siman stringclasses 697
values | seif stringclasses 52
values | question stringlengths 1 1.79k ⌀ | answer stringlengths 2 4.11k ⌀ | source stringlengths 1 79 ⌀ | siman_seif stringlengths 3 7 |
|---|---|---|---|---|---|
יא | י | הטלית שלי ישנה ולכן הנקב התרחב קצת ונהיה פחות מכשיעור. זה כשר? (שו"ע ורמ"א י' ומ"ב)
| כשר, אבל טוב לעשות סגירה לשפת הבגד כדי שזה לא יקרה.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא י |
יא | י | האם הדין של המיקום הוא רק לאורך הציצית או גם לרוחבה? (שם, כללי מרן, מ"ב נ"ב נ"ג)
| בעיקרון רק לאורך, אבל י"א שגם רוחב ומרן כותב נראין דבריהם.
| סימן י"א – דיני חוטי הציצית
| יא י |
יא | י | אם בשעת העשייה היה רחוק כמלא קשר הגודל ואח"כ קרע ונתקרב לשפתו, מה הדין? | כל זמן שנעשו ב' קשרים וחוליא כשר [באמת סגי בקשר אחד אלא שיש ב' פירושים ברש"י (מנחות ל"ט) איזהו הקשר (ביה"ל ד"ה ונתקו)], דהכל תלוי בשעת העשייה (גמ' מנחות מ"ב ע"א), ואפי' אם לא נשאר אלא כל שהו (רמב"ם, ביה"ל ד"ה עד) [ואם רוצה להטיל בו ציצית אחרים צריך לתקנו מדינא (מ"ב ס"ק נ')]
| י"א,י | יא י |
יא | י | מה דין אם נתקרע יותר מג' אצבעות? | כתב הפמ"ג (מש"ז ס"ק י"ב) דפסול, והקשה למה הוא פסול הרי הכל תלוי בשעת העשייה, וצ"ע. והערוה"ש (סעי' י"ד) משמע דכשר אלא דלא דיברו בציור זה דאין הציצית עולה למעלה כמובן.
| י"א | יא י |
יא | י | האם טוב לתקנו? | כן, שכתב הטור שהיו נוהגין לעשות אימרא שלא יתקרע, וביאר הב"י משום הרואים שלא יאמרו שהוא פסול (מ"ב ס"ק נ"א) {ונראה דאין זה ממש איסור משום מראית עין דהרי קיי"ל דליכא מראית עין אלא אם היה בחוץ יהיה ניכר ובטלית קטן אינו ניכר בחוץ (וכמ"ש המ"ב סי' י' ס"ק ל') אלא שהוא הנהגה טובה בעלמא}
| י"א | יא י |
יא | י | מה הדין ברוחב הבגד? | כתב הב"י דתלוי בב' פשטים ברש"י (מנחות מ"ב ע"א) אם יכול להיות פחות ממלא קשר גודל לשפת הבגד [וביאר הט"ז (ס"ק י"א) דעיקר כנף הוא שפה התחתון סמוך לארץ, אכן המג"א (ס"ק ט"ז) משמע דתלוי באורך ורוחב הבגד ורק בזמנם נהגו ללבוש רוחב הבגד מראש עד הרגלים (פמ"ג מש"ז ס"ק י"א, מ"ב ס"ק נ"ב, ערוה"ש סעי' ט"ו)], אמנם הביא ממהר"י אבוהב דלכ... | י"א | יא י |
יא | יא | אם הגדיל שבשפת הבגד רחב, 1) האם יכול להטיל ציצית עליה 2) האם הוא עולה למנין ג' אצבעות? | 1) לא, דאין זה בגד 2) מדינא כן, אבל טוב לחוש להשיטות דלא מודדין אותו וממילא אם הגדיל רחב ב' אצבעות צריך לחתוך אותה במקום הכנפות (מג"א ס"ק י"ז, פמ"ג א"א ס"ק י"ז, מ"ב ס"ק נ"ז). וביאר הט"ז (ס"ק י"ב) הענין ע"פ רש"י (סוף ב"ק) דעכשיו הגדיל שם אבל יש חשש שהכובס יטלו, ממילא לא יטיל הציצית עליו אבל הוא עולה למנין ג' אצבעות דזה ... | י"א,יא | יא יא |
יא | יא | מה הדין אם חוטין יוצאין חוץ משפת הבגד? | צריך ליזהר שלא יהיו יוצאים על הכנף (מ"ב ס"ק נ"ז)
| י"א | יא יא |
יא | יא | מה הדין אם יש חוטין כפולים בשפת הבגד לחיזוק הבגד או לנוי? | זהו הבגד ממש ועולה לשיעור ג' אצבעות בודאי (ביה"ל ד"ה לא וד"ה וטוב)
| י"א | יא יא |
יא | יב | האם מותר להוסיף עוד חוטין על הציצית? | כתב הבעל העיטור שיכול להוסיף כל מה שירצה, אבל הב"י הביא משאר ראשונים (רשב"א, רמב"ם, ועוד) דסוברים דאינו יכול להוסיף כלל [והטור הביא שיטה דיכול להוסיף עד ט"ז, ויש ספק בב"י אי מיירי בזמן דאיכא תכלת או לא]. למעשה פסק המחבר דאם הוסיף פסול משום תעשה ולא מן העשוי, אבל המ"ב (ס"ק ס') הביא הגר"א דפסק כהעיטור דס"ל דכשר כל זמן של... | י"א,יב-יג | יא יב |
יא | יב | אם היה בו חוטין יתירות 1) וחתכן ועדיין הם בתוך הגדיל 2) והוציאן לגמרי מהכריכה, מה הדין? | 1) הביה"ל (ד"ה ואם) הביא שהפמ"ג מסתפק בדבר זה, אבל החזו"א כתב דפשוט דפסול הוא 2) הביה"ל כתב דפשיטא דכשר, וע"ע בחזו"א דחולק
| י"א | יא יב |
יא | יב | מה הדין אם הטיל פחות מד' חוטין שלימין? | אע"פ דיש צד בתוס' דהשתא דליכא תכלת סגי בב' חוטין, קיי"ל כרש"י דבעי ד' חוטין (ב"י, מ"ב ס"ק ס')
| י"א | יא יב |
יא | יב | האם צריך לחתוך החוטין 1) קודם שתחבן לתוך הנקב 2) קודם שקשרן 3) קודם שעושה הקשרים וכריכות? | 1) הוכיח הב"י מכמה ראשונים דא"צ (ולאפוקי מדעת מהר"י אבוהב), אבל עצה טובה הוא שלא תשכח (ב"י, מג"א ס"ק י"ח, ט"ז ס"ק י"ד, מ"ב ס"ק ס"א) 2) העולת תמיד סבר דמדינא צריך לחתוך החוטין קודם הקשר או הכריכה, אבל המג"א וט"ז חולקים עליו (שעה"צ ס"ק *), וכתב המ"ב (ס"ק ס"א) דלכתחילה נכון לחוש לדבריו [והערוה"ש (סעי' י"ז) כתב דבקשר ע"ג ק... | י"א | יא יב |
יא | יב | כיצד ראוי לחתוך החוטין לציצית? | כתב המג"א (ס"ק י"ח) בשם השל"ה דראוי לחתכו בשיניו (מ"ב ס"ק ס"א) [דיש ל"ב שינים כנגד החוטין וכנגד ל"ב (מחה"ש)] ולא בסכין [משום לא תניף עליהם ברזל (מחה"ש), ולפי"ז בסכין של פלסדיק יהא מותר]. וכל זה מיירי בשעת עשיית הציצית, אולם אם מסירם או חתכם כדי שיהיה שני שליש ענף כתב הבית ברוך (כלל י"א ס"ק קכ"א) דא"צ להקפיד בזה, אולם ה... | י"א | יא יב |
יא | יד | למה מותר להטיל חוטי פשתן על בגד צמר הרי אפשר לקיים שניהם? | תרצו תוס' במנחות (מ' ע"א) מגו דמותר בכלאים בבגד פשתן ה"ה בבגד צמר, ועוד תרצו דרק מדאורייתא מותר אבל מדרבנן אסור משום אפשר לקיים שניהם, ועוד תרצו דלמסקנא קיי"ל דאסור להטיל חוטי פשתן על בגד צמר [ותירוץ ראשון עיקר]
| י"א,יד | יא יד |
יא | יד | האם מותר להטיל ציצית של פשתן על בגד של צמר אם אינו מוצא ציצית של צמר בזמן הזה דליכא תכלת? | כתב רבינו ירוחם דמותר שבאופן זה א"א בענין אחר, אבל הב"י חולק עליו שהרי אילו היה מצוי לו היה אפשר לקיים שניהם {לכאורה צ"ע משבת (קל"ג ע"א) דמבואר דכיון דליכא אחר מותר לאב למול את בנו וחשיב א"א בענין אחר, ואולי יש לדחות דהתם מיירי ביום שמיני ומוכרח למול היום, אולם עדיין קשה דלפי הב"י צריך ללבוש הבגד בלי ציצית וה"נ לימא די... | י"א | יא יד |
יא | יד | למה שרינן ללבוש טלית של פשתן עם תכלת, לימא אפשר לקיים שניהם בבגד של צמר? | תרצו תוס' כתובות (מ' ע"א) שאין זה חשיב אפשר כיון שאינו יכול לקיים מצותו בבגד זו, והב"י תי' דכיון דדרשינן סמוכין להתיר כלאים בציצית ש"מ דמותר ללבוש בגד פשתן {ולכאורה צ"ע דלימא נילף מינה דלא כריש לקיש}
| י"א | יא יד |
יא | יד | כיצד עושים הקשרים? | הב"י הביא ממרדכי מנהגים שונים, אבל למעשה יעשה ד' חוטין בכל צד, ויהיה קשר ע"ג קשר, וגם לכתחילה יעשה ה' קשרים [כנגד החמשה חומשי תורה, וכפולים כנגד ספירותיו של הקב"ה (מ"ב ס"ק ס"ה)], ומנין הקשרים אינו לעיכובא [ואע"פ שהב"י (עמ' ע"ד) הביא ממהר"י אבוהב דמשמע דאם פיחת עובר על דעת חכמים, ממ"ב (ס"ק ס"ו) מבואר דס"ל דהמהר"י אבוהב ... | י"א | יא יד |
יא | יד | כיצד עושים הכריכות? | הב"י הביא לעשות שבעה, תשעה, אחד עשר, ושלש עשר דאיתא בגמ' לא יפחות משבע ולא יוסיף על שלש עשרה והאי שיטה ס"ל דקאי על הכריכות [ולא על החוליות] ומתחיל משבעה ומעלין בקודש עד שלש עשרה, ועוד כתב הב"י דעולה למנין ארבעים שהוא כמנין ה' אחד עם השם, והמג"א (ס"ק כ"ב) הביא משל"ה לעשות שמנה במקום תשעה ואז עולה למנין ל"ט שהוא ה' אחד [... | י"א | יא יד |
יא | יד | מהו השיעור בכריכות? | המחבר (והרא"ש הלכות קטנות סי' ט"ו) כתב שכל אחד יהיה כמלא אגודל עם הקשר, והמג"א (ס"ק כ"א) הביא מרעיא מהימנא דהכריכות לבדו יהיו כמלא אגודל [ופי' הגר"ז דהרע"מ חולק על הרא"ש, אכן שו"ת לחם שלמה (סי' ט') הקשה דברע"מ כתב נמי דאורך הציצית הוי י"ב גודלין (כשיטת ר"ת) וא"כ בע"כ כוונתו דכל כריכה הוי גודל עם הקשר וכמ"ש הרא"ש, ויש ל... | י"א | יא יד |
יא | יד | מהו השיעור לגדיל ופתיל? | צריכים להיות י"ב גודלים בין שתיהם, מדאורייתא סגי בגדיל של חוליא אחת [שהוא ג' כריכות] עם קשר לפניו ולאחריו, אבל מדרבנן צריך שליש גדיל [ד' גודלין] ושני שלישים פתיל [ח' גודלין] (מ"ב ס"ק ס"ו), והמ"ב (ס"ק ס"ט) מציין למהרש"ל דס"ל דפתיל יכול להיות יותר מב' שליש, וכן נקט החזו"א, אבל מרמ"א ומ"ב משמע דלכתחילה יהיה ב' שליש בדיוק,... | י"א | יא יד |
יא | יד | מה הדין אם כרך כולה? | פסול, ורע"א מצדד דלא מהני להתיר קצת שיהיה ענף דפסול משום תעשה ולא מן העשוי, אבל בכת"י מסתפק בסברא זו דאולי כבר נעשית בכשרות קודם שעשאה כולה גדיל {ונראה ע"פ סברת הביה"ל (ד"ה יותר) דכל זמן שעוסק בעשיית הציצית מקרי עדיין לא נגמרה העשייה וא"כ לא חשיב נעשית בכשרות}
| י"א | יא יד |
יא | יד | מהו העובי הנכון להציצית? | בינוני משום זה קלי ואנוהו (מ"ב ס"ק ע"א) {ויש לעיין מהו השיעור בינוני בציצית שלנו, ונראה דיכול למדוד ע"פ מש"כ המג"א (ס"ק כ"א) ע"פ הרא"ש דכל הכריכות צריכים להיות שוות, וא"כ צריך להרחיק הז' כריכות מהדדי, אבל משמע שהי"ג כריכות הוו צפופות, וא"כ לפי הרעיא מהימנא אם יש בהי"ג כריכות לבדם שיעור אגודל הוי מהודר, ולפי השו"ע כל י"... | י"א | יא יד |
יא | יד | מהו סגולה לתפילת הדרך? | כתב שע"ת (ס"ק כ"ד) שיניח אגודל על המזוזה ולומר בלחישה ובקדושה ובכסוי פנים "כשמך טל אטלה" ג' פעמים
| י"א | יא יד |
יב | א | נחתכו לי כל החוטים בציצית, אבל נשאר בכולם 'כדי עניבה'. מה דעת רא"ש ור"ת ואיך נוהגים?(שו"ע ורמ"א א' ומ"ב)
| לפי הרא"ש עודנו כשר, כי המינימום הכשר הוא צד אחד חתוך לגמרי וצד אחד כדי עניבה. ולפי ר"ת פסול כי חייבים שני חוטים שלמים של 24 ס"מ. נוהגים כרא"ש, אך ימהר להחליף כדי לצאת לר"ת. והרמ"א כתב שנוהגים כר"ת.
| סימן י"ב – דברים הפוסלים בציצית
| יב א |
יב | א | נחתך לי החוט, אבל בשני הראשים שלו ביחד יש 'כדי עניבה', זה מצטרף? (מ"ב ג')
| זה ספק, והאחרונים נטו להחמיר
| סימן י"ב – דברים הפוסלים בציצית
| יב א |
יב | א | מה הדין אם נפסק לי רק חוט אחד במקום החיבור שלו לכנף? (מ"ב ד')
| פסול!
| סימן י"ב – דברים הפוסלים בציצית
| יב א |
יב | א | האם הרא"ש יכשיר גם כשבצד אחד נפסק הכל ובצד שני נשאר כדי עניבה? (מ"ב ז')
| כשר
| סימן י"ב – דברים הפוסלים בציצית
| יב א |
יב | א | החוט נקרע לי עוד לפני ששמתי אותו בטלית, זה מועיל לקשור אותו כעת? (שם)
| מועיל, כיוון שעוד לא נקשר בציצית, אין בעיה של תעשה ולא מן העשוי.
| סימן י"ב – דברים הפוסלים בציצית
| יב א |
יב | א | אם החוטין נפסקים, האם הציצית כשר? | לפי הרא"ש כשר אם נשאר החוט כדי עניבה, וממילא אם צד אחד נפסקו לגמרי וצד שני נפסקו עד כדי עניבה כשר, אבל ר"ת סבר דבעי ב' חוטין שלימין, ואידך ב' חוטין סגי בכדי עניבה מצד אחד. וקיי"ל מדינא כהרא"ש [וגם יכול לברך עליו (מ"ב ס"ק י"א)] אבל טוב לחוש לשיטת ר"ת. [יש עוד שיטות שמוזכרים בב"י כגון היש מפרשים (עמ' ע"ז) דס"ל דלפי הרבנן... | י"ב,א | יב א |
יב | א | מהו השיעור כדי עניבה? | איבעיא להו בגמ' אם הוא כדי לענבן כולהו [לפי הב"י ומ"ב (ס"ק א') היינו רק הגרדומים ממש, ולפי החזו"א (סי' ג' ס"ק י"ד) כל הראויין להיות גרדומין וכשרים דס"ל דצריך שיעור קבוע. והמג"א (ס"ק ב') ס"ל בדעת המרדכי דצד זה בגמ' מחמיר יותר דצריך לשער כדי לענב כל אחד ואחד בפנ"ע, אבל רוב הפוסקים חולקים עליו וס"ל דצד זה בגמ' לקולה דסגי ... | י"ב | יב א |
יב | א | האם מצטרפים ב' צדדין להשיעור כדי עניבה? | הב"י מסתפק בזה, והדרכ"מ רצה לומר בדעת הטור דמצטרפים, אולם המג"א (ס"ק ג') הניחו בספק, ופסק המ"ב (ס"ק ג') להחמיר. אולם, כתב רע"א דאם יש עוד סניף כגון שודאי יש בו כדי עניבה לכל אחד ואחד לבדו בודאי יש לסמוך עליו (מ"ב ס"ק ג') {דהוי ד' ספיקות באיסור דרבנן} [אכן החזו"א (סי' ג' ס"ק י"ד) ס"ל דפשוט דאין מצטרפין ב' צדדין, ואפי' ס... | י"ב | יב א |
יב | א | מה הדין אם נפסק החוט באמצע הגדיל 1) באמצע חוליא הראשונה 2) חוץ מחוליא הראשונה 3) חוץ מחוליא הראשונה בשעת עשיית החוליות 4) במקום הנקב? | 1) לפי הביה"ל (ד"ה יש) פסול דקשר עליון [שהוא הקשר השני] דאורייתא, אבל החזו"א מקיל 2) הוי כאילו נפסק ראש אחד לגמרי [ואם נפסק עוד ראש אחר פסול] (ביה"ל ד"ה יש) 3) הביה"ל (ד"ה שמא) מסתפק אם דינו כגרדומים כיון שדעתו לגמרה והעלה בצ"ע, אבל החזו"א מקיל אם אינו גומר החוליות 4) פסול (מ"ב ס"ק י"ג)
| י"ב | יב א |
יב | א | אם יש גרדומים הכשרים, האם מותר להטילם על בגד לנתקם ולהטילם על בגד אחר או אותה בגד? | לא דאז הוי כמתחילה וצריך י"ב גודלים (ט"ז ס"ק ג', מ"ב ס"ק ב'), וע"ע ברע"א דמסתפק אם מותר להחזירם דאפשר דהוי כמעשה אחת
| י"ב | יב א |
יב | א | אם נפסק החוט, האם מהני לקשור חוט אליו? | הט"ז (ס"ק ג') דן באופן שהיה כשר בתחילה ואח"כ נפסל, ומסופק אם יכול להכשירו ע"י הקשירה, אבל פשוט דמהני הקשירה אם עדיין עומד בכשרותו, וכן נקט המ"ב (ס"ק ז') דלא מהני אלא אם עדיין עומד בכשרותו{והא דאשכחן בעירובין (כ"ד ע"א) דהוי כפנים חדשות באו לכאן, היינו לענין טהרת הכלי וכדומה דהוי ככלי אחר וה"נ חשיב כטלית אחר אבל עדיין כש... | י"ב | יב א |
יב | א | אם נפסק ראש אחד משני הצדדין, למה לא אזלינן בתר רוב? | 1) תי' החת"ס כל קבוע כמחצה על מחצה דמי<br>2) הוי מילתא דאפשר לברוריה (ספר אבני זכרון סי' י"ב בשם ריש"א)
| י"ב | יב א |
יב | א | האם טוב לנשק הציצית? | יש נוהגין לנשק ציציותיו בכל עת שרואין אותם, וכן מנשקין הסוכה בהלכיתו וביציאתו, וכן ד' מינים דלולב, וכן המצות ומרור בפסח, הכל לחבב את המצות (של"ה, עטרת זקנים, מ"ב סי' תע"ז ס"ק ה')
| י"ב | יב א |
יב | ב | איך משערים 'כדי עניבה'? (שו"ע ב' ג' ומ"ב)
| משערים בחוטים בינונים, מן הענף לפי רש"י, ולפי ר"י אפשר למדוד גם בגדיל עצמו (בחלק הקשור), ע"י שיפתח אותו ויקשור רק קצת ובכך יאריך את החוטים.
| סימן י"ב – דברים הפוסלים בציצית
| יב ב |
יב | ב | נפסקו לי החוטים עד הגדיל, אפשר להתיר את הקשירה, כדי לקצר את הגדיל ולהאריך את החוטים? (באה"ל 'יש לסמוך')
| כן, אבל צריך לפתוח הכל ולקשור מחדש סדר אחד של כריכות, כדי שלא יהיה תעשה ולא מן העשוי.
| סימן י"ב – דברים הפוסלים בציצית
| יב ב |
יב | ב | באיזה עובי חוטין משערין השיעור כדי עניבה? | הבעל העיטור סבר דמשערין בשערות, והב"י חולק עליו וסבר דאזיל בתר שאר ציציות, וביאר הרמ"א בבינונים [ותמה המג"א (ס"ק ו') עליהם למה חולקים על בעל העיטור]
| י"ב,ב | יב ב |
יב | ג | מאיזה מקום מודדין כדי עניבה? | לרש"י ממקום ענף, לר"י ממקום הגדיל. להלכה, אע"פ שמבואר בב"י דהרבה ראשונים פוסקים כר"י, אין לסמוך עליו אלא במקום דאי אפשר, וכתב המג"א (ס"ק ז') דאין לברך עליו וגם אין לצאת בו ברה"ר בשבת [אבל לכרמלית מותר (רע"א, מ"ב ס"ק י"ג, ביה"ל ד"ה יש)] {ואע"פ שכבר אמרנו דכשיש פסול בהציצית מותר לצאת בהם בשבת שהם בטלים להבגד (כמ"ש הט"ז ר... | י"ב,ג | יב ג |
יב | ג | האם מותר לתקן הציצית בעוד שהוא עליו? | לא, דלא מהני לעמוד במקומו (מ"ב ס"ק י"ג), אבל אומרים בשם החזו"א שמותר מפני שהוא עוסק בהמצוה
| י"ב | יב ג |
יב | ג | אם נפסקו כל החוטין עד הגדיל, מה יעשה? | כיון דלרש"י הוא פסול מדאורייתא, עדיף להתיר כולו [כדי להוציאו מתעשה ולא מן העשוי] וחוזר ויעשה מקצת גדיל, דלפי הרא"ש והרמב"ם סגי בד' גודלים, ואע"פ דקיי"ל דבעי י"ב מתחילה היינו מדרבנן אבל מדאורייתא כשר בכל דהו, ומ"מ אינו יכול לברך עליו (רע"א, ביה"ל ד"ה יש)
| י"ב | יב ג |
יב | ג | אם נפסקו חוטין, האם טוב לתקנו אפי' אם הציצית כשר? | יש כמה טעמים לתקנו אפי' כשהוא כשר מעיקר הדין:<br>1) כתב הכה"ח (ס"ק י"ב) דאם נפסקו החוטין אפי' באופן שהם כשרים אפ"ה ראוי לתקנו דיש ענין במנין ל"ב<br>2) הב"י (סי' י"ג) כתב דנוהגין לתקן החוטין קודם שיגיעו לידי פסול<br> 3) יש שיטת האגור דס"ל דפסול בחוט אחד, ויש שיטה דלית להו גרדומין כלל, וכמ"ש בריש הסימן
| י"ב | יב ג |
יג | א | באיזה אופן מי שהולך עם ציצית פסולה ברה"ר חייב חטאת , ובאיזה אופן לא? (שו"ע א' ומ"ב)
| אם נשארו חוטים כשרים, חייב חטאת. ואם נפסלו כל החוטים הכל בטל לבגד ואז אין איסור.
| סימן י"ג – דיני ציצית בשבת
| יג א |
יג | א | טלית שאינה מצוייצת כהלכתה, האם מותר לצאת בו בשבת? | איתא בגמ' (שבת קל"ט ע"ב) דחייב חטאת, ופרש"י משום התכלת שהם חשיבי, והר"ח פי' משום דאתי לתקנו, ומש"ה אפי' בזמן הזה דליכא תכלת חייב אם יש בו ציצית כשרים [ואסור אפי' בכרמלית (מ"ב ס"ק ב')], אבל אם נפסקו כל הד' ציצית מותר לצאת שהם בטלים להבגד (ב"י, ט"ז ס"ק א', מ"ב ס"ק ג')
| י"ג,א-ב | יג א |
יג | א | מהו הטעם להמחמירים דלא לצאת בטלית קטן בשבת בזמן הזה? | 1) מתשובת הרא"ש משמע דחששו דכיון דליכא תכלת בזה''ז אינו מחויב להטיל ד' חוטין של לבן<br>2) הנמוק"י הביא מהריטב"א דחששו שמא אין זה עיטוף גמור<br>3) תשובת המיוחסת להרמב"ן הביא ממהר"ם דחשש שמא יפסיק אחד מהציצית.<br> אכן, כתב הב"י דרוב הראשונים מסכימים להתיר ולא חוששים לסברות אלו.
| י"ג | יג א |
יג | א | מה הדין אם יוצא בבגד פסול? | כיון שהחוטין כשרים, יש איסור הוצאה עליהם (מ"ב ס"ק ב' - ג'). אמנם, כתב המשיב דבר (סי' ב') תשובה להחפץ חיים דאם דעתו לזרוק החוטין לאשפה אין להם חשיבות ומותר לצאת בהם, וכ"כ הערוה"ש (סי' ש"א סעי' ק"ח) ושש"כ (פי"ח אות ל"ג). והחזו"א (סי' ג' ס"ק כ"ח) כתב עוד סברא להקל בבגד שאין בו שיעור דאם אינו עומד להסיר הציצית מהן הרי הן ת... | י"ג | יג א |
יג | א | מה הדין בליל שבת? | כתב הב"י בשם הרמב"ם שמותר שהוא נוי הבגד (מג"א ס"ק א', מ"ב ס"ק ד') [ודלא כתשובת הרי"ף (רע"א)], והערוה"ש (סי' ש"א סעי' ק"ח) ס"ל דתלוי בדרך מלבושו, ולפיכך אוסר לצאת בטלית גדול בלילה {אבל אינו משמע כן משאר הפוסקים}
| י"ג | יג א |
יג | א | מה הדין בבגדים של שאר מינים? | כתב המ"ב (ס"ק ד') דמותר לצאת בהם בשבת כיון שמחויב מדרבנן הוי נוי בגד [ולאפוקי מתשובת שב יעקב (הובא בשע"ת ס"ק ב')] {וצ"ע דא"כ בגד שיש בו ספק אם הוא מחויב הרי מצד ספק דאורייתא לחומרא יש דין ודאי [לכל הפחות מדרבנן] להטיל עליהם ציצית ולמה אסור לצאת בה, וכעין זה הקשה החזו"א (סי' ג' ס"ק כ"ח)}
| י"ג | יג א |
יג | א | מה הדין אם הטלית מונח על כתיפיו? | חייב דאין זה דרך לבישתו בחול (מג"א ס"ק ד'), אבל אם מתכסה ראשו ורובו בו מותר (מ"ב ס"ק ו')
| י"ג | יג א |
יג | א | האם צריך לבדוק טליתו קודם שיוצא חוצה בשבת? | הב"י הביא מתשובת הרא"ש דכתב שאינו מחויב [ואפי' קודם הברכה הביא הב"י (עמ' ל"ח) בשם הרא"ש דאינו מחויב לבדוק אבל החרד אל דבר ה' יש לו לבדוק], ופי' המג"א (ס"ק ה') דסגי לבדוק בשעת הברכה {בכל יום}, וממילא אפי' אם הסיח דעתו באמצע היום והוצרך לברך עוד פעם לא צריך לבדוק עוד הפעם (מ"ב ס"ק ז') [אכן, רע"א דחה דשמא כל פעם שמברך צרי... | י"ג | יג א |
יג | א | האם צריך לבדוק בשבת? | כתב המ"ב (ס"ק ז') דצריך לבדוק אפי' בשבת, אבל העולם אין נזהרין בזה, וביאר הביה"ל (ד"ה קודם) דטעם המנהג להקל משום דלא מהני מידי באמצע הביהכ"נ דאפי' אם אינו כשר מותר ללבשו משום כבוד הבריות, אמנם עדיין איכא נפק"מ לענין הברכה וגם אם הוא בבית או רוצה לצאת לרה"ר, וממילא נכון לבדקו ערב שבת בעת הנחתו בתיק שלו {ונראה דה"ה אם בוד... | י"ג | יג א |
יג | א | לפי הר"ש בהמרדכי דס"ל דמצות ציצית הוי בקום ועשה, למה היה מותר לילך בכרמלית בלא ציצית, תיפוק ליה דאסור משום מצות ציצית? | תי' רע"א דמיירי שנפסק כל הקרן, ועוד תי' כגון דהיה טלית של שאר מינים וס"ל כהמחבר דרק צמר ופשתים מחויבים מן התורה
| י"ג | יג א |
יג | א | מה הדין אם 1) לא בדק הציצית ונמצאת שהם פסולים 2) נודע לו אתמול שבגד זה צריך ציצית ושכח 3) נודע לו אתמול שהם פסולים ולא תקנם? | 1) לא קנסינן ליה (ב"י בשם הריטב"א) 2) לא קנסינן ליה (רע"א, מ"ב ס"ק ט' וס"ק י"ג) 3) קנסינן ליה (מג"א ס"ק ח', מ"ב ס"ק י"ג)
| י"ג | יג א |
יג | א | מהו השיעור גנאי אם נפסקו החוטין 1) בטלית גדול 2) בטלית קטן? | 1) בשוק - כיון דבזמן הזה אין אנו לובשים אותו בשוק בעצם ליכא גנאי כלל [והב"י מסתפק דאולי יש גנאי בהפשיטו], אבל כתב הב"י דיש לא פלוג וא"צ להפשיטו בשוק, אבל רע"א מפקפק עליו דלא נמנו חז"ל להתיר טלית בשוק אלא אמרו כלל דכבוד הבריות דוחה ל"ת דרבנן, ואם זה אינו כבוד הבריות אינו מותר (מ"ב ס"ק י'). בביהכ"נ - יש מח' אם העצם הפשטה... | י"ג | יג א |
יג | א | מה יעשה אם רואה שנפסקו ציציותיו של חבירו? | יקראנו שיבא לביתו ושם יאמר לו (מ"ב ס"ק ט"ז) {וצ"ב הציור, דאם הוא גנאי קטן א"צ למהר לילך לביתו ואם הוא גנאי גדול בודאי צריך למהר לבא לביתו}
| י"ג | יג א |
יג | א | מה הדין בחול אם אין לו ציצית אחרים? | דינו כשבת (מ"ב ס"ק ט"ז)
| י"ג | יג א |
יג | א | האם יש לו עצה ליתנו לחבירו ע"מ להחזיר? | כן הקשה אחי המג"א, והשיב המג"א (ס"ק ח') דעדיין מחויב מדרבנן דנראה כשלו, וכ"ת דיש לעשותו מ"מ ב' דרבנן, תי' המג"א דלא יעשה כן כדי שלא אתי לעשותו אף בחול, ועוד תי' המג"א דאסור לעשות קנין בשבת שלא לצורך {ונראה דזה מקרי שלא לצורך דהרי מדינא מותר אפי' בלא הקנאה זו} [ומ"מ הקשה רע"א למעשה בחול כדאי לעשות עצה זו כדי שיהא רק איס... | י"ג | יג א |
יג | א | בשבת, האם מותר להפקירו? | המג"א (ס"ק ח') מדייק מגמ' שבת (קל"א) דמותר, אבל רע"א מדחה הראיה דהתם מיירי מדאורייתא והביא שער המלך בשם הריטב"א ופר"ח דסברי דאסור להפקיר [ועי' מש"כ לקמן סי' ש"ו סעי' ו']
| י"ג | יג א |
יג | א | למה אין עצה בשבת לקשור ע"מ להתירו לאחר שבת, ובמקום מצוה לא גזרו? | כן הקשה הפמ"ג (א"א סי' שי"ז ס"ק ו' וס"ק כ'), ותי' דכל קשר שדרך לפעמים לבטלו אסור לקשור, והביה"ל (סי' שי"ז ד"ה הקושר) תי' דהולכים בתר דרך העולם ולא הקושר, ורשז"א (מנח"ש תניינא סי' ד"ה ולכן) תי' כיון דמחמת הקשר התחדש הכשר בציצית הרי הוא נחשב קשר גם לענין שבת
| י"ג | יג א |
יג | ב | מה הטעם לבדיקת הציציות קודם לבישת הטלית, האם צריך לבדקן גם בשבת? (שו"ע ב' ומ"ב, באה"ל 'קודם' בשם מג"א וט"ז)
| שני טעמים: א. שלא ילך בבגד ללא ציצית. ב. שלא תהיה ברכה לבטלה. אם רוצה לצאת לרה"ר צריך בדיקה משני הטעמים. ואם הוא בבית, לפי הטעם הראשון אי"צ בדיקה כי יכול להישאר עם בגד פסול בביהכ"נ משום כבוד הבריות. ולפי הטעם השני צריך לדעת אם לברך או לא. והכי נכון לבדוק בער"ש ולשים בתיק שאז אין לחשוש.
| סימן י"ג – דיני ציצית בשבת
| יג ב |
יג | ב | שמתי לב באמצע הרחוב שהטלית שלי פסולה. באיזה אופן צריך לפשוט אותה, מה הכלל בזה?
| בכרמלית לא יפשוט ויחכה לביתו, משום שזה איסור דרבנן. וברה"ר יפשוט אפי' ישאר ערום.
| סימן י"ג – דיני ציצית בשבת
| יג ב |
יג | ב | האם יש מצב ש'כבוד הבריות' דוחה אפילו איסור דאורייתא? (מ"ב ט"ז בשם מג"א)
| במקום גנאי גדול, כבוד הבריות דוחה לא תעשה שבתורה בשב ואל תעשה. ואם ציציתו פסולה והיא עליו כל זמן שלא מוריד אותה, עובר על מצות עשה בלי לעשות מעשה.
| סימן י"ג – דיני ציצית בשבת
| יג ב |
יג | ב | מי קובע מה זה 'כבוד הבריות'? (באה"ט [ח'])
| הכל תלוי באיש הלובש.
| סימן י"ג – דיני ציצית בשבת
| יג ב |
יד | א | האם אני יכול לבקש מאשתי שתכין לי ציצית? (שו"ע ורמ"א א' ומ"ב)
| אישה יכולה לתלות ציצית בבגד לפי מרן, אבל כתב רמ"א שיש מחמירים מפני שכתוב בני ישראל ועשו ולא בנות ישראל. ולכן יש להחמיר לכתחילה ובדיעבד ודאי כשר.
| סימן י"ד – מי ראוי לעשות ציצית וטלית שאולה
| יד א |
יד | א | האם מותר 1) לעכו"ם 2) לאשה, לעשות הקשרים וכריכות של הציצית? | 1) לא, דכתיב בני ישראל [ואפי' עומד ע"ג לא מהני], ואחר שעשה חוליא ראשונה כשר (מ"ב ס"ק א') [והסמ"ק ובעל העיטור סברי דעכו"ם כשר לעשות ציצית (ב"י)] 2) מכמה גמרות משמע דאשה כשרה לעשות ציצית, וכן קיי"ל מדינא [ובדיעבד נאמנת אפי' אם אין גדול עומד על גבה (מ"ב ס"ק ה')], אמנם לכתחילה כתב הרמ"א דדוקא אנשים יעשו אותם, ויש לזה ב' טע... | י"ד,א | יד א |
יד | א | האם קטן כשר לעשות ציצית 1) לגדול 2) לקטן אחר 3) לעצמו? | 1) תלוי בב' טעמים הנ"ל, לפי הטעם דבני ישראל ולא בנות ישראל קטן כשר דהוא בכלל בני ישראל, אבל לפי ר"ת דצריך להיות בר לבישה קטן פסול דהוא אינו בר לבישה, והכריע הביה"ל (ד"ה להצריך) דמעיקר הדין קיי"ל כטעם דבני ישראל וא"כ קטן כשר לעשות ציצית ובלבד שיש גדול עומד על גביו כדי שיהיה לשמה, אבל לכתחילה יש לחוש לשיטת ר"ת ולא להכשיר... | י"ד | יד א |
יד | ב | עשיתי ציצית תוך כדי דיבור בטלפון, פתאום אחרי הקשר הראשון נזכרתי שלא כיוונתי לשם מצווה... (שו"ע ב' ומ"ב)
| אם סמוך לשבת או שנקרע חוט שאסור לו להתיר ולחזור ולקשור, יכול לסמוך על הרמב"ם שלא מצריך תליה לשמה וללבוש הציצית, אך לא יברך בגלל הדעות שאוסרות.
| סימן י"ד – מי ראוי לעשות ציצית וטלית שאולה
| יד ב |
יד | ב | האם צריך להטיל הציצית על הבגד לשמה? | הרמב"ם מדייק מדאיצטריך קרא למעט עכו"ם מתלייה ש"מ דלא בעי לשמה [ואמר ר"י באק דזהו הרמב"ם לשיטתו דס"ל דישראל עומד ע"ג לא מהני בעכו"ם לענין טוייה, וא"כ הרמב"ם יכול להוכיח דמדאיצטריך קרא למעט עכו"ם מתלייה ש"מ דלא בעי לשמה, אבל רש"י והרא"ש סברי דמהני עומד ע"ג בעכו"ם ממילא פרשו המיעוט דעכו"ם בתלייה דהיינו למעטו כשישראל עומד ... | י"ד,ב | יד ב |
יד | ב | למה אין לו עצה להתירם ויחזור ויתנם בכוונה? | תי' המג"א (ס"ק ד') דמיירי בשבת [וביאר רע"א דר"ל סמוך לשבת ואין לו פנאי להתירם אלא לחתכם] א"נ מיירי בגרדומים (מ"ב ס"ק ז'), ועוד הוסיף שע"ת (ס"ק ד') כגון שיעבור זמן תפילה
| י"ד | יד ב |
יד | ב | האם מחשבה לשמה סגי? | כתב הביה"ל (ד"ה בלי) דיש לסמוך לברך עליו דיש ג' ספקות, א' שמא מהני מחשבה, ב' שמא הלכה כרמב"ם דלא בעי לשמה, ג' בתליה אמרינן סתמן לשמה. ומ"מ עדיף להוציא הכוונה בפיו
| י"ד | יד ב |
יד | ב | מה הדין אם טעה ואמר "לשם מצות תפילין"? | {צ"ע, ואע"פ דאמרינן דבדיעבד יכול לסמוך על מחשבה גרידא הכא גרוע טפי דדלמא אתי דיבור ומבטל מחשבתו}
| י"ד | יד ב |
יד | ב | מה הדין אם כוון לשמה רק לפני התלייה ראשונה? | כתב הביה"ל (ד"ה בלי) דה"נ יכול לברך על סמך כל העושה ע"ד ראשונה הוא עושה, ואפי' בב' פעולות נפרדות (כדמבואר בתוס' זבחים ב' ע"ב) דהכל מצוה אחת, אבל עדיף לומר בפירוש קודם התחלת התלייה דכל הציצית שיתלה אח"כ יהיה הכל לשם ציצית [ובזה מהני אפי' בשתי ציציות נפרדות דאילו אמר סתם לשם מצות ציצית משמע דרק מהני לאותה בגד ציצית ולא ל... | י"ד | יד ב |
יד | ב | אם שכח לכוון בעת התחיבה ורק כוון בעת הקשירה, האם יכול לברך עליו? | מסתפק הביה"ל (ד"ה לא) אם יכול לצרף הסברא דהוכיח סופו על תחילתו, ומסיים וצ"ע
| י"ד | יד ב |
יד | ב | האם איכא חילוק בין אם אחר צווהו להטיל ציצית ובין מי שהטיל ציצית מעצמו? | הביה"ל (ד"ה לא) רצה לחדש דהרא"ש מיירי דוקא אם צווהו אחר אבל אם הוא עצמו מטיל ציצית על בגדו אז אמרינן סתמן לשמה דכשלקח הבגד בודאי כוונתו לשם מצוה [והביא ראיה ממג"א (סי' תקפ"ט ס"ק ד') דאם נכנס לבית הכנסת בכוונה לשמוע השופר אע"פ שבשעה ששומע השופר לא כוון, יצא] {ואין זה כהחיי"א דמעשיו מוכיחין דלשם מצוה מכוון, אלא זהו אם בת... | י"ד | יד ב |
יד | ב | האם יכול לדבר בעת הטלת ציצית על בגדו? | יש הידור שלא לדבר, וביאר המנח"י (ח"ט סי' ח' אות ו') משום אחדות השם, ועוד ביאר הר"ג מלצר (הע' 68) כדי שלא יסיח דעתו מלשמה.
| י"ד | יד ב |
יד | ג | חברי השאיל לי בגד שחייב בציצית, האם אני חייב להטיל בו ציצית, מה הכלל? (שו"ע ג' ומ"ב)
| עד ל' יום לא צריך ולא יברך אבל כן יכול לצאת איתה לרה"ר, מל' יום והלאה נראית כשלו וחייב מדרבנן ויכול לברך עליה.
| סימן י"ד – מי ראוי לעשות ציצית וטלית שאולה
| יד ג |
יד | ג | נתקעתי בלי תפילין במקום זר ואין פה אף אחד לבקש ממנו רשות. האם מותר לקחת:
| טלית, תפילין, סידור, ו... ספר ללמוד משהו אחרי התפילה? (שו"ע ורמ"א ד' ומ"ב)
| סימן י"ד – מי ראוי לעשות ציצית וטלית שאולה
| יד ג |
יד | ג | השואל בגד מחבירו 1) פחות מל' יום 2) יותר מל' יום, האם צריך להטיל עליו ציצית? | 1) לא דאינו שלו 2) כן דמחויב מדרבנן דנראה כשלו (תוס' חולין ק"י ע"ב, שו"ע)
| י"ד,ג | יד ג |
יד | ג | האם צריך ל' יום רצופים? | כן (רמ"א בשם נמוק''י)
| י"ד | יד ג |
יד | ג | האם עדיף לברך בפחות מל' יום? | כתבו תוס' (חולין ק"י ע"ב) המברך לא הפסיד (מג"א ס"ק ה'), וביארו תוס' (שם) והרא"ש (חולין פ"ח סי' כ"ו, והובא במחה"ש) דאע"פ דר"ת סבר דנשים מברכות היינו דוקא במצוה דאדם אחר מחויב בה משא"כ בשאולה כל אדם פטור כשאינו שלו {ואינו יכול לומר וצונו}, וכן פסק הערוה"ש (סעי' ח') דעדיף שלא לברך, אולם הוסיף הערוה"ש שבזמן הזה סתם דעת בני... | י"ד | יד ג |
יד | ג | מה הדין בשוכר? | שוכר כשואל, והעיטור מסתפק בדבר (מ"ב ס"ק י') דאפשר דהוא עדיף משואל
| י"ד | יד ג |
יד | ג | מה הדין אם שאל טלית מצוייצת? | אם הוא טלית המיוחד למצוה, כתב הרא"ש דמברך עליו מיד דאמרינן דמסתמא אדעתיה דמתנה ע"מ להחזיר נתנו לו, אולם היש"ש (הובא בט"ז ס"ק ד' - ה') סבר דאין לברך עליו אלא אם אמר בפירוש שהוא מתנה ע"מ להחזיר. למעשה פסק המ"ב (ס"ק י"א) מדינא כהרא"ש אבל לכתחילה נכון לבקש ממנו שיהיה מתנה ע"מ להחזיר.
| י"ד | יד ג |
יד | ג | מה הדין בטלית של קהל? | אם יש לכל אחד שוה פרוטה בתוך הטלית בודאי הוי כשלו ויכול לברך [ועי' בשו"ת הר צבי (ח"א סי' י"ז) לגבי ביהכ"נ של כרכים דיש מח' ראשונים בזה], ואם אין בו שוה פרוטה עדיין איכא עוד סברא דאדעתא דהכי קנוהו מתחילה שכל מי שלובשו שיהיה שלו (ביה"ל ד"ה שאלה, מ"ב ס"ק י"א)
| י"ד | יד ג |
יד | ג | מה הדין כשלובש טלית לעלות לתורה וכדומה? | ממ"ב (ס"ק י"א) משמע דס"ל מדינא דצריך לברך עליו אם הוא שלו [או טלית של ציבור ויש לו חלק בו] אבל הביה"ל (ד"ה שאלה) הביא משערי אפרים דאין לברך עליו דאינו אלא לכבוד בעלמא {וכמ"ש הב"י ס"ס י', ע"ש מה שכתבנו}, וכ"כ הערוה"ש (סעי' י') דלכבוד בעלמא אין לברך אבל לעבור לפני התיבה או כהן לברכת כהנים זהו תפילה ממש וצריך לברך [ומסתימ... | י"ד | יד ג |
יד | ג | איך מקיים החזרה לבעלים? | צריך להקנותו לבעליו, וגם צריך להחזירו בזמנו [הכל לפי המצב], ואם נתקלקלו אינו מקיים מצותו (מ"ב ס"ק י"ב), ומבואר ממ"ב (סי' תרנ"ח ס"ק ט"ו, ושעה"צ שם) דלרוב הפוסקים לא מהני חזרת דמים.
| י"ד | יד ג |
יד | ד | האם מותר ליטול טליתו של חבירו שלא ברשותו? | כן ,דניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה [אבל אם הבעלים שם צריך לשאול מהם רשות (מ"ב ס"ק י"ג)], אכן כתב הערוה"ש (סעי' י"א) שבזמן הזה הרבה מקפידין שלא ילבש שום אדם את טליתו ומסיים "ומאד יש להתיישב בדין זה", וממשיך הערוה"ש (סעי' י"ב) דאם הטלית מונח במקום מוצנע בודאי אין להקל ללבשו.
| י"ד,ד | יד ד |
יד | ד | מה הדין לענין קיפולו 1) בחול 2) בשבת? | 1) הפמ"ג (א"א ס"ק ט') הביא מכנה"ג דצריך להקפיד לקפלו על קיפולו הראשון, אבל המג"א (ס"ק ט') מקיל לקפלו שלא על קיפולו הראשון {וצ"ב} 2) הכנה"ג סבר שיקפילו שלא על קיפולו הראשון, והמג"א מקיל שלא לקפלו כלל (מ"ב ס"ק ט"ו) [ועי' במ"ב לקמן (סי' ש"ב ס"ק י"ט) דיש מח' הפוסקים בשבת אם יכול לקפלו שלא על קיפולו הראשון]
| י"ד | יד ד |
יד | ד | האם יכול להוציאו ממקומו? | לא (יש"ש , ט"ז ס"ק ו', מג"א ס"ק ז', מ"ב ס"ק י"ג)
| י"ד | יד ד |
יד | ד | מה הדין לענין ברכה? | המחבר פסק כהרא"ש דיכול לברך, וביאר המג"א (ס"ק ח') כמו שנשים מברכות, והשיג עליו רע"א דהרי המחבר לית ליה האי סברא, ועוד זה גרע טפי דאפי' הציצית הוו שאולים, ועוד הקשה הט"ז (ס"ק ה') מ"ש מאתרוג דאינו יכול לברך ביום ראשון, ולפיכך מייעץ המ"ב (ס"ק י"ד) לעשות כדרך החיים דס"ל דעדיף טפי לכוון שלא לקנות ולא לברך. [ועי' בחכמת שלמה ... | י"ד | יד ד |
יד | ד | מה הדין לענין תפילין? | דינו כטלית
| י"ד | יד ד |
יד | ד | מה הדין לענין ספרים? | כתב הרמ"א בשם הנמוק"י דאסור אפי' לזמן מועט שמא יקרא בהן הרבה ויקרעו [ואע"פ דמבואר בסי' תל"ז דאמרינן דניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה אפי' בחסרון כיס, תי' המג"א (ס"ק י') דהיינו בדבר מועט {ולפי"ז הרבה מקילין בזמן הזה בספרים שלנו, וכן מקיל הערוה"ש לעיין בלבד}, ורע"א תי' דשאני התם דא"א לקיים המצוה אלא בחסרון כיס]
| י"ד | יד ד |
יד | ה | לי ולאחי יש טלית בשותפות, (הוא מתפלל וותיקין...), האם היא חייבת בציצית? (שו"ע ה' ומ"ב)
| חייבת. אבל חייב שחבירו או אחיו נוח לו שמקיים מצוה בחלקו, אחרת הוי חצי גזול ואסור.
| סימן י"ד – מי ראוי לעשות ציצית וטלית שאולה
| יד ה |
יד | ה | מה הדין בטלית של שותפין? | חייבין, דכתיב על כנפי בגדיהם (חולין קל"ו ע"א), ורבינו ירוחם כתב עוד דרשה "ועשו" לשון רבים (ב"י)
| י"ד,ה | יד ה |
יד | ה | מה הדין בשותפות עכו"ם ואשה? | רע"א כתב דמחויב בציצית, אכן כדאי להחמיר לענין ברכה שלא לברך (עי' מ"ב ס"ק י"ז)
| י"ד | יד ה |
יד | ה | מה הדין בירושה? | כתב הפמ"ג (מש"ז ס"ק ז') דשאר האחין צריכים ליתן לו רשות להשתמש בטלית זה דאל"ה אינו כולו שלו, והביה"ל (ד"ה טלית) השיג עליו דהרי גילתה רחמנא דטלית של שותפין חייבין אע"פ שרק חציו שלו, אלא צריך לבקש מהם רשות מטעם אחר כדי שלא יהא גזל ומצוה הבאה בעבירה.
| י"ד | יד ה |
יז | א | האם סומא יכול לברך על ציצית? (שו"ע א' ומ"ב)
| יכול הסומא לברך על ציצית
| סימן י"ז – מי הם החייבים בציצית
| יז א |
יז | א | האם סומא מחויב בציצית? | כן, דילפינן מ"תכסה בה" לרבות כסות סומא דיש לו ראיה אצל אחרים [וילפינן מ"אשר" לרבות בעלת חמש כנפים] (ב"י, מ"ב ס"ק ב')
| יז,א | יז א |
יז | א | כיצד סומא בודק ציציותיו? | קודם שיברך יבדוק ציציותיו במשמוש ידיו או יבקש לאחר לבדקם (מ"ב ס"ק א')
| י"ז | יז א |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.