title stringlengths 1 146 | content stringlengths 0 337k | timestamp timestamp[s] |
|---|---|---|
קו תקשורת | קו תקשורת הוא סוג של ערוץ תקשורת, המשמש להעברה של אותות תקשורת.
במקרה בו קו התקשורת הוא כבל תקשורת פיזי (להבדיל מתשדורת רדיו) הוא נקרא גם "מנקודה לנקודה" (בקיצור: נל"נ).
סוגים של קווי תקשורת
ישנם קווי תקשורת מסוגי מדיה שונים. הנפוצים והוותיקים שבהם הם זוגות של תיילי נחושת, שבמקור (המאה ה-19) העבירו טלגרפיה (בקוד מורס) ולאחר מכן גם שיחות טלפון לסוגיהן השונים. כיום מעבירים על גביהם שיחות טלפון וגם אינטרנט מהיר בטכנולוגיית ADSL.
קווי תקשורת נוספים הם כבלים קואקסיאליים (תחילת המאה ה-20) המעבירים מידע באפנון תדר רדיו RF, בדומה לשידורי תחנות רדיו וטלוויזיה, וגם בריבוב חלוקת תדר (FDM) או בריבוב חלוקת זמן (TDM).
החל מסוף המאה ה-20 קווי תקשורת הנפוצים לקיבולת גבוהה הם הסיבים האופטיים, המסוגלים להעביר נתונים בקצב גבוה מאוד על זוג סיבים (אחד לשידור והשני לקליטה) בטכנולוגיות ריבוב שונות ומגוונות. עקרון הפעולה הוא המרת אות חשמלי לאור, העברתו בצורה אופטית אל הקצה השני של הקו והפיכתו בחזרה לאות חשמלי בגלאי ביעד. הטכנולוגיה היעילה ביותר כיום היא DWDM, שבה מרבבים מידע שונה על מספר אורכי גל ומשדרים אותם במקביל דרך אותו סיב, ובכך מתאפשרת הגדלה של קיבולת המידע בסיב.
תקנים וסוגי קווים
סוגי קווים:
זוג שזור
כבל קואקסיאלי
סיב אופטי
גלבו
תקנים:
אתרנט
ADSL, DSL
E1 - 2.048Mbps
T1 - 1.544Mbps
T3 - 44.736Mbps
PDH
SDH
התאמת סוג הקו למטרות שונות
לכל קו תקשורת יתרונות וחסרונות. הסיבים נחשבים למתאימים ביותר לקצבים גבוהים ומחירם נמוך ממחיר כבלי נחושת, אולם ציוד הקצה האופטי יקר בהשוואה לציוד חשמלי. לכן יש כיום מעט צרכני קצה שמחוברים לקווי תקשורת אופטיים. רוב הלקוחות הביתיים המחוברים לאינטרנט מחוברים דרך קווי טלפון (זוגות נחושת) בטכנולוגיית ADSL או דרך כבלים קואקסיאליים של טלוויזיה בכבלים לארון הסעף.
היבטים נוירולוגיים
הפעולה של מערכת העצבים מתאפשרת הודות לתקשורת שבין התאים המרכיבים אותה.
במערכת זו, השלוחות הארוכות של תאי העצב המכונות אקסונים משמשות כקווי תקשורת.
תפקידו של האקסון הוא להעביר מידע מגוף תא העצב שבמוח לתא אחר.
ראו גם
תקשורת נתונים
כבל תקשורת תת-ימי
תקשורת אלחוטית
תקשורת אופטית
הערות שוליים
קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה
קטגוריה:טכנולוגיה תקשורתית
קטגוריה:מערכות בניין
קטגוריה:תשתיות תקשורת
en:Transmission line
de:Elektrische Leitung
es:Línea de transmisión
fi:Siirtolinja
fr:Ligne de transmission
ja:伝送線路
nl:Transmissielijn
pl:Linia długa
pt:Linha de transmissão
zh:传输线模型 | 2024-03-02T10:27:27 |
הורות הומולסבית | הפניה הורות להט"בית | 2021-09-22T22:16:58 |
קווי תקשורת | REDIRECT קו תקשורת | 2004-09-16T21:53:30 |
ספייס גירלז | ספייס גירלז (באנגלית: Spice Girls) היא להקת בנות בריטית אשר הוקמה בלונדון בשנת 1994. חברות הלהקה הן ויקטוריה בקהאם, מלאני בראון, אמה בנטון, מלאני צ'יסהולם וג'רי האליוול. סינגל הבכורה של הלהקה, "Wannabe", יצא בשנת 1996 וטיפס לראש מצעדי הפזמונים ברחבי העולם. הלהקה הוציאה שלושה אלבומי אולפן, אוסף להיטים ואחד עשר סינגלים. הלהקה מכרה כ-80 מיליון תקליטים ברחבי העולם ונחשבת ללהקת הבנות המצליחה ביותר בעולם.
הלהקה מעולם לא התפרקה רשמית, אך חדלה לעבוד יחדיו לקראת סוף שנת 2000, אז חברות הלהקה עברו להתמקד בקריירות סולו וחיי משפחה. ביוני 2007 התאחדה הלהקה ויצאה לסיבוב הופעות בשם "חזרתן של הספייס גירלז", שהחל בטורונטו ב-2 בדצמבר, נמשך שלושה חודשים והכניס יותר מ-70 מיליון דולר.
ב-11 בדצמבר 2012 השיקו בנות הלהקה, בהשתתפות ג'ודי קריימר וג'ניפר סנדרס, מחזמר המבוסס על להיטי הלהקה שנקרא "Viva Forever".
ב-24 במאי 2019 יצאו הבנות למסע הופעות נוסף, הפעם ללא ויקטוריה בקהאם, שהסתיים ב-15 ביוני 2019 וכלל 13 הופעות באירלנד ובריטניה.
היסטוריה
1994–1995: פריצת הלהקה והתחלה
בשנות ה-תשעים המוקדמות, האב והבן כריס ובוב הרברט רצו להקים להקת בנות אשר תתחרה בלהקות הבנים הפופולריות אשר שלטו בתעשיית המוזיקה הבריטית. בשנת 1994 יצאה הודעה לעיתונות המחפשת נערות בנות 18 עד 23, עם היכולת לשיר ולרקוד, אך גם שאפתניות, חברותיות ומסורות. מאות מתמודדות הגיעו למבחני הקבלה, ולבסוף נבחרו חמש מהן: ויקטוריה אדמס, מלאני בראון, מלאני צ'יסהולם, ג'רי האליוול ומישל סטיבנסון. הלהקה, אשר בזמנו נקראה "טאצ'" ("מגע"), עברה לגור יחדיו, ויחדיו ערכו חזרות ימים ולילות. במהלך החודשיים הראשונים הלהקה עבדה על הקלטות דמו וכוריאוגרפיות. אולם במהלך החזרות, אמה של מישל סטיבנסון חלתה בסרטן השד, מה שאילץ אותה לעזוב את הלהקה. במהרה נמצאה אמה בנטון, אשר החליפה את סטיבנסון ולמרות גילה הצעיר, השתלבה במהירות.
לאחר הצטרפותה של בנטון, חזרה הלהקה לעבודה. חברות הלהקה דרשו ממנהליהן שיציגו אותן בפני מפיקים ומנהלי חברות על מנת לחתום על חוזה הקלטות. בדצמבר 1994 הדבר קרה, והן הופיעו בהופעת הבכורה שלהן מול מפיקים ומנהלי חברות בכירים. בוב הרברט חזה בתרועות אשר קיבלה הלהקה ומיהר להציע חוזה לניהול הלהקה, אולם חברות הלהקה סירבו לחתום על החוזה. הן לקחו את הדמואים אשר הקליטו, עזבו את הבית בו גרו וניתקו קשר עם בני הרברט, וחיפשו אחר מנהל אישי חדש שישיג להן חוזה הקלטות. באותו זמן, החליטו לשנות את שמן ל"Spice" ("תבלין") אולם גילו כי השם תפוס על ידי להקה אחרת, והחליטו לקרוא לעצמן "Spice Girls". לקראת סוף שנת 1994, החלה הלהקה להופיע בפני מנהלי סוכנויות שונות על מנת למצוא מנהל אישי. לבסוף, מצאו חברות הלהקה את סיימון פולר, אשר השיג להן חוזה הקלטות עם חברת "Virgin" בשנת 1995 והלהקה החלה לעבוד על אלבום הבכורה שלה.
1996: Spice
ביולי 1996, הספייס גירלז הוציאו לאור את הסינגל הראשון שלהן, "Wannabe", בבריטניה. הסינגל זכה להצלחה עצומה במצעדי הפזמונים והגיע לצמרת המצעד הבריטי ונשאר שם למשך שבעה שבועות. הסינגל זכה להצלחה דומה ברחבי העולם כולו, והגיע לראש מצעדי הלהיטים ב-31 מדינות, נמכר ב-7 מיליון עותקים ונחשב עד היום לסינגל הנמכר ביותר של להקת בנות ולסינגל הבכורה הנמכר ביותר בכל הזמנים. בנוסף, הצליחה הלהקה לחדור לשוק האמריקאי אשר היה ידוע כקשה להצלחה עבור אמן זר, כאשר נכנס הסינגל לפסגת מצעד הבילבורד ונשאר שם במשך ארבעה שבועות. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת אמסטרדם, השיר הוא הלהיט המזוהה והקליט ביותר מתוך כ-220 להיטים מאז שנות ה-40.
זמן קצר לאחר ששחררו של "Wannabe", התראיינו חברות הלהקה למגזין "Top of the Pops", אשר הדביק לכל אחת מהן כינוי המבוסס על אישיותן: ויקטוריה הפכה ל"פוש", בשל היותה גנדרנית והתעניינותה באיפור ובגדים, אמה ל"בייבי", בגלל גילה הצעיר, מלאני בי ל"סקארי", בשל התסרוקות ה'מפחידות', ג'רי ל"ג'ינג'ר", בשל שיערה הג'ינג'י ומלאני סי ל"ספורטי" בשל התדמית הספורטיבית. אותם כינויים דבקו לחברות הלהקה לאורך כל שנות פעילותה.
בנובמבר 1996 הספייס גירלז הוציאו לאור את אלבום הבכורה שלהן, "Spice". בתוך שבעה שבועות מכרה הלהקה 1.8 מיליון עותקים ועד היום מכר האלבום שלושה מיליון עותקים בבריטניה בלבד, ושהה בפסגת מצעדי המכירות במשך 15 שבועות. באירופה, האלבום היה לנמכר ביותר לשנת 1997 עם מכירות של יותר משמונה מיליון עותקים. האלבום זכה להצלחה דומה בארצות הברית ונחשב גם שם לאלבום הנמכר ביותר לשנת 1997. עד היום מכר האלבום 23 מיליון עותקים ברחבי העולם.
הסינגלים "Say You'll Be There" ו-"" הפכו ללהיטים ונכנסו גם הם לפסגת מצעדי הפזמונים בבריטניה. שני הסינגלים הצליחו להגיע לפסגת מצעדים שונים ב-53 מדינות שונות. הסינגל הכפול והאחרון, "Mama"/"Who Do You Think You Are" זכו להצלחה דומה ופעם נוספת נכנסה הלהקה לפסגת מצעד הלהיטים הבריטי.
1997: Spiceworld
250px|שמאל|ממוזער
בנובמבר 1997 יצא לאור אלבומן השני של הלהקה, "Spiceworld". סינגל הבכורה מתוכו היה "Spice Up Your Life". הוא נכנס לפסגת המצעד הבריטי והאלבום הפך להצלחה נוספת בכל העולם כאשר לאחר כשבועיים בלבד, מכר האלבום 7 מיליון עותקים. לצד ביקורות חיוביות מצד התקשורת, האלבום מכר לבסוף יותר מעשרה מיליון עותקים בארצות הברית, קנדה ואירופה. אף על פי שספגה ביקורות שליליות בשל המסחור הרב, הלהקה הייתה ללהקת הבנות הנמכרת ביותר לשנת 1997 ו-1998. הסינגל הבא, "Too Much" נכנס גם הוא לפסגת המצעד הבריטי, מה שהפך את הלהקה ללהקת הבנות הראשונה (והיחידה עד היום) אשר מצליחה להכניס שישה סינגלים לפסגת מצעד הלהיטים הבריטי. אמנם לאחר יציאתו של הסינגל הבא, "Stop", הלהקה לא הצליחה לשבור את שיאה והסינגל נכנס רק למקום השני במצעד הלהיטים הבריטי. עד היום, מכר האלבום "Spiceworld" כ-18 מיליון עותקים ברחבי העולם.
ביוני 1997 הוציאה הלהקה את סרטן "ספייסוורלד: הסרט". הסרט, אשר בוים על ידי בוב ספירס, הראה את הבנות מתכוננות לקראת הקונצרט החי הראשון שלהן ברויאל אלברט הול בבריטניה, ובמהלך הסרט נראות הבנות בתדמית התקשורתית אשר קיבלו, בורחות מהפפרצי, במפגשי מעריצים, מסיבות עיתונאים ואף מנהלות תקשורת עם חייזרים לצד סוכן המנסה להעביד אותן ולחברה קרובה העומדת ללדת. הסרט זכה להצלחה גדולה וביום הראשון להקרנה מכר 55,000 כרטיסים בבריטניה בלבד. בסך-הכל מכר הסרט יותר מ-100 מיליון דולר בקופות ברחבי העולם. למרות הצלחתו המסחרית, הסרט זכה לביקורות ירודות ואף זכה בפרס פטל הזהב בקטגוריות הבאות: "השחקנית הראשית הגרועה ביותר" (כל אחת מהן זכתה בפרס זה), "הכוכב החדש הגרוע ביותר", "שחקן המשנה הגרוע ביותר" (רוג'ר מור), "התסריט הגרוע ביותר", "הצמד הגרוע ביותר" (על כל צירוף של שתי דמויות בסרט מבחינת משחק, עלילה ופריטי אפנה), "השיר המקורי הגרוע ביותר" ("too much") ובסך הכל "הסרט הגרוע ביותר לשנת 1998".
בנובמבר 1997 פיטרו הבנות את מנהלן האישי, סיימון פולר, והחלו לנהל את עצמן בעזרת ננסי פיליפס, אשר עזרה להן בתחום העסקי.
1998: ג'ינג'ר ספייס עוזבת את הלהקה
בתחילת שנת 1998 החלו הבנות את סיבוב ההופעות העולמי הראשון שלהן, ברחבי צפון אמריקה ואירופה, והוכיחו למבקרים כי הן מסוגלות לשיר ללא ליפ סינק.
ב-31 במאי 1998, הודיעה ג'רי האליוול על כך שהיא עוזבת את הלהקה. היא אמרה כי היא חשה מיצוי ותשישות, אולם החלה לעבוד על אלבום סולו משלה באותו זמן. ארבע הבנות הנותרות, המשיכו כרגיל בסיבוב ההופעות שלהן באמריקה.
הסינגל הבא והאחרון מתוך אלבומן השני היה "Viva Forever". הקליפ היה קליפ אנימציה ולא צולם לשיר קליפ רגיל. הסינגל נכנס למקום הראשון במצעד הבריטי. בתחילה, הסינגל היה אמור לצאת כסינגל כפול ביחד עם השיר "Never Give Up on the Good Times", אולם ההחלטה בוטלה לאחר פרישתה של ג'רי מהלהקה. בזמן סיבוב ההופעות של הלהקה, המשיכו הבנות לעבוד על חומרים חדשים לאלבום הבא, והקליטו שיר חדש, "Goodbye", שהיה הראשון ללא ג'רי. אף על פי שהשיר נכתב לפני עזיבתה, השיר נחשב למחווה עבור האליוול ונכנס גם הוא לפסגת המצעד הבריטי - והיה לסינגל השלישי ברציפות היוצא בחג המולד וכובש את פסגת המצעד הבריטי.
1999: קריירות סולו
שנת 1999 הוקדשה לפרויקטים אישיים של בנות הלהקה. מלאני סי הוציאה את אלבומה הראשון כאמנית בודדה. האלבום, אשר נקרא "Northern Star" הנפיק שני להיטים אשר נכנסו לפסגת המצעד הבריטי ("Never Be the Same Again", דואט עם ליסה לופז מלהקת TLC וגרסת רמיקס ל"I Turn to You"). מלאני בי הוציאה סינגל גם היא, בשיתוף הראפרית מיסי אליוט ונקרא "I Want You Back", ואמה בנטון הוציאה את הסינגל "What I Am" בשיתוף טין טין אאוט. גם הן חוו הצלחה דומה למלאני סי, והסינגלים נכנסו למקום הראשון והשני במצעד הלהיטים הבריטי בהתאמה. ויקטוריה לעומת זאת, התרכזה בחייה הפרטיים, ולאחר שיצאה שנתיים עם הכדורגלן דייוויד בקהאם, ביולי 1999 נישאו השניים באירלנד.
באוגוסט 1999 חזרו הספייס גירלז לאולפן ההקלטות כדי לעבוד על אלבומן השלישי.
בדצמבר 1999 יצאה הלהקה למסע הופעות קצר באירופה בשם "Christmas in Spiceworld", שם הופיעו לראשונה עם "Holler" ו"Right back at ya", שני שירים מהאלבום החדש ו-"W.O.M.A.N", שיר שצפוי היה להופיע באלבום החדש אך בוטל ברגע האחרון. האלבום השלישי של הבנות היה אמור לצאת בסמוך למסע ההופעות אך נדחה לשנה הבאה.
2000–2006: Forever
בקיץ 2000 הופיעו הספייס גירלז בטקס הפרסים הבריטי (BRIT Awards) שם זכו בפרס מפעל חיים. למרות שג'רי נכחה באולם, רק הרביעייה עלו לבמה לקבל את הפרס. כמה ימים לפני המופע קיבלה ויקטוריה בקהאם מכתב בו נאמר לה מפורשות כי תרצח בליל האירוע. כשהבנות סגרו את הטקס עם השיר "Goodbye" נשמע לפתע פיצוץ על הבמה, מה שמאוד הבהיל את ויקטוריה אך התברר מאוחר יותר שהיה לחלק מהמופע.
בנובמבר 2000, הוציאה הלהקה את אלבומן השלישי, הראשון ללא ג'רי האליוול, "Forever". האלבום הציג סגנון מוזיקלי חדש וכלל מוזיקת רית'אם אנד בלוז, ונחשב לכישלון לעומת שני האלבומים הקודמים של הלהקה. האלבום הצליח להגיע רק למקום השני במצעד המכירות הבריטי, אמנם סינגל הבכורה הכפול, "Holler" / "Let Love Lead The Way", הצליח להיכנס לראש מצעד הלהיטים הבריטי. בארצות הברית האלבום נכנס רק למקום ה-39 במצעד מכירות האלבומים ו"Holler" לא הצליח להתברג למצעד הלהיטים.
האלבום עצמו כמעט ולא קודם על ידי הבנות, אשר העדיפו להתעסק בקריירות האישיות שלהן. לכן, לא יצאו סינגלים נוספים מתוך האלבום "Forever", שהגיע לסה"כ מכירות של כ-3 מיליון עותקים בלבד.
בדצמבר 2000, הופיעו הבנות בפעם האחרונה כרביעייה בטקס פרסי MTV אירופה. חודש לאחר מכן הודיעו הבנות כי הן מתכננות לקחת הפסקה ולהתרכז בקריירות שלהן. הודעה רשמית על פירוק הלהקה מעולם לא יצאה.
2007–2009: האיחוד
ב-2 ביולי 2005, הלהקה הייתה אמורה להתאחד להופעה בלייב 8, אך מלאני בראון שהתה בלוס אנג'לס ולא יכלה להגיע, ומארגן האירוע בוב גלדוף לא הסכים שיופיעו בהרכב חלקי, ולכן ההופעה לא יצאה לפועל.
ב-28 ביוני 2007, לאחר כמה חודשים של השערות, הודיעו הספייס גירלז כי הן יוצאות לסיבוב הופעות עולמי בשם "חזרתן של הספייס גירלז". ההופעה הראשונה נערכה בלוס אנג'לס ב-7 בדצמבר 2007. הלהקה הודיעה שהאיחוד הוא במטרה לחגוג את הצלחת העבר וכי אין בכוונתן להקליט אלבום חדש.
בנובמבר 2007 יצא אלבום "הלהיטים הגדולים" של הלהקה הכולל 13 להיטים ועוד 2 שירים חדשים: "Voodoo" ו-"Headlines, Friendship Never Ends" שיצא כסינגל בשיתוף עמותת "ילדים נזקקים" והגיע למקום ה-11 במצעד המכירות הבריטי. האלבום נכנס אל המקום ה-2 בבריטניה ואל המקום ה-93 בארצות הברית ומכירותיו מסתכמות ב-2 מיליון עותקים.
מעל למיליון כרטיסים נקנו יום לאחר פרסום סיבוב ההופעות העולמי המתוכנן שלהן. על פי הדובר של הלהקה, כל הכרטיסים להופעה הראשונה בלונדון נמכרו ב-38 שניות בלבד, כאשר בתחילה דובר רק באחת עשרה מדינות בעולם בהן הבנות הבטיחו להופיע עד סוף דצמבר. סיבוב ההופעות הסתיים בפברואר בטורונטו, חודשיים לאחר התכנון המקורי, מכיוון שהדרישה להופעות באולם 02 שבלונדון היו גבוהות מהמצופה. למרות ההארכה בזמנים, הבנות לא הספיקו להגיע לכל המדינות בהן הבטיחו להופיע, מה שהוציא את תסכולם של המון מעריצים.
"חזרתן של הספייס גירלז" הסתכם ב-47 הופעות, הכניס יותר מ-70 מיליון דולר וזיכה את הלהקה בפרסים.
2010–2015: המחזמר "ויוה פוראבר" וההופעה באולימפיאדה
ב-21 בינואר 2010 דווח כי מפיקת המחזמר "מאמה מיה", ג'ודי קריימר, עובדת על הפקת מחזמר המבוסס על להיטיה של הלהקה. את המחזמר, שנקרא "Viva Forever" על שם אחד מלהיטי הלהקה, הפיקה קריימר לצד הכותבת ג'ניפר סנדרס. גם חברות הלהקה לקחו חלק במיזם.
"ויוה פוראבר" מבוסס על תוכנית ריאליטי, בה משתתפות 4 נערות צעירות שרוצות לזכות בתהילה. מהר מאוד מתברר ללהקה שרק אחת מהן, ויוה, נבחרה לטוס ולכבוש את העולם בעוד הן נשארות מאחור. ויוה נאלצת להיפרד מאמה וחברותיה ולהסתדר לבדה בעולם הגדול. בדרך לתהילה, תבין ויוה שאין דבר שחשוב יותר מחברות אמת.
המחזמר לא עוסק בסיפורן האישי של בנות הלהקה, אך כולל מספר אלמנטים שליוו את הבנות במהלך הקריירה.
בינואר 2012 השיקה ג'רי האליוול ליין בגדים בהשראת הדגם איתו הופיעה לצד בנות הלהקה בטקס פרסי ה-Brits 97. על הופעה זאת קיבלה הלהקה בפברואר 2010 את פרס "ההופעה הטובה ביותר של טקס ה-Brit Awards" באירוע שהתקיים לכבוד 30 שנה לקיומו.
ב-26 ביוני 2012 התאחדה הלהקה בשנית במסיבת עיתונאים מיוחדת לרגל השקת המחזמר "ויוה פוראבר". האירוע התקיים במלון בו צולם הקליפ הראשון שלהן, "Wannabe", שיצא בדיוק 16 שנה קודם לכן.
ב-12 באוגוסט 2012 הספייס גירלז הופיעו בטקס הנעילה של אולימפיאדת לונדון 2012 וזכו לביקורות חיוביות מסביב לעולם. ההופעה של הבנות בטקס הייתה לנושא החם ביותר בטוויטר בהקשר לאולימפיאדה, עם 116,000 ציוצים.
ב-11 בדצמבר 2012 הספייס גירלז נכחו בפרימיירה החגיגית של המחזמר "ויוה פוראבר". הבנות הופיעו גם בסרט הדוקומנטרי "סיפורן של הספייס גירלז: ויוה פוראבר!" שחשף קטעים בלעדיים מרגעי התהילה של הלהקה וההכנות למחזמר. הסרט שודר ב-24 בדצמבר 2012 בערוץ ITV1.
המחזמר הוצג בתיאטרון פיקדילי בלונדון. בימים הראשונים לפתיחת הקופות נמכרו כרטיסים בשווי מיליון אירו ולמרות זאת, הביקורות הקשות על המחזמר וחוסר עניין הציבור הובילו לירידתו מהבמות ב-29 ביוני 2013, שישה חודשים בלבד מאז השקתו.
2016–2017: תכנון חגיגות 20 שנה ללהקה
ב-8 ביולי 2016, 20 שנה מאז יצא הסינגל הראשון של הלהקה, Wannabe, הודיעו 3 מבנות הלהקה, ג'רי, אמה ומל בי, שהן מתכננות לחגוג את המאורע עם המעריצים - ויעדכנו בהמשך בפרטים נוספים.
מל סי הודיעה שנאלצה לקבל החלטה קשה לא לקחת חלק באיחוד כי היא "לא מרגישה שזה נכון בשבילה". ויקטוריה הודיעה כשנתיים קודם לכן שאינה מתכוונת לקחת חלק באיחוד נוסף ואיחלה לבנות בהצלחה.
ב-23 בנובמבר 2016 דלף לרשת שיר חדש של שלוש מבנות הלהקה, Song For Her.
2018–הווה: "Spice World – 2019 Tour"
ב-5 בנובמבר 2018 הודיעה הלהקה שתצא לסיבוב ההופעות "Spice World – 2019 Tour" בממלכה המאוחדת. הסבב החל ב-24 במאי 2019 בדבלין, הסתיים ב-15 ביוני 2019 בלונדון וכלל 13 הופעות. לסבב הופעות זה חברת הלהקה לשעבר, ויקטוריה בקהאם, לא הצטרפה.
חברות ההרכב
ג'רי אסטל האליוול (באנגלית: Geraldine Estelle Halliwell), כונתה בלהקה כ-ג'ינג'ר ספייס, נולדה ב-6 באוגוסט 1972.
אמה לי בנטון (באנגלית: Emma Bunton), כונתה בלהקה כ-בייבי ספייס, נולדה ב-21 בינואר 1976.
מלאני ג'יין צ'יסהולם (באנגלית: Melanie Jayne Chisholm), כונתה בלהקה כ-ספורטי ספייס, נולדה ב-12 בינואר 1974.
מלאני ג'נין בראון (באנגלית: Melanie Janine Brown), כונתה בלהקה כ-סקרי ספייס, נולדה ב-29 במאי 1975.
ויקטוריה אדמס-בקהאם (באנגלית: Victoria Adams Beckham), כונתה בלהקה כ-פוש ספייס, נולדה ב-17 באפריל 1974.
דיסקוגרפיה
אלבומי אולפן
1996: Spice
1997: Spiceworld
2000: Forever
אלבומים אחרים - אוספים
2004: Spice/Spiceworld
2007: Greatest Hits
אלבומי DVD
1997: One Hour of Girl Power
1997: Girl Power! Live in Istanbul
1998: Live at Wembley Stadium
1999: Spice Girls in America: A Tour Story
2000: Forever More
הופעות
סיבובי הופעות
1997: Girl Power! Live in Istanbul
1998: Spiceworld Tour
1999: Christmas in Spiceworld Tour
2007–2008: The Return of the Spice Girls Tour
2019: Spice World – 2019 Tour
שיאים והישגים
תשעה סינגלים אשר הגיעו לצמרת מצעד הפזמונים הבריטי (מתוכם שני סינגלים כפולים), תיקו עם אבבא, מאחורי טייק ד'את (10), השדואוס (12), מדונה (13), ווסטלייף וקליף ריצ'רד (14), אלביס פרסלי (17) והביטלס (21).
שלושה סינגלים אשר יצאו בחג המולד הגיעו לצמרת המצעד הבריטי, שלוש שנים ברציפות: "2 Become 1" (1996), "Too Much" (1997) ו-"Goodbye" (1998).
"Wannabe" הוא הסינגל הנמכר ביותר בכל הזמנים של להקת בנות.
להקת הבנות היחידה שהצליחה להיכנס שישה סינגלים ברציפות לצמרת המצעד הבריטי: "Wannabe", "Say You'll Be There", "2 Become 1", "Mama/Who Do You Think You Are", "Spice Up Your Life" ו"Too Much". הרצף נעצר כש"Stop" נכנס רק למקום השני ב-1998.
"Spice" הוא האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים של להקת בנות, עם מכירות של יותר מ-30 מיליון עותקים. בנוסף, הוא במקום ה-18 ברשימת הנמכרים ביותר בכל הזמנים בבריטניה.
מיקום הבכורה הכי גבוה לסינגל בינלאומי במצעד הבילבורד האמריקאי, עם "Say You'll Be There" אשר מוקם במקום החמישי. השיא עדיין לא נשבר.
"Spiceworld" מכר כ־7 מיליון עותקים בשבועיים, כאשר 1.4 מיליון מהם נמכרו בבריטניה לבדה.
הכי הרבה סינגלים אשר נכנסו לעשרת המובילים במצעד הבריטי על ידי להקת בנות. מאז השיא נשבר על ידי להקת בנות אחרת, "גירלז אלאוד".
"ספייסוורלד: הסרט" שבר שיא כשהיה לסרט הנמכר ביותר בסוף השבוע של הסופר בול. מאז השיא נשבר ב־2004 על ידי הסרט "אפקט הפרפר".
הלהקה זכתה בארבעה פרסי "BRIT", שלושה פרסי מוזיקה, שלושה פרסי EMA, שלושה WMA ופרס VMA אחד.
23,000 כרטיסים למופע האיחוד של הלהקה נמכרו בלונדון ב-38 שניות בלבד.
זכייה בפרס פטל הזהב לשחקניות הראשיות הגרועות ביותר בעקבות הסרט spiceworld.
קישורים חיצוניים
NELLY PAVLOVNA, ספייס גירלז (SPICE GIRLS) : הקאמבק !, באתר MEGATICKETS, 6 בנובמבר 2018
איתי יעקב, אולד ספייס: על הקאמבק של הספייס גירלז, באתר nrg, 4 בינואר 2011
הערות שוליים
*
קטגוריה:שיאניות גינס בריטיות
קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה האמריקאית
קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה של MTV אירופה
קטגוריה:זוכי פרס המוזיקה הבריטית
קטגוריה:זוכי פרס פטל הזהב: שחקנים
קטגוריה:להקות פופ בריטיות
קטגוריה:להקות טין פופ
קטגוריה:להקות בנות אנגליות
קטגוריה:אמני וירג'ין רקורדס
קטגוריה:להקות יורופופ
קטגוריה:להקות שהוקמו בשנת 1994 | 2024-07-28T14:33:53 |
סידן פחמתי | סידן פחמתי (בלועזית: קלציום קרבונט, Calcium carbonate), הידוע גם בשם פחמת הסידן - מלח, שנוסחתו הכימית היא CaCO3. נפוץ כמינרל המופיע בעיקר בסלעי משקע.
הימצאות בטבע
הסידן הפחמתי הוא מינרל הנוצר בטבע על ידי בעלי חיים בתהליך הקרוי ביומינרליזציה. למינרל זה שישה פולימורפים ידועים שהנפוץ והיציב שבהם הוא הקלציט (המינרל הבונה את אבן הגיר). בנוסף קיימים עוד שני פולימורפים גבישיים נטולי מים, ארגוניט ווטריט, שני פולימורפים גבישיים המכילים מים בתוך המבנה הגבישי, מונוהידרוקלציט ואיקאיט ופולימורפ אחד אמורפי המכיל מולקולת מים בתוך המבנה הנקרא קלציום קרבונט אמורפי. יציבות הפולימורפים היא בסדר הפוך לסדר כתיבתם כך שקלציום קרבונט אמורפי הוא הכי פחות יציב וקלציט הוא היציב ביותר. השימוש הנפוץ ביותר בסידן הפחמתי הוא אצל מערכת הרכיכות במבנה הקרוי קונכייה.
סלעי המשקע הסידניים - גיר, קירטון ודולומיט (שהוא שילוב של סידן פחמתי ומגנזיום פחמתי) - נוצרים בימים עקב שקיעתם של צדפים מתים לקרקעית ודחיסתם בעקבות הלחץ האדיר שמפעילה עליהם שכבת המים. סלע נוסף שהוא פולימורף של הסידן הפחמתי הוא השיש, הנוצר כתוצאה מהתמרה של סלעי משקע בהשפעה של חום ולחץ.
תכונות
בדומה לשאר הקרבונטים, בתגובה עם חומצות חזקות הסידן הפחמתי משחרר פחמן דו-חמצני, וזוהי התגובה שבודקת את נוכחותו בסלעים, כך למשל תגובת אבן גיר עם חומצת מימן כלורי:
CaCO3{(s)} + 2HCl{(aq)} -> CaCl2{(aq)} + H2O{(l)} +CO2{(g)}
בחימום (למעל ל-840 מעלות צלזיוס) הוא מתפרק לפחמן דו-חמצני (CO2) ולתחמוצת הסידן (CaO). בתגובה עם מים בעלי אחוז גבוה של פחמן דו-חמצני בתוכם, הוא הופך לביקרבונט הסידן, שהוא מסיס במים: CaCO3{} + CO2{} + H2O{} -> Ca(HCO3)2.
תגובה זו היא המנגנון לשחיקה של סלעי קלציט וליצירה של מערות, וכן אחת הסיבות להיווצרותם של מים קשים.
שימושים
לסידן הפחמתי שימוש נרחב בתעשיית הבנייה, בין כחומר בנייה בפני עצמו (שיש) ובין כאחד הרכיבים להכנת מלט ובטון. שימוש נוסף הוא ליצירת תערובת ארמסטרונג המשמשת ליצירת נפצים. כמו כן, באחת הצורות של סידן פחמתי, קירטון, הנקרא בטעות בפי הרוב "גיר" משתמשים לשם כתיבה על לוחות במוסדות לימוד שונים.
שימושים בעולם העתיק
בתקופה הנאוליתית קדם קרמית ב (PPNB) רווח השימוש בסידן פחמתי ליצירת שכבת ריצוף במבנים. בצפון אגן הים התיכון רוצפו רק מבני פולחן ובאזור ארץ ישראל רוצפו גם מבנים פרטיים. הסידן הפחמתי הופק משריפת אבני גיר בטמפרטורה גבוהה למשך זמן רב. לאחר 1,500 שנה הופסקה עשיית הרצפות והיא התחדשה לאחר מכן רק בתקופה הרומית.
בישראל ובעבר הירדן ניתן לראות רצפות טיח מסוג זה באתרי תקופה זו: יריחו, יפתחאל, ביסמון, ביידא, עין ע'זאל, באג'ה ובכפר החורש שם נמצאה כבשן סיד.
ראו גם
ג'סו
סידן פחמתי אמורפי
קישורים חיצוניים
קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה
קטגוריה:פחמות
קטגוריה:סידן: תרכובות | 2024-09-17T10:28:16 |
ביומינרליזציה | שמאל|ממוזער|250px|קונכיות
ביומינרליזציה (באנגלית: Biomineralization) הוא תהליך של יצירת מינרל על ידי אורגניזם, המינרל שנוצר על ידי האורגניזם נקרא ביומינרל.
כיום, ידועים כמעט 70 מינרלים הנוצרים בתהליך זה, בו אורגניזמים הופכים יונים בתמיסה למינרלים מוצקים. מינרלים אלו מקבלים צורות מורכבות המוכתבות גנטית, והם ממלאים תפקידים רבים כגון בניית שלד חיצוני ושלד פנימי והקשייתו (חוזק, תמיכה), ניווט והתמצאות בשדה המגנטי ובשדה הכובד של כדור הארץ, אחסון זמני של יונים, וסילוק פסולת מהאורגניזם.
מערכות הרקמות הקשות שכוללות את העצמות, השיניים והקונכיות הן הדוגמאות הבולטות ביותר בהן נעשה שימוש בתוצרי ביומינרליזציה. מערכות אלו הן בעלות תכונות מכניות יוצאות דופן.
מינרלים המכילים יוני סידן הם הנפוצים ביותר בטבע, ובהם נמנים מינרלים העשויים מפחמת הסידן.
קישורים חיצוניים
ביומינרליזציה באתר של פרופ' סטיב וינר
אתר הבית של פרופ' לאה אדדי ביומינרליזציה הוא אחד הנושאים בהם היא עוסקת.
קטגוריה:כימיה אי-אורגנית
קטגוריה:מינרלים
קטגוריה:ביוכימיה | 2022-09-14T03:24:33 |
מינרל | שמאל|ממוזער|250px|מינרלים מסוגים שונים
מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל. הגדרה זו חלה גם על יסודות מוצקים – למשל מתכות ומלחים – ועל נוזלים כגון מים וכספית. עם זאת האגודה הבין-לאומית למינרלוגיה בהחלטתה משנת 1995 צימצמה את ההגדרה המקובלת ל"יסוד או תרכובת כימית גבישית בדרך-כלל הנוצרים כתוצאה מתהליכים גאולוגיים".
מקור המילה הלועזית "mineral" במילה הלטינית minera, שפירושה מחצב ומכרה, ומוצאה כנראה באחת השפות הקלטיות, כגון המילה הגאלית mein, שפירושה אכן "מכרה".
שמותיהם של מינרלים ניתנים באופן לא מדעי ועשויים לשקף תכונה פיזיקלית או כימית או מקום גאוגרפי בו נמצאו, וכן עשויים לשאת את שמה של דמות ציבורית או את שמו של מי שגילה אותם. לדוגמה:
אלביט – שם המינרל נובע מהמילה הלטינית "albus" לצבע הלבן
מגנטיט – המינרל בעל תכונת המגנטיות הגבוהה ביותר
אנדלוזיט – התגלה לראשונה בחבל אנדלוסיה
גתיט – נקרא על שם הסופר, המחזאי והוגה הדעות הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה שהיה בין תלמידיו של הגאולוג אברהם גוטלוב ורנר
בנוסף לשמותיהם של מינרלים וקבוצות של מינרלים, קיימים שמות גם למגוון הסוגים של מינרל, בדרך-כלל בעלי גוון או תכונה ייחודית. שמות אלה ניתנים לרוב על ידי גמולוגים לסוגים השונים של המינרל, המשמשים אבני-חן.
על-פי האגודה הבין-לאומית למינרלוגיה ידועים היום יותר מ-4,000 מינרלים – כ-100 מהם מוגדרים "נפוצים" והיתר "נדירים" בדרגות שונות – ומספר זה עולה בהתמדה.
היווצרות ותפוצה
שמאל|ממוזער|250px|גבישים של קלציט בתוך מסת אם
מינרלים נוצרים בסביבות גאולוגיות מגוונות ובטווח רחב של תנאים כימיים ופיזיקליים כמו טמפרטורה ולחץ. קיימות 4 קטגוריות להיווצרות מינרלים:
מגמתית – היווצרות מינרלים מתוך נתך סלעים – מאגמה – בתהליך של גיבוש מפריט
משקעית – היווצרות מינרלים כתוצאה מתהליכי בליה, סחיפה והשקעה
מותמרת – היווצרות מינרלים חדשים ממינרלים קודמים בתנאי לחץ וטמפרטורה גבוהים ולא מתוך נתך
הידרותרמית – היווצרות מינרלים בתהליכים כימיים מתוך תמיסות
המינרלים הנוצרים בתהליכים הללו מצויים בכל חלקי כדור הארץ, שם הם מעוצבים במשך מיליוני שנים על ידי תהליכים גאולוגיים ונחשפים על-פני קרום כדור הארץ, במקרים רבים כיוצרי סלעים. גבישי המינרלים עשויים להיות מיקרוסקופיים או להגיע לגדלים עצומים, דוגמת גבישי הסלניט שהתגלו בשנת 2000 ב"מערת גבישי הענק" במכרה נאיקה שבצפון מקסיקו, הגדול שבהם אורכו 11 מ', קוטרו 4 מ' ומשקלו כ-55 טון. גבישים אלה נוצרו בסביבה הידרותרמית לחה עשירה בגבס בטמפרטורה של כ-C° 50 לאורך כחצי מיליון שנים – משך זמן שאיפשר לגבישים מיקרוסקופיים לצמוח ללא הפרעה עד גילויים.
מיון מינרלים
רקע היסטורי
מיון המינרלים בעת העתיקה נעשה על-פי רוב לפי השימוש שנעשה בהם: אבני חן, פיגמנטים, עפרות ועוד על ידי תאופרסטוס ופליניוס הזקן. הסיווג הראשון של מינרלים על-פי תכונות כגון צבע, דרגת נתיכות, חשילות ושבירה נעשה על ידי ג'אבר בן חיאן (جابر بن حيان, 721–803), מדען ואיש אשכולות פרסי שעסק בין היתר בגאולוגיה ונחשב ל"אבי הכימיה". מיון זה הורחב על ידי אבן סינא, גאורגיוס אגריקולה ואברהם גוטלוב ורנר, ושופר על ידי פרידריך מוס ב-1820.
מיון מקביל נערך על ידי קארולוס ליניאוס, שיצר מערכת היררכית של מינרלים המבוססת על המורפולוגיה החיצונית שלהם וחלוקה טקסונומית לסוג, סדרה ומחלקה. המינרלוג השוודי טורברן ברגמן (Torbern Bergman, 1735–1784) הציע שיטת מיון המבוססת על הרכב כימי בלבד, אולם גישה זו הקדימה את זמנה מאחר שיסודות רבים טרם התגלו בתקופתו ותהליכי ניתוח כימי היו בשלבי פיתוח ראשוניים. מינרלוג שוודי נוסף, אקסל קרונסטדט (Axel Fredrik Cronstedt, 1722–1765), היה כנראה הראשון שהמציא שיטת מיון המבוססת גם על הרכב כימי וגם על תכונות פיזיקליות.
מיון כימי
במהלך השנים פותחו שיטות מיון רבות ומגוונות. שתיים מהן, המבוססות על ההרכב הכימי של מינרלים, מקובלות כיום על מינרלוגים בעולם:
מיון דיינה
שמאל|ממוזער|150px|ג'יימס דווייט דיינה
שיטה זו קרויה על-שם מפתחה, הגאולוג והמינרלוג האמריקאי ג'יימס דווייט דיינה (James Dwight Dana, 1813–1895). שיטה זו מחלקת את המינרלים ל-9 קבוצות:
יסודות כימיים – חומרים המורכבים מחלקיקים מסוג אחד בלבד שלא ניתן להרכיבם מחומרים אחרים ולא ניתן לפרקם או לשנותם לחומר אחר בתהליכים כימיים רגילים, לדוגמה: טיטניום ורניום.
מינרלים סולפידיים – מינרלים המכילים סולפיד, דוגמת גלנה ופיריט.
תחמוצות והידרוקסידים – מינרלים שהמולקולות שלהם מורכבות מאטום אחד של חמצן ואטום אחד של מימן הקשורים בקשר קוולנטי, ומסומנים: -OH. לקבוצה ישנו אלקטרון עודף, המקנה ליון מטען חשמלי שלילי. מינרלים בקבוצה זו כוללים קורונדום, סיד ואף קרח
מינרלים הלידיים – המולקולות שלהם מכילים רכיב דו-צורוני, כאשר צורון אחד הוא ממשפחת ההלוגנים והשני הוא צורון פחות אלקטרושלילי ממנו. מינרלים בקבוצה זו: הליט ופלואוריט.
מינרלים קרבונטיים (מינרלים המכילים יון פחמתי), חנקות ובוראטים – בקבוצה זו: ארגוניט, קלציט, ניטר (המופע המינרלי של אשלגן חנקתי) ובוראקס.
מינרלים סולפטיים, כרומטים וסלנטים (Selenates) – מינרלים בקבוצה זו: בריט וסלניט.
מינרלים זרחתיים, ארסנטיים (חומצות ארסניק) וונדטיים (Vanadates, המכילים ונדיום) – בקבוצה זו: ברילוניט (Beryllonite), אפטיט, למריט (Lammerite), ברזיליניט (Brazilianite) וברליניט (Berlinite).
תרכובות אורגניות – קבוצה זו של מינרלים נוצרה בתהליכי ביומינרליזציה, למשל ענבר הנוצר מהתאבנות שרף עצים ומולואיט (Moolooite) – הנוצר באינטראקציה בין תמיסות שמקורן בגואנו לבין תוצרי בליה של סולפידי נחושת.
מינרלים סיליקטיים – קבוצה המבוססת על סיליקטים – תרכובות של אניון שבמרכזו אטום צורן אחד או יותר המוקף בליגנדים של אטומי חמצן שמטענם החשמלי שלילי. מינרלים אלה מהווים קבוצה חשובה במיוחד בין המינרלים יוצרי הסלעים מאחר שהם בונים את מרבית קרום כדור הארץ. קבוצה זו נחלקת ל-7 קבוצות עיקריות:
נזוסיליקטים – כוללת את קבוצת הפנאקיט, קבוצת האוליבין, קבוצת הגארנט, קבוצת הזירקון, קבוצת הסילימניט, קבוצת ההומיט, קבוצת הגדוליניט ומינרלים נוספים.
סורוסיליקטים – קבוצה בה היחס בין אטומי הצורן לאטומי החמצן הוא 2:7 הבנויה מטטרהדרונים כפולים. הקבוצה כוללת את קבוצת האפידוט – המופיעה בסלעים מותמרים, אולם שאר המינרלים בקבוצה זו נדירים.
ציקלוסיליקטים – מינרלים סיליקטיים במבנה טבעתי, שהמבנה הגבישי שלה יוצר מינרלים בעלי קשיות ניכרת ולכן יש בה לא מעט אבני חן דוגמת קבוצת הבריל – הכוללת אזמרגד ואקוומרין, וקבוצת הטורמלין.
אינוסיליקטים – קבוצה זו בנויה משרשרת בודדה או כפולה של סיליקטים וכוללת את קבוצת הפירוקסן, קבוצת הפירוקסנואידים (וולאסטוניט, פקטוליט ורודוניט) וקבוצת האמפיבול.
פילוסיליקטים – קבוצה הבנויה מסיליקטים במבנה לוחיות זעירות וכוללת את קבוצת הסרפנטין, קבוצת מינרלי החרסית, קבוצת הנציצים, קבוצת הכלוריט ומינרלים נוספים.
טקטוסיליקטים – קבוצה זו בנויה מסיליקטים בעלי מבנה מרחבי, והנפוצה ביותר מבין המינרלים מאחר שהיא מהווה קרוב ל-75% מהרכב הקרום. מחלקה זו כוללת את קבוצת הקוורץ, קבוצת פצלת השדה, קבוצת הפלדשפטואידים, קבוצת הסקפוליט, קבוצת הזאוליטים ומינרלים נוספים.
מינרלים סיליקטיים שאינם ממויינים – קבוצת-משנה המכילה מינרלים סיליקטיים דוגמת קריפטופיליט (Cryptophyllite), שנטליט (Chantalite) ופוקליט (Fukalite).
על יסוד מיון זה פותח "מיון דיינה החדש", המחולק ל-9 קבוצות ראשיות ול-78 קבוצות-משנה.
שמאל|ממוזער|180px|גבישי אלביט, קוורץ וטופז
טבלת סטרונץ
שיטה נוספת למיון מינרלים היא "הטבלה המינרלוגית" שפיתח המינרלוג הגרמני קארל הוגו סטרונץ (Karl Hugo Strunz 1910–2006) בשנת 1941, כאשר כיהן כאוצר המוזיאון המינרלוגי באוניברסיטת הומבולדט בברלין והתבקש למיין את אוסף המוזיאון על-פי הרכב כימי ומבנה גבישי. הטבלה המינרלוגית מתעדכנת תדיר, והגרסה העשירית שלה – שעודכנה על ידי ארנסט ניקל (Ernest H. Nickel) – נקראת "ניקל-סטרונץ" והיא מחולקת ל-10 קבוצות-משנה:
יסודות
סולפידים
הלידים
תחמוצות
פחמות, חנקות
בוראט
גופרות
זרחות
סיליקטים
תרכובות אורגניות
מיון גבישי
שמאל|ממוזער|150px|קוביית פיריט – דוגמה לגביש השייך למערכת הגבישית הקובייתית
אמצעי נוסף למיון מינרלים הוא המבנה הגבישי שלהם: סידור האטומים בגביש המורכב מתא יחידה – מקבץ בסיסי של אטומים בעל מבנה פנימי התלוי ביסוד שלהם – החוזר באופן מחזורי בסידור תלת-ממדי המרכיב סריג גבישי.
מינרלים עשויים להיות בעלי הרכב כימי זהה אך בעלי מבנה גבישי שונה. לדוגמה: פיריט ומרכזיט הן שני מופעים מינרליים של סולפיד הברזל ונוסחתם ברזל דו-גופריתי FeS2, אולם המערך הגבישי וצורת הגביש שלהם שונים זה מזה. באותו אופן, מינרלים בעלי מבנה גבישי זהה עשויים להיות בעלי הרכב כימי שונה לחלוטין. לדוגמה: מבנה קובייתי בהליט – שהרכבו נתרן וכלור, ובגלנה – שהרכבו עופרת וגופרית.
המבנה הגביש והסימטריה של הגביש קובעים תכונות חשובות רבות של המינרל, לרבות קווי השבירה, רמת האנרגיה של אלקטרונים הזורמים בו ותכונותיו האופטיות. תכונה נוספת המושפעת מהם היא קשיות, ודוגמה טובה לכך היא ההבדל בין שני מינרלים העשויים מפחמן טהור: גרפיט – קשיות 1–2 בסולם מוס, לבין יהלום – קשיות 10 בסולם מוס.
מינרלואידים
שמאל|ממוזער|100px|תכשיט משובץ בג'ט
מינרלואידים הם חומרים שיש להם כמה מתכונות המינרלים, אך אינם נחשבים מינרלים תקפים מהסיבות הבאות:
הם לא נוצרו על ידי תהליכים גאולוגיים. דוגמה למינרלואיד כזה הוא פנינה, שעל אף גבישי פחמת הסידן הבונים אותה, נוצרה באמצעות תהליך ביולוגי בלבד.
חומרים אנתרופוגניים – חומרים שנוצרו בשילוב של תהליכים ביולוגיים וגאולוגיים. דוגמה לחומר אנתרופוגני הוא ג'ט (סוג של ליגניט), הנוצר מרקב של עצים שהיה נתון במשך זמן רב בתנאי לחץ גבוה.
חומרים סינתטיים – הגם שעשויים להיות בעלי תכונות של מינרל, אינם נוצרים בתהליך טבעי.
להגדרה המעודכנת של מינרל משנת 1995 נכנסו גם מינרלים אמורפיים – חומרים העונים להגדרת המינרל אך חסרים מבנה גבישי. חומרים אלה – דוגמת אופאל – נחשבו בעבר כמינרלואידים.
זיהוי מינרלים
שמאל|ממוזער|150px|שבירה כפולה בקלציט
שמאל|ממוזער|150px|"איזוּר" בטורמלין
שמאל|ממוזער|150px|תכלילי רוטיל בקוורץ מעושן
מינרלים נבדלים זה מזה בתכונות רבות הניתנות לזיהוי באמצעים שונים. צירוף של כמה תכונות ידועות מאפשר להגדיר מינרל מסוים.
תכונות של מינרלים
תכונות אופטיות – תכונות כגון צבע, ברק, שקיפות, פלאוכרואיזם, שבירה כפולה, צבע "שרטוט" ואִיזוּר (zoning), המאפשרות מיון של מינרלים בהתבוננות ראשונה.
תכונות פיזיקליות – תכונות כגון קשיות, מגנטיות, פצילות, צורת התגבשות, גבישים תאומים והימצאות תכלילים, המאפשרות מיון נוסף של המינרלים באמצעים פשוטים.
תכונות כימיות – תסיסה בחומצה מלחית בריכוז נמוך (5%–6%), טעם ונוכחות "מי גביש", המאפשרות גם הן מיון של מינרלים באמצעים פשוטים.
תכונות פלסטיות – תכונת ה"עיסתיות" מאפשרת לזהות מינרלי חרסית באמצעות הרטבת החומר ולישתו או בדיקת הידבקותו ללשון.
תכונות הנבדקות במעבדה – תכונות כגון משקל סגולי, קיטוב, מקדם שבירת אור, זיהוי ספקטרום ובדיקת "זריחה" באור על סגול ובקרני רנטגן, מאפשרות דיוק רב יותר בבדיקת המינרל ומאשרות את זיהויו.
תכונות גבישיות – מבנה גבישי וצורת הגביש משמשים כלי נוסף לזיהוי המינרל.
תכונות אופייניות של מינרלים – דוגמאות
גבס – נוכחות מי גביש
המטיט – צבע "ציור" אדום
אלכסנדריט – פלאוכרואיזם
מגנטיט – אבקתו נמשכת למגנט
נציץ – פצילות ללוחות
קוורץ – גביש בצורת מנסרה משושה המסתיימת בפירמידה בת 6 צלעות; קשיות 7.0 בסולם מוס
קלציט – שבירה כפולה; אטימות ושקיפות בזוויות שונות של אותו גביש; תסיסה
מינרלי חרסית – עיסתיים במגע עם מים
מינרלים יוצרי סלע
על אף קיומם של קרוב ל-5,000 מינרלים ידועים, רק כמה עשרות מהם מהווים שותפים חשובים בבנייתם של סלעים. המינרלים יוצרי הסלע הנפוצים והחשובים ביותר הם:
שמאל|ממוזער|180px|מינרל יוצר סלע: קלציט (למעלה) יוצרת אבן גיר
שמאל|ממוזער|180px|מינרל יוצר סלע: אוליבין (למעלה) יוצר דוניט
אוליבין – קבוצת המינרלים הנפוצה ביותר במעטפת כדור הארץ, ולכן הנפוצה ביותר בכדור הארץ. אוליבין מצוי בסלעי יסוד כגברו, בזלת, פרידוטיט ודוניט.
אורתוקלז – בין המינרלים החשובים ביותר שמהם בנויים סלעי יסוד שהתקררו לאט, דוגמת גרניט וסיאניט ובסלעים מותמרים כגנייס וגרנוליט.
אמפיבול – מינרל נפוץ בסלעי יסוד ובסלעים מותמרים רבים כגרניט, סיאניט, דיוריט, גברו, בזלת, אנדזיט, גנייס וצפחה, והמינרל הראשי באמפיבוליט.
גארנט – קבוצת מינרלי אינדקס הנפוצים יחסית בסלעים מותמרים ובסלעי יסוד.
גבס – מינרל נפוץ היוצר סלע התאדות בלגונות ימיות או באגמים סגורים, המהווה מרכיב עיקרי של סלע החיפוי בהר סדום.
דולומיט – מינרל המהווה יותר מ-50% מהרכבו של סלע דולומיט וכ-10% מכל סלעי המשקע האחרים. המינרל מופיע גם בסלעים מותמרים דוגמת שיש דולומיטי ובסלעי לבה קרבונטיטית.
דיופסיד – מינרל מעטפת חשוב המצוי בסלעי יסוד כקימברליט, פרידוטיט, בזלת אוליבינית ואנדזיט ובמגוון של סלעים מותמרים.
הורנבלנדה – סדרת מינרלים המהווה מרכיב ראשי בסלעי אמפיבוליט ומרכיב נפוץ בסלעי יסוד ובסלעים מותמרים רבים כגרניט, סיאניט, דיוריט, גברו, בזלת, אנדזיט, גנייס וצפחה.
הליט – צורת המינרל של מלח הבישול, המתגבש בהתאדות של אגמים או ים רדוד לשכבות נרחבות העשויות להגיע לעובי של מאות מטרים, וכתפרחות ורד מדבר בעלות גבישים סיביים.
המטיט – מינרל המצוי כמרכיב עיקרי בסלעי המשקע של תצורת ברזל הפסים הפרקמברית ובסוגים נוספים של סלעי משקע, בסלעים מותמרים כלווחה וצפחה וכחומר מלכד של אבן חול נובית.
זירקון – מינרל נפוץ מאוד בקרום ומצוי בכל סוגי הסלעים.
כלקדון – קבוצת מינרלים שהם סוג של קוורץ בעלי גבישים מיקרוסקופיים. הכלקדון על מופעיו השונים נפוץ מאוד וניתן למוצאו בסלעי יסוד, סלעים מותמרים וסלעי משקע דוגמת צור (סלע).
מוסקוביט – מינרל נפוץ המצוי בסלעי יסוד, סלעים מותמרים וסלעי משקע רבים.
מיקרוקלין – מינרל המתגבש בטמפרטורות של כ-C° 400 ומטה ומופיע בסלעים שהתקררו לאט כמו גרניט וסיאניט ובפגמטיטים. המיקרוקלין נמנה בין המינרלים החשובים ביותר שמהם בנויים סלעי היסוד הפלוטוניים אך לא געשיים.
סטאורוליט – מינרל אינדקס נפוץ בסלעים מותמרים כאמפיבוליט, גנייס וצפחה.
סנידין – מינרל המתגבש בחום גבוה ומופיע בסלעים שנוצרו קרוב לפני השטח תוך כדי התקררות מהירה, בעיקר בסלעים געשיים פלסיים דוגמת אובסידיאן, פונוליט, ריוליט וטרכיט, וכן בסלעים מותמרים שונים.
פיריט – צורת המינרל של סולפיד הברזל המצוי בדרך כלל בעורקי קוורץ, בסלעי משקע, בסלעי יסוד כגברו ודיאבז או סלעים מותמרים, כמו גם במרבצי פחם ובמאובנים.
פלגיוקלז – שורת מינרלים, אחת מהחשובות ביותר בקבוצות המינרלים שמהם בנויים סלעי היסוד.
קוורץ – קבוצת המינרלים המצויה בכל סוגי הסלעים: בסלעי יסוד דוגמת גרניט, בסלעי משקע דוגמת אבן הגיר ובסלעים מותמרים דוגמת צפחה.
קלציט – אחד המינרלים הנפוצים ביותר בקרום כדור הארץ ומהווה כ-4% ממשקלו. הקלציט מהווה מרכיב עיקרי בסלעי משקע, בעיקר באבן גיר, קירטון וחוואר. קלציט הוא המינרל הבונה נטיפים וזקיפים במערות.
הפקה ושימושים
את המינרלים המצויים בקרום כדור הארץ מפיקים בשלב הראשון באמצעות כרייה בדרך של חפירת עפרות מעורקים וממסלע עשיר במינרל המבוקש, ובשלב הבא מתבצעת הפרדה של המינרל מתוך הסלעים שנכרו באמצעים כימיים, פיזיקליים ומכניים. במינרלים המופקים באמצעים אלה נעשה שימוש מגוון.
אבני-חן
שמאל|ממוזער|250px|תכשיטים משובצים במלכיט
מינרלים רבים מופיעים בטבע כגבישים בשלל צורות וצבעים, וקשיותם מאפשרת לעבד וללטש אותם לאבני-חן המשמשות בתכשיטים ובחפצי-נוי. לבד מהיהלום היקר והמבוקש, מינרלים רבים אחרים משמשים כאבני-חן: מינרלים מקבוצת הקוורץ דוגמת אגט, אופאל, אחלמה, עין הנמר וקרנליאן, אודם וספיר מקבוצת הקורונדום, אזמרגד ואקוומרין מקבוצת הבריל, מינרלי נחושת כגון טורקיז ומלכיט, מינרלים מקבוצת הגארנט, ספינל, סודליט, טופז, טורמלין ואחרים.
אחד האזכורים הראשונים לשימוש במינרלים כאבני-חן מופיע בספר שמות, שם מסופר על החושן, אביזר פולחני שהיה מונח על חזהו של הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש, בו היו משובצות אבני-חן המיוחסות למינרלים ידועים:
שימושים נוספים
לבד מהשימוש במינרלים כאבני-חן, נעשה בהם שימוש בטווח רחב של תחומים בתעשייה, בבניין, באמנות, בקוסמטיקה, וברפואה. גם במדע נעשה שימוש במינרלים, בעיקר כמינרלי אינדקס להערכת מידת ההתמרה של סלעים מותמרים ולהבנת תהליכים פטרולוגיים אחרים היוצרים מגוון של סלעים. שימושים נוספים:
שמאל|ממוזער|250px|ערכת כחל לאיפור עיניים
שמאל|ממוזער|250px|בקדרות נעשה שימוש במינרלים רבים כחרסית, קאוליניט, קיאניט ועוד
גבס – גבס המחומם ליותר מ-150 מעלות צלזיוס מאבד את מרבית מי הגביש האגורים בו ומתקשה במים. תכונה זו מאפשרת להשתמש בו כתחבושת גבס לקיבוע שברים.
גלנה – אחד השימושים הראשונים במינרל זה היה ככחל לאיפור עיניים במזרח התיכון הקדום ובמצרים העתיקה. הגלנה היא מוליך למחצה עם הפרש אנרגיה קטן שמצא שימוש בראשית דרכן של מערכות קשר רדיו.
הליט – מינרל זה הוא הצורה הגבישית של מלח בישול המשמש לתיבול ולשימור מזון, ריכוך מים בשימוש ביתי ומניעת קפיאתם.
חרסית – משמשת בקדרות ליצירת כלי-חרס וחפצי אמנות, כחומר בנייה באמצעות לבנים אפויות ומלט, כתוסף לגומי המגדיל את עמידותו לבלייה ושימושים נוספים.
זאוליט – מינרל המשמש בתחומים רבים: ריכוך וטיהור מים, תוסף מזון לחיות משק, מערכות לייצור חמצן באיכות הנדרשת ברפואה, כקולטי שמש ובקירור בספיחה.
מלכיט – לבד מהשימוש במינרל כאבן-חן, נעשה בו שימוש כפיגמנט ירוק באיפור ובציור וכעפרת נחושת.
נציץ – תכונת הפצילות של המינרל, חוזקו המכני והאלסטיות שלו הופכים את הנציץ לחומר גלם חשוב בתעשיית החשמל: גבישים נקיים משמשים בקבלים ולמנורות רדיו והגבישים הנקיים פחות משמשים כחומר בידוד, כחלונות לתנורי חימום והיתוך, וכקישוט לבניינים.
פלואוריט – בנוסף לשימוש הנפוץ במינרל כאבן-חן, נעשה בפלואוריט שימוש בייצור פלדה, ביצירת אמייל לכלי בישול ובהפקת חומצה פלואורית הידועה ביכולתה להמיס כמעט את כל תחמוצות המתכת הידועות בכימיה האנאורגנית.
פצלת השדה – מעבר לשימוש בסוגים דוגמת לברדוריט כאבני-חן, פצלת השדה היא מרכיב חשוב בהכנת פורצלן. בדרגות טוהר גבוהות היא משמשת ברפואת השיניים להכנת סתימות וציפוי לשיניים מלאכותיות. המינרל משמש גם לתיארוך אופטי במדעי כדור הארץ ובארכאולוגיה ומהווה מרכיב חשוב בתעשיית הקדרות.
קאוליניט – משמש בקדרות, בייצור תרופות, כלבנים לבנייה, לציפוי נייר, כתוסף מזון, כחומר שוחק ומלבין במשחת שיניים, כמפזר אור בנורת ליבון ותעשיית הקוסמטיקה. שימוש חדש יחסית הוא תרסיס דוחה חרקים.
קוורץ – מעבר לשימוש הרווח במינרלי הקוורץ כאבני-חן, הם משמשים כחומר גלם בתעשיית הזכוכית ובתעשיית האלקטרוניקה ליצירת מתנדים במכשירים אלקטרוניים דוגמת שעון קוורץ ומכשירי רדיו. בפיזיקה משמש קוורץ שקוף להעברת קרינה אולטרה סגולה, לייצור חלונות ועדשות ולשימושים אופטיים מיוחדים.
קיאניט – משמש לייצור מגוון רחב של מוצרים: לבנים לבנייה, ייצור חומרים חסיני אש ומוצרי קדרות כאביזרי אינסטלציה וכלי אוכל מפורצלן, מבודדים חשמליים וחומרי ליטוש.
ראו גם
מינרלוגיה
עפרה (מחצב)
אבן חן
ביומינרליזציה
לקריאה נוספת
עקיבא פלכסר, גיאולוגיה, יסודות ותהליכים, הוצאת אקדמון
עמנואל מזור, גאולוגיה בפטיש ישראלי, האוניברסיטה הפתוחה
יעקב בן-תור, לוחות הגדרה למינרלים יוצרי סלעים, הוצאת מאגנס
מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, , כרך 3, עמ' 488–503
קישורים חיצוניים
אתר Mindat
אתר WebMineral
אתר Mineral Galleries
אתר המינרלים של פרנקלין
אתר האגודה הבין-לאומית למינרלוגיה
מדריך דיינה למינרלוגיה, 1912 באתר גוגל ספרים
מנוע חיפוש מינרלים באתר Mindat
Humans help cook up mineral bounty – כיצד פעילות אנושית גרמה להיווצרות של מעל ל-200 מיני מינרלים חדשים, מאתר ה-BBC
הערות שוליים
*
קטגוריה:מינרלוגיה | 2024-08-04T21:16:50 |
יוגוסלביה | שמאל|ממוזער|250px|שטחי יוגוסלביה לשעבר כיום
יוּגוֹסלביה (כתב לטיני: Jugoslavija, כתב קירילי: Југославија, "ארץ הסלאבים הדרומיים") היה שמן של שלוש ישויות פוליטיות שהתקיימו ברציפות, אך באופן נפרד, לאורך רוב המאה ה-20 (1918–2003) בדרום-מזרח אירופה.
לאחר התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה, שלושה עמים סלאביים במערב הבלקן, הסרבים, הקרואטים והסלובנים, התאחדו על מנת ליצור ממלכה עצמאית מאוחדת בשם "ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים", שכונתה, החל משנת 1929 ותחת המשטר הריכוזי של המלך אלכסנדר קָארָאג'וֹרְגֶ'בִיץ', "יוגוסלביה".
אחרי מלחמת העולם השנייה, מ-29 בנובמבר 1945, קיבלה המדינה מבנה מדיני של פדרציה שהורכבה משש רפובליקות: סרביה, קרואטיה, סלובניה, בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו ומקדוניה. האזורים קוסובו ווויבודינה היו חלק אינטגרלי מסרביה והפכו מאוחר יותר לאזורים אוטונומיים במסגרת סרביה, ותוך השתתפות בהנהגת יוגוסלביה.
מבחינה פוליטית-היסטורית, מדינית ותרבותית, ניתן לחלק את ההיסטוריה של יוגוסלביה לשלוש תקופות:
ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים – שהחל מ-1929 נקראה ממלכת יוגוסלביה (1918–1941), והייתה איחוד של ממלכת סרביה (שהתאחדה קודם עם ממלכת מונטנגרו) עם שטחי צפון מקדוניה, קוסובו, וויבודינה, שטחי בוסניה והרצגובינה, קרואטיה וסלובניה. היא התקיימה כגוף פוליטי אחד מתום מלחמת העולם הראשונה ועד פלישתן של מדינות הציר במלחמת העולם השנייה.
הרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה שכונתה בהמשך הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה (1945–1992), מדינה פדרטיבית קומוניסטית שהורכבה משש רפובליקות, והתקיימה מתום מלחמת העולם השנייה ועד שנת 1992, שבה פרשו ממנה ארבע מתוך שש הרפובליקות שהרכיבו אותה – סלובניה, קרואטיה, מקדוניה, ובוסניה והרצגובינה.
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה (1992–2006) – כללה את סרביה ומונטנגרו שנותרו לאחר פרישת ארבע הרפובליקות האחרות, והתקיימה מאז פרישתן של ארבע הרפובליקות ועד החלטת הפרלמנט היוגוסלבי להפסיק להתקיים. לאחר ההחלטה האחרונה משנת 2003, נמשך האיחוד בין שתי הרפובליקות הנותרות תחת השם סרביה ומונטנגרו, והוסכם שתינתן להן אפשרות לפרק אותו בהמשך. לאחר משאל עם שנערך בשתי הרפובליקות, הכריזה מונטנגרו באופן רשמי על עצמאותה ב-3 ביוני 2006, וסרביה הצהירה על עצמאותה יומיים לאחר מכן, ב-5 ביוני, ובכך התפרקה סופית הפדרציה היוגוסלבית כולה.
הקמה
250px|שמאל|ממוזער|הוועד היוגוסלבי ב-1916, פריז
כבר באמצע המאה ה-19 פעלה התנועה האילירית, שהייתה בעלת אידאולוגיה פאן-דרום-סלאבית ותמכה באיחוד ה"אילירים". נהוג להגדיר תנועה זו כמבשרת הרעיון היוגוסלבי.
בשנים 1903–1914 התגבשו רעיונות אלה לתודעה לאומית של העמים. מתוכה צמחה פעילות מדינית בימי מלחמת העולם הראשונה, ששאפה לאחד את העמים הדרום סלאביים (מלבד הבולגרים, להם הייתה היסטוריה אתנית שונה והייתה להם כבר ממלכה עצמאית) בתוך ממלכה אחת. הוועד היוגוסלבי (Jugoslavenski odbor) הצליח להוביל להצהרת קורפו, שנחתמה בין חברי הוועד (נציגי העמים הסרבים, הקרואטים והסלובנים באוסטרו-הונגריה) לבין נציגי ממלכת סרביה (שהייתה ממלכה עצמאית באותם ימים ושאליה הסתפחה ממלכת מונטנגרו), ודרשה את איחודם. מדינות המערב אף תמכו ברעיון בסיום המלחמה הגדולה, והחליטו על הקמתה במסגרת ועידת פריז.
בעקבות התמוטטות האימפריה האוסטרית-הונגרית, לאחר תבוסתה במלחמת העולם הראשונה, רבים מהעמים הסלאביים שהתקיימו תחת האימפריה החלו לדרוש עצמאות מדינית. כדי למנוע פיצול יתר בין העמים בדרום-מזרח אירופה הדגם של מדינה מאוחדת, המבוסס הפעם על קרבה לשונית רבה עד מובהקת, נחשב באותה תקופה לדגם המתאים והטוב ביותר.
ממלכת יוגוסלביה
ב-29 באוקטובר 1918 הוקמה מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית (בוסניה והרצגובינה, קרואטיה וסלובניה). ב-1 בדצמבר 1918 המדינה התאחדה עם ממלכת סרביה וממלכת מונטנגרו, ובכך נוצרה ממלכה גדולה אף יותר בשם ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים (שכללה גם את שטחי סרביה, מונטנגרו, וויוודינה, קוסובו וחלק ממקדוניה הסלבית).
ב-28 בינואר 1921 קיבל הפרלמנט הסרבי חוקה חדשה, ובכך רוכזה הסמכות הפוליטית וגדלה השפעת הממשלה המלכותית בבלגרד. בשנת 1928 הפוליטיקאי הרדיקלי הסרבי ממונטנגרו פונישה ראצ'יץ' ירה למוות בסטייפן ראדיץ', מנהיג מפלגת האיכרים הקרואטית. מלך יוגוסלביה, אלכסנדר הראשון השתמש בהתנקשות זו כסיבה לחיזוק כוחו ותפיסת השלטון, ולכן ב-6 בינואר 1929 הוא השעה את החוקה, פיזר את הפרלמנט והכריז על דיקטטורה מלכותית. בהמשך באותה השנה הוא החל לארגן את החלוקה האזורית של הממלכה, ושינה את שמה לממלכת יוגוסלביה. כל הזהויות הלאומיות מלבד "יוגוסלביה" בוטלו. הממלכה חולקה לאזורים קרויים "בנאטים" ("באנובינה") וקיבלו שמות ללא זיקה לשייכות הלאומית, חלקם לפי שמות הנהרות החוצים אותם (דנובה, סאווה, דרינה, מורווה, וארדאר וכו').
יוגוסלביה הפכה למדינה מיליטריסטית. המשטר התמודד עם מספר קבוצות של מורדים לאומנים שהתנגדו לדיקטטורה המלכותית ולרעיון היוגוסלבי. המלך היה מאוד לא פופולרי בקרב האוכלוסייה הלא-סרבית, ובזמן ביקורו במרסיי שבצרפת ב-9 באוקטובר 1934 נרצח על ידי מתנקש בולגרי, פעיל במחתרת המקדונית, ייתכן בקשר עם שרותי הריגול של גרמניה או איטליה.
בנו פטר השני היה עוד ילד, ולכן הכוח נפל במדינה בחיקו של העוצר הנסיך פאבלה שהמשיך בקו הרודני.
בשנת 1939 הסכים הממשל היוגוסלבי להקמתה מחדש של ישות אוטונומית מורחבת הקרויה הבנאט הקרואטי בנובינה קרואטית. צעד זה היה מאוחר מדי ולא הצליח להציל את היחסים המעורערים בין הסרבים והקרואטים.
ממוזער|שמאל|250px
בתחילת מלחמת העולם השנייה הופעל לחץ על יוגוסלביה להצטרף לגרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית ולשאר מדינות הציר. האיטלקים שקעו במלחמה מול יוון ועוד לפני שהפנו את כוחותיהם למערכה היוונית, הגרמנים רצו להבטיח תמיכה יוגוסלבית. הנסיך נכנע ללחץ של המעצמות הפשיסטיות וב-25 במרץ 1941 הוא חתם בווינה על ההסכם התלת-צדדי, בשאיפה להשאיר את יוגוסלביה מחוץ למלחמה. החתימה פגעה בתמיכה העממית בנסיך ומשטרו. הצבא התנגד גם כן לאמנה, לכן מספר מפקדים ביצעו הפיכה. כשהנסיך חזר לארץ ב-27 במרץ 1941 תפס הצבא את השלטון, עצר את המשלחת מווינה, הגלה את הנסיך פבל ושם קץ לשלטונו. מלוא הסמכויות עברו למלך פטר בן ה-17.
בנסיבות אלה החליט היטלר להעניש את יוגוסלביה ולפלוש אליה בדרך ליוון. הפלישה ליוגוסלביה ויוון, שהתקיימה ב-6 באפריל, הביאה לכך שמבצע ברברוסה נדחה בארבעה שבועות, החלטה שהתבררה כמכריעה מאוד. בתום הפלישה חדלה הממלכה היוגוסלבית מלהתקיים והפכה לחלק מהשטחים הכבושים על ידי גרמניה.
הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה
במהלך הכיבוש הגרמני, נלחמו בו קבוצות גרילה בעלות אידאולוגיות שונות. הקבוצה החזקה מביניהן הייתה צבא השחרור העממי של יוגוסלביה, קבוצה קומוניסטית בהנהגתו של יוסיפ ברוז טיטו, יליד קרואטיה ובן למשפחה מעורבת קרואטית-סלובנית. הקבוצה השנייה הייתה הצ'טניקים, תומכי המונרכיה הלאומנית הסרבית. המאבק בין השתיים גבר לעיתים אף על המאבק בגרמנים. תחילה הייתה ההתנגדות לכיבוש הגרמני חלשה, אך בהמשך היא גברה.
ב-1944 גירשו כוחות ההתנגדות את מדינות הציר מסרביה, ובשנת 1945 משאר יוגוסלביה. הצבא האדום עזר בכיבוש בלגרד, ונסוג ממנה בתום המלחמה. בעקבות המלחמה הפך טיטו לגיבור של יוגוסלביה. הוא עשה הכול כדי למנוע מנאמני המלוכה לחזור לשלטון במדינה, כולל שימוש בדיכוי ובמשפטים מבוימים.
לאחר מלחמת העולם השנייה
טיטו חיסל את הנהגת המחתרת היריבה של הסרבים המלוכנים הצ'טניקים, וריכז בידיו את כל הכוח שאיפשר לו להקים מחדש את יוגוסלביה, אך הפעם כמדינה קומוניסטית ופדרלית. הוא נעזר בבני ברית קומוניסטים מכל הלאומים, בראשם הסלובני אדווארד קרדלי, הסרבי אלכסנדר רנקוביץ' ומילובן ג'ילס ממונטנגרו). בשנת 1945 הוקמה הפדרציה הדמוקרטית של יוגוסלביה, ובשנת 1946 שונה שמה לרפובליקה הפדרלית העממית של יוגוסלביה.
יוגוסלביה הצטרפה לגוש המדינות הקומוניסטיות בהנהגת ברית המועצות. אלא שמנהיג יוגוסלביה, טיטו, סירב להיכנע לאחר מכן לתכתיבי ברית המועצות בראשות סטלין, והביא לניתוקה של יוגוסלביה מגוש המדינות הקומוניסטיות ולקשירת קשרים בינה ובין המערב. יוגוסלביה של טיטו ביקרה הן את הגוש המזרחי והן את ברית נאט"ו, ויחד עם מספר מדינות נוספות הקימה בשנת 1961 את ארגון המדינות הבלתי-מזדהות.
ב-7 באפריל 1963 הוחלף שם המדינה לרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, אך השלטון בה נותר קומוניסטי ודיקטטורי, אם כי ליברלי ביחס ליתר המדינות הקומוניסטיות, עם חופש תנועה לתושביו, מידה מסוימת של חופש כלכלי, פריחה בתחומי תרבות שונים, וחשיפה רבה לתרבות המערב הקפיטליסטי. טיטו הפך ל"נשיא לכל החיים" של הרפובליקה הפדרלית. לכל אחת משש הרפובליקות הייתה חוקה משלה, נשיא משלה, ראש ממשלה, פרלמנט ובתי-משפט. בראשה של המדינה היוגוסלבית היו, פרט לנשיא הכל יכול, ראש ממשלה פדרלי ופרלמנט פדרלי.
התעוררות הקבוצות האתניות
מחאות נגד דיכוי זהות לאומית גברו עד פרוץ האביב הקרואטי בשנים 1970–1971, שבמהלכו ארגנו סטודנטים קרואטים הפגנה שבה דרשו יותר חירויות אזרחיות ויותר אוטונומיה לארצם. המשטר דיכא את המחאה הציבורית וכלא את מארגני המחאה, אולם בתוך המפלגה הקומוניסטית קמו בהדרגה תומכים ברפורמות בתחום זה. קיימת גם דעה כי טיטו החליט לעודד בגבולות מסוימים את השאיפות הלאומיות של הלא-סרבים כדי לנטרל כוחות לאומניים או רפורמיסטיים בנושאים כלכליים בסרביה עצמה. לכן אושרה ב-1974 חוקה חדשה אשר נתנה יותר זכויות לרפובליקות, אפשרה יותר הגדרה עצמית, ואף את הזכות לעזוב את הפדרציה. המחוזות וויוודינה וקוסובו-מטוחיה בתוך סרביה קיבלו אוטונומיה ממשית עם ייצוג במוסדות הפדרציה היוגוסלבית. האוטונומיה בקוסובו אפשרה התחזקות של הרוב האלבני עם עלייה בתסכול של המיעוטים, בעיקר סרבים וטורקים, שהרגישו מופלים לרעה וחלקם התחילו לעזוב את המחוז אל אזורים אחרים.
לאחר מותו של טיטו בשנת 1980 גברה המתיחות האתנית ביוגוסלביה. המנהיג הקומוניסטי הסרבי, סלובודן מילושביץ', בן לכומר ממונטנגרו, ריכז את הכוח בידיו על חשבון ההנהגה הקולקטיבית שהחליפה את טיטו, והפך לאיש החזק במדינה. הוא ניסה לשחק לידי הלאומנים הסרבים, אולם לבסוף מצא את עצמו מתמודד עם התעוררות המאבק הלאומי של הקבוצות האתניות האחרות. הוא הלהיב את הלאומיות הסרבית בעצרת גדולה ב-1989 לחגיגות 600 שנה לקרב ההיסטורי בקוסובו, וביטל את האוטונומיה ממנה נהנו האלבנים בקוסובו מאז 1974.
לאחר התפרקות ברית המועצות – תחילת הליך פירוק יוגוסלביה
שמאל|ממוזער|285px|התפרקות יוגוסלביה:
מתיחות נוספת נוצרה בעקבות נפילת חומת ברלין והתמוטטות ברית המועצות והמשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה. הרפובליקות היו צריכות להחליט האם ללכת בעקבות המדינות שהרכיבו את ברית המועצות ושנפרדו מרוסיה ולהפוך לעצמאיות, או להישאר באיחוד הפדרטיבי. ברפובליקות המערביות המפותחות יותר שאוכלוסייתן ברובה קתולית, סלובניה וקרואטיה, גבר הרצון להשתחרר מההגמוניה הצבאית הסרבית ומהעול שבמימון הכלכלות הנחשלות של הרפובליקות האחרות, ולהשיג עצמאות מלאה. דעת הקהל וממשלות מהמערב עודדו אותן בכך, במיוחד אלו של גרמניה ושל הוותיקן, עמן נמצאו בקשרים מסורתיים.
ב-25 ביוני 1991 הכריזו הרפובליקות קרואטיה וסלובניה על עצמאותן מיוגוסלביה. בעקבותיהן פרשה גם מקדוניה והכריזה על עצמאותה ב-8 בספטמבר 1991. נוכח המצב שנוצר, נאלצה מאוחר יותר גם בוסניה והרצגובינה, שהודות להרכבה הרב-אתני הייתה עד אז הרפובליקה הכי "יוגוסלבית" בפדרציה, לפרוש אף היא ולהכריז על עצמאותה ב-5 באפריל 1992, וזאת בהשפעת חוגים מוסלמיים וקרואטיים.
העם הסרבי, הפרבוסלבי בדתו, מצא עצמו במצב מיוחד, כשחלק גדול ממנו, שהתפזר במהלך מאות שנים (כולל בעת השלטון העות'מאני והאוסטרי) בשטחי יוגוסלביה, נותר תחת שלטונם של הלאומים-אחים האחרים (כדוגמת קרואטיה, סלובניה ובוסניה) בני הדת הקתולית או המוסלמית. גם מצבן של משפחות רבות שנוצרו מנישואים מעורבים בין סרבים, קרואטים ובוסנים מוסלמים הפך לרגיש. היות שיוגוסלביה דיכאה את הלאומנות ושמה דגש על הלאום ה"יוגוסלבי", והיות שהמדינה נשלטה מבלגרד, בירת סרביה, והעם הסרבי היה במרכז הכוח, במיוחד בצבא, עברו סרבים רבים לחיות ברפובליקות השכנות, גם בשנות השלטון הקומוניסטי.
לאחר פרישת הרפובליקות השונות טענו סרבים רבים כי החוקה של יוגוסלביה אפשרה לכל המיעוטים זכות להגדרה עצמית, ולכן לאחר ההיפרדות מסרביה דרשו גם המיעוטים הסרבים ברפובליקות הפורשות (בקרואטיה 580 אלף, ובבוסניה 1.6 מיליון) את מימוש אותן זכויות. בתמיכת השלטונות מבלגרד הם ביקשו כי אזורי המחיה שלהם בבוסניה ובקרואטיה יישארו בשטח יוגוסלביה או שיהפכו לעצמאיים (קראינה והחלק הסרבי של בוסניה והרצגובינה). השנאה בין הקבוצות האתניות והדתיות ידעה שיאים חדשים, והסכסוכים הובילו למלחמות אזוריות בין יוגוסלביה לבין המדינות הפורשות ממנה (והקבוצות האתניות השונות). בהן, מלחמה קצרה בסלובניה, ולאחר מכן מלחמה נגד קרואטיה, ומלחמה נגד בוסניה. מלחמות אלו לא הצליחו למנוע את פרישתן של המדינות האמורות מיוגוסלביה.
מקדוניה הייתה לרפובליקה היחידה שקיבלה עצמאות ללא התנגדות מצד הסרבים (אך התמודדה עם דרישות לאומיות של האלבנים ועם התנגדותה של יוון השכנה לשם "מקדוניה").
הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה
לאחר שארבע מתוך שש הרפובליקות פרשו מהפדרציה, התפרקה הפדרציה היוגוסלבית, אולם שתי הרפובליקות עם רוב סרבי, סרביה ומונטנגרו, לא פרשו מהאיחוד. ב-28 באפריל 1992 הוכרז על הקמת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה שכללה את סרביה ומונטנגרו שלא פרשו. יש שכינו איחוד זה בין השתיים "יוגוסלביה החדשה", כדי להבדילו מהאיחוד הגדול יותר שהתקיים עד 1992.
המלחמה באזורים המערביים הסתיימה ב-1995 בתיווך האמריקאים, כאשר מילושביץ' התפשר עם נשיא קרואטיה, פרניו טוג'מן, והשתתף במשא ומתן להשגת הסכם דייטון ששם קץ למלחמת בוסניה. כך שהוא נתפס במערב כאחד מעמודי התווך של השלום בבלקנים.
מלחמת קוסובו
החל מ-1996, כאשר יוגוסלביה החדשה רק החלה להחלים מפצעי המלחמה ומעזיבת שאר הרפובליקות, התעצם המאבק הלאומי של האלבנים בחבל קוסובו שהוא חלק מסרביה. ההתנגדות נשאה לעיתים צורות של רדיפות ואף טרור נגד האוכלוסייה הלא-אלבנית (סרבים, אך גם טורקים וצוענים), ואף נעשה ניסיון להכריז על עצמאות (העצמאות לא הוכרה על ידי אף מדינה מלבד אלבניה). עקב עזיבה של סרבים את קוסובו, כולל בשנים 1990–1999, גדל עוד יותר אחוז הרוב האלבני המוסלמי בחבל לכדי 90% מהאוכלוסייה, בעוד שאחוז שאר הלאומים ירד בהתמדה. הניתוק של הרפובליקות האחרות מיוגוסלביה דרבן את יושבי חבל קוסובו לדרוש עצמאות מיוגוסלביה, בתמיכת אלבניה השכנה.
התגובה של צבא יוגוסלביה הייתה קשה ורבים איבדו את בתיהם, את רכושם ואת חייהם במלחמת קוסובו, שהגיעה לשיאה ב-1999. נאט"ו והמערב התערבו במלחמה והפציצו את סרביה ואת מונטנגרו במשך חודשיים, עד שמילושביץ' נכנע לדרישותיהם והסיג את כוחותיו מקוסובו. מאז יוני 1999 נשלט החבל צבאית על ידי הכוחות לשמירת השלום של נאט"ו ועל ידי כוחות מרוסיה, זאת אף על פי שכל הצדדים המשיכו להכיר בחבל כחלק מסרביה עד הכרזת העצמאות של קוסובו ב-17 בפברואר 2008.
קץ התקיימותה של יוגוסלביה
בספטמבר 2000 נערכו ב"יוגוסלביה החדשה" בחירות לנשיאות בהן גברו כוחות האופוזיציה על מילושביץ'.
בשנת 2001 הושמט השם "יוגוסלביה" בצורה רשמית, ובמרץ 2002 החליטו ממשלות סרביה ומונטנגרו לשנות את מבנה האיחוד של "הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה" לאיחוד חלש יותר, שיתבסס על שיתוף פעולה בין שתי הרפובליקות, בישות חדשה שתיקרא סרביה ומונטנגרו. השינוי התבצע ב-4 בפברואר 2003. בהוראת הפרלמנט היוגוסלבי ב-4 בפברואר 2003, חדלה יוגוסלביה להתקיים. הממשל הפדרלי שנותר בבלגרד שימש רק לצרכים רשמיים, והממשלות המקומיות של שתי הרפובליקות ניהלו את ענייניהן כמו שתי מדינות עצמאיות נפרדות.
מאז פירוק יוגוסלביה באופן רשמי ב-4 בפברואר 2003 קיימו שתי הרפובליקות איחוד רופף בשם "סרביה ומונטנגרו", שעוגן בחוקה. תוקף החוקה פג בשנת 2006, ועד אז שתי הרפובליקות היו צריכות להחליט האם לחזק את האיחוד וליצור אומה סרבית חדשה מהריסות יוגוסלביה, או להתפרק לשתי רפובליקות עצמאיות נפרדות.
תקופה קצרה זו התאפיינה במתח רב. אף על פי שהאוכלוסייה במונטנגרו היא סרבית ברובה, התקיים ב-21 במאי 2006 משאל עם במונטנגרו ובו בחרו 55.5% מהמצביעים בעצמאות (האיחוד האירופי התנה את מימוש העצמאות רק אם יותר מ-55 אחוז מהמצביעים יבחרו בכך).
ב-3 ביוני 2006 הכריזה מונטנגרו על עצמאותה, ויומיים אחר כך, ב-5 ביוני, הצהירה גם סרביה על עצמאות. בכך תם האיחוד הרופף בין שתי המדינות, ויוגוסלביה פורקה לחלוטין לשש הרפובליקות שהרכיבו אותה.
ראו גם
היסטוריה של אירופה
היסטוריה של הבלקן
היסטוריה של סרביה
היסטוריה של קרואטיה
היסטוריה של סלובניה
היסטוריה של בוסניה והרצגובינה
היסטוריה של מונטנגרו
היסטוריה של רפובליקת מקדוניה
יהדות יוגוסלביה
קישורים חיצוניים
A Country Study: Yugoslavia (Former), באתר ספריית הקונגרס
הערות שוליים
*
קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה
קטגוריה:סרביה: היסטוריה
קטגוריה:קרואטיה: היסטוריה
קטגוריה:סלובניה: היסטוריה
קטגוריה:בוסניה והרצגובינה: היסטוריה
קטגוריה:מונטנגרו: היסטוריה
קטגוריה:מקדוניה הצפונית: היסטוריה
קטגוריה:מדינות לשעבר בבלקן
קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות סרבו-קרואטית
קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1918 | 2024-08-29T14:15:06 |
ספקטרוסקופיית פורייה | ממוזער|דוגמה לספקטרוסקופיית פורייה
ספקטרוסקופיית פוּרִיֵה (באנגלית: Fourier Transform Infra-Red Spectroscopy, ובראשי תיבות: FTIR) היא שיטה בכימיה אנליטית המאפשרת זיהוי הימצאות של קבוצות אטומים ואף מולקולות בדוגמת חומר. זו אחת משיטות הספקטרוסקופיה שבה מתקבל ספקטרום בליעה או פליטה של דוגמה המוקרנת באנרגיה בתחום הגל התת-אדום (תחום ה-IR).
מכשיר ספקטרומטר ה-IR מקרין גל תת-אדום על הדגימה הנבדקת. חלק מהאנרגיה של קרינה זו נבלע על ידי המולקולה ומוביל לוויברציות (תנודות) בקשרים הכימיים שבין האטומים בעוד חלק מאנרגיית הקרינה עובר דרך הדוגמה הנבדקת ולא גורם בה לשינויים ויברציונים.
המונח "ספקטרוסקופיית פורייה" נובע מכך שבסיום תהליך ההקרנה המידע שנאסף על ידי הגלאי של מכשיר הספקטרומטר מומר בעזרת שיטה מתמטית הנקראת התמרת פוריה. המרה זו מובילה לקבלת ספקטרום ה-IR של הדוגמה הנבדקת. הספקטרום המתקבל מציג את אחוז ההעברה (או לחלופין- הבליעה) של הקרינה כנגד תדירות הקרינה.
עיקרי שיטת המדידה
ספקטרוסקופיה מוגדרת כאינטראקציות שבין חומר לקרינת-אור. ספקטרוסקופיית IR היא כלי אנליטי המודד את האינטראקציות שבין חומר לקרינה אלקטרומגנטית בתחום האינפרא אדום לצורך זיהוי מבנה מולקולרי (חלקי או מלא) של החומר ובמקרים מסוימים גם לכימות החומר הנבדק. ספקטרומטריית ה-IR משתמשת במכשור אופטי לצורך פיזור ומיקוד של קרינה אלקטרומגנטית בתדירות ה-IR אשר מוקרנת על הדוגמה הנבדקת. כאשר קרינה זו נבלעת על ידי האטומים במולקולה מובילה לשינויים אנרגטיים אשר באים לידי ביטוי בשינויים בתדירות הוויברציות במולקולה. שינויים אלו נמדדים ומוצגים לבסוף כספקטרום ה-IR של המולקולה.
תחום הIR מוגדר בין 33-12820cm-1 והוא נחלק לשלושה אזורים מוגדרים:
התחום הקרוב (Near IR) הנע בין 4000-12820cm-1. תחום זה עני במידע ספציפי לגבי ויברציות במולקולה והוא מורכב בעיקר מתנועות הרמוניות של המולקולה הנובעות משינויים ויברציונים המתרחשים בתחום ה-IR האמצעי (Mid IR).
התחום האמצעי (Mid IR) הנע בין 400-4000cm-1. תחום זה מספק אינפורמציה מבנית על רוב המולקולות האורגניות בעקבות שינויים ויברציונים המתרחשים בתחום זה במולקולה.
התחום הרחוק (Far IR) הנע בין 33-400cm-1. תחום זה משמש בעיקר עבור מידע מבני לגבי מולקולות אי-אורגניות והוא תחום ה-IR שהמחקרים לגביו פחותים ביחס לשני התחומים האחרים.
האלקטרונים המשתתפים בקשר הקוולנטי שבין שני אטומים עולים לרמה אנרגטית גבוהה יותר כאשר הם בולעים קרינה. קרינת IR היא קרינה בעלת שיעור אנרגיה העשוי להוביל לוויברציות בקשר הקוולנטי ובמידת האפשר גם לרוטציות של המולקולה (הדבר אפשרי כאשר מדידת הIR מבוצעת בפאזה גזית או נוזלית). את הקשר הקוולנטי בין שני אטומים ניתן לדמות לקפיץ ואת הויברציות המתרחשות בקשר לאחר הבליעה אפשר לדמות למתיחה ושחרור של הקפיץ.
קשר כימי בין שני אטומים במולקולה עשוי להתנודד בתדירות שונה, התלויה בקירוב ראשוני באטומים שביניהם הקשר מתנודד ובחוזק הקשר בלבד. לפיכך, ההנחה שעומדת במרכזה של שיטה זו היא שקשר כימי בין שני אטומים יתנודד בצורה זהה ללא תלות במולקולה שבה נמצאים אטומים אלו או בסביבתם. הנחה זו מובילה לכך ששיטת ה-IR נחשבת לשיטה קלה ומהירה לזיהוי של קבוצות כימיות בדגימה הנבדקת.
לא כל קשר במולקולה יכול לבלוע קרינת IR. הדבר תלוי במסות של האטומים המשתתפים בקשר הקוולנטי, בחוזק הקשר ובגאומטריה של המולקולה. על מנת שתתרחש בליעה הקשר צריך להיות בעל מומנט דיפול (התלוי במטען ובמרחק בין האטומים). לפיכך למולקולות הומואטומיות (מולקולות הבנויות מאטומים זהים) כגון O2, N2, H2 לא יבלעו קרינת IR כיוון שאינן מכילות קשר בעל מומנט דיפול. למולקולות בעלות 3 אטומים יכול להיות מומנט דיפול, אך הדבר תלוי בגאומטריה של במולקולה. מולקולת הפחמן דו-חמצני למשל (CO2) היא מולקולה בעלת מבנה קווי, כך שלמרות שלקשר C=O יש מומנט דיפול, הוא מתבטל בגלל המבנה הסימטרי של המולקולה. לעומת זאת למולקולת המים (H2O) יש מבנה זוויתי, ושני קשרי O-H אינם מבטלים את הדיפול האחד של השני ולמולקולת המים יש מומנט דיפול נטו, ולפיכך בליעה משמעותית בתחום ה-IR.
ב-FTIR מקרינים על הדגימה קרינה בעלת אורכי גל רבים בו זמנית (אור פוליכרומטי), ומודדים כמה מהקרינה נבלע על ידי הדגימה. לאחר מכן, מקרינים אור עם אורכי גל שונים מהמדידה הראשונה, וכך מושג עוד מידע. חוזרים על התהליך פעמים רבות. בסוף, מחשב מעבד את כל המידע ומסיק מה הייתה הבליעה בכל אורך גל. עיבוד המידע הדרוש הוא אלגוריתם נפוץ הקרוי טרנספורמציית פורייה ולכן שם השיטה. לעיתים המידע הגולמי קרוי "אינטרפרוגרמה" (באנגלית "interferogram"). צירי "אינטרפרוגרמה" הם ביחידות אורך. מכיוון שנעשית עליה טרנספורמציית פורייה, המידע שמתקבל אחרי הטרנספורמציה הוא מספר גל והיחידות שלו הן הופכיות לאורך - לדוגמה אחד חלקי סנטימטר.
לאחרונה נעשה שימוש במכשיר ה-FTIR לזיהוי מינרלים שונים בתוך דגימה של משקע מאתר ארכאולוגי. אמצעי זה, בנוסף לרבים אחרים, הכניס ממד של מדע מדויק לארכאולוגיה.
יתרונות:
מאפשר זיהוי של מולקולות מאחר שהספקטרום של כל מולקולה אינו תלוי בסביבתה.
מאפשר אנליזה כמותית
שיטה לא הרסנית (אין צורך לשנות מאום במבנה המולקולה לצורך הבדיקה (כמו :גיבוש, המסה, שינוי בטמפרטורה וכו').
חסרונות:
לא ניתן לזהות מולקולות סימטריות (כמו מימן וחמצן)
רגישות לא גבוהה.
פענוח מסובך שזהו הקושי המרכזי בשיטה זו.
קישורים חיצוניים
קטגוריה:כימיה אנליטית
קטגוריה:ספקטרוסקופיה
קטגוריה:מכשירי מדידה | 2023-08-20T18:06:02 |
פולימורף | REDIRECT פולימורפיזם | 2006-03-04T10:13:33 |
SETI@home | SETI@home (קרי: SETI at home) הוא מיזם של חישוב מבוזר קהילתי לחיפוש אחר חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ, שמנוהל על ידי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ראשי התיבות של SETI הן Search for Extraterrestrial Intelligence.
מטרתו של SETI@home היא לנתח את המידע המגיע ממצפה הכוכבים ארסיבו שבפוארטו ריקו, המחפש אותות-רדיו מהחלל. נכון ל-14 באוגוסט 2023 המיזם נמצא בהקפאה ואינו מעבד נתונים או מחלק פיסות מידע למשתמשים.
מיזם SETI@home מחלק את המידע העצום (כ־35 ג'יגהבייט ביום) לקטעים קטנים, ושולח אותם דרך האינטרנט אל מיליוני אנשים ברחבי העולם שהסכימו להתקין במחשב שלהם תוכנה מיוחדת שמעבדת את האותות. עם יותר מ־5 מיליון משתמשים רשומים בכל רחבי העולם, זהו הניסיון המוצלח ביותר של תרומת כוח מחשוב עבור מיזם קהילתי.
החיפוש מתבצע על ידי ניתוח גלי רדיו סביב תדירות של 1.4 ג'יגה-הרץ הנקלטים ברדיו־טלסקופ במטרה למצוא פולסים של שידור העשויים להצביע על מקור שידור מלאכותי. אף על פי שהפרויקט לא הראה עד לתחילת העשור השלישי של המאה ה־21 כל סימן של חיים מחוץ לכדור הארץ, הוא קבע אתרים לחיפוש עתידי.
תדר 1.4GHz נבחר משתי סיבות:
זהו אחד האזורים השקטים ביותר בתחום תדרי הרדיו, בספקטרום האלקטרו־מגנטי. גרף המראה את תלות עוצמת גלי הרדיו הנקלטים מהחלל בתלות בתדירותם, יראה שקע עמוק באזור תדר זה.
תדר זה הוא אחד מתדרי הפליטה (קוי הפליטה) של מימן, החומר הנפוץ ביותר ביקום, והקרוב מביניהם לזה של הידרוקסיל. מימן והידרוקסיל מרכיבים ביחד מולקולת מים, הנחשבים למרכיב הכרחי בקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם.
ההנחה היא שכל שידור רדיו בין כוכבי יעשה באזור תדר זה, ובכל מקרה, באזור זה יהיה הכי קל לזהות שידור כזה.
תוכנת המחשב של SETI@home, הזמינה לרוב מערכות ההפעלה, מאפשרת להשתמש בשומר מסך ייעודי או ביישום הפעיל תמיד, המשתמשים בזמן מעבד בלתי מנוצל לצורך ניתוח האותות. התוכנה מורידה דרך האינטרנט קובץ נתונים, מעבדת אותו ומנסה לאתר תבניות גלים, מחזירה את הממצאים אוטומטית דרך האינטרנט אל מחשבי אוניברסיטת ברקלי, וחוזר חלילה. תוכנה זו היוותה רעיון חדש לחלוטין כאשר יצאה ומאז יש לה מחקים (גם מסחריים) שמפעילים מיזמים דומים, רובם בתחום המדעים.
מנהלי המיזם מתכננים להמשיך אותו גם ברדיו טלסקופ פארקס (Parkes) באוסטרליה, שהוא הגדול ביותר בחצי הכדור הדרומי (קוטר של כ־70 מטר).
אוניברסיטת ברקלי פיתחה תוכנה חדשה בשם Berkeley Open Infrastructure for Network Computing) BOINC) שמאפשרת לנתח סוגים נוספים של אותות, וגם לתרום לפרויקטים אחרים מלבד SETI, כגון World Community Grid המקדם מחקרים שונים לטובת האנושות (מציאת מרפא לסרטן, איידס ועוד).
ראו גם
Rosetta@home
Folding@home
World Community Grid
קישורים חיצוניים
SETI@home
Berkeley Open Infrastructure for Network Computing
SETI@HOME Toolbar
קטגוריה:חישוב מבוזר קהילתי
קטגוריה:אסטרוביולוגיה
קטגוריה:רדיו אסטרונומיה
קטגוריה:תוכנה חופשית
קטגוריה:אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
קטגוריה:תוכנות שהושקו ב-1999 | 2024-02-19T10:56:25 |
אגודת החלל הישראלית | אגודת החלל הישראלית הוקמה זמן קצר לאחר אסון הקולומביה שבו נספה אילן רמון על ידי קומץ חובבי חלל כדי להמשיך את מורשת רמון שקרא לקדם את חקר החלל בישראל ובייחוד דרך החינוך המדעי לילדים.
ציטוט מדבריו:
האגודה נועדה להוות בית לכל שוחרי החלל בישראל, ולקיים אירועים ופעילויות שיקדמו את הבנת חשיבותו ונחיצותו של חקר החלל בדעת הקהל, ובקרב מקבלי ההחלטות. האגודה פועלת בציבור באמצעות עריכת ערבי-הרצאות בנושאי חלל ומפעילה תוכנית לימודי חלל ואסטרונומיה בבתי-הספר. האגודה פועלת מול הממשלה להגדלת תקציב סוכנות החלל הישראלית ושיפור מעמדה של ישראל בעולם בתחום החלל.
האגודה אינה פעילה יותר היום.
קישורים חיצוניים
קטגוריה:תוכנית החלל הישראלית | 2023-07-03T21:03:00 |
הנדסת לווינים | REDIRECT הנדסת אווירונאוטיקה | 2006-01-09T07:55:01 |
דון סיגל | דונלד סיגל (באנגלית: Donald Siegel; 26 באוקטובר 1912 – 20 באפריל 1991) היה במאי ועורך קולנוע יהודי-אמריקאי.
קורות חיים
סיגל נולד בשיקגו, ולאחר שהשלים את לימודיו בקיימברידג' עבד במחלקת הארכיון של אולפני וורנר. סיגל פילס את דרכו לעשיית הסרטים, כאשר בתחילה היה במשך שנים ארוכות האחראי על מחלקת המונטאז' באולפנים, והיה שותף לעשיית סרטים כ"קזבלנקה". סיגל שאף להפוך לבמאי, אך האולפנים, שהכירו בכישרונו בתחום המונטאז', החתימו אותו על חוזה ארוך טווח, שמנע ממנו לעבוד כבמאי. בשנת 1945 ביים סיגל שני סרטים קצרים, "היטלר חי", ו"כוכב בשמי הלילה"; שניהם סרטים אלו זכו באותה שנה בפרס אוסקר בקטגוריית הסרטים הקצרים, וכתוצאה מכך החל סיגל לביים סרטים באורך מלא.
סרטיו של סיגל במסגרת האולפנים הגדולים היו בדרך כלל סרטי "הזרם המרכזי", מותחנים, סרטי מלחמה ופעולה. סיגל נודע בסגנונו האלים והישיר. כישרונו היה בלקיחת סרט שיגרתי, שהוצע לו על ידי האולפנים, ולהפוך אותו לסרט בעל נגיעה אישית, תוך התגברות על מכשולי תקציב והפקה.
סיגל היה הבמאי הראשון אשר סירב להופעת שמו על סרט שיצר. היה זה בסרט "מותו של אקדוחן", שיצא לאקרנים בשנת 1969. הסרט החל בבימויו של במאי אחר, אשר הסתכסך עם הכוכב ריצ'רד וידמרק ופוטר. סיגל הגיע על מנת להשלים את העבודה, ואף הוא הסתכסך עם וידמרק, שדרש כי תהיה לו שליטה אמנותית בבימוי הסרט ועריכתו. בסופו של דבר החליט סיגל כי אינו יכול לקבל קרדיט על בימוי הסרט, וביקש מגילדת הבמאים כי בכותרות הסרט יינתן הקרדיט ל"אלן סמית'י", דמות דמיונית שהומצאה לצורך זה. מאז זכה סמית'י ל"קריירת בימוי" מפוארת, שכן בכל מקרה דומה של סכסוך בין במאי, כוכב ואולפן, שגרם לכך שהבמאי לא ראה בסרט את המוצר לו התכוון, ניתן היה לבקש כי הקרדיט על הבימוי יינתן ל"אלן סמית'י".
סיגל היה מורהו הרוחני של קלינט איסטווד, שהקדיש לו את סרטו זוכה האוסקר "הבלתי נסלח" (1991), וכיכב בכמה מסרטיו, בין היתר "הארי המזוהם", ו"הבריחה מאלקטרז". בסרט "מיסטי", סרטו הראשון של איסטווד כבמאי, מופיע סיגל בתפקיד משנה משמעותי של ברמן. כן הופיע סיגל, שביים את "פלישת חוטפי הגופות" ב-1956, בתפקיד קטן בגרסה חדשה לסרט זה שיצאה ב-1978.
האוטוביוגרפיה של סיגל "A Siegel Film" יצאה לאור לאחר מותו בשנת 1993.
מסרטיו
פלישת חוטפי הגופות (1956) – עלילתו של סרט מתמקדת ברופא בעיירה קטנה המקבל תלונות על התנהגות אדישה וחסרת רגשות של התושבים. מסתבר כי חלק מהם מוחלפים בשנתם בחייזרים, שהתנהגותם קפואה ואוטומטית. החייזרים משתלטים על העיירה, ומנסים לגרום להחלפתם של כל תושביה, ביניהם הרופא. סיגל יצר סרט מטריד, מפחיד ועוכר שלווה; בניגוד לרעשנות והמשחק המוגזם שאפיינו את סרטי המדע הבדיוני של שנות החמישים, הצליח סיגל להפיק משחקניו משחק מאופק, וליצור תחושה של פרנויה, מחנק ואיום, תחושות ההולכות ומתגברות עד לסיומו של הסרט. הסרט אמנם מסתיים ב"סוף טוב", שכפי הנראה הוכתב לסיגל על ידי האולפן (הרופא נמלט להרים ומצליח להזעיק עזרה ולהתריע על הסכנה לשלום העולם), אך התחושה היא כי הסוף הוא "מודבק", וכי הסרט מיועד ליצור הרגשה כבדה של חרדה עמומה בקרב הצופים.
את הסרט ניתן לבחון על רקע תקופתו, תקופת המלחמה הקרה, שבה נאבקו האמריקאים כנגד גורם זר (הקומוניזם), הנראה כמשתלט על נשמותיהם של אנשים תמימים, והורס את אמריקה מבפנים, בדיוק באופן שבו השתלטו החייזרים בסרט זה על תושבי העיירה. סרט זה הוא ביטוי מדויק לפחדיה של אמריקה במהלך המלחמה הקרה, לתחושת הרדיפה שחשו תושביה, שהביאה לתופעות כגון "ציד המכשפות" של הסנאטור ג'וזף מקארתי. יש הנותנים פירוש הפוך לסרט, ורואים בעמידתו של הרופא הבודד כנגד הגל הלא אנושי הגובר והולך מסביבו, התרסה כנגד המקארתיזם.
לסרט נעשתה גרסה נוספת בשנת 1978, ובה השתתף סיגל בתפקיד זעיר כנהג מונית. כן נעשתה גרסה בשנת 1993, ובה הוחלף הרופא בנערה המגלה כי בני עירה מוחלפים בידי חייזרים. בעוד שהגרסה של 1978 זכתה להצלחה מסוימת, הגרסה של 1993 הייתה כישלון, ושתי הגרסאות, לדעת רבים, מחווירות לעומת המקור.
הרוצחים (1964) – סרט זה נעשה במקורו עבור הטלוויזיה, אך לאחר שהתברר כי רמתו גבוהה מהסטנדרטים הרגילים של סרטי טלוויזיה, יצא הסרט אף בגרסה לקולנוע, והצליח מאוד. עלילת הסרט היא עיבוד לסיפור קצר של ארנסט המינגוויי. סגנונו הישיר של סיגל יוצר סרט מותח ומרתק, העוסק בסיפורה של חבורת רוצחים המספרת על רצח שזה עתה ביצעה. הסרט הוא עיבוד מחדש לסרט דומה שנעשה ב-1946, אם כי הוא אלים בהרבה מן המקור. בין שחקני הסרט ניתן למנות את ג'ון קסאווטס, שהפך לאחר מכן לבמאי. חשיבותו ההיסטורית של הסרט היא בכך שזהו סרטו האחרון של רונלד רייגן, אשר פרש לאחריו לקריירה פוליטית, שהביאה אותו עד לנשיאות ארצות הברית. בניגוד לכל הסרטים האחרים שעשה רייגן, בהם הקפיד לשחק את דמות הגיבור הכול-אמריקאי טוב הלב, בסרט זה מגלם רייגן ברמה גבוהה את תפקיד ה"נבל" של איש עסקים חסר מצפון.
הארי המזוהם (1971) – זהו הראשון בסדרה של חמישה סרטים, שבהם מגלם קלינט איסטווד את דמותו של "הארי המזוהם", שוטר המנוכר לסביבתו, מסתכסך עם כל מקורביו, ובמיוחד עם מפקדיו, ובעל דעה משלו באשר לאכיפת החוק. בסרט זה רודף הארי אחר רוצח פסיכופת (אנדרו רובינסון) אשר נטפל לנערות, כולא אותן, מתעלל בהן ולבסוף הורג אותן. זהותו של הרוצח ידועה מראש לצופים, וכן להארי ולשלטונות החוק, אך בשל ניצול של פרצות חוקיות על ידי הרוצח, הוא מצליח להמשיך במעשיו, כאשר ידו של החוק קצרה מלהושיע. אז לוקח הארי את החוק לידיו, ומשליט סדר באופן אישי, בניגוד לחוק, ובניגוד לפקודות שקיבל.
משחקו של איסטווד הוא אבטיפוס לכל שוטר בעל בעיות עם סמכות שנראה מאז על מסך הקולנוע והטלוויזיה. הדימוי החזק של איסטווד העומד מעל פושע שזה עתה תפס, מכוון אליו את אקדח המגנום בקוטר 44., ושואל אותו "Do you feel lucky, Punk?" ("האם אתה מרגיש בר מזל, פרחח?") היה לקלישאה קולנועית שחזרה בצורות שונות בסרטים רבים. איסטווד היה מזוהה עם הדמות במשך מספר שנים. לצד זאת, עבודת הבימוי והעריכה הטובה של סיגל, הפכה את הסרט למעניין ויוצא דופן, בעוד שהמשכיו, אותם לא ביים סיגל, נחשבים כמעניינים ומוצלחים פחות.
הסרט, כ"פלישת חוטפי הגופות" בזמנו, הוא ראי לתקופתו. הסרט מקדם ערכים של אמריקה השמרנית והימנית - האדם היחיד הלוקח את החוק לידיו במקום בו החוק אינו יכול לעזור, היה תגובה ל"תרבות הנגד", ההיפית, השמאלנית והליברלית. ניתן לנתח את הסרט על רקע מלחמת וייטנאם בה עמדו אז האמריקנים בפני תבוסה, כאשר הדרישה הימנית הייתה להמשיך את המלחמה עד הסוף ובכל האמצעים, בעוד שהשמאל דרש לסיים את המלחמה ולהחזיר את החיילים הביתה. עמדתו של "הארי המזוהם" בשאלה זו נראית ברורה ומובנת מאליה.
צ'ארלי וריק (1973) – סרט זה הוא לכאורה סרט פשע שגרתי, אך הוא מכיל את כל האלמנטים שהביאו לסיגל את הצלחתו. הסרט הוא בעל עלילה מותחת, ערוך היטב, ומלא בדמויות קשוחות, שפה בוטה, וסצנות של אלימות ורצח. מוזיקת הרקע שהלחין לאלו שיפרין (שהלחין פסקולים לסרטים רבים של סיגל, וידוע בזכות נעימת הרקע לסדרה "משימה בלתי אפשרית") תורמת אף היא לאווירת הסרט. עלילתו של הסרט עוסקת בחבורת שודדים, אשר לאחר ששדדו בנק קטן בעיירה נידחת, הסתבר כי הבנק שימש כתחנת הלבנת כספים של המאפיה, ועל השודדים למצוא דרך להימלט מהמאפיה ולשמור את הכסף לעצמם. בסרט משחקים מספר שחקנים שנתפסו כ"קשוחים" הוליוודיים (אנדרו רובינסון אשר גילם את הרוצח ב"הארי המזוהם", ג'ו דון בייקר וג'ון ורנון), והוא זכור במיוחד בשל משחקו של וולטר מתאו בתפקיד הראשי: מתאו מגלם טייס-ריסוס אשר עבר הסבה לשודד בנקים, וסיסמתו, הן כטייס והן כשודד, היא "אחרון העצמאיים" (The last of the independents); הוא מכניס לתפקיד את ההומור והציניות המאפיינים אותו, המשתלבים בצורה טובה עם סגנון הבימוי של סיגל.
קישורים חיצוניים
קטגוריה:עורכי קולנוע יהודים
קטגוריה:במאי קולנוע יהודים אמריקאים
קטגוריה:עורכי קולנוע אמריקאים
קטגוריה:שיקגו: אישים
קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת קיימברידג'
קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1912
קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1991 | 2023-12-18T22:23:30 |
Seti@home | REDIRECT SETI@home | 2004-09-17T07:06:28 |
אנטיוכוס העשירי | אנטיוכוס העשירי אֵוּסֶבֵּס פִילוֹפָּטוֹר (ביוונית: Ἀντίοχος Εὐσεβής Φιλοπάτωρ; ? – 90 או 83 לפנה"ס) היה אחד המתמודדים בסכסוך המשפחתי על השלטון בממלכה הסלאוקית בין בני בית סלאוקוס המאוחרים. הוא עלה לשלטון ב-95 לפנה"ס, לאחר שהביס את קרובו סלאוקוס השישי (אפיפאנס) ובכך נקם את מות אביו, אנטיוכוס התשיעי (אאוסבס). התארים שבחר לעצמו מעידים רבות על סיפורו: "אאוסבס" היה תארו של אביו, ו"פילופטור" פירושו "אוהב-אב"; שניהם נבחרו מתוך כבוד לאביו. לאחר מכן שלט באנטיוכיה וסביבתה, כשהוא נלחם ללא הרף בארבעת אחיו של סלאוקוס השישי, בנבטים ובפרתים.
אין הסכמה כללית באשר לתאריך נפילתו. יוספוס פלאביוס מעריך כי נהרג בסביבות שנת 90 לפנה"ס, בעת מלחמתו בפרתים -- וזוהי אכן התקופה בה עבר השלטון באנטיוכיה לפיליפוס הראשון (פילדלפוס). ההיסטוריון הרומי אפיאנוס לעומת זאת מספר כי אנטיוכוס העשירי הובס כשהמלך הארמני טיגרנס הראשון פלש לסוריה ב-83 לפנה"ס, אולם במקרה זה לא ברור מה קורותיו של אנטיוכוס בפרק שבין השנים הללו.
בנו של אנטיוכוס העשירי, אנטיוכוס השלושה עשר (אסיאטיקוס) היה מלך-נתין בסוריה לאחר שהגנרל הרומי פומפיוס הביס את טיגרנס.
קישורים חיצוניים
אנטיוכוס 10
קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-1 לפנה"ס | 2022-09-26T18:19:48 |
כרתים | כרתים (ביוונית: Κρήτη, "קְרִיטִי"; בטורקית: Girit) הוא האי החמישי בגודלו מבין איי הים התיכון.
האי כרתים הוא אחד ממחוזות יוון והוא הגדול באיי יוון. אורכו 252 ק"מ ורוחבו 12–60 ק"מ. שטחו 8,300 קמ"ר. ב-2011 מנתה אוכלוסיית האי 623,065 תושבים. כרתים מחולק לארבע יחידות אזוריות – חאניה (האניה), הרקליון (אירקליון), לסיטי ורת'ימנו. יש משערים כי כרתים היא האי כפתור, מקום מוצאם של הפלשתים על פי המקרא. גם השם כרתים מופיע במפורש במקרא כמקור הפלשתים: .
היסטוריה
ממוזער|שמאל|220px|דגל הרפובליקה של כרתים (1898–1908)
הפרה-היסטוריה של כרתים מבוססת בעיקרה על ממצאים ארכאולוגיים כגון כדים. לפי מציאתם של כדים דומים גם בכרתים וגם במקומות אחרים, כמו מצרים, ניתן להסיק שתושבי כרתים העתיקה נהגו לסחור בכדים עם שכניהם מעבר לים.
האי היה למרכז התרבות המינואית, שהגיעה אל סופה כאשר הר הגעש סנטוריני שהתפרץ גרם לצונאמי גדול. בתקופה זו נהנו תושבי האי ממותרות יוצאי-דופן לתקופה ובתיהם הכילו שירותי מים זורמים ואמבטיות. בשנת 1400 לפנה"ס לערך, ניצלו המיקנים את המצב וכבשו את האי.
האי כפתור המוזכר במקורות אכדיים, אוגריתיים, מצריים ובמקרא, מזוהה עם האי כרתים.בנימין מזר, אנציקלופדיה מקראית כרך ד', מוסד ביאליק, 1962, ערך "כפתור, כפתר", עמ' 237
בשמו של האי נקשרו האגדות על חטיפת הנסיכה אירופה מפיניקיה, שעל שמה נקראת יבשת אירופה, על־ידי זאוס. אירופה התחתנה עם מלך האי אסטריוס, ומזרעו של זאוס ששכב עמה הולידה צאצאים ששלטו באי (ביניהם מינוס).
בתקופה ההלניסטית נקלע האי למלחמות פנימיות בין ארבע ערים ראשיות, דבר שהזמין גורמים חיצוניים. ואכן, למלחמות הצטרפו המוקדונים, צבא רודוס, הצבא המצרי (שנשלט על ידי תלמי הראשון) ואפילו הרומאים. לבסוף נכבש האי על ידי הרומאים.
ימי הביניים
כרתים המשיך להיות חלק מן האימפריה הרומית המזרחית גם אחרי נפילת העיר רומא, עד שלבסוף נפל לידי הערבים ב-824. בשנת 960 נכבש האי בחזרה על ידי הביזנטים. ב-1204, במהלך מסע הצלב הרביעי, נכבש האי על ידי הרפובליקה של ונציה ותושביו נחשפו לתרבות הרנסאנס המערבית.
תחת האימפריה העות'מאנית
במהלך השנים 1645–1669 התקיימה מלחמה ארוכה בין האימפריה העות'מאנית לתושבי האי, שהסתיימה בכיבוש האי בידי העות'מאנים. אחרי הכיבוש העות'מאני, נחשפו רוב תושבי האי לתרבות האסלאם, ורבים הומרו או המירו את דתם לאסלאם.
עם פרוץ מלחמת העצמאות של יוון ב-1821, הצטרפו תושבי האי למרד נגד השלטון העות'מאני, שהגיב מצידו בדיכוי אלים של המרידה, והאי נחלק לשניים, כאשר בצידו האחד שולטים המורדים היוונים, ובצידו האחר הצבא העות'מאני החלש ותומכיו. צבא מצרי נשלח לכרתים כדי לחזק את העמדה העות׳מאנית, שבה תמכו גם הבריטים, שהתנגדו אז לסיפוח כרתים ליוון מחשש שהאי יהפוך למוצב שודדי ים, או לשלוחה של רוסיה בים התיכון. ב-1832 זכתה יוון בעצמאות, אולם האי כרתים נותר תחת שלטון עות׳מאני. שליט מצרים מוחמד עלי, שהרגיש שלא קיבל מהעות'מאנים פיצוי נאות על סיועו בניסיון דיכוי המרד ביוון, דרש וקיבל את השלטון בכרתים. אולם שלטונו באי הסתיים בשנת 1841 בעקבות הסכם לונדון וכרתים שבה לשליטה עות'מאנית ישירה.
בשנת 1856 פגעה באי רעידת אדמה חזקה שהורגשה גם במצרים.
לאורך המאה ה-19 המירו תושבים רבים את דתם בחזרה לנצרות, ונרשם גידול מהיר של האוכלוסייה הנוצרית באי. בנוסף, התושבים המוסלמים החלו להתרכז בערים, בעוד המרחב הכפרי נעשה יותר ויותר נוצרי. בשנת 1881 היו 82.4% מהכפריים נוצריים ו-70% מהעירוניים מוסלמים.
במהלך השנים התושבים מרדו בשלטונות העות׳מאניים פעמים רבות ללא הצלחה. באוקטובר 1896 הושג הסכם, אחד מני רבים, בין הסולטאן העות׳מאני לבין מעצמות אירופה על מתן אוטונומיה לאי. על פי ההסכם, ימונה נציב נוצרי לאי לתקופה של חמש שנים, בהתייעצות משותפת של העות'מאנים והמעצמות האירופיות. בתפקידים באי ימונו שני שלישים נוצרים ושליש מוסלמים. פרלמנט של תושבי האי ייבחר אחת לשנתיים וינהל את תקציב האי.
אוטונומיה ואיחוד עם יוון
ההסכם של 1896 לא החזיק לזמן רב ובמרץ 1897 פרץ מרד בכרתים בסיוע של כוחות מתנדבים מיוון. בעקבות זאת פרצו קרבות בין הצבא העותמאני לכוחות יוון והוטל מצור על כרתים. בריטניה, צרפת, איטליה ורוסיה הודיעו על נייטרליות, גינו את היוונים על שסייעו למורדים וסייעו בקיום המצור על כרתים. יוון הפסידה במלחמה ונאלצה להסיג את צבאה מכרתים. אולם לאחר טבח שנעשה על ידי המון טורקי ב-25 באוגוסט 1898, בו נהרגו כ-700 יוונים בני כרתים בהרקליון, אילצו המעצמות את העות'מאנים להסיג את צבאם מהאי בנובמבר 1898 והקימו בה אוטונומיה עצמאית בחסות ארבע המעצמות בריטניה, צרפת, איטליה ורוסיה, שהבטיחו מצד אחד את האוטונומיה של האי ומצד שני הבטיחו לעותמאנים שהאי לא יופרד מעל האימפריה, לאור חשיבותו לנתיבי השיט לאיים האחרים של האימפריה בים התיכון.
בלחץ מעצמות אירופה נתמנה הנסיך גאורגיוס מיוון לנציב העליון של האי, כשאלפתריוס וניזלוס משמש כשר המשפטים שלו מ-1899 עד 1901. מעצמות אירופה אף סייעו לנסיך גאורגיוס להקים את הז'נדרמריה של כרתים, כדי לאכוף את החוק. בשנת 1908 החלו בכרתים בצעדים המכריזים על איחוד עם יוון. בין השאר, קיצונים תלו את דגל יוון על בניין הפרלמנט. במאי 1910 נשבעו הצירים היוונים בכרתים אמונים למלך יוון והם קבעו שמי שלא נשבע אמונים לא יוכל להמשיך לכהן בפרלמנט של האי. האספה הכללית בחרה את אלפתריוס וניזלוס לראש ממשלת האי. בהמשך 1910 השתתפו אזרחי כרתים בבחירות לפרלמנט היווני. העות'מאנים דרשו מהמעצמות למנוע את הדברים אבל אלו לא רצו להשתמש בכח צבאי.
האיחוד עם יוון הוכר לבסוף על ידי מדינות העולם אחרי מלחמות הבלקן ב-1913.
במלחמת העולם השנייה, ב-1941, כבשה גרמניה הנאצית את האי, על מנת לאבטח את קווי האספקה לקרב באפריקה. כיבוש האי ארך 10 ימים של קרבות עיקשים, שהוכרעו בעיקר בשל טעויות טקטיות של הצבא הבריטי. האוכלוסייה המקומית המשיכה בהתנגדות לכיבוש הגרמני. האי שוחרר בסוף מלחמת העולם השנייה, ב-1945.
גאוגרפיה
שמאל|ממוזער|250px|צילום לוויין של כרתים
שמאל|ממוזער|320px|טופוגרפיה של כרתים
האי כרתים הוא אחד מ-13 המחוזות של יוון, והוא ממוקם כ-160 ק"מ מדרום לחופי יוון. הוא האי הגדול מבין איי יוון, והשני בגודלו במזרח הים התיכון (אחרי קפריסין). לאי צורה מוארכת (260 ק"מ ממזרח למערב, ו-60 ק"מ מצפון לדרום). שטחו הוא 8,336 קמ"ר, ורצועת החוף שלו נמתחת על פני 1,046 ק"מ. מצפון גובל האי בים כרתים (ביוונית: Κρητικό Πέλαγος); מדרום הוא גובל בים לוב; במערב – בים מירטון ובמזרח – בים הקארפאתי. ב-2005 חיו באי 650,000 איש.
האי הררי ביותר, ומאופיין ברכסי הרים גבוהים שחוצים אותו ממערב למזרח. שלושת הרכסים הגבוהים הם: ההרים הלבנים (לֵפְקה אוֹרי) שגובהם מגיע ל-2,452 מ'; רכס אידי, או אידה (הגבוה מבין ההרים ברכס הוא גם ההר הגבוה בכרתים – פסילוריטיס, 2,456 מ'), והרי דיקטי שמגיעים לגובה של 2,148 מ'. הרים אלו יצרו בכרתים מישורים פוריים, מערות מיוחדות וערוצי נחל רבים. הערוץ הארוך ביותר, שאורכו 16 ק"מ, הוא קניון סאמריה, שנמצא על רכס ההרים הלבנים במערב כרתים.
העיר הגדולה בכרתים היא הרקליון (Iraklion או Candia), בירת המחוז, שבה 137,700 תושבים. העיר השנייה בגודלה היא חאניה (Chania או Haniá) ובה 53,300 תושבים. אחריהן נמצאים היישובים רת'ימנו (31,600 איש), ייֵרַפֶטְרָה (23,700 איש), אַגִיוֹס נִיקוֹלַאוֹס (19,400 איש) וסִיטִיַה (14,300 איש).
אקלים
בכרתים האקלים הים-תיכוני הוא הבולט ביותר. האקלים באי מתון ברובו, הלחות גבוהה מאוד, בעיקר באזורים הקרובים לחוף. החורף באי מתון, ושלג יורד רק בפסגות ההרים הגבוהים. במהלך הקיץ מגיעות הטמפרטורות לממוצע של 20–30 מעלות צלזיוס.
כלכלה
כלכלת כרתים, שהתבססה בעבר בעיקר על חקלאות, החלה להשתנות במהלך שנות ה־70 של המאה ה־20. אף על פי שחוות ומשקים עדיין בולטים ברחבי האי, ישנה עלייה חדה בתעשיית השירותים (בעיקר תיירות). ממוצע ההכנסה לאדם קרוב ל-100% מהממוצע ביוון, ושיעור האבטלה נמוך בחצי מאשר ביוון – 4%. אחת התעשיות הפורחות בכרתים היא תעשיית שמן הזית, כמו באזורים אחרים ביוון.
בכרתים ארבעה נמלי תעופה: שלושה אזרחיים בערים הרקליון, סיטיה וחאניה, ואחד צבאי. באי ארבעה נמלי ים: בהרקליון, בהאניה, ברתימנו ובאגיוס ניקולאוס.
תיירות
כרתים הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביוון. 15% מכל המגיעים ליוון נכנסים דרך שדה התעופה או הנמל של הרקליון. ב-2005 ביקרו בכרתים כשני מיליון תיירים. הגידול בתיירות באי משתקף בעלייה של 53% במספר המלונות וגודלם, בין 1986 ל-1991.
האטרקציות התיירותיות העיקריות בכרתים הן:
הרקליון – המצודה הוונציאנית, מזרקת מורוזיני, עתיקות קנוסוס.
חאניה – קניון סאמריה, רכס הרי לפקה אורי, חוף אלאפוניסי.
רתימנו – המבצר והנמל הוונציאני.
לאסיתי – איוס ניקולאוס, האי ספינאלונגה ("אי המצורעים"), חוף ואי.
הקהילה היהודית
ממוזער|שמאל|220px|בית הכנסת בעיר חאניה
קהילת יהודי כרתים (שנקרא בפיהם קריטה) הייתה רומניוטית ברובה ובאי נתגלו שרידי התיישבות שקדמו לעידן הוונציאני. סביר להניח שראשוני היהודים הגיעו לכרתים בשלהי המאה ה-3 לפנה"ס ממצרים. בתקופה הרומית גדלה מאוד אוכלוסיית יהודי האי ושטח נרחב המצוי 43 ק"מ דרומית-מזרחית להרקליון, כונה Evraioi שמשמעו העברים. קיימת מסורת לפיה ראשוני היהודים שהתיישבו באי היו בני שבט זבולון שהגיעו בתקופת בית ראשון.
ההיסטוריון הרומי טקיטוס מציין את אזור ההר אידה (פסילוריטיס) כשטח בו התגוררו יהודים. מסופר על משיח שקר בשם משה מכרתים, שב-448 הבטיח לבני הקהילה היהודית שבכוחו לפצל את הים ולהוביל את בני הקהילה בחרבה לארץ ישראל. חלק מבני הקהילה שנהו אחריו, טבעו עמו בים.
בראשית המאה ה-14 מנתה הקהילה באי 1,600 יהודים, שהתרכזו בעיקר בערים חאניה, רת'ימנו והרקליון, שנקראה בתקופה זו קאנדיה. היהודים היו סוחרים זעירים בעיקר בתחום המזון. בשנת 1364 פרץ מרד כללי באי כנגד השלטון הוונציאני ובמהלכו הותקפו בני הקהילה היהודית בידי האוכלוסייה המקומית ונספרו נפגעים רבים.
לאחר הכיבוש העות'מאני החלו היהודים להתיישב מחוץ למרכזי הערים וזכו לחופש פולחן ועיסוק כפי שלא ידעו מאות שנים. תהליך דעיכתה של האימפריה העות'מאנית, שלווה במשבר כלכלי ותרבותי קשה גם בכרתים, בליווי המרידות נגד השלטון במהלך המאה ה-19, הביא להגירה המונית של בני הקהילה לסלוניקי. בשנת 1876 הגיע לכרתים הרב אברהם אבלגון שהיה תלמיד חכם מופלג וגם בעל השכלה כללית רחבה. הוא שימש כרב הקהילה במשך 58 שנים, עד לפטירתו בשנת 1934.
בראשית המאה ה-20 נותרה קהילה מאורגנת שבה רק 647 נפשות בעיר חאניה.
ב-אפריל 1941, לאחר נפילת יוון לידי גרמניה הנאצית, חולק שטח המדינה לשלושה אזורי שליטה: גרמני, איטלקי ובולגרי. האי כרתים נכלל בשטח השליטה הגרמני. בראשית שנת 1944 מנתה הקהילה היהודית 284 נפשות. בסוף חודש מאי נעצרו 276 מיהודי כרתים והועלו יחד עם לוחמי מחתרת יוונים על הספינה "טאנאיס" שעשתה דרכה לנמל פיראוס. התכנון המקורי היה להעביר את בני הקהילה למחנה הריכוז חיידרי ומשם לגרשם לאושוויץ. בדרך לנמל פיראוס טובעה הספינה באמצעות שני טילי טורפדו ששוגרו ממשחתת בריטית, שמפקדיה סברו בטעות שהיא ספינת צי גרמנית. הספינה טבעה תוך כרבע שעה ועמה כל בני הקהילה. שמונת היהודים שלא גורשו ניצלו מהשמדה וחלקם המשיכו להתגורר באי עד סוף שנות ה־60. בימינו מתגוררת משפחה יהודית אחת בעיר חאניה, שפועלת לשיקום ותחזוק בית הכנסת בעיר.
בתחילת שנת 2017 נפתח במקום בית חב"ד.
ראו גם
מחוזות יוון
גאוגרפיה של יוון
לקריאה נוספת
ברכה ריבלין, "כרתים", בתוך: הנ"ל (עורכת), פנקס הקהילות: (10) יוון, ירושלים: יד ושם, תשנ"ט 1998, עמ' 160–165.
קישורים חיצוניים
כרתים - מידע שימושי וכתבות, באתר "מסע אחר"
- על תנועת העצמאות המתחדשת של כרתים
הערות שוליים
*
קטגוריה:יוון: איים
קטגוריה:יוון: מחוזות
קטגוריה:פיניקים: מושבות
קטגוריה:איים בים התיכון | 2024-08-01T04:06:03 |
קלציום קרבונט | REDIRECT סידן פחמתי | 2005-06-10T19:09:50 |
אנטיוכוס האחד עשר | אנטיוכוס האחד-עשר (אֶפִּיפָאנֶס או פִילָדֶלפוּס) (? - 92 לפנה"ס) היה דמות משנית במלחמות הירושה בשנים האחרונות של בית סלאוקוס, שהיו בעבר שליטי ממלכה מפוארת, הממלכה הסלאוקית, אך בימיו של אנטיוכוס האחד-עשר היו רק מלכים מקומיים בסוריה.
אנטיוכוס האחד-עשר היה בנו של אנטיוכוס השמיני (גריפוס), ואחיו של סלאוקוס השישי (אפיפאנס). לאחר תבוסת אחיו ב-95 לפנה"ס בידי אנטיוכוס העשירי (איוסבס פילופטור), החליטו אנטיוכוס האחד-עשר ואחיו התאום, פיליפוס הראשון (פילדלפיוס), לנקום, וערכו מצור על אנטיוכיה, מרכז שלטונו של אנטיוכוס העשירי. המצור נכשל, ואנטיוכוס האחד-עשר טבע בנהר אורונטס כשניסה לחצותו על-גב סוס במהלך המלטות (92 לפנה"ס).
קישורים חיצוניים
אנטיוכוס 11
קטגוריה:הרוגי טביעה
קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-1 לפנה"ס | 2022-11-22T20:25:44 |
אנטיוכוס השנים עשר | אנטיוכוס השנים-עשר (דיוניסוס) (? - 84 לפנה"ס) היה החמישי מבניו של אנטיוכוס השמיני (גריפוס) שקיבל את כתר המלכות. הוא ירש את אחיו דמטריוס השלישי (איוקרוס) כשליט נפרד בחלק הדרומי (דמשק וסביבתה) של מה שנותר מהממלכה הסלאוקית. ומלך בין השנים: 87 עד 84 לפנה"ס.
בתחילה זכה אנטיוכוס השנים-עשר לתמיכה מגורמים בבית תלמי, אולם הוא נהרג בשנת 84 לפנה"ס במהלך מסע-קרב מול הערבים הנבטים, שכבשו את דמשק זמן קצר לאחר מכן.
קישורים חיצוניים
אנטיוכוס 12
קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-1 לפנה"ס | 2024-01-06T19:57:17 |
אנטיוכוס השלושה עשר | אנטיוכוס השלושה-עשר פילדלפוס אסיאטיקוס ("אסייתי", ביוונית: Ἀντίοχος Φιλάδελφος Ἀσιατικός; ? – 64 לפנה"ס) היה מאחרוני השליטים של הממלכה הסלאוקית.
אסיאטיקוס היה בנם של אנטיוכוס העשירי (איוסבס) והנסיכה המצרית קלאופטרה סלנה. קלאופטרה שימשה כעוצרת עבור הנער לאחר מות אביו (בשנה לא ודאית בין 90 ל-83 לפנה"ס). בשנת 83 לפנה"ס נכבשה ממלכת סוריה בידי טיגרנס הראשון (מלך ארמניה) ואסיאטיקוס ואימו איבדו את כוחם.
בשנת 75 לפנה"ס נסעה קלאופטרה, יחד עם אסיאטיקוס ואחיו, לרומא כדי לשכנע את הסנאט הרומאי להכיר בהם כמלכי מצרים וסוריה. הסנאט אומנם הכיר בזכויותיו של אסיאטיקוס על סוריה, אולם לא העניק עזרה ממשית במימושם. אסיאטיקוס שהה כשנתיים ברומא לפני שחזר למזרח והשתקע באסיה הקטנה. לאחר שטיגרנס הובס בידי הגנרל הרומי פומפיוס, הצליח אסיאטיקוס להשתלט על הממלכה והוא הוכר על ידי הרומאים כמלך-נתין בסוריה (69 לפנה"ס).
על שום שהייתו זמן רב בקיליקיה שבאסיה הקטנה עד שחזר לסוריה, קיבל את התואר "אסייתי".
תקופת מלכותו של אסיאטיקוס לא נמשכה זמן רב והוא סבל ממרידות באנטיוכיה וממלחמות קשות עם השבטים הנבטים והערבים בגבולותיו. בשנת 65 לפנה"ס הוא נשבה על ידי שמשי-גרם השליט הערבי של חמץ. הלה שחרר אותו בתחילת 64 לפנה"ס והוא חזר לכס המלכות לזמן מה, אולם באותה שנה פומפיוס הפך את סוריה לפרובינקיה רומית ואפשר לשמשי-גרם לשבות את אסיאטיקוס בשנית ולהרגו.
ניתן לומר כי מותו של אנטיוכוס השלושה-עשר סיים את שושלת בית סלאוקוס, למרות שבמשך זמן קצר שלט אחריו פיליפוס השני פילורומאיוס, בנו של פיליפוס הראשון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
אנטיוכוס 13
קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-1 לפנה"ס | 2022-09-24T19:12:40 |
הסטה לאדום | הפניההסחה לאדום | 2007-09-14T00:53:05 |
FTIR | REDIRECT ספקטרוסקופיית פורייה | 2006-10-31T06:50:30 |
יחודיות | REDIRECT סינגולריות כבידתית | 2006-07-10T20:06:39 |
עירוב תבשילין | ממוזער|250px|חלה ופשטידה לעירוב תבשילין בערב יום טוב, לצד נוסח הברכה בסידור. המאכלים יונחו בצד מערב יום טוב עד לשבת.
עירוב תבשילין הוא תקנה הלכתית המאפשרת להכין ביום טוב את צורכי השבת שחלה אחריו. העירוב נעשה על ידי הנחת תבשיל בערב יום טוב עבור השבת. כל זמן שה"עירוב" קיים, מותר להכין ביום טוב את צורכי השבת, באופן המותר עבור צורכי יום טוב. במידה ולא נעשה עירוב תבשילין, יש איסור להכין מיום טוב לשבת משום איסור הכנה מקודש לחול.
מקור האיסור וההיתר
ביום טוב הותר לבצע מלאכת אוכל נפש שנאמר: .
כאשר חל יום טוב ביום שישי, מדין התורה נפסק שמותר לבשל מיום טוב לצורך שבת כל עוד בישול המאכל יסתיים לפני השקיעה. אולם חכמים אסרו לבשל ביום טוב בשביל השבת שאחריו, ללא עירוב תבשילין משום כבוד שבת וכבוד יום טוב.
טעמי האיסור מדרבנן
חכמים אסרו מדרבנן לבשל ביום טוב בשביל השבת שאחריו, ללא עירוב תבשילין. לאיסור זה יש שני טעמים בתלמוד:
לדעת רבא, מטרת התקנה הייתה שיזכרו להניח מנה יפה לשבת, ולא יאכלו את כל האוכל בחג. לטעם זה, היה אפשר להניח את העירוב גם ביום טוב עצמו, אך גזרו שמא יפשע וישכח.
לדעת רב אשי, התקנה הייתה משום שאנשים ילמדו מכך שחכמים אסרו לבשל ביום טוב עבור שבת, קל וחומר שאסור לבשל ביום טוב עבור ימות החול (שהאיסור בזה מן התורה), וההיתר יהיה אך ורק על ידי העירוב. והועיל בזה העירוב שהרי אם התחיל לבשל לשבת כבר מערב יום טוב (שזה התבשיל של העירוב), הרי שכל בישול שיבוא אחר כך ביום טוב בשביל השבת יהיה רק המשך ההכנות לשבת ולא תחילתן. לטעם זה מובן מדוע מעיקר הדין יש לעשות את עירוב התבשילין בערב החג, וכן העיקר להלכה.
טעמי ההיתר מדאורייתא
בבסיסו של ההיתר מדין תורה מובאות שתי דרכים בתלמוד:
לדעת רבה יסוד ההיתר הוא הואיל שייתכן כי בסופו של יום ניווכח כי מלאכת הכנת האוכל נעשתה לצורך יום טוב עצמו, כגון לצורך אורחים שיבואו וכדומה, לכן מותר הדבר אף כאשר היא נעשית לצורך השבת.
לדעת רב חסדא מדין תורה "צורכי שבת נעשים ביום טוב". המאירי מסביר "אין ספק שאף לשבת הסמוכה לו מותר אחר שאינו בר הכנה שלא אמרה תורה אכול ביו"ט והתענה בשבת".
מי מניח עירוב תבשילין
מי שמתכוון להכין מאכלים מיום טוב לשבת, ודאי שחייב להניח עירוב תבשילין כדי לעשות זאת. ואמרו חכמים שגם מי שלא מתכנן לבשל מיום טוב לשבת צריך להניח "עירוב תבשילין" ולברך על ההנחה בגלל שתפקיד העירוב לתת לאדם את האפשרות לבשל מיום טוב לשבת גם אם בפועל לא יבשל, ולרוב הפוסקים, העירוב הוא המתיר לאדם להדליק ביום טוב את נרות השבת. בנוסף, בזכות הנחת העירוב זוכר אדם את השבת ודואג להכין לקראתה מאכלים טובים כדי לענג אותה בשלוש סעודות.
עירוב של בעל או בעלת הבית מוציא ידי חובת כל בני הבית והאורחים שישנים בביתם. ומי שמתארח בבית מלון כשר או במוסד אחר, העירוב של המלון מועיל לו וכולם יכולים להדליק ביום טוב נרות לכבוד שבת. למרות שמצווה על כל אחד להניח עירוב, מצווה על גדול העיר שהוא רב המקום להניח עירוב בשביל כל אדם שלא יודע או ששכח להניח. את העירוב גדול העיר צריך להקנות לאדם בוגר שמחוץ למשפחתו עבור כל העיר, בשביל שיוכל לערב בשביל כל העיר. אחרי הקניין לוקח הרב את העירוב ואומר נוסח דומה לנוסח העירוב מלבד הרחבת ההגדרה ל"לנו ולכל בני העיר". אדם ששכח להניח עירוב יכול לסמוך על העירוב של גדול המקום. אם לא הניח גדול המקום יכול לתת לחבר את המאכלים שלו במתנה והוא יוכל לבשל בשבילו. גזרו חכמים וקנסו אדם ששכח פעמיים להניח שייחשב פושע ולא יועיל לו העירוב של גדול העיר.
עשיית עירוב תבשילין
מניחים את העירוב בערב יום טוב, ואמרו חכמים שעדיף שהעירוב יהיה תבשיל שבושל בערב יום טוב לכבוד שבת. בדיעבד גם אם הניח עירוב זמן רב לפני החג, בגלל שהכוונה הייתה שהתבשיל יהיה עירוב לחג והעיקר הכוונה. וכתב השולחן ערוך שאפילו מי שהניח עירוב והתכוון שיהיה לכמה חגים ביחד, כל זמן שהעירוב קיים, הוא מועיל בדיעבד.
התבשיל צריך להיות מאכל שאוכלים עם פת ולא מאכל שנאכל לבד. התבשיל לא חייב להיות מבושל אלא כל סוג של הכנה מותרת. על פי רוב הפוסקים צריך אדם ליטול תבשיל אחד ופת אחד ולברך: . לכתחילה צריך אדם להזכיר בזמן הנחת העירוב את המלאכות שהוא מתכוון לעשות. לכן מוסיפים לאחר הברכה: "בדין עירובא יהא שרי לנא לאפויי ולבשולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת". ויש נוהגים לומר דווקא בעברית: "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות את כל צרכנו מיום טוב לשבת". אך גם אם לא הזכיר, כל מלאכה שמותר לעשותה ביום טוב עצמו מותרת גם לצורך השבת.
פירוש השם
הרמב"ם כותב שעירוב תבשילין נקרא כך בגלל הדמיון שלו למושג ההלכתי עירוב חצרות - כפי שעירוב חצרות נועד להוות היכר - שלא יבואו בני אדם לטעות ולחשוב שמותר להוציא בשבת מרשות לרשות, כך גם עירוב תבשילין מיועד להיכר וזיכרון - כדי שלא יחשבו שמותר לאפות בחג דברים שאינם נאכלים בו.
בצורה פשוטה יותר ניתן לבאר שבעירוב תבשילין בעצם 'מערבים' (כלומר מצרפים) את המאכלים שבושלו טרם החג למאכלים שבושלו בחג עצמו, ועל כן מותר, לדברי חז"ל, לבשל מיום החג ליום השבת שחל לאחריו.
קישורים חיצוניים
הרב אליעזר מלמד, הלכות עירוב תבשילין וטעם התקנה באתר פניני הלכה
מרדכי בר"ש ברויאר, עירוב תבשילין, באתר "דעת"
הרב מאור קיים, הרחבות לפניני הלכה, עירוב תבשילין
עירוב תבשילין - נוסח להדפסה באתר בבא קמא
הערות שוליים
קטגוריה:הלכות יום טוב
קטגוריה:סעודות שבת
קטגוריה:ביצה: סוגיות תלמודיות | 2024-10-04T09:01:54 |
נתן בירנבוים (שחמטאי) | נתן בירנבוים (נולד ב-27 בנובמבר 1950, תל אביב). הוא שחמטאי בדרגת אמן בינלאומי וחבר נבחרת ישראל לשעבר, שזכה שלוש פעמים באליפות ישראל. בוגר החוג למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל חברה לקידום אתרים ושיווק באינטרנט.
לשעבר שימש כבעלים של חברת I.C Conecpt, חברה לבניית אתרי אינטרנט שנסגרה.
נכון לאוגוסט 2023, מדורג במקום ה-80 בישראל לפי מד כושר.
הישגים בולטים
1967, 1968 - זכה באליפות ישראל לנוער (עד גיל 20)
1976, 1980, 1986 - זכה באליפות ישראל
2011 - זכה באליפות ישראל לסניורים
2013, 2016, 2021 - היה חבר בנבחרת ישראל לסניורים, שזכתה באליפות אירופה
2019 - זכה במדליית ארד באליפות אירופה לסניורים
2021 - זכה באליפות אירופה לסניורים
מבחר תחרויות בהן השתתף
אליפות ישראל בשחמט 2014
אליפות אירופה בשחמט 2015
אליפות ישראל בשחמט 2016
אליפות ישראל בשחמט 2021
הופעות באולימפיאדה
השתתף בנבחרת ישראל בחמש אולימפיאדות שחמט:
באולימפיאדת השחמט 1976 שהתקיימה בחיפה (2+,1-,3=)
באולימפיאדת השחמט 1978 שהתקיימה בבואנוס איירס (4+, 0-,4=)
באולימפיאדת השחמט 1980 שהתקיימה בוולטה, מלטה (4+,4-,4=)
באולימפיאדת השחמט 1982 שהתקיימה בלוצרן (4+,1-,3=)
באולימפיאדת השחמט 1984 שהתקיימה בסלוניקי (2+,2-,3=)
קישורים חיצוניים
קטגוריה:נציגי ישראל באולימפיאדת השחמט
קטגוריה:אלופי ישראל בשחמט
קטגוריה:אלופי ישראל לנוער בשחמט
קטגוריה:אלופי ישראל לסניורים בשחמט
קטגוריה:מנכ"לים ישראלים
קטגוריה:אמנים בין-לאומיים ישראלים
קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב
קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1950 | 2024-08-01T04:06:13 |
מתקפת מנע | ממוזער|250px|קצינים מחיל האוויר הישראלי ליד מטוס מצרי שהושמד בסיני במהלך מלחמת ששת הימים
מתקפת מנע היא החלטה מדינית על פעולה צבאית נרחבת שנועדה למנוע מגורם עוין, כגון מדינת אויב או ארגון טרור, לתקוף ראשונים במלחמה, מתקפה צבאית נרחבת או פיגוע טרור המוני. המכה המקדימה יכולה להיות תקיפה אווירית ממוקדת, מבצע צבאי מוגבל בהיקפו, מבצע צבאי נרחב ואפילו מלחמה בהיקף מלא. מתקפת המנע יכולה מחד לסכל מתקפה גדולה שהייתה עלולה לגרום לנפגעים רבים אך מאידך להוביל להסלמה ועימות רחב-היקף עם הצד השני.
מלחמת מנע
מלחמת מנע היא מתקפת מנע בסדר גודל של מלחמה נגד מדינת אויב שנועדה למנוע ממנה לתקוף ראשונה במלחמה. היוזמה למלחמת מנע נובעת מן האמונה שההתנגשות עם האויב היא בלתי נמנעת והסיכון הכרוך בדחיית ההתנגשות גדול מהסיכון הכרוך במלחמה מיידית.
על מדינה היוצאת למלחמת מנע להביא בחשבון את הקושי להצדיק את המלחמה בפני הקהילה הבינלאומית ואף בפני אזרחיה, שכן הסכנה שהניעה אותה לצאת למלחמה אינה מיידית, ועל כן היא עלולה להצטייר כמדינה תוקפנית ללא עילה למלחמה.
מלחמת ששת הימים ביוני 1967 נחשבת דוגמה מובהקת למלחמת מנע. גיוס ותמרוני הצבא המצרי היוו איום מתמיד על מדינת ישראל. מדינת ישראל נאלצה לגייס בפעם השנייה באותה השנה את צבא המילואים ולגרום נזק אדיר למשק הישראלי על מנת להיות מוכנים למתקפה מצרית אם תבוא. ביוני 1967 בחרו קברניטיה של מדינת ישראל במלחמת מנע על מנת לסיים איום מתמיד זה.
הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן וכן המערכה בנורווגיה (שתיהן במסגרת מלחמת העולם השנייה) ומלחמת עיראק נחשבות לדוגמאות נוספות למלחמות מנע.
מכה מקדימה
מכה מקדימה היא מהלומה צבאית שמדינה אחת מנחיתה על אויביה, מדינה או ארגון טרור, כאשר ברור שהם צפויים לתקוף באופן מיידי. עיתוי התקיפה הצפוי של האויב הוא המבדיל את המכה המקדימה ממלחמת מנע.
במלחמת ששת הימים ישראל התקיפה את חילות האוויר של ארצות ערב ("מבצע מוקד" - 5 ביוני 1967) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת. מתקפתו של צה"ל בחצי האי סיני הייתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות האו"ם שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית הירדנית והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה.
ביום פתיחת מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה על ידי הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי חיל האוויר אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה על ידי הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות (ארצות הברית וברית המועצות) והאו"ם כצד התוקפני. באותן שעות דרש שר החוץ האמריקאי קיסינג'ר מישראל לא להנחית מכה מקדימה, וקיבל אישור על כך מראש הממשלה גולדה מאיר. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים, ונקלע למצב קשה מאוד, שהוא נחלץ ממנו רק לאחר אבדות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן.
באינתיפאדה השנייה דוקטרינת הסיכולים הממוקדים שימשה בהתחלה להרוג "פצצות מתקתקות" ומחבלים שהיו בדרכם לבצע פיגוע. בהמשך היא הוחלה גם על מחבלים שתכננו פיגועים או התארגנו לפיגועים ומאוחר יותר היא התרחבה להריגה של פעילי טרור בכל הדרגים ובמיוחד לחיסול ממוקד של בכירים בארגוני הטרור. הפגיעה במחבל לפני שהוא יוצא לבצע פיגוע היא סוג של מכה מקדימה שנועדה למנוע ממנו לבצע את הפיגוע.
במלחמת חרבות ברזל, במסגרת הלחימה בחזית הצפונית מול חזבאללה ביצע חיל האוויר הישראלי ב-25 באוגוסט 2024 בשעה 04:30 מתקפת מנע נגד חזבאללה בה כ-100 מטוסי קרב השמידו מאות משגרי רקטות ואלפי קני שיגור, ומספר רב של רקטות וכטב"מים מתאבדים שחזבאללה התכוון לשגר על ישראל ב-05:00.
ראו גם
מכה שנייה
מתקפת מנע גרעינית
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
קטגוריה:מדע המדינה
קטגוריה:דוקטרינה צבאית
קטגוריה:מלחמות לפי סוג | 2024-10-01T01:55:24 |
הנדסת חלל | REDIRECT הנדסת אווירונאוטיקה | 2006-01-07T09:27:59 |
מלחמת צרפת–פרוסיה | שמאל|ממוזער|250px|נפוליאון השלישי וביסמרק לאחר הכניעה בסדאן
שמאל|ממוזער|250px|עמוד הניצחון שהוקם בברלין לזכר ניצחון הפרוסים במלחמה
מלחמת צרפת–פרוסיה (נקראת גם מלחמת צרפת–גרמניה; 19 ביולי 1870 – 10 במאי 1871) הייתה מלחמה בין הקיסרות הצרפתית השנייה לבין ממלכת פרוסיה ומדינות גרמניות אחרות. את המלחמה יזם הקיסר הצרפתי נפוליאון השלישי, מתוך חשש מעוצמתם הגוברת של הפרוסים ושל גרמניה מאוחדת, כאשר היסטוריונים מסוימים חושבים שהקנצלר הגרמני אוטו פון ביסמרק גרם לצרפתים להכריז מלחמה, כדי לאחד את גרמניה למדינה אחת. ב-16 ביולי 1870, התכנס הפרלמנט הצרפתי כדי להכריז מלחמה על פרוסיה, ועשה זאת אחרי שלושה ימים. הגרמנים גייסו את חייליהם הרבה יותר מהר והתקדמו במהירות בצפון מזרח צרפת. לגרמנים היו חיילים רבים יותר, מאומנים טוב יותר, גנרלים טובים יותר, והצבא הפרוסי-גרמני השתמש בטכנולוגיות מודרניות (בעיקר רכבות וארטילריה) בצורה טובה יותר מהצרפתים. אחרי שורת ניצחונות גרמניים בצרפת נפל קיסר צרפת נפוליאון השלישי בשבי הגרמני, והצבא הצרפתי נחל תבוסה מוחלטת. הממשלה הצרפתית הכריזה על הרפובליקה הצרפתית השלישית בתחילת ספטמבר והמשיכה להילחם למשך 5 חודשים עד נפילת פריז ב-28 בינואר 1871. צרפת המובסת נאלצה להעביר לגרמניה את מחוז אלזס-לורן ולשלם פיצויים כבדים, תנאי כניעה שעוררו מרירות רבה. המתח בין המעצמות לא שכך והתפרץ שוב ב-1914, כחלק מהגורמים העיקריים למלחמת העולם הראשונה.
רקע היסטורי
צרפת של שנות השישים של המאה התשע עשרה הייתה תחת שלטונו של הקיסר לואי נפוליאון, המכונה נפוליאון השלישי. כבר בשנת 1853 בריאותו הלכה והתדרדרה, עקב טעויות רופאיו. כתוצאה מכך התרופף גם שלטונו של הקיסר, לאחר מספר החלטות שגויות, אשר נבעו כנראה ממצבו הבריאותי. המרץ האדיר שהשקיע הקיסר במדיניות החוץ, שהביא בתחילה לניצחון במלחמת קרים, הופנה עתה כלפי סכסוכים שלצרפת לא היה כל סיכוי לנצח בהם, כגון הניסיון הכושל ליצור אימפריה צרפתית בראשות קיסר בובה במקסיקו, וניסיונות להתערב באיחודה של איטליה. מבחינה פנימית היה השלטון בלתי פופולרי, ודיכא את חירויות האזרח, על אף שבשנותיו האחרונות ניתן לאופוזיציה להשמיע את קולה.
מנגד החל כוח חדש להשמיע את קולו בענייניה של אירופה. הייתה זו פרוסיה בראשותו של "קנצלר הברזל" אוטו פון ביסמרק. ביסמרק, גאון במדיניות חוץ וחסיד של תפיסת ה"ריאל פוליטיק", פעל במלוא המרץ לאיחודה של גרמניה תחת שלטונו של בית הוהנצולרן הפרוסי. ברור היה שבמקרה זה תאבד צרפת את ההגמוניה שלה באירופה, ולפיכך, כך ידע ביסמרק, על איחודה של גרמניה לעבור דרך פריז.
סכסוך הירושה בספרד
עילתה המיידית של המלחמה הייתה סכסוך בנוגע לכס המלוכה הספרדי. בספטמבר 1868 נמלטה איזבלה מלכת ספרד מכיסאה, בעקבות המהפכה המהוללת, ובמשך כמה חודשים הוצעו יורשים שונים לכיסא זה. מועמדו של ביסמרק היה הנסיך לאופולד לבית הוהנצולרן-זיגמרינגן, קרוב משפחתו של מלך פרוסיה. נפוליאון השלישי ראה בעין צרה את החיזיון של צרפת המכותרת על ידי גרמניה המאוחדת הנשלטת על ידי בית הוהנצולרן מצפונה וממזרחה, וספרד הוהנצולרנית מדרומה.
ביולי 1870 הכריז ליאופולד על ויתורו על כס המלוכה בספרד, אך נפוליאון השלישי לא הסתפק בכך, ודרש מהמלך הפרוסי וילהלם הראשון ערובה לכך שליאופולד לא ידרוש את הכס הספרדי בעתיד. וילהלם סירב לכך, היות שליאופולד כבר פרש מהמועמדות לכתר הספרדי. ביסמרק שראה את המברק שהוכן על ידי המלך בבאד אמס מחק ממנו את הקטע המסביר את הסיבה לסירוב וכך הפך המברק למעליב. כתוצאה מכך הכריזה צרפת מלחמה על גרמניה ב-19 ביולי 1870. ביסמרק הפתיע את נפוליאון השלישי בכך שהצליח לצרף ללחימה את המדינות הגרמניות הדרומיות, אשר היו נפרדות מפרוסיה, אך כרתו עמה רשת של בריתות חשאיות.
מהלך המלחמה
פרוץ הקרבות
ב-28 ביולי התייצב נפוליאון השלישי במפקדת הארמייה הראשונה במץ, וב-31 ביולי החלו הכוחות הצרפתיים לחצות את נהר הסאר. ב-2 באוגוסט כבשו הקורפוסים הצרפתיים ה-2 וה-3 את זארבריקן, שעליה הגנה הדיוויזיה ה-16 הפרוסית.
באותו זמן השלים הצבא הפרוסי-גרמני את גיוס המילואים וריכוזם, והעמיד 3 ארמיות לצורך המתקפה: הארמייה הראשונה בפיקוד קרל פרידריך פון שטיינמץ, הארמייה השנייה בפיקוד פרידריך קרל, נסיך פרוסיה, והארמייה השלישית בפיקוד נסיך הכתר פרידריך. בעקבות כך עצרו הצרפתים את התקדמותם, ונסוגו בחזרה אל מעבר לגבול, ועברו למגננה.
במהלך הקרבות הראשונים, שני הצדדים ספגו אלפי אבדות מבלי שתושג התקדמות משמעותית. אמנם טעויות שעשה גנרל פון שטיינמץ, נתנו לצרפתים הזדמנות להבקיע את המערך הגרמני, אך עד שקלטו זאת, כבר שלחו הפרוסים תגבורות ושינו את תמונת המצב.
קרב גרבלוט והמצור על מץ
תוכנית המתקפה הפרוסית התבססה על הטמנת מלכודות לצבא הצרפתי, וניטרול הארמיות הצרפתיות באזור הגבול, ורק לאחר מכן להתקדם לעומק צרפת. מול הכוחות הפרוסיים עמדה הארמייה הצרפתית הראשונה – "ארמיית הריין", שהתרכזה סמוך לעיר המבצר מץ כ-10 ק"מ ממערב לעיר. הארמייה עמדה תחת פיקודו של מרשל פרנסואה אשיל בזן, שקיבל את המינוי רק ב-12 באוגוסט, אך נפוליאון השלישי המשיך לפקד עליה עד 16 באוגוסט.
ב-18 באוגוסט בשעה 08:00 בבוקר הורה המצביא הפרוסי מולטקה לארמיות הראשונה והשנייה לתקוף את הכוחות הצרפתיים. בשעה 12:00 בצהריים פתח מפקד הקורפוס ה-9 גנרל אלברכט גוסטב פון מנשטיין בהפגזה כבדה על אמוילר. הצרפתים התגוננו היטב ברובי השספו המצוינים שלהם, אך העדיפות הארטילרית הפרוסית הכריעה לבסוף את הקרב. בשעה 14:30 תקפה הארמייה הפרוסית הראשונה מכיוון מזרח, אך נבלמה על ידי הקורפוס ה-6 הצרפתי, בפיקוד מרשל פרנסואה סטיין קנרובר, וקורפוס המשמר והקורפוס ה-7 הפרוסיים ספגו אבדות כבדות. אולם, הצרפתים לא הצליחו לנצל את הצלחתם, מכיוון שהקורפוס הצרפתי ה-6 הופגז קשות על ידי הארמייה הפרוסית השנייה, ומפקד קורפוס המשמר הצרפתי גנרל שארל דניס בורבאקי החליט על דעת עצמו שהקרב עומד להסתיים במפלה, ומשום כך לא פתח במתקפת נגד על הכוחות הפרוסיים.
למחרת ב-19 באוגוסט חסם הצבא הפרוסי-גרמני את דרך הנסיגה לכיוון ורדן, ועם התחדשות הקרבות העדיף מרשל בזן להיכנס עם 150,000 חייליו לתוככי העיר מץ. מולטקה הפריש 3 קורפוסים מכוחותיו לצורך הקמת הארמייה הרביעית – "ארמיית המז", והעמידה תחת פיקוד אלברט, נסיך הכתר הסקסוני, ועליהם הוטל לקיים את המצור על העיר. לאחר חודשיים של מצור, נכנעו הצרפתים ב-27 באוקטובר ונלקחו לשבי הגרמני.
קרב סדאן
על מנת לשחרר את ארמיית הריין שכותרה במץ, החליטו נפוליאון השלישי ומפקדיו לחלץ את הארמייה על ידי ארמיית שאלון, ולאחר מכן לנתק את קווי האספקה הגרמניים, ובהמשך לחסל את הצבא הגרמני על ידי סיוע מארמייה נוספת ששהתה בפריז.
ב-21 באוגוסט חידשו הגרמנים את התקדמותם לעבר ארמיית שאלון הצרפתית. מאידך, נפוליאון השלישי ומרשל פטריס דה מק-מהון החליטו לעקוף את הצבא הגרמני מצפון. על ידי המהלך הזה, כלאו הצרפתים את עצמם בשטח מישורי בין סדאן לגבול בלגיה. בעקבות כך ניצל מולטקה את ההזדמנות, ושלח את הארמיות השלישית והרביעית לכיוון הצרפתים, ומנע מהם לחבור לכוח הנצור במץ.
ב-30 באוגוסט לאחר קרב קצר בבומון, נסוגו הצרפתים לתוך העיר סדאן. במהלך הקרב ספגו הצרפתים אבדות כבדות, ומפקד קורפוס הפרשים ז'אן-אוגוסט מרגריט נהרג בראש לוחמיו. בעיר עצמה התחוללה היסטריה בעקבות התבוסה. לאחר שמק-מהון נפצע במהלך קרב בומון, נתן נפוליאון השלישי לגנרל אוגוסט-אלכסנדר דוקרו את הפיקוד על הארמייה, אך לפתע התברר כי המינוי הובטח לגנרל עמנואל-פליקס דה וימפפן מפקד הקורפוס ה-5. הבלבול חגג בשורות הצרפתים, ולבסוף הורה נפוליאון השלישי ב-2 בספטמבר על כניעה, ונלקח בשבי עם כל צבאו. בקרב זה נהרגו ונפצעו 17000 צרפתים ו-125000 אחרים נלקחו בשבי. הצרפתים הרגו 2320 פרוסים, פצעו 5980, ולקחו בשבי 700.
תבוסת צרפת
לאחר תבוסת הצבא הצרפתי בסדאן, הקיסר נפוליאון השלישי וצבאו בן 125,000 חיילים נפלו בשבי. היה זה סופה של הקיסרות השנייה. בפריז הוכרזה "ממשלת הגנה לאומית" אשר המשיכה בניהול המאבק. היו אלו השלבים העובריים של המשטר שייקרא לימים הרפובליקה הצרפתית השלישית.
הצלחתו של הצבא הפרוסי מוסברת בשל נחיתותו הצבאית של הצבא הצרפתי לעומת הצבא הפרוסי המאומן היטב, והמצויד בנשק מודרני, וגם על ידי מקצועיותו של ראש המטה של הצבא הפרוסי-גרמני, מולטקה ה"זקן". שנים לפני המלחמה עסק מולטקה בהקמת רשת גיוס, אימון והצטיידות שהתבססה במידה רבה על תשתית הרכבות, ואיפשרה ריכוז ושינוע מהיר ויעיל של צבא המילואים הפרוסי, על ציודו אל החזית בזמן קצר. כך, בשנת 1870, על אף שנפוליאון השלישי הוא שהכריז מלחמה, הצליח הצבא הפרוסי להגיע לעדיפות מספרית בגבול כאשר הצרפתים עוד היו עסוקים בגיוס. יתרה מזו, קווי הלוגיסטיקה שתכנן מולטקה איפשרו אספקה טובה יותר לצבא הפרוסי בשטחי האויב מאשר תפקודם של קווי אספקה הצרפתיים בארצם-שלהם. מולטקה היה כה בטוח בתכנונו ובתרגול הצבא, שלפי האגדה, בעת הגיוס של 1870, ישב וקרא ספר.
המדינאי לאון גמבטה, אשר התנגד בתחילה למלחמה, הכריז עתה כי מלחמה זו נכפתה על צרפת, וקרא לנקיטת התנגדות תקיפה לאויב. משהגיעו לאספה הלאומית הידיעות על תבוסת סדאן ונפילת הקיסר בשבי היה זה גמבטה שהכריז על כך באופן רשמי. הוא מונה לחבר בממשלת ההגנה הלאומית החדשה, וקיבל על עצמו את תפקיד שר הפנים. עם התקדמות הגרמנים לעבר פריז, יעץ גמבטה (כמוהו כשר הפנים הצרפתי עם תבוסת צרפת במלחמת העולם השנייה, ז'ורז' מנדל) כי על הממשלה לעבור מפריז, ולהמשיך את הלחימה גם לאחר נפילתה שנראתה כבלתי נמנעת. הצעתו של גמבטה נדחתה, שכן הממשלה חששה ממהפכה בפריז, ואכן, ניצניה של הקומונה הפריזאית החלו נראים בפריז. עם זאת נשלחה משלחת לעיר טור על מנת לארגן את ההתנגדות הצבאית משם. צעד זה נראה לגמבטה כבלתי מספק, וב-7 באוקטובר נמלט גמבטה מפריז בכדור פורח ובהגיעו לעיר טור הכריז על עצמו כשר הפנים ושר ההגנה. גמבטה ארגן הגנה תקיפה, והמלחמה נמשכה הרבה מעבר לציפיותיו של ביסמרק.
הצבא שארגן גמבטה יכול היה לסייע, שכן ההתנגדות לגרמנים בערי השדה הייתה רבה, ורבים נקראו אל הדגל, כן פעלו כוחות הקלעים החופשיים מאחורי קווי הגרמנים. אך אסון צבאי נוסף, כניעתו בעיר מץ של שארית צבאו של נפוליאון השלישי בראשות המרשל בזן, ועמו 180,000 חיילים, הביאה לכך שמאמציו של גמבטה לא נשאו פרי.
לאחר תבוסה נוספת ליד העיר אורליאן בדצמבר, נאלצה הממשלה לעבור לעיר בורדו, ובינואר 1871 נכנעה פריז. ב-18 בינואר 1871, הכריז על עצמו וילהלם הראשון כקיסר גרמניה המאוחדת (הרייך השני) באולם המראות בארמון ורסאי. כניעתה של צרפת הוכרזה אף היא במעמד זה. גמבטה נאלץ לקבל את הכניעה, ולאחר זמן מה התפטר במחאה על תנאי ההסדר שנכפו על צרפת.
הקומונה הפריזאית
המשמר הלאומי בפריז, והפועלים המתמרדים סירבו לקבל את תנאי הכניעה, והאשימו את הממשלה במחדל לארגן את ההתנגדות לגרמנים. ב-18 במרץ כבשו הפועלים את פריז, תוך שהם מכריזים על הקמת הקומונה הפריזאית. בעזרת הצבא הפרוסי הצליחה ממשלת צרפת, אשר העבירה את מושבה לוורסאי, לדכא את המרידה, במחיר דמים של כשלושים אלף הרוגים מקרב אנשי הקומונה (לעומת כתשע מאות ל"צבא ורסאי" כפי שכונה הצבא שדיכא את המרידה), בחלקם הגדול היו ההרוגים אזרחים, נשים וילדים. במיוחד ידוע לשמצה הטבח המכונה "שבוע הדמים" בין 21 במאי ו-28 במאי 1871.
תוצאות המלחמה
חוזה השלום הצרפתי גרמני נחתם בוורסאי ב-26 בפברואר 1871, ואושר בפרנקפורט ב"אמנת פרנקפורט", ב-10 במאי 1871. צרפת נאלצה למסור לגרמניה את מחוז אלזס לוריין, לשלם פיצויים בסכום של 5 מיליארד פרנק, ולאפשר שהיית כוחות גרמניים בתחומה עד שישולם הכופר (אשר בוצע, לפני המועד שנקבע לו, בשנת 1873).
המלחמה הביאה לעולם את גרמניה המאוחדת, המחושלת על ידי ניצחון צבאי, שהיה למאורע המכונן בתולדותיו של הרייך השני, ובעלת אתוס מיליטריסטי גאה ומנצח. צרפת, לעומתה, הייתה מרוסקת מבחינה צבאית, מפולגת על ידי אירועי הקומונה הפריזאית, ובמשך זמן רב ניסתה להתאושש מן המשבר. (עדות לניסיון להביא שוב לגאווה לאומית לאחר נפילת סדאן, הייתה בנייתה של כנסיית סקרה-קר ברובע מונמארטר בפריז, סמל לגדולה הלאומית המחודשת).
תוצאה בלתי ישירה של המלחמה הייתה כי מדינת האפיפיור, שנתמכה עד אז בידי צרפת, נכבשה על ידי איטליה ב-20 בספטמבר 1870, בצעד שהשלים את איחודה של איטליה.
המלחמה גרמה למרירות ולאיבה בין גרמניה לצרפת בעשורים הבאים. הייתה זו יריבות שלא יכלה לבוא לסיום כל עוד הוחזקה אלזס לוריין בידיים זרות, ותמונת הרי הווז' המוחזקים בידיים גרמניות היוותה צל תמידי על חייה של הרפובליקה הצרפתית השלישית. המילה "revanche" – נקמה (ובהתאמה מדיניות של רבנשיזם) הייתה למילת המפתח ביחסים הבינלאומיים בשנים הבאות, עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, האסון העולמי הגדול, שאחת מסיבותיו הייתה מלחמת פרוסיה צרפת.
היהודים והמלחמה
יהודי גרמניה ראו במלחמה הזדמנות להוכיח את נאמנותם למולדתם, והתגייסו בהמוניהם לצבא הפרוסי. כ-14,000 יהודים שרתו בצבא הפרוסי בזמן המלחמה. גם בצבא הצרפתי שרתו יהודים. היהודים בצבא הפרוסי השתדלו לא לפגוע ביהודים מצדו השני של המתרס, ואף הוקמו ארגונים יהודיים-גרמניים שדאגו לתת יחס מיוחד לשבויים יהודים-צרפתים.
לודוויג פיליפסון, מהעיתון היהודי אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס, פרסם רשימה של שמות כל החיילים היהודים בחזית, "כדי להפריך האשמות שווא". הרשימה כללה כ-4,700 חיילים קרביים בצבא הפרוסי, מצוינים בשמותיהם וערי הולדתם, ובתוכם 140 קצינים, 483 חללים ו-373 מעוטרי צלב הברזל. היהודים נאלצו להתמודד מול טענות אנטישמיות כנגדם בטענה שהם בוגדים במולדת בשני הצדדים. היהודים תרמו גם תרומה כספית וגם תרומה בגיוסם לצבא, בעניין הכספי תרמו יהודים עשירים משני הצדדים לדוגמה משפחת רוטשילד תרם 115 אלף פרנק לצבא הצרפתי ואילו אברהם אופנהיים תרם 4000000 פרנק לצבא הגרמני אך למרות תרומת היהודים במלחמה האנטישמיות לא נמנעה.
קישורים חיצוניים
אתר המוקדש למלחמה
טקטיקה במלחמת צרפת-פרוסיה
הערות שוליים
פרוסיה
צרפת-פרוסיה
צרפת
קטגוריה:יחסי גרמניה–צרפת
קטגוריה:הקיסרות השנייה
* | 2024-09-21T11:37:56 |
ריק | שמאל|ממוזער|250px|תא ואקום
שמאל|ממוזער|250px|הדמיה של אטום הליום וסדרי הגודל. הכתם האפור הוא ענן ההסתברות להימצאות האלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק.
בפיזיקה, רִיק או ואקום הוא החוסר של חומר בנפח של חלל. ריק חלקי מבוטא על ידי יחידות של לחץ. יחידת המידה ללחץ היא פסקל (Pascal) (והנכתב בקיצור Pa). ריק יכול גם להיות מבוטא על ידי שימוש ב-torr, על ידי שימוש בסקלת בברומטר, או כאחוז מהלחץ האטמוספירי על ידי שימוש ביחידת הבר.
רוב נפחו של היקום הוא ריק, וגם העצמים אותם אנו חשים כבעלי נפח, למעשה ריקים ביותר מ-13 סדרי גודל מהנפח הכולל. הסיבה לכך היא שכל אטום מורכב מאלקטרונים וגרעין האטום, התופסים נפח מזערי מכלל הנפח המוגדר באורביטלי האטום.
דרגות שונות של ריק
לחץ אטמוספירי = 100 קילו-פסקל
שואב אבק = בערך 40 קילו-פסקל
משאבת ריק מכנית = בערך 1.3 פסקל
החלל הקרוב לכדור הארץ = בערך 130 מיקרו-פסקל
לחץ אטמוספירי על הירח = בערך 1.3 מיקרו-פסקל
חלל בין-גלקטי = בערך 13 ננו-פסקל
תא קריוגני לייצור ריק = 1-1.3 ננו-פסקל
יצירת ריק
כאשר יוצרים ריק חלקי, החומר בנפח שמפונה זורם בצורה שונה בלחצים שונים בהתבסס על חוקי מכניקת הזורמים. בתחילה משאבת ריק מפנה את החומר בעוד המולקולות מתנגשות ביניהן ודוחפות אחת את השנייה בצורה שנקראת זרימה צמיגה (ויסקוזית). כאשר המרחק בין המולקולות גדל, המולקולות מתנגשות עם דופן הכלי הרבה יותר מאשר עם שאר המולקולות ושאיבה של החומר היא לא יעילה יותר.
בשלב זה, המערכת נכנסת למצב שנקרא זרימה מולקולרית, כאשר המהירות של כל מולקולה היא אקראית. שיטות להוצאת החומר הנותר כוללות המרה של מולקולות הגז למצב מוצק על ידי הקפאה שלהן בשיטה שנקראת שאיבה קריוגנית או שיטה אחרת הכוללת חיבור חשמלי של המולקולות עם חומרים אחרים שנקראת שאיבה יונית.
בלחצים נמוכים מאוד הגזה של כלי הריק מתרחשת לאורך הזמן. גם כאשר ריק גבוה נוצר במכל אטום לחלוטין, אין ודאות שלחץ נמוך כלשהו ימשיך להיווצר כל עוד תהליך ההגזה נלקח בחשבון. הגזה היא לרוב חזקה יותר בטמפרטורות גבוהות. גם חומרים שלרוב לא נחשבים כספיחים יגיזו החוצה.
אדי מים הוא מרכיב הגזה עיקרי גם בכלים מתכתיים קשים (כמו פלדת אל-חלד או טיטניום). הגזה יכולה להיגרע על ידי דסיסציה קודם לשאיבת הריק. בכלים המיוצרים מחומרים כמו פלדיום (שהוא סופח חמצן חזק מאוד) יש בעיות הגזה מיוחדות.
הריק הקוונטו-מכני
מכניקת הקוונטים מגלה כי גם ריק מושלם, עם לחץ מדוד של 0 מילימטר כספית הוא לא ממש ריק. סיבה אחת היא שקירות מיכל הריק קורנים אור בצורה של קרינת גוף שחור: אור נראה אם הם בטמפרטורות של אלפי מעלות צלזיוס, אור תת אדום אם הם קרים יותר. המרק הזה של פוטונים יהיו בשיווי משקל תרמודינמי עם הקירות, והריק יכול להיות בעל טמפרטורה מסוימת.
בתורת השדות הקוונטית, מצב היסוד (המצב בעל האנרגיה הנמוכה ביותר) מכונה מצב הוואקום כיוון שבמצב זה אין חלקיקים.
גם ריק תאורטי איננו באמת ריק, הוא רוחש פעילות של זוגות חלקיקים ואנטי חלקיקים שנוצרים יש מאין ומיד מאיינים זה את זה תוך פליטת אנרגיה. החלקיקים כביכול "לווים" אנרגיה מתוך הריק ומחזירים אותה בפרק זמן שמותר לפי עקרון האי-ודאות, וממוצע האנרגיה של הוואקום נשאר אפס. בגלל משך חייהם הקצר חלקיקים אלה נקראים חלקיקים וירטואליים. התופעה נקראת "תנודות קוונטיות", והיא באה לידי ביטוי באפקט קזימיר.
על פי התאוריה חלקיקים וירטואליים שנוצרו בריק היו הזרעים שמהם צמח היקום, וייתכן שאנרגיית הריק אחראית להתפשטות היקום והיא הסיבה לערך הנמדד של הקבוע הקוסמולוגי.
שימושים
ממוזער|שמאל|נקניק סלמי ארוז באריזת ואקום.
יישומים טכנולוגיים, כלי עבודה ומעבדה שונים, דורשים לשם הפעלתם מידה מסוימת של ריק או הורדת הלחץ.
שקיות ואקום לאחסון מהן נשאב האוויר עד למידת האפשר, על מנת לצמצם את נפח האריזה או השקית.
שימור מזון באריזת ואקום, בדר"כ לשם מניעת חמצון האוכל.
בישול סו-וויד היא שיטת בישול מזון המתבצעת על ידי אטימתו בשקית פלסטיק ריקה מאוויר.
במנורת ליבון יש ריק על מנת שחוט הלהט לא יגיב עם חמצן האוויר, ויישרף מהר.
מתקני הדמיה של ריק, למשל בסוכנויות חלל, משמשים לבדיקה של הלווין, הגשושית, והמכשור בטרם יישלח לחלל.
בתוך מאיץ חלקיקים יש ואקום, על מנת למנוע התנגשויות של קרן הפגיעה, עם אטומים אקראיים במתקן ההאצה.
מתקני היתוך גרעיני כמו טוקמאק, יוצרים ואקום, לפני שמכניסים לטבעת הפלזמה את גז המימן.
במקרים מסוימים בהם הריק מתבקש לשם אי חימצון, ניתן להחליף בגז אינרטי או גז אציל את תנאי הריק.
ראו גם
חלל
משאבת ואקום
לחץ
משאבה
רכבת ריק
חצאי הכדור של מגדבורג
שחור
קישורים חיצוניים
מגזין מדע וטכנולוגיה של ריק
הערות שוליים
קטגוריה:פיזיקה | 2024-03-21T08:18:10 |
ממלכתיות | ממלכתיות הייתה כינויה של גישת דוד בן-גוריון - בתמיכת מפא"י ומפלגות הימין והמרכז - שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל. הכוונה היא להתקנתה של מדינה מסודרת מודרנית - לאחר ההשתחררות מהכיבוש הבריטי, וזאת ע"ב סדרה של סטייט-ריפורמס, כמו בפרוסיה שאחרי המלחמות הנפוליאוניות.
הגישה העניקה למעשה ביטוי אידאולוגי להעברת מרכזי השליטה במדינה מהמוסדות החברתיים שניהלו את היישוב לממשלה ולביסוס ריבונותה של המדינה. שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה הלאומיים של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק הפלמ"ח, חקיקת חוק חינוך ממלכתי שביטל את שיטת הזרמים בחינוך והלאמת לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות.
בשנות ההנהגה של לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין בכהונתו הראשונה, 1963-1977 אושררו ובוצרו עקרונות ממלכתיים אחדים, בעיקר כאלה הנוגעים לפן המשפטי של הממלכתיות וכאלה הנוגעים לזכויות אדם. כך למשל בוטל הממשל הצבאי, נחקקו חוקי יסוד שהסדירו את מעמד רשויות השלטון, כונן מוסד ועדת החקירה הממלכתית ומעמדם של בג"ץ ושל היועץ המשפטי לממשלה התעצם.
בתחום הבריאות נשמר מעמדם של הגופים התנועתיים והמפלגתיים, ורק בשנת 1995 חל שינוי בתחום זה, עם כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שניתק את הקשר ההדוק בין ההסתדרות הכללית (ובעקיפין מפלגת העבודה) לקופת חולים כללית, ואת הקשר הדומה בין הסתדרות העובדים הלאומית לקופת חולים לאומית. צעד זה הרים תרומה חשובה להקניית מעמד ממלכתי לשירותי הבריאות, אם כי נמשכת אספקתם מטעם גופים עצמאיים (קופות החולים), ולא ישירות מטעם המדינה. קבלת שירותי בריאות מקופת חולים מסוימת חדלה להיות תלויה בחברות בארגון העובדים השולט בקופה. אספקת השירותים מטעם גופים עצמאיים אין בה כדי לפגוע בעקרון הממלכתיות, כל עוד ניהול של גופים אלה כפוף לשיקולים ממלכתיים ולא לשיקולים תנועתיים.
לקריאה נוספת
ניר קידר, ממלכתיות: התפיסה האזרחית של דוד בן-גוריון, יד יצחק בן-צבי ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2009.
עופר שיף ותמר הרמן (עורכים), כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית, האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023.
אדם רז, משטר היד הקשה: דוד בן-גוריון, פולמוס הממלכתיות והמחלוקת הפוליטית על תוכנית הגרעין הישראלית, כרמל, ירושלים, 2019.
אבי בראלי, מפא"י בראשית העצמאות: 1948-1953, יד יצחק בן-צבי, ירושלים 2007.
אבי בראלי וניר קידר, ממלכתיות ישראלית, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2011.
ניר קידר, בן-גוריון והחוקה: חוקתיות, משפט ודמוקרטיה במשנתו של ראש הממשלה הראשון. אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 2015.
קישורים חיצוניים
אליעזר דון יחיא, Changes and Developments in Israeli Civil Religion: 1982–2017. Israel Studies, Vol. 23, No. 3. סתיו 2018.
שיחה בין איתן דוניץ, ניר קידר וטליה גורודס בפודקאסט של קטעים בהיסטוריה והמכון למורשת בן-גוריון - מה יקרה בלי ממלכתיות, יולי 2023.
ריאיון של עדי שרצר בפודקאסט של עושים היסטוריה ומרכז זלמן שזר - איך בונים ישראליות? ספטמבר 2023.
עדי שרצר, The Place of Israel’s Palestinian Citizens in Mamlakhti Culture. Israel Studies, Vol. 27, No. 3. סתיו 2022.
עדי שרצר, Mamlakhtiyut from Across the Ocean: Ben-Gurion and the American-Jewish Community. Contemporary Review of the Middle East, Vol. 6, No. 3. 2019.
קטגוריה:ישראל: היסטוריה
קטגוריה:ישראל: פוליטיקה
קטגוריה:מונחים ומושגים בפוליטיקה | 2024-09-05T03:26:57 |
ואקום | REDIRECT ריק | 2004-09-17T15:26:44 |
אלן סמית'י | אלן סמית'י (באנגלית: Alan Smithee; לפעמים נקרא אלן סמית') הוא קרדיט שמופיע בסרט קולנוע שבו הבמאי מסרב לחתום על הסרט שביים, משום שאינו שלם עם התוצאה הסופית.
מקור השם
הבמאי הראשון שסירב כי שמו יופיע על סרט שיצר, וביקש מגילדת הבמאים של אמריקה בהוליווד כי בכותרות הסרט יינתן הקרדיט ל"אלן סמית'י", הוא דון סיגל. היה זה בסרט "מותו של אקדוחן" שיצא לאקרנים בשנת 1969. הסרט החל בבימויו של במאי אחר, אשר הסתכסך עם הכוכב ריצ'רד וידמרק ופוטר. סיגל הגיע על מנת להשלים את העבודה, ואף הוא הסתכסך עם וידמרק, שדרש כי תהיה לו שליטה אמנותית בבימוי הסרט ועריכתו. בסופו של דבר החליט סיגל כי אינו יכול לקבל קרדיט על בימוי הסרט, וביקש מאיגוד הבמאים כי בכותרות הסרט יירשם כי הבמאי הוא "אלן סמית'י", דמות דמיונית שהומצאה לצורך זה.
התפשטות השימוש
במשך שלושים שנה זכה סמית'י לקריירת בימוי מפוארת, שכן בכל מקרה דומה של סכסוך בין במאי, כוכב ואולפן, שגרם לכך שהבמאי לא ראה בסרט את המוצר לו התכוון, ניתן היה לבקש כי הקרדיט על הבימוי יינתן ל"אלן סמית'י".
דוגמה נוספת לשימוש בשם "אלן סמית'י" ניתן למצוא בגרסה המורחבת לסרט "חולית", שנערכה ללא אישורו והשתתפותו של הבמאי, דייוויד לינץ'. או אז סירב לינץ' לשייך את שמו לפרויקט המורחב והתנגד בכל תוקף לעריכות הרבות שנעשו בסרט, שנערך לכדי 189 דקות (מתוך 137 דקות בגרסה הקולנועית) בצורה גסה, כאשר נעשה בו שימוש חוזר בסצינות רבות.
איסור השימוש
עם הזמן, הפכו השם ומטרתו למוכרים יותר ויותר, ובמאים מסוימים אף החלו לדון בו תוך הפרת קוד השתיקה. ב-1998 יצא הסרט "סרטו של אלן סמית'י: הישרפי הוליווד הישרפי". גיבור הסרט, אלן סמית'י, מנסה, ללא הצלחה, להתנער מתוארו כבמאי, מכיוון שהשם הבדוי היחיד בו מותר לו להשתמש הוא שמו שלו. ארת'ור הילר, במאי הסרט, לא הסכים להתערבותו האמנותית של המפיק, ג'ו אסטרהאוז, ודרש להסיר את שמו. כך נרשם כי במאי הסרט הוא אלן סמית'י. הסרט נכשל משמעותית הן כלכלית והן ביקורתית, אך פרסום בעיות ההפקה משך תשומת לב רבה.
בעקבותיה, מאז שנת 2000 גילדת הבמאים של אמריקה לא מאפשרת עוד שימוש בשם זה, לאחר שה"סוד" נחשף לציבור הרחב, והיא דורשת, במקרה של סכסוך מסוג זה, להשתמש בשם במה ייחודי לאותו סרט. למרות זאת, ישנם סרטים הממשיכים להשתמש בקרדיט זה.
קישורים חיצוניים
קטגוריה:במאי קולנוע
קטגוריה:דמויות בדיוניות
קטגוריה:שמות
קטגוריה:אישים בדיוניים | 2022-04-20T15:44:11 |
אלן סמיתי | REDIRECT אלן סמית'י | 2004-09-17T15:29:48 |
רוברטו בניני | 200px|ממוזער|רוברטו בניני בעת קבלת פרס בטרני
רוברטו בניני (באיטלקית: Roberto Benigni; נולד ב-27 באוקטובר 1952) הוא שחקן, תסריטאי ובמאי קולנוע איטלקי זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר עבור משחקו בסרט החיים יפים, ופרס אריה הזהב על מפעל חיים בפסטיבל הסרטים של ונציה 2021.
קריירה מוקדמת
בניני נולד בחבל טוסקנה שבאיטליה. הוא החל את הקריירה שלו בשנות השבעים כשחקן בסדרות טלוויזיה. כשחקן בסדרה הקומית "טלוואקה" הורד בניני מן המסך ביחד עם הסדרה לאחר ששר את ההמנון במילים המתייחסות לפעולות גופניות, ויצר מהומה תקשורתית. בשנת 1980, במהלך דיון בטלוויזיה, התייחס בניני אל האפיפיור יוחנן פאולוס השני באופן לא מנומס, ויצר מהומה נוספת.
בניני יצר סטנדרט חדש להתנהגותם של פוליטיקאים איטלקים, כאשר במהלך עצרת תמיכה במפלגה הקומוניסטית האיטלקית (בה הביע את תמיכתו) חיבק את מנהיג המפלגה אנריקו ברלינגר. הייתה זו סטייה מן הפרוטוקול הקפוא של התנהגות הפוליטיקאים האיטלקים, ונקודת שבר שממנה והלאה טרחו הפוליטיקאים האיטלקים להפגין גינונים "עממיים" יותר.
שיתוף הפעולה עם הבמאי ג'ים ג'ארמוש
בניני "התגלה" לקהל הצופים שמחוץ לאיטליה, בסרטו של הבמאי העצמאי האמריקני ג'ים ג'ארמוש, "נרדפי החוק" (Down by Law). בסרט זה שיחק בניני אסיר, המושלך לתא בבית כלא בעוון רצח של אדם באמצעות כדור ביליארד. בבית הסוהר הוא מוצא את עצמו עם שני בריונים קשוחים, בגילומם של טום וייטס (זמר רוק), המשחק אדם שנדון למאסר על שנתפס נוהג במכונית כאשר בתא המטען מצויה גופה, וג'ון לורי (מוזיקאי הג'אז), המשחק סרסור שהופלל על סרסרות לזנות של ילדה בת שתים עשרה. השניים, שכאשר היו לבדם בתא, היו מנוכרים זה לזה, התאחדו אל מול התנהגותו המשונה של בניני שידיעותיו בשפה האנגלית מתמצות במשפט - "I scream, you scream, we all scream, for ice cream". בהנהגתו של בניני הם מצליחים להגות תוכנית בריחה מן הכלא, בורחים אל בית בודד בביצות, שם פוגש בניני את ניקולטה (דמות זו מגולמת על ידי ניקולטה בראסקי, אשתו של בניני ושותפה למרבית סרטיו). בניני מתאהב בה, והשנים חיים באושר ובעושר. הסרט צולם בשחור לבן, והוא יצירת מופת בסגנונו הידוע של ג'ארמוש, מחשובי הבמאים שקמו לקולנוע העצמאי האמריקני בשנות השמונים. משחקם של ווייטס ולורי מעולה (בהתחשב בעובדה שהמדובר במוזיקאים מקצועיים), אך התנהגותו הקפריזית של בניני היא אחד מהאלמנטים שגרמו להצלחתו הגדולה של הסרט.
לאחר סרט זה צילם בניני עם ג'ארמוש סרט קצר בשם "קפה וסיגריות" (1986), שהורחב לאחר מכן לכלל סרט באורך מלא, הכולל עשרה קטעים נוספים פרט לקטע עם בניני, ויצא אל האקרנים בשנת 2003. כן שיחק בניני בשנת 1991 בסרטו של ג'ארמוש "מונית לילה", שהוא סרט המורכב ממספר אפיזודות הסובבות סביב נהיגה במונית, בערים שונות בעולם. בסרט זה שיחק בניני נהג מונית המביך עד מוות כומר שעלה במקרה למונית, כאשר הוא מתוודה בפניו על מגוון מרשים של סטיות מיניות משונות.
הקריירה באיטליה
לאחר "נרדפי החוק" המשיך בניני לשחק בסדרה של קומדיות דוברות איטלקית והפקות בינלאומיות שזכו להצלחה מעבר לגבולות איטליה. בין היתר שיחק בסרט "שטן קטן שלי", לצד וולטר מתאו, "המפלצת" וב"ג'וני סטקינו", אותם ביים בעצמו. המדובר בקומדיות עממיות, הנשענות על משחקו המוגזם של בניני, על חילופי זהויות, ועל הופעתה של ניקולטה בראסקי לצדו. בשנת 2002 יצר בניני גרסה חדשה לספר הילדים הקלאסי מאת קרלו קולודי "הרפתקאותיו של פינוקיו", אשר הייתה לסרט הקופתי ביותר באיטליה בשנה זו עליו זכה בפרס פטל הזהב לשחקן הגרוע ביותר ובהמשך גילם את ג'פטו בסרט משנת 2019 בשם "פינוקיו". בניני מוערך אף כחרזן מאלתר (צורת אומנות מקובלת במולדתו טוסקנה) וכן ידוע כמי שלמד בעל פה את "הקומדיה האלוהית" של דנטה אליגיירי ומסוגל לומר אותה מראשיתה ועד סופה.
בשנת 2012 הופיע בסרטו של וודי אלן, "לרומא באהבה" בתפקיד לאופולדו, פקיד זוטר שהפך לידוען הנמצא במרכז ההתעניינות של אמצעי התקשורת.
החיים יפים
בניני ידוע בעיקר בשל סרטו "החיים יפים" (1997), סרט טרגי-קומי אודות השואה. עלילת הסרט עוסקת בגואידו - יהודי איטלקי, שמנסה לגרום להישרדותו של בנו במחנה השמדה. האב, גואידו, מנסה לשכנע את בנו שהאירועים מסביבם הם רק משחק, ושעליהם לשמור על הכללים על מנת לנצח במשחק. בסרט משחקת גם אשתו של בניני, ניקולטה בראסקי. אביו של בניני שהה שנתיים במחנה הריכוז ברגן-בלזן, והסרט מבוסס במידת מה על התנסויותיו במחנה. הסרט היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, וזכה בשלושה - פרס הסרט הזר של השנה, פרס השחקן הטוב ביותר של השנה (עבור בניני שכיכב בסרט ואף ביים אותו), ופרס המוזיקה המקורית לסרט דרמה.
פעילות פוליטית
בניני ידוע כמתנגד חריף לראש ממשלת איטליה סילביו ברלוסקוני. הוא ביקר אותו בחריפות מספר פעמים, ואף הוביל נגדו הפגנה גדולה נגד החלטה לקצץ תמיכה ממשלתית באמנויות. שיא פעילותו נגד ברלוסקוני היה כשהופיע במהדורת החדשות הנצפית ביותר באיטליה לכבוד סרט חדש שלו, וקפץ מאחורי המגיש עם פתיחת המהדורה ומתח את הצופים בהכרזה "ברלוסקוני התפטר". לאחר מכן הותיר את מגיש החדשות פעור פה כשעשה מעין סטריפטיז, פרם את חולצתו במהלך הריאיון, והניח אותה על כתפי המגיש כשהוא מתגלגל מצחוק.
פילמוגרפיה נבחרת
ברלינגר, אני אוהב אותך (1977)
נמר בליפסטיק (1979)
לונה (1979)
בעין האפיפיור (1980)
אתה מפריע לי (1983)
נרדפי החוק (1986)
שטן קטן שלי (1988)
מונית לילה (1991)
קפה וסיגריות (2002)
ג'וני סטקינו (1992)
בנו של הפנתר הורוד (1993)
המופרע (1994)
החיים יפים (1997)
אסטריקס ואובליקס נגד יוליוס קיסר (1999)
פינוקיו (2002)
כשתראי נמר בשלג (2005)
לרומא באהבה (2012)
פינוקיו (2019)
קישורים חיצוניים
ביקורת על "החיים יפים", סרטו של רוברטו בניני, באתר יד ושם
הערות שוליים
קטגוריה:במאי קולנוע איטלקים
קטגוריה:זוכי אוסקר: הסרט הזר הטוב
קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה איטלקים
קטגוריה:זוכי אוסקר: השחקן הטוב
קטגוריה:זוכי פרס גילדת שחקני המסך - שחקנים
קטגוריה:זוכי פרס פטל הזהב: שחקנים
קטגוריה:קומוניסטים איטלקים
קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לוון
קטגוריה:מקבלי עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה
קטגוריה:איטלקים שנולדו ב-1952
קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אריסטוטלס של סלוניקי | 2024-10-06T09:05:18 |
שוביניזם | שוֹבִינִיזְם (מצרפתית: Chauvinism) היא אמונה בעליונות או דומיננטיות של קבוצת ההשתייכות של אדם על קבוצות אחרות. בהקשר הלאומי היא משלבת פטריוטיזם קיצוני ולאומנות. שוביניסט רואה עצמו כייחודי ומיוחד, בעוד האחרים נחשבים בעיניו חלשים או נחותים.
בעבר תיאר המושג במיוחד קנאות לאומנית קיצונית, או פטריוטיזם, תוך גילוי איבה כלפי בני הלאומים אחרים, אך מאז הופעת הפמיניזם בשנות השישים והשבעים, נוספה לו משמעות של עליונות המבנה המשפחתי הפטריארכלי. בשימוש השגור בימינו בשפה העברית, שוביניזם גברי הוא מונח שמתאר זלזול, דעות קדומות, סטראוטיפים ואפליה לרעה של נשים.
מקורות המושג
המונח נגזר משמו של ניקולא שוֹבָן (Chauvin), חייל בצבאו של נפוליאון בונפרטה, שלפי המסופר עליו היה ידוע בנאמנותו הקיצונית והעיוורת לנפוליאון ובשנאת יריביו. סיפורו של שובן הפך לפופולרי בעקבות תיאורו הסאטירי במחזה "העיטור בעל שלושת הצבעים" (La Cocarde Tricolore) מאת (Cogniard) מ-1831.
שוביניזם כלאומנות
במאמרה "אימפריאליזם, לאומיות, שוביניזם", כתבה חנה ארנדט כי:
המונח אינו מונח שיפוטי – הוא אינו טוען שהשוביניסט טועה או צודק בהשקפותיו, אלא שאלו אינן מנומקות, נובעות מחוסר הגיון, תוך התעלמות מעובדות אשר עשויות לסתור את תורתו.
שוביניזם כסקסיזם
מאז סוף שנות ה-60 של המאה ה-20 המושג שוביניזם מתייחס בראש ובראשונה לסקסיזם. השימוש העיקרי במושג מתייחס לשוביניזם גברי כלפי נשים, אך החל משנות ה־2000 נעשה בו שימוש גם ביחס של נשים כלפי גברים.
שוביניזם גברי
שוביניזם גברי הוא האמונה בעליונות המגדר הגברי והצדקת העדפתו על-פני המין הנשי. השימוש הזה כל כך נפוץ, שבדרך כלל קיימת התעלמות מן המשמעויות האחרות והראשוניות של המונח. שוביניסט גברי מאמין שנשים הן פחות חשובות, חכמות או מסוגלות מגברים, ולכן הוא מתייחס אליהן באופן לא שוויוני. הביטוי שוביניזם גברי הוטבע בארצות הברית סביב שנת 1934. הביטוי הופיע בעקבות פעילות אקטיביסטית של הגל השני של פמיניזם אמריקאי. אקטיביסטיות אלה פעלו במישור היומיומי, ולא דרך מעורבות ישירה בפוליטיקה פורמלית. הן נקטו בפעולות שנועדו לצמצם את אי הצדק בחיי היומיום שלהן. חלק מהאקטיביסטיות בחרו להשתמש בביטוי "שוביניסט" מכיוון שהייתה לו נימה של הקנטה, והוא לא נשא את המשמעות החמורה יותר של "סקסיסט".עמ' 632 בארצות הברית, השימוש בביטוי שוביניזם או שוביניזם גברי היה אופנתי בשנות ה־70, וכך גם השימוש בביטוי "חזיר שוביניסטי גברי". שני מונחים אלה איבדו מהפופולריות שלהם בשנות ה-80, ומאז שנות ה־90 הם הוחלפו במידת מה בביטוי סקסיזם.
שוביניזם נשי
שוביניזם נשי היא האמונה שגברים נחותים מנשים, ולכן ראויים להתייחסות נחותה מאל נשים.
המונח אומץ על ידי מבקרים מסוימים - הפמיניסטית מהגל שני בטי פרידן היא דוגמה ראויה לציון. אריאל לוי (Ariel Levy) השתמשה במונח בדומה לבטי פרידמן, אך השתמשה בו בכיוון הפוך בספרה, 'חזירות שוביניסטיות נשיות' (Female Chauvinist Pigs) בו היא טוענת שהרבה נשים צעירות בארצות הברית ובעולם בכלל מאמצות את דפוס ההתנהגות של השוביניזם הגברי וסטריאוטיפים מיזוגנים קודמים וישנים יותר.
הסופרת קרן סאלמנסון תיארה את אמונות וערכי השוביניסטיות בפסיכולוגיה המודרנית בספרה כשכתבה, "פמיניסטיות נשיות מאמינות שגברים לא יכולים להתפתח רגשית מספיק כדי לגדול ולתקשר מהנשמה והלב, להתייחס לבת זוגתם או לתת לה תוקף".
ראו גם
ג'ינגואיזם
מיזוגניה
קישורים חיצוניים
שוביניזם, סקסיזם, באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
הערות שוליים
קטגוריה:מגדר
קטגוריה:פמיניזם
קטגוריה:גזענות
קטגוריה:אפונימים
קטגוריה:נאו-נאציזם | 2024-10-05T09:36:34 |
וולט דיסני | וולטר אליאס "וולט" דיסני (באנגלית: Walter Elias "Walt" Disney; 5 בדצמבר 1901 – 15 בדצמבר 1966) היה מפיק סרטי הנפשה אמריקני, אנימטור, מקים פארק השעשועים המפורסם "דיסנילנד" ומייסד חברת וולט דיסני הרווחית. דיסני היה מועמד 59 פעמים לפרס אוסקר וזכה ב-22 פרסים, ארבעה מהם בשנה אחת. כל אלו הם שיאים שטרם נשברו.
ביוגרפיה
מוצא משפחתו
וולטר אליאס דיסני נולד בעיר שיקגו שבארצות הברית, לאליאס דיסני, ממוצא אירי וצרפתי-קנדי, ולפלורה קול, ממוצא אנגלי וגרמני. הוא נקרא על שם אביו ועל שם חברו של אביו הכומר וולטר פארר, מטיף בכנסייה המקומית. הסבא-רבא של דיסני, ארונדל אליאס דיסני, נולד בגווראן במחוז קילקני שבאירלנד בשנת 1801, והיה בן למשפחת ד'איזיני (d'Isignyde ,de Isigny על שם העיירה הצרפתית איזני), שהיגרה טרם לידתו לאנגליה מצרפת יחד עם ויליאם הכובש בשנת 1066. המשפחה התיישבה בכפר שנודע בשם נורטון דיסני בסמוך לעיר לינקולן בלינקולנשייר שבאנגליה. סבו עבר למחוז הורון בפרובינציית אונטריו שבקנדה, ולאחר מכן משפחתו, לרבות הוא ואביו של דיסני, היגרו לארצות הברית בשנת 1878 כשהם קיוו שתקופת הבהלה לזהב תשפור מזלה גם עליהם. האב התגורר תחילה עם המשפחה בחווה באליס שבקנזס עד שנת 1884. אביו של דיסני התחתן עם פלורה קול ב-1 בינואר 1888 באקרון שבפלורידה, ולאחר מכן, בשל דרישות עבודתו בחברת רכבות המשא יוניון פסיפיק, עברה המשפחה להתגורר בשיקגו שבאילינוי בשנת 1890.
נעוריו
בשנת 1906, כשדיסני היה בן 4, עברה המשפחה להתגורר בחווה במרסיליין שבמיזורי, ובשנת 1910 עברו לקנזס סיטי.
לפי תיקי בית הספר הציבורי בקנזס סיטי, החל דיסני את לימודיו ב-5 בספטמבר 1911, וסיים אותם בתום כיתה ז' בשנת 1917. בשנת 1917 רכש אביו מניות במפעל או-זל ג'לי שבשיקגו, והמשפחה שבה להתגורר בעיר. הוא התחנך בבית ספר התיכון מק'קינלי, ובמקביל החל ללמוד במכון האמנות של שיקגו. עבודותיו הראשונות של דיסני בתחום ההנפשה היו קריקטורות שיצר עבור עיתון בית הספר. עבודותיו היו פטריוטיות והתמקדו במלחמת העולם הראשונה. דיסני נשר מבית הספר בגיל 16 וניסה להתגייס לצבא האמריקני. אולם, עקב כך שלא הותר גיוסו, התנדב לשרת בצלב האדום כנהג אמבולנס באירופה, במהלך מלחמת העולם הראשונה - כל זאת, לאחר שזייף את תעודת הזהות שלו כדי להתאים לגיל הקבלה המינימלי. הוא שירת ביחידת נהגי האמבולנס של הצלב האדום שהוצבה בצרפת עד שנת 1919.
הקמת הסטודיו
ממוזער|upright=1.5|"Newman Laugh-O-Gram" (1921)
100px|בול לזכרו של וולט דיסני (1968)|טקסט=בול לזכרו של וולט דיסני (1968)|ממוזער
בשנת 1919 שב דיסני לשיקגו, אולם החליט לעזוב את העיר על מנת שלא לעבוד במפעל של אביו - וחזר לקנזס, בה עבד אחיו רוי דיסני כבנקאי בסניף בנק. האח סייע לו לקבל עבודה בסטודיו לאמנות פסמן-רובין, בו יצר דיסני מודעות לעיתונים וכרזות לסרטי קולנוע. בסטודיו התחבר דיסני עם האנימטור אב אייוורקס, ושניהם החליטו להקים עסק משלהם, והקימו יחד את "דיסני-אב אייוורקס אומנות מסחרית" ("Iwerks-Disney Commercial Artists"). החברה לא הצליחה, ואיוורקס עזב אותה ועבר לעבוד בחברת פרסום הסרטים קנזס סיטי (Kansas City Film Ad Company); זמן קצר אחר כך הצטרף אליו דיסני. במהלך עבודתם בחברה זו התחיל דיסני להתעניין בהנפשה, והחליט להפוך לאנימטור ולהקים חברת הנפשה עצמאית. וולט גייס את חברו פרד הרמן כעובדו הראשון והקים את החברה. דיסני והרמן התקשרו עם מנהל תיאטרון מקומי, פרנק ל. ניומן, שיקרין את סרטי ההנפשה הקצרים שלהם שנקראו "תצוגות הצחוק של ניומן" (Newman Laugh-O Grams). במקור לא עלה אורכם של הסרטונים על דקה אחת, אך למרות זאת הם משכו במהרה את תשומת לב הציבור הרחב בעוסקם בסאטירה ובביקורת על הממשל המקומי. הסרטים זכו לפופולריות רבה באזור קנזס, ובעקבות ההצלחה הקים דיסני את האולפן שנקרא "אולפני תצוגות הצחוק" (Laugh O Gram Studio) ושכר מספר אנימטורים נוספים. אף שהסרטים זכו להצלחה, כשל דיסני בניהול הכספי של החברה, והאולפן שקע בחובות ופשט רגל.
קריירה בהוליווד
קומדיות אליס
בעקבות פשיטת הרגל החליט דיסני לעבור להוליווד, ובסיוע אחיו גייס כסף כדי להקים בה אולפן סרטים. בחיפוש אחר מפיץ עבור "קומדיות אליס" שדיסני החל ליצור עוד בקנזס סיטי (ב-1923 יצר שם את סרטון ההנפשה הראשון, "ארץ הפלאות של אליס") - התקשר דיסני עם מרגרט וינקלר, מפיצה מניו יורק שהסכימה לממן את עבודתו.
ממוזער|250px|שמאל|כרזת "אליס בג'ונגל" מתוך "קומדיות אליס" (1925)
דיסני הקים את האולפן בשדרת היפריון שבשכונת סילבר לייק בלוס אנג'לס (מקום שבו שכן האולפן עד שנת 1939), ושכר בשנת 1925 את וירג'יניה דייוויס, שכיכבה ב"ארץ הפלאות של אליס" (דיסני ביקש מדייוויס שתעבור מקנזס סיטי להוליווד על מנת שתשחק בקומדיות כשמסביבה יאויורו דמויות הנפשה), ואת ליליאן בונדס, על מנת לצבוע את סרטי ההנפשה. במהרה התארסו דיסני ובונדס ונישאו באותה שנה.
"קומדיות אליס" זכו להצלחה רבה, אולם בשנת 1927 סיים דיסני את הסדרה ועבר להתמקד בדמויות ההנפשה, בהן פליקס החתול, וזאת במקום ליצור סרטים משולבים של משחק אנושי והנפשה.
אוסוולד הארנב
בשנת 1927 נישאה מרגרט וינקלר לצ'ארלס ב. מינץ והוא השתלט על עסקיה והזמין את כל סרטי ההנפשה להפצה ארצית באמצעות אולפני יוניברסל. דיסני יצר סדרה חדשה שנקראה "אוסוולד הארנב בר המזל". דמותו של אוסוולד, שנוצרה בידי איוורקס, הפכה פופולרית וזכתה להצלחה ברחבי ארצות הברית. אולפנו של דיסני התרחב ודיסני שכר שוב את הרמן, וכן את רודולף איסינג, קרמן מקסוול ופריץ פרילינג שעבדו עמו בקנזס סיטי.
בשנת 1928 נסע דיסני לניו יורק בדרישה לשכר גבוה יותר ממינץ, אולם מינץ דרש להוריד את שכרו וסיפר לו שכרת חוזים עם כל האנימטורים ויעביר אותם לאולפן אחר אם דיסני לא יסכים. סימן המסחר של אוסוולד הארנב היה בבעלות אולפני יוניברסל, ומשמעות ביטול החוזה הייתה שדיסני לא יוכל להמשיך וליצור סרטים עם דמות פופולרית זו.
דיסני סירב להצעתו של מינץ, ואיבד את צוות ההנפשה שלו ואת המותג המצליח ביותר שלו. רק אחרי 78 שנים זכתה חברת וולט דיסני בשנית במותג אוסוולד הארנב, לאחר שרכשה אותו מאולפני NBC יוניברסל בשנת 2006.
בשנת 2010 חזר אוסוולד הארנב במשחק מחשב בשם אפיק מיקי, שם הוא משתף פעולה עם מיקי מאוס.
מיקי מאוס
לאחר שאיבד את הזכויות לדמותו של אוסוולד, נאלץ דיסני לפתח דמות חדשה. דיסני ביסס את הדמות על עכבר ששוטט בסטודיו שלו בקנזס סיטי. איוורקס עיבד את התרשימים הבסיסים שיצר דיסני, ודיסני עצמו דיבב את הדמות ונתן לה את אישיותו. סרטי ההנפשה הראשונים נוצרו על ידי איוורקס, ולעכבר קראו תחילה "מורטימר", אולם בהמשך שונה שמו למיקי על ידי ליליאן דיסני, שחשבה שהשם מורטימר ארוך וקשה להגייה על ידי ילדים. בהמשך שב שמו של מורטימר לסרטים (הפעם במבטא ברוקליני), כמתחרהו של מיקי על ליבה של מיני מאוס.
הסרט הראשון בו השתתף מיקי מאוס כונה "שיגעון של אווירון", והיה, בדומה לסרטים הקודמים, סרט אילם. דיסני לא הצליח למצוא מפיץ לסרט זה, כמו גם לסרט שבא אחריו "הגאוצ'ו הדוהר", אולם אז הפיק דיסני סרט מדבר בשם "ספינת הקיטור וילי", ואת סרט זה הסכים איש העסקים פט פאוורס להפיץ. הסרט זכה להצלחה מיידית, ובעקבותיו דובבו "שיגעון של אווירון" ו"הגאוצ'ו הדוהר" והופצו כסרטים מדברים. כל סרטיו הבאים של דיסני היו סרטים מדברים, כשדיסני עצמו דיבב את מיקי מאוס עד שנת 1946. במהרה הפך מיקי לדמות פופולרית יותר מפליקס החתול, והפך לדמות המזוהה ביותר עם אולפני דיסני בשנות ה-30.
סימפוניות טיפשיות
ממוזער|"כוכבו" של וולט דיסני בשדרת הכוכבים של הוליווד
לאחר הצלחת סדרת מיקי מאוס החל דיסני בשנת 1929 ליצור סדרה קצרה של סרטי הנפשה מוזיקליים שנקראו "סימפוניות טיפשיות". הראשון בסדרה זו נקרא "ריקוד השלדים" וצויר על ידי איוורקס. גם סדרה זו זכתה להצלחה, אולם דיסני סבר שההסכם בינו ובין פאוורס מקפח אותו, וחתם על הסכם הפצה חדש עם חברת סרטי קולומביה האמריקנית.
פאוורס שכנע את איוורקס לשוב אליו ולהקים אולפן משלו, במסגרתו הפיק מספר סרטים, ובהם "פליפ הצפרדע" ולאחריו "וילי וופר" ו"קומיקולור". בשנת 1936 סגר איוורקס את "אולפני אב איוורקס" ובשנת 1940 שב לעבוד אצל דיסני.
בשנת 1932 החלה יריבות תחרותית ועסקית בין יצירותיו של וולט דיסני ובראשן, דמותו של מיקי מאוס, לבין יצירותיו של האנימטור האמריקאי-היהודי מקס פליישר; ובראשן בטי בופ שיצר, וזכו לפופולריות רבה באותה עת. בעקבות כך, חברת סרטי קולומביה ההוליוודית, החליטה לזנוח את חתימת החוזה עם וולט דיסני ולצרף לשורותיה את יריבו העסקי המתחרה, מקס פליישר. הפצת סרטיו של דיסני נמשכה על ידי יונייטד ארטיסטס.
בשלהי 1932 שכנע הרברט קאלמוס את דיסני ליצור מחדש את הסרט "פרחים ועצים" בצבע, והסרט זכה להצלחה רבה והיה לסרט ההנפשה הראשון שזכה בפרס אוסקר. בשל הצלחה זו, כל סרטי הסימפוניות הטיפשיות נעשו בצבע וזכו להצלחה רבה. במסגרת הסדרה יצר בשנת 1933 את הסרט "שלושה חזירים קטנים", סרט ההנפשה הקצר שזכה להצלחה הגדולה ביותר מבין כל סרטי דיסני. שיר הנושא של הסרט, "מי מפחד מהזאב הרע?", הפך לשיר פופולרי בכל רחבי ארצות הברית.
בשנת 1932 זכה דיסני בפרס אוסקר לשם כבוד עבור יצירת "מיקי מאוס". אף סדרה זו הופקה בצבע, והדמויות שהופיעו בה, ובהם דונלד דאק, גופי ופלוטו זכו להצלחה רבה ולסדרות משלהם בשנת 1937 (דונלד ופלוטו) וב-1939 (גופי).
ב-18 בדצמבר 1933 נולדה בתו הראשונה של דיסני, דיאן מרי דיסני, ובשנת 1934 אימצו בני הזוג דיסני את שרון מיי דיסני כבתם השנייה.
1937–1941: עידן ההנפשה
שלגייה ושבעת הגמדים
בשנת 1934 החל דיסני לעבוד על סרט באורך מלא. בעקבות סקרים שנערכו בשנת 1935 והראו שדמותו של פליישר "פופאי המלח" זכתה לפופולריות רבה יותר משמיקי מאוס, הפסיק דיסני לזמן קצר את העבודה על הסרט, ושינה מעט את מראהו של מיקי מאוס על מנת להפכו ליותר פופולרי, אם כי השינוי האמיתי שנתן למיקי את מראהו כיום התרחש רק בשנת 1939. כמו כן, באותה התקופה הקים דיסני את חברת ההפצות "בואנה ויסטה". לאחר השינוי דיסני שב לעבוד על הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים", בעוד שתעשיית הסרטים לעגה לו והייתה בטוחה כי הסרט ייכשל. הן רוי והן ליליאן ניסו לשכנע את דיסני להפסיק לעבוד על הסרט, אם כי דיסני המשיך בשלו, ואף העסיק את דון גרהם על מנת שיקים צוות שיסייע לו לצייר את הסרט. דיסני עשה מספר ניסיונות בהנפשה של בני אדם ובעלי חיים במסגרת סדרת הסימפוניות הטיפשיות וניסה להשתמש בשיטת צילום חדשה בסרט הקצר "הטחנה הישנה" משנת 1937, ובסוף שנה זו יצא הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים" לאקרנים במימון בנק אוף אמריקה שראה קטעים מהסרט. הבכורה נערכה בתיאטרון קארת'י סירקל ב-21 בדצמבר 1937, ובסיום הסרט עמד הקהל על רגליו והריע ארוכות. הפצת הסרט החלה בפברואר 1938, והסרט הכניס למעלה מ-8 מיליון דולרים ביומו הראשון. הסרט זכה בפרס אוסקר (דיסני קיבל אוסקר אחד בגודל מלא ו-7 אוסקרים מוקטנים), והצלחתו איפשרה את הקמת אולפני וולט דיסני בברבנק שבקליפורניה, שהחלו לפעול ב-24 בדצמבר 1939.
תור הזהב של ההנפשה
"שלגיה ושבעת הגמדים" החל את תור הזהב של סרטי ההנפשה של דיסני, שכללו את "פינוקיו" (1940), "פנטסיה" (1940), "דמבו הפיל המעופף" (1941), "במבי" (1942), "שירת הדרום" (1946), " חופשי ומאושר" (1947), "הרפתקאות איכבוד ומר קרפד" (1949), "סינדרלה" (1950), "עליסה בארץ הפלאות" (1951) ו"פיטר פן" (1953). במקביל המשיכו האולפנים להפיק סדרות של סרטי הנפשה קצרים בכיכובם של מיקי מאוס, דונלד דאק, גופי ופלוטו.
מלחמת העולם השנייה
"פינוקיו" ו"פנטסיה", שיצאו לאקרנים בשנת 1940, לא זכו להצלחה רבה, אולם "דמבו" הצליח בציבור. בשלהי אותה שנה פתחו צוותי ההנפשה של דיסני בשביתה ועצרו את הפקת הסרטים.
בדצמבר 1941 הותקפה פרל הארבור וארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה. צבא ארצות הברית שכר את שירותיו של דיסני להפקת סרטי תעמולה וסרטי אימון עבור הצבא. בין היתר הופקו "פני הפיהרר" ו"ניצחון באמצעות כוח אווירי" בשנת 1943. סרטים אלה לא יצרו הכנסה רבה עבור האולפנים, ו"במבי", שיצא לאקרנים ב-1942, זכה להצלחה מועטה.
על מנת ליצור הכנסה עבור האולפנים הפיקו האולפנים חבילות של סרטים קצרים שנמכרו לבתי קולנוע ובהם "סלודוס אמיגוס" (1942), "שלושת הקבלרוס" (1945), ו"הרפתקאות איכבוד ומר קרפד" (1949) שכלל שני סרטים קצרים - האחד מבוסס על "האגדה על סליפי הולו" מאת וושינגטון אירווינג, והשני מבוסס על "הרוח בערבי הנחל" מאת קנת' גרהם. במקביל יצר דיסני את הסרטים המשלבים משחק והנפשה, "שירת הדרום" (1946) ו"כה יקר ללבי" (1948).
לאחר מלחמת העולם השנייה
בשלהי שנות ה-40 הופקו "עליסה בארץ הפלאות" ו"פיטר פן" שתכנונם החל עוד קודם למלחמת העולם ונעצר בשל המלחמה, וכן "סינדרלה" שהפך למצליח מבין סרטי דיסני מאז "שלגיה ושבעת הגמדים".
במקביל החלו האולפנים להפיק סרטי טבע החל משנת 1948, שנקראו "הרפתקאות אמיתיות" ובהם "על אי כלבי הים" ו"המדבר מתעורר".
בתקופה זו ירדה הפופולריות של הסרטים הקצרים של דיסני, וסרטי ההנפשה של האחים וורנר המבוססים על דמותו של באגס באני זכו להצלחה רבה. במקביל עלתה הפופולריות של דונלד דאק, ובשנת 1949 שקל דיסני להחליף את מיקי בדונלד כדמות העיקרית של האולפנים.
בשנת 1947 העיד וולט דיסני בפני קונגרס ארצות הברית וציין כי הרברט סורל, דייוויד הילברמן וויליאם פומראנס, שעבדו כאנימטורים באולפניו, היו קומוניסטים. השלושה הכחישו את ההאשמות, אולם בעקבות נפילת ברית המועצות ופתיחת ארכיוניה התברר כי סורל אכן עבד כמרגל עבור ברית המועצות.
בשנת 1947 הוא דיבב את מיקי מאוס בפעם האחרונה - בסרט "פגישה מאוחרת".
1955–1966: הקמת פארקי השעשועים
רכבת קארולווד פסיפיק
ממוזער|שמאל|250px|רכבת לילי בל מוצגת בתחנת הרכבת בדיסנילנד בשנת 1993
בשנת 1949 עברו דיסני ומשפחתו לשכונת הולמבי הילס בלוס אנג'לס. בסיוע שכניו וורד ובטי קימבל יצר דיסני במו ידיו רכבת קיטור מיניאטורית עבור חצר ביתו. דיסני קרא לרכבת בשם "רכבת קרולווד פסיפיק" על שם רחוב קרולווד (Carolwood Drive) שבו התגורר. אורכה של המסילה היה כ-750 מטרים והיא כללה גשרים, לולאות, מדרונות, עליות, ואף מנהרה מתחת לערוגות הפרחים של רעייתו של דיסני. לקטר הרכבת קרא דיסני "לילי בל" על שם אשתו, וביקש מעורך דינו שינסח הסכם המתיר לרכבת לנסוע מתחת לערוגות הפרחים של אשתו, הסכם עליו היא חתמה. רכבת זו הייתה למעשה מתקן השעשועים הראשון שבנה דיסני.
תכנון דיסנילנד
כבר בשלהי שנות ה-40, במהלך נסיעות העסקים שלו, החל דיסני לתכנן את פארק השעשועים שרצה להקים והחל לשרטט את הפארק. הרעיון הראשון להקמת פארק לילדים התבסס על ביקור שערך ב"ארץ הפיות של הילדים" שבאוקלנד. דיסני התכוון להקים את הפארק כפארק פרטי עבור עובדי האולפנים שלו, שבו יוכלו לבלות עם ילדיהם, והתכוון להקים את פארק השעשועים בסמוך האולפנים.
דיסני עבד על רעיון הפארק במשך חמש שנים, והקים חברת בת בשם WED מיזמים לבניית הפארק. כאשר תיאר את הפארק להרברט ריימן על מנת שריימן יצייר את הפארק במטרה להציג את הציורים לבנק אוף אמריקה על מנת להשיג מימון להקמתו, אמר לו דיסני:
פארק השעשועים דיסנילנד נפתח לציבור ב-17 ביולי 1955 וזכה במהרה להצלחה רבה.
סרטים נוספים
שמאל|ממוזער|250px|וולט דיסני וורנר פון בראון
במקביל לתכנון הפארק, המשיך וולט לפקח על אולפני הסרטים ולהפיק סרטים. בשנת 1950 הופק הסרט "אי המטמון" ובשנת 1954 הופק "20,000 מיל מתחת למים". בהמשך הופקו הסרטים: "The Shaggy Dog" (1959) ו"אבא מתארס" (1961). בשנת 1950 הפיקו אולפני וולט דיסני את סרט הטלוויזיה הראשון שלהם - "שעה אחת בארץ הפלאות", ובהמשך, בעקבות הצלחת הסרט, החלו האולפנים להפיק סדרה ששודרה מדי שבוע ברשת ABC וכונתה "מופע הטלוויזיה של דיסנילנד" על שם הפארק הנבנה. בשנת 1955 החלו האולפנים להפיק את תוכנית הטלוויזיה היומית "מועדון מיקי מאוס" שעדיין משודרת (נכון לשנת 2021). במקביל המשיכה מחלקת ההנפשה של האולפנים להפיק סרטי הנפשה ובהם "היפהפייה והיחפן" (1955), "על כלבים וגנבים" (1961), "החרב באבן" (1963) ו"ספר הג'ונגל" (1967).
הפקת סרטי ההנפשה הקצרים נמשכה עד שנת 1956, אם כי ההפקה חודשה בשנות השבעים. בשנה זו החליט דיסני לסגור את המחלקה, גם אם מעשה זה הווה סיכון רציני להרווחותיו שכן סרטי הלוני טונס המתחרים עדיין הופקו.
באמצע שנות ה-50 הפיק דיסני מספר סרטי תעודה בשיתוף פעולה עם ורנר פון בראון מנאס"א על המרוץ לחלל, ובהם: "האדם בחלל" ו"האדם והירח" בשנת 1955 ו"למאדים והלאה" בשנת 1957.
ראשית שנות ה-60
בראשית שנות ה-60 הפכה האימפריה של דיסני להצלחה גדולה ולמותג בינלאומי בשטח הבידור לכל המשפחה. וולט דיסני השתתף בוועדה המתכננת של אולימפיאדת החורף סקוואוו ואלי בשנת 1960. בשנה זו הצליח דיסני לרכוש את הזכויות לספרה של פמלה לינדן טרוורס "מרי פופינס", ובשנת 1964 הפיק את הסרט בשם זה, שזכה להצלחה רבה וכלל מוזיקה שנכתבה על ידי האחים שרמן. כמו כן, הציג דיסני בשנה זו מספר ממתקניו ביריד העולמי של ניו יורק, ובהם דמויות אודיו-אנימטרוניק שעליהן התבססו מאוחר יותר מספר מתקנים בפארק השעשועים, כגון "שודדי הקריביים", "הטירה המכושפת", "קרוסלת הקידמה" ו"זה עולם קטן".
תוכניות להקמת דיסניוורלד ואפקוט
בשל המחסור במקום בדיסנילנד שבלוס אנג'לס, שהקשה על התרחבות הפארק, החליט דיסני להקים פארק שעשועים חדש, גדול יותר, שייקרא "ממלכת הקסם", וסביבו יוקמו מלונות רבים ומגרשי גולף. הפארק אמור היה לכלול גם עיר עתידנית שכונתה "עיר (או קהילה) דגם ניסיונית של המחר" (Experimental Prototype City (or Community) of Tomorrow), ובקיצור אפקוט (EPCOT). דיסני אף מצא קרקעות מתאימות לפרויקט רחב ההיקף במרכז פלורידה, סמוך לעיר אורלנדו, והחל לתכנן את הפארק.
טענות לאנטישמיות כנגד וולט דיסני
דיסני הואשם בכמה וכמה הזדמנויות באנטישמיות. בכתבה בעיתון "הארץ" מצוין שחודש אחרי ליל הבדולח בשואה (במהלך מלחמת העולם השנייה), אירח דיסני באולפניו את הבמאית הגרמנית-נאצית לני ריפנשטאהל, ששיבחה אחרי הביקור את התנערותו מהיהודים. על פי מקור זה, לפני שנים אחדות גם השחקנית מריל סטריפ כינתה בפומבי את דיסני "אנטישמי שתמך בקבוצה אנטישמית של תעשיית הקולנוע בהוליווד". קיימות קבוצות גזעניות רבות בעולם המערבי, בפרט בצפון אמריקה שמוקירים את הצד זה של המורשת האנטישמית של וולט סידני, ואף מנכסות לעצמן את אישיותו האנטישמית כמוביל דעת הבכיר ביותר בעולם ש"הכיר את היהודים מקרוב" ולשיטתם גם "התריע מפני מעלליהם של גזע חתרני זה כנגד האדם הלבן", גם כיום.
מאידך, הכתבה מציינת שדיסני העסיק אנימטורים יהודים רבים בסטודיו שלו, ושבשנת 1955 אפילו זכה בתואר "איש השנה", שהעניק לו ארגון בני ברית בקליפורניה.
טענות אלו ששמו את וולט דיסני כאיש אנטישמי גרידא טרם צלחו להשיג הכרה רשמית רחבה.
מותו של דיסני
דיסני היה מעשן כבד, בשנת 1966 אובחן סרטן ריאה בריאתו השמאלית. בשל גודלו של הגידול הוסרה הריאה כולה ב-2 בנובמבר, והרופאים העריכו כי נותרו לדיסני שישה חודשים לחיות, אולם ב-30 בנובמבר 1966 התמוטט דיסני והובל לבית החולים. למרות טיפול בבית החולים הקדוש ג'וזף, בקרבת אולפני דיסני, לקה דיסני בדום לב קטלני כתוצאה מהידרדרות מצבו הבריאותי ב-15 בדצמבר, והוא מת מספר ימים לאחר יום הולדתו ה-65. יומיים לאחר מכן נשרפה גופתו בבית העלמין פורסט לוון בגלנדייל שבקליפורניה. רוי דיסני, אחיו של וולט, מונה כראש המיזם בפלורידה, וקבע את שמו – "עולמו של וולט דיסני" (Walt Disney World) לזכר אחיו. רוי דיסני מת בשנת 1971 מספר חודשים לאחר פתיחתה של הממלכה הקסומה בפארק.
קיימת אגדה אורבנית מפורסמת לגבי מותו של דיסני – אנשים רבים סבורים כי דיסני ביקש שיקפיאו את גופתו ויחזירו אותו לחיים כשתימצא תרופה לסרטן.
מורשתו
שמאל|ממוזער|שלט בכניסה לדיסנילנד המפרט את חזונו של דיסני
המשך העבודה על החזון
לאחר מותו של דיסני המשיך אחיו הבכור, רוי דיסני, בעבודתו ובחזונו של וולט דיסני, ובאוקטובר באותה שנה הסתיימו העבודות על פארק השעשועים ממלכת הקסם שנבנה לפי תוכניותיו של דיסני. בטקס הפתיחה של הפארק, עמדו רוי ולילי רעייתו של דיסני ולצידם מיקי מאוס ורוי שאל אותה האם היא חושבת שהפארק נבנה בהתאם לחזונו ורעיונותיו של וולט, ולילי ענתה שהיא חושבת שכן. רוי עצמו מת ב-20 בדצמבר 1971.
בשנת 1982 הוקם פארק אפקוט כפארק שעשועים ולא כעיר המגורים שדיסני חזה, אולם בשנת 1992 הוקמה העיר סלבריישן בסמוך לפארק בדומה לחזונו של דיסני.
כיום
כיום חולשת חברת דיסני על אימפריה של פארקי שעשועים ופארקי נופש בכל רחבי העולם, חברות הפקה טלוויזיוניות, חברות סרטים, וחברות מוצרי צריכה לכל המשפחה הנושאים כולם את שמו של וולט דיסני. נכון לשנת 2015 הכנסות החברה השנתיות עלו על 56 מיליארד דולרים.
פרסים והוקרה
ראו גם
חברת וולט דיסני
קישורים חיצוניים
״הוליד עכבר״ - סיפורו של וולט דיסני ומיקי מאוס בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
הערות שוליים
קטגוריה:אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי
קטגוריה:אנימטורים אמריקאים
קטגוריה:מנכ"לים אמריקאים
קטגוריה:במאי קולנוע אמריקאים
קטגוריה:דיסני: אישים
קטגוריה:מפיקי קולנוע אמריקאים
קטגוריה:מקבלי מדליית החירות הנשיאותית
קטגוריה:מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס
קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד
קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: מפעל חיים
קטגוריה:זוכי אוסקר: הסרט התיעודי הקצר הטוב
קטגוריה:אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
קטגוריה:אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: טלוויזיה
קטגוריה:אמריקאים ממוצא אירי
קטגוריה:אמריקאים ממוצא גרמני
קטגוריה:בוגרי המכון לאמנות של שיקגו
קטגוריה:מעוטרי היכל התהילה של מסדר דה-מוליי
קטגוריה:אמריקאים חברי הבונים החופשיים
קטגוריה:אמריקאים ממוצא קנדי
קטגוריה:שיקגו: אישים
קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1901
קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1966
קטגוריה:אמריקאים שנפטרו מסרטן הריאה | 2024-10-15T19:15:48 |
המנון | הִמְנוֹן (ביוונית: ὕμνος - הימנוס) הוא שיר שבח והודיה. ביוון העתיקה המנונים היו שירי הלל, בדרך כלל לאל או לגיבור. בנצרות ובדתות אחרות, המילה המנון משמשת כדי לתאר סוגה של שירים, שבמקור התבססו על השירים בספר תהילים, שמשמשים לפולחן ולהבעת שבח לאל או לקדוש מסוים. ביהדות, המילה המנון התקבלה החל מהמאה ה-11 או ה-12 במשמעות של שיר הלל או שיר שבח לאדם. המילה מופיעה לראשונה בעברית בשמות רבה במשפט .
בעידן המודרני המילה המנון מתייחסת לשירים, בדרך כלל מולחנים, המשמשים כסמל של ארגון מסוים, כגון מדינה, ומייצגים את הארגון וערכיו. המקור למשמעות הלאומית של ההמנון כהמנון לאומי הוא בתקופת המהפכה הצרפתית, כשהאספה הלאומית הכריזה על המרסייז כהמנון צרפת. כיום נהוג לפתוח או לחתום אירועים לאומיים בהמנון הלאומי. מלבד מדינות, גם ארגונים כגון יחידות צבאיות, ערים או קבוצות ספורט, יוצרים לעצמם המנון.
בנצרות
שירי דת נוצריים מסוימים שיש בהם שבח לאלוהים או לקדוש מסוים נקראים גם הם "המנון". סוגת השירים הזו קיימת בעיקר בזרמים מסוימים של הנצרות הפרוטסטנטית ומפותחת בעיקר בארצות הברית. רוב השירים הפטריוטים של האפרו-אמריקאים התפתחו מהמנונים נוצריים. המקבילה הלותרנית להמנון היא כוראל, המקבילה הקתולית היא מזמור גרגוריאני והמקבילה היהודית היא הפיוט.
בארגונים מדיניים מודרניים
בישראל
יצירת המנונים והשימוש הנלהב בהם רווחה בארגונים צבאיים בתקופת המנדט, בהם המנון הפלמ"ח, המנון האצ"ל והמנון הלח"י, וממשיכה כיום בחילות צה"ל, כגון המנון גבעתי.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
*
קטגוריה:סמלים
קטגוריה:סוגי שירים | 2023-02-07T18:31:02 |
שלושת הקופים החכמים | ממוזער|250px|שלושת הקופים החכמים
250px|ממוזער|שמאל|פסל של שלושת הקופים החכמים בוואריצייה אחרת, של דביבונים
שלושת הקופים החכמים (נקרא גם: לא ראיתי, לא שמעתי, לא אמרתי) הוא סמל עממי, שמקורו במזרח הרחוק, שהופיע ככל הנראה לראשונה ביפן, ובו מתוארים שלושה קופים: האחד מכסה בידיו את פיו, השני מכסה את עיניו, והשלישי מכסה את אוזניו. אלה מסמלים פתגם מזרחי עתיק: "אל תראו רוע, אל תשמעו רוע, אל תדברו רוע". הפתגם, המטיף להימנעות מהרוע, נובע מן האמונה כי העיסוק ברוע יוצר רוע. השמות היפניים של הקופים הם (בהתאמה): איוואזרו, מיזארו וקיקזארו. השמות מורכבים מהפעלים "איווה" (לדבר), "מי" (לראות), "קיקה" (לשמוע) וסיומת השלילה "-זארו".
על פי הפרשנות הנפוצה בימינו, ובשונה מן המשמעות המקורית, הסמל מתאר מצב בו אדם מסוים, היודע כי נעשה עוול בסביבתו, בוחר להעלים עין מן המתרחש ולא להתערב בנעשה.
הגרסה המלאה היא עם קוף רביעי, סזארו, המכסה את אבריו המוצנעים, או מצליב ידיו. משמעותו, "אל תעשה רע". קוף זה מופיע בהמאמרות של קונפוציוס.
ראו גם
אומרטה
קוף ובבואת הירח במים
קישורים חיצוניים
ערן מינהר, קוף אחרי יפן, בפודקאסט "מינהר הזמן", 15 במרץ 2020
קטגוריה:סמלים לפי מדינה
קטגוריה:פרימטים בתרבות | 2023-08-13T14:38:23 |
שבת נחמו | הפניה שבע דנחמתא#שבת נחמו
קטגוריה:אירועים בחודש אב | 2024-08-05T19:49:14 |
קבוצה | 2023-04-17T12:27:24 | |
המשחקים הפאראלימפיים | ממוזער|דגל המשחקים הפאראלימפיים
ממוזער|סקי לנכים במשחקי החורף הפאראלימפיים, קולומביה הבריטית, 2010
ממוזער|טניס נכים בזוגות, במשחקים הפאראלימפיים, קיץ 2008
ממוזער|כדורעף נכים
ממוזער|מדיסון דה רוזאריו בחימום לאליפות העולם בסידני, 2011
המשחקים הפאראלימפיים (מכונים גם אולימפיאדת הנכים או פאראלימפיאדה, באנגלית: Paralympic Games) הם אירוע רב-ענפי בינלאומי, בו מתחרים ספורטאים עם מוגבלויות. המשחקים הפאראלימפיים העיקריים נערכים בקיץ מדי ארבע שנים, כשמשחקי החורף, המצומצמים יחסית, נערכים שנתיים אחרי כל קיץ פאראלימפי, בחורף, בסמוך ואחרי המשחקים האולימפיים, ובחסות הוועד הפאראלימפי הבין-לאומי.
השם, "המשחקים הפאראלימפיים", מבוסס על המילה היוונית Paraplegia = שיתוק בחלק התחתון של הגוף; לאחר זמן, ומשהתברר כי לא כל המתחרים הם נפגעי שיתוק, שונה מקור המונח מיוונית, והוא מתבסס כיום על המילה פארא = ליד, ליד המשחקים האולימפיים.
היסטורית המשחקים
משחקי סטוק מנדוויל
שורשי המשחקים הפאראלימפיים בתחרויות ספורט שארגן סר לודוויג גוטמן בשנת 1948 והשתתפו בהם לוחמי מלחמת העולם השנייה שסבלו מפגיעה בעמוד השדרה. התחרויות הפכו לאירוע שנתי שנקרא "משחקי סטוק מנדוויל" (על-שם בית החולים שבו נערכו). בשנת 1952 השתתפו בתחרויות גם מתחרים מהולנד, ובכך קיבלו התחרויות צביון בינלאומי.
אירועים משמעותיים בתולדות משחקים
התחרויות הראשונות בסגנון אולימפי לספורטאים נכים נערכו ברומא, 1960, בסמוך לאולימפיאדה שנערכה שם. לראשונה, לא היו מיועדים המשחקים אך ורק לנכי מלחמה, אלא לכלל נפגעי עמוד השדרה, ובתנאי שהספורטאים יישובים בכיסאות גלגלים. בתחרויות אלה השתתפו 400 ספורטאים מ-23 מדינות. בהמשחקים הפאראלימפיים טורונטו (1976) הוחלט להוסיף למשחקים קטגוריות נכות נוספות, ולאפשר למגוון רחב יותר של בעלי לקויות לקחת חלק במשחקים, בטורניר זה השתתפו כבר 1,600 ספורטאים מ-40 מדינות שונות.
אבן דרך נוספת בתולדות המשחקים הייתה ב. היה זה הטורניר הראשון אשר התקיים מיד לאחר הטורניר האולימפי תוך שימוש במתקניו. גם במשחקים שבאו לאחריו, בברצלונה (1992) ובאטלנטה (1996) נעשה שימוש כזה בפועל בטרם הוסכם הנושא באופן רשמי בין הוועד הפאראלימפי הבינלאומי למקבילו האולימפי בשנת 2001.
במשחקים הפאראלימפיים ה-12, שהתקיימו באתונה בספטמבר 2004, השתתפו 3,846 ספורטאים מ-145 מדינות, שהתחרו ב-19 ענפי ספורט. במשחקים הפאראלימפיים ה-13, שהתקיימו בבייג'ינג ב-2008, השתתפו 4,200 ספורטאים מ-145 מדינות שונות - שיא של משתתפים עד אז.
ענפי הספורט
משחקי הקיץ
במשחקי הקיץ הפאראלימפיים קיימים 22 ענפי ספורט.
משחקי החורף
במשחקי החורף הפאראלימפיים קיימים 7 ענפי ספורט.
ישראל במשחקים הפאראלימפיים
ישראל משתתפת במשחקי הקיץ הפאראלימפיים מראשיתם, וספורטאיה זוכים להישגים נאים ומדליות רבות. ישראל אירחה את המשחקים הפאראלימפיים תל אביב (1968), ובאותה שנה הגיעה למקום השלישי עם 18 מדליות זהב, 21 כסף ו-23 ארד. גם באולימפיאדה החמישית בטורונטו בשנת 1976 הגיעה ישראל למקום השלישי עם 40 מדליות זהב, 13 כסף ו-16 ארד. נבחרות ישראל בכדורסל נכים זכתה במדליית זהב ארבע פעמים, פעמיים ניצחה נבחרת הנשים (1968 ו-1976) ופעמיים ניצחה נבחרת הגברים (1968 ו-1980).
ראו גם
ספורט נכים
ספורטאי ספורט נכים
ספיישל אולימפיקס
משחקי אינוויקטוס
שחייה במשחקים הפאראלימפיים
נגישות
קישורים חיצוניים
"ועכשיו, לדבר האמיתי", באתר zooza
ספורט הנכים התחרותי - מתפיסה שיקומית חברתית לספורט הישגי, מאת ד"ר רון בולוטין
איימי מולינס – על ריצה
הערות שוליים
*
קטגוריה:תחרויות ספורט נכים
קטגוריה:אולימפיאדה | 2024-09-04T11:45:30 |
תכנית החלוקה | REDIRECT תוכנית החלוקה | 2004-09-17T19:43:31 |
ועדת קינג-קריין | שמאל|ממוזער|הפרסום הראשון של מסקנות ועדת קינג-קריין ב-1922 בכתב העת Editor & Publisher
ועדת קינג-קריין (באנגלית: King-Crane Commission) הייתה ועדת בדיקה שנשלחה על ידי הנשיא וודרו וילסון לפי החלטת חבר הלאומים לבחון אפשרות שהמנדט על ארץ ישראל וסוריה יימסר בידי ארצות הברית ולא בידי בריטניה וצרפת. הוועדה מונתה גם לבדוק האם יש להקים מדינה ארמנית, והאם מדינה זו צריכה להיווצר תחת מנדט של ארצות הברית. בשל העובדה שדו"ח הוועדה הושלם לאחר שווילסון לקה בשבץ מוחי וחדל לתפקד, ובשל החלטת מחלקת המדינה שפרסום הדו"ח אינו עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי, נגנז הדו"ח עם הגשתו ב-28 באוגוסט 1919 והתגלה ופורסם רק ב-1922 על ידי כתב העת Editor & Publisher.
רקע
ממוזער|left|ועדת קינג-קריין
ההצעה להקמת ועדת בדיקה הועלתה על ידי האמריקאים במסגרת שיחות ועידת השלום בפריז (1919). במהלך הוועידה לא הביע אדוארד האוס, ראש המשלחת האמריקאית לוועידת השלום, את רצונה של ארצות הברית לקבל לידיה את ניהול המנדט בשטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר לאור מה שראה ככישלון המעורבות האמריקאית בפיליפינים.
נציגי הציונים שהופיעו בפני הוועידה, נחום סוקולוב, חיים ויצמן ומנחם אוסישקין, העדיפו מנדט בריטי מן הטעמים הבאים: בריטניה הכריזה בהצהרת בלפור, הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית, כי תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל תוך שהיא פורשת חסותה על התנועה הציונית על מנת לסייע לה במימוש מטרתה העיקרית. בבריטניה התקיימה מסורת של תמיכה נוצרית בשיבת ציון וחיים ויצמן טווה בה רשת של הסכמות והבנות. מאידך, חששו הציונים שבהתאם לעקרונות הדמוקרטים הנהוגים בארצות הברית, יבקשו האמריקאים לכונן בארץ דמוקרטיה ייצוגית המבוססת על רוב שיושג בבחירות בקרב כל יושבי הארץ, ובהינתן רוב ערבי בארץ ישראל בעת ההיא המשמעות היא שלטון ערבי שאינו עולה בקנה אחד עם השאיפה לכונן בארץ ריבונות יהודית.
מאותה סיבה עצמה הייתה ההצעה מקובלת ואף מועדפת על הערבים, שהבריטים אסרו על משלחתם (כמו גם נציגים ממצרים) להגיע ולהציג את עמדתה בוועידה. את רצון ערביי סוריה הגדולה להציג את עמדתם הביא בפני ועידת השלום הווארד בליס, בנם של מייסדי האוניברסיטה האמריקאית בביירות (ואחיו של הארכאולוג פרדריק בליס), ידיד קרוב של הנשיא וילסון. בקשתו גובתה במכתב מאת האמיר פייצל.
סוריה וארץ ישראל
ביולי 1919 הגיעה לדמשק ועדה שהורכבה משני אישים: הנרי צ'רצ'יל קינג מאוהיו, פעיל מיסיון ומראשי ימק"א, וצ'ארלס ריצ'רד קריין , משיקגו, כומר פרסביטריאני, תעשיין, מתומכי הנשיא וילסון ותומך נלהב בלאומיות הערבית. השניים סבבו בכפרי וערי ארץ ישראל, סוריה ולבנון ושמעו מפי נציגי הקונגרס הלאומי הסורי תביעה לעצמאות. בעדיפות שנייה דרגו הערבים את האפשרות להעברת השטחים העות'מאניים לידי מנדט אמריקאי, בעדיפות שלישית לידי מנדט בריטי והאפשרות הגרועה מבחינתם הייתה מנדט צרפתי - ביותר מ-60% מסך 1863 התצהירים שהוגשו לוועדה הובעה התנגדות למנדט צרפתי, ורק ב-15% מהם הובעה בו תמיכה. ח'ליל א-סכאכיני מנה את הסיבות לכך: הבריטים הבטיחו ליהודים בית לאומי, הם מקיימים מדיניות פרו-ציונית בפועל ומנדט בריטי על ארץ ישראל פירושו מנדט צרפתי על סוריה וכפועל יוצא פיצול האומה הערבית. בהצהרה שנוסחה בידי ח'ליל א-סכאכיני בשיתוף המופתי כאמל אל-חוסייני, אמין אל-חוסייני ונציגים משכם בראשות עיזאת דראוזה, נאמר:
"סוריה מהרי הטאורוס ועד לתעלת סואץ עצמאית באופן מוחלט...פלסטין שהיא חלק בלתי נפרד מסוריה, עצמאית בענייני פנים ותבחר בעצמה את שליטיה מבני הארץ. תושביה של פלסטין מתנגדים התנגדות מוחלטת להגירה הציונית אך מכירים בכך כי ליהודים שהיו בארץ לפני המלחמה זכויות שוות".
דוברי האגודה המוסלמית-נוצרית ביפו, שייצגו את נכבדי העיר, הזהירו בעדותם בפני הוועדה: "נהדוף את הציונים לתוך הים – או שהם יְשַלחו אותנו חזרה למדבר".
ועדת קינג-קריין הגיעה למסקנה שרוב תושבי הארץ מעוניינים בשלטון אמריקאי והמליצה על כך. הוועדה המליצה "לשנות תכלית שינוי" את התוכנית של הגירה יהודית לא מוגבלת וציינה את . הווארד בליס קיבל את הדוח ימים ספורים לפני מותו אך הנשיא וילסון כבר לקה בשבץ מוחי וחדל מלתפקד.
ארמניה הווילסונית
הוועדה מונתה גם לחקור את הטענות שהועלו על ידי התנועה הלאומית הארמנית, ולקבוע האם טענות אלה תואמות את ארבע עשרה הנקודות שלו, כאשר נקודה מספר 12 היא:
יש להבטיח לחלק הטורקי של האימפריה העות'מאנית בהווה ריבונות בטוחה, אבל שאר הלאומים שנמצאים כעת תחת שלטון טורקי - יש להבטיח להם ביטחון לא-מעורער ולא-מפוקפק לחיים, לחלוטין ללא הטרדה של ההזדמנות לפיתוח אוטונומי, וכן יש לפתוח את הדרדנלים באופן קבוע כמעבר חופשי לספינות והמסחר של כל המדינות תחת ערבויות בינלאומיות.
ועדת קינג-קריין הייתה אמורה להכריע בשאלה האם יש להקים מדינה ארמנית, והאם מדינה זו צריכה להיווצר תחת מנדט של ארצות הברית והגיעה למסקנה שצריך מנדט שכזה. ועדת קינג-קריין ציינה כי הארמנים סבלו חוויה טראומטית, שלא יכלו לסמוך על האימפריה העות'מאנית שתכבד את זכויותיהם, וכי הארמנים היוו עם ולפיכך מומלץ כי העצמאות הארמנית שהוקמה במהלך המסע הרוסי לקווקז תכובד על ידי הקהילה הבינלאומית ותובטח על ידי מעצמות ההסכמה.
לקריאה נוספת
תום שגב, ימי הכלניות, כתר ספרים, 1999, עמודים 102 - 104
Editor and Publisher, vol. 55 no. 27 pp. 1-18, December 2, 1922
קישורים חיצוניים
דו"ח קינג-קריין
הערות שוליים
קטגוריה:ועדות חקירה
קטגוריה:בעקבות מלחמת העולם הראשונה
קטגוריה:המזרח התיכון: היסטוריה | 2024-02-03T17:58:53 |
בית סלאוקוס | ממוזער|שמאל|150px|מטבע זהב של ניקטור
שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך). סלאוקוס הראשון היה אחד מהגנרלים של אלכסנדר הגדול, והוא ייסד את הממלכה הסלאוקית לאחר מותו של אלכסנדר בשנת 323 לפנה"ס. בתחילה השתרעה הממלכה על שטחי מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, המישור האיראני, ועד לנהר האינדוס (בפקיסטן של ימינו). הוא ייסד את בירת הממלכה, סלאוקיה על החידקל, בשנת 305 לפנה"ס בערך.
שליטי בית סלאוקוס
שמאל|ממוזער|450px|כרונולוגיה של השלטון בממלכה הסלאוקית (לחצו להגדלה)
להלן רשימת בני בית סלאוקוס ששלטו בממלכה, על-פי סדר שנות שלטונם (בכמה מהמקרים שנות השלטון חופפות, בשל שליטים שהיו עוצרים של מלכים-ילדים או בשל חלוקה של הממלכה):
סלאוקוס הראשון (ניקטור), אחשדרפן 311 עד 305 לפנה"ס; מלך, 305 עד 281 לפנה"ס
אנטיוכוס הראשון (סוטר), מלך עם אביו מאז 291, ובעצמו 281 עד 261 לפנה"ס
אנטיוכוס השני (תיאוס), 261 עד 246 לפנה"ס
סלאוקוס השני (קליניקוס), 246 עד 225 לפנה"ס
סלאוקוס השלישי (קראונוס), 225 עד 223 לפנה"ס
אנטיוכוס השלישי (הגדול), 223 עד 187 לפנה"ס
סלאוקוס הרביעי (פילופטור), 187 עד 175 לפנה"ס
אנטיוכוס הרביעי (אפיפאנס), 175 עד 164 לפנה"ס - בימיו החל מרד החשמונאים.
אנטיוכוס החמישי (איופטור), 164 עד 162 לפנה"ס
דמטריוס הראשון (סוטר), 161 עד 150 לפנה"ס
אלכסנדר הראשון (באלאס), 154 עד 145 לפנה"ס
דמטריוס השני (ניקטור), כהונה ראשונה: 145 עד 138 לפנה"ס
אנטיוכוס השישי (דיוניסוס), 145 עד 140 לפנה"ס (?)
דיודוטוס טריפון, 140 (?) עד 138 לפנה"ס
אנטיוכוס השביעי (סידטס), 138 עד 129 לפנה"ס
דמטריוס השני (ניקטור), כהונה שנייה: 129 עד 126 לפנה"ס
אלכסנדר השני (זבינס), 129 עד 126 לפנה"ס
קלאופטרה תאה, 126 עד 123 לפנה"ס
סלאוקוס החמישי (פילומטור), 126 עד 125 לפנה"ס
אנטיוכוס השמיני (גריפוס), 125 עד 96 לפנה"ס
אנטיוכוס התשיעי (קיזיקנוס), 114 עד 96 לפנה"ס
סלאוקוס השישי (אפיפאנס), 96 עד 95 לפנה"ס
אנטיוכוס העשירי (איוסבס פילופטור), 95 עד 92 או 83
דמטריוס השלישי (איוקארוס), 95 עד 87 לפנה"ס
אנטיוכוס האחד עשר (אפיפאנס), 95 עד 92 לפנה"ס
פיליפוס הראשון (פילדלפוס), 95 עד 84/83 לפנה"ס
אנטיוכוס השנים עשר (דיוניסוס), 87 עד 84 לפנה"ס
(בין השנים 83 עד 69 לפנה"ס שלט בממלכה טיגראנס הגדול, מלך ארמניה)
סלאוקוס השביעי (קיביוסאקטס), שנות ה-70 עד שנות ה-60 של המאה ה-1 לפנה"ס
אנטיוכוס השלושה עשר (אסיאטיקוס), 69 עד 64 לפנה"ס
פיליפוס השני פילורומאיוס, 65 עד 63 לפנה"ס
קישורים חיצוניים
* | 2022-09-24T19:11:10 |
קאימקאמיה | קאימקאמיה (בערבית: נפה), כינוי לצורת שלטון אשר רווחה, בתוספת שינויים מסוימים, בלבנון בין השנים 1863–1843.
הקמת הקאימקאמיות
בשנים 1840 - 1843, מעט לאחר נסיגתו של איברהים פאשא מאזור הר הלבנון, חלה תמורה גדולה ביחסים בין הדרוזים והמרונים בהר הלבנון ונוצר מתח רב בשטח. על מנת להפיג מתח זה ולהסדיר שלטון בהר ניסח הנסיך האוסטרי מטרניך, בשנת 1843, במסגרת מאמציה של אוסטריה להשיג שליטה בלבנון, הסדר ייחודי. מטרניך ביקש למנות שני קַאִימַקַאמים (שליטי נפה) שיהיו כפופים לואלי של צידון: אחד מרוני, האמיר חיידר אבו א־למע מבית אבו א־למע, שישלוט בקאימקאמיה נוצרית, והשני דרוזי, האמיר אחמד ארסלאן מבית ארסלאן, שישלוט בקאימקאמיה דרוזית.
"המשפחות הנכבדות", משפחות מרוניות שהיוו את המרכז השלטוני בלבנון, הביעו אי-שביעות רצון מההסדר, שיצר מעמד שליטים חדש שלא יכלו לתמרן אותו ולשלוט בו. גם עבור הדרוזים המצב היה מורכב, שכן בגלל הפילוג בעם הם העדיפו שליט מחוץ ללבנון אשר יהיה נטול פניות לגבי הפלגים השונים. בנוסף, ההסדר לא נתן מענה לאחת הבעיות הקשות בהר הלבנון: היישובים המעורבים בקאימקאמיה הדרוזית. לכל הבעיות הפנימיות בהר הלבנון ולסכסוך שכבר היה קיים בלבנון הוסיפו המעצמות האירופאיות את הסכסוכים והתחרות שהיו ביניהן ובכך שיתקו למעשה לחלוטין את יכולת התפקוד של הקאימקאמיות.
ייסוד מוסד "הוַכִּיל"
מחלוקות רבות צצו סביב אי-ההסכמה על דרך השליטה במקומות המעורבים-עדתית בקאימקאמיה הדרוזית. לבסוף, החליטו הטורקים לשלוח בשנת 1844 את אחד מנציגיהם, הקפודאן ח'ליל פאשא, לאזור. משימתו הייתה לגבש פתרון אפשרי למצב, יחד עם הואלי ועם הקונסולים הזרים. הפתרון שגיבש ח'ליל פאשא היה: מינוי שני וכילים בכל מקום יישוב מעורב, אחד דרוזי והשני מרוני. הווכילים ייצגו את האיכרים בני עדתם, בפני השייח'ים מן העדה השנייה. הוכילים הם אשר יגבו בשם המשפחות החזקות (המקאטעג'ים) מיסים. לאחר שנתברר כי בהצעות אלו לא היה כדי לפתור את הבעיה, החריפה המתיחות שהייתה קיימת ממילא בהר הלבנון ובין שתי העדות פרצו מאורעות דמים חמורים בהרבה מקודמיהם בעבר.
השייח'ים הדרוזים שלטו רק במרכז ובדרום הר הלבנון ולכן רק שם מונו וכילים. בצפון הר הלבנון לקחה הכמורה את תפקיד התיווך.
הקמת המג'לס (המועצה)
כיוון שרגיעה לא הושגה גם לאחר ייסוד מוסד הוכיל, נאלצה האימפריה העות'מאנית לשלוח בדחיפות את מיניסטר החוץ שלה, שֶכִּיבּ אפנדי, להר הלבנון. גם הוא הצליח להביא את הצדדים לידי הבנה והסכמה זמנית על מבנה שלטוני רק לאחר מעורבות צבאית.
לאחר שחקר את הנושא פרסם שכיב אפנדי את מסקנותיו במסמך שנקרא "הסכם שכיב אפנדי" שעיקריו היו:
החלוקה הנוכחית לשתי קאימקאמיות תיוותר על כנה.
לצד כל קאימקאם תמונה מג'לס (מועצה) ובה 12 חברים. במג'לס תיוצג כל עדה חשובה בהר הלבנון על ידי שופט ופקיד שומה.
כל שופט ישפוט את בני עדתו.
סמכויות הואלי יורחבו.
לאחר "הסדר שכיב אפנדי" נעשו העניינים בשטח מורכבים אף יותר: השייח'ים הדרוזים בדרום נאלצו להתמודד גם עם נציגי הכמורה במג'לס משום שהכנסייה תמכה באיכרים בני עדתה. ראשי "המשפחות החזקות" עמדו מול הווכילים, הקאימקאם, הכנסייה וגם מול האיכרים עצמם. מצבם של השייח'ים במרכז הר הלבנון היה גרוע אף יותר והוביל לכך שהם נאלצו למכור חלק מאדמותיהם לאיכרים.
מוסד הוכיל, שהיווה חידוש, הצליח לעמוד בקאימקאמיה הדרוזית מול "המשפחות", שדיכאו את איכריהן, משום שזכה בתמיכה נרחבת מצד הכמורה המרונית (אשר נמצאה בתהליך מתמיד של התחזקות). גם בקאימקאמיה הנוצרית הגיבו השייח'ים על הסדר שכיב אפנדי בהגברת לחצם על העם. גם כאן תפסה הכנסייה, בפועל, את מקום הווכילים.
כל אלה והמשבר הכלכלי החמור שפקד את "המשפחות החזקות" תרמו לירידה בעוצמתן ובמעמדן הפוליטי של "המשפחות" ובראשן השייח'ים, אדוני המוקטעאת. בסופו של דבר, בדרום לא נשאר כמעט זכר לכוחן הפיאודלי ולסמכויותיהן. במרכז, חלק מהמשפחה השלטת (בית ח'זאן המרוני) ניסה להשתמש באיכרים ככלי נגד הקאימקאם (בעוד חלקה האחר תמך בקאימקם), אך למעשה האיכרים ארגנו נגדם מרד.
קטגוריה:לבנון: היסטוריה | 2024-10-15T04:53:04 |
חיל הים | חיל הים, או בשמו הרשמי "זרוע הים", הוא הזרוע הימית של צה"ל. החיל מבצע את מרבית הפעילות של צה"ל בזירה הימית. בראש החיל עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד חיל הים הנוכחי הוא אלוף דוד סער סלמה.
על פי הערכה של המכון למחקרי ביטחון לאומי לשנת 2014, בזרוע הים משרתים 9,500 חיילי סדיר ועוד 10,000 חיילי מילואים. בשנת 2004 יחידות הקומנדו של חיל הים כללו כ-300 לוחמים.
יעוד
זרוע הים אמונה על בניית הכוח הימי של צה"ל ועל הפעלתו. היא פועלת להבטחת עליונותה בים, חופש הפעולה וחופש השיט במרחב הימי הישראלי. ואף תקיפות נגד האויב, ועוד מעבר לכך.
זרוע הים מבצעת מגוון רחב של פעילויות באמצעות כלי השיט והיכולות המתקדמות בהם היא מצוידת. היא מחזיקה בכוח משמעותי המתבטא בספינות טילים וצוללות מתקדמות, כלי ביטחון שוטף משוכללים ויכולות רבות ומסווגות של הקומנדו הימי.
מפקד חיל הים, עמי אילון, הגדיר את משימת החיל בסיסמה: "חוף בטוח וים פתוח". בשל מצבה הגאופוליטי, מייחסת ישראל חשיבות רבה לחופש השיט ממנה ואליה. כ-97% מהסחר הבינלאומי מישראל ואליה נעשה דרך הים. בנוסף, אזורי החוף בישראל מיושבים בצפיפות וחשופים לפגיעה מהים. לאור זאת מוגדרים תפקידיו העיקריים של חיל הים כהגנה על חופי המדינה והבטחת חופש השיט לחופי ישראל.
בין תפקידי זרוע הים ניתן למנות:
שמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה. ובו הגנה על 190 ק"מ של חופי ישראל מטרור והברחות.
שמירה על נתיבי שיט פתוחים לצי הסוחר.
הגנה על המים הטריטוריאליים והכלכליים, והנכסים האסטרטגיים של מדינת ישראל שבהם.
מבצעים בים ופשיטה מהים.
השגת מודיעין חיוני ופעילות סייבר.
השתלבות בקרב היבשה.
על פי מפקד חיל הים דוד סלמה ובכירים נוספים, מטרה נוספת של חיל הים היא להפוך את הים לעומק אסטרטגי של ישראל באמצעות ספינות סער 6 שהן הלכה למעשה גם סוללות הגנה אווירית ניידות בעומק הים שיוצרות "שכבת הגנה קדמית".
בתר"ש תפן - תוכנית העבודה הרב-שנתית של צה"ל לשנים 2008–2012, עמד התקציב השנתי של חיל הים על כמיליארד שקל, לא כולל רכש סטי"לים חדשים.
מבנה זרוע הים
עץ מבנה חיל הים:
מטה חיל הים
מטה חיל הים, השוכן ברובו במפקדת חיל הים במחנה רבין, מורכב מחמישה מספנים (מספן הוא יחידה ראשית במטה החיל, המקביל ל"חטיבה" באגפי המטה הכללי ול"להק" במטה חיל האוויר). ראשי המספנים כפופים ישירות למפקד חיל הים, ודרגתם תת-אלוף או אלוף-משנה. המבנה ההיררכי של המספנים, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים. המספנים הם:
מספן המטה
מספן הים
מספן המודיעין
מספן הציוד
מספן כוח האדם
ממוזער|300px|כלי שיט של חיל הים הישראלי.
ממוזער|300px|ספינת טילים סער 5 וצוללת מסדרת דולפין aip אח"י תנין.
ממוזער|300px|לוחמי הקומנדו הימי של שייטת 13 מסתערים מן הים
שייטות
כלי השיט של חיל הים הישראלי משתמשים בקידומת "אח"י" – אניית חיל הים. מספר כלי שיט ללחימה בצי הישראלי הוא כשליש מחיל הים המצרי. במונחים גלובליים הצי הישראלי קטן מאוד, הן מבחינת גודלו הכללי והן מבחינת הדחק ספינותיו — הספינות הכי גדולות בו הן בגודל קורבטה (ספינת טילים מדגם סער 6).
שייטת ספינות הטילים – שייטת 3.
הכוח הלוחם העיקרי של חיל הים הישראלי. השייטת הוקמה בסוף שנות השישים וכוללת סטי"לים (ספינות טילים) משלושה דגמים (סער 4.5, סער 5 וסער 6). יעודה העיקרי של השייטת הוא לבצע משימות במים הטריטוריאליים ומחוצה להם כדי להבטיח תנועה חופשית של תובלה ימית למדינת ישראל. בנוסף מבצעת השייטת פעולות לאיסוף מודיעין, מתן גיבוי לכוחות קרקע ואוויר בפעולותיהם המבצעיות, הפגזת מתקני חוף האויב וצירי תנועה לאורכו, ריתוק כוחות אויב על הקרקע, הרתעה ימית, סיורים ובט"ש (ביטחון שוטף) נגד פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) לאורך חופיה של מדינת ישראל.
שייטת הצוללות – שייטת 7.
השייטת האחראית על הפעלת הצוללות שברשות חיל הים. תפקידי היחידה – השמדת כלי שיט אויב, שליטה במבואות נמלים, פעילות ריגול חשאית, וסיוע לכוחות נוספים בקרב. הצוללות מסדרת דולפין והצוללות מסדרת דולפין AIP, שאותן מפעילה היחידה כיום, הן צוללות קונבנציונליות מן המתקדמות בעולם. הצוללות מדגם זה הן אמצעי הלחימה המורכב והיקר ביותר בצה"ל.
שייטת 13 – הקומנדו הימי
יחידת קומנדו ימי הפועלת בים וביבשה. עוסקת בפעילות מבצעית מעבר לקווי האויב כגון פגיעה בכלי שיט בנמלי האויב ובמתקנים חיוניים בעת מלחמה, ובאיסוף מודיעין איכותי על פעולות ומהלכי האויב. הלוחמים ביחידה עוברים מסלול הכשרה מפרך, אשר כולל אימונים ולוחמת חי"ר, קורס לוחמה בטרור ולוחמת גרילה, קורס צניחה, שיטות תקיפה ופשיטה מהים ומהאוויר, הפעלת כלי שיט וחימוש קטלני מתקדם ואימוני כושר קרבי.
יחידות לוחמה
פלגות הבט"ש – פלגה 914, פלגה 915 ו-פלגה 916.
יחידה למשימות תת-מימיות (ילת"ם)
יחידת סנפיר להגנת נמלים
גף סיורי ים (גס"י)
מערכים תומכים
מערך שליטה ימית
מספנת חיל הים
מרכז מפת"ח
יחידת השליטה הימית
ממוזער|סופר-דבורה סימן 3 עוגנת במרינה הרצליה.
ממוזער|לוחמי פלגות הבט"ש על סיפון הדבורה
בסיסים
בסיס חיפה
בבסיס חיפה (ב"ח) מרוכזות: שייטת 7 – שייטת הצוללות, שייטת 3 –שייטת ספינות הטילים ופלגה 914 – אחת מפלגות הבט"ש. עיקר תפקידו של הבסיס לאבטח את נתיבי השיט של מדינת ישראל, לשמור ולשפר את כושר הפעולה המבצעי של החיל, ולבצע משימות בט"ש (ביטחון שוטף). מפקד זירת חיפה (תת-אלוף) מכונה 'מפקד ב"ח'.
בסיס אשדוד
בסיס אשדוד ממונה על חלקה הדרומי של זירת ים תיכון ועוסק בעיקר בבט"ש. מפקד בסיס אשדוד הוא מפקד זירת אשדוד של חיל הים. התפקיד מכונה "מב"ס אשדוד". בבסיס פועלת פלגה 916 המפעילה ספינות סיור מדגם "דבורה" סימן 3 ו"שלדג", בשנת 2023 הוחלט כי שייטת הנחתות תוצב בבסיס.
מחנה עתלית
במחנה עתלית מתבססת שייטת 13 – יחידת הקומנדו הימי. בשטח המחנה נמצאים שרידי המבצר הצלבני הידוע בשם מבצר עתלית.
בסיס אילת
ממוזער|ספינת הטילים מדגם סער 6 אח"י מגן
בזירת ים סוף
בסיס חיל הים באילת קיים משנת 1951. הבסיס משמש כמפקדת זירת ים סוף החל משנת 1980 עם גמר פינוי כוחות חיל הים משארם א-שייח' במסגרת הסכם השלום עם מצרים. מפקד הבסיס מכונה בחיל הים "המז"ר (מפקד זירה)". זירת ים-סוף (זי"ס) היא אחת משלוש זירות הפעולה של חיל הים.
משימתה העיקרית של זרוע הים באילת היא לשמור על השקט הביטחוני של אילת. עיקר הפעילות בעיר אילת מתבסס על נופש ותיירות אשר כוללים, בין השאר, כמאתיים כלי שיט הנעים בשטח ים קטן יחסית. מכאן ניתן להבין את חשיבות הים לאזור, את כמות המשתמשים הרבה בים ואת החיוניות שבנוכחות מחד, לצד פעילות מוצנעת יחסית מאידך, על מנת להמשיך ולשמור על צביונה התיירותי של העיר.
תחום המים הריבוניים של מדינת ישראל במפרץ אילת תחום מצפון וממערב בחוף ישראל, ובמזרח גבול ימי עם ירדן. בעבר אזור זה היה מפגש בין ארבע מדינות עימות: ישראל, מצרים, ירדן וסעודיה. כיום רק סעודיה נותרה כמדינת אויב.
בבסיס פועלת פלגת הדבורים – פלגה 915, המפעילה ספינות סיור מדגם "דבור", "דבורה" ו"נחשול".
בסיס ההדרכה
ממוזער|ספינת שלדג של ספינות הבט"ש
בסיס ההדרכה המרכזי של החיל, בה"ד 600, ממוקם בחיפה. בסיס ההדרכה מאכלס את בית הספר לחובלים, בית הספר לפיקוד ימי, בית הספר למקצועות הצוללות, בית הספר למקצועות הסט"ילים (ספינות טילים), בט"ש ימי (בט"ש, טירונות ושליטה), מסגרת טכני-חוף ומסגרת הסימולטורים. למעט קורס הקומנדו הימי (שייטת 13, בבסיס עתלית), הכשרתם של כל בעלי המקצוע בחיל מתבצעת בבסיס זה – הן הכשרות בתחום הימאות והן הכשרות בתחומים אחרים – כגון מחשוב, מודיעין ושליטה. בשנת 2008 הוקם בית הספר הטכני של חיל הים, צור ים, הממוקם גם הוא בבה"ד חיל הים ומחנך תלמידים בכיתות ט'–י"ב במקצועות טכניים, אשר משתלבים במערך הטכני ובמערך הלוחם של חיל הים.
מספנת חיל הים
המספנה ממוקמת בצמוד לבסיס חיפה ואחראית על ביצוע התקנות, תיקונים ושיפורים בכלי השיט, באמל"ח (אמצעי לחימה), במערך הגילוי החופי ובמתקני החוף. למספנת חיל הים שלוחות בבסיסים מבצעיים אחרים של חיל הים ברחבי ישראל.
בסיס ציוד ותובלה
בסיס ציוד ותובלה (בצ"ת) שוכן במחנה החותרים מדרום לטירת כרמל. בבסיס זה מאוחסן הציוד הנחוץ לפעילות חיל הים ושוכנים בו גופי ההצטיידות והאספקה ליחידות השונות. בבסיס זה שוכנת גם יחידת מפת"ח.
מפקדת חיל הים
ממוזער|מפקד חיל הים אליעזר מרום מארח את מפקד הצי השישי במפקדת חיל הים בקריה
מפקדת חיל הים (מפח"י) שוכנת במחנה רבין (הקריה) בתל אביב בסמוך למטה הכללי ומפקדות הזרועות השונות של צה"ל. מיום הקמת החיל ועד 1972 שכנה המפקדה בסטלה מאריס שבחיפה. במפח"י מצויים חדרי השליטה, מרכזי הקשר, יחידת תכנון מבצעים, מודיעין, כוח אדם, מרכזי מחקר ופיתוח ולוגיסטיקה, כמו גם יחידת שליטה ימית (יש"י) האחראית על שליטה ביחידות המבצעיות.
כלי השיט ללחימה
ממוזער|343x343 פיקסלים|חלק מכלי השיט של זרוע הים
ממוזער|250px|משט כבוד של שייטת ספינות הטילים, 1971
כלי שיט תת-מימיים
צוללות דולפין
צוללות דולפין AIP
צוללות דקר (עתידי)
כלי שיט על-מימיים
קורבטות טילים
סער 6
סער 5
רשף (עתידי)
ספינות טילים
סער 4.5
נחתות
אח"י נחשון
אח"י קוממיות
כלי בט"ש
דבור
דבורה
סופר דבורה סימן 3
שלדג סימן 3
שלדג סימן 5
נחשול
צרעה
כלים נוספים
אוניות תובלה, גוררות, מורנה
פרוטקטור, כלי שיט בלתי מאויש (כשב"ם) מתוצרת רפאל הנושא מקלע ומשמש לבט"ש בדרום וליד חופי הרצועה.
כלי טיס
חיל האוויר הישראלי מפעיל עבור חיל הים את כלי הטיס הבאים:
AS-565 פנתר ("עטלף") – מסוק סיור היכול לפעול גם מספינות סער 5 ו-6
בעבר הפעיל את כלי הטיס הבאים:
מסוקי יורוקופטר HH-65 דולפין, "דולפין" יצאו משירות ב-1997.
מטוס שחף – מטוס סיור, יצא משירות ב-2017.
גלריה
סימוני עבר לכלי שיט
ק – קרב ספינת קרב כמשחתת, פריגטה וקורבטה
ט – טרפדת, ספינת טורפדו
פ – פולשת, נחתת
צ – צוללת
כלי שיט שיצאו משירות
סער 1
סער 2
סער 3
סער 4
סטי"ל זיוונית
יתוש
נט"קים (נחתות טנקים)
נט"ק 36 מטר (יצאו משירות)
נט"ק 60 מטר (יצאו משירות)
נט"ק 100 מטר (אח"י בת-שבע, יצאה משירות)
היסטוריה
הזרוע הוקמה ב-17 במרץ 1948, ופעלה בשם השירות הימי. הארגון איגד את פעולות ההעפלה ואת הקמת כוח הלחימה הימי של ההתיישבות היהודית. שנה לאחר מכן, במרץ 1949, השם שונה ל "חיל הים" והוחלט על המבנה המוכר לנו כיום. חיל הים היה שותף פעיל בכל מלחמות ישראל. עם מבצעי החיל נמנים: הטבעת "האמיר פארוק", שביית ה"איברהים אל אוול", פעולת פורט סעיד, קרב רומני, הפשיטה על האי גרין, מבצע אסקורט, מבצע אביב נעורים, קרב לטקיה והשמדת ספינות טילים מצריות באזור פורט סעיד במלחמת יום הכיפורים, תקיפת נמל ע'רדקה, הנחיתה בחוף אל-אוואלי במלחמת לבנון הראשונה (1982), לכידת ספינות שהובילו נשק לארגוני טרור ועוד רבים אחרים. כמו כן עוסק חיל הים במשימות של ביטחון שוטף לאורך חופי ישראל. החיל ספג אבדות במספר מקרים שהתפרסמו: טיבוע המשחתת אח"י אילת בשנת 1967, טביעת הצוללת אח"י דקר בשנת 1968, אסון השייטת ב-1997 והפגיעה בסטי"ל אח"י חנית מטיל של חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. במלחמת ששת הימים פגעו בשוגג טרפדות ומטוסים של צה"ל באוניית ביון אמריקאית, "ליברטי", ששהתה בקרבת חוף סיני ונחשדה כאונייה מצרית. בתקרית נגרמו אבדות רבות לאנשי צי ארצות הברית.
את הקמת חיל הים והתעצמותו ניתן לחלק ל-5 תקופות:
תקופת היישוב, שבה הוקמו הארגונים הימיים ובה הייתה ההכשרה הימית בצי הבריטי
שלב הקמת חיל הים
התעצמות ותקופת המשחתות והצוללות הראשונות
עידן ספינות הטילים
התעצמות צי הצוללות.
תקופת היישוב
בשנות ה-20 וה-30 החלה הקמת תשתית ימית ביישוב. ראשית ההתאגדות הימית הייתה ספורטיבית בעיקרה ושמשה כר נוח ומסווה לפיתוח תשתית ימית למפעל ההעפלה – 'המוסד לעלייה ב'' ו'עליית אף על פי' – שהחל ב-1934. התשתית הימית התרחבה עם בניית נמל תל אביב, הקמת צי מסחרי עברי, אגודות ימיות ספורטיביות – אגודת יורדי ים זבולון, הפועל וצופי ים בתל אביב וחיפה וכן הקמת צי דיג. ב-1937 הוקם על ידי מוסדות היישוב "החבל הימי לישראל" (חי"ל) שעסק בעידוד הנושא הימי.
כמו כן, הסוכנות היהודית הפעילה מחלקה ימית שבראשה עמד מ-1935 דוד בן-גוריון.
בשנת 1938 הוקם על פי חזונו של ד"ר שלמה ברדין בחצר בית הספר בסמ"ת ה"בסי"מ" – בית הספר הימי שהפך לאחר קום המדינה לבית הספר לקציני ים עכו.
עם עלות היטלר לשלטון הקימו ראשי ארגון "ההגנה" (בשיתוף תנועת "החלוץ" בפולין) והתנועה הרוויזיוניסטית תשתית להבאת עולים מאירופה בצורה בלתי לגאלית. שתי האוניות הראשונות הגיעו לחופי ארץ-ישראל, "ולוס" ביולי 1934 ו"אוניון" באוגוסט 1934 (קדמה לשתיהן, בינואר 1934 אוניית המעפילים "כוכב", אך היא הגיעה ממצרים ולא מאירופה). קרוב ל-50 הפלגות נערכו עד לתחילת מלחמת העולם השנייה. בתגובה לגזרות הספר הלבן הבריטי שפורסם ערב מלחמת העולם השנייה הקימו מוסדות היישוב את המוסד לעלייה ב', שנועד לרכז את העלייה הבלתי-לגלית.
תנועת בית"ר הקימה בית ספר לקציני-ים בצ'יוויטווקיה שבאיטליה, שפעל בשנים 1936–1937.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתקדמות גייסותיו של ארווין רומל במדבר המערבי לכיוון ארץ ישראל בשנת 1941, החלה הסוכנות היהודית במגעים עם שלטונות המנדט הבריטי כדי לגייס את בני היישוב לצבא הבריטי. בשנת 1941 הצליחה המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית לשכנע את הצי הבריטי לגייס ארץ ישראלים לשרותיו. כ-1,100 מתנדבים, מתוכם 12 קצינים שמונו על ידי הסוכנות, גויסו לצי הבריטי. מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי ומתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס היוו שדרה טכנית חשובה בהקמת חיל הים הישראלי. במקביל לגיוס לצי, הוכשרו על ידי המודיעין הצבאי הבריטי כ-30 חברי "ההגנה", בהם כמה ימאים שעסקו קודם לכן כמלווי אוניות המעפילים, לפעילות חבלה מאחורי קווי גייסותיו של רומל בצפון אפריקה וכוחות וישי הצרפתיים בסוריה ולבנון. במסגרת זו אבדו במאי 1941 בפעולה בלבנון בספינה "ארי הים" כ"ג יורדי הסירה ורס"ן אנטוני פלמר הבריטי.
בסיוע "המוסד לעלייה ב" הקים דוידקה נמרי סגן מפקד הפלמ"ח בתחילת ינואר 1943 יחידה ימית, "המחלקה הימית", שנועדה לחדש את מפעל ההעפלה לכשיווצרו התנאים לכך. ב-1945 חודשה ההעפלה והמחלקה גדלה והפכה לפלוגה ימית (פלי"ם). הכשרת אנשי הפלי"ם כללה קורס מפקדי סירות שנועד להורדת המעפילים בחופי הארץ (באמצעות שלוש הסירות 'דב', 'תרצה' ו'רבקה', על שם בני משפחת הוז שנהרגו בתאונת דרכים) ו'קורס חובלים' שנועד להכשיר את מלווי אוניות מעפילים.
בתום מלחמת העולם חודשה עלייה ב' בזרם הולך וגדל, ובתגובה לכך הקימו הבריטים שייטת מיוחדת "הסיירת הפלשתינאית" שנועדה, בסיוע מטוסי סיור ותחנות מכ"ם, לסכל את עליית המעפילים ארצה. בתגובה לכך, הוקמה על ידי הפלי"ם בנובמבר 1945 חוליית חבלה ימית לצורך חבלה בכלי שיט בריטיים שהופעלו לסיכול מפעל ההעפלה. חוליה זו היוותה גרעין להקמת שייטת 13 בעת הקמת חיל הים.
ב-1946 הוקמה על ידי הסוכנות היהודית וההסתדרות חברת "צים" שהוכרזה לימים כחברת הספנות הלאומית. בצדה המשיכה לפעול 'חברה לשירות ימי עתיד', שהוקמה בשנת 1934, וחברת הספנות של הקיבוץ המאוחד וכן חברת מאיר דיזנגוף ושות'.
מלחמת העצמאות
250px|ממוזער|ראש הממשלה דוד בן-גוריון מבקר בחיל הים ומקבל הסבר לפעולת הסקסטנט ממפקד חיל הים פול שולמן, 1949.
בשלהי 1947 הוקם 'שירות ימי' שהתבסס על:
אנשי הפלי"ם
קצינים מקצועיים אנשי מח"ל מהצי הבריטי וחיל הים האמריקאי.
מתנדבי היישוב לצי הבריטי שהוו את השדרה הטכנית של החיל.
אנשי הצי המסחרי שהיו קציני ים מנוסים, אך חסרי הכשרה ימית מבצעית.
חברי האגודות הימיות למיניהן.
מעצם רבגוניותו של כוח האדם בשנת ההקמה והרקע השונה ממנו הגיע נוצרו לא מעט חיכוכים וחילוקי דעות בעת הקמת חיל הים שנבעו בעיקרם מהבדלי גישות, הגישה של הצי המלחמתי המסודר והמאורגן כנגד הגישה הלא סדורה שבאה מן הפלי"ם. מאבקים אלו נבעו מן הרצון להשפיע ולתפוס עמדות כוח.
גרשון ז'ק מונה על ידי דוד בן-גוריון להיות ראש השירות הימי. ולאחר החלטת החלוקה באו"ם הוציא פקודת יום כ"ט בנובמבר המהווה את ההכרזה הראשונה על קיום הכוח הימי העברי.
מחשבות ראשונות על בניית כוח ימי סדיר עלו מסוף 1947 והצעות מסודרות (כולל מטרות, רכש ומבנה) החלו לעלות בראשית 1948. בתוכנית מ-7 בינואר 1948 של קומנדר מילר, לשעבר קצין בצי הבריטי שניהל את בית הספר הימי שליד הטכניון, הצי יתבסס על מספר סירות טורפדו ומעט משחתות ומטרתו העיקרית שמירת נתיבי ים פתוחים. ב-11 בינואר 1948 הוכנה על סמך תוכנית מילר תוכנית מרחיבה יותר בדרישות הרכש על ידי יושב ראש מחלקת הים של הסוכנות בר כוכבא מאירוביץ. בפברואר הכין זאב הים, איש ארגון מצי-הסוחר, תוכנית שנתקבלה על דעת בן-גוריון, וזה הורה על ביצוע התוכנית וזאב הים נשלח לאיטליה לבדוק אפשרויות רכש בהתאם. בנוסף הגיעו משלחות רכש ימי גם לארצות הברית. אולם בשל היעדר ניסיון מקצועי וטכני חלק מן הרכש היה של כלי שיט ואמצעים שלא ניתן היה להשתמש בהם ולהשמישם.
בהגדרת תפקידי חיל הים כתב יגאל ידין:
התוכנית שהוצעה בהמשך התבססה על הרחבת הפלי"ם. תוך כדי הכנת התוכניות נעזר בן-גוריון באש לינקולן, קצין יהודי-בריטי במלחמת העולם השנייה, שהציע לרכוש משחתת, קורבטות, ספינות תותחים, סירות משמר וסירות טורפדו. בהמשך ניתנו הנחיות ליצירת קשר עם יועצים ימיים בארצות הברית, בעיקר עם פול שולמן, בעניין הכלים הדרושים.
הקמתו של חיל הים לא הייתה מסודרת ומאורגנת והתאפיינה בחילוקי דעות שנבעו בעיקרם מהבדלי השקפות בין יוצאי הצי המלחמתי המקצועי, כצי הבריטי והצי האמריקאי לבין יוצאי הפלי"ם שהיו חסרי הכשרה ימית מקצועית מסודרת כבצי מלחמתי, על כך מתנדב המח"ל מהצי המלכותי קומנדר אלן ברק אף אמר: "לא ניתן לעשות ימאי מקאובוי". לכן בהקמת חיל הים בראשיתו הייתה דרישה של יוצאי הפלי"ם שלא תהיה הפרדה בין קצינים ומלחים וכן לא יהיו סימני דרגה. באוניות חיל הים היה מצב של פיקוד לא ברור שהיה המשך למסורת הפיקוד הימי באוניות עלייה ב'. בכל אונייה היה מפקד ימי שהיה בדרך כלל רב חובל מוסמך שעל פי רוב הגיע מן הצי המסחרי. ופיקוד מבצעי של איש פלי"ם אשר חסר את ההכשרה הימית. חוסר ההפרדה בין קצינים ודרוגים והמצב העמום של הפיקוד הכפול וטשטוש ההירכיה הפיקודית שאף הייתה נהוגה בצי המסחרי גרר חיכוכים והתפטרויות של רבי חובלים ומעברם לצי המסחרי. בנוסף הפיקוד הכפול יצר אווירה של קצין מקצועי כנגד קצין שהוא קומיסר מפלגתי. הבעיה המשותפת הן לפיקוד הימי והן לפיקוד המבצעי הייתה ששניהם לא היו בעלי הכישורים בהובלת ספינה לקרב.
ממוזער|250px|מפקדת השירות הימי במלון סן רמו רח' הירקון פינת רח' הירדן תל אביב 1948
במהלך קיץ 1948 הזמין בן-גוריון את מרכוס יוסף זיו, קפטן (אל"ם) בצי המלכותי הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, לבדוק את מבנה ותפקוד החיל. בן-גוריון לא היה שקט, וכדרכו ביקש ייעוץ מקצועי חיצוני. זיו ביקר בבסיסי החיל וראין 39 מקציני החיל ומתנדבי מח"ל. זיו מתייחס בדו"ח למבנה הפיקוד של החיל. הוא מציין כי החיל לא תפס אותו הזמן מקום מרכזי בקרבות הצבא, לא רק בגלל מיעוט הכלים והידע, אלא גם עקב חוסר הניסיון של מפקדיו. זיו מציין כי הפיקוד העליון של החיל מאויש בעיקר על ידי אנשים צעירים, שניסיונם מגיע בעיקר מפעילות עלייה ב' (ובעיקר אנשי הפלי"ם). אמנם הוא מציין את נחישותם, דבקותם במטרה והלהט להצליח, אולם ניסיונם מוגבל לצורכי העפלה או מבצעי פלי"ם, ואין זה מספק כלל לבנין צי מלחמתי. הוא מציין כי אין אף תפקיד פיקודי במטה המאויש על ידי אנשים בעלי ניסיון פיקודי על כלי שיט מסחרי או מלחמתי. חלוקת תפקידים זו נובעת מההנחה כי מי שנתן מזמנו למען משימות לאומיות (פלי"ם וההעפלה) הוא הראוי לפיקוד מבחינת תכונותיו ודבקותו הלאומית, יותר מאנשי צי הסוחר שרכשו ניסיונם למטרות רווח פרטי. כלומר לא היה כאן שיקול מקצועי ימי, ולכן נפגעה גם הסינתזה הראויה בין כל הכוחות האפשריים בישראל. ההערה החריפה ביותר של הדו"ח מתייחסת לכך, שעל אף שיעודו ומבנהו של החיל נקבעו זה מכבר עדיין לא נכתבה תוכנית גיוס וחימוש אופרטיבית המותאמת למבנה זה. לכן אין רכש אופרטיבי, ולכן גם הגיוס מחוץ לישראל אינו מתוכנן ואינו מתואם. הדו"ח מציג ממצאים קשים. תמציתו מתייחסת לכך שבבנין החיל מושקעים הרבה רצון טוב, מרץ ומאמץ – אולם עקב חוסר הניסיון אין עדיין תוצאות ראויות. ללא שילוב מידי של מומחים מחוץ לישראל לענייני תכנון, רכש, תיאום עם גופים שונים, קישור למתנדבי מח"ל וכו' – חיל הים לא יצליח להתרומם.
ממוזער|250px|פיקוד חיל הים בנמל חיפה מימין לשמאל דוד הכהן, שמואל ינאי דוד נמרי, מפקד החיל שלמה שמיר ומאחור מרדכי לימון 1949.
בעקבות מסקנות הבדיקה, שונה מבנה החיל ובאוקטובר נערכה ההפרדה בין הפיקוד המקצועי לבין המנהל האדמיניסטרטיבי בכפיפות למשרד הביטחון. פול שולמן שהוביל את הפן המקצועי ענה על מבנה מוצע זה.
בעין מקצועית – ימית, אין ספק כי הדו"ח עולה על הליקויים הנובעים עקב חוסר הניסיון והידע המתאימים. אולם יישום מסקנות אלו לא מנע את החיכוכים בין יוצאי הפלי"ם ו'המוסד' לבין אנשי הציים הזרים וצי הסוחר. מאחר שהדגש באיוש הפיקוד ניתן לתכונות אחרות: אותן תכונות שיוחסו לפלמ"חניק: דבקות במשימה, להט, יוזמה וכו' ואשר בלעדיהן לא ניתן לנצח בקרב, בעיקר בקרב בו עמדת הפתיחה שלך נחותה (וכזו הייתה עמדת הפתיחה של החיל הצעיר חסר הכלים, הניסיון וכ"א).
בזמן הקמת השירות הימי לא הוגדר תפקיד של מפקד חיל הים וב־17 במרץ 1948 הוקם השירות הימי, בראשותו של גרשון זק שהיה מינוי פוליטי ללא רקע ימי וכפוף לשר הביטחון. היה זה שלב ביניים בדרך להקמת חיל הים הישראלי הפועל במסגרת צה"ל. במאי 1948 עלה לארץ פול שולמן, ובהמשך, באוקטובר, הפך למעשה למפקד המבצעי הימי ללא תואר מפקד חיל הים אלא נשא תפקיד של ראש המטה, ובכפוף לרמטכ"ל. מינויו של שולמן עורר התנגדות רבה בקרב יוצאי הפלי"ם שנבעה בעיקרה מעצם היותו לא ארץ ישראלי, בשל כך לא היה שיתוף פעולה ואף התנגדות לעצם המנוי מטעמים בלתי מקצועיים ויותר פוליטיים.
עם התמסדותו של חיל הים כזרוע ימית החלה חלוקת דרגות ותפקידים.
בתקופת מלחמת העצמאות לרשות החיל לא עמדו כל כלי שיט צבאיים ייעודיים, ולכן נאלצו להשתמש באוניות מעפילים שהוסבו לספינות מלחמתיות. מספר אוניות, חלקן בעלות עבר כספינות צבאיות, נמצאו בנמל חיפה לאחר שהבריטים, שהחרימו אותן, הותירו אותן במקום לאחר עזיבתם עוגנות בשובר הגלים. צי אוניות זה היה ידוע בשמו כצי הצללים. תהליך ההסבה של אוניות אלו, שהחל באפריל 1948 נעשה בחשאי ובמסווה של חברת העוגן, שכן הנמל נותר בשליטה בריטית עד סוף חודש יוני. חימוש הספינות, שכלל כמה תותחים ומקלעים וכן תותחי דמה נעשה במעגן תל אביב.
לאחר הכרזת העצמאות "ירש" חיל הים בנמל חיפה 3 ספינות משמר מהבריטים והן הוכנסו לשירות פעיל במהלך יוני 1948. בנוסף לרכש מאירופה הצליחו אנשי הרכש להבריח ספינת סיור P.C מארצות הברית ("נגה") ו-2 נחתות חי"ר.
צי המלחמה הישראלי במלחמת העצמאות כלל את האוניות האלה:
אוניות קרב – ק-18 אח"י וג'ווד, ק-20 "הגנה", ק-24 "מעוז", ק-26 "נגה"
נחתות/פולשת - פ-25, פ-33, פ-39, פ-51, פ-53
אוניות שירות – א-16 "אילת", ש-45 "התג האפור", ש-29 "דרום אפריקה" ו"חנה סנש".
ספינות משמר – "הפורצים", "פלמ"ח", "דרור", "סער", "גליה", "תרצה".
בתקופת מלחמת העצמאות תרומתו של חיל הים לקרבות הייתה שולית וזאת עקב היעדר יכולת מבצעית, הכשרה מבצעית וכלים ייעודיים. פעילותו הקרבית המשמעותית הראשונה של השרות הימי הייתה הנחתת כוחות בגליל המערבי, באמצע מאי, במסגרת מבצע בן עמי. לחיל הים היו מספר עימותים עם ספינות מצריות שבהן לא נחלו אוניות חיל הים (כמו גם האוניות המצריות) הצלחה. לעומת זאת, חיל הים נחל הצלחה במבצע הטבעת "האמיר פארוק", יחד עם שולת מוקשים מצרית, באוקטובר 1948. היה זה מבצע הקומנדו הימי הראשון תחת היררכיית חיל הים אף על פי שיחידת קומנדו-ימי אורגנית טרם הוקמה והיא הייתה חלק ממבצעי החוליה. במקביל פעלו אנשי חיל הים לסיכול משלוחי נשק מאיטליה לכוחות הערביים. מבצעים אלו כללו את הטבעת האוניה "לינו" בנמל בארי שבאיטליה ומבצעי שלל-1 ושלל-2.
ביולי סייעו אוניות החיל בהפגזה מהים של טירה, ג'בע ועין ע'זאל (המשולש הקטן).
בליל 17 ביולי הפגיזו ווג'ווד ואח"י אילת את צור. כחלק מן המאמץ לסיוע לכוחות היבשה הוקמה בחיל הים יחידת נחיתה שתפקידה היה לסייע בחזית הדרום ב"קרבות עשרת הימים" (אמצע יולי 1948). יחידה זו ספגה אבדות כבדות בקרב בית עפה כנגד המצרים. למעשה היו אלה רוב אבדותיו של חיל הים במלחמה.
בסיכום דף תרומתו של חיל הים במלחמת השחרור נסתבר כי הערכת המטכ"ל לחיל הייתה כאל חיל שתרומתו שולית ולכן סבל בהמשך מתקציב נמוך. ההשקפה הייתה כי יש לחזק את כוחות היבשה.
בין מלחמת העצמאות לבין מלחמת סיני
250px|ממוזער|שמאל|דוד בן-גוריון על סיפון ספינה של חיל הים, 1949 לשמאלו יושב עם המקטרת יהושע להב שניידמסר לימים רמחצ"ד
ממוזער|250px|שר התחבורה דב יוסף והרמטכ"ל יגאל ידין מבקרים בחיל הים, מלווים על ידי מפקד החיל, מרדכי לימון, וסגנו, שמואל טנקוס
250px|ממוזער|שמאל|אח"י משגב מתקבלת בטקס חגיגי בנמל חיפה, 1955
במרץ 1949, לקראת סיומה המעשי של המלחמה, ועדה בראשות שאול אביגור בחנה את מעמד החיל וזיקתו למטכ"ל וכן את הרכב מטה חיל הים. על פי ממצאי הוועדה הוחלט כי מעמד חיל הים יהיה שווה ערך לזרועות האוויר והיבשה, במסגרת פיקוד מאוחדת לשלוש הזרועות בדרג של הפיקוד העליון. בראש חיל הים יעמוד מפקד, דוגמת חיל האוויר. שולמן התפטר מתפקידו בשל מחלוקות קשות עם ידין, ובעקבותיו התפטר גם זק, על פי בקשתו של בן-גוריון. מוניה מרדור מילא באופן זמני את תפקידו של שולמן, ושמעון פרס את תפקידו של זק במשרד הביטחון (החל מאפריל 1949). במאי מונה שלמה שמיר למפקד החיל. היה זה המינוי הראשון לתואר "מפקד חיל הים", ולמעשה כאן מסתיים שלב הפיקוד הכפול ואי הבהירות הפיקודית במטה חיל הים.
בתקופתו של שמיר החל חיל הים לעבור תהליך בנייה וארגון. ראשית נקבע כי שמות דרגות הקצינים יהיה כנהוג בצה"ל. השמות השאולים למקבילה מציי ארצות הברית והצי המלכותי בוטלו. בעקבות הפקת לקחים מהיעדר מקצועיות מינה שמיר את שמואל טנקוס כמד"ר וקציני החיל החלו לעבור השתלמויות פנים חיליות בעיקר בנושא נוהג אונייה וניווט. חיל הים עדיין לקה בחסר בלימודי ים של קציני ים מחילות ים מסודרים.
עם כניסתו של מרדכי לימון לתפקיד מפקד חיל הים קציני חיל הים החלו להישלח להשתלמויות מקצועיות בצי הבריטי ובצי הצרפתי. תהליך זה הועצם עם כניסתו של שמואל טנקוס לתפקיד מפקד חיל הים. בתקופה זו נשלחו קציני חיל הים לאימונים במתקנים טקטיים במלטה, לאימוני תותחנות בצי הבריטי. בתקופתו הפליגו לראשונה ספינות חיל הים לארצות הברית וקנדה (1951) והוגש סיוע לנפגעי רעידת אדמה ביוון (1953). לצד זאת אירע אסון כאשר סירת אימונים ושבעה אנשי צִוותה נעלמה ולא נמצאה מעולם (1952).
תקופתו של טנקוס מתאפיינת כתקופת ההתעצמות. במהלך כהונתו, שנסתיימה בשנת 1960, חיל הים רכש שתי משחתות מטיפוס Z: ק-40 "יפו" וק-42 "אילת". בנוסף החלה הקמת שייטת הצוללות בראשותם של יוסף דרור והדר קמחי. רכש המשחתות היווה נדבך חשוב בתהליך בניית הפיקוד הימי והכשרת הקצין. השתלמות הצוותים בצי הבריטי ותהליך ה-Build-Up שהם עברו הווה גרעין חשוב להנחלת פיקוד ימי. תהליך זה נשא פרי ובשנת 1956 במהלך מבצע סיני לכדו משחתות חיל הים בסיועם של הצרפתים וגיבוי אווירי את המשחתת המצרית איברהים אל אוול שהפכה לאח"י חיפה היא ק-38.
למרות התעצמות החיל סבל חיל הים מתקציב קטן ובשנת 1956 הוחלט להקים יחידת ספינות מילואים המבוססת על סירות מכמורת הקרויה יחידת "סד"ג" (ספינות דיג). מפקד היחידה, שמנתה בראשיתה שמונה סירות דיג, היה רס"ן יהודה רותם, דייג וחבר קיבוץ שדות ים (מאוחר יותר מנכ"ל "צים"). היחידה הייתה מבוססת על צי ספינות הדיג ששגשג באותה עת. לכל ספינה היה צוות קבוע שנקרא לעיתים לאימונים. קברניטי הספינות עברו קורסים צבאיים כדוגמת פיקוד, בקרת אש, בקרת נזקים וכו'. על הספינות שגויסו הותקנו כנים לתותחי אורליקון והן צוידו במכשירי קשר. בסיום הפעילות פורקו כל אמצעי הקשר והלחימה מן הספינות. תפקידי היחידה היו מגוונים והיו בעיקר סיור. המתקנים הצבאיים הוסוו וקיומה של היחידה נשמר בסוד, בין השאר כדי שדיג מסחרי ישראלי יוכל להתקיים כרגיל בלי שכל ספינת דיג תחשד בפעילות צבאית.
מלחמת סיני
מבחנם הראשון של הסד"גים היה במבצע קדש. הספינות פטרלו כמשמר חופים ועסקו בהובלת חיילים ונשק. בשלהי המלחמה הייתה היחידה שותפה להעלאת יהודי פורט סעיד, מבצע שלובה אליאב היה אחד ממארגניו ושנשמר שנים בסוד. לצורך כך נצבעו מחדש הספינות של הקיבוצים סער ונווה ים ושמן הוסב לשמות איטלקיים. הספינות הפליגו לנמל פורט סעיד, שהיה בשליטה צרפתית-בריטית, שם העלו על האוניות הקטנות כ-180 איש שהצטופפו על הסיפון ובחדר האוכל. הספינות הגיעו לחיפה בשלום לאחר 20 שעות הפלגה בים סוער.
שיא פעילות יחידת הסד"גים היה במלחמת ששת הימים שעה שהספינות עסקו בתפקידי נ"מ, שמירה על נמל חיפה ונמל אשדוד מפני צוללות, הובלת יחידות ושמירת חופים. הצורך בצי ספינות הדיג פחת אחרי המלחמה.
בין מבצע סיני למלחמת ששת הימים
עם סיום כהונתו של שמואל טנקוס בשנת 1960 מונה אלוף יוחאי בן-נון כמפקד חיל הים עד לשנת 1966. עקב היותו חסר ניסיון בעבודת מטה החליט למנות את אל"ם שלמה אראל כסגנו לתפקיד רמחי"ם (ראש מחלקת ים). בשנות ה־60 היו ברשות חיל הים שלוש משחתות ופריגטות, ספינות טורפדו ונחתות טנקים. כן כלל חיל הים מספר צוללות מתוצרת בריטית מימי מלחמת העולם השנייה. ציוד זה היה מיושן וגילו היה כעשרים שנה ולכן לא ענה על אתגרי הזירה המתחדשת. בשל כך החלה חשיבה מחודשת על הצטיידות חיל הים ופיתוח תורת לחימה. החל סקר כלי שיט ובחינת מספנות שתוכלנה לספק כלי שיט מתקדם שיענה לאתגרי הזירה ואמצעי הלחימה של ציי ערב שכללו ספינות טילים וטילי ים-ים סובייטים. הוחלט על הקמת מנהלת "פרויקט שלכת" הוא פרויקט ספינות סער. בסוף תהליך זה אותרה המספנה של פליקס אמיו בשרבור כגוף המבצע ואילו התכנון היה של מספנות האחים לורסן בגרמניה. הוקמה משלחת שבראשה עמד אל"ם ביני תלם וצוותים טכניים ראשונים נשלחו לצרפת בשנת 1965. החוזה שנחתם קבע אספקה של 12 ספינות טילים. תקופה זו הייתה שלהי תור הזהב בין ישראל וצרפת.
כדי להתגבר על העדיפות הכמותית והטכנולוגית של הצי המצרי החל חיל הים לפתח תורת לחימה של ספינות טילים. במסגרת זו החל פיתוח טיל ים-ים מתביית מכ"ם, שהמנוע הרקטי שלו אינו מייצר רתע כך שניתן יהיה לשגרו מכלי שיט קטן יחסית. תוכנית זו הייתה חדשנית וסביבה נבנתה תוכנית ההצטיידות של חיל הים שכללה בניית צי של ספינות מהירות שיחומשו בטילי ים-ים "גבריאל" כאשר ראשית התכנון היה של רפא"ל בפיתוח טיל לוז שנכשל והמשכו בתעשייה האווירית. התוכנית אושרה במטה הכללי של צה"ל בשנת 1963.
בניית ספינות הסער הייתה המשימה העיקרית של חיל הים באמצע שנות ה-60 של המאה העשרים. אראל כראש המטה של החיל ריכז ושלט בניהול הפרויקט. כך הפך הלכה למעשה לראש פרויקט הבניה ופיתוח האמל"ח (אמצעי הלחימה) של ספינות הסער.
ספינות הסער
כדי לעמוד בהצלחה במשימות החיל במלחמה נדרשה יזמה התקפית – שהיא הפעלה מושכלת של כלי שיט באיכות ובכמות ליצור עדיפות זמנית ומקומית. עיקרי התוכנית היו:
עדיפות טכנולוגית – ניצול יכולת הפיתוח הישראלית באמצעי לחימה וניסיון אירופי בכלי השיט מהירים על מנת להשיג עדיפות על הטכנולוגיה הימית של ברית המועצות. מיקוד בלוחמת השטח בה ניתן לגרום נזק משמעותי.
עדיפות כמותית – הסתפקות בגוף ספינה קטן ככל האפשר, כדי להקטין את עלות היחידה הבודדת ולאפשר רכישת כמות משמעותית של יחידות לחימה.
מימוש מהיר – בחירת גוף כלי שיט מדגם שהוכיח את עצמו ובנייה בסדרות ייצור, כאשר הרכבת האמל"ח נעשית תוך כדי פיתוח גם על חשבון האיכות.
ממוזער|250px|ספינת סיור מדגם דבור בזירת ים סוף
בשנת 1966 מונה שלמה אראל למפקד חיל הים. בתקופה זו חיל הים היה בתהליך רכש והתעצמות של ספינות טילים, צוללות וספינות פטרול מסוג "דבור" שנרכשו מארצות הברית. ספינות אלו נכנסו לשרות לאחר מלחמת ששת הימים והחליפו את המשחתות והטרפדות. הייתה זו נקודת מפנה בחיל הים מכמה טעמים. ראשית הייתה זו תקופת מעבר וקליטת כלים חדשים והוצאה משירות של כלי שיט ישנים. במקביל החלו בחיל לעבוד על אמצעי לוחמה אלקטרונית בשיתוף עם רפא"ל והתעשייה האווירית.
מלחמת ששת הימים
בתקופה זו פרצה מלחמת ששת הימים אשר שוב חשפה את חיל הים כחיל שתרומתו למלחמה שולית.
במהלך מלחמת ששת הימים פשטו לוחמי שייטת 13 על נמלי פורט סעיד ואלכסנדריה וכן בשלושה נמלים בסוריה אך ללא הצלחה. בפשיטה באלכסנדריה נפלו בשבי שישה לוחמי שייטת 13.
חיל הים הפעיל מערך של התגוננות נגד צוללות שכלל סיורי אוויר וחיפושים על ידי משחתות ואח"י נוגה (ק-22) ובכך מנעה מצוללות מצריות לפגוע בשייט אל וממדינת ישראל בכל מהלך המלחמה. לאחר תפישת חצי האי סיני ומתקפת כוחות הקרקע והאוויר תפש חיל הים את שארם א-שייח' ללא התנגדות ונפתחו מצרי טיראן לשיט ישראלי.
במהלך מלחמת ששת הימים תקף חיל הים בשגגה את אוניית הביון "ליברטי" של הצי האמריקאי השישי באירוע הידוע כתקרית ליברטי. ב-8 ביוני 1967 הותקפה הליברטי מן האוויר ומן הים על ידי ספינות טורפדו והוסבו לה אבדות כבדות ונזק רב. העניין העיב על יחסי ארצות הברית ישראל, כששני הצדדים טענו לחפותם. חיל הים טען לטעות בזהוי וזיהוי הליברטי כספינה המצרית "אל קאזיר" ובנוסף נטען שהליברטי שייטה באזור שאסור היה לה להמצא בו על פי ההנחיות לצבאות השונים.
במלחמת ההתשה
לאחר מלחמת ששת הימים, באוקטובר 1967, טובעה המשחתת "אילת" עת הייתה בשייט פטרול להפגנת נוכחות על ידי ספינות טילים מצריות מול נמל פורט-סעיד. כעשרה שבועות אחרי טיבוע ה"אילת" אירע אסון נוסף והוא טביעת הצוללת "דקר", במסעה מבריטניה לישראל.
במהלך כהונתו של יוחאי בן-נון החלה בנייתו של הכוח הימי בתוכנית ספינות סער שבאה לידי מימוש רק לאחר מלחמת ששת הימים בפיקודו של אברהם בוצר. פיתוח תורת לוחמת ספינות סער חמושות בטילי ים-ים נעשה בהובלתו של מפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם הדר קמחי. הוחלט על מבצע נועה לשם השגת 5 ספינות הטילים שנשארו עצורות בנמל שרבור עקב האמברגו הצרפתי שהושת על ישראל על ידי דה-גול בעקבות מלחמת ששת הימים.
בשנים 1967–1969 הגיעו לישראל ספינות הטילים הראשונות. הספינות הגיעו ללא חימוש וכל מערכות הלחימה הורכבו בישראל. בניית הספינות הקדימה את פיתוח ייצור מערכות הנשק. שלוש הספינות הראשונות הופעלו כספינות תותחים ונקראו "סער 1". בשלוש הספינות הבאות הותקנו גם הטילים עם הגעתן לישראל והן נקראו "סער 2". שש הספינות הבאות תוכננו להתקנת תותח 76 מ"מ והן נקראו "סער 3". בהמשך הותקנו טילים גם בספינות הראשונות וכך הפכו גם הן לדגם "סער 2".
ספינות לים האדום – ספינות הסער שנבנו בשרבור תוכננו לזירת הים התיכון והוצבו שם. לאחר כיבוש סיני במלחמת ששת הימים ראה שר הביטחון משה דיין צורך להפעיל כוחות ימיים בזירה זאת שיהיו מסוגלים למנוע הסגר ימי. הריחוק של זירת העימות באב אל מאנדב מנמל הבית – בסיס מפרץ שלמה בשארם א-שייח' – תנאי הים ומזג האוויר הקשה של הים האדום דרש ספינות גדולות יותר. על פי הנחיית שר הביטחון משה דיין הוזמנו שש ספינות סער 4 במספנות ישראל שיתאימו לזירת ים סוף. "רשף" ו"קשת" היו הראשונות שהושקו במספנות ישראל ערב מלחמת יום הכיפורים.
במקביל לבניית הספינות פיתח חיל הים מערכות לוחמה אלקטרונית, שנועדו לסייע לסטי"לים בהתמודדות עם הטילים הסובייטיים שהיו בעלי טווח גדול מזה של טילי ה"גבריאל". חיל הים הניח תחילה שהטילים הסובייטיים תוכננו נגד אניות גדולות ולא יצליחו לפגוע במטרות קטנות כמו ספינות הטילים, אך הטבעת ספינת הדיג "אורית" בירי טילי "סטיקס" הוכיחה שהטיל אפקטיבי גם כנגד ספינות קטנות. עקב כך גובש מענה טקטי וטכנולוגי רחב יותר שכלל את מערכת לוחמה אלקטורנית מסוגים שונים, "אבשלום", רקטה לפיזור מוץ להטעיית מכ"ם האויב, ורקטה "אמנון" להגנה עצמית. פותחה תורת לחימה שתורגלה בים ובמתקן תרגול טקטי, ועל פיה זיהו ספינות הטילים ממרחק את ספינות האויב על פי שידורי המכ"ם שלהן, הטעו את הטילים שנורו לכיוונן, וצמצמו את הטווח עד לטווח היעיל של טילי "גבריאל" וכל זאת תוך ביצוע תמרוני התחמקות. ב-1973 כבר הייתה שייטת ספינות הטילים מתורגלת בהפעלת הספינות החדשות ותורת הלחימה שלהן. נערכו תוכניות מגירה התקפיות שתורגלו, שבהן נוצלו היכולות הטכנולוגיות שנרכשו בתחום הלוחמה האלקטרונית.
שיפור מוכנותו המבצעית של חיל הים ניכרה היטב במלחמת ההתשה, עת החיל נטל חלק בפעולות רבות ומוצלחות כגון הפשיטה על האי גרין והפשיטה המשוריינת בחוף המצרי בצפון מפרץ סואץ, בצורות קרב שונות, כגון לוחמה ימית קלאסית, חבלה בספינות בנמליהן על ידי לוחמי קומנדו ימי, סיוע בפשיטות משולבות וכוח גיבוי כבמבצע אביב נעורים והנחתת כוחות רגליים ומשוריינים. חיל הים שוב ספג אסון – אסון משאית התחמושת שבו משאית ובה מוקשים רבים התפוצצה בנמל הצבאי באילת וגרמה ל-24 הרוגים.
המצרים הגיבו בפעילות נגד ופעמיים הצליחו חיילי קומנדו ימי מצריים לחדור לנמל אילת (מנמל עקבה הסמוך), ולגרום לנזקים. המצרים הוכיחו את יכולתם לפגוע גם בכלי שיט קטנים כאשר ב-13 במאי 1970 תקפו בטילי "סטיקס" והטביעו את ספינת הדיג "אורית" מול חוף סיני. שני דייגים נהרגו ושניים הגיעו לחוף בשחייה. באותו לילה גילתה אח"י סער בזמן סיור מצפון לאל עריש מכ"ם הסט"ל המצרי ואף את מכ"ם טיל "סטיקס" לזמן קצר בלבד. הספינה ביצעה פעולות מאולתרות בהתגוננות נגד טיל ("נט"ל) וירי הטעיה של שתי רקטות אבשלום. בדיעבד הסתבר שהמרחק המשוער בינה לבין האוסה המצרית באותו זמן היה כ-53 עד 58 מייל.
למרות השינוי שעבר חיל הים בתקופה זו, טרם חילחלה התודעה שחיל הים יכול ומסוגל לסייע במאמץ הלחימה היבשתי והגלובלי. מהפך החשיבה בנושאים אלו החל להתהוות לאחר הישגי החיל במלחמת יום הכיפורים ותרומתו במלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982.
מלחמת יום הכיפורים ואחריה
בשנת 1972 מונה בנימין תלם למפקד חיל הים. במהלך כהונתו פרצה מלחמת יום הכיפורים, חיל הים היה מבין החילות הבודדים בצה"ל שהתכוננו היטב למלחמה. שנות ההכנה והטמעת תו"ל לחימת טילים ושימוש באמצעי לוחמה אלקטרונית ושיבוש מכ"ם וגנבת מטרות בעזרת מוץ ("Chaff") ולולאות זיכרון תדר ("FML") שהובלו על ידי חרות צמח נשאו פרי. חיל הים עבר מהפך תפיסתי ועבר מתפיסה מגננתית לגישה התקפית יוזמת. באותה תקופה הסד"כ של חיל הים מנה 12 ספינות מדגם "סער 3" משרבור ושתי ספינות מדגם "סער 4" שנבנו במספנות ישראל. סד"כ זה איפשר פיצול הכוח לשתי זירות בצורה יעילה מבחינת כוח אש. מהירות הספינות ואמצעי הלחימה שבהן איפשרו תגובה מהירה ויעילה כנגד איומים הן בקרבת החוף והן בעומק הים. גישה זו הייתה שונה באופן מהותי מגישת הסיור ההגנתי בעידן המשחתות. גודלם הקטן יחסית של כלי השיט צמצם את שטח חתך המכ"ם שלהם ("שח"ם") לעומת זה של המשחתות האיטיות. מעטה הל"א סיפק להם אמצעי הגנה כנגד טילי האויב. טילי הסטיקס הסובייטים היו ארוכי טווח ביחס לטילי הגבריאל ולכן כדי להגיע למגע נאלצו כלי השיט של חיל הים לצמצם מרחק מה שהעלה את פגיעותם, אך מעטה הל"א סיפק להם הגנה נגד בעיה זו. חידושים אלו ונקיטת היוזמה העמידו את חיל הים כחלוץ בלחימת טילי ים-ים בעידן לוחמת הטילים הימיים. קרבות הים במלחמת יום הכיפורים, בהם קרב לטקיה שהוא קרב הסטי"לים הראשון בהיסטוריה, היוו הוכחה ליעילות התפיסה המבצעית של ספינות הסער.
תחת פיקודו של אל"ם מיכאל (יומי) ברקאי, התקיפה שייטת 3 את ציי סוריה ומצרים במים הטריטוריאליים שלהן וטיבעה את מרבית ספינותיהם. לאחר שתי יממות, עם התקדמות המערכה, פתחו ספינות שייטת 3 בהפגזת מתקני דלק ונמלים בסוריה ובמצרים. לאחר השגת ההכרעה בקרבת חופי האויב הופעלו ספינות "סער 4" בזירת כרתים ומלטה והניאו את המצרים מלקיים שם מצור ימי על ישראל.
לאחר מלחמת יום הכיפורים המשיך חיל הים בתהליך ההתעצמות. עוד ספינות "סער 4" יוצרו במספנות ישראל בהובלתו של חיים שחל, למערכת הנשק "גבריאל" הוספו טילי "הרפון" אמריקאים. על מנת לחזק את הכוח הימי בזירת הים האדום, במפרץ סואץ ובמפרץ אילת, הועברו בהפלגה ספינות טילים מדגם "סער 4" (מתוצרת ישראל); אח"י רשף ואח"י קשת במבצע מוניטין מחיפה לשארם א-שייך. תקופת מה אחר כך הפליגו אח"י רומח ואח"י כידון וספינות טילים מדגם "סער 2" (מתוצרת צרפת) אח"י עכו ואח"י חיפה, מחיפה סביב יבשת אפריקה לשארם א-שייך. חיל הים עסק בעיקר בפעילות ביטחון שוטף והגנה על החופים. ספינות הסיור של חיל הים בשיתוף מערך הגילוי החופי, סיכלו פיגועים מן הים והטביעו עשרות סירות מחבלים לאורך השנים.
בשנת 1977 נקלטו צוללות מדגם "גל" שיוצרו באנגליה. בשנת 1981 ספינת הטילים אח"י געש עלתה על חוף סעודיה בים סוף בשל מחדל פיקודי. הספינה חולצה בסיוע חיל ההנדסה הישראלי הודות לשיתוף פעולה פאסיבי של הסעודים.
בין המלחמות עסק חיל הים במבצעי ביטחון שוטף רבים, בהגנה ובתקיפה כאחד, ולוחמי שייטת 13 פשטו מהים על בסיסי מחבלים רבים.
בסוף שנות ה-70 החל המהלך של פיתוח הכוח הימי, שהוביל לבנייתן של ספינות הטילים מדגם סער 5 והצוללות מסדרת דולפין.
מלחמת לבנון ולאחריה
שמאל|ממוזער|נחתת 60 מטר מובילה כוחות לחוף האוולי
לאחר מלחמת יום הכיפורים החלה לחדור התודעה בפיקוד העליון של הצבא כי חיל הים הוא זרוע שניתן לשלבה בצורה משמעותית במאמץ הלחימה היבשתי והימי. חיל הים הפך לגורם התקפי ויוזם יותר.
המבחן הראשון של חיל הים בפעולה מורכבת משולבת בקנה מידה גדול עם כוחות היבשה הממוכנים היה במבצע שלום הגליל בשנת 1982. על חיל הים הוטלה משימה של הנחתת כוח שריון שהיה מורכב מטנקי שלל "טירן" (שלא הונחתו לבסוף ולא נשלחו לנחיתה) וכן חי"ר ממוכן של חטיבת הצנחנים בפיקודו של אל"ם יורם יאיר. כוח הצנחנים המתין בחוף לכוחות הנעים מן היבשה ואיבטח את חוף הנחיתה, ולבסוף התקדם לביירות. פעולה זו הייתה פעולת איגוף ימי הגדולה ביותר, לראשונה בתולדות צה"ל. מטרתה הייתה ליצור חסימה מצפון לכוחות המחבלים הנסוגים עקב התקדמות כוחות צה"ל בצירי היבשה בחזית המערבית, אסטרטגית תמרון זו נקראת פעולת מלקחיים. במהלך מבצע זה הונחתו משלוש נחתות, "בת-שבע" ושתי נחתות נוספות של ששים מטרים, מאות כלי רכב משוריינים ואלפי חיילים בחוף נהר אל-אוואלי שמצפון לעיר צידון בלבנון.
בנוסף לפעולת הנחיתה הוטלו על ספינות הטילים משימות הטרדה וחיפוי לכוחות הנוחתים וכן סיוע לכוחות הקרקע. הירי המדויק מן הים סייע לכוחות היבשה, בכך שהאויב היה צריך להפנות משאבים הן למגננה ביבשה והן מן הים.
ב-16 יוני 1982, במבצע דרייפוס, טרפדה צוללת "גל" אניית סוחר לבנונית בשם "טרנזיט" ועליה פליטי מלחמה, עקב חשד שמדובר במחבלים. בתקיפה נספו 25 מנוסעי האונייה.
שייטת הנחתות פורקה לאחר המלחמה למרות הוכחת הצלחה, לא הוקצו תקציב ומשאבים לבניית נחתות חדשות.
לאחר מלחמת לבנון הוטלו על חיל הים משימות רבות יותר בטווח רחוק. לשם כך נדרש חיל הים לספינות בעלות כושר שרידות גדול יותר ויכולת שהייה גדולה יותר. ביצוע פעולות כחיסולו של אבו ג'יהאד בתוניסיה הביאו את מפקדי חיל הים להבנה שיש צורך בדור חדש של ספינות הוא דור ה"סער 5" שפותחו בארצות הברית על פי מפרט דרישות ישראלי.
עם עליית הצורך בחידוש צי הצוללות החל שלב אפיון ופיתוח צוללות דיזל-אלקטריק. עבודת הבנייה החלה לאחר מלחמת המפרץ הראשונה במספנות קיל שבגרמניה המתמחות בסוג צוללות זה. צוללות אלו החליפו בהדרגה את הצוללות מדגם "גל".
עד הנסיגה מלבנון תחזק חיל הים את מוצב רותם (ראס ביאדה) ברצועת הביטחון בלבנון.
בין מלחמות לבנון
400px|ממוזער|אתרי יירוט כלי שיט שעסקו בהעברת טרוריסטים ואמצעי לחימה.
התקופה אופיינה במרדפים ותפיסת אוניות שהובילו מחבלים ונשק. בכך עסקו בעיקר שייטת ספינות הטילים, המודיעין הימי ומטוסי הסיור הימי.
בשנות ה-90 החלה לחלחל לתודעת צה"ל ההכרה שיחידת הקומנדו הימי, שייטת 13, היא יחידת חי"ר מובחרת עם יכולות ימיות. בנוסף הובן כי הפיקוד ביחידה זו מאומן היטב בתורת הלוחמה הזעירה. נתונים אלו הביאו לתובנה שניתן להטיל על יחידת הקומנדו הימי משימות חי"ר איכותיות בשטחי יהודה ושומרון.
קצינים שהחלו דרכם בשייטת 13 הושאלו ליחידות היבשה על מנת להטמיע בהן איכות. כך היה כאשר מפקד שייטת 13 יואב גלנט נתמנה למפקד אוגדה ולימים לאלוף פיקוד הדרום. בהמשך מונה קצין מהקומנדו הימי למפקד הנח"ל וגם ארז צוקרמן מפקד ראשון של יחידת אגוז הגיע מהשייטת. באופן זה הוטמעו תורות לחימה מהשייטת ואיכויות בצבא היבשה.
לכידת ה'קארין איי'
מרכז|250px| תצוגה של כלי נשק ואמצעי לחימה שנתפסו בקארין איי על משטח הרציף בנמל אילת, 6 בינואר 2002.
ב-3 בינואר 2002 נתפסה ספינת הנשק קארין איי (Karine A) בלב ים סוף, מדרום לאילת. כוח של הקומנדו הימי פעל בשיתוף יחידות נוספות של חיל הים ומסוקים של זרוע האוויר להשתלטות על האונייה ופריקתה מכלי הנשק שהובילה בסתר אל הרשות הפלסטינית.
המבצע, שבצה"ל נקרא "תיבת נוח", יצא לפועל בחשאיות ובאישור הרמטכ"ל, רא"ל שאול מופז, ושר הביטחון, בנימין בן אליעזר, ובהוראת ראש הממשלה, אריאל שרון. 'קארין איי' החלה את דרכה בנמל בלבנון דרך סודאן. שם עלה צוות הספינה שכלל תשעה מלחים אזרחי ירדן ומצרים, וארבעה מאנשי משטרת החופים הפלסטינית. אנשי הצוות המצרים והירדנים חשבו שהם עובדים בשרותם של מבריחי רכוש גנוב ורק אנשי המשטרה הפלסטינית ידעו שמדובר בנשק.
אמצעי הלחימה שעל הספינה היו ארוזים ב-83 מכלים מיוחדים ואטומים מתוצרת איראן, שהכילו רקטות קטיושות, סאגר, לאו (רקטה), אר.פי.ג'י, פצצות מרגמה ונשק קל. הספינה הייתה אמורה להגיע לנמל אלכסנדריה ושם להעביר את המכלים לכלי שיט קטנים יותר. כלי השייט הקטנים היו אמורים לשוט לעבר אל עריש, ולאחר מכן להפליג לרצועת עזה ובכך לספק את הנשק לארגון הטרור חמאס.
בשעה ארבע לפנות בוקר ירדו לוחמי הקומנדו הימי ממסוקים והשתלטו על הספינה, בעוד צוות האנייה אינו מתנגד. במשך 40 שעות הושטה 'קארין איי' ממקום ההשתלטות אל נמל אילת. בחיפושים בנמל על סיפונה של הספינה נמצאו בין היתר 345 קטיושות, 10 טילי סאגר ו-211 מוקשים נגד טנקים. מעבר לחימוש הרב לעצם תפיסת הקארין איי היו השלכות מדיניות שפגעו במעמדו הבינלאומי של יאסר ערפאת.
לחימה ביהודה ושומרון
יחידת שייטת 13 החלה לבצע פעולות מיוחדות ביהודה ושומרון. בעת מבצע ללכידת מבוקש בשכם ב-6 ביולי 2004, נהרג קצין מהיחידה, סרן .
ביצוע תוכנית ההתנתקות
במהלך שנת 2005 עסק חיל הים בביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה. מוצבי השליטה בחוף הרצועה: תל רידאן, מוצב אלוף ומוצב ארז פונו באוגוסט 2005. הוקם מוצב שליטה בזיקים. ואמצעי גילוי משוכללים הוצבו על מזח הפחם ובארובות תחנות הכוח רוטנברג ואשכול. באותה שנה התווספו לסדר הכוחות של חיל הים: 6 ספינות דבורה סימן 3 ושתי ספינות שלדג. בים המשיכו ספינות הבט"ש לאכוף את כללי התנועה בקרבת החוף של עזה.
השתתפות במלחמת לבנון השנייה
ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, הטילו ספינות הטילים סגר על חופי לבנון ופגעו במטרות חזבאללה בחוף. בפעילות זו נפגעה ספינת הטילים אח"י חנית, מדגם סער 5 מטיל חוף-ים C-802 שנורה על ידי החזבאללה בסיוע תחנת המכ"ם של הצי הלבנוני. טיל שני שנורה באותו אירוע הטביע אוניית סוחר מצרית נושאת דגל קמבודי. לפני המלחמה ראה צה"ל בחזבאללה ארגון טרור מקומי. במהלך המלחמה הוברר שיש לראות בו כוח קדמי של איראן בקרבת הגבול הצפוני של ישראל ועל חוף הים התיכון. הידיעה על הימצאות טילים מתוצרת איראן בידי ארגון החזבאללה קיבלה הערכת חסר במספן מודיעין. ספינות הטילים נערכו בקרבת החוף הלבנוני בצורה שאיננה מתאימה לאזור מוגן בטילים. פעולות הצוות לבקרת נזקים צמצמו את הנזק לספינה והיא הגיעה בכוחות עצמה לנמל. ארבעה חיילים שנמצאו באזור פגיעת הטיל בספינה נהרגו ומסוק יורוקופטר AS-565 פנתר ניזוק. עקב כך נפתחה ועדת חקירה אלך ממצאיה לא פורסמו.
חיל הים המשיך לקיים סגר נוקשה על נמלי לבנון שהביא את ממשלתה לדרוש הפסקת אש. כוחות שייטת 13 ביצעו פשיטות מהים על יעדים בחוף. מלחמת לבנון השנייה יצרה בציבור הרגשת מחדל כללית. אירוע הפגיעה באח"י חנית תיעל את הכעס כלפי חיל הים והישגי החיל במלחמה התגמדו.
השתתפות במבצע עופרת יצוקה
ממוזער|250px|תותח אוטו מלרה 76 מ"מ יורה אל מטרות בחוף.
בין 27 בדצמבר 2008 עד 18 בינואר 2009 במהלך מבצע עופרת יצוקה השתתף חיל הים הישראלי בהטלת סגר ימי על רצועת עזה ובתקיפת מטרות באש תותחים. הספינות קיימו נוכחות רצופה למניעת הברחות נשק לעזה דרך הים ולמניעת יציאה לפיגועים בישראל בדרך הים. בוצעו הפגזות חוף למטרות נקודתיות עם תותח אוטו מלרה 76 מ"מ. מערכות הנשק המדויקות פגעו לעיתים קרובות. במסגרת פעילות חיל הים הותקפו משגרי רקטות, בונקרים ובתים שבהם התבצרו מחבלים. הפעילות נעשתה בתיאום ישיר עם כוחות הקרקע שפעלו בגזרה. הספינות פגעו גם בסירות המשטרה הימית הפלסטינית שהגיעו לידי החמאס, בהם עשה החמאס שימוש.
תפיסת אוניית הנשק 'פרנקופ'
ממוזער|250px|האנייה FRANCOP שנתפסה בים התיכון נושאת אמצעי לחימה עבור מחבלים.
מבצע תפיסת אוניית הנשק 'פרנקופ', (Francop) שנשאה את דגל אנטיגואה וברבודה, נקרא בצה"ל מבצע "ארבעת המינים". המבצע התרחש ב-3 בנובמבר 2009. זאת לאחר שישראל אספה מידע מודיעיני על כך שהספינה נושאת אמצעי-לחימה מתוצרת איראן ובכוונתה למסור אותם לידי חזבאללה. כוח בפיקוד סא"ל יואב אברג'יל, סגן מפקד שייטת ספינות הטילים, שכלל את אח"י אילת (סער 5), ספינות נוספות וצוותי השתלטות משייטת 13, עצרו את אוניית הנשק במרחק 100 מיילים ימיים מחופי ישראל.
רב החובל וצוות הספינה, לא ידעו כי הם מובילים חימוש שהוחבא במכולות, בין יתר הסחורות. הצוות שיתף פעולה באופן מלא עם לוחמי שייטת 13 והאנייה הושטה לנמל אשדוד, שם נפרקו ממנה אמצעי הלחימה.
במהלך סריקת הספינה התגלו 500 טון של אמצעי לחימה ב-36 מכולות. בין היתר נמצאו על הספינה 2,125 טילי קטיושה, 690 טילי גראד ו-2,100 רימוני יד אשר עתידים היו להגיע לידי ארגון הטרור חזבאללה. על המבצע פיקד מפקד זרוע הים, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, ובאישור הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי ושר הביטחון, אהוד ברק.
העשור השני של המאה ה-21
חסימת משטי הפגנה לעזה
שמאל|ממוזער|250px|הספינה, "מאווי מרמרה", בדרכה לחופי עזה
מאז עליית חמאס לשלטון הוטל על חיל הים לאכוף את מדיניות הגבלת המרחב הימי המותר לדיג ברצועת עזה, ובפרט למנוע מספינות הנושאות אמצעי לחימה המיועדים לחמאס להגיע לחוף הרצועה. פעילי שמאל רדיקלי בינלאומיים ארגנו מספר משטים שמטרתם לפרוץ את הסגר.
כך נוצר משט המחאה לעזה בשנת 2010, שנועד לשבור את הסגר הימי על רצועת עזה. המשט כלל שש ספינות שמקורן במדינות שונות, שיצאו יחדיו מטורקיה אל עבר שטח הרצועה. על הספינות שטו פעילים פרו-פלסטינים ממדינות רבות, פוליטיקאים וחברי ארגונים אסלאמיים. הספינות, שהכריזו על עצמן כנושאות ציוד הומניטרי, סירבו לבקשת ישראל לפרוק את מטענן ולהעביר אותו דרך המעברים היבשתיים של ישראל ומצריים עם רצועת עזה, ודרשו להיכנס לפרוק את המכולות בנמל הרצועה בעצמם.
לצורך שמירה על הסגר הימי השתלטו לוחמי שייטת 13 על ספינות המשט במבצע שנקרא "רוחות שמיים 7". זאת כאשר חמש מתוך שש הספינות התנגדו בצורה פסיבית בלבד ואיש לא נפגע באירועים. הספינה הגדולה במשט, ה"מאווי מרמרה", (Mavi Marmara), שהפליגה תחת דגל קומורו, סירבה להוראות לפנות לאשדוד.
כוח חיל הים במקום נדרש להשתלט עליה. כוח לוחמים משייטת 13 שהובל במסוקים ירד לאנייה. במהלך ההשתלטות נתקלו הלוחמים בהתנגדות אלימה שלא היו מוכנים לקראתה. קבוצת מפליגים מאנשי ארגון מוסלמי קיצוני טורקי הצטיידו במוטות ברזל כבדים, והכו נמרצות ביורדים. נשק קל שנגנב מהלוחמים עצמם כוון לעבר לוחמי השייטת שנאלצו להגיב בהתגוננות בירי חי. על אף ההתנגדות האלימה, הושלמה ההשתלטות. האנייה הוכנסה לנמל אשדוד ומטענה נפרק ממנה. המטען תוכנן להיות מועבר דרך המעברים היבשתיים. התברר שהמטען היה סמלי ולא היה צורך בו, וחמאס סירב לקבלו.
בסיום המבצע נספרו תשעה הרוגים מנוסעי הספינה, 10 לוחמים פצועים ומעל לשלושים נוסעים פצועים ברמות שונות. נוסעי הספינה הוחזרו למדינות מוצאם לאחר חקירה ואיסוף עדויות. המבצע הובל בראשות מפקד זרוע הים, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, הרמטכ"ל גבי אשכנזי ושר הביטחון אהוד ברק.
ב-2011 עצר חיל הים משט נוסף שניסה להגיע לעזה.
לכידת אוניית הנשק "ויקטוריה"
ממוזער|250px|אניית המשא "VICTORIA", שהניפה את דגל ליבריה בנמל אשדוד, לאחר שנעצרה בלב ים כשהיא נושאת חימוש מאירן לחיזבאלה ולחמאס, מרץ 2011
מבצע לכידת אוניית הנשק "ויקטוריה" (Victoria), הנקרא בצה"ל 'חוק הברזל', הוא מבצע צבאי חשאי שנועד למנוע מהאנייה 'ויקטוריה' להעביר נשק מאיראן לידי ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. הספינה נתפסה בעודה עושה את דרכה מסוריה דרך טורקיה למצרים, כאשר בכוונתה להבריח את אמצעי הלחימה בהם רקטות קרקע-קרקע ארוכות טווח מדגם M-302, לארגוני הטרור ברצועת עזה. הנשק המוברח שנתפס היה מתוצרת איראן, ויעדו היה ארגון הטרור חמאס השולט ברצועת עזה.
ב-15 במרץ 2011 השתלטו לוחמי הקומנדו הימי על האנייה, במרחק של 200 קילומטר מחופי ישראל, בלב הים התיכון. ההשתלטות על האנייה נעשתה ללא התנגדות, והושלמה תוך זמן קצר. לאחר הבאתה של האנייה לנמל אשדוד וחיפוש במכולותיה, נמצאו עליה ארבע מכולות שהכילו אמצעי לחימה שונים. על הספינה נמצאו בין היתר 6 טילי חוף ים מתקדמים מדגם C-704 למעלה מ-2,000 פצצות מרגמה ו-66,960 כדורים לקלצ'ניקוב.
הוראות ההפעלה לאמצעי הלחימה נכתבו בפרסית, כאשר כל ארגזי אמצעי הלחימה הוחבאו בין הסחורה הרגילה שהובילה האנייה. את המבצע הוביל מפקד זרוע הים, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום, לצד הרמטכ"ל, רא"ל בנימין בני גנץ ושר הביטחון, אהוד ברק.
השתתפות ב'עמוד ענן'
ממוזער|250px|ספינת סער 4.5 בסיוע באש מהים
מבצע 'עמוד ענן' היה מבצע צבאי ברצועת עזה שנמשך כשבוע, בין 14 בנובמבר 2012 ל-21 בנובמבר 2012. הלחימה החלה עם חיסולו של מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי, בעקבות הסלמה בגזרה הדרומית שכללה ירי מוגבר של טילים ופצצות מרגמה אל עבר יישובי עוטף עזה. הסלמה זו התבטאה בירי מאות טילים באופן שדמה רק למצב שקדם למבצע עופרת יצוקה ארבע שנים קודם לכן. שמו של המבצע ניתן לו על שם עמוד הענן שהוביל והגן על בני ישראל ביציאתם ממצרים, המופיע בסיפור הנדודים במדבר בתורה. את המבצע הובילו הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ ושר הביטחון אהוד ברק, כאשר מפקד זרוע הים, אלוף רם רוטברג, הוביל את הכוחות הימיים.
בשבוע שלפני המבצע חלה הידרדרות נוספת בגבול הרצועה, החל מירי נ"ט (טיל נגד-טנקים) לעבר ג'יפ של צה"ל ועד להפעלת מטען חבלה כנגד כוח צה"ל. לאחר שבוע של חילופי אש הוחלט על יציאה למבצע, כאשר במקביל לחיסולו של ג'עברי הוחלט על פגיעה בתשתיות ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה ופגיעה במאגרי התחמושת של הארגון.
הלחימה החלה בארבע בצהריים, בתקיפה משותפת של זרוע הים וזרוע האוויר. בין השאר נפגעו בכירי חמאס ורוב מלאי טילי הפג'ר 5, שאיימו על ערי מרכז הארץ. במשך שמונת ימי הלחימה פעלו זרוע הים, זרוע האוויר, תותחנים ויחידות נוספות להשמדת מטרות בעומק שטח הרצועה. זאת כאשר חיילות היבשה לא שולבו בלחימה, אלא רק נערכו והתכוננו לקראת מהלך קרקעי. הלחימה התמקדה בהשמדת מטרות נקודתיות בשטח הרצועה, בדגש על פגיעה במחסני אמצעי-לחימה, בכירי חמאס ותשתיות הארגון.
ספינות זרוע הים שהו אל מול חופי הרצועה לאורך כל ימי הלחימה ברצועה. בין היתר תקפו הלוחמים הימיים מחנות של חמאס ברצועה, ותשתיות. במהלכה אף חסלו את פעיל הג'יהאד העולמי, אחמד נאחל, באמצעות טיל מונחה ששוגר מהים. הלוחמים הימיים פעלו אל מול זרוע האוויר ואגף המודיעין על מנת לתקוף ביעדים מזוויות תקיפה מאתגרות וכדי להשמיד מטרות. בלחימה לקחו חלק שייטת ספינות הטילים, פלגה 916 וכוחות של הקומנדו הימי. הלחימה שיקפה את השילוביות של זרוע הים עם זרוע האוויר ופיקוד הדרום. השפעת זרוע הים על הלחימה היבשתית התעצמה באופן משמעותי.
מבצע 'חשיפה מלאה'
שמאל|ממוזער|250px|אוניית הנשק האיראנית "קלוס-סי".
מבצע "חשיפה מלאה" היה מבצע של זרוע הים לתפיסת אוניית הנשק "קלוס סי" (Klos-C) בניסיונה להבריח נשק מאיראן דרך סודאן לרצועת עזה, אשר התקיים ב-5 במרץ 2014. המבצע נערך במימי הים האדום, אל מול קו החוף שבין סודאן לאריתריאה, במרחק 1,500 ק"מ מישראל. את עצירת האונייה, שהפליגה תחת דגל פנמה, ביצעו לוחמי שייטת ספינות הטילים מאח"י חץ (סער 4.5) ואח"י חנית, ולוחמי הקומנדו הימי. על המבצע פיקד מפקד זרוע הים, האלוף רם רוטברג, מעמדת הפיקוד על קורבטת הטילים אח"י חנית בלב הים האדום. על גבי אניית המשא התגלו מכולות, אשר בהן הוסתר נשק, שנשלח מאיראן והוסתר תחת שקי מלט. נשק זה יועד להגיע לארגוני טרור ברצועת עזה. בין אמצעי הלחימה שנמצאו בספינה היו רקטות מסוג M-302, המגיעות לטווח של 100 ק"מ, פצצות מרגמה וכמות עצומה של כדורים לנשק קל. צוות הספינה הניח לזרוע הים להשתלט על הספינה ללא כל התנגדות ולא היה מודע לסוג הסחורה שהוביל. מרגע ההשתלטות על האנייה הכחישה איראן כל קשר אליה או לסחורה שעליה, אך על השקים בהם הוחבאו אמצעי הלחימה נכתב שארץ ייצור התכולה היא איראן. לאחר ההשתלטות הובלה האוניה לנמל אילת על מנת לפרוק את הנשק שנמצא עליה.
מניעת הברחת נשק לרצועת עזה
ממוזער|שמאל|250px|סופר דבורה סימן 3
ב-26 במרץ 2014 הטביעה דבורה שתי סירות פלסטיניות שעסקו בהברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה. הפלסטינים פתחו באש לעבר כלי השיט של זרוע הים אך לא פגעו בה. הפגיעות בסירות גרמו לפיצוצי משנה של התחמושת וחומר הנפץ שהוברחו בסירות ולבסוף גם נהרגו המבריחים שעל הסירות.
מבצע "צוק איתן"
ממוזער|250px|ספינת דבורה (כלי שיט) משלחת טיל מדויק אל מטרת חמאס בחוף עזה
ב-8 ביולי 2014 יצא צה"ל למבצע צבאי נרחב ברצועת עזה. המבצע החל בעקבות ירי מתגבר של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים ישראליים בדרום הארץ, שהיווה תגובת חמאס ל"מבצע שובו אחים" שנערך ביהודה ובשומרון. המבצע נפתח בתקיפות נרחבות של זרוע הים וזרוע האוויר, כאשר בהמשך הצטרפו כוחות היבשה ויחידות נוספות אל הלחימה. במהלך המבצע פעלו כוחות הקומנדו הימי יחד עם היחידות המיוחדות, לוחמי חיל רגלים וסוללות של חיל תותחנים, זאת במקביל לפעילות ימית ואווירית של זרוע הים וזרוע האוויר.
לוחמי זרוע הים פעלו בכל ימי הלחימה, בפעילות אינטנסיבית שהחלה טרם הכניסה הקרקעית והסתיימה לאחר שאחרון הלוחמים היבשתיים יצא משטח הרצועה. התקיפות בוצעו על ידי פלגה 916 הפועלת בזירה הדרומית של הים התיכון, לוחמי ספינות הטילים ולוחמי הקומנדו הימי. הכוחות פעלו בתיאום עם כוחות האוויר על מנת לחסל מטרות ולהשיג את יעדי המבצע. עם כניסת הכוחות הקרקעיים, התחזק ערך השילוביות ויכולתה של זרוע הים להשתלב ולקחת חלק משמעותי בקרב היבשה, דבר אשר בא לידי ביטוי בסיוע מסיבי באש ובתצפית לכוחות המתמרנים ברצועה.
במהלך המבצע פעל מערך השליטה הימית באופן אינטנסיבי בבניית התמונה הימית, אשר כללה גורמי מעקב מאתגר והשתנתה במהירות לאורך כל ימי המבצע. בקריות השליטה אף סייעו בסיכול חדירת מחבלים סמוך לקיבוץ זיקים על ידי כך שעקבו והכווינו כוחות לוחמים אל המחבלים, בניסיונם לחדור לישראל דרך המרחב הימי קרוב לגבול עם רצועת עזה. המחבלים חוסלו על ידי לוחמי זרוע הים וכוחות יבשתיים ואוויריים לאחר שהוקפצו למקום בעקבות הזיהוי.
על אירוע חסימת חדירת המחבלים מהים במבצע צוק איתן, זכה מפקד סיירת כריש, סרן אורי ניסים, בצל"ש הרמטכ"ל ובקרית השליטה, רב"ט נועה טייטל, זכתה בתעודת הערכה ממפקד זרוע הים.
שנות ה-20 של המאה ה-21
השתתפות במבצע "שומר החומות"
ממוזער|274x274px|מסוק עטלף (AS565) מלווה קורבטת טילים מסדרת סער 6 בתרגיל של חיל הים, 2024.
במהלך מבצע שומר החומות, כוחות של חיל הים תקפו מטרות של הקומנדו הימי של חמאס, בהם כלי שיט, מוצבים, מרכזי שליטה ופיקוד, מחסני אמל"ח ועוד. זרוע הים תקפה גם מטרות טרור נוספות באש תותחים וטילים, וכן באמצעות שייטת 13. בנוסף הוצבה ספינת טילים עם C-Dome (כיפת ברזל הימית) וטילי ברק כדי להגן על אסדת הגז שמול אשקלון.
השתתפות במבצע "מגן וחץ"
ב-9 במאי 2023, פתח צה"ל יחד עם השב"כ במבצע "מגן וחץ", שתכליתו פעולה ממוקדת ופגיעה בבכירי ארגון הטרור הג'יהאד האסלאמי בעזה שהיוו גורם מערער ליציבות הביטחונית. במהלך היום השלישי למבצע 11 במאי, כלי שיט של חיל-הים תקף מתחם צבאי שבו ממקומות עמדות בשימוש הכוח הימי של הגא"פ במרכז רצועת עזה.
מלחמת חרבות ברזל
ב-7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת הפתע על ישראל, שבה נהרגו מאות חיילים ואזרחים ישראלים. לוחמי פלגה 916 בלמו את המחבלים שניסו לחדור לישראל דרך הים בזמן מתקפת הפתע לחוף זיקים. סוכלו 7 כלים ימיים שעליהם ניסו המחבלים לחדור. מדובר על 60 מחבלים שנהרגו – בים, על קו החוף או מהאוויר – וההערכות בחיל הים הן שרובם המוחלט של ניסיונות החדירה מהים סוכלו – ורק מחבלים בודדים הצליחו להגיע לחוף ולבצע את הטבח בחוף זיקים. בהמשך המלחמה הרגו לוחמי הפלגה עשרות מחבלים בים וביבשה, וסייעו לכוחות המתמרנים באש ובתצפית.
לוחמי שייטת 13 השתתפו בלחימה היבשתית במחבלים שחדרו לישראל. בנוסף ביצעה שייטת 13 עשרות סיכולים ומעצרים של מחבלים מהים, כולל פשיטות על חוף הרצועה. לוחמי שייטת 13 לקחו בשבי את סגן מפקד החטיבה הדרומית בכוח הימי בעזה של החמאס.
ממוזער|סטי"ל אח"י חנית מדגם סער 5 של שייטת ספינות הטילים במפרץ אילת במלחמת חרבות ברזל
לוחמי יחידת סנפיר של הזירה דרומית השתתפו בסיכול חדירות מחבלים מהים ובקו החוף. חיל הים סיכל במהלך המלחמה ניסיונות אפשריים של חמאס לשלוח כצב"מים (כלי צוללת בלתי מאוישים) לים.
לאחר ניסיון שיגור מלט"ים וטילים ארוכי טווח בחזית התימנית, ספינות טילים של החיל הגיעו לים סוף, כחלק מההגנה מפני טילים וכלי טיס המשוגרים מתימן.
סטי"לים מדגם "סער 6" של שייטת ספינות הטילים תקפו לראשונה מאז שהפכו למבצעיים. שתי הספינות הגדולות תקפו מתקן לייצור אמצעי לחימה ברצועה. ספינות הסער 6 השתתפו בתקיפה של יעדים ברצועת עזה במהלך המלחמה. כלי השיט החדשים, בהם אח"י עוז ואח"י מגן, נכנסו לפעולות כבר מיומה הראשון של המלחמה, ושתיים מהן רשמו את התקיפה המוצלחת הראשונה - ברצועת עזה. הירי מתוך הסטי"לים גרם נזק משמעותי לתצפיות, לאתרי האמל"ח ולמתקני השיגור של ארגון הטרור.
עם הרחבת הלחימה והפעילות היבשתית הורחב גם שיתוף הפעולה הרב זרועי לטובת מאמץ הסיוע לכוחות היבשה. כוחות זרוע הים משתתפים בסיוע ובחיפוי לכוחות היבשה על ידי תקיפות סיוע באש ותקיפות מטרות אשר הוכוונו על ידי כוחות היבשה. כחלק ממאמץ שיתוף הפעולה הרב זרועי הוצבו קצינים בכירים מחטיבות היבשה במוצבי השליטה של הזירה הימית הדרומית והובילו יחדיו תקיפות מדויקות בהכוונת כוחות חי"ר ושריון. הכוחות נמצאים בקשר ישיר בזמן אמת ופועלים בתיאום לפעילות היבשתית. בחלק מהמקרים נתקפו מהים איומים שהביאו לחיסול מחבלים והגנה על כוחות היבשה.
במהלך הקרב בצפון הרצועה והעיר עזה תקפו כוחות חיל הים מבנים המשמשים את ארגון הטרור חמאס כנגד כוחות צה"ל. כמו כן, נתקפו מחסני אמל"ח בהם נמצא ציוד של הקומנדו הימי של חמאס. בהכוונת כוחות חי"ר בשטח הרצועה אשר זיהו מטרות צבאיות בתוך מבנים באזור מחנה שאטי, כוחות זרוע הים תקפו מבנים בשירות חמאס.
שיתוף פעולה בינלאומי
ממוזער|לוחמי חיל הים בתרגיל עם הצי היווני
זרוע הים מהווה גוף נוח לפיתוח יחסים עם ציים אחרים. בשנת 1994 ייסדה ברית נאט"ו את תוכנית הדו-שיח הים-תיכוני שבה נכללה ישראל. תוכנית שבמסגרתה בוצעו בין היתר ביקורים בנמלים ותרגילים משותפים בין חילות ים של ישראל ומדינות אירופה. ב-2009 ביקר בישראל כוח SNMG-2 של נאט"ו. ב-27 בדצמבר 2017 דווח כי חיל הים השתתף בתרגיל בן שבועיים של ברית נאט"ו באזור כרתים. התרגיל אורח על ידי הצי היווני והשתתפו בו כוחות ים מארצות הברית, בריטניה, בולגריה, רומניה ואיטליה. ב-8 ביולי 2018 בוצע תרגיל בין כוחות מחיל הים הישראלי עם כוחות מהצי הצרפתי. באפריל 2019 התקיים תרגיל Novel Dyna בנושא איתור צוללות בהשתתפות יחד עם כלי שיט של הצי היווני וצי ארצות הברית.
ב-7 בדצמבר 2020 התקיים עם כוח נאט"ו תרגיל הרפואה הימי המשותף - "מים צלולים". ב-6 באוגוסט 2021 דווח כי חיל הים ערך מפגש ותרגיל בשנית עם כוח המשימה הימי ללוחמה במיקוש SNMCMG-2 של ברית נאט"ו שפועל באזור הים התיכון לאורך כל ימות השנה.
ב-31 באוגוסט 2021 דווח כי חיל הים הישראלי ערך לראשונה תרגיל משותף עם הצי החמישי של ארצות הברית בים האדום.
ב-10 בנובמבר 2021 נערך בים האדום תרגיל משותף בן 5 ימים בין ישראל, איחוד האמירויות, בחריין ופיקוד המרכז של הצבא האמריקני.
ב-17 בפברואר 2022 דווח כי חיל הים הישראלי השתתף לראשונה בתרגיל IMX. התרגיל הימי הגדול בעולם שהתקיים במרחבים הימיים של בחריין וים סוף, והשתתפו בו כ-60 ציים וארגונים בינלאומיים, בהובלת הצי החמישי של ארצות הברית.
במרץ 2022 השתתף חיל הים בתרגיל הימי "נובל דינה 2022", ביחד עם יוון, קפריסין, צרפת וארצות הברית. לקחו חלק בתרגיל מטעם חיל הים ספינות הטילים אח"י חנית, אח"י כידון ואח"י רומח, וכן, הצוללת אח"י תנין. בין ה-27 במרץ ל-5 באפריל 2022 הצי החמישי האמריקני וחיל הים ביצעו תרגיל משותף במרחב ים סוף בשם Intrinsic Defender (״שומר חיוני״) שבו השתתפו כ-300 חיילים מחיל הים הישראלי. בתרגיל השתתפה ספינה מדגם סער 6.
ב-22 בספטמבר 2022 הסתיים תרגיל "מגן דיגיטלי", של זרוע הים והצי החמישי שהתקיים בזירת ים סוף. בתרגיל השתתפו כלים מאוישים מזרוע הים וכלים לא מאוישים של "צוות 59" מהצי החמישי של צבא ארצות הברית. בסך הכל דיווח צה"ל על 14 שיתופי פעולה עם צבאות זרים שנערכו בשנת 2022.
בסוף ינואר 2023 בוצע תרגיל ״אלוני בזלת״ (Juniper Oak) בין ארצות הברית לישראל, שבמהלכו בוצעו תמרונים משותפים בין כלי שיט ישראליים לנושאת מטוסים אמריקאית.
במרץ 2023 השתתף חיל הים בתרגיל הבינלאומי "נובל דינה". התרגיל התרחש במשך שבועיים בים התיכון באזור שבין כרתים לישראל והשתתפו בו כוחות מיוון, קפריסין איטליה, צרפת, ישראל וארצות הברית. לראשונה השתתפה ספינת סער 6 בתרגיל בינלאומי.
תמרון ימי רחב בהובלת זרוע הים, שכלל שת"פ בינלאומי בשטח ישראל. השתתפו בו ציי ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בריטניה, קנדה הודו, יוון, קפריסין, בלגיה, צ'ילה ונאט"ו, אוגוסט 2019
מפקדי חיל הים
מפקד חיל הים הישראלי (בראשי תיבות: מח"י), שתארו הצה"לי הפורמלי הוא מפקד זרוע הים, בהתאם לשמו החדש של החיל, הוא קצין בדרגת אלוף.
מקימו של הצי הצבאי הישראלי, שנקרא אז "השירות הימי", וראשו הראשון, היה גרשון זק. עם זאת, המינוי הראשון ל"מפקד חיל הים" היה מינויו של פול שולמן, שנשא דרגת קברניט (מקבילה לדרגת אלוף), כאשר השירות הימי הפך לחיל. תקופה מסוימת שניהם חלקו בסמכויותיהם כאשר זק משמש יותר בתפקידי המטה ושולמן בתפקיד הביצועי.
מפקדי חיל הים+שם!!תקופת כהונה!!הערות||תמונהגרשון זק 17 במרץ 1948 – 12 באפריל 1949 ראש שירותי חיל הים שמאל|100px פול שולמן 17 באוקטובר 1948 – 12 באפריל 1949 ראש מטה חיל הים במלחמת העצמאות 100px|שמאל שמעון פרס 12 באפריל 1949 – 13 ביוני 1949 ראש שירותי חיל היםשמאל|לא ממוסגר|100 פיקסלים שלמה שמיר 16 במאי 1949 – 14 בדצמבר 1950 נעשה מפקד חיל האוויר השלישי 100px|שמאל מרדכי לימון 14 בדצמבר 1950 – 1 ביולי 1954 שמאל|100px שמואל טנקוס 1 ביולי 1954 – 1 בינואר 1960 במלחמת סיני 100px|שמאל יוחאי בן-נון 1 במרץ 1960 – 1 בינואר 1966 שמאל|100px שלמה אראל 1 בינואר 1966 – 1 בספטמבר 1968 במלחמת ששת הימים שמאל|100px אברהם בוצר 1 בספטמבר 1968 – 1 בספטמבר 1972 במלחמת ההתשה שמאל|100px בנימין תלם 1 בספטמבר 1972 – 23 בספטמבר 1976 במלחמת יום הכיפורים שמאל|100px מיכאל ברקאי 23 בספטמבר 1976 – 12 בינואר 1979 100px|שמאל זאב אלמוג 12 בינואר 1979 – 31 בינואר 1985 במלחמת לבנון הראשונה 100px|שמאל אברהם בן-שושן 31 בינואר 1985 – 1 בפברואר 1989 100px|שמאל מיכה רם 1 בפברואר 1989 – 7 ביולי 1992 100px|שמאל עמי אילון 7 ביולי 1992 – 1 בינואר 1996 לימים ראש השב"כ שמאל|לא ממוסגר|100 פיקסלים אלכס טל 1 בינואר 1996 – 2 בינואר 2000 שמאל|100px ידידיה יערי 2 בינואר 2000 – 23 בספטמבר 2004 לימים מנכ"ל רפאל שמאל|100px דוד בן בעש"ט 23 בספטמבר 2004 – 8 באוקטובר 2007 במלחמת לבנון השנייה 100px|שמאל אליעזר (צ'ייני) מרום 8 באוקטובר 2007 – 6 באוקטובר 2011 במהלך המשט לעזה ומבצע עופרת יצוקה100px|שמאל רם רוטברג 6 באוקטובר 2011 – 27 בספטמבר 2016 במהלך מבצע חשיפה מלאה ומבצע צוק איתן100px|שמאל אלי שרביט 27 בספטמבר 2016 – 2 בספטמבר 2021 במהלך מבצע שומר החומות100px|שמאלדוד סער סלמה 2 בספטמבר 2021 ואילך במהלך מלחמת חרבות ברזל100px|שמאל
נשים בחיל הים
עד אמצע שנות ה-70 שרתו נשים בחיל הים רק בתפקידי תמיכה על החוף ולא שרתו על כלי שיט כלל. הנשים שרתו בעיקר בתפקידי מנהלה, כפקידות, חיילות מודיעין, זקיפות, נהגות, אקונומיות ומפעילות מכ"ם. באמצע שנות ה-70 נפתחו תפקידי מכ"ם וקשר באניות לנשים. בספטמבר 1977 הסתיים קורס ראשון של קצינות אג"ם ים שיועד בכללו להכשיר קצינות לתפקידי אג"ם ביבשה, אולם חלק קטן מבוגרותיו שירתו גם כקצינות בים. חלק מהקורס, שכלל 9 חיילות, התקיים ביחד עם קורס חובלים של הגברים. במאי 1979, על שלוש ספינות של חיל הים שעברו בתעלת סואץ היו שלוש חיילות, בהן ראש מדור היסטוריה בחיל הים.
בשנת 1998 נפתח קורס החובלים של החיל בפני נשים. בשנת 2018 סיימו שלוש נשים מתוך שלושים צוערים את קורס חובלים, מספר המסיימות הגבוה ביותר מאז החל שילובן של נשים בקורס. בשנת 2004 נפתחה היחידה למשימות תת-מימיות לנשים. יחידת סנפיר שהוקמה בשנת 2006 היא יחידה לוחמת מעורבת בה משרתים נשים וגברים יחדיו.
בשנת 2011 מונתה לתפקיד ראש מספן כוח אדם בחיל אלוף-משנה מיכל תשובה, שהייתה האישה הראשונה בתפקיד ושימשה בתפקיד עד שנת 2015.
נשים אינן משרתות בחיל הים בצוללות.
מדים ודרגות בחיל הים
חוגרים וקציני חוף עד דרגת סגן: מכנסיים וחולצה בצבע חקי בהיר.
נגדים מדרגת רס"ל, קצין שסיים קורס חובלים וקציני חוף מדרגת סרן: מכנסיים בצבע כחול כהה וחולצה לבנה.
דרגות החוגרים הקצינים והנגדים בצבע זהב על רקע כחול.
ביום חיל הים, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ויום העצמאות, וכן בטקסים דוגמת טקסי סיום הכשרה, כל חיילי החיל וקציניו לובשים את מדי האירועים של החיל שצבעם לבן. לקצינים כובע מצחייה לבן עם סרט זהב, לנגדים מדרגת רס"ל כובע מצחייה לבן עם סרט שחור. קצינים ונגדים מדרגת רס"ל ומעלה לובשים חגורה לבנה בעת לבישת מדי ייצוג לבנים, ונועלים נעליים לבנות (הקצינים מדרגת רס"ן, ונגדים מדרגת רס"ר) בעת לבישת מדי האירועים הלבנים.
תהליכי התפתחות המדים
פקודות חיל הים מגדירות מספר סוגי מדים לפי האירוע וסוג השירות. ובחירתם נעשית לפי פקודת מפקד היחידה לפי נוהגי הלבוש המוגדרים. מדי נספח חורף מדי נספח קיץ, מדי שרד חורף מדי שרד קיץ, מדים לבנים המכונים בעגה הצבאית "מדי אירועים" – מדי א' בשירות קבע למעשה קצינים מדרגת סרן ונגדים מדרגת רס"ל ומעלה – חולצה לבנה ומכנסיים כחולים, מדי א לשאר אנשי הקבע ושירות חובה: דקרון חאקי בהיר. בגדי עבודה דגמ"ח.
ממוזער|250px|קציני החיל הבכירים בטקס, לובשים מדי אירוע לבנים. ניתן להבחין כי הקצינים הבכירים נועלים נעליים לבנות וחוגרים חגורה לבנה, נוסף על המכנסיים הלבנים המיוחדים.
תוך כדי מלחמת השחרור הורה ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון שחיל הים יצטייד במדים לבנים. היה זה המשך לכוונ
תו שחיל הים צריך לייצג את המדינה הצעירה בעולם הגדול.
מדי חיל הים וסימוני הדרגה היו בהתאם למסורת של הצי המלכותי הבריטי והצי האמריקני. קוד הלבוש הופרד בהתאם למסורת זו לשלוש קטגוריות:
קצינים: כובע קצינים עם סמל ח"י ודרגות שרוול וכתף בהתאם לתקן הצי האמריקאי.
נגדים: כובע קצינים עם סמל ח"י קטן ודרגות יד פרט לסמל ראשון.
חוגרים: בגדי מלחים וחולצת מלחים וכובע מלחים עליו רשום שם האונייה.
כומתת החיל היא בצבע כחול כהה עם סמל חיל הים מוזהב. הסמל העכשווי מורכב מעוגן, חרב עם עלה של זית, מעוטר באצות ים וכיתוב "חיל הים".
דרגות קציני חיל הים היו שונים מדרגות קצינים בצה"ל עד לשנת 1970. אלוף אברהם בוצר שינה את נוהג המדים כחלק ממדיניות כוללת של הבראת חיל הים ושיוכו לכלל צה"ל. המטרה הייתה שינוי תדמיתי של החיל שסבל משני אסונות מבצעיים, טיבוע המשחתת אילת וטביעת הצוללת דקר, שגררו התייחסות לחיל זה כחיל בלתי מקצועי. בתקופה זו מדי החוגרים הוחלפו למדי חאקי רגילים וכומתה כחולה ועליה סמל חיל הים כאשר קציני חיל הים חבשו כובע קצינים ונגדים כובע נגדים. שינוי משמעותי נוסף היה שבגדי העבודה שודרגו לבגדי דגמ"ח, הימאים והקצינים נעלו נעליים שחורות גבוהות.
בשנת 1978 יחד עם כלל צה"ל בוטלו מדי החורף בחיל הים. בתחילת שנות השמונים, בהוראת האלוף זאב אלמוג, הכומתה הכחולה לחוגרים הוחלפה בכובע מלחים לבן כבצי האמריקאי ועליו סמל של עוגן. "כובע פופאי המלח" זכה לקבלת פנים צוננת. חבישתו בוטלה וכיום כלל חיילי חיל הים, קצינים נגדים וחוגרים חובשים כומתה כחולה. חידוש נוסף שהוכנס באותה עת הוא תגי כתף בהתאם ליחידות הראשיות של החייל. תגי הכתף שמרביתם תוכננו על ידי מ. אריה התקבלו בברכה והם בתוקף עד היום.
בטקסים ובמפגשים עם ציים זרים נוהג הלבוש הוא כובע קצינים וסימני דרגה ושרוול לקצינים כנהוג בצי האמריקאי.
בתקופת הרמטכ"ל אמנון ליפקין-שחק הותר כי מפקד חיל הים ישא דרגת שרוול המקבילה לדרגת צי אמריקאי של Vice Admiral השקולה לדרגת רב-אלוף בצה"ל ואילו תת-אלוף ישא דרגת שרוול של Rear Admiral Upper Half השקולה לדרגת אלוף בצה"ל במעמד טקסי ייצוג בלבד.
דרגות
דרגות חיל הים
להלן דרגות קצונה וחוגרים בחיל הים בהשוואה לצי ארצות הברית והצי המלכותי הבריטי:
קצינים מוסמכיםסימן50px50px50px50px50px50px50px50pxחיל הים הישראליאלוףתת-אלוףאלוף-משנהסגן - אלוףרב-סרןסרןסגןסגן-משנה הצי האמריקאיRear-AdmiralUpper HalfRear-AdmiralLower HalfCaptainCommanderLt. CommanderLieutenantLieutenantJunior GradeEnsign הצי המלכותי הבריטיRear-AdmiralCommodoreCaptainCommanderLt. CommanderLieutenantSub Lieutenant Midshipman
נגדים משק"יםחוגריםסימןמרכז|לא ממוסגר|121x121 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|121x121 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|121x121 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|121x121 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|121x121 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|121x121 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|147x147 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|147x147 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|147x147 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|147x147 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|146x146 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|146x146 פיקסליםאין חיל היםרב-נגדרב-נגדמשנהרב-סמלבכיררב-סמלמתקדםרב-סמלראשוןרב-סמלסמל ראשוןסמלרב-טוראיטוראיהצי האמריקאיCommandMaster ChiefPetty OfficerMaster ChiefPetty OfficerSenior ChiefPetty OfficerChiefPetty OfficerPetty Officer1st ClassPetty Officer2nd ClassPetty Officer3rd ClassSeamanSeamanApprenticeSeamanRecruit
דרגות העבר בחיל הים
בראשית דרכו היו דרגות הקצונה בחיל הים שונות מאלה של צה"ל הן בצורתן והן בשמן. הדרגות היו:
משיט – בוגר קורס חובלים (פס כסף אחד על הכותפה). דרגה זו בוטלה לאחר זמן קצר.
סגן חובל – סגן משנה (שני פסי כסף על הכותפה).
חובל – סגן (שלושה פסי כסף על הכותפה).
חובל ראשון – סרן (פס זהב ועוגן על הכותפה).
רב חובל – רב-סרן (שני פסי זהב ועוגן על הכותפה).
סגן קברניט – סגן-אלוף (שלושה פסי זהב ועוגן על הכותפה).
קברניט – אלוף (ארבעה פסי זהב ועוגן על הכותפה).
בסוף שנת 1949 נוספה בצה"ל דרגת אלוף-משנה. בחיל הים הוחלט שדרגת אל"ם תהיה "קברניט" (ארבעה פסי זהב ועוגן על הכותפה) ואילו המקבילה לאלוף תהיה "אלוף ים" (פס זהב רחב ועוגן על הכותפה).
בשנת 1951 אוחדו שמות דרגות הקצונה בחיל הים עם אלו של צה"ל וסימניהן השתנו כפי שמופיע בציור שלהלן.
דרגות אלה שימשו בחיל הים עד שנות ה-70 והן משמשות עדיין כדרגות הייצוג למדי שרד של חיל הים.
דרגות ייצוג בחיל הים
מרכז|לא ממוסגר|220x220 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|220x220 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|220x220 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|220x220 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|220x220 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|220x220 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|220x220 פיקסליםמרכז|לא ממוסגר|220x220 פיקסליםאלוף (אחרי 1999)תת-אלוףאלוף-משנהסגן אלוףרב-סרןסרןסגןסגן משנה
בראשית חיל הים נשא מפקד חיל הים (שדרגתו הייתה אלוף כבר אז) דרגת כתף עם סימון שרוול של אלוף-משנה.
בשנת 1950 הוכנסה לצה"ל דרגת אלוף-משנה ולכן מפקד חיל הים נשא דרגת שרוול של תת-אלוף.
בשנת 1968 הוכנסה לצה"ל דרגת תת-אלוף ולכן מפקד חיל הים נשא דרגת שרוול של אלוף.
בהיתר מיוחד שהחל בימי הרמטכ"ל ליפקין-שחק מטעמי נוהג בלבד מול ציים זרים, נושא מפקד חיל הים דרגת שרוול השקולה לזו של רב-אלוף ואילו תת-אלוף נושא דרגת שרוול המקבילה לאלוף כמופיע בצידו הימני של האיור. כך נוצר מצב שמדלגים על דרגת שרוול של תת-אלוף. בפועל היררכיית הפיקוד הִנה כמצוין בצִדו השמאלי של האיור סגן משנה עד אלוף (Rear Admiral או Rear Admiral Upper Half) כולל תת-אלוף הנקראת Commodore או Rear Admiral Lower Half.
בראשית ימי חיל הים סימון דרגות הקצונה היה מבחין בין קציני מכונה וימאים ברקע מתחת לסרטי הזהב. קצין מכונה היה עם רקע אדום כנהוג בצי המסחר.
דגלים ואותות בחיל
לזרוע הים קיימים שני דגלים: דגל רשמי והדגל הרגיל שאינו רשמי.
הדגל הרשמי הוא דגל ייצוגי המוצג במספר מועדים: במסדרים רשמיים, ביום חיל-הים, ובמסדר החלפת פיקוד.
הדגל הרגיל מוצג בתרנים, בכניסה לבסיסים, לקישוט בטקסים, ובלשכות, ועל כלי השייט השונים, בגודל שונה.
כמו כן, דגל הכבוד של האישיות המכובדת ביותר הנמצאת בכלי השיט מונף במעלן הימני של ניצב התורן הראשי.
ראו גם
הצי הישראלי
מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי
מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס
הזירה הימית במלחמת סיני
משט יום העצמאות
לקריאה נוספת
אברהם רבינוביץ', ספינות שרבורג, (תרגום מאנגלית: אריה מרמרי), 2001
מיכאל (מייק) אלדר, שייטת 13 – סיפורו של הקומנדו הימי, תל אביב: ספריית מעריב
מיכאל (מייק) אלדר, שייטת 11 – הקרב על הצל"ש, תל אביב: ספריית מעריב
מיכאל (מייק) אלדר, דקר וסיפורה של שייטת הצוללות, הוצאת אריה ניר
מיכאל (מייק) אלדר, האויב והים, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון
שלמה אראל, לפניך הים, תל אביב: הוצאת משרד הביטחון
יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרב יעיהוצאת עמותת דולפין
דייוויד ג'ורדן, דממה במצולות, (תורגם לעברית), הוצאת מטר
אליעזר טל, מבצעי חיל הים במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות
שמשון עדן, אנשי הברזל על ספינות העץ, הוצאת עמותת ידידי חיל הים
ענת קדרון, חיל הים הישראלי – שנת ההקמה: הקמת וגיבוש חיל הים במהלך מלחמת העצמאות. עבודת גמר, אוניברסיטת חיפה, 2000. העתק דיגיטלי באתר הפלי"ם
מספן כוח אדם, דרך הים נוהגים טקסים ודרך ארץ בחיל הים הישראלי, ההוצאה לאור – משרד הביטחון, 2004
דניאלה רן, בין ספינה לרציף תולדות לשכת הספנות הישראלית 1932–1982, פרדס הוצאה לאור, 2008, עמ' 16, 54–55, 86, 89, 97, 105, 107, 111–114, 155, 168, 170, 195–202, 205, 213
עמי רוחקס דומבה, חיל הים 2.0 ISRAEL DEFENSE גיליון 34, ספטמבר–אוקטובר 2016, עמ' 52–53
אבנר שור, אבירם הלוי, בשיתוף טל בשן, האש והדממה יוחאי בן נון-ביוגרפיה, הוצאת כתר, 2017
טלי סטמבולצ'יק, מלחמת מים – גרסת 2017, אתר צה"ל
פסח מלובני, דגל אדום מעל המזרח התיכון, 'המעורבות הצבאית הסובייטית באזור וסיפורה של "מסרגה" ביחידה 8200', הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2017 עמ' 137, 287, 290, 324, 350, 432, 454–453
זאב אלמוג, הכוח הימי המודרני של ישראל, שפותח לאחר מלחמת יום הכיפורים, המכון לחקר מלחמות ישראל, 2018
אלוף אלי שרביט וסא"ל דובי רז, "מ "השירות הימי" לזרוע אסטרטגית", הוצאת מערכות, גיליון 477
שאול ברונפלד וזאב אלרון, "המטכ"ל מול חיל הים בעשור עגום 1953–1962", צה"ל מחלקה להיסטוריה "יסודות", גיליון 1 2019, עמ' 167–218
ענת קדרון, סערה בים – מהשירות הימי לחיל הים, בתוך: המלחמה המעצבת הראשונה – שבעה מאמרים במלאת שבעים שנה למלחמת העצמאות, מודן, משרד הביטחון וצה"ל/ המחלקה להיסטוריה, 2018, עמודים 187–252
קישורים חיצוניים
בני שפנייר, אתגרי האיגוף הימי והנחיתה מהים עבור זרוע הים, אתר מערכות, גיליון 497, 2023
רוברט הנריקס, צי ישראל בעיני זר, 'מערכות ים' ל"ג, יולי 1957, עמ' 13.
דוד בן-גוריון, למרחבי ים, 'מערכות ים' נ', נובמבר 1960, עמ' 4.
מאיר שפיר ואריה דובלין, עשרים ושתים שנה לחיל הים, 'מערכות ים' 99–100, ספטמבר 1970, עמ' 52.
ימים עלי ימים - מערכות חיל הים, מפקדת חיל הים, ספטמבר 1974.
בנימין תלם, חיל הים ממלחמת תש"ח עד מלחמת יום הכיפורים, ימים עלי ימים - מערכות חיל הים, מפקדת חיל הים, ספטמבר 1974, עמ' 42.
יוסי אלעד, כך זה החל 1948, 'בין גלים' יוני, 1978 עמ' 16.
על הענקת דרגת אלוף לפול שולמן לאחר פטירתו בשנת 1995 47 שנים לאחר מנוייו
מורשת חיל הים, באתר של עמותת חיל הים
אתר זרוע הים וחיל הים, אתר צה"ל.
אילנית פנר, מפגש המיסדים, 21 בנובמבר 1997, 'שובל' מידעון עמותת חיל הים, מרץ 1998 עמ' 5.
גרשון זק, פקודת יום 29 נובמבר 1947, חיל הים ו' בכסלו תש"ט, עמ' 14.
ענת קדרון, חיל הים הישראלי – שנת ההקמה הקמת וגיבוש חיל הים במהלך מלחמת העצמאות. עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, 2000.
אילנית פנר, בראשית - חיל הים בתחילתו, "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 56.
עודד קורש וסמל כפיר, גולשים במים וירטואליים - אתר האינטרנט של חיל הים, "בין גלים" גיליון 1 אוקטובר 2001 עמ' 90.
טל חפר, רז שרגא ורוז בראל, ח"י הנו זרוע אסטרטגית - רוה"מ נתניהו מבקר בח"י, "בין גלים", דצמבר 2009, עמ' 42.
אלי רהב, סגנון הפיקוד של מפקד חיל הים, מורשת ימית, 2011.
.
אתר עמותת חיל הים
זאב אלמוג, הכוח הימי של ישראל – נדבך חיוני להכרעה בשדה הקרב המערכתי, צבא ואסטרטגיה, מאי 2011
גדעון רז,הפעלת אש מהים לצורך השתתפות בקרב היבשה, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 2, אוקטובר 2010
גדעון רז, האיגוף הימי בקרב היבשה, צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 1, מאי 2011.
חיל הים בראשיתו, אתר הפלי"ם וההעפלה
חיפה מאמצת את חיל הים, יומני כרמל דצמבר 1954 (התחלה 0:53)
בן-גוריון סוקר מסדר על אניית חיל הים, יומני כרמל, ספטמבר 1948
יצחק בן-צבי מתארח בחיל הים בחיפה, יומני גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 7:33)
זרוע הים, 2.0402 הוראות הפיקוד העליון, 21 באוקטובר 1990.
יהודה בן-צור, הזקן והים, מעורבות דוד בן-גוריון בהקמת חיל הים על פי יומניו מתקופת מלחמת העצמאות באתר ההעפלה והרכש.
אריה טל ודרור גת, חיל הים מבעד לעדשתו של זיו קורן, 'בין גלים' אוגוסט 2009.
ספינות חיל הים בפעולה פרסום צה"ל 2 בספטמבר 2012.
רוני דניאל, חיל הים מאבטח את המים הכלכליים ערוץ 2, נובמבר 2011.
ברית אלמוג, מפקד זרוע הים רם רוטברג מסכם תקופה, "בין גלים", אוקטובר 2016, עמ' 25.
העצמת חיל הים הישראלי יוטיוב 30 בינואר 2018.
איל פינקו, שינויים בתפיסה האסטרטגית בחיל הים עבודת דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן מאי 2019.
ניר מאור, השירות הימי שנהיה לחיל הים אתר צה"ל.
יהלי רייסר שקרוב, סיפורן של יחידות חיל הים שקיבלו צל"ש שוב ושוב 30 ביולי 2019
דובר צה"ל, טקס הענקת תעודות הערכה ליחידות זרוע הים במעמד ראש המטה הכללי רב-אלוף אביב כוכבי, ובראשות מפקד זרוע הים, אלוף אלי שרביט, 30 ביולי 2020.
תמונות מאוסף שלמה אראל - מפקד חיל הים מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
תמונות מאוסף בנימין (ביני) תלם - מפקד חיל הים מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
תמונות מאוסף שבתאי לוי - חיל הים מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
תמונות מאוסף יעקב המל מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
תמונות מאוסף אברהם תבור מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
תא"ל סלמה ושות', עליונות ימית: מרכיב הכרחי בלוחמה רב־ממדית, מרכז דדו, בין הקטבים גיליון עליונות צבאית ותר"ש תנופה (מס' 28–30)
"מערכות ים" - בטאון חיל הים (1971-1948). קישורים לגליונות סרוקים ב-fresh.co.il באתר: "שפת הים".
דניאל הגרי ומירב צור, מעיצוב מערכתי ועד לאופרטור ימי – השתנות הזרוע והמרחב הימי, מרכז דדו, דצמבר 2022.
חיל הים במלחמת יום הכיפורים, מתוך אתר המחלקה להיסטוריה
לוחמי חיל הים מחסלים מחבלים הפולשים על סירה מהירה, צילום: דובר צה"ל, באתר יוטיוב
תיעוד מיוחד: הקרב ההירואי של לוחמי חיל הים בדרום, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב
"תישארו בבונקר, אנחנו באים!": לוחמי השייטת מסתערים על מוצב סופה, סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב
יוסי פוגל ומודי שניר, יום עיון על חיל הים הישראלי - שנים ראשונות, העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית, 18 באפריל 2024.
חיל הים בראשיתו באתר ההעפלה והרכש.
ביאורים
הערות שוליים
*
ים
ישראלי, חיל הים
קטגוריה:ישראל: ימאות | 2024-10-09T17:07:56 |
מגיש עזרה ראשונה בישראל | ממוזער|250px|מגישי עזרה ראשונה מטפלים בשחקן פוטבול שנפצע במהלך משחק
מגיש עזרה ראשונה (בראשי תיבות: מע"ר) הוא אדם שעבר קורס בעזרה ראשונה. בישראל, מוגדר כ"מגיש עזרה ראשונה" אדם שעבר הכשרה בין בחברה פרטית ובין אם במד"א. ישנו בלבול נפוץ בין מע"ר לחובש, אך למעשה מגיש עזרה ראשונה הוא רמת הכשרה בסיסית יותר במסגרת רפואת החירום בישראל (מבין רמות ההכשרה הנוספות - חובש, חובש בכיר, ופרמדיק) שהכשרתו אינה כוללת פרוצדורות פולשניות כגון החדרת ונפלון אל הוריד וכדומה.
הכשרה
שמאל|ממוזער|200px|תעודה מטעם מחלקת הדרכה ארצית של מגן דוד אדום, 2006
חברות פרטיות ומגן דוד אדום מעביר סדנאות לביצוע החייאה בסיסית בבתי הספר בחלק מהמקומות בארץ. הסדנאות כוללות מספר שעות לימוד בהן התלמידים לומדים את שיטות ההחייאה והעזרה הראשונה ועוברים התנסות על בובה.
מתנדבי הנוער במגן דוד אדום בגילים 15–18, עוברים הכשרה ארוכה יותר הנמשכת כ-60 שעות .
קורס 60 כולל את כל הנושאים הנלמדים בקורס מע"ר רגיל (44 שעות) אך בנוסף לזה לומדים החניכים גם את דרכי הטיפול במד"א במצבים שונים ומבצעים הכרה עם ציוד האמבולנס ותפעולו.
חברות פרטיות ומגן דוד אדום עורכים קורסי החייאה לקבוצות מאורגנות במרכזי ההדרכה.
לפי חוק מד"א, 60 שעות הן המינימום של שעות לימוד לקורס מע"ר (מגיש עזרה ראשונה - הדרגה הראשונה כאחד שעולה על אמבולנסים במד"א), ולכן קרוי הקורס "קורס 60".
באפשרות כל אדם לעבור קורס עזרה ראשונה בתשלום, בין אם על ידי מד"א ובין אם על ידי חברה פרטית. בתום הקורס מקבל כל העובר אותו תעודה המסמיכה אותו כמגיש עזרה ראשונה.
קורס עזרה ראשונה סטנדרטי אורך כ-44 שעות וכולל נושאים שונים כמו: מצבי חירום בחולה, מצבי חוסר הכרה, טיפול בסיסי בטראומה, פגיעות בעלי חיים והחייאה בסיסית.
קיימים קורסים קצרים יותר המוצעים על ידי מד"א (כמו קורס 22, קורס 8, קורס למצילים, קורס החייאת תינוקות, ועוד) וגם על ידי חברות פרטיות, אך התוכן הכללי בכל הקורסים כמעט זהה.
בצה"ל כל חייל המסיים טירונות ברמה של רובאי 03 ומעלה, עובר במהלך הטירונות קורס מגישי עזרה ראשונה על ידי מדריך מע"רים, ובסיום הטירונות מקבל תעודת מע"ר. גם צוערים בבה"ד 1 עוברים במהלך קורס הקצינים קורס מע"רים מוגבר. חיל הרפואה עורך אחת לחודש קורס מע"רים הניתן כצ'ופר לחיילי המערך תומך הלחימה והמערך העורפי, ולעיתים נערכות הדרכות במסגרת היחידה על ידי חובשי המרפאה.
תעסוקה
תפקידים שונים כמו מורים, מדריכי קבוצות ספורט, מדריכי טיולים, מלווי טיולים (ומלווי נשק בטיולים), דיילים, מצילים ושומרים - דורשים לרוב הסמכה כמע"ר (קורס 44 שעות).
במגן דוד אדום מוכשרים מתנדבי הנוער כמגישי עזרה ראשונה ומאיישים אמבולנסים "לבנים" (רגילים) יחד עם חובש מוסמך, או בנט"ן/אט"ן יחד עם נהג חובש ופרמדיק. ישנם גם מתנדבים בוגרים המוסמכים כמגישי עזרה ראשונה, אך דבר זה אינו שכיח.
סמכויות
מגיש העזרה הראשונה מוגבל בסמכויותיו בהשוואה לדרגים הבכירים יותר ברפואת החירום.
למע"ר שלא עבר הסמכה לכך בקורס, אסור לבצע פעולות חודרניות כגון בדיקת סוכר או החדרת ונפלון לווריד במטרה להחדיר אליו נוזלים או תרופות.
למע"ר אסור לתת תרופות, (למעט תרופות בודדות דוגמת אפיפן שבו מותר למע"ר להשתמש במקרים של התקף אנפילקטי). רק אדם המוסמך כפרמדיק ומעלה מורשה לתת תרופות לחולה או לנפגע (למעט גלוקוג'ל, סליין, אספירין, שגם חובשים מוסמכים לתת).
למע"ר (כמו גם לחובשים), אסור לבצע פעולות פולשניות כמו צנרור קנה (אינטובציה), קוניוטומיה, או כל פעולה פולשנית אחרת.
מע"ר אינו אמור לרדת מהאמבולנס בעת אירוע חומ"ס (חומרים מסוכנים) ופח"ע (פעילות חבלנית עוינת), אם כי הוראה זו לעיתים קרובות איננה נאכפת בפועל, בתוך ההמולה המאפיינת אירועים כאלה.
השתלמויות מע"רים
מגישי עזרה ראשונה יכולים להתפתח במספר כיוונים במסגרת פעילות מד"א:
מפעילי תאר"ן - תחנת אירוע רב נפגעים, המשמשת למעשה כמחסן ציוד רפואי נייד.
סייעני מוקד - מגיל 17 ומעלה.
מע"רים בנט"ן/אט"ן - לאחר השתלמות וחפיפה.
מדריכי עזרה ראשונה - בקורס מע"רים לנוער.
אחראים על ענייני לוגיסטיקה בתחנות, כמו רכזי מתנדבי נוער, וכדומה.
בשנת 2019, החלו מתנדבי הנוער בני למעלה מ-17.5 שנים ובעלי רישיון נהיגה או מעבר תאוריה, לעבור השתלמות רכיבת אופניים מקצועית - במסגרתה לומדים המתנדבים לרכב באופן בטוח בשגרה ובחירום.
המסיימים בהצלחה נכנסים למערך התגובה המיידית של הארגון ומסייעים במענה רפואי ראשוני, כחלק פעיל מגדוד הכוננים.
ביקורת
כאשר מדובר במע"רים, ובפרט בנוער מד"א, הביקורת מתמקדת בהיבטים הבאים:
נזק נפשי וטראומה שעלולים להגרם לבני נוער כתוצאה מחשיפה למראות קשים ומצבי לחץ קיצוניים, ללא הכשרה מנטלית נאותה.
רמת שירות נמוכה לאזרח - בפרט כשמדובר באמבולנסים לבנים המאוישים על ידי חובש יחיד ו2-3 מער"ים קטינים. ההכשרה הממוצעת בצוות שכזה נמוכה בהרבה מהמקובל במדינות המערב, אירופה וארצות הברית. (שם רוב האמבולנסים מתופעלים על ידי פרמדיקים בוגרים בלבד.)
חוסר בפיקוח של משרד הבריאות על קורסי עזרה ראשונה מטעם חברות קבלן פרטיות, המועברים לציבור הרחב (מבחינת התכנים המועברים, ורמת ההכשרה של המדריכים המועסקים בחברות אלו).
ראו גם
חובש
פרמדיק
רפואת חירום
מגן דוד אדום
הערות שוליים
קטגוריה:מקצועות הבריאות
קטגוריה:עזרה ראשונה
קטגוריה:ישראל: הצלה | 2024-08-01T04:06:43 |
פיוצ'רמה | פיוצ'רמה (באנגלית: Futurama) היא סדרת אנימציה קומית אמריקאית זוכת שישה פרסי אמי מסוגת המדע בדיוני, שנוצרה על ידי מאט גריינינג ושודרה בין 1999 ל-2013, בתחילה ברשת FOX, ולאחר מכן ברשת Comedy Central האמריקאית. הסדרה עוקבת אחר שליח פיצה בשם פיליפ ג'יי פריי מניו יורק סיטי של סוף המאה ה-20, שהוקפא בתא קריוגני במשך כ-1,000 שנים, וצריך לסגל את חייו לתקופה החדשה, המאה ה-31.
הסדרה שודרה במקור בארצות הברית בין השנים 1999–2003 ברשת פוקס וכללה חמש עונות ובסך הכול 72 פרקים. לאחר שהחוזה עם רשת פוקס תם, הסדרה עברה להיות משודרת בשידורים חוזרים בערוץ Cartoon Network מינואר 2003 ועד דצמבר 2007. בשנים 2007–2009 הופקו ישירות ל-DVD ארבעה סרטים חדשים אשר ממשיכים את עלילת הסדרה. בהמשך, נערכו הסרטים מחדש ושודרו בנוסף כפרקים ברשת Comedy Central האמריקאית שרכשה את הסדרה, לאחר שהיא בוטלה על ידי רשת FOX.
הרשת האמריקאית Comedy Central החלה להקרין מחדש את פיוצ'רמה ב-21 בינואר 2008. פרקים חדשים עלו לאוויר ב-23 בנובמבר 2008. ב-9 ביוני 2009, הודיעה פוקס המאה ה-20 כי היא תפיק עוד 26 פרקים חדשים של התוכנית. העונה השישית עלתה לאוויר ב-24 ביוני 2010. בשנת 2022 חידשה הולו את הסדרה עם עונה שמינית של 20 פרקים, שתשודר החל מ-24 ביולי 2023. העונה החדשה תשודר מחוץ לארצות הברית בדיסני+.
בישראל שודרה הסדרה בערוץ סטאר וורלד עד 2009, בערוץ ביפ עד סגירתו, ולאחר מכן בערוץ yes Comedy בלוויין.
דמויות
הדמויות הראשיות
הדמויות הראשיות בסדרה הן הנפשות הפועלות בחברת "פלנט אקספרס", חברת שליחויות בת שבעה אנשים השייכת לפרופסור פרנסוורת'.
פיליפ ג'יי פריי (פריי) (מדובב על ידי בילי וסט) - שליח פיצה מהמאה העשרים שנפל לתוך מכונת הקפאה קריוגנית בשניות הראשונות של ה-1 בינואר 2000, והתעורר ביום האחרון של שנת 2999 לאחר הקפאה של אלף שנים. ב-2999 הופך לנער שליחויות בחברת "פלנט אקספרס". פריי הוא בטלן כרוני, מכור למשחקי וידאו ובעל חיי אהבה כושלים.
טורנגה לילה (לילה) (מדובבת על ידי קייטי סגל) - בתחילה האמינה לילה כי היא חייזרית בעלת עין אחת שננטשה מסיבות לא ידועות על כדור הארץ. לילה הייתה יועצת קריירה למופשרים במעבדה הקריוגנית בשנת 2999, אך התפטרה כשפגשה את פיליפ ג'יי פריי, מופשר משנת 1999, ובנדר, רובוט-מכופף ברזלים מובטל ואלכוהוליסט. ביחד הם מוצאים עבודה בפלנט אקספרס. לילה משרתת כמפקדת ספינת פלנט אקספרס, כשהוכיחה שהיא עובדת מוכשרת שבאופן תדיר מצילה מסכנה את העובדים הפחות-מוכשרים (פריי ובנדר). מערכת היחסים של פריי ולילה הוא קו מרכזי בסדרה. פריי תדיר מחפש את אישורה, ולילה מסרבת בקביעות ליציאה איתו בגלל אי-בגרותו. עם זאת יש רגעים שלילה נופלת לרגליו אך לזמן קצר, במיוחד כשהוא מסכן את חייו למענה. היא רואה בו חבר טוב מאוד ולא רוצה ממנו יותר, אך לעיתים קרובות נראה כי היא מסתירה (או מונעת מעצמה) רגשות עמוקים יותר כלפיו. בסרט "Into the Wild Green Yonder", כשהאנסיקלופד מופיע, לילה מודה בגלוי שהיא מאוהבת בפריי.
בנדר בנדינג רודריגז (בנדר) (מדובב על ידי ג'ון דימאג'יו) - רובוט בעל מידות מגונות רבות - נוהג לשתות, לעשן, לקלל, לגנוב, לצפות בסרטי פורנו, לבקר במועדוני לילה מפוקפקים וחשוד בקשרים עם הפשע המאורגן הרובוטי. חברו הטוב ביותר של פריי, ומשמש כטבח הספינה (העובדה שאין לו חוש טעם אינה תורמת לתפקיד). במקור בנדר היה רובוט שנועד לכופף קורות פלדה על מנת לייצר תאי התאבדות אך לאחר שפגש את לילה ופריי, החליט להצטרף עליהם לעבודה ב"פלנט אקספרס".
פרופסור יוברט פארנסוורת' (מדובב על ידי בילי וסט) - אחיין-רבא (בהפרש של כ-31 דורות) של פריי, זוכה במספר פרסי נובל והבעלים של חברת "פלנט אקספרס", שמשמשת למימון מחקריו. פארנסוורת' מאופיין בשילוב של סניליות ואינטליגנציה גבוהה מאוד, בשל גילו המתקדם (בן 160 בעונה השנייה). הוא מפגין ידע נרחב בכל תחומי המדע ונחשב לאחד המדענים המבריקים ביותר שחיו על פני כדור הארץ. הוא נוהג לשלוח באופן שגרתי את הצוות שלו למשימות התאבדות ברחבי היקום.
ד"ר ג'ון זוידברג (מדובב על ידי בילי וסט) - חייזר (ספק יהודי) דמוי לובסטר (לכן, אינו כשר) המשמש בתור רופא הצוות, למרות שאינו מכיר כלל את האנטומיה האנושית. זוידברג משמש כשק החבטות של שאר אנשי החברה, ולרוב מוצא את מזונו בפח האשפה.
הרמס קונרד (מדובב על ידי פיל למאר) - מתפקד כביורוקרט של "פלנט אקספרס". הרמס הגיע מג'מייקה, שם גילה את אהבתו לבירוקרטיה ולתחרויות לימבו מקצועיות. הוא נשוי ללה-ברברה ואב לדווייט. הרמס יכול להיות אכזרי וקר ביותר כיאה לביורוקרט, והוא אינו ממצמץ פעמיים כאשר הוא מתבקש לפטר את חבריו לעבודה או לחייב את ד"ר זוידברג על נזק שלא עשה. ניתן לראות בסדרה רמזים לכך שהוא משתמש במריחואנה אך מסתיר זאת משאר חברי הצוות.
איימי וונג (מדובבת על ידי לורן טום) - מתמחה בחברת "פלנט אקספרס" והיורשת של בני הזוג וונג ממאדים - אחת המשפחות העשירות ביקום. בתור מתמחה אין בה כמעט כל תועלת, אך הפרופסור שומר אותה קרוב אליו בגלל סוג הדם המשותף לשניהם.
דמויות המשנה
250px|ממוזער|פרופסור פארנזוורת' בהרצאה על "הכלב של ויטן", פארודיה על החתול של שרדינגר ודיאגרמת פיינמן; ועל "תורת הסופרדופרסימטריה", פארודיה על סופרסימטריה
בפיוצ'רמה כמה דמויות משנה המאכלסות את היקום:
זאפ בראניגן (מדובב על ידי בילי וסט) - קפטיין הצי של "אהבל" (ארגון הדמוקרטיה מסביב ליקום - התחליף העתידי לאו"ם המכיל בתוכו פלנטות רבות המשתפות פעולה). זאפ הוא תעלומה, אדם שהגיע לגדולה ללא שום כישורים ושום יכולת. משברים מדיניים (החוזרים ונשנים לעיתים תכופות) נפתרים במזל גדול על ידי עוזרו קיף. זאפ משוכנע שלילה חושקת בו, בעוד שזו שונאת אותו (ובכל זאת, יש מאחוריהם היסטוריה רומנטית משותפת). את קולו של זאפ היה אמור לבצע השחקן פיל הארטמן, שדובב גם מספר דמויות במשפחת סימפסון, אולם הוא נרצח על ידי אשתו ולכן קיבל בילי וסט את תפקיד דיבובו. דמותו של זאפ בראניגן היא פסטיש סאטירי לדמותו של קפטן ג'יימס טי קירק מ"מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית" ושל ויליאם שאטנר, השחקן המגלם אותו.
קיף קרוקר (מדובב על ידי מוריס למארץ') - חייזר ירוק ואחת הדמויות האינטליגנטיות היחידות בסדרה, משמש כעוזרו הנאמן של זאפ בראניגן. קיף ואיימי הם זוג, אך הוא הצד הנשי יותר בקשר שביניהם (כפי שמובהר לנו באחד מפרקי הסדרה בו נכנס קיף להריון).
ניבלר (מדובב על ידי פרנק ולקר) - חיית המחמד של לילה, שהיא מצאה בטבע ואמצה בתחילת הסדרה. הוא מסוגל לאכול חיות גדולות ממנו בהרבה, ולייצר חומר אפל (דלק לספינות חלל) כפסולת. למרות שהוא מופיע רק כחיה, ניבלר הוא למעשה יצור-על אינטליגנטי במיוחד שגזעו אחראי לשמירת הסדר ביקום. הוא נחשף בפרק "The Why of Fry" כאחראי ישיר להקפאתו הקריוגנית של פריי ב-31 בדצמבר 1999.
"מאם" (אמא) (מדובבת על ידי טרס מק'ניל) - המנהלת המרירה של חברת "מאם-קורפ" העצומה. מאם שומרת על תדמית ציבורית של אישה זקנה שמנמנה וחביבה, אך מתחת לפני השטח היא אלימה, גסת-רוח וקולנית. למאם שלושה בנים: איגנר, לארי ווולט שאותם היא נוהגת להכות כאשר הם מפגינים טיפשות, או סתם על מנת לפרוק עצבים. למאם עבר רומנטי משותף עם פרופסור יוברט פארנסוורת', שעבד אצלה בעבר.
הראש של ריצ'רד ניקסון (מדובב על ידי בילי וסט) - נשיא כדור הארץ במרבית עונות הסדרה. כותב הספר "כדור הארץ על המאזניים" (וההמשך היותר פופולרי "הארי פוטר ומאזני כדור הארץ"), שבהם קורא למלחמה בהתחממות עולמית וקוסמים רעים.
מורבו (מדובב על ידי מוריס למארץ') - חייזר ירוק ועצבני, משמש כמגיש חדשות ביחד עם שותפתו לינדה. בנוסף למהדורת החדשות היומית, מגיש מורבו תוכנית בוקר בשם "בוקר טוב כדור הארץ". מורבו הוא למעשה מרגל מטעם גזעו המפלצתי, וממחיש זאת באמצעות איומים וקללות על צופיו האנושיים בזמן שידור. מורבו מבוסס בבירור על החייזרים מהסרט "Invasion of the Saucer Men".
קיוברט פארנסוורת' (מדובב על ידי בילי וסט) - שיבוטו של פרופסור יוברט פארסזוורת'. נוצר מגידול על גב הפרופסור. מוסבר בסדרה שאפו אינו זהה לאפו של הפרופסור מאחר שנמעך על מכל השיבוט בו שהה שנים מספר.
דוויט קונרד - בנו בן ה-12 של הרמס קונרד. חבר של קיוברט. דוויט שואף ללכת בעקבות אביו כביורוקרט.
סי. רנדל פופנמייר - ראש עיריית ניו ניו-יורק. הופיע בפרקים רבים, במיוחד באלו שנשקפת לעירו סכנה.
סקראפי - השרת של פלנט אקספרס, תמיד נמצא ואף אחד לא שם לב אליו וכשרואים אותו אף אחד לא זוכר את שמו, בעל מבטא כפרי רדניק.
חשופיות-מוח - חשופיות המוח הן יצורים טפיליים שנדבקים לראשי קורבנותיהם, וכאשר עושות זאת, הן מקבלות שליטה על פעולות הקורבן. החשופיות ישתמשו בתחבולות זולות על מנת להשתלט על עוד מוחות. מגיעות מכוכב "חשופיות-המוח". אמצעי מניעה ידוע מהן הוא שמפו-שום.
שרץ-מוח - גזע מרושע של מוחות טלקינטיים מעופפים, שנוצרו כמה מילי-שניות לאחר המפץ הגדול. אויביהם הראשיים הם הניבלוניים. מטרתם היא לאסוף את כל הידע ביקום ולהרוס את כל צורות החיים האינטליגנטיות האחרות. היחיד שחסין מיכולותיהם הוא פריי.
היתומים של קוקיויל - היתומים מבית היתומים קוקיויל, בו לילה גדלה בעבר.
שומר גן החיות - אדם מרושע וקר לב, בעל יכולת למשוך חיות שיסייעו לו, בה הוא משתמש לביצוע מעשי שוד.
סנטה רצחני - רובוט של סנטה קלאוס שחברת צעצועים יצרה בשביל שיחלק מתנות לילדים הנחמדים ופחם לילדים הרעים, אבל הסטנדרטים שלו למי נחמד ומי שובב מובילים לזה שהוא קובע שכולם (חוץ מזוידברג) שובבים. בכל חג מולד הוא יוצא לרצוח את ה'שובבים' ולכן אסור לצאת מהבית במהלך החג.
העולם של פיוצ'רמה
עלילת הסדרה מתרחשת בעיר "ניו יורק החדשה" (New New York) במהלך המאה ה-31, תקופה עתירה בפלאים טכנולוגיים. העיר ניו יורק החדשה נבנתה על גבי חורבות העיר ניו יורק הנוכחית, אשר מכונה בסדרה "ניו יורק הישנה". התחממות כדור הארץ, בירוקרטיה לא גמישה והתמכרות לאלכוהול הן חלק מהסוגיות אשר מוצגים באופן קיצוני במאה ה-31 בעולם בו הבעיות הן הפכו קיצוניות יותר ונפוצות יותר.
המשטר הוא דמוקרטי, והבחירות לא מעניינות במיוחד את הציבור. עדיין קיימים הבדלי מעמדות, ובחברה שאליה פריי מגיע, עבודתו של כל אדם נקבעת על פי "שבב הקריירה" שמושתל בו - אולם זהו הסימן היחיד לחברה טוטליטרית שמוצג בסדרה.
לפי הסדרה חלה התפתחות טכנולוגית עצומה מהווה ועד המאה ה-31. מסע בחלל במאה ה-31 הפך לדבר שבשגרה וקיים מגע עם גזעים רבים של חייזרים (חלקם ידידותיים וחלקם מנסים לעיתים להשמיד את כדור הארץ). כמו כן קיימת טכנולוגיה אשר מאפשרת לשמר ראשים חיים בתוך צנצנות. בזכות טכנולוגיה זו ראשיהם של אישים מכל הדורות מאוחסנים בצנצנות ושמורים ב"מוזיאון הראשים", שבו הם מדברים ומתקשרים עם האנשים (ובכך מתאפשרות הופעות אורח של סלבריטאים בני זמננו).
האינטרנט בעתיד מאפשר למשתמש 'להיטמע' בתוך העולם הווירטואלי ופונה לכל החושים ומציע עולם דיגיטלי משלו (בדומה לסרטים טרון וסרטי המטריקס). אף על פי כן הוא איטי ומורכב, במידה רבה מפורנוגרפיה, מודעות פופ אפ, וחדרי צ'אט "מלוכלכים". חלק מהתוכן באינטרנט העתידי עובר צנזור על מנת שיכלול תוכן חינוכי לכאורה אשר מכוון לבני הנוער. הטלוויזיה בעתיד היא עדיין סוג הבידור העיקרי. רובוטים בעלי מודעות עצמית נפוצים בעתיד והם הגורם העיקרי להתחממות כדור הארץ הודות לצריכת האלכוהול הגבוהה שלהם אותה המערכות שלהם דורשות. הגלגל אינו נמצא עוד בשימוש במאה ה-31 (אף אחד מלבד פריי לא יודע בכלל מה זה גלגל) משום שנשכח כאשר הוחלף על ידי מכוניות רחף ורשת תחבורה ענקית של שפופרת אוויר.
במאה ה-31 חלק מבעלי החיים עדיין לא נכחדו והם חיים לצד מוטאנטים וחיות חייזריות. הינשופים מוצגים במספר רב של פעמים לאורך הסדרה כמי שהחליפו את העכברים כמזיק הנפוץ ביותר בבתים, אם כי עכברים עדיין קיימים. כדור הארץ עדיין סובל מהשפעות של גזי חממה, אף על פי שהנזק הסביבתי משוכך כאשר לעיתים תכופות גושי קרח ענקיים אשר נחצבים מכוכב השביט של האלי מופלים אל תוך האוקיינוס.
הסדרה משתמשת בעתיד כרקע לסאטירה על החברה המערבית המודרנית: בין היתר היא לועגת לתרבות הצריכה, קפיטליזם ומסחור. היא גם עוסקת בנושאים חברתיים כמו צמחונות ואפליה. כפי שניתן לצפות, הסדרה עמוסה בפארודיות והתייחסויות למדע בדיוני ומדע ממש (למשל משפט פיוצ'רמה).
החברה והתרבות
כדור הארץ מתואר כמקום רב-תרבותי במידה כזה שבה ישנו מגוון רחב של בני אדם, רובוטים דמויי אדם וחייזרים אשר לאורך הסדרה אינטראקציה מתנהלת בינם לבין הדמויות הראשיות בסדרה. אף על פי כן, לעיתים רבות העתיד אשר מוצג בסדרה מכיל את אותם הבעיות, האתגרים, הטעויות והדעות הקדומות שהיו קיימים במאה ה-21. הרובוטים נחשבים לאוכלוסיית המיעוט בסדרה. בעוד שחלק מהרובוטים אשר מוצגים בסדרה הם עשירים ומשתייכים לחברה הגבוהה, הם לעיתים קרובות זוכים ליחס של אזרחים סוג ב'. רוב הרובוטים הם בעלי מודעות עצמית, חופשיים ובעלי בחירה חופשית והם הפכו למעמד חברתי של ממש: יש להם אופרות סבון, כנסיות, ואפילו חגיגות בר מצווה. עם זאת, בעתות משבר, הבחירה החופשית של הרובוטים עשויה להילקח מהם כאשר "השבבים הפטריוטיים" שלהם מופעלים על מנת לאלץ אותם לשרת את בני אדם או לשרת בצבא בעת מלחמות. המוטאנטים של הביבים הם בני האדם אשר חייב לחיות בסתר בביוב על פי חוק. הם נחשבים לאגדה אורבנית ו/או דמיוניים על ידי חלק מהציבור.
הדת היא עדיין החלק הבולט של החברה, למרות שהדתות הדומיננטיות התפתחו רבות. אף על פי שהקבוצות הדתיות הגדולות של המאה ה-20 התאחדו לדת אחת, השימוש בוודו הפך נפוץ. הדתות חדשות כוללות את האופראיזם, רובוטולוגיה והדת האסורה של מעריצי מסע בין כוכבים. כמו כן, חג המולד עובר שינוי ונקרא Xmas וסנטה קלאוס הוא רובוט רצחני שמכניס את כולם לרשימת השובבים, מה שגורם לכך שבחג המולד אנשים מסתגרים בבתיהם מפחד.
במאה ה-31 קיימת ממשלה עולמית אשר בראשותה עומד הנשיא של כדור הארץ, הראש של ריצ'רד ניקסון (החל מהעונה השנייה). עיר הבירה של כדור הארץ היא וושינגטון די. סי. והדגל של כדור הארץ מעוצב באופן כמעט זהה לדגל ארצות הברית, כאשר חצי כדור המערבי (כפי שמתואר בסדרה כ"חצי כדור הטוב יותר" על ידי פרופסור פארנסוורת') של כדור הארץ מוצג במקומם של חמישים הכוכבים. למרות שכל מדינות העולם מאוחדת תחת ממשלה אחת, קיימת עדיין מידת פטריוטיות במספר מדינות לשעבר כגון ג'מייקה. מרבית הסדרה מתרחשת באזור של ארצות הברית והמקומות האחרים בעולם מוצגים בסדרה רק לעיתים רחוקות. לפי הסדרה השפה האנגלית היא השפה העיקרית של היקום.
הארכאולוגיה של המאה ה-31 מתעסקת במאות כמו המאה ה-20, ולרוב העובדות המוצגות על מאה זו אינן נכונות. לדוגמה, באחד הפרקים נמצאת הפיצרייה שבה עבד פריי לפני שהגיע לעתיד, וכלי המשמש להכנת פיצה מוצג כמכשיר בו השתמש בעל הפיצרייה להכות את ישבנם של העובדים. למרות שפריי העיר על כך שהדברים המוצגים אינם נכונים, הוא מושתק על ידי המדריכה הטוענת כי היא לא יודעת מאיפה פריי מביא את העובדות הללו, ושלה יש ארבעים וחמש דקות הכשרה.
נכון למאה ה-31, גלקסיות נוספות אוכלסו וציבילזציות של חייזרים יצרו קשר עם כדור הארץ. כוכב מאדים עבר תהליך הארצה ופועלת בו אוניברסיטת מאדים ושבטים שונים הדומים לשבטים האינדיאנים.
לינגוויסטיקה
שמאל|ממוזער|250px|טבלה המציגה את התווים החייזריים אשר מוצגים בסדרה מול התווים הלטיניים השקולים להם.
במאה ה-31 קיימות שלוש מערכות אלפבית אלטרנטיביים אותן ניתן לזהות לעיתים רבות ברקעים של הסדרה, בדרך כלל בצורת גרפיטי, פרסומות או שלטי אזהרה. כמעט כל ההודעות אשר מוצגות בסדרה בשפה חייזרית ניתנים לתיעתוק ישירות לשפה האנגלית. האלפבית הראשון מכיל תווים אבסטרקטיים מכונה "Alienese" ובעזרת צופן החלפה פשוט ניתן לתרגמו לאלפבית הלטיני.
האלפבית השני משתמש בתוספת מודולרית מורכבת יותר לפיה "האות השנייה ניתנת לפיענוח כתוצאה מהסכום של כל האותיות הקודמות בתוספת האות הנוכחי". הצפנים מכילים לעיתים רבות בדיחות נסתרות עבור קהל הצופים המסור של הסדרה אשר צריך לפענח ההודעות על מנת לקרוא אותם. השפה השלישית בה נעשה שימוש מדי פעם היא השפה העברית. מלבד השפות הללו, לאורך רוב הסדרה נעשה שימוש באלפבית הלטיני.
לפי הסדרה השפה הצרפתית נכחדה בעולם של פיוצ'רמה (אם כי התרבות עדיין קיימת), במידה רבה כמו השפה הלטינית. בגרסה הצרפתית של הסדרה השפה הגרמנית משמשת כשפה הנכחדת במקום השפה הצרפתית.
הפקה
ממוזער|שמאל|300px|מאט גריינינג ודייוויד אקס כהן, 2007
מאט גריינינג החלה לגבש את הרעיון לסדרה במהלך אמצע שנות התשעים. בשנת 1997, הוא גייס את עזרתו של דייוויד אקס. כהן, אז תסריטאי ומפיק של "משפחת סימפסון", על מנת לסייע בפיתוח התוכנית. לאחר מכן השניים הקדישו זמן רב בחקר ספרות מדע בדיונית, תוכניות טלוויזיה מדע בדיוניות, וסרטי קולנוע מדע בדיוניים מכל הזמנים על מנת לגבש את הקונספט של הסדרה. כאשר השניים הציגו את הרעיון לסדרה בפני רשת Fox באפריל 1998, גריינינג וכהן הספיקו כבר לגבש שלל דמויות וקווי עלילה אפשריים לסדרה. במהלך הפגישה הראשונה עם רשת פוקס הושג הסכם לפיו יופקו 13 פרקים ראשונים בסדרה עבור רשת פוקס. אף על פי כן, במהרה התפתחה מחלוקת בין גריינינג לבכירים בפוקס לגבי האפשרות לפיה הרשת תוכל להשפיע ישירות על התכנים בתוכנית אף על פי שלרשת לא הייתה בעבר השפעה על התכנים של "משפחת סימפסון". גריינינג ציין בעבר כי "כאשר הם ניסו לתת לי הערות על עלילת הסדרה, אני פשוט אמרתי: "לא, אנחנו הולכים להפיק את הסדרה באותו האופן בו הפקנו את משפחת סימפסון". והם אמרו, "טוב, אנחנו לא עושים עסקים כך יותר". ואני אמרתי, "נו טוב, זה הדרך היחידה בה אני עושה עסקים". לאחר משא ומתן, הוא קיבל מהרשת את אותה מידת העצמאות עם פיוצ'רמה.
תהליך ההפקה
ההפקה של כל פרק בסדרה נמשכת בין שישה עד תשעה חודשים. בשל הזמן הרב אשר נדרש להפקת כל פרקי העונה, פרקים רבים הופקו במקביל.
במהלך הפגישות של צוות כותבי הסדרה, הכותבים נהגו לדון בעלילות האפשריות לסדרה. לאחר מכן, אחד התסריטאים כותב בעצמו את הטיוטה הראשונית לתסריט הפרק. ברגע שהעבודה על הטיוטה הראשונית הסתיימה, התסריטאים והמנהלים בפועל של התוכנית נפגשים יחד עם המדבבים של התוכנית על מנת לקרוא ביחד את עלילת התסריט. לאחר קריאת התסריט, קבוצת תסריטאים משכתבת את הטיוטות הראשוניות של הפרקים לכדי התסריטים הסופיים של הפרקים עצמם ולהעביר אותם למחלקת האנימציה. בנקודה זו נהגה ההפקה להתחיל לעבוד על הקלטת הדיבוב גם כן.
האנימציה בפיוצ'רמה הופקה על ידי חברת Rough Draft Studios, עמם גריינינג התעקש לעבוד. חברת Rough Draft Studios עיבדה את התסריט הסופי של כל פרק לסטוריבורד אשר הכיל מעל ל-100 סקיצות עיפרון. לאחר מכן סקיצות העיפרון של חברת Rough Draft Studios היו נשלחים לאולפני החברה בקוריאה בהם הופקו הפרקים עצמם אשר הכילו מעל ל-30,000 פריימים בכל פרק.
גרפיקה ממוחשבת
בנוסף לשימוש באנימציה המסורתית בה נעשה שימוש בסדרה, חברת Rough Draft Studios נהגה להשתמש לעיתים קרובות גם באנימציית CGI לצורך קטעי אנימציה מורכבים כגון אנימציה של ספינות חלל, פיצוצים, ערפיליות, שלג, ועוד. רוב קטעי הפתיחה של הסדרה נוצרו בעזרת שימוש באנימציית CGI. אנימציית ה-CGI נוצרה בקצב של 24 פריימים לשנייה (לעומת האנימציה המסורתית אשר מצוירת לרוב ב-12 פריימים לשנייה). צוות האנימטורים של התוכנית השתמש בתוכנת PowerAnimator על מנת ליצור את המודלים התלת־ממדיים של דמויות הסדרה.
שידור
גריינינג וכהן ייעדו במקור את הסדרה לשידור בימי ראשון בשעה 8:30 בערב לאחר "משפחת סימפסון". רשת פוקס סירבה לשבץ את התוכנית במועד זה, ובמקום זאת בתחילה הקרינה את שני הפרקים הראשונים של הסדרה בימי ראשון בערב ולאחר מכן העבירה את הסדרה למשבצת שידור קבועה בערב של ימי שלישי. החל מהעונה השנייה של הסדרה, הסדרה הועברה שוב למשבצת השידור 8:30 בימי ראשון, אולם באמצע העונה משבצת השידור של התוכנית הועבר שוב. הפעם פיוצ'רמה שודרה בשעה 7:00 בערב של יום ראשון - זה היה השינוי השלישי של מועד שידור הסדרה אשר התבצע תוך פחות משנה.
בשל משבצת השידור החדשה והבעייתית של הסדרה, לעיתים רבות הסדרה שודרה באיחור בהתאם לשידורי הספורט ובדרך כלל שידור פרק הבכורה של תחילת העונה שודרה מאוחר בהרבה מאשר שאר סדרות הרשת. כמו כן, לעיתים רבות בשל השינויים הללו פרקים שונים בסיום העונה לא שודרו במועד אשר נקבע להם מראש ובמקום זאת נדחו לעונה הבאה.
רייטינג
פיוצ'רמה עלתה לראשונה לשידור ב-28 במרץ 1999, ברשת פוקס בימי ראשון בשעה 8:30 בערב בין משבצת השידור של "משפחת סימפסון" ו"תיקים באפלה". את פרק הראשון של הסדרה ראו 19 מיליון צופים - דבר אשר הוביל לכך שהתוכנית שובצה באותו השבוע במקום ה-11 במדד נילסן. בשבוע שלאחר מכן, התוכנית שודרה באותה משבצת השידור וראו אותה 14.2 מיליון צופים. לאחר מכן משבצת השידור של התוכנית עברה לימי שלישי בשעה 8:30 בערב, כאשר 8.85 מיליון צופים ראו את הפרק הראשון של התוכנית אשר שודר במשבצת השידור של ימי שלישי. למרות שהסדרה זכתה לרייטינג נמוך מזה של "משפחת סימפסון", העונה הראשונה של פיוצ'רמה זכתה לרייטינג גבוה יותר מאשר שאר סדרות האנימציה אשר שודרו בפריים טיים באותה העת: המלך היל, איש משפחה, דילברט, סאות' פארק ו-The PJs.
כאשר הסדרה בוטלה בשנת 2003, ממוצע הצופים בסדרה עמד על 6.4 מיליון במחצית הראשונה של העונה הרביעית.
ביטול הסדרה וחזרתה
על אף שהסדרה מעולם לא בוטלה באופן רשמי, באמצע ההפקה של העונה הרביעית, רשת פוקס החליטו שלא לרכוש פרקים חדשים של הסדרה ובעקבות כך פיוצ'רמה לא נכללה בלוח המשדרים של הרשת לעונת 2003. ביוני 2009, אחרי הוצאה של ארבעה סרטים באורך מלא שהיוו את המשך העלילה של פיוצ'רמה, קומדי סנטרל, בעלת הזכויות, הודיעה רשמית על חזרת הסדרה למסכים. החל מסוף 2011 חזרה הסדרה ושידרה פרקים חדשים, בשנת 2012 החלה עונתה השביעית של הסדרה אחר הצלחת העונה השישית.
סינדיקציה
בסוף 2002 Cartoon Network רכשה את זכויות ההפצה הבלעדיות של פיוצ'רמה עבור עשרה מיליון דולרים. בינואר 2003 הרשת החלה לשדר את פרקי הסדרה במסגרת רצועת האנימציה Adult Swim. באוקטובר 2005 ערוץ הטלוויזיה קומדי סנטרל רכש את זכויות השידור של פרקי הסדרה לאחר שהחוזה עם Cartoon Network הסתיים. זו הייתה הרכישה היקרה והגדולה ביותר של הרשת. כיום הסדרה משודרת בערוץ קומדי סנטרל מדי ערב לאחר "סאות' פארק". משנת 2008 ועד היום משודרים בערוץ קומדי סנטרל פרקים חדשים בסדרה אשר הם למעשה ארבעת הסרטים החדשים בסדרה אשר עובדו מחדש ל-16 פרקים והם נחשבים לעונה החמישית של הסדרה, עד להחלטת קומדי סנטרל על חידוש הסדרה ובסוף שנת 2011 החלו שידורי העונה השישית של הסדרה.
לאורך השנים הסדרה שודרה גם כן בסינדיקציה באוסטרליה, בריטניה, קנדה, מקסיקו, צ'כיה, גרמניה, איטליה, ישראל, פולין, פורטוגל, רומניה, רוסיה, סלובניה, ספרד, אוקראינה, קולומביה, אסטוניה ובלגיה.
סרטי DVD
במהלך המשא ומתן אשר התנהל בין רשת פוקס לערוץ קומדי סנטרל על זכויות השידור של הפרקים הישנים של הסדרה, פוקס העלו גם את האפשרות של יצירת פרקים חדשים בסדרה. במהלך המשא ומתן הגיעו הצדדים להסכמה על אפשרות הפקת שניים או שלושה סרטים באורך מלא אשר יצאו ישירות ל-DVD. לאחר שקומדי סנטרל התחייבו להפיק ולשדר 16 פרקים חדשים הוחלט סופית על הפקתם של ארבעה סרטים. ב-26 באפריל 2006, גריינינג ציין בראיון כי דייוויד אקס. כהן ומספר רב של תסריטאים מהסדרה המקורית יחזרו לעבוד על הסרטים כמו גם כל המדבבים המקוריים של הסדרה. בפברואר 2007, הרחיב גריינינג לראשונה על פורמט עלילת הסרטים: "הצוות כותב אותם כסרטים ולאחר מכן אנחנו הולכים לקצץ אותם, לערוך אותם מחדש, לכתוב חומר חדש ולנסות לגרום להם לעבוד גם כפרקים נפרדים."
בראיון ב-Anime SuperCon בילי וסט ציין כי המכירות של תקליטורי ה-DVD של הסדרה היו גבוהים מספיק וכי רשת פוקס כבר מדברים על הפקת העונה שישית לסדרה.
מדיות נוספות בזיכיון
קומיקס
לאורך השנים יצאו לשווקים ספרי קומיקס רבים של פיוצ'רמה. מנובמבר 2000 ועד היום (סוף 2010) יצאו לשווקים 42 חוברות קומיקס של פיוצ'רמה ו-5 ספרי קומיקס אשר הופקו על ידי חברת Bongo Comics. בעוד שבמקור סדרת הקומיקס יצאה לשווקים רק בארצות הברית, בהמשך סדרת הקומיקס יצאה לשווקים גם בבריטניה, גרמניה ואוסטרליה. בעוד שעלילת הקומיקס מתמקדת בדמויות הראשיות של סדרת הטלוויזיה של פיוצ'רמה, עלילת סדרת הקומיקס איננה בהכרח בעלת השפעה על ההמשכיות של עלילת התוכנית עצמה.
צעצועים, משחקים ופסלוני אספנים
על אף שהם נדירים יחסית, לאורך השנים הופקו צעצועים ומשחקים שונים המבוססים על העולם של פיוצ'רמה. צעצועים אלו נמכרים כיום על ידי חברות שונות בעיקר בחנויות מקוונות.
לאורך השנים יצאו לשווקים גם פסלוני אספנים (Collectibles) של דמויות הסדרה הראשיות.
משחק וידאו
ב-15 בספטמבר 2000 חברת Unique Development Studios רכשה את הזכויות על פיתוח משחק הווידאו של פיוצ'רמה עבור קונסולות המשחקים והקונסולות הניידות. אף על פי שבהמשך Fox Interactive הגיעו עימם להסכם על הפצת המשחק, לבסוף חברת Sierra Entertainment הפכה למפיצה הרשמית של המשחק אשר יצא לשווקים באופן רשמי ב-14 באוגוסט 2003. המשחק יצא לקונסולת הפלייסטיישן 2 ולקונסולת ה-Xbox.
מהדורות ה-DVD
מהדורות ה-DVD של עונות הסדרה
חברת ההפצה 20th Century Fox Home Entertainment הוציאה לשווקים את כל ארבע העונות של הסדרה בתקליטורי DVD לפי הסדר הבא:
שם ה-DVD מספר פרקים תאריכי יציאה לשווקים Region 1 Region 2 Region 4 Volume 1 13 25 במרץ 2003 28 בינואר 2002 27 בנובמבר 2002 Volume 2 19 12 באוגוסט 2003 11 בנובמבר 2002 13 במאי 2003 Volume 3 22 9 במרץ 2004 2 ביוני 2003 24 בספטמבר 2003 Volume 4 18 24 באוגוסט 2004 24 בנובמבר 2003 24 בנובמבר 2003
תקליטורי DVD נוספים
שם ה-DVD מספר הפרקים תאריכי יציאה לשווקים Region 1 Region 2 Region 4 Futurama: The Complete Collection 72 22 במרץ 2005 25 באוקטובר 2004 22 בנובמבר 2005 Monster Robot Maniac Fun Collection 4 23 באוגוסט 2005 30 במאי 2005 22 באוגוסט 2005
סרטים
שם הסרט בעברית שם הסרט באנגלית תיאור תאריכי יציאה לשווקים Region 1 Region 2 Region 4 פיוצ'רמה: בנדר מצליח בגדול Futurama: Bender's Big Score צוות "הפלנט אקספרס" הופך קורבן להשתלטות עוינת מצד גזע של חייזרים מרושעים, נודיסטים וערמומיים אשר מעבירים את ה"פלנט אקספרס" לבעלותם באמצעות הונאת דואר זבל. במהלך ההשתלטות על הפלנט אקספרס מגלים החיזרים כי הסוד של מסע בזמן, באופן מסתורי מקועקע על ישבנו של פריי. בהמשך הם מצליחים לשלוט בבנדר ושולחים אותו חזרה בזמן לבזוז עבורם את כל האוצרות העתיקים של המין האנושי מהעבר. צוות הפלנט אקספרס יוצא להציל את האנושות כולה ואת בנדר ולבטל את הנזק הרב לו בנדר גרם. 27 בנובמבר 2007 7 באפריל 2008 5 במרץ 2008 פיוצ'רמה: החיה עם מיליארד הזרועות Futurama: The Beast with a Billion Backs חייזר ענקי רב-זרועות מגיח דרך חור תולעת מיקום מקביל, משתלט על כדור הארץ וגורם לכל בני האנוש בכדור הארץ לעזוב לכוכב לכת אחר בו מובטח להם גן עדן. גורל האנושות כולה תלוי כעת בבנדר. 24 ביוני 2008 30 ביוני 2008 6 באוגוסט 2008 פיוצ'רמה: המשחק של בנדר Futurama: Bender's Game בעקבות עלייה חדה במחירי הדלק, צוות הפלנט אקספרס נשלחים למשימת חלל מסוכנת במיוחד במהלכה הם מגלים עולם פנטזיה נסתר. 4 בנובמבר 2008 3 בנובמבר 2008 10 בדצמבר 2008 פיוצ'רמה: עידן חדש וירוק Futurama: Into the Wild Green Yonder לאחר שכוחות אפלים פותחים במתקפה במטרה לעצור את העידן הירוק החדש נקרא צוות הפלנט אקספרס למשימה סודית. במקביל, בנדר מתאהב ברובוטית אשר נשואה לראש המאפיה הרובוטית ולילה מנסה להימלט מזאפ בראניגן. בשל כך, פריי נאלץ לצאת בעצמו למשימה על מנת להציל את גורל היקום. 24 בפברואר 2009 23 בפברואר 2009 9 במרץ 2009
ראו גם
משפחת סימפסון
ריק ומורטי
לקריאה נוספת
סיימון סינג, הסודות המתמטיים של הסימפסונים, תרגם חיים שמואלי, הוצאת ספרי עליית הגג, 2018, עמ' 192–248.
קישורים חיצוניים
The Infosphere: The Futurama Wiki
אתר הסדרה
העמוד הראשי של פרויקט ויקיה המוקדש לפיוצ'רמה
T. Georgoulias, S. J. Greenwald and M. Wichterich, Futurama pik: Mathematics in the Year 3000, Math Horizons, 12-15, Apr. 2004
הערות שוליים
*
קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה
קטגוריה:קומדיות מצבים מונפשות
קטגוריה:סדרות מדע בדיוני אמריקאיות
קטגוריה:סדרות הנפשה אמריקאיות
קטגוריה:זוכי פרס אנני - תוכניות
קטגוריה:תוכניות טלוויזיה סאטיריות
קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות שעלו לשידור בשנות ה-1990
קטגוריה:תוכניות טלוויזיה שמתרחשות בניו יורק
קטגוריה:זוכי אמי בפריים טיים: תוכניות: אנימציה
קטגוריה:זוכי אמי בפריים טיים: תוכניות: הישגים באנימציה
קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות שירדו משידור ועלו שוב
קטגוריה:מסע בזמן בטלוויזיה | 2024-08-29T10:09:56 |
מ.ק. 22 | מ.ק. 22 היא סדרת טלוויזיה מונפשת סאטירית ישראלית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה. הסדרה עוסקת בסאטירה על החברה הישראלית, תוך הצגת הרפתקאותיהם של חיילי אפסנאות בבסיס צה"ל בדיוני בו מאוחסן "נשק יום הדין הישראלי". עונתה הראשונה והיחידה של הסדרה עד כה שודרה לראשונה בערוץ ביפ החל מ-21 במרץ 2004. הסדרה היא סדרת הפריים טיים המונפשת הראשונה שהופקה בישראל, והיא נחשבת לאבן דרך בהתפתחותה של ההנפשה הישראלית.
משמעותו של השם "מ.ק. 22" היא "מחנה קבע 22". השם נבחר משום שהוא מזכיר בהגייתו את שם הספר "מלכוד 22". (אשר גם הוא פארודיה נונסנסית על חוסר תפקוד צבאי)
הפקה
יצירה
הסדרה נוצרה בהשראת חוויותיהם המשותפות של שניים מיוצריה, ירון ניסקי ודורון צור, במהלך שירותם הצבאי באגף האפסנאות. עוד לפני שהשתתפו ביצירתה של "מ.ק. 22", שיתפו ניסקי וצור פעולה בכתיבתו ועריכתו של עיתון הקומיקס "סטיות של פינגווינים". דמויותיה של הסדרה נוצרו תוך שימוש בהנפשת דו-מימד, בסגנון דומה לזה של הסדרה האמריקאית "סאות' פארק", אם כי הסדרה עושה שימוש גם בהנפשת תלת-מימד. הסדרה כולה מאוירת תוך הימנעות כמעט מוחלטת משימוש בקווים מעוגלים: כל עצם שבאופן טבעי אמור היה להיות מעוגל, מלבד קסדותיהם של החיילים וגלגליהם של כלי הרכב, מופיע בסדרה כמצולע. כך למשל מאוירת השמש כמרובע צהוב בשמים.
מטרתם הראשונית של יוצרי הסדרה הייתה יצירת סאטירה על ההווי הישראלי והצה"לי בסגנונו של הסרט "גבעת חלפון אינה עונה", תוך אימוץ סגנונה הסאטירי המוקצן של "סאות' פארק". בדומה ל"סאות' פארק", הסדרה שודרה בערוץ כבלים, דבר שאיפשר את שידורם של תכנים בוטים מן הרגיל. הסדרה אף אימצה לעצמה תניית פטור הומוריסטית הדומה לזו של "סאות' פארק". עם זאת, הסדרה הושפעה גם מסדרות אמריקאיות מונפשות נוספות, ביניהן "משפחת סימפסון" ו"פיוצ'רמה".
הסדרה מתוארת לעיתים כסדרה המונפשת הישראלית או העברית הראשונה, אולם תיאור זה אינו נכון מכיוון שקדמו לה הסדרות "משלים שועליים" ו"אגדות המלך שלמה" שעשו שימוש בהנפשת סטופ מושן בפלסטלינה.
תוכן
עלילת הסדרה מתמקדת בעלילותיהם של הרב"טים איתי שולמן ושלומי חנוכה, שני אפסנאים במ.ק. 22 – בסיס טילים גרעיניים סודי בדיוני בדרום ישראל. הסדרה מתאפיינת בהומור שחור, בוטה ומוקצן ונחשבת לבלתי תקינה פוליטית. בין השאר עוסקת הסדרה בהתבדחויות על חשבונם של נכים וערבים. כמו כן מבוטאים בסדרה מספר סטריאוטיפים שליליים ישראליים וצה"ליים, ביניהם "המזרחי הערס", "האשכנזי החנון", "נגד המשמעת הטיפש", "הש"ג האתיופי", ו"הערבי הישראלי המהווה גיס חמישי".
הנושאים בהם עסקה הסדרה כוללים בין השאר את יחסה של התקשורת הישראלית כלפי אילן רמון ערב שיגורו לחלל (הפרק "מים כבדים"), קליטת יהודי אתיופיה בישראל ("שבת בבסיס"), פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה ("יזכור"), העמימות הגרעינית של ישראל (הסדרה כולה ובמפורש ב"אחת משלנו"), הקמת גדר ההפרדה, היחס של צה"ל כלפי המיונים לקורס הטיס ("זאב זאב"), ההתנגדות הדתית ל"מצעד הגאווה" ("רובו רבי"), ופרשת המסך המפוצל ("אחת משלנו"). כמו כן יצרה הסדרה פרודיות על מספר סרטי קולנוע (ביניהם "אחד משלנו", "יוסי וג'אגר", "הסנדק", "2001: אודיסאה בחלל", "ממנטו", "מבצע יונתן" ו"השעה ה-25") ותוכניות טלוויזיה ("יאיר לפיד", "רובוטריקים") ועל פוליטיקאים וידוענים ישראלים (שמעון פרס, טומי לפיד, שרי אריסון, סאבלימינל והצל, מוחמד בכרי ויעקב אילון). בתפקידי אורח השתתפו מנשה נוי בתפקיד הרמטכ"ל שאול מופז וארז טל ודליה שימקו בתפקיד עצמם.
הדמויות והמדבבים
שמאל|ממוזער|250px|דמויותיה הראשיות של "מ.ק. 22". מימין לשמאל: עבד אבו ג'מאל, רב"ט שלומי חנוכה, רס"ב גבריאל שוקרון, רב"ט איתי שולמן ומיכל לוינשטיין.
דני שטג בתפקיד רב"ט שלומי חנוכה: חייל ערס ממוצא מזרחי המשרת באפסנאות המחנה, מצליח עם בנות לא רק בזכות המראה שלו, טיפש ובעל רעיונות שבדרך כלל מובילים אותו ואת הסובבים לו לצרות.
חיים יפים ברבלט בתפקיד רב"ט איתי שולמן: חייל חנון ממוצא אשכנזי, חברו של חנוכה ומשרת לצידו באפסנאות, חכם לעומת חנוכה, לא אוהב לעבור על החוק או לשקר.
אלברט אילוז בתפקיד רס"ב גבריאל שוקרון: מפקד הבסיס, נגד משמעת קשוח ו"קומבינטור", לפעמים מאשים את חיילי הבסיס במעשים רעים שהוא עושה.
ענבל לורי בתפקיד מיכל לוינשטיין: מתנדבת נכה, צדקנית השנואה על רוב החיילים בבסיס, חושבת בחוכמה לעומת חנוכה ושולמן ולפעמים מצילה אותם מהצרות שנקלעו אליהן.
אדיב ג'השאן בתפקיד עבד אבו ג'מאל: לכאורה "הערבי הטוב" המתגורר בקירוב לבסיס, ובסתר טרוריסט המאמן כבשים שאהידיות.
דמויות משניות
ניר מאירוביץ' בתפקיד אדיסו: השומר האתיופי של הבסיס. אף אחד לא מתייחס אליו אחרת למרות היותו אתיופי, אולם הקסדה שלו עגולה בעוד שאר הדמויות מרובעות.
חיים אלמקייס בתפקיד דודו תפוח: קבלן תחמן שתמיד חושב על עסקים ומנצל עובדים זרים, דוגמה לביטוי "הישראלי המכוער". שמו נובע ממשחק מילים על דוד אפל (תפוח באנגלית).
ד"ר סימור - רופא רוסי המכור לסמים, שהיה מנהל מחלקה בבית חולים בצ'רנוביל. מרבה להתלונן על תפקידו, גונב תרופות מהבסיס.
הכבשים של עבד - כבשים מאולפות ומשכילות של עבד הבדואי. לרוב עוזרות לעבד בניסיונותיו להביא לשלטון פלסטיני על ישראל או לשגר טילים גרעיניים לעבר יישובים בישראל.
הפועלים של דודו- שלושה פועלים תאילנדים העובדים עם דודו. ניסו לאכול את חנוכה בפרק "הגדר הטובה".
איילה לווינשטיין - אחותה התאומה של מיכל. הן היו תאומות סיאמיות המחוברות בבוהן אשר בניתוח ההפרדה נשארה אצל מיכל. הבת המועדפת על הוריה היות שלפני ניתוח ההפרדה אמרו להם שרק אחת מהבנות תשרוד והם בחרו באיילה בלי לחשוב פעמיים. הופיעה בפרק "שבת בבסיס" בו ביקשה ממיכל שתיתן לה את הבוהן שלה כדי שתוכל להיות דוגמנית.
הדר שחף-מעיין בתפקיד גילי להב נחמני - כתבת שטח של החדשות, בעלת קול צרוד ורעבה להשיג סנסציות שלשם כך מראיינת בחוסר טאקט מופגן.
מנשה נוי בתפקיד הרמטכ"ל - רמטכ"ל צה"ל שסובל מבעיית זיכרון לטווח קצר.
רשימת פרקים
+מספר הפרקשם הפרק1מים כבדים2שבת בבסיס3הגדר הטובה4זאב זאב5בחזרה לעבר6המשפט7רובו רבי8יזכור 9סקס שקרים וסוברית10אחת משלנו
שידור
לאחר שידורה המקורי של העונה הראשונה בת עשרת הפרקים בערוץ הכבלים ביפ, שודרה "מ.ק. 22" בשידורים חוזרים מצונזרים במקצת בערוץ 2, תוך הימנעות כליל משידורו בערוץ של הפרק השביעי "רובו רבי" העוסק ביחסים בין חרדים והומוסקסואלים בישראל. נטען כי ההחלטה לצנזר את הפרק נבעה מחששה של חברת קשת מהתעמתות עם מועצת הרשות השנייה לקראת מכרז ערוץ 2. כל פרקי הסדרה זמינים לצפייה באתר ערוץ "ביפ" ובספריית הווידאו על פי דרישה של אתר התוכן Mako.
בנובמבר 2004 דווח באתר nrg מעריב כי ערוץ ביפ מנהל מגעים עם חברת ההפקה שורטקאט בנוגע להפקתה של עונה שנייה לסדרה. הכוונה הייתה להעלות עונה נוספת ב-2005 בערוץ ביפ ובהמשך גם בערוץ 2 במסגרת שידורי קשת, אך מאז לא חלה כל התקדמות בנושא. צור וניסקי המשיכו לשתף פעולה עם אסף הראל בכתיבה עבור תוכנית האירוח בהנחייתו, "כל לילה עם אסף הראל", שנחשבה אף היא לפרובוקטיבית ושידורה הופסק לאחר כשישה חודשים.
ב-2010 יצרו צור וניסקי גרסה אמריקאית לסדרה, בת 20 פרקים של 4 דקות כל אחד. גרסה זו נמכרה לרשת פוקס.
תגובות
הסדרה זכתה לביקורות משבחות. רענן שקד מ-ynet שיבח את הסדרה וכינה אותה "סידרת האנימציה הסאטירית המושקעת הראשונה כאן (בישראל)". באתר המסך המפוצל כונתה הסדרה "סרקאזם במיטבו" תוך ציון לחיוב של הביקורת שמעבירה הסדרה על צה"ל, ושל הצלחתה להפוך לסדרה המונפשת הראשונה המשודרת בפריים טיים בטלוויזיה הישראלית. באתר עין הדג הובאה הסדרה כדוגמה להתפתחות ההנפשה בישראל וכונתה "סדרת פולחן".
הסדרה זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה לסדרה הקומית-דרמטית הטובה ביותר לשנת 2004.
קישורים חיצוניים
"מ.ק. 22" באתר ערוץ ביפ
"מ.ק 22" בפודקאסט סדרתיות של כאן 11
הערות שוליים
קטגוריה:קומדיות מצבים ישראליות
קטגוריה:תוכניות טלוויזיה סאטיריות ישראליות
קטגוריה:קומדיות מצבים מונפשות
קטגוריה:קומדיות שחורות
קטגוריה:ביפ: תוכניות וסדרות
קטגוריה:סדרות הנפשה ישראליות
קטגוריה:יצירות שצונזרו בישראל
קטגוריה:צה"ל בתוכניות טלוויזיה
קטגוריה:זוכי פרס האקדמיה לטלוויזיה: תוכניות וסדרות
קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות שעלו לשידור בשנות ה-2000 | 2024-08-02T10:23:28 |
ביפ | ביפ היה ערוץ טלוויזיה ישראלי בכבלים, ששידר בשנים 2001–2010, בתחילה הוגדר ערוץ לנוער ולצעירים, בהמשך הגדיר עצמו כ"ערוץ הצחוק" והחלק להתמקד בתכני הומור בלבד. ביפ היא חברת בת של "שידורי קשת". לאחר הורדתו מהאוויר של הערוץ, קשת ייסדה רצועת שידור שבועית בערוץ 2 בימי השידור שלה, בשם "לילה ביפ". נכון ל-2015 עיקר פעילותו קיימת באינטרנט.
הקמה
בעבר היה ביפ ערוץ טלוויזיה ישראלי, אשר שודר תחילה בחברות הכבלים מת"ב ותבל, ומאוחר יותר עלה גם ב"ערוצי זהב". הערוץ שודר באפיק 4, ולאחר מכן, במסע פרסום גדול יחסית, עבר לערוץ 6 ב-HOT ובאתר האינטרנט Mako.
החל מהקמתו נוהל המותג ביפ על ידי "שידורי קשת".
מנכ"ל ביפ ועורכו הראשי הוא עורך המגזין רייטינג לשעבר יובל נתן, רונה תבור המפיקה הראשית, מנהלי התוכניות הם יוני גולן וישי אוריין.
כערוץ ביפ סיים את שידוריו ב-31 בדצמבר 2010. לאחר סיום שידוריו שונתה המתכונת למבנה של פורטל אינטרנט ורצועה לילית בערוץ 2 בשם 'לילה ביפ'. עקב כך, משמש ביפ כחברת הפקות ותוכן לכל דבר ועניין.
ערוץ הצחוק
ביפ שידר תוכן מקורי, תוכן בידורי של קשת ותוכן קנוי מחו"ל. הערוץ היה ידוע כחממת גידול לכוכבי פריים טיים. עידו רוזנבלום, שחר חסון, אבי נוסבאום ואחרים החלו דרכם בערוץ ועברו לתוכניות עוגן בערוץ 2.
2001-2007
ממוזער|150px|סמליל ישן של "ביפ - ערוץ הצחוק"|טקסט=
עם עלייתו בשנת 2001 מותג ביפ כ"ערוץ הנוער של הכבלים". בשנת 2003 שונה מיתוגו ל"ערוץ הצחוק". על פי סקרים שונים שערכה "HOT" לאורך השנים, "ביפ" היה אחד הערוצים המובילים של החברה, עם אחוזי צפייה גבוהים, בייחוד בקרב בני נוער.
בשנת 2004 שודרה התוכנית "האקדמיה לצחוק", שהייתה תחרות בין סטנדאפיסטים מתחילים לתוכנית ספיישל בערוץ 2. הרייטינג בתוכניות האולפן בערוץ 2 לא עמד בציפיות והתוכנית בוטלה לאחר עונה אחת בלבד.
2007-2010
בשנת 2007 עבר הערוץ שינוי תדמית שכלל לוגו חדש ומספר תוכניות חדשות, ביניהן: תוכנית הבידור היומית "מהדורה מוגבלת", תחרות הסטנד-אפ בשיתוף עם דומינו גרוס "פרויקט ביפ", התוכנית שליוותה את "האח הגדול" "האחות הקטנה" והסדרה הקומית "בובי ואני".
בשנים 2009–2010 שודרה תוכנית הלייט נייט "לילה בכיף" בהנחיית דודו ארז ובהשתתפות שחר חסון ואבי אטינגר.
במהלך יולי 2010 הופצו שמועות ברשת לפיהם חברת הכבלים HOT לא מתכוונת לחדש את החוזה שחתמה עם הזכיינית "קשת" בנוגע להמשך שידור הערוץ. בעקבות כך, החלו אנשי הערוץ לפעול דרך עמוד המעריצים של "ביפ" בפייסבוק ולקרוא למעריצים לעזור ולמנוע את הורדת הערוץ. במהלך 3 חודשים ניסו אנשי הערוץ באמצעות סרטוני רשת וכתבות בעיתונות לפרסם את הדבר ולגרום בסופו של דבר להשאיר את הערוץ באוויר, ללא הועיל. ב-29 ביולי 2010 פורסם שחברת הכבלים מתכוונת להחליף את "ביפ" בערוץ האמריקאי "קומדי סנטרל" שיעלה בגרסה ישראלית בינואר 2011. שידורי ביפ כערוץ בכבלים הסתיימו ביום שישי, 31 בדצמבר 2010.
2011-2016
לאחר סגירת הערוץ בהוט שידורי הערוץ המשיכו ב-MakoTV. שידורי הערוץ נסגרו ב-2016 וחלק מתכניו זמינים לצפייה ב-MakoTV (לימים "12+").
רצועת שידור לילית
מ-2011, לאחר סגירת הערוץ, הוקם אתר ביפ המתפקד כגוף עצמאי ומתמחה בתוכן הומוריסטי בשילוב תכנים שנוצרו על ידי גולשים ויוצרים צעירים, כולל קטעי אינטרנט בעלי אופי קומי מהעולם, לצד תוכניות מקור ששודרו בערוץ ביפ בעבר. בהמשך נוסף לאתר ערוץ התוכן "ביפ לייב", אשר מהווה תחליף מקוון לערוץ ביפ הטלוויזיוני ומשדר במשך 24 שעות ביממה תוכניות מלאות של ביפ מהעבר ומההווה וכן מספר תוכניות קומיות של הזכיינית "קשת". מעבר לאתר האינטרנט, משודרות תוכניות מקור של הערוץ בכל יום שישי בלילה בערוץ 2, ברצועה שנקראת "לילה ביפ". לצד תוכניות מהעבר משודרות תוכניות חדשות כמו "ביפ קומדי בר" (אשר מהווה למעשה המשך לתוכנית "ביפ קומדי האוס"), "מטר שבעים", ו"טלוויזיה במיטבה" - תוכנית המסקרת את שבוע הטלוויזיה החולף ומארחת ידוענים. משתתפי "טלוויזיה במיטבה" הם דודו ארז, שחר חסון ואבי אטינגר, שהשתתפו גם בתוכניות הערוץ "מהדורה מוגבלת" ו"לילה בכיף". מאוחר יותר עלתה רצועת השידור "לילה ביפ" גם בלילות שבת. ברצועה עלו בהמשך תוכניות חדשות כגון "האיש הכי מטומטם בעולם" (בהגשת גיל קופטש) ו"מצעד הביפ", וכן עונות נוספות של תוכניות שהחלו בערוץ ביפ כגון "אל תשאל", "מ'שתגידי" ו"בובי ואני".
תוכני מקור של ביפ
סטנד-אפ ואירוח
"מטר שבעים" (2011-2012): תוכנית מערכונים שיצרו טל רוזנטל ונועם שרון
"טלוויזיה במיטבה" (2011): תוכנית הדגל של לילה ביפ בערוץ 2. דודו ארז, אבי אטינגר ושחר חסון בביקורת פארודית על שידורי טלוויזיה.
"יאללה נקסט" (2010): אפרת אברמוב ואבי אטינגר הופכים מפגשים אקראיים ומפתיעים באינטרנט לתוכנית טלוויזיה יומית.
"לילה בכיף" (2010-2009): תוכנית לייט נייט קומית פרועה בהשתתפות דודו ארז, שחר חסון ואבי אטינגר.
"ביפ קומדי האוס" (2009): סטנדאפיסטים בתחילת דרכם בחשיפה טלוויזיונית ראשונה.
"האחות הקטנה" (2008): תוכנית אירוח בהגשת אפרת אברמוב, המסכמת את הנעשה בבית האח הגדול במבט סאטירי, וכוללת אירוח קומיקאים וראיונות עם המודחים מהבית.
"דבר עם הסוכן שלי" (2008): תוכנית סאטירית העוסקת בעולם הבידור. בהנחיית אסי עזר.
"מהדורה מוגבלת" (2007): תוכנית קומית על נושאי אקטואליה בהנחיית דודו ארז ואפרת אברמוב לסירוגין ובהשתתפות שחר חסון, ארי שמאי ואחרים.
"ספרי לילה" (2007): תוכנית טוק שואו לילית בהנחיית שני ספרים מקריית אתא בשם יוסי ויוסי.
"מכת מדינה" (2005): תוכנית היאבקות מקצועית הומוריסטית-סאטירית בהנחיית אבי נוסבאום ואורי חזקיה.
"המדריך למתחילים" (2006): תוכנית שידוכים הומוריסטית בהנחיית אלון נוימן ונתי קלוגר.
"ערוץ הצחוק מציג" (2002-2004): תוכנית המצולמת במועדון סטנד-אפ ובה מופיעים כל אחד בנפרד סטנדאפיסטים כגון שחר חסון, יוסי טרבלוס, אמירם טובים, ירון ברלד ועוד. איל קיציס ערך ראיונות קצרים עם המשתתפים לפני עלייתם לבמה.
"פיני הגדול" (2003-2004): תוכנית אירוח בסגנון נונסנס הומוריסטי בהנחיית גיל קופטש.
"דאבל דייט" (2002-2004): תוכנית שידוכים הומוריסטית בהנחיית דנה מודן ורועי לוי.
"הרצועה" (2004-2006): תוכנית טלוויזיה הומוריסטית שופעת דמויות וחיקויים בהנחיית טל ברמן ואורי גוטליב.
"המצעד" (2001-2002): תוכנית מוזיקה יומית בהנחיית איריס אברמוביץ'.
"חומר טוב" (2010): כישרונות צעירים ומבוגרים מנסים למכור את החומרים שלהם לקומיקאים שונים, בהם איתי שגב וגיל קופטש.
"אלי נגד העולם" (2003): תוכנית הומור תחרותית בהשתתפות קומיקאים מוכרים ובכיכובו של אלי פיניש. בהנחיית חיים אתגר.
מגזינים
"ביפ שואו" - מגזין יומי שבו כל יום מנחה אחר מביא את עולם התוכן שלו. בין המגישים: "שרון קנטור" - שנגעה בביקורת חברתית והביאה למודעות של נושאים אסקפיסטיים; לירון תאני ו"קוואמי דה לה פוקס" - שעסקו במוזיקה שחורה ובביקורת על ה"פוליטיקלי קורקט", זכורה ממנה הפינה עם "הבובה תום"; גדי סבן שעסק בענייני פשע.
"המצעד" - מגזין מצעד שירים בהנחיית איריס אברמוביץ'. כלל גם תכנים קומיים שלא עסקו בשירים. התוכנית שודרה תחילה, במתכונת מצומצמת בשידורי ערוץ 2 של "שידורי קשת".
שעשועונים
"היכל התהילה" (2010): שעשועון העשור של ביפ, בהנחיית ערן זרחוביץ' ושרון טייכר.
"סיימון" (2009): תוכנית מציאות קומית בה מתחרים מספר צוותים על ידי ביצוע משימות שניתנות להם על ידי סיימון, המגולם על ידי דרור נובלמן. התוכנית מצולמת ומתרחשת בתל אביב.
"אליפות העולם בכלום" (2008): תחרות בה מתחרים בתחרויות על תואר "אלוף העולם בכלום". בהנחיית דודו ארז ושחר חסון.
"בהפרעה" (2007): שעשועון טריוויה בו על המתמודדים לענות על השאלות בעוד הם עוברים התעללות קלה, בהנחיית עידו רוזנבלום.
"החטא ועונשו" (2002-2004): שעשועון הומוריסטי החוקר את חטאי משתתפיו, בהנחיית איל קיציס ובהשתתפות טל פרידמן בתור אלוהים.
סדרות קומדיה
"דובדבני וקובץ'" (2011): סדרת מערכונים שקודמה באתר ביפ והפכה לתוכנית שלמה. בכיכובם של ליאור דובדבני ואילן קובץ'.
"מטר שבעים", "מטר שבעים ושתיים" (2010-2011): סדרת מערכונים טלוויזיונית שנולדה ביוטיוב, בכיכובם של יוצריה: טל רוזנטל ונועם שרון.
"בובי ואני" (2010-2011): סדרת פנטזיה סאטירית בכיכובו של יובל שגב.
"אפרת עושה את ישראל" (2010): מיני סדרה בכיכובה של אפרת אברמוב, שמגלה את ישראל מחדש בשליחות משרד התיירות.
"לגעת באוכל" (2001): סדרה פארודית על סדרות טלנובלה, בהשתתפות איל קיציס וטל פרידמן.
"חיות פשע" (2007-2008): קומדיית פשע שיצרו יובל שגב והאנימטור רועי עידן. הסדרה משלבת בין בובות ענק, קטעי אנימציה וקטעים מצולמים עם שחקנים כמו מאור כהן, גל זייד ויורם לוינשטיין.
"טופי והגורילה" (2008): סדרה סאטירית למבוגרים עם טופי היפה (שחר רוזנצוויג) והבובה "שוקי" הגורילה.
"כחולים" (2008): תוכנית מערכונים בנושא סקס.
"אין מה לראות" (2008-2009): תוכנית מערכונים על עולם הטלוויזיה בהשתתפות תשעת זוכי גמר פרויקט ביפ, מנקודת מבטו של צופה שמעביר בין עשרות ערוצים ומחפש מה לראות.
"עולמו של רנו פסקאל" (2005-2006): תוכנית הומוריסטית בהנחיית דמויות פארודיות, בכיכובו של יובל שגב.
"מ.ק. 22" (2004): סדרת אנימציה סאטירית על עולם הצבא הישראלי בדיבובם של אלברט אילוז ודני שטג.
"בטשת מואב" (2003): תוכנית אנימציה קצרה בכיכובו של הדמות חזי פיפוש, שחקן כושל אשר מנסה להשכיר קרקע לשני אנשים שונים.
"שי ודרור" (2002-2003): תוכנית מערכונים סאטירית בהשתתפות ובהנחיית שי גולדשטיין ודרור רפאל.
דוקומנטרי ותחרויות
"הבובלילים - בדרך לחופה" (2009): תוכנית מציאות העוקבת אחר ההכנות לחתונה של עינב בובליל. בהשתתפות עינב, ורד ויוסי בובליל, אלי בנישתי ואחרים.
"אבי ביטר חי בסרט" (2008): תוכנית מציאות בה אבי ביטר עושה סרט חדש.
"המאסטרו" (2005): תוכנית מציאות המתעדת את חייו של צביקה פיק.
"פרויקט ביפ" (2008-2007): תחרות בין סטנדאפיסטים מתחילים בהנחיית ליאון רוזנברג.
"האקדמיה לצחוק" (2004): תוכנית מציאות שמטרתה מציאת הסטנדאפיסט הבא ושודרה במהלכה גם בערוץ 2, בהנחיית עלמה זק ואיל קיציס.
"אל תשאל" (2009-2010): תוכנית דוקו סאטירית בהנחיית שי שטרן.
תוכניות רכש בערוץ
שנות הקסם
המופע של דרו קארי
נשואים פלוס
משפחת סימפסון (עונות 1–13)
פיוצ'רמה
סאות' פארק
כנופיית העץ העליז
מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית
עדי אשכנזי: מה זה השטויות האלה?!
הקומדי סטור
ארץ נהדרת
רמזור
קוויקי
כישרון או כישלון
כולם שונאים את כריס
מלקולם באמצע
בועות
ממש לא בלונדיניות
יצאת דפוק
הבובלילים
מה שקורה באילת
פרייז'ר נדודי שינה
קומדי אינק
הקרקס המעופף של מונטי פייתון
מד טי.וי
הדיילי שואו
תרגיע
רינו 911
סיינפלד
תהרוג אותי וזהו
באפי ציידת הערפדים
המופע של בני היל
המופע של קת'רין טייט
נותנים בראש
המופע של לארי סנדרס
דילברט
חברים
קאובוי ביבופ
קי אלילת הברזל
מופע שנות ה-70
אלף
משפחת קוסבי (עונות 6–8)
ראו גם
שידורי קשת
ערוץ טדי
ערוץ ההומור
קישורים חיצוניים
ביפ, האתר הרשמי
ביפ עמוד הפייסבוק הרשמי, עבר להיות T5
רון קסלר, אחרי הביפ, nrg, 29.7.2010
הערות שוליים
*
קטגוריה:ערוצי טלוויזיה ישראליים שנסגרו
קטגוריה:HOT: ערוצים
קטגוריה:קשת (זכיינית שידור)
קטגוריה:קומדיה | 2024-08-11T22:45:18 |
היסטוריה של הקולנוע הישראלי | היסטוריה של הקולנוע הישראלי היא מונח לתיאור תקופת זמן היסטורית בתחום הקולנוע, בה נוצרו והופקו תוצרי הקולנוע הישראלי, החל מההפקות הראינוע הציוניות בארץ ישראל בראשית המאה ה־20 ועד הקולנוע הישראלי העכשווי במדינת ישראל.
תחילתה לפני קום המדינה, בשנת 1932 עם הסרט העלילתי הארץ ישראלי הראשון "עודד הנודד", אם כי הופקו לפני כן כמה סרטי קולנוע ישראליים החל מ-1918. מאמצע שנות ה-50, וביתר שאת בשנות ה-60, החלה להתפתח בישראל תעשיית קולנוע שייצרה סרטים במגוון סוגות, אשר רבים מהם זכו להערכה בארץ ובעולם. התעשייה עצמה ידעה עליות וירידות, ובשנות ה-80 חלה התרחקות של הקהל הישראלי מבתי הקולנוע. עם זאת, בעשור הראשון של המאה ה-21 החל עידן של פריחה לקולנוע הישראלי, הן בתחום הדוקומנטרי והן בתחום העלילתי. מספר לא מבוטל של סרטים הצליחו למשוך מאות אלפי צופים לבתי הקולנוע ולזכות בהכרה בתחרויות ובפסטיבלים ברחבי העולם. בסך הכל נוצרו בישראל מאות סרטי קולנוע, ומתוכם 12 היו מועמדים לפרס האוסקר.
תקופת היישוב ושנות החמישים
תעשיית הקולנוע בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ולאחר מכן, במשך שנות המדינה הראשונות, לא הייתה קיימת למעשה. סרטים צולמו בארץ ישראל החל מימי ראשית הראינוע עוד במאה ה-19, אך לא הוקם בסיס של ממש לתעשיית סרטים, הן בימי היישוב, והן לאחר מכן בימי ראשית המדינה. הסרטים שנוצרו היו נדירים, ולרוב באיכות שלא תאמה את הסרטים שיובאו מחו"ל. התעשייה התמקדה במיוחד בייצור סרטי תעמולה ויומני חדשות. שנות ה-50 הביאו להתפתחות מסוימת. הוקמו אולפני קולנוע ישראלים כ"סרטי גבע" ו"אולפני ההסרטה בישראל" בהרצליה, ומספר סרטים עלילתיים נוצרו. בשנת 1954 התקבל חוק לעידוד הסרט הישראלי, ובשנת 1955 הוסרט הסרט "גבעה 24 אינה עונה", שהיה הסרט הישראלי הגדול ביותר שהופק עד אותה עת מבחינת תקציבו, אמצעיו הטכניים וכוכביו. עם סיום שנות ה-50 עמד הקולנוע הישראלי עדיין בשלבים עובריים, וטרם נוצרו עבורו מאפיינים מובהקים, שפה משלו, או אף תעשייה של ממש. המסרים שהועברו היו מסרים ציוניים אחידים ופשטניים.
שנות השישים
הקולנוע הישראלי קיבל תנופה בשנות ה-60 עם ההחלטה על מתן החזר מס על רכישת כרטיסים, שאפשרה הפקת סרטים ישראליים על ידי חברות מסחריות, תוך ציפייה סבירה להחזרת ההשקעה וקבלת רווחים. בתקופה זו החלו לפעול שלושה יוצרי קולנוע מסחריים, שפעלו ברציפות במהלך שנות השישים והיו היוצרים הפעילים ביותר באותו עשור: מנחם גולן, אפרים קישון ואורי זוהר.
בפתח העשור השלישי למדינת ישראל החל הקולנוע הישראלי להתבסס כאמנות לגיטימית. הנרטיבים האופייניים לו היו ברוח המגמות המערביות שהסתמנו בארץ בשלל תחומי החיים. אחד הסממנים של המגמות הללו היה נסיעתם של צעירים ללמוד קולנוע מעבר לים, שם נחשפו לאידאולוגיות ששטפו את אירופה וארצות הברית, למהפכה בשפה הקולנועית ולנרטיבים חדשניים אנטי-אידאולוגיים. צעירים אלה הפכו לימים לבמאים המובילים בקולנוע הישראלי של העשור השלישי. במאים כמו אורי זוהר, דן וולמן, אברהם הפנר ואחרים נתקלו בלימודיהם בחו"ל בתנועות המחאה באירופה אשר נטעו בהם את ההכרה כי הגיעה השעה "להגשים על הבד את חלום הנורמליזציה של הישראליות, קרי להיות עם ככל העמים". כך כבר בראשית שנות השישים הציג הקולנוע הישראלי כיוונים חדשים. כיוון אחד היה ביקורת הציונות כאידאולוגיה, וכיוון אחר היה שיקום הערכים הלאומיים תוך התאמתם לנורמות המערביות החדשות שהשתרשו בארץ. במחצית השנייה של שנות השישים נשמעו קולות נוספים שערערו על דרכו של הצבר המגשים את חזון אבותיו. קולות אלו הכתיבו במידה רבה את התפתחותו של דגם קולנועי חדש המכונה במחקר ההיסטורי "הקולנוע הלאומי המאוחר". לראשונה מאז הקמת המדינה, התמקד הקולנוע הישראלי בהווייתו של הפרט ובלבטיו על רקע הסוגיות הלאומיות שהעסיקו את המדינה הצעירה. במרכז עמדו דמויות של גברים ונשים "המתנודדים בין מימוש עצמי למימוש לאומי כמגיני המולדת החדשה".
הסרט הישראלי בשנות השישים טרם השתחרר מן התבניות של "הריאליזם הציוני", ואף סרטים שעסקו בקונפליקטים העדתיים והתרבותיים כגון "פורטונה" (1966) של מנחם גולן, לא מיצו את הקונפליקט עד תום, ונותרו שבויים בקווי עלילה והצגת דמויות שראשיתם בשנות החמישים. סרט "הריאליזם הציוני" משנות החמישים התפתח לסרט מן ה"ז'אנר המרכזי", יצירה עממית, מסחרית, אך תואמת את הקו האידאולוגי הציוני של מפא"י, מפלגת השלטון בשנים אלו. במקביל, התפתחו שתי סוגות שונות, בעלות קו שונה, אומנותי ואידאולוגי. "סרט הבורקס" הראשון, "סאלח שבתי" נוצר על ידי אפרים קישון בשנת 1964, ובמקביל יצר אורי זוהר בשנת 1965 את "חור בלבנה" אשר היה מבשרה של תנועת "הרגישות החדשה" שביקשה להביא לקולנוע הישראלי נושאים ומאפיינים צורניים ותכניים הלקוחים מן הקולנוע המודרניסטי האירופי, ובמיוחד מסרטי "הגל החדש" הצרפתי.
שני סרטים, סאלח שבתי והשוטר אזולאי, זכו בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר.
עד מלחמת ששת הימים שררה בקולנוע הישראלי שמרנות אידאולוגית יחסית. על רקע זה הפגינו סרטי "הרגישות החדשה" תהיות קיומיות גלויות שקיבלו ביטוי בשפה קולנועית חדשה ובבריאתו של צעיר ישראלי אוניברסלי ששפתו - העברית - היא היחידה המפרידה בינו לבין בני דורו שמעבר לים. הסרטים שהופקו בתקופה זו הביעו שאיפה להינתק מנרטיב-העל של הקולנוע הישראלי ומכובד משקלה של האידאולוגיה ביחס לנופי הארץ, לאתוס הצבאי וההתיישבותי ולשכול. הסרטים החדשים היו אורבניים ברובם והתרחשו בתל אביב, שנתפסה אז כמטרופולין חילוני, מעין "מדינה בתוך מדינה".
שנות השבעים
בשנות ה-70 הרבו ליצור בארץ סרטים בסוגה שנקראה "סרטי בורקס". סרטים אלו הצליחו בקופות אך כשלו בביקורות. הם היו לרוב קומדיות עממיות (כמו "צ'ארלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר") או מלודרמות רגשניות ("נורית"). הנושא המרכזי ברוב סרטי הבורקס היה התנגשות בין מעמדות ועדות שונות, בעיקר על רקע רומנטי. יוצרים בולטים של ז'אנר זה היו בועז דוידזון, זאב רווח, יהודה ברקן וג'ורג' עובדיה.
הסרטים באותה התקופה החלו לבטא את השינויים שעברה החברה הישראלית לאחר מלחמת יום כיפור, בירידת קרנם של המיתוסים הציוניים, ובמעבר מחברה שיתופית וחלוצית לעבר התרכזות בממד האישי. הדמויות שהוצגו בסרטים אלה היו מנוגדות באופיין לדמותו של ה"צבר" האידיאליסט כפי שהוצג בסרטי שנות החמישים והשישים. צעירים "צברים" תוארו בסרטי הפולחן "אסקימו לימון", "הלהקה" ו"מציצים" כמרוכזים אך ורק בעולמם האישי, ואפילו חיילי צה"ל ומפקדיו תוארו כדמויות נלעגות בסרט הפולחן "גבעת חלפון אינה עונה".
מלבד סרטי הבורקס, הייתה בשנים אלו גם יצירה קולנועית ייחודית ואיכותית, בהם של יוצרי זרם "הרגישות החדשה" שיצרו קולנוע אמנותי חברתי. אחד הסרטים הבולטים בזרם זה הוא "לאן נעלם דניאל וקס?" של אברהם הפנר. שלושה סרטים נוספים שנוצרו בשנות השבעים, "השוטר אזולאי" של קישון, "אני אוהב אותך רוזה" ו"הבית ברחוב שלוש" של משה מזרחי, היו מועמדים לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר.
מלחמת יום הכיפורים סימנה את תחילת סופה של תקופה בקולנוע הישראלי. בין 1974 לבין עליית הליכוד לשלטון בשנת 1977, סרטי הבורקס שהופקו נעלמו בהדרגה מהמסכים, כך שבפתחו של המהפך הפוליטי ב-1977 לא בוימו עוד סרטי בורקס בישראל. ג'ורג' עובדיה, מהבמאים הבולטים המזוהים עם ז'אנר סרטי הבורקס, פרש מתעשיית הקולנוע, ואת זירת הקולנוע הישראלי עזבו במאים נוספים, ביניהם מנחם גולן שעבר להתגורר בארצות הברית, ומשה מזרחי שהיגר לצרפת. יוצרי "הרגישות החדשה" שבו לביים אחרי המהפך של 1977, סרטים שנשאו מסר פוליטי נוקב על הצורך בעריכת חשבון נפש ציבורי ולאומי.
שנות השמונים
שנות ה-80 הביאו להתרחקות של הקהל הישראלי מבתי הקולנוע, עם כניסתם של מכשירי הווידאו הביתיים לשימוש נרחב. כמו כן, התקציב הממשלתי לתעשיית הקולנוע היה דל ביותר, דבר שהקשה על יצירת סרטים חדשים ואיכותיים. מספר הצופים בשנה ירד משיא של 31 מיליון צופים בשנת 1974 לשפל של כ-12 מיליון בשנת 1984. שחקנים רבים הסכימו להופיע בחינם בתמורה לרווחים עתידיים מהסרטים בהם השתתפו
הסרטים החשובים והמצליחים שנוצרו בתקופה זו היו: "אלכס חולה אהבה" (בועז דוידזון), "מאחורי הסורגים" שהיה גם מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הזר (אורי ברבש), "הקיץ של אביה" (אבי כהן וגילה אלמגור), "אוונטי פופולו" (רפי בוקאי), "בלוז לחופש הגדול" (רנן שור), "נועה בת 17" (יצחק צפל ישורון), "חמסין" (דני וקסמן), "שתי אצבעות מצידון" (אלי כהן), "לא שם זין" (שמואל אימברמן) ו"אדמה חמה" (סרג' אנקרי).
שנות התשעים
בשנות ה-90 חל שיפור מסוים בנהירת הקהל לקולנוע, בעיקר למספר הצלחות קולנועיות בולטות, כששאר הסרטים סובלים מכישלון בקופות. סרטים אלו התרחקו מפוליטיקה ומז'אנר סרטי הבורקס והתמקדו בעיקר בהווי החיים האישי של החברה הישראלית (כמו בהווי התל אביבי ב-"שורו"). כמו כן החלו לבלוט סרטים העוסקים באנטי-גיבורים הנמצאים בשולי החברה. דוגמה בולטת לכך הוא הסרט "חסד מופלא" של עמוס גוטמן העוסק בחולי איידס.
הסרטים הבולטים של אותה תקופה היו: "החיים על פי אגפא" (אסי דיין), "מעבר לים" (יעקב גולדווסר), "זהר" (ערן ריקליס), "שירת הסירנה" (איתן פוקס), "חולה אהבה משיכון ג'" (שבי גביזון), "לילסדה" (שמי זרחין), "עפולה אקספרס" (ג'ולי שלז), "החברים של יאנה" (אריק קפלון), "מנת יתר" (שמואל אימברמן), ו"זרים בלילה" (סרג' אנקרי).
העשור הראשון של המאה ה-21
בעשור הראשון של המאה ה-21 החל עידן של פריחה לקולנוע הישראלי, הן בתחום הדוקומנטרי והן בתחום העלילתי. הקהל נוהר לסרטים רבים, הביקורות לרוב משבחות ומספר סרטים ישראליים אף זכו לכבוד ולפרסים ברחבי העולם. הצלחה זו מיוחסת להשתפרות ניכרת באיכות הסרטים, להתרחקות הולכת וגוברת מיצירה פוליטית, ובעיקר לכספים שהחלו לזרום לתעשיית הקולנוע מהממשלה ומחברות הטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה המסחריים (ערוץ 2, הכבלים והלווין) חויבו בחוק לממן הפקת סרטי קולנוע תמורת זכויות שידור עתידיות. גם חלק מכספי התמלוגים שחברות הטלוויזיה מפרישות לממשלה מופנים כיום לתעשיית הקולנוע.
הסרטים הבולטים של התקופה הם: "חתונה מאוחרת" (דובר קוסאשווילי), "כנפיים שבורות" (ניר ברגמן), "ללכת על המים" ו"יוסי וג'אגר" (איתן פוקס), "האסונות של נינה" (שבי גביזון), "מדורת השבט" ו"בופור" (יוסף סידר), "אור" (קרן ידעיה), "סוף העולם שמאלה" (אבי נשר), "ביקור התזמורת" (ערן קולירין), "ואלס עם באשיר" (ארי פולמן) ו"עג'מי" (ירון שני וסכנדר קובטי). שלושה סרטים היו מועמדים לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר בעשור זה: בופור (2008), ואלס עם באשיר (2009) ועג'מי (2010).
בשנת 2002 נפתח לראשונה סינמה סיטי, דבר שסייע מאוד להפצה וקידום הסרטים הישראלים בשל יחס אוהד של בעליו האחים אדרי, שעסקו בעבר בהפצת סרטים וכעת עוסקים גם בהקרנתם.
העשור השני של המאה ה-21
בעשור השני של המאה ה-21 פחתו מספר הסרטים העוסקים במלחמות שהיו אופייניים לעשור הקודם ובאו לידי ביטוי כישרונות קולנוע מקצועיים שלמדו בבתי הספר לקולנוע בישראל. כמו כן נוצרו לראשונה שני סרטי אימה מצליחים.
בשנת 2014 נוצרו בישראל 22 סרטים וצפו בהם 1.5 מיליון אנשים. רק אחד מכל ארבעה סרטים ישראלים נחשב מצליח כלכלית; אך תחום הקולנוע הישראלי מבחינה עסקית אינו נחשב רווחי.
הסרט "הערת שוליים" היה מועמד לאוסקר לפרס הסרט הזר בשנת 2012. לפרס הסרט התיעודי היו מועמדים ב-2013 "חמש מצלמות שבורות" ו"שומרי הסף".
ראו גם
מאה הסרטים הישראליים הנצפים ביותר בכל הזמנים
לקריאה נוספת
אלה שוחט, הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידאולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה, 2005
אריאל שוייצר, הרגישות החדשה: קולנוע ישראלי מודרני בשנות השישים והשבעים, הוצאת בבל-האוזן השלישית, תל אביב, 2003
נלה הרוש, אהרון פרקש, חיים בסרט - אלבום הכרזות של הקולנוע הישראלי 1913-2004, בהוצאת גלריה "פרקש, 2004
אילנה טננבאום, "הקולנוע הישראלי בין אידאולוגיה למודרניזם", בתוך: וידאו Zero, הפרעות בתקשורת, הדימוי המוקרן - העשור הראשון, מוזיאון חיפה, 2003, עמ' 53-63
ליאת שטייר-לבני, שתי פנים במראה – ייצוג ניצולי השואה בקולנוע הישראלי 1945 - 2008, ירושלים: הוצאת מאגנס – אשכולות, 2009.
יעל מונק ונורית גרץ, "הקולנוע הישראלי" בתוך צ. צמרת וח. יבלונקה (עורכים), העשור השלישי: תשכ"ח-תשל"ח, ירושלים ותל אביב: הוצאת יד יצחק בן צבי, 2008, עמ' 216-205.
קישורים חיצוניים
www.filmography.co.il בית הסרט העברי, מאגר מאמרים העוסקים בהיסטוריה של הסרט העברי-ארץ ישראלי המוקדם
הערות שוליים
*
*
קטגוריה:ישראל: היסטוריה תרבותית | 2024-08-01T04:07:03 |
כנפיים שבורות | "כנפיים שבורות" הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של ניר ברגמן. הסרט יצא לאקרנים בשנת 2002, ועלילתו עוקבת אחר אם וארבעת ילדיה מחיפה המתמודדים איש בדרכו עם מותו הפתאומי של אבי המשפחה.
הסרט זכה להצלחה רבה בישראל ובעולם, נחשב לאחד הסרטים הישראליים המצליחים ביותר בכל הזמנים והוקרן בארצות הברית, צרפת, הממלכה המאוחדת ו-20 מדינות נוספות. בשנת יציאתו גרף הסרט מספר רב של פרסי אופיר עבור העיצוב האמנותי, הצילום, הבימוי, העריכה, התסריט, הפסקול, המשחק (מאיה מרון ואורלי זילברשץ-בנאי) ועבור הסרט עצמו. השתתף וזכה בפרסים בפסטיבל ברלין, פסטיבל ירושלים, פסטיבל פאלם ספרינגס ופסטיבל טוקיו. שיר הנושא של הסרט הוא "סרטים מצוירים" שהוקלט על ידי מאיה מרון. פסקול הסרט יצא לאור על ידי חברת התקליטים הליקון.
עלילה
העלילה עוקבת אחר אם וארבעת ילדיה מחיפה המתמודדים איש בדרכו עם מותו הפתאומי של אבי המשפחה. עלילתו של הסרט מתרחשת בסוף החופש הגדול, ובמהלכה מנסות חמש הנפשות לחזור אל שגרת חייהן. בת הזקונים בר מסרבת לחזור אל הגן, האח הצעיר עידו בוחן גבולות, האח המתבגר יאיר מסתגר, מסרב לחזור אל הלימודים ונשאב לאורח חיים ניהיליסטי, בעוד אם המשפחה דפנה (אורלי זילברשץ-בנאי) עובדת שעות נוספות כאחות מיילדת במרכז הרפואי בני ציון במטרה לפרנס את ילדיה בכבוד. האחות הבכורה מאיה (מאיה מרון) מנסה לתמרן בין חייה האישיים (מוזיקה, קשרים, רגשות אשמה בנוגע למות אביה) לבין עומס האחריות המשפחתית המוטל לפתע על כתפיה.
פרסים ופסטיבלים
2002 - פרס ראשון בתחרות וולגין (ירושלים); פרס ראשון בפסטיבל טוקיו; תשעה פרסי אופיר בקטגוריות שונות בטקס פרסי האקדמיה, ביניהם עיצוב אמנותי (עדו דולב) (תל אביב); פרס חביב הקבל בפסטיבל ברלין.
ב-2003 השתתף הסרט בפסטיבלים הבינלאומיים הבאים: פאלם ספרינגס, ונקובר, ג'יפוני, קרלו ויוארי, שיקגו, סידני, מלבורן, טורונטו, פריז ובריסבן.
שחקנים
שחקנ/ית דמות אורלי זילברשץ-בנאי דפנה אולמן מאיה מרון מאיה אולמן ניתאי גבירץ יאיר אולמן ולדימיר פרידמן ד"ר ולנטין גולדמן דאנה איבגי איריס דני ניב (מוקי) יורם דניאל מגון עידו אולמן אליענה מגון בר אולמן
ראו גם
סוסי ים (סרט)
קישורים חיצוניים
הסרט המלא לצפייה בתשלום באתר ארכיון ישראלי לסרטים - סינמטק ירושלים
"כנפיים שבורות"- באתר קרן הקולנוע הישראלי
ביקורות
הערות שוליים
קטגוריה:סרטי 2002
קטגוריה:סרטי ניר ברגמן
קטגוריה:סרטי דרמה ישראליים
קטגוריה:זוכי פרס אופיר: סרטים
קטגוריה:חיפה בקולנוע
קטגוריה:סרטים ישראליים משנת 2002 | 2024-05-09T09:35:44 |
יוסי וג'אגר | יוסי וג'אגר הוא סרט קולנוע להט"בי ישראלי של איתן פוקס משנת 2002, לפי תסריט של אבנר ברנהיימר, זוכה פרס האקדמיה לטלוויזיה.
במקור צולם הסרט לטלוויזיה, אך בעקבות השבחים שקיבל הוא יצא גם לקולנוע וזכה במקום השני בפסטיבל הסרטים ההומו-לסביים בברלין. כמו כן, זכה הסרט בפרסים בפסטיבל טורינו ובפסטיבל ירושלים ולהפצה מסחרית בעולם. את פסקול הסרט הלחין עברי לידר, שגם חידש עבורו את שירה של ריטה "בוא".
עלילה
יוסי (אוהד קנולר) הוא מפקד פלוגה קשוח, אחראי ומופנם בחטיבת גולני. ליאור, המכונה ג'אגר (יהודה לוי), הוא קצין מוחצן המשרת כמפקד מחלקה תחת פיקודו של יוסי. בעת שיוסי ולוחמי הפלוגה מאיישים מוצב כחלק מן הפעילות המבצעית בדרום לבנון, מנהלים יוסי וג'אגר רומן הומוסקסואלי הנשמר בסוד מכל סובביהם מתוך אילוצי תפקידם הצבאי.
יוסי נקרע בין תדמית המאצ'ו הישראלי לבין הכרה בכך שהוא הומוסקסואל. קשה לו להשלים עם עצמו והוא חושש לתדמיתו כמפקד אם נטיותיו תיוודענה לחייליו. ג'אגר, לעומתו, שלם עם היותו הומוסקסואל ורוצה מאוד להראות את אהבתו ליוסי, שמבקש להימנע מכך. יוסי חושש לצאת מהארון מפני שהדבר עשוי לפגוע ביכולתם של השניים לפקד ביעילות על חייליהם. ג'אגר מייחל לכך שהשניים לא יצטרכו להסתיר את אהבתם, אולם נכנע ללחצו של יוסי.
אופיר (אסי כהן), סגנו של יוסי, מאוהב בסמלת המבצעים, יעלי (איה קורן), שמאוהבת מצדה בג'אגר. הן אופיר והן יעלי אינם מודעים לנטיות המיניות של ג'אגר. אופיר משוכנע שג'אגר מנהל רומן עם יעלי וכועס על ג'אגר שכביכול גם גזל ממנו את אהובת ליבו וגם זוכה ליחס מעודף מיוסי.
המתח בין אנשי המוצב עולה לקראת היציאה למארב הלילי שבו הם צפויים להיתקל באויב. כשההיתקלות אינה מתרחשת, אולם בסיום המארב עלה הכוח על מטען חבלה וג'אגר נפצע אנושות. יוסי ניסה לטפל בפצעיו של ג'אגר, ובמקביל שוחח עמו על מנת לנסות להשאירו בהכרה. הוא דיבר עמו על עתידם המשותף ואמר לו כי הוא אוהב אותו, אולם זה כבר מאוחר מדי וג'אגר מת מפצעיו. אופיר, שהיה עד לסיטואציה האינטימית לכל אורכה, הבין כי בין השניים התנהל רומן.
יעלי, לעומתו, התמכרה לאשליה שהיא הייתה חברתו של ג'אגר. כשהוריו של ג'אגר הניחו כי בין בנם שנהרג לבין יעלי התנהלה מערכת יחסים, היא אינה מעמידה אותם על טעותם. הוריו של ג'אגר מתוודים בעת ניחום האבלים שהם כמעט ולא הכירו את בנם ומבקשים מהסובבים שיספרו להם עליו. אולם הם שומעים את אשליותיה של יעלי במקום את האמת.
ג'אגר, שחלום חייו היה לצאת מהארון, אינו מצליח לצאת ממנו גם אחרי מותו.
סרט המשך
בשנת 2012 יצא סרט ההמשך "הסיפור של יוסי", שבו פוגש יוסי את אמו של ג'אגר שנים לאחר מותו, ומבקש לספר לה את האמת על יחסיו עם בנה.
שחקנים
שם השחקן/יתשם הדמות אוהד קנולר יוסי יהודה לוי אסי כהן אופיר שרון רג'יניאנו המפקד איה קורן יעלי גולדי יובל סמו "פסיכו" חנן סביון אדמס יניב מויאל סמוכה ארז כהנא יניב הטבח עמרי גבעון חדד
קישורים חיצוניים
ביקורת ב"יעל מבקרת בקולנוע"
ביקורות
הערות שוליים
קטגוריה:סרטי 2002
קטגוריה:סרטי דרמה ישראליים
קטגוריה:סרטי להט"ב ישראליים
קטגוריה:סרטים רומנטיים
קטגוריה:צה"ל בקולנוע
קטגוריה:סרטי איתן פוקס
קטגוריה:סרטי טלוויזיה ישראליים
קטגוריה:זוכי פרס האקדמיה לטלוויזיה: תוכניות וסדרות
קטגוריה:יצירות זוכות פרס התקשורת של הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה
קטגוריה:סרטי המערכה ברצועת הביטחון
קטגוריה:סרטים הומוסקסואליים
קטגוריה:סרטים ישראליים משנת 2002 | 2024-10-11T03:43:01 |
רות רנדל | רות רנדל (באנגלית: Ruth Rendell; 17 בפברואר 1930 – 2 במאי 2015) הייתה סופרת אנגלית שעסקה בעיקר בכתיבת ספרות בלשית.
ביוגרפיה
רות גרסמן נולדה בלונדון לזוג מורים. התחילה בכתיבה כעיתונאית ועורכת משנה בכמה עיתונים מקומיים. בשנת 1950, בהיותה בת 20, נישאה לעיתונאי דון רנדל וזנחה את עבודתה לטובת עבודות הבית וטיפול בבנם היחידי. במשך כמעט עשור הייתה למעשה עקרת בית וכותבת למגירה.
לאחר מעבר בין מספר סגנונות ספרותיים הגיעה לספרות המתח כמעט במקרה וב-1964 יצא לאור רומן המתח הראשון שלה "מהדון עם המוות" (From Doon with Death) שבו הוצגה לראשונה דמותו של המפקח וקספורד. הספר הפך לרב מכר והצלחתו ביסס את מעמדה כסופרת חדשה ומוכשרת. עד אמצע שנות התשעים כתבה למעלה מחמישים ספרי מתח ועוד מקבצי סיפורים קצרים. בסביבות שנות השמונים התחילה לכתוב גם רומנים בשם העט ברברה ויין (Barbara Vine).
רנדל השכילה לקשר בין הפשע לדמיון הספרותי בספריה וכל זאת בנוסף ליכולתה להכניס לעלילות הספרים את אווירת פרברי אנגליה. רבות מיצירותיה הפכו לסדרות טלוויזיה מצליחות.
לזכותה פרסי ספרות רבים מתוכם ארבעה ציוני זהב ושלושה פרסי אדגר אלן פו.
ספריה תורגמו ל-22 שפות. נפטרה ב-2 במאי 2015.
ספרים שפורסמו בישראל
שיפוט בלב אבן
דובר המנדרין
רעולת הפנים
מחול העורבים
לחיצת יד לנצח
זאב לטבח
נשיקת מוות
ציפור התנינים
שלך, עד המוות
שושבין למוות
בלא עקבות
הרצחת וגם ירשת?!
התחזות לשם הונאה
העלמות
בלא חשד
תשבץ קטלני
חוזה מהעבר
אדון החשיכה
אהוב אותי, המוות
הרוטוויילר
קישורים חיצוניים
קטגוריה:לונדון: אישים
קטגוריה:מפקדים במסדר האימפריה הבריטית
קטגוריה:זוכי פרס אדגר
קטגוריה:חברות האגודה המלכותית לספרות
קטגוריה:סופרות אנגליות
קטגוריה:בריטיות שנולדו ב-1930
קטגוריה:בריטים שנולדו ב-1930
קטגוריה:בריטיות שנפטרו ב-2015
קטגוריה:בריטים שנפטרו ב-2015 | 2023-08-05T23:47:18 |
הוועד האולימפי הבין-לאומי | שמאל|ממוזער|250px|מטה הוועד בלוזאן שבשווייץ
שמאל|ממוזער|250px|המונומנט האולימפי בלוזאן
שמאל|ממוזער|250px|המוזיאון האולימפי בלוזאן
הוועד האולימפי הבין־לאומי (בצרפתית: Comité international olympique, באנגלית: International Olympic Committee, ובראשי תיבות IOC) הוא הגוף העליון של התנועה האולימפית, אשר בחסותו מתקיימים המשחקים האולימפיים המודרניים. הוועד נוסד בפריז ב-23 ביוני 1894, בכינוס של אנשי חינוך גופני ביוזמתו של פייר דה קוברטן, שבו הוחלט על חידוש המשחקים האולימפיים וקיום האולימפיאדה הראשונה באתונה ב-1896. עקב זוועות מלחמת העולם הראשונה העתיק הוועד את מקום מושבו לשווייץ, מקום מושבו הנוכחי, בשל מדיניות החוץ הנייטרלית שלה.
הוועד האולימפי הבין־לאומי מורכב כיום מ-115 חברים, 70 מתוכם נבחרים על בסיס אישי והאחרים הם נציגי פדרציות ספורט בין־לאומיות, נציגי ועדים אולימפיים לאומיים וספורטאים אולימפיים. נשיא הוועד הוא תומאס באך מגרמניה, שנבחר ב-2013. נשיא הכבוד של הוועד לכל חייו, עד מותו ב-2010, היה חואן אנטוניו סמאראנש, שכיהן בתפקיד הנשיא במשך 21 שנים לפני ז'אק רוג, ואחראי במידה רבה לשינויים שעברו על המשחקים האולימפיים מאז תחילת שנות ה-80.
החברים בוועד, למעט הספורטאים האולימפיים, נבחרים על ידי חברי הוועד עצמו, על פי המלצת ועדת המינויים. אלה שנבחרו על בסיס אישי יכולים לכהן בוועד עד גיל 70, ואילו אלה שנבחרו בתוקף תפקידם מסיימים את חברותם בוועד כאשר הם מסיימים את התפקיד שבזכותו נבחרו לוועד. נציגי הספורטאים האולימפיים נבחרים על ידי הספורטאים עצמם ותקופת כהונתם היא 8 שנים. בעבר נבחרו חברי הוועד לכל תקופת חייהם, ומבנה זה גרם לבעיות רבות כדוגמת השארת מקורבי היטלר ומוסוליני בוועד לאחר נפילת המשטרים ומניעת השתתפות ישראל באולימפיאדת לונדון (1948).
הוועד האולימפי אחראי על כל ההיבטים הקשורים בארגון האולימפיאדות, ובכלל זה בחירת העיר המארחת, אשר מתקיימת 13 שנים מראש, וקביעת הענפים והמקצועות הנכללים בתוכנית האולימפית.
בנובמבר 1999 ייסד הוועד האולימפי הבין־לאומי את הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA), לאחר כנס בין־לאומי נגד סמים בספורט שכינס הוועד באותה שנה.
הוועד האולימפי הבין־לאומי מממן את פעילותו בעיקר מחסויות של חברות מסחריות, מזכויות השימוש בסמלים האולימפיים (שהם סמלים מסחריים רשומים הנמצאים בבעלות הוועד), וזכויות שידור של התחרויות והטקסים. 92% מהכנסות הוועד משמשים לארגון המשחקים האולימפיים ותמיכה בפעילותן של פדרציות הספורט הבין־לאומיות והוועדים האולימפיים הלאומיים, ו-8% הנותרים משמשים למימון פעילות הוועד עצמו, שמשרדיו נמצאים בלוזאן בשווייץ, בה שוכן גם המוזיאון האולימפי.
נשיאי הוועד האולימפי
נשיא שנים דמטריוס ויקאלאס1894 - 1896 פייר דה קוברטן1896 - 1925 אנרי דה באייה-לאטור1925 - 1942 זיגפריד אדסטרום1942 - 1952 אייברי בראנדייג'1952 - 1972 מייקל מוריס, לורד קינלין1972 - 1980 חואן אנטוניו סמראנש1980 - 2001 ז'אק רוג2001 - 2013 תומאס באך2013 - 2025
ראו גם
נשיא הוועד האולימפי הבין-לאומי
הוועד האולימפי בישראל
הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט
ספיישל אולימפיקס
קישורים חיצוניים
*
קטגוריה:ספורט
קטגוריה:אולימפיאדה
קטגוריה:ארגוני ספורט בין-לאומיים
קטגוריה:לוזאן: ספורט
קטגוריה:משקיפים בעצרת הכללית של האומות המאוחדות | 2024-08-18T14:03:05 |
גאורגיוס הראשון, מלך היוונים | גאורגיוס הראשון, מלך היוונים (ביוונית: Γεώργιος Α΄, Βασιλεὺς τῶν Ἑλλήνων; 24 בדצמבר 1845 – 18 במרץ 1913) היה מלך יוון.
ביוגרפיה
גאורגיוס הראשון נולד ב-24 בדצמבר 1845 כנסיך וילהלם, בנו של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק. בצעירותו הוא שירת כקצין בצי הדני. לאחר שאותון, מלך יוון הודח מכיסאו, נבחר הנסיך על ידי בית הנבחרים היווני, בשנת 1863, להיות ממשיך שושלת המלוכה של יוון. המלך הצעיר למד עד מהרה את השפה היוונית בנוסף לשפת האם הדנית. בשנת 1864 הביא המלך לחקיקת חוקה דמוקרטית ליוון ובמקביל נחתם הסכם לונדון (1864), שסיפח את האיים היוניים ליוון. כן הביא המלך לסיפוח תסליה ואפירוס מהאימפריה העות'מאנית ליוון.
בעת ביקור ברוסיה בשנת 1867 הכיר המלך את הנסיכה אולגה, בת דודו של הצאר הרוסי, ונשא אותה לאשה. לבני הזוג נולדו שמונה ילדים. עם אשתו נהג המלך לשוחח בגרמנית, ועם ילדיו, שחונכו בידי אומנות אנגליות, שוחח באנגלית.
בשנת 1896 פתח המלך את המשחקים האולימפיים הראשונים, שהתקיימו באתונה.
בשנת 1897 הכריז המלך מלחמה על האימפריה העות'מאנית, כדי לעזור לתושבי האי כרתים בהתקוממותם נגד הטורקים. רבים מתושבי האי המוסלמים נטבחו, עד שהמעצמות התערבו וכוננו ממשל עצמי בכרתים בראשות הנסיך גאורגיוס, בנו של המלך.
בשנת 1912 פרצה מלחמת הבלקן הראשונה, שבה זכתה "הליגה הבלקנית", שכללה את יוון, בולגריה, סרביה ומונטנגרו, לניצחונות מכריעים על האימפריה העות'מאנית.
לקראת סיום המלחמה החלו לעבור שטחים נרחבים, בהם היו ריכוזים אתניים של מדינות הליגה, לידי כל אחת מהן וסלוניקי בירת מקדוניה היוונית, הועברה לשליטת יוון והייתה לעיר היוונית השנייה בגודלה.
ב-18 במרץ 1913 ערך המלך גאורגיוס הראשון סיור רגלי בעיר הכבושה, כשהוא מלווה במשמר מצומצם. במהלך הסיור נורה בגבו על ידי מתנקש ומת. המתנקש, אלכסנדרוס שינאס (Alexandros Schinas), נעצר מיד, ללא התנגדות. שמועות שהאשימו את בולגריה בשליחת הרוצח איימו לערער את יציבות הליגה, אך המשטרה מיהרה להודיע כי האיש הוא ממוצא יווני, ואפשר שהוא מעורער בנפשו. לאחר מספר שבועות הרוצח נהרג בנפילה מחלון תחנת משטרה.
את גאורגיוס ירש בנו, קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון.
נכדו היה הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו, בעלה של מלכת בריטניה אליזבת השנייה, ונינתו היא סופיה, מלכת ספרד.
ימין|ממוזער|200px|גיאורגיוס הראשון על מטבע יווני
משפחתו
ב-27 באוקטובר 1867 התחתן גאורגיוס עם אולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, בתם של קונסטנטין ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה ואלכסנדרה, נסיכת סקסוניה-אלטנבורג, ממנה נולדו לו 8 ילדים:
קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון (1868–1923), התחתן עם סופיה, נסיכת פרוסיה
גאורגיוס, נסיך יוון ודנמרק (1869–1957), התחתן עם מארי, נסיכת בונפרטה
אלכסנדרה, נסיכת יוון ודנמרק (1870–1891), התחתנה עם פאבל אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
ניקולאס, נסיך יוון ודנמרק (1872–1938), התחתן עם ילנה ולדימירובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה
מריה, נסיכת יוון ודנמרק (1876–1940), התחתנה עם גאורגי מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ולאחריו התחתנה עם האדמירל פריקלס יואנידיס
אולגה, נסיכת יוון ודנמרק (1880), נפטרה בינקותה
אנדראס, נסיך יוון ודנמרק (1882–1944), התחתן עם אליס, נסיכת באטנברג, ובנו היה הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו
כריסטופורוס, נסיך יוון ודנמרק (1888–1940), התחתן עם ננסי סטיוארט וורת'ינגטון לידס, ולאחריה התחתן עם פרנסואז, נסיכת אורליאן
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
קטגוריה:אבירי מסדר הפיל
קטגוריה:בית שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
קטגוריה:מלכי יוון
קטגוריה:מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים
גאורגיוס הראשון
קטגוריה:מונרכים שנרצחו
קטגוריה:מונרכים שהיו חברי הבונים החופשיים
קטגוריה:ילידי 1845
קטגוריה:נפטרים ב-1913 | 2023-08-16T09:58:53 |
בדווים | REDIRECT בדואים | 2004-09-18T06:56:44 |
בול | REDIRECT בול דואר | 2004-09-18T07:07:11 |
בוסניה | בוסניה היא חבל ארץ באזור הבלקן (במזרח דרום אירופה), שבו התקיימו ישויות מדיניות שונות במהלך ההיסטוריה ועד ימינו. | 2023-05-14T12:23:40 |
גטו קובנה | שמאל|ממוזער|250px|מפת אזור גטו קובנה
גטו קובנה שכן בעיר קובנה שבליטא, ברובע ויליאמפולה שכונה בפי היהודים סלובודקה. סלובודקה ממוקמת מחוץ למרכז העיר, מעבר לנהר, ולאורך הדורות השתקעו בה יהודים בתקופות שנאסר עליהם להתגורר בתחומי העיר עצמה. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בקובנה, כולל סלובודקה, כ-35,000 יהודים (כרבע האוכלוסייה הכוללת), כאשר מיעוטי האמצעים שבהם התגוררו בסלובודקה.
היסטוריה
250 פיקסלים|ממוזער|אזרחים מתבוננים בגופות נרצחים יהודים בטבח בקובנה, 27 ביוני 1941
שמאל|ממוזער|250px|אתר גטו קובנה בשכונת סלובודקה, בראשית המאה ה-21
במסגרת מבצע ברברוסה נכבשה קובנה על ידי הנאצים ב-24 ביוני 1941, מיד בימים הראשונים לכיבוש נשטפה המדינה כולה בלאומנות אלימה אכזרית וחסרת מעצורים, שחלק ניכר ממנה כוּון כלפי היהודים. בערבו של 24 ביוני החלו המיליציות הליטאיות במאסרים המוניים של יהודים. בלילה שבין 25 ו-26 ביוני 1941 התנפלו לאומנים ליטאים על בתי הפרוור היהודי סלובודקה ורצחו כ-800 יהודים. למחרת אירע הטבח בחצר מוסך לייטוקיס בקובנה.
ב-8 ביולי ציוו השלטונות הגרמניים על העברת היהודים לגטו בפרבר סלובודקה, עד 15 באוגוסט. לגטו, שכונה רשמית "גטו ויליאמפולה" נכנסו כ-30,000 יהודים, לאחר שכ-6000 יהודים מתושבי קובנה נרצחו בחודשים יוני - אוגוסט 1941. בראש האלטסטנראט (מועצת הזקנים, ובשמו הרשמי "ועד זקני העדה") בגטו עמד אלחנן אלקס וכממלא מקומו שימש לייב גרפונקל. בתוך חודשיים וחצי נרצחו בגטו כשלושת אלפים נפש.
האקציה הגדולה
ב-28 באוקטובר נקראו כל תושבי הגטו להתייצב בכיכר הדמוקרטים למפקד. לאחר סלקציה שנמשכה מהבוקר עד הערב נרצחו למחרת 9,000 איש בפורט התשיעי.
התקופה השקטה
מאוקטובר 1941 ועד אוקטובר 1943, הייתה תקופה של "שקט יחסי" שבמהלכה עבדו רוב תושבי הגטו, החל מגיל 12 בעבודות כפייה מחוץ לגטו ובתוכו. מקום העבודה הגדול ביותר, שבו היו התנאים הקשים ביותר, היה שדה התעופה הצבאי באלקסוטס, בסמוך לקובנה. כמו כן הוקמו בגטו בתי מלאכה גדולים שעסקו בייצור עבור הוורמאכט ומוסדות גרמניים נוספים.
בגטו קובנה היו חיי פנים תוססים - חיי חברה ותרבות, מוזיקה, חיי דת, בתי ספר ופעילות פוליטית. היודנרט הקים גני ירקות. עשרות בני נוער עבדו בגנים ושמרו עליהם.
במהלך התקופה השקטה בוצעו על ידי הגרמנים שתי הגליות של תושבים למחנות עבודה בריגה. כמו כן בוצעה אקציית הספרים - פעולה של החרמת כל הספרים וכתבי העת שהיו ברשות תושבי הגטו בסוף פברואר 1942.
הצלם החובב ג'ורג' קדיש צילם בהיחבא אלפי תצלומים שתיארו את חיי היומיום בגטו קובנה מראשיתו ועד סופו.
המחתרות בגטו
בגטו קובנה הייתה פעילות מחתרתית ענפה ומוצלחת. בין ארגוני המחתרת היו "ארגון ברית ציון", שחבריו התמסרו בעיקר לפעילות חינוך ותרבות ופרסמו ביטאון שנקרא "הניצוץ", ותנועת המחתרת הקומוניסטית - "הארגון האנטי-פשיסטי הלוחם", שבראשה עמד הסופר חיים ילין. מאחר שתנאי הגטו לא אפשרו התנגדות מזוינת, התמקדה הפעילות המחתרתית בהוצאת לוחמים חמושים ומאומנים שהצטרפו לקבוצות פרטיזנים ביערות רודניקי ליד וילנה . כ-350 יהודים הצליחו להימלט, בתמיכה וסיוע של מועצת הזקנים והמשטרה היהודית בגטו.
הכומר ברוניוס פאוקסטיס, שעמד בראש אחת הקהילות הנוצריות בעיר, סייע למחתרות והצליח להציל כ-200 יהודים.
הפיכת הגטו למחנה ריכוז Kauen
לאחר מרד גטו ורשה באפריל - מאי 1943, והתקרבות אפשרית של הצבא האדום לשטחי נציבות הרייך אוסטלנד, הורה היינריך הימלר ב-21 באוגוסט 1943, - לאחר התייעצות עם היטלר ב-19 ביוני, כחלק מ"הקרב נגד הכנופיות" למפקד העליון של האס אס והמשטרה, באוסטלנד, פרידריך יקלן, ולראש המשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס, אוסוואלד פוהל, "לרכז את כל היהודים שעדיין נמצאים באזור אוסטלנד בגטאות במחנות ריכוז" עד 1 באוגוסט 1943.
עקב התנגדות ועיכובים של המנהל האזרחי בליטא נמשך התהליך מספר חודשים, אולם החל מסתיו 1943 הוכרז הגטו כמחנה ריכוז, בשם KZ KAUEN ועבר לאחריות ה-SS. למפקדו התמנה קצין האס אס וילהלם גקה. מחנה הריכוז כלל לא רק את הגטו לשעבר, אלא גם מחנות עבודה סמוכים, ואת מה שהיה גטו שאוולי. הפיכת הגטו למחנה ריכוז לוותה בשינויים רבים בחיי הגטו. מועצת הזקנים פוזרה. בתוך הגטו הוצבה "מפקדת מחנה" מאוישת על ידי אנשי אס אס, ואלפים מתושביו נשלחו למחנות עבודה באזורים סמוכים לקובנה.
אקציית אסטוניה
הגירוש הגדול והטראומטי ביותר בתולדות הגטו היה הגירוש לאסטוניה ב-26 באוקטובר 1943. היה זה כבר בעיצומו של תהליך הקסירקוט. גירוש זה נעשה במרמה. מפקד הגטו גקה, הורה לאלטסטנראט להכין רשימה של 3,500 אנשים שיישלחו לעבודה בעיירה אז'אראצ'י (Ežerėlis, כ-25 קילומטרים ממערב לקובנה).
האלטסטנראט והמשטרה קיבלו פקודה לגייס את היהודים אולם קצב הגיוס שערכה המשטרה, לא מצא חן בעיני הגרמנים והגיוס נמסר לידי אוקראינים מאנשי צבא ולאסוב שביצעו אותו באכזריות גדולה. גויסו כנראה כ-2,700 יהודים. הראויים לעבודה לא נשלחו לאז'אראצ'י, אלא לאסטוניה, ואילו הזקנים והילדים, 758 במספר, להשמדה באושוויץ. היהודים הנותרים, שהבינו כי גורלם נחרץ, ניסו להכין לעצמם מקומות מסתור שכונו "מלינות", ולהבריח ילדים אל מחוץ לגטו.
האקציה של הילדים והזקנים (מרץ 1944)
שמאל|ממוזער|250px|תמונת השופט אהרן ברק וסיפור הצלתו, כפי שמוצג במוזיאון הפורט התשיעי בקובנה
ביום שני, 27 במרץ 1944, התרחשה האקציה של הילדים. האקציה האכזרית ביותר שידע הגטו.
בראש המבצע עמד ברונו קיטל, מן האחראים לחיסול גטו ורשה וגטו וילנה.
ניידות משטרה מצוידות ברמקולים נעו משעות הבוקר המוקדמות ברחובות הגטו, ומתוך הרמקולים בקעו קולות מתכתיים: "על הכול להישאר בבתים. מי שיעז לצאת מן הבית, יירה במקום". פלוגות של אנשי גסטפו, מתוגברים בחיילים ליטאים ובשבויי מלחמה אוקראינים, פשטו על הבתים, שלפו ילדים ממיטות חמות, חטפו ילדים מידי הוריהם, הכו אותם והשליכו אותם למשאיות. הפקודה הייתה לנקות את הגטו מילדים בני 12 ומטה, ונשים וגברים בני 55 ומעלה.
הגטו התמלא צעקות, יללות ובכי. ניידות המשטרה סבבו בחוצות הגטו משמיעות מוזיקה קולנית ברמקולים, להחריש את זעקות הילדים והאמהות. כלבים התרוצצו מבית לבית, במחבואים ובחצרות, תרים אחר הטרף האנושי.
אמהות התחננו: "אל תיקחו את הילדים!" אבל הגרמנים ענו בצעקות: "את הזבל הזה חייבים לסלק, ואתן תעבדו עבורנו." אמהות שהתנגדו להתנתק מן הילדים או שניסו להוציא אותם מהמשאיות הושלכו בכוח לאחור, או שנורו במקום. ילדים ניסו לברוח, ונורו.
הגרמנים אילצו את השוטרים היהודים לחשוף מקומות מסתור של ילדים. מי שסירבו הועברו לפורט התשיעי ונורו למוות. כ-1,800 תינוקות, ילדים וזקנים נרצחו בתוך פחות מ-48 שעות. רובם של 130 שוטרי המשטרה היהודית הועברו לפורט התשיעי (חלק משרשרת מצודות מהמאה ה-19 שהגנו על העיר, ששימש כמחנה מעצר), שם הכו אותם ועינו אותם כדי שיגלו את מקומות המסתור בגטו. שלושים וארבעה מאנשי המשטרה היהודית הוצאו להורג, ובראשם המפקד משה לוין וסגניו יהודה זופוביץ' ואיקה גרינברג שהיו גם מראשי המחתרת. שבעה שוטרים לא עמדו כנראה בעינויים וגילו לגרמנים על קיומם של מקומות מחבוא שהכירו.
למחרת נמשך המצוד, בסיוע שוטרים יהודים שנשברו בעינויים. "היהודים בגיטו נדהמו בראותם שוטרים יהודיים נוסעים עם הגרמנים באותה מכונית ממקום אחד למשנהו, ומסייעים לגלות את המחבואים ('המלינות') של הילדים והקשישים חסרי האונים" (לייב גרפונקל, "קובנה היהודית בחורבנה", עמ' 180). כך נתגלו עוד 300 קורבנות. כ-1,200 ילדים וקשישים שהצליחו להסתתר במחבואיהם, התגלו לבסוף ונרצחו בפורט התשיעי ובאושוויץ.
לפי עדויות של ניצולי הגטו, לתושביו היה חשש מוקדם מהאקציה הצפויה, על פי מידע מגטאות אחרים בליטא בהם נערכה אקציה דומה. בעקבות החשש הם ניסו להחביא את ילדיהם מפני הגרמנים. בעקבות זאת, הוברחו ילדים מהגטו ונמסרו למשפחות לא-יהודיות. רבים מילדים אלה ניצלו, בהם אהרן ברק.
מעט ילדים ניצלו מהאקציה, בזכותו של קצין הס"ס קרל רינק (Rink), שהיה מפקד בתי המלאכה. רינק שנודע ביחסו ההוגן (יחסית) ליהודים, איפשר לילדים להתחבא בשטח בתי המלאכה ומנע מהגרמנים ושלוחיהם הליטאים והאוקראינים לחפש ולהוציא ילדים אלו ממחבואם.
סופו של הגטו
ב-8 ביולי 1944, עם התקרב הצבא האדום לעיר, פונה הגטו. במהלך הפינוי ניסו רבים להסתתר, אך כמעט כולם התגלו. 2,000 תושבים נשרפו או נורו בידי הגרמנים. המפונים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, הגברים לדכאו, והנשים לשטוטהוף, שם נרצחו עוד 2,500 מיהודי קובנה. ב-1 באוגוסט 1944 שוחררה קובנה בידי הצבא האדום. רק 500 יהודים נותרו בחיים בקובנה עצמה. בתום המלחמה נותרו בחיים רק כשמונה אחוז מהאוכלוסייה היהודית, שהם אלפיים בני אדם בסך הכל.
הנצחה
שמאל|ממוזער|250px|אנדרטה לזכר יהודי קובנה והסביבה שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון
250px|ממוזער|שמאל|אנדרטה המנציחה את "אקציית הילדים" בחצר בית הכנסת הכוראלי בקובנה
על הגטו נכתבו ספרי זיכרונות ומחקר היסטורי.
באתר הוקמו אנדרטאות בקובנה וישראל, בבית הקברות בחולון ומתחם יד ושם בירושלים.
בקובנה הוקם אתר הנצחה גדול ומוזיאון בפורט התשיעי. כמו כן הוצבו שם שלטי זיכרון בשטחי הגטו לשעבר, בבניין ישיבת סלובודקה ובאתרים בעיר קובנה בהם התגוררו דמויות חשובות בין תושבי הגטו.
ב-30 ביולי 2018 התקיים ב"יד ושם" אירוע הנצחה מיוחד: "קונצרט שכולו תכלת" - שחזור הקונצרט הציוני החשאי שהתקיים בקובנה 75 שנים קודם לכן, בכ"א בתמוז תש"ג. בקונצרט המקורי השתתפו ראשי הגטו וחברי תנועות הנוער הציוניות ושרו שירי ארץ ישראל.
בקרבת הגטו פעל בית יתומים בניהול של פיאטרס באובליס שהציל עשרות ילדים יהודים. ולאדאס דרופאס הציל כמה יהודים נוספים וזכה בתואר חסיד אומות העולם. בסוף ימיו התגורר בישראל.
לקריאה נוספת
יוסף גאר, אומקום פון יידישער קאוונע, מינכען: פארבאנד פון ליטווישע יידן אין דער אמעריקאנער זאנע אין דייטשלאנד, 1948
אברהם תורי, ודינה פורת (עורכת), גיטו יום-יום: יומן ומסמכים מגיטו קובנה'', תל אביב: מוסד ביאליק, אוניברסיטת תל אביב, 1988
לייב גרפונקל, קובנה היהודית בחורבנה, הוצאת יד ושם, 1959.
זאב מנקוביץ (עורך), היכון לקראת חירות! רשימות מגטו קובנה וממחנה קאופרינג: אלמנך גדוד מעפילים והביטאון ניצוץ, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2011.
רמי נוידרפר - המשטרה היהודית בגטו קובנה - אורות וצללים, אוניברסיטת תל אביב, 2015.
אריה סגלסון - בלב העופל, כיליונה של קובנה היהודית, ירושלים: הוצאת יד ושם, 2003.
דליה עופר (עורכת) - משטרת הגטו היהודית בוויליאמפולה: מסמך מגטו קובנה, ירושלים: יד ושם, תשע"ו 2016.
אברהם בראון ודב לוין, תולדותיה של מחתרת: הארגון הלוחם של יהודי קובנא במלחמת העולם השנייה''', ירושלים: יד ושם, 1962.
ספירה רפפורט, "יהודייה גזעית: בין שם לכאן - קובנה וארץ-ישראל", ירושלים: יד ושם, תשס"ד, 2004.
קישורים חיצוניים
גדעון רפאל בן מיכאל, יהדות קובנה בשואה: מקבץ מאמרים
ספר יהדות ליטא - 4 כרכים, באתר ספריית העיר ניו יורק; בכרך ד' מאמרים רבים על גטו קובנה, תוכן העניינים ב-Image 1673
אלחנן פרסון, חיי הדת בגטו קובנה באתר "זכור" - אמונה בימי השואה
131 ילדי קובנה באתר בית לוחמי הגטאות
שירים מגטו קובנה בתערוכה "מיתרי הלב: מוזיקה מתקופת השואה", באתר יד ושם
רמי נוידרפר, צבי קדושין - צילומי סתר מדהימים מגטו קובנה, בלוג בית התפוצות, אוגוסט 2018
צלילים של "התקווה": שוחזר הקונצרט החשאי מגטו קובנה - כתבה על שחזור הקונצרט הציוני שיזם מצו"ק ב"ישראל היום"
קונצרט שכולו תכלת - שחזור הקונצרט הציוני החשאי שנערך בגטו קובנה ביולי 1943, ב-30 ביולי 2018 ב"יד ושם".
הערות שוליים
*
קובנה
קטגוריה:השואה: מחנות ריכוז | 2024-06-30T12:04:29 |
נילס בור | REDIRECT נילס בוהר | 2004-09-18T07:15:48 |
שיחות מלוכלכות | שיחות מלוכלכות (באנגלית: Crank Yankers) היא תוכנית מתיחות וקומדיית בובות טלוויזיונית אמריקאית, המשודרת ברשת קומדי סנטרל, מלבד העונה הרביעית ששודרה ברשת MTV2. הקולות של הבובות מדובבים על ידי קומיקאים מפורסמים מ"סטרדיי נייט לייב", כגון: ונדה סייקס, ג'ים פלורנטיין, סוזי אסמן, סופר דייב אוסבורן וטרייסי מורגן. מעלליה מתרחשים בעיירה דמיונית בשם יאנקרוויל. בעיירה הבובות מותחות אנשים אמיתיים בצורה גסה, ולעיתים אף אלימה.
התכנית עלתה בבכורה ב-2 ביוני 2002 והסתיימה לאחר 4 עונות במרץ 2007.
ב-11 בפברואר 2019 ג'ימי קימל הודיע בתוכניתו "ג'ימי קימל לייב" כי התכנית תחזור לאחר 12 שנים לעונה חמישית בת 20 פרקים. העונה החמישית עלתה ב-25 בספטמבר 2019 וסיימה את שידוריה ב-3 ביוני 2020. ב-5 במרץ 2020, הודיעה קומדי סנטרל כי התוכנית חודשה ל-20 פרקים נוספים בעונתה השישית והחדשה.
בישראל, התוכנית משודרת בערוץ HOT קומדי סנטרל, ובעבר שודרה בערוץ yes Y.
דמויות
בסדרה קיימות דמויות משעשעות כגון:
אד המיוחד (מדובב על ידי ג'ם פלורנטיין) - נער מצחיק ששואל כל הזמן שאלות מוזרות ומתלהב מכל דבר, מדובב על ידי ג'ים פלורנטיין, בן דודו הצעיר של בובי פלטשר.
הדסה גוברמן - (דובבה על ידי שרה סילברמן) - תלמידת קולג' יהודית, בעונה השנייה מתגלה שהיא נולדה בישראל.
גלאדיס מרפי - (דובבה על ידי ונדה סייקס) - אישה שחורה וקולנית אשר מביאה הרצאות מאכזבות על מין.
טוני דלוג' - (מדובב על ידי בוב איינשטיין) בדמותו של הפעלולן סופר דייב אוסבורן, איש בעל פה גדול המועמד לנשיאות, ורוצה שכל הזמן יצביעו בשבילו.
הרוזן ניילס סטנדיש - (מדובב על ידי טוני ברבריי) - הרוזן של יאנקרוויל ונוטה לציין סטיות מיניות כאלה או אחרות.
אלמר היגינס - (מדובב על ידי ג'ימי קימל) - זקן יללן בן 85 שנוהג להתלונן פעמים רבות.
דני - (מדובב על ידי דייוויד אלן גריר), מתקשר בדרך כלל כדי לברר מידע על אירוע או דברים אחרים וכל כמה שניות נוהג להקיא בפראות.
בובי פלטשר - (מדובב על ידי ג'ם פלורנטיין) - צעיר בשנות ה-20, נוהג לשתות משקאות מוגזים ולשהק בטלפון וגם מעשן סמים.
קאמי סמית - (מדובבת על ידי ליסה ארץ') - רקדנית אקזוטית בת 22, חולת מין.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות שעלו לשידור בשנות ה-2000
קטגוריה:קומדי סנטרל
קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות בכיכובן של בובות
קטגוריה:סדרות טלוויזיה אמריקאיות שירדו משידור ועלו שוב
קטגוריה:תוכניות מערכונים בטלוויזיה
קטגוריה:קומדיות שחורות | 2022-09-11T00:39:55 |
בורקינה פסו | REDIRECT בורקינה פאסו | 2004-09-18T07:28:09 |
וולטה עילית | הרפובליקה של וולטה עילית (בצרפתית: République de Haute-Volta), שכיום נודעת בשם בורקינה פאסו, הייתה מדינה מערב אפריקאית שהוקמה ב-11 בדצמבר 1958 כמושבה עם שלטון עצמי בתוך הקהילה הצרפתית. לפני שקיבלה אוטונומיה היא נקראה וולטה עילית הצרפתית, והייתה חלק מהאיחוד הצרפתי. ב-5 באוגוסט 1960 קיבלה עצמאות מלאה מצרפת. ב-4 באוגוסט 1984 שינתה וולטה העילית את שמה לבורקינה פאסו.
שם ודגל
ממוזער|200x200 פיקסלים| מפה המציגה את נהר הוולטה בוולטה עילית
השם וולטה עילית הצביע על כך שהמדינה מכילה את החלק העליון של נהר הוולטה. צבעי דגל המדינה התאימו לשמות שלושת היובלים העיקריים שלו: הוולטה השחור, הוולטה הלבן והוולטה האדום. הדגל היה זהה לזה של הקיסרות הגרמנית.
היסטוריה
וולטה עילית הצרפתית קיבלה עצמאות ב-5 באוגוסט 1960. הנשיא הראשון של המדינה, מוריס יאמאוגו, עמד בראש הברית לדמוקרטיה והפדרציה / העצרת הדמוקרטית באפריקה. חוקת 1960 קבעה את הבחירות על ידי זכות בחירה ישירה של הנשיא והאסיפה הלאומית לתקופה של חמש שנים. זמן קצר לאחר עלייתו לשלטון אסר יאמאוגו על כל המפלגות הפוליטיות למעט הברית לדמוקרטיה.
במאי 1961 הודיעה וולטה עילית כי תצטרף לאיחוד של המדינות גאנה, גינאה, מאלי אולם איחוד זה לא מומש.
ביולי 1961 הנשיא יאמאוגו ביקר בישראל, וכאות הוקרה הוחלט לקרוא לרחוב בשכונת קריית היובל בירושלים בשם "רחוב וולטה עילית".
תומא סנקרה עלה לשלטון באמצעות הפיכה צבאית ב-4 באוגוסט 1983. אחר ההפיכה הוא הקים את המועצה הלאומית למהפכה (CNR), והכריז על עצמו כנשיא. בהנחיית סנקרה, המדינה שינתה את שמה ב-4 באוגוסט 1984, מוולטה עילית לבורקינה פאסו, שפירושה "ארץ האנשים הישרים". שינוי זה היה חלק מתהליך ה״אפריקניזציה" שהנהיג סנקרה, שנועד לנתק את המדינה מעברה הקולוניאלי. גם ההמנון הלאומי והדגל של וולטה הוחלפו באותה עת.
מדיניות
בין השנים 1958–1960 הובלה הרפובליקה של וולטה עילית על ידי נציב עליון:
מקס ברתט (11 בדצמבר 1958 עד פברואר 1959),
פול מאסון (פברואר 1959 עד 5 באוגוסט 1960).
בין השנים 1971–1987 הובלה רפובליקת וולטה עילית על ידי ראש ממשלה:
ז'ראר קנגו אודראוגו (13 בפברואר 1971 עד 8 בפברואר 1974)
תומא סנקרה (4 באוגוסט 1983 עד 14 באוקטובר 1987)
סמלים
דגל
שלושת הצבעים של דגל הלאום של וולטה עילית נובעים מכך שלוולטה שלושה חלקים: הוולטה השחורה, הוולטה הלבנה והוולטה האדומה.
המנון לאומי
ב-צרפתית:
Fière Volta de mes aieux,
Ton soleil ardent et glorieux
Te revêt d'or et de fierté
Ô Reine drapée de loyauté !
Nous te ferons et plus forte, et plus belle
À ton amour nous resterons fidèles
Et nos cœurs vibrant de fierté
Acclameront ta beauté
Vers l'horizon lève les yeux
Frémis aux accents tumultueux
De tes fiers enfants tous dressés
Promesses d'avenir caressées
Le travail de ton sol brûlant
Sans fin trempera les cœurs ardents,
Et les vertus de tes enfants
Le ceindront d'un diadème triomphant.
Que Dieu te garde en sa bonté,
Que du bonheur de ton sol aimé,
L'Amour des frères soit la clé,
Honneur, Unité et Liberté.
בעברית:
וולטה הגאה של אבותיי,
השמש הנלהבת והמפוארת שלך
לוקח אותך בזהב ובגאווה
מלכה עטופה בנאמנות!
אנו נהפוך אותך לחזק ויפה יותר
לאהבתך נישאר נאמנים
ולבנו תוסס מגאווה
ישבחו את היופי שלך
לקראת האופק הסתכל למעלה
פריסים עם המבטאים הסוערים
מילדיכם הגאים כולם מתאמנים
הבטחות מלטפות לעתיד
עבודת האדמה הבוערת שלך
אינסופי יספוג את הלבבות הנלהבים,
וסגולות ילדיך
חגורת דיאדה מנצחת.
שאלוהים ישמור אותך בטובתו,
יהי אושר אדמתך האהובה,
אהבת האחים תהיה המפתח,
כבוד, אחדות וחופש.
ההמנון הזה הוחלף מאז 1984 בהמנון חדש, דיטניה.
הערות שוליים
קטגוריה:אפריקה: מושבות צרפתיות לשעבר
קטגוריה:בורקינה פאסו: היסטוריה
קטגוריה:מדינות וטריטוריות שהוקמו ב-1958 | 2023-10-01T20:15:35 |
על מלי ולמה | על מלי ולמה היא תוכנית טלוויזיה לגיל הרך ששודרה בערוץ הילדים, בין השנים 1997–1998 בהנחייתו של טל מוסרי. יחד איתו הופיעו מלי הפרה הגדולה ולמה התנין הקטן המנהלים חנות שבה מבקרות כל חיות היער.
חיות היער היו הינשוף המבולבל, החפרפרת והקיפוד שחיים במנהרה, והצוות, גורו וגוגול, שלימדו בריאות. את כל הבובות הפעילו אופירה ארכוני ואילן סביר.
לפני מספר שנים, ערוץ הופ! שידר סדרה דומה, לאחר שערך מספר שינויים: הערוץ שינה את שם הקנגורו ל"גורה", והוסיף ארנב בשם "גולי" (גם הם בהפעלת אילן סביר). התוכנית הייתה במסגרת של להקה הנקראה "תהיו בריאים"
כיום קיים ל"תהיו בריאים" רק אתר קטן אשר הוא חלק מאתר ערוץ הופ!.
דמויות
מלי- פרה. מנהלת החנות, הדמות המבוגרת בסדרה, דואגת ללמה ומספרת לו כל מיני דברים.
למה- תנין. הדמות הילדותית בסדרה, סקרן ושובב שרוצה לדעת הכל. אוהב מאוד את הצבע הירוק ודברי-מתיקה.
טל- הדמות האנושית היחידה בסדרה. גולם על ידי טל מוסרי. יחד עם למה הם שילבו את ציור האדמה של טל ואת ציור השמיים של למה ויצרו את הציור של "טלמה". יש לו מילת-קסמים מיוחדת ("צ'נגה מנגה").
פרופסור ינשוף- ינשוף חכם ומבולבל אשר תוצאותיו מביאות לו בעיות. למשל פעם אחת היה עליו לגלות, בלי להביט בציורים שעליהן, באיזו קופסה יש אגרוף שקופץ ובאיזו יש עוגה כאשר בשתיהן היה אגרוף שקופץ.
קיפודי וחפרפרי- קיפוד וחפרפרת שחיים במאורה מתחת לחנות.
זיווה וריבה- תולעים. הן חיות בקופסת קרטון ומשחקות אחת עם השנייה. (מופיעות בעונה הראשונה בלבד)
גורו וגוגול- קנגורו ופיל. שני חברים טובים של מלי ולמה. בתוכנית הקודמת שלהם "המופע של גורו וגוגול" הם לימדו בריאות.
דמויות שהופיעו בעונה השנייה
חוזליטו- תוכי. כל הזמן מגיע לביתו של טל ומציק לו בלי הפסקה. הופיע במקור בסדרת הילדים "איץ ומיץ" בערוץ 2.
פייפר- טייס. הגיע לאי בטעות ולאחר שמטוסו התרסק הוא התחיל להתיידד עם למה, גורו ושאר חברי האי (וגם קצת להציק להם).
סבתא לולו- קופה. סבתא של למה (למרות שהם בעלי-חיים שונים לחלוטין), אשר דואגת לו.
ז'ינה- פינגווינית. חברה חדשה שהגיעה מהקוטב. בהתחלה למה חשב שהיא זרה, אך מהר מאוד למד להתיידד איתה.
ראו גם
המופע של גורו וגוגול
קישורים חיצוניים
קטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות וסדרות
קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות בכיכובן של בובות
קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות שעלו לשידור בשנות ה-1990 | 2021-11-27T16:55:15 |
עץ הפיטפוזים | שמאל|ממוזער|250px|יעל אבקסיס והפיטפוזים
עץ הפיטפוזים הייתה תוכנית ילדים ישראלית ששודרה בשנת 2000 בערוץ הילדים. את התוכנית הנחתה יעל אבקסיס, הבובה הכתומה פיט (מיכאל וייגל) והפיטפוזים (מינדי טיאר ומיכאל וייגל). הפיטפוזים היו יצורים מוזרים שדיברו בחרוזים והמציאו "שטוזים" (שטויות בחרוזים) יוצאי-דופן. כברצועת-שידורים במהלך התוכנית שודרו תוכניות נוספות כגון "קיפר", "בוב הבנאי", "רחוב החיות 64", "מגי והמפלץ", "פרנקלין" ו"הדובון הקטן". את התסריטים כתבה הסופרת והמשוררת דתיה בן-דור. בימוי: מוטי אבירם.
בשנת 2001 הופקה סדרת בת בשם "שעת הפיטפוזים", שנכתבה על ידי דתיה בן דור. בתוכנית זו הופיעו רק הפיטפוזים עם פינות חדשות (לדוגמה: פיטפוטי אותיות), שטוזים חדשים וקטעי קישור חדשים לסדרות הרצף.
זו הייתה אחת משתי התוכניות האחרונות לפעוטות ששודרו בערוץ הילדים יחד עם סיפורי אולי ויולי בעקבות עלייתו של ערוץ הופ! בשנת 2000.
כיום אפשר למצוא את התכנית בBIGI רק עם קטעי הקישור וללא המעברונים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
קטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות וסדרות
קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות בכיכובן של בובות
קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות שעלו לשידור בשנות ה-2000
קטגוריה:יצירות דתיה בן דור | 2024-10-09T14:55:57 |
גינת ההפתעות | ממוזער|לוגו התוכנית
גינת ההפתעות הייתה תוכנית טלוויזיה לילדים, ששודרה בשנים 1993–1997 בערוץ הילדים.
התוכנית נסובה סביב חייה של מיכל ינאי, ושל שני חבריה – שפיץ העכבר הערמומי והרגזן, וציפה הציפור התמימה והמצחיקה. בכל פרק, לשתי הבובות הייתה בעיה שונה ומיכל עזרה להן לפתור אותה באמצעות שירים, סיפורים ושיטות מקוריות יותר. בין השירים זכוּר "זומבו שוקו", ששרו מיכל, שפיץ וציפה. העונה הראשונה של התכנית הייתה תוכנית אירוח ופעלה כרצועת שידורים בשעות לפני הצהריים והערב. בעונה השנייה היו קטעים של התכנית ששודרו לפני התכנית ואחריה שבהם מיכל דיברה אל הצופים ליד שולחן בצורה של פרח ואף סיפרה להם סיפורים, ובין היתר גם גילמה שם דמות של ילדה קטנה.
כל שירי התכנית בעונתה השנייה קובצו לספיישל בשם "מיכל בארץ הפלאות".
בעונה האחרונה הוחלפה התפאורה כליל, בתפאורה אחרת.
את שיר הפתיחה של התוכנית כתבה שירה גפן, הלחינה ורד שילוני וביצע אריאל זילבר.
דמויות
דמויות ראשיות
מיכל ינאי – היוותה את מרכז התוכנית.
ציפה הציפור (הופעלה על ידי איקי גלעד) – נפלה בגינת ההפתעות כאשר שברה עצם בכנף, הבריאה, אך החליטה להישאר בגינה. שפיץ קינא בקשר הטוב שלה עם מיכל, אך בסופו של דבר התיידד איתה. יחד עם מיכל ושפיץ השתתפה ציפה בשיר שהגיע למקום הראשון.. באחד הפרקים מתגלה שהיא ציפור למחצה מכיוון שאביה ברווז.
העץ – העץ היה דמות מרכזית בעונה הראשונה, וציפה גרה מעליו. לאחר מספר פרקים, נעלמה דמותו באופן מסתורי ללא הסבר בעלילה. בעונה האחרונה של גינת ההפתעות הוחלף העץ בעץ שבו יש חור שמשמש כבית מגוריה של ציפה.
דמויות משניות
רוזינה: דמות שגילם ניר רון בעונה הראשונה של גינת ההפתעות. היה שכן תמוה שהתגורר ליד הגינה.
יוסקה הפיראט: פיראט אותו שיחק צחי נוי, אשר ביקר בגינה בכמה פרקים בחלק השני של העונה השנייה כדי לשכנע את מיכל ינאי שתיתן לו שערה שלה, על-מנת שיוכל להוריד דמעה שנתקעה לו על הלחי, ואהב מאוד כסף. שר מפעם לפעם את "שיר הכסף".
שמנדריק: קבלן שאותו גילם דוד דנינו בחלק הראשון של העונה השנייה, ניסה במספר פרקים לסלק את כל יושבי הגינה על מנת להקים תחתיה חניון.
מונה שועלי: נוכלת שגולמה על ידי מיכל ינאי. הופיעה בעונה האחרונה של "גינת ההפתעות".
קישורים חיצוניים
לקט משירי התוכנית, באתר יוטיוב
קטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות וסדרות
קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות שעלו לשידור בשנות ה-1990
קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות בכיכובן של בובות
קטגוריה:מיכל ינאי | 2024-10-03T11:32:48 |
ספרינגר ספניאל אנגלי | ספרינגר ספניאל אנגלי (באנגלית: English Springer Spaniel) הוא כלב ציד שאוהב לשחק במשחקי "תפוס והבא". גובהו מגיע לכ-50 סנטימטר. משקלו נע בין 30-15 קילו.
ימין|ממוזער|ספרינגר אנגלי
גזע ספניאל זה הוא ותיק יחסית ומופיע בציורים מהמאה ה-16. נראה שהוא מאבותיהם של גזעי ספניאל שונים, גזע הקוקר ספניאל למשל לא היה מוכר כגזע נפרד עד המאה ה-18.
יש לו סיבולת כמעט בלתי מוגבלת והוא זקוק לפעילות רבה ולתרגול רב.
בדומה לגזעים אחרים אשר פותחו לעשות עבודה מסוימת, הדגשים בכלב התצוגה תואמים את התכונות אותן רוצים להדגיש.
כלבי התצוגה הזכרים שוקלים כ-23 ק"ג, ומשקלן של הנקבות הוא כ-18 ק"ג. כלבי העבודה קלים וקטנים יותר. צבעי פרוותם מגוונים- כשהצבעים חום, שחור ולבן הם השכיחים ביותר.
קישורים חיצוניים
קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה
קטגוריה:הקבוצה השמינית של הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות
קטגוריה:הקבוצה השלישית של מועצת הכלבנות האוסטרלית הלאומית
קטגוריה:הקבוצה הראשונה של מועדון הכלבים הקנדי
קטגוריה:גזעי כלבים | 2024-03-30T00:43:46 |
מאניה דיפרסיה | REDIRECT הפרעה דו-קוטבית | 2004-09-18T08:53:35 |
מניעת תאונות | REDIRECT בטיחות | 2004-09-18T08:56:41 |
מתנגדים | 2024-05-16T17:36:02 | |
חברת וולט דיסני | שמאל|ממוזער|250px|סמלילה של דיסני, המופיע בתחילת כל סרט שלהם משנת 2006
חברת וולט דיסני (באנגלית: The Walt Disney Company), אשר מוכרת יותר בשמה הקצר דיסני, היא תאגיד רב-לאומי אמריקאי של בידור ותקשורת המונים מגוונת, שבסיסה באולפני וולט דיסני בברבנק, קליפורניה, ארצות הברית. וולט דיסני הוא תאגיד השידור והכבלים השני בגודלו בעולם מבחינת הכנסות, לאחר תאגיד Comcast (בעלי אולפני יוניברסל, דרימוורקס ורשת NBC). אולפני וולט דיסני נוסדו ב-16 באוקטובר 1923 על ידי וולט דיסני ואחיו רוי דיסני בשם אולפני האנימציה האחים דיסני (Disney Brothers Cartoon Studio), וביסס את עצמו כאולפן מוביל בתעשיית האנימציה באמריקה עקב הגיוון הרב של הסרטים שהפיק, שכללו סרטי קולנוע וסרטי הפצה ביתית ממגוון סוגות רחב, הפקות טלוויזיה וכן פארקי שעשועים עם דמויות החברה בכל רחבי העולם.
התאגיד פעל במשך שנים בשם אולפני וולט דיסני (Walt Disney Studios) ומספר שנים לאחר מכן בשם וולט דיסני הפקות (Walt Disney Productions). בשנת 1986 שונה לשם הנוכחי, ובמקביל הורחבה הפעילות בכך שהוקמו חטיבות ומחלקות חדשות שהתמקדו שהתמקדו בקולנוע, ברדיו, במוזיקה, בפרסום והוצאה לאור, וכן במדיום דיגיטלי. בנוסף דיסני יצר מחלקות עסקיות חדשות על מנת לשווק את התוכן שהופנה לקהל צופים בוגר יותר, בעיקר כזה שהיה מזוהה עם מותגי הדגל של החברה.
וולט דיסני מוכר בעיקר בזכות הסרטים וההפקות של אולפני הסרטים שלה, אולפני וולט דיסני (Walt Disney Studios), שהם היום אחד מהאולפנים הגדולים והידועים ביותר בהוליווד. דיסני הוא גם הבעלים והמפעיל של רשת שידורי הטלוויזיה ABC; מפעיל מספר ערוצי טלוויזיה בכבלים, ביניהם ערוץ דיסני, ESPN, ו-Freeform; כולל מחלקות שיווק, פרסום והפצה; וכן מפעיל ובעל הזכויות והרישיונות על 14 פארקי שעשועים ברחבי העולם, באמצעות תאגיד הבת פארקים ואתרי נופש של חברת וולט דיסני (Walt Disney Parks and Resorts). בנוסף בבעלותו חטיבת מוזיקה מוצלחת. החל מ-6 במאי 1991 מניית וולט דיסני היא אחת המניות המרכיבות את מדד דאו ג'ונס. הדמות המוכרת שיצר וולט דיסני בתחילת דרכו, מיקי מאוס, היא הסמל הרשמי של התאגיד.
היסטוריה
1923–1928: עידן הסרטים האילמים
בתחילת 1923, האנימטור האמריקאי וולט דיסני יצר סרט קצר בשם "ארץ הפלאות של אליס", בו השחקנית הצעירה וירג'יניה דייוויס גילמה את הדמויות המצוירות. לאחר פשיטת הרגל בשנת 1923 של האולפן הקודם של דיסני, Laugh-O-Gram Studio, הוא עבר להוליווד כדי להצטרף לאחיו רוי דיסני. מפיצת הסרטים מרגרט וינקלר מ-M.J. Winkler Productions פנתה לדיסני עם תוכניות להפיץ סדרה שלמה של אליס שנרכשה עבור 1,500$ לסליל, יחד עם דיסני כשותף ליצירת הסדרה. וולט ואחיו רוי הקימו את אולפני Disney Brothers Cartoon באותה השנה. האולפן יצר סרטי אנימציה נוספים אחרי "ארץ הפלאות של אליס".
בינואר 1926 עם השלמת הבנייה של אולפני דיסני, שמו שונה מאולפני Disney Brothers (האחים דיסני) לאולפני Walt Disney (וולט דיסני).
לאחר סיום תקופת ההפצה של סדרת אליס, דיסני פיתח סדרה שכולה מצוירת עם הדמות המקורית הראשונה שלו, אוסוולד הארנב, שהופצה על ידי וינקלר דרך אולפני Universal. המפיצים קיבלו את הזכויות ואת הבעלות על אוסוולד, ודיסני הרוויח רק כמה מאות של דולרים. דיסני הספיק ליצור רק 26 סרטים קצרים של אוסוולד לפני שהחוזה שלו עם המפיץ הסתיים בפברואר 1928, כאשר בעלה של וינקלר, צ'ארלס מינץ השתלט על החברה. לאחר שלא הצליח להשתלט על אולפני דיסני, מינץ שכר ארבעה מהאנימטורים של דיסני (למעט אב אייוורקס) ופתח סטודיו משלו לאנימציה, Snappy Comedies.
1928–1934: מיקי מאוס והסימפוניות הטיפשיות
200px|ממוזער|הפוסטר המקורי של הסרט "פרחים ועצים" מסדרת "סימפוניות טיפשיות"|ימין
בשנת 1928, כדי להתאושש מאובדן זכויות היוצרים על אוסוולד הארנב, דיסני הגה רעיון של דמות עכבר בשם מורטימר וצייר כמה ציורים ראשוניים שלו כאשר היה על רכבת לכיוון קליפורניה. השם של העכבר שונה מאוחר יותר למיקי מאוס וכיכב בכמה סרטים של דיסני. אב אייוורקס עידן את התכנון הראשוני של מיקי מאוס. סרט הקול הראשון של דיסני, "ספינת הקיטור וילי", סרט מצויר בכיכובו של מיקי, יצא לאור ב-18 בנובמבר 1928 באמצעות חברת ההפצה Pat Powers'. הסרט היה סרט ההנפשה הראשון של מיקי מאוס שנוצר בליווי של קול, אולם הוא היה השלישי שנוצר על ידי דיסני, אחרי הסרטים "שיגעון של אווירון" ו"הגאוצ'ו הדוהר" שהיו בתחילה סרטים אילמים, אולם מספר שנים אחרי יציאת "ספינת הקיטור וילי" יצאו בליווי של קול.
"ספינת הקיטור וילי" נהפך מיד ללהיט ענק, וההצלחה נבעה לא רק כיוון שמיקי כיכב בסרט, אלא מאחר שהסרט היה הסרט המצויר הראשון שכלל קול. דיסני השתמש ליצירת הסרט במערכות של חברת Pat Powers', שנוצרו על ידי לי דה פורסט. הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בתיאטרון ברודוויי (אז – B. S. Moss's Colony Theater). הסרטים "שיגעון של אווירון" ו"הגאוצ'ו הדוהר" הופקו מחדש עם פסקולים והופצו בשנית ב-1929.
דיסני המשיך ליצור סרטי אנימציה עם מיקי מאוס ודמויות אחרות, והחל ליצור את סדרת "הסימפוניות הטיפשיות" עם סרטי קולומביה שהפיצו את הסדרה החל מאוגוסט 1929. בין השנים 1929 ל-1939 פרסמה החברה סדרה של 75 סרטים קצרים כחלק מסדרת "הסימפוניות הטיפשיות". הסרט הקצר "התרנגולת הקטנה והחכמה" שיצא כחלק מסדרה זו סימן את הופעתו הראשונה של דונלד דאק. שבעה מהסרטים הקצרים זכו בפרס אוסקר לסרט המונפש הקצר הטוב ביותר. בספטמבר 1929, המנהל של התיאטרון "Fox Oakland" באוקלנד, קליפורניה, הארי וודין, ביקש רשות מדיסני להקים את מועדון מיקי מאוס, ודיסני נתן את הסכמתו. בנובמבר, חוברות קומיקס נשלחו לחברת "Kings Featurs" (חברה המפיצה לעיתונים קומיקס, פאזלים, משחקים וכדומה) לצורכי בדיקה, והחברה ביקשה דגימות נוספות כדי להראות למוציא לאור, ויליאם רנדולף הרסט. ב-16 בדצמבר, חברת וולט דיסני נהפכה לתאגיד בשם "וולט דיסני הפקות בע"מ", שהיו בה מחלקת שיווק, ושתי חברות בנות – Disney Film Recording Company (מחלקת צילום הסרטים) ו-Liled Realty and Investment Company (מחלקת הנדל"ן וההשקעות בנדל"ן). דיסני ואשתו החזיקו ב-60% ממניות החברה (6,000 מניות) ורוי החזיק ב-40%. ב-30 בדצמבר, Kings Features יצרו את העיתון הראשון שלהם, New York Mirror, בו פורסמה סדרת הקומיקס מיקי מאוס.
ב-1932 דיסני חתם על חוזה בלעדיות עם החברה שהפיצה את הטכניקולור (החוזה התקיים עד סוף 1935) כדי לייצר אנימציות בצבע, והוא יצר את הסרט "פרחים ועצים" (Flowers and Trees) ב-1932 באמצעות טכנולוגיה זאת. דיסני הוציא לאור מספר אנימציות דרך החברות Powers' Celebrity Pictures (1928–1930), סרטי קולומביה (1930–1932) ויונייטד ארטיסטס (1932–1937). הפופולריות של סדרת מיקי מאוס אפשרה לדיסני לתכנן סרטי אנימציה באורך מלא.
1934–1945: שלגיה ושבעת הגמדים ומלחמת העולם השנייה
250px|ממוזער|וולט דיסני מציג את הדמויות של "שלגיה ושבעת הגמדים" בקדימון של הסרט
לאור ההחלטה לפתח את סרטי וטכנולוגית האנימציה, דיסני החל להפיק את סרט האנימציה הראשון שבאורך מלא בשנת 1934. לאחר 3 שנות הפקה, הסרט "שלגיה ושבעת הגמדים" הוקרן בהקרנת בכורה בדצמבר 1937 והפך לסרט המצליח ביותר באותה התקופה. הסרט הופץ על ידי חברת RKO שהפיצה את סרטי דיסני החל מיולי 1937, לאחר שיונייטד ארטיסטס ניסתה להשיג את זכויות השידור על הסרטים הקצרים של דיסני.
באמצעות ההכנסות מהסרט "שלגיה", דיסני מימן בניית מתחם חדש בגודל של 51 דונם בברבנק, קליפורניה. בנייתם של אולפני וולט דיסני החדשים, שהם המטה של החברה, הושלמה בסוף 1939, והם נפתחו לעסקים בסוף אותה שנה. ההנפקה הראשונה של וולט דיסני הפקות הייתה ב-2 באפריל 1940.
האולפנים המשיכו ליצור סרטי הנפשה באורך מלא, בהם "פינוקיו" (1940), "פנטסיה" (1940), "דמבו הפיל המעופף" (1941) ו"במבי" (1942). לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, ההכנסות מהסרטים ירדו. כאשר ארצות הברית נכנסה למלחמה לאחר המתקפה על פרל הארבור, רבים מהאנימטורים של דיסני גויסו לצבא ארצות הברית. הממשלות של ארצות הברית וקנדה הוזמנו לאולפני החברה כדי להפיק סרטי הדרכה ותעמולה. עד 1942, 90% מכלל עובדי החברה (שהיו אז כ-550) עבדו על סרטים הקשורים למלחמה. סרטים כמו "Victory Through Air Power" ו"חינוך למוות" נוצרו כדי להגביר את התמיכה הציבורית במאמץ המלחמתי הרב. גם הדמויות של האולפנים הצטרפו למאבק, כדוגמת דונלד דאק שהופיע במספר סרטי תעמולה קצרים, כולל בסרט זוכה אוסקר, "פני הפיהרר" (1943).
1946–1954: לאחר המלחמה והפקות טלוויזיה
הצוות והתקציב במהלך המלחמה ואחריה היו מצומצמים, לכן הסרטים של דיסני בשנות ה-40 היו "סרטי חבילה", שהם למעשה אוסף של סרטים קצרים. ביניהם נמנים "שלושת הקבלרוס" (1944) ו"עת הזמיר" (1948), שנחלו חוסר אהדה והכנסות נמוכות. במקביל, האולפנים החלו לייצר סרטי אקשן ותעודה. הסרטים "שירת הדרום" (1946) ו"כה יקר ללבי" (1948) ששילבו הנפשה לצד שחקנים חיים, זכו לתגובות זועמות בשל גזענות ואף הוחרמו בארצות הברית. בניגוד אל הסרטים הללו, סדרת "True-Life Adventures", שכללה את הסרטים "אי כלבי הים" (1948, Seal Island) ו"הערבה הנעלמת" (1954, The Vanishing Prairie), הייתה פופולרית מאוד וזכתה בפרסים רבים.
יצירת הסרט "סינדרלה" ב-1950 הוכיחה כי סרט הנפשה באורך מלא עדיין יכול להצליח בשוק. סרטים נוספים שנוצרו באותה התקופה היו "עליסה בארץ הפלאות" (1951) ו"פיטר פן" (1953), שניהם הופקו לפני שהמלחמה התחילה, וכן גם סרט הלייב אקשן "אי המטמון" (1950). סרטי לייב אקשן נוספים של דיסני כללו את "The Story of Robin Hood" (סיפורו של רובין הוד; 1952), "The Sword and the Rose" (החרב והוורד; 1953) ו"20,000 מיל מתחת למים" (1954). החוזה של דיסני עם RKO הסתיים בשנת 1953, ובאותה השנה הוא הקים את מחלקת ההפצה של החברה, "Buena Vista Distribution".
בדצמבר 1950, וולט דיסני הפקות וחברת קוקה-קולה התחברו כדי ליצור את המיזם הראשון של דיסני בטלוויזיה, ששודר ברשת NBC – "שעה בארץ הפלאות" ("An Hour in Wonderland"). באוקטובר 1954, רשת ABC שידרה את הסדרה הראשונה של דיסני, "עולמו המופלא של דיסני" (באנגלית: Disneyland), שהפכה לאחת הסדרות הארוכות ביותר בכל הזמנים, עם 54 עונות ו-1,224 פרקים עד שנת 2008. הסדרה "עולמו המופלא של דיסני" נתנה לחברה במה להציג פרויקטים חדשים ותוכניות חדשות, ורשת ABC נהייתה שותפה של דיסני לפיתוח ומימון המיזמים שלה. זהו היה השלב הראשון בשותפות בין שתי החברות שתגיע לשיא ארבעה עשורים מאוחר יותר, בצעד שרבים לא יכלו לצפות, בו דיסני רכשה את ABC. ברכישה בעצם החברה ניהלה וקיבלה את הזכויות על תחנות של ABC, ועל התוכניות והמיזמים של החברה.
1955–1965: דיסנילנד
ב-1954, וולט דיסני השתמש בסדרה "עולמו המופלא של דיסני" (באנגלית: Disneyland) כדי לחשוף את מה שעתיד להיות דיסנילנד, רעיון שהגה שבא מתוך הרצון לבנות מקום שבו הורים וילדים יכולים ליהנות ביחד. ב-18 ביולי 1955, וולט דיסני פתח לקהל הרחב את פארק השעשועים דיסנילנד באנהיים שבקליפורניה. ב-17 ביולי 1955 הפארק דיסנילנד הוצג בתצוגה מקדימה בטלוויזיה בשידור חי בחסותו של רונלד רייגן. אחרי התחלה שלא צלחה במיוחד, דיסנילנד גדל ומשך מבקרים מכל רחבי ארצות הברית והעולם. ב-1959 התווספה לפארק רכבת המונורייל ("Monorail System"), שהייתה הרכבת הראשונה מסוגה באמריקה.
לכבוד התערוכה העולמית בניו יורק ב-1964, דיסני הכין ארבע אטרקציות נפרדות לנותני חסות שונים, כדי שכל אחד מהם ימצא את דרכו בדיסנילנד בצורה שונה. במהלך תקופה זו, וולט דיסני תכנן בחשאיות הקמה של פארק שעשועים נוסף לחברת דיסני. בנובמבר 1965 הוא הכריז על "דיסניוורלד", פארק שעשועים גדול מאוד שכולל בתוכו בתי מלון ועיר שכולה דיסני, שישתרע על שטח של אלפי דונמים שנרכש מחוץ לאורלנדו, פלורידה.
במהלך שנות ה-50 חברת וולט דיסני המשיכה להתמקד בהצלחה שלה ביצירת הפקות טלוויזיה. תוכנית הילדים היומית שלה, "מועדון מיקי מאוס", הכוללת צוות של ילדים צעירים שדיבבו את הדמויות, הוצגה לראשונה בשנת 1955 וזכתה להצלחה גדולה. שנתיים מאוחר יותר ב-1957, יצרה דיסני את סדרת "זורו" ("Zorro") שזכתה גם היא לפופולריות רבה ושודרה ב-ABC במשך שתי עונות. למרות ההצלחה לה זכתה דיסני, החברה הפחיתה את ההשקעה בהפקות טלוויזיה בשנות ה-60, למעט בסדרה "עולמו המופלא של דיסני" שזכתה להצלחה רבה ושודרה במשך זמן רב.
אולפני הסרטים של דיסני נשארו עסוקים ומצליחים, עם ממוצע של 6 יצירות שנוצרו בכל שנה באותה התקופה. בעוד שהפקת סרטים קצרים האטה באופן משמעותי במהלך שנות ה-50 וה-60, הסטודיו הוציא לאור מספר סרטי אנימציה באורך מלא, בהם "היפהפייה והיחפן" (1955), "היפהפייה הנרדמת" (1959) ו"101 כלבים דלמטיים" (1961), שנוצרו באמצעות מכונות צילום חדשניות במטרה להעביר את תהליך היצירה באמצעות ציורים לחדשנות של המכונות. הסרטים ששילבו שחקנים חיים שנוצרו על ידי דיסני היו מפוזרים על פני כמה סוגי ז'אנרים, כולל ספרות היסטורית ("ג'וני טרמיין", 1957), עיבודים לספרי ילדים ("פוליאנה", 1960) וקומדיות מודרניות ("לאלף את אבא", 1959). הסרט המצליח ביותר של דיסני בשנות ה-60 היה הסרט "מרי פופינס" ששילב שחקנים חיים ואנימציה ועובד על פי עלילת הספר בעל אותו השם. הסרט היה לסרט המרוויח ביותר באותם הזמנים, וזכה בחמישה פרסי אוסקר, כולל פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר שהוענק לג'ולי אנדרוז על משחקה.
קבוצת העיצוב והאדריכלות של פארקי השעשועים של דיסני נהפכה לחלק בלתי נפרד מפעילות האולפנים, ואולפני וולט דיסני קנו אותה ב-5 בפברואר 1965, ושינתה את שמה ל-"Walt Disney Imagineering".
1966–1971: מותם של וולט ורוי דיסני
250px|ממוזער|שמאל|טירת סינדרלה בממלכת הקסם – סמלו של דיסניוורלד
ב-5 בדצמבר 1966, וולט דיסני נפטר עקב סיבוכים הקשורים לסרטן הריאות שלקה בו, ורוי דיסני החליף אותו בתפקיד יושב הראש, המנכ"ל ונשיא החברה. אחת הפעולות הראשונות שלו היה לשנות את שם הפארק (שהיה אז עדיין בתכנונים ובנייה) מ"דיסניוורלד" ("Disney World") ל"וולט דיסני וורלד" ("Walt Disney World"), כאות כבוד לאחיו ולחזונו.
ב-1967, שני הסרטים האחרונים שוולט יצר יצאו לאור, הראשון הוא סרט האנימציה "ספר הג'ונגל" והשני הוא "המיליונר המאושר ביותר". האולפנים הוציאו לאור מספר קומדיות בסוף שנות ה-60, כולל "החיפושית השובבה" (הסרט המרוויח ביותר ב-1969) ו-"The Computer Wore Tennis Shoes" שיצא גם הוא ב-1969 בו כיכב השחקן קורט ראסל. שנות ה-70 נפתחו עם הוצאתו לאור של סרט האנימציה הראשון שלא בפיקוחו של וולט, "חתולים בצמרת", ואחריו גם סרט הפנטזיה המוזיקלי, "המיטה המעופפת" שיצא לאור בשנת 1971. הסרט "רוחו של השחור הזקן" (בהתבסס על דמותו של שחור הזקן), היה גם הוא למצליח מאוד באותה התקופה.
ב-1 באוקטובר 1971, וולט דיסני וורלד נפתח לציבור הרחב, ורוי דיסני מאוחר יותר באותו החודש חנך את הפארק. ב-20 בדצמבר 1971, רוי דיסני נפטר מאירוע מוחי, והחברה הועברה לניהולם של דון טאטום, קארד ווקר וחתנו של וולט – רון מילר, אותו וולט ורוי לימדו כיצד לנהל את החברה וליצור סרטים.
1972–1984: כישלון הסרטים בקולנוע וההנהלה החדשה
וולט דיסני הפקות המשיכה להוציא לאור סרטי משפחה במהלך שנות ה-70, כדוגמת "הבריחה להר הקוסמים" (1975) ו"יום שישי המפחיד" (1976), אולם סרטים אלו לא צלחו בקופות כפי שהסרטים מהשנים הקודמות צלחו. עם זאת, הסרטים של אולפני האנימציות זכו להצלחה בקופות, בהם "רובין הוד" (1973), "הרפתקאות ברנרד וביאנקה" (1977) ו"השועל והכלבלב" (1981).
בתור יושב ראש האולפנים, מילר ניסה ליצור סרטים שימשכו את קהל בני הנוער, דבר שלא צלח עם הסרטים הקודמים שיצאו לאור. בהשראת הפופולריות של "מלחמת הכוכבים", האולפנים הפיקו את סרט המדע הבדיוני "החור השחור" ("The Black Hole") ב-1979 שעלות הפקתו עלתה 20,000,000 דולר, אולם הוא לא הצליח במיוחד כיוון שהאהדה ל"מלחמת הכוכבים" הייתה גבוהה מדי. "החור השחור" היה הסרט הראשון של דיסני שנאסרה עליו צפייה של ילדים מתחת לגיל 17 בארצות הברית. דיסני הוציאה סרטים נוספים מז'אנר המדע הבדיוני ואף האימה, ביניהם "התצפיתן ביער" ו"טרון", שלא זכו באהדת הקהל.
דיסני שכרה לראשונה מפיקים מחוץ לחברה בשביל פרויקטי סרטים, דבר שמעולם לא נעשה לפני בהיסטוריה של האולפנים. דיסני נכנסה לפרויקט משותף עם חברת סרטי פרמאונט, שבמסגרתו הופקו הסרטים "פופאי" ("Popeye", 1980) ו"קוטל הדרקון" ("Dragonslayer", 1981); זאת הייתה הפעם הראשונה שהאולפנים שיתפו פעולה עם אולפנים אחרים. פרמאונט הפיצה את סרטי דיסני בקנדה באותה העת, והייתה תקווה שיוקרת השיווק של דיסני תעזור למכור את שני הסרטים.
בשנת 1982, משפחת דיסני מכרה את הזכויות על שם החברה וכן את רכבות ההרים שנמצאות בפארקי השעשועים של דיסני שקשורות לסרטי דיסני, שהן 818,461 ממניות החברה ששוות 42.6 מיליון דולר. כמו כן, רוי א. דיסני, אחיינו של וולט דיסני, התנגד למחיר הרכישה והצביע נגד הרכישה כחבר במועצת המנהלים של דיסני. משנת 1983 עם שחרורו של הסרט "מזמור חג המולד של מיקי" ("Mickey's Christmas Carol") החלה תקופה של סרטים מצליחים, בהם "Never Cry Wolf" וכן הסרט שנכתב על ידי ריי ברדבורי, "Something Wicked This Way Comes". ב-1984, מנכ"ל חברת דיסני, רון מילר, הקים את סרטי Touchstone בתור מותג של דיסני להפצת סרטים. הסרט הראשון של סרטי Touchstone היה הקומדיה "ספלאש" (1984), שזכה להצלחה קופתית.
הסדרה "עולמו המופלא של דיסני" נותרה משודרת בפריים טיים במשך שנים רבות, ולאור הצלחה זו חברת וולט דיסני חזרה לפעילותה בטלוויזיה בשנות השבעים, שבמסגרתה שיתפה פעולה עם חברות הטלוויזיה ויצרה סדרות כגון סדרת האנתולוגיה "The Factory Mouse" וכן החזירה לשידור לתקופה קצרה את "מועדון מיקי מאוס". ב-1980 דיסני השיקה את וולט דיסני וידאו ביתי (Walt Disney Home Video) כדי לנצל את שוק קלטות הווידאו החדש. ב-18 באפריל 1983 הושק לראשונה ערוץ דיסני כערוץ המשודר בכבלים בפריסה ארצית בארצות הברית, הכולל ספרייה גדולה של הסרטים הקלאסיים של דיסני, סדרות טלוויזיה, הפקות מקור וכן תוכניות לכל המשפחה שלא נוצרו על ידי דיסני.
הדיסניוורלד קיבל בשנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80 חלק ניכר מתשומת הלב וההשקעה של החברה. ב-1978 מנהלי וולט דיסני הכריזו על קיומן של תוכניות לפארק דיסניוורלד נוסף בשם אפקוט, שייפתח באוקטובר 1982. בהשראת חלומו של וולט דיסני על עיר עתידנית, פארק האפקוט נבנה כמעין תערוכה עולמית קבועה בחסותם של תאגידים אמריקאיים גדולים. על פי התוכניות, הפארק כולל בתוכו ביתנים רבים המבוססים על תרבויות של עמים מכל רחבי העולם. ביפן, חברת "The Oriental Land" שיתפה פעולה עם וולט דיסני לבניית פארק של דיסני מחוץ לארצות הברית – דיסנילנד טוקיו, שנפתח באפריל 1983.
למרות ההצלחה הרבה של ערוץ דיסני, וולט דיסני הפקות הייתה פגיעה למדי מבחינת כלכלית. ספריית הסרטים של החברה הייתה יקרת ערך, אולם הציעה כמה סרטים שזכו להצלחה, בעיקר סרטיו של דון בלות' שעזב את החברה ב-1979 יחד עם 11 אנימטורים נוספים, דבר שגרם לתקופת הרנסאנס של דיסני. כמו כן, צוות ההנהגה של החברה התקשה מאוד לשתף פעולה ולשמור על קשר עם אולפנים אחרים.
בתחילת שנות ה-80, ההכנסות מפארקי השעשועים של דיסני היוו 70% מכלל ההכנסות של החברה.
ב-1984, קבוצת ההחזקות של בעל ההון סול שטיינברג הכריזו על הצעה להשתלטות עוינת על הפקות וולט דיסני, מתוך רצון למכור את חלק מפעילותה. וולט דיסני הפקות קנתה את המניות של חברתו של שטיינברג – "Reliance" (11.1% ממניות החברה) כדי למנוע את השתלטותו. עם זאת, בעל מניות אחר הגיש תביעה על ערך המניה של דיסני ועל הניהול של דיסני לשמור על עמדות בעלי המניות. תביעה זו יושבה בשנת 1989 עבור סכום כולל של 45 מיליון דולר מדיסני ו-Reliance.
1984–2005: תקופת מייקל אייזנר
סיד בס, איש עסקים אמריקאי, רכש 18.7% מכלל דיסני ב-1984. עם רכישה זו, בס והדירקטוריון הכניסו את מייקל אייזנר שעבד אז בחברת סרטי פרמאונט לתפקיד מנכ"ל החברה, ואת פרנק ולס שעבד אז בחברת האחים וורנר לתפקיד נשיא החברה. אייזנר הכריז כי החל בסרט "היחפן מבברלי הילס" (1985), חברת סרטי Touchstone נכנסת לתקופה של תפוקה מוגברת, בהם הוצאו לאור הסרטים "חטיפה נעימה" (1986), "מזל מזעזע" (1987), "אישה יפה" (1990) ולהיטים נוספים. אייזנר ניצל את הצלחתם של שוקי הכבלים והווידאו הביתי כדי לחתום על עסקאות ארוכות טווח לשיווק סרטי ותוכניות דיסני. בעסקאות אלה הופצו סדרות טלוויזיה מצליחות של דיסני ו-Touchstone כגון "בנות הזהב" ו"שפץ ביתך". חברת וולט דיסני החלה להפיץ מהדורות מוגבלות של סרטיה בקלטות וידאו בסוף שנות ה-80. דיסני בהנהגתו של אייזנר רכשה את "KHJ" (המוכרת בתור "ערוץ 9"), שהייתה תחנת טלוויזיה עצמאית בלוס אנג'לס.
ב-1985 הוסכם כי עסקת השותפות "מסך כסוף II" ("Silver Screen Partners II") תשמש כמקור פיננסי מוגבל בעבור הסרטים של דיסני עם סכום של 193 מיליון דולרים. בינואר 1987 עסקת "מסך כסוף II" החלה לממן את סרטי דיסני בסכום של 300 מיליון דולרים שגויסו, הסכום הגדול ביותר שגויס לשותפות מוגבלת דאז. עסקת השותפות "מסך כסוף IV" ("Silver Screen Partners IV") גם כן שמשה כמקור פיננסי מוגבל בעבור אולפני הסרטים של דיסני.
החל מהסרט "מי הפליל את רוג'ר רביט" בשנת 1988, אולפני ההנפשה של וולט דיסני נכנסו לתקופת הרנסאנס של דיסני, תקופה שכללה שורה של הצלחות מסחריות וביקורתיות עם סרטים כמו "בת הים הקטנה" (1989), "היפה והחיה" (1991), "אלאדין" (1992) ו"מלך האריות" (1994). בנוסף, החברה זכתה להצלחה גם בתחום האנימציה בטלוויזיה עם מספר סדרות עתירות תקציב ושבחים, בהן "הגומונים", "אגדות ברווזים" ו"מפלצות". דיסני הייתה במקום הראשון בשנת 1988 מבחינת הכנסות והגדילה את הכנסותיה ב-20% בכל שנה.
ב-1989, דיסני חתמה על הסכמה עקרונית לרכישת חברת ג'ים הנסון (שנקראה אז "Henson Associates") ממייסדה, יוצר "החבובות" ג'ים הנסון. העסקה כללה את ספריית התוכניות של הנסון ואת דמויות "החבובות" (לא כולל החבובות שנוצרו עבור "רחוב סומסום"), וכן יצירות אישיות של ג'ים הנסון. עם זאת, במאי 1990, לפני שהעסקה הושלמה, ג'ים הנסון הלך לעולמו, ובדצמבר שתי החברות הפסיקו את המשא ומתן ביניהן. עם זאת, ב-2004 העסקה התחדשה והרכישה התבצעה.
בשנת 2000, פיתח אנדי מוני, מנכ"ל נייקי לשעבר ומי שניהל בזמנו את מחלקת מוצרי הצריכה של החברה, את מותג נסיכות דיסני אשר כולל את סינדרלה, שלגיה, היפהפייה הנרדמת, בל, אריאל ויסמין. המותג רשם הצלחה מסחרית ועם השנים התווספו אליו פוקהונטס, מולאן, טיאנה, רפונזל, מרידה ובשלב מאוחר יותר מואנה. טכנית, תוכנן שגם הנסיכות אנה ואלזה יהוו חלק מהמותג, אך בעקבות הצלחת הסרט "לשבור את הקרח" בשנת 2013, הנסיכות נשארו בזיכיון של הסרט אך התארחו במותג לעיתים רחוקות, בדומה לדמויות נוספות כדוגמת אליס ומגארה. בהתחלה נכללה גם טינקר בל, אך בשנת 2005, נהגה מותג של פיות, אליו הועברה הדמות ובמקביל יצאו סרטים על שמה.
בשנת 2001, מכר חיים סבן את עסקי הטלוויזיה לילדים שלו לחברה, בהם את זיכיון ה"פאוור ריינג'רס". בעקבות כך, ערוץ פוקס קידס מותג מחדש כג'טיקס ובו שודרו תכנים שסבן יצר או רכש (כדוגמת "דיג'ימון"). כמו כן, נוצרו תכנים בערוץ כדוגמת "ויטץ'" והיווה רצועה טלוויזיונית בערוץ טון דיסני. בעקבות תלונות רבות של הורים כלפי החברה על התכנים של "פאוור ריינג'רס", החברה מכרה בחזרה את הזיכיון לסבן, ביחד עם הזיכיון של "דיג'ימון". יתר הזיכיונות שהיו בבעלות סבן נשארו בידי החברה, אם כי זיכיונות של אנימה נמכרו בחזרה לבעליהן.
2005–2020: תקופת בוב אייגר, רכישת פיקסאר, מארוול, לוקאספילם ופוקס המאה ה-20 והשקת דיסני+
ב-2000 איש העסקים האמריקאי-יהודי רוברט "בוב" אייגר התמנה בתור הסמנכ"ל התפעולי של דיסני. ב-2005 הוא קיבל את תפקיד המנכ"ל של דיסני מקודמו, מייקל אייזנר.
עם תום תקופת הרנסאנס, דיסני הוציאה סרטים רבים, אך רובם לא הצליחו בקופות (כדוגמת "מרד החיות", שאף היה אמור להוות סיום של עידן בחברה שלפיו לא ייצרו את סרטי האנימציה באופן הקלאסי, אלא באנימציה ממוחשבת, שכן סרט זה היה נחשב כאחרון שנוצר בדרך זו, גם כאשר חמש שנים מאוחר יותר, יצרו באותה טכניקה את "הנסיכה והצפרדע"). בניגוד לכך, הסרטים שנוצרו בשיתוף פיקסאר (כדוגמת "מפלצות בע"מ" ו"משפחת סופר-על") יצרו תאוצה רבה והצליחו בקופות. אולם, נתגלה כי לפיקסאר היה צפי לייצר את "מכוניות" עם דיסני ואף להחשיב אותו כסרט משותף אחרון של השתיים טרם יתפצלו לדרכיהן, אך עם זאת ב-23 בינואר 2006, רכשה דיסני את אולפני פיקסאר ב-7.4 מיליארד דולר, אד קאטמול נהפך לנשיא פיקסאר וג'ון לאסיטר נהפך למנהל הפקה של אולפני ההנפשה של וולט דיסני בנוסף לתפקידו בפיקסאר. בשנת 2009, הוציאה החברה את הסרט "הנסיכה והצפרדע", אשר שוחרר כסרט באנימציה קלאסית. הסרט רשם הצלחה נאה וסרטי האנימציה של החברה זכו לתחייה מחודשת של הצלחה בקופות (מבין ההצלחות נרשמו "פלונטר" ו"לשבור את הקרח", אשר החזיר את תהילתה של החברה בתחום האנימציה והפך ללהיט קופתי גדול ואף רשם הצלחה כבירה בתחום המרצ'נדייזינג וכן שיר הנושא של הסרט הפך ללהיט גדול בתחום המוזיקה). במקביל, החברה החלה לעבד את סרטיה הקלאסיים לגרסאות לייב אקשן, כשהראשון היה שני סרטי "אליס בארץ הפלאות" בעיבודו של טים ברטון.
במקביל, במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000, רשמה החברה הצלחות בערוץ הטלוויזיה, בהם סדרת הסרטים של "היי סקול מיוזיקל" (בעוד שהסרט השלישי שוחרר לבתי הקולנוע), הסיטקומים "האנה מונטנה" ו"החיים היפים של זאק וקודי" וסדרות האנימציה "קים פוסיבול" ו"לילו וסטיץ': הסדרה". עשור מאוחר יותר, הערוץ רשם הצלחה נוספת מסדרת הסרטים "היורשים".
בעקבות הניסיונות של החברה לפנות לקהל של בנים (שכן דיסני נחשבה בעקבות מרבית ההצלחות האחרונות שלה בשנות ה-2000 כמותג שפונה לבנות בעיקרו), ב-31 באוגוסט 2009, רכשה את אולפני מארוול ב-4.24 מיליארד דולר, הרכישה הושלמה בסוף שנת 2009. בעקבות רכישה זו, נסגר ערוץ Toon Disney ומותג מחדש כערוץ דיסני XD. הערוץ שידר תוכניות שהיו בבעלות סבן ונותרו בבעלות דיסני, ביחד עם תוכניות אנימציה ששודרו בעבר בערוץ דיסני וכן, גם סדרות שנוצרו בהפקת מארוול. מאוחר יותר, ב-30 באוקטובר 2012, רכשה החברה את לוקאס פילם ב-4.05 מיליארד דולר אשר כוללת את סדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" ובעקבות כך, התווספו לערוץ תכנים של "מלחמת הכוכבים", כולל הסדרה "מלחמת הכוכבים: המורדים". כמו כן, סרטי היקום הקולנועי של מארוול, אשר הועברו לידי החברה מאז "הנוקמים", רשמו הצלחות כבירות בקופות בעוד ששני סרטי הנוקמים האחרונים, "מלחמת האינסוף" ו"סוף המשחק", רשמו שיאי הצלחה ואף שינו את כללי הצפייה בסרטי קולנוע. נכון לשנת 2019, "הנוקמים: סוף המשחק" הוא שובר הקופות הנצפה ביותר שאף עקף את "אווטאר" באחוזי הצפייה שלו (לתקופה קצרה). סרטי "מלחמת הכוכבים" שנוצרו במסגרת החברה לעומת זאת, התחילו בהישגים נאים עם "מלחמת הכוכבים - פרק 7: הכוח מתעורר" ו"רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" בעוד ש"מלחמת הכוכבים - פרק 8: אחרוני הג'דיי" קיבל דעות מעורבות ואילו "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" קיבל חוות דעת שלילית מהקהל ואף נחל אכזבה. לקראת סוף 2019 יצא הסרט "מלחמת הכוכבים - פרק 9: עלייתו של סקייווקר" אשר חתם את טרילוגיית הסרטים שהפיקה החברה.
בסוף 2017 הודיעה החברה כי במטרה להרחיב את התוכן שהיא מציעה ועם בניית שירות הסטרימינג שלה בו היא מתכננת להרחיב את קטלוג התכנים שהיא מציעה, היא מעוניינת לרכוש את מרבית נכסי פוקס המאה ה-20. החברה קיבלה את הסכמת בעלי המניות לכך ב-27 ביולי 2018, והרכישה הושלמה ב-20 במרץ 2019, על סך כ-71.3 מיליארד דולר
ב-12 בנובמבר 2019, הושק בארצות הברית שירות סטרימינג חדש בשם דיסני+.
2020–2022: תקופת בוב צ'אפק ומגפת הקורונה
ב-25 בפברואר 2020 פרש בוב אייגר מתפקידו, והעבירו לבוב צ'אפק.
באפריל 2020, עקב מגפת הקורונה, הוציא צ'אפק עשרת אלפים עובדי חברה לחופשה ללא תשלום.
בעקבות מגפת הקורונה, נסגרו הפארקים וחברת דיסני איבדה 63 אחוזים מרווחיה ברבעון השני של 2020, מה שהביא להפסד של 1.4 מיליארד דולר לחברה. נוסף על הפארקים, ההפקות והפעילויות דיווחו על הפסד של מיליארד דולר מהרווחים.
בספטמבר 2020, הודיעה החברה על פיטורי 28 אלף עובדים בפלורידה וקליפורניה.
באוקטובר 2020 הודיעה חברת דיסני כי היא תרכז את עסקי המדיה בארגון אחד שיהיה אחראי להפצת תכנים, מכירת פרסומות ושירותי הסטרימינג דיסני+, החלטה זו התקבלה אחרי עלייה בשירות הסטרימינג ודחיות של סרטים.
במרץ 2021, הכריזה דיסני על חברת אנימציה חדשה בשם "20th Television Animation" אשר תתמקד באנימציה למבוגרים.
בשנת 2022 הצטרפה חברת וולט דיסני למתנגדים להצעת החוק המכונה "אל תגידו גיי", האוסרת על תלמידים ללמוד על זהות מגדרית בבתי ספר. , אשר נעשתה בעקבות לחץ מצד עובדי החברה, הובילה לסכסוך מתמשך בין מושל פלורידה רון דה-סנטיס לבין חברת וולט דיסני.
באוקטובר 2022 השיקה החברה באירוע בלונדון, את חגיגות 100 שנות קיומה, ופרסמה מבחר אירועים צפויים שיתקיימו ב-2023 תחת הכותרת D100. בישראל מתוכנות: השקת ערוץ יוטיוב לשירי דיסני בעברית, עריכת פסטיבל מארוול באחד מקניוני ישראל, מופע ייחודי של קולולם ופעילויות נוספות.
2022-הווה: שובו של בוב אייגר
ב-20 בנובמבר 2022 הודיעה חברת וולט דיסני במפתיע, שצ'אפק סיים את תפקידו, ובוב אייגר חזר לשמש כמנכ"ל החברה.
בפברואר 2023 הודיעה דיסני כי היא תקצץ בעלויות של 5.5 מיליארד דולר, הכוללות ביטול של 7000 משרות המייצגות 3% מכוח העבודה שלה. דיסני מתכננת להתארגן מחדש לשלוש חטיבות: בידור, ESPN ופארקים, חוויות ומוצרים.
בשנת 2023 החלה דיסני בקמפיין "100 שנות הפלא" שלה לרגל חגיגות מאה שנה להיווסדה של החברה. זה כלל פתיח מונפש חדש של לוגו למאה שנים לחטיבת וולט דיסני, תערוכה, אירועים מיוחדים בפארקים ופרסומת הנצחה שהתקבלה היטב ששודרה במהלך הסופרבול LVII.
סרטים בהפצת החברה
להלן רשימה מלאה של סרטי דיסני, כולל שמם הרשמי בעברית. אם לא צוין שם בעברית – כפי הנראה, הסרט לא הופץ בישראל באופן רשמי. ייתכנו מקרים בהם יש מספר שמות שבהם הופץ הסרט בישראל, ובמקרה זה תופיע הערה על הסרט עם שמותיו הנוספים. הרשימה כוללת את כל הסרטים שהופצו תחת חברת בואנה ויסטה, חברת ההפצה של דיסני, וכוללת גם סרטים שיצאו תחת לייבלים שונים שאינם בהכרח תחת המיתוג "דיסני" (כדוגמת סרטי טאצ'סטון, סרטי הוליווד, מירמקס, אולפני המאה ה-20, אולפני מארוול, לוקאס פילם וכו׳) אך בפועל היו תחת הפצתם הישירה של חברת דיסני.
הסרטים מופיעים לפי שם ההפצה העברי המקורי איתו הופצו לקולנוע בבכורתם, במידה ושמם שונה, שמותיהם הנוספים מצוינים בעמודה נפרדת
מקרא:
‡ – הסרט יצא ישירות למדיה ביתית או לדיסני+ (ייתכנו מקרים בהם הסרט הופץ ישירות למדיה ביתית בארצות הברית ובישראל לקולנוע ולהפך. במקרה זה, הדבר יצוין בהערות ולצד שם הסרט).
† – הסרט יצא לרכישה בדיסני+ בבכורה בלעדית.
§ – הסרט הוצג בקולנוע לצד בכורה ברכישה בדיסני+.
* – הסרט לא הופק בארצות הברית, כי אם במדינה אחרת.
שנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20
שם עברי (הפצה מקורית) שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראלשמות הפצה עבריים נוספיםהזוכים המאושרים Academy Award Review of Walt Disney Cartoons 19 במאי 1937 24 במרץ 1972שלגיה ושבעת הגמדים Snow White and the Seven Dwarfs 21 בדצמבר 1937 30 במרץ 1939פינוקיו Pinocchio 7 בפברואר 1940 20 במרץ 1941פנטסיה Fantasia 13 בנובמבר 1940 24 באוקטובר 1942הדרקון העקש The Reluctant Dragon 20 ביוני 1941 18 באוגוסט 1943"הדרקון הסרבן" (קלטת וידאו של הסרט המלא מתורגם)
"הדרקון הפייטן" (קלטת וידאו מדובבות של קטע האנימציה)דמבו הפיל המעופף Dumbo 23 באוקטובר 1941 10 באפריל 1943במבי Bambi 13 באוגוסט 1942 25 בנובמבר 1944בחלק מבתי הקולנוע נקרא בהפצתו הראשונה בארץ ישראל המנדטורית "באמבי, נסיך היער"סלודוס אמיגוס Saludos Amigos 6 בפברואר 1943 17 בספטמבר 1944בהפצה הראשונה בישראל נקרא גם "שלום חברים" ו"סלודוס ומיגוס"הכוח המנצח Victory Through Air Power 17 ביולי 1943 15 בספטמבר 1945הופץ בגם בשם "ניצחון הכוח"שלושת הקבלרוס The Three Caballeros 3 בפברואר 1945 16 בפברואר 1946"שלושת הקבלרוס: דונלד דאק במקסיקו" (הפצה בקלטות וידאו)הבה לי מוזיקה Make Mine Music 15 באוגוסט 1946 15 בנובמבר 1947נקרא בהפצה הראשונה גם "הבו לנו מוזיקה", "פסטיבל המוזיקה",
"זו מנגינתי" (הפצה שנייה)
"נגן את המוזיקה שלי" (הפצה שלישית)
"מצעד הפזמונים של דיסני" (הפצה בקלטות וידאו)שירת הדרום Song of the South 12 בנובמבר 1946 12 בנובמבר 1948אף לי אף לך Fun and Fancy Free 27 בספטמבר 1947 18 בפברואר 1950עולם השעשועים (הפצה שנייה)
חופשי ומאושר (הפצת DVD מתורגמת)
כיף בלי דאגות (דיסני+ בגרסה מדובבת)עת הזמיר Melody Time 27 במאי 1948 28 בפברואר 1953קרוב לליבי So Dear to My Heart 29 בנובמבר 1948 28 בנובמבר 1953הרפתקאות איכבוד ומר טוד The Adventures of Ichabod and Mr. Toad 5 באוקטובר 1949 25 בינואר 1971הרפתקאות איקבוד ומר קרפד (דיסני+ בגרסה מדובבת)
שנות ה-50 של המאה ה-20
שם עברי (הפצה מקורית) שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראלשמות הפצה עבריים נוספים הערותסינדרלה Cinderella 4 במרץ 1950 17 במרץ 1951 אי המטמון Treasure Island 29 ביולי 1950 20 ביולי 1951 עליסה בארץ הפלאות Alice in Wonderland28 ביולי 195122 בדצמבר 1951הופץ גם בשם "עליסה בארץ הנפלאות"
"אליס בארץ הפלאות" (החל משנות התשעים כשדובב לעברית)עלילות רובין הוד The Story of Robin Hood26 ביוני 19529 באפריל 1954 פיטר פן Peter Pan 5 בפברואר 1953 9 באפריל 1955נקרא בהפצה הראשונה גם "עלילות פיטר פן"החרב והשושנה The Sword and the Rose 23 ביולי 1953 13 באפריל 1956 המדבר מתעורר The Living Desert10 בנובמבר 195322 בספטמבר 1956 Rob Roy: The Highland Rogue 27 בפברואר 1954 לא הופץ בישראל הערבה הנעלמת The Vanishing Prairie16 באוגוסט 1954 16 ביוני 2022 הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראל20,000 מיל מתחת למים 20,000 Leagues Under the Sea23 בדצמבר 19549 במרץ 1957"גיבורי נאוטילוס" (הפצה שנייה)דיוי קרוקט Davy Crockett: King of the Wild Frontier 25 במאי 1955 20 בדצמבר 1959"דיוי קרוקט הלוחם האגדתי הגדול" (הפצה שנייה)היפהפייה והיחפן Lady and the Tramp22 ביוני 1955 2 ביולי 1960נקרא בהפצה הראשונה גם "ליידי"האריה האפריקני The African Lion 14 בספטמבר 1955 29 בספטמבר 1960 הפרחח The Littlest Outlaw22 בדצמבר 19558 באוקטובר 1960"הנרדף הקטן" (הפצה שנייה) מרוץ הרכבת The Great Locomotive Chase 8 ביוני 1956 דיווי קרוקט ושודדי הנהר Davy Crockett and the River Pirates 18 ביולי 1956 16 ביוני 2022 הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראל Secrets of Life 6 בנובמבר 1956 לא הופץ בישראל Westward Ho the Wagons! 20 בדצמבר 1956 לא הופץ בישראל Johnny Tremain 19 ביוני 1957 לא הופץ בישראל סיפורה של פרי Perri 28 באוגוסט 1957 16 ביוני 2022 הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראלהנאמן Old Yeller 25 בדצמבר 19578 ביולי 1961"ילר הזקן" (הפצה בקלטות וידאו) אור ביער The Light in the Forest 8 ביולי 1958 לא הופץ בישראל השממה הלבנה White Wilderness 12 באוגוסט 1958 לא הופץ בישראל Tonka25 בדצמבר 1958 לא הופץ בישראל היפהפייה הנרדמת Sleeping Beauty 29 בינואר 19591 ביולי 1961 הוא הלך על ארבע The Shaggy Dog19 במרץ 195910 בדצמבר 1960 דארבי או'גיל והאנשים הקטנים Darby O'Gill and the Little People26 ביוני 1959 16 ביוני 2022 הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראלהדייג מן הגלילThe Big Fisherman4 באוגוסט 195914 באוקטובר 1961 Zorro the Avenger 10 בספטמבר 1959 לא הופץ בישראל גיבורי ההרים Third Man on the Mountain 10 בנובמבר 195926 באפריל 1963
שנות ה-60 של המאה ה-20
שם עברי (הפצה מקורית) שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראלשמות הפצה עבריים נוספים הערותטובי טיילר בקרקסToby Tyler or 10 Weeks with a Circus 21 בינואר 1960 29 ביוני 1962 Kidnapped 24 בפברואר 1960 לא הופץ בישראל פוליאנה Pollyanna 9 במאי 1960 9 במרץ 1961 החותם: זורו The Sign of Zorro 11 ביוני 1960 17 באוגוסט 1963 הוקרן באירופה ב-1958 חתולת היער Jungle Cat 10 באוגוסט 1960 25 בספטמבר 1963נקרא גם בהפצה הראשונה חתולת הג׳ונגלTen Who Dared1 בנובמבר 1960 לא הופץ בישראל משפחת רובינסון השווייצרית Swiss Family Robinson 21 בדצמבר 1960 26 בנובמבר 1961 על כלבים וגנבים One Hundred and One Dalmatians 25 בינואר 1961 11 באוגוסט 1962 הפרופסור המפוזר The Absent-Minded Professor 16 במרץ 1961 18 במאי 1962 אבא מתארס The Parent Trap 21 ביוני 1961 25 בדצמבר 1962 ניקי כלב הפרא Nikki: Wild Dog of the North 12 ביולי 1961 5 ביוני 1970 הוקרן בישראל בדיבוב לעברית עם חיים טופול בובי Greyfriars Bobby 17 ביולי 1961 1 ביולי 1971 בארץ השעשועיםBabes in Toyland14 בדצמבר 196110 באוגוסט 1963בן המלך והעניThe Prince and the Pauper11 במרץ 196223 באוגוסט 1963הוצג בארצות הברית כסרט טלוויזיה, הופץ בישראל ובאירופה לקולנועהבה נתראה בירח!Moon Pilot5 באפריל 196222 בפברואר 1964דרך צלחה!Bon Voyage!17 במאי 196214 בדצמבר 1963הכלב האדוםBig Red6 ביוני 1962נערי הזמר העליזיםAlmost Angels26 בספטמבר 196214 בדצמבר 1963באירופה הופץ בשם "Born to Sing"הרפתקה בפלורנץEscapade in Florence30 בספטמבר 19624 בנובמבר 1966הוצג בארצות הברית כסרט טלוויזיה, הופץ בישראל ובאירופה לקולנועשערורייה בסופרמרקטSammy, the Way-Out Seal28 באוקטובר 196219 בדצמבר 1970הוצג בארצות הברית כסרט טלוויזיה, הופץ בישראל ובאירופה לקולנועThe Legend of Lobo7 בנובמבר 1962 לא הופץ בישראלהסימפוניה הגורליתThe Magnificent Rebel18 בנובמבר 19627 באפריל 1962הוצג בארצות הברית כסרט טלוויזיה, הופץ בישראל ובאירופה לקולנועילדי קפטן גרנטIn Search of the Castaways21 בדצמבר 19624 ביולי 1964"ילדי רב החובל גרנט" (הפצה בקלטות וידאו)הפרופסור בגשם היבשSon of Flubber16 בינואר 196319 בדצמבר 1964סרט דיסני האחרון שתורגם בידי ירושלים סגל.נס הסוסים הלבניםMiracle of the White Stallions29 במרץ 196318 בנובמבר 1964סם הפרא מטקססSavage Sam1 ביוני 19632 ביולי 1965קיץ קסוםSummer Magic7 ביולי 19639 באפריל 1965מבצע הסוס בלי ראשThe Horse Without a Head29 בספטמבר 196324 ביולי 1964הוצג בארצות הברית כסרט טלוויזיה, הופץ בישראל ובאירופה לקולנועמלך הוואלסThe Waltz King27 באוקטובר 196314 באפריל 1965הוצג בארצות הברית כסרט טלוויזיה, הופץ בישראל ובאירופה לקולנועהמסע המופלאThe Incredible Journey20 בנובמבר 19633 ביולי 1965הוקרן בישראל עם קריינות של אורי זוהרדוקטור סיןDr. Syn, Alias the Scarecrow22 בדצמבר 19638 בדצמבר 1967הוצג בארצות הברית כסרט טלוויזיה, הופץ בישראל ובאירופה לקולנועהחרב באבןThe Sword in the Stone25 בדצמבר 196318 באוקטובר 1986זהירות! נמר בעירA Tiger Walks12 במרץ 196414 באפריל 1967The Misadventures of Merlin Jones25 במרץ 1964 לא הופץ בישראלThe Three Lives of Thomasina4 ביוני 1964 לא הופץ בישראלחופשה ביווןThe Moon-Spinners8 ביולי 196427 ביולי 1965מרי פופינסMary Poppins29 באוגוסט 196427 בנובמבר 1965מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר; זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלימשפחת האמיציםThose Calloways10 בנובמבר 196429 ביוני 1968אמיל והבלשיםEmil and the Detectives18 בדצמבר 196410 באוקטובר 1966הקוף ודודוThe Monkey's Uncle18 באוגוסט 1965הבלש בעל רגלי הקטיפהThat Darn Cat!2 בדצמבר 196525 בנובמבר 1966תינוק מוזר במשפחהThe Ugly Dachshund16 בפברואר 196628 ביולי 1967סגן רובין קרוזוLt. Robin Crusoe, U.S.N.29 ביולי 196630 ביוני 1967מורדים ואוהביםThe Fighting Prince of Donegal1 באוקטובר 196615 ביולי 1969"הנסיך הלוחם מדוניגל" (הפצה שנייה)אחרי, בחורים!Follow Me, Boys!1 בדצמבר 196618 באוגוסט 1967הקופים באים, האמריקאים באים!Monkeys, Go Home!8 בפברואר 196719 ביולי 1970גריפין הידוע במערב הפרועThe Adventures of Bullwhip Griffin8 במרץ 19678 באפריל 1968ברולס-רויס לקראת האושרThe Gnome-Mobile19 ביולי 196726 ביולי 1969ספר הג'ונגלThe Jungle Book18 באוקטובר 196714 בספטמבר 1969צ׳רלי הנמר הבודדCharlie, the Lonesome Cougar18 באוקטובר 1967הופץ בישראל בקלטות וידאוהמיליונר המאושרThe Happiest Millionaire30 בנובמבר 19677 בדצמבר 1968הסרט האחרון עליו פיקח וולט דיסני, שנפטר במהלך הפקתותעתועי שחור הזקןBlackbeard's Ghost8 בפברואר 196827 בספטמבר 1968The One and Only, Genuine, Original Family Band21 במרץ 1968 לא הופץ בישראלגנבים במוזיאוןNever a Dull Moment26 ביוני 196822 בספטמבר 1970הסוס בעל פרסת הזהבThe Horse in the Gray Flannel Suit20 בדצמבר 19686 באפריל 1973החיפושית השובבהThe Love Bug24 בדצמבר 196820 בדצמבר 1969Smith!21 במרץ 1969 לא הופץ בישראלRascal11 ביוני 1961 לא הופץ בישראלהמחשב בנעלי הטניסThe Computer Wore Tennis Shoes24 בדצמבר 196916 ביוני 2022הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראל
שנות ה-70 של המאה ה-20
שם עברי (הפצה מקורית) שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראלשמות הפצה עבריים נוספים הערות King of the Grizzlies 11 בפברואר 1970 לא הופץ בישראל רטובים ועליזים The Boatniks 1 ביולי 1970 The Wild Country 15 בדצמבר 1970 חתולים בצמרת The Aristocats 24 בדצמבר 1970 30 ביוני 1972 הקוף קובע בטלוויזיה The Barefoot Executive 17 במרץ 1971 "המנהל היחף" (הפצה שנייה)הקאובוי האחרוןScandalous John22 ביוני 1971 ברווז במיליון דולר The Million Dollar Duck 30 ביוני 1971"ברווז השווה מיליון" (הפצה שנייה) המיטה המעופפת Bedknobs and Broomsticks 13 בדצמבר 1971 The Biscuit Eater 22 במרץ 1972 בא ונעלם Now You See Him, Now You Don't 12 ביולי 1972 Napoleon and Samantha 19 ביולי 1972 Run, Cougar, Run 18 באוקטובר 1972 שמח בשלגSnowball Express22 בדצמבר 1972האתלט הגדול בעולםThe World's Greatest Athlete1 בפברואר 1973Charley and the Angel23 במרץ 1973האינדיאני הקטןOne Little Indian20 ביוני 1973רובין הודRobin Hood8 בנובמבר 197328 ביוני 1975אבא, אתה מקסיםSuperdad14 בדצמבר 1973החיפושית דוהרת שובHerbie Rides Again6 ביוני 1974The Bears and I31 ביולי 1974The Castaway Cowboy1 באוגוסט 1974אי בפסגת העולםThe Island at the Top of the World20 בדצמבר 1974תעלולי האיש החזק בעולםThe Strongest Man in the World6 בפברואר 1975בריחה להר הקסמיםEscape to Witch Mountain21 במרץ 1975בלגן במערבThe Apple Dumpling Gang1 ביולי 197526 במרס 1977שוד הדינוזאורים הגדולOne of Our Dinosaurs Is Missing9 ביולי 1975 A True-Life AdventuresThe Best of Walt Disney's True-Life Adventures8 באוקטובר 1975הסרט הופץ בישראל עם שם באנגלית באישור המועצה לביקורת סרטים ומחזותRide a Wild Pony25 בדצמבר 1975כיף של חופשהNo Deposit, No Return5 בפברואר 1976בעקבות האוצר הגנובTreasure of Matecumbe1 ביולי 197614 באוקטוברGus7 ביולי 1976עם הכלב לצמרתThe Shaggy D.A.17 בדצמבר 197611 באוגוסט 1979אמא ליום אחדFreaky Fridayגנבי הסוסים הקטניםThe Littlest Horse Thieves11 במרץ 1977הופץ באירופה בשנת 1976 בשם "Escape from the Dark"הרפתקאותיו של פו הדבThe Many Adventures of Winnie the Pooh18 באפריל 1997סרט המורכב משלושה סרטים קצרים שהוקרנו בישראל בנפרד בקולנוע. הסרט המלא לא הוקרן בישראל בקולנוע ויצא לראשונה מדובב לקלטות.A Tale of Two Critters22 ביוני 1977הרפתקאות ברנרד וביאנקהThe Rescuers23 ביוני 1978"ברנרד וביאנקה" (הפצה שנייה)
"המצילים הקטנים" (הפצה שלישית)שם הסרט הוחלף בארץ בכדי שלא ייווצר בלבול עם הסרט הצילו את המציל שהוקרן באותו זמן גם כןהחיפושית במונטה קרלוHerbie Goes to Monte Carlo24 ביוני 1977חברי הדרקון אליוטPete's Dragon3 בנובמבר 1977Candleshoe16 בדצמבר 1977בחזרה להר הקסמיםReturn from Witch Mountain10 במרץ 1978החתול שבא מן החללThe Cat from Outer Space9 ביוני 1978בילי הידוע במערב הפרועHot Lead and Cold Feet5 ביולי 1978The North Avenue Irregulars9 בפברואר 1979שודדים לוהטיםThe Apple Dumpling Gang Rides Again27 ביוני 1979תעלולים בחצר המלך ארתורUnidentified Flying Oddball26 ביולי 1979הפרופסור נעלם בלונדוןThe Omega Connection21 בדצמבר 197920 בספטמבר 1980הוצג בארצות הברית כסרט טלוויזיה, הופץ בישראל ובאירופה לקולנוע. מוכר באירופה בשם The London Connectionהחור השחורThe Black Hole9 באוגוסט 1980
שנות ה-80 של המאה ה-20
שם עברי (הפצה מקורית) שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראלשמות הפצה עבריים נוספים הערות Midnight Madness 8 בפברואר 1980 יער המסתורין The Watcher in the Woods 17 באפריל 1980 נקרא גם בהפצה הראשונה "תעלומה ביער"החיפושית משתוללת Herbie Goes Bananas 25 ביוני 1980 The Last Flight of Noah's Ark פופאי Popeye 12 בדצמבר 1980 הופק בשיתוף פעולה עם סרטי פרמאונט The Devil and Max Devlin 6 במרץ 1981 איימי Amy 20 במרץ 1981 אגדת הדרקון מארץ האש Dragonslayer 26 במרץ 1981 הופק בשיתוף פעולה עם סרטי פרמאונטהשועל והכלבלב The Fox and the Hound 10 ביולי 1981 24 ביוני 1983 איש הקונדור Condorman 7 באוגוסט 1981 מעבר לחופש Night Crossing 5 בפברואר 1982 טרון Tron 9 ביולי 1982 טקס Tex 30 ביולי 1982 Trenchcoat 11 במרץ 1983 Something Wicked This Way Comes 29 באפריל 1983 הזאב הלבן Never Cry Wolf 7 באוקטובר 1983 ספלאשSplash9 במרץ 1984הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"קאנטריCountry28 בספטמבר 1984בייבי: סוד האגדה האבודהBaby: Secret of the Lost Legend22 במרץ 1985חזרה לארץ עוץReturn to Oz21 ביוני 1985טרן וקדרת הקסמיםThe Black Cauldron24 ביולי 198526 ביולי 1986"קדירת הקסמים" (הפצה בקלטות וידאו)
"הקדירה השחורה" (הפצה של הגרסה המדובבת)My Science Project9 באוגוסט 1985הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"נאטי גאןThe Journey of Natty Gann27 בספטמבר 1985חג קסוםOne Magic Christmas22 בנובמבר 1985היחפן מבוורלי הילסDown and Out in Beverly Hills31 בינואר 1986הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"שוטר במשרה חלקיתOff Beat11 באפריל 1986חטיפה נעימהRuthless People27 ביוני 1986הרפתקאותיו של סופר בלשThe Great Mouse Detective2 ביולי 19864 ביולי 1987נווט מכוכב אחרFlight of the Navigator30 ביולי 1986קשוחים שכאלהTough Guys3 באוקטובר 1986הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"צבע הכסףThe Color of Money17 באוקטובר 1986הנוכל, האוהבת והמאהבתOutrageous Fortune30 בינואר 1987אנשי הפחTin Men6 במרץ 1987Ernest Goes to Camp22 במאי 1987הכלב בעל לב הזהבBenji the Hunted17 ביוני 1987לילה מגניבAdventures in Babysitting1 ביולי 1987הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מעקב צמודStakeout5 באוגוסט 1987אי אפשר לקנות אהבהCan't Buy Me Love14 באוגוסט 1987פעמיים אשתיHello Again6 בנובמבר 1987שלושה גברים ותינוקתThree Men and a Baby25 בנובמבר 1987בוקר טוב, וייטנאםGood Morning, Vietnam25 בדצמבר 1987ללא מעצוריםShoot to Kill12 בפברואר 1988מי רצח אותי?D.O.A.18 במרץ 1988בחזרה לנהר המושלגReturn to Snowy River15 באפריל 1988עסקים גדוליםBig Business10 ביוני 1988הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מי הפליל את רוג'ר רביטWho Framed Roger Rabbit22 ביוני 1988קוקטיילCocktail29 ביולי 1988The Rescue5 באוגוסט 1988מלון הלבבות השבוריםHeartbreak Hotel30 בספטמבר 1988אם במבחןThe Good Mother4 בנובמבר 1988Ernest Saves Christmas11 בנובמבר 1988אוליבר וחבורתוOliver & Company19 בנובמבר 198815 ביולי 1989חופיםBeaches21 בדצמבר 1988הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"שלושת הגנוביםThree Fugitives27 בינואר 1989סיפורי ניו יורקNew York Stories10 במרץ 1989Disorganized Crime14 באפריל 1989ללכת שבי אחריוDead Poets Society9 ביוני 1989מותק, הילדים התכווצוHoney, I Shrunk the Kids23 ביוני 1989טרנר והוץ'Turner & Hooch28 ביולי 1989הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"Cheetah18 באוגוסט 1989אני חף מפשעAn Innocent Man6 באוקטובר 1989הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"שיעורים ברפואהGross Anatomy20 באוקטובר 1989בת הים הקטנהThe Little Mermaid17 בנובמבר 19896 ביולי 1990בלייזBlaze13 בדצמבר 1989הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
שנות ה-90 של המאה ה-20
<div style="text-align: center;">
{| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed"
|-
! שם עברי!! שם בשפת המקור !! תאריך יציאה !! תאריך יציאה בישראל !! הערות
|-
|סטלה
|Stella
|2 בפברואר 1990
|6 באפריל 1990
| rowspan="8" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Where the Heart Is
|23 בפברואר 1990
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|-
|אישה יפה
|Pretty Woman
|23 במרץ 1990
|6 ביולי 1990
|-
|
|Ernest Goes to Jail
|6 באפריל 1990
|לא הוקרן בארץ
|-
|
|Spaced Invaders
|27 באפריל 1990
|לא הוקרן בארץ
|-
|מצור אווירי
|Fire Birds
|25 במאי 1990
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|-
|דיק טרייסי
|Dick Tracy
|15 ביוני 1990
|19 בספטמבר 1990
|-
|החתונה של בטסי
|Betsy's Wedding
|22 ביוני 1990
|29 בספטמבר 1990
|-
|ארכנופוביה
|Arachnophobia
|18 ביולי 1990
|11 בינואר 1991
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|אגדות ברווזים הסרט: אוצר המנורה האבודה || DuckTales the Movie: Treasure of the Lost Lamp|| 3 באוגוסט 1990 || 21 בספטמבר 1991||הפקה בשיתוף עם "Disney MovieToons"
|-
|יומן עסקים
|Taking Care of Business
|17 באוגוסט 1990
|26 באפריל 1991
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד", הוצג בארץ בטרום בכורה החל מ-19 באפריל 1991.
|-
|צחוק הגורל
|Mr. Destiny
|12 באוקטובר 1990
|20 בספטמבר 1991
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון", הוצג בארץ בטרום בכורה החל מ-19 ביולי 1991.
|-
|ברנרד וביאנקה במבצע אוסטרליה || The Rescuers Down Under|| 16 בנובמבר 1990 || 12 ביולי 1991||
|-
|שלושה גברים וליידי קטנה אחת
|Three Men and a Little Lady
|21 בנובמבר 1990
|7 ביוני 1991
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון", גרין קארד הוצג בארץ בטרום בכורה החל מ-8 במרס 1991.
|-
|גרין קארד
|Green Card
|25 בדצמבר 1990
|22 במרס 1991
|-
|פנג הלבן|| White Fang|| 18 בינואר 1991 || 12 ביולי 1991||
|-
|המירוץ לחיים
|Run
|1 בפברואר 1991
|1 בינואר 1992
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד", לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו
|-
|תמונות מהקניון
|Scenes from a Mall
|22 בפברואר 1991
|24 במאי 1991
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|בשבי הפיראטים|| Shipwrecked|| 1 במרץ 1991 || 13 במרץ 1992||הפקה בשיתוף עם "AB Svensk Filmindustri", לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו
|-
|כל הזמן את אשתי
|The Marrying Man
|5 באפריל 1991
|13 בספטמבר 1991
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"; הופץ באנגליה, אוסטרליה והפיליפינים תחת השם "Too Hot to Handle"
|-
|אוסקר! אל תיגע בבת שלי
|Oscar
|26 באפריל 1991
|11 באוקטובר 1991
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|צדק של אדם אחד
|One Good Cop
|3 במאי 1991
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|מה הסיפור שלך בוב?
|What About Bob?
|17 במאי 1991
|8 בנובמבר 1991
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
| || Wild Hearts Can't Be Broken|| 24 במאי 1991 || לא הוקרן בארץ||
|-
|הרפתקאות רוקטיר || The Rocketeer|| 21 ביוני 1991 || 15 בנובמבר 1991||הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון" מחוץ לארצות הברית וקנדה
|-
|הדוקטור
|The Doctor
|24 ביולי 1991
|6 בפברואר 1992
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון", הוצג בארץ בטרום בכורה החל מ-31 בינואר 1992.
|-
|בלשית על עקב גבוה
|V.I. Warshawski
|26 ביולי 1991
|3 בינואר 1992
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|זהות אמיתית
|True Identity
|23 באוגוסט 1991
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
| rowspan="5" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|געגועים בפרדייס
|Paradise
|18 בספטמבר 1991
|20 במרס 1992
|-
|נבגדת
|Deceived
|27 בספטמבר 1991
|6 בדצמבר 1991
|-
|
|Ernest Scared Stupid
|11 באוקטובר 1991
|לא הוקרן בארץ
|-
|בילי בת׳גייט
|Billy Bathgate
|1 בנובמבר 1991
|24 בינואר 1992
|-
|היפה והחיה|| Beauty and the Beast|| 22 בנובמבר 1991 || 19 ביוני 1992 ||
|-
|אבי הכלה
|Father of the Bride
|20 בדצמבר 1991
|24 ביוני 1992
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|היד שמנענעת את העריסה
|The Hand That Rocks the Cradle
|10 בינואר 1992
|1 במאי 1992
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד", היד שמנענעת את העריסה הוצג בארץ בטרום בכורה החל מ-23 באפריל 1992.
|-
|רפואה חזקה
|Medicine Man
|7 בפברואר 1992
|15 במאי 1992
|-
|הכל בגלל שירות חדרים
|Blame It on the Bellboy
|6 במרץ 1992
|11 בספטמבר 1992
|-
|נתפסים על חם
|Noises Off
|20 במרץ 1992
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|קו פתוח
|Straight Talk
|3 באפריל 1992
|6 באוגוסט 1992
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|נערי העיתונים || Newsies|| 10 באפריל 1992 || לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו||
|-
|
|Passed Away
|24 באפריל 1992
|לא הוקרן בארץ
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|העולם על פי קליפורניה מן
|Encino Man
|22 במאי 1992
|17 בדצמבר 1992
|-
|הנזירות בלוז
|Sister Act
|29 במאי 1992
|13 בנובמבר 1992
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|מותק, הילד התנפח || Honey, I Blew Up the Kid|| 17 ביולי 1992 || 11 בדצמבר 1992||
|-
|זרה בתוכנו
|A Stranger Among Us
|17 ביולי 1992
|24 בספטמבר 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|נינג׳ה קיד
|3 Ninjas
| colspan="2" |7 באוגוסט 1992
| rowspan="4" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|האקדח בתיק של בטי לו
|The Gun in Betty Lou's Handbag
|21 באוגוסט 1992
|לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו
|-
|לחצות את הגשר
|Crossing the Bridge
|11 בספטמבר 1992
|לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו
|-
|קפטן רון
|Captain Ron
|18 בספטמבר 1992
|לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו
|-
|
|Sarafina!
|18 בספטמבר 1992
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|אלופים על הקרח|| The Mighty Ducks|| 2 באוקטובר 1992 || 19 במרס 1993||
|-
|משחק למבוגרים בלבד
|Consenting Adults
|16 באוקטובר 1992
|22 בינואר 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|אלאדין|| Aladdin|| 25 בנובמבר 1992 || 11 ביוני 1993||
|-
|ג'נטלמן מכובד
|The Distinguished Gentleman
|4 בדצמבר 1992
|26 בפברואר 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|מזמור חג המולד של החבובות || The Muppet Christmas Carol|| 11 בדצמבר 1992 || לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו||
|-
|לחיות
|Alive
|15 בינואר 1993
|1 באפריל 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Aspen Extreme
|22 בינואר 1993
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|סיבוב שני לאהבה
|The Cemetery Club
|3 בפברואר 1993
|4 ביוני 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|המסע המופלא - הביתה || Homeward Bound: The Incredible Journey|| 3 בפברואר 1993 || 9 ביולי 1993||
|-
|נערי הסווינג
|Swing Kids
|5 במרץ 1993
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הוגש למועצה לביקורת סרטים תחת השם ״ילדי הסווינג״ ונאסר להקרנה. הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
| || A Far Off Place|| 12 במרץ 1993 || לא הוקרן בארץ||הוגש למועצה לביקורת סרטים
|-
|רק אתמול נולדה
|Born Yesterday
|26 במרץ 1993
|21 במאי 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|הרפתקאות הקלברי פין|| The Adventures of Huck Finn|| 2 באפריל 1993 || 1 באוקטובר 1993||
|-
|יצרים בדם
|Blood In Blood Out
|16 באפריל 1993
|13 במאי 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|קיץ אינדיאני
|Indian Summer
|23 באפריל 1993
|20 באוגוסט 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|האחים סופר מריו
|Super Mario Bros.
|28 במאי 1993
|2 ביולי 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|מייקי כוכב עליון
|Life with Mikey
|4 ביוני 1993
|12 בנובמבר 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|חטא על פשע
|Guilty as Sin
|4 ביוני 1993
|20 באוגוסט 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|טינה, מה זה בכלל קשור לאהבה
|What's Love Got to Do with It
|9 ביוני 1993
|15 באוקטובר 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Son in Law
|2 ביולי 1993
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|הוקוס פוקוס|| Hocus Pocus|| 16 ביולי 1993 || 10 בדצמבר 1993||
|-
|צל של ספק
|Benefit of the Doubt
|16 ביולי 1993
|7 בנובמבר 1997
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|מעקב צמוד 2
|Another Stakeout
|23 ביולי 1993
|31 בדצמבר 1993
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|טום וג'רי: הסרט
|Tom and Jerry: The Movie
|30 ביולי 1993
|16 ביולי 1993
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|בחזרה לימי הזוהר
|My Boyfriend's Back
|6 באוגוסט 1993
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Especially on Sunday
|13 באוגוסט 1993
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|אבא בלי הפסקה
|Father Hood
|27 באוגוסט 1993
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|חוג שמחת המזל
|The Joy Luck Club
|8 בספטמבר 1993
|11 בפברואר 1994
|-
|
|Money for Nothing
|10 בספטמבר 1993
|לא הוקרן בארץ
|-
|אל המערב הקסום
|Into the West
|17 בספטמבר 1993
|18 בנובמבר 1993
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|
|The Program
|24 בספטמבר 1993
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|ג'מייקה מתחת לאפס
|Cool Runnings
|1 באוקטובר 1993
|18 בפברואר 1994
|
|-
|
|Dust Devil ‡
|13 באוקטובר 1993
|לא הוקרן בארץ
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|שלום לפילגש
|Farewell My Concubine
|15 באוקטובר 1993
|11 במרץ 1994
|-
|הסיוט שלפני חג המולד
|The Nightmare Before Christmas
|29 באוקטובר 1993
|16 בדצמבר 1994
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון" תחילה, אך החל מ-2006 מופץ תחת דיסני
|-
|חייו הכפולים של בעלי
|Deception
|29 באוקטובר 1993
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|שלושת המוסקטרים
|The Three Musketeers
|12 בנובמבר 1993
|3 בדצמבר 1993
|
|-
|הפסנתר
|The Piano
|17 בנובמבר 1993
|1 באוקטובר 1993
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|ממזר קטן
|The Snapper
|3 בדצמבר 1993
|11 בינואר 1995
|-
|שלושת הצבעים: כחול
|Three Colours: Blue
|5 בדצמבר 1993
|3 בדצמבר 1993
|-
|נזירות בלוז 2: חוזרות למקום הפשע
|Sister Act 2: Back in the Habit
|10 בדצמבר 1993
|18 במרץ 1994
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|טומבסטון עיר ללא חוק
|Tombstone
|25 בדצמבר 1993
|29 באפריל 1994
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|
|Cabin Boy
|7 בינואר 1994
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|חיזוק על הגובה
|The Air Up There
|7 בינואר 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|המנצח לוקח הכל
|Iron Will
|14 בינואר 1994
|16 בספטמבר 1994
|
|-
|מאהב אחד יותר מדי
|My Father the Hero
|4 בפברואר 1994
|29 באפריל 1994
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|צ'ק פתוח
|Blank Check
|11 בפברואר 1994
|29 ביולי 1994
|
|-
|שלושת הצבעים: לבן
|Three Colours: White
|18 בפברואר 1994
|29 באפריל 1994
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|אנג'י
|Angie
|4 במרץ 1994
|20 במאי 1994
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|חטופים שכאלה
|The Ref
|9 במרץ 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|חיבוק גורלי
|Mother's Boys
|18 במרץ 1994
|23 בדצמבר 1994
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|אלופים על הקרח 2
|D2: The Mighty Ducks
|25 במרץ 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|בית הרוחות
|The House of the Spirits
|1 באפריל 1994
|4 בפברואר 1994
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|נישואין בצחוק
|Holy Matrimony
|8 באפריל 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|פנג הלבן 2
|White Fang 2: Myth of the White Wolf
|15 באפריל 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|
|The Inkwell
|22 באפריל 1994
|לא הוקרן בארץ
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|אהבה של גבר לאישה
|When a Man Loves a Woman
|29 באפריל 1994
|9 בספטמבר 1994
|-
|העורב
|The Crow
|11 במאי 1994
|5 במאי 1995
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|שובו של ג'אפר ‡
|The Return of Jafar ‡
|20 במאי 1994
|7 באפריל 1995
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|
|Desperate Remedies
|23 במאי 1994
|לא הוקרן בארץ
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|בודהה קטן
|Little Buddha
|25 במאי 1994
|22 באפריל 1994
|-
|חכם על גדולים
|Renaissance Man
|3 ביוני 1994
|16 בדצמבר 1994
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|מלך האריות
|The Lion King
|15 ביוני 1994
|24 ביוני 1994
|
|-
|צרות בכותרות
|I Love Trouble
|29 ביוני 1994
|14 באוקטובר 1994
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Ciao, Professore!
|15 ביולי 1994
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|מלאכים בחופשה
|Angels in the Outfield
|15 ביולי 1994
|25 בנובמבר 1994
|
|-
|
|In the Army Now
|12 באוגוסט 1994
|לא הוקרן בארץ
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|צבע הלילה
|Color of Night
|19 באוגוסט 1994
|11 בנובמבר 1994
|-
|פרש
|Fresh
|24 באוגוסט 1994
|29 בספטמבר 1995
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|איזה ״מין״ פט
|It's Pat
|25 באוגוסט 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Camp Nowhere
|26 באוגוסט 1994
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|גורלה של ילדה
|A Simple Twist of Fate
|2 בספטמבר 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|חידון האשליות
|Quiz Show
|14 בספטמבר 1994
|2 באוקטובר 1995
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|סחרור בשחקים
|Terminal Velocity
|23 בספטמבר 1994
|27 בינואר 1995
|-
|אד ווד
|Ed Wood
|30 בספטמבר 1994
|2 ביוני 1995
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|ספרות זולה
|Pulp Fiction
|14 באוקטובר 1994
|2 בדצמבר 1994
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|מוכרים בלבד
|Clerks
|19 באוקטובר 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו
|-
|שליטי הבובות
|The Puppet Masters
|21 באוקטובר 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|
|Squanto: A Warrior's Tale
|28 באוקטובר 1994
|16 ביוני 2022
|הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראל
|-
|הסירנות
|Sirens
|3 בנובמבר 1994
|21 באוקטובר 1994
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|סנטה במשרה חלקית
|The Santa Clause
|11 בנובמבר 1994
|15 בדצמבר 1994
|
|-
|יצורים שמימיים
|Heavenly Creatures
|16 בנובמבר 1994
|7 ביוני 1995
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|מרדף מטורף
|A Low Down Dirty Shame
|23 בנובמבר 1994
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|גברת פארקר והחוג המרושע
|Mrs. Parker and the Vicious Circle
|23 בנובמבר 1994
|11 באוגוסט 1995
| rowspan="6" |הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|
|Camilla
|25 בנובמבר 1994
|לא הוקרן בארץ
|-
|
|Tom & Viv
|2 בדצמבר 1994
|לא הוקרן בארץ
|-
|המלכה מרגו
|Queen Margot
|9 בדצמבר 1994
|2 ביוני 1995
|-
|משהו ללבוש
|Ready to Wear
|25 בדצמבר 1994
|17 במרס 1995
|-
|שלושת הצבעים: אדום
|Three Colours: Red
|25 בדצמבר 1994
|1 ביולי 1994
|-
|ספר הג'ונגל
|Rudyard Kipling's The Jungle Book
|25 בדצמבר 1994
|21 ביולי 1995
|
|-
|אורח לרגע
|Houseguest
|6 בינואר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|קליעים מעל ברודוויי
|Bullets over Broadway
|18 בינואר 1995
|14 באפריל 1995
|הופץ תחת הלייבל "מירמקס"
|-
|יחסים מושחתים
|Bad Company
|20 בינואר 1995
|26 במאי 1995
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|נישואין נוסח מיאמי
|Miami Rhapsody
|27 בינואר 1995
|28 באפריל 1995
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|
|Gargoyles the Movie: The Heroes Awaken ‡
|31 בינואר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור כפרקים נפרדים ודובב במסגרת הסדרה גרגולים ברצועת זמן דיסני.
|הפקה בשיתוף עם Disney Television Animation
|-
|
|Jerky Boys: The Movie
|3 בפברואר 1995
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|מחנה קיץ לשמנים
|Heavyweights
|17 בפברואר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ לטלוויזיה בישראל גם בשם "תרגיל לשומרי משקל מתחילים".
|-
|מי כאן הגבר?
|Man of the House
|3 במרץ 1995
|18 באוגוסט 1995
|
|-
|
|Roommates
|3 במרץ 1995
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|ג'פרסון בפריז
|Jefferson in Paris
|31 במרץ 1995
|26 בינואר 1996
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|עצמות מצחיקות
|Funny Bones
|31 במרץ 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|אגדה גבוהה
|Tall Tale
|24 במרץ 1995
|16 ביוני 2022
|הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראל
|-
|גופי: הסרט
|A Goofy Movie
|7 באפריל 1995
|15 בדצמבר 1995
|הפקה בשיתוף עם "Disney MovieToons"
|-
|בזמן שישנת
|While You Were Sleeping
|21 באפריל 1995
|6 בספטמבר 1995
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|אהבה של פירומן
|A Pyromaniac's Love Story
|28 באפריל 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|-
|כוננות מיידית
|Crimson Tide
|12 במאי 1995
|19 במאי 1995
|-
|אהבה בלי גבולות
|Mad Love
|26 במאי 1995
|1 בדצמבר 1995
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|סיכון מחושב
|Dangerous Minds
|9 ביוני 1995
|1 במאי 1996
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|פוקהונטס
|Pocahontas
|23 ביוני 1995
|17 ביוני 1995
|
|-
|השופט
|Judge Dredd
|30 ביוני 1995
|4 באוגוסט 1995
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|הצניחה הגדולה
|Operation Dumbo Drop
|28 ביולי 1995
|22 במרץ 1996
|
|-
|
|A Kid in King Arthur's Court
|11 באוגוסט 1995
|לא הוקרן בארץ
|
|-
|קשר מחייב
|The Tie That Binds
|8 בספטמבר 1995
|12 בינואר 1996
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|מציאות אחרת
|Unstrung Heroes
|8 בספטמבר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|-
|הירוק הגדול
|The Big Green
|29 בספטמבר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|שטרות לוהטים
|Dead Presidents
|4 באוקטובר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|
|Feast of July
|13 באוקטובר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|אות קלון
|The Scarlet Letter
|13 באוקטובר 1995
|23 בפברואר 1996
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|פרנק ואולי
|Frank and Ollie
|20 באוקטובר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|
|Powder
|27 באוקטובר 1995
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|צעצוע של סיפור
|Toy Story
|22 בנובמבר 1995
|15 במרץ 1996
|הפקה בשיתוף עם פיקסאר; הסרט הראשון של אולפני פיקסאר; מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי
|-
|אבי הכלה 2
|Father of the Bride Part II
|8 בדצמבר 1995
|26 בינואר 1996
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Tom and Huck
|22 בדצמבר 1995
|16 ביוני 2022
|הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראל
|-
|ניקסון
|Nixon
|22 בדצמבר 1995
|23 בפברואר 1996
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|סימפוניית החיים
|Mr. Holland's Opus
|29 בדצמבר 1995
|15 במרץ 1996
|-
|ים של חברים
|White Squall
|2 בפברואר 1996
|21 ביוני 1996
|-
|החבובות באי המטמון
|Muppet Treasure Island
|16 בפברואר 1996
|2 באוגוסט 1996
|
|-
|הגבר הלא נכון
|Mr. Wrong
|16 בפברואר 1996
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|לפני ואחרי
|Before and After
|23 בפברואר 1996
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|צמודים אישית
|Up Close & Personal
|1 במרץ 1996
|3 במאי 1996
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|אבודים בסן פרנסיסקו (המסע המופלא הביתה 2)
|Homeward Bound II: Lost in San Francisco
|8 במרץ 1996
|6 בדצמבר 1996
|בכרזות הקידום נכלל תוספת בסוגריים "המסע המופלא הביתה 2", בעוד לצורכי רישום נכתב חלקו הראשון של שם הסרט בלבד
|-
|זוגות בהחלפה
|Two Much
|15 במרץ 1996
|15 בנובמבר 1996
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|אינדיאני בעיר
|Little Indian, Big City
|22 במרץ 1996
|30 ביוני 1995
|-
|ג'יימס והאפרסק הענק
|James and the Giant Peach
|12 באפריל 1996
|27 בספטמבר 1996
|
|-
|גאווה קבוצתית
|Celtic Pride
|19 באפריל 1996
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|ריקוד אחרון
|Last Dance
|3 במאי 1996
|31 במאי 1996
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|נערים
|Boys
|10 במאי 1996
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|-
|המרגל מת מצחוק
|Spy Hard
|24 במאי 1996
|20 בספטמבר 1996
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|אדי
|Eddie
|31 במאי 1996
|20 בדצמבר 1996
|-
|הפריצה לאלקטרז
|The Rock
|7 ביוני 1996
|5 ביולי 1996
|-
|הגיבן מנוטרדאם
|The Hunchback of Notre Dame
|21 ביוני 1996
|21 ביוני 1996
|
|-
|פנומן
|Phenomenon
|3 ביולי 1996
|30 באוגוסט 1996
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|קאזאם
|Kazaam
|17 ביולי 1996
|21 במרס 1997
|-
|ג׳ק
|Jack
|9 באוגוסט 1996
|22 בנובמבר 1996
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|אלאדין ומלך הגנבים ‡
|Aladdin and the King of Thieves ‡
|13 באוגוסט 1996
|15 בינואר 1997
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|סוכן אישי
|First Kid
|30 באוגוסט 1996
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|רצח למטרת רווח
|The Rich Man's Wife
|13 בספטמבר 1996
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|אלופים על הקרח 3
|D3: The Mighty Ducks
|4 באוקטובר 1996
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|שותף סמוי
|The Associate
|25 באוקטובר 1996
|16 במאי 1997
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|כופר
|Ransom
|8 בנובמבר 1996
|10 בינואר 1997
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|The War at Home
|20 בנובמבר 1996
|לא הוקרן בארץ
|-
|101 כלבים וגנבים
|101 Dalmatians
|27 בנובמבר 1996
|11 באפריל 1997
|
|-
|אשת הכומר
|The Preacher's Wife
|13 בדצמבר 1996
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|אוויטה
|Evita
|25 בדצמבר 1996
|17 בינואר 1997
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|מטרו
|Metro
|17 בינואר 1997
|25 באפריל 1997
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|פרפונטיין
|Prefontaine
|24 בינואר 1997
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|קנוניה אפלה
|Shadow Conspiracy
|31 בינואר 1997
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|-
|הבלש בעל רגלי הקטיפה
|That Darn Cat
|14 בפברואר 1997
|4 ביולי 1997
|
|-
|ג'ונגל עירוני
|Jungle 2 Jungle
|7 במרץ 1997
|27 ביוני 1997
|
|-
|מותק, ההורים נעלמו ‡
|Honey, We Shrunk Ourselves ‡
|18 במרץ 1997
|הופץ לשידור
|
|-
|השחקן השישי
|The 6th Man
|28 במרץ 1997
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|מפגש בגרוס פוינט
|Grosse Pointe Blank
|11 באפריל 1997
|1 באוגוסט 1997
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|רומי ומישל - פגישת מחזור
|Romy and Michele's High School Reunion
|25 באפריל 1997
|18 ביולי 1997
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|''Gone Fishin|30 במאי 1997
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|קון אייר - טיסה באזיקים
|Con Air
|6 ביוני 1997
|6 ביוני 1997
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|הרקולס
|Hercules
|27 ביוני 1997
|20 ביוני 1997
|
|-
|עימות חזיתי|Face/Off
|27 ביוני 1997
|31 באוקטובר 1997
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|הג'ונגל מת מצחוק|George of the Jungle
|16 ביולי 1997
|15 באוגוסט 1997
|
|-
|אין מה להפסיד|Nothing to Lose
|18 ביולי 1997
|28 בנובמבר 1997
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|אייר פורס 1
|Air Force One
|25 ביולי 1997
|5 בספטמבר 1997
|-
|שחקן על ארבע|Air Bud
|1 באוגוסט 1997
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|פו הדב: ההרפתקה הגדולה ביותר|Pooh's Grand Adventure: The Search for Christopher Robin
|5 באוגוסט 1997
|10 באפריל 1998
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|ג'י איי ג'יין|G.I. Jane
|22 באוגוסט 1997
|7 בנובמבר 1997
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|רסיסים של חיבה|A Thousand Acres
|26 בספטמבר 1997
|9 באוקטובר 1998
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|רוקטמן|RocketMan
|10 באוקטובר 1997
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|רופא במלכוד|Playing God
|17 באוקטובר 1997
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|העלמה מכיכר וושינגטון|Washington Square
|17 באוקטובר 1997
|6 בנובמבר 1998
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|גברים בחלל|Starship Troopers
|7 בנובמבר 1997
|2 בינואר 1998
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|היפה והחיה 2: חורף קסום|Beauty and the Beast: The Enchanted Christmas
|11 בנובמבר 1997
|4 בדצמבר 1998
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|הפרופסור המפוזר
|Flubber
|26 בנובמבר 1997
|27 במרץ 1998
|
|-
|המליונר מת מצחוק|Mr. Magoo
|25 בדצמבר 1997
|10 באפריל 1998
|
|-
|זאב אמריקני בפריז|An American Werewolf in Paris
|25 בדצמבר 1997
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|קאנדאן
|Kundun
|25 בדצמבר 1997
|11 ביוני 1998
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|The Wonderful Ice Cream Suit
|23 בינואר 1998
|לא הוקרן בארץ
|-
|שוכני המצולות|Deep Rising
|30 בינואר 1998
|לא הוקרן בארץ, הופץ לווידאו
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|היפה והחיה: עולמה הקסום של בל|Belle's Magical World
|17 בפברואר 1998
|2 ביוני 2003
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|השבט האבוד|Krippendorf's Tribe
|27 בפברואר 1998
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|An Alan Smithee Film: Burn Hollywood Burn
|27 בפברואר 1998
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|משפחת דידלס|Meet the Deedles
|27 במרץ 1998
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|יש לו את זה
|He Got Game
|1 במאי 1998
|16 ביולי 1998
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|הלוחש לסוסים|The Horse Whisperer
|15 במאי 1998
|5 ביוני 1998
|-
|6 ימים 7 לילות|Six Days, Seven Nights
|12 ביוני 1998
|3 באוקטובר 1998
|-
|מולאן
|Mulan
|19 ביוני 1998
|18 ביוני 1998
|
|-
|ארמגדון
|Armageddon
|1 ביולי 1998
|9 ביולי 1998
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|הפטריוט
|The Patriot
|10 ביולי 1998
|9 ביולי 1998
|-
|טעות בסנדק|Mafia!
|24 ביולי 1998
|20 באוגוסט 1998
|-
|אבא מתארס
|The Parent Trap
|29 ביולי 1998
|30 ביולי 1998
|
|-
|עיני נחש|Snake Eyes
|7 באוגוסט 1998
|12 בנובמבר 1998
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|פוקהונטס 2: מסע לעולם חדש|Pocahontas II: Journey to a New World
|25 באוגוסט 1998
|4 בדצמבר 1998
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|לאור האש|Firelight
|4 בספטמבר 1998
|6 בינואר 2000
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|סיימון בירץ'|Simon Birch
|11 בספטמבר 1998
|29 באפריל 1999
|-
|
|The Jungle Book: Mowgli's Story ‡
|29 בספטמבר 1998
|לא הוקרן בארץ
|
|-
|הקדוש מכולם|Holy Man
|9 באוקטובר 1998
|2 בדצמבר 1998
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|המרוץ לצמרת של מקס פישר|Rushmore
|9 באוקטובר 1998
|5 באוגוסט 1999
|-
|חמדת
|Beloved
|16 באוקטובר 1998
|4 בפברואר 1999
|-
|מלך האריות 2: מלכות סימבה|The Lion King II: Simba's Pride
|27 באוקטובר 1998
|4 בדצמבר 1998
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|נער המים|The Waterboy
|6 בנובמבר 1998
|25 בפברואר 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|הדרך הביתה|I'll Be Home for Christmas
|13 בנובמבר 1998
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|אויב המדינה|Enemy of the State
|20 בנובמבר 1998
|7 בינואר 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|באג לייף|A Bug's Life
|25 בנובמבר 1998
|18 במרץ 1999
|הפקה בשיתוף עם פיקסאר
|-
|סופר ג'ו יאנג|Mighty Joe Young
|25 בדצמבר 1998
|25 במרץ 1999
|
|-
|תביעה אזרחית|A Civil Action
|8 בינואר 1999
|22 באפריל 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|חברי החייזר|My Favorite Martian
|12 בפברואר 1999
|19 באוגוסט 1999
|
|-
|יותר מאהבה|The Other Sister
|26 בפברואר 1999
|27 במאי 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|דאג: הסרט|Doug's 1st Movie
|26 במרץ 1999
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|
|-
|10 דברים שאני הכי שונאת אצלך|10 Things I Hate About You
|31 במרץ 1999
|1 ביולי 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Endurance
|14 במאי 1999
|לא הוקרן בארץ
|
|-
|אינסטינקט
|Instinct
|4 ביוני 1999
|15 באוקטובר 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|טרזן
|Tarzan
|18 ביוני 1999
|17 ביוני 1999
|
|-
|הקיץ של סאם|Summer of Sam
|2 ביולי 1999
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Komodo
|4 ביולי 1999
|לא הוקרן בארץ
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|המפקח גאדג'ט|Inspector Gadget
|23 ביולי 1999
|12 באוגוסט 1999
|
|-
|תפוס את הכלה|Runaway Bride
|30 ביולי 1999
|4 בנובמבר 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|החוש השישי|The Sixth Sense
|6 באוגוסט 1999
|7 באוקטובר 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|הלוחם ה-13|The 13th Warrior
|13 באוגוסט 1999
|20 בינואר 2000
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|
|Hercules: Zero to Hero
| rowspan="2" |17 באוגוסט 1999
|לא הוקרן בארץ
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|
|Belle's Tales of Friendship
|לא הוקרן בארץ
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|ארוחת בוקר של אלופים|Breakfast of Champions
|17 בספטמבר 1999
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|החברים של ממפורד|Mumford
|24 בספטמבר 1999
|18 בנובמבר 1999
|הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|מיסטרי, אלסקה|Mystery, Alaska
|1 באוקטובר 1999
|לא הוקרן בארץ, הופץ לשידור
|הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"
|-
|סיפור פשוט
|The Straight Story
|15 באוקטובר 1999
|3 בפברואר 1999
|
|-
|לגעת במוות|Bringing Out the Dead
|22 באוקטובר 1999
|14 בינואר 2000
| rowspan="2" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|המקור
|The Insider
|5 בנובמבר 1999
|19 בינואר 2000
|-
|מיקי מאוס: היה היה בחג המולד ‡|Mickey's Once Upon a Christmas ‡
| rowspan="2" |9 בנובמבר 1999
|הופץ לשידור ודובב בערוץ 2 במסגרת רצועת "זמן דיסני" בשנת 2000.
|
|-
|
|Seasons of Giving
|לא הופץ בישראל
|הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"
|-
|צעצוע של סיפור 2|Toy Story 2
|24 בנובמבר 1999
|6 באפריל 2000
|הפקה בשיתוף עם פיקסאר; זוכה פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי
|-
|הג׳יגולו מת מצחוק|Deuce Bigalow: Male Gigolo
| rowspan="2" |10 בדצמבר 1999
|16 במרץ 2000
| rowspan="3" |הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"
|-
|לנענע את העריסה|Cradle Will Rock
|17 באוקטובר 2000, הוקרן באופן בלעדי לפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.
|-
|איש המאתיים|Bicentennial Man
|17 בדצמבר 1999
|16 במרץ 2000
|}
</div>
העשור הראשון של המאה ה-21
שם עברי שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראל הערותמשחק האלופיםPlay It to the Bone14 בינואר 2000הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"תרפיה לסוכןGun Shy4 בפברואר 2000הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"טיגר: הסרט The Tigger Movie 11 בפברואר 2000 27 ביולי 2000גופי הולך לקולג' An Extremely Goofy Movie‡ 29 בפברואר 2000 הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons" Whispers: An Elephant's Tale 10 במרץ 2000 המשימה מאדיםMission to Marsהופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"נאמנות גבוההHigh Fidelity31 במרץ 2000לשמור אמוניםKeeping the Faith14 באפריל 2000דינוזאור Dinosaur 19 במאי 2000 29 ביוני 2000שנחאי נוןShanghai Noon26 במאי 2000הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"עקיצה ב-60 שניותGone in 60 Seconds9 ביוני 2000פנטסיה 2000 Fantasia 2000 16 ביוני 2000 8 ביוני 2000הילד The Kid 7 ביולי 2000 9 באוגוסט 2000חופשיות על הברCoyote Ugly4 באוגוסט 2000הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"באז שנות אור: מפקדת הכוכב Buzz Lightyear of Star Command: The Adventure Begins ‡ 8 באוגוסט 2000 15 בספטמבר 2001הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation", פיקסאר ו-"Disney MovieToons"הצוותThe Crew25 באוגוסט 2000הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"דואטיםDuets15 בספטמבר 2000הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"בת הים הקטנה 2: השיבה לים The Little Mermaid II: Return to the Sea ‡ 19 בספטמבר 2000 10 בדצמבר 2000הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"לזכור את הטיטאנים Remember the Titans 29 בספטמבר 2000 1 בפברואר 2001102 כלבים וגנבים 102 Dalmatians 22 בנובמבר 2000 29 באפריל 2001בלתי שבירUnbreakableהופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"הקיסר נפל על הראש The Emperor's New Groove 15 בדצמבר 2000 8 במרץ 2001אחי, איפה אתה?O Brother, Where Art Thou?22 בדצמבר 2000הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"13 יוםThirteen Days12 בינואר 20018 בפברואר 2001הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"Double Takeהופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"להציל את החופש הגדול Recess: School's Out 16 בפברואר 2001 הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"היפהפייה והיחפן 2: ההרפתקה של סקאמפ Lady and the Tramp II: Scamp's Adventure ‡ 27 בפברואר 2001 הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"מבקרים מטורפיםJust Visiting6 באפריל 2001הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"פרל הארבורPearl Harbor25 במאי 2001הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"אטלנטיס: האימפריה האבודה Atlantis: The Lost Empire 15 ביוני 2001 5 ביולי 2001Crazy/Beautiful29 ביוני 2001הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"יומני הנסיכה The Princess Diaries 3 באוגוסט 2001 16 באוגוסט 2001נער הבועהBubble Boy24 באוגוסט 2001הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"New Port South7 בספטמבר 2001המהפך של מקס קיבל Max Keeble's Big Move 5 באוקטובר 2001 חבל על המאפיהCorky Romano12 באוקטובר 2001הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מפלצות בע"מMonsters, Inc.2 בנובמבר 200121 בפברואר 2002הפקה בשיתוף עם פיקסארMickey's Magical Christmas: Snowed in at the House of Mouse ‡6 בנובמבר 2001הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"Recess Christmas: Miracle on Third Street ‡Out Cold21 בנובמבר 2001הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"The Royal Tenenbaums14 בדצמבר 2001כלבי השלגSnow Dogs18 בינואר 2002The Count of Monte Cristo25 בינואר 2002הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"פיטר פן 2: בחזרה לארץ לעולם לאReturn to Never Land15 בפברואר 200221 במרץ 2002סינדרלה 2: חלומות מתגשמיםCinderella II: Dreams Come True ‡26 בפברואר 200219 במרץ 2001הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"הגיבן מנוטרדאם 2: זהו סוד הפעמוןThe Hunchback of Notre Dame II ‡19 במרץ 200216 במרץ 2002Sorority Boys22 במרץ 2002הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"The Rookie29 במרץ 2002Big Trouble5 באפריל 2002הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"Frank McKlusky, C.I.26 באפריל 2002Ultimate X: The Movie6 במאי 2002באד קומפניBad Company7 ביוני 200213 ביוני 2002לילו וסטיץ'Lilo & Stitch21 ביוני 20024 ביולי 2002שלטון האשReign of Fire12 ביולי 2002הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"Tarzan & Jane ‡23 ביולי 2002הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"; הופץ לשידור בישראלהרפתקאותיו של ברי הדובוןThe Country Bears26 ביולי 2002סיינסSigns2 באוגוסט 2002הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"Mickey's House of Villains ‡3 בספטמבר 2002הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"; הופץ לשידור בישראלהמסע המופלאSpirited Away20 בספטמבר 200226 בפברואר 2002אין כמו אלבמהSweet Home Alabama27 בספטמבר 2002הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מייל לאור הירחMoonlight Mile4 באוקטובר 2002מעיין הנצחTuck Everlasting11 באוקטובר 2002סנטה במשרה חלקית 2The Santa Clause 21 בנובמבר 20025 בדצמבר 2002A Very Merry Pooh Year ‡12 בנובמבר 2002הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"כוכב המטמוןTreasure Planet27 בנובמבר 200213 במרץ 2003חתיכה של הפתעהThe Hot Chick13 בדצמבר 2002הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"כנופיות ניו יורקGangs of New York20 בדצמבר 2002השעה ה-2525th Hour10 בינואר 2003על כלבים וגנבים 2: ההרפתקה של פאטש׳ בלונדון101 Dalmatians II: Patch's London Adventure ‡21 בינואר 20032 בדצמבר 2002הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"השתולThe Recruit31 בינואר 2003הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"צוות שנחאיShanghai Knights7 בפברואר 2003ספר הג'ונגל 2The Jungle Book 214 בפברואר 200310 באפריל 2003מפרקים את הביתBringing Down the House7 במרץ 2003הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"המפקח גאדג׳ט 2Inspector Gadget 2 ‡11 במרץ 2003הופץ בישראל לשידורחזרזיר: הסרטPiglet's Big Movie21 במרץ 200331 ביולי 2003Ghosts of the Abyss11 באפריל 2003בורותHoles18 באפריל 200319 ביוני 2003ליזי מקגוויר ממריאה לרומאThe Lizzie McGuire Movie2 במאי 200324 ביולי 2003Atlantis: Milo's Return ‡20 במאי 2003הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"מוצאים את נמוFinding Nemo30 במאי 20033 ביולי 2003הפקה בשיתוף עם פיקסארשודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורהPirates of the Caribbean: The Curse of the Black Pearl9 ביולי 20037 באוגוסט 2003שישי הפוךFreaky Friday6 באוגוסט 20039 באוקטובר 2003שטח פתוחOpen Range14 באוגוסט 2003הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"סטיץ': הסרטStitch! The Movie ‡26 באוגוסט 200324 בספטמבר 2003הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation" ו-"Disney MovieToons"נערות לוח השנהCalendar Girls2 בספטמבר 2003הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"הופ ספרינגסHope Springs5 בספטמבר 2003המפתח לפחדCold Creek Manor19 בספטמבר 2003תחת שמש טוסקנהUnder the Tuscan Sun26 בספטמבר 2003Veronica Guerin2 באוקטובר 2003הג'ונגל מת מצחוק 2George of the Jungle 2 ‡21 באוקטובר 2003אחי הדובBrother Bear1 בנובמבר 20034 במרץ 2004הטירה המכושפתThe Haunted Mansion26 בנובמבר 200311 בדצמבר 2003Recess: All Growed Down9 בדצמבר 2003הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"Recess: Taking the Fifth GradeThe Young Black Stallion25 בדצמבר 2003חיית המחמד של המורהTeacher's Pet16 בינואר 2004לא הוקרן בישראל, שודר בטלוויזיהנס הנחישותMiracle6 בפברואר 2004מלך האריות 3: האקונה מאטאטהThe Lion King 1½ ‡10 בפברואר 2004הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטון; נקרא מחוץ לארצות הברית "The Lion King 3: Hakuna Matata"Confessions of a Teenage Drama Queen20 בפברואר 2004ים של אשHidalgo5 במרץ 2004הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"פו הדב: האביב של רוSpringtime with Roo ‡9 במרץ 200423 במאי 2004הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןKim Possible: A Sitch in Time ‡16 במרץ 2004הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"; בישראל הוצג כפרקים נפרדים בשידור הסדרה "קים פוסיבול"לחסל את הליידיThe Ladykillers26 במרץ 2004הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מרד החיותHome on the Range2 באפריל 200422 ביולי 2004אלאמוThe Alamo9 באפריל 2004הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"הכוכב הנעלםSacred Planet22 באפריל 2004לא הוקרן בישראל, הופץ למדיה ביתיתהמהפך של הלןRaising Helen28 במאי 2004הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מסביב לעולם בשמונים יוםAround the World in 80 Days16 ביוני 2004America's Heart and Soul2 ביולי 2004המלך ארתורKing Arthur7 ביולי 2004הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"הכפרThe Village30 ביולי 2004יומני הנסיכה 2: אירוסין מלכותייםThe Princess Diaries 2: Royal Engagement11 באוגוסט 200430 בספטמבר 2004מיקי, דונלד, גופי: שלושת המוסקטריםMickey, Donald, Goofy: The Three Musketeers ‡17 באוגוסט 20049 באוגוסט 2004הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןמר 3000Mr. 300017 בספטמבר 2004הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"הצילום האחרוןThe Last Shot24 בספטמבר 2004חתונה 49Ladder 491 באוקטובר 2004משפחת סופר-עלThe Incredibles5 בנובמבר 200425 בנובמבר 2004הפקה בשיתוף עם פיקסארMickey's Twice Upon a Christmas ‡9 בנובמבר 2004הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןאוצר לאומי (סרט)National Treasure19 בנובמבר 200423 בדצמבר 2004The Life Aquatic with Steve Zissou25 בדצמבר 2004הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"יצורי המעמקיםAliens of the Deep28 בינואר 2005מולאן 2Mulan II ‡1 בפברואר 20051 בדצמבר 2004הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןפו הדב: סיפורו של פיל נפילPooh's Heffalump Movie11 בפברואר 200524 במרץ 2005גבר מי שמטפלתThe Pacifier4 במרץ 200514 באפריל 2005נסיכת הקרחIce Princess18 במרץ 2005הכי דומה לאהבהA Lot like Love22 באפריל 2005הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מדריך הטרמפיסט לגלקסיהThe Hitchhiker's Guide to the Galaxy29 באפריל 2005Kim Possible Movie: So the Drama (extended version) ‡10 במאי 2005הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"; בישראל הוצג כפרקים נפרדים בשידור הסדרה "קים פוסיבול"טרזן 2Tarzan II ‡14 ביוני 20058 באוגוסט 2005הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןהחיפושית בהילוך גבוהHerbie: Fully Loaded22 ביוני 200528 ביולי 2005מים אפליםDark Water8 ביולי 2005הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"הטירה הנעהHowl's Moving Castle10 ביולי 20057 ביולי 2005תיכון בהייSky High29 ביולי 20054 באוגוסט 2005פגוש את היוניםValiant19 באוגוסט 20057 ביולי 2005לילו וסטיץ' 2 - הגליץ' של סטיץ'Lilo & Stitch 2: Stitch Has a Glitch ‡30 באוגוסט 200519 בספטמבר 2005הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןPooh's Heffalump Halloween Movie ‡13 בספטמבר 2005לא הופץ בישראלהטיסה (סרט)Flightplan23 בספטמבר 2005הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"גול!Goal!29 בספטמבר 2005כנגד כל הסיכוייםThe Greatest Game Ever Played30 בספטמבר 2005Shopgirl21 באוקטובר 2005הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"צ'יקן ליטלChicken Little5 בנובמבר 200524 בנובמבר 2005The Proud Family Movie ‡6 בדצמבר 200516 ביוני 2022הפקה בשיתוף עם אולפני Jambalaya Studio; הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראלסיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדיםThe Chronicles of Narnia: The Lion, the Witch and the Wardrobe9 בדצמבר 200522 בדצמבר 2005הקיסר נפל על הראש 2Kronk's New Groove ‡13 בדצמבר 200516 בינואר 2006הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןקזנובהCasanova25 בדצמבר 2005הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"דרך התהילהGlory Road13 בינואר 2006Roving Mars27 בינואר 2006אנאפוליסAnnapolisהופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"במבי 2Bambi II ‡7 בפברואר 20069 במרץ 2006הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטון; מחוץ לארצות הברית הופץ לקולנועשמונה מתחת לאפסEight Below17 בפברואר 200630 במרץ 2006לאלף את אבאThe Shaggy Dog10 במרץ 20066 ביולי 2006Stay Alive24 במרץ 2006הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"ג'ונגל סיטיThe Wild14 באפריל 20066 באפריל 2006תקפצו ליStick It28 באפריל 2006הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מכוניותCars9 ביוני 200622 ביוני 2006הפקה בשיתוף עם פיקסארלירוי וסטיץ'Leroy and Stitch ‡27 ביוני 2006הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"שודדי הקאריביים: תיבה של איש מתPirates of the Caribbean: Dead Man's Chest7 ביולי 200613 ביולי 2006סטפ אפStep Up19 באוגוסט 2006הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"בלתי מנוצחInvincible25 באוגוסט 2006אחי הדוב 2Brother Bear 2 ‡29 באוגוסט 200614 באוגוסט 2006הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןThe Guardian26 בספטמבר 2006הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"יוקרהThe Prestige20 באוקטובר 2006סנטה במשרה חלקית 3The Santa Clause 3: The Escape Clause3 בנובמבר 2006לא הוקרן בישראל, שודר בטלוויזיהדז׳ה ווDeja Vu22 בנובמבר 2006הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"אפוקליפטוApocalypto8 בדצמבר 2006השועל והכלבלב 2The Fox and the Hound 2‡12 בדצמבר 200616 ביוני 2022הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטון; הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראלAir Buddies ‡הופץ בישראל לשידורמחסלPrimeval12 בינואר 2007הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"סינדרלה 3: אהבת אמתCinderella III: A Twist in Time ‡6 בפברואר 200716 ביוני 2022הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטון; הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראלממלכת טרביתיהBridge to Terabithia16 בפברואר 200727 בספטמבר 2007שימו גזWild Hogs2 במרץ 2007הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"לפגוש את הרובינסוניםMeet the Robinsons30 במרץ 200729 במרץ 2007הנעלםThe Invisible27 באפריל 200723 באוגוסט 2007הופץ תחת הלייבל "סרטי הוליווד"שודדי הקאריביים: סוף העולםPirates of the Caribbean: At World's End25 במאי 200723 במאי 2007רטטויRatatouille29 ביוני 20075 ביולי 2007הפקה בשיתוף עם פיקסארThe Secret of the Magic Gourd *16 ביוני 2022הופץ לראשונה רשמית בדיסני+ בישראלאנדרדוגUnderdog3 באוגוסט 2007The Pixar Story28 באוגוסט 2007הנסיכות של דיסני - סיפורים מכושפיםDisney Princess Enchanted Tales: Follow Your Dreams4 בספטמבר 2007הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטון; שודר בישראל בטלוויזיהThe Game Plan28 בספטמבר 2007העולם ע״פ דןDan in Real Life26 באוקטובר 2007הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מכושפת: הקסם מגיע למנהטןEnchanted21 בנובמבר 200722 בנובמבר 2007אוצר לאומי: ספר הסודותNational Treasure: Book of Secrets21 בדצמבר 200720 בדצמבר 2007Hannah Montana and Miley Cyrus: ליהנות משני העולמות – ההופעהHannah Montana and Miley Cyrus: Best of Both Worlds Concert1 בפברואר 2008Snow Buddies ‡5 בפברואר 2008הופץ בישראל לשידורסטפ אפ 2: הרחובותStep Up 2: The Streets14 בפברואר 2008הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"טרמפ לקולג׳College Road Trip7 במרץ 2008סיפורי נרניה: הנסיך כספיאןThe Chronicles of Narnia: Prince Caspian16 במאי 20085 ביוני 2008וול-EWALL-E27 ביוני 200810 ביולי 2008הפקה בשיתוף עם פיקסאראולי תתבגר?Swing Vote1 באוגוסט 2008הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"בת הים הקטנה 3: סיפורה של אריאלThe Little Mermaid: Ariel's Beginning ‡26 באוגוסט 200823 בספטמבר 2008הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןMiracle at St. Anna26 בספטמבר 2008הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"הצ'יוואווה מבוורלי הילסBeverly Hills Chihuahua3 באוקטובר 20085 במרץ 2008אור הבוקרMorning Light17 באוקטובר 2008High School Musical 3: גומרים תיכוןHigh School Musical 3: Senior Year24 באוקטובר 200823 באוקטובר 2008Roadside Romeo *24 באוקטובר 2008לא הופץ בישראלטינקרבלTinker Bell28 באוקטובר 2008הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןבולטBolt21 בנובמבר 20084 בדצמבר 2008סיפורים לפני השינהBedtime Stories25 בדצמבר 200823 בדצמבר 2008חברים בחללSpace Buddies ‡3 בפברואר 2008וידויים של שופהוליקConfessions of a Shopaholic13 בפברואר 2009הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"האחים ג'ונאס – ההופעה בתלת מימדJonas Brothers: The 3D Concert Experience27 בפברואר 20095 במרץ 2009המירוץ להר המכשפותRace to Witch Mountain13 במרץ 20092 באפריל 2009האנה מונטנה: הסרטHannah Montana: The Movie10 באפריל 20099 באפריל 2009Earth22 באפריל 2009הפקה של DisneynatureTrail of the Panda8 במאי 2009The Boys: The Sherman Brothers' Story22 במאי 2009למעלהUp29 במאי 200923 ביולי 2009הפקה בשיתוף עם פיקסארלילי המכשפה: הדרקון וספר הקסמיםLilly the Witch: The Dragon and the Magic Book *12 ביוני 200918 במרץ 2010ההצעהThe Proposal19 ביוני 2009הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"כוח GG-Force24 ביולי 200913 באוגוסט 2009פוניו על הצוק ליד היםPonyo14 באוגוסט 200930 ביולי 2009Walt & El Grupo9 בספטמבר 2009לא הופץ בישראלהמחליפיםSurrogates25 בספטמבר 2009הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"טינקרבל והאוצר האבודTinker Bell and the Lost Treasure27 באוקטובר 2009הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןThe Book of Masters *29 באוקטובר 2009רוחות חג המולדDisney's A Christmas Carol6 בנובמבר 200926 בנובמבר 2009Santa Buddies ‡24 בנובמבר 2009הופץ בישראל לשידורמזל... תאומיםOld Dogs25 בנובמבר 200921 בינואר 2010הנסיכה והצפרדעThe Princess and the Frog11 בדצמבר 200925 בפברואר 2010
העשור השני של המאה ה-21
שם עברי שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראל הערותלהתאהב ברומאWhen in Rome29 בינואר 201015 באפריל 2010הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"אליס בארץ הפלאות Alice in Wonderland 5 במרץ 2010 18 במרץ 2010השיר האחרוןThe Last Song31 במרץ 2010הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"; הופץ בישראל ישירות למדיה ביתית Oceans 22 באפריל 2010 הפקה של Disneynature; הופץ לשידור בישראלהנסיך הפרסי: חולות הזמן Prince of Persia: The Sands of Time 28 במאי 2010 19 במאי 2010צעצוע של סיפור 3 Toy Story 3 18 ביוני 2010 17 ביוני 2010הפקה בשיתוף עם פיקסארשוליית המכשף The Sorcerer's Apprentice 14 ביולי 2010 15 ביולי 2010סטפ אפ 3DStep Up 3D6 באוגוסט 201012 באוגוסט 2010הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"High School Musical: China10 באוגוסט 2010 הקוסם מארץ ים Tales from Earthsea 13 באוגוסט 2010 הפקה של "סטודיו ג'יבלי"אהבה בהחלפהThe Switch20 באוגוסט 201019 באוגוסט 2010הופץ תחת הלייבל "מירמקס" The Crimson Wing: Mystery of the Flamingos 7 בספטמבר 2010 לא הופץ בישראלהפקה של Disneynatureטינקרבל והסוד הקסום Tinker Bell and the Great Fairy Rescue 21 בספטמבר 2010 הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןרק לא אתYou Again24 בספטמבר 201028 באוקטובר 2010הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון" סקרטריאט Secretariat 8 באוקטובר 2010 7 ביולי 2011The Search for Santa Paws ‡23 בנובמבר 2010הופץ בישראל לשידורפלונטר Tangled 24 בנובמבר 2010 25 בנובמבר 2010The Boys: The Sherman Brothers' Story30 בנובמבר 2010דוקומנטרי של דיסניהסערהThe Tempest10 בדצמבר 20108 במאי 2012הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"; הופץ בישראל ישירות למדיה ביתיתטרון: המורשת Tron: Legacy 17 בדצמבר 2010 16 בדצמבר 2010 Anaganaga O Dheerudu * 21 בינואר 2011 לא הופץ בישראלהצ'יוואווה מבוורלי הילס 2 Beverly Hills Chihuahua 2‡ 1 בפברואר 2011 נומיאו ויוליהGnomeo & Juliet11 בפברואר 20117 באפריל 2011הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון" לילי המכשפה 2: המסע למנדולן Lilly the Witch: The Journey to Mandolan * 17 בפברואר 2011 27 בספטמבר 2012אני מספר ארבעI Am Number Four18 בפברואר 201117 בפברואר 2011הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"דרושות אמהות במאדים Mars Needs Moms 11 במרץ 2011 17 במרץ 2011Zokkomon *22 באפריל 2011לא הופץ בישראלחתולים אפריקניםAfrican Catsהפקה של Disneynature; הופץ בישראל ישירות למדיה ביתיתנשף סיוםProm29 באפריל 2011שודדי הקאריביים: זרמים זריםPirates of the Caribbean: On Stranger Tides20 במאי 201118 במאי 2011מכוניות 2Cars 224 ביוני 201123 ביוני 2011הפקה בשיתוף עם פיקסארפו הדבWinnie the Pooh15 ביולי 201121 ביולי 2011העזרהThe Help10 באוגוסט 20118 בספטמבר 2011הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"ליל האימהFright Night19 באוגוסט 201118 באוגוסט 2011פיניאס ופרב הסרט: המסע אל היקום המקבילPhineas and Ferb the Movie: Across the 2nd Dimension ‡5 באוגוסט 201128 באוקטובר 2011סרט של ערוץ דיסני; הפקה בשיתוף עם "Disney Television Animation"Spooky Buddies ‡20 בספטמבר 2011הופץ לשידור בישראלפלדה אמיתיתReal Steel7 באוקטובר 201113 באוקטובר 2011הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"החבובותThe Muppets23 בנובמבר 20118 בדצמבר 2011סוס מלחמהWar Horse25 בדצמבר 201112 בינואר 2012הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"חברים ממש אוצרTreasure Buddies ‡31 בינואר 2012הופץ לשידור בישראלהלקחנים – עולמה הסודי של ארייטיThe Secret World of Arrietty17 בפברואר 20128 באוגוסט 2013ג'ון קרטרJohn Carter9 במרץ 20128 במרץ 2012Chimpanzee20 באפריל 2012הפקה של Disneynature; הופץ לשידור בישראלהנוקמיםThe Avengers4 במאי 201210 במאי 2012הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולArjun: The Warrior Prince *25 במאי 2012לא הופץ בישראלMad Buddies22 ביוני 2012לא הופץ בישראלהופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"אמיצהBrave12 ביולי 2012הפקה בשיתוף עם פיקסאראנשים כמונוPeople Like Us29 ביוני 2012הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"; הופץ לשידור בישראלהחיים המוזרים של טימותי גריןThe Odd Life of Timothy Green15 באוגוסט 2012הופץ לשידור בישראלBeverly Hills Chihuahua 3: Viva la Fiesta! ‡18 בספטמבר 2012פרנקנוויניFrankenweenie5 באוקטובר 20128 בנובמבר 2012טינקרבל וסוד הכנפייםSecret of the Wings23 באוקטובר 201213 בספטמבר 2012הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןראלף ההורסWreck-It Ralph2 בנובמבר 201229 בנובמבר 2012לינקולןLincoln16 בנובמבר 201224 בינואר 2013הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון" בצפון אמריקה ותחת הלייבל "אולפני פוקס המאה ה-20" ביתר העולםSanta Paws 2: The Santa Pups ‡20 בנובמבר 2012הופץ לשידור בישראלארץ אוזOz the Great and Powerful8 במרץ 20137 במרץ 2013Wings of Life16 באפריל 201316 ביוני 2022הפקה של Disneynature; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלאיירון מן 3Iron Man 33 במאי 20132 במאי 2013הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולבית ספר למפלצותMonsters University21 ביוני 201320 ביוני 2013הפקה בשיתוף עם פיקסארהפרש הבודדThe Lone Ranger3 ביולי 20134 ביולי 2013מטוסיםPlanes9 באוגוסט 201315 באוגוסט 2013Super Buddies ‡27 באוגוסט 2013הופץ לשידור בישראלהרשות החמישיתThe Fifth Estate18 באוקטובר 201331 באוקטובר 2013הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"תור: העולם האפלThor: The Dark World8 בנובמבר 201331 באוקטובר 2013הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולהטעות הגדולהDelivery Man22 בנובמבר 201328 בנובמבר 2013הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"לשבור את הקרחFrozen27 בנובמבר 201328 בנובמבר 2013להציל את מיסטר בנקסSaving Mr. Banks13 בדצמבר 20132 בינואר 2014הרוח העולהThe Wind Rises28 בפברואר 201424 ביולי 2014הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"הצורך במהירותNeed for Speed14 בפברואר 201413 במרץ 2014החבובות - מבוקשותMuppets Most Wanted21 במרץ 201427 במרץ 2014טינקרבל ופיית הפיראטיםThe Pirate Fairy1 באפריל 201413 במרץ 2014הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןקפטן אמריקה: חייל החורףCaptain America: The Winter Soldier4 באפריל 20143 באפריל 2014הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולדוביםBears18 באפריל 2014הפקה של Disneynature; הופץ לשידור בישראליד של אלופיםMillion Dollar Arm16 במאי 201419 באוגוסט 2015הופץ לשידור בישראל; הופץ בהוט תחת השם "זרוע מיליון הדולר"מליפיסנטMaleficent30 במאי 201429 במאי 2014מטוסים 2: לוחמי האשPlanes: Fire & Rescue18 ביולי 201417 ביולי 2014שומרי הגלקסיהGuardians of the Galaxy1 באוגוסט 201431 ביולי 2014הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולמסע של מאה צעדיםThe Hundred-Foot Journey8 באוגוסט 20147 באוגוסט 2014הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"Khoobsurat *19 בספטמבר 2014לא הופץ בישראלאלכסנדר והיום הנורא, האיום, המבאס והגרוע ממשAlexander and the Terrible, Horrible, No Good, Very Bad Day10 באוקטובר 20149 באוקטובר 20146 גיבוריםBig Hero 67 בנובמבר 20144 בדצמבר 2014אל תוך היערInto the Woods25 בדצמבר 201419 בפברואר 2015Keepers of the Streak23 בינואר 2015לא הופץ בישראלהופץ תחת הלייבל סרטי ESPNקסם מוזרStrange Magic6 בפברואר 2016הופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"; הפקה בשיתוף עם "לוקאס פילם"; הופץ לשידור בישראל; הופץ גם תחת השם "קסם משונה"המירוץ לפסגהMcFarland, USA20 בפברואר 201510 בספטמבר 2015טינקרבל ואגדת לעולם לאTinker Bell and the Legend of the NeverBeast3 במרץ 20155 במרץ 2015הפקה בשיתוף עם אולפני דיסניטוןסינדרלהCinderella13 במרץ 201519 במרץ 2015ממלכת הקופיםMonkey Kingdom17 באפריל 2015הפקה של Disneynature; הופץ לשידור בישראלהנוקמים: עידן אולטרוןAvengers: Age of Ultron1 במאי 201523 באפריל 2015הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולבחזרה למחרTomorrowland22 במאי 201521 במאי 2015הקול בראשInside Out19 ביוני 201518 ביוני 2015הפקה בשיתוף עם פיקסארABCD 2 *לא הופץ בישראלאנטמןAnt-Man17 ביולי 201516 ביולי 2015הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולSchuks! Pay Back the Money!23 באוגוסט 2015לא הופץ בישראלהופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"גשר המרגליםBridge of Spies16 באוקטובר 201526 בנובמבר 2015הופץ תחת הלייבל סרטי טאצ'סטון בצפון אמריקה ותחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20 ביתר העולםהדינוזאור הטובThe Good Dinosaur25 בנובמבר 201526 בנובמבר 2015הפקה בשיתוף עם פיקסארמלחמת הכוכבים: הכוח מתעוררStar Wars: The Force Awakens18 בדצמבר 201517 בדצמבר 2015הפקה בשיתוף עם "לוקאס פילם"שעה של גיבוריםThe Finest Hours29 בינואר 201628 בינואר 2016זוטרופוליסZootopia4 במרץ 201623 במרץ 2016ספר הג'ונגלThe Jungle Book15 באפריל 201614 באפריל 2016טיני: השינוי הגדול של ויולטהTini: The Movie *6 במאי 201623 בדצמבר 2017קפטן אמריקה: מלחמת האזרחיםCaptain America: Civil War27 באפריל 2016הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולאליס מבעד למראהAlice Through the Looking Glass27 במאי 201626 במאי 2016מוצאים את דוריFinding Dory17 ביוני 201623 ביוני 2016הפקה בשיתוף עם פיקסארהעי"ג: ענק ידידותי גדולThe BFG1 ביולי 201630 ביוני 2016חברי הדרקון אליוטPete's Dragon12 באוגוסט 201611 באוגוסט 2016אור בין האוקיינוסיםThe Light Between Oceans2 בספטמבר 201622 בספטמבר 2016הסרט האחרון שהופץ תחת הלייבל "סרטי טאצ'סטון"מלכה שחורהQueen of Katwe23 בספטמבר 20166 במרץ 2017הופץ לשידור בישראלדוקטור סטריינג'Doctor Strange4 בנובמבר 20163 בנובמבר 2016הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולמואנהMoana23 בנובמבר 20168 בדצמבר 2016Growing Up Wild6 בדצמבר 201616 ביוני 2022הפקה של Disneynature; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלרוג אחת: סיפור מלחמת הכוכביםRogue One16 בדצמבר 201615 בדצמבר 2016הפקה בשיתוף עם "לוקאס פילם"Dangal *21 בדצמבר 2016לא הופץ בישראלמשפחת הקיסרים 2: הקריאהL'Empereur - March of the Penguins 2: The Next Step15 בפברואר 201716 בינואר 2018הפקה של Disneynature; הופץ לשידור בישראלהיפה והחיהBeauty and the Beast17 במרץ 201723 במרץ 2017נולד בסיןBorn in China21 באפריל 2017הפקה של Disneynature; הופץ לשידור בישראלשומרי הגלקסיה: חלק 2Guardians of the Galaxy Vol. 25 במאי 20172 במאי 2017הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולשודדי הקאריביים: נקמתו של סלזארPirates of the Caribbean: Dead Men Tell No Tales26 במאי 201725 במאי 2017מכוניות 3Cars 316 ביוני 201715 ביוני 2017הפקה בשיתוף עם פיקסארGhost of the Mountains30 ביוני 201716 ביוני 2022הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלJagga Jasoos *14 ביולי 2017לא הופץ בישראלThe Last Warrior *29 באוקטובר 2017לא הופץ בישראלתור: ראגנארוקThor: Ragnarok3 בנובמבר 20172 בנובמבר 2017הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולקוקוCoco22 בנובמבר 201730 בנובמבר 2017הפקה בשיתוף עם פיקסארThe Dreaming Man *8 בדצמבר 2017לא הופץ בישראלמלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דייStar Wars: The Last Jedi15 בדצמבר 201713 בדצמבר 2017הפקה בשיתוף עם "לוקאס פילם"Expedition China27 בדצמבר 201716 ביוני 2022הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלהפנתר השחורBlack Panther16 בפברואר 201815 בפברואר 2018הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולקמט בזמןA Wrinkle in Time9 במרץ 20185 ביוני 2018יצא בישראל ישירות לחנות האייטונסהנוקמים: מלחמת האינסוףAvengers: Infinity War27 באפריל 201826 באפריל 2018הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולסולו: סיפור מלחמת הכוכביםSolo: A Star Wars Story25 במאי 201824 במאי 2018הפקה בשיתוף עם "לוקאס פילם"משפחת סופר-על 2Incredibles 215 ביוני 201814 ביוני 2018הפקה בשיתוף עם פיקסאראנטמן והצרעהAnt-Man and the Wasp6 ביולי 20185 ביולי 2018הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולכריסטופר רוביןChristopher Robin3 באוגוסט 20182 באוגוסט 2018מפצח האגוזים וארבע הממלכותThe Nutcracker and the Four Realms2 בנובמבר 20181 בנובמבר 2018ראלף שובר את האינטרנטRalph Breaks the Internet21 בנובמבר 201822 בנובמבר 2018מרי פופינס חוזרתMary Poppins Returns19 בדצמבר 201820 בדצמבר 2018קפטן מארוולCaptain Marvel8 במרץ 20196 במרץ 2019הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולדמבוDumbo29 במרץ 201928 במרץ 2019פינגוויניםPenguins17 באפריל 201916 ביוני 2022הפקה של Disneynature; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלBreakthroughלא הופץ בישראלהסרט הראשון שהופץ תחת דיסני תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20 לאחר רכישת האולפניםהנוקמים: סוף המשחקAvengers: Endgame26 באפריל 201924 באפריל 2019הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולאגלי דולסUglyDolls3 במאי 201911 ביולי 2019הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20טולקיןTolkien10 במאי 201916 ביוני 2022הסרט הראשון שהופץ תחת דיסני תחת הלייבל Searchlight Pictures לאחר רכישת אולפני פוקס המאה ה-20; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלאלאדין (סרט, 2019)Aladdin24 במאי 201923 במאי 2019אקס-מן: הפניקס האפלהDark Phoenix7 ביוני 20196 ביוני 2019הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20צעצוע של סיפור 4Toy Story 421 ביוני 201920 ביוני 2019הפקה בשיתוף עם פיקסארשוטר על הדרךStuber12 ביולי 201911 ביולי 2019הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20מלך האריותThe Lion King19 ביולי 201917 ביולי 2019אמנות המירוץ בגשםThe Art of Racing in the Rain9 באוגוסט 201930 ביולי 2020הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20; תוכנן במקור להפצה קולנועית בישראל, אך בסוף הופץ לשידוראד אסטרהAd Astra20 בספטמבר 201919 בספטמבר 2019הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20ג'ודי - מעבר לקשתJudy27 בספטמבר 20196 בפברואר 2020לוסי בשמייםLucy in the Sky4 באוקטובר 2019הופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures; הופץ לשידור בישראלמליפיסנט: אדונית הרשעMaleficent: Mistress of Evil18 באוקטובר 201917 באוקטובר 2019ג'וג'ו ראביטJojo Rabbit2 בינואר 2020הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesשליחות קטלנית: גורל אפלTerminator: Dark Fate1 בנובמבר 201931 באוקטובר 2019הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20היפהפייה והיחפןLady and the Tramp ‡12 בנובמבר 201916 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלNoelle ‡לא הופץ בישראלהופץ לדיסני+פורד נגד פראריFord v Ferrari15 בנובמבר 201914 בנובמבר 2019הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20לשבור את הקרח 2Frozen II22 בנובמבר 201921 בנובמבר 2019חיים נסתריםA Hidden Life13 בדצמבר 20196 בפברואר 2020הופץ תחת הלייבל Searchlight PicturesTogo ‡20 בדצמבר 2019לא הופץ בישראלהופץ לדיסני+מלחמת הכוכבים: עלייתו של סקייווקרStar Wars: The Rise of Skywalker18 בדצמבר 2019הפקה בשיתוף עם "לוקאס פילם"מרגלים לא רגיליםSpies in Disguise25 בדצמבר 201926 בדצמבר 2019הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20
שנות ה-20 של המאה ה-21
שם עברי שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראל הערותמתחת למיםUnderwater10 בינואר 202014 ביולי 2020הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20; הופץ בישראל ישירות לטלוויזיהטימי טעויות ושות’ Timmy Failure: Mistakes Were Made ‡ 7 בפברואר 2020 הופץ לדיסני+ בעולם, בישראל זמין לרכישה באייטונס בלבדמדרון תלולDownhill14 בפברואר 202012 במרץ 2020הסרט הראשון שמופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesקול קדומיםThe Call of the Wild21 בפברואר 202020 בפברואר 2020הסרט הראשון שמופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20וונדיWendy28 בפברואר 20207 באוקטובר 2021הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesקדימה Onward 6 במרץ 2020 5 במרץ 2020 הפקה בשיתוף עם פיקסארסטאר גירל ‡ Stargirl ‡ 13 במרץ 2020 16 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלריף הדולפינים ‡ Dolphin Reef ‡ 3 באפריל 2020 הפקה של Disneynature; הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלשאני וג׳ומו: מסע פילים מופלא ‡ Elephant ‡ארטמיס פאול ‡ Artemis Fowl ‡ 12 ביוני 2020 הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלהמילטון ‡ Hamilton ‡ 3 ביולי 2020Black Is King ‡ Black Is King ‡ 31 ביולי 2020המחנה הקסום ‡ Magic Camp ‡ 14 באוגוסט 2020האחד והיחיד - איוון ‡ The One and Only Ivan ‡ 21 באוגוסט 2020 הופץ לדיסני+ בעולם, בארץ זמין לרכישה באייטונס בלבדהמוטנטים החדשים (סרט)The New Mutants28 באוגוסט 2020אפריל 2021הופץ תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20, יצא בישראל ישירות לחנות האייטונספיניאס ופרב הסרט: קנדיס נגד היקום ‡Phineas and Ferb the Movie: Candace Against the Universe ‡16 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלההיסטוריה האישית של דייוויד קופרפילדThe Personal History of David Copperfield1 ביולי 2021הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesמולאן Mulan † 4 בספטמבר 2020 2 במרץ 2021 יצא בישראל ישירות לחנות האייטונסSecret Society of Second-Born Royals ‡25 בספטמבר 2020לא הופץ בישראלהופץ לדיסני+עננים ‡Clouds ‡16 באוקטובר 202016 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלThe Empty Man23 באוקטובר 2020הסרט האחרון שיצא תחת הלייבל אולפני פוקס המאה ה-20; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלBlack Beauty ‡27 בנובמבר 2020לא הופץ בישראלהופץ לדיסני+הסנדקית הקסומה ‡ Godmothered ‡ 4 בדצמבר 2020 16 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלהאזור הבטוח ‡ Safety ‡ 11 בדצמבר 2020נשמה ‡ Soul ‡ 25 בדצמבר 2020 27 במאי 2021 הפקה בשיתוף עם פיקסאר; הופץ בישראל ישירות לקולנועארץ נוודיםNomadland19 בפברואר 202127 במאי 2021הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesפלורה ויוליסס ‡ Flora & Ulysses ‡ 16 ביוני 2022 הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלריה והדרקון האחרון §Raya and the Last Dragon§5 במרץ 20213 ביוני 2021הופץ בישראל ישירות לקולנועהאישה בחלוןThe Woman in the Window *14 במאי 202114 במאי 2021הסרט האחרון שיצא תחת הלייבל אולפני פוקס 2000; הופץ ישירות לנטפליקסקרואלה §Cruella §28 במאי 20213 ביוני 2021הופץ בישראל ישירות לקולנועלוקה ‡Luca ‡18 ביוני 202117 ביוני 2021הפקה בשיתוף עם פיקסאר; הופץ בישראל ישירות לקולנועקיץ של נשמהSummer of Soul25 ביוני 2021הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesהאלמנה השחורה §Black Widow §9 ביולי 20218 ביולי 2022הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולג'אנגל קרוז §Jungle Cruise §30 ביולי 202129 ביולי 2021הופץ בישראל ישירות לקולנועלשחרר את גאיFree Guy13 באוגוסט 202112 באוגוסט 2021הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20בית הסיוטיםThe Night House20 באוגוסט 20219 בספטמבר 2021הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesחברים לחופשה ‡Vacation Friends ‡27 באוגוסט 202116 ביוני 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20; הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלשאנג-צ'י ואגדת עשר הטבעותShang-Chi and the Legend of the Ten Rings3 בספטמבר 20212 בספטמבר 2021הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולכולם מדברים על ג'יימיEverybody's Talking About Jamie *17 בספטמבר 202117 בספטמבר 2021הופק תחת הלייבל אולפני המאה ה-20; הופץ תחת אולפני אמזון ישירות לפריים וידאוהעיניים של תמי פייThe Eyes of Tammy Faye16 ביוני 2022הופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures, הופץ בישראל ישירות לדיסני+הדו-קרב האחרוןThe Last Duel15 באוקטובר 202114 באוקטובר 2021הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20הבאג של רוןRon's Gone Wrong22 באוקטובר 202121 באוקטובר 2021הכרוניקה הצרפתית של הליברטי, קנזס איבנינג סאןThe French Dispatch2 בדצמבר 2021הופץ תחת הלייבל Searchlight PicturesקרנייםAntlers29 באוקטובר 202121 בדצמבר 2021הופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures; הופץ בישראל ישירות לאייטונסנצחייםEternals5 בנובמבר 20214 בנובמבר 2021הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולשכחתי שאין כמו בביתHome Sweet Home Alone ‡12 בנובמבר 20211 בספטמבר 2023הופץ לדיסני+אנקאנטוEncanto24 בנובמבר 202125 בנובמבר 2021יומנו של חנון ‡Diary of a Wimpy Kid ‡3 בדצמבר 202116 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלסיפור הפרבריםWest Side Story10 בדצמבר 20219 בדצמבר 2021הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20סמטת הסיוטיםNightmare Alley17 בדצמבר 202127 בינואר 2022הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesקינגס מן: ההתחלהThe King's Man22 בדצמבר 202130 בדצמבר 2021הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20עידן הקרח: הרפתקאות באק ויילד ‡The Ice Age Adventures of Buck Wild ‡28 בינואר 202216 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלThe Beatles: Get BackThe Beatles: Get Back – The Rooftop Concert30 בינואר 2022מוות על הנילוסDeath on the Nile11 בפברואר 202210 בפברואר 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20אין מוצא ‡No Exit ‡25 בפברואר 202216 ביוני 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20; הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלFresh ‡4 במרץ 2022לא הופץ בישראלהופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+אדומה אש ‡Turning Red ‡11 במרץ 202210 במרץ 2022הפקה בשיתוף עם פיקסאר; הופץ בישראל ישירות לקולנוע12 במחיר 1 ‡Cheaper by the Dozen ‡18 במרץ 202216 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראללא רק רובוטים ‡More Than Robots ‡עדיף נייט מאשר לעולם לא ‡Better Nate Than Ever ‡1 באפריל 2022דובת קוטב ‡Polar Bear ‡22 באפריל 2022הפקה של Disneynature; הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת בדיסני+ בישראלדוקטור סטריינג' בממדי הטירוףDoctor Strange in the Multiverse of Madness6 במאי 20225 במאי 2022הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולסניקרלה ‡Sneakerella ‡13 במאי 202216 ביוני 2022הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלצ'יפ ודייל: יחידת הצלה ‡Chip 'n Dale: Rescue Rangers ‡20 במאי 2022הבורגרים של בוב: הסרטThe Bob's Burgers Movie27 במאי 202213 ביולי 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, הופץ בישראל ישירות לדיסני+פייר איילנד ‡Fire Island‡3 ביוני 202216 ביוני 2022הופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+סטארגירל בהוליווד ‡Hollywood Stargirl ‡הופץ לדיסני+; הופץ עם השקת דיסני+ בישראלשנות אורLightyear17 ביוני 2022הפקה בשיתוף עם פיקסאראף פעם לא מאוחר ‡Good Luck to You, Leo Grande ‡14 ביולי 2022הופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures, הופץ בארצות הברית להולו ובישראל ישירות לקולנוערייז: הסיפור של משפחת אנטטוקומפו ‡Rise ‡24 ביוני 2022הופץ לדיסני+הנסיכה ‡The Princess ‡1 ביולי 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+תור: אהבה ורעםThor: Love and Thunder8 ביולי 20227 ביולי 2022הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולזומבים 3 ‡Zombies 3 ‡15 ביולי 202231 באוגוסט 2022הופץ לדיסני+; בישראל הופץ בערוץ דיסניהכל לא בסדר ‡Not Okay ‡29 ביולי 2022הופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures, הופץ בישראל ישירות לדיסני+הטרף ‡Prey ‡5 באוגוסט 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+Mija5 באוגוסט 2022לא הופץ בישראלדוקומנטרי של דיסניפינוקיו ‡Pinocchio ‡8 בספטמבר 2022הופץ לדיסני+ברבריBarbarian9 בספטמבר 202226 באוקטובר 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, הופץ בישראל ישירות לדיסני+ברהמסטרה: חלק ראשון - שיווהBrahmāstra: Part One – Shiva9 בספטמבר 2022תראו אותם רציםSee How They Run16 בספטמבר 202229 בספטמבר 2022הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesהוקוס פוקוס 2 ‡Hocus Pocus 2 ‡30 בספטמבר 2022הופץ לדיסני+אמסטרדםAmsterdam7 באוקטובר 202213 באוקטובר 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20גרימקאטי ‡Grimcutty ‡10 באוקטובר 2022הופץ תחת הלייבל 20th Digital Studio, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+רוזלין ‡Rosaline ‡14 באוקטובר 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+רוחות אינשריןThe Banshees of Inisherin21 באוקטובר 20222 בפברואר 2023הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesשלטון האם ‡Matriarch ‡21 באוקטובר 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+הפנתר השחור: ואקאנדה לנצחBlack Panther: Wakanda Forever11 בנובמבר 202210 בנובמבר 2022הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולמיקי: סיפורו של עכבר ‡Mickey: The Story of a Mouse ‡18 בנובמבר 2022דוקומנטרי של דיסנימכושפת 2 ‡Disenchanted ‡הופץ לדיסני+התפריטThe Menu18 בנובמבר 202217 בנובמבר 2022הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesעולם מוזרStrange World23 בנובמבר 202222 בנובמבר 2022דרבי והמתיםDarby and the Dead ‡2 בדצמבר 202226 בינואר 2023הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+יומנו של חנון 2: רודריק שולט ‡Diary of a Wimpy Kid: Rodrick Rules ‡2 בדצמבר 2022הופץ לדיסני+לילה מוטרף במוזיאון: שובו של קאמונרה ‡Night at the Museum: Kahmunrah Rises Again ‡9 בדצמבר 2022הופץ לדיסני+אימפריית האורEmpire of Light9 בדצמבר 20222 במרץ 2023הופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesאווטאר: דרכם של המיםAvatar: The Way of Water16 בדצמבר 202214 בדצמבר 2022הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20אם הקירות יכלו לשיר ‡If These Walls Could Sing ‡16 בדצמבר 2022דוקומנטרי של דיסני, הופץ להולו ולדיסני+אנטמן והצרעה: קוונטומאניהAnt-Man and the Wasp: Quantumania17 בפברואר 202316 בפברואר 2023הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולצ׳אנג יכול להטביע ‡Chang Can Dunk ‡10 במרץ 2023הופץ לדיסני+החונק מבוסטון ‡Boston Strangler ‡17 במרץ 2023הופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+ריי ליין ‡Rye Lane ‡31 במרץ 2023הופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures, הופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם הופץ לדיסני+קוואזי ‡Quasi ‡20 באפריל 2023שבלייהChevalier21 באפריל 202316 ביוני 2023הופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures, הופץ בישראל לדיסני+פיטר פן & וונדי ‡Peter Pan & Wendy ‡28 באפריל 2023מופץ לדיסני+שעוןClock ‡מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20 בארצות הברית להולושומרי הגלקסיה: חלק 3Guardians of the Galaxy Vol. 35 במאי 20234 במאי 2023הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולהמכתש על הירח ‡Crater ‡12 במאי 2023מופץ לדיסני+גברים לבנים אינם יכולים ‡White Men Can't Jump‡19 במאי 2023מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20, מופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם מופץ לדיסני+בת הים הקטנהThe Little Mermaid26 במאי 202324 במאי 2023הבוגימןThe Boogeyman2 ביוני 20231 ביוני 2023מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20חריף אשFlamin' Hot‡9 ביוני 2023מופץ תחת הלייבל Searchlight Pictures, מופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם מופץ לדיסני+ מחשבה משוננתJagged Mind‡15 ביוני 202311 באוגוסט 2023מופץ תחת הלייבל 20th Digital Studio, מופץ בארצות הברית להולו וביתר העולם מופץ לדיסני+אלמנטליElemental16 ביוני 202315 ביוני 2023הפקה בשיתוף עם פיקסאראינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורלIndiana Jones and the Dial of Destiny30 ביוני 202329 ביוני 2023הפקה בשיתוף עם לוקאס פילם וסרטי פרמאונטחזרה גנרליתTheater Camp14 ביולי 2023מופץ תחת הלייבל Searchlight Picturesטירה רדופהHaunted Mansion28 ביולי 202327 ביולי 2023רדופים בוונציהA Haunting in Venice15 בספטמבר 202314 בספטמבר 2023מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20היוצרThe Creator29 בספטמבר 202328 בספטמבר 2023מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20המארוולסThe Marvels10 בנובמבר 202316 בנובמבר 2023הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולהגול הבא מנצחNext Goal Wins17 בנובמבר 202330 בנובמבר 2023מופץ תחת הלייבל Searchlight PicturesהמשאלהWish22 בנובמבר 202323 בנובמבר 2023יומנו של חנון בכריסמס: מכת קור ‡Diary of a Wimpy Kid Christmas: Cabin Fever ‡8 בדצמבר 2023הופץ לדיסני+כוכב הקופים: ממלכה חדשהKingdom of the Planet of the Apes24 במאי 20249 במאי 2024מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20הקול בראש 2Insido Out 214 ביוני 202413 ביוני 2024הפקה בשיתוף עם פיקסארדדפול & וולבריןDeadpool & Wolverine26 ביולי 202425 ביולי 2024הפקה בשיתוף עם אולפני מארוול
סרטים עתידיים
(חלק משמות הסרטים ותאריכי ההפצה עשויים להשתנות. אם לא מצוין שם בעברית ו/או תאריך הפצה בישראל – עוד לא אושר רשמית אם הסרט יופץ או לא)
שם עברי שם בשפת המקור תאריך יציאה תאריך יציאה בישראל הערותמואנה 2Moana 227 בנובמבר 202428 בנובמבר 2024מופאסה: מלך האריותMufasa: The Lion King20 בדצמבר 2024קפטן אמריקה: עולם חדש מופלאCaptain America: New World Order14 בפברואר 2025הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולשלגיהSnow White21 במרץ 2025ת'אנדרבולטסThunderbolts2 במאי 2025 הפקה בשיתוף עם אולפני מארווללילו וסטיץ'Lilo & Stitch23 במאי 2025אליאוElio13 ביוני 2025הפקה בשיתוף עם פיקסארארבעת המופלאים: צעדים ראשוניםThe Fantastic Four: First Steps25 ביולי 2025 הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולשישי הפוך 2Freakier Friday 28 באוגוסט 2025טרון: ארסTron: Ares10 באוקטובר 2025בליידBlade7 בנובמבר 2025הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולזוטרופוליס 2Zootopia 226 בנובמבר 2025אווטאר 3Avatar 319 בדצמבר 2025מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20הנוקמים: יום הדין Avengers: Doomsdayמאי 2026הפקה בשיתוף עם אולפני מארוולהמנדלוריאן וגרוגוThe Mandalorian & Grogu22 במאי 2026הפקה בשיתוף עם לוקאס פילםצעצוע של סיפור 5Toy Story 519 ביוני 2026הפקה בשיתוף עם פיקסארמואנהMoana10 ביולי 2026הנוקמים: מלחמות סודיותAvengers: Secret Wars7 במאי 2027הפקה בשיתוף עם אולפני מארווללשבור את הקרח 3Frozen III24 בנובמבר 2027אווטאר 4Avatar 421 בדצמבר 2029מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20אווטאר 5Avatar 519 בדצמבר 2031מופץ תחת הלייבל אולפני המאה ה-20
ביקורות על היצירה של דיסני
על אף הפופולריות המתמשכת של סרטי דיסני, יש מבקרים הטוענים שחלק מיצירותיהם הקלאסיות מנציחות תפקידים מגדריים מסורתיים. הנסיכות המופיעות בסרטי דיסני נוטות להיות פסיביות ולעסוק בעבודות בית. פעמים רבות מטרתן היא למצוא גבר ולהינשא. לעומת זאת, גברים מוצגים בתפקידים סמכותיים כתחרותיים ואמיצים, וזה אף על פי שהם נוטים להופיע זמן קצר יחסית על המסך. מחקרים מסוימים טענו שהנסיכות של דיסני מהוות מודל חיברות בחיי ילדות צעירות.
בנוסף, היו ביקורות שונות על חלק מסרטי דיסני שהציגו לטענת המבקרים סטריאוטיפים גזעניים. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה הסרט שירת הדרום משנת 1946 שהתבסס על סיפורי הפולקלור האפרו-אמריקני, וזכה לביקורות זועמות, וכתוצאה מכך החברה החרימה אותו מאז שנות ה-80.
ראו גם
הרנסאנס של דיסני
וולט דיסני
רוי דיסני
הנפשה
לקריאה נוספת
ג'יימס סטיוארט, מלחמות דיסני – מאחורי הקלעים של ממלכת הקסם''', הוצאת גלובס וידיעות ספרים, 2007
קישורים חיצוניים
אולפני וולט דיסני
אתר דיסני בממלכה המאוחדת
אתר דיסני ישראל
האתר של הנסיכות של דיסני (מטעם האתר של דיסני)
הערות שוליים
*
וולט דיסני
וולט דיסני
קטגוריה:חברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק
וולט דיסני
קטגוריה:חברות שהוקמו בשנות ה-1920 | 2024-10-13T07:46:20 |
ביסמרק (פירושונים) | קטגוריה:שמות משפחה
nn:Bismarck#Sjå òg | 2020-06-24T07:14:02 |
בירוביג'ן | בירוביג'ן (ברוסית: Биробиджа́н; ביידיש: ביראָבידזשאן) היא בירת המחוז היהודי האוטונומי, הממוקמים מבחינה אדמיניסטרטיבית במזרח הרחוק הרוסי. העיר שוכנת על נהר בירא , 75 ק"מ מהגבול הסיני וליד מסילת הרכבת הטרנס-סיבירית.
היסטוריה
העיר הוקמה כיישוב ליד תחנת הרכבת טיחונקיה (ברוסית: Тихонькая, שקטה) בשנת 1915, וב־1928 הפכה מושב עובדים בשם טיחונקיה סטנצייה ( Тихонькая-Станция, תחנת טיחונקיה). ב־1932 שונה שמה לבירוביג'ן כשם המרחב שבין הנהרות בירא (באבנקית: נהר) וביג'ן השוכן 100 ק"מ מערבה (биджен באבנקית: מקום מרעה קבוע). במאי 1934 הפך היישוב לבירת המחוז היהודי האוטונומי, וב־1937 הוכרז כעיר.
בתקופת מלחמת העולם השנייה סיפקו תושבי העיר מצרכי מזון בסיסיים לחיילים הנלחמים בשדה הקרב.
מדע וחינוך
ממוזער|שמאל|250px|אוניברסיטת מחוז אמור על שם שלום עליכם שבעיר
בעיר שוכנות ושכנו, מוסדות אקדמיים וממשלתיים רוסים שונים, כגון אוניברסיטת מחוז אמור על שם שלום עליכם, האוניברסיטה האגררית הממשלתית של המזרח הרחוק הרוסי, המכון הפדגוגי הממשלתי של בירוביג'ן, והאוניברסיטה ההומניטרית המודרנית.
ב־1990 הוקם בעיר הסניף היהודי של המכון הלאומי לבעיות בחינוך של משרד החינוך הרוסי, המהווה את הגוף המחקרי המוביל בפיתוח תכנים ושיטות לימוד עבור החינוך היהודי ברוסיה. בעיר נמצאת גם תחנת המחקר החקלאית של בירוביג'ן, המספקת שירותי מחקר חקלאיים עבור המחוז כולו.
בעיר נמצא גם המכון לניתוח מורכב של בעיות אזוריות, האקדמיה הרוסית למדעים, מטעם מחלקת המזרח הרחוק הרוסי.
כלכלה
ב־1936 הוקם בעיר מפעל לייצור עגלות, וב־1960 הוא הוסב למפעל לייצור קומביינים לתבואות מבוססי מזקו"ם, שהוכנו בפרט לאיסוף תבואה. בעיר תעשייה קלה מפותחת, הכוללת מספר מפעלי טקסטיל והנעלה. בנוסף בעיר מפעל לתיקון רכב, מפעל לייצור רהיטים, מפעל לייצור סיד, וכמו-כן מספר מפעלים לייצור מזון, כגון ממתקים, מפעל לייצור מקרוני בשם "בתיאבון", ועוד.
תרבות
במאי 1934 הוקם בעיר התיאטרון המוזיקלי היהודי. בעיר יש גם תזמורת פילהרמונית, ונערך בה מדי שנה פסטיבל השיר והזמר העברי. כמו כן יש בעיר מספר מוזיאונים.
יהדות העיר
המחוז היהודי האוטונומי הוקם בוועידת המפלגה הקומוניסטית ב־1928, אז החלו ראשוני היהודים להגיע לעיר. ב־1930 החל לצאת לאור העיתון היידי "בירָאבידזשאנער שטערן", הרואה אור גם היום. הטיהורים הגדולים בין 1936 ל־1938 פגעו מאוד באליטה היהודית בעיר. רבים מהם הואשמו בבגידה והוצאו להורג. בין 1946 ל־1948 הגיעה לעיר קבוצה נוספת של מהגרים יהודים מאוקראינה.
בין 1948 ל־1953, שנת מותו של סטלין, ערך השלטון הקומוניסטי שורת טיהורים אתניים נוספים. רבים מראשי התרבות היהודית במחוז ובעיר הוצאו להורג - באשמת בגידה במולדת הסובייטית - וכל מוסדות התרבות היהודית נסגרו בעקבות כך.
בתקופת הפרסטרויקה בשלהי קיומה של ברית המועצות לשעבר, הוקמו מחדש מוסדות התרבות, נחנך בית הכנסת והוקמה קהילה יהודית דתית. בשנות ה-90 חודשה ההוצאה לאור של העיתון היידי "בירָאבידזשאנער שטערן", אך כיום רוב הכתבות בו הן ברוסית. במאגר המידע של הקהילה היהודית בעיר רשומים יותר מ־1,500 איש. בשנת 2004 הוקם בעיר בית כנסת חדש בנוסף לבית הכנסת בית תשובה שפועל משנת 1986. במשך כעשור עד לשנת 2007 בראש הקהילה עמד לב טויטמן.
ערים תאומות
לבירוביג'ן יש ברית ערים תאומות עם היישובים:
קישורים חיצוניים
מידע על בירוביג'ן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
בירוביג'ן מ־1921 עד 1931 - אלבום תמונות באתר ספריית הקונגרס
הקהילה היהודית של העיר באתר איחוד הקהילות היהודיות של רוסיה
Despite Predictions, Jewish Homeland in Siberia Retains Its Appeal, New York Times; הכתבה בעברית באתר הארץ
ביקור נדיר: בבירוביג'אן ייסדתי את מדינת היהודים (מקור ראשון, אריאל שנבל, דיוקן, גיליון 1160, עמ' 22–27, 31 באוקטובר 2019)
האוניברסיטה ע"ש שלום עליכם מחוז אמור (רוסית)
אתר על חיי העיר
*
קטגוריה:המחוז היהודי האוטונומי: ערים
קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1915
קטגוריה:פרויקטים של התיישבות יהודים מחוץ לארץ ישראל | 2024-10-03T08:10:40 |
צופן בלוקים | בקריפטוגרפיה, צופן בלוקים (באנגלית: Block cipher) הוא פרימיטיב קריפטוגרפי סימטרי, הפועל על מחרוזת סיביות באורך קבוע הנקראת בלוק באמצעות טרנספורמציה קבועה. צופן בלוקים מקבל בלוק של סיביות טקסט-גלוי (או תַּמְלִיל פָּשׁוּט) ומפתח הצפנה סודי ומפיק בלוק טקסט-מוצפן (או תַּמְלִיל מֻצְפָּן). כאשר תוצאת הטרנספורמציה נקבעת על ידי מפתח ההצפנה. פענוח מתבצע באופן דומה, אלגוריתם הפענוח מקבל בלוק סיביות טקסט-מוצפן והמפתח שאיתו הוצפן ומחזיר את בלוק הסיביות המקורי. צופן בלוקים הוא פרימיטיב קריפטוגרפי ורסטילי ומשמש מרכיב קריטי כמעט בכל מערכת הצפנה מודרנית.
הבלוק מתייחס למספר הסיביות שהאלגוריתם מסוגל לעבד בבת אחת. אם הקלט להצפנה ארוך יותר אפשר לחלקו לבלוקים באורך הרצוי ולהצפינם בזה אחר זה. על כל פנים במצב כזה כל הבלוקים מוצפנים עם אותו מפתח, עובדה שמשפיעה על ביטחון ההצפנה, משום שאם צופן הבלוקים דטרמיניסטי במקרה שמוצפנים בלוקים זהים של טקסט-גלוי עם אותו מפתח, התוצאות תהיינה בלוקים זהים של טקסט-מוצפן. עובדה זו חושפת מידע מסוים ליריב פוטנציאלי ובסיטואציות מסוימות מהווה חולשה שיש להימנע ממנה. כדי לפתור בעיה זו אפשר להפעיל את הצופן באחד מאופני ההפעלה של צופן בלוקים שמבטיח מידה של אקראיות, כך ששני בלוקים זהים יוצפנו בצורה אחרת והתוצאה תהיה תמיד שונה.
DES שפותח על ידי IBM בשיתוף עם NSA ופורסם ב-1977 הוא דוגמה לאחד מצפני הבלוקים הראשונים והמשפיעים ביותר בקריפטוגרפיה המודרנית. הצופן התבסס על טכניקות שפיתח מהנדס יבם, האמריקאי-גרמני הורסט פייסטל, שאותם יישם תחילה בצופן שלו לוציפר. ממשיכו של DES הקרוי AES שאומץ כתקן הצפנה רשמי ב-2001, נמצא כיום בשימוש מאסיבי ומהווה מרכיב בסיסי וחשוב כמעט בכל מערכת אבטחת מידע מודרנית.
הגדרה פורמלית
צופן בלוקים בהגדרה פורמלית הוא תמורה פסידו-אקראית עם מפתח, המסומנת בקיצור PRP, מהצורה:
היא מקבלת את הפרמטרים הבאים: מחרוזת בינארית באורך סיביות ומחרוזת בינארית באורך סיביות ומפיקה מחרוזת בינארית באורך סיביות והפעולה ההופכית שלה מקבלת את ומחזירה את . אפשר לסמן זאת בקיצור:
פונקציית הפענוח היא הפונקציה ההופכית . לצורך הפורמליות הפונקציה המתוארת הפיכה אם עבור כל טקסט קריא ומפתח נתונים מתקיים . כדי למנוע התנפחות לא רצויה מקובל שגודל הבלוק המוצפן יהיה כגודל הבלוק המקורי . כמו כן משיקולי יעילות רצוי שלא יהיה הבדל גדול בין פונקציות ההצפנה והפענוח, כך שניתן יהיה ליישמן באותה חומרה או תוכנה. דרך אחרת לייצג צופן בלוקים היא על ידי שלישיית האלגוריתמים:
כאשר הוא אלגוריתם הכנה המשתמש במפתח הסודי המסופק על ידי המשתמש כדי לייצר מפתח הצפנה מתאים לצורך ההצפנה. היא פונקציית הצפנה - encryption ו- היא פונקציית פענוח - decryption שהיא הפונקציה ההופכית. תאורטית רצוי שעבור כל מפתח הפונקציה תהיה פרמוטציה (או פונקציה חד-חד-ערכית ועל) אקראית מעל הבלוקים האפשריים בגודל סיביות. במקרה כזה אפשר להגיע לצופן מושלם שאינו ניתן לשבירה אפילו ליריב בעל עוצמת חישוב בלתי מוגבלת. אולם הבעיה היא שמרחב המפתח חייב להכיל לפחות מפתחות אפשריים מה שאומר שגודל המפתח אפקטיבית חייב להיות בערך סיביות. זה לא מעשי במיוחד כש- גדול. לכן מקובל שפונקציית הצפנה "תראה" מבחינה חישובית כאקראית מה שמספק ביטחון חישובי, שמותאם ליריב בעל עוצמת חישוב מוגבלת בזמן ובמקום. מקובל שהמפתח המסופק על ידי המשתמש יהיה קצר ובאמצעות פרוצדורת 'הרחבת מפתח' מתאימה נמתח לאורך הרצוי. המפתח מורחב באופן שאינו מאפשר תאורטית (או בכל אופן קשה מאוד מבחינה חישובית) לנחשו ללא ידיעת .
היות שצופן בלוקים במהותו דטרמיניסטי, בדרך כלל אין משתמשים בו ישירות אלא כחלק מאופן הפעלה כלשהו. אם משתמשים בצופן הבלוקים באחד מאופני הפעלה הכוללים וקטור אתחול, מתקבלת פונקציה מצורה אחרת. הפונקציה מקבלת את ואת הכוכבית מציינת שאורכו אינו מוגדר ויכול להיות כל אורך שרירותי עד גבול מסוים וכן וקטור האתחול באורך סיביות ומחזירה את , היא נראית כך:
דרך אחרת לאופן הפעלה היא צופן בלוקים בר התאמה. באופן זה אפשר להשתמש בצופן הבלוקים ישירות ואין צורך להחליף מפתח הצפנה. לצורך כך יש להוסיף פרמטר שנקרא Tweak (התאמה) המשרת כמו וקטור אתחול. הפונקציה מקבלת את , את המשתנה הנוסף והמסר ומחזירה את , היא נראית כך:
היסטוריה והתפתחות
הצפנים הקלאסיים כמו צופן ויז'נר הם בעצם צופן בלוקים, כאשר גודל הבלוק הוא כגודל אות אחת. כל אות מוצפנת בנפרד באמצעות מפתח הצפנה שהוא פונקציה פשוטה של אות כלשהי או מספר אותיות מתוך האלפבית. אולם פרמוטציה או החלפה על 26 אותיות היא פונקציה פשוטה מדי וקלה לשבירה משתי סיבות; מספר האפשרויות למפתח הצפנה מוגבל מאוד וכן לעיתים חלק מהתכונות הסטטיסטיות של הטקסט המקורי זולגות לתוך הטקסט המוצפן. כמעט כל הצפנים הקלאסיים למעט פנקס חד-פעמי, פגיעים להתקפת ניתוח תדירויות ומסיבה זו אין משתמשים בהם, אלא כשעשוע בלבד.
את היסודות לצופן הבלוקים המודרני הניח קלוד שאנון אבי תורת האינפורמציה. במאמר חשוב מ-1949, הסביר את עקרונות השיטה מהיבט של תורת האינפורמציה וסיפק הוכחות מתמטיות. הוא הגה לראשונה את רעיון ההרכבה של צופן החלפה (שיכול) עם צופן העתקה (טרנספוזיציה), כדי לקבל פונקציית הצפנה חזקה. הוא כינה זאת שילוב של פיזור (diffusion) וערבוב (confusion), הפיזור נועד להבטיח שהמפתח והטקסט הקריא ישפיעו על כל סיביות הצופן במידה שווה וערבוב נועד לגרום לקשר בין הצופן למקור או המפתח להיות רחוק ככל האפשר. כמו כן הגה את רעיון האיטרציה, כלומר מפעילים פונקציה פנימית כלשהי במספר חזרות, כאשר פלט סבב אחד הופך קלט לסבב הבא וכן הלאה. המטרה של האיטרציה היא יצירת אפקט כדור השלג או אפקט מפולת, כלומר לאחר מספר חזרות של פונקציות הערבוב/פיזור כל שינוי של סיבית בודדת בקלט יגרום לשינוי גדול בפלט, במקרה הממוצע לפחות מחצית מסיביות הפלט. מְפַתֵּח הצופן קובע את מספר הסבבים כדי להגיע לרמת ביטחון רצויה. אפשר ליצור צופן חזק יותר על ידי ביצוע מספר גדול מאוד של סבבים, אולם יעילותו תפגע בהתאם.
נהוג לקרוא לפונקציה הפנימית פונקציית סבב (round function) וכן נהוג לסמנה F-Box או בקיצור F. הפונקציה הפנימית מקבלת כפרמטר מלבד את הבלוק הנוכחי, קטע מתאים ממפתח ההצפנה, אותו מפיקים באמצעות תהליך הכנה נפרד. לעיתים נוספת פעולת הלבנה שהיא חיבור עם חלק ממפתח ההצפנה באמצעות פעולת XOR (שמיוצג כאן על ידי הסמל ) לפני הסבב הראשון ולאחר הסבב האחרון. ולעיתים נוספות פעולות אחרות שאינן קריפטוגרפיות אלא בעיקר טכניות כמו התמורה הפותחת בצופן DES.
להלן מבנה טיפוסי של צופן בלוקים:
שמאל|ממוזער|450px|שלד בסיסי של צופן בלוקים
במבנה המתואר מייצג את מספר הסבבים שהפונקציה הפנימית מבוצעת. השורה הראשונה והאחרונה הן ההלבנה המתוארת לעיל. השורה האמצעית היא הליבה, בכל שלב הפלט הקודם יחד עם קטע אחר ממפתח ההצפנה משמשים כקלט הבא לפונקציה וחוזר חלילה עד להשלמת כל הסבבים. מסיבה זו נקרא צופן הבלוקים איטרטיבי (ראו תרשים).
גודל המפתח
לאורך מפתח ההצפנה בסיביות חשיבות מכרעת בקביעת הביטחון המינימלי של כל צופן בלוקים. גם אם נניח שצופן הבלוקים "מושלם", היריב תמיד יכול לנסות לשבור את הצופן על ידי ניחוש כל המפתחות האפשריים, מה שנקרא התקפת כוח גס. היות שמפתח ההצפנה קצר בהרבה מאורך המסר המיועד להצפנה, הצופן אינו יכול להיקרא מושלם וביטחונו נמדד רק בכוח המחשוב הדרוש כדי לשבור אותו, במילים אחרות כוח המחשוב או הזמן הדרוש כדי לנחש את המפתח עם מיטב השיטות הידועות. לכן גודל מפתח הצפנה נקבע בעיקר לפי היכולת הטכנולוגית הנוכחית וסיבוכיות מיטב ההתקפות הידועות. מפתח ההצפנה של DES היה 64 סיביות שמתוכן רק 56 סיביות שימשו להצפנה והיתר שימשו לבדיקת זוגיות. מסיבה זו התקפת כוח גס (דהיינו ניסוי כל המפתחות האפשריים) כנגד DES בת-ביצוע בזמן סביר. קיימת חומרה ייעודית שמסוגלת לשבור את DES באמצעות כוח גס בפחות משעה ובעלות סבירה. מסיבה זו DES אינו מומלץ לשימוש כיום. כדי שגודל המפתח האפקטיבי יהיה מרבי, יש לבחור את המפתח באופן אקראי מתוך מרחב המפתחות המקסימלי כך שכל מפתח יכול להיבחר בהסתברות שווה או לפחות כמעט בהסתברות שווה. מסיבה זו אומרים שגודל המפתח האפקטיבי של DES הוא רק 56 סיביות מכיוון שלא כל הסיביות נוצלו. ההנחה הרווחת נכון לשנת 2014 היא שמפתח הצפנה בגודל 128 סיביות מספק ביטחון סביר לכל צורך מעשי, אך יש כאלו שממליצים לעבור ל-256 סיביות.
גודל הבלוק
ביטחון כל צופן בלוקים תלוי מלבד באורך המפתח, גם באורך הבלוק. המשמעות של גודל בלוק מהיבט של קריפטואנליזה הוא בעיקר סיבוכיות מקום. הוכח למשל שלפי מודל התקפת גלוי-נבחר גם אם הצופן "מושלם" (למשל נניח שהוא פונקציה אקראית אמיתית) עדיין באפשרות היריב, בהתקפת הבחנה, להשיג סיכויי הצלחה קרובים ל- להבחנה בין טקסטים מוצפנים שהופקו על ידי צופן הבלוקים המותקף לבין טקסטים אקראיים באותו אורך. כאשר הוא אורך הבלוק בסיביות ו- הוא מספר השאילתות שהמתקיף רשאי להגיש לאורקל כשכל אחת באורך בלוקים (בקריפטואנליזה תאורטית שאילתה משולה להשגת תוצאת הצפנה של בלוק גלוי מסוים בדרך לא קריפטוגרפית, כמו בדרך גנבה או הונאה של הקורבן). אם הבלוק באורך 64 סיביות ההתקפה האמורה מעשית אם באפשרות המתקיף לבצע שאילתות (לחלופין אם הצליח להשיג בדרך כלשהי בלוקים גלויים באורך 64 סיביות והבלוקים המוצפנים שהוצפנו עם אותו מפתח, שזה בערך כשני ג'יגה-בייט של מידע ובמונחים של הזיכרון הזמין בימינו אינו הרבה). מצד שני בלוקים ארוכים מדי עלולים לפגוע ביעילות האלגוריתם, לכן לאיזון בין יעילות לביטחון חשיבות רבה בקביעת גודל הבלוק. גודל הבלוק בצפנים הישנים (עד שנת 2000 בקירוב) היה 64 סיביות כמו ב-DES או IDEA וכדומה. בימינו אם הבלוק הוא פחות מ-128 סיביות הצופן נחשב חלש. יתרה מזו, ישנן התקפות כוח גס שעושות שימוש בזיכרון כדי לקצר את זמן החישוב כמו התקפת איזון זמן/זיכרון. אם אורך הבלוק הוא 64 סיביות סיבוכיות התקפה כזו כמעט מעשית. כדי לפצח צופן בלוקים עם בלוק באורך 128 סיביות בטכניקת איזון זמן/זיכרון, יש צורך באחסון מעל בלוקים באורך 128 סיביות. זהו מספר אסטרונומי שאינו ניתן ליישום בטכנולוגיה הנוכחית.
תכונות
בבדיקת איכות צופן בלוקים מביאים בחשבון מספר היבטים חשובים, ביניהם:
גודל מפתח וגודל בלוק. ערכים אילו קובעים בדרך כלל את הגבול העליון של הביטחון המשוער של הצופן. באופן כללי אורך מפתח משפיע על סיבוכיות זמן ואורך הבלוק על סיבוכיות מקום.
ביטחון. הערכת ביטחון המסתמכת על ניסיונות אינטנסיביים מצד אנליסטים רבים לתקוף את הצופן עם מיטב ההתקפות הקריפטוגרפיות הידועות. בראשן קריפטואנליזה דיפרנציאלית, קריפטואנליזה ליניארית, התקפת ערוץ צדדי ועוד.
יעילות בתוכנה. סיבוכיות יישום הצופן בתוכנה, יעילות ומורכבות הקוד, צריכת זיכרון, שימוש בתת-בלוקים המתאימים לגודל מילה במעבד, סיבוכיות פעולות אלגבריות וכדומה.
יעילות בחומרה. יצרנים שואפים להטמיע צופן בלוקים בחומרה ייעודית כדי לשפר ביצועים. יכולת הטמעה בחומרה נמדדת במספר השערים המינימלי הדרוש ליישומו, אפשרות למקביליות, צריכת אנרגיה, מורכבות קוד ופשטות פעולות האלגוריתם.
ביצועים. תפוקת האלגוריתם נמדדת במספר הבתים שניתן להצפין בשנייה על מגוון פלטפורמות, כמו מעבד 64 סיביות או 8 סיביות. השאיפה כיום היא להגיע למהירויות של 10Gbps.
גמישות. גמישות נמדדת ביכולת להתאימו למגוון רמות של ביטחון או מגוון אופני שימוש. כמו שימוש במפתח הצפנה קטן יותר, או הרתמתו לצורך פונקציית גיבוב או קוד אימות מסרים.
פשטות וקלות ניתוח. האלגוריתם צריך להיות פשוט וקל להבנה באופן שמאפשר ניתוח ובדיקה על ידי מיטב המומחים. למשל אחת הטכניקות הידועות לניתוח צופן בלוקים היא בדיקה של מידת הביטחון שלו עם מספר מצומצם של סבבים, פחות ממה שהצהירו המפתחים. בדרך זו קל יותר לאמוד את חוסנו כמו גם לגלות פרצות ונקודות חולשה.
זכויות יוצרים ופטנטים. זכויות יוצרים לעיתים מעכבים או מונעים תיקנון הצופן בקנה מידה גדול. גופי תקינה מעדיפים בדרך כלל אלגוריתמים חופשיים.
תיבות החלפה
תיבת החלפה (substitution box) בקיצור s-box היא פונקציה לא ליניארית שמחליפה את הקלט בפלט שנקבע לפי ערכים שרירותיים כלשהם. תיבות החלפה שהוצגו לראשונה בצופן DES הן אוסף של פונקציות אי-ליניאריות שתפקידן לפי התאוריה של שאנון להוסיף ערבוב (confusion) לצופן, כך שהקשר בין המפתח לבין הטקסט המוצפן יהיה קלוש ככל האפשר. תיבות ההחלפה ניתנות ליישום במחשב באמצעות טבלאות אחזור בדרך כלל קבועות כמו ב-DES כלומר שערכיהן מקודדים מראש, או דינאמיות (תלויות במפתח ההצפנה) כמו בצופן Blowfish. תיבות החלפה מופיעות בצפנים מודרניים רבים והן מהוות מרכיב אי-ליניארי קריטי שמחזק את הצופן במיוחד נגד קריפטואנליזה דיפרנציאלית, למשל לולא תיבות ההחלפה היה ניתן לפרוץ את DES בקלות.
בחירת ערכי תיבות ההחלפה היא נושא מורכב. אין שיטה מוכחת לבחירת ערכים אופטימליים המניבים אי-ליניאריות מקסימלית ובדרך כלל הערכים נבחרים אמפירית (ראו סרפנט). ידוע שבפיתוח DES נעשו על ידי NSA שינויים בערכי תיבות ההחלפה מסיבות לא ידועות, יש כאלו שטוענים שהשינויים נעשו במכוון כדי להחליש את הצופן, אך אין הוכחה לכך. לדברי דון קופרשמידט שהיה ממפתחי DES והיה אמון בעיקר על תיבות ההחלפה, בשלב פיתוח הצופן היו מודעים המפתחים לקריפטואנליזה דיפרנציאלית והיא לא פורסמה כיוון שהייתה באותה עת סוד לאומי. לדבריו נעשו מאמצים לבחור את ערכי תיבות ההחלפה כך שהצופן יהיה עמיד נגד התקפה דיפרנציאלית. ואכן שנים לאחר מכן כאשר התגלתה ההתקפה הדיפרנציאלית לראשונה לציבור הרחב, על ידי אלי ביהם ועדי שמיר, התברר שאכן צופן DES עמיד באופן יוצא דופן נגד התקפה זו, בעיקר בזכות תיבות ההחלפה.
תיבות ההחלפה ניתנות לייצוג כמערך דו-ממדי של מספרים שלמים בגודל מסוים. הגודל בסיביות נקבע בשלב התכנון. בהינתן הקלט בגודל המתאים ההחלפה מתבצעת פשוט על ידי החזרת הערך המצוי בכניסה בטבלה, כלומר הקלט עצמו משמש אינדקס לערך המתאים בטבלה. במקרה של טבלה דו-ממדית האיחזור מתבצע על ידי שני ערכים כאשר אחד מייצג את מספר העמודה והשני את מספר השורה. תיבת ההחלפה נקראת גם טבלת אחזור (lookup table), במחשב איחזור ערך מתבצע בזמן קבוע והוא יעיל.
שמאל|ממוזער|200px|דוגמה לפעולת החלפה עם חלק מתיבות ההחלפה של AES
לדוגמה צופן ריינדל משתמש בטבלת החלפה בגודל כניסות, כל כניסה מכילה בית אחד (שהוא ערך בטווח 0–255). למען הנוחות הבתים מיוצגים בבסיס הקסדצימלי, כך ששני הניבלים (חצאי בתים) בכל כניסה מיוצגים על ידי שתי ספרות הקסדצימליות. לביצוע ההחלפה הקלט שהוא בגודל בית אחד מחולק לשני חצאים, הניבל המשמעותי (הגבוה) משמש כאינדקס לשורה והשני לעמודה. בתרשים מופיע חלק מטבלת ההחלפה של AES. אם למשל הקלט הוא הפלט יהיה הערך שבשורה 3 בעמודה 1 שהוא . אפשר להציג זאת כפונקציה או כאשר הם האינדקסים לשורה ולעמודה בהתאמה.
תיבות תמורה
תיבות תמורה (permutation box) בקיצור p-box, דומות לתיבות החלפה ובדרך כלל משמשות ככלי עזר להן ומטרתן השגת פיזור (diffusion). הן למעשה אוסף של פרמוטציות שתפקידן לפזר את השפעת תיבות ההחלפה על פני כל סיביות הפלט במידה שווה ככל האפשר. ההבדל בין תמורה להחלפה הוא שבתמורה תמיד קיימת תמורה הופכית שמחזירה את הקלט למצבו המקורי, בעוד שבהחלפה אין זה הכרחי. תיבות ההחלפה של DES אינן הפיכות לעומת זאת תיבות ההחלפה של AES הפיכות. תיבות התמורה אינן אלא "סידור מחדש" של סיביות הקלט לפי ערכים קבועים או דינאמיים התלויים במפתח ההצפנה, בגלל עובדה זו תיבות התמורה ליניאריות במהותן ולכן כשלעצמן אינן טובות להסתרת הקלט אלא רק להוספת "אפקט פיזור".שימוש בתיבות תמורה בלבד חושף את הצופן להתקפה ליניארית, כלומר בהינתן כמות מסוימת של טקסטים מוצפנים וטקסטים גלויים המתאימים להם, אפשר לחשוף את מפתח ההצפנה הסודי באמצעות פתרון מערכת המשוואות הליניאריות שנוצרת מהם.
שמאל|ממוזער|300px|מראה רשת פייסטל בסיסית. הסימן מייצג XOR ו- היא טרנספורמציה כלשהי שהיא הליבה של הצופן, שילוב של מספר פעולות אלגבריות ופעולות אי-ליניאריות
רשת פייסטל
רשת פייסטל היא המבנה הפופולרי ביותר של צופן בלוקים והיא קרויה על שם ממציאה הורסט פייסטל. מבנה זה פותח במעבדות IBM לפני המצאת התקן הישן DES ונחשב עד ימינו כמבנה בטוח. כמתואר בתרשים משמאל, זהו מבנה חסכוני שממיר טרנספורמציה שהיא פונקציה חד-כיוונית פסאודו אקראית כלשהי שאינה בהכרח הפיכה, או סט של טרנספורמציות המאוגדים יחד בכינוי F-box לפרמוטציה. כלומר שההצפנה תהיה הפיכה ופענוח יתאפשר בהפעלת אותה פונקציה בשינוי סדר בתי המפתח בלבד ולא יהיה צורך בפונקציית פענוח נפרדת. רשת פייסטל מחלקת את בלוק הטקסט הקריא לשני חצאים, מפעילה את הפונקציה על מחצית אחת, כאשר התוצאה הופכת למפתח הצפנה איתו מצפינים את המחצית השנייה באמצעות XOR ואז שני החצאים מחליפים מקומות, דהיינו פלט צד ימין הופך לקלט צד שמאל וחוזר חלילה עד להשלמת כל הסבבים. אפשר לראות שהפענוח הוא חזרה על התהליך במהופך, כיוון שבכל סבב השינוי משפיע רק על מחצית אחת (היות שההצפנה מבוצעת ב-XOR היא הפיכה, כלומר חיבור חוזר ב-XOR עם המפתח מחזיר את הערך המקורי). רשת פייסטל נמצאת בשימוש בצפני בלוקים אחדים, ביניהם DES, Twofish, MARS והיא פופולרית בשל הפשטות וקלות היישום.
קיימות מספר וריאציות של רשת פייסטל, ביניהן כאלו שמבוצעות עם ארבעה או יותר חלקים, כאשר בכל סבב חלקם עוברים טרנספורמציה בהתאם לאחרים ולאחר מכן מחליפים מקומות בסדר מסוים (כמו בצופן MARS). רשת פייסטל הבסיסית (כמתואר בתרשים) היא; בהינתן פונקציה ומפתח הצפנה מחולק לתת-מפתחות , בלוק הקלט המיועד להצפנה מחולק לשני חצאים ואז:
שמאל|ממוזער|300px|מראה רשת החלפה תמורה, מייצגים תיבות החלפה (מפורטים בהמשך), היא תיבת תמורה (permutation)
פלט הצופן יהיה והפענוח מתבצע בסדר הפוך הקלט הוא והפונקציה מתחילה מ- ויורדת עד כשבכל שלב:
הפלט הסופי הוא . היתרון של רשת פייסטל הוא שהפונקציה הפנימית לא חייבת להיות הפיכה. כל פונקציה יכולה להתאים ובלבד שמספר הסבבים יספק שולי ביטחון מספיקים. מספר מועט מדי של סבבים מאפשר שבירת הצופן בקלות ואילו מספר גבוה גורע מיעילותו.
רשת החלפה תמורה
רשת החלפה-תמורה היא מבנה בסיסי של פונקציית ההצפנה הפנימית של צופן בלוקים, לפי הרעיון שהגה לראשונה קלוד שאנון אבי תורת האינפורמציה. היא יושמה לראשונה בצופן DES. רשת החלפה-תמורה בקיצור SPN מקבלת בלוק קלט ורשימה של תת-מפתחות הצפנה במספר הדרוש ומבצעת שלוש "טרנספורמציות" עיקריות על כל סיביות הבלוק שנקרא לפעמים 'מצב' (state), במספר חזרות שנקבע מראש כשכל מפתח משמש בסבב אחד. הטרנספורמציות כוללות: שכבת החלפה אי-ליניארית, שכבת פיזור ליניארית (תמורה) ושכבת הוספת מפתח סודי, לא בהכרח לפי סדר זה. במקרה של צופן המיושם במבנה פייסטל כמו DES הפענוח מתבצע עם אותה פונקציה אך בהיפוך סדר המפתחות בלבד. לעומת זאת בצופן כמו AES שאינו בנוי בסגנון רשת פייסטל, אלא הפונקציה הפנימית שלו משפיעה על כל סיביות בלוק הקלט באופן אחיד, כל הטרנספורמציות של הפונקציה הפנימית כולל הפונקציה האי-ליניארית, חייבות להיות הפיכות כדי שהפענוח יצליח. כדי שתהיה בטוחה רשת החלפה-תמורה חייבת לכלול טרנספורמציה אי-ליניארית. בעיקר, הפונקציה האי-ליניארית מהווה את עיקר חוסנו של צופן הבלוקים נגד קריפטואנליזה ליניארית ודיפרנציאלית רבות העוצמה, לכן צריך להשקיע מאמץ ומחשבה רבה בתכנון הפונקציות האי-ליניאריות כך שיהדפו התקפות מסוג זה. קיימות שתי שיטות עיקריות להוספת אי-ליניאריות לצופן, הראשונה מתבססת על תיבות החלפה והשנייה על פעולת חיבור או כפל מודולרי מעל שדה סופי. שתיהן נחקרו היטב ונמצאות בשימוש בצפנים מודרניים רבים.
רשת אינוולוציה
שמאל|ממוזער|200px|מבנה רשת אינוולוציה של צופן IDEA כאשר MA הוא קיצור של Multiplication-Addition זהו ליבת הצופן המורכבת שילוב פעולות כפל וחיבור בשדות אלגבריים שונים
רשת אינוולוציה שנקראת גם 'מבנה ליי מסי' על שם מפתחי צופן IDEA היא רשת הצפנה הדומה לרשת פייסטל ללא צורך בתיבות החלפה. הקלט מחולק לשני חצאים ובכל סבב לאחר הפעלת הפונקציה הפנימית שנקראת כאן בקיצור MA הצדדים מחליפים מקומות. הפונקציה MA (כמתואר בתרשים) שהוא שילוב של פעולות בחבורות אלגבריות שונות, שאין ביניהן דיסטריבוטיביות או אסוציאטיביות. הפעולות הן כפל מודולו המסומן בקיצור וחיבור בשלמים מודולו המסומן בקיצור בשילוב עם XOR המסומן ב-. למשל אפשר לראות שאם מציבים בשתי המשוואות, הביטויים הבאים נכונים:
ARX
דרך ידועה להוספת "אי-ליניאריות" לצופן היא שילוב של פעולות אלגבריות פשוטות בשדות סופיים שונים כמו חיבור מודולרי, פעולת XOR והזזה מעגלית ויושמה בצפנים מודרניים רבים ביניהם Salsa20 ,Threefish, בפונקציית הגיבוב SipHash ועוד. בדרך כלל משלבים בין חיבור מודולו שלם כלשהו כמו 32 או 64 סיביות (לצורך יעילות), הזזה מעגלית בהיסטים קבועים או דינאמיים ופעולת XOR ששקולה לחיבור מודולו 2, המבוצעות במבנה הנקרא בקיצור ARX דהיינו "או-מוציא של חיבור לאחר הזזה מעגלית" כאשר סדר הפעולות אינו חשוב. מבנה זה אינו עושה שימוש בתיבות החלפה והוכח כבטוח כנגד התקפה דיפרנציאלית וכן עמיד כנגד התקפת תזמון וכן התקפות קריפטוגרפיות אחרות כמו התקפת גלישה והתקפת הזזה מעגלית. חסרונו העיקרי הוא שבגלל פשטותו הרבה יש צורך במספר גבוה יותר של סבבים כדי להשיג שולי ביטחון טובים. במבנה זה נעשה שימוש בצפנים רבים. דוגמה לשימוש כזה היא הפונקציה MIX מצופן Threefish:
מחברים תחילה את מודולו ואז הוא תוצאת XOR של עם לאחר הזזה מעגלית לפי קבוע כלשהו .
180px|ממוזער|שמאל|מבנה MIX שנעשה בו שימוש בצופן Threefish
אופני הפעלה
צופן בלוקים בהגדרה נועד להבטחת סודיות של בלוק בגודל קבוע. אך בדרך כלל המידע המיועד להצפנה עולה עשרת מונים על גודל הבלוק. לכן יש צורך לחלקו לבלוקים בגודל המתאים ולהצפינם בזה אחר זה. אם צופן הבלוקים דטרמיניסטי הפעלת פונקציית ההצפנה על בלוק נתון פעם נוספת עם מפתח זהה תניב בלוק צופן זהה. במקרים מסוימים עובדה זו עלולה להוות נקודת תורפה, כיוון שמידע על שכיחות בלוקים זהים עשוי לעזור למתקיף הצופן בחשיפת מידע אודות המערכת. כדי להתגבר על חיסרון זה מיישמים את הצופן במה שקרוי סגנון הפעלה (Mode of operation) בטוח. השיטה הפשוטה ביותר היא פיצול מסר גדול לחלקים נפרדים, כל אחד בגודל הבלוק והצפנתם בנפרד ללא תלות זה בזה. שיטה זו נקראת electronic codebook. בשיטות אחרות כל בלוק מוצפן אחרת. צופן זרם אינו סובל מבעיה זו כיוון שהוא מכיל 'זיכרון', כלומר כל יחידת מידע מוצפנת בהתבסס על מצב פנימי המורכב מתוצאה של הצפנת יחידה קודמת. אפשר לדמות התנהגות צופן זרם גם בצופן בלוקים כך שכל בלוק מוצפן עם מפתח אחר, וגם אם יוצפנו שני בלוקים זהים התוצאה תהיה שונה. בשילוב עם וקטור אתחול אפשר להצפין כמויות גדולות של מידע באופן כזה שלעולם לא יוצפנו שני בלוקים זהים עם מפתח זהה, תופעה זו נקראת הצפנה הסתברותית. השיטות הבסיסיות שעונות להגדרה זו כוללות את CBC ,CFB ,OFB ו-CTR. בשיטות אילו שמים דגש בעיקר על ביטחון ההצפנה ועל התאוששות במצב של שגיאת שידור, אך הן אינן מספקות הגנה מפני שינוי זדוני, מה שקרוי אימות והבטחת שלמות. קיימות שיטות המספקות גם הבטחת שלמות בשילוב קוד אימות מסרים, ביניהן ניתן למנות את: OCB,EAX,CWC וכן CCM ו-GCM.
קריפטואנליזה
המשימה של קריפטאנליסט היא 'שבירת' צופן בלוקים במובן שיהיה באפשרותו לפענח כל טקסט שהוצפן איתו. שבירה טוטאלית היא מצב שבו התוקף מצליח לחשוף את מפתח ההצפנה ששימש להצפנת בלוק מסוים ואז לפענח כל בלוק שהוצפן עם מפתח זה. לעיתים התוקף מצליח לפענח טקסט מוצפן כלשהו מבלי לחשוף את המפתח. התקפת כוח גס היא ההתקפה הישירה והפשוטה ביותר. לפי מודלים שונים של ביטחון (להלן) מהקל לכבד; נתון בידי התוקף בלוק מוצפן אותו הוא מעוניין לפענח, או שבכוונתו לחשוף את מפתח ההצפנה איתו נעשה שימוש כדי לפענח בלוקים אחרים שהוצפנו איתו. במודל חזק יותר, בנוסף בידי התוקף בלוק אחר מוצפן אחד או יותר ויחד איתם בלוקים של טקסט-קריא המתאימים להם (שהוצפנו עם מפתח ההצפנה אותו התוקף מנסה לחשוף). התקפה שמניחה שהתוקף יכול לראות גם את הטקסט המקורי של בלוק מסוים (אך לא של הבלוק המותקף) נקראת התקפת גלוי-ידוע או במקרה חמור יותר היא נקראת התקפת גלוי-נבחר אם ביכולתו לבחור את הבלוקים שברצונו להצפין ולראות את התוצאה (אך עדיין אינו יכול לראות את מפתח ההצפנה או את המקור של הבלוק המותקף). התוקף מנסה את כל המפתחות האפשריים ומריץ את הצופן פעם אחר פעם, בכל פעם עם מפתח אחר עד שעולה על המפתח איתו נעשה שימוש ומנקודה זו ואילך הוא יכול לפענח כל בלוק שהוצפן או יוצפן עם מפתח זה. כל צופן למעט פנקס חד-פעמי ניתן לשבירה באמצעות כוח גס, אך יעילותה ברוב המקרים לא כדאית ואף בלתי אפשרית. למשל ניסוי כל המפתחות האפשריים כאשר המפתח הוא בגודל 256 סיביות בטכנולוגיה הנוכחית עלול להימשך מאות שנים, אפילו בשיתוף פעולה של מיליוני מחשבים. מנקודת ראות תאורטית אין צורך בפועל לשבור צופן, מספיק להוכיח ששבירתו קלה מכוח גס במידה ניכרת כדי להצביע על חולשה. במרוצת השנים פותחו מספר התקפות טובות כנגד צפני בלוקים מהן שיושמו בפועל ולמעשה הביאו לקיצם של כמה אלגוריתמים. מבין ההתקפות העיקריות המפורסמות כיום, אפשר למנות את:
קריפטואנליזה ליניארית. שהיא שיטה לניתוח צופן סימטרי (לרוב צופן בלוקים), מסוג התקפת גלוי ידוע שבה התוקף מחפש אחר קירובים ליניאריים אפיניים לפעולת הצופן באמצעות הצבות זוגות רבים של טקסטים ידועים ותוצאת הצפנתם, בשאיפה לגזור מהם ערכי המפתח. השיטה התגלתה ב-1992 על ידי הקריפטוגרף היפאני מיטסורו מאטסוי שניסה אותה לראשונה על הצופן FEAL. כיום היעד בצפנים מודרניים בין היתר הוא עמידות כנגד התקפה ליניארית.
קריפטאנליזה דיפרנציאלית היא שיטת אנליזה שעוסקת בניתוח ההשפעה של שינויים בקלט פונקציה קריפטוגרפית על הפלט שלה. מטרתה היא למצוא היכן הצופן מתנהג בצורה שאינה אקראית וכך לגלות את המפתח. הקריפטואנליזה הדיפרנציאלית פותחה ב-1993 על ידי אלי ביהם ועדי שמיר. צפנים מודרניים בדרך כלל עמידים כנגד התקפה זו, בשלבי הפיתוח מוודאים שהצופן לא מכיל מה שקרוי דיפרנציאלים בעלי הסתברות גבוהה.
קריפטואנליזה אינטגרלית היא התקפה שמתאימה במיוחד כנגד צופן בלוקים במבנה רשת החלפה-תמורה, בדומה לקריפטואנליזה דיפרנציאלית בשיטה זו בוחנים את תוצאת חיבור XOR של קבוצות של טקסטים גלויים כאשר חלקם קבועים וחלקם משתנים רק בבתים מסוימים שנקראים 'בתים פעילים'. השיטה יושמה לראשונה על ידי לרס קנודסן בהתקפה שנכללה בתיאור הצופן SQUARE שמהווה בסיס לצופן AES. וכן יושמה בווריאציות שונות כנגד צפנים אחרים כמו Twofish.
slide attack שפותחה ב-1999 על ידי אלקס בריוקוב ויושמה נגד Blowfish. ההתקפה מתמקדת במפתח ההצפנה ומאתגרת את ההנחה שכל צופן חלש ניתן לחיזוק על ידי מספר מרובה של סבבים.
התקפת בומרנג היא התקפה שמבוססת על אנליזה דיפרנציאלית שפותחה ב-1999 על ידי דויד וגנר. ההתקפה סותרת את ההנחה שאם הצופן אינו מכיל דיפרנציאלים בעלי הסתברות גבוהה הוא בטוח לפחות כנגד התקפה דיפרנציאלית. וריאציות של ההתקפה נוסו בהצלחה על צפנים שונים. בכל אופן חמשת האלגוריתמים שעברו את מבחן תקן ההצפנה החדש אינם מושפעים באופן משמעותי מהתקפה זו.
ביטחון
בעקרון קשה לתת הגדרה פורמלית לביטחון צופן בלוקים. המודל המקובל של ביטחון מוכח נקרא ביטחון סמנטי והוא משתמש במושג שנקרא 'אי-יכולת הבחנה', דהיינו צופן הבלוקים יהיה בטוח אם היריב לא יוכל להבחין בהסתברות גבוהה מחצי באופן ניכר, בין תוצאת הצפנה עם מפתח הצפנה סודי כלשהו לבין פרמוטציה אקראית אמיתית, במקרה כזה הצופן ייקרא PRP-בטוח. ההנחה היא שהטקסט המוצפן אקראי וכן המפתח נבחר באקראי מתוך מרחב המפתחות המקסימלי בהסתברות שווה, או לפחות נראה כאקראי מבחינה חישובית מה שקרוי פסאודו-אקראי. אפשר להציג זאת באמצעות משחק כדלהלן, נניח ש-E הוא צופן בלוקים שאת ביטחונו אנחנו מעוניינים לבדוק. לצורך המשחק נתון אורקל שמסוגל לבחור מפתח הצפנה אקראי כלשהו ולהצפין כל מסר שיתבקש, הוא יכול לשדר את תוצאת ההצפנה אך אסור לו לחשוף את המפתח. היריב שולח מסר כלשהו לאורקל שפועל כדלהלן; מטיל מטבע ובמקרה שמתקבל עץ, מחזיר ליריב את תוצאת ההצפנה של באמצעות עם מפתח אקראי כלשהו שהוא בחר. אם מתקבל פלי הוא מחזיר תמורה אקראית כלשהי. תפקידו של היריב היא לנחש האם הערך שקיבל מהאורקל הוא תוצאה של הצפנת ששלח קודם לכן או מספר אקראי לא מעניין. במילים אחרות עליו לנחש מה הייתה תוצאת הטלת המטבע. היריב יצליח בהתקפה אם ינחש נכונה בשיעור העולה על 50% במידה ניכרת או כפי שמקובל לומר בשיעור 'בלתי זניח' לפי פונקציית זניחות כלשהי שנהוג לסמנה . קיימים מספר מודלים של ביטחון המבוססים על עיקרון זה. במודלים מסוימים מוקנה ליריב כוח רב יותר, כאשר באפשרותו לבחור את הטקסטים אותם הוא מעוניין להצפין, במילים אחרות בידיו זוגות של טקסט-מקורי וטקסט-מוצפן מתאים ומשימתו לגלות את מפתח ההצפנה. בגרסאות חלשות יותר ההתקפה נקראת פסיבית במובן שהתוקף יכול רק לראות טקסט מוצפן אך לא את מקורו.
אופני ההפעלה של צופן בלוקים אמורים להבטיח שההצפנה של טקסט ארוך תהיה בטוחה לפחות כביטחון הצפנת בלוק יחיד, על פי המודלים של הביטחון השונים. אופן הפעלה ECB יוצא דופן בכך שלא משנה מה חוזקו של צופן הבלוקים, התוצאה תהיה חלשה במובן שהיא חושפת בפני תוקף פוטנציאלי מידע שאינו אמור לקבל. מרבית סגנונות ההפעלה המודרניים מספקים ביטחון מוכח תחת הנחה סטנדרטית שצופן הבלוקים איתו הם עושים שימוש נקרא PRP בטוח.
צופן בלוקים בר התאמה
המושג צופן בלוקים בר התאמה (Tweakable Block Cipher) הוצע לראשונה ב-2002 על ידי מוזס ליסקוב, רונלד ריבסט ודויד וגנר. הם פיתחו רעיון ל'פרימיטיב קריפטוגרפי' שלו תכונה נוספת הנקראת tweak (התאמה). זהו צופן בלוקים רגיל שמקבל מלבד הקלט הרגיל שהוא בלוק טקסט גלוי ומפתח הצפנה סודי, ערך נוסף המשמש כוקטור אתחול או nonce, ערך ייחודי וחד-פעמי כלשהו שאינו חייב להיות אקראי או סודי. הרעיון של שימוש בוקטור אתחול כבר קיים בסגנונות ההפעלה של צופן בלוקים אבל ברמה גבוהה יותר (כלומר מופרדת מהצופן עצמו). ההצעה שלהם היא להוריד את התוספת לרמה של הצופן ולהפוך אותה לחלק בלתי נפרד ממנו, לטענתם פיתוח צופן בלוקים שמוטמעת בו יכולת התאמה כזו אינו קשה ובמחיר מועט אפשר לקבל צופן בלוקים עם ביטחון מוכח, כך שתוצאת הצפנת שני בלוקים זהים תהיה שונה תמיד גם אם המפתח זהה. הסיבה לפיתוח מבנה זה היא בשל העובדה שבדרך כלל תהליך הכנת המפתח בצופן בלוקים איטי ויקר במונחי מחשוב כיוון שאינו מעוצב להחלפה תדירה של מפתחות, מה שמאלץ את הפעלת צופן הבלוקים באופן הפעלה מתקדם כלשהו כמו EAX שבא על חשבון יעילות. החלפת וקטור אתחול זולה יותר ולכן מועדפת במקרים שבהם זה אפשרי.
המרת צופן בלוקים לצופן בלוקים בר התאמה
אפשר להמיר כל צופן בלוקים לצופן בלוקים בר התאמה. דרך אחת שהוכחה כבטוחה על ידי וגנר, ליסקוב וריבסט היא כדלהלן:
וקטור האתחול, המפתח ו- הוא המסר. מצד שני מבנה זה פחות יעיל כי נדרשים להפעיל את צופן הבלוקים פעמיים עבור כל בלוק. אם מחליפים קריאה אחת לצופן הבלוקים בפונקציית גיבוב אוניברסלית פשוטה ומהירה אפשר להגיע לביצועים טובים עם מבנה כמו זה:
כאשר היא פונקציית גיבוב כלשהי כמו UHASH.
צופן בלוקים בר התאמה ייעודי
בצופן כזה ה-tweak מובנה בתוכו בשלב הפיתוח. דוגמה טובה לצופן כזה היא Threefish.
רשימת צפני בלוקים
במרוצת השנים פותחו צפני בלוקים רבים, מהם בטוחים יותר מהם פחות. DES הוא אבן דרך ונקודת ציון חשובה בהתפתחות צופן הבלוקים המודרני. אף על פי שאינו בטוח כיום לשימוש בשל מפתח ההצפנה הקצר, הצופן היה בשימוש מאסיבי ועדיין קיים בשימוש מוגבל בגרסת DES משולש וכן היה לתקן ההצפנה הרשמי הראשון של ממשלת ארצות הברית עד שנת 2001. מספר ניסיונות נעשו כדי להחליפו בהם אפשר למנות את IDEA שפותח ב-1991, RC5 של רונלד ריבסט ו-Blowfish של ברוס שנייר וכן TEA של רוג'ר נידהם ודויד ווילר. תקן ההצפנה המתקדם שהחליף את DES הפך לצופן הפופולרי ביותר כיום והוא בשימוש במרבית מערכות האבטחה המודרניות. למעשה יתר המועמדים המובילים לתקן המתקדם (סרפנט, MARS, Twofish ו-RC6) שלא נבחרו לבסוף, הוערכו כבטוחים לשימוש. להלן רשימה חלקית של צפני בלוקים פופולריים, חלקם עדיין בשימוש כיום וחלקם אף הוכנסו לתקנים הבינלאומיים:
שם הצופן מבנה הצופן תיבות החלפה מספר סבבים גודל בלוק בסיביות גודל מפתח בסיביות מקור שנה 3DES רשת פייסטל 8 תיבות 6x4 16 64 56 IBM בשיתוף עם NSA 1973 3-Way רשת החלפה-תמורה ללא 11 96 96 יוהאן דאמן 1994 AES רשת החלפה-תמורה 16x16 10/12/14 128 128/192/256 יוהאן דאמן ווינסנט ריימן 2000 ARIA רשת החלפה-תמורה אינוולוציונית 8x8 12/14/16 128 128/192/256 KATS 2004 Blowfish רשת פייסטל 8×32 16 64 32-448 ברוס שנייר 1993 Camellia רשת פייסטל 8x8 18 128 128/192/256 מיצורו מצואי ואחרים NTT יפן 1998 CAST-128 רשת פייסטל 8×32 16 64 40-128 Carlisle Adams ו-Stafford Tavares 1996 CAST-256 רשת פייסטל 8×32 48 128 128/160/192/224/256 Carlisle Adams ו-Stafford Tavares 1996 CRYPTON רשת החלפה-תמורה 2 תיבות 8x8 12 128 128/192/256 Chae Hoon Lim 1998 DEAL רשת פייסטל 8 תיבות 6x4 6/8 128 128/192/256 לארס קנודסן 1998 DES רשת פייסטל 8 תיבות 6x4 16 64 56 IBM בשיתוף עם NSA 1973 DFC רשת פייסטל 6×32 8 128 128/192/256 אקול נורמל סופרייר 1998 E2 רשת פייסטל 8x8 12 128 128/192/256 יפן (Nippon Telegraph and Telephone) 1998 FEAL רשת פייסטל אין 32 64 128 NTT 1987 FROG מבנה ייחודי ללא 8 128 128/192/256 TecApro 1998 GOST רשת פייסטל 8 תיבות 4x4 32 64 256 ברית המועצות 1970 Hasty Pudding רשת פייסטל ללא ללא משתנה משתנה Richard Schroeppel 1998 IDEA רשת אינוולוציה ללא 8 64 128 ג'יימס מסי 1991 Lucifer רשת פייסטל 2x16 16 128 1028 הורסט פייסטל ואחרים 1966 MARS רשת פייסטל מסוג 3 512 32 128 128/192/256 דון קופרשמידט ואחרים IBM 1998 RC2 רשת פייסטל ללא 18 64 משתנה רון ריבסט מעבדות RSA 1989 RC5 רשת פייסטל ללא 12 64 128 רון ריבסט מעבדות RSA 1994 RC6 רשת פייסטל ללא 20 128 128/192/256 רונלד ריבסט מעבדות RSA 1998 SAFER+ רשת החלפה-תמורה 8x32 7/10 128 128/256 Cylink ג'יימס מסי ואחרים 1993 SAFER++ רשת החלפה-תמורה 8x32 7/10 128 128/256 Cylink ג'יימס מסי ואחרים 1993 SAFER רשת החלפה-תמורה 8x32 6 64 64 Cylink ג'יימס מסי 1993 SEED רשת פייסטל 2 תיבות 8x8 16 128 128 KISA דרום קוראה 1998 SERPENT רשת החלפה-תמורה 32x16 32 128 128/192/256 רוס אנדרסון ואחרים קיימברידג' 1998 Skipjack רשת פייסטל 8×32 32 64 80 NSA ממשלת ארצות הברית שוחרר לידיעת הציבור ב-1998 Threefish רשת פייסטל ללא 72/80 256/512/1024 256/512/1024 נילס פרגוסון ואחרים 2008 Twofish רשת פייסטל 4 תיבות 8x8 16 128 128/192/256 Counterpane Labs ברוס שנייר ואחרים 2000
צופן בלוקים משקל קל
צופן בלוקים משקל קל הוא צופן בלוקים המותאם במיוחד להטמעה בחומרה זעירה עם מספר מינימלי של יחידות GE (תואמי שערים לוגיים), עם צריכת אנרגיה הנמוכה ביותר האפשרית, או בתוכנה המינימלית ביותר האפשרית במונחים של צריכת זיכרון, זאת תוך שמירה על הביטחון הגבוה ביותר שניתן להשיג. לאור הניסיון שהצטבר עם השנים, הסתבר שאפשר לפתח צופן בלוקים בטוח מבלי להשתמש בפונקציות פנימיות מסובכות או טבלאות החלפה גדולות על חשבון מספר גבוה יותר של סבבים, שזה אטרקטיבי במיוחד עבור חומרה זעירה. הצורך בפרימיטיבים קריפטוגרפיים קלילים גבר במיוחד עקב התפתחות טכנולוגיית האינטרנט של הדברים ביניהם: התקני תיוג ובקרה כמו RFID, חיישנים אלחוטיים וביו-רפואיים, מחשוב לביש, כרטיס חכם וכן טכנולוגיות בית חכם כמו שליטה ובקרה מרחוק, מנעול אלקטרוני, תאורה, מיזוג אוויר וטמפרטורה מטעמים של חסכון באנרגיה וידידותיות לסביבה. לשם כך קיימת בין היתר רשת אינטרנט 0 שהיא רשת עמית לעמית איטית אך זולה ופשוטה, הפועלת בסביבה מוגבלת משאבים ומאפשרת לכל מכשיר להתקשר עם מכשיר אחר ישירות. חלקם פועלים על אנרגיה חיצונית וחלקם פועלים על סוללה זעירה שאמורה להחזיק מעמד ללא טעינה במשך זמן רב (אפילו מספר שנים). כל המכשירים האמורים כוללים רכיב תקשורת והם משדרים מידע רגיש בצורה כזו או אחרת. כמו כל רשת חובה להגן על התקשורת הזו מפני גורמים עוינים באמצעות קריפטוגרפיה. עקב כך מומחים רבים התמקדו בפיתוח פרימיטיבים קריפטוגרפיים חדשים; צופן בלוקים, צופן זרם, פונקציית גיבוב וקוד אימות קלי משקל. כמו כן NIST הקים סדנת קריפטוגרפיה קלת משקל על מנת לבדוק אפשרות לפתח תקנים מתאימים.
ההגדרה של "משקל" בהקשר של צופן בלוקים מתייחסת לכמה היבטים; הראשון, משקל האלגוריתם מהיבט של המשאבים הדרושים להרצתו, זיכרון וזמן ביצוע. השני, היבט לא פחות חשוב, צריכת האנרגיה שלו. בתוכנה משקל נמדד באמצעות מספר מחזורי שעון הדרוש לעיבוד בית אחד (cpb) שקובע את מהירות האלגוריתם, זיכרון ה-RAM שהוא צורך וכן תקורה נוספת הנובעת מתהליך הכנת מפתח. בחומרה משקל נמדד ביחידות GE כשכל אחת מהן שקולה לשער NAND אחד. יעילות החומרה נמדדת במונחים של תפוקה בתדר מסוים (בדרך כלל 100Hz) וכן מביאים בחשבון תקורה כמו זמן טעינת מפתח וכיוצא בזה.
תקן איזו ISO/IEC 29192-2 קטגורית צופן בלוקים קל משקל כולל את הצפנים PRESENT ו-CLEFIA. להלן רשימה חלקית של צפני בלוקים מודרניים קלי משקל ומאפייניהם:
הצעה מאפיינים קריפטוגרפיים מאפייני יישום שם מפתחים קישור גודל בלוק גודל מפתח מבנה סבבים קריפטואנליזה טכנולוגיה שטח (GE) תפוקה (Kb/s @ 100kHz) צריכת אנרגיה (µW) פרסום AES Rijmen et al. AES conference 98 128 128 SPN 10 דיפרנציאלים בלתי אפשריים, 7 סבבים AES-128
בומרנג עם מפתחות קשורים, AES-192 ו-AES-256
Biclique (מלא AES) 0.13µm 3100 80 -- ECRYPT 192 12 -- -- -- -- -- 256 14 -- -- -- -- -- Chaskey Cipher Mouha et. al. SAC'14 128 128 ARX 8 דיפרנציאלית/ליניארית (6,7 סבבים) -- -- -- -- -- CLEFIA Shirai et al. FSE 2007 128 128 GFN 18 התקפה אינטגרלית (12, 13, 14 סבבים)
דיפרנציאלים בלתי אפשריים (13, 14, 15 סבבים) 0.09µm 4950 355.6 -- ECRYPT 192 22 -- -- -- -- חברת סוני 256 26 -- -- -- -- -- DESL Leander et al. FSE 2007 64 184 פייסטל 16 לא ידוע 0.18 µm 2168 44.4 1.6 ECRYPT פאנטומאס Grosso et al. FSE'14 128 128 SPN 12 לא ידוע -- -- -- -- -- GOST2 Poschmann et al. סדנת CHES 10 64 256 פייסטל 32 2D-MitM 0.18 µm 651 / 1017 24.24 / 200 -- מפרט HIGHT Hong et al. סדנת CHES 06 64 128 GFS 32 Saturation (22 סבבים)
דיפרנציאלים בלתי אפשריים (26 סבבים)
התקפת Rectangle עם מפתחות קשורים (מלוא הצופן)
Biclique (מלוא הצופן) 0.25µm 3048 188.2 -- ECRYPT ITUbee Karakoç et al. LightSec'13 80 80 פייסטל 20 לא ידוע -- -- -- -- -- KASUMI ETSI 3GPP std 64 128 פייסטל 8 התקפת בומרנג עם מפתחות קשורים (מלוא הצופן) -- -- -- -- -- KLEIN Gong et al. SaP 12 64 64 SPN 12 דיפרנציאלית (KLEIN-64, 8 סבבים)
דיפרנציאלים חתוכים (KLEIN-64, מלוא הצופן) 0.18 µm 1360 / 2032 -- -- מפרט 80 16 1530 / 2202 -- -- 96 20 1700 / 2372 -- -- KATAN De Cannière et al. CHES 09 32 80 דמוי צופן זרם 254 התקפה דיפרנציאלית (KATAN32, 115 סבבים)
רב ממדית MitM (175 סבבים KATAN32, 130 סבבים KATAN48 ו- 112 סבבים KATAN64)
3-subsets MitM (מלוא הצופן) 0.13 µm 802 12.5 0.381 ECRYPT 48 -- -- -- -- -- 64 0.13 µm 1054 25.1 0.555 ECRYPT KTANTAN De Cannière et al. CHES 09 32 80 דמוי צופן זרם 254 0.13 µm 462 12.5 0.146 ECRYPT 48 -- -- -- -- -- 64 0.13 µm 688 25.1 0.292 ECRYPT LBlock Wu et al. ACNS 11 64 80 פייסטל 32 מפתחות קשורים דיפרנציאלים בלתי אפשריים (22 סבבים)
Zero-correlation (22 סבבים)
Integral attack (22 סבבים)
דיפרנציאלים בלתי אפשריים (21, 23 סבבים) 0.18 µm 1320 200 -- מפרט LEA Hong et al. WISA 13 128 128 GFN 24 התקפת מתאם אפס ליניארית
התקפת דיפרנציאלים אוטומטיים -- -- -- -- -- 192 28 256 32 LED Guo et al. CHES 11 64 64 SPN 32 אד הוק (12 סבבים של LED-64, ו-32 סבבים של LED-128) 0.18 µm 966 5.1 -- מפרט 128 48 1265 3.4 -- מפרט MANTIS Beierle et al. CRYPTO 16 64 128+64 (tweak) SPN 14 התקפה דיפרנציאלית (10 סבבים) -- -- -- -- -- mCrypton Lim et al. ISA 06 64 64 SPN 12 MitM עם 7 סבבים mCrytpon-64/96/128
MitM עם 8 ו- 9 סבבים mCrytpon-128 0.13µm 2420 482.3 -- מפרט 96 2681 -- -- 128 2949 -- -- Midori Banik et al. Asiacrypt'15 64 128 SPN 16 לא ידוע 0.09µm 1542 -- 60.6 מפרט 128 20 2522 -- 89.2 MISTY1 Matsui FSE'97 64 128 פייסטל 8 התקפה אינטגרלית על תכונת ההתחלקות (מלוא הצופן) -- -- -- -- -- Mysterion Journault et al. WCC 15 128 ? SPN 12 לא ידוע -- -- -- -- -- 256 ? 16 -- -- -- -- Noekeon Daemen et al. Nessie Workshop 128 128 SPN 16 Bit-pattern based integral, 5 סבבים
התקפה ליניארית, 12 סבבים -- -- -- -- -- Piccolo Shibutani et al. CHES 11 64 80 GFN 25 Biclique (מלא Piccolo-80; 28-סבבים Piccolo-128)
דיפרנציאלים בלתי אפשריים עם מפתחות קשורים, 14 סבבים Piccolo-80, ו-21 סבבים Piccolo-128 -- 683 / 1136 14.8 / 237.04 -- / -- מפרט 128 31 -- 758 / 1196 12.12 / 193.9 -- / -- PRESENT Bogdanov et al. CHES 07 64 80 SPN 31 Statistical saturation, up to 24-סבבים
Multi-dimensionnal linear, 26-סבבים
Truncated differential, 26-סבבים 0.18 µm 1075 / 1570 11.7 / 200 1.4 / 2.78 Poschmann עבודת הדוקטורט של 128 1391 / 1884 11.45 / 200 -- / 3.67 PRIDE Albrecht et al. CRYPTO 14 64 128 SPN 20 לא ידוע -- -- -- -- -- PRINCE Borghoff et al. ASIACRYPT 12 64 128 SPN 12 התקפת השתקפות, 6 סבבים
Sieve-in-the-Middle, 8 סבבים
דיפרנציאלים מרובים, 10 סבבים 0.09 µm / 0.13 µm 3286 / 3491 529.9 / 533.3 4.5 / 5.8 מפרט RC5 Rivest FSE 95 32 0..2040 ARX 12 דיפרנציאלית
התקפה ליניארית -- -- -- -- 64 128 Rectangle Zhang et al. Sci China'15 64 80 SPN 25 התקפה דיפרנציאלית (18 סבבים) 0.13 µm 1599.5 -- מפרט 128 2063.5 -- RoadRunneR Baysal et. al. LightSec 15 64 80 פייסטל 10 לא ידוע -- -- -- -- -- 128 12 -- -- -- -- Robin Grosso et al. FSE'14 128 128 SPN 16 מרחב משנה קבוע (מפתחות חלשים, מלוא הסבבים) -- -- -- -- -- SEA Standaert et al. SCRAA 06 96 96 פייסטל 93 לא ידוע 0.13 µm 449 -- 3.218 MSQ07 SKINNY Beierle et al. CRYPTO 16 64 64/128/192 SPN 32/36/40 לא ידוע 0.18 µm 1223/1696/2183 200.0/177.8/160.0 -- מפרט 128 128/256/384 40/48/56 2391/3312/4268 320.0/266.7/228.6 -- מפרט SIMECK Yang et al. CHES'15 32 64 פייסטל 32 דיפרנציאלית (22/28/35 סבבים SIMECK-32/48/64) 0.13µm 549 / 765 5.6 / 88.9 0.417 / 0.606 מפרט 48 96 36 778 / 1117 5.0 / 120.0 0.576 / 0.875 64 128 44 1005 / 1484 4.2 / 133.3 0.754 / 1.162 SIMON Beaulieu et al. NSA eprint.iacr 2013 32 64 פייסטל ARX 32 דיפרנציאלית (עד 21/22/28/35/46 סבבים SIMON-32/48/64/96/128)
ליניארית (20 סבבים SIMON-32)
דיפרנציאלים בלתי אפשריים (19/20/26 סבבים SIMON-32/48/64)
התקפה ליניארית רב ממדית (23/25/31/38/53 סבבים SIMON-32/48/64/96/128) -- -- -- -- מפרט 48 72 / 96 36 -- / 763 -- / 15.0 -- 64 96 / 128 42 / 44 838 / 1000 17.8 / 16.7 -- 96 96 / 144 52 / 54 984 / -- 14.8 / -- -- 128 128 / 192 / 256 68 / 69 / 72 1317 / -- / -- 22.9 / -- / -- -- SPARX Dinu et al. ASIACRYPT 16 64 128 SPN (ARX) 24 לא ידוע -- -- -- -- -- 128 128/256 32/40 -- -- -- -- Speck Beaulieu et al. NSA eprint.iacr 13 32 64 ARX 22 דיפרנציאלית (עד 14/15/19/17/19 סבבים SPECK-32/48/64/96/128)
Rectangle (11/12/14/16/18 סבבים SPECK-32/48/64/96/128) -- -- -- -- 2013 48 72 / 96 22 / 23 -- / 884 -- / 12.0 -- 64 96 / 128 26 / 27 984 / 1127 14.5 / 13.8 -- 96 96 / 144 28 / 29 1134 / -- 13.8 / -- -- 128 128 / 192 / 256 32 / 33 / 34 1396 / -- / -- 12.1 / -- / -- -- TWINE Suzaki et al. Workshop on LC 11 64 80 GFN 36 Biclique (full cipher)
Zero-correlation (23 סבבים) 0.09 µm 1799 178 -- מפרט 128 Biclique (מלוא הסבבים)
Zero-correlation (25 סבבים) 2285 178 -- XXTEA Needham et al. Note 64 128 פייסטל 64 התקפת rectangle מפתחות קשורים 36 סבבים
MitM עם 23 סבבים 0.13 µm 3490 57.1 19.5 ECRYPT Zorro Gérard et al. CHES 13 128 128 SPN 24 דיפרנציאלית פנימיים (264 מפתחות חלשים, מלוא הסבבים) -- -- -- -- -- Hummingbird-2 Daniel Engels et al. Lecture Notes in Computer Science 16 256 מיוחד 4 The Differential
Sequence Analysis -- -- -- -- --
שימושים
צופן בלוקים נקרא 'פרימיטיב קריפטוגרפי' במובן שאין משתמשים בו לבד אלא כחלק ממערכת שנותנת מענה להיבטים שונים של אבטחת מידע, ביניהם פרוטוקולים להעברת מפתח, ייצור מספרים אקראיים ופונקציות גיבוב או חתימה דיגיטלית. מלבד הצפנה של בלוק טקסט, צופן בלוקים יכול לשמש מרכיב בסיסי במספר אלגוריתמים או פרוטוקולים קריפטוגרפיים, מהם ניתן למנות:
צופן זרם. אופני הפעלה שונים של צופן בלוקים מדמים צופן זרם כמו OCB או CBC. באופן זה ניתן להצפין מנות מידע קטנות יותר בכל אורך רצוי מבלי להמתין לקבלת בלוק שלם. יתרה מזו צופן בלוקים יכול לשמש מרכיב בסיסי בצופן זרם כמו צופן סרפנט שמהווה חלק אינטגרלי מ-SOSEMANUK.
פונקציית גיבוב קריפטוגרפית. ישנן דרכים בטוחות להפיכת צופן בלוקים לפונקציית גיבוב קריפטוגרפית תחת הנחות סטנדרטיות בשל התכונה המובנית של צופן בלוקים שהוא חד-כיווני. בהינתן טקסט מוצפן קשה לנחש את הטקסט המקורי או את המפתח. אולם צופן בלוקים הוא רק חצי חד-כיווני כיוון שאם ידוע המפתח אפשר לשחזר את הטקסט המקורי. מה שדורש פעולות נוספות כדי להבטיח חד-כיווניות מלאה. מסיבה זו ניצול צופן בלוקים לצורך פונקציית גיבוב איטי בהשוואה לפונקציית גיבוב ייעודית.
מחולל פסאודו-אקראי. באופן דומה אפשר להכין מחולל פסאודו-אקראי המייצר מספרים פסאודו-אקראיים לכל מטרה, בין היתר לצורך מפתחות הצפנה. תקן NIST הנקרא SP800-90A מפרט דרך בטוחה לשימוש בצופן בלוקים באופן מונה כדי לחולל מספרים אקראיים.
קוד אימות מסרים. צופן בלוקים מהווה מרכיב בסיסי במספר אלגוריתמים לקוד אימות מסרים. למשל בהצפנה באופן שרשור כמו CBC אפשר להצפין את המסר כולו והתוצאה האחרונה או חלק ממנה מהווה תג אימות. תג האימות מתאים באופן חד חד-ערכי לטקסט המקור, כך שכל שינוי בטקסט המקורי יגרום בסבירות גבוהה לשינוי בתג האימות ועל כן יתגלה.
הצפנה מאומתת. הצפנה מאומתת מבצעת הצפנה של המסר באמצעות צופן בלוקים בד בבד עם ייצור תג אימות להבטחת שלמותו ואימות מקורו. ההצפנה והאימות מבוצעים באמצעות צופן בלוקים עם מפתחות שונים.
צופן בלוקים בר התאמה הוא מבנה להפעלת צופן בלוקים שמוסיף אקראיות או "גיוון" על ידי הוספת פרמטר מלבד המפתח שמשתנה מבלוק לבלוק אך אינו חייב להיות סודי. הפרמטר הנוסף מתפקד כמו וקטור אתחול. זוהי שיטה יעילה להפעלת צופן בלוקים שמתאימה במיוחד להצפנת דיסקים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה
*
קטגוריה:קריפטוגרפיה
קטגוריה:הצפנה | 2023-03-29T07:41:59 |
יחיאל בן טוב | REDIRECT יחיאל בנטוב | 2004-09-18T11:44:17 |
ימי בית שני | REDIRECT תקופת בית שני | 2006-11-19T16:31:09 |
בך | הפניה יוהאן סבסטיאן באך | 2009-08-29T23:54:36 |
סנט קיטס ונוויס | שמאל|ממוזער|280px|מבט מסנט קיטס על נוויס
פדרציית סנט קיטס ונוויס (באנגלית: Federation of Saint Kitts and Nevis) היא מדינה זעירה המורכבת משני איים (סנט קיטס ונוויס), בצפון האנטילים הקטנים שבים הקריבי. באיים, שהיו מיושבים מאז האלף השלישי לפנה"ס, נוסדה במאה ה-17 המושבה הבריטית הראשונה באיים הקריביים. הבריטים ביססו את שלטונם לאחר מאבק עם צרפת, ושלטו באיים עד לקבלת עצמאותם ב-1983.
סנט קיטס ונוויס היא המדינה הריבונית הקטנה ביותר בשטחה ובמספר תושביה ביבשת אמריקה, ובין הקטנות בעולם. מספר תושביה נאמד ב-53,000 נפש בלבד. התושבים הם ברובם הגדול ממוצא אפריקני, צאצאי עבדים שהובאו לאי במאה ה-17 וה-18.
הכלכלה התבססה מאז ההתיישבות הקולוניאלית ועד סוף המאה ה-20 על גידול קנה סוכר ועיבודו, אך במאה ה-21 נעשתה מגוונת והיא כוללת גידולים חקלאיים שונים, תעשייה ותיירות.
היסטוריה
מתיישבים אינדיאנים התיישבו בסנט קיטס כבר באלף השלישי לפנה"ס. בהמשך התיישבו בו בני טאינו ולאחריהם בני קאריב (קאלינאגו).
סנט קיטס הייתה למושבה האנגלית הראשונה בקריביים בשנת 1623, וזמן קצר לאחר מכן נוסדה בחלק אחר של האי מושבה צרפתית. האנגלים והצרפתים השתמשו באיים כבסיס יציאה להקמתן של מושבות נוספות ברחבי הים הקריבי. ב-1626 ערכו הצרפתים והאנגלים יחד טבח באלפי ילידים קריביים, ואלו ששרדו גורשו לדומיניקה. אנגלים מסנט קיטס הקימו ב-1628 את המושבה האירופית הראשונה בנוויס. ספרד החריבה את המושבות הצרפתיות והאנגליות ב-1629 אך הסכימה ליישובן מחדש, וב-1670 הכירה בתביעה האנגלית על האיים.
בשנים הראשונות להתיישבות האירופית עסקו המתיישבים בעיקר בגידול טבק, אך לאחר זמן קצר עברו לגידול קנה הסוכר הרווחי יותר, תוך התבססות בעיקר על עמלם של עבדים שיובאו מאפריקה. עם הזמן הפכו האפריקאים וצאצאיהם לרוב גדול באוכלוסייה. צרפת ובריטניה נלחמו ביניהן מספר פעמים על השליטה באיים במהלך המאה ה-17 וראשית המאה ה-18, מאבק שהוכרע כאשר בחוזה אוטרכט מ-1713 הכירה צרפת בריבונות הבריטית על האי. ניסיון צרפתי לכבוש את האיים ב-1782, תוך ניצול העובדה שהבריטים התרכזו במלחמת העצמאות האמריקנית, נהדף, וצרפת הכירה שוב בריבונות הבריטים על סנט קיטס ונוויס בחוזה פאריס (1783).
העבדים יצאו לחופשי לאחר הטלת איסור על עבדות ברחבי האימפריה הבריטית, ב-1834. הכלכלה הוסיפה להתבסס על ענף הסוכר, על אף שרווחיותו פחתה מאוד לעומת המאה ה-17. האיים סבלו מדלות, תת-פיתוח והיעדר הזדמנויות, והדבר עורר את צמיחתה של תנועת פועלים חזקה, שממנה התפתחה מפלגת הלייבור של סנט קיטס ונוויס. בתקופת השלטון הבריטי לא היוו האיים יחידה נפרדת. לכל אי הייתה מועצת אי נפרדת, ושניהם נכללו יחד עם איים נוספים מאיי ליווארד במושבה בריטית, שתחומה המדויק השתנה לאורך השנים. סנט קיטס ונוויס היו חלק מהפדרציה של איי הודו המערבית קצרת הימים, בין 1958 ל-1962. בשנת 1967 הפכו, יחד עם אנגווילה, למדינת חסות עם אוטונומיה פנימית רחבה, כמהלך מקדים לקראת עצמאות. אנגווילה, שביקשה להישאר תחת ריבונות בריטית, הורשתה להתנתק בשנת 1971. סנט קיטס ונוויס הפכה למדינה עצמאית ב-1983.
באוגוסט 1998 התקיים בנוויס משאל עם על עצמאות, אולם לא הושג הרוב הנדרש של שני שלישים ושני האיים המשיכו להתקיים כיישות מדינית פדרטיבית אחת.
פוליטיקה
ממוזער|150px|דנזל דאגלס כיהן כראש ממשלת סנט קיטס ונוויס בשנים 1995–2015, מטעם מפלגת הלייבור
סנט קיטס ונוויס היא מדינה עצמאית המשתייכת לחבר העמים הבריטי. מלך בריטניה, המיוצג על ידי מושל כללי, הוא ראש המדינה הסמלי. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה, שהוא מנהיג המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט.
למדינה יש בית מחוקקים חד-ביתי, "האספה הלאומית". האספה מורכבת מ-14 או 15 חברים, תלוי בנסיבות. אחד עשר נציגים נבחרים (אשר שלושה מהם מהאי נוויס), שלושה ממונים על ידי המושל הכללי, ופרקליט המדינה מכהן מתוקף תפקידו (אקס אופיציו). ייתכן מצב שבו פרקליט המדינה נבחר או ממונה לאספה ללא קשר לתפקידו, ואז יהיו באספה 14 חברים. אחרת, יהיו בה 15.
שלושת החברים הממונים על ידי המושל נקראים סנאטורים. שניים מהם ממונים בעצתו של ראש הממשלה, והשלישי בעצתו של ראש האופוזיציה. על אף השם, הם לא מרכיבים בית נבחרים נפרד.
כל חברי האספה הלאומית נבחרים לתקופה של חמש שנים. ראש הממשלה והקבינט אחראים על הפרלמנט.
בנוסף להיותה חברה בחבר הלאומים הבריטי, סנט קיטס ונוויס חברה גם בקהילייה הקריבית (CARICOM – Caribbean Community).
סנט קיטס ונוויס מוגדרת כפדרציה בעלת שני רכיבים. לאי נוויס יש ממשל עצמי אוטונומי ובית מחוקקים משלו, המונה שמונה חברים.
כלכלה
חקלאות ותיירות הן ענפי הכלכלה העיקרים. גידול הסוכר, שעליו התבססה כלכלת האי באופן היסטורי, נעשה בלתי רווחי בעקבות ירידת מחירי הסוכר בעולם, והממשלה צמצמה את תעשיית הסוכר עד סגירתה הסופית ב-2005 ופעלה כדי לגוון את ענפי החקלאות והכלכלה בכלל. בין הגידולים החקלאיים העיקריים בתחילת המאה ה-21 נמנים גידולי ירקות, בעיקר פלפל חריף, בטטות ותפוחי אדמה, ומשק חי – חזירים, צאן, עופות ובקר לבשר ולחלב. כן התפתח מגזר תעשייתי מגוון יחסית לזעירותה של המדינה.
האקלים הטרופי, החופים והנוף מושכים תיירים, בעיקר תיירי שיט בספינות פאר מארצות הברית. בראשית המאה ה-21 נרשם שיעור גידול ניכר בהיקף התיירות. עוד ענף כלכלי שחשיבותו עולה בהתמדה הוא הפיכת סנט קיטס ונוויס למקלט מס ומרכז לפעילות הון שמקורו בחלקו מפוקפק. המדינה מעניקה אזרחות לזרים המשקיעים סכום מסוים בנכסים בתחומה.
תחבורה
קו מעבורת סדיר פועל בין הבירה בסטר שבסנט קיטס לצ'ארלסטאון, בירת נוויס, הפלגה של כ-40 דקות. בבסטר פועל נמל מים עמוקים, הבנוי לעגינתן של מעבורות נוסעים גדולות. מעגנות קטנות יותר פועלות בצ'ארלסטאון ובעיירות נוספות.
בסנט קיטס פועל שדה התעופה הבין-לאומי על-שם ברדשאו, המפעיל טיסות ישירות ללונדון וליעדים בארצות הברית וקנדה, וטיסות ליעדים נוספים דרך אנטיגואה. שדה בין-לאומי קטן יותר פועל בנוויס, ומפעיל טיסות ליעדים באיים הקריביים.
התחבורה הציבורית מבוססת על אוטובוסים ומוניות. מסילת רכבת ברוחב צר, שהוקמה במקור לצורכי שינוע קנה סוכר, מקיפה את סנט קיטס, ומשמשת לנסיעת רכבת תיירותית.
גאוגרפיה
ממוזער|שמאל|200px|מפת סנט קיטס ונוויס
200px|ממוזער|שמאל|צילום לווין של סנט קיטס ונוויס
שטח המדינה הוא 261 קילומטר רבוע, והיא הקטנה שבמדינות אמריקה ובין הקטנות בעולם. היא מורכבת משני איים געשיים: הגדול שביניהם הוא סנט קיטס (168 קמ"ר), שבו שוכנת הבירה באסטר, והקטן הוא נוויס. בין האיים מפריד מצר ים ברוחב כשלושה ק"מ. האיים הם חלק מאיי ליווארד שבצפון שרשרת איי האנטילים הקטנים, בים הקריבי. מבחינה אזורית מקובל לשייך את המדינה למרכז אמריקה.
האקלים הטרופי מתמתן על ידי רוח קבועה מכיוון הים. הטמפרטורה משתנה רק במידה מעטה לאורך חודשי השנה, והיא נעה בטווח של 24 עד 27 מעלות. כמות המשקעים גבוהה מאוד, כ-2,370 מילימטר בשנה. החודשים בין מאי לנובמבר הם הגשומים ביותר, אך גשם בכמות משמעותית יורד גם בשאר חודשי השנה.
בפנים האיים מתרוממות מספר פסגות געשיות. הנקודה הגבוהה ביותר היא פסגתו של הר הגעש ליאמויגה (1,156 מטר מעל פני הים) שבצפון-מערב האי סנט קיטס.
האיים מועדים להוריקנים בין יולי לאוקטובר.
דמוגרפיה
אוכלוסיית סנט קיטס ונוויס מונה כ-53,000 נפש, על פי הערכה מ-2019. גודל האוכלוסייה השתנה רק במעט מאז סוף המאה ה-19, עקב שיעור הגירה גבוה מחוץ לאיים.
מרבית האוכלוסייה היא ממוצא אפריקאי (92.7%), צאצאי עבדים. שאר התושבים הם ממוצא מעורב, ממוצא אירופי (בעיקר צאצאי בריטים ופורטוגזים) או צאצאי מהגרים אחרים, בהם לבנונים, סינים והודים.
לפי מפקד אוכלוסין שנערך בשנת 2001, החלוקה הדתית במדינה היא:
82.4% מחשיבים את עצמם לנוצרים,
הכנסייה האנגליקנית מהווה את הקבוצה הדתית הגדולה ביותר בנצרות של המדינה, עם 20.6% מהאוכלוסייה.
המתודיסטים הם הקבוצה השנייה בגודלה (19.1%).
הזרם השלישי בגודלו היא הפנטקוסטליזם,
"כנסיית האל" (6.8%). 6.7% מהאוכלוסייה הם קתולים.
נוצרים אחרים כוללים מוראבים (5.5%), בפטיסטים (4.8%), הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי (4.7%), האוונגליסטים *(2.6%), ברזים (1.8%), עדי יהוה (1.3%) וצבא הישע (0.1%)
2.8% מיעוטים דתיים:ראסטאפארי-1.6% מכלל האוכלוסייה, מוסלמים-0.3%, הינדים-0.8%, ובהאים-0.04%.
5.2% חסרי דת
כ-40,000 תושבים (75%) גרים באי סנט קיטס, מהם 15,500 בבירה בסטר, ו-13,000 בנוויס. רובם המכריע של התושבים שוכן ביישובים לחופי האיים.
השפה הרשמית היא אנגלית, אך התושבים מדברים בניב קריאולי מקומי.
קישורים חיצוניים
סנט קיטס ונוויס באתר חבר העמים הבריטי
הערות שוליים
*
קטגוריה:מדינות העולם
קטגוריה:מדינות אמריקה
קטגוריה:מדינות איים
קטגוריה:איים בים הקריבי
קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות אנגלית
קטגוריה:פדרציות
קטגוריה:מדינות החברות בחבר העמים הבריטי
קטגוריה:מדינות החברות בקהילייה הקריבית
קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1983 | 2024-10-02T14:00:49 |
דניאל בל | ממוזער|קריקטורה של דניאל בל
דניאל בֵּל (באנגלית: Daniel Bell; 10 במאי 1919 – 25 בינואר 2011) היה סוציולוג יהודי-אמריקאי, אחד הבולטים בחקר ההחברה הפוסט-תעשייתית, ובחקר אידאולוגיות פוליטיות. בשנות ה-40 של המאה ה-20 נחשב בל לאחד מחברי קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק, המרקסיסטים אך אנטי קומוניסטים, יחד עם בוגרים נוספים של הסיטי קולג' של ניו יורק, כמו נורמן פודהורץ, אירווינג קריסטול, נייתן גלייזר, קלמנט גרינברג, סידני הוק, אירווינג האו, סימור מרטין ליפסט ועוד, רובם ככולם יהודים שהוריהם היגרו ממזרח אירופה. במהלך שנות ה-60 הפכו רובם, בהם בל עצמו, בהדרגה, לאנשי ימין-מרכז ובהמשך לראשי הזרם הנאו-קונסרבטיבי.
ביוגרפיה
בל נולד ב-1919 בברוקלין, ניו יורק, לבנימין בולוצקי ואנה קפלן, יהודים יוצאי פולין. אביו נפטר בהיותו בן פחות משנה, ואמו גידלה אותו תחילה במעון יום ליתומים ולאחר מכן אצל קרובי משפחה. בן 13 הוא היה כשהיא שינתה את שם משפחתם מ"בולוצקי" ל"בל" ואז הוא גם הצטרף לראשונה ל"ליגה הסוציאליסטית לצעירים" ובהמשך היה לכתב ואחר כך גם עורך ביטאונה "המנהיג". הוא למד בקולג' העירוני של ניו יורק, וסיים את לימודיו שם ב-1939, כאחד מבני הדור השני של "האינטלקטואלים של ניו יורק". בניגוד למרבית חבריו, הוא העדיף להתכחש ליהדותו וכינה את עצמו אתאיסט. החל ללמד מדעי החברה באוניברסיטת שיקגו (1945 –1948) ובמקביל ועד 1956 שימש כתב לענייני עבודה ב"פורצ'ן". ב-1952 עבר ללמד באוניברסיטת קולומביה, שם גם סיים את הדוקטורט ב-1960. באותה שנה יצא לאור ספרו הראשון - "קץ האידאולוגיה", שהרעיון המרכזי שלו מבוסס על סדרת מאמריו מתקופתו ב"פורצ'ן", על ירידת השפעתה של האידאולוגיה ובעיקר זו המרקסיסטית, באמריקה. הוא התמנה כפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה והמשיך ללמד עד 1969. ייסד ב-1965 יחד עם חבריו אירווינג קריסטול ודניאל פטריק מויניהאן את ה"פאבליק אינטרסט" – רבעון נאו-קונסרבטיבי רב השפעה, וכיהן בו כעורך שותף יחד עם קריסטול עד 1973, עת הוחלף על ידי חבר אחר לקבוצתם, נייתן גלייזר. בשנים 1969 - 1990 שימש פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת הרווארד.
בל נישא לאשתו הראשונה נורה פוטצ'ניק ב-1943, התגרש לאחר לידת בתו, נישא שנית, התגרש שנית ב-1949, ונישא בשלישית, באותה שנה, למבקרת הספרות פרל קצין, ממנה נולד לו בנו דייוויד בל, לימים היסטוריון ידוע בזכות עצמו.
דעותיו
בל כינה את עצמו "סוציאליסט בענייני כלכלה, ליברל בפוליטיקה ושמרן בענייני תרבות". תרומותיו המרכזיות של בל, אשר נוסחו בספריו, הפכו לאבני דרך בהגות הסוציולוגית. ספריו המרכזיים הם: "קץ האידאולוגיה" (1960), "הסתירות התרבותיות של הקפיטליזם" (1976), ו"ביאת החברה הפוסט תעשייתית" (1973).
הספר שהיקנה לו את עיקר פרסומו – "קץ האידאולוגיה" – מסביר מדוע המרקסיזם, שפעם היה הכוח המניע של השמאל כולו, הפך כיום לבלתי רלוונטי, משום שניתן לדעתו כיום לגשר על הפערים וחוסר השויון בחברה ובכלכלה גם בדרכים שונות מאלה שמציע מרקס.
בספרו "ביאת החברה הפוסט תעשייתית", בל תיאר סוג חדש של חברה. לטענתו, החברות הפוסט-תעשייתיות תהיינה מבוססות על מידע ומוכוונות שירותים. משמע, בניגוד לעבר, כאשר חברות ביססו עושרן על משאבים טבעיים כיהלומים, פחם וכדומה, חברות פוסט-תעשייתיות ייצרו ויפיצו מידע, ויהיו בהן יותר נותני שירותים מאשר נניח, חוואים או כורים. לפי בל, חברות פוסט-תעשייתיות תחלפנה את החברות התעשייתיות כמערכת הדומיננטית.
לפי בל, לחברה פוסט-תעשייתית שלושה מרכיבים:
מעבר מייצור לשירותים;
מרכזיות תעשיות חדשות המבוססות על מדע;
עלייתן של אליטות טכניות והופעתם של חוקי ריבוד חברתי חדשים.
מאז פרסום הספר, רבות מתחזיותיו של בל התאמתו: הוא צדק בתחזיתו אודות צריכה המונית, אך נכשל לחזות את המחיר החברתי לכך, כגון אובדן ביטחון תעסוקתי או אבטלה המונית. למרות זאת, עבודתו של בל מוערכת מאוד בשדה המחקר הסוציולוגי, בין השאר בזכות הבחנתו כי המודרניות הפכה לנרטיב מיושן.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
קטגוריה:סוציולוגים יהודים אמריקאים
קטגוריה:סופרים יהודים אמריקאים
קטגוריה:עורכי עיתונים יהודים אמריקאים
קטגוריה:עיתונאים יהודים אמריקאים
קטגוריה:בוגרי הסיטי קולג' של ניו יורק
קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת שיקגו
קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה
קטגוריה:סגל אוניברסיטת קולומביה
קטגוריה:סגל אוניברסיטת הרווארד
קטגוריה:סגל אוניברסיטת שיקגו
קטגוריה:יהודים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
קטגוריה:נאו-קונסרבטיבים
קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1919
קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2011 | 2024-06-06T07:51:54 |
פארק הירקון | פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים, המשתרע לאורך נחל הירקון בתל אביב. שטח הפארק כ-3,750 דונם, משכונת הדר יוסף ועד שפך הירקון לים התיכון. הפארק נקרא על שמו של יהושע רבינוביץ ראש עיריית תל אביב בשנים 1969–1974, ומאוחר יותר, שר האוצר בממשלת ישראל. בתחזוקת הפארק ובפיתוחו עוסקת חברת גני יהושע.
הפארק הוא השני בגודלו בארץ אחרי פארק נחל באר שבע.
היסטוריה
רעיון הקמת הפארק נהגה בתקופתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, ב-1929. רק ב-1950 החל הרעיון לקרום עור וגידים, וטקס נטיעת העצים בפארק נערך ב-5 ביולי 1951, בקרבת חיבור נחל איילון לירקון. הטיפול בנטיעות הועבר לידי חברה פרטית שנטעה את השטח אזורים אזורים באופן נעדר שיטתיות, כך שבתחילת שנות ה-60 נחשב הפארק לנחות לעומת הפארק הלאומי. ב-1962 מונתה ועדה להרחבת פארק הירקון, כשבין חבריה האדריכל אבא אלחנני, משה עקרון ואברהם קרוון. הוועדה החליטה להרחיב את הפארק ולכלול בו את אזור מוזיאון הארץ ותל קסילה, ולהקים בפארק אגם, היכל ספורט, שורת מתקני שעשועים, ובהם רכבת קטנה ותיאטרון לילדים, וכן מתקנים למחנאות. התוכנית שהתקבלה לבסוף הייתה זו של אבא אלחנני ואדריכל הנוף יוסף סגל. מלאכת הקמת הפארק הוטלה על משה עקרון, שהפך בהמשך למנכ״ל הראשון של הפארק.
בשנות השבעים הורחב הפארק ותוכנן מחדש על ידי אדריכלי הנוף צבי דקל, גדעון שריג ויוסף סגל, שזכו על תכנונו בפרס רוקח. ב-1977 הוקם בפארק אגם מלאכותי, ב-1978 הוקמו הספורטק וגן הוורדים, וב-1982 נקרא הפארק על שמו של רבינוביץ'. החל מאמצע שנות ה-80 אדריכל הפארק הוא גדעון שריג.
בשנת 2009, לרגל חגיגות המאה לתל אביב, נחנכו בעיר שלושה מסלולי הליכה, ואחד מהם, המכונה "השביל הירוק", עובר לאורך הפארק והנחל.
בנובמבר 2011 נחנך קטע חדש בטיילת לאורך הגדה הצפונית של הירקון, לאחר שהעירייה הצליחה לאחר משפט ממושך, לפנות שכונת צריפים שכונתה "כפר הדייגים". הקטע החדש מאפשר הליכה רצופה לכל אורך הגדה הצפונית של הירקון.
אתרים היסטוריים
שבע טחנות
באזור שכנו טחנות קמח כבר בתקופה העות'מאנית. טחנות נוספות הוקמו במאה ה-19, והמקום שימש כמרכז חקלאי, שאליו הגיעו חקלאי האזור כדי לטחון את תבואתם, ושהו בו משך שעות ואף ימים. מסיבה זו קמו במקום בית קפה ומעגן סירות. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נקנו הטחנות על ידי יהודי מתל אביב, אך ב-1936 הפסיקו לפעול לאחר שלא עמדו בתחרות עם טחנות חדישות יותר. האתר נחשף ושוחזר חלקית בשנים 2000–2001 וכיום הוא חלק מפארק הירקון.
עשר טחנות
שמאל|ממוזער|250px|מראה הפארק
במקום שכנה טחנת קמח כבר בתקופה הרומית, ופעלו בה לפחות עשרים זוגות אבני רחיים. עם זאת, ובדומה לשארע בשבע טחנות, שמו של האתר התקבע כאשר פעלו בו רק עשרה זוגות. במקום ניצב גשר אבן מעל הירקון, גִ'סְר אֶל-הַדָּאר (גשר שאון המים), הנזכר בזכרונותיה של יהודית, אשת משה מונטיפיורי, שעברה במקום במסעותיה עם בעלה ב-1839. פעילות הטחינה בעשר טחנות התחדשה רק במאה ה-19 כאשר שתי משפחות ערביות עשירות - משפחת בידס ומשפחת עמוריה - הקימו את מפעל הטחינה מחדש. הטחנה שנודעה בשם 'טאחונת אל הדר', הייתה הגדולה מבין טחנות הירקון ומהגדולות בארץ ישראל כולה.
תל נפוליאון
תל ארכאולוגי השוכן בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון. הממצא העיקרי בתל הוא בור של מערכת המים הכנענית. מהתל נשקפת תצפית פנורמית לכל הכיוונים. שטחו של התל הוא כארבעים דונמים וצורתו כשל אוכף. הוא מתנשא לגובה של 38 מטרים מעל פני הים.
גנים
בפארק נמצאים שישה גנים:
גן הבנים – גן המנציח את זכרם של בני תל אביב-יפו אשר נפלו במערכות ישראל. בגן אחת-עשרה חורשות שכל אחת מהן מייצגת תקופה אחרת במערכות ישראל, ובכל חורשה עמודי גרניט הנושאים את שמות הנופלים.
גן חללי הטרור– נמצא בסמוך לגן הבנים, ומנציח את 750 בני העיר שנרצחו בפעולות טרור מאז שנת 1860.
גן הסלעים – גן בשטח של 40 דונם ובו סלעים מכל חלקי ארץ ישראל ומאות מיני צמחים שהובאו אליו מרחבי ישראל.
גן הקקטוסים – גן בשטח של 30 דונם ובו כ-55,000 קקטוסים מרחבי העולם מ-3,700 מינים וסוגים.
הגן הגזום – הגן משתרע על שטח של 15 דונם והוא משלב "גינון פורמלי, גינון קלאסי וגינון ים תיכוני". בגן משולבים פריטים ארכאולוגיים ופסיפסים, ערוגות גאומטריות, מזרקות וצמחי מים.
הגן הטרופי – גן בשטח של 20 דונם ובו צמחייה טרופית. במקום חממת סחלבים ובריכות מים לדגים ולעופות מים.
בעלי החיים בפארק
ממוזער|יאורית מצרית עם אפרוחיהּ בפארק הירקון
ממוזער|תן בפארק הירקון
ישנם מינים חיים רבים בפארק, ביניהם:
דגים - מינים שונים של אמנון.
יונקים - נוטריות, תנים, קיפודים וכמה מינים של עטלפים.
עופות - ישנו מגוון רחב מאוד של ציפורים בירקון, ברובן ציפורי מים. במרבית הפארק, בקרבה לנהר, ניתן למצוא בין השאר: יאורית מצרית, פרפור עקוד, שלדג לבן-חזה, מינים רבים של ברווזים, אנפת לילה, אנפה אפורה ואנפית בקר. ישנן ציפורי שיר רבות, כגון עורב אפור, שחרור, דרור הבית, קאק, עורבני, דוכיפת ועוד. ישנה כמות גדולה מאוד של המינים הפולשים המפורסמים של ישראל - מיינות ודררות. באזור שפך הירקון מצויות ציפורים רבות ממשפחת השחפיים.
אתרי בילוי ונופש
ממוזער|250px|משפחות על שביל אופניים בפארק הירקון
שמאל|ממוזער|250px|האגם בפארק הירקון, בשעות השחר
הפארק מציע למבקריו מתקני בילוי ופעילות מגוונים הכוללים מתקני שעשועים לילדים, שבילי הליכה ואופניים, אגם מלאכותי ובו סירות לשיט, סקייטפארק וקיר טיפוס.
מהאטרקציות ופינות הבילוי בפארק:
אגם הפארק - ניתן לשוט בסירות פדלים ומנוע.
המימדיון - פארק המים הגדול בישראל.
יער בראשית - שוכן בסמוך לנחל הירקון ובו חורש עצי אקליפטוס.
חווה חקלאית
ספורטק - מרכז ספורט עממי.
פארק ראש ציפור - שוכן בסמוך למפגש נחל הירקון עם נחל איילון.
TLV Balloon - כדור פורח בקוטר 23 מטר, אשר מסוגל להעלות 30 נוסעים לגובה 120 מטר.
פינת חי - בבלי - סמוך לרח' קוסובסקי 20, מסלעה בה היו איילים נקודים, יעלים, ועופות שונים, וספריית פארק. פינת החי נסגרה לצמיתות במאי 2023, בעקבות חשש לפגיעה בחיות מעצם כליאתן בתנאים ירודים ובשל הרעש הנובע מהופעות בפארק. על-פי הודעה של עיריית תל אביב, החיות הועברו לגני חיות שונים. האבנים שהיו בתוך פינת החי סודרו מחדש והושארו לקהל המבקרים לצורך ישיבה.
פינת שחר- תרומת הפסל יגאל תומרקין לזכר רב"ט שחר גינוסר, שנהרג בעת תעסוקה מבצעית ברצועת עזה במרץ 1991.
אמפיתיאטרון וואהל לאירועים ולמופעים.
פארק אקסטרים SKYTOWN.
רכבת ננסית.
תיאטרון הפארק.
בילוי באמצעות רכבי גולף ואופניים.
אקו דרייב קווסט - חדרי בריחה בחיק הטבע ועל רכבים.
יוצרים בפארק.
קיר טיפוס.
מועדון האופניים.
CINEMAX 360
פארק החושיםפארק חוויות ופארק חמשת החושים, באתר חברת גני יהושע
פארק החוויות
ספורט
החל משנת 2010 נערך בחודש אוקטובר בתחומי פארק הירקון מרוץ לילה פתוח.
אתרי ספורט
מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות
מרכז הספורט הלאומי תל אביב
ספורטק תל אביב צפון
בית זבולון
אולם אוסישקין (נהרס)
תרבות
שמאל|ממוזער|250px|פול מקרטני בהופעה בפארק 2008.
פארק הירקון כולל מספר מתחמי תרבות ובהם "גבעת המופעים" ואמפיתיאטרון וואהל. הקונצרטים הנערכים בפארק מושכים קהל של רבבות, היושב על הדשא. מדי שנה מתקיימים במקום אירועים כגון פסטיבל טעם העיר וקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית והאופרה הישראלית החדשה. בזכות גודלו נערכו בו גם אירועים המוניים כהופעות של אמנים מחוץ לישראל, מופעים ישראלים שונים ועוד. הפארק אירח הופעות בינלאומיות של אמנים כגון: פול מקרטני, הרולינג סטונז, מייקל ג'קסון, מדונה, בריטני ספירס, ג'ניפר לופז, U2, קרלוס סנטנה, ג'סטין טימברלייק, ריהאנה, דפש מוד, Guns N' Roses, רד הוט צ'ילי פפרס, אלטון ג'ון, קווין + אדם למברט, טינה טרנר, אירוסמית', בון ג'ובי, אוזי אוסבורן, מטליקה, רדיוהד, לינקין פארק, דייוויד בואי, יורית'מיקס, דייר סטרייטס, פורינר, הפרודיג'י, קורן, ג'סטין ביבר, ווסטלייף ופייב, ג'ו קוקר, רובי ויליאמס, סיה, ואן ריפאבליק וליידי גאגא.
אירועים מפורסמים בפארק הירקון
מפת הפארק
קישורים חיצוניים
פארק הירקון באתר חברת גני יהושע
נטיעות 'הפארק העירוני' (לימים פארק הירקון). יומני כרמל יולי 1951 (התחלה 2:45)
תאריכים בתודות העיר: התחלת נטיעות פארק הירקון, הארכיון העירוני, אתר עיריית תל אביב
מסלול שביל ישראל העובר בפארק הירקון
מיכאל יעקובסון: גן הסלעים בפארק הירקון בתכנון אדריכל הנוף גדעון שריג, באתר 'חלון אחורי', 20 באוגוסט 2022
הערות שוליים
*
ירקון
קטגוריה:שביל ישראל
קטגוריה:שדרות רוקח
קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן אבא אלחנני
קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן צבי דקל
קטגוריה:ישראל: מתחמי הופעות | 2024-10-10T11:23:25 |
שיטות להפעלת צופן בלוקים | REDIRECT צופן בלוקים | 2004-09-18T14:35:30 |
כלי הדם | הפניה כלי דם | 2015-05-04T17:49:43 |
פטריק סווייזי | פטריק ויין סווייזי (באנגלית: Patrick Wayne Swayze; (18 באוגוסט 1952 – 14 בספטמבר 2009) היה שחקן, רקדן וזמר אמריקאי, היה מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב, והוא מוכר בין היתר מסרטיו כגון "צפון ודרום" (1985), "ריקוד מושחת" (1987), "שומר הברים" (1989), "רוח רפאים" (1990)", "נקודת פריצה" (1991), "קאדילק של סופשבוע" (1995) ו"דוני דארקו" (2001).
ביוגרפיה
סווייזי נולד ביוסטון, טקסס, ארצות הברית. הוא השני מבין חמשת ילדיהם של הכוריאוגרפית פטסי סווייזי ושל ג'סי סווייזי, אלוף רודיאו. הייתה לו אחות מבוגרת בשם ויקי ושלושה אחים צעירים: דון, שון ובמבי. משפחת אביו היא במקור מדורסט, אנגליה. במהלך לימודי התיכון הוא למד גם בלט, החלקה על הקרח, משחק ופוטבול בתקווה לקבל מלגת ספורט ללימודים במכללה. לאחר פציעה בברך, הוא ויתר על הקריירה והחל להתאמן באמנויות לחימה: טאקוונדו ואייקידו. ב-1972, עבר לניו יורק ולמד בבתי ספר לבלט.
קריירה
תפקידו המקצועי הראשון היה במופע של דיסני, ובהמשך הופיע בהפקה של "גריז" בברודוויי. ב-1979, הופיע בסרטו הראשון, "סקייטמן, U.S.A".
סוויזי התפרסם לאחר ששיחק בסרט נערי הכרך ב-1983. בשנת 1985 החל לשחק במיני סדרה "צפון ודרום". בשנת 1987, כיכב בסרט "ריקוד מושחת" לצידה של ג'ניפר גריי. הסרט הופק בתקציב נמוך ותוכנן להיות מוקרן שבוע אחד בלבד ולאחר מכן לעבור לקלטות וידאו, אך בפועל הוא זכה להצלחה רבה וסוויזי היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. בדצמבר 1987, הוציא לצד וונדי פרייזר את הסינגל "She's Like the Wind".
לאחר מכן, לסוויזי הוצעו סרטים רבים והוא שיחק ב-1989 בשומר הברים לצידו של סם אליוט. בשנת 1990, הוא כיכב בסרט "רוח רפאים" לצידה של דמי מור שזכה אף הוא להצלחה ופרסום רב. ב-1991, שיחק לצידו של קיאנו ריבס בסרט "נקודת פריצה". במאי 1997, הוא נפצע קשה כאשר נפל מסוס ונפגע מהעץ במהלך צילומי הסרט "מכתבים מרוצח". הוא שבר את רגליו וגידיו נותקו מכתפיו. צילומי הסרט הופסקו לחודשיים והוא יצא לאקרנים ב-1998.
בשנת 2001, שיחק בסרט "דוני דארקו". ב-2002, שיחק בסרט "להתעורר ברינו" לצידה של שרליז תרון, וב-2003 שיחק בקומדיה השחורה "11:14" לצד הילרי סוונק. בשנת 2004 שיחק תפקיד אורח בסרט המשך שלא הצליח, בשם "ריקוד מושחת: לילות הוואנה". בשנת 2006 דיבב בסרט "השועל והכלבלב 2" בהפקת אולפני דיסניטון, כשזהו תפקיד הדיבוב היחידי בקריירה שלו.
סרטו האחרון של סווייזי לפני מותו היה "בוקר כחול בהיר" משנת 2009, בו הופיע גם אחיו דון בתפקיד שולי, כסדרן במועדון חשפנות.
חייו האישיים
ב-12 ביוני 1975, נישא לשחקנית ליסה ניאמי. הזוג הכיר ב-1970, כאשר ליסה החלה לקחת שיעורי ריקוד אצל אמו של סווייזי. לזוג לא היו ילדים וליסה חוותה הפלה טבעית במהלך הנישואים.
ב-1982, אביו של סוויזי נפטר בגיל 57 מהתקף לב פתאומי.
לאחר מכן, סווייזי החל לסבול מאלכוהוליזם. הוא היה גם מעשן כבד. לאחר מות אחותו הבכורה ויקי ב-1994, שהתאבדה בגיל 45 באמצעות מנת יתר, החל בטיפול באלכוהוליזם.
סווייזי גם עסק בהרבעת סוסים ערביים.
בדצמבר 2007, הוא החל לחוש כאבים בקיבה בעקבות חסימה בצינורות המרה. בינואר 2008 אובחן כחולה בסרטן הלבלב, ממנו מת ב-14 בספטמבר 2009 בגיל 57. גופתו נשרפה והאפר פוזר בחווה שלו בניו מקסיקו.
בוני קאי ויטל, אימו של שחקן הפוטבול לשעבר ג'ייסון ויטל (יליד 1975), טענה על ערש דווי שהוא בנו של פטריק כתוצאה מרומן חד פעמי, בדיקות DNA הוכיחו זאת, אך באותו הזמן פטריק כבר לא היה בין החיים והם מעולם לא נפגשו. ג'ייסון נשוי עם 6 ילדים.
פילמוגרפיה
"נערי הכרך" (1983)
"גיבור שלא יחזור" (1983)
"שחר אדום" (1984)
"צפון ודרום" (1986)
"חתיך חתיך" (1986)
"שחר הפלדה" (1987)
"ריקוד מושחת" (1987)
"שומר הברים" (1989)
"Next of Kin" (1989)
"רוח רפאים" (1990)
"נקודת פריצה" (1991)
"עיר של אושר" (1992)
"Father Hood" (1993)
"קדילאק של סופשבוע" (1995)
"הנתיב השחור" (1998)
"לולו לנצח" (2000)
"דוני דארקו" (2001)
"הדרקון הירוק" (2001)
"ריקוד אחרון" (2003)
"11:14" (2003)
"ריקוד מושחת:לילות הוואנה" (2004)
"איזו מאמי" (2005)
"השועל והכלבלב 2" (2006)
"בוקר כחול בהיר" (2009)
טלוויזיה
The Beast (2009)
קישורים חיצוניים
פטריק סווייזי, ב-Eonline.co.il (ישראל)
לפטריק סווייזי היה בן שלא ידע עליו
הערות שוליים
קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה אמריקאים
קטגוריה:אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע
קטגוריה:אמריקאים שנפטרו מסרטן הלבלב
קטגוריה:אמריקאים שגווייתם נשרפה
קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1952
קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2009 | 2024-09-27T17:07:49 |
נדידת עמים | שמאל|ממוזער|250px|מפת הגירת המין האנושי אל מחוץ ליבשת אפריקה לפי ניתוח גנטי של מיטוכונדריון.
התמצאות: הקוטב הצפוני נמצא במרכז ואפריקה, מקור ההגירה, בחלק העליון של התמונה.
מקרא: המספרים מייצגים זמן באלפי שנים לפני ההווה.
נדידת עמים היא תופעה חברתית היסטורית, המתרחשת לעיתים בעקבות מצוקה כלכלית או לחץ של עמים אחרים. נדידות עמים גרמו לשינויים דרסטיים בהרכב האוכלוסייה של היבשות השונות ועיצבו שינויים גדולים בתולדות מין האדם הן בפרהיסטוריה והן בהיסטוריה הרשומה.
על נדודי עמים בפרהיסטוריה נערכים מחקרים בעיקר בעזרת גנטיקה אבולוציונית בסיוע של מחקר בלשני שחלקו שרוי במחלוקת חריפה ועם הסתמכות מועטה בלבד על מחקר ארכאולוגי במובנו הרגיל.
נדודי עמים פרהיסטוריים
ההגירה מאפריקה
ההשערה שמוצא האדם מאפריקה הלכה והתבססה עם התקדמות המחקר במאה העשרים. עקב עבודת המיפוי הגנטי ושיטות מחקר חדשניות של לואיג'י לוקה קאוולי ספורצה נחשפו מגמות ברורות של התפשטות ראשונית מאפריקה לפני כ-80,000 שנה. דומה שהקבוצות המהגרות היו קטנות ביחס ומנו לכל היותר מאות בודדות, שכן המגוון הגנטי של צאצאי יוצאי אפריקה מוגבל מאוד.
באופן כללי קיים קונצנזוס נרחב למדי שעיקר ההגירה הוא בקבוצה בת מאתיים איש לכל היותר שהיגרה דרך קרן אפריקה לחופו הדרומי של חצי האי ערב. צאצאי קבוצה זו המשיכו ואכלסו את חופיו המזרחיים של חצי האי לחופי המפרץ הפרסי. באזורים העשירים והפוריים של עמק הפרת והחידקל התבססה אוכלוסייה גדולה למדי, שצאצאיה יישבו את כל חופי אסיה הדרומיים, אינדונזיה, ואוסטרליה לפני כ-40,000 שנים. קבוצת אחרת היגרה צפונה ומזרחה, לתוככי הערבה האסיאתית. את אירופה אכלסו ככל הנראה משלושה כיוונים שונים – הגירה דרך מזרח הים התיכון לספרד ולאיטליה, הגירה מצפון-מזרח של צאצאי המהגרים לערבה האסייתית, והגירה של חקלאים לאורך חופיו המזרחיים של הים התיכון.
מאוכלוסייה זו שרדו שרידים גנטיים מעטים למדי, המרוכזים בעיקר בחבל הבסקים, ומתדלדלים ככל שמתרחקים ממנו. עיקר האוכלוסייה האירופית בת ימינו היא הינדו-אירופית במוצאה, כפי שיוסבר להלן.
היבשות האחרונות שאוכלסו הן אמריקה הצפונית והדרומית.
אכלוס אמריקה
בהערכה כיצד ומתי אוכלסו האמריקות קיימות נקודות מחלוקת רבות. רוב החוקרים מסכימים על קבוצה אחת – מהגרים בעלי שפה אינואיטית הקרובה ככל הנראה למשפחת השפות הטונגוזיות, ובפרט לצ'וקצ'ית, שהגיעו לחופי קנדה המערביים לפני כ-11,000 שנה, בתקופת עידן הקרח האחרון בו היה מעבר יבשתי שגישר על ים ברינג. קיימת מחלוקת באשר לשתי קבוצות נוספות: קבוצה שהעדויות לה שרויות במחלוקת חריפה, ותיקה הרבה יותר ומכונה אמרינדית. זו היגרה כמשוער לאמריקה לפני כ-35,000 שנים. מחלוקת מתונה קיימת באשר לקיום קבוצה שהקדימה את האינואיטים בכ-2,500 שנה והייתה כמוהם ממוצא טונגוזי.
שתי הקבוצות החדשות, עם קבוצת החלוץ הוותיקה או בלעדיה, השלימו את אכלוס אמריקה הדרומית עד פטגוניה לפני 10,000 שנים בלבד. נראה שבתהליך התפשטותן הן הכחידו את רוב המגה-פאונה שחיה באמריקות.
סין ומזרח אסיה
בסין ובכל מזרח אסיה אותרו ארבע קבוצות גנטיות גדולות, שהתערבבו מאוחר יחסית. אישוש לנקודת מבט זו מהוות השפות המדוברות בסין ובסביבתה, הנחלקות באופן ברור לארבע משפחות גדולות. תמונה זו, הגדולה, מבליעה בתוכה שפע של פרטים עדינים יותר שכמעט ונמחקו כתוצאה מהמגמות הכלליות, ויש לשער שקבוצות נוספות שהיו באזור נמחו לחלוטין מבחינה תרבותית, ורק שרידים גנטיים מעטים נותרו, טובעים במרחשת הסינית הגדולה שמזה למעלה משלושת אלפי שנים מקיימת מגמה חזקה של ערבוב אתני והשלטת תרבות יחידה.
עד לפני שנים מעטות ניסו חוקרים בסין, בסיוע ממשלתי נמרץ, לבסס תיזה על פיה בסין התפתח המין האנושי באופן בלתי תלוי, במישרין מההומו ארקטוס. דווקא תוצאות מחקר זה, שכלל מאות של ריצופים גנטיים מכל אזורי סין, הוא שביסס את התיזה ההפוכה, המקובלת בימינו. יאמר לשבחם של החוקרים הסינים שהם לא כפפו את תוצאות מחקרם מול הדוגמה שלאורה פתחו במחקר וגם לא ניסו להסתיר את תוצאות המחקר.
הן מבחינה גנטית והן מבחינה לשונית, הרוב בסין הוא סינו-טיבטי. בצפון סין ישנן עדויות מעטות להשפעות נוספות – מונגוליות, טורקיות ואפילו הינדו אירופיות – אבל אלו מעטות מאוד. בדרום סין ישנה שונות גנטית ולשונית גדולה הרבה יותר, וניתן להבחין בה באופן מובהק בקבוצה שמקורה תאילנדי, קבוצה שמקורה אוסטרונזי, וקבוצה נוספת, קטועה מאוד ומפוזרת מאוד, שמקורה אינו ברור די צרכו ושמשפחת השפות שהיא דוברת מכונה שפות מונג-מיין.
ניתן על כן לראות שלושה תהליכי אכלוס נפרדים של דרום סין, ותהליך אכלוס מצפון שעדיין נמשך. דוברי השפות הסינו-טיבטיות, שהתבססו בצפון סין לפני לפחות 6,000 שנה, ואולי יותר. בדרום היה גל ראשון של דוברי שפות מונג יין, גל זה קדום לפחות כמו זה הצפוני ואפשר שיותר. הוא טבע בשני הגלים הדרומיים הגדולים – הגירה מאזור תאילנד והגירה אוסטרונזית – שכנראה הגיעו אחריו. לבסוף, בתוך תחומי ההיסטוריה הרשומה, החלו הסינו-טיבטיים שבצפון בהתפשטות אתנית ותרבותית דרומה ואיחדו את סין כישות פוליטית, לשונית ותרבותית.
ההתרחבות ההינדו-אירופית
עוד במאה ה-18 עמדו חוקרים על דמיון לשוני בין משפחות של שפות אירופאיות, ועל דמיון פחות ממנו בין המשפחות השונות. במרוצת המאה העשרים היו עשרות ניסיונות שונים לתת מבנה וסדר כרונולוגי באוסף השפות ההינדו-אירופיות, ניסיונות שרבים מהם הושפעו מאידאולוגיות לוקאל-פטריוטיות.
מחקר גנטי של קאוולי-ספורצה ואחרים סייע בניכוש רוב התיזות, ובימינו יש כמעט קונצנזוס למהדורה המודרנית של ההשערה הקירגנית, שממקמת עם פרוטו-הינדו-אירופי באזור שצפונה למרחב בין הים השחור לים הכספי. בסיוע בלשנות לשונית, שעדותה הופכת ברורה יותר לאחר הניכוש במחקר הגנטי, עולה התמונה הבאה: התפשטות של רועים חמושים ובעלי סוסים, שככל הנראה שלטו גם בטכנולוגיית המרכבה. עם פרוטו-הינדו-אירופאי זה התפשט ככל הנראה בכח הנשק, מה שמסביר את מחיקת התרבויות שקדמו לו, על אף שלאוכלוסיות המקור יש בדרך כלל עדויות גנטיות ברורות. ההסבר הסביר הוא שההודו-אירופיים הקדומים כבשו והשליטו את תרבותם, תוך ערבוב אתני עם העמים הכבושים.
התפשטות זו החלה לאחר המצאת הגלגל, שכן למילה גלגל בשפות ההינדו-אירופאיות יש מוצא משותף. לעומת זאת גילויים מאוחרים יותר, כמו ברזל, לא מופיעים עם שורשים משותפים. ההשערה הסבירה היא שההתפשטות ההינדו-אירופית החלה בתחום הזמן שבין 5,000 לפנה"ס ל-2,500 לפנה"ס.
ההגירה ההינדו אירופאית הגיעה בסופו של דבר רחוק מאוד: רוב השפות המדוברות בהודו, הפרסית, האלבנית, השפות הסלאביות, היוונית, הגרמאניות (כולל אנגלית והשפות הנורדיות) והלטיניות (לטינית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, פורטוגזית ורומנית) כולן שפות ממוצא הינדו-אירופי.
מספר קבוצות הינדו אירופיות נמחו מעל במת ההיסטוריה, חלקן על ידי הינדו אירופאים אחרים. החיתים, שביססו אימפריה חזקה באסיה הקטנה, נמחו תרבותית כליל על ידי הכובשים הטורקים – אם כי גנטית יושבי אסיה הקטנה הם בבירור יותר חיתים ממוצא הינדו-אירופאי מאשר טורקים. הכיבוש הזה, אפוא, היה כיבוש תרבותי ולשוני בעיקרו. הטוכארים לעומת זאת, עם הינדו אירופי שהרחיק עד מערב סין, נמחה לגמרי תרבותית וכנראה גם פיזית על ידי כובשים מונגולים.
נדודי עמים בהיסטוריה המתועדת
גויי הים
בחלקו המזרחי של הים התיכון בשלהי תקופת הברונזה, במאה ה-13 לפנה"ס מתחילות עדויות לצרות מהים שבמערב. האיום שלא ניתן לו שם החל בפשיטות על היוונים המיקנים, שבתקופה זו הגדילו את ביצוריהם, חפרו בארות עמוקות והציבו צופים למרחבי הים. האיום התפשט מזרחה, לערי המדינה החיתיות, ובמשך מאה שנים פשיטות גויי הים הלכו וגברו. עם תחילת המאה ה-11 לפנה"ס הפשיטות היו להגירת ענק חמושה בת עשרות אלפים, עם נשים וילדים. ההגירה התרחבה דרומה, לקראת מערכה גדולה במצרים בין פרעה רעמסס השלישי לגויי הים. בזכות תעודות מצריות יש בידינו שמות של חלק משבטי גויי הים, כמו הפלשתים המופיעים גם בתנ"ך, הקשקש והת'כר. ככל הנראה היו אלו פליטים נואשים וחמושים מסרדיניה, סיציליה וחצי האי האפניני. לא ידוע מה הניע אותם לנטוש את ארצותיהם ולעלות בעשרות אלפיהם על ערי מזרח הים התיכון, אך ייתכן שאחד הגורמים לכך הוא לחץ מצד עמים נודדים אחרים. רעמסס השלישי ניצח במערכה, ערך טבח רב והקים מצבה מפוארת לתיעוד ניצחונו במקדש האבו. אך תרבויות מזרח הים התיכון עמדו חרבות ומחיר הניצחון היה כבד למצרים, שאיבדה סופית את מעמדה כמעצמה בעולם העתיק.
תוך 50 שנים בלבד, מ-1,200 לפנה"ס עד 1,150 לפנה"ס, החריבו גויי הים את רוב ערי המדינה של המזרח התיכון הקדום. ביוון המיקנית חרבו פילוס, ספרטה, אתונה ומיקנה עצמה. החיתים, שהיו כה אדירים עד שהתחרו על השפעה אזורית עם מצרים העתיקה בשיא כוחה ועושרה, חזו בחורבן בירתם חתושש ועריהם כרכמש ואליחה. הפיניקים גם הם איבדו את בירתם, אוגרית, ואת חצור. בממלכת ישראל חרבה לכיש וחרבה מגידו. באזור כולו גודל האוכלוסייה הצטמק ושטחים חקלאיים רחבים ננטשו. החלו ימי הביניים הקטנים.
החורבן שהשיתו גויי הים מסמן את תום תקופת הברונזה לחופי הים התיכון המזרחי. גויי הים שלטו בטכניקת חישול הברזל, ופליטים מהאימפריה החיתית, שהייתה אולי הראשונה לשלוט בסודות חישול הברזל הפיצו את הטכניקה למרחוק. עידן הברזל החל, אך כמאתיים שנים יעברו עד שיבנו ערים חדשות והכתב יעלה מחדש.
ההונים
במאות השלישית והרביעית לספירה החל לחץ מתמשך של פושטים רכובים על סוסים ומאומנים בשימוש בקשת מעל גב סוס. פשיטות אלו התרחבו בהתמדה (השווה להגירת גויי הים) עד שהתגבשו לפלישה מאורגנת תחת הנהגת אטילה ההוני.
מוצאם וזהותם של ההונים אינם ידועים בוודאות, למעט מקורם בערבה האסיאתית האדירה. קומץ מילים שתועדו על ידי בני התקופה מעיד על שפה הינדו-אירופית. עדויות אחרות מצביאות על מוצא טורקי. גישה דיאלקטית מודרנית רואה בהונים ערב רב משבטים שונים, בהם הינדו-אירופים מצפון איראן של ימינו, מונגולים ממזרח הערבה האסייתית וטורקים ממרכזה. ייתכן ושפה הינדו אירופית כלשהי שימשה לכולם לינגואה פרנקה.
פלישת ההונים פגעה קשה באימפריה הרומית, אך את עיקר החורבן חוללו בכך שגרמו לשבטים גרמאניים רבים לנוס משטחיהם באזור הים השחור ומזרח אירופה ולנוע מערבה.
נדודי העמים הגרמאניים ומפלת האימפריה הרומית המערבית
עם נהירתם של שבטי הונים מאסיה אל מזרח ומרכז אירופה נדחקו השבטים הגרמניים שחיו עד אז באזורים אלו מערבה, תוך כדי החלשת האימפריה הרומית והשמדתה לבסוף, והקמתם של ממלכות גרמניות על שטחי האימפריה. במסעות ההרס כל עושרם של התרבויות הקודמות – הרומית, היוונית וכו' אבדו, והחלו ימי הביניים.
המונגולים, העמים הטורקים וקץ ביזנטיון
הקולוניאליזם האירופי
ראו גם
אבולוציה של האדם
גאוגרפיה אנושית
גאוגרפיה היסטורית
קישורים חיצוניים
*
קטגוריה:היסטוריה חברתית
קטגוריה:גנאלוגיה גנטית
קטגוריה:אנתרופולוגיה | 2024-07-28T04:57:01 |
ספרי בלשים | REDIRECT ספרות בלשית | 2004-09-18T12:20:49 |
נפוליאון השלישי | 250px|ממוזער|שמאל|הנס המלכותי של נפוליאון השלישי
נפוליאון השלישי, הידוע גם כלואי-נפוליאון בונפרטה (בצרפתית: Louis-Napoléon Bonaparte, שמו המלא שארל לואי נפוליאון בונפרטה; 20 באפריל 1808 – 9 בינואר 1873) היה צאצא לבית בונפרטה, אחיינו של נפוליאון בונפרטה, שנבחר בשנת 1848 לנשיא הרפובליקה הצרפתית השנייה, ולאחר כארבע שנים ביצע הפיכה שלטונית והכריז על עצמו כקיסר הקיסרות הצרפתית השנייה. הוא היה האדם הראשון שתוארו היה נשיא צרפת, והמונרך האחרון של צרפת. בתום שלטונו החל הבל אפוק.
שלטונו של נפוליאון השלישי החל כדיקטטורה ריכוזית, אך הפך, במהלך השנים, למעין מונרכיה מרוככת, שבה ניתן פתחון פה במידת מה לאופוזיציה, וסמכויות הוענקו לפרלמנט. בתקופת שלטונו נחל הישגים במדיניות הפנים, שהבולט בהם הוא בינויה מחדש של פריז במסגרת תוכנית אוסמן להתחדשות פריז, אך אופיו הסמכותני של המשטר הביא לניכור בינו ובין חלקים נרחבים מהעם הצרפתי. בתחום מדיניות החוץ נחל הצלחות, אך גם תבוסות, שנבעו לא אחת ממדיניות הפכפכה והרפתקנית. מדיניות זו היא שהביאה לפרוץ מלחמת פרוסיה צרפת בשנת 1870 בה נחל תבוסה מכרעת, שהביאה לסוף שלטונו, ולקץ הקיסרות שהקים. בשנת 1873 מת בגלות.
ילדות ונעורים, מוצא וקריירה מוקדמת
נפוליאון השלישי (הידוע אף כ"לואי נפוליאון" בטרם הוכתר לקיסר) היה בנם של לואי בונפרטה, אחיו של נפוליאון בונפרטה, והורטנס דה בוארנה, בתם של ז'וזפין דה בוארנה אשתו הראשונה של נפוליאון, ואלכסנדר דה בוארנה שהוצא להורג בימי המהפכה הצרפתית. אורטנס נישאה ללואי בלחץ אימה ואביה החורג, אולם לא אהבה את בעלה והם חיו בנפרד. לפיכך יש המפקפקים בחוקיותו של נפוליאון השלישי. אורטנס הייתה ידועה במאהביה, ולא נמצא כל דמיון בין הילד לבין אביו, בניגוד לאחיו שדמו מאוד לאביהם. אם כי במספר דברים דמה נפוליאון לאביו, לדוגמה התקפי דיכאון חוזרים ונשנים. נפוליאון עצמו מעולם לא הטיל ספק בחוקיותו.
בתקופת מלכותו של נפוליאון בונפרטה, קיבלו לואי בונפרטה ואשתו את המלוכה בהולנד, שהייתה אז מדינת בובה של צרפת. לאחר תבוסותיו והדחתו של נפוליאון בונפרטה ב-1815 ושובו של בית בורבון לכס המלוכה בצרפת, גורשו כל בני משפחת בונפרטה ויצאו לגלות. אז'ן, אחיה של אורטנס, היה נשוי לאוגוסטה, בתו של מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה ובזכותו הצליח לקבל מקלט בחצר המלוכה הבווארית, ולארגן מקלט דומה גם לאחותו ובנה. אורטנס שהתגרשה בינתיים מלואי, עברה לגור בטירת ארננברג, בקנטון תורגאו.
עם מותו של נפוליאון השני בשנת 1832, בנו של נפוליאון אשר לא מלך על צרפת ולו אף יום אחד, עברו תקוותיהם של הבונפרטיסטים למשפחתו של לואי בונפרטה, ובאופן אישי אל לואי נפוליאון הצעיר.
הן בתקופת הרסטורציה והן בתקופת המונרכיה של יולי, נותרה בצרפת תנועה בונפרטיסטית פעילה, שרצתה להדיח הן את בית בורבון והן את בית אורליאן, ולהשיב צאצא לבית בונפרטה לכס המלוכה הצרפתי. על פי חוק ירושת הקיסרות, שנפוליאון בונפרטה חוקק בעודו בכס השלטון, יורשו הטבעי היה בנו, נפוליאון השני, המכונה "מלך רומא", תואר שניתן לו על ידי אביו בתקופת הזוהר של הקיסרות. אך נפוליאון השני היה צעיר חולני, שחי בחצר המלוכה ההבסבורגית בווינה בתנאים הקרובים לתנאי כליאה. השני בתור לירושת הקיסרות היה ז'וזף בונפרטה, אחיו של נפוליאון, ולאחר מכן לואי בונפרטה ובניו. מותו של נפוליאון השני בשנת 1832 ומות אחיו הבכור, הפכו את לואי נפוליאון הצעיר לבכיר מהדור הצעיר של בית בונפרטה, לאחר דודו ז'וזף ואביו, שניהם אנשים מבוגרים, שפרשו מפעילות פוליטית. תקוותיהם של הבונפרטיסטים בצרפת היו ממוקדות בלואי נפוליאון הצעיר.
בשנת 1836 שב לואי נפוליאון לצרפת, לראשונה מאז ילדותו. בתחילה הנהיג התקוממות בונפרטיסטית מקומית בשטרסבורג. לואי פיליפ, מלך צרפת, מייסדה של המונרכיה של יולי, עמד בפני אופוזיציה שבאה מכמה כיוונים, הן מצד תומכי שארל העשירי, מלך צרפת, שאת מקומו תפס לאחר מהפכת יולי 1830, שכונו "לגיטימיסטים", מצד הבונפרטיסטים, ומצד גורמים עצמאיים. המהפכה נכשלה, ולואי נפוליאון שב לשווייץ. כאשר לואי פיליפ דרש את הסגרתו, השווייצרים סירבו להסגירו בטענה כי הוא אזרח, ואיש הכוחות המזוינים שלהם. על מנת להימנע מתקרית העלולה להוביל למלחמה, חזר בו לואי פיליפ מדרישתו.
לואי נפוליאון גלה בחשאי לארצות הברית שם בילה ארבע שנים בניו יורק. כן סייר במרכז אמריקה. באוגוסט 1840 שב בחשאי לצרפת, ועמו מספר שכירי חרב. הם נחתו בבולון. הפעם נתפס ונדון למאסר עולם, אם כי את מאסרו בילה בנוחות יחסית, במבצר בעיר אם שעל הסום. בהיותו במבצר נחלשה ראייתו. במהלך שנות מאסרו כתב מאמרים ופמפלטים שבהם שילב את טענתו לכס הקיסרות עם מצע מדיני וכלכלי מתקדם, אפילו סוציאליסטי במידה. ב-1844 מת דודו ז'וזף, ובכך התקדם בטענתו לכס המלוכה. לבסוף הצליח להימלט לסאות'פורט שבאנגליה במאי 1846, על ידי כך שהחליף בגדיו עם בנאי שעבד במצודה. לימים יכנו אותו אויביו הפוליטיים "באדינגה" (Badinguet) על שם הבנאי שאת זהותו קיבל. כעבור חודש מת אביו, והוא הפך לטוען העיקרי לכס המלוכה מטעם בית בונפרטה.
שובו של נפוליאון לצרפת
שמאל|ממוזער|250px|כרזת תעמולה בונפרטיסטית המראה את כל ארבעת הנפוליאונים. נפוליון בונפרטה ובנו נפוליאון השני, נפוליאון השלישי ובנו נפוליאון הרביעי
לואי נפוליאון חי בבריטניה עד לתחילת מהפכות 1848 בצרפת. הדחתו מכס המלוכה של לואי פיליפ והקמת הרפובליקה יצרו אפשרות לשובו לגבולות מולדתו, הפעם כאיש חופשי. אך מיד עם שובו התבקש על ידי הממשלה הזמנית לצאת מגבולות המדינה, שכן הממשל החדש, שהיה קרוע במאבקים פנימיים בין רדיקלים ומתונים, חש כי הימצאותו בצרפת יוצר נטל לא נוח על הממשלה הרופפת ממילא. הוא שב לאנגליה, ושם התנדב לכוח משטרה מקומי, שהוקם למקרה של מהומות של רדיקלים שכונו "צ'ארטיסטים", ודרשו רפורמות מקיפות כזכות הצבעה לכל, ועריכת בחירות תדירות לפרלמנט. באפריל 1848 התאפשר לו לשוב והוא הצליח אף להיבחר כחבר האספה המחוקקת, שנבחרה על מנת לנסח לצרפת חוקה חדשה. תרומתו הייתה שולית, ויש שלגלגו על שמץ המבטא הזר שדבק בו בשנות גלותו. הוא נעדר מצרפת בתקופת מהומות הפועלים בחודש יוני 1848, אותן דיכא הגנרל לואי אז'ן דה-קאביניאק, במחיר דמים כבד.
נשיא הרפובליקה הצרפתית
בחודש נובמבר 1848 התקבלה חוקה חדשה לרפובליקה השנייה, שקבעה בחירות אישיות וישירות לנשיאות. אלו נערכו ב-10 בדצמבר 1848. בבחירות אלו התמודד לואי-נפוליאון אל מול קאביניאק, וזכה ביותר מחמישה מיליון וחצי קולות, שהם 75% מסך הקולות הכשרים. יריבו, קאביניאק, זכה בפחות ממיליון וחצי קולות. נפוליאון, שלא היה בעל קריירה פוליטית, יכול היה להציג עצמו כאיש שדעותיו מתאימות לכול. הימין המונרכיסטי, התומך בבית בורבון או בית אורליאן, ורבים מבני המעמד העליון, תמכו בו כ"רע במיעוטו", אדם המסוגל להחזיר סדר ויציבות לצרפת, ולמנוע מהמהפכנים הסוציאליסטים את רצונם. חלק ניכר ממעמד הפועלים התעשייתי תמך בו בשל דעותיו הכלכליות שנתפסו כמתקדמות. ההמונים באזורים הכפריים, שהם שהעניקו לו את מרבית קולותיהם, הצביעו בחלקם בשל התהילה והזיכרונות הקשורים בשם בונפרטה, בניגוד למתחריו, שהיו כמעט אלמונים. מצעו של לואי-נפוליאון כלל השבת הסדר על כנו לאחר חודשים של מהומות, ממשל חזק וריכוזי, וגדולה לאומית, בהתאם לשם משפחתו. בהתאם לכך, כאשר עלה על כס הנשיאות, כונה בפי כל "הנשיא-הנסיך" (Le Prince-Président).
על אף ניצחונו הגדול, עמד לואי-נפוליאון בפני פרלמנט המורכב ממונרכיסטים, שראו בממשלו אך גשר לרסטורציה של אחד מבתי המלוכה המתחרים. לואי-נפוליאון משל בזהירות במהלך חודשי כהונתו הראשונים, ובחר בחברי ממשלתו מקרב המתונים שבאנשי הימין, אורליאניסטים חברי "מפלגת הסדר" (
Parti de l'Ordre) מפלגה מונרכיסטית מתונה, ובאופן כללי נמנע מלהתעמת עם האספה השמרנית. הוא חיזר אחר תמיכת הקתולים, בכך שסייע להשיב את שליטת האפיפיור בעיר רומא, ואחר תמיכת החילונים המתונים בכך שהתנה סיוע זה ברפורמות ליברליות במדינת האפיפיור לרבות מינוי ממשלה ליברלית, וקבלת קוד נפוליאון. בכך העלה עליו את חמת הרוב הקתולי שבין חברי האספה. הוא שב וניסה לקבל את תמיכת הקתולים בכך שאישר את "חוק פאלו" ( Loi Falloux), ב-1850, שהעניק לכמורה הקתולית תפקיד מרכזי במערכת החינוך הצרפתית.
בשנה השלישית לכהונתו בת ארבע השנים, ביקש הנשיא מהאסיפה הלאומית לשנות את החוקה כך שיתאפשר לו להתמודד לכהונה נוספת, בטענה שארבע שנות כהונה אינן מספיקות על מנת ליישם את תוכניתו הכלכלית והחברתית במלואה. חוקת הרפובליקה השנייה איפשרה לנשיא רק תקופת כהונה אחת בת ארבע שנים, וזאת מחשש פן תידרדר הנשיאות למוסד דיקטטורי, והנשיא ייבחר שוב ושוב. האספה הלאומית, שנשלטה על ידי מונרכיסטים שרצו להשיב את בית בורבון, סירבה לדרישה זו.
האספה הלאומית קיבלה חוק שהטיל מגבלה על זכות ההצבעה, והעניק אותה רק למי שישב שלוש שנים באותו המחוז, ובכך נמנעה מרבים, שנעו ונדו בחיפוש אחר פרנסה, זכות ההצבעה. לואי נפוליאון ניצל קבלת חוק מפלה זה על מנת להתעמת באופן פומבי עם האספה הלאומית. הוא הקיף עצמו בסגנים נאמנים, הבטיח את תמיכת הצבא, ויצא למסע במדינה ובו נאם נאומים פופוליסטיים בגנות האספה, תוך שהוא מציג עצמו כתומך ומגן על זכות ההצבעה לכול.
לאחר חודשים של מבוי סתום פוליטי, ותוך שימוש בכספי פילגשו, הרייט הווארד, יזם לואי נפוליון מהפכה, הפיכת 2 בדצמבר 1851 בצרפת, ובה קיבל ב-2 בדצמבר 1851, סמכויות דיקטטוריות. תאריך זה נבחר בקפידה. היה זה יום השנה להכתרתו של נפוליאון הראשון כקיסר, וכן יום השנה לקרב אוסטרליץ. משאל עם שנערך לאחר מכן אישר את המהפך השלטוני, אם כי היותו של המשאל הוגן היה מוטל בספק. המהפך הביא לניכור בין לואי נפוליאון לבין חלק מתומכיו. אישים כויקטור הוגו שאהדו אותו קודם, היו למבקריו הקשים ביותר. הוגו עצמו יצא לגלות, והפך למבקר קולני של משטרו של לואי-נפוליאון, על אף החנינה שהעניק לואי-נפוליאון למתנגדיו הפוליטיים בשנת 1859.
קיסר צרפת
שלטון סמכותני
עם עלייתו לשלטון יזם לואי-נפוליאון שורת חוקים ששמרו על עקרון הפרלמנט הנבחר ועל זכות ההצבעה לכול. עם זאת, משטרו החדש של לואי נפוליאון עיקר מתוכן את מוסד הפרלמנט, והכוח האמיתי ניתן בידי לואי-נפוליאון וממסדו. כעבור שנה, ב-2 בדצמבר 1852, לאחר שהדבר אושר בידי משאל עם נוסף, בוטלה באופן רשמי הרפובליקה הצרפתית השנייה, והוקמה הקיסרות השנייה. הנשיא לואי נפוליאון בונפארטה הפך לקיסר נפוליאון השלישי, תוך שגם נפוליאון השני ביש המזל, שלא זכה למלוך בפועל במולדתו, נלקח במניין, שכן מבחינה פורמלית היה קיסר צרפת לתקופה קצרה בין 22 ביוני ל-7 ביולי 1814.
החוקה החדשה של הקיסרות נתנה ללואי נפוליאון את כל הסמכויות שהיו לדודו, נפוליאון בונפרטה. הקיסר מינה את ממשלתו, שהייתה אחראית אך כלפיו, הוביל את מדיניות הפנים ומדיניות החוץ, ויזם חקיקה. לצידו פעל בית מחוקקים נטול סמכויות למעשה (שכן סמכות החקיקה ניתנה לקיסר, ותפקיד הסנאט היה רק לבחון את התאמת החוקים לחוקה) אשר התכנס לשלושה חודשים מדי שנה. כן פעל "סנאט" שחבריו מונו על ידי הקיסר לכל ימי חייהם, שבחן את התאמת החוקים לחוקה. הייתה זו דיקטטורה ריכוזית, אשר הושלטה על מדינה שמזה למעלה מחצי מאה הייתה בעלת מסורת מהפכנית ודמוקרטית, וקידשה את זכויות האדם. קרל מרקס, אשר הביט מן הצד בהתפתחויות אלו כתב על הכתרתו של לואי נפוליאון לקיסר את מאמרו הידוע "השמונה עשר בברימר של לואי בונפרטה", שבו העיר כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים, פעם כטרגדיה ופעם כפארסה. משטרו החדש של נפוליאון השלישי החל לשלוח אסירים פוליטיים ופליליים למושבות עונשין כאי השדים או קלדוניה החדשה.
שמאל|ממוזער|250px|נפוליון השלישי בשנת 1863. צויר על ידי ז'אן-איפוליט פלנדרן.
הקיסר החדש, שעד אז היה רווק (על אף שהיה מטופל בפילגש, היא הווארד, ובשני ילדים מקשרים רומנטיים קודמים, מתקופתו בכלא במצודת אם) החל במהירות לחפש אישה על מנת לייסד עמה שושלת מלכותית, ולזכות ביורש עצר חוקי. רוב בתי המלוכה באירופה נרתעו מקשר לבית בונפארטה, שנחשבו על ידם לצעירים זה מקרוב באו, ויורשות העצר מבתי המלוכה הגדולים סירבו לפניותיו. לבסוף בחר נפוליאון באצילה ספרדית ממוצא סקוטי בשם אז'ני דה מונטיז'ו, שגדלה בפריז, תוך שהוא מכריז כי עדיף לו להינשא מתוך היכרות אישית ואהבה, מאשר להינשא לאישה שאינו מכיר, כאשר יתרונות הקשר הזה יהיו כרוכים בהקרבה. בינואר 1853 נישא הזוג, אז'ני הייתה אז בת 26, ונפוליאון מבוגר ממנה בתשע עשרה שנים. ב-28 באפריל 1855 ניצל נפוליאון מניסיון התנקשות. ב-1856 נולד לזוג בנם היחיד, יורש העצר נפוליאון אז'ן לואי. בינואר 1858 ניצל הזוג מניסיון התנקשות נוסף שארגן מהפכן איטלקי בשם פליצ'ה אורסיני.
הקיסרות הליברלית
שינוי משמעותי חל במדיניות הפנים בערך בשנת 1861. עד לתקופה זו שלט נפוליאון השלישי באופן סמכותני, והשתמש באופן נרחב בצנזורה על מנת למנוע ביטוי מהאופוזיציה, וכן ערך מניפולציות בתוצאות הבחירות. מהפרלמנט ("הגוף המחוקק") נמנעו סמכויות של ממש, וחופש הדיבור בו היה מוגבל. במרוצת העשור השביעי של המאה ה-19, החל נפוליאון במדיניות פשרנית, וניסה לרצות את יריביו הליברלים. הוא התיר ויכוח חופשי בפרלמנט, ומתן פומבי לתוכן הוויכוח. בהדרגה החלו השרים להסביר פעולותיהם בפרלמנט, דבר שסתר את העיקרון כי הם אחראים רק כלפי הקיסר. לאחר מכן הקל את המגבלות על הצנזורה. בשיא התהליך, בשנת 1870 מונה הליברל אמיל אוליבייה, מן המפלגה השלישית ובעבר אחד ממנהיגי האופוזיציה, לראש הממשלה בפועל. עשור אחרון זה לפעילותו של נפוליאון מכונה בפי ההיסטוריונים כ"קיסרות הליברלית", ויש המעריכים כי משטר זה היה מעין מונרכיה מתונה, בנוסח המונרכיה של יולי. לקראת סיום תקופת שלטונו פרחה האופוזיציה. עיתונים פוליטיים המתנגדים לקיסר, צירי אופוזיציה בפרלמנט שמספרם גדל מבחירות לבחירות, ושיח ציבורי ער ופורה, היוו אתגר של ממש לממשלו של נפוליאון השלישי, לקראת התבוסה הצבאית שהביאה עליו את הקץ.
מדיניות כלכלית וחברתית
הכלכלה הצרפתית עברה בתקופת נפוליאון השלישי מודרניזציה מהירה, וזאת עקב רצונו להירשם בדפי ההיסטוריה כרפורמטור. התיעוש של צרפת בתקופה זו, באופן כללי, תאם הן את רצון אנשי ההון והן את האינטרסים של מעמד הפועלים. נפוליאון שיפץ את פריז, ניקה את סמטאותיה ומשכנות העוני שבה, הרחיב את רחובותיה ובנה בה גנים ופארקים, והכל בניצוחו של ברון אוסמן. מטרתה של תוכנית אוסמן להתחדשות פריז הייתה לשפר את תנאי החיים בעיר הצפופה, אך גם למנוע מהפכת נגד. הרחובות הצרים והמפותלים, אשר שימשו רקע למהפכות ב-1789, 1830 ו-1848, והיו אידיאליים לחסימה בבריקדות על ידי המון אזרחים זועמים, נהרסו ובמקומם נבנו שדרות רחבות, אידיאליות למצעד טורי חיילים ולמעבר תותחים. למעשה הפך השינוי את פריז לעיר חדשה ומודרנית, אחת היפות בעולם, ובה שדירות רחבות ידיים, בית אופרה חדש, כיכרות וכנסיות מרשימים ביופיים. לשינוי הייתה גם משמעות חברתית, שכן הריסת מגורי הפועלים העלובים על מנת לבנות את השדרות חייבה מעבר של פועלים לשכונות החיצוניות של פריז, יצירת מקומות תעסוקה, ורשת תחבורה.
חלק מתומכי נפוליאון היו "סן-סימוניסטים", שתמכו במעין סוציאליזם אוטופי. אלו ייסדו חברה בנקאית בשם "Crédit Mobilier", שמכרה מניות לציבור, והשתמשה בכסף למימון יוזמות תעשייתיות ברחבי צרפת. התוצאה הייתה תקופה של התפתחות כלכלית ניכרת. נפוליאון עצמו העניק עדיפות לכלכלה, ורצה לבסס אותה על סחר חופשי, על אשראי זול, ועל פיתוח תשתיות יזום. הוא האמין כי הגירעון בתקציב יתאזן מרווחי העתיד.
למזלו, פעל נפוליאון בתקופה שעודדה את הפיתוח התעשייתי. גילוי הזהב בקליפורניה ובאוסטרליה הגדיל את אספקת ההון באירופה. בשנותיה הראשונות של הקיסרות, ניצלה הקיסרות את ההון האנושי שנוצר מהילודה המוגברת בתחילת תקופת הרסטורציה. עליית המחירים המתונה והעקבית שבאה כתוצאה מהעלייה באספקת הכסף, עודדה יצירת חברות והשקעה בהון. רשת הרכבות התרחבה מ-3,000 קילומטרים בתחילת העשור השישי של המאה ה-19 ל-16,000 קילומטרים בסיומו, דבר שאיפשר פיתוחם של מכרות ובתי חרושת באזורי הפריפריה. באופן פרדוקסלי תוכננה הרשת כשפריז במרכזה, וממנה מובילים קווי הרכבת אל כל ערי צרפת, אך הערים עצמן אינן מחוברות בקו רכבת. כך, מי שנסע בין מרסיי לבורדו היה צריך לעבור דרך פריז. הייתה זו שיטה בלתי יעילה, שמנעה את אפשרות השינוע של צבא צרפת במקרה של מלחמה, ולואי נפוליאון שילם על כך מחיר כבד בשנת 1870. צי אוניות הסוחר עבר אף הוא מודרניזציה, וספינות קיטור מברזל החליפו את ספינות העץ הנושנות. בין 1859 ל-1869 בנתה חברה צרפתית את תעלת סואץ, והביאה לעידן חדש בתעבורה ובמסחר.
ההתיישבות באלג'יריה
אלג'יריה, מושבתה הגדולה והחשובה ביותר של צרפת, הייתה תחת שלטון צרפתי מאז 1830. נפוליאון השלישי היה בעל יחס אוהד לתושבי אלג'יריה, ולכן עצר את הגירת האירופאים לפנים הארץ, והגביל את מגוריהם לרצועת החוף. הוא שחרר את מנהיג המורדים האלג'ירי עבד אל-קאדר, שהשלטון הקודם כלא, לאחר שחירותו הובטחה לו אם יניח את נשקו, והעניק לו מענק בסך 150,000 פרנק. הוא התיר כניסתם של מוסלמים לשירות הצבאי ולשירות המדינה, ואיפשר הגירתם לצרפת. כן איפשר מתן אזרחות צרפתית לילידי אלג'יריה, אך לשם כך היה עליהם לקבל את כל הקוד האזרחי הצרפתי, שכלל סעיפים הנוגעים לירושה ונישואים הסותרים את רוח האסלאם.
השינוי החשוב ביותר שערך נפוליאון השלישי באלג'יריה הוא השינוי במערכת רישום המקרקעין. כוונתו של נפוליאון השלישי הייתה טובה, אך כאשר ביצע מודרניזציה במערכת הרישום, והרס את השיטה המסורתית, הביא הדבר לנישול רבים מהילידים מאדמותיהם. השיטה הישנה התבססה על בעלות שבטית במקרקעין, והחלפתה בבעלותם של יחידים, כאשר הבסיס היה ישיבה במקרקעין במשך שלושה דורות, פגעה מאוד בתושבים. בפועל השתמשו בשיטת הרישום החדשה פקידים מושחתים על מנת להפוך חלק גדול מהמקרקעין לאדמות ציבור.
מדיניות החוץ
בנאומו בבורדו ב-1852 הכריז נפוליאון השלישי כי "הקיסרות היא השלום" (L'Empire, c'est la paix). כוונתה של הכרזה זו הייתה כי שלא כדודו, לא יחפוץ נפוליאון השלישי להתקיף מעצמות אירופיות אחרות על מנת להגדיל את שטחה של קיסרותו. עם זאת, ראה עצמו מחויב לקו תקיף במדיניות החוץ, והזהיר כי לא יעמוד מן הצד אם תגלה מעצמה אירופית תוקפנות כלפי שכנותיה. הוא תמך ב"פוליטיקה של אומות" (politique de nationalités), שכללה עיצוב מחדש של מפת אירופה, וביטול יחידות קטנות לטובת מדינות לאום גדולות יותר. כך גילה עניין ומעורבות במאבק לאיחוד איטליה, אם כי גם בעניין זה היה הפכפך ולא עקבי. לאחר הצלחות ראשוניות בתחום מדיניות החוץ, ומשחש עצמו בטוח בשלטונו מבחינת מדיניות הפנים, נטה אף להרפתקנות שהביאה לעיתים לתבוסות משפילות. התערבות בעניין שולי, סכסוך בדבר הירושה הספרדית, אותו הוביל לכלל משבר מדיני עם פרוסיה שהייתה כוח עולה באירופה, הביא לבסוף לתבוסתו הצבאית, ולקץ שלטונו, כמו גם לקץ הקיסרות השנייה.
מלחמת קרים
התנגדותו של נפוליאון השלישי לתביעותיה של האימפריה הרוסית להשפעה במרחב האימפריה העות'מאנית הביאה להצלחה ראשונית במדיניות החוץ של נפוליאון, השתתפותה של צרפת במלחמת קרים, בין 1853 ל-1856.
המלחמה נמשכה כשנתיים. על אף ניהולה הרשלני של המלחמה, והאבדות הרבות של בעלות הברית, חלקן הגדול ממגפות שפשו בקרב הכוחות ומתנאים סניטריים ירודים, נתפסו תוצאות המלחמה כהצלחה. המלחמה הסתיימה עם כיבוש סבסטופול, והכתרתו של אלכסנדר השני לצאר, שאיפשר משא ומתן לקראת שלום. חוזה השלום היווה תבוסה ניצחת למדיניות הרוסית במזרח התיכון והיא ויתרה על ניסיונה להפוך לנותנת החסות של הנוצרים האורתודוקסים באימפריה העות'מאנית.
מבחינת נפוליאון השלישי היו תוצאות המלחמה מוצלחות ביותר. הוא הצליח לכרות ברית עם בריטניה שהמשיכה זמן רב לאחר סיום המלחמה. תבוסתה של רוסיה, והברית שנכרתה עם בריטניה, שיפרו מאוד את מעמדה של צרפת ביבשת. הייתה זו המלחמה הראשונה בין המעצמות האירופיות מאז סיום המלחמות הנפוליאוניות וקונגרס וינה, והיא סימנה את שבירת מערכת הבריתות האירופית ששמרה על השלום ביבשת במשך כחצי מאה. "הקונצרט האירופי", המבוסס על הברית המרובעת שהביסה את נפוליאון בקרב ווטרלו בין בריטניה, אוסטריה, רוסיה ופרוסיה לא היה עוד. הוועידה שסיימה את המלחמה בשנת 1856 נערכה בפריז, בירתו של נפוליאון השלישי, וסימנה הצלחה לנפוליאון השלישי ולמשטרו.
אסיה
שמאל|ממוזער|200px|השוגון היפני האחרון, טוקוגאווה יושינובו, במדי הצבא הצרפתי
מדיניות החוץ של נפוליאון השלישי באסיה שאפה להשיג לצרפת השפעה ומושבות. תוצאה מאריכת ימים של מדיניות זו הייתה שליטתה של צרפת בהודו סין שנמשכה כמאה שנה.
ב-1857 סייע נפוליאון השלישי במגעים בין בריטניה ופרס שסיימו את מלחמת בריטניה פרס, ב"הסכם פריז".
במזרח אסיה החל בנקיטת צעדים ממשיים לביסוס השפעה קולוניאליסטית צרפתית בהודו סין. ב-1858 שלח משלחת ימית בפיקודו של שארל ריגו דה ז'נילי, על מנת להעניש את הווייטנאמים על היחס הגרוע שהעניקו למיסיונרים קתולים, ולאלץ את חצר המלוכה לקבל נוכחות צרפתית במדינה. מאחורי צעדים אלו עמד הרצון לבסס את מעמדה של צרפת כמעצמה עולמית מן הדרגה הראשונה, ואמונה בייעודה של צרפת בהפצת התרבות הצרפתית ברחבי העולם.
צעדים אלו הובילו לפלישה של ממש ב-1861. עד 1862 הסתיימה המלחמה בייסודה של מושבה צרפתית בדרומה של וייטנאם בשם קוצ'ין סין, שאיחדה שלושה ממחוזותיה הדרומיים של וייטנאם, שלושה מנמלי וייטנאם נפתחו לסחר צרפתי, ומעבר חופשי ניתן לגייסות צרפתים לעבר קמבודיה, דבר שהוביל להקמת פרוטקטורט צרפתי בקמבודיה ב-1863. הקיסר הווייטנאמי טו דוק הסכים אף לחופש פעולה למיסיונרים צרפתים בתחומי ממלכתו, ולהענקת פיצויים נדיבים לצרפת בשל עלות המלחמה.
בסין השתתפו גייסות צרפתים במלחמת האופיום השנייה לצד כוחות בריטים, וב-1860 נכנסו כוחות צרפתים לבייג'ינג. סין הוכרחה לוותר על זכויות סחר, לאפשר מעבר חופשי בנהר היאנג-צה, להעניק זכויות אזרח מלאות וחופש דתי לנוצרים, ולפצות את בריטניה וצרפת בסכום גדול. הצלחה זו, בצירוף עם כיבושיה של צרפת בווייטנאם, יצרה ספירה של השפעה צרפתית בדרום מזרח אסיה ובחלקים מדרום סין.
ב-1866 תקפו כוחות צרפתים את קוריאה בתגובה להוצאתם להורג של מיסיונרים צרפתים. על אף שמסע המלחמה בקוריאה היה יוזמה של קצינים ודיפלומטים צרפתים מקומיים, וכנראה לא אושר מראש על ידי הממשלה, הביא כישלונו לירידה בהשפעה הצרפתית באזור. ב-1867 נשלחה ליפן משלחת צרפתית שסייעה לשוגון טוקוגאווה יושינובו במודרניזציה של כוחותיו, ואף נטלה חלק במלחמתו נגד כוחות הקיסר המכונה מלחמת בושין. במלחמה זו כשלו כוחותיו של השוגו ועמו שלטונו של השוגון, דבר שאיפשר את עליית כוחו של קיסר יפן דאז, מוצוהיטו, והיה הרקע לרסטורציית מייג'י, ולהפסקת הניסיונות להשגת השפעה צרפתית ביפן.
איטליה
מדיניותו של נפוליאון השלישי בשאלה האיטלקית הייתה בעלת חשיבות מכרעת במאבק האיטלקים לאיחוד איטליה. נפוליאון השלישי נקרע בין אהדתו למהפכנים האיטלקים, מורשת ימי נעוריו בקרבונארי, ואינטרסים אחרים, כגון מאזן הכוחות בין המעצמות באירופה, או הצורך לפייס את הקתולים בצרפת, שהניעו אותו, לעיתים, לצעדים המנוגדים למטרת האיחוד.
מטרתו האמיתית של נפוליאון הייתה סיוע לאידיאל הלאומיות האיטלקית, ובמיוחד סיום שלטונה של אוסטריה בלומברדיה ובוונציה. אוסטריה סימלה עבור המהפכן את כל מה שהיה ישן ורקוב, ערש הריאקציה, המונרכיה ה"לגיטימית" והמחסום הגדול של סימון הגבולות באירופה על פי קווים לאומיים. האופוזיציה לנפוליאון משמאל אהדה ברובה את שאיפת האיטלקים לאיחוד ארצם, בעוד שהימין השמרני והקתולי, שהיווה את אחד הבסיסים החשובים לשלטונו של נפוליאון, תמך בחיזוקו של האפיפיור.
עוד כשהיה נשיא הרפובליקה, ב-1848, שלח נפוליאון חיילים צרפתים לסייע בהשבת שלטונו של האפיפיור פיוס התשיעי במדינת האפיפיור, לאחר שזה הודח על ידי המהפכנים ג'וזפה מציני וג'וזפה גריבלדי. צעד זה הונע מלחץ של הקתולים בצרפת, ומהחשש שאוסטריה תקדים אותו בכך ותחזק את שלטונה באיטליה. גריבלדי התנגד בכוח לפלישה הצרפתית, שהייתה מלווה במתקפה מתואמת של חיילים אוסטרים, ספרדים וחיילי נאפולי, ולאחר מצור על רומא הצליח להימלט בראש רבים מאנשיו. היה זה סופו של הפרק ההירואי בתולדות איחוד איטליה המכונה "הרפובליקה של רומא". בה בעת ניהל נפוליאון מגעים בסתר עם מציני.
בשנת 1858 כרת נפוליאון ברית סודית עם הרוזן קמילו בנסו די קאבור, ששימש אז כראש ממשלת ממלכת סרדיניה. על פי תנאי הברית, שכונו "הסכם פלומביאר" על שם העיירה פלומביאר לה בן (Plombières-les-Bains) שבמחוז ווז' שבה נועדו השניים בחשאי, הסכימה צרפת לסייע בסילוקה של אוסטריה מחצי האי האיטלקי ובאיחוד איטליה, ובתמורה תקבל צרפת את אזור סבויה וניס. ביוני 1859 מצא נפוליאון את העילה למלחמה באוסטריה, ויצא למתקפה. בקרב סולפרינו ניצחה הברית בראשות נפוליאון את הצבא האוסטרי, ופיידמונט סיפחה את לומברדיה. אך מייד לאחר מכן שינה נפוליאון את טעמו, והחליט לסיים את המעורבות הצרפתית במלחמה. ב-11 ביולי 1859 חתם נפוליאון ללא ידיעת בני בריתו על הסכם וילאפרנקה שנבע, ככל הנראה, מחששו מכך שהמדינה האיטלקית שסייע ליצור תהיה רבת עוצמה משתכנן. נפוליאון ופרנץ יוזף הראשון הסכימו על כך שהאוסטרים ימשיכו להחזיק בוונציה אך ימסרו את לומברדיה לצרפתים, שימסרו אותה לפיימונטה. פרט לכך יישארו הגבולות הפנימיים באיטליה כפי שהיו. שליטיהם השושלתיים הישנים של טוסקנה, מודנה ופארמה, שגורשו על ידי המהפכנים לאוסטריה, ישובו לכיסאותיהם, והאפיפיור ימשיך לשלוט במדינת האפיפיור. סבויה וניס תישארנה בידי פיימונטה, כהכרה בכך שנפוליאון לא מילא את התחייבותו כלפיה. הסכם זה נתפס על ידי הליברלים ותומכי האיחוד כבגידה. קאבור התפטר מכהונתו, ושב לאחוזתו.
נפוליאון גילה כי אין ביכולתו להשיב את הגלגל לאחור. אף אחד מסעיפי הסכם וילאפרנקה לא יצא לפועל, ונפוליאון חזר בו מההסכם. בתחילת 1860 חזר להסכמות פלומביאר הישנות עם קאבור, שחזר למלא את תפקידיו. הפעם עמד נפוליאון על קבלת סבויה וניס. במרץ 1860 קמה ממלכה איטלקית מאוחדת, בראשותו של ויטוריו אמנואלה השני ששלטה ברוב מרכז איטליה, לרבות נחלות האפיפיור. נפוליאון ניסה לרצות את הקתולים בצרפת בכך שהחזיק חיילים צרפתים ברומא עצמה, ומנע מהממשלה האיטלקית לכבוש את הוותיקן, אך הפכפכותו והעובדה שנתפס כמקדם האיחוד על חשבון האינטרסים של האפיפיור החלישו מאוד את בסיס התמיכה הקתולי שממנו נהנה עד אז. החיילים הצרפתים נותרו ברומא עד פרוץ מלחמת צרפת–פרוסיה ב-1870.
התוכנית הגדולה ליבשת אמריקה
נפוליאון השלישי חזה "תוכנית גדולה" ביבשת אמריקה, שתגביר את המעורבות והעוצמה הצרפתית בשני חלקי היבשת. ראשית, הכרה בקונפדרציה המורדת, ומתן סיוע לדרום במלחמת האזרחים בארצות הברית. במקביל החזרת המשטרים המלוכנים במדינות אמריקה הלטינית, כדוגמת משטרו של מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו. תוכנית זו נכשלה, לאחר השקעת מאמצים רבים, ממון וכוח אדם שירדו לטמיון.
מלחמת האזרחים בארצות הברית
במהלך מלחמת האזרחים בארצות הברית היה נפוליאון השלישי הכוח העיקרי באירופה שדחף להכרה בקונפדרציה. הוא התקדם בזהירות לקראת הכרה בקונפדרציה. מאבקיו במקסיקו, ומשבר בשוק הכותנה האירופי, הביאו לזהות אינטרסים עם מדינות הדרום, הגובלות במקסיקו, שמוצר הייצוא העיקרי שלהן הייתה הכותנה. ארצות הברית המחזיקה בדוקטרינת מונרו, לפיה לא תותר השפעה חיצונית כלשהי ביבשת אמריקה, הייתה מכשול לניסיונותיו לרכוש השפעה ומושבות בחלק זה של העולם. נראה כי ראה בפילוג בין מדינות ארצות הברית אינטרס צרפתי. במהלך 1862 אירח דיפלומטים של הקונפדרציה, וטיפח תקוות להכרה חד-צדדית של צרפת בקונפדרציה. אך ללא תמיכתה של בריטניה, שפסחה על שתי הסעיפים, לא יכול היה לפעול, ועד לסיום המלחמה לא הכירה צרפת בקונפדרציה.
מקסיקו
הרפתקנותו של נפוליאון במדיניות החוץ הביאה אותו למעורבות הכושלת במקסיקו, בין 1862 ל-1867. תוכניתו ליצור ספירה של השפעה צרפתית באזורי הדרום של ארצות הברית וצפון אמריקה הלטינית, הביאה אותו לרעיון כי ימליך נסיך אוסטרי על מקסיקו. הדבר ישפר את יחסיו עם אוסטריה, וגם ייצור את ספירת ההשפעה הנדרשת, כאשר בית המלוכה המקסיקני ייתמך בכידונים צרפתיים. הוא ניצל את מלחמת האזרחים בין הליברלים במקסיקו, בראשות בניטו חוארס לבין השמרנים, שנרתעו מהחילוניות שהליברלים המקסיקנים הטיפו לה. מלחמת האזרחים בארצות הברית אף היא נראתה כהזדמנות, שכן החלישה את כוחה של ארצות הברית, שעל פי דוקטרינת מונרו אמורה הייתה להתנגד לכל מעורבות חיצונית במקסיקו. הוא קיווה כי הדרום ינצח במלחמה, ויכיר במשטר החדש במקסיקו.
בתמיכת השמרנים המקסיקנים, שלח כוח סיוע צרפתי גדול בשנת 1863 והציב על כס המלוכה במקסיקו את הנסיך מקסימיליאן מבית הבסבורג. הדבר נתקל בהתנגדות מצד אנשיו של בניטו חוארס שסירבו להכיר בשלטון הזר, וניהלו נגדו לוחמה זעירה ממעוזיהם שמחוץ לערים.
עד לשנת 1865 זכו המונרכיסטים המקסיקנים והחילות הצרפתיים לניצחונות. אך אז החלה המלחמה לפנות נגדם. עם תום מלחמת האזרחים, ועתה הייתה ממשלת ארצות הברית פנויה להעניק תמיכה של ממש לרפובליקנים של חוארס, לחמש אותם ולסייע להם במצור ימי שמנע העברת תגבורות צרפתיות למקסיקו. ב-1866 נאלץ נפוליאון להסיג את שארית חייליו ממקסיקו, ומשטרו של מקסימיליאן קרס. ב-1867 נפל מקסימיליאן בידי הרפובליקנים, וב-19 ביוני 1867 הוצא להורג בידי כיתת יורים.
כישלונה המוחלט של המעורבות הצרפתית במקסיקו היווה השפלה איומה עבור נפוליאון, שנתפס כאחראי העיקרי למפלה ולמותו של מקסימיליאן, שגילה אצילות, סירב להימלט לאירופה, ונותר למות לצד אנשיו. כן הואשם נפוליאון בכך שדחה בגסות את בקשותיה של הקיסרית שרלוטה, אשתו של מקסימיליאן, למתן סיוע בימיו האחרונים של המשטר המלוכני במקסיקו. שרלוטה איבדה את שפיות דעתה, ונפוליאון הואשם באחריות ישירה למצבה.
פרוסיה
איום חמור בהרבה על מדיניות החוץ של נפוליאון התפתח בשנות שלטונו בעלייתה של פרוסיה, ששחקה את הדומיננטיות האירופית לה שאף. נקודת המפנה הייתה ניצחון הפרוסים בקרב קניגגרץ בשנת 1866, שהייתה ציון חשוב בדרך לאיחוד גרמניה. נפוליאון לא היה מסוגל, מבחינה אידאולוגית, לתמוך באוסטרים, על אף הסיכון שנשקף למדיניותו מהניצחון הפרוסי. עוד ב-1864 כאשר הברית האוסטרית–פרוסית, שיזם ביסמרק נגד דנמרק בניסיון להשיג את שלזוויג-הולשטיין, היוותה הפרה חמורה של מאזן הכוחות ביבשת, עמד נפוליאון, שהיה שקוע עד צוואר בהסתבכויותיו באמריקה, ובמאבקים פנימיים מבית, וכשל מלסכל את תוכניותיו של ביסמרק. ביוני 1866, לפני פרוץ המלחמה, הבטיח לאוסטריה כי צרפת תישאר נייטרלית, מתוך הנחה כי המלחמה תסתיים בניצחון אוסטרי, או כי תימשך זמן רב ותתיש את המעורבות בה. בכך איבד את ההזדמנות להשפעה של ממש על המתרחש, וראה בעלייתה של פרוסיה ובאיחוד המתקרב של גרמניה.
המצב בין פרוסיה וצרפת נותר מתוח. נפוליאון, שבריאותו הידרדרה, ועמד בפני מאבקים קשים מבית ומחוץ, נתפס כשליט כושל של קיסרות שוקעת. פרוסיה התייצבה ככוח העולה ביבשת. ב-1867 סיכלה את ניסיונה של צרפת לרכוש את לוקסמבורג משליטה, וילם השלישי, מלך הולנד. נראה היה כי המצב אינו יציב והצדדים אך זקוקים לעילה על מנת להילחם. עילה כזו ניתנה להם במשבר הירושה הספרדית ב-1870 שהוביל למלחמת צרפת–פרוסיה.
נפילתו ומותו
שמאל|ממוזער|250px|נפוליאון השלישי נועד עם ביסמרק לאחר התבוסה הצרפתית בסדאן
ממוזער|249x249 פיקסלים|נפוליאון השלישי על ערש דווי, 1873
ב-1870 פרץ סכסוך בין פרוסיה לצרפת בנוגע לירושת המלוכה הספרדית. שאלת הירושה בספרד נותרה פתוחה לאחר הדחת המלכה איזבלה ב-1868. בין המועמדים לרשת את הכתר היה נסיך בשם ליאופולד מבית הוהנצולרן. נפוליאון ראה בעיני רוחו שליטה של בית הוהנצולרן הן בגרמניה מאוחדת צפון מזרחית לצרפת, והן בספרד, דרום מערבית לצרפת. הוא דרש שליאופולד יְוותר על הכס הספרדי. אך גם לאחר שליאופולד ויתר, הוסיף נפוליאון ודרש ערבויות לכך שליאופולד לא יציג שוב את מועמדותו. עיקשות זו, שנתקלה בעיקשות לא קטנה ממנה של ביסמרק הובילה למלחמה, עליה הכריזה צרפת ב-19 ביולי 1870.
המלחמה הייתה אסון לצרפת, והובילה ליצירת האימפריה הגרמנית, שתפסה את מקומה של צרפת כמעצמה הבולטת באירופה היבשתית. בקרב סדאן, ב-2 בספטמבר 1870 שהכריע את מלחמת צרפת–פרוסיה, הובס הצבא הצרפתי תבוסה ניצחת, ונפוליאון עצמו נפל בשבי. כעבור יומיים הוכרזה בפריז הרפובליקה הצרפתית השלישית, ושלטונו של נפוליאון השלישי, כמו גם הקיסרות השנייה שהקים, הגיעו אל קיצם.
את ימי חייו האחרונים בילה נפוליאון השלישי בגלות באנגליה, ולצדו אז'ני ובנו נפוליאון הרביעי. המשפחה חיה בארמון קאמדן בצ'יזלהרסט, ושם מת נפוליאון ב-9 בינואר 1873 כתוצאה מהליך רפואי לשבירת אבן בכלייתו. בשנותיו האחרונות היה רדוף בחרטות מרות ובזיכרונות כואבים מקרב סדאן, שבו הפסיד הכול. מילותיו האחרונות, שאותן אמר לרופאו האישי, היו "האם היית בסדאן?" (?Etiez-vous à Sedan), ולאחר שנענה בחיוב המשיך "לא נהגנו שם כפחדנים, נכון?" (?N’est-ce pas que nous n’avons pas été des lâches à Sedan) ומת.
בתחילה נטמן בכנסייה הקתולית סט. מארי בצ'יזלהרסט, אך לאחר מותו של בנו בהיתקלות עם לוחמי הזולו ב-1879, כאשר לחם בשורות הצבא הבריטי במלחמת הזולו בדרום אפריקה, החליטה אז'ני לבנות מנזר, שיאכסן נזירים שנמלטו מגזירות אנטי-דתיות שכפתה עליהם הרפובליקה הצרפתית השלישית, ובו לשכן את גופותיהם של בנה ובעלה. ב-1888 נטמנו גופותיהם של נפוליאון השלישי ונפוליאון הרביעי בכנסיית סט. מייקל בפארנבורו, שאותה בנתה אז'ני. משמתה אז'ני, ב-1920 נטמנה אף היא לצידם.
חייו הפרטיים
שמו של נפוליאון נקשר בפרשיות אהבים רבות, לפני נישואיו ואחריהם. פרשיות אלו היו בעלות השפעה על תפקודו, על מצבי רוחו, ועל הקשר שלו עם הקיסרית אז'ני. בין מאהבותיו ניתן למנות את בת דודתו, מתילד בונפרטה, את המיליונרית הבריטית הארייט הווארד, שסייעה לו מאוד במימון עלייתו לכס הנשיאות ולאחר מכן לקיסרות, וכן שחקניות מובילות, ובנות אצולה.
מפרשיות אהבים אלו נולדו לו שלושה ילדים. אישה בשם מריה אנה שיס הייתה אימו של אחד מהם, ושניים אחרים נולדו לו מכובסת בשם ורז'ה שטיפלה בבגדיו בעת מאסרו במבצר אם. מאשתו, אז'ני, נולד לו בנו ויורשו החוקי היחיד, נפוליאון אז'ן לואי (נפוליאון הרביעי), שמת בצעירותו כאשר שירת בצבא הבריטי בדרום אפריקה, ללא צאצאים. צאצאיו של נפוליאון מנשים אחרות זכו להוליד צאצאים, ויש בצרפת ובגרמניה משפחות המונות את ייחוסן לנפוליאון השלישי מצאצאים אלו.
מורשתו
נפוליאון השלישי אינו נהנה מהיוקרה שזכה לה דודו, נפוליאון. ויקטור הוגו כינה אותו "נפוליאון הקטן" (Napoléon le Petit) באחד מנאומיו כניגוד לדודו "הגדול", הנהנה מתדמית של גאון צבאי ומינהלי. התנגדותו של הוגו לנפוליאון השלישי הייתה עקבית, חריפה וממושכת. בצרפת, עקב היוקרה שהוגו נהנה ממנה, הביאה ביקורת זו לשחיקה במעמדו ההיסטורי של נפוליאון, ולכך שלא ניתן היה להעריך באופן אובייקטיבי את מורשתו.
מאמרו הידוע של קרל מרקס "השמונה עשר בברימאר של לואי נפוליאון", הביא אף הוא ליצירת תדמית מגוחכת לנפוליאון, ובו חרט מרקס את האימרה כי ההיסטוריה חוזרת פעמיים, פעם כטרגדיה, ופעם כפארסה. אמרה זו סייעה ליצור לנפוליאון תדמית של שליט סמכותני אך חסר יכולת, שהרפתקאותיו הצבאיות המיטו אסון על צרפת.
עם זאת, מורשתו של נפוליאון השלישי היא מורכבת. עוד בעודו במעצר במצודת אם כתב ספר בשם "חיסול הקבצנות" (Extinction du paupérisme), ובמהלך שנות שלטונו גילה דאגה לשכבות החלשות, והשתמש במשאבי המדינה כדי לסייע להן. בין היתר העניק לעובדים הצרפתים את זכות השביתה ב-1864 על אף התנגדות בעלי ההון. כמו כן הקים בפריז גנים ציבוריים גדולים –כגון פארק מונסו ופארק מונטסורי– מתוך כוונה ליצור בהם מקומות שבהם יוכלו בני המעמדות הנמוכים ליהנות מארוחה חמה ביום א'.
הוא הותיר אחריו מדינה שנכנסה למערבולת חברתית ומדינית קשה, על סף המהפכה. ימיה הראשונים של הרפובליקה הצרפתית השלישית, הרוויים בשפיכות הדמים של הקומונה הפריזאית העידו על המצב החמור שאליו הוביל את קיסרותו. שמו ייזכר כקשור בתבוסה הקשה בסדאן, שהובילה להשפלה הקשה מכול של הכרזה על איחודה של גרמניה באולם המראות שבארמון ורסאי, אך גם בשיקומה של פריז והפיכתה לעיר מודרנית בעלת מראה ייחודי, במודרניזציה של צרפת, וברשת הרכבות שלה.
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
ביוגרפיה באתר ביוגרפיות
לוח זמני חייו באתר אגודת נפוליאון
ערך אודותיו, האנציקלופדיה הקתולית
ביוגרפיה באתר "המונרכיסט המשוגע"
ביוגרפיה באתר צ'יזלהרסט
דיווח על מתותו והלווייתו
הערות שוליים
קטגוריה:אבירי מסדר גיזת הזהב
קטגוריה:בית בונפרטה
קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד
קטגוריה:מעוטרי מסדר המג'ידיה
קטגוריה:הקיסרות השנייה
קטגוריה:אבירי מסדר הפיל
קטגוריה:מסדר הבירית: אבירים וגבירות זרים
קטגוריה:אבירי מסדר העיט השחור
קטגוריה:מקבלי עיטור אנדריי הקדוש
קטגוריה:מקבלי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
קטגוריה:מלחמת קרים: אישים
קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי צרפת
קטגוריה:מעוטרי מסדר אוסמניה
קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1808
קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1873
קטגוריה:מונצחים בשלט כחול של ארגון המורשת האנגלית
קטגוריה:אישים הקבורים בממלכה המאוחדת | 2024-09-11T05:11:06 |
לואי נפוליון | REDIRECT נפוליאון השלישי | 2007-04-08T22:51:07 |
חרם אנקונה | חרם אנקונה הוא חרם יהודי שהוטל במאה ה-16 על המסחר עם עיר הנמל אנקונה שבמדינת האפיפיור (כיום באיטליה).
רקע
בשנות ה-40 של המאה ה-16 ביקשה קבוצה של אנוסים עשירים מפורטוגל לשבת באנקונה. למרות שהאפיפיור, פאולוס השלישי, ידע שהמבקשים הם מומרים שחזרו ליהדות (וזאת בניגוד לחוקי הנצרות), הוא שמח לבואם והבטיח להם הגנה וחופש.
כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1555, אפיפיור חדש בשם פאולוס הרביעי התעלם מההבטחות של קודמיו בתפקיד, ציווה לאסור את האנוסים, להחרים את רכושם, לכלוא אותם במרתפי האינקוויזיציה ולהעלותם על המוקד. הגזרה חלה רק על האנוסים ולא על היהודים היות שאלו נחשבו כנוצרים. היו גם יהודים שניצלו בשל היותם נתיני האימפריה העות'מאנית. אוצר ישראל שחובר בסוף המאה ה-19 מספר כי "עד היום קוראים באנקונא בתשעה באב קינה על מות הקדושים אשר יסד ר' מרדכי בן אליהו צבלאניס או ר' יעקב די צאנו".
סך הכל הועלו על המוקד בכיכר העיר בכיכר דלה מוסטרה (Piazza della Mostra), עשרים וארבעה מומרים (23 גברים ואישה אחת).
כמה מהאסירים נמלטו מיד מעניהם וקיבלו מחסה בעיר הנמל פזארו, שהייתה אז חלק מדוכסות אורבינו . הדוכס גוידובלדו השני ניאות לקלוט את הנמלטים בתנאי שהם יפתחו את המסחר ואת עיר הנמל שלו.
הטלת החרם
לאחר שדונה גרציה ודון יוסף נשיא לא הצליחו להציל את יהודי אנקונה, ביוזמתם התכנסו חכמים רבים בעיר הבירה קושטא והטילו חרם על כל מי שימשיך לנהל מסחר עם אנקונה וחרם על נמל אנקונה, שהיה נוח מאוד למעגן אניות. האניות שהיו קשורות עם סוחרים יהודים הצטוו להפליג לנמל הקרוב בפזארו. קהילות ישראל התפלגו: קהילת פזארו והנספחים אליה עודדו את החרם, אך יהודי אנקונה והקרובים אליה התנגדו לו. יהודי אנקונה חששו פן יעלה החרם את חמתו של האפיפיור ויסכן מאוד את מצבם של היהודים במדינת האפיפיור.
הדעה המקובלת היא כי החרם נתן את אותותיו באנקונה רק לזמן קצר, העיר שותקה והמסחר נדם. בחוף לא עגנו יותר אניות והמצב הכלכלי הורע. אך החרם לא ארך זמן רב. הנמל בפזארו לא יכול לשמש תחליף הולם לנמל העמוק והרחב של אנקונה. בינתיים מת האפיפיור והחרם חדל להיות אפקטיבי. עם זאת קיימת דעה אחרת לפיה החרם היה אחד הגורמים שגרמו לירידה במעמדו של הנמל, אליו לא חזר לאחר ביטול החרם.
לקריאה נוספת
יוסף ויכלדר, חרם אנקונה, "המבשר תורני" ט"ו סיון תשע"א
קישורים חיצוניים
אנקונה, באתר Jewish Virtual Library
הערות שוליים
קטגוריה:יהדות איטליה
קטגוריה:אנקונה
קטגוריה:יהדות אנקונה
קטגוריה:חרמות | 2024-09-23T10:51:23 |
מירי בוהדנה | מרים (מירי) בוהדנה-קובו (נולדה ב-12 באוקטובר 1977) היא דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית. נערת ישראל, ובחמישייה הסופית בתחרות מיס וורלד (מיס עולם) לשנת 1995.
ביוגרפיה
מרים בוהדנה נולדה וגדלה בשדרות, להורים שעלו ממרוקו. בגיל 15 זכתה בתחרות יופי "מיס באר שבע". ב-1995 השתתפה בתחרות מלכת היופי וזכתה במקום השני (אחרי יאנה קלמן) בתואר "נערת ישראל". בעקבות זאת, השתתפה בתחרות מיס עולם (מיס וורלד) שהתקיימה בדרום אפריקה, העפילה לשלב הגמר ולחמישייה הסופית .
את שירותה בצה"ל עשתה כמדריכה במוזיאון חיל האוויר בחצרים.
קריירה
קריירת דוגמנות
בוהדנה החלה את קריירת הדוגמנות שלה בצילום קטלוגים, פרסומות בישראל ומחוצה לה ותצוגות אופנה.
בשנת 2002 השתתפה בקמפיין של חברת האופנה הישראלית TNT.
בשנים 2004–2005 השתתפה בקמפיין פרסום של אופנת "גולברי" ובמקביל גם בקמפיין של רשת המסעדות "ברגר קינג".
בקיץ 2006 השתתפה בקמפיין של רשת תכשיטי רויאלטי.
בשנים 2006 ו-2008 כיכבה על השער של מגזין בגדי הים של "בלייזר".
בקיץ 2007 השתתפה בקמפיין של רשת השיווק "אייס".
בשנים 2010–2011 שימשה פרזנטורית של רשת חנויות הנעלים TOGO.
בשנים 2016–2019 שימשה פרזנטורית של רשת האופנה "אריסטו שמט".
בשנת 2022 החלה לשמש פרזנטורית של רשת חנויות "פרפקט ליין" לחדרי אמבטיה, מטבחים וריצופים.
קריירת משחק
בשנת 2001 השתתפה בסרט "אסקימו לימון: החגיגה נמשכת", אשר היה ההתנסות הראשונה שלה בעולם הקולנוע. במספר סצנות בסרט זה הצטלמה בוהדנה בעירום חלקי. בסוף אותה שנה הייתה מועמדת להנחות ברשת MTV אירופה, לאחר שנבחרה מתוך 25 מועמדים ישראלים, אך לא עברה את האודישנים האחרונים.
בשנים 2001–2003 הנחתה בוהדנה את תוכנית המוזיקה "ברז" ותוכנית האירוח והבידור "בחורות טובות" (יחד עם אילנית לוי) בערוץ "בריזה" של yes. אחרי סגירת ערוץ "בריזה" עברה עם התוכנית "בחורות טובות" לערוץ 10 ששודרה עד תחילת 2005. בדצמבר 2005 הגישה פרס בטקס "פרס מסך הזהב". בסוף 2003 הנחתה בשידורי טלעד בערוץ 2 את השעשועון "מלך הכורסה" יחד עם רמי ורד, אך תוכנית ירדה משידור אחרי חודשים ספורים.
בשנת 2001 גילמה את דמותה של אוסי שמילוביץ באופרת הסבון הישראלית "סיטי טאוור".
בין השנים 2003–2005 גילמה את עדן אבוטבול בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה", וכיכבה יחד עם מאיר סוויסה בהצגת התיאטרון "אני עם אישתך גמרתי".
בשנת 2004 השתתפה במחזמר "עלי באבא וארבעים השודדים" בתפקיד יסמין המשרתת.
בשנת 2005 שיחקה את בת פרעה בהצגה "משה נסיך מצרים"
בשנת 2006 השתתפה בסדרה "קרוב לוודאי" לצד סוויסה, ובנוסף באותה שנה הופיעה בפסטיגל פנטזיה, עם השיר "כוכב המשאלות" שזכה במקום השישי.
בשנת 2007 שיחקה בוהדנה בטלנובלה "בובות" בתפקיד קרלה גל.
בשנת 2008 כיכבה בסדרה "עד החתונה" ובעונה השנייה שעלתה ב-2010.
בחודשים ינואר-מרץ 2010 הנחתה את תוכנית הלילה "אחיות לילה", ששודרה ב-HOT3 לצידן של הילה נחשון ואילנית לוי.
בינואר 2013 כיכבה בפרק בתוכנית "אנשים".
ב-2014 החלה להנחות את תוכנית המציאות "משחקי השף" בערוץ 2, רשת. ב-2017 החלה להנחות בנוסף גם את "משחקי השף: אוטו אוכל".
בשנים 2018–2020 שיחקה בסדרה "שנות ה-80" בתפקיד קלודין אסייג, עולה מצרפת.
בשנת 2020 החלה לשחק בסדרת הנוער "זיגי" בערוץ TeenNick. במרץ אותה שנה כיכבה בפרק הראשון בסדרה "סקין טוק".
בשנת 2022 שבה לגלם את קלודין אסייג בסדרה "שנות ה-90", סדרת ההמשך של "שנות ה-80".
חיים אישיים
בסוף שנות ה-90 ניהלה בוהדנה מערכת יחסים מתוקשרת עם הזמר אייל גולן.
בשנת 2002 הגישה תביעת דיבה נגד העיתון "מעריב", בטענה להפרת חוק איסור לשון הרע בעקבות פרסום כתבה עליה.
בשנת 2003 נקלעה לסכסוך עם הסוכנת שלה לאה גלובוס, איתה חתמה על חוזה בו התחייבה כי גלובוס תייצג אותה באופן בלעדי. לטענתה, בוהדנה הפרה את החוזה ועברה לסוכנות "לוק", בנוסף טענה כי העלימה הכנסות במאות אלפי שקלים. בשנת 2006 הגישה גלובוס תביעה נגדה. בשנת 2010 קבע בית משפט השלום בתל אביב כי היא תשלם ללאה גלובוס 170 אלף שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
משנת 2005 היא בזוגיות עם איש העסקים בבו (אליעזר) קובו, ולהם שלושה ילדים. ב-2020 הם נישאו. מאז 2015 השניים מתגוררים בארסוף.
ביולי 2012 הורשעו בוהדנה וקובו, בהעסקת עובדת זרה לא-חוקית, והוטל עליהם קנס של 60,000 שקלים, לאחר שבמרץ 2010 אותרה עובדת סינית, שהועסקה לדבריה כשנתיים במשק בית של בני הזוג, במסגרת מבצע משולב של יחידות רשות האוכלוסין ויחידת סמך לעובדים זרים.
מאז 2018 בוהדנה מתנדבת במגן דוד אדום כחובשת בתחנת תל אביב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
קטגוריה:דוגמניות ישראליות
קטגוריה:דוגמנים ישראלים
קטגוריה:מנחות טלוויזיה ישראליות
קטגוריה:בוגרות בית חינוך שער הנגב
קטגוריה:בוגרי בית חינוך שער הנגב
קטגוריה:סגל רשת
קטגוריה:משתתפות בתחרות מלכת היופי (ישראל)
קטגוריה:זוכות בתחרויות יופי מקומיות בישראל
קטגוריה:משתתפות בתחרות מיס עולם 1995
קטגוריה:משתתפות הפסטיגל
קטגוריה:שחקניות קולנוע וטלוויזיה ישראליות
קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים
קטגוריה:מורשעות בדין בישראל
קטגוריה:מנחים ישראלים
קטגוריה:שדרות: אישים
קטגוריה:ארסוף: אישים
קטגוריה:אישים ממוצא יהודי-מרוקאי
קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1977
קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1977 | 2024-10-19T06:47:38 |
שלמה גליקשטיין | שלמה גליקשטיין (נולד ב-6 בינואר 1958 ברחובות) הוא טניסאי עבר ישראלי. גליקשטיין היה אלוף ישראל בטניס במשך תשע שנים רצופות (1985-1977), והיה שותף לעליית נבחרת ישראל לבית העליון בגביע דייוויס. בשיאו, דורג במקום ה-22 בעולם (8 בנובמבר 1982).
ביוגרפיה
לאורך השנים, לא ידע הטניס הישראלי הצלחות רבות, עד שהגיע שלמה גליקשטיין הצעיר מהפועל אשקלון, והפגין רמת טניס גבוהה ביותר. בשנת 1976 הוא צורף לנבחרת גביע דייוויס של ישראל ובמפגש הראשון נגד טורקיה זכה ב-2 משחקים. כבר בגיל 19 הוא זכה באליפות ישראל (1977). בשנת 1980 הוא הגיע לאליפות וימבלדון והודח בסיבוב השני על ידי ביורן בורג.
בשנת 1981 זכה גליקשטיין בטורניר היחידים בטניס במשחקי המכביה ה-11 והיה בכך לישראלי הראשון שזכה במדליית זהב בטורניר זה.
במרץ 1983 גרם גליקשטיין לסנסציה ספורטיבית, כאשר גבר על המדורג מספר 1 בעולם באותם ימים, הצ'כי איוון לנדל, 3:6, 5:7 בטורניר מונטה קרלו.
הישגו הגדול נרשם במסגרת משחקי הזוגות, שם העפיל יחד עם סימונסון השוודי לגמר אליפות צרפת, הרולאן גארוס, אך הפסיד בגמר.
בשנת 2005 זכה גליקשטיין במכביה ה-17 במדליית זהב בזוגות מעורבים לוותיקים עם אלופת ישראל בעבר אילנה ברגר.
כיום, גליקשטיין מכהן בתפקיד מנכ"ל איגוד הטניס בישראל. הוא נשוי בשנית לעו"ד הילה רוזן, מי שהייתה שלוש פעמים אלופת ישראל בטניס ובמשך 11 שנים חברה בנבחרת הנשים של ישראל בטניס.
תחרויות בינלאומיות בהן השתתף
אליפות וימבלדון: 1980, 1981, 1982, 1983, 1984, 1985, 1986
גביע דייוויס: 1977, 1978, 1979, 1980, 1981, 1982, 1983, 1984, 1985, 1986, 1987.
קישורים חיצוניים
ממוזער|מרכז|250px|שלמה גליקשטיין, בטורניר גביע הפדרציה באילת, פברואר 2013
קטגוריה:אלופי ישראל בטניס
קטגוריה:אלופי המכביה: טניסאים
קטגוריה:בוגרי תיכון תגר (אשקלון)
קטגוריה:רחובות: ספורטאים
קטגוריה:אשקלון: ספורטאים
קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1958 | 2023-12-29T19:20:13 |
פחמימות | REDIRECT פחמימה | 2005-09-15T22:59:09 |
פרנסואה רבלה | שמאל|ממוזער|180px
פרנסואה רבלה (בצרפתית: François Rabelais; 1494 – 9 באפריל 1553) היה סופר, כומר, רופא ומשפטן, הומניסט ורפורמטור בכל עניין שבו נגע עטו. חי בימיהם של פרנסואה הראשון ואנרי השני, מלכי צרפת בתקופת הרנסאנס הצרפתי, בשינון, אנדר ולואר, צרפת.
בזכות יצירתו המפורסמת, "גרגנטואה ופנטגרואל", סיפור קורותיה של משפחת הענקים הזללנים והשתיינים ומלחמתם בכוחות השחור והאופל של הסכולסטיקה הימי-ביניימית ובכנסייה הקתולית, נחשב רבלה לשייקספיר של הצרפתים.
חייו
רבלה נולד בשינון, צרפת, כבנו של עורך דין. הוא למד אצל נזירים ובעצמו היה בתחילה נזיר מתלמד במסדר הפרנציסקנים. נודע לראש המנזר שרבלה מחזיק כתבים ביוונית, מה שהיה אסור אז, ורבלה גורש. הוא נדד ממנזר למנזר, מאוחר יותר שהה בפונטניי-לה-קומט, שם למד יוונית ולטינית, מדע, פילולוגיה ומשפטים. כבר אז היה מפורסם ומוכר בקרב ההומניסטים בני דורו. המסדר התנגד לכיוון לימודיו, ורבלה ביקש מהאפיפיור קלמנס השביעי לעבור למסדר הבנדיקטינים במלזייס, שם הוא התקבל בחום רב יותר.
מאוחר יותר הוא עזב את המנזר על מנת ללמוד משפטים באוניברסיטה של פואטייה ולאחר מכן עבר ללמוד רפואה באוניברסיטה של מונפלייה, שם לאחר ביצוע ניתוח שלאחר המוות בגופתו של תלוי, הוסמך כרופא. ב-1532 עבר לליון, אחד מהמרכזים האינטלקטואליים של צרפת, וקיבל משרה בבית החולים בליון. הוא גם ערך חיבורים בלטינית עבור המדפיס סבסטיאן גריפיוס. כרופא בבית חולים המשכורת הייתה זעומה, והוא עסק בזמנו הפנוי בכתיבת פמפלטים הומוריסטיים שהיו ביקורתיים כלפי הסמכות הממוסדת והדגישו את תמיכתו בחירות אישית. החיבורים המהפכניים שלו, אף על פי שהיו סאטיריים, הראו כי הוא הבין היטב את האירועים החברתיים והפוליטיים שאירעו בחצי הראשון של המאה ה-16.
כשהוא כותב תחת שם עט, פרסם ב-1532 את ספרו הראשון, "פנטגרואל", שיהיה גם הראשון בסדרת ה"גרגנטואה" שלו. בספרו, רבלה שר את שבחי היינות בעיר מוצאו, שינון, בתיאורים בסגנון של "אכול ושתה כי מחר נמות". למרות הפופולריות הרבה של "פנטגרואל", גם הספר הזה וגם הספר שאחריו נאסרו לקריאה על ידי האקדמאיים בסורבון בשל הרעיונות הלא-אורתודוקסיים המופיעים בהם. גם הכנסייה הקתולית אסרה את הספרים בשל יחסו ההומוריסטי למנהגים דתיים מסוימים. גם ספרו השלישי, שפורסם תחת שמו שלו, נאסר.
עם תמיכתה של משפחת די-בלה החשובה, רבלה קיבל את אישורו של המלך פרנסואה הראשון להמשיך ולפרסם את כתביו. לאחר מותו של המלך הזעיפו אליו פנים באליטה האקדמית, והצרפתים הפסיקו את המכירות של ספרו הרביעי.
לאחר מכן נסע רבלה לעיתים קרובות לרומא יחד עם הקרדינל ז'אן די-בלה, וחי זמן מה בטורינו עם אחיו של די-בלה, גיום. רבלה העביר כנראה חלק מזמנו בסתר, כשהוא מאוים בניסיונות לסמנו ככופר. רק ההגנה של די-בלה הצילה אותו לאחר האיסור של ספרו על ידי הסורבון.
מאוחר יותר לימד רבלה רפואה במונטפלייר ב-1537 וב-1538. ב-1547 התמנה לכומר בסט. כריסטוף דה ג'מב, משם הוא פרש לפני מותו בפריז ב-1553.
הוא כתב צוואה מפורסמת בת שורה אחת: "אין לי דבר, אני חייב הרבה, ואת השאר אני מותיר לעניים".
קישורים חיצוניים
גרגנטואה ופנטגרואל ב"פרויקט גוטנבורג"
הערות שוליים
קטגוריה:כמרים צרפתים
קטגוריה:משפטנים צרפתים
קטגוריה:סופרים צרפתים
קטגוריה:רופאים צרפתים
קטגוריה:פרנציסקנים
קטגוריה:ילידי 1494
קטגוריה:נפטרים ב-1553 | 2024-04-25T16:42:58 |
פחמימה | שמאל|ממוזער|250px|דבש מורכב כמעט אך ורק מפחמימות (פרוקטוז) וממים
שמאל|ממוזער|250px|מוצרי דגן הם מזונות העשירים בפחמימות מורכבות
פחמימות הן קבוצת תרכובות אורגניות. הפחמימות הן משפחת התרכובות האורגניות הנפוצה ביותר על-פני כדור הארץ, ותאית היא התרכובת האורגנית הנפוצה ביותר.
הפחמימות חיוניות לכל היצורים החיים. לפחמימות ארבעה תפקידים בעלי חשיבות עליונה בביולוגיה:
הפקת אנרגיה בתא – כמעט כל היצורים החיים מפיקים אנרגיה מפירוק גלוקוז, תחילת תהליך זה מכונה גליקוליזה.
בנייה – מבנים פיזיים רבים, במיוחד בעולם הצומח, עשויים פחמימות (בעיקר תאית ועמילן).
DNA ו-RNA – חומצות הגרעין, המכילות את החומר התורשתי של כל היצורים החיים, מורכבות מנוקלאוטידים, אשר כל אחד מהם מכיל סוכר – ריבוז ב-RNA ודיאוקסיריבוז ב-DNA.
זיהוי תאים – פחמימות נמצאות על-גבי הממברנה החיצונית של רוב התאים. הן משמשות מעין "תעודת זיהוי" של התא באלפי תהליכים ביולוגיים. ללא זיהוי זה לא הייתה כלל מתאפשרת פעולתה של מערכת החיסון, למשל.
בטבע מייצרים הצמחים את הפחמימות הנחוצות להם מהפחמן הדו-חמצני שנקלט מהאוויר ומהמים שהם קולטים מהקרקע. את אלה הצמח מקבע אחד לשני בעזרת אור השמש בתהליך הפוטוסינתזה. התהליך המטבולי של הקיבוע עצמו נקרא מעגל קלווין.
ממוזער|פירות הם עשירים בפחמימות
טקסט=בטטה|ממוזער|גם חלק מהירקות (ובמיוחד שורשים) – עשירים בפחמימות
הגדרה כימית
פחמימות הן קטונים או אלדהידים בעלי מספר קבוצות הידרוקסיל. לעיתים ניתן למצוא מחובר לשלד המולקולה גם זרחניים, חנקנים, קבוצות גופרית ועוד. שמם הכימי הבסיסי של הפחמימות הוא, לפיכך, פוליהידרוקסיקֵטונים או פוליהידרוקסיאָלדהידים.
סוגי פחמימות
ניתן לחלק את הפחמימות בטבע לשלוש קבוצות עיקריות: חד סוכרים דו סוכרים ורב סוכרים או לחלופין סוכרים, אוליגו-סכרידים ופוליסכרידים.ממוזער|דיאגרמה של גלוקוז לאחר ציקלזציה.
מונוסכרידים
לקבוצת החד סוכרים שייכות מולקולות המכילות קבוצה קטונית או אלדהידית אחת. המונוסכריד הנפוץ ביותר בטבע מכיל שישה פחמנים ונקרא D-גלוקוז או בשמו האחר דקסטרוז. לרוב מונוסכרידים בעלי יותר מארבעה פחמנים ייטו להיסגר לכדי טבעת.
אוליגוסכרידים
אוליגוסכרידים מכילים שרשרת קצרה של חד-סוכרים (בין 3 ל-9) המחוברים בקשר בעל תכונות נבדלות הנקרא קשר גליקוזידי. בתא החי כאשר אוליגו סכריד מכיל יותר משתי יחידות הוא יחובר למולקולה אחרת כמו חלבון או שומן.
ממוזער|אנימציה של מבנה תלת־ממדי של עמילוז A בסביבה מימית. הנקודות הכחולות הגדולות מייצגות מולקולת מים, הקווים המקווקווים מייצגים קשרי מימן.|186x186 פיקסלים
פוליסכרידים
ממוזער|השלד החיצוני של חרקים, כדוגמת החרק שבתמונה, עשוי מכיטין. הכיטין הוא רב סוכר המשמש אמצעי הגנה.
פוליסכרידים הם פולימרים של סוכר, המכילים יותר מ-8 יחידות של מונוסכרידים. חלקם בעלי מבנה ליניארי כמו תאית, אחרים כמו גליקוגן בעלי מבנה מסועף. רב סוכרים נבדלים אחד מהשני הן בצורת המבנה של קישור הסוכרים והן בסוג חד הסוכרים הבונים אותם. לרב סוכרים יכול להיות מבנה שלישוני מרחב בעל משמעות תפקודית בגוף החי.שמאל|ממוזער|203x203px|גלוקוז, תחת היטל פישר
סטריאוכימיה של חד סוכרים
לנושא הסטריאוכימיה בפחמימות חשיבות רבה. רובן המוחלט של הפחמימות הן כיראליות, ולפיכך מתקיימות כסטריאואיזומרים שונים. ככל שעולה מספר אטומי הפחמן בפחמימה, כך מתרבות האפשרויות לאיזומריה. פחמימות ידועות רבות הן למעשה איזומרים האחת של השנייה: גלוקוז וגלקטוז, למשל.
נהוג לצייר את נוסחת המבנה של הסוכרים באמצעות היטלי פישר, כפי שניתן לראות בתרשים הגלוקוז משמאל. היטלי פישר מפשטים את הייצוג התלת-ממדי של המולקולה. כל הקשרים המצוירים בצורה אופקית מייצגים קשרים אשר מבחינה מרחבית פונים כלפי מעלה. כאלו הם כל הקשרים של קבוצות ההידרוקסיל, כפי שניתן לראות בגלוקוז. הקשרים המצוירים בצורה אנכית מייצגים קשרים אשר פונים כלפי מטה. כאלו הם קשרי הפחמן-פחמן.
נומנקלטורה של פחמימות
קיימים כמה קריטריונים המגדירים חד-סוכרים מבחינה כימית:
מספר אטומי הפחמן – סוכר בעל 3 אטומי פחמן נקרא טריוז (Triose). ארבעה פחמנים: טטרוז (Tetrose). חמישה פחמנים: פנטוז (Pentose). שישה פחמנים: הקסוז (Hexose). הסוכרים החשובים ביותר הם הפנטוזות וההקסוזות.
אלדהיד, קטון – סוכר המכיל קבוצת קרבוניל נקרא קטוז (Ketose). סוכר המכיל קבוצת אלדהיד נקרא אלדוז (Aldose).
חיבור בין קבוצת האלדהיד או הקטון לבין קבוצת הידרוקסיל באותה מולקולה (המביא ליצירת גשר של אטום-חמצן) יוצר טבעת. טבעת כזו של חמישה אטומים (4 פחמנים וחמצן) נקראת פוראנוז (Furanose). טבעת של שישה אטומים (5 פחמנים וחמצן) נקראת פיראנוז (Pyranose).
סטראומטריה – L/D על מיקום ההידרוקסיל בפחמן הרחוק ביותר מהקרבוניל, R/S או +/- על ההידרוקסיל בפחמנים אחרים. על מיקום ההידרוקסיל בטבעת נהוג לסמן ב-α/β.
ניתן לשלב בין שני הקריטריונים שלעיל על-מנת לספק הגדרה מדויקת. גלוקוז, למשל, הוא אלדוהקסוז; הוא מכיל קבוצת אלדהיד וששה אטומי פחמן, וכאשר הוא נסגר לטבעת מתקבל גלוקופיראנוז (אטום פחמן אחד בולט מחוץ לטבעת).
פחמימות כמקור אנרגיה בגוף
קיימת חשיבות רבה לצריכת פחמימות לצורכי אנרגיה. כאמור, תחילת התהליך בתוך התא היא גליקוליזה (תהליך אנארובי, כלומר ללא צריכת חמצן, היוצר חומצה פירובית, שהיא טריוז). בהמשך, הגוף שורף את הפחמימות לצורך ייצור אנרגיה (נשימה ארובית). הגבלה של פחמימות בתזונה תוביל להרזיה על ידי ייצור אנרגיה משומנים. במצב של חסר פחמימות, חל שינוי בהפקת אנרגיה משומנים: אלו הופכים בכבד לתוצרי ביניים בשם גופי קטון שמגיעים לזרם הדם ולרקמות הגוף כמקור אנרגיה זמין. מצב זה נקרא קיטוזיס ובעל מספר רב של יתרונות אך בחולים עם ריכוז גבוה של גלוקוז בדם, עשויה להוות גורם להתפתחות חמצת (קטואצידוזיס). הגבלה קלורית חמורה בתזונה עלולה להוביל לייצור אנרגיה מפירוק חלבון. הדבר עשוי להוביל לכחשת (דלדול שריר קיצוני Marasmus).
צריכה עודפת של פחמימות
אם הגוף מקבל יותר פחמימות ממה שהוא צריך למען הפקת אנרגיה, הוא הופך את העודפים לשומן המצטבר בו. סוכר מזוקק גם פוגע בבריאות השיניים, היות שחיידקים הנמצאים בפה מפרקים אותו לתועלתם, ובתהליך מפרישים חומצה אשר פוגעת בשיניים. תוצאה אפשרית של הימצאות סוכר בפה היא עששת.
צריכת פחמימות גבוהה מעבר לצורכי האנרגיה של הגוף (בדומה לאבות מזון אחרים), גורמת להשמנה ועלולה לגרום לסכרת. ב-1999 דווח כי בארצות הברית וברוב מדינות המערב כמחצית מכמות הקלוריות שהאדם צורך מקורן בשומנים מרוכזים (רובם מן החי) ומסוכרים מזוקקים שהגוף הופך לשומנים. זו אחת הסיבות המרכזיות להשמנת יתר. דיווחים שפורסמו ב-2015–2016 מצביעים על השפעה ממושכת ומכרעת של תאגידי הסוכר והמשקאות על הידע המחקרי בנושא נזקי הפחמימות לבריאות ועל הנחיות התזונה, באמצעות קשרי מימון שלא דווחו.
אטימולוגיה
פחמימה כהלחם מילים
המילה פחמימה היא הלחם מילים של פחמן ומים. שמן של הפחמימות נגזר מכך שנוסחתן הכימית הכללית של רבות מהן היא CnH2nOn, או Cn(H2O)n, ועל כן סברו בתחילה כי ניתן לראותן כתרכובות של פחמן ומים. גם בשפות האירופאיות מורכבת המילה פחמימה מהמילים פחמן ומים; כך למשל באנגלית: פחמימה היא "Carbohydrate", מילה המורכבת מ-"Carbon" ("פחמן") ו-"Hydrate" ("הידרט", תרכובת המכילה מולקולות מים).
סוכר
המילה סוכר משותפת לשפות רבות, באירופה ומחוצה לה. מקורה של המילה בסנסקריט (Sarkara), ופירושה המקורי: "אבנים קטנות". המונח סכריד (Saccharide), המשמש לעיתים לציון יחידת פחמימה, קרוב יותר לשורש המקורי. בשפת היום-יום משמשת המילה סוכר ככינויו של סוכרוז, הסוכר הלבן המשמש להמתקת מאכלים. זהו אמנם לא הסוכר הנפוץ או הבסיסי ביותר, אך הוא הנפוץ ביותר בשימוש ישיר של האדם; עקב זאת זכה הסוכרוז לכינוי המייצג את כל משפחת הסוכרים.
סוכרים
למונח סוכרים ישנן שתי משמעויות, משמעות אחת כקבוצת החד והדו סכרידים (למעט רב כהליים). במשמעות זאת משתמשים בטבלת הערכים התזונתיים על גבי מוצרי המזון. הגדרה אחרת הנפוצה בשפת היום יום היא "פחמימות בעלות טעם מתוק".
בשיח הדיאטני נהוגה ההבחנה בין "פחמימות פשוטות" ל"פחמימות מורכבות" (וכך גם למאכלים המכילים אותן). הבחנה זו, שהופיעה לראשונה במסמך של ועדת סנאט אמריקאית ב-1977 היא מעורפלת. הכוונה ב"פחמימות מורכבות" (complex carbohydrates) היא לעיתים למולקולות ענק (רב סוכרים) ולעיתים למאכלים העשירים ביותר נוטריאנטים.
ראו גם
גלוקוז
פרוקטוז
לקטוז
סוכרוז
עמילן
גליקוגן
גליקוליזה
קישורים חיצוניים
הסבר על פחמימות
הערות שוליים
*
*
קטגוריה:תרכובות ביוכימיות
קטגוריה:תזונה | 2024-09-03T12:35:36 |
מועצה אזורית גן רווה | מוֹעָצָה אֲזוֹרִית גַּן-רָוֶוה היא מועצה אזורית במחוז המרכז בישראל, באזור מישור החוף הדרומי לחופי הים התיכון. המועצה כוללת בתוכה תשעה יישובים, מהם שישה מושבים. המועצה קבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1952. ממוצע המרחקים בין יישובי המועצה הוא 7.3 ק"מ.
במליאת המועצה 17 חברים ובראשה עומדת מירה בן ארי. מטה המועצה נמצא בכפר נוער עיינות.
אוכלוסייה
מקור השם
גן רווה היה שמה של אחוזת מטעי הדרים שהקימו בשנת 1928 קבוצת יזמים יהודים מדרום-אפריקה, חיים שלמה יפה, האחים פוליקנסקי - יהודה לייב (לואיס) ופנחס (פיליפ), מקס גורלנד ולאזר ברויידא (שהיו במקור מליטא והיגרו לדרום-אפריקה), על אדמות הכפר קובייבה. בעל האדמות, השייח' מחמוד שהין, נקלע לחובות ובתמורה להלוואה מבנק אנגלו-פלשתינה משכן אותן לטובת הבנק. כשהגיע זמן פרעון החובות בני משפחת שהין לא עמדו בהתחייבויותיהם. עורך הדין דוד מויאל שטיפל בענייני ההלוואות והקרקעות של הבנק העמיד אותן למכירה וקבוצת היזמים רכשה חלק מהן. בשנת 1929 הוקם גם המושב בית חנן בסמוך. השם שאוב מן הפסוק בספר ישעיהו:
גבולות
גבולות שטח השיפוט של המועצה:
בדרום - מועצה אזורית חבל יבנה, יבנה.
בצפון - ראשון-לציון.
במזרח - נס-ציונה, רחובות, מועצה אזורית ברנר.
במערב - הים התיכון.
בתחום המועצה עוברים כביש 4, (כביש תל אביב-אשדוד), כביש 42, כביש 4311 ובגבול בינה לבין ראשון לציון קיים מחלף גדול הנושא את שם המועצה – מחלף גן-רווה, המכונה גם "מחלף הפרח".
בשטח המועצה נבנה יישוב נוסף ושמו "אירוס", ממזרח לכביש 42.
בתחומה נמצא בית הספר "גן-רווה", שהיה בעבר בבית-חנן וכיום הוא בעיינות.
בשטח המועצה מטעים רבים, בעיקר של פרי הדר, והפעילות החקלאית בה רבה.
יישובי המועצה
מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה 1 יישוב קהילתי אירוס 2011 2 מושב בית חנן 1929 3 מושב בית עובד 1933 4 מושב גאליה 1948 5 מושב גן שורק 1950 6 מושב כפר הנגיד 1949 7 מושב נטעים 1932 8 כפר נוער עיינות 1930 9 קיבוץ פלמחים 1949
ראשי המועצה
משה רוזין, 1952
בנימין דבדבני מבית עובד, 1953–1958
חנוך לב-כוכב מפלמחים, 1958–1963
בנימין דובדבני, 1963–1968
יצחק ארן מנטעים, 1968–1978
משה סימן טוב, 1978–1991
שלמה אלימלך מכפר הנגיד, 1991–2024
מירה בן ארי מנטעים, 2024 ואילך
תנועות הנוער במועצה
תנועת בני המושבים הייתה תנועת הנוער הרשמית של המועצה עד שנת 2007.
בשנת 2007, בעקבות החלטת המועצה ואי הצלחתה של תנועת בני המושבים, פורסם מכרז להפעלת תנועת נוער חדשה במועצה שתהיה תנועת הנוער הרשמית החדשה במועצה. במכרז זכתה תנועת הצופים העבריים. עקב כך, החל לפעול במועצה שבט "עידן" מטעם תנועת הצופים העבריים בישראל, אשר פועל בהצלחה גדולה. כיום שבט עידן מונה מעל 300 חניכים וחניכות מהשכבות השונות, מתוכם קרוב ל-100 חברי שכבה בוגרת.
קישורים חיצוניים
אתר מועצה אזורית גן רוה
אתר קהילת גן רוה
הערות שוליים
*
קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1952 | 2024-09-14T11:19:06 |
אליזבת, נסיכת בוואריה | אליזבת, קיסרית אוסטריה (בגרמנית: Kaiserin Elisabeth von Österreich; 24 בדצמבר 1837 – 10 בספטמבר 1898) הייתה דוכסית מממלכת בוואריה לבית ויטלסבאך. בת דודתו ולימים אשתו של הקיסר האוסטרי מבית הבסבורג, פרנץ יוזף. הייתה מוכרת בכינויה "סיסי".
אליזבת נולדה במינכן, בוואריה כבת למשפחת המלוכה הבווארית, בית ויטלסבאך. בעקבות נישואיה, בשנת 1854, בהיותה בת 16 בלבד, אליזבת נשאה בתואר קיסרית אוסטריה. החל מ-1867 נשאה גם בתואר מלכת הונגריה.
אליזבת סיימה את חייה באופן טרגי בשנת 1898 כאשר נרצחה על ידי המתנקש האיטלקי לואיג'י לוקני ממניעים אנרכיסטיים.
קורות חייה
ילדותה ונעוריה
אליזבת נולדה ב-24 בדצמבר 1837 במינכן למקסימיליאן יוזף, דוכס בבוואריה וללודוביקה, נסיכת בוואריה, בתם של מקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה ושל קרולינה מבאדן. משחר ילדותה כונתה בשם "סיסי". אחות אמה של סיסי, הארכי-דוכסית סופי, נישאה לפרנץ קרל, ארכידוכס אוסטריה, ארכידוכס מבית הבסבורג, והייתה אמו של פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה. אמה של סיסי ודודתה סופי יעדו את אחותה הגדולה הלנה ככלה לקיסר, אך משנפגשו המשפחות בחר הקיסר באליזבת להיות לו לאשה והם נישאו בשנת 1854 בווינה.
נישואיה לקיסר
מתחילתם נקלעו חיי הנישואין לקשיים כשסיסי התקשתה להסכים לכללי החצר הנוקשים והתכתיבים הרבים שלפיהם היה עליה להתנהל. היא השתדלה להמעיט באירועי חצר ובילתה את רוב זמנה כפי שנהגה לפני נישואיה, ברכיבה על סוסים. על קשייה אלה נוספה אימו של הקיסר, הארכי-דוכסית סופי. למרות שהייתה דודתה של סיסי, היא לא ראתה בנערה הצעירה כלה מתאימה לבנה, והרבתה לדבר בגנותה.
לסיסי ולקיסר נולדו בתחילה שתי בנות, סופיה וגיזלה. הארכי-דוכסית סופי, שהייתה דמות דומיננטית בארמון ולמעשה המושלת שמאחורי הקלעים, לקחה לידיה את חינוכן של הבנות. היא אף העניקה להן את שמותיהן, כשהיא קוראת לבת הבכורה על שמה. לסיסי לא הותר לטפל בהן והן נמסרו להשגחתן של מטפלות ומחנכות שבהן בחרה הארכי-דוכסית סופי. לאחר שסיסי התעקשה שהבנות יתלוו אליה באחת מנסיעותיה עם הקיסר, והתינוקת סופי בת השנתיים מתה ממחלה, האשימה אותה אימו של הקיסר במות הילדה וניתקה ממנה עוד יותר את גיזלה, הבת השנייה. בשנת 1858 נולד הבן רודולף, והקיסר זכה ביורש עצר.
בקסמה הרב ובחן שלה הפכה סיסי לאהובת האצולה האוסטרית, אך בחיי הנישואין שלה לא חל שיפור. היא החלה להסתגר יותר ויותר, והפנתה את רוב מרצה לעיסוקים בנפרד מבעלה. את הבקרים החלה בסידור שערה, מטלה שארכה כמה שעות, ובזמן זה היא למדה שבע שפות, בין היתר יוונית עתיקה ומודרנית, והונגרית, וכן קראה וכתבה שירה. את רוב זמנה הקדישה לתרגילי התעמלות מפרכים על מנת לשמור על נעוריה וגזרתה. עד כדי כך הייתה מחויבת לקיום שגרת התרגילים עד שנהגה לקחת עימה את מכשירי ההתעמלות בנסיעותיה באוסטריה ובאירופה כולה. כשאלה לא הספיקו, היא גזרה על עצמה צומות ואכלה רק מאכלים מסוימים, לרוב נוזליים. בשל הרגלים אלה מקובל לייחס לה היום הפרעת אכילה, אולם בזמנו מנהגיה אלה לא התפרסמו ברבים וכלפי חוץ זכתה סיסי בהערצה ונחשבה לאשת המלוכה היפה בעולם.
מעורבותה בפוליטיקה
סיסי מצאה עניין בהונגריה, שנשלטה אז בידי אוסטריה. היא התנגדה לצעדי דיכוי שננקטו נגד מרד ההונגרים, ותמכה בנסיונותיהם להשגת ממשל עצמי. ביומניה כתבה בגנות המונרכיה, שבה ראתה שיטה שאבד עליה הכלח. עם זאת, היא ידעה שאמונותיה אלה לא יתקבלו היטב באוסטריה, מולדתה, ולכן צוותה שיומניה יתפרסמו בשווייץ, טריטוריה חיצונית לאוסטריה, וגם זאת רק שישים שנה לאחר מותה. הודות למאמציה נחתם הסדר הפשרה האוסטרו-הונגרית, אשר הוביל לייסוד הקיסרות האוסטרו-הונגרית המשותפת, ובשנת 1867 הוכתרו הקיסר ואשתו כמלכי הונגריה בכנסיית מתיאש שבבודפשט. בהונגריה זכתה סיסי באהבת ההמונים ובהערצתם יותר מבמולדתה, שם היה הקיסר הדמות הנערצת. הקיסר נטר לה טינה על שהתערבה בפוליטיקה, ואסר עליה להתערב בענייני הממשל לאחר מכן.
בשלב זה היה מעמדה של סיסי בחצר המלוכה איתן. היא העמידה יורש לקיסר, והצליחה במאמציה להביא לאיחוד בין הונגריה לאוסטריה. בשנת 1868 נולדה ביתה הרביעית, הנסיכה מריה ואלריה, אשר אותה כבר הורשתה לגדל בעצמה. אף על פי שהקיסר אהב אותה מאוד, ואף כתב לה מכתבי אהבה בנסיעותיה והשתדל למתן את היחס של אימו כלפיה, הלכו נישואיהם מדחי אל דחי.
התאבדות בנה
סיסי ראתה בבנה היחיד, נסיך הכתר רודולף, את בן דמותה, ולמרות שלא הורשתה לגדל אותו כרצונה בכל זאת הרגישה קרובה אליו. לאחר שנכפו על בנה נישואים שבהם לא רצה עם סטפני, נסיכת בלגיה, הוא חי בנפרד מאשתו, ולבסוף התאבד יחד עם פילגשו, הברונית מרי וטסרה. פרשת מות בנה זעזעה את סיסי.
גם קודם חייתה בנפרד מבעלה, לרוב מחוץ לאוסטריה, במקומות שונים באירופה, באיי מדיירה, ובוונציה. כעת הקימה לעצמה ארמון באי קורפו (קירקרה), וקראה לו "אכיליון", על שם סיפורו של אכילס, שבו זיהתה דמיון לבנה. הקיסר שמר על קשר מכתבים עמה, אך היא שבה לווינה רק לעיתים רחוקות. מראשית שנות ה-70 של המאה ה-19 נהייתה יותר רצינית ועצובה, והקדישה את עצמה למעשי צדקה וחסד. היא הסתגרה עוד יותר, העניקה את תכשיטיה לבנותיה ולנכדותיה, לבשה שחורים ורכשה גם תכשיטים שחורים (מאבני ג'ט, פחם מאובן). על מנת להימנע ממבטים שננעצו בה, הסתתרה מאחורי מניפה שנשאה עימה תמיד. יותר ויותר מזמנה בילתה בים, על סיפון הספינה מיראמר (Miramar), מה שאיפשר לה להימנע מחיי החצר, מאירועים רשמיים ומאירוח מבקרים. היא שטה באוקיינוס האטלנטי, בים התיכון, ובייחוד סביב חופי יוון.
ממוזער|200px|אליזבת, קיסרית אוסטריה, פורטרט של הצייר פיליפ דה לאצו
ההתנקשות
בגיל 60, נסעה לבקר את הברונית רוטשילד ומשם נסעה לז'נבה. בעת ששהתה סיסי במלון בז'נבה בשם בדוי וללא פמליה נרחבת, יצאה ב-10 בספטמבר 1898 מן המלון, שם נקרה על דרכה אנרכיסט איטלקי בשם לואיג'י לוקני. בכוונת המתנקש היה לרצוח בן אצולה צרפתי, על מנת להסב את תשומת לב ההמונים למצבם הפוליטי, אך משזה לא הגיע למקום כמתוכנן, בחר המתנקש בסיסי, בהיותה בת אצולה אף היא. כשנקרתה לדרכו, דקר אותה לואיג'י בפצירה, ופצע אותה קשות.
סיסי לא הייתה ערה לחומרת פציעתה ומתה כעבור שעה. מות הקיסרית, ברצח שתוכנן עבור אדם אחר, עורר זעזוע באוסטריה, והפופולריות של הקיסר כאלמן המבכה את מות אשתו האהובה נסקה. ההלוויה שנערכה לסיסי בווינה הייתה אירוע המוני. סיסי נקברה בכנסייה בקריפטה הקיסרית, אחוזת הקבר של בני הבסבורג בווינה.
משפחתה
מנישואיה לפרנץ יוזף, קיסר אוסטריה נולדו ארבעה ילדים:
סופיה, ארכידוכסית אוסטריה (1855–1857)
גיזלה, ארכידוכסית אוסטריה (1856–1932)
רודולף, נסיך הכתר האוסטרי (1858–1889)
מריה ולריה, ארכידוכסית אוסטריה (1868–1924)
המיתוס
שמאל|ממוזער|200px|אנדרטה לזכרה של אליזבת (סיסי) קיסרית אוסטריה בסגד, הונגריה
במחצית הראשונה של המאה העשרים הפך זכרה של סיסי למיתוס, שניתן להשוותו לזכרה של הנסיכה דיאנה כמאה שנים לאחר מכן. דמות זוהרת של נסיכה עצמאית שחייתה את חייה כחפצה, התרחקה מחיי ארמון המלוכה וסיימה את חייה בצורה טרגית.
בשנות החמישים של המאה העשרים הופיע רומן רב מכר על חייה בשם "סיסי" מאת אליזבת בירנה, שתורגם לעברית ויצא לאור בשנת 1958 ומספר פעמים נוספות.
באמצע שנות החמישים הוסרטה באוסטריה טרילוגיה על חייה של סיסי בכיכובה של רומי שניידר, שבוימה על ידי הקולנוען האוסטרי ארנסט מרישקה והופקה על ידי אולפני ארמה בווינה. הסדרה זכתה להצלחה רבה. שלושת הסרטים הם:
"סיסי" מ-1955.
"סיסי הקיסרית הצעירה" מ-1956.
"גורלה של מלכה" מ-1957.
סרטים אלה שופצו בגרסה צבעונית, והם מוצגים תכופות בטלוויזיה בארצות דוברות גרמנית.
בין השנים 1998-1997 הופקה סדרת האנימציה "סיסי הנסיכה" (בצרפתית, Princesse Sissi) אשר מבוססת על קורות חיה של הנסיכה. בישראל, שודרה הסדרה לראשונה ב-2001-2000, בערוץ הילדים ובהמשך גם בערוץ ג'טיקס.
במהלך שנת 2004, ולרגל יום השנה ה-150 לחתונתם של אליזבת ופרנץ יוזף, נפתח בעיר וינה מוזיאון המנציח את תולדותיה של הנסיכה ומנסה להציג לקהל הצגה מאוזנת של דמותה, על המורכבות שבה.
בשנת 2015 יצאה סדרת אנימציה איטלקית המבוססת על קורותיה בשם "סיסי הקיסרית הצעירה". בסדרה עצמה יש לה צמיד קסם שעמו היא מתקשרת עם בעלי החיים.
בספטמבר 2022 שודרה לראשונה המיני-סדרה "הקיסרית", מבית היוצר של נטפליקס בשפה הגרמנית. את הנסיכה מגלמת דברים לינגנאו ואת בעלה הקיסר פרנץ יוזף מגלם פיליפ פרואסאן.
מורשתה
250px|ממוזער|הכניסה ל"מוזיאון סיסי" בהופבורג, וינה
שיריה התפרסמו לבקשתה רק לאחר מותה, וחלק מההכנסות מהם מועבר לצדקה. כיום, על פי החלטת קרן העיזבון, חלק זה מועבר לנציבות האו"ם לפליטים.
בארמון הופבורג שבווינה ישנו מוזיאון לזכרה הנקרא "מוזיאון סיסי".
אילן יוחסין
לקריאה נוספת
אליזבת בירנה, סיסי, הוצאת עמיחי, תשכ"ג
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
*
קטגוריה:בית ויטלסבאך
קטגוריה:בית הבסבורג
קטגוריה:נסיכות בוואריה
קטגוריה:מלכי הונגריה
קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות
קטגוריה:וינה: אישים
קטגוריה:אישים שנכתבו רומנים על-פי חייהם
קטגוריה:ילידות 1837
קטגוריה:נפטרות ב-1898 | 2024-04-09T20:58:27 |
מע"מ | REDIRECTמס ערך מוסף | 2004-09-18T18:24:58 |
סינגולריות (מתמטיקה) | במתמטיקה, נקודה סינגולרית היא נקודה שבה פונקציה (בדרך כלל פונקציה מרוכבת) או משוואה דיפרנציאלית איננה מוגדרת היטב.
באנליזה מרוכבת
נקודת סינגולריות של פונקציה מרוכבת היא נקודה שבה הפונקציה אינה הולומורפית, אך כך שהיא הולומורפית בסביבתה. יש שלושה סוגים שונים של נקודות סינגולריות מבודדות, השונים זה מזה באופיים, וניתנים לאפיון באמצעות פיתוח הפונקציה לטור לורן סביב הסינגולריות.
סינגולריות סליקה
נקודת סינגולריות סליקה היא נקודה אשר הפונקציה שואפת בה לגבול סופי. מקור שמה של סינגולריות זו בכך שהשלמת הפונקציה באופן רציף בנקודה זו תיתן פונקציה אנליטית, כלומר, ניתן "לסלק" את הסינגולריות. טור לורן של פונקציה סביב נקודות סינגולריות סליקה מתאפיין בכך שלא מופיעים בו איברים עם חזקות שליליות - כלומר, טור לורן הופך לטור טיילור. כדוגמה לנקודת סינגולריות סליקה, ניתן להתבונן בנקודה עבור הפונקציה
. ניתן "לסלק" את הסינגולריות של הפונקציה הזאת על ידי החלפת פונקציה זאת בפונקציה הרציפה:
קוטב
קטבים מסדר הם נקודות סינגולריות בהן הפונקציה מתבדרת לאינסוף. טור לורן סביב נקודה כזו מתאפיין בכך שיש לו מספר סופי () של איברים עם חזקות שליליות. החזקה השלילית הגדולה ביותר בטור לורן של הפונקציה מכונה סדר הקוטב. אפשר לגרום לפונקציה להתכנס לערך סופי השונה מאפס על ידי הכפלה של הפונקציה ב-. כדוגמה לקוטב בסדר גודל 3 של פונקציה מרוכבת, ניתן להתבונן בנקודה עבור הפונקציה .
כאשר מכפילים את הפונקציה ב- הפונקציה מתכנסת לערך סופי .
סינגולריות עיקרית
שמאל|ממוזער|250px|לפונקציה יש אין סוף תנודות קרוב לנקודה
נקודות סינגולריות עיקריות הן אלה אשר לפונקציה אין גבול (סופי או אינסופי) בסביבתן. משפט קסורטי-ויירשטראס מאפיין נקודות אלה כנקודות אשר הפונקציה מקבלת ערכים הקרובים כרצוננו לכל נקודה מרוכבת בסביבתן. בניסוח אחר: תמונתה של כל סביבה של נקודת סינגולריות עיקרית היא צפופה במישור המרוכב. טורי לורן של פונקציה סביב נקודת סינגולריות עיקרית מכילים מספר אינסופי של איברים עם חזקות שליליות.
כדוגמה לפונקציה בעלת נקודת סינגולריות עיקרית ניתן לראות את הפונקציה , כיוון שלפונקציה הממשית אין גבול בסביבת 0 גם לפונקציה המרוכבת אין גבול בסביבת 0.
במשוואות דיפרנציאליות
עבור משוואה דיפרנציאלית ליניארית מסדר כלשהו, אפשר להגדיר נקודות סינגולריות באמצעות הצגתה כמשוואת אוילר. נקודות סינגולריות הן הנקודות בהן המקדם של הנגזרת מהסדר הגבוה ביותר מתאפס. סביב נקודות סינגולריות אפשר לנחש פתרון בצורה של טור אינסופי, שיטה זו נקראת שיטת פרובניוס.
ביריעות אלגבריות
אם V יריעה אלגברית ו- נקודה על היריעה, אז P נקראת סינגולרית אם החוג המקומי המתקבל על ידי לוקליזציה של חוג הקואורדינטות של V באידיאל הראשוני של אוסף הפונקציות המתאפסות בP אינו חוג מקומי רגולרי. יריעה ללא נקודות סינגולריות היא יריעה חלקה.
משטח אלגברי במרחב האפיני התלת-ממדי מוגדר על ידי משוואה פולינומית אחת. ידוע שמספר נקודות הסינגולריות של משטח כזה חסום, כפונקציה של מעלת הפולינום. מקובל לסמן את המספר המקסימלי של נקודות הסינגולריות על עקום מהצורה , כאשר P פולינום ממעלה d, ב-. הערכים הידועים של הפונקציה הם . לדוגמה, למשטח קומר יש 16 נקודות סינגולריות, וזהו המספר המקסימלי האפשרי בדרגה זו. כמו כן ידוע ש- ו-. עבור ערכים גדולים של המעלה d, ידוע ש-.
בסכמות
באופן יותר כללי, אם היא סכמה ואם , אז P נקראת סינגולרית אם החוג אינו חוג מקומי רגולרי.
בהעתקות ליניאריות
יהי T אופרטור ליניארי או מטריצה ריבועית. אם T הפיך אז T נקרא גם רגולרי או לא-סינגולרי.
אם T לא הפיך אז T נקרא גם לא-רגולרי או סינגולרי.
קישורים חיצוניים
קטגוריה:משוואות דיפרנציאליות
קטגוריה:אנליזה מרוכבת | 2023-09-02T21:54:01 |
ויירשטרס | REDIRECT קארל ויירשטראס. | 2004-09-18T19:11:04 |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.