siman stringclasses 697
values | seif stringclasses 52
values | question stringlengths 1 1.79k ⌀ | answer stringlengths 2 4.11k ⌀ | source stringlengths 1 79 ⌀ | siman_seif stringlengths 3 7 |
|---|---|---|---|---|---|
ד | א | מה הדין אם השתין באמצע הלילה? | יברך אשר יצר מיד (מ"ב ס"ק ג')
| ד | ד א |
ד | א | אם צריך להטיל מי רגלים בבקר, מהו סדר הדברים? | בתחילה נוטל ידיו, ואח"כ מטיל מי רגלים, ואח"כ נוטל ידיו עוד פעם ויברך על נטילת ידים ואשר יצר (מ"ב ס"ק ד') [ולגבי הסדר דענט"י ואשר יצר, עי' בשע"ת (סי' ו' ס"ק ה') דהביא שיירי כנסת הגדולה דס"ל לברך אשר יצר תחילה דהיא חובה שעתא משא"כ ענט"י הוי רק תשלומין, אבל סתימת הפוסקים אינו משמע כן וביאר השע''ת כיון שיש סוברים דעל עשיית... | ד | ד א |
ד | א | אם קם בהשכמה, מתי יברך על נטילת ידים? | מסיק הביה"ל (ד"ה ואפי') דעדיף לברך על נטילת ידים סמוך לתפילה לקיים דעת הרא"ש, וגם יסדרה עם שאר הברכות לקיים דעת הרשב"א [ומביה"ל (ד"ה עלייהו) משמע דעדיף שיגע מקום מטונף קודם שנוטל פעם שנית סמוך לתפילה], וע"ע בערוה"ש (סעי' ה') דס"ל דיברך ענט"י מיד דס"ל דאפי' להרא"ש יכול לברכה מיד
| ד | ד א |
ד | א | האם מותר ליטול ידיו במים שנעשו בהם מלאכה או שנפסלו משתיית כלב? | כתב הרא"ה שהם כשרים לנטילה אבל אין לברך עליהם (שו"ע), אבל הלבוש סבר דיברך על נקיות ידים [כשרוצה להתפלל מיד, ואם מתפלל בעוד שעה ושתים אין לברך דשמא אח"כ יזדמן מים כשרים (פמ"ג א"א ס"ק ה')] (מ"ב ס"ק ו'), והב"ח סבר דיברך על נטילת ידים (מג"א ס"ק ה'), והמ"ב (ס"ק ז') הכריע כהב"ח שיברך על נטילת ידים [אבל לכתחילה יטול במים כשרי... | ד | ד א |
ד | א | מהו לשון על "נטילת" ידים? | כתב רבינו ירוחם (והרא"ש ברכות פ"ט הכ"ג) דהוא לשון נטלא, ור"ל כלי, וזהו הלשון שתקנו לנט"י לסעודה דבעי כלי, וה"נ לא ישנה הברכה (ב"י)
| ד | ד א |
ד | ב | יש כאלה שנוטלים ארבע פעמים להעביר רוח רעה, זו חובה או חומרא? (שו"ע ב' ומ"ב, באה"ל 'ידקדק')
| חומרא, נכתב בספר מעשה רב כדי לטהר את המים שנטמאו. מ"מ טוב שלא ישטוף פנים מהמים של ג' הנטילות, אלא ינגב ואז ישטוף שוב את הפנים. מהבא"ח: אחרי ג' פעמים סרה רוח הרעה.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד ב |
ד | ב | כמה פעמים צריך ליטול את ידיו? | ג' פעמים בסירוגין [להגר"א ד' פעמים] להעביר הרוח רעה (מ"ב ס"ק י'), ובדיעבד אם נטלם שלא בסירוגין יצא (כך מבואר מביה"ל ד"ה ידקדק) [וכן מבואר מחולין (ק"ז ע"ב) לפי רש"י דאשה שנוטלת ידה אחת מהני לשיבתא (ר"מ דיוויס)], ומשמע מרע"א (ס"ק ג') דאפי' אם מפסיק בין הנטילות מהני [דכתב דיטול פעם אחת ויעשה צרכיו ויטול עוד ב' פעמים (אשי ... | ד,ב | ד ב |
ד | ב | עד כמה צריך ליטול ידיו? | הסדר היום סבר עד קשרי אצבעותיו, והמג"א (ס"ק ז') הביא עד פרק הזרוע, ופסק המ"ב (ס"ק ט') דלכתחילה יטול עד פרק הזרוע, ואם אין לו מים [כגון בהולכי דרכים (שע"ת ס"ק ו')] די עד קשרי אצבעותיו. ועוד כתב המג"א (ס"ק ז') דצריך לפשוט הכפות לקבל הטהרה כמי שרוצה לקבל דבר ויגביהם כנגד הראש (מ''ב ס"ק ט') {ואין נוהגין כן}
| ד | ד ב |
ד | ב | מה הדין 1) בנשים 2) בקטנים 3) בגוים? | 1) בודאי צריכות ליזהר ליטול ידיהם שהן מתקנות המאכל 2) יטלו ידיהם כי נוגעים במאכל {ומדלא חשש לנגיעת נקבים משמע דהחשש הוא מחמת אוכל שיאכלו אחרים} 3) אין לחוש (מ"ב ס"ק י')
| ד | ד ב |
ד | ג | במה אסור לגעת לפני שנטלתי ידיים, ומה דין אוכל שנגעו בו בלא נטילה? (שו"ע ג' ד' ה' ומ"ב)
| אף אזניים ועיניים, ואפי' ע"ג העיניים. וכן בכל נקב בגוף, ובגיגית שיכר. הנוגע באוכל לא נאסר האוכל, אבל לכתחילה יש להיזהר בזה: אם אפשר לשטוף יש לשטוף, ואם לאו לא יאכל אם אין בזה הפסד.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד ג |
ד | ג | מה הדין בנגיעת 1) פה, חוטם, אזנים, ועינים 2) פי אמה ופי טבעת 3) פי הקזה וגיגית שכר 4) שאר מאכלים? | 1) צריך ליזהר שלא ליגע בהם קודם נטילה מפני הרוח רעה (רש"י, טור) [ויש ליזהר אפי' מבחוץ (שע"ת ס"ק ו', מ"ב ס"ק י"ב)] 2) רש"י סבר דצריך ליזהר כל היום [משום זרע לבטלה ושלא לבא לידי תחותוניות], ודחה הגר"א דמצי למימר דמיירי מעטרה ולמטה ואסור רק קודם נטילה (וכ"כ המ"ב ס"ק י"ג) 3) הב"י פירש בדעת רש"י דהוא כל היום משום דמזיק החבו... | ד,ג-ה | ד ג |
ד | ג | בגיגית, האם הוא נוגע בגיגית או בשכר? | כתב דעת תורה למהרש"ם ע"פ הגר"א בסוף מס' ידים דוקא אם נוגע השכר ממש, וכן משמע מהט"ז (סי' ס"ב ס"ק א', ומובא במ"ב שם ס"ק ח') לגבי שתיית מים באמצע הלילה. וממילא מותר ליתן בקבוק לתינוק באמצע הלילה בלא נטילת ידים, ובלבד שלא יגע בנקביו של התינוק, וע"ע שו"ת רבבות אפרים (ח"ב סי' ו') ושו"ת יביע אומר (ח"א יו"ד סי' ט',כו) (ספרו של... | ד | ד ג |
ד | ו | האם יש שיעור מינימום לנטילת ידיים שחרית? (שו"ע ו' ומ"ב)
| לכתחילה טוב שיהיה לו רביעית, אבל בדיעבד לא מעכב הברכה. ולכה"ח מעכב.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד ו |
ד | ו | האם צריך רביעית וכלי וכח גברא, לנטילת ידים (לכתחילה,בדיעבד)? | בכולם בעי לכתחילה מדנקט לשון "נוטל" ולא רוחץ (ב"י בשם הרשב"א), אבל בדיעבד או אם א"א בענין אחר יוצא אפי' בלא דברים אלו וגם יכול לברך על נטילת ידים (רמ"א, מג"א ס"ק ו', מ"ב ס"ק ט"ו-י"ז) [דלא כרא"ה ופרישה דס"ל דאינו יכול לברך (ביה"ל ד"ה אין)]
| ד,ו-ז | ד ו |
ד | ו | איזה דברים שנוהגין בנט"י לסעודה אין נוהגין בנט"י בבקר אפי' לכתחילה? | הדברים דהוי רק זהירות בנט"י לסעודה (פמ"ג, ביה"ל ד"ה טוב) {כגון חציצה בדבר רפוי דאמרינן (סי' קס"א סעי' ג') דלכתחילה יש להחמיר לסעודה}
| ד | ד ו |
ד | ו | מה הדין במים גלויים לנט"י? | השע"ת (ס"ק ז') הביא מח' בזה במקום דשכיחי נחשים, ומסיים דאנן לא מקפידין על זה אפי' בדחיית פה וכ"ש לנטילת ידים, וכתב המ"ב (סי' ק"ס ס"ק כ"ג) דאפי' אם מחמיר על שתיה יכול להקל בנט"י.
| ד | ד ו |
ד | ז | אין לי כלי, אפשר ליטול מהברז? (שו"ע ז' ומ"ב)
| אפשר בדיעבד אבל אין לברך משום סב"ל
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד ז |
ד | ח | האם אפשר לשפוך את המים במקום שהולכים שם בני אדם? (שו"ע ח' ט' ומ"ב, שע"ת [ח'])
| לא, שמא ינזקו בהם, וגם שהחרדים לדבר ה' לא יכולים ללמוד לפניהם. וישפוך במדרון או בעפר תיחוח.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד ח |
ד | ח | האם נוטלין נט"י על גבי 1) קרקע 2) קיסמין 3) כלי? | 1) לא מפני שיש רוח רעה עליהם, וצריך לשפכם במקום שאין דרך בנ"א לעבור עליהם (שו"ע) 2) לא, ולא דמי למים אחרונים דמותר ע"י קיסמין (לקמן סי' קפ"א סעי' ב') דהתם הרוח רעה בא כשהגיע לארץ משא"כ בנט"י בבקר בא ע"י רחיצת ידיו (מג"א ס"ק ז', מחה"ש) {אכן, עי' בשעה"צ (סי' קפ"א ס"ק י"ז) וביה"ל (שם ד"ה אלא) דיש מח' בין רש"י ולבוש בטעם ה... | ד,ח | ד ח |
ד | ח | האם יוכל לברך כנגד המי נטילה? | כתב השע"ת (ס"ק ח') בשם הברכ"י שמנהג חרדים אל דבר ה' שלא לקרות ולברך כנגד המי נטילה, וע"ע במ"ב דרשו דהביא מקילים
| ד | ד ח |
ד | ט | האם מותר ליהנות ממי נטילה? | אע"פ שכתב השו"ע שאסור ליהנות ממנו, מבואר מדה"ח דהוא משום חשש סכנה ואינו איסור הנאה, וכ"כ הערוה"ש (סעי' ט"ז), וכן משמע מביה"ל לקמן (ס"ס של"ח) דכתב דהמים אינם מוקצה בשבת
| ד,ט | ד ט |
ד | טו | מה הדין אם ישן ביום? | הב"י מסופק ברוח רעה שבזוהר שבא מחמת שינה אם הוא דוקא בלילה או אפי' ביום [ופשוט לו דמטה לאו דוקא] {והדרכ"מ רצה לפשוט הספק ע"י הארחות חיים הנ"ל, וצ"ע דהארחות חיים איירי בבת מלך ועל זה אמרינן דבא בעלות השחר אבל הספק דב"י קאי על הרוח רעה שבאה מחמת שינה, ועל זה נסתפק אם בא אפי' ביום}, וממילא יטול מספק [ופשוט בלא ברכה דלעולם... | ד,טו-טז | ד טו |
ד | טו | מהו הדינים בשינה ביום לגבי 1) נגיעת נקביו 2) הליכה ד' אמות? | 1) {נראה דבשינה ביום דליכא בת מלך אלא רוח רעה דהזוהר, יש מקום להקל בנגיעת שאר נקבים שבגוף חוץ מעיניו שהזוהר לא הזכיר אלא עיניו, וצ"ע למעשה} 2) כתב א"א מבוטשאטאש דאין שום מדת חסידות להחמיר
| ד | ד טו |
ד | טו | אחר כמה זמן של שינה באה הרוח רעה? | ששין נשמין
| ד | ד טו |
ד | טו | כמה ששין נשמין? | כתב שע"ת (ס"ק י"ז) דיש ג' שיטות, התפארת צבי סבר שהוא כב' וג' שעות, והביא ראיה מהאריז"ל דישן בשבת ב' וג' שעות, ודחה השע"ת דשבת שאני דשינה בשבת תענוג, ועוד דחה דהאריז"ל היה ניעור כמה פעמים באמצע שינתו. בסוף מחזיק ברכה הביא שת"ח אחד מדד שינת סוס ומצא שהוא יותר מחצי שעה, והרמ"ע מפאנו כתב דהוא ששים חלקים (1080 חלקים בשעה) ש... | ד | ד טו |
ד | טו | מה הדין בשינה ביום 1) בחול 2) בשבת? | 1) יש מנהג חסידות שלא לישון יותר מששים נשמין (מג"א ס"ק ט"ז), וע"פ קבלה יש ענין שלא לישון כלל ביום (מג"א ס"ק ט"ו, לבושי שרד), ולמעשה כתב המ"ב (ס"ק ל"ו) דהכל תלוי לפי מה שהוא אדם וכפי צורך עבודתו 2) מותר אפי' יותר מששים נשמין (שע"ת ס"ק י"ז, מג"א ס"ק ט"ו, מ"ב ס"ק ל"ו)
| ד | ד טו |
ד | טו | כמה זמן ישן דוד המלך? | הקפיד על עצמו שלא לישון ששים נשמין אפי' בלילה (מג"א ס"ק ט"ז), ולנו תופסין מדת חסידות דוקא ביום [וכתב הערוה"ש (סעי' י"ז) דאנו אין נזהרין בזה]
| ד | ד טו |
ד | טז | כמה זה שיעור 'שיתין נשמין' המוזכר בפוסקים, והאם אסור לישון יותר ? (שו"ע ט"ז ומ"ב, באה"ל 'דוד וכו')
| י"א 3 שעות, י"א חצי שעה, וי"א 3 דקות! בעל נפש יחמיר לפי כחו. ובילקו"י איתא שאין בזה סרך איסור כלל ולא צריך להיזהר בזה. ולגבי שינה ביום צריך להיזהר בזה, אא"כ הוא בשביל הלימוד.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד טז |
ד | י | מה הטעם שנוטלים בימין תחילה? (שו"ע י' ומ"ב, בא"ח 'תולדות' אות א')
| כדי להגביר החסד על הדין.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד י |
ד | י | באיזה יד נוטל תחילה? | יש סתירה בזוהר אם יטול יד ימין תחילה או יד שמאל תחילה, ותי' הב"י דבנטילה לסעודה יטול ימין תחילה ובנטילה בבקר יטול שמאל תחילה, ועוד תי' דנוטל הכלי של מים ביד ימין ונותנה ליד שמאל כדי שיריק המים על יד ימין, ופסק בשו"ע כתירוץ שני
| ד,י | ד י |
ד | י | מה הדין באיטר יד? | אזלינן בתר ימין דעלמא (ארצ"ה, מ"ב ס"ק כ"ב)
| ד | ד י |
ד | יא | האם אני צריך ליטול ידיים לעצמי לפני שאני נוטל לילדי, מה הטעם? (שו"ע י"א ומ"ב, באה"ט ט')
| קודם האב, כי אסור למי שלא נטל ליטול לאחר את ידיו. "והזה הטהור על הטמא"
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד יא |
ד | יא | מי שעדיין לא נטל ידיו, האם מותר 1) להביא מים לאחר 2) ליטול ידיו של אחר לנט"י בבקר 3) ליטול ידיו של אחר לסעודה? | 1) כן (מג"א ס"ק ח', מ"ב ס"ק כ"ג) 2) לא (זוהר, שו"ע) 3) הט"ז (ס"ק ז') אוסר, אבל הרבה אחרונים מקילים (פמ"ג מש"ז ס"ק ז', א"ר, של"ה, סדר היום, מ"ב ס"ק כ"ד) {ויש להסתפק בדעת הט"ז אם מיירי במי שלא נטל ידיו של שחרית או שלא נטל ידיו לסעודה, ואת"ל דמיירי בסעודה מה הדין אם הוא אינו רוצה לאכול עכשיו, וצ"ע}
| ד,יא | ד יא |
ד | יב | האם אפשר לשכשך ידי בדלי מים ג' פעמים? (שו"ע י"ב ומ"ב)
| באותו דלי לא מועיל כי נטמאים מיד. וספק אם מועיל ב3 דליים שונים. (לספרדים לא יברך).
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד יב |
ד | יב | האם מהני שכשוך במים 1) לענין תפילה 2) לענין רוח רעה? | 1) לתפילה בודאי מהני, בין לפי הרא"ש כמו שאר מידי דמנקי, ובין לפי הרשב"א שכתב בתשובה דרק בכיור איכא מיעוט ממנו ולא בתוכו הא בעלמא אפי' בתוכו מהני [ואע"פ שהרבה סוברים דשכשוך לא מהני לסעודה, מ"מ לענין נט"י של שחרית כיון דלא מצינו אלא הרשב"א דסבר דצריך כלי והוא עצמו כתב דמהני שכשוך, הכי נקטינן (ב"י)], וממילא לכו"ע יכול לבר... | ד,יב | ד יב |
ד | יב | מה הדין אם נגע במים קודם שנטל את ידיו? | הא"א מבוטשאטש מקיל, והגר"ז (מהדורא בתרא סעי' ב') מחמיר
| ד | ד יב |
ד | יג | מה הם שלושת המקרים שיש ליטול ידיים בלא ברכה מספק? (שו"ע י"ג י"ד ט"ו ומ"ב)
| לא ישן כל הלילה. נטל לפני עלוה"ש (לחשוש לרשב"א שאינו נעשה בריה חדשה פעמיים לכן לא יכול לברך). וכן ישן ביום (ספק אם לילה גורם ר"ר או השינה גורמת).
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד יג |
ד | יג | מי שהיה ער בלילה, האם יוכל להתפנות ואז לברך 'על נטילת ידיים' לכול הדעות? (מ"ב ל"ג, ילקו"י עמ' שכד חולק)
| לפי המשנ"ב זה הכי טוב לעשות כך. הספרדים לא מברכים ענט"י.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד יג |
ד | יג | מה הדין 1) בניעור כל הלילה 2) ישן שינת עראי? | 1) לפי הרא"ש א"צ נטילה, לפי הרשב"א נוטה הב"י לומר לא פלוג וחייב ליטול (ט"ז ס"ק ט', מ"ב ס"ק כ"ח, ודלא כמג"א ס"ק י"א). ועוד מסתפק הב"י ברוח רעה אם היא תלוי בשינה או בלילה. למעשה, אע"פ שהב"ח ס"ל דיכול לברך מ"מ קיי"ל כהרמ"א דאין לברך, אבל אם עשה צרכיו או נגע במקום מטונף לכו"ע יכול לברך (מ"ב ס"ק ל') {וזהו דוקא לדידן דקיי"ל ... | ד,יג | ד יג |
ד | יג | למה אמרינן לא פלוג לפי הרשב"א ולא לפי הרא"ש? | תי' הט"ז (ס"ק ט') דלפי הרשב"א ברכת ענט"י הוא שבח והודיה על חסדי השי"ת שמחזיר נשמותיהם של אחרים שהיו ישנים משא"כ לפי הרא"ש שאינו הודיה אלא להציל אדם מעבירה שלא יתפלל בידים מזוהמות {ועוד יש להקשות למה לא אמרינן לא פלוג באשר יצר לפי המג"א דס"ל דטעמא משום בריה חדשה [וכ''ת דהמג"א לשיטתו (ס"ק י"א) דס"ל דלא אמרינן לא פלוג אפי... | ד | ד יג |
ד | יג | מה הדין אם ישן עם בתי ידים? | יטול בלא ברכה דלפי הרא"ש לא בעי נטילה (ביה"ל ד"ה אם) [ובזמן הזה שישנים בבגדים אפ"ה אינו כבתי ידים (מ"ב ס"ק ס')]
| ד | ד יג |
ד | יג | מה הדין אם קם בתחילת הלילה? | כתב הביה"ל (ד"ה כל) דצריך ליטול את ידיו מיד להעביר הרוח רעה, ולפי הרשב"א צריך ליטול את ידיו עוד הפעם בבקר משום בריה חדשה [דקודם חצות הלילה לא נעשה בריה חדשה (תהלה לדוד)], ולפי הרא"ש צריך לטנף את ידיו בבקר קודם שיטול את ידיו
| ד | ד יג |
ד | יג | מה הכלל במי שיש לו ספק ברכה אם יכול להכניס עצמו לודאי חיוב? | במ"ב (ס"ק ל') מבואר דמותר, וכן משמע במ"ב (ס"ק ל"ג), וכן מבואר בביה"ל לקמן (סי' קנ"ט סעי' י"ג ד"ה ולכתחילה). אכן, הקשה מ"ב דרשו ממ"ב לקמן (סי' ח' ס"ק מ"ב) דמשמע דיש בזה חשש ברכה לבטלה {ואפשר לומר דלא רצינו לגרום עוד ברכה ע"י צמצום כוונתו דזה גרוע טפי, ומש"ה בסי' ח' לא יפשוט טליתו בדעת שלא ללבשו תכף [אכן, אינו ברור אם זה... | ד | ד יג |
ד | יד | אם קם קודם עלות השחר ונטל ידיו, האם צריך ליטול ידיו עוד פעם אחר עלות? | כתב ב"י בשם ארחות חיים די"א דצריך ליטול עוד פעם משום בת מלך השורה על ידיו עד עלות השחר, אבל פשוט דאין לברך על זה דאפי' בודאי רוח רעה אינו מברך (רמ"א, מג"א ס"ק י"ג)
| ד,יד | ד יד |
ד | יד | מה הדין לגבי נגיעת נקביו? | משמע מרע"א (על המג"א ס"ק ב') דאסור ליגע בנקביו עד עלות השחר אפי' אם נטל ידיו, אבל ממ"ב (ס"ק ל"א) ודרכ"מ (סי' ו' ס"ק ד') משמע דבת מלך רק חוזרת בעלות השחר, ולפי"ז לכאורה יהא מותר ליגע בנקביו אחר שנטל ידיו קודם עלות השחר [עי' אשי ישראל (פ"ב הע' ק"ד) דכתב דפשוט דהניעור כל הלילה יכול ליגע בנקביו קודם עלות]
| ד | ד יד |
ד | יד | מה הדין אם הלך לישון שינת קבע אחר שקם? | אפ"ה אינו מברך ענט"י עוד פעם דלפי הרשב"א אינו נעשה כבריה חדשה אלא פעם אחת (מ"ב ס"ק ל"ב)
| ד | ד יד |
ד | יד | מה הדין אם לא בירך ענט"י בפעם ראשון שקם? | לפי הרשב"א יכול לברך כשקם להתפלל כיון דמסדרה על הברכות, ולפי הרא"ש יכול לברך אם מטנף ידיו תחילה (מ"ב ס"ק ל"ג, ביה"ל ד"ה ויטלם ובביה"ל לעיל סעי' א' ד"ה עלייהו)
| ד | ד יד |
ד | יז | האם צריך לשטוף את הפה לפני התפילה או שזה משום כבוד הבריות בלבד? (שו"ע י"ז ומ"ב)
| צריך כי עליו להזכיר שם שמים בקדושה ובטהרה.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד יז |
ד | יז | האם צריך לרחוץ פיו בבקר? | טוב לעשות כן כי צריך להזכיר שם השם בקדושה וטהרה, אבל אינו מעכב (מ"ב ס"ק ל"ז), וכן מצינו במ"ב לעיל (ס"ק ט') בתענית ציבור
| ד,יז | ד יז |
ד | יח | מה צריך נטילה משום רוח רעה ומה משום נקיות, ומה הנפקא מינה בזה? (שו"ע י"ח ומ"ב)
| רוח רעה: הקם מהמטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, נוטל צפורניו
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד יח |
ד | יח | איזה דברים צריך ליטול 1) ג' פעמים משום רוח רעה 2) פעם אחת משום רוח רעה 3) פעם אחת משום נקיות (לצורך תפילה)? | 1) הקם ממטתו, ההולך בין המתים, נוגע במת, תשה"מ, יצא מביהכ"ס ובית המרחץ {ודוקא מבית הפנימי ולא מבית האמצעי (כך מבואר משעה"צ ס"ק ס"א)} (שע"ת ס"ק כ', רע"א, מ"ב ס"ק ל"ט) 2) הנוטל צרפניו, מפלא כליו [ואפי' לא נגע בכנה], הנוגע בכנה [דמבואר ממ"ב לקמן (סי' צ"ז ס"ק י"ב) דהוא משום רוח רעה], מקיז דם, המגלח 3) החולץ מנעליו, נוגע בר... | ד,יח-יט | ד יח |
ד | יח | מה הדין אם נגע במנעלים חדשים? | המור וקציעה והדעת תורה למהרש"ם ס"ל דא"צ ליטול את ידיו, אבל הר"ג מלצר שליט"א (בספרו הע' 96) מדייק מלבושי שרד לקמן (סי' קכ"ח) דכתב "כל" מנעלים, משמע דתקנו ליטול אפי' על מנעלים חדשים {ולענ"ד מבואר ממ"ב לקמן (סי' תרי"ד ס"ק י"ד) דכשנוגע במנעליו סגי לרחוץ מקום מגעו, ש"מ דהוי כרפש וטיט וצריך ליטול מחמת הטיט שמוטל על ידיו, ולפ... | ד | ד יח |
ד | יח | מאי נפק"מ אי טעמא משום נקיות או משום רוח רעה? | 1) משום רוח רעה צריך ליטול את ידיו תיכף (מג"א ס"ק י"ח, מ"ב ס"ק מ"א)<br> 2) משום רוח רעה לפי הזוהר צריך מים אפי' לברכה משא"כ לנקיות סגי לברכה במידי דמנקי (מ"ב ס"ק ס"א), ועי' בסמוך
| ד | ד יח |
ד | יח | האם סגי במידי דמנקי? | לדברים שיש בהם רוח רעה בעי מים, ולדברים משום נקיות משמע דסגי במידי דמנקי לתורה ולברכות (מג"א ס"ק י"ז, מ"ב ס"ק ל"ט וס"ק מ"ה), וכן מבואר בכמה אחרונים בילקוט מפרשים (ספר פלאים, שיורי לקט) דהמג"א דכתב דבעי מים בדוקא אינו קאי על כל הדברים שבסעיף זה {וזהו לפי הארה"ח ודעימיה דהחופף בראשו אינו משום רוח רעה אלא משום נקיות אבל ל... | ד | ד יח |
ד | יח | מה הדין כשהולך לבית הקברות? | המ"ב (ס"ק מ"ב) הביא ממג"א בשם מהרי"ל (סי' כ"ג) שיטול את ידיו קודם שמתפלל על הקברות, ועוד הפעם כשיוצא מבית הקברות, וגם ירחוץ הפנים משום בלע המות לנצח וגו', אכן במהרי"ל בפנינו כתוב שירחצו פעם ראשון כשבאים מבית עולמים להתפלל, ורוחצים עוד הפעם בשובו לחצר ב"ה {ונראה כוונתו בית הכנסת דאינו קוראהו בית הקברות אלא בית עולמים}, ... | ד | ד יח |
ד | יח | מה הדין בנטילה לגבי מת? | נוהגין ליטול ידיו אם נכנס אצל מת או הלך ללותו [ולפי הפמ"ג (א"א ס"ק כ"א) דוקא אם היה תוך ד' אמות להמת, אבל מסתימת המג"א אינו משמע כן, וכן הביא שמירת הגוף והנפש (סי' נ"ד הע' ל"ה) בשם החזו"א להחמיר], וגם נוהגין שלא ליכנס לבית אחר קודם שירחץ ידיו (מ"ב ס"ק מ"ג) [וכתב הכה"ח (אות פ"א) דה"ה אם נגע בעכו"ם או ישראל מומר דחייהם כ... | ד | ד יח |
ד | יח | מהו החילוק בין הנוגע בכנה להנוגע בפרעוש? | כנה יש בו משום רוח רעה ובעי נטילה במים (כדמבואר במ"ב סי' צ"ז), פרעוש אינו אלא משום נקיות וסגי במידי דמנקי (מ"ב ס"ק מ"ה) {ורק לתפילה בעי מים}
| ד | ד יח |
ד | יח | מה הדין בחיכוך שער ראשו וזקנו? | כתב הערוה"ש (סעי' י"ח) דא"צ נטילה אם חכך במקום מגולה בראשו ובגופו (וכ"כ הערוה"ש סי' צ"ב סעי' י'), וכ"כ כה"ח (אות צ"ח) שחוץ לכובע הוי מקום מגולה ואין להקפיד אע"פ שיש שם שער דכן משמע מהשו"ע [אולם, הערוה"ש (סעי' כ"א) מחמיר דאפי' ע"י מסרק דבעי נטילה, אבל הבית ברוך פי' דס"ל משום רוח רעה, ודלא כמ"ב (ס"ק מ"א) דס"ל דהוי משום נ... | ד | ד יח |
ד | יח | אם נגע ידיו של מי שלא נטל ידיו בבקר, האם צריך ליטול ידיו עוד פעם? | כן (כה"ח אות י"ז, וכן הורה הרי"א פארכהיימער שליט"א)
| ד | ד יח |
ד | יח | מהו העונש למי שאינו נוטל ידיו? | אם ת"ח הוא משכח תלמודו, ואם אינו ת"ח נכנס בו רוח שטות ויכול לבא לידי עבירה (פמ"ג א"א ס"ק כ"ב, מ"ב ס"ק מ"ז)
| ד | ד יח |
ד | יט | עקץ אותי יתוש רציני ויצא לי טיפה דם, האם אני צריך ליטול ידי כדין מי שהקיז דם? (שו"ע י"ט ומ"ב)
| טוב להחמיר.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד יט |
ד | כ | חברי לא מקפיד לנגב פניו אחרי שהוא רוחצם, כיצד אני יכול לשכנע אותו? (שו"ע כ', רצוי עם מצֶגת)
| פניו מתבקעות או עולה בהן שחין..
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד כ |
ד | כ | הרוחץ פניו, האם צריך להקפיד לנגבו? | כן, שלא יתבקע או יעלה בהן שחין (גמ' שבת קל"ג, ורש"י שבת קל"ד)
| ד,כ | ד כ |
ד | כ | מהו רפואתו? | ירחץ פניו במי סילקא
| ד | ד כ |
ד | כא | היכן יש להקפיד שלא לגעת באמצע תפילה ולימוד, ומה יעשה אם נגע והברז רחוק? (שו"ע כ"א ומ"ב)
| שוק וירך, וכל המקומות בגוף שדרכו לכסות. ואם הברז רחוק יחכך בכותל או בבגדיו.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד כא |
ד | כא | איזה מקומות מותר ליגע באמצע תפילה וסעודה? | דוקא במקומות מגולים שבראשו ובזרעותיו
| ד,כא | ד כא |
ד | כא | מה הדין אם נגע במקום מכוסה 1) בתפילה 2) בסעודה? | 1) באמצע שמ"ע די בנקיון בעלמא, אבל בק"ש או בפסד"ז צריך ליטול ידיו במים [ובלבד שלא יפסיד תפילה בציבור (מ"ב סי' צ"ב ס"ק כ')] 2) הט"ז (ס"ק י"ד) ס"ל דצריך לחזור וליטול בברכה, אבל המ"ב (ס"ק נ"א) פסק כרוב האחרונים דס"ל שיחזור ויטול ידיו בלא ברכה
| ד | ד כא |
ד | כא | איזה זיעה הוי סם המות? | כל זיעה הוי סם המות חוץ מזיעת הפנים, וסימן לדבר בזיעת אפיך תאכל לחם (שו"ע יו"ד סי' קט"ז, מ"ב ס"ק נ"ב)
| ד | ד כא |
ד | כא | איזה מקומות חשובים מקומות מכוסה? | כתב המחצית השקל דהכל תלוי במנהג המקום [דמקומות המכוסים בפועל מתמלאים בזיעה], ואפי' ברגלים במקום שהולכים יחף מצדד המ"ב (ס"ק נ"ד) דהוי מקום מגולה [ודלא כפמ"ג (א"א ס"ק כ"ג)] [ואע"פ שהמחה"ש מחמיר ב-tight sleeves ליחשיב מקום מכוסה עד כף ידו, מ"מ הביה"ל (ד"ה צריך) הביא ראיה מרש"י בזבחים (י"ח ע"ב) דרק עד מרפק הוי מקום מכוסה א... | ד | ד כא |
ד | כב | אני בשטח ואין טיפת מים. כיצד לנקות את ידי ומה לברך? (שו"ע כ"ב ומ"ב, ילקו"יח עמ' רצג)
| יקנח במידי דמנקי ולא יברך כי שב ואל תעשה עדיף (שדעת הגר"א לברך על נט"י ויש דעה לא לברך כלל) ולא מועיל לר"ר אלא לתפילה. ולנקות את כל היד (וטוב שיהיה ג' פעמים) כמו בנטילה.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד כב |
ד | כב | מה יעשה אם אין לו מים? | יקנח ידיו במידי דמנקי
| ד,כב | ד כב |
ד | כב | האם זה מהני לכל דבר? | מהני להרא"ש, ומדיכול לברך מבואר דמהני אף לפי הרשב"א {והב"י הביא מתשובת הרשב"א (ח"א סי' קנ"ג) דהוא מודה לסברת הרא"ש דידים עסקניות הם, והביא עוד תשובת הרשב"א (ח"א סי' קצ"א) דהטעם דבריה חדשה הוי טעם לחלק בין שחרית לשאר תפילות, אבל העיקר הוא הכנה לתפילה, וא"כ סגי במידי דמנקי}, אבל לא מהני לרוח רעה
| ד | ד כב |
ד | כב | מהו נוסח הברכה? | יברך על נקיות ידים, והקשה המג"א (ס"ק כ"ה) מ"ש ממי שטובל ידיו במים דמברך ענט"י, ותי' החיי"א (כלל ז' סעי' ד') דטבילה בכלל נטילה להכי מהני הנוסח ענט"י משא"כ מידי דמנקי אינו בכלל נטילה, אמנם ביאר הפמ"ג (א"א ס"ק כ"ה) דקושיית מג"א הוי דלא לברך כלל דלא תקנו נוסח הברכה על נקיות ידים (לפי הרשב"א) א"נ יברך על נטילת ידים דזהו העי... | ד | ד כב |
ד | כב | מהו האופן הנקיון? | צריך לנקות כל ידו, בין גבו ובין תוכו [ובדיעבד די עד סוף קשרי אצבעותיו וכמ"ש במים] (מ"ב ס"ק נ"ז) {ויל"ע בין האצבעות (אשי ישראל פ"ב הע' נה*), ויש לדייק מצרור ועפר דא"צ לנקות בין האצבעות}
| ד | ד כב |
ד | כב | מה הדין בשאר תפילות? | צריך ליטול ידיו קודם כל תפילה בלא ברכה, ואם אין לו מים די במידי דמנקי (מ"ב ס"ק נ"ה)
| ד | ד כב |
ד | כג | נרדמתי קצת על הסטנדר, האם מותר להמשיך ללמוד בלא נטילה? (שו"ע כ"ג ומ"ב)
| כן, וראוי להחמיר אם יש לו מים.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד כג |
ד | כג | מה הטעם שלא נוטלים ידיים ביוה"כ ובט' באב, לפי הקבלה? (בא"ח תולדות אות ב')
| כי ביום הכיפורים לא שורה ר"ר כלל, ובתשעה באב, כל היום שלה הוא ואינה מקפדת על דבר מועט.
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד כג |
ד | כג | יש לי גבס על ידי האחת, האם לברך 'על נטילת יד'? (ילקו"י עמ' שכב)
| לבדוק
| סימן ד' – נטילת ידיים של שחרית
| ד כג |
ד | כג | האם צריך ליטול ידיו לברכות? | מדינא סגי בנקיון בעלמא, אמנם השע"ת (ס"ק כ"ח) הביא ע"פ הזוהר דאם יש עליהם רוח רעה צריך ליטול ידיו במים (מ"ב ס"ק ס"א) {ויתכן דזהו דוקא ברוח רעה חמורה דשחרית, אבל בשאר רוח רעה כגון נטילת ציפורנים, ויתכן אפי' אם נכנס לבית הכסא וכדומה, מותר לברך, והא ראיה דאינו חמור כ"כ לגבי הליכת ד' אמות וגם לענין נגיעת נקביו. אכן, יש להבי... | ד,כג | ד כג |
ד | כג | מה הדין בסתם ידים? | כשרים לתורה ולברכות, ולא לק"ש ולתפילה (שו"ע, מ"ב ס"ק ס')
| ד | ד כג |
ד | כג | אם ישן, האם ידיו עדיין בסתמן נקיים? | אם ישן שינת קבע לא, אבל בשינה עראי הוו כסתם ידים דכשרים לתורה ולברכות אבל לא לתפילה (מ"ב ס"ק ס') {ולכאורה אם נתנמנם לזמן מועט עדיין הם כשרים לתפילה}
| ד | ד כג |
ד | כג | מה אומרים קודם נטילת ידים בשחרית? | מודה אני וכו' שאין בו שם השם (מג"א ס"ק כ"ח), וצריך להפסיק בין חמלה ורבה (יד אפרים, ומ"ב סי' א' ס"ק ח')
| ד | ד כג |
ה | א | תשמע אחי, אני לא מקובל, אני מכוון בפשטות ותמימות להשם יתברך, מה זה משנה לי איך זה כתוב בסידור...
| (שו"ע ומ"ב, להרחבה בא"ח ש"ר 'וישב' אות ג')
| סימן ה' – כוונה בברכות
| ה א |
ה | א | האם מותר לי (ואני לא ריה"ל) לחבר שיר לכבוד השי"ת ולשבץ בו את שם אדנות? (מ"ב ג', עיינו גם סימן רט"ו ס"ק י"ט)
| יש בזה בעיה של מזכיר שם שמים לשוא, כמו גם אם חבירו יפסיק אותו באמצע.
| סימן ה' – כוונה בברכות
| ה א |
ה | א | למה פירוש המלות מאד חשוב? | איתא בברכות (מ"ז ע"א) דלא יזרוק הברכה מפיו, וכתב ספר חסידים כשהוא נוטל הפרי בידו יכוין לבו לשם בוראו אשר הפליא חסדו עמו ונתן לו הפרי להנות ממנו, ולא יוציא דברים מפיו בלא הגיון הלב וכדכתיב בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני (מ"ב ס"ק א'), והס"ח הביא מעשה באדם אחד שנתגלה בחלום איך היו דנים אותו לאחר מיתה על שלא דקדק לברך ב... | ה,א | ה א |
ה | א | מהו הפירוש המלות בשם 1) יקוק 2) אדנות 3) אלוקים? | 1) הטוש"ע כתבו אדון הכל והיה הוה ויהיה, אבל הגר"א סבר דמדינא רק אדון הכל, ויש מעלה לכוון גם היה הוה ויהיה [ויש עוד מעלה לכוון אחד כשאומר הקמץ תחת הנו"ן (עטרת זקנים)], ובק"ש צריך לכוון נמי היה הוה ויהיה (גר"א, מ"ב ס"ק ג') [ועי' במהרש"א (קידושין ע"א ע"א) דביאר דשם הוי"ה הוא רחמים וזהו מיוחד לעתיד לבא אבל בעוה"ז משותף בשם... | ה | ה א |
ה | א | האם מהני תנאי בבקר לכל היום? | הובא עצה זה מסידורו של הבוטשאטשר וגם מאפיקי ים (פניני ים אות ג') [ומודו דלא מהני לק"ש], אבל יש מפקפקין בה (מ"ב דרשו) {ולכאורה צ"ע איך מהני תנאי, הרי משמע מטור דכוונות השם הוי דין בפירוש המלות, והיתכן להתנות קודם תפילה שכל פעם שאומר ברוך כוונתו כך, ואתה כוונתו כך, וכו', וראיתי מר"ג מלצר שליט"א דכתב (בספרו בהע' 32) דהבוט... | ה | ה א |
ה | א | האם כוונות אלו דדוקא בברכות או בכל אזכרות? | מטוש"ע משמע דדוקא בברכות [וכ"כ האורחות חיים (דין מאה ברכות סי' ג') דהוא בברכות שיש בהם מלך העולם, וביאר ר"ג מלצר (בספרו בהע' 28) דיכוון היה הוה ויהיה כשאומר מלך העולם], וכן פסק האור לציון (ח"ב סי' פ"א אות י"ח) {ושמעתי ביאור מהגר"מ פוטאש שליט"א בשם הקדמון קה רבון עלם (תלמיד האריז"ל) דדוקא בברכות שהוא אומרם בלשון נוכח צר... | ה | ה א |
ה | א | מתי יכוון כוונות אלו? | פשטות השו"ע משמע בשעת אמירתו [וכן משמע מעטרת זקנים הנ"ל, וכן משמע בגמ' ברכות י"ג ע"ב], אכן ההגהות אשל אברהם הביא מרבינו בחיי (ויקרא כד,י) דכתב שצריך לכוון הכוונות קודם אמירתו
| ה | ה א |
ה | א | מהו הנקודה שתחת הנו"ן? | בחול הוא פתח [חוץ מאתנחתא וסוף פסוק] ובקודש הוא קמץ, וביאר רבינו בחיי (בראשית יח,ו) דהקמץ מראה שהוא דבר העומד בפנ"ע ולא נסמך לאחר משא"כ בפתח (מ"ב דרשו)<br> | ה | ה א |
ה | א | אם אחד הזכיר שם השם, האם ראוי להפסיקו? | אם מספר בחסדי ה' אסור להפסיקו, ואם רוצה לקלל שום אדם מצוה להפסיקו (ספר חסידים, הובא ברע"א ומ"ב ס"ק ג')
| ה | ה א |
ה | א | מהו הכוונה באמירת ברוך הוא וברוך שמו? | כתב העטרת זקנים שיכוין שהשי"ת ברוך מעצמו ואינו צריך לברכתינו
| ה | ה א |
ו | א | מה היא ה'חכמה' עליה מדובר בברכה, ומה ה'מפליא לעשות'? (שו"ע ורמ"א א')
| בריאת האדם היא חכמה נפלאה, שמלא רוח ומלא חורים, ושהתקין מזונותיו של אדם ואח"כ בראו.
| סימן ו' – ברכת אשר יצר בבוקר
| ו א |
ו | א | אז למה הברכה קשורה דווקא לעשיית צרכיו? (שם)
| כי זו שעה מתאימה לברך על אי פתיחת הכרס והמעיים ואי סתימת פי הטבעת ונקב האמה, וגם שהוצאת הפסולת מהגוף היא רפואה.
| סימן ו' – ברכת אשר יצר בבוקר
| ו א |
ו | א | מהו הביאור "אשר יצר את האדם בחכמה"? | 1) הב"י פירש בסתימת הטור שבריאת האדם דבר ברור שחכמה נפלאה היא<br>2) רש"י פי' דרומז על הנקבים שבגוף ורוח משתמרת בתוכו (וכן פירש רש"י ב"מפליא לעשות")<br>3) תוס' פרשו שהקב"ה התקין מזונותיו של אדם ואח"כ בראו<br>4) המהרש"א (הובא בערוה"ש סעי' ב') פירש שאדם יש בו חכמה, ושייך לעשיית צרכיו דהבהמה אין לה בושה ומטלת רעי בפני כל<b... | ו,א | ו א |
ו | א | באר הנוסח חללים או חלולים? | הגמ' ברכות (ס' ע"ב) גרס חללים אבל הטור גורס חלולים [וחלולים חלולים בגימטריא רמ"ח], וביאר הב"י דלשון "וברא בו" שייך על דבר שיש בו ממש ולא אחללים, והדרכ"מ פי' דלשון חללים הוא לשון הריגה או חללים מכהונה, והט"ז (ס"ק א') פי' בדעת הטור דנקט חלולים להראות דקאי על נקב הפה בשעת הלידה ואינו דבר בפנ"ע, ובא לפרש השינוי בין במעי אמ... | ו | ו א |
ו | א | מהו הכפל לשון נקבים נקבים חלולים חלולים? | 1) ביאר הב"י משום דיש נקבים וחלולים טובא בגוף<br>2) הט"ז (ס"ק א') ביאר ע"פ דרכו אחד נגד מה שהוא נקוב במעי אמו, והשני נגד מה שהוא נקוב אח"כ, וה"ה בחלולים
| ו | ו א |
ו | א | מהו הלשון "לפני כסא כבודך"? | לומר שאפי' ממקום גבוה הקב"ה משגיח על דברים שפלים כאלה (סדור תפילת יוסף בשם אבני אליהו)
| ו | ו א |
ו | א | האם גורסים שאם יפתח תחילה או שאם יסתם? | רש"י, הרי"ף, והרא"ש גורסים שאם יפתח תחילה [ולפי"ז קאי אמאי דסליק מיניה], והרמב"ם גורס שאם יסתם תחילה (גר"א, מ"ב ס"ק ב') {וק"ק למה השו"ע סתם כהרמב"ם כנגד הרי"ף והרא"ש}
| ו | ו א |
ו | א | מהו הנקודה ב"אי אפשר"? | הבאה"ט (ס"ק ב') כתב בצירי, והשע"ת (ס"ק ב') מיישב הגירסא בחיריק שג"כ כוונתו כמו אין (מ"ב ס"ק ד')
| ו | ו א |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.