake That" עם נייט דוג. באותו אלבום נכלל גם השיר Stan שאמינם שר על במת טקס גראמי עם הזמר אלטון ג'ון. ביולי 2005, דווחה על ידי Detroit Free Press ידיעה מרעישה על אפשרות שאמינם סיים את קריירת הסולו, וחבריו הקרובים צוטטו כשאמרו שהוא החל בהסבה מקצועית למפיק מוזיקלי ושהוא יעסוק יותר בהפקות לאמנים אחרים. באותה תקופה הוא רואיין בתוכנית הרדיו "Mojo in the Morning" והכחיש את השמועות. מדברי אמינם: "אני נמצא בנקודה בחיי בה אני מרגיש שאני לא יודע לאן הקריירה שלי תתפתח... זאת הסיבה שקראנו לאוסף הלהיטים Curtain Call (קריאה אחרונה), כי לא ידענו אם זה יהיה הדבר הסופי". Curtain Call: The Hits יצא לאור ב-6 בדצמבר 2005, תחת הלייבל אפטרמת' אנטרטיינמנט. בשבוע הראשון הוא מכר 441,000 עותקים בארצות הברית, והיה לאלבום הרביעי של אמינם שהגיע לפסגה במצעד בילבורד 200. האלבום זכה בפלטינה כפולה על ידי ה-RIAA. בסוף 2006 הפיק אלבום בשם The Re-Up (העלייה מחדש), שנועד לקדם זמרים חדשים מחברת ההפקות שלו. באלבום התארחו 50 סנט, אובי טרייס, קשיס, D12, סטאט קיו ועוד. במחצית השנייה של העשור הראשון של שנות ה-2000 עסק אמינם בעיקר בהפקות של אלבומים לאמנים שונים, תחת חברת ההפקות שלו, שיידי רקורדס, שנוסדה עבורו על ידי אינטרסקופ רקורדס עוד בשנת 2000. הוא החתים בחברה אמנים כגון אובי טרייס, D12, סטאט קיו ודה אלכמיסט, והפיק את אלבומיהם. כמו כן, הפיק גם את האלבום Loyal To The Game עבור הראפר טופאק. ב-2007 אמינם התארח באלבומו החמישי של הראפר T.I. "טיאיי vs טיאייפי" בשיר "Touchdown". אחרי שלוש שנים ללא הופעות, יצא אמינם בשנה זו למסע הופעות בארצות הברית, בו אירח אמנים כגון 50 סנט, D12, ליל ג'ון ואובי טרייס. הוא ביטל את מסע ההופעות שתוכנן באירופה באותה תקופה, והודיע שהוא מתחיל תהליך של גמילה מסמים בעקבות התמכרות לכדורי שינה. 2008–2009: Relapse ו-Relapse: Refill שמאל\|ממוזער\|220px\|אמינם, 2009 בספטמבר 2007 רואיין בתחנת הרדיו "Hot 97". במהלך הראיון אמר שהוא במצב של "חוסר ודאות", והוא שוקל מתי והאם להוציא אלבום אולפן נוסף. הוא אמר "אני תמיד בעבודה... אני תמיד באולפן, האנרגיות שם טובות. לזמן מה, אני לא רציתי לחזור לעבודה באולפן... הייתי צריך לטפל בבעיות אישיות. כרגע אני נפטר מהבעיות האישיות וזו הרגשה טובה." בספטמבר 2008 אמינם רואיין בתחנת הרדיו "Shade 45" ואמר: "כרגע אני פשוט מרכז את כל החומר שלי, ומתחיל לעבוד עליו באולפן. אני פשוט מוציא את השירים בקצב אדיר ומפיק המון. ככל שאתה עובד יותר זמן בהפקה של השיר, ככה התוצאה הסופית יוצאת טובה יותר. אני פשוט ממשיך לשפר ולשפר את השירים." הראיון התרחש בתקופה ש-אינטרסקופ רקורדס סוף סוף אישרו שאמינם מוציא אלבום חדש. בדצמבר 2008 פורסמו עוד פרטים בנוגע לאלבום ואושר שהאלבום ייקרא "Relapse" (נסיגה/הידרדרות). עוד אמר "אני וד"ר דרה עבדנו באולפן כמו בימים הטובים. בסופו של דבר דרה הפיק את רוב שירי האלבום. עבדנו ביחד והגענו לרמות מקצועיות שרק אני ודרה יכולים להגיע אליהן". ב-5 במאי 2009 הודיע אמינם על הוצאת שני אלבומים חדשים עד סוף השנה. ב-19 במאי יצא אלבומו הראשון מאז 2004, "Relapse". רוב האלבום מדבר על השיקום של אמינם מהסמים ומתרופות המרשם. ב-7 באפריל 2009, יצא הסינגל השני "We Made You", בו אמינם מביע את דעתו על תרבות הטראש האמריקאית. על אף ש-Relapse לא הצליח למכור כמו אלבומיו האחרונים של אמינם, הוא עדיין זכה להצלחה גדולה ולתגובות שבח מצד הקהל והמבקרים, בזמן שהוא קובע מחדש את נוכחותו של אמינם בקהילת ההיפ הופ. "Relapse" היה לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בשנת 2009. הוא הצליח למכור יותר מחמישה מיליון עותקים בתפוצה כלל עולמית. בטקס פרסי הקולנוע של MTV לשנת 2009 נחת סשה ברון כהן מהתקרה מעל לקהל כשהוא תלוי בחבלים ולבוש בדמות מלאך היישר למקומו של אמינם, כשישבנו החשוף נוגע בפניו של אמינם. אמינם, בתגובה, קם ויצא נסער מהטקס. שלושה ימים לאחר מכן, אמינם אמר שזו הייתה מתיחה ששניהם תכננו ביחד. באוקטובר אותה שנה אמינם הופיע במסגרת פסטיבל המוזיקה "Voodoo Music Experience" בניו אורלינס כזמר הראשי. זו הייתה ההופעה המלאה הראשונה שלו בשנת 2009. ההופעה כללה מספר שירים מהאלבום Relapse, כמו כן כללה גם רבים מלהיטי העבר שלו, הוא הופיע ביחד עם להקתו D12. ב-19 בנובמבר, אמינם הודיע באתר האינטרנט שלו שהאלבום "Relapse: The Refill" יראה אור ב-21 בדצמבר 2009. האלבום הוא הוצאה מחודשת של האלבום Relapse, הוא כולל 7 שירי בונוס חדשים בדיסק נפרד. בהצהרה זו הוא תיאר את האלבום החדש: בהמשך השנה יצאו עוד ארבעה סינגלים מהאלבום "Relapse", ביניהם השיר "Beautiful" המתאר את התמודדותו של אמינם עם דיכאון וסמים, ו"Crack A Bottle" בשיתוף עם ד"ר דרה ו-50 סנט. בספטמבר 2009, אמינם התארח עם הראפרים קניה ווסט וליל ויין בסינגל השלישי של הראפר דרייק, "Forever". הסינגל נכלל באלבום "Relapse: Refill" ובפסקול הסרט של לברון ג'יימס More Than a Game. אמינם גם התארח באלבומו השביעי של ליל ויין "Rebirth" בשיר "Drop the World" שהופץ בסוף 2009 והופיע ביחד עם השיר "Forever" בטקס פרסי גראמי של 2009. 2010–2011: Recovery ו-Hell: The Sequel בסוף מרץ 2010 אמינם הודיע בחשבון הטוויטר שלו שחדשות גדולות מגיעות בקרוב, וב-13 באפריל 2010 הודיע שלא יוציא את "Relapse 2". כמה שעות מאוחר יותר הוא הודיע שייצא אלבום, אך הוא לא ייקרא "Relapse 2", אלא "Recovery" ויופץ ב-22 ביוני 2010. אמינם אמר: "במקור תכננתי ש-"Relapse 2" יופץ בסוף שנת 2009. אבל המשכתי להקליט ולעבוד עם מפיקים חדשים והרעיון של אלבום המשך ל-"Relapse" החל להיראות לי פחות ופחות הגיוני, ורציתי להוציא אלבום חדש לגמרי. המוזיקה ב-"Recovery" היא מאוד שונה מהנוסח של "Relapse", ואני חושב שמגיע לו שם משלו." אלבום האולפן השביעי שלו, "Recovery", יצא לאור ב-21 ביוני 2010. האלבום מכר 741,000 עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון, ונכנס למקום ה-1 במצעד מכירות האלבומים Billboard 200. הסינגל הראשון, "Not Afraid" (בו אמינם מתאר את ההתנקות מסמים ואיך הוא אכזב את מעריציו באלבומו האחרון Relapse), הופץ ב-29 באפריל, זכה ליותר ממיליארד צפיות ביוטיוב, ונכנס היישר למקום הראשון במצעד Billboard Hot 100, כשבמקום השני נמצא הסינגל השני. ממוזער\|שמאל\|אמינם וריהאנה מופיעים עם השיר "Love The Way You Lie".\|266x266px "Love the Way You Lie" עם הזמרת ריהאנה שזכה למעלה מ-2 מיליארד צפיות ביוטיוב. למעט כמה ביקורות על כך שהוא ממשיך את הסגנון של האלבומים הקודמים, זכה "Recovery" לביקורות חיוביות ממרבית מבקרי המוזיקה. נכון ל-21 בנובמבר 2010, האלבום מכר שלושה מיליון עותקים בארצות הברית. אמינם התארח באלבומו הראשון של B.o.B "הרפתקאותיו של בובי ריי" בשיר "Airplanes Part II", בנוסף לו ול-B.o.B סולנית להקת הרוק פאראמור היילי ויליאמס מופיעה בשיר. זמן קצר אחרי זה אמינם הפיץ את "Despicable" שהוא פרייסטייל לשיר של דרייק "Over" ולשיר של לויד בנקס וג'ולס סנטנה "Beamer, Benz, or Bentley" כפרומו לקראת "Recovery". אמינם הופיע בטקס הפרסים "2010 BET Awards", כשהוא מבצע את השיר "Airplanes Part II" עם B.o.B ואת השיר "Not Afraid". בנוסף הוא גם הופיע בהופעה החיה "Activison E3". ביוני 2010, אמינם וג'יי זי הודיעו שהם עשויים להופיע ביחד בשתי הופעות בדטרויט וניו יורק. האירוע נקרא בשם "The Home & Home Tour". הכרטיסים לשתי ההופעות הראשונות נמכרו ואזלו במהירות, והופעות רבות נוספו ללוח הזמנים בכל מקום. "BET" גם הכריז על אמינם על הראפר מספר 1 של המאה ה-21. ב-12 בספטמבר 2010 אמינם פתח את ההופעה הראשונה של טקס פרסי הקולנוע של MTV לשנת 2010, עם השיר "Not Afraid" ו-"Love the Way You Lie" שבו הזמרת ריהאנה שרה בפזמון. עקב ההצלחה של Recovery והמופע "The Home & Home Tour", אמינם זכה בפרס "Hottest MC in the Game" לשנת 2010 של MTV, והפרס "Emcee of the Year" של אתר חדשות ההיפ הופ באינטרנט "HipHopDX". בנוסף לשירים "Not Afraid" ו-"Love The Way You Lie", אפשר למצוא באלבום Recovery גם שיתופי פעולה עם הזמרת פינק ועם הראפר ליל ויין. אמינם וריהאנה שיתפו פעולה שנית בשביל השיר "Love the Way You Lie, Part II" שהוא שיר ההמשך לסינגל "Love the Way You Lie". בחלק השני ריהאנה היא הזמרת המובילה, בעוד שאמינם הוא הזמר המוביל בחלק הראשון. החלק השני מתאר מערכת היחסים מנקודת המבט הנשית. השיר עצמו מופיע באלבום Loud של ריהאנה. ניקי מינאז' שיתפה פעולה עם אמינם בשיר ששמו "Roman's Revenge" שאמור להיכלל באלבום שלה Pink Friday. השיר מתייחס לאלטר אגו של מינאג' "Roman Zolanski" שמאפיין את האלטר אגו של אמינם סליים שיידי. שיתוף פעולה חדש של אמינם עם המפיק במוזיקלי Alex da Kid הופץ לפני חג המולד. אמינם גם השתתף בשיר "That's All She Wrote" של הראפר T.I. המופיע באלבומו No Mercy. בנוסף, השיר "I Need a Doctor" עם ד"ר דרה דלף לרשת. שמועות גרסו כי השיר ייכלל באלבום Detox של ד"ר דרה שנצפה לצאת בקרוב, או באלבום הבא של אמינם. הקליפ לשיר "Love The Way You Lie" צבר כ-2 מיליארד צפיות ביוטיוב (נכון לאוגוסט 2021), והוא אחד מקטעי הווידאו הנצפים ביותר בתולדות האתר. בקליפ מופיעים מייגן פוקס ודומיניק מונאהן. ב-2010 אמינם החל לעבוד על אלבום חדש, Hell: The Sequel, יחד עם רויס דה "9'5. שיתוף הפעולה ביניהם החל ב-1999, אז נקראו Bad Meets Evil. האלבום יצא ב-14 ביוני 2011. 2012–2013: The Marshall Mathers LP 2 בזמן שאמינם לא הוציא אלבום סטודיו חדש הוא עבד והפיק יחד עם הרכב ההיפ-הופ Slaughterhouse בחסות אולפן ההקלטות שלו "שיידי רקורדס" אלבום אולפן שנקרא "Welcome to: Our House" והשתתף בשלושה שירים מן האלבום. ב-24 במאי 2012, אמינם הודיע על כך שהוא עובד על אלבום חדש. האלבום החדש של אמינם נקרא The Marshall Mathers LP 2 והוא יצא ב-5 בנובמבר 2013. אלבום המשך לאלבומו המצליח של אמינם "The Marshall Mathers LP" משנת 2000, שמכר מעל ל-21 מיליון עותקים ברחבי העולם. השיר "Survival" באלבום הוצג לראשונה בטריילר למשחק המחשב החדש: "Call Of Duty: Ghosts", לאחר מכן השיר יצא לאור כסינגל שני ב-8 באוקטובר, ובאותו היום יצא גם הווידאו קליפ שזכה למעל מ-70 מיליון צפיות. ב-25 באוגוסט 2013, יצא הסינגל הראשון: "Berzerk" מעל 100 מיליון, ב-15 באוקטובר, יצא הסינגל השלישי מן האלבום: "Rap God" מעל 120 מיליון, ב-29 באוקטובר, יצא לאור הסינגל הרביעי: "The Monster", בשיתוף ריהאנה והגיע ל-300 מיליון צפיות ומעבר, השיר הגיע למקום ה-1 במצעד הבילבורד הוט 100. ב-3 בנובמבר, אמינם זכה בתואר "אומן השנה" בטקס פרסי יוטיוב הראשון שנערך אי פעם, בנוסף אמינם ביצע הופעה חיה של הסינגל שלו "Rap God" מן האלבום The Marshall Mathers LP 2. ב-5 בנובמבר, יצא לאור האלבום "The Marshall Mathers LP 2", האלבום מכר כ-792,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו לאור בארצות הברית והוצב במקום הראשון במצעד הבילבורד 200. ב-10 בנובמבר, זכה אמינם בתואר "Global Icon" ובתואר "אומן ההיפ-הופ של השנה" בטקס ה-EMA שנערך באמסטרדם 2013, בטקס אמינם ביצע הופעה חיה של שניים מהסינגלים מהאלבום החדש: "Berzerk" ו"Rap God". ב-15 בפברואר 2014 אמינם התחיל לערוך את מסע ההופעות שלו "Rapture" בניו זילנד ולאחר מכן באוסטרליה ודרום אפריקה. באוגוסט 2014 ערך עם הזמרת ריהאנה את מסע ההופעות "The Monster Tour". 2014: Shady XV ממוזער\|אמינם מופיע ב-2014 האלבום התשיעי של אמינם הוא "Shady XV" והוא כולל בו שני דיסקים. בדיסק הראשון לקט שירים של הלהיטים הכי גדולים, ובדיסק השני חומר חדש ושירים חדשים מבית "שיידי רקורדס" ושיתופי פעולה עם D12, Slaughterhouse, Bad Meets Evil, הראפר Yelawolf ו-Skylar Grey. אלבום זה מציין 15 שנה לפעילות חברת התקליטים שהקים, "שיידי רקורדס", וכמו כן הוא האלבום ה-15 שמופק על ידי חברה זאת (לא כולל אלבומי היחיד של אמינם). השיר הראשון, הכולל שיתוף פעולה עם הזמרת סיה, השתחרר בתור שיר הנושא לסרט "נקודת שוויון" בכיכובו של דנזל וושינגטון, ושמו Guts Over Fear. בשיר השני ששמו "Detriot VS Everybody" השתתפו הזמרת Dej Loaf ואת הראפרים רויס דה "9'5, ביג שון ו-Danny Brown. השיר כולל שלל ראפרים מדטרויט והרעיון של השיר הוא פשוטו כמשמעו: דטרויט נגד כולם. בשנת 2017 החל להתבטא נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בשיריו; הוא הזכיר אותו בשיר עם ביג שון ובשיר פריסטייל שביצע בטקס פרסי ה-BET לשנת 2017 וזכה לתהודה רבה. 2017: Revival בדצמבר 2017 הוציא את אלבומו התשיעי, "Revival". ליציאתו קדמו הסינגלים "Walk on Water" עם ביונסה ו-"River" עם אד שירן. אלבום זה נכנס בילבורד 200 האמריקאי וכך הפך לאלבומו השמיני של אמינם שנכנס לרשימה בצורה רצופה. אמינם הפך לאמן הראשון שלו שמונה אלבומים רצופים שהגיעו לראש מצעד הבילבורד. לאחר שחרור האלבום נמכרו 197,000 עותקים בשבוע הראשון. האלבום ספג ביקורות מעורבות ממבקרי מוזיקה. 2018–הווה: Kamikaze, Music to Be Murdered By ושירים נוספים באוגוסט 2018 הוציא אלבום נוסף, עשירי במספר, בשם "Kamikaze". יציאת האלבום לא דווחה לפני פרסומו, והוא היה אלבום האולפן השני של אמינם בתקופה של שמונה חודשים. האלבום כולל שיר נושא לסרט ונום, הקרוי על שם הסרט. באלבום הוא יצא כנגד "מאמבל ראפ", נגד אומנים כגון Lil Pump, Tyler The Creator, Machine Gun Kelly ועוד. בנוסף יצא גם כנגד המבקרים שקטלו את האלבום התשיעי שלו "Revival". בעקבות השיר "not alike" (שיצר עם Royce Da 5'9) בו קטל את Machine Gun Kelly על רקע ציוץ שלו בטוויטר על היילי. קלי הגיב עם שיר משלו בשם "Rap Devil" שלעג לאמינם, עליו הגיב אמינם עם השיר "KILLSHOT". השיר הגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד הוט 100, למקום השני ב-Hot R&B/Hip-Hop Songs, ונכנס למצעדים במדינות רבות אחרות. האלבום נכנס לראש רשימת בילבורד 200, והפך לאלבום התשיעי ברצף של אמינם שנכנס לרשימה. בשבוע הראשון להוצאת האלבום נמכרו 434,000 עותקים פיזיים, והאלבום הוכרז כאלבום פלטינה על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי בדצמבר של אותה השנה. ב-3 במאי 2019 יצא שיר של הראפר לוגיק בשיתוף פעולה עם אמינם, "Homicide". השיר הצליח רבות בשל החיבור של שני האומנים הגדולים בתחום הראפ בשיר אחד. השיר מכר יותר מ-500,000 עותקים והגיע למקום החמישי במצעד הבילבורד הוט 100 ולמקום השני ב-Hot R&B/Hip-Hop Songs. ב-17 בינואר 2020 הוציא את אלבומו האחד עשר, "Music to Be Murdered By". יציאת האלבום לא דווחה לפני פרסומו, בדומה לאלבומו הקודם, "Kamikaze". האלבום הגיע למקום הראשון בבילבורד 200, ומכר 279,000 יחידות שוות ערך לאלבום בשבוע הראשון שלו. לאחר מכן, אמינם הפך לאמן הראשון שיש לו עשרה אלבומים רצופים לראשונה במקום הראשון בארצות הברית ואחד משישה אמנים שהוציאו לפחות עשרה אלבומים מספר 1 בארצות הברית. מבקרי מוזיקה שיבחו את היכולות הלירקליות של אמינם ואת ההפקה המשופרת לאחר קמיקזה, בעוד שהביקורת הופנתה כלפי מבנה השיר הנוסחתי של האלבום, חוסר החדשנות וערך ההלם. המילים של "Unaccomodating", שבהן התייחס אמינם לפיגוע מנצ'סטר ארנה ב-2017, גררו ביקורת משמעותית, כאשר מבקרים רבים מצאו את המילים מעוררות התנגדות. ראש עיריית מנצ'סטר גינה את מילות השיר, ותיאר אותן כ"פוגעות שלא לצורך וחוסר כבוד עמוק". מילות השיר זכו גם לביקורת נרחבת מצד קרובי משפחה של הקורבנות ומעורבים אחרים בפיגוע. ב-9 בפברואר 2020, מאת'רס ביצע את "Lose Yourself" בטקס פרסי האוסקר ה-92. ב-9 במרץ 2020, הקליפ לשיר "Godzilla" שוחרר ביוטיוב דרך הערוץ של Lyrical Lemonade. בסרטון מופיעים מייק טייסון וד"ר דרה. ב-5 באפריל 2020, מת'יו יוז, הומלס בן 26, פרץ לביתו של אמינם, על פי הדיווחים שבר חלון מטבח עם אבן ריצוף. אמינם התעורר עם יוז עומד מאחוריו והוא אמר שהוא שם כדי להרוג אותו. יוז היה על ערבות של 50,000 דולר במזומן והואשם בפלישה מדרגה ראשונה לבית ובהרס זדוני של רכוש. ב-18 בדצמבר 2020 יצאה מהדורת דלוקס של האלבום, בשם Music to Be Murdered By – Side B. בדומה לשני האלבומים הקודמים של אמינם, הוא יצא ללא כל הודעה מוקדמת. הוא מכיל דיסק בונוס עם שש עשרה רצועות חדשות. יציאת האלבום לוותה בקליפ ל-"Gnat", בבימויו של קול בנט. Music to Be Murdered By – Side B צפויה להופיע לראשונה ב-Billboard 200 במקום ה-3. ברצועה "Zeus", הוא מתנצל בפני ריהאנה על שיר בו הוא צידד בכריס בראון, שהודה בתקיפה חמורה שכללה אותה ב-2009. ב-28 בספטמבר 2021, הוא הכריז ברשתות החברתיות שלו שהוא יופיע בשיר עם פולו G ומוזי בשם "Last One Standing" של Skylar Grey לפסקול הסרט, Venom: Let There Be Carnage, שיצא ב-30 בספטמבר 2021. ב-29 בספטמבר 2021, אמינם ו-Union Joints פתחו מסעדת ספגטי ב-2131 Woodward Ave בדטרויט. הוא נקרא על שם המילים "כפות הידיים שלו מזיעות, הברכיים חלשות, הידיים כבדות / יש כבר קיא על הסוודר שלו, הספגטי של אמא" מהשיר "Lose Yourself" שהפך למם אינטרנטי. ב-13 בפברואר 2022, הופיע בהופעת המחצית בסופרבול 56 בה ד"ר דרה אירח את האמנים אותם גילה במשך הקריירה שלו. לצד סנופ דוג, מרי ג'יי בלייג', 50 סנט וקנדריק לאמאר. בשנת 2023 אפיק גיימס הכריזה כי אמינם צפוי להיות במשחק פורטנייט, והוא הולך לערוך מופע של השירים שלו כחלק מאירוע שהולך לקרות בתאריך 2 בדצמבר 2023 כחלק מאירוע סוף העונה של עונת ה־OG. ב-13 במרץ 2024, עלה לערוץ יוטיוב של קול בנט וידאו הקליפ לשיר "Doomsday pt2" ביחד עם אמינם. באפריל 2024, אמינם הכריז על אלבום חדש בשם The Death of Slim Shady (Coup De Grâce) שיצא ב-12 ביולי של אותה השנה. זהו אלבום האולפן ה-12 של אמינם ותואר כסוף הפרסונה של "סלים שיידי". אמנותיות השפעות, סגנון וטכניקת ראפ אמינם נקב בשמות של מספר ראפרים שהשפיעו עליו, ביניהם קול ג'י ראפ, מאסטה אייס, ביג דדי קיין, אייס-טי, אל אל קול ג'יי, ביסטי בויז, ראן די אם סי, ראקים ו-Boogie Down Productions. בספר "How to Rap" נאמר עליו: "אמינם הקשיב להכול וזה מה שהפך אותו לאחד הגדולים." בספר זה ראפרים רבים אחרים משבחים היבטים שונים מטכניקה שלו: נושאי שירים הומוריסטיים, חיבור עם הקהל, שימור קונספטים לאורך סדרה של אלבומים, חרוזים מסובכים, חרוזים מרובי הברות, קצבים מסובכים, הגייה ברורה והשימוש במלודיה ובסינקופה. אמינם נודע בכך שהוא כותב את רוב המילים לשיריו על דפים (נכתב באוטוביוגרפיה שלו "The way I am"), לוקח מספר ימים או שבוע כדי לכתוב מילים והיותו "מכור לעבודה". אלטר אגו אמינם משתמש באלטר אגו בשיריו לסגנונות ראפ ולנושאים שונים. האלטר אגו הידוע ביותר שלו, Slim Shady, הופיע לראשונה ב-Slim Shady EP והיה ב-The Slim Shady LP, The Marshall Mathers LP, The Eminem Show, Encore, Relapse, The Marshall Mathers LP 2 ו-Kamikaze. בפרסונה זו, השירים שלו אלימים ואפלים, עם טוויסט קומי. אמינם המעיט ב-Slim Shady ב-Recovery כי הוא הרגיש שזה לא מתאים לנושא האלבום. דמות נוספת היא קן קניף, הומוסקסואל שמצחיק את השירים של אמינם. קן נוצר ושיחק במקור על ידי הראפר מדטרויט אריסטו באלבום Slim Shady, שם קניף עושה שיחת מתיחה לאמינם. ויכוח לאחר יציאת האלבום הניע את אמינם להשתמש בדמות קניף ב-Marshall Mathers ובאלבומים מאוחרים יותר (למעט Encore וה-Recovery). השוואות לאמנים אחרים בתור זמר לבן שעוסק בז'אנר מושפע על ידי אמנים שחורים, השוו את אמינם לאלביס פרסלי; בעוד שבתור כותב השוו אותו לבוב דילן. ניקולס פייטון אמר על אמינם שהוא "הביקס ביידרבק של היפ-הופ". אמינם ו- מושווים זה לזה לעיתים קרובות, כאשר נאמר על KJ-52 שהוא "המשלים הנוצרי של אמינם". מיזמים נוספים להקת D12 ושיידי רקורדס כשאמינם הצליח להגיע למכירות מולטי פלטינה של אלבומיו, חברת התקליטים אינטרסקופ הבטיחה לו לייבל הקלטות משלו. הוא והמנהל האישי שלו פול רוזנברג, הקימו את שיידי רקורדס בסוף שנת 1999. לאחר שהלייבל הוקם, הוא החתים את חבריו מדטרויט ללהקת D12 ואת הראפר אובי טרייס בלייבל. בשנת 2002 אמינם החתים את הראפר 50 סנט דרך שותפות עסקית בין הלייבל שיידי רקורדס ללייבל של ד"ר דרה אפטרמת' אנטרטיינמנט. בשנת 2003 אמינם וד"ר דרה החתימו את הראפר מאטלנטה בשיידי רקורדס ובאפטרמת'. התקליטן הקודם של אמינם היה חתום בשיידי רקורדס עד שוויכוח מר שהתעורר בין 50 סנט לראפר שהכריח אותו לנטוש את הלייבל, והא לא עובד יותר עם אמינם. דה אלכמיסט החליף אותו, והוא נחשב לתקליטן ההופעות הרשמי של אמינם. בשנת 2005, אמינם החתים ראפר נוסף מאטלנטה בשם בלייבל, יחד עם הראפר מהחוף המערבי . ב-5 בדצמבר 2006, שיידי רקורדס הוציאה אלבום אוסף בשם "Eminem Presents: The Re-Up". האלבום החל את דרכו כמיקסטייפ, אבל אמינם הבין שהחומר שהצטבר טוב יותר משציפה והוציא אותו כאלבום מלא. האלבום היה אמור לקדם אמנים חדשים שהוחתמו בלייבל, כגון Stat Quo, Cashis ו-Bobby Creekwater. להקת D12, אליה הצטרף אמינם באמצע שנות ה-90, וכללה חמישה אמני ראפ נוספים, זכתה להכרה והצלחה בעקבות הצלחתו של אמינם. ב-2001 הוציאו חברי הלהקה את האלבום "Devil's Night". הסינגל הראשון מתוכו, "Purple Pills", צונזר כשיצא אל רשתות הרדיו והטלוויזיה, בשל עיסוקו בסמים ומיניות באופן בוטה. אחריו יצא הסינגל השני "Fight Music", אך זה לא הצליח. ואחריו D12 לקחו הפסקה של שלוש שנים מהקלטות. בשנת 2004 הוציאו את אלבומם השני D12 World, שכלל את הסינגל הפופולרי "My Band". כל חברי הלהקה התארחו באלבומים של אמינם מאז The Marshall Mathers LP. באפריל 2006 אחד מחברי הקבוצה (וחבר הילדות הטוב ביותר של אמינם) הראפר פרוף, נרצח במועדון "Brawl" בדרך 8 מייל בדטרויט, רצח שהתקבל בהלם ובכאב בקרב אמינם וחברי הלהקה. אמינם לקח את האירוע באופן קשה והסתגר בביתו, והעבודות על האלבום השלישי נדחו. לאחר מות פרוף הוציאה הלהקה ב-21 במאי 2008 מיקסטייפ ללא אמינם בשם " Return of the Dozen Vol. 1" לאחר מכן בשנת ב-12 באפריל 2011 שוחרר מיקסטייפ המשך בשם "Return of the Dozen Vol. 2" שבו אמינם מתארח בשיר "Fame". קריירת משחק ממוזער\|שמאל\|כרזת הסרט ראיון סוף על אף ששיחק בתפקיד קטן בסרט "The Wash" בשנת 2001, אמינם החל את קריירת המשחק ההוליוודית שלו באופן רשמי בסרט "8 מייל", שיצא לאקרנים בנובמבר 2002. לטענתו, הסרט אינו מייצג את חייו האישיים, אלא יותר מייצג את הגדילה של אנשים בדטרויט. הוא הקליט כמה שירים חדשים לדיסק הפסקול של הסרט, כולל השיר "Lose yourself" שאיתו זכה בפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר בשנת 2003. עם זאת, אמינם לא הגיע לטקס האוסקר על מנת להופיע ולקבל את הפרס, ושותפו לכתיבת השיר לואיס רסטו קיבל במקומו את הפרס. אמינם השתתף בכמה תפקידי דיבוב, ביניהם ניתן למנות את משחק הווידאו "Fifty Cent: Bulletproof", שבו הוא מדבב את קולו של שוטר זקן ומושחת בעגה אפרו-אמריקאית, וכמה הופעות אורח בתוכנית הטלוויזיה שיחות מלוכלכות של הקומדי סנטרל. תפקיד משמעותי נוסף בו לקח חלק הוא דיבוב של דמות מצוירת בדמות שלו, בסרט המצויר האינטרנטי "The Slim Shady Show", שלאחר מכן נמכר גם בחנויות ה-DVD. הוא גם התמודד על תפקיד בסרטו של דייוויד רייס "ג'אמפר" בשנת 2008, אחרי שהשחקן טום סטארידג‘ פוטר שבועיים אחרי תחילת הצילומים. לאחר עזיבתו, לבמאי הסרט נוצרה בעיה של אי התייצבות שחקנים מפורסמים לסרט, ובעקבות כך שקל להכניס שחקנים אחרים לתפקיד. לבסוף הוא בחר בשחקן היידן כריסטנסן על פני אמינם. בנוסף, הייתה לו גם הופעה קצרה בסרט "Funny People" בשנת 2009, שבו גילם וויכוח עם השחקן ריי רומנו. אמינם גם הופיע ביחד עם כריסטינה אגילרה בפרק הסיום שנקרא "Lose Yourself" בעונה השביעית של הסדרה "הפמליה", בתפקיד עצמו. ב-13 בדצמבר 2010, הודיע המגזין "Deadline Hollywood" שאמינם יככב בסרט הדרמה "Southpaw" שיצא בשנת 2011. ב-11 בדצמבר בשנת 2014, בלוס אנג׳לס, יצא לראשונה הסרט "ראיון סוף", בכיכובם של סת' רוגן, ג׳יימס פרנקו וליזי קפלן, בו אמינם מגלם את עצמו בתחילת הסרט. הקטע הוא מעין מערכון שבו מסופר שאמינם הוא למעשה הומוסקסואל, ושכל האמירות ההומופביות שלו הן למעשה שובל של רמזים. המערכון יצר בלבול רב ברשת וזכה לצפיות רבות. ב-19 ביולי 2017 הושקה סדרת פרקים דוקומנטריים על דוקטור דרה והצלחתו המקצועית בה אמינם משתתף. דיסקוגרפיה אלבומי אולפן 1996: Infinite 1999: The Slim Shady LP 2000: The Marshall Mathers LP 2002: The Eminem Show 2004: Encore 2009: Relapse 2010: Recovery 2013: The Marshall Mathers LP 2 2017: Revival 2018: Kamikaze 2020: Music to Be Murdered By 2024: The Death of Slim Shady (Coup de Grâce) אלבומים אחרים – אוספים 1997: The Slim Shady EP Devil's Night :2001 2002: Music from and Inspired by the Motion Picture 8 Mile D12 World :2004 2005: Curtain Call: The Hits 2006: Eminem Presents: The Re-Up 2009: Relapse: Refill Hell: The Sequel :2011 2022: Curtain Call 2 אלבומי DVD 2000: The Up in Smoke Tour 2000: E 2002: All Access Europe 2005: Eminem Presents the Anger Management Tour 2005: Live from New York City הופעות סיבובי הופעות The Slim Shady LP Tour :1999 2000: Up in Smoke Tour 2000-05: Anger Management Tour 2010: The Home & Home Tour 2010-13: The Recovery Tour Rapture Tour: 2014 The Monster Tour (with Rihanna) :2015-16 2017: Revival Tour Rapture Tour: 2019 פילמוגרפיה 2000 – Da Hip Hop Witch 2001 – The Wash 2002 – 8 מייל 2009 – Funny People 2011 – Shady Talez 2013 – Have Gun – Will Travel 2014 – ראיון סוף 2017 – Bodied קישורים חיצוניים אמינם נגד "אמריקה הלבנה": על התחייה הערות שוליים * קטגוריה:אמריקאים ממוצא לוקסמבורגי קטגוריה:מוציאים לאור של מוזיקה קטגוריה:אמני אינטרסקופ רקורדס קטגוריה:זמרים אמריקאים קטגוריה:ראפרים אמריקאים קטגוריה:זוכי פרס גראמי קטגוריה:אמנים אמריקאים הידועים בשם במה קטגוריה:זוכי אוסקר: כותבי השיר המקורי הטוב קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה האמריקאית קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה הבריטית קטגוריה:זוכי טקס נבחרי הילדים: זמרים ולהקות מחו"ל קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה העולמי: אמריקאים קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה העולמי: פופ רוק קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה העולמי: ראפ - היפ הופ קטגוריה:מפיקי היפ הופ אמריקאים קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה קטגוריה:זוכי פרס בחירת הנוער קטגוריה:בכירים בתעשיית המוזיקה האמריקאית קטגוריה:מחלוקות הקשורות ללהט"ב במוזיקה קטגוריה:מחלוקות סביב טענות לתועבה במוזיקה קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה אמריקאים קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1972	2024-10-17T16:24:04
ניקול קידמן	שמאל\|ממוזער\|250px\|ניקול קידמן בפסטיבל הקולנוע בקאן, מאי 2013 ממוזער\|250px\|ניקול קידמן, 2012 ניקול מרי קידמן (באנגלית: Nicole Mary Kidman; נולדה ב-20 ביוני 1967) היא שחקנית קולנוע, ודוגמנית אוסטרלית, ילידת-ארצות הברית. חברת מסדר אוסטרליה. אחרי הופעותיה במספר סרטים קטנים, היא נחשפה בסרט האוסטרלי "סיכון רטוב" (1989). הופעותיה בסרטים "פיתוי קטלני" (1995), "מולין רוז'" (2001) ו"מחילת הארנב" (2010) זיכו אותה בביקורות מהללות. ב-2002 היא קיבלה פרס אוסקר, פרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א לקולנוע על גילום דמותה של וירג'יניה וולף בסרט "השעות". בנוסף היא גם שיחקה במספר שוברי קופות; "ימי הרעם" (1990), "באטמן לנצח" (1995), "האחרים" (2001), "קולד מאונטן" (2003) ו"אוסטרליה" (2008). ביוגרפיה קידמן נולדה בהונולולו, בירת הוואי שבארצות הברית למשפחה נוצרית-קתולית ממוצא אוסטרלי. היא התגוררה בארצות הברית עד גיל ארבע, אז חזרה עם משפחתה למולדתם אוסטרליה. קידמן החלה ללמוד בלט בגיל ארבע, ובהמשך הופיעה ב"תיאטרון האוסטרלי לאנשים צעירים" בסידני. קידמן התגוררה בניו סאות' ויילס ולמדה בסיינט מאריס, אך עזבה את הלימודים כאשר אמה אובחנה כחולת סרטן השד. קריירת משחק קידמן שיחקה לראשונה בווידאו-קליפ של פט וילסון ב-1983. במהלך שנות השמונים שיחקה בתפקידים משניים במספר סדרות טלוויזיה וסרטים באוסטרליה. ב-1989 הופיעה בתפקיד הראשי בסרט "סיכון רטוב", וזכתה לביקורות חיוביות. ב-1990 הופיעה לצד טום קרוז (לו נישאה בהמשך אותה שנה), בסרט "ימי הרעם". מאז שיחקה בסרטים רבים, בהם "בילי בתגייט", "נערת יום ההולדת", "באטמן לנצח", "פיתוי קטלני" (עליו זכתה בפרס גלובוס הזהב ב-1995) ועוד. ב-1999 כיכבה עם בעלה דאז טום קרוז בסרט המדובר של סטנלי קובריק "עיניים עצומות לרווחה", בו הם גילמו זוג נשוי, שעוסק בחקר המיניות. חלק מתפקידיה של קידמן, ביניהם סרט זה, כללו סצינות עירום. סרטיה זכו לשבחים ולפרסים. ב-2001 זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה בסרט המוזיקלי "מולין רוז'", וכן הייתה מועמדת לפרס אוסקר על תפקיד זה. באותה שנה הייתה מועמדת לפרס נוסף בטקס פרסי גלובוס הזהב, על תפקידה בסרט "האחרים". בשנת 2003 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, וכן בפרס גלובוס הזהב ופרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר, על גילום דמותה של ווירג'יניה וולף בסרט "השעות". לאחר "השעות" המשיכה קידמן לככב בסרטים מצליחים כגון "דוגוויל", וכן הייתה מועמדת לגלובוס הזהב על תפקידה בסרטים "קולד מאונטיין" ו"לידה". בשנת 2005 שיחקה בסרט המתח של סידני פולאק "מזימות זרות" וכן כיכבה בסרט "סמנתה". בשנת 2006 השתתפה בסרט הביוגרפי "פרווה" על חייה של הצלמת דיאן ארבוס. בשנת 2015 זכתה קידמן בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע. בשנת 2007 השתתפה קידמן בסרט "מצפן הזהב" שבו שיחקה בתפקיד גברת קולטר. הסרט זכה לביקורות מעורבות ולא הצליח כמצופה. בסוף 2008 גילמה בת אצילים אנגליה באוסטרליה, בסרט "אוסטרליה" של הבמאי באז לורמן. בשנת 2016 שיחקה בסרט הדרמה "סארו - הדרך הביתה" המבוסס על סיפור אמיתי, לצידם של דב פאטל, רוני מארה ודייוויד ונהם. בשנת 2017 החלה לשחק בסדרת הדרמה-קומית "שקרים קטנים גדולים" שיצר וכתב דייוויד אי קלי, אשר מבוססת על הרומן באותו שם ומשודרת ברשת HBO. על תפקידה בסדרה זכתה בפרס אמי, בפרס גלובוס הזהב ובפרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הטובה ביותר במיני-סדרה. בשנת 2020 שיחקה בסרטו של ריאן מרפי "הנשף" בנטפליקס שמבוסס על המחזמר באותו שם משנת 2016. בשנת 2021 כיכבה בתפקיד לוסיל בול בסרט "הזוג ריקרדו". על תפקידה בסרט זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה וקיבלה מועמדות לפרס גילדת שחקני המסך לשחקנית הראשית הטובה ביותר. באוקטובר 2024, פורסם כי קידמן, ליאן מוריארטי וברונה פפנדריאה משתפות פעולה שוב בעיבוד טלוויזיוני של הרומן המסתורי של מוריארטי, "Here One Moment". הפרויקט מאחד את קידמן, פפנדריאה ומוריארטי לאחר שיתוף הפעולה הקודם שלהן בסדרות "שקרים קטנים גדולים", "תשעה זרים מושלמים" והסדרה האוסטרלית "The Last Anniversary". החברה Fifth Season זכתה בזכויות ההסרטה של הרומן בתחרות עם חברות אחרות. התקציר הרשמי מציין שחייהם של נוסעים על טיסה ישתנו לתמיד לאחר שגברת המוות תספר להם כיצד ומתי הם ימותו, וחלקם מתים בדיוק כפי שהיא חזתה. בדצמבר 2024, צפוי לצאת הסרט "בייביגירל" שעל תפקידה בו, קידמן זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים של ונציה. העלילה מתמקדת בדמות שמגלמת קידמן, מנהלת בכירה, שמסכנת את הקריירה והמשפחה שלה כאשר היא מתחילה רומן סוער עם המתמחה הצעיר שלה (בגילומו של האריס דיקינסון). קריירה מוזיקלית בעקבות הצלחת השיר ששרה עם יואן מקגרגור בסרט "מולין רוז'" ב-2001, החלה קידמן להופיע במספר שירים בקולנוע ומחוצה לו. היא הקליטה עם הזמר הבריטי רובי ויליאמס גרסת כיסוי מצליחה לשיר "Somethin' stupid", שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. בהמשך שרה בסרט "תזיזו ת'רגליים" בו דיבבה, את "Kiss" / "Heartbreak Hotel", לצד יו ג'קמן. חיים אישיים ב-24 בדצמבר 1990 נישאה קידמן לשחקן טום קרוז בקולורדו. בני הזוג אימצו שני ילדים, ונפרדו כאשר קידמן הייתה בחודש השלישי להריונה. לאחר מכן הייתה לה הפלה טבעית. ב-2001 הזוג התגרש. ב-25 ביוני 2006 נישאה לזמר הקאנטרי האוסטרלי קית' אורבן. ב-7 ביולי 2008 ילדה קידמן בת. כשנתיים וחצי לאחר מכן, בדצמבר 2010, נולדה לה בת ביולוגית מאם פונדקאית. בשנת 2015 התפרסם כי משפחתה של קידמן מחזיקה באוסטרליה בחווה בגודל 101 אלף קמ"ר, הקרקע הוצעה למכירה אך טרם נמכרה. פעילות פוליטית וציבורית קידמן מגלה מעורבות פוליטית, היא תרמה כספים מספר פעמים למועמדים מטעם המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, וב-2004 הביעה תמיכה בג'ון קרי בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ב-17 באוגוסט 2006 במהלך מלחמת לבנון השנייה, הופיעה מודעה על עמוד שלם בעיתון ה"לוס אנג'לס טיימס" בה היא הייתה חתומה על גינוי מפורט נגד הטרור שגורמים ארגוני החמאס והחזבאללה, והובעה בה תמיכה גם באזרחים הלא-מעורבים שנפגעו בישראל ובלבנון. פילמוגרפיה נבחרת שמאל\|ממוזער\|250px\|קידמן, אפריל 2010 קולנוע טלוויזיה הפונדק בערוץ חמשת המייל (1985) – בתפקיד: אנני הילטון בנגקוק (1989) – בתפקיד: קטרינה סטאנטון שקרים קטנים גדולים (2017–2019) – בתפקיד: סלסטה רייט היית צריכה לדעת (2020) – בתפקיד: גרייס פרייז'ר תשעה זרים מושלמים (2021) – בתפקיד: מאשה שאגה (2022) – בתפקיד: רובין (גם מפיקה בפועל) הלביאות: מבצעים מיוחדים (2023) – בתפקיד: קייטלין מיד זרות (2024) – בתפקיד: מרגרט וו הזוג המושלם (2024) – גריר גריסון ווינבורי קישורים חיצוניים הערות שוליים קטגוריה:שחקניות קולנוע וטלוויזיה אוסטרליות קטגוריה:מפיקות קולנוע אוסטרליות קטגוריה:מדבבות אוסטרליות קטגוריה:זמרות אוסטרליות קטגוריה:מסדר אוסטרליה: עמיתים קטגוריה:זוכי אוסקר: השחקנית הטובה קטגוריה:זוכי אוסקר: השחקן הטוב קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית ראשית בדרמה קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית ראשית בקומדיה או בסרט מוזיקלי קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בקומדיה או בסרט מוזיקלי קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: טלוויזיה: שחקנית במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: טלוויזיה: שחקן במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה קטגוריה:זוכי אמי בפריים טיים: שחקנית ראשית במיני-סדרה או בסרט קטגוריה:זוכי אמי בפריים טיים: שחקן ראשי במיני-סדרה או בסרט קטגוריה:זוכי פרס גילדת שחקני המסך - שחקנים קטגוריה:זוכי פרס ACTAA: שחקנית המשנה הטובה קטגוריה:זוכי פרס ACTAA: שחקן המשנה הטוב קטגוריה:אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע קטגוריה:אוסטרלים שהופיעו ברשימת טיים 100 קטגוריה:זוכות פרס קריסטל קטגוריה:זוכות פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לשחקנית הטובה ביותר קטגוריה:זוכות פרס סאטורן לשחקנית ראשית בקולנוע קטגוריה:אמריקאיות שנולדו ב-1967 קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1967	2024-10-09T17:06:17
מטונימיה	מֶטונימיה (מיוונית: μετωνυμία – מט-אונימיה – "החלפת שם", "שימוש בשם אחר במקום השם המקורי", והפועל – μετ-ονομαζειν מט-אונומאזין) היא אמצעי פיגורטיבי הממחיש מושג או גורם באמצעות החלפתו בגורם אחר הקרוב אליו בזמן או במקום או כסמל. התוצאה היא ביטוי שאינו הגיוני כפשוטו, אך מובן בקלות בשל הסמיכות בין הגורמים. לדוגמה, בביטוי "הבית הלבן הודיע ש...", מחליף המושג "הבית הלבן" (במשמעות הפשוטה: מבנה פיזי, שאינו יכול לדבר) את המושג "דוברו של הנשיא" (או "אנשים הנמצאים בסביבתו של הנשיא"), הקשור אליו בקשר של קרבה פיזית והגיונית. במטונימיה, בניגוד למטפורה, לא מתבצעת העברה של תכונות בין שני הגורמים (אין אנו אומרים שדובר הבית הלבן – דובר הנשיא, הוא בעל תכונות הדומות לבית הלבן) אלא רק נוצר קישור אסוציאטיבי בין שני הגורמים, המאפשר לנו לראות אחד כמייצג את האחר. דוגמאות דומות הן "הקרמלין" במקום השלטון הרוסי או הסובייטי, "השער הנשגב" במקום השלטון העות'מאני, "קה ד'אורסה" (שם הרחוב) במקום "משרד החוץ של צרפת". אמצעי פיגורטיבי הקרוב למטונימיה (או הנחשב למקרה פרטי שלה) הוא הסינקדוכה, שבה הקשר בין שני הגורמים הוא כקשר בין חלק לשלם, בין הספציפי לכללי, או בין החומר לחפץ. הבלשן רומן יאקובסון הבדיל בין 'הציר המטאפורי' ('ציר הברירה') – הדמיון בין מילים נרדפות או קרובות תוכנית זו לזו, לבין 'הציר המטונימי' ('ציר הצירוף') – הקישור בין מילים המתחברות זו לזו לכלל רצף הגיוני. יש להבדיל בין הגדרה זו לבין המושג 'מטונימיה' כתחבולה ספרותית, שכן היא רחבה יותר מההגדרה המקובלת, שניתנה לעיל, וכוללת בתוכה, למשל, גם את הסינקדוכה. צורות נפוצות הצורות הנפוצות של מטונימיה, כפי שהן ידועות ברטוריקה הקלאסית הן: החלפת תוכן במיכל: "לשתות כוסית" (במקום המשקה); "היציעים (במקום הצופים ביציעים) שרקו" החלפת המשתמש בכלי בכלי עצמו: הכינורות (במקום הכנרים) החלפת סיבה במסובב: להרים ראשו (במקום לקבל ביטחון); לרעוד (במקום לפחד); קיבל פיק ברכיים; יש לו פה גדול החלפת מסובב בסיבה: לקרוא א.ב. יהושע (במקום לקרוא ספר שלו); האם את אוהבת את ברהמס? (במקום מוזיקה שלו) החלפת אדם או מוסד במקום שבו נמצא: הבית הלבן במקום נשיא ארצות הברית; שמאל או ימין פוליטי, על פי מקום נציגיו בפרלמנט החלפת מוצר בחברה המייצרת אותו או במקורו: "מיצובישי" אדום; קח "פריגת"! החלפת עצם, או אישיות, או קבוצת אנשים בסמל או סימן: שמנה וסלתה של העיר; הכס הקדוש, במקום האפיפיור ולשכתו; ניצחון הסהר על הצלב במקום המוסלמים על הנוצרים; מרדו בכתר במקום במלך; רודף שמלות, במקום מחזר סדרתי החלפת כללי בפרטי: הפרוטה מצויה בכיסו החלפת אלמנט נפשי או מוסרי בגופני: יש לו לב רחב; קשה עורף; יש לו בטן מלאה החלפת אדם או קבוצת אנשים בחפץ אופייני להם: כיפה סרוגה, הכומתות הירוקות, משטרת ישראל המשטרה הכחולה החלפת הנשלט או הנמצא בפיקוד בשולט או המפקד: יהודה המכבי ניצח, במקום צבאו של יהודה החלפת מוחשי במופשט: התקשורת אשמה, במקום עיתונאים; האקדמיה שותקת (במקום המרצים, החוקרים וכו'); זוועה; תועבה (על ציור מסוים) החלפת מופשט במוחשי: לפרוק את העול; בעל שיעור קומה; עוקר הרים (במקום חריפות שכל). דוגמאות למטונימיה בספרות עזריאל אוכמני הביא דוגמאות מן השירה העברית להחלפת חפץ או תופעה על ידי חפץ או תופעה אחרים: למשל אצל משה אבן עזרא – "מי עיניים" במקום דמעות, "מי זהב" או "בן-שורק" במקום יין, או אצל לאה גולדברג – "התכלת המרוגשת" – במקום השמיים התכולים הרוגשים. בספרות נעשה לעיתים קרובות שימוש במטונימיה מורחבת, שבה מתואר אופייה של דמות באמצעות תיאור של סביבתה הקרובה, ממנו משליך הקורא על תכונות הדמות. ברומן מאדאם בובארי, למשל, מתוארת הגיבורה אמה פעמים רבות במהלך העלילה כשהיא עומדת ליד חלון, באופן המבטא את שאיפתה לצאת החוצה לעולם הגדול ולפרוץ גבולות. שימוש מעניין במטונימיה בשירה ניתן למצוא בשתי השורות הבאות, מתוך שירה של לאה גולדברג, "את הכול אזכור": לֹא אֵדַע אִם הָלַכְתִי מִמְךָ וְאֵלֶיךָ בִּרְחוֹבוֹת הֲלוּמֵי אֲהַבָה הדוברת בשיר (שב"מציאות" היא זו ההולכת הלומת אהבה) מוחלפת בשורות אלו ברחובות שבהם הלכה (שנמצאים קרוב אליה מבחינה פיזית). באמצעות השימוש במטונימיה זו, מועברת לקורא התחושה שהלם האהבה אינו פרטי לדוברת, אלא נחווה על ידי העולם כולו (או לפחות, שכך חשה הדוברת בשיר). בשיר "עטור מצחך" של אברהם חלפי, הדובר מתאר את אהובתו באמצעות הבגד שלה, במקום לתאר את גופה: "חלוקך הורוד צמרירי ורך". לקריאה נוספת עזריאל אוכמני – תכנים וצורות – לקסיקון מונחים ספרותיים – מהדורה ערוכה ומורחבת, ספריית פועלים, תל אביב 1992 אורי פרץ שרון, איך כותבים פזמון, החלפה (מטונימיה), עמ' 68–72, הוצאת כתיבה נוצרת, 2021, מסת"ב 978-965-599-560-2 Jean-Jacques Robrieux – Rhétorique et argumentation, 3e édition, Armand Colin, Paris 2010 Mihaela Popescu Dicționar de stilistică, ALL Educational, București 2002 קישורים חיצוניים עדי צור, מטו-מה? מטונימיה הערות שוליים קטגוריה:שירה קטגוריה:טכניקות ספרותיות קטגוריה:סמנטיקה קטגוריה:אמצעים רטוריים	2024-06-17T20:29:39
הגנת קארו קאן	REDIRECTהגנת קארו-קאן	2004-12-29T10:52:59
כריסטינה אגילרה	כריסטינה מריה אגילרה (באנגלית: Christina María Aguilera; נולדה ב-18 בדצמבר 1980) היא זמרת ושחקנית אמריקאית. עבודתה זיכתה אותה בפרסים רבים, בהם חמישה פרסי גראמי, פרס גראמי הלטיני אחד, פרסי המוזיקה של אם טי וי, מועמדת לפרס גלובוס הזהב וכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד על תרומתה הרבה למוזיקה. אגילרה התחילה את קריירת השירה שלה בגיל 11 כשהופיעה בתוכנית הילדים הפופולרית של דיסני בשנות ה-90 "מועדון מיקי מאוס", אך הפריצה הגדולה שלה התרחשה בגיל 17, כאשר שלושה סינגלים מאלבום הבכורה שלה Christina Aguilera, הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי. מגזין הרולינג סטון דירג אותה במספר 58 ברשימת "100 הזמרים הגדולים של כל הזמנים", והיא הפכה לצעירה מבין הזמרים המופיעים ברשימה, שירה "Beautiful", דורג על ידי ערוץ VH1 במקום ה-18 ברשימת השירים הטובים ביותר של העשור, ואילו בילבורד דירג אותה כאמן המצליח ביותר של העשור הראשון של המאה ה-21, מגזין פורבס דירג את אגילרה כאישה המשפיעה ביותר לשנת 2007, בשנת 2013 טיים מגזין דירג את אגילרה כאחת מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם, בשנת 2016 מגזין גלאמור דירג את אגילרה כאישה הכי סקסית בעולם. אגילרה היא אחת הזמרות עם המכירות הגבוהות ביותר בקטגוריית הפופ של המאה 21. קורות חיים נעוריה ותחילת דרכה אגילרה נולדה בסטטן איילנד ניו יורק שבארצות הברית למשפחה נוצרית-קתולית. אביה יליד-אקוודור. מכיוון שאביה שירת בצבא האמריקאי, הרבתה המשפחה לעבור ממקום למקום. בילדותה גרה אגילרה ביפן, פלורידה, טקסס וניו ג'רזי, ולבסוף השתקעו בווקספורד, פרוור של פיטסבורג. הקריירה של האב ואופיו האלים גרמו למשבר בנישואים של הוריה של אגילרה, שהתגרשו בהיותה בת שש. לדברי כריסטינה ואמה, אביה היה בעל אופי דומיננטי, והתעלל במשפחה פיזית ורגשית. בשלב מאוחר יותר בקריירה שלה, הקליטה אגילרה שני שירים שמתארים את ילדותה והיחסים עם אביה: "I'm OK" באלבום Stripped, ו-"Oh Mother" באלבום: Back to Basics. אף שאביה כתב לה, סירבה אגילרה ליצור איתו קשר. לאגילרה שני אחים ואחות מנישואיה הראשונים של אמה, ואח מנישואיה השניים של אמה. ב-15 במרץ 1990, השתתפה בתוכנית הכישרונות האמריקאית: "חיפושי כוכב" בה היא שרה שיר של את'ה ג'יימס הנקרא: "A Sunday Kind of Love", וזכתה במקום השני. בהמשך הוזמנה לתוכנית: "להתעורר עם לארי ריצ'רט" והופיעה עם אותו שיר שוב. בשנת 1993, אגילרה ניגשה שנית לאודישנים לתוכנית: "מועדון מיקי מאוס" והפעם התקבלה. בגיל 11 אגילרה השתתפה בתוכנית הילדים האמריקאית "מועדון מיקי מאוס" שבערוץ דיסני, בה השתתפו גם אומנים שפרצו יחד איתה מאוחר יותר כמו: בריטני ספירס, ג'סטין טימברלייק וראיין גוסלינג. בגיל 14 הקליטה אגילרה את השיר הראשון שלה; "All I Wanna Do", שהפך ללהיט יחד עם הזמר היפני קיזו נאקאנישי. בשנת 1997, היא ייצגה את אמריקה בפסטיבל הבינלאומי: "Golden Stag" עם שני שירים שבוצעו במקור על ידי: שריל קרואו ודיאנה רוס. אגילרה גם השתתפה בלהקת: הפוסיקט דולז אך פרשה והתעסקה בקריירה אישית ועצמאית וקידום דיסק הבכורה שלה. 1998–2001: אלבום בכורה: Christina Aguilera בשנת 1998 שרה את שיר הנושא של הסרט: "מולאן"; "Reflection". השיר היה מועמד ל"פרס גלובוס הזהב". בזכות השיר הזה, אגילרה הוחתמה על ידי חברת התקליטים תקליטי RCA. ב-22 ביוני 1999, יצא הסינגל הראשון מתוך אלבום הבכורה שלה, שנקרא: "Genie in a Bottle". הסינגל זכה להצלחה רבה ברחבי העולם והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי ובמצעד הבריטי. עם השיר אף הופיעה בסדרה בברלי הילס 90210. בשנת 2000 זכתה בפרס גראמי, בתואר "תגלית השנה". ב-14 באוגוסט, יצא לאור אלבום הבכורה שלה ששמו: Christina Aguilera. הוא הגיע למקום הראשון במצעד המכירות האמריקאי ובעשרות מדינות בעולם עם מכירות של יותר משמונה מיליון עותקים בארצות הברית ו-12 מיליון עותקים נוספים בעולם. ב-28 בנובמבר, יצא הסינגל השני ששמו: "What a Girl Wants". הסינגל הגיע אל המקום הראשון במצעד הבילבורד. ב-22 ביוני 2000, יצא הסינגל השלישי: "I Turn to You", הסינגל להגיע למקום השלישי במצעד הבילבורד. ב-12 בספטמבר, יצא אלבום בספרדית שנקרא: Mi Reflejo, וכלל את להיטי אלבום הבכורה שלה בגרסה ספרדית יחד עם שירים חדשים. האלבום הגיע למקום ה-27 במצעד המכירות האמריקאי ולמקום הראשון במצעד האלבומים הלטיני, ובשנת 2001 זיכה אותה בפרס גראמי השני שלה בקטגוריית: "אמנית הפופ הווקאלי הטובה ביותר". ב-26 בספטמבר, יצא הסינגל הרביעי והאחרון מתוך האלבום ששמו: "(Come on Over Baby (All I Want Is You", הסינגל הגיע המקום הראשון במצעד הבילבורד. ב-24 באוקטובר, יצא אלבום שירי חג המולד, שנקרא: My Kind of Christmas. האלבום הגיע למקום ה-28 במצעד המכירות האמריקאי. ב-27 במרץ 2001, יצא הסינגל בחידוש ללהיט של הזמרת פטי לבל, לשיר: "Lady Marmalade" בשיתוף: פינק, ליל קים, מיסי אליוט, ומאיה. הגרסה החדשה הייתה השיר המוביל בפסקול הסרט "מולין רוז'", והגיעה אל המקום הראשון במצעד הבילבורד ובעוד 11 מדינות בעולם. הסינגל זיכה את כל הזמרות בפרס: "גראמי" על "שיתוף הפעולה הטוב ביותר לשיר פופ". באותו הטקס ב-2002, ביצעו בהופעה חיה את השיר על במת טקס וזכו לתשואות. מבצעת השיר המקורי, פטי לבל, הצטרפה אף היא לביצוע. השיר זכה גם ב"שיר השנה" בטקס פרסי ה-MTV ב-2001. ב-21 באוגוסט, יצא אלבום לא רשמי שנקרא: "Just Be Free", אלבום זה הוקלט כשאגילרה הייתה בת 14–15. תחת חברת ההקלטות: "Warlock Records". ההקלטות האלה מעולם לא תוכננו להשתחרר בפומבי, אלא לשם כלי שימוש לפרוץ לתעשיית המוזיקה. לאחר חודש, השתתפה בשיר "". 2002–2003: Stripped ב-29 באוקטובר 2002, יצא האלבום השני שנקרא: Stripped. ב-16 בספטמבר יצא לאור הסינגל הראשון מתוך האלבום: "Dirrty". הסינגל עצמו נכשל במצעד הסינגלים באמריקה, אולם ברחבי העולם הוא זכה להצלחה כאשר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. ב-16 בנובמבר, יצא הסינגל השני מתוך האלבום: "Beautiful", שהצליח מאוד ברחבי העולם והגיע במצעדים רבים למקום ראשון וזכה לפרס גראמי לשנת 2004. בהמשך יצאו הסינגלים: "Fighter" ,"Can't Hold Us Down", "The Voice Within". ב-4 ביוני 2003, אגילרה וג'סטין טימברלייק יצאו לסיבוב הופעות יחד ששמו: "Justified & Stripped Tour". סיבוב ההופעות נחשב להצלחה גדולה באותו שנה. במקביל, היא הפכה לדוגמנית הבית של מעצבת האופנה: "ורסצ'ה". 2004–2005: שיתופי פעולה וקמפיינים במהלך 2004 בזמן הבחירות לנשיאות ארצות הברית, אגילרה השתתפה בקמפיין שנקרא: "הצהר עצמך" ובו הסלוגן: "רק אתה יכול להשתיק את עצמך". הקמפיין היה למען הגברת מודעות ההצבעה. בתמונות שצולמו על ידי המעצב דייוויד לה-שאפל, נראתה אגילרה עם פה תפור ודמעה זולגת מעיניה, במטרה לסמל את המעמד של אדם לא מצביע. באותה עת, הקליטה עבור קמפיין חברת המכוניות: "מרצדס" סינגל בשם: "Hello". לקראת סוף 2004, השתתפה בפסקול הסרט: "תפוס ת'כריש" והקליטה יחד עם מיסי אליוט, את השיר: "Car Wash", שהוא חידוש לשיר של רוס רויס דיסקו. בהמשך השתתפה בסינגל עם הראפר נלי בשיר: "Tilt Ya Head Back". אחרי הפסקה יחסית ארוכה, אגילרה הוציאה את ה-DVD של סיבוב הופעות הראשון שלה; "Stripped Live in the UK" בנובמבר 2004. בסוף דצמבר, היא השיקה בושם בשם: "Xpose". בתחילת שנת 2005, אגילרה שיתפה פעולה יחד עם הרבי האנקוק בשיר: "A Song for You", שנכלל באלבומו: "Possibilities". באותה השנה שיתפה פעולה עם: אנדריאה בוצ'לי בשיר: "Somos Novios". באותה השנה הופיעה באירוע הצדקה להגברת המודעות בתופעת הרעב בדרום אפריקה בשם: "איחוד הכוכבים", עם השיר: "When You Wish upon a Star" יחד עם: דיאנה רוס ולהקת: ווסטלייף.שמאל\|ממוזער\|220px\|אגילרה בהופעה, 2006 2006–2007: Back to Basics ב-15 באוגוסט 2006, השיקה אגילרה את אלבומה השלישי והכפול, Back to Basics. הסינגל הראשון מהאלבום הוא: "Ain't No Other Man". הסינגל זכה להצלחה כאשר הגיע אל המקום השישי במצעד הבילבורד האמריקאי, ואל המקום השני בבריטניה. ב-12 בספטמבר, יצא הסינגל השני: "Hurt", הסינגל הפך ללהיט גדול. בתחילת נובמבר, נערך טקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, שבו אגילרה זכתה בפרס: "זמרת הפופ של השנה". באותו חודש קיבלה בובת שעווה בדמותה במוזיאון: "מאדאם טוסו". ב-7 בנובמבר, יצא לאור סינגל לזמר: פאף דאדי בשם: "Tell Me" בשיתוף: לאגילרה, אגילרה קיבלה ביקורות טובות על הווקאליות שלה. ב-17 בנובמבר, יצאה אגילרה לסיבוב הופעות שנקרא: "Back to Basics Tour". סיבוב הופעות זה נמשך עד 24 באוקטובר 2008. ב-20 בפברואר 2007, יצא הסינגל השלישי: "Candyman", הסינגל נכנס בבכורה למקום ה-99 במצעד ההוט 100 בבילבורד שבארצות הברית, כשהוא מבוסס על מכירות הורדות חוקיות ברשת האינטרנט, כפי שחברת התקליטים רצתה ולא שלחה אותו לתחנות הרדיו. בחודש אוקטובר, השיקה אגילרה בושם שני לנשים, שנושא את שמה. לצד פרסומת טלוויזיה פרובוקטיבית בה היא מצולמת בעירום. נכון ל-2016 הבשמים עדיין מבוססים כבשמים הנמכרים והטובים ביותר. 2008–2009: Keeps Gettin' Better: A Decade of Hits אגילרה כיכבה בסרט קולנוע הדוקומנטרי: "Shine a Light" של הרכב הרוק: הרולינג סטונז. הסרט יציג הופעה בלעדית שלה יחד עם ההרכב. הקרנת הבכורה של הסרט הייתה ב-4 באפריל 2008. ב-7 בספטמבר 2008, הופיעה אגילרה בטקס ה-VMA. באותו הטקס שרה גרסה חדשה לשיר אשר איתו פרצה: "Genie In a Bottle" ובנוסף שרה את השיר: "Keeps Gettin' Better", שהוא הסינגל החדש מתוך אלבום הלהיטים שלה. ב-7 בנובמבר, יצא אלבום להיטים: Keeps Gettin' Better: A Decade of Hits. ובו מיטב להיטיה, שני שירים חדשים. 2010: Burlesque אגילרה כיכבה בתפקיד הראשי לצד שר בסרט "בורלסק". אגילרה משחקת את אלי רוז, נערה מעיירה קטנה באיווה. לאחר שמנהל עבודתה לא משלם לה משכורת כמה חודשים אלי מחליטה לעזוב ללוס אנג'לס ששם בהתחלה היא לא מצליחה למצוא עבודה. לאחר זמן מה היא מגיעה למועדון בורלסק, בו מופיעות זמרות ורקדניות עם פלייבק. אלי מתחננת בפני מנהלת המועדון, טס שר, שתקבל אותה למועדון. בהתחלה טס מסרבת, אך כשצצות בעיות עם זמרת המועדון, ניקי (קריסטן בל), היא מחליפה אותה באליס. ניקי מחליטה להתנקם באליס ובאמצע ההופעה היא מנתקת את החשמל. אך אליס מתחילה לשיר ללא פלייבק והיא מצליחה להפתיע את הקהל. ובעקבות כך טס מחליטה להקים מופע עם אליס. בהמשך המועדון נקלע לקשיים כלכליים ואליס עוזרת לטס להתגבר עליהם. אגילרה שרה את כל פסקול הסרט יחד עם שני שירים ששר שרה. בשבוע הראשון לצאתו הסרט הכניס כ-17.6 מיליון דולר, מה שדירג אותו כסרט הרביעי המכניס ביותר. נכון להיום ההכנסות מהסרט ומהמוזיקה עומדים על כ-209 מיליון דולר. השיר "Bound to You", של אגילרה היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשיר הנושא הטוב ביותר. ממוזער\|אגילרה, 2010 2010–2011: Bionic ב-8 ביוני 2010 יצא האלבום "Bionic". הסינגל הראשון מהאלבום ששמו "Not Myself Tonight" השיר הוא בסגנון פופ אלקטרוני. מילות השיר מדברות על שחרור עצמי וחופש הביטוי. השיר יצא לאור לתחנות הרדיו ב-30 במרץ ולהורדה דיגיטלית ב-14 באפריל 2010. השיר קיבל ביקורות מעורבות אך בעיקר טובות ממבקרים ששיבחו את היכולות הווקליות של אגילרה. השיר זכה להצלחה יחסית במצעדים כאשר הגיע ל-40 הראשונים במדינות כמו: אוסטרליה, ניו זילנד, שוודיה וארצות הברית ול-20 הראשונים בקנדה, יוון, סלובקיה, הולנד ובריטניה. השיר לווה בקליפ נועז שהכיל מוטיבים של BDSM. בקליפ נראית אגילרה מתנשקת גם עם גבר וגם עם אישה ולבושה בבגדים פרובוקטיביים. הקליפ היה מחווה לקליפ של מדונה "Express Yourself". הקליפ זכה לביקורות מעורבות ממבקרים שחשבו שהוא לא מקורי מספיק. הסינגל השני מתוך האלבום יצא ב-18 במאי: "You Lost Me". השיר הצליח מסחרית ברחבי העולם והגיע למקום 20 במצעד בילבורד הוט 100. בחודש ספטמבר יצא הבושם החדש של אגילרה בשם: "Royal Desire". ב-19 בנובמבר יצא לאור הפסקול הרשמי של הסרט: "ברולסק" בשיתוף הזמרת שר. האלבום נכנס ישירות למקום הראשון במכירות ב-iTunes. ב-21 ביוני 2011, יצא סינגל של להקת "מארון 5" בשיתוף אגילרה בשיר: "Moves Like Jagger". אשר הגיעה מיד לאחר צאתו למקום הראשון בבילבורד הוט 100, ושהה שם למשך ארבעה שבועות. הסינגל סומן כהצלחה אדירה אצל אגילרה, מכיוון שזהו הסינגל הראשון שכובש את המקום הראשון בבילבורד מאז "ליידי מרמלד" בשנת 2001. השיר, היה מועמד לפרס גראמי על שיתוף פעולה הטוב ביותר. אגילרה הצטרפה למארון 5 על בימת טקס ה-AMA באותה שנה, והצליחה לצבור ביקורות מעורבות על משקלה והופעתה באותה שנה - כאשר הופעה הזו והקודמת לה (מופע המחווה למייקל ג'קסון) סימנו את תחילתה של התעסקות עיתונאית בלתי פוסקת במשקלה של אגילרה. בשנת 2011 הצטרפה אגילרה לתוכנית "The Voice" בתור שופטת. התוכנית עלתה לשידור ב-26 באפריל, התוכנית זכתה להצלחה רבה כשהיא עוברת את נתוני הרייטינג של "אמריקן איידול", "X פקטור" ו-"Glee" ששודרו באותו ערב עם הפרימיירה של "The Voice". 2012–2015: Lotus ו-The Voice בדצמבר 2011 החלו שמועות על שיתוף פעולה בין אגילרה והמפיק השוודי מקס מרטין, ותחנות רדיו אמריקאיות פרסמו שסינגל חדש אגילרה בשם "Love Your Body" עתיד להשתחרר בפברואר 2012 והוא הוגדר כ"להיט מועדנים וחביב רדיו". עם עלייתה של העונה הרביעית של "The Voice" שחרור הסינגל (שלא אושר רשמית מההתחלה) נדחה עד לסוף אוגוסט 2012, כאשר הדמו לשיר "Your Body", דלף. ב-17 בספטמבר 2012, יצא לאור הסינגל הראשון "Your Body", שיר המקדם סטוצים ואהבה חד פעמית, מתוך האלבום "Lotus", הקליפ הפרובוקטיבי לשיר בו נראית אגילרה הורגת גברים עורר רעש רב. האלבום "Lotus" יצא לאור בנובמבר באותה השנה, והוא נחל כישלון. הוא מכר כ-70 אלף עותקים בשבוע הראשון, והתמקם במקום השביעי במצעד הבילבורד 200. ב-4 בדצמבר, יצא הסינגל השני והאחרון מתוך האלבום: "Just a Fool", בשיתוף עם בלייק שלטון. רצועה זו זכתה לאהבה רבה מצד המעריצים, מאזינים ומבקרים שסימנו אותה כבלדת חורף מרגשת וכובשת, אך לסינגל לא צולם קליפ ולא היה קידום כלל. בינואר 2013 שיתפה אגילרה פעולה עם הראפר פיטבול בשיר "Feel This Moment", שזכה להצלחה - מקום שמיני בבילבורד ומכירה של כ-3 מיליון עותקים בארצות הברית. ביולי 2013 אגילרה הוציאה לאור קליפ נוסף מהאלבום - "Let There Be Love" עם הקדשה למעריצים, ומאוחר יותר, בספטמבר באותה השנה, השתחרר שיר מיוחד מהפסקול לסרט ההמשך של משחקי הרעב "We Remain" בביצועה של אגילרה.ממוזער\|הכוכב של אגילרה בשדרת הכוכבים של הוליווד שהיא קיבלה ב-2010 במקביל הודיעה אגילרה על כך שלא תשתתף בעונה הנוכחית כמנטורית בתוכנית "The Voice" עקב לוח זמנים צפוף של הופעות (כאשר סיבוב ההופעות לכבוד אלבומה החדש בוטל). בשנת 2013, חזרה אגילרה כרגיל להשתתף בתוכנית בעונה החמישית ועוררה רעש תקשורתי חיובי סביבה בעקבות ירידתה במשקל וכאשר אימצה מראה טבעי ונקי יותר. במהלך העונה החמישית של "The Voice" יצא לאור סינגל, פרקי שיתוף הפעולה בין אגילרה לבין הצמד "A Great Big World" בשם "Say Something". הסינגל זכה להצלחה רבה כאשר מכר כ-3 מיליון עותקים בארצות הברית והתמקם במקום הרביעי במצעד הבילבורד. 2016–הווה: Liberation בפברואר- מאי 2016 אגילרה שפטה בעונה ה-10 של "The Voice" לאחר 2 עונות הפסקה שלקחה לאחר לידת ביתה. אגילרה הופיעה בפסטיבל במרוקו אשר הכניס אותה לספר שיאי הגינס לאחר שהופיעה מול הכי הרבה קהל אי פעם, כ-250,000 איש. ביוני אגילרה הוציאה את השיר "Change", שהקליטה לכבוד נפגעי הטבח באורלנדו, וכל הכנסותיו יתרמו לנפגעים. ב-11 באוגוסט הוציאה את השיר "Telepathy", ביחד עם המפיק מוזיקלי נייל רוג'רס, כאחד מהפסקולים לתוכנית הנטפליקס הפופולרית, "The Get Down". חברת ההפקות של אגילרה וארוסה, מאט רוטלר, MX Productions, מפיקים תוכנית שעלתה לרשת ספייק, האמריקאית ב-1 בספטמבר 2016 ,הנקראת "Tracks", המנחה של התוכנית זה באו וואו. התוכנית היא שעשועון מוזיקלי, בה 2 אנשים יתחרו זה בזה בזיהוי שירים מפורסמים רק על ידי כלי נגינה מסוים אחד או קולות רקע, כל תשובה נכונה מעניקה לך 10,000 דולר וכל שגיאה תוריד כפול. בכל פרק באים זמרים מפורסמים לשיר שיר. אגילרה הופיעה בשני הפרקים הראשונים והיא המפיקה הראשית יחד עם ארוסה. ב-2018, הוציאה ראשית את "Accelerate". בהמשך הוציאה את "Fall in Line", ביחד עם הזמרת דמי לובאטו. השיר יצא כסינגל השני מתוך האלבום Liberation, שיצא בהמשך. מהאלבום יצא הסינגל השיווקי "Twice". בספטמבר 2024, אגילרה הודיעה שהיא תוציא ספיישל "Spotify Anniversaries" לרגל יום השנה ה-25 לאלבום הבכורה שלה. הספיישל יצא לאור כמיני-אלבום לייב בספוטיפיי ב-23 בספטמבר הנקרא The 25th Anniversary of Christina Aguilera (Spotify Anniversaries Live), בו השתתפו משין גאן קלי וסברינה קרפנטר לצד "גרסאות מחודשות בשידור חי באולפן" של שירים מאלבום הבכורה שלה. למען הקהילה בעקבות הקריירה המוזיקלית שלה, אגילרה מעורבת במגוון ארגוני צדקה. היא כתבה מכתב מהארגון הבינלאומי לצער בעלי חיים לממשלת קוריאה הדרומית בבקשה שהמדינה תפסיק את הרג הכלבים במדינתם למטרת ייצור מזון. אגילרה תורמת בעיירת הילדות שלה פיטסבורג, והיא נחשבת תורמת חוקית לאגודת הנשים המוכות בעיירה. על פי נתונים שמפרסם האתר הרשמי שלה, היא תורמת סכום העומד על $600,000 לארגון. היא מבקרת בו לעיתים, ורצונה לפתוח אחד נוסף בעתיד. בין השאר אגילרה מכרה במכירות פומביות חליפות וחפצים מתקופות שונות בקריירה שלה ואת כל ההכנסות מהמכירות היא תרמה לעיירת פיטסבורג. היא גם תומכת בארגון הבינלאומי למניעת תופעת האלימות והצטרפה לקמפיין גדול שהתמקד בעיקר באלימות נגד נשים. בנוסף, אגילרה תורמת גם לארגון למאבק בנגיף האיידס, שבמסגרת הקמפיין שלו היא השתתפה בפרויקט האיידס שהתקיים בלוס אנג'לס בו אמנים רבים השתתפו והקליטו יחד שיר שנקרא שהופק על ידי בונו, סולן ההרכב U2. כמו כן אגילרה השתתפה בפרויקט נפרד יחד עם חברת הנעליים אלדו, וקיבלה את הכותרת שהופיעה על שרשראות, פוסטרי ענק, ופליירים בכל מקום. לאחר הקמפיין הזה, אלטון ג'ון אף הזמין את אגילרה למסיבת אירוע צדקה שהקים למען מניעת ההידבקות באיידס שכל הכנסותיה נתרמו לארגון. בנובמבר 2005, כל מתנות החתונה שלה נתרמו לארגוני צדקה שונים סביב העולם כולו שתומכים בנפגעי הוריקן קתרינה שהיה באמריקה באותה שנה. במרץ 2007, אגילרה לקחה חלק באלבום הצדקה בשם "Instant Karma: The Campaign to Save Darfur", בו אמנים מבצעים משיריו של ג'ון לנון למען הגברת המודעות לרצח העם בדרפור. במטרה לגייס כספים לקורבנות רעידת האדמה בהאיטי השתתפה אגילרה יחד עם אומנים ידועים אחרים במופע הצדקה הטלוויזיוני Hope for Haiti שנערך בינואר 2010, תרמה מכונית למכירה פומבית, ואף באה לבקר באי. ביוני 2016 אגילרה הוציאה את השיר "Change", שהקליטה לכבוד נפגעי הטבח באורלנדו, וכל הכנסותיו יתרמו לנפגעים. אמנותיות אגילרה ציינה כי ההשפעות העיקריות שלה הם האמנים משנות ה-30 והחמישים של המאה ה-20 כגון אטה ג'יימס, אוטיס רדינג ואלה פיצג'רלד וזה ניכר באופן מוחלט באלבומה Back To Basics. ווקאליות אגילרה היא זמרת קונטרה אלט, ויש לה מנעד קולי של 4.3 אוקטבות וחצי טון מ-דו מז'ור, A2-G#5-Eb7. היכולות הווקאליות שלה זכו לשבחים אגילרה מכונה כ"הקול של דורינו", מגזין הרולינג סטון דירג אותה במספר 58 ברשימת "100 הזמרים הגדולים של כל הזמנים", והיא הפכה לצעירה מבין הזמרים המופיעים ברשימה, ואילו בילבורד דירג אותה כאמן מצליח ביותר של העשור הראשון של המאה ה-21. חיים אישיים אגילרה החלה לצאת בסוף שנת 2002 עם ג'ורדן בראטמן. השניים התחתנו בנובמבר 2005. ב-11 בינואר 2008, ילדה אגילרה את בנם הראשון, מקס לירון. באוקטובר 2010 בראטמן ואגילרה הודיעו על גירושין. ב-14 בפברואר 2014, הודיעה אגילרה על אירוסיה למת'יו ראטלר, הם בזוגיות מאז 2010 כשנפגשו על סט סרטה "בורלסק". שבוע לאחר הודעת האירוסין הודיעה אגילרה שהיא בהיריון. ב-16 באוגוסט 2014, נולדה בתה השנייה, סאמר ריין. במצעד הבילבורד חמישה משיריה של אגילרה כבשו את ראש מצעד הפזמונים האמריקאי במצעד הרשמי בילבורד הוט 100, בתור אמנית סולו. להיטי מקום ראשון: "Genie in a Bottle" "What a Girl Wants" "(Come on Over Baby (All I Want Is You" "Lady Marmalade" "Moves Like Jagger" (בשיתוף מארון 5) דיסקוגרפיה הופעות סיבובי הופעות 2000–2001: Christina Aguilera in Concert 2003: Stripped World Tour 2006–2007: Back to Basics Tour 2018: The Liberation Tour 2019: The X Tour 2022: EU/UK Summer Series סיבובי הופעות משותפים 2003: Justified and Stripped Tour הופעות קבועות 2019–2020: The Xperience בשמים 2004: Xpose 2007: Christina Aguilera 2008: Inspire 2009: Secret Potion 2010: Royal Desire 2011: Secret Potion 2012: Red Sin קישורים חיצוניים כריסטינה אגילרה - האתר הרשמי כריסטינה אגילרה - האתר הישראלי הרשמי כריסטינה אגילרה - קמפיין ההשקה הישראלי לבושם כריסטינה אגילרה הערות שוליים * קטגוריה:ניו יורק: אישים קטגוריה:זמרות פופ אמריקאיות קטגוריה:זמרים השרים בספרדית קטגוריה:זוכות פרס גראמי קטגוריה:זוכות פרס גראמי הלטיני קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה קטגוריה:זמרים בעלי מנעד קולי של 4 אוקטבות קטגוריה:אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: מוזיקה קטגוריה:אמריקאיות ממוצא אירי קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה העולמי: אמן לטיני קטגוריה:אמריקאים ממוצא אקוודורי קטגוריה:שופטי The Voice קטגוריה:שופטות תוכניות מציאות אמריקאיות קטגוריה:זמרות-יוצרות אמריקאיות קטגוריה:אגדות דיסני קטגוריה:אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100 קטגוריה:אמריקאיות שנולדו ב-1980 קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1980	2024-09-23T18:39:40
Vulpes rueppelli	REDIRECT שועל החולות	2004-12-29T12:32:45
Vulpes zerda	REDIRECT פנק	2004-12-29T12:35:26
Vulpes chama	REDIRECT שועל הכף	2004-12-29T12:37:23
Vulpes cana	REDIRECT שועל צוקים	2004-12-29T12:39:55
Vulpes corsac	REDIRECT שועל קורסאקי	2004-12-29T12:44:40
דן תיכון	דן תיכון (5 בינואר 1937 – 30 בספטמבר 2024) היה פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הליכוד בשנים 1981–1999 וכיושב ראש הכנסת בכנסת ה-14 בשנים 1996–1999. ביוגרפיה דן תיכון (סרדני) נולד בקריית חיים לצילה ולאליעזר תיכון (סרדני), איש העלייה השלישית, שהיה חבר בגדוד העבודה. למד בבית הספר היסודי "אחדות" בקריית מוצקין ואת לימודיו התיכוניים השלים בשנת 1955. כנער, היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. את שירותו בצה"ל עשה בחטיבת גולני. תיכון הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו נתמנה למנהל בחברת "דן פרסלין" החברה ב. בשנת 1965 נבחר לתפקיד מזכ"ל "התאחדות הסוחרים בירושלים" והצטרף כחבר למפלגה הליברלית במסגרת גח"ל. בשנת 1969, בעת כינונה של ממשלת הליכוד הלאומי, מונה תיכון ליועץ שר המסחר והתעשייה יוסף ספיר (גח"ל) וכממונה על תיעוש אזורי פיתוח, המסחר והמלאכה ואחראי על תיעוש המגזר הלא יהודי. בשנת 1970, עם נפילת ממשלת הליכוד הלאומי - עזיבת גח"ל את הממשלה, המשיך לכהן בתפקידו ושימש יועץ לשרים פנחס ספיר וחיים בר-לב (המערך). בנוסף לתפקידיו באותן השנים, יזם וסייע בהקמת פארקים לתעשיות עתירות מדע במת"מ בחיפה, בהר חוצבים בירושלים, במכון ויצמן ברחובות וברמת החייל בתל אביב. בשנת 1974 פרש ממשרד המסחר והתעשייה והצטרף כשותף ל"הלוי תיכון - משרד לייעוץ כלכלי" יחד עם שלמה (מומו) הלוי. שלוש שנים אחר כך, מונה למנכ"ל חברת הבנייה הגדולה בישראל, "שיכון ופיתוח" ולאחר מכן נבחר לכהן כיו"ר מועצת המנהלים שלה. קריירה פוליטית בשנת 1981 נבחר תיכון ל מטעם הליכוד ומאז ועד למועד פרישתו בשנת 1999, נבחר ברציפות כחבר הכנסת מטעם הסיעה. במרוצת כהונתו כח"כ היה פעיל בוועדות הכנסת: ועדת הכספים (מרכז האופוזיציה והקואליציה), הוועדה לענייני ביקורת המדינה (יו"ר הוועדה), ועדת הכנסת וועדת הפנים. תיכון עמד בראשות מספר ועדות משנה. בשנים 1983–1992 כיהן כסגן יושב ראש הכנסת וכממלא מקומו בכנסות ה-10, ה-11 וה-12. במהלך כהונתו כחבר כנסת היה שותף לחקיקתם של חוקים רבים, ביניהם: חוק איסוף ופינוי פסולת למחזור (חוק המיחזור) 1993 חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995) תיקונים חשובים לחוק החברות (חובת פרסום שכר הבכירים בחברות ציבוריות) חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (1995) ביוזמתו (באמצעות בקשה להכנת דו"ח מיוחד) פרסם מבקר המדינה יצחק טוניק דו"ח מיוחד בנושא ויסות מניות הבנקים, בעקבות פרסום הדו"ח המיוחד ב-1985, יזם במשותף עם ח"כ דוד ליבאי הקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בייסקי לבדיקת משבר ויסות המניות הבנקאיות. בשנת 1989 יזם במשותף עם ח"כ שמחה דיניץ הכרזה (במסגרת חוק גנים לאומיים ושמורות טבע) על הקמת אתר הנצחה ממלכתי בגבעת התחמושת. בשנת 1996, בתחילת כהונתה של הכנסת ה-14, נבחר תיכון לכהונת יושב ראש הכנסת ומעת לעת, בהיעדרו של נשיא המדינה, מילא את מקומו. בהיותו יו"ר הכנסת קידם את החקיקה שהגבילה את כהונות הנשיא ומבקר המדינה לתקופה אחת בת שבע שנים. יזם את הקמת ועדת המדע (ועדה ראשית) והקים ועדה מיוחדת לבדיקת החשבונות הסמויים (חסומים) בבנקים השווייצרים. תיכון עמד בראש האגודה הבין-פרלמנטרית ישראל-גרמניה ועשה רבות לטיפוח היחסים בין שתי המדינות. כביטוי והערכה על תרומתו להידוק היחסים ההדדיים בין שתי המדינות העניק לו נשיא גרמניה רומן הרצוג, בטקס ממלכתי בבון, את צלב הכבוד הגדול ממסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. בהמשך, וכהערכה על פעילותו לשיקום היחסים בין גרמניה לישראל, הוענק לתיכון אות הערכה מטעם קרן קונראד אדנאואר. כיו"ר הכנסת, תיכון דאג להכנסת שקיפות בדיוני הבית במליאה ובוועדות הכנסת, ואיפשר לציבור הרחב, בזמן אמת, לעקוב מקרוב ולעיין בפרוטוקולים של הדיונים בכנסת. תיכון יזם והקים את ערוץ הטלוויזיה של הכנסת (ערוץ 33 שהפך במרוצת השנים לערוץ 99). הערוץ החל את שידוריו בשידורים חיים ב-1990 ובהמשך הפך לתחנת טלוויזיה שסיקרה את דיוני הכנסת וועדותיה (החלטת תיכון כיו"ר הכנסת משנת 1997). ב-1998 יזם, כיו"ר הכנסת, את הליך מחשוב הכנסת ואת הקמת אתר האינטרנט של הכנסת. בהמשך פעל והחליט על הקמת האגף החדש של משכן הכנסת ובו זמנית, דאג להפיכת משכן הכנסת הישן ("בית פרומין") למוזיאון שיתעד את תולדות הפרלמטריזם בישראל. מאמץ רב הקדיש להידוק הקשרים הבין-פרלמנטריים בין הכנסת לפרלמנטים רבים ברחבי העולם. בין היתר גם במסגרת האיגוד הבין-פרלמנטרי (IPU - INTER PARLIAMENTRY UNION). בנוסף, היה בין יוזמי ומקימי הארגון הבין-פרלמנטרי של מדינות הים התיכון (בהשתתפות מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה). ביום 4 בפברואר 1999, בשלהי הדיון על אישור תקציב המדינה לשנת 1999, מסר תיכון הודעה אישית, לפיה בתום הקדנציה (1 ביולי 1999) יסיים את כהונתו כח"כ וכיו"ר. לאחר הכהונה בכנסת ממוזער\|שמאל\|260px\|תיכון יחד עם נכדו, יו"ר "נוע תנוע" רועי שוורץ תיכון, ופעילים נוספים, באוקטובר 2015 בשנת 1999, זמן קצר לאחר פרישתו של תיכון מהחיים הפוליטיים, פורסם תחקיר עיתונאי על ידי רביב דרוקר בגלי צה"ל, שבו נטען כי תיכון יזם פטור ממס על רכישת מוצרים בני קיימא על ידי חברי כנסת, מתקציב "קשר עם הבוחר", ואף נהנה בעצמו מן הפטור. תיכון תבע את דרוקר ועמיתיו לשידור, גולן יוכפז וזאב דרורי (מפקד התחנה), בגין הוצאת דיבה ולשון הרע. בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיו של תיכון ופסק פיצוי כספי בסך 450,000 ש"ח. דרוקר ערער על ההחלטה בפני בית המשפט העליון, שדחה את הערר, אולם הקטין את סכום הפיצוי ל-300,000 ש"ח. בשנת 2001 מונה לדירקטור בחברת "מקורות", ושנתיים לאחר מכן נבחר לכהן כיו"ר רשות הנמלים. בשנת 2005, בעקבות הרפורמה בנמלים, מונה תיכון ליו"ר חברת נמלי ישראל (חנ"י). ב-4 בינואר 2006 התפטר מתפקיד יו"ר חברת נמלי ישראל, בשל התנגדותו לרפורמה שהוצעה על ידי הממשלה ואושרה בחקיקה על ידי הכנסת (הפרטת הנמלים), שלטענתו לא הייתה ישימה. את התפטרותו גם נימק באי סדרים שאפיינו את עבודת הנמלים ואוזלת ידה של ממשלת שרון במלחמתה בנגע השחיתות בנמל אשדוד. במרוצת השנים כיהן תיכון כחבר בדירקטוריון החברות הבאות: מבני תעשייה בע"מ (חברה ממשלתית) הבנק לפיתוח התעשייה (חברה ציבורית) בנק למלאכה (חברה ממשלתית) בנק כרמל למשכנתאות (חברה ציבורית) תים מחשבים בע"מ (חברה ציבורית) צ'אם בע"מ (חברה ציבורית) מקורות בע"מ (חברה ממשלתית) חברת נמלי ישראל בע"מ (חברה ממשלתית) בשנת 2009 נבחר תיכון ליו"ר ה-ITF International Task Force for International Cooperation on Holocaust Rememberance and Research, ארגון בינלאומי שחברות בו כ-35 מדינות. ה-ITF שם לו למטרה לחנך נגד אנטישמיות, גזענות, הוקעת רצח עם והנחלת לקחי השואה. משרדי הארגון מצויים בברלין. בשנים 2013–2018 כיהן כחבר מועצת העירייה בעיר מגוריו, נשר. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש ב-2022 הודיע תיכון כי לא יצביע ל. חיים אישיים תיכון היה נשוי ללודמילה ואב לבן ובת התגורר בנשר. לתיכון 5 נכדים ונין אחד. נפטר ב-30 בספטמבר 2024, בגיל 87, ונקבר למחרת בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים. קישורים חיצוניים דן תיכון חבר הכנסת לשעבר וחבר מועצת נשר לשעבר, בישיבה הראשונה של המועצה ה-16 של העיר נשר, בערוץ יוטיוב, 20 במרץ 2024 הערות שוליים קטגוריה:חברי הכנסת מטעם הליכוד קטגוריה:חברי הכנסת מטעם הליכוד-גשר-צומת קטגוריה:חברי הכנסת מטעם הליכוד-צומת קטגוריה:חברי הכנסת העשירית קטגוריה:חברי הכנסת האחת עשרה קטגוריה:חברי הכנסת השתים עשרה קטגוריה:חברי הכנסת השלוש עשרה קטגוריה:חברי הכנסת הארבע עשרה קטגוריה:בוגרי בית הספר אחדות (קריית מוצקין) קטגוריה:בוגרי הנוער העובד והלומד קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים קטגוריה:חברי מועצת העיר נשר קטגוריה:פעילי המפלגה הליברלית קטגוריה:יושבי ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת האחת העשרה קטגוריה:סגני יושב ראש הכנסת בכנסת השתים עשרה קטגוריה:נשר: חברי הכנסת קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1937 קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2024 קטגוריה:אישים הקבורים בחלקת גדולי האומה	2024-10-05T21:37:16
Vulpes macrotis	REDIRECT שועל מקרוטיס	2004-12-29T12:54:58
Vulpes velox	REDIRECT שועל מהיר	2023-08-09T12:48:55
Dusicyon	הפניה שועל פוקלנדי	2019-05-17T09:59:53
Dusicyon thous	REDIRECT שועל הסרטנים	2004-12-29T13:06:24
Dusicyon australis	הפניה שועל פוקלנדי	2019-05-17T09:59:58
Urocyon	REDIRECT שועל אפור	2004-12-29T13:16:29
ביטורנט	ביטורנט (BitTorrent) הוא פרוטוקול עמית לעמית לתוכנות שיתוף קבצים שנכתב על ידי בראם כהן. התוכנה הראשונה נכתבה בפייתון. הפרוטוקול מאפשר לאנשים רבים להוריד קובץ בלי להאט את קצב ההורדה של אנשים אחרים. יכולת זו מתאפשרת על ידי כך שהמורידים עצמם משתפים את החלקים שהם הורידו עם שאר המורידים, במקום שכולם יורידו את הקובץ משרת אחד אשר רוחב הפס שלו מוגבל. בדרך זו, לא רק שהמשתמש משתמש ברוחב פס, אלא הוא גם תורם רוחב פס בחזרה לשאר המשתמשים. עובדה זו גורמת לכך שבדרך כלל הפעלת ביטורנט תוך מתן האפשרות להעביר את הקובץ הלאה, גורמת להאטה משמעותית בעבודה עם יישומי אינטרנט אחרים. כהן העלה את הקוד הפתוח של התוכנה לאינטרנט ומאז התפתחו מספר גרסאות ביטורנט שונות המתבססות על הקוד של כהן. הסבר כללי שמאל\|ממוזער\|400px\|הנפשה (אנימציה) של השימוש בפרוטוקול - הנקודות הצבעוניות תחת כל מחשב בחלק העליון מייצגות חלקים שונים של הקובץ. כאשר הושלמה העתקה של חלק כזה לאחד ממחשבי היעד, ההעתקה למחשב יעד אחר כבר מתרחשת בין משתמשים. השרת מספק רק עותק יחיד של הקובץ, וכל המשתמשים משכפלים את חלקיו זה מזה. התוכנה עובדת עם קבצים בעלי הסיומת torrent. קבצים אלו הם למעשה מצביעים שמטרתם להפנות את התוכנה למידע הדרוש על מנת להוריד את הקובץ המבוקש. קובץ ה-torrent מפנה את התוכנה ל-Tracker, שהוא למעשה שרת המכוון את כל התנועה בין המשתמשים המורידים את אותו קובץ. ביטורנט שולחת ומקבלת מספר חלקים מקובץ ההורדה בו-זמנית, על פי הוראות ה-Tracker. היכולת לשלוח ולקבל חלקים שונים של הקובץ בו זמנית, ממשתמשים שונים, מאפשרת לביטורנט לשמור על קצב העברה גבוה מאוד. למשל: אדם מסוים רוצה להוריד את הקובץ A באמצעות ביטורנט. הוא תר את האינטרנט אחר קובץ Torrent המצביע על הקובץ A, ומפנה את התוכנה לשרת (Tracker). ברגע שתוכנה מתחברת לשרת, היא מקבלת ממנו הוראות באשר למי מהמשתמשים השונים עליה להתחבר. התוכנה מתחברת למשתמשים רבים ומורידה מכולם את הקובץ בו-זמנית. כל חלק מהקובץ שהורד והוא כבר מוכן, הופך להיות זמין למשתמשים אחרים דרך התוכנה. כלומר, ברגע שהתוכנה מסיימת להוריד חלק מסוים, היא חולקת אותו עם שאר המשתמשים. בו בזמן, השרת מפנה משתמשים אחרים אל המחשב של אותו אדם, על מנת שיוכלו להוריד ממנו חלקים מהקובץ שהורדתם הסתיימה. בניגוד לתוכנות העמית לעמית (P2P), ביטורנט מוצאת מקורות דרך שרת, ולא דרך משתמשים אחרים, על אף שהעברה עצמה של הקובץ כן מתבצעת ישירות ממשתמש לאחר. תוכנת שיתוף מהירה יחסית לתוכנות שיתוף אחרות. ראו גם קאזה eMule שיתוף קבצים μTorrent Tixati qBittorrent Popcorn Time Nyaa Torrents RARBG קישורים חיצוניים איך פועלת הביטורנט? * קטגוריה:שיתוף קבצים	2023-07-01T04:32:00
Urocyon cinereoargenteus	REDIRECT שועל אפור מצוי	2004-12-29T13:21:03
הספר הלבן (1930)	שמאל\|ממוזער\|150px\|סידני וב, הלורד פאספילד הספר הלבן של פאספילד, המכונה גם הספר הלבן השני, הוא ספר לבן שפורסם בחודש אוקטובר 1930 בעקבות מסקנות ועדת שו וועדת סימפסון, שנגעו לגורמים שהובילו למאורעות תרפ"ט (1929). הספר נקרא על שם שר המושבות הבריטי באותה תקופה הלורד פאספילד (סידני וב) ועסק במספר תחומים: בתחום הקרקעות נאמר שלא נשארו קרקעות עודפות בארץ וניתן למכור קרקעות ליהודים רק במקרים שלא תהיה פגיעה בערבים, ובהתאם לתוכניות המנדט הבריטי. בתחום העלייה והתעסוקה, העלייה תוגבל בהתאם ליכולת הקליטה הכלכלית ובהתחשב במצב התעסוקה ברחוב הערבי, כל עוד קיימת אבטלה ברחוב הערבי לא יוכלו עולים חדשים לעלות. חובת בריטניה לצמצם את העלייה היהודית לארץ ישראל. בספר נאמר שישנה התחייבות כפולה לערבים וליהודים ולכן מומלץ להקים "מועצה מחוקקת", שתשקף את האינטרסים של כל צד. הספר הלבן השני היווה נסיגה ממדיניות בריטניה. הייתה בו התחייבות כפולה המנוגדת להצהרת בלפור בדבר הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. כמו כן, היה בו יתרון לרוב הערבי, ובנוסף הוא העמיד את היהודים והערבים על בסיס שווה, למרות שליהודים ניתנה הזכות. בהצהרת בלפור ובכתב המנדט היו התחייבויות לבניית בית לאומי לעם היהודי; אך בספר הלבן השני לא הוזכר העם היהודי, אלא רק היישוב בארץ ישראל. בכתב המנדט לא מוזכרים מוסדות יצוג לערבים, ואילו בספר הלבן מדובר על מועצה מחוקקת, בה סביר שיהיה רוב ערבי. בספר הלבן ישנן הגבלות על התיישבות יהודית בארץ ועל עלייה של יהודים לארץ ישראל, בניגוד לכתב המנדט שעודד עלייה והתיישבות יהודית צפופה. אין ספק שבאמצעות הקמת מועצה מחוקקת יוכלו הערבים להקפיא את בניין הבית הלאומי היהודי תוך נסיגה כמעט מוחלטת של בריטניה מהתחייבותיה בהצהרת בלפור ובכתב המנדט. תגובת היהודים ממוזער\|50,000 יהודי ורשה מוחים נגד הספר הלבן, 1930 בתגובה לספר הלבן התפטר חיים ויצמן מהמנהיגות הציונית. התפטרותו יצרה לחץ במשרד המושבות הבריטי ובמקביל הופעלו לחצים בממשלה ובפרלמנט של הממלכה המאוחדת לסגת מהמסקנות. דוד בן-גוריון, מזכיר ההסתדרות, שלח חוזר לכל הגורמים הקשורים בהסתדרות ובתנועת הפועלים ברחבי העולם ודרש מהם לפעול נגד הבריטים. במושב השני של מועצת מפא"י אף קרא למרד נגד אנגליה. הוא טען כי הספר הלבן "רצוף צביעות ובגידה" ואינו אלא "תעודה רצופה אנטישמיות". בפרלמנט הבריטי החלה פעילות כנגד הספר. בין התוקפים את הספר היה הרברט סמואל, שישב בבית העליון. עורכי דין בריטיים תקפו את הספר הלבן וטענו שהסטייה מכתב המנדט אינה חוקית. חבר הלאומים, אליו פנתה ההסתדרות הציונית בתלונה, הגיב גם הוא וטען שבריטניה סוטה מכתב המנדט. לויד ג'ורג' שהיה באופוזיציה תקף אף הוא את הספר. ממשלת בריטניה הבינה שהיא עלולה להסתבך פוליטית, ולכן מונתה ועדת שרים כדי להיכנס למשא ומתן עם נציגי הסוכנות היהודית. במשא ומתן הוחלט לסגת מהספר הלבן, אולם כדי לא לפגוע בפאספילד הוחלט שראש הממשלה, רמזי מקדונלד, ישלח איגרת רשמית לוויצמן. 'איגרת מקדונלד' אכן נשלחה ואף הוקראה בפרלמנט הבריטי. באיגרת זו קבע מקדונלד: "ממשלת הוד מלכותו תמשיך לנהל את פלשׂתינה בהתאם לתנאי המנדט כפי שאושרו על ידי מועצת חבר הלאומים. זוהי התחייבות בינלאומית שנסיגה ממנה אינה באה בחשבון." לקריאה נוספת יגאל עילם, היסטוריה מדינית, 1922-1918, בתוך: תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה, (עורך: משה ליסק), תקופת המנדט הבריטי, חלק ראשון, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסד ביאליק: ירושלים, תשנ"ד-1994, עמ' 222-139. פנחס עופר, התגבשות משטר המנדט והנחת היסודות לבית לאומי יהודי 1931-1921, בתוך: תולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מאז העלייה הראשונה, (עורך: משה ליסק), תקופת המנדט הבריטי, חלק ראשון, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסד ביאליק: ירושלים, תשנ"ד-1994, עמ' 328-223. נוסח מלא של "הספר הלבן" על ארץ ישראל, 1930, תוספת מיוחדת לעיתון דבר, 26 באוקטובר 1931. הערות שוליים קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה קטגוריה:הספרים הלבנים קטגוריה:היישוב קטגוריה:1930 קטגוריה:התנגדות להגירה	2024-09-20T10:02:04
Pseudalopex	הפניה שועל דרום-אמריקני	2017-11-07T19:23:31
Pseudalopex gymnocercus	REDIRECT שועל הפמפס	2004-12-29T13:32:44
Pseudalopex griseus	REDIRECT שועל ארגנטינאי אפור	2004-12-29T13:41:33
Pseudalopex sechurae	REDIRECT שועל ערבות פרואני	2013-04-16T08:04:01
Pseudalopex culpaeus	REDIRECT שועל קולפאו	2004-12-29T13:50:27
Nyctereutes procyonoides	הפניה שועל-רקון	2022-01-16T23:34:11
Otocyon megalotis	REDIRECT שועל אוזנן	2004-12-29T13:56:30
Otocyon	REDIRECT שועל אוזנן	2004-12-29T13:59:46
Alopex lagopus	REDIRECT שועל שלג	2004-12-29T14:02:01
Lycaon pictus	REDIRECT זאב טלוא	2004-12-29T14:06:02
Lycaon	REDIRECT זאב טלוא	2004-12-29T14:09:54
Speothos venaticus	REDIRECT זאב היער	2004-12-29T14:12:38
Cuon alpinus	הפניה דול מצוי	2018-03-15T16:36:19
צים	שמאל\|ממוזער\|250px\|דגל שבעת הכוכבים של צים שמאל\|ממוזער\|250px\|קדמה, האונייה הראשונה של צים, 1947 שמאל\|ממוזער\|200px\|א"ק ציון על גבי בול ישראלי מסדרת "ספנות בישראל", בעיצוב מרים קרולי, 1958 שמאל\|ממוזער\|250px\|אונייה של צים בנמל סנט לואיס, 2008 צים שירותי ספנות משולבים בע"מ, המוכרת בשם המקוצר צים היא חברה ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק, ופועלת בתחום הספנות. החברה נמנית עם עשר החברות הגדולות בעולם שעוסקות בהובלת מכולות דרך הים, והיא מפעילה כ-130 אוניות משא (נכון לשנת 2022). היסטוריה הקמה וביסוס צים חברת השיט הארץ-ישראלית בע"מ הוקמה ב-7 ביוני 1945 על ידי הסוכנות היהודית, שהחזיקה ב-45% מהון המניות, ההסתדרות – ב-45%, והחבל הימי לישראל – ב-10%. בין הדוחפים להקמתה של חברת ספנות לאומית במדינה שבדרך ניתן למנות את דוד בן-גוריון ואת דוד רמז, לימים שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל. בין החתומים על מסמך הבקשה לרישום החברה במרשם החברות המנדטורי היו דוד בן-גוריון, אליעזר קפלן, ברנרד יוסף, בר כוכבא מאירוביץ, דוד רמז, גוסטה שטרומפף – רכב (בשם חברת "נחשון"), ואחרים. מאמר בעיתון "משמר" מ-1945 טען כי שם החברה הוא ראשי תיבות של "צי ימי מסחרי", אולם גרסה זאת מעולם לא קיבלה גושפנקה רשמית. את שם החברה טבע דוד רמז בהשראת שני פסוקים מהתנ"ך: : "וְצִים מִיַּד כִּתִּים, וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ-עֵבֶר" ו: "בַּיּוֹם הַהוּא, יֵצְאוּ מַלְאָכִים מִלְּפָנַי בַּצִּים, לְהַחֲרִיד, אֶת-כּוּשׁ בֶּטַח;". בשני המקרים המילה מפורשת כ"אניות גדולות". כיוון שבמהלך מלחמת העולם השנייה ירדו למצולות אוניות סוחר רבות מאוד, החיפוש אחר אוניות ארך זמן, ורק ב-1947 נרכשה האונייה הראשונה של צים, בשותפות עם חברת "האריס אנד דיקסון" שמושבה בלונדון – ה"קדה", שופצה ושמה שונה ל"קֶדְמַה". קדמה הגיעה ארצה בקיץ 1947. בשנות הקמת המדינה במהלך מלחמת העצמאות ספינותיהן של חברות ספנות בינלאומיות רבות הפסיקו לפקוד את נמלי ישראל, והחברה סיפקה קשר ימי והובילה מזון, ציוד צבאי וסחורות. עם הקמת המדינה הוחלט להקים "צי סוחר ישראלי", בו הספינות בבעלות ישראלית והימאים ישראלים. זאת כדי להבטיח את הסחר ותנועת הנוסעים לישראל (באותן השנים ענף התעופה היה קטן ורוב מוחלט של תנועת הנוסעים הייתה באוניות). עם הקמת המדינה הייתה בבעלות "צים" רק ספינה נוסעים אחת, ה"קדמה". בין קיץ 1948 למרץ 1949, רכשה "צים" במהירות ספינות נוספות, חלקם בשותפות עם חברות אחרות בבעלות פרטית של בעלי הון יהודים מבריטניה וארצות הברית, בהן "נגבה", "ארצה" ו"גלילה". כמה מאוניות "צי הצללים" – אוניות המעפילים שנעצרו על ידי המנדט הבריטי – צורפו לצים לאחר קום מדינת ישראל (לאחר שלב ביניים בו טיפלה באוניות חברה בשם "אוניות וספינות", שהתמזגה עם "צים"), בהן היו אוניות המעפילים הגדולות ביותר, פאן יורק ופאן קרסצנט, שעגנו בקפריסין לשם הובלו על ידי הבריטים. צוותי האוניות שמרו על כושר השיט שלהן ומיד עם הכרזת העצמאות הצטרפו גם הן לצים, בשמות חדשים – קוממיות ועצמאות. בנוסף הוקמה חברה נוספת, "קווי ישראל-אמריקה", שהייתה בבעלות משותפת עם משפחת רקנאטי. בשלב זה היו בצי הסוחר הישראלי 15 ספינות והוקמה חברת ניהול משותפת בשם "שה"ם" (שירותי הים בע"מ). המשימה המרכזית של החברה בשנותיה הראשונות הייתה הבאת מאות אלפי עולים ופליטים לארץ ישראל. עם קום מדינת ישראל שונה גם שם החברה ל"צים חברת השיט הישראלית בע"מ". ב-1951 פרצה שביתת הימאים, על רקע תנאי העבודה הקשים והשכר הנמוך בצי הסוחר הישראלי. בנוסף פרצה מחלוקת על הקמת "איגוד הימאים" בין ההסתדרות (ששלטה בחברה דרך "חברת העובדים") והימאים. ב-1953 החלה צים בתהליך בנייה והתרחבות במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה. צים בנתה 36 אוניות חדשות, דבר שאיפשר הרחבה דרמטית של הצי והיקפי הפעילות. חברה ממשלתית ב-1957 דרשה הממשלה להיות שותפה בהנהלת החברה, בשלב זה הייתה הבעלות בחברה בידי "חברת העובדים" (50%) ו"הסוכנות היהודית" (50%), אך המדינה הזרימה כספים דרך "חברת השילומים" והלוואות. שנה אחר כך דרשה להיות שותפה בבעלות, והוקמה וועדה לבחינת השינוי במבנה החברה. וב-1959 הוסכם שהמדינה תקבל שליש מהבעלות ועל שינוי במבנה הנהלת החברה (בהמשך קיבלה המדינה גם את חלקה של הסוכנות היהודית בחברה כך שהיא החזיקה בשני שלישים). במקביל פורקו שותפיות של החברה עם קואופרטיבים של ימאים שהפעילו חלק מאוניות החברה. ב-1958 הייתה החברה שותפה בתוכנית להקמת חברת מספנות ישראל. קודם לכן הייתה שותפה בחברת "הימה", שהוקמה על ידי ישראל קירשטיין, אדריכל ימי שיזם את הקמתה עוד בימי המנדט, והייתה בבעלות משותפת עם חברת סולל בונה. "הימה" הפעילה כבר מספנה קטנה בצידו השני של נמל הקישון ועסקה בהרחבתה באותה עת. תחילה דובר ש"הימה" תפעיל ותנהל גם את מספנות ישראל, בשותפות שווה עם ממשלת ישראל, אך לבסוף ממשלת ישראל החזיקה במלוא הבעלות ואף הוחלט להעביר את המבדוק הקיים בנמל חיפה לחזקת מספנות ישראל. פתרון נוסף שהוצע היה למזג את שתי החברות. ביוני 1962 אושר מיזוג "הימה" "מספנות ישראל", והסכם המיזוג נחתם בספטמבר 1962. בשנות החמישים והשישים היו אוניות הנוסעים תחום הפעילות הבולט של צים, לצד התרחבות מתמדת של קווי המטענים. אוניות הנוסעים היו אמצעי תחבורה נפוץ לפני הופעתה של תחבורה אווירית זולה, והיו פופולריות גם לצורכי תיירות ונופש. לצים היו קווים קבועים בים התיכון ומאוחר יותר לארצות הברית וממנה. חלק מאוניותיה הפליגו לשייטי תענוגות ("קרוּזים") לאיים הקריביים בעונת החורף. ב-1964 הסתיימה בנייתה של אוניית הפאר "שלום", שהפכה תוך זמן קצר לכישלון כלכלי. בהמשך רכשה צים שתי ספינות נוסעים קטנות יותר בשם "נילי" ששימשו גם כספינות מעבורת. ספינות הנוסעים הופעלו במסגרת חברת בת בשם "צים קווי נוסעים" שנסגרה עם הפסקת פעילות הנוסעים בשנות ה-70. שמאל\|ממוזער\|250px\|אונית המכולות "צים ברצלונה" עוגנת ברציף בחיפה בשנות ה-60 החלה צים להפעיל אוניות מתמחות כמו אוניות צובר, אוניות קירור ומכליות דלק. תחום פעילות חשוב של החברה היה הובלת נפט איראני לישראל ומוצרי נפט מעובדים מישראל לאירופה. ב-1962 הזמינה החברה 27 אוניות, שיחד עם הצי הקיים הגדילו את מספר האוניות שלה לכ-60. מספר אוניות נבנו ב"מספנות ישראל" בחיפה, בהם "אסתר" הייתה אוניית משא, במעמס של כ-3,000 טון, שטקס השקתה נערך ב-7 באפריל 1964, והאוניה "חנה" שהושקה בדצמבר 1965. בבעלות החברה לישראל בתחילת 1970 מכרה המדינה 50% ממניות "צים" ל. חברה שהוקמה על ידי קבוצת בעלי הון יהודיים בראשות זיגמונד ורבורג, הברון אדמונד אדולף דה רוטשילד, אייב פינברג ואחרים, וביוזמת ממשלת ישראל, כדי לעודד השקעות זרות בישראל. בשנות השבעים הוקם שירות המכולות של "צים", והחברה הזמינה שש אוניות – דור ראשון של אוניות מכולה מתמחות. "צים" הייתה מחלוצות ההובלה במכולות, ובהדרגה הפך ענף ההובלה במכולות לתחום הפעילות המרכזי של צים. בתחום זה נמנית צים, מאז שנות השמונים של המאה העשרים, על עשרים החברות הגדולות בעולם. ב-1981 איבדה צים שתי אוניות. ב-8 במרץ התרחש האסון הקשה ביותר בתולדות הספנות המסחרית בישראל כאשר האונייה "מצדה" טבעה בסערה באוקיינוס האטלנטי. ב-25 במאי טבעה האונייה "שקמה" בים האדום, ללא אבדות בנפש. ב-1985 רצחו מחבלים שני מלחים של אוניית צים בעיר ברצלונה שבספרד. בראשית שנות ה-80, תקופת שפל בספנות העולמית, עמדה "צים" בפני משבר ועל סף התמוטטות, אך הצליחה להתאושש לאחר צעדי הבראה. בשנות התשעים בנתה החברה 15 אוניות מכולה בגרמניה. הפרטת החברה ב-1992 העבירה "חברת העובדים" את מניותיה ב"צים" למדינה תמורת 10 מיליון דולר. בשלב זה הבעלות התחלקה בין "החברה לישראל" (50%) ומדינת ישראל (50%). במקביל הועלתה תוכנית, שלא בוצעה, להנפקה ראשונה לציבור של מניות החברה בבורסה. בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה הוחלט להפריט את החברה, במסגרת תוכנית כוללת של הפרטה בישראל של רוב החברות הממשלתיות. אולם ביצוע התוכנית התעכב. לאחר רכישת "החברה לישראל" על ידי קבוצת האחים עופר ב-1999, הואצו הצעדים לקראת הפרטת החברה. באוקטובר 2000 אישרה ועדת הכספים לרשות החברות הממשלתיות לפתוח בהליכי ההפרטה של החברה. האישור ניתן על תנאי, ולפיו מכירת מניות המדינה לרוכשים תתבצע רק לאחר שיובא לוועדה הסכם חתום בין ההנהלה לעובדים על הבטחת זכויותיהם. מדובר היה במכירת 49% ממניות החברה שבידי המדינה במכירה פרטית למשקיע או לקבוצת משקיעים כמקשה אחת, למעט "מניית זהב", שתישאר בידי המדינה. לחברה לישראל, שהחזיקה בכמות זהה של מניות, ניתנה זכות סירוב ראשונה. המכירה הייתה אומרה להתבצעה באמצעות מכרז בינלאומי. ואושר לחברה לישראל להשתתף בו. ביצוע ההפרטה התעכב כשלוש שנים, עקב התנגדות של מספר שרי ממשלה וגורמי ביטחון להפרטת החברה, עקב החשיבות שלה להפעלת קווי הובלה ימית לישראל בעתות חרום. באוקטובר 2003, ועדת השרים לענייני הפרטה בראשות שר האוצר, בנימין נתניהו, דנה בהצעה לאשר פיצול של "צים" לשני תאגידים נפרדים, במידה ויתבקש על ידי הרוכש, כצעד לקידום ההפרטה. לרוכש יתאפשר להפריד את פעילות צים לשתי חברות. האחת תתמקד בהובלה ימית שעיקרה הסחר מישראל אל ישראל ("צים ישראל") והשניה תתמקד בתחום הספנות וההובלה הימית הבינלאומית ("צים בינ"ל). על מנת להבטיח את האינטרסים הביטחוניים החיוניים של מדינת ישראל, הוחלט שתוצמד מניית זהב לצים ישראל. במקביל להליכי ההפרטה האחים עופר הרחיבו את פעילותה מחוץ לישראל, כך שהיא הייתה כ-80% מפעילותה הכוללת. הם גם החכירו לחברה שש אוניות שרכשו. בינואר 2004 המדינה מכרה את החזקותיה בצים לחברה לישראל מקבוצת האחים עופר, תמורת 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר. בעקבות המכירה נשמעה ביקורת חריפה מצד גורמים רבים בטענה שצים נמכרה במחיר נמוך בהרבה משוויה. לאחר ההפרטה שונה שם החברה ל"צים שירותי ספנות משולבים בע"מ". על פי הסכם ההפרטה, מדינת ישראל מחזיקה ב"מניית זהב" בצים, המונעת את מכירתה ללא אישור ממשלתי. כמו כן החברה מחויבת להחזיק לכל הפחות 11 ספינות שתפקודנה את חופי ישראל בכל אירוע קיצון. במהלך שנת 2014 נעשו ניסיונות למשא ומתן בין החברה לממשלה לוויתור על מניית הזהב. שינויים לאחר ההפרטה עם העברת השליטה לאחים עופר, עידן עופר התמנה ליו"ר הדירקטוריון, וההנהלה החדשה התוותה לצים מגמה של התרחבות מהירה. בספטמבר 2004 צים חתמה על עסקה עם חברת "זודיאק מריטיים", במסגרתה היא מכרה לה שתי אוניות וחכרה את אותן האוניות חזרה לתקופה של 6 שנים. באוקטובר צים חתמה עם החברות "עופר ספנות" ו"זודיאק מריטיים" על הסכם משותף לרכישת 8 אוניות ממספנה בסין ועוד 4 ממספנה ביפן, בעלות כוללת של 820 מיליון דולר. מכיוון ש"עופר ספנות" ו"זודיאק" שתיהן חברות פרטיות בבעלות האחים עופר, ומכיוון שהקנייה בפועל הייתה מ"זודיאק", עסקה זאת הוגדרה כ"עסקת בעלי העניין הגדולה בתולדות הבורסה בתל אביב". מתוך 12 האוניות, צים רכשה בעלות מלאה על ארבע מתוכן, ארבע בבעלות משותפת עם "עופר ספנות", אותן התחייבה לחכור לתקופה של 10 שנים, ועוד ארבע בחכירה לתקופה של 10 שנים. ב-2006 צים ועופר ספנות חתמו יחדיו על חוזה לקניית שמונה אוניות מכולה חדשות ממספנה בטיוואן בעלות של כמיליארד דולר. ביולי ובאוקטובר 2007 צים חתמה על שתי עסקאות עם עופר ספנות במסגרתן היא מכרה את חלקה באוניות הללו לעופר ספנות, התחייבה לחכור אותן חזרה לתקופה של 12 שנה החל מ-2010–2011, ובסיום התקופה לרכוש שוב 50% מהבעלות עליהן. אולם ב-2008 שוק הספנות העולמי נכנס להאטה חריפה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ועקב כך החברה לישראל הודיעה כי התוכנית האסטרטגית של צים "אינה בת יישום בתנאי השוק הקיימים", וצים ביטלה את הסכם קניית האוניות ממספנה בטיוואן. המשבר הרע משמעותית את מצבה הפיננסי של צים, והיא נאלצה להשבית חלק ניכר מהצי שלה, כשבאותו הזמן היא ממשיכה לחכור אוניות מ"עופר ספנות" ו"מזודיאק". ב-2009 נאלצה צים לבקש הסדר חוב עם נושיה, והחברה לישראל נאלצה להזרים לה כספים כדי למנוע מצים לפשוט רגל. ביולי 2014, לאחר שפעם נוספת נכנסה צים למצב פיננסי קשה, חתמה חברת האם החברה לישראל על הסדר חוב עם נושיה של צים, לפיו הנושים יוותרו על חוב של 1.4 מיליארד ש"ח בתמורה לכ-68% ממניותיה של צים. ב-7 בינואר 2015 הועברו יתרת 32% המניות שבבעלות החברה לישראל לחברת קנון הולדינגס, שפוצלה באותה עת מהחברה לישראל. הנפקה בבורסה בינואר 2021 הונפקה צים בבורסה של ניו יורק וגייסה כ-200 מיליון דולר, לפי שווי שוק של 1.5 מיליארד דולר. החברה דיווחה על רווחי שיא של 4.65 מיליארד דולר בשנת 2021, הרווח השנתי הגדול ביותר מעולם לחברה ישראלית. במחצית השנה הראשונה לשנת 2022 החברה דיווחה על רווחים של כחמישה מיליארד דולר, וחילקה דיבידנדים בסכומים של כשלושה מיליארד דולר. לאחר הדוחות הרבעוניים שפורסמו באוגוסט החברה הודיעה על הפחתת התחזיות לצמיחה ברווחים, המשקיעים הגיבו בפאניקה ומניית החברה נחתכה משיא של 91 דולר בחודש מרץ ל-26 דולר בחודש ספטמבר, כתוצאה מכך החברה נסחרה מתחת להון העצמי שלה ואף נמוך יותר משווי המזומנים אשר היו באותה עת בקופת החברה. צים בבולי ישראל ב־27 בינואר 1958, דאר ישראל הנפיק סדרה של 4 בולי דאר שהוקדשו לציון תקופות שונות בהתפתחות הספנות בארץ ישראל, באמצעות הצגת ספינות מתקופות אלה. ארבעת הספינות הן: ספינה עתיקה עם תורן אחד; אוניית מפרשים עם 3 תרנים שנקראה "נירית"; האונייה "שומרון", שנועדה לנוסעים, עם מנופים לטעינה ופריקת מטען. ואונייה של צים. הסדרה עוצבה על ידי האמנית מרים קרולי. להלן פרטים על הנפקת הבול אודות האונייה של צים : "על הבול מופיע ציור של אוניית הנוסעים א/ק "ציון"; ועל השובל דגל צים וכיתובית מספר ישעיהו: "...השמה מעמקי-ים דרך לעבר גאולים" (פרק נ"א, פסוק י'). דאר ישראל מכר 1,404,000 בולים מהבול הזה במשך 5 חודשים עד להפסקת מכירתו. ב־16 בדצמבר 1963, דאר ישראל הנפיק בול מזכרת של אוניית הנוסעים הטרנס-אטלנטית א/ק שלום, שהייתה אז אוניית הדגל של צי הסוחר הישראלי, השייכת לצים. על הבול מופיע ציור של האונייה על רקע מפה עתיקה. האמנים צילה מנוסי וחווה אורנן עיצבו את הבול. דאר ישראל מכר 593,000 בולים מהבול הזה במשך כ- 5 חודשים עד להפסקת מכירתו. במלאת 50 שנה ל "צים" הונצח האירוע בבול מזכרת מיוחד ; ב- 7 ביוני 1995, הנפיק דאר ישראל בול יובל זה שעליו ציור של אוניות נוסעים ומכולות וסמל "צים". האמנית רות אברהמי עיצבה את הבול. דאר ישראל מכר 1,041,000 בולים מבול זה במשך כ־22 חודשים עד להפסקת מכירתו. מידע סטטיסטי 250px\|ממוזער\|שמאל\|האונייה תיאודור הרצל שהושקה בשנת 1957 קיבולת מכולות כוללת (אוניות בבעלות צים ואוניות חכורות): 320,834 מכולות TEU. מספר TEU שהובלו: יותר מ-2 מיליון (בשנת 2006). צי אוניות: כ-100 אוניות בתפעול, 25 בבעלות מלאה או חלקית, מתוכן 13 אוניות פנמקס מתקדמות בעלות קיבולת של 4,900 מכולות '20, שנוספו לצי בשנת 2004. בשנים הבאות מתוכננת קניה של עוד 20 אוניות חדשות, כולל חמש אוניות מכולה ענקיות בעלות קיבולת של 10,000 מכולות '20, וארבע אוניות מכולה בעלות קיבולת של 8,200 מכולות '20, בהשקעה של יותר מ-2 מיליארד דולר. מכולות: יותר מ-470,000 מכולות מסוגים שונים. סוכנים: לצים כ־120 סוכנים במדינות בעולם כולו. נמלי יעד: כ-180 נמלי יעד ברחבי תבל. דירוג עולמי: על פי המדד של היקף שינוע המטענים, צים נמצאת במקום ה-10 בעולם. (נכון לאפריל 2022) לקריאה נוספת דניאלה רן, בין ספינה לרציף: תולדות לשכת הספנות הישראלית 1982-1932, פרדס הוצאה לאור, 2008. צבי הרמן, הכובשים בים נתיבה - תולדות הספנות העברית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978. תורן – דפים לבית צים, 1953—1966. עותקים סרוקים באתר עיתונות יהודית היסטורית. תוכן החוברות באתר 'שפת הים'. קישורים חיצוניים אריה דובלין, צים חברת השייט הישראלית, 'מערכות ים' 97, פברואר 1970, עמ' 28. משה קשתי, בספנות הישראלית - צים בתנופה חדשה, 'מערכות ים' 102–103, מרץ 1971, עמ' 54. ZIM Israel Navigation Co - על ההיסטוריה של החברה, באתר "ssmaritime.com" הפלגה של קדמה ממרסיי לארץ (1948), ארכיון הסרטונים של AP הפלגת המאה של האונייה קדמה, יומני כרמל 1952 צבי רייך ויהודה רותם, על יוצאי חיל הים לראות בצי הסוחר המשך הדרך, 'בין גלים' 160 דצמבר 1983, עמ' 34. אריה קיזל ונעמה תורן, בצים אומרים לי זה לא יקרה, 'בין גלים' 166 נובמבר 1985, עמ' 15. שחר לנדאו, מודל להצלחה, 'בין גלים' 172 אוקטובר 1987, עמ' 30. אבי אובל, יוצאים במכולות - צי הסוחר הישראלי חובק עולם, 'בין גלים' 177 אפריל 1989 עמ' 35. הערות שוליים * קטגוריה:חברות שנסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב קטגוריה:חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק קטגוריה:החברה לישראל קטגוריה:חברות ספנות ישראליות קטגוריה:חברות ספנות ביישוב קטגוריה:תנועת העבודה קטגוריה:חיפה: חברות קטגוריה:ישראל: חברות ממשלתיות שהופרטו קטגוריה:ישראל: חברות שהוקמו ב-1945	2024-10-06T03:34:32
Felis	הפניהחתול הבית	2010-01-23T21:02:57
הדחק	בהידרוסטטיקה, הֶדְחֵק (displacement) הוא משקל הנוזל שדוחק גוף השקוע בנוזל. גוף השוקע כולו או חלקו בנוזל, דוחק נוזל בנפח השווה לנפח של הגוף שנמצא בתוך הנוזל. אם לגוף משקל סגולי קטן מזה של הנוזל, הוא יצוף על פני הנוזל. במקרה זה, משקל הנוזל שנדחק שווה למשקל הגוף כולו. שמאל\|ממוזער\|200px\|ארכימדס באמבטיה (איור משנת 1850) חוק ארכימדס אומר שעל גוף שנמצא בתווך כלשהו (נוזל או גז) פועל כלפי מעלה כוח ציפה השווה למשקלו של נפח זהה מהתווך. הגוף הנמצא בתוך התווך דוחק חלק מהתווך בנפח זהה לשלו. הן לגוף הדוחק והן לתווך הנדחק יש צפיפות, המתבטאת ביחס בין המסה לנפח. מכאן נובע שאם צפיפותו של הגוף קטנה מצפיפותו של התווך אזי הגוף יצוף (משום שכח הציפה שווה למשקל התווך שנדחה ומשקל התווך שנדחה גדול יותר ממשקל הגוף), ואם להפך - הוא ישקע. בהקשר של מים כתווך, צפיפות יחסית זו מכונה משקל סגולי. במילים אחרות ניתן לתאר את הכוחות על גוף השקוע בנוזל כך: המשקל מושך את הגוף כלפי מטה, אך ככל שהגוף ירד מטה הוא ידחק נפח גדול יותר מהנוזל ולכן "יאבד" משקל השווה למשקל הנוזל הנדחק. אם המשקל הסגולי של כלל הגוף הוא פחות ממשקלו הסגולי של הנוזל, הגוף יגיע לשיווי משקל כאשר חלקו שקוע בנוזל וחלקו צף מעליו. שיווי משקל זה יקרה כאשר משקל הנוזל שנדחק שווה למשקלו הכולל של הגוף. הדחק כלי שיט בתחום הימאות והספנות, הדחק או דֶּחִי הוא משקל נפח המים שאונייה דוחקת כאשר היא צפה במים. ההדחק שווה למשקל האונייה כולה, מאחר שגוף צף דוחק מים שמשקלם שווה למשקלו. במילים אחרות, אם היינו ממלאים מים בכלי עד שפתו ומניחים בו את האונייה, משקל המים שהיו גולשים החוצה מן הכלי היה שווה למשקל האונייה כולה. קיימים שני סוגים של הדחק: הֶדְחֵק בְּטָעוּן (loaded displacement) משקל האונייה בטונות כשהיא טעונה במלואה עד מידת הבולט (freeboard) המינימלי המותר לה, כלומר עד קו הטעינה הקיצי. הֶדְחֵק בְּרֵיק (light displacement) הוא משקל האונייה בטונות כשהיא ריקה ממטען, אספקה, דלק ומים. במילים אחרות, המשקל הכולל של גוף האונייה, מכונותיה והציוד הקבוע שבה. את גודלם של כלי שיט מלחמתיים מציינים בטון הדחק, שהיא יחידת משקל, בעוד שממדי כלי שיט מסחריים נקבעים על פי התפוסה (Tonnage) שלהם – נפח המטען שהם מסוגלים לשאת ונמדדים בטון תפוסה שהיא יחידת נפח. 1 טון תפוסה שווה 100 רגל מעוקב (כ־2,831.6 ליטר). קישורים חיצוניים הערות שוליים קטגוריה:מכניקה קטגוריה:מידות של כלי שיט	2024-06-26T07:32:02
אנג'לינה ג'ולי	אנג'לינה ג'וֹלי (באנגלית: Angelina Jolie; נולדה ב-4 ביוני 1975) היא שחקנית, קולנוענית והומניטרית אמריקאית. ג'ולי זכתה בשלושה פרסי גלובוס הזהב ובפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על תפקידה בסרט "נערה בהפרעה". סרטים רבים בהשתתפותה היו ל"שוברי קופות" ברחבי העולם, והמצליח שבהם, "מליפיסנט", השיג למעלה מ-750 מיליון דולר ברחבי העולם. מלבד הצלחותיה הקולנועיות נודעה ג'ולי גם ביופיה, והוכתרה לא פעם כאחת מהשחקניות היפות ביותר בעולם הבידור. תהילתה והצלחת סרטיה הקנו לה מעמד של כוכבת הוליוודית ואחת השחקניות בעלות השכר הגבוה ביותר בתעשיית הקולנוע האמריקאית. בתחום הציבורי עשתה שימוש בתהילתה זו גם לקידום מפעלים הומניטריים בחסות קרנות שונות. ביוגרפיה ממוזער\|250px\|ג'ולי, קומיק-קון, סן דייגו 2003 ממוזער\|אנג'לינה על סט הסרט "ההחלפה", 2008\|150px שמאל\|ממוזער\|200px\|אנג'לינה ג'ולי בהקרנת הבכורה של הסרט "סולט" במוסקבה, 2010 נולדה בשם אנג'לינה ג'ולי ווייט (Angelina Jolie Voight) בלוס אנג'לס שבארצות הברית. אביה הוא השחקן זוכה פרס האוסקר ג'ון ווייט ואמה דוגמנית ושחקנית מרצ'לין ברטרנד; דודה הזמר צ'יפ טיילור, ורבים מבני משפחתה, לרבות אחיה, עוסקים אף הם באמנויות הבמה. ב-1976, שנה לאחר הולדתה, נפרדו הוריה של ג'ולי, והיא ואחיה עברו להתגורר עם אמם בעיר הקטנה פליסיידס שבמדינת ניו יורק. במהלך שהותה בניו יורק נחשפה ג'ולי לעולם הקולנוע והוקסמה ממנו. 10 שנים מאוחר יותר, כשחזרה ג'ולי, אז בת 11, ללוס אנג'לס עם משפחתה, החלה את צעדיה הראשונים בעולם המשחק. עם המעבר ללוס אנג'לס נרשמה ג'ולי למכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע. עם זאת, בראיונות עמה היא מספרת על תחושת דחייה חברתית אותה חשה באותן שנים, מאחר שמשפחתה לא הייתה עשירה או בעלת אמצעים כאלו של חבריה לספסל הלימודים, וכן כי אלו צחקו על מראה הכחוש ועל משקפיה וגשר השיניים אשר הרכיבה באותו זמן. בגיל 14 ניסתה את מזלה בקריירת דוגמנות, אך משזו לא פרחה התערערה תחושת הביטחון העצמי של ג'ולי. בתקופה זו חלה טלטלה בחייה של ג'ולי - היא פרשה מלימודי המשחק והדרמה והחלה לבלות בהופעות רוק כבד וריקודי פוגו אלימים. לימים סיפרה כי באותן שנים צילקה עצמה באמצעות סכין בניסיון מזוכיסיטי להרגיש כאב, לבשה בגדים שחורים וצבעה שערה לסגול וכי שאפה להיות קברנית. בגיל 16 נפרדה מחברה לחיים באותה תקופה ושכרה דירה בקרבת מגוריה של אמה. היא סיימה את לימודיה התיכוניים וחזרה ללימודי המשחק. דמותו של אביה נפקדה זמן רב מחייה של ג'ולי, על אף מספר ניסיונות לקרב בין השניים ואף שיתוף פעולה קולנועי מאוחר יותר. על אף שבתחילת הקריירה שלה עדיין נשאה את שם אביה, היא הופיעה תחת שם הבמה ג'ולי. במהלך חייה הבוגרים נודעו שלוש מערכות יחסים עיקריות של ג'ולי, שלושתן עם בני זוג אותם הכירה על סט צילומי אחד מסרטיה. כך היה עם בעלה הראשון, השחקן הבריטי ג'וני לי מילר, אשר שיחק לצידה בסרט "מרדף ממוחשב". השניים נישאו ב-28 במרץ 1996, שנה לאחר עליית הסרט לאקרנים, אך הנישואין הדרדרו במהרה. השניים החלו לחיות בנפרד שנה לאחר טקס נישואיהם, עת הקריירה הקולנועית של ג'ולי החלה לנסוק, ולבסוף התגרשו ב-1999. חבריה של ג'ולי להפקות הסרטים העירו כי הייתה נוהגת "להיכנס לדמות" באופן מוקצן ולעיתים סירבה לדבר עם בעלה כדי לא "לצאת מהדמות". באותן שנים גילמה ג'ולי דמות סוציפתית ב"נערה בהפרעה" ואת הדוגמנית המכורה לסמים ג'יה, דבר אשר הקשה את התקשורת עימה, הן עבור עמיתיה המקצועיים והן עבור בעלה. שנה לאחר גירושיה הראשונים נישאה ג'ולי בשנית, הפעם לשחקן האמריקני בילי בוב תורנטון, הנישואים נמשכו בין השנים 2003-2000. בסרטה הראשון שהיה העיבוד הקולנועי למשחק המחשב המצליח "טומב ריידר" ב-2001. לוהק אביה ג'ון ווייט לתפקיד אביה. תחילה התנגדה ג'ולי למהלך, לאור הקשרים הרופפים בין השניים אך לאחר שהתקבל לתפקיד הדבר חידש את היחסים בין השניים לתקופה מסוימת. ב-2002 הגדילה לעשות ושינתה את השם באופן רשמי, ללא שם המשפחה וויט. לימים, לאחר הצלחתה של ג'ולי והולדת הנכדים, ניסה האב לחדש את מערכת יחסיו עם ביתו, אך ללא הצלחה. זאת לאור רגשות הטינה שצברה ג'ולי לאורך השנים בעקבות גירושי הוריה וניתוק היחסים מצד האב מאמה, אחיה ועצמה לאורך שנים רבות. מאוחר יותר טען אביה כי לג'ולי בעיות רגשיות קשות, בעוד שג'ולי אמרה כי על אף שאינה כועסת על אביה, הרי שאיננה מעוניינת לפתח עמו מערכת יחסים קרובה. נישואיה לבילי בוב תורנטון התחילו והסתיימו באופן דומה לראשונים - ג'ולי הכירה את ת'ורנטון על סט סרטם המשותף "מגדל פיקוח" והשניים התגרשו שלוש שנים לאחר שנישאו. אך לא רק בזאת נדמו הנישואין, אלא גם במפגן האהבה והמסירות הפומבי אשר הפגינה ג'ולי עם כל אחד מבני זוגה, לעיתים עד למידות פרובוקטיביות. כך, לדוגמה, בטקס נישואיה עם מילר עטתה ג'ולי מכנסי עור וחולצת טריקו לבנה ועליה כתוב שמו של מילר בדמה שלה. עם ת'ורנטון חלקה ג'ולי תליונים ובתוכם דמם של בני הזוג, אותם ענדו השניים לצוואריהם כאות לאהבתם. בראיונות לאחר כל אחת מתקופות הנישואין הקצרות ציינה ג'ולי כי חוסר החלטיות בדבר זהותה או חוסר בגרות הם שתרמו לפרידות המהירות. קו דמיון נוסף בין שתי מערכות יחסים אלו הוא המשך היחסים הטובים והידידותיים בין בני הזוג לשעבר וג'ולי גם לאחר התפוררות מערכת היחסים הרומנטית. במשך נישואיה לשני בעליה הראשונים אימצה ג'ולי ילדים. בעודה נשואה לת'ורנטון אימצו השניים תינוק קמבודי יתום. ג'ולי החליטה לאמץ את הפעוט הקמבודי, שהיה באותה העת בן 7 חודשים, לאחר שביקרה פעמיים במדינה, לראשונה בעת צילומי הסרט "טומב ריידר" ומאוחר יותר בשליחות הומניטרית של האו"ם. לאחר גירושיה מת'ורנטון אימצה ג'ולי תינוקת אתיופית בת 6 חודשים, אך באותה העת התקשורת כבר החלה לשער לגבי מערכת יחסים חדשה של ג'ולי. לאחר ששיחקה ג'ולי יחד עם בראד פיט בסרט מר וגברת סמית', החל ניתוק בקשריהם של השחקנית האמריקאית ג'ניפר אניסטון ובראד פיט. במרץ 2005 הגישה אניסטון בקשה לגירושין מבעלה דאז - השחקן בראד פיט. צהובונים אמריקאיים העלו השערות כי בין הסיבות לגירושין היה רומן מחוץ לנישואין של פיט עם ג'ולי. השניים נפגשו במהלך 2004 כאשר גילמו זוג נשוי בחידוש לסרטו של היצ'קוק - "מר וגברת סמית'". צלמי פפראצי פרסמו תמונות של השניים עם בנה המאומץ של ג'ולי על חוף הים בקניה כחודש לאחר תחילת הליך הגירושין של פיט, דבר אשר הגדיל הסערה בתקשורת הצהובה בנושא. באותה התקופה סירבו ג'ולי ופיט להגיב לשאלות העיתונאים בדבר מערכת היחסים האפשרית ביניהם. ג'ולי כן הגיבה להשערה כי זו התחילה בעת צילומי הסרט, כאשר פיט היה עדיין נשוי, באומרה כי לעולם לא הייתה מנהלת רומן עם גבר נשוי, מאחר שאביה בגד באימה בעודם נשואים. היא סיכמה דבריה בהסתייגויות חריפות מהרעיון: "זה לא משהו שאוכל לסלוח עליו. לא אוכל להסתכל על עצמי במראה בבוקר שלאחר מכן. לא אמשך לגבר שבגד באשתו". מספר שנים לאחר גירושיו של פיט מאניסטון ג'ולי ופיט הפכו לזוג. פיט הגיש בקשה להוסיף את שמו כהורה מאמץ לבנה ולבתה של ג'ולי בדצמבר 2005 וזו אושרה בינואר 2006, זמן קצר לאחר שג'ולי התוודתה בראיון כי היא נושאת ברחמה את ילדתם המשותפת. נולדה האחרונה במאי 2006 בנמיביה. ג'ולי ופיט המשיכו לאמץ, וקיבלו למשפחתם יתום וייטנאמי, אשר היה בן 3 בעת האימוץ. עם הזמן הזוג הפך לאייטם תקשורתי בפני עצמו, והכיסוי החדשותי בעניינם הלך וגבר. בני הזוג זכו לכינוי "בראנג'לינה", כהלחם של שני שמותיהם, ותצלומים שלהם ושל ילדיהם הפכו למוצרים יקרי ערך עבור עיתוני הבידור והצהובונים. ההורים פתרו את הבעיה עם בתם המשותפת בכך שמכרו את התמונות ישירות למפיצים, במקום להמתין שצלם פפראצי זה או אחר יתגנב "לתפוס" תמונה. העניין התקשורתי אך גבר עם הודעתה של ג'ולי ב-2008 כי היא נושאת ברחמה זוג תאומים מפיט. השניים, בן ובת, נולדו ב-12 ביולי באותה שנה. את הזכות לצילומים ראשונים של השניים מכרו ג'ולי ופיט תמורת 14 מיליון דולר למגזין People, ואת הסכום תרמו לצדקה. ב-13 באפריל 2012, לאחר 7 שנות זוגיות ושישה ילדים, מתוכם שלושה מאומצים ושלושה ביולוגיים, הכריזו אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט על אירוסיהם. במאי 2013 חשפה בטור בהניו יורק טיימס כי עברה כריתת שדיים מלאה, של שני שדיה, לאחר שגילתה כי היא נושאת מוטציה בגן ה-BRCA1, המגביר את הסיכוי ללקות בסרטן השד ובסרטן השחלות. במהלך הטיפולים גם עברה שחזור דו-צדדי של שדיה. בטור שכתבה עודדה ג'ולי נשים בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השד או השחלות (אמה של ג'ולי מתה בגיל 56 מסרטן השחלות) להיבדק בדיקת גנים כדי לדעת האם הן נמצאות בקבוצת הסיכון. ב-23 באוגוסט 2014 נישאו השניים. בשנת 2014 שיחקה ג'ולי יחד עם ביתה ממערכת היחסים עם בראד פיט, בסרט מליפיסנט. ב-11 בפברואר 2015, פורסם כי ג'ולי ופיט אימצו ילד סורי. ב-19 בספטמבר 2016 הגישה ג'ולי תביעת גירושים מבראד פיט, בגלל "חילוקי דעות שלא ניתנים לגישור". פרסומה הרב של ג'ולי משך תשומת לב תקשורתית רבה לחייה הפרטיים במהלך השנים. מערכת היחסים שלה עם בעלה השחקן בראד פיט וגם הסערה לאחר שנפרדו, ומשפחתם הרחבה המשותפת זכו לסיקור תקשורתי נרחב. תביעות הגירושין ההדדיות נמשכו הרבה מעבר למצופה, בשל הדיונים על משמורת הילדים. תדמיתה הציבורית והתקשורתית עם עליית קרנה תדמיתה של ג'ולי הפכה למקור עניין בקרב העיתונות, ולעיתים הרי שתדמיתה התקשורתית היא זו שעוררה את העניין התקשורתי. ג'ולי ניחנה לדעת רבים ביופי רב ותפקידים רבים אותם גילמה במהלך הקריירה שלה היו של נשים מפתות או דוגמניות. בין הבולטות שבדמויות אלה היא לארה קרופט, הדמות הראשית בסדרת משחקי הווידאו "טומב ריידר". ג'ולי נבחרה מספר פעמים בסקרים שונים לאחת הנשים היפות בעולם, אם לא היפה שבהן. ג'ולי נודעה גם בקעקועיה הרבים, הכוללים ציטוטים ואימרות במספר שפות. עם הזמן הסירה חלק מקעקועיה, לרבות שמו של בעלה השני לאחר שהשניים התגרשו. ג'ולי נהגה לעיתים בפרובוקטיביות במעמדים ציבוריים, אשר הלהיטה רבות את התקשורת הצהובה אשר החלה לעקוב אחר מעשיה. הצהרות אהבה והפגנת חיבה רבה לאחיה במהלך טקס האוסקר התפרשו על ידם כרמיזה לגילוי עריות, על אף שהוכחשו נמרצות על ידי השניים. מנגד, ג'ולי סיפקה חומר רב לצהובונים לגבי חיי המין שלה ודיברה בפתיחות בראיונות על סקרנותה לגבי יחסים סאדו-מאזוכיסטים. ג'ולי היא ביסקסואלית וניהלה בעבר מערכת יחסים עם השחקנית ג'ני שימיזו אותה הכירה בניו יורק. מנהגים לא שגרתיים אחרים אשר אימצה, כגון התליונים מלאי הדם התואמים שחלקה עם בעלה השני, היוו מקור לסקרנות ציבורית ותקשורתית. ג'ולי סיכמה בעבר את תדמיתה הפרובוקטיבית באומרה כי בליבה נותרה כשם שהייתה בילדותה "סתם נערה פאנקיסיטית עם קעקועים". קריירה תחילת הקריירה ממוזער\|אנג'לינה לצד קלינט איסטווד בפסטיבל קאן, 2008\|283x283px לאחר סיום התיכון החלה ג'ולי להתמקד בקריירת הדוגמנות והמשחק. ג'ולי החלה לדגמן עוד בגיל 14, עת חתמה על חוזה ראשון בתחום. בצעירותה הרבתה לדגמן בארצות הברית ובאירופה, בעיקר בלונדון ואף הופיעה במספר וידאו קליפים. עם התמקדותה מחדש במשחק בגיל 16 החלה לאמץ את שיטת המשחק של אביה - התבוננות באנשים כדי להדמות להם. לאחר סיום התיכון והתנסות קצרה במשחק בסרטי הסטודנטים העצמאיים שהפיק אחיה, פנתה ג'ולי להופיע בסרטי קולנוע מסחריים. הופעתה הראשונה הייתה ב-1993 בסרט מדע בדיוני דל תקציב בשם "מכונת תופת 2", שם שיחקה פאם פאטאל אנדרואידית. מאוחר יותר זכתה לראשונה לתשומת לב ציבורית נרחבת יותר, בסרט "מרדף ממוחשב" - בו גילמה את דמותה של האקרית מושכת. ביקורת בהניו יורק טיימס ציינה אותה לטובה הן בזכות מראה והן בזכות כישורי המשחק שהפגינה. הסרט, אשר נחל כישלון קופתי באקרנים, זכה לתחייה מחודשת בהפצה מסחרית לווידאו. במהלך צילומי הסרט פגשה בבעלה הראשון, השחקן ג'וני לי מילר, לו נישאה כשנה לאחר צילומי הסרט. הופעותיה בשנים שלאחר מכן התרבו עד מאוד, ובין 1995 ל-1997 הופיעה ג'ולי במספר רב של סרטים. בבולט שבהם, "פוקס פייר", שיחקה ג'ולי דמות משנית ושוב זכתה לביקורות מהללות מקרב העיתונים אשר טענו כי כישוריה ומראה מאפילים על אלו של הכוכבים הראשיים. לקראת סוף תקופה זו בקריירת המשחק של ג'ולי הייתה זו דווקא הופעה בקליפ לשירם של חברי להקת האבנים המתגלגלות "Anybody Seen My Baby" עליה ניתן היה להצביע כהופעתה הבולטת ביותר, ואולי הראשונה ביצירה מצליחה במיוחד. ג'ולי גילמה את הדמות הנשית הראשית, אחריה רודף סולן הלהקה מיק ג'אגר, והצלחת השיר במצעדים הובילה לשידורים חוזרים ונשנים של הקליפ. פריצת הדרך המפנה בקריירה של ג'ולי החל בשנת 1997, בה כיכבה בסרט הטלוויזיה Geroge Wallace באחד התפקידים המשניים. הפעם שבחי העיתונאים לא נעצרו בדפי העיתון ובטורי הביקורת, וג'ולי קיבלה עבור תפקיד זה את פרס גלובוס הזהב, וכן מועמדות לפרס אמי. בשנה העוקבת גילמה ג'ולי את דמותה של הדוגמנית ג'יה קרנג'י בסרט הטלוויזיה אשר נשא את שמה - "ג'יה". הסרט, אשר זכה לביקורות נלהבות, כלל סצינות פרובוקטיביות וכן סצינות עירום של ג'ולי וזיכה אותה בשנית בפרס גלובוס הזהב. ג'ולי ניצלה את נסיקת הקריירה שלה דווקא למיתון מספר הסרטים בו הופיעה. אם בשנים הקודמות הייתה מופיעה בכ-4 סרטים בשנה, הרי שמספר זה החל לרדת ל-3 ול-2. במקום השתתפות בהפקות נוספות החליטה ג'ולי להשקיע זמן רב יותר בלימודים והיא נרשמה ללימודי קולנוע ותסריטאות באוניברסיטת ניו יורק. ב-1999 הופיעה ג'ולי ב"מגדל פיקוח", אשר כשל הן בקופות והן בביקורות, אך זאת תחנה בקריירה של ג'ולי מאחר שבה פגשה את בעלה השני - בילי בוב ת'ורנטון, אשר גילם את בעלה של בת דמותה בסרט. הופעות בולטות יותר שלה באותה שנה היו בסרט "אספן העצמות", אשר הצליח בקופות אך כשל בביקורות, ו"נערה בהפרעה" - עליו הורעפו ביקורות מהללות רבות. בזה האחרון גילמה ג'ולי צעירה חולת נפש כתפקיד משנה לגיבורת הסרט, אשר גולמה על ידי וינונה ריידר. על אף שרבים ציפו שהסרט יסמן את חזרתה של ריידר, בעברה כוכבת מצליחה ופופולרית, למרכז הבמה ההוליוודית, הרי ששוב דמותה של ג'ולי האפילה על אלו של חבריה לסרט. ג'ולי זכתה בגלובוס הזהב בפעם השלישית עבור תפקידה זה והוסיפה למניינה גם את פרס האוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה. ההצלחה הגדולה שמאל\|ממוזער\|220px\|ג'ולי לצד קונדוליזה רייס, 2007 שמאל\|ממוזער\|220px\|ג'ולי לצד ג'ון קרי, 2016 תשומת הלב התקשורתית לה זכתה וההכרה בה ככוכבת הוליוודית גרמו לקריירת הקולנוע שלה לנסוק לגבהים חדשים. על אף שרבים מסרטיה בתקופה זו לא זיכו אותה בביקורות חיוביות רבות, הרי שבתוך שנים מספר הפכה ג'ולי לאחת מהשחקניות היקרות ביותר בהוליווד ועד מהרה קיבלה בממוצע יותר מ-15 מיליון דולר עבור הופעותיה. סרטה הראשון בתקופה זו היה העיבוד הקולנועי למשחק המחשב המצליח "טומב ריידר" ב-2001. בעבור גילומה את גיבורת הגרסה הקולנועית למשחק, לארה קרופט, ג'ולי קיבלה 7.5 מיליון דולר. הסרט זכה לביקורות שליליות רבות וכך גם הופעתה של ג'ולי, אך לא היה בהן די כדי להשפיע על הביקוש אליו בקופות הקולנוע, והסרט היה ללהיט בינלאומי וגרף יותר כ-275 מיליון דולר באקרנים ברחבי העולם. לאחר מספר סרטים פחות מצליחים סרט ההמשך של טומב ריידר - "טומב ריידר 2: סוד החיים" שוב היה להצלחה כבירה עבור ג'ולי בשנת 2003 והיא קיבלה עבורו 12 מיליון דולר. סרטה המצליח הבא, בשנת 2004, היה סרט ההנפשה "תפוס ת'כריש", בו תרמה את קולה לאחת מדמויות המשנה. באותה שנה הופיעה גם בסרט "אלכסנדר", כאולימפיאס, אימו המניפולטיבית של אלכסנדר מוקדון. על אף שהסרט כשל בקופות בארצות הברית, הרי שזכה להצלחה רבה בהקרנות במדינות אחרות וגרף למעלה מ-100 מיליון דולרים. ב-2005 ג'ולי השתתפה בחידוש לסרטו של אלפרד היצ'קוק, "מר וגברת סמית'". בגרסה החדשה, ג'ולי גילמה רוצחת שכירה לצד כוכב הוליוודי אחר, בראד פיט, אשר גילם את בעלה, רוצח שכיר אף הוא. מערכת היחסים הבדיונית הפכה במהרה למציאותית והשניים הפכו לזוג מתוקשר, בזמן שהסרט עצמו זכה להצלחה עצומה וגרף כ-478 מיליון דולר ברחבי העולם. סרטה הבולט הבא היה ב-2007, עת שיחקה בסרט "בכוח הלב", אודות העיתונאי היהודי דניאל פרל. ג'ולי שיחקה בתפקיד הראשי בסרט, כאשתו של פרל, וזכתה בעבור הופעתה במועמדות לפרס גלובוס הזהב. לצד סרט זה המשיכה לככב בשוברי קופות, בהם "בייוולף" (עיבוד קולנועי לאפוס ההיסטורי "ביוולף") מאותה שנה ו-"מבוקש" ו-"קונג פו פנדה" בשנה העוקבת. זה האחרון, סרט הנפשה בו נתנה את קולה לאחת מדמויות המשנה העיקריות, היה לסרטה המצליח ביותר עד כה וגרף למעלה מ-200 מיליון דולר בארצות הברית בלבד. פעילות הומניטרית לאחר צילומי הסרט "טומב ריידר", אשר נערכו בקמבודיה, החלה ג'ולי לעסוק במלאכה הומניטרית, וניצלה את החשיפה התקשורתית הרבה לה זכתה לקדם מטרות בתחום זה. מעבר לאימוץ ילדים מארצות העולם השלישי ערכה הכוכבת סיורים מתוקשרים במקומות אלו בחסות האו"ם. בין השאר, סיירה בטנזניה, סיירה לאון ובמחנה פליטים אפגניסטנים בפקיסטן השכנה, גייסה כספים ותרמה משלה. עם התגברות מפעליה אלו שמחה נציבות האו"ם לפליטים לצרף תחת חסותה את ג'ולי ולבסוף מינתה אותה ל"שגרירת רצון טוב" של הנציבות. במסגרת שליחות זו ג'ולי ביקרה בין השאר במחנות פליטים באקוודור, תאילנד, קוסובו, נמיביה, קניה, סרי לנקה, דרפור, טנזניה ואף מבקשי מקלט מדיני בארצות הברית. לדבריה, מטרתה במסעות וביקורים אלו הייתה ניסיון לעורר מודעות לצרתם של האנשים אשר נאספו במחנות. ג'ולי פעלה גם באופן פרטי ללא נציבות האו"ם וביקרה במחנות פליטים עיראקים וסודנים במזרח התיכון. עם הזמן לא הסתפקה רק בביקור במחנות פליטים והחלה להפגש עם מנהיגים פוליטיים, הן אמריקאים והן זרים לה, והקימה מספר קרנות במטרה לעזור לפליטים ומבקשי מקלט מדיני. עוד הוציאה לאור ספר המתאר את חוויותיה ממסעות אלה והפיקה סדרה תעודית לערוץ MTV המתעדת את מסעותיה בקניה. כאשר ההמולה התקשורתית סביבה וסביב ילדיה ובן זוגה בראד פיט הגיעה לשיאה ניצלו בני הזוג את הכספים הרבים ששולמו להם תמורת תצלומי תאומיהם המשותפים לכספי תרומה. ג'ולי כובדה במספר תארים וכיבודים על מפעליה ההומינטרים. בין השאר זכתה לאזרחות של כבוד בקמבודיה, הייתה לראשונה שזכתה בפרס "אזרח העולם" מטעם האו"ם וב"פרס החירות" מאת "ועדת ההצלה הבינלאומית" (IRC). בשנת 2013 ג'ולי קיבלה פרס אוסקר על שם ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית. פרסים פילמוגרפיה שחקנית שנהסרטתפקידהערות1982לצאת מצרותטוש1994אשה ביוניתקאסלה 'קאש' ריז1995מרדף ממוחשבקייט1996פוקס פיירמרגרט "לגס" סדובסקי1997True Womenג'ורג'יה וירג'יניה לאושי וודסמיני-סדרהג'ורג' וולאסקורנליה וולאסמיני-סדרה1998ג'יהג'יה קרנג'ימשחקים מהלבג'ואןהחוזהגלוריה מקנירי1999מגדל פיקוחמארי בלאספן העצמותאמליה דונאיינערה בהפרעהליסה רואו2000עקיצה ב-60 שניותשרה ויילנד2001החטא הראשוןג'וליה ראסלטומב ריידרלארה קרופט2002חיים או משהו כזהלייני קאריגן2003טומב ריידר 2: סוד החייםלארה קרופטהצלה מעבר לגבולשרה בופורד2004לקחת חייםאיליאנה סקוטתפוס ת'כרישלולה (דיבוב)סקיי קפטן ועולם המחרפרנקי קוקאלכסנדראולימפיאסThe Fever מהפכניתהופעת קמע2005מר וגברת סמית'ג'יין סמית'2006שומר המדינהמרגרט "קלובר" ראסל וילסון2007בכוח הלבמריאן פרלביאוולףאמו של גרנדל2008מבוקשפוקסקונג פו פנדהמאסטר טייגרס (דיבוב)ההחלפהכריסטין קולינס2010סולטאוולין סולטהתייראליס מייסון2011קונג פו פנדה 2מאסטר טייגרס (דיבוב)2014מליפיסנטמליפיסנט2015ליד היםונסהגם ביימה2016קונג פו פנדה 3מאסטר טייגרס (דיבוב)2019מליפיסנט: אדונית הרשעמליפיסנטגם הפיקה2020בואו נברח רוז ליטלטון/מלכת הלבבותאיוון האחד והיחיד סטלה (דיבוב)גם הפיקה2021נצחייםתנהעד במנוסה האנה פייבר2024מריה (אנ')מריה קאלאס במאית +שנהסרטהערות2012בארץ של דם ודבש 2014לא נשבר2015ליד היםגם שיחקה2017בהתחלה הם הרגו את אבא קישורים חיצוניים יעל שוב, אנג'לינה ג'ולי אינה שחקנית גרועה, היא פשוט לא שייכת להוליווד, באתר Time Out תל אביב, 29 באוקטובר 2019 מתוך אתר סוכנות UNHCR של האו"ם: עמוד הבית של ג'ולי כשגרירת הסוכנות יומני השטח של ג'ולי ממסעותיה ההומינטרים הערות שוליים קטגוריה:שחקניות קולנוע וטלוויזיה אמריקאיות קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה אמריקאים קטגוריה:דוגמניות אמריקאיות קטגוריה:דוגמנים אמריקאים קטגוריה:זוכי אוסקר: שחקנית המשנה הטובה קטגוריה:זוכי אוסקר: שחקן המשנה הטוב קטגוריה:זוכי פרס גילדת שחקני המסך - שחקנים קטגוריה:שחקנים להט"בים אמריקאים קטגוריה:ביסקסואליות אמריקאיות קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: טלוויזיה: שחקנית במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: טלוויזיה: שחקן במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקנית משנה קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן משנה קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: טלוויזיה: שחקנית משנה קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: טלוויזיה: שחקן משנה קטגוריה:זוכי פרס בחירת הנוער קטגוריה:בוגרות מכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע קטגוריה:בוגרי מכון לי סטרסברג לתיאטרון ולקולנוע קטגוריה:אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100 קטגוריה:אמריקאים ממוצא סלובקי קטגוריה:אישים שעל שמם בעלי חיים קטגוריה:זוכות פרס סאטורן לשחקנית ראשית בקולנוע קטגוריה:אמריקאיות שנולדו ב-1975 קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1975	2024-10-04T07:29:20
מיניאפוליס	מיניאפוליס () היא עיר במדינת מינסוטה שבארצות הברית. העיר שוכנת בשטחו של מחוז הנפין ומשמשת בו כמושב המחוז. על פי מפקד האוכלוסין של ארצות הברית שנערך בשנת 2020 אוכלוסיית העיר מונה 429,954 תושבים, מה שהופך אותה לעיר המאוכלסת ביותר במינסוטה ולעיר ה-46 בגודל אוכלוסייתה בארצות הברית כולה. ממזרח לעיר נמצאת בירת מינסוטה, סיינט פול. שתי הערים, יחד עם פרבריהן, מהוות את המטרופולין מיניאפוליס–סנט פול המכונה "הערים התאומות" המאכלס (נכון ליולי 2021) מעל 3.69 מיליון אנשים. העיר מיניאפוליס שופעת מים, ומלבד נהר המיסיסיפי החוצה אותה מצויים בה 13 אגמים, וכן נחלים ומפלים. עובדה זאת העניקה לעיר את הכינוי "עיר האגמים". השם מיניאפוליס מורכב מהמילה "מינא" שפירושה "מים" בניב אינדיאני ומהמילה היוונית פוליס שמשמעותה "עיר". העיר הוקמה במחציתה הראשונה של המאה ה־19 ליד מפלי סנט אנתוני שחסמו בעבר את הנהר ושימשו כמקור כוח להפעלת מנסרות עצים, טחנות קמח ותעשיות אחרות. כיום משמשת העיר כמרכז מסחרי ותעשייתי לאזור חקלאי נרחב ומרכז לטחינה ושיווק קמח מהחשובים בארצות הברית. כמו כן ישנה בעיר בורסת סחורות לתבואה מן הגדולות בעולם. בעיר נמצאת אוניברסיטת מינסוטה, שנוסדה ב־1851, והיא אחת ממוסדות ההשכלה הגדולים בארצות הברית. העיר מרובת אגמים ופארקים שהידועים שבהם הם פארק מיניהאהא והמפל שבו. היסטוריה בתקופה שלפני ההתיישבות האירופאית באזור גרו באזור מיניאפוליס של ימינו בני שבט הדקוטה (תת-שבט של הסו). בשפת הדקוטה, שם העיר היה Bde Óta Othúŋwe ("עיר עם הרבה אגמים"). הצרפתים חקרו את האזור בשנת 1680. בהדרגה, הגיעו לאזור עוד מתיישבים אירופאים-אמריקאים שהתחרו עם הדקוטה על ציד ועל משאבי טבע נוספים. לאחר המהפכה האמריקאית, נחתם חוזה פריז שהעניק לארצות הברית את השטח שממזרח לנהר המיסיסיפי. ב-1803 רכשה ארצות הברית שטח ממערב למיסיסיפי במסגרת רכישת לואיזיאנה. במאי 2020 פרצו מספר מהומות והפגנות בעיר בעקבות רצח ג'ורג' פלויד ב-25 במאי. באפריל 2021 פרצו מספר מהומות והפגנות בעיר בעקבות פרשת מותו של דונטה רייט ב-11 באפריל. יהדות מיניאפוליס יהודים התיישבו במיניאפוליס סמוך להקמתה. ב־1878 התארגנה שם קהילה רפורמית בשם "שערי טוב", שמאוחר יותר שינתה את שמה ל"היכל ישראל". מוצא רוב המשפחות היהודיות הראשונות שהתיישבו בעיר היה מגרמניה. משנות ה־80 החלה הגירה של יהודים ממזרח אירופה לעיר. אלו בנו בתי כנסת רבים והתארגנו בקהילות אורתודוקסיות. בשנת 1900 מנו יהודי מיניאפוליס כ־6000 איש, שרובם עסקו בענף המסחר. ב־1912 יצא לאור לראשונה שבועון יהודי בקהילה המקומית, "העולם של היהודים האמריקנים". בשנות ה-40 גל של אנטישמיות פרץ בעיר והעיר אף נקראה "בירת האנטישמיות של ארצות הברית". ב־1961 נבחר היהודי ארתור נפתלין לראש העירייה. כמו כן בשנה זו נוסד בית חולים יהודי בעיר, "הר סיני". ב־1967 מספר היהודים הגיע ל־20,500 איש. הקהילה האורתודוקסית גרה ברובה בפרבר סנט לואיס פארק. ערים תאומות לעיר מיניאפוליס 12 ערים תאומות: ראו גם תזמורת מינסוטה קישורים חיצוניים הערות שוליים * קטגוריה:מינסוטה: ערים קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1867	2024-06-14T19:10:47
הארי פוטר ואבן החכמים	הארי פוטר ואבן החכמים (באנגלית: Harry Potter and the Philosopher's Stone) הוא ספר פרי עטה של הסופרת הבריטית ג'יי קיי רולינג. הספר הוא הראשון בסדרת הספרים "הארי פוטר", העוסקת בחייו של קוסם צעיר בשם זה. הספר מתאר כיצד הארי מגלה כי הוא קוסם, רוכש חברים ואויבים בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, ובעזרתם של חבריו מצליח לסכל את מזימתו של קוסם מרושע בשם לורד וולדמורט, שרצח את הוריו של הארי וניסה לרצוח אותו כשהיה בן שנה. הספר יצא לאור ב-27 ביוני 1997 בהוצאת בלומסברי שבלונדון, ובארצות הברית בהוצאת סקולסטיק ב-1998. הוא זכה במספר פרסים בריטיים המיועדים לספרי ילדים, וכן במספר פרסים בארצות הברית, דורג בראש רשימת רבי המכר הבדיוניים של הניו יורק טיימס באוגוסט 1999, ושהה בה תקופה ארוכה. הספר תורגם לעשרות שפות, ועובד לסרט קולנוע שזכה אף הוא להצלחה רבה. על פי המתרגמת, גילי בר־הלל סמו, בינואר 2000 חולקו העותקים הראשונים של התרגום העברי לספר לבאי מסיבת הסילבסטר של ידיעות אחרונות, וזמן קצר לאחר מכן החל הספר המתורגם להימכר בחנויות, מתוך "ההסכת שאין לומר את שמו", כאן הסכתים, דקה 21:50. ביקורות רבות שיבחו את הספר, וציינו את דמיונה של רולינג, ההומור, הפשטות, סגנון הכתיבה ומבנה העלילה, ומנגד התלוננו על הסגנון החפוז של הפרקים המאוחרים. כתיבתה של רולינג אף הושוותה לזו של ג'יין אוסטן (אחת מהסופרות האהובות עליה) ולזו של רואלד דאל (שספריו היו פופולריים בתקופה שלפני הארי פוטר). הספר, כמו גם יתר הסדרה, ספג ביקורת שלילית מטעם קבוצות דתיות, ובמספר מקומות אף נאסרה הפצתו בטענה שהוא מקדם מעשי כישוף. מנגד טענו מספר גורמים כי הספר מקדם ערכים נוצריים חשובים, כולל חשיבותה של הקרבה עצמית והדרכים שבהן החלטות של בני אדם מעצבות את אישיותם. עלילה לפני הוגוורטס 180px\|ממוזער\|שמאל\|בתחנת קינגס קרוס שבמציאות, נבנתה עגלה חצויה בתוך הקיר כמתואר בספר עשר שנים לפני תחילת העלילה, קוסם האופל הלורד וולדמורט רוצח את הוריו של הארי, אך מסיבה מסוימת מאבד את כוחותיו כשמנסה להרוג את הארי עצמו. בזמן שעולם הקוסמים חוגג את מפלתו של וולדמורט, אלבוס דמבלדור, מינרווה מקגונגל ורובאוס האגריד מביאים את הארי היתום לבית דודיו המוגלגים ורנון ופטוניה דרסלי. במהלך עשר השנים שלאחר מכן, הארי מקבל מדודיו ורנון ופטוניה (ביחד עם בנם היחיד דאדלי) יחס משפיל של הזנחה והתעללות. זמן קצר לפני יום הולדתו ה-11 מקבל הארי מכתבים מסתוריים המושמדים על ידי דודו שמונע ממנו לקוראם. באחד הימים חודרים לבית עשרות מכתבים הממוענים להארי, ועל מנת להימלט מהם מחליט דודו ורנון לקחת את משפחתו לבקתה השוכנת על אי מבודד בלב ים. זמן קצר לאחר הגעתם פורץ לבקתה אדם ענק ממדים המציג את עצמו כרובאוס האגריד, ומספר להארי את מה שהדרסלים הסתירו ממנו במשך כל השנים: הארי הוא קוסם, והוא אמור להתחיל בתוך זמן קצר את לימודיו בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. הוא אף מגלה לו כי הוריו נרצחו על ידי וולדמורט, וזאת בניגוד לגרסה של דודיו, שסיפרו לו כי הוריו מתו בתאונת דרכים. לקראת תחילת הלימודים האגריד מלווה את הארי לסמטת דיאגון - רחוב לונדוני המוסתר מהמוגלגים באמצעות קסמים, ומסייע לו ברכישת הדברים הנחוצים ללימודיו בהוגוורטס. הארי לומד גם על הרכוש הרב שהוריו הורישו לו, שמופקד בבנק הקוסמים גרינגוטס. מאוחר יותר הוא רוכש את השרביט שלו אצל מוכר השרביטים מר אוליבנדר שמספר לו, כי נוצת עוף החול שמהווה את ליבת הקסם של השרביט של הארי מקורה באותו עוף חול, שממנו נלקחה הנוצה לשרביט שנרכש שנים רבות קודם לכן על ידי וולדמורט. כמתנת יום הולדת, קונה האגריד להארי תנשמת שהארי קורא לה הדוויג. כחודש לאחר מכן עוזב הארי את בית משפחת דרסלי, ובתחנת קינגס קרוס הוא עולה על רכבת האקספרס להוגוורטס. בתחנה הוא פוגש את בני משפחת ויזלי, המראים לו כיצד לעלות על רציף תשע ושלושה רבעים, שממנו יוצאת הרכבת. במהלך הנסיעה, מתיידד הארי עם רון ויזלי, המספר לו כי מישהו ניסה לפרוץ לכספת בגרינגוטס. הוא פוגש לראשונה גם בהרמיוני גריינג'ר, תלמידה חכמה ממוצא מוגלגי, ובעיני רון, מעצבנת קמעה. תלמיד נוסף בשם דראקו מאלפוי, המלווה על ידי חבריו קראב וגויל, מנסה לייעץ להארי להתרחק מרון, אך הארי דוחה זאת בגלל סלידתו מהיהירות והדעות הקדומות של מאלפוי על כל מי שאינו טהור דם (מושג שיוסבר במלואו רק בספר השני אך פשוטו הוא אדם ששני הוריו קוסמים). תחילת השנה לפני תחילת הסעודה של פתיחת השנה בהוגוורטס מתמיינים התלמידים החדשים לבתים השונים באמצעות מצנפת המיון. רוב התלמידים עוברים תהליך מיון קצר; דראקו מאלפוי נשלח לבית סלית'רין עוד לפני שהמצנפת מונחת באופן מלא על ראשו. עם הארי מתנהל הליך המיון באריכות, והמצנפת מגלה כי לדעתה, בשל השאפתנות שלו הוא מתאים יותר לסלית'רין. הארי מתנגד לכך לאור המידע השלילי שקיבל על הבית, ולבסוף המצנפת שולחת אותו לבית גריפינדור יחד עם חברו החדש רון. בזמן הסעודה הארי מביט לכיוון שולחן האוכל של המורים ומבחין במורה בשם סוורוס סנייפ, כשמיד לאחר מכן ולראשונה בסדרה חש הארי בכאב חד בצלקת, שנותרה מהקללה שהטיל עליו וולדמורט. לאחר שיעור שיקויים שבו מתעמר סנייפ בהארי, הוא מבקר ביחד עם רון בבקתה של האגריד השוכנת על גבול היער האסור של הוגוורטס. בבקתה הם לומדים מפיו של האגריד, כי השוד בגרינגוטס התרחש ככל הנראה זמן קצר לאחר שהארי ביקר בכספת שלו שם, והוא גם נזכר שראה את האגריד יוצא מהבנק עם חבילה קטנה. במהלך שיעור התעופה הראשון שובר נוויל לונגבוטום את פרק כף ידו, ומאלפוי מנצל זאת על מנת לקחת את כדור הזיכרון השביר שלו, ולברוח באמצעות המטאטא המעופף שלו. הארי רודף אחריו בטיסה תוך הפגנת כישרון רב, וברגע האחרון מצליח לתפוס את הכדור שהושלך על ידי מאלפוי. מינרווה מקגונגל (סגניתו של מנהל בית הספר אלבוס דמבלדור) רואה זאת, ובמקום להעניש אותו, כפי שמאלפוי תכנן, היא מצרפת אותו לקבוצת הקווידיץ' של גריפינדור בתפקיד המחפש, האחראי על לכידת הסניץ' במהלך המשחק. לאחר מכן מערים מאלפוי על הארי ועל רון, וגורם להם להגיע לחדר המדליות של הוגוורטס לצורך עריכת דו-קרב קוסמים באמצע הלילה. אל הארי ורון מצטרפים נוויל והרמיוני. לאחר שהם כמעט ונתפסים על ידי שרת בית הספר ארגוס פילץ', שקיבל מידע מראש ממאלפוי, הם מגיעים למסדרון בקומה השלישית, שהכניסה אליו נאסרה בתחילת השנה, ושם מגלים כלב תלת-ראשי גדל ממדים. הם נמלטים ממנו בקושי, אך הרמיוני מצליחה להבחין, כי הכלב עומד מעל דלת ברצפת המסדרון. החבורה מסיקה, כי הכלב שומר על הכניסה למקום שבו נמצאת החבילה שנלקחה מגרינגוטס. לאחר שרון מעליב את הרמיוני בעקבות ביצועיה הטובים בשיעור לחשים היא בורחת בדמעות לשירותים של הבנות. הארי ורון הולכים לסעודת ליל כל הקדושים, אך נאלצים לסיים אותה מוקדם מן הצפוי כאשר קוויריניוס קווירל, המורה המגמגם להתגוננות מפני כוחות האופל, פורץ לאולם הסעודות בצעקות ומתריע על חדירת טרול לטירה. במקביל לפינוי התלמידים למקום מבטחים ממהרים הארי ורון להזהיר את הרמיוני, ומגלים שהיא נלכדה בשירותים על ידי הטרול. הארי ורון מצליחים לגבור על הטרול, ולאחר שמספר מורים מגיעים לזירת האירוע, הרמיוני נוטלת את האשמה על עצמה, ובעקבות התקרית הארי, רון והרמיוני הופכים לחברים קרובים. אבן החכמים בערב שלפני משחק הקווידיץ' הראשון שלו (מול סלית'רין) רואה הארי את סנייפ מקבל טיפול רפואי מפילץ' בפגיעה ברגל, שנראית כנשיכה. החבורה מסיקה מכך שסנייפ ננשך על ידי הכלב בעל שלושת הראשים כשניסה לחדור למסדרון בקומה השלישית. במהלך המשחק מאבד הארי את השליטה על המטאטא שלו, עקב כישוף קללה. הרמיוני, שיושבת בין הצופים, מבחינה בסנייפ המתבונן בהארי וממלמל דבר מה. היא ממהרת לאזור שבו הוא יושב, מפילה בדרך את פרופסור קווירל, ומציתה בסתר את חלוק הקוסמים של סנייפ. הארי מצליח להשתלט מחדש על המטאטא שלו, תופס את הסניץ' המוזהב, ומקנה לגריפינדור את הניצחון במשחק. לאחר המשחק הולכת השלישייה עם האגריד לבקתה שלו. במהלך השיחה מסרב האגריד להאמין לשלושה, שהיה זה סנייפ שניסה להרוג את הארי, אך שלא במכוון חושף את המידע, שהכלב התלת-ראשי (הנקרא "פלאפי") שייך לו, וכי הדבר שהמפלצת שומרת עליו שייך למנהל אלבוס דמבלדור ולאדם בשם ניקולס פלאמל. הארי, רון והרמיוני מנסים לחפש מידע אודות פלאמל, אך לא מצליחים בכך עד תחילת חופשת חג המולד. הארי, רון, ואחיו של רון נשארים בהוגוורטס בחג, שבמהלכו מקבל הארי גלימת היעלמות מאדם לא ידוע. הארי משתמש בגלימה על מנת לחפש מידע אודות פלאמל במדור הספרים המוגבלים של ספריית הוגוורטס, אך נאלץ להימלט מסנייפ ומפילץ' שהגיעו לאזור הספרייה לאחר שספר מכושף החל לצרוח. הוא נכנס בקושי רב לכיתה שאינה בשימוש ובה ראי, המכונה "הראי של ינפתא". בראי זה רואה הארי את הוריו ואת אבות אבותיו. הארי מתמכר לחזיונות של הראי עד שפרופסור דמבלדור מסביר לו, שהראי מראה לא יותר מאשר משאלת הלב החזקה ביותר של המביט בו, אך אינו מעניק כל ידע או יכולות. הכתובת שעל הראי היא אנגרמה למשפט "לא את פניך אראה כי אם את משאלת לבך". עם חזרת התלמידים מחופשת חג המולד מצליח דראקו מאלפוי להטיל קללה על נוויל לונגבוטום, והארי מנחם אותו בשוקולד בצורת צפרדע. קלף האספנים שהיה בחפיסת הממתק מכיל הסבר, לפיו פלאמל הוא בן זוגו לעבודה של אלבוס דמבלדור בתחום האלכימיה. הרמיוני מוצאת ספר שבו כתוב שניקולא פלאמל הוא היחידי בהיסטוריה המתועדת שהצליח ליצור את אבן החכמים. מכאן החברים מסיקים כי אבן החכמים היא הדבר שפלאפי שומר עליו. מספר ימים לאחר מכן משתתף הארי במשחק קווידיץ' מול בית הפלפאף, ומצליח לתפוס את הסניץ' תוך זמן קצר. לאחר המשחק הוא מבחין בסנייפ המתגנב לשולי היער האסור, ומאזין לחלקים משיחה הנוגעת לאבן החכמים, בה שואל סנייפ את פרופסור קווירל האם הוא מצא דרך לעקוף את הכלב התלת-ראשי, ומודיע לו כי עליו להחליט לאיזה צד הוא נאמן. הארי מסיק שסנייפ מנסה לגנוב את האבן, וכי קווירל הקים סביבה הגנות קסומות. הארי, רון, והרמיוני מגלים כי האגריד מגדל דרקון צעיר בשם נורברט, דבר המנוגד לחוקי הקוסמים, ומארגנים את הברחתו לשמורה ברומניה שבה עובד צ'ארלי ויזלי, אחיו של רון. דראקו מאלפוי מצליח לחשוף את סודו של האגריד, ומנסה להסגיר אותם בזמן שהם מעבירים את נורברט לנקודת המסירה בראש מגדל האסטרונומיה. למרות היעדרותו של רון, שננשך על ידי נורברט בידו, מצליחים הארי והרמיוני להגיע בבטחה לראש המגדל. אולם הם שוכחים שם את גלימת ההיעלמות שהביאו איתם, ולאחר שהם נתפסים על ידי פילץ', הם, ונוויל שניסה להזהירם, מקבלים עונש, והפחתה של מאה וחמישים נקודות בטורניר הבתים של הוגוורטס, דבר הגורם לגריפינדור לרדת למקום האחרון בטבלה. העונש הנוסף שלהם הוא להצטרף אל האגריד במשימה ביער האסור, שמטרתה לברר את סיבת מותם של מספר חדי קרן. לאחר שמאלפוי מותח את נוויל ביער פעם נוספת מחליט האגריד לשלוח אותו ביחד עם הארי ועם כלב הציד שלו פנג, והשלושה מגיעים לקרחת יער שבה הם רואים יצור כלשהו המכוסה בגלימה רוכן מעל גופה של חד קרן ושותה ממנה דם. מאלפוי נמלט באימה, והיצור מזנק לעברו של הארי, אך נהדף על ידי הקנטאור פירנזה שהגיע בפתאומיות. פירנזה מציע להארי לרכוב עליו בדרך אל מקום הימצאו של האגריד, ובדרך מספר לו כי שתיית דם חד קרן מסייעת להחזיק בחיים גם אדם גוסס, אך מנגד מטילה על השותה קללה נצחית, שכן רציחת חד קרן נחשבת לפשע חמור ביותר. פירנזה משער כי היצור היה וולדמורט, שמנסה לשרוד עד שיצליח לגנוב את אבן החכמים. עם חזרתו לחדר המגורים שלו מגלה הארי כי מישהו החזיר לו את גלימת ההיעלמות מהמגדל. המאבק בוולדמורט וסוף שנת הלימודים מספר שבועות לאחר מכן הארי וחבריו נחים לאחר שסיימו את מבחני סוף השנה. הארי מתחיל לתהות, כיצד הגיע דבר מה לא חוקי כמו ביצת דרקון לחזקתו של האגריד. כשהוא שואל את האגריד על כך הוא נענה, שזר שגלימה כיסתה את ראשו קנה לו מספר משקאות בפאב הנמצא בעיירת הקוסמים שליד הוגוורטס, תוך כדי משחק קלפים, והתעניין רבות באילו חיות האגריד מטפל על מנת שהדרקון יזכה לטיפול נאות. האגריד, שהיה כבר שיכור, סיפר לזר שכל מה שנחוץ על מנת להרדים חיה מסוכנת כמו פלאפי הוא רק לנגן לה קצת מוזיקה. הארי מסיק נכונה כי אחת ההגנות סביב האבן אינה יעילה יותר, אך לא מצליח לספר על כך לפרופסור דמבלדור כיוון שהוא זומן בבהילות למשרד הקסמים בלונדון. הארי מנחש, שסנייפ זייף את ההודעה, וכי הוא ינסה לגנוב את האבן באותו לילה. בדרכם למסדרון של פלאפי הם נתקלים בנוויל לונגבוטום המנסה לעצור אותם כדי למנוע הורדת נקודות נוספת מגריפינדור, אך הרמיוני מצליחה לשתקו באמצעות קללת נעילת הגוף המלאה. כשהם מגיעים למסדרון מצליח הארי להרדים את פלאפי באמצעות ניגון בחליל שקיבל מהאגריד כמתנת חג המולד. לאחר שהם קופצים דרך החור ברצפה הם נתקלים בסדרת מכשולים, שכל אחד מהם דורש כישור מסוים, המאפיין רק אחד מביניהם, כאשר לוח השחמט שכושף על ידי מינרווה מקגונגל אף גורם לרון לאבד את ההכרה. בחדר האחרון פוגש הארי לבדו את קווירל, שקושר אותו בחבל קסום. קווירל מודה שהוא זה שהכניס את הטרול, שניסה להרוג את הרמיוני בשירותים, וכי הוא היה זה שניסה להרוג אותו במהלך משחק הקווידיץ'. קווירל מודה גם שסנייפ ניסה להציל את הארי וחשד בו לאורך כל הדרך. קווירל מספר גם כי הוא משרתו של לורד וולדמורט, וכי לאחר שלא הצליח לגנוב את אבן החכמים מגרינגוטס החליט וולדמורט (שהיה בצורה דמוית רוח רפאים) להשתלט על גופו על מנת לשפר את סיכוייו. החפץ היחיד הנמצא בחדר עם הארי וקווירל הוא הראי של ינפתא, אך קווירל לא מצליח לראות בראי את האבן. לפי הוראתו של וולדמורט מתיר קווירל את החבלים של הארי, ומאלץ אותו לעמוד מול הראי. הארי מרגיש את האבן נופלת לתוך כיס מכנסיו ומנסה לעכב את קווירל. וולדמורט מורה לקווירל להסיר את הטורבן העוטף את ראשו, והארי מזדעזע לגלות שפניו של וולדמורט מכסים את הצד האחורי של ראשו של קווירל. וולדמורט/קווירל מנסה לקחת את האבן מהארי, אך כשהוא נוגע בו הבשר של גופו של קווירל מתחיל להישרף. לאחר שהם ממשיכים להיאבק הארי מאבד את הכרתו. הארי מתעורר במרפאה של הוגוורטס, שם מספר לו פרופסור דמבלדור כי הוא שרד הודות לכך שאמו הקריבה את חייה על מנת להגן עליו, ובכך העניקה לו הגנה קסומה המונעת מוולדמורט, שאינו מסוגל להבין את כוחה של האהבה, לגעת בו. וולדמורט נטש את קווירל שמת, ולדברי דמבלדור הוא ינסה לשוב באמצעים אחרים. דמבלדור מסביר להארי, כי הסיבה שהצליח לקחת את האבן מהראי הייתה, שהוא רצה למצוא אותה אך לא להשתמש בה, וזאת בניגוד לקווירל/וולדמורט שרצה לנצל אותה לרעה. בעקבות כך החליטו דמבלדור ופלאמל כי עדיף להשמיד את האבן. הארי שואל את דמבלדור עם בגלל השמדת האבן ניקולס פלאמל ימות ודמבלדור עונה להארי שנישאר לו קצת סם חיים אך הוא אכן ימות והמוות בשביל זקנים הוא כמו שינה מאוד מאוד ארוכה. הארי זוכה למבקרים רבים במהלך אשפוזו, בהם רון והרמיוני המסרבים לעזוב אותו. לקראת סוף האשפוז מבקר אותו האגריד המלא ברגשות אשם על כך שגילה לקווירל את סודו של פלאפי, ומעניק להארי אלבום המכיל תמונות רבות של הוריו, לילי וג'יימס. הארי נרגש מאוד מהמתנה כיוון שמעולם לא זכה לראות תמונות של הוריו. סוף הספר בעקבות דליפת מידע על מה שאירע סביב הניסיון לגנבת האבן הופך הארי לגיבור, דבר המתעצם לאחר שפרופסור דמבלדור מחליט להעניק לו, לרון, להרמיוני ולנוויל נקודות המסייעות לגריפינדור לזכות בטורניר הבתים לראשונה זה שבע שנים. בסוף השנה נאלץ הארי לחזור לבית משפחת דרסלי. עם זאת, הוא מספר לרון ולהרמיוני בשמחה רבה, כי הדרסלים אינם יודעים, שכקטין הוא אינו רשאי לבצע קסמים מחוץ להוגוורטס, וכי הדבר יגרום למצבים משעשעים רבים במהלך החופשה. הדמויות בספר בהיותו הספר הראשון בסדרה מוזכרות בו כמעט כל הדמויות הראשיות. אחדות מן הדמויות הן: הארי פוטר: הדמות הראשית בספר. הארי הוא יתום שגדל בבית דודיו המרושעים שמתייחסים אליו באכזריות רבה ועושים כל שביכולתם להשפילו ולהכעיסו. ביום הולדתו ה-11 מופתע הארי לגלות שהוא קוסם, ומיד לאחר מכן הוא מתחיל במסעו בחזרה אל עולם הקוסמים, אותו נטש בעל כרחו בהיותו בן שנה לאחר רצח הוריו על ידי הקוסם האפל לורד וולדמורט. הארי מתאקלם במהירות בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, אך מוטרד כתוצאה מפרסומו הרב. סדרת אירועים במהלך הספר מובילה אותו לעימות עם לורד וולדמורט. רון ויזלי: חברו הטוב ביותר של הארי פוטר, ובן למשפחת קוסמים עתיקת יומין - עובדה המאפשרת לו ללמד את הארי על אורחות עולם הקסמים. רון סובל מבעיה של חוסר ביטחון עצמי, בין היתר בגלל אחיו הבוגרים שזכו להישגים אישיים רבים, ובין שמשפחתו של רון ענייה מאוד, לפיכך רוב חפציו הם מיד שנייה. הרמיוני גריינג'ר: הרמיוני היא חכמה וידענית, התלמידה המצטיינת של השכבה, וכישוריה השונים מסייעים לחבורה להינצל ממצבים בעייתיים, לרבות סכנת מוות. בתחילת השנה היא מסוכסכת עם הארי ועם רון, אך בעקבות תקרית בליל כל הקדושים הם הופכים לשלישיית חברים מאוחדת ומסייעים זה לזה לאורך כל הסדרה. השם הרמיוני נלקח מהמיתולוגיה היוונית כבתם היחידה של מנלאוס מלך ספרטה ואשתו הלנה. דראקו מאלפוי: תלמיד בהוגוורטס ואויבו בנפש של הארי פוטר. מאלפוי מגיע ממשפחה עשירה הדוגלת בתאוריה הגזענית הידועה כ"טוהר הדם", והוא מוצג כתומך נלהב של קסמים אפלים וכבריון בית ספר טיפוסי כשהוא מוגן על ידי חבריו קראב וגויל. מאלפוי הוא תלמידו האהוב של המורה לשיקויים סוורוס סנייפ. משמעות השם "דראקו" בלטינית היא דרקון. רובאוס האגריד: שומר הקרקעות והמפתחות בהוגוורטס, תפקיד הדומה לאחראי תחזוקה. חילץ את הארי מבית הוריו לאחר שהם נרצחו על ידי וולדמורט, הביא אותו לבית משפחת דרסלי (קרובי משפחתו החיים היחידים), ובגיל 11 חשף בפניו את עובדת היותו קוסם. האגריד בולט בממדי גופו העצומים משום שהוא חצי קוסם וחצי ענק, וידוע בחיבתו לבעלי חיים מסוכנים. אלבוס דמבלדור: מנהל בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. דמבלדור הוא ארכיטיפ של אדם זקן וחכם, והוא נחשב לקוסם הטוב ביותר בתקופה המודרנית, והיחיד שממנו לורד וולדמורט פחד, ואחד היחידים שקוראים לוולדמורט בשמו. תפקידו של דמבלדור משני בספר הראשון יחסית לשאר הספרים, אך הוא נותן להארי מידע שמתברר כחיוני בעימות עם וולדמורט ובשאר הספרים. משמעות השם אלבוס היא צבע לבן, ומשמעות השם דמבלדור באנגלית עתיקה היא דבורה מזמזמת - רמז למנהגו של דמבלדור להמהם לעצמו כשהוא חושב על דבר מה. קוויריניוס קווירל: המורה להתגוננות מפני כוחות האופל. באחד המסעות של הארי כשהיה עם גלימת ההיעלמות, הוא גילה את סוורוס סנייפ מאיים על קווירל. הארי חשב שסנייפ מסתיר שהוא עומד לגנוב את אבן החכמים, ושקווירל הוא היחיד שיודע אז סנייפ לא רוצה שהוא יגלה למישהו. הארי שם לב שקווירל יוצא לפעמים מכיתות כשהוא בוכה, והארי חשב שסנייפ מתעלל בו בסתר. לבסוף מתברר שקווירל הוא זה ניסה למצוא את אבן החכמים כדי להחיות את וולדמורט שנמצא על הצד השני של ראשו, ושהוא יצא בוכה כי אדונו איים עליו. קווירל לבסוף ננטש למותו. המורה היחיד שלימד את הארי התגוננות מפני כוחות האופל והוחלף בגלל מותו. סוורוס סנייפ: ראש בית סלית'רין. המורה לשיקויים שכבר במפגש הראשון עם הארי מפגין כלפיו איבה רבה ועושה כל שביכולתו כדי להכשיל את הארי. בסוף הספר מתברר כי הסיבה העיקרית לעוינותו של סנייפ היא תוצאה יריבות שהייתה לו עם אביו של הארי - ג'יימס, בזמן לימודיהם בהוגוורטס. בספר ניתנים רמזים אחדים לעברו המורכב, וסוגיית נאמנותו לצד הטוב או לצד הרע נפתרת רק בסוף הספר השביעי. סנייפ מתואר כבר בספר זה כקוסם מוכשר ביותר, ובדומה למינרווה מקגונגל הוא ידוע כמורה קשוח ביותר. בניגוד אליה הוא אינו נוטה לפשרות. סנייפ הוא שמו של כפר באנגליה ובאנגלית השם נכתב ונשמע דומה ל snake, נחש. מינרווה מקגונגל: סגניתו של אלבוס דמבלדור, וראש בית גריפינדור. היא מלמדת את מקצוע שינויי הצורה וידועה בהתנהגותה הקפדנית אך גם ביכולתה להתעלם מהכללים במקרה הצורך. שמה הפרטי הוא כשמה של מינרווה (אלת החוכמה במיתולוגיה הרומית), ושם משפחתה מקורו במשורר הסקוטי ויליאם טופז מקגונגל, שנודע כמשורר גרוע ביותר. לורד וולדמורט: מופיע באופן ישיר רק בפרק האחרון של הספר, אך מוזכר מספר פעמים קודם לכן. וולדמורט הוא הקוסם הרשע ביותר אי פעם, ו-10 שנים לפני התרחשות עלילת הספר הנהיג משטר טרור ברחבי הממלכה המאוחדת. תפקידו בספר זה סמוי מן העין לאורך מרבית הפרקים, ומתבהר במלואו בפרק האחרון. הארי מצליח להביס את וולדמורט בזכות קסם עתיק שהופעל על ידי אמו ברגע מותה, ומונע מוולדמורט לפגוע בו. קסם זה יהיה בעל משמעות מבחינת הצלת חייו של הארי גם בספר הרביעי ובספר השביעי. משמעות השם בצרפתית (בה הוא מבוטא ללא צליל הט') היא "ברח מהמוות". בחלק מן המקרים ניתנים רמזים לדמויות שימלאו תפקיד כלשהו בהמשך הסדרה. דוגמאות לדמויות מהסוג השני הן הדודה מארג' (שמשתתפת באופן פעיל רק בספר השלישי), ג'יני ויזלי (קו העלילה הראשי של הספר השני עוסק בה), סיריוס בלק (גם כן מתחיל להופיע באופן סדיר מהספר השלישי), ארבלה פיג (מופיעה בעצמה החל מהספר החמישי), אברפורת' דמבלדור (מופיע בשמו בספר הרביעי). תהליך כתיבת הספר לפני היציאה לאור ב-1990 רצתה ג'ו רולינג (כפי שהייתה ידועה אז) לעבור עם החבר שלה לדירה במנצ'סטר, ולדבריה "שבוע אחד לאחר שחיפשנו דירה, עליתי לבדי על הרכבת ללונדון והרעיון להארי פוטר צנח לתוך ראשי... ילד כחוש, קטן, שחור שיער, וממושקף הפך ליותר מוחשי כקוסם עבורי... התחלתי לכתוב את אבן החכמים באותו ערב. עם זאת, שני העמודים הראשונים לא נראו כמו תוצר מוגמר". זמן מה לאחר מכן מתה אמה של רולינג מטרשת נפוצה, ועל מנת להתמודד עם אובדנה היא ביטאה את אבלה בדמותו של הארי היתום. היא עבדה על הספר במשך שש שנים, וב-1996 הצליחה להשיג מענק בסך 4,000 לירות שטרלינג ממועצת האמנויות הסקוטית, שבזכותו הצליחה לסיים את הספר ולהתחיל לתכנן בפרוטרוט את הספרים הבאים. היא שלחה את הספר לסוכן ספרותי ולמוציא לאור, והסוכן השני שאליו פנתה ניסה למכור את הספר למו"לים במשך שנה, אך רובם חשבו שבשל אורכו (90,000 מילים) הוא לא יזכה להצלחה. בארי קנינגהם, שהכין תיק עבודות מאת סופרי פנטזיה מתחילים עבור הוצאת בלומסברי, המליץ לקבל את ספרה של רולינג. המהדורה הבריטית בלומסברי שילמה לרולינג 2,500 לירות שטרלינג כמקדמה, וקנינגהם שלח עותקים ראשוניים למספר סופרים, מבקרים ומוכרי ספרים, על מנת לקבל מהם הערות שאותן ניתן יהיה לצטט על כריכת הספר עם פרסומו. הוא לא היה מודאג מאורך הספר, אך כן חשש מהשם של רולינג כיוון שהאמין כי בנים לא יתעניינו בו אם ידעו שהספר נכתב על ידי אישה. בעקבות כך אימצה רולינג את שם העט "ג'יי קיי רולינג". ביוני 1997 פרסמה בלומסברי מהדורה ראשונה שכללה 500 עותקים בכריכה קשה, ומתוכם הפיצה 300 לספריות ברחבי המדינה. מספר זה היה אופייני לספרים של סופרים מתחילים, וקנינגהם קיווה שמוכרי הספרים יקראו את הספר וימליצו עליו לקונים שלהם. לינדזי פרייזר, שכתבה את אחת ההערות על הכריכה האחורית, כתבה ב-28 ביוני 1997 ב"סקוטסמן" את אחת הביקורות הראשונות על הספר. היא תיארה את הספר כ"מותחן מבדר מאוד", ואת רולינג כ"סופרת ילדים ממדרגה ראשונה". בביקורת נוספת, שהתפרסמה בגלאזגו הראלד, נאמר "טרם מצאתי ילד שיצליח להניח את הספר". מספר עיתונים אנגליים, בהם הגרדיאן והסאנדיי טיימס, פרסמו גם כן ביקורות אוהדות לספר. ב-1997 זכתה המהדורה הבריטית בפרס הספר הלאומי ובמדליית זהב בפרס הספרים של נסטלה-סמארטיז. הספר זכה במספר פרסי ספרות ילדים בשנה שלאחר מכן, היה מועמד למספר פרסי ספרות שאינה ספרות ילדים, וזכה בשני פרסים מטעם תעשיית הוצאות הספרים בממלכה המאוחדת. עד מרץ 1999 נמכרו למעלה מ-300,000 עותקים של הספר, והוא היה הספר הנמכר ביותר גם בדצמבר 2001. המהדורה בכתב ברייל יצאה לאור במאי 1998. רציף תשע ושלושה רבעים, ממנו יוצאת בספר רכבת האקספרס להוגוורטס, הונצח במציאות בתחנת קינגס קרוס עם שלט הנמצא בין רציף תשע לרציף עשר, ועם עגלת מטען שחלקה נמצא בתוך הקיר. המהדורה האמריקנית באפריל 1997 רכשה הוצאת סקולסטיק את זכויות ההפצה בארצות הברית תמורת 105,000 דולר, שהיה סכום גבוה יחסית עבור ספר ילדים. בהוצאה חששו, כי ילדים לא ירצו לקרוא ספר ששמו כולל את המילה "Philosopher", ובאוקטובר 1998 יצאה המהדורה האמריקנית, שנקראה "Harry Potter and the Sorcerer's Stone" לפי הצעתה של רולינג. מאוחר יותר טענה רולינג, כי היא מתחרטת על כך שנתנה את הסכמתה לשינוי, ואם הייתה בעמדה טובה יותר במשא ומתן שהתנהל אז, הייתה עומדת על דעתה ביתר תקיפות. פרופסור פיליפ נל מאוניברסיטת המדינה של קנזס ציין כי שינוי השם גרם לאיבוד הקשר עם האלכימיה, והמשמעות של חלק מהמונחים האחרים השתנתה בתהליך התאמת הספר לאנגלית אמריקאית. רולינג הסכימה לבצע מספר שינויים במהדורה האמריקנית, אך הטילה על כך וטו בספרים הבאים. נל טען גם שהתיקונים של סקולסטיק היו סבירים באופן כללי, וכי ניתן להתייחס אליהם כהגהה מועילה. רוב המבקרים הבולטים לא התייחסו לספר בתקופה שלאחר יציאתו. עם זאת, הספר החל לקבל תשומת לב רבה יותר לאחר שנכתבה עליו ביקורת מטעם ה-Cooperative Children’s Book Center Choices, ובה נסקרו המורכבות, עומק ועקביות העולם שנבנה על ידי רולינג. בהבוסטון גלוב ובהניו יורק טיימס נכתב כי החוליה החלשה של הספר הייתה הפרקים האחרונים, אך טענו גם כי בסך הכול הספר ראוי ביותר. המהדורה האמריקנית זכתה גם כן במספר פרסים, שניתנו לה על ידי מספר גורמים כגון איגוד הספריות האמריקניות (פרס הספר הטוב למבוגרים צעירים) וספריית ניו יורק (ספר השנה של 1998). באוגוסט 1999 דורג הספר במקום הראשון ברשימת רבי המכר של ניו יורק טיימס, ונותר בה לאורך רוב אותה שנה והשנה שלאחר מכן, אז הוחלט בשל לחצי המו"לים על העיתון לפצל את הרשימה לספרי מבוגרים ולספרי ילדים. בדצמבר 2001 פרסם המגזין Publishers Weekly דו"ח, שלפיו הספר ניצב במקום ה-19 ברשימת הספרים הבדיוניים לילדים בכריכה קשה (למעלה מ-5 מיליון עתקים), ובמקום ה-7 בספרים עם כריכה רכה (למעלה מ-6.6 מיליון עותקים). במאי 2008 הודיעה סקולסטיק על הוצאת מהדורה מיוחדת לרגל עשור ליציאתה לאור של המהדורה האמריקנית המקורית. עיבוד קולנועי ב-1999 מכרה רולינג את הזכויות להסרטת הסרטים על ארבעת הספרים הראשונים לחברה "האחים וורנר", תמורת סכום משוער של מיליון לירות שטרלינג. היא דרשה שצוות השחקנים יהיה מורכב ברובו המוחלט מבריטים, אך הסכימה לליהוקו של ריצ'רד האריס האירי לתפקיד דמבלדור, וכן לליהוקם של שחקנים זרים מאותם לאומים שהוזכרו בספרים הבאים. הצילומים החלו באוקטובר 2000 באולפני ליבסדן לאחר תהליך ממושך של מבחני בד, וההפקה כולה הסתיימה ביולי 2001. הסרט יצא לאקרנים ב-14 בנובמבר 2001, ונכון לשנת 2009 נחשב לאחד הסרטים המצליחים בהיסטוריה עם הכנסות של למעלה מ-930 מיליון דולרים. משחק וידאו ומחשב מספר משחקי וידאו המבוססים על הספר יצאו לאור בין 2001 ל-2003, בדרך כלל תחת השם של המהדורה האמריקנית. רובם תוכנתו על ידי חברת אלקטרוניק ארטס, והיו מיועדים לפלטפורמות משחק שונות: יצרן שנה פלטפורמה סוג אלקטרוניק ארטס 2001 Microsoft Windows משחק תפקידים Aspyr 2002 Mac OS 9 משחק תפקידים אלקטרוניק ארטס 2001 Game Boy Color משחק תפקידים אלקטרוניק ארטס 2001 גיים בוי אדוונס הרפתקאות/פאזל אלקטרוניק ארטס 2003 נינטנדו גיימקיוב הרפתקת פעולה אלקטרוניק ארטס 2001 פלייסטיישן משחק תפקידים אלקטרוניק ארטס 2003 פלייסטיישן 2 הרפתקת פעולה אלקטרוניק ארטס 2003 Xbox הרפתקת פעולה המחלוקת הדתית המחלוקת הדתית שעסקה בספר בפרט (ובסדרה בכלל) התמקדה בעיקר בטענות שבספר יש מסרים חבויים התומכים באוקולטיזם או בשטן. בארצות הברית הובעה תמיכה בהחרמת הספר בבתי ספר, שהתבססה בין השאר על הטענה שכישוף היא דת המוכרת על ידי הרשויות, ולפיכך הכנסת הספרים לבתי ספר מהווה הפרה של הפרדת הדת מהמדינה, שנקבעה בחוקה האמריקנית. ההתנגדות הדתית לספר התבטאה גם במקומות אחרים. הכנסייה האורתודוקסית היוונית והבולגרית הקימו מחאה נגד הסדרה. באיחוד האמירויות נאסר להכניס את הספרים לבתי ספר פרטיים. היחס של הנצרות הקתולית לא היה אחיד. הסופר הקנדי מייקל ד. אובריאן הביע במגזין "Catholic World Report" ביקורת על היעדר הכבוד של הארי כלפי חוקים וסמכות, ובנוגע לעירוב בין קסם לחיי שגרה שהתרחש בסדרה טען כי מדובר ב"דחייה פונדמנטלית של הסדר האלוהי בבריאה". בשנת 2005 טען הקרדינל יוזף רצינגר, לימים האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר, כי בסדרה יש "פיתויים עדינים, שפועלים בסתר ובכך מפריעים לנצרות שבנשמה לפני שהיא מצליחה להתפתח כראוי". דובר מטעם הארכיבישוף של וסטמינסטר טען כי מילותיו של קרדינל רצינגר אינן מחייבות, כיוון שלא נאמרו בתוקף תפקידו כראש הקונגרגציה של דוקטרינת האמונה. מונסיניור פיטר פליטווד, חבר הכנסייה שעסק בחקר תופעת העידן החדש, טען כי סיפורי הארי פוטר "אינם רעים ולא מנסים לקדם תאולוגיה אנטי-נוצרית. הם מסייעים לילדים להבין את ההבדל בין טוב לרע", שגישתה של רולינג הייתה נוצרית, וכי הספרים מדגישים את הצורך להקריב קורבנות על מנת להביס את הרשע. רולינג הגיבה לביקורות הללו ואמרה "אף על פי שהם הותקפו ממספר נקודות מבט תאולוגיות, הספרים זכו לשבחים והועלו על דוכן המטיף, והדבר המעניין והמספק ביותר עבורי היה שזה נעשה על ידי מספר דתות שונות". אמילי גרייזינגר כתבה שספרות הפנטזיה סייעה לילדים לשרוד במציאות במשך מספיק זמן עד שיוכלו להתמודד עמה, ותיארה את מסעו הראשון של הארי דרך רציף תשע ושלושה רבעים כיישום של אמונה ותקווה, ואת המפגש שלו עם מצנפת המיון כפעם הראשונה מבין רבות שבה בחירותיו של הארי מעצבות את אישיותו. היא ציינה גם כי הקרבתה העצמית של לילי פוטר, שהגנה על הארי בספר הראשון ולאורך כל הסדרה, הייתה "הקסם העמוק" החזק ביותר הכלול ב"טכנולוגיה" הקסומה של הסדרה, וקסם שוולדמורט תאב הכוח לא מסוגל להבין כלל וכלל. סגנון ונושאים פרופסור פיליפ נל מאוניברסיטת קנזס סטייט הדגיש את השפעתה של ג'יין אוסטן, שאותה העריצה רולינג מאז ילדותה. לדבריו של נל שתי הסופרות עודדו קריאה מחדש, כיוון שפרטים שנראו בלתי חשובים האפילו על האירועים החשובים או על דמויות שהחלו להשפיע רק בשלב מאוחר יותר בעלילה (דוגמת סיריוס בלק שהוזכר בקצרה בספר הראשון והופיע בעצמו רק בספר השלישי). בדומה לגיבורים של אוסטן, הארי נאלץ פעמים רבות לבחון את רעיונותיו השונים לקראת סוף הספרים. חלק מההתנהגות החברתית בספר מזכירה את ספריה של אוסטן, כגון הקריאה המשותפת של מכתבים. שתי הסופרות השתמשו בסאטירה על ההתנהגות החברתית, והעניקו לדמויות שמות המבטאים את האישיות שלהן. אולם, לדעתו של נל, ההומור של רולינג מבוסס יותר על קריקטורה והשמות שהמציאה דומים יותר לאלו שבספריו של צ'ארלס דיקנס, ואילו אמנדה קוקרל טענה שרבים מהשמות מביעים את תכונות בעליהם באמצעות הרמזים שהיו נפוצים במיתולוגיה הרומית ובספרות הגרמנית של המאה ה-18. רולינג, בדומה ל"דברי ימי נרניה" מאת ק.ס. לואיס, חשבה שאין הבדל מובהק בין ספרי ילדים לבין ספרי מבוגרים. נל טען גם, כי בדומה לסופרי ילדים אחרים רולינג שילבה בכתיבתה אלמנטים ממספר סוגות - פנטזיה, סיפורת ילדים-מבוגרים, סיפורי פנימייה, רומן חניכה וכדומה. נל טען גם כי המאפיינים השליליים של משפחת דרסלי השגרתית והמודעת למעמדה הם דרכה של רולינג להגיב למדיניות של הממשלה הבריטית בסוגיית המשפחה בתחילת שנות ה-90, שלפיה זוגות נשואים הטרוסקסואלים הם "הנורמה המועדפת", בעוד שרולינג עצמה הייתה אז אם חד-הורית. מערכת היחסים של הארי עם קוסמים מבוגרים וצעירים הייתה מבוססת על חיבה ועל נאמנות. דבר זה השתקף בשמחה שלו כשהוא מבקר אצל משפחת ויזלי, ויחסו אל רובאוס האגריד ומאוחר יותר אל רמוס לופין וסיריוס בלק כתחליפי אב. מספר מבקרים השוו בין הספר לבין סיפוריו של רואלד דאל, שמת ב-1990. חלק מהאלמנטים הסיפוריים בספר דומים לחלקים מסיפוריו של דאל, כגון דודותיו המרושעות (אחת רזה ואחת שמנה) של ג'יימס הנרי טרוטר בספר "ג'יימס והאפרסק הענק", שבדומה לוורנון ולפטוניה דרסלי מתייחסות לג'יימס כאל משרת. טד ברנאן כתב כי כתיבתה של רולינג דומה לזו של הומרוס: "מהירה, פשוטה, וישירה בביטויים שלה". סטיבן קינג העריץ את "הפרטים השובבים שנראה כי רק הפנטזיות הבריטיות יכולות להם" ובסיכומו אמר כי הצלחתה של רולינג נובעת מיכולתה לצחוק בקצרה ולהמשיך הלאה בנחישות. ניקולאס טאקר תיאר את הספרים הראשונים בסדרה כבעלי מבט על התקופה הוויקטוריאנית והאדוארדיאנית: הוגוורטס היה בית ספר פנימייתי בסגנון מיושן שבו המורים פונים ברשמיות אל תלמידיהם באמצעות שימוש בשם משפחה, והיו מודאגים מאוד מהמוניטין של הבתים אליהם הם היו קשורים; התכונות האישיות של הדמויות הוצגו באמצעות המראה החיצוני שלהן, בהן משפחת דרסלי; דמויות מרושעות או זדוניות הובסו ולא השתנו, כולל חתולתו של השרת ארגוס פילץ'. הגיבור, שהוא יתום הזוכה ליחס לא צודק שמצא את מקומו האמיתי בחיים, היה כריזמטי ומצטיין בענף ספורט כלשהו, אך מתחשב ומגונן כלפי חלשים ממנו. אולם, קארין וסטרמן השוותה את הספר לבריטניה של שנות ה-90 של המאה ה-20: מערכת מעמדית על סף שבירה, המוגנת על ידי אלו שזכו לשדרוג במעמדם ובכוחם, ההרכב הרב-אתני של תלמידי הוגוורטס, המתחים הגזעיים בין המינים התבוניים השונים, ובריונות בבית הספר. סוזן הול כתבה כי בספרים אין קיום לשלטון החוק, כיוון שפעולותיהם של אנשי משרד הקסמים לא מבוקרות על ידי חוקים כלשהם, חובת דיווח או מגבלה חוקית כלשהי. מצב זה איפשר לוולדמורט להציע את גרסתו האימתנית לסדר בסוף הספר הרביעי. לדברי הול אחת מההשלכות של מצב זה היא שהארי והרמיוני, שגדלו בעולם המוגלגי עם מערכת כללים מוגדרת, מוצאים פתרונות באמצעות דרכים שאינן מוכרות לקוסמים. לדוגמה, בסוף הספר מצליחה הרמיוני להתגבר על אחד המכשולים בדרך לאבן החכמים, ומציינת כי כיוון שלפתרון החידה דרושה יכולת חשיבה לוגית, רוב הקוסמים אינם מסוגלים להתמודד עמה. שימוש בחינוך אנשי חינוך גילו כי מידת האוריינות של ילדים קשורה למספר המילים שהם קוראים בכל שנה, וכי הם קוראים יותר אם הם מוצאים חומר שהם אוהבים. בשנת 2001 נערך סקר מטעם הניו יורק טיימס שלפיו כ-60% מילדי ארצות הברית בגילאי 6 עד 17 קראו לפחות ספר אחד מהסדרה. בסקרים שנערכו במדינות אחרות, בהן דרום אפריקה והודו, התברר כי ילדים היו נלהבים ביחס לסדרה. בסקר אחר שהנשאלים בו היו ילדים ומבוגרים השיבו מחצית מתוכם כי הם קראו את הספר, וכי רוב מוחלט מבין הקוראים גם אהבו אותו. כיוון ששני הספרים הראשונים היו ארוכים יחסית, אזי ילד שקרא את הארבעה הראשונים קרא מספר עמודים גבוה פי ארבעה בשנה מכמות הטקסט הממוצעת בספרי קריאה הנלמדים בבית הספר, והדבר שיפר במידה רבה את המוטיבציה של הילדים לקרוא, ומורים מספרים שהקראת פרק אחד מ"הארי פוטר" יכולה להשתיק את הרועשות שבכיתות. כותבים בתחום החינוך והעסקים השתמשו בספר כנושא לשיעור או הרצאה. ג'ניפר קון, שכתבה על שיטות לימוד קליניות בבית ספר לרפואה, השוותה בין ניסיונו הלימודי של סנייפ לבין התנהגותו מעוררת האימה כלפי תלמידיו; המורה לתעופה מאדאם הוץ' שימשה על מנת להדגים כיצד ללמד כישורים טכניים, כולל פירוק פעולות מורכבות לרצף של פעולות פשוטות והדרכת תלמידים כיצד להימנע מטעויות. ג'ויס פילדס כתבה שהספרים מדגימים ארבעה מתוך חמשת הנושאים העיקריים בשנה הראשונה ללימודי סוציולוגיה: מושגים סוציולוגיים כולל תרבות, חברה וסוציאליזציה; ריבוד חברתי ושוויון; ארגון חברתי; ותאוריה חברתית. הראי של ינפתא, המציג את מה שהמתבונן משתוקק לו יותר מכול, שימש מטפורה לתיאור התופעה שבה פרסומות לתרופות מנצלות את שאיפתם של רופאים להציל חיים ולהיאבק בסבל. לקריאה נוספת ספרים דייוויד קולברט, העולמות הקסומים של הארי פוטר, מודן הוצאה לאור, 2002 Graeme Davis, Re-read Harry Potter and the Sorcerer's Stone Today: Nimble Books Commentary (Re-read Harry Potter Today), Nimble Books LLC, 2010, ASIN: B003YH9HNW Joyce Friedland, ed. Harry Potter and the Sorcerer's Stone: Novel-Ties Study Guides. Learning Links. 2000. מאמרים Jennifer J Conn, "What Can Clinical Teachers Learn from Harry Potter and the Philosopher's Stone?", Medical Education, Volume 36, Issue 12, pages 1176–1181, December 2002 Anna Gunder, "Harry Ludens: Harry Potter and the Philosopher's Stone as a Novel and Computer Game", Human IT: tidskrift för studier av IT ur ett humanvetenskapligt perspektiv, Volume: 7, Issue: 2, pages/rec.No: 1-137 Neithardt, Leigh A., "The Problem of Identity in Harry Potter and the Sorcerer's Stone", pp. 159-73 IN: Hallett, Cynthia Whitney (ed. and introd.); Mynott, Debbie (preface); Scholarly Studies in Harry Potter: Applying Academic Methods to a Popular Text. Lewiston, NY; Mellen; 2005. (xi, 275 pp.) Perry, Evelyn M., "Metaphor and MetaFantasy: Questing for Literary Inheritance in J. K. Rowling's Harry Potter and the Sorcerer's Stone", pp. 241-75 IN: Hallett, Cynthia Whitney (ed. and introd.); Mynott, Debbie (preface); Scholarly Studies in Harry Potter: Applying Academic Methods to a Popular Text. Lewiston, NY; Mellen; 2005. (xi, 275 pp.) Kassell, Lauren, "Reading for the Philosopher's Stone", pp. 132-50 IN: Frasca-Spada, Marina (ed. and introd.); Jardine, Nick (ed. and introd.); Books and the Sciences in History. Cambridge, England; Cambridge UP; 2000. (xiv, 438 pp.) Eccleshare, Julia, "'Most Popular Ever': The Launching of Harry Potter", pp. 287-300 IN: Briggs, Julia (ed.); Butts, Dennis (ed.); Grenby, M. O. (ed. and introd.); Popular Children's Literature in Britain. Aldershot, England; Ashgate; 2008. (xiv, 342 pp.) קישורים חיצוניים מידע וקווי עלילה באתר לקסיקון הארי פוטר האתר הרשמי של ג'יי קיי רולינג שאלות נפוצות על הארי פוטר בבלוג של גילי בר-הלל, מתרגמת הספר הערות שוליים 1 קטגוריה:ספרי 1997 קטגוריה:ספרי הוצאת פרוזה קטגוריה:ספרי ג'יי קיי רולינג	2024-06-07T16:10:00
Felis margarita	REDIRECT חתול חולות	2004-12-29T19:41:15
Felis silvestris	REDIRECT חתול בר	2004-12-29T19:44:04
Caracal	REDIRECT קרקל	2004-12-29T19:47:44
Acinonyx	REDIRECT ברדלס	2004-12-29T19:49:54
Panthera tigris	REDIRECT טיגריס	2004-12-29T19:59:12
Panthera leo	REDIRECT אריה	2004-12-29T20:00:29
פיד"ה	פיד"ה (מצרפתית: Fédération Internationale des Échecs, בראשי תיבות: FIDE, בתרגום לעברית: איגוד השחמט העולמי) הוא ארגון בין-לאומי שנוסד כדי לאחד מספר איגודים לאומיים של שחמט שהיו בעולם. נוסד בפריז, צרפת ב-20 ביולי 1924. פיד"ה מגדירה את מד הכושר של השחקנים, מפרסמת מעת לעת אלבום תמונות של בעיות השחמט הטובות ביותר, וכן מעניקה תארים של אמן הפיד"ה (FIDE Master או בקיצור FM), אמן בין-לאומי (International Master או בקיצור IM) ורב-אמן בין-לאומי (Grand Master או בקיצור GM) - דרגות כלליות (הפתוחות לגברים ונשים) ודרגות לנשים בלבד. ב-1993 פרש אלוף העולם גארי קספרוב מהאיגוד והקים ארגון מתחרה - PCA (Professional Chess Association). כך נוצר מצב שבו היו שני אלופי עולם - אחד של פיד"ה ואחד של PCA. הארגון קרס לאחר זמן לא רב, וגם ארגון שהקים קספרוב לאחר מכן, WCA, לא החזיק מעמד כלכלית, וכיום פיד"ה הוא עדיין האיגוד המרכזי לשחמט בעולם. חברים מייסדים החברים המייסדים של פיד"ה היו: אישטוואן אבוני (הונגריה), רוברטו גראו (ארגנטינה), יון גודז'ו (רומניה), פלורנציאנו מארוסי (איטליה), מארק ניקולט (שווייץ), יעקב מ. אובדיה (יוגוסלביה), פנלבר אי זמורה (ספרד), פרנסיס הובר רולינס (בריטניה הגדולה), אלכסנדר רואב (הולנד), קרל סקאליצ'קה (צ'כוסלובקיה), סטיבן פרנסיס סמית (קנדה), איזאק טובין (פולין), אנטול טשפורנוף (פינלנד), פייר וינסנט (צרפת), ליאון וולטנס (בלגיה). אלכסנדר רואב מהולנד נבחר לנשיא הראשון. נשיאי פיד"ה שנים נשיא 1924–1949 אלכסנדר רואב 1949–1970 פולקה רוגרד 1970–1978 מקס אויבה 1978–1982 פרדריק אולפסון 1982–1995 פלורנסיו קמפומאנס 1995–2018 קירסן איליומז'ינוב 2018 - ארקדי דבורקוביץ' קישורים חיצוניים קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה קטגוריה:פדרציות ספורט קטגוריה:קצרמר שחמט קטגוריה:ארגוני שחמט קטגוריה:ארגוני ספורט בין-לאומיים	2024-07-16T06:32:09
Panthera onca	REDIRECT יגואר	2004-12-29T20:01:26

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.