Split (1)

train · 606k rows

title stringlengths 1 146	content stringlengths 0 337k	timestamp timestamp[s]
1959	__TOC__ אירועים 210px\|ממוזער\|שמאל\|הכרמלית החלה לפעול נולדו ממוזער\|150px\|בני גנץ ממוזער\|150px\|רון קופמן ממוזער\|150px\|אריה דרעי ממוזער\|150px\|חני נחמיאס טקסט=\|ממוזער\|150x150 פיקסלים\|ניר ברקת ממוזער\|150px\|חנוך רוזן ממוזער\|150px\|מנשה נוי ממוזער\|150px\|אייל שני ממוזער\|150px\|דייוויד בלאט נפטרו לוח שנה 1959 באסטרונאוטיקה קישורים חיצוניים	2024-02-05T14:48:15
1960	__TOC__ אירועים ממוזער\|150px\|קמרון מקבלת עצמאות ממוזער\|150px\|שדרת הכוכבים נחנכת ממוזער\|150px\|ניגריה מקבלת עצמאות נולדו ממוזער\|150px\|שלי יחימוביץ' ממוזער\|150px\|אדם ממוזער\|150px\|גדי איזנקוט 150px\|ממוזער\|דייגו מראדונה ממוזער\|150px\|משה כחלון נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-06-27T13:51:58
1961	__TOC__ אירועים 250px\|שמאל\|ממוזער\|12 באפריל: הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגרין הוא האדם הראשון בחלל נולדו טקסט=\|ממוזער\|150x150 פיקסלים\|סוזן בויל טקסט=\|ממוזער\|150x150 פיקסלים\|סי היימן טקסט=\|ממוזער\|183x183 פיקסלים\|בוי ג'ורג' 140px\|ממוזער\|שמאל\|דיאנה, הנסיכה מוויילס טקסט=\|ממוזער\|150x150 פיקסלים\|ארז טל טקסט=\|ממוזער\|187x187 פיקסלים\|ברק אובמה טקסט=\|ממוזער\|182x182 פיקסלים\|סטיבן הילנבורג טקסט=\|ממוזער\|188x188 פיקסלים\|ירמי קפלן נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-04-01T22:48:44
1962	__TOC__ אירועים נולדו נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-06-26T08:28:16
1963	__TOC__ אירועים נולדו thumb\|200x200px\|קוונטין טרנטינו\|טקסט= ממוזער\|150px\|ג'ורג' מייקל שמאל\|ממוזער\|150px\|ויטני יוסטון ממוזער\|198x198 פיקסלים\|יאיר לפיד נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-08-10T16:52:48
1964	__TOC__ אירועים נולדו נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-11-02T14:52:57
1965	__TOC__ אירועים נולדו נפטרו 180px\|ממוזער\|שמאל\|וינסטון צ'רצ'יל 180px\|ממוזער\|שמאל\|מרטין בובר 180px\|ממוזער\|שמאל\|משה שרת 180px\|ממוזער\|שמאל\|עדלי סטיבנסון לוח שנה קישורים חיצוניים הערות שוליים	2024-07-16T17:18:13
השכלה גבוהה בישראל	250px\|ממוזער\|סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב מוסדות להשכלה גבוהה בישראל פועלים ברבדים אחדים: אוניברסיטאות, שבהן עוסקים במחקר ובהוראה לכל התארים האקדמיים, במגוון רחב מאוד של תחומים. מכללות אקדמיות, העוסקות בהוראה למגוון מצומצם יותר של תחומים, בדגש על מקצועות ממוקדים, ומעניקות רק תואר ראשון או שני. מכללות מקצועיות, המעניקות הכשרה והסמכה במקצועות מסוימים, ללא מתן תואר אקדמי. שלוחות של אוניברסיטאות זרות הפועלות בישראל. ההכרה במוסד כאוניברסיטה או כמכללה אקדמית היא בסמכותה של המועצה להשכלה גבוהה, ופתיחתו של מוסד כזה מצריכה היתר של המועצה. מרבית המוסדות להשכלה גבוהה בישראל זוכים להשתתפות ממשלתית בתקציבן. במוסדות שאינם זוכים לתמיכה ממשלתית שכר הלימוד גבוה יחסית. על פי ה-OECD, נכון לשנת 2017 בישראל 50.9% מהאוכלוסייה בעלי תעודה על-תיכונית (אקדמית או לא-אקדמית), אך גם אחוזי הפרישה של סטודנטים בישראל לפני תום הלימודים הם מהגבוהים בעולם. אוניברסיטאות שמאל\|ממוזער\|250px\|משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913 בישראל פועלות עשר אוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת חיפה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מכון ויצמן למדע אוניברסיטת אריאל בשומרון האוניברסיטה הפתוחה אוניברסיטת רייכמן הקמת אוניברסיטה בישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, והצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. חזון זה התממש לאחר מלחמת העולם הראשונה, בהקמת שני מוסדות השכלה: האוניברסיטה העברית והטכניון. בשנת 1918 הונחה אבן הפינה לאוניברסיטה העברית, ושבע שנים לאחר מכן, באפריל 1925, נחנך קמפוס האוניברסיטה בהר הצופים. הטכניון - בית ספר גבוה למדעים ולטכנולוגיה, החל לפעול ב-1924 עם 16 תלמידים. אחדים מהמרצים דרשו שהלימודים יתקיימו בגרמנית שהייתה אז שפת המדע, אך תומכי העברית ניצחו במאבק זה. בנוסף, פועל מכון ויצמן למדע, שהוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה, ובמסגרתו פועלת "מדרשת פיינברג", שבה מתקיימים לימודים לתואר שני ושלישי (דוקטור). מוסד ייחודי בנוף ההשכלה הגבוהה בישראל הוא האוניברסיטה הפתוחה, שהלימודים בה מתבססים בעיקר על ספרי לימוד שהתלמיד קורא בביתו, כשאליהם נלווה תרגול במפגשים פרונטליים. ועד ראשי האוניברסיטאות שהוקם באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, כולל, נכון לסוף שנת 2016, את כל הגופים שהוזכרו לעיל. שכר הלימוד שכר הלימוד בישראל מהווה רק 16% ממימון האוניברסיטאות בישראל. 70% מהמימון מגיע מהמדינה והשאר על ידי תרומות. מקום המדינה הוקמו ועדות שונות לדיון בנושא שכר הלימוד. הבולטות שבהן היו: ועדת אגרנט (1959), ועדת קרגמן (1966), ועדת בר ניב (1971), ועדת נבון (1977), ועדת קצב (1982), ועדת קוברסקי (1991), ועדת מלץ (1996), ועדת וינוגרד (2001) וועדת שוחט (2006). בישראל התקיימו מספר מאבקי סטודנטים סביב המחלוקת על שכר הלימוד. שלושת הגדולים והמתוקשרים ביניהם התקיימו ב-1998, ב-2005 וב-2007. מכללות אקדמיות המכללות האקדמיות הן מוסדות העוסקים במתן השכלה גבוהה אך אינם מוסמכים להעניק תואר דוקטור. במרבית המכללות הלימודים הם לתואר ראשון בלבד. תחומי הלימוד במכללות האקדמיות מגוונים ומשתנים בהתאם לסוגי המכללות. המחקר במכללות האקדמיות מצומצם יחסית למחקר באוניברסיטאות. בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, מוסד ישראלי רשאי לתאר עצמו כמכללה אקדמית רק אם קיבל אישור לכך מהמועצה להשכלה גבוהה. סוגי מכללות: המכללות האקדמיות המתוקצבות - מרבית המכללות האקדמיות הציבוריות הוקמו במהלך שנות ה-90 במטרה לתת מענה לביקושים הגדלים להשכלה גבוהה ולחסמים שהציבו האוניברסיטאות למבקשים לבוא בשעריהן (מתוך 42% זכאי תעודת בגרות הצליחו להתקבל לאוניברסיטאות 23% בלבד). בתחילת דרכן הוקמו חלק מהמכללות תחת חסות אקדמית של האוניברסיטאות (הלימודים התקיימו במכללה, אך התואר הוענק על ידי האוניברסיטה) ולכן נקראו מכללות אזוריות, אך בשנת 2000 בחרו המכללות בעצמאות אקדמית ומלבד שתי מכללות אקדמיות, נכון לכתיבת שורות אלו כולן עצמאיות. מכללות אלה היו בחזית מהפכת ההשכלה הגבוהה, הן הוקמו באזורים מרוחקים - תל חי, כנרת, עמק יזרעאל, הנגב וכדומה, ואיפשרו לאוכלוסיות מגוונות ללמוד ולרכוש תואר אקדמי. מכללות אלה נתמכות על ידי המדינה, ולכן שכר הלימוד בהן דומה לשכר הלימוד באוניברסיטאות, ובנוסף הסטודנטים נהנים ממגוון של מלגות לימוד ומלגות קיום. מכללות אקדמיות שאינן מתוקצבות, המכונות גם מכללות פרטיות - מממנות את פעילותן משכר לימוד ללא מסיוע ממשלתי, כתוצאה מכך שכר הלימוד בהן גבוה יותר מאשר באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות. המכללות הפרטיות מתמקדות לרוב במסלולי לימוד מבוקשים, ובולטות בהן מגמות לכלכלה, ניהול, מדעי ההתנהגות, מדעי המחשב ומשפטים. ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות (ור"מ), שהוקם ב-2006, הוא ארגון הגג של 21 המכללות הציבוריות. במסגרתו פועלות המכללות האקדמיות לקידום המוסדות, פיתוחן האקדמי, מקיימות כנסים בנושאים שונים. בכ-14 מכללות מופעלות מכינות קדם אקדמיות, המסייעות לתלמידים לפתח מיומנויות למידה אקדמיות המכשירות אותם לקראת לימודים אקדמיים. כיום ב-22 מכללות אקדמיות לומדים כ-42% מהסטודנטים לתואר ראשון כ-70 אלף סטודנטים. שש מכללות מתמקדות בלימודי הנדסה וטכנולוגיה, מרבית המכללות הן דיספלינאריות ונלמדים בהם תחומים מגוונים כגון: סיעוד, כלכלה וניהול, שירותי אנוש, מדעי המחשב, מדעי הטבע, עבודה סוציאלית ועוד. מכללות אקדמיות לחינוך - מכללות המתוקצבות על ידי משרד החינוך ולא על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה. הן מלמדות הוראה במסלולים שונים ומעניקות כמעט אך ורק תארים בהוראה (B.Ed לתואר ראשון ו-M.Ed ו-M.Teach לתואר שני). החל משנת 2014/15 נלמד במכללות לחינוך גם תואר שאינו בתחום החינוך אלא בתחום הטיפול באמצעות אמנות (M.A.A.T) מכללות מקצועיות המכללות המקצועיות עוסקות במתן השכלה אך אינן מוסמכות להעניק תואר אקדמי. המכללות המקצועיות מעניקות השכלה גבוהה שאינה אקדמית, ומקנות לבוגריהן הסמכות ותעודות, ובפרט תעודת טכנאי, תעודת הנדסאי או תעודת מקצוע. במכללות אלה ניתנים קורסים או הסמכות בתחומים שונים, כגון: רפואה משלימה, מחשבים, אומנות ומוזיקה, בנייה ותחזוקה, חשבונאות, בישול, מלונאות, חשמלאות, טכנולוגיה וקורסים טכנולוגיים ועוד. המכללות המקצועיות הן מכללות שמתמקדות בדרך כלל בתחום מסוים ובו מעניקות השכלה והכשרה מקצועית על מנת לתת לסטודנט כלים תעסוקתיים-מקצועיים. הפיקוח על המכללות המקצועיות המכשירות טכנאים מוסמכים והנדסאים בלבד מופקד לרוב בידי המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שמעניק אישורים לבוגרי המכללות שבפיקוחו. מכללות מקצועיות המכשירות בעלי מקצוע שאינם טכנאים והנדסאים מעניקות תעודות מקצועיות (דיפלומה), אך אינן מפוקחות על ידי משרדי הממשלה. שיעורי השכלה באוכלוסייה בישראל שיעורי השכלה אקדמית מהגבוהים בעולם. בשנת 2015 47% מילידי ישראל בגילאים 25–34 למדו בשלב כלשהו במוסד אקדמי. בשנת 1990 עמד נתון זה על 20% בלבד. בין השנים 1980–2015 חל גידול משמעותי בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל. בשנים אלו מספר הסטודנטים צמח בכ-350% לעומת גידול של 116% באוכלוסייה וגידול של 83% במספרם של בני ה-20–24. עיקר הגידול נבע הרחבת היצע המוסדות האקדמיים באמצעות המכללות האקדמיות. בקרב בני 25–64 היו בעלי השכלה אקדמית בשנת 2015 49%, שיעורי השכלה אקדמית גבוהים יותר היו רק בקנדה וביפן. לעומת זאת שיעורי ההכשרה המקצועית העל-תיכונית בישראל הם מהנמוכים בקרב מדינות ה-OECD. אחד הגורמים לשילוב נתונים זה הוא הפיכתם של מספר מקצועות מכאלה הדורשים הכשרה מקצועית לכאלה הדורשים הכשרה אקדמית בישראל. כך למשל, ההכשרה להוראה בבית ספר יסודי הפכה ממקצועית לאקדמית בישראל. בנתוני ספר התרשימים של פורום קהלת לכלכלה לשנת 2018 נמצא כי קיימת בישראל השכלה עודפת, כאשר היצע בעלי ההשכלה האקדמית גבוה משמעותית מהביקוש להשכלה כזו מצד המעסיקים. בסקר PIAAC של ה-OECD הגיעה ישראל למקום השני מבין 34 מדינות בשיעור בעלי הסמכת-יתר ביחס לעיסוקם, 32% מבעלי ההשכלה האקדמית דיווחו כי במקום עבודתם לא נדרשת השכלה כזו. שיעור גבוה במיוחד של השכלה עודפת נמצא בקרב בוגרי מדעי הרוח. כמו כן נטען כי הפרמיה להשכלה בישראל, כלומר, יתרון התשואה בשכר לבעלי השכלה אקדמית על פני מי שלא רכשו כזו הוא נמוך, ובמיוחד בקרב בעלי השכלה עודפת. מחקר שבדק פערים בנגישות ההשכלה הגבוהה בין מעמדות חברתיים שונים, הראה שמשנת 1995 ועד 2018 הצטמצם הפער העדתי בנגישות לאוניברסיטה, כך שילדיהם של הורים בעלי אמצעים הצליחו להגיע ללימודים גבוהים ללא קשר למוצאם העדתי. נוסף על כך, אפיינו החוקרים שינוי משמעותי נוסף, זאת על רקע המהפכה המגדרית שניכרת במוסדות אקדמיים במדינות המערב במחצית השנייה של המאה ה-20. בדומה למדינות מערביות אחרות, החל משנות ה-70 ישנה עלייה של אחוז הנשים באקדמיה, ובשנות ה-90 חל מהפך בהקשר זה, כאשר אחוז הנשים בעלות תואר ראשון ומעלה עלה על אחוז הגברים. מגמה זו ניכרת גם בקרב נשים המגיעות ממשפחות חסרות אמצעים, שסיכוייהן להגיע לתואר ראשון הכפילו את עצמן בתוך 13 שנים, זאת לעומת גברים ממשפחות חסרות אמצעים שעדיין מתקשים להגיע להשכלה גבוהה. השכלה גבוהה בחברה החרדית בשנת 2011 היו 5,500 סטודנטים חרדים, ובשנת 2016 היו 11,500. המועצה להשכלה גבוהה מפעילה תוכנית רב-שנתית לשילוב חרדים באקדמיה. בשנת הלימודים תש"פ 2019/20 למדו במוסדות להשכלה גבוהה 13,400 סטודנטים חרדים, 84% לתואר ראשון ו-16% לתארים מתקדמים. השכלה גבוהה בחברה הערבית והבדואית המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ותקצוב מפעילות את תוכנית "שער לאקדמיה" כדי להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה לאוכלוסייה הערבית בישראל. הסכם השלום בין ישראל לירדן הגביר את נגישות ההשכלה הגבוהה עבור האוכלוסייה הערבית בישראל. לקריאה נוספת ברק מדינה, רענן הר-זהב, דיני השכלה גבוהה 1999. אמנון רובינשטיין ויצחק פשה, סדקים באקדמיה: חופש אקדמי, עצמאות האוניברסיטה, מעמד הסטודנט והזכות להשכלה גבוהה , הוצאת נבו והוצאת דביר, 2014. פנחס חליווה, המערכת האקדמית בישראל: תמורות ושינויים בעקבות מהפכת המכללות ושלוחות האוניברסיטאות, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2021. עמי וולנסקי, אקדמיה בסביבה משתנה: מדיניות ההשכלה הגבוהה של ישראל 1952–2004, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005. עמי וולנסקי, מדינית ההשכלה הגבוהה של ישראל 2000–2023, הוצאת מאגנס, 2024. קישורים חיצוניים השכלה גבוהה בישראל באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אתר המועצה להשכלה גבוהה אתר דירוגים של מכללות ואוניברסיטאות אריאל פינקלשטיין, השתלבות בוגרי החינוך הממלכתי-דתי בהשכלה הגבוהה ובמקצועות המדעיים בפרט, נאמני תורה ועבודה, אוקטובר 2014 אורי כץ, השכלה עודפת בישראל, פורום קהלת, חשוון תשעח - אוקטובר 2017 הערות שוליים * קטגוריה:ישראל: אקדמיה קטגוריה:ישראל לפי נושא	2024-09-24T07:46:36
1966	__TOC__ אירועים נולדו 160px\|שמאל\|ממוזער\|גדעון סער 150px\|שמאל\|ממוזער\|מרב מיכאלי 150px\|שמאל\|ממוזער\|אורנה בנאי 150px\|שמאל\|ממוזער\|רוני לוי 150px\|שמאל\|ממוזער\|סמנתה פוקס 150px\|שמאל\|ממוזער\|אדם סנדלר 150px\|שמאל\|ממוזער\|ג'יי ג'יי אברהמס 150px\|שמאל\|ממוזער\|ניר קלינגר 150px\|שמאל\|ממוזער\|צביקה הדר 150px\|שמאל\|ממוזער\|ג'ון פאברו 170px\|שמאל\|ממוזער\|שמעון בוסקילה 170px\|שמאל\|ממוזער\|רומאריו נפטרו 150px\|שמאל\|ממוזער\|באסטר קיטון 155px\|שמאל\|ממוזער\|אנה אחמטובה 150px\|שמאל\|ממוזער\|וולט דיסני לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-03-27T16:42:22
1967	__TOC__ אירועים נולדו 120px\|ממוזער\|הרצי הלוי 120px\|ממוזער\|יעל ארד 120px\|ממוזער\|אבי ניסנקורן 120px\|ממוזער\|יעל אבקסיס 120px\|ממוזער\|מיכל צפיר 120px\|ממוזער\|אילן רועה 120px\|ממוזער\|אקי אבני נפטרו 140px\|שמאל\|ממוזער\|בריאן אפשטיין 140px\|שמאל\|ממוזער\|קונראד אדנאואר 200px\|שמאל\|ממוזער\|ויוויאן לי לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-04-01T22:20:07
1968	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|250px\|צוות אפולו 8 מצלם לראשונה בהיסטוריה את כדור הארץ כולו נולדו נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-10-09T11:32:37
1969	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|250px\|16 ביולי-24 ביולי: אפולו 11, המשימה המאוישת החמישית בתוכנית אפולו אשר במהלכה נחת האדם הראשון על הירח שמאל\|ממוזער\|250px\|21 ביולי: ניל ארמסטרונג יורד לקרקע הירח בפעם הראשונה בהיסטוריה נולדו 120px\|ממוזער\|אמיר ברעם 120px\|ממוזער\|תמיר ידעי 120px\|ממוזער\|יריב לוין 120px\|ממוזער\|מיכל רוזין 120px\|ממוזער\|ג'ניפר לופז 120px\|ממוזער\|דנה ויס 120px\|ממוזער\|אורי בנאי 120px\|ממוזער\|שרון חזיז נפטרו 180px\|ממוזער\|שמאל\|לוי אשכול 180px\|ממוזער\|שמאל\|אבא חושי 180px\|ממוזער\|שמאל\|דווייט אייזנהאואר 180px\|ממוזער\|שמאל\|ערי ז'בוטינסקי לוח שנה קישורים חיצוניים ״1969: עולם משתנה״ - פרק על האירועים המדיניים הגדולים ב־1969 בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי ״1969: עולם מתפתח״ - פרק על ההישגים הטכנולוגים הגדולים ב־1969 בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי ״1969: עולם מתורבת״ - פרק על אירועי התרבות הגדולים ב־1969 בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי	2024-07-21T19:02:43
1970	__TOC__ אירועים נולדו 180px\|שמאל\|ממוזער\|לואיס אנריקה 150px\|שמאל\|ממוזער\|קאפו (כדורגלן) 150px\|שמאל\|ממוזער\|אורן סמדג'ה 150px\|שמאל\|ממוזער\|פאולו סוזה 150px\|שמאל\|ממוזער\|יוסי אבוקסיס 150px\|שמאל\|ממוזער\|מוש בן ארי 150px\|שמאל\|ממוזער\|גלעד ארדן 180px\|שמאל\|ממוזער\|אדווין ואן דר סאר 180px\|שמאל\|ממוזער\|דנה ברגר 180px\|שמאל\|ממוזער\|רן בן שמעון 150px\|שמאל\|ממוזער\|צבי יחזקאלי 150px\|שמאל\|ממוזער\|עמי סמולרצ'יק נפטרו 150px\|שמאל\|ממוזער\|לאה גולדברג 150px\|שמאל\|ממוזער\|שמואל יוסף עגנון 150px\|שמאל\|ממוזער\|ג'ימי הנדריקס 150px\|שמאל\|ממוזער\|שארל דה גול לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-04-02T00:54:42
1971	__TOC__ אירועים שמאל\|ממוזער\|200px\|31 בינואר-9 בפברואר: אפולו 14, המשימה המאוישת ה־8 מתוך 11 בתוכנית אפולו להנחתת אדם על הירח שמאל\|ממוזער\|200px\|26 ביולי-7 באוגוסט: אפולו 15, המשימה המאוישת ה־9 מתוך 11 בתוכנית אפולו להנחתת אדם על הירח נולדו 150px\|שמאל\|ממוזער\|אסף אמדורסקי ממוזער\|207x207 פיקסלים\|זאב אלקין 150px\|שמאל\|ממוזער\|אלון חרזי 170px\|שמאל\|ממוזער\|גיא גודס 150px\|שמאל\|ממוזער\|זבולון מושיאשווילי 150px\|שמאל\|ממוזער\|סשה ברון כהן 150px\|שמאל\|ממוזער\|אורלי ויינרמן 190px\|שמאל\|ממוזער\|גיא לואל 160px\|שמאל\|ממוזער\|אודי סגל 150px\|שמאל\|ממוזער\|גלית גיאת 150px\|שמאל\|ממוזער\|עידן אלתרמן 150px\|שמאל\|ממוזער\|דריק שארפ 119px\|שמאל\|ממוזער\|אבי גרייניק 150px\|שמאל\|ממוזער\|ליאור רז 150px\|שמאל\|ממוזער\|סנופ דוג טקסט=\|ממוזער\|175x175px\|טופאק שאקור נפטרו 160px\|שמאל\|ממוזער\|חיים שיבא 160px\|שמאל\|ממוזער\|קוקו שאנל 160px\|שמאל\|ממוזער\|ג'ים מוריסון 160px\|שמאל\|ממוזער\|המטרופוליט קיריל לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-05-28T03:40:36
27 באוקטובר	27 באוקטובר הוא היום ה-300 בשנה, (301 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 65 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה שמאל\|ממוזער\|140px\|קטלוניה הכריזה על עצמאותה ב-2017 312 – קונסטנטינוס רואה את חזיון הצלב בקרב גשר מילביוס 710 – תחילת הפלישה הערבית לסרדיניה 1676 – פולין וטורקיה חתמו על הסכם שלום בוורשה 1795 – פיזור האספה הלאומית הראשונה של צרפת, והחלפתה (כעבור 5 ימים) ברשות מחוקקת בת שני בתים 1806 – הצבא הצרפתי נכנס לברלין 1867 – ג'וזפה גריבלדי נכנס לרומא בפעם השנייה 1882 – הברון אדמונד דה רוטשילד שולח תרומה ראשונה למושבה ראשון לציון 1898 – מסע וילהלם השני לארץ ישראל: הקיסר הגיע למושבה הטמפלרית ביפו 1913 – נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון, מודיע שארצות הברית לעולם לא תתקוף מדינה אחרת 1917 – 20,000 נשים צועדות במצעד הסופרג'יסטיות (למען זכות בחירה) בניו יורק 1920 – מטה חבר הלאומים עובר לז'נבה 1924 – הרפובליקה של אוזבקיסטן מוקמת במסגרת ברית המועצות 1938 – מלחמת סין–יפן השנייה: סיום הקרב על ווהאן - יפן כובשת את ווהאן מידי סין 1941 – הנאצים מקימים גטו של צוענים בבלגרד 1944 – יוסיפ ברוז טיטו נכנס לבלגרד המשוחררת 1946 – החזית הלאומית של גאורגי דימיטרוב זוכה בבחירות הכלליות בבולגריה 1948 – ישראל כובשת את ניצנים שבנגב 1954 – נשיא ארצות הברית, דווייט אייזנהאואר, מציע סיוע אמריקני לנשיא דרום וייטנאם נו דין דיים 1958 – גנרל איוב ח'אן מחליף את איסקנדר מירזה בתפקיד נשיא פקיסטן 1961 – ברית המועצות מבצעת ניסוי גרעיני בנוביה זמליה 1962 – התחלת משבר הטילים בקובה 1979 – איי סנט וינסנט והגרנדינים מקבלים עצמאות מבריטניה 1981 – אנדרו יאנג, שגריר ארצות הברית לשעבר באו"ם, נבחר לראשות עיריית אטלנטה בג'ורג'יה 1991 – טורקמניסטן מקבלת עצמאות 1991 – לאחר שנים תחת שלטון דיקטטורי, בחירות חופשיות נערכות לראשונה בפולין 1997 – מדד הדאו ג'ונס (DJIA) צונח ב-554.26 נקודות, ומופעל התקנון להפסקת המסחר בבורסת ניו-יורק 1997 – שיגור החללית קאסיני 1998 – גרהרד שרדר נבחר לקנצלר גרמניה בפעם הראשונה 2000 – נפתחה הביאנלה הראשונה לקרמיקה ישראלית במוזיאון ארץ ישראל 2002 – פיגוע התאבדות בתחנת הדלק באריאל, 3 הרוגים 2005 – המהומות בצרפת פורצות לאחר מותם של שני נערים מוסלמים 2014 – סיום מבצע הריק: הצבא הבריטי עוזב את אפגניסטן 2014 – הזמרת טיילור סוויפט מפרסמת את אלבומה החמישי, 1989 2017 – קטלוניה מכריזה על עצמאותה מספרד 2018 – פיגוע הירי בבית הכנסת בפיטסבורג: אנטישמי פתח בירי בתוך בית כנסת בפיטסבורג, פנסילבניה במהלך ברית מילה, 11 מתפללים נרצחו נולדו ממוזער\|243x243 פיקסלים\|איליה צ'בצ'בדזה ממוזער\|215x215 פיקסלים\|תאודור רוזוולט ממוזער\|226x226 פיקסלים\|רוי ליכטנשטיין 1156 – רמון השישי, רוזן טולוז (נפטר ב-1222) 1561 – מרי סידני, משוררת אנגלית (נפטרה ב-1621) 1782 – ניקולו פגניני, כנר ומלחין איטלקי (נפטר ב-1840) 1837 – איליה צ'בצ'בדזה, סופר, משורר, עיתונאי, משפטן ואיש ציבור, אבי האומה הגאורגית (נרצח ב-1907) 1858 – תאודור רוזוולט, הנשיא ה-26 של ארצות הברית (נפטר ב-1919) 1891 – פאול גרינינגר, מחסידי אומות העולם (נפטר ב-1972) 1894 – אנה טיכו, אחות, ציירת ישראלית וכלת פרס ישראל (נפטרה ב-1980) 1914 – דילן תומאס, סופר ומשורר בריטי (נפטר ב-1953) 1922 – רובי די, שחקנית, תסריטאית ומשוררת אפרו-אמריקאית (נפטרה ב-2014) 1923 – רוי ליכטנשטיין, צייר ופסל אמריקאי, יהודי, (נפטר ב-1997) 1923 – אריה אהרוני, סופר, עורך, מתרגם שירה וסיפורת מיידיש, רוסית ואנגלית (נפטר ב-2019) 1925 – וורן כריסטופר, מזכיר המדינה ה-63 של ארצות הברית (נפטר ב-2011) 1930 – רות לפידות, משפטנית ישראלית 1931 – נוואל א-סעדאווי, פסיכיאטרית, סופרת ומרצה פמיניסטית מצרית (נפטרה ב-2021) 1932 – סילביה פלאת', סופרת ומשוררת אמריקאית (נפטרה ב-1963) 1937 – נתן ברון, עיתונאי, דוקטור למשפטים וחוקר תולדות המשפט בארץ ישראל (נפטר ב-2020) 1939 – ג'ון קליז, שחקן קולנוע וקומיקאי בריטי 1943 – עדנה גורן, זמרת ישראלית 1945 – קארי סנודגרס, שחקנית אמריקאית (נפטרה ב-2004) 1945 – לואיז אינסיו ("לולה") דה סילבה, פוליטיקאי ומנהיג פועלים ברזילאי, נשיא ברזיל ה-39 1945 – צביה גרינפילד, פעילה פוליטית ישראלית, כיהנה כחברת כנסת מטעם מרצ במשך כשלושה חודשים בשלהי הכנסת ה-17 1946 – נתן זהבי, עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו, שחקן ומפיק קולנוע ישראלי 1949 – מנחם עיני, שחקן ופנטומימאי ישראלי (נפטר ב-2002) 1950 – חיים שיין, רב, פרופסור למשפטים, עורך דין, פובליציסט ומרצה למשפטים 1952 – רוברטו בניני, שחקן ובמאי קולנוע איטלקי 1955 – יואל לרנר, זמר, מדבב, גיטריסט ומלחין ישראלי 1963 – אבי בללי, זמר ויוצר ישראלי 1971 – רע מוכיח, מוזיקאי, יוצר, מלחין, נגן ומפיק מוזיקלי ישראלי 1979 – איה קורן, שחקנית ודוגמנית ישראלית 1980 – עידית סילמן, פוליטיקאית ישראלית 1980 – טאנל פדאר, זמר רוק אסטוני 1982 – גלעד קמחי, במאי, כוריאוגרף ושחקן ישראלי 1983 – אביר קארה, פוליטיקאי ישראלי 1984 – קלי אוסבורן, שחקנית בריטית 1986 – לו ויליאמס, כדורסלן אמריקאי 1986 – ענבר לביא, שחקנית טלוויזיה וקולנוע ישראלית-אמריקאית 1990 – פול צ'לימו, אתלט אמריקאי 1997 – לונזו בול, כדורסלן אמריקאי 1997 – ריס, זמרת-יוצרת שוודית-אמריקאית נפטרו ממוזער\|281x281 פיקסלים\|אתלסטאן שמאל\|ממוזער\|239x239px\|איוואן השלישי המכונה גם איוואן הגדול ממוזער\|226x226 פיקסלים\|לו ריד 939 – אתלסטאן, מלך אנגליה (נולד ב-895) 1331 – אבו אל-פידאא, היסטוריון, גאוגרף, סופר ושליט ערבי (נולד ב-1273) 1430 – ויטאוטס הגדול, דוכס ליטא (נולד ב-1350) 1439 – אלברכט השני, מלך גרמניה והונגריה (נולד ב-1397) 1449 – אולוג בג, מתמטיקאי ואסטרונום (נולד ב-1394) 1485 – רודולף אגריקולה, אבי ההומניזם בצפון ארצות השפלה (נולד ב-1443) 1505 – איוואן השלישי, שליט רוסיה (נולד ב-1440) 1553 – מיכאל סרווטוס, תאולוג, רופא והומניסט ספרדי שחי ופעל בצרפת (נולד ב-1511) 1925 – וילהלם גריקה, מנצח אוסטרי (נולד ב-1845) 1948 – יהודה לייב מאגנס, רב רפורמי אמריקאי (נולד ב-1877) 1958 – יוסף קלוזנר, היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי (נולד ב-1874) 1968 – ליזה מייטנר, פיזיקאית גרמנייה (נולדה ב-1878) 1980 – ג'ון ואן ולק, פיזיקאי אמריקאי (נולד ב-1899) 1988 – מיכאל רייסר, חבר הכנסת מטעם הליכוד (נולד ב-1946) 1999 – ואזגן סרקיזיאן, ראש ממשלת ארמניה (נולד ב-1959) 2010 – נסטור קירשנר, נשיא ארגנטינה (נולד ב-1950) 2012 – הנס ורנר הנצה, מלחין גרמני הומוסקסואל, שנודע בהשקפותיו השמאלניות (נולד ב-1926) 2013 – לו ריד, מוזיקאי אמריקאי (נולד ב-1942) 2015 – דוד טפרסון, אלוף-משנה בצה"ל (נולד ב-1926) 2015 – יהודית וינקלר, עיתונאית ישראלית (נולדה ב-1937) 2017 – קטלין סוקה, שחיינית הונגרית (נולדה ב-1935) 2019 – שמואל מוריה, ממונה על העלייה הבלתי ליגאלית של המחתרת הציונית-חלוצית בעיראק ואיש שירות הביטחון הכללי בישראל (נולד ב-1924) 2019 – ולדימיר בוקובסקי, דיסידנט סובייטי (נולד ב-1942) 2021 – שאול שקד, פרופסור בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות (נולד ב-1933) 2021 – בוב פרי, כדורסלן אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1959–1969 (נולד ב-1937) 2021 – ברנד ניקל, כדורגלן גרמני (נולד ב-1949) 2022 – אשרה אלקיים רונן, רקדנית, כוריאוגרפית, יוצרת רב-תחומית ומורה לכוריאוגרפיה (נולדה ב-1939) חגים ואירועים החלים ביום זה יום פרומנטיוס הקדוש, מביא הנצרות לאתיופיה יום העצמאות של טורקמניסטן (1991) יום העצמאות של סנט וינסנט והגרנדינים (1979) 26 באוקטובר – 28 באוקטובר אוקטובר לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים On This Day י כז קטגוריה:אוקטובר	2024-10-02T15:27:04
1972	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|250px\|27-16 באפריל: אפולו 16, המשימה המאוישת ה־10 מתוך 11 בתוכנית אפולו להנחתת אדם על הירח. שמאל\|ממוזער\|250px\|17 ביוני: פרשת ווטרגייט מתחילה לאחר שחמישה פורצים נלכדים במטה המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית בווטרגייט שמאל\|ממוזער\|250px\|19-7 בדצמבר: אפולו 17, המשימה המאוישת האחרונה לירח 250px\|שמאל\|ממוזער\|טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן נולדו טקסט=\|ממוזער\|120 פיקסלים\|נאור ציון טקסט=\|ממוזער\|120 פיקסלים\|רשף לוי טקסט=\|ממוזער\|120 פיקסלים\|נפתלי בנט טקסט=\|ממוזער\|120 פיקסלים\|אייל ברקוביץ' 120px\|ממוזער\|גאולה אבן-סער טקסט=\|ממוזער\|120 פיקסלים\|מיכל ינאי ממוזער\|120 פיקסלים\|קמרון דיאז\|טקסט= טקסט=\|ממוזער\|120 פיקסלים\|גלית גוטמן טקסט=\|ממוזער\|120 פיקסלים\|אמינם טקסט=\|ממוזער\|120 פיקסלים\|ג'ובאני רוסו נפטרו שמאל\|ממוזער\|150px\|אלכסנדר פן 150px\|שמאל\|ממוזער\|אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת 150px\|שמאל\|ממוזער\|טלאל, מלך ירדן 170px\|שמאל\|ממוזער\|הנרצחים מאולימפיאדת מינכן 170px\|שמאל\|ממוזער\|הארי טרומן לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-12-20T06:38:39
1973	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|150px\|מגדל סירס הופך למבנה הגבוה ביותר בעולם לאחר שנפתח באופן רשמי ב-14 במאי 1973 150px\|ממוזער\|שמאל\|מגוון תמונות ממלחמת יום הכיפורים נולדו 192px\|שמאל\|ממוזער\|אביתר בנאי 140px\|שמאל\|ממוזער\|קובי מחט 180px\|שמאל\|ממוזער\|ליאור כלפון 140px\|שמאל\|ממוזער\|אביב גפן 140px\|שמאל\|ממוזער\|אורלי לוי-אבקסיס 140px\|שמאל\|ממוזער\|אריק בנדו 160px\|שמאל\|ממוזער\|ראיין גיגס 185px\|שמאל\|ממוזער\|שלומי סרנגה 170px\|שמאל\|ממוזער\|דניאל סלומון נפטרו 150px\|שמאל\|ממוזער\|יעקב דורי 150px\|שמאל\|ממוזער\|פבלו פיקאסו ממוזער\|185x185 פיקסלים\|ורוניקה לייק ממוזער\|161x161 פיקסלים\|ולטר אולבריכט טקסט=\|ממוזער\|224x224 פיקסלים\|דוד בן-גוריון לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-09-25T19:39:20
האיחוד האירופי	שמאל\|ממוזער\|350px\| האיחוד האירופי הוא איחוד פוליטי וכלכלי על-לאומי של 27 מדינות באירופה. שטחו הכולל של האיחוד הוא 4,233,255 קמ"ר, עם אוכלוסייה מוערכת של למעלה מחצי מיליארד תושבים. האיחוד האירופי מתואר לעיתים קרובות כישות פוליטית חסרת תקדים, המשלבת את המאפיינים של פדרציה וקונפדרציה כאחד. בשנת 2020, תושבי המדינות החברות באיחוד האירופי היוו 5.8% מאוכלוסיית העולם וייצרו תמ"ג (תוצר מקומי גולמי נומינלי) של כ-16.6 טריליון דולר, כשישית מהתמ"ג העולמי. בנוסף, לכל מדינות האיחוד האירופי מלבד בולגריה יש מדד פיתוח אנושי גבוה מאוד לפי תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP). אבן היסוד של האיחוד, , סלל את הדרך להקמת השוק האירופאי האחיד המבוסס על מסגרת חוקית וחקיקה בסיסית החלה בכל המדינות החברות בעניינים, ורק בעניינים, בהם הסכימו המדינות לפעול כאחד. מדיניות האיחוד האירופי שואפת להבטיח חופש תנועה של אנשים, סחורות, שירותים והון בתוך השוק האירופי האחיד, לחוקק חקיקה בענייני המשפט והפנים, ולקיים מדיניות משותפת בנושאי סחר, חקלאות, דיג ופיתוח אזורי. ביקורת הדרכונים בוטלה עבור נסיעות בתוך אזור שנגן. גוש האירו הוא קבוצה המורכבת מ-20 מדינות החברות באיחוד האירופי שמיישמות את האיחוד הכלכלי במלואו ומשתמשות במטבע האירו כמטבע אחיד. באמצעות מדיניות החוץ והביטחון המשותפת, האיחוד פיתח תפקיד משמעותי ביחסי חוץ וביטחון. האיחוד מקיים משלחות דיפלומטיות קבועות ברחבי העולם ומייצג עצמו באו"ם, בארגון הסחר העולמי, ב-G7 וב-G20. בשל השפעתו הגלובלית, האיחוד האירופי תואר על ידי כמה חוקרים כמעצמת על בהתהוות. האיחוד האירופי הוקם, יחד עם היכולת לקבל , כאשר אמנת מאסטריכט נכנסה לתוקף ב-1993, והתאגדה כיישות משפטית אחיד עם כניסתה לתוקף של אמנת ליסבון ב-2009. את תחילתו של האיחוד ניתן לייחס לשש המדינות "הפנימיות" (בלגיה, צרפת, איטליה, לוקסמבורג, הולנד ומערב גרמניה), שבתחילת המודרנית ב-1948 סייעו להקים את ה, קהילת הפחם והפלדה האירופית, הקהילה הכלכלית האירופית והסוכנות האטומית האירופית. גופים אלה הלכו והתאחדו, ובאופן משפטי האיחוד האירופי ירש אותם. בין השנים 1973 עד 2013 האיחוד גדל משמעותית והצטרפו אליו 22 מדינות נוספות. בשנת 2012 הוענק לאיחוד האירופי פרס נובל לשלום. ב-2020, הפכה בריטניה למדינה החברה היחידה שעזבה את האיחוד האירופי. כיום, עשר מדינות שואפות או מנהלות משא ומתן להצטרף אליה. היסטוריה ממוזער\|לאחר שתי מלחמות עולם הרסניות, החלו רבים באירופה להעדיף אחדות בינלאומית שתהא ערובה לשמירת השלום ביבשת בצורה. בתמונה: המבורג ב-1943 רקע: מלחמות העולם ואחריתן אינטרנציונליזם וחזונות של אחדות אירופית היו קיימים הרבה לפני המאה ה-19, אך קודמו במיוחד כתגובה למלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה. לאור המלחמה, בוצעו התקדמויות ראשוניות לרעיון האינטגרציה האירופית. בשנת 1920, ג'ון מיינרד קיינס הציע ליצור איחוד מכס אירופי לכלכלות האירופיות שנאבקו לאחר המלחמה, ובשנת 1923 נוסד הארגון הוותיק ביותר לאינטגרציה אירופית, האיחוד הפאן-אירופי, בראשותו של ריכרד ניקולאוס פון קודנהובה-קלרגי, שלימים ייסד ביוני 1947 את האיחוד הפרלמנטרי האירופי (EPU, כראש ממשלת צרפת ומחסידי האיחוד הפאן-אירופי, נשא אריסטיד בריאן (חתן פרס נובל לשלום על הסכמי לוקרנו) נאום בחבר הלאומים בז'נבה ב-5 בספטמבר 1929 למען אירופה הפרדלית ועל מנת ליישב את האיבה הפרנקו-גרמנית ההיסטורית. עם מלחמה נוספת בקנה מידה גדול שהתנהלה באירופה בשנות ה-30 של המאה ה-20 והפכה למלחמת העולם השנייה, היה צורך להסכים על השאלה מול מה להילחם ולמה. הסכם ראשון היה משנת 1941, כאשר המדינות המתנגדות למדינות הציר התכנסו בלונדון. הדבר הורחב על ידי האמנה האטלנטית משנת 1941, ביסוס בעלות הברית ומטרותיהן המשותפות. ההסכמים הנ"ל הובילו גל חדש של מוסדות בינלאומיים וגלובליים כמו האומות המאוחדות (1945) או הסכם ברטון-וודס (1944). במהלך ועידת מוסקבה וועידת טהרן ב-1943, התוכנית להקים מוסדות משותפים לעולם שלאחר המלחמה החלו לעלות יותר ויותר לסדר היום. הדבר הוביל להחלטה בועידת יאלטה ב-1944 להקים , שהוחלפה מאוחר יותר, לאחר הכניעה הגרמנית והסכם פוסטדאם ב-1945, על ידי . עד סוף המלחמה האינטגרציה האירופית נתפסה כתרופת נגד ללאומיות הקיצונית שגרמה למלחמה. ב-19 בספטמבר 1946 בנאום מוכר מאוד, וינסטון צ'רצ'יל חזר על קריאותיו מאז 1930 ל"איחוד אירופי" ו"מועצת אירופה". חודש לאחר מכן הוכרז על הקמת האיחוד הצרפתי על ידי הרפובליקה הצרפתית הרביעית, כדי לכוון את הדה-קולוניזציה של המושבות שלה כך שיהפכו לחלקים מקהילה אירופאית. בשנת 1947 התגלה קרע הולך וגובר בין בנות הברית המערביות לבין ברית המועצות כתוצאה ב-1947, שהיוו הפרה גלויה של הסכם יאלטה. לאחר מכן, ב-12 במרץ 1947 הוכרזה דוקטרינת טרומן וב-4 במרץ 1947, על אמנת דנקרק בין צרפת לבריטניה לסיוע הדדי במקרה של תוקפנות צבאית עתידית נגד מי מהשתיים. הרציונל להסכם היה האיום של מתקפה צבאית עתידית, במיוחד כזו סובייטית, אם כי פורסמה על פי ההצהרות הרשמיות כהגנה מגרמניה. מיד לאחר בצ'כוסלובקיה, נערכה ועידת ששת המעצמות בלונדון, שהביאה לחרם הסובייטי על מועצת השליטה של בעלות הברית, אירוע המציין את תחילת המלחמה הקרה. שארית שנת 1948 סימנה את תחילתה של האינטגרציה האירופית הממוסדת. השנים הראשונות ואמנת פריז ממוזער\|אמנת פריז, 1951 שנת 1948 סימנה את תחילתה של . במרץ 1948, נחתם הסכם בריסל, שהקים את . בנוסף, הוקם הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אירופי (OEEC), קודמו של ה-OECD, בשנת 1948 כדי לנהל את תוכנית מרשל, שהופעלה כתגובת נגד לקומקון - המועצה הכלכלית הסובייטית. שהתקיים במאי 1948 היה רגע מרכזי באינטגרציה האירופית, שכן הוא הוביל להקמת קולג' אירופה, ובנוסף לייסודה של מועצת אירופה ב-5 במאי 1948 (כיום התאריך הנ"ל הוא יום אירופה). מועצת אירופה הייתה אחד המוסדות הראשונים שהפגישו את האומות הריבוניות של (אז מערביות בלבד) אירופה, ועוררו תקוות גדולות ודיונים קדחתניים בשנתיים הבאות להמשך אינטגרציה אירופית. מאז, מועצת אירופה הפכה לפורום רחב להמשך שיתוף פעולה ונושאים משותפים, והביא למשל לחתימה על האמנה האירופית לזכויות אדם בשנת 1950. הצהרת שומאן שנחתמה ב-9 במאי 1950 (למחרת יום הניצחון החמישי באירופה) והחלטת שש מדינות (צרפת, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג, מערב גרמניה ואיטליה) ללכת בעקבות שומאן ולנסח את אמנת פריז היו חיוניות להולדתם של מוסדות האיחוד האירופי. אמנה זו יצרה בשנת 1952 את קהילת הפחם והפלדה האירופית (ECSC), שהחליפה את , שהוקמה על ידי בעלות הברית המערביות בשנת 1949 כדי להסדיר את תעשיות הפחם והפלדה של אזור הרוהר במערב גרמניה. מגובה על ידי תוכנית מרשל עם כספים גדולים שהגיעו מארצות הברית מאז 1948, ה-ECSC הפך לארגון משמעותי, המאפשר פיתוח ואינטגרציה כלכלית אירופית והיה המקור של המוסדות העיקריים של האיחוד האירופי כמו הנציבות האירופית והפרלמנט. הבינו שפחם ופלדה הם שתי התעשיות החיוניות למלחמה, והאמינו שעל ידי קשירת התעשיות הלאומיות שלהם יחד, מלחמה עתידית בין מדינותיהם הפכה הרבה פחות סבירה. במקביל לשומאן, תוכנית פלבן משנת 1951 ניסתה אך לא הצליחה לקשור את מוסדות הקהילה האירופית המתפתחת תחת הקהילה הפוליטית האירופית, שאמורה לכלול גם את קהילת ביטחונית אירופית, חלופה להצטרפות גרמניה המערבית לנאט"ו שהוקמה ב-1949. בשנת 1954 הפכה את האיחוד המערבי (WU) לאיחוד המערב אירופי (WEU). גרמניה המערבית הצטרפה בסופו של דבר הן ל-WEU והן לנאט"ו ב-1955, מה שגרם לברית המועצות ליצור את ברית ורשה ב-1955 כמסגרת לשליטה הצבאית שלה במדינות מרכז ומזרח אירופה. אמנת רומא (1958-1972) ממוזער\|טקס החתימה על אמנת רומא, 1957 בשנת 1957, בלגיה, צרפת, איטליה, לוקסמבורג, הולנד ומערב גרמניה חתמו על אמנת רומא, שיצר את הקהילה הכלכלית האירופית (EEC) והקים . בנוסף, נחתם הסכם נוסף שיצר את סוכנות האטום האירופית (Euratom) לשיתוף פעולה בפיתוח כוח גרעיני. שתי האמנות נכנסו לתוקף בשנת 1958. למרות שהקהילה הכלכלית האירופית וסוכנות האטום האירופית נוצרו בנפרד מקהילת הפחם והפלדה (ה-ECSC), הם חלקו את אותם בתי המשפט ואספה משותפת. בראש ה-EEC עמד וולטר האלשטיין () ובראשו של Euratom עמדו () ולאחר מכן (). ה-OEEC עבר בתורו רפורמה כאשר בשנת 1961 הפך לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הוא ה-OECD, והחברות בו הורחבה למדינות מחוץ לאירופה, דוגמת ארצות הברית וקנדה. במהלך שנות ה-60 החלו להופיע מתחים, כאשר צרפת ביקשה להגביל את הכוח העל-לאומי המתהווה. אף על פי כן, בשנת 1965 הושג הסכם, וב-1 ביולי 1967 יצרה מערכת יחידה של מוסדות לשלוש הקהילות, שכונו ביחד . הממוזגת הראשונה (). הרחבה ראשונה ושיתוף פעולה אירופי (1973-1993) ממוזער\|ג'רלד פורד והמשלחת האמריקאית ל-CSCE בשנת 1975 בשנת 1973 הורחבו הקהילות כך שיכללו את דנמרק (כולל גרינלנד), אירלנד ובריטניה. נורווגיה ניהלה משא ומתן להצטרפות באותו זמן, אך הבוחרים הנורווגים דחו את החברות במשאל עם. האוסטפוליטיק והדטאנט שלאחר מכן הובילו להקמת גוף כלל אירופי מלא ראשון, הוועידה לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (CSCE), קודמתה של הארגון המודרני לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE). ב-1979 נערכו הבחירות הישירות הראשונות לפרלמנט האירופי. יוון הצטרפה בשנת 1981, בעוד בשנת 1985 עזבה גרילנד את הקהילות בעקבות מחלוקת על זכויות הדיג. במהלך אותה שנה, אמנת שנגן סללה את הדרך ליצירת גבולות פתוחים ללא ביקורת דרכונים בין רוב המדינות החברות וחלק מהמדינות שאינן חברות. בשנת 1986 נחתם ה. פורטוגל וספרד הצטרפו ב-1986. ב-1990, לאחר נפילתו של הגוש המזרחי, הפכה מזרח גרמניה לשעבר לחלק מהקהילות כחלק מגרמניה המאוחדת. אמנות מאסטריכט, אמסטרדם וניס (1993-2004) ממוזער\|אמנת מאסטריכט (1992), הקמת האיחוד האירופי האיחוד האירופי הוקם באופן רשמי כאשר אמנת מאסטריכט - שאדריכליה העיקריים היו הורסט קלר, הלמוט קוהל ופרנסואה מיטראן - נכנסה לתוקף ב-1 בנובמבר 1993. עם הרחבה נוספת שתוכננה לכלול את לשעבר של מרכז ומזרח אירופה, כמו גם קפריסין ומלטה, סוכמו ביוני 1993 קריטריוני קופנהגן, שהם הקריטריונים בהם צריכה לעמוד מדינה מועמדת כדי להצטרף לאיחוד. הרחבת האיחוד האירופי הציגה רמה חדשה של מורכבות ומחלוקת. ב-1995, אוסטריה, פינלנד ושוודיה לאיחוד האירופי. ב-2002, שטרות ומטבעות אירו החליפו את המטבעות הלאומיים ב-12 מהמדינות החברות. מאז, גוש האירו גדל ומכיל כ-20 מדינות. מטבע האירו הפך למטבע הרזרבה השני בגודלו בעולם. בשנת 2004, האיחוד האירופי חווה את שלו עד כה כאשר קפריסין, צ'כיה, אסטוניה, הונגריה, לטביה, ליטא, מלטה, פולין, סלובקיה וסלובניה הצטרפו לאיחוד. אמנת ליסבון והברקזיט (2004 - הווה) ב-2007 הפכו בולגריה ורומניה לחברות באיחוד האירופי. מאוחר יותר באותה שנה אימצה סלובניה את האירו ואחריה קפריסין ומלטה ב-2008, סלובקיה ב-2009, אסטוניה ב-2011, לטביה ב-2014 וליטא ב-2015. ב-1 בדצמבר 2009, אמנת ליסבון נכנסה לתוקף ושיפרה היבטים רבים של האיחוד האירופי. במיוחד, היא שינתה את המבנה המשפטי של האיחוד האירופי וכללה את מיזוג ( הכלכליות לסוגן, מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד האירופי, ו) לישות משפטית אחת בעלת אישיות משפטית. בנוסף יצרה האמנה , הראשון שבהם היה הרמן ואן רומפויי, וחיזקה את עמדת הנציב העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון. בשנת 2012, האיחוד האירופי קיבל את פרס נובל לשלום על כך ש"תרם לקידום השלום והפיוס, הדמוקרטיה וזכויות האדם באירופה". בשנת 2013 הפכה קרואטיה לחברה ה-28 באיחוד האירופי. מתחילת שנות ה-2010, לכידות האיחוד האירופי נבחנה בכמה נושאים, כולל משבר חובות בחלק ממדינות גוש האירו, עלייה דרמטית בכמות המהגרים לאירופה מאפריקה ואסיה ופרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. משאל העם בבריטניה על חברותה באיחוד האירופי נערך בשנת 2016, כאשר 51.9 אחוז מהמשתתפים הצביעו בעד עזיבה. בריטניה הודיעה רשמית למועצה האירופית על החלטתה לעזוב ב-29 במרץ 2017, ויזמה את הליך הנסיגה הרשמי ליציאה מהאיחוד האירופי. בעקבות התהליך, בריטניה עזבה את האיחוד האירופי ב-31 בינואר 2020, אם כי רוב תחומי החוק של האיחוד האירופי המשיכו לחול על בריטניה לתקופת מעבר שנמשכה עד 31 בדצמבר 2020. בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 קרואטיה אימצה את מטבע היורו. לאחר המשבר הכלכלי שנגרם על ידי מגפת הקורונה, מנהיגי האיחוד האירופי הסכימו לראשונה ליצור חוב משותף למימון תוכנית ההתאוששות האירופית הנקראת (NGEU). ב-24 בפברואר 2022, לאחר אימונים מקיפים בגבולות אוקראינה, הצבא הרוסי פלש לאוקראינה והחל מלחמה בקנה מידה מלא. האיחוד האירופי הטיל סנקציות כבדות על רוסיה והסכים על חבילת סיוע צבאית מאוחדת לאוקראינה עבור נשק קטלני הממומן באמצעות מחוץ לתקציב. הכנת האיחוד להרחבה גדולה חדשה היא בראש סדר העדיפויות הפוליטי של האיחוד, במטרה להגיע למעל 35 מדינות חברות עד שנת 2030. נדונות רפורמות מוסדיות ותקציביות על מנת שהאיחוד יהיה מוכן לחברות החדשות. פוליטיקה האיחוד האירופי פועל באמצעות מערכת היברידית של קבלת החלטות על לאומית ובין-ממשלית, ועל פי עקרון ההקצאה (האומר שעל האיחוד לפעול רק בגבולות הסמכויות שמוקנות לו על פי אמנות האיחוד), ועל פי עקרון הסובסידריות (האומר שעל האיחוד לפעול רק כאשר מטרה לא יכולה להיות מושגת כראוי על ידי מדינה הפועלת לבדה). חוקים המועברים על ידי מוסדות האיחוד האירופי נכנסים לתוקף במספר דרכים. באופן כללי, ניתן לסווג את החוקים לשתי קבוצות: חוקים הנכנסים לתוקף ללא צורך באישור נוסף בתוך המדינות (תקנות), וחוקים הדורשים באופן ספציפי התאמות וחקיקה בתוך כל מדינה (הנחיות). מדיניות האיחוד האירופי מתפרסמת באופן כללי על ידי הנחיות האיחוד האירופי, אשר מיושמות לאחר מכן בחקיקה הפנימית של המדינות החברות בו, ותקנות האיחוד האירופי, אשר ניתנות לאכיפה מיידית בכל המדינות החברות. תקציב לאיחוד האירופי היה תקציב מוסכם של כ-170.6 מיליארד אירו בשנת 2022, ובנוסף היה לאיחוד תקציב ארוך טווח של 1,082.5 מיליארד אירו לתקופה 2014–2020, המהווה 1.02% מהכנסות המדינות החברות באיחוד. בשנת 1960, תקציב הקהילה האירופית היה 0.03 אחוז מהתמ"ג. מתוכם, מדיניות החקלאות של האיחוד מסובסדת ב-54 מיליארד יורו, מדיניות התחבורה, הבנייה ואיכות הסביבה ב-42 מיליארד יורו, חינוך ומחקר סובסדו ב-16 מיליארד יורו, 13 מיליארד יורו הוצאו על רווחה, 20 מיליארד יורו על מדיניות חוץ וביטחון, 2 מיליארד יורו במוסדות פיננסיים שונים, 2 מיליארד יורו הוצאו על מדיניות האנרגיה,1.5 מיליארד יורו בתשתיות וחברות תקשורת, ו-13 מיליארד יורו בניהול האיחוד. כמו כן הוקמו גופים הנלחמים בהונאה, כולל המשרד האירופי למניעת הונאה ומשרד התובע הציבורי האירופי. האחרון הוא גוף עצמאי של האיחוד האירופי, שהוקם במסגרת אמנת ליסבון בין 22 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי. משרד התובע הציבורי האירופי חוקר ומעמיד לדין הונאה נגד תקציב האיחוד האירופי ופשעים אחרים נגד האינטרסים הפיננסיים של האיחוד האירופי, לרבות הונאה הנוגעת לכספי האיחוד האירופי של למעלה מ-10,000 אירו ומקרי הונאת מע"מ חוצי גבולות הכוללים נזקים של מעל 10 מיליון אירו. ממשל המדינות החברות שומרות עקרונית על כל הסמכויות שלהן, למעט אלו שהן הסכימו באופן קולקטיבי להאציל לאיחוד בכללותו, אם כי הסמכויות המדויקות הופכות לפעמים לנושא מעורר מחלוקות משפטיות. בתחומים מסוימים, המדינות העניקו כשירות בלעדית ומנדט בלעדי לאיחוד. אלו תחומים שבהם המדינות החברות ויתרו לחלוטין על יכולתן לחוקק חקיקה. בתחומים אחרים, האיחוד האירופי והמדינות החברות בו חולקות את הסמכות לחוקק. בעוד ששתיהן יכולות לחוקק, המדינות החברות יכולות לחוקק רק במידה שבה האיחוד האירופי לא העביר חקיקה בנושא. בתחומי מדיניות אחרים, האיחוד האירופי יכול רק לתאם, לתמוך ולהשלים פעולה של מדינות החברות, אך אינו יכול לחוקק חקיקה במטרה לאחד את החוקים הלאומיים. העובדה שתחום מדיניות מסוים נכנס לקטגוריה מסוימת של סמכות אינו מעיד בהכרח על איזה הליך חקיקה משמש לחקיקת חקיקה בתוך אותו תחום מדיניות. הליכי חקיקה שונים משמשים באותה קטגוריה של סמכות, ואפילו עם אותו תחום מדיניות. חלוקת הסמכויות בתחומי מדיניות שונים בין המדינות החברות והאיחוד מחולקת לשלוש הקטגוריות הבאות: +יכולת בלעדיתיכולת משותפתיכולת תומכתלאיחוד יש יכולת בלעדית להוציא הנחיות ולהעביר חקיקה והסכמים, כאשר הנושא הופקע לגמרי מסמכות המדינות החברותישנה סמכות משותפת לאיחוד ולמדינות החברות בו. ישנם נושאים בהם המדינות החברות לא יכולות לפעול במדיה והאיחוד החליט על חקיקה מסוימת, וישנם נושאים שכן.האיחוד יכול לבצע פעולות כדי לתמוך או להשלים את פעולות המדינות החברות איחוד המכס קביעת כללי התחרות הדרושים לתפקוד השוק הפנימי מדיניות מוניטרית למדינות החברות שהמטבע שלהן הוא האירו שימור משאבים ביולוגיים ימיים במסגרת מדיניות הדיג המשותפת מדיניות מסחרית משותפת כריתת הסכמים בינלאומיים מסוימים תיאום מדיניות כלכלית, תעסוקתית וחברתית מדיניות חוץ, ביטחון והגנה משותפת שיתוף פעולה לפיתוח כלכלי, סיוע הומניטרי חקלאות ודיג, למעט שימור משאבים ביולוגיים ימיים איכות סביבה הגנת הצרכן תחבורה תעשייה תרבות תיירות חינוך, נוער, ספורט והכשרה מקצועית הגנה אזרחית (מניעת אסונות) שיתוף פעולה מינהלי לאיחוד האירופי שבעה גופי קבלת החלטות עיקריים, שהם מוסדותיו: הפרלמנט האירופי, המועצה האירופית, מועצת האיחוד האירופי, הנציבות האירופית, בית הדין לצדק של האיחוד האירופי, הבנק המרכזי האירופי ובית המשפט האירופי לביקורת. הסמכות לתיקון חקיקה (הרשות המחוקקת) משותפת בין מועצת האיחוד האירופי והפרלמנט האירופי, בעוד שמשימות הרשות המבצעת מבוצעות על ידי הנציבות האירופית. המדיניות המוניטרית של גוש האירו נקבעת על ידי הבנק המרכזי האירופי. הפרשנות והיישום של חוקי האיחוד האירופי והאמנות מובטחות על ידי בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי. תקציב האיחוד האירופי נבדק על ידי בית המשפט האירופי לביקורת. ישנם גם מספר גופים נלווים המייעצים לאיחוד האירופי או פועלים בתחום ספציפי. הרשויות האירופיות הרשות המבצעת ממוזער\|שארל מישל, נשיא המועצה האירופית הנוכחי הרשות המבצעת של האיחוד מאורגנת כמערכת ניהולית, כאשר הסמכות המבצעת נחלקת במשותף על ידי מספר אנשים. הרשות המבצעת מורכבת מהמועצה האירופית ומהנציבות האירופית. ימין\|ממוזער\|292x292 פיקסלים\|אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית מאז 2019 המועצה האירופית קובעת את הכיוון הפוליטי הרחב של האיחוד. היא מתכנסת לפחות ארבע פעמים בשנה וכוללת את נשיא המועצה האירופית (כיום שארל מישל), נשיא הנציבות האירופית (כיום הנשיאה אורסולה פון דר ליין) ונציג אחד לכל מדינה חברה (ראש המדינה או ראש הממשלה של אותה מדינה). גם הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון (כיום ג'וזפ בורל) לוקח חלק בפגישותיו. המועצה מתוארת כ"המנהיגות הפוליטית העליונה" של האיחוד, ומעורבת באופן פעיל במשא ומתן על שינויי אמנה ומגדירה את סדר היום והאסטרטגיות המדיניות של האיחוד האירופי. תפקיד המנהיגות שלה כרוך בפתרון מחלוקות בין המדינות החברות והמוסדות, ופתרון כל משבר פוליטי או אי הסכמה על נושאים ומדיניות שנויים במחלוקת. המועצה פועלת כ"ראש מדינה קולקטיבי" ומאשרת מסמכים חשובים (לדוגמה, הסכמים ואמנות בינלאומיות). משימותיו של נשיא המועצה האירופית הן הבטחת הייצוג החיצוני של האיחוד האירופי, יצירת קונצנזוס ופתרון חילוקי דעות בין המדינות החברות, הן במהלך פגישות המועצה האירופית והן לאורך התקופות ביניהן. אין לבלבל בין המועצה האירופית למועצת אירופה, ארגון בינלאומי בלתי תלוי באיחוד האירופי שבסיסו בשטרסבורג. הנציבות האירופית פועלת הן כרשות המבצעת של האיחוד האירופי, האחראית על התנהלותו השוטפת של האיחוד האירופי, והן כיוזמת החקיקה, בעלת הסמכות הבלעדית להציע חוקים לדיון. הנציבות היא 'שומרת האמנות' ואחראית לתפעולן ולאכיפתן. יש לה 27 נציבים אירופיים לתחומי מדיניות שונים, אחד מכל מדינה חברה, אם כי נציבים מחויבים לייצג את האינטרסים של האיחוד האירופי בכללותו ולא את האינטרסים של מדינת הבית שלהם. מנהיג ה-27 הוא נשיא הנציבות האירופית (כיום אורסולה פון דר ליין, שמכהנת בתפקיד מאז 2019), שהוצעה על ידי המועצה האירופית, בעקבות ובהתחשב בתוצאות הבחירות באיחוד האירופי, ולאחר מכן נבחרה על ידי הפרלמנט האירופי. נשיא הנציבות שומר, כמנהיג האחראי על הקבינט כולו, את המילה האחרונה בקבלת או בדחיית מועמד שהוגש לתיק נתון על ידי מדינה חברה. אחרי הנשיא, הנציב הבולט ביותר הוא הנציג הגבוה של האיגוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, שהוא בעצמו סגן נשיא הנציבות האירופית ונבחר גם על ידי המועצה האירופית. 25 הנציבים האחרים ממונים לאחר מכן על ידי מועצת האיחוד האירופי בהסכמה עם הנשיא המיועד. 27 הנציבים כגוף אחד כפופים לאישור (או אחרת) בהצבעה של הפרלמנט האירופי. כל הנציבים מועמדים תחילה על ידי ממשלת המדינה החברות בהתאמה. הרשות המחוקקת מועצת האיחוד האירופי (לא המועצה האירופית), הנקראת גם "מועצת השרים", היא הבית העליון של בית המחוקקים של האיחוד האירופי. הוא מורכב מהנציבים השונים כפי שפורטו למעלה, ונפגש בהרכבים שונים בהתאם לתחום המדיניות הנידון. אף על פי שלמועצה פנים רבות, היא נחשבת לגוף אחד. בנוסף לתפקידי החקיקה, לחברי המועצה יש גם אחריות ביצועית, כגון פיתוח מדיניות חוץ וביטחון משותפת ותיאום מדיניות כלכלית רחבה בתוך האיחוד-. נשיאות המועצה מתחלפת בין המדינות החברות, כאשר כל אחת מחזיקה בה במשך שישה חודשים. החל מ-1 בינואר 2024, התפקיד מנוהל על ידי בלגיה, כאשר תחליף אותה לאחר מכן הונגריה. ממוזער\|רוברטה מצולה, נשיאת הפרלמנט האירופי מאז 2022 הפרלמנט האירופי הוא אחד משלושה מוסדות חקיקה של האיחוד האירופי, אשר יחד עם מועצת האיחוד האירופי מוטלת עליו המשימה לתקן ולאשר את הצעות הנציבות האירופית. 705 חברי הפרלמנט האירופי נבחרים ישירות על ידי אזרחי האיחוד האירופי כל חמש שנים על בסיס ייצוג יחסי. חברי הפרלמנט נבחרים על בסיס לאומי והם יושבים לפי קבוצות פוליטיות ולא לפי הלאום שלהם. לכל מדינה יש מספר מוגדר של מושבים והיא מחולקת לאזורי בחירה תת-לאומיים כאשר הדבר אינו משפיע על האופי היחסי של שיטת ההצבעה. בהליך החקיקה הרגיל, הנציבות האירופית מציעה חקיקה, הדורשת אישור משותף של הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד האירופי כדי לעבור. תהליך זה חל כמעט על כל התחומים, כולל תקציב האיחוד האירופי. נשיא הפרלמנט האירופי ממלא את תפקיד הדובר בפרלמנט ומייצג אותו כלפי חוץ. הנשיא וסגני הנשיא נבחרים על ידי חברי הפרלמנט בכל שנתיים וחצי. הרשות השופטת ימין\|ממוזער\|קון לנרטס, נשיא בית המשפט האירופי לצדק הרשות השופטת של האיחוד האירופי נקראת באופן רשמי בית הדין לצדק של האיחוד האירופי (CJEU) והוא מורכב משתי ערכאות: בית הדין האירופי לצדק ובית המשפט לנושאים כלליים. בית המשפט לצדק הוא בית המשפט העליון של האיחוד האירופי בנושאי דיני האיחוד האירופי. כחלק מה-CJEU, מוטלת עליו המשימה לפרש את חוקי האיחוד האירופי ולהבטיח את יישומו האחיד בכל המדינות החברות באיחוד האירופי על פי סעיף 263 של אמנת התפקוד של האיחוד האירופי. בית המשפט הוקם בשנת 1952, והוא ממוקם בלוקסמבורג. הוא מורכב משופט אחד לכל מדינה חברה- כיום 27- למרות שבדרך כלל היא בית המשפט שומע תיקים בהרכבים של שלושה, חמישה או חמישה עשר שופטים. בית המשפט מנוהל על ידי הנשיא מאז 2015. בית הדין של האיחוד האירופי הוא בית המשפט העליון של האיחוד האירופי בנושאי דיני האיחוד. הפסיקה שלו קובעת שלחוק האיחוד האירופי יש עליונות על כל חוק לאומי שאינו עולה בקנה אחד עם דיני האיחוד האירופי. לא ניתן לערער על החלטות בתי המשפט הלאומיים ב-CJEU, אלא בתי המשפט הלאומיים מפנים שאלות על דיני האיחוד האירופי ל-CJEU. האמנות מעניקות ל-CJEU את הכוח ליישום עקבי של חוקי האיחוד האירופי בכל האיחוד האירופי. בית המשפט פועל גם כבית משפט מינהלי וחוקה בין שאר מוסדות האיחוד האירופי לבין המדינות החברות ויכול לבטל או לפסול מעשים בלתי חוקיים של מוסדות, גופים, משרדים וסוכנויות של האיחוד האירופי. בית המשפט לנושאים כלליים הוא בית משפט מכונן של האיחוד האירופי. הוא עוסק בפעולות שננקטו נגד מוסדות האיחוד האירופי על ידי יחידים ומדינות חברות, אם כי עניינים מסוימים שמורים לבית המשפט לצדק. על החלטות בית המשפט הכללי ניתן לערער לבית המשפט לצדק, אך רק בשאלה משפטית. ענפי שלטון נוספים ממוזער\|כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי הבנק המרכזי האירופי (ECB) הוא המוסד המוניטארי המרכזי של האיחוד האירופי, המרכיב העיקרי של מערכת האירו ומערכת הבנקים המרכזיים האירופית. זהו אחד הבנקים המרכזיים החשובים בעולם. דירקטוריון ה-ECB קובעת מדיניות מוניטרית עבור גוש האירו והאיחוד האירופי, מנהלת את יתרות המט"ח של מדינות החברות באיחוד האירופי, עוסקת בפעולות מטבע חוץ ומגדירה את שיעור הריבית העיקרי של האיחוד האירופי. אוכפת את המדיניות וההחלטות של מועצת המנהלים, ורשאית להנחות את הבנקים המרכזיים הלאומיים במידת הצורך. ל-ECB יש את הזכות הבלעדית לאשר הנפקת שטרות אירו. מדינות חברות יכולות להנפיק מטבעות אירו, אך מספר השטרות חייב להיות מאושר על ידי ה-ECB מראש. הבנק מפעיל גם את . המערכת האירופית של הבנקים המרכזיים (ESCB) מורכבת מה-ECB והבנקים המרכזיים הלאומיים (NCBs) של כל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי. ה-ESCB אינו הרשות המוניטרית של גוש האירו, מכיוון שלא כל המדינות החברות באיחוד האירופי הצטרפו ליורו. מטרת ה-ESCB היא יציבות מחירים בכל האיחוד האירופי. בנוסף, מטרת ה-ESCB היא לשפר את שיתוף הפעולה המוניטרי והפיננסי בין מערכת האירו ומדינות החברות מחוץ לגוש האירו. בית המשפט האירופי לביקורת (ECA) הוא ענף הביקורת של האיחוד האירופי. הוא הוקם בשנת 1975 בלוקסמבורג במטרה לשפר את הניהול הפיננסי של האיחוד האירופי. יש לו 27 חברים (אחד מכל מדינה חברה באיחוד האירופי) הנתמכים על ידי כ-800 עובדי איחוד. המשרד האירופי לבחירת כוח אדם (EPSO) הוא גוף הגיוס של שירות המדינה של האיחוד האירופי. הוא ענף קבילות הציבור של האיחוד האירופי המקיים דין וחשבון על המוסדות, הגופים והסוכנויות של האיחוד האירופי, ומקדם מנהל תקין. נציב תלונות הציבור מסייע לאנשים, עסקים וארגונים המתמודדים עם בעיות עם הממשל של האיחוד האירופי על ידי חקירת תלונות, כמו גם על ידי בדיקה יזומה של סוגיות מערכתיות רחבות יותר. נציב תלונות הציבור הנוכחי הוא . חוק מאמר מרכזי: משפט האיחוד האירופי מבחינה חוקתית, האיחוד האירופי מזכיר שילוב של קונפדרציה ופדרציה, אך לא הגדיר את עצמו רשמית כאחד מהם (אין לאיחוד חוקה רשמית: מעמדו מוגדר על ידי אמנת האיחוד האירופי והאמנה על תפקודו של האיחוד האירופי). היא מאוחדת יותר מקונפדרציה של מדינות לפי ההגדרה המסורתית. היא פחות אחידה ממדינה פדרלית כי היא אינה מדינה בפני עצמה: הריבונות ממשיכה לזרום 'מלמטה למעלה', משמע מהמדינות הנפרדות, ולא משלם יחיד בלתי מובחן. זה בא לידי ביטוי בעובדה שהמדינות החברות שומרות על השליטה בשימוש בכוח צבאי; הן שומרות על השליטה במיסוי; ועל זכות הפרישה מהאיחוד באופן חד צדדי לפי סעיף 50 של אמנת האיחוד. יחסי חוץ ממוזער\|ז'וזפ בורל, הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון שיתוף הפעולה במדיניות החוץ בין המדינות החברות החל מהקמת הקהילה ב-1957, כאשר מדינות החברות ניהלו כגוש משא ומתן על סחר בינלאומי במסגרת המדיניות המסחרית המשותפת של האיחוד האירופי. צעדים לתיאום רחב יותר ביחסי חוץ החלו ב-1970 עם ייסוד הגוף לשיתוף הפעולה הפוליטי האירופי (EPC) שיצר תהליך התייעצות לא פורמלי בין המדינות החברות במטרה ליצור מדיניות חוץ משותפת. בשנת 1987 הפך שיתוף הפעולה הפוליטי האירופי לרשמי על ידי החוק האירופי. ה-EPC מכונה כיום מדיניות החוץ והביטחון המשותפת של האיחוד האירופי (CFSP) כחלק מאמנת מאסטריכט. המטרות המוצהרות של ה-CFSP הן לקדם הן את האינטרסים של האיחוד האירופי עצמו והן את אלה של הקהילה הבינלאומית כולה, לרבות קידום שיתוף פעולה בינלאומי, כיבוד זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק. ה-CFSP דורשת תמימות דעים בין המדינות החברות לגבי המדיניות המתאימה שיש לנקוט בכל נושא מסוים. האחדות שנדרשת והסוגיות המורכבות שטופלו במסגרת ה-CFSP מובילים לעיתים לחילוקי דעות, כמו אלה שהתרחשו במהלך המלחמה בעיראק. יחד עם זאת, בשנת 2023 סייע האיחוד לשלטון החמאס הפלסטיני בעזה לפתח יכולות לתקיפת ישראל מהאוויר. הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון הוא המדבר בשם האיחוד האירופי בענייני מדיניות חוץ וביטחון, ותפקידו לבטא את העמדות של המדינות החברות על תחומי חוץ וביטחון. הנציג הגבוה עומד בראש שירות החוץ האירופי (EEAS), מחלקה ייחודית של האיחוד האירופי שפועלת באופן רשמי מאז 1 בדצמבר 2010 לרגל יום השנה הראשון לכניסתו לתוקף של אמנת ליסבון. מלבד המדיניות הבינלאומית המתגבשת של האיחוד האירופי, ההשפעה הבינלאומית של האיחוד האירופי מורגשת גם באמצעות הרחבת האיחוד. היתרונות הנתפסים בהצטרפות לאיחוד האירופי משמשים כתמריץ לרפורמה פוליטית וכלכלית במדינות המעוניינות לעמוד בקריטריוני ההצטרפות לאיחוד האירופי, ונחשבים לגורם חשוב התורם לרפורמה של מדינות אירופה הקומוניסטיות לשעבר. השפעה זו על ענייני הפנים של מדינות אחרות מכונה בדרך כלל "עוצמה רכה". סיוע הומניטרי מחלקת הסיוע ההומניטרי וההגנה האזרחית של הנציבות האירופית, או ECHO, מספקת סיוע הומניטרי מהאיחוד האירופי למדינות מתפתחות. בשנת 2012, תקציב המחלקה הסתכם ב-874 מיליון אירו, כאשר 51 אחוז מהתקציב הלך לאפריקה ו-20 אחוז לאסיה, אמריקה הלטינית, הקאריביים ואוקיאניה, ו-20 אחוז למזרח התיכון ואזור הים התיכון. הסיוע ההומניטרי ממומן ישירות מהתקציב (70 אחוז) כחלק מהשקעת כספים ביחסי חוץ וגם על ידי קרן הפיתוח האירופית (30 אחוז). בשנת 2016, הממוצע בקרב מדינות האיחוד האירופי היה 0.4 אחוזים וחמש עמדו ביעד של 0.7 אחוזים או עברו אותו: דנמרק, גרמניה, לוקסמבורג, שוודיה ובריטניה. שיתופי פעולה בינלאומיים האיחוד האירופי משתמש בסוגי מדיניות שונים ביחסי החוץ שלו. לדוגמה, מדיניות השכנות האירופית המבקשת לקשור את מדינות שאינן צפויות להצטרף לאיחוד בקרוב אך נמצאות באזורים הסמוכים לו, בעיקר ממזרח ומדרום לאיחוד, להשתלב ולהתקרב לאיחוד האירופי ומוסדותיו. מדינות אלה, שהן בעיקר מדינות מתפתחות, כוללות כמה שמבקשות להפוך יום אחד למדינה חברה באיחוד. האיחוד האירופי מציע סיוע כספי למדינות בשכונה האירופית, כל עוד הן עומדות בתנאים הנוקשים של רפורמה ממשלתית, רפורמה כלכלית ונושאים אחרים הקשורים לשינוי חיובי. תהליך זה מושתת בדרך כלל על ידי תוכנית פעולה מוסכמת. המדינות החברות ממוזער\|התפתחות האיחוד האירופי לאורך השנים +המדינות החברות ותאריך הצטרפותןשנת הצטרפותמדינות חברות1957המדינות המייסדות: ; ; ; ; ; 1973; ; (פרשה מהאיחוד ב-2020)19811986; 1990 גרמניה המאוחדת1995; ; 1 במאי 2004; ; ; ; ; ; ; ; ; 1 בינואר 2007; 1 ביולי 2013 חברות עתידיות ההצטרפות לאיחוד האירופי מותנית בעמידה בקריטריוני קופנהגן, אשר מגדירים את התנאים לקבלת מדינה חדשה כחברה באיחוד. מדינות מועמדות שבע מדינות אירופאיות אושרו כמועמדות להצטרפות לאיחוד: הגישה רשמית בקשה ב-22 במרץ 2004 להצטרפות לאיחוד, וב-17 בדצמבר 2005 אושר מעמדה כמדינה מועמדת. הגישה בשנת 2008 בקשה להצטרפות לאיחוד, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-17 בדצמבר 2010. הגישה בקשה להצטרפות ב-2009, וב-1 במרץ 2012 קיבלה מועמדות מלאה. הגישה בקשה בשנת 2009, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ראשית ביוני 2014. הגישה בקשה ב-28 בפברואר 2022, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-23 ביוני 2022. הגישה בקשה ב-3 במרץ 2022, וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-23 ביוני 2022. הגישה בקשת הצטרפות ב-15 בפברואר 2016 וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-15 בדצמבר 2022. הגישה בקשת הצטרפות ב-3 במרץ 2022 וקיבלה מעמד של מדינה מועמדת ב-8 בנובמבר 2023. מדינות שהסירו את מועמדותן מדינות שקיבלו מעמד של מדינה מועמדת להצטרפות לאיחוד אך החליטו לבסוף לבטלו על דעת עצמן: הגישה בקשת הצטרפות לאיחוד ביולי 2009, וביוני 2010 היא קיבלה מעמד של מדינה מועמדת. המשא ומתן לצירוף איסלנד לאיחוד החל אחרי כחודש, אך הושהה לאחר מכן. ב-2015 הסירה איסלנד את מועמדותה. מדינות שהגישו בקשה להצטרפות מדינה אחת הגישה מועמדות להצטרפות לאיחוד, אך מועמדותה טרם אושרה. הגישה בקשה ב-15 בדצמבר 2022. מדינות שהליך הצטרפותן הוקפא הגישה ב-1994 בקשה להצטרף לאיחוד אולם הליך ההצטרפות של נורווגיה הוקפא ויכול להמשיך מהמקום בו הפסיק, אם נורווגיה תבקש זאת. משאל עם בשנת 1994 פסל את ההצטרפות ברוב קטן. סקרים שנערכים מאז מראים עלייה בהתנגדות אזרחי נורווגיה, השיא הגיע כאשר פורסם כי 70% מתנגדים. הגישה לראשונה בקשה להצטרפות לאיחוד כבר ב-14 באפריל 1987, הדיונים עברו תהפוכות רבות, ב-1999 קיבלה טורקיה מעמד של מדינה מועמדת, ובאוקטובר 2005 החלה בניהול משא ומתן להצטרפות לאיחוד. באוקטובר 2012 איים ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כי אם מדינתו לא תתקבל לאיחוד עד 2023 היא תסיר את מועמדותה. ב-2019 החליט הפרלמנט האירופי על השעיית השיחות עם טורקיה עד להודעה חדשה. 400px\|ממוזער\|מרכז\| מבנה האיחוד תחומי הפעולה והגדרת האיחוד תחומי הפעולה של האיחוד האירופי כיום כוללים את כל תחומי העשייה הציבורית, מבריאות, תרבות ומדע, המשך בתחומי החקיקה והכלכלה ועד למדיניות חוץ ומדיניות הגנה משותפת, אולם עוצמתו של האיחוד שונה באופן מובהק בין תחומי פעילותו השונים, כאשר בתחום המדיניות המוניטרית, החקלאות והסחר אופיו דומה מאוד למדינה אחת משותפת, בעוד בתחום מדיניות החינוך, ובתחום המדיני והצבאי, רבה יותר ריבונותן של המדינות החברות. עקב כך, שונה אופיו של האיחוד בהתאם לתחומי פעולתו השונים, ודומה ל: פדרציה - בתחומי המדיניות המוניטרית, חקלאות, סחר ומדיניות סביבה. קונפדרציה - בתחומי המדיניות הסוציאלית, המדיניות הכלכלית, מדיניות הגירה והגנת הצרכן. ארגון בינלאומי - בתחומי מדיניות חוץ והגנה. פעילות מרכזית של האיחוד היא השוק המשותף המתבטא במטבע אחיד (בחלק ממדינות השוק), באיחוד מכס, בגבולות פתוחים, ובמדיניות חקלאית משותפת. מבנה פוליטי ארבעה מוסדות מרכזיים לאיחוד האירופי. שני מוסדות, תפקידם לבטא את האינטרסים של המדינות המרכיבות את האיחוד האירופי: המועצה האירופית: הגוף המדיני העליון של האיחוד האירופי. המועצה מורכבת מראשי מדינות וממשלות של המדינות החברות באיחוד האירופי לצד נשיא הנציבות האירופית. מועצת האיחוד האירופי: הבית העליון של האיחוד האירופי, כלומר חלק מן הרשות המחוקקת שלו (המורכבת גם מהפרלמנט האירופי, שהוא הבית התחתון, ומהנציבות האירופית). עם זאת, המועצה איננה בית עליון רגיל. במועצה חברים שרים מן הרשויות המבצעות של המדינות החברות באיחוד האירופי. בנוסף לשני אלו, עומדים כאמור שני מוסדות נוספים, אשר תפקידם לבטא את האינטרסים המשותפים של האיחוד האירופי: הפרלמנט האירופי: הפרלמנט של האיחוד ומהווה בו את הבית התחתון, כלומר הוא חלק מן הרשות המחוקקת (המורכבת גם ממועצת האיחוד האירופי, שהיא הבית העליון, ומהנציבות האירופית). הפרלמנט הוא הגוף היחיד באיחוד האירופי שנבחר ישירות על ידי תושביהן של מדינות האיחוד. הבחירות לפרלמנט נערכות מדי חמש שנים, מאז שנת 1979. בפרלמנט יש כרגע 766 חברים, ולכל מדינה מוקצים מספר מושבים בפרלמנט בהתאם לגודלה. עובדות אלה הופכות את הפרלמנט האירופי לפרלמנט הדמוקרטי הרב-לאומי הגדול ביותר בעולם, ולשני מבחינת גודל האוכלוסייה שהוא מייצג (אחרי הודו). הנציבות האירופית: הרשות המבצעת של האיחוד האירופי והיוזמת של מרבית חוקיו (מה שהופך אותה גם לחלק מן הרשות המחוקקת של האיחוד). כמו כן אחראית הנציבות על קיום אמנות האיחוד וניהולו השוטף. הנציבות מתפקדת כממשלה ביצועית, כלומר אינה עוסקת בקביעת מדיניות-העל של האיחוד האירופי אלא בעיקר מיישמת את ההחלטות שמתווה המועצה האירופית (המורכבת ממנהיגי מדינות האיחוד). עם זאת, לחבריה יש סמכויות ביצועיות נרחבות. מלבד ארבעת המוסדות מרכזיים אלו, פועלים גם תחת האיחוד האירופי מספר ארגונים, גופים ומוסדות נוספים; פיננסיים, משפטיים ואחרים, אשר תפקידם לסייע לאיחוד לכוון את מדיניותו, כגון: הבנק המרכזי האירופי, בנק ההשקעות האירופי, בית הדין האירופי לצדק ובית המשפט האירופי לביקורת. דמוגרפיה דת לאיחוד האירופי אין קשר רשמי לדת כלשהי. סעיף 17 של האמנה בדבר תפקודו של האיחוד האירופי מכיר ב"מעמד לפי החוק הלאומי של כנסיות ואגודות דתיות" וכן במעמד של "ארגונים פילוסופיים ולא קונספציוניים". ההקדמה לאמנה על האיחוד האירופי מזכירה את "הירושה התרבותית, הדתית וההומניסטית של אירופה". הדיון על טיוטת הטקסטים של החוקה האירופית ומאוחר יותר חוזה ליסבון כלל הצעות להזכיר את הנצרות או אל, או שניהם, בהקדמה של הטקסט, אך הרעיון נתקל בהתנגדות וירד. הנוצרים באיחוד האירופי מחולקים בין חברי הקתוליות (הן הפולחן הרומי והן המזרחי), זרמים פרוטסטנטיים רבים (אנגליקנים, לותרנים ורפורמים המהווים את עיקר הקטגוריה הזו), והכנסייה האורתודוקסית המזרחית. בשנת 2009, באיחוד האירופי היו אוכלוסייה מוסלמית מוערכת של 13 מיליון, ואוכלוסייה יהודית מוערכת של למעלה ממיליון. שאר הדתות העולמיות של בודהיזם, הינדואיזם וסיקיזם מיוצגות גם הן באוכלוסיית האיחוד האירופי. על פי סקרים חדשים על דתיות באיחוד האירופי בשנת 2015 על ידי Eurobarometer, הנצרות היא הדת הגדולה ביותר באיחוד האירופי, ומהווה 71.6 אחוז מאוכלוסיית האיחוד האירופי. הקתולים הם הקבוצה הנוצרית הגדולה ביותר, המהווים 45.3 אחוזים מאוכלוסיית האיחוד האירופי, בעוד שהפרוטסטנטים מהווים 11.1 אחוזים, המזרח-אורתודוקסים מהווים 9.6 אחוזים, ונוצרים אחרים מהווים 5.6 אחוזים. סקרי דעת הקהל של Eurostat הראו ב-2005 ש-52% מאזרחי האיחוד האירופי האמינו באל, 27% ב"איזושהי רוח או כוח חיים", ול-18% אין צורה של אמונה. מדינות רבות חוו ירידה בכמות הנוכחות והחברות בכנסייה בשנים האחרונות. המדינות שבהן הכי מעט אנשים דיווחו על אמונה דתית היו אסטוניה (16 אחוז) וצ'כיה (19 אחוז). המדינות הדתיות ביותר היו מלטה (95 אחוז, בעיקר קתוליות) וכן קפריסין ורומניה (שתיהן אורתודוקסיות ברובן) כל אחת עם כ-90 אחוז מהאזרחים שהצהירו על אמונה באל בהתאמה. ברחבי האיחוד האירופי, האמונה הייתה גבוהה יותר בקרב נשים, אנשים מבוגרים, בעלי חינוך דתי, אלו שעזבו את בית הספר בגיל 15 או 16, ואלו "הממקמים את עצמם בצד ימין של הסקאלה הפוליטית".200px\|ממוזער\|מפת הדתות המרכזיות באיחוד האירופי שפות ממוזער\|200x200 פיקסלים\|מפת הלשונות המדוברות באיחוד האירופי לאיחוד האירופי 24 שפות רשמיות: בולגרית, קרואטית, צ'כית, דנית, הולנדית, אנגלית, אסטונית, פינית, צרפתית, גרמנית, יוונית, הונגרית, איטלקית, אירית, לטבית, ליטאית, מלטזית, פולנית, פורטוגזית, רומנית, סלובקית, סלובנית, ספרדית ושוודית. מסמכים חשובים, כגון חקיקה, מתורגמים לכל שפה רשמית והפרלמנט האירופי מספק תרגום למסמכים ולישיבות מליאה. בשל ריבוי השפות הרשמיות, רוב המוסדות משתמשים רק בקומץ של שפות עבודה. הנציבות האירופית מנהלת את עסקיה הפנימיים בשלוש שפות פרוצדורליות: אנגלית, צרפתית וגרמנית. בדומה לכך, בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי משתמש בצרפתית כשפת העבודה, בעוד שהבנק המרכזי האירופי מנהל את עסקיו בעיקר באנגלית. למרות שמדיניות השפה היא באחריותן של המדינות החברות, מוסדות האיחוד האירופי מקדמים רב לשוניות בקרב אזרחיו. בשנת 2012, אנגלית הייתה השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי, כשהיא מובנת על ידי 51 אחוזים מאוכלוסיית האיחוד האירופי, כאשר סופרים דוברי שפת אם ושאינם שפת אם. עם זאת, בעקבות יציאתה של בריטניה מהחסימה בתחילת 2020, אחוז אוכלוסיית האיחוד האירופי שדיברה אנגלית כשפת האם שלהם ירד מ-13 אחוז ל-1 אחוז. גרמנית היא שפת האם המדוברת ביותר (18% מאוכלוסיית האיחוד האירופי), והשפה הזרה השנייה הכי מובנת, ואחריה צרפתית (13% מאוכלוסיית האיחוד האירופי). בנוסף, שתיהן שפות רשמיות של מספר מדינות חברות באיחוד האירופי. יותר ממחצית (56 אחוז) מאזרחי האיחוד האירופי מסוגלים לנהל שיחה בשפה שאינה שפת אמם. בסך הכל עשרים שפות רשמיות של האיחוד האירופי שייכות למשפחת השפות ההודו-אירופיות, המיוצגות על ידי הבלטו-סלאביות, האיטלקיות, הגרמניות, ההלניות, והקלטיות סניפים. רק ארבע שפות, כלומר הונגרית, פינית, אסטונית (שלושתן אורלית) ומלטזית (שמית), אינן שפות הודו-אירופיות. שלושת האלפביתים הרשמיים של האיחוד האירופי (קירילי, לטינית ויוונית מודרנית) נובעים כולם מהכתבים היווניים הארכאיים. לוקסמבורגית (בלוקסמבורג) וטורקית (בקפריסין) הן שתי השפות הלאומיות היחידות שאינן שפות רשמיות של האיחוד האירופי. ב-26 בפברואר 2016, פורסם כי קפריסין ביקשה להפוך את הטורקית לשפה רשמית של האיחוד האירופי, ב"מחווה" שיכולה לסייע בפתרון חלוקת המדינה. כבר ב-2004 תוכנן שטורקית תהפוך לשפה רשמית כשקפריסין תתאחד. מלבד 24 השפות הרשמיות, יש כ-150 שפות אזוריות ומיעוטים, המדוברות על ידי עד 50 מיליון איש. קטלאנית, גליצית ובסקית אינן שפות רשמיות מוכרות של האיחוד האירופי אך בעלות מעמד רשמי במדינה חברה אחת (ספרד): לפיכך, מתורגמים להן תרגומים רשמיים של האמנות ולאזרחים יש את הזכות להתכתב עם המוסדות בשפות אלו. האמנה האירופית לשפות אזוריות או מיעוטים שאושררו על ידי רוב מדינות האיחוד האירופי מספקת הנחיות כלליות שמדינות יכולות לפעול לפיהן כדי להגן על המורשת הלשונית שלהן. יום השפות האירופי מתקיים מדי שנה ב-26 בספטמבר ומטרתו לעודד למידת שפות ברחבי אירופה. האמונות הדתיות הרווחות ביותר באיחוד האירופי דת אחוז מאמינים 1 נצרות קתולית 48% 2 נצרות פרוטסטנטית 12% 3 נצרות אורתודוקסית 8% 4 זרמים נוצריים אחרים 4% 5 אסלאם 2% 6 אתאיזם / אגנוסטיציזם 23% 7 אחר / לא ידוע 3% השפות המדוברות ביותר באיחוד האירופי שפה דוברים כשפת אם דוברים סה"כ 1 גרמנית 18% 32% 2 צרפתית 13% 26% 3 איטלקית 12% 16% 4 ספרדית 8% 15% 5 פולנית 8% 9% 6 רומנית 5% 5% 7 הולנדית 4% 5%8יוונית3%4% 9 הונגרית 3% 3% 10 פורטוגזית 2% 3% המטרופולינים הגדולים ביותר באיחוד האירופי עיר אוכלוסייה 1 פריז 12,183,893 2 מדריד 6,549,520 3 ברצלונה5,514,881 4 ברלין5,259,363 5 חבל הרוהר5,113,487 6 רומא 4,355,725 7 מילאנו 4,336,121 8 אתונה 3,576,590 9 המבורג 3,309,215 10 אמסטרדם 3,242,852 עשר המדינות המאוכלסות ביותר באיחוד האירופי מדינה אוכלוסייה 1 83,019,214 2 67,028,048 3 60,359,546 4 46,934,632 5 37,972,812 6 19,401,658 7 17,282,1638 11,467,923 9 10,722,287 10 10,649,800 כלכלה בצירוף כלל המדינות המרכיבות את האיחוד האירופי, כלכלת האיחוד היא למעשה הכלכלה הגדולה בעולם (תמ"ג כולל של 17.2 טריליון דולר בשנת 2012). בין מדינות האיחוד מתקיים שיתוף פעולה הדוק, הכולל תנועה חופשית של הון, סחורות ואנשים; נורמות וסטנדרטים אחידים; מימון פרויקטים משותפים; ובמרבית מדינות האיחוד גם איחוד מוניטרי הכולל מטבע משותף – האירו. עם זאת, ישנם הבדלים משמעותיים בין המדינות המרכיבות את האיחוד. מרבית המדינות החדשות שהצטרפו לאיחוד בשנות ה-2000, בדגש על מדינות מזרח היבשת, סובלות מסטנדרטים כלכליים ירודים משמעותית מאלו שבחמש עשרה מדינות האיחוד האירופי הוותיקות. עם זאת, עם ראשית המאה העשרים ואחת נרשמה צמיחה גבוהה יותר דווקא במדינות מזרח אירופה. יחסי חוץ אף על פי שלמדינות החברות באיחוד האירופי יש מידה רבה של אוטונומיה בקביעת מדיניות החוץ, המדינות לרוב חוברות זו לזו על מנת להחיל עמדה מדינית מגובשת וחזקה יותר. בשנים האחרונות מתקיימים מהלכים לגיבוש והחלת מדיניות חוץ כוללת ומגובשת לכלל המדינות החברות באיחוד האירופי, בעיקר בתחום הביטחון וזאת על מנת להגדיל את תפקיד האיחוד האירופי ביתר התחומים, וזאת מלבד הכלכלי. דוגמה למהלכים אלו היא הקמתו של שירות החוץ האירופי, שדרוג נציגויות האיחוד האירופי ברחבי העולם לדרגת שגרירויות והגברת התיאום בפיתוח יכולות צבאיות. האיחוד האירופי בחיי היום־יום עבור האזרח הפשוט החברות באיחוד האירופי מורגשת בחיי היום־יום. בניגוד לארצות הברית, שם ניתן חופש חוקתי רב למדינות המרכיבות את האיחוד לגבי חיי היום־יום, כפי שנהוג במשפט המקובל, באיחוד האירופי יש נטייה הפוכה לתקנן כמה שיותר תקנים משותפים, לפי גישת המשפט הקונטיננטלי. דוגמה קיצונית לכך היא כי ברגע שהצטרפה צ'כיה לאיחוד, נאסר על חנויות המזון בה לאפשר לקונים לבחור את הסופגניות המקומיות על ידי מישוש בידיים, מנהג שהיה נהוג במקום אבל נגד את תקנות התברואה של האיחוד. מעבר לנושאים החוקיים ולמטבע המשותף, אחד מהשינויים העיקריים שהנהיג האיחוד הם בפתיחת הגבולות בין רוב חברות האיחוד (ראו: אמנת שנגן), ביניהן ניתן לנוע בחופשיות מלאה וללא ביקורת גבולות. לחופש התנועה יש גם משמעויות בתחום התעסוקה. רוב המדינות באיחוד מאפשרות לתושבי מדינות אחרות באיחוד לעבוד ולחיות ללא הגבלות למעט החובה להיות מסוגל להתפרנס ולא לעשות שימוש במערכת הרווחה ובכספי מענקי רווחה. חלק מן החברות הוותיקות באיחוד הטילו מגבלות זמניות (עד 2010) על הגירת עובדים מעשר החברות החדשות. למרות חששם של כמה גופים פוליטיים מפני גל הגירה גדול של מבקשי עבודה ממזרח למערב, גל כזה לא התרחש. הפחד מגל הגירה יותר גדול, שיגביר את האבטלה הוא אחד הגורמים לעיכוב בכניסתה של טורקיה לאיחוד. גבולות האיחוד נשמרים על ידי סוכנות Frontex, האחראית לאבטחת גבולות המדינות החברות באיחוד, בשיתוף פעולה עם משמרות הגבול של מדינות האיחוד. במרץ 2019 הודיע האיחוד האירופי כי החל מראשית שנת 2021, אזרחיהן של יותר מ-60 מדינות, ובהן ישראל וארצות הברית שרוצים לבקר באירופה, צריכים להנפיק מראש אישור מקוון לצורך זה. מסמך זה יתקבל באמצעות בקשה למערכת מידע והרשאות נסיעה לאירופה, ETIAS. מועד הטמעת המערכת נדחה מספר פעמים, כאשר התאריך המשוער האחרון הוא עד שנת 2025. האיחוד האירופי וישראל לאיחוד האירופי ולישראל היסטוריה משותפת ארוכה, המתאפיינת בתלות הדדית ובשיתוף פעולה הולכים וגוברים מחד, ובקיטוב ואיומי חרם מאידך. לשיתוף הפעולה תורמים ערכי הדמוקרטיה המשותפים, הכבוד לחירות ושלטון החוק, ושניהם מחויבים למערכת כלכלה חופשית, החל מקפיטליזם וכלה בסוציאל-דמוקרטיה בינלאומית פתוחה המבוססת על עקרונות השוק. מובילים ישראלים בתחום הפוליטיקה, התעשייה, המסחר והמדע עומדים בקשרים הדוקים עם אירופה. למעלה מחמישה עשורים של מסחר, חילופי תרבות, שיתוף פעולה פוליטי ומערכת הסכמים מפותחת ביצרו את היחסים הללו. מאידך קיימת ביקורת עזה באיחוד על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, ותרעומת בישראל על יחס מוטה ולא יחסי על ביקורת זו. קיטוב זה בא לידי ביטוי מעשי בהכרת פרלמנט האיחוד במדינה פלסטינית, וכן בהחלטה על סימון מוצרים מן ההתנחלויות. תרבות שיתוף פעולה תרבותי בין מדינות חברות היה אינטרס של האיחוד האירופי מאז הכללתו כסמכות קהילתית באמנת מאסטריכט. הפעולות שבוצעו בתחום התרבותי על ידי האיחוד האירופי כוללות את תוכנית שבע השנים של Culture 200 אירוע חודש התרבות האירופי, ותזמורות כמו תזמורת הנוער של האיחוד האירופי. תוכנית בירת התרבות האירופית בוחרת ערים אחת או יותר בכל שנה כדי לסייע לפיתוח התרבותי של אותה עיר. ראו גם חברות מיוחדות באיחוד האירופי תקציב האיחוד האירופי בירת התרבות של אירופה הקהילה הכלכלית האירו-אסייתית פדרליזם של האיחוד האירופי רפורמת מקשרי לקריאה נוספת עידית חנוכה, האיחוד האירופי: ניסוי בדמוקרטיה על-לאומית, תל אביב: רסלינג, 2014. שרה קאהן־ניסר, האיחוד האירופי: היסטוריה, מוסדות ומדיניות, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2016. קישורים חיצוניים אתר מדיניות השכנות האירופית אתר משלחת הנציבות האירופית למדינת ישראל אתר של האיחוד האירופאי הנותן סקירה על התרבות האירופית "מאוחדים בשונות", פרלמנט גיליון 62, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה יותם רונזר, עדי קונטר, האיחוד האירופי בצל משבר ההגירה, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), תל אביב, מאי 2018 הערות שוליים איחוד האירופי, ה- קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום קטגוריה:חברות ה-G20 + קטגוריה:משקיפים בעצרת הכללית של האומות המאוחדות	2024-10-08T10:04:49
1974	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|250px\|9 באוגוסט: נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון עוזב את הבית הלבן לאחר התפטרותו נולדו 150px\|שמאל\|ממוזער\|גילה גמליאל 150px\|שמאל\|ממוזער\|מריאנו אידלמן 150px\|שמאל\|ממוזער\|אסי כהן 150px\|שמאל\|ממוזער\|עודד קטש 165px\|שמאל\|ממוזער\|ערן זרחוביץ' 150px\|שמאל\|ממוזער\|אלסנדרו דל פיירו 150px\|שמאל\|ממוזער\|עברי לידר ממוזער\|150x150 פיקסלים\|מושיק עפיה 150px\|שמאל\|ממוזער\|לירן שטראובר נפטרו 170px\|שמאל\|ממוזער\|זלמן שזר לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-04-01T22:23:58
הנעה בעבודה	REDIRECTהנעה לעבודה	2004-01-04T23:25:13
הרפובליקה של קונגו	הרפובליקה של קונגו (בצרפתית: République du Congo, בקונגו: Repubilika ya Kongo, בלינגלה : Republiki ya Kongó) ידועה גם כקונגו-ברזוויל או קונגו, היא מדינה במרכז אפריקה, לחופי מפרץ גינאה. הרפובליקה גובלת בגבון במערב, בקמרון בצפון מערב, ברפובליקה המרכז אפריקאית בצפון, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו במזרח, ובמובלעת האנגולית, קבינדה בדרום. ב-1992, לאחר רבע מאה של שלטון מרקסיסטי, קונגו הפכה לדמוקרטיה רב-מפלגתית. מלחמת אזרחים קצרה בשנת 1997 סיימה את עלייתו המחודשת לשלטון של הנשיא המרקסיסטי לשעבר דניס סאסו נגואסו. הרפובליקה הייתה קולוניה צרפתית. לאחר הכרזת עצמאותה מצרפת ב-1960, המחוז הצרפתי לשעבר של קונגו התיכונה הפך לרפובליקה של קונגו. היסטוריה המתיישבים הראשונים באזור היו פיגמים. הם נבלעו בתוך אוכלוסיית שבטי הבנטו שהתפשטו ברחבי אפריקה באלף השני והראשון לפנה"ס. אנשי בקונגו, שהיו אחד משבטי בנטו. התפשטו גם לאנגולה, גבון והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. משם התפתחו יריבויות מצד אחד וקשרי מסחר מצד שני בין המדינות. ממלכות של שבטי הבנטו התפתחו באזור, והמוכרות ביותר ביניהן הן ממלכת קונגו, לוֹאָנְגוֹ וטֵקֶה. קשרי המסחר התפתחו לאורכו של נהר קונגו. הקשרים עם אירופה נוצרו לראשונה בסוף המאה ה-15. תוך זמן קצר החל מסחר בעבדים שנלכדו באפריקה. במאה ה-18 הוקמו באזורים הסמוכים לחוף מיסיונים - תחנות להפצת הנצרות. ב־1879 שלחה צרפת את חוקר הארצרת פייר סבורניאן דה ברזה כדי לחתום חוזים עם השליטים המקומיים, ובדרך זו הטילה צרפת את חסותה על ארץ זאת. ברזה יסד ב־1880 את ברזוויל ("עירו של ברזה"); זו הייתה ב-1910 לבירת אפריקה הצרפתית המשוונית. ב-1946, לאחר מלחמת העולם ה-2, קיבלה קונגו מידה מסוימת של ממשל עצמי. עם קבלת העצמאות ב-15 באוגוסט 1960, האזור הצרפתי של קונגו התיכונה הפך לרפובליקה של קונגו. שליטה הראשון היה פולבר יולו, עד לרגע בו מפלגת השמאל ומתנגדים אחרים יזמו מרד בן שלושה ימים והפילו את השלטון. לאחר מכן הצבא הקונגולזי השתלט על המדינה. אלפונס מסמבה-דבאט היה לשליטה. בשנת 1963 נבחר הנשיא באופן רשמי לכהונה של חמש שנים במסגרת החוקים שהכתיבה החוקה החדשה במדינה. שלטונו לא הגיע לסיום חוקי אלא נקטע בהפיכה שהתרחשה באוגוסט 1968. מריין נגואבי, אחד מהמשתתפים בהפיכה, תפס את השלטון ב-31 בדצמבר 1968. אחרי שנה הוא הכריז שקונגו היא הרפובליקה העממית של קונגו באפריקה והכריז ששמה ישונה בהתאם להחלטת "תנועת המהפכה הלאומית" למפלגת העבודה הקונגולזית. ב-16 במרץ 1977 הנשיא נגואבי נרצח בהתנקשות. מועצה בת 11 חברים שהיו אנשי צבא השתלטה על המדינה בהנהגת יואכים יהומבי-אופנגו. אחרי עשורים אחדים תחת שלטון של מרקסיזם-לניניזם ויחד עם התמוטטותה של ברית המועצות קונגו השלימה מעבר מוצלח לדמוקרטיה ב-1990, ב-1991 אושרה החוקה החדשה ובמערכת רב-מפלגתית בבחירות שנערכו באוגוסט 1992. דניס ססו-נגוסו הפסיד לפרופסור פסקל ליסובה שנכנס לתפקיד הנשיא ב-31 באוגוסט. לקראת הבחירות בשנת 1997 הגיע המתח בין מחנהו של סאסו וליסובה לשיא חדש. ב-5 ביוני כוחותיו של הנשיא ליסובה הכניעו את כוחותיו של סאסו בברזוויל. בתגובה הורה סאסו למיליציה הפרטית שלו (הידועה בשם "קוברות") להתנגד. סכסוך בן ארבעה חודשים התפתח וחלקים נרחבים של עיר הבירה נהרסו. בין ההרוגים היו עשרות אלפי אזרחים. בתחילת אוקטובר צבא אנגולה פלש לקונגו ונלחם לצד סאסו. תוך פחות משלושה שבועות נפל שלטונו של ליסובה. הסכסוך התפתח למלחמת אזרחים שנמשכה עוד כשנה וחצי. הסכם השלום נחתם ב-1999. בבחירות שנערכו בשנת 2002 זכה סאסו בבחירות "מכורות" אחרי שמנע מיריביו העיקריים, פרופסור פסקל ליסובה וברנרד קולאס, להתמודד. יריבו היחיד אנדרה מילונגו הורה לתומכיו להחרים את הבחירות ואז פרש מהמירוץ. בינואר 2002 אחרי משאל עם, החוקה החדשה שהתקבלה הפקידה בידי הנשיא כוח רב יותר וסמכויות נרחבות יותר והאריכה את כהונתו לשבע שנים. כמו כן קמה מועצה דו מפלגתית במדינה. עם זאת, משקיפים בינלאומיים קבעו שהבחירות ומשאל העם לא היו תקינים וקונגו הפכה למעשה למדינה בשלטון חד-מפלגתי. פוליטיקה שיטת הממשל הנהוגה בקונגו היא דמוקרטיה נשיאותית שבמסגרתה הנשיא הוא ראש המדינה, ראש הממשלה ומנהיג המועצה הרב-מפלגתית, וכהונתו נמשכת 7 שנים. הממשלה תופסת את מקומה של הרשות המבצעת. סמכויות הרשות המחוקקת נחלקות בין הממשלה לבין הפרלמנט. בפרלמנט יש שני מושבים: המועצה הלאומית, המורכבת מ-153 חברים הנבחרים לתקופה של חמש שנים פועלת בשיטה של קונסטיטוציה חד-מושבית. הסנאט, המונה 66 חברים ונבחר לתקופה של שש שנים בבחירות מחוזיות, מקומיות ואזוריות. ברפובליקה של קונגו יש מפלגה אחת דומיננטית והיא מפלגת העבודה הקונגולזית. קיום מפלגות נוספות מותר בחוק אך אין להן סיכוי אמיתי לצבור כוח. ראש הממשלה והממונה על תיאום פעילות הקבינט של קונגו הוא איסידורה מוובה. הוא נכנס לתפקידו ב-7 בינואר 2005. רודולפו הוא שר החוץ ו"השר לשיתוף פעולה", והוא נכנס לתפקידו כבר בנובמבר 1997 במהלך מלחמת האזרחים. כלכלה הכלכלה הקונגולזית מתבססת בעיקר על חקלאות. ענף התעשייה העיקרי הוא הפקת נפט. במדינה בעיות כלכליות רבות המאופיינות בין היתר באבטלה סמויה. המעבר לנפט כתעשייה עיקרית מענף היערנות הגביר את הייצוא ושיפר את מצבה הכלכלי של המדינה. עם העלייה במחירי הנפט בשנות ה-80 התאפשר לממשלה לתקצב פרויקטים למציאת נפט עם גידול של 5% בשנה בתפוקה, אחד הגבוהים ביותר באפריקה. הממשלה משכנה חלק משמעותי מהכספים שהרוויחה מעסקי הנפט, מה שגרם דווקא למחסור בתפוקה. עם נפילת ערכו של המטבע פרנק CFA ב-50% ב-12 בינואר 1994 האינפלציה במדינה עלתה לשיא של 46% באותה שנה. מאז המצב השתפר משמעותית והאינפלציה החלה לרדת. בשנת 1999 דווחה אינפלציה של 4% בלבד. רפורמות כלכליות שנערכו במדינה זכו לתמיכה בינלאומית של הבנק העולמי ושל קרן המטבע הבינלאומית. הרפורמות הופסקו עם פרוץ מלחמת האזרחים ב-1997. כשעלה סאסו נגוס לשלטון הוא הודיע בפומבי על רצונו להמשיך ברפורמות כלכליות והביע רצון לשיתוף פעולה עם מוסדות כלכליים בינלאומיים. למרות זאת, המשך המלחמה ב-1998 ונפילת מחירי הנפט הגבירו את הגירעון המדיני. גם אחרי 1994 המשיך ליפול ערכו של המטבע בהדרגה (כמעט 30% עד שנת 2000). ענפי יצוא במדינה הם עצים, סוכר, קקאו ופולי קפה, גז טבעי ויהלומים. אף על פי כן, קונגו הודחה בשנת 2004 מקבוצת קימברלי המתמחה בווידוא המקור של יהלומים, אחרי שהתברר שרוב היהלומים המיוצאים היו מוברחים מהמדינה השכנה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. על פי נתוני 2022, סך היבוא הוא 15.5 מיליארד דולר, והיצוא הוא 28.5 מיליארד דולר, רובו מחצבים (נחושת מהווה כמחצית מהיצוא) ורובו לסין (55%). גאוגרפיה שמאל\|ממוזער\|200px\|מפת הרפובליקה של קונגו הרפובליקה ממוקמת באזור המרכז-מערבי של אפריקה שמדרום לסהרה, ולרוחבה עובר קו המשווה. קונגו גובלת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו בדרום ובמזרח, בגאבון במערב, בקמרון וברפובליקה המרכז אפריקאית ובמחוז קבינדה השייך לאנגולה (למחוז אין רצף יבשתי עם אנגולה) בדרום-מערב. למדינה חוף אטלנטי קצר יחסית באורך של 169 קילומטר. עיר בירתה, ברזוויל, ממוקמת על נהר הקונגו, בדרום המדינה ממול לבירת הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, קינשאסה. הבירה היא העיר הגדולה ביותר וכמעט חצי מתושבי המדינה מתגוררים בה ובפרבריה. בקונגו אקלים טרופי. העונה הגשומה נמשכת ממרץ ועד יוני. העונה היבשה נמשכת מיוני עד אוקטובר. הטמפרטורות במדינה הן תמיד גבוהות. 24°C ביום ו-16°C עד 21°C בלילה. הנהרות מתמלאים בהתאם לעונה. שטח המדינה משתנה ממישור חופי קרוב בדרום-מערב, דרך אזורים הרריים במרכזה, רמות, ועמקים פוריים. 70% משטחה מכוסה ביערות גשם. ההר הגבוה ביותר מתנשא לגובה של 1020 מטר ונקרא הר נַבֵּבֶּה. נהר קונגו עובר בגבול עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. נהר קואילו ניארי המתחיל באוקיינוס האטלנטי עובר גם הוא במדינה. דמוגרפיה אוכלוסיית המדינה מונה כ-5.5 מיליון תושבים. גידול האוכלוסייה עומד על 2.6% בשנה. במדינה יש הגירה שלילית של 11 מכל 1000 תושבים. היחס בין הגברים לנשים הוא 0.99 גברים לאישה אחת. תוחלת החיים במדינה נמוכה ועומדת על 62.1 שנים בממוצע. גיל הנישואים הממוצע הוא 23 שנים. שיעור הפריון מצביע על 4.3 ילדים לכל אישה. 3.8% מהאוכלוסייה אובחנו כחולי איידס או נשאים של נגיף ה-HIV. במדינה יש ארבע קבוצות אתניות משמעותיות, כשהגדולה ביותר היא קונגו (kongo). בני קבוצה זו מהווים 48% מאוכלוסיית המדינה. שאר הקבוצות הן: סנגה (20%), טקה (17%), מבוקי (12%). שאר התושבים, (אירופים ואחרים) מהווים 3% מהאוכלוסייה. במדינה יש שתי דתות עיקריות: 50% מתושבי המדינה הם נוצרים ו-48% הם אנימיסטים. 2% הנותרים הם מוסלמים. השפה הרשמית היא צרפתית. לינגלה וקיטובה הן שפות עממיות הנפוצות מאוד ברחבי המדינה. ניבים מקומיים מדוברים במקומות שונים במדינה כשהנפוץ ביותר הוא קיקונגו. בערים הגדולות, ברזוויל ופואנט נואר המרכזות יותר מחצי מאוכלוסיית המדינה קיטובה (ניב קריאולי שבסיסו בקונגו) היא השפה המדוברת. לינגלה נפוצה בחלקה הצפוני, הפחות מאוכלס, של המדינה. 16.2% מתושבי המדינה אינם יודעים קרוא וכתוב. קישורים חיצוניים הערות שוליים * קטגוריה:מדינות העולם קטגוריה:מדינות אפריקה קטגוריה:אפריקה: מושבות צרפתיות לשעבר קטגוריה:קונגו קטגוריה:מדינות וטריטוריות דוברות צרפתית קטגוריה:מדינות החברות באופ"ק קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1960	2024-08-01T01:18:07
1975	__TOC__ אירועים נולדו 150px\|שמאל\|ממוזער\|סיה 150px\|שמאל\|ממוזער\|קובי פרץ 150px\|שמאל\|ממוזער\|סופי צדקה 150px\|שמאל\|ממוזער\|טל מוסרי 160px\|שמאל\|ממוזער\|חנוך דאום 150px\|שמאל\|ממוזער\|אנג'לינה ג'ולי 160px\|שמאל\|ממוזער\|איימן עודה 170px\|שמאל\|ממוזער\|צחי הלוי נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-12-21T17:46:20
1979	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|200px\|המהפכה האיראנית שמאל\|ממוזער\|200px\|18 ביוני: הסכם SALT 2 נחתם בין ארצות הברית לברית המועצות בווינה נולדו נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-04-28T16:42:10
1976	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|250px\|3 בספטמבר: רכב-החלל ויקינג 2 נוחת במישור אוטופיה על מאדים ומצלם לראשונה את פני כוכב-הלכת מקרוב בצבע. נולדו נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-04-24T16:44:15
1977	__TOC__ אירועים בולטים בעולם נולדו נפטרו לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-04-02T02:55:55
1978	שמאל\|ממוזער\|300px\|17 בספטמבר - החתימה על הסכמי קמפ דייוויד. מימין לשמאל: נשיא מצריים אנואר סאדאת, נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר וראש ממשלת ישראל מנחם בגין __TOC__ אירועים נולדו 160px\|שמאל\|ממוזער\|ציפי חוטובלי 170px\|שמאל\|ממוזער\|גיא מזיג 150px\|שמאל\|ממוזער\|שרית חדד 150px\|שמאל\|ממוזער\|קובי בראיינט 150px\|שמאל\|ממוזער\|אסף גרניט 150px\|שמאל\|ממוזער\|שלום מיכאלשווילי 150px\|שמאל\|ממוזער\|יניב ביטון 150px\|שמאל\|ממוזער\|טל גלבוע 178px\|שמאל\|ממוזער\|קרן מרציאנו 178px\|שמאל\|ממוזער\|עידו מוסרי 141px\|שמאל\|ממוזער\|קרלוס פויול 150px\|שמאל\|ממוזער\|ג'אנלואיג'י בופון נפטרו 180px\|ממוזער\|שמאל\|יוחנן פאולוס הראשון 200px\|שמאל\|ממוזער\|גולדה מאיר לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-08-08T08:14:02
1980	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|180px\|18 במאי: הר הגעש סנט הלנס במדינת וושינגטון מתפרץ נולדו נפטרו טקסט=\|ממוזער\|179x179 פיקסלים\|דב יוסף שמאל\|ממוזער\|120px\|אלפרד היצ'קוק טקסט=\|ממוזער\|120x120 פיקסלים\|אנה טיכו שמאל\|ממוזער\|120px\|ג'ון לנון לוח שנה קישורים חיצוניים	2021-12-13T14:58:35
1981	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|250px\|7 ביוני: מבצע אופרה: חיל האוויר הישראלי מפציץ את הכור הגרעיני אוסירק בעיראק נולדו נפטרו שמאל\|ממוזער\|120px\|ביל היילי שמאל\|ממוזער\|120px\|בוב מארלי שמאל\|ממוזער\|120px\|אנואר סאדאת שמאל\|ממוזער\|120px\|משה דיין לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-08-10T12:33:35
1982	__TOC__ אירועים ממוזער\|180px\|חיילי צה"ל מפנים בכוח את העיר הישראלית ימית שבחצי האי סיני, אפריל 1982 נולדו נפטרו שמאל\|ממוזער\|120px\|ליאוניד ברז'נייב לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-11-27T11:31:16
1983	__TOC__ אירועים בולטים בעולם ממוזער\|250px\|23 באוקטובר: פיגוע טרור במבנה חיל הנחתים של ארצות הברית בביירות בו נהרגו 241 לוחמים אמריקנים ו-58 צרפתים נולדו טקסט=\|ממוזער\|203x203 פיקסלים\|נינט טייב טקסט=\|ממוזער\|150x150 פיקסלים\|איימי ויינהאוס טקסט=\|ממוזער\|226x226 פיקסלים\|משה פרץ טקסט=\|ממוזער\|198x198 פיקסלים\|אלונה טל נפטרו שמאל\|ממוזער\|120px\|קרן קרפנטר לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-04-28T17:06:42
1984	ממוזער\|שמאל\|250px\|חברת אפל משיקה את מקינטוש __TOC__ אירועים נולדו נפטרו שמאל\|ממוזער\|120px\|אינדירה גנדי שמאל\|ממוזער\|120px\|מרווין גיי שמאל\|ממוזער\|120px\|יגאל ידין לוח שנה קישורים חיצוניים	2022-06-14T18:57:13
1985	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|250px\|ספינת הנוסעים האיטלקית אקילה לאורו נחטפה על ידי ארבעה טרוריסטים פלסטינים מארגון החזית לשחרור פלסטין שמאל\|ממוזער\|250px\|19 בנובמבר: מתקיימת פגישה ראשונה בין נשיא ארצות הברית רונלד רייגן למנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בז'נבה. שני המנהיגים החלו לראשונה בהובלת יוזמה להפסקת מרוץ החימוש בין ארצות הברית לברית המועצות. נולדו נפטרו שמאל\|ממוזער\|120px\|מארק שאגאל שמאל\|ממוזער\|120px\|אורסון ולס שמאל\|ממוזער\|120px\|יול ברינר לוח שנה קישורים חיצוניים הערות שוליים	2023-07-17T18:04:11
1986	__TOC__ אירועים בולטים בעולם ממוזער\|200px\|שביט האלי מגיע לפריהליון ממוזער\|200px\|אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר נולדו נפטרו שמאל\|ממוזער\|120px\|כריסטה מקאוליף שמאל\|ממוזער\|120px\|אולוף פלמה שמאל\|ממוזער\|120px\|בני גודמן שמאל\|ממוזער\|120px\|קרי גרנט לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-04-26T08:12:18
1987	__TOC__ אירועים שמאל\|ממוזער\|250px\|8 בדצמבר: הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF. נולדו נפטרו שמאל\|ממוזער\|140px\|אנדי וורהול שמאל\|ממוזער\|140px\|פרד אסטר שמאל\|ממוזער\|140px\|יאשה חפץ לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-01-09T09:41:46
1988	__TOC__ אירועים בולטים בעולם בשנה זו נולדו נפטרו 140px\|ממוזער\|שמאל\|ריצ'רד פיינמן 140px\|ממוזער\|שמאל\|רוי אורביסון לוח שנה קישורים חיצוניים	2023-08-15T13:48:29
1989	ממוזער נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן. __TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|200px\|הפגנות ההמונים עם נפילת חומת ברלין שמאל\|ממוזער\|200px\|24 במרץ: מכלית הנפט אקסון ולדז עולה על שרטון מול חופי אלסקה וגורמת לאסון אקולוגי מהגדולים בהיסטוריה במשך כל השנה – סדרת מהפכות במדינות אירופה כנגד השלטון הקומוניסטי, שנודע בשם סתיו העמים נולדו 20 אוקטובר - בריו חקשור, זמר ויוצר ישראלי נפטרו 140px\|ממוזער\|שמאל\|הירוהיטו ממוזער\|202x202 פיקסלים\|לורנס אוליבייה לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-06-16T20:58:14
1990	__TOC__ אירועים נולדו נפטרו ממוזער\|173x173 פיקסלים\|אווה גרדנר ממוזער\|191x191 פיקסלים\|לב יאשין 140px\|ממוזער\|שמאל\|ליאונרד ברנשטיין לוח שנה קישורים חיצוניים הערות שוליים	2023-08-09T12:39:23
1992	שמאל\|ממוזער\|200px\|מוקם האיחוד האירופאי __TOC__ אירועים בולטים בעולם 250px\|ממוזער\|שמאל\|אסון ביילמר: מטוס מטען של חברת אל על מסוג בואינג 747 מתרסק על שני בנייני מגורים בשכונת ביילמר בדרום-מזרח אמסטרדם שבהולנד. נולדו 140px\|שמאל\|ממוזער\|דניאל קרבחאל 140px\|שמאל\|ממוזער\|ניימאר 100px\|שמאל\|ממוזער\|איסקו 140px\|שמאל\|ממוזער\|טיבו קורטואה 120px\|שמאל\|ממוזער\|סלינה גומז 120px\|שמאל\|ממוזער\|דויד אלאבה 120px\|שמאל\|ממוזער\|מריו גצה נפטרו 140px\|ממוזער\|שמאל\|מנחם בגין טקסט=\|ממוזער\|196x196 פיקסלים\|סטרלינג הולוויי לוח שנה קישורים חיצוניים הערות שוליים	2023-08-10T12:29:55
1993	עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים. האחד הוא פירוק צ'כוסלובקיה לצ'כיה וסלובקיה בהסכמה, בעקבות החלטה שהתקבלה שנה קודם לכן, והשני הוא הפיכתה הרשמית של הקהילה האירופית לאיחוד האירופי בעקבות אמנת מאסטריכט שקיבלה תוקף מאוחר יותר באותה שנה. הסכם אוסלו הראשון נחתם בחשאי באוסלו ב-20 באוגוסט באותה שנה, על ידי שר החוץ הישראלי שמעון פרס ומחמוד עבאס, ולאחר מכן בטקס חגיגי ב-13 בספטמבר על מדשאות הבית הלבן, בהשתתפות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, ראש הממשלה יצחק רבין וראש אש"ף יאסר ערפאת. הסכם זה – הראשון מסוגו בין ישראל לבין התנועה הלאומית הפלסטינית – הניח את היסודות להכרה הדדית ולהתחייבות לסיים את הסכסוך בדרכי שלום, והיווה את התשתית להסכם אוסלו ב' (1995), בעקבותיו הוקמה הרשות הפלסטינית. הסכמי אוסלו הביאו לשינויים רבים ביחסי ישראל והפלסטינים ובאופי הסכסוך בין שני הצדדים, אך עד היום קיימים חילוקי דעות עמוקים על הסכמים אלה בשני העמים. ב-23 בספטמבר אותה שנה, 10 ימים בלבד לאחר חתימת ההסכם בבית הלבן, בוצע פיגוע הטרור הקטלני הראשון בו נרצח אזרח ישראלי (יגאל וקנין) על ידי פלסטינים. __TOC__ אירועים נולדו נפטרו 140px\|ממוזער\|שמאל\|אודרי הפבורן 140px\|ממוזער\|שמאל\|וינסנט פרייס לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-06-01T15:14:35
1995	__TOC__ אירועים בולטים בעולם ממוזער\|150px\|4 בנובמבר: ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, נרצח בידי המתנקש יגאל עמיר שמאל\|ממוזער\|180px\|הפיגוע באוקלהומה סיטי נולדו נפטרו 180px\|ממוזער\|שמאל\|סשה ארגוב 180px\|ממוזער\|שמאל\|דין מרטין לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-08-01T01:18:17
1996	__TOC__ אירועים נולדו ינואר 3 בינואר - פלורנס פיו,שחקנית קולנוע וטלוויזיה בריטית 10 בינואר – מיכאל סוויסה, ראפר וכותב ישראלי 12 בינואר – אור אינברום, כדורגלן ישראלי 15 בינואר – דאב קמרון, שחקנית וזמרת אמריקאית 16 בינואר – ג'ני, זמרת וראפרית קוריאנית, ידועה כחברה בלהקת הבנות בלאקפינק פברואר 8 בפברואר – קנדי, כדורגלן ברזילאי 17 בפברואר – סשה פיטרס, שחקנית וזמרת אמריקאית 20 בפברואר – מייבל, זמרת-יוצרת שוודית-בריטית 21 בפברואר – סופי טרנר, שחקנית בריטית (משחקי הכס) מרץ 11 במרץ – עומרי גלזר, כדורגלן ישראלי 14 במרץ – דין דוד, כדורגלן ישראלי אפריל 4 באפריל – אוסטין מאהון, זמר אמריקאי 16 באפריל – אניה טיילור-ג'וי, שחקנית קולנוע אמריקאית מאי 7 במאי – מאוויס צ'יבוטה, כדורגלן קונגולזי 14 במאי – מרטין גריקס, DJ הולנדי 15 במאי - בירדי, זמרת בריטית יוני 1 ביוני – טום הולנד, שחקן קולנוע ותיאטרון ורקדן אנגלי 29 ביוני - אלכסנדרה רוטאן, זמרת נורווגית יולי 23 ביולי – אלכסנדרה אנדרסן, המיליארדרית הצעירה בעולם אוגוסט 12 באוגוסט – ארתור מלו, כדורגלן ברזילאי 18 באוגוסט – דין הפנר, שחקנית ישראלית 25 באוגוסט – נטע לביא, כדורגלן ישראלי ספטמבר 1 בספטמבר – זנדאיה קולמן, זמרת, שחקנית, רקדנית ודוגמנית אמריקאית 6 בספטמבר – יונתן בטשא, שחיין ישראלי 13 בספטמבר – לילי ריינהרט, שחקנית אמריקאית 20 בספטמבר – דן גלזר, כדורגלן ישראלי 28 בספטמבר – מייקל רונדה, שחקן וזמר מקסיקני 29 בספטמבר – תאיר קמינר, סרבנית מצפון ישראלית אוקטובר 30 באוקטובר – דווין בוקר, כדורסלן אמריקאי נובמבר 7 בנובמבר – לורד, זמרת ופזמונאית ניו זילנדית 8 בנובמבר - בר אובלס, יוטיובר ישראלי 13 בנובמבר - פלייבוי קרטי, ראפר אמריקאי 23 בנובמבר – ג'יימס מדיסון, כדורגלן אנגלי 26 בנובמבר – און רפאלי, שחקן ודוגמן ישראלי דצמבר 11 בדצמבר – היילי סטיינפלד, שחקנית קולנוע, דוגמנית וזמרת אמריקאית 14 בדצמבר – ענבל שמש, ג'ודוקא ישראלית 15 בדצמבר - ג'ניפר ברנינג, זמרת וכותבת שירים גרמנייה נפטרו 140px\|ממוזער\|שמאל\|ג'ין קלי 140px\|ממוזער\|שמאל\|אלה פיצג'רלד לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-07-08T08:10:01
1997	__TOC__ אירועים בולטים בעולם נולדו נפטרו 140px\|ממוזער\|שמאל\|דנג שיאופינג 140px\|ממוזער\|שמאל\|ג'יימס סטיוארט 140px\|ממוזער\|שמאל\|דיאנה, הנסיכה מוויילס לוח שנה קישורים חיצוניים	2024-07-27T13:03:37
1998	__TOC__ אירועים בולטים בעולם שמאל\|ממוזער\|250px\|7 באוגוסט: ארגון אל קאעידה מתקיף את שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה על ידי משאיות תופת, וגורם ל-223 הרוגים וכ-4,000 פצועים נולדו נפטרו 140px\|ממוזער\|שמאל\|פרנק סינטרה 140px\|ממוזער\|שמאל\|פול פוט לוח שנה קישורים חיצוניים	2022-09-24T10:47:38
מוטיבציית עבודה	REDIRECTהנעה לעבודה	2004-01-05T00:09:09
מוטיבצית עבודה	REDIRECTהנעה לעבודה	2004-01-05T00:09:32
פירמידת הצרכים	REDIRECTתאוריית הצרכים	2004-01-05T00:11:22
תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה	תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה (ERG) היא תאוריה פסיכואנליטית שפותחה על ידי הפסיכולוג האמריקני קלייטון אלדרפר (Clayton Alderfer). תאוריה זו היא למעשה ניסוח מחדש של תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו. על פי תאוריה זו, מחולקים הצרכים לשלוש חטיבות, ולא לחמש כפי שהציע מאסלו. בדומה לתאוריה של מאסלו, סיפוק רמת צרכים אחת מהווה קידום של האדם לניסיון לספק את רמת הצרכים הגבוהה יותר, אך אלדרפר מזהה גם תהליך הפוך. על פי התאוריה החדשה, קיים גם תהליך תסכול, אשר נובע מחוסר האפשרות להגשים רמת צרכים מסוימת. תסכול זה מביא את האדם לסגת לניסיון לספק רמת צרכים נמוכה יותר. בתאוריה זו, מדובר אפוא לא ב"היררכיית אישיות", אלא בשלוש קבוצות של צרכים הפועלות בצורה שונה. בדומה להרצברג, אך מזווית אחרת, מבקר אלדרפר גם את הקשר הישיר, שמניח מאסלו בין הדחף לסיפוק צורך לבין הנעה. כגורמי הנעה, שלוש קבוצות אלה של צרכים לא פועלות בצורה היררכית מובהקת. סיפוק הצרכים אינו נעשה בסדר ההיררכי שמציגה תאוריית הצרכים, אלא ייתכן שאדם יעסוק במקביל בסיפוק צרכים מקבוצות צרכים שונות. קבוצות הצרכים על-פי אלדרפר הם צורכי קיום פיזיים (Existence Needs) - צרכים פיזיולוגיים וצורכי ביטחון. צורכי השתייכות (Relatedness) - צורך באישור חברתי. צורכי צמיחה (Growth) - הצורך בפיתוח הכישרונות האישיים אשר מהווים יתרון יחסי אל מול פרטים אחרים. תאוריה זו מכונה ERG על שם ראשי התיבות של שלוש קטגוריות הצרכים. ראו גם תאוריית הצרכים של מקללנד קישורים חיצוניים תאוריית הERG קטגוריה:פסיכואנליזה קטגוריה:הנעה (פסיכולוגיה)	2023-07-31T20:38:19
ERG	REDIRECTתאוריית קיום-השתייכות-צמיחה	2004-01-05T00:24:21
תאוריית קיום השתייכות צמיחה	REDIRECTתאוריית קיום-השתייכות-צמיחה	2004-01-05T00:24:57
תאוריית הציפיות	תאוריית הציפיות היא תאוריה שפותחה על ידי ויקטור ורום ב-1964 על מנת לתאר הנעה לעבודה. תאוריה זו מניחה כי האדם רציונלי, ופונקציונליסטי, כלומר- שמטרותיו הן אך ורק רווח אישי, שאותו יקבל בתמורה למעשיו, ואין הוא מעוניין בתוצאות הישירות של המעשה. התאוריה מסבירה את ההנעה כנובעת מתהליך שבו העובד בוחן באופן סובייקטיבי את הסיכויים הקשורים בהצלחה במשימה והתוצאה הצפויה מכך. 'ניבוי' זה של מה שיקרה אם יתאמץ מוביל להחלטה האם כדאי לו להתאמץ. תורת הציפיות מתארת שתי תוצאות המעניינות את העובד. תוצאה אחת (משנית, ביניים) נוגעת לרמת הביצוע הנדרשת. תוצאה שנייה, סופית, נוגעת למה יושג עקב הביצוע. העובד שואל את עצמו שלוש שאלות ביחס לשתי תוצאות אלו: התועלת של מאמץ כלשהו של האדם. לדוגמה: תוצאת עבודה הנעשית בחריצות עשויה להיות העלאה בשכר. הערך אשר קיים עבור אותו אדם לתוצאת המעשה. למשל, מידת הערך שמייחס העובד לקידומו בעבודה. כלומר באיזה מידה העובד נותן חשיבות ומעריך את תגמולים שהארגון מעניק לו. כל אדם מעריך באופן שונה תגמולים חומריים ואחרים שהוא מקבל. בהתאם לצרכים שלו הוא נותן ערך שונה לכל סוג של תגמול אותו מציע המעסיק. אם המעסיק דואג לתת תגמולים שיש להם ערך בעיניו הסובייקטיביות של העובד, כך תגדל רמת ההנעה שלו בעבודה. לדוגמה, לא יהיה מופרך להניח שלשכר גבוה יש ערך גבוה בעיני רוב העובדים, ולכן נצפה ששכר גבוה יגרום למוטיבציה גבוהה. ציפייה - ההסתברות הסובייקטיבית שלפיה מאמץ יביא לרמת ביצוע גבוהה. לדוגמה, עובד יכול לצפות שאם ישקיע מאמץ בעבודתו, תגדל רמת התפוקה שלו. מידת הסבירות שאכן נקבל את אותם תגמולים שיש להם ערך בעינינו בעקבות ההשקעה שהשקענו. כלומר, באיזה מידה אני מעריך שבעקבות מאמצים שאני משקיע מחכה לי "הגזר" המיוחל, כמו במקרה של איש מכירות, שמצפה שאם נפח המכירות יגדל הוא יזכה לבונוס הולם. באופן זה מתקבלת המשוואה: תועלת X ערך X ציפייה = מוטיבציה חוקרים מסוימים טוענים כי מדובר בחיבור ולא בכפל. לנוסחה בסיסית זו נוסף יחס אחר, שהוא היחס בין המאמץ לבין הביצוע בפועל, וזאת מכיוון שהמאמץ עצמו אינו בא לידי ביטוי במציאות אלא באיכות הביצוע. לדוגמה: פועל מסוים, המעוניין לקבל קידום על ידי שיפור התפוקה שלו, צריך להתחשב באיזו מידה ישפר את התפוקה אם יתאמץ יותר. גורם זה הוא ההופך את האדם לרציונליסט, כלומר- אין המאמץ להשגת מטרה חשוב, אלא רק המטרה עצמה. היחס השני אשר מתווסף הוא היחס שבין הביצוע, לתוצאה שיקבל. לדוגמה, פועל אשר מגדיל את התפוקה על מנת לקבל קידום, מתחשב בהשפעה האפשרית של העלאת התפוקה על קידומו. גורם זה הופך את האדם לפונקציונלי, כלומר – אין האדם מעוניין בתפוקה עצמה, שהיא תוצר מאמצו, אלא רק בגמול או בסנקציה שהיא תוביל. בכך מורכבת הצפייה היחס בין המאמץ לביצוע, ובין הביצוע לתוצאה. על פי התאוריה ידיעת הגורמים הללו אינה קבועה והיא משתנה עם הזמן והניסיון. התשובות לשאלות אלו הן במונחים של הסתברות והן סובייקטיביות, כלומר שונות מעובד לעובד. המאמץ (F) שישקיע העובד הוא מכפלה של שלוש ההסתברויות הללו. קישורים חיצוניים ד"ר פנחס יחזקאלי, תיאוריות מרכזיות על מוטיבציה בעבודה, באתר ייצור ידע, 18 בדצמבר 2017 ד"ר פנחס ישראלי, הנעה ממוקדת תהליך; תאוריות הציפיות של ורום, באתר ייצור ידע תאוריית הציפיות של ורום, בתוך: אביעד בר חיים, התנהגות ארגונית, כרך א', יחידה 4 - מוטיבציה בעבודה, עמ' 215-212, האוניברסיטה הפתוחה קטגוריה:הנעה לעבודה קטגוריה:פסיכולוגיה ארגונית קטגוריה:קבלת החלטות קטגוריה:רגשות	2024-04-14T20:41:16
Creative Commons	Creative Commons ("קריאטיב קומונס"; גם מקוצר לעיתים קרובות לראשי התיבות: CC) הוא מוסד ללא כוונת רווח המקדיש את מאמציו להרחבת טווח היצירות הזמין לזולת על מנת שאלה יוכלו להתבסס עליה ולחלוק אותה באופן חוקי. שמו מוכר גם מאוסף הרישיונות הסטנדרטיים שחיבר, אשר נועדו לפשט את השיתוף בתוכן ללא ויתור מלא על זכויות יוצרים. מטרה ממוזער\|300px\|thumbtime=97\|?Wanna Work Together – סרטון הסבר על שחרור חומרים לפי תנאי CC האתר של Creative Commons מאפשר לבעלי זכויות יוצרים לוותר על חלק מזכויותיהם לזולת אך לשמור על זכויות אחרות בעזרת מגוון של רישיונות וחוזים מוגדרים מראש, ובכללם ויתור מוחלט על זכויות היוצרים לטובת רשות הכלל, או רישוי של תוכן חופשי. המטרה היא לעקוף בעיות אותן גורמים חוקי זכויות היוצרים לשיתוף מידע. המיזם מספק מספר רישיונות תוכן סטנדרטיים שבעלי זכויות יוצרים יכולים להשתמש בהם בעת שחרור יצירתם באינטרנט. כמו כן, הם מספקים metadata בצורת RMF/XML שמתאר את הרישיון ואת היצירה שמפשט עיבוד ואיתור יצירות תחת רישיונות דומים באופן אוטומטי. היסטוריה מיזם Creative Commons הושק רשמית בשנת 2001, ומרכז הפעילות שלו הוא בסן פרנסיסקו. לורנס לסיג, מייסדו ויושב-ראשו, ייסד את הארגון כאמצעי נוסף להשגת מטרות תיק בית המשפט העליון שלו, Eldred v. Ashcroft. הקבוצה הראשונית של רישיונות Creative Commons פורסמה ב-16 בדצמבר 2002. המיזם זכה לפרס ניקה הזהב בטקס Prix Ars Electronica השנתי, בקטגוריית Net Vision. בהמשך התפרסמו עוד ארבע גרסאות נוספות (2.0, 2.5 3.0 ו־4.0). רישיונות תוכן אחרים רישיונות Creative Commons אינם הרישיונות החופשיים הראשונים מסוגם. הם נכנסו לשימוש לאחר ה-Open Publication License ולאחר הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו (GFDL). ה-GFDL יועד במקור לכתיבת תיעוד של תוכנה. ה-Open Publication License בטל כיום מבחינה חוקית, ויוצרו ממליץ כי מיזמים חדשים לא יעשו בו שימוש. שני הרישיונות דלעיל מכילים חלקים שאין חובה לכלול אותם בעת רישוי היצירה, שלדעת מבקרים מסוימים גורמים לרישיונות אלו להיות פחות חופשיים. ה-GFDL נבדל מרישיונות ה-CC בין השאר בכך שהוא דורש שכל יצירה תכלול עותק של הרישיון וכן בדרישתו שהיצירה תופץ בצורה שתהיה "שקופה", דהיינו, שאינה רכושנית או שלא בצורה סודית. סוגי רישיונות מגוון רישיונות ה-CC מתקבלים מאחד משישה צירופים אפשריים של המאפיינים הבאים, אותם בוחר היוצר שיחולו על יצירתו: דרישת ייחוס (by) – בכל שימוש ביצירה יש לייחס אותה ליוצר או לנותן הרישיון כנדרש (זוהי תכונת חובה ברישיונות CC למעט רישיון שחרור לרשות הציבור). שימוש לא מסחרי (nc) – איסור שימוש מסחרי ביצירה. איסור יצירה נגזרת (nd) – איסור שינוי, עיבוד או יצירת יצירה נגזרת בהסתמך על יצירה זו. שיתוף זהה (sa) (Share alike) – בכל הפצה מחדש, שינוי, עיבוד או יצירת יצירה חדשה המתבססת על זו הנידונה, יש להפיץ את היצירה החדשה אך ורק תחת אותו הרישיון. השילובים הקיימים הם: ייחוס (by) ייחוס שיתוף זהה (by-sa) – זהו הרישיון הקיים, לדוגמה, בוויקיפדיה, כש-sa הוא הרשאה להפיץ יצירות נגזרות רק תחת רישיון זהה לרישיון של היצירה המקורית. המשמעות המעשית היא כי מותרת העתקת ערכים מהאנציקלופדיה לכל מטרה, ובלבד שיקויימו שני התנאים: ייחוס – ציון כי המידע נלקח מוויקיפדיה, ושיתוף-זהה – גם בפרסום החדש יצוין כי המידע מפורסם תחת רישיון תוכן פתוח "ייחוס שיתוף זהה (by-sa)". ייחוס-איסור יצירה נגזרת (by-nd). ייחוס-שימוש לא מסחרי (by-nc). ייחוס-שימוש לא מסחרי-שיתוף זהה (by-nc-sa). ייחוס-שימוש לא מסחרי-איסור יצירה נגזרת (by-nc-nd). תנאי הרישיונות קובעים כי כל הגבלה כזו יכולה להשתנות או להתבטל כליל עם הסכמה מפורשת מהיוצר, וכי אין זכויות השימוש הרגילות נפגעות במאומה – לדוגמה, עדיין קיימת זכות השימוש ההוגן. {\| class="wikitable" \|- ! סמליל !! משמעות \|\| תיאור \|- \| 75px\|Attribution \|ייחוס (by) \| לתת קרדיט לבעל היצירה בכל פעולה. ניתן להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע את היצירה ולעשות עבודות נגזרות ורמיקסים המבוססים עליה רק אם הם מעניקים למחבר או למעניק הרישיון את הייחוס באופן שצוין על ידיהם. \|- \| 75px\|Share-alike \| שיתוף זהה (sa) \| בעלי רישיון מאפשרים להפיץ יצירות נגזרות רק ברישיון זהה ("לא מגביל יותר") לרישיון של העבודה המקורית. ללא שיתוף זהה, יצירות נגזרות עשויות להיות עם סעיפי רישיון תואמים ליצירה המקורית אך מגבילים יותר, למשל. (CC BY ל־CC BY-NC). \|- \| 75px\|Non-commercial \| לא מסחרי (by-nc) \| בעלי רישיון מאפשרים להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע את היצירה וליצור יצירות נגזרות ורמיקסים המבוססים עליה, רק למטרות לא מסחריות. \|- \| 75px\|Non-derivative \| יצירה נגזרת (ND) \| בעלי רישיון מאפשרים להעתיק, להפיץ, להציג ולבצע את היצירה, אך לא ליצור ממנה יצירות נגזרות ורמיקסים המבוססים עליה. \|} לוקליזציה עד גרסה 3.0 (כולל) נכתבו רישיונות CC בהתאמה לחקיקה בארצות הברית, ולכן הניסוח המשפטי עלול היה שלא להתאים לחוקי מדינות אחרות. שימוש במודל האמריקני ללא התחשבות בחוק המקומי עלולה לגרום לכך שלא ניתן יהיה לאכוף את הרישיונות, לכן מיזם ה-iCommons (International Commons) עמל על התאמת הניסוח החוקי של הרישיונות לחוקי כל מדינה ומדינה. נכון ל-4 באוקטובר 2009, הרישיונות הותאמו לחוקיהן של 52 מדינות או אזורים, ושמונה מדינות או אזורים נוספים נמצאים בתהליכי עיבוד . Creative Commons הושק בישראל ב-2004, ב-27 בנובמבר 2005 כל הרישיונות (בגרסה 1.0) הותאמו לחוק הישראלי על ידי המרכז למשפט וטכנולוגיה שבפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה. בפברואר 2007 הותאמה גרסה 2.5 גם כן, אולם אין התאמה ישראלית לגרסה 3.0. כלים למציאת תוכן תחת רישיונות Creative Commons (רשימה חלקית) Gnomoradio Yahoo! Creative Commons Search החיפוש המתקדם של גוגל Common Content חיפוש תמונות ה-CC באתר Flickr ראו גם רשות הציבור (סטטוס "PD") קישורים חיצוניים אתר Creative Commons הישראלי אתר Creative Commons מצגת פלאש המסבירה את הקונספט הערות שוליים קטגוריה:תוכנה חופשית קטגוריה:רישיונות זכויות יוצרים קטגוריה:ארצות הברית: ארגונים	2024-09-03T06:44:25
חסידות חב"ד	268px\|ממוזער\|שמאל\|תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה . החסידות כיום נקראת חסידות חב"ד לובביץ' (בכתיב יידי: ליובאוויטש) על שם העיירה לובביץ', אליה החצר עברה בדור השני של החסידות בשנת ה'תקע"ג (1813) על ידי אדמו"רה השני רבי דובער שניאורי. המרכז של החצר התקיים בעיירה לובביץ' במשך 102 שנה, בה כיהנו במשך שנים אלו ארבעה אדמו"רים, האחרון שבהם הוא רבי שלום דובער שניאורסון. גם כאשר עזבו את העיירה, שם החסידות נשאר כשם העיירה. בדור הרביעי של החסידות, לאחר פטירת אדמו"רה השלישי רבי מנחם מנדל שניאורסון (הראשון; ה"צמח צדק"), התפצלה החסידות בין בניו לארבעה ענפים שונים, הגדול שבהם היה ענף חסידות קאפוסט, כשאת הענף לובביץ' המשיך רבי שמואל שניאורסון. לענף לובביץ' עברו רוב חסידי החצרות האחרות לאחר פטירת אדמו"ריהם ללא שמונה להם יורש, ומשנת ה'תרפ"ג (1923) היא נותרה החצר החב"דית היחידה. חסידות חב"ד ייחודית בדרכה הרעיונית, המתבטאת בראשי התיבות של שמה: חכמה, בינה ודעת, שלושה הכוחות הראשונים מעשרת כוחות הנפש (המקבילים לעשר הספירות), המרכיבים לפי הקבלה את התהליך של הבנה והפנמה שכלתנית ("מוחין"). החסידות מדגישה את חשיבותם של הבנה שכלתנית של עקרונות החסידות, גדלות האל והימצאותו בכל היקום, והפנמתם על ידי התבוננות, היוצרת אמונה איתנה באלוהים, אהבתו ויראתו. דגש נוסף זה על מצוות אהבת ישראל. לחסידות חב"ד הייתה השפעה ביהדות מזרח אירופה, בעיקר במרכז פעילותה הנמצא כיום בשטחי בלארוס וברחבי רוסיה היהודית. האדמו"ר השביעי והאחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון, פיתח מאוד את פעילות שליחיו להפצת ערכי היהדות בציבור היהודי הרחב. במקביל הדגיש את חשיבות האמונה בגאולה הקרבה, תוך שרבים מחסידיו משוכנעים שהוא המשיח וחלקם אף מסרבים לקבל את עובדת פטירתו ב-1994. השאלה האם ועד כמה יש לעסוק במשיחיותו מוסיפה לפלג את חב"ד, שמתנהלת מאז ללא אדמו"ר. מספר חבריה קשה לחישוב בשל הקושי להפריד בין חסידים במעגל הפנימי לבין מקורבים. על פי ספרי טלפונים ורשימות של החסידות בעולם היו בשנת 2016 כ-16,800 בתי-אב השייכים לה. מספר המשתתפים באופן אקראי או קבוע באירועים שמקיימים שלוחי חב"ד במסגרת בתי חב"ד גדול בהרבה; במחקר שערך מרכז המחקר פיו בשנת 2020 מצא כי כ־38 אחוזים מקרב יהודי ארצות הברית משתתפים, במינון כלשהו, בפעילות של חב"ד. מהות שיטת חב"ד האמונה ו"חכמה בינה ודעת" שיטת חסידות חב"ד קובעת כי אף שהאמונה בבורא היא יסוד חשוב בחייו של היהודי, יש צורך לבסס את האמונה על לימוד יסודי וזאת כדי להגיע להבנה. כלומר לפי גישת חב״ד לא די באמונה מופשטת כדי להניע את כל כוחות הנפש לאורך זמן אלא נדרשת גם רכישת דעת והתבוננות. כמו כן אי אפשר לבסס את חיי היהדות רק על רגשות ספונטניים, שעלולים לחלוף ולהיעלם כלעומת שבאו. רגשות כאלה אף עלולים להיות "דמיונות שווא", וכל מה שייבנה עליהם יתפוגג ויתנדף. מסיבה זו, היסוד האמיתי לחיים יהודיים שלמים על פי שיטת חב"ד, הוא להגיע להבנה שכלית מעמיקה באמצעות לימוד תורת החסידות. לשיטת חב"ד, הרגשות הדתיים (אהבת הבורא ותחושת יראה כלפיו), יהיו יציבים ובני קיימא אם יתבססו על התבוננות שכלית והפנמה, המתרחשים בעיקר בזמן התפילה (לפניה או בין הקטעים). מטרת שיטה זו היא להביא את האדם לשליטה מלאה על מחשבותיו, דבריו ומעשיו, כך שיהיו מכוונים רק לשם שמיים. חב"ד מדגישה את הצורך ב"התבוננות" שבאה רק אחרי לימוד ועיון מעמיק. זו טכניקה שמטרתה לגרום לאדם להפנים את הדברים, ובשלב השני לעורר אצלו את הרגשות המתחייבים. למשל, ההתבוננות בגדולת ה' אמורה להוליד בלב האדם רגשות של אהבת ה' ויראתו. התבוננות בערכו של כל יהודי, אמורה לפתח רגשות של אהבה לכל יהודי באשר הוא. התבוננות בהשגחתו הפרטית של אלוהים על כל פרט אמורה לעורר רגש של שמחה בלב. מקום האדמו"ר בחסידות חב"ד לא קיבלה את תפיסת חלק מהחסידויות, שעיקר עבודת האלוהים מוטלת על האדמו"ר בעוד חובת החסידים היא רק להתדבק בו. תורת חב"ד נותנת מקום חשוב לאדמו"ר, שנתפס כ"ראש" שממנו המוני העם יונקים כוח וחיוּת, אך לשיטתה, הצדיק אינו יכול לפטור את היחיד מהחובה המוטלת עליו ללמוד ולהבין בעצמו את ענייני האלוהות, בשאיפה שהרגשות שיתעוררו בו יצמחו מתוך הבנתו שלו. בנקודה זו חלק מייסד חב"ד על חבריו, צדיקי החסידות בדורו. היו שטענו נגדו כי בכך הוא סוטה מדרך החסידות, ואילו הוא השיב שדרכו מייצגת את הדרך השלמה שמשלבת בין ההתקשרות לצדיק ובין חובת האדם לעמול בעצמו. מסופר כי רבי שלמה מקרלין ביקש רשות להתיישב בתחום פעילותו של מייסד חב"ד, והוא הסכים לכך בשלושה תנאים. רבי שלמה ניאות לקבל את שני התנאים הראשונים, אך על התנאי השלישי, "שלא יאמר שהצדיק צריך לשאת את הצאן" - לא הסכים. עם זאת, גם לפי תפיסת חב"ד הצדיקים הם הראש והמוח של ההמון, וההמון יונק מהם את כוחו ודבק דרכם באלוהות. בלשונו של בעל התניא: בעקבות רעיון זה מקומו של האדמו"ר בקהילה נהיה מרכזי והחסיד שואף להיות 'קשור' אליו. עצם הדבקות הנפשית בצדיק מכונה 'התקשרות', ועיקרה הוא על ידי לימוד תורת האדמו"ר ומילוי הוראותיו (וכן אפשר ׳להתקשר׳ עם האדמו"ר גם לאחר מותו על ידי עיון בספריו והתנהגות לפי הוראותיו). רבים מהחסידים נוהגים שלא לעשות צעד משמעותי בחייהם בלי לשאול את עצתו ולקבל את ברכתו. החסידים מחשיבים כל חפץ שקיבלו ממנו, ורבים מהם שומרים את הדולר שקיבלו בחלוקות ה"שליחות מצווה" לצדקה מהרב מנחם מנדל שניאורסון, לאחר שנתנו לצדקה שטר אחר תמורתו. האלוהות היא הכול הגותה של חב"ד מבוססת בעיקר על תורת הקבלה הרואה בכל מציאות ותופעה בעולם ביטוי של הכוח האלוהי, בבחינת "אין עוד מלבדו". גם הדברים השליליים הקיימים בעולם טומנים בפנימיותם מטרה לקדם את הקדושה, על ידי שהם מעוררים את האדם למאמץ יתר כדי לגבור עליהם. בעקבות כך חב"ד נוקטת גישה פתוחה ובטוחה כלפי העולם, ומאמינה שהעולם כולו נועד לשרת את הקדושה. בעקבות תפיסה זו שלוחי חב"ד נפרסים במקומות רבים מאוד בעולם, ומנסים "לקדשו" על ידי הפצת תורה, מצוות ולימוד חסידות. דרכי עבודת האל לפי תורת חב"ד מחולקת עבודת החסידים לשתי קטגוריות עיקריות: עבודה - תפילה וההתבוננות בייחוד השם, באופן שגורם למתבונן לחפש בתוכו את הנדרש ממנו כדי לתקן את מידותיו ואת מעשיו. חסידים המשקיעים בתפילה באריכות ובעבודת המידות בעקבותיה, מכונים "עובדים". השכלה - לימוד מעמיק של מאמרי חסידות חב"ד ובפרט הבנת הסוגיות בתורת הנסתר המופיעות בהן. על פי תורת חב"ד, הבנה שכלית מעמיקה של עניין אלוהי כלשהו מביא לכך שהאדם מתאחד איתו, עד שבניגוד ל"עובד" - אין לו צורך לחשוב בכל רגע מה רוצה ממנו האל (בתיקון המידות והמעשים), אלא העניין "מאיר" אצלו, כלומר - הוא יודע ממילא את הדרוש תיקון. חסידים במעלה זו מכונים "משכילים". עוד נקראים החסידים ל"קבלת עול" ול"ביטול", בפרט כאשר השכל אינו מתיישב עם האמונה, וכן ל"הנחת עצמותו", כדי לפנות מקום למציאות הבורא וקיום רצונו. ספרי החסידות ממוזער\|210px\|צילום שער ספר התניא במהדורה הכוללת לראשונה את אגרת התשובה (זאלקווא ה'תקס"ה) ספר היסוד - התניא ספר התניא, ספרו ההגותי העיקרי של רבי שניאור זלמן מלאדי, הוא ספר היסוד של חסידות חב"ד אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל. הוא הודפס לראשונה בשנת ה'תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מלאדי, ועל שם ספרו הוא מכונה גם "בעל התניא". ונדפס מאז בכ-7,500 מהדורות ובשפות רבות. התניא כולל הנחיות לדרך חיים ולעבודת הבורא, המבוססת על עבודה של רגש ושל הבנה. זה הספר הראשון שניסח את עקרונות החסידות בדרך שיטתית, והייתה לו השפעה רבה גם בחוגים לא-חסידיים. בראשיתו עורר הספר מחלוקת גם בתוך החסידות עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חב"ד. בראש המתנגדים עמדו רבי אברהם מקליסק ורבי ברוך ממז'יבוז', נכדו של הבעש"ט. בספר מנותחים הבדלים בין "צדיק", "רשע" ו"בינוני", ומותוות הדרכים לעבודת ה' עבור ה"בינוני", שלשיטת המחבר הוא המודל האידיאלי ליהודי מן השורה, בשונה ממדרגת ה"צדיק" שאיננה בהישג ידו של כל יהודי. שם החלק הראשון של הספר, "ספר של בינונים", מרמז על תפיסת העולם שבמרכזו. ה"בינוני" של התניא הוא אדם שמתחולל בו מאבק תמידי בין הטוב ובין הרע ועליו להילחם ללא הרף בהרהורי חטא. הוא אינו מצליח לסלק את הרע מקרבו, שזו מדרגת ה"צדיק", שאין בו רע. ועם זה, ה"בינוני" מקיים בשלמות את התורה והמצוות, ואינו עובר לעולם על הוראות התורה. ספר התניא מדריך את האדם כיצד יוכל להגיע למדרגה רוחנית זו. הספר קובע כי היעד שאליו כל יהודי צריך להגיע הוא "בינוני" שזו "מידת כל אדם" לפי התניא, רוב בני האדם אינם יכולים להגיע למדרגת "צדיק" (במובן של ספר התניא). הספר גם מסביר את חשיבות הדבקות בצדיקים, שבאמצעותה האדם מן השורה יונק את השפע האלוהי הנובע משורש הנשמות. התניא נחשב כתורה שבכתב של תורת החסידות, ועל בסיסו אמרו אדמו"רי חב"ד וכתבו מאמרי חסידות, בפרט ביחס לבורא: מהו, משמעות היותו 'אין סוף', הבנת תכלית הבריאה, דיון ביחסי אלוהים והאדם, מדוע מתעניין הבורא במעשי האדם, וכן מהות התורה, המצוות, הנשמה, מדוע היא ירדה לעולם, מהו יהודי ועוד. שאר ספרי החסידות עם ספרי חב"ד נמנים מאות ספרים. . כל אחד מהאדמו"רים נהג להשמיע מאמרי חסידות בשבתות ובימי מועד. המאמרים נרשמו על ידי החסידים, והיו מאמרים שנכתבו על ידי האדמו"רים עצמם. מקצת מהמאמרים הוגהו על ידם, כגון ספר המאמרים מלוקט. כמעט לכל שנה בתולדות החסידות יש ספר המכנס את המאמרים שיצאו בה. מעבר למאמרים כתבו האדמו"רים ספרים נוספים. לצד התניא, נמנים עליהם תורה אור ולקוטי תורה של אדמו"ר הזקן, "שערי אורה" של הרב שניאורי, דרך מצותיך של הצמח צדק, היום יום של רבי מנחם מנדל שניאורסון ועוד. חלק מהחסידים בדורות הראשונים כתבו ספרות שמיוחסת לה חשיבות בקרב החסידים, עם כותבים אלה נמנים הרב הלל מפאריטש בעל "פלח הרימון", והרב יצחק אייזיק אפשטיין מהומיל, בעל "חנה אריאל". חיבורים אלה נדפסים על ידי הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד - קה"ת. קיימות הוצאות לאור נוספות, בלתי-רשמיות, המוקדשות לספרות התנועה מכל הסוגות. תולדות מנהיגי החסידות הדור הראשון מייסד שיטת חב"ד הוא רבי שניאור זלמן מלאדי (י"ח באלול ה'תק"ה (1745) - כ"ד בטבת ה'תקע"ג (1812)) המכונה "אדמו"ר הזקן" וגם "בעל התניא" ו"שולחן ערוך הרב" על שם ספריו. היה תלמיד המגיד ממזריץ' ותלמיד חבר של רבי מנחם מנדל מוויטבסק. לאחר פטירת המגיד יצאו ממשיכיו להפיץ את תורת החסידות במזרח אירופה. רבי שניאור זלמן פעל במחוזות ליטא, שם הייתה התנגדות קשה לחידושים ולשינויים שהנהיגה התנועה. שיטתו וגישתו השכלתנית והאינטלקטואלית הלמה היטב את הסביבה הלמדנית בליטא. לאחר שהרב מוויטבסק עלה לארץ ישראל, המשיך הרב מלאדי את דרכו בהפצת החסידות במזרח אירופה. בראש ההתנגדות לתנועה עמד הגאון מווילנה, שסירב להיפגש עם רבי שניאור והרב מוויטבסק כשביקשו זאת. כשאסרו השלטונות הרוסיים על הטלת חרם ב-1795 נשלל מהמתנגדים אמצעי חשוב, והם עברו למסירות והוקעות של החסידים. האדמו"ר הזקן וראשי החסידים בליטא הושלכו לכלא הרוסי. הוא זוכה כעבור חודשיים ושוחרר. יום זה מצוין בחב"ד בחג הגאולה, החל בי"ט בכסלו. תלמיד הגר"א, הרב חיים מוולוז'ין, מיתן את ההתנגדות לחסידות ולא הוציא חרמות כנגדה. הדור השני וקביעת המרכז בלובביץ' לאחר פטירת רבי שניאור זלמן מלאדי בה'תקע"ג (1813) התמנה בנו הגדול רבי דובער שניאורי ("אדמו"ר האמצעי") (ט' בכסלו ה'תקל"ד - ט' בכסלו ה'תקפ"ח) לאדמו"ר ובאותה שנה בי"ח באלול, הוא התיישב בעיירה לובביץ', בה כיהנו לאחר מכן אדמו"רי חב"ד יותר ממאה שנים. בינו לבין חברו, רבי אהרן מסטרשלה, התגלעה מחלוקת בהבנת תורת החסידות ובעקבותיה הקים רבי אהרן חצר משלו אליו עברו חלק מחסידי חב"ד, אך חצר זו לא שרדה. לפי דברי האדמו"ר השישי של חב"ד, האדמו"ר האמצעי הורה לחסידיו לא להתפלל בבתי כנסיות שאינם משויכים לחסידות, על מנת למנוע סכסוך סביב נוסח התפלה השונה בין החסידים לליטאים, ובכך חיזק את המסגרת הארגונית של החסידות. עוד כתב שנוספו לחסידות בימיו עשרות אלפי חסידים. הוא ייסד בשנת ה'תר"א 1841 את קהילת חב"ד בחברון, ולאחר כמה שנים שלח לשם את חתנו ר' יעקב סלונים ובתו מנוחה רחל. הקהילה נתמכה מתרומות החסידים ברוסיה. בהושענא רבה תקפ"ז נעצר האדמו"ר על ידי הרוסים באשמת הונאה והשתחרר בי' בכסלו באותה שנה. הדור השלישי טקסט=\|ממוזער\|210px\|הצמח צדק - האדמו"ר השלישי בשושלת חב"ד-ליובאוויטש לרבי דובער שניאורי היו שני בנים, אך לאחר פטירתו המשיך את השושלת חתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון, המכונה "הצמח צדק" על שם ספרו העיקרי, שהיה גם בן אחותו דבורה לאה, אשתו הראשונה של ר' שלום שכנא אלטשולר. חיבור נוסף שלו הוא דרך מצותיך, פרשנות לכמה מצוות. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד של חסידות חב"ד. דרושי החסידות שלו נכללו ברובם בסדרת 'אור התורה', המונה כארבעים כרכים. רבי יוסף יצחק שניאורסון תיאר את פעילותו הציבורית נגד חוקי הצאר ניקולאי הראשון שפגעו בלימוד תורה לילדים ונוער ואת פעילותו נגד גזרת הקנטוניסטים, כמו גם נגד תנועת ההשכלה ברוסיה שהייתה אז בראשית ימיה. תקופת החצרות הנפרדות עם פטירת ה"צמח צדק", בי"ג בניסן ה'תרכ"ו (1866) הוא הותיר אחריו שישה בנים ושתי בנות הבן הבכור, רבי ברוך שלום שניאורסון, סירב להיות אדמו"ר, אך שאר הבנים מונו לאדמו"רים. צעיר הבנים, רבי שמואל שניאורסון, מילא את מקום אביו בלובביץ', ושאר הבנים פנו לערים אחרות. לדברי רבי יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ', נפסק על ידי בית דין לטובת רבי שמואל. ענף קאפוסט: בנו השני של ה"צמח צדק", רבי יהודה לייב שניאורסון (המהרי"ל מקאפוסט), הקים את חצרו בקאפוסט, ומרבית חסידי חב"ד נהרו אליו. לאחר פטירתו, כחצי שנה אחרי אביו ה"צמח צדק", המשיך בנו רבי שלמה זלמן שניאורסון, שבין חסידיו המפורסמים נמנו רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר"). הוא נהג באדמו"רות עד פטירתו בשנת תר"ס (1900). אחיו רבי שלום דובער שניאורסון מרציצה (נפטר ב-ה'תרס"ח (1908)) הקים כמה שנים לאחר פטירת אביו את חצרו בעיר רצ'יצה. חצר זו התחזקה לאחר פטירת דודו המהרי"נ בשל סמיכותה היחסית לעיר ניז'ין. האח השלישי, רבי שמריה נח שניאורסון מבוברויסק (נפטר בשנת ה'תרפ"ג), החל להנהיג בעיקר לאחר פטירת אחיו רבי שלמה זלמן את חסידי ענף חב"ד-קאפוסט שמינו אותו למלאות את מקום אחיו. צאצאיהם לא קיבלו על עצמם את עול האדמו"רות ורוב החסידים חזרו לתנועת ליובאויטש. ענף לַאדיבדרך כלל, העיירה נקראת בפי היהודים "לאדי". לעיתים היא גם נקראת "ליאדי", שהוא שמה הרשמי. אבל חסידות "חב"ד-לאדי" נקראה תמיד בפי חסידיה ותושביה "לאדי" ולא "ליאדי". ראו את הסקירה של הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' יליד ליאדי שהכיר היטב את חצר המהרש"ז וכתב על כך סקירה רחבה בת 11 עמודים ב"האסיף" ורשה תרמ"ט ובכולם מזכיר את שם העיר והחסידות "לאדי". גם הביוגרף חיים מאיר היילמן בספרו "בית רבי" עמוד קכב' ועמוד קכו' מזכיר כמה פעמים את שם העיר והחסידות "לאדי". ראו גם עיתון "המליץ" 10 באוקטובר 1882 עמוד 8 "הצדיק ר' שניאור זלמן מלאדי" על המהרש"ז. ראו גם ב"סידור מהרי"ד" שהוציאו לאור שלושת בני המהרי"ד מחב"ד-לאדי וראו גם את שער הספר לקוטי מאמרים של האדמו"ר המהרי"ד מלאדי: הבן השלישי, רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, הקים את חצרו בליאדי. אחריו המשיך בנו, רבי יצחק דובער שניאורסון (מהרי"ד), את השושלת. לאחר פטירתו, לא קיבלו על עצמם בניו את עול האדמו"רות. ענף ניז'ין: הבן הרביעי, רבי ישראל נח שניאורסון (הרי"ן) הקים את חצרו בניעז'ין, מקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי. אחר פטירתו בשנת ה'תרמ"ג (1883), קיבלו חסידיו את הנהגת האחים רבי שלום דובער שניאורסון מרציצה ושמריה נח שניאורסון, שהנהיגו את חסידי קאפוסט. לאחר פטירת האחים, הצטרפו מרבית חסידיהם ללובביץ'. 210px\|ממוזער\|שמאל\|רבי שלום דובער שניאורסון מלובביץ' הבן החמישי, רבי יוסף יצחק שניאורסון מאוורוטש הקים חצר משלו כבר בחיי אביו, חצר שהייתה בעיקרה בסגנון בית צ'רנוביל ואינה נחשבת בין חצרות חב"ד. לאחר פטירתו המשיך אותו בנו נחום דובער. ענף לובביץ': הבן הצעיר, רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש), מילא את מקום אביו בעיירה לובביץ'. לאחר פטירתו של רבי שמואל בי"ג בתשרי ה'תרמ"ג (1882), החלו בניו רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) ואחיו רבי זלמן אהרן שניאורסון (הרז"א) לומר מאמרי חסידות. אך זמן קצר לאחר מכן הרז"א פרש למסחר, והרש"ב סירב להנהיג את החסידות מעבר לאמירת מאמרים. תקופה זו נמשכה כ־10 שנים. בתחילת שנת ה'תרנ"ד (1893) קיבל על עצמו הרש"ב את הנהגת החסידות. הוא מינף את החסידות ועשה אותה לדומיננטית מבין חצרות חב"ד על ידי מעורבותו הרבה בעסקנות ציבורית והקמת רשת ישיבות תומכי תמימים בסוף שנת ה'תרנ"ז (1897), שמשכה צעירים דתיים רבים. באותה תקופה, נפטרו רוב אדמו"רי חצרות חב"ד האחרים, כשצאצאיהם מסרבים ליטול את ההנהגה, מה שהוסיף להגדלת ענף זה.בשל מלחמת העולם הראשונה, נאלצו הרש"ב ומשפחתו לעזוב את לובביץ', ובשנת ה'תרע"ו (1915) הם עברו לרוסטוב על הדון. שם נפטר הרש"ב בב' בניסן ה'תר"פ (1920), ואת מקומו מילא, על פי צוואתו, בנו יחידו רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ), שהחל בחיזוקה של חסידות חב"ד ושל היהדות בצל מלחמת האזרחים ברוסיה ורדיפות הדת בברית המועצות. פטירתו של רבי שמריה נח שניאורסון, אחרון אדמו"רי חסידות קאפוסט, בט"ו בטבת ה'תרפ"ג (1923), וסירובם של צאצאיו למלא את מקומו, הביאו את הקץ על החצרות החב"דיות שהתקיימו במקביל לחסידות לובביץ'. רבים מחסידיהן כמו גם כולל חב"ד קבלו את עול הנהגתו של הריי"צ, ומאז התקבעה הזהות בין חסידות חב"ד לחסידות לובביץ'. הדור השישי וקביעת המרכז בארצות הברית שמאל\|ממוזער\|210px\|אדמו"ר הריי"ץ השישי לבית חב"ד האדמו"ר השישי מלובביץ', רבי יוסף יצחק שניאורסון, גר בתחילה ברוסטוב. למרות עליית השלטון הקומוניסטי הוא המריץ את חסידיו להמשיך ולהפעיל את החדרים והישיבות באופן מחתרתי, וכן לקיים מקוואות והספקת צורכי יהדות. בשנת ה'תרפ"ד (1924) אולץ לעבור לעיר לנינגרד והמשיך שם את פעילותו המחתרתית. בעקבות כך הוא נעצר על ידי הג.פ.או. בט"ו סיון ה'תרפ"ז (1927) וללא משפט נגזר דינו למוות. בעקבות לחצים בינלאומיים הומר עונשו לגלות 3 שנים בעיר קוסטרומה, ולאחר ימים ספורים, ביום י"ג תמוז שוחרר ממאסרו. בחודש תשרי תרפ"ח נאלץ לעזוב את ברית המועצות. מברית המועצות עבר הריי"צ ללטביה ולאחר מכן לפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עזב את פולין וחזר ללטביה. משם נסע לארצות הברית וקבע את מרכז החסידות בבית מספר 770 בשדרת איסטרן פארקווי בשכונת קראון הייטס שברובע ברוקלין בעיר ניו יורק. שמאל\|ממוזער\|210px\|רבי מנחם מנדל שניאורסון, השביעי לבית חב"ד-ליובאוויטש בארצות הברית עסק האדמו"ר בבנייה מחודשת של החסידות, תוך שהוא מתמודד עם ההתחלנות וההתבוללות בקרב היהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית. האדמו"ר הקים באותה תקופה מוסדות רבים, בהם ישיבות תומכי תמימים, המרכז לענייני חינוך והוצאת הספרים קה"ת, ועוד. הדור השביעי משנת ה'תשי"א (1951) הנהיג את חסידי חב"ד רבי מנחם מנדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי לשושלת חב"ד-ליובאוויטש, חתנו של האדמו"ר השישי. מאז קיבל לידיו את ההנהגה התרחבה והתפתחה החסידות מאוד, באמצעות אלפי השלוחים הפזורים ברחבי תבל. בתשנ"ב (1992) פתחה חב"ד בישראל קמפיין חוצות בסיסמה "היכונו לביאת המשיח". בערוב ימיו, בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (1992), הוא לקה בשבץ מוחי באוהל קברו של חמיו. תקופת מחלתו נמשכה כשנתיים ושלושה חודשים, ובתקופה זו הפכה האמונה במשיחיותו לדומיננטית ברוב חלקי החסידות. נפטר בג' בתמוז ה'תשנ"ד (1994). פטירתו גרמה זעזוע בקרב חסידיו, משום שרבים מהם סירבו להאמין כי מאורע כזה יכול להתרחש. החסידות כיום היחס אל רבי מנחם מנדל לאחר פטירתו שמאל\|ממוזער\|210px\|אוהל חב"ד לובביץ' ובו קברי רבי מנחם מנדל וחמיו הריי"צ שמאל\|ממוזער\|210px\|הרבי מלובביץ' האחרון, מנופף לשלום לעוברים בתהלוכת ל"ג בעומר תשמ"ז בכל חסידות וגם בחסידות חב"ד מקובל שהרבי הוא האישיות הדומיננטית והרוח החיה, שעל פיו יישק דבר. לאחר פטירתו, חסידי חב"ד לא מינו אדמו"ר חדש, מתוך אמונה שהוא עדיין ממשיך להנהיג את החסידים ואת החסידות. מלבד זאת, לא היו לו ילדים או ממשיך טבעי אחר. הם נשענים על כך שגם הרב שניאורסון הצהיר פעמים רבות שחמיו הוא "נשיא הדור" גם לאחר פטירתו, וש"אנחנו" איננו אלא שליחיו ומבצעי הוראותיו. לאור זאת אומרים חסידי חב"ד בימינו שמנהיגותו נמשכת, "מורשתו" משמשת נר לרגליהם, הם לומדים את תורתו ופועלים ומחנכים לפיה. הם שומרים על הוראותיו הרבות (כגון, לימוד היד החזקה של הרמב"ם, לפי חלוקה שנתית או תלת שנתית). הם רואים בלימוד תורתו ובמילוי הוראותיו דרך של "התקשרות" אליו. הם מאמינים כי המצב הנוכחי הוא זמני בלבד, וכי בקרוב תתממש בשורתו על הגאולה וביאת המשיח. על פי התאולוגיה החב"דית לכל דור ודור בדברי ימי עם ישראל, החל ממשה ועד ימינו, ישנו מנהיג המשמש כ"נשיא הדור". חסידי חב"ד מאמינים כי מאז ייסוד החסידות שימש כל אחד מאדמו"ריה כנשיא הדור, וממילא התקיים בינו לבין אלוהים קשר בלתי אמצעי ונעלה אף מצדיקים אחרים בדורו. החסידים מאמינים שהרב שניאורסון ממשיך לשמש כנשיא הדור. לפי תורת חב"ד, לכל דור ישנו תפקיד מיוחד שאותו עליו להשלים. המשימה של הדור השביעי על פי הוראות הרב שניאורסון היא הבאת המשיח, וכל עוד לא הושלמה משימה זו הוא ממשיך לשמש נשיא הדור ומנהיגו. פולמוס המשיחיות לאחר פטירת האדמו"ר האחרון נוצר בחסידות חב"ד ויכוח שהוביל להיווצרות שתי קבוצות: הזרם המתון (הקרוי גם "הזרם המרכזי" או "הזרם האנטי-משיחיסטי") מאמין כי תפקידה של חסידות חב"ד להמשיך את מורשת המנוח, תוך הכרה בעובדת פטירתו. אנשי הקבוצה אומרים קדיש ביום פטירתו ועולים לקברו, כפי שנוהגים בכל רבי שנפטר. הם מצפים לשובו בתחיית המתים. לדעת החוקרים גם בזרם המתון מרבית החסידים מאמינים שהרב שניאורסון הוא המשיח, למרות פטירתו, אך טוענים כי מאחר שהתנגד לזיהויו ולפרסומו כמשיח - אין לעסוק בזה. הזרם המשיחיסטי סבור כי חלק מרכזי בתפקידם של חסידי חב"ד הוא להכריז ולפרסם שהאדמו"ר הוא המשיח. אנשי הקבוצה נוהגים להכריז "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ולהדפיס זאת בדף השער של ספרים וחוברות שהם מוציאים לאור. רבים מהם חובשים כיפה שעליה הכרזה זו וחלקם גם עונד על דש חליפתו דגלון צהוב עם המילה משיח. ה'משיחיסטים' ממשיכים להוסיף לשמו של המנוח את האיחול "שליט"א" (ראשי תיבות: שיחיה לאורך ימים טובים אמן) ואומרים שהוא עדיין חי. חלק מאנשי הזרם המשיחי אינם עולים לקברו ובאים רק לבית מדרשו בברוקלין, ואף מאמינים שהוא ממשיך להגיע לתפילות שם. חלק קטן מהם אף מאמינים שהוא מחלק דולרים לצדקה מדי יום ראשון. הם סבורים שלמרות מה שנראה כפטירתו (הם קוראים לכך "היעלמות") הוא חי בגוף גשמי ממש, ושדבריו גוברים על המציאות הנראית לעיניים. הרב שניאורסון לא הכריז מעולם במפורש שהוא המשיח. עם זאת, בשיחות רבות שלו ישנן אמירות שניתן לפרש כרמזים למשיחיותו, כגון שדורו יהיה האחרון לגלות והראשון לגאולה, או ששמו של המשיח הוא מנחם. אנשי הזרם המשיחיסטי וכן החוקרים ממשיכים לפרש אמירות אלה כרמזים למשיחיותו. לעומתם, הזרם המתון מבין התבטאויות כאלו, בדיעבד לאחר פטירתו, כתפילה וכמשאלה שלו. מאידך, בכמה מקרים דיבר הרבי ברבים או כתב מכתבים שבהם התנגד לפרסומים המזהים אותו כמשיח, ועל כך מסתמכים אנשי הזרם המתון. ימין\|ממוזער\|180px\|לכאן נשלחים אלפי הפתקים, קברם של האדמו"רים השישי והשביעי מחב"ד-ליובאוויטש פנייה אל הרבי גם כיום שומרים חסידי חב"ד על קשר עם הרבי מלובביץ' באמצעות כתיבת "פדיון נפש" ו"השתטחות" על קברו (או בשליחת מכתב לשם). הם עושים זאת בשאלות מרכזיות בחיים, כגון נישואין, בעיות רפואיות, תעסוקה ומקום מגורים. הכניסה אל אוהל קברו נתפסת כעין מעמד כניסה ל"יחידות" בחייו. מנהג זה מבוסס גם על כך שהרבי מלובביץ' נהג לעלות בעצמו בקביעות לקברו של חותנו ועמד שם שעות כשהוא מקריא את פתקיהם של החסידים, ולאחר מכן היה קורעם ומשליכם מעל גבי המצבה. דרך נוספת של פנייה אליו, המזוהה יותר עם המשיחיסטים, שאינם מכירים בפטירתו וחלקם אינם עולים לאוהל שעל הקבר, היא כתיבת מכתב, והכנסתו לתוך אחד מכרכי סדרת אגרות קודש, שבה מכונסים מכתבים שכתב. הם מכניסים את המכתב לעמוד אקראי בתוך אחד מכרכי הספר, ומאמינים שהתשובה טמונה בכתוב באותו עמוד. 210px\|ממוזער\|שמאל\|מפת 100 המדינות בהן פועלים שלוחי חב"ד השלוחים, בתי חב"ד ו"ופרצת" שמאל\|ממוזער\|210px\|חסידי חב"ד במבצע תפילין שמאל\|ממוזער\|210px\|מרכז חב"ד העולמי – 770 חסידות חב"ד מתאפיינת במעורבות הרבה שלה בחיי הציבור, ביזמתו של האדמו"ר השביעי, במטרה להפיץ את התורה, את מצוותיה ואת תורת חסידות חב"ד בכל קצווי העולם היהודי. במקומות רבים בעולם, חלקם נידחים, אפשר למצוא בית חב"ד המופעל בידי שלוחי חב"ד. חסידי חב"ד מנהלים בתי ספר יהודיים במדינות רבות בעולם, כולל במדינות ברית המועצות לשעבר. התנועה דוגלת בשימוש בטכנולוגיה מודרנית, כשידורי רדיו, טלוויזיה, לוויין או אתרי אינטרנט, כמו גם שימוש במסעי פרסום חוצות נרחבים כאמצעי להפצת המסרים שלהם. חסידי חב"ד מעורים בציבור הכללי יותר מחרדים אחרים ועוסקים בהפצת תורה ומצוות בקרב חילונים. בחלק מבתי חב"ד פועלים מרכזים ללימודי יהדות לציבור דתי וחילוני. מרכז החסידות מרכז חב"ד העולמי נמצא בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק, מאז שעבר לשם האדמו"ר הששי (הריי"צ). המרכז נמצא בשדרת איסטרן פארקוויי, בבניין מספר 770 (מכאן הכינוי "770", מכונה גם "סבן סבנטי"). בבניין שוכן בית מדרשו של האדמו"ר מחב"ד וכן המשרד שבו הוא עבד. ממוקמים בו גם הישיבה המרכזית של חב"ד, ספריית חב"ד המרכזית ומשרדי המרכז לענייני חינוך. רבים מן החסידים פוקדים מדי שנה את המקום וכן את אוהל חב"ד לובביץ' שבקווינס, כחצי שעה נסיעה מהמקום. הרב שניאורסון אמר לרב שלמה גורן שחסידי חב"ד יצרו מעין פרוזדור בין בניין 770 לאוהל הקבר. מוסדות חב"ד לחב"ד אלפי מוסדות ברחבי העולם. אגודת חסידי חב"ד העולמית היא הארגון הראשי. המרכז לענייני חינוך הוא הגוף העליון הממונה על השלוחים. הוצאת הספרים המרכזית של החסידות היא קה"ת. רשת ישיבות חב"ד נקראים "תומכי תמימים ליובאוויטש". המוסדות הראשיים בישראל הם: בית דין רבני חב"ד - המוסד הרבני העליון, אגודת חסידי חב"ד בישראל - ארגון העל של המוסדות, צעירי אגודת חב"ד בישראל - הזרוע הביצועית של התנועה המופקדת גם על השלוחים בישראל, כולל חב"ד - ארגון החסד ובית התמחוי, רשת הישיבות תומכי תמימים, אוהלי יוסף יצחק - רשת הגנים ובתי הספר, ארגון נשי ובנות חב"ד, בתי ספר יסודיים "בית רבקה", מכללת בית רבקה בכפר חב"ד ב', סניף מרכזי של צבאות השם וכן סניף מרכזי של הוצאת ספרים קה"ת. לחב"ד גם תנועת נוער צבאות השם וארגון מחנה ישראל. קהילות את קהילות חב"ד בעולם ניתן לחלק לשני סוגים: קהילות מאורגנות וקהילות שנוצרו בעקבות פעילות בתי חב"ד. הסוג הראשון הן קהילות שתוכננו מלכתחילה כשכונה של חסידי חב"ד. שתי הקהילות הגדולות ביותר של החסידות הן בארצות הברית בקראון הייטס (סביב מרכז החסידות) ובישראל ביישוב כפר חב"ד. בישראל ישנן כמה שכונות נוספות כאלה, שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, שיכון חב"ד בלוד, קריית חב"ד בצפת, בירושלים שיכון חב"ד, רמות ורמת שלמה. הסוג השני הוא קהילות שנוצרו בעקבות פעילות בית חב"ד או ישיבה במקום, כאשר סביב המוסד הולכת ונוצרת קהילה בעלת מוסדות כגון קהילות חב"ד ברחובות, אשקלון, מגדל העמק, נתניה ורמת אביב. בשאר העולם קיימים ריכוזים גדולים של חסידי חב"ד בערים פריז בצרפת, מונטריאול וטורונטו בקנדה, לונדון באנגליה, בואנוס איירס בארגנטינה, מלבורן באוסטרליה, ולוס אנג'לס ומיאמי בארצות הברית. וריכוזים קטנים יותר בערים יוהנסבורג, סאו פאולו, סידני, אנטוורפן, מוסקבה, דניפרו, ובעשרות ערים נוספות בארצות הברית. רשימת אדמו"רי חב"ד עם פטירת מייסד החסידות, רבי שניאור זלמן, רבים מחסידיו בחרו לממלא מקום את רבי אהרון הלוי מסטרשעלע, שהיה תלמידו המובהק. רבי אהרון חיבר ספרים בשיטת חסידות חב"ד, וטען כי הוא ממלא המקום האמיתי של רבו ולא רבי דובער, בן רבי שניאור זלמן. לאחר פטירת רבי אהרון, בנו מילא את מקומו, אך לענף זה לא היה המשך. בדור הרביעי חל פיצול בחסידות, כמה מבניו של ה"צמח צדק" התמנו לאדמו"רים. רבי שמואל שניאורסון, צעיר בניו של ה"צמח צדק", היה הממשיך הרשמי של החסידות, וזאת על פי צוואת האב. שאר האחים עברו למקומות אחרים וניהלו חצרות משל עצמם. מופיעים להלן לפי גילם: רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט, בנו השני של הצמח צדק. רבי ישראל נח שניאורסון מניעז'ין, בנו השלישי של הצמח צדק, אחרי פטירתו לא מונה לו יורש. רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי, בנו הרביעי של הצמח צדק. בתקופת הדור החמישי של חב"ד פעלו במקביל לחצר בליובאוויטש גם החצרות האלה: רבי שלמה זלמן שניאורסון (המגן אבות) מקאפוסט, בנו של רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט. רבי שלום דובער שניאורסון (הרשד"ב) מרציצה-קאפוסט, אחיו של רבי שלמה זלמן, שימש באדמו"רות אחר פטירת אחיו. רבי שמריה נח שניאורסון מבוברויסק-קאפוסט, אח נוסף של רבי שלמה זלמן, אף הוא שימש באדמו"רות אחר פטירת אחיו. רבי יצחק דובער שניאורסון מליאדי, בנו של רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מליאדי. רבי לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין-ליאדי, חתנו של רבי חיים שניאור זלמן מליאדי (צאצא לאדמו"רי ראדזימין). הוא היחידי שכיהן כאדמו"ר חב"די אף על פי שלא היה צאצא של הרב שניאור זלמן מלאדי. לחצרות האלה לא היה המשך והן דעכו עם השנים. רוב חסידיהן עברו לחסידות חב"ד-ליובאוויטש. שושלת חב"ד-ליובאוויטש דור ראשון - רבי שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן"), מייסד חסידות חב"ד, מחבר התניא ושולחן ערוך הרב דור שני - רבי דובער שניאורי ("אדמו"ר האמצעי"), בנו של אדמו"ר הזקן דור שלישי - רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק"), חתנו של אדמו"ר האמצעי ונכדו של האדמו"ר הזקן. דור רביעי - רבי שמואל שניאורסון (המהר"ש), בנו של הצמח צדק דור חמישי - רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב), בנו של רבי שמואל דור שישי - רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"ץ), בנו של רבי שלום דובער דור שביעי - רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מלובביץ'), חתנו של הריי"ץ אילן שושלת אדמו"רי חב"ד (העץ מוצג כאן טוב בתצוגת מחשבים רגילה. אתם עם מכשיר נייד? לתצוגת העץ במכשירים ניידים לחצו כאן) מאפייני חסידות חב"ד מאמר חסידות מאמר חסידות הוא דבר תורה שנאמר או נכתב על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד ומבאר נושא עמוק בתורת חב"ד שיסודו בקבלה, עם מסקנות בעבודת ה'. המאמר נחשב מקודש יותר מ"אמירת תורה" או "שיחה" רגילה ומכונה גם מאמרי דא"ח - (דברי אלוהים חיים). מאמר חסידות מתחיל בדרך כלל בפסוק או במאמר חז"ל ("דיבור המתחיל") והוא נושא את שמו. כך לדוגמה מאמר על הפסוק "אנוכי ה'" יכונה בטרמינולוגיה החסידית "מאמר דיבור המתחיל 'אנוכי ה'". המאמר מסביר סוגיה כלשהי במשנת החסידות. התוועדות חסידי חב"ד עורכים התוועדויות חסידיות (המכונות ביידיש פַארברֶענגֵען: בילוי) פעמים רבות בשנה. ההתוועדות כוללת סעודה המלווה בשתיית משקאות חריפים ובשירת ניגוני חב"ד. את ההתוועדות מנחה "משפיע", בדרך כלל רב או מחנך, שתפקידו להעביר מסר חינוכי למשתתפים. ההתוועדות יכולה להיות ציבורית או אישית, העוסקת בהתקדמות אישית של החסיד. המתוועד נדרש לדבר בחכמה וברגישות כדי לעורר את הנוכחים להתעלות בעבודת ה' ולהצביע על דברים הדורשים תיקון בלי לפגוע בהם. ה"משפיע" מספר גם על חסידים בולטים מהדורות הקודמים. ההתוועדויות הבולטות ביותר היו אלו שבראשן ישב האדמו"ר. ניגוני חב"ד לנגינה משמעות רבה בתנועת החסידות. הרב יוסף יצחק, האדמו"ר הששי של חב"ד, אמר בשם רבי שניאור זלמן מלאדי ש"הלשון היא קולמוס הלב והניגון הוא קולמוס הנפש". ישנן כ־500 יצירות מוזיקליות הנחשבות כ'ניגוני חב"ד'. חלקם נחשבים "ניגון מכוון", דהיינו שהולחנו על ידי אחד מאדמו"רי חב"ד או שהיו חביבים עליהם במיוחד. מרביתם הולחנו על ידי חסידים. חלק קטן מן הניגונים נלקחו ממקורות זרים. ניגונים אלה מבטאים שמחה, געגועים או דביקות. שרים אותם בדרך כלל בהתוועדויות. הלכות ומנהגים ספרי הלכה חסידי חב"ד מסתמכים להלכה על שולחן ערוך הרב, שנכתב בידי אדמו"ר הזקן, וכן על הפסקים שכתב בסידור שתיקן (כאשר יש שוני בין שני המקורות הם הולכים לפי פסקי הסידור, שנכתבו מאוחר יותר). מקורות הלכתיים נוספים המקובלים בחסידות הם הספר "פסקי דינים" של האדמו"ר האמצעי, סדרת השו"ת ופסקי הדינים של האדמו"ר השלישי בשושלת וכן מנהגי אדמו"רי החסידות. הוראותיו של רבי מנחם מנדל שניאורסון בהלכה ובמנהגי ישראל לוקטו בספרים "שערי הלכה ומנהג" ו"שלחן מנחם". נוסח התפילה נוסח התפילה בחב"ד הוא נוסח סידור הרב שתיקן מייסד החסידות רבי שניאור זלמן מלאדי, לפי נוסח האר"י. תקנות לימוד אדמו"רי חב"ד תיקנו לימודים יומיים הידועים בראשי התיבות חת"ת: חומש - הקטע היומי מפרשת השבוע עם פירוש רש"י. תהלים - מספר מזמורי תהילים, בחלוקה חודשית. תניא - קטע מספר התניא, בחלוקה שנתית שחילק אדמו״ר הריי״צ (ראשי תיבות של חת"ת). רבי מנחם מנדל תיקן את לימוד ה"רמב"ם יומי" מסלול לימוד של שלושה פרקי היד החזקה לרמב"ם, שבמסגרתו מסיימים את לימוד הרמב"ם מדי שנה (יש גם מסלול לימוד של פרק אחד ליום, או לימוד ספר המצוות). חסידי חב"ד לומדים מדי יום את הקטע היומי בספר היום יום. מנהגים הלכתיים ייחודיים שמאל\|ממוזער\|210px\|חנוכייה ציבורית שהוצבה על ידי בית חב"ד בטורונטו מעבר לשולחן ערוך והסידור, לחסידות חב"ד מנהגים ייחודיים, חלקם אופייניים רק לה. חלקם מפורטים בלוח כולל חב"ד ובספר המנהגים חב"ד. בשולחן ערוך של האדמו"ר הזקן מוזכרת ההלכה לישון בסוכה במהלך חג הסוכות, אולם חסידי חב"ד מקפידים שלא לישון בה. לדברי הרב מנחם מנדל כך נהגו בפועל כל אדמו"רי חב"ד, כולל האדמו"ר הזקן). חסידי חב"ד מחמירים מאוד שלא להשרות מצה עם מים בחג הפסח וחלקם אוחזים את המצה בעת אכילתה בתוך שקית כדי למנוע נפילת פירורים למים ולאוכל שעל גבי השולחן. באחרון של פסח (בחוץ לארץ) מקפידים חסידי חב"ד כן לאכול מצה שרויה. בחב"ד נוהגים ליטול ידיים לסעודה שלוש פעמים ברצף על כל יד. כמו כן חסידי חב"ד מניחים תפילין דרבנו תם גם קודם החתונה ומקדימים להניחן חודשיים לפני הבר מצווה. חסידי חב"ד בדרך כלל אינם אוכלים לחם בסעודה שלישית בשבת, אלא מסתפקים בטעימה של מזונות ופירות. מלבד שירת ניגונים בזמן זה, כמקובל ברוב החסידויות ובקהילות נוספות, נוהגים חסידי חב"ד לחזור אז על "מאמר חסידות" ברבים, בדרך כלל בעל פה. בקרב חב"ד יש המהדרים לקנות ולאכול את כל סוגי הבשרים רק מהשחיטה של חב"ד שנקראת "שחיטת ליובאוויטש" כלומר, שוחט שהוא חסיד, המגדל זקן מלא, טובל במקווה, ולומד מתורת חסידות חב"ד. עוד מנהגים המאפיינים את חב"ד: השליח ציבור אינו מתעטף בטלית לתפילות מנחה וערבית; אי אמירת 'ושמרו' בתפילת ערבית של שבת הליכות בחב"ד נהוג להתפלל באריכות בהזדמנויות שאפשר. ההדרכה היא להתבונן במהלך התפילה באופן מעמיק בגדלותו האינסופית של האל ובאפסות האדם. התפילה מלווה לעיתים בנגינה חרישית של ניגון חב"די, שנועד לעורר את הלב. בשונה מהמקובל בחסידויות אחרות, בחב"ד לא נהוג להבליט את להט התפילה בתנועות חיצוניות. תפילה באריכות נקראת בעגה החב"דית "תפילה בעבודה", וחסיד הידוע בכך מכונה "עובד" שכן הוא עוסק ב"עבודת התפילה". מאחר שהביטוי המעשי של תורת החסידות הוא ההתקשרות לבורא בתפילה, עיסוק בתורת חב"ד, ללא שימת דגש על "עבודה", נחשבת לסטייה מהמטרה. לבוש בחסידות חב"ד סגנון הלבוש השתנה במהלך הדורות ולא ייחסו חשיבות ללבוש כמו הדורות הקודמים. חסידי חב"ד בעשורים האחרונים לובשים לבוש חרדי בסגנון ליטאי. הגברים לובשים מכנס כהה, חולצה לבנה, ז'קט קצר. הם חובשים מגבעת קנייטש, תוך הקפדה על הטיית החלק הקדמי של התיתורת כלפי מטה (בשונה מהמקובל בקרב שאר חובשי המגבעת, כפי שעשה רבי מנחם מנדל שניאורסון), וכן על כך שהקמט המרכזי בכיפתו של הכובע יהיה עמוק ורחב יותר. כמו חסידים אחרים, הם מקפידים שהצד הימני של החליפה יהיה מעל השמאלי. הנשואים לובשים בתפילות ובשבת גרטל. בשבתות וחגים וכדומה מחליפים הנשואים את הז'קט בפראק (מכונה אצל חסידי חב"ד בשם "סירטוק" ופעמים "קפוטה") - מעיל שחור ארוך שסוע מאחור המגיע עד לברכיים. בעבר בזמן שמרכז החסידות היה ברוסיה (המאה ה-19) חבשו חסידי חב"ד ברוסיה כובע פרווה רוסי, והחל מגזרות הלבוש ברוסיה בתקופת אדמו"ר הצמח צדק גם כובע קסקט. בארץ ישראל הם לבשו "שטריימל". אולם מאז הכתרת הרב מנחם מנדל שניאורסון הם חובשים בעקבותיו קנייטש, גם בשבת הם חובשים קנייטש ולא שטריימל כבשאר החסידויות. יחסית לחסידויות אחרות בישראל, חסידי חב"ד מקפידים מעט פחות על הלבוש הרשמי. חלק מהחסידים העובדים לפרנסתם לובשים בימי חול חולצה שאינה לבנה. כפי הוראת רבם, נשות חב"ד הולכות עם פאה נכרית. ישיבות בישיבות חב"ד תופס לימוד החסידות חלק ניכר, בשני "סדרי-חסידות" בתחילת וסוף היום. שאר שעות הלימוד מוקדשות בעיקר לתלמוד. את חלוקת הזמן התווה רבי שלום דובער שניאורסון, מייסד ישיבת תומכי תמימים הראשונה. תלמידי ישיבות חב"ד יוצאים בימי שישי אחרי הצהריים להפעיל "דוכני תפילין" עבור הנחת תפילין במרכזי הערים, במסגרת מבצע תפילין. ימי חב"ד חסידי חב"ד מציינים תאריכים בלוח השנה לזכר אירועים הקשורים באדמו"רי החסידות, כגון ימי ההולדת והפטירה, ושחרור ממאסר. בימים אלו נוהגים החסידים להתוועד, ללמוד דברי חסידות הקשורים לאישיות או לאירוע המצוין ביום זה וכדומה. כמו כן, בחגי הגאולה של האדמו"רים נוהגים שלא לומר תחנון. הבולט ב'ימי חב"ד' הוא י"ט בכסלו המכונה 'חג הגאולה' ומוגדר בחסידות חב"ד "ראש השנה לחסידות". ביום זה השתחרר ממאסר מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, והוא נחשב כציון דרך בהתפשטות תורת חב"ד. תאריך זה מצוין גם בחוגים אחרים המקורבים לחב"ד עם היותו יום ה"יארצייט" של המגיד ממזריטש. יחסה לארץ ומדינת ישראל ממוזער\|עמדת הנחת תפילין של בית חב"ד בתל אביב יחסה לציונות ולמדינת ישראל לחסידות חב"ד שורשים עמוקים בארץ ישראל. מייסד חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, היה הממונה על גיוס כספים להחזקת היישוב היהודי בארץ ישראל ברוסיה הלבנה, והקים בארץ ישראל קופת תמיכה במשפחות נזקקות שנקראה מאוחר יותר "כולל חב"ד". בנו, רבי דובער שניאורי, הקים שורה של מוסדות בחברון. מנהיג חב"ד בדור השלישי, הצמח צדק, הקים את בתי-הכנסת הקרויים על שמו בעיר העתיקה בירושלים ובצפת. בדור הרביעי של חסידות חב"ד החלה הסתייגות מהשאיפה ליישוב הארץ מצד גורמים חילוניים. ראשי תנועת ביל"ו פנו אל האדמו"ר שמואל שניאורסון וביקשו את תמיכתו במפעלם. הוא השיב להם כי השם ביל"ו הוא ראשי תיבות של חלקו הראשון של הפסוק , אך הם ניתקו את סופו של הפסוק מתחילתו ואין כוונתם לעלות לארץ ישראל מתוך אמונה. הוא הצהיר: "אם הייתם שומרים על סופו של הפסוק ("בְּאוֹר ה'"), הייתי נוסע איתכם ולוקח איתי 100 אלף חסידים". המנהיג החמישי של חב"ד, רבי שלום דובער שניאורסון, היה מתנגד חריף לציונות. הוא טען כי הציונות שואפת ליצור עם יהודי חדש, שאינו מחובר לתורה ולמצוותיה, ולפתות באמצעות הכמיהה לציון את המוני העם לנטוש את האמונה ואת שמירת המצוות. בקו זה המשיך גם ממלא מקומו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בשנים הראשונות של מנהיגותו. מאוחר יותר, בשנים שקדמו להקמת המדינה אף שרבי יוסף יצחק שניאורסון המשיך לדחות בתקיפות את האידאולוגיה הציונית, עם פרוץ העימות הצבאי הגלוי הוא החל לתמוך במחתרות, בעיקר באצ"ל ובלח"י, הוא עודד את חסידיו להשתתף בהן, ובאדר א' תש"ח כתב במכתב שבעקבות המצב המסוכן צריך שכל אחד מבני ישראל ישתתף בעבודת ההגנה, וקרא לחזק את ידי הלוחמים. לאחר הקמת המדינה הורה לקבוצה מחסידיו, שיצאה מרוסיה, לעלות לארץ ולהקים את כפר חב"ד. האדמו"ר השביעי, רבי מנחם מנדל שניאורסון, גם התנגד נמרצות לציונות האידאולוגית ולגישה הציונית דתית שלפיה המדינה היא אתחלתא דגאולה, אך מיעט לעסוק בכך. עם זאת, הוא ראה בהקמת המדינה נס שמימי וחסד אלוהי, שנועד לתת לעם ישראל הזדמנות להוכיח שהוא ראוי לגאולה. על פי שיטת חב"ד שההתנגדות היא רק לציונות כתפיסה אידאולוגית, ולא לאנשיה - הציונים. הוא גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה: קיים קשרים הדוקים עם רוב מנהיגי המדינה, קצינים בצה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל, הפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל, בשכונות שהקים לחסידיו הורה לקלוט גם קבוצות של עולים חדשים מגאורגיה ובוכרה, ודגל בתפיסה מדינית-ביטחונית תקיפה. השתתפות בבחירות ובפעילות פוליטית במדינת ישראל בדרך כלל נמנעת חב"ד מהזדהות מפלגתית. האדמו"ר האחרון הקפיד על כך גם כשהדבר פגע באפשרויותיה של חב"ד לקבל תקציבים. לדבריו, חב"ד צריכה לפנות לכל חלקי העם היהודי, ואילו מפלגה היא מלשון פלג ופילוג. חב"ד נמנעת מהמלצה לבחור במפלגה מסוימת בבחירות לכנסת. הרב שניאורסון הנחה את חסידיו להצביע "לרשימה היותר חרדית" ובשנים אחרות הורה להצביע למפלגה השומרת על "שלמות העם, ושלמות השטחים ושלימות כל הארץ, ביחד עם שלימות התורה". יוצאות מן הכלל היו שתי מערכות בחירות: האחת, מערכת הבחירות של 1988, אז הורה האדמו"ר לחסידיו להצביע לאגודת ישראל לאחר שחל בה פילוג והליטאים פרשו ממנה בהוראת הרב שך והקימו את דגל התורה, כחלק ממאבקו בחב"ד. בבחירות אלו התגייסו חסידי חב"ד למען מפלגת אגודת ישראל והיא זכתה לראשונה בתולדותיה בחמישה מנדטים. השני בבחירות בשנת 1996, שבהן נבחר בנימין נתניהו לראשות ממשלת ישראל. בבחירות אלו פעלו רבים מאנשי חב"ד לבחירתו של נתניהו, בשל עמדתה של חב"ד שראתה בהסכמי אוסלו סכנת פיקוח נפש. מטה שהקימו חסידי חב"ד טבע את הסיסמה "נתניהו טוב ליהודים", וסייע לבחירת נתניהו לראשות הממשלה. מעורבות התנועה, שמגדירה את עצמה כאי-פוליטית, עוררה את קצפם של תומכי מפלגת העבודה והשמאל, בפרט לנוכח תרומתו של המיליונר האוסטרלי יוסף יצחק גוטניק, חסיד חב"ד, שמימן את הקמפיין לאחמ"כ חזרו בהם אותם אנשים כשראו שביבי לא עומד בהתחיבויותיו ואף מפר הסכמים מפורשים. בשנת 1990 כאשר ניסה שמעון פרס להרכיב ממשלה לאחר נפילת ממשלת שמיר, במסגרת "התרגיל המסריח", סיכל זאת הרבי מליובאוויטש. פרס הצליח לכאורה להשיג רוב של 61 ח"כים, ובהם חברי אגודת ישראל. ואולם ביום המיועד לאישור הממשלה החדשה התברר כי שניים מחברי הכנסת של האגודה, אליעזר מזרחי (חסיד חב"ד) ואברהם ורדיגר, לא באו לתמוך בממשלה החדשה והיא לא הוקמה. השניים הושפעו בעניין זה מעמדות הרב שניאורסון בעניין שלמות הארץ. עם זאת, בבחירות לרשויות המקומיות במדינת ישראל, בערים שבהן מתגוררות קהילות גדולות של חסידויות חב"ד, קיימת מעורבות גדולה יותר מצד חב"ד. עמדות במחלוקת פוליטיות במדינת ישראל הרבי מלובביץ לא נמנע מהבעת עמדות בסוגיות במחלוקות פוליטית בישראל, בנימוק שעמדותיו אלה אינן פוליטיקה אלא דאגה לקיומו הרוחני והפיזי של העם בישראל. בסוגיית הסכסוך הישראלי ערבי הציג קו ניצי המתנגד בחריפות לכל מסירת שטחים לערבים. הסיבה לכך הייתה פיקוח נפש ולא אידאולוגיה לאומית. הוא סבר כי ויתורים ונסיגות יסכנו את ביטחונה של ישראל, יחליש אותה, יגבירו את הלחצים עליה וירחיקו את השלום. עם זאת, הוא לא הורה לחסידיו להתיישב בהתנחלויות, מתוך חשש שכעבור תקופה יפונו במסגרת ויתורים או נסיגות. בין השאר נאבקו בחב"ד נגד ויתורים במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים. הרב שניאורסון נאבק רבות גם על תיקון חוק מיהו יהודי, בקריאה לציין בחוק במפורש כי יהודי הוא אך ורק מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה. הוא טען כי החוק הקיים מעניק הכרה גם לילדים ונכדים של יהודי למרות גוייתם המוחלטת על פי ההלכה, ומכיר גם בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שהם לשיטתו גיורים פקטיביים, וכך נרשמים גויים כיהודים ואחדות העם נפגעת. חב"ד בבול דאר ישראלי בתאריך 28 בפברואר 2006 דאר ישראל הנפיק בול דאר לכבוד חב"ד. על הבול הופיע בניין המרכז העולמי של חב"ד בברוקלין הידוע בשם "בניין 770" . על השובל הופיעו הסיסמה של חב"ד "ופרצת", תפילין ונרות שבת. הבול עוצב על ידי האמנית דנה זדה. לקריאה נוספת תורת חסידות חב"ד הרב יואל כהן, מחשבת החסידות - נושאים בתורת החסידות, ספריית אשל, כפר חב"ד, כרך א' 2001, כרך ב' 2004 הרב יואל כהן, שיעורים בתורת חב"ד, כרכים א-ב, תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד: תשס"ח תולדות והגיוגרפיה הרב רפאל נחמן הכהן, ליובאוויטש וחייליה - על העיר ליובאוויטש, ישיבת תומכי תמימים ותלמידיה, כפר חב"ד, תשמ"ב הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, סדרת ספר התולדות, 14 חלקים, כפר חב"ד, על אדמו"רי חב"ד, מהראשון עד השישי, וכן על הבעש"ט והמגיד ממזריטש, מתוך כתבי, שיחות ואגרות אדמו"רי חב"ד. קיצור של הסדרה ישנו אצל: לוי יצחק הולצמן, תולדות רבותינו נשיאינו חייהם ופועלם של מייסדי החסידות ואדמו"רי חב"ד, מהבעש"ט עד הריי"צ, כפר חב"ד, 2013 הוצאת ספרים קה"ת חיים לוי יצחק גינזבורג, משיח עכשיו - הסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה, בהוצאת ספרים "ופרצת" כפר חב"ד, ארבעה כרכים, תשנ"ב-תשנ"ה הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 1988 ; תולדות חב"ד בארץ הקודש, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 1988 ; תולדות חב"ד בארצות הברית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 1988 ; תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2010 ; תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, הוצאת קה"ת, ברוקלין נ.י. 2011 יוסף יצחק קמינצקי, קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד זושא וולף, הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה - דיעדושקא, ועד השלוחים למדינות חבר העמים, תשס"ו (2006); אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה, 'היכל מנחם', תשס"ח (2008); אדמו"רי חב"ד ויהדות רומניה, תשע"ג (2013); אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה, מרכז חב"ד ליובאוויטש אוסטריה, תשע"ד (2014); אדמו"רי חב"ד ויהדות צרפת, בית ליובאוויטש פריז, תשע"ו (2016); אדמו"רי חב"ד ויהדות גאורגיה, מכון תפארת רפאל, תשע"ו (2016); אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה, הקונגרס העולמי של יהדות בוכרה, תשע"ו (2016); אדמו"רי חב"ד ויהדות ברזיל, תשע"ט מחקר רחל אליאור, תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב 1982 רחל אליאור, תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד, ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ב אליה לוריא, עדה ומדינה - חסידות חב"ד באימפריה הרוסית תקפ"ח-תרמ"ג, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2006 דב שוורץ, מחשבת חב"ד מראשית ועד אחרית, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשע"א ישראל אורי מייטליס (עורך), שבעה רקיעים: שיח חב"די, אסופת מאמרים מבית 'שיח יצחק', תל אביב: ידיעות אחרונות/חמד, תשע"ד יונתן מאיר וגדי שגיב (עורכים), חב"ד: היסטוריה, הגות ודימוי, מרכז זלמן שזר, 2016 רחל אליאור, "Habad, The Contemplative Ascent to God" in: Jewish Spirituality from the Sixteenth Century Revival to the Present, II (ed. A. Green), New York: Crossroad Publishing 1987: 157–205 אריאל רוט, כיצד לקרוא את ספרות חב"ד, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ז 2017, דב שוורץ, דילוג אל האור - מושגי יסוד בהגות חב"ד, הוצאת תבונות, אלון שבות, 2017 יורם בילו, אתנו יותר מתמיד: הנכחת הרבי בחב"ד המשיחית, האוניברסיטה הפתוחה, 2017 איליה לוריא, מלחמות ליובאוויץ': חסידות חב"ד ברוסיה הצארית, מרכז זלמן שזר, 2018 יונתן מאיר, שלוש הרצאות על חסידות חב"ד, ירושלים, מכון שוקן למחקר היהדות, תשפ"ד קישורים חיצוניים אתר Chabad.org.il של צעירי אגודת חב"ד בישראל אתר בית חב"ד של המרכז לענייני חינוך פריסה עולמית של שלוחי חב"ד, אתר בית חב"ד חסידות.נט , אוצר החסידות - שיעורים והתוועדויות בתורת חב"ד כתבות וסיפורים על חב"ד, מתוך בלוג "הספרנים" באתר הספרייה הלאומית. יוסף יצחק קמינצקי, "ימי חב"ד - אישים ואירועים בתולדות חב"ד" , הוצאת קה"ת, כפר חב"ד, 1994 אתר חב"דפדיה - אנציקלופדיה המזוהה עם הזרם המשיחיסטי בחב"ד היסטוריה של מאורעות בחסידות חב"ד מאז הקמתה ביאורים הערות שוליים * חב"ד	2024-10-18T19:09:30
13 במרץ	13 במרץ הוא היום ה-72 בשנה (73 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 293 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 483 – פליקס השלישי מתמנה לאפיפיור 624 – בקרב בדר מנצח מוחמד בראש צבא קטן של 300 לוחמים לראשונה את אנשי מכה משבט קורייש בראשותו של אבו ג'הל שנהרג בקרב ואבו סופיאן מבית אומיה (אביו של הח'ליף החמישי מועאויה) 1656 – איסור על יהודי אמריקה לבנות בית כנסת בניו אמסטרדם (שתיקרא לימים ניו יורק) 1781 – ויליאם הרשל מגלה את כוכב הלכת אורנוס 1865 – נשיא הקונפדרציה במלחמת האזרחים האמריקנית, ג'פרסון דייוויס, חותם על החוק המאשר להשתמש בעבדים כחיילים 1881 – מהפכנים מתנקשים בחיי הצאר אלכסנדר השני קיסר רוסיה 1884 – כוחות המהדי מתחילים לצור על ח'רטום 1898 – מתכנס הכנס הראשון של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית, לימים מפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות 1900 – מלחמת הבורים השנייה: הבריטים כובשים את בלומפונטיין 1900 – הגבלת שעות העבודה של נשים וילדים בצרפת ל-11 שעות 1918 – לאון טרוצקי לוקח את הפיקוד על הצבא האדום 1920 – הפוטש של קאפ בגרמניה 1921 – מונגוליה מכריזה על עצמאותה, לאחר שכוחותיה מצליחים להדוף את הסינים מאולן בטור 1925 – מדינת טנסי אוסרת על לימוד תורת האבולוציה בבתי הספר, חוק שהוביל למשפט הקופים 1938 – האנשלוס – סיפוחה הרשמי של אוסטריה לרייך השלישי 1943 – הנאצים מחסלים את גטו קרקוב. אחרוני יושביו מועברים לפלאשוב 1944 – ברית המועצות מכירה בממשלת איטליה של פייטרו באדוליו 1948 – מלחמת העצמאות: ההגנה משתמשת לראשונה בדוידקה, בהתקפה על שכונת אבו כביר ביפו 1950 – הכנסת מעבירה את ישיבותיה לבית פרומין, שישמש אותה במשך 16 השנים הבאות 1954 – מוקם הק.ג.ב. 1963 – אינדונזיה והולנד מחדשות את היחסים הדיפלומטיים ביניהן 1964 – קיטי ג'נובזה נרצחת בנוכחות מספר עדים, אשר לא באים לעזרתה. בעקבות האירוע והזעזוע שהוליד התגבר המחקר במושג פיזור אחריות 1969 – במסגרת תוכנית אפולו האמריקאית, נחיתת אפולו 9, לאחר שהות בחלל של 10 ימים ושעה 1979 – השתלטות המחתרת באי גרנדה על תחנת השידור בעיר הבירה, והכרזה על הקמת "ממשלת העם המהפכנית" בראשות מוריס בישופ 1986 – שיגור חללית סויוז T-15 לתחנת החלל מיר ולביצוע העברת ציוד מתחנת החלל סאליוט 7 לתחנת החלל מיר 1989 – שיגור משימת מעבורת החלל דיסקברי STS-29 לשיגור לוויין TDRS וביצוע ניסויים מדעיים 1992 – רעידת אדמה במגניטודה 6.8 גורמת לכ-540 הרוגים בטורקיה 1994 – בבחירות הכלליות באוסטריה זוכה מפלגת החירות הימנית-קיצונית ב-33 אחוז מהקולות 1997 – שבע תלמידות מבית שמש נרצחות ב"אי השלום" בנהריים בידי חייל ירדני 2013 – פרנציסקוס התמנה לאפיפיור ה-266 למניין נולדו ממוזער\|240x240 פיקסלים\|יוזף השני 1372 – לואי הראשון דוכס אורליאן, דוכס אורליאן ועוצר צרפת, בנו של שארל החמישי (נפטר ב-1407) 1593 – ז'ורז' דה לה טור, צייר צרפתי (נפטר ב-1652) 1733 – ג'וזף פריסטלי, כימאי אנגלי (נפטר ב-1804) 1741 – יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (נפטר ב-1790) 1781 – קארל פרידריך שינקל, צייר ואדריכל גרמני (נפטר ב-1841) 1855 – פרסיוול לוול, אסטרונום (נפטר ב-1916) 1907 – נתן וולפוביץ', שחקן תיאטרון וקולנוע פולני-ישראלי (נפטר ב-1999) 1911 – רון האבארד, סופר אמריקאי ומייסד הסיינטולוגיה (נפטר ב-1986) 1916 – ז'אק פרסקו, סופר, מרצה, עתידן וממציא אמריקאי, שנודע בשל ייסוד פרויקט ונוס (נפטר ב-2017) 1923 – רד גרלנד, מגדולי פסנתרני הג'אז האמריקאים (נפטר ב-1984) 1925 – רוי היינס, אחד ממתופפי הג'אז המוקלטים ביותר בהיסטוריה 1927 – גבריאל בך, פרקליט המדינה ושופט בית המשפט העליון (נפטר ב-2022) 1932 – שלמה שאלתיאל, היסטוריון, חוקר תולדות התנועה הקיבוצית, תנועות הנוער ויהדות בולגריה, מורה ומנהל בתי ספר, איש ציבור, סופר ילדים ומשורר 1933 – צבי צילקר, ראש העיר השני של אשדוד (נפטר ב-2021) 1934 – בארי יוגארט, סופר אמריקאי (נפטר ב-2019) 1935 – מייקל וולצר, פילוסוף יהודי-אמריקאי 1937 – צפניה דרורי, רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר 1938 – דן מרגלית, עיתונאי, בעל טור, פובליציסט ומגיש טלוויזיה ישראלי 1939 – ניל סדקה, מוזיקאי וכותב שירים אמריקאי 1940 – גדעון סאמט, עיתונאי ישראלי, בעל טור והעורך האחראי של "הארץ" (נפטר ב-2024) 1941 – מחמוד דרוויש, משורר פלסטיני, שנחשב למשורר הלאומי הפלסטיני (נפטר ב-2008) 1943 – אמירה הס, משוררת, ציירת ושחקנית ישראלית (נפטרה ב-2023) 1946 – יוני נתניהו, מפקד סיירת מטכ"ל שנפל במבצע אנטבה (נהרג ב-1976) 1950 – שמוליק פירסטנברג, במאי סרטים ישראלי-אמריקאי 1950 – ויליאם ה' מייסי, שחקן אמריקאי 1951 – יזהר כהן, זמר ישראלי, זוכה אירוויזיון 1978 1955 – ידידיה צבי שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, ופרופסור למשפטים 1956 – דפנה ארמוני, זמרת ושחקנית ישראלית 1960 – ארז גרשטיין, מפקד יחידת הקישור ללבנון (נהרג ב-1999) 1960 – אדם קלייטון, בסיסט להקת U2 1960 – אודיה קורן, קומיקאית ושחקנית תיאטרון וטלוויזיה ישראלית 1967 – אנדרס אסקובר, כדורגלן קולומביאני (נרצח ב-1994) 1970 – ברוך קרא, עיתונאי ישראלי 1971 – גיא גודס, כדורסלן עבר ומאמן ישראלי 1972 – רשף לוי, תסריטאי, מחזאי, במאי קולנוע, מפיק, מנחה טלוויזיה וקומיקאי ישראלי 1972 – קומון, ראפר ושחקן אמריקאי 1974 – אופירה זילברשטיין, שחקנית-יוצרת ומורה למשחק ישראלית 1974 – ירונה כספי, זמרת, נגנית, פזמונאית ומלחינה ישראלית 1978 – ציון אשכנזי, שחקן ובמאי ישראלי 1991 – טריסטן תומפסון, כדורסלן קנדי 1992 – קאיה סקודלריו, שחקנית אנגליה 1998 – יהונתן בקלצ'וק, שחמטאי ישראלי 2002 – עלמה גוב, זמרת-יוצרת, כותבת ומלחינה ישראלית 2004 – קוקו גוף, טניסאית אמריקאית נפטרו ממוזער\|242x242 פיקסלים\|אלכסנדר השני ממוזער\|217x217 פיקסלים\|סוזן ב. אנתוני 1719 – יוהאן פרידריך בטגר, אלכימאי גרמני, מפתח עיבוד הפורצלן באירופה (נולד ב-1682) 1881 – אלכסנדר השני "המשחרר", קיסר האימפריה הרוסית (נולד ב-1818) 1901 – בנג'מין הריסון, נשיאה ה-23 של ארצות הברית (נולד ב-1833) 1906 – סוזן ב. אנטוני, פעילה למען זכויות הנשים בארצות הברית (נולדה ב-1820) 1915 – סרגיי ויטה, מדינאי רוסי (נולד ב-1849) 1933 – רוברט אינס, אסטרונום סקוטי (נולד ב-1861) 1949 – אנרי ז'ירו, איש צבא ופוליטיקאי צרפתי (נולד ב-1879) 1975 – איוו אנדריץ', סופר יוגוסלבי (נולד ב-1892) 1986 – אויגן גרסטנמייר, כומר ומדינאי גרמני, מאנשי קשר העשרים ביולי (נולד ב-1906) 1987 – ג'רלד מור, פסנתרן בריטי (נולד ב-1899) 1988 – ג'ון הולמס, שחקן נודע בקולנוע הפורנוגרפי של שנות השבעים והשמונים (נולד ב-1944) 1990 – ברונו בטלהיים, פסיכולוג ופסיכיאטר אוסטרי (נולד ב-1903) 1996 – קשישטוף קישלובסקי, במאי קולנוע פולני (נולד ב-1941) 2002 – הנס גאורג גדמר, פילוסוף גרמני (נולד ב-1900) 2006 – מורין סטייפלטון, שחקנית אמריקאית (נולדה ב-1925) 2009 – ביל דוידסון, איש עסקים ופילנתרופ יהודי-אמריקאי (נולד ב-1922) 2015 – ליה ון ליר, מחלוצות הקולנוע בישראל (נולדה ב-1924) 2016 – נעמי סמילנסקי, ציירת, תחריטאית ומאיירת ישראלית (נולדה ב-1916) 2019 – אנדריאה פולק, שחיינית מזרח גרמניה (נולדה ב-1961) 2020 – דנה זטופקובה, אתלטית מצ'כוסלובקיה (נולדה ב-1922) 2020 – מנחם בן, מבקר ספרות, משורר ופובליציסט ישראלי (נולד ב-1948) 2020 – פיליפוס פטסאלניקוס, פוליטיקאי יווני ששימש כדובר הפרלמנט היווני (נולד ב-1950) 2021 – יגאל חרד, מוזיקאי, מעבד מוזיקלי, מלחין ונגן גיטרה (נולד ב-1942) 2022 – ברנט רנו, עיתונאי, סופר, יוצר סרטים דוקומנטריים וצלם עיתונות אמריקאי (נולד ב-1971) 2022 – ויליאם הרט, שחקן טלוויזיה וקולנוע אמריקאי (נולד ב-1950) 2024 – פיליפ דה גול, אדמירל ופוליטיקאי צרפתי (נולד ב-1921) חגים ואירועים החלים ביום זה תאילנד – יום הפילים הלאומי 12 במרץ – 14 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים onthisday.com ג יג קטגוריה:מרץ	2024-07-23T13:48:21
16 בפברואר	16 בפברואר הוא היום ה-47 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 318 ימים (319 בשנה מעוברת). אירועים היסטוריים ביום זה 374 – השביט היילי עובר מעל כדור הארץ 1249 – לואי התשיעי, מלך צרפת שולח את אנדרה דה לונז'ומו למונגוליה כשגריר בחצר החאן 1810 – רעידת אדמה חזקה בכרתים. דווח על כ-2,000 הרוגים 1873 – ספרד הופכת לרפובליקה 1878 – דולר עשוי כסף הופך למטבע רשמי בארצות הברית 1912 – צילום הסרט הנע הראשון ממטוס על ידי Frank Trenholm Coffin מעל העיר ניו יורק 1918 – ליטא מקבלת עצמאות מהאימפריה הרוסית 1937 – נרשם פטנט על הניילון על ידי ממציאו, וולאס קרותרס מחברת דופונט 1940 – מלחמת העולם השנייה: תקרית אלטמרק 1948 – ג'ררד קאיפר מגלה את מירנדה, ירח של אורנוס 1949 – האספה המכוננת מאשרת את חוק המעבר, הקובע, בין היתר, את שמה החדש – הכנסת 1959 – פידל קסטרו הופך לשליט קובה 1962 – במסגרת תוכנית החלל הסובייטית, בחרו ארבע קוסמונאוטיות ובינן ולנטינה טרשקובה, שהפכה להיות האישה הראשונה בחלל 1970 – ג'ו פרייז'ר הופך לאלוף העולם באיגרוף במשקל כבד (ניצח בנוק-אאוט את ג'ימי אליס) 1983 – דניאל פאר ודליה מזור מגישים את מהדורת מבט הראשונה בצבע 1985 – הקמת החזבאללה 1986 – ספינת הנופש הרוסית מיכאיל לרמונטוב טובעת בתאונה מסתורית ליד חופי ניו זילנד 1986 – חיל האוויר הצרפתי תוקף בסיס צבאי לובי בצפון צ'אד במבצע המכונה "Opération coup de poing" 1987 – פתיחת משפט דמיאניוק 1992 – צה"ל מחסל את עבאס מוסאווי, מזכ"ל החזבאללה, לאחריו יתמנה לתפקיד חסן נסראללה 2005 – הכנסת מאשרת בקריאה שלישית את חוק יישום תוכנית ההתנתקות 2005 – אמנת קיוטו נכנסת לתוקף, עם אשרורה ברוסיה 2011 – משגר האריאן 5 משגר את ATV 2 "יוהאנס קפלר", חללית אספקה רובוטית של סוכנות החלל האירופאית לתחנת החלל הבינלאומית 2013 – מעל לשמונים הרוגים ומאה תשעים פצועים בפיגוע בשוק בעיר כוויתה שבפקיסטן 2015 – גדי איזנקוט מתמנה לראש המטה הכללי ה-21 במקום בני גנץ 2016 – שיגור סנטינל 3A לחקר הסביבה הימית של כדור הארץ במסגרת תוכנית קופרניקוס נולדו ממוזער\|218x218 פיקסלים\|קים ג'ונג איל ממוזער\|268x268 פיקסלים\|כריסטופר אקלסטון 1497 – פיליפ מלנכתון, רפורמטור גרמני (נפטר ב-1560) 1519 – גאספאר דה קוליני השני, ממנהיגי ההוגנוטים (נפטר ב-1572) 1620 – פרידריך וילהלם, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (נפטר ב-1688) 1821 – היינריך בארת, חוקר ארצות גרמני (נפטר ב-1865) 1822 – פרנסיס גולטון, מדען בריטי (נפטר ב-1911) 1834 – ארנסט הקל, ביולוג, חוקר טבע, פילוסוף, רופא, פרופסור ואמן גרמני ידוע (נפטר ב-1919) 1884 – רוברט פלאהרטי, במאי קולנוע וראינוע אמריקאי, חלוץ הסרט הדוקומנטרי (נפטר ב-1951) 1893 – מיכאיל טוכאצ'בסקי, מפקד הצבא האדום (הוצא להורג ב-1937) 1904 – ג'ורג' קנאן, דיפלומט והיסטוריון אמריקני (נפטר ב-2005) 1906 – ורה מנצ'יק, שחמטאית צ'כית-בריטית, אלופת העולם הראשונה בשחמט לנשים (נפטרה ב-1944) 1910 – מרים רות, סופרת ילדים ישראלית (נפטרה ב-2005) 1921 – חואה גוופנג, שליט הרפובליקה העממית של סין בין 1976 ל-1981 (נפטר ב-2008) 1923 – שמואל וילנברג, פסל וצייר ניצול שואה ישראלי (נפטר ב-2016) 1926 – ג'ון שלזינגר, במאי קולנוע (נפטר ב-2003) 1927 – יהושע ישעיה נויבירט, רב, ראש ישיבה מחבר הספר שמירת שבת כהלכתה (נפטר ב-2013) 1927 – עמוס בן-ורד, עיתונאי ישראלי (נפטר ב-2022) 1927 – ג'ון בראון, שחקנית אנגלייה (נפטרה ב-2022) 1928 – אווה אינגבורג שולץ, שחקנית גרמנייה (נפטרה ב-2022) 1931 – מרדכי דרורי, דיפלומט ישראלי (נפטר ב-2020) 1932 – אהרן אפלפלד, סופר עברי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשמ"ג (נפטר ב-2018) 1933 – אריה רגב, אלוף-משנה בצה"ל, מפקד חטיבת הבקעה (נהרג ב-1968) 1935 – סוני בונו, זמר, מלחין, מפיק מוזיקלי וחבר קונגרס (נפטר ב-1998) 1936 – מישאל חשין, שופט בית המשפט העליון (נפטר ב-2015) 1936 – אליהו ענבל, מנצח תזמורת 1937 – ראובן וימר, פרסומאי, סופר ומתרגם ישראלי 1941 – קים ג'ונג-איל, שליט קוריאה הצפונית (נפטר ב-2011) 1950 – אסתי קוסוביצקי, שחקנית, זמרת ומדבבת ישראלית 1950 – איתן מסורי, זמר, קלידן ומלחין ישראלי 1953 – ניל דאן, פוליטיקאי אמריקאי וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית 1956 – רינה מור, מלכת היופי של ישראל ומיס תבל לשנת 1976 1957 – איזי מן, שדרן, עורך ומגיש תוכניות ברשת ב' של קול ישראל, סופר, כותב מקאמות ומנחה אירועים 1958 – אייס-טי, שחקן אמריקאי 1959 – ג'ון מקנרו, טניסאי אמריקאי 1959 – עירית פרנק, שחקנית ובמאית ישראלית 1964 – בבטו, כדורגלן ומאמן כדורגל ברזילאי 1964 – כריסטופר אקלסטון, שחקן בריטי 1971 – אמנדה הולדן, שחקנית ומנחת טלוויזיה בריטית 1973 – דני לרנר, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע ישראלי 1977 – אבי משולם, מנכ"ל רדיו תל אביב 1978 – גוסטבו בוקולי, כדורגלן עבר ברזילאי-ישראלי 1979 – ולנטינו רוסי, אלוף מרוצי אופנועי גרנד פרי 1986 – דייגו גודין, כדורגלן אורוגוואי 1987 – האשים ת'אביט, שחקן כדורסל טנזני 1989 – אליזבת אולסן, שחקנית קולנוע אמריקאית 1990 – דה ויקנד, זמר קנדי 1994 – אווה מקס, זמרת-יוצרת אמריקאית נפטרו ממוזער\|226x226 פיקסלים\|קית' הרינג 1279 – אפונסו השלישי, מלך פורטוגל (נולד ב-1210) 1390 – רופרכט הראשון, הנסיך הבוחר מפפאלץ (נולד ב-1309) 1391 – יוחנן החמישי פלאילוגוס, קיסר האימפריה הביזנטית (נולד ב-1332) 1531 – יוהנס שטפלר, אסטרונום גרמני, מתמטיקאי, אסטרולוג וכומר (נולד ב-1452) 1536 – חואן דה מריאנה, הוגה דעות וכלכלן ספרדי (נפטר ב-1624) 1560 – ז'אן די בלה, קרדינל ודיפלומט צרפתי (נולד ב-1493) 1858 – צ'ארלס אוגוסטוס פיצרוי, קצין בצבא הבריטי ואריסטוקרט (נולד ב-1796) 1881 – גוסטב נוימן, שחמטאי גרמני (נולד ב-1838) 1899 – פליקס פור, נשיא צרפת במהלך פרשת דרייפוס (נולד ב-1841) 1973 – יהודה משה דנציגר, האדמו"ר מאלכסנדר בארץ ישראל לאחר השואה (נולד ב-1892) 1973 – גאורג פרדיננד דוקוויץ, דיפלומט גרמני, חסיד אומות העולם (נולד ב-1904) 1975 – נורמן טרייגל, היה זמר בס-בריטון אמריקאי (נולד ב-1927) 1990 – קית' הרינג, אמן אמריקאי (נולד ב-1958) 1992 – עבאס מוסאווי, מנהיג החזבאללה (נהרג) (נולד ב-1952) 1992 – ז'אניו קאדרוס, נשיא ברזיל (נולד ב-1917) 1993 – עמוס גוטמן, במאי קולנוע ישראלי (נולד ב-1954) 2003 – אלכסנדר טישמה, סופר סרבי (נולד ב-1924) 2009 – אלבר בארייה, מפיק טלוויזיה צרפתי (נולד ב-1921) 2014 – ישראל שפלר, פילוסוף של המדע ושל החינוך (נולד ב-1923) 2015 – אורי אורבך, עיתונאי, סאטיריקן, סופר, שר וחבר הכנסת מטעם סיעת הבית היהודי (נולד ב-1960) 2015 – לסלי גור, זמרת אמריקאית (נולדה ב-1946) 2016 – בוטרוס בוטרוס ראלי, מזכ"ל האו"ם בשנים 1992–1996 (נולד ב-1922) 2017 – מרדכי ניסן, איש חינוך וחוקר הפסיכולוגיה של המוסר (נולד ב-1934) 2019 – דון ברג, קופץ במוט אמריקאי (נולד ב-1935) 2020 – הארי גרג, כדורגלן ומאמן צפון אירי (נולד ב-1932) 2020 – זואי קולדוול, שחקנית אוסטרלית (נולדה ב-1933) 2021 – ברנרד לאון, רופא קרדיולוג יהודי-אמריקאי ממוצא ליטאי (נולד ב-1921) 2021 – עירית עמיאל, סופרת, משוררת ומתרגמת ישראלית (נולדה ב-1931) 2021 – גוסטבו נובואה, נשיא אקוודור (נולד ב-1937) 2021 – ז'ואן מרגריט, משורר ואדריכל קטלאני (נולד ב-1938) 2022 – יהושע רוזן, מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק (נולד ב-1931) 2024 – אלכסיי נבלני, עורך דין רוסי ופעיל פוליטי (נולד ב-1976) חגים ואירועים החלים ביום זה יום העצמאות של ליטא יום אמנת קיוטו 15 בפברואר – 17 בפברואר פברואר לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ב יו קטגוריה:פברואר	2024-08-26T09:08:44
18 בפברואר	18 בפברואר הוא היום ה-49 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 316 ימים (317 בשנה מעוברת). אירועים היסטוריים ביום זה 1145 – במנזר פרפה בלאציו נבחר ומוסמך אאוגניוס השלישי כאפיפיור, בבחירות שנויות במחלוקת 1162 – לאחר הסכמתו לגרש את אשתו, אגנס מקורטניי, מוכתר אמלריך כמלך ממלכת ירושלים 1229 – נחתם הסכם יפו בין אל כאמל לבין פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה 1268 – קרב וסנברג בין המסדר הליבוני לקואליציה של נסיכים רוסים 1332 – עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה מוביל את כוחותיו למלחמה נגד המוסלמים 1358 – נחתם הסכם זאדר בו ויתרה ונציה על שטחיה במזרח הים האדריאטי 1519 – הרנן קורטס מפליג מקובה לכיבושיו באמריקה 1685 – הצרפתים, בראשות רנה-רובר קוואלייה, אדון לה-סאל, מקימים את פורט סיינט לואיס במפרץ מטגורדה בטקסס ומנסים בכך לאשש את תביעתם לשטח 1815 – מסתיימת מלחמת 1812 בין ארצות הברית ובריטניה לאחר חתימת הסכם גנט 1841 – הפיליבסטר הראשון נערך בסנאט 1885 – הספר הרפתקאותיו של האקלברי פין מאת מארק טוויין יוצא לאור 1873 – וסיל לבסקי, ממנהיגי התחייה הלאומית הבולגרית, מוצא להורג בסופיה על ידי השלטונות העות'מאנים 1921 – מורדים ארמנים משתלטים על ירוואן 1929 – המתיישבים הראשונים מגיעים לנתניה 1930 – גילוי כוכב הלכת הננסי פלוטו 1932 – האימפריה היפנית מקימה מדינת חסות במנצ'וריה בשם מנצ'וקוו, ובראשה פויי 1943 – מלחמת העולם השנייה: צבא אנדרס מגיע לארץ ישראל, ועימו ילדי טהראן 1943 – מוקם גטו שאנגחאי 1947 – שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין מודיע על החזרת המנדט על ארץ ישראל לידי האו"ם 1965 – גמביה זוכה לעצמאות מבריטניה 1969 – תקיפת מטוס אל על בציריך על ידי חוליה של החזית העממית לשחרור פלסטין 2005 – בריטניה אוסרת על ציד שועלים 2006 – 8 פועלים אמריקאים זוכים בפרס הגדול בהיסטוריה של הגרלות הלוטו, 365 מיליון דולר 2010 – נשיא ניז'ר ממדו טנג'ה מודח בהפיכה צבאית 2018 – טיסה 3704 של איראן אסמן איירליינס מתרסקת וכל 66 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו 2021 – הרובר פרסווירנס נוחת בהצלחה על מאדים נולדו ממוזער\|224x224 פיקסלים\|מרי הראשונה, מלכת אנגליה ממוזער\|170x170 פיקסלים\|מילוש פורמן ממוזער\|244x244 פיקסלים\|ג'ון טרבולטה ממוזער\|256x256 פיקסלים\|ד"ר דרה 1201 – נסיר א-דין א-טוסי, איש אשכולות פרסי (נפטר ב-1274) 1372 – אבן חג'ר אל-עסקלאני, חכם הדת אסלאמי (נפטר ב-1449) 1486 – צ'יטניה, תאולוג, נזיר וחסיד בהקטי יוגה (נפטר ב-1534) 1516 – מרי הראשונה מלכת אנגליה (נפטרה ב-1558) 1543 – קרל השלישי, דוכס לורן (נפטר ב-1608) 1559 – איזק קזובון, מלומד קלאסי, בלשן וחוקר כתבי יד (נפטר ב-1614) 1745 – אלסנדרו וולטה, פיזיקאי איטלקי, מפתח הסוללה החשמלית הראשונה (נפטר ב-1827) 1838 – ארנסט מאך, פיזיקאי ופילוסוף אוסטרי-צ'כי (נפטר ב-1916) 1895 – יצחק אולשן, נשיאו השני של בית המשפט העליון (נפטר ב-1983) 1895 – ברוך אגדתי, צייר ורקדן ישראלי, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30 (נפטר ב-1976) 1898 – אנצו פרארי, נהג מרוצים איטלקי (נפטר ב-1988) 1903 – ניקולאי פודגורני, נשיא ברית המועצות (נפטר ב-1983) 1906 – הנס אספרגר, רופא אוסטרי (נפטר ב-1980) 1919 – ג'ק פאלאנס, שחקן קולנוע אמריקני (נפטר ב-2006) 1923 – רעננה מרידור, פרופסור חבר בחוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית (נפטרה ב-2023) 1926 – מאיר כהן-אבידב, פוליטיקאי ישראלי (נפטר ב-2015) 1927 – מייק הררי, בכיר במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (נפטר ב-2014) 1927 – ג'ון וורנר, משפטן ופוליטיקאי אמריקאי (נפטר ב-2021) 1928 – אווה קילפי, משוררת וסופרת פינית 1929 – לן דייטון, היסטוריון צבאי, כותב ספרי בישול וסופר בריטי 1931 – טוני מוריסון, סופרת אמריקאית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1993 (נפטרה ב-2019) 1932 – מילוש פורמן, במאי קולנוע ממוצא צ'כי (נפטר ב-2018) 1933 – יוקו אונו, זמרת, אמנית ואשתו של ג'ון לנון 1933 – בובי רובסון, מאמן כדורגל אנגלי (נפטר ב-2009) 1934 – אודרי לורד, הוגה וחוקרת פמיניסטית אמריקאית (נפטרה ב-1992) 1934 – פאקו רבאן, מעצב אופנה ספרדי (נפטר ב-2023) 1936 – צבי יגנדורף, סופר ומתרגם ישראלי, פרופסור בחוגים לאנגלית ולתולדות התיאטרון באוניברסיטה העברית 1943 – בוריסלב פרבץ, נשיא בוסניה והרצגובינה 1943 – שושה גורן, שחקנית תיאטרון וטלוויזיה ישראלית 1945 – האשם מחאמיד, חבר הכנסת מטעם חד"ש ורע"מ (נפטר ב-2018) 1946 – שמואל (שמיל) גולן, לוחם וקצין בדרגת תא"ל, מפקד ומנהל במשק לשעת חירום (נפטר ב-2020) 1947 – כריסטינה, נסיכת הולנד (נפטרה ב-2019) 1948 – פרנסין שפירו, פסיכולוגית יהודייה-אמריקאית שיצרה ופיתחה את שיטת EMDR (נפטרה ב-2019) 1950 – ג'ון יוז, איש קולנוע אמריקאי (נפטר ב-2009) 1950 – סיביל שפרד, שחקנית אמריקאית 1951 – יצחק פטרבורג, רופא, מומחה ברפואת ילדים, פרופסור ומנהל ישראלי (נפטר ב-2021) 1954 – ג'ון טרבולטה, שחקן קולנוע אמריקאי 1954 – צביקה קרצנר, ראש המחלקה לתסריטאות בבית הספר סם שפיגל בירושלים, תסריטאי, במאי קולנוע, במאי טלוויזיה ומורה לתסריטאות 1958 – רונן בן טל, מפיק סרטים ומוזיקאי 1960 – אילנה אביטל, זמרת ושחקנית ישראלית 1960 – גרטה סקאקי, שחקנית קולנוע אוסטרלית ילידת איטליה 1964 – מאט דילון, שחקן קולנוע אמריקאי 1965 – ד"ר דרה (אנדרה רומל יאנג), ראפר ומפיק מוזיקלי אמריקני 1967 – רוברטו באג'ו, כדורגלן עבר איטלקי 1968 – מולי רינגוולד, שחקנית אמריקאית 1969 – יונתן קוניאק, שחקן טלוויזיה, שחקן תיאטרון ויוצר ישראלי 1971 – קונסטנטין פופה, כדורסלן רומני-ישראלי 1973 – קלוד מקאללה, כדורגלן צרפתי 1974 – יואב אבן, עיתונאי וכתב ישראלי בחדשות 2 1981 – אנדריי קירילנקו, כדורסלן רוסי בליגת ה-NBA 1982 – נילי נאתכו, כדורסלנית ישראלית-צ'רקסית (נפטרה ב-2004) 1985 – עודד כרמלי, משורר, עיתונאי ופעיל חברתי ישראלי 1988 – ביברס נאתכו, כדורגלן ישראלי-צ'רקסי 1994 – ג'יי-הופ, ראפר, זמר יוצר, רקדן ומפיק מוזיקלי דרום קוריאני נפטרו ממוזער\|139x139px\|קובלאי חאן ממוזער\|168x168px\|טימור לנג ממוזער\|164x164px\|מרטין לותר ממוזער\|129x129px\|מיכלאנג'לו ממוזער\|153x153px\|רוברט אופנהיימר 901 – ת'אבת אבן קורה, אסטרונום ומתמטיקאי ערבי (נולד ב-826) 999 – האפיפיור גרגוריוס החמישי (נולד ב-972) 1139 – יארופולק השני, נסיך קייב (נולד ב-1082) 1218 – ברטהולד החמישי, דוכס צרינגן (נולד ב-1160) 1294 – קובלאי חאן, חאן האימפריה המונגולית (נולד ב-1215) 1397 – אנגרן השביעי, אדון קוסי (נולד ב-1339) 1405 – טימור לנג, מייסד האימפריה הטימורית ואבי האומה האוזבקית (נולד ב-1336) 1455 – פרה אנג'ליקו, צייר איטלקי (נולד ב-1395) 1478 – ג'ורג' פלנטג'נט, דוכס קלרנס (נולד ב-1449) 1502 – ידוויגה יגלו, דוכסית בוואריה (נולדה ב-1457) 1535 – היינריך קורנליוס אגריפה, אסטרולוג ואלכימאי גרמני (נולד ב-1486) 1546 – מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית (נולד ב-1483) 1564 – מיכלאנג'לו, אמן איטלקי (נולד ב-1475) 1712 – לואי, דוכס בורגונדיה, דופן צרפת (נולד ב-1682) 1778 – ז'וזף מרי טרא, שר האוצר תחת שלטון לואי החמישה עשר (נולד ב-1715) 1807 – סופי פון לה רוש, סופרת גרמנית (נולדה ב-1730) 1890 – דיולה אנדראשי, ראש ממשלת הונגריה (נולד ב-1823) 1916 – אליסאבטה מלכת רומניה (נולדה ב-1843) 1937 – סרגו אורדז'וניקידזה, חבר הפוליטביורו ומייסד גאורגיה הסובייטית (נולד ב-1886) 1966 – רוברט רוסן, במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע אמריקני זוכה פרס האוסקר על "כל אנשי המלך" (נולד ב-1908) 1967 – רוברט אופנהיימר, פיזיקאי אמריקני, ראש תוכנית מנהטן (נולד ב-1904) 1993 – קארי ואן אריק, מתאבק אמריקאי (נולד ב-1960) 2003 – איסר הראל, מדינאי ישראלי, מאבות קהילת המודיעין הישראלית (נולד ב-1912) 2009 – סולימאן הגדול, זמר ישראלי ומחלוצי השירה בציבור בארץ (נולד ב-1921) 2009 – שמעון ליניאל, פרסומאי ישראלי (נולד ב-1922) 2012 – בנימין ברעם, מלחין ישראלי, מרצה למוזיקה ומבקר מוזיקה (נולד ב-1923) 2013 – יואל זילברג, במאי קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי; זוכה פרס אופיר על מפעל חיים (נולד ב-1927) 2017 – צלה עמידרור, ממפקדות בית"ר ולוחמות אצ"ל ומאסירות אצ"ל שנכלאו על ידי הבריטים בבית הסוהר לנשים בבית לחם (נולדה ב-1916) 2018 – גינתר בלובל, ביולוג גרמני-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (נולד ב-1936) 2020 – איריס ז'ורלט, עיתונאית ובעלת טור ישראלית (נולדה ב-1965) 2021 – יהושע שגיא, ראש אמ"ן, חבר הכנסת, ראש עיריית בת ים ושגריר ישראל בפיליפינים (נולד ב-1933) 2021 – אנדריי מייגקוב, שחקן ובמאי תיאטרון רוסי (נולד ב-1938) 2022 – גבריאל בך, פרקליט המדינה ושופט בית המשפט העליון (נולד ב-1927) 2022 – נפתלי הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקאווא (נולד ב-1928) 2024 – אמיל שופאני, איש ציבור, מחנך, פעיל שלום ואיש דת ערבי-נוצרי בדרגת ארכימנדריט בכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית (נולד ב-1947) 2024 – דני גולן, מאמן כדורגל ישראלי (נולד ב-1959) חגים ואירועים החלים ביום זה גמביה – יום העצמאות 17 בפברואר – 19 בפברואר פברואר לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ב יח קטגוריה:פברואר	2024-04-24T16:25:06
20 בפברואר	20 בפברואר הוא היום ה-51 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 314 ימים (315 בשנה מעוברת). אירועים היסטוריים ביום זה 1472 – נורווגיה מעבירה את איי אורקני ושטלנד לסקוטלנד 1547 – אדוארד השישי מוכתר למלך אנגליה במנזר וסטמינסטר 1810 – הרוסים מדיחים את סולומון השני, מלך אימרתי, ומספחים את ממלכת אימרתי לאימפריה הרוסית 1835 – רעידת אדמה חזקה בצ'ילה 1872 – מוזיאון המטרופוליטן לאמנות נפתח לציבור בניו יורק 1909 – פיליפו תומאזו מארינטי מפרסם בעיתון הצרפתי לה פיגארו את תעודת היסוד והמניפסט של תנועת הפוטוריזם 1922 – הפרלמנט של ליטא המרכזית מאשר את איחוד המדינה עם פולין 1962 – במסגרת תוכנית מרקורי האמריקאית, שיגור מרקורי-אטלס 6. האסטרונאוט ג'ון גלן הפך לאמריקאי הראשון שהקיף את כדור הארץ 1965 – במסגרת תוכנית ריינג'ר האמריקאית, ריינג'ר 8 מגיעה לירח ומצלמת תמונות לפני התרסקות מוצלחת עליו 1973 – התקיים מבצע ברדס 54–55, שכלל פשיטה מהים על בסיסי מחבלים שלחופי טריפולי 1980 – נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, מודיע כי אם ברית המועצות לא תסיג את כוחותיה מאפגניסטן, ארצות הברית תחרים את אולימפיאדת מוסקבה 1997 – הגשושית גלילאו מבצעת יעף ליד הירח אירופה של צדק 1998 – אולימפיאדת נאגנו: המחליקה טרה ליפינסקי זוכה במדליית זהב והופכת לאדם הצעיר ביותר שזכה במדליית זהב במשחקי החורף האולימפיים 2001 – נחיתת משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-98 לאחר בניית חלקים מתחנת החלל הבינלאומית ושהות של 12 יום ו-21 שעות בחלל 2005 – ספרד מאשררת את חוקת האיחוד האירופי 2006 – דייוויד אירווינג נידון ל-3 שנות מאסר על הכחשת השואה 2008 – נחיתת משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-122 לאחר בניית חלקים מתחנת החלל הבינלאומית ושהות של 12 יום ו-18 שעות בחלל 2011 – ההתקוממות בלוב: משטרו של מועמר קדאפי בלוב הרג לפחות 230 מפגינים, ובניין הפרלמנט הוצת נולדו ממוזער\|200x200 פיקסלים\|מוחמד נגיב ממוזער\|217x217 פיקסלים\|גורדון בראון 1844 – לודוויג בולצמן, אבי המכניקה הסטטיסטית (נפטר ב-1906) 1885 – אליס, נסיכת באטנברג, אמו של הנסיך פיליפ דוכס אדינבורו וחסידת אומות העולם (נפטרה ב-1969) 1901 – לואי קאהן, אדריכל אמריקאי (נפטר ב-1974) 1901 – מוחמד נגיב, הנשיא הראשון של מצרים (נפטר ב-1984) 1902 – אנסל אדמס, צלם אמריקני (נפטר ב-1984) 1904 – אלכסיי קוסיגין, מדינאי סובייטי (נפטר ב-1980) 1920 – חיה יוסף, עיתונאית וסופרת ישראלית (נפטרה ב-2021) 1923 – הלן מארי פרי, כימאית אמריקאית (נפטרה ב-2021) 1924 – גלוריה ואנדרבילט, אמנית, סופרת ומעצבת אופנה אמריקאית (נפטרה ב-2019) 1924 – משה ורטמן, חבר הכנסת מטעם המערך (נפטר ב-2011) 1925 – רוברט אלטמן, במאי קולנוע וטלוויזיה אמריקאי (נפטר ב-2006) 1925 – רבקה בסמן בן-חיים, משוררת יידיש ומורה ישראלית (נפטרה ב-2023) 1926 – ריצ'רד מת'סון, סופר אמריקאי ותסריטאי, בעיקר בפנטזיה, ספרות אימה, ומדע בדיוני (נפטר ב-2013) 1926 – בוב ריצ'רדס, אתלט אמריקאי (נפטר ב-2023) 1927 – סידני פואטייה, שחקן קולנוע אמריקאי (נפטר ב-2022) 1927 – אורי בידץ, אלוף-משנה בצה"ל 1928 – ג'ין קנדי סמית', דיפלומטית, אקטיביסטית, הומניטרית וסופרת אמריקאית (נפטרה ב-2020) 1929 – רפי רמון, מייסד התערוכה הבינלאומית לחקלאות וטכנולוגיה "אגריטך" 1931 – אהרן אביתר, פרופסור לגיאופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, פעיל שלום וזכויות אדם ויו"ר אמנסטי ישראל (נפטר ב-2021) 1934 – בינה אופק, סופרת, עורכת ומתרגמת ישראלית (נפטרה ב-2024) 1937 – ננסי וילסון, מוזיקאית ג'אז אפרו-אמריקאית (נפטרה ב-2018) 1938 – שושנה ריבנר, שחיינית, ישראלית השתתפה באולימפיאדת מלבורן (נפטרה ב-2007) 1939 – אריה סתיו, עורך כתב העת נתיב 1940 – ג'ימי גריבס, כדורגלן אנגלי ששיחק בעמדת החלוץ (נפטר ב-2021) 1941 – באפי סיינט-מארי, מוזיקאית, מפיקה, אמנית ומחנכת ילידית-קנדית 1943 – מייק לי, במאי קולנוע בריטי 1944 – יעקב פרי, שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, ראש השב"כ, מנהל ואיש עסקים 1944 – וילם ואן הנחם, כדורגלן הולנדי 1945 – עמרם מצנע, איש צבא, ראש עיריית חיפה ויו"ר מפלגת העבודה 1946 – ברנדה בלתין, שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אנגלייה 1947 – פיטר אוזגוד, כדורגלן אנגלי (נפטר ב-2006) 1947 – דוד דגן, שופט כדורסל בינלאומי (נפטר ב-2019) 1949 – מוטי צבירן, דוקטור לרפואת שיניים, מהפנט וסופר (נפטר ב-2019) 1949 – איוונה טראמפ, אשת עסקים צ'כית-אמריקאית, סופרת ודוגמנית ואשתו הראשונה של דונלד טראמפ (נפטרה ב-2022) 1951 – גורדון בראון, מדינאי בריטי 1953 – גאטאן דוגה, דייל הומוסקסואל קנדי (נפטר ב-1984) 1954 – פטי הרסט, קורבן חטיפה, שכנראה לקתה בתסמונת סטוקהולם 1960 – מאיר לויה, מאמן שחייה ישראלי 1962 – ברוריה אלבק, מלהקת, שחקנית ואשת עסקים ישראלית 1963 – צ'ארלס בארקלי, כדורסלן אמריקאי 1965 – יסמין גמליאל, זמרת, מדבבת ומורה לפיתוח קול 1966 – סינדי קרופורד, דוגמנית על אמריקאית 1967 – קורט קוביין, סולן להקת נירוונה (נפטר ב-1994) 1968 – אלדד יניב, עורך דין, עיתונאי ויועץ פוליטי ישראלי 1969 – סינישה מיכאילוביץ', כדורגלן ומאמן כדורגל (נפטר ב-2022) 1975 – סגיב כהן, מלחין, פזמונאי וזמר ישראלי 1977 – סטפון מרבורי, כדורסלן אמריקאי 1980 – אלדד פריבס, מדבב ושחקן טלוויזיה קולנוע ותיאטרון ישראלי 1984 – טרוור נואה, קומיקאי ומנחה טלוויזיה דרום-אפריקאי 1987 – מיטל גל סויסה, שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית 1987 – מיילס טלר, שחקן אמריקאי ממוצא יהודי 1988 – ריהאנה, זמרת ילידת ברבדוס 1988 – טהוניה רובל, דוגמנית ישראלית 1994 – איתי ג'רופי, זמר ומדבב ישראלי 1996 – מייבל, זמרת-יוצרת שוודית-בריטית 1998 – גרייסי, זמרת-יוצרת בריטית 2000 – כרישטוף מילאק, שחיין הונגרי, סגן אלוף עולם 2003 – אוליביה רודריגו, זמרת ושחקנית אמריקאית נפטרו ממוזער\|241x241 פיקסלים\|יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ממוזער\|244x244 פיקסלים\|פרדריק דאגלס 1054 – יארוסלאב הראשון, נסיך קייב (נולד ב-978) 1194 – טנקרד, מלך סיציליה (נולד ב-1138) 1258 – אל-מסתעצם הראשון, ח'ליף עבאסי (נולד ב-1212) 1408 – הנרי פרסי, הרוזן הראשון מנורת'מברלנד (נולד ב-1341) 1431 – האפיפיור מרטינוס החמישי (נולד ב-1368) 1513 – הנס, מלך דנמרק (נולד ב-1455) 1790 – יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (נולד ב-1741) 1806 – פאבל ציציאנוב, הנציב העליון של מלכות המשנה של הקווקז (נולד ב-1754) 1832 – ג'ון וייט, מנתח ואספן בוטני אירי (נולד ב-1756) 1835 – יהודה לייב קארלבורג, רב גרמני (נולד ב-1765) 1895 – פרדריק דאגלס, לוחם זכויות האדם ומדינאי אפרו-אמריקני (נולד ב-1818) 1907 – אנרי מואסאן, כימאי יהודי-צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה (נולד ב-1852) 1920 – רוברט פירי, מגלה ארצות אמריקאי (נולד ב-1856) 1930 – חביבה מסיכה, זמרת ושחקנית תיאטרון יהודיה-תוניסאית (נולדה ב-1899) 1936 – מקס שרק, שחקן קולנוע גרמני (נולד ב-1879) 1960 – לנרד וולי, ארכאולוג בריטי (נולד ב-1880) 1966 – צ'סטר נימיץ, מפקד הצי האמריקני באוקיינוס השקט בעת מלחמת העולם השנייה (נולד ב-1885) 1970 – סופי טרדוול, מחזאית ועיתונאית אמריקאית (נולדה ב-1885) 1972 – מריה גופרט-מאייר, פיזיקאית, כלת פרס נובל לפיזיקה 1963 (נולדה ב-1906) 1974 – מטילדה הידאלגו, רופאה, משוררת ואקטיביסטית אקוודוריאנית (נולדה ב-1889) 1976 – רנה קאסן, משפטן יהודי-צרפתי, חתן פרס נובל לשלום (נולד ב-1887) 1990 – ורדינה שלונסקי, מלחינה ופסנתרנית ישראלית (נולדה ב-1905) 1996 – סולומון אש, פסיכולוג (נולד ב-1907) 1996 – טורו טאקמיצו, מלחין וסופר יפני (נולד ב-1930) 2005 – האנטר סטוקטון תומפסון, סופר ועיתונאי אמריקאי (נולד ב-1937) 2010 – אלכסנדר הייג, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי (נולד ב-1924) 2017 – ויטאלי צ'ורקין, דיפלומט ושגריר רוסי (נולד ב-1952) 2019 – יצחק קעטבי, ראש מועצת קריית עקרון (נולד ב-1936) 2021 – מאורו בלוג'י, כדורגלן איטלקי ששיחק בעמדת הבלם (נולד ב-1950) 2022 – פטר מירום, צלם ישראלי (נולד ב-1919) 2022 – משה סחר, פזמונאי, משורר ביידיש ובעברית, מתרגם וצייר ישראלי (נולד ב-1928) 2022 – מיכאל קורינאלדי, עורך דין ישראלי ופרופסור למשפטים (נולד ב-1938) 2022 – יוחנן הרסון, צייר, פסל, תפאורן ושחקן ישראלי (נולד ב-1950) 2022 – אלכסנדר סידורנקו, שחיין מאוקראינה שהתחרה עבור ברית המועצות (נולד ב-1960) 2024 – אריאלה שביד, צלמת ואמנית ישראלית (נולדה ב-1944) 2024 – אנדראס ברמה, כדורגלן גרמני (נולד ב-1960) חגים ואירועים החלים ביום זה 19 בפברואר – 21 בפברואר פברואר לוח אירועים שנתי יום הצדק החברתי הבינלאומי קישורים חיצוניים ב כ קטגוריה:פברואר	2024-07-25T13:11:06
21 בפברואר	21 בפברואר הוא היום ה-52 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 313 ימים (314 בשנה מעוברת). אירועים היסטוריים ביום זה 1431 – תחילת משפטה של ז'אן ד'ארק 1543 – קרב ויינה דגה בין כוח אתיופי-פורטוגלי נוצרי לבין כוחות סולטנות אדאל המוסלמית, עם תגבורת עות'מאנית 1804 – ריצ'רד טרוויתיק מדגים לראשונה נסיעה של קטר רכבת 1842 – נרשם פטנט על מכונת התפירה 1848 – קרל מרקס מפרסם את המניפסט הקומוניסטי 1878 – ספר הטלפונים הראשון מתפרסם בניו הייבן, קונטיקט 1916 – תחילתו של קרב ורדן במלחמת העולם הראשונה 1945 – מלחמת העולם השנייה: מטוסי קמיקזה של צבא יפן מטביעים את הספינה ים ביסמרק (CVE-95) (הצי האמריקני) ופוגעים בנושאת המטוסים סרטוגה (CV-3) (הצי האמריקני) 1946 – כוחות בריטים מגיעים ליפן על מנת לפקח על פירוק הצבא ותעשיית הנשק 1953 – פרנסיס קריק ג'יימס ווטסון ורוזלינד פרנקלין מגלים את מבנה ה-DNA 1958 – מצרים וסוריה כרפובליקה הערבית המאוחדת בוחרות את גמאל עבד אל נאצר לנשיא המדינה המאוחדת 1960 – העסקים הפרטיים בקובה מולאמים 1970 – פיגוע בטיסת סוויסאייר 330 משווייץ לישראל. המטוס מתרסק ו-47 איש נהרגים, מהם 15 ישראלים 1972 – מתחיל ביקור ניקסון בסין 1972 – במסגרת תוכנית לונה הסובייטית, הגשושית לונה 20, נוחתת בהצלחה על הירח לקראת לקיחת דגימות והחזרתן לכדור הארץ 1973 – חיל האוויר מפיל מטוס לובי שחדר לתחומי מדינת ישראל ולא הזדהה 1994 – הגשושית האמריקאית קלמנטיין נכנסה למסלול סביב הירח 1995 – סטיב פוסט הוא האדם הראשון שחוצה את האוקיינוס השקט בכדור פורח 1996 – שיגור החללית סויוז TM-23 לתחנת החלל מיר 1997 – נחיתת משימת מעבורת החלל דיסקברי STS-82 לאחר משימת שירות לטלסקופ החלל האבל ושהות מצטברת של כמעט 10 ימים 2008 – ארצות הברית משגרת טיל SM-3 אשר משמיד את הלווין USA 193 במסגרת מבצע קרח שרוף, בתגובה על ניסוי נשק נגד לוויינים סיני 2011 – רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ' שבניו זילנד גורמת למותם של 181 בני אדם ולנזק עצום לעיר קרייסטצ'רץ', השנייה בגודלה במדינה 2019 – הגשושית היפנית היאבוסה 2 מבצעת נחיתה ראשונה על האסטרואיד ריוגו כדי לקחת דגימות מהקרקע נולדו ממוזער\|222x222 פיקסלים\|פיוטר השלישי 1484 – יואכים הראשון, הנסיך הבוחר מברנדנבורג (נפטר ב-1535) 1728 – פיוטר השלישי, צאר האימפריה הרוסית (נפטר ב-1762) 1791 – קארל צ'רני, מלחין ופסנתרן אוסטרי (נפטר ב-1857) 1794 – סנטה אנה, שליט מקסיקו (נפטר ב-1876) 1805 – אנג'לינה גרימקה, מתנגדת עבדות, סופרג'יסטית ופעילה פוליטית (נפטרה ב-1879) 1836 – ליאו דליב, מלחין צרפתי (נפטר ב-1891) 1875 – ז'אן לואיז קלמן, האישה המבוגרת ביותר בהיסטוריה (נפטרה ב-1997) 1893 – אנדרס סגוביה, גיטריסט קלאסי ספרדי (נפטר ב-1987) 1902 – דב סדן, חוקר ספרות, חתן פרס ישראל וחבר הכנסת מטעם המערך (נפטר ב-1989) 1903 – דורותיאה נף, שחקנית וחסידת אומות העולם (נפטרה ב-1986) 1903 – אנאיס נין, סופרת קובנית-צרפתית (נפטרה ב-1977) 1910 – אהרן בראנד, רופא (נפטר ב-1977) 1919 – קהת שור, מאמן קליעה ישראלי וחבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (נפטר ב-1972) 1921 – ג'ון רולס, פילוסוף אמריקאי (נפטר ב-2002) 1921 – יעקב סיקא אהרוני, לוחם אצ"ל, פובליציסט, מחנך וסופר (נפטר ב-2022) 1923 – בלה שיקי, פסנתרן הונגרי (נפטר ב-2020) 1924 – רוברט מוגאבה, נשיא זימבבואה (נפטר ב-2019) 1925 – סם פקינפה, במאי קולנוע אמריקאי (נפטר ב-1984) 1925 – ג'ק רמזי, מאמן כדורסל אמריקאי (נפטר ב-2014) 1926 – דורותיאה ליביו, זמרת אופרטה, מוזיקה קלה ומיוזיק-הול שהייתה פופולרית בישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20 (נפטרה ב-2023) 1927 – אובר דה ז'יבנשי, מעצב אופנה צרפתי ומייסד בית האופנה ז'יבנשי (נפטר ב-2018) 1933 – נינה סימון, זמרת ומוזיקאית (נפטרה ב-2003) 1933 – בוב רפלסון, במאי קולנוע אמריקאי וכותב (נפטר ב-2022) 1934 – דוד אבידן, משורר, צייר, איש-קולנוע, פובליציסט ומחזאי ישראלי (נפטר ב-1995) 1934 – רו מקלנהן, שחקנית אמריקאית (נפטרה ב-2010) 1937 – רון קלארק, אתלט אוסטרלי (נפטר ב-2015) 1937 – האראלד החמישי, מלך נורווגיה 1940 – ג'ון לואיס, פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הדמוקרטית (נפטר ב-2020) 1942 – מיכאל רייך, משורר וסופר ישראלי 1943 – דייוויד גפן, איש עסקים אמריקאי שייסד את גפן רקורדס 1943 – איריס פרוש, פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1945 – זאב ליבנה, אלוף בצה"ל, ראש מפקדת חילות השדה, מפקדו הראשון של פיקוד העורף, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ונספח צה"ל בארצות הברית (נפטר ב-2013) 1946 – אלן ריקמן, שחקן בריטי (נפטר ב-2016) 1948 – ראובן פדהצור, קברניט בחברת התעופה "ארקיע" ופרשן לענייני ביטחון בעיתון "הארץ" ובגלי צה"ל (נפטר ב-2014) 1948 – אלי מגן, זמר ונגן קונטרבס וגיטרה בס ישראלי 1949 – רוני הלסטרום, כדורגלן שוודי ששיחק בעמדת השוער (נפטר ב-2022) 1949 – ג'ני מסטוראקי, משוררת ומתרגמת יווניה (נפטרה ב-2024) 1951 – עוזי פרס, במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע ישראלי (נפטר ב-1992) 1952 – ויטאלי צ'ורקין, דיפלומט ושגריר רוסי (נפטר ב-2017) 1954 – שמעון פרנס, איש תקשורת ישראלי 1954 – בטי רוקאווי, אשת אופנה ישראלית 1955 – קלסי גראמר, שחקן 1958 – מרי צ'ייפין קרפנטר, זמרת-יוצרת אמריקאית 1962 – דייוויד פוסטר וולאס, סופר אמריקאי שזכה בפרסים ספרותיים רבים (נפטר ב-2008) 1962 – אליעזר זנדברג, שר וחבר הכנסת מטעם צומת ושינוי 1964 – יובל רותם, דיפלומט ישראלי 1964 – סקוט קלי ומארק קלי אסטרונאוטים אמריקאיים, טייסים ותאומים זהים 1967 – עודד דוידוף, במאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי 1977 – סטיב פרנסיס, כדורסלן אמריקאי 1977 – יוסי טרבלוס, סטנדאפיסט ישראלי 1979 – ג'ניפר לאב יואיט, שחקנית אמריקאית 1986 – דריה אולו, זמרת טורקית 1987 – אליוט פייג', שחקן קנדי 1988 – דונטה גרין, כדורסלן אמריקאי 1988 – ניתאי הרשקוביץ, פסנתרן ג'אז ישראלי 1996 – סופי טרנר, שחקנית בריטית (משחקי הכס) 1998 – עדן דרסו, ראפרית, זמרת ופזמונאית ישראלית נפטרו ממוזער\|197x197 פיקסלים\|ברוך שפינוזה ממוזער\|223x223 פיקסלים\|פרדריק בנטינג 4 – גאיוס קיסר, אציל רומאי מהשושלת היוליו-קלאודית (נולד ב-20 לפנה"ס) 1437 – ג'יימס הראשון, מלך סקוטלנד (נולד ב-1394) 1513 – ה יוליוס השני (נולד ב-1443) 1543 – אחמד אבן איברהים אל-גאזי, אימאם ושליטה של סולטנות אדאל (נולד ב-1506) 1677 – ברוך שפינוזה, פילוסוף יהודי-הולנדי (נולד ב-1632) 1728 – יחיאל מיכל חסיד, רבה של ברלין ושל פרנקפורט על האודר (נולד 1670) 1845 – שלום הכהן, משורר עברי (נולד ב-1771) 1846 – דוב בעריש הרציגר, רבה של העיר בנדין בפולין 1852 – ניקולאי גוגול, סופר (נולד ב-1809) 1894 – גוסטב קייבוט, צייר צרפתי מזרם האימפרסיוניזם (נולד ב-1848) 1919 – מרי אדוארדס ווקר, פמיניסטית ומתנגדת עבדות אמריקאית, נכלאה בהאשמת ריגול במלחמת האזרחים האמריקנית, האישה היחידה שקיבלה את מדליית הכבוד (נולדה ב-1832) 1919 – קורט אייזנר, מדינאי יהודי-גרמני (נרצח) (נולד ב-1867) 1926 – האיקה קמרלינג אונס, פיזיקאי הולנדי (נולד ב-1853) 1934 – אוגוסטו ססאר סנדינו, מנהיג המרד בניקרגואה נגד הנוכחות האמריקאית (הוצא להורג) (נולד ב-1895) 1941 – פרדריק בנטינג, מגלה האינסולין (נהרג בתאונת מטוס) (נולד ב-1891) 1965 – מלקולם אקס, מנהיג אפרו אמריקאי ולוחם למען זכויות השחורים (נרצח) (נולד ב-1925) 1969 – איציק מאנגר, משורר, מחזאי וסופר יידיש (נולד ב-1901) 1971 – ירחמיאל צימבל, חלוץ ציוני וחקלאי, מלוחמי מאורעות תל-חי (נולד ב-1900 לערך) 1982 – גרשם שלום, חוקר קבלה, מיסטיקה ושבתאות (נולד ב-1897) 1984 – מיכאיל שולוחוב, סופר רוסי, חתן פרס נובל לספרות (נולד ב-1905) 1987 – מאיר יערי, מראשי השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ומפ"ם (נולד ב-1897) 1989 – משה אונא, מראשי הקיבוץ הדתי וחבר הכנסת מטעם המפד"ל (נולד ב-1902) 1995 – רוברט בולט, מחזאי ותסריטאי אנגלי (נולד ב-1924) 1999 – גרטרוד עליון, ביוכימאית אמריקאית, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1988 (נולדה ב-1918) 2008 – גדעון שמר, שחקן, במאי, מפיק, מדבב וקריין ישראלי (נולד ב-1928) 2009 – איליה פיאטצקי-שפירו, חתן פרס ישראל לחקר המתמטיקה (נולד ב-1929) 2016 – שושנה צחור, מפיקה בטלוויזיה החינוכית (נולדה ב-1925) 2018 – רבקה מגן, סופרת ילדים, מורה ומפקחת חינוכית (נולדה ב-1934) 2019 – הילדה צאדק, זמרת סופרן אופראית יהודיה-גרמניה-ישראלית (נולדה ב-1917) 2020 – יונה פרידמן, אדריכל והוגה צרפתי-ישראלי בתחום האדריכלות ותכנון ערים (נולד ב-1923) 2020 – שלמה אהרונסון, היסטוריון, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקר שואה ישראלי (נולד ב-1936) 2021 – יחיעם פדן, חוקר, סופר, עורך ומתרגם ישראלי (נולד ב-1947) 2022 – ישעיהו לזרסון, תת-אלוף, ראש להק כוח האדם (נולד ב-1927) 2022 – נאוה ארד, חברת הכנסת מטעם המערך ומפלגת העבודה (נולדה ב-1938) 2023 – נדיה טילר, שחקנית אוסטרית (נולדה ב-1929) 2023 – אמנסיו אמארו, כדורגלן ספרדי (נולד ב-1939) 2024 – רוז'ה גימן, רופא ומדען מוח צרפתי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (נולד ב-1924) חגים ואירועים החלים ביום זה אונסק"ו מציינת את יום שפת האם הבינלאומי 20 בפברואר – 22 בפברואר פברואר לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ב כא קטגוריה:פברואר	2024-07-31T04:40:55
22 בפברואר	22 בפברואר הוא היום ה-53 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 312 ימים (313 בשנה מעוברת). אירועים היסטוריים ביום זה 705 – קיסרית סין וו דזה טיין מוותרת על כס המלוכה, ושושלת טאנג חוזרת לשלטון 1656 – הקדשת בית הקברות היהודי של קהילת שארית ישראל הראשון בצפון אמריקה, בניו יורק 1819 – ספרד מוכרת את פלורידה לארצות הברית 1914 – מלחמת השפות: חברת "עזרה" מודיעה כי שפת הלימוד בטכניון שעתיד לקום תהיה עברית 1921 – הטוגרוג נקבע כמטבע הרשמי של מונגוליה 1934 – חנוכת אנדרטת האריה השואג בתל חי 1943 – אנשי הוורד הלבן מוצאים להורג בגרמניה 1948 – הפיגוע ברחוב בן-יהודה – חיילים בריטים מפוצצים מכונית תופת ברחוב בן-יהודה בירושלים ומביאים למותם של 58 אנשים ולפציעתם של 130 1948 – מוקמת חטיבת גולני 1958 – נשיאי סוריה ומצרים חותמים על ההסכם להקמת הרפובליקה הערבית המאוחדת 1963 – ניתן פסק הדין בבג"ץ פונק שלזינגר, שקבע כי על פקיד הרישום במשרד הפנים לרשום נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל 1966 – משגר הווסחוד הסובייטי משגר את קוסמוס 100 לוויין שהכיל צמחים ניסויים ביולוגיים ושני כלבים לטיסה של 22 יום, שיא בטיסות של כלבים (שגם נחתו בשלום) 1971 – "מועצת העם" הסורית ממנה את חאפז אל-אסד לנשיא סוריה 1972 – במסגרת תוכנית לונה הסובייטית, הגשושית לונה 20, ממריאה בהצלחה מהירח עם דגימות מהקרקע להחזרה לכדור הארץ 1976 – ישראל מפנה את מעברי המיתלה והגידי ומוסרת אותם לידי האו"ם. בכך הושלם הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1979 – סנט לוסיה זוכה לעצמאות מלאה מבריטניה 1987 – מטוס האיירבוס A320 מוטס לראשונה בטיסת ניסוי 1996 – שיגור משימת מעבורת החלל קולומביה STS-75, לבדיקת מערכת המקושרת בחבל לחללית. בצוות שני אסטרונאוטים יהודיים ג'ף הופמן וסקוט הורוביץ שקיבעו מזוזה על תא השינה המשותף שלהם במעבורת 1997 – מדענים בסקוטלנד מדווחים על שיבוטה של הכבשה דולי 2000 – נחיתת מעבורת החלל אנדוור STS-99 לאחר שהות של 11 ימים בחלל 2000 – הגשושית גלילאו מבצעת יעף ליד איו, ירח של צדק 2002 – ז'ונאס סאווימבי, מנהיג המורדים באנגולה, נהרג במארב של כוחות הממשלה 2004 – 8 הרוגים בפיגוע התאבדות באוטובוס סמוך לגן פעמון הדרור בירושלים 2006 – הפיגוע במסגד אל-עסכרייה: ארגון טרור סוני מפעיל מטעני חבלה במסגד השיעי אל אסקרייה בעיראק והורג למעלה מ-120 מתפללים 2010 – נחיתת מעבורת החלל אנדוור STS-130 לאחר משימה בתחנת החלל הבינלאומית ושהות מצטברת של 13 ימים ו-18 שעות 2011 – רעידת אדמה בעוצמה 6.3 בסולם ריכטר פקדה את העיר קרייסטצ'רץ' שבניו זילנד, גורמת לנזק רב בעיר ולמותם של לפחות 65 אנשים 2014 – ניצחון לאופוזיציה באוקראינה במהומות ה-יברומאידן: הפרלמנט הדיח את הנשיא ויקטור ינוקוביץ', ושחרר מהכלא את ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו 2017 – הודעת נאס"א על גילוי מערכת כוכבי לכת סביב הכוכב TRAPPIST-1 ובה שבעה כוכבי לכת סלעיים באזור ישיב 2019 – הגשושית הישראלית בראשית, שפותחה על ידי עמותת SpaceIL, משוגרת מנמל החלל קייפ קנוורל אל הירח, על גבי משגר הלוויינים פלקון 9 נולדו ממוזער\|200x200px\|רש"י ממוזער\|170x170px\|שארל השביעי ממוזער\|170x170px\|ג'ורג' וושינגטון ממוזער\|174x174px\|ארתור שופנהאואר ממוזער\|162x162px\|יהונתן גפן ממוזער\|192x192px\|קייס סעיד 1040 – רש"י, גדול פרשני התלמוד והמקרא בימי הביניים (נפטר ב-1105) 1403 – שארל השביעי מלך צרפת (נפטר ב-1461) 1440 – לסלו החמישי, מלך הונגריה (נפטר ב-1457) 1514 – שאה תהמאספ הראשון (נפטר ב-1576) 1530 – משה איסרליש, פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף (נפטר ב-1572) 1732 – ג'ורג' וושינגטון, נשיאה הראשון של ארצות הברית (נפטר ב-1799) 1788 – ארתור שופנהאואר, פילוסוף גרמני (נפטר ב-1860) 1828 – מיכה יוסף לבנזון (מיכ"ל), משורר יהודי מתנועת ההשכלה (נפטר ב-1852) 1840 – אוגוסט בבל, ממייסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (נפטר ב-1913) 1857 – רוברט באדן-פאואל, מייסד תנועת הצופים (נפטר ב-1941) 1857 – היינריך רודולף הרץ, פיזיקאי יהודי-גרמני (נפטר ב-1894) 1864 – ז'יל רנר, סופר צרפתי (נפטר ב-1910) 1887 – סבלי גריגורייביץ' טרטקובר, רב אמן בשחמט (נפטר ב-1956) 1892 – עדנה סנט וינסנט מיליי, משוררת, מחזאית ופמיניסטית אמריקאית (נפטרה ב-1950) 1896 – פיטר טשייני, סופר מתח בריטי (נפטר ב-1951) 1901 – דוד מרכוס, איש צבא יהודי-אמריקאי ומאנשי מח"ל (נהרג ב-1948) 1908 – ג'ון מילס, שחקן קולנוע ותיאטרון אנגלי (נפטר ב-2005) 1909 – אלכסנדר פצ'רסקי, מנהיג המרד במחנה ההשמדה סוביבור בשנת 1943 (נפטר ב-1990) 1918 – רוברט וודלו, האדם הגבוה בהיסטוריה (נפטר ב-1940) 1921 – ג'ולייטה מזינה, שחקנית קולנוע איטלקייה (נפטרה ב-1994) 1922 – סמי עופר, איש עסקים ונדבן ישראלי (נפטר ב-2011) 1922 – נסים גאון, תעשיין, איש עסקים ונדבן שווייצרי ממוצא יהודי (נפטר ב-2022) 1928 – פול דולי, שחקן, תסריטאי, סטנדאפיסט, מדבב וקומיקאי אמריקאי 1932 – טד קנדי, פוליטיקאי אמריקאי (נפטר ב-2009) 1933 – שלמה לוין, שופט והמשנה לנשיא בית המשפט העליון 1933 – שילה הנקוק, שחקנית וסופרת אנגלייה 1934 – לינדה קריסטל, שחקנית ארגנטינאית-אמריקאית (נפטרה ב-2020) 1936 – ג'. מייקל בישופ, אימונולוג ומיקרוביולוג אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה 1938 – רפי לוי, כדורגלן ישראלי (נפטר ב-2021) 1940 – ג'וליאן שגרן, שחקן, קומיקאי, במאי תיאטרון ופנטומימאי ישראלי 1940 – צ'ט ווקר, כדורסלן אמריקאי (נפטר ב-2024) 1943 – אדוארד לימונוב, עיתונאי, סופר ומשורר ופעיל פוליטי רוסי (נפטר ב-2020) 1943 – הורסט קהלר, נשיא גרמניה 1944 – טום אוקר, טניסאי יהודי-הולנדי 1944 – ג'ונתן דמי, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע אמריקאי 1944 – רוברט קרדישיאן, עורך דין ואיש עסקים אמריקאי 1947 – יהונתן גפן, משורר, מחזאי, סופר, פזמונאי, פובליציסט, מתרגם וסאטיריקן ישראלי (נפטר ב-2023) 1948 – רפי תבור, שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי 1949 – ניקי לאודה, נהג מרוצים וטייס אוסטרי (נפטר ב-2019) 1950 – לני קור, זמרת ויוצרת הולנדית-יהודייה, זוכת אירוויזיון 1969 (אירוויזיון בו זכו 4 מדינות) כנציגת הולנד 1950 – ג'וליוס אירווינג, "ד"ר ג'יי", כדורסלן אמריקאי 1950 – ג'ולי וולטרס, שחקנית בריטית 1956 – מוטי יוגב, אל"ם במיל' וחבר הכנסת. בעבר שימש מזכ"ל בני עקיבא 1958 – קייס סעיד, נשיא תוניסיה ה-6 ופרופסור למשפט חוקתי לשעבר 1962 – סטיב ארווין, מומחה לחיות בר, חובב טבע אוסטרלי ומנחה תוכנית טלוויזיה (נהרג ב-2006) 1964 – גל זייד, שחקן, במאי תיאטרון, במאי טלוויזיה ותסריטאי ישראלי 1967 – ג'וני שועלי, זמר, נגן וכותב שירים ישראלי 1967 – אבי גבאי, פוליטיקאי ישראלי 1967 – ברק עטר, שחיין ישראלי ופעיל בקהילת הלהט"ב 1972 – מייקל צ'אנג, טניסאי אמריקאי 1972 – חיים רביבו, כדורגלן ישראלי 1973 – שותא ארבלדזה, כדורגלן גאורגי 1974 – ג'יימס בלאנט, זמר ומוזיקאי בריטי 1975 – דרו בארימור, שחקנית אמריקאית 1978 – הדר רצון-רותם, שחקנית ישראלית 1980 – מאיה אברהם, זמרת ישראלית 1987 – איתי שכטר, כדורגלן ישראלי 1988 – ז'ונתן בורלה, אתלט בלגי 1999 – טוני ברמן, מדבב מנחה ושחקן ישראלי נפטרו ממוזער\|222x222 פיקסלים\|אמריגו וספוצ'י ממוזער\|233x233 פיקסלים\|הברון מינכהאוזן ממוזער\|170x170 פיקסלים\|אנדי וורהול 606 – האפיפיור סאביניאנוס (נולד ב-530 בערך) 1072 – פטרוס דמיאנוס, קרדינל, קדוש קתולי ומורה של הכנסייה (נולד ב-1007) 1371 – דייוויד השני, מלך סקוטלנד (נולד ב-1324) 1512 – אמריגו וספוצ'י, מגלה ארצות איטלקי (נולד ב-1454) 1721 – יוהאן כריסטוף באך, מלחין גרמני (נולד ב-1671) 1797 – הברון מינכהאוזן, אציל גרמני ומספר סיפורים (נולד ב-1720) 1875 – צ'ארלס לייל, גאולוג סקוטי (נולד ב-1797) 1888 – אנה קינגספורד, רופאה אנגלייה, צמחונית, מתנגדת לניסויים בבעלי חיים, ופעילה למען זכויות נשים (נולדה ב-1846) 1911 – פרנסס הרפר, פעילה למען ביטול העבדות ופעילה חברתית, סופרג'יסטית, משוררת וסופרת אפרו-אמריקאית (נולדה ב-1825) 1913 – פרדינן דה-סוסיר, בלשן שווייצרי (נולד ב-1857) 1922 – אהרן דוד גורדון, הוגה ציוני (נולד ב-1856) 1923 – דמדין סוחבאטאר, מצביא מונגולי (נולד ב-1893) 1942 – שטפן צווייג, סופר אוסטרי-יהודי (נולד ב-1881) 1943 – הנס שול, בין מקימי ומנהיגי תנועת התנגדות גרמנית לנאציזם בשם הוורד הלבן (נולד ב-1918) 1943 – סופי שול, חברה בתנועת התנגדות גרמנית לנאציזם בשם הוורד הלבן (נולדה ב-1922) 1965 – פליקס פרנקפורטר, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית (נולד ב-1882) 1972 – פאול גרינינגר, מחסידי אומות העולם (נולד ב-1891) 1973 – קטינה פקסינו, שחקנית יווניה זוכת פרס אוסקר וגלובוס הזהב (נולדה ב-1900) 1975 – מרדכי נמיר, מזכ"ל ההסתדרות, ראש עיריית תל אביב, שר וחבר הכנסת מטעם מפא"י (נולד ב-1897) 1978 – מרדכי מקלף, הרמטכ"ל השלישי של צה"ל (נולד ב-1920) 1983 – אדריאן בולט, מנצח אנגלי (נולד ב-1889) 1987 – אנדי וורהול, צייר אמריקאי (נולד ב-1928) 1998 – אברהם ריביקוף, פוליטיקאי יהודי-אמריקאי (נולד ב-1910) 2009 – דן סממה, עיתונאי ישראלי (נולד ב-1948) 2010 – מנחם פרוש, פוליטיקאי ישראלי ממפלגת יהדות התורה (נולד ב-1916) 2015 – יהושע צפריר, אמן ומשורר ישראלי (נולד ב-1927) 2016 – יוחנן סופר, אדמו"ר מערלוי (נולד ב-1923) 2020 – מייק יוז, נהג פעלולן, שנודע כמאמין בתאוריית הקונספירציה של כדור הארץ השטוח ופעיל בולט בקהילת הארץ השטוחה (נולד ב-1955) 2022 – רות באום, סופרת ועיתונאית יהודייה שפרסמה וכתבה ביידיש ובפולנית (נולדה ב-1922) חגים ואירועים החלים ביום זה סנט לוסיה – יום העצמאות ארגון הצופים העולמי חוגג את "יום באדן-פאואל" או "יום המייסדים" מכיוון שזהו יום ההולדת המשותף למקים תנועת הצופים רוברט באדן-פאואל ולאשתו, אוליב באדן-פאואל ממייסדי הצופות הבנות אגודת המדריכות והצופות העולמית חוגגת את יום זה כ"יום המחשבה" 21 בפברואר – 23 בפברואר פברואר לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ב כב קטגוריה:פברואר	2024-06-09T05:35:15
27 בפברואר	27 בפברואר הוא היום ה-58 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 307 ימים (308 בשנה מעוברת). אירועים היסטוריים ביום זה 380 – נצרות מקבלת מעמד של דת רשמית באימפריה הרומית 1531 – נכרתת ברית שמלקלדן, ברית הנסיכים הפרוטסטנטיים בגרמניה 1594 – אנרי הרביעי מוכתר כמלך צרפת 1827 – המרדי גרא נחגג לראשונה בניו אורלינס 1844 – הרפובליקה הדומיניקנית זוכה לעצמאות מהאיטי 1879 – מדענים אמריקאים מגלים את הסכרין 1900 – נוסד מועדון הכדורגל הגרמני באיירן מינכן 1900 – נוסדת מפלגת הלייבור בבריטניה 1902 – נוסד בנק אנגלו-פלשתינה, לימים בנק לאומי לישראל 1933 – שריפת הרייכסטאג בברלין 1944 – אנשי האצ"ל מפוצצים את משרדי מס ההכנסה 1947 – מעפילי האוניה "חיים ארלוזורוב" נתפסים על ידי האנגלים בחוף בת גלים 1951 – אשרור התיקון ה-22 לחוקת ארצות הברית, המגביל את תקופת כהונתו של הנשיא לשתי כהונות 1952 – עצרת האו"ם מתכנסת לראשונה במשכנה הקבוע בניו יורק 1976 – סהרה המערבית מכריזה על עצמאותה מספרד. זמן קצר אחר כך סופחה למרוקו 1986 – הסנאט האמריקני מאשר צילום טלוויזיוני של הדיונים בו (על בסיס ניסיוני) 1991 – מסתיימת מלחמת המפרץ: ג'ורג' בוש מכריז ש"כווית שוחררה" ומודיע על הפסקת אש 1996 – סטושי טג'ירי יוצר את הפוקימון 2002 – 59 צליינים הינדים נשרפים ברכבת, שהוצתה על ידי המון מוסלמי בגודהרה (Godhra) בהודו. (בעקבות השריפה פרצו מהומות בהן נהרגו מאות אנשים) 2007 – התפרצות הר הגעש סטרומבולי שבאיטליה 2010 – רעידת אדמה בצ'ילה סמוך לעיר קונספסיון – במגניטודה 8.8 נולדו ממוזער\|255x255 פיקסלים\|קונסטנטינוס 272 – קונסטנטינוס, קיסר רומא (נפטר ב-337) 1572 – פרנץ השני, דוכס לורן (נפטר ב-1632) 1575 – יוהאן אדולף, דוכס הולשטיין-גוטורפ (נפטר ב-1616) 1807 – הנרי וודסוורת' לונגפלו, משורר אמריקאי (נפטר ב-1882) 1861 – רודולף שטיינר, פילוסוף ואדריכל אוסטרי, מייסד האנתרופוסופיה (נפטר ב-1925) 1863 – חואקין סורויה, אמן ספרדי (נפטר ב-1923) 1863 – ג'ורג' הרברט מיד, פילוסוף אמריקאי (נפטר ב-1931) 1886 – הוגו בלאק, סנאטור מטעם אלבמה ושופט בית המשפט העליון של ארצות הברית (נפטר ב-1971) 1891 – דוד סארנוף, יזם ואיש עסקים אמריקאי, חלוץ בתחומי שידור רדיו וטלוויזיה בארצות הברית (נפטר ב-1971) 1897 – מריאן אנדרסון, מוזיקאית אמריקאית (נפטרה ב-1993) 1902 – ג'ון סטיינבק, סופר אמריקאי (נפטר ב-1968) 1903 – משה רוזטי, מזכיר הכנסת, משנת 1948 עד 1968 (נפטר ב-1992) 1903 – יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, רב ופילוסוף מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית (נפטר ב-1993) 1910 – ג'ואן בנט, שחקנית אמריקאית (נפטרה ב-1990) 1913 – פול ריקר, פילוסוף צרפתי (נפטר ב-2005) 1913 – אירווין שו, סופר אמריקאי (נפטר ב-1984) 1923 – דקסטר גורדון, סקסופוניסט ג'אז אמריקאי (נפטר ב-1990) 1926 – דייוויד הובל, ביולוג אמריקני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (נפטר ב-2013) 1930 – ג'ואן וודוורד, שחקנית קולנוע אמריקאית 1932 – אליזבת טיילור, שחקנית קולנוע אמריקאית (נפטרה ב-2011) 1934 – ראלף ניידר, פעיל חברתי אמריקאי 1935 – אורי שולביץ, צייר, גרפיקאי, מאייר וסופר ישראלי 1935 – יעקב טרנר, ראש עיריית באר שבע השביעי, המפכ"ל העשירי של משטרת ישראל, טייס קרב ומפקד בחיל האוויר הישראלי 1939 – קנזו טקאדה, מעצב אופנה יפני (נפטר ב-2020) 1939 – עמי גלעד, מלחין ואקורדיוניסט ישראלי 1941 – ג'רמי אשדאון, פוליטיקאי בריטי אשר שימש כמנהיג המפלגה הליברל-דמוקרטית וכמושל הבינלאומי של בוסניה-הרצגובינה (נפטר ב-2018) 1942 – רוברט גרבס, כימאי אורגני אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (נפטר ב-2021) 1943 – קרלוס אלברטו פריירה, מאמן כדורגלן ברזילאי 1944 – רוג'ר סקרוטון, פילוסוף אנגלי וסופר שהתמחה באסתטיקה ובפילוסופיה פוליטית (נפטר ב-2020) 1947 – יחיעם פדן, חוקר, סופר, עורך ומתרגם ישראלי (נפטר ב-2021) 1955 – אילן גור זאב, פרופסור מן המניין לפילוסופיה בפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה (נפטר ב-2012) 1960 – עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת 1961 – יחיאל נהרי, פייטן וחזן ישראלי 1975 – סמיון גרפמן, אושיית רשת ופעיל חברתי ישראלי 1980 – צ'לסי קלינטון, בתם של הילרי וביל קלינטון 1980 – בצלאל סמוטריץ', חבר הכנסת ושר מהציונות הדתית 1981 – אורי יצחקי, כדורסלן ישראלי ששיחק בעמדות הרכז והקלע 1983 – קייט מארה, שחקנית אמריקאית 1987 – אלכסנדרה לוקש, קריינית, מנחת טלוויזיה וכתבת ישראלית 1989 – ניר שטראוס, שחקן ויוצר תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי 1990 – לינדזי מורגן, שחקנית אמריקאית 1992 – ג'ימי ויקו, אצן צרפתי 1994 – חואו ייפאן, שחמטאית סינית בדרגת רב-אמן, אלופת העולם לנשים בשחמט במשך 4 שנים. זכתה פעמיים בסבב הגרנד פרי נפטרו 1425 – וסילי הראשון, נסיך מוסקבה (נולד ב-1371) 1814 – ז'אן-לואי אבנעזר רנייה, גנרל שווייצרי בצבא נפוליאון (נולד ב-1771) 1892 – לואי ויטון, יצרן ארנקים צרפתי (נולד ב-1821) 1936 – איוואן פבלוב, פיזיולוג רוסי (נולד ב-1849) 1939 – נאדז'דה קרופסקיה, מהפכנית מרקסיסטית (נולדה ב-1869) 1977 – ג'ון דיקסון קאר, סופר מתח אמריקאי (נולד ב-1906) 1989 – קונראד לורנץ, אבי האתולוגיה וחתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (נולד ב-1903) 2006 – מילטון קייטימס, מנצח אמריקאי (נולד ב-1909) 2007 – פנחס צינוביץ, צייר ישראלי (נולד ב-1943) 2009 – איסר לובוצקי, מפעילי המחתרת של גטו וילנה, פרטיזן, לוחם ומפקד באצ"ל, היועץ המשפטי הראשון של הליכוד (נולד ב-1922) 2015 – נאדיה חילו, חברת הכנסת ה-17 והערבייה הנוצרייה הראשונה שנבחרה לכנסת (נולדה ב-1953) 2015 – לנרד נימוי, שחקן אמריקאי (נולד ב-1931) 2015 – בוריס נמצוב, פוליטיקאי רוסי (נולד ב-1959) 2021 – מרדכי אנסבכר, ניצול שואה, קצין ולוחם בהגנה ובצה"ל, היסטוריון ומרצה (נולד ב-1927) 2024 – ריצ'רד לואיס, סטנדאפיסט ושחקן טלוויזיה וקולנוע אמריקאי יהודי (נולד ב-1947) חגים ואירועים החלים ביום זה הרפובליקה הדומיניקנית – יום העצמאות 26 בפברואר – 28 בפברואר פברואר לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ב כז קטגוריה:פברואר	2024-04-24T17:02:11
28 בפברואר	28 בפברואר הוא היום ה-59 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 306 ימים (307 בשנה מעוברת). אירועים היסטוריים ביום זה 837 – שביט האלי חולף במרחק של כ-5.1 מיליון ק"מ בלבד מכדור הארץ 1868 – בנג'מין דיזראלי מתמנה לראש ממשלת בריטניה 1922 – בריטניה מכירה בעצמאות מצרים 1933 – אדולף היטלר מכריז על "צו שרפת הרייכסטאג" 1935 – המצאת הניילון 1947 – עשרות אלפי הרוגים בהתקוממות נגד השלטון בטאיוואן 1948 – מוקמת חטיבת כרמלי 1950 – נחנך שדה התעופה באילת 1950 – מוקם מושב גמזו 1955 – צה"ל עורך את מבצע חץ שחור, פעולת תגמול כנגד מטרות בעזה 1966 – אייבי נתן יוצא במטוס פרטי למצרים ונוחת בפורט סעיד. הוא מגורש כעבור יממה 1966 – צ'ארלס באסט ואליוט סי, הצוות הראשי של משימת ג'מיני 9A, נהרגים בתאונת מטוס אימונים T-38 טאלון 1971 – בעקבות אירועי ספטמבר השחור, מכריזה המועצה הלאומית הפלסטינית על ירדן כחלק מפלסטין 1986 – ראש ממשלת שוודיה, אולוף פלמה, נרצח בדרכו לביתו אחרי סרט 1986 – ג'ון דמיאניוק מוסגר מארצות הברית לישראל 1990 – שיגור מעבורת החלל אטלנטיס STS-36 למשימה מסווגת של משרד ההגנה האמריקאי 1991 – סיום מלחמת המפרץ 1997 – תצפיות על התפרצות גמא GRB 970228 , ההתפרצות הראשונה שנתצפתה בה הבזק משנה 2002 – האירו מחליף באופן סופי את המטבעות הישנים ששימשו את ארצות האיחוד האירופי והופך להילך החוקי הבלעדי 2003 – אריאל שרון מציג את ממשלתו השנייה בפני הכנסת 2005 – ממשלת לבנון מתפטרת בעקבות רצח רפיק אל-חרירי 2007 – הגשושית ניו הורייזונס מבצעת תמרון מקלעת כבידתית ליד צדק 2013 – האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר פרש מתפקידו והפך ל"אפיפיור אמריטוס" נולדו ממוזער\|240x240 פיקסלים\|לינוס פאולינג ממוזער\|202x202 פיקסלים\|באגסי סיגל 1261 – מרגרט מסקוטלנד, המלכה הרעיה של אריק השני, מלך נורווגיה (נפטרה ב-1283) 1462 – חואנה, נסיכת קסטיליה (נפטרה ב-1530) 1518 – פרנסואה השלישי, דוכס ברטאן ויורש העצר הצרפתי (נולד ב־1536) 1533 – מישל דה מונטן, פילוסוף צרפתי ממוצא יהודי, מחבר ספר 'המסות' (נפטר ב-1592) 1683 – רנה אנטואן פרשו דה ראומיר, מדען צרפתי (נפטר ב-1757) 1712 – לואי ז'וזף דה מונקאלם, מצביא צרפתי ומפקד הכוחות הצרפתיים בצפון אמריקה ("צרפת החדשה") בזמן מלחמת שבע השנים (נפטר ב-1759) 1820 – ג'ון טניאל, מאייר אנגלי (נפטר ב-1914) 1823 – ארנסט רנן, פילוסוף, היסטוריון ופילולוג צרפתי (נפטר ב-1892) 1825 – אליעזר אליהו איגל, רב אוסטרי ואורתודוקסי מודרני (נפטר ב-1892) 1833 – אלפרד פון שליפן, אסטרטג גרמני (נפטר ב-1913) 1894 – בן הכט, תסריטאי ומחזאי אמריקאי יהודי, זוכה פרס האוסקר (נפטר ב-1964) 1898 – שמעון לאומי, המאמן הראשון של נבחרת ארץ ישראל בכדורגל (נפטר ב-1964) 1901 – לינוס פאולינג, כימאי-פיזיקאי אמריקני (נפטר ב-1994) 1903 – וינסנט מינלי, במאי קולנוע אמריקאי (נפטר ב-1986) 1903 – יעקב טימן, משחקניו הבולטים של תיאטרון המטאטא (נפטר ב-1975) 1906 – באגסי סיגל, מראשי המאפיה האמריקאית (נפטר ב-1947) 1908 – מיכאל בן-גל, אלוף בצה"ל, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים (נפטר ב-1992) 1915 – זירו מוסטל, שחקן אמריקני (נפטר ב-1977) 1924 – חיים שיף, מלונאי, איש עסקים ועסקן פוליטי ישראלי (נפטר ב-2000) 1924 – נועה אשכול, כוריאוגרפית ישראלית (נפטרה ב-2007) 1926 – יהודה זיו, גאוגרף, איש לשון, חוקר טבע ומדריך טיולים בשבילי ישראל (נפטר ב-2020) 1927 – אורי שלגי, מו"ל ישראלי (נפטר ב-2019) 1928 – פליקס מזרחי, כנר ישראלי (נפטר ב-2021) 1929 – פרנק גרי, אדריכל אמריקאי יהודי 1930 – מוסטפא מוראר, סופר פלסטיני, ערבי-ישראלי (נפטר ב-2021) 1930 – לאון קופר, פיזיקאי וחוקר מוח אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה 1934 – אמיל קנבל, צלם ובמאי ישראלי (נפטר ב-2013) 1941 – רענן כהן, שר וחבר הכנסת מטעם העבודה 1942 – דינו זוף, שוער כדורגל איטלקי 1942 – דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון של ישראל 1942 – בריאן ג'ונס, גיטריסט להקת הרולינג סטונז (נפטר ב-1969) 1943 – יקותיאל גרשוני, היסטוריון, פרופסור להיסטוריה של אפריקה באוניברסיטת תל אביב ומדליסט פאראלימפי ישראלי (נפטר ב-2021) 1944 – שמואל ארגמן, סופר חרדי-ישראלי (נפטר ב-2021) 1944 – ספ מאייר, שוער כדורגל גרמני 1948 – סטיבן צ'ו, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1997 1949 – רענן גיסין, יועץ תקשורת ואיש הסברה ישראלי (נפטר ב-2023) 1952 – סלבה ברזילאי, פרשן כדורגל ישראלי-ברזילאי (נפטר ב-2021) 1953 – פול קרוגמן, כלכלן אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לכלכלה 1954 – סיני פתר, במאי תיאטרון, מורה למשחק ושחקן ישראלי 1955 – גודרון וגנר, שחיינית מזרח גרמניה (נפטרה ב-2005) 1955 – גילברט גוטפריד, סטנדאפיסט, שחקן קולנוע ומדבב יהודי-אמריקאי (נפטר ב-2022) 1957 – ג'ון טורטורו, שחקן אמריקאי 1957 – יאן קולמנס, כדורגלן נבחרת בלגיה וקבוצת קלאב ברוז' 1961 – משה סיני, כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי 1962 – צחי גראד, שחקן ובמאי קולנוע ישראלי 1964 – דיאמולידין אבדוז'אפארוב, רוכב אופני כביש בעבר 1969 – סטס מיסז'ניקוב, חבר הכנסת מטעם ישראל ביתנו 1969 – אמיתי קדר, שחקן תיאטרון ישראלי 1971 – אשכול נבו, סופר, ישראלי 1976 – אלי לרטר, שחקנית אמריקאית 1978 – צ'יקו מנשה, מנהל רשת ב' של קול ישראל 1990 – נעמה שפיר, כדורסלנית ישראלית 1999 – לוקה דונצ'יץ', כדורסלן סלובני נפטרו ממוזער\|170x170 פיקסלים\|ח'וסרו השני ממוזער\|170x170 פיקסלים\|רמון הרביעי ממוזער\|204x204 פיקסלים\|דוש 628 – ח'וסרו השני, המלך העשרים ושניים באימפריה הסאסאנית הפרסית (נולד ב-570) 1105 – רמון הרביעי, רוזן טולוז, מהמנהיגים החשובים של מסע הצלב הראשון (נולד ב-1041 או ב-1042) 1551 – מרטין בוצר, תאולוג פרוטסטנטי גרמני, מחשובי המנהיגים של הרפורמציה המוקדמת. (נולד ב-1491) 1805 – נפתלי הרץ וייזל, בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית (נולד ב-1725) 1901 – ויליאם אברטס, פוליטיקאי אמריקני (נולד ב-1818) 1916 – הנרי ג'יימס, סופר אמריקאי-אנגלי (נולד ב-1843) 1925 – פרידריך אברט, מדינאי גרמני שהיה הקנצלר האחרון של המונרכיה הגרמנית, והנשיא הראשון של רפובליקת ויימאר (נולד ב-1871) 1941 – אלפונסו השלושה עשר מלך ספרד (נולד ב-1886) 1943 – חוה שפירא, מחלוצות סיפורת הנשים העברית (נולדה ב-1878) 1977 – יוסי יפה, מפקד בצה"ל (נולד ב-1935) 1986 – אולוף פלמה, מדינאי שוודי (נולד ב-1927) 1999 – ארז גרשטיין, מפקד חטיבת גולני ויחידת הקישור ללבנון (נולד ב-1960) 1999 – אילן רועה, עיתונאי ישראלי (נולד ב-1967) 2000 – קריאל גרדוש, הידוע יותר בשם העט דוש, קריקטוריסט ישראלי (נולד ב-1921) 2008 – אהרן אמיר, משורר, מתרגם, עורך וסופר עברי ישראלי (נולד ב-1923) 2011 – ג'יין ראסל, שחקנית אמריקנית (נולדה ב-1921) 2011 – נתיבה בן-יהודה, סופרת, אשת רדיו ומילונאית (נולדה ב-1928) 2013 – דונלד גלייזר, פיזיקאי אמריקאי יהודי, זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 1960 (נולד ב-1926) 2015 – ישר כמאל, סופר טורקי ממוצא כורדי (נולד ב-1923) 2015 – קליפורד אדמונד בוסוורת', היסטוריון ומזרחן אנגלי (נולד ב-1928) 2015 – אנתוני מייסון, כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 13 עונות בליגת ה-NBA מעמדות הפאוור פורוורד והסמול פורוורד (נולד ב-1966) 2016 – ג'ורג' קנדי, שחקן אמריקאי זוכה פרס אוסקר (נולד ב-1925) 2019 – אנדרה פרווין, פסנתרן, מלחין ומנצח אמריקאי ממוצא יהודי (נולד ב-1929) 2020 – פרימן דייסון, פיזיקאי ומתמטיקאי בריטי-אמריקאי (נולד ב-1923) 2022 – הרולד סימון, טייס דרום-אפריקני אשר היה שותף בייסוד חיל האוויר הישראלי (נולד ב-1920) 2022 – יהודה בייליס, יהודי שעבר את השואה כנער בגטו קובנה (נולד ב-1927) 2022 – דניאל דורון, פובליציסט ישראלי (נולד ב-1929) 2022 – רותי גרטווגן, מרצה בכירה להיסטוריה, ללימודים ביזנטיים ולימודי יוון המודרנית, וחוקרת בתחום ההיסטוריה הימית וארכאולוגיה ימית בים התיכון (נולדה ב-1952) 2023 – עוזי שביט, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד ועורכה הראשי (נולד ב-1936) 2023 – ג'וואד טבאטבאי, פרופסור וסגן דיקן הפקולטה למשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת טהראן (נולד ב-1945) 2024 – בצלאל גבר, ראש מועצת עומר הראשון (נולד ב-1921) 2024 – אברהם בייגה שוחט, פוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1936) חגים ואירועים החלים ביום זה יום המחלות הנדירות (בשנה בה קיים התאריך 29 בפברואר, המועד מתקיים ביום זה) ראו גם 27 בפברואר – (29 בפברואר – 30 בפברואר) – 1 במרץ פברואר לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ב כח קטגוריה:פברואר	2024-04-24T17:02:46
29 בפברואר	29 בפברואר הוא היום ה-60 בשנה בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. תאריך זה חל רק בשנה מעוברת. עד לסיום השנה, נשארו עוד 306 ימים. ייחוד היום 29 בפברואר הוא יום המופיע פעם ב-4 שנים (בשנים שמתחלקות ב-4) חוץ משנים של מאות שלמות שלא מתחלקות ב-400. לדוגמה: בשנת 2004 היה 29 בפברואר מפני ש-2004 מתחלק ב-4 בשנת 2000 היה 29 בפברואר אף על פי ש-2,000 מתחלק ב-100, מפני שהוא מתחלק גם ב-400 בשנת 2100 לא יהיה 29 בפברואר מפני ש-2,100 מתחלק ב-100, אך לא מתחלק ב-400 אירועים היסטוריים ביום זה 1948 – בריטים פורקים את נשקם של לוחמי ההגנה בבית החרושת היוצק במבואות תל אביב וערבים רוצחים 10 מהם 1952 – איי הלגולנד חוזרים לשליטת גרמניה 1956 – רפובליקה איסלמית מוכרזת בפקיסטן 1960 – כ-15,000 איש נהרגים ברעידת האדמה באגאדיר, מרוקו 1984 – נשיא לבנון, אמין ג'ומאייל מכריז על ביטול ההסכם שחתם עם ישראל להסגת כוחותיה של סוריה מהמדינה לאחר נסיגת ישראל 1984 – פייר טרודו מודיע על התפטרותו מתפקיד ראש ממשלת קנדה לאחר 15 שנים בשלטון 1988 – הכומר הדרום אפריקאי דזמונד טוטו נעצר יחד עם עוד 100 כמרים במהלך הפגנה נגד האפרטהייד בקייפטאון, דרום אפריקה 1996 – בית משפט פוסק כי בית ההוצאה Random House ישלם לשחקנית ג'ואן קולינס סכום של יותר ממיליון דולר תמורת ספרה. זהו שיא גינס לסכום ששולם כמקדמה לסופר על כתב יד שלא פורסם 1996 – הכוחות הסרביים נסוגים מסראייבו לאחר מצור של 1,425 ימים 2004 – נשיא האיטי, ז'אן-ברטראן אריסטיד, מתפטר מתפקידו לאחר מרד אזרחי ובורח לרפובליקה המרכז-אפריקאית 2004 – בטקס פרס אוסקר ה-76 זוכה "שר הטבעות: שיבת המלך" ב-11 פרסים ובכך משווה את שיאם של הסרטים "טיטניק" ו"בן חור" 2012 – צפון קוריאה מסכימה להשעות את העשרת האורניום שלה נולדו ממוזער\|213x213 פיקסלים\|ג'ואקינו רוסיני 1468 – האפיפיור פאולוס השלישי (נפטר ב-1549) 1528 – אלברכט החמישי, דוכס בוואריה (נפטר ב-1579) 1792 – ג'ואקינו רוסיני, מלחין איטלקי (נפטר ב-1868) 1896 – ויליאם ולמן, במאי, מפיק ותסריטאי קולנוע אמריקאי (נפטר ב-1975) 1896 – מורארג'י דסאי, ראש ממשלת הודו הרביעי והראשון שלא מטעם הקונגרס הלאומי ההודי (נפטר ב-1995) 1920 – הווארד נמרוב, משורר יהודי-אמריקאי (נפטר ב-1991) 1928 – ג'וס אקלנד, שחקן אנגלי (נפטר ב-2023) 1936 – ג'ק לוסמה, מהנדס ואסטרונאוט אמריקאי 1940 – אורי מילשטיין, היסטוריון ותאורטיקן צבאי ישראלי 1940 – יוז'ף סאבו, כדורגלן סובייטי ממוצא הונגרי 1944 – שלי טימן, שופט ומשפטן ישראלי 1952 – טים פאוורס, סופר מדע בדיוני ופנטזיה אמריקאי 1956 – איילין וורנוס, הרוצחת הסדרתית הראשונה בארצות הברית (הוצאה להורג ב-2002) 1956 – ריטה שוקרון, שחקנית קולנוע וטלוויזיה ישראלית 1960 – טוני רובינס, מנטור אמריקאי 1960 – מיכאל גורפינקל, קלרניתן ישראלי 1972 – בן קליין, פוליטיקאי אמריקאי 1976 – ג'ה רול, ראפר אמריקאי 1988 – בנדיקט הובדס, כדורגלן גרמני 1988 – נדב בן-יהודה, מטפס הרים ישראלי, מחלץ וצלם טבע בתנאי קיצון 1996 – ריס פרסקוד, אצן בריטי 2000 – פראן טורס, כדורגלן ספרדי 2004 – לידיה ג'קובי, שחיינית אמריקאית נפטרו ממוזער\|253x253 פיקסלים\|יגאל אלון 468 – האפיפיור הילריוס 1460 – אלברכט השלישי, דוכס בוואריה (נולד ב-1401) 1868 – לודוויג הראשון, מלך בוואריה (נולד ב-1786) 1980 – יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, מראשי תנועת העבודה ושר בממשלות ישראל (נולד ב-1918) 1996 – שמס פהלווי, בתו הבכורה של רזא ח'אן ואחותו של מוחמד רזא פהלווי, השאה האחרון של איראן (נולדה ב-1917) 2012 – דרור דורי, מתרגם ישראלי (נולד ב-1931) 2020 – אווה סקיי, שחיינית הונגרית-יהודייה (נולדה ב-1927) 2020 – יעקב ארז, קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, כיהן כמפקד עוצבת כידון במלחמת יום הכיפורים (נולד ב-1936) 2024 – בריאן מלרוני, ראש הממשלה ה-18 של קנדה (נולד ב-1939) 2024 – דייוויד בורדוול, תאורטיקן אמריקאי והיסטוריון של הקולנוע (נולד ב-1947) חגים ואירועים החלים ביום זה יום המחלות הנדירות (בשנה בה לא קיים בלוח השנה התאריך 29 בפברואר, המועד מתקיים ב-28 בפברואר) ראו גם 28 בפברואר – (30 בפברואר) – 1 במרץ פברואר לוח אירועים שנתי אדר א' קישורים חיצוניים ב כט קטגוריה:פברואר	2024-08-10T12:10:56
2 במרץ	2 במרץ הוא היום ה-61 בשנה (62 בשנה מעוברת), בשבוע ה-9 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 304 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 986 – לואי החמישי מוכתר כמלך הפרנקים 1127 – התנקשות בחיי שארל "הטוב", הרוזן מפלנדריה 1444 – סקנדרבג הופך לראש התנועה הלאומית לשחרור אלבניה מן האימפריה העות'מאנית 1498 – הצי של ואסקו דה גאמה מבקר באי מוזמביק 1776 – האמריקנים מתחילים להפגיז את חיילי בריטניה בבוסטון 1796 – נפוליאון בונפרטה מתמנה למפקד הצבא הצרפתי באיטליה 1807 – הקונגרס האמריקני אוסר על סחר העבדים בתוך ארצות הברית 1836 – רפובליקת טקסס זוכה בעצמאות על פי הכרזת העצמאות של טקסס 1855 – אלכסנדר השני מוכתר לצאר הרוסי 1867 – הקונגרס של ארצות הברית מקים את משרד החינוך 1882 – המלכה הבריטית ויקטוריה ניצלת מניסיון התנקשות בחייה 1907 – גנרל לואיס בותה מתמנה לראש ממשלת טרנסוואל 1917 – תושבי פוארטו ריקו מקבלים אזרחות אמריקאית 1919 – הקונגרס הראשון של האינטרנציונל הקומוניסטי נערך בקרמלין במוסקבה 1933 – סרט הקולנוע "קינג קונג" יוצא לאקרנים 1937 – מקסיקו מלאימה את תעשיית הנפט 1939 – תחילת שידורי קול ציון הלוחמת, תחנת הרדיו של האצ"ל 1941 – הוורמאכט נכנס לבולגריה 1943 – המשלוח הראשון מווסטרברוק בהולנד למחנה הריכוז סוביבור 1945 – הפצצת העיר דרזדן על ידי חיל האוויר האמריקני 1945 – מיכאי הראשון, מלך רומניה נכנע לממשלה הקומוניסטית 1946 – הו צ'י מין נבחר לנשיא צפון וייטנאם 1946 – חיילים הולנדיים נוחתים במזרח באלי 1948 – אנשי ההגנה מחבלים במסילת הברזל של רכבת העמק 1956 – מרוקו מקבלת עצמאות מצרפת 1958 – תימן מכריזה כי תצטרף לרפובליקה הערבית המאוחדת 1962 – משחק 100 הנקודות של וילט צ'מברלין 1962 – הפיכה צבאית בבורמה 1962 – נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי מודיע על חידוש הניסויים הגרעיניים באטמוספירה 1965 – מלחמת וייטנאם: ארצות הברית פותחת במבצע רעם מתגלגל נגד צפון וייטנאם 1965 – סרט הקולנוע, "צלילי המוסיקה" יוצא לאקרנים 1966 – מילטון אובוטה תופס את השלטון באוגנדה בהפיכה צבאית 1969 – טיסת הבכורה של הקונקורד אחד משני מטוסי הנוסעים העל קוליים היחידים שנבנו מעולם 1970 – הממשלה הלבנה ברודזיה מכריזה על עצמה כרפובליקה 1974 – חבר מושבעים גדול קובע שנשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון היה מעורב בטיוח פרשת ווטרגייט 1978 – שיגור החללית סויוז 28 עם זוג קוסמונאוטים לתחנת החלל סאליוט 6. הקוסמונאוט הצ'כי ולדימיר רמק היה האדם הראשון ששהה בחלל, שלא היה אזרח ברית המועצות או ארצות הברית 1983 – החלה שביתת הרופאים הגדולה בישראל, שנמשכה 4 חודשים 1984 – המתקפה האירנית נגד עיראק נכשלת 1991 – עצרת האו"ם מצביעה בעד החלטת ארצות הברית על הפסקת אש עם עיראק 1992 – מולדובה מצטרפת לאו"ם 1995 – שיגור משימת מעבורת החלל אנדוור STS-67 למשימת ניסויים ותצפיות אסטרונומיות 1997 – נחיתת החללית סויוז TM-24 עם שני קוסמונאוטים ואסטרונאוט גרמני לאחר שהות בתחנת החלל מיר 2002 – 11 הרוגים ב בירושלים 2004 – הגשושית רוזטה שוגרה למסעה בן עשר השנים אל השביט צ'וריומוב-גרסימנקו 2004 – אל-קאעידה מבצע סדרת פיצוצים בעיר בגדאד בירת עיראק ובעיר השיעית כרבלה במשך יום עשורא. בפיצוצים נהרגו 178 אנשים ונפצעו לפחות 500 2014 – הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות המכונה "עצרת המיליון" בירושלים ובעוד כמה ריכוזי חרדים בעולם 2014 – נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מקבל מהפרלמנט הרוסי אישור פה אחד לשלוח כוחות צבא לאוקראינה 2018 – פיגוע טרור במטה הצבא ושגרירות צרפת בוואגאדוגו, בירת בורקינה פאסו שבמערב אפריקה. כ-7 חיילים נהרגו וכ-50 איש נפצעו 2020 – הבחירות לכנסת העשרים ושלוש נולדו ממוזער\|255x255 פיקסלים\|בנדיקטוס מנורסיה שמאל\|ממוזער\|170x170px\|שלום עליכם ממוזער\|219x219 פיקסלים\|מיר-חוסיין מוסאווי שמאל\|ממוזער\|170x170px\|לו ריד 480 – בנדיקטוס מנורסיה, נזיר שייסד את מסדר הבנדיקטינים (נפטר ב-547) 625 – חסן בן עלי, אימאם שיעי (נפטר ב-669) 1316 – רוברט השני, מלך סקוטלנד (נפטר ב-1390) 1459 – ה אדריאנוס השישי (נפטר ב-1523) 1764 – הלן דה מונטג'רו פסנתרנית ומלחינה צרפתייה (נפטרה ב-1836) 1793 – סם יוסטון, פוליטיקאי אמריקאי ונשיא רפובליקת טקסס (נפטר ב-1863) 1824 – בדז'יך סמטנה, מלחין צ'כי (נפטר ב-1884) 1836 – ג'ון פוסטר, דיפלומט אמריקני ומזכיר המדינה של ארצות הברית (נפטר ב-1917) 1845 – ויליאם ניקולסון, ברון ניקולסון הראשון, קצין בצבא הבריטי וראש המטה הכללי (נפטר ב-1918) 1859 – שלום עליכם, סופר יהודי, מחשובי הסופרים היידישאים (נפטר ב-1916) 1874 – קרל שלכטר, אמן שחמט אוסטרי (נפטר ב-1918) 1876 – פיוס השנים עשר, האפיפיור ה-260 במספר (נפטר ב-1958) 1893 – אליהו גולומב, ה"המפקד הבלתי מוכתר" של ההגנה (נפטר ב-1945) 1894 – הנס יוטנר, מפקד הואפן אס אס (נפטר ב-1965) 1894 – אלכסנדר אופרין, ביוכימאי רוסי (נפטר ב-1980) 1897 – גורית קדמן, רקדנית ישראלית זוכת פרס ישראל למחול (נפטרה ב-1987) 1900 – קורט וייל, מוזיקאי (נפטר ב-1950) 1904 – ד"ר סוס, סופר אמריקאי (נפטר ב-1991) 1912 – אל מנספלד, אדריכל ישראלי, זוכה פרס ישראל לאדריכלות (נפטר ב-2004) 1921 – אברהם יוסף שפירא, חבר הכנסת מטעם אגודת ישראל, כונה "מנכ"ל המדינה" (נפטר ב-2000) 1922 – הילריון קפוצ'י, כומר סורי (נפטר ב-2017) 1924 – מיכאל סלע, ביוכימאי, פרופסור לאימונולוגיה ונשיאו השישי של מכון ויצמן למדע (נפטר ב-2022) 1928 – יעקב הולנדר, מוזיקאי ומלחין ישראלי (נפטר ב-2014) 1930 – טום וולף, עיתונאי אמריקאי (נפטר ב-2018) 1931 – מיכאיל גורבצ'וב, שליט ברית המועצות (נפטר ב-2022) 1933 – זיוה רודן-שפיר, שחקנית ופנטומימאית ישראלית 1935 – שושיק שני, שחקנית וזמרת ישראלית 1937 – עבד אל-עזיז בותפליקה, נשיא אלג'יריה (נפטר ב-2021) 1937 − יהושע קנז, סופר ישראלי (נפטר ב-2020) 1938 – ריקארדו לאגוס, נשיא צ'ילה 1940 – בילי מקניל, כדורגלן ששיחק בעמדת הבלם ומאמן סקוטי (נפטר ב-2019) 1942 – מיר-חוסיין מוסאווי, פוליטיקאי איראני רפורמיסטי 1942 – ג'ון אירווינג, סופר 1942 – מאיר אריאל, מוזיקאי ישראלי (נפטר ב-1999) 1942 – לו ריד, מוזיקאי אמריקאי (נפטר ב-2013) 1945 – מיכל בת-אדם, במאית קולנוע, תסריטאית ושחקנית ישראלית 1950 – קארן קרפנטר, סולנית להקת "הקרפנטרז" (נפטרה ב-1983) 1950 – עבד א-רחים אל-כיב, פוליטיקאי לובי, פרופסור להנדסת חשמל, ויזם (נפטר ב-2020) 1954 – יאיר פרץ, איש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם ש"ס בכנסת ה-15 וה-16 1955 – שוקו אסהארה, מנהיגה ומייסדה של כת אום שינריקיו היפנית (נפטר ב-2018) 1957 – אלון שוסטר, שר החקלאות מטעם מפלגת כחול לבן 1960 – חואן סימון, כדורגלן ארגנטינאי ששיחק בעמדת הבלם 1962 – ג'ון בון ג'ובי, זמר ושחקן קולנוע 1964 – מייק ואן אריק, מתאבק מקצועי ממשפחת ואן אריק (נפטר ב-1987) 1966 – שי ראשוני, איש עסקים, אלוף-משנה בצה"ל וספורטאי (נפטר ב-2018) 1967 – אריק רוטשטיין, תסריטאי ובמאי ישראלי 1968 – דניאל קרייג, שחקן קולנוע אנגלי 1968 – שאנטל, מוזיקאי יהודי-גרמני 1970 – עידית אלנתן, סופרת ועורכת ספרותית ישראלית 1970 – הדר קליינמן, שחיינית ישראלית 1972 – כרמל לויתן, שחיין ישראלי 1975 – מוקי, זמר ויוצר ישראלי 1977 – כריס מרטין, סולן קולדפליי 1979 – דמיאן דאף, כדורגלן בנבחרת אירלנד ובפולהאם 1980 – רבל ווילסון, שחקנית, סופרת וקומיקאית אוסטרלית 1981 – ברייס דאלאס הווארד, שחקנית אמריקאית 1984 – הילה קורח, עיתונאית, קריינית, אשת רדיו וטלוויזיה ישראלית 1985 – איתי לוקץ', זמר, שחקן וקומיקאי ישראלי 1985 – הילה להב, משוררת ונגנית חלילית 1989 – נטלי עמנואל, שחקנית אנגלייה 1992 – בר טימור, שחקן כדורסל ישראלי 1992 – דור מיכה, כדורגלן ישראלי 1995 – נואל ברקוביץ', שחקנית ישראלית 1997 – בקי ג'י, זמרת אמריקאית 2016 – הנסיך אוסקר, דוכס סקניה, השלישי בסדר הירושה לכתר השוודי נפטרו ממוזער\|239x239 פיקסלים\|פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ממוזער\|216x216 פיקסלים\|ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה שמאל\|ממוזער\|170x170px\|סרז' גינסבורג 986 – לותייר מלך צרפת (נולד ב-941) 1333 – ולדיסלב הראשון, מלך פולין (נולד ב-1260) 1619 – אן, נסיכת דנמרק, רעייתו של ג'יימס הראשון, מלך אנגליה (נולדה ב-1574) 1814 – שלמה פפנהיים, בלשן ומשורר מאנשי תנועת ההשכלה (נולד ב-1740) 1835 – פרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה האחרון (נולד ב-1768) 1840 – היינריך וילהלם מתאוס אולברס, אסטרונום, פיזיקאי ורופא גרמני (נולד ב-1758) 1855 – ניקולאי הראשון, צאר האימפריה הרוסית (נולד ב-1796) 1895 – אסמאעיל פאשא, שליט מצרים (נולד ב-1830) 1895 – ברת מוריזו, ציירת אימפרסיוניסטית צרפתיה (נולדה ב-1841) 1899 – מרדכי זאב פיארברג, סופר עברי (נולד ב-1874) 1930 – דייוויד הרברט לורנס, סופר ומשורר אנגלי (נולד ב-1885) 1982 – פיליפ ק. דיק, סופר מדע בדיוני אמריקני (נולד ב-1928) 1982 – יואל זוסמן, נשיאו הרביעי של בית המשפט העליון (נולד ב-1910) 1991 – סרז' גינסבורג, זמר ומלחין צרפתי (נולד ב-1928) 1999 – דאסטי ספרינגפילד, זמרת בריטית (נולד ב-1939) 2005 – צבי מלחין, איש המוסד שלכד את אדולף אייכמן (נולד ב-1928) 2009 – שמואל שריג, ממקימי קיבוץ ניר דוד (תל עמל) וממובילי ענף הדגה בישראל (נולד ב-1909) 2012 – מיכל מודעי, מלכת היופי השנייה של ישראל, יושבת ראש ויצו ישראל, כותבת הספר "יומנה של מלכת יופי" (נולדה ב-1931) 2015 – דייב מקיי, כדורגלן ומאמן סקוטי (נולד ב-1934) 2016 – דני קרפל, עורך מוזיקה ושדרן רדיו ישראלי (נולד ב-1954) 2017 – דוד רובינגר, צלם ישראלי (נולד ב-1924) 2019 – אוגדן ריד, דיפלומט אמריקאי ונציג בקונגרס האמריקאי, כיהן כשגריר ארצות הברית בישראל (נולד ב-1925) 2020 – ג'יימס ליפטון, סופר, משורר, מלחין ושחקן אמריקאי יהודי (נולד ב-1926) 2022 – אות'רין לוסי, פעילה אמריקאית, הסטודנטית האפרו-אמריקאית הראשונה שלמדה באוניברסיטת אלבמה (נולדה ב-1929) 2022 – רוברט כהן, מתאגרף יהודי-צרפתי (נולד ב-1930) 2022 – יוסף כרמון, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ובמאי ישראלי (נולד ב-1933) 2022 – קנת דוברשטיין, ראש סגל הבית הלבן (נולד ב-1944) 2022 – וולודימיר סטרוק, פוליטיקאי אוקראיני (נולד ב-1964) 2022 – אנדריי סוחובצקי, גנרל רוסי (נולד ב-1974) 2023 – ויין שורטר, מלחין וסקסופוניסט ג'אז (נולד ב-1933) 2023 – זאב אלעזר וולף, מחנך ומורה למקצועות קודש ומנהל סמינר הרב וולף בבני ברק (נולד ב-1940) 2024 – רמי דותן, קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, קצין תחזוקה ראשי ויו"ר האגודה למען החייל (נולד ב-1935) חגים ואירועים החלים ביום זה 1 במרץ – 3 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים הערות שוליים ג ב קטגוריה:מרץ	2024-04-24T16:48:37
4 במרץ	4 במרץ הוא היום ה־63 בשנה (64 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 302 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1152 – פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה נבחר כמלך 1238 – הקרב על נהר סיט – המונגולים בראשות באטו חאן מביסים את נסיכות ולדימיר בראשות יורי השני, אשר נופל בקרב 1461 – אדוארד הרביעי מכתיר עצמו למלך אנגליה 1665 – אנגליה מכריזה מלחמה על הולנד 1789 – הקונגרס של ארצות הברית מתכנס לראשונה 1790 – צרפת מחולקת ל-83 מחוזות 1791 – ורמונט מתקבלת כמדינה ה-14 של ארצות הברית 1793 – ג'ורג' וושינגטון מושבע לקדנציה השנייה שלו בתור נשיא ארצות הברית. מאז ועד 1933, עת הושבע פרנקלין דלאנו רוזוולט לקדנציה הראשונה שלו, היה זה יום ההשבעה של נשיאי ארצות הברית 1857 – חוזה פריז שנחתם בין השושלת הקאג'ארית לבין הממלכה המאוחדת, סיים את המלחמה האנגלו-פרסית 1861 – אברהם לינקולן מושבע כנשיא ה-16 של ארצות הברית 1877 – המצאת המיקרופון 1904 – מלחמת רוסיה–יפן: כוחות רוסים נסוגים מקוריאה אל תוך מנצ'וריה, ובעקבותיהם כ-100,000 חיילים בצבא יפן 1917 – ג'נט רנקין ממונטנה נהיית לאישה הראשונה לשרת בבית הנבחרים האמריקאי 1933 – פרנסס פרקינס נהיית שרת העבודה, האישה הראשונה לשרת בקבינט האמריקאי 1943 – תחילת גירוש 11,343 יהודי תראקיה ומקדוניה הצפונית לטרבלינקה 1943 – מלחמת העולם השנייה: קרב ים ביסמרק מסתיים בניצחון מוחץ של בעלות הברית 1951 – משחקי אסיה נערכים לראשונה, בניו דלהי 1957 – 3 צעירים יורים בישראל קסטנר בפתח ביתו. קסטנר מת מפצעיו 11 ימים מאוחר יותר 1966 – מטוס דאגלס DC-8 של קנדיאן פסיפיק איירליינס (כיום אייר קנדה) התרסק בנמל התעופה טוקיו האנדה, נהרגו 64 בני אדם 1966 – ג'ון לנון, מוזיקאי בריטי אומר בריאיון של העיתון הלונדוני, שלהקתו הביטלס פופולרית יותר מישו 1974 – המגזין "פיפל" יוצא לאור לראשונה 1977 – 1,500 הרוגים ברעידת אדמה ברומניה 1979 – עדות ראשונה לטבעות צדק מצילום של הגשושית וויאג'ר 1 1980 – רוברט מוגאבה נבחר לשליט השחור הראשון של זימבבואה 1984 – העיתון "חדשות" יוצא לאור לראשונה 1990 – נחיתת מעבורת החלל אטלנטיס STS-36 לאחר ביצוע משימה מסווגת של משרד ההגנה האמריקאי ושהות של 4 ימים ו-10 שעות בחלל 1992 – חודשיים לאחר שזכתה בבחירות באלג'יריה, מפלגת "חזית הישועה האיסלמית" מוצאת מחוץ לחוק 1994 – שיגור משימת מעבורת החלל קולומביה STS-62 לביצוע משימות מדעיות 1996 – 13 ישראלים נרצחים בפיגוע התאבדות ליד דיזנגוף סנטר בתל אביב 2005 – הגשושית רוזטה מבצעת יעף ליד כדור הארץ בשביל תמרון מקלעת כבידתית 2006 – ניסיון אחרון ליצירת קשר עם החללית פיוניר 10 הבלתי מאוישת 2010 – לאחר עשרות שנים, מחליטה הוועדה ליחסי חוץ בבית הנבחרים של ארצות הברית להכיר בטבח הטורקים בארמנים כרצח עם; משבר דיפלומטי נפתח בין שתי המדינות בעקבות כך 2012 – מפולת שלגים מתרחשת במחוז בדח'שאן שבצפון מזרח אפגניסטן, במהלכה נהרגים 50 תושבי כפר אחד ו-150 נוספים מוגדרים כנעדרים 2018 – סרגיי סקריפאל, קצין צבא רוסי לשעבר, ובתו הורעלו בגז עצבים בסולסברי, אנגליה; משבר דיפלומטי נפתח בין שתי המדינות בעקבות כך נולדו ממוזער\|202x202 פיקסלים\|אנטוניו ויוואלדי ממוזער\|215x215 פיקסלים\|מוחמד עלי 1188 – בלנקה (בלאנש), נסיכת קסטיליה, אשתו של לואי השמיני ואמו של לואי התשיעי (נפטרה ב-1252) 1394 – אנריקה הספן, נסיך פורטוגזי, יוזם ומממן התגליות הפורטוגזיות הראשונות (נפטר ב-1460) 1678 – אנטוניו ויוואלדי, מלחין איטלקי (נפטר ב-1741) 1769 – מוחמד עלי, מכונן מצרים המודרנית (נפטר ב-1849) 1864 – אלחנדרו לרו, מנהיג המפלגה הרפובליקנית הרדיקלית בתקופת הרפובליקה הספרדית השנייה (נפטר ב-1949) 1875 – מיהאי קארואי, פוליטיקאי הונגרי (נפטר ב-1955) 1891 – לויס וילסון, ממייסדי אל אנון, קבוצת תמיכה עבור חברי ובני משפחה של אלכוהוליסטים (נפטרה ב-1988) 1900 – יהושע אלוף, מבכירי תנועת מכבי ומייסדי תחום הספורט בארץ ישראל (נפטר ב-1980) 1904 – לואיס קאררו בלאנקו, פוליטיקאי ספרדי (נרצח ב-1973) 1904 – יוזף שמידט, טנור וחזן (נפטר ב-1942) 1904 – ג'ורג' גאמוב, פיזיקאי וקסמולוג רוסי-אמריקאי (נפטר ב-1968) 1907 – מריה ברניאס מוררה, אישה ספרדייה, והאדם המבוגר בעולם מ-2023 ועד מותה (נפטרה ב-2024) 1910 – טנקרדו נווס, מדינאי ברזילאי (נפטר ב-1985) 1914 – ג'ינו קולאוסי, כדורגלן איטלקי (נפטר ב-1991) 1915 – אדוארד אולארצ'יק, מלחין ומוזיקאי יהודי שפעל בפולין ובישראל (נפטר ב-1994) 1916 – ג'ורג'ו באסאני, סופר ומשורר יהודי-איטלקי (נפטר ב-2000) 1924 – פלטיאל מקלף, טייס ותעשיין, מקים מפעל אלתא מערכות ומחלוצי ההיי-טק הישראלי (נפטר ב-2012) 1924 – יהודה פרדיס, סופר, משורר, מחנך, מגיש פינות ועורך ברדיו (נפטר ב-2023) 1925 – יוסף תקוע, דיפלומט ישראלי ונשיא אוניברסיטת בן-גוריון (נפטר ב-1991) 1925 – יוחנן גור, אלוף בצה"ל, ראש אגף אפסנאות (נפטר ב-2018) 1925 – מוטקה בלום, אמן ישראלי רב-תחומי (נפטר ב-2024) 1927 – יעקב קרייזמן, ראש העיר השני של העיר גבעתיים (נפטר ב-2018) 1927 – פיל באט, פוליטיקאי אמריקאי מאיידהו, איש המפלגה הרפובליקנית (נפטר ב-2023) 1927 – דיק סוויט, טניסאי יהודי-אמריקאי (נפטר ב-2023) 1928 – סמיואל אדלר, מלחין ומנצח יהודי אמריקאי ממוצא גרמני 1929 – ברנרד הייטינק, מנצח הולנדי (נפטר ב-2021) 1929 – רבקה שכטר, פילוסופית ישראלית 1931 – אליס ריבלין, כלכלנית אמריקאית (נפטרה ב-2019) 1932 – פרנק ולס, איש עסקים ומטפס הרים אמריקאי (נפטר ב-1994) 1932 – מרים מקבה, זמרת דרום אפריקאית (נפטרה ב-2008) 1935 – דב בהט, פרופסור במחלקה למדעי הגאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, סופר ומשורר 1938 – אהרון אלמוג, שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי (נפטר ב-2024) 1942 – ציונה פסל, עורכת דין ופעילה חברתית בתחום קידום מעמד האישה 1943 – עבד אל-מאלכ דהאמשה, פוליטיקאי ישראלי 1946 – יורם הסל, איש מערכת הביטחון הישראלית, אשר שירת כראש אגף במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (נפטר ב-2018) 1948 – כריס סקווייר, מוזיקאי אנגלי (נפטר ב-2015) 1948 – ג'יימס אלרוי, סופר אמריקאי 1949 – סרגיי בגאפש, פוליטיקאי יליד גאורגיה (נפטר ב-2011) 1950 – קן רובינסון, מחנך, מרצה פופולרי, סופר, ויועץ בינלאומי בנושאי חינוך (נפטר ב-2020) 1954 – פרנסואה פיון, ראש ממשלת צרפת 1962 – נעם תיבון, אלוף בצה"ל 1965 – חאלד חוסייני, סופר אמריקאי ממוצא אפגני 1966 – עדי גורדון, כדורסלן עבר ישראלי 1966 – קווין ג'ונסון, כדורסלן אמריקאי וראש עיר סקרמנטו 1968 – פטסי קנזיט, שחקנית וזמרת אנגליה 1971 – דני סירקין, במאי ותסריטאי ישראלי 1971 – משה ברנר, כדורסלן ישראלי 1972 – זהר שטראוס, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ומורה למשחק ישראלי 1974 – אריאל אורטגה, כדורגלן ארגנטינאי 1975 – עמית הורסקי, איש תקשורת, שדר, מגיש ועורך ספורט 1977 – אנה גווארה, אתלטית מקסיקנית 1979 – ג'ף היוגיל, שחיין אוסטרלי 1979 – ויאצ'סלב מלאפייב, כדורגלן רוסי 1980 – אלכס גרסיה, כדורסלן ברזילאי 1980 – נבות פפושדו, במאי ותסריטאי ישראלי 1982 – לנדון דונובן, כדורגלן אמריקאי 1984 – תמיר כהן, כדורגלן ישראלי 1984 – שרן השכל, פוליטיקאית ישראלית מטעם מפלגת הליכוד 1988 – גל מקל, כדורסלן ישראלי 1988 – זי קיי, ראפר ומפיק מוזיקלי ישראלי 1989 – עומר גולדמן, שחקנית ישראלית 1992 – ברנד לנו, כדורגלן גרמני 1992 – אריק לאמלה, כדורגלן ארגנטינאי 1994 – בן רייכרט, כדורגלן ישראלי 1994 – נילס פוליט, רוכב אופני כביש גרמני נפטרו ממוזער\|170x170 פיקסלים\|צלאח א-דין ממוזער\|217x217 פיקסלים\|מוחמד מוסאדק 561 – האפיפיור פלגיוס הראשון 1172 – אישטוואן השלישי, מלך הונגריה (נולד ב-1147) 1193 – צלאח א-דין, מייסד השושלת האיובית (נולד ב-1137) 1238 – ג'ואן מאנגליה, המלכה הרעיה של סקוטלנד (נולדה ב-1210) 1238 – יורי השני, נסיך ולדימיר (נולד ב-1188) 1303 דניאיל, נסיך מוסקבה (נולד ב-1261) 1388 – תומאס אסק, משורר אנגלי 1825 – רפאל פיל, צייר טבע דומם אמריקאי (נולד ב-1774) 1832 – ז'אן-פרנסואה שמפוליון, מפענח כתב החרטומים ומייסד תורת האגיפטולוגיה (נולד ב-1790) 1852 – ניקולאי גוגול, סופר ומחזאי רוסי (נולד ב-1809) 1916 – פרנץ מארק, צייר גרמני, ממייסדי הפרש הכחול (נולד ב-1880) 1967 – מוחמד מוסאדק, פוליטיקאי איראני (נולד ב-1882) 1977 – לוץ שוורין פון קרוזיק, פוליטיקאי גרמני (נולד ב-1887) 1982 – יואל ולבה, מוזיקאי שחי ופעל בארץ ישראל החל משנת 1920 (נולד ב-1898) 1993 – צבי איילון, איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, אלוף פיקוד המרכז הראשון וסגן הרמטכ"ל (נולד ב-1911) 1995 – בן ציון הכהן רבין, רבה של העדה הבוכרית בארץ ישראל (נולד ב-1911) 2008 – גארי גייגקס, שותף ליצירת משחק התפקידים "מבוכים ודרקונים" (נולד ב-1938) 2009 – חנה בן דב, ציירת ישראלית (נולדה ב-1919) 2012 – שמואל טנקוס, מפקד חיל הים הישראלי (נולד ב-1914) 2015 – מאיר כהן-אבידב, פוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1926) 2018 – דוידה אסטורי, כדורגלן איטלקי (נולד ב-1987) 2019 – לוק פרי, שחקן אמריקאי (נולד ב-1966) 2019 – קית' פלינט, זמר ורקדן בריטי, חבר להקת "הפרודיג'י" (נולד ב-1969) 2020 – חוויאר פרז דה קוויאר, מזכ"ל האו"ם בשנים 1991-1982 (נולד ב-1920) 2021 – חיים גוגנהיימר, פרופסור למתמטיקה יהודי-אמריקאי יליד גרמניה (נולד ב-1924) 2021 – ג'ונתן שטיינברג, פרופסור להיסטוריה של אירופה ויו"ר המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת פנסילבניה (נולד ב-1934) 2022 – אנצו ניצני, המנכ"ל של חברת תרכובות ברום, חברת חיפה כימיקלים וסמנכ"ל חברת כימיקלים לישראל (נולד ב-1926) 2022 – אבשלום רצאבי, כדורגלן ישראלי (נולד ב-1936) 2023 – פיל באט, פוליטיקאי אמריקאי מאיידהו, איש המפלגה הרפובליקנית (נולד ב-1927) 2024 – רפאל סוויסה, איש ציבור ישראלי, נציב בתי הסוהר, ראש מועצת מזכרת בתיה וחבר הכנסת (נולד ב-1935) 2024 – אמנון ויינשטיין, בונה כינורות ישראלי (נולד ב-1939) חגים ואירועים החלים ביום זה 3 במרץ – 5 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג ד קטגוריה:מרץ	2024-08-20T12:49:17
8 במרץ	8 במרץ הוא היום ה-67 בשנה (68 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 298 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1618 – יוהאנס קפלר מגלה לראשונה את החוק השלישי שלו, אולם זונח את הרעיון, ושב אליו רק ב-15 במאי 1817 – ייסוד הבורסה לניירות ערך בניו יורק 1849 – תחילת הפעילות הרשמית של מחלקת הפנים של ארצות הברית (נוסדה ב-3 במרץ) 1862 – מלחמת האזרחים האמריקנית: קרב האמפטון רודס, הקרב הראשון בהיסטוריה בין שתי ספינות מלחמה משוריינות 1868 – תקרית סאקאי: סמוראים ממחוז טוסו הורגים כ-11 מלחים צרפתים אשר עגנו בנמל סאקאי 1910 – ריימונד דה לרוש מקבלת רישיון טיס, האישה הראשונה שקיבלה רישיון מסוג זה 1917 – בעקבות הפגנת נשים למען "לחם ושלום" במסגרת יום האישה הבין-לאומי, פורצת מהפכת פברואר באימפריה הרוסית (23 בפברואר לפי הלוח היוליאני) 1921 – צרפת ובלגיה כובשות את דיסבורג (כיום בגרמניה), עיר התעשייה המרכזית בחבל הרוהר 1942 – מלחמת העולם השנייה: כוחות יפן כובשים את רנגון, בירת בורמה 1942 – מלחמת העולם השנייה: הכוחות ההולנדים באי ג'אווה שבאינדונזיה נכנעים לצבא היפני 1949 – דוד בן-גוריון מציג את ממשלת ישראל הראשונה בפני הכנסת. היא מקבלת את אמון הכנסת כעבור יומיים 1949 – מלחמת העצמאות: חיילי חיל הים וחטיבת אלכסנדרוני כובשים את אזור עין גדי במבצע ייצוב 1950 – ברית המועצות מכריזה שיש לה פצצת אטום 1963 – הפיכת הבעת' בסוריה (1963) – מפלגת הבעת' תופסת את השלטון 1965 – מלחמת וייטנאם: ארצות הברית שולחת לראשונה כוחות לוחמים – 3,500 נחתים מגיעים לדרום וייטנאם 1969 – מלחמת ההתשה: גמאל עבד אל נאצר מודיע על ביטול הפסקת האש בין ישראל ומצרים 1979 – צילומים של הגשושית וויאג'ר 1 מראים פעילות געשית על הירח איו של צדק 1981 – ספינת הסוחר "מצדה" של צים טובעת באוקיינוס האטלנטי 1986 – הגשושית היפנית סויסיי מבצעת יעף ליד שביט האלי 2001 – שיגור משימת מעבורת החלל דיסקברי STS-102 לתחנת החלל הבין-לאומית. המשימה הביאה את מודול הלוגיסטיקה הרב תכליתי (לאונרדו) 2005 – מלחמת צ'צ'ניה השנייה: כוחות צבא רוסיה הורגים את המנהיג הבדלני הצ'צ'ני אסלאן מסחאדוב 2006 – מועצת הנגידים של הסוכנות לאנרגיה אטומית מחליטה להעביר את התיק האיראני למועצת הביטחון של האו"ם בעקבות התקדמותה של תוכנית הגרעין האיראנית ואי-הסכמתה של איראן לפיקוח בין-לאומי בנושא 2014 – מתרסקת טיסה 370 של מלזיה איירליינס באוקיינוס ההודי 2017 – המהפך הגדול של ברצלונה נגד פריז סן ז'רמן בליגת האלופות (ניצחון 6:1 בקאמפ נואו) 2020 – נפתחת מלחמת מחירי נפט בין ערב הסעודית לרוסיה נולדו ממוזער\|202x202 פיקסלים\|קרל פיליפ עמנואל באך ממוזער\|235x235 פיקסלים\|יואל משה סלומון 1495 – יוחנן של האלוהים, קדוש נוצרי (נפטר ב-1550) 1560 – קרלו ג'זואלדו, מלחין איטלקי (נפטר ב-1613) 1714 – קרל פיליפ עמנואל באך, מלחין גרמני (נפטר ב-1780) 1819 – רוג'ר פנטון, צלם בריטי (נפטר ב-1869) 1838 – יואל משה סלומון, ממיסדי העיתונות העברית, ממקימי נחלת שבעה ופתח תקווה (נפטר ב-1912) 1841 – אוליבר ונדל הולמס הבן, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית (נפטר ב-1935) 1859 – קנת גרהם, סופר אנגלי (נפטר ב-1932) 1879 – אוטו האן, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1944 (נפטר ב-1968) 1898 – משה דנקנר, מראשוני תעשיית היהלומים בארץ ישראל (נפטר ב-1984) 1914 – יעקב זלדוביץ', פיזיקאי סובייטי יהודי (נפטר ב-1987) 1924 – עבד א-רחמאן אל-יוסופי, פוליטיקאי ועורך דין זכויות אדם מרוקאי שכיהן כראש ממשלת מרוקו (נפטר ב-2020) 1930 – דאגלס הארד, פוליטיקאי בריטי חבר המפלגה השמרנית 1931 – ניל פוסטמן, מחשובי התאורטיקנים של תקשורת ההמונים, מבקר תרבות, מחנך וסופר (נפטר ב-2003) 1931 – צבי לבנון, אלוף-משנה בצה"ל, מפקד פיקוד הנח"ל ומפקד פיקוד ההדרכה (נפטר ב-2014) 1932 – מדאה אברהמיאן, צ'לנית ארמנית (נפטרה ב-2021) 1934 – יעקב שבתאי, סופר עברי, מחזאי, פזמונאי ומתרגם (נפטר ב-1981) 1934 – ג'ונתן שטיינברג, פרופסור להיסטוריה של אירופה ויו"ר המחלקה להיסטוריה באוניברסיטת פנסילבניה (נפטר ב-2021) 1934 – מרטי ורז'ס, כדורגלן ספרדי-קטלאני ששיחק בעמדת הקשר (נפטר ב-2021) 1934 – פרנססק רודריגס, כדורגלן ומאמן ספרדי-קטלוני (נפטר ב-2022) 1936 – רם אורן, עיתונאי, עורך, סופר ומו"ל ישראלי 1939 – לידיה סקובליקובה, מחליקה על הקרח סובייטית 1941 – מאיר ויזלטיר, מהבולטים שבמשוררי ובמתרגמי ישראל (נפטר ב-2023) 1943 – לין רדגרייב, שחקנית קולנוע אנגליה (נפטרה ב-2010) 1948 – יונתן זקס, הוגה דתי בריטי, כיהן כרב הראשי של הקהילות העבריות המאוחדות בחבר העמים הבריטי בין 1991 ל-2013 (נפטר ב-2020) 1949 – תיאופילו קוביאס, כדורגלן פרואני 1958 – גארי ניומן, מוזיקאי בריטי 1964 – דורון צברי, במאי, עורך, שחקן, תסריטאי ומפיק 1972 – איתי שגב, שחקן ובמאי 1974 – ענת אלימלך, דוגמנית ושחקנית ישראלית (נרצחה ב-1997) 1976 – אבי דבוש, פעיל חברתי ישראלי 1977 – יוהאן פוגל, כדורגלן שווייצרי 1977 – ג'יימס ואן דר ביק, שחקן אמריקאי 1980 – פוראת נסאר, עיתונאי ערבי-ישראלי 1982 – גדעון אוקו, עיתונאי ישראלי 1984 – סאשה וויאצ'יץ', שחקן כדורסל סרבי 1986 – טל סלוצקר, צייר ומשורר ישראלי 1990 – אסייר אייארמנדי, כדורגלן ספרדי 1990 – פטרה קביטובה, טניסאית צ'כית 1994 – דילן טומביידס, כדורגלן אוסטרלי ששיחק בעמדת החלוץ בקבוצת וסטהאם יונייטד מהפרמייר ליג (נפטר ב-2014) 1994 – גיא ניב, רוכב אופני כביש ישראלי 2002 – עוזיה צדוק, זמר ישראלי נפטרו ממוזער\|216x216 פיקסלים\|פרדיננד פון צפלין ממוזער\|221x221 פיקסלים\|ויליאם השלישי ממוזער\|241x241 פיקסלים\|ויליאם הווארד טאפט 1126 – אורקה, מלכת לאון (נולדה ב-1079) 1144 – האפיפיור סלסטינוס השני 1403 – באיזיט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית (נולד ב-1360) 1466 – פרנצ'סקו ספורצה, דוכס מילאנו (נולד ב-1401) 1550 – יוחנן של האלוהים, קדוש נוצרי (נולד ב-1495) 1702 – ויליאם השלישי, מלך אנגליה (נולד ב-1650) 1844 – קארל הארבעה עשר מלך שוודיה, מלך בשוודיה ונורווגיה, שהייתה אז חלק מממלכת שוודיה בשנים 1818–1844 (נולד ב-1763) 1869 – הקטור ברליוז, מלחין צרפתי (נולד ב-1803) 1874 – מילרד פילמור, הנשיא ה-13 של ארצות הברית (נולד ב-1800) 1906 – הנרי בייקר טריסטראם, כומר ואורניתולוג אנגלי (נולד ב-1822) 1917 – פרדיננד פון צפלין, ממציא ספינת האוויר הצפלין (נולד ב-1838) 1930 – ויליאם הווארד טאפט, הנשיא ה-27 ונשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית (נולד ב-1857) 1935 – האצ'יקו, כלב מגזע אקיטה שחי בטוקיו, ואשר התפרסם ברחבי יפן בזכות נאמנותו לבעליו (נולד ב-1923) 1942 – חוסה ראול קפבלנקה, אלוף העולם בשחמט (נולד ב-1888) 1944 – פרדי הירש, מחנך יהודי בתקופת השואה (נולד ב-1916) 1961 – תומאס ביצ'ם, מנצח בריטי (נולד ב-1879) 1972 – אריך פון דם באך-צלבסקי, פושע מלחמה נאצי, חבר ה-SS בעל דרגת אוברגרופנפיהרר, ממדכאי מרד ורשה (נולד ב-1899) 1975 – ג'ורג' סטיבנס, במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי, וצלם אמריקני (נולד ב-1904) 1983 – ויליאם וולטון, מלחין בריטי (נולד ב-1902) 1988 – הנריק שרינג, כנר יהודי-פולני-מקסיקני (נולד ב-1918) 1996 – ג'ק צ'רצ'יל, גיבור מלחמה בריטי במלחמת העולם השנייה (נולד ב-1906) 1999 – ג'ו דימג'יו, שחקן בייסבול אמריקאי (נולד ב-1914) 2001 – נינט דה ולואה, רקדנית בריטית ומייסדת הבלט המלכותי הבריטי (נולדה ב-1898) 2004 – אבו עבאס, המייסד והמנהיג של ארגון החזית לשחרור פלסטין (נולד ב-1948) 2005 – שלמה כדורי, צייר ישראלי (נולד ב-1909) 2005 – אסלאן מסחאדוב, מנהיג בדלני צ'צ'ני, נהרג על ידי הצבא הרוסי (נולד ב-1951) 2007 – ג'ון אינמן, שחקן טלוויזיה אנגלי (נולד ב-1935) 2010 – בנימין ענבר, תת-אלוף בצה"ל, בעל עיטור העוז (נולד ב-1931) 2014 – ויקטור שם-טוב, פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל (נולד ב-1915) 2016 – ג'ורג' מרטין, מפיק ומלחין בריטי (נולד ב-1926) 2017 – ג'ורג' אולה, כימאי יהודי-הונגרי-אמריקאי זוכה פרס נובל לכימיה (נולד ב-1927) 2018 – דב הלר, אמן ישראלי (נולד ב-1937) 2019 – מיכאל גילן, מנצח אוסטרי (נולד ב-1927) 2019 – יגאל מירון, פסל, צייר, אוצר ומורה לאמנות ישראלי (נולד ב-1940) 2020 – מקס פון סידוב, שחקן קולנוע שוודי (נולד ב-1929) 2020 – שלמה דשן, פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב (נולד ב-1935) 2021 – טרוור פיקוק, שחקן אופי בתיאטרון ובטלוויזיה, תסריטאי ופזמונאי אנגלי (נולד ב-1931) 2024 – הרברט קרמר, פרופסור לפיזיקה ומחשוב קוונטי (נולד ב-1928) חגים ואירועים החלים ביום זה יום האישה הבין-לאומי אלבניה – יום האם רומניה – יום האם 7 במרץ – 9 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג ח קטגוריה:מרץ	2024-09-07T16:36:30
10 במרץ	10 במרץ הוא היום ה-69 בשנה (70 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 296 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 241 לפנה"ס – מסתיימת המלחמה הפונית הראשונה בין רומא לקרתגו 1610 – גלילאו גליליי מפרסם את ספרו Sidereus Nuncius 1629 – צ'ארלס הראשון מלך אנגליה מפזר את הפרלמנט. הפרלמנט יתכנס מחדש רק 11 שנים מאוחר יותר 1804 – רכישת לואיזיאנה: נחתם טקס רשמי המסמל את העברת השליטה במדינת לואיזיאנה מצרפת לממשלת ארצות הברית 1831 – נוסד לגיון הזרים הצרפתי 1848 – הסנאט האמריקאי מאשר את הסכם גואדלופה אידלגו 1876 – שיחת הטלפון הראשונה בין אלכסנדר גרהם בל לעוזרו ווטסון 1893 – חוף השנהב הופכת לקולוניה צרפתית 1937 – האפיפיור פיוס האחד עשר מפרסם את האנציקליקה Mit brennender Sorge המותחת ביקורת על האידאולוגיה הנאצית 1943 – נכשל ניסיון גירוש יהודי בולגריה למחנה ההשמדה טרבלינקה 1944 – טקס חניכת גן מאיר בתל אביב 1949 – לאחר 10 חודשים של הממשלה הזמנית, מוקמת ממשלת ישראל הראשונה בראשות דוד בן-גוריון 1949 – הנפת דגל הדיו סמוך למשטרת אום רשרש (כיום אילת) במבצע עובדה וסיום מלחמת העצמאות 1952 – פולחנסיו בטיסטה משתלט בהפיכה על קובה 1959 – ניסיון מרידה כושל בטיבט נגד הכיבוש הסיני, אלפים נטבחו על ידי הצבא הסיני 1964 – חברת הרכב פורד מציגה לראשונה את מכונית הפורד מוסטנג 1974 – גולדה מאיר מציגה את ממשלתה השלישית בפני הכנסת 1977 – אסטרונומים מגלים לראשונה את הטבעות מסביב לכוכב אורנוס 1978 – נחיתת החללית סויוז 28 לאחר ביקור בתחנת החלל סאליוט 6 ושהות של 10 ימים בחלל 1985 – 12 חיילי צה"ל נהרגים בפיגוע מכונית תופת ליד מטולה 2000 – מדד הנאסד"ק מגיע לשיא של 5132.52 נקודות – שיא בועת הדוט-קום 2006 – הגשושית האמריקאית MRO, מקפת לסקר מאדים, נכנסת למסלול סביב מאדים 2011 – רעידת אדמה בעוצמה 5.4 בסולם ריכטר פקדה את מחוז ינגג'יאנג בסין וגרמה למותם של לפחות 25 אנשים 2019 – התרסקות טיסה ET302 של אתיופיאן איירליינס בדרכה מאדיס אבבה לניירובי, במטוס מדגם B737-8 MAX. כל 149 הנוסעים ו-8 אנשי צוות נהרגו נולדו ממוזער\|227x227 פיקסלים\|פרננדו השני ממוזער\|188x188 פיקסלים\|אלכסנדר השלישי ממוזער\|231x231 פיקסלים\|צ'אק נוריס ממוזער\|205x205 פיקסלים\|אוסאמה בין לאדן 1415 – וסילי השני, נסיך מוסקבה (נהרג ב-1462) 1452 – פרננדו השני, מלך אראגון (נפטר ב-1516) 1503 – פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (נפטר ב-1564) 1628 – מרצ'לו מלפיגי, רופא איטלקי (נפטר ב-1694) 1709 – גאורג שטלר, חוקר טבע גרמני (נפטר ב-1746) 1845 – אלכסנדר השלישי, צאר רוסי (נפטר ב-1894) 1885 – תמרה קרסבינה, פרימה בלרינה בבלט הרוסי האמפריאלי, וממייסדות הבלט המודרני (נפטרה ב-1978) 1903 – בטינה ארליך, ציירת ומאיירת ספרים יהודייה ממוצא אוסטרי (נפטרה ב-1985) 1917 – שושנה שרירא, סופרת ועיתונאית (נפטרה ב-2003) 1918 – גינטר ראל, טייס קרב גרמני (נפטר ב-2009) 1920 – בוריס ויאן, סופר ומשורר צרפתי (נפטר ב-1959) 1923 – שמואל תמיר, פוליטיקאי ישראלי (נפטר ב-1987) 1925 – מרדכי אלקחי, איש אצ"ל, מעולי הגרדום (הוצא להורג ב-1947) 1926 – אלכסנדר זצפין, מלחין סובייטי רוסי 1928 – ג'יימס ארל ריי, רוצח אמריקאי (נפטר ב-1998) 1929 – גרשון רנרט, צייר ישראלי (נפטר ב-2009) 1929 – סטיבן שוובל, משפטן ושופט בינלאומי אמריקאי, פרקליט ובורר 1933 – לוי שער, מוזיקאי ישראלי, מורה למוזיקה, מנצח, מעבד ומלחין בזמר העברי (נפטר ב-2014) 1934 – פו צונג, פסנתרן סיני (נפטר ב-2020) 1936 – אברהם גרוסמן, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וזוכה פרס ישראל לחקר ההיסטוריה היהודית (נפטר ב-2024) 1936 – ספ בלאטר, נשיא פיפ"א 1940 – צ'אק נוריס, שחקן אמריקאי 1947 – קים קמפבל, האישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלת קנדה 1948 – ז'אן-פייר אדמס, כדורגלן צרפתי ששיחק בעמדת הבלם (נפטר ב-2021) 1949 – דודו זכאי, זמר ישראלי 1952 – מורגן צ'נגיראי, פוליטיקאי זימבבווי, מנהיג האופוזיציה לשלטון רוברט מוגאבה (נפטר ב-2018) 1953 – פול האגיס, תסריטאי 1954 – רונית ויס ברקוביץ, תסריטאית ובמאית, יוצרת סדרות ועורכת ספרותית 1957 – אוסאמה בן לאדן, טרוריסט וראש אל-קאעידה (נהרג ב-2011) 1958 – שרון סטון, שחקנית קולנוע אמריקאית 1959 – יורם מארק-רייך, מוזיקאי וסופר ישראלי 1960 – גד יאיר, סופר וסוציולוג ישראלי 1961 – לורל קלארק, קצינת רפואה ומנתחת מוטסת בחיל הים האמריקאי ואסטרונאוטית אמריקאית (נפטרה ב-2003) 1964 – אייל שכטר, מוזיקאי ושחקן ישראלי 1964 – הנסיך אדוארד, דוכס אדינבורו 1967 – דייצ'י סוזוקי, שחיין יפני 1970 – יגאל כרמל, מוזיקאי ישראלי 1971 – ג'ון האם, שחקן אמריקאי 1972 – טימבלנד, זמר אמריקאי 1974 – קרן אן, גיטריסטית וזמרת ישראלית-צרפתייה 1975 – אפרת אנזל, מנחת טלוויזיה ורדיו, עיתונאית ושחקנית ישראלית 1976 – אריאל דולינקו, שחיין ישראלי 1977 – רובין ת'יק, שחקן אמריקאי 1979 – הגר בן-אשר, במאית, תסריטאית ושחקנית ישראלית 1981 – אלינה דוני, זמרת ג'אז ומלחינה אלבנית 1981 – סמואל אטו, כדורגלן קמרוני 1983 – קארי אנדרווד, זמרת קאנטרי אמריקאית 1984 – אוליביה ווילד, שחקנית אמריקאית 1986 – רוני דואני, זמרת ישראלית הידועה גם בכינוייה רוני סופרסטאר 1988 – איוואן רקיטיץ', שחקן כדורגל קרואטי 1992 – אמילי אוסמנט, שחקנית וזמרת אמריקאית 1996 – גיל קיזלר, שחיין ישראלי נפטרו 483 – האפיפיור סימפליקיוס 1872 – ג'וזפה מציני, ממנהיגי התנועה לאיחוד איטליה (נולד ב-1805) 1910 – קרל ריינקה, מלחין, מנצח ופסנתרן גרמני (נולד ב-1824) 1913 – הארייט טאבמן, לוחמת נגד העבדות בארצות הברית (נולדה ב-1820) 1940 – מיכאיל בולגקוב, סופר רוסי (נולד ב-1891) 1942 – ויליאם הנרי בראג, פיזיקאי אנגלי (נולד ב-1862) 1942 – וילבור סקוביל, רוקח וכימאי אמריקאי (נולד ב-1865) 1948 – יאן מסריק, שר החוץ של צ'כוסלובקיה (נולד ב-1886) 1961 – חגית לאלו, ציירת ישראלית, שציירה בסגנון אקספרסיוניזם מופשט (נולדה ב-1931) 1974 – קלמן מגן, אלוף בצה"ל, שזכה בעיטור העוז (נולד ב-1929) 1985 – קונסטנטין צ'רניינקו, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות (נולד ב-1911) 1995 – מתי פלד, איש פלמ"ח, אלוף בצה"ל וחבר הכנסת מטעם הרשימה המתקדמת לשלום (נולד ב-1923) 1998 – לויד ברידג'ס, שחקן אמריקאי (נולד ב-1913) 1998 – חיים דוד הלוי, רבה הראשי של תל אביב (נולד ב-1924) 2000 – רפאל בש, מזכ"ל מפא"י וחבר הכנסת הראשונה (נולד ב-1913) 2005 – דבי בסרגליק, שחקנית ומדבבת ישראלית (נולדה ב-1955) 2008 – יצחק גולן, דובר צה"ל בשנים 1977–1979 ומנהל כפר הנוער בן שמן (נולד ב-1932) 2010 – מנדל נון, דייג, ארכאולוג וחוקר הכנרת (נולד ב-1918) 2010 – קורי היים, שחקן קנדי-יהודי (נולד ב-1971) 2018 – אובר דה ז'יבנשי, מעצב אופנה צרפתי ומייסד בית האופנה ז'יבנשי (נולד ב-1927) 2022 – יורגן גרבובסקי, כדורגלן גרמני (נולד ב-1944) 2022 – יבהן דיידיי, פוליטיקאי אוקראיני (נולד ב-1987) ראו גם 9 במרץ – 11 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג י קטגוריה:מרץ	2024-04-24T15:45:04
16 במרץ	16 במרץ הוא היום ה-75 בשנה (76 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 290 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 597 לפנה"ס – נבוכדנצר כבש את ירושלים לאחר מצור שארך כחודשיים. בעקבות זאת הדיח והגלה את יהויכין לבבל, והמליך במקומו את צדקיהו למלך יהודה 1190 – הטבח ביהודי יורק שבממלכת אנגליה 1521 – פרדיננד מגלן מגיע לאיי הפיליפינים 1802 – נוסדת האקדמיה הצבאית וסט פוינט 1815 – וילם הראשון מוכתר כמלך הראשון של הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה (איחוד של הולנד ובלגיה) 1902 – האימפריה הרוסית חותמת על הסכם הגנה עם צרפת 1912 – לורנס אוטס, חבר משלחת לקוטב הדרומי אשר חלה, מקריב עצמו למען חבריו, עוזב את אוהל המשלחת ואומר: "אני רק יוצא החוצה, ייתכן ואתעכב זמן מה" 1926 – רוברט גודרד משגר לראשונה טיל המונע בדלק נוזלי 1934 – נבחרת ישראל בכדורגל עורכת את המשחק הרשמי הראשון בתולדותיה, במסגרת מוקדמות מונדיאל 1934, ומפסידה 1 – 7 בקהיר לנבחרת מצרים 1935 – אדולף היטלר מבטל את חוזה ורסאי ומורה על חימוש גרמניה 1942 – ניסוי השיגור הראשון לטיל V-2 (הטיל מתפוצץ בהמראה) 1966 – במסגרת תוכנית ג'מיני האמריקאית, שיגור ג'מיני 8, המשימה הראשונה בה שתי חלליות נפרדות התחברו זו לזו בחלל. במקביל משגר אטלס D שיגר את מטרת ההתחברות אנג'ינה 1968 – מלחמת וייטנאם: טבח מי ליי 1970 – יוצא לאור התנ"ך האנגלי החדש המלא 1974 – הגשושית מארינר 10 מבצעת יעף שלישי וקרוב ליד כוכב חמה 1978 – אלדו מורו ראש הממשלה המיועד של איטליה נחטף על ידי הבריגדות האדומות. הוא נרצח ב־9 במאי 1978 – נחיתת החללית סויוז 27 והחזרת צוות מתחנת החלל סאליוט 6 1984 – ארגון החזבאללה חוטף את ויליאם באקלי, ראש תחנת ה־CIA בביירות. הוא מת אחרי יותר משנה בשבי 1985 – העיתונאי האמריקאי טרי אנדרסון נחטף על ידי החזבאללה. הוא משוחרר ב־4 בדצמבר 1991 1988 – כוחותיו של סדאם חוסיין טובחים אלפי כורדים בעזרת נשק כימי בעיר חלבג'ה שבצפון מזרח עיראק 1988 – מוגשים כתבי אישום נגד הקולונל אוליבר נורת' והאדמירל ג'ון פוינדקסטר בפרשת איראן-קונטראס 1995 – 130 שנים לאחר שנכנס לתוקף, מאשרת מיסיסיפי את התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית, האוסר על עבדות 1998 – האפיפיור יוחנן פאולוס השני מתנצל באופן רשמי על אי-פעילותה של הכנסייה הקתולית כנגד השמדת היהודים בשואה 2010 – מתחם קברי מלכי בוגנדה בקסובי, אחד מאתרי המורשת העולמית היחידים באוגנדה, עלה באש ונשרף כמעט כליל. דבר אשר הביא למהומות באזור 2014 – נערך משאל עם בחצי האי קרים בנוגע לשאלת הצטרפותו לפדרציה הרוסית, רוב המצביעים הצביעו בעד הסתפחות לפדרציה 2017 – ח"כ באסל גטאס (הרשימה המשותפת) חותם על עסקת טיעון במסגרתה הוא מתפטר מהכנסת ונכנס לשנתיים בכלא, זאת לאחר שנתפס בהברחת טלפונים סלולריים למחבלים בכלא נולדו ממוזער\|210x210 פיקסלים\|קוניגונדה מאוסטריה ממוזער\|207x207 פיקסלים\|ג'יימס מדיסון ממוזער\|220x220 פיקסלים\|ג'רי לואיס 1465 – קוניגונדה מאוסטריה, דוכסית בוואריה (נפטרה ב-1520) 1473 – היינריך הרביעי, דוכס סקסוניה (נפטר ב-1541) 1750 – קרוליין הרשל, אסטרונומית אנגליה ממוצא גרמני (נפטרה ב-1848) 1751 – ג'יימס מדיסון, הנשיא הרביעי של ארצות הברית (נפטר ב-1836) 1771 – אנטואן-ז'אן גרו, צייר צרפתי (נפטר ב-1835) 1774 – מתיו פלינדרס, איש הצי המלכותי הבריטי (נפטר ב-1814) 1789 – גאורג אוהם, פיזיקאי, מגלה חוק אוהם (נפטר ב-1854) 1839 – סילי פרידום, משורר צרפתי, הזוכה הראשון בפרס נובל לספרות (נפטר ב-1907) 1859 – אלכסנדר סטפנוביץ' פופוב, פיזיקאי רוסי (נפטר ב-1906) 1878 – רזא שאה פהלווי, קצין איראני בכיר ומייסד שושלת פהלווי (נפטר ב-1944) 1878 – קלמנס פון גאלן, מתנגד למשטר נאצי בגרמניה (נפטר ב-1946) 1889 – רג'י ווקר, אתלט דרום אפריקאי, אלוף אולימפי בריצה ל-100 מטר (נפטר ב-1951) 1890 – שלמה מיכאלס, שחקן יידיש (נרצח ב-1948) 1908 – רוברט רוסן, במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע אמריקני זוכה פרס האוסקר על "כל אנשי המלך" (נפטר ב-1966) 1911 – יוזף מנגלה, פושע מלחמה נאצי, רופא מחנה הריכוז באושוויץ (נפטר ב-1979) 1912 – פט ניקסון, אשת נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון והגברת הראשונה של ארצות הברית בין השנים 1969–1974 (נפטרה ב-1993) 1916 – צוטומו ימאגוצ'י, היחידי שהוכר כנפגע שתי פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ועל נגסאקי בסוף מלחמת העולם השנייה (נפטר ב-2010) 1916 – יוסף אבירם, ארכאולוג ישראלי וראש החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה (נפטר ב-2022) 1918 – פרדריק ריינס, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל (נפטר ב-1998) 1918 – דן גלברט, קריקטוריסט ומעצב גרפי ישראלי יליד גרמניה (נפטר ב-2000) 1920 – מל קלר, מוזיקאי ג'אז וממובילי הזרם בישראל בשנות ה-50 וה-70 (נפטר ב-1998) 1920 – טראודל יונגה, מזכירתו של אדולף היטלר (נפטרה ב-2002) 1920 – לאו מקקרן, שחקן קולנוע בריטי (נפטר ב-2002) 1926 – ג'רי לואיס, שחקן וקומיקאי יהודי ממוצא אמריקאי (נפטר ב-2017) 1927 – ולדימיר קומארוב, קוסמונאוט סובייטי (נפטר ב-1967) 1927 – דניאל פטריק מויניהאן, סנאטור דמוקרטי מניו יורק ושגריר ארצות הברית לאו"ם (נפטר ב-2003) 1928 – כריסטה לודוויג, זמרת מצו סופרן גרמניה (נפטרה ב-2021) 1929 – נדיה טילר, שחקנית אוסטרית (נפטרה ב-2023) 1932 – וולטר קנינגהם, טייס חיל הים של ארצות הברית, אסטרונאוט שהיה אסטרונאוט במשימת אפולו 7 ואיש עסקים (נפטר ב-2023) 1932 – ברוך מודן, חוקר בתחום הסרטן והאפידמיולוגיה, פרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל משרד הבריאות (נפטר ב-2001) 1933 – תרזה ברגנצה, זמרת אופרה ספרדייה (נפטרה ב-2022) 1934 – רוג'ר נורינגטון, מנצח בריטי 1937 – עמוס טברסקי, פסיכולוג (נפטר ב-1996) 1937 – דייוויד דל טרדיצ'י, מלחין אמריקאי (נפטר ב-2023) 1939 – קרלוס בילארדו, מאמן כדורגל ארגנטינאי 1940 – ברנרדו ברטולוצ'י, במאי קולנוע איטלקי (נפטר ב-2018) 1943 – מארק מנו, שף צרפתי (נפטר ב-2020) 1946 – אורה איל, מאיירת ישראלית (נפטרה ב-2011) 1947 – אורי צ'שנובסקי, כימאי פיזיקלי ישראלי ופרופסור באוניברסיטת תל אביב 1947 – שולי נתן, זמרת, גיטריסטית ומלחינה 1948 – מרגרט וייס, סופרת אמריקאית (ספרי רומח הדרקון) 1949 – ויקטור גרבר, שחקן טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון קנדי יהודי מועמד לפרס אמי 1951 – קייט נליגן, שחקנית קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה קנדית 1953 – ריצ'רד סטולמן, מייסד תנועת התוכנה החופשית ופרויקט GNU 1953 – איזבל הופר, שחקנית צרפתיה 1954 – ננסי וילסון, מוזיקאית רוק כבד אמריקאית 1955 – אהוד דה-שליט, מתמטיקאי ישראלי ופרופסור באוניברסיטה העברית 1956 – בועז ארד, אמן ישראלי ומרצה במחלקה לצילום באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל (נפטר ב-2018) 1958 – ביפין רוואט, המפקד ה-27 של הצבא ההודי (נפטר ב-2021) 1958 – אריאנה מלמד, עיתונאית, סופרת, בעלת טור, עורכת, מבקרת ספרות וטלוויזיה ישראלית 1959 – פלייבור פלייב, זמר ראפ ובדרן אמריקני 1959 – ינס סטולטנברג, ראש ממשלת נורווגיה 1961 – טוד מקפרלן, כותב, מאייר ופרסומאי קנדי 1963 – קווין סמית', שחקן קולנוע וטלוויזיה ניו זילנדי (נפטר ב-2002) 1963 – צ'רלי בוזגלו, שחקן קולנוע ותיאטרון, שדרן רדיו ועורך דין ישראלי 1967 – גיא אסיף, עיתונאי, עורך, כותב, יזם ומוזיקאי ישראלי 1967 – לורן גרהאם, שחקנית אמריקנית 1973 – וונדה וורד, מתאגרפת אמריקנית 1978 – שרון ששון, כדורסלן ישראלי 1979 – ליאור קודנר, עיתונאי ישראלי ומרצה לתקשורת 1980 – פליפה רייס, כדורסלן ספרדי 1980 – מרב סמן טוב, זמרת ויוצרת ישראלית 1981 – יואב זיו, כדורגלן ישראלי 1986 – אלכסנדרה דדריו, שחקנית אמריקאית 1989 – בלייק גריפין, כדורסלן אמריקני 1989 – ת'יאו וולקוט, כדורגלן אנגלי 1989 – תימור כהן, שחקנית ישראלית נפטרו ממוזער\|238x238 פיקסלים\|טיבריוס ממוזער\|255x255 פיקסלים\|ולנטיניאנוס השלישי ממוזער\|236x236 פיקסלים\|ז'אן מונה 37 – טיבריוס, קיסר רומא (נולד ב-42 לפנה"ס) 455 – ולנטיניאנוס השלישי, קיסר האימפריה הרומית המערבית (נולד ב-419) 1185 – בלדווין הרביעי, מלך ירושלים (נולד ב-1161) 1405 – מרגריט השלישית, רוזנת פלנדריה (נולדה ב-1350) 1485 – אן נוויל, רעייתו של ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה (נולדה ב-1456) 1736 – ג'ובאני באטיסטה פרגולזי, מלחין, כנר ונגן עוגב איטלקי (נולד ב-1710) 1898 – אוברי בירדסלי, צייר ומאייר אנגלי (נולד ב-1872) 1914 – שארל אלבר גובאט, עורך דין ומדינאי שווייצרי, חתן פרס נובל לשלום (נולד ב-1843) 1930 – מיגל פרימו דה ריברה, שליט ספרד (נולד ב-1870) 1935 – אהרון נימצוביץ', רב אמן יהודי לטבי בשחמט וסופר שחמט משפיע (נולד ב-1886) 1940 – סלמה לגרלף, סופרת שוודית, כלת פרס נובל לספרות, מחברת נילס הולגרסון (נולדה ב-1858) 1957 – קונסטנטין ברנקושי, פסל רומני (נולד ב-1876) 1967 – כתריאל שלמון, קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה ודיפלומט ישראלי. שירת כנספח צה"ל בבריטניה ובארצות הברית (נולד ב-1914) 1968 – מריו קסטלנואובו-טדסקו, מלחין יהודי-איטלקי (נולד ב-1895) 1971 – תומאס דיואי, מועמד לנשיאות ארצות הברית בשנים 1944 ו־1948 בה העיתונים הודיעו על ניצחונו על הארי טרומן (נולד ב-1902) 1977 – כמאל ג'ונבלאט, מנהיג הדרוזים בלבנון (נולד ב-1917) 1979 – ז'אן מונה, נחשב לאבי האיחוד האירופי (נולד ב-1888) 1988 – דן לנר, מצנחני היישוב, לוחם פלמ"ח, אלוף בצה"ל (נולד ב-1922) 2003 – רייצ'ל קורי, פעילת שמאל אמריקאית (נולדה ב-1979) 2013 – פרנק ת'ורנטון, שחקן טלוויזיה אנגלי (נולד ב-1921) 2013 – מרינה סולודקין, חברת הכנסת מטעם ישראל בעליה וקדימה (נולדה ב-1952) 2014 – צבי קינן, ימאי, קצין בכיר בחיל הים הישראלי ומנהל ישראלי (נולד ב-1921) 2015 – צבי וינמן, טוען רבני, שמאי מקרקעין, רב, היסטוריון ועסקן חרדי (נולד ב-1940) 2019 – אורי שלגי, מו"ל ישראלי (נולד ב-1927) 2019 – דיק דייל, גיטריסט אמריקני שנחשב לממציא סגנון ה"סרף רוק" (נולד ב-1937) 2019 – ברברה האמר, יוצרת סרטים אמריקאית פמיניסטית (נולדה ב-1939) 2019 – עמוס קלונר, פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס א.מ.ת (נולד ב-1940) 2019 – מאיר אלעזר עטיה, מורה, פייטן ומשורר יהודי-מרוקאי (נולד ב-1948) 2020 – יעקב שדה, פרופסור למחלות אף אוזן גרון בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטת תל אביב (נולד ב-1925) 2020 – סטיוארט ויטמן, שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי-יהודי (נולד ב-1928) 2020 – מנחם פרידמן, פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן (נולד ב-1936) 2021 – מריו זוכוביצקי, כדורגלן ארגנטינאי-ישראלי (נולד ב-1953) 2024 – אלקס הרטמן, עורך דין ישראלי, שותף בכיר במשרד ש. הורוביץ ושות' (נולד ב-1956) חגים ואירועים החלים ביום זה 15 במרץ – 17 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג יו קטגוריה:מרץ	2024-04-24T16:13:30
18 במרץ	18 במרץ הוא היום ה-77 בשנה (78 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 288 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 37 – קליגולה מוכתר לקיסר 235 – חיילים רומים, הזועמים על ותרנותו, רוצחים את הקיסר אלכסנדר סוורוס ואת אמו יוליה אוויטה ממאה ליד מיינץ ומעלים לשלטון את מקסימינוס במקומו 417 – זוסימוס מתמנה לאפיפיור 731 – גרגוריוס השלישי מתמנה לאפיפיור 1229 – פרידריך השני, קיסר הקיסרות הרומית הקדושה מכריז על עצמו כמלך ירושלים 1314 – ז'אק דה מולאי, ראש מסדר אבירי היכל שלמה, מועלה על המוקד בפריז, ומטיל קללה לפני מותו על פיליפ היפה 1438 – אלברכט השני, מלך גרמניה, מבית הבסבורג, הוכתר מלך גרמניה 1871 – ההמונים כובשים את פריז ומכריזים על הקמת הקומונה הפריזאית 1900 – נוסד מועדון הכדורגל ההולנדי אייאקס אמסטרדם 1915 – מלחמת העולם הראשונה – הקרב הימי בגליפולי 1921 – נחתם "הסכם ריגה", בין רוסיה ופולין שסיים את המלחמה הפולנית-סובייטית ונתן לרפובליקה הפולנית השנייה שליטה על חלקים גדולים מליטא כולל וילנא בירתה ההיסטורית 1922 – מהטמה גנדי נשפט לשש שנות מאסר בעוון מרי אזרחי. מתוכן הוא מרצה שנתיים 1938 – מקסיקו מלאימה את כל תשתיות הנפט הזרות בשטחה 1940 – מלחמת העולם השנייה – אדולף היטלר ובניטו מוסוליני נפגשים ומחליטים על הקמת ברית משותפת נגד צרפת ובריטניה 1944 – התפרצות הר הגעש וזוב באיטליה הורגת 26 וגורמת לאלפים לברוח מבתיהם 1945 – מלחמת העולם השנייה – 1,250 מפציצים מטילים פצצות על ברלין 1959 – נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר חותם על החוק שהפך את הוואי למדינה ה-50 של ארצות הברית החל מ-21 באוגוסט 1962 – צרפת ואלג'יריה חותמות על הסכם שלום ובכך מביאות לידי סיום את מלחמת אלג'יריה 1965 – הקוסמונאוט הרוסי אלכסיי ליאונוב הוא האדם הראשון המבצע הליכת חלל במסגרת משימת ווסחוד 2 1965 – שמעון אגרנט מתמנה לתפקיד נשיא בית המשפט העליון 1970 – הנסיך נורודום סיהאנוק מודח מהשלטון בקמבודיה 1974 – מסתיים משבר האנרגיה העולמי שהטילו מדינות אופ"ק על המערב לאחר מלחמת יום הכיפורים 1980 – במהלך תדלוק משגר ווסטוק, לקראת שיגור לוויין הריגול ממשפחת Tselina-D, קרתה התפוצצות בקוסמודרום פלסצק שהרגה 48 איש 1986 – נסגר רחוב נחלת בנימין בתל אביב ומתחילות עבודות לשם הפיכתו למדרחוב 1990 – הגשושית היפנית היטן מבצעת יעף ליד הירח, ומשחררת את החללית האגורומו (Hagoromo). בכך הפכה למדינה השלישית להקיף את הירח 1995 – מייקל ג'ורדן מבצע את הקאמבק הראשון שלו לליגת הכדורסל ה-NBA ושולח פקס בן שתי מילים לתקשורת: "I'm Back" – "אני חוזר" 2011 – גשושית המסנג'ר של נאס"א הפכה לחללית הראשונה בתולדות האנושות שנכנסה למסלול אליפטי סביב כוכב חמה 2011 – גשושית הניו הורייזונס של נאס"א חלפה על פני מסלולו של כוכב הלכת אוראנוס 2013 – השבעת ממשלת ישראל השלושים ושלוש 2016 – שיגור סויוז TMA-20M המביאה את משלחת 47 לתחנת החלל הבין-לאומית 2019 – ממריאה הטיסה האחרונה מנמל התעופה אילת נולדו ממוזער\|221x221 פיקסלים\|גרובר קליבלנד ממוזער\|227x227 פיקסלים\|פרדריק וילם דה קלרק 1075 – אל-זמח'שרי, איש דת מוסלמי (נפטר ב-1144) 1555 – פרנסואה, דוכס אנז'ו (נפטר ב-1584) 1496 – מרי טיודור, אשתו של לואי השנים עשר מלך צרפת (נפטרה ב-1533) 1634 – מאדאם דה לה פאייט, סופרת צרפתיה (נפטרה ב-1693) 1690 – כריסטיאן גולדבך מתמטיקאי פרוסי (נפטר ב-1764) 1837 – גרובר קליבלנד, הנשיא ה-22 וה-24 של ארצות הברית (נפטר ב-1908) 1844 – ניקולאי רימסקי-קורסקוב, מלחין רוסי (נפטר ב-1908) 1869 – נוויל צ'מברלין, ראש ממשלת בריטניה (נפטר ב-1940) 1893 – וילפרד אוון, משורר אנגלי (נפטר ב-1918) 1903 – גליאצו צ'אנו, שר החוץ של איטליה (הוצא להורג ב-1944) 1914 – שניאור ליפסון, פיזיקאי ישראלי ממייסדי האוניברסיטה הפתוחה (נפטר ב-2001) 1915 – ריצ'רד קונדון, סופר אמריקאי (נפטר ב-1996) 1919 – ג.א.מ. אנסקומב, פילוסופית אנליטית בריטית (נפטרה ב-2001) 1922 – יהודה פריהר, קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, שירת כנספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה (נפטר ב-1994) 1927 – ג'ון קנדר, מלחין אמריקאי של מספר מחזות זמר מצליחים כחלק מהצמד קנדר ואב יחד עם פרד אב 1928 – פידל ראמוס, נשיאה ה-12 של הפיליפינים (נפטר ב-2022) 1932 – ג'ון אפדייק, סופר אמריקאי (נפטר ב-2009) 1936 – פרדריק וילם דה קלרק, נשיא דרום אפריקה בשנים 1994-1989 (נפטר ב-2021) 1937 – יונתן ברקאי, משורר, שחקן ומורה ישראלי (נפטר ב-2020) 1941 – עוזי בנזימן, עיתונאי ישראלי 1942 – אברהם בנמלך, עיתונאי ואיש רדיו ישראלי 1944 – אמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל (נפטר ב-2012) 1947 – גרסיאלה מונטס, סופרת ארגנטינאית 1951 – דן עופרי, קריין ושדרן רדיו ישראלי 1953 – אביבה אבידן, זמרת ישראלית 1953 – אלי לוונטל, כדורגלן ישראלי 1959 – איירין קארה, זמרת ושחקנית אמריקאית (נפטרה ב-2022) 1959 – לוק בסון, במאי קולנוע צרפתי 1964 – מוטי איוניר, כדורגלן ישראלי ומאמן כדורגל 1964 – קרן מור, שחקנית ישראלית 1966 – ג'רי קאנטרל, זמר וגיטריסט אמריקאי 1970 – יעל חנין, פיזיקאית ישראלית 1976 – ליאת תמרי, שחקנית ישראלית 1978 – דוד דהן, תסריטאי ויוצר טלוויזיה ישראלי 1979 – אדם לוין, זמר וסולן להקת מארון 5 1999 – שחר טבוך, שחקן, זמר ומנחה ישראלי נפטרו 953 – אלמנצור באללה אלפאטמי, הח'ליפה השלישי של השושלת הפאטמית (נולד ב-914) 978 – אדוארד המרטיר, מלך אנגליה (נולד ב-962) 1227 – האפיפיור הונוריוס השלישי (נולד ב-1148) 1321 – מאתה צ'אק, אציל הונגרי 1781 – אן רובר ז'אק טורגו, כלכלן ומדינאי צרפתי (נולד ב-1727) 1862 – צ'ארלס בירד קינג, צייר אמריקאי שנודע בתיאוריו של מנהיגים ואנשי שבטים אינדיאנים (נולד ב-1785) 1871 – אוגוסטוס דה מורגן, מתמטיקאי ולוגיקן בריטי (נולד ב-1806) 1913 – גאורגיוס הראשון, מלך יוון (נולד ב-1845) 1927 – פיליפ ויקסטיד, כלכלן אנגלי (נולד ב-1844) 1965 – פארוק, מלך מצרים (נולד ב-1920) 1975 – הרברט צ'יטפו, לוחם חירות זימבבואי (נרצח) (נולד ב-1923) 1980 – אריך פרום, פסיכואנליטיקאי ופילוסוף ממוצא גרמני (נולד ב-1900) 1980 – לודוויג גוטמן, נוירולוג בריטי יהודי יליד גרמניה, מאבות ספורט הנכים (נולד ב-1899) 1982 – וסילי צ'ויקוב, קצין בצבא האדום וממפקדי הקרב על סטלינגרד (נולד ב-1900) 1983 – דבורה בקון, שחקנית קולנוע ישראלית (נולדה ב-1951) 1986 – ברנרד מלמוד, סופר אמריקאי יהודי, זוכה פרס פוליצר (נולד ב-1914) 1996 – אודיסאוס אליטיס, חתן פרס נובל לספרות ממוצא יווני (נולד ב-1911) 2001 – ג'ון פיליפס, זמר, גיטריסט וכותב שירים אמריקאי (נולד ב-1935) 2008 – חיים מלובן, מפיק בולט בתעשיית הטלוויזיה הישראלית (נולד ב-1936) 2009 – נטשה ריצ'רדסון, שחקנית תיאטרון וקולנוע אנגליה (נולדה ב-1963) 2011 – זאב בוים, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל (נולד ב-1943) 2011 – ישראל בן אמיתי, קצין תותחנים ראשי, המנכ"ל הראשון של אוניברסיטת באר שבע (נולד ב-1922) 2016 – גידו וסטרוולה, פוליטיקאי גרמני (נולד ב-1961) 2019 – אפרים גוטמן, רב ישראלי, יליד רומניה, שנודע כרבם של יהודי רומניה בישראל (נולד ב-1928) 2019 – ג'רי קוב, טייסת אמריקאית (נולדה ב-1931) 2020 – קתרין המלין, גינקולוגית אוסטרלית (נולדה ב-1924) 2020 – אלפרד וורדן, אסטרונאוט אמריקאי (נולד ב-1932) 2020 – גיל תורן, מעצב פסקולים לסרטי קולנוע (נולד ב-1962) 2021 – יובל חמצני, תשבצאי, צייר ועורך-דין ישראלי (נולד ב-1950) 2022 – חיים קניבסקי, מנהיג רוחני בולט בציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים (נולד ב-1928) 2022 – דון יאנג, פוליטיקאי אמריקאי (נולד ב-1933) 2022 – אלכסיי בכרב, כדורגלן רוסי-אוקראיני ששיחק בעמדת הקשר (נולד ב-1976) 2024 – תומאס סטאפורד, לוטננט גנרל בחיל האוויר של ארצות הברית, אסטרונאוט בתוכנית ג'מיני ובתוכנית אפולו (נולד ב-1930) חגים ואירועים החלים ביום זה ניו יורק: החל משנת 1990, יום מרסל מרסו ארובה: יום הדגל 17 במרץ – 19 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג יח קטגוריה:מרץ	2024-08-02T10:26:30
19 במרץ	19 במרץ הוא היום ה-78 בשנה (79 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 287 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1279 – מסתיימת שושלת סונג הסינית לאחר הפסדה לכוחות מונגולים 1831 – שוד הבנק הראשון בארצות הברית מתרחש בבנק העירוני בניו יורק (לעתיד סיטיבנק) 1915 – כוכב הלכת הננסי פלוטו מצולם לראשונה 1916 – 8 מטוסים אמריקאים ממריאים ומשתתפים במרדף אחר פנצ'ו וייה, משימת הקרב האווירית הראשונה בהיסטוריה של ארצות הברית 1931 – מדינת נבדה הופכת את ההימורים בה לחוקיים 1941 – הגיע ארצה אוניית המעפילים דריאן 2 1944 – מלחמת העולם השנייה: גרמניה הנאצית כובשת את הונגריה 1945 – אדולף היטלר מוציא צו המורה להרוס את כל התעשיות, התשתיות הצבאיות, חנויות, תשתיות תחבורה ומתקני תקשורת בגרמניה 1946 – ראוניון, גוואדלופ, גיאנה הצרפתית ומרטיניק מקבלות מעמד של מחוז בצרפת מעבר לים 1955 – ארמון הורדוס נחשף במהלך חפירות ארכאולוגיות במצדה. 1978 – מועצת הביטחון של האו"ם מעבירה את ההחלטות 425 ו-426, הקוראות לישראל להסיג את כוחותיה מאדמת לבנון (אליה נכנסו תחת מבצע ליטני) ומקימה את ארגון UNIFIL 1991 – הגשושית היפנית היטן טסה אל תוך שכבת האטמוספירה העליונה של כדור הארץ בתמרון בלימה אטמוספירית, התמרון הראשון שבוצע בסגנון זה לגשושית לשם שינוי מסלולה 1999 – בכורת המחזה "אשכבה" מאת חנוך לוין 2003 – מחמוד עבאס (אבו מאזן) ממונה לראש ממשלת הרשות הפלסטינית 2011 – החלה התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב 2016 – בפיגוע התאבדות באיסטנבול, נרצחו 4 בני אדם (בהם שלושה ישראלים) ונפצעו 36 בני אדם נולדו ממוזער\|231x231 פיקסלים\|אלברט שפר ממוזער\|226x226 פיקסלים\|אדולף אייכמן ממוזער\|240x240 פיקסלים\|סירחאן סירחאן 1206 – גויוק חאן, החאן הגדול השלישי של האימפריה המונגולית (נפטר ב-1248) 1534 – ז'וזה דה אנשייטה, מיסיונר ישועי ספרדי (נפטר ב-1597) 1542 – יאן זמויסקי, דוכס זמושץ' (נפטר ב-1605) 1809 – פרדריק פאסיוס, מנצח ומלחין גרמני שחי ופעל בעיקר בפינלנד, מלחין ההמנונים של פינלנד ואסטוניה (נפטר ב-1891) 1813 – דייוויד ליווינגסטון, מגלה ארצות ומיסיונר בריטי באפריקה (נפטר ב-1873) 1821 – ריצ'רד פרנסיס ברטון, סופר ומגלה ארצות בריטי (נפטר ב-1890) 1848 – ואייט ארפ, שוטר אמריקאי ואקדוחן, דמות מוערצת מימי המערב הפרוע (נפטר ב-1929) 1849 – אלפרד פון טירפיץ, אדמירל גרמני, בונה הצי הגרמני המודרני ומפקדו במלחמת העולם הראשונה (נפטר ב-1930) 1860 – ויליאם ג'נינגס ברייאן, פוליטיקאי אמריקאי, שימש כתובע במשפט הקופים (נפטר ב-1925) 1891 – ארל וורן, נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית וראש ועדת החקירה לרצח קנדי (נפטר ב-1974) 1894 – מרדכי גיאורגו לאנגר, משורר ועיתונאי (נפטר ב-1943) 1900 – פרדריק ז'וליו-קירי, פיזיקאי צרפתי וחתן פרס נובל לכימיה (נפטר ב-1958) 1902 – מנואל סיאונה, כדורגלן ארגנטינאי (נפטר ב-1975) 1905 – אלברט שפר, פושע מלחמה נאצי (נפטר ב-1981) 1906 – אדולף אייכמן, פושע מלחמה נאצי (הוצא להורג ב-1962) 1919 – צבי גילת, איש צבא, בין מקימי ומפקדי מערך ההדרכה של ההגנה, מפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, מפקד פיקוד הדרום (נפטר ב-1992) 1921 – משה גורן, ראש אג"א השישי (נפטר ב-2009) 1921 – יהודית היבנר, פעילה ומנהיגה במגזר הדתי-לאומי בישראל (נפטרה ב-2023) 1922 – שלמה דראגון, ממשתתפי מרד הזונדרקומנדו במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו (נפטר ב-2001) 1922 – היראו אונודה, קצין מודיעין יפני (נפטר ב-2014) 1925 – ברנט סקוקרופט, היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית בממשלם של ג'רלד פורד וג'ורג' הרברט ווקר בוש (נפטר ב-2020) 1929 – מיקל מרטי אי פול, משורר ספרדי (נפטר ב-2003) 1930 – מנחם גפן, צייר וקריקטוריסט ישראלי (נפטר ב-2016) 1932 – שמעון שלח, כדורסלן ומאמן כדורסל ישראלי 1933 – פיליפ רות, סופר יהודי-אמריקאי (נפטר ב-2018) 1936 – דן צלקה, סופר ישראלי (נפטר ב-2005) 1940 – נחמיה דגן, טייס מסוקים, בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כקצין חינוך ראשי 1942 – רן גורן, ראש אכ"א 1942 – רינוס ישראל, כדורגלן הולנדי 1943 – מריו מונטי, ראש ממשלת איטליה 1944 – סירחאן סירחאן, הרוצח של המועמד לנשיאות ארצות הברית רוברט קנדי 1947 – אריקה צוכולד, מתעמלת מזרח-גרמנייה (נפטרה ב-2015) 1947 – גלן קלוז, שחקנית קולנוע אמריקאית 1950 – דליה רבין, חברת הכנסת בכנסת ה-15, בתו של יצחק רבין 1951 – אלי מנטבר, שחקן, זמר, יוצר תוכן, וכן מפיק הצגות תיאטרון, מופעים, אירועים, כנסים, טקסים ומופעי במה 1952 – יוסף מורג, קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, שכיהן כמפקד חטיבת שריון במילואים (נפטר ב-2019) 1952 – מרק רוזנבאום, במאי ומפיק קולנוע ישראלי 1954 – ג'יל אברמסון, סופרת ועיתונאית אמריקאית, האישה הראשונה להימנות כעורכת ראשית של הניו יורק טיימס 1954 – עירית בולקא, זמרת ישראלית 1955 – ברוס ויליס, שחקן קולנוע אמריקאי 1956 – יגור גאידר, ראש ממשלת רוסיה הראשון (נפטר ב-2009) 1959 – מרסלו גלייזר, פיזיקאי, אסטרונום וסופר ברזילאי 1976 – אלסנדרו נסטה, כדורגלן איטלקי 1949 – ולרי לאונטייב, זמר פופ רוסי 1968 – מורן שוב רובשוב, אוצרת, עורכת, אמנית, מחברת, מרצה ומוציאה לאור 1971 – קרולינה, זמרת ויוצרת ישראלית 1971 – נדיה אוורמן, דוגמנית גרמניה 1973 – קובי מחט, מנחה בערוץ הילדים לשעבר 1978 – שיראל ביתן, זמרת ושחקנית צרפתייה-אמריקנית-ישראלית 1979 – הידו טורקוגלו, כדורסלן טורקי 1983 – אור צלקובניק, איש תקשורת ורדיו ישראלי 1997 – עידן לשם, טניסאי ישראלי 1997 – רותה מיילוטיטה, שחיינית ליטאית נפטרו ממוזער\|254x254 פיקסלים\|אלכסנדר סוורוס 235 – אלכסנדר סוורוס, קיסר רומא (נולד ב-208) 1286 – אלכסנדר השלישי, מלך סקוטלנד (נולד ב-1241) 1406 – אבן חלדון, היסטוריון ערבי (נולד ב-1332) 1907 – תומאס ביילי אולדריץ', סופר אמריקני (נולד ב-1836) 1930 – ארתור בלפור, פוליטיקאי בריטי, נתן את הצהרת בלפור (נולד ב-1848) 1938 – הרב מרדכי עזראן, רב מרוקאי (נולד ב-1848) 1950 – אדגר רייס בורוז, סופר אמריקאי (נולד ב-1875) 1970 – רבקה דוידית, סופרת ומשוררת ילדים עברית, מתרגמת ומבקרת קולנוע ותיאטרון ישראלית (נולדה ב-1908) 1987 – לואי דה ברויי, פיזיקאי, ממייסדי תורת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1929 (נולד ב-1892) 1990 – אנדרו ווד, הסולן של להקת הגראנג' מאת'ר לאב בון (נולד ב-1966) 1996 – אהרון בלר, מחלוצי הנוירוכירורגים בישראל (נולד ב-1912) 1996 – אפרים פורן, תת-אלוף, כיהן כדובר צה"ל והמזכיר הצבאי לראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין (נולד ב-1931) 2005 – ישראל זינגרוב, היסטוריון, סופר ומחנך ישראלי (נולד ב-1932) 2008 – ארתור סי. קלארק, פיזיקאי, מתמטיקאי, ממציא וסופר מדע בדיוני אנגלי (נולד ב-1917) 2011 – וורן כריסטופר, מזכיר המדינה של ארצות הברית תחת הנשיא ביל קלינטון (נולד ב-1925) 2019 – טובה אילן, אשת חינוך ישראלית וחברת הכנסת מטעם סיעת העבודה-מימד-עם אחד בשלהי הכנסת ה-16 (נולדה ב-1929) 2020 – אלי ישראלי, שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי (נולד ב-1948) 2023 – ז'אן ז'אק פאבייה, מהנדס ואסטרונאוט צרפתי (נולד ב-1949) חגים ואירועים החלים ביום זה תחילת חגיגות פסטיבל מינרווה ברומא העתיקה 18 במרץ – 20 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים הערות שוליים ג יט קטגוריה:מרץ	2024-07-24T08:38:44
20 במרץ	20 במרץ הוא היום ה-79 בשנה (80 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 286 ימים. נקודת השוויון (שאורך היום והלילה הוא בדיוק 12 שעות) מתרחשת בחודש מרץ בדרך כלל בין היום ה-20 ליום ה-21 בחודש. 20 במרץ מצוין כ"יום הפרנקופוני הבינלאומי" וגם מצוין גם "יום השימחה הבנילאומי". אירועים היסטוריים ביום זה 44 לפנה"ס – הלווייתו של יוליוס קיסר 1799 – צבא נפוליאון מתחיל במצור על עכו 1815 – נפוליאון חוזר לפריז לאחר הגלות באי אלבה, ומתחיל את שלטון מאה הימים על צרפת 1852 – יוצא לאור הספר "אוהל הדוד תום", ספרה של מתנגדת העבדות בארצות הברית הארייט ביצ'ר סטואו 1854 – נוסדת המפלגה הרפובליקנית של ארצות הברית 1956 – תוניסיה מקבלת עצמאות מצרפת 1966 – גביע המונדיאל נגנב ממקום משכנו בעיר לונדון 1969 – יוקו אונו וג'ון לנון נישאים בגיברלטר 1986 – ז'אק שיראק מתמנה לראשות ממשלת צרפת 1995 – התקפת סארין ברכבת התחתית של טוקיו על ידי חסידי אום שינריקיו 2002 – 7 הרוגים בפיגוע ליד כלא מגידו, אחד הפיגועים שהביא לפרוץ מבצע חומת מגן 2003 – פתיחת מלחמת המפרץ השנייה 2013 – נשיא ארצות הברית ברק אובמה מבקר בישראל, בפעם הראשונה כנשיא 2016 – לראשונה מזה 88 שנים, ביקור של נשיא ארצות הברית בקובה עם ביקורו הרשמי של ברק אובמה. (ראו: יחסי ארצות הברית–קובה) 2022 – הלוויית הרב חיים קניבסקי נולדו ממוזער\|226x226 פיקסלים\|אובידיוס ממוזער\|227x227 פיקסלים\|יגאל ידין 43 לפנה"ס – אובידיוס, משורר רומאי (נפטר ב-17 לספירה) 1639 – איוואן מזפה, הטמאן אוקראינה (נפטר ב-1709) 1770 – פרידריך הלדרלין, משורר גרמני (נפטר ב-1843) 1780 – תומאס מטקלף, סנאטור מקנטקי ומושלה (נפטר ב-1855) 1809 – ניקולאי גוגול, סופר (נפטר ב-1852) 1811 – נפוליאון השני, בנו של נפוליאון בונפרטה וקיסר צרפת (נפטר ב-1832) 1828 – הנריק איבסן, מחזאי ודרמטיקן נורווגי (נפטר ב-1906) 1856 – פרדריק וינסלאו טיילור, אבי הטיילוריזם (נפטר ב-1915) 1872 – קרין מיכאליס, סופרת דנית (נפטרה ב-1950) 1878 – שלמה ישראל שיריזלי, מו"ל, מתרגם, סופר ועיתונאי ביישוב, דמות מרכזית בתרבות הלאדינו בירושלים (נפטר 1938) 1904 – פרדריק סקינר, פסיכולוג אמריקני (נפטר ב-1990) 1908 – מייקל רדגרייב, שחקן אנגלי (נפטר ב-1985) 1915 – סיסטר רוזטה תארפ, מוזיקאית אפרו-אמריקאית (נפטרה ב-1973) 1917 – יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל, ארכאולוג ופוליטיקאי (נפטר ב-1984) 1917 – ורה לין, זמרת בריטית (נפטרה ב-2020) 1922 – קרל ריינר, שחקן, קומיקאי, במאי, תסריטאי וסופר יהודי-אמריקאי (נפטר ב-2020) 1924 – יעקב לנדאו, היסטוריון ומזרחן ישראלי, חתן פרס ישראל (נפטר ב-2020) 1926 – דוד גור, ממנהיגי מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בתקופת השואה 1927 – יעקב בן-סירא, שחקן ובדרן ישראלי (נפטר ב-2016) 1928 – חרות צמח, אלוף-משנה בחיל הים הישראלי (נפטר ב-2010) 1931 – האל לינדן, שחקן, מוזיקאי ובמאי טלוויזיה יהודי-אמריקאי זוכה פרס טוני 1934 – תיאודור אור, שופט והמשנה לנשיא בית המשפט העליון 1935 – אביבה סמדר, זמרת ומלחינה ישראלית, כותבת, מגישה ועורכת תוכניות בתחום המוזיקה העממית ברדיו הגרמני 1937 – לויס לאורי, סופרת ילדים אמריקאית, זוכת מדליית ניוברי 1939 – בריאן מלרוני, ראש הממשלה ה-18 של קנדה (נפטר ב-2024) 1943 – מרדכי פיקר, כדורגלן ישראלי (נפטר ב-2020) 1944 – עודד פלדמן, איש תרבות ותקשורת ישראלי (נפטר ב-2017) 1944 – ארווין נהר, ביופיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה 1950 – ויליאם הרט, שחקן טלוויזיה וקולנוע אמריקאי (נפטר ב-2022) 1950 – קרל פאלמר, מתופף בריטי, נחשב לאחד מגדולי המתופפים בעולם 1951 – רותי הולצמן, זמרת ישראלית 1954 – ימינה באשיר, במאית קולנוע ותסריטאית אלג'יראית (נפטרה ב-2022) 1957 – ספייק לי, במאי קולנוע 1959 – איריס איריסיה קובליו, ציירת, משוררת ומוזיקאית ישראלית 1959 – סטינג, מתאבק עבר אמריקאי 1964 – נטשה אטלס, זמרת בלגית ממוצא ערבי 1965 – אהרן פוירשטיין, תסריטאי, במאי, ואיש טלוויזיה ישראלי 1967 – אבי ניסנקורן, שר המשפטים מטעם מפלגת כחול לבן, כיהן בעברו כיושב ראש ההסתדרות החדשה 1969 – דורון אורן, זמר, שחקן ומדבב ישראלי 1973 – אילנית בן-יעקב, שחקנית קולנוע וטלוויזיה ישראלית 1973 – אושרי סהר, שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי 1974 – עמית פוזננסקי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מתזמר ופסנתרן ישראלי 1976 – צ'סטר בנינגטון, סולן להקת לינקין פארק (נפטר ב-2017) 1977 – נעה רוטמן, תסריטאית ישראלית 1980 – נטע גרטי, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלית 1984 – יהודה שלזינגר, עיתונאי ישראלי 1984 – פרננדו טורס, כדורגלן ספרדי 1985 – אבירם ברוכיאן, כדורגלן ישראלי 1987 – אמיליה אטיאס, שחקנית, זמרת, רקדנית, די-ג'יי ודוגמנית ארגנטינאית 1989 – לינדזי אל, זמרת-יוצרת קנדית 1990 – טסה ויולט, זמרת-יוצרת וולוגרית אמריקאית נפטרו ממוזער\|190x190 פיקסלים\|טאירה נו קיומורי ממוזער\|203x203 פיקסלים\|הנרי הרביעי 842 – אלפונסו השני, מלך אסטוריאס (נולד ב-759) 1181 – טאירה נו קיומורי, מצביא יפני מתקופת הייאן (נולד ב-1118) 1191 – האפיפיור קלמנס השלישי (נולד ב-1130) 1351 – מוחמד אבן טוגלאק, סולטאן דלהי השני (נולד ב-1290) 1413 – הנרי הרביעי מלך אנגליה (נולד ב-1367) 1475 – ז'ורז' שסטלן, כרוניקן, משורר ודיפלומט (נולד ב-1415 או 1405) 1568 – אלברכט, דוכס פרוסיה (נולד ב-1490) 1728 – קאמי ד'אוסטן, דוכס טאלאר (נולד ב-1652) 1894 – לאיוש קושוט, מדינאי הונגרי (נולד ב-1802) 1929 – פרדיננד פוש, מצביא צרפתי במלחמת העולם הראשונה (נולד ב-1851) 1931 – אברהם חוולס, רב ומנהיג בקהילה היהודית בגאורגיה בתחילת המאה ה-20 (נולד ב-1894) 1955 – מיהאי קארואי, פוליטיקאי הונגרי (נולד ב-1875) 1965 – רפאל סברדלוב, המזכיר הראשון של הפועל הצעיר, מייסד העיר רמת גן (נולד ב-1885) 1976 – פרידריך דוננפלד, כדורגלן ומאמן כדורגל אוסטרי (נולד ב-1912) 1990 – לב יאשין, שוער הכדורגל האגדי של ברית המועצות (נולד ב-1929) 1993 – פוליקרפ קוש, פיזיקאי אמריקאי (נולד ב-1911) 1998 – ימימה אבידר-טשרנוביץ, סופרת ילדים ישראלית, כלת פרס ישראל ופרס זאב על מפעל חיים בתחום ספרות ילדים (נולדה ב-1909) 2001 – אביעזר גולן, עיתונאי בעיתונים ידיעות אחרונות, חרות והמשקיף (נולד ב-1922) 2004 – המלכה יוליאנה, מלכת הולנד (נולדה ב-1909) 2014 – הילדרלדו בליני, כדורגלן ברזילאי (נולד ב-1930) 2015 – מלקולם פרייזר, ראש ממשלת אוסטרליה ה-22 (נולד ב-1930) 2017 – דייוויד רוקפלר, בנקאי ונדבן אמריקאי, יו"ר ומנכ"ל בנק צ'ייס (נולד ב-1915) 2020 – אמדאו קאריסו, כדורגלן ארגנטינאי, אחד מגדולי השוערים במאה העשרים (נולד ב-1926) 2020 – קני רוג'רס, זמר ושחקן (נולד ב-1938) 2021 – פיטר לורימר, כדורגלן סקוטי (נולד ב-1946) חגים ואירועים החלים ביום זה פסטיבל מינרווה ברומא העתיקה ראש השנה בלוח השנה האיראני 19 במרץ – 21 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג כ קטגוריה:מרץ	2024-08-03T07:16:34
22 במרץ	22 במרץ הוא היום ה-81 בשנה (82 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 284 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 893 – רעידת אדמה באזור ארדביל. מספר ההרוגים מוערך בכ-150 אלף 1349 – אזרחי העיר הגרמנית פולדה טבחו ביהודים בהאשימם אותם באשמת מגפת המוות השחור 1765 – הפרלמנט הבריטי מטיל את מס הבולים על מושבות בריטניה באמריקה 1790 – תומאס ג'פרסון מתמנה למזכיר המדינה הראשון בממשלו של נשיא ארצות הברית וושינגטון 1888 – נפתחת הפוטבול ליג האנגלית – מפעל הכדורגל הוותיק ביותר בעולם 1895 – האחים אוגוסט ולואי לומייר מקרינים בפעם הראשונה סרט קולנוע בהקרנה פרטית 1904 – בפעם הראשונה בעיתונות, מפרסם עיתון בלונדון תמונה בצבע בין הכותרות 1917 – ארצות הברית היא המדינה הראשונה המכירה בממשלת המעבר הרוסית 1933 – נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט חותם על חוק המתיר מכירת בירה ויין, בכך באה לסיומה "תקופת היובש" 1933 – הוקם מחנה הריכוז דכאו בגרמניה 1939 – גרמניה הנאצית מספחת את ממל, שהייתה בשליטת ליטא 1944 – למעלה מ-600 מפציצי צבא ארצות הברית תוקפים את ברלין 1945 – מוצאים להורג בקהיר שני לוחמי הלח"י, עולי הגרדום אליהו בית צורי ואליהו חכים, כשהם שרים את התקווה 1945 – הליגה הערבית נוסדת בקהיר. כוללת את: מצרים, עיראק, לבנון, סעודיה, תימן סוריה ועבר הירדן 1945 – מלחמת העולם השנייה – כוחותיו של פטון חוצים את נהר הריין אל עבר פרנקפורט 1956 – מרטין לותר קינג, מנהיג השחורים בארצות הברית, מואשם בבית משפט באלבמה על ארגון החרם של השחורים על נסיעה באוטובוסים, נקנס אחר כך ב-500 דולר 1958 – ברית המועצות מבצעת ניסוי גרעיני בנוביה זמליה 1960 – פטנט על הלייזר נרשם לראשונה בארצות הברית על ידי ארתור סקלאולואו וצ'ארלס הארד 1963 – יוצא האלבום "Please Please Me", אלבומם הראשון של הביטלס 1965 – ארצות הברית מאשרת שכוחותיה השתמשו בנשק כימי כנגד הווייטקונג 1965 – ניקולאה צ'אושסקו נבחר למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית הרומנית 1978 – צרפת מבצעת ניסוי גרעיני 1979 – הכנסת מאשרת את הסכם השלום בין ישראל למצרים 1981 – שיגור החללית סויוז 39 עם צוות לתחנת החלל סאליוט 6 1982 – שיגור משימת מעבורת החלל קולומביה STS-3 1988 – הכנסת מבטלת ללא מתנגדים את האיסור על משכב זכר, שהיה קיים על פי חוק העונשין עד אותה עת 1996 – במסגרת תוכנית מיר ומעבורות החלל, שיגור משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-76, אשר הביאה את האסטרונאוטית שאנון לוסיד לשהות ממושכת בתחנת החלל מיר 1997 – שביט הייל-בופ חולף בנקודה הכי קרובה לכדור הארץ במסגררת מסלולו המחזורי, במרחק של 1.315 יחידות אסטרונומיות 2006 – ארגון הטרור אט"א מודיע כי יחדל מפעילות אלימה וינסה להשיג את מטרותיו לשחרור חבל הבסקים בדרכים דמוקרטיות 2016 – מתקפת טרור בנמל התעופה וברכבת התחתית של בריסל. ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) הוא שעומד מאחורי המתקפה, בה נרצחו 32 אנשים, ו-135 נפצעו 2017 – הפיגוע בווסטמינסטר, בו נהרגו 4 אנשים 2018 – טיסת AIC139 של אייר אינדיה, נוחתת בארץ לראשונה לאחר שטסה מעל שמי סעודיה, בקו דלהי-תל אביב. זוהי הפעם הראשונה שבה נוחתת בארץ טיסה מסחרית שטסה מעל שמי סעודיה, ומדינות עוינות בכלל 2020 – רעידת אדמה בזאגרב נולדו ממוזער\|253x253 פיקסלים\|מרסל מרסו 875 – גיום הראשון, דוכס אקוויטניה (נפטר ב-918) 1394 – אולוג בג, מתמטיקאי ואסטרונום (נפטר ב-1449) 1459 – מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (נפטר ב-1519) 1517 – ג'וזפו צארלינו, תאורטיקן מוזיקה ומלחין איטלקי (נפטר ב-1590) 1599 – אנתוני ואן דייק, צייר פלמי (נפטר ב-1641) 1797 – וילהלם הראשון, מלך פרוסיה והקיסר הגרמני הראשון (נפטר ב-1888) 1857 – פול דומר, נשיא צרפת (נפטר ב-1932) 1880 – קוניאקי קויסו, ראש ממשלת האימפריה היפנית ופושע מלחמה (נפטר ב-1950) 1883 – ישע סמפטר, משוררת, פעילה חברתית ומחנכת ארץ-ישראלית, ילידת ארצות הברית (נפטרה ב-1938) 1887 – צ'יקו מרקס, קומיקאי אמריקאי, מחברי האחים מרקס (נפטר ב-1961) 1898 – אהרן מסקין, שחקן תיאטרון ישראלי (נפטר ב-1974) 1909 – נתן רוזן, פיזיקאי ישראלי, גילה יחד עם אלברט איינשטיין את גשר איינשטיין-רוזן (נפטר ב-1995) 1909 – מילט קאהל, אנימטור אמריקאי באולפני ההנפשה של וולט דיסני (נפטר ב-1987) 1912 – רחל מרכוס, שחקנית תיאטרון ישראלית (נפטרה ב-1985) 1923 – מרסל מרסו, פנטומימאי צרפתי (נפטר ב-2007) 1926 – משה מרון, איש ציבור ישראלי, סגן ראש עיריית רמת גן וחבר הכנסת מטעם הליכוד בכנסת התשיעית (נפטר ב-2023) 1927 – יהושע צפריר, אמן ומשורר ישראלי (נפטר ב-2015) 1929 – מורט דרוקר, קריקטוריסט ואמן קומיקס אמריקאי (נפטר ב-2020) 1929 – יאיוי קוסמה, אמנית וסופרת יפנית 1930 – סטיבן סונדהיים, מלחין ופזמונאי יהודי אמריקאי (נפטר ב-2021) 1930 – פט רוברטסון, מראשי הימין הפונדמנטליסטי הנוצרי האמריקאי (נפטר ב-2023) 1931 – ויליאם שאטנר, שחקן קולנוע אמריקאי (קפטן קירק ב"מסע בין כוכבים") 1931 – ברטון ריכטר, פיזיקאי אמריקאי יהודי, שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1976 (נפטר ב-2018) 1933 – ריצ'רד איסטון, שחקן קנדי (נפטר ב-2019) 1933 – מישל הידלגו, כדורגלן ומאמן צרפתי (נפטר ב-2020) 1933 – אבולחסן בני-סדר, נשיאה של איראן (נפטר ב-2021) 1934 – אורין האץ', פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הרפובליקנית (נפטר ב-2022) 1934 – טונינה טוריאלי, זמרת איטלקייה 1935 – אליהו הכהן, חוקר זמר עברי, מרצה בנושא ומגיש תוכניות ברדיו ובטלוויזיה בתחום (נפטר ב-2023) 1936 – רוג'ר ויטאקר, זמר ומוזיקאי אנגלי (נפטר ב-2023) 1940 – שבתאי בן-בסט, כדורסלן ישראלי 1941 – נח רם, ספורטאי ומאמן שחייה ישראלי 1948 – אנדרו לויד ובר, מלחין מחזות זמר 1948 – ברנרד דיץ, כדורגלן ומאמן גרמני 1952 – מישקה בן-דוד, סופר ישראלי שנמנה עם בכירי "המוסד" 1955 – מרטין הופמן, כדורגלן גרמני 1956 – מריה תרזה, הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג 1959 – אלברט בגר, מלחין ג'אז ישראלי, יוצר ונגן סקסופון וחליל 1961 – אנטוניה סן חואן, שחקנית ספרדייה 1963 – אודי אשש, כדורגלן ישראלי, ששיחק בעמדת הבלם בבית"ר ירושלים 1963 – ברכה שפירא, פרופסורית ישראלית למדעי המחשב 1964 – יוחאי ליפשיץ, שחיין ישראלי 1967 – מריו צ'יפוליני, רוכב אופניים איטלקי 1967 – יוסי מדמוני, תסריטאי, עורך תסריט ובמאי ישראלי 1976 – ריס וית'רספון, שחקנית אמריקאית 1982 – יעל דואני, רקדנית, מנחה ושחקנית טלוויזיה ומחזות זמר ישראלית 1987 – אלכס שטילוב, מתעמל ישראלי 1995 – ניק רובינסון, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי נפטרו 1144 – ויליאם מנוריץ', ילד אנגלי אשר רציחתו עוררה את עלילת הדם המתועדת הראשונה (נולד ב-1132) 1421 – תומאס מלנקסטר, דוכס קלרנס (נולד ב-1388) 1471 – ייז'י מפודבראדי, מלך בוהמיה (נולד ב-1420) 1687 – ז'אן-בטיסט לולי, מלחין צרפתי (נולד ב-1632) 1832 – יוהאן וולפגנג פון גתה, סופר, מחזאי ומדען גרמני (נולד ב-1749) 1933 – אונו קיילאס, משורר פיני (נולד ב-1901) 1945 – אליהו חכים, רוצחו של הלורד מוין (נולד ב-1925) 1945 – אליהו בית צורי, רוצחו של הלורד מוין (נולד ב-1922) 1946 – קלמנס פון גאלן כומר קתולי גרמני, אשר יצא בפומבי כנגד תוכנית T4 - אותנסיה (נולד ב-1878) 1977 – צבי נוימן, מחלוצי הכירורגיה הפלסטית בישראל (נולד ב-1918) 1979 – נחמן בן-עמי, עיתונאי, עורך, מבקר תיאטרון ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "מעריב" (נולד ב-1922) 2003 – דב שיאון, תת-אלוף בצה"ל, שימש כדובר צה"ל (נולד ב-1921) 2004 – אחמד יאסין, מנהיג החמאס (נולד ב-1938) 2011 – ראובן שפר, שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי (נולד ב-1925) 2015 – אמנון מסקין, שחקן ובמאי תיאטרון (נולד ב-1934) 2018 – יוהאן ואן הולסט, פרופסור הולנדי, פוליטיקאי וחסיד אומות העולם (נולד ב-1911) 2020 – דוד ארליך, סופר ישראלי, מייסד ובעלי בית הקפה הספרותי "תמול שלשום" (נולד ב-1959) 2021 – אלג'ין ביילור, שחקן כדורסל אמריקאי (נולד ב-1934) 2023 – רבקה בסמן בן-חיים, משוררת יידיש ומורה ישראלית (נולדה ב-1925) 2024 – כמאל מנצור, יועץ לענייני ערבים לנשיאי מדינת ישראל ממוצא דרוזי (נולד ב-1931) חגים ואירועים החלים ביום זה יום המים הבינלאומי פסטיבל מינרווה ברומא העתיקה 21 במרץ – 23 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים https://www.onthisday.com/events/march/22 ג כב קטגוריה:מרץ	2024-06-12T19:07:35
23 במרץ	23 במרץ הוא היום ה-82 בשנה (83 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 283 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 59 – נירון קיסר מצווה לרצוח את אימו אגריפינה הצעירה. הוא ניסה לרצוח אותה על ידי תכנון שיט בספינה שתטבע, אך משניצלה מהטביעה, ציווה נירון להרוג אותה ולגרום לזה להיראות כמו התאבדות 752 – סטפנוס נבחר לתפקיד האפיפיור אך מת שלושה ימים לאחר מכן 1708 – ג'יימס פרנסיס אדוארד סטיוארט כושל בניסיונו לנחות בלשון הים של פורת' 1738 – נאדר שאה כובש את קנדהאר 1857 – המעלית הראשונה של אלישע אוטיס מותקנת ברחוב ברודוויי 488, ניו יורק 1881 – ממשלת בריטניה חותמת על הסכם שלום עם הבורים ומכירה בשלטונם העצמאי. בכך מסתיימת מלחמת הבורים הראשונה 1903 – האחים רייט מגישים בקשה לפטנט על המצאתם, המטוס 1918 – מלחמת העולם הראשונה: הגרמנים מפציצים את פריז ממרחק של 130 ק"מ, באמצעות תותח-העל "תותח פריז" 1919 – בניטו מוסוליני מייסד את התנועה הפשיסטית במילאנו, איטליה 1919 – מוקמת הרפובליקה הבשקירית האוטונומית במסגרת רוסיה הסובייטית היום בשקירסטן 1933 – הרייכסטאג מעביר את חוק ההסמכה, הנותן לאדולף היטלר כוח דיקטטורי על החקיקה הגרמנית 1939 – גרמניה ורומניה חותמות על הסכם במסגרתו משועבדת כלכלת רומניה לגרמניה 1944 – ארגון האצ"ל מפוצץ את בניין הבולשת הבריטית במגרש הרוסים בירושלים 1956 – פקיסטן הופכת לרפובליקה המוסלמית הראשונה 1965 – במסגרת תוכנית ג'מיני האמריקאית, משגר טיטן 2 משגר את משימת ג'מיני 3, המשימה המאוישת הראשונה בתוכנית 1966 – הארכיבישוף מקנטרברי, ראש הכנסייה האנגליקנית, נפגש ברומא עם האפיפיור פאולוס השישי. פגישה ראשונה של ראשי שתי הכנסיות אחרי 400 שנה 1978 – הכוחות הראשונים של יוניפי"ל מגיעים ללבנון 1983 – נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן מכריז על "יוזמת ההגנה האסטרטגית" ("מלחמת הכוכבים") להגנה מפני איומי הגרעין הבליסטיים של ברית המועצות 1988 – נבחרת ישראל בכדורגל מביסה את נבחרת טאיוואן 0–9, הניצחון הגדול ביותר בתולדותיה 1993 – יורם שקולניק רוצח פלסטיני כפות בסוסיא. נידון למאסר עולם אך שוחרר, לאחר 2 קיצורי עונשו, לאחר 8 שנים 1996 – בחירות ישירות לנשיאות טאיוואן, לראשונה בתולדותיה 1996 – מסתיים משבר מצרי טאיוואן השלישי 2001 – תחנת החלל הרוסית מיר מתפרקת באטמוספירת כדור הארץ, 15 שנים מאז תחילת בנייתה בחלל 2003 – במסגרת דיוני ועדת אור אחד העדים מותקף על ידי אביו של אחד מקורבנות אירועי אוקטובר 2000. הדיונים מופסקים לשבועיים ומתחדשים לאחר התקנת מחיצה משוריינת בין הקהל והעדים 2012 – משגר אריאן 5 משגר את "אדוארדו אמלדי" ATV-3, חללית מטען רובוטית אירופאית לתחנת החלל הבינלאומית 2021 – נערכו הבחירות לכנסת העשרים וארבע 2021 – תעלת סואץ נחסמת על ידי אונייה תקועה לשבוע ימים נולדו ממוזער\|219x219 פיקסלים\|אקירה קורוסאווה ממוזער\|208x208 פיקסלים\|פיליפ זימברדו 1430 – מרגרט מאנז'ו, מלכת אנגליה (נפטרה ב-1482) 1749 – פייר-סימון לפלס, מתמטיקאי ואסטרונום (נפטר ב-1827) 1823 – סקיילר קולפקס, סגן נשיא ארצות הברית ויו"ר בית הנבחרים (נפטר ב-1885) 1881 – רוז'ה מרטן די גאר, סופר צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות (נפטר ב-1958) 1882 – אמי נתר, פיזיקאית ומתמטיקאית גרמנית (נפטרה ב-1935) 1899 – דורה גרשון, זמרת קברט ושחקנית קולנוע יהודיה-גרמניה (נפטרה ב-1943) 1900 – אריך פרום, פסיכואנליטיקאי יהודי (נפטר ב-1980) 1900 – חסן פתחי, אדריכל מצרי מודרני, וחלוץ אדריכלות התואמת את תנאי הסביבה במצרים (נפטר ב-1989) 1904 – ג'ואן קרופורד, שחקנית קולנוע אמריקאית (נפטרה ב-1977) 1910 – אקירה קורוסאווה, במאי קולנוע יפני (נפטר ב-1998) 1911 – משה פרלמן, עיתונאי וסופר ישראלי, דובר צה"ל הראשון (נפטר ב-1986) 1912 – ורנר פון בראון, מדען טילים גרמני, ומאבות תוכנית החלל האמריקאית (נפטר ב-1977) 1915 – וסילי זייצב, צלף סובייטי, מגיבורי מלחמת העולם השנייה (נפטר ב-1991) 1917 – יבגני חאלדיי, צלם סובייטי (נפטר ב-1997) 1920 – מרסל דיבואה, נזיר נוצרי-דומיניקני והוגה דעות ישראלי ממוצא צרפתי, חתן פרס ישראל (נפטר ב-2007) 1924 – אולגה קנרד, קריסטלוגרפית בריטית יהודייה (נפטרה ב-2023) 1933 – פיליפ זימברדו, פסיכולוג אמריקאי (נפטר ב-2024) 1934 – אלן באדלי, פסיכולוג בריטי ואבי מודל זיכרון העבודה בפסיכולוגיה קוגניטיבית 1937 – ג'ודית ד. סאלי, מתמטיקאית אמריקאית (נפטרה ב-2024) 1939 – ערן דולב, רופא פנימי, קצין רפואה ראשי בצה"ל 1941 – דן פרופר, תעשיין ואיש עסקים ישראלי, מנכ"ל חברת אסם ולאחר מכן יו"ר הדירקטוריון שלה 1942 – מיכאל הנקה, במאי ותסריטאי אוסטרי 1943 – ישראל לשם, תת-אלוף בצה"ל 1944 – אשר צרפתי, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי (נפטר ב-2022) 1948 – דייוויד אולני, זמר-יוצר אמריקאי (נפטר ב-2020) 1949 – ליהי חנוך, משוררת ויוצרת קולנוע ישראלית (נפטרה ב-2024) 1951 – אורי גיל, מפקד שייטת 13 בדרגת אלוף-משנה (נפטר ב-1987) 1955 – מוזס מלון, כדורסלן אמריקאי (נפטר ב-2015) 1959 – קתרין קינר, שחקנית קולנוע אמריקאית 1963 – מיצ'ל, כדורגלן ומאמן ספרדי 1965 – יעקב ברדוגו איש עסקים, פרשן פוליטי ומנחה אקטואליה בתחנת רדיו גלי צה"ל 1965 – בתיה רוזנק, אמנית ישראלית רב-תחומית 1965 – דוד מנדיל, מפיק קולנוע ישראלי 1967 – ג'קי בן זקן, איש עסקים ישראלי 1968 – דיימון אלברן, מוזיקאי בריטי, סולן להקת בלר ומיוצרי הגורילז 1973 – ג'ייסון קיד, כדורסלן אמריקאי 1975 – עדי אשכנזי, שחקנית וקומיקאית ישראלית 1976 – כריס הוי, רוכב אופניים סקוטי, שזכה ב-5 מדליות אולימפיות 1976 – אדם שוב, איש עסקים ישראלי בתחום האינטרנט והנדל"ן 1977 – בן ארצי, זמר ויוצר ישראלי 1980 – אסף אבידן, זמר-יוצר ישראלי 1980 – איתי טיראן, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי ובמאי תיאטרון 1984 – אור אילן, שחקנית ישראלית 1990 – גורדון הייוורד כדורסלן אמריקאי 1992 – קיירי אירווינג, כדורסלן אוסטרלי-אמריקאי 1992 – טופיק, די ג'יי, מפיק מוזיקלי ומוזיקאי גרמני ממוצא קרואטי 1994 – גדי קינדה, כדורגלן ישראלי נפטרו ממוזער\|221x221 פיקסלים\|אגריפינה הצעירה 59 – אגריפינה הצעירה, אימו של נירון קיסר (נולדה ב-15) 1369 – פדרו הראשון, מלך קסטיליה (נולד ב-1334) 1556 – האפיפיור יוליוס השלישי (נולד ב-1487) 1559 – גלאוודיוס, קיסר אתיופיה (נולד ב-1522) 1680 – ניקולא פוקה, מדינאי צרפתי (נולד ב-1615) 1801 – פאוול הראשון, צאר האימפריה הרוסית (נולד ב-1754) 1842 – סטנדל, סופר צרפתי (נולד ב-1783) 1903 – הרב אברהם אלקנה זקס, היה ראש כולל הו"ד ועסקן ירושלמי (נולד ב-1846) 1955 – ארתור ברנרדס, נשיא ברזיל ה-13 (נולד ב-1875) 1964 – פיטר לורה, שחקן קולנוע הונגרי בהוליווד (נולד ב-1904) 1965 – ישעיהו אליהו, רופא, סגן ראש עיריית רמת גן (1938–1950), הרנטגנולוג הראשון של תל אביב (נולד ב-1892) 1981 – קלוד אוקינלק, מפקד צבא בריטי (נולד ב-1884) 1992 – פרידריך האייק, ממובילי האסכולה האוסטרית בכלכלה (נולד ב-1899) 1994 – ג'ולייטה מזינה, שחקנית קולנוע איטלקייה (נולדה ב-1921) 2007 – פול כהן, מתמטיקאי יהודי אמריקאי (נולד ב-1934) 2011 – אליזבת טיילור, שחקנית קולנוע אמריקאית (נולדה ב-1932) 2014 – אדולפו סוארס, ראש ממשלת ספרד הראשון לאחר מות פרנסיסקו פרנקו (נולד ב-1932) 2015 – לי קואן יו, ראש ממשלתה הראשון של סינגפור (נולד ב-1923) 2016 – אהרן מגד, סופר ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות (נולד ב-1920) 2017 – מאיר איינשטיין, שדרן ספורט (נולד ב-1951) 2018 – נעמי הנריק, פסלת ישראלית (נולדה ב-1920) 2018 – זל מילר, פוליטיקאי ומחבר אמריקאי (נולד ב-1932) 2018 – אפרים שטרן, מבכירי הארכאולוגים בישראל (נולד ב-1934) 2019 – רפי איתן, סוכן מוסד ופוליטיקאי ישראלי (נולד ב-1926) 2019 – הלל נאמן, שחקן ובמאי ישראלי (נולד ב-1929) 2020 – ניקו ניתאי, שחקן, במאי ומחזאי ישראלי (נולד ב-1931) 2021 – ג'ורג' סיגל, שחקן קולנוע וטלוויזיה יהודי-אמריקאי (נולד ב-1934) 2022 – מדליין אולברייט, מזכירת המדינה ה-64 של ארצות הברית (נולדה ב-1937) 2022 – יאיר פנטילט, רץ ישראלי (נולד ב-1939) 2024 – מאוריציו פוליני, פסנתרן איטלקי (נולד ב-1942) חגים ואירועים החלים ביום זה מסתיים פסטיבל מינרווה ברומא העתיקה פקיסטן חוגגת את עצמאותה 22 במרץ – 24 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג כג קטגוריה:מרץ	2024-10-18T06:50:37
25 במרץ	25 במרץ הוא היום ה-84 בשנה (85 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 281 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 708 – האפיפיור סיסיניוס פרש מתפקידו מטעמי בריאות רק שלושה שבועות לאחר שנבחר ובמקומו התמנה קונסטנטינוס 717 – לאו השלישי, קיסר האימפריה הביזנטית הדיח את תאודוסיוס השלישי שפורש למנזר 1005 – מלקולם השני הרג את קנת השלישי, מלך סקוטלנד על מנת לתפוס את השלטון בממלכה 1199 – ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה נפצע אנושות מפגיעת חץ בצרפת, דבר אשר הוביל למותו ב-6 באפריל 1305 – נערכה ההקדשה של "קפלת סקרובניי" בפדובה 1459 – במסווה של סעודת יום ראשון הטוב של חג הפסחא, כינס ולאד המשפד, שליט ולאכיה, בטרגובישטה את האצילים הבויארים, שיפד רבים מהם למוות (עדויות של בני התקופה טוענות שכ-500), והחליף אותם בנאמנים לו 1634 – המתיישבים האנגלים הראשונים בראשות הלורד בלטימור הגיעו למרילנד 1655 – כריסטיאן הויגנס גילה את טיטאן, הירח הגדול ביותר של שבתאי 1802 – בריטניה וצרפת חותמות על הסכם אמיין, במסגרתה בריטניה הכירה לראשונה בצרפת כמדינה 1807 – בריטניה אסרה על סחר העבדים 1821 – יוון הכריזה על עצמאות מהאימפריה העות'מאנית 1857 – הפטיפון נרשם כפטנט 1911 – השריפה במפעל החולצות טריאנגל – 146 איש מתים שתוצאה משריפה שפרצה במפעל חולצות במנהטן 1918 – רפובליקת בלארוס הוקמה, המדינה הבלארוסית העצמאית הראשונה (מאוחר יותר סופחה לברית המועצות) 1924 – בחגיגות העצמאות של יוון הכריז עליה ראש ממשלתה (Alexandros Papanastasiou ) כעל רפובליקה 1941 – ממלכת יוגוסלביה חתמה על ההסכם המשולש והצטרפה אל מדינות הציר 1955 – עותקים של הפואמה "נהמה" של אלן גינסברג הוחרמו על ידי רשויות המכס בארצות הברית, עקב הנושאים ההומוסקסואלים בה 1957 – חתימת "הסכם רומא", שבעקבותיו נוסדת הקהילה הכלכלית האירופית ("השוק האירופי המשותף"), שהפכה עם השנים לאיחוד האירופי (מערב גרמניה, צרפת, איטליה, בלגיה, הולנד, לוקסמבורג) 1961 – במסגרת תוכנית ווסטוק הסובייטית, שיגור ספוטניק 10 (קוראבל-ספוטניק 5) עם בובת דמה של אדם והכלבה "זווזדוצ'קה", שנחתה בשלום לאחר הקפה אחת 1965 – פעיל זכויות האדם מרטין לותר קינג יחד עם עוד 25,000 תומכים סיים צעדת מחאה בת ארבעה ימים מסלמה (Selma) למונטגומרי (אלבמה), בירת אלבמה 1969 – במהלך ירח הדבש שלהם, ג'ון לנון ויוקו אונו הזמינו את העיתונות לתעד את עצרת המחאה שלהם נגד מלחמת וייטנאם: הם נשארים במיטתם למשך שבוע ונושאים ממנה נאומים למען השלום 1972 – נגזר דינם של אודי אדיב ושאר חברי חוליתו אשר ריגלה על ישראל למען סוריה 1975 – ערב הסעודית – המלך פייצל נרצח על ידי אחיינו; אחיו ח'אלד עולה לשלטון 1979 – מעבורת החלל הראשונה "קולומביה" נמסרה למרכז נאס"א בפלורידה לקראת שיגורה הראשון 1995 – וורד קנינגהם פתח את אתר הוויקי הראשון 2002 – במסגרת תוכנית שנג'ואו הסינית, שיגור החללית שנג'ואו 3, הראשונה שכללה את כל המערכות הנדרשות לקיום בן-אדם בטיסה, וכללה בובת ניסוי 2019 – נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ חותם על הצהרה בדבר הכרת ארצות הברית בריבונות ישראל על רמת הגולן נולדו ממוזער\|195x195 פיקסלים\|וסילי השלישי ממוזער\|200x200px\|אריתה פרנקלין ממוזער\|212x212px\|אלטון ג'ון ממוזער\|255x255 פיקסלים\|נפתלי בנט 1252 – קונראד השלישי, מלך ירושלים (הוצא להורג ב-1268) 1347 – קתרינה מסיינה, פילוסופית, תאולוגית ומיסטיקאית איטלקייה (נפטרה ב-1380) 1479 – וסילי השלישי, נסיך מוסקבה (נפטר ב-1533) 1510 – גיום פוסטל, איש אשכולות, פוליגלוט, מזרחן ופילוסוף צרפתי (נפטר ב-1581) 1538 – כריסטופר קלאוויוס, מתמטיקאי ואסטרונום גרמני, המתכנן הראשי של הלוח הגרגוריאני (נפטר ב-1612) 1541 – פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה (נפטר ב-1589) 1545 – יוהאן השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג (נפטר ב-1622) 1867 – גאטסון בורגלם, פסל אמריקני שפיסל את הר ראשמור (נפטר ב-1941) 1867 – ארטורו טוסקניני, מנצח איטלקי, ניצח על הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (נפטר ב-1957) 1881 – בלה בארטוק, מלחין הונגרי (נפטר ב-1945) 1885 – זיגפריד הנדלוזר, נאשם במשפט הרופאים בגרמניה באשמת ניסויים בבני-אדם (נפטר ב-1954) 1887 – צ'ואיצ'י נגומו, אדמירל יפני, פיקד על נושאות המטוסים היפניות בקרב פרל הארבור ובקרב מידוויי (נפטר ב-1944) 1909 – ג'רי ליווינגסטון, פזמונאי אמריקאי ופסנתרן לתזמורות ריקוד (נפטר ב-1987) 1910 – בנציון נתניהו, פרופסור להיסטוריה, פעיל ציוני, ואביהם של בנימין נתניהו ויוני נתניהו (נפטר ב-2012) 1910 – מגדה אוליברו, זמרת סופרן איטלקית (נפטרה ב-2014) 1911 – ג'ק רובי, מאפיונר אמריקאי, רוצחו של לי הארווי אוסוואלד (נפטר ב-1967) 1914 – נורמן בורלוג, חוקר חקלאות אמריקאי וחתן פרס נובל לשלום (נפטר ב-2009) 1920 – עליזה בגין, רעייתו של מנחם בגין (נפטרה ב-1982) 1921 – סימון סיניורה, שחקנית וסופרת צרפתייה, מגדולות שחקניות הקולנוע של צרפת, והראשונה לזכות בפרס אוסקר (נפטרה ב-1985) 1928 – ג'יימס לוול, אסטרונאוט אמריקאי 1929 – פאבל גויכמן, מאמן אתלטיקה רוסי-ישראלי 1934 – דוב ברל ויין, סופר אמריקאי, מרצה בכיר, ורב של בית כנסת הנשיא בשכונת רחביה בירושלים 1934 – גלוריה סטיינם, עיתונאית, אקטיביסטית פמיניסטית אמריקאית, ומייסדת מיז מגזין 1939 – ברכה אופיר-תום, שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב 1940 – אמנון אהרונסקינד, כדורגלן ישראלי (נפטר ב-2024) 1940 – אניטה שפירא, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, כלת פרס ישראל לחקר ההיסטוריה של עם ישראל 1942 – אריתה פרנקלין, זמרת אמריקאית (נפטרה ב-2018) 1944 – שמריהו בן-צור, איש חינוך ישראלי שכיהן כחבר הכנסת בכנסת הארבע עשרה 1947 – אלטון ג'ון, מוזיקאי בריטי 1947 – כתריאל שחורי, מפיק קולנוע ישראלי 1947 – עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית ישראלית 1960 – דן גבתון, מומחה למדיניות ולמשפט של החינוך, ראש החוג למדיניות ומינהל בחינוך, בבית הספר לחינוך שבאוניברסיטת תל אביב (נפטר ב-2022) 1960 – ברנדה סטרונג, שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית 1962 – זוהר אביב, סופרת ישראלית 1962 – מרשה קרוס, שחקנית אמריקאית 1964 – יואב מרדכי, אלוף בצה"ל 1965 – שרה ג'סיקה פרקר, שחקנית אמריקאית 1972 – נפתלי בנט, ראש הממשלה ה-13 של ישראל 1976 – מוריס כהן, שחקן ישראלי, זוכה פרס אופיר 1981 – קייסי נייסטאט, יוטיובר אמריקאי 1983 – לימור אטיאס, שחקנית ודוגמנית ישראלית 1984 – לי קורזיץ, גולשת רוח ישראלית, אלופת העולם לשנים 2003, 2011, 2012 ו-2013 1986 – קייל לאורי, כדורסלן אמריקאי 1988 – ביג שון, ראפר אמריקאי 2000 – ג'יידון סאנצ'ו, כדורגלן אנגלי נפטרו ממוזער\|208x208 פיקסלים\|פייסל, מלך ערב הסעודית נרצח ב-25 במרץ 1975 752 – סטפנוס, שלושה ימים לאחר שנבחר לאפיפיור 1005 – קנת השלישי, מלך סקוטלנד (נולד ב-967) 1223 – אפונסו השני, מלך פורטוגל (נולד ב-1185) 1558 – מרקוס דה ניסה, חוקר ארצות באמריקה הצפונית מטעם ספרד (נולד ב-1495) 1801 – גאורג פיליפ פרידריך פון הארדנברג (נובאליס), סופר ומראשוני הפילוסופים של תנועת הרומנטיקה בגרמניה (נולד ב-1772) 1913 – גרנט ג'וזף וולסלי, קצין מעוטר ומפקד הצבא הבריטי (נולד ב-1833) 1914 – פרדריק מיסטרל, סופר ומשורר צרפתי, חתן פרס נובל לספרות (נולד ב-1830) 1918 – קלוד דביסי, מלחין צרפתי (נולד ב-1862) 1931 – אידה ב' ולס, עיתונאית ועורכת אפרו-אמריקאית, מנהיגה בהתנועה לזכויות האזרח האפרו-אמריקאי, סופרג'יסטית וסוציולוגית; תיעדה מקרי לינץ' בארצות הברית (נולדה ב-1862) 1933 – אריק יאן הנוסן, קוסם וחוזה עתידות אוסטרי יהודי (נולד ב-1899) 1975 – פייסל מלך ערב הסעודית (נולד ב-1906) 1980 – מילטון אריקסון, פסיכיאטר ופסיכולוג אמריקאי (נולד ב-1901) 1981 – יונתן רטוש, משורר, מתרגם, ומקים תנועת העברים הצעירים ("הכנענים") (נולד ב-1908) 2009 – זלמן שלו, קצין קשר ראשי בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, מייסד חברת אלישרא (נולד ב-1923) 2012 – בן ציון לייטנר, חייל צה"ל שזכה לאות גיבור ישראל (נולד ב-1927) 2018 – זכריה לירז, יוזם אירועי תרבות ברחבי ישראל, זוהה במיוחד עם עיצוב חיי התרבות באזור הנגב בכלל ובבאר שבע בפרט (נולד ב-1935) 2019 – משה אדד, קרימינולוג ישראלי, חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה (נולד ב-1939) 2020 – דב בן-דב, קלע ישראלי (נולד ב-1927) 2020 – פאול גומה, סופר רומני, ממתנגדי המשטר הקומוניסטי ברומניה וממצדיקי שואת יהודי רומניה (נולד ב-1935) 2021 – בוורלי קלירי, סופרת ילדים אמריקאית, זוכת מדליית ניוברי ופרס הספר הלאומי (נולדה ב-1916) 2021 – ביל ברוק, פוליטיקאי אמריקאי (נולד ב-1930) 2021 – סטן אלבק, מאמן כדורסל אמריקאי (נולד ב-1931) 2021 – לארי מק'מרטרי, סופר ותסריטאי קולנוע אמריקאי (נולד ב-1936) 2021 – ברטראן טברנייה, במאי, תסריטאי, שחקן ומפיק צרפתי (נולד ב-1941) 2022 – טיילור הוקינס, מתופף וחבר להקת ה-Foo Fighters (נולד ב-1972) 2023 – יעקב זיו, מדען מחשב ישראלי (נולד ב-1931) 2024 – דב אור-נר, אמן רב תחומי ישראלי (נולד ב-1927) 2024 – מוריס אל מדיוני, פסנתרן, זמר ומלחין יהודי ממוצא אלג'יראי (נולד ב-1928) 2024 – דוד חלפון, פזמונאי ומשורר ישראלי (נולד ב-1951) חגים ואירועים החלים ביום זה יום העצמאות של יוון מעריצי ג'.ר.ר. טולקין רבים חוגגים ביום זה את תבוסת סאורון בספרי שר הטבעות חג הבשורה המציין בעיני הדת הנוצרית את יום התעברותה של מרים מרוח הקודש יום הזיכרון הבינלאומי של קורבנות העבדות וסחר העבדים הביניבשתי 24 במרץ – 26 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג כה קטגוריה:מרץ	2024-07-23T13:48:23
29 במרץ	29 במרץ הוא היום ה-88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 277 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1410 – כוחות ממלכת אראגון כובשים את העיר אוריסטאנו שבסרדיניה 1461 – מלחמת השושנים – בית יורק מנצח בקרב טאוטון, מהקרבות העזים בהיסטוריה האנגלית 1638 – "שוודיה החדשה" נוסדת על ידי מתיישבים שוודים בדלאוור 1807 – האסטרונום היינריך וילהלם אולברס מגלה את האסטרואיד וסטה 1831 – התמרדות הבוסנים כנגד הכיבוש העותמאני מתחילה 1848 – הזרימה במפלי ניאגרה נעצרת כמעט לחלוטין בגלל קרח במעלה הנהר 1849 – פנג'אב מסופחת לשלטון הבריטי בהודו 1864 – נחתם הסכם לונדון (1864) שסיים את שליטת בריטניה באיים היוניים 1923 – נוסדה חברת החשמל לישראל על ידי פנחס רוטנברג 1941 – מלחמת העולם השנייה – הצי הבריטי משמיד את הצי האיטלקי בים התיכון 1945 – מלחמת העולם השנייה – הצבא האדום נכנס לאוסטריה 1949 – מלחמת העצמאות – נחתם הסכם שביתת הנשק עם לבנון, שנסוגה מראש הנקרה 1951 – יוליוס ואתל רוזנברג מורשעים באשמת ריגול על סודות האטום האמריקאים לטובת ברית המועצות 1954 – בעקבות טבח מעלה עקרבים כוח צנחנים בפיקודו של אריאל שרון פושט על הכפר נחאלין שבסביבות בית לחם 1956 – לאחר 15 חודשי שבי חוזרים לישראל ארבעת החיילים שנפלו בשבי הסורי במבצע צרצר, בתמורה ל-41 שבויים סוריים. חבר החוליה החמישי, אורי אילן, התאבד במהלך השבי 1969 – התרחש טבח קזאלה, בו נרצחו 23 אנשים, נאנסו נשים ונפצעו רבים בהאיטי על ידי הטונטון מקוט 1971 – חבר מושבעים בקליפורניה גוזר את עונש המוות על הרוצח הסדרתי צ'ארלס מנסון ושלוש ממעריצותיו 1973 – מלחמת וייטנאם: מסתיים פינוי כוחות ארצות הברית מווייטנאם 1974 – החללית מרינר 10 חולפת לראשונה בסמוך לכוכב חמה 1979 – בארצות הברית מתפרסם דו"ח ועדת בית הנבחרים בנוגע להתנקשויות אשר חקרה את ההתנקשויות פוליטיות בנשיא ארצות הברית ג'ון פיצג'רלד קנדי והפעיל למען זכויות האדם מרטין לותר קינג 2002 – צה"ל מתחיל את מבצע חומת מגן 2002 – הפיגוע בסופרמרקט בקריית היובל בירושלים: המחבלת איאת אל-אח'רס בת ה-18 רצחה שני ישראלים 2004 – בולגריה, רומניה, סלובקיה, סלובניה, ליטא, לטביה ואסטוניה מתקבלות כחברות בנאט"ו 2004 – שתי מחבלות מתאבדות נפרדות מתפוצצות ליד השוק בעיר טשקנט, בירת אוזבקיסטן 2006 – ליקוי חמה: בברזיל ובטורקיה נצפה ליקוי חמה מלא ובישראל נצפה ליקוי חמה חלקי של 83% 2010 – שני פיגועי טרור ברכבת התחתית של מוסקבה גובים כ-40 קורבנות 2013 – שיגור החללית סויוז TMA-08M עם משלחת 35 לתחנת החלל הבינלאומית 2014 – נישואים חד מיניים נערכים לראשונה באנגליה ובווילס 2015 – המורדים הסורים כבשו את העיר אידליב בצפון סוריה 2017 – מדינת ישראל ורפובליקת ניקארגואה מחדשות את היחסים הדיפלומטיים ביניהן נולדו ממוזער\|225x225 פיקסלים\|הלורד מוין ממוזער\|243x243 פיקסלים\|יהודה בארקן 1187 – ארתור הראשון, דוכס בריטני (נפטר ב-1203) 1790 – ג'ון טיילר, הנשיא העשירי של ארצות הברית (נפטר ב-1862) 1826 – וילהלם ליבקנכט, ממיסדי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (נפטר ב-1900) 1880 – הלורד מוין, פוליטיקאי בריטי (נרצח ב-1944) 1899 – לברנטי בריה, ראש ה-נ.ק.ו.ד. וה-ק.ג.ב. בברית המועצות (הוצא להורג ב-1953) 1900 – ג'ון מקיואן, ראש ממשלת אוסטרליה ה-18 (נפטר ב-1980) 1901 – אונו קיילאס, משורר פיני (נפטר ב-1933) 1902 – ויליאם וולטון, מלחין בריטי (נפטר ב-1983) 1918 – פרל ביילי, שחקנית קולנוע וטלוויזיה וזמרת אפרו-אמריקאית (נפטרה ב-1990) 1922 – דן לנר, מצנחני היישוב, לוחם פלמ"ח, אלוף בצה"ל (נפטר ב-1988) 1923 – זאב כץ, חבר הכנסת מטעם המערך בכנסת התשיעית (נפטר ב-1982) 1925 – רננה לשם, מיקרוביולוגית ישראלית, ממייסדי המכון למחקר ביולוגי בישראל (נפטרה ב-2008) 1926 – משה זנבר, כלכלן ישראלי ונגיד בנק ישראל (נפטר ב-2012) 1927 – מדליין ג'וליה, כימאית אורגנית אמריקאית ממוצא צרפתי 1928 – צבי גיל, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית, מתעד השידור הציבורי בישראל, עיתונאי, סופר, תסריטאי, במאי ומפיק סרטי תעודה 1929 – לנארט מרי, נשיא אסטוניה בין השנים 2001-1992 (נפטר ב-2006) 1930 – אנירוד ג'וגנת, ראש ממשלת מאוריציוס (נפטר ב-2021) 1932 – יוסף גולדשטיין, כדורגלן ישראלי (נפטר ב-2020) 1934 – אברהם קליין, שופט כדורגל ישראלי 1935 – צבי ענבר, היועץ המשפטי לכנסת והפרקליט הצבאי הראשי (נפטר ב-2009) 1935 – וולפגנג אולמן, שחמטאי גרמני בדרגת רב אמן (נפטר ב-2020) 1937 – רפי פסחזון, מוזיקאי, מנחה זמר עברי ומנצח על חבורות זמר (נפטר ב-1991) 1940 – יורם לוקוב, צייר ישראלי 1942 – סקוט וילסון, שחקן קולנוע אמריקאי (נפטר ב-2018) 1942 – חגי ארליך, פרופסור ישראלי 1943 – חוסה פבלו פיינמן, סופר, פילוסוף ומסאי מארגנטינה (נפטר ב-2021) 1943 – ג'ון מייג'ור, ראש ממשלת בריטניה 1943 – ואנגליס, מלחין יווני (נפטר ב-2022) 1943 – אריק איידל, שחקן, קומיקאי, מלחין, במאי קולנוע ובמאי טלוויזיה אנגלי, מחברי מונטי פייתון 1945 – יהודה בארקן, שחקן קולנוע, מפיק, במאי ותסריטאי ישראלי (נפטר ב-2020) 1949 – יורי שטרן, כלכלן, אסיר ציון וחבר הכנסת מטעם ישראל בעליה וישראל ביתנו (נפטר ב-2007) 1949 – ישראל פינקלשטיין, ארכאולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטת תל אביב וראש בית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה 1950 – מורי קאנטה, זמר ונגן קורה יליד גינאה (נפטר ב-2020) 1954 – נאוה קולטון, מפיקת טלוויזיה ושחקנית ישראלית 1955 – ברנדן גליסון, שחקן קולנוע וטלוויזיה אירי 1956 – אורית גלילי צוקר, עיתונאית ויועצת פוליטית ישראלית 1958 – ניצן זעירא, מפיק מוזיקלי ובעל חברת התקליטים נענע דיסק 1965 – אלישבע גרינבאום, משוררת ומחזאית ישראלית (נפטרה ב-2004) 1972 – רוי קוסטה, כדורגלן פורטוגלי 1976 – איגור אסטרלואה, לשעבר רוכב אופני כביש ספרדי 1977 – אורלי בן-גרטי, שחקנית וזמרת ישראלית 1980 – אלכסיי מנז'ולה, שחיין ישראלי 1985 − אמיל נאוה, במאי וידאו קליפים בריטי 1997 – ארון פייפר, שחקן וזמר גרמני–ספרדי נפטרו ממוזער\|188x188 פיקסלים\|וו מהאן, קיסר סין ממוזער\|178x178 פיקסלים\|גואנג וו-די, קיסר סין ממוזער\|202x202 פיקסלים\|ז'ורז' סרה 87 לפנה"ס – וו מהאן, קיסר סין בן שושלת האן המערבית (נולד ב-157 לפנה"ס) 57 – גואנג וו-די, קיסר סין בן שושלת האן המזרחית (נולד ב-5) 1058 – האפיפיור סטפנוס התשיעי (נולד ב-1020) 1866 – מנחם מנדל (הצמח צדק), אדמו"ר חב"ד השלישי (נולד ב-1789) 1891 – ז'ורז' סרה, צייר צרפתי (נולד ב-1859) 1912 – רוברט פלקון סקוט, מגלה ארצות בריטי (נולד ב-1868) 1982 – קרל אורף, מלחין גרמני (נולד ב-1895) 1992 – פאול הנרייד, שחקן קולנוע ובמאי טלוויזיה אוסטרי (נולד ב-1908) 1993 – דניאל חבקין, אדריכל ומתכנן ערים ישראלי (נולד ב-1925) 2000 – אנה סוקולוב, רקדנית וכוריאוגרפית יהודיה-אמריקאית (נולדה ב-1910) 2005 – מיץ' הדברג, סטנדאפיסט אמריקאי (נולד ב-1968) 2007 – ישראל קולת, היסטוריון ישראלי (נולד ב-1927) 2015 – אורי שלף, כדורסלן ומנהל מקצועי של הפועל תל אביב (נולד ב-1972) 2016 – פטי דיוק, שחקנית אמריקאית (נולדה ב-1946) 2019 – אנייס ורדה, במאית צרפתייה (נולדה ב-1928) 2020 – פיליפ אנדרסון, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה (נולד ב-1923) 2020 – יורי בונדארב, סופר סובייטי (נולד ב-1924) 2020 – קשישטוף פנדרצקי, מלחין ומנצח פולני (נולד ב-1933) חגים ואירועים החלים ביום זה יום ברתולד הקדוש 28 במרץ – 30 במרץ מרץ לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ג כט קטגוריה:מרץ	2024-07-28T15:34:37
3 באפריל	3 באפריל הוא היום ה-93 בשנה (94 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 272 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה ממוזער\|257x257 פיקסלים\|3 באפריל הוא התאריך המקובל ביותר בקרב חוקרים לצליבת ישו; בתמונה ככל הנראה הציור הישן ביותר של צליבת ישו מהמאה ה-2 33 – המועד המיוחס לצליבתו של ישו 1559 – שלום קאטו-קמברזי נחתם בין אנרי השני מלך צרפת לבין פליפה השני מלך ספרד ובכך באו לקיצן המלחמות האיטלקיות 1905 – מוקמת קבוצת הכדורגל הארגנטינאית בוקה ג'וניורס 1922 – יוסיף סטלין מתמנה למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ובכך למעשה לשליט ברית המועצות 1945 – משה שרת נשא את נאום הדגל הראשון, בפני לוחמי הבריגדה היהודית בחזית האיטלקית במלחמת העולם השנייה 1948 – הארי טרומן חותם על תוכנית מרשל, שנועדה לעזור לשקם מדינות שנפגעו במהלך מלחמת העולם השנייה 1949 – מלחמת העצמאות: הסכם שביתת נשק בין ישראל לירדן נחתם ברודוס 1961 – טיסה 210 של LAN צ'ילה מתרסקת בהרי האנדים. 24 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו. 1966 – במסגרת תוכנית לונה הסובייטית, הגשושית לונה 10, הפכה להיות האויבקט המלאכותי הראשון שמקיף את הירח 1973 – משגר פרוטון משגר את תחנת החלל הסוביטית סאליוט 2 1982 – מטוס האיירבוס A-310 מוטס לראשונה בטיסת ניסוי 1984 – שיגור החללית המאוישת סויוז T-11 עם צוות לשהות בתחנת החלל הסוביטית סאליוט 7. בצוות שני קוסמונאוטים וראקש שרמה, ההודי הראשון בחלל 1990 – משגר שביט משגר את אופק 2, לוויין ניסוי ישראלי להדגמת טכנולוגיות 2002 – כוחות צה"ל נכנסים למחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע חומת מגן 2010 – תחילת המכירה של מחשב הלוח אייפד של חברת אפל 2014 – נאס"א מכריזה כי הגשושית קאסיני-הויגנס מצאה עדויות לאוקיינוס תת-קרקעי גדול על אנקלדוס, ירח של שבתאי 2016 – פרשת מסמכי פנמה: מיליוני מסמכים חסויים של משרד עורכי הדין מוסאק-פונסקה מפנמה פורסמו בכלי תקשורת ברחבי העולם 2017 – פיגוע ברכבת התחתית של סנקט פטרבורג בו נהרגים כ-10 אנשים 2022 – הפלישה הרוסית לאוקראינה: בעוד כוחותיה של רוסיה נסוגים מאזורים ליד קייב, היא מואשמת על ידי אוקראינה בפשעי מלחמה, על רקע עדויות גוברות להרג אזרחים חסר הבחנה, כולל טבח בוצ'ה 2024 – רעידת האדמה בטאיוואן: רעידת אדמה בעוצמה 7.4 בסולם מגניטודה לפי מומנט, שהמוקד שלה היה סמוך לעיר חוואליין בטאיוואן, גרמה למותם של עשרה בני אדם, ועשרות רבות נעדרים נולדו ממוזער\|218x218 פיקסלים\|מרלון ברנדו 1245 – פיליפ השלישי, מלך צרפת (נפטר ב-1285) 1395 – ג'ורג'ו מטרביזונד, פילוסוף ומלומד יווני (נפטר ב-1472) 1880 – אוטו ויינינגר, פילוסוף אוסטרי ממוצא יהודי (נפטר ב-1903) 1893 – לסלי הווארד, שחקן קולנוע בריטי (נפטר ב-1943) 1895 – מריו קסטלנואובו-טדסקו, מלחין יהודי-איטלקי (נפטר ב-1968) 1900 – שלמה דב גויטיין, גדול ההיסטוריונים של הגניזה הקהירית (נפטר ב-1985) 1915 – פול טובייה, משתף פעולה צרפתי (נפטר ב-1996) 1920 – ג'ון דמיאניוק, שנחשד בהיותו פושע המלחמה "איוואן האיום" ממחנה ההשמדה טרבלינקה (נפטר ב-2012) 1922 – דוריס דיי, שחקנית קולנוע אמריקאית (נפטרה ב-2019) 1924 – מרלון ברנדו, שחקן קולנוע אמריקאי (נפטר ב-2004) 1926 – רחל גלון, אנטומולוגית ישראלית (נפטרה ב-2023) 1926 – וירג'יל גריסום, אסטרונאוט בתוכנית מרקורי, תוכנית ג'מיני ותוכנית אפולו (נהרג ב-1967) 1927 – אווה סקיי, שחיינית הונגרית-יהודייה (נפטרה ב-2020) 1929 – פול שליטר, ראש ממשלת דנמרק בשנים 1982–1993 (נפטר ב-2021) 1930 – הלמוט קוהל, קנצלר גרמניה (נפטר ב-2017) 1933 – ולריה ג'נגה, שחיינית הונגרית 1933 – יצחק אנגלרד, פרופסור למשפטים, שופט בית המשפט העליון ונשיא עמותת המשפטנים ישראל-גרמניה 1934 – ג'יין גודול, אתולוגית, חוקרת שימפנזים ופרימטים ואנתרופולוגית אנגלית 1940 – אמנון סלומון, צלם קולנוע ישראלי, זוכה פרס אופיר לצילום (נפטר ב-2011) 1947 – חרמונה שורק, חוקרת ישראלית בתחום הנוירוביולוגיה-המולקולרית 1948 – הנס-גאורג שוורצנבק, כדורגלן גרמני 1954 – שוקי שוורץ, כדורסלן ואיש עסקים ישראלי 1955 – משה צין, קצין בצה"ל, מפקד חטיבת גולני ומפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה 1955 – אורי גבריאל, שחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי 1958 – אלק בולדווין, שחקן קולנוע אמריקאי 1961 – אדי מרפי, שחקן קולנוע וקומיקאי אמריקאי 1964 – דרור קרן, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מדבב, מחזאי ובמאי ישראלי 1964 – ביארנה ריס, לשעבר רוכב אופני כביש דני וכיום מנהל ספורטיבי בענף 1968 – שארלוט קולמן, שחקנית אנגלייה (נפטרה ב-2001) 1972 – ג'ני גארת', שחקנית אמריקאית 1974 – עמליה רוזנבלום, פסיכולוגית ומטפלת זוגית, סופרת ישראלית ותסריטאית 1982 – דאנה איבגי, שחקנית קולנוע וטלוויזיה ישראלית 1982 – קובי סמולדרס, שחקנית קנדית 1983 – ליטל שמש, מגישת חדשות ישראלית 1985 – ליאונה לואיס, זמרת בריטית 1986 – אמנדה ביינס, שחקנית אמריקאית 1988 – רונן דוידוב, שחקן, מחזאי, תסריטאי, במאי תיאטרון, קריין, מנחה ויוצר טלוויזיה ישראלי 1991 – היילי קיוקו, זמרת-יוצרת ושחקנית אמריקאית 1995 – אדריאן רביו, כדורגלן צרפתי 2000 – ענבר לניר, ג'ודוקא ישראלית, אלופת אירופה עד גיל 23 (2020) נפטרו ממוזער\|303x303 פיקסלים\|ישו 33 – תאריך אפשרי לצליבת ישו (נולד ב-4 לפנה"ס) 1187 – ארתור הראשון, דוכס בריטני (נפטר ב-1203) 1287 – האפיפיור הונוריוס הרביעי (נולד ב-1210) 1538 – אליזבת בולין, הרוזנת מווילטשייר (נולדה ב-1480) 1882 – ג'סי ג'יימס, פורע חוק אמריקאי בתקופת המערב הפרוע, נורה בעבור הפרס שהוצב על ראשו (נולד ב-1847) 1897 – יוהנס ברהמס, מלחין גרמני (נולד ב-1833) 1950 – קורט וייל, מלחין גרמני יהודי (נולד ב-1900) 1962 – זאב חבצלת, מלחין, פזמונאי, רקדן, מרקיד, כוריאוגרף, מורה ובמאי קולנוע ישראלי (נולד ב-1922) 1966 – בטיסטה פינינפארינה, מעצב רכב איטלקי (נולד ב-1893) 1970 – אביגדור המאירי, סופר ומשורר עברי (נולד ב-1890) 1986 – אלישע נתניהו, מתמטיקאי ישראלי, מומחה לאנליזה מרוכבת ופרופסור בפקולטה למתמטיקה בטכניון (נולד ב-1912) 1990 – שרה ווהן, זמרת ג'אז אמריקאית (נולדה ב-1924) 1991 – גרהם גרין, סופר אנגלי (נולד ב-1904) 1994 – פרנק ולס, איש עסקים ומטפס הרים אמריקאי (נולד ב-1932) 2006 – מוחמד אלמאע'וט, משורר וסופר סורי ( נולד ב-1934) 2015 – שמואל הלוי ואזנר, מחשובי פוסקי ההלכה במפנה המאות ה-20 וה-21 (נולד ב-1913) 2016 – צ'אזרה מלדיני, מאמן כדורגל איטלקי, אביו של פאולו מלדיני (נולד ב-1932) 2018 – האשם מחאמיד, חבר הכנסת מטעם חד"ש ורע"מ (נולד ב-1945) 2021 – רוברט מנדל, כלכלן קנדי, חתן פרס נובל לכלכלה (נולד ב-1932) 2022 – גרדה וייסמן קליין, סופרת פעילת זכויות אדם יהודייה-אמריקאית (נולדה ב-1924) 2022 – ג'ון בראון, שחקנית אנגלייה (נולדה ב-1927) 2022 – ג'ין שו, כדורסלן ומאמן אמריקאי (נולד ב-1931) 2022 – ימינה באשיר, במאית קולנוע ותסריטאית אלג'יראית (נולדה ב-1954) 2023 – צדוק דומניץ, שחמטאי ישראלי (נולד ב-1933) 2024 – קמיל פוקס, סטטיסטיקאי ישראלי (נולד ב-1945) חגים ואירועים החלים ביום זה 2 באפריל – 4 באפריל אפריל לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ד ג קטגוריה:אפריל	2024-07-21T12:07:50
4 באפריל	4 באפריל הוא היום ה-94 בשנה (95 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 271 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1460 – נפתחת אוניברסיטת בזל בשווייץ 1459 – חוזה שלום נחתם בין שטפן הגדול נסיך מולדובה למלך פולין, קזימיר היגלוני, במסגרתו מוותר שטפן על העיר חוטין לטובת פולין; דודו של שטפן שניסה לתפוס את השלטון, נמלט מפולין (בה מצא מקלט) לטרנסילבניה, אך נתפס ומוצא להורג בעריפת ראש 1581 – פרנסיס דרייק סיים הקפת העולם וקיבל תואר אבירות מהמלכה אליזבת הראשונה 1721 – רוברט וולפול הופך לראש הממשלה הראשון של הממלכה המאוחדת 1791 – אונורה מירבו הוא הראשון להיטמן בפנתאון של פריז 1841 – נשיא ארצות הברית ויליאם הנרי הריסון נפטר מדלקת ריאות. הריסון היה הנשיא המבוגר ביותר, וכהונתו הייתה הקצרה ביותר 1850 – לוס אנג'לס מוכרזת כעיר 1918 – העיתון "הארץ" נוסד בירושלים, בשם "חדשות מהארץ הקדושה" 1918 – מלחמת העולם הראשונה: מסתיים הקרב השני על נהר הסום 1920 – מאורעות תר"פ – מתפללים מוסלמים בירושלים קוראים זעקות "טבחו ביהודים" אל עבר הרובע היהודי לאחר שיצאו מתפילותיהם לחגיגות נבי מוסא, בכך מתחילות מהומות שימשכו 4 ימים 1932 – ויטמין C מבודד לראשונה 1939 – פייסל השני בן ה-4 מומלך כמלך עיראק, לאחר שאביו נהרג בתאונת דרכים 1945 – מתחילה ההתקוממות הגאורגית בטסל כנגד הנאצים 1945 – מלחמת העולם השנייה: שחרור הונגריה על ידי הצבא האדום 1945 – מחנה הריכוז אוהרדרוף, שהוא חלק ממחנה בוכנוואלד משוחרר. זהו מחנה הריכוז הראשון המשוחרר על ידי כוחות ארצות הברית 1948 – מלחמת העצמאות: פורץ קרב משמר העמק 1949 – ייסוד ברית נאט"ו: אמנת נאט"ו נחתמת בוושינגטון על ידי שתים עשרה מדינות 1964 – חמישה משירי להקת "הביטלס" כובשים את חמשת המקומות הראשונים במצעד ה"בילבורד", מהסימנים הראשונים ל"פלישה הבריטית" 1968 – מרתין לותר קינג נרצח על ידי ג'יימס ארל ריי במוטל בממפיס, טנסי 1968 – תוכנית אפולו: נאס"א משגרת את אפולו 6 1968 – קבוצת הכדורסל א.א.ק. אתונה היא הקבוצה היוונית הראשונה, הזוכה בגביע ספורטה 1969 – ד"ר דנטון קולי (Denton Cooley) מבצע לראשונה השתלה של לב מלאכותי 1973 – נחנך רשמית מרכז הסחר העולמי בניו יורק 1975 – חברת מיקרוסופט נוסדת על ידי ביל גייטס ופול אלן 1976 – הקמר רוז' מאלץ את הנסיך נורודום סיהאנוק מקמבודיה לפרוש מתפקידו ולצאת לגלות 1979 – ראש ממשלת פקיסטן זולפיקר עלי בהוטו, מוצא להורג 1983 – שיגור ראשון של מעבורת החלל צ'לנג'ר (משימה STS-6) 1991 – הסנטור ג'ון הינז מפנסילבניה ושישה אחרים נהרגים בהתנגשות מסוק במטוסם 1994 – מוקמת חברת נטסקייפ 1997 – שיגור מעבורת החלל קולומביה למשימת STS-83 עבור חקר מיקרו-כבידה. הטיסה נחתה אחרי שלושה ימים ו-23 שעות בגלל תקלה בתאי הדלק 2000 – במסגרת תוכנית סויוז, שיגור החללית סויוז TM-30, המשימה האחרונה המאוישת לתחנת החלל מיר 2002 – חתימת הסכם הפסקת אש באנגולה בין הממשלה לבין אוניטה מחתרת המורדים 2009 – בכיכר רבין נערך מופע פתיחת חגיגות המאה לתל אביב 2011 – שיגור החללית סויוז TMA-21 עם צוות לתחנת החלל הבינלאומית 2017 – המתקפה הכימית בח'אן שייח'ון נולדו ממוזער\|249x249 פיקסלים\|אנתוני פרקינס ממוזער\|170x170 פיקסלים\|הית' לדג'ר ממוזער\|221x221 פיקסלים\|גראמפי קאט 188 – קרקלה, קיסר רומי (נפטר ב-217) 1646 – אנטואן גלן, מזרחן וארכאולוג צרפתי (נפטר ב-1715) 1772 – רבי נחמן מברסלב (נפטר ב-1810) 1780 – אדוארד היקס, צייר אמריקאי (נפטר ב-1849) 1802 – דורותיאה דיקס, פעילה למען חולי נפש, מאמציה הביאו להקמתם של בתי החולים הפסיכיאטרים הראשונים (נפטרה ב-1887) 1875 – פייר מונטה, מנצח צרפתי (נפטר ב-1964) 1876 – מוריס ולאמנק, צייר צרפתי (נפטר ב-1958) 1884 – איסורוקו יממוטו, מפקד הצי הקיסרי היפני בראשית מלחמת העולם השנייה (נהרג ב-1943) 1899 – הלל אופנהיימר, בוטנאי ישראלי (נפטר ב-1971) 1913 – מאדי ווטרס, מוזיקאי בלוז אמריקאי (נפטר ב-1983) 1914 – מרגריט דיראס, סופרת, תסריטאית ובמאית צרפתייה (נפטרה ב-1996) 1920 – נתן גולדבלום, בקטריולוג ישראלי (נפטר ב-2001) 1923 – פיטר ווהן, שחקן אופי אנגלי (נפטר ב-2016) 1927 – יהודה דרור, המפקד הצבאי של קיבוץ רביבים במלחמת העצמאות וראש המועצה האזורית רמת הנגב (נפטר ב-2004) 1928 – מאיה אנג'לו, משוררת וסופרת אמריקאית (נפטרה ב-2014) 1928 – אלי זעירא, אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים 1928 – אסטל האריס, שחקנית וקומיקאית אמריקאית (נפטרה ב-2022) 1928 – מונטי נורמן, זמר ומלחין מוזיקה לסרטים יהודי בריטי (נפטר ב-2022) 1931 – קתרין טיזרד, פוליטיקאית ניו זילנדית שכיהנה בתפקיד ראש עיריית אוקלנד ובתפקיד המושלת הכללית של ניו זילנד (נפטרה ב-2021) 1932 – אנדריי טרקובסקי, במאי קולנוע רוסי (נפטר ב-1986) 1932 – אנתוני פרקינס, שחקן קולנוע אמריקאי (נפטר ב-1992) 1932 – ריצ'רד לוגאר, פוליטיקאי אמריקאי (נפטר ב-2019) 1932 – יוסי פלדמן, מייסד המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (נפטר ב-2020) 1932 – עמיצור אילן, היסטוריון ומחזאי ישראלי, ממייסדי קיבוץ להב (נפטר ב-2023) 1937 – יעקב צור (שטיינברג), חבר הכנסת ושר בסיעות המערך והעבודה 1937 – לאיוש פורטיש, שחמטאי הונגרי בדרגת רב אמן 1939 – אילנה מיטב-רודריג, שחיינית ישראלית 1940 – בצלאל אלוני, אמרגן, אמן ויוצר ישראלי 1944 – יהודית נאות, חברת הכנסת ושרה בממשלת ישראל (נפטרה ב-2004) 1944 – חנה שזיפי, אתלטית ישראלית 1944 – שבי בן ברוך, כדורגלן ישראלי, שיחק בעמדת הקשר בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל 1945 – דניאל כהן-בנדיט ("דני האדום"), מנהיג מרד הסטודנטים ב-1968, וחבר בפרלמנט האירופי 1948 – אבי טולדנו, זמר ומלחין ישראלי 1948 – מיכאל קליינר, משפטן, חבר הכנסת ונשיא בית הדין של הליכוד 1948 – עבדוללה אג'לאן, מנהיג ארגון המחתרת הכורדי PKK 1949 – נאוה סטאר, שחמטאית קנדית 1952 – גרי מור, זמר וגיטריסט אירי (נפטר ב-2011) 1952 – ליאת גורן, שחקנית ישראלית 1953 – יוסי מזרחי, שוער כדורגל לשעבר ומאמן כדורגל ישראלי 1964 – ברנקו, כדורגלן ומאמן כדורגל ברזילאי 1965 – רוברט דאוני ג'וניור, שחקן קולנוע אמריקאי 1970 – הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים 1979 – הית' לדג'ר, שחקן קולנוע אוסטרלי (נפטר ב-2008) 1983 – בן גורדון, כדורסלן בריטי-אמריקאי 1985 – דודי סלע, טניסאי ישראלי 1985 – גלוריה בס, שחקנית וכותבת ישראלית 1985 – טודריק הול, ראפר, זמר-יוצר, שחקן, במאי, כוריאוגרף ויוטיובר אמריקאי 1989 – שירה גבריאלוב, זמרת יוצרת ישראלית 1991 – ג'יימי לין ספירס, שחקנית 1992 – אלקסה ניקולס, שחקנית אמריקאית 1995 – מאיה אביעזר, אתלטית ישראלית 1996 – אוסטין מאהון, זמר אמריקאי 2012 – גראמפי קאט, חתולה (נפטרה ב-2019) נפטרו ממוזער\|205x205 פיקסלים\|ויליאם הנרי הריסון שמאל\|ממוזער\|175px\|מרטין לותר קינג נושא נאום 397 – אמברוזיוס, ההגמון של מילאנו (נולד ב-340) 636 – איזידור מסביליה, קדוש נוצרי, כותב האנציקלופדיה הראשונה בעולם המערבי (נולד ב-560) 896 – האפיפיור פורמוסוס (נולד בסביבות 816) 1284 – אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה (נולד ב-1221) 1406 – רוברט השלישי, מלך סקוטלנד (נולד ב-1340 לערך) 1536 – פרידריך הראשון, מרקיז ברנדנבורג-אנסבך (נולד ב-1460) 1538 – אלנה וסיליבנה גלינסקיה, אימו של הצאר איוואן האיום (נולדה בסביבות 1510) 1588 – פרדריק השני, מלך דנמרק ונורווגיה (נולד ב-1534) 1774 – אוליבר גולדסמית', סופר ורופא אירי (נולד ב-1730) 1841 – ויליאם הנרי הריסון, הנשיא התשיעי של ארצות הברית והראשון שמת בתקופת כהונתו (נולד ב-1773) 1861 – ג'ון מקלין, פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי (נולד ב-1785) 1918 – הרמן כהן, פילוסוף גרמני יהודי (נולד ב-1842) 1929 – קרל בנץ, מהנדס גרמני, ממפתחי המכונית (נולד ב-1844) 1932 – וילהלם אוסטוולד, כימאי גרמני, זוכה פרס נובל לכימיה (נולד ב-1853) 1939 – גאזי, מלך עיראק (נולד ב-1912) 1967 – הקטור סקארונה, כדורגלן אורוגוואי (נולד ב-1898) 1968 – מרטין לותר קינג, פעיל למען זכויות שוות לאפרו-אמריקאים בארצות הברית (נולד ב-1929) 1979 – זולפיקר עלי בהוטו, ראש ממשלת פקיסטן (נולד ב-1928) 1983 – גלוריה סוונסון, שחקנית, זמרת ומפיקת קולנוע אמריקאית (נולדה ב-1899) 1983 – שמעון בר, זמר, שחקן, בדרן ומתרגם ישראלי (נולד ב-1926) 1991 – מרים ברנשטיין-כהן, שחקנית תיאטרון הקאמרי (נולדה ב-1895) 1991 – מקס פריש, סופר ומחזאי שווייצרי (נולד ב-1911) 2006 – חיים גרשוני, ממייסדי חיל הים הישראלי, ממתנדבי מח"ל מארצות הברית (נולד ב-1922) 2009 – אירנה כגנובסקי, נבלאית ישראלית (נולדה ב-1955) 2011 – ג'וליאנו מר, שחקן ובמאי ישראלי-פלסטיני (נולד ב-1958) 2013 – רחבעם עמיר, מצנחני היישוב, שגריר, ראש הטקס, ובכיר במשרד החוץ (נולד ב-1916) 2014 – ברוך גלבוע, קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, שירת כמפקד חטיבה 5, ראש מחלקת תכנון וארגון במטכ"ל, וסגן ראש אגף המודיעין (נולד ב-1925) 2016 – ערן דורון, שחיין ישראלי (נולד ב-1972) 2018 – ריי וילקינס, כדורגלן ומאמן כדורגל אנגלי (נולד ב-1956) 2019 – גאורגי דאנליה, במאי קולנוע גאורגי סובייטי, שהיה מוכר בסרטיו הסאטיריים והקומיים (נולד ב-1930) 2020 – יוסי וירז'נסקי, שחקן ישראלי (נולד ב-1942) 2021 – מנחם מנדל שנייבאלג, רב קהל מחזיקי הדת במנצ'סטר (נולד ב-1921) 2021 – חיים אדלר, פרופסור לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים (נולד ב-1928) 2021 – אוריון גלין גלר, אתלט ורופא ישראלי (נולד ב-1928) 2022 – אופליה שטראל, שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית (נולדה ב-1940) 2022 – איתן ורטהיימר, תעשיין, איש עסקים ומיליארדר ישראלי (נולד ב-1951) 2024 – לין ריד בנקס, סופרת בריטית (נולדה ב-1929) חגים ואירועים החלים ביום זה 3 באפריל – 5 באפריל אפריל לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ד ד קטגוריה:אפריל	2024-09-04T13:37:26
8 באפריל	8 באפריל הוא היום ה-98 בשנה (99 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 267 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1271 – הסולטאן הממלוכי ביברס כובש את המבצר הצלבני קראק דה שבלייה 1378 – אורבנוס השישי נבחר לאפיפיור ה-202, לאחר מות גרגוריוס האחד עשר 1455 – קליקסטוס השלישי נבחר לאפיפיור ה-209 לאחר מות ניקולאוס החמישי 1730 – נחנך בניין בית הכנסת שארית ישראל, הראשון בניו יורק 1767 – ממלכת איוטהאיה נכנעת לבורמזים ממוזער\|שמאל\|95px\|הפסל ונוס ממילו 1820 – מתגלה הפסל ונוס ממילו 1866 – פרוסיה ואיטליה כורתות ברית נגד אוסטריה-הונגריה 1904 – נחתמת ההסכמה הלבבית בין בריטניה לצרפת 1957 – תעלת סואץ נפתחת מחדש, לאחר שהייתה סגורה עקב הנזקים שנגרמו במהלך מלחמת סיני 1964 – במסגרת תתוכנית ג'מיני האמריקאית, משגר טיטאן 2 משגרת את החללית הלא מאוישת ג'מיני 1 1980 – גילוי הירח טלסטו של שבתאי מצילומים של הגשושית וויאג'ר 1 1993 – שיגור משימת מעבורת החלל דיסקברי STS-56 לביצוע מחקרים בקשר בין השמש והאטמוספירה של כדור הארץ 2002 – שיגור משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-110 לתחנת החלל הבינלאומית 2004 – עבד אל-עזיז בותפליקה נבחר בשנית לנשיא אלג'יריה 2008 – שיגור משימת סויוז TMA-12 עם משלחת 17 לתחנת החלל הבינלאומית, ובינם אי סו-יון, האסטרונאוטית הראשונה מדרום קוריאה 2020 – ערב חג הפסח, ממשלת ישראל החליטה להטיל עוצר מלא בכל רחבי מדינת ישראל עקב התפשטות נגיף הקורונה בישראל והחשש במשרד הבריאות שליל הסדר יהווה שרשרת הדבקה בקרב המשפחות. העוצר החל בשעה 15:00 עד השעה 07:00 בבוקר ביום שלמחרת 2022 – טיסת החלל הפרטית Axiom Mission 1 משוגרת בחללית דרגון 2 אל תחנת החלל הבינלאומית, ובה הישראלי איתן סטיבה, במסגרת משימת רקיע נולדו 1320 – פדרו הראשון, מלך פורטוגל (נפטר ב-1367) 1533 – קלאודיו מרולו, מלחין, מוציא לאור ונגן עוגב איטלקי (נפטר ב-1604) 1818 – אוגוסט וילהלם פון הופמן, כימאי גרמני (נפטר ב-1892) 1859 – אדמונד הוסרל, פילוסוף צ'כי (נפטר ב-1938) 1889 – אדריאן בולט, מנצח אנגלי (נפטר ב-1983) 1891 – דייוויד לאו, קריקטוריסט ניו זילנדי (נפטר ב-1963) 1892 – מרי פיקפורד, שחקנית, תסריטאית ומפיקת קולנוע אמריקאית; ממייסדות אולפני יונייטד ארטיסטס והאקדמיה האמריקאית לקולנוע (נפטרה ב-1979) 1911 – מלווין קלווין, כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל (נפטר ב-1997) 1912 – אלויס ברונר, פושע מלחמה נאצי (נפטר ב-2001) 1916 – אריה בן-גוריון, ממייסדי קיבוץ בית השיטה, איש חינוך ותרבות, מקים ארכיון החגים הבין-קיבוצי (נפטר ב-1998) 1918 – בטי פורד, הגברת הראשונה של ארצות הברית כרעייתו של הנשיא ג'רלד פורד; מייסדת מרכז בטי פורד לגמילה, וזוכת מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החירות הנשיאותית (נפטרה ב-2011) 1921 – פיליס לאטור, סוכנת חשאית במנהלת המבצעים המיוחדים של בריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה בצרפת (נפטרה ב-2023) 1926 – זוהר דיין, לוחם הבריגדה היהודית וההגנה (נפטר ב-1948) 1926 – הנרי קוב, אדריכל אמריקאי (נפטר ב-2020) 1926 – יירגן מולטמן, תאולוג קלוויניסטי גרמני (נפטר ב-2024) 1928 – לאה רבין, רעייתו של יצחק רבין (נפטרה ב-2000) 1929 – ז'אק ברל, זמר בלגי-צרפתי (נפטר ב-1978) 1932 – איטה גרטנר, אמנית ישראלית העוסקת בציור ובפיסול 1937 – עליזה כהן-מושלין, היסטוריונית של אמנות ופרופסור בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים 1938 – קופי אנאן, המזכיר הכללי השביעי של האו"ם (נפטר ב-2018) 1939 – חיים שקד, תת-אלוף בחיל הים, פיקד על שייטת ספינות הטילים, ראש מספן כוח אדם (נפטר ב-2018) 1940 – ג'ון האבליצ'ק, כדורסלן אמריקאי (נפטר ב-2019) 1941 – יעקב שחר, איש עסקים ישראלי ובעלי מכבי חיפה בכדורגל 1943 – ראובן אדלר, פרסומאי ויועץ אסטרטגי-תקשורתי ישראלי (נפטר ב-2022) 1944 – רות מרקוס, דוקטור והיסטוריונית של האמנות ומרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב 1947 – אפי זיו, סופר, מרצה ומדריך טיולי אמנות בחו"ל 1947 – נאוה ברק-זינגר, אשת חינוך ופעילה חברתית ישראלית 1947 – רוברט קיוסאקי, איש עסקים וסופר יפני-אמריקאי 1948 – אסתר סלמוביץ, חברת הכנסת השלוש עשרה מטעם צומת 1950 – גז'גוז' לאטו, כדורגלן פולני 1950 – לינדה מנוחין, עיתונאית ובלוגרית ישראלית 1951 – ארקדי גאידמק, איש עסקים ישראלי 1952 – סמדר שיפמן, חוקרת ספרות ישראלית וראש התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב (נפטרה ב-2020) 1953 – רון רייט, פוליטיקאי אמריקאי (נפטר ב-2021) 1962 – איזי סטראדלין, מוזיקאי אמריקאי (Guns N' Roses) 1966 – מאזיניו, כדורגלן ברזילאי 1974 – כריס קייל, צלף וגיבור מלחמה אמריקאי 1975 – אנוק, זמרת פופ-רוק הולנדית 1975 – נדב לפיד, במאי, תסריטאי וסופר ישראלי 1979 – אלכסי לייהו, סולן וגיטריסט בלהקות צ'ילדרן אוף בודום וקילהולוט (נפטר ב-2020) 1979 – אמילי עמרוסי, סופרת ועיתונאית ישראלית 1981 – עפר שכטר, שחקן, בדרן ודוגמן ישראלי 1984 – לירון ויצמן, אשת טלוויזיה ורדיו ישראלית 1986 – דניאל סטיופין, שחקן ישראלי 1988 – חנן בן ארי, זמר, מוזיקאי ויוצר ישראלי 2002 – סקיי ג'קסון, שחקנית אמריקאית נפטרו ממוזער\|202x202 פיקסלים\|לורנזו דה מדיצ'י ממוזער\|198x198 פיקסלים\|פבלו פיקאסו 217 – קרקלה, קיסר רומי (נולד ב-186) 1143 – יוחנן השני, קיסר ביזנטי (נולד ב-1087) 1321 – תומאזו מטולנטינו, מיסיונר פרנציסקני (נולד ב-1255 בערך) 1364 – ז'אן השני, מלך צרפת (נולד ב-1319) 1450 – סג'ונג הגדול, מלך קוריאה (נולד ב-1397) 1492 – לורנצו דה מדיצ'י, שליט הרפובליקה של פירנצה (נולד ב-1449) 1848 – גאטנו דוניצטי, מלחין איטלקי (נולד ב-1797) 1917 – ריצ'רד אולני, שר המשפטים ומזכיר המדינה של ארצות הברית (נולד ב-1835) 1931 – אריק אקסל קרלפלט, משורר שוודי (נולד ב-1864) 1945 – הנס פון דוהנאני, חסיד אומות העולם גרמני, מקושרי קשר העשרים ביולי (נולד ב-1902) 1946 – אילריה וורונקה, משורר אוונגרד יהודי ממוצא רומני (נולד ב-1903) 1950 – הארי פרידנוואלד, רופא יהודי, חוקר תולדות הרפואה (נולד ב־1864) 1950 – אלברט ארנשטיין, סופר ומשורר יהודי-אוסטרי (נולד ב-1886) 1973 – פבלו פיקאסו, צייר ופסל ספרדי (נולד ב-1881) 1990 – גרטה אניגמן, זמרת דנית, זוכת אירוויזיון 1963 יחד עם יורגן אניגמן כנציגת דנמרק (נולדה ב-1938) 1993 – הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (נולד ב-1903) 2002 – בני ברמן, זמר ישראלי (נולד ב-1938) 2009 – משה גורן, ראש אג"א השישי (נולד ב-1921) 2010 – טדי סחולטן, זמרת הולנדית, זוכת אירוויזיון 1959 כנציגת הולנד (נולדה ב-1926) ממוזער\|236x236 פיקסלים\|מרגרט תאצ'ר 2013 – מרגרט תאצ'ר, ראש ממשלת בריטניה (נולדה ב-1925) 2014 – ווריור, מתאבק אמריקאי (נולד ב-1959) 2015 – יונה חצור, קצין הכנסת הראשונה (נולד ב-1920) 2020 – מורט דרוקר, קריקטוריסט ואמן קומיקס אמריקאי (נולד ב-1929) 2022 – ברק לופן, קיאקיסט ומאמן ישראלי (נולד ב-1987) 2024 – אברהם גרינזייד, יושב ראש ארגון ותיקי הַוֵּטֵרָנִים בישראל, חבר מועצת העיר רחובות (נולד ב-1926) 2024 – פיטר היגס, פיזיקאי בריטי ופרופסור באוניברסיטת אדינבורו, חתן פרס נובל לפיזיקה (נולד ב-1929) חגים ואירועים החלים ביום זה ברכת החמה ביפן חוגגים את יום הולדתו של הבודהה יום הצוענים 7 באפריל – 9 באפריל אפריל לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ד ח קטגוריה:אפריל	2024-07-29T21:48:26
15 באפריל	15 באפריל הוא היום ה-105 בשנה (106 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 260 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 614 – האימפריה הפרסית כובשת את ירושלים 1218 – נשלמת בנייתו של מבצר עתלית 1654 – אנגליה והולנד חותמות על חוזה שלום 1689 – מלך צרפת לואי הארבעה עשר מכריז מלחמה על ספרד 1738 – בכורה בלונדון לאופרה "סרסה" (אחשוורוש) של גאורג פרידריך הנדל 1865 – עם פטירתו של אברהם לינקולן מתמנה אנדרו ג'ונסון לנשיאה ה-17 של ארצות הברית 1881 – פורצים הפוגרומים סופות בנגב בדרום רוסיה 1892 – נוסדת חברת ג'נרל אלקטריק 1912 – הספינה "טיטניק" טובעת אחרי שפגעה בקרחון בעת הפלגת הבכורה שלה באוקיינוס האטלנטי 1923 – הסרט הראשון עם פסקול מוקרן, בינתיים ללא דיבור 1923 – האינסולין הופך לזמין עבור חולי סוכרת 1927 – שווייץ וברית המועצות קושרות יחסים דיפלומטיים 1945 – מלחמת העולם השנייה: מחנה ברגן-בלזן משוחרר על ידי בעלות הברית 1947 – ג'קי רובינסון עורך את הופעת הבכורה שלו בליגת ה-MLB, והופך לשחקן השחור הראשון בליגה 1948 – בכורת האופרה "תאיס", ההפקה הראשונה של האופרה הישראלית 1952 – ארצות הברית מבצעת ניסוי גרעיני באתר הניסויים בנבדה 1955 – נפתחת המסעדה הראשונה ברשת המזון המהיר מקדונלד'ס 1959 – שר החוץ האמריקני ג'ון פוסטר דאלס מתפטר מתפקידו 1961 – על פי החלטת הממשל האמריקני מטוסים הנושאים סימול קובני מזויף ושהוטסו בידי גולים קובנים מפגיזים בסיסים בקובה 1970 – שליט לוב מועמר קדאפי משיק את "המהפכה הירוקה" 1978 – בריטניה מבצעת ניסוי גרעיני 1986 – מבצע קניון אל דוראדו, תקיפה אווירית אמריקאית נגד לוב בתגובה לפיגוע במועדון לה בל בברלין 1989 – תחילת אירועי כיכר טיין-אן-מן (1989) בסין 1989 – אסון הילסבורו – 96 אוהדי כדורגל נמחצים למוות במהלך משחק בין ליברפול לנוטינגהאם פורסט 1992 – האספה הלאומית של וייטנאם מאמצת את חוקת 1992 של הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם 1999 – במסגרת תוכנית לאנדסאט האמריקאית ללוויני חישה מרחוק ולמידה על כדור הארץ, שיגור הלווין לאנדסאט 7 . הלווין היה פעיל עד שנת 2021, שאז הוציאו אותו משירות 2002 – ארגון הטרור אל-קאעידה מבצע פיגוע בבית הכנסת העתיק בעיר ג'רבה שבתוניסיה שמשמש כאתר תיירות. 17 אנשים נרצחים. רובם תיירים גרמניים 2002 – מבצע חומת מגן – כוח של לוחמי סיירת דובדבן לוכד את מרואן ברגותי, אחד מבין המבוקשים הפלסטינים הבכירים ביותר 2005 – שיגור החללית סויוז TMA-6 עם משלחת 11 לתחנת החלל הבינלאומית 2010 – אפר וולקני מהתפרצות הר הגעש Eyjafjallajökull באיסלנד מוביל לסגירת מרבית המרחב האווירי באירופה 2013 – הפיגוע במרתון בוסטון – 3 הרוגים ועשרות פצועים בשני פיצוצים סמוך לקו הסיום של מרתון בוסטון 2013 – ניקולאס מדורו נבחר לנשיא ונצואלה 2017 – פיצוץ עז של מכונית תופת סמוך לעיר חלב שבסוריה בה נהרגו 100 איש ו-500 נפצעו 2019 – שרפה גדולה בקתדרלת נוטרדאם בפריז נולדו שמאל\|ממוזער\|200px\|דיוקן עצמי של לאונרדו דה וינצ'י. 1512-1518 לערך. 1452 – לאונרדו דה וינצ'י, צייר, מהנדס, אדריכל וממציא איטלקי (נפטר ב-1519) 1684 – יקטרינה הראשונה, קיסרית רוסיה, הייתה אשתו השנייה של פיוטר הגדול, שלטה כקיסרית רוסיה מ-1725 עד מותה (נפטרה ב-1727) 1707 – לאונרד אוילר, מתמטיקאי שווייצרי (נפטר ב-1783) 1710 – ויליאם קאלן, רופא וכימאי סקוטי (נפטר ב-1790) 1812 – תאודור רוסו, צייר צרפתי (נפטר ב-1867) 1828 – ז'אן דנז'ו, קפטן צרפתי בלגיון הזרים הצרפתי (נהרג ב-1863) 1832 – וילהלם בוש, צייר, משורר, סאטיריקן ומאייר קריקטורות גרמני (נפטר ב-1908) 1843 – הנרי ג'יימס, סופר אמריקאי (נפטר ב-1916) 1858 – אמיל דורקהיים, סוציולוג (נפטר ב-1917) 1878 – רוברט ואלזר, סופר שווייצרי (נפטר ב-1956) 1883 – סטנלי ברוס, ראש ממשלת אוסטרליה השמיני (נפטר ב-1967) 1892 – קורי טן בום, הולנדית נוצרייה שהצילה יהודים ולוחמי המחתרת ההולנדית בתקופת מלחמת העולם השנייה (נפטרה ב-1983) 1894 – בסי סמית, הידועה כ"קיסרית הבלוז", זמרת ושחקנית אפרו-אמריקאית (נפטרה ב-1937) 1896 – פסח בורשטיין, שחקן, קומיקאי, זמר, במאי ומנהל תיאטרון ביידיש (נפטר ב-1986) 1910 – ברכה צפירה, זמרת, חלוצה בזמר העברי ומכוננת הסגנון המוזיקלי הישראלי הנקרא "ים תיכוני" (נפטרה ב-1990) 1911 – טובה פירון, שחקנית וזמרת בתקופת היישוב (נפטרה ב-1999) 1912 – קים איל-סונג, שליט קוריאה הצפונית (נפטר ב-1994) 1921 – נחמיה בן אברהם, מבכירי כתבי הספורט והשדרנים שפעלו בישראל, וממייסדי היומון "חדשות הספורט" (נפטר ב-1979) 1921 – דוש, שם העט של קריאל גרדוש, קריקטוריסט ישראלי (נפטר ב-2000) 1923 – אברהם ברושי, משורר ופזמונאי ישראלי (נפטר ב-2018) 1925 – דוד משה ליברמן, רב ואב"ד קהילת "שומרי הדת" באנטוורפן שבבלגיה, ממייסדי וחבר נשיאות מרכז רבני אירופה (נפטר ב-2022) 1930 – ויגדיס פינבוגדוטיר, פוליטיקאית איסלנדית, נשיאת איסלנד הרביעית 1931 – יצחק זמיר, פרופסור ישראלי למשפטים, היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1978–1986 ושופט בית המשפט העליון בשנים 1994–2001 1931 – ראובן פייזר, גיניקולוג ישראלי (נפטר ב-2022) 1932 – אליעזר גלעדי, אלקטרוכימאי ישראלי, דקאן הפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר באוניברסיטת תל אביב (נפטר ב-2022) 1933 – אליזבת מונטגומרי, שחקנית אמריקאית, ידועה ככוכבת הסדרה מעשי כשפים (נפטרה ב-1995) 1933 – עמוס דגן, מראשוני תחום המכ"ם בחיל הים, קצין בדרגת סגן אלוף וממפתחי מכ"ם הדגון (נפטר ב-2022) 1934 – יכין הירש, במאי סרטים תיעודיים וצלם קולנוע ישראלי (נפטר ב-2011) 1936 – ריימונד פולידור, רוכב אופני כביש (נפטר ב-2019) 1938 – שלום ואנו, כדורגלן ישראלי, סוכן ביטוח, עסקן כדורגל וספורט, שדר ופרשן בשירים ושערים וכתב חדשות הספורט (נפטר ב-2018) 1940 – יוסף רומנו, אלוף ישראל במשקל קל ובינוני בהרמת משקולות וחבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (נפטר ב-1972) 1940 – ג'פרי ארצ'ר, סופר וחבר פרלמנט בריטי 1941 – הווארד ברמן, פוליטיקאי יהודי-אמריקאי 1942 – רפאל ולדן, רופא ישראלי, פרופסור לרפואה באוניברסיטת תל אביב, סגן מנהל בית החולים שיבא ופעיל חברתי 1948 – ניסים סרוסי, זמר יהודי־צרפתי ישראלי 1949 – אלה פוגצ'ובה, זמרת פופ, בתקופת ברית המועצות והפדרציה הרוסית 1956 – יפתח רון-טל, אלוף בצה"ל, מפקד זרוע היבשה, יו"ר הדירקטוריון של חברת נמלי ישראל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל 1958 – עירית שלג, שחקנית, במאית ומעצבת אופנה ישראלית 1959 – אמה תומפסון, שחקנית קולנוע ותסריטאית אנגלית, זוכת פרס האוסקר 1960 – פיליפ, מלך הבלגים, מלך בלגיה המכהן 1963 – ענת דולב, שדרנית רדיו (נפטרה ב-2016) 1966 – סרגיי פוסקפליס, שחקן ובמאי תיאטרון רוסי (נפטר ב-2022) 1966 – סמנתה פוקס, זמרת ודוגמנית אנגלייה 1967 – דארה טורס, שחיינית יהודייה-אמריקאית 1979 – לוק אוונס, שחקן וולשי 1982 – סת' רוגן, שחקן קולנוע, קומיקאי, תסריטאי ומפיק קנדי יהודי 1986 – אסתר דין, זמרת-יוצרת אמריקאית 1987 – אריאל ויסמן, תסריטאי, יוצר קומיקס וקומיקאי ישראלי 1990 – אמה ווטסון, שחקנית בריטית, תפקידה הידוע ביותר הוא הרמיוני גריינג'ר בסרטי הארי פוטר 1995 – יסמין מועלם, זמרת-יוצרת ומוזיקאית ישראלית 1997 – מייזי ויליאמס, שחקנית בריטית נפטרו 1446 – פיליפו ברונלסקי, אדריכל פיורנטיני (נולד ב-1377) 1719 – מאדאם דה מנטנון, מרקיזת מנטנון, אשתו השנייה של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת (נולדה ב-1635) 1764 – מאדאם דה פומפדור, מאהבתו של לואי החמישה עשר מלך צרפת (נולדה ב-1721) 1865 – אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית (נולד ב-1809) 1870 – אמה וילארד, מחנכת ופעילת זכויות נשים אמריקאית (נולדה ב-1787) 1888 – מת'יו ארנולד, משורר אנגלי (נולד ב-1822) 1912 – אדוארד סמית', רב-החובל של הטיטניק (נולד ב-1850) 1927 – גסטון לרו, סופר ובלשן צרפתי (נולד ב-1868) 1946 – משה אביגדור עמיאל, רבה של תל אביב ומראשי הציונות הדתית (נולד ב-1883) 1956 – אמיל הנסן, צייר גרמני (נולד ב-1867) 1971 – יוסף יואל ריבלין, מזרחן ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה ללשון העברית (נולד ב-1889) 1976 – דוד אלעזר, הרמטכ"ל התשיעי של צה"ל (נולד ב-1925) 1980 – ז'אן-פול סארטר, פילוסוף וסופר (נולד ב-1905) 1983 – קורי טן בום, הולנדית נוצרייה שהצילה יהודים ולוחמי המחתרת ההולנדית בתקופת מלחמת העולם השנייה (נולדה ב-1892) 1986 – ז'אן ז'נה, סופר צרפתי (נולד ב-1910) 1990 – גרטה גרבו, שחקנית קולנוע (נולדה ב-1905) 1998 – פול פוט, שליט קמבודיה האחראי לרצח מיליונים מבני עמו (נולד ב-1925) 2001 – ג'ואי ראמון, זמר אמריקאי, סולן להקת ראמונס (נולד ב-1951) 2009 – נתן כוגן, שחקן תיאטרון וקולנוע (נולד ב-1914) 2012 – הדה בושס, עיתונאית ומבקרת טלוויזיה ותיאטרון ישראלית (נולדה ב-1933) 2016 – אלישע שפיגלמן, מנחה טלוויזיה ישראלי (נולד ב-1944) 2017 – אמה מורנו, אחרונת בני האדם שנולדו לפני שנת 1900 (נולדה ב-1899) 2017 – פנחס זוארץ, ראש מועצת בנימינה-גבעת עדה ואלוף-משנה בצה"ל (נולד ב-1964) 2019 – מרסלו דסקל, פרופסור בחוג לפילוסופיה שבאוניברסיטת תל אביב, ומומחה למורשתו של הפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ (נולד ב-1940) 2020 – לי קוניץ, מלחין ונגן ג'אז אלטו-סקסופון אמריקאי-יהודי (נולד ב-1927) 2020 – בריאן דנהי, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי (נולד ב-1938) 2021 – משה בר בק, מנהיג ארגון נטורי קרתא בארצות הברית (נולד ב-1934) 2021 – ג'ון מקאדמס, פרופסור אמריקאי למדע המדינה (נולד ב-1945) 2022 – ליז שרידן, שחקנית אמריקנית (נולדה ב-1929) 2022 – ז'אן-פול פיטוסי, כלכלן צרפתי-יהודי ממוצא תוניסאי (נולד ב-1942) 2024 – נעמי פולני, זמרת, רקדנית, שחקנית, מפיקה מוזיקלית, כוריאוגרפית ובמאית ישראלית (נולדה ב-1927) חגים ואירועים החלים ביום זה 14 באפריל – 16 באפריל אפריל לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים הערות שוליים ד יה קטגוריה:אפריל	2024-04-24T16:08:42
20 באפריל	20 באפריל הוא היום ה-110 בשנה (111 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 255 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1298 – מתחילות פרעות רינדפלייש בגרמניה, בטביחת קהילת ראטינגן 1303 – הקמת אוניברסיטה ברומא 1573 – סיום העבודה על הציור "הסעודה בבית לוי" מאת פאולו ורונזה 1657 – יהודי ניו אמסטרדם זוכים בחופש הדת 1792 – צרפת מכריזה מלחמה על אוסטריה, בכך מתחילות מלחמות צרפת המהפכנית 1862 – לואי פסטר וקלוד ברנאר משלימים את ניסוי הפיסטור הראשון 1902 – פייר ומארי קירי מבודדים את המלח רדיום כלורידי 1908 – נשים בדנמרק זוכות להצביע בבחירות מוניציפליות; הכרה בזכות הבחירה בבחירות הלאומיות מתקבלת רק ב-5 ביוני 1915 1910 – שביט האלי נצפה מכדור הארץ 1920 – נפתחה אולימפיאדת אנטוורפן 1939 – בילי הולידיי מקליטה את השיר פרי מוזר, שנכתב על ידי אייבל מאירופול, וחשף את תופעת הלינץ' בשחורים בארצות הברית 1946 – פירוק ארגון חבר הלאומים 1953 – פרס ישראל מוענק לראשונה, ביום העצמאות החמישי 1965 – נחנך היכל הספר במוזיאון ישראל 1967 – במסגרת תוכנית סרוויור האמריקאית, הגשושית סרוויור 3 נוחתת על הירח 1983 – שיגור החללית סויוז T-8 עם צוות קוסמונאוטים. החללית הייתה אמורה לעגון בתחנת החלל סאליוט 7 אולם לא הצליחה, עקב תקלה בזמן התקרבות לתחנה 1997 – היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל מפרסמים את מסקנותיהם בעקבות פרשת בר-און חברון וקובעים כי ניתן להעמיד לדין את אריה דרעי 1999 – הטבח בתיכון קולומביין: שני תלמידים בבית ספר בקולורדו פורצים ביריות לעבר התלמידים והמורים במקום והורגים לבסוף 13 אנשים 2004 – שיגור הלווין Gravity Probe B למדידת שדה הכבידה והוכחת תורת היחסות 2010 – דליפת הנפט במפרץ מקסיקו: האסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה 2017 – שיגור החללית סויוז MS-04 עם צוות לתחנת החלל הבינלאומית 2021 – הפעם הראשונה של ניצול משאבים מקומיים בכוכב לכת אחר (מאדים). מכשיר ה־MOXIE שבתוך הרובר פרסווירנס, ייצר חמצן מפחמן דו־חמצני באמצעות אלקטרוליזה נולדו 702 – ג'עפר א-צאדק, האימאם השיעי השישי (נפטר ב-765) 1646 – שארל פלומיה, בוטנאי ומגלה ארצות צרפתי (נפטר ב-1704) 1808 – נפוליאון השלישי, קיסר צרפת (נפטר ב-1873) 1839 – קרול הראשון, מלך רומניה (נפטר ב-1914) 1889 – אדולף היטלר, שליט גרמניה הנאצית, ממוצא אוסטרי (התאבד ב-1945) 1891 – קארס קרוסבי, משוררת, מו"ל, פילנתרופית וממציאה אמריקאית (נפטרה ב-1970) 1893 – ז'ואן מירו, צייר, פסל וקדר ספרדי (נפטר ב-1983) 1908 – ישראל ישעיהו-שרעבי, פוליטיקאי ישראלי, יושב ראש הכנסת ושר (נפטר ב-1979) 1908 – ליונל המפטון, מוזיקאי ג'אז, חלוץ נגני הוויברפון בג'אז (נפטר ב-2002) 1915 – טובה ברלינסקי, ציירת ישראלית (נפטרה ב-2022) 1920 – ג'ון פול סטיבנס, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית (נפטר ב-2019) 1920 – צבי נצר, מראשי תנועת הבריחה (נפטר ב-1993) 1924 – נינה פוש, שחקנית קולנוע וטלוויזיה הולנדית-אמריקאית (נפטרה ב-2008) 1924 – לסלי פיליפס, שחקן אנגלי (נפטר ב-2022) 1927 – כריס היוניס, פוליטיקאי ועורך דין אפריקאנר (נפטר ב-2006) 1927 – אלכסנדר מילר, פיזיקאי שווייצרי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה (נפטר ב-2023) 1931 – מתתיהו דרובלס, חבר הכנסת ויושב ראש מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית (נפטר ב-2018) 1932 – אלי הורביץ, תעשיין ישראלי (נפטר ב-2011) 1935 – פנחס נוי, קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה, בעל עיטור הגבורה על פועלו במבצע שומרון (נפטר ב-2016) 1936 – פט רוברטס, פוליטיקאי אמריקאי 1938 – בטי קאת'ברט, אתלטית אוסטרלית, אלופה אולימפית בעלת 4 מדליות זהב (נפטרה ב-2017) 1938 – ראובן ויסקופר, רופא פנימאי ונפרולוג, פרופסור לרפואה פנימית (נפטר ב-2018) 1941 – ראיין אוניל, שחקן קולנוע יהודי-אמריקאי (נפטר ב-2023) 1941 – אילה פרוקצ'יה, שופטת בית המשפט העליון 1942 – ארטו פאסילינה, סופר פיני ועיתונאי (נפטר ב-2018) 1946 – ריקרדו מדורו, נשיא הונדורס ממוצא פנמי 1947 – דובי לנץ, עורך מוזיקלי ושדרן רדיו ישראלי (נפטר ב-2023) 1947 – ויקטור סובורוב, סופר וקצין מודיעין סובייטי עריק 1947 – שרגא הרפז, שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי 1949 – ג'סיקה לאנג, שחקנית קולנוע אמריקאית 1949 – עמוס שפירא, מנהל ישראלי 1951 – אביבה גר, שחקנית ישראלית 1954 – רחל עשת, ציירת ישראלית 1957 – ניל רובינסון, כדורגלן אנגלי (נפטר ב-2022) 1960 – רחל אלבק-גדרון, חוקרת אינטרדיסציפלינרית של ספרות עברית וכללית, פילוסופיה כללית ואמנות 1970 – אבישי כהן, נגן קונטרבס, גיטרה בס, זמר, ומלחין ג'אז ישראלי 1972 – אלון דהן, שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי (נפטר ב-2021) 1973 – ג'ולי פאוול, סופרת אמריקאית (נפטרה ב-2022) 1983 – מירנדה קר, דוגמנית אוסטרלית 1986 – תום אבני, שחקן מנחה טלוויזיה ישראלי 1987 – אנה רוסינלי, זמרת שווייצרית 1991 – יורי סמויליץ', שחיין ישראלי 1994 – נטע אלחמיסטר, דוגמנית ויזמית 1994 – ג'אני מוסקון, רוכב אופני כביש איטלקי נפטרו 1314 – קלמנס החמישי, אפיפיור (נולד ב-1264) 1708 – דאמריס מאשם, אחת הפילוסופיות האנגליות הראשונות (נולדה ב-1659) 1821 – פרנץ קרל אכרד, כימאי, פיזיקאי וביולוג, גרמני (נולד ב-1753) 1912 – ברם סטוקר, סופר אירי (נולד ב-1847) 1984 – ירון דן, חוקר ישראלי של ארץ ישראל בעת העתיקה (נולד ב-1939) 1990 – אורי בר-רצון, מפקד חטיבת גולני (נולד ב-1927) 1991 – דון סיגל, במאי קולנוע אמריקאי (נולד ב-1912) 1997 – חיים קוברסקי, מנהל המחלקה לחינוך ותרבות בעיריית ירושלים, מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר הדירקטוריון של בנק המזרחי המאוחד (נולד ב-1923) 1999 – בת שבע דה רוטשילד, מייסדת להקות המחול "בת שבע" ו"בת דור" (נולדה ב-1914) 1999 – ריק רוד, מתאבק אמריקאי (נולד ב-1958) 2000 – דן הופנר, צייר ואמן, מנהל בצלאל במשך חמש עשרה שנים (נולד ב-1921) 2008 – ניסן נתיב, חתן פרס ישראל על תרומתו בעולם התיאטרון (נולד ב-1922) 2010 – אחמד סעד, חבר הכנסת מטעם סיעת חד"ש, ומראשי המפלגה הקומוניסטית הישראלית (נולד ב-1945) 2015 – אהרן ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון באלון שבות, חתן פרס ישראל לספרות תורנית ודוקטור לספרות אנגלית (נולד ב-1933) 2016 – ויקטוריה ווד, קומיקאית, שחקנית, זמרת יוצרת, תסריטאית ובמאית אנגלייה (נולדה ב-1953) 2017 – מגדלנה אבקאנוביץ', פסלת ומחנכת פולנייה, חלוצה ונציגה בולטת של הפיסול באמצעות רקמות (נולדה ב-1930) 2018 – רוי בנטלי, כדורגלן אנגלי (נולד ב-1924) 2018 – אלישיב קנוהל, רב קיבוץ כפר עציון (נולד ב-1948) 2018 – אביצ'י, DJ ומפיק מוזיקלי שוודי (נולד ב-1989) 2020 – יונה אושפיז, תעשיינית ישראלית (נולדה ב-1922) 2021 – אידריס דבי, נשיא צ'אד ומנהיג תנועת ההצלה הפטריוטית (נולד ב-1952) 2021 – אנה לוסיה מנזס, שחקנית, מדבבת ובמאית דיבוב ברזילאית (נולדה ב-1975) 2022 – הילדה ברנרד, שחקנית ארגנטינאית (נולדה ב-1920) 2022 – שמואל אהרוני, פרופסור חבר, מהנדס אזרחי ומדען בתחום מדעי החומרים, התכנון העירוני וטכנולוגיית הבנייה (נולד ב-1927) 2023 – משה ספקטור, פוליטיקאי שכיהן כראש המועצה המקומית היחיד של מכבים-רעות וכראש העיר השני של מודיעין-מכבים-רעות (נולד ב-1933) 2024 – דייוויד פריור, פוליטיקאי אמריקאי מארקנסו, איש המפלגה הדמוקרטית (נולד ב-1934) 2024 – אורי אברמסון, יוצר ישראלי, מתכנן ומעצב מוזיאונים ופרויקטים מיוחדים (נולד ב-1940) 2024 – גדימינאס קירקילאס, ראש ממשלת ליטא בשנים 2006–2008 (נולד ב-1951) 2024 – עדה פגיס, סופרת ומתרגמת ישראלית (נולדה ב-1932) חגים ואירועים החלים ביום זה יום הקנאביס הבינלאומי חל ב-20 באפריל (4/20), מכיוון שהתאריך זהה למספר המזוהה עם תרבות הקנאביס – 420 19 באפריל – 21 באפריל אפריל לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ד כ קטגוריה:אפריל	2024-08-01T01:18:27
24 באפריל	24 באפריל הוא היום ה-114 בשנה (115 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 251 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1547 – קרב מילברג, סיום המלחמה השמלקלדית, מלחמת הדתות בגרמניה 1800 – נשיא ארצות הברית ג'ון אדמס מייסד את ספריית הקונגרס 1846 – תחילת הקרבות במלחמת ארצות הברית–מקסיקו 1877 – רוסיה מכריזה מלחמה על האימפריה העות'מאנית 1915 – גירוש האינטלקטואלים הארמנים. תאריך זה מציין את תחילת רצח העם הארמני ומצוין בקהילות הארמניות כיום הזיכרון לרצח העם 1916 – מרידת חג הפסחא פורצת באירלנד כנגד השלטון הבריטי 1920 – המלחמה הפולנית-סובייטית – הפולנים מתחילים במבצע קייב 1920 – ועידת סן רמו מחליטה למסור את השלטון בארץ ישראל לידי המנדט הבריטי 1924 – מוקמת קבוצת הכדורגל "הפועל חיפה", קבוצת הכדורגל הראשונה להשתייך לאגודת "הפועל" 1945 – היינריך הימלר נפגש עם הדיפלומט השוודי פולקה ברנדוט ומציע את כניעת גרמניה הנאצית לארצות הברית ולבריטניה אך לא לברית המועצות. הצעתו נדחתה על ידי מנהיגי בעלות הברית 1965 – הפגנות בירוואן בירת ארמניה בדרישה להקמת אתר הנצחה וזיכרון לרצח העם הארמני. הפגנה ראשונה מסוג זה בברית המועצות 1967 – החללית הסובייטית סויוז 1 מתרסקת, והקוסמונאוט ולדימיר קומארוב נספה בתאונת החלל הקטלנית הראשונה 1970 – גמביה מתנתקת מהכתר הבריטי, והופכת לרפובליקה, בעקבות משאל עם 1970 – סין משגרת לחלל את הלוויין הראשון שלה Dong Fang Hong I, והופכת למעצמה החמישית בעולם ששיגרה בהצלחה לוויין לחלל 1971 – החללית סויוז 10 לא מצליחה לעגון בתחנת החלל סאליוט 1 וחוזרת לכדור הארץ. במהלך הנחיתה קפסולת החזרה התמלאה באדים רעילים, דבר שהביא להתעלפותו של ניקוליי רוקאבישניקוב 1975 – חברי ארגון הטרור הגרמני סיעת הצבא האדום משתלטים על השגרירות הגרמנית בסטוקהולם, לוקחים בני ערובה ומאיימים לרוצחם אם לא ישוחררו חברי הארגון הכלואים 1977 – מוקמת החזית לשחרור פלסטין, ארגון טרור לבנוני וחבר באש"ף 1990 – טלסקופ החלל האבל משוגר ממעבורת החלל דיסקברי, במשימה STS-31 2004 – תוכנית האו"ם לאיחוד קפריסין מועמדת למשאל עם ונדחית עקב התנגדות התושבים היוונים 2006 – אל-קאעידה מבצע סדרת פיגועים באתר הנופש דהב בסיני. בפיגועים אלו נהרגו כ-20 אנשים ונפצעו יותר מ-70 בני אדם 2013 – בניין ענק קורס בבנגלדש, דבר המביא ליותר מאלף הרוגים נולדו שמאל\|ממוזער\|150px\|אנתוני טרולופ 1533 – וילם מאורנז', מנהיג המרד ההולנדי בשלטון הספרדי (נרצח ב-1584) 1815 – אנתוני טרולופ, סופר אנגלי (נפטר ב-1882) 1845 – קרל שפיטלר, סופר שווייצרי, זוכה פרס נובל לספרות (נפטר ב-1924) 1856 – אנרי פיליפ פטן, מנהיג משטר וישי בצרפת (נפטר ב-1951) 1865 – קלרה ארנהיים, ציירת גרמניה ממוצא יהודי (נרצחה בטרזיינשטט ב-1942) 1876 – אריך רדר, אדמירל בגרמניה הנאצית (נפטר ב-1960) 1888 – ישראל יעקב קליגלר, מיקרוביולוג ארץ ישראלי (נפטר ב-1944) 1897 – מאיר יערי, פוליטיקאי ופעיל ציוני, ממייסדי מפ"ם וחבר הכנסת (נפטר ב-1987) 1902 – משה ציפר, פסל ישראלי (נפטר ב-1989) 1905 – רוברט פן וורן, סופר ומשורר אמריקאי, 3 פעמים זוכה פרס פוליצר (נפטר ב-1989) 1906 – ויליאם ג'ויס, איש מודיעין בריטי ממוצא אמריקאי, ערק לגרמניה הנאצית, שם שימש כשדרן תעמולה (הוצא להורג ב-1946) 1911 – פיטוס פראט, כדורגלן ספרדי שכבש את השער הראשון בתולדות הלה ליגה (נפטר ב-1988) 1914 – יאן קרסקי, לוחם מחתרת פולני במהלך מלחמת העולם השנייה, חסיד אומות העולם (נפטר ב-2000) 1920 – הרולד סימון, טייס דרום-אפריקני אשר היה שותף בייסוד חיל האוויר הישראלי (נפטר ב-2022) 1927 – סימור ברנשטיין, פסנתרן, מלחין ומורה יהודי-אמריקאי 1930 – ריצ'רד דונר, במאי קולנוע יהודי-אמריקני (נפטר ב-2021) 1930 – ז'וזה סרניי, נשיא ברזיל 1931 – אורי ורבר, מנהל ויזם של התעשייה הקיבוצית 1932 – יצחק גולן, דובר צה"ל בשנים 1977–1979 ומנהל כפר הנוער בן שמן (נפטר ב-2008) 1932 – יחזקאל זכאי, חבר הכנסת מטעם המערך ומנכ"ל משרד החקלאות (נפטר ב-2021) 1933 – בינה ברזל, עיתונאית ומשוררת, כתבת לענייני מפלגות ופרשנית פוליטית של "ידיעות אחרונות" (נפטרה ב-2020) 1934 – שירלי מקליין, שחקנית קולנוע אמריקאית 1935 – מיה שביט, מנצחת ומעבדת מוזיקלית ישראלית (נפטרה ב-2021) 1938 – בת שבע שבח, ציירת, פסלת וצלמת ישראלית 1942 – ברברה סטרייסנד, זמרת ושחקנית אמריקאית 1946 – בנימין רביץ, פסנתרן ישראלי (נפטר ב-2006) 1948 – צבי פולג, ראש עיריית נתניה השביעי, מפקד חטיבת גולני ותת-אלוף במילואים 1951 – רון ארד, מעצב ישראלי 1952 – ז'אן-פול גוטייה, מעצב אופנה צרפתי 1955 – מייקל או'קיף, שחקן קולנוע אמריקאי 1956 – דורית פלדמן, אמנית ישראלית רב-תחומית (נפטרה ב-2020) 1957 – אורי מלמיליאן, כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי 1962 – מיכה אוזין סליאן, שחקן, קריין ומדבב ישראלי 1962 – סטיוארט פירס, כדורגלן ומאמן כדורגל אנגלי 1968 – מיקיאגי, זמר ישראלי, סולן להקת נוער שוליים 1969 – דפנה שפיגלמן, אשת תקשורת ושחקנית ישראלית 1976 – מעין קרת, דוגמנית, יזמית, מרצה ישראלית ופעילה חברתית למען דימוי גוף בריא 1977 – רבקה מדר, שחקנית קולנוע וטלוויזיה אנגליה 1979 – דניאל צ'רניש, שחקן ישראלי 1980 – נדב פרי, אחראי תקשורת ויחסי חוץ בשותפות דלק קידוחים 1982 – קלי קלרקסון, זמרת אמריקאית, זוכת העונה הראשונה של תוכנית המציאות אמריקן איידול 1982 – תום שוורצברג, שחקן ומדבב ישראלי 1985 – מייק רוג'רס, אצן אמריקאי 1987 – יוגב אוחיון, כדורסלן ישראלי 1995 – קלאני, זמרת ופזמונאית אמריקאית 1997 – אורי קובו, שחמטאי ישראלי נפטרו 1791 – בנג'מין הריסון, מושל וירג'יניה, מחותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית (נולד ב-1726) 1891 – הלמוט פון מולטקה הזקן, גנרל פרוסי (נולד ב-1800) 1934 – לאופולד גוטליב, צייר יהודי-פולני (נולד ב-1879) 1942 – לוסי מוד מונטגומרי, סופרת קנדית (נולדה ב-1874) 1947 – וילה קאתר, סופרת אמריקאית, זוכת פרס פוליצר (נולדה ב-1873) 1960 – מקס פון לאואה, פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה (נולד ב-1879) 1985 – יצחק כַּהן, הנשיא השישי של בית המשפט העליון (נולד ב-1913) 1986 – ווליס סימפסון, אשתו האמריקאית של מלך בריטניה אדוארד השמיני, בגינה ויתר על תוארו (נולדה ב-1896) 2004 – אסתי לאודר, אשת עסקים אמריקאית יהודית, קנתה את שמה בתחום הקוסמטיקה (נולדה ב-1908) 2005 – עזר ויצמן, נשיאה השביעי של מדינת ישראל (נולד ב-1924) 2005 – מילא אהל, סופר, אנתרופולוג, וארכאולוג ישראלי שהתמחה בחקר הפרהיסטוריה (נולד ב-1925) 2006 – משה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר (נולד ב-1914) 2014 – הנס הוליין, אדריכל אוסטרי (נולד ב-1934) 2015 – ולדיסלב ברטושבסקי, פוליטיקאי, פעיל חברתי, עיתונאי, סופר וחסיד אומות העולם פולני (נולד ב-1922) 2017 – רוברט מ. פירסיג, פילוסוף וסופר אמריקאי, מחבר "זן ואמנות אחזקת האופנוע" (נולד ב-1928) 2018 – הנרי מישל, כדורגלן ששיחק כקשר אחורי ומאמן צרפתי (נולד ב-1947) 2020 – ברוך עזרתי, ממייסדי מחלקת הנוער של מכבי תל אביב, ויושב ראש המחלקה למעלה מ-50 שנה (נולד ב-1920) 2021 – כריסטה לודוויג, זמרת מצו סופרן גרמניה (נולדה ב-1928) 2021 – אלבר אלבז, מעצב אופנה ישראלי שהתגורר ועבד בפריז (נולד ב-1961) 2022 – דב פולק, תעשיין ואיש עסקים ישראלי (נולד ב-1933) 2024 – בנימין אנגלמן, פרופסור לפיזיקה תאורטית בתחום פיזיקה של מצב מוצק, חבר סגל הטכניון וחוקר במרכז למחקר גרעיני שורק (נולד ב-1930) 2024 – דונלד פיין, פוליטיקאי אמריקאי (נולד ב-1958) חגים ואירועים החלים ביום זה יום הזיכרון לרצח העם הארמני יום מהפכת האופנה 23 באפריל – 25 באפריל אפריל לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ד כד קטגוריה:אפריל	2024-06-17T13:29:51
26 באפריל	26 באפריל הוא היום ה-116 בשנה (117 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 249 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1802 – נפוליאון בונפרטה חותם על חנינה כללית לכל המלוכנים שנמלטו בזמן המהפכה הצרפתית מלבד 1,000 מהם, ומתיר להם לחזור לצרפת 1865 – חיילים מכוחות האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית מכתרים ויורים למוות בג'ון וילקס בות', רוצחו של הנשיא אברהם לינקולן 1871 – אסון קריסת המקווה באודסה – שש מנשות הקהילה היהודית באודסה נהרגו ורבות אחרות נפצעו 1903 – נוסד מועדון הכדורגל הספרדי אתלטיקו מדריד 1920 – מסתיימת ועידת סן רמו, בה החליטו מנצחות מלחמת העולם הראשונה כיצד יחלקו ביניהן את שטחיה של האימפריה העות'מאנית 1920 – קיום הוויכוח הגדול, ויכוח פומבי שהתקיים בין האסטרונומים הרלו שפלי והבר קרטיס לגבי מבנה היקום 1925 – פאול פון הינדנבורג מנצח את וילהלם מרקס בסיבוב השני של הבחירות בגרמניה והופך לראש המדינה הנבחר הראשון של רפובליקת ויימאר 1933 – נוסד הגסטאפו, המשטרה החשאית של גרמניה הנאצית 1937 – מלחמת האזרחים הספרדית: הפצצת גרניקה – העיר הבסקית גרניקה מופצצת על ידי הלופטוואפה, חיל האוויר של גרמניה הנאצית 1942 – במכרה הפחם הונקייקו שבמנצ'וריה נספים 1549 כורים בתאונת המכרות הקטלנית ביותר בהיסטוריה 1945 – מלחמת העולם השנייה: קרב באוצן, מתקפת הטנקים האחרונה של גרמניה הנאצית שהצליחה 1949 – ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ושר האספקה והקיצוב דב יוסף מודיעים בכנסת על תוכנית הצנע 1953 – הוקם חיל משמר הגבול 1962 – משימת ריינג'ר 4 האמריקאית מתרסקת על הצד הרחוק של הירח. זוהי הגשושית הראשונה שפגעה בירח או בגרם שמיים כלשהו. עקב תקלה לא שודרו תמונות תוך ההתקרבות לירח 1964 – טנזניה נוצרת מאיחודן של טנגניקה וזנזיבר 1966 – רעידת האדמה בטשקנט, רעידת אדמה שהתרחשה בטשקנט, בירת אוזבקיסטן 1986 – אסון צ'רנוביל: ליבת הכור הגרעיני מותכת וגורמת לפיצוץ שהורס את כיפת הכור ומפזר חומרים רדיואקטיביים במערב ברית המועצות ומדינות שכנות 1989 – סדרת האנימה דרגון בול זי משודרת לראשונה ביפן 1994 – מתחילים שלושת ימי הבחירות הרב גזעיות הראשונות בדרום אפריקה שמביאות את הקץ למשטר האפרטהייד 2002 – רוברט שטיינהאוזר יורה ורוצח 17 אנשים בבית הספר שלו בארפורט שבגרמניה 2005 – בעקבות לחץ של הקהילייה הבינלאומית, סוריה מסיגה את אחרון חייליה מלבנון, ובכך מסתיימות 29 שנות השליטה שלה במדינה 2017 – גשושית המחקר קאסיני שנשלחה לשבתאי, החלה לצלול לתוך המרווח של הטבעות בין לכוכב הלכת שבתאי (משימת ה-Grande Finale). לאחר 22 צלילות בין הטבעות לכוכב הלכת שבתאי, קאסיני התרסקה באופן מכוון לתוך כוכב הלכת שבתאי ב-15 בספטמבר 2017 ונשרפה בחלק העליון של האטמוספירה של שבתאי 2018 – אסון נחל צפית: בשיטפון בנחל צפית נספו עשרה בני נוער שטיילו בנחל נולדו 121 – מרקוס אורליוס, קיסר רומא החל מ-160 (נפטר ב-180) 1662 – מארי לואיז ד'אורליאן, רעייתו של קרלוס השני, מלך ספרד (נפטרה ב-1689) 1710 – תומאס ריד, פילוסוף סקוטי (נפטר ב-1796) 1785 – ג'ון ג'יימס אודובון, צפר ומאייר אמריקאי ממוצא צרפתי (נפטר ב-1851) 1798 – אז'ן דלקרואה, צייר צרפתי (נפטר ב-1863) 1856 – הנרי מורגנטאו (האב), דיפלומט אמריקאי (נפטר ב-1946) 1886 – מא רייני, זמרת אפרו-אמריקאית, חלוצת מוזיקת הבלוז, ידועה כאם הבלוז (נפטרה ב-1939) 1889 – לודוויג ויטגנשטיין, פילוסוף אוסטרי (נפטר ב-1951) 1894 – רודולף הס, פושע מלחמה נאצי, סגנו של אדולף היטלר (התאבד ב-1987) 1914 – ברנרד מלמוד, סופר אמריקאי יהודי, זוכה פרס פוליצר (נפטר ב-1986) 1917 – איי אם פיי, אדריכל סיני-אמריקאי, זוכה פרס פריצקר (נפטר ב-2019) 1918 – מרים בן-פורת, שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה (נפטרה ב-2012) 1919 – שמעון פובזנר, אדריכל ישראלי (נפטר ב-1999) 1924 – ליאון קופלמן, ניצול השואה, חבר הארגון היהודי הלוחם בגטו ורשה ולוחם במרד גטו ורשה (נפטר ב-2021) 1925 – יורגן אניגמן, זמר דני, זוכה אירוויזיון 1963 יחד עם גרטה אניגמן כנציג דנמרק (נפטר ב-2015) 1927 – שלמה שיבולת, רופא פנימאי ישראלי 1931 – דן זקס, עיתונאי, מרצה, סופר ומתרגם ישראלי (נפטר ב-2015) 1932 – פרנסיס לה, מלחין צרפתי, נודע במיוחד בתחום המוזיקה לסרטים (נפטר ב-2018) 1932 – שירלי קאולי, אתלטית בריטית 1933 – קרול ברנט, שחקנית, קומיקאית, זמרת וסופרת אמריקאית; זוכת פרסי אמי, גלובוס הזהב, טוני, פיבודי ומדליית החירות הנשיאותית 1933 – ארנו פנזיאס, פיזיקאי אמריקאי יהודי, זוכה פרס נובל לפיזיקה (נפטר ב-2024) 1936 – דן זיו, סגן-אלוף בצה"ל (נפטר ב-2022) 1940 – ג'ורג'ו מורודר, מוזיקאי איטלקי 1946 – מיכאל רייסר, חבר הכנסת מטעם הליכוד (נפטר ב-1988) 1948 – בלפור חקק, משורר וסופר ישראלי 1948 – הרצל חקק, סופר ומשורר ישראלי 1951 – טוני פיין, עורך מוזיקה, מפיק תוכניות רדיו ושדרן רדיו ישראלי 1953 – זאב צוק, צייר ישראלי (נפטר ב-2020) 1957 – ארנון בר דוד, יושב ראש ההסתדרות החדשה 1961 – אלכסנדר זאברוב, כדורגלן סובייטי 1963 – ג'ט לי, אמן לחימה ושחקן קולנוע סיני 1964 – נדב שנל, שחיין ישראלי (נפטר ב-2008) 1970 – גואל פינטו, עיתונאי, מבקר קולנוע ומנחה טלוויזיה ישראלי 1970 – מלאניה טראמפ, הגברת הראשונה של ארצות הברית ורעייתו של נשיא ארצות הברית ה-45, דונלד טראמפ 1970 – נתי גרוברג, ספורטאי פאראלימפי ישראלי 1972 – אבי נמני, כדורגלן, פרשן כדורגל וסוכן שחקנים ישראלי 1973 – אוסקר גארסיה, כדורגלן ומאמן ספרדי 1973 – ליאור כלפון, שחקן, תסריטאי, במאי תיאטרון ומדבב ישראלי 1975 – ג'ואי ג'ורדיסון, מוזיקאי, כותב שירים, מפיק ורב-נגן אמריקאי (נפטר ב-2021) 1975 – עמרי אסנהיים, עיתונאי ישראלי 1977 – סמנתה כריסטופורטי אסטרונאוטית איטלקית של סוכנות החלל האירופאית 1977 – טום ולינג, שחקן ודוגמן אמריקאי 1980 – צ'נינג טייטום, שחקן ודוגמן אמריקאי 1982 – גלעד אבנת, שחקן, במאי, מפיק ותסריטאי ישראלי נפטרו 1865 – ג'ון וילקס בות', רוצחו של הנשיא אברהם לינקולן ומנהיגו של קשר לחיסול ראשי הממשל בארצות הברית (נולד ב-1838) 1910 – ביירנסטרנה ביירנסון, סופר, מחזאי ומשורר נורווגי, זוכה פרס נובל לספרות (נולד ב-1832) 1920 – סריניוואסה רמנוג'אן, מתמטיקאי הודי (נולד ב-1887) 1938 – אדמונד הוסרל, פילוסוף צ'כי יהודי (נולד ב-1859) 1968 – ג'ון הרטפילד, אמן פוטומונטז' גרמני (נולד ב-1891) 1969 – מוריהי אואשיבה, מייסד האייקידו (נולד ב-1883) 1988 – זלמן לביוש, שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי (נולד ב-1908) 1989 – לוסיל בול, שחקנית טלוויזיה ("לוסי אהובתי") (נולדה ב-1911) 1994 – מסוטאצו אוימה, מייסד שיטת קראטה קיוקושינקאי (נולד ב-1923) 1994 – זיין א-שריף בנת ג'מיל, מלכת ירדן ואמו של המלך חוסיין (נולדה ב-1916) 1999 – ג'יל דנדו, עיתונאית, קריינית ומגישת טלוויזיה בריטית ברשת BBC (נולדה ב-1961) 2006 – יובל נאמן, פיזיקאי, פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי (נולד ב-1925) 2006 – הרב משה הלברשטאם, דיין בבד"ץ של העדה החרדית (נולד ב-1932) 2017 – ג'ונתן דמי, במאי קולנוע אמריקאי (נולד ב-1944) 2018 – מרדכי פרימן, איש רשות השידור ועיתונאי ישראלי (נולד ב-1932) 2019 – דני פאר, מוזיקאי, מעבד מוזיקלי ופסנתרן ישראלי (נולד ב-1951) 2020 – גדעון פת, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל (נולד ב-1933) 2021 – טמרה פרס, אתלטית סובייטית-יהודייה (נולדה ב-1937) 2021 – נתן שחר, מוזיקולוג, מעבד, מלחין ומנצח מקהלות ישראלי (נולד ב-1937) חגים ואירועים החלים ביום זה היום הבינלאומי לקניין רוחני טנזניה – יום האיחוד 25 באפריל – 27 באפריל אפריל לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ד כו קטגוריה:אפריל	2024-09-10T13:00:57
29 באפריל	29 באפריל הוא היום ה-119 בשנה (120 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 246 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1429 – ז'אן ד'ארק בת ה־17 מובילה כוח צרפתי לשחרור אורליאן מהמצור האנגלי 1913 – יום ההולדת המדויק של הרוכסן שנוי במחלוקת, אבל יום הרוכסן נחגג באופן מסורתי ב-29 באפריל 1935 – מרוץ האופניים וואלטה אספניה יוצא לדרך לראשונה 1945 – מלחמת העולם השנייה: האוגדה ה-45 של הגיס השביעי של צבא ארצות הברית משחררת את מחנה הריכוז דכאו 1945 – אדולף היטלר נושא לאישה את אווה בראון בפיהררבונקר וממנה כיורשו את האדמירל קרל דניץ 1945 – הצבא הגרמני באיטליה נכנע לכוחות בעלות הברית 1970 – צבא ארצות הברית פותח במתקפה כושלת לחיסול הוייטקונג בקמבודיה 1982 – תחילת פעילותו של קו 100 לקהיר, קו אוטובוס שפעל מתוקף הסכם השלום בין ישראל למצרים 1985 – שיגור משימת מעבורת החלל צ'לנג'ר STS-51-B המוכרת גם כמשימת "ספייסלאב 3" 1991 – התרחשה רעידת האדמה ברצ'ה שבגאורגיה 1992 – מהומות פורצות בלוס אנג'לס בעקבות זיכוי ארבעה שוטרים מאשמת הכאת האזרח השחור רודני קינג 1997 – נחתמת אמנת הנשק הכימי. החותמים על האמנה מתחייבים לא לייצר או לאחסן נשק כימי 2011 – חתונתם של הנסיך ויליאם וקייט מידלטון נערכה בכנסיית ווסטמינסטר שבאנגליה 2021 – משגר צ'אנגג'נג 5 משגר את מודול הליבה טיאנחה של תחנת החלל טיינגונג הסינית נולדו ממוזער\|140px\|שמאל\|ג'רי סיינפלד 1837 – ז'ורז' בולנז'ה, איש צבא ופוליטיקאי צרפתי (נפטר ב-1891) 1854 – אנרי פואנקרה, מתמטיקאי ופילוסוף צרפתי (נפטר ב-1912) 1863 – ויליאם רנדולף הרסט, מו"ל עיתונות אמריקאי, ההשראה לסרט האזרח קיין (נפטר ב-1951) 1875 – רפאל סבטיני, סופר איטלקי (נפטר ב-1950) 1899 – דיוק אלינגטון, מוזיקאי ג'אז אמריקאי (נפטר ב-1974) 1901 – הירוהיטו, קיסר יפן (נפטר ב-1989) 1907 – פרד זינמן, במאי קולנוע אוסטרי יהודי, פעמיים זוכה פרס אוסקר (נפטר ב-1997) 1908 – ג'ק ויליאמסון, סופר מדע בדיוני אמריקאי (נפטר ב-2006) 1912 – משה לנדוי, הנשיא החמישי של בית המשפט העליון (נפטר ב-2011) 1921 – חיים מילר, לוחם ומפקד בפלמ"ח ובהגנה (נפטר ב-2020) 1922 – אוריאל חפץ, איש אצ"ל וקצין בצה"ל (נפטר ב-1978) 1923 – ארווין קרשנר, במאי קולנוע אמריקאי יהודי (נפטר ב-2010) 1927 – אייבי נתן, הומניסט ופעיל שלום ישראלי (נפטר ב-2008) 1927 – דורותי מנלי, אצנית בריטית (נפטרה ב-2021) 1933 – וילי נלסון, זמר ופזמונאי קאנטרי, סופר, משורר, שחקן ופעיל חברתי אמריקאי 1933 – ראובן פכר, כדורסלן ישראלי (נפטר ב-2020) 1934 – מרדכי ניסן, איש חינוך וחוקר הפסיכולוגיה של המוסר (נפטר ב-2017) 1934 – רחביה רוזנבוים, כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי 1935 – אפריל אשלי, דוגמנית ושחקנית אנגלייה (נפטרה ב-2021) 1936 – זובין מהטה, מנצח ומוזיקאי ישראלי, זוכה פרס ישראל 1937 – יאיר הופמן, פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב (נפטר ב-2019) 1938 – ברנרד מיידוף, איש עסקים וברוקר יהודי-אמריקאי, הורשע בהונאת הפונזי הגדולה ביותר שנחשפה אי פעם (נפטר ב-2021) 1942 – יצחק נוי, סופר, היסטוריון, עיתונאי ומגיש תוכניות רדיו ישראלי (נפטר ב-2022) 1945 – גיורא רום, אלוף בצה"ל, ששירת כטייס קרב והיה אלוף ההפלות ("אייס") הראשון של חיל האוויר הישראלי (נפטר ב-2023) 1951 – חנן פלד, תסריטאי, מחזאי וסופר ישראלי 1952 – קרל פרידמן, סופרת יהודייה הולנדית (נפטרה ב-2020) 1952 – עמוס בידרמן, אמן, קריקטוריסט ומאייר ישראלי 1954 – ג'רי סיינפלד, שחקן טלוויזיה וקומיקאי 1954 – דניאל בן סימון, פוליטיקאי, עיתונאי, סופר, פובליציסט, שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי 1955 – לזלי ג'ורדן, מחזאי ושחקן אמריקאי, זוכה פרס אמי (נפטר ב-2022) 1957 – דניאל דיי-לואיס, שחקן קולנוע בריטי, זוכה פרס אוסקר 1958 – ג'ובאני גאלי, כדורגלן איטלקי ששיחק בעמדת השוער 1958 – מישל פייפר, שחקנית קולנוע אמריקאית 1959 – מזי כהן, זמרת ומוזיקאית ישראלית 1960 – גיל אלון, זֶן מאסטֶר, זמר, שחקן, במאי ומורה ישראלי 1964 – שי אביבי, שחקן ומנחה טלוויזיה ישראלי 1964 – רני רהב, יחצ"ן ישראלי 1970 – אנדרה אגאסי, טניסאי אמריקאי 1970 – אומה תורמן, שחקנית קולנוע אמריקאית 1973 – ניר רצ'קובסקי, מתרגם וסופר ישראלי 1976 – תמר זנדברג, חברת הכנסת מטעם מרצ 1981 – שבתאי קור, עיתונאי בעל טור ישראלי 1982 – דורון עמית, שחקן ישראלי 1982 – בר פאלי, דוגמנית ושחקנית ישראלית-אמריקאית 1983 – דייוויד לי, כדורסלן אמריקאי 1983 – יהודה סעדו, זמר ישראלי, זכה בעונה השלישית של כוכב נולד 1989 – פוקסס, זמרת-יוצרת אנגלייה 1991 – עטר מיינר, זמר-יוצר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי ישראלי 1993 – טום באום, שחקן, קומיקאי ומנחה ישראלי 1996 – קתרין לנגפורד, שחקנית אוסטרלית נפטרו שמאל\|ממוזער\|140px\|אלפרד היצ'קוק 1793 – רבי יחזקאל לנדא, "הנודע ביהודה" (נולד ב-1713) 1951 – לודוויג ויטגנשטיין, פילוסוף אוסטרי (נולד ב-1889) 1980 – אלפרד היצ'קוק, במאי קולנוע בריטי (נולד ב-1899) 1982 – אלמר ריפלי, מאמן כדורסל אמריקאי (נולד ב-1891) 1993 – ירושלים סגל, חלוץ, מתנדב בהגנה ובמשטרה, ומתרגם סרטים ישראלי (נולד ב-1898) 2007 – דב קולר, מבכירי הבוטנאים בישראל, פרופסור לבוטניקה באוניברסיטה העברית בירושלים (נולד ב-1925) 2008 – אלברט הופמן, המדען השווייצרי שגילה את הסם LSD (נולד ב-1906) 2010 – אביגדור אריכא, צייר ישראלי (נולד ב-1929) 2013 – פסח גרופר, שר החקלאות, חבר הכנסת וראש המועצה המקומית עתלית (נולד ב-1924) 2014 – ראובן פוירשטיין, פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית, חתן פרס ישראל (נולד ב-1921) 2014 – לופא קדוש, כדורגלן ישראלי, ששיחק בעמדת השוער, ומאמן כדורגל (נולד ב-1940) 2014 – בוב הוסקינס, שחקן בריטי (נולד ב-1942) 2019 – נעמי שדמי, מייסדת שירות הנשים במשטרת ישראל (נולדה ב-1931) 2019 – אלדון ברג'וול, קצין בדרגת מייג'ור גנרל ששירת כמפקד כוח דלתא (נולד ב-1947) 2019 – ג'ון סינגלטון, במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק אמריקאי (נולד ב-1968) 2020 – דניס גולדברג, פעיל זכויות אדם דרום אפריקאי (נולד ב-1933) 2020 – ראובן פכר, כדורסלן ישראלי (נולד ב-1933) 2020 – יאניס לוסיס, אתלט סובייטי-לטבי (נולד ב-1939) 2021 – קז'ימייז' קורד, מנצח פולני (נולד ב-1930) 2021 – צביקה דהב, קצין בחיל השריון של צה"ל בדרגת אלוף-משנה (נולד ב-1933) 2022 – שאול גבעולי, תת-אלוף בצה"ל וניצב במשטרת ישראל, כיהן כקצין חינוך ראשי בצבא ובמשטרה וכמפקד המשמר האזרחי (נולד ב-1926) 2022 – ג'ורג'יה בנקרט, מתמטיקאית ופיזיקאית (נולדה ב-1947) 2024 – יהודה תג'ר, לוחם של המוסד שהועמד לדין בעיראק באשמה שהיה שותף לביצוע הפיגועים בבגדאד (נולד ב-1923) חגים ואירועים החלים ביום זה יום הריקוד הבינלאומי יום הזיכרון הבינלאומי לנפגעי לוחמה כימית ראו גם 28 באפריל – 30 באפריל אפריל לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ד כט קטגוריה:אפריל	2024-04-29T11:45:08
2 במאי	2 במאי הוא היום ה-122 בשנה (123 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 244 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1192 – ריצ'רד הראשון מכריז על פורטסמות' באופן רשמי כצ'ארטר מלכותי 1250 – שג'ר א-דור נהיית סולטאנית מצרים; שלטונה הקצר מסמן את סוף הח'ליפות האיובית 1536 – מלכת אנגליה, אן בולין נעצרת ונאסרת באשמת ניאוף, גילוי עריות, בגידה במלך וכישוף 1568 – מרי, מלכת הסקוטים נמלטת מטירת לוך לבן 1670 – צ'ארלס השני נותן אישור קבוע לחברת מפרץ הדסון לסחר בפרווה באמריקה הצפונית 1808 – מתחילה התקוממות ספרדית נגד השלטון הצרפתי. אירועים אלה מונצחים בציוריו של פרנסיסקו דה גויה – "השני במאי", ו"השלישי במאי" 1813 – נפוליאון בונפרטה מביס את הקואליציה האנטי-צרפתית השישית בקרב ליצן 1933 – עיתון בריטי מדווח על זוג מקומי שראה חיה מוזרה באגם לוך נס, התצפית המודרנית הראשונה של "המפלצת מלוך נס" 1945 – כוחות הצבא האדום כובשים את ברלין 1946 – הו צ'י מין מתמנה כנשיא "הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם" שלא הוכרה על ידי צרפת ורוב מדינות העולם 1951 – קרב תל מוטילה – חיילים סורים נכנסים לאזור המפורז בכורזים וצה"ל מגיב בשליחת יחידות להניסם 1953 – חוסיין מוכתר למלך ירדן 1953 – פייסל השני עלה לשלטון בעיראק 1965 – הלווין EARLY BIRD , לווין התקשורת המסחרי הראשון, מבצע שידור בו בפעם הראשונה מעוברים שידורי טלוויזיה מעבר לאוקיינוס האטלנטי 1987 – בית"ר ירושלים הבטיחה את זכיתה באליפות ישראל בכדורגל בפעם הראשונה 1997 – טוני בלייר מתמנה לראש ממשלת בריטניה 1998 – פרשת משחק השרוכים מעוררת מחלוקת בעולם הכדורגל הישראלי 2000 – נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, מכריז שמערכת האיכון העולמית תשוחרר לשימוש ותשמש לא רק את הכוחות המזוינים של ארצות הברית 2008 – סופת הציקלון נארגיס פוגעת קשה במיאנמר, ומותירה אחריה כ-22,500 הרוגים ולמעלה מ-40,000 נעדרים 2010 – גוש האירו וקרן המטבע הבינלאומית מאשרים הענקת חבילת חילוץ בסך 110 מיליארד אירו לחילוץ יוון מחובות 2011 – אוסאמה בן לאדן, מנהיג ארגון הטרור אל-קאעידה ומי שנחשב מאז פיגועי 11 בספטמבר לטרוריסט המבוקש ביותר בעולם, נהרג במבצע חנית נפטון בידי כוחות קומנדו של ארצות הברית 2014 – מפולות הבוץ באפגניסטן גרמו למאות הרוגים 2016 – קבוצת הכדורגל לסטר סיטי זוכה לראשונה בתולדותיה באליפות אנגליה בכדורגל 2017 – ארגון אונסק"ו מאשר החלטה שקובעת שישראל היא כוח כובש בירושלים נולדו שמאל\|ממוזער\|120px\|בנימין זאב (תיאודור) הרצל בצעירותו 1601 – אתנסיוס קירכר, מלומד ישועי גרמני (נפטר ב-1680) 1660 – אלסנדרו סקרלטי, מלחין בארוקי (נפטר ב-1725) 1729 – יקטרינה הגדולה, קיסרית רוסיה (נפטרה ב-1796) 1750 – ג'ון אנדרה, קצין בריטי שהוצא להורג בידי הצבא הקונטיננטלי, בשל היותו מרגל למען בריטניה (הוצא להורג ב-1780) 1772 – גאורג פיליפ פרידריך פון הארדנברג (נובאליס), סופר ומראשוני הפילוסופים של תנועת הרומנטיקה בגרמניה (נפטר ב-1801) 1764 – פרידריך פון גנץ, סופר עיתונאי והוגה דעות גרמני (נפטר ב-1832) 1859 – ג'רום ק. ג'רום, סופר בריטי (נפטר ב-1927) 1860 – בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל (נפטר ב-1904) 1882 – ג'יימס פרנסיס ברנס, פוליטיקאי אמריקאי (נפטר ב-1972) 1890 – אדוארד אלמר סמית', מהנדס מזון וסופר מדע בדיוני (נפטר ב-1965) 1892 – מנפרד פון ריכטהופן, "הברון האדום", טייס קרב גרמני ואלוף הפלות (נפטר ב-1918) 1903 – בנג'מין ספוק, רופא וסופר אמריקאי (נפטר ב-1998) 1912 – אקסל שפרינגר, עיתונאי, עורך עיתונות, מוציא לאור וסופר גרמני (נפטר ב-1985) 1927 – עמוס קינן, סופר ועיתונאי ישראלי (נפטר ב-2009) 1930 – יורם קניוק, סופר, צייר ועיתונאי ישראלי (נפטר ב-2013) 1932 – מרדכי פרימן, קריין בקול ישראל, עורך ומגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה (נפטר ב-2018) 1935 – פייסל השני, מלך עיראק (נפטר ב-1958) 1935 – לואיס סוארס מירמונטס, כדורגלן ומאמן כדורגל ספרדי (נפטר ב-2023) 1936 – מיכאל רבין, כנר יהודי-אמריקאי (נפטר ב-1972) 1936 – נורמה אליאנדרו, שחקנית ותסריטאית ארגנטינאית 1936 – אנגלברט המפרדינק, זמר פופ בריטי 1937 – חנינא ברנדס, עורך דין ישראלי 1942 – ז'אק רוג, עסקן ספורט בלגי, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי השמיני (נפטר ב-2021) 1957 – אלון שוסטר, חבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, עמד בראש המועצה אזורית שער הנגב 1957 – דלית עופר, עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית 1958 – דייוויד אולירי, שחקן ומאמן כדורגל אירי 1959 – פני פריצקר, אשת עסקים אמריקאית-יהודייה, שכיהנה כמזכירת המסחר של ארצות הברית 1963 – יורם יוספסברג, שחקן ומדבב ישראלי 1964 – רם רוטברג, אלוף בצה"ל, מפקד חיל הים הישראלי 1965 – מיכל קופר-קרן, תסריטאית ויוצרת טלוויזיה ישראלית 1967 – דייוויד רוקאסל, כדורגלן אנגלי ששיחק לאורך רוב הקריירה שלו בארסנל (נפטר ב-2001) 1971 – סער בדישי, מוזיקאי, מדבב, זמר ושחקן ישראלי 1972 – דוויין ג'ונסון, השחקן והמתאבק הידוע בכינויו דה רוק 1975 – דייוויד בקהאם, כדורגלן אנגלי 1978 – אבישי שטרית, בובנאי, שחקן ומדבב 1980 – כפיר אפשטיין, זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי 1980 – טים בורובסקי, כדורגלן גרמני 1983 – יובל סטוניס, שחקן, במאי וקומיקאי ישראלי (נפטר ב-2021) 1983 – אבי קורניק, מנחה ושחקן טלוויזיה ישראלי 1985 – לילי אלן, זמרת בריטית 1998 – אייל גרינברג, שחמטאי 2015 – הנסיכה שארלוט מוויילס, השלישית בסדר הירושה לכתר הבריטי נפטרו 373 – אתנסיוס, ממורי הכנסייה (נולד ב-296) 1293 – מאיר בן ברוך מרוטנברג, רב גרמני, מגדולי הרבנים הראשונים בימי הביניים (נולד ב-1215) 1519 – לאונרדו דה וינצ'י, איש אשכולות איטלקי מתקופת הרנסאנס (נולד ב-1452) 1808 – קלש-ביי, נסיך נסיכות אבחזיה (נולד ב-1747) 1919 – גוסטב לנדאואר, אנרכיסט ומהפכן יהודי-גרמני (נולד ב-1870) 1921 – יוסף חיים ברנר, סופר והוגה דעות אוקראיני יהודי, ממנהיגי היישוב (נולד ב-1881) 1930 – איזידור גונסברג, שחמטאי יהודי הונגרי-בריטי (נולד ב-1854) 1936 – רוברט מיכלס, סוציולוג גרמני (נולד ב-1876) 1945 – מרטין בורמן, פושע מלחמה גרמני נאצי, מזכירו האישי של אדולף היטלר (נולד ב-1900) 1957 – ג'וזף מקארתי, סנטור אמריקאי (נולד ב-1908) 1969 – פרנץ פון פאפן, פוליטיקאי גרמני (נולד ב-1879) 1972 – ג'ון אדגר הובר, ראש ה-FBI החל מ-1924 ועד מותו (נולד ב-1895) 1979 – אברהם ברוידס, "משורר הנוער העובד" (נולד ב-1907) 1982 – הלמוט דנטין, שחקן קולנוע אוסטרי אמריקאי (נולד ב-1917) 1996 – אמיל חביבי, סופר, חבר הכנסת מטעם מק"י ופעיל ציבור (נולד ב-1922) 2010 – זאב בונן, מהנדס וממציא ישראלי, מנכ"ל רפא"ל (נולד ב-1926) 2010 – לין רדגרייב, שחקנית קולנוע אנגליה (נולדה ב-1943) 2011 – אוסאמה בן לאדן, מנהיג ארגון הטרור אל-קאעידה ומי שנחשב מאז פיגועי 11 בספטמבר לטרוריסט המבוקש ביותר בעולם, נהרג במבצע חנית נפטון בידי כוחות קומנדו של ארצות הברית (נולד ב-1957) 2013 – דבורה עומר, סופרת ילדים ונוער ישראלית, כלת פרס ישראל (נולדה ב-1932) 2015 – רות רנדל, סופרת בריטית (נולדה ב-1930) 2015 – מאיה פליסצקאיה, רקדנית בלט סובייטית (נולדה ב-1925) 2017 – היינץ קסלר, איש צבא ופוליטיקאי מזרח גרמני (נולד ב-1920) 2018 – הרמן קרברס, כנר הולנדי (נולד ב-1923) 2019 – סרג'יו יצחק מינרבי, דיפלומט והיסטוריון ישראלי שהתמחה בחקר יחסי הכס הקדוש והיהודים בתקופת השואה (נולד ב-1929) 2019 – מיכה לינדנשטראוס, משפטן ישראלי שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וכמבקר המדינה (נולד ב-1937) 2021 – רם דע-עוז, מלחין ומכוון פסנתרים ישראלי (נולד ב-1929) 2022 – גבריאל שטרסמן, עיתונאי ושופט ישראלי (נולד ב-1931) 2022 – יוסף רז, פילוסוף יהודי ששימש כפרופסור מן המניין בפקולטות למשפטים באוניברסיטת אוקספורד ואוניברסיטת קולומביה (נולד ב-1939) חגים ואירועים החלים ביום זה פולין – יום הדגל איראן – יום המורים סלובניה, בוסניה והרצגובינה וסרביה – היום השני ביום הפועלים היום האחרון בפסטיבל רידוואן (הדת הבהאית) יום הארי פוטר הבינלאומי 1 במאי – 3 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה ב קטגוריה:מאי	2024-09-29T05:18:40
4 במאי	4 במאי הוא היום ה-124 בשנה (125 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 241 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1256 – בולה של האפיפיור אלכסנדר הרביעי מאשרת את הקמת מסדר האוגוסטינים 1415 – ועידת קונסטנץ מכריזה על תורותיהם ותנועותיהם של יאן הוס וג'ון וייקליף כמינות 1460 – ספינות פורטוגליות בראשות דיוגו גומש מגיעים לחצי האי קאפ-ור (הכף הירוק) בסנגל של ימינו, המקום המערבי ביותר ביבשת אפריקה 1471 – מלחמת השושנים: אדוארד הרביעי מלך אנגליה מנצח סופית את כוחות בית לנקסטר בקרב טיוקסברי 1493 – האפיפיור אלכסנדר השישי מחלק את העולם החדש בין ספרד ופורטוגל 1497 – מהומות פורצות בפירנצה כנגד שלטונו הקנאי של הנזיר ג'ירולמו סבונרולה 1738 – ברוסיה מוקמת "האקדמיה המלכותית לבלט", מאוחר יותר "האקדמיה לבלט על שם ואגאנובה" 1776 – המושבה הבריטית רוד איילנד מכריזה עצמאות, הראשונה במושבות אמריקה לעשות כך 1814 – נפוליאון בונפרטה מגיע למקום גלותו באי אלבה 1882 – הקיסר אלכסנדר השלישי מחוקק את חוקי מאי שהגבילו את מקומות המגורים של היהודים, אסרו עליהם עבודה בימי א' וימי חג נוצריים 1919 – הפגנות סטודנטים המוניות בבייג'ינג כנגד הסכם ורסאי שהעביר את מחוז שאנדונג שבסין שהיה בשליטה גרמנית לשליטה יפנית. בעקבות כך קמה בסין תנועת הארבעה במאי 1924 – נפתחת האולימפיאדה בפריז 1932 – אל קפונה נכנס לכלא פדרלי באטלנטה בשל עבירות מס 1942 – מלחמת העולם השנייה: מתחיל קרב ים האלמוגים, הקרב הראשון בין נושאות מטוסים במלחמה זו 1947 – כוחות האצ"ל פורצים לכלא עכו ומשחררים אסירים יהודים מלוחמי האצ"ל והלח"י 1949 – התרסקות המטוס בסופרגה 1961 – יוצאת נסיעת החופש הראשונה כחלק ממאבק השחורים בארצות הברית כנגד ההפרדה הגזעית 1967 – במסגרת תוכנית לונר אורביטר, שיגור לונר אורביטר 4 למשימת מיפוי הירח 1970 – המשמר הלאומי של אוהיו יורה אל עבר סטודנטים באוניברסיטת קנט שהפגינו נגד מלחמת וייטנאם, והורג ארבעה מהם 1970 – עובדת שגרירות ישראל באסונסיון (פרגוואי), עדנה פאר, נהרגת מירי מחבלים בתוך בניין השגרירות 1979 – מרגרט תאצ'ר מתמנה לראשות ממשלת בריטניה 1989 – פרשת איראן קונטראס: הקולונל אוליבר נורת' מורשע בשלושה מתוך 12 סעיפי האישום נגדו. אולם ערעור מזכה אותו גם מהם מאוחר יותר 1989 – שיגור משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-30 לשים במסלול מעבר את הגשושית מגלן לחקר נוגה 1994 – יצחק רבין ויאסר ערפאת חותמים על הסכם קהיר המפרט את מימוש הסכם אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית ברצועת עזה ויריחו 2001 – מתרחש יום הקומיקס חינם הראשון בארצות הברית, במקביל ליציאת הסרט ספיידרמן בבתי הקולנוע 2002 – שיגור לווין הצילום המסחרי SPOT 5, באותו זמן עם רזולוציה 2.5 מטר, בין הגבוהות בלוויינים המסחריים 2005 – במוזיאון ישראל נפתחת התערוכה "בוריס ש"ץ – כהן אמנות, יצירתו וחזונו של אבי האמנות הישראלית" 2006 – מושבעת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט. דליה איציק נבחרת ליושבת ראש הכנסת, האישה הראשונה לעשות כן נולדו 1008 – אנרי הראשון מלך צרפת (נפטר ב-1060) 1825 – תומאס הנרי האקסלי, ביולוג, נודע בכינוי "הבולדוג של דרווין" (נפטר ב-1895) 1846 – הנריק סנקביץ', סופר פולני, זוכה פרס נובל לספרות (נפטר ב-1916) 1852 – אליס לידל, ההשראה לדמותה הספרותית של אליס שיצר לואיס קרול (נפטרה ב-1934) 1916 – ג'יין ג'ייקובס, עיתונאית וסופרת אמריקאית-קנדית (נפטרה ב-2006) 1928 – חוסני מובארכ, נשיא מצרים בין 1981 ל-2011 (נפטר ב-2020) 1929 – אודרי הפבורן, שחקנית בריטית, זוכת פרסי האוסקר, הגראמי, הטוני והאמי (נפטרה ב-1993) 1934 – גבריאל עמיר, תת-אלוף בצה"ל, ניצב במשטרת ישראל ונציב בתי הסוהר (נפטר ב-2005) 1935 – חוסה סנפיליפו, כדורגלן ארגנטינאי ששיחק בעמדת החלוץ 1937 – דיק דייל, גיטריסט אמריקני שנחשב לממציא סגנון ה"סרף רוק" (נפטר ב-2019) 1937 – רון קרטר, נגן קונטרבס וצ'לו אמריקאי 1939 – עמוס עוז, סופר ישראלי, זוכה פרס ישראל ופרס גתה (נפטר ב-2018) 1940 – רובין קוק, סופר ורופא אמריקאי 1941 – ג'ורג' ויל, סופר, פובליציסט, בעל טור, עיתונאי ופרשן פוליטי אמריקאי 1944 – ראסי טיילור, מדבבת אמריקאית (נפטרה ב-2019) 1950 – בוריס צירלסון, מתמטיקאי רוסי-ישראלי ופרופסור למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב (נפטר ב-2020) 1950 – אנגל יורדנסקו, כדורגלן ומאמן כדורגל רומני 1952 – עדית פאנק, ציירת, פזמונאית וסופרת ישראלית (נפטרה ב-2021) 1958 – קית' הרינג, אמן אמריקאי (נפטר ב-1990) 1961 – יוסף פנחסי, פרופסור להנדסת אלקטרוניקה ודיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל 1963 – דודו בוסי, סופר ועיתונאי ישראלי 1967 – טלב אבו עראר, חבר הכנסת 1967 – חוה דיבון, תסריטאית ויוצרת ישראלית 1968 – שולמית גולדשטיין, מתעמלת ישראלית ושופטת בין-לאומית בהתעמלות אמנותית (נפטרה ב-2022) 1969 – דנה ויס, עיתונאית, משפטנית ומגישת טלוויזיה ישראלית 1972 – סטיבן גובזר, פיזיקאי אמריקאי ופרופסור לפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון (נפטר ב-2019) 1972 – מייק דירנט, בסיסט וזמר רקע בלהקת גרין דיי 1984 – אביב אור, מאיירת קומיקס ישראלית 1987 – ססק פברגאס, כדורגלן ספרדי 1988 – ראג'ה ניינגולן, כדורגלן בלגי 1992 – ויקטור אולדיפו, כדורסלן המשחק באינדיאנה פייסרס 1997 – תמיר בלאט, כדורסלן ישראלי 2002 – טיילור מלכוב, דוגמנית, זמרת ואושיית רשת ישראלית-אמריקאית נפטרו 1849 – קצושיקה הוקוסאי, אמן יפני (נולד ב-1760) 1924 – אדית נסביט, סופרת ספרי ילדים אנגליה (נולדה ב-1858) 1944 – סיידי אמריקאן, ממקימות המועצה הלאומית של נשים יהודיות (נולדה ב-1862) 1949 – ולנטינו מאצולה, כדורגלן איטלקי (נולד ב-1919) 1955 – ג'ורג'ה אנסקו, מלחין, כנר, פסנתרן ומנצח רומני (נולד ב-1881) 1965 – ישראל בר-יהודה, פעיל ציוני, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל (נולד ב-1895) 1980 – יוסיפ ברוז טיטו, מנהיג יוגוסלביה מתום מלחמת העולם השנייה ועד מותו (נולד ב-1892) 2009 – דום דה-לואיז, שחקן, קומיקאי, במאי קולנוע, מפיק טלוויזיה, שף וסופר אמריקאי (נולד ב-1933) 2012 – ראשידי יקיני, כדורגלן ניגרי ששיחק בעמדת החלוץ (נולד ב-1963) 2013 – כריסטיאן דה דוב, פיזיולוג אנגלי-בלגי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (נולד ב-1917) 2017 – דליה לביא, שחקנית קולנוע וזמרת גרמנית ממוצא ישראלי (נולדה ב-1942) 2022 – חיים כץ, קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה (נולד ב-1949) 2023 – רעיה ברונשטיין, ספורטאית ישראלית (נולדה ב-1929) חגים ואירועים החלים ביום זה הולנד – יום הזיכרון לחללי מלחמת העולם השנייה לטביה – יום העצמאות סין – יום הנוער, לכבוד תנועת הארבעה במאי יום הכבאים הבינלאומי יום מלחמת הכוכבים – מבוסס על התאריך עצמו ולא על אירוע ספציפי. May th4 (התאריך) be with you, בהתאם לסיסמה המוכרת מהסרט: May the force be with you ראו גם 3 במאי – 5 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה ד קטגוריה:מאי	2024-04-24T17:08:50
7 במאי	7 במאי הוא היום ה-127 בשנה (128 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 238 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 558 – כיפת כנסיית איה סופיה בקונסטנטינופול מתמוטטת ברעידת אדמה; הקיסר יוסטניאנוס מצווה על הקמתה מחדש 973 – אוטו השני מוכתר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה לאחר מות אביו, אוטו הראשון 1014 – גיאורגי הראשון מוכתר כמלך הממלכה הגאורגית המאוחדת עם פטירת אביו בגרט השלישי 1274 – פתיחת כינוס הקונציל השני של ליון. הכנסייה הקתולית דנה ב"שחרור" ארץ הקודש מן המוסלמים ובפילוג הכנסייה הנוצרית. הכנסייה מחליטה להעמיד מעשר כספים לטובת מסעות הצלב ועל מדיניות לפתרון הפילוג (שאינה מצליחה) 1342 – קלמנט השישי האפיפיור ה-198 לאחר מות בנדיקטוס השנים עשר 1682 – פיוטר הגדול מוכתר לצאר רוסיה 1689 – הפרלמנט האנגלי מסכים שאין לו הסמכות לחוקק חוקים שיחולו בשטחה של אירלנד, אך הפרלמנט האירי נשאר כפוף לו 1824 – הופעת הבכורה של הסימפוניה התשיעית של בטהובן בווינה 1842 – כ-5300 נהרגו כתוצאה מרעידת אדמה חזקה בהאיטי 1915 – מלחמת העולם הראשונה: צוללות גרמניות מטביעות את אוניית הנוסעים הבריטית "לוסיטניה" 1945 – מלחמת העולם השנייה: הצבא הגרמני נכנע ללא תנאי לצבאות בעלות הברית בריימס 1946 – נוסד התאגיד היפני "סוני" 1954 – קרב דיין ביין פו מסתיים בתבוסת כוחות צרפת בווייטנאם, על ידי כוחות הווייט מין 1992 – שיגור משימת מעבורת החלל אנדוור STS-49 לתפוס את הלווין התקול אינטלסאט 6, לתקן ולהצמיד לו מנוע חדש, ולשחרר אותו שוב למסלול מעבר חדש. זו הטיסה הראשונה של מעבורת החלל אנדוור 1998 – חברת המכוניות מרצדס-בנץ רוכשת את חברת קרייזלר תמורת 40 מיליארד דולר. זהו המיזוג הגדול ביותר בענף הרכב, שיוצר את חברת דיימלר-קרייזלר 1999 – שליט גינאה ביסאו ג'או ברנרדו ווירה (João Bernardo Vieira) מודח בהפיכה צבאית 1999 – האפיפיור יוחנן פאולוס השני עורך ביקור ברומניה, זהו ביקור ראשון של אפיפיור במדינת נוצרית אורתודוקסית מאז פילוג הכנסייה הנוצרית ב-1054 2000 – ולדימיר פוטין מושבע כנשיא רוסיה, ומחליף את בוריס ילצין 2003 – מעבר כוכב חמה על פני השמש 2007 – הארכאולוג אהוד נצר מוצא את קברו של הורדוס בהרודיון 2008 – דימיטרי מדבדב מושבע כנשיא רוסיה 2012 – נערכו הבחירות הפרלמנטריות בסוריה 2017 – עמנואל מקרון נבחר לנשיא צרפת נולדו 1711 – דייוויד יום, פילוסוף סקוטי (נפטר ב-1776) 1748 – אולימפ דה גוז', מחזאית ועיתונאית צרפתייה (הוצאה להורג ב-1793) 1812 – רוברט בראונינג, משורר בריטי (נפטר ב-1889) 1833 – יוהנס ברהמס, מלחין גרמני (נפטר ב-1897) 1840 – פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי, מלחין רוסי (נפטר ב-1893) 1850 – אנטון זיידל, מנצח הונגרי (נפטר ב-1898) 1861 – רבינדרנת טאגור, משורר ופילוסוף הודי, זוכה פרס נובל לספרות (נפטר ב-1941) 1867 – ולדיסלב ריימונט, סופר פולני, זוכה פרס נובל לספרות (נפטר ב-1925) 1891 – יאן ואניק, כדורגלן צ'כוסלובקי (נפטר ב-1950) 1892 – יוסיפ ברוז טיטו, מנהיג יוגוסלביה מתום מלחמת העולם השנייה ועד מותו (נפטר ב-1980) 1901 – גרי קופר, שחקן קולנוע אמריקאי, פעמיים זוכה פרס אוסקר (נפטר ב-1961) 1906 – יוסף אבידר, מראשי "ההגנה" ומאלופי צה"ל הראשונים (נפטר ב-1995) 1913 – שלמה בן-יוסף, לוחם מחתרת ישראלי, ראשון לעולי הגרדום (הוצא להורג ב-1938) 1919 – אווה פרון (אוויטה), אשתו של נשיא ארגנטינה חואן פרון (נפטרה ב-1952) 1920 – משה פורת, עורך דין ישראלי שעסק בפעילויות ציבוריות שונות (נפטר ב-2011) 1927 – רות פראוור-ג'אבוולה, סופרת ותסריטאית ילידת גרמניה זוכת פרס בוקר ושני פרסי אוסקר (נפטרה ב-2013) 1927 – יוסף אגסי, פילוסוף ישראלי (נפטר ב-2023) 1931 – ג'ין וולף, סופר מדע בדיוני ופנטזיה ומהנדס מכונות אמריקאי (נפטר ב-2019) 1933 – נג'מייה פגרושה, זמרת ושחקנית אלבנית-קוסובואית מקוסובו (נפטרה ב-2020) 1935 – אברהם הפנר, במאי, תסריטאי, פרופסור בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וסופר ישראלי (נפטר ב-2014) 1939 – חוסה אנטוניו אבראו, פסנתרן, נגן צ'מבלו, מנצח, מלחין, מחנך וכלכלן ונצואלי (נפטר ב-2018) 1939 – סידני אלטמן, ביולוג מולקולרי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (נפטר ב-2022) 1940 – אנג'לה קרטר, סופרת ועיתונאית בריטית (נפטרה ב-1992) 1941 – אייל כפכפי, חוקרת וביוגרפית, היסטוריונית, מרצה ומורה ישראלית (נפטרה ב-2002) 1943 – הרצל בודינגר, מפקד חיל האוויר הישראלי 1947 – אווה בן-צבי, זמרת סופרן ופסנתרנית ישראלית 1954 – רוני ניניו, במאי תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה 1965 – אואן הארט, מתאבק קנדי (נפטר ב-1999) 1966 – דפנה דקל, זמרת ושחקנית ישראלית 1967 – יוסי וידר, חקיין, קומיקאי ושחקן ישראלי (נפטר ב-2024) 1967 – שי קפון, שחקן, סופר, תסריטאי ובמאי ישראלי 1968 – ברוך בן יצחק, זמר, גיטריסט, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי ישראלי 1972 – אליאב טל, שחיין ישראלי 1976 – איילת שקד, שרת הפנים מטעם מפלגת ימינה 1984 – קווין אואנס, מתאבק ב-WWE 1985 – ג'יי באלווין, זמר קולומביאני 1989 – מריאן אנטולוביץ', שוער כדורגל קרואטי-בוסני 1996 – מאוויס צ'יבוטה, כדורגלן קונגולזי 1998 – איסמאילה סורו, כדורגלן מחוף השנהב 1998 – ג׳ימי דונלדסון (MrBeast), יוטיובר אמריקאי עם 200 מיליון רשומים (הערוץ ה13 בגודלו ביוטיוב מבחינת רשומים) 2000 – עדן אלנה, זמרת ישראלית נפטרו 399 לפנה"ס – סוקרטס, פילוסוף יווני (נולד ב-470 לפנה"ס) 973 – אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (נולד ב-912) 1014 – בגרט השלישי, מלך גאורגיה (נולד ב-960 לערך) 1365 – ג'ובאני די ג'ובאני, נער איטלקי, שהורשע בגלל מעשה סדום (נולד ב-1350 לערך) 1662 – לוקרציה אורסינה ויזאנה, מלחינה, נגנית עוגב וזמרת איטלקייה (נולדה ב-1590) 1825 – אנטוניו סליירי, מלחין ומנצח איטלקי (נולד ב-1750) 1840 – קספר דויד פרידריך, צייר גרמני (נולד ב-1774) 1869 – ג'ורג' גאולר – קצין ומדינאי בריטי, ממבשרי הציונות (נולד ב-1795) 1932 – פול דומר, נשיא צרפת (נולד ב-1857) 1938 – אוקטביאן גוגה, משורר וראש ממשלת רומניה בחסות גרמניה הנאצית (נולד ב-1881) 1946 – אנטון אדריאן מוסרט, פוליטיקאי הולנדי ששיתף פעולה עם הנאצים (נולד ב-1894) 1981 – אהרן אשמן, משורר ומתרגם עברי (נולד ב-1896) 1994 – חיים בר-לב, הרמטכ"ל השמיני, חבר הכנסת ושר (נולד ב-1924) 1994 – אהרן יריב, אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן ושר בממשלת ישראל (נולד ב-1920) 2007 – רפי לביא, צייר ומורה לאמנות ישראלי (נולד ב-1937) 2008 – נחום בוכמן, שחקן תיאטרון ישראלי (נולד ב-1917) 2015 – אריה אליאס, שחקן קולנוע ישראלי (נולד ב-1921) 2016 – משה (מושיק) כהן, מנהל אגף מפעלי פיתוח בקרן הקיימת לישראל, מהנדס מים וקרקע (נולד ב-1945) 2020 – ישעיהו וינוגרד, ביבליוגרף עברי, אספן ספרים ומוציא לאור ישראלי (נולד ב-1933) 2021 – דוד אורן, מפקד אג"א תחזוקה בדרגת אלוף-משנה בצה"ל, סגן ראש העיר נתניה ונשיא מועדון רוטרי ישראל (נולד ב-1915) 2021 – יגור ליגצ'וב, פוליטיקאי סובייטי (נולד ב-1920) 2021 – דן פתיר, עיתונאי ויועץ תקשורת ישראלי (נולד ב-1931) 2021 – אברהם חמרה, הרב הראשי של יהודי סוריה ולבנון (נולד ב-1943) 2021 – אהוד גרוס, קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, כיהן כקצין חינוך ראשי (נולד ב-1946) 2022 – יורי אברבך, שחמטאי סובייטי בדרגת רב אמן, שופט וסופר שחמט (נולד ב-1922) חגים ואירועים החלים ביום זה 6 במאי – 8 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה ז קטגוריה:מאי	2024-09-07T11:02:59
12 במאי	12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 233 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 254 – סטפנוס הראשון ממונה לאפיפיור 919 – היינריך הצייד נבחר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה (כשליט מזרח פרנקוניה) 1191 – ריצ'רד הראשון, מלך אנגליה נישא לנסיכה ברנגריה מנווארה, בתו הבכורה של סנצ'ו השישי, מלך נווארה 1264 – קרב לווס בין כוחותיו של הנרי השלישי, מלך אנגליה לבין כוחות המורדים בראשותו של סימון החמישי דה מונפור 1328 – האנטי-אפיפיור ניקולאוס החמישי מקודש ברומא על ידי הבישוף של ונציה 1364 – יסוד האוניברסיטה היגיילונית בקרקוב 1588 – אנרי השלישי מלך צרפת נמלט מפריז לאחר שמתחריו עודדו את אנשי העיר להתקומם כנגדו 1881 – תוניסיה הופכת למדינת חסות של צרפת 1932 – בנו התינוק של צ'ארלס לינדברג נמצא מת בניו ג'רזי, לאחר שנחטף מבית הוריו 1832 – בכורת האופרה "שיקוי האהבה" מאת דוניצטי 1930 – פלנטריום אדלר בשיקגו שבארצות הברית נפתח לקהל. הוא הפלנטריום הראשון שנבנה בחצי הכדור המערבי, והוא הפלנטריום הוותיק ביותר הקיים כיום 1948 – עבדאללה הראשון מלך עבר ירדן, וגולדה מאיר נפגשים במאמץ אחרון למנוע מלחמה בין הלגיון הערבי לבין כוחות היישוב היהודי בארץ ישראל 1949 – משה שרת נשא את "נאום הדגל" השני ברחבת האו"ם בניו יורק, למחרת קבלתה של ישראל כחברה באו"ם 1958 – ארצות הברית וקנדה חותמות על הסכם שלפיו הוקם פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה (NORAD) 1965 – ישראל וגרמניה מכוננות יחסים דיפלומטיים 1965 – החללית הסובייטית לונה 5 מתרסקת על הירח 1967 – אתר הנופש דיסניוורלד בפלורידה הופך למחוז אדמיניסטרטיבי עצמאי תחת שליטתה של חברת וולט דיסני 1972 – רואה אור אלבומה של להקת הרולינג סטונז "Exile on Main Street" 1973 – נפתח סינמטק תל אביב 1992 – בלה פרוינד מגוננת בגופה במשך 27 דקות על מחבל פלסטיני מלינץ' לאחר שניסה לדקור שני נערים בירושלים 2003 – ארגון הטרור אל-קאעידה מבצע פיגוע במתחם מגורים אמריקאי בריאד, בירת ערב הסעודית. בפיגוע נהרגו 35 בני אדם 2004 – אסון הנגמ"שים במהלכו נהרגו חמישה חיילים 2008 – רעש אדמה במגניטודה 7.9 פוקד את מחוז סצ'ואן שבסין, וגורם לכ-70,000 הרוגים 2010 – טיסה 771 של אפריקייה איירווייז מתרסקת על המסלול בנמל התעופה הבין-לאומי של לוב, נהרגו 103 מתוך 104 האנשים על סיפון המטוס 2011 – ג'ון דמיאניוק הורשע על ידי בית משפט בגרמניה באשמת סיוע לרצח של למעלה מ-28,000 יהודים בעת ששירת כוואכמן במחנה סוביבור, וגזר עליו חמש שנות מאסר 2018 – נטע ברזילי מישראל מנצחת בתחרות האירוויזיון 2018 שהתקיימה בליסבון, עם השיר "Toy". זהו הניצחון הרביעי של ישראל באירוויזיון מאז השתתפותה הראשונה ב-1973 2018 – תאגיד השידור הישראלי – כאן עובר משידורי הרצה לשידורים רגילים נולדו שמאל\|ממוזער\|150px\|פלורנס נייטינגייל 1496 – גוסטב ואסה, מלך שוודיה, תאריך לידה משוער (נפטר ב-1560) 1820 – פלורנס נייטינגייל, חלוצת מקצוע הסיעוד המודרני (נפטרה ב-1910) 1842 – ז'יל מאסנה, מלחין צרפתי (נפטר ב-1912) 1845 – גבריאל פורה, מלחין צרפתי (נפטר ב-1924) 1885 – פלטיאל דייקן, חוקר משפט עברי (נפטר ב-1969) 1889 – קלוג'רו מארונה, עובד ציבור איטלקי, חסיד אומות העולם (נפטר ב-1945) 1889 – אוטו פרנק, איש עסקים יהודי ממוצא גרמני, שורד שואה ואביה של אנה פרנק (נפטר ב-1980) 1907 – קתרין הפבורן, שחקנית קולנוע אמריקאית, 4 פעמים זוכת פרס אוסקר (נפטרה ב-2003) 1910 – דורותי הודג'קין, ביוכימאית בריטית, כלת פרס נובל לכימיה (נפטרה ב-1994) 1918 – יוליוס רוזנברג, יהודי אמריקאי שהורשע ביחד עם אשתו בריגול למען ברית המועצות (הוצא להורג ב-1953) 1920 – ג'ון טיילר בונר, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת פרינסטון (נפטר ב-2019) 1924 – דן חירם, קצין תותחנים ראשי בדרגת אלוף-משנה, מנכ"ל משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון (נפטר ב-1987) 1927 – ברברה דיין, זמרת אמריקנית 1928 – ברט בכרך, פסנתרן ומלחין יהודי אמריקאי ממוצא גרמני (נפטר ב-2023) 1929 – אגנס הלר, פילוסופית יהודייה-הונגרייה, ממייסדי אסכולת בודפשט (נפטרה ב-2019) 1929 – סם נוג'ומה, פוליטיקאי נמיבי 1932 – פארס חמוד פלאח, השופט הדרוזי הראשון, כיהן כסגן נשיא בית משפט השלום בעכו 1933 – טובה שטרסברג-כהן, שופטת בית המשפט העליון ונציבת תלונות הציבור על שופטים 1937 – ג'ורג' קרלין, סטנדאפיסט ושחקן אמריקאי (נפטר ב-2008) 1945 – יוסי פולק, שחקן ובמאי תיאטרון ישראלי 1946 – דניאל ליבסקינד, אדריכל יהודי-אמריקאי, מתכנן מגדל החירות 1948 – סטיב וינווד, מוזיקאי אנגלי 1948 – רות לורנד, פרופסור בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה 1949 – אלכסנדר אוקון, צייר ישראלי 1950 – שמעון צימר, סופר ומחזאי ישראלי 1953 – משה מוץ מטלון, חבר הכנסת בכנסת ה-18 מטעם ישראל ביתנו 1956 – אילן גילאון, חבר הכנסת מטעם מרצ (נפטר ב-2022) 1956 – רבקה נוימן, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, מחזאית וסופרת ישראלית 1957 – שמואל זיסמן, כדורסלן ועורך דין 1962 – ענת צחור, מורה ישראלית ליוגה ולמדיטציה בודהיסטית, ולשעבר שחקנית ואמנית 1964 – נעמה שפירא, שחקנית, מורה למשחק, מדבבת ובמאית דיבוב ישראלית 1968 – טוני הוק, ספורטאי סקייטבורדינג אמריקאי 1968 – ליהיא לפיד, עיתונאית וסופרת ישראלית 1970 – רם נהרי, במאי, תסריטאי ויוצר טלוויזיה ישראלי 1970 – דורית לב ארי, שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית 1977 – מרים מירזאח'אני, מתמטיקאית איראנית, זוכת מדליית פילדס 1979 – ז'ואקים רודריגז, רוכב אופני כביש ספרדי לשעבר 1980 – מאיה מרון, שחקנית קולנוע וטלוויזיה ישראלית 1981 – ראמי מאלק, שחקן אמריקאי 1986 – אמילי ואן קאמפ, שחקנית אמריקאית 1988 – אביב טרנר, שחקנית, מדבבת וזמרת-יוצרת ישראלית 1988 – מרסלו, כדורגלן ברזילאי 1992 – בן קיפריס, שחקן ישראלי 1996 – שירלי לוי, אושיית רשת, מנחה, קומיקאית ושחקנית ישראלית 1997 – אודיה רש, שחקנית ודוגמנית ישראלית 1997 – פרנקי דה יונג, כדורגלן הולנדי 1998 – יובל זוסמן, כדורסלן ישראלי נפטרו 1003 – סילבסטר השני, האפיפיור ה-139 למניין (נולד בסביבות 946) 1700 – ג'ון דריידן, משורר ומחזאי אנגלי (נולד ב-1631) 1784 – אברהם טרמבלה, ביולוג שווייצרי (נולד ב-1710) 1845 – אוגוסט וילהלם פון שלגל, משורר, מבקר ספרות ומתרגם גרמני (נולד ב-1767) 1884 – בדז'יך סמטנה, מלחין צ'כי (נולד ב-1824) 1935 – יוזף פילסודסקי, מדינאי ודיקטטור נאור פולני (נולד ב-1867) 1946 – לאופולד סוחה, חסיד אומות העולם, פולני, נהרג בתאונת דרכים (נולד ב-1909) 1957 – אריך פון שטרוהיים, במאי ראינוע ושחקן אוסטרי אמריקאי יהודי (נולד ב-1885) 1970 – נלי זק"ש, משוררת ומחזאית גרמנייה יהודייה, זוכת פרס נובל לספרות (נולדה ב-1891) 1970 – ולדיסלב אנדרס, גנרל פולני (נולד ב-1892) 1994 – אריק אריקסון, פסיכולוג דני (נולד ב-1902) 1997 – אברהם יצחק שטרן, חבר הכנסת ה-14 מטעם המפד"ל ומזכ"ל תנועת בני עקיבא (נולד ב-1935) 1998 – עמי ברזילי, רופא כירורג, פרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה של הטכניון (נולד ב-1931) 2008 – אירנה סנדלר, חסידת אומות עולם פולנייה (נולדה ב-1910) 2014 – הנס רודי גייגר, צייר שווייצרי (נולד ב-1940) 2015 – פיטר גיי, היסטוריון אמריקאי-גרמני (נולד ב-1923) 2016 – ניסן לויתן, כלכלן ישראלי (נולד ב-1925) 2017 – אמוץ זהבי, זואולוג וביולוג אבולוציוני ישראלי מאוניברסיטת תל אביב, ואחד המייסדים של החברה להגנת הטבע (נולד ב-1928) 2019 – נסראללה בוטרוס ספיר, הפטריארך של הכנסייה המרונית (נולד ב-1920) 2019 – מוטי שלם, איש חינוך והיסטוריון ישראלי (נולד ב-1953) 2020 – מישל פיקולי, שחקן תיאטרון וקולנוע צרפתי (נולד ב-1925) 2020 – חיים זוט, מהאבות המייסדים של ענף קרב המגע (נולד ב-1935) 2021 – אוביראטן ד'אמברוזיו, מתמטיקאי ברזילאי (נולד ב-1932) 2022 – רוברט מקפרלן, קצין של חיל הנחתים ופקיד ממשל אמריקאי (נולד ב-1937) 2023 – חדוה בן-ישראל, פרופסור בחוג להיסטוריה כללית שבאוניברסיטה העברית (נולדה ב-1925) חגים ואירועים החלים ביום זה יום האחות הבין-לאומי 11 במאי – 13 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה יב קטגוריה:מאי	2024-09-23T16:08:11
19 במאי	19 במאי הוא היום ה-139 בשנה (140 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 226 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 715 – על פי חלק מן המקורות, גרגוריוס השני יורש את קונסטנטינוס בתור אפיפיור 1418 – לכידת העיר פריז על ידי ז'אן הראשון, דוכס בורגונדיה 1536 – הוצאתה להורג של אן בולין, אשתו השנייה של מלך אנגליה הנרי השמיני, באשמת ניאוף ושימוש בכשפים 1606 – לאחר יומיים של אינטררגנום, ההמון המוסקבאי בוחר את וסילי הרביעי לבית שויסקי להיות צאר על האימפריה הרוסית 1802 – נוסד מסדר לגיון הכבוד הצרפתי 1804 – נפולאון ערך רפורמה בצבאו, הגרנד ארמה, ומינה קצינים מצטיינים כמרשלים בהם: מישל נה, ז'אן לאן, ז'ואקים מירא, ברנדוט, לואי ניקולא דאבו וז'אן-דה-דייה סו 1834 – פרץ מרד הפלאחים בארץ ישראל נגד מוחמד עלי 1874 – צרפת מחוקקת חוק מתקדם לתקופתו, בנוגע לזכויות עובדים של נשים וילדים מתחת לגיל 12, שבין היתר קובע תקרת יום עבודה עבורם ל-12 שעות ביום, ואוסר את העסקתם בעבודת כרייה 1935 – בית משפט בברן פסק כי הפרוטוקולים של זקני ציון הם זיוף ואסר את הדפסתם בשווייץ 1939 – פולין וצרפת חותמות על הסכם צבאי המציין, בין השאר, כי צרפת תתקוף את גרמניה הנאצית אם זו תתקוף את פולין 1948 – מלחמת העצמאות – כוח פלמ"ח בפיקוד דוד אלעזר פורץ לרובע היהודי בירושלים דרך שער ציון 1965 – הוקם "המערך" בין מפא"י ו"אחדות העבודה - פועלי ציון" 1971 – במסגרת תוכנית מארס הסוביטית, שיגור מארס 2, הכולל מקפת ונחתת לחקר מאדים 1977 – רכבת האוריינט אקספרס המיתולוגית מבצעת את נסיעתה האחרונה 1996 – שיגור משימת מעבורת החלל אנדוור STS-77 לביצוע משימות בחוסר כבידה 1999 – הסרט מלחמת הכוכבים - פרק 1: אימת הפנטום יצא לאקרנים וגרף 28.54 מיליון דולר ב-24 השעות הראשונות להקרנתו. סרט זה נמצא ב ספר השיאים של גינס תחת שיא הפדיון בשיא המהירות 2000 – שיגור משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-101 לתחנת החלל הבינלאומית 2004 – הגשושית היאבוסה מבצעת יעף ליד כדור הארץ בדרכה לאיסוף חומר משביט איטוקוואה 2010 – מחאות בבנגקוק שבתאילנד מסתיימות בפעולת דיכוי צבאית במהלכה נהרגו 91 בני אדם ונפצעו מעל ל-2,100 2012 – מועדון הכדורגל צ'לסי זוכה בליגת האלופות האירופאית בפעם הראשונה בתולדותיו 2017 – חסן רוחאני נבחר שוב בבחירות לנשיאות איראן 2017 2018 – חתונתם המלכותית של הנסיך הבריטי הנסיך הארי מווילס ומייגן מרקל 2019 – משודר הפרק האחרון של הסדרה הפופולרית "משחקי הכס" 2024 – נשיא איראן איברהים ראיסי נהרג לאחר שמסוקו התרסק סמוך לגבול איראן-אזרבייג'ן נולדו 1762 – יוהאן גוטליב פיכטה, פילוסוף גרמני (נפטר ב-1814) 1771 – רחל ורנהגן, סופרת גרמנייה ממוצא יהודי (נפטרה ב-1833) 1840 – אהרן שלוש, ממקימי העיר תל אביב (נפטר ב-1920) 1861 – נלי מלבה, זמרת סופרן אוסטרלית (נפטרה ב-1931) 1881 – מוסטפא כמאל אטאטורק, מייסד הרפובליקה הטורקית ונשיאה הראשון של טורקיה (נפטר ב-1938) 1882 – מוחמד מוסאדק, פוליטיקאי איראני (נפטר ב-1967) 1870 – אלברט פיש, רוצח סדרתי וקניבל אמריקאי (הוצא להורג ב-1936) 1890 – הו צ'י מין, מייסד ונשיא צפון וייטנאם (נפטר ב-1969) 1907 – אברהם ברוידס, משורר הנוער העובד (נפטר ב-1979) 1909 – ניקולס וינטון, בריטי שארגן את הצלתם של מאות ילדים יהודים מן הנאצים (נפטר ב-2015) 1925 – פול פוט, שליטה העריץ של קמבודיה (נפטר ב-1998) 1925 – מלקולם אקס, פוליטיקאי אפרו-אמריקאי (נפטר ב-1965) 1926 – מארק אנדרוז, פוליטיקאי אמריקאי (נפטר ב-2020) 1928 – דולף שייז, כדורסלן יהודי אמריקאי (נפטר ב-2015) 1931 – טרוור פיקוק, שחקן אופי בתיאטרון ובטלוויזיה, תסריטאי ופזמונאי אנגלי (נפטר ב-2021) 1931 – אסתר גרינברג, שחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית (נפטרה ב-2023) 1934 – עוזי עילם, תת-אלוף, מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית במשרד ראש הממשלה, כראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית 1938 – בריאן מרשל, שחקן בריטי (נפטר ב-2019) 1939 – יאניס לוסיס, אתלט סובייטי-לטבי (נפטר ב-2020) 1941 – נורה אפרון, תסריטאית, במאית מפיקה, סופרת ועיתונאית אמריקאית יהודיה (נפטרה ב-2012) 1941 – טניה מאלה, דוגמנית אנגליה שהייתה ידועה במיוחד בשל תפקידה כטילי מסטרסון בסרט ג'יימס בונד "גולדפינגר" (נפטרה ב-2019) 1943 – יוסי אחימאיר, עיתונאי ויועץ תקשורת, יו"ר הנהלת מכון ז'בוטינסקי בישראל, עורך רבעון "האומה", וחבר הכנסת מטעם הליכוד 1945 – פיט טאונסנד, גיטריסט אנגלי 1945 – זהבה כספי, חוקרת ספרות עברית ותיאטרון ישראלי 1946 – חיים רוסו, מהנדס ישראלי 1950 – אלון דומניס, תת-אלוף במילואים, ראש להק ציוד בחיל האוויר הישראלי 1951 – ג'ואי ראמון, סולן להקת הפאנק ראמונס (נפטר ב-2001) 1953 – ויקטוריה ווד, קומיקאית, שחקנית, זמרת יוצרת, תסריטאית ובמאית אנגלייה (נפטרה ב-2016) 1953 – עדנה שמש, סופרת, מתרגמת, מבקרת ספרות, עיתונאית ועורכת ישראלית 1955 – זהבה שמואלי, אתלטית ישראלית 1956 – סטיבן פורד, שחקן אמריקאי 1960 – גדי איזנקוט, הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל 1960 – שושן, מלחין, זמר, מפיק מוזיקלי וכותב פסקולים ישראלי 1964 – ברל לזר, רבה הראשי של רוסיה מטעם איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה, ממייסדי ומחברי מועצת הרבנים של מרכז רבני אירופה ושליח חב"ד הראשי ברוסיה 1964 – שרון פוליאקין, ציירת ישראלית 1964 – גיטנאס נאוסדה, פוליטיקאי ליטאי ונשיא ליטא 1966 – ג'ודי פיקו, סופרת ומחנכת אמריקאית 1976 – דורית בר-אור, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ומעצבת אופנה ישראלית 1976 – קווין גארנט, כדורסלן אמריקאי 1977 – נטליה אוריירו, דוגמנית ושחקנית אורוגוואית 1977 – תומר אבירם, במאי טלוויזיה, תסריטאי, ומחזאי ישראלי 1977 – שרון רוטר, זמרת ישראלית 1977 – קלי שרידן, מדבבת קנדית 1978 – גל פרידמן, שחקן ומורה למשחק 1979 – אנדראה פירלו, כדורגלן איטלקי 1979 – דייגו פורלאן, כדורגלן אורוגוואי 1985 – אליסטר בלאק, מתאבק ב-WWE 1989 – דוד שאול, שחקן וזמר ישראלי 1992 – סם סמית', זמר אנגלי נפטרו שמאל\|ממוזער\|120px\|נתניאל הות'ורן 1389 – דמיטרי דונסקוי, נסיך מוסקבה (נולד ב-1350) 1536 – אן בולין, אצילה אנגלית, אשתו השנייה של הנרי השמיני, הוצאה להורג (נולדה ב-1507) 1761 – אריה לייב שפירא (וילנה), אב"ד קהילת וילנה ומחבר "נחלת אריאל" ו"מעון אריות" על מסכת סופרים (נולד ב-1701) 1795 – ג'וזייה ברטלט, מדינאי אמריקאי, מחותמי הכרזת העצמאות של ארצות הברית (נולד ב-1729) 1840 – ג'ון אדייר, חבר בית הנבחרים, סנאטור ומושל קנטקי (נולד ב-1757) 1864 – נתניאל הות'ורן, סופר אמריקאי (נולד ב-1804) 1874 – תיאודור ליכטנהיין, שחמטאי אמריקאי (נולד ב-1829) 1898 – ויליאם יוארט גלאדסטון, ראש ממשלת בריטניה (נולד ב-1809) 1935 – לורנס איש ערב, ארכאולוג, הרפתקן, סופר ואיש צבא בריטי, מנהיג המרד הערבי כנגד האימפריה העות'מאנית (נולד ב-1888) 1951 – דוד רמז, מדינאי ישראלי, ממנהיגי היישוב, שר בממשלת ישראל (נולד ב-1886) 1971 – אוגדן נאש, משורר אמריקאי (נולד ב-1902) 1979 – נחום קורקידי, רופא ישראלי (נולד ב-1899) 1987 – ג'יימס טיפטרי ג'וניור, סופרת ופסיכולוגית אמריקאית (נולדה ב-1915) 1994 – ג'קלין קנדי-אונאסיס, הגברת הראשונה של ארצות הברית, אשתו של ג'ון קנדי (נולדה ב-1929) 2002 – ג'ון גורטון, ראש ממשלת אוסטרליה ה-19 (נולד ב-1911) 2005 – אסתר פרץ-ארד, ציירת ופסלת ישראלית (נולדה ב-1921) 2005 – בתיה גור, סופרת ישראלית (נולדה ב-1947) 2006 – יצחק בן-אהרן, מדינאי ישראלי, אחד המנהיגים החשובים של תנועת העבודה, חתן פרס ישראל (נולד ב-1906) 2007 – מיכל מירון-שקד, עיתונאית שפעלה בתחומי העיתונות, הטלוויזיה והאינטרנט (נולדה ב-1957) 2009 – שלמה שמיר, אלוף בצה"ל, מפקד חיל האוויר וחיל הים (נולד ב-1915) 2009 – ג'בר מועדי, חבר הכנסת והדרוזי הראשון שכיהן בממשלת ישראל (כסגן שר) (נולד ב-1919) 2016 – אלכסנדר אסטרוק, סופר, תסריטאי, במאי ומבקר קולנוע צרפתי (נולד ב-1923) 2018 – ברנרד לואיס, מזרחן, היסטוריון וסופר יהודי בריטי-אמריקאי (נולד ב-1916) 2018 – רוברט אינדיאנה, אמן אמריקאי שהיה מזוהה עם תנועת זרם הפופ ארט (נולד ב-1928) 2018 – אילן גולדהירש, סופר ופזמונאי ישראלי (נולד ב-1944) 2020 – סוזן רוטנברג, אמנית אמריקאית (נולדה ב-1945) 2021 – מרטין טורנובסקי, מנצח צ'כי ממוצא יהודי (נולד ב-1928) 2021 – סלו הרשמן, אדריכל ומתכנן ערים ישראלי (נולד ב-1934) 2021 – פול מוני, קומיקאי ותסריטאי אפרו-אמריקני (נולד ב-1941) 2021 – לי אוונס, אתלט אמריקאי (נולד ב-1947) 2022 – יעקב שרת, עיתונאי, מתרגם, מוציא לאור ופזמונאי (נולד ב-1927) 2022 – יצחק נוי, סופר, היסטוריון, עיתונאי ומגיש תוכניות רדיו ישראלי (נולד ב-1942) 2024 – אבראהים ראיסי, נשיא איראן (נולד ב-1960) חגים ואירועים החלים ביום זה חגו של הקדוש הנוצרי איבו, מגנם של עורכי דין וילדים נטושים 18 במאי – 20 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה יט קטגוריה:מאי	2024-05-24T13:07:38
23 במאי	23 במאי הוא היום ה-143 בשנה (144 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 222 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 1430 – ז'אן ד'ארק נשבית על ידי הבורגונדים 1701 – שודד הים הידוע, קפיטן קיד מוצא להורג באנגליה 1788 – קרוליינה הדרומית היא המדינה השמינית שמאשררת את חוקת ארצות הברית ומצטרפת בפועל לארצות הברית 1805 – נפוליאון בונפרטה מוכתר בקתדרלת מילאנו כמלך איטליה 1846 – מלחמת ארצות הברית–מקסיקו: מקסיקו מכריזה מלחמה על ארצות הברית 1863 – נוסדת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה 1915 – ממלכת איטליה מצטרפת למלחמת העולם הראשונה לצד מדינות ההסכמה 1923 – אישור חוקת לבנון 1934 – שוטרים בארצות הברית במדינת לואיזיאנה הורגים ביריות את בוני וקלייד 1948 – מלחמת העצמאות: כוחות חטיבת אלכסנדרוני כובשים את טנטורה במבצע נמל 1960 – ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון מודיע בכנסת כי שירותי הביטחון הישראליים לכדו את אדולף אייכמן הוא נמצא בארץ, ויעמוד למשפט בישראל 1967 – נאצר סוגר את מצרי טיראן 1967 – הרמטכ"ל יצחק רבין מתמוטט בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים וראש אג"ם עזר ויצמן ממלא בפועל את מקומו במשך יומיים 1998 – תושבי אירלנד וצפון אירלנד מאשרים במשאל עם את הסכם יום שישי הטוב 2021 – אסון הרכבל של סטרזה–מוטרונה, 14 הרוגים, בהם 5 ישראלים בני משפחה אחת נולדו 359 – גרטיאנוס, קיסר הקיסרות הרומית המערבית (נרצח ב-383) 1052 – פיליפ הראשון מלך צרפת (נפטר ב-1108) 1707 – קארולוס ליניאוס, בוטנאי, רופא וזואולוג שוודי (נפטר ב-1778) 1729 – ג'וזפה פאריני, משורר, לבריתן ומתרגם איטלקי (נפטר ב-1799) 1844 – עבד אל-בהאא', דמות בהאית מרכזית (נפטר ב-1921) 1848 – אוטו ליליינטל, מהנדס וחלוץ תעופה גרמני (נפטר ב-1896) 1873 – הרב והד"ר ליאו בק, מנהיג יהדות גרמניה בתקופה לפני השואה ובמהלכה (נפטר ב-1956) 1884 – קורדו ג'יני סטטיסטקאי שפיתח את מדד ג'יני (נפטר ב-1965) 1891 – פר לגרקוויסט, סופר, מחזאי ומשורר שוודי, חתן פרס נובל לספרות (נפטר ב-1974) 1898 – אבא חושי, פוליטיקאי ישראלי (נפטר ב-1969) 1900 – הנס פרנק, מראשי המשטר הנאצי בגרמניה (הוצא להורג ב-1946) 1908 – ג'ון ברדין, פיזיקאי אמריקאי, חתן שני פרסי נובל לפיזיקה (נפטר ב-1991) 1909 – מרדכי עובדיהו, סופר עברי, עיתונאי, עורך פרסומים ומזכירו של חיים נחמן ביאליק (נפטר ב-1981) 1910 – הרב גדליה אייזמן, משגיח בישיבת קול תורה (נפטר ב-2011) 1917 – אדוארד לורנץ, מטאורולוג ומתמטיקאי אמריקאי, מחלוצי תורת הכאוס (נפטר ב-2008) 1919 – אברהם דרורי, איש אצ"ל וחבר הכנסת מטעם תנועת החרות (נפטר ב-1964) 1922 – דוד זית, היסטוריון ואיש חינוך ישראלי (נפטר ב-2006) 1922 – ג'רלד הולטון, מדען ופרופסור לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד 1925 – יהושע לדרברג, ביולוג יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (נפטר ב-2008) 1926 – עמוס דגני, איש ציבור ישראלי (נפטר ב-2012) 1929 – דן דוד, איש עסקים ונדבן יהודי, מייסד פרס דן דוד (נפטר ב-2011) 1933 – ג'ואן קולינס, שחקנית בריטית 1935 – ציפורה פרנק, הבעלים של חלק משטח אושוויץ בירקנאו 1944 – אברהם עוז, חוקר ופרופסור לתיאטרון, במאי תיאטרון, עורך ומתרגם ישראלי 1949 – אלאן גארסיה, נשיא פרו (נפטר ב-2019) 1950 – אהוד עין-גיל, עיתונאי, סופר ופעיל שמאל ישראלי 1950 – ריצ'רד צ'ייס, רוצח סדרתי וקניבל אמריקאי (נפטר ב-1980) 1951 – הישאם בסטאוויסי, שופט מצרי וסגן נשיא בית הדין המצרי לביטול (נפטר ב-2021) 1951 – אנטולי קרפוב, אלוף עולם רוסי בשחמט 1952 – אן-מארי דוד, זמרת צרפתיה, זוכת אירוויזיון 1973 כנציגת לוקסמבורג 1957 – עופר נמרודי, משפטן, איש עסקים ישראלי ומו"ל 1958 – דרו קארי, קומיקאי אמריקאי 1962 – שמואל מעוז, תסריטאי ובמאי קולנוע ישראלי 1965 – אלונה דניאל, זמרת, נגנית, מלחינה ופזמונאית ישראלית 1969 – חנין זועבי, חברת הכנסת מטעם בל"ד 1970 – יגאל עמיר, רוצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין 1973 – יפעת שאשא-ביטון, חברת הכנסת מטעם כולנו בראשות משה כחלון 1974 – ג'ול, זמרת אמריקאית זוכת פרס גראמי 1974 – נעם דובב, פלינדרומאי ומשורר ישראלי 1975 – פרנססק ארנאו, כדורגלן ספרדי-קטלאני ששיחק בעמדת השוער (נפטר ב-2021) 1976 – ריקארדיניו, כדורגלן ברזילאי 1976 – סשה אגרונוב, שחקן וקולנוען ישראלי 1979 – רסול באטלר, כדורסלן אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA בין השנים 2002–2016, בעמדות הסמול פורוורד והקלע (נפטר ב-2018) 1980 – מלי לוי, דוגמנית, שחקנית, זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית 1981 – ניסו שליו, שחקן, זמר ומדבב ישראלי 1983 – אבנר שביט, סופר ועיתונאי ישראלי 1987 – בריי וויאט, מתאבק ב-WWE (נפטר ב-2023) 1990 – יסמין עיון, שחקנית ראשית בסדרה "אליפים" 1991 – לנה מאייר-לנדרוט, זמרת גרמנייה זוכת אירוויזיון 2010 כנציגת גרמניה 1997 – ג'ו גומז, כדורגלן אנגלי נפטרו 1125 – היינריך החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה (נולד ב-1086) 1498 – ג'ירולמו סבונרולה, כומר דומיניקני ושליט פירנצה (נולד ב-1452) 1670 – פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה (נולד ב-1610) 1701 – ויליאם קיד, שודד ים (נולד ב-1645) 1836 – אדוארד ליווינגסטון, פוליטיקאי אמריקני (נולד ב-1764) 1857 – אוגוסטן לואי קושי, מתמטיקאי צרפתי (נולד ב-1789) 1905 – פרנסואה קופה, משורר, מחזאי וסופר צרפתי (נולד ב-1842) 1906 – הנריק איבסן, מחזאי נורווגי (נולד ב-1828) 1934 – בוני וקלייד, שודדים אמריקאים (נולדו ב-1910 ו-1909 בהתאמה) 1937 – ג'ון ד. רוקפלר, יזם אמריקאי (נולד ב-1839) 1945 – היינריך הימלר, ראש האס אס (נולד ב-1900) 1947 – עקיבא אריה ויס, אדריכל ומתכנן ערים, ממייסדי תל אביב (נולד ב-1868) 1975 – מומז מייבלי, קומיקאית וזמרת אפרו-אמריקאית (נולדה ב-1894) 1991 – וילהלם קמפף, פסנתרן ומלחין גרמני (נולד ב-1895) 1994 – ג'ו פאס, גיטריסט אמריקאי (נולד ב-1929) 1999 – אואן הארט, מתאבק קנדי (נולד ב-1965) 2003 – יוסף באשי, איש חינוך ישראלי (נולד ב-1934) 2006 – בלה ברעם, שדרנית רדיו, במאית וסופרת ילדים ישראלית (נולדה ב-1918) 2006 – ברכה עדן, פסנתרנית ישראלית (נולדה ב-1928) 2013 – ז'ורז' מוסטקי, מוזיקאי, מלחין וזמר צרפתי (נולד ב-1934) 2014 – יהודית הנדל, סופרת ישראלית (נולדה ב-1921) 2015 – ג'ון פורבס נאש, מתמטיקאי, חתן פרס נובל לכלכלה, אמריקני (נולד ב-1928) 2017 – שלמה חביליו, איש מערכת הביטחון ודיפלומט ישראלי (נולד ב-1921) 2017 – רוג'ר מור, שחקן קולנוע וטלוויזיה אנגלי (נולד ב-1927) 2020 – מילאן מרדקוביץ', כדורגלן סרבי ששיחק בעמדת החלוץ (נולד ב-1982) 2021 – פאולו מנדס דה רושה, אדריכל ומתכנן ערים ברזילאי (נולד ב-1928) 2021 – אריק קרל, סופר ילדים ומאייר אמריקאי (נולד ב-1929) 2022 – מיכל אורון, פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב (נולדה ב-1939) 2023 – חיים רוט, כלכלן ויזם חברתי, ניצול השואה, יוזם מפעל הנצחת השמות "לכל איש יש שם" של יד ושם (נולד ב-1932) 2024 – חנניה גיבשטיין, איש עסקים ישראלי וראש עיריית ראשון לציון ה-7 (נולד ב-1933) חגים ואירועים החלים ביום זה בהאאים – הכרזת הבאב יום הצב העולמי 22 במאי – 24 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה כג קטגוריה:מאי	2024-08-19T18:08:44
25 במאי	25 במאי הוא היום ה-145 בשנה (146 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 220 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 240 לפנה"ס – תיעוד של מעבר שביט האלי בפריהליון 1096 – הטבח בוורמס מגיע אל סופו, כשהצלבנים פורצים את ארמונו של הבישוף ורוצחים את היהודים שם 1420 – אנריקה הספן, ממונה על מסדר הישו 1901 – מוקמת קבוצת הכדורגל הארגנטינאית ריבר פלייט 1932 – נעשתה הופעת הבכורה של גופי (Goofy), דמות מונפשת של חברת וולט דיסני, אותה יצר ארט באביט 1940 – נאטם "האולם התת-קרקעי של הציביליזיציה", קפסולת זמן אשר מיועדת להיפתח מחדש בשנת 8113 1946 – ירדן מקבלת עצמאות מבריטניה 1961 – נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי מכריז על תוכנית אפולו לשיגור אדם אל הירח 1963 – ארגון אחדות אפריקה נוסד באדיס אבבה, אתיופיה 1969 – הפיכה צבאית בסודאן מפילה את הממשלה הנבחרת 1973 – שיגור משימת סקיילאב 2, המשימה המאוישת הראשונה לתחנת החלל סקיילאב 1977 – נערכת הקרנת הבכורה של הסרט מלחמת הכוכבים (מאוחר יותר מופץ הסרט מחדש תחת השם "מלחמת הכוכבים – פרק 4: תקווה חדשה") 1988 – הציור "רחוב אגריפס" מאת אריה ארוך נקנה על ידי מוזיאון ישראל ומוזיאון תל אביב לאמנות 1991 – מסתיים מבצע שלמה להעלאת יהודי אתיופיה 1997 – הפיכה צבאית בסיירה לאון 2008 – הנחתת האמריקאית פיניקס נוחתת על מאדים 2020 – ג'ורג' פלויד נרצח במהלך מעצר אלים בידי שוטר במיניאפוליס, מינסוטה. מותו הצית מהומות נרחבות בארצות הברית, בטענה לגזענות כלפי אפרו אמריקאים. השוטר הורשע ברצח כעבור כשנה נולדו 1783 – פיליפ ברבור, פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי שכיהן כיושב ראש בית הנבחרים וכשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית (נפטר ב-1841) 1803 – ראלף וולדו אמרסון, פובליציסט ופילוסוף (נפטר ב-1882) 1865 – פיטר זימן, זוכה פרס נובל לפיזיקה ממוצא הולנדי (נפטר ב-1943) 1889 – איגור סיקורסקי, חלוץ תעופה ממוצא רוסי (נפטר ב-1972) 1900 – ארי קוטאי, שחקן תיאטרון ישראלי (נפטר ב-1980) 1907 – או נו, ראש ממשלת בורמה (נפטר ב-1995) 1908 – חנוך אבנארי, מוזיקולוג ישראלי, חתן פרס ישראל לחקר המוזיקה (נפטר ב-1994) 1910 – שלמה אשר, עורך דין ישראלי ושופט בית המשפט העליון (נפטר ב-1999) 1915 – מיכאל בהט, מחנך וחוקר תנ"ך ישראלי (נפטר ב-2015) 1918 – אדית טיין, שחיינית יהודייה-צ'כוסלובקית ישראלית (נפטרה ב-2011) 1919 – ריימונד סמוליאן, מתמטיקאי, לוגיקן ופילוסוף יהודי אמריקאי (נפטר ב-2017) 1921 – האל דייוויד, פזמונאי יהודי-אמריקאי (נפטר ב-2012) 1921 – ג'ק שטיינברגר, פיזיקאי אמריקאי-גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה (נפטר ב-2020) 1925 – משה גדרון, קצין קשר ואלקטרוניקה ראשי, ראש אגף כוח אדם ומבקר מערכת הביטחון (נפטר ב-2009) 1925 – אירנה ליבמן, סופרת ישראלית 1927 – רוברט לדלום, סופר אמריקאי (נפטר ב-2001) 1931 – שמאי גלנדר, סופר עברי, חוקר מקרא, מוזיקאי והומוריסט (נפטר ב-2019) 1932 – קיי. סי. ג'ונס, כדורסלן ומאמן ב-NBA (נפטר ב-2020) 1933 – אהרן ליש, פרופסור במכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים (נפטר ב-2022) 1937 – חיים פלטנר, עיתונאי ישראלי 1938 – ריימונד קארבר, סופר אמריקאי (נפטר ב-1988) 1938 – אלכס פלג, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי (נפטר ב-2022) 1939 – איאן מקלן, שחקן אנגלי 1942 – גרשון בן-שחר, פרופסור במחלקה לפסיכולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים 1945 – ולדימיר וורונין, נשיא מולדובה 1946 – אורן שחור, אלוף בצה"ל, יו"ר ונשיא קצא"א, יו"ר ICC ישראל (לשכת המסחר הבינלאומית) וחבר נשיאות ICC העולמי (נפטר ב-2022) 1947 – לאון לדרמן, שחמטאי סובייטי-ישראלי 1949 – ניסים משעל, עיתונאי ישראלי 1953 – דניאל פסארלה, כדורגלן ומאמן ארגנטינאי 1954 – חלי גולדנברג, שחקנית ישראלית 1958 – ליה שמטוב, חברת הכנסת מטעם ישראל ביתנו 1959 – רונית מטלון, סופרת ישראלית (נפטרה ב-2017) 1960 – זוהר סלע, עורך קולנוע וטלוויזיה ישראלי 1960 – יונתן הללי, עיתונאי ופרשן ספורט ישראלי 1963 – מייק מאיירס, שחקן וקומיקאי קנדי 1966 – ניר קלינגר, כדורגלן ישראלי ומאמן כדורגל 1969 – אן הייש, שחקנית קולנוע אמריקאית (נפטרה ב-2022) 1971 – ג'סטין הנרי, שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי 1976 – אופיר לובל, במאי ישראלי, שחקן, עורך ותסריטאי 1976 – קיליאן מרפי, שחקן אירי 1978 – עומר ינקלביץ', שרת התפוצות מטעם מפלגת כחול לבן 1985 – רומן ריינס, מתאבק ב-WWE 1986 – מירב דורי, כדורסלנית ודוגמנית ישראלית 1987 – איאן סטאנרד, רוכב אופני כביש ומסלול אנגלי 1992 – יאסר א-שהראני, כדורגלן סעודי 1994 – אלי רייזמן, מתעמלת, אלופה אולימפית, מדליקת לפיד המכביה ה-19 2002 – לאה פולונסקי, שחיינית ישראלית נפטרו 735 – בדה ונרביליס, היסטוריון אנגלי (נולד ב-672) 1085 – ה גריגוריוס השביעי (נולד ב-1020) 1693 – מאדאם דה לה פאייט, סופרת צרפתיה (נולדה ב-1634) 1805 – ויליאם פיילי, פילוסוף אנגלי (נולד ב-1743) 1832 – יעקב לורברבוים- הגאון מליסא, רב, מחבר 'נתיבות המשפט'(נולד ב- 1770) 1913 – אלפרד רדל, קצין בכיר בצבא אוסטריה-הונגריה שריגל לטובת האימפריה הרוסית (נולד ב-1864) 1919 – מאדאם סי ג'יי ווקר, יזמית ונדבנית אפרו-אמריקאית; המיליונרית בזכות עצמה הראשונה של ארצות הברית (נולדה ב-1867) 1926 – סמיון פטליורה, מדינאי אוקראיני (נולד ב-1879), לאחר ששלום שוורצבארד התנקש בחייו 1933 – ויקטור דולידזה, מלחין גאורגי שהלחין אופרות וסימפוניות (נולד ב-1890) 1934 – גוסטב הולסט, מלחין בריטי (נולד ב-1874) 1948 – ויטולד פילצקי, מקים "הצבא הפולני הסודי" וחבר הארמייה קריובה (נולד ב-1901) 1954 – רוברט קאפה, צלם הונגרי (נולד ב-1913) 1970 – עזרא עטיה, רב, ראש ישיבת פורת יוסף 2011 – לאונורה קרינגטון, אמנית וסופרת סוריאליסטית אנגלייה-מקסיקנית (נולדה ב-1917) 2014 – וויצ'ך ירוזלסקי, מנהיג פולני (נולד ב-1923) 2021 – עמיחי שוהם, כדורגלן ישראלי (נולד ב-1922) 2021 – ג'ון וורנר, משפטן ופוליטיקאי אמריקאי (נולד ב-1927) 2021 – דוד קליין, נגיד בנק ישראל השביעי (נולד ב-1935) 2021 – טרצ'יזיו בורניץ', כדורגלן איטלקי (נולד ב-1939) 2021 – אילת מזר, ארכאולוגית ישראלית (נולדה ב-1956) 2021 – חנוך פיוטרקובסקי, רב ציוני דתי, מנכ"ל ישיבת בית אל ומייסד רבים ממוסדותיה (נולד ב-1959) 2024 – ארוין לביא, תת-אלוף בצה"ל, מפקד חטיבת גולני במבצע שלום הגליל (נולד ב-1947) חגים ואירועים החלים ביום זה ארגנטינה – יום המהפכה ארצות הברית – יום הילדים הנעדרים הלאומי זימבבואה, זמביה, ליבריה, מאלי, מאוריטניה, נמיביה וצ'אד – יום אחדות אפריקה ירדן – יום העצמאות או יום ההתנגדות הערבית יום המגבת לזכרו של הסופר דאגלס אדמס יום הסטפס הבינלאומי יום הילדים הנעדרים 24 במאי – 26 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה כה קטגוריה:מאי	2024-08-19T10:55:05
26 במאי	26 במאי הוא היום ה-146 בשנה (147 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 219 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 451 – קרב אווריאר בין הארמנים בהנהגת ורטן הקדוש לאימפריה הסאסאנית, אירוע מעצב בתודעה הארמנית 1249 – קרב פוסלטה במסגרת המאבק בין הגואלפים והגיבלינים (בין האימפריה הרומית הקדושה לבין הכס הקדוש). במסגרת הקרב נופל אנציו, מלך סרדיניה, בנו הלא חוקי של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשבי בבולוניה 1328 – ויליאם איש אוקאם עוזב את אביניון 1538 – העיר ז'נבה מגרשת את ז'אן קלווין 1896 – צ'ארלס דאו מפרסם לראשונה את מדד דאו ג'ונס 1918 – גאורגיה מכריזה על הקמת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה שהחזיקה מעמד עד לשנת 1921 1924 – חוק ההגירה של 1924 עובר בקונגרס של ארצות הברית 1938 – רמת הדר מוקמת, אחד מבין 53 יישובי חומה ומגדל 1942 – מלחמת העולם השנייה – החל קרב ביר חכים, כחלק מהמערכה בצפון אפריקה 1948 – ממשלת ישראל הזמנית מחליטה על הקמת צבא ההגנה לישראל ודוד בן-גוריון חותם על הפקודה להקמתו 1953 – נעצרו שניים מחברי מחתרת ברית הקנאים בדרכם להטמין מטען חבלה במשרד החינוך הישראלי, כמחאה נגד חוק חינוך ממלכתי 1969 – תוכנית אפולו, אפולו 10 שבה לכדור הארץ אחרי מסע מוצלח בן 8 ימים בחלל שהיה מבחן אחרון לפני הנחיתה הראשונה על הירח 1972 – נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ונשיא ברית המועצות ליאוניד ברז'נייב חותמים על הסכם סאל"ט 1 1980 – שיגור סויוז 36 עם צוות לתחנת החלל סאליוט 6 1981 – נחיתת משימת סויוז T-4, המשימה המאוישת האחרונה לתחנת החלל סאליוט 6 1982 – קבוצת הכדורגל האנגלית אסטון וילה מנצחת את באיירן מינכן 1-0 בגמר הגביע האירופי ברוטרדם 1983 – שיגור טלסקופ החלל EXOSAT של סוכנות החלל האירופאית לחקר היקום בקרני X 1986 – האיחוד האירופי מאמץ את דגל אירופה 1999 – מנצ'סטר יונייטד זוכה בליגת האלופות לאחר ניצחון 1–2 בגמר על באיירן מינכן 2004 – כ-2,000 נספים בשיטפונות באי היספניולה 2004 – פורטו זוכה בליגת האלופות לאחר ניצחון 0–3 על מונקו בגלזנקירשן, גרמניה 2010 – נחיתת משימת מעבורת החלל אטלנטיס STS-132 לאחר שהות בחלל של 11 יום ו-18 שעות 2011 – נעצר בסרביה ראטקו מלאדיץ', פושע מלחמה ורמטכ"ל צבא רפובליקה סרפסקה לשעבר שהורה לבצע את טבח סרברניצה ב-8,000 בוסנים בזמן מלחמת בוסניה 2014 – בעקבות ניצחון מפלגת העם ההודית בבחירות ללוק סבהה מושבע נרנדרה מודי לראש ממשלת הודו 2015 – נשיא ניגריה ג'ונתן גודלאק חותם על חוק האוסר השחתת איבר המין הנשי, ואף אוסר על גברים לנטוש את משפחותיהם ללא תמיכה כלכלית 2017 – פיגוע ירי באל-מניא שבמצרים כנגד אוטובוס של נוצרים קופטים, 29 הרוגים ועשרות פצועים, מרביתם ילדים 2018 – ריאל מדריד זוכה בפעם השלישית ברציפות בליגת האלופות 2019 – רעידת אדמה בפרו 2020 – קוסטה ריקה מתירה קיום נישואים חד-מיניים נולדו 1478 – קלמנס השביעי, אפיפיור (נפטר ב-1534) 1667 – אברהם דה מואבר, מתמטיקאי (נפטר ב-1754) 1764 – אדוארד ליווינגסטון, פוליטיקאי אמריקני (נפטר ב-1836) 1867 – מרי, מלכת הממלכה המאוחדת (נפטרה ב-1953) 1886 – סטפניה (סטפה) וילצ'ינסקה, שותפתו של יאנוש קורצ'אק בניהול בית היתומים היהודי 'דום שירוט' בווארשה (נרצחה ב-1942) 1895 – דורותיאה לאנג, צלמת ועיתונאית אמריקאית, ידועה בשל צילומיה של אנשים בעת השפל הגדול (נפטרה ב-1965) 1895 – פול לוקאס, שחקן אמריקני, יליד הונגריה (נפטר ב-1971) 1907 – ג'ון ויין, שחקן קולנוע (נפטר ב-1979) 1909 – יחיאל קריזה, צייר ישראלי יליד פולין, מחברי קבוצת "אופקים חדשים" (נפטר ב-1968) 1909 – מאט באזבי, שחקן ומאמן כדורגל סקוטי, מאמן הקבוצה מנצ'סטר יונייטד בשנים 1946–1969 (נפטר ב-1994) 1920 – פגי לי, שחקנית וזמרת אמריקאית (נפטרה ב-2002) 1921 – זאב לקויר, היסטוריון יהודי-אמריקאי ופרשן פוליטי (נפטר ב-2018) 1923 – רוי דוטריס, שחקן תיאטרון ושחקן קולנוע וטלוויזיה בריטי וקריין של ספרי שמע (נפטר ב-2017) 1925 – הלמוט אבט, אסטרונום אמריקאי 1926 – מיילס דייוויס, מוזיקאי ג'אז וחצוצרן אמריקאי (נפטר ב-1991) 1926 – והאקן דאדריאן, היסטוריון וסוציולוג ארמני-אמריקאי (נפטר ב-2019) 1926 – ג'וזף הורוביץ, מלחין ומנצח אנגלי ממוצא יהודי (נפטר ב-2022) 1927 – שמואל אהרוני, פרופסור חבר, מהנדס אזרחי ומדען בתחום מדעי החומרים, התכנון העירוני וטכנולוגיית הבנייה (נפטר ב-2022) 1928 – ג'ק קבורקיאן, רופא שנודע בביצוע המתות חסד (נפטר ב-2011) 1932 – אלחנן אילת, מהנדס ואיש חינוך ישראלי 1932 – רענן לוריא, קריקטוריסט ועיתונאי ישראלי-אמריקאי (נפטר ב-2022) 1938 – ויליאם בולקום, מלחין ופסנתרן אמריקאי 1939 – אלכס אנסקי, שחקן, קריין ושדרן רדיו ישראלי 1941 – אולדריץ' איימס, בכיר במודיעין האמריקאי שמכר סודות לברית המועצות 1941 – אנאבלה יעקב, שחקנית תיאטרון ישראלית (נפטרה ב-2019) 1944 – ישראל סגל, עיתונאי, מגיש טלוויזיה וסופר ישראלי (נפטר ב-2007) 1948 – סטיבי ניקס, זמרת ומוזיקאית, סולנית פליטווד מק 1949 – וורד קנינגהם, ממציא הויקי 1949 – אורי קריב, מלחין, מנצח, מעבד מוזיקלי ומנהל מוזיקלי ישראלי 1951 – סאלי רייד, אסטרונאוטית אמריקאית (נפטרה ב-2012) 1953 – קיי הייגן, פוליטיקאית ושדלנית אמריקאית (נפטרה ב-2019) 1954 – מוטי דיכנה, זמר, בסיסט, מלחין ומדבב ישראלי 1955 – אפי בן ישראל, שחקנית, זמרת, מדבבת ובמאית דיבוב ישראלית 1958 – נדב בטשא, שחיין ישראלי 1959 – אליעד שרגא, עורך דין ישראלי, מייסד ויושב ראש התנועה למען איכות השלטון בישראל 1962 – קולין ורנקומב, זמר ויוצר בריטי (נפטר ב-2016) 1962 – ליה נירגד, סופרת, עורכת, מתרגמת, מרצה ופעילה חברתית ישראלית 1964 – לני קרביץ, גיטריסט וזמר 1965 – מירי רגב, חברת כנסת ושרת התרבות, הצנזורית הראשית ודוברת צה"ל 1966 – אלי אילדיס, מנחה טלוויזיה ישראלי 1966 – הלנה בונהם קרטר, שחקנית 1966 – דלית אורבך, קופירייטרית וסופרת ישראלית 1969 – דני כהן סולל, במאי ותסריטאי ישראלי 1975 – לורין היל, זמרת ומפיקת מוזיקת סול, ראפ והיפ-הופ אמריקאית 1975 – ניר סביליה, כדורגלן ישראלי 1975 – שירלי עודד-דורן, שחקנית, במאית, אשת עסקים ופעילה חברתית 1975 – שיר אידלסון, שחקנית ישראלית 1977 – לוקה טוני, כדורגלן איטלקי 1978 – עידו דרור, תסריטאי ויוצר טלוויזיה ישראלי 1979 – אשלי מסארו, מתאבקת ודוגמנית אמריקאית (נפטרה ב-2019) 1983 – יעל טל, שחקנית ישראלית 1985 – ליאור כהן, שחקנית ישראלית 1986 – נעמה חן, שדרנית וקריינית פרסומות 1988 – אליס שלזינגר, ג'ודוקא ומתאבקת סמבו ישראלית-בריטית 1989 – עמית פרקש, שחקנית וזמרת ישראלית 1997 – גרייס קרטר, זמרת-יוצרת בריטית 2001 – עדי ביטי, זמרת, שחקנית ומדבבת ישראלית נפטרו 451 – ורטן הקדוש הארמני (נולד ב-387) 818 – עלי א-רידא, האימאם השיעי השמיני (נולד ב-760) 946 – אדמונד הראשון, מלך אנגליה (נולד ב-921) 1421 – מהמט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית (נולד ב-1389) 1512 – באיזיט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית (נולד ב-1447) 1552 – סבסטיאן מינסטר, הומניסט גרמני, תאולוג, קרטוגרף ובלשן של השפה העברית (נולד ב-1488) 1703 – סמיואל פיפס, עובד מדינה בריטי, כתב יומן מפורסם (נולד ב-1633) 1840 – סידני סמית, קצין-ים בריטי בתקופת מלחמות נפוליאון (נולד ב-1764) 1902 – אלמון סטראוג'ר, ממציא אמריקני אשר המציא את מתגי הטלפוניה האוטומטיים הראשונים (נולד ב-1839) 1903 – מרסל רנו, ממקימי יצרנית הרכב רנו ונהג מרוצים. נהרג בתאונת מרוצים (נולד ב-1872) 1907 – אידה סקסטון מקינלי, אשתו של נשיא ארצות הברית ויליאם מקינלי (נולדה ב-1847) 1908 – מירזה גולהם אחמד, מייסד כת האחמדים (נולד ב-1835) 1914 – ג'ייקוב ריס, רפורמטור חברתי, עיתונאי וצלם תיעודי אמריקאי-דני (נולד ב-1849) 1976 – מרטין היידגר, פילוסוף גרמני (נולד ב-1889) 1978 – תמרה קרסבינה, פרימה בלרינה בבלט הרוסי האמפריאלי, וממייסדות הבלט המודרני (נולדה ב-1885) 1987 – ירוחם צייזל, ראש עיריית חיפה (נולד ב-1909) 1994 – חזי לסקלי, משורר, כוריאוגרף ומבקר אמנות ישראלי (נולד ב-1952) 1995 – פריץ פרילינג, אנימטור אמריקאי מפורסם ממוצא יהודי (נולד ב-1906) 1996 – חייקה גרוסמן, לוחמת ופרטיזנית בזמן השואה ופוליטיקאית ישראלית (נולדה ב-1919) 2008 – סידני פולאק, במאי, מפיק ושחקן קולנוע אמריקני, יהודי זוכה פרס האוסקר (נולד ב-1934) 2010 – רפי הר-לב, טייס קרב בחיל האוויר הישראלי, מנכ"ל אל על (נולד ב-1933) 2015 – איצ'ה ממבוש, אמן ישראלי, ממייסדי כפר האמנים עין הוד (נולד ב-1920) 2017 – זביגנייב בז'ז'ינסקי, היועץ לביטחון לאומי בממשל קרטר (נולד ב-1928) 2018 – אלן בין, אסטרונאוט בתוכנית אפולו ובסקיילאב (נולד ב-1932) 2019 – שמאי גלנדר, סופר עברי, חוקר מקרא, מוזיקאי והומוריסט (נולד ב-1931) 2019 – אהרון רזין, ביוכימאי ישראלי, פרופסור לביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים (נולד ב-1935) 2022 – צ'יריאקו דה מיטה, ראש הממשלה ה-47 של איטליה (נולד ב-1928) 2022 – ריי ליוטה, שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי (נולד ב-1954) 2022 – אנדרו פלטשר, חבר להקת הסינת'פופ דפש מוד וממייסדיה (נולד ב-1961) חגים ואירועים החלים ביום זה פולין – יום האם גאורגיה – יום לאומי אוסטרליה – יום ההתנצלות 25 במאי – 27 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה כו קטגוריה:מאי	2024-08-19T10:51:33
28 במאי	28 במאי הוא היום ה-148 בשנה (149 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 217 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 585 לפנה"ס – מתרחש ליקוי החמה שחזה תאלס 1262 – פיליפ השלישי, מלך צרפת נושא לאישה את איזבלה מארגון 1444 – במהלך מלחמת ציריך הישנה ולאחר מצור של חודש על העיר, מתרחש טבח גרייפנזה 1830 – חוק עקירת האינדיאנים עובר בקונגרס האמריקאי ובעבותיו מתחיל גירוש אינדיאנים מאדמותיהם 1858 – סין והאימפריה הרוסית חותמות על חוזה אייגון המסדיר את גבולן המשותף 1905 – מלחמת רוסיה–יפן: היפנים מנצחים בקרב צושימה 1918 – ארמניה ואזרבייג'ן מכריזות על עצמאותן, והרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז מתפרקת 1929 – נוסדת תנועת בני עקיבא 1940 – מלחמת העולם השנייה: בלגיה נכנעת לגרמניה הנאצית 1948 – מלחמת העצמאות: תושבי הרובע היהודי בירושלים נכנעים לצבא הירדני 1952 – יוון מכירה בזכות הבחירה לנשים 1961 – פיטר בננסון מפרסם את המאמר "האסירים הנשכחים" בעיתונים ברחבי העולם. לימים, יחשב יום פרסום המאמר כמועד שבו הוקם ארגון "אמנסטי" 1964 – נוסד הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) 1967 – לוי אשכול נושא את "הנאום המגומגם" 1971 – במסגרת תוכנית מארס הסובייטית, שיגור מארס 3, 9 ימים לאחר שיגור מארס 2, גשושית הכוללת גם מקפת וגם נחתת לחקר מאדים 1973 – תחנת החלל הסוביטית סאליוט 2, נכנסת לאטמוספירה ומתפרקת, 54 ימים לאחר ששוגרה. עקב תקלה, התחנה איבדה יציבות ומעולם לא אוישה 1987 – הטייס המערב-גרמני מתיאס רוסט עובר את מערכות ההגנה האוויריות הסובייטיות ונוחת עם מטוס קל בכיכר האדומה 1998 – פקיסטן מגיבה לניסויים הגרעיניים שערכה הודו בחמישה ניסויים גרעיניים משלה 1999 – לאחר 22 שנים של עבודת רסטורציה, תמונת "הסעודה האחרונה" של לאונרדו דה וינצ'י חוזרת לתצוגה במילאנו שבאיטליה 1999 – שברי הצוללת דקר נמצאים 250 מיל ימי מחיפה, 31 שנים לאחר טביעתה 2002 – משגר שביט 1 משגר את הלוויין הישראלי אופק 5 2006 – נחנך צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן 2011 – לראשונה מאז הסגר על רצועת עזה, נפתח מעבר רפיח על ידי מצרים 2011 – במשאל עם, מלטה מאשרת לראשונה גירושים במקרים מסוימים 2013 – שיגור החללית סויוז TMA-09M עם משלחת 36 לתחנת החלל הבינלאומית 2014 – שיגור החללית סויוז TMA-13M עם משלחת 40 לתחנת החלל הבינלאומית נולדו 1371 – ז'אן הראשון דוכס בורגונדיה (נפטר ב-1419) 1660 – ג'ורג' הראשון מלך בריטניה (נפטר ב-1727) 1872 – קוטה מרג'נישווילי, במאי תיאטרון גאורגי (נפטר ב-1933) 1884 – אדווארד בנש, נשיא צ'כוסלובקיה (נפטר ב-1948) 1892 – יוזף דיטריך, פושע מלחמה נאצי (נפטר ב-1966) 1900 – היינריך מילר, מפקד הגסטאפו (נעלם ב-1945) 1900 – אריה שרון, אדריכל ישראלי (נפטר ב-1984) 1908 – איאן פלמינג, מחבר ספרי ג'יימס בונד (נפטר ב-1964) 1911 – משה קול, שר וחבר הכנסת מטעם המפלגה הפרוגרסיבית והמפלגה הליברלית העצמאית, מחותמי מגילת העצמאות (נפטר ב-1989) 1912 – פטריק וייט, סופר אוסטרלי, חתן פרס נובל לספרות (נפטר ב-1990) 1913 – מרקו פיינגולד, ניצול השואה אוסטרי, ששרד ארבעה מחנות ריכוז והשמדה (נפטר ב-2019) 1921 – לאה מיכלסון, פסלת, ציירת ומשוררת ישראלית (נפטרה ב-2018) 1923 – קרל ויינו, מדינאי ופוליטיקאי סובייטי (נפטר ב-2022) 1925 – בולנט אג'וויט, ראש ממשלת טורקיה (נפטר ב-2006) 1928 – דוד רונן, איש מערכת הביטחון הישראלית, כיהן כסגן ראש שירות הביטחון הכללי וכמפקד מרחב ירושלים, יהודה ושומרון 1930 – אדוארד סגה, ראש ממשלת ג'מייקה החמישי (נפטר ב-2019) 1930 – פרנק דרייק, אסטרונום אמריקאי, ממציא נוסחת דרייק (נפטר ב-2022) 1931 – ארווין יונגר, מלחין רומני-ישראלי (נפטר ב-2019) 1931 – פיטר וסטרגור, מלחין ותאורטיקאי מוזיקה אמריקאי (נפטר ב-2019) 1931 – בטין מרגלית אמיר, ציירת, אוצרת אמנות ומשוררת 1931 – קרול בייקר, שחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאית-יהודייה 1934 – רוברט מוג, מדען וממציא אמריקאי (נפטר ב-2005) 1938 – אוסוולדו רומברג, אמן ישראלי יליד ארגנטינה (נפטר ב-2019) 1938 – ג'רי וסט, כדורסלן אמריקאי (נפטר ב-2024) 1942 – אליעזר ריבלין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון 1942 – צילה אלעזר, מתרגמת ישראלית 1944 – רודי ג'וליאני, ראש עיריית ניו יורק לשעבר 1945 – ג'ון פוגרטי, מוזיקאי, זמר וכותב שירים אמריקאי 1945 – ענת מאור, חברת הכנסת מטעם מרצ 1947 – בועז שרעבי, זמר, פזמונאי ומלחין ישראלי 1947 – זאהי חוואס, אגיפטולוג מצרי 1952 – מחמוד ג'יבריל, פוליטיקאי לובי (נפטר ב-2020) 1955 – עודד ערן, עורך דין ישראלי, יושב ראש מועצת המנהלים של בנק הפועלים ונשיא איגוד הבנקים בישראל (נפטר ב-2020) 1955 – דן תופיק, פרופסור לביוכימיה במחלקה למדעים ביומולקולריים של מכון ויצמן למדע וסגן יו"ר המועצה המדעית של המכון (נפטר ב-2021) 1956 – ח'אלד משעל, יושב-ראש הלשכה המדינית של חמאס 1962 – ג'יימס מייקל טיילר, שחקן אמריקאי (נפטר ב-2021) 1965 – אלון אבוטבול, שחקן ישראלי 1968 – קיילי מינוג, זמרת ושחקנית אוסטרלית 1968 – רשף חן, חבר הכנסת מטעם שינוי 1968 – שי כרמלי פולק, במאי, תסריטאי ויוצר טלוויזיה וקולנוע ישראלי 1968 – עודד ברנר, קונדיטור ושוקולטייר, ממקימי ומבעלי מותג השוקולד מקס ברנר 1973 – אופיר אקוניס, חבר הכנסת מטעם הליכוד 1977 – בני בשן, מוזיקאי, משורר, מלחין, זמר, תסריטאי ושדרן רדיו ישראלי 1979 – עבד אל-עזיז אל-עומארי, טרוריסט סעודי (נפטר ב-2001) 1986 – סת' רולינס, מתאבק ב-WWE 1990 – רועי ויינברג, שחקן ומדבב ישראלי 1994 – אלק בנג'מין, זמר-יוצר אמריקאי 1994 – ג'ון סטונס, כדורגלן אנגלי 1999 – קמרון בויס, שחקן אמריקאי (נפטר ב-2019) 2000 – פיל פודן, כדורגלן אנגלי 2002 – אביב ברזלי, שחיינית ישראלית נפטרו 1787 – לאופולד מוצרט, מלחין, כנר, ואביו של וולפגנג אמדאוס מוצרט (נולד ב-1719) 1836 – אנטון רייכה, מלחין צ'כי-צרפתי (נולד ב-1770) 1849 – אן ברונטה, סופרת, אחת משלוש האחיות-סופרות לבית ברונטה (נולדה ב-1820) 1895 – וולטר גרשם, מדינאי אמריקני בכיר (נולד ב-1832) 1937 – אלפרד אדלר, פסיכולוג יהודי-אוסטרי (נולד ב-1870) 1972 – אדוארד השמיני, מלך בריטניה שוויתר על כיסאו כדי להינשא לווליס סימפסון הגרושה (נולד ב-1894) 1976 – אלפונס גבריאל, גאוגרף אוסטרי (נולד ב-1892) 1998 – אהרון אחיעז, טייס חיל האוויר ואיש עסקים ישראלי (נולד ב-1949) 1999 – מיכאל ברקאי, מפקד חיל הים הישראלי (נולד ב-1935) 2002 – עוזי רוזן, שחיין ישראלי (נולד ב-1937) 2003 – איליה פריגוז'ין, פיזיקאי, כימאי ומתמטיקאי בלגי וזוכה פרס נובל בכימיה לשנת 1977 (נולד ב-1917) 2005 – אבנר חי שאקי, פרופסור למשפטים, שר וחבר הכנסת מטעם המפד"ל (נולד ב-1926) 2006 – אביגדור דגן, דיפלומט וסופר ישראלי (נולד ב-1912) 2008 – אורנה יקיר, שדרנית רדיו, מחזאית וסופרת ילדים ישראלית (נולדה ב-1964) 2009 – ליבש מסרי מישורי, נשיא התאחדות עולי מצרים בין השנים 1962–1992, אסיר ציון ופעיל ציוני (נולד ב-1923) 2010 – גארי קולמן, שחקן אשר נודע בתפקידו כארנולד ג'קסון בקומדיית המצבים על טעם ועל ריח (נולד ב-1968) 2011 – אורי ליפשיץ, צייר ופסל ישראלי (נולד ב-1936) 2014 – מרדכי פירון, הרב הצבאי הראשי השני של צה"ל ולאחר מכן רב בציריך (נולד ב-1921) 2014 – מאיה אנג'לו, משוררת וסופרת אמריקאית (נולדה ב-1928) 2018 – ינס סקואו, רופא, ביוכימאי וביופיזיקאי דני, חתן פרס נובל לכימיה (נולד ב-1918) 2018 – אולה אולסטן, פוליטיקאי ודיפלומט שוודי שכיהן כראש ממשלת שוודיה (נולד ב-1931) 2018 – מרדכי אבריאל, פרופסור בפקולטה להנדסה תעשייה וניהול בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל (נולד ב-1933) 2019 – יוסף אלמוג, מפקד אוניית מעפילים וקצין בחיל הים הישראלי בדרגת סא"ל (נולד ב-1923) 2019 – אדוארד סגה, ראש ממשלת ג'מייקה החמישי (נולד ב-1930) 2019 – אפולו נסיבמבי, ראש ממשלת אוגנדה (נולד ב-1940) 2020 – קלוד גואזגן, פוליטיקאי צרפתי שכיהן כראש העיר של הרובע ה-16 של פריז וכחבר האספה הלאומית של צרפת (נולד ב-1945) 2022 – בטי ניומן, תאורטיקנית בסיעוד (נולדה ב-1924) 2022 – בויאר נישני, פוליטיקאי אלבני (נולד ב-1966) 2023 – הרלד צור האוזן, מדען גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2008 על גילוי הקשר בין וירוס הפפילומה לסרטן צוואר הרחם (נולד ב-1936) 2024 – אורה נגבי, ארכאולוגית ישראלית (נולדה ב-1929) 2024 – בינה אופק, סופרת, עורכת ומתרגמת ישראלית (נולדה ב-1934) חגים ואירועים החלים ביום זה אזרבייג'ן – היום הלאומי ארמניה – היום הלאומי אתיופיה – היום הלאומי יום ההמבורגר הבינלאומי 27 במאי – 29 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה כח קטגוריה:מאי	2024-09-28T02:57:29
30 במאי	30 במאי הוא היום ה-150 בשנה (151 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 215 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה שמאל\|ממוזער\|150px\|ז'אן ד'ארק על המוקד, ציור מן המאה ה-19 1416 – הכנסייה הקתולית מעלה את ג'רום מפראג על המוקד 1431 – ז'אן ד'ארק מועלית על המוקד ברואן שבצרפת 1539 – ארננדו דה סוטו עוגן במפרץ טמפה, לשם הגיע עם 600 חיילים במטרה למצוא זהב 1574 – אנרי השלישי מוכתר למלך צרפת 1854 – הסנאט האמריקאי מאשר את חוק קנזס נברסקה 1871 – הקומונה הפריזאית נופלת 1883 – 12 אנשים נמחצים במהומה שפרצה על גשר ברוקלין 1909 – מסתיים הג'ירו ד'איטליה הראשון 1925 – הטבח בשאנגחאי 1941 – מלחמת העולם השנייה: גרמניה כובשת את כרתים 1948 – השבעת צה"ל 1948 – מלחמת העצמאות: מבצע בן נון ב' לכיבוש לטרון מסתיים ללא הצלחה 1948 – מלחמת העצמאות: מסתיים מבצע ארז, שבו נכבשו שטחים בדרום מזרח עמק יזרעאל 1962 – מנצחת את בתוצאה 2 – 1 במשחק הפתיחה של מונדיאל 1962 1966 – במסגרת תוכנית סרוויור האמריקאית, שיגור סרוויור 1, שהצליחה להיות הנחתת האמריקאית הראשונה שביצעה נחיתה רכה על הירח 1967 – ירדן ומצרים חותמות על הסכם הגנה 1967 – ביאפרה מכריזה על עצמאותה מניגריה 1970 – מלחמת ההתשה: בהיתקלות עם יחידת קומנדו מצרית, נהרגים 13 חיילי צה"ל ושניים נשבים 1971 – במסגרת תוכנית מארינר האמריקאית, שיגור הגשושית מארינר 9 לחקר מאדים, עם הגיעתה למאדים היא הפכה ללווין הראשון שמקיף את מאדים 1972 – הטבח בנמל התעופה לוד: 3 מחבלים מארגון הצבא האדום היפני פותחים באש באולם הנוסעים של נמל התעופה, רוצחים 24 בני אדם ופוצעים 71 1982 – ספרד מצטרפת לברית נאט"ו 1987 – גואה מקבלת מעמד של מדינה באיחוד ההודי 1990 – מבצע אבק דרכים: כוחות צה"ל בשיתוף פעולה ימי אווירי ויבשתי מסכלים התקפה ימית של מחבלים פלסטינים בשש סירות מרוץ חמושות בטילים ומקלעים כבדים. אחת הסירות עלתה בבריחתה לחוף ניצנים. ארבעה מהמחבלים הפלסטינים נהרגים ו-12 נלכדים 1998 – 4,700 הרוגים ברעידת אדמה באפגניסטן 2019 – הכנסת העשרים ואחת מאשרת את פיזורה ועל הליכה לבחירות ב-17 בספטמבר 2019 2024 – נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ הורשע על ידי חבר מושבעים בפרשת תשלום דמי שתיקה לכוכבת הפורנוגרפיה סטורמי דניאלס נולדו שמאל\|ממוזער\|150px\|בני גודמן 1220 – אלכסנדר נבסקי, מדינאי ומצביא רוסי (נפטר ב-1263) 1757 – הנרי אדינגטון, ראש ממשלת בריטניה בשנים 1801–1804 (נפטר ב-1844) 1875 – ג'ובאני ג'נטילה, הוגה דעות איטלקי פשיסטי (נרצח ב-1944) 1899 – אירווינג תלברג, מפיק סרטים אמריקאי בשנותיו הראשונות של הקולנוע (נפטר ב-1936) 1901 – איציק מאנגר, משורר, מחזאי וסופר יידיש (נפטר ב-1969) 1908 – מל בלאנק, מדבב סרטי אנימציה אמריקאי (נפטר ב-1989) 1909 – בני גודמן, נגן קלרינט, חלוץ ג'אז (נפטר ב-1986) 1912 – ג'וליוס אקסלרוד, ביוכימאי יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (נפטר ב-2004) 1920 – גודפרי בינייסה, נשיא אוגנדה בין 1979 ל-1980 (נפטר ב-2010) 1922 – אנדריי קלראשו, במאי קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה רומני-ישראלי (נפטר ב-2014) 1926 – כריסטין יורגנסן, שחקנית ופעילת זכויות טרנסג'נדר אמריקאית, הראשונה הידועה שעברה ניתוח להתאמה מגדרית בארצות הברית (נפטרה ב-1989) 1927 – ג'ואן סילביה ליטל בירמן, מתמטיקאית יהודייה-אמריקאית 1928 – גבריאל כהן, היסטוריון ואיש ציבור ישראלי, חבר הכנסת בכנסת השישית, פרופסור באוניברסיטת תל אביב (נפטר ב-2021) 1928 – אנייס ורדה, במאית צרפתייה (נפטרה ב-2019) 1930 – אדסחר דייקסטרה, מחלוצי מדעי המחשב (נפטר ב-2002) 1934 – אלכסיי ליאונוב, קוסמונאוט, מחלוצי תוכנית החלל הסובייטית (נפטר ב-2019) 1934 – לוי חופש, קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה, מפקד חטיבת הצנחנים 1936 – רות הנדזל, מידענית רפואית ישראלית (נפטרה ב-2020) 1938 – איזיקה גאון, אוצר ישראלי (נפטר ב-1997) 1939 – מייקל ג'יי פולארד, שחקן קולנוע אמריקאי (נפטר ב-2019) 1945 – מכרם ח'ורי, שחקן ובמאי ערבי ישראלי 1948 – מייקל פילר, תסריטאי ומפיק טלוויזיה אמריקאי, שהיה מפורסם ביותר בשל תרומתו לזיכיון "מסע בין כוכבים" (נפטר ב-2005) 1951 – רותי נבון, זמרת פופ ישראלית 1952 – אלכסנדר תוראדזה, פסנתרן גאורגי (נפטר ב-2022) 1953 – דליס אלאלוף מימון, משוררת ומבקרת ספרות ישראלית 1955 – ג'ייק רוברטס, מתאבק אמריקאי 1955 – עידית שחורי, מפיקה, תסריטאית, במאית קולנוע ובמאית תיאטרון ישראלית 1956 – דוד ססולי, פוליטיקאי ועיתונאי איטלקי, חבר המפלגה הדמוקרטית האיטלקית (נפטר ב-2022) 1957 – אבשלום אליצור, מדען והוגה דעות ישראלי 1958 – מארי פרדריקסון, סולנית להקת רוקסט (נפטרה ב-2019) 1965 – סיגי חזמה, שחקנית ישראלית 1966 – רמי יוסיפוב, גיטריסט ישראלי 1966 – אלי דראי, תסריטאי, מוזיקאי, מפתח פטנטים ואדריכל נוף ישראלי 1966 – תומאס הסלר, כדורגלן גרמני 1971 – אידינה מנזל, שחקנית וזמרת אמריקאית-יהודייה 1974 – ביג אל, ראפר אמריקאי (נרצח ב-1999) 1976 – עמרי כץ, שחקן יהודי אמריקאי ממוצא ישראלי 1977 – גיא חבר, נעדר צה"ל משנת 1997 1980 – סטיבן ג'רארד, כדורגלן אנגלי 1981 – אנדריי ארשאבין, כדורגלן 1981 – מיכאל גריילסאמר, זמר, כנר ויוצר ישראלי 1983 – דפנה ליאל, עיתונאית ישראלית 1984 – מאיה רונן, עיתונאית ספורט, שדרנית ומגישה ישראלית 1985 – יוגב יפת, שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ישראלי 1994 – בן קיסר, יוטיובר, אושיית רשת נפטרו שמאל\|ממוזער\|150px\|רובנס, דיוקן עצמי 339 – אוזביוס מקיסריה, הארכיבישוף של קיסריה, הנחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית (נולד בסביבות 275) 1431 – ז'אן ד'ארק, גיבורה לאומית של צרפת וקדושה של הכנסייה הקתולית, הוצאה להורג (נולדה ב-1412) 1574 – שארל התשיעי מלך צרפת, מלך צרפת מ-1560 ועד מותו (נולד ב-1550) 1593 – כריסטופר מרלו, מחזאי אנגלי (נולד ב-1564) 1640 – פטר פאול רובנס, אחד מגדולי הציירים של תקופת הבארוק (נולד ב-1577) 1744 – אלכסנדר פופ, משורר אנגלי (נולד ב-1688) 1778 – וולטר, פילוסוף וסופר צרפתי (נולד ב-1694) 1865 – ג'ון קאטרון, שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית (נולד ב-1786) 1912 – וילבור רייט, חלוץ תעופה ואחד מממציאי המטוס (נולד ב-1867) 1918 – גאורגי פלחנוב, מהפכן רוסי ותאורטיקן מרכסיסטי (נולד ב-1856) 1950 – לאון בלום, יהודי צרפתי, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית וראש ממשלת צרפת (נולד ב-1872) 1960 – בוריס פסטרנק, סופר ומשורר רוסי יהודי (נולד ב-1890) 1961 – רפאל טרוחיו, שליט הרפובליקה הדומיניקנית שנרצח (נולד ב-1891) 1961 – בנימין מינץ, שר וחבר הכנסת מטעם פועלי אגודת ישראל (נולד ב-1903) 1967 – קלוד ריינס, שחקן קולנוע ותיאטרון אנגלי (נולד ב-1889) 1972 – אהרן קציר, מדען ישראלי (נולד ב-1913) 1978 – הנס חיים פין, צלם עיתונות ישראלי, מחלוצי צילום העיתונות בישראל (נולד ב-1916) 1995 – טד דרייק, שחקן ומאמן כדורגל אנגלי (נולד ב-1912) 2003 – ישראל בקר, שחקן תיאטרון ובמאי ישראלי (נולד ב-1917) 2009 – אפרים קציר, נשיאה הרביעי של מדינת ישראל (נולד ב-1916) 2009 – סמי שמעון, איש עסקים ונדבן יהודי ידוע (נולד ב-1932) 2010 – אריה לובה אליאב, פוליטיקאי, הוגה דעות ואיש עשייה מהבולטים בציונות של ערב קום המדינה ולאחריה (נולד ב-1921) 2011 – רוזלין זוסמן יאלו, פיזיקאית רפואית אמריקנית-יהודייה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה שנת 1977 (נולדה ב-1921) 2014 – חנה מרון, שחקנית ישראלית (נולדה ב-1923) 2015 – הרצל בוקר, ראש המועצה המקומית מטולה (נולד ב-1952) 2017 – אבשלום כהן, פזמונאי, מלחין וזמר (נולד ב-1928) 2019 – פרנק לוקאס, סוחר הרואין וראש פשע מאורגן אמריקאי (נולד ב-1930) 2019 – ת'אד קוקרן, פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הרפובליקנית (נולד ב-1937) 2020 – בובי ג'ו מורו, אתלט אמריקאי (נולד ב-1935) 2022 – מודי בר-און, מנחה טלוויזיה ויוצר טלוויזיה ישראלי (נולד ב-1962) 2023 – גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, ראש מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות (נולד ב-1923) חגים ואירועים החלים ביום זה ארצות הברית – יום הזיכרון האמריקאי (במקור, כעת מצוין ביום שני הרביעי בחודש מאי) 29 במאי – 31 במאי מאי לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ה ל קטגוריה:מאי	2024-06-29T03:49:56
אינדוקציה	במדע, אִינְדּוּקְצִיָּה (בעברית: אִכְלוּל) היא הדרך שבה מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים מהם לקביעה כללית. התהליך ההפוך נקרא "דדוקציה". לדוגמה, אם כל החסידות שנראו עד כה הן לבנות, בדרך אינדוקטיבית נסיק כי כל החסידות לבנות. האינדוקציה אינה תקפה מבחינה לוגית ואינה בהכרח מוכיחה הדירות, משום שהחסידה שתראה מחר עשויה להיות שחורה, ולהפריך את המסקנה. עם זאת, האינדוקציה היא שיטת הסקה מקובלת בכל תחומי המדע (למעט במתמטיקה, שם נעשה שימוש בדדוקציה בלבד), וכמובן בחיי היומיום. מבחינה לוגית, על אף שהשמש נראתה זורחת בבוקר אלפי פעמים, זה לא אומר שהשמש תזרח גם מחר בבוקר. אכן, מתוך הידע האסטרונומי על מחזור החיים של כוכב ידוע שבסופו של דבר יגיע סופה של השמש ועוד לפני כן סופו של כדור הארץ, כך שהכלל "השמש זורחת בבוקר" אין לו אחיזה לוגית ואף לא עובדתית. את הפגם העובדתי ניתן לתקן באמצעות ניסוח הקביעה בצורה "השמש זורחת בבוקר, ותמשיך לעשות זאת במשך עוד ארבעה וחצי מיליארד שנה ולא יותר", אך הפגם הלוגי אינו ניתן לתיקון. פגם זה מביא לקביעה שהסקה אינדוקטיבית אינה תקינה כשמנסים לקבוע חוקים ותאוריות במדע (אם כי במשך אלפי שנים התפתח המדע בדרך זו). הפילוסוף דייוויד יום עמד על הסכנה שבהחלת ניסיון העבר על העתיד, וראה בו הכללה נמהרת. פילוסוף המדע קרל פופר שלל את השיטה האינדוקטיבית כדרך להתקדמות המדע, והציע את התחליף של ההפרכה כאמת מידה לבחינת תקפותה של השערה מדעית (להוציא היפותזות מתמטיות או לוגיות, אשר תקפותן נבחנת באמצעים חזקים יותר, כגון על ידי הוכחה מתמטית או לוגית). היסק אינדוקטיבי מתרחש בתנאים של אי ודאות ולכן למרות שאי אפשר להסיק בוודאות שהשמש תזרח מחר על סמך ידיעת העבר שהיא זרחה כל הימים עד כה, הסיכוי שהיא תזרח מחר הוא מאוד גבוה. באופן דומה אנשים מסיקים באופן אינדוקטיבי לגבי התרחשותם של הרבה אירועים ביומיום (האם אלך לעבודה מחר? האם האוטובוס יגיע בזמן? האם הילד יהיה בריא?) שהם יתרחשו גם מחר, שכן במרבית המקרים הם התרחשו בעבר. לצרכים פרקטיים, אפוא, לעיתים היסק אינדוקטיבי יהיה תקף, כשתוקפו יגדל ככל שמספר המקרים בהם התרחש האירוע עליו מדובר רב יותר. במילים אחרות, היסק אינדוקטיבי המבוסס על הישנות גבוהה של האירוע בעבר מאפשר לנבא ברמה די גבוהה של ודאות את העתיד ולכן מאפשר לנו לתכנן את חיי היום־יום ולתפקד. ראו גם בעיית האינדוקציה פילוסופיה של המדע פרדוקס העורב בניין אב פסבדו מדע אורגנון האנליטיקה שבדיעבד (Ἀναλυτικὰ Ὕστερα) גישת ההיוריסטיקות וההטיות קישורים חיצוניים הערות שוליים קטגוריה:לוגיקה קטגוריה:פילוסופיה של המדע קטגוריה:חשיבה ביקורתית	2024-08-01T01:18:57
אברהם שלונסקי	אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; קרמנצ'וג, ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בישראל גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי". חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"ז (1967). קורות חייו שמאל\|ממוזער\|200 פיקסלים\|בחבורת "יחדיו" במרפסת קפה אררט, רחוב בן-יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ שמאל\|ממוזער\|200px\|אברהם שלונסקי בגיל 36, 1936 ממוזער\|טקסט=אברהם שלונסקי בגיל 69, 1969\|אברהם שלונסקי בגיל 69, 1969 שמאל\|ממוזער\|200px\|לוחית זיכרון בגינת ביתו של אברהם שלונסקי ברחוב גורדון 50 בתל אביב שלונסקי נולד בשנת 1900 באימפריה הרוסית, בעיירה קריוּקוֹבוֹ (Крюково) אשר במאה ה-21 היא שכונה בעיר קרמנצ'וג, בפלך פולטבה שבתחום המושב של האימפריה הרוסית. בנם של טוביה שלונסקי, חסיד חב"ד, וצפורה בת טוביה וחנה ברוורמן, משפחה יהודית מסורתית ציונית. הוא נקרא על שם סב-אמו, הרב אברהם דוד לבוט, רבה של העיר ניקולאייב (באוקראנית- מיקולאייב) שבאוקראינה ומחבר הספר התורני הלכתי "שער הכולל". הושפע מאביו, אשר היה ציוני רוחני ובעל כישורים מוזיקליים (חיבר בין השאר לחן על מילות שירו של שאול טשרניחובסקי, "אני מאמין"), ומאמו, צפורה, שבצעירותהּ הייתה פעילה בתנועה הסוציאליסטית. למד עם קרוב-משפחתו רבי מנחם מנדל שניאורסון (לימים הרבי מליובאוויטש) בחדר. בגיל 13 נשלח אברהם לארץ ישראל כדי ללמוד בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב, ועם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לרוסיה. שם השלים לימודי התיכון בגימנסיה ביקטרינוסלב. אחר כך נדד ברוסיה ובפולין. את שירו הראשון "בדמי ייאוש" פרסם שלונסקי בשנת 1919 בעיתון "השילוח" שהופיע אז בברלין. ב-1921 עלה ארצה כחלוץ, חבר בגדוד העבודה ותושב הקיבוץ עין חרוד. עבד בחקלאות, בסלילת כבישים ובעבודות בניין. כעבור כשנה החליטו הוא ואשתו לוסיה לעזוב את העמק ולעבור לתל אביב, שם התערה בחיי התרבות בישראל וכתב פזמונים לבמות הסאטיריות שפעלו אז, כמו גם לנשפי הפורים של תל אביב, שהיו מסורת בתל אביב הקטנה. כבר אז ניכרה אצלו הנטייה לכתיבה שובבה, ששובצו בה המצאות לשוניות. כמו כן ערך את המדורים הספרותיים בעיתונים אחדים - "דבר", "הארץ", "על המשמר" ואחרים. בתל אביב התגורר ברחוב דיזנגוף ואחר כך ברחוב גורדון. שלונסקי היה נציג בולט בקבוצה "המורדת" בשירת ביאליק ודורו וב"פרוגרמה" של ביאליק לכנס את נכסי האגדה ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד במקום לתת מקום ליצירה עברית חדשה. כ"מורד" ניסה שלונסקי ליצור שירה תוססת חדשה וצעירה, בהשראת המודרניזם האירופי, שלא התקבלה על ידי הממסד הספרותי בארץ ישראל, ולגבש סביבו חבורת כותבים ברוח זו. עובדה זו באה לידי ביטוי בכך ששירת שלונסקי לא נלמדה במשך שנים בבתי הספר לצד שירתם של ביאליק, טשרניחובסקי, שמעוני ואחרים. בשנת 1926 יצא לאור ״כתובים", כתב עת מטעם אגודת הסופרים. שלונסקי ערך, לצדו של אליעזר שטיינמן, את כתב העת. בין אלה ש"כתובים" נתן להם במה היו: אלתרמן, לאה גולדברג, אנדה פינקרפלד, אלכסנדר פן, יוסף סערוני, ואלישבע ביחובסקי. בשנת 1929 תרגם מרוסית והוציא לאור את "חיים", ספרה של דורה אברהמית. בשנת 1933 ייסד שלונסקי את השבועון הספרותי "טורים", המזוהה עם חבורת "יחדיו", שבה היו חברים גם נתן אלתרמן ולאה גולדברג. כעורך נתן שלונסקי למשוררים בראשית דרכם הזדמנות לפרסם את שיריהם. דליה רביקוביץ זכתה להזדמנות כזו, כששירה הראשון פורסם ברבעון הספרותי "אורלוגין" בעריכתו. שלונסקי נרתם לעזרתו של המשורר בוריס גפונוב שתרגם את האפוס הגרוזיני "עוטה עור הנמר" (מאת שותא רוסתוילי). הוא יזם את הוצאת התרגום העברי של היצירה, והיה בין הפעילים להתרת עלייתו של גפונוב ארצה. גפונוב, שלמד עברית מהאזנה לשידורי "קול ישראל", עלה בסופו של דבר לישראל כשהוא חולה מאוד וימיו ספורים. למרות היותו יוצר "שובב", לא התנתק שלונסקי מהמציאות הטראגית שסביבו והביא אותה לידי ביטוי ביצירותיו. בפואמה "דווי" הוא מבכה את גורל הקורבנות במלחמת העולם הראשונה ואת גורל היהודים שסבלו מפוגרומים באוקראינה בימי המהפכה הבולשביקית, כמו גם את המצב האנושי בכלל, אותו תפס כפסימי. בתקופת השואה הוציא קובץ שירים בשם "ממחשכּים", בו ביטא את רגשותיו מהתקופה האפלה, ובפרט ביכה את גורל יהדות אירופה. שלונסקי היה עורך ראשי בהוצאת "ספרית פועלים", ויחד עם לולה לוקסמבורג ייסד את המועדון "צוותא" בתל אביב ואף העניק לו את שמו. כמו כן היה חבר באקדמיה ללשון העברית עוד מגלגולה כוועד הלשון העברית. בשנת תשכ"ז-1967 זכה שלונסקי בפרס ישראל לספרות. אברהם שלונסקי נפטר בתל אביב בשנת 1973, ונקבר בבית הקברות קריית שאול. הנצחתו הערים הבאות קראו רחוב על שמו: תל אביב, חיפה, נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון, הרצליה, רעננה, אשדוד, באר שבע, כפר סבא ב- 17 באפריל 1996, הנפיק השירות הבולאי סדרה של 14 בולי דאר שנקראה "סופרים עברים בדורות האחרונים", שעליהם דיוקנאות של 12 סופרים, ביניהם אברהם שלונסקי, ו-2 סופרות. כל בול בסדרה שויך לאישיות אחת. האמנית רות (בקמן) מלכא עיצבה את הבול שהוקדש לו ושמה גם-כן הופיע על הבול עצמו. משפחתו לאברהם שלונסקי היו עוד ארבע אחיות ואח: אחיו, דב (בוריה) שלונסקי היה סופר ומתמטיקאי. אחותו ורדינה שלונסקי הייתה מלחינה ופסנתרנית, ואחות נוספת, אידה שלונסקי, הייתה זמרת אופרה; פניה וגמן שלונסקי הלחינה את שירי הילדים "רד אלינו אווירון" ו"גן שלנו". בנה, יהלי וגמן, היה מגדולי הפסנתרנים בארץ, ששלונסקי העניק לו את שמו. אחות נוספת הייתה מניה שלונסקי. בילדותו גר שלונסקי בתקופה מסוימת בשכנות למשפחת שניאורסון (שאף היו קרובי משפחתו) והתיידד עם בן המשפחה מנחם מנדל שניאורסון, לימים הרבי מלובביץ'. שלונסקי שמר עמו על קשר והם נפגשו מספר פעמים בבגרותם. שלונסקי כתב באחד מממכתביו שאת ההשראה לחלק משיריו בספרו "משירי הפרוזדור הארוך" קיבל מפגישתו עם שניאורסון. לאחר שובו מארץ ישראל לרוסיה, בגיל 15 פגש שלונסקי באחת מחברותיה של אחותו פאניה, לוסיה לייקין שהייתה בת 17 והתאהב בה. אמו, ציפה, קיבלה אותה מיד ואהבה אותה כבת. ב-1921 עלו שניהם לארץ ישראל כזוג והצטרפו לגדוד העבודה בעין חרוד. אחרי כשנה החליטו לעזוב ועברו לתל אביב, שם התקבלה לוסיה כשחקנית בתיאטרון האהל. לוסייה לא שלטה בעברית ועל כן לא התחברה לשירה העברית ולבני חוגו של שלונסקי. היא הייתה דמות ססגונית בתל אביב וסבלה מאלכוהוליזם. ממוזער\|קברו של שלונסקי בחלקת הסופרים, בית העלמין קריית שאול, ליד זה של נתן אלתרמן. (גוש 3, אזור 2) באביב 1934 נוצר קשר אינטימי בין שלונסקי לבין מירה הורביץ, שהייתה אז נשואה ליעקב הורוביץ ואם לבת, דנה כוגן (כאשר שהה שלונסקי בפריז, הוא סיפר לאחותו, ורדינה שלונסקי, כי מירה התאהבה בו). מירה היא בתו של דוד לוין והשניים הכירו ביניהם מזה מספר שנים. בהמשך נפרדה מירה מבעלה. ממערכת היחסים של השניים לשלונסקי ולמירה נולדה ב-1936 הבת רות, במהלך סיבוב הופעות של מירה במזרח אירופה עם להקת תיאטרון. משפחתה של מירה לא ידעה על ההריון והלידה ושלונסקי נסע לבקר את השתיים בחשאי ברומניה באפריל 1937. לאחר שובה של מירה לארץ בסתיו 1937 עברו בני הזוג להתגורר ברחוב דיזנגוף 212. שלונסקי המשיך לחלוק את חייו עם שתי נשותיו. ב-1947 שלח את לוסייה למוסד גמילה בשווייץ ומימן את עלויות הטיפול בעצמו. לוסיה התאבדה ב-8 באוקטובר 1953, כאשר קפצה מחלון דירתה אל מותה. מירה נפטרה ב-1970. את המחזמר "עוץ לי גוץ לי" הקדיש לנכדתו, סיגל אשל. מיצירתו יצירתו של שלונסקי מתאפיינת בחדשנות רבה. השפה העברית הורחבה בעזרתה רבות, בייחוד לנוכח הדור הקודם ולסגנונו המליצי. רעננותו אומנם הניבה הרבה שעשועי לשון שיכולים להתפרש כחוסר רצינות אך עם זאת כתביו גדושים בהגות, רמיזות מקראיות ורבים אחרים. כך שלצד משפטים כ-"עטישה של מטה" (לתיאור נפיחה), הגה גם: "קַיִן אַיֶכָּה! קַיִן אַיֶכָּה! וְקַיִן מַחְרִישׁ." באמצע ימיו, בספרו "אבני בֹהו", המשורר בוחר להציב עצמו כמעט לבדו אל מול קצב התפתחותה המהיר של העיר. תחילה מנסה לקלוט ולתאר את הדברים כפי שהם ולאחר מכן להביע עליהם ביקורת: {{ציטוט\|תוכן=וְאֵיךְ בֵּין רְחוֹבוֹת בִּסְאֹן וּדְהֹר יָהִימוּ הָלַךְ סוּמָא עָנִי (קְלָלָה לוֹ אוֹ בְּרָכָה?) וְכֶלֶב-רֵעַ הוֹבִילוֹ בִּרְחִימוּ מִמִּדְרָכָה אֶל מִדְרָכָה.\|מקור= "עלבונות", אבני בֹהו- כְּרַכִּיאֵל.}} קובץ שיריו "אבני גוויל" כולל את יצירותיו כמשורר בוגר. "משירי הפרוזדור הארוך" הוא קובץ הרהורים על מהות החיים. שלונסקי היה גם משורר לילדים. מכתביו: "עלילות מיקי מהו", "אני וטלי בארץ הלמה". המחזה "עוץ לי גוץ לי", על גמד רשע, גיבור אגדה גרמנית (רוּמְפֶּלְשְׁטִילִצִכֶן), הפך לקלסיקה במחזאות הילדים. בגרסת שלונסקי, כל המונולוגים והדיאלוגים נאמרו בחרוזים, וכללו משחקי לשון מתוחכמים ומשלב גבוה של עברית. דוגמה אופיינית לקטע מהמחזה: שלונסקי ולוסיה, רעייתו, היו חברים לתקופה של כעשרה חודשים בגדוד העבודה ובקיבוץ עין חרוד, אך קובצי שיריו המתארים תקופה קצרה זו, ובפרט סדרת שירי "עמל", היוו ומהווים סמל של העלייה השלישית ותפיסת ההתיישבות החלוצית בעמק יזרעאל. שלונסקי כתב שירים רבים העוסקים בנושא השואה. אחד משיריו הידועים ביותר בתחום הוא "סופה", המבטא את תחושתו של שלונסקי על התגנבותה של השואה לחיים: תרגומיו בתרגום ניכרת הייחודיות של שלונסקי וכבר מהשורות הראשונות בולט הסגנון השלונסקאי. שלונסקי תרגם ממיטב הקלסיקה העולמית: שייקספיר, צ'כוב, פושקין (יבגני אוניגין), גוגול, רומן רולן ועוד. בתרגומו הייחודי ל"המלט" (שלעברית תרגמוהו עוד שישה מתרגמים נכון ל-2021) ניכרת גם ייחודיות לשונו. שלונסקי תרגם את שייקספיר מרוסית וצרפתית, שכן לא שלט בשפה האנגלית. כשהמלט פונה לאמו גרטרוד בבקשה שלא תשכב עם דודו קלאודיוס, רוצח אביו, נוקט שלונסקי בנוסח: . בתרגום אחר מופיע הנוסח: "אל תעלי על יצועי דודי." במקום אחר, כשפולוניוס מספר לו ששיחק בנעוריו את יוליוס קיסר שנרצח בידי ברוטוס בקפיטוליום משיב לו המלט: איכות תרגום הספר, "יבגני אוניגין", מוצגת בדבריה של המשוררת לאה גולדברג: על שיריו המוכרים של שלונסקי שהולחנו נמנים "בואי כלה" ("שיר שבת") שהלחין יאיר רוזנבלום עבור המופע "ג'אמבו", "יום אחרון" שהלחינו מאיר אריאל ושלום חנוך, "לילה בגלבוע" ("לא אורחת גמלים") שהלחין מרק לברי ו"בוקר טוב" שהלחין דובי זלצר עבור המחזה "עוץ לי גוץ לי". כמו כן מוכרים תרגומיו של שלונסקי לשירים "את חכי לי ואחזור", "תכול המטפחת", "שיר הפרטיזנים" ו"מקי סכינאי". כתביו המלך המודח: מבוא ומבחר שירים מפורשים, פירש מנחם בן, הוצאת המילים, (2016) מחזות שתרגם מֵחידושי שלונסקי מילים וביטויים בשימוש יום-יומי: איגרוף, איפור, התאפיין, התאקלם, אי-פעם, אהיל, אפסנאי, בוגדני, גיבוב, גלישה, דהוי, הדהים, הודלף, הימור, זהו-זה, חבוב, חדגוני, חיזור, חוקיות, כדורת, כותפת, כמו-כלום, כפכף, להטוט, ליטוף, מחזורי, מנוע, מעקב, מפגן, מרדף, מצוף, סבירות, סגרירי, סובלנות, עגורן, מה העניינים?, הפגיז, פיברק, פזילה, התפלמס, פזמונאי, פתחון-לב, צוֹפָר, צניחה, ציפור-נפש, קהילתי, הוקסם, קשוח, קשקוש, רֹאשן, רוב תודות, רגישות, נרכש, שבשבת, שוויוני, השוויץ, שקשוק, שרירותי, שתיין, תהליך, תורשתי, תאורה, תרשים, תשתית וכו'... הגה, עת שהתבסס על ביטויים לועזיים, את שתי האמרות: "על טעם ועל ריח אין להתווכח", "אותה הגברת בשינוי האדרת". מספר שנינויות לשון: נַעֲרָה יפה וּשְזופה: שְׁזִיפוֹנִית; "מָה נָאָה שְׁזִיפוֹנִית זוֹ בַּאֲרֶשֶׁת פָּנֶיהָ!" (שלונסקי, תרגום קולא, עמ' 95) אמבולנס: שגר־פֶּגֶר. אילוזיה- אמר בצחוק שפירושו בעברית: "אילו-זה-היה" פלירט: דרך־עגב. פרמיירה: הצגת בכורה. מי שהולך ורדיו־טרנזיסטור צמוד לאזנו: רדיוט. בגידת אשה לראשונה: קרן היסוד. בגידתה של אותה אשה, שהפכה לדרך־קבע: קרן קיימת. פרשנותו לגבי מהות בית הקפה "אררט", שבתל אביב הקטנה, שבו ישבו סופרים שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם: זהו נוטריקון של אני רוצה רק טה. להיטותם של אנשי ספרות לקבל פרסים, זכתה מפי שלונסקי לכינוי "פרסטיטוציה", על משקל המלה הלועזית "פרוסטיטוציה" (זְנות). למראה שתי נערות לא מוכרות, חטובות גזרה, שנכנסו לבית הקפה שם ישב עם ידידיו: "הרי החדשות ועיקרן תחילה". על חידון התנ"ך, שהוא אירוע שטחי, נשען על זכירה מכנית בלבד, ללא ניתוח המשמעות וכדומה: ואם אינני יודע את מספר הטלפון של רחב הזונה, אז מה? על מבקרי ספרות ואמנות שאין בפיהם אלא גינויים וקטרוגים: הללו מוציאים זרע לבטלה, שכן על הכל אומרים הם: זה רע, זה רע! חידושי לשון נוספים שהגה שלונסקי מובאים ב"מילון לחידושי שלונסקי" בעריכתו של יעקב כנעני, שיצא לאור בכמה מהדורות בהוצאת ספרית פועלים. לקריאה נוספת רשימת חוקרי הספרות החשובים והמבקרים המוכרים, שכתבו על יצירתו של אברהם שלונסקי, כוללת בין השאר את: רנה לפידוס, חמוטל בר יוסף, מאיה פרוכטמן, הלל ברזל, חגית הלפרין, מנחם רגב, לאה חובב, בועז ערפלי, גליה שגיב, זיוה שמיר, ראובן שהם, אברהם בנימין יפה, יוסף שה-לבן, אריה אהרוני, שלמה יניב, אוריאל אופק, אברהם הגורני-גרין, ישראל זמורה, שלום רוזנפלד, יעקב בהט, יצחק אבינרי, שלמה אבן-שושן, דן מירון, גבריאל צפרוני, עזריאל אוכמני, עוזי שביט, חנוך ברטוב, לאה גולדברג, גדעון קצנלסון, ברוך קורצווייל, יעקב רבינוביץ, בת שבע שריף, ז'ולייט חסין, חיה שחם, יוחאי אופנהיימר, גרשון שקד, רפי וייכרט, עמינדב דיקמן, ורבים נוספים. מבחר חיבורים: רני יגר, אברהם המאמין העברי, חולין ודתיות ביצירתו של אברהם שלונסקי, הוצאת כרמל, ירושלים, 2021 יריב בן אהרון, זמר, מסכת על השיר "זמר", עם פירוש "גיזת הטל", הוצאת "שחרות", תשס"ח 2007. אברהם שלונסקי, פרקי יומן, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים. מכתבים למשוררת צעירה - מכתבי אברהם שלונסקי לצילה שמיר, תל אביב: הוצאת משכל. יעקב כנעני, מילון חידושי שלונסקי, הביא לדפוס: אריה אהרוני, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים. חגית הלפרין, מעגבנייה עד סימפוניה - השירה הקלה של אברהם שלונסקי, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים. חגית הלפרין, המאסטרו, חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מרכז קיפ, 2011. א. ב. יפה, א. שלונסקי משורר וזמנו, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים. יוסף שה-לבן, א. שלונסקי, הנחיות לקריאה ולימוד, תל אביב: הוצאת אור עם. יונתן גורל, שירת א' שלונסקי: תדריך לתלמידי בתי-הספר ולנבחנים הניגשים לבחינות בגרות תל אביב, מהו"ת, 1980 (ספר לימוד על 12 שירים של שלונסקי). ארי אופנגנדן, ההעדר בשירתו ובהגותו של אברהם שלונסקי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2010. אילת נגב, אברהם שלונסקי: רק אחרי מותה כתב לה שירי אהבה, בתוך שיחות אינטימיות, תל אביב: משכל, 1995. גרסה דיגיטלית בפרויקט בן־יהודה ד"ר אברהם הגורני-גרין, לנושא השואה בשירתנו, עיון בשירי: אורי צבי גרינברג, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי, דוד פוגל, אבא קובנר, דוד רוקח, איתמר יעוז-קסט, אבנר טריינין, יעקב בסר, רבקה מרים, הוצאת עקד, 1970. נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939. חגית הלפרין, הבריחה מן הארמון המכושף: שלונסקי וסופרי דור תש"ח''', מרכז קיפ וצבעים הוצאה לאור, 2021 קישורים חיצוניים אתר המוקדש לאברהם שלונסקי וליצירתו כתבות, מאמרים ואנקדוטות על אברהם שלונסקי ועל יצירתו, מתוך בלוג "הספרנים", הספרייה הלאומית. אברהם שלונסקי, נדר אברהם שלונסקי נהג לבלות את ערביו בקפה המדורה יחד עם אמנים אחרים. ראו ב-ראיון בעיתון 77 עם פרופ' ששון סומך גיטה קליינמן, עיון בשיר סופה מאת אברהם שלונסקי שירי הזמר של שלונסקי בפונותיקה בירושלים אלי אשד, "הכישוף מארץ עוץ:" על המחזה "עוץ לי גוץ לי " מאת שלונסקי שניאור זלמן ברגר, המשורר שלמד עם הרבי בחדר, (על קשריו עם מנחם מנדל שניאורסון בילדותו), אתר חב"ד אינפו משה בסוק, דפי ראשית: אברהם שלונסקי, באתר פרויקט בן-יהודה שלונסקי: הומאז' - דיוקן רדיופוני, אביב 1993. הקלטת שמע מתוך אוסף אילנה צוקרמן באתר הספרייה הלאומית הערות שוליים קטגוריה:ישראלים ילידי האימפריה הרוסית קטגוריה:אנשי העלייה השלישית קטגוריה:זוכי פרס ישראל לספרות ושירה קטגוריה:זוכי פרס ישראל לשנת 1967 קטגוריה:זוכי פרס ביאליק לספרות יפה קטגוריה:זוכי פרס טשרניחובסקי קטגוריה:משוררים ישראלים קטגוריה:משוררים כותבי עברית קטגוריה:משוררי ילדים ישראלים קטגוריה:משוררי השואה קטגוריה:מחיי הלשון העברית קטגוריה:מחדשי מילים וביטויים בשפה העברית קטגוריה:מתרגמים לעברית קטגוריה:מתרגמים ישראלים קטגוריה:מחזאים ישראלים קטגוריה:עורכים ספרותיים ישראלים קטגוריה:חבורת יחדיו קטגוריה:משוררים ששיריהם הולחנו אברהם קטגוריה:בלשנים ולשונאים ישראלים קטגוריה:פזמונאים-מתרגמים עבריים קטגוריה:חברי האקדמיה ללשון העברית קטגוריה:אזרחי כבוד של תל אביב-יפו קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1900 קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1973	2024-09-08T13:25:58
1 ביוני	1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 213 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 81 לפנה"ס – הסתיימו הפרוסקריפציות של לוקיוס קורנליוס סולה ברפובליקה הרומית, שבמהלכם הורה על רציחתם של כ-4,700 איש ברומא וברחבי איטליה 193 – הקיסר הרומי דידיוס יוליאנוס נרצח 1195 – קרב שמכור בין הממלכה הגאורגית המאוחדת לבין אטבאגות אזרבייג'ן 1459 – בוועידה במנטובה (איטליה) מוחלט לחדש את מסעות הצלב נגד האימפריה העות'מאנית החל מה-26 בספטמבר; מאבקי כוחות בין מתיאש הוניאדי ופרידריך השלישי על השליטה באימפריה הרומית הקדושה מסכלים ניסיון זה 1485 – מתיאש הוניאדי כובש את וינה ועושה אותה לבירה שלו 1533 – אן בולין מוכתרת למלכת אנגליה 1641 – צרפת ופורטוגל חותמות על ברית אנטי ספרדית 1648 – החל מרד המלח. המון בני אדם מחו באלימות נגד עליית מחירי המלח, ביום שבו הצאר אלכסיי מיכאילוביץ' חזר למוסקבה 1657 – הקווייקרים הראשונים מגיעים לניו אמסטרדם (ניו יורק) 1670 – מלך אנגליה צ'ארלס השני ומלך צרפת לואי ה-14 חותמים על ברית חשאית נגד הולנד 1746 – חיילים צרפתיים מכניעים את העיר אנטוורפן 1792 – קנטקי היא המדינה ה-15 שמצטרפת לארצות הברית 1796 – טנסי היא המדינה ה-16 שמצטרפת לארצות הברית 1796 – אחרוני החיילים הבריטיים נסוגים מארצות הברית 1815 – נפוליאון בונפרטה נשבע אמונים לחוקת צרפת 1831 – ג'יימס קלארק רוס הוא האדם הראשון שמגיע לקוטב הצפוני המגנטי 1861 – ארצות הברית והקונפדרציה מפסיקות את החלפת דברי הדואר ביניהן 1880 – שירות הטלפון הראשון בתשלום בארצות הברית מותקן בניו הייבן, קונקטיקט 1900 – הצבא הבריטי כובש את פרטוריה בדרום אפריקה 1919 – רפובליקת ריינלנד נוסדת בוויסבאדן 1925 – העיתון "דבר" רואה אור לראשונה 1927 – גשר השלום בין ארצות הברית לקנדה נפתח 1932 – פרנץ פון פאפן מתמנה לקנצלר הרייך של גרמניה 1941 – מלחמת העולם השנייה: גרמניה ורומניה פולשות לבסרביה 1941 – מלחמת העולם השנייה: גרמניה משלימה את כיבוש כרתים 1941 – הפרהוד – פרעות ביהודי בגדד. 179 יהודים נרצחו 1943 – תחילת חיסול גטו לבוב 1948 – האצ"ל והממשלה הזמנית חותמים על הסכם לפירוקו של הארגון ושילוב לוחמיו בצה"ל 1948 – מלחמת העצמאות: פריצת דרך בורמה 1949 – הממשלה הבריטית מעניקה לקירנאיקה (מזרח לוב) עצמאות 1958 – שארל דה גול נבחר לראש ממשלת צרפת 1962 – נקבע מותו של אדולף אייכמן, שהוצא להורג בתלייה בכלא רמלה (ב-31 במאי בשעה 23:58), וגופתו נשרפת 1964 – קניה הופכת לרפובליקה בהנהגת הנשיא הראשון ג'ומו קניאטה 1966 – נחנך אגף הנוער במוזיאון ישראל 1966 – 2400 איש משתתפים בכנס הבית הלבן בנושא זכויות האזרח 1966 – שיגור מטרת המפגש וההתקרבות אנגנה של משימת ג'מיני 9A 1967 – הביטלס מוציאים את אלבומם "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" 1967 – לוי אשכול מקים ממשלת ליכוד לאומי עם משה דיין כשר הביטחון 1969 – איסור על פרסומות לטבק בטלוויזיה וברדיו בקנדה 1970 – שיגור סויוז 9, משימה מאוישת שבדקה שהות ארוכה בחלל - כמעט 18 יום - שהייתה לשיא באותה תקופה 1972 – משטרת מערב גרמניה עוצרת את מנהיג "סיעת הצבא האדום" אנדריאס באדר 1973 – 8 מדינות החברות בארגון אופ"ק מעלות את מחיר הנפט ב-11.9 אחוז 1977 – איי הבתולה הבריטיים מאמצת חוקה 1978 – ו מסיימות בתיקו 0 – 0 במשחק הפתיחה של מונדיאל 1978 1979 – תשעים שנות שלטון לבן ברודזיה באות לקיצן. המדינה שינתה את שמה לזימבבואה 1980 – רשת החדשות CNN מתחילה לשדר 1987 – ראש ממשלת לבנון, רשיד כראמי, נהרג בהתפוצצות מטען חבלה במסוקו 1990 – מדד דאו ג'ונס מגיע לשיא של 2,900.97 נקודות 1993 – נשיא גואטמלה חורחה סראנו מודח על ידי הצבא 1997 – הוגו באנזר זוכה בבחירות לנשיאות בבוליביה 1998 – מוקם הבנק המרכזי האירופי 2001 – 21 הרוגים בפיגוע בדולפינריום בתל אביב 2001 – דיפנדרה, יורש העצר הנפאלי רוצח את הוריו, המלך בירנדרה והמלכה אישוואריה, וכמה מבני משפחתו ומתאבד 2007 – איסור על עישון במקומות ציבוריים בבריטניה 2009 – ג'נרל מוטורס מודיעה על פשיטת רגל, פשיטת הרגל הרביעית בגודלה בארצות הברית 2009 – טיסה 447 של אייר פראנס, התרסקה אל האוקיינוס האטלנטי, 228 הרוגים 2011 – נחיתת משימת מעבורת החלל אנדוור STS-134, משימתה האחרונה של המעבורת, אשר הביאה גם את גלאי AMS02, והExPRESS Logistics Carrier לתחנת החלל הבינלאומית לאחר שהות בחלל של 15 יום ו-17 שעות 2015 – אמינה גוריב ממונית לנשיאה הראשונה של מאוריציוס 2016 – בשווייץ נשלמת הקמת מנהרת גוטהארד, הארוכה בעולם (57 ק"מ) 2017 – נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מודיע על פרישת ארצות הברית מהסכם האקלים של פריז נולדו 1265 – דנטה אליגיירי, משורר ופילוסוף פלורנטיני (נפטר ב-1321) 1780 – קרל פון קלאוזביץ, גנרל והוגה צבאי (נפטר ב-1831) 1796 – ניקולס לאונרד סאדי קרנו, מתמטיקאי (נפטר ב-1832) 1801 – בריגהאם יאנג, מייסד הכנסייה המורמונית (נפטר ב-1877) 1804 – מיכאיל גלינקה, מלחין רוסי (נפטר ב-1857) 1850 – שמסדין סמי פרשרי, סופר אלבני (נפטר ב-1904) 1895 – תדיאוש בור קומורובסקי, איש צבא פולני, מפקד הארמייה קריובה (נפטר ב-1966) 1898 – מולי פיקון, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה יהודייה-אמריקאית, ופזמונאית פורה ביידיש (נפטרה ב-1992) 1909 – יחזקאל קוטשר, בלשן ישראלי (נפטר ב-1971) 1920 – עמוס ירקוני, בדואי ישראלי, מלוחמי צה"ל (נפטר ב-1991) 1920 – דוד סמויילוב, משורר ומתרגם סובייטי (נפטר ב-1990) 1923 – אלפרד שטיינהרדט, מפיק סרטים, במאי, צלם ועורך ישראלי (נפטר ב-2012) 1926 – מרילין מונרו, שחקנית קולנוע (נפטרה ב-1962) 1926 – יעקב נמרודי, איש מודיעין, אלוף-משנה בצה"ל ואיש עסקים ישראלי (נפטר ב-2023) 1933 – רות ארנון, ביוכימאית, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה 1934 – פאט בון, זמר אמריקאי, שחקן קולנוע, סופר ופרשן פוליטי שמרני 1935 – נורמן פוסטר, אדריכל בריטי 1937 – קולין מקאלוג, סופרת אוסטרלית, ידועה בשל ספרה ציפורים מתות בסתר (נפטרה ב-2015) 1937 – מורגן פרימן, שחקן קולנוע 1937 – ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל ורבה של תל אביב-יפו 1939 – יעקב תורן, מנהל ישראלי, שעמד בראש חברות ביטחוניות וכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון (נפטר ב-2006) 1940 – רנה אוברז'ונואה, שחקן טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון אמריקאי (נפטר ב-2019) 1944 – אליהו עופר, כדורגלן ישראלי (נפטר ב-2022) 1946 – עמנואל ברמן, פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי 1947 – אלכס גולדפרב, חבר הכנסת מטעם צומת ויעוד 1947 – רון ווד, גיטריסט ובסיסט להקת הרולינג סטונז 1948 – אתי לבני, חברת הכנסת מטעם שינוי 1950 – טום רובינסון, זמר 1951 – מלאכי חזקיה, מבכירי קרייני החדשות בתחנת הרדיו "קול ישראל" 1958 – נמברין אנחבאיאר, נשיא מונגוליה 1960 – אמנון כהן, חבר הכנסת מטעם ש"ס 1961 – יבגני פריגוז'ין, איש עסקים רוסי ומייסד ומנהיג קבוצת וגנר (נפטר ב-2023) 1963 – ארקדי דוכין, מוזיקאי ישראלי, סולן להקת החברים של נטאשה 1966 – אבל באלבו, כדורגלן ארגנטינאי 1969 – יסמין קדר, קומיקאית, זמרת ושחקנית ישראלית 1970 – נתי אדלר, יוצר ובמאי של קולנוע תיעודי ועלילתי 1971 – גלעד צוקרמן, בלשן ישראלי, מחייה שפות, פרופסור לבלשנות ושפות בסיכון 1973 – היידי קלום, דוגמנית גרמניה-אמריקאית 1974 – אלאניס מוריסט, זמרת 1977 – אולה שור-סלקטר, שחקנית תיאטרון וזמרת ישראלית 1977 – שרה ויין קליס, שחקנית אמריקאית ממוצא יהודי 1979 – מרקוס פרסון, מפתח משחקי מחשב שוודי, ממציא המשחק "מיינקראפט" 1981 – איימי שומר, קומיקאית ושחקנית אמריקאית 1982 – ז'וסטין הנין, טניסאית בלגית 1993 – לני כהן, שחקנית, מדבבת ויוטיוברית ישראלית 1996 – טום הולנד, שחקן קולנוע ותיאטרון ורקדן אנגלי 1999 – טכנובלייד, יוטיובר אמריקאי ואושיית רשת (נפטר ב-2022) נפטרו 193 – דידיוס יוליאנוס, קיסר רומא (נולד ב-133) 1868 – ג'יימס ביוקנן, הנשיא ה-15 של ארצות הברית (נולד ב-1791) 1912 – יעקב גוגבשווילי, איש חינוך, סופר ילדים ועיתונאי; מייסד הפדגוגיה המדעית של גאורגיה (נולד ב-1840) 1921 – יעקב לידסקי, מוכר ספרים ומו"ל יהודי מוורשה (נולד ב-1868) 1943 – לסלי הווארד, שחקן קולנוע בריטי (נולד ב-1893) 1946 – יון אנטונסקו, שליט רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה (נולד ב-1882) 1952 – ג'ון דיואי, פילוסוף, פסיכולוג ואיש חינוך אמריקאי (נולד ב-1859) 1968 – הלן קלר, סופרת אמריקאית (נולדה ב-1880) 1987 – רשיד כראמי, מדינאי לבנוני (נולד ב-1921) 2003 – מרג'ורי פינליי, זמרת סופרן אמריקאית (נולדה ב-1928) 2008 – יוסף (טומי) לפיד, סופר, עיתונאי, ופוליטיקאי ישראלי, היה שר המשפטים (נולד ב-1931) 2008 – איב סן לורן, מעצב אופנה צרפתי, מקים מותג האופנה הקרוי על שמו (נולד ב-1936) 2010 – לואיז בורז'ואה, פסלת אמריקאית ילידת צרפת (נולדה ב-1911) 2013 – אליעזר ז'ורבין, פרסומאי ישראלי (נולד ב-1924) 2014 – ולנטין מנקין, שייט סובייטי-יהודי (נולד ב-1938) 2015 – עמוס שוב, שחקן ומדבב ישראלי, מנחה בערוץ הילדים (נולד ב-1967) 2017 – טנקרד דורסט, שחקן, סופר, תסריטאי ומחזאי גרמני (נולד ב-1925) 2019 – חוסה אנטוניו רייס, כדורגלן ספרדי (נולד ב-1983) 2020 – משה דניאל, כדורסלן ומאמן ישראלי (נולד ב-1930) 2021 – ראובן אשכנזי, ראש ענף המודיעין של חיל הים במלחמת ששת הימים (נולד ב-1927) 2021 – הנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה (נולד ב-1943) 2022 – אנדרה גלן-הרשקוביצ'י, חסידת אומות העולם בלגית (נולדה ב-1921) חגים ואירועים החלים ביום זה האימפריה הרומית – פסטיבל לכבוד הנימפה קרנה יום הילד הבינלאומי קישורים חיצוניים הערות שוליים ו א קטגוריה:יוני	2024-08-01T01:19:17
קוריאה	קוֹרֵיאָה היא ארץ השוכנת בחצי האי קוריאה שבצפון מזרח אסיה, המחולקת מאז מלחמת העולם השנייה לשתי ישויות מדיניות נפרדות: צפונית ודרומית. עד שנת 1910 הייתה כולה מדינה אחת בעלת היסטוריה ותרבות עתיקת יומין, שגבלה בסין בצפון וברוסיה בצפון מזרח. אחרי שסופחה ליפן בשנים 1910–1945, בסוף מלחמת העולם השנייה (1945) חולקה קוריאה לשתי מדינות: הרפובליקה של קוריאה (קוריאה הדרומית) והרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (קוריאה הצפונית). קוריאה הדרומית קמה על השטח שנכבש ב-1945 על ידי כוחות ארצות הברית והפכה ב-1948 למדינה עצמאית שנטתה לכיוון העולם המערבי והמשטר בה, בהתחלה רודני, התפתח עם השנים לדמוקרטיה ליברלית קפיטליסטית ואילו קוריאה הצפונית, קמה על השטח שנכבש ב-1945 על ידי ברית המועצות והפכה למדינה בעלת משטר קומוניסטי. אוכלוסיית חצי האי הומוגנית מבחינה אתנית, ומורכבת מהעם הקוריאני. דגל האיחוד (ראו להלן) מייצג בדרך כלל את קוריאה באירועי ספורט בין-לאומיים, אך אינו הדגל הרשמי של אף אחת מן המדינות. סקירה כללית עדויות פלאוליתיות וארכאולוגיות מראות כי בני אדם חיו בקוריאה לפני 30,000 עד 40,000 שנה (יש אף טענות לשרידים בני חצי מיליון שנה, מה שאומר כי ההומו ארקטוס חי שם). ברוב האלף האחרון הייתה קוריאה מדינה אחת, שהתפתחה בה תרבות הומוגנית ומיוחדת. בקוריאה חי עם נפרד בעל שפה נפרדת. בטקסטים סיניים עתיקים, קוריאה קרויה "קומסו קנגסן", שפירושו "הנהר וההרים רקומים במשי". הסינים חשבו כי הקוריאנים מייצרים את המשי הטוב ביותר בעולם. במאות ה-8 וה-9 היו רשתות סחר בדרך היבשה והים בין קוריאה וערב. קוריאנים השתמשו בקוביות דפוס עשויות עץ כבר בשנת 751. הטכניקה של הדפסת ספרים על ידי דפוס מתכת נייד הומצא בקוריאה כבר ב-1232 (אם כי דפוסי חמר הומצאו על ידי פי שנג כ-200 שנה קודם לכן בסין, זמן רב לפני שיוהאן גוטנברג פיתח את שיטת הדפוס שלו באירופה). בתקופת , תעשיית המשי התרחבה וקרמיקה העשויה על ידי זיגוג כחול-ירוק נעשתה לתעשייה ייחודית לקוריאנים. בתקופת שושלת ג'וֹסון היה גידול תרבותי מהיר, ובקוריאה התפתחה תרבות נבדלת משושלת מינג הסינית. בתקופה זו גם הייתה התקדמות באמנויות והיצירה המסורתיות, כמו קרמיקה עם זיגוג לבן, משי טוב יותר ונייר טוב יותר, מניפות ובגדים מרהיבים, וההשלמה של האלפבית הקוריאני ההנגול. בזמן זה הומצאו והשתמשו בספינות הראשונות שצופו בשריון ברזל. קוריאה כיום מחולקת לקוריאה הדרומית (ROK) ולקוריאה הצפונית (DPRK). חלוקה זו אירעה לאחר תבוסתה של האימפריה היפנית ב-1945, ונתקבעה לאחר מלחמת קוריאה ב-1953. קוריאה הצפונית מנסה שלא להיות תלויה במדינות אחרות, אך היא קיבלה סיוע רב מברית המועצות וסין בעבר, וכיום משתמשת בנשק הגרעיני שכנראה יש ברשותה כדי להשיג עסקאות אנרגיה עם מדינות אחרות. בשל השלטון הקומוניסטי הקשוח נותרה המדינה לא מפותחת ברובה, ותנאי רעב ומחסור שכיחים בה. לעומת זאת קוריאה הדרומית, שמדיניותה היא של כלכלה מכוונת-יצוא, היא המדינה בעלת הכלכלה ה-11 בגודלה בעולם. עם זאת, שתי המדינות הקוריאניות מצהירות כי איחוד עתידי (כלומר, השבה של מדינת קוריאה המקורית) הוא מטרה שלהן. אם כי קוריאה אינה מדינה אחת כיום מבחינה פוליטית, היא עדיין קיימת בתודעה של הקוריאנים כמרחב אתנו-תרבותי החיוני לזהות הלאומית הקוריאנית. היסטוריה קיימות עדויות ארכאולוגיות ופלאוליטיות כי בני אדם חיו בארץ הקרויה כיום קוריאה לפני כ-70,000 שנה. תרבות תקופת הברונזה, שהחלה בערך במאה ה-12 לפנה"ס, זירזה את יצירת המדינות הראשונות. בתקופה כלשהי נוסדה קוֹ-ג'וֹסון (שפירושו הג'וסון המוקדם, ובאופן מילולי – "ארץ שלוות הבוקר") החשובה ובעלת העוצמה הרבה ביותר מבין המדינות המוקדמות הללו, ויסודה חשוב מאוד מבחינה סמלית ונושא ערך סנטימנטלי רב לקוריאנים המודרניים. לפי המיתולוגיה, כל הקוריאנים הם בני מייסד המדינה הזו (ה"דַנְגּוּן", שם שלאחר מכן נעשה לשמו של מלך קו-ג'וסון) ומצאצאיהם של האלים. קו-ג'וסון נכבשה על ידי שושלת האן הסינית ב-108 לפנה"ס. קו ג'וסון התפרקה ונעשתה לבּוּיָה הצפונית, ולאחר מכן לקוגוריו במאה הראשונה. ההאן הקימו בטריטוריות שכבשו נקודות שליטה צבאיות, מכיוון שהם נלחמו על טריטוריות אלה עם מדינת יאן הסינית. הכיבוש הסיני המשיך עד שקוגוריו השמידה את ללנג (בדרום מנצ'וריה) שנשלטה על ידי סין, ב-313. במקום קו-ג'וסון, קמו כוחות אזוריים חדשים. מאלה, שלושה נעשו לדומיננטיים, שלוש הממלכות של קוריאה היו קוגוריו בצפון, פקצ'ה בדרום-מערב, ושִׁילָּה בדרום-מזרח. הקונפדרציה של גָּאיָה פרחה בדרום עד שהיא סופחה בידי שילה ב-562. קוֹ-ג'וֹסוֹן מסמכים קוריאנים היסטוריים טוענים כי קו-ג'וסון (הנקראת גם דַּנְגּוּן ג'וסון) עלתה לשלטון במאה ה-24 לפנה"ס, לאחר שמדינת באי-דאל התפרקה. אולם מחקרים מודרניים מציעים כי הייסוד של קו-ג'וסון היה הרבה יותר מאוחר. האוכלוסייה של קו-ג'וסון קרויה "קשתים מזרחיים" בטקסטים היסטוריים סיניים עתיקים. קו-ג'וסון התמשכה מחצי האי הקוריאני לחלקים ממנצ'וריה, האזור המזרחי של סין, ולאזורים מצפון לנהר הצהוב (היאנג-צה). מדינת קו-ג'וסון התקיימה במשך 2096 שנה, לפי הרישומים הקוריאנים. קו-ג'וסון הקימה שלושה אזורי שליטה (סאמהאן – שלושת ההאנים) מדרום לחצי האי הקוריאני – ג'ין האן, מא-האן, ובייאון-האן. מאוחר יותר הם נעשו ליסוד לשושלות הפקצ'ה והשילה. לאוכלוסייה בחצי האי הקוריאני היה קשר עם סין במאה ה-9 לפנה"ס, כאשר שושלת ג'ואו ניצחה את שושלת שאנג והנתינים של ממלכה זו ברחו לאזור הנשלט על ידי הקו-ג'וסון. הקשתים המזרחיים בקו-ג'וסון נתקלו באנשי הג'ואו החוץ המערבי של הים הצהוב. אולם, רק ב-109 לפנה"ס, כאשר קיסר ההאן וו-די שלח כוח פולש מסיבי לקו-ג'וסון ההגירה השתנתה באופן משמעותי. מעתה, הקוריאנים היגרו באופן מאסיבי יותר אל מחוץ לאזור המוצא שלהם, ותרבותם השפיעה כל האוכלוסיות הסובבות. בתקופת הברזל, הקו-ג'וסון כבר התמוטטו, וארבעה מחוזות שליטה סיניים הוקמו בדרום מנצ'וריה ובחלק הצפוני של חצי האי הקוריאני. אך זמן קצר לאחר הייסוד של ארבעת אזורי השליטה, התקפות חזקות מהקוריאנים גרמו להשמדת נקודת השליטה ללנג בדרום מנצ'וריה (313 לפנה"ס). תקופת שלוש הממלכות לאחר תקופת קו-ג'וסון הגיעה תקופת שלוש הממלכות (המאה הראשונה לפנה"ס – 688). לשלוש הממלכות – שִילָּה, קוגריו ופקצ'ה – היה רקע לשוני ואתני דומה, אך הן התחרו זו בזו על כוח ושטח. כאשר מחוזות קטנים נפלו או התאחדו עם שלוש הממלכות הגדולות האלה, החל להתקיים ארגון מדינתי מורכב על פי מבנים היררכיים קונפוציאנים ובודהיסטים. קוגוריו נעשתה במהירות לממלכה הדומיננטית ביותר, אך היא הייתה במלחמה מתמדת עם שושלות סווי וטאנג הסיניות. הקיסר יאנג-די מסוי, עם מיליון חיילים, פלש לקוגוריו, אך ב-612 גנרל אולצ'י מונדוק הביס את הסינים. באחד הקרבות בין קוגוריו לסווי ארבו הקוריאנים לסינים בנהר סאלסו, וטבחו בהם קשות. לאחר הקרב נותרו בחיים רק 2,700 חיילים סינים מתוך 300,000 שיצאו אליו. נפילתה של שושלת סווי בסין הייתה, בין השאר, בשל תבוסה זו לקוגוריו. לאחר מכן עלתה שושלת טאנג לשלטון בסין, והקיסר טאי דזונג משושלת זו ביקש לנקום בקוגוריו בשלוש פלישות כושלות ב-644, 648 ו-655. אז פנה קיסר טאנג לעזרת ממלכת שילה. הדומיננטיות של קוגוריו באזור זה הכריחה את הכוחות החלשים יותר ליצור בריתות. שילה הייתה הפחות מתקדמת מבין שלוש הממלכות, אך היה לה צבא חזק. עם עלייתו של מעמד לוחמים, שאימץ אלמנטים צבאיים רבים מהטאנג, הפכה שילה ליריב קשה. ביחד עם שושלת טאנג הסינית, ידה של שילה הייתה על העליונה והיא ניצחה את שאר הממלכות. בתחילה סיפחה שילה את גאיה, ולאחר מכן כבשה את פקצ'ה, ודחפה אותם דרומה לאי שכן. לבסוף, נפלה קוגוריו, ואז התנערה שילה מבעלי בריתה – הטאנג – ופנתה נגדם. מאז שלטה שילה (שההיסטוריונים קוראים לה מתקופה זו "ממלכת שילה המאוחדת") ברוב חצי האי הקוריאני. האזורים הצפוניים, וכן חלקים ממנצ'וריה, והמחוז הימי של רוסיה של ימינו נכללו במדינה החדשה – בַּאלְהֵה – שקמה בטריטוריות הישנות של קוגוריו וראתה עצמה כיורשתה. שושלות בַּאלְהֵה ושִׁילָה שילה (57 לפנה"ס – 935 לספירה) הביאה לתקופה ארוכה ושלווה, שבה הרצון ללימוד גדל. אִי-דּוּ, שיטת כתיבה של מילים קוריאניות בעזרת סימניות סיניות, שימשה את המלומדים מהאצילות הגבוהה בשילה, ונקראה "צִ'ין-גְּל". הצורך הגובר למלומדים הביא לגיוס מלומדים, ולפיכך הונהגו בחינות ב-778 כדי למיינם. בודהיזם החל לייסד את כת הסאון החדשה (שהונהגה גם ביפן וידועה במערב בשם היפני שלה, זן) באזורים ההררים המרוחקים. אל האצילות המנוצחת של קוגריו ופקצ'ה התייחסו בהגינות. לאחר נפילתה של קוגוריו, הגנרל דאה ג'ואיונג הוביל קבוצה מאנשיו לאזור ג'ילין במנצ'וריה. הגנרל ייסד את מדינת בַּאלְהֵה (בוהאי בסינית) והשתלט על הטריטוריה הצפונית שאבדה לקוגוריו. בסופו של דבר הטריטוריה של בַּאלְהֵה התרחבה מנהרות הסונגרי והאמור בצפון מנצ'וריה ועד למחוזות הצפוניים של קוריאה המודרנית. במאה ה-10 בַּאלְהֵה נכבשה בידי החיטאנים, ושילה התפרקה בעקבות מאבקים בין שליטים מקומיים. ממלכת החלה להשתלט, והחליפה את שילה ככח השולט בקוריאה בשנים 918–935. רוב חברי המעמד השולט הבלהיי, שהיו ברובם קוריאנים, עברו דרומה והצטרפו לשושלת גוריו החדשה. בעוד שרוב שטח המנצ'ורי של טריטוריית באלהה אבד, האזור שמדרום לגבול אמנוק (יאלו) – דומאן (טומן) הושב. שושלת קוריאו בתקופת קוריאו (918–1392) נחקקו חוקים, והונהגה מערכת שירות אזרחי. הבודהיזם פרח והתפשט בכל חצי האי. קוריאו, שחששה מהשתלטות על כוחה, הנהיגה מדיניות שמנעה לימוד של אמנויות לחימה, וכך ירד קרנו של מעמד הלוחמים. המדיניות של הממשלה הייתה לשים דגש רב יותר על מלומדים מאשר על לוחמים. הטריטוריה המנצ'ורית של בַּאלְהֵה כעת נקראה לְיָאוֹ על ידי החיטאנים שתקפו את האזור ב-983, 985, 989 ו-993, והמשיכו להטריד את קוריאו. אולם, ב-993 הגנרל סו-הוי, שהגיע למבוי סתום במאבקו עם צבא הליאו, החל במשא ומתן עם הגנרל שְֹיָאוֹ מליאו, על מנת לסיים את הסכסוך. אולם החיטאנים התקיפו שוב ב-1010, והמצב הסתבך עוד יותר כאשר הג'ורצ'נים גם הם החלו לפלוש לקוריאו בגבול המנצ'ורי. שיטת הדפסה עם דפוס נייד ממתכת פותחה והדפיסו בה כותרים רבים בכמויות קטנות באמצע המאה ה-12. ב-1145, המלך אינג'ונג (1112–1146) הורה למלומד קונפוציאני, קים פו-שיק, לחבר את הסמגוק סאגי (ההיסטוריה של שלוש הממלכות). המאבק התגבר בין הפקידים האזרחיים והצבאיים, כאשר היחס של המשטר לצבא הורע. ב-1170, הפקידים הצבאיים התמרדו כנגד האזרחיים. דבר זה הוסיף לחוסר האהדה של הקוריאו למעמד הלוחמים. ב-1238 המונגולים פלשו לגוריו והרסו את הממלכה, כאשר ההתנגדות להם נמשכה שלושים שנה. בסופו של דבר, הקוריאו נכנעו, והמונגולים התערבו בפוליטיקה של קוריאו ב-100 שנה הבאות. ב-1340, האימפריה המונגולית הדרדרה בשל מאבקי פנים, והמלך קונגמין היה חופשי לבסוף ליישם רפורמה בממשלת קוריאו. למלך היו בעיות שונות שהיה עליו לטפל בהן, כולל הסרת האריסטוקרטים הפרו-מונגולים והפקידים הצבאיים, שאלת אחזקת הקרקע ויישוב המחלוקות בין המלומדים הקונפוציאנים לבודהיסטים. בעיה נוספת הייתה שודדים יפניים, שכבר היוו צבא מאורגן למחצה, שפלשו לעומק הארץ ולמדו את הטכנולוגיה המקומית. בערך בזמן זה הגנרל יי-סיאונג-גייה קנה שם לעצמו כשהצליח להביס את השודדים בכמה קרבות. ממלכת קוריאו התקיימה עד 1392. שושלת ג'וֹסוֹן ב-1392 הפיל גנרל בצבא קוריאו, יי-סיאונג-גייה, את המלך של קוריאו בהפיכה צבאית וייסד שושלת חדשה, הג'וסון. השם ג'וסון נבחר בידי הקיסר הסיני הונגוו, מעשה שמראה כי יי-סיאונג-גייה עשה יד אחת עם ממשלת מינג. השושלת העבירה את הבירה להנגסיאונג (כיום סיאול), ואימצה את הקונפוציאניזם כאידאולוגיית המדינה. אלפאבית הנגול נוצר בידי המלך סג'ונג ב-1443. בסוף המאה ה-16 יפן פלשה לקוריאה בשני ניסיונות כושלים שנודעו יחד כמלחמת שבע השנים. טויוטומי הידיושי, השוגון הראשון של יפן, פלש לקוריאה פעמיים בין 1592 ו-1598, כשמטרתו לכבוש את סין. אף על פי שהוא נוצח בידי צבאות וציי המינג והג'וסון, המלחמה הביאה הרס וסבל רב לקוריאה והחלישה את שושלת מינג. דבר זה אפשר למנצ'ו לפלוש לסין ולבסוף להכריח את קוריאה ב-1627 להכיר בלגיטימיות של ממשלת המנצ'ו. קוריאה הוכרזה כמדינה וואסלית לאימפריית שושלת צ'ינג ב-1632. באמצע ובסוף המאה ה-19, חוסר הרצון של הג'וסון לפתוח את המדינה לסחר חוץ הדביק להם את הכינוי, "הממלכה המתבודדת". אולם הג'וסון לא יכלו להשאיר את המעצמות הזרות מחוץ למדינה לאורך זמן, ותוך זמן מה כמה מעצמות התחרו ביניהם על השפעה בקוריאה. באותה תקופה הדת השלטת במדינה הייתה קונפוציאניזם. הנצרות נרדפה ואלפי נוצרים הוצאו להורג. במהלך המאה ה-20 מאות מהם לרבות אנדרו קים טאה-גון הוכרזו כקדושים. לסין הייתה ההשפעה הרבה ביותר בשל הקרבה גאוגרפית שלה. אך ב-1895 נרצחה המלכה מין מג'וסון, הקיסרית האחרונה של קוריאה, בידי קבוצת יפנים שכנראה היו תחת פיקודו של השגריר היפני לקוריאה, מיורה גורו. בריק השלטוני שנוצר, היפנים הכריחו את קוריאה להסכים להסכמי סחר, כשהם בעמדת כוח לאחר מלחמת סין–יפן הראשונה (1894–1895). ב-1897, הג'וסון נקרא מחדש בשם דֶּה-הַאן גֵּ'גוּק (האימפריה הקוריאנית הגדולה). לאחר מכן באה תקופה של השפעה רוסית, עד שיפן ניצחה את האימפריה הרוסית במלחמת רוסיה–יפן (1904–1905). קוריאה נעשתה לפרוטקטורט של יפן ב-1905. הכיבוש היפני ב-22 באוגוסט 1910 המדינה סופחה בידי יפן ונשלטה בידי מושל קוריאה. השלטון היפני נמשך עד לכניעת האימפריה היפנית ב-1945 בסוף מלחמת העולם השנייה. הכיבוש של היפנים מוכתר על ידי היסטוריונים רבים כתקופה של הפרות בוטות וברוטליות של זכויות האדם בקוריאה, אך יש גם היסטוריונים בעלי עמדה אפולוגטית כלפי הכיבוש. עד היום נושא זה עדיין פתוח ונידון בין ממשלות יפן וקוריאה. הרגש האנטי-יפני עדיין חזק בקוריאה, ובאסיה בכלל, כתוצאה מהכיבוש והאכזריות היפניים. חלוקה קוריאה נחלקה לשני אזורי כיבוש מ-8 בספטמבר 1945, כשארצות הברית שולטת בחלק הדרומי של חצי האי וברית המועצות שולטת בחלק שמצפון לקו הרוחב 38. חלוקה זו הייתה אמורה להיות זמנית, כאשר המטרה הייתה לאחד מחדש את קוריאה ולהשיבה לשלטון עצמי. אולם התקוות לקוריאה עצמאית ומאוחדת התפוגגו במהרה כשהפוליטיקה של המלחמה הקרה וההתנגדות הפנימית לתוכנית הנאמנות של המעצמות לקוריאה הביאו ב-13 באוגוסט 1948 להקמה של שתי ממשלות נפרדות בדרום ובצפון, עם מערכות פוליטיות, כלכליות וחברתיות נפרדות ומנוגדות זו לזו. ביוני 1950 פרצה בין שתי הקוריאות מלחמה, המכונה מלחמת קוריאה. היא נמשכה שלוש שנים והסתיימה בהפסקת אש ללא ניצחון לאף צד. החלוקה בין הדרום והצפון התקבעה, ובין שתי המדינות מפריד האזור המפורז הקוריאני. איחוד מחדש שמאל\|ממוזער\|250px\|דגל האיחוד הקוראני, מייצג את קוריאה כמדינה אחת עם השנים התקיימו דיונים ושיחות הדדיות בין קוריאה הצפונית לדרומית, אולם רובם לא עסקו בנושא איחוד קוריאה, ולא הייתה התקדמות רבה בנושא זה. קוריאה הצפונית אינה מעוניינת בהתקדמות משמעותית בנושא, כיוון שראשי השלטון שלה אינם רוצים בתהליך שבו יאבדו את כוחם. אולם, רעיון האיחוד עדיין שולט בתודעת העם הקוריאני. בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף 2018 שהתקיימו בפיונגצ'אנג שבקוריאה הדרומית עלו משלחות הספורטאים של שתי הקוריאות כמשלחת אחת תחת הדגל המאוחד. הדבר גרר תגובות עזות והפגנות ברחובות קוריאה הדרומית. תרבות העם הקוריאני משתמש בצבעים עזים במסיבות, וייתכן כי הדבר הוא פרי השפעות מונגוליות. מקובל לראות גוונים עזים של ורוד, צהוב וירוק על חפצים וחומרים שמסמלים מוטיבים קוריאניים מסורתיים. צבעי הבסיס אדום, ירוק, כחול, צהוב ולבן מופיעים בכל יצוג של הדתות העממיות. קשרים משפחתיים חשובים מאוד, אך גם קשרים עסקיים. קידה הייתה נהוגה בעבר בין הקוריאנים כאשר הם נפגשו, אך כיום היא בדרך כלל נשמרת רק לאירועים מיוחדים. הערכים הקוריאניים מגיעים ממספר גדול של השפעות, הכוללות קונפוציאניזם, נאו-קונפוציאניזם, פולחן אבות, בודהיזם, שמאניזם, וכן נצרות ותרבות אוטוריטית. אם כי יש שרואים את קוריאה כחברה קונפוציאנית, הגדרה זו היא הפשטת יתר של התרבות, ולא ניתן להגדיר אותה כך כפי שלא ניתן להגדיר כך את יפן או סין. אחת המנות הבולטות במטבח הקוריאני שנהוג להגיש כתוספת לרוב הארוחות היא קימצ'י. הקימצ'י מיוצר בתהליך מיוחד שבו משמרים את הירקות על ידי תסיסה, תהליך שפותח לפני הקירור החשמלי. במטבח הקוריאני נעשה שימוש רב בשום ובפלפלי צ'ילי, ולכן הבישול הקוריאני נחשב חריף. באופן מסורתי המטבח הקוריאני כלל בעבר גם מאכלים מבשר כלב (למשל בושינטנג). החל משנות ה-80 מאכלים מסוג זה אסורים בקוריאה הדרומית. אחד הז'אנרים המוזיקליים הנפוצים בקוריאה שהפכו גם למוכר מאוד ברחבי העולם, הוא ז'אנר הפופ הקוריאני הקרוי K-pop (קיי-פופ) כלומר Korean Pop. ז'אנר זה מאופיין בשירי פופ שמבוצעים על ידי זמרים בודדים, ברובם המוחלט צעירים ואופנתיים, ובעיקר על ידי להקות בנים או להקות בנות פופולריים. הז'אנר מאופיין גם בקליפים עם כוריאוגרפיית ריקוד מורכבת, תלבושות מושקעות וצילום ייחודי. הדת העממית הייחודית של קוריאה היא שמאניזם – אמונה בקשר בין האנשים לבין רוחות המתים ואלים שונים. המתווך בין הישויות הוא השמאן (בקוריאנית – מודאנג) ובקוריאה אלו בדרך כלל נשים. כיום מעריכים שיש בקוריאה הדרומית כ־100 אלף שמאניות פעילות. השמאניות (נקראות גם מנשין – רבבת אלים) מבצעות טקסים הנקראים קוט ובהם הן מזמינות את האלים לתוך גופן, בעודן במצב תודעה של טראנס. הן רוקדות, שרות, משעשעות ומאכילות את האלים ונשמות המתים, ואז שולחות אותן בחזרה לעולמן, בבקשה שלא יפריעו עוד לבני האדם. במהלך הטקס הן מנבאות את העתיד, מגלות מה הסיבה לבעיות אישיות ומשפחתיות שונות, ומציעות דרכי פעולה מומלצות לפתרון הבעיות. כל זאת הן עושות בשם הישויות העל טבעיות שהן מגלמות. ישנן רוחות המבקשות להשתעשע בתצוגות אומץ, ולמענן הן רוקדות על סכינים חדים, דוקרות עצמן (אך אינן נפצעות) מבצעות תרגילי שיווי משקל שונים, מעשנות חופן סיגריות יחדיו ואז הופכות כיוונן כשהצד הדולק בתוך חלל הפה, וממשיכות לעשנן כך, ועוד. השמאניות נחשבות לבנות מעמד נחות בקוריאה בשל מגען המתמיד עם רוחות ובשל העובדה שהן נשים המופיעות מול גברים ונשים בצורה שאינה נחשבת ראויה לאישה צנועה וביתית. עם זאת, לאחרונה הממשלה הדרום קוריאנית החלה בתוכנית שימור נכסי תרבות ולצורך כך מינתה מספר שמאניות כאוצרות אנושיים המשמרים את התרבות המסורתית. דמוגרפיה חצי האי הקוריאני מאוכלס כמעט רק על ידי קוריאנים אתנים, אם כי יש מיעוט לא משמעותי של סינים (כ-20,000) בקוריאה הדרומית, וישנן קהילות קטנות של סינים ויפנים בצפון קוריאה. האוכלוסייה של שתי הקוריאות יחד היא כ-71,000,000 איש. גאוגרפיה קוריאה נמצאת בחצי האי הקוריאני בצפון-מזרח אסיה. היא גובלת בסין בנהר יאלו/אמנוק בצפון ובים הצהוב ממערב. הים המזרחי (הים היפני) מפריד בינה ליפן במזרח. לקוריאה יש גם גבול קצר עם רוסיה לאורך נהר הטומן/דומאן. איים חשובים הם צ'ג'ו, אולונגדו ודוקדו. ראו גם שלוש הממלכות של קוריאה היסטוריה של קוריאה הדרומית היסטוריה של קוריאה הצפונית קוריאנית קיי-פופ לקריאה נוספת אלון לבקוביץ, קוריאה: היסטוריה ופוליטיקה; עריכה: אביעד קליינברג, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, ההוצאה לאור תשס"ג 2003. אילן בכר, קוריאה הדרומית: לגלות עולם חדש; הוצאת מעריב 2012. קישורים חיצוניים קוריאה לפני המאה ה-20 חדשות מקוריאה אלי אשד, קוריאה לנצח: על קוריאה והתרבות העברית איציק יונה, "הקוריאנים" – המדריך לאנשים ועסקים בקוריאה פורטל קוריאה בשפה העברית עבור אוהבי קוריאה בישראל היסטוריה ותרבות בקוריאה המודרנית פודקאסט עם 14 פרקים מבוסס על תוכנית של רשת א' ״סיפור שמתחיל בענק״ – פרק על ההיסטוריה של חצי האי הקוריאני בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי, "כאן" הערות שוליים * קטגוריה:ערכים שבהם תבנית אתר רשמי אינה מתאימה להוספה אוטומטית קטגוריה:אסיה: חצאי איים קטגוריה:מדינות שהתפרקו ב-1948	2024-08-16T11:34:47
2 ביוני	2 ביוני הוא היום ה-153 בשנה (154 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 212 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 455 – הוונדלים כובשים את רומא ובוזזים את העיר במשך שבועיים 1861 – וילהלם הראשון הופך למלך פרוסיה 1864 – סיום מלחמת הקווקז 1865 – מלחמת האזרחים האמריקנית מסתיימת עם כניעת כוחותיו של הגנרל אדמונד קירבי סמית' בגלווסטון, טקסס 1896 – גוליילמו מרקוני רושם פטנט על רדיו 1925 – נפתח "בית הנכות הלאומי בצלאל" בירושלים בהנהלתם של בוריס שץ ומרדכי נרקיס 1946 – במשאל עם באיטליה מחליטים האיטלקים להפוך את המדינה ממונרכיה לרפובליקה. לאחר פרסום תוצאות המשאל יוצא המלך, אומברטו השני מסבויה, לגלות 1948 – מלחמת העצמאות: נפתח מבצע פלשת 1948 – פושעי המלחמה הנאצים שנידונו למוות במשפט הרופאים מוצאים להורג 1953 – המלכה אליזבת השנייה מוכתרת בבריטניה. זהו טקס ההכתרה הראשון המשודר בטלוויזיה 1964 – הקמת אש"ף 1965 – מלחמת וייטנאם: כוחות אוסטרלים ראשונים מגיעים לדרום וייטנאם 1967 – מחאות בברלין המערבית נגד בואו של השאה האיראני הופכות לקרבות רחוב, בהן נהרג הסטודנט בנו אונסורג על ידי שוטר. מותו מוביל להקמת ארגון הטרור "תנועת 2 ביוני" 1967 – במסגרת תוכנית סרוויור האמריקאית, סרוויור 1 מבצעת נחיתה רכה והמוצלחת ב"אוקיינוס הסערות", הנחיתה הרכה האמריקאית הראשונה על הירח 1979 – האפיפיור יוחנן פאולוס השני מגיע לביקור במולדתו פולין. זהו הביקור הראשון של אפיפיור במדינה קומוניסטית 1980 – ההתנקשות בראשי הערים הפלסטינים בשכם, רמאללה ואל-בירה - הפעולה הראשונה של המחתרת היהודית 1983 – במסגרת תוכנית ונרה הסובייטית שיגור ונרה 15 לחקר נוגה 1997 – טימותי מקוויי מורשע ב-15 מעשי רצח ובקשירת קשר על חלקו בפיצוץ הבניין הפדרלי באוקלהומה סיטי שבאוקלהומה 1998 – שיגור משימת מעבורת החלל דיסקברי STS-91, משימת המעבורות העשירית והאחרונה במסגרת תוכנית מיר ומעבורות החלל 1999 – שידור הפרק האחרון של מסע בין כוכבים: חלל עמוק 9 בארצות הברית 1999 – שידורי טלוויזיה ראשונים בבהוטן 2003 – משגר סויוז משגר את מארס אקספרס, גשושית של סוכנות החלל האירופית לחקר מאדים שהכילה גם את הנחתת ביגל 2 2021 – נערכות הבחירות ה-17 לנשיאות ישראל נולדו 1740 – המרקיז דה סאד, סופר צרפתי (נפטר ב-1814) 1840 – תומאס הרדי, סופר ומשורר בריטי (נפטר ב-1928) 1857 – אדוארד אלגר, מלחין בריטי (נפטר ב-1934) 1889 – אריק יאן הנוסן, קוסם וחוזה עתידות אוסטרי יהודי (נרצח ב-1933) 1904 – ג'וני וייסמילר, אלוף אולימפי בשחייה ושחקן קולנוע אמריקאי (נפטר ב-1984) 1904 – פרנטישק פלניצ'קה, כדורגלן צ'כי (נפטר ב-1996) 1913 – ברברה פים, סופרת בריטית (נפטרה ב-1980) 1920 – מרסל רייך-רניצקי, פובליציסט ומבקר ספרות גרמני ממוצא יהודי (נפטר ב-2013) 1923 – לויד שפלי, כלכלן ומתמטיקאי אמריקאי (נפטר ב-2016) 1923 – ישראל אברהם פורטוגל, האדמו"ר השני מחסידות סקולען (נפטר ב-2019) 1926 – ראול הילברג, היסטוריון אמריקאי ממוצא יהודי-אוסטרי (נפטר ב-2007) 1926 – תמר פלג שריק, עורכת דין ופעילה ישראלית למען זכויות פלסטינים (נפטרה ב-2024) 1929 – טובה אילן, אשת חינוך ישראלית וחברת הכנסת מטעם סיעת העבודה-מימד-עם אחד בשלהי הכנסת ה-16 (נפטרה ב-2019) 1930 – צ'ארלס קונראד הבן, אסטרונאוט אמריקני אשר טס בתוכנית ג'מיני, בתוכנית אפולו ובסקיילאב, האדם השלישי ללכת על הירח (נפטר ב-1999) 1931 – משה חן, סופר, עורך ועיתונאי (נפטר ב-2024) 1933 – משה חריף, פוליטיקאי ישראלי (נפטר ב-1982) 1934 – ג'וני הרדי, כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי (נפטר ב-2017) 1935 – קרול שילדס, סופרת קנדית ילידת ארצות הברית (נפטרה ב-2003) 1937 – סאלי קלרמן, שחקנית קולנוע וזמרת אמריקאית (נפטרה ב-2022) 1937 – רוזלין היגינס, שופטת בריטית שכיהנה כנשיאת בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג 1941 – צ'ארלי ווטס, מתופף אנגלי, שנודע בעיקר כחבר בלהקת הרוק הרולינג סטונז (נפטר ב-2021) 1941 – סטייסי קיץ', שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי 1943 – פרד לזין, פרופסור למדעי המדינה וחבר במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון 1946 – פיטר סאטקליף, רוצח סדרתי (נפטר ב-2020) 1946 – נחום שחף, פיזיקאי ועיתונאי 1948 – רוני בר-און, חבר הכנסת ושר מטעם הליכוד וקדימה 1949 – אבי יקיר, שחקן, מדבב ובובנאי ישראלי 1953 – גדעון לוי, עיתונאי ופובליציסט ישראלי 1955 – דיינה קארווי, שחקן קולנוע וקומיקאי אמריקאי 1956 – אפי אושעיה, חבר הכנסת וסגן יו"ר הכנסת מטעם העבודה-מימד 1961 – מיכל חזון, סופרת ותמלילנית ישראלית 1972 – ונטוורת' מילר, שחקן אמריקאי 1977 – איי ג'יי סטיילס, מתאבק ב-WWE 1978 – יוני גרא, יוצר ובמאי טלוויזיה ישראלי 1978 – אי סו-יון, ביוכימאית ואסטרונאוטית, הקוריאנית הראשונה בחלל 1988 – סרחיו אגוארו, כדורגלן ארגנטינאי 1989 – פרדי אדו, אמריקאי יליד גאנה, הכדורגלן המקצועני הצעיר בהיסטוריה 1980 – אבי וומבאק, כדורגלנית אמריקאית 1985 – דנה מיינרט, שחקנית ישראלית 1991 – תם גל, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי נפטרו 1701 – מדלן דה סקודרי, סופרת צרפתייה (נולדה ב-1607) 1882 – ג'וזפה גריבלדי, מנהיג התנועה לאיחוד איטליה (נולד ב-1807) 1939 – א. ת. זונלייטנר, סופר גרמני (נולד ב-1869) 1941 – לו גריג, שחקן כדור-בסיס (נולד ב-1903) 1954 – לידיה וולסטרם, היסטוריונית, סופרת ופמיניסטית שוודית (נולדה ב-1869) 1970 – ברוס מקלארן, נהג מרוצים ניו זילנדי. (נולד ב-1937) 1988 – ראג' קאפור, שחקן קולנוע ובמאי הודי (נולד ב-1924) 1991 – פיטר פריי, במאי קולנוע ובמאי תיאטרון יהודי ישראלי-קנדי (נולד ב-1914) 1996 – יואב פלג, ניצב במשטרת ישראל והממונה על משרד המשטרה (נולד ב-1902) 1996 – עמוס טברסקי, פסיכולוג ואחד מחלוצי המחקר בתחום ההטיות הקוגניטיביות (נולד ב-1937) 1999 – טובה פירון, שחקנית וזמרת בתקופת היישוב (נולדה ב-1911) 2004 – שמואל מסטצ'קין, אדריכל ישראלי (נולד ב-1908) 2008 – בו דידלי, יוצר, גיטריסט וזמר אמריקאי (נולד ב-1928) 2009 – דייוויד אדינגס, סופר פנטזיה אמריקאי (נולד ב-1931) 2013 – רעיה בלטמן, סופרת ילדים ונוער ישראלית (נולדה ב-1927) 2014 – אלכסנדר שולגין, כימאי אמריקאי (נולד ב-1925) 2015 – אירווין רוז, ביולוג יהודי-אמריקאי (נולד ב-1926) 2016 – קורי ברוקן, זמרת הולנדית, זוכת אירוויזיון 1957 כנציגת הולנד (נולדה ב-1932) 2017 – ג'פרי טייט, מנצח אנגלי (נולד ב-1943) 2018 – פול בויר, ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה (נולד ב-1918) 2018 – ערה לפיד, עורכת סרטים ומרצה לקולנוע (נולדה ב-1948) 2020 – וס אנסלד, כדורסלן אמריקאי (נולד ב-1946) 2022 – אורי זוהר, בדרן, במאי קולנוע ושחקן ישראלי שחזר בתשובה (נולד ב-1935) 2022 – עמינדב דיקמן, מתרגם וחוקר ספרות ישראלי (נולד ב-1958) 2023 – מנשה לב-רן, מנהל מוזיקלי ומנצח תזמורת ישראלי (נולד ב-1946) 2024 – דוד לוי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, חתן פרס ישראל על מפעל חיים (נולד ב-1937) 2024 – עוזי גלר, שחמטאי ישראלי (נולד ב-1931) חגים ואירועים החלים ביום זה הכנסייה היוונית אורתודוקסית – יום מותו של ניספורוס הקדוש איטליה – Festa della Repubblica – חגיגת הרפובליקה 1 ביוני – 3 ביוני יוני לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ו ב קטגוריה:יוני	2024-07-16T13:26:55
4 ביוני	4 ביוני הוא היום ה-155 בשנה (156 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 210 ימים. ביום זה יש החוגגים את ה-35 במאי. אירועים היסטוריים ביום זה 780 לפנה"ס – ליקוי החמה המתועד הראשון נצפה בסין 1391 – גזירות קנ"א: פרעות ביהודי סביליה 1783 – האחים מונגולפייה מדגימים את הכדור הפורח 1878 – האימפריה העות'מאנית מוותרת על קפריסין לטובת בריטניה 1887 – נוסד מכון פסטר 1913 – אמילי דייוויסון, סופרג'יסטית, משליכה עצמה לפני סוסו של המלך בדרבי של אפסום ונרמסת. היא מתה מפצעיה לאחר כמה ימים 1917 – פרס פוליצר מחולק לראשונה 1919 – הקונגרס האמריקאי מאשר את התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית, המבטיח את זכות הבחירה לנשים 1920 – חוזה טריאנון לחלוקת שטחי אוסטרו-הונגריה נחתם בצרפת 1936 – לאון בלום הופך לראש ממשלת צרפת 1938 – הנאצית ו מסיימות בתיקו 1 – 1 במשחק הפתיחה של מונדיאל 1938 1940 – מלחמת העולם השנייה: מסתיים מבצע דינמו לפינוים הימי של כ-340,000 חיילים בריטים וצרפתים מדנקרק הנצורה שבצפון צרפת, אל חופי בריטניה 1940 – מלחמת העולם השנייה: הצבא הגרמני נכנס לפריז 1942 – מלחמת העולם השנייה: מתחיל קרב מידוויי 1948 – מלחמת העצמאות: קרב ימי ראשון בהשתתפות חיל הים 1960 – הרציחות באגם בודום: 2 בנות ובן נרצחים ובן נוסף נפצע באירוע מסתורי שעד היום זהות הרוצח אינה ברורה 1966 – השיגור הראשון של משגר אריאן 5 האירופאי, שנכשל להביא למסלול את לוויני CLUSTER 1970 – טונגה זוכה לעצמאות מבריטניה 1972 – בית המשפט מזכה את אנג'לה דייוויס מהאשמות ברצח, קשירת קשר פלילי, וחטיפה 1979 – הפיכה צבאית בגאנה 1980 – "פרהויזיה" מאת דב אור-נר 1986 – ג'ונתן פולארד מודה בבית המשפט שריגל עבור מדינת ישראל 1989 – תנועת סולידריות מנצחת בבחירות החופשיות הראשונות בפולין של אחרי מלחמת העולם השנייה 1989 – כוחות צבא סינים מפזרים באלימות רבה את המשתתפים במחאות בכיכר טיין-אן-מן בבייג'ינג לאחר 7 שבועות של הפגנות 2010 – השיגור הראשון של משגר פאלקון 9, שנשא מדמה מסה של החללית דרגון 2017 – נוסד מרכז הרפואי אסותא באשדוד נולדו 470 לפנה"ס – סוקרטס, פילוסוף יווני (נפטר ב-399 לפנה"ס) 1489 – אנטואן, דוכס לורן, מונרך צרפתי (נפטר ב-1544) 1738 – ג'ורג' השלישי, מלך בריטניה (נפטר ב-1820) 1809 – קולומבוס דלאנו, חבר בית הנבחרים ומזכיר הפנים של ארצות הברית (נפטר ב-1896) 1833 – גרנט ג'וזף וולסלי, קצין מעוטר ומפקד הצבא הבריטי (נפטר ב-1913) 1867 – קארל גוסטף אמיל מנרהיים, גנרל ונשיא פינלנד (נפטר ב-1951) 1877 – היינריך אוטו וילנד, כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה (נפטר ב-1957) 1899 – יעקב חזן, פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת, ממייסדי השומר הצעיר ומפ"ם (נפטר ב-1992) 1907 – רוזלינד ראסל, זמרת אמריקאית (נפטרה ב-1976) 1923 – זלמן שלו, קצין קשר ראשי בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, מייסד חברת אלישרא (נפטר ב-2009) 1927 – ג'פרי פאלמר, שחקן אנגלי (נפטר ב-2020) 1928 – רות וסטהיימר, סקסולוגית (נפטרה ב-2024) 1929 – קרולוס פפוליאס, פוליטיקאי יווני, נשיא יוון בין השנים 2005–2015 (נפטר ב-2021) 1933 – משה ספקטור, פוליטיקאי שכיהן כראש המועצה המקומית היחיד של מכבים-רעות וכראש העיר השני של מודיעין-מכבים-רעות (נפטר ב-2023) 1936 – ברוס דרן, שחקן קולנוע ותיאטרון אמריקאי 1937 – מורטימר צוקרמן, איש עסקים אמריקאי 1941 – אקטרינה יוסיפובה, מחנכת, עיתונאית ומשוררת בולגרית (נפטרה ב-2022) 1941 – ארז ביטון, משורר ישראלי וחתן פרס ישראל לספרות ושירה 1944 – מישל פיליפס, זמרת ושחקנית, חברת להקת The Mamas & the Papas 1946 – מיכאל ורשביאק, שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה 1947 – דוד מילשטיין, כימאי ישראלי, פרופסור מחקר במכון ויצמן למדע בתחום הכימיה והפיזיקה, חתן פרס ישראל לשנת ה'תשע"ב 1947 – הלל שוקן, אדריכל ישראלי 1951 – מלאני פיליפס, עיתונאית, סופרת, ומחזאית יהודיה בריטית 1956 – איל חלפון, במאי ותסריטאי ישראלי 1965 – מיק דוהאן, אלוף מרוצי אופנועי גרנד פרי 1966 – צ'צ'יליה ברטולי, זמרת אופרה איטלקייה 1971 – ז'וזף קבילה, נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו 1971 – גלעד חן, שחיין ישראלי 1974 – שי אברמסון, החזן הראשי לצה"ל מאז שנת 2008 1975 – אנג'לינה ג'ולי, שחקנית קולנוע 1976 – אלכסיי נבלני, עורך דין רוסי ופעיל פוליטי (נפטר ב-2024) 1979 – חי דוידוב, שחקן, מחזאי, תסריטאי, במאי תיאטרון ויוצר טלוויזיה ישראלי 1980 – ניקה, זמרת פופ ודאנס ישראלית 1985 – לוקאס פודולסקי, כדורגלן גרמני 1985 – בר רפאלי, דוגמנית ישראלית 1985 – יובל שרף, שחקנית ישראלית 1987 – סיון לוי, שחקנית, במאית ומוזיקאית ישראלית 1991 – לורנצו אינסינייה, כדורגלן איטלקי 2004 – מקנזי זיגלר, רקדנית דוגמנית שחקנית וזמרת אמריקאית נפטרו 1094 – סנצ'ו הראשון מלך אראגון (נולד ב-1042) 1798 – ג'קומו קזנובה, מאהב (נולד ב-1725) 1937 – הלמוט הירש, מתנגד למשטר הנאצי (נולד ב-1916) 1941 – וילהלם השני, קיסר גרמניה האחרון (נולד ב-1859) 1942 – ריינהרד היידריך, מנהיג נאצי (נולד ב-1904) 1951 – סרגיי קוסביצקי, מנצח יליד רוסיה (נולד ב-1874) 1973 – רנה מוריס פרשה, מתמטיקאי צרפתי (נולד ב-1878) 1993 – יונה אפרת, אלוף בצה"ל וחבר ועדת כהן (נולד ב-1926) 2009 – אריק הוגארד, מתרגם וסופר ילדים אמריקאי (נולד ב-1923) 2010 – ג'ון וודן, כדורסלן ומאמן כדורסל אמריקאי (נולד ב-1910) 2011 – בטי טיילור, שחקנית, זמרת ורקדנית אמריקאית (נולדה ב-1919) 2011 – לורנס איגלברגר, דיפלומט אמריקני ומזכיר המדינה של ארצות הברית (נולד ב-1930) 2012 – אדוארד חיל, זמר בריטון רוסי (נולד ב-1934) 2018 – שמריהו נאבל, מאמן שחייה, כדורסל וכדורעף ישראלי (נולד ב-1919) 2019 – נחמה ריבלין, רעיית נשיא המדינה העשירי, ראובן ריבלין (נולדה ב-1945) 2021 – ריכרד ארנסט, כימאי שווייצרי, חתן פרס נובל לכימיה (נולד ב-1933) 2022 – ג'ורג' מולדובה, סופר, עיתונאי ומחזאי הונגרי-יהודי (נולד ב-1934) 2022 – אייזק ברגר, מרים משקולות יהודי-אמריקאי (נולד ב-1936) 2024 – מתילדה כהן-סראנו, סופרת, חוקרת ומשוררת ישראלית (נולדה ב-1939) חגים ואירועים החלים ביום זה טונגה – יום העצמאות יום לציון 35 במאי, על ידי חוגים אנרכיסטים ראו גם הקו הירוק – המכונה לעיתים קרובות "גבולות ה-4 ביוני" 3 ביוני – 5 ביוני יוני לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ו ד קטגוריה:יוני	2024-07-13T15:36:56
אשר דורנד	אשר בראון דורנד (באנגלית: Asher Brown Durand; 21 באוגוסט 1796 – 17 בספטמבר 1886) היה צייר, אבי ציור הנוף האמריקאי. ביוגרפיה האמן החשוב ביותר באסכולת נהר הדסון ומייצגו של הזרם היותר נטורליסטי באסכולה זו. דורנד למד את אומנות התחריט ואולי משום כך, אפשר למצוא ביצירותיו הבחנה דקה ביותר בפרטים. ציורו, הקרבה שברוח, מייצג לרוב את האסכולה אליה השתייך. דורנד נולד בשנת 1796 בג'פרסון ויליג', כיום , ניו ג'רזי. הוא היה השמיני בין 11 אחים. בריאותו הרופפת פטרה אותו מעבודה בחווה המשפחתית. במקום זאת היה מסייע לאביו שהיה שען וצורף. בעקבות זאת יצא בשנת 1812 להתחנך אצל אמן התחריט, פטר מאווריק, ובשנת 1817 נכנס לשותפות מלאה עמו והחל לעבוד בסניף הניו יורקי של החברה שבסיסה היה בניוארק. השותפות נסתיימה בשנת 1820 בעקבות סכסוך על עבודת תחריט שהכין דורנד. משהושלמה זו בשנת 1823, זכה דורנד למוניטין כאחד מאמני התחריט המעולים בזמנו. ממוזער\|שמאל\|200px\|נוף פסטורלי (1861) כחבר בקהילה האמנותית של ניו יורק, סייע דורנד לייסוד אגודת הציירים של ניו יורק בשנת 1825, אשר מאוחר יותר הייתה לחלק מן ה שדורנד שימש כנשיאה בין השנים 1845 עד 1861. כמו כן, סייע בייסוד המועדון לרישום בשנת 1829. בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה ה-19, החלה התעניינותו הגוברת להעתיק את עבודותיו מתחריט לציור שמן ושמו נעשה קשור בציור דיוקנאות. בתמיכתו ובעידודו של מיטיבו , החליט דורנד לפרוש בשנת 1835 מעבודות התחריט. בשנת 1837 הצטרף יחד עם ידידו תומאס קול למשלחת שיצאה לסיורי רישום בחיק הטבע ובעקבות כך, התגבשה החלטתו להתמקד בציורי נוף. עם מותו של תומאס קול, הוכר דורנד כראש חבורת ציירי הנוף האמריקאיים. בשנת 1869 פרש מחייו המקצועיים ובשנת 1886 נפטר באחוזת המשפחה במייפלווד. קישורים חיצוניים קטגוריה:ציירים אמריקאים קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1796 קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1886	2024-05-31T14:00:11
9 ביוני	9 ביוני הוא היום ה-160 בשנה (161 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 205 ימים. אירועים היסטוריים ביום זה 68 – נירון, קיסר האימפריה הרומית, מתאבד לאחר שהודח על ידי הסנאט 721 – קרב טולוז: כוחותיו של אודו הגדול, דוכס אקיטן, מביסים מתקפת צבא מוסלמי בראשותו של א-סמע בן מאלכ אל-ח'ולאני, מושל אל-אנדלוס. נרבון שנכבשה על ידי המוסלמים, עם זאת, לא משוחררת. הקרב מהווה הקדמה להצלחותיו של קרל מרטל בקרב טור (732) 1534 – ז'אק קרטייה הוא האירופאי הראשון שמגיע לנהר סנט לורנס 1798 – נפוליאון כובש את מלטה 1815 – עם סיומו של קונגרס וינה מתקבלות החלטות מהותיות בנוגע לאירופה שלאחר תקופת נפוליאון: צרפת חוזרת לממדיה המקוריים, הולנד מתאחדת, שווייץ נשארת נייטרלית ואף מוכרזת התנגדות לסחר עבדים 1934 – הופעתו הראשונה של דונלד דאק בקולנוע 1935 – הסכם הו-אומזו: סין תחת שלטון הקואמינטנג מכירה בכיבוש היפני של צפון סין 1942 – מלחמת העולם השנייה: הצבא האמריקאי בפיליפינים נכנע ליפנים 1944 – מלחמת העולם השנייה: ברית המועצות פולשת לקרליה המזרחית ולחלקים נוספים של קרליה, שנכבשו על ידי הפינים בשנת 1941 1944 – השואה: יהודי קורפו נאסרים ומגורשים מהאי 1944 – השואה: חיסול גטו קולוז'וואר 1946 – פומיפון אדוניאדט עולה לכס המלוכה בתאילנד 1967 – מלחמת ששת הימים: תחילת הלחימה ברמת הגולן 1982 – מחוזות מורסיה ולה ריוחה בספרד מקבלים מעמד אוטונומי 1982 – מבצע שלום הגליל: במבצע ערצב 19 משמיד חיל האוויר הישראלי, ללא אבדות, את מערך טילי הקרקע-אוויר הסורי בלבנון ומפיל 80 מטוסים סורים 1997 – תקופת החכירה של הבריטים על הונג קונג מסתיימת. המושבה עוברת לשלטון סין 1999 – מלחמת קוסובו: הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה וכוחות נאט"ו חותמים על הסכם שלום 2006 – מנצחת את בתוצאה 4 – 2 במשחק הפתיחה של מונדיאל 2006 2010 – מאות אנשים נהרגו במהלך מהומות אתניות בקירגיזסטן בין הקירגיזים לאוזבקים 2014 – ארגון דאעש ("המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט") משתלט על העיר מוסול בצפון עיראק נולדו ממוזער\|120px\|אליזבת גארט אנדרסון 1672 – פטר הגדול, הצאר של האימפריה הרוסית (נפטר ב-1725) 1836 – אליזבת גארט אנדרסון, רופאה ופעילה פמיניסטית בריטית (נפטרה ב-1917) 1843 – ברטה פון זוטנר, סופרת, עיתונאית ופציפיסטית אוסטרית, האישה הראשונה לה הוענק פרס נובל לשלום (נפטרה ב-1914) 1877 – טיטה רופו, זמר בריטון איטלקי (נפטר ב-1953) 1885 – ג'ון אדנזור ליטלווד, מתמטיקאי בריטי (נפטר ב-1977) 1891 – קול פורטר, מלחין ומשורר (נפטר ב-1964) ממוזער\|120px\|בני גנץ 1916 – רוברט מקנמארה, שר ההגנה של ארצות הברית בזמן מלחמת וייטנאם, ונשיא הבנק העולמי (נפטר ב-2009) 1917 – אריק הובסבאום, היסטוריון מרקסיסטי יהודי-בריטי וסופר (נפטר ב-2012) 1924 – טוני בריטון, שחקן אנגלי (נפטר ב-2019) 1927 – ג'ורג' ניי, פוליטיקאי אמריקאי מאוקלהומה, איש המפלגה הדמוקרטית 1928 – משה ליסק, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לשנת תשנ"ב (נפטר ב-2018) 1928 – ג'קי מייסון, קומיקאי יהודי-אמריקאי (נפטר ב-2021) 1929 – רות סגל, שחקנית, מחזאית וסופרת ישראלית (נפטרה ב-2021) 1930 – דוד פרלוב, במאי קולנוע ישראלי (נפטר ב-2003) 1930 – ברברה, זמרת צרפתיה (נפטרה ב-1997) 1930 – ז'ורדי פוז'ול, פוליטיקאי מספרד ממוזער\|120px\|עוזי חיטמן 1932 – אלברט כהן, שחקן תיאטרון, במאי, מדבב וזמר ישראלי 1933 – דון יאנג, פוליטיקאי אמריקאי (נפטר ב-2022) 1937 – אבי פזנר, איש ציבור, דיפלומט ודובר ישראלי 1938 – צ'ארלס וואורינן, מלחין אמריקאי, זוכה פרס פוליצר (נפטר ב-2020) 1938 – תנגיז קיטובאני, פוליטיקאי גאורגי ומנהיג צבאי (נפטר ב-2023) 1939 – חוה ניסימוב, סופרת ומשוררת ישראלית 1941 – ג'ון לורד, מוזיקאי בריטי, מלהקת דיפ פרפל (נפטר ב-2012) ממוזער\|120px\|ברטה פון זוטנר, 1906 1942 – גאולה נוני, שחקנית וזמרת ישראלית (נפטרה ב-2014) 1951 – ג'יימס ניוטון הווארד, מלחין פסקולים אמריקני 1952 – עוזי חיטמן, מוזיקאי ישראלי (נפטר ב-2004) 1953 – משה נסטלבאום, איש טלוויזיה ורדיו ישראלי 1956 – פטרישה קורנוול, סופרת אמריקאית 1959 – בני גנץ, הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל 1961 – מייקל ג'יי פוקס, שחקן קולנוע 1962 – יובל בנאי, מוזיקאי וסולן להקת משינה 1963 – ג'וני דפ, שחקן קולנוע אמריקאי 1963 – אייל שטיגמן, שחיין ישראלי 1963 – אתי אלבוים, עיתונאית, עורכת וסופרת ישראלית (נפטרה ב-2024) 1964 – ויימן טיסדייל, כדורסלן מקצועני ששיחק ב-NBA ובסיסט סמות' ג'אז (נפטר ב-2009) 1966 – איתן לוי, כדורגלן ישראלי 1967 – רוגל אלפר, עיתונאי ומבקר טלוויזיה, סופר ומוזיקאי ישראלי 1969 – צבי שרייבר, יזם היי-טק ישראלי־בריטי 1970 – רותי בורנשטיין, שחקנית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון ישראלית 1971 – נינה קוטלר, שחקנית תיאטרון וטלוויזיה ישראלית 1977 – פרדראג סטויאקוביץ', כדורסלן סרבי בליגת ה-NBA 1978 – מת'יו בלאמי, מוזיקאי בריטי וסולן להקת מיוז 1978 – מירוסלב קלוזה, כדורגלן גרמני 1981 – נטלי פורטמן, שחקנית אמריקאית ממוצא ישראלי 1981 – אניה גוסטומלסקי, שחיינית ישראלית 1983 – דוריה למפל, עיתונאית ואשת טלוויזיה 1984 – וסלי סניידר, כדורגלן הולנדי 1987 – איזי, ראפר ישראלי 1987 – עמיחי חסון, משורר, במאי ויוצר קולנוע וטלוויזיה ישראלי 1990 – קרן זיבנר, שחיינית ישראלית 1994 – רום שמיר, מנצח תזמורת צה"ל 1997 – מוחמד עוואד, כדורגלן במכבי חיפה נפטרו ממוזער\|120px\|ויקטוריה וודהול 68 – נירון, קיסר רומא (נולד ב-37) 597 – קולומבה (ידוע גם כקולומסיל הקדוש), הפטרון של אירלנד ושל המיסיונריות הנוצרית (נולד ב-521) 1348 – אמברוג'יו לורנצטי, צייר איטלקי (נולד ב-1290 בקירוב) 1870 – צ'ארלס דיקנס, סופר, עיתונאי ושחקן תיאטרון אנגלי (נולד ב-1812) 1923 – אלכסנדר סטמבוליסקי, ראש ממשלת בולגריה ה-30 (נולד ב-1879) 1926 – סנפורד דול, נשיא הרפובליקה של הוואי (נולד ב-1844) 1927 – ויקטוריה וודהול, סופרג'יסטית, יזמית ופוליטיקאית אמריקאית, האישה הראשונה לרוץ לנשיאות ארצות הברית (נולדה ב-1838) 1952 – אדולף בוש, כנר ומלחין גרמני (נולד ב-1891) 1959 – אדולף וינדאוס, כימאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1928 (נולד ב-1876) 1974 – מיגל אנחל אסטוריאס, סופר גואטמלי, זוכה פרס נובל לספרות (נולד ב-1899) 1978 – ניקולאה בראנה, נסיך רומני (נולד ב-1903) 1991 – קלאודיו אראו, פסנתרן צ'יליאני (נולד ב-1903) 1992 – מיכאל בן-גל, אלוף בצה"ל, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים (נולד ב-1908) 2006 – ג'מאל אבו סמהדאנה, טרוריסט פלסטיני, ראש ועדות ההתנגדות העממיות (נולד ב-1963) 2011 – מייק מיטשל, כדורסלן אמריקאי (נולד ב-1956) 2011 – אדית טיין, שחיינית יהודייה-צ'כוסלובקית ישראלית (נולדה ב-1918) 2014 – ריק מייאל, קומיקאי, שחקן וכותב בריטי (נולד ב-1958) 2020 – יוסף פאור, רב, פילוסוף וחוקר יהדות (נולד ב-1934) 2020 – יצחק מאיר, מחנך, סופר ישראלי, חבר הנהלת הסוכנות היהודית, דיפלומט ואיש הציונות הדתית (נולד ב-1934) 2021 – עוזיה גליל, מהנדס, ממציא ואיש עסקים ישראלי (נולד ב-1925) 2021 – אלי שוסהיים, יושב ראש אגודת אפרת ומייסד בית החולים הסיעודי נוה שמחה בירושלים (נולד ב-1941) 2022 – שמואל אומני, שחקן ומפיק ישראלי (נולד ב-1934) חגים ואירועים החלים ביום זה הכנסייה הקתולית – יום קולומבה הקדוש (מכונה קולומסיל הקדוש (Saint Columcille) באירלנד, שם הוא אחד משלושת הקדושים-פטרונים של האי) האימפריה הרומית – היום השלישי של הווסטליה (penus vestae) לכבוד וסטה, אלת הבית והמשפחה אולנד – היום הלאומי 8 ביוני – 10 ביוני יוני לוח אירועים שנתי קישורים חיצוניים ו ט קטגוריה:יוני	2024-06-06T11:13:06
אסכולת נהר הדסון	ממוזער\|שמאל\|200px\|תומאס קול, "Mountain Sunrise Catskill", ציור משנת 1823 אסכולת נהר הדסון (באנגלית: Hudson River School), הוא כינויה של קבוצת ציירי נוף אמריקניים מן הזרם הנטורליסטי שפעלו במאה ה-19 וביקשו ליצור קשר ייחודי בתמונותיהם אל רוחה האמריקנית של יבשת אמריקה. ציוריהם של חברי האסכולה משקפים שלושה נושאים מאמריקה של המאה ה-19: תגליות, מסעות והתיישבות. בתמונותיהם הנוף האמריקני מוצג כסביבה פסטורלית בו הטבע ובני אדם שוכנים יחד בהרמוניה. תומאס קול נחשב למייסד האסכולה והאמן החשוב בה היה חברו הטוב, אשר דיורנד, שאף הנציח את קול בציורו הידוע הקרבה שברוח, יצירה המייצגת לרוב את האסכולה כולה. מלבד קול ודיורנד, יתר חברי הקבוצה היו קשורים זה לזה בצורה רופפת. בין חברי הקבוצה היו גם שלושת האחים הציירים: וילאם הרט, ג'ולי הרט בירס וג'יימס מקדוגל הרט, וכן הציירים: דניאל צ'ארלס גרוס, צ'ארלס הרברט מור, ויליאם סטנלי האסלטין, אלברט פיץ' בלוהוס ותומאס מורן. גישתם לטבע של חברי הקבוצה הייתה רומנטית, והדגישה את ממדיהם ואת יפי מראיהם הנאצל של עמק נהר הדסון ושל מרחבי אמריקה הבלתי מיושבים, על הריה המיוערים והמים הרבים הזורמים בה. הגישה של האסכולה רווחה בציור האמריקני במשך כל המאה ה-19. לקריאה נוספת Sullivan, Mark, The Hudson River School, Scarecrow Press, 1991. New-York Historical Society and Ferber, Linda S., The Hudson River School: Nature and the AmericanVision, Rizzoli Electa, 2009. Siegel, Nancy J, Susie M Barstow: Redefining the Hudson River School, Lund Humphries, 2023. קישורים חיצוניים קטגוריה:אסכולות באמנות קטגוריה:ציור	2023-12-08T06:37:41

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.