siman stringclasses 697
values | seif stringclasses 52
values | question stringlengths 1 1.79k ⌀ | answer stringlengths 2 4.11k ⌀ | source stringlengths 1 79 ⌀ | siman_seif stringlengths 3 7 |
|---|---|---|---|---|---|
ו | א | מהו הביאור ב"אי אפשר להתקיים אפי' שעה אחת"? | 1) המהר"ם לא גרס "אפי' שעה אחת", וכן משמע מאגודה דכתב דיש מ"ג תיבות באשר יצר [ובכתבים איתא מ"ה תיבות] (מג"א ס"ק ב', גר"א ס"ק ז', מ"ב ס"ק ג')<br>2) כתב הב"י שהטור מקיים הגרסא "אפי' שעה אחת" [וע"ע בחדושי הגהות ממהרל"ח דס"ל דהטור ל"ג "אפי' שעה אחת"], ובי' הב"י דה"ק בשעת הלידה אם יסתם הפה לא יכול להתקיים אפי' שעה אחת {וכ"ת... | ו | ו א |
ו | א | האם אומרים רופא חולי כל בשר? | פשטות הגמ' משמע שאין אומרים "חולי" דמשמע דכל העולם הוו חולים (וכן נקט הב"ח, של"ה, ומטה משה), אכן הט"ז (ס"ק ג') מיישב הרא"ש דגורס "חולי" ופירש דכשאומר רופא חולי כל בשר, החולי קאי על הפסולת שבגוף וה"ק שלא יתעפש הפסולת שהוא החולי רק הקב"ה מבטלהו, והט"ז מסיים דשני הנוסחאות הן נכונות (מ"ב ס"ק ה')
| ו | ו א |
ו | א | מהו "הרופא כל בשר"? | פי' הב"י בשם האבודרהם הם הנקבים להוציא פסולת מאכלו דאם יתעפש בבטן ימות והוצאתו היא רפואה {וכעין זה פירש רש"י ברכות (ס' ע"ב)}
| ו | ו א |
ו | א | מהו "ומפליא לעשות"? | 1) הטור פי' משום דאדם דומה לנאד מלא רוח ומלא נקבים ואפ"ה רוחו משתמרת בתוכו (וכ"כ רש"י)<br>2) הב"י הביא האבודרהם שבורר הקב"ה טוב המאכל ודוחה הפסולת<br>3) הדרכ"מ פי' שדבר רוחני מן העליונים יכולה להתקיים בדבר גשמי בגוף האדם [והמג"א (ס"ק ד', הובא במ"ב ס"ק ו') הביא שהנשמה נהנית מרוחנית המאכל והגוף נהנה מגשמית המאכל, ומכח זה... | ו | ו א |
ו | א | למה האריכו המפרשים בפירוש אשר יצר? | פי' הערוה"ש (סעי' א') דחז"ל רצו לתקן ברכה על עשיית צרכיו בדרך כבוד ומש"ה תקנו הברכה על יצירתו של האדם ומתוכה מבואר ענין הנקיות בהסתר פנים, ולפיכך ביארו הפוסקים הרמזים בתוך הברכה לעשיית צרכיו
| ו | ו א |
ו | ב | באיזה אופן כולם מסכימים שצריך לדחות את ברכת 'על נט"י' לאחר עשיית צרכיו? (שו"ע ב', מ"ב ז'-ט')
| אם בשעה שנוטל צריך לנקביו ולא יכול להעמיד עצמו עד מיל.
| סימן ו' – ברכת אשר יצר בבוקר
| ו ב |
ו | ב | מהו פשט בהמנהג לברך ענט"י בביהכ"נ? | הב"י הביא המנהג מכלבו בשם הר"ם וסמ"ק, והקשו מהר"י אבוהב ומהרי"ל איך יתכן לברך ברכת המצות דענט"י אחר הפסק גדול, ותי' מהר"י אבוהב שמאחר ששאר ברכות השחר אומרים בביהכ"נ יכול לחבר גם ברכת ענט"י עמם שאין לחלק ביניהם {ועדיין צ"ב}, והמהרי"ל תי' דכך תקנו להוציא העמי הארץ אע"פ דלפעמים ליכא עם הארץ בביהכ"נ מ"מ לא חילקו.
| ו,ב | ו ב |
ו | ב | למעשה מתי יברך ענט"י 1) אם יטנף ידיו עוד הפעם קודם תפילה 2) אם לא יטנף ידיו עוד? | 1) משע"ת (סי' ד' ס"ק ה') משמע דצריך לברך על נטילת ידים מיד ולא לאחר זמן, אבל החיי"א ס"ל דצריך לברך סמוך לתפילה, והכריע המ"ב (ס"ק ט') דלתכחילה טוב יותר לעשות כהחיי"א אבל העושה כשע"ת יש לו על מי לסמוך, ועי' ביה"ל לעיל (סי' ד' סעי' א') {ולענ"ד צ"ב אם השע"ת מיירי כשיודע שיטנף את ידיו, ויותר מסתבר לומר דהשע"ת מיירי מן הסתם ... | ו | ו ב |
ו | ב | אם כבר בירך ברכת השחר בבית, האם יכול לברך עוד פעם בביהכ"נ? | העמק הברכה כתב שיש תקנת קדמונים לברך בביהכ"נ (וכעין זה בט"ז ס"ק ה'), אכן המג"א (ס"ק ז') השיג עליו שאינו תקנת קדמונים אלא בנימין זאב תקנו והרבה חולקים עליו, ואינו דומה לחזרת הש"ץ דהיה תקנת קדמונים, וכן פסק המ"ב (ס"ק י') דאין לברך עוד פעם. אולם, אי איכא אחד בביהכ"נ דעדיין לא בירך יכול להוציאו בהברכות [ואפי' אם הוא בקי אם... | ו | ו ב |
ו | ב | היוצא מביתו לביהכ"נ, מה יאמר קודם שיתפלל? | מסיק השע"ת (ס"ק ד') דע"פ קבלה יאמר רק פסוק שמע ישראל וגו' ולא ברוך שם וכו' {וקצת משמע דיכול לצאת בק"ש שאומרים קודם קרבנות, וכמו שמשמע מהטור סי' מ"ו, דרק הוסיף ברוך שם וכו' אם חושש שיעבור זמן ק"ש}
| ו | ו ב |
ו | ב | מתי יאמר תהלים בשחר? | קודם שחרית (לבוש, מג"א ס"ק ו', מ"ב ס"ק ח') [כדי לבטל המקטרגים, וגם משום שהוא שבח המקום (מחה"ש)], אולם המחה"ש הביא מתשובת בית יעקב (סי' קכ"ז) דיחיד יאמר תהלים לאחר תפילה והביא מהאריז"ל דיש השפעה דיורדת ע"י תפילה בציבור וכל העסק שאדם עוסק בביהכ"נ אחר התפילה קודם שיצא היא נכללת תוך אותה ההשפעה ועולה עמו, והביא ראיה מתוס' ... | ו | ו ב |
ו | ב | המשכימים לומר סליחות, מתי אומרים 1) ברכת ענט"י 2) ברכת התורה? | 1) צריכים לברך מיד או יטנף ידם ויברכו סמוך לתפילה 2) עדיף לברך תחילה אבל יכולים לברך אח"כ דאומרים הפסוקים בדרך תפילה (ט"ז ס"ק ה', מ"ב ס"ק י"א)
| ו | ו ב |
ו | ב | מה יאמר כשנכנס לבית הכנסת? | מה טובו (דרכ"מ ס"ק ג'), וכ"כ הערוה"ש לקמן (סי' מ"ו סעי' ט"ז) [ואינו מוזכר במ"ב]
| ו | ו ב |
ו | ג | האם אלקי נשמה צריכה להיות סמוכה לאשר יצר? | הטור הביא שיטה דצריך להיות סמוכה {ופשוט דאינה לעיכובא}, אבל העיקר שיטה הוי דהיא ברכת הודאה ומש"ה אינה פותחת בברוך (תוס' ברכות דף י"ד ודף מ"ז, ותוס' פסחים דף ק"ד), וכן פסק הב"י. אולם, הגר"א (סי' ד' ס"ק ג', סי' מ"ו ס"ק י"ז) והערוה"ש (סעי' ט') סברי דצריך לחוש להרא"ש דמשמע דבעי סמוכה לחברתה. ועוד הבאה"ט החדשות (ס"ק ז') הבי... | ו,ג | ו ג |
ו | ג | האם צריך לסדר כל ברכת השחר עד גומל חסדים טובים וכו' מיד אחר ברכת ענט"י? | העמק הברכה סבר כן, אבל המג"א (ס"ק ח') השיג עליו ממשמעות הגמ'. אמנם, הערוה"ש (סעי' י') כתב דטוב לעשות הכי כדי שיסמוך הברכות לשעת קימה ממטתו כל מה שיוכל.
| ו | ו ג |
ו | ג | אם לא בירך אלקי נשמה עד אחר שמ"ע, מה הדין? | הפר"ח סבר דשוב אינו יכול לברכו דכבר יצא בברכת מחיה מתים, והשיג השע"ת (ס"ק ז') עליו דמחיה מתים קאי על העתיד ואלקי נשמה קאי על ההוה, ותי' הערוה"ש (סעי' י"ב) כיון שהזכיר תחיית המתים העתיד אינו נכון לומר הדבר קטן דבכלל מאתים מנה, ועוד כתב השע"ת דאפי' להפר"ח אם כוון בהדיא לברך אלקי נשמה אחר שמ"ע בודאי יכול לברך, והביה"ל (סי... | ו | ו ג |
ו | ג | המשכים באמצע הלילה ודעתו לחזור לישון, מה יברך? | יברך אלקי נשמה ומעביר שינה [כך גרסי שע"ת (ס"ק ז') ומ"ב (סי' מ"ז ס"ק ל'), וע"ע במחה"ש וערוה"ש (סעי' י"א) דגרסי המפיל] בלא חתימה ושם ומלכות, וכשקם בבקר יברך עוד פעם עם החתימה (מג"א ס"ק ח', מ"ב סי' מ"ז ס"ק ל') [ואם רוצה לומר בפעם ראשון אלקי נשמה עם החתימה ובפעם שני בלא חתימה הרשות בידו (שע"ת שם)], אכן כתב השע"ת (שם) דזהו ... | ו | ו ג |
ו | ג | מה הדין אם קם קודם חצות הלילה? | כתב הערוה"ש (סעי' י"א) דאין לברך אלקי נשמה או ברכת התורה וענט"י, אכן במ"ב לקמן (סי' מ"ז ס"ק כ"ח, ביה"ל שם ד"ה המשכים) מבואר דמברכין אפי' בתחילת הלילה
| ו | ו ג |
ו | ד | מה היה המנהג בעניית אמן בברכת השחר? | כל אחד היה מברך ואחרים היו עונים אמן להשלים צ' אמנים, ולא כוונו לצאת ממנו (מג"א ס"ק ט', מ"ב ס"ק י"ג)
| ו,ד | ו ד |
ו | ד | האם הוא מנהג טוב? | השע"ת (ס"ק ו') הביא שיש מפקפקים על מנהג זה שיבואו לידי חשש ברכות לבטלה דשמא כבר יצאו מחבירו, אבל התשובה מאהבה (ח"ב סי' רי"ב) כתב שמותר לגמרי כיון שאינו מוציא חבירו, והפמ"ג (א"א ס"ק ט') כתב דרק הש"ץ יברך בקול רם דהמנהג היה דרק הזקנים היו מברכים ועכשיו בעוה"ר כל נער לובש עצמו באצטלא של זקן, והמ"ב (ס"ק י"ג) כתב שכל אחד יע... | ו | ו ד |
ו | ד | אם יש הרבה אנשים עושים מצוה בבת אחת, מתי אמרינן דאחד יברך לכולם? | כתב השע"ת (ס"ק ו') בשם המבי"ט ותבואות שור דאם אין הכל מוזמנים יחד או איכא טרדא (כגון הנחת טלית ותפילין, ספירה, ברכת כהנים) כל אחד יברך לעצמו, ואפי' בשחיטה היכא דהכל מוזמנים אפ"ה איכא טרדא, אבל בברכת השחר לכאורה ראוי שאחד יברך לכולם אמנם יש שיטת הלבוש דס"ל דבעי מנין להוציא בקי בברכת השחר, ועי' מש"כ לקמן (סי' ח' סעי' ה')... | ו | ו ד |
ו | ד | האם יכול להוציא אחרים? | אם רוצה להוציא בקי בעי עשרה, אבל להוציא מי שאינו בקי א"צ עשרה (לבוש, פמ"ג א"א ס"ק י', מ"ב ס"ק י"ד) {וצ"ע ממ"ב לקמן (ריש סימן קכ"ד וסי' תקצ"ד) דמשמע דס"ל כהרי"ץ גיאות דס"ל דלהוציא שאינו בקי בשמנה עשרה בעי עשרה, וכ"ת דאשר יצר אינו כתפילה א"כ אפי' לבקי לא יהא צריך עשרה. וי"ל ע"פ החזו"א (או"ח סי' י"ט ס"ק ב') דכתב דהא דאמרי... | ו | ו ד |
ו | ד | עי' שע"ת (סס"ק ז') הרבה דברים בנוסח אלקי נשמה [כגון להפסיק בין תיבת אלקי לתיבת נשמה]
| null | ו | ו ד |
ז | א | מהו השיטות אם צריך לברך על נטילת ידים כשעושה צרכיו (גדולים/קטנים)? | יש ד' שיטות בטור וב"י:<br>1) הטור הביא שיטה אחד דס"ל דמברך רק בגדולים ולא בקטנים [לפי הב"י דוקא אם לא שפשף אבל אם שפשף מודה דמברך אפי' בקטנים, ולפי הדרישה אפי' אם שפשף אינו מברך על קטנים]<br>2) הטור הביא עוד שיטה דס"ל דמברך אפי' בקטנים [לפי הב"י אע"פ דלא שפשף, ולפי הדרישה אפי' אם שפשף]<br>3) הרא"ש ס"ל דאין לברך נט"י אל... | ז,א | ז א |
ז | א | האם צריך ליטול את ידיו בכלי? | קשה לימצא מקור להצריך כלי לאחר שעשה צרכיו אבל לכאורה יש כאן סמך דיש סוברים דצריך לברך על נטילת ידים כשצריך לברך אשר יצר, וביאר הרשב"א דנטילה הוא מלשון נטלא דהוא כלי, ש"מ דצריך כלי, ומ"מ נראה דזהו דוקא אם עשה צרכיו או הטיל מים דהוא צריך לברך אשר יצר דמבואר מב"י בשם מהר"י אבוהב דכיון שצריך לברך אשר יצר שהוא דבר שבקדושה צ... | ז | ז א |
ז | א | אם הטיל מים, האם צריך לברך אשר יצר? | אע"פ שהב"י הביא דעת רבינו מאיר דס"ל דאינו מברך אלא אגדולים, כל הראשונים חולקים עליו ולא חיישינן ליה (ב"י עמ' ל''ב)
| ז | ז א |
ז | א | האם צריך לברך אשר יצר מיד? | כתב הפמ"ג (א"א ס"ק א') אע"פ שאשר יצר הוי ברכת השבח וצריך לברך ברכת השבח מיד (וכמ"ש בברכת רעמים), שאני אשר יצר דא"א לברכו תכ"ד דהרי צריך ליטול את ידיו תחילה ממילא תקנו שיכול לברך כל היום [ועוד כתב הפמ"ג דהוא כעין ברכת הנהנין] (והובא בקיצור במ"ב ס"ק א'), ומ"מ נכון לברך תכף דשמא יצטרך עוד אח"כ להטיל מים (מ"ב ס"ק ו'), וכן ... | ז | ז א |
ז | א | מה הדין אם כבר הרגיש שצריך להטיל מים עוד פעם? | הפמ"ג (מש"ז ס"ק א') ס"ל דעדיין יכול לברך [משום ס"ס, דפשיטא דלפי המחבר בסעי' ג' דיכול לברך], אבל השע"ת (ס"ק ב') הביא משאילת יעב"ץ דשוב אין לברך (מ"ב ס"ק א'), ופסק הערוה"ש (סעי' ד') כהשע"ת.
| ז | ז א |
ז | א | מה קדים, ברכה אחרונה או אשר יצר? | בברה"ז דאורייתא מסתפק רע"א [ומצדד לומר דהיינו האיבעיא דלא איפשיטא בגמ' זבחים בתדיר ומקודש ופסק הרמב"ם דיכול להקדים לאיזה שירצה], והכה"ח (ס''ק א') כתב דעצה טובה לברך אשר יצר תחילה כדי שלא ישכח לברכו, אבל בברכה אחרונה דרבנן יקדים אשר יצר דתדיר (באה"ט ס"ק א', מ"ב ס"ק ב') [ומבואר בתשובת מהרש"ל (סי' צ"ז) דטעמא משום דא"צ לאכ... | ז | ז א |
ז | א | אם יש לו שלשול ויודע דיצטרך לפנות עוד הפעם, מתי יברך אשר יצר? | למעשה יברך אשר יצר כל פעם ופעם אלא אם הוא מרגיש שמיד צריך לפנות עוד (שע"ת ס"ק א', מ"ב ס"ק ב', ערוה"ש סעי' ד')
| ז | ז א |
ז | ב | אם הטיל מים ולא שפשף האם צריך ליטול את ידיו (כגון שלא נכנס לבית הכסא)? | מדינא לא צריך [כשאינו שעת תפילה (ביה"ל ד"ה הטיל)], אבל המחבר הביא דנכון ליטול את ידיו משום הכון ונקיות [וממילא פשוט דאין זה לעיכובא (מ"ב ס"ק ה')], והקשה הביה"ל (ד"ה או) דמגמ' שבת (י' ע"א) מבואר דליכא הכון אלא לשמונה עשרה, ותי' הערוה"ש (סעי' ג') דלהכון דחגורה דאינו מאוס כ"כ זהו דוקא לתפילה אבל נקיות בלא נטילת ידים הוי ד... | ז,ב | ז ב |
ז | ב | מה הדין אם שפשף ביד אחד? | מדינא צריך ליטול רק אותו יד כדמבואר ביומא (ל' ע"א), אבל משום הכון צריך ליטול שתי ידיו (ביה"ל ד"ה הטיל) {לכאורה לפי פשט דערוה"ש הנ"ל לא שייך הכון אם לא שפשף באותו יד, ומ"מ כתב הערוה"ש דמנהג הפשוט ליטול שניהם בכל ענין}.
| ז | ז ב |
ז | ג | אם הטיל מים ושכח לברך אשר יצר והטיל מים עוד פעם, מה הדין? | הב"י הביא בשם הגאון דצריך לברך ב' פעמים דומיא דתשלומין דתפילה, וכן פסק המחבר, אכן המג"א (ס"ק א') הביא הב"ח דחולק על המחבר וסבר דהודאה אחת מהני לשתי הטלת מי רגלים דומיא דבהמ"ז דמהני פעם אחת אפי' אם הסיח דעתו באמצע [וביאר ר"י באק דר"ל ממ"נ אין לברך שתי פעמים, על הצד דהוי כאילו נתעכל המזון אינו יכול לברך ואין לה תשלומין ד... | ז,ג | ז ג |
ז | ג | היוצא מבית הכסא האם צריך ליטול את ידיו ג' פעמים? | ההיכל הקדש סבר כן, והמג"א (ס"ק א') חולק עליו (מ"ב לעיל סי' ד' ס"ק ל"ט)
| ז | ז ג |
ז | ד | כמה מים צריך להטיל כדי שיהא חייב לברך אשר יצר? | אפי' טיפה אחת, שאם יסתם הנקב היה קשה לו
| ז,ד | ז ד |
ז | ד | מה הדין אם מעט מי רגלים יצא מגופו שלא בכוונה? | {אמר לי הגרי"א פארכהיימער שליט"א דא"צ לברך, ואפשר דכן מדויק בב"י דהביא תשובת הרא"ש "ובודק עצמו ומטפטף מעט", ונראה עוד סברא דא"צ לברך כיון שלא הרגיש צער בטיפה זו ואין לו הנאה כ"כ}
| ז | ז ד |
ז | ד | חולה המחוברת לקטטר, מתי יברך אשר יצר? | כתב נשמת אברהם (סי' ז' ס"ק א') בשם רשז"א זצ"ל דיברך פעם אחת בבקר ויכוין על כל היום, אבל אם מרוקנים אותה לאחר כמה שעות יכול לברך בשעה שמוריקין אותה (אשי ישראל פ"ג סעי' י"ג)
| ז | ז ד |
ז | ד | האם יכול לברך אשר יצר כנגד שקית שנשפך לתוכה המי רגלים? | כתב אג"מ (או"ח ח"א סי' כ"ז) בשל פלסדיק לכתחילה יכסה אותה ואם א"א יכול לברך אפי' אם אינו מכוסה דאין עליו דין עביט, אבל בשל ראבער מוכרח לכסותו דיש עליו דין עביט, ועי' לקמן סי' פ"ז
| ז | ז ד |
ז | ד | מה הדין אם הוא מסופק אם בירך אשר יצר? | אין לברך (ערוה"ש סעי' ה'), ואם הטיל מים ב' פעמים ומסופק אם בירך דהוי כעין ס"ס, נסתפק הברכ"י (הובא בערוה"ש) בזה
| ז | ז ד |
ח | א | האם צריך לברך ולהתעטף בעמידה, מה הסיבה לזה? (שו"ע א' ומ"ב)
| כן, ברכה בעמידה כמו כל ברכת המצוות. ועטיפה שלומדים מקציר העומר (ג"ז 'לכם') שנעשה בעמידה שנאמר "בקמה"=בקומה.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח א |
ח | א | מהו המקור לעמוד 1) להעטיפה 2) להברכה? | 1) גז"ש לכם לכם מעומר דכתיב מהחל חרמש בקמה (ב"י בשם סמ"ק, מ"ב ס"ק ב') 2) צריך לעמוד לכל ברכת המצות (ב"י בשם אורחות חיים, מ"ב ס"ק ב') [וצ"ע על הטור ביו"ד סי' רס"ה דכתב לכם לכם לברכת מילה מעומד (פמ"ג מש"ז ס"ק א')]
| ח,א | ח א |
ח | א | האם צריך לעמוד 1) בברכת הפרשת חלה 2) ברכת שחיטה 3) בברכת לישב בסוכה? | 1) מבואר במשנה בחלה דא"צ לעמוד, וביאר המג"א (ס"ק ב') דהוא תיקון מאכלו [והוי כעין ברכת הנהנין (פמ"ג א"א ס"ק ב')], והחכמת שלמה תי' דחז"ל תקנו דאם המצוה מיושב הברכה נמי תהיה מיושב (וכ"כ הפמ"ג מש"ז סי' תל"ב ס"ק ג') [והערוה"ש (סעי' ג') משמע דההיא משנה בחלה מיירי בשעת הדחק דהיה א"א במעומד] {וצ"ע מקריאת המגילה (סי' תר"צ סעי' ... | ח | ח א |
ח | א | מה הדין בדיעבד אם ישב בשעת הברכה ועטיפה? | יצא (מ"ב ס"ק ב')
| ח | ח א |
ח | א | מתי יתעטף? | מיד, כדי שלא ילך ד' אמות בלא ציצית (מ"ב ס"ק א') {ומשמע קצת מגמ' שבת (קי"ח ע"ב) ורש"י שם דיש ענין שלא לילך ד' אמות בלא ציצית}
| ח | ח א |
ח | א | מתי יברך? | הט"ז (סי' תרמ"ג) ובית יעקב (סי' פ"ח, הובא בבאה"ט ס"ק ב') סברי שיברך אחר העטיפה דס"ל דהעיקר מצוה הוא השלכת כנפיו לאחוריו (שע"ת ס"ק ב'), אכן רוב האחרונים חולקים עליהם וסוברים דצריך לברך קודם עטיפה כשאוחז הטלית בידו אבל לא יברך בשעה שעדיין הטלית מקופלת דזהו עובר דעובר (מ"ב ס"ק ב')
| ח | ח א |
ח | א | מכאן דייק השע"ת (ס"ק א') דלא היה דרכן לישן בטלית קטן, ולאפוקי מדעת האריז"ל, ועי' מש"כ לקמן סי' כ"א
| null | ח | ח א |
ח | ב | דוד שלי שם עליו את הטלית כמו צעיף, להעיר לו? (שו"ע ב' ומ"ב)
| כן כי אין זה עיטוף ולא יוצא בזה ידי חובה.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ב |
ח | ב | מה העניין בלשים את הטלית על הראש, זה חובה? (שם, שע"ת [ג'])
| לפי מרן לא, אבל למעשה נוהגים כעטיפת הישמעאלים וחובה לשים על הראש.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ב |
ח | ב | מהו סדר העטיפה דטלית גדול? | הטור הביא מח', הגאונים סברי דבעי כעטיפת ישמעאלים, ובעל העיטור סבר דסגי כדרך בני אדם שמתכסין בכסותן [דדוקא לאבלות בעי כעטיפת ישמעאלים, והא דמברכין "להתעטף" היינו לשון כיסוי (ב"י בשם ר"י אבוהב ובעל העיטור)], וקיי"ל כבעל העיטור.<br> | ח,ב | ח ב |
ח | ב | עד מתי צריך לכסות את ראשו בטלית? | כתב הב"ח שיהא מכסה ראשו מתחילת תפילה עד סופה (מ"ב ס"ק ד') {ומשמע שהטעם משום יראת שמים}
| ח | ח ב |
ח | ב | האם ראוי שטליתו יכסה את תפילין של ראש? | יכסה התפילין מעט (מג"א ס"ק ג', מ"ב ס"ק ד'), וביאר המחה"ש שיהיה הטלית כעין גג על התפילין ויהיו נראין מלפניו, ועי' מש"כ לקמן (סי' צ"א סעי' ב') דבשעת שמ"ע נכון לכסות התפילין ועיניו
| ח | ח ב |
ח | ב | כיצד סדר העטיפה? | יכסה את ראשו על פיו ומשליך הד' ציציות לצד שמאל כדי הילוך ד' אמות (מ"ב ס"ק ד') {והקשה ר"ב קפלן הרי סדר העטיפה הוא לקיים העיקר מצוה לכל הפחות בשעת הברכה, וא"כ לפי הדרכ"מ דס"ל דצ"ל שתים לפניו ושתים לאחוריו הרי אין זה עיקר העטיפה, וצ"ע. ועי' בשע"ת דהביא מנהג שבשעת העטיפה יהיה שתים לפניו ושתים לאחוריו}
| ח | ח ב |
ח | ב | מי ראוי לכסה את ראשו? | משמע מגמ' קידושין (כ"ט ע"ב) דדוקא נשוי מכסה את ראשו ולא בחור, ומגמ' קידושין (ח' ע"א) משמע דדוקא ת"ח מכסה את ראשו (מג"א ס"ק ג', מ"ב ס"ק ד')
| ח | ח ב |
ח | ב | האם אסור לילך בגילוי ראש? | המהרש"ל (סי' ע"ב) כתב דאינו אסור מדינא, אבל הט"ז (ס"ק ג') סבר דאסור מדינא משום ובחוקותיהם לא תלכו
| ח | ח ב |
ח | ג | לגבי טלית קטן, צריך להתעטף בו על הראש לפני שלובשים אותו? (שו"ע ג' ומ"ב)
| טוב להניחו על ראשו, כדי לצאת ידי הסוברים שצריך עיטוף. אבל כיוון שאנחנו נוהגים לפטור הטלי"ק בשעת עטיפת הטלית גדול, אין צריך כלל להתעטף בו.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ג |
ח | ג | מה הדין בטלית קטן? | הב"י הביא ממרדכי ומאביו של הר"ח או"ז דס"ל דכיון דאין בהם עיטוף הראש אינו יכול לברך להתעטף בציצית, אמנם הנמוק"י והמהר"י אבוהב מיישבין המנהג דהעיקר הוא הכיסוי הגוף, ומ"מ כתב המחבר שטוב לעשות עטיפה בשעת הברכה לצאת ידי המחמירים [וסגי בזמן מועט זה דהולך בתר שעת תחילה לבישה (ב"י, מג"א ס"ק ה')]. ואכן, לפי מנהג הרמ"א (לקמן בסע... | ח,ג | ח ג |
ח | ג | מהו השיעור בגודל דטלית קטן? | אע"פ שהמדרכי משמע דנהגו ללבוש אפי' פחות מכשיעור, צריך ליזהר שיהא כשיעור שבן ט' יתכסה בו ראשו ורובו, וגדול בן י"ג לא יתבייש לצאת בו באקראי (דרכ"מ ס"ק ג', מ"ב ס"ק ה')
| ח | ח ג |
ח | ג | האם יכול לעשות טלית קטן מבגד טלית גדול שנפסל? | כן, כיון דהעיקר מצוה הוי הכיסוי גוף ולא העטיפה (הגהות אשל אברהם בשם תשובת בית יהודה)
| ח | ח ג |
ח | ד | אימי מקפידה עלי שלא אלבש את הציצית הפוך, יש בזה בעיה? (שו"ע ד' ומ"ב)
| כך נהגו שלא לשנות, אבל האריז"ל לא הקפיד בזה כלל.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ד |
ח | ד | למה צריך להקפיד שיהא ב' ציצית לפניו ולאחריו? | כדי שיהא מסובב במצות, והב"י הביא מקור ממדרש על הפסוק והמים להם חומה. ועוד הביא הב"י דמצות חינוך מתחיל רק אם הקטן יודע להשליך שתי כנפות לאחריו, והערוה"ש (סעי' י') סבר דהדין דשנים לפניו ושנים לאחוריו הוא לעיכובא.
| ח,ד | ח ד |
ח | ד | האם מותר לקבץ השתי ציציות בצידו? | נראה דסגי אם תחילת הציצית הוו שתים לפניו ושתים לאחוריו, ובזה מיישב מנהג העולם שמקבצים השתי ציציות יחדו על הצד
| ח | ח ד |
ח | ד | האם צריך להקפיד שלא לשנות איזה ציצית לפניו ואיזה לאחוריו? | השל"ה סבר דצריך להקפיד על זה כמ"ש בירושלמי שבת (פי"ב ה"ג) לענין הקרשים, אבל האריז"ל לא היה מקפיד על זה (מג"א ס"ק ו', מ"ב ס"ק ט') [והעטרת זקנים הביא משל"ה דאפי' בדפין של מחיצות הסוכה ראוי לסמן אב"ג כדי שידע סדר עמידתן, ועי' מש"כ לקמן סי' תר"ל סעי' ה']
| ח | ח ד |
ח | ד | האם טוב לעשות עטרה של כסף? | כתב הערוה"ש (סעי' י') דאינו כדאי דהעיקר הוי הכיסוי הגוף ולא הראש, ואפי' אלו שעושין עטרה באמצע הטלית אינו כדאי דנכון שהטלית יהיה כולו צמר
| ח | ח ד |
ח | ה | אנחנו מתעטפים באותו זמן לפני התפילה. האם עדיף שאחד יברך לכולם, מה הדין לגבי 'שהחיינו'? (שו"ע ה' ומ"ב)
| לפי מרן אפשר בשתי האפשרויות----footnote1----. אבל המ"ב כותב שאין עושים זאת היום כי אין בקיאים לכוון לצאת ולהוציא.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ה |
ח | ה | מהו הנקודות בתיבת "בציצית"? | יש נוהגין בשו"א (לבוש, שע"ת ס"ק ה', מ"ב ס"ק י'), ויש נוהגין בפת"ח (ב"ח, של"ה, יעב"ץ, גר"ז, ארה"ח, ערוה"ש סעי' ג')
| ח,ה | ח ה |
ח | ה | האם אחד יכול לברך להוציא את חבירו 1) אם עדיין לא יצא ידי חובתו 2) אם כבר יצא ידי חובתו? | 1) פשוט דיכול להוציא את חבירו, ולגבי אם עדיף לעשות הכי, כתב המ"ב (ס"ק י"ג) דמצד ברוב עם הדרת מלך עדיף להוציאו אבל למעשה כיון דאין הכל בקיאין להתכוון לצאת ולהוציא עדיף שכל אחד יברך לעצמו, והשע"ת (סי' ו' ס"ק ו') כתב עוד טעם משום דאין כולם מזומנים יחד. אבל פשוט דמותר לכתחילה להוציא שאינו בקי. {ועי' בשעה"צ (סי' תקפ"ה ס"ק ט... | ח | ח ה |
ח | ה | האם יכול להוציא את חבירו בברכת שהחיינו? | המ"ב (ס"ק י"ד) הביא מפמ"ג (א"א ס"ק ח') בשם הרמב"ם דאינו יכול להוציא חבירו בברכת שהחיינו, וביאר הב"י (סי' תקפ"ה) דהיינו מצוה שיש בה עשייה [וצע"ג דמבואר שם דהיינו דוקא כשהוא עצמו כבר קיים מצותו, וכן הוא מפורש בפמ"ג (סי' רכ"ה א"א ס"ק א') (מ"ב עו"ה הע' ע"ח), ועוד יש להקשות דאנו נוהגין להקל להוציא את חבירו בברכת שהחיינו אפי... | ח | ח ה |
ח | ה | אם שומע ומכוין לצאת בברכת חבירו, האם צריך לענות אמן לברכתו? | טוב יותר לענות אמן שמורה בפועל שהוא מתכוין לצאת בה, אבל יוצא בדיעבד אפי' אם לא עונה וכמ"ש לקמן סי' רי"ג (מ"ב ס"ק ט"ו)
| ח | ח ה |
ח | ו | מה נוסח הברכה על טלית קטן? (שו"ע ורמ"א ו' ומ"ב, שע"ת [ד'])
| לפי מרן תמיד מברכים להתעטף, ולפי הרמ"א מברכים על מצות ציצית, ואם מתעטף יכול לברך להתעטף (משנ"ב).
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ו |
ח | ו | מהו נוסח הברכה לטלית קטן? | המחבר סבר להתעטף [דעל משמע לשעבר, ואע"פ שאינו מתעטף בה מ"מ זהו נוסח הברכה וכמ"ש בלישב בסוכה אע"פ דלאו דוקא יושב (ב"י)], והרמ"א סבר על מצות ציצית [דחושש להפוסקים דבעי עיטוף וממילא מברכים על מצות ציצית לברך השי"ת שנתן לנו מצות ציצית ואף שאין מקיימין אותה עכשיו (דרכ"מ ס"ק ה')], ואם מתעטפין בה יכול לברך להתעטף (שע"ת ס"ק ז'... | ח,ו | ח ו |
ח | ו | מהו הלשון "על"? | הדרכ"מ (ס"ק ה') ביאר דקאי על מצות ציצית בכלל, אמנם כתב הערוה"ש (סעי' י"ב) דלמסקנת הגמ' פסחים (ז') על נמי משמע להבא {אמנם, נהי דמבואר בפסחים (שם) דשייך לשון על אפי' להבא מ"מ צריך טעם להשתמש בתיבה זו, וביאר הרא"ש דמשתמש ב"על" אם אין שהייה בהמצוה, והר"ן ביאר דמשתמש ב"על" במצוה דאפשר בשליחות וכאן איכא שהייה בהמצוה וגם ליתא... | ח | ח ו |
ח | ז | אני קצת מאחר לתפילה, האם להתעכב בשביל להפריד את הציציות? (שו"ע ז' ומ"ב, באה"ל 'צריך להפריד')
| יש בזה מחלוקת מ"א וגר"א לכן לכתחילה אם הם מסובכים ודאי יבדוק, בפרט אם היא טלית שאולה שלא ידוע מצבה. אמנם אם בדק אתמול והיא מונחת בתיק, אין זה אלא מידת חסידות , ילקו"י.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ז |
ח | ז | למה צריך להפריד ציציותיו? | דאין ציצית אלא ענף וכדכתיב ויקחני בציצית ראשי, והם נפרדים {ועי' תוס' מנחות ל"ט ע"ב}, וכתב הבעל העיטור (הובא במג"א ס"ק י') דהעיקר דין להפרד הוי בתכלת ולבן ועכשיו רק עושין זכר לדבר, אבל הגר"א (ס"ק ט"ו) סבר דהוא מדינא גם בלבן, ונפק"מ במי שנשתהה לבא לביהכ"נ ואם יפרידם יבטל תפילה בציבור דלפי הבעל העיטור עדיף להתפלל בציבור, ... | ח,ז | ח ז |
ח | ז | מהו הראשי תיבות ד"ציצת"? | צדיק יפריד ציציותיו תמיד (מ"ב ס"ק י"ח בשם האריז"ל), א"נ צדיק יבדוק ציציותיו תמיד (עטרת זקנים סי' י"ב)
| ח | ח ז |
ח | ח | אני מכוון בלבישת הציצית לשם מצוות ציצית, זה מספיק, לא? (שו"ע ח')
| זה מספיק בדיעבד אבל לקיים המצוה בשלמותה יש לכוון שציוונו כדי לזכור מצוותיו לעשותם כי נאמר בה "למען תזכרו", הישג נדרש.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ח |
ח | ח | מה בדיוק אני צריך לבדוק בבוקר בטלית שלי, האם זה דווקא אם אני מברך עליה, מה אם שמתי
| אותה בתיק בסיום התפילה אתמול ואין חשש שנקרע חוט? (שו"ע ט' ומ"ב, באה"ל 'יעיין')
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח ח |
ח | ח | מהו הכוונה בעת עטיפתו? | צריך לכוון לצאת מצוה ציצית, והוסיף הטור שיזכור לעשות כל המצות [וביאר הב"ח מדכתיב למען תזכרו], ובדיעבד סגי בכוונה לקיים המצוה (מ"ב ס"ק י"ט), ועי' מש"כ לקמן סי' כ"ה
| ח,ח | ח ח |
ח | ט | למה צריך לבדוק הציצית? | הרא"ש כתב דהחרד אל דבר ה' יבדוק משום חשש ברכה לבטלה (ט"ז ס"ק ח', רע"א), והמג"א (ס"ק י"א) כתב דצריך לבדוק משום דאין סומכין על החזקה במקום דאיכא לבררו [וביאר המחה"ש דהיכא דאיכא חזקת איסור באותו דבר כגון בית שיש בו חמץ או חזקה שלא נשחטה כראוי אז אפי' ברוב צריך לבררו אם אפשר משא"כ בדליכא חזקת איסור באותו דבר כגון בי"ח טריפ... | ח,ט | ח ט |
ח | ט | מאי נפק"מ בין הטעמים? | אם לובש כמה טליתות, מצד הברכה די לבדוק רק אחד, אבל למעשה המ"ב (ס"ק כ"ב) חושש לטעמים של המג"א ולעולם צריך לבדוק כולם, אולם בביה"ל (ד"ה יעיין) מקיל בכה"ג שלובש כמה בגדים שא"צ לבדוק למעלה מהגדיל אלא לפרקים [ועי' רע"א דכתב עוד נפק"מ אם שואל טלית ואומר שיהיה מתנה ע"מ להחזיר רק אם החוטין כשרים אז ממ"נ א"צ בדיקה רק משום הברכה... | ח | ח ט |
ח | ט | מה יעשה אם יבדוק יפסיד תפילה בציבור או יהיה טרחא דציבורא? | כתב המ"ב (ס"ק כ"ב) דיכול לסמוך שהחוטין היו שלימין אתמול ומ"מ נכון לעיין קצת במאי דאפשר, ואם אינו מברך על הטלית א"צ לבדוק כלל ודוקא בטלית שלו אבל בטלית של הציבור שמצוי מאד שיפסלו ולא השגיחו בה צריך לבדוק עכ"פ את חוטי הציצית במקצת על מה דאפשר (ביה"ל ד"ה קודם), והערוה"ש (סעי' ט"ו) סבר דמעיקר הדין יכול לסמוך על החזקה לגמרי... | ח | ח ט |
ח | ט | מהו העצה למי שתמיד מתאחר לבא לביהכ"נ ואין לו זמן לבדוק הציצית? | יש לבודקם קודם שהניחם בכיסו שלו ואז לא צריך לבודקם עוד פעם בבוקר, וכמ"ש בסכין של שחיטה ביו"ד סי' י"ח (מג"א ס"ק י"א, מ"ב ס"ק כ"ב) [ועוד טעם לבדוק קודם שהניחם מבואר מעטרת זקנים (סי' י"ז וסי' י"ט) כדי לחוש לשיטת שמואל דכלי קופסה חייב בציצית (וכן אשכחן בפמ"ג סי' ט"ו), וגם כדי שיהא חזקתו בדוק]
| ח | ח ט |
ח | ט | האם יש ציור שיכול להעלים עיניו מלבדוק? | הבאה"ט (ס"ק ט') הביא מבית יעקב היתר למי שהולך בדרך ומתיירא שמא ציציותיו פסולים ואין לו טלית אחר שא"צ בדיקה, והשיג עליו השע"ת (ס"ק ט') דפשוט דצריך בדיקה דאין הכרח לו ללבוש הטלית
| ח | ח ט |
ח | טו | החליקה לי הציצית ונשארה לי רק ביד. האם אני צריך לברך שוב, מה ההבדל בין זה לסעיף הקודם? (שו"ע ט"ו ומ"ב)
| לפי האשכנזים כן, כי א. נפילה היא היסח דעת בהדיא כי אזדא לה מצוה. לעומת הורדה מודעת שתלויה במחשבתו. ו-ב. נפילה מהגוף הוי נפילה ולא מועיל מה שנשארה בידו. אמנם לפי הספרדים לא, כי אפילו בנפילה גמורה סבירא להו שלא חוזר משום סב"ל.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח טו |
ח | טו | מה הדין אם נפל טליתו 1) ביום 2) באמצע תפילתו 3) אם עדיין לובש טלית קטן? | 1) אם נפל כולו צריך לברך [ואפי' אם נשארה בידו (מג"א ס"ק כ', מ"ב ס"ק ל"ט)], ואם נפל רובו לפי המחבר א"צ לברך, אבל הט"ז (ס"ק י"ד) ועוד אחרונים סוברים שצריך לברך (מ"ב ס"ק מ"א), והערוה"ש (סעי' כ"ב) כתב ספק ברכות להקל {ויש להוסיף עוד סניף דעת הנמוק"י בשם הריטב"א (הובא בב"י) דס"ל דאפי' אם נפלה לגמרי אינו חוזר ומברך, והמ"ב (סי... | ח,טו | ח טו |
ח | טו | מי שרגיל לכוין בשעת ברכה על דבר, האם צריך לכוין הכי בכל פעם ופעם? | כתב שע"ת (ס"ק ט"ז) מסתמא על דעת מנהגו הוא מברך
| ח | ח טו |
ח | טו | מה הדין אם נפל טליתו מידו לאחר שבירך קודם שלבשו? | אם יכול להגביהו וללבושו מותר, ואם צריך ציצית אחרים והם מזומנים יכול לתקנם וא"צ לברך עוד פעם {ומבואר ממ"ב (ס"ק ל') דזהו דוקא באותה בגד, אבל בבגד אחר צריך לברך, וע"ע שע"ת (ס"ק י"ח) בסוף דבריו וצ"ע}, ואם הפסיק בדברים אחרים צריך לחזור ולברך אבל אם כוון לפטור בברכתו הטלית קטן א"כ חל הברכה עליו וא"צ לחזור ולברך כשלובש הטלית ... | ח | ח טו |
ח | טו | האם חתנים צריכים לברך על הטלית במקום שנוהגין להשליך טלית עליהם? | הבאה"ט (ס"ק י"ח) הביא מח' בדבר ומסיים דיטול טלית שאולה
| ח | ח טו |
ח | טז | ישנתי עם הט"ק בלילה צריך לברך ביום. מה הסברה? ומה הדין אם פשטתי את הט"ק לשנ"צ קטן? (שו"ע ט"ז ומ"ב)
| לילה לאו זמן ציצית לכן כשמגיע היום הוא חיוב חדש ורק צריך למשמש ולברך. אך יש דעה שבגד המיועד ליום חייב בציצית גם בלילה, וממילא זה המשך אחד. סב"ל ולא יברך. ואפילו מרן שפסק לברך, כתבו שחזר בו.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח טז |
ח | טז | הישן בטליתו האם צריך לברך? | לפי הרמב"ם דס"ל דלילה לאו זמן ציצית בודאי צריך לברך, ולפי הרא"ש דס"ל דבגד לילה פטור מציצית מן הסברא הו"ל למימר דא"צ לברך, אבל בתשובות (כלל ב' סי' י"ג) כתב דצריך לברך שהלילה גורם לפטור כסות המיוחד ללילה [ופי' הט"ז (ס"ק ט"ו) דכשכתב התשובות ס"ל כהרמב"ם אבל כשכתב הפסקים חזר בו דדחוק בגמ' לאוקמיה דהמקשן ס"ד דלא פשטו בלילה, ... | ח,טז | ח טז |
ח | טז | האם יש לו עצה? | יכוין לפוטרה בטלית גדול א"נ אם פשטו ע"מ שלא ללובשו תיכף יכול לברך עליו {וצ"ב מהו עצה זו דהרי הוא יודע דבאמת דדעתו ללבשו, ובלא"ה כתב המ"ב (ס"ק מ"ב) דעצה זו אינו לכתחילה}
| ח | ח טז |
ח | טז | מי שלובש טליתו קודם שיאור היום, האם צריך למשמש קודם שיברך? | כתב הט"ז (ס"ק י"ז) דצריך למשמש כדי שיהא ניכר שמברך על עכשיו ולא על זמן לבישתו [ולאפוקי כשלן בטליתו לפי הרא"ש בתשובה דס"ל דצריך לברך דאז הוא רק טוב למשמש אבל אינו מחויב דפשוט הוא דרק מברך על עכשיו] (מ"ב ס"ק מ"ג)
| ח | ח טז |
ח | טז | מה הדין במי שלן ביום? | כתב המ"ב (ס"ק מ"ב) כיון שיש דעות בין הפוסקים עדיף שיכסה את עצמו בטליתו כדי שיהא פטור מברכה
| ח | ח טז |
ח | י | שכחתי לברך על טלית קטן, אני יכול לברך כעת או שפספסתי? (שו"ע י' ומ"ב)
| ימשמש ויברך, או יפטור בברכת הטלית גדול.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח י |
ח | י | מה יעשה אם בשעה שלובש הטלית קטן ידיו אינן נקיות? | אח"כ ימשמש ציציותיו ויברך או יברך על הטלית גדול ויכוין לפטרו
| ח,י | ח י |
ח | י | האם המשמוש לעיכובא? | האג"מ (או"ח ח"ד סי' ז') מסתפק בזה, אבל פשוט להערוה"ש (סעי' כ"ג) דאינו לעיכובא [דדוקא בתפילין המשמוש עיקר המצוה וחיובא נמי איכא]
| ח | ח י |
ח | י | איך מהני למשמש אח"כ, הרי צריך לברך עובר לעשייתן? | 1) תי' הב"י דהוא עובר לעשייתן למה שמקיים אח"כ<br>2) הט"ז (ס"ק ט') תי' דלא היה חזי לברך באותה שעה וכמ"ש בטבילה, והקשה היד אפרים מהו הראיה מטבילה התם הוא ממש א"א בענין אחר משא"כ בציצית הרי יכול ליטול את ידיו תחילה ואח"כ ילבש הציצית ויברך עליו עובר לעשייתן ממש {ועי' ביו"ד סי' י"ט דהש"ך (שם ס"ק ג') כתב כסברת הט"ז, ורע"א (ש... | ח | ח י |
ח | י | האם נכון לברך על הטלית קטן? | כתב המ"ב (ס"ק כ"ד) דאם סופו לברך על הטלית גדול לא יברך על הטלית קטן [וכן נהג המהר"ם לאחר חזרה (ב"י)] ואפי' אם יפסיק זמן מרובה דלפעמים אין ראוי לברך על הטלית קטן, וכתב הליכות שלמה (תפילה פ"ג אות י"ח) דאפי' בזמן הזה דלא שייך החששות של המ"ב כ"כ אפ"ה יש להמתין ולסמוך על הברכה על הטלית גדול, אבל הר"ג מלצר שליט"א (עמ' 96) ס"... | ח | ח י |
ח | יא | צריך ללבוש את הציצית מעל הבגדים או שזה רק מנהג של חסידים? (שו"ע י"א ומ"ב, ילקו"י עמ' כ"א)
| כך כתב מרן, אבל אין נוהגים כן עפ"ד האריז"ל וכ"כ כה"ח וילקו"י.
| סימן ח' – הלכות ציצית ועטיפתו
| ח יא |
ח | יא | האם עדיף ללבוש 1) הבגד 2) הציצית, בפנים או בחוץ? | 1) הב"י הביא ב' דעות ופסק דעדיף בחוץ כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות, אבל המג"א (ס"ק י"ג) הביא מכתבים ע"פ האריז"ל שיהיה בפנים 2) כתב המג"א (ס"ק י"ג) דיהיו בחוץ [וזהו פשט באין ציצית אלא יוצא (מנחות מ"א ע"ב) ודלא כפרש"י שם (מג"א שם, מחה"ש)], ואם הולך בין הגוים יכול להכניסם בפנים אחר שהוציאם כדי הילוך ד' אמות [שהוכיח מתוס' ב... | ח,יא | ח יא |
ח | יא | אם תחוב ציציותיו בפנים, על מה צריך ליזהר? | שלא לתחבו למכנסים באופן שנוגעים בערוה (מ"ב ס"ק כ"ו, הר"ג מלצר הע' 197) {וגם יש ליזהר שהציצית יהיו נוטפים על הכנף וכמ"ש לקמן (סוף סי' י"א)}
| ח | ח יא |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.