siman stringclasses 697
values | seif stringclasses 52
values | question stringlengths 1 1.79k ⌀ | answer stringlengths 2 4.11k ⌀ | source stringlengths 1 79 ⌀ | siman_seif stringlengths 3 7 |
|---|---|---|---|---|---|
כה | יב | מה הדין אם סילקן להפיח? | ה"נ צריך לחזור ולברך (מ"ב ס"ק מ"ז) [וע"ע בערוה"ש (סעי' כ"ג) דמסתפק בדבר], וא"צ לסלקן לגמרי אלא סגי להזיזם ממקומם (מ"ב לקמן סי' ק"ג ס"ק ג'), ובדיעבד אם הפיח ולא הזיזם ממקומן א"צ לחזור ולברך (רבבות אפרים ח"א סי' כ"ה) {וה"נ נוהגין שלא לברך כלל}
| כ"ה | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם בסתם אם חלץ 1) תפילין של יד או של ראש 2) תפילין של יד ושל ראש? | 1) מסתמא דעתו להחזירו וא"צ לחזור ולברך 2) מסתמא דעתו שלא להחזירו וצריך לחזור ולברך, אמנם אם הוא בתוך התפילה מסתמא דעתו לחזור וא"צ לברך (ביה"ל ד"ה והכי)
| כ"ה | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם נשמטו התפילין? | מדינא צריך לברך [ודוקא אם נשמטו כולו או רובו, אבל במקצתו לא אע"פ שאינו יוצא כזה מ"מ עדיין הוא נשאר עליו (מ"ב ס"ק מ"ה)], אכן המג"א (ס"ק כ"א) הביא משל"ה דא"צ לברך דפשוט דבשעת הברכה דעתו היתה שאם ישתמט יתקנו כיון שאינו מסיח דעת מהם בשעת התפילה (ביה"ל ד"ה א"צ). להלכה, החיי"א ס"ל דאפי' בשעת התפילה המברך לא הפסיד, אבל המ"ב (... | כ"ה | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם הוא הולך בתפילין עד חצות היום? | כיון דלא הוי שעת התפילה בודאי צריך לחזור ולברך אם נשמטו ממקומן (שע"ת ס"ק ט"ו, מ"ב ס"ק מ"ד)
| כ"ה | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם הותר או נפסק הקשר של תפילין של יד 1) קודם ההידוק בשל יד 2) אחר ההידוק בשל יד וקודם שהניח השל ראש 3) אחר שהניח השל ראש? | 1) א"צ לברך כיון דעדיין לא נעשה המצוה, והעשיית הקשר אינו הפסק (מ"ב ס"ק נ') 2) אם הותר הקשר כתב המחבר דא"צ לחזור ולברך דעדיין הוא עסוק במצוה, אבל אם נפסק הקשר אז משמע מהמחבר דצריך לחזור ולברך, אבל המ"ב (ס"ק נ') הביא מאחרונים (ט"ז ס"ק י"ב, גר"א , פמ"ג) דה"נ א"צ לחזור ולברך דהברכה קאי אף על השל ראש וא"כ עדיין הוא עסוק במצ... | כ"ה | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם מניח 1) רצועות אחרות 2) בתים אחרים? | 1) אין זה סיבה לחייבו ברכה אחרת דעיקר הברכה היא על התפילין עצמם (ביה"ל ד"ה קשר) 2) צריך לברך ברכה אחרת וכמ"ש בסי' ר"ו (מ"ב ס"ק נ') {מיירי כשהחליף בין ברכה להנחה}
| כ"ה | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם נפתחו הקציצה וחזר וסגרה? | נסתפק הביה"ל (ד"ה מהדק) אם צריך לחזור ולברך דאולי נתבטל ממנו שם תפילין {ואפי' את"ל דעדיין יש עליו שם תפילין יש להסתפק אם הוציא הפרשיות, ועי' ביה"ל לקמן (ס"ס שס"ו ד"ה בשעה) דכתב תוך דבריו דתפילין בלא פרשיות הוי כאילו אינו תפילין כלל והוי כאילו מברך עובר דעובר, וקצת משמע דמתבטל ממנו שם תפילין}
| כ"ה | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם שינה הציציותיו מבגדו? | נסתפק הביה"ל (ד"ה מהדק) אם צריך לברך דאולי נתבטל ממנו מצותו, ואינו דומה למי שבירך על ציציותיו ומיד אח"כ נמצא שהם פסולים דיכול לתקנם דהתם עדיין לא נתקיים מצותו
| כ"ה | כה יב |
כה | יב | מהו הכלל אם צריך לברך עוד הפעם אם החליף החפצא של מצוה 1) בין ברכה לעשייה 2) באמצע העשייה? | 1) אם החליף למצוה אחרת צריך לברך כמ"ש לגבי תפילין (מ"ב ס"ק נ'), ושופר (מ"ב סי' תקפ"ה ס"ק ד'), וערבות (מ"ב סי' תרנ"א ס"ק נ"ו) [והא דמצינו בקריאת התורה (מ"ב סי' קמ"ג ס"ק כ') דאם נמצא פסול בין ברכה ראשונה לקריאה מוציא ס"ת אחרת וא"צ לחזור ולברך, י"ל דהתם שאני דאין דעתו על החפצא של הס"ת אלא על הקריאה והלימוד שצריך ללמוד, וכ... | כ"ה | כה יב |
כה | יב | האם יכול לברך על תפילין 1) שאולים 2) גזולים? | 1) כן, ואפי' בשואל שלא מדעת דניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה (מ"ב ס"ק נ"ג), ועי' מש"כ לעיל (סי' י"ד) 2) לא, דהוי מצוה הבאה בעבירה, ואם מכרו לאחר לאחר יאוש יוצא בהם אבל יש מח' אם יכול לברך עליו, ואם הוא חוזר ומוכרו לאחר בודאי יכול לברך עליו (מ"ב ס"ק נ"ד)
| כ"ה | כה יב |
כה | יג | אחי חולץ תפילין לפני 'עלינו לשבח', להעיר לו על זה? (שו"ע י"ג ומ"ב)
| עדיף שיחלוץ תפלין אחרי עלינו לשבח, אבל עיקר החיוב הוא עד אחרי ובא לציון. ואם חושש מגוף נקי רשאי לחלוץ בלי שום בעיה.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יג |
כה | יג | האם מותר לקפל את התפילין תוך כדי עניית קדיש? (מ"ב נ"ו)
| לא, דלא גרע משאר ברכות שאין לעשות בהם שום תשמיש. ובלבד שאיש"ר גבוהה קדושתו עוד יותר מקדושה!
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יג |
כה | יג | מה צריך להקפיד בחליצת תפילין כשיש ספר תורה? (שו"ע י"ג ומ"ב)
| להיזהר שגם אם לא נוהג להמתין אחרי הכנסת הספר תורה, לא יחלוץ תפלין של ראש בפני הספר כדי שלא יגלה את ראשו.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יג |
כה | יג | האם יש סמך למי שנהג לומר מוסף בראש חודש עם תפילין? (שו"ע ורמ"א י"ג ומ"ב)
| כן, כי הבעיה היא לומר כתר יתנו לך בעוד כתר תפלין על ראשו. אך לפי מנהג האשכנזים לא כתוב אצלם כתר יתנו לך אלא נעריצך וכו'.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יג |
כה | יג | מתי מותר לחלוץ התפילין? | יש בזה כמה שיטות:<br>1) אחר קדושה דובא לציון (ב"י)<br>2) אחר קדיש דובא לציון (מג"א ס"ק כ"ח בשם ספר המוסר)<br>3) אחר על כן נקוה לך (מג"א שם בשם אריז"ל) דהיינו אחר הפסוק והיה ה' למלך על כל הארץ (א"ר, שע"ת ס"ק י"ט)<br>4) אחר קדיש יתום אחר עלינו (פמ"ג א"א ס"ק כ"ח, מ"ב ס"ק נ"ו, ערוה"ש סעי' כ"ח) [והלבושי שרד ג"כ כתב אחר קדיש... | כ"ה,יג | כה יג |
כה | יג | מהו הג' וד' קדישים וקדושות? | הרמ"א הביא ג' קדושות [ברכת ק"ש, קדושה, ובא לציון] וד' קדישים [אחר ישתבח, אחר שמ"ע, אחר ובא לציון, אחר עלינו], אבל המג"א (ס"ק כ"ח) הביא שהוא טעות וצ"ל ד' קדושות [כולל נמי ברכו] וג' קדישים [מוציא הקדיש דלאחר עלינו (גר"א ס"ק ל"ז, מחה"ש), דלא כלבושי שרד], ודבר זה מרומז בשתי שיני"ן (דרכ"מ), והרמ"ע מפאנו (סי' ק"ט) הביא מתקונ... | כ"ה | כה יג |
כה | יג | מה יעשה בברית מילה? | אין לחלוץ עד אחר המילה (מג"א ס"ק כ"ח, מ"ב ס"ק נ"ה) [ולכאורה קשה דמ"ש משבת דאמרינן דאין להניח תפילין משום דשבת גופה מקרי אות, ותי' האג"מ (או"ח ח"ד סי' ק"א) דהאות דמילה אינו המעשה מילה אלא להיות מהול, אבל הסמ"ג (הובא בפמ"ג מש"ז סי' ל"א ס"ק א') כתב דלעולם צריך ב' אותות כב' עדים, בחול מילה ותפילין, בשבת מילה ושבת (פסק"ת סע... | כ"ה | כה יג |
כה | יג | מה יעשה אם אין לו גוף נקי? | יסלקם מיד, והכל לפי מה שהוא אדם (מג"א ס"ק כ"ז, מ"ב ס"ק נ"ה)
| כ"ה | כה יג |
כה | יג | האם יכול לקפל טליתו בשעת קדיש? | לא, דצריך לענות אמן יהא שמה רבא ולא גרע מברכות דרבנן דאסור לעשות תשמיש קל בשעה שהוא מברך (מ"ב ס"ק נ"ו), ואף באמצע חזרת הש"ץ אינו יכול לעסוק בדברים אחרים (מ"ב סי' ל"ד ס"ק י"ד) אבל אם מכוין לשמוע להש"ץ מותר (מ"ב סי' ל"א ס"ק ז')
| כ"ה | כה יג |
כה | יג | כיצד חולצין תפיליו ביום שקוראים בתורה? | לא יחלצם עד שיכניסה לארון [דכתיב ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם (ב"י, מ"ב ס"ק נ"ז)], ואם צריך לחלצו קודם לכן לא יחלוץ השל ראש בפני הס"ת אלא לצדדין [כדי שלא יגלה ראשו בפני הס"ת כמו רבו], ואם מכסה ראשו או חולץ השל יד מותר (מ"ב ס"ק נ"ח), ועי' בערוה"ש (יו"ד סי' רמ"ב סעי' ל"ט) דכתב דאם מניח תפילין מותר בפני רבו {וה"ה בפני ס"ת... | כ"ה | כה יג |
כה | יג | למה אין לובשים תפילין בר"ח? | כתב הב"י משום שאינו ראוי להיות תפילין בראשו כשאומר כתר, ועוד הביא המ"ב (סי' תכ"ג ס"ק י') משום דר"ח הוי כיו"ט, והב"ח (סי' כ"ו) הביא מזוהר דחייב מיתה אם לובשה במוסף.
| כ"ה | כה יג |
כה | יג | מתי ראוי לחלוץ תפיליו בר"ח? | כתב המ"ב (ס"ק נ"ט) דיש סוברים דיחלצם לאחר קדיש, אבל הביא הא"ר דיחלצם קודם שאומר היהי רצון וכו' שנשמר חוקיך {ויש להדגיש דאין זה אלא רמז בעלמא למנהג מערבא דאפי' במערבא לא היו מברכים לשמור חקיך אלא אם חלצו התפילין בסוף היום}, והמ"ב (סי' תכ"ג ס"ק י') הביא דיש נוהגין רק לחלוץ הרצועות אז, ובדיעבד אם התחיל להתפלל לא יחלצם באמ... | כ"ה | כה יג |
כה | יג | מתי ראוי לחלוץ תפיליו בחוה"מ 1) פסח 2) סוכות? | 1) הציבור חולצים התפילין קודם הלל דיש סוברים דאינו ראוי להניח תפילין בחוה"מ בכלל, והש"ץ יחלצם אחר הלל שלא להטריח הציבור (מג"א ס"ק ל"א, מ"ב ס"ק ס'), והערוה"ש (סעי' כ"ח) כתב דיש הפסק קודם הלל כדי שהש"ץ ג"כ יחלוץ התפילין {וביום ראשון דחוה"מ יש נוהגין לחלצם אחר קריאת התורה דקוראים פרשת התפילין} 2) בין הציבור בין הש"ץ חולצי... | כ"ה | כה יג |
כה | יג | מי שמניח תפילין כל היום או תפילין ר"ת, מה יעשה 1) בר"ח 2) בחוה"מ? | 1) יניח התפילין אחר מוסף, ובתפילין דר"ת יכול להניחם בובא לציון 2) לא ילבישם כלל (רע"א, מ"ב ס"ק ס')
| כ"ה | כה יג |
כה | יג | אם כבר התפלל בר"ח וחזר והניח התפילין, מה יעשה אם שומע קדושת כתר ממנין אחר? | כתב השע"ת (ס"ק כ"ב) דהפר"ח סבר דיכול לענות קדושה עמהם, אבל המחזיק ברכה (ע"פ השלמי ציבור) והא"א מבוטשטאש סברי דלכתחילה יש לו לסלקם {ולכאורה במקום צורך יכול לסלקם לצדדין וכמ"ש השע"ת בשם הפר"ח לפני זה}
| כ"ה | כה יג |
כה | יג | מי שמתפלל שחרית עם הציבור שמתפללין מוסף, מה יעשה? | עי' מש"כ לקמן (סי' צ') אם נחשב כתפילה בציבור, ולגבי תפילין לכאורה יתפלל בעזרת נשים וכדומה, וע"ע בשו"ת שלמת חיים (סי' ל"א)
| כ"ה | כה יג |
כו | א | יש לי גבס ואני לא יכול להניח של יד, האם יש טעם להניח של ראש בלבד, ומה לברך? (שו"ע ורמ"א א' ב' ומ"ב)
| יניח רק של ראש. ולענין ברכה, לפי מרן יברך על מצות, לפי הרמ"א שתי ברכות.
| סימן כ"ו – דין מי שאין לו אלא תפילה אחת
| כו א |
כו | א | מה יעשה אם אינו יכול להניח אלא תפילה אחת? | על של יד יברך להניח, על של ראש יברך להניח ועל מצות [ולפי המחבר רק יברך על מצות בשל ראש, ויש שיטת סמ"ק וסמ"ג וספר התרומה דס"ל דצריך לברך על מצות גם על השל יד], ואפי' אם רק הניח אחת במזיד יצא ידי אותה שהניח (ב"י, ביה"ל ד"ה ויש)
| כ"ו,א-ב | כו א |
כו | א | אם אין לו פנאי עכשיו אלא להניח אחת, איזהו עדיף? | הישועות יעקב סבר דעדיף להניח השל ראש דקדושתה חמורה, והארה"ח (וערוה"ש סעי' ב') סבר דשל יד עדיף דזהו סדר התורה (מ"ב ס"ק א') {ונראה פשוט דאם השל יד קרוב יותר לו דצריך להניחה דאין מעבירין על המצות, ועוד נראה פשוט דהכא מיירי כשיניח השניה לאחר זמן אבל אם רק יניח אחת ולא השניה נראה דלכו"ע יניח השל ראש דקדושתה חמורה}
| כ"ו | כו א |
כו | א | האם יכול לבטל מצות תפילין משום איחור דרכו? | כתב המג"א (ס"ק א') דאינו מותר לבטל מצותו לגמרי אלא צריך להניחם לאחר זמן, אבל אם לא יהיה לו האפשרות להניחם לאחר זמן צריך להניחם קודם שהולך לדרכו (מ"ב ס"ק א')
| כ"ו | כו א |
כו | א | מה יעשה אם יצפה שיבא השניה בתוך זמן ק"ש? | אם דרכו להניח תפילין רק בשעת ק"ש ותפילה ימתין עד שיבאו שתיהם לידו, ואם דרכו להניח תפילין אפי' שלא בשעת תפילה יכול להניח הראשונה עכשיו {וצ"ב פשוט הוא, ואפי' מי שאין דרכו להניחם אלא בשעת תפילה יהא מותר לו להניח תפילה אחת עכשיו} (ביה"ל ד"ה מניח)
| כ"ו | כו א |
כו | א | מה יעשה אם שכח לברך כשהניח השל יד? | יברך מיד אפי' קודם שהניח השל ראש (מ"ב ס"ק ג') {ולכאורה נכון למשמש}
| כ"ו | כו א |
כז | א | קנו לאחי הקטן תפילין גדולים, האם יש בזה בעיה? (שו"ע ורמ"א א' ומ"ב)
| כן, עלול לקרות מצב, שהתפילין יהיו יותר גדולים משטח הבשר התפוח, וזה מעכב לכו"ע.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז א |
כז | א | אדם שאיבד את ידו השמאלית ל"ע האם צריך להניח ביד ימין ? (רמ"א א' ומ"ב)
| המשנ"ב כותב שפטור לגמרי, ויש מחמירים להניח בימין, וכן החמיר הכה"ח. ולענין ברכה יברך על של ראש "על מצות" ויכוון לפטור של יד. ולפי האשכנזים ממילא מברך שתיים על ש"ר.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז א |
כז | א | מהו מקום הנחתן בתפילין של יד? | על הקיבורת, והב"י הביא הסמ"ק דדוקא מחצי ולמטה, וביאר המג"א (ס"ק ב') דמודה דאינו יכול להיות אצל הקוד"ו ממש אלא צ"ל על הקיבורת, שהוא מקום קיבוץ בשר. אמנם, הביה"ל (ד"ה בראש) מצא בספר התרומה דכל הקיבורת נמצא סמוך הקוד"ו, ואע"פ שמבואר ממג"א דיש מקצת קיבורת למעלה מחצי העצם מ"מ עיקר הקיבורת הוא למטה ושם הוא כנגד הלב. והגר"א ס... | כ"ז,א | כז א |
כז | א | האם גידם חייב בתפילין? | איתא בגמ' מנחות (ל"ז ע"א) תניא אידך אין לו זרוע פטור מן התפילין אחרים אומרים ידכה לרבות את הגידם, תוס' פרשו דלא פליגי והת"ק מיירי כשאין לו מקום להניח תפילין [וקמ"ל דאינו מחויב על ימינו], ואחרים מיירי כשיש לו מקום להניח תפילין, אבל האו"ז פי' דפליגי ומיירי כשיש לו מקום להניח תפילין וקיי"ל כהת"ק דפטור. ונמצא דגידם שיש לו ... | כ"ז | כז א |
כז | א | מה יעשה גידם שנחתך יד שמאלו 1) למטה מקוד"ו 2) מקוד"ו ולמעלה עד סמוך לבית השחי 3) עד בית השחי? | 1) יניח בברכה [ודלא כפמ"ג דלא היה האו"ז תחת ידו] (מ"ב ס"ק ה', ביה"ל ד"ה שאין) {ועי' מש"כ הביה"ל לקמן (סי' קכ"ג) דאזלינן בתר מה שכתוב בפנים הספר} 2) יניח ביד שמאל בלא ברכה היכא דיש לו מקצת קיבורת [ודלא כמג"א (סס"ק ג') דכתב בדעת בתוס' דיניחו ביד ימין דגם הוא לא היה לו האו"ז] (מ"ב ס"ק ה', ביה"ל ד"ה יניח, ערוה"ש סעי' ח'-ט'... | כ"ז | כז א |
כז | א | מה הדין אם אין לו יד ימין? | חייב בתפילין בברכה, ויבקש מאחרים שיניחוהו עליו (מ"ב ס"ק ו') {וצ"ב דלאחר זמן יד זה יהיה יד ימין שלו ואז יהא פטור וכמ"ש במ"ב לקמן (ס"ק כ"ב), ודוחק לחלק בין נקטעה כל יד ימין לנקטעה כף יד ימין}
| כ"ז | כז א |
כז | א | מי שאין לו יד האם הוא מחויב בתפילין של ראש? | כן (שאג"א סי' ל"ז, שע"ת ס"ק ד')
| כ"ז | כז א |
כז | א | מה הדין אם הניח התפילין על יד ימין בדיעבד? | השע"ת (ס"ק א') הביא בית יעקב (סי' קמ"ט) דמצדד דיוצא, והשע"ת השיג עליו, וכן נקטו שאר האחרונים (מ"ב ס"ק א', ביה"ל סעי' ו' ד"ה מניח)
| כ"ז | כז א |
כז | ב | מה העניין לקשור את היו"ד של תפילין של יד לתפילין, האם יש בזה בעיה? (שו"ע ב' ומ"ב)
| כתב מרן להיזהר שלא תזוז היו"ד מהתפלין ובזוהר מחמיר בזה מאוד. ולכן נהגו לקשור אותם יחד עם גיד. וזה לא טוב, כי הגיד חוצץ בין התפילין לגוף.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז ב |
כז | ב | באיזה צד יניח הקשר של תפילין של יד? | הב"י הביא ב' מנהגים, וכתב דנכון לעשותו בצד ימין, והגר"א (ס"ק ז') הוסיף דהוא מדינא דגמ' לפי הנמוק"י דהגמ' במנחות (ל"ה ע"ב) מיירי בתפילין של יד [דלא כרש"י דפי' דמיירי בתפילין של ראש] ואיתא שם דצריך שיהא כלפי פנים.
| כ"ז,ב | כז ב |
כז | ב | איפה מקום ההידוק? | ה"נ הביא הביה"ל (ד"ה המנהג הנכון שיהא) ב' מנהגים, שהב"י הביא בשם מהר"י ב"ח שיהיה לצד החיצון {ונראה דדייק הכי מדכתב דמכניס כפל הרצועה, וזהו דוקא ע"פ מנהג הספרדים דכורכים כלפי חוץ} אבל הדרכ"מ משמע דיהא כנגד לבו {דכתב דהקשר יהיה סמוך ללב, והיינו ההידוק}, ומסיים הביה"ל שהעיקר כהדרכ"מ אבל הנוהג כהמהר"י ב"ח אין למחות [והפסק"... | כ"ז | כז ב |
כז | ב | האם הקשר של יו"ד צריך ליגע בבית? | כן, ואם לאו עליו נאמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו (זוהר פרשת פינחס) [ולפי גרסא אחת בעטרת זקנים "מי שמרחק ירחק חייו"], והגר"א (ס"ק ז') כתב דגם זה מדינא דגמ' דאיתא התם דקשר של תפילין צריך שיהא למעלה. ויש מקפידין אפי' בכיסן שיהא נוגע בה (שע"ת ס"ק ה', מ"ב ס"ק י'). וגם ראוי לחתוך בתיתורא (מ"ב ס"ק י"א). וכתב הערוה"ש (סעי' י') ד... | כ"ז | כז ב |
כז | ב | על מה צריך ליזהר אם קושר עליו חוט של גיד? | שלא יהא חוצץ למטה מתיתורא (מ"ב ס"ק י') ויכול להיות למעלה (כה"ח ס"ק י"ב) {ונוהגין להכניס החוט בתוך המעברתא}
| כ"ז | כז ב |
כז | ג | אני שמאלי ואין לי פה תפילין. האם אני יכול לקחת של ימני ולשים אותם הפוך? (שו"ע ג' ומ"ב)
| יהפוך התפלין העיקר שהיו"ד יהיה לצד הלב.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז ג |
כז | ג | כשמניח התפילין של יד על ידו, לאיזה צד יהיה המעברתא? | הב"י הביא ב' מנהגים ועדיף לעשותו כלפי הכתף
| כ"ז,ג | כז ג |
כז | ג | האם פתיחת הפרשיות צריכים להיות כנגד הלב? | הדרכ"מ הביא התרוה"ד בשם חכם אחד דצריך להקפיד על זה, אבל התרוה"ד כתב דאין להקפיד כולי האי אבל איני מפליג על דעת החכם
| כ"ז | כז ג |
כז | ג | מה יעשה איטר יד? | החיי"א ס"ל דיוציא הרצועה ויתכן הקשר שיהיה כנגד לבו, אבל השבות יעקב וארה"ח ס"ל דיש עצה להפך התפילין ויהיה המעברתא לצד היד [דמה שמעברתא לצד הכתף אינו אלא מנהג בעלמא], והביה"ל (ד"ה המנהג הנכון לתקן) מסתפק אם עדיף להפך הקשר כהחיי"א דאולי מה שהיו"ד לא יהיה פניו כלפי הבית לא נחשב יו"ד, ועל כל פנים כשאינו יכול להוציא הרצועה ב... | כ"ז | כז ג |
כז | ד | אני מתחזק ומשהו אמר לי שיש בעיה של חציצה עם השיער. זה נכון? (שו"ע ורמ"א ד' ומ"ב, ילקו"י)
| לכאורה שיער ארוך הוא בעייתי משתי בחינות: 1. שכל ההיתר ששיער אינו חוצץ כי הוא חלק מהגוף וזה גדל הרבה מעבר 2. התפילין לא מהודקות. אבל בילקו"י התיר זה משום שהביא עוד ראשונים כהרשב"א שסוברים שאין חציצה בתפלין של ראש כלל!
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז ד |
כז | ד | האם איכא חציצה בתפילין 1) של יד 2) של ראש? | 1) הרא"ש סבר דילפינן מבגדי כהונה דחציצה פוסל בתפילין כמו בבגדי כהונה, והרשב"א מדייק מדרשה לך לאות ולא לאחרים אות ומש"ה אינו יכול להניחם על בית אונקלי (מגילה כ"ד, ורש"י שם), משמע דליכא חציצה אלא משום ולא לאחרים אות, וממילא אם מכסה אותם בבגד יוצא (מג"א ס"ק ו', מ"ב ס"ק ט"ז) [והוא לעיכובא לכסותה אח"כ {וקצת צ"ב}, וגם לא מהנ... | כ"ז,ד-ה | כז ד |
כז | ד | לפי הרשב"א, למה אינו מותר 1) להכהנים להניח התפילין של יד על הכתונת ולכסותה בבגד אח"כ 2) לכהן גדול להניח תפילין של ראש ע"ג המצנפת 3) לדוד המלך להניח תפילין של ראש ע"ג כתר מלכם? | 1) תי' המג"א (ס"ק ו') דיש בזיון להניח התפילין או בגד אחר (ב' מהלכים במחה"ש) ע"ג הכתונת 2) תי' הרשב"א דאסור להניח כלי אחר של מצוה ע"ג המצנפת (ב"י) 3) תי' הרשב"א דא"א לכוון להניחה כנגד מקום שמוחו של תינוק רופס (ע"פ לבושי שרד ס"ק י"ט)
| כ"ז | כז ד |
כז | ד | האם הרצועה מפסיק בין התפילין ובשרו? | אע"פ שספר רביד הזהב מקיל דהוי מין במינו {מצות תפילין עם מצות תפילין - הר"י באק}, מ"מ כבר כתבנו שהלבושי שרד מחמיר לכתחילה (מ"ב ס"ק י"ד)
| כ"ז | כז ד |
כז | ד | מהו האיסור לגדל בלורותיהן? | כתב המחה"ש "רע עלי המעשה" דהוי איסור בחוקותיהם לא תלכו דהוי דרך שחץ וגאוה, ועוד מבטלין מצות תפילין דהוי חציצה [דלאו היינו רביתייהו, ועי' בערוה"ש (סעי' י"ד) דדוקא אם השערות באים ממקומות אחרים {אבל פשוט דפיאות ארוכות הגדלים ממקום גבוה בראש אינם חוצצים (וכן שמעתי מהגר"ש פעלדער שליט"א)}] וגם א"א לצמצם שיהיו מהודקין (מ"ב ס"... | כ"ז | כז ד |
כז | ד | האם שערות הרגילות חציצה? | המג"א (ס"ק ד') הביא מרוקח דצריך לגלח השערות שעל הצואר משום חציצה, אבל הביא מאגור דאין נוהגין כן (וכ"כ הב"י עמ' קכ"ב), וביאר רע"א בשם הנזירות שמשון דמבואר בזבחים (י"ט ע"א) דדוקא שער שלא במקומו הוי איבעיא דלא איפשיטא אי הוי חציצה
| כ"ז | כז ד |
כז | ד | מה יעשה מי שיש לו שערות זרות בראשו (unnatural hair)? | כתב אג"מ (או"ח ח"ד סי' מ' אות י"ח) אם הם בטלים לראשו ולא יסירם לעולם, בטלים ואינם חוצצים, ואם הוא פאה נכרית יניח בלא ברכה וכשחוזר לביתו יניח בברכה
| כ"ז | כז ד |
כז | ד | האם ראוי לרחוץ מקום הנחת תפילין? | כתב המג"א (ס"ק ד') בשם השל"ה דנכון לעשות הכי (מ"ב ס"ק י"ד), אבל השע"ת (ס"ק ו') מזהיר דצריך לנגב המקום היטב, ועוד כתב דדוקא למי שמשכים לחצות ונותן אפר על ראשו
| כ"ז | כז ד |
כז | ד | האם יכול לברך אם איכא חציצה 1) בין בשרו לקציצה 2) בין בשרו לרצועות? | 1) אע"פ שרע"א כתב דיכול לברך כדעת הרשב"א [היכא דאינו מברך בלאו הכי על תפילה האחרת], מ"מ כתב המ"ב (ס"ק י"ח, שעה"צ ס"ק כ"ג) דמשמע מהגר"א {וכן מיד אפרים} דאין לברך עליו [אלא יברך ברכה/ברכות הראויה על התפילה שעושה בלא חציצה, ואם שניהם בחציצה לא יברך כלל] 2) הרמ"א הביא תשובת הרשב"א דס"ל דליכא חשש חציצה ברצועות [וביאר המג"א ... | כ"ז | כז ד |
כז | ד | האם איכא חילוק בין חציצה ע"י סמרטוט לחציצה ע"י חלוקו? | המ"ב (ס"ק י"ח) הביא מארה"ח דהרשב"א מקיל דוקא בסמרטוט ולא בחלוקו, וביאר במ"ב עו"ה דדוקא בבגדו אסור דזה דרכו להיות מגולה משא"כ אם חוצץ בדבר מועט כגון סמרטוט הרי דרכו להיות מכוסה
| כ"ז | כז ד |
כז | ד | מי שעלול לנזילות מה יעשה? | עדיף להניח התפילין של ראש בחציצה שיוצא לפי הרשב"א [ודוקא בכובע דק ולא עבה דאז א"א לכוון מקום שהמוח של תינוק רופס], אבל לא יברך עליה וגם יכסה אותה מפני הרואים. המ"ב (ס"ק כ') הביא ב"ח דנכון ליזהר עכ"פ בשעת ק"ש ותפילה שיהיה בלי חציצה כלל.
| כ"ז | כז ד |
כז | ד | האם יכול לדחות מצוה כדי שלא יהיה בעל מום? | מכאן מבואר דמותר להניח גבס [cast] על עצמו כדי שידו יתרפא ולא יהיה בעל מום (מ"ב דרשו בשם אבני נזר ורשז"א) {וביאר הר"י באק דהוא ע"ד יותר מחומש, אכן אם הרופאים רוצים להניח הגבס עליו עוד חדש רק לחששא בעלמא לזה לכאורה צריך להקפיד להסיר הגבס מזמן המוקדם}
| כ"ז | כז ד |
כז | ה | מה יעשה אדם שלא יכול להניח תפילין על הגוף ישירות. עדיף שלא יניח כלל? (שו"ע ורמ"א ה' ומ"ב)
| מי שלא יכול להניח ישירות על הראש מחמת צינון כבד, יניח על כובע דק ויכסה עם בגד, ואם יש לו פצע ביד על כל מקום הקיבורת יניח על הרטיה ויכסה עם בגד, ולא יניח על הבגד. ולענין ברכה, בשל ראש לא יברך ויכוון לפטור בברכת הש"י. ובשל יד, יברך על מצות על ש"ר ויכוון לפטור.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז ה |
כז | ו | אני כותב ביד ימין אבל עושה את כל הפעולות ביד שמאל. באיזו יד להניח? (שו"ע ורמ"א ו' ומ"ב)
| מרן הזכיר שתי הדעות, ונוהגים כי"א בתרא ויניח בשמאל. וכתב בילקו"י שטוב שיניח אחרי התפילה גם ביד השניה.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז ו |
כז | ו | מה הדין באיטר יד? | מניח תפילין על יד שמאל דידיה דהוא יד ימין דכל העולם, ובגמ' מנחות (ל"ז ע"א) אשכחן ב' טעמים, אחד משום ידכה שהוא יד כהה, ועוד משום דכתיב וקשרתם וכתבתם.
| כ"ז,ו | כז ו |
כז | ו | מהו העיקר טעם? | ♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦ | כ"ז | כז ו |
כז | ו | מה נקרא כתיבה? | לא בעינן כתב אשורית שהוא הכתב של תפילין ומזוזות אלא סגי בכל כתב ובלבד שהוא כתב גמור, ומסתפק הביה"ל (ד"ה וי"א) מה הדין אם יודע לכתוב רשימות ותמונות בעלמא לזכרון, ומסיים דאז עדיף לסמוך על הגר"א דס"ל דאזלינן בתר רוב מעשיו ולא בתר כתיבה.
| כ"ז | כז ו |
כז | ו | מהו שיטת הב"ח בדבר? | הב"ח (וכ"כ הארה"ח) סבר דהשיטות דסברי דאזלינן בתר כתיבה, היינו אף בתר כתיבה ונמצא שהוא שולט בשתי ידיו [ולפי"ז ליכא נפק"מ בין הראשונים אלא כשכותב בימין ושאר מעשיו בשמאל, אבל אם כותב בשמאל ועושה שאר מעשיו בימין ממ"נ צריך להניח התפילין על יד שמאל]. והמג"א (ס"ק י') הביא הב"ח בעוד צירופים (ביה"ל ד"ה והכי).
| כ"ז | כז ו |
כז | ו | מה הדין אם הרגילו ביד שמאל 1) ע"י אחרים או עצמו 2) מן השמים שנולד לו חולי? | 1) המרדכי הביא מח' בדבר זה, והב"י משמע דלא מיקרי איטר, אבל הדרכ"מ (הארוך) משמע דמיקרי איטר (מג"א ס"ק ט'), והמ"ב (ס"ק כ"ב) כתב דמקרי איטר [אכן, מי שעושה רוב מעשיו בימין והרגילו אח"כ לכתוב בשמאל יש לצרף שיטת הב"ח דמקרי שולט בשתי ידיו ויניח התפילין ביד שמאל (מג"א ס"ק י', מ"ב ס"ק כ"ז)] 2) כתב הדגול מרבבה דלכו"ע חשיב כאיטר,... | כ"ז | כז ו |
כז | ו | מה מקרי שולט בשתי ידיו? | דוקא אם שניהם שוין, אבל אם נקל לו ביד שמאל מקרי איטר יד וכמ"ש לקמן סי' תרנ"א סעי' ג' (מ"ב ס"ק כ"ה)
| כ"ז | כז ו |
כז | ו | מה הדין במי שאינו יודע לכתוב? | פשוט דאזלינן בתר רוב מעשיו (מ"ב ס"ק כ"ז)
| כ"ז | כז ו |
כז | ו | מהו העצה למי שכותב בימין ועושה שאר מלאכות בשמאל? | ממליץ הביה"ל (ד"ה והכי) דיעשה איזה פעולות נמי בימין ואז יהיה שולט בשתי ידיו. [ועצה זו לא מהני אם כותב בשמאל ועושה שאר מלאכות בימין דאז אפי' אם עושה עוד פעולות בשמאל יהא ספק שולט בשתי ידיו, אלא ממליץ הר"ג מלצר שליט"א בשם ריש"א זצ"ל ללמוד כתיבת אשורית ביד ימין]
| כ"ז | כז ו |
כז | ז | אדם שיש לו מכה בזרועו, האם יש מצב שיהיה פטור מהנחת תפילין אע"פ שיכול להניח? (שו"ע ז' ומ"ב)
| אם יש לו מקום על הבשר התפוח, יניח שם. ואם לא, יניח על החצי העליון שקרוב לכתף. ואם אין מקום להניח יניח על הרטיה. ואם הוא מצטער מאוד, פטור מהנחת תפלין של יד, אך טוב שיתחזק ויניח.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז ז |
כז | ז | מה יעשה אם יש לו מכה בזרועו? | אם יש לו מקום אפי' בחצי עליונה יניח התפילין שם, ואם הוא מצטער מחמת המכה פטור מתפילין של יד כדמבואר לקמן בסי' ל"ח ורק יניח תפילין של ראש (מ"ב ס"ק כ"ט)
| כ"ז,ז | כז ז |
כז | ז | יש מקום לכמה תפילות של יד ליתן על ידו? | איתא בעירובין דכמו שיש מקום על ראשו לב' תפילין ה"ה בידו, אבל ביאר הערוה"ש (סעי' י"ח) דלעולם יש מקום ליותר מב' תפילין דגם יכול להניחה על חצי העליון [אמנם, לפי מש"כ הביה"ל (ד"ה בראש) דהעיקר קיבורת למטה מחצי העצם, י"ל דאין מקום בחצי עליונה אפי' לתפילה אחת (ר"י באק)]
| כ"ז | כז ז |
כז | ז | מה יעשה אם יש לו כתובת קעקע מגונה על זרועו?<br> כתב המנחת יצחק (ח"ג סי' י"א) שיכסה רובו בקביעות ורק יניח מקום מגולה לתפילין, ובשעת הברכה יכסנו לגמרי, ע"ש.
| null | כ"ז | כז ז |
כז | ח | מה האורך המינימאלי של הרצועות של יד? (שו"ע ורמ"א ח' ומ"ב)
| כדי שיספיק לו לקשור התפילין על הזרוע, ו3 כריכות על האצבע. ואפשר לברך אפילו בלי ה3 כריכות.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז ח |
כז | ח | מהו השיעור אורך דרצועה בשל יד? | עד שיכול לכרוך על האצבע שלשה כריכות [וממ"ב (ס"ק מ"ד) משמע דהשיעור ג' כריכות אינו לעיכובא]
| כ"ז,ח | כז ח |
כז | ח | מהו המנהג בכריכות 1) על הזרוע 2) על האצבע? | 1) הב"י כתב ששה או שבעה פעמים, והמג"א (ס"ק י"ג) הביא בשם האריז"ל ושל"ה דוקא שבעה פעמים [ויש ספרדים שנוהגין לכרוך ג' פעמים על הזרוע בצורת שי"ן, אכו השע"ת (ס"ק ט"ו) הביא שהרח"ו בא לבנו בחלום ואמר שלא לעשות הכי, והמקור למנהג זה אינו מהאריז"ל (מ"ב ס"ק ל"א)] 2) המג"א (ס"ק י"ב) וט"ז (ס"ק ח') הביאו מאריז"ל ושל"ה ב' כריכות על ... | כ"ז | כז ח |
כז | ח | מה יעשה מי שאין לו אצבע אמצעית? | ראינו ממצורע דאין לו בהן אין לו טהרה עולמית ולא מהני אצבע אחרת וה"נ לא מהני אצבע אחרת ומ"מ כיון דאינו דבר המעכב יש לו לכרוך על האצבע שאצל האגודל לזכר בעלמא דאם לא יועיל אינו מפסיד בזה כלום (שו"ת תורה לשמה סי' ט') {ויש לעיין לפי"ז אם נאסר לקנח בו}
| כ"ז | כז ח |
כז | ח | מתי יעשה הכריכות? | אחר שהניח השל ראש על ראשו (מ"ב ס"ק ל')
| כ"ז | כז ח |
כז | ח | למה לא יכרוך הרצועה ע"ג התיתורא? | דעיקר מצותה היא שתהא תלויה דומיא דתפילה של ראש, וכיון דאינו מעיקר מצותה לא יכרוך הרצועה ע"ג התיתורא דהיא קדושה יותר ממנה (ט"ז ס"ק ט', מ"ב ס"ק ל"ב), אבל מותר לכרוך עליה לרגע שלא תזוז ממקומה עד שיניח השל ראש (מג"א ס"ק י"ד), אבל למנהגינו שכורכים השבעה כריכות תחילה א"צ להניחה כלל על התיתורא (מ"ב ס"ק ל"ב, ערוה"ש סעי' י"ט)
| כ"ז | כז ח |
כז | ט | יש לידי בבית הכנסת מישהו שהתפילין תמיד נופלות לו על המצח, להעיר לו או שזה לא כזה משנה? (שו"ע ט' ומ"ב)
| להעיר לחבירו, כי זה לא מקום תפלין וכאילו לא הניח וגם בירך לבטלה.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז ט |
כז | ט | מהו מקום הנחת תפילין של ראש? | ממקום עיקרי שער על מצחו עד מקום שמוחו של תינוק רופס, והביה"ל (ד"ה עד) הביא מח' ראשונים אם מקום שתינוק רופס עולה עד חצי גובה הראש או כל גובה הראש, והכריע דטוב יותר להמשיך התפילין בגובה שלא ירדו למטה למצח [והרמב"ם משמע דמקום עיקרי השער הוא המקום שרופס מוחו של תינוק, וביאר הב"י דהא דאמרינן יש בראש להניח ב' תפילין היינו בר... | כ"ז,ט | כז ט |
כז | ט | האם טוב להניח התפילין של ראש על קצה המצח? | לא דשמא ישמט למטה על המצח, ואפי' אם רק התיתורא למטה אינו יוצא (מ"ב ס"ק ל"ג)
| כ"ז | כז ט |
כז | ט | מהו השיעור למי שנשרו שערותיו? | במקום שבו היו גדלות שערותיו בתחילה וניכר בחוש ההפרש בין עור הקרחה לעור שאין צומח שם שער אצל כל אדם (בן איש חי שנה א' פרשת חיי שרה אות א')
| כ"ז | כז ט |
כז | ט | האם המעברתא יכול להיות למעלה ממקום שמוחו של תינוק רופס? | לא (מ"ב ס"ק ל"ד)
| כ"ז | כז ט |
כז | ט | מה הדין אם התפילין של ראש מונח על מקום שער אבל קצה התפילין נמשכת למעלה ממקום דליכא שער? | {ר"י באק רצה להביא ראיה מגמ' קידושין (כ"ו ע"ב) דתלה מרגניתא במחט דמהני, וצ"ע למעשה}
| כ"ז | כז ט |
כז | ט | מהו השיעור הכי גדול שיעשה התפילין? | לא יהיו גדולים יותר מד' אצבעות עם התיתורא ומעברתא [דמקום יש בראש לב' תפילין, ותפילין צריכים להיות לכל הפחות ב' אצבעות] (ביה"ל ד"ה עד) [וצ"ע דהביה"ל קאי למ"ד דכל הגובה הוא מקום הנחת תפילין ואיך יתכן דאין שיעורו אלא ד' אצבעות, ובפרט דאיכא מ"ד דשיעורו הוי רק לחצי גובה ולשיטה זו בודאי איכא ד' אצבעות עד חצי גובה, וצ"ע (ר"י ... | כ"ז | כז ט |
כז | י | היכן בדיוק צריך להיות הקשר של תפילין של ראש מאחורה? (שו"ע י' ומ"ב)
| מרן כתב עורף, ופירש במשנ"ב שעורף היינו כנגד הפנים, ובלבד שלא ירד מממקום שיער, והכי טוב שיהיה למעלה מן הגומא
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז י |
כז | י | מהו מקום הקשר בתפילין של ראש? | 1) באמצע הראש (רש"י) [דלא כאגור בשם רבינו אליקים דס"ל שיצדדו לצד אחד (ב"י)]<br>2) למעלה כנגד הפנים, והמ"ב (ס"ק ל"ה) כתב שעיקר הקשר יהיה למעלה מהגומא, והביה"ל (ד"ה בעורף) הביא מגר"א שיהיה תחת שפוע הקדקוד.
| כ"ז,י | כז י |
כז | י | אם הקשר של ראש למטה מזה האם הוא כשר? | בדיעבד כשר כל זמן דאיכא שערות (שע"ת ס"ק י"ז), והקשה הפמ"ג (מש"ז ס"ק י') הרי כמה בני אדם יש להם שערות בצואר ממש, ותי' הכה"ח (ס"ק מ"ג) דבעינן תרתי - צמיחת שערות וגם למעלה מן הצוארה
| כ"ז | כז י |
כז | י | המניח תפילין פסולים לכמה שנים, על מה צריך כפרה יותר על החסרון במצות תפילין או על הברכות לבטלות? | כתב השע"ת (ס"ק י"ז) הביטול תפילין אינו אלא ביטול עשה אבל הברכות לבטלות הוי לאו דאורייתא לפי הרמב"ם, אכן לפי תוס' והרא"ש אינו אלא מדרבנן, ועוד אם ענה ברוך שם וכו' אח"כ תיקן שלא לעבור על לא תשא וסגי בקרבן עולה בעבור הביטול מצות תפילין וחרטה ווידוי ועזיבת החטא, אבל על ברכתו לבטלה דשל יד יש לו לקבל על עצמו תשובה {וש"מ משע"... | כ"ז | כז י |
כז | י | על מה צריך ליזהר בקשר של תפילין? | צריך ליזהר שלא להפך הקשר של תפילין, בין בשל ראש בין בשל יד (שו"ע, רמ"א) [דאיתא בגמ' ונוייהן לבר ופי' רש"י הדלי"ת יהא נראה בחוץ, ועוד פי' רש"י דהשחור יהיה לחוץ, והעיקר כפירוש א' (מג"א ס"ק ט"ז בשם תוס' עירובין צ"ז ע"א)]
| כ"ז | כז י |
כז | י | כיצד יעשה הדלי"ת? | מכאן הוכיח המג"א (ס"ק ט"ז) דיהיה רק מצד אחד ולא משני צדדין דאל"כ הדלי"ת שניה לא יהיה נוייהן לבר, אבל השיג עליו הדגול מרבבה דסגי אם מצד אחד נוייהן לבר {ואפשר דכוונת המג"א הוא דאם עושה הדלי"ת מב' צדדין נמצא דממ"נ נוייהן לבר ול"צ ליזהר בזה כלל}, והמ"ב (ס"ק ל"ז) ביאר דנראה כדלי"ת ע"י הרצועות שיוצאות ממנו (וע"ע מש"כ המ"ב סי... | כ"ז | כז י |
כז | יא | מה השיעור המינימאלי של הרצועות של ראש? (שו"ע י"א ומ"ב)
| רע"א וארה"ח- ימין עד הטבור ושמאל עד החזה וכן דעת הזהר והאריז"ל.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז יא |
כז | יא | יש אצלנו כאלה שמסתירים את התפילין של ראש מתחת הטלית, להעיר להם שזה בניגוד לשו"ע? (שו"ע ורמ"א י"א ומ"ב)
| עפ"י הפשט טוב שיהיו תפלין של ראש מגולים משום וראו כל עמי הארץ וכו', אבל עפ"י המקובלים נוהגים לכסות כי סוברים שדי בכך שרואים הבליטה. וכתב הבא"ח שאם כתב מרן "טוב" והמקובלים נהגו אחרת, אין זה נחשב כנגד מרן.
| סימן כ"ז – מקום ואופן הנחתם
| כז יא |
כז | יא | עד כמה צריך ליזהר שצד השחור יהיה בחוץ? | מצד נוי מצוה ראוי ליזהר שכל צד השחור יהיה לחוץ, אבל מדינא רק החלק המקף הראש והיד פעם אחת [וגם הג' כריכות על האצבע (מחה"ש, כה"ח ס"ק נ')] [ואמנם השל יד הוי מח' שתלוי בב' תשובות של הגאון המובא בהרא"ש המובא בב"י], ואם נתהפכו יש מדת חסידות להתענות או לפדות בצדקה (מג"א ס"ק י"ז, מ"ב ס"ק ל"ח) {ומשמע מב"י דיש ענין להתענות או לפ... | כ"ז,יא | כז יא |
כז | יא | מה הדין אם נתהפכו בשעה שהיה עוסק בהנחת תפילין? | כתב הכה"ח (ס"ק מ"ט) דאם נתהפכה בשעת הנחה ותיקנה תיכף אין עליו כלום, אבל אחר שהניחה כראי יש קפידה (ב"י) [דלא כמהר"י אבוהב דמדייק מרמב"ם דאין קפידא]
| כ"ז | כז יא |
כז | יא | האם צריך ליזהר שלא יתהפכו אם השחיר גם הצד תחתון? | כתב כה"ח (ס"ק נ"א) אפ"ה צריך ליזהר שהצד החיצון המבהיק יהיה לעולם לצד חוץ {ולגבי המנהג להתענות, נראה דכיון דמסיק הביה"ל (סי' ל"ג סעי' ג' ד"ה מבחוץ) דהעיקר הקפדה שלא להתהפך אינו משום ברכה לבטלה אלא משום ונוייהן לבר, ובין לרש"י בין להפמ"ג היינו שצד החלק יהיה לחוץ א"כ צריך להתענות כיון צד החלק נעשה בפנים [ורק לפי הטעם דברכ... | כ"ז | כז יא |
כז | יא | מהו השיעור אורך הרצועות בתפילין של ראש? | הטור הביא שהימין יגיע לטיבור והשמאל יגיע לחזה, וי"א שימין יגיע למילה והשמאל יגיע לטיבור [ואפי' באיטר יד (כה"ח ס"ק נ"ב)], אבל רש"י ותוס' פרשו שרצועה דתפילין של יד יגיע עד אצבע צרדה ולפי"ז השיעור כשתי טפחים (מ"ב ס"ק מ"ד), ולכתחילה כתב השו"ע שיגיעו לטיבור [או כשיטות הנ"ל דימין למילה ושמאל לטיבור או ימין לטיבור ושמאל לחזה ... | כ"ז | כז יא |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.