siman stringclasses 697
values | seif stringclasses 52
values | question stringlengths 1 1.79k ⌀ | answer stringlengths 2 4.11k ⌀ | source stringlengths 1 79 ⌀ | siman_seif stringlengths 3 7 |
|---|---|---|---|---|---|
י | ד | יש לי בגד עור עם ארבע כנפות, ובקצה שלו יש בד. הם הוא חייב בציצית? (שו"ע ד' ומ"ב)
| פטורה
| סימן י' – דיני הכנפות
| י ד |
י | ד | מה הדין 1) בטלית של בגד וכנפיה של עור 2) בטלית של עור וכנפיה של בגד? | 1) מחויב בציצית ואפי' אם היה עגול ונעשית קרנות ע"י העור, דאזלינן בתר העיקר בגד (שו"ע, מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק ט') 2) פטור מציצית אפי' מדרבנן (מ"ב ס"ק י"א)
| י,ד | י ד |
י | ד | מה הדין בבגד שמקצתו עור ומקצתו בגד? | אזלינן בתר רובו, ואם רובו עור פטור אפי' אם יש שיעור טלית בבגד (מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק י"א, ועי' ביה"ל סי' ט' ד"ה אלא), ואם רובו בגד אע"פ שצריך המיעוט דעור להצטרף להשיעור מצדד רע"א דמחויב מדאורייתא בציצית וכן נקט החזו"א (או"ח סי' ל"ג ס"ק ל"ג) , אבל הביה"ל (סי' ט' ד"ה אלא) סבר דאינו חייב כיון דכל אחד ניכר בפנ"ע
| י | י ד |
י | ד | מה הדין אם העליון של בגד והתחתון של עור? | הולך בתר העליון שהתחתון טפל לו (מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק י"א)
| י | י ד |
י | ה | נקרעה לי כנף אחת עם הציצית שלה ונשארה שם קרן עגולה. אני יכול לתפור אותה כמות שהיא? (שו"ע ה' ומ"ב)
| יכול אבל לא להשתמש בציציות, דהוי תעשה ולא מן העשוי. הכוונה היא שבשעה שיוצר את הבגד כבר יש בו ציציות. וצריך להתיר הכל ולקשור מחדש.
| סימן י' – דיני הכנפות
| י ה |
י | ה | אם הטיל ציצית על בגד בת ג' ואח"כ הוסיף עוד כנף, מה הדין? | פסול משום תעשה ולא מן העשוי
| י,ה | י ה |
י | ה | מה הדין אם לאחר שהוסיף הכנף הטיל שאר הציצית ואח"כ הסיר הראשונות שעשו בפסול? | הלבוש מחדש דכל הציצית נעשו בפסול, ותמהו האחרונים (מג"א ס"ק ו', דרך החיים, ארה"ח) עליו דהאחרונות נעשו בכשרות, וכן פסק המ"ב (ס"ק י"ד) {ויש לפרש דעת הלבוש דכיון דהשתא יש ציצית פסולה עליו א"א להכשירו בהוספת עוד ציצית אלא צריך להסירם (וכדמבואר בסמוך) והוי כאילו שאר הציצית נמי נעשו בפסול, וצ"ע}
| י | י ה |
י | ו | אם אני לא תפרתי את הציצית אלא רק קיפלתי אותה עם גיהוץ מהודק, איפה לשים את הציציות? (שו"ע ורמ"א ו' ומ"ב)
| אם לא תפר כלל, חייב לקשור הציציות בכנפות האמיתיות של הבגד, כי אז יוצא שהציצית קשורה באמצע הבגד, ובעינן "על הכנף" וליכא. אולם מספיק שתפר אפי' מרוח אחת, כבר יכול לשים הציצית לפי צורת הבגד החדשה. הרמ"א הביא דעת הרי"ף הרא"ש והטור שאפי' לא תפר ישים הציצית על הכפל אך לא יברך, ולא הבינו דין זה האחרונים, ולכן הצריכו תמיד לתפור... | סימן י' – דיני הכנפות
| י ו |
י | ו | עשיתי בטעות שתי ציציות באותו כנף, האם כעת אני צריך להוריד את שתיהן ? (שם)
| אם היתה דעתו לבטל- חייב לחתוך את הראשונות (דוקא) וכשר. אם היתה דעתו להוסיף- הטלית פסולה לגמרי וצריך לקשור מחדש
| סימן י' – דיני הכנפות
| י ו |
י | ו | מה הדין בטלית כפולה? | הת"ק סבר דחייב בציצית על הכפל, ור"ש פוטר, ויש מח' אחרונים בשיטת ר"ש דלפי הב"י ר"ש מודה דחייב על הד' כנפות הפשוטים, ולפי הדרכ"מ לשון פטור משמע פטור לגמרי, וכן לפי הנמוק"י דאוקמיה כגון שהוא טלית ארוך פי שנים קומת איש אינו מלבוש כלל ופטור לגמרי (מג"א סס"ק ז'). להלכה, הרמב"ם פסק כר"ש, אבל בדעת הרי"ף והרא"ש אינו ברור דמסתימ... | י,ו | י ו |
י | ו | מה הדין אם תפר הטלית כפולה? | אז יכול להטיל הציצית על הכפילה בברכה, וסגי בתפירה כל דהו בצד אחד דשוב אינה עשויה להתפשט (מ"ב ס"ק י"ט) [ולפי הרמב"ם בעי תפירה כל דהו בכל הצדדים (ביה"ל ד"ה אא"כ)]
| י | י ו |
י | ו | הטיל ציצית על ציצית, מה הדין? | יש בזה אריכות בב"י, ולמעשה קיי"ל כהרא"ש ורמ"א דכל זמן שמסיר אחד מהם כשר [בין כשכוונתו להוסיף בין כשכוונתו לבטל, בין כשהסיר הראשונה בין כשהסיר השניה], אבל אם הניחו שניהם פסול [ולאפוקי מצד המוזכר בב"י וט"ז (ס"ק ט') דכשר]
| י | י ו |
י | ו | למה אינו עצה להטיל ציצית על הששה מקומות ויכוין לצאת רק בהכנפות המחויבין? | {וי"ל דמבואר בגמ' עירובין (צ"ה ע''ב) דבזמנו יש איסור בל תוסיף אפי' אם מכוין שלא לצאת דהרי הוא עושה מעשה תוספת (עי' חידושי ר' שלמה ר"ה סי' א', ועי' מש"כ לקמן בסי' קכ''ח), אכן מסי' י"א סעי' ג' משמע דבאמת מהני לכוין שלא לצאת בתוספת, וצ"ע}
| י | י ו |
י | ז | יש לנו בבית הספר חולצות ספורט פתוחות מהצד, בשביל שיחשבו גם כציצית. כיצד צריך לעשות אותן בכדי שישיגו את מטרתן? (שו"ע ז' ומ"ב)
| צריך שיהיה רוב פתוח. והנקב של היד נחשב סתוםלכן צריך למדוד לפי כל אורך הבגד.
| סימן י' – דיני הכנפות
| י ז |
י | ז | מה הדין בבגד התפור מצידיו? | אם רובו פתוח למטה מחויב דאזלינן בתר עיקר הבגד וכמ"ש ברובו של בגד ומיעוטו של עור (מג"א ס"ק י'), ואם רובו סתום פטור [ואפי' אם יש שיעור בגד בחלק הפתוח (פמ"ג א"א ס"ק י', מ"ב ס"ק כ"ד)], והב"י הביא ממרדכי ומהרי"ק דלפי השיטות דפוסקים כרב אחא דסבר דאם היא של עור וכנפיה של בגד מחויב בציצית, ה"נ אפי' אם מיעוטו פתוח מחויב בציצית ... | י,ז-ח | י ז |
י | ז | האם הנקב לידים מצטרפין לשיעור פתוח או סתום? | נחשבים כסתום, ואין חילוק בין אם יש בתי ידים או לא (חיי"א, מ"ב ס"ק כ"ה, ביה"ל ד"ה רובו פתוח)
| י | י ז |
י | ז | מה הדין אם סתמו ע"י קרסים? | אם כפופים מעט דינו כפתוח [וליכא משום מראית עין כיון שלובשים הטלית קטן תחת בגדיו (תוס' שבת ס"ב ע"א, מג"א ס"ק י"ב, רע"א, ביה"ל ד"ה לעשותה)], ואם צריך מעשה להתירן הוי כסתום (ביה"ל ד"ה רובו סתום) [ולגבי כפתורים אם דעתו שישאירו לעולם ולא נפתחו מאיליהן הוי כסתומה, ואם לאו הוי כפתוחה (רב גרשון מלצר עמ' 145)]
| י | י ז |
י | ז | מה הדין בקשר של קיימא? | הביה"ל (ד"ה משום) מסתפק בדבר
| י | י ז |
י | ז | מה הדין אם בתחילה היה רובו סתום, ואח"כ פתחו? | צריך להתיר ולחזור הציצית משום תעשה ולא מן העשוי (מג"א ס"ק י', מ"ב ס"ק כ"ד)
| י | י ז |
י | ז | מה הדין אם סתום מחצה ופתוח מחצה? | כתב המחבר דצריך להטיל בה ציצית מספק [בלא ברכה (מג"א ס"ק י"א)] אבל אסור לצאת בו בשבת
| י | י ז |
י | ז | למה אסור לצאת בו בשבת, הרי יש בו צורך מספק? | מבואר מרע"א (סי' י"ג ס"ק א') דלא אזלינן בכללות במה שהוא צריך להטיל בה ציצית מספק [אמנם, כן הקשה החזו"א למה לא אמרינן דציצית אלו הוי נוי בגד], אבל רע"א הביא הרא"ש דממ"נ יכול לצאת בציצית שאינם מצוייצים כהלכתם, דאם הם כשרים הוו ציצית, ואם לאו הוו בטלים להבגד. והקשה רע"א מ"ש מכאן דאמרינן דאסור לצאת בו, ותי' דהכא מיירי כשרו... | י | י ז |
י | ז | האם מותר לצאת בטלית זו לכרמלית? | המג"א (ס"ק י"א) כתב דאסור לצאת אפי' לכרמלית דאסור לעשות ספק איסור דרבנן, אכן המ"ב (ס"ק כ"ז) הביא הרבה מקילים בזה
| י | י ז |
י | ז | מה דין אם רובו פתוח, אבל חצי הפתוח הוי של עור? | הביה"ל (ד"ה ואם) הביא ראיה מבגד עגול שיש כנפיה של עור שמחויב בציצית, ש"מ שמצטרף לחייבו בציצית {אבל לכאורה צ"ע מביה"ל לעיל (סי' ט' ד"ה אלא) דכתב דאם יש טלית של צמר פחות מכשיעור ותפר בו חתיכה משאר מינים פטור מדאורייתא [ונהי דכבר אמרנו שרע"א והחזו"א חולקים עליו וס"ל דמחויב מן התורה, אבל לפי הביה"ל קשה], ואפשר לומר דשאר מי... | י | י ז |
י | ז | האם צריך רוב הניכר לעינים? | המחבר כתב בסתימה דבעי רוב הניכר לעינים [והביה"ל (ד"ה משום) הביא דה"ה ברוב פתוח דבעי הנראה לעינים דלא יחשבו שהוא מברך לבטלה], אבל כתב רע"א דההולך בטלית קטן תחת מלבושיו ליכא משום מראית עין וכמ"ש בתוס' שבת (ס"ב ע"א)
| י | י ז |
י | ח | יש לי טלית קטן עם סקוטשים שמחברים את הצדדים, זה נקרא פתוח או סגור, האם יש בזה'מראית עין'? (שו"ע ח' ומ"ב)
| אם הסקוצ' מחבר בנקודה אחת, וקל לפתחו אינו חשוב חיבור ועדיין חייב בציצית. אבל מרן כתב שאם חיבר לאורך רובו מחצי הבגד ולמטה, והוא נראה לעין כסגור מתחת לחגורה, פטור מציצית, מ"מ בילקו"י כתב שיש להסתפק אם חשיב חיבור ומרן הגרע"י הורה שטוב לתת הלחצניות למעלה באופן שישאר רובו פתוח.
| סימן י' – דיני הכנפות
| י ח |
י | ט | חברי מדקדק לבדוק את הטלית כל בוקר אם לא נתלשו כמה חוטים ואז הכנף כבר נקראת עגולה לדעתו. הוא לא מגזים? (שו"ע ט' ומ"ב, באה"ל 'ולא שיהיו')
| אכן מגזים כיוון שפגימה קלה אינה גורעת מהריבוע אלא רק אם זה ממש עגול. דלא גרע ממזבח.
| סימן י' – דיני הכנפות
| י ט |
י | ט | מהו השיעור ריבוע? | הביה"ל (ד"ה ולא) מסתפק בשיעורו, ויש שיטה ממלא העומר בשם המהרי"ל דיסקין דמדאורייתא כל שהו [וכ"כ הא"א מבוטשטאש דשיעורו כל שהו] ומדרבנן כשיעור רביעית של עיגול של ג' אצבעות דהיינו אורך הקשת של ד' אצבעות וחצי, והחזו"א ס"ל דתלוי אם נראין מרובעות
| י,ט | י ט |
י | י | האם צעיף פטור מציצית, הוא מחמם גם את הגוף, ומה הדין בכל הבדים האלה שמסתובבים איתם פה? (שו"ע י' י"א ומ"ב)
| צעיף פטור מציצית כיוון שלא נועד לכסות הגוף. וגם הנקראים 'פאשמינה' אינם להנאת לבישה אלא להעלאה ולכן מעיקר הדין פטור מציצית. אולם כיוון שיש להסתפק לגבי הייעוד שלהם בימינו, ירא שמיים יעשה קרן אחת עגולה.
| סימן י' – דיני הכנפות
| י י |
י | י | מה הדין בכסות הראש? | בגד המיוחד לכסות הראש, אפי' אם מכסה ראשו ורובו פטור מציצית (ב"י, ביה"ל ד"ה כיון), אכן הביה"ל הביא הארה"ח דמחמיר אם מכסה ראשו ורובו והביה"ל מסיים הרוצה להחמיר יעשה קרן א' עגולה
| י,י | י י |
י | י | מה הדין אם נקרע הטלית מלמעלה? | יכול להחליפו למטה ולסמוך על האריז"ל (א"ר, מ"ב ס"ק ל"ג)
| י | י י |
י | יא | מהו ההיתרים שלא להטיל ציצית על בגדינו? | 1) אם עיקרו עשוי לכיסוי הראש, אע"פ שדרכו לכסות הגוף [ולאפוקי מדעת הכפתור ופרח דס"ל דמחויב אם דרכו לכסות ראשו ורובו, ולפי הארה"ח מחויב אם למעשה מכסה ראשו ורובו אע"פ שאין דרכו בכך (ביה"ל ד"ה כיון)]<br>2) אם הוא דרך העלאה בעלמא ולא לבישה (ב"י בשם המרדכי) [ועי' במ"ב לעיל (סי' ח' ס"ק מ"ב) דסותם דאפי' בהעלאה מחויב בציצית]<br... | י,יא-יב | י יא |
י | יא | מה יעשה אם ההלכה רופפת בידך? | כתב הב"י בשם ירושלמי (פאה פ"ז ה"ה) "כל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג", אבל המג"א (ס"ק י"ג) כתב "ויען שהלכה זו רופפת ביד הגאונים ולא מצאו טעם נכון ירא שמים יעשה הקרן א' עגול" {ונראה לפרש דידוע שיש מח' גדולה מהו עדיף מנהג או הלכה, וידוע שהרמ"א הולך בתר המנהג אבל מצד שני מבואר ממ"ב (סי' תר"צ) ועוד מקומות דהולך בתר ה... | י | י יא |
י | יא | כיצד יתקן הקאפאט"ע? | כתב המ"ב (ס"ק ל"ו) אם פתוח רובו מאחוריו יעגיל ג' קרנות, דיש לחוש דשתי קרנות למעלה שלפניו [שלא לסמוך על הדרכ"מ] {ונראה דאם תופרו כדי שיהא סתום רובו [וצריך להקפיד שיהיה רובו הניכר לעינים משום מראית עין] מהני כלפי השתים מאחוריו אבל עדיין כדאי לחוש להארבע שלפניו}
| י | י יא |
י | יא | מה הדין ב-scarf? | מבואר מב"י דכיסוי הצואר חשיב ככיסוי הגוף ולא הראש {ודלא כערוה"ש (סעי' כ"ב) דס"ל דמיוחד לצואר הוי כמיוחד לראש ופטור} וממילא אם יש בה כשיעור צריך לעגל קרן אחד [דלא שייך ההיתרים דב"י] (כן משמע מביה"ל ד"ה סודר) {ואין להקשות ממג"א (סי' ח' ס"ק ב') וממ"ב (סי' ח' ס"ק ג') דאותן המניחין הטלית מקופל סביב צואריהם לא יצאו ידי חובתם... | י | י יא |
י | יא | מה הדין ב-bib? | {נראה דכיון דהוא רק לשמור את בגדיו מלכלוך אינו מלבוש וכמ"ש הב"י דאם אין כוונתו להגן מפני החמה בימות החמה וגשמים בימות הגשמים אינו חייב בציצית}
| י | י יא |
י | יא | מהו הדרך הנכונה בלבישת הטלית גדול? | {נראה דיש להקפיד דהקרנות יהיו שוות שתים לפניו ושתים לאחוריו, ודלא כמנהג העולם שהשתים שלפניו הם למעלה והשתים שלאחוריו למטה, ואע"פ שלשון הדרכ"מ הוא "א"א בענין אחר" נראה דכוונתו הוא דדרך לבישתו כך}
| י | י יא |
י | יב | האם חליפה חייבת בציצית, הרי יש לה ארבע כנפות. שניים למטה ושניים בצווארון? (שו"ע י"ב ומ"ב, ילקו"י)
| בעיקרון הוא פטור מציצית כי אין לו שתי כנפות מלפנים ושתיים מאחור. ואין צורך להחמיר ולעשות קרן עגולה מאחר ואין חולצה זו מצמר וממילא גם אם חייבת אינה אלא מדרבנן ואפשר להקל בזה וכן פשט המנהג. אמנם במעילים שיש להם עוד כנף מאחור הנקרא פרא"ק כיוון שעתה יש להם שתיים מלפנים ושתיים מאחור, נהגו לעשות קרן אחת עגולה. וכתב המ"ב שיות... | סימן י' – דיני הכנפות
| י יב |
יא | א | אני טווה חוטים לציצית. צריך לומר בפה בכל פעם 'לשם מצוות ציצית', או די במחשבה פעם אחת? (שו"ע א' ומ"ב)
| צריך לומר בפה פעם אחת, שכל העושה על דעת מחשבה ראשונה עושה. ומחשבה לא מועילה
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא א |
יא | א | בזמן התכלת, כמה חוטין היו תכלת? | לפי תוס' (מנחות ל"ח ע"א) ב' חוטין שלימין, לפי הראב"ד חוט אחד שלם, ולפי הרמב"ם חצי חוט (ב"י)
| י"א,א | יא א |
יא | א | האם צריך להכניס כל החוטין בבת אחת? | הכה"ח (ס"ק מ') הביא חומרא להכנסים בבת אחת משום תעשה ולא מן העשוי
| י"א | יא א |
יא | א | האם בעי 1) טוייה 2) נפיצה, לשמה? | 1) קיי"ל כשמואל דבעינן טוייה לשמה 2) מדינא לא, אבל המרדכי הביא מהר"ם שיש להחמיר (ב"י, רמ"א, מ"ב ס"ק ג'), אבל פשוט דאינו לעיכובא (ערוה"ש סעי' ד')
| י"א | יא א |
יא | א | האם צריך אמירה לשמה או די במחשבה? | מחשבה הוי ספק באחרונים ולהכי צריך אמירה בדוקא (מ"ב ס"ק ד')
| י"א | יא א |
יא | א | האם צריך אמירה בכל פעם ופעם? | מהני ביום ראשון, ואח"כ אמרינן כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה וכמ"ש בשבת (צ"א ע"א) דאמרינן כל העושה וכו' אפי' אם שכח למה הצניעו [ומסמתא לא היה ביום אחד] (פמ"ג מש"ז ס"ק א', מ"ב ס"ק ה', שעה"צ ס"ק ג'), וכ"ש דמהני אם אומר שכל טוייה שיטוה יהיה לשם ציצית בודאי מהני כדמבואר מתוס' זבחים ב' ע"ב (ביה"ל ד"ה שיאמר בתחילה)
| י"א | יא א |
יא | א | האם מהני אמירה אחר שהתחיל לטוות? | הוי ספק אי אמרינן הוכיח סופו על תחילתו, אכן אם חשב בתחילה אז יש לצדד להקל בצירוף הצד דסגי במחשבה לחוד והוי כעין ס"ס (מ"ב ס"ק ו') [ומסתימת דבריו משמע דיכול לברך עליו, וע"ע במ"ב דרשו]
| י"א | יא א |
יא | א | מה הדין 1) באשה 2) מומר לתיאבון 3) מומר להכעיס? | 1) כשרה לטוות וצריך להגיד לה שיהיה לשמה והיא צריכה שתהא במחשבה לשמה (שו"ע, ביה"ל ד"ה שיאמר לאשה), וגם היא נאמנת לומר דטוה לשמה (מ"ב ס"ק ז') {אכן, מריש סי' י"ד מבואר דלפי טעמא דר"ת דכל שאינו בר לבישה אינו בר עשייה נמצא דאשה נמי פסולה לטוייה, כ"כ הפמ"ג (מש"ז סי' י"ד ס"ק א') ונתיב חיים, ודלא כהט"ז (סי' י"ד ס"ק א') דס"ל דא... | י"א | יא א |
יא | א | מה הדין אם מצא חוטין בשוק? | יש מח' אם הם כשרים לציצית (מג"א ס"ק א', מ"ב ס"ק א')
| י"א | יא א |
יא | א | מה הדין בטוייה ע"י מכונה 1) לגבי כח גברא 2) לגבי לשמה? | 1) מבואר מרש"י (סנהדרין ע"ז, וחולין ט"ז) דכח גברא הוא מיד והיינו סיבוב ראשון של המטחנת מים [עי' רש"ש דהקשה סתירה ברש"י] ואין נפק"מ בקירוב וריחוק המקום אלא הכל תלוי אם הוא מיד, אבל היד רמ"ה (סנהדרין שם) חולק על רש"י דהיורה חץ מקרי כח גברא אע"פ שאינו מיד אלא אפי' דבר רחוק מאד יכול להיות כח גברא אם לא פסק כחו, ועי' מש"כ ל... | י"א | יא א |
יא | ב | בקשתי משכן נכרי שיטווה לשם מצווה והייתי איתו שם, זה מועיל, מה דעת מרן והאחרונים? (שו"ע ב' ומ"ב)
| לכתחילה פסול כהרמב"ם (שכתב הגרא שתוספות ומרדכי פסקו גם כהרמבם) אבל בשעה"ד כשאין לו ישראל שיטווה לו, אפשר להקל כהרא"ש שמכשיר וצריך שישראל יזכיר לו כל שעה שיהיה לשמן, וכן שחייב לסייע (לפי האשכנזים זה רק מנהג טוב)
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ב |
יא | ב | מה היא השזירה והאם היא גם חלק מהמצווה? (שם)
| לאחר הניפוץ שהוא הסירוק, לוקחים 2 או 8 חוטים תלוי במנהג והופכים אותם לחוט אחד וזו השזירה, וכיוון שהיא אחרי הטוויה הרי היא בכלל עשיה וחייבת להיות לשם מצוה.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ב |
יא | ב | אני רוצה ללמד את הילד שלי להכין ציצית, האם היא תהיה כשרה בשבילי? (שע"ת [א'])
| הבה"ל כתב שאם אי אפשר בענין אחר מותר בעומד על גביו בקטן.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ב |
יא | ב | מה הדין 1) בעכו"ם 2) בחש"ו? | 1) לפי הרמב"ם פסול בכל אופן דאדעתיה דנפשיה קעביד, ולפי הרא"ש מהני בישראל עומד על גביו [והשעה"צ (ס"ק ו') מסתפק אם מהני אם הגוי אומר בפירוש שהוא עושה לשמה דאולי אין פיו ולבו שוין], ודוקא אם אינה נמשכת לזמן ארוך, והוסיף הרמ"א דלפי הרא"ש נוהגין דהישראל מסייע מעט מלבד מה שהוא עומד על גביו. ומ"מ כתב המ"ב דאין לסמוך על הרא"ש ... | י"א,ב | יא ב |
יא | ב | מה הדין בנער בן י"ג? | כתב הביה"ל (ד"ה טוואן) דלא סמכינן אחזקה דרבא בעניני דאורייתא, אבל בדיעבד מקיל כהנוב"י כשאינו בפנינו לבדקו (כך מבואר מביה"ל בסי' ל"ט), ואם גדול עומד על גביו מותר אפי' לכתחילה [ומבואר ממשכנות יעקב (הובא בביה"ל) דזה מהני אפי' לזמן מרובה ודוקא אם מזהירו בכל שעה שלא יסיח דעתו כלל, ולאפוקי עכו"ם דלא מהני לזמן מרובה (ר"י באק)... | י"א | יא ב |
יא | ב | האם מותר לקטן לעשות ציצית לבגד שלו לכשתגדיל? | עי' מש"כ לקמן סי' י"ד סעי' א' דמותר מעיקר הדין אבל לפי ר"ת אסור
| י"א | יא ב |
יא | ב | האם בעי שזירה 1) בכלל 2) לשמה? | 1) שיטת הרמב"ם הוא דלא בעי שזירה כלל [ועי' בב"י שדחה הספרי דמשמע דבעי שזירה], אכן פסק הב"י דבעי שזירה [והמקור הוי דיליף ממשכן (ראב"ד) א"נ דפתיל משמע בשזירה (ט"ז ס"ק ב') (מ"ב ס"ק י"ד)] 2) למאן דבעי שזירה בעי נמי לשמה, וכתב הגר"א (ס"ק י') דנלמד מגמ' סוכה (ט' ע"א) עשיה לשמה מטויה ואילך הוא בכלל העשיה (מ"ב ס"ק ט"ו) {אכן מב... | י"א | יא ב |
יא | ב | כמה חוטין בעי לשזירה? | מדינא סגי בשנים, אכן כתב הארה"ח דמצוה מן המובחר שיהיה כפול שמנה {וכן נוהגין} [וביאר הערוה"ש (סעי' א') ע"פ הגמ' יומא (ע"ב ע"ב) דמשזר כפול שמנה], והביה"ל (וצריכין) מסתפק אם מקצת מהשזירה היתה שלא לשמה ומקצת לשמה אם מהני
| י"א | יא ב |
יא | ג | החוטים שלי התפרדו משזירתם בקצוות. זה כשר? (שו"ע ג' ומ"ב, באה"ל 'ונעשו ששה עשר')
| כן, בתנאי שנשאר בהם כדי עניבה שהוא 4 ס"מ. וכן אם חוט אחד נפרד לשניים לגמי
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ג |
יא | ג | מה הדין אם נתפרדו השזירה? | כתב הר"ן דכשר אם נשאר כדי עניבה [וכתב הב"י דאינו מוכח אם שאר הראשונים חולקים עליו]
| י"א,ג | יא ג |
יא | ג | כמה חוטין יכולים להתפרדו ועדיין יהא כשר? | אע"פ שיש מח' ראשונים בענין נפסקו, הכא לענין שזירה דבלא"ה יש שיטת הרמב"ם יכול להקל כהעיקר שיטה דסגי בחוט שלם שישאר כדי עניבה [וצריך לדקדק בעת עשיית הציצית] (מג"א ס"ק ד', מ"ב ס"ק ט"ז - י"ז)
| י"א | יא ג |
יא | ג | מה הדין אם נתפרד השתי חוטין העבים אבל עדיין קיים השזירה של ד' חוטין הדקים? | מקרי שזור וכשר (מ"ב ס"ק י"ז), אבל צריך לומר בפירוש דלא ניחא ליה בתוספת חוטין משום בל תוסיף (ביה"ל ד"ה ונעשו) {ויש לעיין למה לא אמרינן דבזמנו עובר על בל תוסיף אפי' שלא בכוונה, עי' ביה''ל לקמן (סי' ל"ד ד"ה בעלמא) בשם המג"א דלדידן דקיי"ל מצות צריכות כוונה אינו עובר בזמנו אלא בכוונה}
| י"א | יא ג |
יא | ג | מה הדין אם נתפרד השזירה אצל הנקב? | כתב הביה"ל (ד"ה ונעשו) דכשר הוא כיון דלא נפסק, והביא שהפמ"ג מסתפק מה הדין בנתפרד באמצע החוט, אכן החזו"א סבר דהוי כאילו נתפרד כולו ואינו שזור
| י"א | יא ג |
יא | ג | האם כדאי לקשור החוטין למטה? | הרמ"א כתב כן (וכ"כ המחבר בסעי' י"ד) וביאר הב"י כדי שלא יתפרדו ועוד הביא מרבינו ירוחם דמהני דמפריד חוטי הענף זה מזה, אבל המ"ב (ס"ק י"ח) הביא חולקים דהוי כמוסיף על הקשרים, אכן כתב הערוה"ש (סעי' ח') דאין זה מוסיף על הקשרים שהרי מוכח דכוונתו הוי רק שלא יתפרדו, ומשמע מא"א מבוטשאטש (סי' י"ד) דיכול לדבק הראשים בדבק כדי שלא ית... | י"א | יא ג |
יא | ג | אם נתפרדה השזירה, האם מהני לשזרם אח"כ? | לא, דהוי תעשה ולא מן העשוי (ביה"ל ד"ה והוא), אכן הערוה"ש (סעי' ח') כתב דלענין זה יש לסמוך על הרמב"ם דלא נפסלו כלל
| י"א | יא ג |
יא | ד | מה הגודל המינימאלי של החוטים מהתורה ומדברי חכמים, כיצד מחשבים זאת? (שו"ע ורמ"א ד' ומ"ב, באה"ל 'אין פחות')
| מהתורה אין שיעור אלא שיהיה גדיל (= 3 כריכות וקשר) וענף, והח"א כתב 'כדי עניבה', וחכמים קבעו לפחות י"ב אגודלים (=24 ס"מ לשיטה המקילה, גר"ח נאה- כל גודל 2 ס"מ). מודדים מאחרי הקשר שבסוף החוליא הראשונה.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ד |
יא | ד | מהו השיעור אורך החוטין? | הרא"ש והרמב"ם סברי ד' אצבעות [ור"ל גודלין, והוא כשיעור ז' שעורין זו בצד זו בדוחק או באורך ב' שעורין בריוח (מג"א ס"ק ה', מ"ב ס"ק י"ט)], רש"י סבר ו' אצבעות, ור"ת סבר י"ב אצבעות [כנגד הי"ב שבטים (דרכ"מ)]. להלכה, קיי"ל כר"ת {ור"י באק רצה להביא ראיה מגמ' ב"ב (ע"ד ע"א) כר"ת דאמרינן הו"ל למימני החוליות דהיינו למדוד אורך הגדיל... | י"א,ד | יא ד |
יא | ד | האם השיעור י"ב גודלין לעיכובא? | המ"ב (ס"ק כ"ד) הביא הפמ"ג (א"א ס"ק ח') דהוא לעיכובא, אבל בביה"ל (ד"ה וכן) מסיים בצ"ע, אבל החזו"א (או"ח סי' ג' ס"ק ז') סבר דאינו לעיכובא
| י"א | יא ד |
יא | ד | מאיזה מקום מודד הי"ב גודלין? | כפשוטו מודד מקשר ראשונה והקשר בכלל [והא דאיתא במ"ב (ס"ק כ') שמודד אחר הקשירה, היינו לאחר שעשה כל הקשרים], אבל מקום החוטין סמוך לנקב אינו בכלל המדידה (מסקנת הב"י) [ומש"כ הרב גרשון מלצר (עמ' 194) דצריך למדוד אחר קשר הראשון, צ"ע, ושלחתי השאלה לו וחזר בו]
| י"א | יא ד |
יא | ד | מה הדין אם אחר כל הכריכות אינו כשיעור י"ב גודלין? | כתב הביה"ל (ד"ה יותר) לכאורה יהא כשר משום גרדומין אבל הביא מפמ"ג דאינו כשר, וביאר דכיון דדעתו לעשות הכריכות לא חשיב גרדומין [דוגמא לדבר בשבת חוזרין על ציצין שאינן מעכבין כל זמן שלא פירש], ומסיים צ"ע למעשה, והחזו"א (או"ח סי' ג' ס"ק ג') פסק כהפמ"ג.
| י"א | יא ד |
יא | ד | האם ראוי לדקדק שהפתיל יהיה ב' שלישין של הגדיל? | הרמב"ם הביא ב' דעות בדבר, וביאר הב"י דכיון דנקט הגמ' לשון "תכלת" אולי העיקר הקפדה הוא דוקא בזמן התכלת, והדרכ"מ משמע דצריך לדקדק בדבר אבל ברמ"א כתב "יכול לקצרו" ושינה מלשון המרדכי דכתב "ראוי לקצרו", וק"ק דהרמ"א עצמו בסעי' י"ד כתב דראוי לדקדק שיהיה ב' שלישין של הגדיל. אכן, החזו"א (סי' ג' ס"ק י') חידש דהא דאיתא ברמ"א דצרי... | י"א | יא ד |
יא | ד | מה הדין אם השמש אין מספיק לעשות כל הכריכות? | כתב המג"א (ס"ק ז') יכול לעשות השאר כריכות בחוט שני והביא ראיה מתכלת ולבן, והוסיף הפמ"ג (א"א ס"ק ז') דצריך ליזהר שבסוף כל חוט יהא י"ב גודלין (מ"ב ס"ק כ"ב) [ומבואר הערוה"ש (סעי' י"ב) דמותר לעשות הכריכות אפי' ביותר מב' חוטין], אכן כתב ספר חסידים (סי' תרמ"ג) דיעשה הכריכות בחוט אחד שהוא כנגד הלב והלב גורם כל המעשים
| י"א | יא ד |
יא | ה | יש לי צמר גרוע סוג ג', אפשר להכין ממנו חוטים לציצית? (שו"ע ה' ומ"ב)
| לא, משום ביזוי מצוה. וזה לעיכובא. הטעם שלא מכינים ממנו בגד, ובעינן מין הכנף וליכא.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ה |
יא | ה | למה אין עושין ציצית מהנימין שיוצאין משפת הבגד וכדומה? | רש"י (מנחות מ"ב ע"ב) פי' משום תעשה ולא מן העשוי, ותוס' (שם) הביאו רש"י וחולקים עליו ופרשו משום דבעינן תלייה לשמה {ופלא על הב"י דהרכיב פירושו של רש"י ותוס' יחדו}, והרמב"ם פי' שהם נימין שנתלשו מהבהמה וביאר הב"י דהם נימין בזוין [וכגון שטוון לשמן דאל"ה פסולים (ט"ז ס"ק ד', מ"ב ס"ק כ"ו)], והמג"א (ס"ק ט') הביא מבעל המאור ביאו... | י"א,ה | יא ה |
יא | ו | איזה דוד עשיר קנה לי ציצית יקרה ויפה, אבל לא ברור שהוא קנה אותה בצורה ישרה. זה משנה לי? (שו"ע ו' ומ"ב)
| פסול כי כתוב ועשו להם- משלהם. ולפי הרמ"א אם היה שינוי שם (שגזל צמר ועשה חוטים) או שינוי רשות לאחר ייאוש בעלים, מותר להשתמש אבל לכתחילה לא לעשות כן.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ו |
יא | ו | מה הדין אם גזל 1) החוטין 2) הצמר ועשאן חוטין? | 1) פסול דכתיב להם משלהם, ואפי' ביאוש לא מהני, ואפי' אם שזרן לא חשיב שינוי (מ"ב ס"ק כ"ח) [והקשה בביה"ל (ד"ה ודוקא) למה אינו שינוי שם, ותי' דמקרי גדיל החוטין ואינו שינוי שם א"נ צריך להיות שלו משעת תלייה ואז עדיין ליכא שינוי [ומכאן משמע דשינוי השם אינו הולך למפרע אלא מכאן ולהבא, ודלא כהעונג יו"ט (מ"ב עוז והדר)]] 2) הרמב"ם... | יא,ו | יא ו |
יא | ו | מה הדין אם גזל חוטין ומכרן לאחר, 1) בלא יאוש 2) קודם יאוש 3) אחר יאוש? | 1) פסול 2) יש בזה מח' ראשונים, עי' חו"מ סי' שנ"ג סעי' ג' 3) כשרים, ולענין הברכה לפי המג"א ומחה"ש יכול לברך אבל לפי הט"ז ופמ"ג וגר"א אינו יכול לברך (מ"ב ס"ק ל') {והמ"ב לקמן (סי' תנ"ד סעי' ד') סותם דיכול לברך}
| י"א | יא ו |
יא | ו | מה הדין אם גזל הבגד? | נמי פסול דכתיב כסותך (ביה"ל ד"ה אם), וגם ברכתו ברכה לבטלה {והקשה ר"י באק הרי במ"ב לקמן (סי' י"ד ס"ק ט') כתב בטלית שאולה המברך לא הפסיד, וי"ל דשאני הכא דהוא מצוה הבאה בעבירה}
| י"א | יא ו |
יא | ו | האם יכול ליקח ציצית בהקפה? | כן, אבל אם המוכר עייל ונפיק אזוזי והלוקח אינו רוצה לשלם אינו שלו (מ"ב ס"ק כ"ז), ומ"מ כתב הביה"ל (ד"ה מצמר) דהמדקדקין משלמים תחילה כדי שיהיה קנין דאורייתא [דדבר תורה מעות קונות], אולם יש עצה ממ"ב (סי' תרנ"ח ס"ק י') להביאו לחצרו [ועי' בר"ג מלצר (עמ' 188) דמאריך אי מהני קנין חצר בשכירות, אולם שמעתי מרש"י ווייסבארד דאע"פ ד... | י"א | יא ו |
יא | ו | מה הדין אם גזל הציצית והטילן בבגדו ואח"כ שילם בעבורם? | נסתפק הביה"ל (ד"ה מצמר) אי מהני למפרע שלא יהא פסול משום תעשה ולא מן העשוי, ופשוט להערוה"ש (סעי' כ"ב) דכשר דאין זה פסול בגוף הציצית אלא מפני שאינם שלו ועתה הרי הם שלו
| י"א | יא ו |
יא | ז | נתקעתי ביום של החופה בלי ציצית. חברי נתן לי פתילים במתנה ע"מ להחזיר. לברך? (שו"ע ז' ומ"ב)
| השאיל לחברו פתילות שמוכנות לקשירה בטלית, יכול לברך.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ז |
יא | ז | האם חוטין שאולים כשרים? | אם השאילם ע"ד להחזיר חוטין אחרים כשרים, ואם דעתו להחזיר אותו חוטין אם המשאיל ידע ששאלם לציצית אמרינן דדעתיה היתה להקנותו לו ע"מ להחזיר כדי שיברך עליו, ואם לא ידע לא יברך עליהם דאולי השאילם למלאכה אחרת (מג"א ס"ק י"א, מ"ב ס"ק ל"ד)
| י"א,ז | יא ז |
יא | ז | מה הדין בחוטין של שותפין? | הביה"ל (ד"ה וכדידיה) מסתפק בזה, ועי' ביה"ל לקמן (סי' י"ד ד"ה שאלה) דנהגו הקהל להקנות חלקם למי שירצה ללבוש הטלית.
| י"א | יא ז |
יא | ח | ראיתי פתילים מהודו, יש בזה בעיה? מה הכלל בזה? (שו"ע ח' ומ"ב)
| צמר מבהמה שהשתחוו לה הוא פסול, כי זה מאוס לגבוה שהרי לא נשתנה ורואים שהוא צמר. אבל בדיעבד כשר.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ח |
יא | ח | המשתחוה 1) לבהמה 2) לפשתן, האם כשרים לציצית? | 1) לא, דעדיין חזותיה עליו (מג"א ס"ק י"ב) [וביאר השעה"צ (ס"ק כ"ה) דאע"פ דס"ל להמג"א דצמר לציצית הוי שינוי גמור, היינו לענין שינוי קונה דגזילה אבל לגבי שינוי דע"ז דהוי מאוס כלפי גבוה חמיר יותר], ולענין בדיעבד עי' במ"ב (ס"ק ל"ו) דנוטה לומר דיוצא, וכ"כ הערוה"ש (סעי' כ"ו) בדעת הרמב"ם, אבל כתב דלפי תוס' פסול אפי' בדיעבד [ואפ... | י"א,ח | יא ח |
יא | ח | האם מותר לעשות בגד של ציצית בצמר הנ"ל? | כתב אג"מ (או"ח ח"א סי' מ"ז) דמותר שהבגד אינו אלא גורם למצוה, אבל לא יעשה טלית המיוחדת לתפילה בה דהוי מאוס לעבירה
| י"א | יא ח |
יא | ח | מה הדין בצמר שגדלה אח"כ? | העולת תמיד ס"ל דאסור, ובני חייא מקיל (מ"ב ס"ק ל"ז)
| י"א | יא ח |
יא | ח | מה הדין בבהמה הנרבעת? | צמרה אסורה לציצית כנעבד (ביה"ל ד"ה המשתחוה)
| י"א | יא ח |
יא | ח | מה הדין במודר הנאה 1) מצמר 2) מחבירו? | 1) אסור בציצית של צמר דבעינן תעשה לך משלך 2) הפמ"ג כתב דמותר ליטול ציצית שלו דמצות לאו ליהנות ניתנו, וביאר הביה"ל (ד"ה המשתחוה) דזהו דוקא ליטול ציצית שלו אבל אין ליטול בגד שלו דהרי נהנה מבגדו {ונראה דאין זה תלוי במח' ר"ן (ר"ה כ"ח) ורשב"א (נדרים ט"ו) דהכא מיירי בבגד של ציצית שאינו גופו של מצוה}
| י"א | יא ח |
יא | ט | אני רוצה לתלות ציציות בבגד חדש, איפה לשים החורים? (שו"ע ט')
| מותר לשים החור בטווח שבין שיעור קשר גודל (=המרחק שבין הפרק העליון ועד לציפורן) עד ג' גודלים משפת הבגד, ואין למדוד באלכסון.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ט |
יא | ט | מחשבים את זה לפי מידת הבגד כשהוא מקופל או מתוח? (מ"ב מ"א בשם מג"א)
| מחשבים לפי הבגד איך שהוא מתוח ולא יעזור לקפל אותו ע"י הידוק הקשר.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ט |
יא | ט | בטעות עשיתי את הנקב רחוק מידי מהכנף ותליתי ציציות, אני יכול כעת לקרב את הנקב? (מ"ב מ"ג)
| לא, הוי תעשה ולא מן העשוי.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא ט |
יא | ט | האם ראוי לעשות ב' נקבים להציצית? | הב"י (סוף הסימן) הביא שיטת העיטור דס"ל דצריך שיהיה ניכר דאין כאן אלא ד' חוטין ולא ח' [ועי' מג"א (ס"ק י"ג) שהקשה על שיטת העיטור מגמ' מנחות (ל"ט ע"א)], והביא ממהר"י אבוהב שיכול לעשות שתי נקבים וגם נקב אחד בכל כנף ויטיל ציצית בשניהם ויתנה שרק מקיים מצותו באחד מהם כדי שלא יעבור על בל תוסיף ומסיים וצ"ע, והב"י כתב דמעולם לא ... | י"א,ט | יא ט |
יא | ט | מהו הפשט בשיעורים אלו? | כתיב על כנפי בגדיהם, אחר ג' אצבעות הוי בגד ולא כנף, ותוך מלא קשר גודל הוי תחת הכנף ולא כנף (ב"י ע"פ רש"י)
| י"א | יא ט |
יא | ט | כיצד מודדין השיעור ג' אצבעות? | מדינא מודדין ג' גודלין, אכן הביא השע"ת (ס"ק י"ב) דהאריז"ל מדד באמה קמיצה וזרת [והב"י דחה זה], וביאר הביה"ל (ד"ה היינו) דר"ל אחר ג' אצבעות אלו עשה הנקב והן הן השיעור דתוך ג' גודלין א"נ ביאר דחושש לספיקת התוס' (מנחות מ"א ע"ב) דמדידת הגודל הוא במקום הקצר {וזהו קרוב לשיעור של ר"ח נאה}, ולמעשה כתב הביה"ל שטוב למדוד בג' אצבע... | י"א | יא ט |
יא | ט | מהו השיעור דמלא קשר אגודל? | הב"י הביא ממהר"י בן חביב דהוא יותר מב' אצבעות, אבל החזו"א (או"ח סי' ג' ס"ק כ"ב) מתמיה עליו דאינו כן במציאות, והביא ש"ך ביו"ד (סי' מ"ו ס"ק י"ג) דמשמע דהוא כב' אצבעות של שאר אצבעות (כגון קמיצה וזרת). ונמצאת בין לר"ח נאה בין להחזו"א השיעור הוא בערך 4 ס"מ {ולמעשה טוב לעשות הנקב 5 ס"מ}
| י"א | יא ט |
יא | ט | האם שיעורים אלו לעיכובא? | כתב ביה"ל (סד"ה ולא) דמשמע דהוא מדאורייתא ולעיכובא, ומסיים וצ"ע [והערוה"ש (סעי' י"ג - י"ד) כתב שהם לעיכובא]
| י"א | יא ט |
יא | ט | מה הדין אם נתקפלו הכנפות כשקשר הציצית? | אזיל בתר השיעור דמעיקרא בין לקולא בין לחומרא (מג"א ס"ק י"ד, מ"ב ס"ק מ"א) [וע"ע בפסקי תשובות דהביא מחמירים (כגון הא"א מבוטשאטש) לכתחילה שלא להיות הדק כ"כ]
| י"א | יא ט |
יא | ט | אם עשאן הציצית במקום פסול ואח"כ הרחיב הנקב ונמצאים במקום כשר, מה הדין? | פסול משום תעשה ולא מן העשוי (מג"א ס"ק ט"ו, פמ"ג א"א ס"ק ט"ו, מ"ב ס"ק מ"ג) [והחזו"א מקיל אם היה בתוך מלא קשר גודל והרחיבה, וצ"ע]
| י"א | יא ט |
יא | ט | אם היתה טלית של כלאים, האם צריך להטיל הציצית עליו עוד פעם אחר שהסיר הכלאים ממנו? | כתב הגינת ורדים (הובא בבאה"ט ס"ק י"ד, שע"ת ס"ק י"ג, מ"ב ס"ק מ"ג) דפסול משום תעשה ולא מן העשוי, וביאר הפמ"ג (מש"ז סי' י"ח ס"ק א') דכיון שאסור ללובשה מחמת הכלאים אינו מקרי כסותך והוי פסול, ועדיין חידוש הוא
| י"א | יא ט |
יא | טו | באיזה צד ראוי שהציצית יהא נוטף? | כתבו הראשונים (כלבו, ארחות חיים, רוקח, הגהות מיימוניות) דראוי לתת הציצית באופן שינטפו על הקרן, ובתחילה גם המהר"ם הקפיד בזה אבל בסוף חזר בו (ב"י) [וכתב השע"ת (ס"ק כ"ו) דעל החזרה דמהר"ם סמכו העולם שלא להקפיד בזה]. וכתב המג"א (ס"ק כ"ד) דאינו פסול בדיעבד, אבל צריך ליזהר שלא יהא באלכסון דנראה שצריך ח' ציצית אחד לכל צד (לבוש... | י"א,טו | יא טו |
יא | טו | האם מותר לתקן הציצית להטיף על הקרן בשבת? | כתב שע"ת (ס"ק כ"ו) אע"פ שיש מדקדקין שלא לעשות כן בשבת דהוי כמתקן, אין לחוש לזה דאין זה תיקון בגוף הבגד
| י"א | יא טו |
יא | טו | האם יכול לתת בגד אחר בתוך הנקב של הציצית? | מותר דאין זה אלא לחזק הבגד (מ"ב ס"ק ע"ה) [וטעם האוסרים משום על דמעל, ועוד משום מין כנף (ביה"ל ד"ה שאין){ומשמע מלבושי שרד (ס"ק כ"ג) דלמ"ד דכנפות של עור חייבין בציצית כמו דאנן קיי"ל פשוט דאין זה חסרון במין כנף}, ודין זה שייך שתוחבו לתוך הנקב בין שמניח טלאי תחת הכנף סביב (ביה"ל שם)]
| י"א | יא טו |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.