title
stringlengths 1
146
| content
stringlengths 0
337k
| timestamp
timestamp[s] |
|---|---|---|
המערה הכחולה
|
שמאל|ממוזער|250px|בכניסה למערה
המערה הכחולה היא מערה באי קאפרי השייך לאיטליה. המערה נראית כאולם גדול שגובהו כארבע קומות. הכניסה לתוכה אפשרית רק מן הים ועל ידי סירה, דרך קשת אבן שגובהה פחות ממטר. את המערה כרו גלי הים בתוך אבן הגיר והיא מלאה מחציתה מים כתוצאה משקיעתה של אדמת החוף. שמה של המערה ניתן לה בשל האור הכחול המציף את חללה. בימי עבר הייתה המערה משמשת כמקום רחצה לעשירי רומא. המעברים התת-קרקעיים המובילים אליה אטומים בחלקם ונראה שבעבר היוו חלק ממערכת מחילות תת-קרקעית.
קישורים חיצוניים
תמונות מהמערה הכחולה בפרט ומקפארי בכלל
קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה
כחולה
| 2024-09-05T11:52:49
|
קאפרי
|
ממוזער|שמאל|200px|מבט על נמל קאפרי מווילה סן מיקלה
קאפרי (באיטלקית: Capri) הוא אי קטן בים הטירני, בקרבת חצי האי סורנטו, דרומית לנפת נאפולי במחוז קמפניה שבדרום איטליה, סמוך למפרץ נאפולי. שם האי נגזר מהמילה capra שפירושה עז באיטלקית, כי על האי יש והיו עיזים. על האי קיימות שתי עיירות. קאפרי (עיירה), מעט מעל גובה פני הים ואנאקפרי, בגובה של כ־275 מטר מעל פני הים.
היסטוריה
בקאפרי התיישבו בני אדם עוד מתקופת הרפובליקה הרומית והוא אף שימש כמשכנו של הקיסר הרומי טיבריוס ועל שמו קרוי ההר המזרחי באי, הר טיבריוס (Monte Tiberio). האי מוקף צוקים תלולים ובהם הרבה מערות ונקיקים. יופיו של האי מושך אליו תיירים רבים והאתר המפורסם ביותר בו הוא "המערה הכחולה" המפורסמת בשל מימיה הכחולים. הגבוה בהרי האי הוא מונטה סולארו, אליו ניתן לעלות רגלית, או ברכבל כיסאות פתוח, שתפעולו תלוי במזג האויר. אתרי תיירות נוספים באי הם המדרגות הפיניקיות ווילה סן מיקלה.
בשנת 182 קומודוס, קיסר האימפריה הרומית ה־18 הגלה את אחותו לוסילה לאי, לאחר שהייתה מעורבת בקשר להתנקשות בחייו. לאחר זמן קצר קומודוס שלח מתנקש שהתנקש בחייה.
ממוזער|בית העירייה בקאפרי
קאפרי, אומנויות ותרבות
ממוזער|מראה "הנמל הגדול" וקאפרי ממעלה ההר.
קאפרי באה לביטוי בכמה מישורים אומנותיים ותרבותיים.
ספרות וסופרים: באנאקפרי שוכן ביתו של הסופר והרופא השוודי אקסל מונתה, וילה סן מיקלה. הוילה תוארה והתפרסמה בספר מגילת סן מיקלה, והיא משמשת כיום כמוזיאון לחייו וליצירתו ומהווה מוקד משיכה לתיירים. ממרפסת הוילה יש תצפית פנורמית על האי, ובראות טובה וגם על חצי האי סורנטו. אמנם עלילת ספרו של נורמן דאגלס "Southwind" מתרחשת באי אחר, אך המומחים מסכימים שהשראה נובעת מקאפרי. גם המשורר והדיפלומט הצ'יליאני פבלו נרודה ביקר בקאפרי, וכתב שירים על ובהשראת האי, לרבות את "פסוקי רב החובל" (The Captain's Verses), שבין השאר זיכו אותו בקבלת פרס נובל לספרות. ספר נוסף שבכותרתו מופיע האי קאפרי הוא "גלויה מקאפרי", מאת אלכס בראון. הספר קאפרי דיאם - אהבה ומוות בקאפרי (CAPRI DIEM Love and Death on Capri-) מאת ססיליה שטורהאוג - Cecilia Storhaug. גם הסופר הבריטי גרהם גרין שהה בקאפרי פרק זמן ממושך ויצר באי.
ציור: ציירים רבים שהו בקאפרי וציירו את נופי האי בהשראת יופיו. ביניהם, הצייר האיטלקי אנטוניו לטו (Antonio Leto) ותלמידו מיקלה פדריקו (Michele Federico).ציירים נוספים ששהו באי, יצרו וציירו את נופיו הם הצרפתים ז'אק לואי דוד, ואנרי מאטיס.
שירה מולחנת: הזמר והיוצר פפינו די קאפרי נולד על האי. הזמר הצרפתי הרב וילארד שר את שירו המפורסם "קאפרי, זה נגמר" (Capri C'est Fini). הזמרים פרנק סינטרה ודין מרטין וגם בינג קרוסבי ורוזמרי קלוני שרו את השיר הרומנטי "האי קאפרי" (The Isle of Capri).
במאה העשרים נוצר בגרמניה משקה לילדים ולנוער על שם האי, "שמש קאפרי", באנגלית "Capri Sun". המשקה נמכר בעולם ב-למעלה ממאה מדינות, ומאוחר יותר נוצרו גם גרסאות למבוגרים, על-ידי מהילתו בחומרים אלכוהוליים.
ביקורים ושהות של מפורסמים
ממוזער|הדרך המתפתלת ויה קרופ בקאפרי
מפורסמים רבים ביקרו בקאפרי ונהנו מהשהות באי ומנופיו. בעת העתיקה קיסרים ואצילי רומא נהגו לבקר ולנוח בקאפרי, ולהתרחק מהפוליטיקה ברומא. בראשם הקיסר טיבריוס, שבנה וילה מפוארת על האי. לתעשיין הגרמני אלפרד קרופ הייתה וילה על האי וכיום יש על שמו באי דרך הררית ומפותלת, "Via Krupp". ז'קלין קנדי ביקרה באי לעיתים קרובות. הזמרת ויוצרת האמריקאית מריה קארי נמצאת גם היא ברשימת מבקרי קאפרי.
תחבורה
בקאפרי שני נמלים, הנמל הגדול (Marina Grande) והנמל הקטן (Marina Piccola), ובו שני יישובים, קפרי במרכז ואנאקפרי במערב. באי רשת כבישים צרים ובהם נוסעים מוניות ואוטובוסים קטנים, המאפשרים נסיעה בין הנקודות השונות באי לאתרים השונים. רכב פרטי יש לתושבי האי בלבד. אל האי ניתן להגיע במעבורות היוצאות מנמלי סורנטו ונאפולי. זמן השייט נע בין ארבעים לשישים דקות, תלוי בסוג המעבורת ובמצב הים. גם בין אתרי האי הנמצאים בגובה פני הים, ניתן לשוט בסירות.
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
אתר התיירות של קאפרי
צילומי פנורמה של האי קאפרי
ימין|ממוזער|250px|המערה הכחולה
| 2024-09-11T11:29:20
|
תור (סדר)
|
שמאל|ממוזער|300px|אנשים עומדים בתור בפולין בשנות ה-80 עקב המחסור במוצרי יסוד.
300px|ממוזער|תור לנפט וסולר בתקופת המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות ב-1948
תור הוא שורה של אנשים (או עצמים אחרים) הממתינים לקבלת שירות. סדר קבלת השירות נקבע לפי קריטריונים שונים. הקריטריון המקובל ביותר הוא שסדר קבלת השירות הוא כסדר הכניסה לתור. בשפת העוסקים בנושא זה מכונה התור נרי"ר - נכנס ראשון יוצא ראשון (FIFO - First In First Out). לעיתים ניתנת עדיפות לממתינים מסוימים, והם מוקפצים למיקום עדיף בתור.
כסוגיה חברתית
ממוזער|שמאל|250px|חיילים בריטים בתור לחלוקת תה מקנטינה ניידת, ליד שער ברנדנבורג בברלין, 1945.
ממוזער|שמאל|250px|תור בפורים, 1935.
מבחינה חברתית, תור הוא הסדר חברתי שבא לקבוע סדר צודק והוגן לקבלת שירות או מוצר שאספקתם מוגבלת (כלומר לא ניתן לספק אותו לכל הצרכנים מיד עם דרישתם). לעיתים התור מנוהל בקפדנות על ידי נותן השירות, ופעמים אחרות מתקיים התור מתוך צייתנות של הממתינים בתור למנהג שנוצר, צייתנות שהפרתה פוגעת בסדר הציבורי.
דוגמה: אנשים אחדים רוצים לקבל שירות מקופאי בחנות. הקופאי יכול לשרת בכל רגע נתון רק אדם אחד, ולכן נוצר תור ליד הקופה. לולא תרבות ההמתנה בתור היה מתרחש אחד מהתרחישים הבאים:
הקופאי היה נותן שירות למי שהוא חפץ ביקרו ואחר-כך לאחרים.
הלקוח האלים יותר היה מפלס דרכו בכוח ומקבל שירות ראשון ואחריו הלקוחות החלשים.
אלה תרחישים שהיו גורמים להתמרמרות של אלה המופלים לרעה לעומת בעלי הקשרים או בעלי הזרוע.
לעומת זאת, תרבות ההמתנה בתור מתייחסת לכל אדם כשווה בזכויותיו לכל האחרים, והמדד הקובע את הסדר בגישה לקופאי, הוא הקדימות בהגעה לתור.
רבים סוברים שעקיפה, כלומר חריגה מהסדר שקובע התור, היא לגיטימית רק כאשר הממתינים בתור הביעו במפורש את הסכמתם לה.
הדוגמה של המתנה בתור לקופאי, היא דוגמה בנושא שאינו קריטי, אך בעיה זו קיימת במלוא חריפותה גם בתחומים קריטיים ביותר. דוגמה לכך היא תור הממתינים לניתוח, שיש בו הצלת חיים או הקלה רבה בסבלו של החולה. תור פירושו שהנכנס ראשון לתור זוכה ראשון לטיפול. לא הכול מסכימים לכך, ולכן לעיתים מתפצל התור לשני מסלולים: מסלול שגרתי שבו יש המתנה בתור לפי הכללים המקובלים, ומסלול למועדפים, שלהם תור נפרד, בעדיפות על-פני כל הממתינים בתור הרגיל. הכניסה למסלול המועדפים נעשית בשל תשלום, בשל תיעדוף רפואי או סיבה אחרת באופן רשמי; (במקומות שבהם יש הגדרה ממוסדת של מסלול כזה), או באופן לא רשמי (באמצעות מתן שוחד). כך גם נפוץ השימוש בגורמים מתווכים, "מאכערים", לקיצור תורים בשירות הציבורי. ישנם הנמצאים מלכתחילה במסלול המועדפים, על-פי מעמדם: היותם נבחרי ציבור, חברותם במפלגה הנכונה וכדומה, כל מדינה ותרבות התור הנוהגת בה.
קיימות תקופות היסטוריות ש"תורים" מוזכרים כמאפיין בולט בהן, בהיותן מלוות בתורים בממדים גדולים. כך לדוגמה ידועות התקופות בברית המועצות שסבלה תקופות ממושכות מרעב המוני, כמו הרעב של תחילת שנות השלושים; ואחד המאפיינים של הכלכלה המתוכננת הביאה לחלוקת מזון בסיסי, כשבמוקדי החלוקה השתרכה האוכלוסייה בתורים ארוכים.
דוגמה נוספת היא תקופת הצנע בישראל שהייתה תוצאה של מדיניות קיצוב שחלק מרכזי בה היה ההקצבה היומית לנפש. חיי היום יום כללו אז המתנה בתורים ארוכים כדי לקבל מזון בסיסי.
בחוקי מדינת ישראל
אחדים מחוקי מדינת ישראל מעניקים עדיפות בתור לאוכלוסיות שונות:
תקנה 13 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, מקנה זכות לקבלת שירות ציבור בלא המתנה בתור, לבקשת אדם עם מוגבלות הזכאי לכך או אדם המלווה אותו.
סעיף 13ב לחוק האזרחים הוותיקים קובע שברשות ציבורית או במקום ציבורי (כהגדרתם בחוק) תינתן עדיפות בתור לאזרח ותיק שגילו מעל 80 שנים, על פי בקשתו.
בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה, שאושר ביולי 2018, קובע שברשות ציבורית או במקום ציבורי (כהגדרתם בחוק) תינתן עדיפות בתור לאישה בהיריון, לפי בקשתה.
כבעיה הנדסית וניהולית
ממוזער|שמאל|250px|תור של מטוסים הממתינים להמראה בשדה התעופה הית'רו בלונדון
שמאל|ממוזער|250px|הסדרת התור במרפאה של שירותי בריאות כללית
ממוזער|מכונה אוטומטית לקבלת תורים בסניף סופר פארם באור יהודה
אורך התור הוא תופעה אקראית, שאורכה משתנה בהתאם למספר דורשי השירות ברגע נתון, מספר העמדות המשרתות אותם ואורך השירות הדרוש וגורמים נוספים. הקצאת נותני שירות רבים, שיבטיחו היווצרות של תור בהסתברות נמוכה ביותר, פירושה הקצאה לא כלכלית של נותני שירות. הקצאת נותני שירות מעטים מדי פירושה רמת שירות נמוכה, שעלולה לגרום למעבר דורשי השירות אל המתחרים (כאשר יש מתחרים).
לפיכך בכל תכנון של אתר המספק שירות יש להביא בחשבון את התור שעלול להיווצר בו, ולהיערך בהתאם. ההיערכות תיעשה בשתי רמות:
היערכות בעת התכנון הראשוני של האתר, שתקבע את מספר עמדות השירות שייבנו בו. בעת תכנון של סופרמרקט, למשל, יש לקבוע כמה קופות יהיו בו. לצמצום מספר עמדות השירות הנדרש ניתן להתקין אמצעים לקיצור התור. הכנסת קורא בר קוד לחנויות הביא לזיהוי מהיר יותר של המוצרים בקופה, ובכך קיצרה את משך הזמן שבו לקוח שוהה בקופה.
תכנון יומיומי של רמת האיוש של עמדות השירות, בהתאם לתנודות בביקוש. בסופרמרקט, למשל, יהיו מאוישות יותר קופות בשעות העומס, הנובעות מעומס משתנה במשך שעות היממה, ומעומס גדול יותר לפני חג.
במקרים מורכבים של תורות נעשה שימוש בתוכניות סימולציה, המנסות לדמות את התורים שייווצרו, כך שניתן יהיה להגיע לתכנון אופטימלי של השירות. התורה המתמטית העוסקת בתורים היא תורת התורים.
במקומות שבהם כבר בשלב התכנון ידוע שהם מועדים להיווצרותם של תורים (לפחות בחלק מזמן פעולתם), נעשית היערכות שמטרתה לצמצם את הנזק שבתור, ולעשות את ההמתנה נוחה במידת האפשר. דוגמאות:
הפעלת מתקן המעניק מספר סידורי לכל אדם המצטרף לתור, תוך הצגה של המספר הסידורי המטופל כעת, כך שהממתין יוכל להעריך מתי יגיע תורו, ויהיה חופשי עד למועד זה.
התקנת אמצעי המתנה נוחים, כגון כיסאות במשרד המקבל קהל, או מסגרות ברורות לעמידתם של הממתינים, כך שלא יהיו פורצי גדר.
התקנת אמצעים לבידורם של הממתינים, כדי שהמתנתם תהיה נעימה יותר. בקטגוריה זו נכללים עיתונים המוצעים לממתינים בתור אצל הספר או הרופא, בובות הבאות לשעשע את הממתינים למתקן שעשועים בפארק שעשועים, מוזיקה המושמעת לממתין לתורו במענה קולי, ועוד.
במשק ההופך תחרותי יותר ויותר, טיפול נאות בתורים עשוי להיות קריטי להצלחתו של נותן השירות. דוגמה לכך הוא התור למכשיר טלפון. עד לתחילת שנות השבעים, שבהן שירות הטלפון בישראל ניתן על ידי מונופול, זמן ההמתנה לקו טלפון נמדד בשנים. ככל שגברה התחרות בתחום זה, ולרשות הציבור הועמדו חלופות נוספות ליצירת קשר טלפוני, התקצר זמן ההמתנה.
במערכות מחשב
במערכות מחשב גדולות, המשרתות משתמשים רבים, נוצרים תורים רבים, כאשר אחד ממשאבי המחשב נדרש לספק שירות למשתמשים אחדים בו זמנית. תורים מתקיימים במחשב מרכזי (מיינפריים) המשרת משתמשים רבים, וגם ברשת מחשבים, שבה שרת המשרת מחשבים אישיים רבים. דוגמאות לתורים:
משתמשים אחדים שולחים הדפסות למדפסת קומתית המשרתת את כולם. ההדפסות מסתדרות בתור בהתאם לסדר היווצרותן, ומודפסות בהתאם.
משתמשים אחדים שולחים דואר אלקטרוני בבת אחת. שרת הדואר האלקטרוני אינו מסוגל לטפל בבת אחת בכל המסרים, ונוצר תור שלפיו נעשה הטיפול במסרים.
הטיפול בתורים מסוג זה הוא תפקיד מרכזי של מערכת ההפעלה, ומהווה אחד הקריטריונים לבחירתה של מערכת הפעלה. בדומה לתור אנושי, גם בתור במערכות מחשב נדרשת לפעמים התערבות לשינוי סדרי העדיפויות בתור. התערבות זו עשויה להיות מתוכננת מראש, למשל מתן עדיפות למשימות קצרות על-פני משימות ארוכות, או בהתאם לדרישה נקודתית של משתמש הזקוק לעדיפות.
הזמן החולף מרגע שהמשתמש במערכת מחשב מציג דרישה כלשהי למערכת זו ועד הרגע שהוא מקבל מענה לדרישתו, מושפע מהזמן המוקדש לעיבוד הדרישה ומהזמן שהדרישה ממתינה לעיבוד בתורים השונים המתנהלים במערכת המחשב. בעת עיצוב הארכיטקטורה של מערכת מחשוב יש להביא בחשבון עניין זה. דוגמה: אין טעם להגביר את עוצמת המעבד של המחשב, כאשר צוואר הבקבוק הפוגע בזמן תגובה הוא מדפסת איטית שבה מצטבר תור ארוך של הדפסות.
בקרב בעלי החיים
המתנה בתור מקובלת בעיקר בקרב בני אדם, או עצמים המתופעלים על ידי בני אדם (כגון מכוניות ברמזור), אך יש גם המתנה בתור אצל בעלי חיים: הביזון האמריקני נוהג לשפשף את גופו בגזעי עצים כדי להקל על עצמו את הכאב שגורמים לו גירוי בעור ועקיצות חרקים. במקומות שבהם העצים מועטים, יש והביזונים נערכים בשורה ומחכים אחד-אחד לתורו. תופעת התור נצפתה גם אצל קיפודני נמלים אוסטרליים, אשר בתחילת תקופת החיזור מסתדרים בשיירה של עד עשרה פרטים ועוקבים אחר נקבה. השיירה מסודרת בתור, שהולך ומתקדם אחרי הנקבה.
קישורים חיצוניים
רונן פרי וטל ז'רסקי מאמר על שימוש בתורים בעולם המשפט
הערות שוליים
קטגוריה:תורת התורים
קטגוריה:תרבות
| 2024-05-25T14:03:05
|
דן (פירושונים)
|
קטגוריה:שמות פרטיים עבריים לגברים
קטגוריה:שמות משפחה
קטגוריה:שמות משפחה עבריים
קטגוריה:שמות משפחה טופונימיים
| 2024-02-20T17:26:56
|
חסידות חבד
|
REDIRECT חסידות_חב"ד
| 2004-06-09T07:09:27
|
הגולם מפראג
|
שמאל|ממוזער|ציור של הגולם ומהר"ל. בגרסה זו כתובות האותיות "גלם" על מצחו (הכוונה: "גולם" בכתיב חסר)שמאל|ממוזער|בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. נראה הסולם לעלות לעליית הגג. (העלייה סגורה).
אגדת הגולם מפראג היא אגדה עממית יהודית המספרת על גולם שנוצר בידי רבי יהודה ליווא, המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, על מנת למנוע עלילות דם מבית היוצר של קהילות הנוצרים באירופה נגד היהודים.
עיקרי סיפור בריאת הגולם
על פי המסופר, הגולם שימש את יוצרו כשליח נאמן והטיל אימה על מפיצי עלילות דם נוראות נגד היהודים. מדי ערב שבת נהג הרב להוציא את רוח החיים מתוך הגולם מחשש פן יחלל זה את השבת, והגולם היה מוטל כגוש חומר עד צאת השבת. באחד מימי השישי שכח הרב להוציא ממנו את רוח החיים, והגולם חילל את השבת וסיכן את הגויים שחיו בעיר. הרב רדף אחריו והשיגו מחוץ לפתח בית הכנסת העתיק "אלטנוישול" בפראג. שם הוציא ממנו את רוח החיים, והגולם התנפץ לרסיסים. על מצחו של הגולם היו חקוקות האותיות "אמת", וניטרולו התבצע על ידי מחיקת האות א' כך שהכיתוב הפך ל"מת". לפי האגדה נותרו שרידי גופו מונחים בעליית הגג של בית הכנסת עד ימינו אלה.
מקורות האגדה
בפולקלור היהודי נפוצו אגדות שונות אודות גולם, גוש של חומר בדמות אדם שנופחים בו חיים, בדרך כלל על ידי שימוש בשמות קדושים. אחד הסיפורים הנפוצים מתחילת העת החדשה נסוב על רבי אליהו בעל שם מחלם מהמאה ה-16, עליו מסופר שיצר גולם על פי ספר יצירה. על פי הכתוב בהערות מנחם ציון על ספר שם הגדולים בערך של רבי אליהו בעל שם מחלם היה תלמידו של מהר"ל מפראג מה שמסביר ומבסס יותר את המסורת של יצירת הגולם על ידו וכן על ידי המהר"ל. כמו כן רבי חיים מוולוזין מעיד שסיפר לו רבו הגאון מווילנא, שבהיותו ילד החל לעסוק ביצירת גולם על פי ספר יצירה, והפסיק כאשר ראה דמות מעל ראשו שהבין מזה שמהשמים לא רוצים שיעסוק בזה עקב גילו הצעיר.
מקורות היסטוריים
המקור המודפס הידוע הקדום ביותר לסיפור עד כה הוא ככל הנראה הערת שוליים בספר "Der Jüdische Gil Blas" ("היהודי גיל בלאס") משנת 1834, שחיבר יוסף כהן זליגמן. מקור נוסף הוא הסופר היהודי ברטולד אוארבך, שפרסם את הסיפור בספרו "שפינוזה", בשנת 1837. עד לשנת 1847 כבר הופיע הסיפור לפחות בחמישה ספרים בשפה הגרמנית שחיברו סופרים יהודים. פרופ' יוסף דייוויס טוען כי בסיפורים מהמאות ה-17 וה-18 על תלמידיו של המהר"ל כדוגמת רבי יום טוב ליפמן הלר, כללו אלמנטים של סיפור הגולם.
לסיפור על הגולם מפראג אין ביסוס היסטורי מספיק מהימן. מפקפקי האגדה טוענים כי היה מן הראוי שבריאת הגולם תוזכר בכתבי המהר"ל, או תלמידיו ובני דורו. מקור חשוב נוסף לאגדה זו מופיע בספר "טהרת יום טוב" בו מובא מכתב בו מפורש בדיוק כיצד יצר המהר"ל את הגולם. גרשום שלום טוען שככל הנראה התגלגל מדמויות שונות ובאמצע המאה ה-18 הגיע לפראג שם נקשר לשמו של המהר"ל. חוקרים אחדים הציעו הסבר לפיו נוצר הסיפור כהמצאה ספרותית כחלק מתנועת פולקלור יהודי מקבילה לתנועת הפולקלור הגרמני של התקופה, וכי ייתכן שהוא התבסס על מסורת יהודית שעברה מפה לאוזן.
הרב יהושע ענבל טען כי לא ייתכן שסיפור דמיוני שכזה יהפוך לנפוץ בקהילות רבות ומרוחקות זו מזו באותו הזמן ממש. כפתרון הוא העלה את ההשערה, שהגולם מפראג היה אוטיסט, וכינויו 'גולם' היה כינוי חיבה שנבע מהיחס אליו כשוטה למחצה, בעוד שההמון טעה בו כי הוא בריאה לא אנושית שנבראה בידי המהר"ל. מסיבה זו לא הייתה בעיניי כותבים באותה התקופה חשיבות לכתיבת הסיפור.
במשך השנים חוברו חיבורים שהיו שטענו לגביהם כי הם פסאודואפיגרפיים שכביכול מתארים את יצירת הגולם או עלילותיו ממקור ראשון. כמו "אגרת המהר"ל אודות יצירת הגולם".
היחס לסיפור הגולם במסורת הרבנית
הסטייפלער כתב בספרו "חיי עולם" רשימה של כל גדולי ישראל שבראו גולם, ובעוד את כל הרשימה כתב בצורה נחרצת - על המהר"ל כתב "ידוע שהמהר"ל מפראג ברא גולם", ובמהדורה השנייה שינה ל"מפורסם שהמהר"ל...". היו ששיערו כי הנוסח המסתייג הוא בשל חוסר האישוש ההיסטורי לסיפור בריאת הגולם על ידי המהר"ל, שהתחדד אצל הסטייפלער בין ההדפסה הראשונה לשנייה.
הרב שלמה פישר טען כי סיפור הגולם לא היה ולא נברא, וקבל על שסיפור הגולם עודנו מתפשט.
הטמנת הגולם בעליית הגג של אלטנוישול
על-פי האגדה הגולם הוטמן בעליית הגג של בית הכנסת אלטנוישול. עם זאת, בשיפוצים שנערכו במקום בשנים (ה'תשע"ד-ה'תשע"ה) לא היה כל ממצא של ממש שעשוי להעיד על כך, אך גם לא היה בזה כדי להכחיש בבירור את הסיפור, היות שבעבר הרחוק יותר (ה'תרמ"ד) נערכו במקום שיפוצים מוקדמים ולא תועדו בשלמות.
בהקדמה לספר נפלאות המהר"ל מתאר הרב יודל רוזנברג כי הנודע ביהודה עלה עטור בטלית ותפילין לעליית הגג של האלטנוישול לאחר שבמשך אותו היום טבל וצם, כשהוא מותיר מניין מתלמידיו לומר תהילים תחתיו תחת העלייה. לאחר משך זמן ירד בפחד ובהלה, ואמר שמעתה הוא מחזק את תקנת המהר"ל שלא לעלות לעלית הגג.
סיפור נוסף מספר על קצין נאצי שרצה לבדוק את מהימנות הסיפור אודות הגולם, אך מת במקום. גם לסיפור זה אין בסיס מתועד, והוא קשור כנראה לביקורו של הפרוטקטור ריינהרד היידריך במקום ב-1942, מעט לפני הירצחו ומותו מן הפציעה בבית החולים בפראג. אך עצם קיומו של בית הכנסת, על אף כיבושו של המקום עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, מפזר הילה סביב לסיפור זה.
רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש ציין שהאגדה הייתה מפורסמת בקרב היהודים ושאינם עוד קודם הוצאת ספרו של רוזנברג, והוסיף ששמע מפי חותנו, שהוא ביקר בעליית הגג של בית הכנסת האמור (סביב שנת תרס"ח). עוד ציין שהראיה הפשוטה על אמיתותו של הגולם היא שהגויים במקום מאמינים בזה, כך שאין זו רק אגדה יהודית. כמו כן רבי לוי יצחק שניאורסון סיפר אודות ביקורו בפראג יחד עם רבי דוב בער שניאורסון שרבי דוב בער עלה לעליית הגג ומיהר לרדת לאחר מה שראה וטען כי אין רשות לאף אדם להיכנס למקום.
הספר נפלאות המהר"ל
המקור הראשון שהרחיב בתיאור בריאת הגולם ומעלליו הוא בחיבור בשם "נפלאות המהר"ל שהוציא לאור הרב והסופר יהודה יודל רוזנברג ב־1909. הספר מתיימר להציג את כתב ידו של חתן המהר"ל, הרב יצחק כ"ץ, שהיה עד ראייה והשתתף במעמד יצירת הגולם. הספר מתאר בפרוטרוט ובצבעים חיים את סיפור בריאתו של הגולם, חייו ומותו המסתורי, ובעיקר את מעשיו ההרואיים להצלת יהודי פראג מעלילות הדם ומהכומר טדיאוס הרשע. בהקדמה לספר טוען הרב רוזנברג שהסתמך על כתב יד שרכש מאת יהודי בשם חיים שרפשטיין, שחי במחצית השנייה של המאה ה-19 עסק במחקר ובמכירת עתיקות, שמצא את העותק במוזיאון בעיר מיץ.
כחצי שנה לאחר צאת נפלאות המהר"ל הוציא לאור מנחם מנדל עקשטיין מסיגט בשנת ה'תר"ע (1910) את חיבורו "ספר היצירה", בו טען לראשונה לזיופו של הספר. הוא התבסס על סתירות בין המתואר בספר לבין המקורות בספרות היהודית והקבלית המתארים בריאת יצור חי, כמו גם על סתירות רבות בתוך הקונטרס עצמו, כמו תיאר של ספר תוספות יום טוב שלא הודפס אז והמילה שעון שלא הומצאה אז. בין היתר, מתואר בספר, שמיוחס לחתן המהר"ל "חתנו הגאון מוהר"י כ"ץ זצ"ל". חוקרים נוספים שעסקו בכתב היד הוכיחו כי הוא יצירה מקורית של הרב רוזנברג., ביניהם חוקר הקבלה גרשום שלום.
בעקבות הביקורת על ספרו, פרסם הרב רוזנברג מודעה כי אכן הוא כותב החיבור, אך עשה זאת על פי צו רבני לודז' על מנת לספק לנוער היהודי בפולין תחליף מושך לסיפורת החילונית. צאצאי הרב רוזנברג הביאו ראיה לכך, מהעובדה כי זו הייתה הסיבה שהחיבור נכתב על ידו בעברית ולא ביידיש - על מנת למשוך את לב הנוער המשכילי שחיפש ספרות עברית. ישראל אלתר גרובייס העלה את ההשערה כי הסתירות נשתלו במכוון בספר בידי הרב רוזנברג עצמו, על מנת שזיופו יתגלה ולא יהפוך לאמין.
הרב יהושע ענבל טען כי הסתירות הפנימיות בספר רק מחזקות את ההשערה כי הרב רוזנברג ליקט סיפורים שונים שהיו נפוצים על הגולם, כך שהשגיאות היו במקור. גרשום שלום סבר כי את ההשראה לכתיבת הסיפורים לקח הרב רוזנברג מ"איגרת המהר"ל" בה ישנם תיאורים רבים החופפים למתואר בנפלאות המהר"ל, שאומנם הודפסה רק כעשר שנים לאחר הדפסת נפלאות המהר"ל אך שלום שיער כי היא הייתה קיימת עוד הרבה קודם. חוקרים נוספים שיערו כי סיפורו של רוזנברג מבוסס על כתבי שרלוק הולמס, אותם קרא הרב רוזנברג ועיברת לגרסה יהודית, בעוד המהר"ל משמש בתפקיד החוקר שרלוק הולמס, ואילו הגולם את דמות דוקטור ווטסון החזק והכוחני.
בתרבות
הביטוי "הגולם קם על יוצרו" - שמשמעותו 'מערכת הפוגעת במי שהקים אותה', מקורו בסיפור הגולם מפראג.
בפראג פועלת מסעדת "הגולם" על שם סיפור הגולם.
סיפור הגולם היווה מקור השראה למחזות וסרטים. אחד הסרטים המפורסמים ביותר היה "הגולם" (The Golem), סרטו האילם של פאול וגנר משנת 1920, שהיו שטענו כי יש בו נופך אנטישמי. וגנר, שהושפע מספרו של רוזנברג בתרגום גרמני, הוציא עוד שני סרטים נוספים שהיו קשורים לגולם. אחד מהם היה "הגולם והרקדנית".
הסופר והמשורר הארגנטינאי חורחה לואיס בורחס כתב את השיר "הגולם", שבו הוא מתאר את המהר"ל ואת הגולם שלו. בשיר טען בורחס כי הגולם היה אילם, אולי בשל טעות בהגיית שמות הקודש בעת יצירתו. הסופר היהודי יצחק בשביס-זינגר הוציא ספר בשם "הגולם" על הגולם מפראג. בספר הוא מוסיף מאפיינים ספרותיים מודרניים, כמו סיפור התאהבותו של הגולם בנערה, ואת המאפיין של הגולם הקם על יוצרו ומרידתו במהר"ל בעקבות בקשה לעשות מעשה שלא היה כהוגן, וכן את רצון מפקד הצבא לגייס את הגולם לצבא הקיסרות.
בשנת 1921 כתב הסופר היידי ליוויק הלפרין מחזה המתאר את סיפור הגולם כיציר כפיו של המהר"ל מפראג, מחזה זה היה חלק מטרילוגיית מחזות המכונים "חזיוני גאולה", הגולם הוא הראשון שבהם.
בשנת 1981 נכלל השיר "גולם" באלבום הבכורה של להקת הקליק. השיר מציג את האדם כיצור אומלל וחסר בחירה, "גולם" שנוצר ללא תכלית: "נולדת בטעות וכך אתה חי, וכך אתה תמות, נולדת בטעות של הבחנה בין איכות לבין כמות. תקעו לך מפתח מאחור בגב, סובבו לימין ולשמאל, נשארת קטן וחסר מטרה, רק המפתח המשיך לגדול".
במשחק מבוכים ודרקונים קיים סוג של מפלצות המכונות "גולם". מפלצות אלה הן פסלים קסומים, דמויי אדם אך חסרי דעת, אשר נוצרו על ידי אנשי דת או מכשפים רבי עוצמה כדי לשרתם או לבצע משימות שונות. במשחק קיימים סוגים שונים של "גולמים" הנבדלים זה מזה בחומר שממנו הם עשויים: חימר (בדומה לגולם המקורי מפראג), בשר (בדומה למפלצת של פרנקנשטיין), אבן, מתכת וכדומה.
בפרק 8 של התוכנית היהודים באים, ישנו מערכון בו הגולם מוקם לחיים על ידי המהר"ל מפראג, אך אומר דברי כפירה שגורמים למהר"ל ולעוזרו להרוג אותו שוב ושוב בניסיון ליצור גולם שאינו כופר.
הגולם מופיע גם בסדרה על טבעי, ואף בפרק סאטירי במשפחת סימפסון (עונה 18 פרק 4).
בסדרה פוקימון במחוז יונובה, יש פוקימון בשם Golurk אשר מבוסס על הגולם מפראג.
בסדרה ארתור בעונה 21, הגולם מופיע בתור סיפור שסופר במהלך הפרק.
בסדרת הטלוויזיה "גרים", רב יהודי אוסף את מה נשאר מהגולם וגורם לגולם להגן על בנו של אחותו בכל מחיר.
בסדרת הטלוויזיה "המסדר", הדמות הראשית פוגשת בגולם ונעזרת בחברתו המסבירה לו שמחיקת המילה "אמת" מראשו תגרום למותו.
בסדרת הטלוויזיה "שטיסל", ישנו אדם דובר גרמנית שחי במרתף בית הכנסת ודואג לצורכי המבנה, והוא מכונה על ידי הקהילה "גולם", ככינוי חיבה או לעג.
בסדרת הטלוויזיה "תיקים באפלה" הוקדש פרק לסיפור הגולם; בפרק מסופר על צעירה חרדית בניו-יורק היוצרת גולם הנוקם בחבורה נאו-נאצית אשר חבריה רצחו את ארוסהּ.
בסדרת הטלוויזיה "שרלוק" (עונה 1 פרק 3) הוצג רוצח שכיר בשם "הגולם" הנוהג לרצוח את קורבנותיו בחניקה, כמו כן הוזכר הסיפור של הגולם מפראג.
בשנת 2016 יצא לאור בהוצאת משכל ספרו של דניאל שלם, הגולם, שעלילתו מתרחשת בירושלים בשנות ה-70 על רקע אגדת הגולם מפראג.
עופר הלוי העלה הצגת ילדים על סיפור הגולם בשם "הגולם מפרג", שנמכה גם בדיסקים.
סביב סיפור הגולם חוברו כמה ספרי ילדים בחברה החרדית, כמו "איזה גולם", ועוד.
אופרות על הגולם מפראג
ניקולאה ברטאן (1887–1968), התמרדות הגולם (Golem lásadása, 1923). אופרה במערכה אחת בשפה הרומנית ללברית מאת המלחין. האופרה מבוססת על מחזה בשפה ההונגרית מאת הסופר היהודי אילש קוצר.
אז'ן ד'אלבר, הגולם (1926). אופרה בשלוש מערכות ללברית גרמני מאת פרדיננד ליון על פי המחזה "הגולם: אגדת גטו" (1908) מאת ארתור הוליטשר.
אברהם אלשטיין, הגולם (1962). אופרה בארבע מערכות ללברית אנגלי מאת המלחין ואשתו.
לרי סיטסקי (נולד 1934), הגולם (1980). אופרה רבתי בשלוש מערכות ללברית אנגלי מאת גוון הרווד.
ג'ון קסקן (נולד 1949), גולם (1988). אופרה בחמש תמונות ופרולוג ללברית אנגלי מאת המלחין ופייר אודי.
נעם שריף, גולם 13 (2008). דרמה קבליסטית בשתי מערכות ללברית אנגלי מאת ג'ורג' וייט.
140px150pxגרסאות נוספות של פסל הגולם
לקריאה נוספת
משה אידל, גולם, הוצאת שוקן
ר' יהודה יודיל רוזנברג, נפלאות המהר"ל, סיפור בדיוני
יצחק בשביס-זינגר, הגולם, ספרית פועלים, 1985, מאנגלית: יעקב שביט
עודד שי, גלגוליו של הגולם מפראג, אקדמות, גיליון כח, אדר ה'תשע"ג
מוריה, מכון ירושלים, ניסן ה'תשמ"ה
דורי, נ' (ה'תשע"ט). הגולם מפראג והשפעתו על יצירות ספרות לילדים. בין השורות, 3, 154-141
קישורים חיצוניים
ספר היצירה, מנחם מנדל עקשטיין (סריקה חלקית, באתר ספרים עבריים) המפריך את ספרו של רוזנברג
אגרת המהר"ל בעניין יצירת הגולם, היברובוקס
אוריאל אופק, אגדת הגולם, דבר, 20 במרץ 1981, עמ' 18
גדליה נגאל, מי ברא את הגולם מפראג?
אלי אשד, גולם למניין, חלק א, חלק ב', באתר האייל הקורא
אלי אשד, יש לנו גולם במעגל: הגולם וגלגוליו בספרות ובקולנוע, באתר "ארץ הצבי"
אלי אשד, מי יצר את הגולם של המהר"ל מפראג?
כתבות ומאמרים על הגולם מפראג, מתוך בלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
לילי יודינסקי, גלגוליו של הגולם: הגולם בתרבות היהודית, העולמית ובקולנוע, חלק א', חלק ב', חלק ג'
אילאיל ארבל, רבי ליב והגולם מפראג באתר אנציקלופדיה מיתיקה
דוד פרישמן, הגולם, באתר בן-יהודה
היכן הוטמן הגולם מפראג?, באתר הידברות
מאיר בר-אילן, נפלאות רבי יהודה יודיל רוזנברג, עלי ספר, יט (ה'תשס"א), עמ' 173–184 - כולל ביבליוגרפיה של כתבי רוזנברג
הרב יהושע ענבל, מבט חדש על הגולם מפראג, בתוך: המעין טבת ה'תשע"ז
אגדת הגולם משלהי העת העתיקה ועד למאה העשרים, קורס מקוון של האוניברסיטה הפתוחה, באתר קמפוס - המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית של המשרד לשוויון חברתי, פברואר 2019
הערות שוליים
קטגוריה:יהדות פראג
קטגוריה:אגדות יהודיות
קטגוריה:קבלה
קטגוריה:מאגיה ביהדות
קטגוריה:מהר"ל מפראג
| 2024-10-20T03:34:05
|
ערוץ 6
|
REDIRECT ערוץ הילדים.
| 2005-03-04T20:12:23
|
סולמות ונחשים
|
ממוזער|לוח השולחן
סולמות ונחשים (מוכר גם בשמות סולמות וחבלים ולטפס ולהחליק) הוא משחק לוח למספר שחקנים, הכולל רגלים, קובייה ולוח משבצות. במשחק המקורי יש מאה משבצות, אף כי יצאו גרסאות שונות למשחק עם כמות משבצות שונה.
כל שחקן מקבל רגלי ומטרת המשחק היא להגיע ראשון למשבצת האחרונה. ההתקדמות נעשית לפי מספר הנקודות שמראה הקובייה. בגרסאות מסוימות של המשחק יש להגיע "במדויק" למשבצת האחרונה. כלומר, אם הראתה הקובייה נקודות עודפות, על השחקן לצעוד עד למטרתו ולהמשיך לצעוד בכיוון ההפוך את יתרת הנקודות.
כאשר מגיע שחקן למשבצת שעליה מצויר סולם הוא עולה במעלה הסולם עד למשבצת שראש הסולם מגיע אליו. אם הוא מגיע למשבצת עליה מצויר ראש של נחש הוא יורד עד למשבצת בה נמצא זנבו של הנחש. הסולמות והנחשים מכניסים עניין למשחק, מכיוון שייתכנו שינויים גדולים במיצובם היחסי של השחקנים.
כמשחק מזל טהור הוא חביב בעיקר על ילדים, אך קיימות גם גרסאות אחרות למשחק. מחנכים מנסים להכניס מרכיב ידע למשחק, על ידי התניית העלייה בסולם וביטול הגלישה בנחש בתשובה על שאלה בתחום הנלמד.
מקור המשחק באמונה ההודית, על פיה הדרך של צדיק לשמיים רצופה סולמות, המחישים את עלייתו, בעוד שהרשע נתקל בנחשים המשהים את עלייתו. בגרסה היהודית חרדית למשחק, הנקראת סולם המידות, מותנית העלייה בכך שמתוארת מצווה במשבצת, והירידה - בכך שמתואר חטא.
קישורים חיצוניים
קטגוריה:משחקי לוח
קטגוריה:משחקי קובייה
קטגוריה:הודו: המצאות
| 2024-02-12T10:50:16
|
טניס
|
שמאל|ממוזער|300px|אצטדיון טניס בטורניר וימבלדון
טניס הוא משחק כדור הנערך בין שני שחקנים (במסגרת משחק יחידים) או שני זוגות שחקנים (משחק זוגות). מטרת המשחק היא לחבוט כדור גומי חלול באמצעות מחבט אל עבר צדו השני של המגרש.
הטניס, המכונה גם "הספורט הלבן" בשל הנוהג בלבישת בגדים שצבעם לבן, אותם לבשו השחקנים, הוא ספורט אולימפי הנחשב לפופולרי במדינות רבות ברחבי העולם.
טניס נכלל במשחקים האולימפיים בעת המודרנית באולימפיאדת אתונה (1896) ועד אולימפיאדת פריז (1924). לאחר 64 שנים בהן לא היה הטניס חלק מהתוכנית האולימפית הוא שב אליה באולימפיאדת סיאול (1988) ומאז מהווה ענף אולימפי קבוע.
הגוף המנהל את הענף בעולם הוא הפדרציה הבינלאומית לטניס (ITF, ראשי תיבות של International Tennis Federation) בה חברות 206 מדינות. הגוף המנהל את הענף בישראל הוא איגוד הטניס בישראל, החבר ב-ITF מאז 1950.
ההיסטוריה של המשחק
שמאל|ממוזער|250px|מחבטים שונים ששימשו למשחק במאה ה-18
שמאל|ממוזער|250px|טניס על דשא ב-1887 בארצות הברית
היסטוריה מוקדמת
הסטוריונים מאמינים שמקורו העתיק של המשחק הוא במאה ה-12 בצפון צרפת.
מקור שמו של המשחק הוא מהמילה "Tenez" בצרפתית עתיקה, שמשמעותה "קח" או "קבל", אותה היה קורא המגיש אל יריבו במכת הפתיחה.
צורתו הראשונה של משחק הטניס נקראה בצרפתית Jeu de paume, והומצאה על ידי נזירים צרפתים לצורך שעשוע. בתחילה היו הנזירים מכים בכדור העשוי מעץ ביד חשופה, אולם עד מהרה החלו לחבוט בו בכפפה עשויה עור. לאחר מכן, לצורך שיפור החבטה, הותקנה לכפפה ידית, וכדור העץ הוחלף בכדור עור מעט קפיצי יותר. עד מהרה הפך המשחק פופולרי ברחבי צרפת, ואף בבית המלוכה. התיעוד הראשון של בניית מגרש ייעודי למשחק היה של לואי העשירי, מלך צרפת.
במאה ה-16 התקבל משחק הטניס בהתלהבות בחצרות המלכים ועד למאה ה-18 היה פופולרי בקרב מלכי אנגליה וצרפת. הנרי השמיני מלך אנגליה היה חובב נלהב של המשחק, שהתקיים עד אז באולמות סגורים בלבד, ומגרש אותו בנה בארמון המפטון קורט עודנו עומד היום כמגרש הטניס העתיק ביותר בעולם.
תחילת עידן הטניס המודרני
בין השנים 1859 ל-1865 פיתחו הארי ג'ם וחברו הספרדי אגוריו פררה משחק המשלב אלמנטים של המשחק "ראקטס" האנגלי ו"פלוטה" הבסקי, אותו שיחקו על דשא הקרוקט של פררה בברמינגהאם. בשנת 1872, עם שני חברים נוספים, הקימו ג'ם ופררה את מועדון הטניס הראשון בעולם בעיירה למינגטון.
בדצמבר 1873 החל מייג'ור ולטר קופטון וינגפריד, קצין בצבא הבריטי, להפיץ משחק דומה בשם "sphairistike", אותו פיתח כדי לשעשע את אורחיו במסיבות אותן ערך בחצר ביתו בווילס. בזכות משחקו, שבמהרה קיבל את השם טניס דשא (lawn tennis), נחשב כיום וינגפריד לממציא הטניס המודרני.
בשנת 1874 פגשה את וינגפריד צעירה אמריקאית תושבת סטטן איילנד בשם מרי יואינג אוטרברידג', בעת שביקרה קרובי משפחה בברמודה. אוטרברידג' חזתה במשחק הטניס בעת ששיחקו אותו קצינים שהוצבו שם וכשחזרה לארצות הברית, לקחה איתה מחבטים, כדורים ומפרט של גודל המגרש. מטענה החריג הוחרם בידי אנשי המכס, אולם אחיה, שהיה אחראי הובלות ימיות, משך בחוטים על מנת לשחררו. אחיה, שהיה גם חבר במועדון הקריקט המקומי Staten Island Cricket Club, סייע לה להקים במקום גם מגרש טניס.
ב-1877 נערך טורניר וימבלדון לראשונה, התחרות כללה משחקי גברים יחידים בלבד. 21 טניסאים חובבים נרשמו לתחרות ובסופה זכה ספנסר גור כשגבר על יריבו בשלוש מערכות. במשחק הגמר נכחו 200 צופים, אשר שילמו שילינג על מנת לחזות בו. הפרס לזוכה בטורניר היה גביע בשווי 25 גינאה. בשנת 1884 התקיימו לראשונה בווימבלדון תחרויות נשים. האלופה הראשונה הייתה הטניסאית מוד ווטסון.
אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס נערכה לראשונה אף היא כטורניר לגברים יחידים בשנת 1881 בניופורט, רוד איילנד. בשנת 1891 התקיימה לראשונה אליפות צרפת הפתוחה, וב-1905 החלו טניסאים להתחרות במסגרת אליפות אוסטרליה הפתוחה, ובכך השלימו את ייסודם של ארבעת טורנירי הגראנד סלאם.
עם עליית הפופולריות של הספורט ברחבי העולם התעורר הצורך בהקמת פדרציית ספורט בינלאומית שתאגד את האיגודים הלאומיים . ב-1 במרץ 1913 הקימו 12 איגודים לאומיים את הפדרציה הבינלאומית לטניס-דשא שלימים נקראה הפדרציה הבינלאומית לטניס.
באותה העת היו הטורנירים הגדולים מיועדים לחובבנים בלבד. חל אסור לקבלת תמורה כספית בגין השתתפות, אלא החזרי הוצאות ותשלומי חסויות בלבד. גם שחקנים שהתפרנסו מהוראת טניס נחשבו למקצוענים.
עידן התחרויות הפתוחות (Open Era)
בשנת 1968 בגלל לחץ מסחרי ושמועות ששחקני טניס חובבנים קיבלו כסף עבור השתתפותם בטורנירי הגראנד סלאם, הגיעה ההחלטה למסד את הרעיון של התחרויות הפתוחות ובכך לאפשר לכל שחקן, מקצוען או חובבן, להשתתף בטורנירים היוקרתיים. אחרי קביעת רעיון התחרויות הפתוחות החלו לשדר בטלוויזיה את משחק הטניס אשר הפך במהרה לפופולרי בכל העולם. העידן החדש אף אפשר לשחקני טניס ברמה העולמית להתפרנס בכבוד ממשחק הטניס באמצעות השתתפות בכל הטורנירים הגדולים.
אליפות צרפת הפתוחה לשנת 1968, הייתה לטורניר הגרנד סלאם הפתוח הראשון.
עקרונות המשחק
שמאל|ממוזער|200px|ממדיו של מגרש טניס תקני
מטרת משחק הטניס היא לחבוט בכדור באמצעות מחבט מעל הרשת אל צדו השני של המגרש, כך שהיריב לא יוכל לחבוט בכדור בחזרה אל שטח המגרש של יריבו. למשחק הטניס אין מגבלה של זמן, והוא נגמר כשאחד המתחרים זוכה בשתיים או בשלוש מערכות, בהתאם לסוג התחרות.
המשחק נערך על גבי משטח שטוח העשוי דשא, חימר, אספלט או גומי ונתחם בקווים מלבניים על הקרקע. אורך המגרש הוא 23.77 מטרים, ורוחבו משתנה: 8.23 מטרים במשחקי היחידים, ו-10.97 מטרים במשחקי זוגות. בין שני חצאי המגרש עומדת רשת בגובה של 91.4 ס"מ עשויה חבלי בד דקים.
שיטת הניקוד
רמת הניקוד הנמוכה ביותר בטניס היא נקודה אחת. כל חבטת הגשה של אחד השחקנים מסתיימת במתן נקודה לאחד הצדדים. צבירת הנקודות מזכה במשחקון, ניצחון בשישה משחקונים מזכה במערכה וניצחון בשתיים או בשלוש מערכות, בהתאם לסוג התחרות, מקנה ניצחון במשחק.
קיימות שתי תיאוריות מרכזיות להתפתחות שיטת הספירה הייחודית של הטניס. האחת טוענת כי בימי הביניים באירופה היה המספר 60 נחשב למספר עגול אידיאלי, בדומה למספר 100 בימינו. ולפיכך חלוקה של 60 בארבע הנקודות הנדרשות לניצחון במשחקון יצרה ניקוד של 15, 30, 45, 60. תאוריה נוספת אומרת שספירת הנקודות נעשתה בזמנים אלו על ידי שעון בקצהו של המגרש. ובכל נקודה הזיזו את מחוגי השעונים כך שיצביעו על הניקוד הנכון.
נקודה
נקודה מתחילה בחבטת הגשה (Serve). על המגיש לעמוד ב'קו הבסיס' של המגרש (הקו התוחם את אורך המגרש) ואילו השחקן המקבל רשאי לעמוד בכל תחום של המגרש מצד הרשת שלו מלבד בתוך ריבועי ההגשה.
השחקן המגיש צריך להשליך את הכדור באוויר ולהכות בו אל מלבן ההגשה (המלבן הקטן הצמוד לרשת) בצדו הנגדי של מגרש היריב. למגיש יש שתי הזדמנויות לבצע חבטת הגשה מוצלחת. פסילה של שתי חבטות ההגשה, תזכה את יריבו בנקודה.
לאחר הגשה חוקית ממשיכים השחקנים את הנקודה עד אשר אחד מהם מבצע פסילה. פסילה מתבצעת באחד המקרים הבאים:
חבטה אל הרשת או אל מחוץ לתחומי המגרש.
אי חבטה בכדור.
יותר מפגיעה אחת של הכדור במחבט במהלך חבטה (בתנאי שהשופט החליט שהפגיעה הכפולה הייתה בכוונה).
חבטה לאחר יותר מקפיצה אחת של הכדור.
נגיעה של הגוף או של המחבט ברשת.
נגיעה כפולה או יותר של הכדור במגרש.
פסילת שחקן מעניקה ליריבו נקודה.
משחקון
שמאל|ממוזער|250px|לוח תוצאות במהלך משחק
משחקון מורכב מסדרת נקודות. בכל נקודות המשחקון חבטות ההגשה הן של אחד הצדדים, ובכל משחקון מתחלפת ההגשה לסירוגין. בכל משחקון יש ארבע נקודות, המקבלות ניקוד לפי הסדר: 15, 30, 40, 60. שחקן המגיע לניצחון הנקודה הרביעי מוכרז כמנצח במשחקון ובלבד שיריבו טרם הגיע לניקוד של 40. במשחקון המגיע לתוצאת 40:40 מוכרז מצב של שוויון (deuce). במצב זה יהיה על אחד הצדדים להגיע ליתרון שתי נקודות על יריבו על מנת לזכות בניצחון. אחרי ניצחון נקודה אחת מוכרזת תוצאה של יתרון (advantage), וניצחון בנקודה נוספת של השחקן שנמצא ביתרון מזכה אותו בניצחון במשחקון כולו. אם השחקן המוביל מפסיד את הנקודה - חוזרים למצב של שוויון.
ההגשה מתבצעת לסירוגין מהצד הימני והשמאלי של המגרש. בנקודה הראשונה של המשחקון ההגשה מתבצעת מהצד הימני של המגרש אל מלבן ההגשה השמאלי (מנקודת ראייתו של המגיש), בנקודה הבאה הוא מגיש מהצד השמאלי אל מלבן ההגשה הימני, ולאחר מכן חוזר להגיש מהצד הימני וכך הלאה. הצד הימני מכונה גם "צד השוויון" משום שממנו מגישים במצב של "שוויון" (ראו בפסקה קודמת) והצד השמאלי מכונה "צד אי השוויון" מפני שממנו מגישים במצב של "אי שוויון".
מערכה
שמאל|ממוזער|250px|בסיום משחק המתחרים נוהגים ללחוץ ידיים בקרבת הרשת
מערכה היא סדרת משחקונים. המתמודד הראשון שזוכה בשישה משחקונים, מוכרז כמנצח במערכה, אלא אם יריבו צבר חמישה ניצחונות במשחקונים, או אז יהיה עליו לזכות במשחקון השביעי בטרם יגיע יריבו לשישה ניצחונות.
במצב של תוצאת 6:6 במשחקונים, ייכנס המשחק למצב של שובר-שוויון (tie break). את חבטת ההגשה הראשונה בשובר השוויון ייקח השחקן המגיש במשחקון, לאחר מכן יפתח יריבו בשתי הגשות וכך יגישו שתי נקודות כל אחד לסירוגין עד להכרעת המערכה. השחקן הראשון שיגיע ל-7 נקודות, ובהפרש של שתי נקודות לפחות מיריבו, יזכה במשחקון וינצח את המערכה בתוצאה 6–7.
בתחרויות שבהן אין שובר שוויון (בטורנירי גרנד סלאם, פרט לאליפות ארצות הברית הפתוחה, ובגביע דייוויס) במערכה המכרעת בלבד (שלישית אצל הנשים, חמישית אצל הגברים) ממשיכים לשחק משחקונים רגילים עד שאחד השחקנים מצליח להשיג יתרון של שני משחקונים אחרי מצב של שוויון 5:5.
מצב מיוחד זה, של אי הגבלה בזמן ואי-הגדרה של שובר שוויון, עלול להוביל למצבים אבסורדיים מאוד, כמו משחק, שתאורטית לא יוכרע אף פעם, או משחק שיוכרע וייגמר לאחר זמן רב מאוד ובלתי סביר, כפי שקרה במשחק הטניס הארוך ביותר בהיסטוריה, בין ניקולא מאהו לג'ון איזנר בטורניר וימבלדון 2010, ושוחק במשך 11 שעות ו-5 דקות על-פני 3 ימים.
שיטת "הטוב משלוש מערכות" נהוגה בכל התחרויות לנשים ובחלק מהתחרויות לגברים. שיטת "הטוב מ-5 מערכות" נהוגה רק אצל הגברים בטורנירי: גראנד סלאם, בגביע דייוויס ובמשחקי גמר של טורנירים אחרים.
החל משנת 2006, חלק גדול ממשחקי הזוגות מתנהלים בצורה מקוצרת. בנוסף לביטול הצורך בזכייה בשתי נקודות רצופות ממצב של שוויון, כשנוצר שוויון במערכות, הצדדים משחקים סופר שובר שוויון (Super Tie Break), המשוחק במתכונת שובר השוויון, אך הזכייה בשובר השוויון (ובמשחק כולו) היא לזוג שמגיע ראשון ל-10 נקודות (ושתי נקודות הפרש על הזוג השני).
חבטות
סוגי חבטות
בטניס שלוש סוגי חבטות עיקריות: הגשה, כף יד, גב יד:
שמאל|ממוזער|200px|חבטת הגשה של טומי האס
שמאל|ממוזער|200px|רוג'ר פדרר מתכונן לחבטת כף יד
שמאל|ממוזער|200px|חבטת גב יד של לינדזי דבנפורט
חבטת הגשה (Serve). במכה זו משתמשים בתחילת כל נקודה. כל שחקן בתורו מגיש למשך משחקון את החבטה ההתחלתית. ניתן לזרוק ולחבוט את הכדור מהאוויר בכל צורה, אולם הצורה היעילה ביותר שנותנת יתרון לשחקן המגיש ומקשה על השחקן המקבל - ובה משתמשים כמעט בכל המקרים - היא החבטה האנכית: בחבטה זו יד שמאל שאוחזת בכדור במקביל למחבט, זורקת אותו אנכית, ובו זמנית יד ימין מביאה את המחבט אל אחורי הגב דרך הכתף, ומכה בכדור כאשר הוא יורד ומגיע מעל גוף השחקן.
חבטת כף יד (Forehand). מיועדת לכדור המגיע לימין השחקן. רגל שמאל וכתף שמאל ניצבות קדימה, כאשר צדודית הגוף למול המתחרה, כף יד ימין אוחזת במחבט, מביאה אותו בתנועה מלמטה למעלה מעל גובה כתף ימין, ומחזירה אותו תוך כדי חבטה בכדור.
חבטת גב יד (Backhand). מיועדת לכדור המגיע לשמאל לשחקן. רגל ימין וכתף ימין ניצבות קדימה, כאשר צדודית הגוף למול המתחרה, כף יד ימין אוחזת במחבט, מביאה אותו בתנועה מלמטה למעלה מעל גובה כתף שמאל, וחובטת בכדור, כאשר גב היד מופנה לעבר כיוון הכדור. מקובלת גם חבטת 'גב יד' בשתי ידיים, כלומר גם יד ימין וגם יד שמאל אוחזות במחבט וחובטות בכדור כמתואר.
חבטת יעף (Volley). במכה זו משתמשים, בדרך כלל, כאשר מתקרבים לרשת (אם כי ניתן להשתמש בה בכל מקום במגרש) ורוצים לסיים נקודה מעמדה התקפית הקרובה לרשת. מכה זו נעשית מן האוויר.
חבטת חיתוך (Slice) - חבטה המשמשת בכדורים נמוכים (בדרך כלל בגב יד), כאשר הכדור מסתובב למטה או לצדדים, שהמחבט מתחיל מלמעלה מעל לכתף ויורד למטה או למטה ואז הצדה, מטרתה לבלבל את היריב בתנועת הכדור (אי תיאום) וגם לאחר הנגיעה במגרש הכדור יקפוץ נמוך ויגע במגרש.
חבטת הנחתה (Smash). במכה זו משתמשים כאשר מגיעים לשחקן כדורים גבוהים. הגוף ניצב למול הכדור המגיע, יד ימין מביאה את המחבט אל אחורי הגב דרך הכתף, ומכה בו כאשר הוא מגיע מעל גוף השחקן.
חבטת תילול (Lob). מכה של השחקן כאשר יריבו נמצא קרוב לרשת. המכה היא מכה גבוהה וקשתית שעולה גבוה מעל השחקן היריב ונוחתת עמוק לתוך החלק האחורי של המגרש.
*כאשר שחקנים שמאליים חובטים החבטה מבוצעת בצורה הפוכה (תמונת ראי).
הגראנד וילי (La Gran Willy). זו אחת החבטות הכי קשות לביצוע, ולא רואים אותה לעיתים קרובות. משתמשים בה, בדרך כלל, כאשר השחקן נשאר לפני הכדור וחייב לרוץ אחריו. החבטה מתבצעת כאשר המחבט עובר בין רגלי השחקן בעת שהוא מכה בכדור. החבטה חייבת את שמה לשחקן הארגטינאי גיג'רמו וילאס אשר ביצע אותה לראשונה.
דרייב וולי (Drive volly) חבטה קשה נוספת אשר נחבטת מן האוויר תוך כדי תנועה בכיוון הרשת באחיזה של כף/גב יד.
חבטת חצי יעף (Half volly) חבטה שמכים מיד לאחר שהכדור ניתר על המגרש. זוהי למעשה חבטת קרקע, שיסודותיה דומים לאלה של חבטת יעף.
דרופ שוט - חבטת רגש המגיעה ליריב בהפתעה. מבוצעת באמצעות פתיחת פני המחבט והנפתו מלמעלה למטה, כך שהמגע מאט את תאוצת הכדור, גורם לו ליפול מהר ולנתר יותר מפעם אחת לפני שהיריב מצליח להגיע לכדור.
חבטת העברה (Passing shot) - כאשר היריב נמצא ברשת חובטים כדור מהיר ושטוח לצד ימין או שמאל שלו וכך הכדור עוקף את היריב.
חבטת ה-Angle - חבטת זו נחבטת גם בצורה הגנתית וגם התקפית. בחבטה זו בדרך כלל השחקן עומד בצד כלשהו על המגרש, (אם השחקן ימני: בצורת גב היד - בצד שמאל; בכף היד - צד ימין. אם השחקן שמאלי, אז ההפך.) ונותן חבטה אלכסונית קצרה. כך שאם החבטה מצליחה היריב יוצא מתחומי המגרש ומאפשר לשחקן השני לחבוט לצידו השני של המגרש בקלות.
סוגי סיבוביות
יש ארבעה סוגי ספינים. והם:
סיבוב עילי (Topspin) - סוג הסיבוביות הנפוץ ביותר, מכיוון שהוא מקטין את סיכויי השגיאה של השחקן. בחבטה השחקן צריך להביא את המחבט אל מתחת לכדור ולאחר הפגיעה בכדור יש לסובב במהירות את פרק כף היד. ככה נוצר הסיבוב.
סיבוב ה-Flat - סוג הסיבוביות ההתקפי. ב-Flat הכדור בקושי יסתובב באוויר. סיבוביות זו יעילה במצב התקפי כיוון שאם הכדור לא מסתובב באוויר, הוא יקפוץ נמוך על הרצפה וכך יהיה קשה יותר להחזיר אותו. Spin זה הולך עם חבטה חזקה ושטוחה.
סיבוב תחתי (Backspin) - על בסיס סיבוביות זה קיימים שני סוגי חבטות: חיתוך (Slice) ו"חבטה קצרה" (Dropshot).
סיבוב צידי (Sidespin) - הסיבוביות הכי פחות נפוצה. סיבוביות זו נחבטת בשתי צורות: חבטת עקיפה (Passing shot) וחבטת ה-Angle.
תחרויות
תחרויות הטניס מאורגנות בצורה של טורנירים המחולקים על פי מין ומשתתפים. ישנן תחרויות לגברים יחידים, נשים יחידות, ותחרויות לזוגות בהן יש שני שחקנים בכל צד של המגרש.
גראנד סלאם
ארבעת טורנירי הגראנד סלאם נחשבים לטורנירי הטניס היוקרתיים ביותר בעולם. כל אחד מהטורנירים נערך אחת לשנה ומלבד טורניר המשחקים האולימפיים, גביע דייוויס, גביע הפדרציה וגביע הופּמן הם הטורנירים היחידים הנערכים על ידי ה-ITF.
+טורנירי גרנד סלאםתאריכיםטורנירמיקוםמשטחפרס כספיהחל ינואר אליפות אוסטרליה הפתוחה מלבורן משטח קשה 26,000,000 $ 1905 מאי-יוני אליפות צרפת הפתוחה פריז משטח חימר €18,718,000 1925* יוני-יולי אליפות וימבלדון לונדון משטח דשא £14,600,000 1877 אוגוסט-ספטמבר אליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס ניו יורק משטח קשה US$21,016,000 1881
* טורניר למקומיים בלבד החל ב-1891
מאסטרס 1000
סבב המאסטרס העולמי 1000 של ה-ATP הם סדרה של תשעה הטורנירים הבאים בסדר חשיבותם לאחר טורנירי הגראנד סלאם ואליפות סבב המאסטרס העולמי. הסדרה נקראת כך משום שזכייה בטורניר מזכה את המנצח בה ב-1,000 נקודות דירוג. כל אחד מהטורנירים בסדרה נערך אחת לשנה ועל מנת להבטיח את איכות המשתתפים מחייבת התאחדות הטניסאים המקצוענים את המדורגים הבכירים בעולם לקחת בהם חלק. הטורניר הוותיק ביותר בסבב הוא טורניר קנדה מאסטרס בשנת 1881 והחדש ביותר הוא טורניר שאנגחאי שהחל בשנת 2009 ודחק מהסבב טורניר שהתקיים בהמבורג, גרמניה.
ATP 500 ו-ATP 250
דרג הטורנירים השלישי והרביעי בחשיבותם הם סבבי ה-ATP 500 וה-ATP 250. סבב ה-ATP 500 הוא סבב של 11 טורנירים ואילו סבב ה-ATP 250 הוא סבב של 40 טורנירים. בדומה לסבב המאסטרס 1000 גם בסבבים אלו נקבע השם על פי נקודות הדירוג הניתנות לכל זוכה בטורניר. לזוכה בטורניר ה-ATP 500 יוענקו 500 נקודות דירוג ואילו למנצח בטורניר ATP 250 יינתנו 250 נקודות. בכל אחד מהטורנירים כמות משתתפים שונה הנעה בין 28 לעד ל-56 משתתפים ופרסי זכייה שונים. אליפות דובאי בטניס הוא הטורניר בעל סך הפרסים הגבוה ביותר בסבב עם 2,313,975 $
הדירוג העולמי
התאחדות הטניסאים המקצוענים מפרסמת מדי שבוע את הדירוג העולמי לטניסאים. הדירוג נקבע על פי ניקוד מוסכם מראש הניתן לכל שחקן על הישגיו בטורנירים בהם השתתף. העפלה לשלב מתקדם יותר בטורניר מדרגה גבוהה יותר מעניק לשחקן ניקוד גבוה יותר.
שיטת הדירוג החלה בשנת 1968, עם תחילת העידן הפתוח והפיכת הטניס למקצועני. החל משנת 1979 הפך הדירוג להיות על בסיס שבועי. נקודות הנצברות נספרות למשך שנה מרגע צבירתן, ובחישוב השבועי נלקחות בחשבון נקודות שהושגו ב-52 השבועות האחרונים.
תחרויות לאומיות
על אף היותו של הטניס ספורט אישי, בו הספורטאים מייצגים את עצמם ולא כחלק מקבוצה או מועדון, החל בשנת 1900 להתקיים טורניר לנבחרות לאומיות. בתחילה התקיים טורניר גביע דייוויס לגברים בלבד בו השתתפו רק נבחרות ארצות הברית והאיים הבריטים, אליהם הצטרפו בהמשך נבחרות נוספות.
החל משנת 1963 החל להתקיים טורניר מקביל לנבחרות נשים לאומיות בשם גביע הפדרציה. המתכונת הנוכחית של הטורניר דומה למתכונתו של גביע דייוויס, וכוללת שני בתים עולמיים ובתים אזוריים.
החל משנת 2020 החל להתקיים טורניר Atpcup לנבחרות באוסטרליה בהשתתפות נבחרות ספרד, סרביה, אוסטרליה, דרום אפריקה, ארצות הברית, רוסיה, ארגאויי, יוון ועוד. בניגוד לגביע דייוויס שבו מפגש הוא שלושה ימים וארבע משחקי יחידים למשחק זוגות. מפגש בגביע ה־ATP הוא יום אחד ושלוש משחקים (שני יחידים ואחד זוגות). לגמר הטורניר הגיעו נבחרות ספרד וסרביה ספרד עם Butista ניצחו את המשחק הראשון למשחק השני נפגשו רפאל נדאל שממוקם ראשון בעולם בדירוג הATP מספרד ונובאק ג'וקוביץ שמדורג שני בעולם מסרביה. ג'וקוביץ ניצח את המשחק השני ויחד טורציק ניצח גם את משחק הזוגות. סרביה היא האלופה הראשונה בטורניר.
טניס במשחקים האולימפיים
שמאל|ממוזער|250px|משחק גמר טורניר הנשים באולימפיאדת לונדון (1908)
טורניר הטניס במשחקים האולימפיים הוא מהחשובות שבתחרויות הענף, אולם בניגוד לענפים אולימפיים רבים אחרים הוא אינו הראשון בחשיבותו, משום שארבעת טורנירי הגרנד סלאם נחשבים ליוקרתיים ממנו.
הטניס נכלל במשחקים האולימפיים בעת המודרנית החל מאולימפיאדת אתונה (1896) ועד לאולימפיאדת פריז (1924). לאחר 60 שנים בהן לא היה הטניס חלק מהתוכנית האולימפית, התקיים טורניר ראווה ללא חלוקת מדליות באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), ובאולימפיאדת סיאול (1988) שב הטניס להיות ענף אולימפי תחרותי ומאז מהווה ענף אולימפי קבוע.
תלבושת
בעבר היה נהוג לשחק בתלבושת המסורתית - לגברים חולצה לבנה ומכנסיים לבנים קצרים עם כיסים, ולנשים חולצה לבנה וחצאית טניס קצרה שמתחתיה יש מכנסון קצרצר ומקום לכדור (זו הסיבה לכינוי "הספורט הלבן"). כיום רשאים טניסאים ללבוש בגדים בצבעים ובסגנונות שונים ברוב התחרויות, מלבד בטורניר וימבלדון בו שומרים על המסורת של לבוש לבן. המשחק משוחק בנעלי ספורט המותאמות במיוחד לאופי המשחק.
ראו גם
טניס - מונחים
הסבב העולמי לנשים (WTA)
הסבב העולמי לגברים (ATP)
גביע המאסטרס
סדרת המאסטרס
אליפות ישראל בטניס
קישורים חיצוניים
איגוד הטניס בישראל, האתר הרשמי
התאחדות הטניס העולמית, האתר הרשמי
המרכז לטניס בישראל, האתר הרשמי
סבב הטניס המקצועני לגברים (ATP), האתר הרשמי
סבב הטניס המקצועני לנשים (WTA), האתר הרשמי
חוקת הטניס הבסיסית, מאתר איגוד הטניס בישראל
אוגדן עבור שופט הטניס הישראלי - גרסה מעודכנת יותר ומורחבת, מאתר איגוד הטניס בישראל
מדוע טניס נחשב קשה מנטלית?, באתר פסיכולוגיית ספורט
הערות שוליים
*
קטגוריה:משחקי כדור
קטגוריה:ספורט אולימפי
קטגוריה:משחקי מחבט
| 2024-09-29T12:21:42
|
המצאת הגלגל
|
REDIRECT גלגל
| 2006-06-13T14:27:33
|
1712
|
__TOC__
אירועים
קרוליינה הצפונית וקרוליינה הדרומית הפכו למושבות שונות
נולדו
נפטרו
דני פפן - פיזיקאי, מתמטיקאי וממציא צרפתי.
לוח שנה
שנת 1712 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:19:56
|
1713
|
__TOC__
אירועים
מרץ–אפריל – הסכם אוטרכט מעניק את גיברלטר לאנגלים ומסייע לסיום מלחמת הירושה הספרדית
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1713 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-29T18:50:49
|
1714
|
__TOC__
אירועים
נולדו
מתיו תורנטון - מחותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית (נפטר ב-1803)
נפטרו
לוח שנה
שנת 1714 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:03
|
1715
|
__TOC__
אירועים
נולדו
9 בדצמבר - ז'וזף מרי טרא, שר האוצר תחת שלטון לואי החמישה עשר (נפטר ב-1778)
נפטרו
לוח שנה
שנת 1715 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:05
|
1716
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1716 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:08
|
1717
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1717 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:11
|
1718
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1718 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:13
|
1719
|
__TOC__
אירועים
נולדו
הרב ישעיה פיק ברלין, רב ופוסק (נפטר ב-1799)
נפטרו
לוח שנה
שנת 1719 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:16
|
1720
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1720 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:21
|
1721
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1721 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-07-04T12:30:16
|
1722
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1722 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:25
|
1723
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1723 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:29
|
1724
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
6 באוגוסט - שמשון ורטהיימר, יהודי החצר של קיסרי אוסטריה (נולד ב-1658)
לוח שנה
שנת 1724 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:32
|
1725
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1725 לפי הלוח היוליאני
|}</div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:35
|
1726
|
__TOC__
אירועים
כתיבת הספר מסעות גוליבר
נולדו
נפטרו
חגת
לוח שנה
שנת 1726 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:37
|
1727
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
27 באוגוסט - ארט דה גלדר צייר (נולד ב-1645)
לוח שנה
שנת 1727 לפי הלוח היוליאני
|}</div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:41
|
1728
|
שמאל|ממוזער|220px|נולד ג'יימס קוק
__TOC__
אירועים
פרסום המהדורה הראשונה של ציקלופדיית צ'יימברס.
נולדו
נפטרו
24 ביוני – רבי חיים יונה תאומים מפראג, מחבר קונטרס "חידושי רבי חיים יונה", "סדר למשנה" (נפטר בצעירותו בן 37 שנים, נולד ב-ה'ת"ן 1690)
לוח שנה
שנת 1728 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-09-02T15:49:08
|
1729
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1729 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:46
|
1730
|
__TOC__
אירועים
נולדו
רבי משולם זושא מאניפולי (נפטר ב-1800)
נפטרו
נחמיה חיון - מנהיג שבתאי באירופה (נולד ב-1668)
לוח שנה
שנת 1730 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:51
|
1731
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1731 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:54
|
1732
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1732 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:56
|
1733
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1733 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:20:59
|
1734
|
__TOC__
אירועים
נולדו
17 באפריל- טקסין הגדול, מלך תאילנד (נפטר ב-1782)
2 בנובמבר- דניאל בון, חלוץ אמריקאי (נפטר ב-1820)
נפטרו
לוח שנה
שנת 1734 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:02
|
1735
|
__TOC__
אירועים
מתפרסם ספרו של קארולוס ליניאוס, "שיטת הטבע" (או "מערכת הטבע", Systema naturae), שהניח את המסד למיון המודרני של בעלי החיים.
נולדו
נפטרו
2 בספטמבר – פרדיננד אלברכט השני, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל (נולד ב-1680)
לוח שנה
שנת 1735 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:05
|
1736
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1736 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:09
|
1737
|
__TOC__
אירועים
הוצאת הספר שו"ת מהר"י באסן בקושטאנדינה
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1737 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:12
|
1738
|
__TOC__
אירועים
אירועים ללא תאריך מדויק:
המלחמה העות'מאנית-רוסית: הרוסים נכשלים בניסיונם לחצות את הדניסטר, וסובלים ממגפת דבר
ממשלת שושלת צ'ינג בסין מורה לאנשי עסקים מערביים להשתמש בקוהונג של גואנגג'ואו (קנטון) לעסקיהם
תחילת החפירות הארכאולוגיות לגילוי הרקולנאום, עיר אשר נחרבה תחת הר הגעש וזוב בשנת 79
סטניסלאב לשצ'ינסקי מקבל את לורן בתמורה לוויתורו על זכותו לכתר הפולני
פרנץ קטרר ממציא את שעון הקוקייה
השאה הפרסי נאדיר שאה כובש את קאבול
דניאל ברנולי מפרסם מחקרים המהווים את היסוד לתורת ההידרודינמיקה
ייסוד העיר ויניפג בקנדה
תחילת בנייה מחדש של הארמון המלכותי במדריד
רעב קשה פוקד את יהדות מרוקו
מאריה גטנה אגנסי מפרסמת את ספרה הראשון בתחום המתמטיקה
סנט דניס הופכת לבירת ראוניון (הקרוי אז עדיין "אי בורבון")
בודהיזם טיבטי: פלדן ישה הופך לפנצ'ן לאמה השישי
נולדו
לידות ללא תאריך מדויק:
שלמה דובנה, משורר ובלשן עברי, פרשן מקרא, שותפו של משה מנדלסון בכתיבת "הביאור" (נפטר ב-1813)
נפטרו
4 בפברואר - יוזף זיסקינד אופנהיימר, "היהודי זיס", בנקאי יהודי (נולד ב-1698)
25 במרץ - טורלוק אוקרולן, מלחין ונגן נבל אירי (נולד ב-1670)
לוח שנה
שנת 1738 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:15
|
1739
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1739 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:19
|
1740
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1740 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:24
|
1741
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1741 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:27
|
1742
|
__TOC__
אירועים
התקוממות האינדיאנים בפרו
7 ביוני - כתב כריסטיאן גולדבך, מתמטיקאי פרוסי כמעט אלמוני, את "השערת גולדבך"
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1742 לפי הלוח היוליאני
|}</div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:29
|
1743
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1743 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:32
|
1744
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1744 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:34
|
1745
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1745 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:37
|
1746
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1746 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:41
|
1747
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1747 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:44
|
1748
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1748 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:47
|
1749
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1749 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:49
|
1750
|
__TOC__
אירועים
בממלכה המאוחדת
הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.
תומאס ארן ואחותו סוזאנה מריה ארן, עברו לבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, בעקבות ויכוח עם דייוויד גאריק
באיטליה
ארקול דל ריו, מחברן של בעיות שחמט רבות, פרסם את ספר השחמט שלו.
בגרמניה
הברון מינכהאוזן פרש בדרגת סרן משירותו בצבא האימפריה הרוסית, ושב למולדתו לספר את הרפתקאותיו ובדיותיו הידועות.
יוהאן שטאמיץ, הנחשב למייסד אסכולת מנהיים, התמנה לנהל את תזמורת החצר של מנהיים.
ברוסיה
הוקם היישוב אקשה בנפת אקשינסקי, במחוז צ'יטה שברוסיה.
תם עידן הבויארים ברוסיה, בולגריה ורומניה, עם מותו של הבויארין האחרון.
סטפן קרשניניקוב נבחר להיות חבר האקדמיה הרוסית למדעים.
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1750 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:53
|
1751
|
__TOC__
אירועים
בעקבות רעידת אדמה רבת עוצמה וגל צונאמי שעלה בעקבותיה, אשר החריבו את העיר הצ'יליאנית קונספסיון, מועברת העיר ממקומה שעל שפת האוקיינוס השקט (כיום העיר פנקו) למיקומה הנוכחי בעמק המוצ'ה.
הכרך הראשון של האנציקלופדיה הגדולה יוצא לאור.
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1751 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:56
|
1752
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1752 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:21:58
|
1753
|
__TOC__
אירועים
פברואר- שוודיה עברה מהלוח היוליאני ללוח הגריגוריאני על ידי קיצור החודש ל-17 יום
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1753 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:00
|
1754
|
__TOC__
אירועים
אוניברסיטת קולומביה נוסדה בשם קינגס קולג' לאחר קבלת רישיון מלכותי מג'ורג' השני מלך בריטניה
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1754 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:03
|
1755
|
__TOC__
אירועים
250px|1 בנובמבר 1755 – בין 60,000 ל-90,000 הרוגים ברעידת האדמה בליסבון|ממוזער
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1755 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:06
|
1756
|
__TOC__
אירועים
נולדו
140px|שמאל|ממוזער|וולפגנג אמדאוס מוצרט
נפטרו
לוח שנה
שנת 1756 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:09
|
1757
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1757 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:13
|
1758
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1758 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:16
|
1759
|
__TOC__
אירועים
ממוזער|13 במרץ – שביט היילי מגיע לפריהליון
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1759 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:19
|
1760
|
__TOC__
אירועים
140px|ממוזער|ב-1760 ג'ורג' השלישי הופך למלך בריטניה
נולדו
חיים פרחי, יועצם היהודי של שליטי הגליל בימי האימפריה העות'מאנית, ובמהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל (נפטר ב-1819)
נפטרו
לוח שנה
שנת 1760 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:24
|
1761
|
__TOC__
אירועים
ייסוד העיר חיפה.
נולדו
נפטרו
19 במאי - אריה לייב שפירא (וילנה), אב"ד וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים (נולד ב-1701)
לוח שנה
שנת 1761 לפי הלוח היוליאני
|}</div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:27
|
1762
|
__TOC__
אירועים
נולדו
החת"ם סופר (ר' משה סופר) - ראש ישיבה ומגדולי הפוסקים בדורו.
נפטרו
לוח שנה
שנת 1762 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:30
|
1763
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1763 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:32
|
1768
|
__TOC__
אירועים
ממוזער|160px| 6 בדצמבר 1768 – יוצאת המהדורה הראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1768 לפי הלוח היוליאני
|}</div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:46
|
1769
|
שמאל|ממוזער|נולד נפוליון בונפרטה
__TOC__
אירועים
ג'יימס וואט רושם פטנט על מכונת הקיטור.
התגלה האי רורוטו על ידי ג'יימס קוק.
נולדו
23 באוגוסט - ז'ורז' קיווייה - מורפולוג ופליאונטולוג צרפתי (נפטר ב-1832)
נפטרו
לוח שנה
שנת 1769 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:49
|
1770
|
__TOC__
אירועים
נולדו
שמאל|ממוזער|150px|לודוויג ואן בטהובן
נפטרו
לוח שנה
שנת 1770 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:22:54
|
1772
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1772 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:01
|
1773
|
__TOC__
אירועים
שמאל|ממוזער|250px|מסיבת התה של בוסטון (16 בדצמבר 1773), מעשה מחאה שנערך בנמל בוסטון והיה אחד המאורעות שהובילו לעצמאות ארצות הברית מהבריטים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1773 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:05
|
1774
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1774 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:08
|
1775
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1775 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2023-04-02T00:08:59
|
1777
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
רבי שלום מזרחי שרעבי (המכונה הרש"ש הקדוש, ה'ת"פ - י' בשבט ה'תקל"ז; 1720 - 1777), מחבר "פירוש השמ"ש" (שמ"ש: ראשי תבות של שלום מזרחי שרעבי) על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש". לאחר האר"י הוא גדול המקובלים בכלל והוא נחשב בעיני רבים כגלגול נשמתו.
לוח שנה
שנת 1777 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:16
|
1778
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1778 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:19
|
1779
|
__TOC__
אירועים
שמאל|ממוזער|250px|14 בפברואר 1779 - קפטן ג'יימס קוק נרצח על ידי הילידים באיי סנדוויץ', במהלך מסעו השלישי והאחרון.
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1779 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:23
|
1780
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1780 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:29
|
1781
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1781 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:33
|
1782
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1782 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:36
|
1783
|
שמאל|ממוזער|220px|נחתם חוזה פריז בין בריטניה לארצות הברית, לפיו בריטניה מכירה בעצמאות ארצות הברית.
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1783 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:40
|
1784
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1784 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:44
|
1785
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1785 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:48
|
1786
|
__TOC__
אירועים
נוסדה העיר רייקיאוויק
נולדו
18 בנובמבר - קרל מריה פון ובר, מלחין גרמני (נפטר ב-1826)
נפטרו
לוח שנה
שנת 1786 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:52
|
1787
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1787 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:55
|
1788
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1788 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:23:59
|
1789
|
280px|ממוזער|14 ביולי 1789 - נפילת הבסטיליה
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1789 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:24:02
|
1790
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1790 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:24:09
|
1791
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
140px|שמאל|ממוזער|וולפגנג אמדאוס מוצרט
לוח שנה
שנת 1791 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:24:14
|
1792
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
22 ביוני - מוחמד אבן עבד אל-והאב מייסד התנועה הווהאבית (נפטר ב-1792)
לוח שנה
שנת 1792 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:24:21
|
1797
|
__TOC__
אירועים
נולדו
10 בינואר – אנטה פון דרוסטה-הילסהוף, סופרת ומשוררת גרמנייה (נפטרה ב-1848)
22 בינואר – מריה לאופולדינה מאוסטריה, אשתו של פדרו הראשון, קיסר ברזיל (נפטרה ב-1826)
31 בינואר – פרנץ שוברט, מלחין אוסטרי (נפטר ב-1828)
22 במרץ – וילהלם הראשון, מלך פרוסיה והקיסר הגרמני הראשון (נפטר ב-1888)
15 באפריל – אדולף טייר, פוליטיקאי צרפתי, נשיא הרפובליקה וראש הממשלה (נפטר ב-1877)
26 ביוני – האימאם שאמיל, פוליטיקאי, מורד, ומנהיג דתי אווארי (נפטר ב-1871)
30 באוגוסט – מרי וולסטונקרפט שלי, סופרת אנגליה (נפטרה ב-1851)
14 בנובמבר – צ'ארלס לייל, גאולוג סקוטי (נפטר ב-1875)
29 בנובמבר – גאטנו דוניצטי, מלחין אופרות (נפטר ב-1848)
13 בדצמבר – היינריך היינה, משורר יהודי גרמני (נפטר ב-1856)
17 בדצמבר – ג'וזף הנרי, פיזיקאי אמריקאי (נפטר ב-1878)
נפטרו
לוח שנה
שנת 1797 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:24:44
|
1799
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1799 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:24:49
|
1801
|
__TOC__
אירועים
200px|ממוזער| 1 בינואר 1801 – גילוי קרס
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1801 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:25:16
|
1802
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1802 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:25:25
|
1804
|
__TOC__
אירועים
ממוזער|110px|12 ביולי 1804 – אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר
1 בינואר – האיטי מכריזה על עצמאות מצרפת
21 בפברואר – נסיעה ראשונה של קטר
10 במרץ – רכישת מדינת לואיזיאנה: נחתם טקס רשמי המסמל את העברת השליטה שטח לואיזיאנה הצרפתית מצרפת לממשלת ארצות הברית
21 במרץ – קוד נפוליאון מתקבל כחוק האזרחי בצרפת
14 במאי – משלחת לואיס וקלארק יוצאת לדרכה מסנט לואיס
12 ביולי – אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר
1 בספטמבר – האסטרונום הגרמני קארל לודוויג הרדינג מגלה את 3 יונו, אחד מהאסטרואידים הגדולים ביותר בחגורת האסטרואידים
6 בנובמבר – הקיסרות הראשונה – במשאל עם מאושרת הכתרתו של נפוליאון לקיסר צרפת
2 בדצמבר – נפוליאון בונפרטה מוכתר לקיסר צרפת
נולדו
14 במרץ – יוהאן שטראוס האב, מלחין אוסטרי (נפטר ב-1849)
17 במרץ – ג'ים ברידג'ר, חוקר ארצות אמריקאי (נפטר ב-1881)
1 ביוני – מיכאיל גלינקה, מלחין רוסי (נפטר ב-1857
1 ביולי – ז'ורז' סאנד (אמנטין אורורה לוסיל דופין), סופרת (נפטרה ב-1876)
4 ביולי – נתניאל הות'ורן, סופר אמריקאי (נפטר ב-1864)
23 בנובמבר – פרנקלין פירס נשיאה ה-14 של ארצות הברית (נפטר ב-1869)
21 בדצמבר – בנימין ד'יזראלי, סופר וראש ממשלת בריטניה (נפטר ב-1881)
נפטרו
8 בפברואר – ג'וזף פריסטלי, כימאי אנגלי (נולד ב-1733)
12 בפברואר – עמנואל קאנט, פילוסוף גרמני (נולד ב-1724)
9 באפריל – ז'אק נקר, מדינאי וכלכלן צרפתי (נולד ב-1732)
12 ביולי – אלכסנדר המילטון, פוליטיקאי, מדינאי, עיתונאי, עורך דין וחייל אמריקאי (נולד ב-1757)
לוח שנה
שנת 1804 לפי הלוח היוליאני
|}</div>
קישורים חיצוניים
| 2024-06-07T22:28:26
|
1805
|
250px|שמאל|ממוזער|קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1805 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:25:43
|
1806
|
__TOC__
אירועים
21 בנובמבר נפוליאון מכריז על הקמת המערכת הקונטיננטלית.
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1806 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-07-17T08:05:37
|
1808
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1808 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:25:56
|
1809
|
__TOC__
אירועים
10 בינואר – מרשל ז׳אן לאן מתחיל את המצור על סרגוסה במלחמת חצי האי
9 בפברואר – אוסטריה מכריזה מלחמה על צרפת
13 במרץ – השוודים מדיחים את המלך גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה במהפך שנקרא ""
10 באפריל – מלחמת הקואליציה החמישית מתחילה עם פלישת כוחות אוסטריים לבוואריה, אחת ממדינות החסות של האימפריה הצרפתית הראשונה.
17 במאי – נפוליאון מורה לספח את מדינת האפיפיור
24 במאי – תחילת הקרב אספירין-אסלינג, צרפת נגד אוסטריה
5 ביולי – קרב וגראם מתחיל, נפוליאון מביס את האוסטרים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1809 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-06-23T21:54:23
|
1810
|
__TOC__
אירועים
התפרצות הר הגעש טמבורי אשר גרם לקפיאת כדור הארץ.
18 בספטמבר הכרזה על צ'ילה כמדינה עצמאית.
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1810 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:26:05
|
1811
|
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1811 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:26:10
|
1812
|
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1812 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
הפתיחה 1812
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:26:14
|
1814
|
__TOC__
אירועים
260px|ממוזער|19 באוגוסט 1814 - בריטניה כובשת ושורפת את וושינגטון בירת ארצות הברית כולל הבית הלבן והקפיטול
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1814 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:26:24
|
1815
|
__TOC__
אירועים
310px|ממוזער|קרב ווטרלו (1815) היה הקרב המכריע שהביא, דה פקטו, לסיום המלחמות הנפוליאוניות
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1815 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2023-04-02T00:45:24
|
1816
|
שנה זו נודעה כשנה ללא קיץ, בשל הטמפרטורות הנמוכות, בעונת הקיץ, בחצי הכדור הצפוני, שנגרמו מחסימת אור השמש בידי אבק געשי מהתפרצות הר הגעש טמבורה, שנה קודם לכן.
__TOC__
אירועים
נולדו
נפטרו
לוח שנה
שנת 1816 לפי הלוח היוליאני
|}</div></div>
קישורים חיצוניים
| 2024-04-24T16:26:30
|
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.