siman stringclasses 697
values | seif stringclasses 52
values | question stringlengths 1 1.79k ⌀ | answer stringlengths 2 4.11k ⌀ | source stringlengths 1 79 ⌀ | siman_seif stringlengths 3 7 |
|---|---|---|---|---|---|
כד | ה | מה יש לכוון בציצית? (שו"ע ה' ו' ומ"ב)
| לכוון ש10 קשרים שמחזיק בידו הוי כעשר ספירות, ועוד ט"ז חוטים שלפניו עולה כמנין הויה.
| סימן כ"ד – הנהגת לבישת הציצית שכרה וענשה
| כד ה |
כד | ה | כמה ציצית ראוי לאחוז? | הב"י הביא מר"מ מריקנט דיאחוז רק בשתי ציציות שלפניו [שבהם עשרה קשרים כנגד העשרה ספירות, ועם החוטים עולה למנין כ"ו] וכ"כ הגר"א במעשה רב [דלעולם צריך ב' ציצית לפניו וב' לאחוריו], והכה"ח (ס"ק ח' וס"ק כ') הביא מהאריז"ל דיאחוז כל ד' ציצית, וכ"כ באה"ט לקמן (סי' נ"ט ס"ק ג') ועטרת זקנים (סי' ס') וערוה"ש (סי' ס' סעי' ט') ושו"ת ר... | כ"ד,ה | כד ה |
כד | ו | האם מצוה לעשות טלית נאה וציצית נאה? | כן (רש"י ב"ק ט' ע"ב, מ"ב ס"ק ט'), וביאר האג"מ (או"ח ח"א סי' קפ"ז) דדוקא אם הוא בגד המיוחד למצוה אבל בזמן החז"ל שמלבושיהם היו של ד' כנפות לא יתכן שהיה חיוב חיוב להקפיד שיהיו נאים {ולפי"ז מיושב למה ליכא דין זה קלי ואנוהו לעשות בית נאה משום מצות מזוזה}
| כ"ד,ו | כד ו |
כד | ו | מהו הענין שלעתיד לבא יזכה לשני אלפים ושמנה מאות עבדים (שבת ל"ב ע"ב)? | ביאר הנמוק"י מפני שיכירו בזמן ההוא כמה גדולה מצוה זו וכי היא שהגינה עלינו בגולה ומביאה אותנו לחיי העולם הבא (ב"י)
| כ"ד | כד ו |
כד | ו | האם מותר לרקום פסוקים על הטלית? | לא דאתי לידי בזיון (ב"י יו"ד סי' רפ"ג), ויזהר כשישב ע"ג ספסל יגביהו מצדדים ולא ישב על גוף הטלית שדברי תורה רקומים עליה (שע"ת ס"ק ד', מ"ב ס"ק ט'), וגם מבואר מאג"מ (יו"ד ח"ב סי' קל"ה) דאפי' נוסח הברכה טעון גניזה (הר"ג מלצר הע' 5)
| כ"ד | כד ו |
כד | ו | הקורא ק"ש בלא טלית ותפילין, מהו חשיב? | איתא בגמ' ברכות (י"ד ע"ב) הקורא ק"ש בלא תפילין הוי מעיד שקר בעצמו, ובזוהר (רעיא מהימנא קעה,א והובא במג"א ס"ק ג') איתא הקורא ק"ש בלא ציצית הוי מעיד שקר בעצמו. רש"י בברכות (שם) פי' בעצמו לישנא מעליא הוא, אבל תלמידי רבינו יונה פרשו על עצמו ממש (מחה"ש).
| כ"ד | כד ו |
כד | ו | באיזה יד ראוי להסיר טליתו? | כתב כה"ח (סי' כ"ח ס"ק ח') דיסירו ביד שמאל דומיא דתפילין {ויש לדון בשאר מצות כגון סכך ושופר דשאני התם דלאחר סוכות אינו מקיים שום מצוה, אולם יש לעיין בהסרת מזוזה מביתו דהתם יש מצוה שלא יבוא לידי בזיון, וכן בסגירת ספריו דיש מצוה משום כבוד ספרים}
| כ"ד | כד ו |
כה | א | בטעות הוצאתי את התפילין לפני הציצית, להחזיר אותם לשקית או להניחם? (שו"ע א' בא"ח 'וירא' ג' ד')
| לפי המשנ"ב יניח קודם התפילין משום שאין מעבירים על המצות. אולם לפי האריז"ל וכן פסקו הכה"ח והבא"ח, אע"פ שפגע בתפילין יניח הטלית קודם. ובילקו"י פסק כמשנ"ב.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה א |
כה | א | מדוע תפילין אחרי ציצית זה להעלות בקודש? (באה"ל 'שמעלין')
| כי טלית זה כיסוי (מקיף מ)עליו, ותפילין זה קשור עליו.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה א |
כה | א | במה עדיף להשקיע, תפילין מהודרות או טלית נאה? (שו"ע א' ומ"ב)
| עדיף להשקיע בתפילין מהודרות.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה א |
כה | א | איך בפועל לשים את התפילין בשקית, מתחת הטלית או מעל? (שו"ע א', בא"ח שם)
| הכי טוב לשים בצד הטלית, מ"מ עדיף מתחת לטלית מאשר מעל כדי שלא יפגע בהם תחילה.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה א |
כה | א | אין לי תפילין כרגע, להתפלל גם בלי טלית? (רמ"א א' ומ"ב)
| לפי הרמ"א, לא ימתין לטלית, אע"פ שעדיף לחכות למצוה יותר מובחרת, אעפ"כ אין משהים את המצוה. אבל לפי המקובלים ימתין לטלית בתנאי שמובטח שיביאו לו טלית בטרם יעבור זמן ק"ש ותפילה.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה א |
כה | א | למה ילבש טלית קודם הנחת תפילין? | 1) דציצית שקולה כנגד כל המצות (נמוק"י) {מקודש} [ואפי' בציצית שאולה דהוי רק מצוה דרבנן (ארה"ח, מ"ב ס"ק א')]<br>2) שהוא תדיר דנוהג בין בחול בין בשבת (נמוק"י) {תדיר} [אכן, כתב החת"ס דלפי הרמב"ם דפטור מציצית בלילה משא"כ בתפילין מדינא מחויב בלילה נמצא דתפילין תדיר יותר, והוסיף הר"י באק דהרמב"ם לשיטתו דס"ל דלילה לאו זמן תפיל... | כ"ה,א | כה א |
כה | א | מה יעשה אם אין לו ציצית? | בודאי יניח התפילין, וכשבא הציצית לידו ילבישנו דילפינן ביבמות (ל"ט ע"א) שהויי מצוה לא משהינן [אע"פ שיעשה המצוה יותר מן המובחר א"נ המצוה תדיר אבל אינו בפניו] (רמ"א, מ"ב ס"ק ז')
| כ"ה | כה א |
כה | א | מה הדין אם פגע 1) בתפילין קודם טליתו 2) בתפילין של ראש קודם לשל יד 3) מאי שנא? | 1) יניח התפילין 2) יניח השל יד 3) ביאר הב"י דקדימת של יד נלמד מדרשה, משא"כ הקדימה דטלית הוי רק אסמכתא בעלמא ואין מעבירין עדיף ממנו (ט"ז ס"ק א')
| כ"ה | כה א |
כה | א | האם צריך להקפיד שיגע בטלית קודם לתפילין? | חידש המג"א (ס"ק א') דא"צ להקפיד כיון שהתפילין מונחין בכיס [והפמ"ג (א"א ס"ק א') ביאר דברי המג"א דר"ל כל זמן שהם בכיס הטלית לא שייך אין מעבירין, אמנם הביה"ל (ד"ה שלא יפגע) כתב דהמג"א מיירי דוקא כשהתפילין מונחין בכיס בפני עצמן], אבל מסתימת כל הפוסקים מבואר דלית להו חידוש של המג"א, ולמעשה כתב הביה"ל (ד"ה שלא יניחו) דכיון ד... | כ"ה | כה א |
כה | א | מה הדין אם פשט תפיליו וטליתו לפי שעה ודעתו להחזירם בלי ברכה, האם אמרינן אין מעבירין על המצות? | הוכיח הביה"ל (ד"ה ויצטרך) מתוס' יומא (ל"ג ע"ב) לגבי משמוש דאמרינן אין מעבירין על המצות אפי' בכה"ג דאין נסתלק לגמרי מהמצוה
| כ"ה | כה א |
כה | א | אם אינו רוצה להניח התפילין עכשיו, האם שייך אין מעבירין על המצות? | לא (מ"ב ס"ק ג') {ומשום כך שמעתי מחכם אחד עצה אם פגע בתפילין תחילה להחליט בדעתו לומר ברכת השחר עכשיו, אכן יש לפקפק בזה שבאמת כוונתו הוא להניח תפיליו עכשיו, וכמו בעלמא דלא אמרינן דהוא רוצה ללבוש טליתו ולא תפילין ואפ"ה מקרי אין מעבירין על המצות}
| כ"ה | כה א |
כה | א | מה הדין אם מתפלל בביתו ותפיליו בחדר ראשון וטליתו בחדר שני? | צריך להניח תפיליו תחילה (מ"ב ס"ק ד')
| כ"ה | כה א |
כה | א | האם יכול לעבור על טליתו של שבת כדי שיקח טליתו של חול? | כתב השע"ת (ס"ק ב') בשם הברכ"י שמותר
| כ"ה | כה א |
כה | א | מה הדין אם עבר באיסור על תפיליו ולקח טליתו? | חידש המ"ב (ס"ק ה') דאז מחויב ללבוש טליתו משום אין מעבירין {וכן הוא פשטות הגמ' זבחים (צ"א ע"א) כשקדים ושחיט האינו תדיר תחילה, אבל לכאורה קשה מגמ' יומא (נ"ח ע"ב), ועי' בטורי אבן מגילה (ו' ע"ב)}
| כ"ה | כה א |
כה | א | אם בשעה שנוטל השל יד, נתהפך הכיס שיש בו השל ראש האם מותר להפכו כדי שלא יהיה בבזיון? | {נראה דאע"פ שמבואר במ"ב (ס"ק מ"א) דיש איסור דאין מעבירין ליקח השל ראש אחר שיש בידו השל יד דשוב צריך להורידו מידו וא"כ ה"נ יהא אסור, מ"מ לא מיבעיא לפי המג"א דס"ל דליכא משום אין מעבירין כשהוא מונח בכיס בודאי ליכא חשש כלל, אלא אפי' להביה"ל דהביא כמה אחרונים שחולקים עליו הכא עדיף דכלפי השל יד השל ראש שבכיס אינו מזומן אצלו ... | כ"ה | כה א |
כה | א | אם אין ידו משגת ליקח ציצית ותפילין, מה יעשה? | כתב המ"ב (ס"ק ב') בשם האחרונים דתפילין קודמין דהוא חובת גברא, אכן כתב השע"ת (ס"ק א') דאם יכול לסדר קביעות דיכול לשאול תפילין של חבירו [וגם הקשר יהיה כפי מדת ראשו (הג"ה על המ"ב), ומכאן מבואר דסגי בקשר ליומא כיון שהוא קשר שדרך העולם עושהו לעולם (ביה"ל סי' שי"ז ד"ה הקושר)] אז ציצית קודמין (וזהו פשט בבאה"ט ס"ק א'), ומ"מ מש... | כ"ה | כה א |
כה | א | האם עדיף להדר בציצית נאה או תפילין נאה? | תפילין נאה (מ"ב ס"ק ב')
| כ"ה | כה א |
כה | א | האם אדם מחויב לחזור על הפתחים למצות ציצית ותפילין? | לא (ירושלמי, באה"ט ס"ק א', מ"ב ס"ק ב'), וע"ע בביה"ל לקמן (סי' תרנ"ו ד"ה אפילו) דמצדד דהירושלמי לשיטתם מיירי לגבי הכנה להמצוה אבל למצוה עצמה אם צריך לחזור על הפתחים למצות דרבנן כגון הדלקת נרות כ"ש בעבור מצות דאורייתא, ע"ש.
| כ"ה | כה א |
כה | א | אם יש לו תפילין של ר"ת, האם עדיף ליקח תפילין של רש"י או ציצית? | כתב שע"ת (ס"ק א') דעדיף ליקח תפילין של רש"י שהם עיקר לענין ברכה
| כ"ה | כה א |
כה | ב | מה העניין להתעטף בציצית ותפילין לפני שמגיעים לבית כנסת ומתי לא צריך להקפיד בזה? (שו"ע ורמ"א ב' ומ"ב)
| בזוהר הפליג מאוד בשבח מי שעושה כן, ואם בדרך לבית הכנסת יש מבואות מטונפות; לפי משנ"ב: אם יש חצר לבית הכנסת יניח שם ואם אין יכסה בכובע או ביד. ולפי הכה"ח עדיף בבית ולכסות מאשר בחצר.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ב |
כה | ב | האם צריך לצאת מביתו בציצית ותפילין? | איתא בזוהר (הובא בדרכ"מ ומג"א ס"ק ג') דמי שיצא מפתח ביתו בציצית ותפילין יש לו ב' מלאכים שמלוין אותו ומכריחים מלאך המקטרג לענות אמן [והוסיף העטרת זקנים דאם נוגע במזוזה קודם שיצא מפתח ביתו זוכה לד' מלאכים שמלוין אותו]. אמנם, מבואר ממג"א דהעיקר הקפדה הוא שיבא לביהכ"נ בציצית ותפילין ולא שיצא מביתו בציצית ותפילין (כן דייק ר... | כ"ה,ב | כה ב |
כה | ב | למה לא היה האריז"ל מהעשרה ראשונים? | משמע ממג"א (ס"ק ג') דהיה א"א לו להיות מעשרה ראשונים כיון דרצה המעלה שיצא מביתו מעוטף בטלית ותפילין, והקשה המג"א א"כ למה לא יצא מבית הכנסת ותי' דא"כ יבטל ברכת השחר ופסוקי דזימרא [וביאר ר"י באק דכדי שיהא נמנה בעשרה ראשונים צריך להיות שם כשהתחילו ברכות ואם רצה להיות מעשרה ראשונים יבטל הברכות, ואם יצא קודם שהתחילו ברכות שו... | כ"ה | כה ב |
כה | ב | מתי אינו ראוי להיות ברחוב 1) בתפילין 2) בטלית? | 1) במבואות המטונפות (מג"א ס"ק ג') או מצויין עכו"ם [ואם א"א להניחם בחצר ביהכ"נ יכול לכסותם (מ"ב ס"ק ח')] 2) במקום שמצויין עכו"ם ברחוב (מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק י')
| כ"ה | כה ב |
כה | ב | מי קדים, מי בלובש תפילין או מי שנושא תפילין? | הבית הלוי (הובא בפסקי תשובה סי' קנ"ז) הביא ראיה ממשנה בנגעים (פי"ג מ"ט) דהנושא תפילין קדים דדרך לבישה אינו בכלל הבא אל הבית, אכן הרבה דנין בראייתו וכתב שו"ת אבן ישראל (ח"ח סי' ה') דפשוט דיש להקדים הלובש תפילין (פסק"ת סעי' ב'). ולגבי מי שאוחז ספר, כתב א"ר (סי' מ' ס"ק ה') דהמהרי"ל היה אומר למי שאוחז ספר שהוא יכנס או יצא ... | כ"ה | כה ב |
כה | ב | האם מותר להגביה ידיו למעלה מתפילין של ראש? | עי' ראב"ד בתמיד (פ"ז מ"ב) דהביא ב' צדדים אי ילפינן מק"ו מציץ דאסור להגביה ידיו למעלה מתפילין, ועי' בבאר שבע בסוטה (ל"ח ע"א) דכתב דאינו ק"ו גמור מדאורייתא אלא מדרבנן, וכן נוהגין להקל והוסיף הפסק"ת (סעי' ב') דיש לחלק שבציץ השמות היו בגלוי משא"כ בתפילין
| כ"ה | כה ב |
כה | ב | האם עדיף ללבוש הטלית גדול בביתו או בבית הכנסת? | המחבר כתב דילבישנו בביהכ"נ דלקיים הזוהר סגי בטלית קטן, והרמ"א כתב דיתלבש בביתו אפי' בטלית גדול. ובדעת המחבר יש מח' אחרונים בכוונתו, הגר"א (ס"ק ז') ס"ל דהמחבר מודה דיכול ללובשו בביתו, והט"ז (ס"ק ב') ס"ל בדעת המחבר שלא ללבוש הטלית גדול בביתו דצריך להסירו מראשו והוי כמעביר על המצות, והגר"ז ביאר מטעם אחר דכיון דיש סוברים ד... | כ"ה | כה ב |
כה | ב | הנודר קנס על עצמו לומר תהילים קודם עלות ואח"כ נודע לו החשיבות לילך בו בציצית ותפילין, האם בעי התרה? | המג"א (ס"ק ג') הביא תשובת מהר"ם דס"ל דלא בעי התרה, אבל המג"א חולק עליו וסובר דבעי התרה. {ולענ"ד נראה דבעי התרה, דעד כאן לא פליגי הט"ז (סי' רל"ב ס"ק י') וראש יוסף (פתח"ת סי' רל"ב ס"ק ב') אלא אם הוכחה גמורה בלא פירוש דברים חשיב כנדרי שגגות אבל בנד"ד ליכא הוכחה גמורה דהרי יש ענין גדול נמי באמירת תהילים וכמ"ש בט"ז (סי' רל"... | כ"ה | כה ב |
כה | ג | מה מנהג הרא"ש בתפילין והאם נהגים כך? (שו"ע ג' ומ"ב)
| מנהג הראש לברך ברכות השחר וכשמגיע לעוטר ישראל מניח תפלין ומברך עליהם עוטר ישראל בתפארה. ולא כן נוהגים אלא קודם ברכות השחר ואז טלית ותפלין.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ג |
כה | ג | מהו ביאור לשון תפילין? | הטור פי' לשון פלילה שהוא אות ועדות, ותוס' במנחות (ל"ד ע"ב) פי' לשון ויכוח שהם עדות והוכחה שהשם נקרא עלינו
| כ"ה,ג | כה ג |
כה | ג | מה יעשה כשמברך עוטר ישראל בתפארה? | הרא"ש נהג להניח אז תפיליו, אבל כתב הארה"ח דעכשיו אין נוהגין כן אלא ימשמש בתפילין של יד ושל ראש (מ"ב ס"ק י"ג)
| כ"ה | כה ג |
כה | ד | מתי בתפילה צריך להקפיד במיוחד להיות עם תפילין, ומה הדין במי שאין לו תפילין? (שו"ע ד' ומ"ב)
| להקפיד שיהיו עליו לפחות בק"ש ותפילה. ואם הולך בדרך או שיש קור וצינה ואינו מניח תפלין, או שאין לו תפילין, לא יאחר ק"ש בזמנה בגלל זה.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ד |
כה | ד | הקורא ק"ש בלא תפילין, נחשב מה? | כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, לפי רש"י הוא לישנא מעליא [וביאר הב"ח דכשקורא ואהבת את ה' וגו' שהוא מייחד השי"ת ע"י הקשירה על ידו שהוא מורה יחודו וכשאינו קושר כאילו מעיד עדות שקר על השי"ת ח"ו], ורבינו יונה פי' דמעיד עדות שקר על עצמו דאע"פ דאינו מעכב במצות ק"ש מ"מ עבר עבירה מצד אחר ואפי' המצוה עצמה אינו בשלימותה והוי כמו שהקר... | כ"ה,ד | כה ד |
כה | ד | מה הדין אם נאנס ואין לו תפילין? | בודאי אין לו לאחר ק"ש בזמנה מחמת זה, ואפי' מחמת קור וצינה (מ"ב ס"ק י"ד) [ועי' במ"ב לקמן (סי' ס"ו ס"ק מ') דתפילין ביחידות עדיף מתפילה בציבור]
| כ"ה | כה ד |
כה | ד | מה הדין כשהוא קורא ק"ש שלא לשם מצוה? | מבואר ברע"א לקמן (סי' מ"ו סעי' ט') דא"צ להניח תפילין אלא כשהוא קורא לצאת בה מצות קריאת שמע
| כ"ה | כה ד |
כה | ד | כשהוא קורא ק"ש קודם תפילה, האם הוא צריך להניח תפילין? | כפשוטו צריך להניח תפילין מפני שהוא קורא לצאת בה ידי חובתו, וחידש הבית יצחק (סי' י"ז) ע"פ החוזה מלובלין להקל בזה דקיי"ל כר' יוחנן בגמ' ברכות (י"ד ע"ב) דהוי כמי שהביא זבח בלא נסכים והרי אפשר להביא הנסכים אחר הזבח [וכ"כ אלפסי זוטא לרמ"ע מפאנו (טל תורה)], אבל כתב הבית יצחק בסוף התשובה דעדיף טפי להניח בה תפילין, והכריע הגרא... | כ"ה | כה ד |
כה | ד | האם צריך תפילין גם לתפילה? | כן (ב"י)
| כ"ה | כה ד |
כה | ד | מה הדין אם נאנס ולא התפלל שחרית? | כתב מחנה ישראל (פ"ו סעי' ג') דראוי ונכון להתפלל ב' תפילות מנחה עם תפילין (מ"ב דרשו)
| כ"ה | כה ד |
כה | ד | מה יחשוב כשאומר ואהבת את ה' אלוקיך? | כתב ספר חרדים שיראה להכניס אהבת השי"ת בלבו שלא יהיה כדובר שקר ח"ו (מ"ב ס"ק י"ד), וביאר יותר בשמירת הלשון (ח"ב חתימת הספר) שיתבונן בגדלות הבורא ואח"כ יכיר כל הטובות שהקב"ה עושה עמו ומסתיר עוונותיו מבני אדם. ואם קשה לכוין זה בק"ש, יתבונן בזה לפחות פעם אחת ביום.
| כ"ה | כה ד |
כה | ה | מה צריך לכוון בהנחת התפילין, מלבד הכוונה הפשוטה – לשם מצווה? (שו"ע ה' ומ"ב)
| מלבד כוונה פשוטה לשם מצוה, צריך לכוון בהנחת תפלין, שצוונו הקב"ה להניח תפילין שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד ועל הראש כנגד המח, כדי שנזכור נסים ונפלאות, ונשעבד המח והלב לעבודתו ובכך נמעט הנאותינו ואשר לו הכח בעליונים ובתחתונים.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ה |
כה | ה | האם צריך לברך על תפילין של ראש, מה היסוד למנהגים השונים? (שו"ע ורמ"א ה' ומ"ב)
| לפי מרן, מברכים ברכה אחת לשתיהם, ואם הפסיק בדיבור מברך "על מצות" על של ראש.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ה |
כה | ה | מהו הכוונות בשעה שמניח תפילין? | יכוין לקיים מצות תפילין, ועוד כיון דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים יכוין שהקב"ה צונו להניח פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים כנגד לבנו ומוחנו כדי שנזכור הנסים ונפלאות שעשה עמנו [וביאר הרמב"ן שמצות תפילין הוי זכר ליציאת מצרים והטעם לזכור יציאת מצרים הוא כדי שישמרו מצותיו ותורותיו, וכן מב... | כ"ה,ה | כה ה |
כה | ה | מהו סדר הברכות על תפילין? | לפי הרי"ף והרמב"ם ורש"י רק יברך להניח ואם סח יברך גם על מצות, לפי הרא"ש ותוס' יברך להניח על השל יד ועל מצות על השל ראש. המחבר והגר"א פסקו כהרי"ף ורמב"ם ורש"י, והרמ"א פסק כהרא"ש ותוס'. רע"א מייעץ לכוין אם הלכה כהרי"ף ודעימיה אני מצמצם ברכתי להניח שלא לפטור התפילין של ראש ואז יכול לברך על מצות לכו"ע, אבל הפמ"ג (מש"ז ס"ק ... | כ"ה | כה ה |
כה | ה | מהו הענין לברך ב' ברכות? | ביאר הרא"ש (הלכות קטנות תפילין סי' י"ד) שתקנו להניח על עיקר הנחתן וקאי נמי על של ראש וברכת על מצות תקנו על גמר המצוה, והערוה"ש (סעי' י') ביאר דלהניח הוא ברכת המצות ועל מצות הוא ברכת הודאה
| כ"ה | כה ה |
כה | ה | איך יכריע אם הזוהר הולך כנגד הגמ'? | כתב הב"י דהולכים אחר הגמ', ועוד כתב הב"י דעדיין לא נגלה הזוהר להפוסקים {ומשמע מדבריו דלא אזלינן בתר ספרים חדשים שנדפסו, ואמנם ידוע דזה נדון גדול בין הפוסקים, ומבואר ממ"ב (סי' כ"ז ס"ק ה') דהביא ראיה מאו"ז שיצא לאור מחדש להכריע הפשט דלא כפמ"ג ומג"א. וזה פשוט יותר דהוא גילוי מילתא בעלמא אבל להורות כקדמון חדש דלא יצא לאור ... | כ"ה | כה ה |
כה | ה | מדוע אומרים ברוך שם וכו' אחר ברכת על מצות? | ביאר הדרכ"מ דכיון דיש ראשונים שסוברים דאין לברכו אע"פ דאנן קיי"ל דנכון לברכו אמרינן בשכמל"ו לרווחא דמילתא, והערוה"ש (סעי' י"ג) ביאר ע"פ דרכו דכיון דעל מצות תפילין הוא ברכת הודאה שמקשר את ישראל לאביהם שבשמים [והעיקר קשר הוא בפסוק שמע ישראל] לכך עונים ברוך שם וכו' כמו שענה יעקב אבינו בשעה שהשבטים אמרו שמע ישראל וגו'.
| כ"ה | כה ה |
כה | ה | מה הדין אם אמר ברוך שם וכו' קודם שמהדק התפילין של ראש על ראשו? | הוי הפסק וברכתו היתה לבטלה וצריך לברך עוד פעם (מ"ב ס"ק כ"א) {ויתכן דצריך לברך שתים דגם הפסיק מברכת להניח, אולם יש לדון לפי מש"כ הביה"ל להלן (ד"ה ואם) בשם הבאה"ט די"א דאמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי, אע"פ שהארה"ח השיג עליו, מ"מ אפשר לחוש לה שלא לברך עוד פעם, וצ"ע}
| כ"ה | כה ה |
כה | ה | האם עונין אמן על ברכת על מצות תפילין? | הפמ"ג (א"א ס"ק י') מסתפק בדבר, אבל משמע מביה"ל (סי' רט"ו ד"ה ואסור) דמותר לענות אמן דכתב דמותר לענות אמן על כל ברכה דלא הודחה לגמרי מן הפוסקים (מ"ב דרשו), והקיצור ש"ע (סי' י' סעי' ד') כתב דנכון לברך בלחש
| כ"ה | כה ה |
כה | ה | האם ראוי לקרות הפרשיות כשמניח תפיליו? | המג"א (ס"ק ו') הביא מב"ח ושל"ה דצריך לקרות קדש לי והיה כי יביאך [דפרשת שמע והיה יקרא בשעת ק"ש], אבל הביא מספרי דא"צ לאומרם אבל האומרם לא הפסיד דיש בהם יציאת מצרים [והערוה"ש (סעי' ח') כתב דהוא ענין של אהבה יתירה כמדת הצדיקים], והשע"ת (סי' ל"ח ס"ק י"ב) כתב דצריך לומר קדש והיה כי יביאך קודם ברוך שאמר כדי שהפרשיות יהיו כסד... | כ"ה | כה ה |
כה | ה | מה הדין אם בירך על מצות בתפילין של יד? | ספר מכתם לדוד (או"ח ס"ס י"א) הביא מהר"ש וינטורה דלבני ספרד דמברכין ברכה אחת פשוט דיוצא בברכת על מצות, אבל לבני אשכנז דס"ל דצריך לברך ב' ברכות ס"ל למהר"ש וינטורה דברכת על התפילין היה רק על השל יד ולא על השל ראש [ומדמה זה למי שיש בפניו מיני האדמה ומיני העץ וטעה ובירך בפה"א על המין העץ דצריך לחזור לברך בפה"א על המין אדמה]... | כ"ה | כה ה |
כה | ו | שמתי בטעות תפילין של ראש לפני של יד. להוריד אותם? (שו"ע ו' ומ"ב)
| אם הניח של ראש קודם, אין להסיר אלא יניח במהירות את של יד.כה"ח מוסיף שאם עוד לא הידקו וכד' יוריד ויניח של יד תחילה.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ו |
כה | ו | מה יעשה אם פגע בשל ראש תחילה? | אפ"ה צריך להניח השל יד תחילה דהוא דרשה בפסוק ודוחה האיסור דאין מעבירין על המצות
| כ"ה,ו | כה ו |
כה | ו | מה הדין אם כבר הניח השל ראש על ראשו? | הארצות החיים ס"ל כאבודרהם דצריך להסיר השל ראש, אבל הט"ז לקמן (סי' תרפ"ד ס"ק ד') כתב דכי היכי אם טעה והתחיל לקרות פרשת חנוכה ולא פרשת ר"ח אין מפסיקין ה"נ א"צ להסיר השל ראש, וכן ראוי להורות שלא לבטל ממנו מצות תפילין של ראש אפי' לרגע כדי לקיים מצוה מן המובחר (רע"א, מ"ב ס"ק כ"ב, ביה"ל ד"ה פגע) {ומכאן משמע דטוב לחלוץ התפילי... | כ"ה | כה ו |
כה | ו | מה הדין בספק איטר יד שמניח תפילין על יד השני אחר תפילה? | נראה דא"צ לחלוץ השל ראש וכ"ש המ"ב וביה"ל כאן
| כ"ה | כה ו |
כה | ז | מה ההבדל בין 'להניח' בקמץ או בפתח? (שו"ע ז' ומ"ב)
| להניח בפתח משמעו להשאיר, לעזוב.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ז |
כה | ז | כיצד אומרים "להניח"? | בקמ"ץ ולא בפת"ח, והב"י הביא מאגור דאין חילוק במשמעות מ"מ ראוי לברך בלשון הפסוק, אבל המ"ב (ס"ק ס"ק כ"ד) הביא מאחרונים דיש חילוק במשמעותו [ומיהו ר"י באק רצה ליישב הענין דה"ק המהרי"ל דהתיבת להניח בפת"ח נמי יכול לפרשו כמו להניח בקמ"ץ אלא שבלשון התורה תיבת להניח בפת"ח הוא לשון עזיבה. ונפק"מ יהיה בדיעבד אם אחד אמר להניח בפת"... | כ"ה,ז | כה ז |
כה | ז | למה מברכים להניח ולא לקשור וכלשון הפסוק? | כן הקשה הב"ח (וכן ברע"א בשם הא"ר), ותי' הב"ח (וכן עטרת זקנים בשם תשובת מהרי"ט) להורות דעיקר מצות תפילין הוא שיהיו מונחין עליו כל היום ואם היה מברך לקשור יהא משמע דיוצא בקשירה לרגע אחת.
| כ"ה | כה ז |
כה | ז | מהו הנוסח בעל מצות תפילין? | מצות בפת"ח ולא בחול"ם, תפילין בלמ"ד דגוש (מג"א ס"ק ח' - ט', מ"ב ס"ק י"ט - כ')
| כ"ה | כה ז |
כה | ח | מתי בדיוק צריך לברך על התפילין? (שו"ע ורמ"א ח' ומ"ב)
| מברכים בין ההנחה לקשירה כי הקשירה היא עיקר עשיית המצוה. וכן האשכנזים יברכו לפני ההידוק של ראש.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ח |
כה | ח | מתי צריך לברך על השל יד? | צריך לברך עובר לעשייתן, ובודאי צריך לברך קודם הקשירה, ויש ב' מהלכים בב"י אם יכול לברך קודם ההנחה, ומסיק דאינו לכתחילה משום לפני דלפני, ומ"מ מבואר ממ"ב (ס"ק כ"ה) דאינו לעיכובא.
| כ"ה,ח | כה ח |
כה | ח | מ"ש מביעור חמץ דמברכין קודם בדיקה אע"פ שהעיקר הוא הביעור? | תי' הט"ז (ס"ק ז') דמן הראוי לברך על הביעור אבל כיון דאין זמנו קבוע ויש לחוש שמא יעבור הזמן תקנו לברך קודם בדיקה, והיד אפרים תי' דהבדיקה גופה הוי מצוה משא"כ ההנחה על היד אינו מצוה עד הקשירה.
| כ"ה | כה ח |
כה | ח | מה הדין אם לא בירך קודם הנחתן? | יברך אח"כ שמצוה שיש משך זמן יכול לברך כל היום (מ"ב ס"ק כ"ו) [והוסיף ר"י באק דלכאורה ראוי למשמש לפי המחבר (לעיל סי' ח' סעי' ט"ז) אבל לפי הט"ז שם א"צ למשמש]
| כ"ה | כה ח |
כה | ח | מהו מצות קשירת תפילין? | לרבינו אליהו צריך לקשור בכל יום [ותוס' במנחות הביא מר"ש דצריך לקשור השל יד ולא השל ראש], אבל קיי"ל כר"ת דא"צ (דרכ"מ)
| כ"ה | כה ח |
כה | ט | חבר שלי שואל אותי משהו בין תפילין של יד לשל ראש, אני יכול לענות לו ברמיזות בלי דיבור? (שו"ע ורמ"א ט' ומ"ב)
| אסור לדבר בכל לשון ובכל ענין, אפי' דקדושה, ואם הפסיק יברך על של ראש. ואסור לכתחילה להפסיק בשתיקה ארוכה, או לרמוז ולקרוץ וכדו'.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה ט |
כה | ט | מה הדין אם הפסיק בין תפילין של יד לתפילין של ראש? | המחבר ס"ל כרש"י דהשתא דהפסיק צריך לברך על מצות תפילין על השל ראש, והרמ"א ס"ל כתוס' דהשתא דהפסיק צריך לברך שניהם על השל ראש. כתב הר"ן דצריך למשמש בשל יד קודם שמברך הב' ברכות על השל ראש, ופי' הר"ן בשם הרז"ה כדי שיהא הויה אחת, והמג"א (ס"ק ט"ו) ביאר דרוצים לקיים השיטה דצריך לברך על המשמוש [ועי' בטור לעיל (סי' ח') דהביא ראי... | כ"ה,ט | כה ט |
כה | ט | למה אסור להפסיק? | 1) גורם ברכה שאינה צריכה (דרכ"מ, מג"א ס"ק י"ד)<br>2) צריך הויה אחת לשניהם (ר"ן בר"ה בשם הרז"ה)
| כ"ה | כה ט |
כה | ט | מה הדין בחוה"מ? | כיון שאינו מברך ליכא משום ברכה שא"צ אבל עדיין איכא טעם שני דהויה אחת (תרוה"ד, מג"א ס"ק י"ד, מ"ב ס"ק כ"ח)
| כ"ה | כה ט |
כה | ט | האם יכול להפסיק ברמיזה? | לא, ואסור אפי' לשהות הרבה זמן אבל אינו הפסק בדיעבד (מ"ב ס"ק כ"ט)
| כ"ה | כה ט |
כה | ט | האם אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמי אם הביא תפיליו למעלה מראשו? | הבאה"ט (ס"ק ח') שההלכות קטנות (ח"ב סי' מ"ב) מסתפק אי אמרינן קלוטה ואויר כלי ככלי וסופו לנוח לגבי תפילין כשהוא למעלה מראשו [ומצדד דלא אמרינן הכי כיון שהוא בידו אע"פ שדעתו להניחו], ופשוט להארצות החיים דלא אמרינן הכי דהרי צריך הידוק וליכא (ביה"ל ד"ה ואם)
| כ"ה | כה ט |
כה | ט | לפי המחבר, אם הניח השל יד בלא ברכה כמה ברכות מברכין על השל הראש? | הבאה"ט (ס"ק ח') הביא מהלכות קטנות (ח"ב סי' קי"ט) דיברך שתים, והשיג עליו הארה"ח דסגי בברכה אחת (ביה"ל ד"ה ואם)
| כ"ה | כה ט |
כה | י | האם מותר לומר משהו שקשור לתפילין או לתפילה בין יד לראש? (שו"ע י' ומ"ב)
| רק אם אין ברירה אחרת. ובדיעבד אם הפסיק לצורך המצוה (אפי' אם הפסיק בין ברכת להניח להנחת תפלין של יד), אינו חוזר ומברך.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה י |
כה | י | בין תפילין של יד לתפילין של ראש, מה הדין לגבי עניית קדיש וקדושה 1) לכתחילה 2) בדיעבד? | 1) הרא"ש ס"ל דאסור לענות דהוי הפסק, לפי המרדכי בשם ר"ת אינו הפסק ומותר לכתחילה לענות, ולפי הרשב"א בתחילה כתב דיכול לענות אבל צריך לחזור ולברך ואפי' אם רק שמע דשומע כעונה וצריך לחזור ולברך ובסוף כתב הרשב"א דעדיף לשמוע ואינו הפסק, וכן פסק המחבר דישתוק וישמע להקדיש וקדושה. 2) כתב המג"א (ס"ק י"ז) אם ענה בדיעבד צריך לחזור ו... | כ"ה,י | כה י |
כה | י | מה הדין אם ענה אמן לברכתו של חבירו על תפילין שלו? | השע"ת (ס"ק י"א) הביא פנים מאירות דיכול לענות על ברכת תפילין של חבירו ולא מקרי הפסק, אכן שאר האחרונים חולקים עליו וס"ל דהוי כמו אמן יהא שמה רבא דתלוי במח' ראשונים הנ"ל ואין להפסיק, ואפי' בדיעבד אם ענה צריך לחזור ולברך (מ"ב ס"ק ל"ה - ל"ו) [וע"ע בשעה"צ (סי' רט"ו ס"ק ב') דאינו מכריע בין המג"א וט"ז אם חשיב הפסק] {ועי' באג"... | כ"ה | כה י |
כה | י | מה הדין אם בירך בטעות להניח תפילין על התפילין של ראש? | אינו הפסק ורק צריך לברך על מצות תפילין (הליכות שלמה תפילה פ"ד סי"ח, מ"ב דרשו)
| כ"ה | כה י |
כה | י | האם מותר לסוח לצורך התפילין? | אינו מותר לכתחילה [אלא אם א"א בענין אחר] אבל בדיעבד אינו חוזר ומברך (מג"א ס"ק ט"ז, מ"ב ס"ק ל"ד)
| כ"ה | כה י |
כה | י | בחוה"מ, מה הדין 1) לגבי עניית אמן יהא שמה רבא 2) לגבי הפסק לצורך התפילין? | 1) לפי המג"א (ס"ק י"ז) מותר, ולפי הא"ר (הובא ברע"א) אסור, ופסק המ"ב (ס"ק ל"ו) כהמג"א דזהו שיטת רוב האחרונים, אך אח"כ יזיז השל יד ממקומו קודם הנחת של ראש כדי שיהא הויה אחת 2) יש להקל לכתחילה (מ"ב ס"ק ל"ד)
| כ"ה | כה י |
כה | י | האם יכול להפסיק לאמן יהא שמה רבא אם שומע הברכה מאחר? | הבאה"ט (ס"ק י"א) כתב דמותר לענות, אבל הביה"ל (ד"ה אם) חולק עליו דה"נ גורם ברכה שא"צ, ואפי' אם חבירו המברך לא הפסיק אפ"ה הוא צריך לברך עוד פעם, ואפי' לדעת הרוקח דס"ל בברכת המוציא דהשומעים א"צ לברך עוד אם הפסיקו אחר שאכל המברך הכא בתפילין מודה.
| כ"ה | כה י |
כה | יא | מה הטעם שהשו"ע כתב להניח של ראש לפני הכריכות על הזרוע, ומדוע לא נהגים כך? (שו"ע י"א ומ"ב)
| כיוון שברכה אחת לשתיהם יפסיק ביניהם כמה שפחות, וממילא לא יכרוך כי אין הכריכות מצוה אלא יכרוך אחרי כן. אמנם מנהג האר"י היה כן לכרוך כי סבר שהכריכות הם חלק מהמצוה, וכ"כ במשכנות יעקב, וכן המנהג בכל מקום.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יא |
כה | יא | האם צריך להניח את התפילין בישיבה או בעמידה? (רמ"א י"א ומ"ב)
| הרמ"א מביא שני מנהגים: אחד בשם הזהר שיש לשבת בשל יד וכך נהגו הספרדים, ואחד מביא שבמדינות אלו נהגו בשתיהם לעמוד.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יא |
כה | יא | האם ראוי לעשות הכריכות לשל יד קודם שמברך על השל ראש? | הרא"ש לא עשה הכריכות תחילה [וכתב הרדב"ז שהרא"ש היה כורך הרצועה באופן שיתקיים הקשירה אף בלי הכריכות על הזרוע (מ"ב עו"ה)] וביאר הרא"ש בתשובה כדי שברכת להניח יהא שייך לתפילין של ראש, והטור כתב להיפך כדי שברכת על מצות תפילין יהא שייך לתפילין של יד [ותי' הט"ז (ס"ק ט') בשם מהר"א מפראג דכוונת הטור הוא דברכת של יד יהא שייך להש... | כ"ה,יא | כה יא |
כה | יא | מה יעשה אם מניח תפילין ורוצה לענות קדיש או קדושה? | אם אפשר לו יהדק השל יד במקצת ויניח השל ראש כדי שיוכל לענות לקדיש (מאמר מרדכי, מ"ב ס"ק ל"ח)
| כ"ה | כה יא |
כה | יא | האם יכול להוציא השל ראש קודם שהניח השל יד? | ע"פ קבלה אין לעשות הכי (ב"י) {ולכאורה לפי"ז ראוי לדקדק לכסות השל ראש היכא שמסיר תפיליו לצאת לבית הכסא}
| כ"ה | כה יא |
כה | יא | האם 1) הוא 2) חבירו, יכול לתקן התפילין של ראש שלו להכינו? | 1) לא, ואפי' אם אינו מוציא מידו השל יד אסור דכשמניח השל יד על ידו בע"כ צריך להוריד השל ראש והוי כמעביר על המצוה (מ"ב ס"ק מ"א), אבל אחר שהשל יד מהודקת על ידו מותר להוציא השל ראש אפי' אם עדיין לא עשה כל הז' כריכות (מ"ב ס"ק מ') 2) הפמ"ג (א"א ס"ק י"ט) מחמיר והארה"ח מקיל (מ"ב ס"ק מ'), והערוה"ש (סעי' י"ט) מקיל כהארה"ח
| כ"ה | כה יא |
כה | יא | לכאורה צ"ע שהמ"ב (ס"ק מ"א) כתב דאם השל ראש והשל יד בידו ומוציא השל ראש מידו הוי כמעביר על המצות, ובס"ק ל"ט כתב דאין להוציא שניהם בשוה מן התיק ע"פ קבלה אבל אינו אסור משום אין מעבירין? | תי' ר"י צוקער דמשמע ממג"א ומ"ב דאם שניהם בידו אינו ממש מעבירין על המצות אלא כמעביר על המצות, וא"כ י"ל דזהו דוקא אם מתחילה היה השל יד בידו ואח"כ נוטל השל ראש ומוציאו מידו אבל אם מתחילה נטל שניהם בידו בבת אחת אינו נראה כמעביר על המצות כלל, וצ"ע
| כ"ה | כה יא |
כה | יא | כיצד יעשה אם מניח תפילין של חבירו וצריך לתקן הקשר בשל ראש תחילה? | {נראה דעדיף להניח השל יד תחילה ואח"כ יתקן השל ראש, דאל"ה יהא מעביר על מצות. ויתכן שיש עצה להחליט לתקנו תחילה ואח"כ יאמר ברכות השחר ואח"כ יניח התפילין}
| כ"ה | כה יא |
כה | יא | האם ראוי לעמוד או לישב כשמניח תפיליו? | הדרכ"מ הביא מזוהר דצריך לישב בשל יד ולעמוד בשל ראש והביא שנוהגים לעמוד בשניהם, והמג"א (ס"ק כ') כתב דיכול לקיים הזוהר אם יושב בהנחת השל יד ואח"כ יעמוד להברכה ולקשירה. אמנם, הפמ"ג (א"א ס"ק כ') הביא מתשובת מהרש"ל בשם מ"ר שמשון מקינון דאחר שלמד קבלה התפלל כתינוק בן יומו ואמר דעדיף שלא לעסוק בעניני קבלה אם אינו יודע סודה ומ... | כ"ה | כה יא |
כה | יא | מהו הכללים בקבלה והלכה? | כתב המג"א (ס"ק כ') בשם כנסת הגדולה דאם הקבלה מקיל כנגד גמ' ופוסקים הולך אחר הגמ' ופוסקים לחומרא (וכ"כ ב"י עמ' ק"י), אבל אם הקבלה מחמיר יותר מגמ' ופוסקים יש להחמיר כדברי קבלה [אכן, הערוה"ש (סעי' כ"ט) כתב דיש לו קבלה דא"א להזוהר לחלוק על הש"ס כלל וצריך לפרש הזוהר שישתווה עם הגמ', ורק במקום פלוגתא בגמ' יכול הזוהר להכריע]... | כ"ה | כה יא |
כה | יב | אני מוריד את התפילין לדקה ומחזיר. צריך לברך שוב? (שו"ע ורמ"א י"ב ומ"ב)
| אם חלץ התפלין לדקה בלבד ע"מ להחזיר מיד, לא יחזור ויברך.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יב |
כה | יב | ומה הדין אם אני מוריד בשביל להתפנות? (מ"ב מ"ז)
| אם חלץ לשירותים, יחזור ויברך, שאין השירותים מקום שמותר להניח בו.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יב |
כה | יב | מדוע אם נפסק הקשר קודם שהניחם לא צריך לברך ואם לאחר שהניחם כן צריך לברך? (שו"ע י"ב ומ"ב)
| קודם שהידק- לא חלה הברכה על כלום, לכן לא יחזור ויברך כי כשיהדק שוב אחר שתיקן הקשר תחול הברכה על ההידוק השני. אחרי שהידק (גם את של ראש)- כבר חלה הברכה ולכן צריך ברכה חדשה כמו בנשמטו, ולפי כה"ח גם בזה לא יברך משום סב"ל.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יב |
כה | יב | יש לי חשש שהתפילין שמכרו לי הן גזולות, האם לא לברך עליהן? (שם בסוף הסעיף)
| באופן כללי הקונה מגזלן לאחר יאוש, קנה בשינוי רשות ולכן אפי' אם קנה מגזלן ממש קיים מצוות תפילין אך יש להסתפק לענין ברכה, כי רק קונה שלישי יכול לברך, ושמא הוא קנה מגזלן ולא יכול לברך.
| סימן כ"ה – דיני תפילין בפרטות
| כה יב |
כה | יב | האם צריך לברך עוד פעם על תפיליו אם סילקן? | אם סילקן ע"מ שלא להחזירם בודאי צריך לברך עוד פעם (מג"א ס"ק כ"ב, מ"ב ס"ק מ"ז). ואם סילקן ע"מ להחזירם לפי המחבר צריך לברך כל פעם ופעם ולפי הרמ"א א"צ לברך, ואם בשעת הברכה דעתו היתה לסלקן ע"מ להחזירם לכו"ע א"צ לברך (מ"ב ס"ק מ"ג)
| כ"ה,יב | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם סילק רק תפילה אחת? | דינו כמ"ש לקמן (סי' כ"ו) אם מניח תפילה אחת
| כ"ה | כה יב |
כה | יב | מה הדין אם סילקן ליכנס לבית הכסא 1) לגדולים 2) לקטנים? | 1) המג"א (ס"ק כ"ב) כתב דצריך לברך מפני שתי טעמים, אחד מפני שאינו יכול להכניסם לביה"כ, ועוד מפני שצריך לילך למרחוק לביה"כ. להלכה, כתב הביה"ל (ד"ה ויש) דאע"פ דמשמע דהמג"א היה מסופק אם יכול לברך אם הביה"כ אינו במקום רחוק, מ"מ יש לנקוט כרוב האחרונים דפשוט להם דיכול לברך אפי' אם הביה"כ קרוב, ובפרט שהגר"א ס"ל כהמחבר דבכל גוו... | כ"ה | כה יב |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.